גליון 869 מתאריך 17 ביוני 1954

המאבק ב ת!
הממשלה

שרת

רפורטג׳ה מצולמת
מכינוס הנוער

בן־גוויון
בשייר ממיס
מר ישראל
בפשלה:
תחרות ההתאבקות
יום 669 .שנה 17
ט״ 1פיון ת שי״ד
17.6.54
היות־ד 300 פרוטה

בלי מורא ־
בל־משוא
פנים

העורך הראשי :
העולס הזה

אורי אבנר׳

ראש המערכת :
שרום כהן

עורך משנה, כיתוב

רח׳ נליקסוז 8תי־אביב
(ליד תיאטייז ״ אהל ״ )
״עולמפרם״
מעל הסברפים

יי• * 1Sטל• 26785

מו״ל: העולם הזה בע״ם
דפוס ישראל בע״ם. ת״א

אורי

הכתב הראשי :

סלע

הצלם הראשי :

עמנואל פרת

ברנע

חברי המערכת :
דוב איתן, משה בן־אפרים. יחיאל בשן. יהודה נבאי. ניצה נבי. לילי
זכאי, אוסקר טאובר
גלילי, רותי ורד. בוזי זהבי, יוחנן ורבקה
עמוס קינן, סילבי קשת.

ראש מערכת חיפה:

ראש מערכת ירושלים
וחנן

אורן

מנהל מעבדה :

עורך משנה, תבנית :

ישעיהו לביא

השבזעזן הסצ 1יר
לאינפ 1רםציה

שר־הבטחון פנחס
(ראה במדינה)

מכתבים

לבון

אורי דן

עורך דפוס :

מנהל מבצעים :

משה אור

שלמה אדיר

תחושת התקופה

עם ״הארץ״

בכתבה על דויד רזיאל (העולם הזה ) 867 מצאתי
פרטים רבים שאף לי לא היו ידועים, אם כי
לא עמדתי מחוץ לענינים בתקופה הנזכרת. כאן
הוכחה חריצות עתונאית למופת. עלי לציין כי
(בכתבה) יש משום תחושת התקופה, בעיותיה
ומכאוביה, אפשרויותיה ותנאיה...

אני מקווה שנם להעולם הזה היה העונג לקרוא
את מכתבי במדור ״מכוזבים למערכת״ של ה עיתון
(הרציני) .הארץ הם השמיטו קטע חשוב
ביותר ממכתבי. דהיינו: מה בנונע לתמונות־הפר־מומת
של בתי־הקולנוע בהאריז, תמונות א שר
המתה הפורנוגרפי שלהן אינו נופל מזה של ״שבו-
עוני הפפולת״ 1

היזמה שנקט עורך העולם הזה בקשר להחיאתו
של דויד רזיאל ראויה לשבח. הנני סבור כי
הוא משרת את האינטרס הלאומי בהחיותו בפני
הנוער את הטיפוסים של חולמים ולוחמים, מנהי גי
ומפקדים שהניחו יסודות לעצמאות ישראל.
בימי שערוריות ומעילות, כשמפלגות אחדות ו אישים
רבים אוכלים את המדינה בכל פה, הח ייאת
דמות כדויד רזיאל משיבה את הנפש ונום־
כת בטחון בעתיד ישראל ושאיפותיו ההיסטוריות.

יעקב מרידור, רמת־גן

ראש המנהלה ד
שלמה הררי

שנים האחרונות על רקע זה הוא הפירסום ה זדוני
והשפל הניתן להם.
יתכן והיו מקרי אסון כאלה גם בימי נעו רינו,
אולם אנו לא שמענו עליהם. איש לא
פירסם אותם.

