גליון 866 מתאריך 27 במאי 1954

צ נים עורכים
ג׳ מ ר רי
ראיון מיוחד עם
חבר הכנסת

שוגה

״ הדמ עו ת
ז ל גו מ עי ני ״
מאת אלופת מנילה

אהבה
מס « 66 .שגה
3״ד אייר ת שי״ד

27.5.54
המחיר 5 0 0פ רו ט ת

העורך הראשי :
אורי זזבנרי

העולם

הזה

ראש המערכת :
שלום כהז

עורך משנה, כיתוב :

ה שבועון הם צ 1י ר
ל אינ פ ורמציה
רח׳ גליקטון 8תל־אביב
(ליד תיאטרון ״ אהל ״ )
מעז המברקים :״עולמפרם״
ת. ד , 136 .טל 26785 .
מו״ל: העולם הזה בע״מ
דפום ישראל בע״מ. ת״א

מכתב 1ם
עורך משנה, תמית :

ישעיהו לביא

אודי סלע

הכתב הראשי

הצלם הראשי

עמנואל פרת

nברנע

חברי המערכת :
דוב איתז, משה בז־אפרים, יחיאל בשז, יהודה נבאי, ניצה גבי, לילי
גלילי, רותי ורד. בוזי זהבי, אוסקר טאובר, עמום קינו, סילבי קשת,

מ״מ ראש מערכת ירושלים

אורי דן

יוהנז אורו

מנהל מעבדה ;
דוד טוויינ

אלופה אהובה קראום
(ראה עמוד )19

מזכיר מערכת חיפה

עורך דפוס

מנהל מבצעים :

משה אור

שלמה אדיר

ראש המנהלה
שלמה הררי

פנינים צרפתיות
תחת הכותרת ״דיאו־ביאן־פו״ המזזו בנלית שלפני
האחרת (ה>!ו5ם הזה ) 864 כמה פניני מחשבה
וקשו! הסשויים לסודר תמיהה בסיני כי קורא
בלתי משוחד השומר אמונים לעתון מתיד הוקרה
ונאמנות. הנה הן :
( )1״אולם המפקד (הצרפתי) לא עשה את
אשר היה עושה כל סנן־משנה של צה״ל״.
( )2״הננראל נאבאר (הצרפתי) הצטיין בתכונה
האופיינית כמעט לכל ננראל צרפתי מאז ימי
נאפוליאון: יהירות עילאית.״
( )3״כל בונד קורם קצינים יכול היה להסיק
את המסקנה ...שלא ידעו להסיק הקצינים הגבוהים
של צרפת.״
( )4״הפרטטיג׳ה הלאומית, התופסת בעיני ננ־ראל
צרפתי את מקומו של אלוהים.״
( )5״האיש (הננראל דה־קאסטרי) שהפד לגיבור
הקרב ולאנדה בינלאומית. לא נועד לתפקיד
זה ...קשה היה לבחור במועמד פחות מתקבל
על הדעת.״
( )6״כריסטוא! דה־קאטטרי היה ...מטומטם
לא יצלח.״

יכולתו לחנך את אחיו הצעירים, לו אלפים
אלה היו חיים כיום עמנו?

השבוע שוחחתי עם כמה מדריכי־נוער.
דיברנו על נושא עתיק־יומין — *משבר
הנוער״ .חזרנו על כל הקינות הישנות
על הריקנות של הדור הצעיר, אדישותו
וחוסר־הטעם שבחייו. היה רק חידוש אחד.
אחת המדריכות, נערה בת 17׳ השמיעה
את הדעה החדשה כי ישנו פתרון קל ופשוט
למחלה: מלחמה.
אמרה היא: לכם, הקשישים (כן, היא
התכוונה גם אלי בביטוי מעליב זה) ,היד-
קל להיות דור טוב. היה לכם על מה
להילחם. החברים שלי הולכים לאיבוד כפני
ששום תפקיד מלהיב אינו קורא להם. לו
היינו יוצאים מחר למלחמה היו כולם מת עוררים,
האדישות היתד, נעלמת, המתח
היה עולה לשמיים.
היא דיברה על זה בטון של געגועים.
הבנתי געגועים אלה: הרגש של נערה
שהיתר, בת 11 כשנחתמה שביתת־הנשק,
שהשם מק־מייקל אינו אומר לה דבר, שאינה
זוכרת מה זה עוצר. ראיתי שכל המסובים
מסכימים עמה. היה ברור לי שלא קל להו כיח
לה היכן השגיאה ההגיונית בדבריה.

נכון הוא כי המלחמה מלהיבה את האדם,
מדרבנת אותו למאמץ עליון. זוהי תכונה
אנושית טראגית: לו היו העשירים מומים
לשלם בימי שלום ובכעס את מחצית המסים
שהם מוכנים לשלם בשמחה בימי מלחמה,
אפשר היה לשנות חיש מהר את פני העולם.
לו היה הצעיר הרגיל מוכן להקדיש לבנין
וליצירה את •מחצית המרץ שהוא מוכן
לנדבו לקרב ולהרס, היה מצב המדינה ־חוק
ממצבה כיום.
הסיבה נעוצה באינסטינקט הפרימיטיבי
ששרד בנו עוד מימי אבינו הקדמון, שוכן
המערות, שנהג לרצוח את שכנו כדי לזכות
באשתו. זוהי התשוקה העיוורת המאפשרת
לך לשבור צלחת בהנאה, לגדוע עץ שלא
אתה עמלת לגדלו, לשרוף בית שלא אתה
בנית• תשוקה שלילית אשר עשרות ז ורות
של תרבות אנושית ניסו (בהצלחה מעטה
מאד) להדבירה.
ישנן מלחמות צודקות — מלחמות מגן,
מלחמות חרות. במלחמה כזאת יכולה תשו״
קת״הקרב׳ תשוקת״ההרס, להועיל לחברה,
להיות רתומה למטרה חיובית, להעלות
יחידים לדרגה גבוהה של גבורה אישית.
אולם גם ברגעים כאלה הרי התשוקה
עצמה שלילית, הרסנית. אין בה כדי לבנות
וליצור.

במלחמת־ר,עצמאות עלה הנוער של אז
(בני ד,־ 30 וד,־ 25 של היום) לרמה כמעט
עילאית. הוא התנדב, הוא עמד בגבורה
במבחן. פעמה בו ההתלהבות היפו; של
דור הרואה לפניו תפקיד גדול והמאמין
בצדקתו.
הוא שילם מחיר אכזרי. כשאנו מדברים
כיום על משבר הנוער, שוכחים אנו להזכיר
כי כמה אלפים מבני דורנו ניספו בקרב —
אלפים שכללו דוקא את הטובים ביות,־,
היפים ביותר, הראשונים שהתנדבו. במלים
הנהדרות של חיים שטורמן, איש עין־חרוד :
*נופל ההולך ראשון מי יודע מד, היד,
כוחו של דורנו במערכות היצירה, מה היתה

דור המלחמה חונך משך שנים להתנדבות,
להקרבה עצמית. הוא צבר אוצר גדול של
הכשרה נפשית. והוא ביזבז את כל האוצר
הזה תוך שנה אחת של מלחמה. אמת,
הוא הקים משך שנה זו את המדינה, הגיש
אותה על מגש״הכסף האלתרמני לעמו. אולם
הוא עצמו יצא ממנה עייף ורצוץ. למחרת
היום חדל מהיות אדון לגורלו׳ הפך ״בעיה״.
המלחמה בנויה בעצם מהותה על משק־חמם.
כל כלכלן יודע כי העם מוציא בה
למטך ות הרס אוצר שנצטבר משך שנים
רבות׳ לפעמים משך דורות. אין זה נכון
רק לגבי אוצרות שבחומר׳ אלא גם לגב•
אוצרות שברוח, אוצרות שבנפש. לפעמים
אין ברירה. לפעמים. זה דרוש׳ זה צודק.
אולם תמיד זה הפסד שאין לו תקנה.

ישנם סוגים שונים של התלהבות.
ישנה התלהבות חמה, בוערת, תבערה
של ערימת־קש המאירה למרחקים וכבה
כעבור שניות מעטות. וישנה התלהבות
קרה׳ מפוכחת, שאינה מאירה כלל, אך הנמ שכת
משך שנות חייו של דור.
התלהבות המלחמה שייכת לסוג הראשון.
היא מרהיבה עין •,היא מאירה מאופק עד
אופק, והיא מסתיימת חיש מהר. אפשי
לבצע בה מיבצעים עצומים, לשנות את
פני העולם. אולם אי״אפשר לבנות בה חיים
של עם.
אפשר להשוות אותה לשכרון. השיבו־מסוגל
להתעלות מעל לעצמו, עיניו מברי קות,
הוא מוכן לכל. אולם אחרי כל שכרון
בא יום המחרת׳ המעיק על הקיבה והמדכא
את הנפש.
שונה לחלוטין ההתלהבות ששלחה את
בני ד,עליה השניה והשלישית לנהלל ול״
דגניה, שאיפשרה להם להחזיק מעמד במח לות
ורעב משך שנים רבות, יום אחרי
יום, שעה אחרי שעה, באפרוריות הנוראה
של יום קטנות. זו ההתלהבות הדרושה
כיום, כשדור שלם עומד מול מפעל חייו
כשלבו ריק ונפשו מדולדלת.
השכרון אינו פתרון. אין הוא פתרון
לאדם יחיד הסובל מתסביך נחיתות והמנסה
להתחמק מהאחריות לכשלונו על״ידי שתייה
אראק. על אחת כמה וכמה אין הוא פתרון
לדור שלם המשתמט מלקבל על עצמו את
אחריותו ההיסטורית לגורל עמו.
מדריך־נוער החולם על התלהבות־התח־ליף
של המלחמה מפני שאין לו האידיאל
הדרוש כדי להלהיב את חניכיו לקראת חיים
של מעש, אינו פותר את בעית״הנוער. הוא
עצמו אינו אלא חלק מבעית״הנועך.

( )7״המכה הפילה את צרפת ארצה והוציאה
אותה למעשה מתיר הזית המערב.״
( )8״צרפת העלובה. חסרת כוח הנברא.״
( )9״יציאת צרפת מתוך כל חשבון צבאי.״
מתוך זר הציטוטים הללו קשה לרדת לסוף דעתו
של הכותב, אלא אם כן נסכים לקבוע שהוא
ביקש, בכל מהיר, להוכיח מידה עצומה של חוטר
טאקט ולהפנין יהירות שאפילו הפרוסים, בתקופת
תור הזהב שלהם, לא הניעו לממדיה. כשקראתי את
המאמר ועיכלתי את הפנינים דלעיל. לא הצלחתי
לקבוע מה כאן רב ממה: הבערות מן הנפות,
או הנפות מן הבערות.
למותר להתעכב על כל אחת מתשע הפנינים
ולהפריד את תכנה ולהצביע על סיננונה. כל קורא
בר-דעת עשה זאת מאליו. אבל מצוייה כאן
בעייה אחרת ועליה יש ויש לעמוד. ידוע בודאי.
והכרח הוא שיהיה ידוע, כי בימי עליה ב׳ לא
היתה לנו ידידה טובה מצרפת, ובימי מלחמת הקוממיות
שימשה צרפת בסים ליציאת נשק ואנשים.
רצוי לזכור נם שבשנת , 1933 עם קום היטלר.
מצאו הפליטים היהודים מנרמניה שערים סנורים
בכל הארצות, פרט לצרפת. האמנם צודקים נויים
ססויימים בטענם כי היהודים כפויי טובה הם ן
ואולי לא היהודים, אלא הישראלים 1
רואני, שעלי להזכיר כמו כן שמאז קמה המדינה
מפנינה צרפת בכל הזדמנות את חיבתה לנו
.ובנובמבר 1947 הצביעה בעד קום המדינה והכירה
בנו ללא שהות. כנראה סבור הכותב שמספר
ידידינו בעולם גדול מדי כדי שירשה ללמד את
רבבות הקוראים הצעירים והנוחים לקלוט השפעה
שרשאית ורשאית מדינה בת שש, חלשה וענייה.
מוקפת אויבים, לזלזל בידידותה הכנה של מעצמה,
שאחר הכל עודנה בעלת השפעה כבירה, רוחנית
ללא ספק, ונם פוליטית.
איני רוצה שיווצר רושם, כאילו אני רב את
ריבה של צרפת. איני נצינח. והיא אינה צריכה
לי. אבל תדיר אני מהרהר, שמזלנו הוא, כי הגויים
אינם יודעים לקרוא מימין לשמאל. וכד אין
הם קולטים דברי בלע לרוב. הנאמרים על דפי
עתונותנו. אבל אני מתריע לא כלפי חוין אלא
כלפי פנים ואני סבור שעייד העולם הזה, מחבר
בשדות פלשת, העורד במה פופולארית ואמיצה,
שיד לו 1והלק בעיצוב הפוליטי של נערים שתדיר
הם תוהים ומהם סים, אסור לו לנהוג קלות דעת
בענינים חשובים וחיוניים, הן לנבי תכנם והן
לנבי צורתם.

אורי קיסרי, תל״אביב

הערכת פרשנו הצבאי של העולם הזד, זהה
עם זו של ראש ממשלת צרפת, שקבע :״הקרב
של דיאן־ביאן־פו מסמן נקודת מיפנה
בהתפתחותו הצבאית של ויאט־מין. חיל המצב
שלנו הופתע לחלוטין״.

כוז לאחאב !
במכתבו האחרון לקוראים והעולם הזה )865 חזר
עורד העתון להשתעשע בנושא האהוב עליו: השתלבות
במרחב. תוד. כדי ניתוח דמויותיהם של
אחאב ואליהו מונשות לקורא היקר תיאוריות מסחררות
על עברו של עם ישראל. ירשה לי עורד
העתון להניח שאם אמנם היה מצליח עם ישראל
להשתלב במרחב דאז, היה סופו ככור כל עממי
המרחב: כליון בדרד של התבוללות. אם הציל
משהו את עם ישראל היתה זו אי־ההשתלבות במרחב
תוד הדגשת ״עם לבדד ישכון״.
בזמנם של אחד־העם והרצל קראו לילד בשמו :
התבוללות. סבורני כי תואר זה הולם יותר את
המציאות מאשר ההנחה ־המופשטת של השתלבות
במרחב. ודאי שאיש אינו מפריע ליהודים להש תלב
בתנאי כי השתלבות זו תלווה בהתבוללות
ובטמיעה. כאן המקום לשאול את השאלה: מדוע
להתבולל (סליחה, להשתלב) בערבים? אולי מעדיף
מישהו להשתלב ברוסים, או באמריקאים 7

השוס

הבג א
ה מ בוזנ תהפ צוי ר
ל אי-נסורפציה

לא מכבר קראתי באחד הספרים את הפסוק
הזה :
״האדם הבלתי־מבוגר ניכר ברצונו למות
מוות מפואר למען ענין אציל. האדם המבוגר
ניכר ברצונו לחיות למענו בצניעות.״

כרוז ההסתדרות הרפואית
(לקראת השביתה הבאה)
בעית הרופאים העבריים מוטלת על
ערש דווי. נרקוזה חלקית אחזה בכמה
משרדי ממשלה. הם לא שמו לב לדיאג״
נוזה הקריטית של מצבנו: שחפת כס פית,
אבנים בכיס המר, גידול ממאיר
בהוצאות. היינו זקוקים לזריקה מיידית
של ערוד. המתכון ידוע לכל.

דו־ א ל

דו־ ד

כ פי שאי שלא הפיר*
קרא כגליון השבוע הבא של
״העולם הזה״ את כתבת-
הענק על מפקד אצ״ל -
פרטים דאה בעמוד .14
לנבי פירוש המונח ״מרחב
״לאומיות או התבוללות״.

ניטו״

הוא

ז. בוהק, רמת גן
המאמר על אחאב ואליהו מצביע על הנקודה
המרכזית והמכרעת של חיינו המדיניים והרוחניים:
הניטואיזם. נישה בדלנית, ניטואית זו. הנפוצה
בחונים השולטים. המתייחסת לעמנו ולמדינ־תנו
כאל דבר מיוחד במינו ,״עם ם נולה״ ,נישה
זו היא המקור לכל הקשיים שלנו. יש לברד על
העובדה שהדור הצעיר בארץ מתחיל להבין את
זאת משתדל להשתחרר ממנטאליות זו• נקווה ש זאת
ערובה לעתיד טוב יותר.

ד״ר אלכסנדר ז״ק, תל־אביב

עוד יותר מעניין גילויו היה באמת מעניין לקרוא עלביקורו,
וסילוקו של זאב אלתנר בדנניה (העולם הזה ) 865
אבל עוד יותר מעניין היה לדעת מדוע לא פרסם
אלתנד את הפרשה המעניינת הזאת בעתונו שלו.
ידיעות אחרונות ז

אפרים כספי, תל־אביב

הדגש הנמוף
נראה לי כי המאמר אודות הבסיס שלנו (העולם
הזה )863 לקה באשר לנקודות ההרגשה: יותר
מדי דנש הושם בנושא הטיסה הנמוכה.

אלוף דן טולקובסקי, צה״ר

השנייה טובה מהראשונה
הדעה הכללית כאל היא כי הסיפורים של ה־סידרה
השנייה של התחרות העולמית של הסיפור•
הקצר יותר טובים מאלה שהוגשו בסידרה הרא שונה
(מה שנכון במיוחד לגבי הסיפורים הישראליים)
.אנחנו סבורים שלדבר זה שתי סיבות:
האחת היא כי ניתן זמן ממושך יותר להנשת ה סיפורים,
ששה חודשים בהשואה לשלושה בסידרה
הראשונה. הסיבה השנייה היא שהמספרים הצעיריבג
מעונינים פחות בנושאים. ברקע ובנסיונות של
המלחמה האחרונה וכותבים, כתוצאה מכך. על
נושאים בעלי עניו כללי יותר.

ם. פטריק תומסון, עורך אירופאי,
ניו־יורק הראלד טריביון, פאריס

פתרון הפתרון
אחר ציפיה רבה פורסמו השבוע (העולם הזזד
)865 פתרונות חידוני הפרסים. היות ואינני נוהג
לשמור עתונים לא שמרתי נם את גליונות העולמ
הזה בהם נתפרסמו החידונים וכעת הנני אובד
עצות: האם אני בין פותרי החידונים?

חיים אדים, איתנים
רבוי הפותרים מונע שיגור הודעה אישית
לכל פותר. אין מניעה זאת חלה, כמוב /1על
הפותרים שזכו בפרסים וששמותיהם יפורסמו
בגליון הבא.
אכן, סידרתם אותי ! פתרון חידון הפרסים ה רביעי
מספר ( 2העולם הזה )865 היה מי״ם ואני
חיפשתי אותו בין האותיות אל״ף עד דל״ת.

אהרון וקסלר, ניר־עס
טי״ת עי״ן וא״ו תי״ו דל״וז פ״א וא״ו
סנו״ך.

עיר מקלט
אס צימח מצחך את אות קין
זוועת כל נושא אליו עין
בעולם הזה תיוושע
״לנוס שמה כל פושע
(כאשר הוכחות נגדו אין)״.
עוזי אהרוני, גבת:

שלושה מהלכים גרועים
כחובב שח־מת הנני שמח למצוא מדי פעס
בעולם הזה קטע המוקדש למשחק המלכים. אולם
מדי פעם אני מוכרח לשוב ולציין בצער כי הקט עים
לוקים באי־דיוקים. בכתבה על אליפות ה־שח־מת
(העולם הזה )865 מצאתי לפחות שלושה
אי־ריוקים ( :א) ואסילי סמיסלוב הוא בן 32
(ולא 25ב) הוא נלחם בשוייין נגד 14 שחקנים
(ולא 15ג) הוא התמודד עם בוטבינית
ב־ 24 קרבות (ולא .) 12

ישעיהו בינו־ר, תל־אביב
לעורן הספורט, שח־מת של סנדלרים.

בלב איתן ( 80 פעימות) וללא מוסר
בכליות, הננו ניגשים להניף את איזמל
הניתוח האכזרי. תקוטע היד הזדונית עד
לכתף ! ייפסק שילשול המלים ועצירות
הכסף ! תוצא מחט מם־ד,הכנסה מ״
עורקינו !
אנו מקווים ששפבנו בזד, אור רנטגן
על הבעיה וגילינו את שלד האמת מ אחורי
שומן ההשמצה. החלטתנו נחושה,
ומשותפת לכל הקולעות: נילחם עד
טיפת הפלאזמה האחרונה !
החמשיר אדם שהביתח חזה
תפס את אשתו עם מכר.
בניחותא הוא שח :
״אני — מילא, מוכרח.
אך אתה 7באמת, זה מוזר !״

העולם הזה S66

הא אתר. מעשן מ־ 20 סיגריות
ליו ויותר t
• במה ומן אתה משועבד להר*ל 1ה?
• הא אתה מאמין ביעילות המסבנת?
• הידוע לר ממה מורכב העשן?
בתשובות לשאלות אלה, טוענים
אנשי המדע, תלוי גורל חייך.
ן מכה הגדולה באד, לפני ששה חדשים. לעשרים שנה. המחשבה הראשונה היתד,
I xבאולם ישיבות גדול בניו־יורק עי״ להאשים את הניקוטין, רעל שהוא כל־כך
ייכו רופאי־השניים המקומיים את ועי־ חריף שכמה טיפות מרוכזות, על עור האדם,
דתם השנתית ד,־ .28 כרגיל הוזמנו אורחים יכולות לגרום למוות. אך הניקוטין, שנמ להרצות
על התקדמות מדע הרפואה בשמי צא חייב בהאשמות רבות׳ זוכה מן האשמה
חים שונים. הפעם היו שלושת המרצים של גרימת סרטן־הריאות.
מומחים ידועים בחקר הסרטן. בלי היסוס
אחר רוכזו החקירות סביב החומרים
בחרו באויב אחד: הטבק.
י השונים אשר מהם מורכב עשן הטבק —
לא היתד, זו׳ ההתקפה הראשונה נגד חומרים קרצינוגניים הנקראים בשם הכולל
העלה החום־הבהיר. מאז עבר בירושה של זפת. כמו הניקוטין, חודרים הם לפה,
מאדומי־העור של אמריקה הותקף בלי הרף. לגרון ולריאות. למעשני הסיגרים וד,מקטרות,
ברוסיה קבע חוק הצאר לכרות את אפו אין הם מסוכנים, כי אין המעשנים נושמים
של כל אדם אשר ייתפס בשעת עישון. את העשן אל תוך הריאות. או;ם רובם
האפיפיור אורבנוס השמיני גזר על הוצאת המכריע של מעשני הסיגריות נושמים את
כל מעשן מחיק ד,כנסיה ונידויו המוחלט. העשן מלוא ריאותיהם, מאפשרים לחומרים
ד,נרי פורד, מייסד קיסרות האוטומובילים, המזיקים להשתקע בתוכן.
נהג לגרש מעבודתו כל פועל שנתפס בעי התגלית
המעניינת ביותר היתר, כי דווקא
שון. חוק המורמונים מנדה את הטבק בין מעשני הסיגריות רבים מקרי סרטן־
כגורם *המזהם את אויר האלוהים״ ואילו הריאות. מתוך אלף מקרים שנבדקו על־ידי
כנטיות פרוטסטנטיות רבות קבעו כי אין ד״ר ארנסט וויינדר׳ במרכז לחקר הסרטן
הוא אלא תגלית השטן.
של מנהטן, בארצות־הברית, היו 15ב?בד
ההתקפה האחרונה היא המסוכנת ביותר, בלתי־מעשנים ואילו מעשני הסיגרים וה״
כי מטרתה מרוכזת וברורה. אין היא מטהרת מקטורת היוו 60( 6%מקרים) 925 .חולי
סרטן־הריאות הנותרים היו כולם מעשני
את הטבק מן ההאשמות הקודמות — הפרעות
הקיבה, החשת הלמות הלב, האטת סיגריות — בדרך כלל: עשרים סיגריות
זרם הדם, שיעול, כאבי־ראש׳ איבוד הזכרון, או יותר ליום.
סכרת — היא מאשימה אותו בהאשמה
ד״ר וויינדר, בשיתוף עם עוד שני חוקרים
חדשה, מדוייקת ואיומה: היותו הגורם אמריקאים, ערך ניסויים על עכברים, גרם
להתרבות מקרי סרטן הריאות.
אצלם לגידול סרטן בעזרת זפת הטבק.
ואז מסר את ההכרזה המהפכנית :״ד,וכחני
מעל לכל אפשרות של ספק כי בסיגריות
הניקוטין ח ף 1.ם 3ש ע
ישנו חומר המסוגל לגרום לסרטן.״
בו בזמן שרוב סוגי הסרטן האחרים נמ צאים
בירידה, עולה מספר המקרים
של כלהמ חלו ת -ועוד אחת
סרטן הריאות. משך שנים רבות לא היה
סרטן הריאות יותר מאשר מחלה תיאורטית
מאז הלך כתב ההאשמה ונעשה אריך
בלבד, בעיקר מפני שאי״אסשר היה להב ומפורט יותר* .עישון סיגריות ממושך ומ חין
בו. עתה הופך הוא במהירות לחלום־ רוכז׳״ הכריזו המומחים ,״מגדיל פי עשרים
בלהות. מ״ 1933 עד , 1953 משך 20 שנים את הסיכויים לקבל סרטן־ריאות.״
בלבד, עלה מספר המקרים פי ארבע. בשנה
אלטון אוקסלר, מנתח״ריאות בעל שם
הבאה ימותו ממחלה זו, לפי כל הסיכויים,
קרוב ל״ 200 איש ולמעלה מ״ 30 אשה כ עולמי, הוסיף להכרזה זו את משקל נסיווו
ישראל. יחס זה בין גברים ונשים מוסבר האישי. הכריז הוא * :בהתחלת הקריירה
על״ידי הרגלי העישון, הנחשב עדיין, בשכ שלי, לפני 25 שנה, ראיתי רק מקרה אחד
של סרטן־ריאות משך ארבע שנים. ב״15
בות רחבות, כעיסוק גברי מובהק. האחרונות השנים
מנין נבע ד,בטחון כי קיים קשר בין עישון
ראיתי אלפים. בעוד ^
הסיגריות לבין סרטן הריאות י

שגה יה,ד

רידרס דייג׳סט. הירחון הנחשב לאחד מגור׳
מייההשפעה החזקים ביותר בארצות־הברית
(תפוצתו 171 :מיליון טפסים) ,פתח בהתקפה
רבתי על העישון. הוא פירסם תוצאות
של מחקרים מדעיים, הוכיח כי מתוך 100
מעשנים מושבעים 46 בלבד מגיעים לגיל
60 בעוד שמספר המעשניס״הקלים הוא 61
והלא״ מעשנים .66 מתוך זה, הסיק הירחון,
מסתבר כי כל אדם המגיע לתצרוכת יומית
של 20 סיגריות מקצר את חייו ב־ 34 דקות
עם כל סיגריה שהוא מעשן או בחמשה
חודשים 22 ,יום, שמונה שעות וארבעים
דקה מתוך כל שנה שהוא מעשן.

