גליון 867 מתאריך 3 ביוני 1954

• מי היה אי ש המסתורין?
• מה היה יחסו
לזאב ז׳בוטינסקי?
• מה היו היחסים האי שיים
בינו ובין אברהם שטרן?
• מי הל שין עליו?
• מה גרם לפילוג הנורלי*
• לשם מה נסע לעיראק?

כבי שאיש
לא הכירו
סאות עובדות חדשות.
תמונות פרטיות ומסמכים
שלא פורסמו ־
בסיפור־חייו המלא הראשון.
מבוססעל
עדויות קרוביו, ידידיו
ויריביו של יוצר
הארגון הצבאי הלאומי
שנה 17

• dm. 67
ב׳ פיון תשי״ד
3.6.54

המהיר 3 0 0פר״ ט ה

העורך הראשי :

העולס

אור׳ א בנ רי

ראש המערכת :
שלו ם

כהל

עורך משנה, ניתוב :

עורך משנה, תבנית :

י שעיהו לב -א

תוטבזעון ה מ צויר
ראיגס ורמציה
רח׳ נליקסול 8תל־ אביב

(ליד תיאטרול
מעז ה מבר קים :״ עול מפרם ״
ת. ד , 136 .טל 26785 .
מו ״ ל: ה עול ם הזה ב ע ״ מ
ד פו ס י שראל ב ע ״ מ. ת ״ א

סל ע

הצלם הראשי :

ע מנו אל פרה

ב רנ ע

חברי המערכת :
דוב איתל, מטה בן־ אפרים, יחיאל בשל, יהודה נ ב אי, ני צהנ בי, לילי
נלילי. רותי ורד, בוזי ז הבי, או סקרט או ב ר, ע מו ם קינל, טילבי ק שת,

מ״מ ראש מערכת ירושלים
יוחנל
דו ד

דוי ד רזיא5
מ צויר בידי
הזה בר תור

אורי

הכתב הראשי :

מזכיר מערכת חיפה :

אורל

מנהל מעבדה :

צייר

מכת בי ם

טוויינ

ה עול ם

אורי דל

עורך דפוס :
מ שה

או ר

מנהל מבצעים :
של מ ה אדיר

ראש המנהלה :
של מה הררי

הנ-מכורי בא ל״העולב הזה״
הבעייה של הורים ה מ פרי עים ל צופי ם צעירים,
(העולם הזה ) 866 היא בעייה כ או ב ה אולם היא
נולדה יחד עם תנו עו ת הנו ע ר. ב היו תי צעיד יו תר
דאגו נם הורי לי כ שהייתי יו צא למצדה או ל מ חנה
העבודה בנליל או לנ סי עהב או טו מ שא ל איל ת.
אולם הבעייה ה מ טרידה הורים עירוניים אלה היא
הדרך של בני הם להבא. אני לוקח ל דוג מהאת
שכב תנו ב א חד מ שב טי ה צופי ם בתל־אביב: כעשרים
אי ש מחברי שכב תנו נמצ אי םבה תי ש בו ת
ה עוב ד ת. כ ע שרה מ מל אי ם תפקידי מפקדים בצה ״ ל,
— 13ס טו דנ טי ם ב אוני ב ר סי ט ה דבתכניון ו עו ד
רבים אחרים ה עוס קים במק צו עו ת חופ שיים המבי
אי ם תו על תלמ דינ ה...
(לכן) לדעתי תנו עתה צופים צריכה ל מחו ק מ־סי
כמתה את ״ה עדפת ה חלו ציו ת שב ה תי שבות״ ד
עליה ל חנ ך את אזרחי ה מדינה של מחר ל ״ חלו ציו ת
בכל ה ש טחי ם״.

צופה לשעבר, תל־אביב
...א מנ ם נ כו נו ת הלק מהתק פו תי כם על תנו ע תנו
אד מדו עלאכ תב תם בצד ה התקפה את ה״ מ צוו ת ״
ש מב צ עת ה תנו ע ה, ו הח שובה ובהן) ( היא) בי ח ס
לנו ער ה מ עב רו ת והפרברים.

מרקסי, שבט מודיעין, ירושלים

כן כן, אתה ! תפסתי אותך jאין שים
ספק בדבר: ברגע זה עצמו אתה מחזיק
בידך גליון של העולם הזה. יותר מזה :
אתה קורא בו. ובכן, בחיוך של הנאה
אכזרית הרשה לי לקבוע — אתה אדם
חכר כל אינטרסים תרבותיים או אפילו
פרטנזיות של טעם.
אבל איך אפשר לצפות שתבין בכלל
מלים כאלה, שעבורן נחוצה השכלה של
קורא הארץ לפחות? אתרגם לך אותן
לביטויים פשוטים יותר, מאלה הנפוצים
בשוק (שם מקומך האמיתי) :אתה ׳מטומ טם,
במחילה מכבודך, בור וגס־רוח. זה
עוד לא הכל: אתה גם אכול תסביכים
מיניים מגונים וכותב (אם אתה בכלל יודע
לכתוב) בלי ו״ו החיבור.
עובדות, קורא יקר, עובדות ! אינך מא מין?
יש לי הוכחות, הרי הן לפניך. קרא,
בבקשה :
״מד,גימנסיות מודיעים כי יום חמישי
הוא ״יום שחור במוסד״ (דברי מורה צעיר
בגימנסיה גדולה בתל״אביב) .בהפסקות מת חיל
מרוץ כללי של בנים אחרי העולם
הזה ...אחרי כן נמשכים השיעורים כש מתחת
לספסלים רבים מרשרש, ללא מורא
או משוא פנים, הנייר הצבעוני. במשאל
שנערך באחת הגימנסיות הגדולות בתל״
אביב הודו 42מ״ 150 תלמידי הכיתות
הגבוהות כי הם קוראים בקביעות את
העולם הזה״...
אתה, קוראו הקבוע של עיתון זה׳ עליל
לחשוב שזוהי תוצאה חיובית (פרט, כמובן.
לקריאה תחת הספסלים) מרמתו של ח״
עיתון, שהנוער המשכיל מעוניין בו כל
כך. טעות חמורה .״הדינאמיות שלו,״ כך
מסתבר, אינה מכוונת כלל לאנשים מש כילים,
אלא ״מתבטאת בזה שהוא מגיש
מדי שבוע לבורגנים מצפון תל״אביב לא
פחות מאשר לרוכבי האופנוע משכונת ה תקווה
(במלים פשוטות יותר — חלאת
המין האנושי, לדעת הכותב) — מנות
שבועיות גדושות לסיפוק תסביכיהם המי ניים
...מדד, גדושה של פורנוגראפיה ורכי לות
על יושבי בתי־קפה. אנו קוראים
רמזים על אהבותיהם של פוליטיקאים...
לצד תמונות פרונוגראפיות מגרות...״
כל הדברים הללו משפיעים מאד לא
רק על הנוער אלא אפילו על מוריו.
הם, המורים, התחילו להטיל על התלמידים
כתיבת חיבורים פורנוגראפיים. שאם לא כן
קשה להבין כיצד, בהעדר כל חומר אחר
בעיתון ,״תלמידים כותבים חיבורים ומצט טים
כאסמכתא רפורטז׳ות מתוך השבועונים
האלה. או מה שגרוע יותר, מסגלים לעצ מם
את סגנון הסטאקאטו, ההיסטרי והבלתי־שקול,
תוך השמטת ו״ו החיבור והצטע־צויות
לשוניות אחרות נוסח ״טיימס״
(הכותב, שאינו בקי ביותר בעיתונות לועזית׳
מתכוון כמובן ^טיים) ,שהם התרומה
המיוחדת של העולם ׳הזר, לתרבות הכתירה
העברית ...להיסולם הזה אופייני סגנון כתי בה
מיוחד׳ הנשמר בכל מדוריו באחידות

כמעט טוטאליטארית, בלי ו״וים של חיבור,
שופע תוארי השם והפועל. סגנון זה מוחזק
תמיד אוקטבה אחת מעל לזו של פרוזה
נורמלית, תכסיס המקיים את הקורא במצב
של מתיחות מתמדת ומשרה עליו את ה היסטריה
של העורכים. סגנון בפרוזה הוא
בראש וראשונה מכשיר להבעת דעות ומ שום
כך עניין אינדיבידואלי ביותר! באחי דות
ד,מטמטמת של סגנון העולם הזה מת גשם
תכסיס פסיכולוגי בדוק, המטשטש
לא רק את אינדיבידואליותו של הכותב,
אלא גם הופך במקרים רבים את הדעות
ואת המחשבה לחומר גלם של הסגנון,
במדד, של כפייה שאינה קיימת בשום עיתון
נורמאלי.״
עיתון נורמאלי — זהו דבר המצוי אילי
בין העיתונים היומיים. בין השבועונים
אין לקוות למצוא אותו׳ משום ש״תקופת
העולם הזה״ לא פסחה גם על אחד מהם,
למרבה הרעה :״על מיתרים דומים פור טים
רוב שבועוני הבשרים, אם כי ברמה
טכנית ירודה מזאת.״ אפילו דבר השבוע,
הגדול והחזק שבהם ,״אופיינית לז המגמה
לחזק את מעמדו בשוק ד,חפשי על״ידי
חיקוי העולם הזה בצבעיו׳ בסגנונו וב טכניקה
העריכתית.״ אם כי הוא ״עשוי
בכשרון עתונאי מועט, המשתחרר רק בקו שי
מן ההכרח לספק פרסומת מתמדת
לשורה של עסקנים ומוסדות לא מעניינים
ביותר״ — בכל זאת ״לפעמים גם דבר
השבוע ההסתדרותי והמשעמם צועד בתלם,
למוד הנסיון שתמונתה של מרילין מונרו
מחדירה את הרעיונות של תנועת העבודה
ביתר יעילות מתצלו׳מיהן של עסקניות אי״
גון אמהות עובדות.״
המסקנה היא פשוטה בתכלית :״אתד״
הקורא היקר, בעיני העורכים אינך אדם
בעל אינטרסים תרבותיים אמיתיים, או לפחות׳
בעל פרטנזיות של טעם. בעיני העור כים
אינך יותר מאשר מנגנון תגובות. כשם
שאדם מזדעזע אם דוקרים את בשרו במחט,
כך מצפים העורכים שתגיב בקניה, אם הם
מגרים בך כמה יצרים שלדעתם אתה נהנה
מגיויים ...האם גם אתה נמנה עם קור איהם?״

איזו
שאלה מטופשת ! אם הגעת עד
סאן, מסתבר שהתשובה׳ על כל המסקנות
החמורות הנובעות ממנה, היא חיובית, ללא
צל של ספק.
מיהו אם סן אותו אדם נורמאלי, בעל
הסגנון האינדיבידואלי ביותר, הכותב ב עיתון
נורמאלי, ללא כפייה מחשבתית,
ואשר אינו נמנה׳ חלילה׳ על הבורגנים
מצפון תל״אביב, הזעיר בורגנים המנסים
להפיג את שממון רוחם וייא על רוכבי
האופנוע משכונת התקווה׳ אשר חשף סוף־
סוף לאור השמש, לבושתו העמוקה׳ את
פרצופך האמיתי?
נכון׳ ניחשת. זהו כתבלב הארץ, שכתר
את הדברים האובייקטיביים׳ הבלתיימשו״
חדים׳ השקולים והמתונים הנזכרים לעיל.

למה כ תב תם רק על הנ׳ מ כו רי ולא על מב צ עי ם
אחרים של תנו עו ת נו ע ר אחרו ת. כ מו בני עקיב א,
ה שו מ ר הצעיר, בית׳׳ר א שר כל כנ ם ( שלה 0
מצליח ו אם הו א לא מצליח הרי זה מר א ה שה מדריכי
םלאש הי ם שום דבר ו שהם לא יכולי ם
לה שתלט על ה חניכים ...ובעניי( ה כ מו תשהשתת פו
( בנ׳ מ בו רי) הרי לא ה כ מו ת עיקר אלאה אי כו ת.

שכיל הזהב לקורא

ח. י ,.חיפה

אני קור א ותיק של ע תונ כ ם. ל או דווקא מ תו ך
רנש ה ערכה או אהדה ל ע תון, אלא מ תו ךכך
ש מצ אתי בו מ ש הו החסר בכמהוכמהע תוני ם
אחרים והו א — ענין. ואין אני יחיד בכך. מ או ת
ו אלפי ם מבין קוראי ה עול ם הזה קונים אתהע תון
רק מ תו ך אי־סי פו קמע תוני ם אחרים הנגועי ם במחלת
השע מו ם ...היתרון הגדול שלכם הו אבכך
ש מצ א תם את שביל הזהב ה מו ביל ל לי בו של
הקורא. אתם ידעתם כיצד ל מ שו ך את לב הקורא
ולהניעו ל שתף אתעצ מו ב ע תון אך) מגליו־נו
תי כ ם הר א שונים נקט תם ל שון של הפרזה. החל
מ ב קו רו תי כםהקט לניו ת, מן ה ה תל הבו ת שאחזה
בכם לפרקים כ שעלה בראשכםר עיון מקורי מ סויי ם.
ועד ל הבל טה ה אי שית של כל אח ד מ חברי המ
ער כ ת ...אני מ צי עשתע רכו מ עין מ ש אל קוראים,
מין וי כו ח פו מ בי על או פן הכ תיב ה וה הבעה
שלכם ועל הדברים שהקורא מ עונין ל מ צו אבע תון
טוב.

רב־טוראי עמיר מקרב, צה״ל
תודת העולם הזה לקורא מקוב שלא נשא
פנים בבקורתו. טורי העולם הזה פתוחים לו
ולכל הקוראים בדיון על דרכי העתון.

לינץ׳ כרחוב אלנכי

ב ר צוננו ל הו דו תלס מל ול שלו שה ה שו טרים ש הצילו
א ת חיינו מידי ה מון מו סתשרצהלע שו ס
בנו מ שפ ט לינ ץ׳ ללא עוון ב כ פינו. התקרית אר עה
בר חבת בי ת־ ה כנ ס ת הגדול ב תל־ אביב ב־ 23ל מ אי
1954ב שעה 20.30ב ע רך: ה ל כנו ל תו מנו ליד
בית־הכנם,ת ונ ת ק לנו בהתק הלו ת ג דול הברחבה.
מ תו ךסק רנו ת ניג שנו ל ר או תמה היא ההתקהלות
ו ר אינו כ ש לו ש מ או ת צעירים וזקנים רו דפי ם אחר
אדם ה מו כ ר לנו כ א צלני קלש עבר וחרותניק מו שבע
כיום ו צועקים ״ קומניסט בוז עד ש ב או
שו טרים ו חל צו הו צעק אחד המתקהלים לעב רנו
״הנה קומוניסטים הו כנסנולמער בול ת של
אספ סו ף שהחל מכה או תנו ללא רחמים ולל א
אפש רו תמצ דנו ל ה תגונן או לו מרלפ חו ת את
הא מת ש אנו לא קו מוני ס טי ם• אילול אארבעת
ה שו טרים ה א מי צים ש ס פגו מ כו ת על ח ש בוננו
היו, ללא ספק, רוצחים או תנו.

יעקב יעקבי, י .כהן, תל־אביב

זהותה של מזהית

אנ א. ה פ סי קו לתה ב ע מו דהאחרת את ה מז הי ת
הטפ שי ת >זו ה פ עם ה שנייה) .ב עלי חזר ב ע רב
הביתה ואחר שקרא את המז חית (העולם הזד) 866 .
החליט ל הפ סי ק ל קנו ת את ה ע תוו.

יהודית גורדון, גבעתיים
העולם הזה זיהה את הפגם שבמזהית, מבטיח
להשביע, להבא, את רצון הקוראים
גורדון.

אם כבר, אז כבר

אני לא יוד ע מניין לקחתם את ה סי פו ר ש אני
עו מ ד לנ סו ע לדרום אפריקה ולה שתקע ב ה ( העולם
השלס הבא
ה שבו עון ה מצוי ר
ל אי־נ סור ם ציה

כיצד להעלות את המחירים
מכלי להעלות את האינדבם
ולהצליה בממשלה
מאת לוי אשכול קרנג׳י.
(כל הזכויות שמורות)
בימי קדם שררה בין הכלכלנים המי
פגרים הדיעה התמימה כי־׳ עלית המ חירים
חייבת לגרור אחריה עליה של
אינדכס יוקר המחיה. ההיפר הוא הנכון.
במדינה נאורה, ע׳ית המחירים היא
הגורם האמיתי להורדת האינדכם•
הדבר הוא פשוט. כל עוד שכר הדירה
הוא נמוך ויש בידי הפועלים לשלמו,
הריהו מהווה, בצדק, חלק. מן האינדכם.
אולב ברגע ששכר״הדירה עולה בצורה

ספרים לקורא
.׳העוד הזה׳•
כגליון זה פותח ״העולם
הה״ בתוכנית הספקת ספרים
לקוראיו. הספרים ש-
ייכללו כתוכנית זאת יימכרו
לקוראים המעונינים כהנחות
גדולות, עד למחצית
ויותר ממחירם. פרטי התוכנית
ראה כעמוד .17
הזה .) 866 אי לו רציתי לנ סו ע. אז הייתי עו ש ה
זאת מ קו ד ם, כשה צי עו לי לשחק ב אנגלי ה. שם
באמתה צי עו לי תנ אי ם מ צויינים.

יעקב חודורוב, ראשון־לציון

הגדלה יש אפס
אני אחד ה אנ שים שקנו כ ר טי סי הנ רלו ת של
נ שף ה ס טו דנ טי ם של ה ת כניון העברי ב חי פ ה. ל פי
ה כ תו ב על ב ר טי ם ההגרלה. נ ע רכ ה ההגרלה ב ליל
ה־ . 14.4.1954ל אחר התאריך הנ ״ל רציתי לדעת באס
זכיתי ב א חד הפ רסי ם ועד היום לא הצלחתי לברר
זאת. ב ע תוני ם לא מצא תי ; ב מ קו ם שקניתי את
הברטים לא יד עו את תו צ או ת ההגרלה ; כתב תי
ל ת כניון ו אין עונ ה. ת מו ר ת שתי הלי רו ת ש שילמתי
יכלתי לקבל אם לא פרם, ל פ חו ת ת שו ב ה.

יצחק בן־משה, תל־אביב

תפקיד חיל רפואה
אני מו ד ה ביו ת ר על הכ תבה הנ א ה על חי ל
ר פו אהבנ לי ת יום העצמ או ת ( ח עול ם הזה 863
הנני בד עה כי הו מ ר זה יסייע להבי א לידי ע ת
ה צי בו ר את ה ת פקי דהח שו ב ה מו טל על חי ל
ה ר פו א ה.

אלוף־משנד, א .עצמון,
קצין רפואה ראשי, צה״ל
לא ר ק ~
היה היה איש שאמר :
״חבר כנסת נתפס כספסר.״
במזננן, לא אחד
התלחש אז נפחד :
״סלח, חבר, מה השם שהוזכר?״
איתן גלעדי, נתניה

הדפוס הלא-נבון
אחר שקר אתי אתהמאמרהמט פל ב פו עלהדפוס
יעקב נ רינוו אל דועס קיו עם קיבו ץ ב ארי (זז עולס
הזה ) 861תפס תי חבר ב א רי ה מ שרת אתי ו מ תו ך
רצון ל הקני טו הראיתי לו את המאמר ...הייתי
מ עונין מאד לדעת מה האמת.

עזריאל לורבר, צה״ל
את חוות דעת קיבוץ בארי ימצא הקורע
לורבר להלן.
...לנ בינו מ תהילה פר שתנ רינ האלד ( העולם זחה
) 861ב רנ עשמשפח תו פנ תהא לינו על מנ תלה תקבל
כ חברי ם. ני סינ ו לקבל אתמכ סי מו ם הידי עו
ת על או תהמשפחה. כ פי ש הננו עו שים לנבי
כל אדם חדש ה פונ ה א לינו בבק שה מ עיז זו. יעקב
נ רינוו אל ד העלים מ א תנו את דבר היו תם במ שק.
אחר קודם לבז, ולא היתה לנו כל סי ב ה ננ ד
קבלתם.
רק מספר ימים ל פני בו א ם ובדרד מקרה נוד ש
לנו שהם היו ב מ שק אהד ו ה אינ פו ר מ צי השקב לנו
או דו תםמ או תו מ שק היתה שלילי תבה חל ט. ומה
נם. מ שנו ד ע לנו דבר חברו תה של מינ הבמק ״י,
ה חל טנו ל א לקבלם ב שו ם או פז ...פר שה שנייד,
שהיא מ סו לפת מההילהה ועד סו פ ה היא פרשת
ה ד פז ם ש לנו.
איז זה מ ט פי ק שי בו א אדם מה חו׳ו ״וינ ש במרי?
להקמת בי ת ד פו ס ״ וכע בו ר זמן קצר ״י פ על מכבש
ה ד פו םבמ לו א ה קי טו ר״ .ל שם הק מ ת בי ת ד פו ס
יש צוי ד בה שקעה רצינית ביו ת ר ובהכ שר ת סד־דים,
מ כונ אי ם ו כו ר כי ם ב עלי רמה מ ק צו עי ת מ עו־לה.
ו הנ כוז הו א ש אנו ה ק מנו א ת בי תהד פו ם
ל פני חמ ש שנים ו ה שק ענו בו ע שרות א ל פי לי רות.

חבר ה עובדי םהכ שרנו עו ד הרבה ל פני כן.
כד שהיינו רחוקים מל היו ת תלויים באדםאל מוני
אחד שיבו א להקים לנו מפעל כז ה.

מזכירות הקבוץ בארי

ששוב אין בידי הפועלים לשלמו, עוב רים
הפועלים מטבעם לגור במקלטים
עזובים ובגנים ציבוריים, היינו כל
ההוצאה הכלולה בסעיף ״שכר דירה״
נעלמת מאליה.
מחשבה •מדעית שיטתית תבהיר לנו
שכלל זה חל כמעט על כל מצרכי
החיים׳ אם, למשל, עולים מחירי הנסי עות,
ברור שהפועלים מעדיפיב, ושוב
בצדק, ללכת ברגל. ממילא נעלמת ה הוצאה
הנ״ל. יימצא מי שיגיד שבמקרה
זה יעלה סעיף סוליות הנעליים, אולם
גם על כך אפשר להתגבר על״ידי מדי ניות
רגת־מעוף של העלאת מחירי
הנעליים. במקרה זה יעדיפו הפועלים,
בהגיונם הפשוט, ללכת יחפים, דבר
שיוריד את האינדבב עוד יותר.
כלכלנים הנאחזים בציפורניהם בעבר
המעובש יטענו כי יש סייג טבעי ל שיטה
זו׳ כגון צריכת הלחם וכדומה.
אני חייב להודות שטרם נמצא פתרון
יעיל לבעיה כאובד, זו, אולם אם ית פתח
המדע בקצב הנוכחי, יש לקוות

ה עו ל ם w o ! 867

הוריו קר או דו ד * א שתו וידידיו קראן לו * •nפ קו דיו
קראו דו בן־ חנני ה. ע ד־ ש !ננהיג הקנ אי ,
או פ שו ט ב״ה * עלקב רו ר ש פו ה אנג לי בן־ משה *
בעיני !׳ בוטינסק היה האי ש דו חי ב ה
פשר 15 שנה * ל הי ס טו רי ה נ כנ ם ביוצרו ה א מי תי ש ל
הארגון הצב אי ה ל או פ׳ * ת ״לי ראו בו
א ת הטיפו הרא שון ש ל הייל י שראלי דיר *
ה אנג לי ה ב טי תו לו ת לי ה, אנ שי לחייי גי ד פו הו
ב סו בן ה אינ ט ליגינ ס. שר עיר אק׳ לחץאת ידו *
לדעת חניכיו היה איש ה ב די ל, האדםללא חו ל שו ת * בעיני
פעריציו היה ה אד ה פו של. כלילההאר וניה.
איש נ טו לתס בי כי * ופאחור* כלהש פו ת והתיאור
עפר צעיר י שראלי ענוותן. שכבשלבבות
ב חיוכו העדין וכפעטלא די ברפ עו ל

מאת

אורי אבב די

מכונית צבאית בריטית התקדמה בזהירות בנוף
העיראקי, לעבר העיירה פאלוג׳ה• ששה אנשים ישבה בה,
שניים לבשו את מדי צבא הוד־מלכותו: מפקד־גדוד
ושלישו. ארבעת האחרים היו אזרחים, שוחחו ביניהם
בשפה מוזרה.
מדי פעם הפנה המפקד הבריטי את ראשו, שאל
לעצתו של אחד האזרחים, גבר חסון וממוצע־קומה, בעל
פנים רחבות וגומר, אופיינית על הסנטר הגברי הבולט.
היה ניכר כי ״מיסטר בן־משה״ רגיל לתת פקודות —
הוא חשב במהירות, הודיע את החלטתו במלים קצובות,
באנגלית טובה, אך מורגש היה בה ניב זר. הבריטי עשה
כדבריו.
קשה היה לתאר קבוצה מוזרה יותר. כי האזרח היד,
מפקד ארגון צבאי בלתי־ליגלי, ששוחרר לא מכבר ממחנה־מעצר
בריטי. לידו ישב סגנו, צעיר רמת־גני, בעל עיניים
ירוקית חודרות׳ בשם יעקוב מרידור. שני האזרחים
האחרים היו ״טרוריסטים״ מנוסים, האחד בן עיראק והשני
בן דמשק, שעל אף מראם הערבי היו ארצישראלים
מובהקים- .שמם היה סיקר, ותרזי.
המכונית לא הרחיקה בנסיעתה. האזור כול• הוצף
מים על־ידי הגרמנים, אשר איש־אמונם, ראשיד־עלי
השתלט זה עתה על בגדאד. מיסטר בן־משה החליט
שהמכונית תעצור במקום, וכי שנים מחבריו — מר־דור
וסיקר — ,יצאו ברגל לפאלוג׳ה כדי לאסוף ידיעות.
השניים התרחקו, הלכו כ־ 14 קילומטרים, אספו ידיעות
על מערך האויב, עברו על פני בריגדה עיראקית שלמה
שנתקעה בשטח המוצף, בדרכה ללחום באנגלים. פעמים
רבות שמעו את הזימזום של מטוסי־הקרב הגרמניים,
שהפציצו את שדה־התעופה חבניה, בו התרכז כל הכיח
האנגלי.
בערב חזר הזוג לבסיס. חיכתה לו בשורת־איוב :
המכונית הופצצה על־ידי מטום היינקל גרמני, מפקד־הגדוד
הבריטי ומיסטר בן־משה נהרגו, השליש איבד את שתי
רגליו׳ תרזי יצא ללא פריטה, אך סבל מהלם קשה.
הם היו שני הארצישראלים הראשונים ששמעו באותו
יום שלישי, ד,־ 20 במאי , 1941 כי דויד רזיאל, מפקד

הארגון הצבאי הלאומי בארץ־ישראל, נהרג.

