גליון 868

עד דרים
מאשימווז את
בית היתומים דיסקין פסטיבל הבחסיקה
בת זמננ1
הצגת הבכורה
העולמית
של האופרה

דויד

חלוקת פרסי

תתרות־הענק
פ • 6a .שנה 47
ט׳ פיון תשי׳׳ד
40.6.54
דמחיד 300 פרוטה

בלי מורא -
בלי
»שוא כנים

העולס
הז ה

העורך הראשי

ש. הארץ• אני מצרה העתק ממכתם ששלחתי
למערכת האריו כו כתבתי וביו השאר) שאני
מעדיה בהחלט לקרוא דפודטז׳ות על נושאים
בינוניים. הכתובות בצורה מעניינת מאשר שורה
ארוכה של מאמרים משעממים ביותר על נושא
כ מעניין כישראלי כאירועה . 1953 .שכידוע לא
עמדו על הנובה נם מבחינת מהימנותם.

אור׳ אבנרי

ראש המערכת :
שלום כדזן

עורך משנה, כיתוב :

השבועון המצויר
לאינם ורסציה

עורך משנה, תבנית
אורי ם לע

ישעיהו יב־א

הכתב הראשי :

יהונתן בלומנטל, תליאביב

הצלם הראשי :

עמנואל פרת

ברנע

חברי המערכת :

רח׳ נליקסון 8תי־אביב
(ליד תיאטרוז ״ אהל ״ )
מען המבדקים :״עולמסרם״
ד , 136 .טל 26785 .
מ״מ ראש מערכת ירושלים
מו״ל: העולם הזה בע״ם
יוחנן אורן
דפים ישראל בע״ם. ת״א

דוב איתן, משה בז־אפרים, יחיאל בשן. יהודה נבאי, ניצה נבי, לילי
גלילי, רותי ורד, בוזי זהבי, אוסקר טאובר, עמום קינן, סילבי קשת,

מנהל מעבדה :
דוד

טוויינ

מזכיר מערכת חיפה

יצחק חריף, מקווה ישראל

אורי דן

עורך דפוס

מנהל מבצעים :

משה אור

שלמה אדיר

הקורא חריף לא קרא את גליון הארץ הסתם נהנה מן
בעיון אחרת היה
מן הסיפור שהופיע באותו בליון אודות ה־נערה
שהתפשטה ערומה בחזרו של ראש־עיר
איטלקי.

ראש המנהלה :
פקידה

רינה

בדלי

שלמה הררי

בש 15ע שעבר נזעקו כל חברי המערכת
לחסום את
המרכזיים לתפקיד חשוב :
העורך בדישו. כי העורך, ששקע משך
חודשיים בתולדות חייו של דויד רזיאל,
איים ימלא את הגליון כולו — בתוספת
עמודים נוספים — במאמר עצום על חייו.
כל פרט ופרט נראה לו כל כך חשוב,
עד כי אי־אפשר היה לוותר עליו.
לא הכרתי את רזיאל מימי — אף שהיד״
פעם, מפקדי הראשי. אולם גם במרחק
ש 13 :שנד. היה בכוחו של האיש הרת
להקסים, למשוך את הלב. ככל שחדרתי
לפינה רחוקה יותר של חייו, ככל שהוספתי
לקרוא את מכתביו הפרטיים*,׳ שבה את
לבי יותר.
מד, היה באיש הזה, שיכול היה לדבר אל
לבנו בשפה כה חיה? דומני שמלבד כל
השאר נעוץ הסוד בעובדה אחת שרשית :
דויד רזיאל היה טיפוס ארצישראלי מובהק׳
הטיפוס המושלם של מנהיג ישרא:י. בכל
תנועה, בכל מילה, ביטא את הסגנון החדש
של הארץ. לכן השפיע על ז׳בוטינסקי
ועל כל העסקנים הפוליטיים: לכן הוא
משפיע עוד היום׳ גם עלינו, מן הקבר•
המהפכה הגדולה הקשורה עם שמו היתד.
מהפכה ישראלית — התפרצות כוח־החיים
של דור חדש. ,שהרגיש את עצמו בעל״
בית בארצו ואדון לגורלו, שקומתו היהה
זקופה וכשרונו לפעולות מעשיות כמעט
בלתי־מוגבל.
אולם רזיאל היד, גם ביטוי נאמן לצד
דור זה היד.
השני של אותו מטבע :
חסר עצמאות רעיונית, נפשית. הוא פעל,
לחם, עד שהשיג את המדינה. אך לא הוא
התווה את קו המ חמד״ לא הוא קבע את
דמות המדינה.
הסתכל נא בפגישה הדרמתית של שני
האישים — רזיאל וז׳בוטינסקי. הצעיד לא
קיבל את מרות המנהיג בעניני הארגון.
הפר את פקודות תנועתו, היה חדור אמינה
כי הכלי הצבאי הישראלי חייב להיות
עצמאי. אך הוא קיבל בלי כל היסוס את
מרות המנהיג בעניני רוח. לא עלה כלל
על דעתו כי ערכים משתנים, וכי כל
דור חייב לנסחם מחדש׳ לצקת אותם לד פו׳
סיס חדשיב.
כמו כל מנהיגי דורנו, ילידי הארץ וילידי
חוץ־לארץ כאחד, מאברהם שטרן ועד יגאי1
אלון׳ קיבל רזיא 1את כל ציודו הנפשי
סן המוכן, לא מרד מעולם בכל המושגים
שירש מאבותיו, לא ניסה מעולם לבחון
מחדש את ההשקפות הישנות לאור המי
ציאית המשתנה.

לאבן, אינה חופשית ליצור לעצמה את
הדפוסים המתאימים לטבע שלה. היא נאל צת
להתאים את עצמה לשכבת־האבנים
שקדמה לה. במקום שהיד, שקע בשכבר,
הקודמת, נאלצת ד,לאבד, יחדור לשקע זר.
במקום שהיתר, בליטה, נשארת הלאבה
קעורה. המדע קרא לתהליך זה פסבדו־מורפוזה,
דפוס־כוזב.
למפעל החיים של דורנו קרר, אותו
דבר בדיוק. הריר,געש ר,פ;׳יט את החומר
הלוהט ששינה את פני הנוף — לא רק
מנהיגים בולטים כמו רזיאל, אלא את
רבבות החיילים האלמונים שהולידו את
המנהיגים מתוכם.
־אולם דור זה לא היה חופשי ליצור
לעצמו דפוסים נפשיים ורעיו-ייים משלי.
הוא היה מסוגל, כמו רזיאל ביום מותו,
לבצע מיבצע נועז בבירה ערבית רחוקה.
אולם למעשה נהנו מן המיבצע רק האנגלים
ונורי סעיד, עבדם. כי הוא לא הודרך
על־ידי השקפת״עולם מרחבית חדשה׳ שיכ לה
להיוולד רק בקרב דור שגדל בישראל.
כי מעולם לא הירד,ר אם אמנם צדקו אבותיו
כאשר לימדוהו כי כל ערבי הוא גוי,
זר לרוחו, אויב מלידה.
עוד

לקח

בפרשת

רזיאל

שכיאי
ישנו לזכרו.
לעתים קרובות אתה שומע כיום, מפי
״נכון,
צעירים׳ את השאלה המיואשת :
צ־יכים לעשות משהו. עלינו ליטול את
עניני המדינה לידינו. אולם מנין נקח
מנהיגים?״
תקופת מלחמת־ו׳,שיחדורי, בשלביה השו נים,
מצאה לה שורה ארוכה של מנהיגים
בולטים — שוב מרזיאל ויאיר ועד אלון
ודיין. כיצד? הם לא נפלו מן השמיים.
הם נולדו בתוך הפעולה, בתוך המבחן
המעש־ של המאבק.
יכול אדם לצאת, כשבידו פנס, ולא
ימצא את המנהיגים. אך אם לא יחפשם,
יתכן שימצאם — אנשיב שקטים, נחבאים
אל הכלים, שהמעשה יקפיץ אותם לפתע
למרום.
וכשמדברים אנו על מנהיגים, הנה המע שיר,
האחרונה על יגאל אלון, ששמעתיה
זה עתה מפי חבר משק גינוסר.
ככל חבר קיבוץ שיש לרשותו מכונית׳
רגיל אלון, בעל ג״ ,36 שיפנו אליו חברים
במשק בשאלות מתי הוא נוסע, אם אפשר
לנסוע עמו, ולאן. אולם מאז הופיעה כתבת״
השער של העולם הזה 857 תחת הכותרת:
״קוו ואדיס, יגאל אלון? ״ חזרה השפה
הרומאית לחוף הכנרת. ששמע בשעתו את
מידרך הלגיונות של טיטוס.
בבוא אלון כיום למשק, מצטופפים סביבו
מבקשי״הטרמפ, כשבפיהם השאלה :״קיי
ואדים, יגאל י״

דומה הדבר לדוגמה הקלאסית שהשתמש
בד, איסבאלד שפנגלר, נביא שקיעת הנזערב,
בספ-ו הגדול. הוא מתאר התפרצות של
הר־געש, השופכת את ר,לאבר, הלוהטת על
האדמה מסביבו. אך לאבד, זו׳ בר,פכר,

...אני מצאתי שהעולם הזה הוא העיתון של
תנוער תעברי ולאחר ששמעתי בהרבה חוגים
(הבעות) שנאה עזה אל העתה ואל עורכיו הוד
לטת׳ לחקור בדבר ...התווכחתי עם ( 73 שבעים
ושלושה ! 1איש ואח אחד מביניהם י א הביא לי
כל הוכחה (המצדיקה את עמדתם העויינתו. הם
הזכירו לי את פפרקויז שתבע לשרוף את ה תלמוד
מביתו שכתובים בר דברים מנונדים ל נצרות
מבלי שקרא את התלמוד כלל.

ראובן איינהורן, חיפה׳

מטעמים עד צלחת
ליקקתי אל. האצבעות — כה ערב לי הסיפור
על מלחמת העולם השלישית בהשתתפות פצצות
מ-מן (העולם הזה .) 861 עליה אמר שרת שלנו
שזה לא נוגע לנו. הוא בטח לא קורא קבוע
של העולם הזה ...אני אומר שהצעד הבא מוכרח
להיות סיפור עובדתי עי הצלחות המעופפות.
העולם הזה יהיה צנצנת אם לא יגיעז לקוראיו
את המטעמים על צלחות (מעופפות).

זאב שנוקפרצקן, תליאביב
לו העולם הזד, היה צוללת, היה חודר
לעומק הבעיה.

מה זאת הגשמה
אשאל שאלה־ קטנה את תנועת הצופים: האם
הנ׳מבורי (העולם הזה 866 שהוא עניין של
רושם בלבד, האם הוא מביע משהו? האם בז בוז
מאות לירות על כלום הם הנשמה? האס
נאומו של מרכז התנועה •ברדיו הם לא סתם
דברים בעלמא?
...״טבע. צופיות. אזרחות״ היו מלות הסיסמה
העיקריות של כל הצופים בארץ בתקופת הנ׳מבורי,
אולם הוכחה לדבריהם אין. קל להקים אוהל
ונעים מאד לישון בחורשות הירקון. אולם נעים
פחות לקחת את כל העינוגים האלה ולשימם
כמכשיר להנשמת חיים חלוציים.

קבי, התנועה המאיחדת, ירושלים
כדאי
על כל הצופים אחרות).
אמיתי.

לבקר בכל החריפות את חברת הצופים
שבטיה וסניפיה ...כמה עלובה תנועת
בארץ ! (אינני יודע כיצד זה בארצות
ראוי היה לכתוב על הנוער החלוצי ה לא
על זנבות סאלוניים.

חבר השומר הצעיר׳ תל־אביב

הפולחן המסוכן
אינני יודע מה דעתם של יצרני הסיגריות על
מאמר העישון (העולם הזה 866 אני. כמעשן.
מתחיל לחשוב. בכל אופן. אחרי קריאת המאמר.
אם כדאי להמשיך בפולחן מסוכן זה. אני מציע
שאם התחלתם במצווה — נימרוה. פרסמו הוראות
ועצות כיצד להנמל מעישון.

משה קרפף, חיפה
העולם הזה אינו יכול אלא לחזור על
תשובתו בת־האלמוות. של מארק טוויין —
כבר עשיתי
,׳אין קל מלהיגמל מעישון.
זאת פעמים אין ספור !»
אחרי שקראתי את המאמר לא יכולתי להירנע.
היה ברור לי: עלי להפסיק מיד !

דוד המאירי, נתניה
לא לקרוא את העתון, אנו מקווים.
שמענו כבר על מסע ההשמצה של פרופסורים
בעלי מקטרות נגדנו, עם מעשני הסיגריות. הם

העולם

פרסים לקוראי העולם הבא

נציב בית״ ר דוד רזיאד

התוצרת הרגילה

יישר כוחם לכתבת רזיאל (העולם הזה ,) 867
אך הרשו לי להעיר ( :א) פקודת האבל למותו
של זאב ז׳בוטינסקי לא היתה הסוואה לאצ״ל
על־ידי בית״ר כי דוד רזיאל כהן אז בתפקיד
נציב בית״ר בארץ־ישראל( .ב) דוד רזיאל היה
הבר בית״ר זכשבית״ר בארץ־ישראל הכריזה על
ניוס חבריה לשרות לתקופה של שנתיים התיצב
לשרות בסלונות בית״ר אך שוחרר על־ירי מפקדת
הניום.

קראתי את התקפתו חסרת ההצדקה של הארץ
על העולם הזה. ברור מאליו שביזנם דייג׳פט (ה שבועון
האנגלי לענייני משק וכלכלה) יעמוד ב־נליונו
הקרוב לצד העולם הזה ...אני מחשיב
ביותר את כתבותיכם האחרונות. אודותן מלנלג
כל כד הארץ הצבוע ...אשר לכתב עצמו. הרי
אני חושבו. אחר רשימתו זאת. ללא יותר מאשר
התוצרת הרגילה של העיתון הארץ

טול סיגריה מבין שיניך ואל תמול מק מרת
מפי פרופסוריך !
נדהמתי. אחרי קריאת המאמר, לראות (את אחד
מחברי המערכת) מעשן סיגריה בפרהסיה. איזה
שם תקראו למחזה מביש זה?

מרים בת־טובים,

תל־אביב

דרך הטבק.
אכזבה אני צבר בן צבר ויש לי הכבוד להשתייך
ליהודים המשיחיים. נהייתי למשיחי לפני שלושים
שנה והחיים בחברה היהודית לא היו מן הנעימים
ביותר. אמרתי כי עם קום המדינה מדינת ישראל
תבוא קצת הקלה. כי הרי במגילת העצמאות נית נה
הצהרה של חופש הדת וחירות האמונה, אך
חיש מר נתאכזבתי...
שיגרתי אנרות לעיתונות. אך הן הוטלו לסל
האשפה. העיתונות נתנה מקום למתקיפים אותנו.
אך לא להנגתנו ולשמירת זכויותינו היסודיות
ביותר כבני אדם. על כן ברכתי שהחיינו בראותי את
המקום שנתתם לבירור השקפתנו ועמדתנו (העולם
הזה .) 862

משה עמנואל בן־מאיר, חיפה

הווי, מה מלידה?
אם אתם מנסים לבדוק את מידת הקריאה וה התרכזות
של קוראי העולם הזה בכלל ושל קוראי
מדור הוזי בפרט, הרי הצלחתם. בהעולם הזה 861
מצוי קטע ״שומר מה מלילה?״ ובהעולם הזה 863
מצוי אותו קטע. אם בי ב שינוי׳ נוסח קלים.

משה יעקבזוץ, סתח־תקווה
לא ינום ולא יישן שומר מדור הווי.

קוד אשקלון
בתור קורא ותיי, של העולם הזה מאז באתי
ארצה, לפני שנתיים, מאורונווי וכתושב אשקלון.
ל ש אול: מה הסיבה שלא
אני מרשה לעצמי
מצאתם לנתויז לכתוב שום רפורטז׳ה מאשקלון ן

יצחק רפפורם, אשקלון
העולם הזר, ביקר באשקלון בקיץ שעבר
(העולם הזד ,)825 ,יבקר בה, בקרוב, שנית.

איפה היתה הממשלה?

ה » בו,וו הסצויו
לאי־נפורם ציה

מכתבים

ד״ר ש. יוניצ׳מן, ירושלים

..כנראה שתפוצת האיץ ירדה פלאים. משוס
בך נצרד להשתמש באותו נליון בו כתב על
״מנת הבשרים השבועית״ בעמוד סמוך באותו
סוג כתיבה וציורים בדיוק >שכה נינה אותם)
בתארו את המתרחש בבית מרחיז עי מדוריו
השונים. בציריה תמונות פורנונראפיות.

יכריתו עשן מפינו1

יוסף גנצמן, חיפה

מאחר שממי:א איש אינו קורא את
המדור הזה (ברוך ד,שם החליט־,
המערכת לחלק בין קוראיה. במחיר
מוזל, את הספר הנפוץ ביותר בספרות
העברית החדשה.
ספר זה הוגדר על־ידי פרופסור ידוע
באוניברס״טה של וויטנב־ג כ״ספר ש יחיה
לנצח עד כה שימש יסוד ל״15
סרטי הוליבוד מעולים, שזכו להצלחה
יוצאת מגדר הרגיל ברחבי העולם.
קראו על הבלונדית השובבה עזת״
היצרים מעמק״הירדן שהעלתה לחדר,־.
אחוז יהודיוציוני ב־ססו
בתור עולה חדש,
הייתי רוצה לשאול שאלה אשר לא מצאתי יה־תשובה
מססקת: בשבוע שעבר התקיים ברמת־נו
יום זכרו! לבחורים יהודיים שעלו לגרדום
תחת השלטון הבריטי. היות ואני בטוח שעלו
לגרדום למען המולדת ולמען כל אהד ואחר
שיום זברון כזה יתקיים.
מאתנו, לא חשבתי
מבלי שיהיה בו נוכח לפחות נציג אחד שלממשלת
ישראל.

מ. ב .עכו

האנן ז חסר היסודות
בניתי את החוילה (בה נר כיום הציר האיטלקי.
העולם הזה ) 860 לפני עשרים שנה בשביל מר
היינריך כהן. אולם רק בחלקה. שכן את האנן ז
הנזכר ברשימתכם ושעליו רצו לבנות את חדר
האמבטיה לא אני בניתיו. הזהרתי את הציר
דאיטלקי והודעתי לו כי לא אנש להקמת חדר
האמבטיה עד שלא אבדוק את היסודות של
האנף. ביקשתי את התכניות של האנח^הנ״ל מאת
מר כהן ולאחר שלא מצאן. ד*־ריתי למהנים שניהל
את העבודות בחוילה לנלות <*ת ׳זזימזדות של
האנף כדי לבדוק אם הוא בעל יסודות המסוגלים.
לשאת עליהם את, המבנה הנומף. בבדיקה נתנלה
כי באנף אין יסור׳ות המסוגלים לשאת עליהם
את חדר האמבטיה רמבוקע* 1אז יעצתי להקים את
חדר האמבטיה מעל לאנף אחר של החוילה, אנף
שאותו בניתי ׳לפרי עשרים שנה. עצתי זו נם נת קבלה.

רוטשטיין, רמת־גן

השתלבות כמרחב
לפי מצבנו של היום מה היה עורך העולם הזה
אומר אם מנהיגינו היו הולכים בדרכי אחאב
(העולם הזה? ) 865 יתאר לעצמו: בי. ג׳י. היה
מתחתן עם אחות פארוק המצרי ׳והיה ׳מבלה את
רוב זמנו ברביירה הצרפתית. או משה שרת,
למשל. היה מנצל את סמכויותיו כדי להתעשר
באותה הצורה בה ירש אחאב את כרם הפלאח
האומלל ששמו היה נבות.
תודה לאל עוד לא הגענו להשתלבות מרחבית
כזאת. הודות למסורת תרבותית שמקורה נם ב חינוך
לערכי היהדות ונם באורח חיים אירופאי
עודנו מחזיקים מעמד.

שלמה בן־דוד, תל־אביב

באישון הלילה שני חיי;ים צעירים שעמ דו
בסכנת מוות ! תהנה מן התיאור
הקלאסי של המלך דודף־הנש״ם שהת אהב
מבעד למשקפת באשה נשואה
שהתרחצה באמבטיה ! נשימתך תיעצר
למקרא בריחתו הדרמתית של הגנרל אויב הצעיר, שהתגנדר בתסרוקתו
היא היא שד,בי);תו למוות טראגי !
בפעם הראשונה פרטים מאלפים. על
פרשת הריגול המרתקת של 12 הב חורים
הנועזים, אשר קבעה את גורל
הארץ לשנים הבאות !
אל תתמיץ את ההזדמנות לרבוש
הספר המרתק הזה, התנ״ך, מיד! הזדרז
עוד היום !
החמשיר היה חבר־משק, חלוץ,
שראה במטבח עוף קצוץ,
הוא שאל :״מה פתאום 7
מי גסס כאן היום?
זה העוף — או חבר בקיבוץ?׳

ג. אלון, עורך ביזנס דייג׳סט, חיפה
לוראיכם אינם מוכנים לשתוק נוכה ההשמצה

העולם הזה 868

לפני חמש שנים נמלטו שני יל דים
מכית־היתומים דיסקין, ירו שלים.
הם לא יכלו לשאת יותר
את משטר הכלא. הם לא יכלו לע מוד
יותר בהכאות המתמידות על
הקלה בשגיאות. הילדים פנו למע רכת
עיתון יומי וסיפרו את סי פורם.
עתונאי
צעיר הדר לכית־היתו־מים,
חקר כמקום וכתב סדרת רשימות
מזעזעות על התנאים כמו סד.
הכנסת
הגיבה כמינוי ועדת חקי רה
שתבעה את הנהלת בי ת הי תומים
למשפט. המשפט בוטל ב דרכו
לכית־המשפט המחוזי אחר
שהדטג הסבם כין הועדה להנהלה
על ביצוע שינויים מרחיקי־לכת..
האחריות לפיקוח על ביצוע ה שינויים
הוטלה על שלושה משר דים:
משרד החינוך, משרד הסעד
ומשרד הבריאות.
וכזה נסתיימה פרשת דיסקין.1949
כשבוע שעבר חדר כתבו הרא שי
של ״העולם הזה״ לכית-היתו־מים,
בו מצויים כיום מאתיים י תומים
כגיל 8עד ,16 שוחח עם יל דים
עם מורים ומדריכים ועם מנהל
המוסד, אברהם יצחק רוטשטייך
(למטה) ,וראה בי אבן חלו שינויים
לרעה.• חינוך החובה אינו קיים.
• חינוך מקצועי אינו ניתן.
• מצבם ההיגייני של הילדים
והמדריכים הוא איום.
• הילדים מוכים קשות וידיהם
נכפפות מאחורי גבם על העכירה
הקלה כיותר.
• לילדים אין משחקים.
• הילדים מתחנכים לזלזול ב מדינה.

משטר הכלא גונב את המת נה
היקרה ביותר שמקבל כן־אדם
את ילדותו.
״העולם הזה״ רואה זאת לחובתו
להביא לידיעת הציבור את פרשת
היתומים חסרי־הישע ותובע בי
כית־היתומים דיסקין יועבר מייד
לפקוח בלעדי של משרד החנוך.

