גליון 856 מתאריך 18 במרץ 1954

התחפש ברגע האחרון!
מדריך שימושי לפורים

מלאכותיות ראיון מיוחד עם

ד״ר יוסף אשרמן

״מי זה דופק בדלת?״
האנשים שמאחורי
התקליטים
* ההרות הפרסים
.* a . 1 6שו ה 17

״״ג אדר ובי ת שייד
18 , 3 . 1 4

הטהיר 300 פרוטה

בל־מורא בלי משיא כרם

העורך

מכתבים

הראשי :

אורי אבנרי

ראש המערכת :
שיום כה(

עורך משנה,
ישעיהו

השביעזן הסצרד
ל אינ ם וו־ ם צי ח

הכתב

כיתוב !

השוער כשער
עורך משנה, תבנית :
אורי

יביא

הצלם

הראשי :

עגונואי פרת

סלע

הראשי :

ח ברנע

חברי המערכת :
וחוב נייקסוז . 8תי־אביב
(יי ד תיאטרון, אחי דוב איתו. משה בדאפרים. יהיאי בשז. יהודה נבאי. ניפה נבי. יייי
ת. ד 138
0י 88785 .ניייי. אורי ת. רותי ורד. בוזי זהבי, אוסקר מאובר. קי( .סייגי קשה.
מקן המברקים עורספרס*
מו ״י: העולם הזח בע״ם
מזכיר מערכת חיפה !
מ״מ ראש מערכת ירושלי ם
דפוס ישראל בע״ם, ת״א
היים כרמי
זאב הרע
מנהל

מנהל

מעבדה :

דוד טוויינ

מבצעים :

שימה אדיר

ראש המנהלה :
סטודנטית יהודית קורל
(ראה כמדינה)

שלמה הררי

אם י שנו גורם אחד ב ארץ המבקש בכל מחיר לנטוע בלבנו שגעון נדלית, הרי זה הדור.
אל יקל הדבר בעיניך ! העתון הרשמי היחיד של המפלגה השלטת בארץ זונח את כל ירי ביו
הפוליטיים, מקול העם עד חרות, כדי להקדיש את כל מרצו ל ש בו עון עלוב ופורנוגר אפי כמו
העולם חזה. בשבוע האחרון בלבד הקדיש לנו ש ש רשימות — בממוצע, רשימה אחת ביום.
וכל זה, כ מובן, מלבד הקאריקטורות, השירים ושאר היצירות המוקדשות לחברי ולי אישית.
חבל רק שתפ.צת הדור היא כה זעירה. לו הופיע כל החומר הזה בעתון אחר — למשל
בדבר — יכול היה להיות לו ערך פירסומי רב. אך בבי ת־ קברות זה, ש שמו הדור, אין הוא
זוכה לתשומת־הלב הראויה לו. חוששני מאד שאין הוא מביא תועלת, מלבד הבידור האישי
שהוא מספק לי שיבו ת המערכת שלנו.
חובבי פסיכואנליזה ימצאו, מן הסתם, הסבר הגיוני לתופעה פאתולוגית זו. שנאה חולנית
אינה יכולה לנבוע מהשקפה פוליטית ז ו או אחרת גרידא. להיפך, לשמחתי י ש להעולם הזה
ידידים רבים בצמרת מפא׳׳י ובמשקיה, היודעים להעריך עתון בלתי־תלוי, אובייקט בי וחסר
סטיה לכל צד, כפי שכל קורא נוכח מן הראיונות שהם נתנו לנו. אם כן, מה הטיבה י
לדעתי, י ש לנו כאן ענין עם תסביך־אשמה עמוק. זונה, תיזדעת בתת־הכרתה כי היא
בו גדת ביע 1ד הנשי והאמהי. מתנקמת על־ידי כך שהיא מנסה להפוך את חברותיה לזונו ת,
להדביק לכל אשה הגונה את התואר פרוצה. גתבלב שמכר את עטו למפלגה וטוחן כל יום
דברים ש אין הוא מאמין ברב, מוכרח להקל על מצפונו על־ידי כך שהוא מייחם תכונה ז ו
לכל האחרים. דווקא אנשים בלתי-תלויים, שהצליחו להקים במה חופשית לחלוטין, י עוררו
את שנאתו, שהיא, בסופו של דבר, שנאה־עצמית.
היו ימים שהדור היה בטוח כי רוח רעה ז ו ששמה העולם הזר, תיעלם מעצמה, תחדל
להטריד את מנוחתם הנפשית של הכתבלבים. ביום 10.7.53 הקדי״ש שני טורים מאושרים
לתגלית כי העולם הזה, הפסיד קרוב למחאות קוראיו״ ,וכעבור חודשיים, ביום ,21.9.53
בי שר בשמחה רוטטת , :הם (עורכי העולם הזה) מעוררים רחמנות שעה שהם משתדלים
לעשות כל שביכולתם כדי שהממשלה תסמר את העתון — האמצעי היחיד היכול להציל
אותם.״ אולם, ניחם הדור, ,ישל שער שהממשלה תנהג בתבונה ולא תסגור את ה״עתון״
— ותתן לו להסתאב ולמות בקיאו.״
הממשלה נהגה בתבונה, אולם לרוע המזל לא מת העתון. הדור ה\׳ה זקוק לאמצעים
אחרים. לכן הודיע ביום ,22.10.53 כי העולם הזה הצטרף לסיעת סנה. תחת הכותרת, מנגנון
חושך לא־יוצלח״ גילה: זה עתה צורפו למערכת שני חברים חדשים, האחד של ש׳עת סנה
והשני של מפ״ם (אגב, מכתב רשמי שנשלח למערכת הדור, בו ביקשה לזהות את השניים
למען יוכלו להגיש משפט על הוצואת דיבה, נשאר ללא תשובה עד היום הזה).
ז מן מה לפני כן אמר משה שרת ב מזנון הכנסת כי העולם תזה הוא ע תון קומוניסטי,
ואישר עובדה זו שנית במכתב אישי וכמוס אלי. מכתב שני קיבלתי מלוי יצחק ׳ירושלמי,
כיום מזכיר מערכת הדוד, לשעבר איש חברא־קדישא ובנו של רב העוסק בבילו ש אחרי
מגדלי־חז)רים. כתב הוא , :שלי חו תו של מי ממלא אורי אבנרי ז ...מה הסיבה שהעולם הזה
פירסם רק דעותיהם של נוער קרוב למפ״ם ולאצ״ל 1
אולם דבר אחד יש לו מר לזכות אנשי הדור: הם אוהבים את השינוי, את הרב־גווניות.
לכן בי שר ביום , 11.2.54 בכותרת על שני טורים , :עו ר כי העולם •הזה מצטרפים לציונים
הכלליים — מהמרחב הכנעני עד לציונות מסחרית״ ,גילה כי הרציתי על בעיות המרחב לפני
סטודנטים ציונים־כלליים (לו התענינו אנשי הדור בנעשה בתוך מפלגתם, ד,יו מגלים לתדהמתם
הרבה כי הרציתי באותו שבוע על אותו נו ש א גם בפני תנועת־נוער מפא״יית טהורה).
מאז אין הדור מרפד. מן המציאה. הוא גילה שמוניתי אחראי על מטה־ הבוץ רות של הציונים־
הכלליים, שצירפתי למערכת שלגו את חבר־הכנסת שלום זיטמן. ברוח הפרוטוקולים של
זקני ציון מתאר הד!ר בפרו טרוט מיפגש בבית פרטי, בו נחתם הסכם סודי בין הציונים
הכלליים, העולם הזה ושלושה אדונים מהעתון לעצנוע נייעס, ש אץ לי הכבוד להכירם.

חודורוב
שי יעקוב
תודה עי. השער הגפיא
(העוים הזה 855 הטוב ביותר סזה זמן רב• כן
ברזווני יהודות יהודורוב עי עסירתו הנאה והנה דרת
בשער-ישראי אשר אך ורע היא הזוייה את
התהרות ישראי־יהו מתוזואות שי משחה כדור־סי.

מאיר בן־נתן, בני־ברק
אתם רואים 1שער שי בחור י בוי בהחיט לה־יות
יותר יפה משער שי בחורה. ו אי תחשבו שזה
מפגי שאגי הנאית...

רו ת הלמן, תל־אביב
יתכז כי היה מניע שער יחודורוב. אבי ייתר
הקבוצה י א הייתי מהדיש א פייו מיה אהת, ש י
א ידבר עי שיושר, עמודים שי צייומים. סם־
זזק כזה היתה מתביישת אפייו קבוצה שי בית־ספר
עממי...
דוד שדוני, נתניה
ההפסד דוקא י א חשוב כי כד. א פייו אננייה
הפסידה במשחק נגד הונגריה. מה שכואב הוא
שנבחרת ישראי עשתה צחוק מעצמה יפני 50
אלף איש שהאמינו כי יפחות יודעת היא ישחק
כרו תי.
אוריאל גרינ שפן, בת־ים
הזריזות היחידה שנתניתה ב כי הפרשה היתה
צייומים,
זריזוחכם אתם: ארבעה עמודים שי
יומיים אחרי המשחק. הבי רק שי א שיחקתם ב מקום
יצים...

יהודה אבאיוף, תל־אניב

ובקן, זו הי הודעה רשמית :

מערכת. העולם הזוז״ תשלם פרם של ( 1000 אל^ לירות ישראליות לכי
חכר מערכת. הדור״ ,וגם לכל אדם אחר. שיביא (א) העתק ההסכנ
שנחתם כ ץ. העולם הזה״ והציונים הכלליים׳ אי 2יזהה או
הדירה הפרטית כה נתקיימה הפגישה ההיסטורית הנ״ל, או !גז יוכיו
כי שלום זיסמן הנהו או היה אי פעם חכר מערכת זו׳ או( ד) יוכיח כ
אי-פעם היתה לי פגישה עם שלושת האדונים מ. צאנץ, י .חדש ום
זיתוני, כעלי ה.לעצטע ניעם״ ,או(ה) יוכיח כל קשר שהוא כין.לעצטן
נייעס״׳ או עורכיו, וכין.העולם הזה״ או מהדורתו היידישית.
את הכסף אפשר לקבל, ב מזו מן או בצ׳יק, החל ממחר בבוקר בשעה 9׳ במערכת העולם
הזה, רחוב גליקסון ,8תל־אביב׳ או בהמחאת־דואר לכל כתובת שתידרש.

אולם, אם לא יו פי ע איש לדרו ש את התשלום הזה תוך שבוע ימים, כפי שאני חושש
מאד, אצטרך לפנות אישית לקורא אחד, נאמן מאד, מזכיר מערכת הדור לוי יצחק הירושלמי.
ו ב כן: שמעתי, ידידי, שאתה התפארת בפו מבי שכתבת את הידיעות הנ״ל.
אם בן, אני חושב שאתה שקרן.
אני מקווה שתתבע אותי לדין על הוצאת דיבה.
אני מקווה שבבית המשפט תוכיח את דבריך.

דו״חלצר כו

החל מן השכוע יופיע כע תון
מדור חדש, בו לא יופיעו
מודעות רגילות אלא חומר
שמלכד צדו המסחרי יש לו
ערך ציכורי מסוים.
כל החומר שיפורסם כמ-
דור זה עוכר את ידי המע רכת,
וכניגוד למודעות אח רות
מר,כלת המערכת על
עצמה אחריות לתוכנו.

lK A A A )V W t fV W V
את הדבר בעתונות הלונדונית ולהנביר את השנאה
כלפי המדינה...

עוזיהו אלתר,

לונדון

הפתרון הגאוני
אחדי שבוע ההפיכות במרחב (העולם הזה ) 854
נפקחו עיני וראיתי סוף־סוף את התמונה במלוא
היקפה. והנה הסוד הנדול, המפריד בינינו לביז
הערבים, ואשר בנללו לא יכולנו עד היום לחדור
למרחב. מה שדרוש כאז זה לא מדיניות. לא חט פה,
לא הבנה ולא בטיח. מה שדרוש. רבותי, זהו
שבוע-מהפכות ישראלי. דרוש שנם אצלנו יתפוס
מישהו אחר את השלטוז כל יום שני וחמישי.
ואז לא יהיה שום הבדל בינינו. אנחנו נהיה כמו
מצריים, מצריים תהיה כמו סוריה. וסוריה תהיה
כמו שהיא עכשו. יחי שבוע ההפיכה המרחבית.

שלום לוי, פתח־תקות

מי צריך את זה י
...אני מסכים. משפט קסטנר (העויס הזה ) 855
הוא מאורע בעי חשיבות היסטורית. אבי מי היה
צריך אותו ז ישם מה כי החיטוט הזה, שרק יפתה
מחדש פצעים שי א הנלידוי אם תמיר יוכיח
שקסטנר שיתה אומנם סעויה עם הנאצים — ה המשרפות
יחיים !
יחזיר את קורבנות
אם זה
במקום יהסתפק בהישנ עתונאי ויד,תפאר בכך
שהוא מכסה את המשפט בצורה מושימת וברו רה.
חייב היה העוים הזה יחרים את קויו ברבים
ויתבוע כי יופסק מחזה העינוניים המביש.

אריה קורמן, ירושלים
אני י א יודעת באיזו מידה מציית תמיר או הצייחו קסטנר. אני רק יודעת שביניהם נהרס שניים איד, יערער י חיו טיז את אמוני במיז ה אנושי...

מרים
הלפריך, תל־אביב
ושוב: תודה. י א רק עי מסירת אינפורמציה
מקיפה וברורה איא עי הפרשנות והרקע ההיס טורי
שי כי הפרשה. מן הכתבות המקוטעות שי
העתונוח היומית קשה חיה יהביז מה בדיוק מתרחש
באוים בית המשסם הירושימי.

אלחנן שליזינגר, תל־אביב
תמיר מתנאה בזה שהצליח למוטט את עצביו
של אדם. מה החכמה? אני מוכז לעשות אותו
דבר לתמיר עצמו — אם יתנו לי לשאול אותו
שאלות משד שבעה ימים רצופים. ויזכור*נא ה פרקליט
הצעיר: אל יתהלל חוקר כמשכנע.

שמואל חיון, חולון

מצוות התורה
כתבתכם עי מאה שערים (העויס הזה ) 853 הס-
ייאה אותי. אנשים שקיצבותיהם תיויות בעדה
יהודית בארצות־הברית שאינם מקיימים מצוות ה תורה
שכתוב בה: בזיעת אסיד תאכי יחם ...מכ חישים
את ההיסטוריה בעמדתם הקיצונית, ככתוב :
ארור הנבר אשר יבטח באדם...

שלמה ע מ מי, באר־יעקב
...אינני יודע כיצד הרשו יעצמם אנשים איה
יאיים עי עחון כהעוים הזה. חוצפתם שי שאריות
ימי-הביניים עוברת כי נ בוי1

אריה הרשקו, נתניה

ישראלי בלונדון
לפני חודש הופעתי במשרדי השנרירות היש•
לישראל.
ראלית בלונדיז וביקשתי היתר־כניסה
כדי לבקר את הורי ז/זקנים ואת בתי בת ארבע
השנים. לתקופה קצרה ולחוג יחדיו את חג־הפורים
וחנ-הפסח. לאחר שאחת הפקידות של השגרירות
לענה לנתינותי (הבריטית) והעליבתני באומרה לי :
״בארץ לא ציית כלום ; אתם העדנים עושים לנו
צרו ת!״ נאלצתי לעזוב את המקום כלעומת ש באתי.
האם
זהו נמולי. כאחד מתושבי ישראל למעלה
ם־ 20 שנים. ששירת בצבא הוד מלכותי, בהננה.
בפלס״ח ובצה״ל? ונם חבר מפלנת פועלי ארץ
ישראל tהאם צריכים נם כאז. בחוץ־לארץ. לקיים
את ההפלייה הנזעית?
אני פונה אליכם היות ואיני מעוניין לפרסם

אני מניח שכתבלבי תדור אוהבים כסף — אחרת הרי לא היו ״ושבים במערכת הדור. לכן
אני רוצת לפתוח לפניהם מקור״פרנסה קל ונוח.

W W V W V W W

•V W V W W W

העולם

הבא
n m זישניעיז יזו m - n M -

פורים תשי״ד
הרפורסג׳ד. בעמודים 11/10 של ג ליון
זה, כיצד להתחפש בפורים, לא מצאה
חן בעיני עורכי העולם הבא, משום שה־מסכות
נעדרות כל תוכן חינוכי, חלוצי,
לאומי. וחוץ מזה לא משתקף בהן חזון
הדורות. לפיכך טרחו העורכים לעבד
למענך את ההצעות החדשות הללו :
מסיכת הל*(מיועד רק לבחורות בע לות
גיזרה מתאימה ) :עברי סיד ליד,
הקפידי על חוסר כסוי נסור, היזהדי ס־זיי

מסיבת מפ״ם: נעל נעל אחת הפוכה,
רקוד בעת ובעונה אחת בשני נשפים (לפ׳
חות) ,לבש חולצה אמריקאית משובצת
בעלת צווארון רוסי רקום. חבוש כפיה
ערבית, מן הרכוש הנטוש.

לשוא האמונה שנניב ושישאקלי הינם אתא-
תורכים לארצותיהם. הם אינם מסונלים לשנות
את מצב מדינתם. כי אם רק את הרכב הכת ה שלטת
ותו לא.

יצחק י. הללי, ירושלים וזזה בכתבת השער על מוחמר נניב (העולם
) 823 שאלתם: נגיב, בן הברית שאבד — מדוע?
ועתה שואל אנו כי: למי אבד ז לכם, לאשתו, ל משפחתו
או...ז

בן רפי, ירושלי ם

זה פשוט כל כך...
המצאתו הפנטסטית של משה קורקידי (העולם
הזה ) 855 כי אכילת שום חי מרפאה פרטו. היא
שטות ממדרנה ראשונה. הרי ידוע לכל שסרטז
אפשר לרפא רק על-ידי אכילת בצל מטונז. אם
אינכם מאמינים לי, אנא: טננו בצל ואכלו או תו.
כמובז. עליכם לגדל קודם סרטו או שניים,
אהדת לא תוכלו להווכח במעלות התרופה.

מאיר קאופמן, תל־אביב

כניו־יורק ובירושלים
נוכחתי בשעת ההפננח לפני הקונסוליה היש ראלית
פה. בניו־יורק. ובפעם הראשונה בחיי תק פה
אותי הרגשת־בושה עמוקה על היותי יהודי.
ראיתי קהל צחה ומטורף, רובו רבנים חסידים. רבנים
של האנודה ותלמידי-ישיבות. אילו הייתי ישרא לי.
הרואה מחזה דומה בישראל, תנובתי הראשונה
היתה, בלי ספק, לרו׳ז ולהצטרף לכנענים. לא בנלל
השטויות התיאולוניות שלהם או אשליותיהם ה פוליטיות
אלא רק מפני שהעזו לנער את עצמם
מהשנעון היהודי.
ייתכן נם כי הייתי חושב על חדת המוסלמית
או הנוצרית...

זונדד שקולניק, ניו־יור ק
נעניתי לכרוז של מנו דוד אדום בירושלים. ו נרשמתי
מיד לקורס לעזרה־ראשונה. השבת, בזמן
הרצאת הפרופיסור ניומן, רשמתי לעצמי. כנהוג
בהרצאות, ראשי פרקים מדבריו. היות ובקורס
משתתפים נם אנשים דתיים, נדרשתי לא לכתוב.
כשהמשכתי, נדרשתי על־ידי המדריך הראשי לע זוב
את האולם. ניתנה לי ההסברה המשונה ש מאחר
שנם אנשים דתיים תורמים למנז דוד אדום,
אין הכתיבה בשבת מותרת ...האם מנו דוד אדום
הוא מוסד לכפייה מצפונית ז

יהודית נאמן, ירושלים

מכוניות הנשיא
(העולם הזה ) 854
בכתבה על השימוש בדלק
כתבתם כי ברשות הנשיא עומדות שלוש מכוניות.
בהערת־הסבר בתחתית העמוד כתבתם כי לנשיא
יש שתי מכוניות. מילא, איני מקנא כנשיא —
סוף כל סוף הוא נשיא (השני אחר 2000 שנה)
אולם כיצד יש לישב את הסתירה ז

יעקוב אחי־מאיר, רמוז־גן
אין שום סתירה. לנשיא יש שלוש מכו ניות,
אשר שתים מהן נושאות את סמל ה מדינה.

ארבננה
מסיכה ציונית״כללית ׳
תיקים, ענוד את סמל הממשלה, הסתכל
בו מפעם לפעם בבחילה ובבוז• לבש כל
מה שיש לן, רק קצת יותר.
מסיכת ,,דן׳׳ :לבש בגדים קרועים, ש אפשר
להשיגם בזול אצל הקבצנים בתח נה
המרכזית. שים צמר־גפן באוזניים
ורמקול בפה.
מסיכת פקוד ממשלתי (נמוך) :אתה
יכול לבוא ערום. העיקר שתהיה לן חגו רה
שתוכל להדק אותה מפעם לפעם, עם
כל עלית משכורת.
מסיכת פקיד ממשלתי (גבוה) :הופיע
בשלושה העתקים. היכנס ד רן הצנורות
המקובלים.
חבוש כובע־גרב,
מסיכת השליח :
שים על ר א שן את דאגות העם, ק 1ז אי תן
מימיה מלאה דמעות הדורות, קח אי תן
2000 דולאר ב מזו מן, לסמל את 2000ה שנים.

החמשיר
לתחפושת
.היה היה איש, ביש״גדא,
לא בטח באשתו הכבודה.
לשם נסיון
התחפש — הוי אסון ! —
ואשתו עם עצמו בו בגדה.

מי זה דופק בדלת?
מי זה מקיש על חלוני 1
הדפיקה על החלון הציבורי מבוצעת׳ בלווי
חצי״תריסר סירוסים גסים של השפה העב־דית,
לצלילי ״מנגינת סווינג לועזי ת״׳ על״ידי
היוצר״המתרגם, שהוא עולה די־חדש בארץ,
בעל שליטה מוגבלת בשפה העברית. בעד
תרומתו לתרבות־הארץ מוכנות חצי־תריסר
חברות תקליטים לשלם לו סכום פעוט. תח״
נת־השידור של צבא ההגנה לישראל, ו מדורי
המוסיקה של קול־ישראל דואגים ש התרומה
תגיע לאוזני הרבבות.
מכאן הדרך סלולה ובטוחה: מאות או
אלפים יקנו את התקליט׳ מאות ״חברות סא״
לוניות״ בארץ יצטופפו בהתלהבות מסביב ל ״
פטיפון המשמיע את היצירה, רבבות זוגו ת
רגליים ירקעו לפי מיקצבו, רבבות פיות י ש רקו
את מנגינתו ברחוב. אט״אט מתרגלת ה אוזן
הציבורית לשפה החדשה, המסורסת.
אולם לא רק לשפה. השיר אינו רק צי רו ף
מקרי של מנגינה סוחפת לכמה משפטים
מבולבלים. השיר מעביר גם בשורה מסוימת.
הוא בא לתאר הווי מסוים׳ לשקף אותו, ל בטא
אותו. בעזרתו חודר הווי זה לשכבות ה רחבות,
משתלט עליהן. אמצעי״הקשר של
המאה העשרים הפכו אותו לרו דן רוחני, מח נו׳
מדריך, מעצב.

הפינגץ והחבלן
בדור האחרון הכירה הארץ שירים רבים.
סיגנונות רבים. השיר הוא ביטוי לרוח הארץ.
הוא גם יוצר את רוח הארץ. בין שני תה ליכים
אלה ישנה השפעת״גומלין הדוקה.
דור הטוריה והטרקטור יצר את האדרה
הלאומית, שהעלתה את החלוץ למעמד ש ל
דמות אידיאלית. הוא שר שירים רוסיים, פול ניים
— אולם הוא יצר גם שירים חדשים. ה גליל׳
העמק, ההתישבות, השמירה, השתקפר
מבין צליליהם: אדמה אדמתי, הגליקת נע־פילה
את ביצותיה נייבש, הך פטיש עלה וצנת
— כבישי ב טון בחול נמתח.

