גליון 861 מתאריך 22 באפריל 1954

פטיש ומגל בנצרת
פצצת האם היא מסכנת
את י שראל?

הסטודנטיס

כנסת החיות
מם « 61 .שגה 17
׳ ״ט ניסן ת ש״׳ד

המרו ר 3 0 0פ רו ט ת

בלי מוו א־ב

משוא פנים

העולס

העורך הראשי :
או רי א בנ רי

ראש המערכת :
ש לו ם

נ לי ק סון 8

138

או רי

סלע

הכתב הראשי :

הגלם הראשי :

ע מ נו א ל סר ת

דן ברנש

הברי המערבת :

ת ל ־ א בי ב

ט ל26736 .

אל הירדן?

עורך משנה, תבנית

ל בי א

( לי ד תי א ש רוז. אחי • 1ל־יב אי תן. משה
ם * ןהמבר קי ם . :עולסמרש -נ לי לי. רו תי ו רד.
ם ו ״ ל: י חן ולםהזילבע׳־ ם
שוס ישראלבש ״ ם. ת ״ א

כ חן

עורך משגה, כיתוב :
י ש עי הו

ה ש בו עון ה מ צוי ר
ראי נסורםצ יה

מכתבים

ו־אשרים, י חי אלב שז. י הו דהנב אי. ני 1ה נ בי, לי ל׳
וזי ז ה בי. או סקרמ אי ב ר, ע מו ס קינן, סי ל בי בשת.

מ ראש מערכת ירושלים יו חנן

מזכיר מערכת חיפה :

או רן

או רי דן

מנהל מעבדה :

מנהל מבצעים :
שלמהא ־י ר

מלכתהע לי ה ה בו לג רי ת
רחל לוי
( רא הבמ רינ ה)

חנניה גפשטיין, ראשון־לצי;!
ראש המנהלה

ה א ״׳ אי ס מיי ם או מ רי םלא
...מו בן ש הגו ר מי ם
להסתכסךעםשכ ני נו. א ך הני תו ח ( סי בו ב שני)
• .-א! .מ.י^ב ל כן ביז מ ת נו, ובשעת־ ה כו ש ר
שי-צנו נמצא .

» לםה הררי

טובה בדי לשוחח עם כתריסר ערבים משכילים׳
בני כל העדות והמפלגות. לא הופ תעתי
לשמוע כי דעותיהם והערכותיהם כמעט
זהות עם אלה של הסטודנט הסורי הנזכר
במכתב.
מובן שהתמונה כולה היא תערובת של
מציאות ודמיון, אמיתות וחצאי־אמיתות. את
התחלתה אפשר לגלות עוד בספרו הידוע של
ג׳ורג׳ אנטוניוס, התועמלן הערבי״הלבנוני
הגדול, תקומת הערבים — ספר שכל עברי
משביל חייב לקראו כדי להבין את מחשבת
הערבי. אגב, אין זאת אלא שערוריה שספר
זה טרם תורגם, עד כמה שידוע לי, לעברית.
שאלתי
במעט את כל בני שיחי כיצד יושג
לדעתם שלום בין ישראל ומדינות ערב.
לא היה צורך להזכיר להם כי הם יהיו ה ראשונים
שייהנו משלום זה. רק ערבי אחד,
אדם בעל עבר אנטי־בריטי מובהק, אמר שהחזרת
כל הזכויות למעוט הערבי בארץ הוא
הצעד העיקרי להשגת השלום. כל השאר היו
תמימי דעים כאילו נדברו ביניהם מראש, ש השלום
אינו תלוי לא ברצון היהודים ולא
ברצון הערבים, אלא באנגלים ובאמריקאים.
איני יודע באיזו מידה גרמה לכך התעמולה
הקומוניסטית. עובדה היא שכל הערבים,
כולל האנטי-קומוניסטים המובהקים ביותר,
שונאים את האנגלים והאמריקאים שנאת״
מוות, סבורים שהם אשמים בגורלם. אולי
יש בכך משום אירוניה של הגורל. בעוד
שרוב הישראלים בטוחים כי האנגלים יצאו
מן הארץ אך ורק כדי לתת ;צבאות ערב
את ההזדמנות להשמיד אותנו, בטוחים כל
הערבים כי קרה דוקא ההיפך: האנגלים עזבו
את הארץ׳ כדי לתת ליהודים את ההזדמנות
להשמיד את הערבים, בעזרת האמריקאים.
האמריקאים אינם מעונינים, משום נלה,
בשלום בין ישראל והערבים. כך, לפחות,
סבורים הערבים. ומכיוון שכל המנהיגים הערביים
במרחב (להוציא את מצריים) מכורים
כיום לאמריקאים ולאנגלים׳ ומכיון ש׳,דעת
הערבים זה גם הדין לגבי מנהיגי ישראל —
מה הטעם להשתדל למען השלום?

בין מאות המכתבים למערכת שאני קורא
מדי שבוע׳ אני מחשיב במיוחד את מכתביהם
של קוראינו בחוץ־לארץ, רובם סטודנטים
ישראליים, הנושאים בולים צבעוניים מכל כנ פות
תבל. לא זד, בלבד שיש להם המרחק
הדרוש כדי להעריך את העולם הזה באופן
אובייקטיבי יותר, אלא שהם גם מספקים,
לעתים קרובות, אינפורמציה מקורית מעד
ינת.
את אהד המכתבים האלה׳ שקיבלתי לאח רונה,
הייתי רוצה לפרטם הפעם במלואו.
הכותב הוא דן חת, ישראלי צעיר הלומד
חקלאות באוניברסיטה אירופית מסוימת. לפי
בקשתו, אשמיט כמה פרטים, בגלל מסיבות
שיובנו על-ידך בקראך את הדברים.
״היות, ולומד אני עם ארבעה סטודנטים
סורים ״ כותב דן ,״היתר, לי ההזדמנות ל שוהה
עם אחד מהם שיחה ארוכה, ועם שני
שיחה קצרה יותר. לפי צורת חייהם, אני
מסיק שאין הם נמנים עם בני המשפחות העשירות.
...יתכן
ותהיה מעונין בכמה נקודות מתוך
המחשבה הפוליטית של הסטודנט הסורי, כפי
שסיכמתי לעצמי לאחר השיחה. היא התנהלה
בשתי פגישות. באחת מהן השתתף גם סטו דנט
שני, שהוא פליט מחיפה. צורת דיבורו
היתד״ כמובן׳ חריפה יותר.
ואלה הנקודות :
• אין הבדל עקרוני בין היהודים והער-
,בים. יש מקום לשיתוף־פעולה בין שני ה־עמ-ם,
בתנאי שירוסנו הקיצוניים משני ה צדדים,
וכי יהיו ויתורים הדדיים. המטרד: ,
לשחרר את המרחב מן האימפריאליזם ולהקים
כוח ניטראלי, שיצטרף להודו ויתנגד ל קומוניזם.

כל המנהיגים הערביים מכורים למע רב,
ובכלל זה גם נגיב ושישקלי. הליגה הערבית
מצביעה באו״ם כרצון המערב. הוא
הדין לגבי המנהיגות הישראלית. פעולת ה מנהיגים
בשני הצדדים נוגדת את האינטר איני
יכול שלא לספר לך מעשה משעשע.
סים של עמיהם.
• החרם הערבי גורם לקשיים חמורים בביתו של אחד הסוחרים המוסלמים הנכלמדינת
ישראל. המוני היהודים המהגרים מן בדים׳ גבר נמוך־קומד. וחובש תרבוש, גיל־הארץ
הם עדות לכך שהמצב בארץ קשה גלתי את השיחה למעמד האשד. הערביה ו-
מאד. לולא עזרת האמריקאים היתד, המדינה בעית ריבוי הנשים. המארח הפליג מיד בהישראלית
מתמוטטת. לעומת זאת מתחי הסברה ארוכת, קבע בתוקף — ובקול רם
לים הערבים להתפתח. אם תגדל עוצמתם — ,כי זכותו של הבעל לגרש את אשת־ואם
לא יושג בינתיים שלום יציב, יכבשו אם אינה מכינה לו חומוס כרצונו, או אם
אינו מוצא את הסעודה מוכנה בחוזרו
הערבים את הארץ, אולם היהודים יוכלו לח הביתה.
יות
במדינה הערבית.
לפתע, בהגיעו לשיא דבריו, נשמעה דפי •
לגבי ההיסטוריה: האנגלים בגדו בערבים.
הם (וכיום גם האמריקאים) יראים קה חזקה בדלת שחיברה את חדר־הא-רחים
מפני תקומת הקיסרות הערבית מחדש. על עם חדריה של האשת. המארח הפסיק את
כן הם מסכסכים את עמי המרחב זה בזה. דבריו, קם ויצא. כעבור כמה דקות חזר
מאורעות 1936 היו התמרדות הערבים נגד — אך לא המשיך בשיחה עם נושא זה.
אכן, רבות דרכי השלטון של האשד.,
השלטון הבריטי. היהודים עמדו לצד האנגלים,
ועל בן נפגעו.
• במלחמת״העצמאות ניגפו הערבים היית
כאן המקום למלא את משאלתי של מאומנהיגיהם
היו מכורים והיות והאנגלים, רח אחר, אחמד פאהום בק, הנזכר בדו״ח
האמריקאים והרוסים כאחד עזרו ליהודים. ה על בחירות נצרת. אחמד בק הוא גם אחד
ראיות: חיילים אמריקאים ורוסיים נשלחו למגדולי
הציידים בארץ. גאוותו המיוחדת הי עזרת
היהודים (מח״ל)׳ בחיפה הודיעו ה תד, בכלב פוינטר הום־לבן בשם פאזל, הוא
אנגלים ליהודים מראש את המועד המדויק
קיבל אותו כמתנה מידי ט־ ו גרא׳ איש
של יציאתם. כך איפשרו ליהודים לתקוף
שרות בתי־הסותר, שהיד, דמן רב קצין
ראשונה. הלגיון הערבי, בפקודת האנגלים,
משטרת המנדט בנצרת. עתה שבור לבו
חשף את אגף הצבא המצרי ליד נגבה, עצר (של אחמד בק) :הכלב אבד.
על־ידי כך את התקדמות המצרים לעבר תל־אם
אחד מקוראי העולם הזה מצא אותו,
אביב. האמריקאים והרוסים, שהצביעו יחד שמא יואיל להודיע על כך לאחמד בק ויז בעד
הקמתה של מדינת ישראל׳ גם שלחו כה לברכת אללה י
? #נשק.
עד כאן מכתבו של דן. השבוע נלוויתי
לחולית־הכיסוי שלנו, שחקרה את תוצאות
הבחירות בנצרת. השתמשתי בהזדמנות ה-

אני תמה ־*,לדב ריו שיל או רי א בנ רי במאמ רו
״ א ל הי ר דן ה עו ל ם הז ה ) 859ל א מו ר :״ ל א נד בר
הפעם על מ חי ר הד ם, ע ל שו ר ת החללים אשר
לכל אחדמהםישאם. ואשראףלאחדמהם אין
ת ח לי ף .״ מ ה רו מז משפםזה — בו רו ת או עיוורון?
ג־״ .מ חי ר ..,מ ./י oc,י a vנ ; ע.־ כ ה. ב תו צאהממע שי
הרצח ש ל מסתננים •:האםפ חו ת ממר. ש הי ת ה דו רשת
פ עו להל הני ע א> הירדן?
בלנמ, ראת העני? אחת לכל הפע מי ם, ול שלם
אתהמ חי ר שיי דרשלכך. מאשרלח כו ת עו ד
ע ש רו ת שני םולשלםבמשךז מן זהמ חי ר יקר ש ל
. u .ר״צ>ר ש.גרםל ...רי ם על־ידי רצח יל די ה ם
.ימסבנים הו א ג. ול יו תרמהצער שייגר ם ל הורי ם ( אשר) בני הםיפ לו ב פ עו ל ת שי ח רו ר־ הארץ
י היו א ף הו רי ם רבי ם שי היו נ אי ם בד ב ר. ו הג אוו ה
1ג , -עאת כי.

» .רוזן׳ ,ווסוג,
...מאמרזהמצ בי עעלהד רו בהע לי נו ללכ ת:
״זו הי הרר וו ״ ממשבאשרמאמרש? ר ם לו ב רו ר
שלם בשם ״ ל א זו הדרך .״ ו מי י תן וי שראלתלך
בו ר ך וו ו תיוו ש ע1

סתם קורא, תל־אביב
...ל ת כני תו ש ל או רי א בנ רי יו תרמת אי םלק רו א
״חלו ם ־׳יל קי מאשר ״ -היון ל שי קו ל צונן ש ל
מ עי ה בו ערת ר בו תי, א י, נימאחל לכ ם ש דוו ק א
דלי ש ל מי־י ר דן צונני ם. שיי שפך בי די ע ר בי ם,
יפכח או תכם מחלומכם!!!.

יחיאל ירון, הקריה!
; א ) נ ר כז אתתע מו ל ת נו ל עי דו דוה חיזו קכל
ש אי פ ה אזו רי ת, או ע ר תי ת, לעצמ או ת ( ד רוזי ם,
קורדי ם. א ל או עי ם ו כו
(ב! נ שכב׳! אתהפלח כי המפעהבאש לנו י הי ה
מסע שי ח דו ר. ול אמסע כי בו ש, כי הפעםלא
נגר שאתהפלחואתבעל־ ה א חוזו ת גם יחד ונ פ קי ע
את הקרקע ע בו ר הק רן־ ה קיימת — אלא כי הפעם
ננר שאתבעל־ ה א חוזו ת ונ מ סו ראת הקרקע לפלח.
אשרמעב רו מ דו רי דו רו ת.
>נ) ה מי בצעהרא שון צ ריך ל היו ת — ל פי כל
ה הגיון — להסדרהמצבבל בנון, ש הי א ה חו לי ה
החל ש.ז ביו ת ר, ו אין ל צ פו תלה תנג דו ת ר ציני ת.
לל אספק ״י תן ל סיי םאתהפ עו ל ה תו ך 24 או 48
ש עו ת ולה קי םממשלהי די דו תי ת חו קי ת.
(־) הצעדה הגיוני הבא חו א שי ח רו ר חבל
האל או עי ם, שי תן לנו נ בו ל מ שו ת ף עם תו ר כי ה
וי ח סו םאת חו ף הי ם ה תי כון ב פני ה מ די נו תהע
ר בי. ת ה עוי נו ת הנו ת רו ת.
(ה) צ ער ז ה יג רו םלהת פו ר רו ת סו רי ה, וע םזאת
תהי.ז י רדן מו קפתו תגי עשעתה.
( 0אז, כאשרהפכ נו למנ-הינו של גו שהמש תני
עהשעה
תרע מג בו ל תו ר כי ה עד ים סו ף
ל הו שי טידלב רי ת עם מ צ ריי ם ול ה ת חיל ל ח לו ם
על עצמ או ת א מי תי ת וני טרא ליו ת.

יורס דלמר׳ חיפה
אינני ס א די ס ט. אינ ני פ א שי פ ט, א ך רק פ עו ל ת
תג מו ל ר אוי הלשמהע לו להל שי ם קץ להתפר־קויו
תי ה ם ־ חו ל ניו תשל מרי״״ות ער ב. אם תי פתח
חזי ת שני ה, אנח נו י כו לי םלס מו ך על עזר תן הא דיב
השלה די מו קרא טיו תהעמ מיו ת.

׳ אריה בוטל,

פתח-וזקויה

התרשמ תי מאדמהע בו ד ה הרב ה ש הו שקעהבכ
תב ה ״ א ל הירדן או ל ם) ל פי ע ניו תדע תי
ת או ר מ דוי ק של המצב הנו כ חי מנ קו ד ת ־ ר או ת כלכלי
ת. מ די ני ת וצבאי,ת. מ חיי ב דו ״ ח בן כמהעש־רית
או מ או ת ד פי ם שחל קי ם ני כ רי םממ נו ע לולים
ל היו ת סו ד כ מו סשלהמ דינ ה. וכל מ ה שנ כתב
ת. אי נו אלא טי פ ת בי ם.

רפאל עטר! ן, תל-אביכ
גם כמה טיפו ת על ראט ע טויו ת, לפעמים,
לעודד את הטוח למחשבה יי*:מית.

זרועות האלוף
העם נכסף לז רו עו תי ך, א לו ף יג אלא לון,
הע םנכסף לז רו עו תי ך, ה א לו ף.
ה אי תנו ת. ה ב טו חו ת!
אלי קרב. מו לנחש, מלך בני ע מון!
לנ בו ר על שממתהארץושממת הל ב בו ת!
יעז כי שבע נו מנ היג, הרץ ל פ ני נו כ סו ם יגע,

העולס
הב א

התכנית הקלקלית החדשה
אחרי הכרזתו של הנרי בייווגד כ׳ יש
ראל התבססה יפה מבחינה כלכלית ולכן
אפשר לקצץ ב חענקה, ולאחר שמערכת
העולם הבא למדה חתוך עתוני־הערב כי
קיצוץ זה כ מו הו כקיצוץ בש׳ר׳שי ת קוו ת
ישראל, הרי היא מביאה בזה בכל הענווה
הצנועה מספר הצעות כיצד לקדם את
פני הרעה ולהמתיק את הגזירה.

• יוקם מטה מיוחד שייקרא ״מיפקדת
לשעולדחרום לשבירת הבסיס הנ(1.כלי
של ישראל״ .שר מיוחד, שייקר !:שר״
הק יקלה׳ יעמוד ב־אשו. מוסד זד, יתחייב
לקרב חרפת רעב לישראל, להרוס
את תעשיותיה, להשבית את פועליה׳
ועל־ידי כך להשמיט את הקרקע מתחת
לטענה האנטישמית כאילו יכולה ישראל
לוות־ על המענק.

זה ארב עי ם שנ ה ב מד בר!
כי לזר א לנו פו ש קי ׳ ש פ תיי ם. חד לי מעש!
למחפשהא תו נו ת ד מי ת —
נ בו המשכמךומעלהמכל הע ם
אם או ת תתן, א תך נלך כו לנו!

דופקים את הלבנים

אהוד, תליאביב

בבאר־ שבע, מ סו כסכת ־ ה ע דו ת, חזר ב נו בז ה־8
של כ ץ ( מ הנ דסמ חוז הננ בשלה סו כ נו ת, מנא ־
לי צי ה או על־יר ז ה מ בי ת־ הספר, ח בו לוס רו ט.
ו הו די ע ב קו ל ענו תנצ חון :״ הרב צנו לאש כנ זי ם ! ״

חיים תבון, באר־שבע
נאלע רו ךמשאל על הנו ש א: התקב צו תהע דו ת
לשב טי ם ב אזו רי ם מיו ח די םכמו 12השב טי ם בז מ
נו, או כ מו חבל ה ד רוזי ם ב סו רי הוהפל מי ם ודד
וו א לוני םבב לגי ה. לדע תי ( רי כוז כל עדהב אזו ר
נפרדמשלה) י עזו רלע דו ת ה מז רח להר או תאת
כ ש רונו תי הן, כי למעשה אין נו תני ם לנו ( כיו ם)
כל אפש רו תלהת קד ם ...כמה שו פ טי ם. עו ר כי ־
דין, רו פ אי ם. מוזי ק אי ם. ק ציני משטרהישלעדה
( ה תי מני ת) ש לנו בארץ, ל עו מתמספר נו ה מ ני ע
ל־ 1,10אלף אי ש?

עזריאל יעקבי, שעריים, רחוב: ת

כזה מי! ,

ר שי מתכםהמד עי ת על ב עיו ת ה מין שלה פר־עדש
( ה עו ל ם הז ה ) 860 הי תהמ עני נתמאד. שמחת׳
ל ש מו ע כי רק אי ש ־ מדע בע ל מי ק רו ס קו פ י כו ל
להב חין ב מי נו ש ל הפו־עו ש ( או הפר עו ש ה א ם
כן. אי ך. יו דעפרעוש ׳.שאין לו מי ק רו ס קו פ, א ח רי
מי ע ליו לחזר? ב ר או תו הבר. אי ך הו א יו דעאם
זה הו א או הי א?

יחיאל קרני, ירושלים
פ שוט מאד. אם הוא רואה חבר, סי מן
שזה זכר. לעו מת זאת, אם הוא רואה חברה,
יכול הוא להניח בביטחון שזו נקבה.

פדום או מינוס

כ ת בו ת כ מו ״ חבדהסל וני ת ״ (זז עולס הז ח ) 852
או ״ התק לי ט מ חנ ךיה דו ר ה עו ל ם הז ה ,) 856 הו באו
ב צו ר ה הגו רמת לנו ערש אי נומ או ר גן שי ק ח
לעצ מו צו רו תאלהל דונ ם ה וינ ס ה לי צו ראת או ת ה
ה הבר ההס לוני ת ל פי המת כו נתהמ תו ארת. א ף כי
ל פי דברי ה עו ר ך הי א ש לי לי תוחסרת־ ת כ לי ת...
( א מנ ם) אין ל הע לי ם עין ( מן ה תו פ עו ת ) .או ל ם
יש ל הני שאתהמאמרכךשה קו ראלאיתלבט
ו שי הי ה ב רו ר בו כי נו שאזה הו א מי נו ס מו חלט.

חבר המוסד החינוכי, משמר־העי״זק
מן הראוי שהקורא ממשמר״ הע מק יסמוך
יותר על כו שר־הח שבון של הקוראים.

אחד: אפס
ב מ דו ר ה מי ( ה עו ל ם הז ה 858האםזו
פ לי ט ת־ידשלהב חו ר ה סדר. או שבאמת הז נו ת
בהמ בו רג הי א ס פו ר ט? ואם כן — למהת קו פ חנ ה
הנ שי ם?

ש. ויינר, חיפ ה
העולם הזה גורס כי ספורט הוא ע דן
לחובבים בלבד, לא לאנשי (ולנשי) מקצוע.

קושיות על כושיות

אחרי הצלחתהמ דו רתצ פי ת, ישל פר סםמ דו ר
של ״ ש א לו תות שו בו ת ״ בו ימצא כל אי שפשוט
אתהפת רון של ה ב עיו תהמט רי דו ת או תו מ די
יו ם ביו מו ...ישלבקשכ מו בןאתבע לי השא לו ת
שלאישא לו ש א לו תטפ שיו ת, בנון ״ למהעי ני
ה סיני ם צ רו ת? ״ או ״ למהה כו שי ת ש חו ר ה? ״

אפרים כראדי, מגדיאל
שאלה מספר ( 1של המערכת) :״מי מוציא
את מס ההכנסה?״

צפה לשינוי קיצוני

החדש
ל מ דו רבם
הי כו נו ל קב ל ת־ פני ם נלה ב ת
ת צ פי ת. נם א ני רו צ ה לת רו םאתת רו מ תי, ה מ בו ס
ס ת על אינ פו ר מ צי ה מו סמכת:
צפ הלכך כי מהר תזרח השמשב מז ר ח. על א ף
ה תנג דו ת ח רי פהמצדהאמ רי ק אי ם. כן אין כל ספק
כי כ דו ר ה אר ץ יו סי ףלהס תו ב ב.

שמואל טננבוים, טבריה
עורכי תצפית זהירים מן הקורא טננבוים.
,אחרי פיצוץ פצצ ת״ ה מי מן האחרונה שיב
אין הדבר די ב טוח כדי להיכנס למדור.

9בכל צדי הדרכים יוצבו שלטים לא מור
:״זרוק את בדל הסיגריה הבוערת
— אולי תצליח להצית שדהה•
המכון לפריון העבודה והייצור ייקרא
מעתה ואילך ״המכון לרפיון העבודה
ו(;עיצור״ .תיקבע מיסמת־מאקסימום
לל פועל, והעובר עליה ייענש בבל
חומר״הדין.
• אנשי־עסקים׳ שיוכיחו בעליל כי הבריחו
לחוץ־לארץ מיליון ל״י ומעלה,
ישוחררו מתשלום מס־הכנסה׳ כעידוד
לתכנית הקלקלית החדש״
• לא יקבל אדם היתר־ירידה מן הא רץ,
אלא אם כן עבר תחילה קורס אינטנסיבי
מזורז, בו ילמדוהו אנשי מדע
וקלקלה דגולים כיצד להפיץ את דיבת״
הארץ ולהשמיצה בגויים.
• שאר המוסדות׳ כגון המשביר ה־מ־כזי׳
סולל־בונה, קול־יש־אל׳ קימר־פרייזר׳
הכנסת והתאחדות־בעלי־התעשיה
ימשיכו לפעול כמו עד כה.

החמשיר

היה היה איש מ הי מן
שאמר :״פצצת ה מי מן
תתיקיים כאן לעד.
יש ספק רק אחד:
האמנם נתקיים אנז

כ אן?

העולם הזה 861

אי־שם גאוקינוס השקט שאגה פצצה, עדה
השמימה פדור־אש אדיר. העולפ לא התרגש.
עוד פצצה התפוצצה.
אולם כעבור שעות מעטות צעקו הכותרות
את הידיעות הראשונות שהעידו׳כי משהו
שונה קרה, משהו שלא היה דו תקדים.
דייגים יפאניים ששטו בים, כמרחק׳ 3300ק״מ
ממקום ההתפוצצות 40 -פעם המרחק ביד תל־אביב
וחיפה -נכוו על־ידי אבק שנמטר
עליהם מן השמיים. ביפאן הרחוקה ירד גשם
ראדיו־אקטיבי, סיכן כני-אדם ותבואה.
במקומות רבים, רחוקים זה מזה, נתפסו דגים
בעלי הקרנה מסוכנת, ומסביב לכדור הארץ,
בשיקאגו אשר בלב יבשת ארצות־־הברית,
עלתה מידת הרדיו-אקטיביות באויר פי מאה.
לא היתה זאת עוד פצצה ככל הפצצות, רק קצת
יותר חזקה ..לא היוגה זאת אפילו
פצצת־החשמדה של הירושימה בעדת כושר גדול
פי אלף. פצצת־המימן שיחררה כוחות
מסוג חדש לגמרי, כוחות שלא הופעלו עוד
כדוגמתם על־ידי אדם נגד רעהו.
כאשר נזרקה פצצת־האטוס הראשונה, בלי
מתן התראה מוקדמת לקרכנות, קיפדה 80 אלף
חיים אנושיים, גברים, נשים וטף. העולם כולו
עצר את נשימתו מרוב זוועה. אודם הוא ניחם את
עצמו כי הפצצה חסכה חייהם שד מאות־אלפי
חיילים משני הצדדים, לא היתה שונה
מכל פגז אחר אלא בממדי־הקטל. לו נזרקו
במקומה כמה מאות פצצות רגילות היה
נהרג אותו מספר אזרחים.
אולם הפעם שונה הסיכוי המחריד במהותו.
כפעם הראשונה בתולדות־האנושות, ניתן בידי
אדם נשק שיש בכוחו להשמיד ככלל את מרכזי
התרבות האנושית, להחזיר תוף שעות מעטות
את גלגל ההיסטוריה ששת אלפים שנים
אחורה, אולי למחות כליל את זכר המין האנושי
מעל כדור הארץ.
האנושות, אשר מתנת־מוות זו נפלה בחיקה,
אינה מוכנה לה. הפצצה מתאימה לתקופה
בה תקום ממשלת־עודם, ארצות-הברית שד
כדור-הארץ, שלטון מרכזי החובק את חמש
היבשות ומסוגל להשתמש בכוחות האדירים
החדשים לצרכי יצירה ושלום. אולם האנושות עוד
עומדת לפחות שלב אחד לפני השגת מטרה
זו. שני הגושים העולמיים, מזוינים מכף רגל
עד קדקוד, שולחים את ידם אל שלטון
העולם -וכל אהד מהם מוכן לקעקע א׳ת כדור־הארץ
כדי להשמיד את יריבו לצורף זה.
בעקביות של טרגדיה יוונית, המסתיימת
במות כל הגיבורים, מתקדם הגורל האנושי:
כעוד ששלטון האדם על כוח הטבע וכושר־ההשמדה
שלו הגיע לשיאו הסופי, עוד נמצא
כוחו של האדם להשתלט על עצמו ועל
חברתו בחיתוליו הראשונים. האנושות, המנופפת
כפצצת־המימן כמו באקדח-צעצועים,
עודנה תינוקת מבחינה מוסרית. אלפי שנים
מפרידים בין כושרה הגופני ובין הצורות
הפוליטיות והחברתיות הקובעות
את השימוש בכושר זה.
זו הפעם הראשונה מאז קם האדם
הראשון יש טעם מזעזע לשאלה: הצועדת
האנושות לקראת התאבדות?
האם יהיה בכלל דור נוסף? האם קרוב

המלחמה האחרונה בתולדות האנושות התחילה בבוקר קיצי׳ שדמה לכל שאר הבקרים.
השעה היתר 6.00 ,לפי שעון גרימויץ /חצי שעה אחרי זריחת החמה באותה עיר.
הצד המערבי טען כי הגוש המזרחי הוא שפתח במלחמה. מיתקני־הראדאר שהשליכו
את קרניהם אל השמיים, בקנדה הצפונית, הבחינו בלהקות המפציצים הכבדים שהתקרבו.
תוך שניות מספר קלט מקלט־האלחוט במיפקדה הראשית של חיל־האויר את המילה האחת
— הסיסמה המוסכמת של אותו יום להתקפה אטומית. תוך שניות מעטות המריאו המפציצים
והקליעים־המודרכים מעשרות בסיסים־ אמריקאיים שהקיפו את ברית־המועצות בחגורת־ברזל.
כל אחד מהם דהר במהירות קולית או על־קולית לעבר מטרה מסוימת שנקבעה
זמן רב מראש.