ה שו!nin 0

חוקר את

בית היתומים דיסקין בירושלים

.עיני ילדים
סאת עמנואל פרת
בפרשת הדרכים, שאחד מהם יוצא מירושלים, בואכה
תל־אביב, והשני משמאיל, במעלה ההר, לגבעת שאול,
מרשרש חורש עצי אורן מוריקים ברוח ההרים הקרירה.
מעליו, במרכזה של חצר מרווחת וריקה עומד בניין הדומה
במראהו למבצר, בנוי אבן ירושלמית כבדה. גדר תייל
מקיפה את הבניין ואת החורש המוריק ושלט מיושן ושבור
מכריז בעברית ובאנגלית :״בית היתומים דיסקיך.
בארבע ורבע אחר הצהריים עמדה חבורת גברים מזוקנים
בפתח המוסד וחיכתה לאוטובוס מספר 11 שיקחם למרכז
ירושלים• כשהגיע האוטובוס לבסוף והסיעם נכנסתי בשער,
טיפסתי במעלה גבעה תלולה דרך החורש. עתה היה החורש
מלא ילדים, בני שמונה עד שש־עשרה. אחדים מהם טיפסו
על העצים, אחדים הטילו אבנים במטרה, שהיתר. לפעמים
מטרה נעה.
קבוצת נערים גדולה היתד, עסוקה במשחק משונה (אחר״
כך נודע לי כי משחק זה הוא מסורתי, אם לא סמלי,
במוסד) :הם אספו אבנים, הניחו אבן על גבי אבן, בנו
קיר ברוחב מטרים מספר ובגובה של מטר וחצי. אך הושלמה
המלאכה הרסו את הקיר בבעיטות תוך שאגות נצחון. גם
את בניין הקיר וגם את הריסתו ביצעו תוך התרגשות משונה,
קודחת• ובמשחק זה עסקו ללא הפסק.
״המורה היכה אותו אתמול.״ כל הילדים היו
לבושים בבגדים קרועים ומלוכלכים. פניהם הקטנים ותחמו־דים
היו מכוסים זיעה וזוהמה. אברהם הקטן יצא מבין
החבורה, התנדב לשמש לי כמורה דרך« .את מי אתה רוצה
לראות ז״ רציתי לראות את אפרים בן־אפרים .״הוא חולה*,
הסביר לי אברהם ,״הוא שוכב בחדר החולים. המורה היכר,

אותו אתמול*.
נכנסנו לחדר החולים. היה זה אולם גדול גדוש מיטות

מכוסות סדינים מוכתמים, כרים ושמיכות קרועות. כל
המיטות היו תפושות. כמה מהחולים הקטנים יצאו ממיטו לא
תיהם
והילכו יחפים עלריצפת האבן הקרה. איש
השגיח עליהם. החובש ישב בחדר שני ושתה תה.
אפרים בן־אפרים שכב במיטה. הוא היה רזה, צנום,
כמעט שקוף, בעל עיניים שחורות וקטנות ואף מורם. לוא
היה מחייך היה מזכיר את מיקי מאוז. אך הוא לא חייך.
״שלום, אפרים. מה
מהר .״
״ הו אלאהתפלל
שלומך ז* ״תודה, בסדר.״ קולו לא היה עמו. הוא לחש.
״האם אני יכול לעזור לך במשהו ז״ וכאן בגד בי, שלא
בידיעה, אפרים :״הוא יצלם גם אותנו.״
״מדוע היכר, אותך?״ של בינתיים התאסף כל חדר החולים סביב מיטתו
אפרים. כולם ידעו את סיפורו של אפרים :״הוא לא התפלל
מספיק מהר בבוקר.״ אפרים הניד בראשו לאישור• הוא
היה חלש מכדי שידבר.
יצאנו לאגפי הבניין האחרים. במסדרונות הארוכים תלו
לוחות־שיש שנשאו את שמותיהם של מאות תורמים למוסד.
באולם ענקי וריק, בנוי רק למחציתו, שחלונותיו כוסו
בשמשות פח, שיחקה קבוצת ילדים.
צעיר גבה־קומה ובעל פיאות בלונדיות הקביל את פני :
״האם אני יכול לעזור לך במשהו?״ וכאן בגד בי אפרים,
שלא בידיעה :״הוא יצלם גם אותנו ! ״
הצעיר הגבוה היה מדריך, שנשאד במקרה במוסד. הוא
שאל אותי אם אני עיתונאי. השיבותי בחיוב וביקשתי
שיראה לי את המוסד. הוא סרב :״בוא בבקשה מחר.
המנהל, מר רוטשטיין, יהיה במקום ויראה לך את הכל.״
הוא פנה לילדים וביקשם להתפזר.

אפרים בך אפריס , 12 ,שוכב בחדר־החולים של בית היתומים אחר שהוכה קשות על־ידי
אחד המדריכים. אפרים, היתום מאב, עלה עס אמו מהודו. בגלל מצבה הכלכלי הקשה היא
הביאה את אפרים למוסד. היא לא ידעה כי יוכה בו, היא לא הסכימה עם התנצלותו של המנהל :
״זה היה מקרה רע. הילד הוא חלוש מטבעו. כשהיכה אותו המדריך, הוא נפל ופצע את עצמו.״

הילדים לומדים משמונה וחצי בבוקר עד 12 ומאחת וחצי עד ארבע. בערבים הם חודרים׳ על
שעוריהם משן שעתיים נוספות. מכיוון שחינוך חילוני, מלבד מינימום עברית וחשבון, כמעט
ולא ניתן, מוקדש כל היום ללימוד התורה והתלמוד. אבל גם החינוך התורני
עומד על רמת נמוכה מאד: בוגרי דיסקין מתקבלים רק לכיתות הנמוכות של הישיבות.

ב»ש 0ו של »נ ש ולכלוך. ללא היגון וללא
מלה טובה, קרן אור. הבטחתי לחזור למחרת. בינ תיים
אספתי חומר נוסף. האח־ת הסוציאלית מהדסה, טובה
כן־ברוך, היתר, מיואשת מהתנאים ההיגיניים בבית היתומים :
״תאר לעצמך, הילדים יכולים להתקלח רק פעם בשבוע,
ביום ששי• נלחמתי בכל כ חי עד שהסכימו להוסיף מקלחת
נוספת ביום שלישי. אבל מה התועלת אם בין כך רק
מחליפים את הלבנים של הילדים ביום ששי?״
יותר מכל היתד, טובה נרגזת מן העובדה שגונבים את
ילדותם של הילדים :״אין להם שום הנאה מן החיים. נכון,
הם מקבלים מזון טוב׳ אבל לא על הלחם לבדו יחיה האדם,
וזה הכל מה שהם מקבלים.״
היא הוסיפה :״הילדים רעבים למשהו אחר. למלה טובה׳
לקרן איר. אתה צריך לראות מה שקירה כשאני מבקרת
במוסד• הדלת של חדרי פתוחה כל היום.״
האחות טובה טפלה בילדים זה שלושים שנה. היא לא
התלהבה מן הרעיון לעזוב עבודה נוחה ולעבור לבית ר,יתומים
דיסקין. אבל אחרי שנתיים של עבודה במוסד איננה
מוכנה לעזוב אותו בכל מחיר .״זאת לא העזרה הרפואית
שאני מגישה להם• זהו מעט החום שאני יכולה לתת להם כל
פעם שאני מבקרת במוסד.״ חום זה היה צריך לד,נתן ב התאם
לרוח המלצות ועדת־הכנסת על ידי 5ל מדריך ומורה
במוסד.

ש מ? {ו ן הי תו ם. אחד ממאתיים ילדי דיסקין. הוא האמין
הוא נדהם לשמוע
ידידים.
להיות
כי גס זרים יכולים
שהזרים, ככתב העולם הזה, רוצים להרעיל את נשמתו.

ש שון הכל־יורע. אחד ממדריכי. כתב העולם
הזה באולמות ובמסדרונות דיסקין היה ששון הפיקח.
הוא ידע כל איש וכל דבר. הוא רק לא ידע לחייך.

הילדים ידעו להעריך את האחות טובה. הם אוהבים אותה
כפי שאהבו פעם את המנהל הזקן, הרב רפאל כצנלנבוגן,
שהיה קודמו של רוטשטיין. טובה מספרת להם סיפורים,
מתוך כוונה לעורר אותם לחשיבות הנקיון.
גם הרב רפאל היה מספר להם סיפורים, אם כי במטרה
אחרת: סיפוריו היו אודות אנשים גדולים כרבי עקיבא
שהשאירו רושם עז על הילדים• הם התחילו לחשוב עד
כמה גדול, חכם ואציל יכול אדם להיות.
לנשים, הכניסה אסורה. ועדת החקירה של הכנסת
הביאה לשרשרת חלופי מנהלים שהסתיימה בקביעת אברהם
רוטשטיין כמנהל המוסד.
מיומו הראשון הנהיג רוטשטיין שינויים דרסטיים, אם
כי בכיוון המנוגד להמלצות הוועדה. הראשונים שהרגישו
במשטר החדש היו העוזרות. שום אשד, לא ד,־רשתה לד,כנם
לבית היתומים. אחר באה תורם של אלה שרוטשטיין חשבם
ללא דתיים מספיק.
המדריכים המוכשרים והאהובים ביותר הוכרחו להתפטר.
מערכת הלימודים הסתפקה בפחות ממינימום החשבון והעברית
הדרושים כתרומה בלתי נמנעת לחינוך החובה. במוסד
מצויים בני 12 שאינם יודעים כמה זה 7פעמים 12
ואיה באר־שבע•
נכון הוא שגם גדול מתנגדי רוטשטיין אינו טוען שהוא
אינו מפתח רצון טוב ופעילות מלאת מרץ בבית היתומים.

16א ל(! ח ני כי ם. יהושע לייב דיסקין היה רב ירושלמי רחום שהחליט לדאוג ליתומים הקטנים שמצא ברחובות
העיר העתיקה. .לשם כן הוא הקים בה בית יתומים לפני 72 שנה. מאז עברו בו 16 אלף חניכים. המוסד עבר לפני
27 שנים לבניין החדש (בתמונה) ,בכניסה לירושלים, הבניין נפגע קשה בהפגזות •שעברו עליו בימי הקרב על ירושלים.

זוהמה
חדר־שינה רגיל נקבע כחדו־חולים. אי! איש משגיח על הילדים החולים. הס קופצים ממיטותיהם
ומתרוצצים יחפים על רצפות האבן. עשרה עד חמשה עשר הילדים הממלאים מדי יום את.
חדר החולים נתונים להשגחת חובש אחד, זוכים לביקור רופא רק לעתים מזומנות.
במוסד עצמו אין רורא, היושב בו ישיבת קבע, ישגיח על הילדים בכל שעות היום.

אולם לא מרוהט, אפל ומווהס משמש כחדר משחקים חורפי לילדים. חלונות האולם
הס חסרי שמשות, מכוסיכי בפחים ובגזרי עצים. לילדים אין משחקים מאורגניד
־ צעצועים. הס מסתפקים בריצות, קפיצות, ולפעמים — התכתשויות. הסביר
אחד המדריכים אל תשכח, יש להם מעט מאד פנאי למשחקים. הס לומדים !״

שמתה. נגנבת ילדותם של ם ם 2יתומי ויסקיו
אולם נראה, שרצונו הטוב ופעילותו מכוונים להפוך את
בו לא תנתן
המוסד פעם ולתמיד למבצר דתי־קיצוני,
דריסת־רגל לחילוניות.
הילדים ערכו, אמנם, טיולים מדי פעם. אבל הם היו
מסיג הטיולים עליהם התפאר אחד המדריכים הצעירים.
טיול, עליו סיפר, שהיה נהדר ומעניין — ביום ל״ג בעומר.
״נכון?״ שאל את הילדים• הקטנים הנידו בראשיהם. היה
זה טיול נהדר. ילד אחד הוסיף :״התפללנו כל היום !״
המדריך חייך בשביעת רצון עצמית :״אתה רואה שהטיול
היה יפה !*
״מד! איכפת לך ״ 7בבוקר כבר ציפה לי רוטשטיין
הגבוה והצנום בעל הזקן האדום העיניים הכחולות הרכות.
ה..א היה מאד מודאג אודות אפרים בן־אפרים :״זה יכול
לקרות במשפחות הכי טובות. המורה רצה לתת לו לקח אך
הוא נפל ופצע את עצמו. אתה יודע שאפרים הוא ילד חלוש
מאד.״ הוא היה כנה לחלוטין. הוא פשוט לא הבין שהעובדה
כי אפרים הוא ילד חולני מוסיפה לאשמתו של המדריך
מרדכי שהיכה אותו.
כששאלתי אותו על תכנית הלימודים, עבר רוטשטיין ל־התקפת־נגד
:״זה לא עסקך מה אנחנו מלמדים כאן. יש כאן
השגחה ממשלתית ואם להם לא איכפת מה שמלמדים כאן,
אז מה איכפת לך י״
שאלתי אותו ממתי הוא מעריך את הממשלה בצורה כזאת
והזכרתי לו מעשה שארע ביום העצמאות: בבית היתומים
דיסקין מתעלמים לחלוטין מכל חגי המדינה (אמר רוטשטיין :
״אין אלה חגים יהודיים.״) הילדים, לעומת זאת, סבורים
אחרת. הם יודעים שיום העצמאית הוא יום שמח בו צועדים
חיילים ודגלי כחול־לבן מתנוססים מעל לבתי ירושלים.
יוסף מלכי הקטן החליט כי גם בבית־היתומים יהיה מצעד.
לא היה זה קשה לארגן קבוצת מתנדבים שיצעדו. היתד,
רק צרה אחת: לא היה דגל. יוסף התגבר על בעייה זאת,
מצא חתיכת בד (שחורה אמנם) הצמיד אותה למטה וה מצעד
צעד דרך חורש האורנים הקטן• כשנתגלו הצועדים
שילם יוסף ביוקר עבור מגמותיו הצבאיות.
המנהל לא יודע. רוטשטיין לא ידע על המעשה. בע צם
הוא לא ידע דברים רבים אודות המוסד. הוא לא ידע,
למשל, שלפי המלצות ועדת החקירה של הכנסת חייבים
החניכים ללמ ד מקצוע. הוא לא ידע כי היתומים זכאים
למשחקים ולטיולים. הוא לא ידע כי מכים אותם ומתעללים
בהם• הוא רק ידע כי הילדים מוחזקים מתוך חסד ועליהם
להכיר תודה על כך•
לא היה לי מה לומר לו. לא היתר, לנו לשון משותפת.
ראיתי מספיק. רוטשטיין ליווה אותי דרך החורש הקטן.
קהל ילדים עקב אחרינו, אחדים מהם העוו את פניהם ואחדים
צעקו ״גוי ! גוי ! ״
נפרדנו בחורש. הטלתי מבט אחרון לעבר המבצר, לעבר
החצר האפורה וקבוצות הילדים• יצאתי מן השער בלב כבד.
עמדתי לשוב לעיר שטופת השמש והחופש. השארתי מאחורי
את הילדים הקטנים חסרי־הישע, שלא היה להם אל י׳י
לפנות. הייתי נכלם והרגשתי אשם — וכועס.

יוסףהפר סי. הוא דמות טיפוסית לחניכי המוסד יוסף הוכנס
למוסד על־ידי אמו האלמנה. חניכים אחרים מיגאים, לפעמים
על ידי המשטרה או על ידי סוכני בית היתומים מכל הארץ.

מו סדלדוגמה. המזון הניתן בדיסקין הוא טוב
ומזין. עובדה זאת ידועה מאד. בייחוד בארה״ב, בו
אוסף המוסד תרומות ניכרות ונחשב למוסד לדוגמה.

תצפית

(בל הזכרות שמורות)

• הסיכויים למסע־נצחון שיחזיר את כן־נורידן לשלטון
פוחתים והולכים. אנשים שביקרו לאחרונה את בי. ג׳י. בשדה־בוקר ובבית׳
החולים התרשמו מעיפותו הנפשית. ישיבתו במשק לא גרמה לחידוש ציודו
הרעיוני, החלישה את מגעו עם המציאות הנפשית של העם. יתכן כי אחר
הסיבות היא שב( גוד להשערתו קיבלה דעת־הקהל את משה שרת כראשי
ממשלה קבוע.
פניתו של ב. ג׳ י. לנוער בכינוס שייערך ביום החמישי השבוע, היא
תוצאה מן הפחד שהוא יישאר מחוץ לכל מסגרת, ונסיון לבדוק מחדש את
מידת השליטה של -.על דעת־הקהל.
• נסיון אחר של בי. ג׳י. למצוא לעצמו מסגרת עלול להתגשם
אם יקבל בי. ג׳י את הצעתו של אליעזר ליבנה להצטרף למועדונו בית־הילל.
יתכן שבן־גוריון ישתמש בבימה זו כדי לבטא את דעותיו האישיות בענין
שיטת־הבחירות בארץ.

במדינה

מלבד הבל צפה להתפרצות בן־גוריון כבמה מאמרים

בעתוני ־ חוץ עי. הפילוסופיה של בטחון ישראל* .מערכת דבר קיבלה שני
מאמרים שלו על נושא זה, נמנעה מלפרסמם אחרי שאישיות מדינית מרכזית,
אליה העבירה אותם לאישור, פסלה אותם.

• אם אתה אחד הנהנים מן השילומים, היה מוכן להתפתחות
שלילית. הקאנצלר המערב־גרמני קונראד אדנואר מתכונן לנטוש

העם
ד שו ת הסהר הסודה
בין מדבר ערב השומם, הים התיכון ומ רמות
הצחיחות של תורכיה ואיראן, משת רעת
רצועת״אדמה עשירה יחסית. בגלל צו רתה
על פני המפה קרא לה איש״המדע. ה סהר
הפורה״ ,מתוך רמז לסמלם הלאומי
של רוב יושביה הערביים.

השבוע התגשמה השמועה: בקיוסקים הו פיע
למרחב, דו־ שבועון צנוע, ללא יומרות
עתונאיות, בעל 16 עמודי דפוס ללא תמו נות.
אולם תוכנו של הבטאון היה שונה
מזה שרוב אוהדיו ׳הבלתי־ מאורגנים של
אלון חיכו לו. הגוף שהתבטא בו לא היה
גוף חדש מעיקרו, אלא גוף קשיש למדי: ה סיעה
לאחדות־העבודה בקרב מפ״ם..

חמשה נהרות בעלי שמות היסטוריים חו צים
ומסריחים רצועה מוריקה זו: הפרת,
החידקל, האורונטס, הליטאני והירדן. הם
מצטרפים יחד לאורך של כמעט 5000 קילו מטרים
— השווה למרחק בין תל״אביב ל לונדון.

׳האיש
מס׳ .7יגאל אלון, שערך את
העתון בעצמו, הצניע את עצמו במתכוון,
הופיע רק במקום השביעי ברשימת משתתפי
הגליון. את זכות הקדימה נתן לקשישי ה״
הסיעה׳ שקיבלו על עצמם בדרך זו את ה אחריות
למיבצע כולו.

לו היו כל הנהרות האלה מנוצלים׳ ללא
התחשבות בגבולות מדיניים וביצרים לאו מיים,
על״ידי סמכות מרכזית לפי תכנית
כוללת לטובת כל יושבי המרחב, אפשר היה

בראש המשתתפים עמד המורה הזקן, כ״
פוף יהקון(־״ יריבו הוותיק של דוד כן-
גוריון: יצחק טבנקין. אולם טבנקין העין־
חרודי, הממושקף ועטור״השיבה לא נתגלה,
הפעם׳ כרחוק מן הרועה השדה״בוקרי. ב מאמר
חריף, שעל המשמר סירב קודם לכן
ל|ר ס»ו, קבע הנחיות לאומניות שמלגד
פלגים קיצוניים חסרי״חשיבות עוד לא העז
איש לבטאן בגלוי.

את משרד־החוץ, אחרי שיאושר הסכם הגנת־אירופה, להעביר את המשרד החשוב
לידי הבנקאי הרמן יוסף אבט, שהתפרסם בשעת המשא־והמתן כמתנגד מושבע
לש-ילומיס. כשר־חוץ יוכל אבס לטעון בנקל כי ההם כם הזיק למעמד גרמניה
במרחב.

קבע טבנקין: ארץ־ישראל כולה (כנראה
עד לירדן, ואולי אף מעבר לירדן) חייבת
להיות עברית. היא תרכז את כל היהודים
בעולם. לערבים לא יהיו בה שום זכויות
לאומיות. לא תיתכן שום מפלגה עברית־ערבית.
ארץ־ישראל העברית השלמה תהיה,
באחד הימים, חלק מברית עמים קומוניס טיים
בעולם.

• לחברי משקים המקווים להשקאה ממי הירדן בדאי
לעקוב אחרי תנועותיו של אריק ג׳ונסון, שגיירו האישי של אייזני
הואר העומד לבקר בישראל. לדברי נציגי ישראל בוושינגטון לא יסכים ג׳ונסון
לדון כלל בתוכנית הישראלית החדשה לניצול מי הירדן, אלא לשמוע הערות
טכניות־גרידא לתכנית האמריקאית של קלאפ ולתכנית הערבית שהוכנה על־ידי
גרמנים.

יתכן מאד בי האמריקאים יוו תרו על נסיתם להשכין

טבנקין לא פירט כיצד הוא מקווה להשיג
את המטרה הזאת. מאחר שבכל הגליון כו לו
אין אף רמז קל אחד לשיתוף בין ישראל
וחוג, תנוער, או מעמד כל שהוא בארצות״
ערב, מסתבר כי התשובה היא אחת: מלחמה.

ש לו םכמרחב, יעבירו תפקיד זה לתורכים. ראש ממשלת תורכיה, אדנאן
מנדרס, עומד לשוחח בוושינגטון עם נציג ישראלי רשמי.
באותה שעה מנסים האמריקאים לשכנע את פאקיסטאן לפעול אף היא בכיוון
זה במדינות ערב, מתוך חשבון כי רק חיסול סיכסוך ישראל־ערב יאפשר את
.השלמת תכנית ההגנה המערבית במרחב, שבראשה תעמוד פאקיסטאן.

הצעיד והבשישיס

• אם אתה מחזיק בזהב, צפה לירידת ערכו. הסיבה לא
תהיה עלית ערכו של המטבע הישראלי. אלא תוצאת פעולת ברית־המועצות
מכרותיה באי
הזורקת לשוק העולמי כמויות גדולות של זהב ממחצבי
הסובייטי קאלימה

• לא מן הנמנע בי י ש אמת כשמועה הרווחת כימים
האחרונים כי אחד ממנהיגי המורדים כשלטון כמאלאיה אינו
אלא יהודי ש שיר ת שנים רכות בהגנה, עזב את הארץ ב־ 942ו ומשמש
עתה מדריך צבא למורדים .׳|פי שמועה זו נתבקשה משטרת ישראל להמציא
לשלטונות מאלאיה פרטים על אדם זה.
• אם חבש קוסמת לד, י ש לד סיכויים לבקר בה. חבש
מרוצה מן היהודים המשרתים אותה, התופסים משרות גבוהות בממשלתה (כמו
עורך־הדין הירושלמי נתן מאריין שהפך שופט ראשי בחבש) ,הטילה על כמה
פירמות לחפש לח עובדים בשטחים רבים, ביניהם בשטח הכלכלי, מתוך דעה
כי ישראלים לא יהיו כפופים לאינטרסים זרים

• אם רצונך כמכונית קטנה וזולה, יתכן שתוכל לרכוש
בקרוב מכונית. פיאט״ מתוצרת ישראל. ברומא מתנהל משא־ומתן
בין מנהלי החברה האיטלקית ובין נציגי משפחת קאראסו, נציגיה בישראל,
להקמת מפעל הרכבה בארץ. החברה מעונינת לקבל תמורת החלקים דולארים
החסרים לה בא טליה, אם כ
והלירטה.

במחיר נמוך ולפי השער הרשמי של חדולאר

• אם קווית כי קציני ס. ס.

גבוהים

יופיעו

כמשפט

קאסטנר, תתאכזב. היועץ המשפטי, חיים כהן, אמנם רצה להזמין קצין
אחד, הגר עתה בשווייץ, אולם משה שרת התנגד לכך בתוקף, מחשש שהדבר

ת הי ה

יגאל אלון כחדי-אוכר גינוסר
צלחות תישברנה
להפוך את הסהר הפורה להעתקה חדישה של
גן־העדו•
אולם במצב הפוליטי של 1954 אין זו אלא
אוטופיה. המרץ, שיכול היה לחולל מהפכה
להחזרת עטרת ימי הקדם למרחב, מנוצל
לצרכי התנצחות הדדית.
דלק למנועי השנאה. השבוע ישבו
בחצי תריסר בירות פקידים אמריקאיים, ער ביים
וישראליים רכונים על גבי המפה (ראה
תצפית) ,מנסים להעמיד פנים כאילו אפשר
למצוא פתרון צודק לחלוקת מימיו של הקטן
בחמשת הנהרות לבדו — הירדן, שכל אורכו
אינו מגיע אלא לחלק ת״6ג של אפיקי ה מרחב
העיקריים.

בכיווןחדש — הגשת תיקים נגד קיבוצי השומר־הצעיר על עבירות

כל אחד מהם הסתמך על תכניות אנשי״
מדע, ביקש להוכיח כי פתרונו שלו הוא
הנכון, מתאים לצדק המופשט. אולם על אף
כל הטענות הדיפלומטיות השנונות ,,היה
ברור כי אין צדק ללא תיכנון מרחבי: כש עומדים
צורכיו של הפלח הסורי מול צורכי
משקי־הנגב דהעכריים* -תיתכן רק הכרעה
של כוח, של פשרה או של צד שלישי —
בעל חשבונות פוליטיים משלו.

אליך. חושי מתכן נן ללכת בדרכי בן־גוריון (שאתו הסתכסך
לנוער זה — הפעם לצורך הקמת חברת־נוער עירונית על־

מי הנהרות — המפתח לאושר משותף —
הפכו חומן־־דלק למנועי השנאה ההדדית.

יתפרש כקשר עס הנאצים. דברי משרד המשפטים בענין זה לא נועדו אלא
להפחיד את הסניגיריה.