הגנה . in ,aהארגו«״
הוא לא השאיר אחריו אלא תצלומים ספורים, וגם
אלה היו פרי מקרה: בהיותו בן 20 קיבל במתנה
מצלמה פשוטה, צילם בה כמה עשרות תמונות ששרדו
לפליטה. שנים מעטות אחרי־כן, כשהתהדקה מסביבו
טבעת החיפושים, הכין לעצמו דרכון מזויף, שינה לצורך
זה את תוי פניו. הוא גידל שפם, הרכיב זוג משקפיים
עבי־מסגרת במיוחד, לבש ארשת־פנים קודרת• תמונה
ז! שרדה אף היא — ודוקא היא נתקבלה ברבים כאופיינית.
האיש החייכני, האנושי׳ נכנס להיסטוריה כדמית

מרצינה וקודרת.
כך קרה גם לרזיאל עצמו. הרבים, שלא הכירוהו כלל
אי מעט, יצרו בדמיונם דמות נוקשה, קודרת, של מנהיג
כת קנאים. רק המעטים שהכירוהו בחייו היומיומיים,
ידעו שרזיאל האמיתי היה איש שונה לחלוטין, דמות
אנושית, גדולה בפשטותה, חביבה עד מאד.
אחת מאלה היתד, מורה בת ,23 הראשונה שקיבלה
א ז הה דעה הרשמית על מותו. איש לא ידע מה חשבה
בא תו רגע ש׳ שנה רזיאל. יתכן שעמדה בחדרה, בשב־נת
הבוכרים הירושלמית, העיפה מבט דרך החלון אל הבניי
הגדול ממול, בית־ספר טפיצר. אפשר שנזכרה כיצד
הכירה את רזיאל׳ שמ,,נה שנים לפני כן, באותו מקום.
שושנה הנערה גרה אז בבית־ספר זה* ,בו כיהנה
אמה כמנהלת. היא ידעה כי צעירים זרים מבקרים בבניי
מדי ערב, עורכים בו פעולות מסתוריות. היא ידעה
אפילו מי הם: חברי אגודה שקרתה לעצמה ״הארגון
הצבאי הלאומי״ ,נודעה בציבור בשם ״הגנה ב׳ ״ או
״הגנה לאומית״ ,נקראה בסי חבריה פשוט ״הארגון״.
שושנה הקטנה, אז בת ,15 רצתה להיות חברה בארגון.
אותו מנציח ארתור קסטלר בספרו
גנבים בלילה כמרכז האצ״ל, אחרי שסייר
בו בלווית שושנה רזיאל.

דוד דד אל
הארגון לא רצה לקבל את הילדה. כנקמה עלתה על הגו,
המטירה אבנים על החברים. החברים תפסו אותה, ביקשו
להכותה, אך נמלכו בדעתם והטילו עליה תפקיד של שימרת.
עזרתה של נערה שגרה בתוך הבנין היתד, יכולה להועיל.

חינני ת הי א ט -ת

שיחת

tnimuKit itm

תעודח-ל״דר,

שני סטודנט׳ צעירי
בין מבקרי הבנין היו שני סטודנטים צעיריה, כבני ,29
שעוררו את תשומת־לב הבנות. האחד היה בחור חסון,
בריא, מפקד גונדה (מחלקה) בשם -רזי״ .השני היד, סגני,
צעיר רזה בשם אברהם שטרן.
שושנה, כמו כל הבנות, ד,תענינה בעיקר בצעיר השני.
לעומת רזי, הכבד והשתקן, היה שטרן מבריק וגמיש, אדם
שידע להגיד לכל בת את המלה ששבתה את לבה. הבנות
עמדו שעות לפני בית־הטפר כדי להסתכל בו מוכות־הלם
בלכתו הביתה.
שושנה שפיצר ביקשה להערים על כל הבנות. היא ידעה
כי שטרן מרבה לבקר בחדרו של רזי, תיכננה תכנית פיקחית:
היא תתידד עם רזי, תשכנע אותו להזמינה לחורו, תכיר שם
את שטרן המושך אישית.
ההזדמנות הגדולה באה במהרה. בארץ היתד, קיימת אז
קבוצה קטנה שקראה לעצמה -ארגון הבריונים״ .בראשו
עמד עתונאי רוסי ממושקף בשם אבא אחימאיר. הבריונים
לעגו ל״הגנה בי״ ,חשבו את אנשיה לפחדנים עלובים. כי
הבריונים עשו -פעולות״ :הם פיזרו כרוזים, אפילו הורידו
פעם דגל גרמני מגג בנין הקונסוליה. הם לא הקימו ארגון
גדול משלהם, האמינו כי יוכלו לכסות את רצונם מלמעלה
על ההגנה.
שושנה התקרבה לבריונים, מתוך כעס על ״הארגון״ שלא
רצה לקבלה כחברה. רזי, לעומת זאת, השתמט ממגע איתם.
הם חשבו אותו לפחדן. הם לא ידעו את הסיבה האמיתית :
רזי החזיק בביתו מחסן נשק, חשש כי הבריונים חסרי־הזהירות
יסבכו אותו, כאשר ייאסר•
לא היה זה חשש־שוא. בחוף תל־אביב נפלו כמה יריות
חיים ארלוזורוב צנח ארצה, מת. היו שחשדו דווקא בבריונים
רמי־ד,דיבורים, שנאסרו בסיטונות.
רזי ביקש לאסוף ידיעות על הבריונים. הוא ידע כי שושנה
היתד. קרובה להם, השתדל לשוחח עמה. צורת ההזמנה היתד.
אופיינית לצורת החיזור של אותם הימים: הוא ביקשה
לעזור לו בהעברת נשק לשכונת סנהדריה. שושנה נשאה
את הנשק בידיה, רזי הלך מאחוריה, בצד השני של הרחוב.
מודה שושנה - :התרגשתי נורא !״

תעודת הלידה: רזיאל נולד כדויד רוזנסון בסמר־גון,
ב־ 910ו 1.ו .19.מיסמך זה שמור במכון ז׳בוטינסקי.

זורעי הזרע: מרדכי ובלומה רזיאל, ההורים, עיצבו את השקפת
עולמו. הודות לאביו, היתה שפת־אמו עברית, השקפתו דתית־לאומית.

ב די ד נהדריה

אחרי מסירת הנשק שכחו השנים לחזור הביתה. הם
שוחחו — על הבריונים. אך לא על הבריונים בלבד יכלה
להיות שיחת זוג צעיר. מטפחתה של שושנה שמטה מידיה.
רזי התכופף׳ הרימה- .אני לא גברת 1״ התרתחה שושנה.
רזי השיב כי כחבר הקורפורציה• עליו לנהוג באדיבות
כלפי נערות. שושנה הוסיפה למחות נגד יחס זה. אולם
גם היא לא היתד. אלא אשה. הדבר מצא חן בעיניה. היא
הבינה שטעתה: רזי, לא שטרן, הוא בחיר לבה.
לכאורה היה מוזר כי שני צעירים אלה יכלו למצוא חן
בעיני אותה נערה. כי לא יכול היה להיות ניג־ד גדול יותר
מזה שהיה קיים בין שנים אלה — דויד ויהונתן של ראשית
מלחמת־השיחרור. ידידותם הטראגית היתה בנויה על עצם
ניגוד זה — כל אחד מהם ידע כי הבורא נתן לשני את
כל התכונות שהוא מנע ממנו.
הילדות יוצרת את האדם. ילדותו של רזיאל היתד, שונה
מאד מזו של שטרן. שטרן גדל כמעט בלי אב — נער
בודד בסביבה עוינת, שלמד עוד בשחר נעוריו לדאוג לעצמו.
פעמה בו נפש עדינה של משורר, שביקשה במאמץ הכרתי
להיות קשה ומחושלת. ואילו רזיאל גדל בבית הורים, ספג
מאביו את כל היסודות של השקפודעולמו.
שטרן היד, מורד, מהפכן, קנאי. רזיאל היה אישיות
האדמונית, חסרת כל תסביכים, שלם עם עצמו ועם הבריות.
הוא נולד בליטא, בשנת ,1910 הובא לארץ בהיותו בן
שלוש על־ידי אביו, ממנו קיבל השקפת־עולם שהיתר, בנויה
על שלושה יסודות משולבים: ציונות, דת היהדות והשפה
העברית. שפת אמו ושפת הדיבור בבית היתד, עברית. בגיל
5למד דויד לקרוא, בגיל 7סיים את קריאת חמשת חומשי
התורה. בגיל 9ידע את המשנה והגמרא.

הכשרהגופנית: רזיאל הצעיר (מימין) ,נמוך קומה אך חסון_ ,
ראה בפיתוח גופו חובה ותענוג. אך יותר מכל אהב לשחק בשח־מת.

PM.SSTIMS BOMB OF M1GHEX STUDIES
ה5.״;*ה ללג״רים ננהיג ג*״t .
C E R T IF IC A T E

מה הנני כ ~ 7ג ד

תסקיר ר א שון; הלוויה

• הקורפורציה אל־על, אגודה של סטודנטים לאומייס
שחבשו כובעי מצחיה לבנים, הושפעו על־ידי הפרופסור
יוסף קלוזנר.

P H tE S flN I

תעודת. למודים תיכוניים.

I K ׳ A

*Sehfccl,
.,״lei A-

י ׳ A *1 j y t

׳r vי י .

לטי בנתח־ .זדי״י־כ ודדנינייט ב־ד־ד

כשהיד, בן ארבע, בימי מלחמת העולם, גורשה המשפחה
מן הארץ על־ידי התורכים, ככל האזרחים הרוסיים היא
עברה לאלכסנדריה ומשם לרוסיה׳ שהתה שם משך שמונה
השנים הקשות של מלחמת־העולם ומלחמת־ד,אזרחים עד
שחזרה לארץ. הנער התבודד, הרבה בקריאה, החיה בדמיונו
את גיבורי סיפוריו: יואב בן־צרויה, יהושע בן־נון. הוא
החיה מצביאים אלה במישחקיו עם אחותו הצעירה, אסתר,
גייס גם את הילדים הרוסיים׳ נתן להם פקודות בעברית.
השפה לא הפריעה: הרוסים הקטנים צייתו ללא עירעור.
בבית־הספר הריאלי תחכמוני בתל־אביב, בו סיים את
למודיו בגיל ,17 נודע כילד ער, ממעט בדיבורים, מרבה
בקריאה — בעיקר ספרי היסטוריה, להוט מאד אחרי ספרות
ושירה. אולם קנאות משפחתו לשפה העברית התנקמה בו
כשניסה להתקבל לישיבת־חברון: שפת־ד,דיבור שם היתד,
אידיש׳ שפה שהיתר, שנואה עליו. הוא לא נתקבל, עבר
לישיבת הרב־קוק הירושלמית.
היה זה מזלו. כעבור חדשים מעטים פרצו מאורעות

ה רו כבהמושכע: תשוקתו העיקרית של רזיאל
היתה לרכב על סוס, בגללה כמעט נפל לידי המשטרה.

תי6־ n 1מנח• נד?ז

W( Iי

הא-ר ־

)jJtrwrat Thy.

lev..

* ׳ Mkיריד

,׳SrAtArf

׳ On i+Axf / 6J iK* £8ii4hrf«<+

* ׳אזדש iHn

» > t 1יא

T Jy

ממיי tfnaיממה of <^04—A—,

ימיו האחרונים של אזרח: עם קבלתו תעודת־בגרות זו של ממשלת פלשתינה (א״י) ,השאיר דויד רזיאל מאחוריו את
נעוריו. כעבור כמה חדשים בלבד, עם פרוץ מאורעות תרפ״ט, הצטרף לשורות המתנדבים, הועבר משם לשורות ההגנה.

דוד דויאל

.1929 ועד־ד,קהילה קרא למתנדבים- ,רזי״ התגייס, עבר ישר
להגנה ב׳ ,שהתפלגה, באותם הימים, מן ההגנה ר״שמאלית״.
תפקידו הראשון: להשתתף בהלווית טבוחי ישיבת חברון.
בגמר השנה עבר לאוניברסיטה העברית, שם הכיר את
אברהם שטרן, שגם הוא הצטרף להגנה ב׳ .רזי עבר את
קורם הסגנים• השני של הארגון, בבית ברחה במוצא 1
שטרן עבר את הקורם השלישי. שטרן כתב שירים. רזי,
שהיטיב ממנו לדעת עברית (אף לא כתב שירים בעצמו),
תיקן אותם.

הו עדה עוד רו•
תקופת החיזור של רזי אחרי שושנה, שנמשכה חמש
שנים, היתד, כפופה לחוקי התקופה. לכל חבר הארגון היתד,
קו_ם ת־ח0כון, שנועדה לקנית אקדח פרטי. ביום הולדתה
ד 16׳.של שושנה קנה לה מתנה — אקדח אוסטרי קטן,
השמור עמה עד היום. לעצמו קנה אקדח פרבלום.
בכל חג יהודי ומוסלמי ריכזה ההגנה את חבריה בנקודות־מפתח,
כהכנה לקראת אפשרות של פרעות. מפקדי הארגון
שידעו על החיזור, שלחו את הקשרית שושנה בכוונה לעמדה
שרזי פיקד עליה. אך פקודיו לא קיבלו ביקורים אלה של
הנערה של רזי״ בעין יפה. היא הפריעה להם להתבטאכראוי, להתלוצץ עם מפקדם. רזי היה עסוק: בחששו כי
שושנה תפסיד את לימודיה, ישב עמה בעמדה׳ נתן לה
שיעורים פרטיים.
בינתיים סייר המפקד הצעיר בארץ, עסק בשני העיסוקים
האהובים עליו ביותר: רכיבת סוסים ושח־מת. הוא בלע
ספרות צבאית מקצועית, למד כמעט בעל־פה את ספרי
קלאוזביץ ונפוליאון, יחד עם שירי שקספיר, קיטס וטניסון.
בין השאר פיתח לעצמו שתי חובבויות מוזרות. הראשוני׳
:לבקר בבתי־קברות צבאיים, אותם אהב אהבת־נפש.
הוא׳לא חלם כי הוא עצמו ייקבר בבית־קברות כזה. להיפך —
הוא הכריז שיאיה עד ,70 יספיק עד אז לכתוב כמה ספרים.
החובבות השניה: להתידד עם חיילים בריטיים, לטייל
ולהצטלם בחברתם. לא עלה כלל על דעתו שאלה עלולים
להיות אויביו: כמו כל חברי שתי ההגנות, ראה את כל
תפקידו הצבאי במאבק נגד הערבים.
האדם הקרוב לו ביותר נשאר אברהם שטרן. אפילו
לחברתו לא הרשה לפגוע בו. פעם, כשפגעה שושנה בהלצה
בכבודו של שטרן בשעת שיט על הירקון, ייסר אותה
רזי קשות. אך היה זה מקרה יוצא :־מן הכלל: שטרן, שלא
שכח מעולם לחלק מחמאה, לשים לב לפרחים באגרטל או
לשמלה חדשה, ידע היטב להתחבב על הבריות.
בראשית 1936 הועברו רזיאל ושטרן לתל־אביב, כתבו
שם בצוותא ספר על אקדחים. על החתום « :ד• ראש״,
ראשי־התיבות של דוד־רזיאל—אבההם־שטרן. מלבד זאת
הכין רזיאל חוברות על הרובה, תרגילי־סדר, חבלה, חתם
עליהם בשם. דרדר״ ,ראשי תיבות של שמו הכפול.

בהרי חברון ונפגש עם הערבים כבר היה חייל ההגנה. מעולם לא שנא
האויב הוא: הערכי! כשטייל רזיאל (חץ)
אותס אן לם ה()1קפתן לא ה, תה שו נה מהדעה המקובלת, שראתה בערבים אויב אמיתי, לא הבינה את תפקיד האנגלים בפרשה.

מטווח באקדחים a׳MMiun
אותה שעה הגיע לסיומו פרק בתולדות הישוב — ופרק
בחייו של דוד רזיאל. באפריל 1936 התחיל המרד הערבי
הגדול נגד האנגלים והיהודים. ההסתדרות הציונית, על שני
ארגוני־ההגנה שלה׳ בחדשים הראשונים לא התנגד לכך גם
ז׳בוטינסקי, שציפה להתפתחויות, ענתה ב-הבלגה.״
מול פני הסכנה החליט מפקד הגנה ב׳ ,אברהם תהומי,
להחזיר את ארגונו להגנה הכללית. פקודיו הקיצונים יותר
התנגדו לכך בתוקף, פילגו את הארגון. הם נשארו עצמאיים,
שמו עתה את הדגש על השם המלא, שהוזכר עד אז אך
מעט: הארגון הצבאי הלאומי בארץ־ישראל.
כמפקד הארגון התמנה יהודי מסין בשם רוברט ביטקר.
שנים מחבריו של רזיאל צורפו למיפקדה: אברהם שטרן,
הפוליטיקאי, והלל קוק, התועמלן. קוק, צעיר גנדרן ומנומס,
כבר התפרסם אז כמומחה ליחסי־ציבור, אסף כסף רב לארגון
על־ידי נשפים שאורגנו בבתים פרטיים, לרוב תחת חסותו
של עוה״ד פילים יוסף••״.
דויד רזיאל לא הוכנס למפקדה, התמנה רק למפקד מחוז
ירושלים. כשחזר העירה שמעה שושנה בפעם הראשונה את
פרטי הפילוג. היה זה אופייני לרזיאל: מכיון שהיתר,
מנהלת המחסן של הארגון, לא רצה להשפיע עליה, מחשש
פן תסרב למסור את הנשק לאנשי תהומי• הוא לא רצה
שיגידו עליו כי ניצל את חברתו כדי להערים על יריביו.
במקום לעסוק בתככים, ניגש מיד לעבודה: לארגן מחדש
את המחוז שנפגע קשה על־ידי הפילוג. תוך זמן קצר
פעמו חיים חדשים: בשבת התאמנו עשרות קבוצות בהרי
ירושלים, ירו במטווחים מאקדחים שהיו מצוידים במכשירי־עימום
מיוחדים.

איש החכריא: אף שנטה מטבעו להתבודד,
היה דויד רזיאל (יושב במרכז) מקובל על חבריו.

רזיאל האמיתי: תמונה זו מגלה את תכונתו העיקרית של
רזיאל(מעשן סיגוה) ,חיוכו, בו השתמש לעתים כדי לפתור בעיות.

יום השש׳ ה ש חו ר
למרבית צערה של שושנה, לא נשאר רזי זמן רב
בירושלים. ביטקר נעלם מן הזירה, אחרי שנערך שוד בבנק
הפועלים שעורר את זעם הציבור. אחריו נתמנה כמפקד
משה רוזנברג, שהורד גם הוא אחרי יום הששי ה ש חור״״..
יום ששי היסטורי זה — ד,־ 14 בנובמבר — 1937 היה
מעשה ידיו של דויד רזיאל. במקומות רבים בעיר התקיפו
• במקביל לקורס מפקדי־כיתות של ההגנה ה״שמאלית״.
•• ביניהם האלוף יוסף אבידר, ראש אגף המבצעים של

••• גנרל גרמני שהשתתף במלחמות נגד נפוליאון, גיבש
את לקח המלחמות האלה בספר קלאסי על המלחמה.
אחיו של השר דוב יוסף, שחזר לפני 12 שנה לקנדה.
...לדעת יריביו ברח לקפריסין מפחז־ מאסר, לדברי
עצמו נפל קרבן לאינטריגה.

הסטודנט העליז: חבריו באוניברסיטה זוכרים את רזיאל גם
כאדם שידע להתלוצץ, אף שלא אהב לבזבז את זמנו לריק.

הזמר העדין: מעטים זוכרים כי רזיאל (שני מ־שמאל)
חונן בקול ערב, אהב לשיר ולנגן על מנדולינה.

דוד רזיאל
אנשי אצ״ל את הערבים, גרמו להרג רב. איש לא נתפס.
רזיאל השתתף בעצמו באחת הפעולות.
הוא לא עשה זאת בדי להפגין את אומץ־לבו. להיפך,
חסר לו בל יצר להבליט את עצמו, להוכיח למישהו משהו
על אופיו. בטחונו העצמי היה הרבה יותר מדי חזק מכדי
שירגיש צורך בסיסמה ריקה, או בדברי התרברבות. אולם
יסודיותו האגדית, שאילצה אותו לתכנן את הפעולה עד
לפרטי פרטיה, לחסל כמעט כל סיכון׳ בלתי־חיוני, המריצו
אותו גם לחקור בעצמו, בגופו, את תנאי הפעולה.
ז׳בוטינסקי ראה בכן נסיה רומנטית, העיר פעם :
״למלחמה אין יורים בכדורי זהב !״ כשנמסר על כך לרזיאל,
השיב :״לא ! זה פתגם יפה. אך לא אשלח אנשים לפעולה
בטרם אני יודע בעצמי מה זה.״
למעשה נערך יום הששי השחור בניגוד לפקודות המפקדה,
ובניגוד לפקודות התנועה. כמה ימים לפני־כן פצעו ערבים
את חברי פלוגת־הכותל, פלוגה בית״רית שהוקמה כדי
להבטיח את דרך המתפללים לכותל המערבי. נציב בית״ר
של אז, ערי ז׳בוטינסקי, פקד להגיב, למרות שמנהיגי התנועה
התחייבו בפני האנגלים על תקופת שקט. אנשיו ״החרימו״ את
נשק ההגנה ממשמר העמק. סגן הנציב, שמשון יוניצ׳מן,
הציג אולטימטום לרזיאל: או שיפעל הוא, או שיפעלו
בית״רים שאינם מוכשרים לכך, מן הסתם ייתפסו.
יום הששי הוכיח את עליונותו של רזיאל כחייל. המפקדה
המיותמת התכנסה, בחרה בו כמפקד הארגון. בתפקיד זה
היתד, לו זכות־ויטו על כל החלטות המפקדה, שנתקבלו
ברוב דעות. אולם מעולם לא השתמש בזכות זו.
כמד, ימים לפני שעבר לתל־אביב, נודע למשטרה כי
מפקד הפעולות הוא סטודנט, המתחבא בבית ברחוב צפניה.
השוטרים לא ידעו את שמו ומראהו, סגרו את כל הרחוב,
עברו מבית לבית. כשראתה זאת שושנה, הוציאה בדרך
מקורית את מחסן הנשק מבית הספר: היא הכניסה כמה
אקדחים לילקוטה של כל אחת מתלמידותיה, בנות ד,־.8
רזיאל עצמו ישב אותה שעה בבית הוריה, אכל ארוחת
צהרים. פניו חוורו כסיד, אך הוא הבין שאין מנוס. את
המצב הצילה האם. כשדפקו האנגלים על דלתה, פתחה,
אמרה :״אני המנהלת גברת שפיצר. אין כאן שום סטודנט.״
האנגלים האדיבים ביקשו סליחה, הסתלקו.

תאונה

ב ש ^ ת רכיבה

שושנה נשארה בירושלים. רזי, שגידל בינתיים זקן, ישב
בתל־אביב. לא היה זד. סידור נוח. השנים החליטו כי הגיעה
השעה להתחתן.
החתונה נערכה בערב פסח ,1938 ברמת־גן. המשפחות
נינתו, הכתובה נערכה בשק המלא. אולם שעתיים אחרי
הטכס כבר היה רזי עסוק, חזר לאשתו, במלון אסטוריה,
רק עם עלות השחר.
היתד, זאת הקדמה מתאימה לחיי נשואין שלא היו מן
הקלים. רזיאל יכול היד, לייאש כל עקרת־בית: לא זה
בלבד ששכב בחליפתו על הספה (״החליפה נוצרה בשבילי,
לא אני בשביל החליפה אלא שבז לכל המותרות, ביקש
לשכור חדר אחד, שוכנע רק בקושי על־ידי אשתו לשכור
דירה של שני חדרים ברחוב אנגל מס׳ — 12 בבית בעל
שלוש אפשרויות־נסיגה שונות.
שושנה נאלצה, לצורך הקונספירציה, לנטוש את עבודתה
בארגון. אס ר היה לה להתידד עם חברים או חברות. היא
ישבה בבית, ניהלה את המשק בקושי ב־ 2ו הלא״י שקיבל
כשכר מהארגון.
המטבח היה כשר למהדרין, כי רזיאל היה איש דתי
שומר־מצוות. אולם היתד. זאת דתיות ללא כפית־הזולת.
פעם, כשביקש בנימין לובוצקי לעשן בחברתו בשבת, הרשה
לו זאת בלי היסום. כשחבר דתי אחר סירב, חייך :״יש
לו יצר הרע גדול. לי אין פיתוי!״ במק,ם זר, ללא מזון
כשר, הזמין בשקט ארוחה של ביצים בלבד.
הבידור העיקרי שלו בתקופה זו, מלבד השח־מת׳ היתד,
הרכיבה, בכל ב, קר אצל גורדון, בתל־אביב — מקום מיפגש
של רבים מבני החברה האנגלית הגבוהה. הדבר נסתיים
כמעט באסון: פעם היה עד יחידי כשאנגלי נפל מן הסום
ונהרג. גורדון, שלא ידע כי מר רזיאל הוא מפקד הארגון,
מסר את כתובתו כעד. המשטרה שמה מיד לב לשם המוכר.
התוצאה: החלפת כתובת, החלפת שם, הפסקת הרכיבה.
תוצאה שניה: שושנה נאלצה להיפרד ממנו, לחזור לזמן־
מה ירושלימה.

אנ ימצידגנל תוקן• ב? י מעגייי **למוו לא״ י
שסעוזי כ י יד*יד>( ה״נסצא פח א י ; גזסתל ״ גמצדדים * מדים ivזזחצסה אגל

ניסזיןייחלאיסבעיני. חנגיסובן לחצ » ,לארז ג י
מצר יאניאחסזךבקציני 8של 0ז ן . 0כ ׳ ץזא ״ רפנחבתורחברימקבינסהזה
י ואת השאר יציע אדו (» 1ח>ית* סוסו גם בקצה י רש ית זחלפו ! לעניניחים

אבל וזז* ררז » לנונאםייקח) ,
ם א» גחיאונו באירזפח הוברר ל* בי הג ורם חסגר״ע בחוופחהוח
בית י ג«ק 1פ ח זו צריך להיות אותו הג ורם שאד וני סכם* אוחז, עתה ה ג יס
חזם! להגשים את וזסעבר.
אנא סאדונילהודיעני את תשובתו דיולונדון ויואר אשמח אם
יחד עם זאת י וד יע ל את הצעותיו בדבר תרבוכת המלסון ההדש״סבאן יגזל-

גדפו ל י. כתבתי בניו ״ י ו רק ג

אבל בם וף*ם ר׳( אגי בבר אתיח בב זא י נ וס ׳ ־א י ים .
אני חושב ב* לא תהיה נסיעתג ו זי ל״נם ג * יש לגו סח להגיר .
ונבל בתי אשתול לעזור לאר וגי \לת ז ק את בית״ר בארץ ואם יקבל את הזסגש*
״ גם בגזלה ,

בל טוב לאדוניולעוזרי !

vtי ,

גאס נז

ז. ז * בזטיג 0ק י .
מכתבמז׳ כו טי נ ס קי; חצי שנה לפני מותו שיגר ז׳בוטינסקי מכתב זה לרזיאל, אליו הוזיחס
מנחש כי רזיאל, כמו שטרן, התרחק מהתנועה הפוליטית. במכתב רומז

האיש השני: יאיר. זכר לתקופה בה היה אברהם שטרן (משמאל)
ידידו של רזיאל, נמצא בתמונה, המודבקת באלבום פרטי של רזיאל.