המרע קובע: יש קשו

הדברים הבאיס נמסרו לכתב העולם
הזה על־ידי פרופסור יצחק ב ת־

נשאלת השאלה באיזו מידה עליית סר-
טן־הריאות היא אמנם עליה מעשית. כאשר
התסתח חקר הסרטן, נרשמה עליה
גדולה מאוד במספר המקרים. אולם זאת
היתד עליה סטטיסטית בלבד — כלומר
שהמקרים שנרשמו לא היו מקרים חדשים,
כי אם מקרים שהשיטות המפותחות
יותר אפשרו להבחין בהם. גורם אחר
לעליה זו היה הארכת החיים, שהביאה
בעקבותיה ריבוי מקרי הסרטן.
אולם ריבוי מקרי סרטן־הריאות היה
גדול בהרבה מזה של מקרי סרטן אחרים.
היה ברור כי אין כאן עניין של עליה
סטטיסטית. לכן החלו לחקור את הדבר

באופן אינטנסיבי.
הנסיונות נעשו בדרך כלל עם עכברים.
אל תוך כלוב הזכוכית שלהם הוזרם עשן
של סיגריות ובמידה שנשמו, נכנם
העשן לריאותיהם. עד כה לא היו התוצאות
חיוביות.
על כן, אין העמדה הנוכחית מתבססת
על תוצאות מדעיות במלוא מובן המלה.
פירוש הדבר הוא שעכשיו אפשר לקבוע
כאפשרות מתקבלת על הדעת כי עשן הסיגריות
קשור ביצירת סרטן־ד,ריאות. מה
שאין אנו יודעים עדיין הוא באיזו צורה
פועל העשן. את זאת יצטרך להסביר
׳המדע מתון נסיונות ממושכים״.

קוליירס, דו־שבועון בעל השפעה לא
מבוטלת בארצות־הברית אף הוא (התפוצה :
מיליון וחצי טפסים) ,הכריז כי אין העישון
אלא תענוג חסר״סכנות. כהוכחה, הביא
להקת עכברים שעברו ניסויים עם עשן
סיגריות מבלי שיחלו בסרטן.
בינתיים נמשכה ההדרדרות בבורסה. מניות
של חברות כה מפורסמות כחברות המייצרות
את 5אקי סטרייק, צ׳סטרפילד וקאמל ירדו
בהתמדה. המכירות, שעלו מדי שנה בש לושה
עד חמשה אחוזים, ירדו פתאום
ב־ 11,19 אחוזים.

בלום, ראש המחלקה לביולוגיה נס־יונית
במכון וייצמן למדע, ואחד מחוקרי
הסרטן הידועים בעולם.

,האפשרות של קשר בין עישון וסרטן
הריאות ידועה לאנשי המדע זה זמן רב.
עוד לפני 25 שנה עסק אחד מחברי בשאלה.
אולם רק בחמש השנים האחרינות
נעשתה בשטח זה עבודה מדויקת, הנותנת
מקום להשערה כי אמנם קיים קשר
ישיר בין עישון לבין סרטן־הריאות
הדבר אינו אומר כי רק אנשים המעשנים
נגועים בסרטן־הריאות. מה שנקבע
.בוודאות הוא שלמעשני־סיגריות יש נסיה
גבוהה במידת־מה לפתח מחלד. זו, יותר
מן הבלתי־מעשנים. ואילו אצל מעשנים
מושבעים קיימת נטיה קלה לאחוז גבוהיותר של נגועים בסרטן־הריאות. לעומת
זאת, אין אחוז מקרי מעשני המקטרות
והסיגרים גבוה במיוחד, לעומת בלתי
מעשנים.
או 15 חולה סרטן־ריאות. אני משוכנע
כי הריבוי העצום הזה הוא תוצאה ישירה
מהעישון המופרז, ושל החומרים הנמצאים בו.
אוקסלר׳ שהינו אויב מושבע של הטבק,
מסרב לקבל לטיפול חולים שאינם מתחייבים
מראש להפסיק לעשן .״יש רק נחמה אחת

הפר סו מ ת יחגאת לקרב

כדי לנסות את השפעת עשן הסיגריות על עכבר-
ע לי ה ם. לאמש 9יע
.הנסיון, מחרס עשן אל תוך הכלוב והטכברים
חייבים לנשמו. עד כה לא הראו עכברי־הנסיון כל סימנים של נגיעה מן העשן.

למעשנים המושבעים,״ אומר הוא :״הב
מפתחים מחלת־לב, ההורגת אותם לפני
שהם יכולים לקבל סרטן־ריאות ראוי לשמו.״

מ ק צר את החיים
שלא כמו במחקרים מדעיים אחרים, לא

התנהל מחקר זה באוירה השקטה של מע בדות
ומרכזי־ניסויים. התוצאות פלשו לע־תונות,
גרמו לאחד הזעזועים הקשים ביותי
שפקדו את וול־סטרים, מרכז הבורסה הניו־יורקי,
ב־ 15 השנים האחרונות. ערכן של
־מניות חברות הטבק והסיגריות ירדו פלאים.

חברות הסיגריות חיפשו בקדחתנות תשו בה
למהלומת המדע. תקציבי הפרסומת
הענקיים שלהן • כמעט הוכפלו, סכומים
אגדיים הושקעו במימון עבודות מחקר
מקיפות. בשביל תעשיית״הענק היתה זו
שלה של חיים או מוות להוכיח כי אין תו צרתה
גורם של מוות.
בהעדר מסקנות מדעיות חיוביות, נאלצו
חברות הסיגריות למצוא תחליפין. קאמל
פירסם מודעה שהכריזה כי, הרופאים מעש נים
קאמל יותר מכל סיגריה אחרת *1לאקי
סטרייק הכריז כי בניסוי שארך 20 יום
לא היה אף מקרה אחד של כאב״גרון.
ברוב ארצות העולם היה המצב מגיע
להתחרות עיוורת בין החברות, בה תסתמך
כל אחת על תעודה רפואית יקרת״מחיר.
בארצות״הברית קיים מחסום רציני בפני
זיופים מסחריים. שם המחסום: ועדת
* תקציב של, שלושת הגדולים״ — לאקי
סטרייק, צ׳סטרפילד וקאמל — בלבד מגיע
ל״ 46 מיליון דולאר לשנה.

במאוחרמנסה המעשן להיגמלמהרגלו ננלמיניצורות...

ן בוקו עזריאלי מכיר את בעיות
ב ל, ת
י י I 11 העישון מקרוב: הוא בעל חנות
לסיגריות ולצרכי״עישוו שונים בתל״אביב. מלבד זאת הנהו
מעשן מושבע, בעל 36 שנות וותק. כיום מעשן הוא לפחות
30 סיגריה ליום ויודע כי הדבר חייב להשפיט לרעה על
מצב בריאותו. אולם אין הוא יכול להפסיק .״אני כבר בן
,54״ אומר הוא ,״וקשה להיגמל מהרגל שנטבע בדם.״ כדי
להקל במידה האפשרית על עצמו, חדל עזריאל לעשן סיגריות
מטבק ווירג׳יניה, מעשן עתה טבק תורכי .״אני יודע שזה
אינו משנה את המצב בהרבה, אבל זה בכל זאת משהו.
הטבק התורכי הוא בהרבה פחות חריף וזה נותן לי את
ההרגשה שהוא גס פחות מזיק. ברור גם לי שזוהי רק

יוסף נסימוב עישן את הסיגריה
ת ע נו ג מ סו כן
הראשונה שלו בבולגריה, לפני
45 שנים. אז היה נער בן 13 ואת הסיגריה גנב מארון
הוריו. מאז דבק בו ההרגל במידה כזו שהוא לא רק עישן
טבק אלא גידל אותו וסחר בו. כיום הנהו מדריך לגידול
טבק במשקי הנגב ולפי תיאורו, מעשן מתון. פעם עישן
שתי חפיסות ( 40 סיגריות) ליום, עד שהחליט כי נוצב
בריאותו אינו יכול לטמוד בפני העשן הריחני. עתה הוריד
את צריכתו היומית לעשר בלבד .״עישון זהו תענוג —
ומסוכן,״ אומר הוא .״צריכים לדעת אין להשתלט עליו.
ישנן שיטות רבות לעשות זאת. הטובה ביותר היא, כמובן,
להפסיק לעשן. אבל רק אדס בעל רצון״ברזל יכול להפסיק

מעשנת זו קראה על סכנת סרטן-

הריאות החבויה בעשן הסיגריות.
I nH P ״ u u I
אולם מאחר שלא יכלה להפסיק לעשן (למעלה מטשריס ליום)
ביקשה להיעזר באחד האמצעים השונים שהוצאו לשוק.
בתוך הפייה שלה הכניסה מסננת, המכילה חומר כימי מיוחד.
אולם חומר זה טוב לעצירת הניקוטין בלבד, אינו פועל
נגד הזפת שבתון עשן הסיגריות והגורם, לדברי המומחים,
להתפתחות סרטן הריאות. השימוש בפייה אף הוא נחשב
לאמצעי״מניעה ססוייס, כי חלק משיירי העשן נדבק
לפנותיה בדרך אל הפה. אן העשן בכל זאת חודר לריאות,
משתקע שם. עם כל סיגריוז נוספת, נדלה כמות החומרי*
המזיקים, הקרצינוגנים, הנשארת בגוף. ולאט לאט, אן בבטחה,

,..זרז na niuי.,ורליז ההו־ר! 1ווי-ה1ז רווח הכודוז

תעשיית הסיגריות האמריקאית, האדירה בעולם, לא קיבלה את גזר המדע בשקט. היא
ן ן הוציאה מיליוני דולאריס על מודעות שיצרו את הרושם כי סיגריה זו או אחרת אינה

נזזיקה לבריאות. למעלה: מודעה של קאמל׳ מכרידה :״יותר רופאים מעשנים קאמל מאשר כל סיגריה
אחר ת!׳ למטת מודעה של צ׳סטרפילו מכריזה :״עתה — עדות מדעית על השפעת העישון!״

—•Nothing~-n.. no th in g

bsKits

tosiol

זז* fat׳Vow Knew, yc-orMU׳. y ?;1 smc-kt *ojoymeat onlyז** And you
.** M»c !4s; of 0׳fr
fa ttt t/eiryr. Ykw c*n over.
*hy Ufttn; y }r j NU!p thy fs*p«fr hosn m
aw eיזי־*י׳ Lucky I>yU*fut£ 4

First and Only Premium Quality
Cigarette in Both Regular and
King-Size

is making regular bimonthly examinations of a group of people
from various walks of life. 45 percent of this
group have smoked Chesterfield for a n average
of over ten years.
me di ca l s p e c i a l i s t

After ten months, the׳ medical specialist reports
that he observed...

no adverse effects on the nose, throat and
sinuses of the group from smoking Chesterfield.

MUCH MILDER

ss״מי י

NOW...Scientific Evidence
!on Effects of Smoking
Y«v ttust yo-jTLucky remain*,4
fH׳tfciCt״eyiicjlc.! ni

.־*trsndt ci ,׳mi.

. L S M .F T •Lur.xy & u ik t״׳tWi\cv Vo

« « in׳ So, tar tl»«5 jhing you v an t o :

c it ir y t u t<« betWr

! G O MICKY׳Be Happy
ayts&Mff׳//

•><»ut-4Tort ׳lsit 1/n-kc-<a«*n

CHESTERFIELD
* .C u e״ *CON TAIN S TOBACCOS O f S f J I£ » Q U A l.׳TY ANO
)M ic e THAN A N T O T H t* KIN O -SIT) CIOAHtTT

IS BEST FOR YOU

למרות כל נסיונותיהן לא יכלו חברות הסיגריות להביא

הוכחות מדעיות ני העשן אינו גורם לסרטן־ריאות. חוקי

המסחר בארצות־הברית אסרו עליהן להשתמש בזיופים. על בן ביכרו רובן לשים
את הדגש על הדברים הקלים, על התענוג והיופי נבמודעת לאקי־סטרייק (למעלה).

...או הברות הסיגריות אינן נקנסה להיכנע דרא קוב
המסחר הפדראלית. תפקידה העיקרי של ה ועדה
הוא לפקח שסוחרים לא ירמו את
קוניהם על־ידי הבטחות שווא על טיב
הסחורה.
להברות הסיגריות לא נותרה ברירה אלא
להסתפק בהכרזות כי הסיגריה שלהן היא
עדינה׳ יותר עדינה או העדינה ביותר שישנה.
בשוק — או להבטיח למעשנים כי סיגריה
זו אינה מכילה הומר מזיק יותר מאשר כל
סיגריה אחרת.

הסתקרד,בד 1ל בינ תר
בזאת לא נסתיים המאבק. עדיין מתנהל
המחקר הרפואי רב־הממדים ביותר שנוהל
אי־פעם.
מהקר זה החל ב־ 1951 בחסות החברה
האמריקאית לחקר הסרטן ובהשתתפותם של
27 אלף הוקריפ׳מתנדבים מפוזרים ברחבי
ארצות הברית 210 .אלף איש, בני 50 עד
69 שנה• נחקרו, הרגלי העישון שלהם
מויינו ונרשמו. אנשים אלה מתים בקצב
של 15 ליום ומקרהו של כל אחד מתויק׳
על־פי הוראות של שני רופאים של החברה
לחקר הסרטן. אולם שום תגלית או מסקנה
לא תפורסם לפני שנת .1955 עד אז יימשך
הויכוח.
אלה הפוסלים את מסקנותיו של וויינדר
וחבריו יכולים לטעון כי הריבוי במקרי
סרטן־ריאות אינו דווקא תוצאה של ריבוי
עישון הסיגריות׳ כי אין הסיגריה מקיר
יחיד לחומר קרצינוגני. אספלט הכבישים׳
עשן התעשיה ועשן המכוניות אשמים לפחות
באותה מידה.
המלחמה מתנהלת אמנם בעיקר בארצות
הברית. כי שם מרוכזות האפשרויות הטכ ניות
והכספיות הגדולות ביותר בעולם ל־
• רריל nrתויוו וידול החז־ו׳וו ל שלב רו

ניהול מחקר מדעי בממדים אלה. אך ההזיה
אינה מצטמצמת לארצות״הברית בלבד. ב אנגליה
מצא שריד,בריאות לקום בבית״
הנבחרים ולהזהיר את בני ארצו נגד סכנות

Jכל אדם

העישון. בכל רחבי העולם שאלו מאות
מיליונים של אנשים את השאלה: עישון
— האם הוא תענוג הגורם למוות? ואם כן,
באיזו מידה י

כל עוד לא ד׳ו^ח ההיפר׳ חייב כל מעשן
לדעת כי עם כל נשימה של תענוג שהוא
מוצץ מן הסיגריה, עלול הוא למצוץ גם
כמה טיפות של מוות.

וניס׳ בישראל מסתכן 1

כשנה האחרונה עישנו תושבי
ישראל

• 2.018.663.000 סיגריות

• 517.000 סיגרים

• 4.806ק״ג טבק מקטרת

כשביד התענוג הזה הוציאו מכיסם
26.000.000 לירות

מהן 9.714.293 לירות ככלו, לקופת
המדינה

השאר נבנם לשכע חברות הסיגריות
הישראליות

רק 10 אחוז מן הסיגריות היו
השנה מסוג וירג׳יניה

לפני שלש שנים עמד אחוז זה על 60

תצפית

במדינה
(כר הזכויות שסודות)

• לא מן הנמנע כי בקרוב תורעש ישראל על־ידי ידיעות
כי נתגלה ג 3ט 3מזל . 1דינים ותשבונות סודיים ביותר, שתוכנם טרם
פורסם, וזמרו פרטים מפתיעים על ההתפתחויות האחרונות שם.
• צפה לחיסול מהיר של סיכם וף תעלת־סואץ ולהתחזקותה
הצבאית של מצרים כתוצאה מסיוע אמריקאי. זהו חלק מתוכנית אמריקאית
הלוקחת בחשבון כי קו ההגנה הראשון, פאקיסטאן־עיראק״תורכיה׳ יתמוטט,
וכל המרחב, כוללן ישראל, יפול לידי הרוסים. כוונת האמריקאים; להקים קו־הגנה
שני שישתרע מפורט־סעיד, לאורן ים־סוף, עד האוקיאנוס ההודי, יימשך
משם לציילון
הצעד הראשון יהיה מסעו של סלאח סאלם לארצותיהברית בחודש הבא.

צפה לסחבת אינסופית בדיוני מועצת־הבטחון כעניין

סיכסוך ישראל־ירדן. ירדן סרבה לקבל מראש את ססקנות״הדיון, דבר
הנדרש לפי מגילת־או״ם ממדינה שא נה חברה. מעצמות המערב לא ירצו ליצור
תקדית שיאפשר לסין העממית, שגם היא אינה חברה, להגיש תלונות מבלי
לקבל את המסקנות, יחששו מאידך לכפות על ירדן, דבר שיעורר את התנגדות
הערבים*
• היכון למאבק רציני נגד חוק־העיטורים הצבאיים שיונח
בקרוב על שולחן הכנסת. בעוד שהממשלה החליטה !למחוק בכלל את כל
מעשי הגבורה של מלחמת־העצמאות לתת אותו1נ־הצט ״ נות רק למעשים שייעשו
אחרי חקיקת החוק, עומדת לקום חוית רחבה של לוחמי תש״ח, שיראו ב כן

פגם מוסרי חננזר, יגייסו את דעת־הקהל וחברי־הכנסת למלזזמת״מחץ. .
4000 טונות נוספות של חיטה ושעורה יצטברו באסמים היש •
ראליים
השנה, אם יצלח ״מבצע רות״ של העסקת כסה אלפים מובטלים בליקוט
השיבולים אחרי הקומביינים, שאורגן על־ידי הסוכנות היהודית לפי דוגמת
ברית״המועצות, בה, מלקטים רבבות תלמידים וחברי אירן גוני־נוער את השיבו לים שהושארו על״ידי המכונות החקלאיות.

• כקרוב תוכל לכלות שבועיים כאחד מכתי־המרגוע כא

ולשלם תמורת הבילוי בת׳שלונדים חודשיים קטנים, אם יסתיים בהצלחת
המשא ומתן בין אירגון בעלי בתי״ ההארחה וחברות״האשראי. המשא ומתן
נפתח לאחר שבעלי-בתי״המרגוע !הגיעו למסקנה כי לא יצליחו להגדיל את מחזור
האורחים אם לא ילכו בעקבות הסוחרים, המוכרים כיום רבות מסחורותיהם
בתשלומים לשיעורי.
• ״החזירו את המנוולים לשלטון ו - -ייתכן שזאת תהיה אחת
!הסיסמות בהן תשתמש המפלגה הדמוקרטית במסעי הבחירות הקרובים, אם
ח!ז(ליט. ל !0מ,ון על חוש־ההומור של ו!בו1ך ר, במסע הבן וז־^־ות שאוביל את
אייזנהואר לכס״השלטון, תיארה המפלגה הרפובליקאית את יריבתה כהסרת־שכל
וכושר־מעש, דבר שהביא לכישלונות מרובים של מדיניות החו׳ן האמריקאית.
המפלגה הדמוקרטית מעוניינת להבליט, לאור כשלונותיו האחרונים של דאלם, עד
כמה היתה ביקורת זאת חסרת.-נ;ם יס. הנשיא הקודם, הארי מרומאן, הודיע כי
אינו מתנגד לשימוש בסיסמה המסוכנת.

• כקרוב ייעשה נסיון רציני לשכור את השיא העולמי, שהשיג
זאחרונד! האכקלי רוג׳ר כאקיפטר בריצה? pmwשל
מי לאהד. המנסה יהיה הרץ הצ׳כי אמיל זאטופק, שזכה בשלוש מואליות זהב
באולימפיאדת , 1952 העוסק עתה באימוני ריצה מוגברים. נוסף על הקנאה המק צועית
מדורבן זאטופק גם על״ידי שלטונות אויצו, השואפים להוציא את שיא
הריצה מרגלי המערב.

• המתן לגל תביעות פיצויים נגד המועצה המשפטית היש
ראלית,
שיוגשו על״ידי עורכי-דין שרשיונותיהם בוטלו, לאחר שפסק בית־הדין
הגבוה לצדק כי אין כל חוקיות בפעולתו של יושב״ראש״המועצה, חיים
כהן, שחילק את המועצה המשפטית לשני גופים; גוף שטיפל בעבירות של עורכי-
דין על המוסר המקצועי, יכול לבטל את רשיונותיהם זמנית או לחלוטין, וגוף
שיטפל בכל העניינים האחרים. בית״הדין הגבוה לצדק פסק כי רק אסיפת המליאה
של המועצה מוסמכת לבטל רשיונות של עווכי״דין.

• להקמת תנועת נוער ממלכתית יקרא דוד כן־גוריון,
כאשי יופיע בקרוב בכינוס הכיתות הגבוהות של בתי-הספב התיכוניים ביער
חולדה. בי. ג־י ,.מקווה ששמו( ימשוך נוער לתנועה החדשה — ולו גם על חשבון
תנועת הנוער של מפא״י, התנועה ומאוחדת.
לעומת זאת מקויה תנועת הצופים להיבנות מן התוכנית, מאחר שהיא
רואה את עצמה באופן טבעי כגרעין התנועה הממלכתית. רמז לכן כבר הושמע
השבוע בדברו׳ הפתיחה לג׳מבורי בו נכח הרמטכ״ל.

• חברת־התעופה הלאומית ״אל על״ תישאר לאומית רק
למחצה, אם יקבל משרד התחבורה את הצעתם של כמה בעלי הון, שהודיעו על
נכונותם לגייס אתן הכספים הדרושים לשיפור ציודה של ״אל על״ ,אותם מנסה
שר התחבורה, יוסף ספיר, להשיג באמריקה. בעלי״ההון הציגו שני תנאים:
שותפות באחוזים מתאימים והחחבת קו״המשאות של ״אל״על״ — דבר הדרוש
להם, כנראה, לשם מילוי האינטרסים המסחריים האחרים שלהם.