יתכן מאד בי התקפתו הכאה

של היועץ

המשפטי

על חוקי המטבע. ההאשמות מכוונות נגד כמה מנהיגים, שעשו זאת לא לטובת
הנאתם האישית, אלא למען מפעלי הקיבוץ.

• אם אתה צעיר חיפאי כלתי-מפלגתי, צפה לכך שאבא
חו שייפנה
מזמן) ,לפנות
מפלגתית.
• אם אתה רוצה להיות דיפלומט, יתכן כי תוכל להשתלם
במחלקה לדיפלומטים שמשרד־החוץ מבקש להקימה בפקולטה לכלכלה ולמדעי-
החברה שליד. האוניברסיטה העברית.
לעומת זאת קיימת אפשרות קלושה בלבד להקמת פקולטה לעתונאות,
אם כי גרשון אגרוו עורך הגירוזלם פוסט׳ העומד לפרוש מתפקידו,׳ רצה להקים
כזאת, בתמיכת השר זלמן ארן. אחד המכשולים: אגודת העתונאים סבורה
שאין לעתונאות העברית כוח קליטה מספיק לכוחות חדשים.
תקווה רבה יותר יש לך אס רצונך להיות פקיד גבוה כמה מורים וותיקים
מעיינים עתה בהצעה להקים ביתיספר מיוחד שיכשיר בוגדי בתי־ספר תיכוניים
למשרות הגבוהות ביותר. אורך הלימוד המשוער: שנתיים.

להקמת תנועה פוליטית שתקרא לדגלה את
המוני הנוער, הנכסף למנהיגות.
מפלגות הקנקן ור.״ן
משך חודשיים פשטה השמועה מפה לאוזן:
יגאל אלון עומד לצאת לקרב, להוציא לאור
דו־שבועון עצמאי. יהיה זה לא רק הצעד
הראשון לפילוג מפ״ם, אלא גם אבן־היסוד
• ביניהן הטענה הנכונה, מבחינה 3ורי-
מלית, כי סן ריה אינה כלל מדינה השותפת
לירדן, מאחר שהגבול הבינלאומי (בניגוד
לגבול שביתת־הנשק) שלה מרוחק כמה מאות
מטרים מן הגדת.

הופעת למרחב (ראה לעיל) נתקבל בחוגי
מפ״ם כמשמעו: צעד ראשון לפילוג המפלגה.
אולם אנשי השומר״הצעיר לא נבהלו. הם
ידעו כי ארוכה הדרך מן ההחלטה עד לבי צוע
— דרך הרצופה וויתורים והתפשרות
לרוב. בניגוד ליגאל אלון הצעיר 35 אין
קשישי הסיעה יכולים לשיש לקראת פלוג
שיעמיד בסכנה נוספת את התנועה הקיבו צית,
ישבור צלחות רבות במשקי הקיבוץ
המאוחד.
למחרת הופעת העתון כבר התחיל המשא״
ומתן לחיסולו. בעוד מוסדות המפלגה. הרש מיים
התכנסו לגנות רשמית את המעשה,
ומנהיגי המפלגה סתרו את הטענה שאין ל מיעוט
אפשרות לבטא את דעותיו בעתון
המפלגה על־המשמר* ישבו המנהיגים המנו סים
בחדרי חדרים, ביררו את האפשרות
להשיג פשרה אחת. נוספת.
׳התשוקה לתפקיד. סלע. המחלוקת
העיקרית קבור בנושא העובר כחוט השני
בגליון הראשון של הבטאון — הדרישה
הנמרצת להצטרפות מפ״ם לקואליציה עם
מפא״י. מכיון שא־ש אינו יכול לחלום בר צינות
כי מפא״י תסכים לקואליציה כזאת
בלי הציונים־הכלליים, י פרוש הדבר למעשה
הצטרפות לקואליציה הקיימת.
הדרישה מבוססת על הטענה כי מצב״
החירום תובע ליכוד לאומי. אך למעשה היא
נובעת מן. החשש כי באופוזיציה הנצחית
שוקעת המפלגה. אנשי מפלגה רבים שמילאו
פעם תפקידים מרכזיים בישוב ובמדינה, וב עיקר
בצבא, משתוקקים בכל. נימי נפשם
להיכנס שוב לתפקידיהם, בהם יוכלו להפ עיל
את כשרונם, במקום להתנוון בקרן פי נה.
כשהתחילו,
השבוע, הגישושים, הסתמנה
אפשרות לפשרה: מפ״ם כולה עלולה להס כים
להופיע יחד עם מפא״י בבחירות לר שויות
המקומיות, דבר שהשומר־הצעיר הת נגד
לו עד כה, תמורת הסול בטאון המי עוט.
תקדים מוצלח: הבחירות בהסתדרות
הסטודנטים, בה זכתה רשימת מפא״י־יגאל
העוזון !; tops,בנס ן י השונור״הצעיר,
מודפס בדפוס השייך להשומר־הצעיר .,אנשי־הרוב
טוענים כי הקיבוץ־המאוחד 7א הראה
מעולם כל רצון להשקיע בעסק כסך משלו,
אף שהוזמן לכך.

העולם הזח 66a

אלון לפני שבועיים לרוב מוחלט של .5 3 %
איש אחד לא ישלים עם שום פשרה. יצ חק
בן־אהרון׳ איש״משק תקיף שהתפטר
לפני שבועיים ממוסדות המפלגה, יתפטר
במקרה זה גם ממוסדות הסיעה.

אנשי בחפת העקשן שלמה לביא לא נודע מעולם כאדם פש רני.
להיפר, אם ישנו דבר המאפיין אותו,
הרי, זו העקשנות, הקשורה בכנות חסרת־סייגים,
אף שלא תמיד היא מצויירת בסוג
הפקחות היודעת את טובת עצמה.

לביא לא השלים עם המצב. הוא פנה מיד
לועדת״הכנסת, דרש לבטל את חסינותו. ה ועדה
סירבה. איים לביא: אם לא תבוטל
החסינות, יתפטר מן הכנסת, יבטלה בצורה

הכנסת שיגרה משלחות אל החדר בו הס תגר
במועקה נפשית עמוקה. אולם לביא
לא הראה כל רצון לוותר על עקשנותו הר גילה.
בעיני ההמונים שהתרגלו לטיפוס אחר
של עסקנים, היה לביא גיבור השבוע.
הממשלה דמיון או מציאות

לפני שלושים שנה הביאה תכונה זו את
לביא לרעיון קיבוץ־הענק: קיבוץ שיכיל
בקרבו רבבות חברים, יעסוק בחקלאות ו בי
מעמדם הציבורי של מנהלי לשכת היי תעשיה,
יהיה צעד ראשון להפיכת הארץ
עוץ הכלכלית, אוסקר גאס ופרופסור אבא
כולה לקומונה. בימי המלחמה, היא מנעה
פתחיה לרנר• ,חדל למצוא חן בעיני אנ בעדו
לאסור על שני בניו לצאת למלחמה
שי האוצר. עד כה הסתפקו !מומחי גאס
— כפי שעשו עסקנים פוליטיים כה רבים.
ביעוץ שקט לממשלה. לאחרונה יצאו מא־התוצאה
היתר, נוראה: שניהם נספו בקרב.
חורי הקלעים, הביעו את דעותיהם בגליי׳
מאז נעשה לביא, גבה״הקומה ובעל ה יצרו
רושם כי הם מעצבי המדיניות הכל־משקפיים
העבות עקשן עוד יותר. הוא עמד
כלית של הממשלה, לא שר האוצר, עוזריו
בראש אנשי מפא״י במשקו, עין־חרוד,
שנ״י וועדת השרים לענייני כלכלה. או הלו את מלחמת״המחץ נגד המיעוט המפמ״י,

שהפכה פעמים רבות לתיגרת״ידיים. שארכתגובה נקט האוצר בצעד חסר״תקדים׳

רמז, דרך אחד מפקידיו הגבוהים, לדבר כי
הזמן ישב בלבושו המרופט בכנסת, דיבר
אוסקר גאס התפטר. דבר פרסם את הידי מעט׳
אך היה מוכן לשסע בכל עת את הי עה,
גאם הכחיש אותה והסכסוך חזר למס ריבים
מימין ומשמאל בקריאות״ביניים אר גרת
עניינית.
סיות, להאשימם באנטישמיות, בשרות ל מופתי
ובבגידה.
אנשי האוצר טענו כי מומחי לשכת היי עוץ
הם כלכלנים מדעיים ושום ארץ, וביי מאמר
חתום. כשהתפוצץ ענין לורנץ
חוד ישראל, אינה יכולה להתנהל על עק (העולם
הזה )866 לא הסתיר את דעתו. בע*
רונות כלכליים־מדעיים בלבד. עתים יש
צורך להפליג בדמיון ובלבד לייצב את כל כלת
המדינה.
פקיד בכיר של האוצר׳ לשעבר מפקד
פלמ׳׳ח, הסתייע בדוגמה מן העבר הק רוב
:״בזמן המלחמה באו אלינו כמה
קצינים זרים וכשאמרנו להם שצריך להע כיר
גדוד ממקום למקום, פתחו הם את ספ רי
המערך של הצבא האמריקאי או הרוסי
ופסקו כי להעברת גדוד למרחק מסויים
דרושים כך וכך מכוניות ולפי כל הכללים
וה צריך להמשך יומיים. אבל לנו לא היה
בכלל מספר כזה של מכוניות ואנו ביצענו
את ההעברה בחצי יום !׳׳
הנ ס הו אזמני. אנשי גאס, לעומת
ואת, ראו את תפקידם באור אחר. הם,
:כלכלנים מקצועיים, קיבלו על עצמם לש מור
על משרד האוצר מכשלונות רב־ם
;ויקרים) מדי.
סיכם אחד מסגניו הישראליים של לר*
נר » :יש ולא״מומחים נוקטים בצעד לאי
נכון ומצליחים ואז ד,ם סבורים שביצעו
נם. אולם נס זה הוא זמני בלבד והיא
מתנקם בכלכלת הארץ בעוד חמש או עשר
שנים.״
לדעה זו הסכימו גם אנשי לשכת המענק
מזמן כי ארצות־האמריקאי,
שהסבירו
הברית אינן מוכנות לממן בכססן חלומות
שווא כלכליים. אין להניח ששותפות דע-ם
זאת תחליש את מעמדם של גאס ושור.׳.

נחה
m3ער חמאה
איש אינו יודע מי שלח לאמריקה את
קטעי העתונים. אבל אין ספקש ביום בהיר אחד
קרא מי שקרא בוושינגטון את הכותרת ה־מפוצצת
של מעריב, כי 300 אלף ליטר
חלב נשפכו בישראל על הארץ, על־ידי
בעלי הרפתות הפרטיים, מאחר שלא היה
שוק לעודפי החלב שנצטברו• החמאה הא מריקאית
הנמכרת בכל רחבי הארץ, היתד,
הרבה יותר זולה מן התוצרת המקומית.

לביא במזנון הכנסת.
ח״כים יתפטרו
/,ו! אומר כתב מאמר חתום׳ בו דרש כי כל
חבר״כנסת יוותר על חסינותו, יתפטר מיד
כשהוא מואשם בעבירה הפלילית הזעירה
ביותר.
יומיים אחרי־כן השיג הגורל את לביא.
המכונית בה נהג דרסה והרגה עובר״אורח.
לביא הביאו לבית״החולים, הסגיר את עצ מו
למשטרה. אולם זו לא יכלה לעשות דבר:
לפי חוקי ישראל מחוסן חבר״כנסת גם מפני
תביעה על עבירות מסוג זה.

הענלם. הזה &68

איש אינו יודע גם מה היתה מידת
האמת בידיעה זו. המקום בו נשפך החלב
האגדי לא נמצא. אולם דבר אחד בטוח :
הא ש בוושינגטון הסתכל בתמהון בידיעה.
הוא לא ידע כי בישראל נמכרת החמאה
לקהל הרחב. כי אמריקה שולחת את
רבבות טונות החמאה לישראל חינם, לשם
חלוקתה חינם לנצרכים מזי״רעב. כמו בכל
העולם אסרה אמריקה במפגיע מכירת ה חמאה
תמורת כסף, היתד, מעונינת יק
בפרט אחד: שעל כל חבייה יירשם שזו הי
מתנת ממשלת ארצות־הברית.
השמשזורחת. החודש נראו התו צאות
הראשונות. משלוחי החמאה מאמרי שלושה
שבו לחלוטין
לפני שברית ממתן שעורי
הופסקואת עצמו
קה* שקיים
בבית״הספר שתמו
עילויניסו להסביר ישראל בהיותופקידי
עות.
הלונ תלמיד
דוני
לכ5כלה.

החי דוקשי הזמין את כל החברה לחנוכת השינון החדש שלו. כולם היו שס.
יוסקה הגיע בקאדילאק. צבינג׳י הגיע בביואיק. דן ובנץ הגיעו כל אחד בסטיישן
קאר אלישע וביבי הגיעו בדה־מוטו ואיסקה הגיע בקרייזלר. כל השאר הגיעו איך
שהגיעו, אל דאגה, ר.,ן מיכה הגיע במכונית של מויש, מפני ששלו היתר, בגי•׳1
דוקשי ואשתו קיבלו את כולם בלבביות עצומה.
— מה נשמע שם אצלכם? — שאל צבינג׳י את אלישע.
— נכה, ככה — ענה אלישע — בחורף הפסדנו 100,000 לירות, עכשיו
זזיליק נסע לגייס הון. ומה אצלכם?
— אני יושב כאותה המחלקה, אתה יודע, הזקן רוצה אותי שם. את מתך
העבירו לאמריקה, והוא מתגעגע נורא•
דוקשי הקים מדורה באמצע החדר, שחט כבש והתחיל לצלות אותו. כולם
ישבו על הארץ מסביב למדורה והתחילו לשיר.
— נו, ביבי, מבסוט בג׳וב החדש? — שאל איסקה.
— נכה — אמר ביבי — קיבלתי עכשיו 5000 דונם מהרכוש הנטוש כשיעז אין זמן לנוח מהג׳וב אני קופץ לשם לראות מה הענינים. אולי אתה יודע
אפשר לרזות 7
— שמע ממני — ענה איסקה — תפסיק לאכול כמו פלח, אז תרזה.
הכבש נצלה בינתיס. כולם התחילו לאכול, והשומן נזל להם על הלחיים, אחר
כך קמו, רקדו דבקה ושרו המון שירים בערבית. מצב הרוח היה מרומם.
— אח, לעזאזל, איפה הימים של הפלנז״ח נאנח צבינג׳י, ומחה חרש
דמעה מעינו.
כולם בכו חרש, והתפזרו הביתה בהרגשת דריכות לקראת המשימות הבאות.

לספל בערבי ם
וגרש שנ\ אני ורץ תיו
לא תנצח שם.
שניכם טועים — הכריז סיומה — לפי דעתי, לא מספיק לתת להם זכויות
שוות, אלא שצריך להפוך אותם לאזרחים במדינתנו — 1אבל לעת עתה הס גייס
חמישי, וצריך לגרש אותם.
— לא נכון — אמר ברל — הס לא גייס חמישי, ואני נגד הפליית הערבים.
הערבים שלי נהנים מכל הזכויות. הערבים שלן עושים לי צרות• הערבים שלי צריך מבסוטים מהמדינה, ואף פעם לא מקללים אותה, מפני שאני יודע אין
בהם.
— אבל הם כולם קומוניסטים — אמר יאשר! — מוכרחים לגרש אותם 1
— טיפש — אמר אברשה — אתה לא מבין שעכשיו אי אפשר לגרש אותם 7
הס בכל זאת אזרחים כמונו, מביאים קולות, מוכרחים להתחשב באחוזים שלחם 1
— זה הכל בגלל הדמוקרטיה — נאנח יאשה — כאילו שלנו אין בכלל זכויות
בארץ הזאת 1אני אגיש צו על תנאי !
אחרי השיחה הזאת נסעו כולם למשולש הקטן, לקנות ביצים בזול.
l11l1p1111m11ra11111111111111n1111111!111!MMU
רת המכירה מועברת לקרן הסעד, אולם גם
הם לא תלו תקוות רבות בשינוי העמדה
האמריקאית. האדם שהיה נתון במצב ה פחות
נעים מכולם: ברום מק״דניאל, ש תפקידו
היה לשים עין על עניניס כאלה,
ך,ואשם עתה באהדת״יתר ועצימת־עין לטובת
ישראל.

התקציב. בשבוע שעבר ביטל האוצר את
הסובסידיה לדלק • ,העביר את חישיב
מחיר הנפט לשער 1.8ל״י לדולר במקום
1.2ל״י המקובל. בכך הוקטן תקציב ה סובסידיות
השנתי ב־ 14 מיליון ל״י.

הציונים הכללים נדהמו: שר התחבירה
הצ״כי יוסף ספיר הועמד בפני מאבק קשה
התוצאה: חברת תנובה תחזור, כנראה,
עם חברות התחבורה וההובלה על מחיריהן
ותחלוש על השוק המקומי, כבר העלתה
ותוכניות ברנשטיין לייצוב המחירים עלו בתוהו.
השבוע
את מחירי השמנת. מגדא״הבקר לות לעלות
הפרטיים מקווים כי גם להם שוב תזרח
..אם לא להקפיא, לחסום. התיקרות
השמש. חלק מהם ידע כי דלתות השוק
הדלק אינה אלא צעד ראשון. אשכול לא
השחור שוב נפתחות לפניהם לרווחה.
ייעצר במחצית הדרך, יבטל את שאר ה סובסידיות•
האוצר לא יחזיק יותר את מחיר
הלחם, החלב, הביצים, הסוכר והשמנים
על רמה נמוכה מלאכותית. בטול סובסידיות
שני קצות החבל

אלה יחסוך לאוצר ארבעים מיליון
בחודש מרס הסכים לוי אשכול, ללא
נוספות.
התנגדות יתירה, לקבוע 75 מיליון ל״י
מהתקציב החדש בסובסידיות, למצרכים
לא תהיה זאת התוצאה היחידה של ביטול
החיוניים. הכנסת קרנה מאושר, שר המס הסובסידיות.
תוצאה חשובה לא פחות
חר והתעשייה פרץ ברנשטיין התמוגג מנ תהיה
העלייה באינדכם, העומד כיום על
חת, ראה בכך אפשרות להגשמת תוכניתו
217 נקודות, בלפחות 22 נקודות נוטפות
לייצוב המחירים.
( יפי אומדנו הזהיר של האוצר).

המשק

פחות שמחו האחראים למימוש התקציב.
הם נדהמו מגודל הסכום. הם ידעו כי
הכיסוי ל־ 75 המיליון היה קלוש ביותר.
היה ׳הם ברור כי סעיפי סובסידיות רבים
יקוצצו.
הקיצוץ

במלאת

חודשיים

לקיום

• סובסידיה היא הענקה כספית ממשל תית.
מטרתן של סובסידיות האוצר היא
כפולה: מניעת האמרת מחירי המצרכים
החיוניים על־ידי השתתפות הממשלה המו זיקה
אותם בכן וייקור מצרכי יבוא ומות רות
מסויימים שמחיריהם מועלים מלאכו תית
על״ידי תוספות המופרשות לקרנות
מהן משתלמות הסובסידיות.

עלייה זו תחייב הגדלת תוספת היוקר,
בהתאם לשכר היסוד, ב״ 17.6עד 27.5ל״י
לעובד לחודש. המעבידים ישלמו לעובדים
כשבעה מי׳יון ל״י נוספות לחודש. הממ שלה
עצמה תשלם כמיליון ל״י משכורות
נוספות לחודש.
השלב הבא בשרשרת ההגיונית: הגדלת
מחזור המטבע כתוצאה מהדרישה המוגברת
לאמצעי תשלום. בנקודה זאת, המאייתת
אינפלציה, מנסה אשכול את כוחו, רוצה
להוכיח כי הוא מסוגל לאחוז את החבל
בשני קצותיו.
העולם הזה
* התפתחות אותה ניבא
לפני שלושה חודשים (העולם הזה .)854

במדינה

האעה מיוחדת דסודא׳,העזדם הוהי
כמסגרת תוכנית חדשה של מערכת. העולם הזה־ לאפשר
לקוראיה לרכוש ססרים מוכחריס כתשלום מוזל, מציעות עתה

מערכת

nbiimהוה

f J i i

אד ודק לקורא• ״העולם הוה׳׳

הנ חהשל־! 40

משפט
]נשפט השנה

כרכישת השפר העומד
לצאת לאור השכוע

אני. ניו יורק וכל השאר
מאת. ד .סארינ^וד

ספר זה, שפרק אחד מתוכו התפרסם בגליון העולם הזה ,867 בונד. על ידי המבקר
ביותר מאז
הספרותי של הניו־ידרקר פ״יצירת ההומור האמריקאית הטובה
תזס סוייר והאקלברי פין.

כעוד שמהיר הספר נקכע ל־

AA4
IW W

לקוראי ״,העולם
חזה־ כמחיר

5 0ל 1

I . X J Vל ׳ בלבד

הנחה זאת תינתן לכל קורא אשר יאסוף את שלושת תווי־הקניה, שהראשון בהם
הופיע בגליון השבוע שעבר והשני מודפס בעמוד זה. קוראים שלא אספו את
תו הקנייה הראשון, יכולים להשתמש בתו קנייה המופיע שנית.

ביום ראשון י״ט בסיון תשי״ד ( )20.6.1954 בשעה 10.30 לפנה״צ

נעלה לקכרם של
אריה לנדוור ועוזי)
כן־עמי ילוכיץ >כועז<
יוסף יפת >חיי)
משה רדומיסלכסקי(אורי)
שמואל צוקרמן (אריה)
חיים ריכנבן* (פתחיה<
דוד עדני ;שלמה)
אכרהם יהודאי (אלחנן)
ארטל צכי >משה<
יזשעיהו פרחי(יוסף)
אשר פלדמן (גדליה;
אנשי ״לוחמי חרות ישראל״ ,שנפלו למען שחרור המולדת מידי

בשבוע שעבר חגג ד״ר ישראל רודולף
קסטנר את יום הולדתו ה־ .49 הוא היה רג־ע.
משפטו של מלכיאל גרינוולד שהואשם ב הוצאת
דיבה עליו (העולם הזח 855 ואילך),
נפתח אחרי הפסקה של ששה שבועות ו־קסטנר
לא היה צריך להופיע בו. הוא מסר
את עדותו׳ ושמו הוסתר לאחרונה על״ידי
הזכרת שמו של משה שרת. הוא הרגיש
עצמו מחוץ לפרשה.
הוא טעה. עם פתיחת המשפט ביקש הס ניגור,
שמואל תמיר׳ לחקור את קסטנר מ חדש•
משך ששה השבועות השיג מחוץ לא רץ
את הצהרותיו בשבועה של קסטנר במש פטי
נירנברג׳ לטובת גנרל הס. ס .קורט
בכר.
התעודה היתה חשובה ביותר. למרות ש שופט
המחוז בנימין הלוי ביקש פעמים
רבות בעבר כי הקטיגוריה תציג את התעו דה,
לא הוצגה היא מעולם• הקסיגוריה טע נה
כי לא יכלה לאתרה. הפעם קם חיים
כהן׳ הודיע כי התעודה גם בידו.
פרידה כגכול ודד־ח סודי. כשנדחה
המשפט באמצע אפריל העיד יואל ברנד על
שליחותו אל שרת לדיון על הצעות אייכמן
תמורת 10 אלפים
למכור מיליון יהודים
מכוניות משא׳ וכיצד נאסר על״ידי הברי טים
ברכבת בגבול התורכו־סורי.
האשמות הסניגוריה כי שרת סייע במסי רת
ברנד לבריטים עוררה מהומה ומתיחות :
ציפו כי שרת עצמו יופיע בתא העדים. הוא
לא הופיע.

שלטון זר

ביום י״ט סיון תש״ו בהתקפה על בתי־המלאכה של הרכבת בחיפה.

קרוביהם, חבריהם וידידיהם מוזמנים.
העולים לקברם נפגשים ביום י״ט בסיון תשי״ד ( )20.6.1954 בשעה 8.30 בבוקר
ליד קפה ״עטרה״ בתחנת האוטובוסים המרכזית בתל־אביב.

__חכריהסלפעולה

קצהו השני של החבל, שקצהו האחד הוא
ביטול הסובסידיות: הקפאת תוספת היוקר.
אחר שהצעה זו נדחתה על־ידי האיגוד
המקצועי הגיש אשכול הצעה חדשה: חסי מת
תוספת היוקר — תוספת היוקד הנוספת
לא תשולם במזומנים כי אם באגרות חוב
ממשלתיות ארוכות פרעון׳ אחר 15 שנים
ויותר.