באימון מלא, אף שהחל

ה תו?ן מ לן נהלל קולן. ליד רזיאל עומד הלל קוק,
שנתפרסם כ״פיטר ברגסון״ ,מנהל פעולות אצ״ל בארה׳׳ב.

פלישה מעבד ג״ם
היתר, זאת תקופת הזוהר של הארגון — תקופה שלא
היתד, כדוגמתה לפני או אחרי כן.
בראש עמד הצמד הבלתי־נפרד: ב״ה החייל, יאיר
המדינאי. האחד לא זז בלעדי השני. בכל ענין פוליטי סמך
רזיאל בעיניים עצומות על יאיר, בכל ענין צבאי הכיר יאיר
בעליונותו המכרעת של ב״ח. טבעו של ב״ח, ששאל תמיד
לעצתם של אחרים לפני שהחליט החלטה משלו, היה מוכן
בכל שעה לקבל כל עצה והדרכה, עזר בהרבה ליחסים אלה.
רזיאל לא חשב את עצמו מעולם לגאון.
הארגון של אז לא חלם על מעשי־טרור. לא עלה כלל
על דעתו כי אפשר לגרש את האנגלים על־ידי הריגת חיילים
או התקפת בסיסים. בעיני ב״ח היו אלה חלומות של חובבים.
ה א, תלמידם של קלאוזביץ ונפוליאון, חשב במושגים
איסטראטגיים אמיתיים. החייל במחתרת, בעל הנשמה של
חייל סדיר, חלם על מלחמה סדירה.
מעשר,־הכיבוש הצטייר בעיניו, ובעיני יאיר, כתנועת
מלקחיים אדירה. ביום המכריע יקומו גייסות הארגון בארץ׳

ה סו ואה; תמונה זו הוכנה במיוחד למען
פספורט מזויף. רזיאל שינה בה את פניו לחלוטין.

ת?ן וד האמיתית ; קשה להאמין כי למפקד הארגון היתה תעודת׳
זהות בלתי־מזויפת. אך כך הדבר. בתעודה הוא מתואר כמורה מתל־אביב.

דוד דויאל
יגלו את נשקם, יתפסו את מרכזי־השלטון של ארץ־ישראל.
באותו רגע תשגר הפזורה המאורגנת, מליוני היהודים
באירופה המזרחית, את חטיבות צבא־המילואים — כמה
דיביזיות מאורגנות של חיילים מאומנים ומזוינים, שינחתו
בחוף הארץ, יחושו לעזרת הצבא המקומי. התוצאה המקווה :
חיסול השלטון הבריטי, הקמת מדינה יהודית. הדוגמה
ההיסטורית: מרד החשמונאים.
רזיאל עצמו ניצח על הכנת הצבא המקומי. תחת ידיר
גדל הארגון וצמח׳ הגיע לכוח של כעשרת אלפים חברים.
בנתניה, בפתח־תקוה, בירושלים כמעט שלט הארגון בנוער,
בתל־אביב היתד, לו אחיזה חזקה. האיש שקיבל משכורת של
12 לא״י בחודש החזיק בביתו אלפי לירות. הארגון הוציא
עתונים בכמה שפות, המשדר החשאי הראשון הופעל על*
ידו, העליה הבלתי־לגלית נכנסה למסלול. המעבדה הכימית
שלו עשתה נסיונות בחמרים שונים. באחד הנסיונות כמעט
שרף רזיאל את ביתו.
על הצד השני של המלקחיים ניצח יאיר. הוא שוגר לפולין,
אירגן קורסים לקציני מטה, אסף אלפי רובים ומאות מכונות־יריה.
הוא הכין את העליה הבלתי־ליגלית לקראת העברת
שלוש דיביזיות, שמר במחסן תריסר מטוסים מפורקים.
בבקרו בארץ אץ יאיר תחילה לביתו של ב״ח, בילה
שם את הלילה עוד לפני שאמר שלו& לאשתו, רוני.
אופטימיות עצומה שטפה את שניהם, עברה מהם לכל דרגות
הארגון. הנצחון נראה בטוח, וקרוב מאד.

s jtfK

׳. VAA/
ו׳וך י9^/

סכסוך uביט

הרגשת־הכוח של הארגון הובילה אותו לסיכסוך תמידי עם
התנועה הרביזיוניסטית ובית״ר.
לא רזיאל ולא שטרן היו מימיהם חברים בבית״ר או
בתנועה. הקשר האמיתי היה בעקיפין, דרך מרותו של
ז׳בוטינטקי. אולם ז׳בוטינסקי לא היה׳ בעיניהם, מפקד מעשי.
הם קיבלי את מאמריו השבועיים כמורה־דרך, אך חשבו
שבעיני הארגון הבנתם גדולה משלו. אל בית״ר התיחסו
בזילזול. כאל ארגון חובבים׳ חסרי־יעילות צבאית. אל התנועה
הפוליטית התיחסו כשם שחיילי כל העולם מתיחסים אל
עסקני כל העולם.
מאחר שאנשי התנועה נפגשו בעיקר עם יאיר, ראו בו
את הרוח הרעה, האמינו כי רזיאל הוא האיש הטוב. אך
למעשה לא היה כל הבדל בין השניים, רזיאל סמך על
יאיר, ראה במורת־רוח את התערבות התנועה, ואף את
התערבות מנהיגה.
באביב 1939 החליטה המיפקדה לשכנע את ז׳בוטינסקי
בצדקתה, לשלוח את ב״ח לסיור במרכזי הגיוס והנשק
בפולין, ומשם לפגישה בפאריס עם המנהיג. ערב צאתו
נערכה מסיבת המיפקדה בביתו של ב״ח. היתד, זאת מסיבה
היסטורית: כל חברי המיפקדה השתכרו כלוט, שוחחו ברוח
מרוממת על ״פיט״ (כינוי המחתרת לז׳בוטינסקי־האב) ועל
״בן־יקיר״ (הכינוי לז׳בוטינסקי־הבן) .הכל האמינו כי ב״ת
״יסדר את הענינים״ ,כלומר — שיטיל סוף־סוף את מרות
הארגון על התנועה ובית״ר, אחת ולתמיד.
כשנסתיימה המסיבה, בארבע לפנות בוקר, התרוצץ חנוך
טטרליץ׳ חבר המיפקדה, ברחוב, צווח בקולי־קולות :״לא
אשכח ! אני צריך לסדר וויזה מזויפת בשביל ב״ח !״ בקושי
הוחזר לבית, בו כבר שכב יאיר חולה. היתד, זאת, אולי,
נקודת־השיא של הארגון הצבאי הלאומי.
חנוך סטרליץ, חבר המיפקדה היחיד, מלבד ב״ח שנשא
את התואר ״סרן״• ,התמנה כממלא־מקום המפקד, כשהלה
הפליג ליוון על סיפון אניד, בלתי־ליגלית שהורידה עולים.
אך הקובע האמיתי היה, בהעדר ב״ח, יאיר, אף שנשא תואר
של גונדר בלבד.

הזא 3האפור

מפתם להורים: מכתב זה נכתב ע״י רזיאל שעה שישב במעצר. בו הוא מספר כי הוא מחדש את ידיעותיו בערבית,
מתלונן כי ידידיו במעצר דו אגים לו יתר על המידה, שוטפים את כליו ומסדרים את מזרונו• היה זה לפני שנאסרו חברי המיפקדה.

8 .A s o c o r a i H o sp ita l,

85M>t»saiy*.

to thS«.

v *0 b t& itU n i

. coo8» o rמס 146.0.41

ש תק

פגישתו הראשונה (והאחרונה) של רזיאל עם ז׳בוטינסקי
היתר, סנסציה. ז׳בוטינסקי הרומנטי, שלא אהב את יאיר,
התרשם עמוקות מן הכמעט־צבר החסון, קרא בהתלהבות :
״לטיפוס כמוהו חיכיתי 15 שנה !״ כששאל את אחד מיועציו
מה דעתו על הצעיר. ענה ההוא :״זהו הזאב האפור
חלק גדול מן הרושם העמוק לא היה מקרי. היתד, לו
סיבה פשוטה: ב״ח לא דיבר. הוא לא הוציא אף הגה אחד
בכל הישיבות. שני מלוויו — לובינסקי והלוי — דיברו
במקומו, פנו אליו מדי פעם בשאלה. הוא השיב להם בתנועת־יד,
בניד עפעף. על העסקנים, שכולם הרבו לדבר, פעל
הדבר כרמז מעולם אחר.
רבים מהם היו מתפלאים, מן הסתם, לו יכלו לקרוא
את המכתבים שרזיאל כתב באותם ימים ממש לאשתו,
במכונת־כתיבה עברית. הם גילו צד אחר של רזיאל —
את האדם הפשוט, בעל ההומור הצברי המובהק.
״נפגשתי עם פיט? נכון. מה הוא אמר? הוא אמר שהוא
מחכה לי 15 שנה !״
,,כולם התווכחו. ואני לא דיברתי מלה. וזה הרגיז את
כולם, והס חיכו שאדבר. אז דווקא לא דיברתי. והיום טילפנו
ללונדון ואמרו: הוא אמר כן 1״
״כן, ככר, הוא הדבר. וצריך להבין אותו. וצריך להבין
גס שאנחנו אנשים שעושים דברים, והדברים חשובים נורא!״
״יש בעולם הרבה חמורים, המון נורא. זה לא דבר חדש.
אבל לפעמים מתפלאים שבכל פעם רואים אחד יותר גדול

כשורת האיוב: הודעת המטה הבריטי
לאשתו. האנגלים במקום ידעו רק ששמו ״בן
משה״ ,חשבו כי ״בן״ הוא שם פרטי.

~~Xjkati

A pril.

»יי-י o f

yoot

sopy of 0״ R״L&i?* oaoi<*t

A fe,

by tix« r>lr«otor of־
oa 17th A pril,
l*.ג «1מבילffir r :

*: tfa

׳ V? f/fte rcifstmi of tHo

that y<j«j

•lift

t u ׳ 00.

• תוארי האירגון: סגן (מתחרז עם סדן) ,ראש־קבוצה,
סמל, סמל ראשון, גונדר, סרן, אלוף.
*• השם שניתן לכמאל אתאתורק, בספר שהתפרסם
באותם הימים.

העברתה גו פ ה: מכתב לעורך־דין
זליגמן בקשר להעברת הגופה ארצה.

הקבר :״סרן דויד רזיאל, נולד ב־ 910ו, נהרג בפעולה ביום 20.5.41״ —
זוהי הכתובת על הקבר בבית־הקברות הצבאי בחבניה, שבעיראק.

דוד רד אד
מסע־כיבוש למחרת יום הנצחון, בעזרת הדיביזיות של
מכל אלה שהיו לפניו. ככה הם החיים...״
יהדות אירופה.
הפגישה נסתיימה בהצלחה מלאה — לרזיאל. הארגון ניצח.
לפי ההסכם, קיבל הארגון בארץ-יישראל לידיו את הפיקוד אי ש לא חלם עוד על אושויינצים ומיידאניק
על בית״ר• אמנם בפולין נקבע. להלכה, סדר הפוך, אולם־
בהתאם׳לתפיסה זו הגיש רזיאל האסור תזכיר מפורט
מכיון שהאיש שנתמנה כנציב בית״ר בפולין היה מנחם
למיפקדה הבריטית, הציע ברית צבאית: הארגון יגייס את
בגין, שהיה קרוב בדעותיו יותר לארגון מאשר לבית״ר,
אנשיו בארץ ובאירופה להקמת גייס חמישי באזור הכיבוש
יצא הארגון מנצח לאורך כל החזית.
הנאצי, תמורת הכרת הבריטים באצ״ל, מתן נשק והדרכה
והסכמה למטרותיו הפוליטיות של הארגון בתום המלחמה.
תפ׳ל־ן ו״מ״ן קאמפד״
לעומת זאת התנגד בתוקף לגיוס הנוער העברי לשורות
הצבא הבריטי, פרט למטרות אימונים וגניבת נשק. גישתו
שיבתו של רזיאל התמהמהה. לפתע, ביום בהיר אחד,
היתד, כמעט זהה עם זו שהתגבשה, אחר כך, בפלמ״ח.
טס ללוד. פקיד ערבי בדק את הפספורט המזוייף. חשדו
בסרפנד יכלה המיפקדה לקיים ישיבות בהשתתפות כל
נתעורר, והוא ביקש את רזיאל להמתין.
החברים. היא ניצלה את ההזדמנות, החליטה כי לא תסכים לשער הגיע
מיד, הסתלק רזיאל היה מוכן לכך. הוא
לשום תנאים תמורת שיחרור חבריה. לא היה על כך כל
שחדר,תעופה, אמר לשוטרים היהודיים שהוא עולה בלתי־ויכוח.
ליגלי.
השוטרים הביאוהו למיפקדה סמוכה של ההגנה, פקדו
אולם כעבור חודש הוצא רזיאל, נשלח כבול ומלווה־עליו
לחכות שם עד שיתקשרו עם מרכזם התל־אביבי. רזיאל
שומרים למלון המלך דוד בירושלים. שם חיכה לו פנחס
לא הסתכן: הוא התחמק מידיהם, הגיע לתל־אביב לבדו.
רוטנברג, שהשיג בינתיים מן האנגלים את שיחרורו. רוטנברג מצאו בינתיים פתחו האנגלים את המזוודה שהשאיר בלוד,
ציווה על השוטר להסיר בו במקום את הכבלים מידי רזיאל.
בו תפילין וכרך אנגלי של ספרו של היטלר, מיין קאמפף.
הוא היה חופשי.
למחרת היום הודיעה העתונות: מרגל גרמני הגיע ללוד
בצאתו מבית המלון הרגיש רזיאל שעוקבים אחריו. הוא
ונמלט.
פנה אל הבלש, הציע לו לסדר את הענין בידידות, לנוחיות
אחת התוצאות היתה שזו הפעם הראשונה נפלה תמונת
רזיאל, שהיתר, בפספורט המזוייף, ל־די המשטרה. לכן היתד,
זאת תקופה מאושרת לשושנה: בעלה לא זז מן הבית בשעות

דת אבלה׳ ס
היום. בלילה יצא מחופש לקולנוע נכנס אחרי כיבוי האורות,

:ייז
ג •ס P׳fi n e w
יצא ממנו לפני הדלקתם. באותם הימים גר ברחוב הנביאים
מם׳ ,30 תל־אביב. באותו בית גרה גם אשתו של יאיר.
חל חי 1

כעבור*
זמן מה נקרא לחיפה, כדי להתראות על
ביגון קודר ובאבל׳תהומי מודיעים אנו בזה כי
כאישיות
ד,כרמל עם פנחס רוטנברג שעלה אז שוב לגדולה
זאב ז׳בוטיגסקי, החיילי הראשון ליהודה וראש־בית׳ר
ציבורית וביקש לתווך בין הארגונים הלוחמים. בדרכים ערכו
נסתלק לבית עולמי *ואיננו, כי לקח אותי אלוהים.
האנגלים חיפושים. רזיאל החליט לנצל את שרות המטוסים
זאב זיביסינסקי׳ראש־כיתי׳ר. ייצוץ הגדוד הענ!ץ
שפעל, באותם הימים, בין תל־אביב וחיפה.
מגן ירושלים, אסיר עכו, גביר המלחמה הנצחית
אחרי שהמטוס הקטן המריא׳ שם רזיאל לב שהוא סוטה
למלבות ישראל ואביר ההדר בחייו ובפעלו.
מדרכו, טס ללוד. שם נאסר, הועבר ישר לבית־הסוהר
המרכזי בירושלים.
בימי דכדוך הרוחות וקטנות האמונות, מזרית היה
כיצד קרה הדבר י רבים ממנהיגי הארגון הטילו את
אורות בפחשכיס, הופיע תמיד-התקיף הנצחי בקהל
האשמה על אפרים אילין, מי שהיה אז אחד מראשי שרות
אומללים. הגדול היחידי בהמון הקטנים, השמש העולה
הריגול של הארגון ונציבו החשאי של בית״ר, כיום אחד
של גאות הלאום והאור היגנוז לתקוותיו•
ממנהלי קייזר־פרייזר. לפי סברה זו, אילין הוא שיעץ
לרזיאל לטוס. בלוד כבר חיכו האנגלים למטוס.
מימי הגדוד העברי ועד למלחמת ביתי׳ר נשא
במרתני־הגולה את תלים המבביס הישן; .ביא בן-
סברה זו התחזקה כאשר נאסרו כל שאר חברי המיפקדה
אלמות לרעיון הצבא בישראל. הצבא הלוחם, הכובש
כעבור חדשים מעטים בחדר ברחוב אהרונוביץ בתל־אביב,
שגם הוא נשכר על־ידי אילין. רק אילץ לא נאסר, משום
והמשחרר.
מה, הצליח להפוך לסוחר משגשג תחת שלטון ממשלת׳
גולה ונודד, מודחף ומעוגח, נשא את זר הכוכבים
המנדט, התעשר. אנשי הארגון ביקשו את רזיאל לערוך
המזהיר של נצחון תורתו, ואת זר ר?,וצים של מנהיג
משפט נגדו, אולם רזיאל לא שוכנע. לעומת זאת דן אותו
ומורה לעם סורר ומירר*.
לח״י למוות.
אילין עצמו טען שזוהי האשמת־שוא, שלא יעץ כלל
וכמנהיג הטופח לדור המדבר, רק סרחוק ראה
לרזיאל לטוס. לדבריו, סטה המטוס מדרכו כדי לקחת נוסעים
את ארץ הבחירה ואליה לא בא. על אדטח־נכר הרחק
נוספים בלוד, שם הכיר את רזיאל אותו פקיד ערבי שהבחין
מציון. אך בתוככי בית״ר-גגיו תלמידיו בעשותו את
בפספורט המזויף כשחזר מאירופה. נימוק אחד לזכותו :
רזיאל לא היה מהסס להרגו, לו היה משוכנע באשמתו.
מלאכת הקודש. כרע ונפל, .
ביתיר תקדש, אח זכרו במלחמתה על ני ץ

«וה• 3יא א ו חד ד תדי ה!,,

במשטרה הודיע הנאסר מיד ששמו דויד רזיאל, שהוא
מפקד הארגון הצבאי הלאומי, וכי הוא מקבל על עצמו את
מלוא האחריות לכל פעולות אצ״ל, כולל הריגת הערבים
ביום הששי השחור. היתד, זאת עדות שהספיקה בהחלט
לפסק־דין מוות .״זה יביא אותך לתלייה !״ קרא ג׳יילם,
מפקד הבולשת הבריטי .״עליכם למהר ! אני לא מאמין
שתהיו כאן הרבה זמן חייך לעומתו רזיאל.
מדוע נהג רזיאל כך י הוא ידע שהעובדות ידועות לאנגלים.
אך בעיקר היתד, זאת החלמה של אופי: הוא לא היה איש
מחתרת, המשתמש בהסוואה ובעורמה כנשק. השמירה על
כבודו נראתה לו חשובה יותר. בכל זאת לא חתם על העדות :
היד, זה יום שבת.
משך 18 יום ישב בצינוק. את האוכל, שקיבל מן החוץ,
חילק לשכניו הערביים, בגלל דלקת מוגלתית בחניכיו. משום־
מה לא הועמד לדין, אלא נשלח לעכו, ומשם לסרפנד. אשתו
לא יכלה לבקרו. הוא לא מסר כלל שהוא נשוי, כי היה לו
חבל על דירתו, שלא נתגלתה.
אחדי המאסר הוזעק יאיר מפולין, הפך מנהיג הארגון׳
אף כי הפיקוד הרשמי שוב היה בידי חנוך סטרליץ. בתקופה
זו בוצעו הפעולות הראשונות נגד השלטון הבריטי, נתפסה
רחל אוהבת־עמי בנסותה להטמין מוקש בשוק הערבי, נאסר
מפקד מחוז חיפה של האצ״ל. רזיאל שראה בכך תוצאות
של חוסר תיכנון יסודי ורשלנות פיקודית, מתח ביקורת
חריפה על הנהלת הענינים. היתד, לו הזדמנות מהירה להשמיע
ביקורת זו באוזנים הנכונות: בספטמבר, חודש אחרי פרוץ .
מלחמת־העולם, נאסר ״המשורר״ (כפי שנקרא יאיר בפי
חבריו) ושאר חברי המיפקדה הובאו אף הם לסרפנד.
ביום פרוץ המלחמה ציווה רזיאל על מרידוד להפסיק את
מאמציו לארגן בריחה מן המעצר• עתה סירב לברוח..

כבדםב מלון ה מי ר דו ד
הסיבה לכך היתד, נעוצה בתפיסה ההיסטורית של רזיאל.
הוא האמין כי האנגלים ינצחו במלחמה, וכי לפי שעה יש
להפסיק את המאבק נגדם. החשבון: במלחמה ייחלשו
האנגלים באופן מכריע. על הארגון להכין את כוחותיו לקראת

mני ת -ר בי רי *

ה מי פמךה הי ס טו רי ג פקודת היום של רזיאל ביום מות
זאב ז׳בוטינסקי. לשם הסוואה הוכנס שם בית״ר במקום אצ״ל.
שני הצדדים, ישב עמו לשחק שח־מת בקפה עטרה. רק אחרי
שנוכח לדעת כי הבלשים הרפו ממנו, חזר לבית אשתו
בשכונת הבוכרים.
בבוקר יום המחרת קיבל מכתב של חברי המיפקדה
העצורים, שהוגנב החוצה. הוא פתח את המעטפה, קרא אותו,
החויר כסיד• ״מעולם לא ראיתיו כה רותח !״ סיפרה שושנה.

המכתב

ההיסטורי

היד, זה מכתב ששינה את ההיסטוריה של האצ״ל, ושל
הארץ כולה. על סמך דברי־רכילות בלתי־מבוססים, שהסתננו
אל חברי המיפקדה העצורים, שוכנעו אלד, כי רזיאל נכנע
לאנגלים, שוחרר על סמך תנאים פוליטיים. הם דרשו ממנו
במפגיע לחזור מיד למעצר, בהתאם למוסכם.
מי שהוא אחר יכול היה לראות במכתב זה ביטוי לעצביהם
המרוטים של חברי המיפקדה, שנשארו כלואים אחרי שהוא
שוחרר, לטשטש את הענין בכמה מלים טובות. אולם רזיאל
קורץ מחומר אחר. הרגשת־הכבוד שלו היתד, פשוטה, מוחלטת,
בלתי־פשרנית. פעם נעלב בויכוח עם אורי צבי גרינברג*,
סירב לקבל את התנצלותו של הלה, השאיר את ידו המושסת
תלויה באויר, שוב לא הוסיף לדבר עמו לעולם.
הפילוג הגורלי של הארגון הצבאי הלאומי התחיל באותו
יום, עשרה חדשים לפני שהרגיש בו איש. רזיאל חזר לסרפנד
כדי לקחת את חפציו, קיים ישיבה קצרה עם המיפקדה. הוא
הודיע לסטרליץ, שחתם על המכתב, שלא יוסיף לעבוד עם
* על הסתדרות העובדים הלאומית. אורי־צבי האשים את
רזיאל ני רשימת החברים של ההסתדרות. היא מיסמך מועיל
לבולשת, וכי קיום רשימה כזאת הוא, למעשה׳ ,הלשנה.

אנשים שאין להם אימון ליושרו, וכי יתפטר מיד עם צאתם
מן המעצר. עד אז יטיל את הפיקוד המעשי על איש אחר,
יטפל רק במשימה אחת: שיחרורם.
עם יאיר, האיש שהיד, קרוב לו יותר מאח משך למעלה
מחצי תריסר שנים, לא דיבר אף מלד, אחת. הוא ידע
כי יאיר הוא שהכתיב את המכתב.

תע 3יד את זהר
משך עשרה חדשים ישב רזיאל בביתו, השאיר את
הפיקוד המעשי בידי יוסף נבון, קרא ספרי זכרונות של
מדינאים אנגליים, חזר על מערכות נפוליאון כשהוא יושב
על הארץ, רכון על מפות ענק.
לא היתד, זאת פוזה לראווה, גם לא מישחק סכסיסי.
רזיאל, שלא חשב את עצמו ליחיד בדורו, האמין בלב שלם
כי מיבצע היסטורי צודק ימצא לו תמיד את המנהיגים
הדרושים. יבואו אחרים וימלאו את מקומו. הוא עצמו
התכונן להתפנות, סוף סוף, לכתיבת ספרים. רק הקרובים
לו ביותר הרגישו בפצע העמוק שבלבו.
בראשית קיץ 1940 שוחררו חברי המיפקדה. הם באו
לביתו של רזיאל, עתה דירה של חדר אחד ברחוב אדם
הכהן מם׳ 8,׳ תל־אביב, קיימו ישיבה שארכה חצי שעה בלבד.
היתד, זאת פגישה יבשה מאד. דויד ביקש את אשתו מראש
לא להכין סעודה ומשקאות.
בישיבה זו התפטר רזיאל רשמית. נוסחה פקודת־יום
שנמסרה למזכיר המיפקדה אריה פוסק לשם העברתה
לגדודים.
רצה המקרה ובדרכו נתקל פוסק באריה אלטמן, מנהיג
המפלגה הרביזיוניסטית. הלה קרא את הפקודה, נדהם .״אל
תעביר את זה !״ קרא לפוסק, הריץ מיד מברק לז׳בוטינסקי
באמריקה.
משך כמה ימים נערכה התקפה מרוכזת של חברי התנועה
על רזיאל לחזור בו מהתפטרותו, לבל ישאיר את הארגון
בידי שטרן. הם דפקו על שולחנו, שברו את מכסה הזכוכית,
דרשו ממנו לחזור בו מהתפטרותו, הסתמכו על פקודת
ז׳בוסינסקי. בלב קשה נענה רזיאל, לבסוף, לדרישתם.
שטרן הופתע לחלוטין מצעד זה. הוא לא התכונן לפילוג,
היה בטוח שיצליח ליטול לידו בלי קושי את הפיקוד
על הארגון כולו. אולם עתה לא יכול עוד להיסוג: הפילוג
הפך עובדה קיימת. חלק קטן של הארגון, עם רוב הפיקוד
הגבוה, הלך עמו. חלק אחר נשאר עם רזיאל. אולם אלפי
חבריו פרשו מן הארגון ברגש של בחילה.