בגללט עו ת
תוך 24 שעות הושמדו כליל הערים הראשונות של אירופה ואמריקה, נהרג מספר
משוער של 100 עד 150 מליון נפש. רוב הפצצות הומטרו מן האויר, על־ידי טייסים
שהצליחו להסתנן מבעד למסכי־הראדאר. אולם ניו־יורק ולונדון, שהיו הערים הגדולות
ביותר בבריטניה ובאמריקה, הושמדו על־ידי פצצות שהיו נסתרות בבטן אניות־מסחר מדומות.
התאור הסובייטי היה כמעט זהה — פרט לויכוח על לוח־הזמניס. לפי תאור זה
המריאו המטוסים האמריקאיים ראשונים׳ הוטסו הטייסות האדומות רק כרבע שעה אחרי
שהריגול הסובייטי בתורכיה ובלוב הודיע כי הבסיסים המקומיים קיבלו את פקודת־ההתקפה
מוושינגטון.
יתכן, כמובן, ששני הצדדים גם יחד טעו. אולי התפוצצה פצצת־מימן אחת בטעות,
גררה אחריה את כל שרשרת ד,ד,גבות. יתכן כי תחנת־ראדאר אחת טעתה, סברה כי
להקת־מפציצים של מדינתה שחזרה מסיור שיגרתי היא להקת־התקפה אויבת. אולי שגה
שירות־הריגול של אחת המדינות.
לא מו הנמנע הוא כי הטרגדיה הגדולה דיותר רחורידוח nVmnהייזר ריי״ 1,1יייייי׳

היה ערך מכריע לכל שניר — ,שום מדינה לא יכלה להתמהמה שעה שלבסיסים המימניים
שלה היתה צפויה השמדה תוך כמה דקות. הפצצת־התגמול החלה מיד.
מדוע פרצה המלחמה?
איש לא רצה בה. הכל ידעו כי היא תהרוס את שני הצדדים גם יחד. הגורם הדוחף,
המכריע, היה הפחד. כל צד ידע כי בידי הצד השני הכוח להשמידו כליל. כל צד רצה
להיות הראשון. ברגע שהגיע, משום מה׳ למסקנה כי הצד השני עומד לפעול, החליט
להקדים מכה למכה.
מלחמת־העולם הראשונה פרצה מפני שהרוסים הכריזו על גיוס כללי וכל תכניות
הצבא הגרמני היו בנויות על ניצול הימים המעטים בין התחלת הגיוס הרוסי כבד־המשקל
ועד לסיומו. מלחמתיהעולם השניה פרצה מפני שאדולף היטלר האמין כי ברגע האחרון
תירתע בריטניה מלחוש לעזרת הפולנים.
מלחמת־העולם השלישית — והאחרונה — פרצה מפני שההבדל בין השמדה מוחלטת
להשמדה כמעט־מוחלטת היה ענין של דקות מעטות.

חז ר ה לי ם, קדם
מה היו התוצאות?
כל אשר קרה אחרי הימים הראשונים שוב לא היה חשוב. רוב המנהיגים הפוליטיים
והצבאיים הושמדו עם שאר בני עמיהם. יחד איתם הושמד המנגנון העדין והמסועף
המהווה את מרכז העצבים של מדינה מודרנית — שלד־הפיקוד׳ הקשר׳ הביצוע׳ גופי־צבא
תעו בשטח, חסרי ראש ונשמה.
וחשוב מכל: התרבות האנושית נהרסה. אנשי־המדע, הפילוסופים, הסופרים,
הפרופסורים ואנשי־המשפט, כל אותה שיכבה דקיקה שריכזה בתוכה את מורשתו של 6000

שנות תרבות, נמחקה כמעט כליל׳ יחד עם מדכזי־התרבות ששכנו בערים הגדולות.
ד«ר5ח חזר לימי יי1 י־ייייי״״ ,ייייי יי-יייי

: 1f<*j«a J(3 3 d
o k t iונ בי א מלחמה?
דבר כדאי לו, לא יהסס הצד הנתקף, אם
מצבו יהיה מיואש, ולפניו הברירה: מימן
או מוות.
הקפטן לידל־הארט׳ הפרשן הצבאי המהול
,׳:גילה בשעתו עובדה היסטורית מא לפת:
דוקא הצד הנתקף במלחמה נוטה
יותר להשתמש בשיטות אכזריות׳ בהיותו
משוכנע כי הצדק עמו וכי התוקפן הוא
חית־טרף שיש להשמידה.

קאריקטורה אמריקאית׳ שהופיעה לא מכבר
באחד העתונים החשובים ביותר׳ הר אתה
כמה אנשי־מערות נאספים מסביב לחבית
אבק־שריפה .״אני מבטיח לכס׳״י הכריז
ראש־השבט הערום־למחצה׳ ״אחרי המ צאה
זו שוב לא תהיה המלחמה עוד אם״
שרית !״
יש משהו בטבע האנושי הסולד מפני השמדה
גדולה מן המקובלת, הרוצה לראות
בכל כלי־הרם חדש ערובה לסוף כל המל חמות.
כאשר מחקה פצצת־האטום הראשונה
למעלה מ״ 80 אלף נפש תוך כמה שניות
והרסה את מרכז העיר הגדולה הירושימה
(ראה תמונה משמאל) ,נפלטה מכל פה אנחה
עמוקה: מעתה לא תהיה עוד מלחמה.
אולם יש מעט מאד מן הנסיון ההיסטורי
כתקווה יפה זו. עובדה היא שמאז בריאת־הע1לם
ועד היום הזה לא היה עוד נשק
יעיל אחד שלא הופעל במלואו במלחמה.

״כוח 1ח ג מו ל מ אסיבי־למעשה
אין עוד כל צורך להפליג בהשערות.
ההכרעה כבר נפלה.
בחודש שעבר הודיע ג׳ון פוסטר דאלם,
שר״החוץ האמריקאי, כי ארצו קיבלה עקרון
איסטראטגי חדש. במקום להשיב מלחמה
שערה במקומות נידחים, כמו קוריאה,
תסמוך להבא על ״כוח־תגמול מאסיבי״.
במלים אחרות: אם תחזור פרשת קוריאה,
למשל׳ לא תשלח ארצות״הברית חיילים להילחם
בחצי־האי עצמו, אלא תמטיר פצצות־מימן
על פקינג או מוסקבה. יהיה זה, כמובן׳
האות למלחמת״עולם.
שום נשק אינו מונע מלחמות. אולם בניגוד
לנשק אחר, יש בכוח פצצת־המימן לק רב
את המלחמה. כי מעולם לא היה עוד
נשק הנותן יתרון עצום כזה למשתמש בו
ראשון. מכיון שהצד הזריז יותר יכול לקוות
כי יעלה בידיו להשמיד חלק מבסיסי־המימן
של יריבו אם יפתח הוא במלחמה באופן
מפתיע, קרוב הפעם יותר מתמיד הפיתוי
של פתיחת ״מלחמה מונעת״.

ה צו דקה 1א? ה א בז ר
בדרך כלל נאחזים בעלי־התקוות בדוגמה
של אדי״הרעל, שקצרו קציר של זוועה ב־מלחמת־העולם
הראשונה, אך לא הופעלו כלל
במלחמה השניה. בין הפצועים שנפגעו על־ידי
ר,גאז בשנת 1918 היה טוראי״ראשון
בשם אדולף היטלר. כשהיה בידיו להפעיל׳
כעבור 25 שנים, גאזים הרבה יותר נוראים,
לא עשה זאת. אם חית־אדם כזאת נרעדה
מן הגאז, האם לא תסלד נפשו של איש
נורמלי, כמו מאלנקוב או אייזנהואר, משימוש
בנשק״התאבדות?
אופטימיסטים אלה שוכחים פרט קטן :
הגאז היה נשק בלתי-יעיל לחלוטין. הגרמנים
השתמשו בו לראשונה כשמצבם כבר
היה מיואש. אולם נוכחו לדעת שאין ב כוחם
לשלוט על הגאז החמקני — לא פעם
השתנתה הרוח לפתע, החזירה את הגאז
לבעליו. כל המצביאים הסכימו כי אין ה־גאז
מסוגל לבצע שום משימה אשר נשק
אחר אינו מתאים לה יותר.
פצצת המימן, לעומת זאת, היא נשק-
הכרעה, בעל יעילות חסרת תקדים. שום
מדינה הלוחמת על חייה לא תוכל לוותר
על נשק כזה. התוקפן לא יהסס אף לרגע
להשתמש בו אם יאמין כי הפצצת־אפתעה
ראשונה תתן לו יתרון מכריע בהמשך המלחמה.
ואף אם התוקפן יחשוב שאין ה״

ו 1ת סכ1

א ת יעוראד־?4

עד לפני חדשיים יכלה ישראל ליהנות
מן ההרגשה כי שום איש לא יטרח להשליך
עליה פצצת״אטום. בעוד שלא היה אדם בלונדון
או בפאריס שיכול היה להיות בטוח,
בלכתו לישון בערב׳ כי למחרת היום לא
יהיה חתיכת־בשר ראדיו־אקטיבית מתחת ל עיי״המפולת
של עירו ההרוסה׳ לא היתה
צפויה סכנה זו לילדי תל־אביב, חיפה וירושלים.

פצצת״האטום׳ וכמובן פצצת־המימן׳
יקרה מדי מכדי שאפשר לבזבזה על מטרה
שאינה כדאית. שום מטרה כזאת אינה נמ
צאת
בתחום מדינת־ישראל. אפילו נמל חיפה
ובתי״הזיקוק, שהיו חשובים במלחמה האחרונה,
אינם שווים פצצה.
בתקופה האטומית היה זה יתרון גדול.

ר א דיו סעצ 1ס
שינוי מכריע חל במצב ברגע שנבדקו ה תוצאות
של פצצת־המימן הראשונה. אמנם,
ישראל לא נעשתה חשובה יותר, ושום מטרה
צבאית לא נוספה בה. אולם פרט אחר השתנה
לגמרי: בניגוד לפצצת״האטום, שכוח
ההרס שלה היד, מוגבל בראדיוס קטן יחסית,

הרי ראדיוס־הנזק של פצצת המימן אינו
ניתן, כיום בכלל לחישוב.
פצצת״המימן חזקה עד כדי כך׳ והיא מפזרת
כמויות כאלה של אבק מקרין׳ עד כי
גם במרחק של מאות קילומטרים ממנה אין
בטחון לבעלי־חי. הדייגים היפאניים שנפצעו
באוקיינוס השקט הפליגו במרחק של 3300
קילומטרים מנקודת־המוקד של הפיצוץ. ה דגים
הנגועים שהובאו לשווקי יפאן וסיכנו
את חיי אוכליהם היו אף הם במרחק עצום
ממנה.
בישראל אין מטרות. אולם על סף ביתה,
במרחב׳ שורצות מטרות אלה לרוב.

מ ט רו תלמכ בי ר
המפה מימין מראה את המטרות העיקריות
להפצצה מימנית בסביבת ישראל. אף אחת
מהן אינה במרחק העולה על מרחק־הפגיעה
בדייגים היפאניים. כל אחת מהן שווה פצצת־מימן
— אם יהיה מלאי מספיק של פ£צות
כאלה בידי הצד המעונין עם פרוץ המלחמה.
המטרה הקרובה ביותר היא תעלת״סואץ
( 400ק״מ בלבד מישראל) .קצת יותר
רחוקים בארות־הנפט בקירקוק, עיראק (900
ק״מ) ,המעבר החיוני של מיצר הדרדנלים
בתורכיה ( 1200ק״מ) ,בארות הנפט בעב״
אדן 1600( ,ק״מ) ,ובבחריין 1750( ,ק״מ).
כל אלה מטרות ״אמריקאיות״ להפצצה
בידי הסובייטים. יתכן שהרוסים יהיו סבורים
כי אין טעם להשמידן, וכי כדאי יותר
לכבשן שלמות בידי צבא־היבשה. אין זה
משנה הרבה — כי במקרה זד, תופצצנה
מטרות אלה על״ידי האמריקאים׳ שיש להם
בסים אטומי מתאים בלוב.
גם המטרה הסובייטית הקרובה ביותר —
בארות־הנפט של באקו על חוף הים הכספי
— אינה רחוקה ביותר ( 1600ק״מ) .אין
כמעט ספק שמטרה זו מופיעה במקום נכבד
ברשימת־ההפצצות של חיל״האויר האיסטרא־טגי
האמריקאי, המייחס חשיבות רבה ל־מחסור״הנפט
בברית־המועצות.

שדה קרב
יהיה

המרחב

כולו

במלחמה״המימנית
שדר,־קרב.
ברית־ר,מועצות לא תוכל להסתפק.בד,ש מדת
שדות־הנפט ודרכי־ר,תחבורה באמצעות
מטוסים או קליעים־מודרכים. המרחב כולו
ישמש לצד המערבי ״נושא מטוסים״ ענקי
להפצצת ברית״זזומועצות. תהיה זאת מטרה
חיונית לאיסטראטגיה הסובייטית אחרי פרוץ
המלחמה, כדי להרחיק את בסיסי המטוסים
והקליעים האמריקאיים עד כמה שאפשר ממרכזי
האוכלוסיה והתעשיה הסובייטית.
ישראל חיה בעולם המימני. גורלה יהיה
כגורלו.

האס יעונה ויגנו
לכל נשק שהומצא עד כה׳ נמצא ב־מוקדם
או במאוחר נשק־נגדי. האם נכון
הדבר גם לגבי מכשיר זה של השמדה המו נית?
ברגע
שפצצת־המימן מתפוצצת, שוב אין
בפניה הגנה רצינית כל שהיא. אפילו המקלטים
המשוכללים, שנחשבו לא מכבר כ הגנה
יעילה מפני פצצת־אטום רגילה׳ מיושנים
מזמן. עובדי הג״א בעלי מרץ חיברו
כללים רבים — ליפול מיד על הארץ׳ לל בוש
שרוולים ארוכים׳ להשאיר שיכבת־אויר
בין הבגדים והגוף׳ — אולם אלה הם אמצעים
פחותי״ערך לעומת כוחה של פצצה
המשמידה שניים, שלושה מיליון נפש בשניה
אחת.
ישנו רק אמצעי יעיל אחד להגנה מפני
פצצת־מימן — למנוע בעדה להגיע למטרתה.
מיטב המוחות׳ מרוכזים כיום על משימה זו.
מדינה עשירה כמו ארצות־הברית או ברית״
המועצות יכולה לקנות לעצמה, תמורת מחיר
עצום׳ מידה מוגבלת של בטחון. גם שם
אין אפשרות להגן על כל הארץ. המחשבה
מכוונת להמציא הגנה יעילה לכמה עשרות
מטרות ראשונות במעלה — מרכזי האוכלו־סיה
הצפופה והתעשיה הכבדה, ומרכזי ה לחימה
המימנית עצמם.

ש לו שושרש
מצביאי־ההגנה רואים את המיבצע בשלושה
שלבים — שלוש חגורות״מגן בזו אחר

• החגורה הראשונה: שרשרת
תחנות־ראדאר מסביב לגבולות המדינה. תחנות
אלה שולחות קרניים השמימה. הקרניים
חוזרות אליהן׳ מגלות אם נתקלו בדרך ב־גופי״מתכת.
תחנה כזאת מגלה כל מטוס מתקרב
— אלא אם כן יעלה בידי התוקף
להמציא מכשירי־הטעיה. דוגמה: במלחמה
האחרונה פיזרו המטוסים הגרמנים חתיכות־פה
שריחפו באויר׳ היטעו את הראדאר.
• החגורה השניה: מפציצי״הקרב
הסילוניים החדשים, שיטוסו במהירות הגדולה
פי שתיים ממהירות הקול, בעוד שהמפציץ
הסילוני החדיש ביותר לא יטוס בשנים הקרובות
יותר מהר ממהירות הקול.
מטוס־י״הקרב׳ המצוידים בראדאר ובקלי־עים־מודרכים
קטנים (המכוונים אף הם ב־ראדאר)
,ימריאו לקראת המטוסים שנתגלו
על״ידי תחנות־הראדאר וישמידו אותם כמעט
בבטחון מוחלט.
• החגורה השלישית: אם הצליח
מטוס תוקף להסתנן מבעד לחגורות אלה,
מצפה לו ליד המטרה חגורה שלישית של
קליעים מודרכים גדולים. קליעים אלה, מן
הסוג המתואר בתמונה למעלה (בואינג בומ־ארג
פ־ )99״רוכב״ על קרן־הראדאר׳ טס
במהירות עצומה לקראת המפציץ, מכוון את
עצמו תוך כדי טיסה׳ מתפוצץ באופן או־

טומטי כשהוא ״מרגיש״ שהוא די קרוב ל מטרה.
אולם
כל האמצעים האלה גם יחד, על
אף שימושם במכשירים אוטומטיים שאינם
כפופים לשום טעות אנושית, אינם מבטיחים
ן.גנה מושלמת. טייס טוב, המוכן למות עם
ביצוע המשימה, יכול להסתנן׳ לטוס במרחק
של מטרים מעטים מעל לפני הקרקע׳
להשתמש בתמרוני התחמקות אחרים.
אין — וגם לא תהיה בשנים הקרובות
— הגנה מושלמת מפני פצצת־המימן.

ביצד תען נב
בימים אלה יתקיימו בארצות״הברית התמרונים
הראשונים של צבא ״אטומי״ — צבא
ששוב אין לו דמיון רב לזה שלחם בקוריאה
או בנורמנדיה.
זהו צבא הפועל ביחידות קטנות, בו ישנם
רבי־טוראים שידיעתם המדעית עולה על זו
של פרופסור לפיסיקה לפני שנים מעטות.
בתמרון זה הוא משתמש, בקרב גדול אחד,
בקליעים־מודרכים ובתותחים אטומיים, יתגונן
מפני מלחמת־חידקים. טוראי אחד, הטועה
בקריאת מסך״ראדאר או שוגה בהע
ברת
פקודת־אש׳ עלול לגרום להשמדת עיר
שלמה, להריגת דיביזיות שלמות.
התמרון בא לתת תשובה כל שהיא לשאלות
שאיש אינו יודע לענות עליהן כ יום
— עד כמה מחייבת הפצצה את פיזור
הצבא והסוואתו? איך יתגונן החייל מפני
כוח־ההלם המימני וגלי־החום הנוראים, מפני
גאזים חסרי״ריח וחיידקים בלתי־נראים לעין?
דבר אחד ברור: עוד יהיה צורך בחיילים.
אפשר להשמיד עיר בפצצה, אולם דרושים
חיילים כדי לכבוש אותה, וחיילים יהיו מו־כנים
להגן עליה. אלא שיהיו אלה חיילים
מסוג חדש — חיילים לבושים במדים מיוחדים
להגנה אנטי״מימנית (ראה תנוונה) ,שינועו
באיטיות אחרי חייל־ראדיולוגי הנושא
מכשיר־גייגר למדידת מידת הראדיו־אקטי־ביות
באויר.

כוח ההשמדה תלוי במידה רבה בהרכב ה־מדוייק
של פצצת״המימן. בניגוד לפצצת־האטום,
שהשתמשה רק בשני חומרים יקרים
מאד — אוראניום או פלוטוניום —
ישנם הרכבים רבים ושונים לפצצה החדשה.
חומר הגלם שלה זול הרבה יותר, ואפשר
לייצר אותה בכמויות הרבה יותר גדולות.
באופן תיאוריטי אין בכלל גבול לכוח־ההרס
שלה — אפשר לייצר פצצות״מימן
בעלות כוח העולה פי אלף ויותר על כוחה
של פצצת־האטום של הירושימה. ישנו רק
גבול אחד: מעבר לכוח־הרס מסוים, שוב
לא כדאי לייצר פצצות חזקות יותר. פשוט
יחסרו מטרות כדאיות.

״ הניי דו ת הי א ה עוין״

מה עו צמת וזתנול*?
פצצת־המימן האחרונה, שפוצצה• באוקיינוס
השקט, עולה בכוח״ההשמדה הישיר
שלה על כל דבר שנראה עד כה על פני
כדור־הארץ.
כל פצצה מימנית זקוקה לפצצת־אטום
שלמה שתשמש רק כנפץ. הפצצה עצמה
תהיה חזקה פי כמה מאות מן הפצצה ה אטומית
של הירושימה. פגיעתה :
• כוח־ההלם העצום, ההרוס את הכל
בראדיוס מסוים.
• גלי־החום השורפים את העור.
• הקרניים הרדיו״אקטיביות באויר, ב-
מים ובאבק, העלולות להגיע למרחקים בלתי־ידועים.
קרניים איה פוגעות
בלשד העצמות של ה--אדם׳
הורסות את כושרו ל־ייצר
כדוריות־דם. אין תרו פה
לכך.
פצצה מזג ר בי

לא מכבר ענה המרשל ברנארד לו מונט־גומרי,
מנצח אל״עלאמיין, על כמה שאלות
בנוגע לטאקטיקה החדשה. יש ערך מיוחד
לקטע מן הראיון המיוחד הדן בבעיה אטו־מית־מימנית

מה הקרב י

השינויים שחלו בשדה־

...אי־אפשר עוד לבצע נחיתה כמו זו
שביצענו בחוף נורמנדיה (בצרפת.)1944 ,
פצצת״אטום אחת היתד, משמידה אותנו.

היא היתה משמידה את כוח
הפלישה?
לא, את הנמל הדרוש כדי לקיים אותו.

האם היית אומר שאין. אנחנו
יכולים עוד להרשות לעצמנו שיגר־שונו
מן היבשת האירופית, מפני
ששוב אי-אפשר יהיה לבצע פלישה
מן הים כדי לחזור אליה?

בככר

לו התפוצצה פצצת־המימן
האחרונה בכיכר מוגרבי,
תל״אביב׳ היתה גורמת לתוצאות
הבאות :
• הרס כל הבתים והריגת
תושביהם בראדיום של
11 קילומטרים — היינו כל
תל־אביב׳ כולל השכונות,
חולון, הרצליה, פתח״תקוה׳
ראשון־לציון (ראה נזפה).
• נזקים חמורים, וקטל
חלק מן התושבים, בראדיוס
של 33,500 קילומטרים —
היינו באזור הכולל את גדרה,
לטרון, רמלה, לוד׳ קל קיליה,
נתניה. ההשמדה וההרג
י־,יו פחותים בגבול
החיצוני של מעגל ההשמדה,
ילכו ויחמירו ככל שתגדל
הקירבה לנקודת־המוקד.
סך־הכל הקטל המשוער:
750 אלף נפש, כמחצית תושבי
ישראל.

הצבא?

זוהי שאלה טובר, מאד...
לחזור...

יהיה

קשה

מה ביחס לניידות? האם תהיה
יותר או פחות ניידות כמלחמה הבאה?
...הצורך
בניידות גדול׳ מן הסתם, מש היה
א״פעם ...אם אתה עומד במקום, אפשר
לזרוק עליך דברים. אם אתה מהיר ונייד,
האויב אינו יודע בדיוק איפה אתה נמצא.
אם תוסיף ל־,תקיפו, אין הוא יכול לזרוק •
עליך פצצה. לו עשה זאת, יכול היה לפגוע
בחייליו שלו. הניידות היא הענין,

ומה כדבר החזקת קו של מבשו־לים
באירופה? האם הדבר אפשרי?
jnan

ר,ע 1ל 0הז ה

אנו יכולים להחזיק בקו׳ בודאי. בקו של
מכשולים. כדי לחצות קו של מכשולים עליו
(האויב) לרכז את כוחו. ואם האויב מרכז
את כוחו, הנה יש לך מטרה לפצצה אטומית.

תצפית

במדינה

• אל תצפה לשום שיגוי מיידי במצב על הגבול המצרי,
עם נצחונו של גמאל עבד אל־גאסר. המלחמה־הזעירה נכנסת מז מן
5ש. גו ה

מתנהלת על־ידי

של טונות הצבא המקומיים.

קאהיר אינה מתערבת בה כלל.
אולם ׳עם ההפיכה פחתו הסיכויים ל סיבוב שני יזו ם ביד הערב ם. ע בז
אל־נאסר ירכז את בל מרצו לחיסול כוח הריאקציה בארצו וגירו ש הכוב ש
הבריטי מסואץ. יחסו לבננית ישסאל אינו מגו ב ש, וברור. שידחה בעיה זו לפי
שעה לסוף הר שימה. ב לעדי מצריים לא תי תכן שום פעולה תו ק פני ת ערבית
מתוכננת.
לעומת־זאת, בטוחה התערבות מצרית אם תתקיף ישראל מדינה ע רני ת אחרת.

• לא מן הנמנע בי בשיחתו של נחום גולדמן כשבוע שעבר
עם הקאנצלר הגרמני קונראד אדנזאר, נגע גם בהצעתו של
אדנואר לתווך בין ישראל והערבים. אם בן, יש ב כן סטית מן
ההחלטה׳ הקורסת של משרד־החוץ הישיראלי שלא לשתף־פעולח עם שום פעולה
גרמנית, ואף לא לקבל עליה אינפו רמצי ה מפורן שת.
אם י מ שין אדנואר במאמ ציו, ויצליח במידה נ ל שהיא בכיוון זה, יהיה
זה נ צ חון דיפלו מטי עצום ל מען גר מניה, ש ת חזור על־ידי כ ן למעמד של מעצמה
גדולה במרחב, תוכי ח את יכול ת ה הדיפלו מטי ת ה בינ ל או מי ת וגם ת פגין לעיני
וע ת־ ה קהל העול מית נ מבחינה מו סרי ת חזר הלמ שפחת עמי התרבות
מובן מאליו שבמקרה ז ה אין להי מנע מחידו ש היחסים הדיפלומטיים בין
ישראל וגרמניה — מטרה׳ פו לי טי ת ממדרגה רא שונה בעיני הגו/סנים.