דע לנהג

תלמד אצל ש טיין
רחוב דיזנגוף 131 פנת גורדון
טלפון 21963

במקמו הופיע בפתיחת המשפט׳ בשבוע
שעבר׳ עדו האחרון של פרקליט המדינה :
אהוד אבריאל, לשעבר איש ועדת ההצלה
בקושטא׳ שליווה את ברנד במסעו לגבול
הסורי ונפרד ממנו דקות מספר לפני שנאסר.
אבריאל נחקר היטב, שתי וערב׳ באילו
תנאים נפרד מברנד. בהזדמנות ניסה כוהן
גם להציג את הדו״ח הסודי (ראה עיתונות)
אותו מסר שרת לפגישת החירום של הסוכ נות
בלונדון שדנה בהצענת אייכמן, כפי ש נמסרו
דרך ברנד.
חיוור, חולני וחרישי. בנקודה זאת
החזיר הפגינו! תמיר את קסטנר ואת יואל
פלגי למשפט, לחקירה נוספת. אמר הוא :
״החומר החדש שהגיע לידי יאפשר לתביעה
בפעם נוספת להפסיק את המשפט הזה ול פתוח
במשפט נגד אנשים אחרים ! ״
כשהופיע קסטנר בשנייה שוב לא נהג ב״
בטחון עצמי כבראשונה. הוא היה חיוור ו נראה
כאילו קם מחולי ממושך. הוא דיבר
בקול נמוך׳ חרישי.
מהירה ואכזרית.
חקירתו היתה קצרה׳
תמיר הוציא את ההעתקה המאושרת של

הודות ל־

מנימת ריח הזיעה

תרגומה הגרמנית של הצהרתו בשבועה של
שמי,
קסטנר בנירנברג שניתנה ״לא רק
כי אם גם בשם הסוכנות היהודית והקונגרס
(בזמן המלחמה הורשה
היהודי העולמי״.
קסטנר׳ כראש התנועה הציונית בהונגריה׳
לחתום בשם הסוכנות).
קרא תמיר בקול רם :״באם יובא קורט
בכר לפני בית משפט של בנות״הברית או
לפני בית״משפט גרמני, הרי הוא, לדעתי,
זכאי למידת ההערכה המלאה ביותר.״
כרגע הנכון, כמטח קסמים. קסט־נר
התנגד, הודיע כי במקור האנגלי הופיעה
המלה התחשבות, לא הערכה. ואז התערב
חיים כהן, הוציא את המקור האנגלי של
ההצהרה, אותה לא הגיש מעולם לבית״ד״.
משפט.
העיר תמיר לעוזרו, בקול נמוך :״קורים
נסים קולו הנמוך לא היה נמוך מספיק
לשופט. בנימין הלוי הפסיק את המשפט,
הורה לתמיר לבקש סליחה. תמיר טען כי
הערתו היא טבעית למדי אם אחר חודשים
של חיפושי שווא מתגלה המסמך, כאילו ב מטה
קסמים. ברגע הנכון.
קסטנר לא היה יכול לחזור בו יותר מע דותו
הראשונה, בה נשבע כי מעולם לא
הצהיר אותה הצהרה׳ כל מה שעשה היה
אישור עובדות אודות בכר. הוא הודה כי
לא קיבל אף פעם יפוי כוח מהסוכנות לח תום
בשמה׳ אך הרגיש עצמו רשאי לעשות

סיכם תמיר :״אם כן, אפילו לסי קנה
המידה שלך׳ התסכים עמי כי אתה פושע
לאומי?״ לחש קססנר :״זאת היא גרסתך ״
להגן, להציל, להלחם. בהמשך הח קירה
הודה יואל (רות נדולה באה) פלגי,
הצנחן שהפך סגן־מנהל אליעי, בסתירות
נוספות בין עדותו הקודמת למאמרו בספרו
מגן בסתר׳ בנקודות החשובות ביותר על
תפקיד קססנר במאסר הצנחנים.
ניסה תמיר :״פלגי, הודה פעם באמת ו הפסיק
להגן על קססנר. אתה הלכת כאידי״
אליסט לסכן את חייך, להציל יהודים ולה לחם
בנאצים. ושם, בלחץ המאורעות והדר כתו
הרעה של איש זה (בהצביעו על קסטנר)
הוסעית. ואז התחלת לשתף פעולה עם הנא צים.
וזאת הסיבה מדוע חנה ( 0נש) ופרץ
(גולדשטיין) נשארו שם ואתה וקסטנר חזר תם.״
סינן
הצנחן מבין שיניו :״לא !״
בכך נגמר סיבוב הקטיגוריה. תמיר שעד
כה לא הביא ; ד אחד, יביאם עתר״
כשצאו הצופים מן האולם נזכרו בסגן ה פרקליט
אמנון תל, שניהל את ראשית ה משפט
ושהודיע :״אין אני עורך־הדין של
קסטנר. אני מייצג את המדינה. אם אשוכנע
שקסטנר אינו בסדר׳ לא אפקפק לסגור מש פט
זה ולפותחו מחדש — נגדו.״
עכשיו ישב תל ליד חיים כהן, נהנה
משחרורו מן האחריות להתחייבות, ששוב
אינה מוטלת על כתפיו, ומן המשפט ש ייתכן
ומוסב היה לו לא הגיע עד הנה.
צבא סרבן בפול

בית״הדין

הצבאי

המחוזי,

רב־סרי,

אות קין

מובטחת ע״י שינזוש יוסייונד

ב־שופמן׳ס סכץ ופודרה לגוף

DEODORANT
המכילים את החומר החדיש והמפליא

HEXACHLOROPHENE

ה 0בון שלנו

לסילוק תוצרת

ריח

״עדיף״

הזיעה
בע״מ

צינקוגרפיה

י. רינ דזונ ס קי
רח -הקישון 6חל־ אב ז ב
טלפון 66548

גלופות קו ־ רשת -צ ב עי ם
סלאריאל•

חג הככורים תשי״ד

המודם הזה 868

תפש את מקומו ליד שולחן העץ הארוך.
משני צדיו התישבו שאר חברי בית־הדין :
סגן וטוראי.
הנאשם׳ אמנון זכרוני (העולם הזה ,)865
שזוף ובנוי אתליטית, קם על רגליו. לתל*
בושת החאקי שלו חסרו תגי צבא״הגנה״
ל־שראל, כומתתו הצבאית לא היתד, על
ראשו. הוא הכריז כי אינו רואה עצמו
כחייל ולכן יש להעמידו, במקרה של האש מה לפני בית־משפט אזרחי.
עורך־הד־ן נמוך־הקומה ובעל השפם ה עבות
והמכסיף׳ ,מרדכי שטיין • החזיק
אחרי שולחו. זכרוני לא נשבע אמונים ל־צה״ל
ואינו, לכן, חייל. מלבד זאת ביקש
שטיין לזכור שזכרוני צם זה חמשה ימים.
הזכיר הרב־סרן׳ שפסק כי אדם יכול להיות
חייל בצה״ל גם אם לא נשבע אמוניב :
״וייזל צם ארבעים יום••״.

..לא לחיים נוחים, אחר שפורטו ה האשמות
עלה רב־סמל על דוכן העדים,
סיפר כיצד הופיע זכרוני למסדר שמידה
מצוייד במקל עבה וקצר במקום רובה.
איש שגן״ס, בו עבד זכרוני לאחרונה,
העיד על נפקדותו משך שלושה ימים.
זכרוני הודה בעובדות׳ לא בהאשמה.
הוא הסביר כי אין להאשים אותו מכיוון
שהוא סרבן מלחמה עוד מימי הגימנסיה
גאולה, תל־אביב, בה חיבר, בשנה שעברה,
כתלמיד המצטיין, חוברת אודות סרבני ה מלחמה•

בתחילת שרותו בצה״ל התאמן לפע מים
בנשקו, ניקהו מדי פעם, היה זה מכיוון
שטרם גיבש מסקנות סופיות על שלילת
שרות צבאי מנימוקים מוסריים־מצפוניים.
כשהגיע להחלטה, יצא ממחנהו, שב כעבור
שלושה ימים על״מנת לשאת בתוצאות הש קפת
עולמו. הוא גם לא רצה שיחשבו כי
נפקד על מנת לבחור בחיים נוחים.
ב־ת״הדין הסכים עם זכרוני שהוא חייב
לשאת בתוצאות׳ מצאו אשם׳ דן אותו׳ אתר
שש וחצי שעות של דיונים, לשלושה חוד־

העובדות
אם ו ן
מאחורי וזגדנ״ע

מוות מל הכומר

היה זה המסע הראשון השנה. הימים שנבחרו — שלושת ימי
השבוע האחרונים — תודות לשקול מחוכם לא להפסיד ימי
למוד רבים. שבת המנוחה לא קובעת. אם רוצים לטייל,
יטיילו דרכה•
הבוקר המקווה בא. בקרבת הבנין האפור של המטה הארצי
של המשטרה, הופיעו הראשונים לשעת האפס .06.30ג׳ימי,
האחראי על המסע, שלף רשימת הנבדקים אצל הרופא והמורשים
למסע, שנתנה לו יום קודם לכן השווה עם המופיעים. הכל
התאים.
לפתע ראה מרחוק דמות גבוהה ( 1,75 מטר) מתקדמת. לא
היד, ספק: היה זה עמוס תיבון. על גופו הנוטה להשמנה נמתחו |
מדי־חאקי מגוהצים, עליהם נמתחו במופתיות רצועות ילקוט ג בן
ממולא בעשר ארוחות, אביזרים שונים ושתי שמיכות. ילקוט)
הצד היה מלא אף הוא. ד,מימיה נטפה מים.
ג׳ימי העיף מבט ברשימה. השם עמוס תיבון לא הופיע בה.
עמוס ראה את מבט התמהון על פני המדריך, ספר לו כי שבוע|
לפני המסע נבדק אצל רופא פרטי והלה מצאו בריא.
בימי הסתכל על עמום: פניו היו רעננים• הוא הכיר את |
תיבון באופן הטוב ביותר בו יכול מדריך להכיר את חניכו.
בבית־הספר היה עמוס ידוע כתלמיד טוב, בעל מוח.
תיבון לא הסתפק בהרצאות המדריך, היה נגש אליו בהפסקות[,
מתווכח עימו על בעיות צבאיות בכלל ובתוכן על פקודת הנסיגה| ,
במבצע חורב, ציטט קטעים ממאמרים ועתונים, תוך כך שד,יר|,
מלווהו מפתת הכתה עד שער בית־הספר. הרושם שהשאיר[
היה של נער בעל רמת אינטליגנציה גבוהה.
ג׳ימי העיף מבט שני בפניו הישרים של עמום. הוא עשה שקול[
נוסף כשעמוס מסר לו 3וחצי ל״י דמי הטיול. הורים דואגים ן
לא היו מוסרים לילדם סכום כזה כדי שיצא לטיול•

המדריך נשא את החניך וגר ג בו
כבכל מסע היה המוראל גבוה והנערים שבעי־רצון. תיבון[
י,משיך את הוכוח הנצחי תוך הפסקה מפעם לפעם לשם למרד ן
שיר חדש, סיפר על ספר חדש שקרא.
מהתחנה הראשונה, רמת הנדיב נע המסע ברגל, התקדם
בקצב 50 דקות הליכה 10 ,דקות מנוחה, שנשמר לאורך כל
הדרך, לעבר בת־שלמה. בעליה לשפיר, התאונן תיבון על מסמר
הר־לט במדרסו ומקשה עליו את ההליכה. במקום המנוחה הרא־שוו
סולק המסמר.
לאחר 4וחצי שעות מנוחה בשפייה, תוך התגרות ילדותית
בבנות בית־ספר דתי שערכו טיול אף הן, עברו לבת־שלמה בה
היכרז על כבוי א־רות באולם השינה הזמני המשמש חליפות
קולנוע ומחסן תבואה•
השינה ערבה מאד לחניכים באותו לילה אך ב־ 4לפנות בוקר
אחרי שבע וחצי שעות שינה לא היה אחד שיתנגד להמשך המטע.
אחרי רחיצה עברו המטיילים בכביש הכולל שתי עליות וירידה
נוחה. כך שבשעה שבע עדיין היו נתונים לקרירות הבוקר, מוכנים
לעליה למוחרקה.
לפני העלייה התלונן אחד התלמידים על נפיחות בידו הימ נית
שבה נראו סמנים אדומים. בגלל מורא הנחשים למיניהם,
דיה חשש להכשה,
ג׳ימי שידע כי במקרים אלה אין לאדם להפעיל את שריריו
כי על־ידי כך נכנס הרעל למחזור־הדם, נשאו על גבו משך שעה
עד אשר פגשו בכביש אלקום — יוקנעם בג׳יפ שהובילם למר פאה
קרובה שם קבל החניך שתי זריקות.

שובת־רעם אמנון זכרוני
בגימנסיה גאולה, חוברת אחת
שי מאסר עבור שלושת ימי
וארבעה חודשי מאסר נוספים
נש־את הרובה.

הנפקדות
על אי״

בכל זאת הוכר זכרוני כעובר עבירות
מתוך גמוקים מצפוניים. הכרה העלולה
להקל על שר הבטחון לשחרר את סרבן
דם׳חמה, באם יחליט על כך.
כדי לזרז את השחרור שוגרו מכתבים
לנשיא המדינה, ולחברי הכנסת, הודבקו
כרוזים ברחובות׳ סרבני מלתמה בהנהג תו
של יושב״ראש אגודתם, איש נהלל
ותיק נתן חופשי, פעלו גס בכיווג־ם אחרים.
עורך הדין שטיין יגיש, אם לא ישוחרר
זכרוני, ערעור.

* ,שבנו ובתו הובאו למשפט ב־ 1948כ׳
שסרבו להתגייס.
•• הרב״סרן לא דייק. ד״ר וולפגנג פון
וייזל צס 28 יימיס בלבד, כמחאה על מעצרו
השרירותי על־ידי הבריטים בשנת .1946

העולם הזה 868

קד, בעוד שעליה רגילה נמשכת תוך שעה וחצי ואז היו נזק פים
לזכותם בסך־הכל 12 קילומטר עשויים תוך 6שעות•
איציק כמדריך לשעבר בקורם מכים־סיירים, משופשף מס עות
מרוחקים ידע להרגיש בעייפותו של אדם׳ ראה את תיבון,
עייף ככל שאר חבריו. במסעות גדנע לפני התקופה בה החלו
לדגול במדינה בגדול יצורי מעבדה היה המדריך דוחף אותו
ודאי ללא רחם ביודעו שהליכה במסע אינה משאירה את האדם
רענן כאחרי רקוד על רצפת רקודים. איציק לא דחף. איציק
הקל על משאו של תיבון בהעבירו לרשותו את שני תרמיליו.

גדנ״עי עמוס תיכון
מתחת לעץ חרובים, מימין לשביל עזים

יימרות כל זאת הזדחל לבסוף תיבון מאחורי הכתה יחד עם
ד,ברו גראף.

״א לא. חכו ל כאן!״
כ־ 300 מטר לפני המנזר עצר איציק למנוחה• כל אחד התישב
במקום ד,מצאו. תיבון וגראף התישבו הרחק מכולם במרחק
50 מטר מתחת לעץ חרובים לימין שביל העיזים הצר.

ג׳ימי לא היה שקט עדיין• הוא הזעיק טנדר צבאי שהעבירו
לבית החולים רנזב״ם בחיפה. שם נקבע כי אין חשש להכשה.
ייקר בטחון הושאר שם עד שעה .2רק אז היה ג׳ימי שבע־רצון,
העביר את הנער הנפחד לבית־דודתו בחיפה נטע בעצמו לדליית
אל־כרמל, הכפר הדרוזי שנקבע כנקודת מפגש עם איציק
(המדריך השני) והחניכים, לכל המאוחר בשעה •16:00

כשנתן איציק את הפקודה לנוע ראה את השניים ממשיכים
לשנת מתחת לעץ. הוא הקריב את ידיו לפיו וקרא :״אם אתם
יכולים ללכת לכו לאט בשביל, אם לא, חכו לי כאן גראף
ענד, בקריאה :״בסדר !״
לאחר שהושיב את חניכיו למעלה ירד איציק בריצה. לא
הספיק לעבור את המטרים הראשונים כשמולו בא מתנשם ב כבדות
גראף, מוסר לו שנדמה לו כי תיבון איבד את ההכרה,

״חגיך שלך מת!״

בריצה מהירה יותר התפתל איציק יחד עם השביל הגיע
חסר־נשימה לעץ. במקום שגראף סימן לו היה זכר לתיבון•

כשהגיעה השעה 16:30 וקצוותיהם של כובעי טמבל לא נראו
באופק גילה ג׳ימי דאגה.
מצוייד בסייר דרוזי מהכפר, יצא למוחרקה בדרך הקצרה ביו תר.
בהגיעו לשם לא מצא אדם• החפיש התרחב, כלל את עוספייה
והסביבה עד אשר בשעה שבע לערך נפגש בטנדר משטרה
רכוסה ברזנט.
״אתה המדריך השני?״ שאל ראש משופם מחלון חא־הנהג.
כן חניך שלך מת !״
״זדי שהיד בבית־חולים?״ נזכר ג׳ימי בחששותיו הקודמים.
״לא זה, תיכון ! תיבון ! ״
ג׳ימי הניע בקושי את שתי רגליו שנדמה לו כי שקלו באותו רגע
כסלעים הכבדים שכסו את הדרך, טיפס לטנדר פגש שם בפרצו פים
מפוחדים של חניכים. איציק ישב משותק.
עד אשר הגיעו למשטרת חיפה בעיר־ד,תחתית לשם חקירה
לא הוציא אדם הגה מפיו• ״היתר, זו הנסיעה האיומה ביותר
בחיי״ נזכר ג׳ימי.
בחקירה נתברר, כי אחרי שעזבו את הבאר מאחוריהם דאג
לכך איציק שתיכון ילך לפניו, לפני כל הכתה כדי שזו תצעד
לפי הקצב האטי שלו. נוסף לכך פקד על מנוחה אחר כל רבע שעה.
הנערים שבמשך כל היום הקודם עברו את המרחק המגוחך של
8 1/2קילומטר * בלבד היו צריכים להגיע תוך 4שעות למוחר־

לאחר דקות מספר של הפושים עקרים הזעיק איציק את כל
הכתה החל לסרוק את השטח באופן שיטתי כלפי מעלה כי לפי
ההגיון צריר היה עמים לעלות למעלה. אחרי שעה תמימה, מו טעים
על־ידי חרחוריהם הגרוניים של רועים ערביים שהעיזו
את עדרם, נמצא תיבון מתחת לשיח דוקרני, במרחק 150 מטר
באותו קו גובה מעץ החרובים. ידו השמאלית ופניו היו כחולים.
הוא היה בלי רוח־חיים.

> 40ק״נז ביום.
מרחק טוב לנערים בגיל זה :

המדריך בקש מהחניכים לשאת את הגופה למעלה, בעצמו
ו׳ץ מרחק 20 דקה למחנה צבאי, ביקש טנדר להביא רופא למקום•
רופא לא היה ביוקנעם, הטנדר טפס למוחרקה.
החברים לא נגעו בתיכון, לא הביאוהו למעלה. בד,עזרו בשני
צופים ערביים העלה איציק את תיכון, שהועבר מיד לבית־החו־לים
רמבס בחיפה.
למחרת יום השבת, אחרי שינה במשטרת חיפה, הגיעה הכתה
נלווית מדריכה למשרד ד,חנוך בשדרות רוטשילד בתל־אביב.
כל המפקחים׳ סגני המפקחים והמנהלים שיכלו להגיע למקום
פתחו בחקירה מייגעת של החניכים והמדריכים.
לאור כל העובדות נראה מותו של עמום כמקרה אסון טראגי
שלא צריך לחפש את הגורמים לו כי אין כאלה. עתונים אחדים
בראשם הארץ, ששו על קץ המסע הטרגי כדי לפתוח במסע
משלהם המכוון לתקוע מסמר נוסף בארון המתים בו הם רוצים
לקבור את הגדנ״ע• הם נראו במברכים דור משחקי ג׳ולות במ קו
דור בעל כושר גופני נורמלי.

n v n n & iu nהולך לשמוע את

המוסיקה שיבינו אות
J k lטובוידתיירים
I Xתשלים. מדריד
ארבע לשינות• הוא
האוטובוס, המוסיקד
זאת היתד, הלשו
משך שביע, לאחריו
שוב, במקום אחר, ,
הבינלאומית למוסיק
זאלצבורג.
אין אלה מוסיקז
מבצעים אותה בד>.
המוסיקה בת־זמננו ׳
כיום, כאשר מע
מחר, כאשר ישרקו
קלאסית. כי זכרונו
בטהובן, ליסט, ואגנו
הקהל שכח גם 1
היתר. המוסיקה כבו
דרכי הבעה ישנים ח
הוליד דוי ננסים שי

חזרה לתוהו י
היו אלה צלילים לא
פרץ במחאה: הוא
דיסינאנטייר מקריים
דבר לא עזר• ב
זכויות במיסיקה ד,כ
לשיטות המיושנות
את כללי ההרמוניה

ן הממשלה ושר החוץ,
לערב הפתיחה של הפסטיבל ה־ 28 למוסיקה״ בת־זמננו באולם ארמון חיפה, הופיע ראש
I n W U (1 n J n

משה שרת, שניצל את ההפסקה לשיחות היכרות עס שגרירי התרבויות הזרות. בתמונה: הכנר הישראלי הצעיר (,)29
צבי ציימלי! ואשתו האמריקאית כשלידס נשיאה המזוקן של החברה הבינלאומית למוסיקהבת־זמננו יוהאן בנצון והמחבר הבריטי מתייאס סייבר.

ארבעה נציגיג הרביעייה שביצעה את י!
ואת קוורטט מיתרים מס 2 .של האמריל

מנצח, ומר. מחבר, כנר בין שבעה מתוך ארבעיו

דגייה יוצגה על־ידי נשיא החב־רה
הבינלאומית למוסיקה בת־זמננו,
יוהאן, ,בנצון שבא לסייר בארץ.

־ ישראל עדיגרה את אחד מטובי מנצחיה, גיאורג
זינגר, שניצוחו הפך לפינאלה מרוממת. זינגר הע־פיל
ארצה, בקופצו לחוף תל־אביב מאניית מעפילים.

שוייץ בחרה בברימון היינץ רהפוס ששר את עיקר
האופרה דויד בעברית מבלי שירע את הלשון. הוא
נעזר בתעתיק לטיני של המלות העבריות הקשות.

יפא ן שלחה את יוריצינה מצודיירה שע
סיקת החצר היפאנית העתיקה סייברה בנ
מה שבכל זאת לא הקל על הסופראנו^

!נוחר
יש גברים ונשים מכווני מצלמות חלף בפרברי
סכת התיירות הסביר את מראות ירושלים בשלוש
fידע את הלשון האחת המשותפת לכל נוסעי
וותה באו ארבעים התיירים לדבר איש עם רעהו
פרדו ל־ 13 ארצות שונות. בשנה הבאה ייפגשו
י שהם עושים זה 32 שנה מאז נוסדה החברה
:ת־זממו בעיר מולדתו האוסטרית של מוצארט,
רגילים. הם מחברים הכותבים מוסיקה שאין
.כלל והנחשבת קשה להבנה. הם כותבים את
לקהל של מחר•
1מבינים אותה נקראת מוסיקה זאת מודרנית.
ותה ברחובות ומתחת לחלונות, ייתכן ותיקרא
הקהל קצר. הוא שכח שרק אתמול עוד נחשבו
׳דביוסי מהפכנים.
• נוסף: כי במחצית השניה של המאה שעברה
,לא מתפתחת. נושאים ישנים נוצלו בשנייה,
י על עצמם• דור הענקים של ראשית המאה ד,־19
ווף המאה. ההבעה האישית לא הרימה קול.
ליליו החורקים של הדיסונאנס העירו את העולם.
יימים ומרגיזים, אך הם היו צלילים חיים. הקהל
פח על צלילי הקטיפה של הקונסונאנס כשתוים
שתלבים במנגינה ונמוגים לתוך הרמוניה.
רה הפכו הצלילים הדיסונאנטיים אזרחים שוי־
־נית. בראש מחנה המחברים הצעירים שהתנגדו
ורכות על מקומן עמד ארנולד שיינברג שביטל
ישנים וערך שיטה שהיתר, צריכה לשים קץ

f ,1הצגת הבכורה העולמית של האופרה דויד מלאה את אולם אדיסון בירושלים וחובבי המוסיקה
3 1סים מהרו לשוב לבתיהם, להאזין להעברה המשודרת של האופרה. שהיתה השיא במאורעות

לכל השיטות: השימוש ב־ 12 טונים, במקום שמונה טוני האוקטבה
המקובליה. נדמה היה שהמוסיקה חוזרת לתוהו.
היה זה רק פרי הדמיון. המוסיקה המודרנית לא היתד, מעולם
תערובת חסרת טעם של צלילים, כפי שרבים חשבו אותה להיות.
המחברים שרצו לומר משהו דחו את דעות הקהל השמרני. הם
יצרו משתו משל עצמם והם זכו, בסופו של דבר, להערכה קיימת.
היו גם אחרים, פחות מוכשרים. לא היתד, להם מספיק אישיות משלהם
ליצור משהו מקורי• הם הסתפקו בחיקוי בלבד. והם גם נשכחו.
״ מי אמרשהיאקטנה?״ בשבוע שעבר נפתח הפסטיבל זד 28
של מוסיקה זאת, מוסיקה בת זמננו, בחיפה בחסות העיריה. כשד,קביל
ראש העיר, אבא חושי, את משתתפי ואורחי הפסטיבל באולם ארמון
המלא, היה מלבב וחמים• הפסטיבל היתד, הצלחה אישית נוספת שלו.