רא ש בית יר איננו
בנקודת־השיא של הפילוג ישב רזיאל בישיבה עם מפקדי
בית״ר ואצ״ל שנשארו נאמנים לו. באמצע הישיבה נכנם
מישהו לחדר, הפליט מגרון חנוק :״ראש בית״ר איננו ! ״
משך כמה שניות שררה דממה המומה בחדר. לפתע
דפק רזיאל על השולחן, צעק :״מד, י״
הישיבה התפזרה. רזיאל חזר הביתה, התבודד, כתב כמה
שורות של פרוזה שהפכו מיסמך ספרותי עילאי — פקודת־יום
שיצאה בשמו של בית״ר. בשפתו הנהדרת, בלשונו
הקצובה והלאקונית, בעומק הרגש הבלתי־רגשני, היתד, זאת
התגלות אופיו של דויד רזיאל.
חסידי רזיאל ובית״ר האשימו את אנשי יאיר ש״רצחו״
את ז׳בוטינסקי, שבשורת הפילוג שברה את לבו. בכמה
מקומות הגיע הדבר כמעט לשפיכת דמים. במצודת זאב,
מרכז התנועה בתל־אביב, לא ניתן לאנשי שטרן להיכנס.
עד היום רווחת דעה זו בחוגים רבים. אין היא אלא אגדה.
האמת ההיסטורית היא כי בשעת מותו לא ידע ז׳בוטינסקי
כלל על קיום הפילוג. הוא קיבל את מברקו של אלסמן
ומברק שני של מפקדי בית״ר, בו דרשו למנות שוב את
דויד רזיאל כמפקד הארגון, אך לא הבין את תוכנם. הדבר
מוכח במכתב שכתב יום לפני מותו (שהגיע לארץ אחריו),
המעיד כי קיבל את הרושם שדויד צירף את מפקדי בית״ר
למיפקדתו, ואישר את הדבר. במברק, האחרון לפני מותו,
ציווה בכתב־סתרים כי רזיאל ושסרן יוסיפו לשתף־פעולה
במיפקדד אחת.
אלא שבאותו רגע כבר היו קיימים שני ארגונים צבאיים־
לאומיים.

״סד אחד ויחיד!״
בהתפתח הפילוג, כששני הצדדים לחמו על נפשו ולבו
של כל חייל וחייל, הגיעה ההשמצה ההדדית לממדים שהיו
עדיין בלתי־רגילים בימים ההם. בהשמצה הדדית זו כמעס
אבדה האמת ההיסטורית. במקומה באה שורה׳ ,של סברות,
שהיו להם קשר מקרי בלבד עם הדמויות האמיתיות.
אחת הסברות היא כי רזיאל היה האיש הנאמן לתנועה,
שחשב את הארגון לזרועה בלבד, בעוד ששטרן ביקש לנתק
את הקשר. אין השקפה רחוקה יותר מזו מן האמת —
ההבדלים בין השניים בשטח זה היו זעירים. אם היה אחד
משניהם קרוב יותר לתנועה, הרי היה זה דוקא שטרן.
בשעתו, אחרי שקיבל את הפיקוד על בית״ר לפי ההסכם
עם ז׳בוטינסקי, נאם רזיאל במיפקד גדול בבאר־יעקב, שיסע
את ההגדרה (של שמשון יוניצ׳מן) כאילו התנועה היא
תזמורת, והארגון אינו אלא אחד הכלים החשובים בה,
החצוצרה הקוראת לקרב. קבע רזיאל, בשקט :״ישנו רק
כלי אחד ויחיד, החצוצרה הקוראת לקרב. הוא לבדו חשוב.
(סוף בעמוד )16

ב מדינ ה העם עוגת השערוריות
הכל התחיל כשחיצצר מעריב, בערב
שבת שעבר, את הידיעה כי ח״ב אגודת־ישראל
שלמה לודנץ הואשם במכירת
דולארים (העולמ הזה .)866 איש לא י־ע
בדיוק כיצד הגיעה ידיעה זאת לעתון :
בקשת היועץ המשפטי לועדת הכנסת לבטל
את חסינות הח״כ היתד, סודית, ההזמנה
לישיבת הועדה לא הזכירה שום שם.
איש מעריב לא נבוך, הסביר בחיוך :
״זה היה פשוט• טילפנו לכל חבר־כנסת
הביתה, שאלנו אותו אם הוא האיש. אחרי
הצילצול ה ־ 49 מצאנו את הח״כ ! ״
היו אנשים במדינה שלא האמינו לסברה
פשוטה זו. הם שמו לב לעובדה הקטנה
כי עורך מעריב עזריאל קרליבך הוא בן־
דודו של היועץ המשפטי חיים כהן *.
חיים כהן הוא שהגיש את הבקשה הסודית.
חיים כהן היה גם הנפגע העיקרי כשהתריע
שלמה לורנץ, בשעתו׳ נגד מעצרו במחנה־ריכוז
ג׳למי כחשוד באירגון קבוצת קנאים
לפיצוץ בנין הכנסת.
גנבי, גנבך, גנבו. תרועת־החצוציה
של מעריב העלתה הד מידי במתחרהו
ויריבו המושבע, ידיעות אחרונות. עתון

ידועה, את עמדת שני העתונים אם
תשבח את הגנב שלי׳ אשבח את הגנב
שלך ! ״
אזרחי ישראל הבלתי־דתיים עקבו אחרי
התחרות בהנאה גלויה. אולם לא חסרו
גם שהרגישו רגש של אשמה בלבם: בשעה
שהעתונים ניגנו בכותרותיהם, נשרף. כבודו
של המוסד העליון במדינה.
חקירות הגרימה השחורה
־כשחיפשו שרי הממשלה השבוע את
הכבש השחורה שהביאה עליהם את צרר
השערוריות הציבוריות (ראה לעיל) נתקל
מבטם באדם הרגיל ללבוש גלימה שחורה.
ראשי הקואליציה החלו מהרהרים בתפקידו
המיוחד של חיים כהן בפרשה כולה.
לא ראש־הממשלה ולא שר־המשפטים,
הבוס של כהן, היה לר,ם כל מושג על
כוונתו של כהן לחולל את סערת לורנץ.
הרקע האישי של התנגשות לורנץ־כהן
לא נראה לרבים כהסבר ממצה. מאחורי
כהן הזדקרה דמותו של הרועה משדה־בוקר.
או־או.
בן־גוריון לא שקט לאחרונה
במשקו, החל להטיף שוב בחריפות לרעיונו
הנושן: חיסול המפלגות, בנין, משטר
חדש על שתי מפלגות (מפא״י והצ״ב) בלבד,
הנהגת שיטת־בחירות אישייות־אזוריות ל מסרה

התקלה הגדולה על דרך זו היא החזית
הדתית, שכל קיומה תלוי בשיטה הקואליציונית,
בה היא מהווה לשון מאזניים
נצחית .׳גילוי שתי השערחרירת מסביב
לאישים דתיים יכול היה להיות מהלומה
פקחית לעירעורה.
זה מכבר היה ידוע כי בקירבת חיים
כהן ובי. ג׳י. קיים ארכיון שלם של תיקים
סודיים נגד מנהיגים דתיים שהסתבכו עם
החוק. העיר פעם עסקן מפא״יי, כשהדתיים
איימו לפרוש מן הקואליציה ; ״לכמה
אנשים ישנה ברירה להיות שרים וח״כים,
או לשבת בבית־הסוהר.״
המזל הגדול. אולם אחרי שועדת ה כנסת
סירבה לבטל את חסינות לורנץ,
ך,יה נדמה כי חיים כהן יצטרך להתפטר.
לדברי איש. מהימן, העיר משה שרת כי
יהיה זה ״המזל הגדול ביותר שיכול לקרית
למדינת ישראל!״ אולם כהן החזיק מעמד —
בעזרת בעלי־חסותו והחשש שפיטורין ית פרשו
כחיפוי על שחיתות.

צלם רוברט קאפא **
תמיד, העדשה למוקד
זה עבד כמה שבועות לפני כן בחקיית
עסקיו של חבר־כנסת דתי אחר׳ תת־שר
הסעד ישראל שלמה רוזנברג. שלושה ימים
אחרי פצצת מעריב, הטיל יריעות אחרונות
את הפגז שלו, שעורר יעש חזק שבעתיים.
המוזר הוא כי ידיעות אחרונות לא גילה
את אמריקה. העובדות השנויות־במחלוית
שהיו קשורות בשם רוזנברג היו ידועות
מזה חדשים לכל עתונאי בארץ. העתון
חרות פירסם צל כך מאמרים ארוכים. שע־רוריין
מלכיאל גרינוואלד פירסם !!ותן בכמה
אגרות מודפסות. המשטרה, שביקשה
להגיש משפט־ ־דיבה נגד גרינוואלד, ניסתה
לשווא לגבות עדות מרוזנברג, שלא היה
׳מעונין בפירסום. גם מעייב, שחקר את
הפרשה, נמנע, משום־-מה, לפרסמה.
לאחרונה חקרו כמה עתונים את הפרשה
מחדש אולם ידיעות אחרונות הקדים את
כולם, לא הידסה מן הפרשה, חזר אליה
יום אחרי יונו. בין שני עתוני־הערב
התפתחה התחרות מוזרה, כשכל עתון שש
את הדגש על הפרשה שהוא גילה, ביקש
להמעיט את דמות השערוריה של יריבו.
הגדיר עתונאי אחד׳ תוך זיוף הלצה
* אבותיהם של השניים היו צמד־ברזל
בפולין, שני בני־הדוד למדו בישיבת הרב
קוק הירושלמית יחד עם דוד רזיאל.
** בלשכת העתונות הממשלתית, תל־אביב
בשנת .1949
*** ביניהם העולם הזה, שהציב לפני חודשיים
חוליית־חקירה לפרשה זו, סרן את
הי־איון המיוחד עם רוזנברג יומיים לפני
פירסום השערוריה.
העולם הזה 867

תצפי ת

(כל הז כויו ת ש סו דו ת)

• התהום כין משה שרת ופנחס רכון תפער עוד יותר,

אחרי המסיבה הסגורה שהתקיימה השבוע לרגל חיסול ביתו של מצביא ההגנה
המנוח, אליהו גולומב.למסיבה, שנערכה תחת חסותו של שרת, גיסו של גולומב,
לא הוזמן שר־הבטחון כלל. לעומת זאת הוזמנה גולדה מאירסון.
• כטחון המדינה ישתפר אם תתמוטט פאקיסטאן, דבר
העלול לקרות בחודשים הקרובים. החלק המזרחי של פאקיסטאן, הרואה עצמו
חלק של אסיה המזרחית, דורש עצמאות מוחלטת ומאיים במלחמת־אזרחים
כדי להיפרד מן החלק המערבי. מאחר שרק החלק המערבי נוטה להתערב בעניני
המרחב ומהווה עורף ובסיס־אספקה לערבים במקרה של סיבוב שני, תקל
התפרקות פאקיסטאן על מעמדה של ישראל.

• אם אתה עוכר כמפעל שסיכוייו תכלכליים אינם

כטוחים, צפה לצרות. יורשו של ברום מק־דניאל כראש משלחת הסיוע
האמריקאי בארץ, העומד להגיע בקרוב, ידאג מעתה יותר לערכם הכלכלי־גרידא
של מפעלי הפיתוח, בעוד שמק־דניאל נטה לשים לב גם לערכם הציוני.

• מאכק גדול עומד להתפתח כין ישראל וארצות-הכרית
על ניצול מי־הירדן. התכנית העקבית החדשה, שהוכנה על־ידי מהנדסים
גרמניים, מצאה חן בעיני הממשלה האמריקאית, ששיבחה את יתרונותיה המכניים,
התעלמה מן הצדדים המדיניים שעוררו את מורת רוח ישראל.

• היכון לשרשרת סנסציות חדשות כמשפט קסטנר,
שהתחדש השבוע. כל הצדדים התרכזו למאבק מכריע בסיבוב השני, שיעמיד
בצל את הסיבוב הראשון. קסמנד עצמו פידסם להצדקתו מאמרים בעתון זמנים.
שיא המשפט יהיה, כמשוער, עדותו של אהוד אבריאל, אחד המוחות החריפים
בחוגי הממשלה ונציגם העיקרי בפרשה זאת.

• אל תצפה להתנגשות מכרעת כין כריטניה וארצות׳
הכרית כענין הודו-סין. עמדת שר־החוץ הבריטי, שניסה להשיג פשרה
עם הקומוניסטים והואשם על־ידי האמריקאים כצ׳מברליין חדש, נעשתה קיצונית
יותר אחרי שנכשלו מאמציו עד כה. לעומת זאת שוכנעו האמריקאים שלא
יוכלו לפעול בלי בריטניה. שתי העמדות עומדות להתקרב מחדש זו לזו,
דבר שיפחי ת את הסכנה שמלחמת הודו־סין תתפתח למלחמת־עולם שלישית.

• המפקח הכללי של המשטרה, יחזקאל סחר, עלול לפרוש
מן השרות לאות מחאה, אם גס בממשלה הבאה יהיה משרד משמרה עצמאי.
כסו ישראל רוקח ופנחס רוזן, רוצה סחר לצרף את המשטרה למשרד הפנים א ו
המשפטים. לעומת זאת נאלצים ראשי מפא״י לקיים משרד משמרה עצמאי, כדי
להשאיר את חברם הספרדי היחיד, בכור שיטרית, בממשלה.

• אם עדיין אינך חתום על ״הארץ״ ,חכה לצילצול טלפון. אחרי
שתפוצת הארץ ירדה באופן ניכר. כתוצאה מעלית העתון הפרוגרסיבי זמנים,
עומדת המינהלה לעשות מאמצים נואשים לתיקון המצב, ובכלל זה לערוך
מיבצע של החתמות טלפוניות. ההתקפה על העתונות השבועית מעל עמודי
הארץ באה גם היא במגמה ללחום בהתחרות בלתי־רצויה, הפוגעת בתפוצת גליו!
ערב־ש בת של הארץ•

• אם התרגזת עד כה על זכויות-היתר הניתנות לקונסולי־

ככוד, שהם על־פי רוב סוחרים מקומיים שהגיעו למעמדם הודות לקשריהם עם
ארצות חוץ, ייתכן כי תהיה לך בקרוב עילה לשמחה. הממשלה שוקלת כיצד
לצמצם את זכויות הקונסולים האלה, שאחדים מהם חשודים בניצול מעמדים
לתועלת מסחרית.

אם לא יתגבר שרת במהרה על משרתו
המשפטי, יתכן שעוד יהיה חומר רב לע־תוני־הערב•
עד למועד הבחירות הבאות.

• אם אתה תעשיין, היכון לאסיפה כללית נרגשת כהת*
אחדות כעלי התעשיה. האופוזיציה התוקפנית עומדת שוב להתקיף את

עיתזנות

אריה שנקר, הדיקטטור של ההתאחדות, אף כי השנה לא תיערכנה בחירות
לנשיאות.

m mש ד וגל
מקלעי ברן הפליטו צרורות, ,מרגמות
הטילו פגזים, ואדה שחורה עלתה באש
ועשן ממול לחוף תל־אביב. בין נושאי
הרובים והמקלעים הסתובב צעיר רחב־גרם.
היה זה רוברט קאפא שכיוון לעבר אלטלינה
ואנשיה שקפצו לתוך המים. הוא היטיב
לכוון מאלה שהתקדמו לידו לעבר חוף
הים. הוא כיוון את מצלמתו.
לפני שהעריב היום נפצע קאפא ברגלו
על־ידי כדור תועה אך הוא המשיך לכוון
את מצלמת הקונטנס בעלת העדשות ה־טלסקופיות
עד שאסף במצלמתו כתבת
צילומים מזעזעת.
קאפא נשאר בארץ משך כל חודשי
מלחמת העצמאות, חוד לארצות־|ד|:רית
רק אחר שסיים את צילומם של שני ספרי
תמונות: דו״ח על ישראל וזאת היא
ישראל.
לא היתד, זאת הפעם הראשונה בה שימשה
המצלמה כנשקו האישי של קאפא. לרא שונה
השתמש בה במלחמת האזרחים הס פרדית,
אותה כיסה בשביל שני גדולי
השבועונים האמריקאים, לייף ולוק. קאפא
שצילם גם בצד הקומוניסטי וגם בצידו
של פראנקו התפרסם לאחר מכן במיוחד
בצילומים שהביא מסיור בברית המועצות.
את נשקו לא זנח קאפא עד יומו האחרון,
שבא עליו בגיל ,41 בשבוע שעבר כשעלה
על מוקש בקרבת הנוי שבהודו סין.
זכר ידידו של קאפא וחברו לעבודה
(המשך בעמוד ) 12

• התכונן לצימצום נסיעותיך כמונית. אס יתאמתו השמועות
על העלאת מחירי הצמיגים, אחרי עלית מחירי חדלק, יפחתו בשנה הקרובה במידה
ניכרת מספר הבקשות לרשיונות למכוניות פרטיות ומסחריות.
• מהפכה כללית עומדת לחול כאויר, כשיוחלפו בשנים הקרובות
האוירוניס הנוכחיים בסוג חדש של מטוסים שאינו זקוק לשדות־תעופה.
לא יהיו אלה הליקופטרים אלא מטוסים רגילים שיעמדו על זנבם וימריאו ישר
כלפי מעלה, בעזרת מנועים חזקים במיוחד. אוירוניס אלה יוכלו לחנות כמעט
בכל מקום ביבשה ובאניה, יתקדמו עם הצבא בלי צורך בהתקנת שדות־תעופה.
• גם הצלחות האגדתיות תהפוכנה׳מהזה *רגיל ב א האמריקאי
כבר החל לבנות צלחות ממונעות בכוח סילוני, שיוכלו לנוע לכל
עבר, להמריא במקום ולעמוד באויר.

• אם התפעלת מלחימתו היפה של גיכור דיאן-כיאן-פו,
כריסטיאן דה־קאסטרי, תשמח לראותו בקרוב על הבד בסרט קפיצה לגיהינום,
המתאר את המערכה האבודה. אלן לאד ישחק את הגנרל הגיבור.

• צפה לשערוריה רכתית לכשיכוא לישראל הסרט ״הגדול
כסיפורי תכל״ ,המתאר את חייו של ישו מנצרת. יש להניח כי הגוש הדתי
בישראל ירעיש עולמות, וכי המועצה לביקורת סרטים
שהסרטתו תתחיל בקרוב.

• כחורף הכא תראה

תאסור את

הסרט,

את מארילין מוגרו כמהדורה

משופרת, לכשיבואו סרטי הסינימסקופ הראשונים, ביניהם כיצד נישאים
למליונר, סרטה האחרון של מארילין לפני הינשאה. בתי־הקולנוע בארץ כבר
החלו בהכנת המסכים המתאימים.

• שיתוף הפעולה הצרפתי־איטלקי כסרטים, עומד להיפסק,
מאחר שהתברר כי מרבית התפוקה המשותפת היתה בעלת איכות ירודה.

a S n u n

ru n

נוצרים נמצאת עתה בנן
את ידידותה. מצד אחדי
רות ורוכלים ומצד שני

העתונות המצרית נחשבת לאחת הטובות בעולם. כתביה, צלמיה, עורכיה
עולים, למשל, ברמתם המקצועית על רוב חבריהם־למקצוע הישראליים,
יכולים להשתוות עם עתונאים אנגלים או אמריקאים. גם יכולתה הטכנית
של העתונות המצרית גבוהה מאוד. כי מלבד 20 מיליון תושבי מצרים
משרתת היא גם את שאר ארצות ערב.
בשני עמודים אלה מגיש העולם הזה מיבחר קריקטורות אשר לוקטו
מן העתונות המצרית. הקריקטורות נוגעות לכמה נושאים מרכזיים, שסביבם
התגבשה דעת־קהל רחבה במצרים, ובהשפעת העתונות המצרית, גם במדינות
ערביות אחרות.
העניינים הבינלאומיים, יחם המעצמות הזרות למרחב, ענייניה הפנימיים
של הליגה הערבית, המאבק עם ישראל — .כל אלה מספקים חומר שופע
לדקירות הציירים.

•ד חבשית לדמיון

מקום חשוב מאוד בשדה העתונות. אל־נהסאוור, אחר סאעה, אל־אתניין, אל־תחריר
הינם שבועונים ממדרגה ראשונה, בעלי תפוצה כוללת למעלה משני
מיליון גליונות. הריפורטז׳ות המצולמות שלהם יכולות להתחרות עם אלה
המופיעות בלייף האמריקאי או במאטש הצרפתי.
ישנו גם שבועון, רוז אל־יוטף* ,המשתמש רק בציורים. אין בו עמוד
אחד שאינו נושא קריקטורה או ציור דיוקנה של אישיות. הסיבה ברורה.
כי קריקטורה אינה רק ציור של חפץ או איש. באמצעות קוויה יכול
הצייר להביע את דעתו על אותו חפץ או איש, יותר טוב מאשר על־ידי
מאמר שלם.
למשל: אם הצייר אינו אוהב אמריקאים, יכול הוא לתאר את אייזנהאור
כמפלצת דוחה. אם הציונים הרגיזו אותו, מקבל כל יהודי בציוריו קווים
של דמות מתוך עלון נאצי.
בעמודים אלה נתנו מיטב ציירי הקריקטורות המצריים יד חופשית
לדמיונם. ציוריהם אינם משקפים, אולי, את הדברים כפי שהם. אולם הם
בבואה נאמנה למה שמשתקף בראי העקום המצרי.

במצרים, נמצאת ההשכלה הכללית עדיין בתהליך של התפתחות.
העתונות המצויירת, המגישה את החדשות בצורה קלה ונעימה, תופסת
IIIIIIIIIIIIIIMlIllllllltlHllllllllllllllHHWIIIIHIIlri

״כנרא

* תפוצתו 600.000 :

11111LLLLLLLLLLLI11111111

אין קללה גדולה יותר במצרים כיום מאשר: אימפריאליסט. על כן בל דבר
שמעצמות המערב עושות נראה בעיניהם כשלילי, או עוד גרוע מזה — נזגוחך.

מדינת ישראל היא יצור זר ומוזר בזירה המרחבית• שור
מלאכותי שחלקו האחורי אנגלי, חלקו הקדמי אמריקאי.

הליגה הערבית היא אנ
קובעים ציירי הקריקטו
אחד בעסקיו, איש אינו
על האינטרסים והתפק׳

הטבח המצרי מגיש את המנה העיקרית לחברי הליגה :
נייטרליות בין שני הגושים.

הטוריאדור :

איזה

מהשלושה

להרוג קודם?

במצב אשר בו חי העולם כיום, אין כמעט כל אפשרות לעמים
הקטנים להשמיע דבריהם. אילו התארגנו יכלו להציל את עצמם.

הגנרל הצרפתי לפרחי־הקצינים: חייל הוא רוצח או נרצח.
בלומי -הוא נשלח או לטוניסיה או להודו־־סין..

שלוש מעצמות המערב והאיש (מאו טסה־טונג) הקטן.

כל הלאומים (יהודים, נוצרים, מוסלמים) רוצים
בה: עצמאות לאומית.

דעת המומ

cשל או״ם: מפתח הארגז (פלסטין) כידי הליגה הערבית,

ב מדינ ה
(המשך מעמוד )9
צלם העתונות הותיק פאול גולדמן בשומעו
את החדשה בתל־אביב :״היה אפשר לצ פות
מקאפא שימות בצורה כזאת. הוא
היה צלם ללא־חת, רודף החדשות ביותר
שפגשתי אי״פעם. עדשתו היתד תמיד מ כוונת
למוקדה.״

שהוא, לכל מטרה שהיא. בעלי״הדירים סרבי
לציית לתקנות. המועצות־המקומיות המדור״
בנות על־ידי הדתיים הגישו נגדם תביעה
פלילית.
נראה כי יעבור זימן רב עד אשר תתברר
התביעה בפני טחנות״הצדק האיטיות. בינתיים
יוסיפו החזירים לנבור באשפתות ועורכי״
הדין יוסיפו לחטט בספרים, לחפש סעיפים
חוקיים חדשים, שישמשו כתחמושת להמשך
המאבק.

אברהם לייב זיפו׳ תעשיין גדול וסופד
מוכשר, היה אדם אמיץ׳ אולי אמיץ מדי.
בימי הכיבוש הגרמני של רומניה ומשטר
נזשמר־הביזל עמד בראש ההנהלה הציונית
בארצו. כשעלה על ארצו הדגל האדוב
ושליחי המפלגה באו להחתימו על פטיצית־השלום
של שסוקהולם, השיב בן ה״: 68
״זיסו חותם רק על מה שהוא כותב
בעצמו ! ״

תחרויות

ציונות
<23 שעות

מוסך ״הדיקן״

לתיקון מכיניות a׳ x׳ 1ו הו ד סון
דרך פתח תקוה, מול רח׳ נחמני, תל־אביב
הנני להודיע לכל לקוחותינו

שמספר הטלפון שלנו הוא

66702

בעל. סיג׳ו״ הרוצה בשרות יעיל, עם וזלקי־חילוף
מקוריים יפנה אך ורק למוסך !״הדיקן״

ב חי נו תסגרות

קורס מלא!
משרד החנוך.
למד בביתה בשעות הפנאי• ובצורה אינדיבידואליתי. המכון
מספק לך את כל חומר הלמוד (ספרי למוד׳ שעורים, מפות, תשובות
וכר) הדרוש עבורך. חבר מדריכים ומנגנון מנוסה עומד לרשותך
בדרך להשלמת השכלחך התיכונית והכללית.
השרות הניתן לתלמידינו הוא לפי המתכונת של המרכז העולמי
של המכון בלונדון, ובאמצעותו הוכשרו רבבות תלמידים במשך 18
שנות קיומנו בארץ לעמדות חשובות בענפי המשק השונים במדינה.
התיעצות אישית וטפול במשרדי בא־כחנו בערים !

נתניה ־

תל־אביב־שד.
רוטשילד . 15

חיפה־רחוב
הבנקים .5

לאור פתיחת הקורס המלא תוענק הנחה של 20 על שכר
הלמוד לנרשמים בחודש זה.

המכון העברי דהור<וה

כפקוחו של
המבון הבריטי
רח׳ בן־יהודה ,2
ת.ד ,1259 .ירושלים

קיווה אחד השובתים, ח״כ הפרוגרסיביס
אידוב כהן :״מי יודע? אולי ניתן פסק־הדין
רק כדי שאפשר יהיה לתת להם
חנינה ולשחררם מבלי שזה יתפרש כויתור
לציונות?״
הנפגעים, העיקריים היו הקומוניסטים
בארץ. הצטדק אחד מהם :״זה הכל מצוץ
מן האצבע. כל הידיעות הומצאו כדי להש מיץ
את המשטר הקומוניסטי ולשרת את
האמריקאים ! ״

חוק

לאחר שנות עבודת הכנה קפדנית, השלט עתה הקורם במלואו
ויש ביכלתנו להגיש הוראה בכל המקצועות של בחינות
הבגרות ושל בחינות המוקדמות לפי התקנון החדש של

רחוב הרצל 19

לא היה זה אומץ־לב בריא לבעליו.
לא מכבר נודע כי זיפו, ואתו כל עסקני
הקונגרס היהודי, עסקני הקרנות, העתי־נאים
הציוניים, עסקני הג׳וינט ומנהיגי
תנועת הנוער החלוצית הועמדו למשפט,
קבוצות, קבוצות, ונידונו לתקופות־מאסר
ארוכות. זיפו עצמו חתם את שמו ברשי״
מת״הקבלה של בית״הסוהר, אליו נשלח
למאסר״עולם.
פשעם של פושעים. כל הנאשמים
הואשמו באירגון מחתרת ציונית, קשירה
קשרים עם צירות ישראל וארגון עליה
בלתי״ליגלית. לא היתה זאת פעולה מכוונת
נגד השלטון הקומוניסטי בתור שמה.
אולם מאז חיסלה ממשלת רומניה את
ההנהלה הציונית ב״ 1949׳ הפכה הציונות
לפשע. ראשי הציונים הפכו, לפיכך, פושעים.
השבוע ערכו 41 עסקנים ציונים, יוצאי
רומניה, משך 123 שעון! רצופות, שביתת
רעב בבית״הכנסת הגדול בתל־אביב. הם
לא השלו את עצמם שישפיעו במישרין
על ממשלת רומניה. מטרתם היחד, ארובת־טווח:
לשכנע את הרומנים כי האסירים
לא יישכחו, להמריצם לחת להם יחס טוב
במאסר, על מנת שלא יישברו במרוצת
השנים.