אי־אפשר לכתוב על פרשת הנער עמום
תיבון מבלי להקדים דברי השתתפות באב לם
של ההורים. ראינו יותר מדי הורים
שכולים בחיינו, נאלצנו להודיע עתים רבות
מדי להורים על נפילת בניהם בקרב, כדי שלא
נחוש את הטרגדיה האנושית שאין שניה
לה של אבדן בן שטופח וגודל בעמל כה
רב, שעבר בשלום משברים ותקלות מן ה עריסה
ועד לגמנסיה, רק כדי ליפול בצורה
הנראית כחסרת״טעם.
להם הכבוד-.
אולם יש בפרשה כולה כמה צדדים המעו״
ר1ים מחשבות נוגות מאד. יהיה זה עוול,
זוכרני היטב את תגובת הארץ לפני שנ ב,
תהיה זאת אדישות נתעבת, אם נעבור עלי מדי
פעם כשקרתה תקרית קטלנית ב״טיול״
הם בשתיקה — אפילו אם יש בהם כדי ל של
תנועת־נוער — שלא היה, כמובן,־ אלא
זרות מלח על פצעים ממאירים. הבה וננסה
הסוואה לקורס״אימונים של ארגון מחו(רת.
לנגוע בהם בצורה שקטה ועדינה ככל ה הצעירים
של אז לא התרשמו ביותר מקרי״
אפשר.
אות־האזעקה הצרודות שדרשו חקירות ל״
אומיד׳ת — ידענו כי אדם המתאמן בהמוני־קודם
כל: איזה מין נוער הוא נער זה?
יד׳ מסכן את נפשו. האימונים לא נפסקו, צעדו בטיול זה
התלמידים־ שהשתתפו
קריאת המצפון קדמה לדאגת ההורים.
כשמונה קילומטרים ביום — פחות מאשר
אולם היום שונה המצב. כשפותח הארץ
המרחק בין תל״אביב והרצליה. הם נחו ש שוב
במסע״ תעמולה מאורגן כדי להטיל פחד
ומורא בלב רבבות הורים (ורוכש תוך כדי
עות רבות למדי. והיו ביניהם, כנראה, ש כך
את אהדתם לעתון כה שקול, מתון ו חשבו
כי מילאו את חובתם די והותר.
אחראי) הוא זורע זרע של רעל, שיעלה פרי״
עד כמה שזכרוני מגיע, לא היה נער לפני
באושים אשר כולנו נצטרך לאכלו.
15 שנה מעז לספר על מיבצע כזה בחברה.
כבר עתה הסתלקו מחצית המועמדים מן
הוא היה נקבר תחת רעמי צחוק. מרחק של
30 קילומטרים ביום היה נחשב להליכה
הקורסים השונים׳ פחת מספר המשתתפים
בטיולים עד לקומץ. שמעתי כי הורים רבים
רגילה בתנאי״שדה, על חולות הים, תוך כדי
החליטו השנה שלא לשלוח את ילדיהם אפילו
טיפוס על סלעים, עם שני ילקוטים מלא־ם׳
ארוחות ליומיים ושמיכות. לא היו אלה מ בי־ לקייטנות. הם שמעו כי ישנם נחשים בארץ.
צעים ליח־די״סגולה, אלא מצעדים רגילים
הקריאה ההיסטרית לועדות״חקירה £מ״.
ליחידות גדולות — למשל פלוגת־נערים של
שלתיות, הצמאון לדמם של מדריכים ישרים
י ״׳120 איש׳ ,ובה מחלקה של 40 בנות, אף הן
ומוכשרים, העושים את המוטל עליהם מי בגיל
! 15 שעברו לא פעם בגאווה על פני
טב מצפונם בתנאים קשים, ההסתה הגלויה
נגד כל צורה של הוצאת הנוער מן האבק
הבנים העייפים.
העירוני אל נוף הארץ — איזה דור זעיר״
דומני שאץ כמעט איש מאתנו, בני ה״
בורגני־מלידה הם מקימים לנו?
30 של היום, שלא הלך ברגל מתל־אביב
לחיפה בשלושה ימים (יום ראשון לנתניה׳
מובן ששום עתון לא היה נרתם למסע
יום שני לקיסריה, יום שלישי לחיפה) ,שלא
כזה, לולא ידע כי ימצא אוזן קשבת אצל
רכב באופניים מתל״אביב לים־המלח (יום
ההורים. אין צורך בדמיון רב כדי לדעת זאת.
וחצי) או מתל־אב־ב לטבריה (יומיים) .בכל
ראיתי במו עיני את עשרות ההורים שבאו ב זאת
איני זוכר אף מקרה־ אחד ויחיד של
לילה לג׳מבורי של ד,צופ ם׳ בתוך הגבול ה מוות
או פגיעה מתוך ׳ התאמצות־יתר. ו עירוני
של תל־אביב ורמת־גן, כדי להציל את
אנחנו לא עברנו שום בדיקות של רופאים.
ילדיהם מן -הגורל המר של ש־נת״לילה באו מה
יש ללמוד מזה? האם אחינו הצעירים
הל, ולהביאם במכונית למיטתם המוצעת.
חלושים מאתנו? קשה לי להאמין בכך —
הורים יקרים, עם כל הכבוד לדאגתכם ל הם
נראים לי בריאים למדי. האם חסר להם
ילדיכם — מה הדמות שתרצו כי תהיה לי כוח
הרצון? אני מקווה שלא. ואולי פשוט
לדים ׳אלה? האם תהיה גאוותכם על בנים
הטביעו המענקים והמגביות את חותמם על
ובנות חסונים, קרובים לטבע, שזופים מאור
חלק מנוער זה — עד ששוב אין הוא יכול
השמש, שיהיו •מוכנים, בשעת הצורך, למיב״
להתקיים בלי הנוחיות החשמלית של המק חנים
החמורים אשר עתידם עלול להעמידם
׳ רר, או התנועה החלקה של האוטובוס או
בהם — או שחשקה נפשכם בדור חדש של
.בני״גטו עלובים, שימצאו את עצמם ביום מן
מונית ה,,שרות״ ?
הימים חסרי״אונים במבחן אמיתי, קרבן אומ קראתי
לא מכבר סטאטיסטיקה מזעזעת על
לל לחוסר כושרם הגופני?
חוסר כוח״השרירים בנוער האמריקאי, שוב
האם ישכח נוף הארץ את שדרות״המסע
אינו מגיע אלא לשמינית כוח שריריו של
של נוער צוהל, חדור חדוות״חיים ומכיר
מידגם דו-מה באירופה. בגיוס״החובה למל׳
כוחו של עצמו? האם יתרגל לראות שרידי׳
חמת״קוריאה נפסל מספר מדהים של צעי כיתות
המשרכים דרכם בקושי, מרחק של
רים. לדעת המומחה נעוצה הסיבה בני
חצי תריסר קילומטים עלובים ביממה, כש ח־ות״היתר
בה גדל אותו נוער, שכבר ביל מכונית
מגן־דוד״אדום לפניהם וועדת״חקיוה
דותו נלקח באוטובוס הפרטי של בית״הספר
ממונעת מוכנה מראש מאחוריהם?
,מפתח ביתו ומוחזר לשם בתום הלימודים.האם הגיע מצב זה גם אלינו, יחד עם
סרטי הוליבוד ומכוניות הקרייזלר?
ישנם דרכים רבות בה יכולה מערכת של
עתון לפנות אל האינטרסים הפרימיט־־יים
ביותר של הקורא, כדי.לזכות באהדתו (ו בי
פרוטותיו) ,אחת המגעילות ביותר בהן היא
גירוי הדאגה (הטבע ת. כשלעצמה) של הורים
לשלום ילדיהם. לעיתונאים זקנים ששכחו
את נעוריהם גרועים׳ מהם) עתונאים
צעירי,ם שנולדו זקנים, קל מאד לעשות
מלאכת־קודש זו — ולעורר גלי־היסטריה
המוניים החותרים תחת יסודותיו של חינוך
מאוזן ובריא.

זכיתי להיות בין הראשונים באצ״ל והכרתי אי שית
את רזי, ונכון שהתקופה ההיא היתה הכי
יפה. חבל על התקופה ההיא שאיננה, חבל על
האנשים שנפלו ולא זכו לראות את פרי עמלם,
וחבל גם על האנשים שנשארו ונתאכזבו מצורת
המדינה ...עם כל זאת נשארת התקווה לזמנים
טובים יותר.

מ. רוזן, ירושלים
כאדם שעמד בזמנו קרוב לרזיאל ולעניני ה*
אצ״ל בכלל חייב אני להעיר על פרשת מאסרו
של דויד רזיאל ומאסר המפקדה ברחוב אהרונו־ביץ
6וחלקו של אפרים אילין בענין זה־ :אילין
לא היה אחד מראשי שרות הרינול של אצ״ל.
וכמו כן לא היה נציב בית״ר חשאי או נלוי.
הוא היה נספח למטה לתפקידים מיוחדים...
נכון הדבר שדויד נאסר בלוד בעת טיסתו
אילין אבל
(אפרים
לחיפה בחברת• מנשה
באותו זמן לא נהג דויד לנסוע בלי לווי לשום
מקום מאחר שהיה מבוקש ובכל הנסיעות ההכר חיות
שנסע לווה על־ידי אילין...
בכל אופן. אחרי מאסרו של רזיאל ועם שובו
של יאיר ארצה, לא הורחק אילין והוא המשיך
בתפקידיו המיוחדים ובין היתר נסיעה לסוריה
לשם משלוח דואר חשאי ביום ,2.8.1939 מספר
חדשים אחר מאפרו של רזיאל. אין להניח שה־מפקדה,
שהיתה זהירה יותר מתמיד, לא חקרה
בענין מאפרו של דויד, ואם אילין הושאר ב תפקידו
הרי בודאי לא חשך ו בו.
.איש מהמפקדים האחראים שדירתו היתה ידועה
לאפרים אילין ושימשה לעתים קרובות למקום
מיפנש לא נאסר בביתו ונם כאן קשה להניח ש אדם
שפעל בשרות הבריטים יתפור את מזימו־יו
בחוטים כה נסים בזמן שכל הנתונים היו ב ידיו
שלא להשאיר עקבות.