מריקאים היו אנשי רביעיית כלי המיתר לסל
1ו של הבריטי מתייאס סייביר קוורטט לירי מס3 .
רוג׳ר למיון. משמאל: וו. לוין, מארגן הרביעית.

משך היום הראשון לפסטיבל סיירו המוסיקאים בחיפה ובכרמל.
אמר חבר נשיאות החברה, סטנלי גלסר הצעיר מדרום־אפריקה . :שבוע
אינו מספיק. אני אשאר יותר זמן כדי לראות יותר.״ הוא לא היה
היחיד. סוור פורכהאמר מדניה שכר ג׳ים, ירד בו, אחר הפסטיבל, לאילת:
»אני לא אחזור הביתה עד שלא אראה אותה,״ אמר» ,מי אמר שארצכם
קטנה. הרי כל קילומטר בד, שונה מרעהו.״

.זה יקח זמן ר ! 5״ נקודת השיא של הפסטיבל, בין ערב של
מוסיקה קאמרית. לערב רביעיית כלי מיתר אמריקאית היתד, הצגת הבכורה
העולמית של האופרה דויד בירושלים. להצגה באולם אדיסון בן 1400
המקומות הופיעו שמנה וסלתה של המדינה. אוהבי המוסיקה הלא־רשמיים
לא נרתעו, נדחקו מחוסר מקום לתאם של נשיא המדינה וראש
הממשלה. הם ביקשו לשמוע מוסיקה, והיא ניתנה להם מיד כשתזמורת
בת 60 כלים ומקהלה פתחו בהתקווה.

שלא זכו בכרטי־שבוע
המוסיקה.

רק איש אחד לא קם ממקומו. היה זד, מחבר דויד, דריום מיו
נכה הרגליים שישב בכורסתו במרכז האולם ליד מיקרופון הענק של
קול ציון לגולה שהקליט את ד,אופירה על מנת לשדרה לפזורה.
מיו נחשב לאחד המסובכים במחברים החדשים. מעטים הם המבינים
את לשונו המקורית. אמר מבקר המוסיקה הישראלי, סטר עמנואל גרד־נויץ
:״אין ספק שמיו הוא אחד מגדולי המחברים בימינו. אך זה
יקח זמן רב לפני שהמוסיקה שלו תר,יד, נכס הכלל.״
הקהל *טאג. הצגת )י,אופירה לא הקלה את קליטת המוסיקה
על הקהל. העדרם של פעילות במתית, קלעים ותלבשות הכביד על
חסידי האופירה לעקוב דרכה אחר כל ביוגרפית דויד• רוב הקהל
הסתפק לעקוב אחריה דרך ד,תכניה.
אחרי המערכה השנייה כבר לא עמד קהל נלהב ליד הקירות ומספר
ד,כסאות הריקים גדל. אפילו תא הנשיא התרוקן ונשארו בו הגברות בן־
צבי ושרת בלבד — עד שהמסך ירד לרעם מחיאות הכפיים.
האיש כבד־הגוף שישב בכסא־הנכים קד לעבר הקהל ד,מוחא והשואג.
הוא ידע כ׳ תודתם היתד, כנה. הוא גם ידע שלא רבים הבינו את
היצירה, שהקדימה במעט את זמנה, בדומה לרוב היצירות האחרות של
המוסיקה בת זמננו.

נותני הטון בפסטיבל החיפאי

את מו־ו
מודרני,
ו״ס־לבן,

* ט כדי ה אחרה במשלוח תווי הסימפוניה הקדושה
של סוואן אריק בייק. בין כד היתה מקהלת 40
הגברים הדרושה לסימפוניה עסוקה באופרה דויד.

איטליה הינודבה לעשות כששלחה את הכנר סנדדו
ממארסי, שהקדיש אח רוב שנותיו כמורהו הידוע
לוא׳ 7י ך לאפיקילה לקידום המוסיקה המודרנית.

ירושליק, עיי דויד, זכתר בדויד על־ידי דריוס מיו (לידו, אשתו מד־ליין)
,ן סהחל בחיבור האופירה אחרי ביקורו בארץ לפני שנתייס והק־דישה
ליוט הולדתה ה־ 3000 של ירושלים, שנדחה בינתיים לשנת 2000

למכירה

מכונת כתיבה עברית קונטיננטל(פורטבל)
כמעט

חדשה

לפנות בכתב: חל־אביב ת• ד136 .
עבור א.
או טלפונית בין 5— 7אחד,״צ
למס.26785 ,

תשובותיהן הכנות של 8000 נשים
על מאות שאלות׳ שימשו יסוד
לספר זה׳ שלא היה מקיף ויסדי
כמוהו על

התנהגותה הגגינית
שד האשה
מאת

ד״ר א קינסי

וחבר עובדיו המדעיים
שהופיע זה עתה בתרגום עברי.
700 עמודים, מאות ציורים !
המחיר 8ל״י.
עד 15.6.54 רק 7ל״י.
מספר הטפסים מצומצם.
להשיג בהוצאה :״אחיאסף״,
ירושלים, רח׳ בן־יהודה
ואצל כל מוכרי הספרים בארץ.
במדינה בנתיים נתג יה זכרוני כסרבן כפול: הוא
מסרב להגיש אוכל לפיו זה השבוע השני.
עיתתזת תתליר ל עדו ת ל
זה מכבר עוררה תשומת״לב העובדה כי
מעריב זריז ביותר בגילוי אינפורמציה מהימנה
על דברים הנוגעים למשרדו של היועץ
המשפטי. למשל, עוד לפני שחברי ועדת־הכנסת
ידעו מי הח״ב אשר חיים כהן עומד
לבקש את שלילת חסינותו, פירסס מעריב

היה קשה לקבל את דבריו של שרת במעריב
כתחליף נאמן לדבריו — בשבועה —
של משה שרת במשפט עצמו.

עמוד השער
הקהל שהופיע ליד הקיוסקים ביום הח מישי
שעבר לא היה רגיל למעמד זה. בעלי
הקיוסקים הבינו את המצב: מדי פעם,
כשניגש כומר אנגלי בעל צווארון נוקשה
הפיך, פקיד אמריקאי בעל עניבה צבעונית
או סתם עולה מגרמניה, והחל מפליט מ־״ט
אנגליות, הגישו לו בלי היסוס את העתוד

BERNINA
מכונת תפירה
ביתית, מודל 114

ת ופ רת ־ ר זקסת
סתקנוז לב נ ים
מתקנת גדבים בישראל מיוצרת
שוייצ־מחלקים
מקוריים.

י ים
המפיצים הכלליים :

וי־ל״הדבודגד
תל־אביב׳ רח הרצל 76
ירושלים: רחוב אב!״
ישראל, בית ולרו

צייר־חובב מרדכי פזידוק ויצירתו
באמריקה המציאו את הפצצה האטומית

W 33rשעורכו הוא בן־דודו של חיים כהן, את
השם המלא (העולם הזה ) 866 של ח״ב של מד,
לורנץ•
השבוע ניתנה דוגמה נוספת לזריזות עתו־נאית
זו. בביקר יום הרביעי בשבוע שעבר
ביקש חיים כהן, התובע במשפט קסטנר
(ראה לעיל) להכניס לתיק, באמצעות העד
אהוד אבריאל, מיסמך שכינה אותו בשם
.דו״ח סודי של מר שרת, על הצעת (מש־מיד־היהודים)
אייכמן, להנהלת הסוכנות ו־יועציה
בישיבה סגורה במלון דורצ׳סטר בלונדון,
מיד עם בואו של מר שרת לשם בקשר
לכך״ ,היינו ביוני שנת .1944
תמיר התנגד להגשת הדו״ח, דרש שמשה
שרת עצמו יופיע במשפט ויעיד על אמיתות
ההו״ח, כדי שיוכל לחקרו חקירת שתי־וערב.
אולם חיים כהן הודיע שלא יזמינו
כעד, ביקש לקבל את הדו״ח במקומו. אחרי
ויכוח סוער • החליט השופט כי רק שרת
עצמו יכול לאשר את נכונות הדברים בש בועה,
וכי בהעדר הופעתו כעד אין לקבל
את הדו״ח.
חצי טור למליץ. בזד, נגמרה פרשת
הדו״ח הסודי, אלמלא האינפורמציה הנהדרת
של מעריב בשטח זה. כעבור ארבעה ימים,
בראש מוסף ערב חג שהוכן בלי ספק כמה
ימים מראש, פירסם את מלוא המיסמך, ש נראה
לאחרונה נעלם בתיקו של. התובע •*.

ר אי ס •וסר ססיד יוסיס hmiר •מך •סור• ua־ jn-wa

חוקן m o rnמ מ.
מ מ ספריו 0 0 aקסך ססרסך m i׳n a aסס l o a n
הקשה ביותר וסאפ שי דסבין n n inרוווור*ק סר
«ו*ך. סבירה ם טי די ל ״ן רהווה בסו• ורד spsi׳Hiי ה
ובן nooinהוסר סו א וסר*!

Wעלבלבנים

כשקראו קוראי מעריב — וביניהם הדמויות
העיקריות של משפט קסטנר — את הדו׳׳ח,
התרחב על פיהם של כמה מהם חיוך של
חוסר אמונה. כי הדו״ח, שנמסר לדברי מעריב
מיד אחרי שהוגשה לשרת ההצעה ההיסטורית
להציל את חייהם של מליון יהו דים,
הקדיש להצעה ההיסטורית עצמה רק
כחצי טור מתוך עשרה, ייעד את עיקר ה שטח
להצטדק־ת מפורטת ביותר על מסי בות
מאסרו של ברנד — דבר שלא היה
חשוב באיתה ישיבה, הפך לסלע״מחלוקת
מכרעת רק במשפט הניכחי נוכח גסיון ה־סניגוריה
להאשים את שרת ואבריאל בהס גרת
ברנד לבריטים.
* בין השאר נתעוררה השאלה אס הי
ם־כנית יכולה לקבל (במאוחר) מעמד של
גוף המשלתי, דבר שנם היועץ המשפטי
דחה אותו.
** חיים כהן עצמו סירב לתת העתקה של
הדו״ח לסניגוריה.

החדש שהיה מקושט
ח״ט אליעזר ליבנה.

בתמונת־שער

ה־תה זאת הופעת״!־,בכורה של פרונט׳
פ״ג׳ (,עמוד השער״) ,השבועון האנגלי של
העולם הזה בשותפות עם קבוצת, משקיעי״
הון מדרוט־אפריקה. היה זה גם סיימה
של דרך שהחלה עוד לפני שנתיים.
הנפיץ השלישי. הבעיות שנזדקרי
בד־ך זו היו עצומות. הכוונה לא היתד, ל הוציא
לאור מהדורה אנגיית של העולם
הזה, אלא עתון חדש שישתמש בשריר־העולם
הזה, אך יספק את הצרכים המיוח דים
של הקורא האנגלי בארץ, וביחוד
מעבר לים.
לפני שנה וחצי ניגשה מערכת העולם
הזה עצמה להכין טיוטה נסיונית, שתאפש־דיון
מקצועי. הטיוטה נשלחה למדמחים ב שליש
ארצות. התשובה: לא מטפק.
אחרי הכנה נוספת של שנה׳ הורכבה לב סוף
מערכת. היא ישבה חודשיים, הגישה
את הגליון הראשון. הוא לא הגיע לידי
הקהל: אחרי שיצא מתחת למכבש הדפוס
נערכה ישיבה, נבדק הגי׳,יון בקפדנות. ה החלטה
הסופית: לא. מספק :
בחודש שעבר נעשה הנסיון השלישי.
מערכת חדשה, שאנשיה באו מס־ן, מ־יר־צות״הברית
ומדרום־אפריקד״ ניגשה במרץ
מחודש לענץ, פתרה בדרכה אלפי בעיות
קטנות וגדולות — החל מן השאלה אם
הארץ יהלוס

הכובע מאד חמור, הוא
מאד את ראשך (הבוקר).
אסתר ט. ראשון־לציון
בייחוד אס תחבשי אותו עם ארנק
סוס ונעלי פרד.
סטודנט יהודי בשם אדוארד שמו אל
דואק, בן ,6איבד את עצמו
לדעת (ידיעות אחרונות)
תמר שבנוב, תל־אביב
כנראה חשבו אותו הסטודנטיות
לצעיר מדי.
לדעת מר חושי שואפים הציונים
הכלכליים להפריד שכונות פועלים
מחיפה (הארץ).
א. עצמון ירושלים
כדי לזכות במשק כולו?

•יייי סיוון
העולם הזה 868

לכתוב את העתון בסגנון אנגלי או אמרי-
קא־ (ההחלטה: אמריקאי) ,ועד לשאלת
כיצד לכתוב באנגלית את השם שדה־בוקר.
לפני
שבוע, אחרי טיוטה שלישית־ ואח מכבשי
הדפום
רונה, ניתן האות הירוק.
החלו משמיעים את המולתם, הגליון ה ראשון
יצא לשוק.
קריאת אזעקה. לא היה כל מושג
מה יגודלו של השוק האנגלי בארץ. הגל־יון
הראשון הודפס ב־ 10 אלפים טפסים,
שמהם היו שלושת אלפ־ם מיועדים למה דורה
החוצלארצית׳ כחיל־החלוץ של תפו צה
בשלוש יבשות שתגיע, לפי המקווה׳
לרבבות׳ תיצור מגע ישיר בין הציבור
הישראלי ויהודי העולם.
אולם כבר למחרת ההופעה באה קריאת
אזעקה מצד המפיצים: בעשרות קיוסקים
בארץ אזלו הטפסים. התוצאה: רוב טפסי
ך׳מהדורה החוצלארצית לא עברו את גבולות
הארץ כלל ׳,נשארו בידי תושבי ישראל.

דרכי חיים
3000 שעות עבודה

סוגל לעשות כמעשהו, השיב תשובה שנתן שנים׳ מ־דיה הרעות של הדודה הרומנית
אנה פאוקר והצליח לעלות לארץ׳ חיכתה
על שאלה דומה לאיש הטכס סי-מונס :״ב לו
כאן דודה טובה יותר: דודתו איטה
ישראל — איני יודע. באמריקה — יכיל
ברוינר שעברה לדירה בת שלושה חדרים
להיות, הלא המציאו בה גם את הפצצה
האטומית !״
בבת״ים, פינתה ללבקוביץ את צריפה ב שכונת
הקווקזים׳ תל״אביב.

דרכי אדם

הסרת • 3לו ת
כשמשה רובינשטין ,27 ,היה זועק ב אזני
אדם ממהר :״אל תדרוך לי על היבלות!״
לא היתד, זו הלצה בלבד. היתה זאת אמת
מרה שהתבטאה בתריסר יבלות דומות בגד לן
וקשיותן למטבעות 50 פרוטה שביצבצו
על כל אצבעות רגליו של רובינשטין, ג —
מו לו כאבים איומים. שימוש בסמים מש כרים
לא הועיל לרובינשטיין המיובל שהפך
נכה למחצה.
לפני שנתיים החליט לשים קץ ליסוריו,
פנה למנהל מכון הקרנה חיפאי, הד״ר יצ חק
איצקוביץ. הדוקטור החלים על הקרנה
של שלוש דקות לכל רגל.
יבלת אחת יבשה, התקלפה ונפלה׳ הו תירה
מתחתיה עור עדין וחלק. יבלת שני

ואז הופיעה באופק דודה טובה עוד יו תר:
עיריית תל״אביב, שהחליטה להפוך
את שכונת הקווקזים לגן עירוני, להעביר
את תושביה לשיכון ביד אליהו.
ההבטחות הקסימו את לבו של לבקוביץ.
הן הקסימו גם את לבה של הדודה ברוינר.
חלום דירה נוספת ביד־אליהו׳ שהובטחה
רק לדיירי שכונת הקווקזים בפועל׳ השכיח הזכיי מהדודה את חובתה המשפחתית,
לה שאחיינה אינו משלם לה. כמוסכם,
שכר דירה. הדודה השיגה צו פינוי.
הצו בוצע במלואו. אך איטה ברוינר וב ניה
לא זכו לשוב לשכונת הקווקזים, להע מיד
את עריית תל״אביב בפני עובדה
קיימת, פקחי העירייה פקחו את עיניהם ב קפדנות,
חסמו את דרך השיבה לצריף
בשבוע שעבר הגישה הדודה ברוינר תכי־

הקרוב• והרחוקים .
כמעט כל אדם בעל עמדה במרחב ארז
את חפציו בסוף השבוע שעבר. רבים כבר
קיבלו את ההזמנות לנסיעה, אחרים חיכו
להן בכל יום.

כדי לדעת זאת היו צריכים לנעוץ את
עיני״החזון שלהם 167 שנים קדימה, בבעל
בית משכון תל״אביבי, מרדכי פולוק׳ מד פיס
לשעבר וצייר״חובב בהווה.

הראשון שיצא היה עדנאן מנדרס. ראש
ממשלת תורכיה. אחריו בא הניגוס החבשי
היילה סלאסי. הבא בתור: שר ההסברה
המצרי סלאח סאלם (העולם הזה )865 וראש
ממשלת ציילון, סיר ג׳והן קוסלוולה. הי תד,
להם גם מטרה משותפת: וושינגטון,
ארצות־הברית.

את אסתר המל וייצמן
(העולם
החלים כי הגיע
ציורית לנשיא

לא היד, זה סוד שלכל הנסיעות לוושינגטון
היה מכנה משותף גם כן: הגנת ה מרחב.
מה שהרבה ניחושים היתד, העובדה
כי רשימת האורחים כללה לא רק תורכים
ומצרים כי אם גם נציגי ממלכות כה רחו קות
כחבש וציילון.

סיום כקצה העניבה, המשכונאי־הצייר
הצטייד בחוקת ארצות״הברית, ב הרשמית
מפת
ארצות״הברית׳ בביאוגרפיה
של אייזנהואר ובתמונתו. משך 11 החוד במלאכת
שים
הבאים הסתגר בביתו, עסק
הציור כשהוא לובש בגד־ים׳ כדי להיות קל״
תנועה׳ מחזיק בידו הימנית בעט ובעינו ה שמאלית
זכוכית מגדלת.
לא היה זה ציור סתם: במקום הקווים
הרגילים הופיעו מלות החוקה כשהחו״
שונות ״אנו, העם של ארצות״הברית״
מתוות את קצה הצפונית״מערבית ב״48
מדינות ארצות הברית׳ וושינגטון (ראה
תמונה) תוך תכנון מוקדם של הרווח ביניהן
(״כדי שלא אגמור לצייר את הדגל ובידי עוד
ארבעה מסעיפי החוקה״).
ציורו של אייזנהואר היה קשה יותר.
כל אות, כל מלה, נכתבו עשרות פעמים
לפני שהוכנסו במקומם. אחרי שלושה חי•
דשים כמעט והתייאש פולוק מאייזנהיאי
— מלה שנכתבה לא במקומה עיוורה את עי נו
הימנית של הנשיא האמריקאי. פולוק
החל הכל מחדש׳ סיים את הביאוגרפיה
הנשיאית בקצה עניבתו של אייזנהואר.
מטחי יריות בקונגרס. פרי?000
שעות העבודה, דיוקנו של אייזנהואר על
רקע דגל הכוכבים והפסים ומפת ארצית״
הברית׳ הוכנס למסגרת 40x60 סנטימטר
הוצג לפני אנשי השגרירות האמריקאית
בתל״אביב. האמריקאים התפעלו מאד, דאגו
לקביעת פגישה אישית עם אייזנהואר׳ בה
היה צריך פולוק למסור את ציורו. להתפע לות
השגרירית הצטרפה אל־על, תרמת
כרטיס טיסה לניו־יורק.
הפגישה לא התממשה. ביום המיועד
הופיעו בוושינגטון, יחד עם פולוק׳ לאי־מנים
מפורטו״ריקו, המטירו מטחי יריית
על חברי הקונגרס האמריקאי׳ גרמו לשי בוש
ם בלוח הזמנים של הנשיא, לדחיית
פגישות חשובות יותר מזו שעם הצייר
החובב מישראל.
כפיצוי קיבל איש הטכס של הסטיינז
דפרמנזנט, ג׳והן ם. סימונס את פולוק ב בית
הלבן, שוחח עמו שעה תמימה. אחד
מאבות״אבותיו של סימונס היה קשור בחוקה
אף הוא. לא כצייר, כי אם כחותם.
כשחזר השבוע פולוק ארצה, אחרי ביקור
בן ארבעה וחצי חודשים בארצות״הברית,
מצא בביתו מכתב תודה של דווייט אייזנ־הואר׳
זכה להערכת כל יודעיו. כששאל
אחד מהם אם ידוע לפולוק עוד אמן דמ־
• שנכתבה, למעשה, על־יד׳ איש אחד,
ג׳יימס מדיסון, נשיאן הרביעי של ארצות־הברית.

העולם
הזה &86
במרחב הגנה

מחברי חוקת ארצות־הברית * לא תארו
לעצ&ם כי מלבד תפקידם כפוסק אחרון ל שופטי
ומחוקקי ארצות״הברית ישמשו ה הקדמה
ושבעת סעיפי החוקה למטרה שו נה:
ציור.

פולוק צייר לפני שנתיים
שיגרה לנשיא׳ חיים

הזה .)751 בשנה שעברה
הזמן להביע הוקרה בדרך
אחר: דוויים אייזנהואר.

והדור, שלא חסכו מלים כדי להוכיח כי
הפלייה זאת אינה קיימת כלל, נוצרה על־ידי
העולם הזה לצרכיו האפלים.
״זוהי יצירה
גילה דבר 27.9.1953
גראפומנית לליבוי יצר העדתיות, נסיון נפ שע
להוכיח כי בני עדות המזרח נידונו
להיות במדינה אזרחים ממדרגה שניה, מופ לים
לרעה מבחינה חברתית וכלכלית.״ וא־לו
הדור ( )8.1.1954 קבע, בסכמו את מלחמתו
העזה והממושכת בסדרה זאת, כי ״יש לגנות
את הפצת העלילה על הפלייה עדתית, כבי כול,
במדינה !״
השבוע הצטרף להפצת העלילה ולנסיון
הנפשע השר זלמן ארן. קבע הוא, בנאום
שנשא בכנסת ושנדפם, בטעות, במלואו ב הדור
:״ברצוני להגיד, שבשמעי את הבי טוי
מיזוג״גלויות הוא מצלצל באזני כפיט״
פוט נפשע, לאחר שידוע לי כי שמונים אחוז
של מחוסרי העבודה הם עולים חדשים ומ עדות
המזרח. על איזה מיזוג־גלויות אפשר
כאן לדבר

ביצר יפול דבר? עד היום היתד,
תכנית ההגנה של המרחב מבוססת על
ברית משולשת בין הערבים, תורכיה ופא״
קיסטן. ברית זו לא בוצעה כלל, אם כי
תורכיה ופאקיסטן חתמו עליה, עיראק הס כימה
לקבל נשק אמריקאי הרי רוב אר צות
ערב מחכות לראות כיצד יסול דבר.
(מפת העולם הזה)

ממור לגבור הסובייטי, המסומן כראשי חצים, מנסים מתכנני מדיניות
ההגנה של ארצות־הברית להקים ברית הגנה שתקיח ארצות כלקניות
ביוגוסלביה ויוון, ארצות המרחב בתורכיה ועיראק ואת פקיסטאן עד
לאוקינוס ההודי. למקרה שהסובייטים יפרצו דרך קו ההגנה הראשון
>שורת נקודות עליונה) מבינות ארצות־הכרית קו הגנה שני !שורת
נקודות תחתונה) המתחיל כאזור תעלת הסואץ ומסתיים כציילון אחר
שעבר דרך מצריים, סודאן, חבש אריתריאה והאוקינום ההודי,.
ייה יבשה, התקלפה, נפלה בקושי והותירה
תחתיה עור בקוע מכוסה מוגלה.
כבל. רובינשטין
..הדוקטור אשם
הועבר לבית החולים רמב״ם, עבר נהיח
פלסטי באצבע הנגועה. במיטת ההחלמה
הירהר בצרותיו, החליט שהד״ר איצקובי׳ז
אשם בכל. את דעתו זאת הביע במכתב
ששלח לדוקטור, בו בקש סכום כסף לשם
סידורו בעבודה. ד״ר איצקוביץ סרב.
שיטה רפוי חדשה. ביום הששי הא חרון
הפתיע רובינשטין את הרופא בחדר
עבודתו, שלף אקדח פיבלוס שהיה מוסתר
בנייר עתון, כוונו לעבר ד״ר איצקוביץ.
היריד, לא יצאה אל הפועל, וגם נסיון שני
לא הצליח. נוקר הפרבלום היה שבור.
רובינשטין התאושש, הרים את האקדח,
הבקיע בעזרתו את הזכוכית שכיסתה את
שולחן הכתיבה, ובידו השניה כמעט והב קיע
את ראשו של ד״ר א־צקוביץ. אחר
כשלונו הסופי זנק רובינשטין מהחדר, דילג
על המדרגות שתים־שתים, ונפל לידיה של
ניידת המשטרה שחיכתה לו בפתח הבית.
חקירה סוערת בתחנת המשטרה העבירה
את משה רובינשטין לבית״הכלא, בו יוכל
לנסות שיטת רפוי חדשה ליבלותיו: ישי בה
במקום אחד, הסתפקות בהקרנה יומית
של קרני שמש, אותן רואה כל עציר לכמה
דקות ליום ב(-בד.