נא להציא לי פרטים מלאים על הקורס
לקראת בחינות הבגרות. שמי כתבתי ...

חיטוט ח1־ר
החוגים הדתיים לא קיבלו אפילו את
האצבע של אישור חוקי״עזר עירוניים נגד
גידול חזירים. בכל זאת המשיכו לרציה
בכל היד, חיטטו בספרי״חוק עבי״כרס, ניסו
להעזר בסעיפים וסעיפי״סעיפים שונים וב אפשרויות
השונות לפירושם.
תוצאות החיטוט לא אחדו לבוא: בעלי
דירי״חזירים בבית״דגון, סרפנד וסביבות
ראשון־לציון הובאו לדין באשמה מוזרה
במקצת: ניהול מלאכה ללא רשיון. הנאשמים
לא קיבלו את הדבר ברצינות, הודו באשמה-
הזעיקו לעזרתם עורכי״דין רק כאשר הובר־להם
שנוסף על תשלום הקנסות יאלצו גם
לסגור את הדירים.
עורכי־הדין בחרו ללחום בתובעים בנשק
שלהם. גם הם התמחו בפירוש מלות־חוק
הגישו ערעור בטענם שגידול״חזירים אינו
מלאכה אלא עסק.
תותחככד. אולם לשוללי״החזירים
לא היה איכפת: מלאכה או עסק — החיות
הטמאות מוכרחות להעלם מעל פני הארץ
הקדושה. הם לא חיכו לערעור׳ הפעילו
תותח כבד: האפוטרופוס על נכסי הנפקדים
הוציא צו הריסה על דירי״החזירים הנמצאים
באדמותיו.
מאז התפתח הקרב תוך חילופי־יריות
מהירים. בעלי־ד,דירים הגישו ערעור נופף.
מתנגדיהם קצרי־הרוח הפעילו את תקנות
ההגנה למניעת רווחים מופקעים, לפיהן נאסר
על הנתבעים להחזיק חזירים בכל מספר

טול ט לו? ?
בלהה פפרבאום לא האמינה במזל. במ קומה
הצטרפה אחותה, בת ה״ , 10 לאלפים
שנהרו לקפה רביירה בבת״ים, כשבידיהם
תלושי״הקבלה של תחרות ארטיק. כעבור
שעה רקדה הקטנה מרוב התרגשות: ה אחות
הספקנית זכתה במקרר חשמלי. לא
יהיה כל קושי להתקינו: אבא הוא
חשמלאי.
נערה שניה שהחמיצה את הטכס היתד,
שלומית טמשה, בת ה״ ,8בתו של נהג
צרכניה בשיכון הוותיקים, רחובות. כש קראה
אמה למחרת היום בעתון כי זכתה
בפרס הראשון, נסיעה לבלגיה, לחמה ה שמחה
באכזבה: האם העדיפה את המקרר.
שכרהסכל נו ת. שום תחרות שנערכה
אי״פעם בארץ לא עוררה התרגשות צי בורית
כה רבה כתחרות״הענק, שתוכננה
על״ידי המוסד הישראלי להסברה ציבורית
ונערכה, בשלבה הראשון, במשותף על־ידי
מפע׳,י ארטיק ומערכת העולם הזה. על
אף התערבותו צרת״העין של היועץ המש פטי,
והשמצות לא״מעטות של עתונאים
מפורסמים, לא נרתע הקהל 21937 :איש
מילאו את השאלונים, האמינו במזל יב״
כשרונם, הוסיפו ללקק את שלגוניהם
בסבלנות.
הסבלנות היא כדאית. אמנם, ועדת ה שופטים,
שכללה את ראש עירית בת״ים,
יגאל מוסינזון ועורך העולם הזח, התקשתה
בבחירת הזוכים. התשובות דדו
ארכיון עשיר של פולקלור ישראלי. לבסוף
בחרו בדרך הוגנת: בין 532 התשובות
הטובות ביותר נערכה הגרלה על 100
הפרסים העיקריים, כל שאר המשתתפיב
קיבלו פרסי״תנחומים.

תל־אביב
רוח שחורה באה
בצהרי אחד מי-מי השרב הכבד ירד
על צפון תל־אביב מסך פתאומי של פיח
כבד. הוא חדר לדירות הקומות העליונות׳
השחית כבסים נקיים׳ סדינים, שמלות וח ליפות,
לא פסח גם על צרכי מזון שנזדמנו
כדרכו. לאחר חקירה קצרה נתברר לתושב־צפון
העיר כי מקור הפיח בארובות תחנת
החשמל רידינג.
התל־אביבים המפוייחים מחו לפני הנ הלת
חברת החשמל, זכו להסבר מקורי :
,,רוח חמסין שנשבה לדרום סחפה עמד.
את הפיח.״ את, הסיבה האימיתית ידעי
עובדי תחנת רידינג: מקור הפיח לא
היה במשב רוח פתאומי, כי אם בקלקול
שחל במבעירים האמריקאיים החדישים ה מסייעים
להפוך לאנרגיה ׳חשמלית את הדלק
המניע אה שתי ד,טורבינות החדשות ש הורכבו
השנה ברידינג.
משך עשרים השניים האחרונות השתמשו
ברידינג במבעירי בובקופווילקוס הבריטיים.
כשהוכנסו השנה טורבינות 50 אלף כוח-
סוס החדשות מתוצרת ג׳נרל אלקטריק
האמריקאי, נתבקשה חברת החשמל על״ידי
משרדי האוצר והפיתוח מממני הקנייה
מכספי ההענקה האמריקאית, להשתמש ב ציוד
אמריקאי׳ חברת החשמל רכשה סב־עירי
דוודים אמריקאיים, קיבלה עבורם
אחריות של עשר שנים. עשר שנים אלה
נמשכו בדיוק עד הנסיון הראשון בשביע
שעבר כאשר ד.,מבעירים החדשים לא שרפו
את הדלק כהלכה, הזרימו ענני פיח לקומית
העליונות של בתי צפון תל־אביב.
תרמיות קדלילטק• ה*דול
אמולל קרלינטקי ילך תמיד בגדול־ת.
כשהכיר את הועדה הציבי,ית ל ר־׳הל
העולם חזה 67״

הימי לישראל להקמת מוסד לנערים עזו קרלינסקי לא הסתפק בדירה זאת, החליט אצלאזרחית בים, צחק לתכנית הקמת מוסד לארבעים לשכור דירה נוספת, הפעם
ילד, הציע מוסד ל־ 600 ילד בתקציב של פשוטה סוניהשפירא.
אלף ל״י לילד לשנה. הוא הבטיח לממן
שפירא חקרה אודות קרלינסקי. ההמלאת
הכל.
הועדה הציבורית התלהבה מקרלינסקי, צות היו מצויינות. קרלינסקי נודע כאיש
הפגישה אותו עם שר החינוך והתרבות המסחר וכחברם של גדולי המדינה• נחתם
חוזה שכירות לשנה אם כי קרלינסקי
פרופיסור ׳בן־ציון דינור. גם השר התפעל
מהמיליונר, לדברי עצמו שותף בית החרו הבטיח את דמי השכירות רק בעתיד, אך
שת למלט שמשון, קרוב ראשוני הישוב, באמריקה וב־ 600 דולרים.
נכדו של יחיאל מיכל פינם ואחיינו של דוד
בזאת לא נגמר תפקידה של משפחת
ילין. השר הבטיח את מלוא העזרה.
שפירא. אבי שפירא, הבן הבכור, קבל
הוא לא ידע כי משפחת קרלינסקי התכחשה משרה והבטחה ל״ימשכורת אנגלית״ (300
מזמן לארנולד, שגרם לה צרות אינסופיות ל״י לחודש) ,החל עובד אצל הכל״יכול.
בהרפתקותיו, ושלא היה לו שום קשר לא
כיצד לחפור חייט. בולמוס קר-
עם המשפחה ולא עם מפעל שמשון.
לינסקי הלך והתפשט. כל פוגשיו השתדלו
״ טו כ ש אי נ ך יו ד ע פרופיסור די להדחק לדל״ת אמותיו, לראות בזיו פניו,
הלצותיו.
לצחוק לשמע
נור מינה שניים מפקידיו כמקשרים בין
משרדו לזה של קרלינסקי ששוכן על״ידי
קרלינסקי לא קימץ בזיו פנים או בכל
השר במשרד אגף החנוך בתל״אביב. הוכנה
תכנית לימודים למוסד, מנהלים ומורים זיו אחר. הוא נטע תקוות אפילו בלב
הגישו בקשות להתקבל במוסד הגדול ש החיים שלו, הבטיח לו בדים משובחים,
יוקם הודות לרוחב לבו של המליונר הדגול. אחר שלווה ממנו כ־ 500ל״י. החייט האמין
ללקוח שחליפותיו נתפרו על־ידי טובי
כידוע אין מוסד ללא קרקע. הועדה
הציבורית שדרשה בזמנו מהקרן הקיימת החייטים באנגליה, נשאו את תאריכי תפילישראל
25 דונם בלבד למען המוסד ולא רתם וראשי תיבות בעליהם.
נענתה׳ ניגשה הפעם למשרדי הקרן בלויית
קרלינסקי דאג גם לאשת החייט, ברוניר
המליונר. הפקע הגבוה כבר שמע על לנדסמן, קיבל אותה לעבודה כמזכירתו.
המליונר, הוא גם ידע על משפחתו המכי״ בהזדמנות אחרת נעץ עיניו במקל״משענת
בדת, פנה אליו :״האם יודע אתה עברית?״ מהודר שנשא אחד מלקוחות החייט, הביע

רצונו להיות בעל מקל דומה, סיפר על יום
״טוב שאינך יודע׳״ אמר הפקיד ופנה הולדת קרוב. לנדסמן הביאה שני מקלות־למלויו,
החל מטיף להם מוסר :״כיצד שנהב לבחירה.
קרלינסקי בחר בשניהם.
העזתם לחלום על בית״נוער בלי תקציב ׳.
אילמלי מר קרלינסקי לא היה לכם מוסד.״
הבלש המודרני. אבי שפירא נשלח
למסע לקיבוצים, הודיע בשם קרלינסהי,
175 דונם הוקצבו מיד.
הפילנטרופ הגדול שתרם׳ כביכול, חצי
״ אני י כו ל ל עזו ר 175 דונם אדמת
החול הוקצבו על־ידי קיבוץ פלמחים על מיליון לירות להקמת מוסד לילדים. כ*
חוף נס ציונה׳ שלא ראה את הסגת הגבול קרלינסקי מוכן להלוות כספים ברבית נמו בעין
יפה. הוא התקשר עם קרלינסקי. כה לתקופות ממושכות, כמובן למטרות
פרו׳דוקטיביות בלבד.
קרלינסקי הסתכל על הבחורים השזופים
לתור הארוך של אנשי העסקים במשרד
ומיד נשכחו המוסד והקרקע.
החינוך בתל״אביב נוספו גם אנשי קיביץ.
תשימו

אמר קרלינסקי הגדול :
התור היה יכול להמשיך ולגדול לולא
לב לזה׳ אנחנו שכנים. אם יקום מוסד, קיבוץ קדמה הדרומי שחתם על שטרות
נעסיק אתכם ...דרך אגב, אני יכול לעזור בסך 30 אלף ל״י לקרלינסקי שהבטיח
לכם במכונות.״ הבחורים חתמו על שטרות לבוא, לברר פרטים נוספים כעבור ימים
בסך 20 אלף ל״י.
מספר. קרלינסקי לא בא, הקיבוץ התקשר
כשחזר מפלמחים החליט קרלינסקי למצוא עם דוד אלמוג •׳ מנהל משרד החקירות
לעצמו דירה חדשה בתל״אביב. הוא שכר הפרטי ארגוס.
תוך יומיים של חקירה מאומצת איתר
את דירתו של ציר ישראל ביוגוסלביה,
שופט מחוזי לשעבר עזרא יורן. לדירה אלמוג את כל עסקי קרלינסקי, הגיע לגי החדשה
היה זקוק משום שאזניו המליו״ לויים מפתיעים :
נריות לא יכלו לסבול את רעש הבנין
• קרלינסקי, נ^מעהלי שמשון, הוא
סמוך לדירתו הקודמת במזרח תל״אביב. סרג׳ קרלינסקי. ארנולד אינו מוכר בשים
מוסד כמסי. הוא רק אדיו

אות קין

של סרג׳,

• השטרות שנמסרו ל׳
קרלינסקי נמכרו על ידו
בשני״שליש מערכם.

תשלום קיבוצי.

מוג
החליט לטמון מלכודת
לקרלינסקי במשרד לעסקי
פיננסים ברחוב נחלת בנימין
התל־אביבי. קרלינסקי הביא
לשם שטרות באלפי
לירות למכירה. ה״קוניב״
הספיקו לבדוק רק חלק
מהכסף והשטרות, סגרו את
היתרה בכספת, ביקשו את
קרלינסקי לשוב למחרת׳ לא
לשכוח להביא עמו שטרות
נוספים.
קרלינסקי לא שכח. למח רת
בעשר בדיוק הופיע במ כונית
m 3חדשה ושכורה
(מחברת השכרת מכוניות
מקומית) .אחריה הופיע טנ דר
עמום בחורים שחומים
ופרועי בלורית. הם החליפו
מלים מספר עם קרלינסקי,
נכנסו, מחככים ידיים מה נאה,
לקפה פלטין הסמוך.
הבחורים היו אנשי פלמחים
שהבטיחו׳ לקרלינסקי את
המגיע לו אם לא יקבלו
את המגיע להם. בצאתי
מן המכונית הבטיח קד״
לינסקי להחזיר, לא חזר•
כי במשרד פגש את מלווה אלמוג
דוד

,,לפתות תיק? לסגור? לפתוח? לסגור?
לפתוח ז לסגור? לפתוח? לסגור? לפ...״

העולס הזה »67

* שהתפרסם בין זורות
צעייי הארץ בספרייתו השבועית
הבלש הן וודוני.

איך לא

n r mשחקן p in w n

החבר טלי יורם החליט להיות שחקן תיאטרון. זה בא אצלו, כמובן, מרגש
נחיתות, כמו שכל הדברים הגדולים באים מרגשות נחיתות. פשוט, הוא נל כך
התבייש שהוא בחור מוכשר עד שהחליט להפטר מהתסביך הזה.
אז קודם כל הוא הלן לבית־ספר לתיאטרון, מפני שקודם כל צריך ללמוד.
שם הוא למד ארבע שנים דיקציה, ואם תשאל אותו היום מה השעה, תשמע את
התשובה באופן ברור עד למרחק של קילומטר, בערך.
אחרי זה הוא התחיל לקרוא ספרים. הוא קרא הכל, מיוש ועד שקספיר.
שערותיו התחילו להלבין, והוא נוכח שבעצם הוא רק מתחיל ללמוד. אז הוא
התחיל לקרוא ספרי פילוסופיה, מפני שאמן לא משכיל דומה לפרה שנותנת ו אבקת חלב.
אחרי זה הוא התחיל ללמוד מוסיקה, וזה הלך לא רע. עד, היום הוא יכול
לשיר בקול שני. וזה כמובן נתן לו דחיפה ללמוד ציור, מפני שבבל תיאטרון הגון
יש תפאורות. ומכאן מוליכה הדרן באופן טבעי ללימוד חכמת, הפנטומימה, בשביל
שיבינו תמיד, אפילו באולם רועש, אפילו עם טכסט גרוע rip ,הוא רצה להגיד.
כעבור עשרים שנות לימוד הוא התיצב בתיאטרון ואמר: תנו לי תפקיד.
קראו לו לבחינה, וביקשו אותו להציג איך אותלו חונק את דסדמונה. כשהוא
שמע את זה הוא התעלף. הוא שנא אלימות.
אחריו בא לבחינה יוסקה הפושט, לשעבר קצב באטליז ע״ש סטניסלבסקי.
הוא הרג את דסדנזונה במכה אחת•
״איזה כשרון ׳״ נאנחו הבוחנים וניגבו. את הדמעות גם הקהל בכה. היום
הוא שוער בנבחרת התיאטרון.
התזלעים

לאיש אחד היתה תולעת כרץ, אז הוא מת תולעת הכרץ יצאה ממנו, ופגשה
את תולעת הקברים.
— בוז לן! — אמרה תולעת הכרץ — תולעת קברים עלובה, פחדנית, מזוהמת!
מה שמים כל החיים שלן, תולעת נבזה, זוללת מתים?
— בכל זאת — התנצלה תולעת הקברים — לפעמים מזדמן מת שמן.
— מה את יודעת — אמרה תולעת הכרץ בזלזול מוחלט — החיים שלן גס
כן חיים? נסית פעם לזחול בבטנו של איש חי? ובכלל את שרץ מזוהם, מדרן
לכל כף רגל.
— מה לעשות — אמרה תולעת: הקברים — גס תולעים׳ רוצחות לחיות,
מוכרחים להסתגל לדרישות החיים 1בואי, אחותי, גס בשבילן נמצא מתים, נחיה
כצנע — לא כמו אריות, אבל כמו תולעים שמנות.
— החיים — צעקה תולעת הכרץ — החיים קו ר צי ם וקוסמים לי ! בתון כל
בטן אנושית יש שפע של רקבון חי ותוסס, אלן באומץ לקראת גורלי !
והיא הלכה לחפש לה איש חי, ותולעת הקברים נשארה לבדה עצובה.
llllflnMtl1m1llllllll!ll!lllllllllllllllllllllll!IIIIIIIIIIM

שני אנשי קדמה ושני סמלי משטרה. רק
אחרי שלושת רבעי שעה יצא אל אנשי
פלמחים, הפעם בלתי שוטרים. הקיבוצניקים
לא התמהמהו, שילמו לקרלינסקי את ה מגיע,
בסנטרו.
מקצוע: קברן. תחנת המשטרה הש חירה
משך שעות מנותני עדויות: מזכירי
קיבוצים שסיפרו על עיסקי שטרות! אבי
שפירא שגילה עתה שאמו לא קיבלה פרו טה
ושלו עצמו לא שולמה משכורת מכיתן
שחדשיים הראשונים של עבודתו נחשבו
כסטא ג׳ .חלומו של החייט להיות, כמוב טח,
מנהל מוסך שמונה״קומות נגוז, ואשתו
נאלצה להסתפק במקדמה של מאה ל״י
שקבלה על משכורתה כמזכירה.
כשהובא קרלינסקי למעצר, אחר שלא
הצליח לגייס אפילו אלפיים ל״י דמי ערבות,
אותם דרש השופט אחר שצימצם
את דרישתו הראשונה, ארבעת אלפים ל״י,
נזכרו רבים בשאלה שהיו רגילים לשאיל
את קרלינסקי בנשפי החברה הגבוהה :
״מה מקצועך, בעצם?״
קרלינסקי היה עונה בצחוק :״קברן!״׳
מסביר :״אני קובר במדינה הזאת 60
אלף ל״י לחודש הוא שכח להוסיף
כי ככל קברן טוב קבר אם לא אחרים,
לפחות את כספם.

דרכי אדם
ש נכון T3« 1לא 1131
דוד בן־גוריון פרץ בבכי מר. חום
השרב הלוהט חדר גם לצריף העץ, התיש
את כוחותיו. היתושים עקצו את פניו
מבלי רחם, השאירו עליהם כתמים אדומים.
וזה כמה שבועות שלא באה לפיו בננה
הגונה. דוד בן־גוריון לא היה איש שדה־בוקר׳
כי אם תושב צעיר למדי (ארבעה
חודשים) של גני התקווה, פתח״ תקווה.
אביו, לאזר ווכסלר, זיכה אותו בשם
המקורי הזה, קיווה להקל בכך על חייו
ועל חיי התינוק. תקוותו לא התגשמה
וכל שזכה בו היה מכתב ברכה מראש
הממשלה לשעבר.

ווכסלר לא נרתע, ירד חודש אחר ברית
המילה של דוד בן־גוריון לשדה־בוקר
הרחוקה 100 קילומטר מגני התקווה, נפגש
עם דוד בן־גוריון הראשון. הוא הזכיר
לו את הקרבה השמית, ביקש עזרה להע־סקתו,
על״ידי הקצאת רשיון למקצוע ה לאומי,
בעלות קיוסק.
בי. ג׳י. הצטער מאד, הסביר לווכסלי
שעלה לפני ארבע שנים מרומניה אמיתה
ישראלית :״עכשיו אינני ראש ממשלה.
איני יכול לעשות דבר עבורך.״
ווכסלר נוכח לדעת שהשם שהעניק לבנו
לא שינה את מזלו, לא העניק לו זכויות
מיוחדות. גרוע מכך, צליל השם בבית
העכיר את מצב רוחו, הזכיר לו את פגי שתו
העקרה בשדה בוקר. בשבוע שעבר
החליט ווכסלר על פתרון מרגיע: על״ידי
הודעה בילקוט הפרסומים הממשלתי מם׳
348 הפך דוד בן־גוריון ווכסלר רשמית
להירש ווכסלר.
בינתיים משיכה האם
נוק מותק בן־ גוריח,
בתינוק פשוט מהרהר
ואת, להחליף את שם
למשה שרת.

סמילט לקרוא לתי״
והאב המכנה אותו
אם לא כדאי, ביל
ילדו בשנייה, הפעם
דת שגיאות גסות
יעקוב ווייס התהלך ללא עבודה למעלה
מחצי שנה׳ מאז פוטר משרתו באגודה
המסיונרית, החברה האיבנגלית. העברית,
בירושלים: שגיאות הכתיב שלו באנגלית
זיעזעו את מנהל״החברה, אלברט בונק.
לפני שבוע נכנס יעקוב למשרד״הדתות,
ירושלים, ביקש ראיון עם פקיד גבוה, הציע
לו לקנות מכתב מסויים במחיר עממי —
50ל״י. המכתב היה קצר, אך שווה את
הכסף: בונק חתם בו על קבלת 1500ל״י תמורת התנצרותו והגירתו לקנדה של
אברהם ציון אברהם.
הפקיד קפץ על המציאה: סוף סוף הוכחו
עיסוקי המיסיונים בישראל בשחור על״גבי
לבן.

A ia n נעל ישר

לגבדn 1
דגבדים
ל • ל-ד י

איכות משובחת
מבחר גד ול
מ בי תהח רו שתלצר פן!

ת ל -אביב, רחהגליל t e l a v i v , h a g a l i l 5T. 2 - 4
ע״י רדתרונרד ך ןבדרנלדי ת j s / A f t c e n t r a l b u s STATION

כך נוטעים באגד ישיר
סע בנוחיות בישיבה__

ב מדינ ה
חיוך נוצרי. כעבור שעה קלה נעצרה
מכונית־משטרה ליד משרד החברה האיבנ־גלית
במוצררה. אלברט בונק קיבל את
אורחיו בחיוך נוצרי שקט. לא, זאת לא
היתד, חתימתו: הוא לא היה חותם על
מכתב מלא שגיאות כה גסות. אמנם הש גיאות
היו מוכרות לו: הוא חשד שהמחבר
האמיתי הינו פקידו לשעבר, יעקוב ווייס•
כאשר הציע בונק לעיין בכמה מכתבים
שכתב במו ידיו, הוברר לקצין. החוקר ללא
צל של ספק שהקבלה מזוייפת. הוא ביקש
סליחה׳ רצה לעזוב את המקום, אך בונק
עצר אותו בחיוך אמור לי, ידידי, מאימתי
מקבל המיסיון כסף תמורת התנצרות?
הרי עד כה טענו שאנו משלמים סכום גדול
חמורת כל נפש הנופלת ברשתנו.״
השבוע הוציא שופט־השלום יהודה כהן
פקודת־מעצר נגד יעקב ווייס באשמת
זיוף־מסמכים והוצאת כסף בטענות־שווא.
פניו החוזרים של הצעיר היו מוכרים לשופט.
היא שיחרר את ווייס בערבות לפני חודש
ימים, כאשר הואשם הצעיר בכתיבת מכתב ׳
איום לאלברט בונק :״אם לא תסתלק
מן הארץ מיד׳ תקבל מולדתך, קנדה׳ את
גופתך בארון־מתים, הזהר — אין זה
איום־שווא.״
גם אז זיהה אותו בונק — לפי שגיאות״
הכתיב שלו.
א מני

דרבו של סבא

עברית־אן גלית־צרפזזית
בו יהודה 74 תל־אביב.
קדימה
בבית הספר המעולה לשפות
בהדרכת מורים מדופלמים לקבוצות קטנות
קיימים קורסים למתחילים, מתקדמים ולמתלמדים

הורים

בכל שעות הבקר והערב.
iלתלמידי כתות ד, ה ,ו, ז ,ח של בתי ספר יסודיים אנו מקיימים
קורסים מיוחדים לאנגלית בשעות 3—4 4—5אחה״צ•
פרטים והרשמה 9—12 לפנה״צ 4—9בערב פרט ליום ששי.

הי ש

ל ד וכאבי...
בגב, בברכים, בכתפיים או בפרקים?

״רפא״

״־ רח׳ שלמה המלך

,103

ת ד ־ א ^ ג טל 24495.