אתה קם בבנקר. פותח את המקלט. מנגינה
דרום־אמריקאית נצרחת לקראתך בשפה הדר
מה לעברית. מפי הקרין אתה למד לדעת שזהו
השיר העברי האהוב עליך ביותר לאחרונה.
אין מנוס מן השיר האהוב• הוא מטרטר
באזניך ברחוב. באוטובוס. בבי ת־ ה קפ ה.
בוקר. צהריים. ערב!,׳.הוא חודר להכרוזך.
מה עברי ב שיר עכרי ז ה? מה הם
הערכי םהמשת קפי ם מבי? צ לי ליו?
אלה היו ימי כיבוש״העבודה, ימי גד,וד־העבודה.
אחריהם בא תור המפעל הגדול, ה״
התישבות הכובשת. נתן אלתרמן ו חבריו הבי עו
את רוחו, בתריסרי שירים בלתי״נשכחים.
זעירא, סמבולסקי ואחרים אסרו את המלים
במנגינות מרטיטות, שנבעו מתוך הנושא.
מיבצעי המחתרת, ההכשרות המגויסות ו ־
ימי״הראשית של המלחמה החליפו הווי זה.
בא תורם של חיים חפר, חיים גורי, עשרו ת
צעירים אלמונים ששיריהם חבקו את קת ה רובד.
והפעילו את המקלעים: הפינג׳אן, שיר
החבלנים, היי חג׳יפ ! הם הוקלטו, חדרו ל הכרה
הלאומית, השפיעו על סגנון הלבוש
והדיבור, עיצבו מחנות שלמים גייסו את ה רבבות
בעקבות מאות הראשונים, העבירו את
רוחם לאחיהם הצעירים, שלא הספיקו להיות
שותפים לחוויה הגדולה עצמה.

פילרלפיה וגם אינדיוינה
ואז באה הריאקציה. העניבה הצבעונית
חדרה לארץ. הרוח ה״אמריקאית״ ,שהיתר,
מוגבלת תחילה לחוגים קטנים נישאה על גלי
האתר, בקעה מאלפי פטיפונים, כבשה את
הרחוב.
מה מבשר השיר החרש? לא את תורת ה־טוריה,
לא את רוח הפינג׳אן: בואו, בואו,
בואו הנה /כאן איש אינו יודע מהו צנע...
העולם כולו יודע טנגו לרקוד /נל אחד קו־פץ
לו ככה און־סטופ, פוקסטרוט, פילדלפיה
גם נתניה ...בא תייר, הגיע תל״אביבה, בא
מארצות הברית /התאהב במבט ר א שון נ ־
צברה׳לה אביבה ...הורה ממקסיקו, קובה אינ דיאנה
/עוד לא רקדנו כלל וכלל, אך בהא־באנה
וגס במונטאנה כבר מקפץ אותה כל
הקהל ...מוצ׳יצ׳יטס, קאבאלרוס / ,לקורידת
אצים רצים...
הרע אינו בזה שזה ג׳אז. גם
שיר ריקוד יכול לבטא ערכים
חיוביים, תרבות מקורית — כפי
שעשתה זאת פעם ההורה. שגם

שראד יצחק׳ שופר את מרוא דבו לתור נ9די ריקניות

אני מאה אחוז נורמלי בהחלט,
אולם מאז נשקה לי נערת בלט,
אני קצת מפוזר אוהב ומתלבט —
באמת אינני אשם...
ואין זה סוד אצלי עכשיו,
אג־ כהוגן מאוהב !

״כלה כלה, כלה כלה,
נאחל לה יחד
אושר, גיל ונחת...״
״להפסיק !״ צעק האקורדיאוניסט, ש שי מש
מנצח לשעת״דחק .״מי זאת שם שמתאר, כפ יים
כמו קנגורו?״
המקהלה׳ שהיתר, מורכבת משתי גננות,
מורה אחת, אחיו של הזמר ואחד ממנהלי
חברת התקליטים׳ הפסיקה ונשאר, עיניים תמ הות
אל האקורדיאוניסט. אף אחד מחבריה
לא היד, מוכן להודות בכ שלון.
״נתחיל מחדש ! ״
המקהלה התחילה מחדש. אולם שום דבר
לא עזר היא נשמעה בדיוק כמו שהיתר— ,
אוסף מקרי של חובבים, מכריו האישיים של
הזמר, שהיו מלאים התפעלות מן הרעיון ש קולם
יונצח על״גבי תקליטים. המצב היה
כמעט־מיואש, לולא נכנסו, במקרה, צלם ו ״
עתונאי לאולם הבאר התל״אביבי אשר בו
ד,תקיי!מה הקלטת שירו האחרון של הזמר יש
שוב
חזרה אותה תמונה. הרמקול הוצא ה חוצה,
ההקלטה הושמעה למשתתפים. גם ה פעם
היה ב רור שהקלטה נוספת לא היתד,
מזיקה. אך המשתתפים החליטו אחרת — בי צועם
עמד בהחלט על הרמה הדרושה.

החשלום מתאים לביצע
כל עבודת ההקלטה נמשכה פחות משע תיים•
אפילו אם היו אלה התזמורת והזמרים
הטובים ביותר בעולם היה מוכרח התקליט
לצאת פגום. כי לא תיתכן הקלטה טובה אח רי
שתי חזרות בלבד. להקלטה כזו דרושה
תזמורת קבועה, שמנגניה רגילים אחד לשני
ולמנצח, המבצעים חייבים ל חזור פעמים

צועד אני כאילו שט במין חלום
בולע אספירין למרות שאין לי חום,
״לילה טוב״ אומר אני תמיד ביום —

בלתי״ספורות כמעט עד אשר כל צליל של
היצירה מושלם.
ואילו בארץ עומד כל העניין על רמה חוב בנית
וארעית ביותר. חברת התקליטים מו דע
ה לזמר שהיא מוכנה להקליט שיר חדש,
אוספת מנגנים שונים מתזמורות שונות, שו כרת
אולם כלשהו לשעה קלה. רעיונו ת ה״
תיזמור ו סידור השירה צצים תוך כדי חזרה.
התשלום מתאים לביצוע. כל מנגן מקבל,
בממוצע 15 ,לירות, הזמר הראשי בין 15ל״
20 לירות. אשר למחבר המלים — יכול הוא
למכור את כל ז כויו תיו בסכום עגול (לא
יותר מעשר לירות, בדרך כלל) או לקבל אחו־

זים על כל תקליט המוצא לשוק. בתנאים אלה
אין כל המרצה ליצירה מושלמת.
אולם השטח המוסיקלי אינו הצד החלש ה יחידי
בתקליט העברי. בולטת עוד יותר חול שתו
הטכנית: הוא אינו משתמר ז מן רב,
חורק, ע שוי מחומר רע.
בשטח זה עלול, אמנם, לחול שינוי רציני
בקרוב, כאשר יופעל בית החרושת החדש של
חברת הד ארצי. במיפעל, אשר בו שותפה
גם חברת תקליטים אמריקאית, יותקנו מכו נות
חדישות, בעיית חומר״הגלם תיפתר ב מידה
רבה.

מספרים אפס״ם
אילו היה שוק גדול יו תר לתקליט, אפשר
היה לשפר את רמתו. אולם ממדי־הארץ הקט נים
מעלים את מחיר הייצור וכל הטבה, ב תנאים
הקיימים, גור מת לה ׳סדים. בממיצע
מודפסים אלף העתקים מכל תקליט. כדי ל כסות
את ההוצאות, חייב היצרן למכור 700
תקליטים. להלכה, מספרים אלה אפסיים. או לם
למעשה לא תמיד קל למכור כמויות אלו.

ראל יצחקי.
״אוה, אוד ! ,מצויין התנפלו הזמר והמ נצח
על השנים .״אולי אתם רוצים לעזור
למקהלה?״

באמריקה, למשל, מגיע תקליט בעל הצלחה
בינונית לתפוצה של רבבות, מחברו או הזמר
מקבל סכומים אגדיים. בארץ לא נמכר עדיין
אף תקליט אחד ביותר מ־ 14 אלף טפסים*.
הממוצע הוא של אלף תקליטים ואילו שלאגר
המגיע ל״ 4000 מהווה סנסציה בחיי האומנות
הקלה.

״או לפחות למחוא כף?״ הוסיף המנצח.

המשתתפים החליט! אחרת
שלו ש פעמים חזרו על השיר. ואז נדלקה
מנורה ירוקה שעמדה על דלפק הבאר: סי מן
לשקט ולדריכות, לקראת ההקלטה. כעבור
כמה שניות נדלק אור אדום: ההקלטה החלה.

ד 1צ זם להב !,את השיר
הצלחתו של התקליט העברי, במידה ש היא
קיימת, נעוצה בגורם צדדי לגמרי. היא
אינה בנויה על טיב טכני, על ביצוע מזהיר
או על זמרים מעולם, כי אם על דרי שתו של
הדור הצעיר לשמוע שיר בעברית.

הזמר עמד בפינה אחת, שר לתוך מיק רו
פון ! המקהלה עמדה במקום אחר, שרה אל
תוך מי קרופון שני ו אילו התזמורת ניגנה בפ ני
מי קרופון שלי שי. בחדריה,הלבשה של ה באר
השגיח טכנאי ההקלטה על הסרט שהס תובב
וקלט את תוצאות המאמץ המשולש.

הדבר משתקף במספרי המכירה. בחנות
סימפוניה, בתל״אביב למשל, עלה אחוז ה תקליטים
העבריים הנמכרים ל־ .50 %לפני
ז מן לא רב נמכרו שם 20 תקליטים בלבד מ תוצרת
הארץ על כל 80 לועזיים.

באמצע השירה עיקם האקורדיאוניסט את
האף: אחת מחברות המקהלה צעקה ״מזל
טוב לא בז מן. אך השיר נמשך עד הסוף.
הטכנאי הוציא רם־קול לאולם, כל המשתת פים
הצטופפו סביבו לשמוע את תוצאות ה ד,קלט.
אחרי כמה סיבובים בלבד של הסרט
היה ב רו ר כי ההקלטה לא הצליחה. האנשים

באמת אינני אשם...
אצלי הכל הפוך ע כ שיו.
אני כהוגן מאוהב !

את התזמורות להקלטות מיכיפות הפרות התקלי טים
ממנגנים בודדים, השייכים לתזמורות שונות.
כבר קרו מקרים שהמנגנים נטשו חברה אחת, כדי
להקליט כאותו יום בשביל חברה אחרת, שהבטיחה תשלום גבוה יותר.

בתופים

אותו דבר מורגש בשאר 50 חנויות התק *
עגלה וסוסה שיר לילדים שמצא חן גס
באזני מבוגרים. הצלחות אחרות: באב אל״
וואד 6 0 0 0שחרחורת 6 0 0 0

את התוצאה אפשר דראות בפניה שד רות. אחת המעריצות

באמת אינני אשם...
ואין זה סוד אצלי, עכשיו,
אני כהוגן מאוהב !
שוב נראה לי העולם ורוד׳
הכל מושלם ט פ טופ...
מוכן אני ברחוב לרקוד

ן, את ה״היפטי הופוטי,
הופוטי היפטי
מ * הו פ, הום ר.ופצ ! ״

ליטים בארץ. צעירים וצעירות נכנסים אליהן,
מבקשים לשמוע את השיר העברי האחרון.
לא שיר־לכת או גבורה, כי אם שיר שלפיו
אפשר לרקוד טנגו או רומבה — העיקר שיהיו
לו מלים עבריות, מושרות בפי זמר זה או
אחר שקולו רכש לו מקום בלבם. אין זה עניין
של אידיאולוגיה או עקרונות לאומיים ; הם
פשוט רוצים להבין את מה שהזמר אומר.
בשבילם, שיר־אהבה צרפתי, מו שר בפי טינו
רוסי, נופל בערכו משיר עברי שאפשר להבין
את תוכנו — אפילו אם אין הזמר כה טוב.
ומה הם מקבלים? ב־ 9 5 %מן המקרים :
שיר קובאני, איטלקי או אמריקאי אשר מחבר־חובב
צירף לו כמה מלים עבריות, דברי
הבאי לרוב, שאין להם כל קשר עם המקור
הלועזי.

על תקליטיהן תוויות חדשות, נושאות שם
של פירמה שאינה קיימת, מוכרות אותם כ יצירות
חדשות משלהן.

•הרדיו מחרים ,inniN
״לא אנחנו אשמים במצב זה,״ מתלונן יש ראל
יצחקי, הכוכב־העולה של תעשיית ה תקליטים
העברית .״קול ישראל הטיל עלינו
חרם ומסרב לנגן את השירים שלנו. ואז אין
לנו ברירה אלא לתרגם שירים לועזיים, שהם
כבר מפורסמים ואהובים על הקהל. כי אם
נחכה עד שקול ישראל י שדר את שירינו ו י
עזור להחדיר אותם לקהל הרחב, מעולם לא

חבקתי ברחוב עמוד חשמל פתאום.
נשקתי לחלבן במקום לומר ״שלום״,
הופעתי בפיז׳מה במשרד היום...

יימכר תקליט אחד של ג׳אז מקורי.״
טענה זו נמצאת בפי כל הזמרים. ארבע
או חמש פעמים ביום, אומרים הם, משדר
קול ישראל שירים קלים — וכמעט תמיי
הם לועזיים. אפילו כשמישהו מבקש שיז-
מסויים במהדורתו העברית, נותנים לו את
המקור. בצורה זו, טוענים הם׳ מפתח קול
ישראל את טעם הקהל דווקא בכיוון לתקליט
הזר, ולז מר הישראלי אין ברירה אלא לספק
את הדרישה לשיר שקול ישראל עזר להפוך
אותו לפופולרי .״ואחר־כך בא קול ישראל
וטוען שהוא לא משדר את השירים שלנו
מפני שהם לא מקוריים ותולה בנו את האשמה

בתנאים אלה׳ מובן שאין איש מחבר שי
חדש. וגם אילו חובר שיר כזה, לא היו חב
ממהרות להקליסר. למ התקליטים רות
להן? הרי קל יו תר לנצל את הפירסומת ו
הפופולריות של דני קיי, למשל׳ לתרגם אח
משיריו, מאשר לצאת עם שיר חדש אשר אי׳
לא שמע אותו.

מי צריך לחנך
עד כאן סיפורה של תעשיית התקליטים ב
ארץ. אולם אין זו סתם תעשייה׳ כתעשייה
נעליים או יי צור נקניקים. היא כיום גו ר
ממדרגה ראשונה בעיצוב דמותה של התרבו!
העברית, בעיצוב אופקיו ומינהגיו של דו
הגדל ליד מקלטי הרדיו. השפעתה אינה כל
תלויה בטיב החומר או ברמת התזמורת.

גם אחרים ם תרנמים
שבועות מעטים לאחר שנשמע לראשונה
שיר צרפתי מלבב, בשם ״שגעוני הקטנטן״,
הולבשה לו צורה עברית ורבבות אנשים החלו
שרים את ״זד, הסוד שלי״ .השיר תורגם גם
לשפות אחרות ותחנות־שידור בכל העולם
חזרו עליו בלי סוף. בכל מקום העריצו אנ שים
את היצירה הצרפתית הנאה. אולם, ל מעשה,
לא היה זה שיר צרפתי מקורי. הוא
עובד משיר קאובוי אמריקאי, תורגם לצר פתית,
זכה להצלחה עולמית.
עתה מ שרש הוא דוגמה לכל אלה הטוענים
כי אין כל הבדל בין שיר מתורגם לשיר מקו רי
.״עובדה שגם האמריקאים העתיקו מאתנו
את השיר ״צאנה ! צאנה !״ אומרים הם .״כל
העמים עושים זאת. מדוע יהיה לנו אסור?״
אולם אין אף ארץ אחת בעולם שאחוז כה
גדול משיריה החדשים מתורגמים משירים
זרים. גם בתורכיה וביוון, למשל, שרים ג׳אז
מתורגם. אולם על כל תקליט כזה ישנם עש רה
תקליטים מקוריים. אם הקהל רוצה דווקא
לשמוע ג׳אז, מספקים לו מחברים ופזמונאים
משלו שירים הקרובים לרוחו, עיבוד תורכי
או יווני של מוסיקה זאת — לא סתם חיקוי
ריקני של תרבות זרה.
המצב הגיע עד כדי כך שחברות מסויימוח
הסיקו את המסקנה ההגיונית, קיצצו את טיר־חתן
ומאמציהן עד למינימום. הקליטו יצי רות
לועזיו ת מעל גבי תקליט זר, הדביקו

שאנחנו מטפחים את טעמו הזול של הקהל,.
לעגמת זאת, אין לגל י צה״ל כל התנגדו!
׳,ישירים אלה. תוכניותיו גדו שו ת בהם׳ שידו
רים מיוחדים מוקדשים להם. אלא שאי
הוא משלם לזמרים עבור שידורם.

מקהלה זו טיפוסית למקהלות המשתתפות בהקלטות.
היא מורכבת כולה מחובכיס, לרוב מפריו האישייס של
הזמר. שעה קלה לפני התחלת ההקלטה לומדים הס כעל־פה
את המלים המועטות שעליהם להשמיע במיקרופון כשעת ההקלטה.

ובוינה

כל ז מן שתעשייה זו תישאר שטח״הפקו
ישלוט בה האינטרס של היצרן לצמצם א
הוצאותיו למינימום, להגיש לקהל את הדב
הזול ־ב׳ותר, הכרוך במאמץ הקטן ביותו
אולם תעשייה זו גם שימשה פעם מכשי
חינוכי ותרבותי חשוב, החדירה את השירי
הגדולים של התקופות הגדולות בתולדות ו
יישוב. אין כל ס בה מדוע לא תמלא תפקי
זה מחדש.
הפזמונאים והמשוררים שחיברו פעם א
שירי העם, המחברים שנתנו לו את מנגינות׳
המלהיבות והנעלות ב ותר, חייבים שוב לת
פוס את מקומם בו. אם לא אותם המשוררי
והמחברים, אזי אחרים, אלה השייכים לדו
החדש. אולם בכל אופן אסור כי תפקיד ז
ישאר נחלתם של קומץ אנשים, המנותקים ל
חלוטין מערכי התרבות העברית, מן הרו
היוצרת של תרבות זו.
במקום השירים של היום חייבים לבו
שירים טובים יותר, אמתיים יותר, מתאימי
על״ידי ע1
יותר לתרבות ולנוף הארץ.
החדרתם יילחמו במכת החיקוי שמתפשט
מדי יום. כי אם כבר הפך התקליט למחנך ד
דור — רצו־ שיהיה זה תקליט עברי, לא תי
ליט ז ר וריקני.

המנגינות נאספו ברחובות תבל. המד׳ בסמטאות המפוקפקות שד העברית
הכל מכירים את המנגינות, רכים שרים אותן.
אולם כמעט איש אינו יודע כדיוק את המלים.
ואולי מוטכ כך.
כעמוד זה מופיעות ״מיטכ״ היצירות השולטות

כרחוב, מושרות כפי אמנים שלאחדים מהם ישנה
רמה מקצועית טוכה, אלא שאיש לא סיפק
להם טקסטים הראויים לשמם. אין צורך כמורה
לדיקדוק. כל תלמיד כינוני ככתה ח׳ עממית

נסי מתתיהו ד!! :קסם שהוד

יכול לסמן את עשרות השגיאות המזדקרות מ תוך
יצירות אלה. אולם גרוע מן השגיאות הוא
חוסר גישה לרוח החיה של השפה כפי שהוא
משתקף מתוך משפטים חסרי-מכנה ומפורכליס

דיאו אמורבן: הרי שוט 1ה אסון

תלויה לבנה ודולקת
ופה אני לי כך בדד
שט בספינה מתרחקת
חיש מחופי טרינידד.
לפתע תוקפני געגוע
והוא מושכני שוב לשם,
מה הסיבה — זה ידוע,
היא כבר ספוגה בי בדם.

הרי פשוט זה אסון,
פתאום שמחה ו ש שון,
שומעים רק כל היום :
שיר זה ולא אחר ! הרי מכל למי הוא

היה גופה שחור משחור
ולא יכולתי לעצור
לבי הפך לעבד
לקסם השחור.

אין לאן לברוח,
אין מהשיר מסתור,
משתפך הזמר בלי מעצור...
עכשיו זו אופנה :
את שיר העונה — נ מנ ה !

היתד, היא שחורה ולוהטת
כבר לעולם זאת לא אשכח,
פעם אמרה לי ברטט :
שוב עוד ממך לא אברח.
אבל יום אחד בא הגיע
והאינסטינקט שוב קרא לה,
שוב היא ברחה אל אביה,
שוב אל הג׳ונגל היערה.

הרי פשוט זה אסון,
זה הפך כבר ל״פאסון״
מין הצלחה כזו —
אני עוד לא זו כ ר !

דוד ביטראו: שתוק ש דובי!
הנה כאן לפניכם דובי המטובל 1
הייתי כל חיי מסכן ו בי ש־ מזל
אמי תמיד אמרה שאג־ לא יוצלח !
אבי פנה אלי ב טון כה מצוברח
״שתוק שם דו בי! ״ קראו לי מכל צד׳
״תפסיק לקשקש ותעמוד בצד ! ״
הייתי בבית־ספר לגאון מושלם,
משם יצאתי ביר ג מור ומדופלם,
דברו על מספרים, עניתי ...תהילים,
״עליתי״ בחכמה על כל הילדים !
״שתוק שם דובי אמרה לי המורה,
״תפסיק לבלבל כבר את כל התורה !״
לגיל־גיוס הגעתי — הפכתי לצנחן,
ממש גבור הייתי בשעת מפגן,
וממרומים קפצתי על פני־ערבה,

פה ירקוני1 :ה הסוד שלי
פז מון חוזר :
זה הסוד שלי,
כל הסוד שלי,
יש בי משהו כזה...
כל ז* ש ברחוב נועץ בי עינים
וחולם חלום יפה !

החלבן אומר לי כך ז
זה נם בטרם שחר,
גם בלי איפור יפה הנך
ממש כמו מלאך,
פז מון חוזר :

לי אומרות הנערות :
אפשר להתפקע,
איך את שוברת לבבות.
או,י אני עונה :
פז מון חוזר :
זה הסוד שלי, כל הסוד שלי וכו׳

זה הסוד שלי, כל הסוד שלי וכו׳

אם תאמר לי: חברה —
מתי סוף סוף תחליטי,
אוי אני לחברה,
כך U pמשיבה :
פז מון חוזר :
זה הסוד שלי, כל הסוד שלי וכו׳

זה פשוט אסון,
חלון ו ״ שו סו ך׳
שפה רק יש
שיר זה מז מ ר!

הרי זה פשוט אסון,
זה לא מטח לי שון,
אלי ! מתי מהצלחה ז ו נפטר י !

למזלתי נפלתי לתוך ארובה
״שתוק שם דובי אמר לי הרס״ר —
הלכתי משם — לחודש מ א סר!

פגשוץ׳ בבלונדינית — היא כה חמודה —
אמרתי בלבי :״דובי זו בשבילך״,
אליה אני פניתי :״את כה נחמדה״ !
השיבה היא ב רוגז :״זה לא ענינו ! ״
״שתוך שם דובי הן אתה בי ש־ מזל,
״אני נשואה, ועל זמנך חבל !״
בכל זאת התחתנתי בעזרת שדכן,
הנה מה שהיה בסוף כל הרומן,
רציתך אני בבית להיות מושל...
כעת אני עומד כאן, אוכל ומבשל...
״שתוק שם דובי תרחץ את הכלים,
אני ממהרת, ו ש מור על הילדים ! ״

*יטה לוקה: פ׳ 1ה דופק בדלת?
מי זה דופק בדלת? (נקישות)
מי זה מקיש על ח לו ני?
אין זה ברד או גשם( ,נקישית)
רק אנוכי יודעת מי

רבים על חלוני דופקים,
אבל ביתי נעול...
ורק את זה אשר אהבתי,
לא יפחיד מנעול.
מי זה אלי מופיע י (נקישות)
מי זה מקיש על חלוני?

זאת אהובי משמיע ; (נקישות)
וכך עונה לו לבבי.
מי זה דופק בדלת? (נקישות) וכו׳

אפילו שוב אם ארדם
ואהובי יקיש,
את חלומי במציאות —
יפה יו תר אפגיש...
מיי זה אלי מופיע? (נקישות)
מי זה מקיש על חלוני?
זאת אהובי משמיע (נקישות)
וכך עונה לו לבבי.