משה חסון( ,״נתן״) נתניה

עיניים מאשימות
באדם העוקב משד שנים אחר המתרחש בבית־היתומים
דיסקין, ורואה את השינויים לטובה ש חלו
במוסד מזמן שמונה אברהם יצחק רוטשטיין,
הידוע ביושרו האישי ובהתמסרותו למוסד, בתור
מנהל המוסד. הופתעתי לראות (העולם הזה ) 868
את הכתבה החד־צדדית על המוסד הזה.

ד״ר צבי לאנדא, בני־ברק
קרוב משפחתי נמצא בבית־היתומים דיסקין ו אני
יודע פחות או יותר על המתרחש במוסד
זה. בניגוד לכתבת העולם הזה עלי לציין את
התתפתחות החיובית שחלה בזמן האחרון במוסד
זה אשר כמעט ואין להשוותה לתקופה שלפני מי נויו
של מר רוטשטייין למנהל המוסד ...הוא מש קיע
שם את מיטב אונו והונו לשם פיתוחו של
המוסד ואהבתו ודאגתו לילדים חורנת מתחום כל
מנהל רניל.

ש. שוורץ, תל־אביב
הזדעזעתי מהכתבה ...אמנם הדבר לא הדש בש ביל
חניד בית־היתומים דיסקיז. אבל משך הזמן
שוכחים ואתם באתם והזכרתם לי את החרפה
את המחנכים שיש להם יד
הזאת. אני מקלל או
בפשע, שהם עצמם ייהפכו ליתומים וירנישו את
הטעם. הצער והכאב 1שחניך דיסקין מרניש״.
נח אשכנזי, חיפה
יישר כוחכם ...איני עור מכיר זוועה זו מלפני
שמונה שנים כשהייתי אחד מחניכי המ׳וסד. הם־
שיכו במאבקכם והצי גידו- .

עקיבא כהן, ירושלים
העולס השבועון המצויר
לאי־נפורמציה

שליחות או קאריירה?
בן־גוריון לא טעה, לדברי מנהיגי
מפלגתי. הברירה האכזרית העומדת כיום
לפני צעירי המפלגה היא: שליחות ל אמריקה
או קאריירה בישראל?

בייט מזל 1
הטומחים החליטו ני יש להפסיק את
הקידוח לעומק, ולהתחיל בקידוח במ אוזן.
החלמה גורלית זו נתקבלה אחרי
שנתגאה בבדיקות גלובליות כי שך ות
הנפט בעיראק קרובים לארץ הרבה יותר
מאשר שדות־הנפט בוונצואלה.

אושר על־ידי הצנזורה
אחרי

שהצנזורה לסרטים קיבלה ה״

תקוע

בצוואר

קטע אחר שהושמט: נם פקק
בקבוק עלול ליצור נרוי מיני.
אם מדור המכתבים של הארץ שחרר את שני ה קטעים
הנ״ל. אז מדור המכתבים של העולם הזה
יוכל לגייס אותם.

ז. שנוקפרצקן, וזל־אביב
הקטעים עומדים דום. תודת העולם הזוז
לקורא שנוקפרצקן ולכל שאר הקוראים ש שלחו
לנו את העתקי מכתביהם שלא פורסמו
בהארץ.

טעות לעולם חוצרת
המכונות הסוביטיות לא נקראות צים או צים.
(העולם הזה 867 אלא זים וזים. שהם ראשי תי בות
של המלים ״זאווד ימני סטאלינה״ (בית ה־חרישת
על־שם סטאליו) ו״זאווד ימני מולוטובה״
(בית החרושת על שם מולוטוב).

מרדכי ויינריב׳ גבעתיים
העולם הצה לא צכר את צאת.

לילה בדגניה
לפרשת העתונאי אלתנר בדנניה (העולם הזה
: ) 863 בכל קבוצה חברתית ישנם דיונים אשר
הם ענינה הפנימי של החברה. דבר שאין איש
זר רשאי לשמעם ...עצם ההתחפשות (של אלתנר)
לחבר קיבוץ ונשיאת הדור מוכיחה על רצון רי גול
ובילוש על מנת לצוד בעיה מכאיבה ופנימית
במפא״י...
האם אצדק אם אכנס לביתו (של אלתגר) ל אסיפת
משפחתו, בשעת הדיונים המשפחתיים ה פנימיים?
האם הוא לא היה זורק אותי?
...ישנה דרך רשמית לבקר במשק. והיא —
לפנות למזכיר. עד כמה שידוע לי הקבוצות ׳וה־קבוצים
מקבלי אורחים אדילים ביותר ועל כך
יעידו מאות ואלפי מבקרים בארץ שנזקקו בצורה
זאת או אחרת לעזרת המשקים.

אחינרעם, דגנית

שאנס למארילין
הזאת היא תמר רפופורט המפורסמת ( שעד
העולם הזה ,) 864 המתחרה היחידה של ריטה
היוורת? טוב שהיא לא חושבת על קריירה בהו ליווד,
כי אז אבוי לכל שחקניות הזוהר דשם.

ישראל וארקין, תל־אביב
תמר החליטה לתת הזדמנות לאווה גארדנר
ומארילין מונרו, להישאר בישראל.

דד־רה־מי־יודע?
יתכן מאד שאת המוסיקה בת־ימינו יבינו רת
מהר. אולם בטוח הוא שהעולם הזה 868 אינו
מבין אותה כיום. שמעתי על אוקטבה של 7טו נים
או של 12 טונים. אוקטבה! של 8טונים הוא
המצאת העולם הזה. יכולים אתם להתנאות בה.

משה חסיד, באר־שבע
הקולומבוס המוסיקאי של העולם הזה, ש גילה
את הטון השמיני, מצא, לצערו, כי
אין הוא אלא חזרה על אחד משבעת הטונים
הקודמים.
אני יודע שזה לא יפה, שאני יצור פראי ׳.בר ברי,
אבל במחילה מכבוד העולם הזה ובאו, הפס טיבל
אני חושב שהא ופירה דויד היא קישקוש
אחד נדול. זוהי דעתי. מה אני יכול לעשות?

יגאל בראלי, תל־אביב
לא להביע אותה בקול־רם.
...בל מוסיקה המודרנית הזאת מזכירה לי את
תזמורת המסרקים השבורים שהשתתפתי בה ב נעורי.
תנו לי את באד. בראמם, בטהובן...