• לא מן הנמנע כי מפלגה חדשה של עדות המזרח תשתתף
בבחירות הכאות לכנסת, לאזזר שאורחים בקונגרס הספרדי העולמי הס״
פיעו על נסה מנהיגים ספרד״ם, בתוכם גם מאנשי מפא״י, לדון על הקמת תנועה
של עדות~הנ?זוזזז, שתהיה בלתי פוליטית, תראה כתפקידת את ייצוג עדותיהם
ותגנה על האינטרסים שלהם. אם יצליח הגוף החדש ללכד סביבו אישים רבים,
יהיו לו כל הסיכויים להפוך לגורם פוליטי בעל משקל.
• השוק הישראלי יוצף כסחורות אפריקאיות, אם תתחיל
היהדות העשירה של קונגו הבלגית להשתתף במבצעים הכלכליים של יהדות
דרוס״אפריקה בישראל, בקרוב תגיע לארץ מקונגו משלחת מסחרית רשמית,
מורכבוזס משלושה יהודים שהונם נאמד בעשרות מיליוני דולארים, תדון על ניהול
פעילות מסחרית בקנה״מידה גדול לטובתם הם ולטובת ישראל.

העם
תו דתה או מ ה
השבוע, כמו בשבועות האחרונים מאז
תקרית מעלה־העקרבים, געש בכל בית,
בכל בית־קפה ובלבו של כמעט כל אזרח
׳ישוזאלי !הויכוח: בעד או נגד ה!ם יביוב
השגי? אולם אותה שעה עצמה היו אזרחים
לא־מעטים עסוקים בויכוח נושן יותר, שמ קורו
עוד בסיבוב הראשון.
הויכוח התלקח בבל חריפותו ערב יום
העצמאות, כאשר נמסרו בטכסים חגיגיים
למאות נכי מלחמת־ו!עצמאות אותות־הנכים,
סמל כסוף של צה״ל עם פרח אדמדם. במקום
לקדם את הדבר בברכה, ראו הנכים בכך
מעשה של עוול ופגיעה בכבוד.
הסטן לא פעל. אחד מאלה היה משה
רשקס, היושב־ראש הצעיר ( )26 של ארגון
נכי מלחמת־השיחרור, שישב ביום העצ׳
מאות ליד דוד בן־גוריון על במת הכבוד.
שש שנים ויומיים לפני כן פיקד רשקס
על מחלקה באחד ממשלטי שער־הגיא. ניכה
לשכנע את פקודיו כי הסטן הוא נשק שי מושי.
בהתקרב גל״הסתערות ערבי התרומם׳
ניסה לירות פעמיים, לשוא, בסטן, תיקן
את הכלי תחת אש, התרומם בשלישית כדי
לירות. באותו רגע נפגע ביד ובחזה ממרהק
של שני מטרים, על ידי לוחם ערבי, שאת
פניו הוא זוכר היטב עד היום.

כות על לבטיה הכלכליים של, המדינה.
האזרחים הפשוטים רפרפו עליה, עברו לידי עות
מרתקות יותר. אולם אילי הבורסה
קיבלו אותה בהתעניינות ובהפתעה.
הידיעה, שפורסמה על ידי מחלקת ההוצאה
שליד הבנק הלאומי היתד, משמחת: במח לקת
ההוצאה הצטברה יתרת מטבע זר
בסך 43 מיליון ל״י. במלים אחרות: לגיח־זור
הכספים הישראלי׳ המסתכם כיום ב״152
מיליון ל״י, יש כיסוי של 28 אחוזים
במטבע זר — כיסוי שרק מדינות מועטות
באירופה הצליחו להגיע אליו.
ההישג הביא חג לחצרו של משרד האוצר.
הפקידים זכרו את הימים בד,ם התלבט האוצר
בסילוק חובות קצרי־מועד בני ארבע ספ רות,
את השאלות הטלפוניסטיות שהופנו
מדי יום ביומו למשרד״המכס בחיפה :
״כמה דולארים הביאו התיירים?״ הם היו
בטוחים כי ימים אלה לא ישובו עוד.

תוספתנ די ב ה
כאשר נותנים הבריות,
מוסיף אלוהים משלו.

הבריות נתנו ביד רחבה. העסקנים ש השתתפו
בחורף השנה במעידת־ד,מיליונרים,

רשקס זכאי לאות, אך לא ענד אותו.
כי סמל זה, שהוענק רק לנכים בעלי 35
אחוזי נכות ומעלה (לפחות אבדן של עין
או כף רגל) נראה לו כעלבון צורב כלפי
אלפי הפצועים האחרים, שלמזלם יצאו מן
המערכה שלמים יותר.
לב הארגמן. הויכוח החל עוד לפני
ארבע שנים, כשפנה הארגון לדוד בן־
גוריון, הציע לו להעניק לפצועים שני סמ לים
שונים: סמל רפואי לנכים חמורים,
שיעזור להם להיכנס לאוטובוס מבלי לעמוד
בתור ומבלי להכריז בקולי קולות על נכותם,
ואות כבוד לכל הפצועים, בדומה ללב־הארגמן
האמריקאי•.
את האות הרפואי הסכים הארגון להעניק
לכל נכה, אפילו לקרבן אזרחי של תאונת
דרכים או תאונת״עבודה. אך הוא עמד
על כך שאותיר,כבוד יינתן רק לחיילים,
וכי יינתן לכל חייל, בלי יוצא מן הכלל,
שנפצע בקרב ממש. דוד בן־גוריון הככים
להצעה זו.
מאז קיבלו הנכים פנקסים מיוחדים, הש תמשו
בהם בתורים לאוטובוס ולקולנוע,
מצאו שהם מספיקים בהחלט למטרה זו.
הם ויתרו על הסמל הרפואי, אך התעקשו
שבעתיים על מתן אות הכבוד.
,לא פילנטרופיה !״ החלטתו הפתאו מית
של שר ד,בטחון להעניק דוקא עתה את
הסמל הרפואי, ולהוריד מסדר היום את לבד,ארגמן
הישראלי, היתר, סטירת־לחי מצל צלת
לדרישה מוצדקת זו .״איננו רוצים
שיתיחסו אלינו כאל מקרים סוציאליים 1
איננו זקוקים לפילנטרופיר רתח אחד
מנציגי הנכים ,״אם הממשלה רוצה להשתמש
בהכרת״התודה המגיעה לאלפים שהקריבו
את דמם, אל תזרוק לנו פרורים של
צדקה !״
היה נדמה׳ השבוע, כי לממשלת״ישראל
עוד יש הרבה מה ללמוד מממשלות וותי קות
יותר, שהתנסו בסיבובים רבים. תק וות
הנכים: התערבותו האישית של דוד
בן־גוריון.

המשק
•דעה צנו ע ת
בשבוע שעבר הופיעה ידיעה קצרה וצ נועה
בעתונות, לצידן של הסקירות הארי־
•הנקרא כן בשל צורתו — לב אדמדם
התלוי בפס אדום, ועליו תמונתו של ג׳ורג׳
וושינגטון והכתובת ״בעד הצטיינות צבאית.״
האות, ששמו הרשמי ״סמל ההצטיינות ה צבאית״
נוצר פל־ידי וושינגטון באוגוסט
, 1782 נשכח אחרי גמר המהפכה והוחזר
לשימוש בשנת , 1932 הוא ניתן לכל חייל,
ימאי ואוויראי ש״נפצע כתוצה מפעולה
אויב פצעים הנזקקים לטיפול של קצין
רפואי.״ אולם אין הוא ניתן לאלם שקפא,
למשל, בקור בחפירות, או שחלה במשלם.
עם כל פציעה נוספת מוענק לחייל פס אדום

דב ארגמן אמריקאי
בלי פילנטרופיה

במלון המלך דוד .,ירושלים, חזרו לאמריקה.
לחצו על הקהילות השונות לאסוף כספים,
שיקלו על האוצר הישראלי את פרעון החו בות
קצרי״המועד (ראה לעיל) ,הצליחו ל הפליא.

אולם
יחד עם השטרות הירוקים שזרמו
מארצו של הדוד סם, קיבל האוצר הישראלי
מעין תוספת אלוהית — רווחים שבאו מ מקורות
בלתי צפויים :
• הקיפאון שהשמיד את יבול ההדרים
של ספרד, השליט את תפוזי ישראל על
השוק האירופי. התפוזים נמכרו במחירים
מרקיעי״שחקים, הכניסו השנה לאוצר 12
מיליון לי״ש, שהם כ״ 33 מיליון דולר.
• ההוצאות על קניית דלק היו מועטות
ביותר: מרבית הדלק נקנתה בגרמניה ה מערבית
על חשבון השילומים. השאר הובא
במחיר זול, או תמורת הדרים, מברית״
המועצות.
• כמויות גדולות של מזונות נקנו אף
הן בגרמניה, על חשבון השילומים.
האוצר הישראלי נשם, זו הפעם הרא שונה,
לרווחה, ברך את אלוהים. לא ברכו
אותו רק אנשי הבורסה השחורה: זרימת.
המטבע הזר הוריד את ערך הדולר השחור
מטה מטה.

ירושלים
׳ מםיפומפל גו ת
ארבעה חודשים חלפו מאז השאילה מה״
לקת־ר,כספים של משרד״הפנים את פקידה,
יעקב שריבום • לעיריית־ירושלים, לשם
(המשך בעמוד )8
•מי שהיה רבם של עצורי אצ״ל ו>ח״י

הדרוזים
של צה״ל
״העבר קורה ! הליי״הום ! הליי־הום ׳״
צעק המדריך לאימון גופני. ובקול נמוך
המשיך :״מרה ואהדה ! מרה ואהדה !״
(בערבית: בבת אחת ! בבת אחת !)
היה זה אופייני לצורה בה •מתנהלים החיים
ביחידת המיעוטים של צבא הגנה לישראל :
הפקודות ניתנות בעברית׳ ההסברים וה שיחות
הרגילות מתנהלים בערבית.
המחלקה שעמדה מול במת ההצדעה ולפני
אלפיים הצופים הדרוזיים׳ הבינה את הפ קודה
הדו־לשונית. בתנועות חדות וקצו בות
העבירה את קורות המתכת המוארכות
והחלולות מכתף אחת לשניה, כאילו היו
נוצות.
אלה מבין קהל המוזמנים שהיו פעם
חיילים מחאו כף: הם ידעו להעריך ביצוע
נאה של תרגיל. האורחים הדרוזים׳ התלהבו
פחות. הם באו לכאן לראות את חייליהם
המשרתים בצה״ל במיפגנם השנתי וכל ה תנועות
המצוחצחות לא עשו רושם רב
עליהם. גם כאשר הדגימו החיילים תרגילי
ג׳ודו, לא התלהבו הצופים. הם רצו לראות
מלחמה, אש, עשן.

חיילינו אינם פו ח די ם ״כעבור חצי שעה ניתן להם מבוקשם.
ללא אזהרה, נרעד רכס הגבעה שממול מהתפוצצויות
אדירות׳ ענני עשן כיסו את מד רונה.
מעל לראשי הצופים שרקו קלי עי עץ
של מכונות״יריה. באיחור, הסביר הקריין
בערבית רהוטה כי יחידת המיעוטים הדגימי,
כבוש של משלט אויב.
״חיילנו מתקדמים תחת חיפוי תותחים !
מכונות היריה שלנו מרתקות את האויב
,בחפירותיו ואינן מניחות לו להרים את
׳הראש ! חיילינו אינם פוחדים מן המוות 5
חיילינו יודעים רק לצעוד קדימה ! בראשם
צועדים הקצינים שאימנו אותם והכינו אותם
לקרב 1״ התיאור הדרמתי בקע מתוך הרמ קול׳
ניסה להתגבר על רעש מכונות היריה.
עתה היו האורחים הכפריים מבסוטים.
סוף־סוף מראים להם מלחמה׳ סוף־סיף
מסתער השבאב עם רובים מכודנים. לא
היה כמעט אחד מהם שלא ירה ברובה
בחייו או שלא שמע על מעשי הגבורה
של אבותיו הדרוזים. אולם בשביל כולם,
היתד, זו פעם ראשונה שראו כיצד פועל
הצבא המודרני בקרב.

כלהעדהנא מנ ה
בחיי יום־יום, אין יחידת המיעוטים מרבה
בתמרונים כאלה. מלאכתה קשה יותר׳ ומסו כנת
יותר. לכל אורך הגבול ידועים חייליה
כלוחמים העקשנים והפעילים כיותר במל חמה
נגד המסתננים. אין זה רק עניין
של מילוי פקודה! הדרוזים אינם אוהבים
ערבים וכל הזדמנות הניתנת להם להכנס
אתם לקרב מתקבלת ברצון.
זו, למעשה, הסיבה העיקרית לקיום ה חי דה.
הסביר אחד ממפקדיה, רב־סרן חייכני•
איש״פלמ״ח וותיק המרגיש את עצמו ייח
יותר בכפר ערבי מאשר בקפה תל״אבלבי :
״העדה הדרוזית, כעדה, נחשבת כנאמנה
למדינה. כל צעיר בתוכה הרוצה להתנדב
לשרות צבאי יכול לעשות זאת. המיבחנים
שהוא עובר דומים בדיוק לאלה שכל בחור
יהודי עובר לפני גיוסו. אין שום חיטוט
בעברו, איש לא מטיל ספק בנאמנותו. אנו
יודעים כי בכל מאבק שיבוא בינינו לבין
הערבים׳ לא יוכל הלוחם הדרוזי אלא ללחים
לצדנו.״
זוהי גם דעתם של רוב הדרוזים (35
אלף) החיים במדינת ישראל. סמל פואד
חביב, שש שנים בצה״ל׳ הנו אחד מהם.
הוא הצטרף לצבא עוד לפני תום מלחמת
העצמאות, השתתף בכיבוש נצרת, גוש״
חלב והגליל העליון. בעוספיה, כפר מולדתו
כהרי הכרמל, יש לו אשה ושלושה ילדים.
״כל זמן שצה״ל יהיה קיים,״ אומר הוא,
״אהיה בו חייל.״

חיילים דרוזים מציגים תרגילי ג׳ודו
מלחמה —

axשוויץ, ג ם חו פ ש
הסיבות המניעות את הצעירים האלה לע זוב
את כפרם ולצאת לגבולות, מבלי שיהיה
כל חוק המחייב אותם לכך, רבות. בצבא
מובטחים תשלום ורמת״מחיה, המהווים כוח
משיכה לכמה מהם. הרצון להתבלט בין
בני הכפר ולעשות רושם על הבחורות
מביא אף הוא צעירים ללשכות הגיוס.
לפעמים גם משפיעה מסורתם המלחמתית,
שטופחה לממדים של פולחן לאומי.
אולם חשוב מכל אלה הוא הרצון לחרוג
מתחומי העדה הצרים, לבוא במגע עם
התושבים העבריים׳ ללמוד את שפתם, לה כיר
את מינהגיהם. כשמשתחרר חייל דרוזי
מקבל הוא פינקם־מילואים — תעודה של
שווי״זכויות העולה על כל ההכרזות הפו ליטיות
החגיגיות.

יחידה דרוזית מסתערת על עמדת אוים
בעיני רבים בארץ, אין חשיבותם של חיילי
המיעוטים צבאית בלבד. הם מצביעים עליהם
כדוגמה מוצלחת ליכולת ישראל להשתבץ
עם עמי המרחב, תשובה חותכת לאלה
המאשימים את ישראל בדיכוי המיעוטים
שלה.

בינתיי ם: חו פחה

נככדים דרוזים חוזים במיפגן יחידת המיעוטים

רוצים לראות

לפני שש שנים יכלה ישראל לנצל קלף
תעמולתי זה במידה מהפכנית. אז שירתו
ביחידות המיעוטים לא רק דרוזים! מאות
צעירים ערביים לבשו את מדי צה״ל, מאות
רבות של צעירים ערביים אחרים התדפקי
על דלתות לשכות־הגיוס. הם ראו בשירות
צבאי סמל השוויון המוחלט בין כל תושבי
הארץ. דרכם יכלה ישראל להוכיח את כנות
כוונותיה לתושביה הערביים יותר מאשר
על־ידי מאות הכרזות בכנסת או באו״ם.
אך ההזדמנות הוחמצה. היחס הכללי
למיעוט הערבי הפך עניין הנתון לחסיי
כל פקיד או מפקד מקומי. יחם הערבים
עצמם השתנה, נעלם הרצון הקטן ביותי
לשרת תחת דגל ישראלי. צה״ל רשם את
הערבים כסיכון בטחוני, חיל המיעוטים
הפך, למעשה, חיל המיעוט הדרוזי.
״יתכן שאפשר היה פעם לגייס צעייים
ערביים״ ,אמר אחד ממפקדי חיל המיעוטים.
״כיום זה בלתי״מעשי. רק אם יהיה פעם
שלום עם הערבים, נוכל לפתוח את שורות
צה״ל למיעוט הערבי כאן. בינתיים משמשים
הדרוזים הוכחה לכולם כי יהודי ולא״יהודי
יכולים לשרת באותו צבא, באותם התנאים.״

במדינה
(המשך מעמוד )6

ייעול וריכוז גביית״המסים. בשבוע שעבר
נסתיימה תקופת־ההשאלה. שריבום התיצב
לפני מועצת־העיריה, מסר את הדין־וחשבון
שלו, ביקש שיחזירוהו למקום־עבודחו
הקבוע.
המועצה היססה להיענות לבקשה: תוצ״
אות־עבודתו של שריבום עלו על כל
התקוות. תוך ארבעה חודשים גבה מסים
בסכום של •מיליון ו־ 600 אלף ל״י, בהש וואה
למיליון ותשעת אלפים ל״י אותו
גבתה העירייה, בשנים־עשר החודשים ה קודמים.
תוצאות
הגביה היעילה ניכרו מייד בעי״
רייח״ירושלים: העובדים קיבלו את שברם
במועדו, לא שבתו אפילו פעם אחת.
כשנשאל שריבום כיצד הצליח במקום בו
נכשלו כל, קודמיו׳ השיב בחיוך ערמומי :
,תפקידי לא היה לחקור במעשי מחלקה־הכספים
בעבר, אלא להעלות את הכנסותיה.״
הצלחה כפולה. אולם יחד עם זה
ציין שריבום שהמסורת של עיריות תל־אביב
וחיפה אינה קיימת בירושלים: יושבי
הבירה מתקשים להבין שרכוש־העיריה הוא
גם רכושם, .הצלחת נסיוני להחדיר הבנה
זאת למוחות התושבים משמחת אותי יותר
מן ההצלחה הכספית,״ אמר הוא.
ההצלחה הכפולה לא הפיגה את חילוקי־הדעות
המפלגתיים במועצת עיריית״ירושלים.
להיפך, היא נתנה נושא חדש לוויכוח :
כיצד להוציא את הסכומים שנגבו?
אליהו אלישר, נציג הצ״ס דרש חיסול
מוקדם של כל חובות העירייה. הנציגים
הדתיים יצאו בסיסמה אחרת :״יש להקים
בתי״ספר !״ הם לא שכחו כי הקמת בתי״
ספר דתיים עומדת עתה על הפרק.
לבסוף הגיעו נציגי המפלגות השונות
למסקנה הגיונית: האיש שידע כיצד לגבות
את הכסף, ידע גם כיצד להוציאו. הוחלט
לבקש ממשרד״הפנים להאריך את תקופת־שירותו
של שריבום בירושלים ולהטיל
עליו תפקיד נוסף: פיקוח על הוצאת־הכספים
אותם הוא גובה.

jm x m

בסו ד פניך הרגיש משוזון סדק 1ביו 0מ.01
לי חדבמ חק התגל ח באמצעי החדיש
והס סו כלר ביו ת ר • משחתמ. מ.
מ וי מרככת במהירות אח ה שסר הק שה
ביותר. ובהכירה סטירילין מגינה מר
הסור בפג ׳ בלגרו ׳ ואינפקביה. ת 1מפ ת
חומר מגנן מיוחד מ שאירה הרג שה נעיסר•
של קרירות ורע1נ 1חלא חר ב ל גלות.

tכלכלכניס

הכנסת

ציינקוגדפידז

סדדצ ריך ל היו ת

ירי נד ז ונסק י
דדו הקישזן 6תד־אביב טלפון 66548
נ א פו ת

ר סז ת

צ ב עי ם

ח״כ מיכאל חזני שייך לאגף המתקדם
של מפלגתו, הפועל״ד,מזרחי. איש ההת״
ישבות מכפר״אברהם ליד פתח״תקווה יודע
להעריך הלצה טובה, מתיחס בחיוב אל ה דברים
הטובים של החיים. אין הוא שייך
לסוג הקנאים.
לכן, כשביקר לאחרונה בנהריה, יכול
היה ליהנות מן העיר הייקית היפה, רבת־האפיקורסים,
המתנהלת תחת הסיסמה ״סדר
צריך להיות.״ הוא נכנם לשיחה (אידיש
מול גרמנית) עם אחד התושבים, הביע
את יחסו החיובי הזה. עד שנודע לו כי
בר״שיחו, שלא הבין מלה עברית, הנהו
חבר המועצה המקומית וראשה בעבר.

כאן נגמרה סבלנותו של חזני. כשחזר
ירושלימה, ישב ליד שולחן במזנון הכנסת,
ניסח הצעה־לסדר״היום: למנוע בעד כל
אדם שאינו יודע עברית על בוריה לכהן
כחבר מועצה מקומית או יערונית.

דעות
לחו שע שועי
המודעה שהופיעה בעתוני״הערב משכה
תשומת ל_ מיידית. היא לא הכריזה על
סוג חדש של סיגריות, או על תרופה
פלאית לשיגרון. היא היתד! ,מיועדת לחוג
מצומצם של לקוחות, חברי הממשלה וה כנסת,
הסתכמה בנוסחה מתימטית יבשה
למדי 5 :ימי עבודה לשבוע x 9שעות
עבודה ליום = 45 שעות עבודה לשבוע, .
במשרדו החיפאי, הגובל עם דירתו המ רווחת
והמאובקת, הסביר מהנדס יצחק שימי
קין, מפרסם המכתב״הגלוי, את רעיון יום
העבודה הארוך והשבוע הקצר, נפח במש וואה
המתימטית רוח־חיים בלתי״הנדסית
לגמרי :
המדינה אינה נותנת לתושביה פיצוי מת אים
לאורח חייהם הקשה והמפרך. שני
ימים חופשה בשבוע יתנו את הסיפוק
המתאים. שעת העבודה האחת שתתווסף
מדי יום לא תפגום בכושרם של העובדים.
אנשים רבים מוכנים לעבוד שעות נוספות
בקלות, היות וד,ם מקבלים תמורה כספית.
אולם ההסדר יאפשר להם להשיג תפוקת׳
עבודה גדולה יותר, במאמץ קטן יותר.
המתיחות תפוג. לדעתו של שימקיו
תפתור התגשמות תוכניתו גם כמה בעיות
אחרות: הקדשת יום הששי לספורט ושע שועים
מיגעים אחרים תהפוך את יום השבת
ליום מנוחה של ממש, שיוקדש להרצאות
וקונצרטים עממיים, יעלה את הרמה התר בותית.
דבר זה יפיג גם את המתיחות
השוררת בין היהדות הדתית והחילונית
מסביב לבעיית״השבת.
שימקין היה איש מעשי הוא חשש שה ממשלה
לא תגלה נטייה לעיין בתוכנית שאינה
עשויה להביא תועלת ממשית. על כן צרף
לתוכניתו מסקנה נוספת: אם יתגשם רעיון
שני ימי המנוחה, ישמחו התיירים הדתיים
למצוא בארץ שבת של ממש, יזרמו לישראל
בהמוניהם, ישלשלו דולרים ירקרקים לקופת*.
האוצר. י
בתקופה הקצרה שחלפה מאז פורסם
מכתבו״הגלוי של שימקין בעתונות, הוש מעו
נגד התוכנית כמה טענות חשובות :
• בארץ ישנו מספר רב מדי של חגים
וימי״מנוחה. שני ימי״המנוחה המוצעים
עשויים להפוך את ישראל לארץ החופשה
והבטלה הנצחית.
• יום־עבודה בן תשע שעות אינו אפ שרי
מבחינה טכנית: ביממה יש רק עשרים
וארבע שעות, ואפשר לחלק אותה רק לשלוש
משמרות בנות שמונה שעות.