העם
ש׳מתו! כרי כרטיסים
השבוע היו כל אזרחי המדינה, מקטון ועד
גדול, עסוקים בעיסוק רציני ביו תר: הם הת כוננו
להיות שמחים. המאמץ שהושקע בכך
היה אדיר: המורות שיננו את השירים שהיה
עליהן להוציאם מן הגרונות הצרודים (אך ה רועשים)
של חניכיהן ; אמהות תיכננו את
התחפושת לילדיהם, חשבו גם על שלהן.
•מעל לכל הזדקרה הבעיה הגדולה: לאיזה
נשף ללכת? הנסיון המר לימד את הוותיקים
כי רוב נשפי פורים שמחים בהרבה פחות
מאשר הצפיה לקראתם. אולם הפעם, כך הח ליטו,
יהיו שמחים ממש.
מכיוון שבינתיים נולד וגדל דור שעוד
היה ברחם אמו עת שיגעה העדלאידע האח רונה
את תל־אביב, ניתנה ל״זקנים״ הזדמ נות
מצוינת לבכות את הימים ההם, להניד
ראש מול ח• סר־יכולת־השימחה של אחיהם
הצעירים. ואילו הצעירים, שהיו בהחלט מו כנים
לערוך עדלאידע משלהם, בזו לעובש
של הזקנים, ש שוב אינם מסוגלים לתכנן
שימחה רצינית.
אולם על דבר אחד היתה הסכמה כללית,
בינעדתית ובינדורי ת: חייבת להיות שימחה.
ראש הממשלה התפטר. המוזר הוא
כי החג שזכה לכבוד זה רחוק יותר מכל חג
יהודי אחר מן ההווי הישראלי. פורים הוא
החג הגלותי בהא הידיעה. לא זה בלבד כי
המאורעות המשמשים לו עילה אירעו בפזו רה,
אלא שגם אופיים הוא גלותי מובהק.
חג החנוכה מסמל מלחמת״שיחרור לאו מית
נגד כובש זר. פסח בא להזכיר את הנ דודים
במדבר, את כיבוש הארץ. שניהם
חגים גיבוריים. אולם חג הפורים רחוק מג בורה
ומשאיפת־החופש הלאומית כרחוק ה לילה
מן היום.
סגילת״אסתר עצמה גלוית״לב, אינה מת ימרת
כלל לשאת כתר לאומי. היא מספרת
על עדה יהודית בפזורה, שאינה חולמת לוו״
תר על קיומה הנוח כדי לקבל על עצמה את
עול החלוציות בארץ־ישראל הרחוקה. כמו
יהודי אמריקה של תשי״ד, משרתים בניה
את המלך באמונה, עולים למשרות גבוהות
במנגנון המדינה. אחת הבנות אף מצליחה
לכבוש את לב השליט.
אולם לא קל היה להיות יהודי. מדינאי פי קח
גילה כי האנטישמיות קוסמת לבוחרים
רבים, משכנע את הממשלה לקבל את תכ ניתו.
בהיעדר אמצעי התרבות המודרנית,
כגון תאי״גאזים ומחנות״מוות, מתוכננת ההש מדה
בצורה עממית ופרימיטיבית.
אולם ראש״הממשלה לא לקח בחשבון את
פיקחות היהודים. מרדכי היהודי הנושא ב גאון
את ש מו של האליל הבבלי מרדוף, ידע
שיש רק דרך אחת להצלה: לנהל קנוניה
בחצר המלך, לתקוע טריז בין המלך וממשל תו,
לגרום להתפטרות ראש״הממשלה.
היה זה חשבון מוצדק. המלך הטיפש נפל
בפח, הקהילה היהודית זכתה שוב ל שיווי־

זכויות, ראש״הממשלה, וכל שאר חברי ה מפלגה
האנטישמית, הוצאו להורג.
ד!מלף והתרנגול. הפזורה היהודית
חיבבה סיפור זה יו תר מכל סיפור אחר
דוקא מפני שהוא כה נעדר גבורה לאומית :
הוא התאים בדיוק למציאות הקודרת שלה.
בניה, שלא יכלו לפגוע באויביהם בגלוי, מצ או
סיפוק עמוק בהכאת בוב תו של המן
ובניו — מנהג שהשתרש עוד בימי התלמוד.
מרדכי היהודי הפך ארכי״טיפום לכל ראש״
קהילה יהודי, שזכה להערצת בני עדתו הו דות
למעמדו הרם בחצר הפריץ. אסתר המל כה,
היהודיה, שהסתירה את מוצאה כדי לזכות
בלב השלים, עוררה אף היא חיבה עמוקה.
חנוכה ופסח הפנו את מבטו של בן הפזורה
אל ארץ־ישראל הרחוקה ממציאותו. ואילו
פורים היה חלק ממציאות זו עצמה. בחג
זה היתה חובה דתית לשתות לשכרה :״חייב
אינש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין אתר
המן לברוך מרדכי״ •.רצוי היה לאכול תרנגו־לות״הודו,
שסימלו את המלך הטיפש של
המגילה, ואת כל המלכים הטיפשים ש הרגיזו
את היהודים. אפילו העניים שקיבלו תרומות
ממגבית פורים, היו חייבים להוציא את הכסף
על אכילה בלבד. נאסר עליהם לקנות בו
אפילו שרו כי נעליים.
״דרכי האמורי״ .בני הישוב החדש ב ״
ארץ־י שראל התענינו אך מעט ב תוכן הרע יוני
של החג. בראשם ניקרו ז כרונו ת הילדות
של החג העליז, בו שתו ההורים עד שנרדמו
בשכרותם, כמצוות הרמב״ם. הם העבירו את
המנהג לארץ. מייסדי תל״אביב בחרו כל שנה
במלכת״יופי כיור שת לאסתר המלכה, כל שנה
מבנות עדה אחרת, עד שנמצא שהמינהג דומה
מדי ל״דרכי האמורי״ ו שי ש לפסלו.
פורים הפך גם בארץ לחג עממי. לא היה
קיבוץ או מושבה בו לא נדלקה מדורה ל ש־ריפת
בוב תו של המן (שלבש, בינתיים, את
צלב־הקרס) .איש לא נשאר בביתו בתל״אביב,
שעה שרעמו כדורי״הפקק של רבבות אקדחי״
פח. העדלאידע השנתית הגדולה היתד. רק
הסיכום, הכותרת הרשמית לחג עממי ש פרץ
את כל התחומים.
מאוירה עממית זו שרדו השנה רק שרידים
מקריים. ככל שאר התופעות העממיות, הפך
גם חג הפורים לענין סאלוני, הזקוק לתיכ״
נון מדוקדק. השימחה המאורגנת, הלובשת
תחפושות יקרות והנמכרת בכרטיסים, ירשה
את ההמולה הפרועה ברחוב. השנה לא י ר קדו
ראשי העיריות ברחוב, כמאיר דיזנגוף,
אלא יסתכלו באזרחיהם מתוך מכוניותיהם.
חג הפורים, שכבר עבר גילגולים כה רבים,
התאקלם באוירתה של מדינת ישראל.
מפלגות קילו/טרים מעטים
בקיבוץ היה תמיד

בטאון צנוע

ומלבב.

• רק חולים מסוכנים הורשו לשתות בפוריס
מים. חולים שלא נשקפה?הס סכנה, היו
חייבים בחובת ההתבסמות.

אות קין

משך חמש שנים הופיע כל שבוע בכמה עמו דים
קטנים, ביקש לתאר את הווי משקי ה קיבוץ
המאוחד. כמנהג הקיבוץ, העלימו רו ב
הכותבים בו — אנשים מכל המשקים —
את שמותיהם, הסתפקו בחתימות צנועות כ גון
״יוסף כ יצחק פ.״ או ״מרים ב.״
מלבד מאמרים רציניים יותר על בעיות הקי בוץ
והארץ, בלטו בו זוטות מחיי היום־יום
של המשקים, קאריקטורות מצוינות על אותו
נושא.
השבוע החליט בקיבוץ כי תמו ימי״ההס*
תגרות. במודעות גדולות בי שר לקהל הרחב
כי מעתה יימכר הבטאון בקיוסקים, יטפל ב
ליץ
שישראל לא תיחם לדבר כל חשיבות
מופרזת. כן טען הוא שהתורכים מעריכים את
עסקיהם המסחריים יו תר מכל, אינם נכנעים
לנציגי ארצות־ערב, הדורשים מהם להפסיק
כל מסחר עם ישראל, אינם מניחים להם ל סכל
את תוכנית״העבודות אשר סולל בונה
עתיד לבצע בתורכיה.
בירור מפורט. מורים פישר לא שוכנע
ביותר — ביחוד לא מן הדברים האחרונים.
הסיבה: בידיו ובידי הנהלת סולל בונה ב חיפה
י ש ידעות מוסמכות על הצלחת הערבים
למנוע ייבוא כמות גדולה של מלט ישראלי
לתורכיה (העולם הזה ) 853 ולסכל ביצוע חלק

משתתפי ״כקיבוץ״ בעיני אחד מהם •
יוסף כ ,.יצחק פ ,.וגם מריס ב.
כל בעיות המדינה
חבר צעיר של משק
בקביעות בבקיבוץ,
הרשמי של מפלגתו.

והעם. ראש המטפלים :
גינוסר, שכתב לאחרונה
נמנע מלכתוב בבסאון
שמו: יגאל אלון.

למראית עין לא היה זה אלא נסיון מוצדק
של הקיבוץ, המאוחד לשתף את הציבור ה כללי
בבעיותיו. אולם מאחורי נסיון זה הס תתר
ענין הרבה יו תר רציני. הקיבוץ המאו חד,
שהוא גר עין האגף הימני של מפ״ם,
התיאש יו תר ויו תר מלהשמיע את דעותיו מ על
במת על המש סר, הנתון בידי הרוב ה שו
מר הצעירי. בקיבוץ בא לתקן את המצב,
לתת לסיעת״המיעוט במה חופשית משלה,
אשר קוראיה יו כלו׳ מעתה, להשוות את דעו תיה
עם אלו המ,בעות בבטאון־הרוב. לפי
כל הסימנים יהיה המרחק גדול יו תר !מאשר
הקילומטרים המעטים המפרידים בין עין״
חרוד למרחביה.
מדידות התחמקות באנקרה
השיחה שנתקיימה לפני שבועיים בין ציר״
ישראל בתורכיה, מורים פישר, לבין ש ר״
החוץ התורכי, פואד קו פורולו נסבה על נו שא
עדין ביו תר: התכנית האמריקאית החד שה
לברית בטחונית במזרח התיכון.
לאחר שנכשלה התוכנית להקמת פיקוד
המזרח התיכון, כתוצאה מסירובה של מצרים
להצטרף לפיקוד, כל עוד לא יפנו הבריטים
את המואץ ו סירו בן של ארצות״ערב לשתף
פעולה עם ישראל במסגרת ברית כלשהי, לא
אמרו האמריקאים נואש. הם פשוט החליפו
את הסום: בחרו בתורכיה כמרכז לברית
בטחונית חדשה.
הבחירה היתד, אידיאלית: תורכיה מקיימת
יחסים עם מדינות״ערב ועם ישראל, קשורה
בהסכם צבאי עם פאקיסטאן, קשורה בברית
הצפון־אטלנטית ובברית הבלקנית. מערכת ה בריתות
בינה לבין אדצות״ערב וישראל תה ווה
את המסגרת הבטחונית המערבית במזרח
התיכון, מבלי לחייב את הערבים לשבת ל־צידם
של נציגי ישראל.

המסחר קודם לכל.

כל זאת הסביר

שר־החוץ התורכי למורים פישר אולם נציג
ישראל נמנע מלהביע דיעה על התוכנית החד שה,
פתח בשורת שאלות: באיזו מידה עלו לה
עמדתה האנטי־ישראלית של פאקיסטאן
לפגוע ביחסי י שר אל״ תורכיה י מהי מידת ה חבלה
של נציגי משרד״החרם של הליגה ה ערבית
ביחסי המסחר בין התורכים לישראל?
פואד קו פורולו היה נאלץ לסטות מנו שא״
השיחה, להשיב על השאלות בזו אחר זו. הוא
הסביר שפאקיסטאן שואפת לעמוד בראש ה עולם
המוסלמי, רוצה לקנות את לי בן של
מדינות״ערב בהכרזות אנסי״ישראליות, המ

העבודות של סולל בונה.
לבסוף, כאשר לא נותר עוד מקום להת חמקות
ולשאלות מסיטות, הבטיח פ־שר להע ביר
את פרטי התוכנית האמריקאית החושה
לממשלתו, להיפגש עם קופורולו לשיחה נו ספת׳
לאחר שיקבל הוראות מתאימות.
עתה מברר משרד״החוץ את פרטי שיחתו
של פישר עם שר־החוץ התורכי, משווה אותם
עם תזכירים על התוכנית החדשה, שנשלחו
על ידי תיאודור (״טדי״) קולק, הדיפלומאט
הישראלי הידוע ב קשריו הטובים עם חוגי
המטכ״ל האמריקאי, ועל ידי ראובן שילוח,
האיש השני במעלה ב שירו ת הדיפלומאטי ה מטרת״הבירור

בארצות״הברית. ישראלי לקבוע ב איזו מידה נחושה החלטת האמי-
קאים להקים את הברית הבטחונית החדשה.
דבר אחד ברור: אם הגיעו האמריקאים לידי
החלטה סופית בנידון׳ לא תהיה לישראל כל
אפשרות להתחמק מהשתתפות בברית, אם
בכלל יהיה לה ר צון להתחמק.
מחן 1היר 1ת חמאה דני ת
בסתו שנת , 1953 לפני שהחלו להגיע ארצה
משלוחי החמאה והגבינה האמריקאית, פרי
העודפים שנצטברו במחסני״ממשלת ארצות־הברית
כתוצאה ממדיניותה לגבי מחירי ה תוצרת
החקלאית, הגיע שיווק החמאה הדנית
במחסני חברות הסקרים השונות בארץ לכדי
5 %מכלל הסחורה המשווקת בחנויות אלו.
מחיר החמאה הדנית הטריד, היה 1.35 דו ״
לאר וד,סטטיסטיקה הוכיחה כי כל אדם שני
שבידו סקרים על סך 10 או 15 דולאר, קנה
חפיסת חמאה טריה.
בסוף שנת , 195 עדיין שתקה החמאה באו תו
קצב, ומשלוחים נוספים נמצאו בדרך.
והנה אירע האסון: ישראל הוצפה בכמו יות
גדולות של חמאה אמריקאית. חלוקת
החמאה האמריקאית, במחיר האפסי של 1
ל״י הקילו, גרמה לצמצום מבהיל של שיתק
החמאה הדנית, הסבה כאב״ראש למנהלי חב רות
הסקרים, ש שברו את ראשם בשאלה כי צד
להפסר מן המלאי הבלתי רצוי שנשאר
במחסניהם כאבן שאין לה הופכין.
בזיל הזול. באותה בעייה נתקלו גם
ייצרני״החלב בארץ, שהחליטו על יי צור שמ נת,
תחת יי צור חמאה מקומית, שאין לה כ יום
שוק. כיון שמנהלי הסקרים לא יכלו לה פוך
את החמאה לשמנת (התהליך •הפוך: מ שמנת
יוצרים חמאה) ,לא נותרה בידם ברי רה
אלא להוציא לשוק את עודפי״החמאה ב מחיר
שלמטה ממחיר ד,קח•
• שגס הוא אינו מופיע בשמו המלא; דן
גלברס.

ב nד־ ג ה
בעוד שכל יתר מצרכי חברות הסקריפ נמ כרים
בשווקים לפי חישוב של שתי לירו ת
וחצי לדולאר, וכל תנודה של סנט במחיר ה״
דולאר משתקפת למחרת היום בלירה י שר אלית,
הופתעו הקונים למצוא בשבועות ה אחרונים
את החמאה הדנית במחיר 1.700ל״י,
וכעבור שבוע נוסף, במחיר 1.350ל״י, כ לומר
לפי השער הנשכח של לירה תמורת
דולר.
סיבת ההיצע הנדיב: בניגוד לחמאה האמ ריקאית
המלוחה, היכולה להשתמר ז מן ממו שך
במחסנים ללא קלקול, הרי החמאה ה דנית
המתוקה עלולה להתקלקל כעבור ז מן
קצר ביו תר. אם עדיין י ש מי ש מוכן להתפתות
למחיר הזול, מוטב לו שיריח תחילה את ה חמאה.
שידור השיעמום
ל א לך

3דו־שו אגרות מפער הגרוש והגרגר !

בקרוב יתקל המאזין הישראלי, אשר יפתח
את מקלט הרדיו בגלי תוכנית ב׳ של קול־ישראל,
בדממה מעיקה. סיבת הדממה: תוכ נית
ב׳ תבוטל כתוצאה מן הקיצוצים האחרו נים
בתקציב שירו ת״ ה שידור.
לכאורה לא תהיה זאת אבידה גדולה, שהרי
תוכנית ב׳ המשודרת בין השעות ארבע
ושש אחרי הצהריים, שימשה מקום ריכוז
לכל השיחות וההרצאות המשעממות, המהוות
פרסומת מוסוויית למוסדות וגופים שונים,
איפשרה למשה (״ מוי ש״) פרלמן, האחראי
על ענייני השידור, להפוך את התוכנית הר גילה
לקלה ומשעשעת.
אבל הצרה היא שהמוסדות והגופים השונים
שקנו להם דריסת״רגל בתוכנית ב׳ של קול־ישראל
לא יוותרו על זכויותיהם, אפילו לאחר
ביטולה. כבר עתה נודע שחלק מן השיחות
וההרצאות, המרדימות אפילו את אניני״הטעם,
יועברו למסגרת התוכנית הרגילה, ידחקו את
רגליהן של תכניות משעשעות יותר, יאלצו
את המאזינים לחפש בידור על גלי תחנות״
השידור של קהיר, דמשק או סאלוניקי.

ו הדר ת פו ר ב

הידעת,
בוסים

בקוים

״ישירים״

נוחה? אגד

הבינעירוניים של אגד, מהלכים רק
ומהירים

מקיים מתל־אביב לירושלים —

ומחל־אביב לחיפה
תים

״ישירים״

— כ־ 50 נסיעות

לטבריה,

אי טי׳

והנסיעה -בהם היא רק תוך ישיבה

לגליל,

40 נסיעות ליום׳

ליום

חדרה,

כן קיימים

נהמה,

עפולה,

ש מפרדס

חנה
ובו׳ ,וזאת פרט לשרותים הרגילים של אגד ל־ 800 ישובים
בישראל

מדן

ועד

אילת•

הנך

עסקיך, סור לתחנת אגד ותיווכח,

לרגל

נחפז

עבודתך

שכל רגעים מספר

יוצאות

TAX

מכוניות לכל כנפות הארץ.

א יתיר

רחובאלנבי . 31ת ל ־ א ב • כ

בית

מסחר

לבעלי

מכתר

גד 1ל

הטעם

שת תז מורו ת ולילה

ההלבשה לגבו1ח !לגברים ׳

איכות
שרות
בשבוע שתי קריאות טלפוניות.
שעבר ביקרה קבוצת גברים בביתו של רבי
חנוך. כאשר עזבו האורחים את המקום,
מיהר הרבי להזמין שתי שיחות טלפוניות ג
האחת עם המשטרה, והשנייה עם רופא. שעה
שהמשטרה עסקה בחיפושים אחרי האורחים
הנכבדים, הכין הרופא דין ו ח שבון מפורט :
כמה צלעות שבורו ת, מספר רב של חבורות
וסריטות. הרבי ביקש !מן הרופא להוסיף
שהתוקפים הבטיחו להרוג אותו׳ ואף ביקשו
ממנו למסור זאת למשטרה.
העצורים החשודים בתקיפה הודו שהם
ביקרו בבית הרבי, אך טענו שאין להם כל
קשר עם צלעותיו השבורות, חבורותיו והם־
ריטות שעל גופו. הם אמרו שהם באו לשאול
מתי י ש בדעתו לחלק את חבילות־המזון ש הוא
הביא מאמריקה — ו תו לא.

פורים

כל סתי

ממדרגה
אדיב

כאשר חזר, לפני חדשים מספר, רבי חנוך
אלבין 52 ראש ישיבת תורת אמת, י רו שלים,
משליחותו בארצות־הברית, הביא אתו
ברכות ודרי שו ת שלום מכל הרבנים הגדולים
של העולם החדש. אבל הוא שכח רבי אחד

— את הרבי׳ המפורסם מלובאביץ
ולא ביקר אצלו כלל.
לזעמם של חסידי־לובאביץ לא היה גבול.
הם החליטו לסלק את רבי חנוך מהנהלת
הישיבה. הם אפילו לא רצו להתחשב בעוב דה
שהישיבה נוסדה על ידי אביו. הוא קיבל
פקודה מפורשת שלא להופיע בשטח הישיבה;
וכאשר סירב לציית, העמידו החסידים מ ש־
.מרות מסביב לבניין׳ מנעו ממנו את הכניסה
בכוח״הזרוע.
רבי חנוך לא זכה למרגוע אפילו בין
גתלי־ביתו. מדי פעם בפעם היה מקבל מב רקים
וקריאות טלפוניות :״אם תעיז ל הופיע
בשטח״הישיבה, יהיה סופך רע ו מר ! ״

ראשונה
ויעיל

(ראה שער)
כאשר ערך העתון הארץ משאל על ה נושא
:״היש צורך להקים אוניברסיטה נפ רדת
בתל־אביב?״ מיהרו הסטודנטים של
האוניברסיטה העברית בירושלים לתת תשו בה
קולעת: הם החליטו לרדת השנה לתל־אביב,
אם כי למטרה אחרת לגמרי — לע רוך
את נשף הפורים השנתי שלהם ביום א׳
הבא, באולמות בית־ציוני אמריקה.
_ __העולם הזה 856

עתה עוסקים הסטודנטים הירושלמיים ב אולמות
טרה! סאנטה וראטיסבון, בבתי־הקפה
של עיר הקודש וברחובותיה, בנושא אחד שהנן והתחפושות
ויחידי: נשף הפורים
חובה.
קב,צות מיו חמ ת של צעירים דברניים ו צעירות
יפות־תואר, ירדו לתל־אביב למלא
משימה מיוחדת במינה: לגייס את מיטב
הכוחות האמנותיים של המדינה להשתתפות
בנשף.
התוצאות עלו על המשוער: מיטב אמני־ישראל
התנדבו להופיע בנשף. בתוכם חנה
וסף ידין, אנשי התיאטרון הקאמרי, מרון שייקר, אופיר וזיו ה שפיר מהפאנטומימה,
להקת הקנקן של דו־רה־מי, הרקדנים התי מנים
של לי־לה־לו, והליצנים של הזירהטרון.
אולם המאורע המרכזי של הנשף יהיה
בחיקה מלכת היופי והתחפושת הטובה ב יותר.
אמר
איתור גלוויץ, אחד האחראים לאירג! ן
הנשף :״למדנו לקח מנשפים קודמים. ה פעם
נמכור 400 כרטיסים זוגיים בלבה נאם־ .
שר למשתתפים לנוע באולמות ברווחה.״
ספרות ואמנות. בין הסטודנטיות ה עוסקות
בהכנות לקראת הנשף היתה גם
תלמידת השנה הראשונה של הפאקולטה ל־מדעי־הרוח,
יהודית קורן (ראה שער) ,זהו־בת־השיער
וירוקת־העיניים.
על אף היותה תלמידה מתחילה (היא בח רה
בספרות האנגלית כמקצוע עיקרי) ,מי הרה
יהודית להתערב בחוגי־הסטודנטים וב להקות
הדרמתיות של ירו שלי ם: היא אהבה
את התיאטרון והבאלט לא פחות מן הספ רות
האנגלית.
כאשר עזבה היא את תל־אביב, עברה ל ירושלים,
הצטרפה מיד לתיאטרון החובבים
מסן, השתתפה בתפקיד חשוב באחת מה־צגותיו
האחרונות, אל״ף בית (העולם הזה
.)854 אותי יעסיק
שר,נשף
חוששת
״אני
ביותר,״ אמרה יהודית יפת־העיניים ,״אבל
אני מקווה שאבלה בנעימים. ה ד לר שו תנו
עומדים שלושה אולמות גדולים, שתי תזמו רות
— ולילה שלם !״

דרכי חיים
הנוצריה לא התנצרה
שעבר נכנסה נערה בלונדית, בשבוע שחורת־עיניים, חרומת־אף, כבת , 14ל ״
תחנת־ד,משטרה, המרכזית, ירושלים, שאלה
למקום ר,מצאו של פטר אנטונוב, שעזב
את חיפה לפני ימים מספר, בדרכו לי דו ־
שלם. היא אמרה ששרר, מריה קוזרו. המש טרה
ידעה את מקום המצאו של פטר :
היא עצרה אותו כחשוד בחטיפתה של מריה.
הנערה נעצרה אף היא והוריה נתבקשו לבוא
לקחתה.
מריה פרצה בבכי, הכריזה שהיא מסרבת
לחזור אל הוריה׳ המכים אותה מכות רצח
שופכים עליה נפט .״פטר לא חטף אותי.
ברחתי מבית הורי ובאתי אליו, מפני ש הוא
נהג בי יפה.״ דברים אלה ה ת אי מו׳ל עדותו
של פטר עצמו, והשוטרים ביקשו מן
הנערה לגולל את כל פרשת חייה.
חיים ללא דבש. אביה של. מריה,
סימיון קוזרו, נסחף אל חופי״ארץ־ישראל
על ידי הגלים האדירים של המהפכה הרוסית.
הוא היד, בחור עליז וקל״דעת, מיהר ל הסתגל
לחיים בארץ המובטחת, אף פי לא
היו בה כל חלב ודבש. במהרה פגש בנערה
חמודה ושמה שרה. העובדה שהוא היה
נוצרי והיא יהודיה, לא הטרידה אותו ביו תר.
ד,ם באו בברית״הנישואים, עזבו את יפו.
עברו לעיר ד,עתי?ן ה בירושלים. מריה נולדה
להם לפני 14 שנה.
עד לפני חודש ימים ישבה !מריה בבית־הוריה,
למדד, בכיתה ד,ששית של בי ת״
הספר הירושלמי לבנות. היא אהבה לשבת
בצל העצים של גן־ביתד״ לעיין בספרים ש הושאלו
לה על״ידי שכנה הבלונדי ויפה
התואר, פטר אנטונוב 28 מיסיונר של
כת־הבאפטיסטים *
הוריה של מריה התנגדו בכל תוקף לפ גישות
בתם עם המיסיונר, פנו לפני חודשים
מספר למשטרה, האשימו את פטר במעשים
מגונים. פטר נעצר, שוחרר מחוסר הוכחות,
* כת נוצרית־פרוטסטאנטית, נוסדה במאה
ה־ 17 באנגליה יל ידי ג׳והן סמים. בני־הכת
מדגישים את קדושת־התנ״ך, מאמינים שכל
אדם צריך להיטבל פעמים מספר! בחייו, לא
רק !היוולדו.