י. ח .ברגמן, חיפה
לבא[־ ,בראמס, ברגמן ובטהובן, ארבעה
מסרקים שבורים על חשבון העולם הזה.
שבוע את הסמכות לצנזר לא רק את
תוכן הסרטים, אלא גם לשנות את שמו תיהם
בהתאם לדרישות המוסר ודיקדוק
הלשון, הנה רשימת השמות המתוקנים
לסרטים שיוצגו בשבוע הבא : ילדי תינוקות דבית רבן (לשעבר :
הפקר).
לא תלין שכר פועל עד בוקר (לשעבר :
שכר האימה).
מאי קא משמע לן? (מ־ הרוצח?)
צמותיך שחורות כעורב (גברים מעדיפים
בלונדיות).
גן נעול, מעיין חתום (דרכה של יצאנית).
מי טהרה (היפהפיה המתרחצת).
מאידך גיסא (האדם השלישי).
בחיק הטבע (בחיק התאווה).

החמשיר למישהו
היה היה גבר — (נניח
נגד כל פורנוגראפיה הטיח.
כל חומר קלוקל
אל כימו הוא! קיפל —
את שלום הציבור להבטיח.

אולם גרוע מעצם מקרי האסון, שקרו ב
העולם
הזה 869

הם. ישבו לפניו ־ עשרת אלפים צעירים שהק שי בו * לדב ריו ב חצי או1ן. שוחחו ביניהם ונהנו חמי 10ש המוניס שו פ ע דוח
עלומים. והוא ע מד לפניהם -האיש שפשר שנים התכונן לד\ ע \ורל 1ה. תלה בו את כ ל תקוותיו, ונוכח לפתעלדעתש קולו

קול קורא במדבר
־ ן יתד, זאת טרגדיה אמיתית, מן ד,סוג
| שהיה נפוץ ביוון העתיקה, האהובה כל
כך על בן־גוריון עצמו.
העתונאים והנכבדים, שישבו מול הבמה,
האזינו לנאום הגדול שארך שעה וחצי בדיוק,
ראו את האיש במדי החאקי במרכז אלומת
האור המסנוורת, שקלו את טיב דבריו. הם
ראו את הצד האחד של המעמד.
אולם אותם שטרחו לקום בשעת הנאום
.ולשבת בקרב המוני הנוער, שהסתודד בח צי
גורן עגולה ואדירה מסביב, ראו משהו
שונה לגמרי.
מרחוק, דמות זעירה באי קטן של אור,
עמד והתנועע האיש שקולו נישא על גבי
הרמקול. הנוער הסתכל בו, הקשיב בחצי
אוזן, שוחח, התלוצץ, התרועע. הוא לא
שקל כלל אם הדברים הרמקוליים היו נכו נים
או בלתי־נכונים, עמוקים או שטחיים,
מתאימים או בלתי־מתאימים. הוא הרגיש
רק דבר אחד: הדברים הם חסרי משמעות
לגביו, אינם נוגעים לו.
הצעירים ישבו כקהל מבקרים בקולנוע,
בשעת עלילה מרוממת. הם הסתכלו באיש
בהערצה. הם ידעו שהוא תרם תרומת מכ רעת
לקום המדינה, באיזו תקוסה טרום־
היסטורית, עת היו ילדים קטנים. הם חשו
גם שדבריו חובקים מרחקים היסטוריים —
אף שלא הבינו מלים רבות שיצאו מפיו.
הפילוסופיה של יוון, תרבות ערב, תרומת
העמים הקטנים, שרשי מלחמת־ד,עצמאות —
כל אלה היו, מן הסתם, דברים נבונים וח שובים.
הם רק לא ענינו לחלוטין את עשרת
אלפי הצעירים שישבו מסביב, נהנים מעצם
מיפגש־המוני זה של נוער מרענן.
ולבסיף, כשיצאו מן המקום ושרכו דרכם
בחשיכד, עד לאוטובוסים, משך רבע שעה
של הליכה, לא הזכיר אף אחד מבין כל
האלפים את הדברים שזה עתה שמעם, את
החויה שזה עתה היתד, צריכה לעבור עליו.
אף כשנשאלו במפורש לדעתם, ענו הצעירים
החסונים :״כן, אבל זה לא היד, חדש...
.בר שמענו את זה בקן

של עולמות זרים ע»רו זה »ול זה...

שתי צעירות אלה ראו אותו זו הפעס הראשונה בחייהן. אפילו מרחוט נראה עייף, נשען בכבדות
על מקל תוך כדי הליכה. קשה היה לתארו כמנהיג ההולך לפני המחנה לקראת מיבצעים חלוציים.

...העתנדו איש
-נאם -

בני חיפה אלה הקשיבו בדומיה לנאום, אף שלא הבינו מה זה ״נונקונפורמיזם״ ודא התעני1ו בתורות הבודהא.
חבריהם התל־אביביים, בצד השני של האמפיתיאטרון, היו פחות אדיבינב צחקו ורעשו ללא הרף.

מעולם לא נעשה גסיון מוזר יותר להקים
תנועת־נוער כדי לחולל מ בצע היסטורי
יכביר.

כשנכנסו הצעירים לאמפיתיאטרון הגדיל
בשייד־מוניס, שהוכן על׳ידי הגדנ״ע במ יוחד
עבור מאורע זה, השתרע למרגלותיהם
מגרש קעור, מחולק בחבלים לעשרות חל שות
קטנות. לאורך כל חבל הוצבה שי שרת
שוטרים, במרחק של עשרה מטר
איש מרעהו. לאיש לא ניתן לעבור מחלקה
לחלקה. שוטרים צבאיים פיקחו על הסדר,
רבי״סרנים נתנו הוראות בקול פיקודי
מאומן.
• היה זה מחזה מסודר, נאה ויפה. הוא
הוכיח רמה גבוהה של משמעת, סדר
ותיכנון מגבוה. אלא שמעולם לא נולדה
עוד תנועת־נוער׳ ולא גדל עוד מיבצע
חלוצי אמיתי בצורה ממושמעת, מסודרת
ומתוכננת, כפרח בחממה.
מאמץ חלוצי הנהו מטבעו התפרצית
של כוחות ההתנדבות, התפוצצות פתאומית
של כוחות ספונטניים, שהיו חבויים בנפש
הנוער. כינוס זה היה ההפך׳ הגמור. הוא
נידון לכשלון עוד לפני שהתחיל.

רגע״ם עצובים
דוד בן־גוריון לא הבין אמיתה פשוטה
זו — כשם שלא הבין אותה כשהחליף
את דפוסי הפלמ״ח ואת מסורות ההתנדבות
בצורות חדשות של הוראות מלמעלה ומס גרות
של כפיה.