א 1ת יו m ₪₪m ₪m am ₪m ₪m ₪m

״הוא לא גנב ! הוא קרבן רתככים פוליטיים!״
ת ל • א בי ב • ירושלים • חי פ ה

העולם הזה 866

הטענות, שהיו משכנעות למדי, לא שיב״
נעו את שימקין — מהנדס החיים הציבוריים.
השבוע המשיך הוא בפעילותו במלוא״
הקיטור, החל לארגן משאל ציבורי, הביא
את הצעותיו לפני נציגי הסתדרות־העובדיב
והתאחדות בעלי התעשייה. עבודתו הסתכמה
בתשע שעות ליום, שבעה ימים בשבוע.

פשעים
גבר. ש תי נ שי םורצח
עובדי חדר־המודיעין של משרד־הבטחין
בקריה זוכרים היטב את הגבר שהתיצב
בחדרם לפני חודש ימים. לא גרם לכך
השפם הסרוק בקפדנות שביצבץ מעל לש פתו
העליונה, וגם לא שערו שהראה סימני
דלדול. את תשומת־הלב משכה אליו בעיקר
הסיגריה, העשויה נייר־עתון, שהיתר, נעוצה
בפיו.
פקיד־המודיעין חשב תחילה כי זוהי
סיגריה חוץ־לארצית מסוג חדש. הוא הביע
את תמהונו, קיבל תשובה רוויה דמעות :
״אין לי כסף,״ כאשר הציע הפקיד סיגריה
טובה׳ סרב הגבר, גרישה (ג׳וריג׳) רוזנברג,
לקבלה, שאל למקומו של אגף־ד,שיקום.
כשעזב גרישה את המקום באותו יום,
היו פניו אפופים חיוך: סוף סוף מצא
את הדרך הנכונה, דרש ממשרד־הבטחון
זכויות של נכה מלחמת העצמאות — חמש
שנים לאחר שיחרורו מן הצבא בגלל מחלת״
עצבים.
ביום הראשון, בשבוע שעבר, נכנס גרישה
שוב דרך חדר־המודיעין לאגף השיקום.
הוא הוצא משם כעבור מחצית השעה במכי״
נית לבנה מקושטת בארבעה מגיני־דוד
אדומים. התברר כי כאשר הודיע לו האחראי
שהתשובה לבקשתו תתקבל תוך ימים מכפי•,
שלף גרישה סכין־גילוח כחלחלה, צעק :
״נא 1״ והחדיר אותה לתוך ורידי זרועו
השמאלית.
זכוכית ובננה. היה זה נסיון־נפל,
ואחרי־הצהריים כבר חזר גרישה העייף

גרושה חסרת דאגות. היא חזרה מביקור בן
חצי שנה בצרפת. אולם למחרת שובה לארץ
כבר מצאה את עצמה עומדת ליד קולניע
תמר, מחכה לידידה הוותיק גרישה.
הידידות הישנה נתחדשה ביתר עוז, הפכה
לאהבה רבה. גרישה הציע לסופי לשכור
חדר, לחיות יחד משך תקופת־נסיון, להחליט
לאחר מכן על נישואין או פרידה.
הזוג הציג את עצמו כנשוי, שכר חדר
בבית בן קומה אחת. חילוקי״הדיעות הרא שונים
נתגלו כאשר נשאלו השניים על תתק
נישואיהם: סופי היתד, מספרת על שש
שנים מאושרות. גרישד, היה זוכר רק
ארבע.
הם לא התחילו בחיים המשותפים בעירום
וחוסר כל. הבעל הבלתי חוקי הביא אתו
מכל טוב: שטיח, כלי בית, שמלות חדשות
תפורות היטב. את כל זאת קיבל, לדבריי,
מהג׳וינם.
הוא הביא אתו גם אלבוס״תמונות. סופי
הסתכלה בו, תמהה למראה מספר רב של
תצלומי נערה מצולמת בחברת גרישה, קיב לה
תשובה :״זוהי רק ידידה טובה.״
החכילה המסתורית. גרישה החל
לצאת לעבודה מדי בוקר. הוא היה, לפי
דבריו, שרברב טוב ומומחה לפוליטורה,
אך לפעמים עסק גם באמודאות בנמל תל־אביב.
מסתבר שאותם הימים היה הים
סוער, היות וגרישה היה חוזר הביתה לאחר
שעתיים, שלוש.
בוקר אחד, חמישה ימים לאחר שהש תכנו
בחדר, קם גרישה ממיטתו כשפניו
מביעים החלטה תקיפה. סופי פקחה אז
עיניה, שאלה אותו בקול מנומנם מדוע
הוא לובש את חליפתו החומר, החדשה,
קיבלה תשובה מרגיעה :״לא תהיה עבודה
מיוחדת.״
נראה כי בכל זאת היתד, לו עבודה מיו חדת,
מחוגי־השעון נעו לאיטם, הגיעו עד
השעה תשע — וגרישה טרם שב. סופי
ניסתה לחפות על עצבנותה בהשערת״לצון

חרוך משמש. הוא לא יצא לעבודה גם
בימים הבאים. שכר החדר שולם בשמלות
ישנות. את הנעליים הקטנות, השחורות.
קיבלה בעלת״הדירה לחג־הפסח. את ה־ז׳אקט
קיבלה אמו, שהשתעשעה בתקווה
אחת: להספיק לראותו נשוי. מה בדבר
הסבתא בפתח״תקוהי ״ד,יא שמנה. הבגדים
קטנים עליה.״
אולם בסופו של דבר נמאסו על סופי
חיי הדלות, והיא התחילה לעבוד׳ למרות
התנגדותו העזה של גרישה.
גרישה לא השלים עם המציאות. הוא חשב
שהוא ממלא את חובתו בעשיית כל עבודות״
הבית וברחיצת רגליה של סופי. הוא הס ביר
לה כי כאיש מח״ל שבא ארצה ילא
חזר יקבל בקרוב זכויות של נכה ופרנסה
בשפע. באחד הימים, כאשר חזרה סופי
הביתה בשעה מאוחרת, חולל שערוריה,
שלף סכין־גילוח, עשה בה תנועה מאיימת

נוספת. החפצים לא היו שייכים לנ׳ויוט
אלא לזוג צעיר, שבא לפני חודשים מספי
ברית הנישואים בירושלים: גרישה (ג׳ורג ,
רוזנברג) וימינה בכור (.)24
״אוכל לישון כשקט.״ בחקירה הוסיף
גרישה להתעקש שינה את הגירסה על
נסיעתה של ימינה לאיטליה, סיפר שהיא
טבעה בימה של חיפה. אולם לבסוף נמלך
בדעתו, הוליך את השוטרים לסביבת קים־
ריה, הצביע על מקום קבורתה של ימינה :
בור מלא גרוטאות; .
סיפורו: הוא וימינה הסתבכו במצב
כלכלי קשה, הגיעו לידי בדית־התאבדות.
גרישה יהרוג 4אותה, אחר יאבד את עצמו
לעת. היה לו האומץ לבצע רק את החלק
הראשון של ההסכם — בעזרת מקל. אחי
חזר לתל״אביב, הוסיף למשכן את מתנות
הכלולות.
לאחר שסיים את סיפורו פסע גרישה

יונינה ככור ^מרבז) כחג כלולותיה
״לא בלום, התחלקתי על בננה.״

כלפי זרועו השמאלית. אולם לאחר דין
ודברים החליט לדחות את ההתאבדות לפעם
אחרת.
הפעם האחרת הגיעה כאשר הלכו שניהם
לראות את הסרט אני נוודה, שהוצג בקולניע
אוריון. סופי ביקשה סיגריה, לא קיבלה
את מבוקשה, נתכעסה, התפייסה רק בשובם
הביתה, כאשר שלף גרישה את סכין-
הגילוח וחזר על איומו.

קוטר גרישה וקרבן יונינה רוזנברג
״שכן מה קרה?״

והתשוש לחדרו הקטן ביד־אליהו, בתל״
אביב. בעלת הדירה, שנכנסה אליו, נבהלה
למראה פניו החוזרים והתחבושת המכוסה
כתמי״דם.
״שכן, מה קרה?״
״לא כלום, התחלקתי על בננה.״
״ואיך פצעת את היד?״
״היו שם שברי־זכוכית. נסרטתי. אחר כך
באה משטרה.״
״מדוע המשטרה?״
השאלה נשארה תלויה באויר.
תקופת־נסיון. אותה שעה גמרה סופי
גרונדמן ( )28 להגיש את הכריכים והבירה
במסעדת המוזג, מול קולנוע גן־רינה, תל״
אביב. היא הסירה את הסינר מעל מתניה,
פנתה לעבר דירתה ביד־אליהו, הגיעה לשם
בשעת־חצות, ראתה את גרישה שרוע על
המיטה כשידו המתוחה מבליטה את התח בושת.
הוא פנה אליה בקול מלא מתיחות
מלאכותית :
״את עובדת קשה. אני אוהב אותך. ניסיתי
להתאבד.״
מדוע לא ניסה, לפחות, להתאבד לנגד
עיניה? התשובה לא עניינה את סופי :
לעומת המאורעות המוזרים של התקופה
האחרונה לא היה בנסיון־ההתאבדות כל דבר
חדש.
חמישה שבועות קודם לכן היתד, סופי

העולם הזה 866

שהשמיעה באוזני בעלת״הדירה :״אולי
הוא מצא בחורה אחרת?״ לבסוף׳ בשעה
עשר, עלתה על משכבה, כיבתה את האור,
בלי שתוכל להרדם.
השעות חלפו לאיטן. פתע התרוממה
סופי על משכבה, וכף ידה החניקה את
הזעקה שעמדה לפרוץ מפיה: דמות אפילה
הופיעה בחלון הפתוח, הניחה חבילה מס תורית
על רצפת החדר ונעלמה בין הצללים.
סופי רצתה לקרוא לעזרה, כאשר נפתחה
הדלת ונכנס גרישה. מראהו היה מוזר :
חליפתו החומד, ונעליו היו מכוסים שיכבה
עבה של בוץ, פרקי״אצבעות ידו הימנית
שתתו דם. טבעת״הזהב שלו נעלמה.
״הטבעת אבדה לי בעבודה׳״ סיפר גרישה,
״עבדתי שעות נוספות.״ סופי׳ קיבלך, את
ההסבר, התעטפה בחלוק, פנתה לבדוק את
תוכן החבילה שהיתה מוטלת ליד קחלון.
החבילה הכילה ז׳אקט נשי אפור, פולובר
אדום, שני זוגות נעליים שחורות, מכוסות
בוץ, י וארנק לכר, חדש. בתוך הארנק, ליד
הפודריה, היתר, מוטלת מחרוזת קרועה.
״קיבלתי את זה מחבר שקיבל חבילה
מאמריקה,״ הסביר גרישה ,״אתן את כל
החפצים לסבתי.״ אחר תחב את החבילה
לארגז המצעים, מתחת למיטתו.
הסכתא השמנה. למחרת לא יצא
גרישה לעבודה: הוא היה עייף וגבו היה

עתה היה גרישה מוטל על מיטתו כתו צאה
משליפת הסכין בפעם השלישית. סופי
פנתה לו עורף: מחר יהיה יום חדש וצרות
חדשות. מוטב לישון ולא להתלבט בבעיות.
חשכון יש* .למחרת היה גרישה צריך
לסיים חשבון ישן. סופי נלוותה אליו לבית״
משפטיה,שלום, שם היד, צריך להישפט על
תקיפת שוטר בעקבות וויכוח שפרץ על
עישון סיגריות באוטובוס. גרישה, שהיה
רגיל לומר ״לא אבקש סליחה מאיש —
ויהיו התוצאות אשר יהיו ביקש הפעם
את סליחת השוטר. השוטר אמר לו שבכר
מאוחר מדי. גרישה התעלף. המשפט נדחה
לחודש הבא.
מכאן ואילך התפתחו העניינים במהירות.
בוקר יום רביעי הופיעו בחדר ביד־אליהו
שני אנשים לבושי״אזרחית, אמרו לגרישי,
שיש בשבילו עבודה. גרישה יצא בחפזיו,
מבלי לסגור את הדלת, הלך עם שני הגב רים
ישר לתחנת״המשטרה׳ מקום שם חיכתה
לו עבודה מרובה: בחור צעיר קרא בעיתין
על נסיון־ההתאבדות של גרישה רוזנברג,
מיהר להודיע למשטרה על העלמה של
בת דודתו, שהיתר, נשואה לגרישה כדת
וכדין.
במהרה הובאה למשטרה גם סופי. היא
היתה המומה מן הבשורה, פנתה אל גרישה
לשאול אם יש אמת בדבר, לא קיבלה רל
תשובה.
עוד באותו יום הובא גרישה לדירתו
בלוויית ארבעה שוטרים. סופי ניסתה להש פיע
עליו שידבר, הסבירה לו שאין כל
אסון בנישואיו: הוא יכול להתגרש ולשאת
אותה. גרישה השיב תשובה סתומה :״היא
נמצאת באיטליה.״
השוטרים לא בזבזו את זמנם לריק.
הם אספו את כל החפצים וכלי״הבית כולל
הנעליים השחורות, העבירו אותם לחקירה

בשלווה לעבר מכמית״ו־,שיטורי, רטן :״עכ שיו
אוכל לישון בשקט.״

חיות
ז הירו ת. ה סו ס נו שך
״כלב נשך אדם,״ אינה ידיעה .״אדם נשך
כלב — ידיעה ראשונה במעלה. כך מכריזה
האימרה העיתונאים המסורתית, אלא שאין
היא קובעת כל עמדה לגבי בעלי חיים
אחרים.
בין בעלי״החיים האחרים היה גם סיס
אדום• שניצב באחד מימי השבוע שעבר
בשוק עליה, תל״אביב, לעס בעצבנות את
הצמחייה שהזדקרה מתוך השק שלפניו.
נראה כי אותו סוס לא היה שייך למועדון״
הצמחמים התל־אביבי. עיניו האדומות ננעצו
בתשוקה בלתי רגילה בדמותו של הסבל
שלמה לוי שמיהר הביתה לאכול ארוחת
צר,דיים. גם לוי הרגיש בנוכחותו של הסוס,
אך במאוחר מדי: שניה הצהובות של
הבהמה נחשפו, אחר ננעצו בתאוותנות
בבשר זרועו של לוי.
עכר נשכני. כעבור שניות ספורות
כבר שכב לוי ההמום בין רגלי הסוס׳
שהוסיף ללעוס את ידו בשלווה גמורה.
העוברים־ ושבים נזכרו שסוסים נושכים אינם
צוהלים׳ מיהרו להימלט כשעורם שלם.
הישועה באה מידיו האמיצות של קי בוצניק
שעבר במקום: הוא הנחית מהלומה
עזה על קרקפתו המקריחה של הסוס, הכריח
אותו לשלוף את שיניו הצמאות לדם מגיף״
קרבנו, העביר את לוי לתחנה הקרובה ביותר
של מגן דוד״אדום.
השבוע נראה בעליו של הסום האדום נוסע
בטנדר. הסוס עצמו לא נראה באופק: המש טרה
הרחיקה אותו מכל פעולה ציבורית,
לאחר שהוא נתגלה כבעל עבר נשכני מוב הק:
רק לפני חודשים, מספר נגס הוא
חתיכה ממותנו של אדם, אלא שאז אכל
את הבשר לארוחת״הבוקר.
הארץ יחסו השרירותי של המנהל והעור
הראשי של עתי״ם (דבר).
מרדכי דן, צה״ל.
לפני עור לא תשים שביתה

^ רים העיפה מבט מלא גע»
הזרוע מאות אוהלים קטננ
היא רצתה לישון באוהל כזו
האדמה הקשה׳ כמו כל חברותיה. או
בחצות בדיוק הופיעו הוריה׳ במב
לקחו אותה הביתה׳ למרות התנגדו!
בכי ודמעות׳ לישון במיטתה הרכה
לבן, אחרי שתשתה את החלב
החשמלי.
היא לא היתד, היחידה. עשרות ה
ילדיהם וילדותיהם מן הגורל המר
הם היו בטוחים לגמרי כי לילה בד
יגרור אחריו קדחת מעקיצת יתוש,
מן הטל.
הם (ההורים׳ לא הטל והיתושים)
ביותר של הג׳מבורי. הם גם הובי

לבריטניה, להמציא שיטה להדרכת !
היתד, תנועת הצוסים. שכבשה במהרה!
הברית וחדרה לכל פינות העולם׳ כשה
הטבעיות של הנער והנערה המתבגרים
ולאזרחות טובה.
5000 הנערים והנערות שהצטופפו הו
גן, בג׳מבורי הארצי הראשון במדינה!
במיפקד הגדול, שנכשל מחוסר ארגון,
לשחק במיפקדים, אלא לטעום טעם של
בוערת, לאכול תפוחי״אדמה שנחרכו ב
שלהם הוא הטוב ביותר בשבט׳ והשנ^

בין כל צופי ישראל.

s cooנ ע די ם ונ ע רו תהצ טו פ פו ב אי צטדל חו גאח ח צו פהואת אי חו ד הצו׳ הערב ״ והעבד ״

ם 0ם ד ערבי
הם באו מכל פינות הארץ — ב
וגבוהים׳ ירושלמים חבושי־כיפות, בני־צופי
ים משויצים בחולצות לבנות נ
ססגוניים, ובעיקר׳ במאהל מסודי ל
סיד 35 ,הצופים הערבים׳ בכובעי־[
הביאו עמם אף בחורה אחת.
הערבים היו מסמר הערב כי יום,
ההתאחדות, בא לסמל את איחוד הצום
באירגון אחד. הדבר לא קם בנקל: בא
גנים תמיד על בסים לאומי, בניגוד ל!
רק על־ידי לחץ כפול, מצד האירגון
מדריכים מרדניים׳ שוכנעה ההנהגה ב
לערבים.
כשניסו הערבים להניע את רגליהם!
הצלחה רבה׳ מחוסר מוסיקה) הצטופפו !
אביביים, בני ה־ 10 וה־ . 12 רבים מהם!
הראשונה בחייהם.

ויי ק ח חסון

הלילה ירד על האיצטד. אך האוהלים הקטנים, העטויים משמיכות, עודם ריקים: אלפי
1האש הנו שנ ה
הנערים והנערות הצטופפו מסביב למדורה, חזרו על טיריו טל דור־יושבים־סביב״
המדורה שנעלם. המסכנים ביותר נצודו על־ידי הורים מודאגים לשלום בניהם, הס הוחזרו בכוח הביתה.

הצופים אינם מחנכים לבינלאומיות. כל תנועה ארצית
מחנכת את בניד, לאהוב את ארצה ומדינתד, שלה. אולם
בארץ קיבלה התנועה על עצמה תפקיד נוסף: היא משתדלת
להטות את חניכיה לאפיקים חלוציים. גרעין הנח״ל בג׳מבורי
והמדריכים שנשלחו העירה מקיבוצי הצופים היו עדים להצ־לחת
המגמה — וגם לאייר,צלחתה. כי רק עשרות מבין אלפי
החניכים מחזיקים מעמד עד לשלב זה, הרוב נופלים חלל
במאבק העקשני עם החברות הסאלוניות (העולם הזה 11 .)852
הצופים הם תנועה בלתי־מפלגתית. מלבד זיקה כלליה j
למפא״י אין הם עוסקים בפוליטיקה. בניגוד לכל שאר
תנועת־הנוער בארץ, הם סבורים כי הקמת מגדל־צופים
טוב וקשירת קשרים נכונים טובים יותר לבני 13 מאשר
טיפול בדיקטטורה של הפרולטריון או בתורת זאב ז׳בו־ 1 טינסקי.
אולם האויב האמיתי של הצופה שוב
המפלגות. הוא טמון באוירר, הכללית מ
הספר, בבית־ההורים. באולם הקולנוע.
שרו ורקדו אלפי נערים ונערות מתחת ל
טובה ובריאות נעורים — מיטב הנועד
למודי הנסיון, ידעו כי רובם ישתנו לרן
.21 המחלה הגדולה והמסתורית שדבקה
מלחמת־ד,עצמאות תדבק גם בהם, אם לא
שירפא אותה.
מה היא המחלה? איש לא ידע ז
עשרות שמות, אך טרם נמצאה לה תו
הצופים — ראשי־גדודים בני ,17 מדרי
השתדלו כמיטב יכולתם להזריק לחניב
הג׳מבורי היה זריקה גדולה מאד.
•בלשון הכושים, הילולה של השבט.

ם אל השדה האסל,
,עשויים משמיכוה.
!ל שמיכה פרוסה על
הדבר לא ניתן לה :
ז קרייזלר מבהיקה,
הנמרצת שגבלה עם
נוחה׳ המכוסה סדין
ונשמר לה במקרר
ס הופיעו להציל את
שינה בחיק הטבע.
תחת כפת־השמים,
׳לפחות דלקת־ריאות
** I . r a l f l W iO

יו האויבים הגדולים
מי הגורם האמיתי
1את חיידקי הרכרוכיות והמותרות לחיי נערים ונע־נוגע
בעדם לצאת מסעם לפעם אל הטבע, להתקשות
׳שדה ולהיות, כפי שרצו להיות, לבחורים ובחורות

; היתה מטרת הג׳מבורי ומטרת כל תנועת־הצופים,
וקמה לפני 46 שנה על־ידי רוברס באדן־פאואל, לורד
גנרל אנגלי שהשתתף במערכות רבות נגד הכושים
ה והצטיין במלחמת־הבורים. במלחמה זו נוכח באדן,
לדעת כי בני־הערים הבריטיים אינם מסוגלים להתמודי
עם בני־אפריקה שגדלו בחיק הטבע, אשר כל אחד
ה מטבעו ׳גשש, סייר וצופה, ידע לנצל בקרב את

ניסה להדריך אחרי המלחמה את משטרת דרום־
בתכונות אלה, הצליח עד כדי כך שנקרא לחזור

יער כולו. התוצאה - 1
; בריטניה, ארצו.־.־
דנצלת את השאיפות
זנכם לאהבת הטבע
יע ליד איצטד רמת־א
התענינו במיוחד
ספיק. ד,ם לא באו
ם קפה ליד מדורה
Jלהוכיח כי הגדוד
שלהם הטוב ביותר

]פרדסיחנה חסונים
]נים פעוטים מצהלה,
|ת לדגלונים ימיים
מה, מסומן בקיי־
1ם אמיתיים, שלא

רוב משתתפי הג׳מבורי היו ילדי בית״הספר העממי ,.רביס מהם ישנו זו הפעם הראשונה בחייהם מחוץ־ לבית
רחוקים מסינור אמא. פרצופים אופייניים. אלת שייכים לבני צפון תל־אביב, חברי שבט צופי דיזנגוף.

יפה היד, גם י ;
העבריים והערביים
היו הצופים מאור־ושאר
ארצות תבל.
נלאומי ומצד כמד
להושיט את ידה
׳יקוד הדבקה (בלי
;יבם הנערים ההל
ו ערבים זו הפעם

נל שבם ביצע מיבצע משלו. גאות שבט צופי״הים, בחולצותיהם
הלבנות, על מערכת המיפרשים השלמה שהקימו בג׳מבוהי.

לו הטילה עליהן אמא לבשל ארוחה, היו מתמרדות. אך כאן
זהו תענוג ממש— אפילו אם הנסיון לא כל מצליח.

מסתתר מאחורי
האוירה בבית־מכורי
השתוללו
16 ששפעו רוח
ן ולם המדריכים,
1פני הגיעם י׳.גי׳
ער העברי מא
ך, בינתיים, מש;־,ו
בדיוק. יש >ר.
אחת. מדריכי
11 בם ים בני .20
זריקות־חיכ
שנים מבין 35 הנציגים הערביים, מסמר הג׳מבורי, הלבושים מד,
צופים אמיתיים, כנהוג בעולם כולו, על כל הסמלים והאותות שלהם.

החצוצרה מריעה. צריכים לקום, לכל הרוחות, זה עתה רק
הלכו לישון. אך אין זב ת — לא בכל יום מתקיים ג׳מבזרי.

חבר הכוסז*

שלמה לורוץ

א מד ת י שראל

,.רק שנאה ונקמה אישית!״
1emu<111Jr.11e11111(111111n1ut1111i1uu1111u1111i11111]1111111!111111u111!t11ti111111111111111]1111111!111i11111111111111111i1!1111111111i11111111n11111111!11>1111!111!11u1aaHn1111!1111nm111111111
יוו!ווו!וו 1
השבוע נזדעזעה המדינה באשר נודע כי חכר־בנסת נתפס בקלקלתו, ובי היועץ המשפטי
דרש לשלול את מסינותו על-מנת להעמידו לדין. אולם חיש מהר הופיעה סברה נוגדת, שהטילה
אור חדש לגמדי על פרשה מוזרה זו.
,העולם הזה״׳ פנה, כדרכו, ישר אל כעל הדבר, חבר־הבנסת !השני) של אגודת־ישראל שלמה
לורנץ. יליד הונגריה בן 36 שעלה לארץ לפני 16 שנה. הראיון הבא ניתן לחברי המערכת
בדירה כת ארבעה החדרים, המרוהטת בדלות, כה גר חבר־הבנסת יחד עם אשתו וחמשת ,
ילדיו.
להלן הדו״ח המלא.