תל אביב
הדודות הטובות
בשנחלץ

אברהם

לבקוביץ,

ילפני

ארבע

עה משפטית נגד הדודה עירייה. אברהם
לבקוביץ הפקיר עצמו לחסדן של שתי
דודות אחרות: דודה שמש ביום ודודה
טל בלילה.
D ׳1 1 u en
תל״אביביים בעלי עיין חדה וזכרון מי-
סיקאלי פקחו את עיניהם ואזניהם לרווחה
למראה התזמרת שצעדה בראש תהליכת
המכבי בתל־אביב ביום השני השבוע.
היתד, זאת תזמורת מכבי־אש מתל־אביב,
אך למרות סמל המכבי הגדול על חזה ה מנגנים
היה בכמה מהם דמיון למנגני הז מרת
אחרת שצעדה׳ ברחובות אלה ממש,
אך בתלבושת אחרת, בראש תהלוכת בית״ר
לפני שבועיים. דמיון זה התחזק, לשמע
מנגינות הלכת שנוגנו. אותן המנגינות ממש
שנוגנו בתהלוכה הקודמת.
מנגן להשכיר. אותם תל״אביביים
לא טעו בהרבה. תזמורת מכבי־אש מתנד בים
משמשת כמקום ריכוז למנגני כ;י״
רוח שאפשר לשכרם לכל נגינה שהיא.
מתהלוכת ה־ 1למאי ועד לטכס גלוי אנ דרטת
דב גרונר.

מדות
מה ושתנה
ד,סידרה ״דופקים את השחורים הסולם
הזה 830 ואילך) ,שחשפה את הגילויים השו נים
של ד,הפלייה העדתית במדינה, היתד,
עצם בגרונם של, גורמים רבים ומכובדים,
ובראש וראשונה שני בטאוני מפא״י, דבר

את ד,יילד, סלאסי הביא לוושינגטון שלב
הדש בשיחות ההגנה — הדאגה למה ש יקרה
אם באיזה מקום לאורך הקו בין
פאקיסטן ליוגוסלביה מתחילים הטורים הסו בייטיים
לנוע לחופי הים התיכון.
לפי התכניות ההולכות ומסתיימות יצ פה
לרוסים, במקרה זה, קו הגנה נוסף.
הקו החדש, שתפקידו יהיה לשמור על
יבשת אפריקה, יתחיל באזור סואץ, יע בור
דרומה דרך סודאן, אריתריאה וחבש,
ודרך האוקינוס ההודי לציילון.
המעצור היחיד. חבש תמלא אח
התפקיד המרכזי בקו החדש, במקביל ל תפקידה
של תורכיה בקו הראשון. מצרים,
לעומת זאת, תשמש כחוליית הקשר עם
אירופה והמערב.
המעצור היחיד הוא סירובה של מצרים
לחתום על ברית כל שהיא כל עוד נשארים
חיילים בריטיים בתחומי ארצה. מצרים אפי לו
דחתה הצעת סעד אמריקאי בגובה עש רים
מיליון דולר. הקצבה זו אושרה על־ידי
הקונגרס ותוקפה פג בסוף החודש.
מובן שארצות״הברית רוצות כי הברי טים
והמצרים ישבו יחד וימצאו פתרון
לבעיות.
פלי תפקיד. בלחץ התכניות והכיני
סיס נשכח עניין אחד לחלוטין: מעמדה
של ישראל. היא לא זכתה בתפקיד כל שהוא
לא במערכת תורכיה״פאקיסטן ולא במע רכת
החדשה.
הקו הראשון עובר צפונה ומזרחה ליש ראל.
הקו השני — דרומה ומערבה. בש ני
הקווים מובטח חלקם של הערבים בה גנה,
בתמרון הפוליטי — ובנשק.
מה היה קורה לו היה אחת ממדינות
אלה פותחת ב,מ׳-חמה נגד ישראל איני
מדאיג את המתכננים ביותר• הם דואגים
לגודלן של יבשות. התפוצצויות קטנות
בפינת עולם זו אינן חשובות — או מסו כנות
— לגביהם.

לצרכן

ז־ דיי ח

ל ׳ 3רכך

nvn aSn u n
משתתף בסיום
ת חרו ת 1ה ענ ק
התקנון: הזוכים ייקבעו לפי טיב
התשובות, אולם השופטים יקחו
בחשבון את גילו של כל משיב.
כשהתכנסו החודש חמשת השופ טים,
מצאו כי כמעט אי־אפשר להא״
ליט החלטה צודקת ,.מוחלטת ביחס
לתשובה הטובה ביותר. אחרי שעב רו
על מספר עצום של 21937,
תשובות, הוציאו מתוכן 539 שהיו
ראויות׳ לדעתם, להשתתף בתחרות״
הגמר על הפרסים העיקריים. אולם
קשה היה להחליט מהן התשובות
הטובות ביותר מתוך 539 אלה.
חוקר פולקלור היה מוצא חומר
עשיר באוצר זה. מאות משיבים ניסו
את •מזלם כמשוררים, השיבו בחרו זים.
אחד הקליט את תשובתו על
תקליט של פטיפון, כתריסר שלחו
ציורים. כמה תשובות של ילדים
כמעט הורידו את השופטים מכס״
אותיהם, כשהם מתגלגלים מצחוק.
אחרות היו בנויות לפי מיטב המש קל
של השירה העברית הקלאסית.
אחרות הראו סימנים ברורים של
השפעת השירה ההוליבודית.
לבסוף החליטי השופטים: אחרי
שדיבר הכשרון, חייבת ההכרעה
האחרונה להינתן בידי המזל 539 .
בעלי התשובות המצטיינות ישתתפו
בהגרלה על מאה הפרסים הראשיים.
אלה מהם שלא יזכו — וכל שאר
בעלי התשובות — יקבלו פרס־תנחומים.

עמוק
בלבו של כל אדם שוכנת
האמונה בנסים. לא לשוא קרא ביל דותו
אלפי סיפורים על גמדים הרו צים
העושים את מלאכתו של אדם
שעה שהוא ישן בלילה, על לכלוכית
שהנסיך היפה מציל יאותה מעוניה,
על התרנגולת המטילה את ביצת
הזהב.
אמנם, היו אלה סיפורי ילדות.
אחרי תקוסת־הזהב התמימה באה
בגרות אכזרית, המלמדת ששום
דבר אינו ניתן במתנה, שמכשיר
רדיו ומקרר חשמלי הם פרי עמל
מייגע של שנים ארוכות. אולם איך
שהוא אין האדם מאמין בחכמה זו.
איך שהוא חי בו הילד, והאמונה
בי יבוא יום והנס הגדול יתרחש
בחייו.
היתה זאת האמונה שנוצצה באל פי
זוגות עיניים שעה שילדה קטנה
*,לראיה באגו על החתום הפרס האחרון הוגדל. ליד שולחן
הכניסה את ידה לתוף של הגרלה
השופטים יושבים ייגאל מוסינזון, אורי אבנרי, יהודה טרמו ושלמה בן־ארי
בקפה רביירה, בת־ים, באחד מימי
ראש עירית בת־יס, חותמים על הפרטיכל הרשמי המאשר את הגינות החלוקה.
השבוע שעבר, הוציאה את הפתק
שנשא את מספר הזוכה בפרס הרא שון
של תחרות״הענק. מאלפי פיות
נפלטה קריאה ארוכה של מתיחות,
ספק אנחה, ספק תקווה• אלפי מבטים
ננעצו באלפי מספרי״קבלות. שלמה
בן־ארי, ראש עירית בת״ים, קרא
את המספר הגורלי.
קצינים וגבירות. מי היו ה אנשים
שנטשו את בתיהם ומקו־מות״עבודתם
ביוס״חול כדי להיות
נוכחים בהגרלה?
המקרר המחמם. לאיזה נם
הנהלת התחרות לא קיוותה אלא
ציפו המשתתפים?
לבואם של כמה עשרות, אולי של
המארגנים, שקבעו את רשימת
,אני ! אני !״ צעקה אילנה פפר~ מאה־מאתיים, כולם נערים. היא
הפרסים, היו בטוחים בשעתו כי
באום, בשמעה ני אחותה בלהה, טעתה.
נסיעה לבריסל, בלגיה, היא הפרס
זכתה בפרס השני מקרר חשמלי.
כבר שעה לפגי המועד הקבוע
־ המקווה ביותר. אולם מאז השתנו
הודיעו הבאים הראשונים במכוניות
קדחת הנסיעות לחוץ־
הזמנים :
כי הכבישים המובילים לחוף ריביירה
לארץ נרפאה במידה רבה עם ביטול
צפופים, וכי שיירה ארוכה של
היתרי״היציאה. בהשגת הקשיים
הולכי־רגל, רוכבי״אופניים ונוסעי
לעומת זאת החריף המצב הכספי.
20 אלן ז פרסים ! מעולם לא חולקו בארץ פרסים כה רבים בתחרות אחת.
אוטובוסים נוהרים למקום ההגרלה.
הפרסים החומריים נראו עתה יק האלפים
שחזו בהגרלת הצטופפו מסביב לתצוגת 99 הפרסים הגדולים ביותר,
מאחר שהנהלת ארטיק החליטה לתת
רים עוד יותר. הפרס הפופולרי
שכללו מקרר, מכשירי רדיו, כיריים, כדורי־רגל, רובה צייד, אופנוע, אופניים.
לכל אחד מבאי המסיבה מנת״קסטה
ביותר, שהגרלתו חיממה את ה״
את הפרס הראשון אי־אפשר היה להציג — הוא היה נסיעה ושהייה בבלגיה.
חינם, שוגרו בקדחתנות שליחים
אוירה ביותר: המקרר החשמלי.
למפעל, להזעיק למקום אלפי מנות ביותר אולי התכונה הבולטת
נוספות. אולם גם כך נשארו מאית הבאים האחרונים ללא מנתם המוב כתחרות
כולה, מאי יומה הראשון, היתד, האמונה הבלתי־מסוייגת שרחטחת
הצטופפו מאות אנשים ליד הדלת, ללא אפשרות להידחק לתוך המשטח
שו המשתתפים ליושר היוזמים. בשעתו׳ התערב היועץ המשפטי, הפעיל את
הגדול של בית־הקפה הפתוח.
המשטרה נגד התחרות, בגלל פרט טכני קטן שהיה שנוי במחלוקת. שינוי
רבים מהם היו נערים ונערות. אולם הם לא נשארו יחידים. כמעט כל
התנאים חייב הארכה ניכרת של אורך התחרית, שנמשכה כמעט שלושת
שכבות האוכלוסיה היו מיוצגות כראוי — קצינים בעלי שלושה עלים,
רבעי שנה, במקום החודש האחד שנקבע תחילה. אחד משני היוזמים —
אזרחים לבושי חליפות וענודי עניבות, גבירות תל־אביביות שסלון־היוסי
העולם הזה — פרש מהשתתפות פעילה הסתפק בהשתתפות בועדת
הטביע את חותמו עליהן, פועלים בבגדי־עבודה ונשי־פועלים בשמלות
השופטים ובפיקוח על ביצוע התקנון.
פשוטות• כולם האמינו בנס, שהיה צריך, במקרה זה, להסתייע בגורם הכפול
בכל זאת לא השמיעו רבבות המשתתפים אף טרוניה אחת, לא פיקפקו
של כשרון ומזל.
אף לרגע כי ההבטחות שניתנו להם תקוימנה. התחרות העממית ביותר
תקליט וחרוזים. השאלה היתד : .כמד כשרוו וכמה מזל י
שקוימה אי־פעם בארץ, פרט למפעל הפיס, נהנתה מאימון מלא• כשנסתיימה,
כשפתחו מפעלי ארטיק ומערכת העולם הזה בתחרות־הענק׳ לפני תשעה
לעת ערב, חלוקת הפרסים, יצאו גם מאות המאוכזבים מן המקום כשבלבם
חדשים, הטילו על המשתתפים לאסוף כמות מסויימת של מקלות (ואחר־כך
ההרגשה כי הפעם הזאת קוימה הבטחה ציבורית עד האות האחרונה של
״הנני מתכבד זאב פינקל,
מנהל ארטיק, פותח את הטכס. של תלושים) ולמלא שאלון בו נשאלו מדוע הם מחבבים את השלגונים. קבע
התקנון.

״מ •ודעי״

״בירא, כב ספר הבא,.

,,אוששש. במעט!״

העי 3ר. ס בדוו ת1ILM

נכרים, נ שי ם

:במעט כל שכבות האוכלוסיה היו מיוצגות בקרב הקהל, עקבו אחרי כל תנועה של הילדה

-אולי והו t

-חכה ד*ע

את הממפריס מהתוף.

״ מה ע 0הכדוד*ל t׳׳

..שוב לא !״

-מהו אנין׳׳

«*ל* הדרוס״
כריכת שהיה
וכית קפה, חולץ

מרנוע

בדור

שעורי שחיה לילדים ומבוגרים

כל מוצ״ש תזמורת רקודים ותכנית אמנותית

שרות אוטובוסים:
שרות מ׳ניות :

נופש

רחוב עליה פינת רחוב לוינסקי

מה היית אתה עושה לו ניתנה בידך לפתע האפשרות להגשים מיד כל
מה שתרצה י בבעייה זו מתחבט גבורו של

בסיפור . :האדם שידע

לחולל ניכים״ המופיע השבוע בחוב־ת הראשונה של

דורותי פארקר.

ליו סיפור נוסף של

הסיפור הקצר
העולם,

ובו

חומר

(״מוזר מאד״) יהיה סידרה שבועית ממיטב ספרות

בכמות

מזו

כפולה

וזאת במחיר של 150פ־וטה.

חוברת

שבכל

אחרת,

ספורים

בנק

״גוצות״!

מ׳ רא או;.ב את אריס

תחנה מרכזיה׳ רחב הגדוד העברי

ה. ג .ולס

ספנרט
אתלטיקה

פתיח 1העינד.

אנשים

הקטר הצ׳כי זאטיפק התנועע לאסו בריצה
קלה סביב מסלולו של איצטד קולומב בפא ריס.
אלפי הצופים תריעו ממושכות, רעמו
ורקעו ברגליהם מרוב התלהבות. אמיל,)34( ,
שרירי, צנום ונוטה להקריח קיפץ על הא ומה
הסתמית, קירר בהדרגה את שריריו
לאחר המאמץ. במרחק 200 מטר ממנו, על
קו הסיום, התלוצצו עשרות עתונאים סביב
חבר השופטים, רצו לשמוע ממקור ראשון
את הידיעה שהקהל כבר הרגיש כי התרח שה.
הודיע הרמקול :״שיא חדש ! 5000
מטר ב״ 13:57,2דקות!״
24 שעות לאח־־מכן שבר זאטופק גם את
השיא העולמי ל־ 10ק״מ, העמיד את מספר
שיאיו העולמיים על .9לאחר מכן היה הקהל
הצרפתי. מוכן, בשבוע שעבר, להמליך את
זאטופק באמצעיתו של שער הנצחון, להש ליך
אל הסינה את אנשי משרד החוץ שכמ עט
ומנעו את השיאים באי־רצונם לאשר ל״
זאטופק היתר כניסה לצרפת. היה זה אחר
ששגריר צרפת בפראג מסר פרטים על שיחה
שהתנהלה בין זאטופק לבין עיתונאים ציכיים,
בה הצהיר כי את פאריס אינו אוהב מכיוון
שספ־ותה זולה ותמונותיה פורנוגרפיות.
משרד החוץ שלח לזאטופק הודעה למלונו
בבריסל, בד, הסביר כי כניסתו לבירה הפור נוגרפית
לא רצוייה.
זמן קצר לפני שהחליט זאטופק לשוב
לפראג באה הודעה שניה, הפעם מהעם ה־

בין ישיבה לישיבה במשפט קסטנר (ראה
במדינה) סיפר שמואל תמיר לידידיו
במסדרון בתייר,משפט: כשביקר את מרשו,
מלביאל גריגוואלד, בבית־הח־לים וסיפר
לו כי היועץ המשפטי ביקש להב א לפני
השופט את ג יון הרשעותיו הקודמות,
הפציר בו הישיש הנאשם בהשמצה: אל
תתן לד,ס לד,שמ ץ אותי ! ״
טעות היסטורית בלתי־נעימה קרתה ל דוד
כן־גוריץ בשעת שיחה פילוסופית
בשדר,־בוקר. כשהפליג בי. ג׳׳ .בחלומות
והרהר כי בימי אפלטון היה המצב קל יו תר
מפני שאז לא היו עורכי״ד ן הופתע
על״ידי תשובה מהירה ומוחצת מצד בן־
שיחי, סטודנט האוניברסיטה העברית.
בתשובה קולעת נתקל דן כן־ א מוץ
כשנכנס למסעדה ושא י :״מה יש לך דבר
קל?״ זכה לתשובה מפי המלצר :״נוצות!״
אחר שנזר ישראל רפאל הלפרין חיסל
את יריבו להתאבקות, לשעבר שוטר צבאי
ומומחה ג׳ודו עתניאל שפירא, נכנס
הזמר ליאו פולד לתא הה בשה של ד,ל־פרין׳
ברכו על הצלחתו. הסב ר פולד :
״אחרי שראיתיו בטלויזיה ובזירהטרון אני
משנה את האמרה כי ליהודים יש שנד
ואין נוח.״

״דג זלב! ״
בשיחת רעים הזכיר ח״כ חירות ד׳׳ ר
(ארבע פעמים) בנימין אכניאל פרשת
נעורים :״כשהייתי סטודנט בבריסל ראיתי

הדואר

מהלקתה סי לו קי ם
ה שי רו תי ם

הני ת ני ם

דבע לי

ח טז ם ־.ו ת:

העברה חינם בחשבון ל ח שבון
(פטוי־ה גם מדמי משלות וממם בולים על הקבלה)•
משרדי הממשלה, עיריות ומועצות מקומיות, חברות החשמל והמים, הבטוח
הלאומי, בנקים, המוסדות והקרנות הלאומיים, מערכות העתונים ובו׳ —

לכולם חשבון בבנ ה הדואר
בנק הדואר מקבל כספים לטובתם במזומנים ובשיקים וכן בהעברה,
בעלי חשבונות יכולי ם:
א. להכניס ככף לחשבונם ככל בית דואר כארץ במזומנים

וכשיקים לגביה.
לקבל בכפיס מהיד חשבונם בכל בית דואר כארץ.
לסדר תשלום לבל מקום כארץ.

בעלי חשבון ׳כוליב

להורות

בצוע

תשלומים

קבועים

בזמנים

קצובים.

אפשר לבצע עיסקות בכל בתי הדואר בארץ משמונה בבוקר עד שעה שש בערב.

מתאבק רפאל הלפרין (ימין) כפעולה

ן __בנק הדואר מספק פרטים נוספים לבל דורש__ .

טלויזיח, ג׳ודו, שכל, נוח
צרפתי שלחץ על ממשלתו, אילץ אותר, לה תיר
את כניסתו של הרץ האולימפי. הצהיר
זאטופק בפאריס :״לא אמרתי מעולם דבר
רע על פאריס. היתה כאן אי״הבנה.״
כאות לרצון טוב ביקר זאטופק באותו
לילה׳ בחברת מאמנו ושני שומרי ראשו׳
בפולי ברב׳ר, הקברט המפורסם ביותר ב עולם.
ארמנים פרסומת
טובת
יותר מהתמודדות הספורטאים בשדה, ב מסלול
ובבריכה, ניטש הקרב משך שנים
בין המרכזים הגדולים של מכבי והפועל•
היה נדמה בשנים האחרונות שממון רב
הוצא למטרות תעמולה׳ יותר מאשר לשיפור
מתקני ספורט, בשטח זה צעד הפועל בראש
עם מנגנון גדול ועתונות מיוחדת וביחד
עם נצחונותיו הספורטיביים בשדה, השאיר
את יריבו לרוץ מאחרי גבו.
לפני כמה שבועות החליטו המכבים לע לות
לכותרות הראשיות, הכריזו על חודש
יוני כחודש הנוכבי, ריכזו בתוכו עשרות
הופעות ספורט שונות, ביניהן כמה מצעדים
תעמולתיים( ,ראה במדינה) והופעת קבוצת
כדורגל איטלקית לאציו מרומא.
השבוע באה מודעת הפרסום הטובה ביו תר:
שתי קבוצות מכביות (מכבי תל״אביב
ומכבי נתניה) חיסלו שתי קבוצות של הפועל
(הפועל פתח־תקוד, והפועל חיפה) יצרו גמר
גביע ישראלי מכביי טהור. היד, זה לאחר
משחקי גביע רובינשטיין של ההתאחדות (ה עולם
הזה )866 בהם נכנסו לגמר שוב שתי
קבוצות מכביות.

שכל הסטודנטים האחרים מעשנים, שותים,
משתקים ק יפים ומתהוללים עם נש ב.
עישנתי וזה לא נעם לי. השתכרתי והרגש תי
ברע. שיחקתי בקלפים והפסדתי את
דמ־ מחייתי לחודשיים. חשבתי לעצמי: אם
רע לעשן, לשתות ולשחק קלפים, מן הס תם
רע גם להתהולל עם נשים ולא עשית־את
זה.״ תגובת סטודנם־ת שהאזינה לשי חה
:״הטעות שלך היתד, שהתחלת עב
הדברים הלא נכונים.״
המרי בשופטי בית־המשפט העליון, לשע בר
מנהל משרד העבודה צבי ברנזץ, לא
תפסיק את אורח חייו הצנוע גש אחרי
מינויו הרם. את ההפסקה של הצגת הב־כורד,
של דוד ניצל לישיבה רגועה ביציע,
תוך ליקוק שלגון ארטיק.
ממפעל ישראלי מפורסם אחר נהנה בחב
הפשעים של הארץ, נתן דונכיץ. באיחוד
של שבוע נודע לו כי זכה ב־ 500ל״י
בהגרלת תפייס. כיאה לבנו של מנהל בנק
הכניס דונביץ את יתרת הרווח (אתרי המ סיבה
שערך) לחשבונו בבנק.
הג׳רוסלס פוסט נזכר בבדיחה ישנת מאד
קשרה בכלכלן אוסקר נאם (ראה בוז־זינה)
:כשהרים נאם, תובע הצנע וצמציס
ההוצאות, את שפופרת הטלפון באחד הי מים
של השבוע שעבר׳ הודיע קול ח׳וש :
״מר גאס׳ דע לך כי אני ואשתי חיים על
לירד, וארבע מאות פרוטה לשבוע.״ זהיר.
של הדובר ואשתו: דגי זהב !״
כאשר נשאל מאמן נבחרת ישראל בכרי*
רגל, ג׳רי בית־הלוי, מי ינצח לדעתו
באליפות העולם בשווייץ לא ענה, נשנש״
אלים האחרים מייד, ביקש :״תנו לי כמד,
ימים לחשוב !״

העולם הזה 868

הוזי
קולנוע הול׳בוד

הערה עירנית
בת,־אביב. שאל מורד. להיסטוריה ב כיתת
ב־ת־ספר תיכון בטין ם שעורו אש
נותר לו מה להעיר, נענה על־ידי אתר
התלמידים :״את כולש !״

רב אה מ.נעת
בלוד׳ עצר שוטר מכס רופא׳ ביקש אותו
לשלם מכס על מכונת כתיבה ישנה, שמע
את סירוב הרופא, עצר אותי, ערך חיפוש
בבגדיו, גילה בהם 680ד לרים 24 ,תקלי טים
ארוכי נגן ותריסר חלקי חילוף למ כונות
הקרנה.