-והדד

הנאום נגמר. מלווה על־ידי זלמן ארן ניגש בן־גוריון למכונית. באותו רגע כבר ידעו שני הצדדים כי המיפגש
את הדרן אל לב הנוער, הנוער לא חש כי עבר חוויה גדולה.
הגדול לא הצליח. בן־גוריון לא מצא

ימשך חצי שנה, ביושבו בשדה״בוקר,
התכונך לקראת רגע זה. הוא חלם עליו :
על המעמד הגדול, עת יקום לפני הנוער,
אחרי שנתן לו דוגמה אישית בנגב הרחיק,
יחצוב להבות־ מלבו ויעורר אותו לתנופה
חדשה. הוא תיאר לו את עצמו כמנהיג
ההמונים השובר במגע ידו את המפלגית
הקיימות, וביניהן את מפלגתו שלו, הכפו״

ברעהו בהערצת ובסקחות ודאמצאו שנה משותפת
פר ,׳למנגנון השנוא עליו.
איש א נו יכול לדעת מה עבר בלבו
באותם רגעים עצובים, כאשר השליך לתוך
החלל את התיאוריות הגדולות — ונתקל
ברחש הגדול של שיח המוני שגם הרמקול
לא יכול יהיה לכסותו. הקהל לא רותק
למקומו׳ מוכה קפאון לעומת גודל ההת גלות.
הקהל עסק בשיחות פרטיות.
מפעם לפעם הופסקו דבריו על־ידי גל
עמוס של מחיאות כפיים; כשאמר דבר
שמצא חן בעיני חברי תנועות־הנוער. אולם
היה זד, כאין וכאפס לעומת רעמי התשואות
שניתכו עליו כשד,פליט דברים משעשעים
שלא נגעו כל עיקר למטרתו. האמפיתיאטרון
הזדעזע כולו מהתלהבות כשאמר :״המורים
ש׳.כס אשמים בחינוך שנתנו לכם ד ב ״עליכם
לדאוג לריבוי
שנית כשאמר :
הילודה !״
תשואות אלה, יותר מן הרחש והאדישות׳
היו העלבון ד,סופ לאדם שניסה באותם
הרגעי,ם להניח לפני הנוער חזון של דורית.

״ה11 עו־ ה1א טינ1פת״1
אמר אחד .
״נוער זה הוא טינופת ! ״
הזזוילים בבוז לרעהו, כשעבר בין היושבים,
ששוחחו על שמלות, שאלו מי בא ומי
לא, נועצו אם ללכת בערב לקולנוע או
עסקו בפלירט.

ח גי גהעממית. הנאומים כבר החלו. אולם בני־צפו! אלה לא גילו עני! מיוחד. נאום
הפרופסור דינור הופסק ננל־ידי מחיאות כפיים הפגנתיות, עד שנאלץ לדלג על נמה עמודים.

נוער זה אינו טינופת. הוא בא ממרחקים
מבלי שאיש הכריחו לכך, שילם חצי לירה
עבור הנסיעה. הוא רצה לשמוע.
אולם הוא שונה בהרבה מאחיו המבו גרים.
הוא לא ראה מעולם מסגרת אמי ת
ת של התנדבות. הוא לא הכיר מעולם
מנהיגים שיכול היה להתלהב להם עד כדי
שיכחד, עצמית, שיכול היה ללכת אחריהם
לחיים ולמוות בעניים עצומות. האחריות
לכך נופלת במידה לא מעטה על האיש
שעמד בראש המדינה משך חמש וחצי
שנותיה הראשונות.

יתכן ובעומק לבו של
געגועים עמוקים למיבצע
יעלה אותו מעל לעצמו,
לחייו. יתכן וחיים בו
חדש שיוכל להאמין בו
בו, להתקדש בו.

נוער זה חבויים
גדול באמת, ש שיתן
טעם חדש
הכיסופים למשהו
עד תום, להיטמע

שום דברי בנאומו של האיש משדה״
בוקר לא היה בו כדי להגיע לעורק נפשי
חבוי זה. לא המלים היווניות, לא ההשתאות
בין דת מוחמד ודברי קונפוציוס, לא
הדיעות המסורתיות־לחלוטין על ההיסטוריה
היהודית, וגם לא הדרישה לחסל את תנועות
הנוער המפלגתיות הקיימות.

מבצרים 1צ11־ים
היה זה רעיון קבוע בלבו של בן־גוריון !
הפילוג המפלגתי בנוער הוא המונע את
ההתעוררות החלוצית.
א ן דבר רחוק יותר מן המציאות.
תנועות־הנוער החלוציות, הכפופות למפ לגות
השונות, מחזיקות בקושי מעמד מול
הסיגנון האמריקאי שחדר לנוער, אינן כול לות
כולן יחד אלא אחוז קטן של הדור
הבוגר. מדריכיהן חשבו, בצדק רב, כי
שבירת תנועותיהן כדי להקים תנועה כל לית,
חסרת פרצוף ורוח, שלא תהיה
אלא העתקה בלתי״מוצלחת של הצבא׳
יה ה אסון.
מיבצרים נצורים אלה של. שרידי הת נועה
החלוצית בנוער אינן מונעות אה
ההתעוררות, וחיסולן לא יקדם אותה. הן
סובלות מאותו חסרון במו דוד בן־גוריון
עצמו . :מאחר שהן מבססות על הגדרות
רעיוניות מלפני שני דורות, אין בכוחן
להשפיע על הדור החדש.
דוד בן־גוריון אינו אשם במצב זה.
הטרגדיה האישית שלו היא כי כמנהיג
הגדול האחרון של דור העליה״השניה הוא
סובל מתוצאותיו.

צפית

( 1 3חזנו׳ווו » םור « )

• חיים כהן לא יגי ש כל תביעה לביטול חסינותו של ד־׳ר
רוזנברג, אחר שניתנה הוראה מפורשת מצד ראש הממשלה לשר הנזשפטיס
לגנוז את תיקי תת־שר הסעד. להחלטה זאת הגיע שרת אחר שיחותיו עם מנהיגי
הדתיים שהיתרו בו ני חקירה בפרשה עלולה להביא לגילויים פוליטיים שיסכנו
את עצם קיומן של המפלגות הדתיות, דב ר שהיה מביא את הקץ על קואליצית
שרת.