9023902390239023902390239023902390239026902390235323902390239023902390239023902390239023

— אי-פעם ...ענין׳ז1ישי
בינך ובין היועץ׳ המשפטי, מר חיים כהן?

כן הרומאן התחיל בג׳למי. מר חיים כהן היה הממציא.
.המחדש של החוק האנגלי׳ הסעיף 111 המפורסם׳ והושיב
אנשים במאסר בלי האשמה מיוחדת.

הוא אפר גם אותך י
כן. אני הואשמתי אז כסרוריסם מספר 1׳ שרצה להפציץ:
את הכנסת. הייתי זד׳ שגילה את כל הפרשה המחפירה׳.
גינה את השימוש בחוק האנגלי הבלתי־מוסרי ואת הת נהגותם
הפראית של השוטרים בג׳למי.

.׳ הרג ש תי שנ אהכנושה ׳
היתה אז ביניכם התנגשות אישית זו

ימצידו, או שהוא כן יודע, ואז לצערי אהיה מוכרח לקבוע
שאכן ישנו כאן ענין של שנאה ונקמה פוליטית.

אינך חושב שיש כאן עבירה טכנית ז
לא מתקבל על דעתי, ואני מאמין שהציבור הרחב גם
הוא לא יקבל, שאפשר להטריד חבר־כנסת באיזו האשמה
על עבירה פורמלית, ואפילו באם היתה כזאת. לדעתי אין.

עבור מי קיבלת את הצ׳יקז
עבור אישים שונים ומטרות שונות. בין השאר, בשביל
יהודי אחד שהוא קרוב־רחוק של הנדבן, למטרת שיכון.

כמה זמן היה הצ׳יק בירך?
הוא היה בידי כ״ 14 יום, אבל מיד, ביום קבלתו, הת קשרתי
עם בנק מוסמך והתענינתי באופן מסירתו של הצ׳יק.

אי־אפשר להגיד אישית, כלומר מאיש לאיש, מפנים ל פנים,
אבל תמיד הרגשתי שיש שנאה כבושה בינינו.

.סירבת ל הי חהר״

ואתה חושב שיש קשר כין הפרשה ההיא
ובין מה שקרה השבוע?

איך ומתי שמעת כפעם הראשונה שמתנהלת
נגדך פעולה ז

איני יודע בדיוק. איני מנחש מחשבות. אבל בכל אופן
הייתי דרוך משך כל שלוש השנים, חשבתי שהסיבוב השני
בוא יבוא, במוקדם או במאוחר.

אחרי כי ! 4יום בא אלי סמל משטרה והודיעני שהוא
מצמער, אך קיבל תלונה שכאילו מכרתי את הצ׳יק הנידון
באופן בלתי״רשמי. הוא הביע את רצונו לחקור אותי בענין
זה. לא הייתי מוכן להיחקר. ראיתי בזה פגיעה בכבודי ללא
שום יסוד.
הבעתי את השקפתי לסמל המשטרה ושאלתיו אם היה
מרשה לעצמו, או שמפקדיו היו נותנים לו פקודה, לחקור
בצורה זו חבר־כנסת אחר אחרי זמן כה מעט של 14 יום,
ובמיוחד כשהמדובר בבן־אדם שהוא נציג ציבורי ושיש
לו טרדות שונות.
אבל כדי לא להשאיר איזה ספקות בלבו, שמא יש משהו
בתלונה, שאלתיו אם זה יספק אותו ואם זה יוכיח את
הבדותה, באם אוציא לו את הצ׳יק ואראה לו שהוא נמצא
תחת ידי. פירוש הדבר שלא נמכר. הוא אמר לי שהוכחה
יותר מעולה מזו באמת לא יכולה להיות. הראיתי לו אותו.

האם הייתה יבול להגיר בבמה מלים פה
היא הפרשה הזאת זו
קשה לי להגיד עכשיו, מכיון שלא שמעתי עיד האשמות
ברורות.

״גם לאע בי ר ה פוד מדיתי׳
לך עוד לא הודיעו שום דבר י

באותו מעמד?
כן. הוא בא אמנם למשרד שלי׳ אך לקחתיו במונית
הביתה. הוא ביקש את סליחתי, ניסה להצטדק לפני. אמרתי
לו שאיני מוכן לקבל את הצטדקותו. טענתי היא לא נגדו,
בתור פקיד העושה את מה שהממונים מצווים לו. אבל אגיש
תלונתי למקום המתאים.

ועשית זאת?
כן. למחרת היום הבעתי את מחאתי החריפה לשר המש טרה
בענין זה. היה נדמה לי שהוא תמים־דעה אתי בעדן
זה, שהצדיק את תלונתי.

«ה״תי ת מי ם מדי״
מנין, לדעתך, באה התלונה?
אין לי דבר ברור בעדן זה. מסתברת לי רק ההשערה,
שהופיעה באחד העתונים * כי היהודי הקרוב״הרחוק הזה לא
היה יכול להאמין שאני משתדל ומטפל בעדו ללא רווחים׳
ובאופן ישיר או בלתי״ישיר מסר את התלונה משטרה.

היועץ המשפטי זזיים כחן מאשים ונאשם.

הגיעו אלי הסעיפים היבשים של ההאשמה, אבל עוד
לא הנימוקים, על מד זה מתבסס. למשל, עיקר האשמה
מסתובב מסביב לצ׳יק על׳ם ך 3000 דולאר שקיבלתי מתיייר
אמריקאי בארץ, ושכאילו לא החלפתי אותו באופן רשמי
בבנק מוסמך. אבל מכיון שעובדה היא שהצ׳יק הזה כן
הוחלף כדת וכדין, ושהקבלות הרשמיות נמצאות תחת ידי•
קשה לי להבין על מה מסתמך היועץ המשפטי.
אחת משתים, לפי דעתי: או שהיועץ המשפטי באמת
אינו יודע שהצ׳יק הזה הוחלף בהתאם לחוס עוד לפני
כחודש ימים, ואז הדבר הזד, מראה פזיזות וחוסר״אחריות

שלמה לורנץ (ימין) ויצחק מאיר לוין

גמרה את עבודתה, סיימה את המושב שלה ויצאה לפגרא.
דהיינו שבועיים אחרי פנית הסמל אלי. אם אדם חושב שחוש דים
בו, שתפסו אותו, הוא רץ.

ואיך שמעת לראשונה שהיועץ המשפטי
פועל נגדך?
ביום החמישי בערב, בשמונה וחצי, קיבלתי את מכתבו
של היועץ המשפטי. אמנם קיבלתי בבוקר הזמנה רגילה
לועדת הכנסת, שאני חבר בה, ועל סדר היום היה רשום
״ביטול חסינותו של אחד מחברי הכנסת,״ אבל כמובן לא
היה יכול לעלות על דעתי שהדבר מכתן נגדי.

״דא 113א די בפלד *
אתה לא הואשמת אף פעם אישום רשמי
בענין זה?
לא. לא חתמתי על שום פרוטוקול, ולא מסרתי שים
עדות, דבר שגם לא הייתי מחויב לעשותו כחבר הכנסת.

אתה רוצה לומר שחיים כהן בכלל לא הזמין
אותך לשום חקירה, שלא שאל בכלל מה טענתך
בענין זה, לפני שהגיש אותו לועדת הכנסת?
כן. לא פנו אלי בכלל.

מה תהיה עמדתך בענין החסינות?
אעמוד על זכותי ואלחם נגד ביטול החסינות, היות
שאני רואה את הדבר כפוגע המעליב, למרות שאין לי,
כמובן, שום סיבה אחרת לא לרצות לברר את הדבר במשפט
רגיל. לדוגמה, לפני כמה שבועות, כאשר התקפתי את
תנובוז ותנובה פנתה אלי וביקשה שאוותר על חסינותי בקשר
למכירוז חלב רזה מדי ובקשר לשפיכת חלב לביוב. כדי
שתהיה באפשרותה להגיש נגדי משפט, עניתי מיד, דרך
כל העתונים, שאני מוכן לוותר על חסינותי׳ למרות שמשפט
כזה היה כמובן רציני ביותר, בהשוואה להאשמותיו המגה־חכות
של היועץ המשפטי׳ אשר במקרה הכי טוב (בשבילו)
הן פורמליות גרידא.

זה מזכיר לי את הבדיחה על אותי יהודי ששלח
מכתב לריבונו״של״עולם וביקש ממנו 100 לירות. הוא
הפקיר את המכתב לחסדי הרוח, שיביאו לרבונו״של״עולם.
אולם המכתב הגיע לידו של יהודי עשיר, שהפניה המקורית
מצאה חן בעניו, והלה בא אל היהודי ומסר לו את הכסף
הדרוש, בשליחותו של ריבונו־של־עולם. אבל הוא התפלא
שבמקום תודה, כיעוד לשליח מצווה, קיבל חירופים וגידופים.
׳ על שאלתו למה ומדוע, השיב לו היהודי: באם אתה מוסר
לי את 100 הלירות, בוודאי שקיבלת הרבה יותר מריבוני*
של״עולם, ואת השאר גנבת לעצמך.
לצערנו הגענו למצב כזה שאנשים כבר אינם יכולים
להאמין ולהבין שמישהו יטפל ויעשה במסירות ללא פנית
איזה דבר טובתו.

מה יהיה הטיפול כועדת הכנסת? האם היה
פעם תקדים בזה?

מאז הפניה של הסמל, לא שמעת על הענין
שום דבר?

לא. הם יהיו מוכרחים להיכנס לגוף ההאשמות, אחרת
לא יוכלו לברר את הגורמים, אם הם פוליטיים או לא.

לא. אחרי הצטדקותו, לא היה לי שום ספק שהענין נגמר.
עד כמד, שלא חששתי, ואולי הייתי תמים יותר מדי בענין
זה, מראה העובדה שאחרי פניתו של הסמל לא הזדרזתי
ולא רצתי לבנק, אלא עשיתי את העבודה הזאת אחרי שהכנסת
* מעריב.

אתה גירדת את המצב עם עורך־דין?
לא. עוד לא.

״קמו עניין ג׳למי״
מה תהיה תגובת מפלגתך בענין זה?
המפלגה מוכרחה להתאזר בסבלנות׳ כדי לשמוע מה שיש
בפיו של היועץ המשפטי, ורק אחר כך תנקוט עמדה.

ובמקרה שהועדה תקבל בסופו של דבר את
דעתך בענין זה, מה תעשה נגד היועץ המשפטי?
האם תנקוט כפעולה נגדו?

נו, בינתיים אני עוד עסוק בחלק הראשון של הפרשה,
כפי שאתה רואה. בכל אופן אני מקווה שכמו גילוי הצדק
בענין ג׳למי, שהעביר מעולמנו את הסעיף 111׳ כך גילוי
הצדק כאן יעביר מעולמנו הטרדות בלתי־מבוססוח.

ישראל שלמה רחנברג.

תת־ שר הסעד

״הצ׳קים היו של אשתי ר
איש לא קרא את. מכתבים לחברי המזרחי״(״פנימי!״) של מלכיאל גרינוואלד עד לפרשת קסטנר.
זאת הביאה לגרינוואלד פרסום סיפרותי והואהחליט להמשיך ככתיבתו. מכתבו האחרון הוקדש
לרב ישראל שלמה רוזנברג, ת ת שר הסעד, אותו האשים בהברחת כמויות גדולות של קופסות
בשר. רוזנברג מכר קופסות אלה, כביכול, בשוק השחור בהשתמשו במפלגת המזרחי ומוסדותיה
במסווה לפעולותיו. מכתב זה נשלח לא רק לחברי המזרחי, אלא גם למערבות בל העיתונים.
כעת שוב לא הושלכו מכתבי גרינוואלד לסל־הניירות, בי אס נקראו ונותחו היטב למשמעותם.
הפעם כמעט ונכשלו מאמצי גרינוואלד: פרשת שלמה לורנץ דחקה את האשמותיו למקום שני.
כשנתפרסמה השבוע הידיעה על חקירת רוזנברג חזרה היא ותפשה מקום ראשון. כתבו
הראשי של ״העולם הזה״ ראיין את תת־שר הסעד, הרב ישראל שלמה רוזנברג, משך ארבע
שעות באווירה לא רשמית, במשרדו ובביתו, קיבל ממנו תשובות גלויות-לב לשאלות גלויות.
המקום: משרדי האיגוד העולמי של המזרחי, תל־אביב.

מר רוזנברג. יש לי הוכחות שקיבלת 125
דולר משני אמריקאים ושילמת תמורתם 45
ל״י למר זאב פרידמן, שהיה באותה תקופה
מנהל חברת. מכטח-עוז״.
זה נכון. באותה תקופה היה השער בערך 330 פרוטה
לדולאר.

בעור אדום וכחול, מיועדות בשביל אורחים.

אני עומד לשירותך.

בטרם נעבור לנושא העיקרי עלי לשאול
אותך במה שאלות. היתה לך מזכירה, מרים
הופשר, שבאה לבאן מאנגליה. נודע לי שהלווית
לה 125 לירות סטרלינג כאנגליה ונכית כאן 600
ל״י ממשכורתה. לפי איזה שער עשית זאת?

דמי־המכס באנגליה. סידרנו עם הממשלה שהיא תשלם את
המכס כאן, בלירות ישראליות. המכס הגיע ללירה אהת
לקופסה. המחיר באנגליה היה שלושה שילינג לקופסה.

מי שילם כאן את המכס?

האנשים שקיבלו את החבילות.

במה הם שילמו?

1.200ל״י לקופסה.

ואם אומר לך שהיו אנשים ששילמו 1.500 עד
1.700ל״י לקופסה -וזה לא היה ברחוב?
הייתי רוצה להיפגש עם אנשים אלה. לאמיתו של דבר,
גם אנו חוקרים פרשה זאת, וישנם דברים רבים, שעדיין
אינם ברורים לנו.

האם קיבל זאב פרידמן, מי שהיה מנהל
״מכטח־עוז״ 10%קומיסיון עי המשלוח?י
הוא לא היד, צריך לקבל דבר.

אני יודע זאת. אבל האם הוא קיבל קומיסיון?

עד סמה שידוע לי הוא לא קיבל דבר. הייתי אז בחוץ־
לארץ.

ובאשר חזרת מצאת את עצמך במרכז
חקירת משרד־הפיקוח בקשר למחסן המסתורי
השייך לך ברחוב אחד־העם ,73 תל־אכיב,
בחצרו של הקבלן שלך, מאיר אמירי?

הנכון הדבר שהוספת על סכום זה 5ל״י,
וקנית חמש מניות של.מבטח־עוז ז״

לא עשיתי זאת. האינפורמציה שבידך׳אינה נכונה. מרים
נמצאת עתה באנגליה. היא דורשת מהסתדרות המזרזדי רק
25 לירות סטרלינג וחופשה של חודש ימים המגיעה לה,
לפי דבריה. לא נתתי לה כסף באנגליה, או במקום אחר.
ולפי מיטב ידיעתי לא נכיתי דבר ממשכורתה.

המחסן לא היה כל כך מסתורי. כאשר יצאתי לחוץ־
לארץ מסרתי את המחסן למבמה־עוז. החברה השכירה אותו
לד״ר שטרן — האיש לו היו שייכים המצרכים.

הנבון הדבר שהווילה שלך נבנתה מחומרים
ל״שיכון־המזרחי״ ?

היא לא ידעה עברית. כאשר באה לישראל הבטיחה
ללמוד את השפה, אך לא עשתה זאת.

כולם היו שייכים לשטרן. הוא היה אז עולה חדש, והורשה
להביא אתו בדיוק חצי־טון מצרכים.

מר שסרייכר, שתרם את הכסף, רצה שהוא יימסי
לחברת־שיכון; קניתי את המניות של מבמח־עוז ותרמתי
אותו להברת־השיכוז של המזרחי, שיכון למבסח־עוז. אפשר
לבדוק זאת בספרי־האיגוד.
לא, אבל זה היה צריך להיות כך: ביתי עומד על מגרש
של שינון־המזרחי. במה אני גרוע מכל עולה חדש אחר
(בשנת ,1951 כאשר נבנה הבית, היה לי עדיין מעמד של
עולה חדש) י הבית לא נבנה מחומרים של השיכון. אני
יודע, יש ברצונך לשאול ״למה לא ז״ אספר לך. אפשר
שלא תאמין לי, אבל אחד הדברים בהם התגאיתי היתד,
העובדה שמעולם לא היתד. לי טובת הנאה ממפלגתי. לא
קיבלתי אף פרוטה.

מדוע פיטרת אותה?

היא טוענת שהסיכה היתה אינטימית יותר.
זהו שקר !

מדוע עזבה את העבודה המזכירה שקדמה
לה, רחל זוביידה?
היא נישאה.

אם בן, היכן השגת את החומרים?

לא. ראיתי קבלה חתומה על־ידי הקבלן שדך,
מאיר אמירי, כה הוא מאשר קבלת 3,5טון מלט
מזאב פרידמן, מי שהיה מנהל, מכטח־עוז״.

מה היתה סיכת החקירה, אם, לפי דבריך,
היה הבל חוקי?

החקירה נפתחה מפני ש־ 50%מקופסות־הבשר חולקו
לאחר שהכריז דוב יוסף על מועד התחלת הצנע.

הנערכה חקירה משטרתית כקשר לאחריותך
לעיסקות הכלתי־חוקיות, כביבול, שנעשו ככשר?

אכל
כקבלה בתוכ כמפורש: נתקבל כשביל
מר רוזנברג.

לא היתה כל חקירה, משטרתית. כל החקירות התנהלו
במסגרת משרד הפיקוח.

ראה את תאריך הקבלה — 18.6.53 :שנתיים לאחר סיום
העבודה. אמירי הוזמן למבטח־מוז והוחתם על הקבלה
במרמה.

באשר מת, כאותה תקופה, דוד צבי פנקס,
לא חבית אפילו עד תום שבעת ימי האבל,
אלא הושכעת מיד בחבר־בנסת. אנשי המזרחי
היו מזועזעים מחוסר הטאקט שגילית. מדוע
עשית זאת?

כיצד הוא הוחתם כמרמה, ומדוע?

מדוע? מאחורי כל זאת עומד מישהו הרוצה לפגוע בי.
אבל על זאת נדבר מאוחר יותר. כיצד הוא הוחתם? נאמר
לאמירי שהקבלה המקורית על 3,5טון מלט אבדה. נאמר
יהיה איכפת לי אם הוא יחתום על קבלה
לו גם שלא
אחרת, בה יופיע שמי כנהנה. הוא חתם.

ייצוגה של המזרחי בכנסת חלש מאד: יש לנו רק שני
נציגים. באותה תקופה, כאשר מת פנקס ז״ל, חלה חבר
הכנסת השני, הרב נורוק, ויצא לווישי. הייתי מוכרח להחפז :
לא רציתי להשאיר את מפלגתנו ללא ייצוג בכנסת.

ואתה לא ידעת דבר על העיסקה?

במה עלה לך הכית?
12 אלף ל״י. בשנת 1951 היה זה סכום גדול. אבל קרוב
לוודאי שזה ידוע לך. אתה מתכוון לשאול מנין לקחתי
את הכסף. אני מוכן להשיב גם על כך (רוזנברג פתח את
מגירת־השולחן, הוציא מתוכה פנקס־צ׳קים ישן, בו נותרו
רק בדלי״צ׳קים) .הנה ביתי. צ׳קים אלה היו שייכים לאשתי.
היא הביאה את כספה מארצות־הברית. בנינו ממנו בית.
זה פשוט, לא כן? אגב, השעה מאוחרת 9.15 מוטב
שניגש לביתי, נשתה בום קפה ונמשיך בשיחה. יש לנו
עדיין חומר רב לשיחה, ואני בטוח שאתה רוצה לראית
את הווילה שלי.
המקום :

מכונית זוהרת לעבר רמת־יצחק.

אני אוהב לנהוג במכונית, אבל אין הם מניחים לי
לעשות זאת. הם נתנו לי נהג (ליד ההגה יושב צעיר בעל
מראה אתלטי).
רוזנברג דיבר על פוליטיקה מפלגתית, על עלייתו מדרגת
עולה חדש לדרגה של תת׳שר.

בבואי לישראל לא רחשתי כבוד לאיש. היה עלי לעשות
את מלאכתי. היה עלי לאחד את החזית הדתית, והצלחתי
לעשות זאת במידת־מה. מובן מאליו שיש לי אויבים רבים.
רבים מהם מנסים להילחם בי באמצעים שפלים.
המקום: חדר־עבודה גדול. הריהוט: מדפי״ספריס עמוסים
ספרות דתית ומשפטית, מכתבה גדולה, כורסאות מרופדות

המוסדות היו המשמרת הצעירה של המזרחי, מוסדות
פועלי המפלגה, חברה קדישא, בנק המזרחי ואחרים. אסור
לך לשכוח שהמשלוחים נמשכו שנתיים וחצי, ובינתיים
נערכו פעמיים בחירות לכנסת. הרי אתה יודע כיצד משיגות
המפלגות השונות את קולות הבוחרים. אל תחייך. לא רק
אנחנו עושים זאת. הציונים הכלליים נוהגים ממש כמונו.

כן. גם אני כעסתי. אבל זה קרה מפני שהממשלה הקפיאה \
את כל חבילות־הבשר עד לסיום החקירה. טענתי ששני
הדברים אינם תלויים זה בזה, ובסופו של דבר שוחרר
הבשר.

(בחיוך) חשבתי ששאלה זאת תבוא. בסדר, נסביר זאת
מחדש. הקמת ביתי נסתיימה באוגוסט .1951 בראש השנה
כבר כינסתי בו מניין. אמירי קיבל את המלט ממבטח־עוז
בדצמבר ,1951 ארבעה חודשים לאחר סיום העבודה. היא
קיבל אותו לא בשבילי, אלא לשימושו הפרטי. לא היה
לי צורי במלם. היה לי מלט רב מדי. השאלתי ממנו לשכני.

השולחן גל של תיקים ירוקים).

יפה. מעמדו של עולה חדש אינו בל בך רע,
לאחר הבל. איזה מוסדות של המזרחי קיבלו
את חגילות־המזון, ומדוע קיבלו אותן?

הנבון הדבר שאנשים רבים רגזו על שלא
יבלו לקבל את חבילות המזון, לאחר שבכר
קיבלו את שוברי המשלוח?

קניתי עשרה טון מלם מבית־החרושת נשר ברשיון
ובמחיר רשמי. את הברזל קניתי ברשיון של המפקח על
המלאי. האם זה מספיק ז

אמירי בא וסיפר לי עליה. הייתי מלא זעם. הלכתי ל־מבטח־עוי
לחקור בדבר. אחדים מידידי אמרו לי: מדוע
מה בכך אם קיבלת את המלט? היתד, לך
אתה כועס?
אותו. עמדתי על כך שלא אסבול דבר בגון
הזכות לקבל
זה. ביקשתי מאמירי לכתוב לי מכתב רשמי ולהסביר את
הפרשה. הוא עשה זאת. הנה המכתב (.סתת נבר נערם על

נמצא שם יותר מחצי טון של מצרבי־מזון.
האם בולם היו שייכים לשטרן?

הרב ישראל שלמה רוזנברג במזנון הכנסת

לנוצרי?
כן. הם נסעו לאמריקה.

האם כתבת לה מכתבים?
עכשו אני מבין. בעת חקירה שנערכה נגדי הטיח בי
ליברמן, אחד, מפקידי מבטח״עוז, את ההאשמה שכתבתי
לרחל מכתב, בו השתמשתי בביטוי אינטימי ״רחל יקירתי״.
נראה כי ליברמן לא ידע כי בשפה האנגלית נחשב הביטוי
״רחל יקירתי״ לרשמי יותר מ״רחל היקרה.״ יתר על כן,
הביטויים בהם אני משתמש במכתבים אל מזכירתי אינם
מעניינו של איש.

מה הוא תפקידה של חברת ״מכטח־עוז ד

היא נועדה להיות הגוף הכלכלי של מפלגת המזרחי.

כיצד השתמש המזרחי כאנגליה כ״מכטח־עוז״
להעברת קופסות שימורי־בשר לישראל י
המזרחי באנגליה השתמש בחברת מבטח־עוז כבסוכנם
הישראלי.