כריכות
מי־מרפא
חבישת בוץ במו כקרלסבד
וישי או טבריה כמו כן אמבטיות ערבול Whirpooi bathחדי זיעה טורקי /
מחלקה מיוחדת לאיכשור ע״י התעמלות רפואית, מסג׳ וריהביליטציה
המוסד היחידי מסוג זה בארץ /מחלקה לסובלי ריימטיזם /עומד
תחת הנהלה ופקוח רפואי

הילד הפלונסקי גילה את כשרונותיו
בגיל צעיר למדי. כשהגיע דוד טושינסקי
לגיל שבע צייר וכתב שירים. כשהגיע
לשתים עשרה, השתלם בנגינה על הכינור *.
כשרונות אלה לא מצאו חן בעיני אביו
!5־,חייט, שהיכה את דוד על ידו הימנ״ת
על מנת לגמלו מאמנות הציור. התוצאה :
דוד החל מצייר בידו השמאלית, מצייד
עד היום בשתי ידיו.
מלבד תוצאה זאת לא הביאו המכות
האבהיות כל תועלת. דוד החליט ללכת
בדרכי סבו, שהתפרסם כמעטר אמן על
קלף, למד ציור תוך כדי עיסוקים לשם
פרנסה בספרות׳ שטיפת כלים ותפירת מכ נסיים.
שבוע אחר שקיבל, בגיל שבע עשרה,
את תפקיד מזכיר אגודת החייטים העירונית,
קיבל גם את פרסו הראשון כצייר צעיר.
משך עשר השנים הבאות עסק דוד
בציורי קיר, מים ושמן, נדד לרוחב מזרח
אירופה ואסיה, עד שהגיע בשנת 1946
לפאריס כפליט מלחמה. יחד עמו הביא
לפאריס גם את יעודו החדש בציור, עיטוט
מיניאטורות.
בשנה הכאה: אוסטרליה. בניגוד
לאמני המיניאטורות הנדירים לא עיטט טי-
שינסקי על חרסינה, שנהב או נחושת
רקועה, הסתפק בנייר או בקלף, עליהם
הוא קובע בטוש שחור את ציוריו הזעי רים.
לאמנות זו עבר טושינסקי בשנות
המלחמה כשהנציח את מאורעותיה,ן על
פיסות נייר ששטחן לא עלה על כמה סנטי מטרים
מרובעים, מה שהקל מאד על הח״
באתן בכיסיו.
בפאריס, בה התידד הצייר הצעיר ()37
עם גדולי וותיקי הציור כפאבלו פיקא־ו,
סלבאדורו דאלי ומרק !:אגאל נעשה טו־שינסקי
לחביב הקהל האמנותי. קהל אחר
עליו התחבב היתה המושבה הישראלית
בבירת צרפת, לה שימש כפטדון־עוזר.
תוך מגע עם הישראלים למד את הלשין
העברית, החליט לבקר בישראל. החלטה
זאת ביצע השבוע, בדיוק חודש ימים אחר
שזכה בפרס ראשון בתערוכת ציור רשמיה
צרפתית, בה נמכרו תריסר מד,מיניאטורות
שלו במחיר׳ ממוצע של 50 אלף פרנקים
( 300ל״י) האחת.
בהגיעו ארצה יצא דוד טושינסקי לפתח־תקוה
בה הוא פתח את תערוכתו היש ראלית
הראשונה. לאחר מכן ישוב ויעטט
מיניאטורות׳ הפעם בסגנון מזרחי תוך הד גשת
נושאים ישראלים. טושינסקי, שהוזמן
לבקר בשנה הבאה באוסטרליה, ליותר
מאוחר לארצות מרוחקות פחות, יציג ויעטט
בכל העולם, יקבע׳ כנראה, את אולפנו
בארץ.
* דוד פלונסקי אחר שהתפרסס בהת־בגרו
; דוד בן־גוריון.
אנשים סכין \ילורו ושעון ו הב
כשנזדמן הרמטכ״ל, משה דיין, לקפה
הסטודנטים הירושלמי ניצן ורצה להשאיר
פתק לחברו מצא פתרון מקורי לבעיית
מחסור הנייר: הוא קרע פינה ממודעה
שהיתה תלויה בקפה, השתמש בה לשם
•כתיבה.
פוליטרוק הפלמ׳׳ח בני מה רשלן לא
היה זקוק לנייר, כי אם לסכין גלוה.
כשנשאל מדוע השמינו פניו, הסביר :
,,צריך להתגלח״.
מארגני טכס גילוי אנדרטת איש אצ״ל
דב גרונר הקציבו למי שהיה ראש לח״י
נתן פרידמן־ילין מושב אחד על הבמה.
פרידמן־ילין ביקש מקום נוסף על הבטה
לחברו למפקדה יצחק (הרב דב שמיס
יזלניצקי * .כשלא נענה נעדר בשעת
הטכס מן הבמה, עקב אחריו יחד עם
יזרניצקי מבין הקהל.
אחר ארבעה חדשים בהם עודד על־ידי
א־יפי מכתבי מאזינים סיים ותיק הבימה
יהושע כרטונוב את ממושך מבצעי
קול ישראל: הקראה בפרקים שבועיים
של דון קישוט.
שעה שהמבקר התיאטרוני רב בר מל״
כץ הירצה לפני קהל תל״אביבי על שני
המחזות המקוריים החדשים, י חשבון חדש
וליל סופה, הוצג מחזה שלישי בדירתו :
פורצים חדרו לבית בשעות הלילה, לא
באו על חשבונם. הם נאלצו להסתפק
בשעון זהב, מזכרת אורחת דרום אפרי קאית.
משה
שמיר עמד בשבוע שעבר על
הטעם הקלוקל של הקהל מבשרו ודמי.
סיפר הוא לחברים :״אפילו בתי מסרבת
לשתות חלב טוב, משתגעת אחרי סוכריה
צבעונית שאין לה ערך.״
תחבולה מקורית להפצת ספר שיריו
הראשון, ברושים לבנים, מצא המשורר
השמנמן והמזוקן משה דור: לידי ידי דיו
הרבים־מאד, להם הוא חייב כסף
רב־מאד, הוא תוחב בחיוך טופס של הספר
שיצא זה עתה• ,מודיע בפסקנות :״החוב
הצטמק בלירה ורבע !״
כשר,וזמן חיים כהן למסיבת בוגרי
המחזור הראשון של הפקולטה ;׳משפטים
באוניברסיטה העברית הופיע עם בת לוייה
מתאימה :׳ מזכירתו רות פריימן, בוגרת
המחזור אף היא (על פעילות אחרת שלי
היועץ המשפטי חיים כהן, ראה במדינה)

אמן דוד טושינסקי
אחרי שטיפת כלים 50 ,אלה פרנקים

קארל

קונסול אוסטריה בישראל,
הארטל, לא הסתפק בפעילותו הדיפלו מטית.
ספריית פועלים פרסמה השבוע את
הכרך הראשון של ספרו הידוע, עולם
הדברים הגדולים והקטנים, בו מפרט הראטל
את קורותיהם של כלי בית כה חיוניים
כשעון וכסכו״ם.
* כשביקשו הבריטים אחר יזרניצקי, מגי
מפקד לח״י, גידל זה זקן, הציג עצמו
כהיב שמיר. התחפשות זו לא ע!זדת לו
ביום השבת השחור 29 ,ביוני , 1946 כאשר
זוהה סל-ידי ב^שים בריטיים.
העולם הזה 867

מכל
החי טעות טאקטית
בהלסינקי׳ פינלנד, נכנם ה&מונה על חי נוך
ילדים דפקטיביים בטעות לבית־הספר
לפרחי קצינים׳ הושלך משם החוצה אחר
שהביע את תקוותו כי ״הילדים יתגברי
על פיגורם השכלי ויהיו אורחים בריאים
ונורמליים.״

הצינורות הגונקובד׳
בפלמחים ראה ילד מבארי הנגבית את
הים לראשונה׳ הזעיק את הגננת :״הגידי
לחברים שצינור המים נשבר.״

חדלנהגיא!
בצ׳יקאגו׳ ארצות־הברית, קיבלה אילץ

ברית־המועצות
המכונית מעבר למסר
בשנת 1954 שוב לא מייצרים בתי״
החרושת הסובייטיים מנועים לטראקטורים•
טאנקים ומטוסי״קרב בלבד. מאות אלפים
ואולי מיליונים של מנועים מיוצרים להר כבה
במכוניות נוסעים פרטיות, שייצורן
בלבד*.

עלה בשלושים אחוז בשנה האחרונה
מכוניות אלה אינן מוגבלות לפקידי ממשלה
גבוהים, עסקני מפלגה ואמנים מצליחים-
כורה פחם חרוץ (המרויח כ־ 450ל״י
לחודש) יכול לרכוש לעצמו את מכונית
הנוסעים העממית מוסקביטש׳ בעלת ארכעה
המושבים וארבע הדלתות, במשכורת של

מכוניות צים ומוסקכיטש (למעלה) ,פוכדה וצים
גם לכורי פחס
גרנד 16 ,׳ את שעור הנהיגה הראשון׳
סטתה כדי לא לדרוס כלב, התנגשה במ כונית
שהתדרדרה לתוך שורת פחי אשפה׳
שנפלו על מדרגות רעועות שהתמוטטו וה עירו
את השכן בקומה העליונה שיצא
מדירתו לשמע הרעש׳ נפל לקומת הקרקע
ונקע את כתפו.

והרטב ת לר ע ך כמוך
בתל״אביב גילתה עולה חדשה כי חברתה
בתור לחלוקת מנת הדגיס קרובה להתעל פות
מפאת השרב׳ ביקשה ״מים׳ מים,
התעלפות״ זכתה לדלי מים בפניה היא.

הבל למען הילד
בוושינגטון פקד שודד על מוכרת בחנות
להרים ידיה׳ הריק את הקופה, אמר באנ חה
:״איזה דברים איומים שאדם חייב
לעשות על מנת להביא לחם לילדיו ה רכים

שב ת חלקלקות
ברמת״גן נקרא קצין משטרה גבוה ל תווך
בין שתי מחליקות״קרח, שאחת גנבה
שעון מהשנייה, הצאח להחליק בסכסוך
הפנימי, שוכנע להשאר ולחזות בהחלקה
על הקרח.

הצימוק, ש ב עו 31ה
בירושלים, קנה אדם שקיק אבקת״אפית.
מצא בתוכו משפחה שלמה של מקקים,
חולל שערוריה, קיבל תשובה קולעת מפי
החנווני :״מה הרעש? תעביר את האבקה
דרך מסננת ותשתמש בה.״

משחק הוגן
בלוס״אנג׳לס ׳ארצות״הברית התלוננה מרת
פילים מורים במשטרה כי בכל פעם שבעלה
לשעבר, אלברט׳ מביא לה את סכום המזונות
החודשי׳ הוא מתעקש לשחק אתה בקלפיס׳
מנסה לזכות בכספו בחזרה.

הפסקת אוכל
באל פאזו, ארצות״הברית׳ פרצו גנבים
לבית״קפה, הוציאו אווז מתוך המקרר, סייגי
אותו ואכלו אותו בו במקום.

חדשיים. בעיר כורים עשירה כסטאלינו ה אוקראינית
(אוכלוסיה 480 :אי;ף) נמ כרות
שש עד שבע מאות מכוניות לחודש.
שלושה סוגי מכוניות אחרים הנפוצים
בברית״המועצות הם הפובאדה המהודרת
יותר, בעלת חמישה המושבים, העולה 10
אלפים רובלים (כ״ 1100ל״י) ,הציס הששה־מושבית
והציס השבעה־מושבית. שתי המכוניות
האחרונות ממלאות תפקידים מיוח דים.
הציס׳ הדומה לשבלולט, משמשת
כמונית בערים הגדולות והצים, שהיא הע תקה
כמעט מדוייקת של_ הפאקארד הישן׳
משמשת להסעת חברי ממשלה, פקידים
ועסקני. מפלגה חשובים .׳;בוצה אחרת של
נוסעי ציס הם אורחים נכבדים ועיתונאים
זרים. לאלה מביניהם החושבים לחטוף צי לום
בשעת נסיעה בצים כדאי לזכור כי
ליד הגה הציס מצוי כפתור המאפשר לנהג
לסגור את חלונות המכונית ולמנוע את
הצילום הגנוב.
כלי קישוטים. המכוניות הסובייטיות
הן על־פי־רוב העתק של מכוניות גרמניות
(הנזוסקביטש) ,אנגליות (הפובאדה) אמרי קאיות
מלפני עשר וחמש עשרה שנה.
דבר זה אינו פוגע בטיב המכוניות שמ תכנניהן
מוותרים על ההצטעצעות המי׳־
תרת שבמכוניות המערב, שמים את הדגש
על יעול המנוע והעלאת כושר הביצוע
של המכונית.
הסביר את הדבר מומחה מכוניות אנגלי
שביקר לאחרונה בברית״המועצות: לא
קיימת שם התחרות הקטלנית שבתעשיית
המכוניות המערבית. אחרי הכל׳ יודעים
המהנדסים הסוביטיים׳ כי הצים של השנה
הבאה ידמה לצים של השנה שעברה ולצים
של השנה שלאחר הבאה. מה שחשוב
למתכנני המכוניות בברית״המועצות איננו
ריבוי קישוטי המכונית כי אם יעולה
ושיפור טיבה.

ה שלם
ניכרות של מכוניות לפינלנד, שבדיה ובל גיה
במחירים זולים ובאיכות מעולה ב!זי
של המכוניות האמריקאיות, האנגליות, ה צרפתיות
והאיטלקיות. שטח אחר בו הצ טיינה
תעשיית המכוניות הסובייטית לאח רונה:
ייצור מכוניות מירוץ משובחות•
שאינן ניתנות, בינתיים, ליצוא. הסובייטים
מבכרים להחזיק את נתוני המכוניות החדשות
בסוד, לאמן עליהן נהגי מירוץ לקראת
מרוצי מכוניות בינלאומיים.

ס לג רי ה
החורת חובות
לפני אלף ומאה שנה שלחה הכנסייה
המודאגת נזיר מ׳ומד בשם קיריל אל מעבר
לים השחור כדי לשמור על העם הכוזרי׳
שהראה נטיה מסוכנת לעבור ליהדות. היא
לא הצליח ביותר בשליחות זו. אולם כאשד
מי יא תפקיד דומה בקרב הארץ הבולגרית,
הצליח יותר: הוא המציא אלף־בית חדש *
כדי לתרגם את נוסח התפילות וכתבי-
הקודש לשפת הסלאבים.
הכתב הקירילי התפשט לרחבי העולם
הס׳אבי׳ עבר מבולגריה לרוסיה. הוא נתן
לבולגרים את הגאווה הלאומית שהיתת
דרושה משך מאות השנים, כשהיו משוע־בדים
לאימפריה העותומנית שכללה באותם
הימים גם את ארץ־ישראל. יום הזכרון
להמצאת הכתב נקבע כחג לאומי. הוא
נחוג גם עתה, כשהחלו הרוסים מחזירים
לבולגרים את החוב התרבותי ולהביא להב
את הרוח הסובייטית.
השבוע התכנסו כמה עשרות סופרים
על גג ביתה של הצירות הבולגרית ב ישראל,
השקיפו מגבוה על אורות תל־אביב,
טעמו יינות וסיגריות בולגריים. היתד, זאת
צורה נאותה לרמוז על אהדת בני המדינה
לארץ הקומוניסטית היחידה•• שלא לחמה
מעולם בציונות, איפשדה לכל יהודיה,
שרצו בכך, להגר לישראל.

ארצזת־הברית
שירות פרטי
אוליוס לואיס עמום הוא אלוף־משנד, לש עבר
בצבא ארצות־הברית שהחליט כי הוא
יודע את מלאכתו טוב יותר ממעסיקיו הקודמים•
המלאכה היא ריגול בינלאומי. כי קולונל
עמוס, לשעבר יועץ מיוחד למט״כל היווני
במלחמת יוון־תורכיד ,)1922( .שליח מיוחד
של חיל המודיעין האמריקאי בארצות רבות
ולאחרונה סגן ראש מטך, של גייס־אויר אמ ריקאי,
מנהל שירות מודיעין עולמי ופרטי.
את שירותו זר, פיתח עמוס מאותו יום,
לאחר תום מלחמת העולם השנייה׳ בו שוחרר
מן הצבא ונשא לאשר, סוכנת מודיעין
בייטית. ד!,א ריכז סביבו מספר סוכנים
שסיפקו לו חומר מודיעין לדו״חות עונתיים,
א־תם העביר לאלף מינויים במחיר• של
25 דולר המינוי. רבים ממנויים אלה היו
גנראלים אמריקאים, שאחד מהם קבע לקציני
מטהו את דו״חות שירות עמוס כחומר קי־״
אה חובה•
חומר הקריאה הוא מעניין באמת, למרות
היותו רחוק מן המציאות. עמוס כמעט והציל
את יתומו של סטלין, גנרל האויריה וסי״
לי סטלין, כמעט והתקשר עם בריח לפני
ואחרי הוצאתו להורג. הוא קיבל על עצמו
ברצון רב את האחריות להברחת מטוס מיג
סובייטי, בקיץ שעבר, מפולניה. אם כי טייס
המיג הכחיש כל קשר עם עמוס, לא מנע
דבר דה ממליונר ניו־יורקי לתרום 50 אלף
דולר לשירותו של עמוס, עבור מבצעו זה.
״אל תאמין לכל רוב הרפתקותיו
של עמוס וסוכניו, כפי שהם מסופרים ב־דו״חותיהם
מזכירים תסריטים של מערבונים,
בו נאלץ הגיבור לנטוש את העיר תחת מטר
כדורים או מתבצר בחדרו בבית מלון זר.
אולם קשה לעמוד על מידת אמיתותן של
מעשיות עמוס. ניסוחם הסופי של דוח״ותיו
הנערכים בבית מגוריו ההדור, בן 11 החד רים
של עמוס, זהיר למדי, מרבה בסיומי־!
הקובעים :״אל תאמין לכל ידיעה המגיעה
מברית־ד,מועצות.״

השיטה הסובייטית המוטורית הוכיחה עצ מה
באביב זה, כשהצליחה לייצא כמויית
« שלטונות ברית־המועצות אינם מפד׳
סמים, בדרך כלל, מספרי ייצור מוחלטים,
מסתפקים בפרסום השינויים באחוזים.

• המבוסס על אותיות יווניות, בתוספת
אותיות חדשות שהיו דרושות כדי להביע
את ההגיים המיוחדים של הדיבור הסלאבי.
•• מלבד ארצו של טיטו.

ישנם כאלה כמי יהודית שושני
שאינם סבורים שרותי עשתה את שלה,
רותי יכולה ללכת• אחרי שקיבלה
צרור של 14 מכתבים, מעניינים
כולם, הודתה לי במכתב נחמד. כעת
היא צריכה, כנראה, לבקש מהוריה
להגדיל את תקציב דמי־הכיס שלה
בשביל בולים.

טיולים במכתבים
על זיק תו ל צילו ם ו טיולי ם, מו כן ירו שלמי
בן ) 867/248 ( 30לספרבמכת בי ם
לנערה ירו של מית בניל 26־. 24

נאה, אכל ציני
פתח־תקוואי צעיר 25 בעל ה שכלה
תי כוני ת. יפ ה־תוא ר ( בכלפ עם ש מי ש הו
כותב׳ עלעצ מו שהוא יפה. הו א מציין
שכ בי כול או מרים זאת אחרים) ו ציני —
זאת נו כ ח תי ממכת בו שהינ׳וממשמ בריק
— מתרה בנ ע רה ש ת סכי םלהתכ תב
א תו 867/249 שתדע לה שה מ טרה ה סו
פי ת היא היכ רות אי שית. לכן עליה
ל היו ת נ חמדה.

אני לא רוצה להשוויץ
תלמידת גי מנסי ה. הגומרת ה שנה את
( ) 867/250 כו תבת לי ש אינה
לי מודי ה
רוצה ל פר ט את ת כונו תי ה ה טו בו ת. כדי
שלא יח שבו שהיא מ שווי צה. ולא רו צה
לפר ט את ת כונו תי ה הר עות. מ פני שלא
נעים לה. היא תע שה זאת רק. במכתב
אל ב חו ר בגיל 22־ 20 גבה־ה שכלה שיס כים
ל כ תו ב אליה.

העלמה יודעת־כל
תלמיד בי ת־ הסס ר ה תי כוני בן ה־17
867/251 דור ש ה מון דברים ממכת בי ם
של נ ערה בגיל 16־ ;14 שתדע ל כ תו במש הו
על א מנו ת פ סי כו לוגי ה. ס פו ר ט. היס טוריה.
ס פ רו ת ו פולי טיק ה. כ די ל פ צו ת
או תה, הו א מו סי ף ש הו א ב על חי צוניו ת
נ אה. וב כן. בנו ת 16־ . 14 עיינו מחד ש
בספ רי־ הלי מו ד שלכן.

האיש המסתורי
( ) 867/252 לא מסר כל פרטים אישיים
על ע צ מן. הו א (כן) מטר:

לא טוהר לו ולא הדר
ה תו אר לא י שנה דבר
ב מדה ונ ספק עבו דה ל דוור
עם על מו ת
רגע. אל פחד לא חרזן
ולא כיו צאב אלה מלא כו ת.
אני י כו להל הו סי ף ב סו ד שהוא חי כ אי.

עוז ובידור

מי שיש לו די עוז לא להתעצל ל כ תוב
לנערה בת 1867/2531 21 יו כל לע שות
זאתב תנ אי שלא יהיה ביי שן. היא
מו כנ הלה תכ תב על כל נו שא ש הו א
חוץ מ מו סי קהו פי לו סו פי ה. ע ליו, כ מו
כן ל ח שוב שבי רו ר אינו מזיק אחרי יום
עבוד ה.

זיוה שואלת אותי במכתבה אם
במקרה אינני לובשת מכנסיים גם
כאשר לא קר לי. היא סבורה שאני
גבר, כי לדבריה׳ יש לי הגיון גברי
— .תעות ד,זד:,־ת שלי מראה על
המין ״נקבה״ .לא ידעתי כי להגיון
יש רק מין אחד•

עשבים כגכותייך
צפור דרור — את חו שבת את אמך
ל פר הי ס טו רי ת מ שום שהיא או סרת עליך.
בניל , 16ל מ רו ט נ בו ת ול התאפר. כנ ראה
ש א מך ו אני ר עינו יחד מ מו תו ת, כי דע תי
היא כ מו ה. נערה בניל 16 נר אי ת לי
חמודה ו טב עית, כ שגבותיה צו מ חו ת כע
שבי בר. יש לך כל הזמן ל פניי ך לנכ ש
אותן. הנ ערים. אנ ב, ס בו רי ם כנר אהכ מונו.
הרי בעצ מך כתבת שיש לך הצלחה.
ובכן?

תכוסה מתוקה
גדעון — כל נ פו לי און מו צ א סו ף סו ף
את הו ט רלו שלו. אחרי ש פל רטטת עם כל
הנ ערו ת ו סו בבת את רא שיהן ה ח מודי ם,
התא הב ת בנ ע רונ ת או ת ה הכרת ערב אחד
ואשר נ על מה מ או פקך. אתה חו ש ש מכ ש-
לון/־ ברח! באהבה אין נ צחון נ דול מזה.
אמר או תו נ פו לי און. או ל ם האם אתה
מו כר ח תמיד ל היו ת המנצח/־ י שנן תבו סו
ת שהן נ עי מו תמאד.

מחיר אהדה, ידידות
מרים ס — .אינ ך י כו ל ה לטגן חביתה
מבלי ל ש בו ר תחילה את הביצים. א הבתך
הנוכ חי ת עלתה לך ב מחיר ידידותך עם
חברתך. היו ת והדבר כב רנע שה. אין
טעם ל התחב ט. כ ש תר אי או תהבר חוב
אינך צריכה ל ע בו ר ל מד רכהה שנייה. בר כי
או תהל שלו ם. אם היא מ שיב ה לך ־ ־
מו ט ב. אם לא — מ ש כי בכת פייך והמ שיכי
ב ד רכ ך.

האשה ;לא) בחלון
גר שון — :איני רו א ה כל סי בהמ דו ע
צריכה חברתד ל שבת ב בי ת בז מן שאתה
נמצא ב מ חנ ה. אתה שו כ ח כנ ראהשע ברו
הזמנים בהם היו הנ ע רו ת יו ש בו ת ליד
החלון ו רו ק מו תומצ פו ת ל אבי ר שלהן.
היא יכולה ל צ פו ת לך נם אם תלך פ עם
בשבו> 4לקולנו ע עם מי ש הו אחר.

דוד דזיאל
אימפרסריו ו. ה .רוברט

הרקדנים
היונים
25 רקדנים, זמרים ומנגנים
תל־אביב: אהל שם
יום ד׳ 8.30 ,9.6בערב

ירושלים: אדיסון
יום ה׳ 9.00 , 10.6בערב

בי ת ציוני אמריקה

יום א׳ 9.00 ,13.6בערב

ראשון לציון :
יום ד׳ 9.00 ,16.6בערב

חיפה: אורה
יום ה׳ 17.6׳
( 2הצגות)
7.30ו־9.30
פרטים

מודעות

רחוב.

(סוף מטמוד )8
כל שאר הכלים אינם אלא כלי שרת,
כלי לווי או כלי הסוואה !״
יותר מכל אדם אחר היה רזיאל׳ הטיפוס
של החייל הסדיר, משוכנע כי הכוח הצבאי
— והכוח הצבאי בלבד — ינצח. בלבו
לעג לעסקנים המפלגתיים באותו ליגלוג
צברי שרשי בו התיווסו, אחר כך, אנשי
הפלמ״ח לעסקני הסוכנות. פעם אמר כי
סיסמתו (כלפי ז׳בוטינסקי) :״חוצפה אפילי
כלפי שמיא מד,ני״•.
שטרן, לעומת זאת, היד. איש פוליטי.
פוליטי העריך מכשירים פוליטיים. כאיש לדברי אריה אלטמן טען שטרן באזני*.
בראשית הפילוג, שיש לו יחס חיובי מתי
לתנועה מאשר רזיאל, ביקש את אישיר
התנועה להעברת הפיקוד על הארגון לידיו.
גם בתפיסה הפוליטית העקרונית לא היה
ההבדל בין השניים תהומי. שניהם רצו
לגרש את האנגלים מן הארץ. שטרן האמין
כי יש לפגוע באנגלים מיד, להתקשר
לצורך זה עם אויבי בריטניה, ולו גם
במחיר הימצאות במחנה אחד עם הגרמנים.
רזיאל׳ לעומת זאת, היד, בעל תפיסה
איסטראטגית שונה, אופיינית לו. הוא.
האיש שלימד את אנשיו לשמור על חוש
המידה, לבחור בזמן המתאים לכל פעולה׳
האמין כי הרגע הנכון יגיע למחרת סיום
המלחמה, כשאנגליה תהיה חלושה. אב
הארגון יתכונן ליום זה. יתחזק באנשים
ובנשק, יוכל לכבוש אז את הארץ, בעזרת
פלישה מזוינת של יהודי אירופה.
לא היה צדק רב לקרוא ליאיר בשם ״סוכן
נאצי״ ,כפי שעשו זאת אנשי ב״ח, או לקרוא
לרזיאל ״סוכן האיגטליג׳נם״ ,כפי שעשו זאת
אנשי יאיר.

על כל הענין הוחלט בחיפזון, בבית הוריו
של רזיאל, ברחוב נחמני, יומיים לפני שה־אוירון
היה צריך להמריא. האחריות לפעולה
הוטלה על מרידור, שהיה מעין סגן בלתי־רשמי
של רזיאל. אסתר רזיאל, שהגישה תה
למפקדים, לא ידעה כלל על הנעשה. לאשתו,
שושנה, סיפר רזיאל שהוא מצטרף לחוליה
לצורכי תכנון בלבד. ליוניצ׳מן סיפר סיפור
בדוי על רצונו להתבודד, כדי לחבר תכנית
להגנת הארץ בפני הגרמנים, במקרר, של
פינוי בריטי. ביום ההמראה ביקר במשרדו
של אלטמן בירושלים, מצא אותו עסוק בשיחה
עם איש אחר, הפליט :״נו, אם כן
אעבור בפעם אחרת.״
במקומו באה הידיעה שנהרג.
מעולם לא חשב על אפשרות זו מראש.
״צוחק מי שצוחק אחרון אמר לא פעם.
אולם במקרה אחר, כשנהרג בן ידיד בהפצצת
תל־אביב, העיר :״לכל כדור יש כתובת!״
אחת האגדות סיפרה כי רזיאל נתמנה לפני
מותו לסרן בצבא הבריטי. כמו כל האגדות
על איש־המסתורין, היתד, רחוקה מהאמת.
כשהוטסה שושנה לתבנית, שנה אחרי מותו,
נשאלה על־ידי האנגלים מה היתד, דרגתו
של רזיאל, שנקבר תחילה בשם בן־משה״.
היא אמרה שהיה אלוף, לא ידעה כיצד להס ביר
זאת באנגלית. כששאל האנגלי אם ״קפטן״
הוא מושג מתאים, חשבה שהוא מתכוון
לקברניט, ענתה בחיוב. כך נרשם על הקבר:
״סרן דויד רזיאל״.
כאות הוקרה, התחייבה המשטרה הבריטית
להוציא את כל שוטריה מן העיר שעה שאנשי
אצ״ל הדביקו את כרוזי האצ״ל.
במרוצת השנים נעשו נסיונות רבים להעביר
לארץ את הגופה, שנקברה במיוחד בא*
רון־מתכת לצורך זה. אולם ממשלת עיראק,
שאנשיה לחצו פעם את ידי רזיאל ושחזרו לבגדאד
בעזרת הידיעות שאספו אנשיו, סרב־.
להרשות זאת.