• נסיונו של נחום גולדמן להשתלט על משרד־החוץ
הישראלי בדי לכרות שלום עם הערכים, יתקדם בצעד נוסף.
מיוטת־הסנס, לאיחוד
ע מו
בבי קו רו הבא בארץ יבי א
והפרוגרסיביים. לאחר ש שתי ה מפ לגו ת הסכי מו ללכת בר שימה
!מאתר ש ש תי הן יו ש בו ת בקואליציה, נעלמו כמעט המכ שולים
ס^ור ני המפלגה ה מאוחדת תהיה די חזקת כדי לאלץ את

הציונים־הכלליים
מ שותפת לבחירות,
האחרונים. ג ולדה!
מפא״י למסור את

ת ק החוץ לנציגה העיקרי — גולד מן עצמו.

• ישנה אפשרות כי הנוף החדש שיוקם על־ידי או״ם
לטיפול כעניני ארץ־ישראל יכלול נציג סובייטי. הערבים דורשים
את הדבר ב מ פגי ע והאמריקאים חו ש שי ם שאם לא תגנ ס רוסיה לגוף זה, ת ה פון
בעיני הערבים ל מגינ ת האינטרסים שלהם.

• תיק שר־הבריאות עומד להפוך סלע-מחמקת בקואליציה.
קופת־חולים של ההסתזזחות הפעילה את כל ה תו ת חי ם הכבדים כדי ל שכנע את
מפא״י כי השר ה צ״ני הנוכ חי, יוסף סרלין, מחבל בה ב אופן רציני. לדעת
ראשי מפא״י, חברים אלפי פועלים בהסתד רו ת בעיקר בגלל רצונם לחנו ת
מ שו\ תי קופת־החולי ם שלה, וצימצומ ם עלול לגרום לעזיבת חברים אלח. ב מפ א״י
מתגב שת עתה ההצע ה להעביר את תיק הבריאות לאחד מאנ שיה או לשר דתי,
לפצות את הצ-ב על־ידי מסירת תיק אחר לידיהם.

• צפה לצימצום האינפורמציה הפוליטית הניתנת על־ידי
משרד־החוץ לחברי ועדת החוץ והבטחון של הכנסת. הממ שלה
טוענת כי חברי הועדה משתמ שי ם לא פעם בי די עו ת סודיו ת הנ מסרו ת להם
בנאומי ם פוליטיים פו מביי ם ואף להעברה לעתוני מפלגותיהם. לא פעם היה
צודין להפעיל אמצעים מיוחדים נדי למנוע פרסום ידיעו ת גאלהי. להבא יימסרו
ידיעות מ סוי מו ת רק אם חברי הו 5דוז י ת חייבו לא להעבירה אפילו ב דו ״ חי נן
להנהלות מפלגותיהם.

• הדיפלומטים הישראליים כחוץ־לארץ יתבקשו להימנע
עד כמה שאפשר ממגע גלוי עם דיפלומטים של ממשלות־ערב.
נודע ני בכמה מקרים הו חז רו לארצותיהם ופו ט רו דיפלו סטי ם ערביים
אשיח קיי מו מגע חבר תי גלוי מדי עם נציגי־ישראל. משרד־החוץ אינו מ עונין
להזיק לאנשים כאלה.

• יתכן כי משרד־החוץ יקים מחלקה מיוחדת לקיום הקשר
עם יהדות העולם. כיום נאלצים נציגי־י שראל להקדיש ז מן רב מדי לטיפול
זה. המחלקה החדשה ת מנה נספחים ל)עניניפ יהודיי ם בכל נציגו ת גדולה ,,ו אי שיות
פוליטית מרכזית תמונה לשגריר נודד לענינים אלה. אדם זה ייצג את ממ שלת
ישראל בו עידו ת ציוניו ת וי הו דיו ת גדולות בחוץ־לארץ. הוזכ ר שמו של מ שה
קול, מראשי המפלגה הפרוגרסיבית.

• צפה לשינויים גדולים בשיטת העבודה של משלחת מק־דניאל.
ח מנ ה ל הדזזורי נור מן פאול, שביקר לא מכבר בארץ, טען נ י נעשה
פרסום רב מדי לעובדה נ י כל קניה ב מטבע־חוץ חייב ת לקבל את אי שורי של
סק־דניאל. פרסומים אלה גרמו, לדברי פאול, להרג שות אנטי־אמריקאי ו ת בכל
רחבי העולם. להבא יצומצם מספר! הביקורים של אנ שי ה מ שלחת האמריקאית
ב מיפעלי־ הפי תו ח, כדי לטשטש את הרו שם כי פעולת הפי תוח הי שראלית נע שות
תחת פי קו ח אמריקאי.

• יתכן כי בקרוב תייצר הממשלה יומן קולנוע רשמי.
היא סבורה כי החברות הקיי מות נכ שלו, דנה עם ה סוכנו ת על הקמת חברת־הסרטה
חדשה לצזזכי הארץ ו הפזורה. הציוד לחברה יתקבל מן האמריקאים ב מסגרת
סעיף , 4ומתנהל מ שא־ומתן להבאת במאי הסרטים היהודי ם המפורסם אדוארד
דיתיטריק, שנתבקש לנהל את החברה מ שן שינתיים.

• צפה לסילוקו של נ׳רי כית־הלוי וכל מאמן מקומי אחר
מתפקיד המאמן של נבחרת הכדורגל הלאומית. ההתאחדות
לכדורגל הקציבה! 6000ל״י להבאת מ א מן זר, שיהיה סנראה אוסטרי או יוגוסלבי
ולא יהיה י הודי, ימזזוק את ה ת כני ם ה מפלג תיי ם בין האגודות.

•היכון לפעילות מוגברת של הוצאות־הפפרים, ובמיוחד
במדור ספרי הילדים, אם אמנם יועלה שער הדולאר לנכי
ייבוא ספרים מארצות־הברית. האמריקאים מתנגדים בתוקף לתכנית זו,
שהאוצר רוצה לבצעה תח ת לחץ ה מו״לי ם, הדור שים במקרה ה ה פון להורוד את
המכס והמסים ממחיר הנייר.
אחד הספרים העומדים לעמוד בקרוב ב מרכז ה ה תענינו ת יהיה ספרו של
אלפרד קינסיי על ה ה תנ הגו ת המיני ת של הא שה, העומד ל הופיע בי מי ם אלה׳
בעברית.

ר.עם
הבל בסדר
קשה היה לתאר רקע קודר יותר לפסח
תשי״ד. גרגירי אבק ראדיו־אקטיביים ריחפו
מסביב לכדור הארץ. ההענקה קוצצה. הש לום
במרחב היה רחוק יותר מתמיד. המצב
הבינלאומי של המדינה היה בכל רע. המלחמה
הציצה מסביב לפינה.
אך כל זה נראה, איך שהוא׳ רחוק יווד־מיציאת
מצרייב עצמה. ביום האירה השמש.
בלילה קרצו הכוכבים משמיים בלתי־מעוננים.
בני המשקים ואורחיהם התקבצו על הדשא
לפני חדר־האוכל. בבתים בלתי־ספורים התאספו
בני המשפחות, התלוצצו על כוסות
היין האדום. אוירה שקטה של רעות משפחתית
חיממה את הלבבות.
וד;מביתר
במבצר המבודד, המנותק עמיה שלום
ישראל, שרר
ששמו על מבוסס והיה יתכן
ורוגע,
אשליה מסוכנת• אך יתכן גם כי התבסס
על המציאות האמיתית, היסודית ביותר —
ההרגשה כי החיים יימשכו, יקרה כאשד
יקרה, וכי הכל בסדר כל עוד. מחזיקים
החוטים הקושרים משפחה ועם.

מדיניות
ה עז רהםר \ י ל
בין צרור״המברקים שהגיע באחד מלילות
השבוע שעבר לחדר-הצופן של משרד״החוץ
היה מברק בעל חשיבות היוצאת מגדר ה רגיל•
הוא בישר כי במרכז או״ם בניו״יורק
דנים עתה על הקמת גוף חדש לטיפול בענייני
ישראל״ערב. ההצעה להקים גוף זה שייקרא
בשם ״וועדת הפעולה״ ,ישמש כוועדת משנה
של מועצת הבטחון, הועלתה על״ידי מעצ מות
המערב, כדי למנוע את שיתוקה של
מועצת״ד,בטחון באמצעות הוויטו הסובייטי.
הצעה זאת היתה בניגוד גמור לאינטרסים
של ממשלת״ישראל: בוועדה החדשה תהיינה
מיוצגות אך ורק ארצות־המערב. המערב שו אף
להשכין שלום במרחב, כדי שיוכל להקים
בו גוף צבאי איזורי, אנטי״סובייטי. אולם
אין הוא רוצה לאבד את חינו בעיני הערבים;
ואם תצליח הוועדה לתיור בין ישראל ומדי־נות״ערב,
תהיה ישראל המשלמת העיקרית
תמורת השלום — והמחיר יהיה גבוה מאד.
ה עי ק ר ־ ה רו ש ם. העמדה בה נקטה ממ שלת
ישראל לנוכח הצעת המערב היתד. ברו רה
מראש: בדיונים שנערכו בחדרי חדרים
בירושלים הוחלט להתנגד להקמת הוועדה.
אולם כאן נתעוררה בעיה עדינה: כיצד לע שות
זאת מבלי ליצור את הרושם שישראל
מתנגדת לשלום י
הפעם בא לעזרתה של ישראל גורם שעזר
לה, שלא במתכוון, פעמים רבות בעבר —
הערבים עצמם. השבוע, לאור הידיעות ש הגיעו
מבירות״ערב, היד. כבר ברור שמדי״
נות״ערב מתנגדות להקמת התערה, יכשילו
את התוכנית בשיתוף־פעולה עם הרוסים,
יאפשרו לישראל לעמוד מן הצד, להוסיף ו לטעון
שהיא המדינה היחידה במרחב ה׳
מעוניינת בשלום בכל מחיר.
שידור שירות שרת
מי שפתח את מקלט הרדיו שלו בערב
חג־הפסח, היה יכול לשמוע בשידור־החדשות
של קול־ישראל ידיעה על תוכנית למדיניית
אמריקאית חדשה במרחב, שהוצעה על״ידי
קבוצת ״אנשי שם״ .לפי נוסח ההודעה
אפשר היה לחשוב שהתוכנית — שהיא,
כמובן, פרו״ישראלית — הוצעה לפחות
על״ידי קבוצת סנאטורים, או חברי הקונגרס
האמריקאי, אולם התברר שהיא הוצעה על״
ידי קבוצת אנשי־דת ועוד כמה אנשיב
בלתי״ידועים. ידיעה זאת באד, בראש מהדו*
רת־החדשות, בה בשעה שבעתונות היומית
היתד, מופיעה בשלוש שורות, בעמוד האח רון
— אם היתד, מופיעה בכלל.
היתד, זאת דוגמה אחת מני רבות לאופיין׳
של החדשות הישראליות המשודרות, מאד
עבר משרד ראש הממשלה, אליו משתייך
שירותיו׳,שידורי, לידי משה שרת, שהיא:
במקרה אחראי גם לפעולות משרד־החוץ.
עורכי״החדשות מציירים את מצבה של יש ראל
מירד, הבינלאומית בצבעים וורודים,
מבליטים כל ידיעה פרו ישראלית, מבלי׳
שים לב לערכה האובייקטיבי, מבליעים את.
מאמרי העתונים הגדולים בעולם, המדברים;
בגנות״ישראל.

הגבול הסגור. מצב דומה שורר גם
בשטח החדשות המשודרות על יחסי ישראל״
ערב. כל הודעה של דובר״הצבא על עדר
שנגנב, או יריות שנורו מעבר לגבול. מתו ארת
בהרחבה מרובה. אולם הודעות מדינות״
ערב על תקריות שאירעו בשטחיהן, משו דרות
תוך הבלעה והבעת ספק באמיתותן.
מצב זד, מטיל עבודת־פרך על הישראלים
המועטים השואפים לאובייקטיביות. אין הם
רוצים כלל לשמוע אם ישראל חתמה׳ אד
לא חתמה, על הסכם מסחרי בסך 50 דולאי
עם מונטה קארלו, הם רוצים לדעת את
האמת לאמיתה — והם נאלצים לכוון את
מחוגי המקלטים אל תחנות קהיר, דמשק.
רמאלה ותחנות נייסראליות, להשוות את
הידיעות המשודרות מהן עם הגירסות היש ראליות,
לעשות בכוחות־עצמם את העבי־ה
הנעשית, בכל ארצות״העולם, על ידי עורך״
החדשות.

כספים
ה לי דהות דו לאד
״איזה יוסי של כטף ! ״
קריאה זאת וקריאות דומות בקעו מפי
עובדי״הממשלה שקיבלו את מעטפות־המש״
כורת שלהם ימים מטפר לפני חג־הפטח.
ואכן, המעטפות הכילו הפעם שטרות״כטף
חדשים, מרשרשים ומבריקים.
שטרות אלה לא הודפסו זה עתה. הם
היו מוטלים במשך זמן רב במחלקת ד,הי״
צאה של הבנק הלאומי לישראל. נמסרו
למשרד האוצר רק לפני שבועיים. לאחי
ששילם תמורתם בעודפי המטבע הזר שנצ טברו
אצלו.
הכנסת השטרות החדשים למחזור המטבע
הגדילה אותו ב־ 10 מיליונים ל״י. לכאורה
היתד, זאת הזדמנות מצויינת לאנשי הבורסה
השחורה להעלות את שער הזהב והדולרים
מעלה מעלה, אולם הם לא יכלו לנצל הזדמנות
זאת. הסיבה: אלפי התיירים שהגיעו
לחג הפסח הביאו אתם שפע של דולארים,
והאוגרים הקטנים, שהחליטו לערוך השנה
״סדר״ כדת וכדין, החלו למכור את מט־בעות־הזהב
אשר ברשותם. הבורסה הוצפה
.במטבע זר והתוצאה היתד. ברורה מראש :
•שער הזהב והדולרים ירד במקום לעלות.
המענק שינוי ק טן
״אחרי הברק מופיע הרעם.״
פתגם עתיק יומין זה נתקיים בשב •ע
שעבר בישראל. עוד בטרם הספיקה להתייבש
הדיו של מאמרי התגובה על נאומו
המפורסם של עוזר שר״החוץ האמריקאי,
הגת ביירוד, בקשר ליחסי ישראל־ערב
(העולס הזה )860 והנה הופיעה הודעה
רשמית שניה על כוונת ארצות״הברית להק טין
את המענק לישראל בשנת־הכספי׳!
הבאה, שהיא למעשה שנת״הכספים השו ׳
טפת של מדינת ישראל (שנת הכספים הא מריקאית.
מתחילה ב״ 1ליולי, ואילו שנת-,
הכספים הישראלית ב־ 1לאפריל) .הצי המענק
יייגתן לישראל בצורת עודפי״מזון.
אמר ביירוד בהודעתו על קיצוץ־המענק :
•״ישראל ניצלה באופן יעיל את המענקים
:הקודמים. היא ביססה את ארצה מבחינה
׳כלכלית, ואין לד. צורך יותר בהענקות•״
לא ידוע אם ביירוד הסתמך באמדו דב רים
אלה על הודעותיו החוזרות ונשנות
של שר״ד,פיתוח על גילוי עפרות־ברזל עשי רות,
מחצבי״נחושת, ובארות־נפט. יתכן כי
התעמולה הממשלתית, שלא שיכנעה אזר״
הים רבים בישראל, שיכנעה בקלות יתרה
:את האנשים בוושינגטון. עובדה אחת ברורה :
•משרדי־ממשלת״ישראל יאלצו להכניס שינוי
קטן בתקציביהם, לעבד מחדש את כל התוכ ניות
שהיד מבוססות על המענק בן 80 מיליון
הדולאר שקיותה ישראל לקבל מארצות־
!הסדיזם
חינוך עיני מ ק רי ם טו בי ט
•טעה שלוי אשכול ההם על צו הפקעה
יל״ 540 דונם במערב ירושלים, המיועדים ל״
׳קריית האוניברסיטה, נפגשו ראשי האוניבר־
!סיטר, עם ועדת הכספים של הכנסת, גינו
!מעשה אשכולי אחר: הצעת השתתפות הממי
•טלה בתקציב האוניברסיטה בסכום של
׳ 1.200.000ל״י בלבד.
נשיא האוניברסיטה, בנימין מזר, ויועציו
הזדהו עם אימרת בי. ג׳י. אין צנע בנודע,
(המשך ב ע פו ד )8

פטיש ומגל בנצרת

מדוע ה פו משיח לקומוניסט?
הבונה על יסוד רופף,
עושה את עצנוו רופף.
(אינודה ערבית) *

״לא די שהרגתם את המשיח, אתם גם
עשיתם אותו לקומוניסט !״ התלונן בהו מור
מר אחד מראשי העדה ״מוסלמית
בנצרת, בשיחה עם אורחים עבריים. היד.
זה סיכום נאה למצב״הרוח שהשתרר ב עיר
מולדתו של ישוע בן־יוסף, למחרת
הבחירות הגדולות.
העיר עצמה חזרה והיתד, שקטה. כמה
ימים לפני כן, בשבת, קראו המוסלמים
את הנוער מן הכפרים הסמוכים. יחד עם
הנוצרים, ידידיהם׳ ריכזו כ״ 5000 צעי רים
מזויינים באלות בעיר התחתית, ב מרכז
רובע המסעדות, שעד, שהכוח ה קומוניסטי
התרכז בעיר העילית, מבצרו.
כל רגע יכלו לפרוץ מאורעות״דמים. הם
לא פרצו.
למראית עין לא היה נצחון־הקומונים״
טים מזהיר. הם הפסידו אפילו כמה
אחוזים׳ לעומת הבחירות לכנסת השניה.
אולם ישנו הבדל עצום בין בחירות ל״
עיריה, בה קובעים אינטרסים מקומיים,
ובין בחירות לכנסת, בה מגריעות דעות
פוליטיות. איש לא פיקסק שאם תערכנה
מחר בחירות לכנסת השלישית, תהיה
נצרת, בירת״הישוב הערבי בישראל, בע לת
רוב קומוניסטי מובהק.
הפלא הגדול הוא שבמצב זה נערכו
בחירות בכלל. העירית הקודמת, שנב חרה
עוד בימי האנגלים, שלטה במצב.
איש לא דרש בחירות — מלבד הקומו ניסטים.
ראש״העיר עצמו, שידע את ה מצב,
התנגד להן בתוקף. מי שיכנע את
הממשלה לערכן?
בעיני מוסלמים ונוצרים כאחד, השטן
במחזה הוא חבר״הכנסת סייף אל״דין
זועבי, איש מפא״י .״הוא רוצה להכניס
את כל העולם לתוך ג׳רה ולשבת על
פיה הכריז. אחד מנאמניו של ראש־העיר
הקודם. הוא ידע מה הוא מדבר :
זועבי הוא שרצה בבחירות, כדי לקע״

הבחירות בנצרת היו׳ קודם כל, תבוסה
מוחצת לכל המדיניות המבולבלת של
ממשלת ישראל כלפי המיעוט הערבי.
האיש המאפיין מדיניות זו מאין כמו הו
הוא אחמד פאהום בק, בן־דודו של
ראש״העיר, גבר גבה״קומה ויפה תו אר.
סבו קיבל את תואר״ האצולה ה גבוה
מידי התורכים. אחיו נרצח בשנת
1937 בידי כנופיות המופתי, כנקמה על
תמיכת המשפחה באנגלים. אחמד עצמו
היה אחד מעשירי נצרת, בעל קבוצת
בתים במרכז העיר ואדמות נרחבות ב עמק
יזרעאל.
בימי המלחמה ברח ללבנון, נשאר שם
שמונה חדשים. ממשלת ישראל הרשתה
לו לחזור. אולם היא לא החזירה את רכו שו.
הוא הפך לאחד מאותם היצורים
המוזרים הנפקדים הו&כחים״ —
אזרחי מדינת״ישראל כחוק הנחשבים ב כל
זאת לנפקדים .״גופי בישראל, אך
נשמתי איננה כאן,״ התלוצץ אחמד בק.
אלא שאין זה ענין להלצות — לפחות
לא לאחמד עצמו, בעל לאשר, ואב לששה
ילדים קטנים, הנאלץ לשלם לאפוטרופוס
שכר״דירה עבור הדירה שהוא גר בה
בביתו שלו. אדמותיו הופקעו, נמסרו ב חלקם
לערבים אחרים. בהסתכלו מבעד
לחלון־ביתו נתקל מבטו ברכושו —
שנלקח ממנו.
9000 איש הגישו בקשות להחזרת רכו שם
העירוני מידי האפוטרופוס 700 .איש
זכו לתשובות חיוביות. האחרים חיים
כמו אחמד בק הגאה, המתקיים על תמיכת
בני משפחתו ועל שכר״הדירה החשאי
שמשלמים לו הדיירים הערביים של רכו שו
המופקע, מתוך רחמנות. הוא משקיע
את גאוותו ואת יגונו בבקבוקי קוניאק
בלתי״ספורים.
אחמד בק פאהום שמח על נצחון הקו מוניסטים.

תיים
פסקה העבודה במפעל לחלוטין.
איש לא הזמין עוד את מרצפותיו —
אף כי מפעלו הוא אחד הגדולים ביותר
באס׳ מצויד במכונות חדישות.
תחילה לא הבין את אשר קרה. לקו חות
יהודיים הופיעו במפעל, ביקשו דוג מאות
ומחירים, יצאו מרוצים. כעבור
שבוע קיבל בכל מקרה הודעה שהעסק
מבוטל. כשעלה בידו, לבסוף, להוציא
את האמת מפי המזמינים, לא הופתע :
בכל פעם התנגדה ההסתדרות להבאת
מרצפות מנצרת הערבית, דרשה להז מינן
ממפעל יהודי הנמצא באזור הבניה.

חודש מפסיד.שאלופי אלף לירות,
שכר״דירה ומסים. הוא מוכן כיום למכור
את חלקו לסולל״בונה כמעט בכל מחיר,
בחמישית הסכום שנזכר לפני שנתיים.
אולם טולל״בונה נותנת לו לפרפר.
קאראם שלופי לא התפלא על נצחון
הקומוניסטים 50 .מפועליו המובטלים,
שהיו כולם חברי ברית פועלי ארץ״
ישראל המפא״יית, הפכו מזמן לקומו ניסטים
מושבעים, הוא הדין לגבי כל
שאר המפעלים המושבתים בנצרת הגוססת.
אף אחד מהם אינו מייצר עוד כש

את השייך השני באלף לירות.
חייך השלישי ראה שאין מוצא, קרא
לכובש :״אמרו לך שזה סוס־עבודה,
אמרת שזה לא נכון. אמרו לך שזה סוס״
רכיבה, ושוב אמרת שזה לא נכון. אם
כן, קח את אלף הלירות שלי ואל תשאל
אותי שאלות ! ״
ההיקש: יעשו הערבים כאשר יעשו׳
ממשלת ישראל תפגע בהם.

קו ףלמ ען ק - 1ף
בשיא המערכה, הופיעו פתאום ברחו בות
כרוזים מודפסים, חתומים על־ידי
משוגע העיר. הכרוז קרא לאזרחים להצ ביע
בעד הקומוניסט־מ, מפני שהאות ק׳
(אות הרשימה של מק״י) היא דאות ה ראשונה
של המלה ״קוף מישהו פיזר
כרוזים אלה לפני המשוגע. הלה התכופף,
הרים את הכרוזים׳ ראה את חתימתו
עליהם, החל מוכר אותם במחיר לירה
אחת לגליון.
אלא שאיש בנצרת לא צחק באמת
מן הקומוניסטים. בני המשפחות האצי לות
יכלו ללעוג לבני האספסוף, שליחי
מק״י בעיריה החדשה: מורה גימנסיה,

בי ת ־ ח רז שחל קז מזני ס סי ם
לא הרחק ממנו, במפעל גדול — וריק

זו הי. ט שפ ח ה טיפוסית.

הבעל מחוסר ע בודה מזה
חדשים. המפעל בו עבד
מוחרם על־ידי היהודים! הוא לא קרא מי מיו את מארכס. אולם הוא שמע כין ה קו מו_
נ-סטים מבטיחים לחם ועבודה. וזהו כל אשר הוא רזצה , -מלבד בטול היתרי־התנועה.

1J N I D

ת ל 1י

ביל השוק העברי. רק השוק הערבי ה מצומצם
מספק עבודה לבית־חרושת ערבי.

מ 1טבלםות בבו־ח

ז הו כרוז תעמול ה
אנטי־קומוניסטי, ש הוכן
על־ידי עובדי
ההסתדרות היהודיים. הוא מראה ארבע ה ממוע מדי מק״י בנ צרת רוקדיס לפי פקוד ת
מאלנקוב. ה שפעת הכרוזי ס הי!ץ ה אפסית. מאלנקוב רחוק מנצרת ואילו ה קי פו ח קרוב.

מה שתלוי בנ 1א ל 1ק 1ב...

קע את שלטונה של משפחת ראש״ העיר.
עד אז היתד. חלוקה ג׳נטלמנית: מש פחת
פאהום, העשירה ביותר בנצרת, של טה
בעיריה, ואילו משפחת זועבי, ה עשירה
פחות, שלטה בכנסת. אולם מאז
נטש סייף אל״דין את אשתו, בת משפחת
פאהום, שילדה לו רק בנות, כדי לשאת
אשה שניה (ממנה קיווה לבנים) התחדדו
היחסים. הבחירות נועדו להשמיט את
הקרקע מתחת לפאהומים. כך התפלגה
החזית האנטי־קומוניסטית.

אח מד בק שמח
אולם הריב בין הפאהומים והזועבים
אינו אלא חלק קטן מן התמונה הכללית.

— למרצפות׳ ישב חברו, קאראם שאלו״
^פי, צעיר בן ,30 רחב״מידות. סיפורו
׳היה מוזר עוד יותר.
מפעל המרצפות העסיק בימי המנדט
50 פועלים נצרתיים . ,סיפק את סחורתו
לכל רחבי־הארץ, מחיפה עד עמאן. אחרי
הקמת המדינה ירדו העסקים. שאלופי
סבר כי כדאי להעביר חלק ממפעלו ל ידי
סולל״בונה. עבור 50%שילמה ה חברה
ההסתדרותית כ״ 5000ל״י. עבור
50%הנותרים היתה מוכנה לשלם סי
עשר — 50 אלף לירות. אולם שאלופי
שמר על חציו.
אם קיווה שאלופי כי התמרון ישנה את
המצב הטובה, טעה מרות. לפגי כשנ

דוור,
בעל בית״מרקחת, פקיד, צבעי, פו על.
אולם ששה אלה מייצגים לא רק את
הגוש המלוכד היחיד בקרב 15 הנבח רים,
גוש שבלעדיו קשה — ואולי בלתי״
אפשוץ בכלל — לבחור בראש״עיר.
הם מייצגים גם את המפלגה היחידה ה קיימת
כיום ברחוב הערבי בישראל.