מסעה שד
א/ק כנרת

בין גוש׳ הקרח

כשהפליגה א/ק כנרת לאודיסה, ב־ 27ל ינואר,
לא נחשב הדבר למאורע היוצא מ גדר
הרגיל. ו א כן: מסעות אל הדוב הרוסי
פסקו מלשמש מקור להתלהבות, הפכו דבר
שבשיגרה אפילו בישראל.
כעב,ר ימים מספר, משד,שליכד, כנרת את
עוגנה במימיו הרוגעים של נמל איסטנבול,
קיבלה ידיעה מאודיסה (דרך חיפה) ,אשר
פתחה מסע הרפתקאות בן 20 יום* :ישנה
אפשרות להתקדם רק עד למרחק 50 מיל
מאודיסה כיוון שהים מכוסה קרח**.
לא היתד, ברירה אלא לחכות להודעה על
העלמו החלקי של הקרח. התוצאה היתד,
עצבנות גוברת והולכת של המלחים, שלא
הורשו לרדת לחוף. לאחר ארבעה ימים
הודיע לפתע רב החובל כי הם יו ר שו לרדת,
כשבכיס כל אחד מהם 15 לירות תורכיות
( 12ל״י) .כ מובן שהשמחה היתד, רבה: ה־שתיה
והאכילה נערכו כדת וכדין בחדר־האוכל,
חליפות הטיול כבר הוכנו, כשנפלה
עליהם ידיעה שנייה כרעם משמים :״י ש
להפליג מיד ! ״

את כל הסמרטוטים שמצאו
למשל, נראו כרגלי פיל.״

שרגליהם

בלא צף
חמישה ימים שימש לד,ם מקום מעגנם
כלא צף בחלל לבן. שחפים אמנם נראו
בסביבה, אך כל נפש חיה אחרת, כולל ה גוף
המתכתי המכונה בשם ״שוברת־קרח״,
לא נראתה באופק.
ביום השישי הבחין הצופה כי הקרח זז,
וזאת כתוצאה מסערה קלה שהיתה בסביבה
וגרמה ל תדז ת ם של המים אשר תחתיו. רב־החובל
לא איבד הרבה ז מן: בפניה חדה
נכנסה האנייה לאחד הבקיעים שנתהוו, פיל סה
את דרכה בכיוון לאיסטנבול.

לאחר מכן הופיעו שתי מכוניות־משא, מהן
זינקו כ־ 30 חיילים רוסיים, אזרח אחד ופקידה לאנגלית כמתורגמנית ששימשה חמודה
רהוטה.
העובדים, כולל רב־התבל, נדחקו לחדר־האוכל
שבפתחו הוצב זקיף. במשך שלו ש
שעות־החיפוש ישבה הפקידה בחדר־האוכל
וכובדה בתפוחי זהב. נסים שנעץ בה מבט
מעוניין במשך כל ז מן שהותה, נשבע כי
דיא ״אכלה בעדינות 10 תפוחי־זהב, תפוז
אחר ת פז. כנראה שזה יקר אצלם ״.נסים
מוסיף כי יתר הבחורות שראה היו מגושמות
מאוד, מכיוון שהן עסקו בעבודות קשוון
התקנת ארגזים
כגון נהיגת מנופי־הנמל,
וכדומה.
תפוחי־הזהב הגיעו במצב מצ,יין ופורקו

צלחות לבנות
ההפלגה בים הסוער לא היתד. מן הנעימות
ביותר, במי, חד כאשר הגיעה האנייה למרחק
50 מיל מאודיסה. כאן החלו להיראות ״צל־הות״
לבנות צפות על פני המים ככל ש־כנרח
התקדמה נצטופפו הן יו ת ר ויו תר,
עד כי הפכו לגושי־קרח גדולים בעובי של
50— 75ס״מ.
מכיוון שמטען האנייה היה מורכב בסך
הכל מ־ 800ט, ן תפוחי זהב ד 50 טון בננות,
לא היתד, שקועה ביותר במים. במצב זה
היתד, סכנה לשבירת המדחף ; ואומנם, מש־התקדמה
האנייה שני מיל נוספים, פקד רב־חובלה
להפסיק את עבודת מכונותיה.
הקרח שד,ובקע בקושי, מיהר להתאחות
כאשר כנרת נעצרה בתוך משטח לבן, סדוק
קמעא, מבלי יכולת לנוע קדימה או אחורה,
כ שגושי הקרח לוחצים בכח רב על דפנותיה
השחורות־חלודות.
בקשר אלחוטי שקיימה כנרת עם אודיסה,
ביקש רב החובל את עזרת האנייה שוברת
הקרח, קיבל הבטחה שהיא תשלח.
המלחים המשיכו בעבודתם ,״ בי לו״ את
זמנם ד,פג.י במ דיך ת חזקם של גושי־הקרח.
קורות עץ כבדות שנזרקו עליהם חזרו ב קפיצה
למעלה, ולא גרמו אף לסדק קל ב יותר
,״פשוט התהלכנו עליהם,״ מספרים הם.
כמובן שהקור הציק להם מאוד, ביחוד
לאלה מהם שנולדו בארץ ולא זכו בחייהם
לטבילה הגונה בקרח. מספר נסים בקיש,
״ידי ורגלי קפאו.
אחד מהבלתי־מנוסים :
אפילו חמש פרוות לא עזרו לי. החבריא
עשו צחוק וסיפרו לי שכדאי ל שפוך עליהם
מים חמים עשיתי זאת והתוצאה היתר: ,
כאבים עצומים. אבל האחרים שמי עליהם

* הפלגה רגילה מאיסטנבול לאודיסה נמ שכת
ארבעה ימים.
** בפעם הראשונה לאחר 20 שנה, כולל
חופי רומניה ובולגריה.
*** לאמיתו של דבר, צריכים להשתמש
במים קרים.
וחודש עזב את ירושלי ם ועבר לחיפה!
ימים לאחר מכן נעלמה מריה מן הבית.
שרה קוזרו התרוצצה ממוסד יהודי ל משנהו,
היא היתד, משוכנעת שהמיסיונר
הצעיר חטף את בתה, טענה שהיא רצתה
לתת למריה חינוך יהודי.
המוסדות השונים פתחו בחקירות, סיימו
אותן חיש קל: מריה נמצאה ב מנזר נוטר
דאס, חיפה.
הנזירות וויתרו. דומה היד, כי פרשת
ילדי פינלי, שנחטפו על ידי נזירים צרפתיים,
תישנה במהדורה ישראלית. אולם כאשר
באו ההורים לחיפה, מסרה להם אם״ד,מ!נור
את מריה ללא כל התנגדות, אמרה שפטר
אנטונוב הביא את הנערה למנזר, הציג אותה
כאחותו וכנוצריה, ביקש מן הנזירות לטפל

ההורים

הודו

לנזירה,

לקחו

מריה

שוכרת הקרח הרוסית ״מודוס״ מצולמת מסיפון א/ק ״כנרת״
הבננות הוטלו הימה
הפעם הורשו הימאים לרדת לחוף עם ה סכום
שהובטח להם קודם לכן, כיוון שמטרת
הנסיעה לא היתד, ברורה.
כעבור יומיים הגיעה פקודה להפליג שוב.
רב־החובל בחר הפעם בכיוון נסיעה שונה,
שכלל תחנת־ביניים, וכשהגיעו למצב בו לא
יכלה האנייה לנוע, בגלל גו שי הקרח ש הקיפוה,
נשארה להמתין לשוברת־הקרח, ב חברת
שתי אניות״דלק רוסיות שעגנו לידה.
ואמנם בחשכת הלילה ראו הימאים נצנוץ
אור, שנראה ככוכב הולך וקרב. היו אלה
א,רותיד, של א/ק טורוס, שוברת־הקרח בת
שתי הארובות, העשויה פלדה.
מעתה הפך המסע לרגיל, באופן יחסי.
טורוס חתכה את הקרח כסכין החותכת ב חמאה,
ו שלו ש האניות נעו בעקבותיה.
כעבור ז מן קצר נראתה אודיסה באופק.
נמלה היה גם הוא מוצף קרח, שבתוכו
עגנו אניות־משא רבות ב״פוזו ת״ שונות,
כשביניהן נעות שוברות־קרח נוספות.

הפסידה זללה , nan
אחרי יום עגינה מחוץ לנמל הוכנסה כנרת
פגימה והופנתה לרציף הראשי. דקות מספר

אתם! אולם הם נאלצו לחזור ירושלימה
בלעדיה. בדרכם לתחנת״הרכבת, זינקה מריה
לתוך ההמון הצפוף ונעלמה מן העין. ה הורים
מיהרו לפנות אל המשטרה, בבקשה
למצוא אותה ואת חוטפה.
הבקשה היתד, מיותרת: לפני שבוע בא
פטר לירושלים׳ להסדיר כמה מענייניו. הוא
לא הופתע כלל כאשר נעצר על ידי המש טרה.
כאשר נשאל למקום המצאה של מריה.
אמר שהיא רצתה ל שוב למנזר, אך הנזירות
סירבו לקבלה. הוא נתן לה מקלט זמני ב ביתו.
הסביר הוא :״עשיתי מעשה הו מאד
בהצילי את הילדה מידי חיות״אדם. אני מכיר
אותה מילדותה, ואני יודע עד כמה סבלה
בבית הוריה.״ מריה אישרה את דבריו :
״הוא היד, לי כאב.״
כאשר באה האם לקחת את מריה הביתה
וחזרה על טענתה שיש ברצונה לתת לה
חינוך יהודי, גילתה הנערה שהיא והוריה

מיד. לפי דבריו של רב־מלחים מנדל רולג־שטיין,
שזו לו ההפלגה השנייה לאודיסה,
״היתד, קבלת הסחורה הפעם הרבה יותר
קלה מאשר בשנה שעברה.״
אבל זה לא הפריע לרוסים לסרב לקבל
את משלוח הבננות שהשחירו מהקור ו התקשו
כאבן.
לאחר בילוי בבתי־השעש, עים השונים ב עיר,
כולל בתי קולנוע (שהציגו סרטים עם
ובלי תעמולה) ,בהם סקרו התושבים בתמהון
את תלבושתם הקלה, הפליגו הימאים חזרה
לישראל.
הפעם לא היו זקוקים לשוברת־קרח. ב בטן
האנייה היה מונח מטען פחם בן 3000
טון, שהשקיע את המדחף במים. משיצאו
את שטח הקרח הקטינו את משא האנייה :
50 טון בננות קפואות הושלכו למים, צפו
בין גו שי הקרח הקטנים.
השבוע חזרה כורת לישראל. את פני ה מלחים
קיבלו, מלבו פקידי־המכם, שמיים
בהירים ושמש זורחת, אשר רמזה על הת-
קרבות עונה, בה קשה להשיג גו שי קרח,
ביחוד כשהם מוקפים בננות.

נטבלו לנצרות עוד לפני שנים רבות. היא
לא הסכימה לחזור הביתה, ביכרה להישלח
לחווה של עליית־הנוער, הרחק מירושלים.
פטר אנטונוב עצמו שוחרר׳ יצא לחיפה,
ישתדל שלא למלא יו תר תפקיד של אב ל נערות
תמימות וחסרות־מגן, אפילו אם הן
נוצריות בסתר.
משטרה אצבע החוק
עובדה ידועה היא שבארצות רבות נא לצת
המשטרה, מדי פעם בפעם, לזייף עובדות,
כדי להביא לידי חיובם של פושעים
בבתי־המשפט, להראות לאזרחים את מלוא־אורכה
של זרוע־החוק.
בישראל לא היו מקרים מסוג זה ידועים
כלל עד השבוע שעבר, כאשר אילץ עודך־דין
(המשך בעמוד ) 12

בעיית ההתחפשות
ב פו רי ם היא בעייה
נצחית: כל שנה צריך
לפתור אותה מחדש.
ישנם אנשים:שבוחרים
בפתרון: הקל?,פונים. לחנות-אופנה.
אחרים
בפתרון וקי־בוחרים
צוני״׳שני.
מוותרים 1על
התחפשות. אולם הרוב
צריך ׳ למצוא פתרון באניה
שנל
כוחות עצמו: ערבים
פראיים. קאויבויים אמריקאיים. פרוצות פא-
ריסאיות ודמויות תנ״כיות מצטופפים יחד בדירות
קטנות ובאולמות ציבוריים. מציגים
את מאמציהם בפומבי. ישנם גם כאלה ה משאירים
את ההחלטה עד היום האחרון.
אליהם מכוון עמוד זה.
״העולם הזה־־ פנה לתופרת אניה שנל.
של תיאטרון ״הבימה״ .שתיתן עצות לקוראיו
מה לעשות אם הגיעה שעת הנשף ואין
עדיין תחפושת מוכנה. התנאי היחידי שהעמידה
המערכת היה: את התחפושות יוכל כל
אדם להכין לעצמו״ ממה שי ש לו בבית.
ומבלי לבזבז כסף וזמן. אכן. על בל ע שר
התחפושות המתפרסמות כאן הוצא סכום
של פחות מלירה אחת. לקוות צעצועים וקישוטים
קטנים. את השאר אספה התופרת
מחפצים שהתגלגלו בדירה. הקורא יכול להשתמש
בדונמאות אלו כפי שהן מופיעות.
אולם הוא גם יכול להשתמש בהן כחומר
גלמי. כקרש־קפיצה אשר ממנו יפליג לתקופות
ולעולמות רחוקים ־ הטמונים כולם בחפצי
הבית אשר בדירתו הוא.

פאריס

דרוש מעט מאד כדי להיראות בדיוק במו נמרה
שרק עכשו יצאה מקברט פריסאי. כותונת
הטריקו של האח הצעיר יוצרת את האווירה,
צעיף כלשהוא הקשור לצוואר וחצאית הדוקה ומבריקה, למעשה
חתיכת בד קשורה בחגורה, משלימים את התחפושת האפאשית.
משמאל: רקדנית הודית: טורב אן תכשיטים ומכנסי־פיז׳מה.

«111111111n11H1111n1111111111111111:BC1n1[1111111[[[1m1nH1n111111n11nn1111m11nn111111mH11m11n1n1w11nt1B111m111Hn1111H11m1r

ת־רו

!!iiiiiiiiiiiiiiiiiiniiuiini

מנגינות הוואי ומקצב ההולא־חולא יסולים להיות
ש לן בקלות. קחי בד מ שובץ או פרחוני, קשרי
אותו סביב למותניים בכל צורה שהיא, בצירוף

ר * יייי

השמלה היווניה הזאת משמשת בלילה סדין.
סיכות אחדות וחגורה פשוטה הופכות את
הבד הלבן לכליל האופנה היוונית של הימים

במדינה

ב כ טזפי פודים מוצלחים

(המשך מעמוד ) 9
ישראל הייק את הש,טר, יהודה מיכלסון,
המעיד במשפט החשודים ברצח שומר־הלילה
דיפואי, פינקלשטיין, להוציא מפיו גילוי
מפתיע. השוטר מיכלסון הודה שהוא זייף
את טבילות האצבעות בדין־ו ח שבון שמסר
למטה הארצי של משטרת־ישראל, כדי לאפ שר
את חיובם בדין של בורים קירקיטאדזה
ואלימלך בן־י ע קב, החשודים ברצח.

רוקדים
לילי

לי ע

.תקליטי

מיכלסון נימק את הזיוף בטענו שמראה
השומר הנרצח זיעזע אותו קשות, עורר
בו תשוקה עזה לגרום להעישת החשודים :
״מסרתי טביעות אצבעות לממונה על הזיהוי,
בטענה שאת הטביע, ת האלה הורדתי מן
האקדחים. טענתי שהטביעות הן של ה נאשמים
מספר 1ומספר .2
לכיסקזיטר חרושתפ י א1 כית
שב׳ התקוה, רח׳ נ״א מם׳ 6
ע״י קולנוע ״התקוה״

דרשי

מכל איכות

מעולה

מחירים

נוחים

ורק תוצרת. אופיר״

ריסוק איברים

על ד,כן העדים עבר מצעד של 40 עדים,
בתוכם אנשי־משטרה רבים, בראשותו של
ראש הלשכה הפלילית בחיפה, ז בו לון בוים.
לפני הדוכן, על הרצפה, נערמו חפצים שונים:
שטיח רחב־מידות, מיטת־ברזל, קופסת פח
ובתוכה גולגולת אדם מצהיבה.
מבה כימית ישראלית

רח׳ ינובסקי !3ת״א, טל 4035 .

נתקבלו תקליטים חדשים
משאילים פטפונים ותקליטים
ומסיכות
לנשפים
גינצבורג רחוב ברנר 2׳ תל־אביב

י. דינדוונסקי
רח־ הקישון 6חל־אביב

הפרשה החלה כאשר הודיע אחד מדיירי
הבית למשטרה על העלמה של שכנתו, ה כובסת
היוונית המזדקנת, מריה קריוקה. ה משטרה
פתחה בחקירות, חשדה למן הרגע
הראשון בדייר־המשנה של מריה, הסנדלר
ואהה מרדרוסיאן.
בשעת החקירה ה, דה ואהה שהיחסים בינו
לבין מריה קריוקה היו מתוחים, טען :״היא
רצתה שאשא אותה לאשה ; אולם סירבתי,
מפני שהיא היתד, יכולה להיות אמא שלי.״
כן סיפר ואהה שבליל ה־ 22 למרץ 1952
התקוטט עם מריה ״כרגיל״ — ולמחרת ב בוקר
יצאה מן הבית לבלי שוב.
את מציאותה של חליפה מגואלת בדם
בחדרו הסביר ואהה, באמרו שהיא שייכת
לחברו בודרוס קששיאן, תושב עכו, שהס תבך
בתיגרה בבית־מרזח, החליף את בגדיו
המוכתמים בדם בדירתו.

צינקוגרפיה

כל התכונה הזאת נערכה במטרה לברר
את הקשר בין שני הארמנים, ואהה מרדר!״
סיאן ובודרו ס קששיאן, שי שבו בתא הנאש־נים
תחת משמר מזויין, לבין הטראגדיה
שהתחוללה בליל ה־ 22 למרץ , 1952 בבית
די שן מספר ,97 ברחוב יפו, חיפה תחתית.

אל עובדות אלה
מזוודה מצחינה.
צורפה עדותו של דייר בית סמוך, שטען
כי בליל ה־ 22 למרץ, שמע צעקות בוקעות
מדירת ואהה, ראה בחדר המואר גוף שרוע
על מיטה, אדם אחד חובט בו ואדם שני ניצב
לידו. אולם כל זה לא היה מספיק כדי
להביא את ואהה לדין כנאשם ברצח.
תיק־החקירה נשאר פתוח, החל
אבק, חיכה לגואל. הגואל הופיע
של ראש הצופים הערביים בחיפה,
עם חניכיו ב מורדות הכרמל, מצא
מתכסה בדמותו שטייל בפתח־

בחקירה הישירה שנמשכה יום שלם, הת אמץ
תל לאלץ את העד ל הווו ת שהמשא־ומתן
של קסטנר עם הנאצים היו! מוצדק
בהחלט. אולם הוא שכח עובדה רבת ח שיבות:
אקצין, שהנו כיום חבר המפלגה ה פרוגרסיבית,
היה פעיל בוזעד העברי ל שי ח׳
רור האומה, בהנהגת הרביזיוניסטים הלל
קוק זשמואל מרלין, עוד בטרם הצטרף אל
הוועדה לפליטי מלחמה.

הסוכנות חששה. תמיר טען שה סוכנות
היהודית יכלה לשלוט בארץ־ישראל
רק באווירה שקטה. על כן חששה היא לפרסם
את העובדות האמיתיות על השמדת יהדות־אירופה,
להסתבך בצרות עם שלטונ!ת ה מנדט.
ראשי הסוכנות היהודית ידעו היסב
שגילויים מסוג זה יג בירו את פעילות אצ״ל
ולח״י, חששו שהבריטים יסילו עליהם את
מלוא האחריות למעשי־הטרור.

משפט

הזמן

עובדה שנשכחה. העד החדש, אשר
חשיבותו הוכרזה על ידי תל ימים רבים
למפרע, היה פרופ סור בני מין אקצין, ראש
הפקולטה למשפטים של האוניברסיטה ה עברית
והמזכיר לשעבר של המחלקה הפולי טית
של המפלגה הרביזיוניסטית. הוא הוז מן
על ידי תל לא כפרופסור, אלא כחבר הזז עדה
לפליטי מלחמה ומומחה להצלת יהודים.

עובדה זאת נחנה בידי שמואל תמיר קלף
חזק. כאשר החל הוא לחקור את פרו פ סור
אקצין, עזב את קסטנר לנפשו, השתדל לייעד
לות את הפרשה כולה לרמה היסטורית, להד
כיח שלפעולתו של קסטנר במסגרת הסוכ נות
היהודית אין חשיבות, מאחר שהסוכנות
עצמה אשמה לא פחות ממנו בהשתקת ה־טראגדיה
של יהדות־אירופה.

הייק המשיך לחקור את הש,טר, שאל
אותו אם הוא זייף את טביעות־האצבעות
בפקו 1ת הממונים עליו. מיכלסון הכחיש זאת
בכל תוקף, ועורך־הדין הרפה ממנו.

במשך השבועיים האחרונים הצטופף ב אולם
בית־הדין המחוזי, חיפה, המון־אדם,
אשר כמותו לא נראה מאז משפטו המפורסם
של חיים שמחון.

תעשיה

שונה לגמרי היה סיס רו של ואהה. הוא
ביפר שבליל ה־ 22 למרץ נפרד מבודרוס,
הלך לשתות בבית־מרזח. כאשר חזר לחדרו
מצא את בודרוס ניצב ליד מריה המוטלת
בשלולית דם. בודרוס הרגיע אותו, אמר :
״אל דאגה. נקמתי את נקמתך. אסדר. ל.״

כאשר הצדיע מיכלסון לשופטים זעומי־הפנים
ועזב את אולם בית־המשפט, פלטו
שני הנאשמים ברצח השומר אנחה של הקלה.