ימים שחורים באו לרזיאל. שתי המכות
האיומות — הפילוג וכיבוש יהדות אירופה
המזרחית בידי הנאצים — הרסו את מפעל
חייו ברגע שהנצתון נראה קרוב ובטוח.
הארגון היה שבו־ .מבין 60 מפקד* מחוז
תל־אביב, רק שלושה סגנים צעירים חזרו
לעבודה. מפקד המחוז דוב (״אהרונצ׳יק״)
חייכמן, הלך עם יאיר, חזר לב״ת, פרש ל חלוטין.
צינור האספקה מאירופה המזרחית
נסתם לגמרי. קופת הארגון היתה ריקה.
כשנאסר רוזנצוייג, אחד מאנשי הארגון, שהוציא
לפועל פסק־דין מוות נגד חבר בוגד,
מיכאל ווקסמן, שלח רזיאל את יוניצ׳מן לקבל
תרומה של כמד, מאות לירות מאליהו גולומב,
מנהיג ההגנה, לשם מימון המשפט.
באוירה של דכאון חזר רזיאל לבנות את
המפעל מראשיתו. הוא לא חלם על איחוד
הפלגים. הוא עבר ירושלימד״ מינה מפקדי
מחוזות תרשים. מחוסר כסף לא היה מסוגל
לארגן קורסים מתאימים. פעם התפטר בשנית,
חזר בו שוב. לפעמים הופיע בלילה
אחרי חצות, חבוש כובע טרופי, במערכת
המשקיף, לשחק שח־מת עם אחד מידידיו.
תקוותו העיקרית היתד, תלויה בתשובת
מיניסטריון המלחמה הבריטי לתזכיר שהגיש
בעודו במעצר. התשובה באה במפתיע: הזמנה
לרזיאל להראות את כוחו על ידי פעולה
בעיראק.

מארגון ד מע מד

שת מסת איומות

BERNINA
מכונת תפירה
ביתית, מודל 114
תופרת־רוקסת
סתקנח לבנים
מתקנת גדבים

מיוצרת בישראל
מחלקים שוייצ־מקוריים. ריים המפיצים
הכלליים :

׳1־ ד ״ הדבוד * ר
תל־אביב, רח הרצל 76
ירושלים: רחוב אב 1־
ישראל, בית ולרו

מוית דיו א»*ן
הארגון תפס את ההזדמנות כטובע את
הקש האחרון. הוא האמין שאם יוכיח את
כוחו בפעולה אחת לדוגמה, יקבלו הבריטים
את התכנית הגדולה כולה. הסכנה הגדולה
שנשקפה לארץ היתד, המרצה נוספת.
צבאות היסלר התקרבו למוסקבה ולקוקז.
הצבא האיטלקי עלה על מצריים. ראשיד עלי,
בעזרת המופתי, השתלט על עיראק וקרא
לגרמנים. באיראן ובטוריה השתרשו הסוכנים
הגרמנים. במרחב כולו ישבו האנגלים
על מזוודותיהם, מוכנים לפינוי.

הצלמות
מכשירי־עזר וחמרי צלום
קונים — מוכרים ומחליפים בהדרכה מקצועית
רק אצל המומחים

מטר 1פ 1ט
16 רה. אלנבי תליאביב

צינקונ רפי ה

רינדזונ

רח׳ הקישון 6תל-אביב
טלפ1ן 66548

ג לז פו תקו -דשת -צבעים

במצב זה התקשר הגנרל ווייוול, המפקד
המרחבי הבריטי, עם הארגון. ראשיד עלי
ריכז את האזרחים הבריטיים בבגדאד, איים
להרגם אם יופצץ מן ד,אויר. מסביב לבגדאד
היו מיכלים שהכילו בנזין מזוקק, הכמות
היחידה שהתאימה לצרכי הטייסים הגרמניים.
היה צורך להשמידם על־ידי פעוית הבלה.
בבסיס תבניה, הרחוק מבגדאד כחיפה מ״
תל־אביב, הוטל על אנשי הארגון תפקיד
מוקדם: להסתנן לעיר, להביא ידיעות לפיקוד
הבריטי שנשאר בלי סוכנים ערביים.
על התפקיד השלישי לא דובי. היה קיים
עליו הסכם אילם. בבגדאד ישב האג׳ אמין,
המופתי הירושלמי. דויד רזיאל רצה להרגו.
* חוצפה, אפילו כלפי אלוהים, מצל חה.

מותו של רזיאל שינה לחלוטין את דמותו
של הארגון־הצבאי־הלאומי. משך שנתיים וחצי
פקד עליו חניכו, מרידור, שהשתדל ללכד
את הפרורים, להכין בסים להתפתחות חדשה.
בסוף 1943 הופיעה על הבמה דמות חדשה:
מנחם בגין.
קשה לתאר הבדל גדול יותר מאשר זה
שהיה קיים בין בגין ורזיאל. בגין דמה הרבה
יותר לשטרן, האיש הפוליטי, מאשר לרזיאל,
החייל המובהק. ואין ספק ששטרן דמה הרבה
יותר לרזיאל מאשר לבנין.
אצ״ל חדל להיות ״הארגון״ ,הפך ״המעמד״
.סגנון חדש בא עם בגין, ואיתו גם
תפיסה לגמרי הדשה. במקום התפיסה ה־איסטראטגית
הצברית של כיבוש הארץ במלחמה
סדירה, באה התפיסה שלימדה לפגוע
בשלטון ובכל הייל בכל מקום ובכל צורר*
ללא תכנית ארוכת־טווח. שיטת הטרור־המור־חב
באה במקום שיטת הכיבוש הסדיר, הנעזר
על־ידי פלישה. יתכן מאד שרות המחתרת ה־הצרפתית,
שהגיעה לארץ בעזרת סרטי אנד
ריקד״ השפיעה אף היא.
גם בתום מלחמת״העולם לא נעשה כל
נסיון להחיות את תכנית רזיאל־שטרן לפלישה
מזוינת מן החוץ. שריד טראגי אחרון
של תפיסה זו, במקום ובשעה בלתי־מתאימים
לגמרי, הגיע לארץ בדמות א/ק אדסלינה.
יתכן מאד שדרך ההתקוממות המשולבת
עם פלישה לא היתד, כלל אפשרית, מטיבה
שלא רזיאל ולא שטרן חלמו עליה. ממשלת
המדינה־בדרך, בעזרת ההגנה שהיתה כפופה
לה, היתד, בלי ספק מתנגדת בתוקף לכל נס־יון
כזד, מצד ״פורשים״ .רזיאל ושטרן לא
לקחו אפשרות זו בחשבון, לא תשבו, על
כן, כי עליהם לכבוש תחילה את השלטון
בקרב הישוב, לפני שיוכלו להתיצב למלחמה
נגד השלטון הזר.

אדם אומלל מאד
גם רזיאל וגם שטרן נהרגו, בהפרש של
חדשים מעטים זה אחרי זה, כאילו רצה הגורל
הרחמני לחסוך להם התמודדות עם
מציאות שהשתנתה לחלוטין כתוצאה מן המלחמה.
רזיאל, איש פלמ״ח לפני תקופת ה״
פלמ״ח, דמות צברית מובהקת מול העסקנים
הקשישים של כל המפלגות, היד, מתאים אך
מעט למציאות של ישראל. 1954 ,
הירהרה השבוע אשתו, כיום מנהלת בית-
ספר ירושלמי: מה היה עושה לו חי כיום?
אברהם (שטרן) היה מוצא את מקומו, עומד
בראש מפלגה, יושב בכנסת׳ או שהיה מעדיף
כדרכו לפעול מאחורי הקלעים, אולם
רזי היה מרגיש את עצמו אומלל מאד. יתכן
שהיה משרת בצד,״ל. אך יתכן יותר שהיה
פורש לקרן זוית, כותב ספרים.״

ק 1לנ 1ע

ספורט

סרטים

כדורגל

דון קא»ידו חוור

דג עשד אמת

הצלחתו הבלתי רגילה של עולמו הקטן
של דו! קאמילו, המריצה את הבמאי, זוליאן
דיביבייה, לעשות לו המשך (כנראה שלא
סיף) בשובו של דון קאמילו, שהוא, כרוב
סרטי ההמשכים, הלש יותר מאשר קודמו.
אחת הסיבות לכך היא העדר גירס ההפתעה.
הצופה יודע מראש שדון קאמילו
(פרננדל) חם המזג, שחזר לפי דרישת ראש
העיר פפונה לכפר, יתנצח אתו ויוכל לו,
יהיה כתמיד שונאו האהוב.
שלא כבקודמו, מושם הדגש בעיקר על
הדיאולוגים המשעשעים מאד בין דון קא־מילו
וישו, דון קאמילו ופפונה. כן נעדרת
בסרט זה פעילותו התוקפנית של הכימר
הלוחם. הוא אינו זורק בו אף שולחן אחד
(לעומת זאת משתתף פעם בתחרות איגרוף).
אם יבלו הקתולים לטעון בקאמילו הראשון
שהוא תעמולה קומוניסטית, יכולים הפעם הקומוניסטים
לטעון שהשני הוא ריאקציוני.

הסקרנות הוותה גורם חשוב לנהירתם השבוע,
של כמה אלפי חובבי כדורגל למגרש
באסה ביפו. הופעתם של מרבית השחקנים
שהשתתפו במסע לדרום־אפריקה במשחק
מכבי והפועל תל־אביב האפילה במדד, רבה
על סיבת ההתמודדות: משחק רבע־הגמר
של הגביע הישראלי•
אך האכזבה היתד, גדולה למרות הסיכוי
הגדול שהמנצח במשחק יזכה גם בגביע*.
כבר חמש דקות לאחר הפתיחה אחז שיעמום
את רוב הצופים שזיכו את המבצעים הצולעים
ברעמי צחוק .״זה לא כדורגל, זה פינג־פונג״
קרא נער מהיציע כאשר שתי קבוצות
הפאר של הכדורגל הישראלי גילגלו
את הכדור ישר לרגלי יריביהם בשיטתיות
שהזכירה אימון בעל רמה בינונית.
בלא פחות לגלוג זכה שייע גלזר המהולל
שהשיג שיא חדש: הוא לא נפל אף פעם
אחת, לא היה פרוע שער, לא לבלף את
תלבושתו הלבנה• הסיבה שמעטים ידעו
אותה: החלוץ הדינאמי לא אבה כלל לעלות
למשחק בשל טריותו של הנתוח אותו עבר
בדרום אפריקה בעצם־קדקדו, הסכים לשחק
לבסוף ללא התחייבות להבקיע שערים.
הרגע בו הוצג כדורגל אמיתי בא רק בדקה
ה־ ,68 יוסף (״יוסלה״) מרימוביץ הקיצוני
השמאלי המחונן של מכבי, שלח כדור
מסחרר לפינת השער הימנית, קבע את תוצאות
הדרבי בנצחון מכבי .0 : 1

לא קל בד נבל
גבל היה האיש הוא מעין וריאציה
על הספר מה מריץ את סאמי של באד שול־ברג,
אודות מפיק סרטים צעיר שאינו נרתע
מהונאה, רמאות, קשיחות וגנבת דעת כדי
לטפס על שלבי סולם ההצלחה. אולם שלא
כסאמי לא משכנעת, דמותו של יונתן שילדס,
המשוחקת בכשרון רב על־ידי קירק דאגלאם,
בנבליותה.
בשלשה צילומי־החזר העוברים בזכרונם
של שלשת האנשים המקורבים לו ביותר ואשר
נפגעו ממנו מתברר כי שילדם ( :א)
רימה את חברו הבמאי (בארי סאליבן) אחרי
שהוציא ממנו במרמה תסריט שרצה לביים,
מסר אותו לבמאי מפורסם( ,ב) עשה מלנה
טורנר השיכורה והיפה כוכבת גדולה, חיזר
אחריה, והשליו אותה אחרי שנסתיים סרטה,

הצעה מ• ו חד ת
לקורא ״העולם הוה״
כמסגרת תוכנית חדשה של מערכת ״העולם הזה -לאפשר
לקוראיה לרכוש ספרים מובחרים בתשלום מוזל, מציעות עתה

מערכת

העוו! ixfcJL.hj1 nvn

אד ודק ל קו ר א • .ה עו ד ה1זז״

ושזה של

Iאתלטיקה הארבעה השבוע יצאו כמה עשרות אתלטים של
הפועל לפתח־תקוה לתחרות צנועה שלא
היתד, תחרות רגילה. היא קבעה למעשה מי
יסע החודש לפינלנד, יהיה אחד מהארבעה
שישתתפו בתחרויות ארגון ספורט הפועל־ם
הפיני בהלסינקי.
אהובה קראוס, אלופת אסיה בקפיצה לגובה
(העולם הזה )866 לא נזקקה להבחן
כדי להכלל ברשימה, אך חברתה מכפר־חיים,
עטרה פולונסקי, עשתה מאמץ עילאי להשיג
תוצאה ראוייה לשמה בזריקת דיסקוס.
זורק דיסקוס אחר, אלוף ישראל גבה הקומה
אורי גלין הרגיש עצמו נוח במגרש
אגודתו, קבע תוצאה שהיתר, מזכה אותו
במקום ראשון במשחקי מנילה, גם הוא צורף
לרשימה.
את שיא התחרות הווה האחד־ואין־שני-לו
דוד טבק שלא הזדקק לעונת תחרויות ואמונים
כדי להוכיח שאין לו עדיין יריבים
בריצות הקצרות. בדהרה מסחררת לאורך
המסלול עצר מורה ההתעמלות בן ד,־26
מבית־עובד את מחוגי מדי־הזמן בנקודה הקרובה
לשיא 10.7 :שניות, סגר את הרשימה
הקצרה, הצטרף לטיול איתו ערך
לפני שנתיים כאשר השתתף במשהקים האולימפיים
בפינלנד.

ברכישת הספר העומד
לצאת לאור בשבוע הבא

אני. וו זרק ונר השאר
מאת י. ד .סארינגר

ספר זה, שפרק אחד מתוכי מתפרסם בעמוד 19 של גליון זרק כונה על־ידי המבקר
הספרותי של הניו-יורקר כ״יצירת ההומור האמריקאית הטובה ביותר מאז
• תום סוייר והאקלברי פין.

כעוד שמחיר הספר נקכע ל־

פרננדל כ״שוכו של דון קאמילו״
בלי שולחן, עם אגרוף
(ג) כדי שלא יוטרד התסריטאי האורח (דיק
פואל) מעבודתו על־ידי אשתו היפהפיה (גלו-
ריר, גראהם, שהופעתה הקצרה בתפקיד יפה־פיה
דרומית קפריסית וחמודה משאיר את
רשמו על כל הסרט) ,הוא נוסע עם הבעל,
דואג לכו שלאשה יהיה מאהב בדמותו האלגנטית
של המאהב הלטיני ג׳ילברט רולנד.
האשה והמאהב נהרגים בתאונת מטוס,
הוא היה נבל• וכולם שנאו אותו. אולם
כאשר ביקש מהם לעשות סרט חדש, הסכימו,
למרות הכל.
על נבל היה האיש נאמר כי הוא מספר
את קורות חייו של דוד או. סלזניק בשינויים
קלים והכרחיים. למרות כמה פרסי האוסקר
שקבל הנבל סימפטי למדי, בעיקר הודות ל ביטויו
של וינצ׳נטה מינלי ומשחקו של קירק
דאגלאס הנושא על כתפיו החסונות את הסרט
כולו.

׳העולים הזה ממליץ על :
שובו של דון קאמילו __

העולם הזה 867

2.100

ב ת m iד ת מש דקות
דינה לבר היתד, סטודנטית חרוצה למדעי־הרוח
באוניברסיטת קמברידג׳ ,פרט לכך
יצאה מדי פעם למסלול הריצה, נוכחה לדעת
כי ב־ 22 שנותיר, צברה כח והתמדה מספיקים
כדי לנצח בכמה מרוצים ל־ 800 מטרים.
הריצה הקשה לא היתד, מקובלת על הנשים
בעולם, צמצמה את ההתענינות רק לבריטניה
ולכמה ארצות מזרח אירופה. דינה לבר הסתפקה
לכן בינתיים רק בהישגיה בשורות
צנועות בעת־נות ובכדור שהביאה לה הריצה.
כאשר, לפני שבועיים, עורר סטודנט אלר,
רוג׳ר בניסטר רעש עולמי אדיר בעברו מיל
אחד, בפעם הראשונה בהיסטוריה בפחות מארבע
דקות (העולם הזה ,)864 מיהרה דינה
להציץ ברשימת השיאים העולמיים לנשים,
נוכחה לדעת כי שיא המיל עמד בכמה שניות
מעל לדקה החמישית.
לסטודנטית הצעירה היו משך שבועיים
ויכוחים רבים עם הנהלת המכללה, אך העבודה
המייגעת שהקדישה על המסלול נתנה
לבסוף תוצאות חיוביות• השבוע נשברה
גם הדקה החמישית ( 4:59.6דקות) .דינה
הפכה לבת־זוג לרוג׳ר בניסטר, הפיחה חמצן
טרי בריאות הספורט הבריטי שהוכה כה
קשות על מגרש הכדורגל בבודפסט.

הוצאת

הוא יימכר לקוראי ״העולם הזה״ במחיר

1.250

ל״• קלקר

הנחה זאת תינתן לכל קורא אשר יאסוף את שלושת תווי־הקניה, שהראשון בהם
מודפס בעמוד זה והשנים הנוספים יופיעו בשני הגליונות הקרובים של העולם הזה.
כן מתבקשים הקוראים המעוניינים להבטיח לעצמם טופס מז המהדורה הראשונה
למלא כברהשבוע את טופס ההזמנה הרצוף כאן ולשלחו למנהלת העולם הזה,
ת״א, ת .ד •136 .אין להתחיל במשלוח תווי-ר,קנייה עצמם לפני השלמת האוסף.

אני,
ניו־יורק וכל השאר

טופס הזמנה
לספר ״אני, ניו־יורק וכל השאר״
השם

תו קנייה 1

הכתובת

• מכיוון שנותר לה לשחק עם קבוצות
חלשות יותר כמו הפועל פתח־תקוה, מכבי
נתניה או הפועל חיפה.

ל צרכן...

דו״ח

ל צרכן...

דד״רו

ל צרכן...

הסניף ה־4צ של פלס בככי־ דיזנגוף תל־אביב. מצטיין בחלונות הראווה
שלו התופשים את כל רוחב החזית. גס לאחי שעת הסגירה, שבע בערב,
יכול הקורא לסקור דרכם את העיתון, הספר או מכשירי הכתיבה הרצויים.

שלושים איש יכולים לנוע במרווח בחנות החדשה, בעת ובעונה אחת.
מלבד מבחר ספרים ועיתונים מציעה החנות החדשה גם מכשירי כתיבה
וצרכי משרד מעט נובע עד תיק מסמכים, הכל לפי רצון הקונה.

סופר ומו״ל, כישראל זמורה, איש מחברור.
לספרות, יודע ערכם של הספרים האחרונים
בעברית, אנגלית, צרפתית, גרמנית ועוד שפות.
צרכן י. דר י יח

דוייח

לצרכן...

דו״ח

ל צרכן...

השבוע רוכזה תשומת ליבו של פלס בערשו,
כשמשקיפי האו״ם בעזה רוצים לדפדף בגליון
תל־אביב, בה הקים את סניפו הראשון לפני עשרים
ניומויק, או סאטרדי איבנינג פוסט האחרון הם עובואחת
שנה• בהגיע תור הסניף ה־ 24 של החברה
רים את הגבול, נוסעים לאחת החנויות במרכז
הוחלט לפתחו בצפון תל־אביב, בבכר דיזנגוף. משך
המסחרי של באר־שבע (המרוחקת 40 קילומטר) ורוכשבועות
עמלו אדריכל פנימי גד שטרן ו״ 14 בעלי
שים את העתון המעודכן ביותר. בשבוע שעבר לא
מלאכות שונות, הקימו חנות נאה למופת. תאורה
התאפק אחד המשקיפים, הביע את דעתו למנהל
פלורסנטית ואצטבות בהירות־עץ הבטיחו את הרגשתו
החנות :״חבל שאין לכם שירות ישיר לעזה ! ״
הנוחה של חובב הספר והעתון.
הוא לא ידע כי עד לפני 12 שנים היתד, לחברה
ספרי החנות כוללים, מלבד 500 הספרים השוויי־בעלת
החנות שירות ישיר למקום רחוק יותר אף
צים המעולים שקישטו בקיץ שעבר את הפינה ה־מעזה,
היתד, זאת שנת 1942 כאשר חברת פלס
שוויצית ׳בתערוכת כיבוש השממה, ספרי טכניקה
קיימה שניים מסניפיה במחנה הצבא הבריטי שב־בכמעט
כל השטחים ואת מבחר הספרות היפה מרפיח.
מלך
בשר ודם של משה שמיר ועד לתאור כיבוש
לפני שחברת פלס, העוסקת בהפצת עתונים, ספרים
האוורסט על־ידי ראש משלחת הכובשים, ג׳ון האנט.
ומכשירי כתיבה הגיעה לרפיח, כיסתה את הארץ
אין אלה ההצעות היחידות של סניף פלס החדש.
ברשת סניפים שראשיתה בשנת 1933 ופעלה כמפיצה
הראשונה והגדולה
לנוחיות לקוחותיו מוצשל
העתונות המקומית.
עים גם מכשירי כתיבה
אותה שנה עלה ד״ר
(היקף שרותים זה לא
פאול ארנסברג ארצה.
הספיק לאחד הלקוחות
הוא גילה תופעה מדהיהראשונים
בחנות, גבר
מה לגבי יוצא מרכז איצעיר
בן שבע שרכש
רופה. עתון חוצלארצי
עפרון ומחברת, אך
כמעט ולא ניתן להשיג,
הצטער מאד כשנודע לו
ובמידה שאפשר היה לכי
בחנות פלס אי־אפשר
השיגו, הופץ העתון
להשיג גם מסטיק).
שבועות וחדשים אחר
הצרכן הרוצה לרכוש
הופעתו. ד״ר ארנסברג
ספר־רים או את כל
החליט לתקן את הכתביו
של חתן פרם
מעוות, לשים קץ להזישראל,
ש״י עגנון, יכול
נחה בייבוא ובהפצת ה־
׳לבקר בחנות הנאה
עתונים.
הנהלת פלס: י .ברסלואי־ ליד אדריכל פנימי ג. שטרן,
שתים עשרה שעות
מנהל ראשי ד״ר פ. ארנסברג, י .גרינחלד וצ. אהרוג־הוא
עודד סוחרים זעיביממה,
משבע בבוקר
סנן עומדים בפתח הסניף החדש של חברת פלס.
רים לפתוח קיוסקים ל־בערבי.
שבע עד עתונים,
נקט בסיסמה אחד בשעות

של כל עתון בכל מקום. כשראה כי הקמת קיוסקים
הצהרים, בהן מתמלאת החנות בעלי מקצוע חפשיים
אינה מספקת׳׳נכנם למכירה קמעונאית בעצמו, הקים
הרוכשים תוספות לספריותיהם המקצועיות ואמהות
את סניפו השני׳ ב־ ,1938 בנתניה. במשך חמש
המעניקות ספרי מתנות לילדיהן, אין צורך לחשוש
עשרה השנים הבאות הקים 23 סניפים, מנהריה עד
מן הדחק.
באר־שבע, משדה התעופה לוד עד לאולם ההמתנה
פלס אינו מצטמצם בשרותים אלה. מכיוון שהוא
במלון המלך דוד, בירושלים.
רוצה לבוא לעזרת כל קונה, להקל עליו בכל, הוא
בתקופה זו גדל גם מבחר עתוני פלס. בתחילה
מאפשר גם הזמנת ספרים מחוץ־לארץ, גם חתימה
הסתפק בטיימם ובמנצ׳סטר גארדיין, שנועדו לפקידים
על עתוני חוץ־לארץ (הנשלחים ישר לבית החותם)
הבריטיים ולשכבה המשכלת ביישוב. משך הזמן
וגם רכישת תעודות שי. שרות זה מאפשר לרכוש
הקיף את חשובי עתוני העולם, מהוולטווכה הציריכי
תעודות שי לספרים על כל סכום העולה על שתי
עד לניו־יורק טיימס והניו־יורק הראלד טריביון, שמה־לירות
וחצי, מונע מנותן מתנה את הסיכון של
דורתם הפאריסאית מגיעה לסניפים בארץ, בדרך
הגשת ספר מיותר. במקום זה בוחר מקבל המתנה
האויר, לא יאוחר יותר מאשר 24 שעות לאחר
את המתנה הרצויה לו תמורת תעודת השי שבידו
הופעתם.
בכל סניפי פלס בארץ.

גפפההתרפות של שגרירות ארצות־הברית, ד״ר מקגרייל, בפינה
המדעית של החנות המקיפה־כל, מרפואה עד חקלאות, מפיסיקה
עד הנהלת חשבונות, מחדשות תעופה אחרונות עד לתפריטי בישול.
לצרכן...

דו״וז לצרכן*.

דדייח• לצרכ ן

ד־וייח

לצרכן.

דו״ח

?{לן לת פית מנצלת את שעות לפני הצהריים לא לטיול
עם תינוקה בלבד. ביקור קצר ליד אצטבת העיתונים
יקל עליה אח בחירת חומר קריאה מענין לשעות הפנאי.

לצרכן...

דר״רז

לצרכן...

דד״וז

לצרכן...

פרק מתוך הספר אני, ניו־יורק וכל השאר, שזכה
להצלחה יוצאת מגדר הרגיל בארצות־הברית, והמופיע
בשבוע הבא בישראל, מוגש לקוראי העולם הזה.