איש בנצרת אינו מבין מדוע מחזירה
הממשלה ערבים מחוץ־לארץ ומרעיבה
אותם, או מדוע קונה סולל״בונה חצי
מפעל ומשביתה את כולו. אולם כל ער בי
מרגיש כי יש כוונה אחת לממ בי ד ה חז ק ה
שלה: להמאיס את החיים על הערבים.
אין ספק שרק בדרך אחת אפשר היה
״היחס אלינו גרוע יותר מן היחס אל
לצמצם את השפעת מק״י: על״ידי הק המאו״ימאו
בקניה,״ קרא בהתרגשות נכמת
מפלגה ערבית אמיתית, שתהיה נא בד
מוסלמי חשוב, שאינו נרתע מלגלות
מנה למדינה, תילחם בחריפות למען זכו כי
בעבר לחם נגד האנגלים בראש מורם,
יות המעוט, תהיה מורכבת מאנשים יש מפני
שהיו פולשים זרים, אך קיבל את
רים• אולם אין כמעט ערבי המאמין
מרות המדינה, מפני שהיא מרות מקו באפשרות
זו. דעת־הרוב: אם יקום ערבי
מית .״האנגלים תופסים את איש המאו״
וייזום מבצע כזה, תרד עליו היד החז מאו
והורגים אותו במקום. אך אותי הור קה
של הממשלה. בעיני אנשים שכל
גים עשר פעמים ביום. מוטב לי למות
פרנסתם תלויה בהיתרי״תנועה של המו בכדור
מאשר יאשימוני פעם שאני בוגד
של הצבאי, ושכל רכושם בידי האפוט ופעם
שאני רוצח ופעם שאני מרגל...״
רופוס על רכוש הנפקדים, זהו שיקול
נכבד אחר, מתון יותר, סיפר משל
נכבד מאד.
ערבי: מעשה בכובש שכבש עיר, קרא
לשלושה השייכים החשובים והצביע על
ללא התפתחות זו, פועלת ממשלת יש סוס
.״האם זה סוס״עבודה או סוס״רכי״
ראל במישרין לטובת המפלגה. הקומו בה?״
תבע לדעת.
ניסטית הישראלית. שיתוף־הפעולה בין
״סוס״
: החליט הסתכל,
השייך הראשון
שני הגורמים מושלם. אם הבחירה היא
עבודה הוא !״ אך הכובש פסל את תשו בין
..קומוניסט י לבין קויולינגל־־בוזזדינז
בתו, קנס אותו בתשלום אלף לירות.
רוב תושבי נצרת במשיח האדום.
בראות זאת השייך השני .,.מיהר ,,ל
הכריז יה -סירי- -,זהו -סוס״-רפיבה
אולם הכובש פסל גם תשובה זו, קנס
* בע רבי ת: קרד.

במדינה
(המשך מעמוד )6

תבעו השתתפות ממשלתית של 2.750.000ל״י
והענקת הלוואה של 1,5רוליון ל״י לכיסוי
גרעון האוניברסיטה.
חכ״י הועדה הרגילים למיליונים לא נבהלו
מהתביעות, יציעו׳ כנראה, הקצבה של כמה
מאות אלפים לירות נוספות. בינתיים החלימו
לספל בסכומים יותר קטנים, הזכירו למזר
כי הגיעה השעה להעלות את שכר הלימוד
באוניברסיטה ( 100ל״י לשנה) ,הנופל בהרבה
מזה של הטכניון, שלא לדבר על שכר הלימוד
בבתי״הספר התיכוניים ( 250ל״י ויותר לשנה).
תנאי
אמריקאי. בכך לא הגיעו בעיו תיה
הכספיות של האוניברסיטה לקצן. היא
נתקלת יום־יום במחסור־הכספים המעיק כשהיא
מנסה להרחיב את שש הפקולטות, לש כור
מורים מעולים מחוץ־לארץ במשכורות
לא־מעולות כלל. אולם השבוע בא המקרה
הטוב לעזרת האוניברסיטה ו״ 3000 תלמידיה.
היתר, זאת הופעתו של רוקח אמריקאי
עשיר, שכינס את מועצת הסתדרות הרוקחים,
הודיע כי הוא תורם את מחצית הסכום
הדרוש להפעלת המחלקה לרוקחות בתנאי
שרוקחי ישראל יתנו את המחצית השנייה.
בעוד הרוקחים מממנים את התנאי הא מריקאי
ארע מקרה טוב שני, הפעם לשליחי
האוניברסיטה בחוץ־לארץ: הם הצליחו
לשכור לאוניברסיטה שני מלומדים יהודיים,
בעלי שם עולמי. שני המלומדים שהסתפהי
במשכורת האוניברסיטה העברית לא נרתעו
מזעירותה.

המשק
מרמ תו ק
מעולם לא היתד, בארץ דוגמה כה חותכת
לתועלת אשר בהתחרות חופשית, כמו הר״.
חרותם של המפעלים ליצור שלגונים על
פרוטותיו — ולשונו — של חובב״הלקיקה
הישראלי.
התחרות זאת הגיעה לשיאה בקיץ שעבר,
כאשר הכריז מפעל השלגונים ארטיק על
תחרות״ענק׳ עם פרסים יקרים ביותר. אפשר
היה לצפות כי קרטיב, המפעל החדש, שקם
כמתחרה לארטיק, יארגן תחרות דומה, ינחל
מסע פרסומת לפי מיטב המסורת האמריקאית.
בינתיים יצאו לשוק שלגונים זולים יותר,
השתפרה התוצרת בשני המפעלים, לשמחתו
הרבה של הקהל.
אולם בשיא ההתחרות התערבה ממשלת־ישראל,
הפעילה סעיף מיושן של החוק,
השתמשה במשטרה בצורה חסרת״תקדים,
כדי לחבל באופן מכריע בייצור־ארטיק.
כתב אז משה סנה :״מטרת הממשלה
היא לכפות על ארטיק קארטל.״
מתקווה לאכזבה. החורף הקפיא את
ייצור השלגונים הקפוא גם בלאו הכי. אולם
חובבי״השלגוניס הוסיפו להשתעשע בתקוות
מתוקות. הם קיוו שההתחרות תימשך על־אף־הכל,
לתועלתם, זכרו היטב את אשר
אמר נציג ארטיק לעתונאים :״אם המפעל
המתחרה ייצר שלגונים ממים, אנו ניצר־ם
מחלב. אם ייצרם מחלב, אנו נוסיף שמנה.

אם הוא יוריד את המחיר ל״ 60 פרוטה,
אנו נוריד אותו ל״ 50 פרוטה.״
אולם בשבוע שעבר התברר שהתקוות
היו שבירות לא פחות מן המקלות התחובים
בשלגונים: משה סנה צדק. הלחץ הממשלתי
עשה את שלו. מפעלי קרטיב וארטיק הת אחדו,
חיסלו כל התחרות, הפכו למפעל
מונופוליסטי אחד גדול.

עולים

טונות.
ה מ קנ ל הו שלס. הפעם לא היו היהודים
רצויים כחיילים. המעגל הצבאי הושלם על
ידי בולגריה וגרמניה, שעשו שוב יד אחת.
לעומת שאר ארצות־ד,כיבוש הגרמניות:
בהן השמידו הגרמנים עצמם את ד,איכ־לוסיה
היהודית, סמכו הם במקרה זה על בראשות בעלי־בריתם הבולגרים. אלה
מלכם *• אוהב היהודים לא מיהרו לעסוק
״במלאכת הקודש״ ,גרשו תחילה את היד,ו־

עג לג ל וחלק
(ראה שער)
התזמורת השמיעה ממבו סוער• על רחכת
הרקודים של מלון פארק התנועעו הזוגות
במקצב המלהיב. ביניהם התבלט זוג גבה
קומה, בעל הבעת״פנים של שביעות״ רצון.
לה, בכל אופן, היו כל הסיבות לכך. כי
באותו ערב נבחרה רחל לוי למלכת הנשף
המסורתי של עולי״בולגריה, אליו הם באים
ברצון׳ מעלים זכר מאורעות״ימיס״עברו.
רחל הגיעה ארצה בשנת 1948 מבולגריה,
באחד המשלוחים בני אלפי״עולים, שנתקבלו
בסבר פנים יפות על ידי התושבים הותיקים
תודות לדעה שהם׳ יהודי־בולגריה׳ מאחדים
בתוכם את התכונות הטובות של יהודי
המזרח והמערב גם יחד.
ד,עליה מארץ המשטר הקומוניסטי החלה
עוד בשנת 1946׳ אחרי משא״ומתן שנהל
דוד בן־גוריון בשעת ביקורו שם. הממשלה
הבולגרית שמחה להיפטר מהיהודים׳ שעסרו
לרוב במסחר, ולא היו מסוגלים, לדעתה, לע בודה
פרודוקטיבית בחקלאות ובתעשייה•
גם אני רציתי. מדוע עלתה רחל ליש ראל?
״כולם עלו, גם אני רציתי״ עונה
היא ב־״ל״ המעוגלת המאפיינת את בני ארץ״
מוצאה. תשובה אחרת היו בודאי עונים
חלוצי־בולגריד, חניכי מכבי, אשר הופיעו
בארץ לפני כ־ 30 שנה, הקימו את בית״חנן,
התישבו בהר״טוב. היה זה גל ד,עליה הר ציני
הראשון מאותה ארץ.
קדם לו גל קטן יותר, שנענה לקריאותיו
של הבארון רוטשילד בעתונות הבולגרית
בשנת ,1900 התישב בצפת, פתח״תקוה ויב־ניאל.
אך הענינים לא היו תמיד עגלגלים.
ביבניאל׳ למשל, הרגו פעם המתישבים אחד
מהשודדים הערבים שפשטו בסביבה׳ וה מושל
התורכי רמז להם ״להתנדף״ מהמקום,
מחשש נקמת״דם• כמה משפחות חזרי
לבולגריה.
מלחמת״העולם הראשונה מצאה את יהודי״
בולגריה מבוססים היטב. מספר בעלי המק ציעות
היה רב, הצבא הבולגרי הכיל מספד
גדול של יהודים. אך בולגריה עצמה הצטרפה
לצד הלא״נכון: המחנה הגרמני.
היהודים שלא ניזוקו כלל במלחמה זאת,
היו אופייניים לכלל יהדות הגולה באותה
תקופה ולאחריה, שהחזיקה בדעתו של
חוני־המעגל: אין לזוז מהמעגל עד אש-
טיפות גשם אינם מטפטפות* .
הטיפות הראשונות החלו ליפול אחרי
עלית הנאצים לשלטון בגרמניה. תנועות
פאשיסטיות החלו צצות בבולגריה כפט ריות
לאחר הגשם• חוקי״גזע הוצאו בסי

ת ק״ן

מיעוטים
מערתהד מי ם

מפוטר דוד אולסקר
״אני מתח תן יוחזרו״

דים, כולל 25000 יהודי סופיה לערי״שדה
ולמחנות עבודה. מלבד זאת היתד, כל רכבת
חשובה להתקדמות הגרמנית לתוך רוס־ה
יותר מאשר הובלת ״יהודוניב״ למחנות
השמדה• כאשר היו כבר תוכניות״ד,השמדה
מוכנות יהיה כבר מאוחר מדי: גלגל־ההצלחה
סובב אחורה, הסובייטים התקדרו,
כבשו את בולגריה.
מאז הגיעו לישראל 45000 מתוך 50000
יהודי בולגריה, הוכיחו שהם בכל זאת
פרודוקטיביים: ה״ל״ המעוגלת נשמעת
לא רק בבתי־מסחר ומוסדות״ השכלה גבוהים,
אלא גם בקיבוצים ומושבים.

דעות
ע בו דהלבטלה
״...יש לי רצון עז ביותר להמשיך לשרת
את המדינה, אך מצפוני אינו מרשה לי ל קבל
משכורת חינם אי לכך דורש הכותב
להקים ועדת״חקירד. שתחקור בעיית זאת.
בפרט ובעיות דרמות בכלל.
האדם שטוף־היושר, המסרב לקבל בטף
תמורת בטלה, הוא דוד אולסקר, המכריז,
בשני הדפים של כרוזן ר,סטנסיל המיפנר,
אל שרי״הממשלה וחברי הכנסת, על גלויי
שחיתות בשטחים שונים,.
דוד הוא תושב הארץ זה 19 שנה. הוא
הספיק להיות כבר חבר צ״כ׳ עבר למפא״י,
חזר שוב לצ״כ, שם החליט ללחום להקמת
סיעה שתהפוך במשך הזמן להסתדרות״עוב־דים
כללית ״קונפדרציה לאומית שתהווה מש קל
נגדי נגד השמאל הקיצוני״.
פיטור וערעור. משהתחיל אולסקר לעבוד
בחטיבת־ד,פיקוח בשנת , 1951 החל ל הרגיש
כלקויים ואי־סדריס במשרדי-הקיצוב.
״כתוצאה מדרישותי לערוך חקירה נשללה מ מני
כל אפשרות של עבודה וביקורת, וחוד שים
רבים התבטלתי(את המשכורת המשכתי

כשהחליטו סוף סוף לפטרו, לא הועילה
לו תעודת ההוקרה שקיבל מנציבות שירות
המדינה בעד הצעתו ״להנהיג הנהלת כרטיסי־ריכוז
במוסדות סגורים ופתוחים.״ הוא הגיש
* לפי האגדה הידועה היה חוני הנזעגל,
בשנות בצורת, חג נזעגל (מכאן שנוו) נכזזד
בתוכו, ולא היה יוצא ממנו עד רדת גשם.
** בורים השלישי, שעיכב לזמן ארוז
גירושם של יהודי־מופיה, ביד1ז בולגריה.

ערעור והוחזר לחטיבת סחר-החוץ במשרד
המסחר והתעשייה, שם ״סולקתי מתפקידי
והוכנסתי לעבודה בתור מתייק ועוזר לשליח
בארכיון של אותך, חטיבה, בה שימש תי
קודם לכן עוזר״למנהל.״
אולסקר ראה בזה פחיתות־כבוד לעצמו,
סירב לקבל את התפקיד, ומאז התבטאה לדבריו,
עבודתו בחתימת שמו בפנקס־נוכחות
העובדים מידי בייקר.
אך נראה כי בטלנותו של דוד רצויה ל ממשלה
יותר מעבודתו, כי משד,ועבר לתפ קיד
מבקר באחד מבתי־המכס, לא קיבל, כך
הוא כותב, כל הוראות לבצוע תפקידו.
בסוף דבריו מעיר אולסקר :״חברי במשרד
המסחר וד,תעשיה, לחשו לי על אזני שאוכל
להצליח במילוי תפקידי, אך ורק אם
לא איכפת יהיה לי שיגנבו את כל המדינה.״
השבוע התבטל אולסקר שוב: הוא קיבל
צו״ פיטורין, שניתן, לדעתו, כתוצאה מד,פ״
צת־הכרוז. אולם כל זה לא מנע יממנו לדאוג
גם לחייו הפרטיים. כאשר נתבקש הוא
לפרט את השקפותיו, ענה בשלווה :״מצטער
מאוד׳ אין לי זמן: מחר אני מתחתן.״

לפני כחמישה חודשים׳ בשעות שלפני״
הצהריים, נמצא סעיד מוחמד עבדאללה מו״
חמד צאלח מכפר סכנין, בגליל המרכזי, מו טל
בלי רוח חיים במערה מרחק 4ק״מ מ כפרו
כשדם קרוש מכסה שש דקירות״סבין
בכל וזלקי״גופו.
לאחר חקירה קצרה נעצר אחמד מוחמד
טהה אבו ראיה 23 מכיון שקרוב לזמן
מעצרו נראה נרגש מאוד, מסר את מכנסיו
המוכתמים בדם לכביסה לדודתו, ורחץ היטב
את ידיו כשפגיון מזדקר לצידו.
סעיד המנוח אירש לו את חדיג׳ה, אחותד
הת ננית של אחמד׳ שנתיים קודם לכן׳ ,ב מסיבות
שהשאירו רוגז בקרב בני משפחתה.
הוא נתפס בקלקלתו עם הנערה והיה עליו
לשלם 200ל״י דמי ״גילוי עריות״ .כמו״כן,
כדי להציל את כבוד המשפחה ביקש סעיי
את יהה בהוסיפו עוד 200ל״י כמוהר ! או לם
שטר האירושין הנהוג לא נערך.
״הוא נפל״ .ביום בו נמצאה הגופה יצאה
חדיג׳ה עם אמה החורגת לקטוף עלי״טבק,
בהיותן עוסקות בקטיף הופיע סעיד, סחב
את הנערה בכוח למערה סמוכה, איים עליה
בסכינו, דרש ממנה כי תסע עמו ללבנון׳
אחר הפילה ארצה ואנסה, האם, אם מתוך
טפשות או מתוך פחד נמלטה משם והלאה.
במקרה הזדמן למקום אחמד. הוא שמע את
צעקות אחותו האהובה, רץ למערה, תפס
את סעיד בשעת המעשה .״נרגזתי עד ל־אימד״״
מספר אחמד ,״הנחתתי מכה על
ראשו .,אך הוא דנק עלי עם סבינו ! הו צאתיה
מידו׳ והוא ניסה לחנקני 1וקרתי
אותו והוא נפל חדיג׳ה, שספגה גם היא
מכה בראשה, ברחה מהמקום.
מכיון שאחמד תוציא ללא קושי את הסכין
מידי סעיד, החליט השופט שאחמד היה מחוץ
לכלל סכנה, ויכול היה לעשות כאחותו ו להסתלק.
הוא לא עשה את אשר עשה ל הגנתו.
על כן מצא אותו השופט חייב בהרי־גר״
דן אותו לשנה וחצי מאסר מיום מעצרו.

הגדד הי תהנ מו כ ה
בשבוע שעבר קיבל רפאל לוי, קצין״
המיעוטים של מחוז ירושלים׳ קריאה טל פונית
משער מנדלבאום. הוא נתבקש להופיע
לשם מיד, לקבל אזרחית ישראלית שהוחזרה
על ידי שלטונות ירדן.
בשטח ההפקר, בקרבת המחסומים האנטי״
טנקיים, ניצבה ערביה צעירה, לבושה בחי״
דור. היא היתד, מוכרת ללוי: הוא קיבל
את פניה לפני חצי שנה, כאשר החזירו
אותה הירדנים לישראל בפעם הראשונה.
אידה עזו לא יכלה להסתגל לחיים ביש ראל.
היא היתד, נוצריה והתגעגעה לירושלים
העתיקה, בה נולדה. כל עוד היתד, היא
נשואה לערבי המוסלמי מוסא עליאן מבי %
צפאפה, לא היה מצבה רע• אולם כאשר
התגרש ממנה מוסא, הרגישה שאין לה עוד
מקום בארץ, פנתה לועדת־שביתת הנשק
המעורבת׳ .ביקשה להחזירה, לירדן במסגרא
איחוד״המשפחוח. השלטונות הישראליים לא
התנגדו.
שתי קפיצות. גם השלטונות הירדניים
לא התנגדו, אולם הם גם לא השיבו ל8ק־העללם
הזה 861

שתה. אידה חיכתה עד בוש, ולבסוף׳ לפג
חצי שנה, דילגה על פני גדר־התייל הנמוכה
של בית צפאפה, פנתה ללכת לבית הוריה
בעיר העתיקה. היא לא׳הגיעה לשם: חיילי
הלגיון עצרו אותה׳ הביאו אותה אל שער
מנדלבאום העבירו אותה לידיו של רפאל
לוי.
אידה לא אמרה נואש. היא שבה ופנתה
אל ועדת־שביתת־הנשק, שוב לא קיבלה
כל תשובה, שוב דילגה מעל גדר התייל.
אולם הפעם לא פנתה לשוב הביתה, אלא
הלכה ישר אל השלטונות הירדניים, ביקשה
את עזרתם. הירדנים האשימו אותה בריגול
לטובת הציונים, חקרו אותה ארוכות׳ הש ליכו
אותה לבית־הסוהר, מקום שם ישבה
חודשים רבים.
היא ביקשה מן השלטונות לאפשר לה
להתראות עם בני משפחתה, אולם מבוקשה
ניתן לה רק בזמן האחרון. המשפחה ניסתה
להציל אותה, הצליחה לסדר את העברתה
לשטח ישראלי.
כך זכתה אידה עזו לשוב ולהיפגש עם
רפאל לוי. עתה היא מחכה למשפט חדש,
הפעם בפני בית־דין ישראלי, באשמת מגע
עם האוייב.

בילוש

טרק טו ר ושמו ק ל פי
״מפקד־המשטרה היה במצב רוח רע.
עתוני־הבוקר קבלו על אזלת־ידה של המשטרה
בקשר לשלוש תעלומות״הרצח האח רונות
שלא נפתרו. הוא הרים את הטלפון,
קרא לעזרתו את דוד תדהר.״
קטעים מעין אלה הופיעו בתכיפות בחוב׳
רות״הבלשות שיצאו לאור בשנות השלושים,
סיפרו על מעלליו של הבלש המפורסם.
השבוע נדמה היה כי דעך זוהר הגבויה
מסביב לראשו של תדהר. עתוני־הערב הו דיעו
ש״זקן הבלשים״ נפל בפח — רמאי
הוציא ממנו 200ל״י והוא, תדהר, פנה
לעזרת המשטרה. אפילו שר המשטרה, בכור
שיטרית, לא חסך קריאה טלפונית, הביע
תמר,ין׳ קיבל מפי תדהר את ההסבר הנכון.
הלוואה ל)טנה. כשנכנס אליו ברוך
פרידמן וביקש ממנו הלואה בת 100ל״י
לתיקון הטרקטור שלו, לא סירב דוד. הוא
הכיר את משפחתו זה שלושים שנה• החשד
נתעורר כשברוך ״ביקר״ גם אצל בנו, לווה
ממנו 60ל״י.
תדהר לא ידע כי אותו ברוך שהציג
עצמו גם בשם גדליהו הוציא במרמה, שבו עות
מספר קודם לכן — כ״ 100 כרטיסים
לתחרות כדורגל ישראל״יוון מסוכן מסויים.
גדליהו ראה, בלי ספק, את המשחק. הסוכן

תדהר לא איכזב את קוראי־עלילותיו ה נאמנים.

משפט

ב ה טו־ טויו פצצת מימן

לא תהיה זאת הפתעה אם בפתיחתו המ חודשת
של משפט גרינוולד״קסטנר
הזה 845 ואילן) ,בראשית מאי, יראה הקהל
גנראלים של הס״ם עולים אל דוכן העדים,
נשבעים לומר את כל האמת: בשבוע
שעבר ביקש התובע, אמנון תל, מן השופט
בנימין הלוי, לדחות את חידוש״המשפט
לשבועיים נוספים, כדי לאפשר לו להביא
מחוץ־לארץ עדים רבי״חשיבות. הוא סרב
לנקוב בשמות העדים.
איש לא יופתע גם מן העובדה שבהמשך
המשפט תנוהל התביעה על״ידי היועץ ה,מש פטי
חיים כהן (הסולם הזה .)829 חילופים
אלה לא סי,מלו את כשלונו של תל בניהול
המשפט. סיבתם היתד, פשוטה: התביעה
נכנסה למלחמה מצויירת ברובה טו״טו,
גילתה לאפתעתה שמטילים עליה פצצות
מימן.
משפט גרינוולד״קסטנר הפך עוד ברא שיתו
לפרשה שמשכה את התעניינות העם
כולו, כבשה למשך חודשים כותרות גדו לות
בעתונות הישראלית והאירופית. העוב דה
שניהול״התביעה לא הגיע לידי כהן
מוקדם יותר, הוכיחה רק דבר אחד: אלי.
ששמו את גליון האשמה על הדוכן לא
תארו לעצמם שהם מדליקים פתיל שאליו
תחבר הסניגוריה פצצה עזת״נפץ.
(העולס
סכסוכים אנש רי ב
אם במלחמה הקרה שניטשה על אולם
ההצגות הקטן בבנין קולנוע סוג רבי ונס תיימה,
זמנית, באופן מפתיע בעזרת צו־הפקעה
מפוקפק מטעם משרד״האוצר, ה-יו
התיא טרון הקאנזרי ומשפחת מוגרבי את
המחנות היריבים, הרי לאחרונה באה המש טרה
והקנתה להם ״תכונה״ משותפת, האשי מה
את שניהם בחוסר רשיון לשעשועים
צבוריים.
המשפט נדחה ל״ 29 בחודש זה ואת
הקאמרי צריך היה לייצג יוסף מילוא.
אך כיוון שנודע למשטרה כי מילוא עומד
לצאת את הארץ בשליחות משרד־החוץ,
באה הדרישה לעכב את יציאתו.
שופט״השלום ישעיהו הראל הסכים סי
התביעה שהוגשה היא פלילית (באחד הש לבים
הוכנו גם פקודות־מעצר) ,אך סרב
לעכב את מילוא בארץ, היות ולא הוכח

השמיעו בעברית במבטא ארצות מוצאם —
מצריים, רומניה, פולניה, ספרד ועיראק —
משפטים ממחזהו הצרפתי של מולייר, ה רופא
המאהב.

היתד, זאת התקדמות חשובה בארבע שנות
קיומו של מושב זה, בן 80 המשפחות. עד
כה היה הבידור היחידי עבודת פלחה ויתר
ההתעסקויות במשק. יחסי־ד,שכנים בין האנשים
מארצות המוצא השונות היו רופפים,
במידה שהיו קיימים בכלל.
רעיון מזהיר. לרימום מצב־הרוח הת חילי
לדאוג בית התרבות במקום שהוקם על״
ידי המרכז לתרבות וחינוך, אך שיתוף הפעולה
לא היה גדול ביותר, עד אשר בא
לראשו של התרבותניק, מאיר אברר,מי, הרעיון
המזהיר של הקמת חוג דרמתי. הוא
אירגן כשרונות וביים את ההצגה.
היד, זד, יום גדול בשביל התושבים. אם
כרגיל נתן כבוד רב לכל מרצה מעניין ו פחות
מעניין, הרי כאן היתר, ההתלהבות
גדולה עשרת מונים.
אך מאיר אברר,מי החליט לא להשאיר את
התענוג בידי בני מושבו בלבד, החל להופיע
עם להקתו — 14 איש — במושבים השכנים׳
מתכונן להופיע גם בגדרה, נס־ציונה ורחו בות.
נראה
איפוא כי הרופא ה מאהב ריפא במקצת,
חוץ מלקוחותיו הבימתיים, גם את
חיי־התרבות בסביבה.
תולדות הנו צרי הלאהתנצרה [21

כדש דוד תדהר על כריכת חוגרת משנת

1932

המעריצים לא אוכזבו

לא ראה את תמורת הכרטיסים.
אך תדהר ערך חקירה קצרה, כבמיטב
ספוריו הבלשיים, גילה כי ברוו״גדליהו
רוכב על טרקטור (»ודל מיושן למדי)
ושמו קלפים.
מכיון ששיער תדהר כי המשטרה עסוקה
בהרבה מקדים אחרים, חסך לה עבודה נוס פת,
השיג את תמונתו של האיש ורק
לאחר מבן פנה למשטרה כדי שזו תחפשו
כבתי׳המשחק ה׳טונים בעיר.
המשטרה לא גילתה עדיין את הרמאי!
ולעת־עתה לא יוצאת נגדה העתונות למסע״
צלב בשל בך• אך דבר אחד ברור: דוד
העולם חזה 861

כי הוא ׳מתעתד לא לחזור אליה, לאחר
שימלא את שליחותו.
בינתיים, באווירה של חשבונות־ישג־ם
שנשארו פתוחים, אורז מילוא את מזורו״
,תיו, מתכונן לצאת למסעו, מיד לאחד
הצגת״ו־,בכורה של המחזה חשבון־חדש.