מי היו האנשים ששלחו חכילות־בשר לישראל,
ולמי נשלחו החבילות?

בעיקר היו אלה יהודים ששלחו מתנות לקרוביהס, או
למוסדות מסויימים בישראל.

במה קופסות־כשר הועברו לישראל?

כ־ 3000 תיבות, שהכילו 48 קופסות כל אחת ( 144 אלף
קופסות) 9000 .קופסות־בשר חולקו בין מוסדות המזרחי.

כיצד בוצעה העיסקה?

לפי החוק האגג>י לא יכלו שולחי־ד,חבילות לשלם את

התהלכו ומתהלבות שמועות חזקות שעשית
זאת מסיכה אחרת: רצית לזכות בחסינות,
היות והמשטרה עמדה לחקור אותך.
רבים היו רוצים לפרש זאת כך, אבל אין הם יודעים
שהלכתי למשרד־הפיקוח ודרשתי חקירה ואמרתי שאני מוכן
לוותר על חסינותי בכל פעם שאקרא לחקירה.

המובן אתה לוותר על חסינותך אפילו עכשיו?
בהחלט. בכל עת ובכל שעה.

רוזנברג קם ממקומו, ניגש אל מדף עמוס ספרים ואלבומים,
הוציא אלבום שחור, עב־כרס, ופתח אוסו. הוא היה מלא
תצלומים וקמעי״עתונות. באחד התצלומים נראים שלושה
אמריקאים מחייכים. החיוך הגדול ביותר נסוך סל פני
רוזנברג עצמו. מתחת לתצלום, כותרת: הרב מקבל מתנה
מבני עדתו — מכונית.

רבים שואלים אותי היכן השגתי את מכוניתי. יק
מעטים זכו לראות תצלום זה. איני מספר את האמת לאיש.
מה התועלת בכך? הם בין כה וכה לא יאמינו.

זוהי המכונית בה באנו, לא כן? ראיתי
מכונית אחרת עומדת ליד השער.
נכון. המכונית השנייה הנה ממשלתית. בוא, אם יש לך
שאלות נוספות, אוכל להסיעו הביתה/.
המקום :

מכונית דוהרת, רוזנברג ליד ההגה.

אני אוהב לנהוג במכונית בלילה. באמריקה הייתי עובר
מאה מילין לפני לכתי לישון. הנסיעה מרגיעה את העצבים.
אבל כאן אין מרחב כד, גדול. כאן אני,מנצל את ההזדמנות
ומסיע את אורחי לבתיהם. אשתי מכנה אותי בשם ״נהג
ציבורי.״ כן, גם זה מקצוע (דומיה קצרה) .היודע אתה? אני
שמח על כי באת לשוחח־ יותר. הוקל לי. דומה כי כל הפרשה
נגולה מעל לבי.

״העולם הזה־ גאה להודיע מראש על כתבת־הענל,
דווחיאל פכי שאיש דא הכירו
הסיפור המלא הראשון על ריד
חייו של האיש שיצר למעשה את
הארגוך הצבאי־הלאומי, עם מאות

עובדות ושפע תמונות פרטיות
ומיסמכים אישיים שלא פורסמו
כמקום אחר עד עתה.

מכלהע 1ל ם
גרמניה
ה \ 1ר ל טנ ק
כדי להבין את גורלו של גנרל גרמני
בדור האחרון, יש צורך לצייר תמונה בלתי״
נעימה :
בשנת 1955 התארגנה בישראל מפלגה
פאשיססית. היא ליכדה את העולים החדשים
ואת המובטלים לכוח גדול, זכתה בבחירות
ל־ 45%מן הקולות ומן המקומות לכנסת.
בלית ברירה הטיל הנשיא על ראשה להרכיב
ממשלה. הוא הקים קואליציה עם מפלגת
הציונים־הכלליים ותנועת־החרות, השיג מן
הכנסת סמכויות בלתי־רגילות לשעת־חירוש
וחיסל את כל המפלגות.
הממשלה הכריזה מלחמה על עמי ערב,
כבשה בקלות את עבר־הירדן, טוריה והל בנון,
הגיעה עד שערי קאהיר ובאגדאד. תוך
כדי כך הרגה רבבות ערבים חפים־מפשע
במחנות מיוחדים.
מה היה מוטל במקרה זה על אלופי הצבא
לעשות? הם יכלו לשמוח על הכיבושים׳
לחשוב שמעשי־הזוועה הם תופעת־לוואי
מצערת אך בלתי־חשובה. הם יכלו לטעון
שעליהם לקיים את שבועתם, וכי הפוליטיקה
היא ענין לפוליטיקאים. והם יכלו למרוד
בממשלה.

התאבדו או נתלו. היה צורך ברמטכ׳׳ל
חדש. היטלר קרא לגנרל טאנק לעמוד בראש
הצבא.
היו אלה ימי זוועה לגנרל. חבריו הוצאו
להורג. הוא ראה מדי יום ביומו את הפירר.
מטורף למחצה, כשמחלת״שיתוק מיסתורית
משתלטת עליו. המנהיג לא הקשיב כשסורי
לו על תבוסה, התרתח כשיעצו לו לסגת
בחזית כל שהיא, נתן פקודות להפעלת
צבאות שהיו קיימים רק בדמיונו. ידו ורגלו
רעדו תמיד, מבטו היה זגוגי, הוא חי
על סמים שניתנו לו על״ידי רופא שאר״
לטאני.
גודריאן ראה את כל זאת, רשם את זה
ביומן — והוסיף למלא את הפקודות. לא
עלה על דעתו אף פעם אחת שתפקידי
להציל את מולדתו מידי המטורף. הוא הספיק
לראות את הרוסים והאמריקאים על אדמת
גרמניה, לפני שגורש כמעט ברגע האחרון
על״ידי היטלר. לפני כן עוד הספיק להכריז
כי גילויי האמריקאים על מחנה־ההשמדה
ברגן־בלזן אינם אלא »תעמולת״זתעה
יהודית.״
הזמנה מגכוה. אחרי המפלה חזר
גודריאן לביתו. הוא לא הועמד לדין, כי
שום מעשי״זוועה לא נרשמו על שמו. הוא
חיכה ליומו: היה ברור כי הצבא הגרמני

בקרב סגל הקצונה הגבוהה של הצבא
הגרמני נמצאו בעלי כל הפתרונות האלה.
היו קצינים שהחלו כמעט מן.הרגע הראשון
לתכנן מרד צבאי נגד היטלר — ביניהם
שני ראשי־ המטה הראשונים וראש שרות
המודיעין. היו שתמכו בהיטלר משך שנים
רבות עד שנוכחו לדעת כי הוא מוביל אח
העם לאבדון, עברו אז למחנה המורדים —
ביניהם המרשל רומל האגדי, שהוכרח להת אבד.
והיו שחשבו כי שבועת״ר,אמונים
לממשלה מחייבת אותם עד הרגע האחרון,
עד יום האבדון ממש, סרבו למרוד בממשלה
שקיבלה לידיה את השלטון באופן חוק׳
בהחלט.
אחד מאלה היה הגנרל היינץ גודריאן.

בין השארת טי להכתבה או רעלהשא לו ת ה הי ס טו ריו ת :
• מה היו היחסים האישיים כין
רזיאל (בתמונה למעלה מימין,
בתמונה למטה כמרכז) ויאיר
שטרן?
• מה היתה דעתו של רזיאל על
זאכ ז׳כוטינסקי?
• האם נאסר כתוצאה מהלשנת
אחד מראשי אצ״ל?
• מדוע שוחרר מכית־הסוהר?
• מה גרם לפילוג הגורלי עם
יאיר?
• לשם מה גסע לעיראק וכיצד
נהרג?
קרא את התשובות
בגליון הבא של

naiunהיה

בשערי מוסקכה. האסון היה שגוד־ריאן
הצטיין בכוח״דמיון. קצין מקצועי
ובנו של קצין מקצועי, הועבר למטכ״ל
עוד בימי מלחמת״העולם הראשונה, אחרי
המלחמה, שעה שהגנרלים המנצחים שקעו
בשכרון הנצחון׳ עסק הסרן הצעיר במטה״
הכללי (שלא היה קיים, בהתאם לחוזה
השלום) בנשק חדש: הסאנק. הוא קרא
ספרים אנגליים ששום גנרל אנגלי לא ייחם
להם חשיבות. לעיני רוחו עלתה תמונת
מלחמת־העתיד: מלחמה בה ינועו ציים
גדולים של טאנקים על פני השטח, מבלי
להתחשב בשום חזית או קו־אססקה, יקבלו
את אספקתם מן האויר, יזעיקו את המטוסים
מדי פעם בהיתקלם בטאנקים.
הגנרלים הגרמנים הזקנים צחקו מרעיונות
אלה, כשם שצחקו מהם הגנרלים הזקנים
באנגליה ובצרפת. אולם כשעלה לשלטין
הטוראי־הראשון־לשעבר אדולף היסלר, הת״
ענין בתיאוריה החדשה. הוא הפעיל אותה,
בניגוד מפורש לדעת הגנרלים, בצרפת. ה״
טאנקים דהרו מאחורי קוי הצרפתים אל
הים, גירשו את האנגלים בדנקרק׳ פנו
עורף וניתקו את קו מג׳ינו. בראשם, במי
כונית״פיקוד, דהר הגנרל היינץ גודריאן.
כעבור שנה דהר גודריאן שוב. הפעם
היתד, המטרה מוסקבה. צי הטאנקים שלו
הגיע לפרברי העיר. אולם ברגע המכריע
עיכב אותו היטלר, ביזבז את הימים החשו בים
כדי לנצח נצחון קל (ונטול״ערך) בדרום.
גודריאן רתח׳ אך ציית. בפעם הראשונה
הבין שר,טוראי־ד,ראשון, שהפך מפקד־ראשי,
אינו גאון. מוסקבה לא נככשה.
תעמולה יהודית. היטלר לא שעד.
לדברי הגנרלים. הוא רב עם גודריאן* ,שרצה
לסגת ולתפוס קו בטוח, סילק אותו מכל
תפקידיו.
החופשה לא ארכה זמן רב. האנגלו״אמרי״
קאים פתחו את החזית השניה. רומל וחבריו
ביצעו את הפיכת יוני 1944 בישת־המזל,
* בגלל נפיתו של גודריאן להוכיח לו
בכל ישיבה שפקודותיו אינן נכונות, סירב
היטלר להעניק לו את התואר ״פלד־מרשל״
שהוא בדרגה אחת גבוהה יותר מדרגת
קולונל־גנרל, שהוענקה לגודריאן אחרי נצ חונו
בצרפת.

גנרל היינץ גודריאן *

אין לסנזוך על טוראי ראשון

יוקם מחדש על״ידי האמריקאים, וכי במקרה
זה יעמוד בראשו הרמטכ״ל לשעבר׳ ה מומחה
החי העיקרי למלחמה יבשתית ברו סים,
היינץ גודריאן.
בשבוע שעבר באה ההזמנה. אך לא היתה
זאת ההזמנה האמריקאית, שאחרה משום מה.
במקומה הוזמן הגנרל היינץ גודריאן להתיצב
לפני אלוהיו.
הוא מת כשמצפונו נקי לחלוטין, משוכנע
שמילא את חובתו.

ארצות־הברית
הרעב מאד שמאד
כמו כל פרופסור אחר נחשב גם פרופסור
הפרופסורים, אלברט איינשטיין, לפרופסור
מפוזר. השבוע נקט איינשטיין בשיטה כדי
לא לשכוח לאכול את ארוחת הצהרים. מדי
שוחחו עם סטודנט בעיר האוניברסיטה שלו,
פרינסטאון, הוא מברר אם הוא בא
מצד ימין או שמאל. מצד ימין, מכוון הבית.
אומר לאיינשטיין כי כבר אסל. צד שמאל
מזכיר -לו להיות רעב.
* בשעת מסירת מבצר ברסמ״ליטובסק,
שנכבש על ידו, לידי גנרל סובייטי העומד
מינזינו /בהתאם להסכם 1939 על חלוקת
פולין,
העולם הזה &66

קןלנןע

אנש 1ם
בעד או נגד
האחרונה של ח״כ חרות
חכמתו
ד״ר יוחנן כאדר: אחר שהקשיב משך
שעה לנאום של שר הפנים ישראל רוקד!
על נקודה תקציבית בועדת הפנים של הכ נסת
שיסע אותו « :אני עייף׳ ואין לי כוח
תפיסה. שמא תגיד לי בכל זאת האם אתה
בעד ההצעה או נגדה?״
דייקן סופרי הכנסת, איש הארץ ג׳יי מ ם
(יעקב) רוזנטל גילה שהוא נעשה מפוזר.
אחרי שחיפש משך כמה דקות קופסת גפ רורים
שהיתר. בידיו, הכריז, מיואש :״אני
כבר מתאים להיות חבר כנסת !״
כששקל אפרים סנה, בנו בן התשע
וחצי של מנהיג מפלגת השמאל את דרכו
בחיים, החליט לא להיום רופא. הסיבה :
אביו רופא עצבים, אמו •רופאת ילדים ואחותי
תמרה מתעתדת להיות רופאה גם היא. ה אפשרויות
אותן שוקל אפרים כעת: כדור ׳
גלן
מקצועי, מהנדס או בלש.
אחר שפרש מהנהלת משפט גרינוואלד״
קסטנר החליט עוזרו הראשי של פרקליט
המדינה, אמנון תל, לעיין בשנוי מקצוע*
אף הוא. הוא התהלך ברחובות ירושלים׳
הכריז ביאוש חייכני :״אני אלך לקיבוץ ! ״
המקשר הימני של נבחרת ישראל לכדור גל,
יוסף גולדשטיין, יצא לדרום אפריקה
למבצע חשוב: להתחתן עם בת מליונר
יהודי אותה הצליח לפגוש בין 11 המשחקים
שהנבחרת ערכה בדרום אפריקה.
כדורגלן אחר, חבר קבוצת כסית ומנהל
החיאמרון הקאמרי יוסף מילוא לא בזבז
את זמנו בנסיעותיו באירופה. מסר הוא
במכתב לחברו לקבוצה, נהג הקאמרי אבייה
(פאשאנל הגדול) .דשא, אחר פגישה
עם מקשרה השמאלי המזהיר של נבחרת
הונגריה, פאראנץ פושקט :״דיברתי
אתו. הוא מסכים לשחק מקשר ימני אם
אני אשחק חלוץ מרכזי *• אז תחליטו מהר,
הוא (פושקט) מאד עסוק.״

ארבעה שחקני נבחרת אחרים, אשר
כאלוט, יהושע גלזר, יעקב חודו־רוב
ויצחק שניאור מנהלים משא ומתן
עם שליחים דרוס״אפריקאיים. אם יצטרפו
לנבחרת הדרום־אפריקאית יזכרו במשרות
נכבדות. ומכניסות ביוהניסבורג.
הופעות ספורטאיות מעניינות בוצעו במ
סיבת
פרידה למנהל המענק כרוס מק־דניאל
ו אחר שמזכירתו הילכה על ידיה
החליט להראות את כוחו ז מנהל שיחתי
המודיעין מויש פרלמן, שעבר בקפיצה
מעל לאורח הכבוד.
* תפקידו הקבוע של
כסית: קיצוני שמאלי.

מילוא

בקבוצת

סרטים
אדםודבר וודיון
אורח מעולם אחר הוא סרט נוסף ולא
אחרון בסדרת סרטי המדע הדמיוניים.
הבמאי הווארד הוקם טרד, פעם נוספת, מין
יצור לא אנושי מן המאדים, הוריד אותו ל קוטב
הצפוני, שם חונה משלחת אנשי מדע
אמריקאיים, וצוות מטוס צבאי שהוזעק מ־אלסקה
אחרי שהודיעו על רדיו־אקטיביות
במקום.
הם מגלים צלחת מעופפת קבורה בקרח,
ויחד אתה את ״הדבר״ ,יצור ענק ומבעית,
אותו הם מביאים למחנה. הקרח נמס, והייצור
משתולל במקום, תולה שני אנשים ומוצץ
את דמם, זורה בלהות סביבו. הוא משאיר
בקלות זרוע אחת בשיני הכלבים, מצמיח במקומה
אחרת.
אחרי מלחמת שעתיים, מצליחים החברה
להשמיד את ״הדבר״ בזרם חשמל בעל עצמה
חזקה אחרי שכדורים, אש ומים לא יכלו לו.
הסרט, המשכנע בשיעמומו, מסתיים תוך הצהרה
דרמתית של אחת הנפשות הפועלות :
״הזהרו, עמדו על המשמר ! בכל מקום ובכל
שעה אנו צפויים לפלישה נוספת !״

גםש תי נ שיס
טיירון פואר תוחב את אפו האלגנטי לתוך
צרות במלון איטפריאל בתפקיד בלדר ב שרות
הסטיים דפרטמנם האמריקאי, הנרדף
ברחבי אוסטריה וטריאסט על״ידי סוכנים קו מוניסטיים
המנסים להוציא ממנו מסמך ובו
תאריך הפלישה ליוגוסלביה אותו השיג בש ביל
הסטייט דפרטטנט בלדר אחר, ידידו ה״
טוב, שנהרג ברכבת על״ידי הסוכנים.
בהרפתקה הבלתי משכנעת בסכנתה ובמתחה
מעורבות גם, כמובן, שתי נשים, אחת אמריקאית,
אלמנה עליזה ועשירה (פטריציה ניל)
ואחת רומנית חשודה מאד מאד (הילדגרד נף).
המסמך החשוב נמצא משך שעות בתוך שעון
שהיה שייך לידידו ההרוג מבלי שאיש ידע
זאת. אחרי ארועים רבים (התנקשויות רבות
בחייו של הבלדר היפה, המשחק את תפקידו,
המותח כביכול, בשעמום וברישול, מתברר
כי הרומניה היפה שמשך כל הסרט חשד בה
פואר שהיא מרגלת קומוניסטית — היא בסדר,
והאמריקאית היא דווקא הקומוניסטית
הארורה.

מרקתד בו רי ם 9א 1י ת
המלחמה באוקיאנוס השקט סערה בבל
עוז. שיירות״אוניות יפאניות טובעו בזו
אחר זו. מאחת מהן, שטובעה ב״ 12 ליווי
,1944 שרדו 32 מלחים, שהצליחו להגיע
אל חופו של האי השומם אנאטאהאן.
הניצולים מצאו באי גבר ואשה, שרידי
הפינוי הגדול בתחילת המלחמה. נוכחותה

תשבץסמ רו ת׳
מאוזן׳ . 1 :מלכו הוא של בשר ודם ו
.5מצלצל אצל המינגויי! .10 כתביעת
לאומי וספרותי! . 12 המגילה הנקראת ב שבועות!
. 14 יש גם אלמנים כאלה! . 16
.אשת הספן! . 18 הוא כתב, בגרמנית, על
יוסף ואחיו 19 שקר של איש עסקים או
עיתונאי! .21 הוא כתב לפני שנתיים את
וסקן והים; .22 אחד מגיבורי ספר בראשית!
.23 חרשת, אלמת ועיוורת שכתבה את האוטוביוגרפיה
שלה! .24 פרק בראשית בו
.מסופר על כתונת הפסים! .25 אחד מספרי
התנ״ך! .27 עליו רוכב האביר! .30 שמי
.של רובין, איש היערות! .31 קיבל את פרם
ישראל לספרות! .33 תפקידו של. ם .יזהר!
.35 כזה הוא האיש מנוטר־דאם ! .36 הנרצח
הראשון! .38 ספרו של משה שמיר, מהוא
כותב על אחיו! .39 שולחנו של יוסף
קארו! .40 המלה הראשונה במפורסם מ מזמורי
ישראל אבן נג׳ארה ! .41 אחד המתחרים
לקריאה ! .43 .נרו יאיר ! .44 בעל
במשעול הצר; .46 זה .48 .בה שולחים
ספר בדואר! .49 פזמונאי צעיר.

העולם הזה 866

של אשד, אחת בין שלושים ושלושה גברים
עירערה את מערכת היחסים האנושיים ה מוסכמים.
המלחים נאבקו עליה, כמו דבורים
זכרים הנאבקים על מלכתם. שמונה מהם
נרצחו באופנים שונים, האחרים כמעט והפכי
לפריצי־חיות.
בתום המלחמה ניסו האמריקאים לעלות
על חוף האי הנידח. אולם המלחים, שלא
ידעו על כניעת״מולדתם, קיבלו את פניהם
באש המקלע האחד שנשאר ברשותם. רק
משא״ומתן ממושך ומכתב המאשר את
הכניעה׳ מהשלטונות היפאניים, עורר אותם
להיכנע.
הזמנה לסרט. פרשת אנאטאהאן היתד,
הזמנה ברורה לכל במאי סרטים מוכשר
לבוא ולנסות את כוחו. הבמאי האוסטרי״
אמריקאי יוזף פון־שטרנברג, מי שהסריט
את סרטה הראשון של מארלין דיטריך
המלאך הנחול, קיבל את ההזמנה: הוא
העתיק את התפאורות הטבעיות של ג׳ונגלי
אנאטאהאן לגניה של קיוטו, בירת יפאן
העתיקה, הציב בהם שחקנים יפאניים מוכ שרים
בחר באקיימי נאגישי הצעירה ()20
לתפקיד הגיבורה, שכר את מיטב עובדי״
ההסרטה של ארץ השמש העולה, ניגש
למלאכה במרץ.
דומה היה כי המלאכה תישא פרי, כי פון״
שטרנברג יגיע לשיא קולנועי חדש. אולם
הבמאי עשה משגה טיפוסי לאסכולה ההד״
ליבודית. הוא סירב להתעניין בפרטים המ ציאותיים
של הפרשה, לא הסכים להיפגש
עם הגיבורה המציאותית כשניתנה לו ה הזדמנות
לעשות זאת .״סיפור אנאטאהאן
במציאות אינו מעניין אותי,״ אמר שטרנברג.
״אירעו שם מעשים מחרידים ואורגניות מי ניות
שנמשכו שנים. אני אעמיד את העובדות
באור אהוד יותר.״
התוצאה אכזבה. כאשר הוצג סי פו ר
אנאטאהאן ברחבי העולם, התברר כי
מה שנקרא גלשם אהדה בפי שטרנברג,
נקרא בפי הצופה הפשוט, חסר הפילוסופיה
העמוקה וידיעת תורת האמנות, בשם שיעמום
מדרגה ראשונה.

שחקנית אקיימי גאגישי
מעשים מחרידים, אורגיות מיניות

שעבר לפני קהל עתונאים משועמם. תוצרת
מפוארת זאת נועדה, כמובן, לייצוא למט רות
שכוונתן אינה מוטת בספק. הסרטונים
תנובת הסי ס, יום בעכו והמעברה, מולידים
את ההרהור שיעברו עוד אלפיים שנה
עד שידעו לייצר בישראל סרטונים ראויים
לשמם.

בקצרה
אנה — סילבנה מנגנו, אחר עבר מפוקפק,
בוחרת בנזירות ביעודה בחיים. מלודרמתי.
שתיפרוטותתקווה —סרטו של
רנטו קטטליני על כפר נאפוליטני קטן ותושביו׳
מלא הומור מקומי, טוב־לב ואופטימיות.
ישראל עוד
לאאבדה iin n p n
שמש של״אחרי אלפיים שנה שולחת
את קרניה על ראשי דייגים של-אחרי-
אלפייס״שנה. מורד, צעיר מתרוצץ על פני
עכו דימעסירה, מחייך אל ילדונת בחלון,
בעל״בית״מלאכה, תגרים בשוק, עד שהוא
מגיע למקומו החדש: מועצת־העיר של
עכו. מעברה זאת עיר קטנה. גם באמריקה
יש שבונות עוני. תרמו למגבית המאוחדת !
כל זה אפשר היה לראות ולהבין בסר טונים
של קרן־היסוד, שהוצגו בשביע

כלאשר לי, לך נתתי — סרטזמר
בנאלי על זוג רקדנים ומריבותיהם. מרג׳
וגואר צ׳מפיון, מוניקה לואים.
אנימתוודה — כומר צעיר אינו
מספר למשטרה מה שהוא יודע, והוא יודע
המון. מונטגומרי קליפט, אן באקסטר.

העולם הזה ממליץ על :
ש תי פרוטותתקווה .