׳*•.mo־r.־ .סאליגגי״
הולדן קולבילד ה ־ ה עד••! נער. או ־ בברב חל 3כ ל :
בבית־הם פד. בידידים. כמשפ ח ה ואפיל! בנע1י ם.
)התחלה, כשהגעתי למעלית. הפרצוף שבמעלית שאי
־ אותי :״רוצה לעשות קצת חיים, בחור, או שזה יותר
מדי מאוחר בשבילך?״
״למה אתה מתכוון ״1אמרתי. לא ידעתי למה הוא רומז
או משהו.
״אתה י מעוניין באיזו דפיקה הלילה?״
״אני?״ אמרתי. וזאת היתד, תשובה טיפשית מאוד אכל
זה די מביא במבי־כה כשמישהו ניגש אליך ישר ושואל
אותך שאלה כזו.
״בן כמה אתה׳ גבר?״אמר הברנש של המעלית.
״׳מה יש?״ אמרתי .״בן עשרים ואחת״.
״הו־הו. נו, מה בנוגע? מעוניין? חמישה דולאר דפיקה.
חמישה עשר דולאר לכל הלילה.״ הוא הסתכל על השעון
שלו .״עד הצהריים. חמישה דולאר דפיקה. חמישה עשד
דולאר עד הצהריים.״
״בסדר.״ אמרתי. זה היה נגד הפרינציפים שלי וכל השאי־אבל
הרגשתי כל כך מדוכא ובכלל לא חשבתי. זוהי כל
הצרה. כשכל כך מדוכאים אפילו לא יכולים לחשוב.
״בסדר, מה? דפיקה או עד הצהריים? אני צריך
לדעת.״
״רק דפיקה.״
״בסדר. באיזה חדר אתה?״
הסתכלתי על הדבר האדום הזה עם המספר שלי, על
המפתח .״שתים־עשרה־עשרים.״ אמרתי. אני כבר ככה
התחרטתי שהתחלתי בכל העניין, אבל עכשיו זה היה מאוחר
,מדי.
״בסדר. אני אשלח את הבחורה אליד בעוד, בערך, חמש
עשרה דקות.״ הוא פתח לי את הדלתות ואני יצאתי החוצה.
״הי, היא יפה?״ שאלתי אותו .״אני לא רוצה איזה שק
משומש.״
״שום שק משומש. אל תדאג לזה, בחור.״
״ל׳מי אני משלים?״
״לד״ הוא אמר• ״נו, נזוז כבר.״ הוא סגר את הדלתות
ישר בפרצוף שלי.
לכתי אל החדר שלי ושמתי מעט מים על השערות, אבל
אי אפשר לסרק ממש תספורת מלחים או משהו כזה,
אז בדקתי לראות אם הנשימה שלי לא מסריחה מכל כך
הרבה סיגריות והויסקי־סודה ששתיתי אצל ארני. כל מה
שצריד לעשות זה לשים את היד מתחת לפה. ולנשוף את
הנשימה למעלה אל הנחיריים. זה לא הסריח, כנראה, יותר
מדי אבל ציחצחתי את השיניים, בכל זאת. אחר כך לבשתי
חולצה נקיה אחרת. ידעתי שאני לא צריך להתגנדר יי
בשביל זונה או משהו כזה, אבל זה איך שהוא נתן לי
מה לעשות. הייתי קצת עצבני. התחלתי ככה להתחמם וכי1
השאר, אבל הייתי קצת עצבני בכל זאת. אם אתם רוצים
לדעת את האמת׳ אני בתול. באמת שאני כזה. היו לי די
הרבה הזדמנויות לאבד את הבתולים שלי וכל השאר, אבל
אף פעם לא הגעתי לזה איך שהוא. תמיד קרה משהי.
למשל, אם נמצאים בבית של הבחורה, ההורים שלה בא־ם
הביתה בזמן הכי לא־מתאים — או שמפחדים שהם יבואו.
או אס אתם במושב האחורי של המכונית של מישהו אי
תמיד ישנה החתיכה של המישהו במושב הקדמי — איזה
בחורה זאת אומרת — שתמיד רוצה לדעת מה מתרחש בכל
המכונית המחורבנת. זאת אומרת׳ איזה בחורה שיושבת
במושב הקידמי תמיד מסתובבת אחורה כל הזמן כדי לראית
מה מתרחש, לעזאזל. איך שלא יהיה׳ תמיד קורה משהי.
בכל זאת הגעתי די קרוב לעשות את ׳זה כמה פעמים,
ביחוד פעם אחת אני זוכר. משהו׳ אבל, לא. הלך בסדר
— אני כבר אפילו לא זוכר מה. העניין הוא שרוב הפעמים
שאתה מגיע די קרוב לעשות את זה עם בחורה — בחוריה
שהיא לא זונה או משהו, אני מתכוון — אז היא כל הזמן
מבקשת שתפסיק. והצרה אתי שאני מפסיק. רוב הבחורים
לא מפסיקים. אני לא יכול לעשות אחרת. אף פעם אי
אפשר לדעת אם הן באמת רוצות שתפסיק או שהן סתם
מפחדות נורא׳ או אם הן• סתם אומרות לך להפסיק כדי
שאם כן תעשה את זה׳ האשמה תהיה עליך ולא עליהן.
איך שלא יהיה אני תמיד מפסיק. הצרה היא שאני מתחיל
לרחם עליהן. אחרי הכל, הרי רוב הבחורות הן כל כך
טיפשיות וכל השאר. אם רק אתה ממזמז אותן זמן מה אתה
יכול לראות איך שהן מאבדות את הראש. קחו למשל בחורה
כשהיא נעשית בא-מת חמה. פשוט אין לה ראש. אני לא יודע.
הן אומרות לי להפסיק אז אני מפסיק. תמיד חבל לי
שהפסקתי, אחרי שאני מלווה אותן הביתה. אבל אני ממשיך
לעשות את זה בכל זאת.
t v bשלא יהיה, המשכתי להתהלך סביב החדר ולחכות
^£לזונה הזאת שתופיע. קיוויתי כל הזמן שהיא תהיה
יפה, אבל לא היה איכפת לי הכי הרבה. אני ככה כבר

רציתי להיפטר מזה. סוף סוף מישהו דפק על הדלת וכשאני
ניגשתי לפתוח אותה נתקעה לי המזוודה שלי בדיוק בדרך
ואני נפלתי עליה וכמעט ששיברתי לי את הברך. לכל
הרוחות. אני תמיד מוצא לי איזה זמן נפלא לפול על איזה
מזוודה או משהו.
כשפתחתי את הד׳,ת עמדה שם הזונה הזאת. היא לבשה
מעיל קצר ולא היה לה כובע. היא היתד, ככה מין בלונדינית
כזאת אבל תיכף אפשר היה להרגיש שהיא צובעת את
השערות. אבל היא לא היתד. מיו שק משומש או משהו.
״שלום״ אמרתי. הייתי מנומס נורא, אני אומר לכם.
״אתה הבחור שמוריס אמר?״ היא שאלה אותי. היא לא
התנהגה בצורה הכי ידידותית בעולם.
״מורים זה נער המעלית?״
״כ --ן.״ היא אמדה.
״כן, זד, אני. הכנסי.״ אמרתי. נהייתי יותר ויותר כזה
לא איכפתי, כל כמה שהעניין התקדם. באמת שנהייתי כך.
היא נ:נסד, והורידה את המעיל שלה תיכף ומיד וזרקה
אותו ככה על המיטה. מתחת היא לבשה שמלה ירוקה.
אחר כך היא ככה התיישבה לה על העוקם על כיסא שעמד
על יד השולחן שבחדר והתחילה לנדנד את הרגל שלה
למעלה ולמטה. היא הרכיבה רגל על רגל והתחילה לנדנד
רגל אחת שלה למעלה ולמטה. היא היתד, עצבנית מאוד,
בשביל זונה. באמת היא היתה• אני חושב שזה מפני שהיא
היתה צעירה נורא. היא היתד, בערך בגילי. ישבתי על
הכורסה על ידה והצעתי לה סיגריה .״אני לא מעשנת.״
היא אמרה. היה לה קול קטנטן כזה, צרחני קצת. בקושי
אפשר היה לשמוע אותה. והיא גם לא היתד, אומרת ״תודה״
כשהציעו לה משהו. פשוט, ככה היא היתה רגילה.
» וושי לי לציג את עצמי. שמי ג׳ים סטיל.״ אמרתי.
! ״ י ש לך שעון אתך?״ היא אמרה. לא היה אכפת לה׳
כמובן מה לכל הרוחות שמי .״הי, בן כמה אתה, בכל
אופן?״
״אני? עשרים ושתים.״
״תספר לסבתא —׳׳
היה מוזר לשמוע את זה ממנה. זה נשמע באמת ילדותי.
אפשר היה לחשוב שזונה וכל השאר, תאמר :״שככה
יהיה לך אויר,״ או ״תפסיק למרוח שקרים׳״ במקום ״תספי
לסבתא.״
״בת כמה את?״ שאלתי אותה.
״כבר מספיק מבוגרת לא להאמין לכל מה שמספריב
לי.״ היא אמרה. היא באמת היתה פיקחית .״יש לך שעון?״
היא שאלה אותי עוד הפעם, ואחר כך היא קמה והפשיטה
את השמלה שלה דרך הראש.
באמת שהרגשתי מוזר כשהיא עשתה את זה. איד
להסביר י — היא עשתה את זה כל כך פתאום וכל ד,שאי.
אני יודע שצריך להרגיש מגורה מאוד כשבחורה קמר
ומפשיטה את השמלה. אבל אני לא הרגשתי. אם הרגשתי
משהו, זה בודאי לא גירוי. הרגשתי הרבה יותר מדוכא

מאשר מגורה.
״יש לך שעון אתך׳ הי?״
״לא. לא. אין לי.״ אמרתי. שמעו, כמה מוזר שאני
הרגשתי .״מד, שמך?״ שאלתי אותה. כל מה שהיא לבש׳ה
זה היה תחתונית כזאת ורודה. זה באמת היה מבלבל׳
באמת שזה היה.
״סאני.״ היא אמרה .״בוא נתחיל כבר, הי.״
״אין לך חשק לדבר מעט?״ שאלתי אותה. זד, היה
תינוקי מאוד להגיד כך, אבל הרגשתי כל כך מוזר, לעזאזל.
״את ממהרת מאוד מאוד?״
היא הסתכלה עלי כאילו שנפלתי על הראש .״על מד,
לעזאזל, אתה רוצה לדבר?״ היא אמרה.
״אני לא יודע. על שום דבר מיוחד. אני פשוט חשבתי
שאולי מתחשק לך לפטפט זמן מה״.
»1יא התיישבה לה עוד הפעם בכיסא שעל יד השולחן. זה
לא מצא חן בעיניה, אבל. אפשר היה להרגיש. היא
התחילה לנדנד ברגל שלה, עוד הפעם — שמעו, היא היתד,
בחורה עצבנית.
״עכשיו את רוצה סיגריה?״ אמרתי. שכחתי שהיא לא
מעשנת.
״אני לא מעשנת. שמע, אם אתה רוצה לדבר אז עשה את
זה. לי יש מה לעשות.״
לא יכולתי לחשוב על מה לדבר אתה, אב־ .,רציתי
לשאול אותה איך היא התחילה להיות זונה וכל ד,שאי,
אבל פחדתי לשאול אותה. היא בודאי לא היתד, מספרת לי
בין כה וכה.
״את בודאי לא מניו־יורק נכון?״ אמרתי בסוף. זה כל
מה שיכולתי להמציא.

rararararafaraiנדו קז בז 3ז נח נד 1נח ה ז ״ ה ז שז קזהזשז 71ו הזנ ח נ ח213ו? 1ז?י.

״הוליווד.״ היא אמרה. ואז היא קמה וניגשה למקום
שבו היא שמה את השמלה שלה, על המיטה. יש לך קולב?
אני לא רוצה לקמט את כל השמלה. לבשתי אותה ישר
כשהיא באה מהמכבסה״.
בטח.״ אמרתי תיכף ומיד. שמחתי נורא שיש לי הזדמנית
לקום ולעשות משהו. לקחתי את השמלה שלה אל הארון
ותליתי אותה. זה היה מוזר. זה עשה אותי ככה עצוב
כשחליתי אותה. חשבתי עליה, איך שהיא הולכת לחנות
וקונה אותה ואף אחד בחנות לא יודע שהיא זונה וכל
השאר. המוכר בודאי חשב שהיא סתם בחורה רגילה,
כשהיא קנתה אותה. זה גרם לי שאני ארגיש עצוב נורא —
אני לא יודע למה בדיוק.
התיישבתי שוב פעם וניסיתי למשוך הלאה את השיחה
הזאת. היא היתד, בת־שיחה מחורבנת .״את עובדת כל
לילה?״ שאלתי אותר• — זה נשמע ככה נורא, אחרי
שאמרתי את זה.
״כ — —ן,״ היא ככה הסתובבה סביב החדר. היא
הרימה את התפריט מהשולחן וקראה אותו.
״מר, את עושה במשך היום?״
היא ככה משכה בכתפיים. היא היתד, די רזה .״ישנה.
הולכת להצגה ״.היא שמה את התפריט במקום והסתכלה
עלי .״בוא נתחיל, שמע. אין לי את כל —״
״הביטי,״ אמרתי .״אני לא מרגיש הכי טוב הלילה.
היה לי לילה קשה מאוד. בכל הרצינות. אני אשלם לך וכל
השאר, אבל איכפת לך מאוד אם לא נעשה את זה? איכפת
לך מאוד?״ הצרה היתד, שפשוט לא רציתי לעשות את זה.
הרגשתי יותר מדוכא •מאשר מגורה, אם אתם רוצים לדעת
את האמת. היא היתד, מדכאה. השמלה הירוקה שלה שתולה
בארון וכל השאר. וחוץ מזה אני חושב שלעולם לא הייתי
יכול לעשות את זה עם מישהי שיושבת בקולנוע הטיפשי
במשך כל היום. באמת שאני לא חושב שהייתי יכול.
)יא ניגשה אלי עם הבעה מוזרה כזאת על הפנים שלה,
כאילו היא לא האמינה לי .״מה אתך?״ היא אמרה.
״שוס דבר.״ שמעו. אני התחלתי להתעצבן .״העניין הוא
שעברתי ניתוח רק עכשיו.״
״כ --ן? איפה?״
״על המד,־שמו שלי — על הקלאוויקורד שלי.״
״כ --ן? איפה זה, לעזאזל?״
״הקלאוויקורד ז״ אמרתי. בעצם, בתעלת חוט השדרה.
זאת אומרת, זה ככה בפנים בפנים תעלת חום השדרה.״
כ --ן? ״ היא אמרה .״זה רע מאוד.״ ואז היא
התיישבה לד, על הברכיים המחורבנות שלי .״אתה נחמד.״
היא עשתה אותי כל כך עצבני שאני פשוט המשכתי
לשקר בלי סוף .״אני עוד בתהליך ההחלמה.״ אמרתי לה.
״אתה נראה כמו איזה שחקן קולנוע. אתה יודע? איך־
קוראים־לו? אתה יודע למי אני מתכוונת מה שמו,
לעזאזל?״
״אני לא יודע.״ אמרתי לה. היא בכלל לא רצתה לרדת
מהברכיים המחורבנות שלי.
״בטח אתה יודע. הוא היה בסינמה הזה עם מל־וין
דוגלאס. זה שהיה האח הצעיר של מל־וין דוגלאס. שנופל
מהסירה. אתה יודע למי אני מתכוונת.״
״לא. אני לא יודע. אני הולך לקולנוע כמה שפחות.״
bאז היא התחילה לעשות אתי חכמות — גסות וכל
fהשאר.
״איכפת לך להפסיק את זה?״ אמרתי .״אין לי מצב
רוח לזה. רק עכשיו אמרתי לך. רק עכשיו היה לי ניתוח.״
היא לא קמה מהברכיים שלי או משהו, אבל היא
תקעה בי מבט אפל נורא.
״שמע,״ היא אמרה .״אני ישנתי כשהמשוגע הזה מורים
העיר אותי. אם אתה חושב שאני — ״
״אמרתי לך שאני אשלם לך מפני שבאת והכל. באי־ת
שאני אשלם. יש לי ים של כסף. זה רק מפני שבעצם רק
עכשיו אני מתחיל להתרפא מניתוח — ״
״אז בשביל מה, לעזאזל, אמרת למשוגע הזה׳ מורים,
שאתה רוצה בחורה? אם היה לך איזה ניתוח מחורבן Ly
המד,־שמו המחורבן שלך. הא?״
״חשבתי שאני ארגיש הרבה יותר טוב משאני מרגיש
בעצם. אני מעט נחפזתי בחישובים שלי• בלי צחוק. אני
מצטער מאוד. אם תקומי לרגע אני אוציא את הארנק שלי,
ברצינות.״
היא התנפחה נורא, אבל היא קמה מהברכיים המחורבנות
שלי כדי שאוכל לגשת להוציא את הארנק שלי מהשידה.
הוצאתי שטר של חמישה דולאר ונתתי לה .״תודה רבד״׳>׳
אמרתי לה .״אלף תודות״.
״זד, שטר של חמישה. זה עולה עשרה,״
היא התחילה לעשות חכמות, אפשר היה להרגיש. אוי-
ידעתי שמשהו כזה יקרה — באימת שידעתי.
״מורים אמר חמישה״ אמרתי לה .״הוא אמר חמישה
עשר עד הצהריים ורק חמישה בשביל דפיקה.״
״הוא אמר חמישה. אני מצטער — באמת שאני מצטעד
— אבל זה כל מה שאני יכול להקציב.״
היא ככה משכה בכתפיים שלה כמו שהיא עשתה מקודם
ואז היא אמרה בטון קר מאוד .״איכפת לך להביא את
השמלה שלי? או שזה טירחה יותר מדי גדולה בשבילך?״
היא היתה חתיכה די מפלצתית. אפילו עם הקול הקטנטן
הזה שה־ה לה היא היתד, ככה יכול להפחיד מעט. אילי
היא היתר, כזאת זונה גדולה וזקנה עם הרבה צבע על
הפנים שלה וכל השאר, היא לא היתה אפילו חצי מפלצתית
ממה שהיא היתה באמת.
ניגשתי והבאתי לה את השמלה. היא לבשה אותה ירי,
השאר ואז היא אספה את המעיל שלה מהמיטה .״להתרתות.
תחת־קרחת.״ היא תמרה.
״להתראות. אמרתי. לא הודיתי לה או משהו. אוי
שמח שלא.

תשבץ חצי ענק
241

כ \ 1ך/

431

571

/O i 97 106
130

108

121

1031

109

11C

1121

נ 1י1

1141

12 21

115

126

01־131 13

| TT5

142

104

150

|153

1461

1191
118 127
137 1361

231
צ 133

14E

147

16 0

164

־דזדר

1051

מאוזן .1 :גבול המדינה במערב; .4על כובעו של כל
חייל; .6שלמה רוזנברג הוא תת כזה; .9ראשי תיבות
שמותיו של עמון; .11 טעמו של תה, בלי סוכר; .14 ענן,
בלשון פיוטית; .16 ממנה גורש שישקלי; .19 בו מרבה
המורה לכתוב; .21 עיסוקה של המכבסה; .24 אחד ממקורות
המים; .26 במגרד־שחקים, הכרחית; .30 מווסת הדם; .32
עוצר את הדם; .33 האיש החזק של הציונים הכלליים! .35
בו מעביר הבדוי מים; .36 בראש אגף זה עומד אלוף משנה
יצחק רבין; .38 עיר קדושה באסיה; .39 אחיו-של יפת; .40
ראש לשכת הייעוץ הכלכלית! .42 אותו מדליקים בשבת;
.43 הדוד מחצי הכדור המערבי; .45 בחורף; .46 תוספתו
אומרת רבות .48 .אצל אדם רגיל הוא אדום; .49 האיים
שבירתם היא מנילה; .50 מחלת המנגנון במדינה; .׳51 ככה
מובילים אסיר, בתנ״ך; •52 לא עבה .53 :תוספת אחר חתי מתו של יוצא ספרד; .55 אחד משנים עשר אחים; .56 על
,סמך, בראשי תיבות; .58 המלה שבי. ג׳י. משמיט; 59 הוא
...כל הדרך; .60 תואר האצולה הצרפתי; •61 לא־קצין,
בצד,״ל; •63 בעזרת מפעל זה הצילו לפני עשרים שנה מעט
מהון יהודי גרמניה; .66 ממנה עושים קמח; .68 אליה יוצא
חולה שהחלים; .71 אם כל חי; .73 כן; •75 מולדת, בפיוט;
.78 שכיח בהודו ובסין; .79 לא לפרסום; .81 הוא עוצר את
המים; .82 לסטים, שודד; .84 גם הוא מרטיב; •85 חלק
הגוף התחתון; .87 שושנה וותר פקדה עליו; .88 בארצות
הטרופיות; •90 קבוצת אניות; .91 לא קשה; .93 תואר שכיח
אצל הרוטשילדים; .94 בית ירושלמי המוקדש לתערוכות
.ונשפים; .95 קישוט במנורת המקדש; .96 איש רחוב ליל־ינבלום,
תל־אביב; .97 מלת אזהרה; •99 בלבד; . 100 המזין
* שירד מן השמים; . 102 הוא הקדים לדעת על המבול; . 103
בלעדיו אין לקרוא מוסיקה; .105 בדיוק כמו •107 ; 46 מה
שבית־מסחר לנעליים מספק ללקוחותיו; .110 מטבע עתיק;
.112 כך יש לכתוב את תוארו של ישו . 114 :האמיץ אינו
סובל ממנו; •116 הרוכב נותן לסוס .120 :הילדים; .122 כלי
להחזקת נוזלים; .123 גיבורת אגדה שהוסרטה; .125 ממלכי
בית דוד; . 126 לג׳ים יש גם אחורית; .128 אחת האצבעות;
•129 ממציא הטלפון; .130 הוא השובר את גבו של הגמל;
.132 יש אדם שאיבד אפילו אותו! .133 יוכבד לאהרון; . 135

181 13 01

יהודי שכתב על ישו ומרים; .136 חדר באנייה או בבית־הסוהר;
•138 בו יושבים גם הנאהבים; . 139 חוקר האטום
ששמו,׳ לאחרונה, מאד בחדשות; .140 מכונית אמריקאית;
.141 מוצאו של כל יהודי, לפי תשובתו, בעת החיפושים הגדולים
של הדיביזיה המוטסת 142 ידין עמו; . 143
פקודה; •145 יחידת חשמל; .146 שלוש מאות ואחת; . 148
מכשיר מדידה; .149 כך היה צריך לכתוב ט״ז 150 להם
ולא ידברו״; .151 דרגה אחרת בצה״ל •153 .חברי דן; .156
על כל מטה ולכל מפלגה; .158 מה שילד רעב מבקש, בעת
הסעודה מאמו; . 161 אוסף אנתולוגיות הימור; •163 אדם
שלבו עמד; . 165 כלי; . 167 בה כותבים; . 168 הקמתה
על־ידי עיריית ירושלים, ליד שכונת־ תלפיות עוררה מחאות;
•170 כינוי ליוצא גרמניה; .171 חבר כנסת; .173 ממנו
תופרים שמלות; .174 אדם לקין; .176 מה שעולה ממים
רותחים; .177 נייר ערך; .179 אוייב; .180 יחידת המטבע;
.182 חברת התעופה הלאומית; .183 מעצמה מוסלמית; . 184
׳ הח׳־כ שרצו לבטל את חסינותו; .185 כהן רם מעלה*
מאונך •2 :אותו משלמים לממשלה; .3גיבור תל־חי;
.4הוא מצליח מאוד בציילון; .5אגודת סתר עברית במלחמת
העולם הראשונה; .7מטיב זה היו עיני לאה; .8שלטון הדת;
•9הצעירה בצאן; .10 ותיק עתוני המדינה; .12 גבוה; .13
ספרו האחרון של משה שמיר; .14 זמן; .15 עשוי מים, אבנים
או שמועות; .17 קריאת כאב; .18״כי ...על בם יה״; .19
נ־כרי שהתיהד; .20 קוריאני ידוע; .22 ומתא להמן; .23 על
רגל האסיר; •24 בו הופכים זיתים לשמן; .25 מאתיים ועשרים;
.27 לאום; .28 אלוהים; .29 בלעדיו אין אנטישמיות;
.31 בגלל שנאשם בה הוצא טוביאנסקי להורג; .33 התוצאה
של פגישת צבר ועור; •34 מה שהצרפתים לא יכלו לבצע,
בין השאר, בדיאן־ביאן־פו; .36 מה שהעיריות מבצעות
לגבי בתים רעועים; .37 תרמית; .39 מרק סלק; .41 ירק
אדום למדי; .42 גמד; .44 מה שאבשלום ערך נגד דוד;
.45 בהגנה הי פ מפקדים גם עליו; .47 עין ...עין; .48 בניין
חקלאי למקנה; .54 בה קיימי הבריטים תחנת מצפה נגד
ההעפלה; •57 זה פירושו של המזרחי, המפלגה; .60 שמו
הפרסי של שר הפיתוח; .61 קומפוזיטור קלאסי; .62 מידת

185

שטח מטרית; .64 אחי אונן; .65 בן־ציון מאיר חי עוזיאל
היה כזה; .66 על נערה חמודה משוך חוט ממנו; •67 הנעלמים;
.69 קריקטוריסטן; .70 ראה .71 ;62 חיל נשים; .72 מלת
קריאה; •74 הקפה המהיר; .75 בית שומר הכרם; .76 לפיה
נקבע התאריך המוסלמי; .79 היא מצוייר, בתוך חיית ים;
.80 חסר נעליים וקל דעת; .82 עוזר לשר החוץ האמריקאי;
.83 אחד התנאים; •84 מאכל החיות; .86 פיסת נייר; .87 חומר
מסוכן במידה רבה; .89 זהירות גבוה!; .90 בירת הגליל;
.92 בה מתכסים; .98 יישוב ותיק בפרוזדור ירושלים; . 101
נשיא המדינה; .104 שבועון לילדים; .106 מסמל את קץ
הנישואין; .108 פרק תהלים המסתיים בפסוק »כי מכל צרה
הצילני ובאויבי ראתה עיני״; •109 מזכיר או״ם הראשון; . 110
טנא, בלשון פשוטה יותר; . 111 תל־חרבות; 112א. בבקשה;
.113 סוד •114 :ראשי תיבות של אם המושבות; .115 צווי יווני
עתיק־ . 117 מאתיים ושבע; .118 סמן הרבות; .119 עני;
.121 מה שהמפקד נותן לפקוד; . 123 שוחד; .124 העניין
העומד ברומו של עולם; .126 בעזרתה אפשר להפריח את
הנגב; •127 מה שעושה למתאים; .129 פעם זה היה צריך
לעלות בגורלה של טריאסט; .131 כשהוא שכח לסגור את
הדלת, הוא הצטנן וקיבל נזלת; .132 קודם לפרח; .134 אליו
מחובר הדגל; . 135 בן זוגה של האשה; .137 תערובת של
מתכות; •138 מי שהיה שר מסחר ותעשיה; .144 מפואר מלונות
חיפה; .147 הוא הנותן את הקול לסרט; .150 זהב;
.151 סכום; .152 מטבע רומני 154 החינוך, עתון הסתדרות
המורים; .155 מלת תמהון 156 רדי ושבי על עפר בתולת
בת בבל״ אומרות מלותיו הראשונות של פרק ישעיהו זה;
. 157 לא מתחת; •159 הבעת כאב; .160 בתוכו שניים, לשון
וחך; .161 תואר כבוד אנגלי; .162 לא מבושל; .164 אחד
מארבעת בני ההגדה; .165 בו עוסקים אנשי האוניברסיטה;
.166 במלה זאת מתחיל אחד משיריו הידועים של שאול
טשרניחובסקי; •168 ממלכה קדמונית; .169 מס עקיפין; . 171
טרי שרי הממשלה; .172 מקצועו של דוד תדהר; .173 אל
בבל; .175 הדוכס מוינדזור לג׳ורג׳ החמישי; .176 מלה מקובלת
בעברית צברית; .178״ודיברת 179 לא רחב;
.181 מערב, בלשוו התנ״ך.