התחפש למרדכי
התחפש לחמן
:עלים מבריקות

ראש ב2ור מים. התיק נוער מן ה אבק,
וואהה ובודרו ט נעצרו כחשודים ברצח.
בודרוס, נמוך־הקומה וקמוט־הפנים, פתח את
פיו כמעט מיד, סיפר שראה את ואהה מכה
את מריה בפטיש ומנתח אותה לנתחים
בעזרת סכין־הסנדלרים שלו. מאוחר יו תר
הוליך בודרוס את השוטרים אל בור־המים
של׳ חצר בי תו בעכו, עזר להם לגלות את
שא־ אבריה של מריה, כולל ראש, שהרקיבו
והצטמקו לשליש אורכם.

בתחילה לא הטיל הייק כל ספק באמיתותן
של טביע, ת־האצבעות. אפילו כאשר נודע
י ו על דבר הזיוף (כתוצאה מחקירה פרטית
מדוקדקת)*; סירב הוא להאמין שהחוק ה ישראלי
מסוגל להשתמש באמצעים פסולים,
כדי להאריך את ז רו עו. הוא לא האמין בכך,
עד: אשר נשבר מיכלסון בחקירה וסיפר את
פרשת הזיוף במו פיו.

כיסקויטים ותופינים
המינים

הסניגור לא האמין. מיכלסון הודה
כי בהיוודע דבר הזיוף לקצינים הגבוהים
של משטרת־ישראל, הועמד הוא לפני בית־דין
משמעתי של המשטרה, הורד מדרגת
סמל לדרגת שוטר פשוט ; אולם הוא נשאר
לשרת במחלקת טביעות״האצבעות כמומחה.
כאשר החל ע,רך־דין הייק ללמד סניגוריה
על שני הנאשמים ברצח, נראה לו סיפורו
של עד־המדינה, צמרי, חלק מדי מכדי להיות
אמיתי. אבל העדות ב צירוף עם טביעות־האצבעות
— ההוכחות הטובות ביו תר אשר
יכולה התביעה להגיש לבית המשפט —
כמעט והפכה את כל הפרשה לאבודה.

״בשר כבש עטוף בסמרטוט צהבהב ״.המש טרה
פתחה בחקירה, גילתה שהמזוודה הכי לה
חלק אמצעי של ג, ף אשה, עשתה חישוב
פשוט, הגיעה למסקנה שחלק הגוף שייך
למריה קריוקה הנעדרת.

לאחר שנסתיימה חקירת שתי־וערב של
קסטנר על ידי הסניגור, שמואל תמיר (העולם
הזה ,) 855 חקר אותו תל חקירה חוזרת ב משך
יומיים רצופים, נתן לו הזדמנות ל הבהיר
כמה וכמה נקודות של הפרשה. קס־סנר
היה עדיין חלש אחרי הסערה ! אבל
הוא הצליח לי שר כמה הדורים משפטיים,
ירד מעל ה כן העדים בצעדים מלאים בטחון,
ממש כמו בימים הראשונים של המשפט.

נאשם מלכיאל -רינוולד*
״שוטרים אמר תל
בפני שופטי בית־הדין המחוזי, בראשות
השופט יעקב אזולאי, עמדה בעייה חמו רה:
כיצד לקבוע אם אמנם בוצע הרצח
על ידי שני הנאשמים? ואם בוצע על ידי
אחד מהם, מיהו?
לבסוף הגיע בית הדין למסקנה כי ואהה
היה המניע לרצח, וכי בודרוס (שהנו טבח
לפי מקצועו ובקי בניתוח איברים) ,לקח
חלק פעיל בהריגת הכובסת. לא,ר מסקנה
זאת השתמש השופט אזולאי, זו הפעם ה ראשונה,
בתיקון החוק הפלילי המבטל את
עונש־המוות, חרץ את דין הנאשמים למאסר־עולם.
בודרוס
היה נרגש :״בחיי שלא עשיתי
כלום קרא בבכי מר. ואהה החסון ואפור
המראה שישב במשך כל ז מן המשפט כ דג
קפוא, היה שקט גם עתה.
ורגליהם,
משנסגרו האזיקים על ידיהם
הובלו השניים למקום בו יוכלו, אולי, לע סוק
במקצועותיהם: האחד, בהתקנת סוליות
עור לנעליים ישנות, והשני בביתור ב שר
במטבח. אבל הפעם יבואו העור והבשר רק
מגופם של הולכי על־ארבע.

*דינוולד עשת את שלו
בשבוע שעבר, התכונן הקטיגור גבה ה מצח,
הלבוש שחורים, אמנון תל, לשלוח
שוטרים לאסור את מלכיאל גרינוולד, אשר
אחר להופיע למשפט, בו נאשם בהוצאת
דיבה על ד״ר ישראל קסטנר (העולם הזה
845 ואילך).

גם ב תץ־ ל ארץ לא רצו מעצמות־המערב
להניח לאזרחיהן לגרור אותן לתוך מערבו לת
הבעייה היהודית .״ואף על פי כן,״
הכריז תמיר ,״רק גילוי העובדות האמיתיות
במלואן היה מסוגל לעורר את דעת־הקהל
ברחבי העולם. הסוכנות היהודית והג׳וינט
לא רצו לסכן את יחסיהם הטובים עם ה ממשלות
השונות, השתמשו במנגנון התע מולה
שלהם רק כדי להכריז על מגלי־הטראגדיה
כעל נוכלים ושואפי־שלטון.״
תל מחה נמרצות נגד מעברו של תמיר
מתפקיד של סניגור לגרינוולד לתפקיד קטי גור
של הסוכנות היהודית ; אולם תמיר
הכריז שחקירתו באה לאשר את דברי גריג־וולד,
שטען כי קסטגר הכשיר את הקרקע הלוי בני מין
להשמדת־היהודים. והשופט,
הירשה לו להמשיך בחקירה.
בסופו של דבר הודה אקצין שהסוכנ!ת
בתקופת־פירסמו
היהודית
והג׳וינט לא
המלחמה דבר וחצי דבר על השמדת יהדות־אירופה,
אחר ירד מעל דוכן־העדים בצעדים
שלווים של פרופ סור העוזב את אולם ה־הרצא,

היה שם אדם אחד שלא. התנגד כלל ל חקירה
של תמיר. היה זה קסטנר עצמו, ש ישב
בין הנאספים, נראה כאחד הסקרנים
המרובים שמילאו את אולם בית־המשפט עד
אפס מקום. תפקידו נסתיים, לעת עתה.
הארץ הוועדה המרכזית להפניית פועלים
מן היער אל הכפר (זמנים).
יוחנן הורביץ, הרצלי״ה.
רצוי מומחים ל שי מור בשר׳אד ם.
סופרנו לענייני העבים (הבוקר).
אמנון ברזנברג, קרית־שאול,

לג! כהותו של גרינוולד בבית־המשפט לא
היתה כל סיבה נראית לעין: הוא נשכח
לגמרי. אותו יום לא י שבו על ספסל־הנאשמים
לא הוא ולא קסטנר, אלא הסוכנות היהודית
והנהלת ההסתדרות הציונית. אותה שעה כבר
חרגה הפרשה מן הגבולות המצומצמים של
סכסוך קסטנר־גרינוולד, הפכה למשפט של
תקופת״ שלמה.

בחור תיירת עשירה מעוניינת ל הכיר
בחור (מודעה בידיעות אחרונות).
מרדכי
דן, צה״ל

* במדי נם3ח מסחרי קיסרי־מלנותי אוסט״

נא לפנות לת.ד 69 .עבור ״אנדרו גינוס.״

והמומחה
לבעיות הפוליטיות של
הגשם והרוח.

מכל

ארצזת הברית
הודון בשש־־ו
,,הטירון שיין? איני יודע איהו. הוא קיבל
פאס והסתלק,״ נאנח מפקד מחנה האימונים
בפורט־דיקס, באוזני העתונאים שהצטופפו
בחדרו, מתוך דבריו אפשר היה להסיק שה מפקד
לא הצטער כלל על העדרו של הטור אי.
העתונאים
קפצו לתוך מכוניותיהם, דהרו
לדירתו הניו־יור קית המפוארת של הטוראי
בן ה־26׳ אך גם שם לא נמצא. דויד שיין, ש היה
גיבור השבוע בארצות־הברית, נעלם ב אורח
מסתורי.
הס»ל ניקה רובה. גבורתו של ה טוראי
שיין לא נקנתה במחיר של דם וזיעה.
להיפך, הוא חי את החיים אשר כל טוראי
בעולם חולם עליהם: מפקד״הכיתה הציע
מיטתו, הסמל ניקה את רובהו. שעה שחבריו
זחלו בין הקוצים כדי ללמוד א״ש לילה,
הסתובב הטוראי שיין, בנו של בעל בית״מלון
גדול במ-אמי, במועדוני־הלילה של הערים
הסמוכות.
מה הפך את שיין לאישיות כה ידועה, את
שמו לקללה בחדרי־האוכל של כל קציני צבא
ארצות־הברית בים, ביבשה ובאויר? ידידו תו
עם יהוד־ צע־ר אחר, בשם רוי כהן. כי כהן
הוא, במקרה׳ החוקר הראשי של ועדת הסנא״
טור ג׳ו מק־קארתי. כהן העסיק את שיין.
כשגויים שיין, הציף כהן את הצבא בדרישות
לתת לו הקלות.
אותו ז מן היה צבא ארצות־הברית נתון ב מצב
מלחמה, לחם קרב״נסיגה נואש נגד ה־סנאטור,
שהחל לצוד מכשפות קומוניסטיות
דוקא במחנות (הגנולס הזח .)855 הגנרלים
לא הבינו מדוע על־הם לפנק את הטוראי

קאיים הושמצו קשות, החלה ״שריפת״הספ״
רים״ הגדולה בספריות האמריקאיות מברלין
עד תל״אביב. גם אנשים הגונים יכלו להרשות.
לעצמם׳ הפעם, לקלל את ה״ז׳ידים״ אחרי
מעשה זה.
היה זה איפוא הגיוני כי דוקא הטוראי שיין
יהפך לסמל המאבק המכריע בין הצבא לבין
מק־קארתי. השבוע הופעל תותח גדול במא בק
זה: הגנרל החשוב ביו תר בארצות״
הברית, הנשיא אייזנהואר בבית הלבן, גינה
את מק״קארת־ ברורו ת. לרבים נדמה היה
שזה קצת מאוחר מדי: ג׳ו מק־קארתי נראה
כיום חזק מדי אפילו בהשוואה לאיש שניצח
את היטלר.
דומיניק סור טוב. הכד טוב
מחברי־אופרטות ומחזות היתוליים אהבו
תמיד להציג את גיבוריהם כדיפלומט־ם צעי רים
ב חוץ־לארץ, שכל עבודתם היתד. לאוץ
מחיקה של אהובה אחת לחדר־המיטות ב ארמונה
של אהובה אחרת. אולם החילם אינם
בדיוק כך: רוב הדיפלומטים הצעירים יו ש בים
רכונים מאחורי ערימות של נייר, משתה
עממים ליד מארחות זקנות ומשעממות ב ארוחות
רשמיות.
סניור פור פיריו רובירוז ה לא היה מעולם
איש כזה. מרוצי סוסים, מועדוני לילה, מס עדות
בינלאומיות — בהם מצא את יעודו ה אמיתי.
אמנם, הוא לא נולד בגן־העדן. אביו
היה גנרל קטן ברפובליקה הדומיניקנית ה קטנה׳
אשר מול חופי אמריקה. אולם אלו הים
נתן ל״רובי״ י תרון עצום: קומה גבוהה,
שערות שחורות חלקות, פנים עדינות המת חרות
עם פניו של צ׳ארלס מי הוכש רון לחזר
אחרי נשים יפות.
כת הדיקטטור. רו בי ידע כיצד לנצל
הזדמנות. היא באה אליו בדמותה היפה של
פלור דה״אורו טרוחילו, בתו של הדיקטטור
הדומיניקני. הוא התחתן, התגרש, קיבל מנוי
לצירות הדומיניקנית בפאריס. היתד. זאת ה התחלה.
מאז
לא יצא רובי מכותרות העתונים ה צהובים.
הוא נשא לאשר, את השחקנית דני אלה
דאריה, התגרש, נשא לאשר, את דורים
דוק קרומבל, היורשת העשירה ביו תר ב עולם,
התגרש. מאז, משך ז מן רב׳ לא טרח
אפילו להתחתן: הוא נתגלה בחדרי־שינה של
נשים נשואות בעלות מעמד בינלאומי, הופיע
חצי תריסר פעמים כעד במשפטי גי רו שין
סנסציוניים.
בשנה האחרונה החל מופיע, במקרה׳ בכל
מקום שם הופיעה, לפניו׳ שחקנית הקולנוע
זא־זא גאבור. העתונים בי שרו את נשואיהם
הקרובים של השניים. העובדה שזא״ז א גא־בור
היתד, אז נשואה עם אדם אחר לא הפריעה
לאיש.

טוראי דויד שיין
מי אנזר ״ז׳יד?״
שיין׳ שעה שהטוראי כהן ממרר את חייהם.
הם פנו רשמית לסנאטור. הסנאטור הכחיש
את הכל, צעק :״סחיטה !״
צמד־ חמד. המיוחד במצב היה כי המע רכה
נגד שיין, כהן ושות׳ גרמה לגל
של אנטישמיות׳ ואילו ג׳ו הפיקח הופי
הפעם, כמגן על היהודים.
היה זה דבר רצוי מאד, למענו: כי כמה
שבועות לפני כן גילה עתון ז ריז את הקשר
בינו ו בין מפעל־תעמולה פאשיסטי אדיר ה מתקיים
על כספי מיליונר״הנפט הטקססי
האנט, והמפיץ בשיטתיות ספרות גזענית
אנטישמיות. מפעל זה, גידף את רוזבלט ואת
היהודים, שיבח את אדולף היטלר ואת ג׳ו
מק״קארתי. כל תחנות השידור והטלביזיה
העמידו לרשותו חינם את שעות־השידור. הן
פחדו ממחלקת השידור הממשלתית, שבראשה
עומד אדם שהוא, במקרה׳ חסידו הנלהב של
ג׳ו מק״קארתי.
לא פחות מוזר היה כי דויד שיין וחברו
גרמו לרגש אנטישמי דוקא בחוגים הליב רליים
המתקדמים ביותר. דמותו של היהודון
המשתמט, הג׳ובניק בעל הפרוטקציה, יכולה
היתה להרגיז כל אדם נורמלי. אפילו בברי טניה
ובצרפת גרם הצמד־חמד כ הן־ שיין ל התמרמרות
כללית, שעה שערך לפני כמו,
חדשים חקירת״בזק, כדי לחקור את הנאמנות
ז־והייייי
זל^ד׳ירידז Mn

״אין 1ה עוול כלל
למנוע הריון מרצון...״

ששה חדשים. אולם לפתע קרה משהו.
מבטו של רובי ננעץ בפניה — ואולי בכיסה
— של בארבארד, האטון׳ היורשת הנודעה
של אוצר חנויות הכל־בו האמריקאיות. באר־בארה
היתד, נשואה, קודם לכן, לשני נסיכים,
לדוכס אחד ולשחקן הקולנוע קארי גראנט.
לבה היה שבור. רובי ניגש לתקן אותו בחס־זיו*
יום
לפני הנשואין קרה מקרה מעציב :
זא״זא גאבור הודיעה שזה עתה ביקש אותה
רובי להינשא לו, השמיץ באמיר. את באר־בארה
ארוסתו. כשסירבה זא״זא להיענות לו,
דך סיפרה, הנחית מכה אדירה על עינה ה ימנית.
הפצע עוד נראה היטב, ז א־ז א הצטל מה
כשפס שחור על עינה.
אולם השערוריה לא הועילה. רו בי התחתן
עם בארבארה חסרת־הברק. הפעם לא עי שן
אפילו בשעת הטכס, כפי שעשה בפעם קוד מת.
בארבארה היתר, מאושרת, היא היתד,
משוכנעת לגמרי כי רו בי לא נשא אותה כדי
לזכות בכספה .״ ר עיון טפשי ומגוחך,״ אמרה.
אפשר היה לקוות כי קדושת הנשואין תש תיק
את ז א־ז א. אך להיפך, היא ניפנפה את
תמונת הזוג הכמעט״צעיר, השמיצה אותו
בחריפות .״ראו, מה אומללים הם נראים,״
•ימרה לעתונאים .״אני אוהבת את בעלי. רו בי
אוהב אותי. בארבארה אוהבת את רו בי.
אך מי אוהב את בארבארה? אני נותנת להם
ששה חדשים ! ״

המקום השני.

זה היה בחודש ינואר.

מאז עברו חדשיים, בהם הצליח רו בי לזכות
במקום השני ב מרוץ־ מ כוניו ת. השבוע, בטכס
...י -״י - 1י ״ -י י י י ״ ייי ׳ ייייייזי

הכעיה היא ישנה-נושנה: צעירה נכנסה להריץ, אץ לה
האפשרות להינשא לאם המיוער. יתכן גם שהיא נשואה, ומצכה
הכלכלי או ההכרתי אינו מאפשר לה -לדעתה -ללדת.
היא הולכת לרופא. היא רוצה כהפלה מלאכותית.
מה תהיה תשוכת הרופא ץ ״לא׳״ -אומרים החוקים
כמעט ככל ארצות העולם. אולם הרופא, המכין את המצב,
אומר לעתים קרוכות מאד :״ כן!״
לא מככר נתעוררה הכעיה ככל חריפותה כשוייץ. ככמה
מן הקאנטונים קיימת אפשרות חוקית לכצע הפלות מלאכותיות,
והדכר נמסר לשיקול-דעתם החפשי של רופאים מסוימים.
הללו נתנו את הרשות כמעט כאופן אוטומטי, משכו לעירם
נשים הרות מכל קצות העולם.
ההנחה שהפלה אינה גורמת נזק לכריאות הפכה למחלוקת
רצינית כין הרופאים החשוכים כעולם. כשנת ,1920 כימים
הראשונים של המהפכה הסוכייטית, החליטה ממשלת כרית־המועצות,
לפי הצוו של הקומיסאר סאמאשקום, להתיר הפלות
מטעמים סוציאליים. כזאת הלכה כדרך כה דגלו כל התנועות
הסוציאליסטיות, שהצדיקו את הסדר־הילודה. אולם כעכור
שכע שנים, כקונגרם הכל־סוכייטי הראשון של רופאי-נשים
כקיוכ, הכריז הרופא גארינשטיין :״ 140.000 ההפלות המסו־צעות
על־ידינו כמשך שנה הופכות 140.000 נשים לנכות ! ״
כארץ־ישראל המנדטורית, וכמדינת־ישראל, לא הוכרעה
השאלה מעולם. אמנם קיים חור, האוסר על הפלות וקוכע
עונש חמור למכצעים, אולם קיימת הסכמה כללית להתעלם
ממנו: הרופאים סכורים שהחוק טפשי, מפירים אותו כמעט
כגלוי; המחוקק עצמו נמנע מלכצע את החוק. שינוי החוק
כאופן הגיוני, המתאים למציאות ההכרתית, לצרכים הרפו איים
ולהשקפת־עולם מתקדמת, אינו כא כלל כחשכון: הגוש
הדתי ככנסת, כמו האפיפיור כרומא, היו מתנגדים לכד.
התוצאה של מצכ אכסורדי זה היא מצכ-הפקר: החוק
קיים ואינו מרויים, חסרה הסכרה רצינית של אמצעי־המניעה.
ההפלות המלאכותיות מכוצעות רניד הסכמה כללית ..הצד
החיוכי הוא כי ניתוחים אלה נעשים כמעט כלי יוצא מן הכלל
על ידי מומחים, כתנאים רפואיים מצוינים, כעוד שכארצות
רכות גרם האיסור החמור לשטח־הפקר לשרלטנים.
אחד האנשים הלוחמים כעקכיות כמצכ זה הוא ד״ר יוסד
אשרמז, האיש התופס את המרום הראשון כין 300 רופאי־הנשים
כישראל. הוא גילה כמעט כמקרה את הקשר כין ההפלו
ת המלאכותיות וכין עררות האשה, שעה שעסק כחרירה
אחרת. מאז הוא התריע כהתמדה נגד המצכ השורר כישראל.

ראיון מיוחד

יי...אול הפל המלא כו תי ת ע לו להלה פו ך
אתהאשהלעקדהלכל ימי חיי ה!״
מנסים לטפל כמקרים כאלה?

ד״ר אשרמן, מהו מספר ההפרות המלאכותיות
המבוצעות כמדינה? האם ישנה אומדנה מוס מכת?

אשרמן, האם ישנה בכלל הסכמה כין ה רופאים
החשוכים ביותר ב^ולם על תוצאות
ההפלות?

יש לי הרגשה, אן לא יו תר מהרגשה, שהדבר נפוץ מאוד.
אין על כך מספרים והוכחות. הניתוחים נעשים בסתר.

השאלה לא נחקרה די צרכה. יש פשוט אדישות. הייתי
אומר שבשביל רופאים רבים אין ז ו בעיה הנראית להם ״סא״
לונית״ .זהו השוק השחור של הרפואה. איש א גו חודר לשם.

אם לא נמצא שום גורם אורגאני לעקרות, יש לנו רשות
לקשור שתי תופעות אלה יחד. רק אם נמצא גורם נוסף אפשר

האם ישנן ארצות כהן ההפלות הן חוקיות?

אם זה עניין פסיבו-סימאטי, האם ייתכן ריפוי
פסיכולוגי?

אולם כשמכניסיס אשה לכית־החוליס, שוא לים
אותה אם היתה לה פעם הפלה מלאכותית?
זה נותן לכם מושג עד דיכוי המקרים?
אני בעצמי ערכתי מסקר כזה למען אחת מעבודותי. שאלתי
כל אשה שפנתה אלי כאן, בביתי, אם עברה פעם הפלה מלא־כויו־ת.
שאלתי 2196 נשים. כמחציתן הי• ישראליות, האחרות
באו מ חוץ־לארץ 500 .מהן אמרו שעברו הפלות מלאכותיות.

זאת אומרת, שכמעט כל אשה רביעית עכרה
ניתוח כזה?

לא אוכל להגיד. ברוסיה אסרו אותן איסור חמור. י ש
ארצות בהן יכולו ת ועדות ציבוריו ת לתת היתרים׳ כמו באר צות
סקנדינביה. אך איני יכול לו מר זאת בבטחון.

קראנו שכשוייץ אמר רופא ידוע שההפלה
המלאכותית אינה מביאה נזק לבריאות האשה,
ושהיא עדיפה על לידה הגורמת לזעזועים הכרתיים.
מה דעתך?
אני בטוח שאין זה נכון. ההפלה המלאכותית מזיקה. אומנם

הן מסדו ידיעות אדה כלי הימוס?
בלי כל קושי.
מעשה פלילי. רק
עובדות, וגם זה
מעונינות להסתיר

זה מוכיח שהאשה אינה חושבת ״שעשתה
במקרים מעטים הראו הנשים נסיה להסתיר
רק אם עברו ניתוח לפני הנישואין והיו
את הדבר מפני בעליהן.

ד״ר יוסר אשרמו

הודו,
לאו״ם
שלחו

ישנם אמצעי שמירה מספיקים. אין הם בטוחים במאה אחוז,
אך בכל זאת י ש בהם בטחון רב. מוטב להשתמש בהם מאשר
בניתוח.

החוק בהחלט אינו מתאים. לכן גם אין כל התחשבות בו.

כאיזה כיוון היית מציע לתקנו?

צריכה להיות

היו הצעות שונות. זוהי שאלה קשה מאוד. שים ארץ בעלת
נסיון החוקתי עדיין לא פתרה אותה.

באיזו צורה?

^אינך חושב שהבעייה שונה כשכבות שונות,
שישנן אצלנו שבכות בעלות ילודה מוקדמת,
ושכבות אחרות בעלות ילודה קטנה מדי?
כן, זה קיים כ מובן. לכן דרו ש רגול טור לשני הכיוונים.

אני מבין איפוא שאתה מתנגד להפלות מלאכותיות
לא מבחינה דתית או מוסרית, אלא
מבחינה רפואית גרידא?

אני מעוניין רק בצד המדעי. נתקלתי בתוצאות שליליות
ואו תן אני רוצה למנוע.

ישנה אגודה בינלאומית של הורות מתוכננת. ארץ כמו
בה יש בעייה של רי בוי עצום של האוכלוסיה, פנתה
בבקשה שישלח לה מומחה שייעץ לה בענינים אלה.
לשם רופא יהודי מניו״יור ק, ד״ר אברהם ססון.