מאונך .2 :עליו כתבו. מומחים רבים
ספרים רבים! .3הוא ברח מאשת פוטיפר;
.4שמו הפרטי של חתן פרס נובל כושי!
.6אשתו היא גיבורת אחד ממחזותיו של
יגאל מוסנזון! .7יוצר חסמבה; .8סימן
הרבות! .9אחד נותן והשני . 11 אד מיניסטרטיבי!
. 13 אליה מועברים ססיי
קודש בלויים! .15 שמו הפרטי של אש!
. 17 אחת מגיבורות ספר שמואל! . 18 האיש
המוציא את הספרים לאור! .20 בעבריה,
חווילה ! .23 פרק תהלים המסתיים בפסוק
עוזרנו בשם ה /עושה שמים וארץ; .26
שמותיו הפרטיים של משורר ברחובות ה נהר;
.27 דרגת קצין! .28 שומר בית הכלא!

.29 בשכונה זו התישבו רובם של סופרי
ירושלים! .31 החלק השני של סיסמת הפועל
המזרחי; .32 צייר קריקטורות! .34 נכסף
ל .35 !..בו מרבה המורה לכתוב! .37 מקום
מפורסם בחפירותיו .39 .בעל שועלים קט נים;
.42 גיבורו של הלב; .44 הרוצה
לכתוב יסתפק, בין השאר, במידת חרובים
זו! .45 אחד מתוארי השם המתארים כתי בה
טובה! .47 כל סופר מצפה שסיפויו
ימצאנו.

ספורט

הקהל מוזמן

כדורגל

דהשתתד
ב הו דעהבצבורשלש מו ת ה!ו כי 0

ת שעי ד קו ת 7 5 0 :ל״׳

בתחרות «ארטיק»
בי ו אי.

ב מ אי

.1 9 5 4

בשעה

אההי׳ צ

ב -״ריביארה״ בבת=י
(הכניסה חופשית • כבוד קל חגם)

ש מו ת הזו בי ס י מסרו בצבורפהתאם
להחלטתחבר שו פ טי התחרות
בנ שי או תמדפן -א די. ראש

מועצת

בשבוע שעבר הוורידו לחייהם של שלושה
עתונאים משמחה. הצירות ההונגרית שלחה
למערכות על המשמר, קול העם ועתי!
השמאל שלוש הזמנות יקרות למשחק ד,וני
גריד״,אנגליה בבודפסט (.ראה להלן) .העהו־נאים
הוזמנו לחזות בנצחון הבטוח של
הנבחרת ההונגרית.
השלושה קפצו על ההזמנה, החלו מיד
בהכנות לנסיעה. קצת מאוחר נזכרו כי
המזמינים הסתפקו בהבטחת אירוח חינם,
לא דאגו לכרטיסי טיסה. כרטיס הטיכה,
שמחירו כ־ 750ל״י היה צריך להשתלם
׳מכיסם של המוזמנים. היה זה, אחר הכל,
סכום ניכר למדי עבור צפיה בתשעים דקות
משחק. שלושה העתונאים נשארו בתל־אביב׳
האזינו למהלך המשחק ברדיו.

טבחב בו דבסט

יחולקו הפרסים שפורסמו, וביניהם

פרס ראשץ:

נסיעה לאירופה, כולל הארחה של 8
ימים במלון מפואר בבריסל, מסע
בבלגיה וסיור במפעלי ״ארטיק״
בבריסל.

פרס שני:

מקרר חשמלי ״פילקו״ חדיש ומשובח.

פרס שלישי:

אופנוע חדש ומעולה.

פרם רביעי:

מקלט רדיו ״פיליפם״ חדש בעל 8
מגורות.

פרס חמישי:

פטיפון חשמלי אוטומטי גדול.
וכל יתר הפרסים יקרי הערך.

באלפי דירות בארץ סובבו השבוע כפ תורי
מקלטי הרדיו לכמה סנטימטרים ימינה.
התכניות של קול ישראל נבלעו בצליליה
של שפה צורמת אוזן, אך מענינת יותר,
לפחות למשך שעה וחצי. היה, זה שידור
חי, בהונגרית, מבודפסט שתאר בהתלהבות
טבולה בחצי שגעון־שמחה את משחק הגומ לין
בכדורגל הונגריה־אנגליה.
תוצאת המשחק הראשון, בלונדון, הנ חילו
להונגרים כבוד רב, מאחר שהיו הרא שונים
שנצחו אי־ פעם את הכדורגלנים ה אנגלים
בארצם. הכותרות השחורות בעתו־נות
האנגלית שהודיעו על התוצאה 3 :6
בישרו גם שינוי קיצוני בהרכב הנבחרת
האנגלית. לאימונים הוזעקו שחקנים צעירים,
מומחים בדקו את כושרם בקפדנות, הב־טייחו
כי במשחק הגומלין בבודפסט תהיה
התוצאה שונה.
ספורטאי העולם׳ אנגלים והונגרים, הת כוננו
לקרב בציפיה. הקרב בו נוכחו יותר
ממאה אלף צופים * לא היה קרב, כי אם
טבח. אחר מחצית ראשונה של 0 : 3שינכו
ההונגרים את מתניהם, סיימו עם האנגלים
במכה מכרעת 1 :7

ההפתעה מיפו
אין לי כל מושג איך מצלמים.
במלים אלה פונים רבים ל פו טו
בתר. כעבור 20 רגעים הם
בעלי מצלמה מאושרים ושבעי
רצון מהדרכת פוטו ברנר והם
מתחילים בדרכם המוצלחת של
צלמים חובבים. שמחה מתמדת
היא שכרם. פנה ל-

LTLH M E1
הודעה הקוראים אשר מסרו גליד
נות לפריסה יבולים לקבל
את הכריכות, המובנות בימים
א׳ ,ג׳ וה׳ בשבוע בש־עות
10.00—13.00 לפנה״צ,
ו־ 4.00-6.00 אחה״צ, בהנהלת
״העולם הזה״ ,רה׳ גליקסון,8
תל־אביב.
ההנהלה

כמה מאות צופי כדורגל שהזדמנו לתח רות
רבע״הגמר על גביע אפרים רובינשטין**
בפתח תקוה, בין קבוצת מכבי המקומית
והפועל רמת גן, השתוממו לראות במקום
את מוכר הבוטנים הקבוע של מכבי יפו.
הוא לא התאמץ להסביר במיוחד את סיבת
העדרו ממשחק קבוצתו, שהופיעה אותה
שעה, על מגרשה, נגד הפועל פתח״תקוה.
בהברה בולגרית הפליט ביאוש :״אינני יכול
לסבול כשהחברה מפסידים.״
הוא לא היה היחיד שחשב ככה. לא היה
חובב אחד השבת שהעלה על דעתו שקבוצת
יפו (החמישית בליגה השנייה) תהיה מסוגלת
לפגוע בפתח״תקואים החזקים (השלישית
בליגה הראשונה) ,המועמדים לגביע.
כשניצחה, במפתיע, מכבי יפו את הפועל
פתח״תקוה ( )1 : 2היתד, זאת החוליה האח רונה
בשרשרת הפתעות ששינתה את טבלת
הליגה מקצה אל קצה :
מכבי פתח־תקוה — הפועל רנזת־גן 1:3
מכבי נתניה — הפועל חיפה . 1 : 2
מכבי יפו — הפועל פתח־תקוה .1:2
הכוח תל־אביב — הפועל חדרה .1 : 3

התעמלת
״גשים. שיטו לב!״

הרוקח טבצ׳ניק
מוריד כתמי השמש
ומבהיר את עור הפנים
המפיץ :
ת״א רח׳ מלך ג׳ורג׳ 54

אבנעל

הנערות הסקנדינביות בהירות השיער ריתקו
אלפי צופים בהופעת הבכורה בחולון, בהו פעה
ירושלמית ובהופעת הסיום באמפי תיאטרון
הרמת״גני, בהן ביצעו את תרגיליהן
המרהיבים בקצב מסחרר.
למרות ההצגה הקצרה (פחות משער),
קיבל הקהל את מאמציהן של הנערות בת שואות.
ההופעה החלה בתרגילי קרקע גמישים
שדמו לבלט מבוצע במדוייק, נמשכה
על מוטות עץ הדורשים שיווי משקל ונס תיימה
בקפיצות גובה מעל לארגז.
גם לאלה המחשיבים כדורגל או כדורסל
יותר מהתעמלות היתד, זו חוייה לראית
את נערות סופיה. יותר מכולם שלחו מב טים
מלאי קנאה הגשים. כשהודיע בדיך
בג, מזכיר המחלקה לתרבות הגוף והאחראי
להופעות, ברמקול :״שימו לב, הנשים,
תרגילים אלה מסוגלים להרזות את גופיכן ! ״
התרכזה הסקרנות הנשית בגופים החטובים
של •הנערות החינניות.

מאייד, קרלקביסם ( )70 ניצבה בעמידת
דום זקופה כצעירה בת עשרים. אותה שעה
התנופף הדגל הכחול בעל הצלב הצהבהב
על מוט בו החזיקה נערה שבדית חיננית
וחטובת גוף. היה זה טכס הסיום הקצר
לשורת הופעות מתעמלות בית הספר הגבוה
סופיה, יוצאות שטוקהולם בירת שוודיה,
בארץ (העולם הזה .)865
במשך שבוע ימים הגישו הנערות הצגה
מושלמת של התעמלות שבדית הידועה
בעולם כמצטיינת בתרגילים חפשיים ורפויים
(ראה כתבת תמונות בעמוד , 17 ממול).
* ביניהם: עתונאי׳ם ושדרים מ־ 22 ארצות.
** יושב ראש איגוד השופטים המנוח.

אתלטיקה
ה גי פו ד קי פדהלט
רוברט קטרידג׳ היה תלמיד מכללה מצטיין
בפילדלפיה, ארצות״הברית, אך היתד, לו
מגרעה אחת גדולה: הוא לא עסק בשום
ספורט, השתתף באורח פעיל רק במקהלות״
העידוד שישבו ביציע.
משנקרא לצבא, היו חבריו בטוחים שרו*
ברט יהיה לפחות פקיד טוב, לכל היותר
שלם־גדודי. אך הצעיר הממושקף בן ה*21
הפתיע את כולם, ביניהם את משפחתו, חזר
מחזית קוריאה עם אות הצטיינות שקיבל על
השמדת טנק אדום ממרחק של שני מטרים.
בדין־וחשבון צויין עוד פרם חשוב: רוברט
רץ מרחק רב במהירות מסחררת, הגיע ב שלום
אל עמדתו.
כאשר החליט להמשיך בלימודיו במכללתו,
הושפע רוברט מהפצרות חבריו, הסכים להת חיל
באמוגי״ריצה. עד מהרה שיפר את מהי רותו
נרשם לתחרות הראשונה: ריצת 220
יארד.
ד,מזניק הרים את אקדחו, פקד את שתי
הוראות האזהרה אחר נשמעה יריד״ שלושה
רצים פרצו בדהרה סוערת לעבר חום המטרה.
pאחד נשאר תקוע, ללא תנועה, על קו ׳
הזינוק. היה זה רוברט קטרידג׳ .רופא פסיכיאטר
קבע לאחר מכן כי הוא קיבל הלם״
פחד כששמע את ירית האקדח הזעיר.
כדורסל היון־ אדה פו
השבוע, באולם קולנוע מטרו בניו״יורק
קרה מקרה נדיר ביותר: שוהה שלימה של
בני״ אדם קמה, עזבה כאיש אחד את האולם
ברוגז רב. הסיבה למחאה ההמונית לא היתה
נעוצה בטיבו של הסרט שהוצג אלא בטור
האנשים שישב בשורה אחת לפניהם. היו אלה
כ־ 30 כושים לבושים חליפות ערב שגובהם
הסך־הכולי. סתכם ב 60 מטרים.
שחקני הארלם*גלוב־טרוטרס, קבוצת ה כדורסל
המהוללת של ארצות הברית, לא היו
אשמים שהסתירו לכמה עשרות צופים את
ההנאה הגדולה. למעשה הם היו אשמים ב יצורו
של הסרט עצמו שנושאו: קורותיה של
קבוצתם, ויותר מכל: קורותיו של מייסדה,
אייב ססירשטיין.
ספירשטיין עצמו, נמוך קומה 1.60 ולא
מורגש כלל בין ענקיו, ישב במתיחות ב חברת
אשתו עקב בהתרגשות אחר 28 השנים
שעברו בסדר כרונולוגי מאז יסד את קבוצת
הכדורסל הקרקסית המהוללת באחת מסמ טאות
ניו׳יורק.
המיליונר היהודי הקטן בן ה״ 52 לא היה
גבר נאה מראה. גם אשתו לא היתד, יסד.
ביותר. אולם הוליבוד כרגיל עשתה את הכל
וורוד. דנה קלרק ופט ברסלין הוו זוג חמד,
על הבד כמובן, גרמו לספירשטיין ורעיתו
עונג רב לחזות במראה הנעים של עצמם. רק
בקשר לחלקים המראים את עניניו העסקיים,
נופף אייב בידיו בזלזול :״אין לו חוש
לביזנס, לשחקן הזה״.
השחקנים שחומי העור וגבוהי הקומה חיי כו
בנימוס. הם היו בין כה וכה שמחים על
החופשה הנדירה שניתנה לרגל הצגת״הב*
כורה. לא היד, להם כלל חשק רב להתלוצץ
על חשבון ״הבום״.

קפיצות נועזות: מתעמלות סופיה ביצעו
קפיצות נועזות ממשקופים גבוהים, התגברו
על זזדגווניות הופעותיהן על־ידי תר־גילי
שיווי משקל אסיים, כבסרט קולנוע אנוי.

תרגילים מושלמים: ההופעה הראשונה
של נערות סופיה התקיימה על מגרש הכדור־סל
בחולון, כשהן יושבות על מרצפותיו.

התלמידה:

קפיצות אקדובטיות מ׳

זסיום:

אנט טורבי׳ וליי אנסמינה זכו בפרחים^

הפקידה: אן ארווינג, פקידת בית־מסחר שמוק־חולמי,
בת , 18 בלטה ביו חברותיה לקבוצה. אן
היא בהירת שער האסוף בסרט ל״זנב סוס״.

הןןי

בםרחב
הסיבוב הקר
דרו ש: מ עו ר

מדורי המסכן יהפוך בקרוב לזי־רת־קרב,
בה יישפכו נחלי־ריו. דן
אשל, חייל צעיר, יצא להגן על כבוד־המתכתבים,
להשיב לדבריה של קצי־עד,
אפרתי (העולם הזה • )864 ובכן
זכרונית 1קודם כל אני מתעניין,
סרט לספרות ומוסיקה, גם בבוכס.,
ואני מצטער מאד על שאיני יכול
להוכיח לך זאת בפועל. שנית, ג׳אז
זה מוסיקה, והפרש הלבן על הסוס
השחור גם הוא ספרות. שלישית,
אם אדם מעוניין להתכתב, חזקה
עלינו להאמין שיהיה מתעניין בערכים
תרבותיים כלשהם.״
אני, כמובן, ממלאה פה רק את
תפקיד הדוור.

לריקודים -רק רצינית

בן ) 866/ 242( 22 הרואה משום מה
צורד יציין שהוא בעל־אמצעים. רוצה
להתכתב עם נערה בגיל 17— 19 הא והבה
לבלות בבתי־קפה. לרקוד ולטייל. עליה
להיות עדינת־נפש. נלוית־לב ורק רצינית.

דרך אגם, נחמדים

זמנם הפנוי של שני החברים שאני
מצינה בזה 866/243 מוקדש. לדבריהם,
לספרות, ריקוד (טאלוני) .קולנוע
וכו׳ .הם מוסיפים כבדרד־אגב כי מר־איהם
החיצוני נחמד. נילם של שני אבירים
צעירים אלה הוא .16,5— 17 שתי
בנות 15— 16 הסבורות כי תוכלנה לחלק
אתם את ידיעתם בשטחים אלה, מוזמנות
לעשות זאת.

דם ותמונה
סטודנט תכנמן בן ,) 866/ 244( 19 תל־אביבי
במקורו, מעוניין במכתבי נערה בת
. 16— 18 תלמידת בית-ספר. תיכון או
סמינר. הוא מתעניין במדע ופוליטיקה.
מחבב מוסיקה קלאסית. קולנוע, תיאטרון,
ספרים טובים וטיולים בארץ. אם
יש לה דם, הוא אומר, שתצרף תמונה.

פשוט התכתבות
כל מה ש־( )866/245 מבקש הוא התכתבות
עם נערה בניל הפריחה . 18— 20
שתאהב מוסיקה, ספרות ותיאטרון.

המון נסיון
אדם הסבור כי 37 שנותיו () 866/246
הן חומר מעניין ומאלף להתכתבות, מוכן
לעשות זאת במכתבים אל נערה כלשהי.
את נילה הרצוי ושטחי התעניינותה לא
פרט.

דווקא לא בוחל
יש אנשים האוהבים לציין חיוב דרך
שלילה. אחד מהם הוא חייל בדימום צעיר,
בן .) 866/247( 20 המציין כי הוא
אינו בוחל במוסיקה, תיאטרון וספורט.
הוא מרניש את עצמו מוכן מבחינה נפשית
להתכתב עם נערה תל־אביבית בגיל
( 16— 18 רצוי תלמידה) .שגובהה לא
יעלה על 160ם״מ•

אם אחת כתבה לי שרוב עצותי
מופנות אל נערות, שבעייתן העיקרית
היא שהנערים אינם מסתכלים
עליהן* .מדוע לא תיעצי פעם משהו
מועיל להורים, כמו סטירת־לחי הגונה?״
סטירת־לחי ז אינך מתכוונת
ברצינות. נערות אלד, תקבלנה את
.הדבר בצורה טראגית .,תרשינה לעצמן
את הלוכסום להחשב כנרדפות
ובלתי מובנות. להצחיק אותן נראה
לי כאמצעי טוב יותר להוכיח להן
שבעיותיהן אינן נוראות כל כך.

אהבת נעורים? כהחרט.
האם אפשר לאהוב ברציחנה

נות בגיל חמש־עשך ה? ,בהחלט. לאורך
זמן — זוהי כבר שאלה אחרת.

ער נערות וכובעים
דור,של — :לעתים יש לקופידון חוש-
הומור מוזר: הוא אוהב לירות חיצים
מורעלים. עליו להשלים עם העובדה
שהכל ננמר ביניכם, כשאדם הולו לקנות
מנבעת לעונה אחת, האם הוא שואל אם
הלבד יחזיק מעמד שלושים שנה ן העיקר
שהיא מוצאת הן בעיניו והולמת
אותו בתקופה שהוא חובש אותה.

האשה גדא< בחרון

נרשון — :איני רואה כל סיבה מדוע
צריכה חברתך לשבת בבית בזמן שאתה
נמצא במחנה. אתה שוכח, כנראה. שעברו
הזמנים בהם היו הנערות יושבות
ליד החלון, רוקמות ומצפות לאביר שלהן.
היא יכולה לצפות לד באותה הצלחה
— אפילו אם תלך פעם בשבוע לקולנוע
עם מישהו אחר.

הזדרז קצת

יוסף — :שניכם. כנראה, ביישנים
מאד. ועליד. כגבר, להיות הביישן פחות.
נש אליה באחת ההפסקות. אמור לה בכנות
שאתה מעוניין להכירה יותר, לשוחח
אתה. במקרה שבכל זאת לא תמצא
את העוז המספיק לעשות זאת. כתוב לה
מכתב. הזדרז. שהרי שנת־הלימודים מם-

__תיימת.

בנובמבר 1949 היתד, ישראל בין המדינות
שהצביעו באו״ם בעד הקמת מדינה עצמאית
בלוב. היה זה צעד מדיני נבון. הוא הפגין
את נכונותה של מדינת ישראל הצעירה
לתמוך בתנועת שיחרור לאומי גם כש המדובר
בארץ ערבית.
אם מדינאי ישראל קיוו לתוצאות מידיות,
להכרזת״ידידות מרעישה מצד לוב, הת אכזבו.
על אף יחסה הקריר עם חברות
הליגה הערבית, הצטרפה לוב לחרם על יש ראל.
ולחזית הערבית הכללית.
מדינאים מנוסים היו מקבלים את התו פעה׳
ממשיכים במ!»מציהם לכבוש ראש״
גשר ביבשת הערבית. אולם למדיניות היש ראלית
חסר המעוף הדרוש: השבוע הודיע
משרד החוץ כי ממשלת ישראל סירבה
להיענות לבקשת או״ם לתרום תרומה כס פית
להקלת מצוקתה של לוב.
יתכן כי צדק, נוכח האוצר המדולדל של
המדינה. אולם המדובר בסכומים קטנים.
ממלכת הירדן ההאשמית, למשל, תרמה
אלף לירות שטרלינג בלבד. תמורת סבום
שלא היה עולה על הוצאותיו של שליח
בחוץ־לארץ יכלה ישראל לזכות לפחות
במהלך אחד בסיבוב הקר.
יתכן כי לוב היתד, מסרבת לקבל את
התרומה וכל העניין לא היה גורע מאומד,
מקופת המדינה. על כל פנים ישראל היתה
זוכר, למעט פרסומת חיובית בעולם — דבר

בו אין המדינה משופעת כיום.

של שלושת הסוחרים הצעירים: בית־דפוס
קטן, מצוייד היטב. על הקיר, מול
החלון הרביעי, היה תלוי תצלום גדול של
סטאלין. היה זה ביתיר,דפוס החשאי של
המפלגה הקומוניסטית המצרית, שהציף את
כל אזור הדלתה בכרוזים נגד המשטר,
הוציא עתון יומי צנוע בשם אל־פלאח.
למחרת השמיעה העתונות תרועת״נצהון.
כתב אל־גנוהוריוז, עתון מועצת ההפיכה :
״אמנם הצלחנו לחסל חוליה אחת, אך אל
לנו לחשוב כי בזה הושג הנצחון הסופי.
עוד ארוכה הדרך לפני הממונים על בט״
חוננו.״
הוא צדק. למחרת הופיע אל־פלאח,
כרגיל.

עבדאדלהה שמן

ק רי אתהגבר
בתל־אביב, רצה נהג לנצל את העובדה
שבארץ הופיעו שפע של תיירות עשירות,
פירסם מודעה במעריב: נהג בעל הופעה
גברית מחפש עבודה מתאימה.

שלו. שלו ואין ש לו ם
בחיפה, ברחוב השלום, נזעקו השכנים
ארבע פעמים משך ערב אחד על מנת להפ סיק
מריבות סוערות שפרצו בין בעל ואשתו,
הצליחו להשכין שלום ביניהם רק לאחר
שאיימו בפניה למשטרה.

ק לי ט ת ־ ת לי ה
בצפת, פנה עולה חדש שהגיע מחיפה
אל צעירה מעולי־הונגריה, שלא הבדילה
בין האותיות חית ועין, שאל למקומו של
בית״העולים, נשלח על ידה לבית״החולים׳
נתקבל שם ללא כל בדיקה, עמד על הטעות
רק כאשר נשאל מתי ברצונו לעבור ניתוח.