מושכים
ר פו אהחלקית
הבמה הפרימיטיבית בצריף־התרבות במרכז
מושב אלונים ליד באר־טוניה ,׳היתד ,׳מוארת
באיור ולדוד. עליה נצביו מספד אנשים,

דומה היה כי הכל יסתיים בשלום: מר-ה
קוזרו ( )14 נשלחה למוסד של עליית״
הנוער בקרבת בן־שמן; המיסיונר הבאס״
טיסטי, פטר אנטונוב, הובא לדין׳ נאשם
בחטיפת הנערה והבאתה למיסיון נוצר; -
הוריה הנוצרים של מריה, סי׳מיון ושרד,
קוזרו, חזרו לביתם הקטן במושבה היוונית,
ירושלים (העולם הזה .)856
אולם בשבוע שעבר, שעה שהמשפט נגד
אנטונוב היה במלוא תנופתו, נתקבלה ידיעה
שמדיה נעלמה ממוסד עליית״הנוער, מסת״
תית כנראה עד לשחרורו של ידידה .״סטר
היד, לי כאב !״ היתד, היא אומדת פעמים
רבות. על הודיה האמיתיים לא יכלה לדבר
בלי רטט של זועה.
שוב התרוצצה שרה קוזרו ממוסד יהידי
למשנהו: היא חשדה שמריה חורה למיסיון
הנוצרי, ביקשה שהמוסדות יצילו את בתה.
אולם הפעם לא היו המוסדות להוטים להת חיל
בחיפושים: הם לא האמינו באפשרות

של החזרת הנערה למוטב•

פשעים
ה טי ב ה 3דמ הלילה
המכונית הכחולה־הדורה החליקה לאורך
הכביש המאפיל׳ נעצרה ללא שאון בפתה
חווילתו המפוארת של חרשתן־הטכסטיל׳
אריה רוזנצוייג, בשכונת הלל, רמת״גי.
ליד ההגה ישב רוזנצוייג עצמו. לצידו ישבו.
אמיליה פלוהיי, הונגריה נוצריה כבת ,30
תמירה וזהובת שיער, ואחת מחברותיה.
פתע נפתחה דלת״הימכונית וארבעה אנשים
הסתערו על רוזנצוייג, סתמו את פיו, גרדו
את אמיליה המצווחת למכונית שניה, שחנתה
בקרבת״מקום. רוזנצוייג היה משותק מתד המה,
אולם הוא הספיק להכיר שניים מן
החוטפים: בעלה החוקי של אמיליה, גיזה
באלוק׳ ועורך־הדין אלכסנדר סלומון.
המשטרה פעלה במהירות 24 .שעות לאחד
החטיפה (שאירעה בליל חמישי שעבי),
נמצאה אמיליה בבית־בעלה, בבת״ים, הוח זרה
אל בנה, דוד בן ד ,7״,שחיכה לה
בחווילת־רוזנצוייג! ו־ 12 שעות לאחר מכן
הופגשו כל הצדדים המעורבים בחטיפה:
במשטרת רמת״גן.
האחות רימדח סניגוריה. אחת המ עורבות
בפרשה, אחות קופת־חולים בשם
טובה, אשר לביתה בנתניה הובאה אמיליה
בליל־החטיפה, העידה במשטרה, ניסתה ללמד
סניגוריה על הזזיטפים, טענה: אמיליד,
שהובאה על ידי באלוק מהונגריה, היתר,
בוגדת בו בשיטתיות, וכאשר גילה הוא
את בגידותיה, ברחה אל ידידה העשיר
ברמת״גן, שנתן לה חווילה בת 8חדרים
ומכונית מפוארת•
טען לעומת זאת אריה רוזנצוייג: הוא
הכיר את אמיליה ואת בעלה בתל־אביב,
ובאלוק לווה ממנו סכומי כסף גדולים.
במהרה נוכח רוזנצוייג לדעת שבאלוק מת עמר
באשתו, מכריח אותה לעבוד, שער,
שהוא עצמו הולך בטל. הוא החליט לבוא
לעזרתה של האשד, הסובלת, הציע לוותר
לגיזה באלוק על כל חובותיו, בתנאי שהוא
יתן לאמיליה גט.
באלוק הסכים, וב־ 1למרץ 1954 חתם,
במשרדו של עורך׳הדין אדדיטי, על כת,:
בו הוא מוותר על כל הזכויות על אשתו
ובנו, דוד. שבוע לאחר מכן עברו אמיליה
והילד לגור בחווילתו של רוזנצוייג ברימת־גן.
טעות משפטיו( .אולם כאן התערב
בפרשה אלכסנדר סלומון׳ עורך־הדין של
(...המנו)ך בעמוד )12

.רחובות היו ריקים מאדם. השערים הכבדים של בתי־הקומה
היו סגורים על מנעול ובריח. התריסים היו מוגפים. גטו ווארשה
* Iנראה ריק וחסר חיים. רק מדי פעם בפעם היו קבוצות אנשים
מופיעות פה ושם, מדביקות כרוזים על הכתלים׳ ומכוניות צבאיות
מצויירות ברמקולים היו חולפות ברחובות השטופים שמש. היה זה
בראשית האביב של שנת . 1943
שאונם הצורם של הרמקולים הבקיע מבעד לשערים, לחלונות ולקירות.
היהודים הקשיבו רב קשב. לא היתד. זאת הודעה מטעם הצבא הגרמני,
או הגסטאפו. היתה זו קריאה ששודרה בשמו של התעשיין הגרמני הנודע,
וואלטר צזר טבנם, בעל מפעלי־המדים הענקיים, ששכנו ב״איי העבודה״,
של גטו ווארשה, העסיקו אלפי יהודים׳ דחו על ידי כך את גירושם
למחנות־ההשמדה.
בבוקר ה״ 18 לינואר 1943 פשטו הגרמנים על פני הגטו, התדפקו על
היהודים הקשיבו רב קשב: גטו ווארשה יחוסל. מפעלי טבנם
הדלתות ונכנסו לבתים. הם לא ציפו להתנגדות: הם התרגלו לראות את
בפוניאטוב וטראבניק הקימו שני מחנות עבודה גדולים, שיקלטו את
היהודים הולכים לקראת מותם בשלווה — תוך השלמה עם גורלם. ד,ם
יהודי ווארשה, יאפשרו למסור את הגטו לידי הפולנים. היהודים שישוכנו
התרגלו לראות את עצמם כרוצחים ואת היהודים כנרצזזים. הכל נראה להם
במחנות אלה יקבלו אוטונומיה מתקבלת על הדעת, אדמיניסטרציה משלהם
פשוט ומובן מאליו.
ובתי ספר שיהיו נתונים לפיקוח גרמני רק להלכה.
*.׳ אולם הפעם חיכתה להם הפתעה. בעלותם במדרגות קיבל את פניהם
היהודים הקשיבו ורצו להאמין. זה נראה כמפנה לטובה. הקרב על ^ מטח של אש רובים ואקדוחים. הם נסוגו בהשאירם מאחוריהם הרוגים,
סטלינגראד נסתיים. המחנות הגרמניים החלו נסוגים לאורך כל החזית ׳ .פצועים, נשק ותחמושת.
הרוסית. אף בין חומות הגטו נסתנגה שמועה מעורפלת שהחזית השנייה
הפעולה נמשכה ארבעה ימים. היא עלתה לגרמנים ב״ 50 הרוגים,
עומדת להיפתח. מובן מאליו שהגרמנים לא יעיזו לשלוח עתה יהודים
מספר כפול של פצועים. הם לא הרגישו את עצמם בטוחים בבניינים
לתאי־הגאזים. הם יהיו זקוקים לאליבי.
iהגדולים והאפלים, המלאים אוייבים סמויים מן העין, שהסתערו עליהם
חלונות רבים נפתחו, בריחי־השערים הוזחו, אנשים הופיעו ברחובות.
במפתיע. המצב הצריך פעולה נרחבת יותר. בינתיים נפסקה פעולת־ופתע
באה האזהרה. אי רגון יהודי לוחם (אי״ל) הודיע לשוכני הגטו :
הגירוש. המורדים נחלו נצחון ראשון.
״אל תאמינו לגרמנים. זוהי מזימה. הש־ארו
בבתיכם. הצטיידו בנשק. ירו בגר ה
ימלר גי לההתאפ קו ת
מנים, אם יבואו לקחתכם !״
מפקדת הוואפן ם.ס. חלקה על דע ה
מ ח לי קתנשכחה
תה׳ של מפקדת הגסטאפו בקשר לאופן
חיסולו של גטו ווארשה. גנראל אירגן
האירגון הזהיר אותם שאם הם יפלו
שטרופ, מפקד ד,ם.ם ,.ראה בכשלון חיי בפח
הטמון להם על־ידי הגרמנים, יהיה
ליו עלבון לצבא הגרמני כולו, דרש פעו גורלם
דומה לזה של 300 אלף היהודים
לה צבאית מידית, שתמחה את הגטו מעל
שנשלחו לתאי־הגאזים של טרבליאנקה
פני האדמה.
מתחנת הרכבת הווארשאית, בקיץ הקודם,
מפקדי הגסטאפו היו נרגזים לא פחות,
כאשר פתחו הגרמנים בשלב הראשון
אולם היינריך הימלר גילר התאפקות :
של מבצע־חיסול־גטו־ווארשה.
הוא ידע שאם ימרדו יושבי״הגטו, עלו באותו
קיץ רב־דמים נוסד גם האירגון.
לה המרידה להתפשט גם אל הפולנים ו בראשית
לא היתד. זאת אלא קבוצת לוח שאר
העמים הנתונים לכיבוש גרמני. דבר
מים קטנה, מצויירת בחמישה אקדוחים,
זה היה בלתי רצוי — ביחוד לנוכח מצ מנוהלת
על ידי צעיר צנום וגבה״קומה
בה החמור של גרמניה בחזית המזרחית.
בשם מרדכי אנילביץ. הלוחמים התנגדו
הימלר ידע כיצד לנהוג ביהודים :״ע !פעולות
הגירוש, המיתו גרמנים, פרקו
לינו לפתותם ללכת אל מחנות״המוות ב מהם
את נשקם.
שקט, ממש כשם שהלכו אחיהם בהונ גריה
ובמקומות אחרים. נבטיח להם כמה
במהרה הצטרפו אליהם קבוצות אח וכמה
דברים. הם נכונים להאמין לכל
רות. המחלוקת המפלגתית נשכחה, והכל
הבטחה.״ שטרום לא היה מרוצה, אבל
נחלצו לפעולות המחתרת: החלוץ, דרור,
הי&לר טפח על כתפיו, איחל לו הצל השומר־הצעיר,
עקיבא, אנשי הבונד, ה חות
אחרות, בחזית נכבדה יותר.
קומוניסטים׳ הציונים הכלליים, הנוער
ההפוגה נמשכה שלושה חודשים. ה הציוני,
גורדוניה ופועלי־ציון שמאל.
תעשיין הגרמני, טבנס, שנעזר במשתפי״
הרוומיוניסטים בוששו להצטרף לקו פעולה
יהודיים, התאמץ לפורר את אח־אליציה
הלוחמת, פעלו תחילה באופן
דות־ר,יהודים, להמריצם שלא לשעות ל נפרד,
דרשו מרד מידי, כל עוד יש מה
אזהרות הא־רגון. היטלר עצמו החל מת להציל.
אולם שתי הפלוגות שלהם לא
עניין בגורלם של יהודי הגטו, והימלר
יכלו להחזיק מעמד ללא תמיכת 22ה sian
הבטיח
לו שהגטו יחוסל ביום הולדתו,
פלוגות של האירגון הלוחם. הם הצטרפו
הזה
ד,׳גזלם
ד.־ 19 לאפריל — היום בו חל, תוך צרוף
למטה הכללי של הלוחמים, קיבלו לרשו מקרים
מוזר, גם ערב חג־הפסח.
תם את הגוש הצפוני״מזרחי של הגטו,
מאמציו של טבנס נסתיימו בכשלון.
תחת פיקוד נפרד של פאול פרנקל. מאו גטו
ווארשה היה מחוללו לאיזודיס צפוני ודרומו,
היהודים בטחו באירגון הלוחם, התכוננו
הגטו,
חר יותר הצליחו הם להימלט מן של גובה
בעלת

מ חו מוקף
גשר,
על־ידי מחוברים למאבק אחרון. מנהרות נחצבו מתחת
אולם הם הוסגרו על ידי מורה דרך פול־שלושה
מטרים, שהיתה מכוסה תיל דוקרני ושברי
לבתים, מסדרונות בוצרו, עליות״גג הפ ני״פאשיסטי
! הושמדו כליל בקרב״יער
זכוכי ת. היקפו היה 14ק״מ. לאחי־ ה מ רי נו ת רו
כו לנקודות תצפית. הימים חלפו, אך
נואש עם הגרמנים.
מ אוכלוסיי תו בתח צי ה מי ליון רק 15 אלף איש) 1( .
דבר לא אירע.
הגטו ה מ רכזי, שהכיל את רוב האוכלוסייה היהודית.
דומה היה כי הגרמנים שכחו את יושבי
הז הבהפךלפלדה
מציינות את מקום הביצורים
הנקודות ה שחורות
הגטו. הם עבדו כרגיל, במפעלים הגרהעיקריים
של האירגון )5 , 3 , 2( .איי־העבודה, בהם נצבו
מניים, חיו מתוך תקווה. ימי החג הלכו
הקמת החזית המאוחדת היתד, נצחון
בתי־המלאכזז הגרמניים. כל קשר בין האיים לבין הגטו
וקרבו, והם החלו להתכונן לסדר.
המרכזי היה אסור. למפירי האיסור היה צפוי עונש־מוות.
גדול בשביל האירגון היהודי הלוחם. או (
)4נקודת המוצא של התקפת הגדודים הגרמניים)6( .
לם הלוחמים היו רעבים לנשק, וקופתם
ה מ חנ השלא m ir i
עמדת סוללת התות חי ם שהפגיזה את הגטו )8 , 7( .תעלת
היתד, ריקה. התרומות שהגיעו אליהם
ב־ 18 באפריל 1943 קיבל גנראל אירגן
הביוב, דרכה נסוגו שרידי־הלוחמים )9( .המוק ש הח שמלי.
היו קטנות ובלתי מספיקות. למזלם היו
שטרופ, מפקד ד,ם.ס. באיזור ווארשה,
במקום יהודים שהצליחו לשמור על
פקודה קצרה מיהימלר :״מחר יחוסל גטו״ווארשה. זוהי מתנתי ליום
עושרם אפלו תחת שלטון הנאצים. יהודים אלה שיתפו פעולה עם שלטונות
הולדתו של הפיהרר. הייל היטלר ! ״
הכיבוש, צייתו להם ככלבים מאולפים. האירגון נהג בהם ללא״רחם.
המסוכנים שבהם נהרגו ; הנותרים נאלצו להפריש את חלק הארי של
שטרום היד, מרוצה. הוא הייה רוצה לעמוד בראש הפעולה, אך הוא חשש
כספם לטובת הלוחמים.
להראות לקציניו שהוא מיחס לד, חשיבות יתרה. הוא מינה כמפקד המבצע
את סטאנדארטנפירר זאמרן פון פראנקאנק׳ נתן לו הוראות קצרות וחות הזהב
הפך לפלדה. בווארשה נמצאו פולנים רבים ששנאו את הגרמנים
כות: יש לסיים את המבצע בשקט האפשרי ובמהירות האפשרית.
וגרמנים רבים שאהבו כסף. כל אלה סיפקו לאירגון אקדוחים׳ רובים,
תת״מקלעים׳ רימוני״יד, .מוקשים׳ פצצות ובקבוקי מולוטוב יוצרו בתוך
הלילה רד. יחידות ד,ס.ס. חדרו לגטו דרך ז׳לזנייה וו־רוטה (שער
הגטו עצמו. הם היו פרימיטיביים, אך׳ יעילים ורבי״עוצמה.
הברזל) ורחוב ז׳לזנאיה, תפסו את שטח ההפקר, הסמוך לגטו המרכזי.
החיילים נצטוו להשאר במקומותיהם, לשמור על השקט. הם ישבו
ק ר בו ת. רקבב תי ם
והקשיבו לצלילים המגזרים של ההגהה שבקעו מחלונות הבתים שממול.
באמצע ינואר 1943 התקשרה המחתרת הפולנית עם האירגון, הודיעה
ההתקפה החלה עם שחר. הגדודים הגרמניים, שנתמכו על־ידי שני
לו שהגרמנים מתכננים את השלב השני של מבצע״חיסול״גטו ווארשה.
טאנקים, נתכוונו לכבוש את מרכזיה,גטו בתנועת״מלקחיים. גדוד אחד
מפקדת האירגון נתכנסה חדר נסתר בבניין הענקי, ברחוב ניזקה ,58
הסתער על רחוב מאלה ! השני — על הרחוב המקביל, רחוב דיקאיה.
ותיכננה את פעולותיה. הנסיונות הקודמים לימדו את אנשי המפקדה
התוקפ־ם נחלו כשלון חרוץ. עוד בהתחלת רחוב מאלה ספג הטאנק
כי בשום פנים אין לנהל קרבות״רחוב. הקרבות חייבים להתנהל רק
תריסר בקבוקי״מולוטוב, החל בוער כערימת״חציר. הגדוד הגרמני נחשף
בתוך הבתים — מחדר לחדר.
לאשיו•,רובים׳ שניתכה עליו מן הגגות, נסוג׳ חסם את דרכו של הגדוד
עוד בראשית פעילותו למד האירגון את לקחם המר של קרבות״רחוב.
השני, שנסוג מרחוב דיקאייה׳ מקום שם נתקל בהתקפת״נגד של המורדים.
מרדכי אנילביץ וקבוצה בת עשרה לוחמים נבנסו בקרב עם יחידה גרמנית
גנראל אירגן שטרום ישב באמבטיה חמה במטה הראשי שלו, האזין
ברחובות הגטו. כל הלוחמים הושמדו — רק מרדכי הצליח להימלט.
בהנאה לשאון המרוחק של היריות וההתפוצצויות. פתע נשמעה נקישה
מצד שני, בכל פעם שהגרמנים היו נכנסים לבתים ונתקלים במארבים,
דלת ולפניו הופיע סטאנדארטנפירר זאמרן פון פראנקאנק. הוא היד, חיוור
היו הם סובלים אבירות כבדות. ,מבלי.שהיהודים יאבדו איש. היתד, זאת
(המשך בעמוד ) 17
טאקטיקה טובה — והאירגון דבק בד, עד יומו האחרון.

ווארשה 19 ,באפויו

משרד נייד של הגחמניס מקשר
את היחידות הפועלו ת עם המסה

׳׳ודפד ״ אחת
״ ״מולגזה. הו
ד שי ם. סעו
הי החסר
ג דו די ם ׳.טו
ל 1ח מי ם פז
ו א קד חי ם.
גנ ראלא
ני צ חבק
ר 11ארשה1 .
מי ליון ־יז ש ביו 15אלףשב די ם.
ה כ 1חו ח. א כז רי 1חהצ רי ם וזעם 1
קרבזה׳ דומהל סי פו ר ! הקלאס
י רו ש לי םעל ידי טי טו ס. אלאש מו
לאושבה: הו אנפלבשלב׳ האחד

ש בויי ם

פניהם אל הקיר, ידיהם מור מות.
מאחור. אך ליבם שקט ושלוו.

1943

קלטה הכל: את
והחיילים חזרו אחריו. המנצחים אהבו להצטלם עם שבוייהם. עינה האדישה של התצלמה
הרובים והקסדות הנוצצו תשהפ כו את הגרמנים ליצזרים עליונים. את מבט היאוש בעיני הלוחמת ה שבויה.

n n n -1

| n f1

ד»זד *waeafty״ f» f t 8 >1
תותח־שדה קל קולע אל ה מטרה
(הפגיעה נראי ת יפה בבנין).

שרה 1:שנר.ז!ניצבו ::שגי יםפק די ם:יז ה
1־ היה 1:ל בו ש £ם דיס: אפורי ם !.כ חו לי־יים
כו כ בי ם ו או תו ת׳ ה צ טיינו ת. ה שני
:ודים וד רג ה. ל פ קו דתוהאחד׳ עמד,
םום טו סי ם. ל פ קו דתה שני ־־ קו מ ץ
ים ב רו בי ם

מ א av « 3

נן שטר 1פ
כ!עלגטו
1ירמ חצי־
|ח י 1ת יחס
|ורים. הי ה
ועל 5מ צ 1ר־
•:אגי ל בי ץ
שלהקרב, י,

אלעמנין

| ה ט עי ה

יום לפני ההתקפה יצא. ע תו ך הג טו כרגיל,
בירך את קוראיו חוגו חגכם במנוחה_ ״.

ה לו ה ט

מאל בו מו 3ר.פרט• ש ל \ נדלהס. ט .א רגן ש טרום. ממקדמבצע: חםוד הג טו

מחכים לטרטור מ כונו ת־ הי ריי ח,
ום ולחמו על חייהם כאריות.

ן:שיס נלחמו כתף אל כתף עם הגברים ׳,היו האח רונות להכנע, אך
ן זהפגזה, הרעב ו חוסר־הת ח מו שת והעזרררהריאשונה עשו א ת. שלהם,

יצחק צוקר מן שמונה למפקד, אחר מו ת מרד כי אנילביץ, ניצל עם אחרוני הלוחמים.

במדינה

מברג

(המשך מעמוד )9

יגברn 1
דjב ר• ם
רי רדי ס

ינש רע די

איכות משובחת
מבחר גדול

יביתהח רו שתרצר כן!

ת ל -א בי ב, רח הג לי ל 2 - 4

ד 7ח:דז דו7

TtL aviv. hagal.il

וזנ דרדכ די ת S T A n o N

bus

near central

זופורפלד
S O MM E R F E L D

יהודה אשר ליב צעד לאיטו לאורך
רחוב אלנבי שטוף־השמש בתל־אביב, נעץ
מבטו באדם המצולק והבלתי מגולח, שהלך
לפניו והכנים באותו רגע ׳משהו לכיס מעילו.
ליב העביר את מבטו לאשה שצעדה בין
שניהם, יותר נכון, לארנק הפתוח שנתדלדל
על ידה. הוא צירף, פרט לפרט, הסיק את
המסקנה הנכונה, פרץ בקריאה :״תפסו
את הגנב !״

Music Centre
טבחו־ גדול מזל:

תקליכד תוצרת ה אי 7
תקליטי תוצרתחו ־ך
תקליטי לונג־פליי
תיקונים

תל־אביב בן יהודה 8טל• 21775

כדורי ספורט למשחקי ליגה ואליפות.
כדורי רגל ״זיג־זג״ ,כדורי סל ועף משובחים
מתוצרת

הידועה

שלם בע״מ,

ספקים

לציוד

והלבשה ספורטיבית

ירושלים •

תליאביב ;

חיפה :

רת׳ יפו

רזז׳ אלנבי 108

ריז׳ יפו 41

יכן מיל בתי נוסזזר המובחריס לספורט

בי ת ספר

לשבות

״ קדימה ״
תר־אביב בן־ •הודה
טלסון 20314

כיסים א׳ ב׳ ( 26,25 לאפריל) ייפתחו
הורסיםחדשים כדלהלן;
ע ב1־*ת
אנג לי ת

למתקדסי ור 8שתל 8י

בכל שעות הבוקר והערב.

למתחילים: למתקדמים לתלמידי נתי״ס מתחילים ומתקדמים :

8־ 11—10 בבוקר6—5 10—9כערב !
ולמשתלמים. בכל שעות הבוקר והעיב !
8־ 10—9 ,9—8 ,6—5בערב.

פרטים במשרד;
מ־ 12—9לפנח״צ 9—4 ,בערב (פדט ליום ששי).

צינ קתר פי ה

* דיו ד 1ונ ם קי

רח־ הקשו! 6תל-אביב
1ל ו 9זח

עורך־הדין טעה בחישוביו: המשטרה
שמה לב רק לעובדת החטיפה׳ לא לזהותם
של החוטפים. ועתה יושבים סלומון ובאלוק
במעצר, מצפים להבאתם לפני שופט־השלים,
אשר תשמש, כנראה, הקדמה למשפט פלילי
שיוגש נגדם.

גניבתהא בי 9ו»ן

כירבז ה מו סיק ה

ב לי בנינה

באלוק. הוא טען כי לכתב הוויתור העברי
החתום על ידי באלוק אין כל תוקף, היות
והחותם אינו מבין עברית׳ ניסה להשיג
בשבילו סכומי פיצויים מאמיליה — כלו 8־
מרוזנצוייג. כאשר סרב רוזנצוייג לשלם,
הגיע׳ כפי הנראה׳ סלומון למסקנה שחטיפת
אשה על ידי בעלה אינה עבירה פלילית,
החליט לסייע לבאלוק לקחת את אשתו
מבית־החרשתן בכוח־הזרוע.

טלפון 66548

דקות מספר לאחר מכן נתפס יעקוב
(״הצלקת״) לוקטו על ידי סמל־משטרה,
כשהוא משליך צרור־כסף ארצה.
הצעהמע שי ת. הסמל, הכייס, יהודה
ליב, הנפגעת שרה בכר -ובעלה בצרוף׳
הצטרפו אל שלושת השוטרים, נכנסו למ־כונית־השיטור
הירוקה, החלו במסירת וגביית
עדויות.
״אמרתי לו,״ מספר לייב ,״שאם הוא
גונב, שיגנוב, לפחות, מאנשים עשירים.״
בינתיים הציע לוקסו לאשר, לאחר שסיפי
לה את כל תולדות חייו׳ 10ל״י בתנאי
שהיא תאמר כי הכסף בעצם נפל מארנקה,
השתתק כשהשוטר הבטיח לו ״מנה״ הגונה.
משזזה המכונית הובטח ליעקוב מקום
נכבד בפרלמנט ,״שם ישנם הרבה אנשים
עשירים.״ מסתבר שהפרלמנט הוא בית ד,סוהר,
שם התכוננו העצורים לליל־הסדר,
המועד הנכון לגניבת האפיקומן. .