אתה חושב שהחוק הישראלי כשטח זה אינו
מתאים?

האם חושב אתה, ד״ר אשרמן, שיש כאריו
הסברה מספקת שד אמצעים אדה?

אצלנו המצב שונה מזה ה שורר ברוב ארצות אירופה. י שנן
ארצות העומדות בפני רי בוי מוגזם של האוכלוסיה, ולאחדות
מהן צפוי רעב ממש. אצלנו המצב שונה. אנחנו רעבים
לאנשים. העלייה נפסקה. לפנינו בעייה של יי שוב השממה.
לכן י ש לדאוג לעידוד־הילודה בד בבד עם הדאגה ללימוד
,שיטות־המניעה.

כך שעלול להיווצר מצב כעתיד, בו לא יהיה
עוד נזק בהפלות מלאכותיות?

אינך חושב שזו חובתו של ציבור הרופאים?

מהו האמצעי הנכון?

כמובן. לזה יש הצדקה גמורה. איש לא ימתח ביקורת על
זוג נ שוי שאינו רוצה בילדים והנמנע בכלל לבוא במגע מיני.
איני חושב שיש הבדל בין זו ג כזה לבין זו ג המשתמש
באמצעי שמירה. כמובן שאותי תחנות״ייעוץ צריכות גם לתת
עצה בכיוון ההפוך. אם הטעמים של הזוג למניעת הריון
אינם עומדים בפני ביקורת, י ש להשפיע עליי בכיוון ההפוך.

כן, ישנם הטוענים כך. אומנם קשה להוכיח. ישנה כבר
ספרות על כך, אומנם צעירה. זה ענף של מדע הנמצא עדיין

מובן שלא. אולם מחובתנו לשאת את הדעות הנכונות ל תוך
חוגי״הנוער. זה יו תר חשוב מאשר לשאת בצרה עצמה.

לא תמיד יכולה אשה בתנאים של היום ללדת ללא זעזועים.
אולם ההפלה המלאכותית אינה האמצעי הנכון להסדר ה ילודה•
אסור שתהיה האמצעי.

אפשר להכין את דבריך כך שלדעתך דרושות
כארץ תחנווז^יעיז רשמיות למניעת הריון,
מטעם מוסד רשמי?

האם אדם בעל מעמד מדעי מוכר ככר טען
שהצליח בדרך זו?

בך שגם אתה אינך מציב בלל ברזל כל־יעבור?

א ף הרופא העושה דבר ביודעו שהוא מזיק,
האם אין הוא עושה דכר כלתי־מוסרי?

שום מוסד רשמי אינו רוצה לתת להן את הגושפנקה שלו.

יש נסיונות של ריפוי על״ידי פסיכואנאליזה.

יש מצבים מסובכים מאוד. אין אנחנו מלאכים. כל מקרה
דור ש שיקול מיוחד.

גם אני לא מביט על הדבר כאילו היה בלתי״מוסרי אני
רואה בו דבר מזיק מבחינה רפואית.

מטעם מי?

כאיזו שיטה מנסים לתת טיפול כזה?

ד״ר אשרמן, נקה נא את המקרה הרגיל. צעי רה
נכנסה להריון, ומשום מה אינה יבולה להת חתן,
האינך חושב שכמקרה זה השיקולים ה סוציאליים
והנפשיים יכולים להצדיק הפלה, עם
בל השלילה שבה?

משמע, שהרופא הנורמלי אינו חושב את ה-
דכר לכלתי-מוסרי?

יש טעמים ציבוריים ודתיים, ביחוד דתיים, המעכבים מתן
הסברה בממדים הדרושים. ב חוץ־ל ארץ י שנן תחנות לייעוץ.
גם בארץ י שנן אחדות —

כן, אתה צודק. זה עומד על הפרק.

יש תקווה כזאת. אבל כפי שאמרתי, כל זה עוד נמצא
בחיתוליו הראשונים. זה עוד ענף צעיר מאד.

מאחת עד . 12 מבין ה־ 303 ,500 עברו הפלה אחת 107 ,
עברו שתי הפלות 43 ,עברו שלו ש הפלות׳ הנותרות עברו
מ״ 4עד 12 הפלות.

יש הסברה, אך אין היא
הסברה הרבה יו תר מקיפה.

ד״ר אשרמן, איך אפשר להוכיח שהעקרות
נובעת באמת מן ההפלה המלאכותית?

בהתפתחותו הראשונה.

כמה הפלות עכרה בל אשה כממוצע?

מספקת. היחה

כמובן. י שנו טיפול. אך רק במקרים מעטים הוא מצליח.

ד״ר יום!? אשרמן, ראש המחלקה הגניקולוגית
של כית־החולים העירוני ״הדסה״ בתל־אביב,
השמיע לא מכבר את קולו בפעם נוספת נגד
דיכוי ההפלות המלאכותיות במדינה. לפי כק שת
המערכת, קיבל לראיון ממושך את נציגי
״העולם הזה״ ,בדי לגלות את דעתו כענין זה.
להלן הדו״ח הקצרני של הראיון שניתן כביתו.

אתה חושב טיש לתת למישהו את הסמכות
להחליט ככל מקרה אם השיקול הסוציאלי ש קול
כנגד השיקול הרפואי?
כן. המציאות היא כזו. הסמכות היתד, צריכה להיות בידי
ועדה מעורבת, מורכבת מכמה גורמים.

כגון?
כגון רופא־נשים, פסיכיאטר, עובד סוציאלי.

אני מבין שביום ככלל אין מפעילים את החוק
האוסר הפלות מלאכותיות.
נכון. החוק אינו מופעל.

לא בכל המקרים גם לא במחצית, אבל באחוז גבוה למדי
של המקרים.

מהו הנזק כדיוק?
במקרים מעטים זה גורם למחלות ממש. למשל׳ המנתח
פוגע בדפנות״הרחם במאמצו לא להשאיר זכר לעובר, וזה
משאיר נזק מתמיד. ישנם מקרים שדפנות״הרחם נדבקות זו
לזו, כך שהאשה מאבדת את הווסת והופכת עקרה. מקרים
אלה אפשר לתקן. אולם חשוב יו תר שיש מקרים רבים בהם
אין האברים נפגעים באופן אורגאני, ובכל זאת יש עקרות,
או נטייה להפלות טבעיות בהריונות הבאים. זה כבר אחוז
גבוה׳ המתקרב לשליש המקרים.

מה הסיבה לכך? האם ישנו הסכר סופי י
מניחים שזה עניין פסיכו״סומאטי, עניין נפשי וגופני כ אחד.
זהו מעין תסביך״אשמה מצד האשה. באיזה מקום מתחת
לקליפת המוח פועלת ההרגשה שהיא בגדה באמהות שלה.
זה עניין מסובך. כנראה שישנה השפעה של הנפש על מנגנון״
הלידה. כך יש מקרים רבים מאוד של הריון מחוץ לרחם׳
לפני הכניסה לרחם. גם זה בא לעתים קרובות מאוד בעקבות
הפלות.

האם ישנה ככלל אפשרות לדעת מראש על
איזו אשה תשפיע ההפלה לרעה?
לא. זה לא עניין של גיל או של התפתחות. אנחנו רק
יודעים שקלקול ההריון הראשון הוא הרבה יו תר הרה סכנית
מאשר ההריון השני. אצל אשד, שכבר גמרה את התוכנית
שלה, שילדה למשל שלושה ילדים, זה לא כל כך חשוב.

ובאותם המקרים בהם יש פגיעה בפריון, אין
הפרעה אחרת לבריאות האשה?
אין. זו רק פגיעה בפריון. אך בעית העקרות היא עצומה.
הנשים מתדפקות על כל הדלתות. עולמן כאילו נהרם, ביחוד
כשהן יודעות שזרקו בקלות את תקוותן להיות לאמהות. לפע מים
י ש גם תוצאית גופניות, כגון מחלות־נשים, כאבום׳ אי*
סדרים בווסת. זה לא מתבטא באחוז־ם גדולים.

האם תופסת ישראל מקום חשוב כחקר ה עקרות
בעולם?
כן. י שנו ארגון עולמי לחקר הפריון והעקרות. זהו גו ף
עצמאי. שלושה ישראליים נמנים עם בעלי התפקידים ב ארגון
זה. אנו מקיימים עמו קשר הדוק.

ק ולנ וע
סרטים

זזמרפדד

נראה בעלה, אמדאו נזארי, ארול פלין הלטי ני
מגוחך בחליפה צרה של הבעל האוהב ו המבוגר.

אגטוניוס
13n־I״3p1
׳,לקבור את קיסר באתי׳ לא להלל אותו ! ״
מארקוס אנסוניוס ( מרלון בראנדו) ניצב על
במת הנואמים של רומי העתיקה, ידו נשואה
למרום, פניו התקיפים — חתוליים אפופים
זעם אלוהי, לרגליו מוטלת גופתו של ידידו
הטוב, יוליוס קיסר (לואיס קלהרן) שנרצח
דקות ספורות לפני כן על ידי הקושרים
ברוטום (ג׳יימס מייסון) ,קאסיוס (ג׳והן
גילגוד) ,וקאסקה (אדמו-ד או בריין).
עד כאן מתפתח המחזה השקספירי ה־מוסרט
יוליוס קיסר ללא תקלות׳ בעיקר
הודות למאמציו של הבמאי המעולה ג׳וז ף
(פרשת ציצרו) מאנקייביץ, שהשאיר את ה דיאלוגים
השקספיריים כמעט בשלימותם.
אולם עם פתיחת נאומו של מארקוס אנטו־גיוס,
נקודת־המוקד של הסרט, קורה משהו
מוזר : ,דומה כי הנואם קובר את קיסר ב אמת
ובתמים. פסוקיו של וויליאם שקספיר
בוקעים מסיו של מ ר לון בראנדו במבטא

SOMMERFELD

מרכז המוסיקה

לנמר. קדיש

Music Centre

זמר הג׳אז היה הסרט הקולני הראשון
בתולדות הקולנוע. בסרט זה, שמע העולם
לראשונה את שירתו העורגת, המיוחדת ב מינה
של אל ג׳ול סון.
דני תומס, שעליו נחלקות הדיעות אם
הוא יהודי או ערבי לבנוני, ראה כנראה את
כל סרטי ג׳ול סון, כולל שני סרטי הביוגרפיה
עליו. לפני שנכנס לנעליו הקולנועיות בגירסה
החדשה של זמר הג׳אז, אודות בן החזן שלא
רצה לשיר כל־נדרי בבית״הכנסת הרי פוד־מיסטי,
העדיף ל שיר שירי ג׳אז במועדוני־לילה
ובברודווי.
תומס שהוא ז מר בעל סגנון משלו, טישטש
את עצמו לחלוטין, שר בתנועות הג׳ולסוניות
הרחבות. חסרים רק הצבע השחור על פניו
וכריעת הברך המסורתית להשלמת התימינה.
רגעיו הטובים ביותר: תפילותיו בבית ה־

מבחר גדול של תקליטים תוצרת הארץ

תוצרת חוץ

לונג פליי

תיקוני כלי נגינה כאחריות
תל-אכיב, רחוכ כן־יהודה 8
טלפון

21775

Phone 21775׳Tel-Aviv, 8 Ben-Jehuda Rd.

המכ ו ן

הג זרה

לחטוב

הרזה נוחה במכונות אמריקאיות חדישות
תל־אביב, רחוב רשי 9

בית ספר לשפות

״קדימה״
תל־אביב, בן־יהודה ,74
טל׳ .20314

בי מי ם א׳ ב׳ 22 ,20ל מרץ) יי פ ת חו

קורסים חדשים
אנגלית

כדלהלן !

למתחילים: מ־ 10—9בבוקר 10—9 ,6—5 — ,בערב !
למתקדמים ולמשתלמים. בכל שעות הבוקר והערב !
לתלמידי כתי״ם מתחילים ומתקדמים :

תמונת הרצח: כרוטוס (ג׳יימס מייסון) וקיסר (לואיס קלהרן)

מ־ 5—4 ,4—3אחה״צ.

גס אתה ברוטוס?
ברוקליני טיפוסי, צורמים את אוזני שומעי־האנגלית,
פוגמים בסרט כולו.
מכאן ואילך חוזר הסרט לרמתו הגבוהה
הקודמת. מארקוס אנטוניוס מצליח לקומם
את יו ש בי רומא נגד רוצחי קיסר׳ דולק
אחריהם, משמיד את צבאם סקרבת פיליפי,
מביא אותם לידי התאבדות, מספיד את ב מ טוס
(שרצח את קיסר רק מתוך חשש שהוא
יהפוך לשליט עריץ של רומי) אומר :״כאן
מוטל גבר אמיץ.״
בניגוד למבטאו של בראנדו, מצויין מבטאו
האנגלי (ומשחקו) של ג׳יימם מייסון בתפקיד
ברוטוס, שאהבתו לבני רומי גדולה מאהבתו
לקיסר. כן מצטיין השחקן השקספירי הבריטי
ג׳והן גילגוד, המופיע בפעם הראשונה וה אחרונה
* באולפני הוליבוד, בתפקיד קאסיוס
הקנאי, אוהב־החירות. משחק מעולה מגלה
גם השחקן ההוליבודי הוותיק לואים (כי סופים
של שחר) קלהרן, אם כי תפקיד קיסר
שניחן לו, אינו רב ממדים.
הסרט שהוסרט על ידי מ.ג.מ. הנו רב
רושם׳ מהווה גירסה קולנועית טובה של ה מחזה
השקספירי הגדול! אולם המסקנה ה אין
ביקורתית
שמסיק הקהל הנה אחת נ
לשתף בסרט שקספירי שחקנים מסוגו של
בראנדו, אשר ינקו את המבטא האמריקאי
המסולף עם חלב־אמם, וטרם הצליחו להגמל
ממנו.

לי צאני ת. אהדה
אלידה ואלי האיטלקיה היפהפייה שברחה
מהוליבוד, משום שלא נתנו ל סרטים טובים,
קיבלה בארץ־מולדתה סרטים שההבדל העי קרי
ביניהם ו בין הסרטים ההוליבודיים, הוא
שהם גרועים באיטלקית.
מ ה הוא הפגישה האחרונה, המנסה,
משך קרוב לשעתיים, לעורר את אהדת הקהל
לאשר, יפה ומסכנה מאוד, הנאלצת לעסוק
בזנות, כדי להרוויח את דמי־הסחיטה שתובע
ממנה מנוול, המאיים לספר לבעלה על יחסיה
עם מאהבה, שהספיק למות בינתיים. היא מו כנה
לעשות הכל, רק לא להכאיב לבעלה.
בעוד שלאלידה ואלי י ש הזדמנויות רבות
להיות אומללה מאוד, לפחוד, לבכות ולמות.,
* שבועות מספר לאחר סיום הסרטת
יוליוס קיסר, הסתבן נ׳והן גיילגוד בפרשה
של סטיות מיניות, שהדה נשמע גם על
רחת הפרלמנט הבריטי, וכידוע רגישה ייילי־

כנסת, שם הוא מתגלה בקולו האמיתי. את
מטרתו ההפוכה משיג קטע טראגי כביכול, בו
אומר האב בקול פאטתי רווי דמעות ״קדיש״
לפני ארון־הקודש, על בנו, אחרי שסירב
להיות חזן.

להוחרת ב על. גט
דרך אשה היא קומדיה מבדרת ללא
יומרות, ללא פקחות מיוחדת, אולם נעימה,
בעיקר הודות לשני שחקניה הראשיים, ג׳יין
וויימן וריי מילנד. ג׳יין וויימן היא שחקנית
מצויינת המסוגלת לסחוט דמעות ולנגוע
ללב בסרט יימו ג׳וני בלינדת והאונזנת, ול עורר
רעמי צחוק, בסרט אחר באותה קלות.
כזה הוא גם ריי מילנד הזכור לצופים רבים
במשחקו הדרמתי המצויין באיכה ירדת אדע.
ב ד רן אשה י ש לשניהם הזדמנויות רבות
כבעל כותב המ להשתטות
ולהסתבך. מיל
חזות המוסיקליים האוהב להרחיב את אופ קיו
מדי פעם בבריחה מאשתו, ויימן, שחק נית
בעבר, המחליטה ומצליחה להחזיר אותו
כליל אליה בעזרת גט, כמעט ני שו אין עם
אחר, פרובוקציות והקנסות.

בקצרה
שלגיהקילימנגרו — אהבותיי
והרפתקאותיו של הארי סטריט, ג בורו של ה־מינגוויי,
בפאריס, מדריד ואפריקה, בסרט מ־בויים
היטב ובעל מתח. גריגורי פק, אוה
גרדנר, ו סוזן הייוורד.
ספרהנשים — גדול קומיקאי צרפת,
פרננדל, מקבל את אות לגיון הכבוד בדרך
רצופה שערות נשים, וצחוק.
הנשים — סרט איטלקי על
ס חר
.מכירת נערות עניות לזנות בדרום אמריקה
משוחק כהלכה על ידי מרק לורנס, אליאונו״
רה רוסי״דראגו וסילבנה פמפניני.
הרט
דו ריס של הקריירה
סרט שהנא לא ט! ב יותר מאשר ספרה של
ויקי באום, אודות בלרינה המאמללת את כל
הגברים כדי להציל את אהובה מבית הסוהר,
מתה בסוף בשבץ הלב. מישל מורגן, הנרי
נידאל.

העולם הזה ממליץ :
יוליו ס קיסר
שלגי הקילימנג׳ארו

צרפתית

לתלמידי כתי״ם מתחילים ומתקדמים :
מ״ 5—4אחה״צ !

למבוגרים מתחילים ומתקדמים :
מ״6—5׳ 10—9 ,9—8בערב.
פרטים ב מ שרד:
מ־ 12— 9לפנה״צ 9— 4 ,בערב (פרט ליום ששי).

אברהמסוו רחום כן־יחודה

התיכון

ב יי סלנהגות

תל-אכיב

מסמשאופר טי ת

קנית — מכירה — השאלתי
תקליטים תוצרת הארץ
קונצרט תקליטי מכירה וקניה של תקליטים .
נגן
ארוכי

תל־אביב׳ דרך יפו, מס׳ .40

הכדור למשחק יוון -ישראל ניתן על ידי

מדטון־
ספורט
תל־אביב, רח׳ אלנבי 84
רמת־גן, רח׳ ביאליק 38

מכשירי

התעמלות

וספורט

ל צר כן...

דו״ ח

ל צד כן...

ד וי י ח

ל צר כן...

דו״ ח

ל צר כן...

דו״ ח

תוספתלקניות. כל פעם שקונה משלמת לירה באחת
החנויות המשתתפות במפעל, מקבלת היא תוספת לסחורה
בהגרלה.
להשתתף
לה זכות
שקנתה• תלוש המקנה

הארת הנסתרת. בתחתית של כל תלוש י שנו פס של
צבע עבה בלתי־שקוף, שאפשר להסירו על־ידי שיפשוף קל
בצמר־גפן רטוב. מתחת לצבע מודפסת אות או מלה מיוחדת.

במרתף גדול, במרכז תל־אביב, מוערמים מאות חפצים
מכל הסוגים: מעילים, אופניים, מכשירי רדיו, מכשירי
חשמל, מכונות תפירה, תקליטים, כלי נגינה, ספר ם, משקאות
מצרכי מזיון. איו כמעט מצרך שאינו כלול באוסף הססגוני.

מתכסות כל הוצאותיו על ידי הסוחרים עצמם. הם קונים
את התלושים בהתאחדות, משלמים שלושים פרוטה ע בור
כל אחד. רוב הפרסים נתרמו ע״י היצרנים. ואילו את הפרס
הראשון מכונית של קייזר פרייזר, והפרס השני, מקרר חשמלי
מתוצרת ״פילקו״ ,תקנה ההתאחדות בחלק מז המחיר הרגיל.

זהו מחסן מפעל הגרוש והגלגל, כאן מ ה מי ם הפרסים
שהתאחדות הסוחרים הכללית ב שראל, סניף ת״א — יפו מתע תדת
לחלק בין המשתתם ם במפעל.

חלוקת המתנות, בתום חודש המפעל, תיערך על ידי ועדה
צ בורי ת של נציג הממשלה, הע ריר״ מנהלי בנקים, אנשי מס חר
ידועים׳ נציג העתונות ורואה חשבון מוסמך וההודעה

על כך תעשה בפומבי.

מטרת הגרוש והגלגל ברורה: למשוך יותר קונים לחנויות.
ההתאחדות, אשר למעלה מ־ 5000 סוחרים חברים בה, במרחב
תל־אביב בלבד, החליטה לרכז את תעמ,לתה לחודש אחד,
הכריזה על מבצע מיוחד לעודד את הקנייה. משך חודש
זה יקבל כל קונה תלושים שיוכלו לזכות אותו באחד
הפרסים.

לא סספיק שי ש סח1רר
א.לם מטרתו של המפעל אינה רק להגביר את קצב
הקנייה משך חודש אחד. כוונתו הרחבה יו תר היא ליצור יחם
חיובי בין הסוחרים לבין הקונים.

כל חנות המשתתפת במפעל התחייבה לתת תלוש אחד
לכל קונה ׳,עבור כל קניה של לירה. הקונה האוסף את
מספר התלושים הדרוש, מובטח לו פרס. בתחתית של
כל תלוש י שנו קטע המכוסה בפס של צבע עבה ובלתי
שקוף, שאפשר להורידו על־ידי שיפ שוף קל בצמר־גפן רטוב.
מתחת לצבע מודפסת אות או מלה. האות היא אחת מעשרים
האותי, ת הכלולות בשם ״התאחדות הסוחרים הכללית״ ואילו
המלה היא אחת מעשר המלים ״חודש מפעל הגרוש והגלגל
שנת תשי״ד לעידוד המסחר והתעסוקה במשק״.

מצב הפרוספריטי שה ה קיים עד כה, חלף ו שוב אין זה
מספיק שעל המדפים תופיע סחורה כלשהי כדי שקונים
יצטופפו ב תור לקנות א, תה. דרושים מאמצים מיוחדים ל מ שוך
את העובר אל חלונות־הראווה ואל דלפק המכירה. הגרוש
והגלגל, שהוא מפעל משותף, אינו מתכוון לבוא במקום
מאמציהם של הסוחרים הפרטיים למשוך את הק,נה. הוא
צעד ר א שון בכיוון זה, מרגיל את הסוחרים לר עיון החדש
שעליהם למכור לא רק סחורה אלא גם שרוח, כמקובל ברוב

על הקונה לאסוף עשרים אותיות כל שהן ואחת מעשר
המלים. ואז הוא מקבל פרס מובטח.

הארצות התרבותיות.

ארבעה ס 1ני פרסים
מתוך

ל צר כן...

דו״ ח

ל צר כן...

דוייח לצרכ

לערבו...

אחרי המאמץ המשותף יבוא תורה של ההתחרות הפתוחה

חשבון שהנהנה הראשון ממפעל זה הוא הס,חר,

ד ״ 1ח לצרכן. .

דד״ח

לצרכן...

על הגרוש שבכיס הקונה.

דו״וז

לצרכן...

דו״ח

לצרכן...

דו״ח

לצרכן...

דר י יח לצרכ

ספורט כדורגל הנאה חד־צדד־ ת
שבועיים בלבד לאחר ״יום השני השחור״
(העולם הזה ) 855 עמד הכדורגל הישראלי
שוב לפני מבחן בינלאומי. אולם אם המערכה
נגד יוון 2 : 0היתר. מפלה מבישה שבאה
במקום נצחון מקווה, היה למאבק מול 11ה כוכבים
של יוגוסלביה אופי תבוסני ברור.
ארצו׳ של טיטו נחשבה בשנים האחרונות
לאחת המעצמות החזקות בעולם בכדורגל.
על ישראל נגזר להיכלל, בזכות חלוקה גיאיג־ו
פי ת לא צודקת כלל, בפעם השניה בבית
אחד עמה. בשנת 1949 היה מאזן שני המש חקים,
בבלגרד ובתל־אביב 2 :1 1לזכות ה יוגוסלבים.
לפני כמה חדשים, בסקופליה, סג רו
הישראלים את שערם בגופו ת כל שחקני
הקבוצה, הירשו לכדור אחד בלבד לחדור
דרך החומה החיה שנשמה בכבדות.
היה זה נם גדול. רבים לא האמיני למשמע
הבשורה. אולם השחקנים חזרו כמנצחים, הרי מו
על נס את עצמם וביחוד את מאמנם נמוך
הקומה, משה >ג׳רי) בית־הלוי. מאז פילחו
שני כדורי־מוות יווניים את הרשת הישראלית
רבת״הטלא־ם, הפריחו את כל התקוות של
עמידה איתנה מול הענקים היוגוסלביים.
השבוע, כאשר ירדו 20 האורחים׳ הלבושים
בקפדנות, מהמטוס בשדה־התעופה בלוד, לא
היתד, כל ברירה אחרת לחובב הספורט היש ראלי,
אלא לקנות כרטיס׳ לצעוד בדרך לרמת״
גן. ליהנות ממשחקה של קבוצה אחת בלבד.