• להוסעתם הסדירה של מאמריו השבועיים• של כי. ג׳י. גסויות
הפרעות. מוסדות ספא״י טרם אישרו לפרסום נסה ממאמרי איש שדה־בוקר,
במסגרת הסידרה. טוהר המידות׳׳ .מאמרים אלה מכילים גילויים חמורים
על מספר חברי מפא׳׳י.
• ייתכן ותובל להעלות לארץ ׳את קרוביך מרומניה אס ממשלת
ישראל תשכנע און ממשלת רומניה לאשר איחוד משפחות בשני הניתנים. ההצעה
זאת צריכה לעמוד במרכזו של משא ומתן אותו רוצה הממשלה לפתוח עם ממש לת
רומניה כתגובה על איגרתה המאשימה את ישראל בהכשלת הירידה לרומניה.

מחפש את משמיד היהודים אייכמן, אל תקווה

לדי?ין.ך ו., י איש הס. ס .המתועב שהיה אחראי לכל ההשמדה, ושבניגוד שיובא לשמועה לא היה מעולם בארץ, שוהה עתה במצרים.

• צפה להמשך מסע הצלב של. הארץ׳־ נגד. העולם הזה׳׳,
בו הוא רואה עתה מתחרה עיקרי כסוף השבוע. אחרי שפנה באופן
ישיר לקוראיו לפני שבועיים, בקטע שנכתב על־ידי גרשום שוקן עצמו, לחדול
מלקנות את העולם הזד. יתקיף השבוע את העובדה שהעולם הזד הוא העתון
הנפוץ ביותר בין הסטודנטים והנוער הלומד.
חזית שנייה יפתח p i wנגד עתוני הערב, שנם הם גרסו לירידה הממאירה
בתפוצתו. בשבועות הקרובים ינסה בגליונות ערב שבת להתקרב ותר ויותר
לסגנון יך י(זן ת <>חרוג1תןמ?ריג>

• צפה לשנויים מרחימי-לכת בהרכב האישי של סגל השגרירות
האמריקאית בישראל דסשיכנט השגריר המיועד אדוארד לאוסון,
לתפקידו בסתיו הקרוב. כעת מקבלים לאוסון והסיופה־כוח פראנסיס ראסל
תדריך בניסן זה בחשינגטון.
• אם נפשך יוצאת להרפתקאות ימיות, שמור לך מקום במסע
ישראלה השני מעבר לאוקינוס. שלושה ממשתתפי מסע ישראלה המקורי, יורם
פרידמן, שלמה לויצקי ושלמה מנוחי החלימו לעשות נ סיון שני, הפעם בסירה
המתאימה יותר לתפקידה. ברצונם לקחת עמם ימאי רביעי, אך טרם מצאו מועמד
מתאים.

• היכון להגבלות במספר היתרי-היציאה שיאו שרו כחודשי
הקיץ. ארגון בתי־הסרגוע בארץ, החושש מריקנות בתי חבריו, הפעיל •לחץ
בכוון זה, כדי למעט את מספר היוצאים לקפריסין, אימליה ושוייץ לצרכי ״מסחר
וריפוי״ ,להרבות את מספר המקיימים בבתי המרגוע.
.•j gtMkMfaug

*jtfV״

• אם אתה פקיד ממשלתי, בדאי לך ׳להקפיד כעכודתך.

נמה מן האזרחים הרגילים שיבואו למשרדך לסרב ענינים שוגים עלולים להיות
פקידי משרד מבקר הסדנה שינצלו דרך זאת לבדוק את התנהגות הפקידים ואת
הנוהל נפי שהוא בא לידי בטוי מעשי. כדאי לך גם לזכור כי נבר הוסכם בין
נציבות שרות המדינה ובין המבקר ני המלצות לפיטורין שתבואנה כתוצאה

• צפה לסכסוך בינמשרדי מעניין נאשר הדואר יתבע לדין את חברת
מקורות, הנמצאת בבעלות הממשלה והקרנות, על שהתקינה רשת טלפונים פרטית
לאורך קוי המים שלה מבלי לקבל לכך את אישור הדואר כפי שהחוק מחייב.
טענת חברת מקורות: ציוד הטלפונים הובא במסגרת השילומים ובאישור הממשלה•
כנראה שהרשות הממשלתית שאישרה את הבאת הציוד, לא ידעה ני הדואר
חייב לאשר את הקמת הרשת הזאת.

בקרוב יופחת׳ מספר המומחים הזרים ליד משרדי הממ
שלה
השונים אחר שמבקר המדינה קבל על ההוצאות הגדולות להחזקתם.
.המבקר זרש להשאיר רק את המומחים החיוניים ביותר, להגביל את משכורותיהם,
הנעות כיום בין 33ל־ססו דולאר ליום.

דוד הורוביץ עלול להשאר מחוסר עבודה עוד זמן רב

אם הממשלה לא תצליח לשכנע את ראשי הבנקים הגדולים לצמצם את דרישותיהם
לתקונים בחוק סמכויות הבנק הממלכתי שנגידו המיועד הוא דוד הורוביץ.

• קיימת אפשרות כי הסוכנות היהודית תקים משרד אירופי
גדול בפריס כדי להרגיע את ההסתדרויות הציוניות באירופה. אלה טוענות
ני הטפול בהן הוא מוזנח מניוון שפעולת הסוכנות מתרכזת כיום רק בירושלים
ובניו־יורק. השיקול המכריע: פעולת המגביות באירופה מפגרת הרבה, מבחינה
ארגונית אחרי אמריקה.

• אם אתה רוצה לחזות כמשחק כדורגל לסי האסכולה
הוינאית, חנה־ להופעתה הקרובה של נבחרת אוסטריה בארץ — אחרי גמר
משחקי האליפות העולמית המתקיימים החודש בשוייץ.

בקרוב תוכל~ליהמת ״ ממכחר סרטים גדול ־יותר,

בתי־הקולנוע המורחבת, אליה יתווספו
בארץ משך השנה הקרובה.