יעקוב עזב את משרד הרבנות כאדם חופשי.
הדירה והילד נשארו בידי מינה.
הוא הכין את הרמז. יעקוב חזר ל־רארי.
עתה, כאשר לא היה עוד מסוכן מבחינה
פוליטית, נתקבל כמועמד, לא ביזבז
זמן, ניגש להקמת בית־דפום. הוא ביקש רק
שהקיבוץ ישלם למינה 30ל״י לחודש —
דמי כלכלת הילד שהוטלה עליו על ידי הרבנות.
האושר
היה מתוק אך קצר. באחד הער בים,
כאשר בבר פעל מכבש״הדפום, במלוא
הקיטור, קרא יעקוב בגליון״סידור־ה״
עבודה שמעתה והלאה יהיה עליו לחלוב
את הפרות והפיקוח על הדפום ימסר לידי
אחד החברים הותיקים של הקיבוץ. יעקוב
היה מלא זעם: הוא מיהר למזכירות-המשק,
דרש הסבר.
לא היד, כל הסבר: נאמר לו רק שאסור
לו לשכוח שהוא רק מועמד. ושאם הסידו רים
אינם מוצאים חן בעיניו, יש לו אפשרות
להחליט כרצונו. יעקוב הבין את הרמז.
הוא לא הלך לתלוב את הפרות, חזר לחדרו,
החל אורז את חפציו.
בשבוע שעבר הוזמן יעקוב לתחנת״המש-
טרה בתל־אביב: הוא לא שילם את דמי בלב־לת>,ילד
מזה שלושה חודשים. הוא היה
מלא שמחה: עתה ייאסר לשלושה שבועות
ולא יהיה עליו לשבור את ראשו בחיפושי
עבודה ומקום־לינה. אולם היתד, צפויה לו
אכזבה: קצין המשטרה נתן לו הזדמנות נוספת,
איפשר לו לצאת לחופשי ולקבל עבודה.
מסיבות הוו• ד קו ר a m׳D

במרכז משטה ׳מוקף עצי אקליפטוס בערה
מדורה גדולה, ומסביבה הצטופפו אנשים
רבים, אשר מפיהם בקעה שירה משולהבת׳
מושכת בפראיותה.
על שפוד עב-קוטר, מונח מעל לגחלים
לוחשות, הושחל גוש־בשר אדמדם, בשרו
ש;׳ תיש שנשחט זד, עתה.
לא היה זה קטע מסרס הוליבודי על
פולחן סודי של אנשי המאו-המאו, אלא
חלק מהווי, שהיה עד לפני שנים מספר נחלת
רבים בארץ. גרעין החבורה שגתאספה היה
מורכב מאנשי המחלקה הערבית של הפלמי׳ה
לשעבר, אשר לאחר המלחמה התקבצו ויסדו
את חבורת־האש (ראה אנשיס) ה)צם ניתן
כתוצאה מן ההרגל שהפך לטבע להתאסף
מסביב למדורה ולספר צ׳יזנאסים.
עלאהבהו 9ו לי טי? ה
משמעות חדשח. כאשי נשמע השיר
יעקוב גרינוולד לא היה פוליטיקאי מימיו:
הפלמ״חניק מחפש את הנוהר, קיבל הוא כאן
הוא עבד בדפוס של עידן יומי תל״אביבי,
היטיב להכיר את מהותה של הפוליטיקה.
משמעות אחרת לגמרי מזו של התקליט
הוא רצה רק להשתכר למחייתו, לאפשר קיום בתוכנית כבקשתך, למרות נוכחותם של
הוגן לאשתו, מינה, ולבנם בן ה׳4׳ אריה. אנשים רכים בעלי עבר פלמ״חי פחות מובהק,
הוא רצה גם להרגיש קצת נוחיות וחמימות
כמו שושנת דמארי ויגאל מוסנזון.
בבית, לאחר שסבל משאגת מכוגית־הדפוס
אופייני הוא לעברם של -כל המשתתפים
ששה לילות לשבוע. אולם אפילו בליל ששי
לא היה ביכולתו ליהנות מן האושר המשפח שבמקום לא נראה אדם אשר סביבו נעו כל
מאורעות הלילה: האינדיווידואליות היא שתי:
בערבי ששי היתד, מינה משתתפת באסיפות
כמועדון מק״י, משאירה אותו לש קבעה כאן את ההצלחה.
מור על הילד. יעקוב מחה׳ אולס מינה לא
מששלחה השמש את קרניה הראשונות,
רצתה לשמוע: אסור היה לה להניח לבעלה,
גמרו חברי להקת ענבל, שנוכחו במקום,
חסר ההכרה המעמדית׳ לעמוד בדרכה אל
את שרשרת מחולותיד׳ם לקול״התופיס. ה־החופש.
נאספים
החלו להתפזר לבל קצות-הארץ כ־היי׳המשפחה
היו מתוחים, אבל הם נמש ׳ שמאחוריהם שרידי חוויות — עצמות חר כ׳
איך שהוא, עד היום בו פוטר יעקוב מ־ .בות וגל של אפר — ולפניהם׳ בעתיד הקרוב,
עבודתו, ולא מצא עבודה אחרת. היה עליו מסיבות רבות אחרות•
לקבל החלטה מהירה ונמרצת. הוא התיעץ
עם מינה, החליט להצטרף לקבוץ בארי.
לי להכמ כו ני ת. קיבוץ בארי התכונן
להקים בית דפוס עוד לפני זמן רב. עתה
נמצא האיש המתאים. נציגי המשק ביקשו
>ייטב האיחולים להולדת הבן ה מיעקוב
לחזור העירה, למכור את דירהו,
בכור בועז עם בחירת-ליבו (מודעה
לשוב ולהתישב בבארי. אולם כאשר הגיעה
בדבר)
משפחת גרינוולד למקום, לא הורשתה לרדת
בדודיה זלמן, בני ברק.
ממכונית-המשא העמוסה חפצים, נאלצה ל זוג
מבטן ומלידה.
בלות בה את הלילה, הוחזרה העירה למחרת
בבוקר. אמר יעקוב כנראה שאנשי
כיצד חיד ש ה ההנקה? (מעריב).
הקיבוץ גילו שפינה השתתפה באסיפות קו משה
פלץ, חיפה.
מוניסטיות.״
דרך העטינים המקובלים של הדוד
בשובו העירה קנה יעקוב דירה חדשה, אך

כל עבודה חדשה לא נמצאה לו• מינה פנתה
אל אביה, חבר בית־הדין הרבני של תל־הצעת
תקציב חוש לפיתוח נשק
אביב, ביקשה גט. הטיבה; «אין הוא יכול .
אטומי בטף אלף ביליון דולאר(הארץ)
לפרנס אותי.״ יעקוב טען שהוא מכיר זו נתן
זקס, תל׳אביב.
גות רבים מחוסרי־עבודה. ,ושאין זו סיבה
מספקת — ביהוד בשביל אישה בעלת הכרה
מיליון חלקי, או ח רו ץ?
פוליטית מפותחת במו מינה. א|ולם הרב
קאריו מ ק לטובו! בתו הקומוניסטית, ו
דרכי
חיים

הארץ

קו־ רשת -צבעי
העולס הזה 861

מכל
הודו־סין
ד ובו שצרפ תי
אם ישנה גבורה קרבית עליונה, הרי זו
גבורתו של החייל הרגלי הצונח מאוירון, זו
הפעם הראשונה בחייו — ישר לתוך קרב
כמעט מיואש. השבוע ביצעו כמה מאות חיי לים
מיבצע זה מעל לעמדות הצרפתיות המ נותקות,
בדיאן־ביאן־פו. היתד, זאת נקודת״
השיא באחד הקרבות המוזרים ביותר בתולדות
המלחמות.
מפקד המבצר היה אלוף ארון־״אף׳ חבוש
כובע״סירה אדום, שהצליח גם בשעות הקרב
החמורות ביותר להפיץ ריח ניחוח של בושם
צרפתי. קריסטיאן דה״קאסטרי הוא אציל,
חייל מקצועי מלידה, מפקד מוכשר ומתרברב
מן הסוג הצומח רק בצבא הצרפתי. לו היה
מחזאי מחונן בוחר את נפשות העלילה, לא
יכול היה לבחור לו אויב שונה יותר. וו
נגויאן גיאפ הוא גבר נמוך, בעל פנים יל דותיים
וחיוך ביישני, מורה גימנסיה להיס טוריה
ולשפה הצרפתית, כרגע מפקד ראשי
של צבא ויאט״מין ושר״המלחמה שלה.
גאווה מול סכינים. מלבד ״גנרל״ גי־אפ,
הלוחם בכובש זר ותורם תרומה למה פכה
הקומוניסטית העולמית, אין איש יודע
בדיוק מדוע הוא נמצא במקום שהוא נמצא.
למען צרפת נלחמים גרמנים ומארוקאים,
העולם ליקוי אחד: הן סתרו זו את זו. בכל זאת
ניטה אייק כמיטב יכולתו לספק את הכל :
הוא הוריד את כוח הצבא כדי לחסוך כסף,
העלה את תקציב חיל״האויר כדי להוסיף
כוח׳ הוא השיג שביתת״נשק בקוריאה, והוא
השמיע דברים כדורבנות נגד ברית״המועצות.
בסך הכל דמה למהלך על חוט דק, הצליח
כאיש מקצוע מדופלם. אולם השבוע היה נד מה
כי הוא עומד ליפול ממנו.
מוות כיערות־עד. גרם לכך המצב
המחמיר והולך בהודו״סין (ראח לעיל) .ה צרפתים
ספגו מכות, נטו למשא״ומתן עם
הו צ׳י״מין. האמריקאים היו בטוחים כי ב״
משא״ומתן זה ישיג הו את השלטון על ה ארץ,
במוקדם או במאוחר. אולם שלטון קו מוניסטי
על אבן־פינה זו של אסיה פירושו
הריסת כל היסוד של האיסטראטגיה האמרי קאית׳
אבדן אסיה הדרומית כולה.
היה ברור כי אמריקה אינה יכולה להסכים
לכך באפם מעשה. אולם אין אדם נורמלי ב עולם
סומך עוד על כושר״הלחימה של צאצאי
נפוליאון. יותר ויותר נסתבר כי רק שליחת
צבא אמריקאי ממש, כמו בקוריאה׳ יכולה
להציל את חצי״האי למען המערב.
אלא שעתה התנקמה תעמולת״הבחירות ב״
אייק. הוא׳ שנבחר כדי לחסל את מלחמת-
קוריאה, אינו יכול בנקל להסתבך במלחמה
קטנה גרועח עוד יותר. שהרי אחרי החייל
האמריקאי עלול להופיע בשדות־האורז המו אנשים שירי
uמי

כאשר הופיע ישעיהו(״שייקר,״) אופיר,

אמן הפנטומימה, על הבמה הפתוחה של
נשף־הטטודנטים בחיפה, לא נבהל מפני הגשם
שירד אותה שעה הכריז בעליצות :
״עכשו נוצר מגע מלא בין כל שלושת ה גורמים:
ביני בין הגשם ובין הקהל.״
אמנית אחרת שהשתתפה באותו נשף, הזמרת
השחרחורת, ערבת־הקול, שו שנה
דמארי, גילתה אף היא אומץ־לב, עמדה
שעה ארוכה בגשם׳ שיעשעד, את הקהל הרטוב
בשירי־מים תימניים.
לא סבל כלל מן הגשם החידונאי היש ראלי
שמואל (״שמוליק״) רוזן, שישב
באחד האולמות הסגורים של הטכניון, ניהל
חידונים עד לשעות־הבוקר הקטנות. אמר
הוא בחיוך :״מעולם לא היה לי מספר כה
רב של לקוחות.״
אורח אחר של נשף־הסטודנטים׳ ששיע״
שע את הקהל רק מעל גבי הגליונות של
עתון־הנשף, דן (״מד, נשמע?״) כן־אמוץ,
נחבא במשך כל הזמן אל הכלים, התבודד
מאחורי בנין־הטכניון, בחברת בני חבורת״
האש, שצלו גדיים. כאשר נשאל הוא לסיבת
התנהגותו, השיב קצרות ז ״כל אחד שואל
אותי, מה נשמע?׳ זה כבר נמאס לי \״
חברו למקצוע של בן־אמוץ׳ סופר מעריב
בחיפה רפאל כשן, הצנום ורביד,מרץ,
ניסה להקדים את שאר העתונאים, הפליג
ללב־הים בסירת־מנוע, התאמץ לעצור את
א/ק מבט ח, שהובילה את עצמותיהם של
הבארון אדמונד (״הנדיב הידוע״) דה־רוטשילד
ורעייתו, קיבל תשובה קולעת
מפי מפקד האניה, אריה (.״בומזי״) בומאש:
״מר? ,אתה חושב שזאת מונית?״
בכלי תחבורה אחר, בגובה של 3ק״מ במטוס
אל־נול שטם מנאירובי ליוהאנסבורג׳
הגג יום ף 5גולדשטיין חלוצה המצטיין של
הנבחרת הישראלית בדרום אפריקה את יום
הולדתו ד,־.22

נשקעחלב

חיילי לגיון חזריס פהודו־סין
קפיצה לשמי חקילימנג׳רו

שכירי לגיון תזרים, המעונינים בהודו־סין
כמו בשלגי הקילימנג׳רו .
שחות מכולם יודעים הצרפתים עצמם מה
הם עושים בדיאן־ביאן־פו, או בכל מקום
אחד בהודו״סין הנושא שם שאין הם מסוג לים
לבטאו. כי לצרפת אין מה להרתיח במל חמה
זו. אם ינצחו, יצטרכו להעביר את השל טון
לידי ממשלה מקומית עצמאית. אם ינוצ״
חו, הקומוניסטים ישתלטו על הארץ, יסכנו
את הארצות השכנות שאינן שייכות לה. ל צרפת
אין שום ענין בכל אותו חלק העולם.
אולם צרפת ממשיכה במלחמה שהיא שונאת
אותה. מתוך טעמי פרטסיג׳ה וחוסר־מוצא.
מפלה בהודו״סין תהיה אסון לצרפת, סו פה
כמעצמה עולמית. נצחון בהודו״סין הוא
בלתי״אפשרי, כי מעולם עוד לא נוצחה מל״
ח׳מת״השיחרור של עם נגד צבא זר. ישנה
רק דרך אחת נוספת: כניסת צבא ארצות־הברית
למלחמה וו, הפיכתה לקוריאה שניה.

ארצות״הברית
למלחמה
״כולנו מעריכים את הגנרל (אייזנהואר),
אולם אם ייבחר יהיה עליו לטפל במקרה מסו כן
של פיצול האישיות גילים אלה של
עדלי סטיבנסון׳ לפני למעלה משנה, מצלצלות
כיום כנבואה.
שלושה סוגי אנשים התחברו בשעתו כדי
לשים את הגנרל בבית הלבן: אותם שרצו
לשים קץ לקו המתון של טרומן וסמכו על
אייק שיהיה איש חזק ; אותם שמאסו במלחמת
קוריאה וסמכו על אייק שימצא את הדרך
לשלום tואותם שבחלו במסים הגבוהים והאמינו
כי נשיא רפובל^אי יקצץ בהוצאות:

היו אלת ללוש מטריוו( יפות. וליה להן דק
חווולוז תזה

• צפים־מים החייל הסיני. הסכנה של מלחמת״
עולם מימנית מציצה. מתוך הג׳ונגל הרטוב.
השבוע פקד אייק על סגנו, ריצ׳ארד ניק״
סדן, להעלות בפומבי אפשרות זו. מיד על תה.
צעקה נוראה ר,שמימה: כל חברי הקונ גרס
אשר תקופת״כהונתם מסתיימת בעוד
חצי שנה׳ נתחלחלו. איך יופיעו לפני הבו חרים
כשבנים אמריקאים טובים נשלחים למות
ביערות״עד נידחים?
מעולם לא היד, אייק נתון במצב כה קשה.
כרבים לפניו, למד שקשה לאחוז בחבל בשני
קצותיו — וגם להלך עליוv .

גרמניה
קלארק הי טלד
בכל העולם מתחבטים הורים צעירים כיצד
לקרוא לילדיהם. הפתרון הנוח ביותר הוא׳
בדרך כלל, לבחור בשמו הפרטי של גיבור־היום.
אחת הדרכים לחקר דעת״הקהל היא,
איפוא להתבונן ברשימת השמות של הילדים
שנולדו בתקופה חנדונה.
לא מכבר טרח עתונאי שוייצי לעבור על
רשימה כזאת בגרמניה המערבית, הגיע, ל מסקנות
מאלפות. השם אוולף, שהיה משום״
מה פופולרי מאד עד שנת 1945׳ נעלם הליל
בגרמניה. במקומו עלה לראש הרשימה חשס
קונראד׳ שמו הפרטי של הקאנצלר אדנואר.
אולם אישייגי עוד יותר חיו שאר השמות ה עיקריים.
בגרמניה פרחה אופנה של שטות
מסוג חדש לגמרי: גאדי, מארלון, דני ליל דים
1אינגיריד, ריטה׳ ומד׳יילין לילו־יות. כוכ בי
הוליבוד תפסו, לפי שעח׳ את מקומם של
אלופי־חשריין ומצביאי הם.ס.
אס ייקום בעוד 30 שגה יורש לפידר ייוד

סן: ששמו יהיה׳ בערך, קלארק היטלד,

מזל ביש היה לקומיקאי האמריקאי צרוד
הקול וארך־החוטם ג׳ימי דוראנטה, שנפצע
בחוטמו המפורסם, שעה שנפל עליו
מכסה של פסנתר׳ בעת הופעה בטלביזיה.
אמר ג׳ימי בהעוותו את פניו החבושים :
״ביטחתי את החוטם ב״ 100 אלף דולאר —
והאסון היה מוכרח לקרות דווקא ימים מספר
לאחר שפקע תוקף הביטוח !״
כאשר נשאל קצין משטרה הקשור לבט־חון
הרכוש, אפרים הופשטטר, ראש ה מחלקה
הפלילית בפועל במטר,־הארצי של
משטרת־ישראל, אם הכסף־ שנגנב. מקופת
מלווה של העובדים בירושלים והנשק שנמצא
אתו יחד בכדי״חלב, הוטמנו שם על ידי
אנשי־מ״חתרת, השיב נמרצות״ :״זאת היתה
רק גניבה לשם גניבה. כולנו היינו במחתרת
ולמדנו שיש לשמור נשק בכדי־חלב, ואין
פלא בכך שהגנבים השתמשו בשיטות המו כרות.
כשהוראתה
לאיש־משטרה אחר, עמוס
כן־גודיון, עוזר למפקח הכללי של מש״
טרת־ישראל, על ידי צופה שישב לידו ב״
תחרות־איגרוף, תמונה בה מצולם אדם מא כיל
טלה, לא ייחס לה חשיבות, עד שנוכח
׳כי זוהי תמונת אביו דוד כן־גוריון, ש צולם
על ידי הצופר,־המטייל בשדה־בוקר.
אמר הוא לבעל התמונה :״תוכל להראות
את זה לכל הקהל.״

תר Uוקר
הפתיעה את בני־עמה הנסיכה הבריטית
מרגרט, אחותה של אליזבט השניה, מלכת
בריטניה, שפשטר, את פרוותה היקרח, לב שה
בגדי־כורים, ירדד, למעמקי מכרה פחם
בנוטינגהאם, אנגליה, הכריז־ ,במהותה את
סניה המפויחים :״אבק הפחם חיד! מתוק
כמו סוכר״.
חיבה מיוחדת לסוכר מסוג מם1ייפ גילה
גט קונסול פולין בתל-אביב, ,מארק תח,
שנשאל מדוע נחשבת השוקולדח חישדיאלית
•למשובחת ב^־לם. השיב הוא :״מפני שהיא
עשויה מסוכר פולני.״
כאשר נש^ל חבר מפלגתו של תה, ציד
מק״י בכנסת מאיר וילנד, על ידי עתי-
נאים, אם נכון הדנה שבעל־חדיוח שלו
הוציא נגדו צוו־סינוי׳ השיב בנימת תמחץ!
״זה נודע לי דק מתוך העתונות*.

מה שאינני מבינה, למשל, הוא
מדוע אנשים מתכתבים׳ כמו זה ב טורונטו
מעונינים בגובהה של הנערה.

אני אוהבת לקבל טכתבים סז הסוג
שכתב לי צעיר בו ( 17,5״בעוד שנתיים
ומחצה אהיה בז עשרים צבר כחול-
עיניים וכחיר־שיער C15/ 861 שופע
חוש־הומור. מובטחתני כי הנערה שההקשר
אתו לא תשתעמם. הוא חניך תנועת-
נוער חלוצית. לומד בשמינית. אומר שאינו
יפהפה. אולט נם לא שימפנזה
תכונות אלה מאפשרות לו לדיות נשיא
אגודת בעלי־הקורקינטים ומועמד רציני
לנש.יאות מועדו! ציידי־הקרקפות. את יתר
הפרטים יפרט לנערה תיננית בריאת־הגיוז,
בעלת השכלה תיכונית (או כמעט).

דרך אגב, רשיון

את היזמה לעניו אותו, משאיר טכנאי
הרדיו בז ה־ )861/216( 20 בידי נערה
בת 16 19 שהאות להתכתב אתו. כדי
שיהיה לה מעט מושג עליו הוא: בעל
נובה של 1.86מ׳ ,שחייו טוב, רקדו לא
רע. חובב מפורט, מוסיקה, מפרות, קולנוע
ותיאטרון. הוא מציין, משום־מה. שיש
בידו רשיוו־נהיגה למכונית ולאופנוע.

שיא ההעזה

כנראה מפני שהוא נמצא בחברה סלונית
בו מספר הנערות מצומצם, מבקש בלונדי תיכון צעיר בו 19 בוגר בית־פפר
( )861/217 להתכתב עם נערה נבוהה ונחמדה.
נועזת ועד כדי כד, שתסכים
לשלוח לו כבר במכתבה הראשון את
תמונתה) ,חברותית ולא משעממת. רצוי,
אך לא הכרתי, שתהיה ירושלמית.

חכר־מחתרת בקנדה

מטורונטו, קנדה, כותב איש צעיר
861/218 שהיה חבר-מחהרת וחייל מל חמת
השחרור בארץ, נסע לקנדה כתייר,
נשאר לפי שעה שם. לדבריו אינו מכוער.
נובהו הוא 1.65ם״מ. הוא רוצה להתכתב
עם בתורה רצינית בת , 20— 25 חמודה
בעלת נובה מתאים.

לא רק גומות־חן

משום שהיא עוסקת כעת בכתיבת עבודה
על נושא משפטי, מעונינת צעירה בענהדר)

השכלה גבוהזז ווכהב יד
להתכתב עם עורד־דיו צעיר לשם ליבון
בעיות. היא כותבה שהיא מחוננת לא רק
בנומות־הן 861/219 אלא אח בנטייה
לכתיבה. במקרה ולא יתקשר עורר דיו.
יכול כל בהוד גבה השכלה בניל 22— 17
לעשות זאת.

שלא על מנת לצוד .

בהתכתבות לשמה. ללא כל כוונות. מעונינת
אשה נשואה בשנות ח) 861/220( 20-
שלה; עם נבר, או אשה (באמת לא
חשוב) ,בחוץ לארץ. הכותבים עברית.

אלנני רוצה• להשוויץ, אני מק בלת המון מכתבים ובהם׳ השאלה :
האם את נשואה? רווקה? אם אענה
להם, אסיר את כל המיסתורין, ואז
לא אקבל יותר מכתבים. לכן אני
שותקת.

;עת חיה

אט נבוכה — :טבעי הדבר שבתד בת
ה־ 16 מעדיפה את חברת רעותה, על פני
חברת־נערים. איז לד כל סיבה לדאנה.
וה לא אורד, בדרד כלל, יותר משנה,
ואז תפנה את התענינותה לבני המיז
השני.

גם כן משחו
זיוה
בת 15- נשקתי נשקתי

ש מה אני הושבת על נערה
שנשקה לשלושה נערים? שבגילה
לחרבה יוהד. רק כיוס חולדהי
פעם לארבעה עשר, אז טח?

הנהל**כא!

דוב נ — :אני יכולה להביו את אביד
שאינו יכול להת לד יוהד כטח־כיט. אני
יפולה להביו נם אוהד, שבילוי עם נערה,
כהליכה לקולנוע, הוא הוצאה נדולזז
מרי בשבילך. אתה נמצא בגיל בו אינך
צריד יותר לבקש כסף כים מאבא׳לה.
מדוע לא התן שעורים פרטיים, למשל?

כלי צחוק

הוה׳לה — :את מתביישת בצחוקד .,הרנ.1
״מרי.לדעתה. דבר המפריע לשכנים בקולנו
ע.־ סובו שאת יכולה לחתאמו בצחוק
מעודן יותר. אולם זה יישמע מלאכותי,
אם את באמת מודאגת בנלל צחוקד יהיה
עליך ללכת רק לסרטים סוהטי-דמעות.

בל יום דרקון אחד
יגאל נ — :הבדתך היא טיפוס של
הנקרה הרומנטית מטבורה כ׳ אבידה יה־

דוג למענה כל יום •לפחות ררקון אהד.

ננד זה איו לעשות דבר. חייד בטוב לב:
היא תוזסבת במקורם או במיוחד. ב׳נינ1
לביו עצמנו. אני חושבת שאתה לא בלתי
מרוצח מ• העובדה שהיא דואיול ׳ f tאת
האביר.

למכולת על אד*ע

דותי! — דוב חשויצדיס נקשים, משד
הזמו מיושביט יותד, יהט לדיג בקליט
מצו״*יט. אל. ילשבדי את דאקזד החמוד
בגלל זאה. יש ל׳ מבד שחיה. לו חובי
ללקט לבבות שבודים. בקת, אילו דאית
אותי טוהב קדח ודץ למכולת גמקט קל
אדבק בשביל אשתו, חיית ודאי נתקי..

mבר״׳ ביקשה חיה נוי׳ ד,בלוד
I Iדית התמירה, ירוקת העיניים,
B 11 r״אולי אתה יכול לזוז קדימה?
אתה דורך לי על השמלה.״
״מצטער,״ השיב לה קול צרוד ,״אפילו
זנב של חתול לא יכול לעבור בדוחק הזה.״
חיה היתר, נרגזת ומאוכזבת. לילה זה —
ליל נשף הסטודנטים החיפאי המסורתי שנערך
ב־ 14 לאפריל — היה צריך להיות אחד
המאורעות החגיגיים _ בחייה. היא שמעה
גדולות ונצורות על הנשף הזה. סיפרו לה
שמאות סטודנטים השקיעו רבבות ימי עבו דה
ולירות בהתקנת מערכת־ תאורה׳ הבאת
מתקנים שונים של הלונה־פארק, הקמת
מדורי־גהינום, גן־עדן, מולין רה׳ ,מועדון
מקסיקני ומועדון וינאי. היא ד,יתר, משוכנעת
שהיא׳ תוכל לבלות כהלכה, להפגין את
שמלת־הנשף החדשה שלה לעיני מכרותיד,
המלאות קנאה׳ היא האמינה להודעות החזאי
של שדד,־ד,תעופה בלוד, שהכריז כי מזג־האוויר
יהיה נוח, יאפשר להמוני חובכי־השעשועים
להתבדר כד,לכד, לא רק באולמות
הסגורים, אלא גם במתקני־הנשף תחת כיפה־השמים.
אולם
החזאי טעה בחישוביו: הגשם ירד.
היה זה גשם טורדני דקיק׳ חודר עד לעצמות,
שהבריח את שמונת אלפי אורוזי־הנשף
ממתקני הלונה־פארק וממשטח־השולחנות
הגדול אשר לפני הבמה הראשית, אילץ
אותם לחפש מחסה במסדרונות־הטכניון.
הדוחק היה איום: שמלות נמעכו, חליפות•

נשךהס טו דנ ט׳ ה חי פ אי נעירה שג ה בסיוג!
ת או רהמ פו ארת. מ ת קני שע שועי, ש פ לו ת
מ הו ד רו ת. צ פי פו ת. וג שבלתי ־ פוסח .
א ל פי הזוגו ת שנז ע קו ל מ קו םמכלק צו ת
ה אר ץ ב או לנשרמ טע מי שונים: הנ ע רו ת
והנ שי ם רצו ב עי קרלהפ גין ל עיני כלאת
ש מ לו תי הן הי ק רו ת. הלקשלהגב רי
מצ א כ אן הז ד מנו תמת אי מהלהראותאת
דהרחבהו ארנק הרחבלא תו ת.

אתרי ה ל כו לנ ש ף ..מפני ש כו ל הו ל כי ם
לשפ ״ .מ תו ר ת קוו תלזכותבמ כוני ת הנ ר׳ ג׳ ״
או פ שו ט מ תו ר רצון להשתעשע.
כלאלהלאב או ע ל סיפוק. מלבד
ה מ או שר שזכ הבמ כוני ת. והמ או ש רו ת שזכו
בבחירותמלכת ־ הנשך. בשעתלילה
מ או תרת. ש ר כו זוגו ת עייפי אתדרכם
ה חו צהכשא רנ קי ה ריק* .וב מו תמנקרת
השאלה: ה א זה היה כ ד אי?

ד!מון ןטים שזכו

לעלות על -ב מו ת
הריקודים היו מאו שרים, זו ג צעיר זה קורן
משמחה: סוף סוף אפשר! גם להשתעשע!

ערב יקרות נתקמטו.