במרכאות, שציטטה, לדברי העתון׳ את מילו־הבינלאומיות׳ התחייבויותי תיו
:״אלמלא
הייתי יורק בפני ההתאחדות ומתפטר...״
היה זה מאמר תשובה למכתבו של ג לו״
בינסקי אל עורך־ העתון׳ יחיאל ארז.׳ ,שפיר־סם
לפני כמה שבועות ר איון מיוחד עמו׳ דרש
ממנו להתפטר, לאור המצב העגום בהתאח״
דות״הכדורגל.
גלובינסקי, שלא הגיב משך חודש תמים
על פירסום דבריו, שלח בשבוע שעבר מכתב
חר ף, הכחיש כמעט את כל הדברים שפירסם
ארזי, טען כי לא נאמרו בפגישה רשמית.
ארזי לא היסס לנצל את ההזדמנות הגדולה,
שמח לפרסם גם את כל אותם המשפטים, ש לדבריו
אמר אותם גלובינסק׳ ,אך ביקש ממנו
לא לפרסמם, הזכיר לו כי פגישה בבית״קפד,
עם עתוינאי היא רשמית עבור עתונאי.
השבוע לא היה ברור אם ההתחייבויות ה בינלאומיות
של גלובינסקי היו חשובות ב מעלה•
על כל פנים, הוא הצליח במאמציו
לשכנע את ההתאחדות לשלוח נבחרת כדורגל
ישראלית לדרום אפריקה( .העולם הזה ,) 853
לא שכח להבטיח לעצמו את הטיול המקסים.
אופנועים טכורט משוגע
כמה זוגו ת בודדים שטיילו בשעות הערב
המאוחרות בכבישה המדברי של בת־ים, נד המו
השבוע לראות אופנוע דוהר כ שרוכבו

כדוד*ר דימרומט•
השבוע הלכו לעולמן שתי קבוצות ליגה
א׳ .בשר שרת המשחקים האחרונים בטבלת
הליגה נקבע כי על הפועל בלפוריה ובי ת״ר
תל״אביב יהיה לבלות עונה שלימה לפחות
בחברת הקבוצות השניות במעלה.
היה זה סופו של מאבק עז ומותח־עצבים,
שנמשך כמעט לכל אורכו של הסיבוב השני
למשחקים. שש קבוצות, מתוך 12׳ היו בסכנה
מתמדת לירידה לליגה השנייה, כאשר הבדלי
הנקודות ביניהן השתנו מדי שבוע ללא הכר עה
ברורה. הפועל בלפוריה היה הראשון ל ירידה,
כאשר עוד לפני כמה שבועות ביסס
את מקומו האחרון ללא הצלה. על המקום ה שני,
הלא־נכבד, נאבקו בי ת״ר תל״אביב ו מכבי
חיפה, ששני משחקיהם השבת היו
גורליים. אך על מנת שבית״ר תינצל היה
עליה לגבור על הפועל חיפה, בעוד שעל
מכבי חיפה להפסיד במשחקו עם הפועל כפר
סבא. שני המשחקים, שנערכו במרחק 100
קילומטרים אחד ממשנהו, יצרו מתיחות
עצומה בין קהל אוהדי שתי הקבוצות. חסי די
בית״ר, שלא האמינו לנצחון מכבי ב׳
חיפה, הביאו עמם את רעשניהם לאיצטדיון
התל״אביבי, הריעו ברעש גדול לנצחון קבו צתם
1 : 2קיוו כי הכל נגמר ב״הפי־אנד״.
תסבוכת מוזרה. אולם כמו כדורגלנים
נאמנים לדגלם ניסו הבית״רים לאחוז בקצו תיו
של השולחן הירוק אפילו אם היה עלי הם
לעשות את הבלתי אפשרי: לשתף פעולה
עם עסקני הפועל שהגישו ערעור על משחק
מכבי חיפה — מכבי פתח־תקווה, בטענה שהיה
מבויים.
עלול להפסיד ב־התקווה
שמכבי חי
עירעור שתי נקודות, ולהציל את הבית״רים
מירידה, רתמה את היריבים המושבעים ל עגלה
אחת, בעלת חישובים לא איתנים ביו תר.
התסבוכת העלולה להוצר השבוע מהמצב:
• נציגי מכבי יתמכו בעירעור הפועל
על משחק בית״ר — הפועל תל־אביב מלפני
שבועיים, יערערו בהרבה את נצחונו של
בית״ר 0:1על ידי קיום משחק חדש.
• המכבים הגישו עירעור על משחק ה שבת
בין בית״ר והפועל חיפה, טענו כי ה חיפאים,
הבטוחים במקומם, באו עם קבוצה
חלשה בכוונה תחילה להפסיד, לחסל על־ידי
כך את יריביהם השכנים.
השבוע נדמה היה ששדד,־ד,כדורגל הירוק
נתיתם מהשחקנים האמיתיים. את מקומם תפ סו
שחקנים אחרים, מצחיקים יו תר, שחסרו
להם רק חליפות־פראק מצוחצחות של דיפ לומטים
גרועים.
עסקנים הווצי־נשיא התרתח
חיים גלובינסקי, גבה״הקומה, חבר ה פועל
וחצי־נשיאה של ההתאחדות לכדורגל
(המחצית השניה של הכבוד שייכת לנשיא
המכבי אורי נדב) ,נטל את ג ליון השבוע ש עבר
של ספורט״ישראל — התרתח.
באחד העמודים נחה כותרת שמנה׳ סגורה

העולם הזה 856
במרחב סזריה
פוליטיקה כרגל
שלושה שבועות לאחר עלותם לשלטון, לא
לראשי״המדינה הסורית החדשים כל יה תוכנית ברורה ומגובשת. עדיין התקיימו הם
על המכנה״המשותף היחידי שזי מן אותם יחד:
שנאתם לשישקלי. בעשרות מאמרים׳ שידו רים
ונאוה ם, ניסו להסיר מן הרודן המודח
את איצטלת־הזוהר שהתעטף בח־ימשך שנים.
בין השאר קבעו השליטים החדשים :
• אדיב שישקלי היה תליין העם׳ אויבם
של הפועלים, הפלחים, הסטודנטים והסוחרים.
• ניצל את אוצרות המדינה לטובתו הוא
ולטובת בני משפחתו׳ הבר ח עשרות מיליו נים
של דולארים לחשבונו הפרטי בבנקים
זרים.
• השקיע מיליונים ל שיפור אדמות הכפר
שלו, העלה בכך את ערך אדמותיו הפרטיות.
• הקם רשת״ריגול פרטית בכל רחבי
המדינה, על חשבון משלם־המסים.
• הרס כפרים וערים בג׳בל דרוז, הרג
מאות תושבים שם.
• היה האחראי היחידי לכל צרות העם.
איש לא הופת?ן. הפירוט לא עשה רו ש ם
מיוחד על הסורים. הם כבר היו רגילים לתו פעה
זו בכל משטר. הם גם לא ציפו ל שינוי
במשטר החדש, איש לא הבטיח להם שינוי
זה. אולם גם אילו הובטח לא היו הרבה אנ שים
בסוריה שהיו.מאמינים לו. כי הסיסמה
בדמשק היום היא: פוליטיקה כרגיל.
גם אנשי הצבא, ש עזרו לחולל את ההפיכה,
עומדים במבוכה. רובם חושב כי די לחיילים
להתעסק בפוליטיקה וכי מוטב להם ל חזור
לקסרקטינם. שום דבר לא היה משמח את
המדינאים יותר מזה.
מצרים השותפים ש ד נגיב

אופנוען שלמה טייטלבאום
בצהרי יום, פשיטת רגל
עומד עליו עמידה זקופה, משלב ידיו להנאתו.
להם היה ברור כי הגבר ברח זה עתה מבית
החולים הסמוך, אך שלמה טייטלבאום (,)45
נמוך־הקומה ובריא״הגוף, סבר אחרת, הח שיב
את הדבר כספורט שאינו שונה מכל
ספורט מלהיב אחר.
טייטלבאום, יליד־הארץ, ובעל מוסך אופ נועים
ברחוב סלמה בתל״אכיב, זכה בצעי רותו
בכמה מירוצי־אופנועי ם שנערכו הודור
ליזמתם של הבריטים. לאחר קום המדינה
נוכח לדעת שהרוח ירדה פלאים, הסתפק ב־שעשועו
החביב: רכיבה על אופנוע בעמידה.
כאשר ראו אותו כמה צעירים מבצע את
הדהירה המסוכנת, ניסו להדמות לו. טייטל״
באום לא סירב ללמדם, הפסיק רק משנוכח
שאחוז גדול מדי מהם נראה חובש גבם.
טייטלבאום, שהוא נ שוי ואב לשתי בנות
אינו שועה להפצרות אשתו, ממשיך ב שעו ת״
הלילה לעסוק בספורט האהוב עליו .״השוט רים
הבריטיים היו ספורטאים, לא כיבדו אותי
בשום רפורט. אם אעיז לעשות זאת היום
בשעות היום אפשוט את הרגל מרוב רפור מים.״
אומר טייטלבאום.

מלחמת״הבחירות במצרים החלה השבוע
בקול רעש גדול. בנאום הראשון של המערכה
הבטיח סלאח סאלם, שר ההדרכה, מאבק״
דמים על השלטון ,״אם יסודות הריאקציה
ינסו להשתלט על בית״הנבחרים החדש.״
אילו היה לקצין הצעיר והמקריח כל ספק
ביחס לאפשרות זו, היה נעלם למחרת. בהפ גנה
הבלתי״מאושרת הסוערת ביותר שנערכה
עד כה ברחובות קהיר מאז ההפיכה הצבאית
שהדיחה את פארוק, יצאו אלפי מפגינים נגד
המשטר הקיים. סיסמתם היתר : ,בעד נגיב,
נגד מויעצת״ההפיכה .״השאירו את הזירה
הפוליטית למנהיגים מנוסים ו חזרו ליחידו ת׳
כם בצבא !״ צעקו המפגינים, ברובם הגדול
סטודנטים ותלמידים.
להם תצמח טובה. היה זה קולם של
כל העסקנים ואנשי המפלגות שכוכבם דעך
מאז עלה כוכב ההפיכה. אחים נזוסלנדם, אנ שי
הוופד, אנשי המלך׳ בעלי אחוזות וסתם
אספסוף ניצלו את הזדמנות הריב בין נגיב
ועבד אל״נאסר כדי לערער את עצם קיום
המשטר הצבאי. הם בחרו בנגיב כסמלם ל מלחמה
גלויה בקצינים הצעירים שהמיטו
עליהם שואה.
חלקו של נגיב בכל העניין לא היה ברור
ביו תר. הוא אמנם חתם על הודעת״גינוי
נגד המהומות אולם יחד עם זאת היה זה
רק בגלל לחצו שמועצת ההפיכה הסכימה ל עריכת
בחירות בעוד שלושה חדשים. כי אחרי
הנסיון הראשון של עבד אל־נאסר לסלק או תו,
שוב לא רצה נגיב לסמוך על רצונם הטוב
של חברי המועצה בלבד. הוא ביקש ליצור
לעצמו תמיכה גדולה יו ת ר בקרב העם׳ על״
ידי בית־נבחרים שייצג את כל המדינאים ו המנהיגים
הישנים.
כבר בשבוע הראשון היה ברור כי מדינאים
אלה היו מוכנים בהחלט בהסדר זה. אם נגיב
רוצה להכנם לקרב עם חברי המועצה, י עזרו
לו בכל כוחם. להם רק תצמח טובה.
מופנים למלחמת־אזרחים. בפעם ה־הראשונה
הרגישו הקצינים הצעירים כי מש טרם
עלול להתמוטט על ראשם. הם לא קיבלו
את הדבר בזרועו ת שלובות. הם אמנם הסכימו
לעריכת בחירות אולם היה ב רו ר כי אם ה תוצאות
לא תהיינה לפי רוחם, לא יהססו ל החזיק
ב שלטון בכוח״הזרוע.
משטרם, שעד כה התבסס בחוסר״אלימות
ושפיכות־דמים מפתיע, התכונן עתה למלח״
מת״אזרחים קטלנית. ההירהורים שהם גרמו
לכך בעצמם, על״ידי נסיונם להרוס את הגולם
שבנו בעצמם, לא שינו מאומה.
שלושה שבועות לאחר הריב עם נגיב׳ כבר
נשמעה בבירות המזרח ההשערה כי פארוק

עוד עלול לשוב לכס״מלכותו.

אני שמחה להווכח כי רוב המתכתבי
מגלים עניין בבעיות רציניות, בויכ׳חים
על הנוער העברי.

מדע עוד ועוד, ואהגה.
.לדעת שתי הנערות הצעירות 16 הכותבות
אלי 856/189 אין הריקודים הסאלוניים ה דבר
העיקרי לבילוי ומן. יש לדו הצעות אח רות
כ״פפרות. קולנוע. ספורט, מדע ועוד
ועוד, ונם אהבה.״ דבר זה הו מוכנות להו כיח
לשני חברים בני 18— 19 תל־אביביים או
רמת־נניים. בדי לקבל מהן מכתבים עליהם
־להיות נחמדים פחות או יותר. ובעלי השכלה
כמעט תיכונית לפחות.

נערה ואדם עליון
כמעט אדם עליה נראה לי ב! ) 856/190( 18
המתעתד באחד הימים להיות זמר ושחקדתי-
אטרוז. דבר שאינו מונע בעדו לעסוק בינ תיים
בביולוגיה. פדגוגיה. פסיכולוגיה, פילו סופיה,
כלכלה ומדיניות. אם תימצא נערה בת
, 16 שתמצא את עצמה בעלת קול ערב (רצוי
סופראנס, חיננית, בעלת חוש־הומור. עוקצ נית.
תמצא בו ללא ספק, יריב מעניין.

מזג ואופנועים

שני בהורים בניל 25־ ) 856/191( 22 אוהבים
לתת את המקסימום ולקחת אותו הדבר מן
החיים. שתי הברות נאות בגיל 20ו־ 22 שירצו
להתכתב אתם, ימצאו אותם בעלי־מזג, אוהבי-
צחוק. בילויים וטיולים על נבי אופנועים.

נסיך מודרני

בעלת הערכה עצמית גבוהה, דבר שהיא מס בירה
לי עור בשורה הראשונה) 856/192( ,
היא צעירה עלומת־ניל המוכנה להתמודד ב כתב
יעם כל בו 23 על כל נושא שהוא. לפני
שיקה הצעיר עט ונייר, יסתכל בראי ויראה
אם הוא בעל תלתלים שחורים כעורב, עיני
יונים על אפיקי־מיים, גבה קומה כארז. רגע,
אין זה מספיק עדיין. עליו להיות נם בעל
השכלה תיכונית לפחות (רצוי אקדמאית),
חריף שכל ובעל הומור, כל התכונות של
נסיו־חלומות מודרני.

התמצאות כשטח
צברית חיננית (לדבריה) ,בת 856/193( 17.5
תלמידת בית־ספר תיכון רוצה להתכתב על
ספרות, אמנות, אהבת נעורים והנוער הישר אלי.
עם צעיר בן 22־ — 19 סטודנט או לא,
שיתמצא בשטחים אלה.

פשוט התכתבות
סטודנט בטכניון. קורם ד׳ ,בן?)856/194( 20־
מבקש בפשטות רבה, ובלי גינונים להתכתב
עם נערה על נושאים שמשך הזמו יחליטו׳ י
ביניהם.

לא, לא, לא.
פלמחניק בדימום בן ) 856/195( 24 בעל*
השכלה כמעט תיכונית. דובר פרט לעברית
עוד שתי שפות. חורז חרוזים בשעות הפנאי,
מאסף בולים. ארטיסט בחוג דרמתי. יודע רק
מה שהוא לא רוצה. הוא אינו רוצה שהנערה
בת 20־ . 18 עדינת־הנפש. שתרצה להתכתב אתו,
תהיה 1 :נ׳יננ׳ית .2 ,ממושקפת .3 ,יפה.4 ,
עשירה וסנובית .5 .ייקית. היא יבולה לאהוב
סרטים, אולם לא סרטי המערב הפרוע.

גם במכתבים שאני מקבלת, מורגש כי
האביב הגיע. קופידון הפוחח מתרוצץ עם
קשתו וחיציו ומתעלל בצעירים.

לא במד ברומנים
את קוראה כנראה יותר מדי
שרונה יד.
רומנים, שרונה. ממש התאכזבת להווכח ש־תיאבונך
הבריא לא פסק, לא רזית והחוורת,
כשאת מאוהבת. את סבורה כי בלי אלה אין
זו אהבה אמיתית. האם לבד הקטן מתחיל
לפעום ביתר מהירות כשאת רואה אותו ן
האם את מחכה כל היום לראותו. סקרנית ל תגובותיו
! כרי להיות מאוהבת אין צורך
להתהלך מורעבת למחצה וחוורת כסדין.
מחבואים שלכזה נערה אוהבת להרגיש ׳את י
עצמה מושכת, אפילו אם היא אינה רוצה
בנשיקות. זה מוסיף הרבה לבטחון העצמי
שלה. היה זה משתק קטן וגהמד של נערה, אח ריה
אתה מחזר. אולם אל לד להתייאש, ה משחק
לא יארך זמן רב.

״מה אתה חושב לך?״
שרה ב — .לא היית צריכה לדחות את גד עון
ש לו בגסות כזאת, כשרצה לנשקך על
מפתן־הבית. אם באמת לא רצית בנשיקתו.
יכולת לסרב באדיבות אבל בהחלטיות. לא
להעליב אותו.

נמושות

עדינה אומרים שיש איזה שהוא קרם
המוריד נמשים. אבל את אומרת שיש לד רק
כמה נ׳ינג׳ים על האף. מה הטרנדיה? אני
מוצאת שזה פיקנטי מאוד בגילך. אל תנסי
לשכנע את עצמך ואותי שבאמת יש לד רגשי־

המתנה לפורי ם

הווי
תקליט מאת

מכירה
השאלה

תל־אביב, בן־יהודה

תיאטווז לי־לה־לו

תהפוכות ה*ודד

השחקן קטד פטריו ת

בטוקסון, ארצות־הברית, הוציאה מערכת
העתון סיטיזן הוצאה מיוחדת לרגל הכרזת
העתון ככתב־העת הטוב ביו תר במדינת
אריזונה, גילתה במאוחר שכל העמוד ה ראשון
נדפס במהופך.

אכזבה גדולה נחל בשבוע שעבר
(יאנקי בחצר המלך ארתור) קרוסכי, כוכב״
הערב, כאשר
הקולנוע והזמר בעל הקול
שינתה העיר קרוסבי, אשר בטקסאם ארצות״
הברית, את שמד, להופ, כנראה על שם י רי בו
של בינג, הקומיקאי הקולנועי כבד״המשקל

כינג

קירור חם

בום הופ.

באקרא, בירת חוף־הזהב, אפריקה, פירסם
פקיד אמריקאי מודעה בה הודיע שהוא מבמקרר
חשמלי, קיבל למחרת״היום עוניין מכתב מאחד הילידים שהביע את נכונותו ל מלא
תפקיד של מקרר במשך שמונה שעות
ליום.

פחות התאכזב זאם בדליגסקי, שחום
העור, שחקן התיאטרון הקאמרי, שעה שא:
שי־הת-אטרון חזרו מהצגת אנשי ריב בעפולה
ונתקעו בכביש תאדי־עארה, בשעה אחת בלי לה,
כתוצאה מתקר שחל בצמיג. הוא לא
ביזבז את זמנו לריק, אסף פטריות בחורשה
סמוכה, הביא אותן ׳ 1אשתו כפיצוי על השעה
המאוחרת (או המוקדמת) בה הגיע הביתה.

בחיפה התבודד צעיר בחדרו בחברת נע רתו,
הרגיש בתנועה חשודה, פתח את הדלת,
מצא את בעל הדירה מציץ בחור המנעול.

הבמה) צ׳אפ״

האד השלישי

בהנהלת מ. וליד
כאולם -ישח־חפץ״ המחודש
הערב וככל ערב
2הצגות כשעות 9.45-7.15

ץונשים

אמן אחר, צ׳ארלי (אורות
לין, נמוך־הקומה ולבן־השיער, שמיתר על
נתינותו האמריקאית והשתקע באירופה, הת״

דרך גבר

וריילול״לה

בוילה, בירת איי־ההיברידים החדשים הרג
ראש שבט־ילידים את אשתו לאחר שהעיזה
ללכת בדרך, שהמעבר בה מותר לגברים
בלבד.

ר ביוי מפואר ב־ 2חלקים ו־ 24 תמו נות•
להקת בלט, להקת רקדנים
תימנים, הומור, סטירה, פרודיו ת
תזמורת ג׳ז גדולה.
כרטיסים להשיג: בקופת יישה־חפץ,
בשעות 11— 1לפה׳־צומ־ 4
אחה״צ. אוטובוסים אחרי ההצגה
השניה לכל חלקי העיר עומדים
לרשות הקהל•

שעת הכו שר
בהאמילטון, ארצות״הברית, שעה ש״18
שוטרים ו ״ 8שהמדים מזויינים העבירו 4
מיליון דולאר במזומנים וניירו ת״ערך לתוך
באנק חדש, פרצו גנבים למשרד סמוך, הס תלקו
עם 1800 דולאר.

חו\י חשוכי
בגו ש חלב, בגליל העליון, בא גובה מס
ההכנסה לחפש את נכבדי הכפר, ,מצא אותם
אחרי שעה ארוכה מסתתרים במרתף חשוך.

איש ה ב רוד
בטוקיו, יפאן, הכריז הטוראי האמריקאי
קלארנס בר און שביתת״רעב, לאחר שה רופאים
הצבאיים לא הניחו לו לבלוע את
סכיני״הגילוח והמסמרים האהובים עליו.

רי ר מנוחה

מצלמות

בניו־יור ק׳ ארצות הברית, החליטה הנהלת
מלון אדיסון ל עזור לאורחים הסובלים מ־נדודי־שינה,
החלה להשמיע להם תקליטים
מרדימים שונים׳ בתוכם הקלטות של ב כי״
תינוקות וגשם שוטף.

מכשירי־עזר וחמרי צלום
קונים — מוכרים

דמיון קטר•1

ומחליפים

בהדרכה מקצועית

רק אצל המומחים

מטר 1פ 1ט

בהוליבוד, הפסיקו תחנות הטלביזיה ל שדר
את התכניות העוסקות באיש פלא דמיוני
המעופף באוויר, לאחר שכמה ילדים ניסו
לחקות את איש״הפלא ולקפוץ מגגות של
בתים.

בייר ־ ן

תל־אביב! ,אלנבי 67

כית מסחר לכלי נגינה
ותקליטים

שי ! ותה בחבירה
בברלין, גרמניה, נעצר רב טוראי אמריקאי
בשם צ׳ארלז גודמאן, על ידי המשטרה הצ באית,
לאחר שניסה להבריח את אהובתו
הג־מניה לתוך המחנה, במזוודה גדולה.

18 ווז. אלנבי תליאביג

הדאגה לדאג ה

תתוזחת זזפרסים
״של העולם זזזזז״

בשיקאגו׳ ארצות״הברית, הודיע הפסי כולוג
הרולד בו סוביץ, למשטרה על גניבת
תיקו, הביע דאגה חדורה לנוכח העובדה
שבתיק נמצא מחקר פסיכולוגי על דאגות
בני־האדם.

אר תדון את חברך

נווד מיה את התלוש הבא, רשום עליו את
הפתרון הנכון של החידון המופיע בעמוד 20
(ליד מספר השאלה, את התשובה הנכונה)
ושמור עליו. עם תום סידרת ארבעת ההידונים
עליך לשלוח למערכת את ארבעת התלושים
עם הפתרונות. לא יתקבלו פתרונות שלא על
נבי התלושים, או פתרונות בודדים.