התאחדות
העס חוחית מזג ה חד שו ת
פעם בשבוע מופיע על גלי״האתר האמיי־קאיים
קולו לווזש־הסודות של דרו סירסו,־׳
אחד מגדולי הפרשנים האמריקאיים * .פירסין
רגיל למסור, אחרי ידיעות היום, תחזית
מזג החדשות, טוען כי הוכח ש־ 80%ררל
ניחושיז התאמתו.
בחודש שעבר נרעדו כמה ממאזיניו כש*
השמיע פירסון את הניחוש כי בקיץ זה
תתקיף ישראל את ירדן במגמה להגיע
עד הנהר. ניחוש זה היה מבוסס׳ לדבריו׳
על תכנ ת ססויימת שנפלה לידיו.
תכנית מסתורית. השבוע נתברר בי
אותה תכנית נפלה גם לידי משרד־החוץ
האמריקאי, שידיעותיו על הנעשה בישראל
עולות׳ לרוב׳ על ידיעתו של האזרח ה רגיל
הנאלץ להסתפק בעתוניו. הנרי ביירוד
חשב את הידיעה לרצינית למדי כדי להזהיר
רשמית את ישראל (ראה להלן).
מה היתד׳ התכנית המסתורית ן קשה
להגיח כי אדם מדיני יתרגש מקיומה של
תכנית צבאית גרידא, מן הסוג שכל מטכ׳׳ל
בעולם רגיל להכינה לקראת אפשרות של
מלחמה. הנחה מתקבלת יותר על הדעת :
אנשי המודיעין האמריקאיים עברו על עש רות
המאמרים שפורסמו לאחרונה על-ידי
שואפי הסיבוב השני, הסיקו את המסקנה
כי קיימת בחוגים רחבים השקפה זווקפנ ת
מגובשת.
אין ספק כי אנשייהמודיעין שמו לב
לסיסקה בראיון המיוחד שניתן על־ידי
מנחם בגין למערכת העון ם הזח (<858
בה טען כי אמריקה תשמח להתקפה יש ראלית
על הירדן כדי לדחוק את רגלי
הבריסים. על כל פנים, ביירוד לא התמהמה
לתקן את אי־ההבגה: הכרזתו הקדימה
אזהרה למכה׳ חיזקה את עורפם של מתנגדי
הסיבוב השני, ביניהם• ראש ממשלת ישראל.
קרוב לודאי כי בשלהי קיץ 1954 יעטרו
דרו פירסון לחשב מחדש את אחוז ניחו״
שיו שנתקיימו, לנכות ממנו ניחוש אחד
שלא נתקיים.

מאשר מאוחר. אחרים טענו כי להיכנע
עתה יהיה שום אבדן פרססיז׳ה גדול מדי.
האמריקאים לא המתינו לסיום הויכיח
ביירוד הזעיק אליו את אבא
בירושלים.
אבן וראובן שילוח, הודיע להם כי בדעת
ממשלתו לקבוע תוכנית משותפת עם ברי טניה
וצרפת לפיה יופסק כל סיוע כלכלי
וטכני לכל מדינה אשר תמצא אשמה בהסרת
הסכם שביתת הנשק. ביירוד נחפז להסביר
שבכל מקרה יתחשבו בזה אם ההחלטה
נ־תקבלה בועדה פה אחד או לא.
היה מובן מאליו שאם ישראל לא תהיה
מיוצגת באיזושהי ועדה תתקבלנה ההח לטות
פה אחד.

הממשלה
מ׳ משד סז
עם פרישתו של בן״>וריון היה ברור
לחבריו כי אם ירצה בי. ג׳י להמשיך
בפעילות ציבורית יזדקק לכמה שירותים
מזכירותיים ואחרים שאין בידיו לממן מהכ נסתו
כחבר כנסת וכרועה צאן. סיעת מסא״י
דנה ׳ ע ל הגשת הצעת חוק לסיד. יאופשר
לראשי ממשלה לשעבר להחזיק כל ימי
חייהם על חשבון הממשלה סגל פקידותי
מסויים, ליהנות מתקציב •ממשלתי להח זקת
מכוניות ולשכה פרטית. חלק נכבד
במפא׳׳י התנגד להבאת ההצעה, מען כי
היא תתפרש בעיני הציבור כאילו א־ן
ממש ביציאתו של בן־גוריון לחיי חלוציות.
הצרכים המעשיים עשו את שלהם וב*.
ג׳י המשיך ליהנות משירותי הממשלה.
מזכירו הצבאי, סגן־אלוף נחמיה ארגוב,
חזר מנסיעה קצרה בחוץ־לארץ, ממשיך,
למעשה, לשמש מזכירו ושלישו. בי. ג׳י
ממשיך לנסוע ברכב ממשלתי .,מקיים לשכה
פרסית בתל״אביב ובשדה״בוקר. איש אינו
יודע מי מממן אותה. אנשי מרכז מסא׳׳י
מכחישים, על כל פנים׳ כי המפלגה מכסה
את ההוצאות.
חמסע החל. ההזמנה של pציין
דינור לבי. ג׳י להופיע בפני התלמ דים
סדינינת מוקד או מאוחד

מביקורים בלשיים אלה תבוצענה מיד— .

במדינה

כתריסר בתי־קולנוע חדשים
בעל

בתי הקולנוע,

החוששת
ברשת שיוקמו
מירידה

בהכנסות חבריה, רואה התפתחות זו בעין רעה וניסתה, ללא הצלחה, להשפיע
על חברות הסרטים שלא לחתום מל הסכמים עם בתי־קולנוע חדשים, לפחות
בירושלים ובחיפה, בהן התנועה דלה ביותר כבר כיום.
• מבנה מ שרדי הממשלה ישתנה אחר שיגיע ארצה מומחה מינהלה
בריטי שיבדוק את ההרכב והמבנה של משרדי הממשלה• ויציע את השינויים
המתאימים, העלולים להתבצע תוך שנה אחר הבחירות לכנסת השלישית והרכבת
הממשלה החדשה.

לאחר שישראל עזבה את ועדת שביתת
הנשק הישראלית־ ירדנית (כמחאה על ד.ח־לסתה
בעגין תקרית מעלה העקרבים) ,נת גלה
כי האמריקאים אינם מקבלים עעד
זה ברצון.
אבא אבן הוזמן למשרד החוץ האמרי קאי,
והוסבר לו כי ישראל חייבת לחזור
לועדה. שרת היה מוכן לעשות זאת, ברגע
שהדבר יהיה נוח, לא ייתפרש כאובדן
הפרססיז׳ר. של משרד החוץ הישראלי.
אולם אחרים לא הסכימו לכך, סענו שצריך
לבודד את מנגנון האו׳׳ם בארץ בהדרגה.
להפסיק לפעול גם בועדות אחרות. צעד
ראשון בכיון ז ה: יציאת נציגי ישראל
בשבוע שעבר מישיבה של ועדת שבותת
הנשק הישראלית־סורית.
בינתיים פעלה ועדת שביתת הנשק ה*
ישראלית־ירדנית בלי נציגי ישראל. היר דנים
הביאו בפני הועדה תלונה אחר תלונה,
זכו, בדרך הטבע, להחלטות גינוי נגר
ישראל. אנשי משרד החוץ הורו לנציגים
בושינגסון לרמוז כי ישראל מוכנה לפ שרה:
אם יסכימו האמריקאים לסילוקו
של יו׳׳ ר הועדה, הקומאנדר האצ׳יסון,
שהיה האחראי להתלסת מעלה העקרבים,
תחזור ישראל לועדה, תעמיד את הענין
כאילו לא היה אלא התנגדות לאישיות
של יו׳׳ר הועדה.
סח אחד. לאחר משא ומתן קצר ביותר
באה התשובה האמריקאית בדרך מוזרה נ
הודעה למזכירות או״ם כי שלטונות הצבא
האמריקאי הסכימו להאריך את שירותו
של האצ׳יסון במרחב בשנה גוססת. ליש ראל
התברר כי מאמציה נכשלו, כי האמרי קאי
0תובעים כניעה ללא תנאי. הדעית
במשרד החוץ נחלקו. היו שסברו כי בלאו
הכי תצסרך ישראל להיכנע, ומוסב מוקדם
• ואויבו המושבע של ג׳ו טק-קארתי,
איתו התנגש פסווים רבות בחריפות•