משו! באש
בירושלים, פנה עיתונאי טלפונית לת חנת
הכבאים׳ ביקש אינפורמציה על שר פות
השרב, הופנה למחלקת העיתונות,
זכה ;שמוע, בשיחתו השנייה את קולו
של אותו כבאי, ששיחק הפעם את תפקידו
של קצ ן עיתונות• ,מסר אינפורמציה מ פורטת.

שבו ש הקווי
בחיפה, פרסם מנהל רכבת ישראל, מתוך
חשש ; שיבוש מהלך הרכבות, צו האוסר
על עובדי הרכבת לשחק בשש־בש בעת
מילוי תפקידם.

קול דורי הנה הוא ב א
בתל־אביב הבחינו שוטרים בקול זמרה
ידוע הבוקע מאחד הבתים׳ זיהוהו כקיל
פושע מועד שברח מבית־הכלא, הלכו אחיי
הקול, עצרו את הפושע־הזמר.

הישגי המכניקה
ברמת־גן, קיבל מנהל מחלקת הבריאות
העירונית אריה פוסק, מכתב דחוף ורשום
בדואר׳ גילה כי התזכיר הפנימי שהיה
במכתב, נשלח לו על־די שכנו לשולדן
במשרד׳ מהנדס העיר, דוד אשבול.

הכסך ק!נר• את הזהב
בתל״אביב, הופיע לפני בית המשפט
אדם בשש פונקו שנאשם בהברחת שטרלינג
ומייד לאחריו אדם בשם שטרלינג שנאשם
בהברחת פרנקים צרפתיים.

כצבת השכחה
במכסיקו סיטי,
מ ראלם, שנידונה
ניכל־פה, במלואת
ו־ 19 יום לכניסתה
דותית.

שוחררה ממאסרה חואנה
ל־ 10 ימי מאסר בגלל
שנתיים, שלושה חודשים
לסוהר בגלל טעות פקי

הרחמים שנאתי
בירושלים, ניצל כייס זריז את ההזדמ נות,
שדד ללא״רחמנות את ארנקו של
הנכה ראובן יענקלביץ שעקב אחר תולדית
הבד של שודד״רחמן רובין הוד.

תל״אביב כשהן נושאות את הכתובת ״זהי ר,
ת ,חומר נפץ״ ,מעל לכתובת, שלט :

צעירה ומסוכנת

שכר האימה.

אילי אולפן פתזונט מורטים כיום את
שערם למחשבה שכמעט ודחו את אודיי
דפבורן בגלל הופעתה הבלתי הוליבודית.
אילו היו עושים כך היו מונעים ממנה בדרך
זאת את פרס האוסקר, אותו קיבלה בעד
משחקה המצויין בחופשת ברומא, שהיה
סרטה ההוליבודי הראשון.
הנערה בת ה״ ,24 שחטפה את הפרם
מתחת לחטמן של שחקניות ותיקות כדבורה
קר, הינד, היבוא המוצלח ביות־ שהגיע
לבית־החרושת ;חלומות הק. וי הול בוד.
שמד, נזכר כעת אפילו יותר מן השש המ קודש
מרי,ין מונרו.
כשהובאה אודרי לפני שנתיים להוליבוד
מניו״יורק׳ לאחר הצלחתה הגדולה במחזה
ג״ג׳י של קו?ט׳ למבחן בד בשביל התפקיד
הראשי של חופשה ברומא, כמעט וגירשה
דרך הדלת האחורית. הנערה שעמדה לפני
המפיקים סתרה בהופעותה את כל המושגים
המקודשים של חיצוניות הוליבודית. גופה
הנערי הדק, שערה הסתור, אפה המוארך,
והבעתה הדומה לזו של פרחח שגנב ריבה
במטבח היו ממש חילול״הקודש. אולם לאחי
המבחן (שהצליח מאד) הוחלט להטתכן וע־קבל
אותה.
הראש שהורכב. כדי לחבב אותה
על הקהל ניסה האולפן לבנות עליה מאגי
מהאל של זוהר, להרכיב את ראשה במודעות
על גופר, של טרי מור, המצטיין בחזה
תלת״ממדי. סוכנייד,פרסומת עמלו לקשר
את שמד. בשמו של גרגורי פק המופיע
אתה בסרט. הקהל הגיב באדישות: עוד
כוכבונת אחת.
אולם כאשר הוצג הסרט -נדהמו כולם.
אודרי היתד, מלאה קסם אישי אירופי (אביה
אנגלי׳ אמד. הולנדית) ,בעלת הליכות של
דוכסית ופרחחית גם יחד. עוד פרט קטן
ובלתי״חשוב: היא שיחקה להפליא.
לעתונאים שהחלו מראיינים אותה היתה
אודרי משיבה ברישול חינני: היא היתת
רקדנית, הופיעה בתפקידים זעירים בסרטים
אנגליים וצרפתיים, עד אשר גילתה אוהד,
קולט, נתנה לה את התפקיד הגדול בג׳יג׳׳ .
משם באה להוליבוד.
הבמאי שלה, וויליאם ווילר, מלא הת פעלות
מאישיותה והשכלתה :״היא יודעת
לאיית סכיזופרניה !״ מצב רוחו של ווילר
לא דבק בבמאים האחרים: נוכחותה ש
הפבורן הצעירה באולפני הוליבוד מסכנת
את קיומה של אסכולת הקימורים הקדמיים
העלולה לפנות את מקומה לנערות דקות,
סתורות שעד, ארוכות אף ובעלות גוף
נערים.
סרטים אימה בשכר
מכוניות

משא

נסעו

באיטיות

ברחובות

היה זה להטוט סס ומת לסרט בשש זה.
להטוט שהיה מ ותר ;גמרי. כי שכר האימה
אינו זקוק לפירסומת -גדולה כדי למשוך
קהל אליו. הוא סרט מצויין.
הבמאי הרי ג׳ורג׳ קלוזו, שביים בשעתו
את העורב י, סרט על חיי עיירה צרפת ת
קטנה שהנאצים השתמשו בו כהוכחה ״ 7
נ וונם של הצרפתים והפיצו אותו בכל א צות
הכיבוש שלהם׳ בחר כנושא לסרטו זד,
את ונצואלה כמקום הע ילה. ונצואלה בה
שמטות חברות הנפט האמריקאיות׳ והר-יא
מד,גרים שבאו לנסות את מזלם, להרוויח
כמד, אלפי דולר.
הגיע לשם קל •מצד, אולם לצאת, כמ עט
ואי אפשר. ניצולן האיום של החברות
חוסר העבודה
הרעב,
הקאפיטליטטיות׳
והאקלים ד,איו,ש, עושים את האנשים לד״
יואש ם ואפאטייב.
ארבעה יוצאים לדרך. התפוצצות
שאירעה באחד ממיכלי הנפט מתגלה בהז מנות
מן ההשגחה העליונה לכמה אנשים,
להחלץ מן הגר,ע! ם הטרופי. הסיבה: כדי
לאתר את הדליקה יש צורך לפוצץ מסביב
בניטרוגליצרין. את החימר המם־כן יש לה־עב
ר מן העיירה למקום הדליקה, בשתי
מכוניות משא ענקיות. האמריקאים מוכ־ניש,
אחרי וכוחים, לשלם לזה שיצליח
להגיע באחת המכוניות שלא נוצרו לד,עבית
חומר מסוג זה׳ שכר של 2000 דו׳,ר, סכוב
שיאפשר !לזוכה בו להסתלק מן המקום
הארור.
מבין עשרות המבקשים מצל חים רק
ארבעה לקבד את התפקיד אחרי בחינה קשר,
בנהגות. לואיג׳י האיטלקי (פאלקו לולי)
שריאותיו מלאות מלם ואשר נותרו לו רק
ששה חדשים לחיות, בימבה המסתייג (פי טר
ואן אייק) שאין לו אף ידיד, מאריו
(איו מנטאן) הולך בטל, וג׳ו (שארל ואנל)
אשמאי מזדקן.
עלמת הסרט כולה מתרחשת תוך כדי
נסיעה. פרט לנושאו ד,סוצ אלי, זהו אחד
הסרטים המותחים ביותר שנראו אי־פעם
על הבד. לעומת קלוזו נראה אלפרד הי צ״
קוק אביר סרטי האימים כתינוק בית רבן.
קלוזו אינו משתמש בתחבולות זולות למ תוח
את הקהל. הנסיעה הפטאלית, שכל
זיע קל, אבן נגף׳ או לחיצה חזקה מרי
על הדוושה, עלולה להסתיים בהתפוצצות
אדירה, מתוארת במוחשיות רבה. קלוזו
השכיל יחד עם העלמה׳ לפתח בהדרגה את
גב רי,־ להפיק מהם את המכסים, ם.
ל איג׳י האיטלקי הקולני מחולל מעשי
גב רה בדרך: כשהמכונית עומדת ליפול
מן גהשר הרקוב. בימבה נעשה ידידותי

הוליבוד יצרה את הגירסה שלה
רטו של קלוזו בד,מכתב ד,־ 13 שהיה סרט
גרוע, נפל בהרבה ממקורו.

ת שבץ 060
מאוזן . 1 :התקופה בה פורחת האהבה 1
.5אחת החטיבות במשרדו של ברנשטיין 1
. 10 גוון צבע, לקוח מפרי הדר 12 בלועזית,
אינדקס 14 בלשון הנוער, הרבה 16
הקלווסוז העברית 18 בקיבוץ קוראים לו
פעוטון ! .19 מסביר עניין בפשטות ! .21
כל ישראלי רביעי הוא כזה ; .22 יהושע
הטה את כידונו לעברה ; .23 ממאכלי ארץ
מצרים ! .24 האהוב פחות במקצועות הצבא !
.25 אדמירל חד״עץ ; .27 וכעת: אחרון,
אחרון •30 אם קוראים אותו, מסתכם־
כים ; 31 לולא זרש ייתכן ולא נחוג ; .33
מאתיים ושלוש, בשתי אותיות ; .35 השר
בלי תיק! .36 מנה אחרונה! .38 חגו של
מאיר דיזנגוף! .39 זמן הבלתי״ידוע! .40
אות הנצחון ! .41 ירחון מפא״י הספרותי !
פרק תר,לים המבקש להודיע בעמים עלי 43
לות
ה 44 המיוחד ליעקב ! .46 מקצועו
של יונה ! .48 יישוב בסביבות הרצליה !
.49 פנקס׳ בארמית.

34 33

ונעים יותר. ג׳ו ההרפתקן מזדקן עם כל
שניה קולנועית׳ הופך לו כרובי ופחדן ומי
אריו ההולל מגלה כושר מנהיגות וגבורה
בנסיעה האיומה.
בימבה ולואיג׳י מתפוצצים עם מכוניתם,
ג׳ו מת בים ירים איומים אחרי שנדרס ברגלו
על״ידי מאריו שלא יכול היה לעצור את
המכונית. מאריו מגיע בעצמו, מקבל את
שכר האימה שלו, חוז־ עם איתר, מכונית
מתרסק אתה כתוצאה מפזיזות בנהיגה.
בעיירה ממתינה י׳,ו׳ בכליון עניים, נערתו.

צחורה

״ יחתוך 1״ ק־א בהתרגשות נציג משרד
ג׳ונסטון, משרד הצנזורה ד,הוליבודי, כ שנכח
בהצגת נסיון של כמה קטעים מ תוך
ד,מצדי, סרטה האחרון של חברת פוקס-.
זעמו המוסרי לא היה מכוון הפעם לבג ד
הן השקופים מאד של גבורות הסרט
ג׳ין סימונס וג׳ין טירני׳ כי אש למראה
מסוכן הדבר. יותר: חזם הגלוי ש( הגב רים
המקשט כמה סצנות בסרט. לדעתו של
מר צניעות, יוליד מראה כזה, המוגש בר חבות
בסינמסקופ׳ מחשבות לא טהורות
ב,ב בנות א-מריקה התמימות.

מאונך .2 :יוליינה, מלכת הולנד. ל ולד,למינה!
.3אליה, לפחות, רוצים בגין
ואלון לצעוד ! •4על כל מכתב! .6הערבון
המוגבל שבבע״ח ; .7בו חי רועה צאן
ידוע״שם ! .8לצורך שבועה, מרימים אותה !
.9עירו של חושי 11 נחל מערב״גלילי !
. 13 היא אסורה לאזורים צבאיים 15 מוסד
ההסתדרות לעזרת מחוס-י העבודה . 17 :
תיאטרון למעבדות 18 מושב יזרעאלי !
.20 על שפת הים! .23 לא בו, כי אם בפר
נלחמים ! .26 דרגת קצין שדה בצד,״ל ! .27
יישוב באזור מפורז ! .28 הדרומי ביישובי
הארץ ! .29 הוא או עודף קיימים בכל תק ציב
לא״מאוזן! .31 מבצע חובה לשטר ש הגיע
יומו ! .32 יצרן טרסים ! .34 בארמית
קוראים לו גדיא ! .35 האדם הראשון ! .37
מפורסם בלשי הארץ; .39 שמא וברי, ברי!..,
.42 ממנו עושים מגבעות ! .44 בו שותים
גזוז ! .45 מספר הצדיקים הנעלמים ! .47
המלה הפחות •מקובלת על בי. ג׳י.

פרסי פפריב לפותרי תשבץ שמות

העולם הזה 868

כובכת אודרי הפכירן
גובה נערי, שער סתור, אף מוארך

חייה בירשטיין, נ רדוי ; 34 פתח־תקוה,
יעקב טומשון, ד .צ ,600 .צוז״ל; פנינה
פרן, מיריה , 11 וזל־אביב

מכל העולם
ספרד
מה היה כשהוא לא היה

הדו־קרב המילולי בין קציעה אסרתי
ודן אשל נמשך. מיד אחרי
הושעת הגליון, קבלתי ממנה מכתב
המכוון אל דן אשל :
.ובכן דן אשל, הגבור בכבלים.
מססר הערות בקשר לתשובתך.
(א) את דעתי על אותם הכותבים
לרותי לא שיניתי.
(ב) וכי אמרתי שג׳אז אינו מו סיקה?
ו״שהפרש הלבן על גבי ה סוס״
איני ססרות ז
(ג) כיון שלא הבנתני, עיין במש לי
כ״ם פסוק ט׳ ופרושו (בגורדון).
לא יפה לומר, אולם אני מוכרחה
להודות שאני נהנית מדו־קרב זה
אולי יותר משני הצדדים עצמם.

בדידות כככר
״עברתי עי פני ם ר,וסווז רבים בעורם
וכויר הו נויויו) .ואני יכול יו מר ב בטחה
שהנערות הישראייות הן הנחפדוון
והמענינות ביותר בעוים.״ זאת כותב י י
בחור בו 868/255( 29 שמיתוועו מ חייב
אותו ינסוע בעוים. כדי שי א
ירניש את עצמו נימור. היה רו׳*ה י קבי
מכתבים מנערה ישראיית חמודה.

5ו וחדשיים
תימידת בית־ספר תיכון כותבת ייב-
כתב־יד בלוד ומסודר שהיא בת 15
וחודשיים (1ו 868/256 מרנישה את
עצמה מספיק מבונרת כדי יהתכתב עם
נער ואת נייו י א ציינה) שיהיה( :א)
יפה( .ב< בעי אופי טוב ( .ס בעי הש ביה
(ד< שידע יכתוב עי אמנות.

קצת ביי שן
נער בן ( 16ו שיו ש ה חדשים) אוהב
הייכה י קוינו ע ויהשתעשע () 868/257
מעריץ מאד את בנות המין היפה אוים
הוא קצת ביישו יפעמים יש בזה קסם
מיוחד. הוא עצמו טוען שאיו י ו תכו נות
מיוחדות, אוים אני בטוחה כי כי
נערה נאה ופקחית תשמח יהתכתב אתו.
הוא מתעניין בשטחי מדע שונים.

גבוהים, נ׳אים וסשורטאים
שיו ש נרציות צעירות בניי — 16.5
) 868/ 258( 15,5תימידות בית־ספר תי ון. מעונינות יהחייח מכתבים עם שיו-
שה נערים רמת-נניים, תימידים אף הם,
עייהם. יהיות נבוהים וספורטאים.

בהתאם לנסיבות
בחור בו 1868/259( 27 חובב שחייה
וטיויים, רציני ונם עייז, בהתאם מ סי בות
(יזאת אני קוראת נמישות) מעוניין
יהשאיר את בחירת נושא ההתכתבות י־נערה
צעירה עד ניי .25

טוב שם משמן טוב
צבר צעיר בו ) 868/260( 21 בעי עק רונות
מבוססים( ,ימה אני חושבת כך:
הוא כפרוש כתב שרצונו יהתכתב עם
נערה בעית שם טוב) מובן יהחייף דעות
עם בת 18 חמודה עי ספורט, קוינוע.
פוייטיקה ועוד.

בל מה שאני עמסה לא מצליחלי. אני אוהב ספורט ושובר אז
רגלי מיד כשאני נמס לחדר התעמ לות,
אני מצייר ללא כשרון, שר
בקול מזוייף אין לי ידידים קרובים
במיוחד, מתחיבן בבחינות, ואני מר גיש
את עצמי מאושר מאד״.
זאת כתב לי גר שון ח. על כך
אין לי מה לענות — רק לחשוש
(בשמחה) שאם יהיו רבים כמוהו,
אשאר מחוסרת עבודה.

בחינות כשניים
יש לד כעת הזדמנות מצויי-
רנה :
נת לתפוס את האביר המתחמק שיר.
הבחינות ! נשי אליו באחת ההפסקות ו בפשטות
רבה, כאילו דברת על בוזנ
האויר. שאלי אותו אם הוא מתכונו
בחברת מישהו לבחינות. אם לא, הציעי
לו ללמוד יחד. ואם כן, הציעי לו ללמוד
יחד. ואם הוא לא יבין את הרמז הוא
צריד כנראה להיות חבר להקת העץ.
אולם רנה. אל תשכחי שאת צריכה נם
להצליח בבחינות 1בל טוב.

אפשר להזמין אותך?
חנה — :את אינך יודעת לרקוד ו פוחדת
שבמסיבה אליה הוזמנת תרנישי
לא בנוח. הבלים! (אנלה לד סו ד: נם
אני רקדנית נרועה מאד) כשיזמינו אותד
לרקוד הודי בחיוך מתנצל (אני סומכת
עליד) שאינד רוקדת טוב ביותר. אני שלישה מבטיחה י ד שיימצאו לפחות
(מסטיק. לא ) 7שיציעו י ד ללמדד. ואם
לא תתפסי מייד את התורה. ובזאת אין
אסון, ימצאו כולם את חוקר נס •ונד
לדבר נחמד. והם יצדקו.

בשנה שעברה עוד שלטו גנרליסימואים
בשתי מדינות אירופאיות. כיום נותר מהם
אחד בלבד — ננרליסימו פראנציסקו פרנקו.
מותו של הגנרליסימו האחר, יוסף סטאלין׳
הזכיר לספרדים כי לאחר הכל גם סרנקו
אינו אלא בן־תמותד .,תזכורת נוספת קבלו
השבוע כשעתון מדרידי הערים על הצנ זורה
י, פרסם ליום השנה לעליית סראנקו
לשלטון מאמר ראשי בו הזהיר מפני התו צאות
של האלהת רודן, הממיטות שואה
על המדינה כשראשה הכל״יכול מת.
פרנקו הגיב על הרמז העבה כפי שאפשר
היה לצפות. ד,יגלה את עורך העתון לאי
בודד במערב אפריקה. את מי שלא יכול
היה להגלות היו יושבי בתי הקפה וה־עתונאים
הזרים במדריד, שהמשיכו ביתר
שאת בניחושיהם על זהותו האפשרית של
יורש פרנקו לכשימות הקאודילו (המנהיג)
הספרדי באחד הימים.
פרנקו בן ה״ 61 והמקריח העמיד בצל
והשכיח כל שר או מנהיג ספרדי אחי
ואיש אינו מסוגל לנקוב אפילו בשם של
אד.ם אחד׳ בעל כושר, עמדה ותמיכה
ציבורית שיוכל למלא, בשעת הצורך, את
מקומו של פרנקו.
כמה לשלם לכהן. ספרד של פרנקו
היא רודנות צבאית החסרה מועצת קצינים
או חונטת, הטיפוסית לרודנות צבאית בכל
מקום אחר. הצבא, המפקח גם על המש טרה,
הוא המבטיח את קיום המשטר,
אך מסתפק בשליטה על עניני הבטחון
החיצוני והפנימי. לגנראלים אין חלק בעי צוב
מדיניות הממשלה**
את מדיניות הממשלה מעצב אדם אחד
בלבד, פראנציסקו סמקו. הוא אינו מס תייע
ביועצים, ולעתים קרובות אפילו לא
בשריו אותם הוא ממנה ומפטר כיצונו.
לא אחת קרה שפרנקו שיבח שר בישיבת
הממשלה, פיטר אותו למחרת.

ריקוד

פרנקו אינו דואג במיוחד לעתיד. המצב
בהווה הוא שהצבא, הכנסיה, הפלנגה׳(המפ לגה
המוכרת היחידה בספרד) ,הבנקאים
העשירים, התעשיינים, הסוחרים ובעלי ה אחוזות
יודעים כי לקאודילו אין תמורה.
וכאשר יצטרכו׳ בבוא השעה, לחפש לו
תמורה, עלולה להתלקח אם לא מלחמת
אזרחים חדשה לפחות מלחמת יורשים קט לנית
לא פחות.
בורמה ומרה בקאבה־א״ה
השבוע נפתחה הצ׳טהה סנגייאנה בראנגון,
בירת בורמה. לכינוס הבודהיסטי השישי
באו 15 אלף כוהנים ותלמידי חכמים מני״
פאל, מולדת בודהה, מתאילנד, מהודו ו מי
פאקיסטן, מציילון, מקמבודיה ומלאוס ומחצי
תריסר ארצות דרום־אסיה אחרות. לנוחיות
כיסם של העולים לרגל ההילה ממשלת
בורמה את מחירי הנסיעות ברכבות זבאניות
המוליכות לפאגודת קאבה־א״ה (שלום העו לם)
בה יזמרו משך השנתיים הבאות כוהני
בודהה ותלמידיו את כתבי הקודש בעל פה
ובקריאה. הזימרה החדגוונית תיפסק רק ב מאי
1956 וסיומה יציין את יום מותו ה״
2500 של בודהה.
תלמידיו של בודהה לא יזמרו, בכל זאת,

טרטה, צמ קוס, מקדוניה
הומירוס תאר באיליאדה ריקוד״מעגל או תו
רקדו הצעירים היוניים שעה שהעלמות
השקיפו עליהם מבעד לחלונות. עובדה זו
היתר, ידועה גם לאמרגן התל־אביבי זאב רו״
ברט שן המיק !ממנה מסקגה קזתקבלת על
הדעת. אם היונים רקדו רקודי עם, קרוב
לודאי שגם צאצאיהם היווניים רוקדים.
רוברט, שארגן לפני שנה וחצי את בי קורה
המוצלח ( 35 הצגות 40 ,אלף צופים)
של להקת רקדני העם הויגוסלאביים התקשר
עם אתונה, הזמין להקת רקדני עם יווניים.
הדבר נודע למשרד העבודה היווני * ,שחקר
את טיבה של הלהקה, אסר את יציאתה ל״
חוץ־לארץ. שר העבודה סבר כי רמתה הא־מנותית
של הלהקה לקויה, החליט לארגן
להקה שתרקוד על הגובה.
עשרה חודשים יותר מאוחר היתד, הלה קה
מוכנה. שר העבודה הזמין תריסר אמר גנים
אירופאיים ואת זאב רוברט הישראלי
לאתונה לחזות בהצגת הבכורה של הלהקה
שמנתה שמונה רקדנים, שמונה רקדניות,
ששה מנגנים (קיתרוסים׳ חלילים, מצלתיים
ותוף) ,זמרת וזמר
דמי־ כיס ו״ 30 אלף ל״י. הדחיה היתה
כדאית 24 .אנשי הלהקה הצעירים (גיל ממו צע
) 19 :ביצעו מכלול ריקודי עם ביצוע
מושלם מהטרסה, ריקוד הנשים שלובות

הקאודילו אינו מסתפק במינוי סיטוני
של שרי הממשלה, הוא גם בוחר אישית
בקצינים מדרגת אלוף־משנה ומעלה. הוא
ממנה שגרירים ומושלי מחוזות. הוא מח לים
מי יהיו עורכי העתונים החשובים
והוא נם הקובע את גודל משכורתם של
כהני הכנסיה.
רדיפה כג׳יפ. סבלנות ומשמעת עצ מית
היא סיסמתו של פרנקו שנשא ונתן
משך 27 חדשים עם ארצות״הברית שביקשו
להקים בסיסים בספרד וששילמו לבסוף
(בנשק ובדולרים) סי חמש משנאותו לשלם
בתחילת המשא והמתן.
דוגמה לסבלנותו של פרנקו היא הת נהגותו
בישיבות הממשלה. כששריו נל מישיבות
ממושכות, קמים לעשן, אים למתוח רגליהם ולחטוף כריך, הוא היחיד
שאינו זז ממקומו.
ייתכן כי הסיבה לכך במשקלו הרב
למדי של הקאודילו, אותו הוא משתדל
למעט תוך. עיסוק בציד, דייג עמוק״מים,
רכיבה ומשתק גולף. רק שכאשר שעתו
של פרנקו דחוקה לו הוא רודף אחר כדור
הגולף בצורה מקורית ביותר: בג׳יפ
כלי תובלה אחר. בו משתמש 6רנקו,
בעיקר להופיעותיו הפומביות המעטות, הוא
מכונית משוריינת, מתנת אדולף היסלר.
פרנקו החושש מאד ממחנקשים מופיע
בציבור כשהוא מוקף עשרות שוטרים וחיי לים
וארמונו אל פרדו, שבמדריד, נשמר
על־ידי פלוגות משמר מרוקאיות מובחרות.
אין תמורה רקאודילו 15 .שנות
פרנקו הוכיחו כי קיום המשטר מובטח
כל עוד פמקו חי. הבעייה שכמעט ואי־אפשר
לתת עליה תשובה היא מה יהיר,
כשפרנקו לא יהיה יותר.
להלכה נפתרה
שקבע כי ספרו
העוצר• אך מאז
להחזרת המלוכה
את יציבותה של

הבעייה על״ידי חוק 1947
היא מלכות׳ ופרנקו היא
לא עשה פרנקו מאומה
שייתכן והיתה מבטיחה
ספרד.