לרגע אפשר היה לחשוב כי ימיה הטובים
של מחרוסה, ספינת״השעשועים של פא״
רוק, חזרו. מלצרים התרוצצו עם בקבוקי
מזרחיות. אלף דו בי ו דו ב
שמפן, תזמורת השמיעה מנגינות
באל״חמה׳ סוריה, נהרגו, לדברי העתוניר.
רקדניות־בטן התנועעו כשיחים ברוח. אולם
האיש השמן, חובש הטרבוש, שחיבק שתי הירדנית, שלושה רועים סוריים על ידי

מצרים
תעלומתהח דון הרביו!
חג׳ עבד אל־עזיז אחמד היה מבסוט :
סוף סוף מצא דייר לדירה שעל גג ביתו,
בעיר טנטא, רחוב הצבא * .56 אני סוחר
למכשירי כתיבה,״ הסביר ד,אפנדי הצעיר,
שביקש לשכור את הדירה* .ברצוני להעתיק
את עסקי מקהיר לטנטא, לכן דרושה לי
הדירה.״
החג׳ ניצל את ההזדמנות, ביקש שכר
חודשי של חמש לירות, בעוד שכל סרסיר
דירות בטנטא היה יכול לקבוע כי לא מגיע
לו יותר מאשר שלוש לירות. הבחור הסכים
לשכר הגבוה, השנים שתו כוס שרבאט
(משקה קר וממותק) לכבוד המאורע. ואז
שאל החג׳ :ואשתך, מתי תבוא לטנטא ז״
״אני לא נשוי. אבל יש לי שני שותפים
והם יגורו אתי בדירה.״
פני החג׳ איבדו את חיוכם. הוא הצטער
מאוד, אבל זה היה עקרון ישן אצלו שלא
להשכיר דירות אלא למשפחות. הצעיר העלה
את השכר לשבע לירות, לעשר לירות.
הוא ביקש גם לשכור חנות ריקה שעמדה
באותו בנין. לבסוף נאות החג׳.
המשטרה מופיעה. מאותו יום נעלם
השקט שאפף את הבית. מספר , 56 ברחוב
הצבא. תחילה חנו לידו מכוניות ׳ משא
שפרקו ארגזים כבדים. חלקם הוכנס לחנות,
השאר הועלה לדירה. אחר־כך נפתחה החנות
וכל מיני אנשים היו עולים לדירה ומס תגרים
עם אחד השותפים. לבסוף בא המ אורע
הגדול: חמש מכוניות משטרה הקיפו
את הבניין ושוטרים מזדיינים התדפקו על
דלתי הדירה.
בראש השוטרים עמד סאג (רב סרן) חסן
איבראהים. גם הוא בא מקהיר — אך
כראש המחלקה המיוחדת למלחמה בארגונים
בלתי־חוקיים. השוטרים חיפשו בכל פינה,
בדקו את הקירות, לא מצאו שום דבר חשוד.
אחד השותפים, היחידי שהיה בדירה, ניסה
להסביר לקצין שנפלה אי־הבנה וכי אינו
אלא סוחר פשוט.
השוטרם עמדו לקבל את דעתו כאשר,
פתאום, קרא הסאג :״איפה החלון הרביעי ז
הרי מן הרחוב ראינו ארבעה חלונות לדירה
וכאן ישנם רק שלושה.״
עסקים כרגיל. החיפוש החל מחדש.
עברו שעתיים והשוטרים טרם הצליחו לפ תור
את התעלומה. לבסוף נשבר הדייר.
הוא ביקש גם לשכור חנות ריקה שעמדה
סובב את הברז ולחץ על הקיר, מתחת

לכיור.
לעיני השוטרים המופתעים גפער מתחת
לכיור פתח קטן בקיר. מבעדו נתגלה הסוד

גריגורי ראטון* כתפקיד המלך עכדאללה הגדול
אלף חטא וחטא

ערומות׳למחצה,

היה

המלך
נערות פארוק.
שמו היה גריגורי ראטוף, שחקן ובמאי
הוליבודי, והוא עסק בהסרטת הסרט כל
מלכותי עבור אשה. הממשלה המצרית הע מידה
לרשותו את ארמנות פארוק, את
ספינתו, את אוספיו האמנותיים השונים.
יחד עם זאת חזרה והדגישה כי אין זה,
בשום אופן, סרט על חייו של המלך המודח.
המהפכה קרבה. העלילה נרקמת סביב
מלך שמן, אוהב״עינוגים, המבלה את שעו תיו
בחיזור אחרי נשים, מישחקי״קלפים
וזלילה. שמו עבדאללה הגדול והוא מלך
בנדאריה. סיסמתו היא * :חטא אחד או
אלף חטאים — מה ההבדל ז״
אולם שעה שעבדאללה הגדול צובר את
חטאיו׳ סובלת ארצו מקשיים נוראים, בשו רות
הצבא מתארגנת קבוצת קצינים הזוממת
לסלקו. סוף הסרט, למרות כל ההכחשות
הרשמיות, הנו כמעט תיאור מדויק של
ההפיכה האמיתית שהדיחה את פארוק ה אמיתי.
אולם
הסרט עדיין רחוק מסיומו ועשרות
שחקנים, במאים, מסריטים ורקדניות״בטד •
מסתובבים בתוך חדריו המפוארים של ארמון
פארוק. רק גריגורי ראטוף, נראה עצוב
במקצת :״אני יודע שכל יום החולף מקרב
את המהפכה ואתה את סוף הגדולה המל כותית
שזכיתי לה.״

אשר לפי הוראה מיוחדת של הממשלה
המצרית חייבות, בסרט זה, לכסות את טבור
בטנן.

דוב ענקי שהטיל עליהם אבנים גדולות
ורוצץ את ראשיהם בקורת״עץ.

ביפו השתמש בעל בית״בושת, שהיה
בימי מלחמת״העולם אתת בצי הבריטי,
בנסיון הצבאי שרכש לו, הפעיל מסביב
למוסדו רשת פנסי״איתות, כאמצעי אזהרה
יעיל מפני פשיטה משטרתית.

ס ד• ד״ם
באמסטרדאם, הולנד, הודיעו שלטונות
הצבא שהם יקלו את עול המשמעת׳ לא
יחייבו יותר חיילים ששגו בתחצילי״סדר
לכתוב אלף פעמים :״אסור לי להיות
חייל גרוע״.

ו ד־ הו 1וו ת
בדנבר, ארצות״הברית, המיתה קרי אנדר״
סון אורח שבא למסיבה בביתה, הסבירה
לשוטרים שעצמה :״הוא התנהג בחוסר־נימוס,
הסתודד עם אורח אחר.״

הזי ת ש טו ח ה
בוושינגטון, ארצות־הברית, הכריזו ארגו*
ני״ הנשים מלחמה לאורך כל החזית בהשקפה
הנפוצה האומרת, :התנועה למען האשד. היא
״עניין אבוד, משעמם, חסר״דם ושטוח׳חזה.״

דקל שימו ש נימי
בתל־אביב, הבעירו כמה ילדים מדורת
ל״ג בעומר במגרש ריק, לא הסתפקו בה,
רצו להבעיר גם מבנה־עץ שניצב באותו
מגרש, נוכחו לזוועתם לדעת שהמבנה היה
בית שימוש שבעליו נמצא בתוכו.
הנוול ת הזה * 66

71 mרגו Iwn iן ען י 11י !1יי

1 I I I JJ7I lllpp
״מה שאני זוכרת יותר מכל דבר אחר במסע הארוך
למשחקי אסיה זוהי השעה .02.00 בשעה זו יצאנו ביום
רביעי׳ ה׳ 22 לאפריל׳ משדה־התעופה בלוי׳ ובשעה זו
חזרנו, אני ושלושת הגברים שהיוו את המשלחת הצנועה.
בשבוע שעבר לארץ.
מטעננו לא היה היה גדוש מתנות. הוא היה צנוע מאד
והוסיף למזוודות ולמדינה משקל קטן, אך יקר מאד: ארבע
מדליות, פרי עמלם של שלושה נציגים ישראלים׳ שזכו לת הילה
תחת השמש הלוהטת של בירת־איי׳הפיליפינים, מנילה.
אותו בוקר הייתי עוד כאילו בגילופין. לא האמנתי בי
אני שוב בביתי הקטן ברחובות. מה המרחק בין רחובות
לתל־אביב? 20 קילומטרים? דוד בן־דוב, מקלעי שלנו׳ היד,
נאלץ לעבור מרחק כפול מזה בכל יום רק כדי להתאמן
בקליעה למטרה. כאשר תושב אסיה אומר ״זה נמצא שם,
לא רחוק״ הוא עלול להתכוון למרחק בין מתולה ואילת״.

ה תו ע שו ת 1ב 0חזן
״עתה כשהמדליה המוזהבת הנושאת מצדה האחד
דמות אתלט יווני, ומן העבר השני את דיוקנו של ג׳וזה
מרקדו ריזאל • ,מונחת בגאווה בין שאר הפרסים שבביתי,
קל לי יותר לתאר את פרטי המסע הארוך. משך כל הדרך
לנעילה הייתי אסירתה הנכנעת של ההתרגשות, אם בי לא
איבדתי אף לשניה את בטחוני העצמי. כל מחשבותי נכבו
על סיכויי בתחרות הקפיצה לגובה. הרי כל כך הרבה דובר
בארץ על סיכויי הטובים. אסור היה לי לאכזב אותם.
המטוס הקפריסאי, שבלע אותנו בלוד, חנך לגבי את
שרשרת טיסותי באויר: מניקוסיה המשכנו לקאראצ׳י, בירת
פאקיסטאן. היה זה יום נאה, אך חמים. במטוס ראיתי אדם
מוכר מאד משוחח עם אדם מוכר אחר. התברר שהיו אלה
חביי הנהלת הסוכנות יעקב זרובבל וח״כ מפא״י יונה כסה,
שנסעו לועידות בבורמה ואוסטרליה. לא הרחק מהם עיינו
שני גברים במפות גיאוגרפיות. הם סיפרו לנו כי הם יהודים
מברזיל המקיפים את כדור־הארץ. מישהו אמר שודאי אין
ד,ם עניים. ליותר מזה לא הצלחתי להאזין. הרגשתי בחילה,
והשקית שלפני עשתה לי אותה שעה שירות גדול.
לכלכותה הגענו שוב בשעה המפורסמת .02.00 :אלא
ששעה זו בלוד צוננת בדרך כלל ומקררת את העצמות׳ בעוד
שבעיר ההודית אין צורך בשמש, כדי להישרף מחום.
עוד יותר חם היה בבנקוק, בירת־סיאם, שם חיכו לנו
כשלושים מיהודי־העיר ובראשם ד״ר יעקובסון׳ קונסול הכבוד
של ישראל׳ שקרא כנראה את מחשבותינו, והביא אותנו מיד
למקום בו המקלחות קרות.״

מאת

אהובה קראו
בת ,22 ילידת־הארץ ותושבת רחובות.
נשואה לעקיבא קראום, פקיד־בנק.
נזחזיקה בשיא הארצי בקפיצה לגוב.־.
זכתה החודש בנזדליית״זהב במשחקי-אסית,
במנילה, בירת־הפיליפינים.

שוב עד כמה רב כוחו של הספורט.
למנילה הגענו עייפים ורצוצים. העיר בת מליון התושבים
קיבלה אותנו על ידי שתי משלחות: המשלחת הרשמית
של הועדה המארחת וקונסול־הכבוד של ישראל במקום, ד״ר
א־נסט סימקי, אחד האנשים הדגולים שפגשתי בו אי פעם.
למרות החום הרב ששרר ( 35.5מעלות בצל) היתד, קבלת
הפנים היהודית חמה עד מאד. הקהילה מימנה את תוצאות
שיכוננו (תשע לירות ליום לכל אחד) והזמינה אותנו מדי
יום ביומו להתארח אצל משפחה אחרת.
למעשה לא היינו צריכים להיות רעבים לכשהגענו. כי
הזמן עמד כאילו. כשהתקדמנו לעבר המטרה נאלצנו להזיז
את השעון אחורנית׳ כך׳ שכאשר שלחתי, כעבור שבוע,

״הונג־קונג גרמה לנו הפתעה גדולה. איש מאתנו לא
חשב על העיר הזאת במיוחד, פרט ליואב רענן, הקפצן
למים׳ שהזכיר כמה שמות של מתחריו לעתיד. תיאמו
לעצמנו את העיר כלא״שונה מאחרות. מיד התאכזבנו לטובה.
הונג־קונג היא מהדורה שניה של חיפה שלנו. היא בנוייה
בחלקה הגדול על חוף־הים ובחלקה חצובה בצלע של הר.
כאשר נחת המטוס בשדר״,התעופה עצמתי את עיני מרוב פחד
פן יפגע הוא בצלע המחודדת. אחר כך נאמר לי כי לא
הייתי הפחדנית היחידה.

אותו ערב התכוננו לקראת כברת־הדרך האחרונה :
מנילה. ואם לא נתקלנו עד כה בכל תקלות־ימכם וכדומה,
הדי הפעם קרה הפנצ׳ר הראשון. בידינו לא היו אשרות
חתומות לכניסה לפיליפינים, פשוט לא הספקנו לסדר את
העניין בארץ, מפאת חוסר בנציגות מתאימה. יצאנו למנילה
רק עם כרטיסי־משתתפים, ובהונג־קונג לא ידעו השלטונות
מה לעשות.״
ט כוחז של ה ס פו ר *
״בראש הלך ראש־משלחתנו׳ ד״ר משה ד,מיק, שדרכונו
ן: המלא אשרות קודמות, הוחתם מיד. אך אנו נעצרנו והורשינו
$ iלעלות למטוס רק לאחר שהוסברה לממונה על שדה׳התעופה
| מטרת נסיעתנו. יחם זה צויין מיד כנדיר ביותר, והוכיח
* ראשון המורדים בשלטון הספרדי באיי הפיליפינים, הומת
בידיה במנילה, בשנת . 1896
* ׳ חלק ממושבת הונג־קונג הבריטית, מופרד ממנה על־ידי
&Iמיצר־ים

צפי ה לי 1ם הדץ
״יום התחרות שלי קרב. בשבת, ד,־ 1למאי, צעדנו במצעד״
הפתיחה בסדר א״ב, לפני יפאן ואחרי איניונזיה. המשלחת
שלנו צעדה בסדר זה: יואב רענן נשא את הדגל. ד״ר
הרניק, אנכי ודוב בן־דוב צעדנו אחריו בשורה עורפית,
כדי ליצור רווח כלשהו ביו מאות המשתתפים, שעמדו
כאילו לבלוע אותנו. על הבמה הקטנה עלה אתלט פיליפיני,
מייג׳ור ג׳יסון, שייצג את ארצו בשלוש אולימפיאדות בקליעה
למטרה, וזכה לאחר מכן בארבע מדליות במשחקי אסיה.
כמה יריות תותחים וג׳יסון השביע בקול רועד את הספיר־סאים
״לתחר ברוח ספורט אמתית וחברית, למען הספורט
ולמען כבוד. מולדתו של כל נציג אחר הופיעו מאות
רקדניות ורקדנים בלבוש לאומי וביצעו ריקודי־עם עתיקים.
זה היה יפה׳ אך די משעמם. למחרת החל הקרב הגדול.
יומיים ישבתי ביציע והכיתי ליום שלישי, יום־הדין שלי.
חזיתי במרוצי 100 מטר לגברים ( 10,6שניות) ,כיצד קפצו
שלושה אתלטים 1,95 מטר לגובה וראיתי את ממוטו נאמבו,
ספריגטרית יפאנית מנצחת ב־ 100 מטרים לנשים. ד,תביר
שנאמבו היתד, בתו של אתלט יפאני נידע משנות השלושים,
שהגיע בקפיצה־לרוחק לסנטימטרים ספורים מתחת לקו
השמונה מטרים״.

ט ל בסדז ה מנצחים

הפתעהב הונג־ קו ע

היתד, זאת שעת בין־ד,ערביים. כל יהודי־העיר ערכו לני
קבלת פנים נלהבת בתוספת סעודת־ערב שנמשכה עד חצות.
למחרת עשינו הכרה עם הריקשות המפורסמות — אותן
מרכבות דו־גלגליות׳ הנסחבות על ידי אדם במקום סוס.
איש מאתנו לא חכר ריקשה. אינני יודעת בדיוק למה. נדמה
לי כי לכולנו היתד, הרגשה אחת: הריקשה הזכירה לנו את
תמונת־העבדות.
בהונג־קונג ראיתי לראשונה את תוצאות הישגי נשי־אסיה
באתלטיקה, לאחר שבארץ נתקבלו תוצאות שסתרו
זו את זו. באותו פרק זמן כבר ידעתי כי התחרות לא
תהיה קלה, וכי שתי נערות יפאניות עברו את הגובה של
1,55 מטי בתחרות האחרונה בטוקיו. לבי פעם בחזקה.
בבוקר עברנו ברפסודות־ענק. שנשאו את מכוניתנו לעבר
העיר קולון** .במשך הטיול הקצר נוכחנו לדעת כי החיים
בהונג־קונג זולים מאד: ככר לחם.עולה בפרוטות.

למורי התעמלות, אותם עזבתי באמצע בגלל הנסיעה.
בשדה הירקרק של מגרש״האימונים הנחתי את רף הקפיצה
על 1,47 מטר. כעבור יומיים היה הרף בגובה 1,50 מטר.
וכשעברתי גובה זה בבגד אימון ידעתי כי אני בסדר.

אהובה קראום בחלוקת המדליות
״מה קרה למוסאדק?״

מברק בשעה 7בערב על נצחוני בקפיצה לגובה הגיע
המברק לישראל ...בשעה .7״

שיכון ב א מי ב ר סי ט ה
״ד״ר יעקובסון, תעשיין מקומי, התגלה לנר כאח ממשו.
הוא גייס עבורנו מכוניות מיוחדות והלהיב את 300 המשפחות
היהודיות במנילה בקשר החי שיצר בינינו. מלבד זה קבלני
שלשה דולר ליום׳ דמי שעשועים ובזבוז. אך שלא כדוגמת
הונג־קונג היתד, מנילה העיר היקרה ביותר בעולם. ארוחת־בוקר
עלתה לנו, במסעדה הזולה ביותר, כשתים וחצי לירות.
מיותר לציין כמה עלתה ארוחת־צהריים.
הכפר האולימפי של המשחקים בו התאכסנו אלף הספור טאים
מ־ 18 ארצות אסיה׳ היה מפוזר על פני שטזז גדול
למדי, ואנו שוכנו בחדרי־האוניברסיטה במרכז העיר.
כאשר נכנסתי לחדרי, מצאתי בו כבר את שכנתי לחדר.
היתד, זו נערה שחומה ונמוכת־קומה מציילון. היא הציגה
את עצמה: ג׳ין דה״קרצר, ומיד החלה בינינו, שיתה, ש הפכה
לידידות כנה בת שבוע וחצי. ג׳ין הרבתה לספר לי
על דרכה בספורט. היא היתד, אתלטית קלת־רגליים, שעמדה
לתחר בריצות 100י־ 200 מטרים. משר שבוע, הקדישה
מחצית כל יום להכנות למרוצים אלה. לאחר מכן, ביום־
הדין, התאכזר לה הגורל באשמת עצביה: היא הוצאה
מד,מרוצים המוקדמים לאחר שנפסלה פעמיים בזינוק. אני,
לעומתה׳ עברתי אמונים שקטים, ולמרות שלא היה איש
שידריכני (בדומה לדוב ויואב) ,נדמה לי שכל מה שעשיתי,
היה נכון מבחינה מקצועית. עזרו לא מעט גם לימודי בסמינר

״ביום השלישי לתחרויות עלה לחץ־דמי לשיא. בגד ר,אימון
היה סחוט מזיעה בגלל החום, ורק הגשם הטרופי
שירד קול ם לכן ריענן במעט את ד,אויר השרבי. הוצגתי ביחד
עם כל המשתתפים לפני תא״הכבוד, ולקריאת הרמקול ב אנגלית
:״קריאה ראשונה לקפיצה לגובה, נשים״ ניצבתי
בלב פועם ליד עמודי״הקפיצה. השאר כבר ידוע. לאחר סדרת
קפיצות מרתקות הונח הרף על גובה 1,50 מטר׳ ועמי נשארו
לפליטה שתי יריבות מיפאן.
בקפיצה הראשונה עברתי את הגובה וזכיתי למחיאות״
כפיים סוערות, שפתחו בהדרגה למרות הצלחתן של היפאניות
לעשות כמוני.
״הגובה כעת הוא 1,55 מטרים״ הכריז הקריין. שתי
היפאניות ניתרו במקום כדי לרפות את שריריהן. אני
ישבתי במנוחה, וניסיתי לאטום את אוזני. זה לא עזר.
פעימות הלב היו חזקות מדי.
לבשנקראתי לקפוץ, הפילה כבי יפאנית אחת את הרף.
התרכזתי. רצתי לעומת העמודים והרמתי את רגלי השמאלית
מעלה מעלה. כל מה שאני זוכרת הוא ששכבתי על האדמה
הרכה המעורבת בנסורת ושמעתי רעש גדול של מחיאות״
כפיים. היה זה רגע מאושר, ששם קץ למלאי־ההתרגשות,
שהצטבר בקרבי משך זמן רב.
עקבתי אחר מאמצן השני והשלישי של יריבותי, אך
ההמנון היפאני, שצליליו נשמעו במנילה פעמים כה רבות,
לא נוגן הפעם. לאחר שניסיתי לשוא לעבור גובה של 1,57
מטר לבדי, עליתי לבמת־המנצחים. צלילים מוזרים של
התקווה בקעו בחלל״האיצטד המלא 30 אלף צופים. הדגל
היקר התרומם אט אט בצד המערבי של המגרש, והכל עמדו
דום. לאחר מכן אמרו לי שדמעות זלגו מעיני. זה היה פרט
קטן לעומת הרגע הגדול.
אותו ליייד, הלכתי לישון, בפעם הראשונה לאחר שבוע׳
יותר מאוהד ס־,שעה עשר.
הפיליפינים החלו להתענין בנו עוד יותר, והפכנו לאנשים
נכבדים לא רק תודות לצבע עורנו הלבן. אותו לילה נשאל
ד״ר הרניק שאלד, תמימה :״אמור לנו אדוני הדוקטור,
מד, קרה לד״ר מוחמד מוסאדק שלכם?״
ראש משלחתנו היה צריך להתחיל הכל מבראשית, כדי
להעמיד את המקומיים על טעותם.״

המחמבר קי ברכה
מרוב השמחה למדלית הזהב שלי שכחנו כמעט את יואב.
שהחל למחרת לעשות חיל בקפיצות למים.
חמשת אלפים צופים׳ שרובם היו פיליפיני,ם, עיקמו במקצת.
את פניהם לנוכח ריבוי הנצחונות היפאניים. הם לא שבחר
את הזמן בו היה בן־הארץ הכבושה נאלץ להתוות קידה
לפני כל יפאני שטייל ברחוב. יואב, בנצחונו בקפיצה מגובת
של שלשה מטרים, זכה לתשואות כה רמות עד כי היינר
מוכרחים להבין שהיתר, זאת התרגשות משנאת״המן, ולא
מאהבת־מרדכי.
וכאילו לא היה די בכך למשלחת הקטנה שלנו, הביאו
לנו יואב ודוב עוד שתי מדליות נוספות, של כסף ושל ארך,
והמניות עלו שוב מעלה מעלה.
כאשר נזכרנו בדרך החזרה הארוכה והמייגעת המצפה
לנו. נתחלחלנו. אולם התברר שלא השתעממנו. הפעם ראינו
את בנקוק מחדש, על מקדשי״בודהה ומאורות החשיש שבה.
עברנו מעל הודו־סין, מבלי להרגיש את המלחמה, שהת חוללה
על הקרקע, ועקפנו סערת־טייפון עזה׳ שמנעה בעדנו
מלנחות בהונג־קונג.
כשחזרתי הביתה חיכו לי המון מברקי־ברכה• מספר כפול
מאלה שקבלתי ליום נשואי.״

״LlU CSOCQtL.

_t u 4 caut cSica «u׳L
)1( uxta
uxl4

•u4uu 1314 x144u
te( u Slcl. 1S4_a

!, c a rא
)£( UCtCUl dull «4

•1314U
( U1.4&U cix.su a.׳)t

ulL uugiu

•C.Q IQCLL
vs( cal 1314 d ttu 40

•audtiu tt.41.catU

׳uauu EtLQiau 414
)9( L׳U4d UdLCLi 1314

׳dlQU
_׳u c4 ucqL &lא.א 8
_Ltd 5du 3S4tl 4Ul
U 1L11 4SUU 131L׳131a.א
)8( diGXi L׳cid gun

•C1Su
_uuu gaא י1״1א ux!4
Si( >RuU 1318ULU 4.

השאלה היחידה המופנית אליך 19 פעם כעמוד •מלפניך היא :״מה
זה?״ כי הציורים שלוקטו כאן אינם מודרניים כלל ואך לא פרי
דמיונו החולני של גאון שטרם נתגלה. עוכדה הידועה לך, כוודאי,
מן המזהית הראשונה (״העולם הזה״ .)860 ציורים אלה מתארים רב־דים
ומצכים קיימים -או כפי שהיו יכולים להיות קיימים -כמו
שהם נראים מזוויות־מכט כלתי מקוכלות. קח למשל את מספר : 19
קל מאד להגיע למסקנה שזהו חלקה העליון של שמש עולה, מסקנה
זאת תהיה שטחית כל עוד לא נסית לזהות את הציורים האחרים
כעמוד זה. ורק אז תגלה כי ציור זה מראה את האיש ששערותיו
סמרו למראה עמוד זה. ניתנת לך ההזדמנות להפעיל את דמיונך
עוד !8פעם ולכודקו כעזרת התשוכות שניתנו על־ידי הצייר, כמ־הופך,
מתחת לכל ציוד. כוונתו: כי תראה את הציור מצדו השני.

*CL• C4U1.U CCC UiaLffl
g131gl ut.א!)91( 131

•du 44 dc.Gu nru
)n( acutu 131uuu.

•Q4G11
Cil CUMא)i( 131 1.131

*C131G
)6( uc4 cc.au can