כלי שר אל ר ש עי ם
״הגשם כמעט ופסק,״ נשמע קול מתוך
ההמון הצפוף.
אורחי־הנשף מיהרו לנצל את ההזדמנות,
החלו לנוע לאיטם לעבר האולמות הסגורים
המעטים.
אולם־הגיהינום, המקושט בציורי שדים
טובים למדי, היה מלא עד אפס מקום. דומה
היה כי כל יושבי־תבל הינם רשעים,
רשעים מרושעים. תזמורת־ריקודים ניגנה
בקצב סוער׳ אך הרוקדים היו מעטים ביותר :
פשוט לא היה !מקום.
״זה גד,ינום במאה אחוז ״,אמר נתן כוהן,
נהג המונית החיפאי, גבה־הקומה והמ שופם
,״יש פה כל העינויים הדרושים :
חום, מחנק, מחירים זוועתיים. בעד פלפל
צריך לשלם חצי לירה, ובעד כוסית קוניאק
— לירה׳וחצי. יש תזמורת ואי אפשר לרקוד.
יש מוכנית, ,ואיש אינו יכול לראות אותה.״
״המחירים אינם מפחידים אותי,״ התערב
בשיחה המהנדס הצעיר אברהם רון ,״חזיתי
את זה מראש. על כן אכלתי ארוחת־עדי
עוד לפני שבאתי לנשף׳ והבאתי אתי בקבוק־משקה
לרימו׳ם מצב־הרוח.״ ובדברו תפח
על כיסי־מעילו הנפוחים למדי.
המחירים הגבוהים לא הצטמצמו לתחום
שלטונו של השטן. הם פלשו גם לגן•
העדן, שהיה מצוייד באולם למשחקי-־מזל

V ,,ד י

העשן התאגד.
הפריע לעיניים

הוא עלה מאלפי סיגריות ,/מילא את האול מות הסגורים של הטכניון.
ולעד שות המצלמות ליהנות ממראה פני הן של המשת תפו ת החמודות.

הרגליםרקעו. היו אלה רגליהן של רקדניות קנקן י שראליות /שניסו לחקו ת (ללא
הצלחה יתירה) את א חיו תי הן הפריסאיות, באולם מו לין. רוז׳ ,שהוקם ב מסגרת הנשף.

נשיקה אוירית.

האוויר לח וצונן? אין
בכך כלום. העיקר שאפשר להתנ שק ב מ רו מי
גלגל־יהענק, נועל למגר שים המוארים בפנסים.

שלושהמאושרות. מלכת־הנשף, מלכה רוזנבלט התל־אביבית
ו שתי סגניו תיה, רות פרנקל החיפאית ות מר זלקינד
פרוות״הפרס. את לוב שת
מלכת־הנשף
בת רמת־גן.

אל המטרה.

ה הפוגה, עליה הכריז שר־הגשמים ב שתים אחר
חצות איפ שרה לחובבי־ה שע שועים למצוא את סיפוקם בלונה־פארק,
ל ב חון את כשרונם הצלפי בעזרת רובי אוויר מודרניים וק שתו ת וחצים.

נבחרו המלכה ושתי סגנותיה. המלכד, מד׳
ריכת־הנוער התל־אביבית מלכה רוזנבלט —
זכתה במעיל פרווה יקר. שתי הסגניית׳
רות פרנקל החיפאית ותמר זלקינד הרמת־גנית,
זכו בנופש בנהריה ובשמלות נשף.

!וגתא מיוחד, שהוקצב למגדת העתידות התל־אביגית,
גררה,
»מה היא גיבאה לך?״ נשאלה נערה
שחורת״שיער ויפת״תואר שיצאה מתאר, דל
סנדרה
״היא אמרה שהגשם יפסק, אבל אני פשוט
לא מאמינה.״

ח ע תון דשאב רו ח

נבואתה של סנדרה התקיימה. בשתיים
אחר חצות התבהרו, סוף סוף, השמים.
ההמונים שמחו לעזוב את האולמבות המח ניקים,
ביכרו את האוויר הצונן והלח על
פני ענני״עשן־הסיגריות. הגלגל הענק ומי
קיוסי־השעשועים הופעלו במלוא הקצב.
״חה—חה—חה 1״ שאגו תקליטי״הצחוק,
שהובאו מהלונה״פארק היפואי.
״נתן, אני מפחדת!״ נצטוותה נערה מתוך
תאו של הליקופטר־שעשועים מעופף.
דומה היה כי מצב״הרוח עלה במקצת,
הכל זרמו לעבר הבמה הגדולה, שהוצבה
על מגרש בית־הספר הריאלי, עליה נערכו
בחירות מלכת״היופי של הנשף. הבנות גילו
הפעם צניעות בלתי רגילה: רק מועטות
מהן התנדבו לצעוד על פני הבמה, לשמש
נושא לסקרנותו של הקהל ולהלצותיו העוק״
צניות־מיושנות של הקונפרנסיה, אלכסנדר
יהלומי.
הבחירות נמשכו שעה ארוכה, המועמדות
נתקבלו במחיאות״כפיים פושרות, ולבס־ף

״מספר 7305 זכה במכונית הנרי־ג׳יי ! ״
שאגו הרמקולים הפזורים ברחבי גני הטכניון
ומגרשיו.
אולם אותר, שעה כבר היו המגרשים
כמעט ריקים מאדם, גלגל הענק הריק הוסיף
להסתובב. הרוח המערבית החזקה נשאה על
פני המגרשים גליונות קמוטים של עתון
הנשף, זוג צעיר ועייף השתרך לאטו לעבר
אחת היציאות. היו אלה חיה נוי ובן־לוייתה׳
יעקב המנומש ואדום־השיער.
״מאושרים החמורים שהשתתפו בתהלו כות
הפרסומת של הסטודנטים, ולא הלכו
לנשף,״ אמר יעקב בגילוי לב ,״הם יכולים
לפחות לישון במנוחה באורווה, ואינם צרי כים
לשלם לירה וחצי בעד כל חתיכת״קש.״
״אין דבר,״ השיבה חיה, בחיוך ,״נקוד,
שבנשף הבא יהיה טוב יותר.״
״לא,״ אמר יעקב ,״נשפים מסוג זה אינם
עלולים להצליח, אפילו אם יתקיימו במזג־אוויר
מצויץ, כי ישנו חוק פשוט: עשיה
אנשים יבולים לשמוח, מאה איש יכולים
להתבדר, אבל אלפי אנשים יכולים יק
להדחק ולהשתעמם,״

אלהא 11ירהצח

מחפה יעיל.

מ שתתפי הנשף שבאו מערים אחרות לא יכלו לחזו ת את מזג־האוזח חרע
מראש. אולם חיפאי תזאת, הצטיידה ב מ טריה, המגינה גס על ה תסרוק ת וגס על שמלתיחנ שף.

ספה־ט
משלחות
וו שלחתעדקב ״
סביב שולחן מוארך ישבו השבוע אנשים
נכבדים מאוד. הם עמדו גם להחליט כמה הח לטות
חשובות. בחוץ ציפו בחרדה שלושה
צעירים וצעירה להכרעה גורלית: מי מהם
נוסע למגילה׳ בירת״ד,פיליפינים י
הטיול היה קוסם מכדי שמישהו יסכים לוותר
עליו בשל דברים קטנים. השיקול הקר :
מי מהמועמדים מסוגל לעשות יותר במשחקי
אסיה, עבר לסעיף שני בסדר היום של ישי בת
הועד האולימפי הישראלי ! והפתרון היה
לפי מיטב המסורת של שיטת הפיפטייפיפטי,
קרב בין עסקנים. עד לשמע האחרון
לא היה ברור אם בכלל תשתתף ישראל ב משחקים.
האוצר עסק בספורט חדש ומקורי,
הצביע על כל דבר פרט על קופתו שלו. הוא
שכח את רווחיו האחרונים ממשחקי הגביע
לכדורגל׳ והתעלם כליל מהחשיבות הגדולה
של ייצוג ישראלי בחלק העולם המאוכלס
מיליארד תושבים. אך לבסוף מצא לנחוץ ל שחרר
סכום פעוט, שהספיק בדיוק לשלושה
ספורטאים ; וכדי לבחור בהם נחלצו העס קנים
לקרב הגדול: למנוע מהיריב ייצוג גדול
מזה של הצד שכנגד. ההחלטה, כמקווה, לא
באה, וההכרעה הועברה אל שני יושבי״
הראש. הם לא התעמקו הרבה בבעיות הספור טיביות
והתעמולתיות שהועלו בישיבה, עשו
חשבון פשוט שאהובה קראום, אלופת הקפי צה
לגובה היא חברת הפועל. שיואב רענן,
קפצן למים׳ הוא מכבי ואילו הקלעי המצ טיין
דב בן־דוב הוא חבר מועדון הציידים.
אך חבר הפועל למעשה, בפועל או לא בפועל.
ד״ר משה התיק, נשיאו המכבי של הועד
ומרדכי ז׳יליסט הנשיא מטעם הפועל התכנ סו
בחדר מסוגר, הסתודדו שעה קלה, הוציאו
את המסקנה הפשוטה: ההרכב הוא בסדר,
אך המלווה יהיה איש מכבי. הוא נבחר על ידם
במקום. שמו: ד״ר משה הרניק, המנתח ה ידוע
של בית״החולים אסותא, שלא המתין
לחסדי״האוצר, קנה את כרטיס״הטיסה בכס פו
הפרטי.
כדורגל שערי ונשיר׳

התח רו ת ״ארטיק״
פרם ראשון: מסע באירופה כולל הארחה של 8ימים בבריסל
פרס שני: מקרר חשמלי ״פילקר׳ פרם שלישי: אופנע חדש ניסוג bsa
ועוד פרסים רבים יקרי ערך.
ל^ 30י

מועד הסגירה:
אל נא תשכחו לשלוח את שטרי הסלעים יחד עם השאלונים,

שמות

הזוכים n o n 1

בציבור

ע׳י חבר שופטי התחרות
בחסותו האדיבה של ראש מועצת בת־ים

3־ 30 דמאי 3 1 9 5 4־ 16.00

אחה״צ

: 1א ! ל מי •הדו״ד ״ אר טיק״ ,ברו -ם
מו צ רי ארטיק ״
הנם טעימים ובעלי
ערדתו 11ת ׳ ר ב

המחירים לצרכן:
75 פר׳
שלגון שוקו
לימון -גלידה פירות 50 פר׳

השבוע עמד מאזן הטיול הדרום־אפריקאי
ב״ 21 שערים לעומת 7לזכות הנבחרת היש ראלית*.
שפע
המסיבות, התפילות בבתי״הכנסת, ו המתנות
היקרות׳ לא פגם בכושרה של הקבו צה׳
זבכל מקום שנתגלתה פירצה הבקיעה
היא מספר שערים שייזכר לתקופה ארוכה
בתולדות הכדורגל הדרום אפריקאי.
100 אלף צופים חזו בחמשת המשחקים ה ראשונים,
ביניהם כושים רבים׳ שהושבו ב מקומות
המיועדים רק להם, הריעו ממושכות
לכל שער ישראלי.
אך בין משחק למשחק עשו הישראלים חיל
בשטח אחר: עשרת הרווקים שבנבחרת היו
חומר־גלם רצוי מאד לבנות עשירי היהודים
כותב אחד המלווים :״יש סיכויים רבים
שכמה שחקנים ישכרו לעצמם בדרך חזרה
מטוסים מיוחדים״.

,.אטבחאל הודי׳
קריאת התגר הערבית המפורסמת יצאה
השבוע מהכפר הערבי לשעבר יהוד, הזכירה
לתושבים את הימים הרעים מלפני שש שנים.
22 שחקנים, כמעט כולם יוצאי צפון־אפ־ריקה,
התייצבו למשחק כדורגל בתלבושות
שונות: הפועל יהוד והפועל בית״ליד. הן
לא היו בעלות איכות גבוהה׳ אך לפחות היו
שתת בדבר אחד: רגשנות מיותרת. כי כא שר
החל המשחק היה ברור שהמתח הפשוט
של תחרות ספורטיבית הפך בין שורות ה אוהדים
היריבים לפתיל בוער׳ שקצהו מס תיים
בחבית״אבק״שריפה.
כאשר היתד, התוצאה 0 : 0התקוטטו לפתע
שני שחקנים׳ גררו אחריהם את חסידיהם ל קרב
אכזרי של אגרופים, מקלות וסכינים,
שלא היה כמותו על מגרש כדורגל בארץ.
הטבח היד, גדול, הביא לבית החולים כמה
פצועים. אך הספורטאים האמיצים לא היו
כלל גיבורים כפי שהראו זאת בזירה: כאשר
הופיעה המשטרה באופק הכפר, נמלטו כולם
כא־ש אחד׳ השאירו את הקהל עומד בפה
פעור.

העולם הזה 861

ן, ך ן | 1א

ק 1ל נ 1ע

( ה מ שן מעמוד 01

וקצר״נשימה, ופיו פלט משפט אחד ויחידי!
״ G h e tto 1s t a lle s v e r lo r e n f

סרטים

אירגן שטרום קיבל את הפיקוד על עצמו.
היינריך הימלר היה נאלץ לאכזב את מנהיגו:
הוא לא הגיש לו ליום הולדתו את
מחצית־ד,מיליון של יהודי גטו״ווארשה. הקרב
על הגטו נמשך שלושה שבועות תמימים!
ואפילו לאחר שהוא נסתיים נשארו
בתוכו קבוצות־לוחמים מבודדות, שפשטו
על הגרמנים והטרידו אותם ללא הרף.

נ קו דתהר או ת
ספורו של הונוסוקה אקוטגבה
(עמוד אחרון, העולם הזה )818 זכה, בגיר־פתי
הפילמאית לפרסים אמנותיים רבים,
ביניהם פרס פסטיבל קאן 1951׳ הוציא את
יפאן מאלמוניותה הקולנועית.
הסרט הנקרא ר א שו מ ץ מבויים על ידי
חצ׳ירה קורוסבה, מראה שלשה אנשים מתפלספים
על האמת, הם מסבירים את רגשותיהם
במעט מלים, והרבה מימיקה. הבעייר,
המעסיקה אותם היא משפט־שודד המואשם
ברצח בעל ואונם אשתו.
התקופה היא המאה ד,־ .12 במשפט, מעי דים
השודד, האשד, ורוח״הבעל המופיעה באמצעות
מדיום. הסרט מראה בצילומי החזר
מופלאים ביפיים, את גירסות כל אחד מהם,
השונות זו מזו, בהתאם לנקודת הראייה
של המעוניין, נותן מקום רב למחשבה על
טבע האמת בכלל.
פלאשבק משולש, האפי אנד׳ ובכל זאת
זהו סרט אמנותי נדיר, ללא כל אפקטים
זולים. משחקם של השחקנים הוא חפשי ו מתפרץ,
מותאם לדמויות אותן הם מגלמים.
בחור

אינ ט רנ ציונל עדהמרס
אבוס וקוסטלו הם זוג הקומיקאים החלשים
ביותר של הבד האמריקאי. הוכחה נו ספת
לכך מתקבלת בסרטם כדרך אל ה״
מרס, בו נראות הרפתקאותיהם האוויליות
של הזוג השלומיאל, המפליג בספינת־חלל

אל המאדים.
הסרט נוצר למעשה כדי לשמש רקע לאוסף
היפהפיות של תחרות מים תבל הראשונה,
שנערכה בחסות אולפן א מי ברסל
במיאמי.
אינטדנציוגל־ד,יפהפיות (אוחד, ורד אינה
נכללת שם) משבדיה, הפיליפינים, הודו, גר מניה
ועוד, מתכנס כולו על המאדים, מקום
מיושב רק נשים בעלות סוד הנעורים הנצחיים,
אותם הן מפגינות בתלבושת מוזהבת
המורכבת ממכנסיים וחזייה, וכולן, מפליא,
מאוהבות דווקא בבוד אבוט, הגוץ השמנמן.
הוא בוחר במלכה (מרי בלנשארד) ,בוגד
בה, אפילו.
לפני הסרט, נראה סרט קצר ובו תהליך
בחירת מיס תבל, כל המועמדות עוברות 15
פעם על הבמה בבגד-ים, בשמלת־ערב וב בגד
ים. מיס פיליפינים אומרת בקול נרגש,
בדמעות על עיניה :״אני כל כך נרגשת!

manחדלםה*ות

מאצ׳יקו קיאו ב״ראשדמוך
שודד, אשה

ארצי שאפה תמיד להיות המדינה הארבעים
ותשע של ארצות הברית...״

ורוח

פשוטה ״כל הדמויות בסרט הן מקריות בלבד...״

וחטא
את אמנים וחטאים כתב, ביים והפיק
בן הכם, שיתף בו אפילו בתפקיד חשוב
את בתו הקטנה. הסרט שאינו מבריק במיוחד׳
מורכב משני מערכונים, דם אנזנים, ואשת
חטאים .,הראשון נועד להוכיח שחייהן
של שחקניות״במה אינם ורודים כל כך, כפי
שמדמות הגימנזיסטיות. השחקנית( ,מרשה
האנט) ברגע שהיא נמצאת בפיסגת הצלחתה,
נעזבת על ידי בעלה׳ נעשית נברוזית, שותה
לשכרה, יורדת ויורדת, הקהל שוכח אותה
עד שהיא בולעת גלולות שינה יתר על המידה•
לשחקנית אב, מטורף זקן (אדוארד ג׳.
רובינסון) ,שחקן אופי בעבר׳ הרוצה לערוך
לבתו יציאה סנסציונית מבמת״החיים, מביים
רצח במקום ההתאבדות הבנאלית.
מרשה האנט אינה מפריעה במיוחד למער כון,
בעוד שאדוארד ג׳ .רובינסון מראה
בוודאות שהוא יכול להיות גם לא״גנגסטר
מצויין.

~r 3gr.-g.~r

בקצרה
מעתהועדעולם — הווי־אגשי״
חיל־ה,רגלים האמריקאי בהוואי לפני פירל
הרבור. משחק ובימוי חזק. מונטגומרי קליפט
ברט לנקסטר, פרנק סינטרה.
איסהבתהנהר -סיפורו של
ג׳וזף קונרד, כפי שהוא נראה בעיני הבמאי
קרול ריד. מתח רב וצילומים יפים. ט^1בור
הווארד, קרימה, רוברט מורלי, רלף ריצ׳רד-
סון.
חזרהלגןעדן — סרטו הראשון
של גרי קופר אחר קבלת האוסקר בעד ב־צוהרי
יום; ,מוכיח £י קופד ארך־הרקלים
זקוק לבמאי בעל יד אחכה כפרד זינמן,
כדי להפיק ממנו משחק. חזרה לגן העדן,
למרות הצילומים שנערכו באיי סמואה, נוכחותו
הגדולה של קופה המשחק כבול עץ,
והסארונג על גופה של רוברטה ר,יינם, הוא
סרט ב׳ מינוס.

א שוד הח טאי ם הוא סטירה על הוליבוד ו״
מפיקי-הסרטים שלה. אחד מהם מוצג כבעל״
מוח של ראש־סיכה, בור המתאהב בתסריט
שכתבה ילדה בת ,9עושה מזה סרט בהש תתפות
אלפים, נוסח ססיל ב. דה־מיל. מו ליך
אותו באף סוכן עשרת-ד,אחוזים, אדי
אלברט. בסוף הסרט מופיעה על הבד הערה

העולם הזה ממליץ על :
ראש ו מ ון
מעתה ועד עולם
איפה בת הנהר

תשבץמ קו מו ת
מ אוזן . 1 :בירת רפובליקה סובייטית
אירופאית ! .5מה שאו״ם יעד לירושלים .
. 10 בירה דרום אמריקאית ! .12 עיר סו רית,
מפורסמת בסריפיה 14 בן הבקר ב מלחמת
השוורים 16 קבוצת בניינים גרמניים
לשעבר בירושלים 18 אחד נקרא על
שם התקווה הטובה 19 מעשה שכיח בסדום!
.21 עיר דרום אפריקאית ! .22 מחלה מדב קת,
המובאת מן המזרח ! .23 המכון הראשון
ברחובות ! .24 חיל המודיעין של ההגנה !
.25 מצוי בקרון מיוחד ברכבת ! .27 גברת׳
בצרפתית ! .30 שם סקוטי פרטי נפוץ ! .31
מוצאו של פרופסור ביהם ! .33 נורווגי ידוע!
.35 ציפור״נוד זעירה ! .36 אחד משבעת ה מינים
! .38 אי בריטי, מיושב יוונים ותור״
כים ! .39 אחד מסימני הריבונות ! .40 תואר
אצולה אירופאי ! .41 מקצועו של עמום מ תקוע
! .43 שמו הפרטי של קומוניסט דרום
אסיאתי ; .44 ארץ האינקה ! .46 הגשם הראשון
בארץ ! .48 במטוסיה טסים לאילת!
.49 אליה הגיעו כובשי האברסט.
מאונך .2 :אחת מחמש האוניברסיטות
הנכבדות בארצות־הברית ! .3נערת שעשו עים
יפאנית ; .4אנטישמי פרסי ! .6המבול

העולם הזה 861

241 251

34 33

אירגן שטרום פתח בהתקפה מנקודה אחרת׳
חדר לשכונת המברשתנים בגיזרה המז רחית
של הגטו. אולם הוא לא הרחיק להתקדם:
חוליית־ד,סיירים הראשונה שלו נת קלה
במוקש חשמלי והושמדה כליל. הוא
סירב בכל תוקף להסתכן באבירות נוספות,
פקד על סוללת תותחים להפגיז את הגטו.
היה זה השלב האחרון של המאבק. ה־אירגון
היהודי הלוחם היה חסר־אונים נגד
התותחים. לאחר שנפל המפקד, מרדכי אני־לביץ׳
בקרב החלו אנשיו לפנות את הגטו.
הם נכנסו קבוצות קבוצות לתוך תעלת־הביוב
הגדולה של ווארשה, ניסו להבקיע
להם דרך במים העמוקים והמחפשים. נסי גתם
נמשכה יומיים ורק 70 מהם הגיעו אל
פתח־התעלה, חמישה קילומטרים מאחורי
קווי־הגרמנים. כאשר הם יצאו החוצה ופנו
לאחור׳ ראו כי גטו ווארשה חדל מהיות.
המרד דוכא. גטו ווארשה הפך לעיי״חרבות.
ישוב רעשו הקרונות שהסיעו אלפים לטבח.
פלוגות הלוחמים נפוצו לכל רוח. אחדים
מהם הצטרפו אל הפרטיזנים, אחרים נלכדו,
הוצאו להורג. היו גם כאלה שחדרו לגטאות
אחרים, אספו מסביבם לוחמים, זרעו את זר״
עי״המרד נגד הגרמנים.
אולם איש אינו יודע כיצד נפלו מגיניו ה אחרונים
של הגטו. יש רק סיפורים, אגדות.
מספרים למשל, כיצד מצאו הגרמנים באחד
הבונקחם חבורת לוחמים שנלחמו עד ה כדור
האחרון — את הכדור האחרון שלחו
איש ברעהו, אך לא נכנעו.
מספרים (וזהו אחד הסיפורים הנפוצים ב יותר)
כי הגרמנים שפרצו אל גל״אחד״הבתים
האחרונים, ראו נערה מחזיקה בדגל. מאחו ריה
ניצבו לוחמים חבוקיפ ושרו.
מספרים כי זמן רב לאחר המרד נתקלה
קבוצת״פולנים ששוטטה בין חורבות הגטו
באנשים עבדקנים. מפילי״אימה, שפתחו עלי הם
באש׳ בחשבם אותם לגרמנים.
מספרים ...ולא חשוב אם האמת לא תוודע
לעולם. האגדה נוצרה.
בהתאם ל דין־וחש בון רשמי שנ שלח על•
ידי אירגן שטרום ל הי מלח ולגנראל קר־גר
ונפל, מאוחר יותר, לידי האמריקאים.

לא חיכה לבוא אחריו ! .7נמל הולנדי ! .8
סימן הרבות, בעברית ! .9ארצו של סרנקו !
. 11 פרופסור לספרות עברית ומשורר, יוצא
ארצות״הברית 13 מעשה חייל הפונה ל אחד
הצדדים 15 השנה מלאו 750 שנה ל מות
חכם ספרדי זד . 17 ; ,בבירה זו מדברים
פורטוגזית 18 שמה התנכ״י של חבש !
.20 מה שיקרה לתייר שירעב ! .23 צמד !
.26 המאוכלסת בארצותיה,ברי ת ! .27 אל
מלחמה וחודש שנה ! .28 צורת השלטון ב־ארץ־ישראל
שלפני .29 ! 1948 עונש אנגלי
לעבריינים צעירים ! .31 על מה שועדת שבי תת
נשק מחליטה, על״פי״רוב ! .32 אותה
משמיעים אבלים ! .34 על אדמתה הוטלו שתי
פצצות אטום ! .35 המאוכלסת במעצמות
תבל ! .37 מוצר היצוא הידוע של שויצריה !
.39 עיר הודית ! .42 תושב ג׳ונגל ואבי ה אדם
! .44 בעל הפרד .45 ! ,הבעת כאב וצער !
.47 מושב בית המשפט הבינלאומי.

פותרי תשבץ מרחבי שזכו בפרסי ספרים מאיר אברהר — שבזי ,51 תל־אביב.
צבי גוליגר — יזרעאל ,10 חיפה.
עדה הרלינג — בית־יולדות, נסודסבא.

במרחב
הווי מבעד לעד שה
בבאר־שבע, קנו שני בדווים משקפיים, הו ציאו
מתוכם את הזגוגיות, הרכיבו אותם׳
הסבירו שזה משווה להם מראה תרבותי.

כ ש מו כן הו א
בתל־אביב נעלם שלמה מזרחי ( )3מנית״
הוריו, נמצא כעבור שעות מספר על ידי
עוברים ושבים ברחוב אילו מציאות.

בי טו ח n״ a
בברלין המערבית, גרמניה, הודיעו סוב־גויות״השידוכים
כי מעתה ואילך יתנו ללקו חותיהן
ערבות לעשר שנים, יכסו את כל
ההוצאות במקרה של גירושין.

*לו• ל ב
במנהטן, ניו״יורק, עצרו משמרות־מש״
טרה אדם ששוטט בנסיבות חשודות שאלו
אותו למקצועו, קיבלו תשובה :״אני גנב.
זה מקצוע מכובד למדי.״

או צ רו ת \ נחים
בפאריס, צרפת, עצרה המשטרה את הגנב
רוג׳ר להומל, מיהרה להעבירו לבית״החולים׳
לאחר שהתברר שהוא בלע את שללו: צמיד
זהב, שרשרת של שעון, מדאליה דתית׳ צלב
גדול עשוי עץ.

שע שועים יקרים
בקליבלנד, ארצות״הברית, דרשה אשד,
גט מבעלה, טענה שהוא סירב לקנות לה
פרווה ב־ 30 דולר, קנה במקום זה רכבת צע צועים
חשמלית בשביל עצמו.

עו ב ד עצ מאי
בברלין המערבית, קבע ביתיר,משפט המחו זי
כי גנב״מכוניות חייב לשלם מסיה,כנסה
על רווחיו, אולם שיחרר אותו מן ההאשמה
שלא הודיע על הכנסותיו, מתוך דעה שאין
לחייב אדם להודיע לממשלה על הפשעים ש ביצע.