בירושלים הרצה מורה לפני תלמידיו על
כו ח־הזכרון, השתתק כדי להחליף רוח,
תחב את ידו לכיסו להוציא ממחטה, הוציא
במקומה גרב־ניילון קרועה.

הקס הירוק

בין הפותרים יוגרלו הפרסים הבאים ) 1( :
נסיעה לאירופה והזרה ) 2— 5( ,מינויים שנ תיים
על העולם הזה ) 6— 10( .מינויים חצי־שנתיים
על העולם הזה ) 11— 60( .תקליטים
של חברת הד-ארצי. לפי בחירת הזוכה—61( .
) 100 כרטיסי תיאטרון זוגיים.

בהלסינקי פינלאנד, חיטאו עובדי העיריה
את בריכת השחייה העירונית, בעלת המים
החמים בחומר כימי חדש, גילו לזוועתם ש החומר
הפך את צבע שערם של כל המת רחצים
לירוק.

טרי׳ בריא אינ 1ם שם ין
לחם תמיד בכל בית

מוד

דער רכר דור ש

אצל

הנס
>> -Cגוט
תל״אביב, רח׳ בן־יהודה 64

בתל״אביב, החליטה חברה ליי צור אבקת
אפייה לעשות לעצמה פרסומת, הכריזה מעל
דפי העתונות כל מי שימצא באבקת
האפייה שלנו חומר מזיק לבריאות יקבל
שלוש חפיסות ממנה חינם אין כסף.״

חיבוק פוריט׳
בעכו, חיבק צעיר ד רוזי צעירה מוסלמית
בניגוד לרצונה, נעצר על י די המשטרה, ני דון
למאסר חודשיים על ידי שופט״שלום, שטען
כי מעשהו עלול לגרום לסכסוכים בינ״
עדתיים.

קומיקאי גורמן וויסדום
לצ׳רלי, יורש

פעל ממשחקו של הקומיקאי הבריטי גור מן
וויסדום, המופיע בסרט החדש מחסן של
צרות, הכריז בקולי קולות ״מצאתי לי יו ר ש
טוב!״
ליאופולד,

אדם אחר שנמצא לו יו ר ש,
מלך בלגיה לשעבר שהתפרסם בהסגרת אר צו
לידי הגרמנים, בשנת , 1940 עזב את
בלגיה, יצא למקסיקו כדי להסריט סרט על
חיי עופווד הבר. הסיבה: אין הוא רוצה
שנוכחותו תשפיע על מהלך הבחירות לפרל מנט
הבלגי.

האסיר יחקור עתיקות
בריכת״השחייה המקורה, בעלת המים ה ם׳
חומטים של בניין ימקא הירושלמי, זכתה ל אורח
כבוד: ח״כ הציונים הכלליים, ג׳ורג׳
פלש, מי שהיה לפני 25 שנים אלוף־השחייה
של אוסטריה.
כאשר נשאל אלוף אחר, אלוף ההמראה ב כדורים
פורחים, ז׳אן פיקארד, פרופי סור
ארצות״הברית,
מינ אפולי ס, באוניברסיטת מדוע אין הוא חושש מפני הסכנות הכרוכות
בהמראתו הקרובה לסטראטוספירה השיב ב״
חיוך :״פשוט מאוד, אני לוקח אתי את
אשתי.״
אדם אחר הלוקח אתו את אשתו לכל מקום
וויגסנט אוריול, נשיא צרפת לשעבר, הש תקע
עם בני משפחתו בחווילה מפוארת ומ בודדת,
בדרום־צרפת, הסביר לעתונאים :
״אני רוצה שישכחו אותי.״

זאב ייכין,

אינו רוצה שישכחו אותו
אסיר המחתרת הצנום, עדין ההליכות (העו קם
הזה ,)830 המרצה את עונ שו בבית״הכלא
של תל״מונד. הוא מתכונן להגיש בחינות או ניברסיטאיות
לארכיאולוגיה, באמצעות בוחן
מיוחד שיישלח לבית״הכלא.
אחד המספקים את הוצאות החזקתו של
ייבין בן ציון ארגוב, גזבר עירית ת״א ל שעבר
שהפך לנציב מס־ההכנסה, גילה לחבר•
וועדת״הכספים של הכנסת את מחיר הגבייה
של כל לירה המגיעה לאוצר כמס״הכנסה :
21 פרוטות בדיוק.
הוצאות גדולו ת יו תר צפויות ליו שבי ה בית
הלבן, לאחר שמיימי אייזנהואר,
אשת נש־א ארצות״הברית, הפרה את מסורת
הצנע של קודמותיה החלה לוב ש ת פרוות־חורפן
יקרות.
הגדרה קולעת לבני ארצה של מיימי נתן
לאחרונה סאשד! גיטלי, מחבר המחזות
הצרפתי הגדול. אמר הוא :״אמריקאי משכיל
הוא אדם שידע משהו על טולוז לוטרק, עוד
לפני שראה את הסרט מולין רה׳״.

3 ^ ftts rilte g fa 1 2 fa a 1 a a a

F ,u a 1 a i,g ja 1 a ja ra j? ja ja / g ja r e r3 ja

נשא בכל ההוצאות. הכסף היה מיפקד מדי שנה
בעילום־שם, באחד הבאנקים של בראזאוויל.״

בשנה,

.המלחמה פרצה ז מן קצר לאחר שהחלים מוגנדי לבחור
בקאריירה צבאית. הוא הצליח יפה וקיווה שהמשך המלחמה
י תן לו אפשרות לעלות לדרגת קצין.״
.לצווארו היה ענוד קמיע מוזר. היה זה חציו של מטבע
כסף בן חמישה פראנקים. הוא הסביר לי שמחצית המטבע
ניתנה לאמו ביום היוולדו, והמחצית השנייה נשארה בידי
אביו האלמוני. אמו קוותה שזה י עזו ר לו למצוא את
אביו.״
.שי חתנו היתד, ארוכה. אין בכוחי לגלות לך את תוכנה.
יבוא יום והאמת כולה תתגלה לך מאליה...״

קונגו הבלגית
אניית״הקיטור של חברת נז. ב .נעה לאיטה מן המזח
והלאה, לאור קרניה האחרונות של השמש השוקעת. היא
עגנה אותו בוקר בקרבת סן־קרואה, טנריף; והנוסעים שהיו
להוטים ליהנות מן החנייה הקצרה הצטופפו על הסיפון,
כדי לרדת אל החוף. הם קמו ממיטותיהם בטרם שחר, כדי
לחזות באחד המראות היפים ביותר בעולם — זריחת
השמש מעל לפסגת הר־טיידה, המתנשא על פני האיים
הקנדיים.
השיחה חתה עליזה, והמלים, אורוטאבה״ ו»לאג־נה״
נישאו על שפתי כל. דיימונד בולאן, שנסע לבדו, לא לקח
חלק בהתרגשות הכללית. כל מעייניו היו נתונים לסיומי
של אותו יום. אולם כאשר הוא ירד אל החוף, הודבר,
ממש כמו כל הנוסעים האחרים, על ידי מפיה המופלא של
הארץ, אשר צצה מתהומות הים והעלתה עמה את כל
אוצרותיה. הוא שוטט על פני שבילי־האי, השתכר מיופיו,
והצליח לשוב אל האנייה דקות ספורות לפני הפלגתה.
הוא לא נתפתה לסוח־י־המזכרות ולרוכלים אשר הציפו את
סיפון־ד,אנייה והציעו לנוסעים שטיחים יקרים, עדיים עשויים
כסף, ותחרים דקיקים ויפים להפליא. הוא נשען אל מעקה
האנייה וחשב על השעות החופזות לקראתו. הוא ידע שהוא
ישאר לעמוד שם ויסקור את קורות חייו — וביחוד את
קורות החודשים האחרונים. מאוחר יותר, כאשר י עז בו
הנוסעים היגעים את חדר האוכל ויקדימו לעלות על משכבם,
יעלה הוא אל סיפון־הסירות, שדוף־הרווזות, המשתרע מתחת
לרקיע השלו והאפלולי. שם יוכל למלא את בקשתו האח רונה
של ידידו הטוב, קולונל דה־לינק.

דיימונד בולאן נולד להורים בלגיים, התגייס לצבא,
והכניעה המבישה לגרמנים, בשנת , 1940 מצאה אותו על
אדמת צרפת.
הוא הבין את חובתו כמעט מיד. הוא גנב את הגבול
לספרד, נכלא שם, הצליח להמלט׳ הגיע לאנגליה והצטרף
אל צבא צרפת החופשית. שם הפך לצנחן והיה נכון
לעמוד בפני כל סכנה. הוא נשלח לעבוד כסוכן קי שור
עם המחתרת הצרפתית, הוסגר לגרמנים על ידי בוגד,
נמלט שנית והצטרף למאקי. מעלליו הנועזים בתרקור
הו מ תו את אמונתו בגורל. הוא בז לסכנה, והתנהגותו עשתה
רושם עז אפילו על הקשוחים בחבריו לנשק.
אחר בא השיחרור׳ ומיד לאחריו בא
הסתגלות לחיי אזרח תקינים. היה עליו
בעולם החדש, לשאוף לקיום הוגן בארץ
לדבר יו מיו מי וזול, במדינה בה שב ערכו
אפילו אם הוא נרכש שלא כחוק.

העמל המפרך של
למצוא לו מקים
בה הפכה הגבורה
של הכסף לעלות,

הוא בילה את השנים הטובות ביותר של חייו במאבק על
עתיד ארצו, אבל הוא לא דאג לעתידו שלו. עתה היה עליו
לשוטט ברחובות־הערים, ל שכון בעליות־גג עלובות, להתבונן
ימינה ושמאלה לפגי חצותו את הכביש. לעתים קרובות,
בשעה שהיה מתלבש׳ היתד. ידו נעה מאליה לאחוז באקדח;
אולם האקדח, שהיה במשך זרז רב חלק בלתי־נפרד מלבו שי,
נעלם ואיננו. יחד אתו נעלמו גם המסעות הארוכים, היערות
העבותים ובגדי־הכו תן הגסים. נעלם גם הסוודר העבה שהיה
מחמם את גו פו בלילות הקרים. שעה שהיה רו בץ ליד מכונת־נעלמו
אפילי הסכנות — פרם לסכנת העוני
הירייה.
והרעב.
המחשבה על אפריקה ניקרה בו ללא הרף. לא היתד, זאת
מחשבה על ערים מתורבתות, בעלות משטרה יעילה. הוא
חשב על הג׳ונגל, על הקרקע הבתולה, בעלת התושבים
הפרימיטיביים, על מסתריה ואפשרויותיה. ו,דם אחד גמלה
בו ההחלטה; אולם לפני צאתו לדרך, היה עליו ל שוב ולהת ראות
עם ג׳נבייב דה״לינק.
הוא לא היה מו כן לקראת האווירה הדרמתית, בה נתקל
בהכנסו לדירת משפחת דה״לינק, לאחר שקיבל תשובה על
מכתבו, בו הודיע על מסעו לאפריקה.
מאז שוחררה פאף־ס על ידי צבאות הגנראל לקלרק, לא
קיבל ריימונד כמעט כל ידיעות מהקולונל ומבתו. לפני כן
היה נפגש אתם לעתים קרובות. קולונל דה״ליגק פעל במחתרת
הצרפתית בשם בדוי, והיה אחראי להצלתם של טייסי בנות־הברית
שהופלו, או נחתו בשליחות מווחדת בשטחים הכבו שים
בידי הגרמנים.
מן הרגע הראשון להיכרותם התפעל ריימונד מ או מץ*
ליבו של הזקן רב״ההוד, שהיה איש״צבא מכף רגלו ועד
קדקדו. ידידותם היתד, אמיצה ונעימה ; אולם עתה מצא את
הקולונל שקוע בכורסה, עיניו עמומות וכולו ׳חסר־חיים.

כאשר נפגשו ידיהם, זהרו פני הקולונל לרגע קל, ופני
ג׳נבייב הוארו בחיוך. גם היא נשתנתה עד בלי הכיר, האש
והעוצמה, מהן התפעלו אנשי המחתרת הצרפתית, דעכו
והפכו להבעה שלווה של השלמה עם הגורל. מ ל אן כמעט
ולא הכיר בה את הנערה השזופה והנמרצת שהיתר, מקבלת
את פניו ב שובו ממבצע מסוכן.

הם החליפו כמה מלות נימוס, בטרם הוגשה הארוחה.
בשעת הסעודה הפשוטה ניסה ריימונד להסב את השיחה
אל הרפתקותיהם המשותפות בעבר. הוא קיבל תשובות
אדיבות, אבל השיחה נמשכה בעצלתיים, והוא הבחין באפתער.
שמארחיו אפילו אינם מתאמצים להמשיך בה.
במהרה ביקשה ג׳נבייב את סליחתם׳ ו שני הגברים נ ש איו
ביחידות. עתה נשתנה מצב רוחו של קולונל דה״ליגק.
הוא החל לדבר במח׳ וריי מונד האזין לדבריו, מבלי להפריע

״ידידי״ ,פתח הקולונל ,״סלח לי על קבלת הפנים
הקודרת שערכנו לך הערב• הדי אתה יודע ש בו או לביתנו
רצוי לנו בכל עת ובכל שעה. לאמיתו של דבר, נשלחת
לכאן על ידי ההשגחה העליונה. עלי לספר לך דברים רבים
וחשובים, אבל נאלצתי לשים מחסום לפי .,כל עוד נמצאה
בתי בחברתנו. לאחרונה ביקשתי אותה לגלות את כתובתך,
ולבקשך לבוא לבקר בביתנו, כאשר אסבור לך הכל, תבין את
B B R

a B r a n n a a a a n r a a n n M

רייבחנד בולאן חיכה
בכליון עיניים לרדת־הערב.
רק אז יוכל לפתוח
את תיבת־העינבר
ולחשוף לאור העולם
את החפץ המסתורי שהרס
חיי שלשה אנשים.
שמחתי על מסעך הקרוב לאפריקה. זהו הדבר היחידי המנחם
אותי במצבי הנוכחי.״
״ריימונד, בעוד שבועיים תכנס ג׳נבייב למנזר הכרמליטים.
אתה ראית אותה. היא חיה בעולם אחר. היא מתנהגת כך
מאז נהרג ארוסה האהוב על גדו ת־ הריין. הוא התנדב לצאת
לפשיטה מסוכנת. מובן מאליו שד,אדיב הבחין בו׳ והוא
נתרסק לגזרים, בטרם הצליח לחזור לעמדותינו. גבור או
הצילה מאות מחבריו ממוות בטוח. ג׳נבייב יודעת כל זאת;
אבל אין היא יודעת — ואני מקווה שהיא לא תדע לעולם —
את החלק הנורא ביו תר של הטראגדיה. ריימונד, מו תו של
פייר היה בגדר רצח — והרוצח ניצב כאן, לפניך ! ״
עיני״ו־,קולונל מלאו דמעות. ריימונד חשש שדעתו של
בפיו תשובה
ידידו נטרפה עליו ; אולם בטרם נמצאה
מתאימה, הוסיף דה־לינק ואמר :
״לאחר שי חדור פאריס, השתוקקה בתי להוסיף ולשרת
את מולדתה. דמי זור ם בעורקיה ומעולם לא הצטערתי על
הספנים ואנשי־כי
אין לי בן, אשר ימשיך את מסורת
הצבא, שהגדילו לעשות למען צרפת. היא הפכה לאחות
רחמניה, ועמלה יומם ולילה בבתי־החולים המלאים׳ פצועים.״
מאושר .׳אבא׳,
״ערב אחד שבה הביתה, כולה זוהרת
אמרה ׳אני מאוהבת. מצאתי את הגבר בו אני רוצה —
ו בו ארצה עד סוף הדורות. הוא מוטל בבית־חולים; אבל
פצעיו הגלידו, ומחר תוכל לראות את פניו. עדיין אין הוא
קצין; אבל הוא אחד החיילים. הטובים, הנערצים עליך.
הוא נלחם באפריקה, לצדם של אנשי צרפת החופשית.
הוא אחד מגיבורי ביר״חכים. הוא נלחם ל ש חרור צרפת
ונפצע בקרבות שסערו בפרברי פאריס. הוא רוצה להלחם
עד הסוף; אולם הוא יבוא לראותך ולבקש את ידי. אני
יודעת שלא תשיב את פגיו רוקם.׳״
למחרת בבוקר בא פייר אל בי תנו; ובראותי אותו פקי
ברכי. האיש אשר אהב את ג׳נבייב — האיש אשר היה
אהוב עליה יו תר ממני — היה מולאם, בן־תערובת. הוא
היה גבר יפה תואר, מקסים ובעל מבנה גו ף אתלטי; אבל
הוא היה בן־תערובת. כפי שידוע לך, ביליתי שנים רבות
במושבות שלנו באפריקה; ואתה יכול ל שער את רגשותי.
אף על פי כן התאוששתי והזמנתי את רב״סמל מוגנדי
לד,שאר ללון בביתנו, לפני שו בו אל החזית. אחר קרבתי אל
בתי ולחשתי על אוזנה שאתן לה את תשובתי, לאחר שאמלך
בדעתי.״
״חדרו של פייר נמצא מול חדרי, וכאשר נרדמה ג׳נבייב
מיהרתי לד,כנס אליו. שוחחנו בלחש, ובמהרה נודעו לי
תולדות חייו. הוא הופרד מאמו עוד בילדותו, קיבל חינוך
טוב והצטיין בלימודיו. אביו, אשר לא היה מוכר לו כלל,

״שלושה שבועות לאחר מ כן הגיעה אלי הידיעה על
מותו של מוגגדי — הוא עלה לדרגת לויטננט — קיבלתי
תיבת״עינבר קטנה׳ שהכילה את חפציו האישיים. התיבה
הכילה את אותות״ההצטיינות שלו, את תגי דרגו תיו, את
שעונו, ואת מחצית המטבע. במכתב שהיה מצורף אל
הקופסה ד,וסבי לי שהחפצים נשלחו אלי בהתאם לצוואה,
שנמצאה על גופתו של מוגנדי.״
״לאחר ז מן נודע לי על מעשה הגבורה שלו, אשר עלה
לו בחייו. לא היה בלבי ספק שהדברים אשר סיפרתי לו
באותו לילה גורלי ניפצו את כל תקוותיו והמריצו אותו
להקריב את חייו.״
«אני הרגתי אותו, ריימונד׳ ובה בשעה הקרבתי את
אושרה של בתי, אשר חיה רק לרענו. אני ...אני דנתי את
עצמי למוות. כאשר י סגרו דלתות־המנזר מאחורי בתי, יקיץ
הקץ על חיי. קבעתי את גורלי במו ידי — ועלי לשלם את
המחיר במלואו. לא תוכל לשנות את המצב; אבל הייתי רוצה
הראשון והאחרון אשר
לבקש ממך חסד. יהיה זה החסה
ביקשתי בימי״חיי.״
״הרי לך המעטפה המכילה את חפציו של פייר רוגנדי.
הצלחתי לגלות את מקוס״המצאה של אמו. היא מתגוררת
בכפר קטן, במערב־אפריקה הצרפתית. חושבני שהיא זכאית
לקבל את חפצי־בנה. ג׳נבייב יודעת זאת. היא מוכנה לד,פרד
מן החפצים, אף כי הם יקרים לה.״
״חושבני שאין איש מתאים יו תר ממך להוביל חפצים
אלה. עתה אוכל למות בשלווה, מתוך ידיעה ברורה שאתה
תמלא את חובתך כהלכה.״
.באחד הימים תגיע אליך גם תיבת־עינבר קטנה. בהגיע
התיבה לידיך לא אהיה עוד בחיים. חיי תלויים בחוס ר,שערה,
וקרוב לוודאי שתקבל את התיבה עוד בטרם תפליג
לאפריקה.״
״כאשר תשאר התחנה האחרונה מאחוריך, ולא יהיו לך
כל סיכויים לחזור לצרפת׳ יהיה עליך לפתוח את תיבת״
ר,עינבר ולהניח את תוכנה במעטפה. השתדל למסור את
כל אשר במעטפה לידי אמו של פייר.״
למחרת בבוקר עזב בול אן את בית דה״לינק; וחודש ימים
לאחר מכן קיבל חבילה קטנה בדואר. כן נודע לו שקולונל
דה־לינק התאבד. העתונים הכריזו שהוא ״סבל ממשבר נפשי
כתוצאה מכניסת בתו האהובה למנזר׳הכרמליטים.״

״באשר תישאר התחנה האחרונה מאחו ריך...״
האיים הקנדיים נשארו הרחק מאחוריו. הסיפון היה
שומם ואפוף דממה. האנייה חפזה על פני הים הרוגע לעבר
מטרתה — היבשת השחורה
ריימונד בולאן ירד לתאו. הוא פתח את המעטפה והניח
את תכנה על דרגשו. היו שם שלושה אותות־הצטיינות,
חפיסת־שטרות־כסף שניתנה, כפי הנראה, לפייר על ידי
הקולונל, ומחצית מטבע״הכסף, שהיתר, יכולה לאפשר לפייר
למצוא את אביו, ולאפשר לאב האלמוני להתגאות במעללי־בנו.
בולאן
לא היה מסוגל להבין את הדיעות הקודמות של
ידידו, ואת סירובו להניח לבתו לד,נשא לגי בור הצעיר, אשר
היטיב לשרת את מולדתו יו תר מכל בני הגזע הטהור. דיעות
קדומות אלה הביאו רק אסון ומוות...
על אף חיבתו לקולונל, דן ריימזנד בולאן את דה״
לינק לכף־תובה, שעה שהתאמץ לפתוח את תיבת״ו־,עינבר
׳ הנעולה.
אבל ברגע בו הוסר מכסה התיבה הוברר לו הכל. הוא
הבין מדוע אסור היה לג׳נבייב לאהוב את פייר, ומדוע
אסור לד. לדעת את האמת האיומה. לא היה לו כל צור ך
להשוות את מחצית״המטבע אשר בתיבה עם המחצית א שר
במעטפה, ולהווכח כי הן מהוות מטבע אחד שלם. עתה.
הוברר לו כל אשר אירע לשני הגברים באותו לילה גורלי״
שקדם למותו של לויטננט פייר דה״לינק.

.2הרגליים :
א. עומדות בתור לקולנוע
ב. מחכות בסבלנות בתור לאוטובוס
נ. מחכות לאפשרות לחצות את הכביש
ד. משתתפות באסיפת עם

1בעלת הרגליים
א. יושבת ומחכה במכבסה אוטומטית
ב. צופה בתחרות כדורגל
ג. יושבת בבית קפה
ד. רואה סרט מרתק

irrnהפרסים ]Q
של, העולם הזה״״

.3פעולה חשובה זאת היא :
א. מדידת נעליים
ב. תיקון נעליים
ג. הסרת יבלות
ד. התאמת מדרסים

זהו השלישי בסידרה של ארבעה חידונים
רצופים. בין הפותרים יונרלו על ידי שני שופטים
בלתי תלויים -מערכת-פרסים, בתוכם
נסיעה לאירופה וחזרה•
רשימה מלאה של הפרסים והוראות מפורטות
למשתתפי התחרות, תמצאו בעמוד 18 של גליון
זה (מדור־המודעות).
רק תשובה אחת מתוף ארבע היא הנכונה.

5בעלת הרגליים :
א. מקבלת טיפול במכון ליום׳
ב. קמה משנתה בבוקר
נ. מודדת שמלה אצל תופרת
ד. נבדקת על ידי רופא

.4רנליים אלה :
א. בועטות בבחור חצוף
ב. דורכות על מקום אחד במצעד
נ. נסוגות בפחד
ד. נעות בקצב של מחול

.6נערה זאת המתרוממת על קצות אצבעותיה :
א. מציונה מעבר למעקה נכוה
ב. מחליפה נורת חשמל
נ. מתנשקת
ד. מודדת חליפה לבחור

.8פעולה יומיומית זאת היא :
א. ירידה מאוטובוס
ב. ירידה במדרגות של בית
ג. ירידה מאניה
ד. ירידה מוסרית

.7איזה כלי תחבורה קשור עם נרבי משי ז
א. מונית
ב. הליקופטר
נ. אופניים
ד. רכבת

.9בעלת הרנליים :
א. נוסעת ברכבת
ב. מקבלת טיפול אצל רופא שיניים
ג. יושבת אצל הספר
ד. יושבת בחדר ההמתנה של בית חולים