* עורך העיתון הגיש את המאמר לצנזורה
למחרת מות סטאלין, קיבלו בחזרה כמאושר
לפרסום. במקום לפרסם אותו, ננז העורך
את המאמר, חיכה להזדמנות שבאה השבוע.
** מתשעת הקצינים הבכי, ים שארגנו את
מרד , 1936 שהתפתח למלחמת אזרחים,
מתו בינתיים ששה. שניים אחרים יצאו
בדימוס. התשיעי הוא פראנציסקו פונקו,

רקדנית הלהקה היוונית
׳השר אמר- :לא ו״
730 ימים רצופים. מדי פעם ינוחו מזימרתם,
יעיינו ב״ 729 לוחות השיש הענקיים עליהם
נרשמו בכינוס החמישי (מנדליי ) 1871 ,כל
כתבי בודהה, יערכו ויסגננו את הכתבים ה קדושים
מחדש• בעזרת תרומות מאמינים
יוציא הכינוס לאור מהדורות מקוצרות, שלי
שני כרכים בני 500 עמוד כל אחד באנגלית,
הינדית׳ ולשונות אחרות במקום 50 הכרכים
בני 500 עמוד של הכתבים הלא־מקוצרים.
ממשלת בורמה שהקציבה 12 מליון קייאט
(כמליון ל״י) לסנגייאנה, נתקלה בהתנגדותו
של אחד השרים שהתפטר כמחאה על הוצאת
הכספים הגדולה, לדעתו ללא צורך. כשחזר
בו השר ברגע האחרון נמצאה, לפי מיטב ה מסורת
הבודהית, כפרה שלימה. אשתו ו נשות
שרי ממשלת בורמה האחרים התנדבו
לסגל הטבחות והמגישות של מחנה 15 אלף
המאמינים.
קנדה תאומי קנדה
כשנשא פאול טרמנלי את אשתו מז ה
לאשר. לא עורר הדבר תשומת לב מיוח דת
בעיירתם, נמל הדייג הקנדי סנט ג׳ורג׳.
אחרי הכל לא היה פאול אלא אחד מעשרים
האחים טרמבלי ולרוזה אשתו היו לא פ חות
מ״ 13 אחים.
1169 תושבי סנט ג׳ורג׳ לא התפלאו
כלל כשראו כי רוזה טרמבלי שומרת על
המסורת המשפחתית, יולדת 11 ,ילדים משך
שמונה שנים. מי שכן התפלאו׳היו רופאי
קנדה שגילו השבוע כי מז ה ילדה בשבי עית,
הביאה בכך את מספר •ילדיה ל־.13
כי חזה טרמבלי ילדה, אחר לידת בכורה
של ילד בודד ששה זוגות תאומים בזה
אחר זה. מקרה המתארע פעם אחת ל״
400 ביליון לחות (בערך/

הידיים, המחקות תנועות דייגים. מעלי. מב״
מרות, מזמזמות שירים רבים. ומקעות ב עקבי
נעליהן בקצב ועד לצמיקוס, הריקוד
הכפרי בו מתנצחים גברי הכפר לפני נעת״
תיהם ומפגינים את גבורתם בתנועות חן,
.סיבובים וקפיצות.
הרקדנים בתלבושתם הלאומית (גרביים
לבנות ;,חצאיות לבנות, מעילונים כחולים
מקושטי מקמה) והרקדניות בשמלותיהן ה שופעות׳
רקומות הכסף הזהב׳ הגיעו הש בוע
ארצה לביקורם החוצלארצי הראשון.
משך חודש ימים יופיעו בערים הגדולות, ב מושבות
ובישובים מכפר־גלעדי עד באר־שבע.
היוונים לא יסתפקו בהופעותיהם בתלבשו״
תיהם היקרות (שבוטחו ב־ 30 אלף ל״י) ,יו פיעו
במקומות רבים בארץ כתיירים סתם.
כי זה אחד מתנאי ביקורה של הלהקה: מלבד
הוצאות נסיעה, אישפוז ודמי־כיס תזכה ה להקה
גם לסיור מקיף בארץ הקדושה מנ צרת
עד סדום.
כיצד לקיים סעיף. אדם אחר שלא
הסתפק בהופעה הוא האמרגן רוברט. מז כיר
התזמורת הפילהרמונית לשעבר (— 1936
) 1946 שהפך ליבואן אמנים, היה רוברט רו צה
לקיים את אחד מסעיפי החוזה היווני,
יצוא להקת רקדנים ישראלים ליוון. רוברט
שרצה לקיים סעיף זה כבר לגבי היוגוסלא״
בים, עדיין מחפש להקה שתוכל לייצג את
ישראל, זו שלפני אלפיים שנה ויותר וזו
של היום.
עד שיארגן רוברט את הלהקה המתאימה
יצסרכו היוונים להסתפק ברקדניהם הם, לה־נות
מריקוד הקלמטיאנוס (מעגל גברים המקיף
מעגל נערות) וד,מקדוניה (נשות כפר
המחזיקות אשד, בידי רעותה לפי סדר גילן)
והדבקה.

במקום ההורה
י • .הממונה על מתן רשיונות לאמניס .׳

Iיר^י־״יז־י׳ ׳
העולם הזה 868

השקיעה, קראה לו אמו לצאת החוצה. בידיה היה חבל.

% H fi

טארו משוטט ברחובות העיר שיכור
כלוט, ובשמיני לאוקטובר נמצא
משוטט בנסיבות חשודות לאורך תחנת־בקרבת

1סילת־הברזן,

עד לאותו רגע לא חשב טארו שהוא ימות לבדו. אולם
רכבת של איריה״.
הוא השלים עם גורלו והלך בעקבות אמו כשפניו א פו פי ם
נשתררה דממה ארובה. נשמע
קולה של הרוח הנושבת בשדות־
]שלף. לבסוף פתחה השוטרת באו״
sawשוטרת הוציאה את טארו מן התא והביאה אותו לחדר
רת לנחם את המורה :״אני בטוחה החקירות. בקצה־החדר, על דרגש נמוך, ישב המורה;׳;:
שאתה מכיר אותו היטב. אולם
שהיה מכונה בפי התלמידים בשם סנט ג׳והן. הוא היה ^ .
יתכן כי חל שינוי באופיו. הוא
יליד אוקינאווה והכיר את טארו היטב. בראותו את הנ ע ר||
מת בש כנערה׳ מתנהג כסרסור
החל להטיף לו מוסר במשפטים שופעי מליצות. טארו הקשים ׳
לד_ר־עבידה, משחק באש במקום
בשקט. אולם מבטו היה נעוץ באקדחו של השוטר שישב לי ד ₪
בו אסור להבעיר אש. המקר־ב
המכתבה.
שונים, אך קו־ההתנהגות אחיד.
״אני יודע להשתמש באקדח זה !״ חשב. אחד המסתתרים
מעשיו מעידים על מרד נגד א-״ה
במערה לימד אותו לטפל בנשק.
חוק או נוהג. היתכן כי הוא אינו
״לבשת בגדי נערה ויצאת למכור פרחים בשוק׳״ אמר|||
בדעתו י ד,יתכן כי הוא נרדף
המורה.
על־ידי זכרונות־אימים? מה תיכל
לספר לנו על מצבו הנפשי?״
מנין נודע לו הדבר ז היתכן כי אחד התלמידים הכיר ;;
ד 1ורה הניד בראשו. בעצבות :
את טארו והלשין עליו ז
״טארו כמעט ונהרג על־־די אמי.
״אינך רוצה ללמוד על חשבון־זרים, לא כן? רצית: י מתדת הוא נחנק בחבל והוטל
להשתכר למחייתך. זה מעשה יפה. אבל מדוע היה עליך r
לאחד מעצי־הלחם של מישור שי׳
ללבוש בגדי״נערה?״
מאקיט, החבל היה כרוך מסביב
ssem sm
״טעית חשב טארו. הוא לבש בגדי נערה׳ אולם לא !
לצווארו שליש פעמים ומשוח ב היתד.
לו כל כוונה למכור פרחים. עוד בהיותו ב הונו לו לו
סבון. היה ברור •שהדבר נעשה
שמע שאמו פתחה מסבאה באיזור גינזה בטוקיו. הוא הש־ i
בכוונה תחילה. אדאמס ואני השבט
תוקק לראות את פניה. על כן לבש בגדי מוכרת־פרחים
את רוחו בעזרת נשימה מלא ונכנס
למסבאה. האם לא הכירה אותו. היא היתה במצב״רוח
כותית, אחר העברנו אותו לבית־החולים. לא היינו בטוהים
רע. הלקוחות לא היו מרובים.
שהוא יישאר בחיים. באותו זמן התאבדו שלושים א׳ף אזרחים
יפאניים. הם היו בטוחים שהאמייקאים ישמידו אותם. אבות
״אל תשוטטי כאן נערה בו׳ ״בין כה וכה אין באן
איש שיקנה את פרחיך.״
ובנים הטילו רימוני־יד זה בזה. רבים אחרים הטילו את
עצמם מראשי־צוקים. אולם זאת היתר, הפעם היחידה שגופתו
״חבית בפתח המחנה הצבאי לחיילים שחזרו מקוריאהm ,
של ילד נמצאה בפני עצמה, לא בתוך ערימת־חללים.״
והסעת אותם במונית לרובעים מסויימים של טוקיו,״ הוסיף י:
המורה ,״אין ספק שזה הבנים לך כסף רב. חבל רק שהש־ ׳ I
״איים ונורא,״ אמר המפקח ,״קרוב לוודאי שהזעזוע הפר
תמשת בידיעותיך בשפה האנגלית למטרה כה שפלה.״
את שיווי־משקלו הנפשי של׳ הנער.״

״נעשה זאת בחוץ,״ אמרה ,״איני רוצה לעשות זאת לעיני
כולם.״

* ומורה הממונה ע ׳ הכיתות הנמוכות בבית־הספר התיכוני
!בקרבת מחנה־הצבא האמריקאי באטסוגי נתבקש על״ידי
המשטרה לבוא ולברר עניין מסויים.
מפקח־המשטרה נכנם לחדר בו המתין המורה. בעקבותיי
הלכה שוטרת בעלת עיניים דרוכות ונוצצות.
• ״צר לי על שהטרחתי אותך ״,פתח המפקח׳ אחר הצי:
לפני המורה את השוטרת.
,,היא ממונה ע וי מחלקת־הנוער שלנו,״ הסביר בשבתו
מול/המורה, ליד המכתבה ,״תחנת־המשטרה שלנו הוקמה רק
לפני׳׳זמן קצר׳ ואין לנו עדיין אגף לעבריינים צעירים. על
כן ביקשנו אותה לבוא ולעזור לנו. נהיה זקוקים גם לעזרתך,
אם כי ;אין, ברצוננו להפריז ברצינות הפרשה.״
״כן,״ אמרה השוטרת ,״איז ברצוננו להפריז. יק מקרה
הוא שהמקלט העזוב היה מלא ציוד צבאי אמריקאי. הנער
לקח קורות מקסרקטיני־הצי העזובים שלגי והבעיר מדורה
במקלט. אולם אין לכנות זאת בשם סעשה־הצתה. אפשר
שהוא רק ש חק במשחק־ד,שודדים. אפשר שהוא רק רצה
להקים לעצמו מחנה. אבל הצדה היא שהנער מסרב לפתוח
את פיו, ואין אנו יודעים מה לעשות.״
״אין אנו רוצים להוסיף ולהחזיקו במעצר,״ אמר המפקח,
״אולם אין אנו יכולים לשחרר אותו כל עוד לא השלמנו
את תיקו. קראנו לך מפני שאתה הממונה על כיתתו. אפשר
שתוכל לספר לנו פרטים על עבדו ועל חייו בבית.״
המורה החווה קידה :״אני מודה לכם על שהטרחתם את
עצמכם בגלל הנער.״
ם כן,״ אמרה השוטרת בפתחה תיק עבה ,״שמו טארו
איזומי, הוא בן ,16 נולד בסאיפאן, לומד שנה ראשונה
בבית הספר התיכוני סן־ג׳וזף. אביו עבד כחזאי אצל השל טונות
היפאניים של סא־פאן, מת בשנת . 1940 אמו עבדה
בחברת נוניו קואטסו, נהרגה כפי הנראה בשעת כיבוש האי
על־ידי האמריקאים. ועתה, באשר לנער, מדוע הוא לומד
בבית הספר רק שנה אחת י האין הוא תלמיד מפגר?״
המורה השיב בזהירות :״הנער הועבר להוואי בשנה
האחרונה למלחמה שעברה יחד עם יתומי מלחמה אחרים.
כמה וכמה בני אדם באו לעזרתו, והוא הועבר לבית״ספר
עממי. הוא בילה שם שש שנים, אחר הוחזר ליפאן ונשלח
לבית הכפר סן־ג׳וזף. הוא היה יכול להיכנס ישר לכיתה
השלישית׳ אבל ידיעותיו בשפה היאפנית עדיין לקויות״.
״הוא לומד על סטיפנדיה של׳ אדאמס. מהי סטיפנדיה
זאת?״
״אדאמס היד, קצין אמריקאי ממוצא יפאני. הוא בחי•
בחמישה יתומים ושלח אותם ללמוד על חשבונו, בתנאי שהם
ישתלמו בתאולוגיה. שלושה מהם לומדים אצלנו.״
אביו.

״ברור שהנער אינו זוכר את
אמו? התוכל לספר לנו עליה?״
״היא היתד, אשד, משכילה, בוגרת האוניברסיטה של
טוקיו. היא הצטרפה בסוף המלחמה לצבא היפאני ונתמנתה
כמארחת ראשית במועדון־ר,קצינים הירח הלח. היא היתר,
אשד, יפה, יפה מאד — והנשים האח־ות שנאו אותה שנאת
מוות.״
פני המפקח הועבו :
במקום?״

אבל מה

בדבר

״הירח הלח ...הבילה הנער זמן רב

״לא. האם היתד״ כאמור עסוקה מדי. היא הפקידה אותו
בידי מיסיונר מקומי.״
״אם כן, הוא היה חופשי מכל השפעה מזיקה?״
״בהחיט. אפילו כיום אין הוא יודע את הדברים אשי
נער בן גילו צריך לדעת. הוא לא ראה סרט קולנוע מימיו.
הוא מקדיש את כל זמנו הפנוי לעיון בכתבי״הקודש. צניעותו
פשוט מעוררת בי דאגה.״
teaן׳״ אמר המפקח ,״נתתם לו טוב מאד בהתנהגות׳ אבל
לאחרונה נודע לני שאינו מתנהג כהלכה. בליל השלישי
למאי לבש טארו בגדי נערה ויצא למכור פרחים בשוק של
גינזה. אחד מחברי הכיר אותו ונזף בו. חודש לאחר מכן
מצאו אותו השוטרים עומד ליד אחד המחנות הצבאיים,
ומתנהג כסרסור לדבר־עבירה. לפני שבועות מספר נראה

המורה קם ממקומו :״האוכל לשוחח׳ אתו? הייתי רוצה

טאדו 1ינק אד האקדח, אחז בו
והסיט את הניוגדה. אצבעו ל־חצה
על ההדק, רסיסי טיח ניתזו
מן הקיר ש»מול. השוטר הצעיד
סלט זעקת וזינק לאחורי הטב־תבה.
השוטר השני הטיל עצמו
ארצה, שלך את אקדחו וירה.

לשאול אותו כמה שאלות.
לעזור לנו״.

כרגע

נזכרתי במשהו שיוכל

״בוא אתי,״ אמרה השוטרת ברמזה לעבר הדלת אשר
משמאל.
ייס ארו ישב על ריצפת־הקרשים של חדר״המעצר המיועד שביצבץ הזעיר
^ לעבריינים צעירים. ריבוע הרקיע
מנעד לאשנב הזכיר לו את ימיו האחרונים בסאיפאן.
האפלולית, ריח״הטחב, הדממה המעיקה, הרגשת העייפות
— כל זר, הזכיר לו את המערה הגדולה בסאיפאן. תיקרת״
המערה היתד, מכוסה איזוב ופרחים זעירים. פתחה היה מצד
מערב׳ ורוב היום שררה בה אפייה. רק לעת״ערב היתה
השמש מגיעה אל פתח״המערה ומאירה את פני הגברים
והנשים המסתתרים בתוכה.
נערה שנראתה כשלד״עצמות ליקטה גרגרי־אורז שנתפזרו
בין הסלעים. היא ניקתה כל גרגר מן הרפש שדבק בו, ובלעה
אותו ברעבתנות. מאחוריה ניצב חייל מטורף למחצה, שמילא

את פ ו עשב.
״הגיע הזמן ללכת ולהביא מים,״ חשב טארו.
הוא חיכה לרגע זה מאז הסתתר עם אמו במערה. היה זה
אושר גדול לשרת אותה.
״טארו, גש והבא לי מים.״
קולה של אמו העביר בו רטט. הוא היה מוכן למות.
למענה. המעיין נמצא במורד הצוק, והירידה היתה. קשה.,
המקום היה נתון תחת אש האויב, אך טארו לא פחד.
״בן כמה הייתי אז?״ חשב בהצמידו את מצחו אל כותל
התא.
כאשר קרב הסוף לימדה אותו אמי שורות מלאות־הוד,
חרטה אותן בזכרונו :״לאקדמון היא ספארטה. לפני אלפיים;
שנה עצרו קומץ של בני ספארטה את הצבא הפרסי בטרמופילי
והושמדו עד האחרון. זכור אותם, טארו. זכור אותם היטב.
הם היו גיבורים״.
טארו זכר את הגיבורים. הוא לא פחד מפני המוות. ד,ויי
ראה רבים מן המסתתרים במערה נוטלים את חייהם במו
ידיהם. הוא חשב שהוא יצנח מראש״הצוק כשידו אוחזת
ביד אמו — והוא היה מאושר.
ערב אחד׳

כאשר נתמלאה המערה באורה האדום של

״שוב אינך מבין,״ חשב סארו« .,לא רציתי
כסף. רציתי רק ל עזור׳ :אנמיי, להביא •לקוחות

שלה.״

להרוויח H
למסבאה

הוא רצה לעזור לאמו. בסתר. אולם הוא טעה ט עי ת
מרה. באחד הימים של ראשית אוקטובר כאשר ניגש טארו׳״!
לתחנת־המוניות להזמין מונית, אמר לו אחד הנהגים :
״בעלת המסבאה אליה אתה מסיע את החיילים הינה אמך,
הלא כן י אתה בן מסור ונאמן, אך היודע אתה מה עושה
אמך עם הגברים שאתה מביא לה?״
טארו לא ידע, והנהג הסיע אותו אל המסבאה והראה לו 1
הכל.

אותו לילה חזר טארו לחדר״השינה של בית הספד
בשעה מאוחרת. הוא התהפך על משכבו ביסורים. אמו חדלה :
להיות אמו. היא הפכה לאשר, רגילה. הוא רצה למות —
עוד באותו לילה.
הוא לקח את מכתבי אמו ותצלומיה׳ קרע אותם לגזרים
והטיל אותם לקערת המטבח. אחר שב ועלה על משכבו
וחיכה לשעת הבוקר המוקדמת — השעה בה תעבור הרכבת
הראשונה ליד בית־הספר.
v pין פלא בכך שהתנהגותך הפכה פרועה יו תר׳ויו ת ר ,״
המשיך המורה לנזוף ,״סופר לי ששתית לשכרה ויצאת
לשוטט לאורך מסילת״הברזל, בקרבת סאגאמי. לא תיארתי
לעצמי שתהיה כה להוט אחרי המשקה׳.

״טעית וצדקת גם יחד,״ חשב טארו; ״לא שתיתי יין! ,
ואף־על־פי־כן הייתי שיכור, השחי עלה. עמדתי בקירבת .
התחנה וחיכיתי לרכבת. הסרתי את מעילי והטלתי אותו על
העשב, אחר השתרעתי על המסילה והכיתי לגלגלים שידרסו ;;
אותי. הרכבת עברה, אבל היא אפילו לא נגעה בי. אחד ;ן
משומרי המסילה נשא אותי בזרועותיו ואמר :״אילו היה %
הנער לובש מעיל, היתד, הרכבת גוררת אותו אחריה וממיתה
אותו,״
אולם הרצון למות לא דעך, ובאחד הלילות נכנם טארו I :
למקלט העזוב אשר מאחורי בית הספר, שפך על עצמי
נפט והצליח להעלות באש את שרוולי מעילו. אבל טיבו של
הנפט היה גרוע, הרוח העזה כיבתה את האש, והאנשים
שנזעקו למקום מצאו את טארו חנוק למחצה מן העשן.
״מדוע ניסית לשרוף את הציוד הצבאי האמריקאי? אם
תספר לי את האמת, ישחררו אותך השוטרים ללא כל
עונש״.
טארו לא ידע כי במקלט ממון
הצליח לשרוף אפילו את עצמו.

ציוד צבאי. הוא לא ן

״דירוג אותי !״ זעק לפתע ,״הרוג אותי ! ״
״בלום פיך !״ קרא המורה. אחר קם ממקומו ויצא את_
החדר. הוא חשב שהנער יצא מדעתו,

שוטר צעיר נכנם החדרה׳ הטיל את אקדחו על המחצלת;%
השתרע ע׳יה ועצם את עיניו. טארו נעץ את עיניו באקדח. י׳
השוטר השני ישב ליד המכתבה, שקוע בעבודתו.
״עכשיו אוכל לעשות זאת׳״ חשב טארו.
הוא זינק את האקדח, אחז בו והסיט את־הניצרה• אצבעו :
לחצה על ההדק. רסיסי טיח ניתזו מן הקיר שממול. השוטר
הצעיר פלט זעקה וזינק אל מאחורי המכתבה. השוטר השני ׳
הטיל את עצמו ארצה, שלף את אקדחו וירה.
דומה היה כי מטיל ברזל ניחת בחזהו של טארו. הוא
נשען אל הכותל ומפיו נפלטה אנחה עמוקה. אחד נתמלאו
עיניו דמעות לוהטות והוא צנח לאיטו על פניו.

האם 1פלת על

ראש?

כך אמרו בל יודעי לשון לבער עמוד זה כש ראו
את שיטת התבטאותו החדשה. הצייר
הסביר להם כי הלשץ העברית היא ציורי ת
כיותר. אבשר להתבטא בה, בקלות, דרך
המכחול, כדוגמת ״ הביטויים שבעמוד זה.
יראה ציבור קוראי ״העולם הזה״ וישפוט
את לשונו,של הצייר. הקוראים שיעמדו ב פרץ
ויפענחו את הציורים (ציור ,1למשל,
אומר ״עין תחת עין״) יובלו להשתתף בהג־
Iרלת עשרה פרסי ספרים, אחר שישלחו את
הפתרון הנכון, ויפה שעה אחת קודם, אל
1״העולם הזה״ ,תל-אביב, תיבת דואר .136

חזרה לתחילת העמוד