מצרים

דהמ תו ה
גמאל עבד אל־נאסר לא הסתיר את הרגשותיו
מעיני המצלמה. הוא הסתכל מלמע לה
בגנרל הנמך, עיוות את פניו בהבעה
של בוז. הוא היה המנצח.
רבים זילזלו בגבר הצעיר העקשני. רבים
גם הצטערו על כך. המלך פארוק התעלם
בכלל מקיומו — התנהגותו של סגן־אלוף
אלמוני שחזר מחזית פאלוג׳ה לא עניינה אותו•
אולם בה בשעה שהמלך ההולל אסף
את יפהפיות אירופה ומצריים, קיבץ הסגן־
אלוף את הקצינים הצעירים. היתד, זאת עבו דה
ארוכה ,׳מייגעת וו»ם וכנת. אולם ההתמ דה
היתד, כדאית. עבד אל-נאסר גרש את
המלך, המליך במקומו את הגנרל.
אוסף מחלחל. אלא שד,גנרל לא הבין
את המתרחש. הוא חשב שהוא חולל את ההפיכה,
צחק לרעיון כי סגן־אלוף צעיר ו־חסר-נסיון
ינהל את המדינה. כשהדיח אותו
עבד אל־נאסר משלטונו, לפני חודשיים, לא
התרגש. הוא ציפה כי העם יקום ויחזירו ל שלטון.
העם עשה זאת.
מבודד מיוצרי המהפכה, ביקש לו נגיב
בני־ברית שיוכל לסמוך עליהם נגד עבד אל־נאסר.
הם נמצאו בשפע: עסקני־מפלגות חס-
רי״עבודה, מוצצי־הדם המסורתיים של האיכר
המצרי, אנשי-הכמודה שסחרו בדברי
אללה, סוכני האנגלים והאמריקאים, קנאי האחים
המוסלמים, אפילו שליחי הקומוניס טים.
היה זה אוסף רב״גוני שד,תלכד מאחורי
גבו של הגנרל האהוד.
הקצינים הצעירים זרקו מבט אחד באוסף
זה והתחלחלו. ולא הם בלבד 5כל מי שרצה
שינוי במצריים, ובעיקר ארגוני הפועלים,
הבינו כי רק עבד אל״נאסר וידידו ,״הרב״
סרן הרוקד״ סאלם, יוכלו להציל את המה-
הפכה מאותו רגע היה הסוף רק שאלת-זמן.
ללא וידוי. השבוע נגמר המחזה, לפי
שעה. האות הראשון היה התפטרות ארבעת
השרים האחרונים שתמכו בנגיב. תומכיו ב״
חיל״ר,שריון נשלחו מזמן לחוץ־לארץ. נגיב

מסעתע מו ל ה
באלבוקרק, ארצות״הברית, הובא לדין
סטודנט, לאחר שרב עם נערתו, העתיק את
מכתבי האהבה שלה בסטנסיל׳ חילק אותם
לכל חבריו.

\ישהב רי א ת
בקופנהאגן פירסם ליאו לארסן׳ אזרח אמ ריקאי
ממוצא דני, מודעה בעתונות בה הו דיע
שהוא מחפש כלה לנשואין, קבע כתנאי
שתשלם בעצמה את מחיר נסיעתה לאמריקה,
שלא יהיה לה עוד מעי עיוור וששיניה תהיי נה
מלאכותיות, מאחר שאין לו הכסף לשלם
עבור ניתוחים ושיניים.

שומר. מ ה מליל ה?
ביפו, נאסר יחיא זאגורי, באשמת חיים על
רווחי יצאנית, טען לפני השופט :״הדבר
שלה עזב את העיר וביקש ממני לשמור
עלייה. שמרתי עליה — וזה הכל.״

נטלה תו רשה
בשיקאגו׳ ארצות״הברית, נעצרה אשד, בת
73 שלנה בקרונות הרכבת התחתית, אף על
פי שבכיסה נמצאו 8000 דולאר במזומנים,
הסבירה לשוטרים :״משפחתי אוהבת חסכון.״

3שרוון עצמי
בפאריס, צרפת, נאסר הפורץ הוותיק ג׳י״
רארד דיוויל, לאחר שנמצאו טביעות אצב עותיו
במקום הפשע, טען בבית המשפט :
״הדבר לא יתכן. היו לי כסיות.״

בי קו ר נימוסיו
בזיינסביל, ארצות״הברית, נעצרה מרי לו״
אים מק־נירניי, לאחר שהטילה בקבוק ב חלון
ראווה, סירבה לשלם את הקנס שהוטל
עליה, בחרה במאסר, הכריזה :״אני רוצה
להתראות עם ידידותי היושבות בבית־ד,סו הר.״

שיעורי
השתלמות
iבוקל־אביב, נעצרה תבורתינעריס׳ שעה
ששיחקו במשחקי״מזל ביום השבת, בכיתה
י ריקה של אחד מבתי״הספר העירוניים.

הנסיכה אשראף
ז הי רו ת

קם ממיטתו, התראה עם קציני המהפכה, הקשיב
בשקט.להודעת פטוריו כראש־ממשלה.
המצרים הם עם נחשל. לכן לא השתמשו
באמצעי התרבות המודרנית. נגיב לא הודה
שהוא סוכן האימפריאליזם ולא הוצא להי״
רג. תומכיו לא נשלחו גם לבית-הסוהר באשמת
נסיון להפיל את הממשלה בכח. בצורה

שקטה, אנושית ופרימיטיבית חוסל שלב״
מעבר שחלף זמנו.
המהפכה עלתה לגשר רב״החובל. שמה
היד, גמאל עבד אל־נאסר.

איראן
ה אי שהבפ רוו ה
״אשראף היא המוכשרת והסוערת ביותר

מבין עשרת ילדי. היא היתד, צריכה להיות
הבן הבכור של המשפחה,״ אמר רמה שאח
הזקן. אמנם, הרב־טוראי הגם שהפך קיסר
מולדתו, לא טעה. אשראף, האחות״התאומה
של השאח הנוכחי, לא זה בלבד שהיא הפו־ליטיקאית
האמיתית של המשפחה, אלא ש״
היתד, גם הנאמנה ביותר• כאשר גירשו ה אנגלים
את השאח לדרום־אפריקה, בימי מל־חמת״העולם
השניה* ,נילוותד, אליו עד יום
מותו בגלות.
האנגלים הם שגירשו את האב. הבת הסי קה
את המסקנה: בהזדמנות הראשונה נס עה
למוסקבה. לא ברור מה בדיוק למדה שם.
אולם דבר אחד נודע: יוסף סטאלין בכבודו
ובעצמו שוחח עמה, נתן לד, כמתנה אישית
מעיל״פרווה יקר. חשב שזוהי השקעה כדאית.
שקט, שקט. אולם הנסיכה היתד, זהירה
מכדי שתסכן את הכיסא הרופף של המשפ חה
במישחק עם הדוב. היא ניהלה את עניני
המדינה, סובבה את אחיה חלש־האופי מס ביב
לאצבעה הקטנה. היא בחרה לו אפילו
את כלתו היפר,פיה, סוראיה, אחרי גירושו
מאחותו היפר,פיה של פארוק המצרי.
האידיליה נגמרה כשקם הלוחם הבכייני,
מוסאדק, החליט לשחרר את עמו מעול הברי טים
— ומחולשת ביתיר,מלוכה. ד״וא לא פגע
תחילה בשאח עצמו. הוא חשב שמספיק לפ גוע
בשליטה האמיתית. ביום בהיר אחד נת בקשה
אשראף היפה באדיבות ובתוקף להס תלק
במהירות האפשרית מטהראן.
היא מילאה את הבקשה במ pהדרוש, הש תכנה
בבית־מלון שקט ובלתי מפואר בשוייץ.
בח־רת המקום לא נעשתה מטעמי עוני. להי״
פך, לא מכבר איבדה, כבדרך אגב, תכשי טים
בשווי של מליוני לירות ומעיל״פרווד,
נהדר שני. אולם הנסיכה אהבה את השקט.
אורחים כלילה. היה לה מה לעשות
— עיסוק שדרש ריכוז וצנע. אנשים מסתו ריים
נכנסו ויצאו בביתה — מהם שדיברו
בניב אמריקאי, מהם שדיברו בניב פרסי. ב טהראן
צעק ובכה מוסאדק. יתכן והיה בו כה
עוד יותר לו ידע במד. עוסקת הנסיכה.
אולם הוא לא שם לב אליה. האמריקאים, ל עומת
זאת, הקדישו לד, את כל תשומת-הלב.
בקיץ שעבר הופיעה אשראף פחלווי לפתע
בטהראן .״באתי כמו פצצת״מימן,״ התפארה
* החרוץ הרשמי היה ני השאח הזקן רקם
קנוני ה עם הגרמנים. הסיבה הא מי תי ת: ה שאח
לא הסכים לכיבו ש מולדתו בידי הרוסים
ותאנגלו״אמריקאים, שהיו זקוקי ם לדרך ב טו חה
להעברת ציוד ונשק.
* cלפי ה ש מועה, מפני שהיא קיימה יח סים
מיניים עם אחיה, פארוק, בהתאם ל מסורת
העתיקה של פרעוני מצריים, שנ שאו תמיד
אח את א חו תו.

היא עצמה. אולם מוסאדק לא העז לפגוע בה.
היא חזרה באין מפריע לשוייץ.
אך הביקור לא היה לחינם. אמנם, תחילה
נראה כי החשבון האמריקאי היה מוטעה ל גמרי.
ההמונים בטהראן קמו נגד השאח, ה שליט
הצעיר ברח כארנבת השומעת את קול
השועל. הוא חשב כי הכל אבוד, השתכן
ביאושו בבית״מלון ברומא. אך עוד לפני ש הספיק
לעצום את עיניו בלילה הופיעו ב
חדרו
שתי דמויות.
האורחת הראשונה היתד, אחותו האוהבת.
השני היד, אמריקאי בשם אלן דאלס, אחיו
של שר״החוץ וראש שרות־הריגול של אר״
צות״הברית.
הכיתה. בין לילה השתנה הכל. הצבא
תפס את השלטון באיראן. השאח חזר כמעט
באותה מהירות בה ברח. אמריקאים ואנגלים
שוב הופיעו ברחובות טהראן, אם כי עד
השבוע לא הוחזר עוד הנפט לידיהם ומגדלי״
הקידוח נשארו מובטלים.
כל אותו זמן נשארה אשראף, האשד. ש״
אירגנה את הכל, בשוייץ. היא חיכתה למו עד
הנכון. בשבוע שעבר ארזה את חפציה
המעטים בכמה מאות מזוודות וארגזים, לב שה
את מעיל־ד,פרוור, היפה ביותר וחזרה ל איראן.
אך אפילו היא לא היתד, בטוחה ל גמרי
בתוצאות הקנוניה. נשארו בשוייץ: בנה
(מנשואיה הראשונים) הלומד בבית״ספר
שוייצי, בגד( ,מנשואיה השניים) החולה, ה זקוק
לטיפול רפואי, בתה, הדוברת גרמנית׳
שנשארה בידי מטפלת שוייצית.

ירושלים
אפשרלהת פו צ ץ
לפחות ישראלי אחד׳ שקיווה בכל לבו לסיבוב
שני, יכול היה בשבוע האחרון, לנ טוש
את תקוותיו.
אותו ישראלי אלמוני גר, בימים עברו׳
באחד הבתים בעיר העתיקה בירושלים. בימי
הקרבות הופצץ הבית. הישראלי ברח או
נהרג. מתחת לחרבות נשאר כלי מתכתי.
החודש החליטו שלטונות ירדן לגשת לסי לוק
ההריסות. כמה פועלים הקיפו את ה חורבה,
החלו לסלק את האבנים המנופצות.
לפתע הפסיקו מעבודתם. הם מצאו את הכלי.
קראו מיד למשטרה. נמצא פגז.
זהירות היא זהכ. המשטרה עשתה
את אשר היתד, עושה כל משטרה בעולם :
היא קראה לחבלן. הלה פשט את מעילו, ני גש
בזהירות לפרק את כלי״המוות. כשסיים
את מלאכתו פלט קריאת התפעלות: הכלי
הכיל אלף לירות שטרלינג, בזהב.
כשנוכחו הפועלים כי לא היתד, כל סכנה,
דרשו במפגיע כי המשטרה תסתלק מיד,
תניח להם להמשיך בעבודתם. אולם הפועלים
לא העריכו כראוי את חריצות השוטרים
הם דאגו לבטחונם עד כדי כך שלא משו מן
המקום. הפועלים כעסו, אולם הם המשיכו
בסילוק ההריסות, גילו עוד שתי תיבות :
בסך הכל 5000 לירות״ זהב.
לפי כל הסימנים, עתידים כמה פועלים
ירושלמיים להתפוצץ׳ לפני שיודיעו למשטרה
כי תיבה, הדומה למוקש, נמצאה על ידם.

בבואה להלוויתו של מיכאלי תוכל לראות את פניו.
היא הגיעה אל שער החצר ומצאה אותו פתוח. היא החלה
לעלות במדרגות־האבן. ממול׳ בפינת־החצר, ניצנצו עלי
עץ־התירזה לאור־הירח. בקירבה התרונן קול מלא אושר׳
קרא לטאסו׳ בעלה האהוב.
היא גחנה וחלצה את נעליה. היא לא רצתה להעיר את
מאסו. לאורך מדרגות־האבן של הגן ניצבה שורת עציצים —
העציצים שלה. היא תחבה את אצבעה לתוך אחד העציצים ;
מצויץ ! טאסו הישקה אותו. האדמה הלחה דבקה באצבעה.
היא הגיעה אל דלת הבית, במעלד,־המדרגות. הדלת נכנעה
למגע־ידה ; גם היא היתר, פתוחה.
היא נכנסה לפרוזדור. חליפתו של טאסו היתד, מוטלת
על הכיסא. היא השאירה לידה את נעליה. והם היו תמיד
משאירים את בגדיהם יחד בשכבם לישון. היא פנתה לעבר
חדר״המיטות׳ אחר נעצרה תחתיה. דומן־ ,כי היא שמעה
אנחות ...קולות לחש ...מעבר חדר־האורחים. הדלת ה תה
רגה באה אווירת־המוות ומחלחלת אל תוכה, מצננת אד.
פתוחה לרווחה.
גופה׳ מפילה אותה אל תהום־ד,חידלון ...היא נתקפת אימה.
״אל אלוהים!״ או ם הזעקה לא נתמלטה מסיה; ידיה ה־היא
מפנה את מחשבותיה אל הדברים שהתרחשו בעבר —
ציננות החניקו אותה. אבל היא נשא-ה עומדת במקומה.
אל הדברים הצורבים והמכאיבים, אך מוכיחים שהיא חיה
על הספה נעה מערבולת של איביים. טאסו נמצא בחברת
וקיימת ...שהיא לא מתה...
אשה. וק שערה של ראשה נראה לעין; אולם דמותו של
...בהיותה בספ נד, ראתה את הירח עולה על פני המים.
טאסו התבלטה לאור הירח במלוא מערומיה .״אל אלוהים!
הירח היה מעוגל וגדול. אורו הבקיע נתיב זוהר בינות לגלים,
אל אלוהים! אל אלוהים!״ הזעקה נשארה בקירבה כהד־והיא
התפעלה וקראה :״טאסו היא היתד, קוראת לטאסו
אימים, והיא נסוגה לאחור בצעדים יופפים, כשידיה צמודות
תט ד, כשד,יתד, מתפעלת מן הנוף, א,ו מרטיטה מאושר.
אל פיה. היא חזרה אל הפרוזדור ולקחה את נעליה׳ אחר
היא קראו ׳,לו גם כאשר ילדה את שלושת ילדיה׳ והוא קרב
פתחה את הדלת וחמקה חלש־חרש במורד־ר,מדרגות.
אליה׳ גחן ונשק את עיניה.
הדרך נראתה רחבה וצחווה אור הירח. ביליו הלכה ללא
״לכי לישון, ב ליו. את מוכרחה לנוח. את עייפה ״.אל
מברה, עד אשר עלה בה זכר מותו של מיכאלי. היא נעלה
אלוהים, מדוע אין ביליו עוזבת את החדר. בעוד שעות מספר
את הנעליים אשר אחזה בידה, אחר רצה כחיה נרדפת וביקשה
יבואו הקברנים לקחת את מיכאלי. מדוע היא מעוללת לה
לה מקלט בבית בו היתד, מוטלת גופת־המת...
קסאנטי מתבוננת בביליו, אור הנרות הולך ומחוויר. האפ יר,
נמוגה ואור היום חודר מבעד לתריסים ומתפשט על פני
החדר. פני־ההדר עצמו הולכים ומשתנים.
ביליו רצהל או רךהכ בי ש ה סל־
״כבר בוקר,״ אומרת קסאנטי חרש. קולה רוטט באכזבה. ה א
בין ב או ר־ הי ר ח. הי א מי הרהל־לא
תשאר ביחידות עם בנה המת. בי׳.יו לא תרפה ממנו.
ר או ה אח מאם: בעלההא הו ב.
היא עושה מאמץ אחרון.
״מדוע אינך הולכת להכין קפה?״

חדר־ ה או ר חי םבק עו קו לו ת־ביליו
רכיבה בקסאנטי, כא ו זה עתה הרגישה בנוכחותה.
ח ש. בי ליו נעצרה. י די הנצמ דו
פני האשה דומים לפניו של המת; אולם עיניה פקוחות.
קסאנטי אומרת:
ל פי ה. ה חני קו א ת הו עקהמלפ רו ץ.
״החושבת את שכל אשר עשית הלילה יגרום לו נחת?
החושבת את כי תוכלי לגרום לו נחת במקום בו הוא נמצא
זאת?
עתה?״
ביליו אינה עונה. עליה לעשות משהו חשוב יותר׳ עליה
נחת? איזו נחת? מה היא סחה? ד,נטרפה עליה דעתהל
לחשוב על כל אשר אירע הלילה.
וקסאנטי מוסיפה :״סוף סוף עזבת את בעלך ובאת אל
...כאשר היא יצאה מן הספינה וירדה אל הרציף הראה
מיכאלי. סוף סוף בחרת במיכאלי — ודוקא הזילה״.
השעון שתים עשרה ועשרה. היא רצה לאורך הדרך, וככל
ביליו קמה להכין קפה. היא נעצרת בפתח־החדר ומביטה
שקרבה אל הבית הלכה שמחתה וגברה. היא חיטטה בארנקה,
על סביבותיה. אור־היום משווה לפניו של המת גוון אפרורי.
מצאה את המפתח, אחזה אותו ב דה ורצה. היא הגיעה אל
הספה אשר מתחת לחלון נראית גדולה יותר, רחבה יותר,
המאפיה ופנתה שמאלה .״טאסו ישן,״ חשבה, מבלי יכולת
ולבנוניתה אופפת את ביליו כתכריכים. היא עוצמת את
לחשוב על כל דבר אחר. טאסו ישן, והיא תתגנב לתוך
עיניה, ובליבה מתגבשת החלטה: היא לא ראתד, את טאסו.
המיטה, תשתרע במקום הצר שנותר לצידו. היא לא ראתה
היא לא ראתה את בעלה בחברת אשד, זרה. היא לא ראתה דבר.
אותו זה חודש״ימים מאז נסעה עם ילדיה אל האי. עתה,
היא פוקחת את עיניה ופונה אל דודה קסאנטי:
השומעת את? אל תספרי לבעלי שביליתי כאן את קלילה.
אסור לו לדעת זאת. ספרי לו שבאתי לכאן רק בבוקר״.
־,יא הולכת משם והלאה. קסאנטי סוגרת את הדלת. סוף
סוף נמ כה ביליו בדעתה, והשאירה אותה ביחידות עם בנה.
היא גוחנת אל המת, מלטפת את מצחו, את לחייו השקועות,
משיקה את אצבעותיה אל שפתיו. מצמידה את פיה אל האוזן
הקר־ ,ואומרת בשמחה עצ-רה:
״השמעת בני? טאכו יקנא — יקנא בך! על כן יא נספ ־
לו שהיא היתד, כאן. לא נספר לו שהיא בי תה את הלילה

בחברתך. לא נספר לו דבר...״
שני הנרות דועכים׳ דועכים. עוד מעט קט והם יכבו כליל.

0 k9 %

מ5י.ו(C\6Jt 1׳ 1

באמצע החדר, על השולחן) הארוך והצר, מוטל הארון
המכיל את גופת־המת. למראשותיו ולמרגלותיו ניצבים נרות
דולקים׳ !לצידו יושבות שתי נשים.
ביליו, הצעירה בין השתיים, מתבוננת ארוכות בספה הריקה,
הניצבת מתחת לחלון׳ בקצה החדר האפלולי. מבטה מוזר
עד מאוד. הומר. כי היא רואה על אותה ספה מחזות א־מים.
ממולה, מעברו השני של הארון, יושבת אמו של המת,
הדודה קסאנטי. היא דוממת וחסרת״תנזעה. רק ידיה השלובות
פולטות על רקע שמלתה השחורה. ראשה מורכן׳ ועיניה
חסרות־מבע.
ביל ו אינה יכולה לשאת עוד את המחזות האיומים אשר
רק עיניה ריאות על הספה ־,ריקה,, .יא פונה יעבר המת.
שולחת מבט כלפי שרידיו של מיכאלי. ההבעה המוזרה אשר
על פניה מתרככת, הופכת שלווה. דומה כ־ היא נושמת
לרווהה. אחר היא נפנית אל המהשבות המתרוצצות בקרבה.
...טאסו גד,ל נזנזיכאלי ׳ בחמש שמס. טסו הוא בעלה.
מינאלי מת. עתה מתוח העור על גב ריסיו, וגלגלי־העיניים
הנוקשים בולטים מתחתיהם ...כאשר הייתי ילדה קטנה, היינו
משחקים יהד. היית־ פוקדת עניו לעצום את עיניו ונוגע ת
בהן באצבעי. גלגלי־העיניים היו רוטטים, ואנו היינו פורצים
בצחוק. הוא הזה מגלגל את עיניו כשני כדורים קטנים.
זה היה מדגדג אותו ...מיכאלי המסכן .,הוא נשתנה, עד
בלי הכר. שפתיו איבדו את צבען, הפכו דקיקות, כמעט
שקופות. הוא נ־אה כאדם עצוב. או נרגז. ב היו תו בחיים
היו שפתיו תמיד ס מוקו ת, אף כי הוא סבל ממ׳תלה ממארת.

ופתע זכרה ביל ו כיצד היכתה את מיכאלי. לא היד, זה
זכרון נעים.
זה קרה ביום בו התארסה עם טאסו. היא הביאה לחדר
מגש עמוס משקאות ׳ומעדנים. אביה וטאסו ישבו ושוחחו.
מישהו התדפק על דלת־הבית. היא רצה לפתוח את הדלת.
האורח היה מיכאלי. מראהו היה מוזר, הוא התנודד כשיכור,
דיבר דברים מוזרים, ניסר, לנשק לר, בעל־כורחה. הוא גרר
אותה לפינת החצר, מתחת לעץ התירזה ; והיא הניפה את
ידה וסטרה על לחיו בכל כוחה.
הוא הצטמק, חושבת ביל ו בהביטה אל מיכאלי. הוא היה
תמיד צנום׳ ,אבל לאחר מותו נראה כילד קטן.
המחשבות מוסיפות להתרוצץ בקירבה, ועליהן נוספת
דמותה של הדודה קסאנטי, היושבת ממילה בשילוב ידיים.
״לכי לישון׳״ אומרת הדודה, וידיה מורמות ונחות על
שימלתה השחורה. אבל כל תשובה לא באה, והזקנה משלבת
את ידיה ואומרת :
״לכי. את עייפה אחרי הנסיעה.״
קולר, צירם. דומה כי היא מוחה: מדוע באה ביליו לגזול
ממנה את השעות המועטות שהיא יכולה לבלות בחברת בנה?
״לכי לישון,״ חוזרת היא. ידיה דוממות׳ ממתינות. ביליו
אינה עונה.
״על ך לשכב לישון אומרת הזקנה, אחר היא מוסיפה
בקיל שקט, מלא לעג מר :
״הוא לא ייעלב, אף אם תעזבי אותו.״
ביליו אינה עונה. היא שבה ונפנית כלפי המת, מתאמצת
שלא להתבונן עוד בשמיכה הצחורה. עתר, זוהי מחשבתה
היחידה, מטרתה היחידה.
אחד, הנרות מתנודד. ניצוץ מתעופף ומאיר את קצות־נעליו
של מיכאלי. הנעליים חדשות׳ מבריקות, בעלות סוליות״
קרפ.
ביליו נועצת את מבטה בנעליים עד כי נדמה לה שלא
היא היושבת כאן׳ ליד גופתו של מיכאלי. אבל קשה לה
להיות בטוחה בכך, כי אין היא יכולה להכחיש שהיא קיבלה
את המברק. של דודתה קסאנטי אותו בוקר, שהיא לקחה את
ילדיה וד,שאימה אותם בב־ת״חותנתה׳׳ שהיא ניצבה על
סיפון־ד,ספינה, אשר הרימה עוגן. אין היא יכולה אפילו
להכחיש שהיא היתד, שמחה, שמחה באמת ובתמים...
כאן ניתק חוט מחשבותיה. היא שבה ונועצת את עיניה
במת, כמבקשת עזרה. היא רואה שכותנתו אינה רכוסה
כהלכה. היא קמה ממקומה. אצבעותיה נוגעות בחזה הרך
והצונן. היא מתירה את הכפתורים׳ רוכסת אותם כהלכה.
דומה כי חומר רך דבק באצבעותיה.
דודה קסאנטי עוקבת אחריה בעניין. גם היא מתבוננת
בפני בנה. היא משוכנעת שמיכאלי חייך ברגע בו נגעו
אצבעות ביליו בחזהו. הוא חייך, ממש כשם שחייך לפני
ימים רבים, כאשר היא הבטיחו, להשיא לו אשה עשירה
ולהשכיח את ביליו מל־בו ופתע באה תקווה שגעונית
׳ומעלה אל ראשה את הדם המעט שנותר בגופה. באוזניה
מהדהד שאון אדיר. כשאונם של פעמוני חג־הפסחא׳ כשאונה
של תזמורת״חתונות. הכל מחשיך על סביבותיה. היא נושמת
במהירות, בלהיטות׳ פונה אל האשד, הצעירה :
״מה הדבר, ביליז יקירתי?״
התשובה אינה באה מיד :״לא כלום, לא כלום, דודה.
כותנתו לא היתד, רכוסה כהלכה ; תיקנתי אותה.״
קסאנטי משתתקת. ביליי שבה אל מקומה, האור והצל
מוסיפים לחולל מסביב לגופה. האור מעלה דמעות בעיני
ביליו. היא מתאמצת שלא לגרוע את עיניה ממיכאלי. בהד
יוון

שוב הרים החזיר הטמא את ראשו
ואם ונעץ ציפורניו כארץ־הקודש...״

קריאת פיניים שתול, י סוכן המופתי
פאסקודניאק ! הוריד אורני! לד למוסקבה!

בכם, מהרחרי המלחמה
׳יאליזם ומצהצהי נעליו...־

״...זמנך נגמר, חבר־הבנסת...

מאחר שבנפת כני־האדם יצאה לפגרה, הוטל עלינו
התפקיד הקדוש להמשיך בימים טרופים אלה את המסורת
המפוארת של ״נצח ישראל לא ישתוק.״ התכנסנו איפוא
ליטול על עצמנו את המשימה הרת־הגורל וליצור כנסת
משלנו׳לשעת־חירום. ידע צר ואויב כי לא נשקוט ולא
ננוח. נשמיע את דברינו ברמה, גם אם יסתערו עלינו
ממזרח וממערב, מרחוק ומקרוב. אנו מבטיחים חגיגית קבל
עם ועדה: נישא כעול ונטה שבם, עד כי העם לא יהוש
ולא ידע בי הכנסת האנושית מסיירת ברהכי תבל. נשתדל
למלא את מקום החברים הנכבדים של הבית כאותה
הצלחה, ואי־לכך אני מסתייג...״

:לכבוד השר בי •טירותי הדואר
תביס יותר מ־ 32,5שעות ז

״...התקציב השוטף

יסתכם

:עטור תהילת הדורות יככדט
־ את אדמת המולדת השלמה...״

איפוא תא העתונאים: מה הרא אומד? הכנת _משהו? תקליט ישן
aVnanר3ר ₪ח =

התיישבות העובדת נשאה תמיד

»t?sד?דבי!דד! •ד!י*

תמיבייבכד.