פרשן דרו סירסון

(ראה ״קול קורא במדבר׳׳ לעיל) נעשתה
ללא ידיעתו המוקדמת של שרת, שסבר
כי היה זה »צעד בלתי שקול.׳׳ כי גם
שרת עצמו היה רוצה מאד כי תתביר
בעיית מעמדו של בי. ג׳י, שמח מאד כש פרצה
השערוריה בכנסת. הופעתו של בי.
ג׳י בכנס באמבולנס צבאי, והעובדה שארגין
הכנס נעשה בחלקו על־ידי חיילים שנשאו
את הסרט פיקוד הכנס הגדישו את הסאה.
הציונים הכללים הודיעו כי בדעתם להעלות
את השאלה בכללותה באחת הישיבות ד־קרובות
של הממשלה.
משה שרת פתח בהתיעצויות עם חבריו
למפלגה, הודיע כי אם לא תרסן המפלגה
את בי. ג׳י, תחייבו לנהוג כאזרח פרסי
וכחבר כנסת סתם, לא יתמוך הוא בקו
של מפלגתו בממשלה׳ ייאלץ להזדהות
במקרה זה עם ד,צ. כ ,.תשובת מסא׳׳י :
אין בי. ג׳י מוכן להיעלם מעיני הציבור

עד לבחירות ואז לשוב באורח פתאומי.
בי. ג׳י. נ בר החל במסע הבחירות שלו.

מפלגה!
האקטיביסט
(ראה סמר)
למראית עין היה הכל בסדר. ממשלת
ישראל עסקה בעבודתה הרגילה, בהאר״
מודה יחסית. בניגוד לדוד בן ־ גו דון׳ שחת*
סרצויותיו הבלתי״צפויות עוררו מפעם ל פעם
סערות׳ נהג משה שר ת.כיו שב־ראש
ההנהלה של חברה מסחרית מסודרת. ממש לת
ישראל היתד. מאוחדת ומלוכדת עד
כמה שממשלה קואליציונית יכולה להיות
מאוחדת.
אולם היתד. זאת רק חזית הבית. בתוכו
לא היתד. זכר להארמוניה אישית ולאחדות־דעות.
בני צמרת המדינה ידעו: החל
מאבק גדול על השלטון במדינה. הוא לא
היה מאבק בין מפלגות, אלא מאבק בתוך
המפלגות — ובראש וראשונה מאבק בתוך
מפא׳׳י. האיש שעמד בראש מאבק זה נגד
ראש־הממשלד, היה גבר יפה־תואר׳ בעל
פנים שחומות צעירות ושערות לבנות.
עוד לפני חצי שנה לא חשב איש בר צינות
על האפשרות כי פנחס לבון (״פיניה״
בפי ידידיו) הוא מועמד לראשות הממשלה.
רמז בכיוון זה מצד דוד בן־גוריון בשעת
התפטרותו נתקל באוזניים אטומות. אפילי
בן־גוריון עצמו, בנסותו לסכל את מועמדותו
של יריבו משה שרת, נאלץ להשליד
את יהבו על לוי אשכול — אדם נייסראלי
הרחוק למדי מהשקפותיו הפוליטיות.
•מאז קפץ פנחס לבון קפיצה עצומה
קדימה. הוא עודנו רחוק מלסכן ממש את
מעמדו של משה שרת. אולם הוא הפך יר־ב
רציני׳ גלוי ומסוכן.
מנהיג האופוזיציה. בשבוע האחרון
נקט משה שרת ביוזמה חריפה׳ תבע במפ גיע
כי שר״הבטחון שלו יפסיק להשמיע•
הצהרות הנוגדות את המדיניות המוחלטת
של הממשלה. לבון עצמו לא הסתיר כיל
את הפרת המרות, סיפר למאזיניו בכנס
אחד כי דבריו בכנס קודם • היו צודקים —
ומנוגדים לדעת הממשלה
היה זה אולי פרדוכס כי השר השני
בחשיבותו בממשלה׳ נושא תיק״הבטחין
החיוני, הוא מנהיג האופוזיציה. אולם לא
היה פרדוכס גדול יותר מעצם המצב במ ואופוזיציה שלטון דינה,
בה אין כלל
מוגדרים.
המחלוקת האמיתית עוברת בכל מפלגה.
היא נוגעת לשאלת השאלות של המדינה :
העמדה כלפי הערבים. אין זו מחלוקת
רעיונית — מלבד השמאל הקיצוני, היחיד
השולל את המשטר הציוני כולו, מאוחדות
כל המפלגות באמונה שלא יתכן שלום עם
הערבים בדור זה׳ וכי ישראל תישאר כמעט
לעולם־ועד מיבצר מנותק, שנואה על שכנו תיה
ומוכנה להתקפתן. אולם בתחום תפיסה
כללית זו ישנם שני מחנות יריבים.
הקו של הרוב׳ המתגשם בדמותו של
משה שרת׳ מושתת על ההנחה כי אין
בכוחה של ישראל לשנות את המצב הקיים,
וכי עליה להסתפק בהתגוננות ליד הגבול
ובתמרוגים דיפלומטיים בזירה הבינלאומית.
הקו של המעוט, המיוצג בפועל על״ידי
פנחס לבון, מאמין כי על ישראל לנקוט
בקו ״אקסיביסטי״ כדי לשנות את מצב
המדינה בפעולה יזומה.
האל ונכיאו. המחנה של שרת כולל
את כל חברי הממשלה׳ מלבד לבון ויוסף
סרלין, את הרוב המוחלט במפא״י ובצ״ב׳
את הרוב במפ״ם, את המפלגה הפרוגרסיבית
והסיעות הדתיות. הוא שולם במנגנון מפא׳׳י.
במוסדותיה הכלכליים האדירים׳ ובבסא*נה
העיקרי, דבר.

לבון

שר ת

לשון נופל —

— על לשון

ריב הפעל ואשתו. למנהיגי שני
הפלגים תאקסיביסטיים הקיצוניים, יגאל
אלון ומנחם בגין, היה זה בלי ספק מוזר
להכיר בעובדה זו. כי בשלב המכריע של
המאבק להקמת המדינה היה פנחס לבון
אחד הדוברים העיקריים בעד ההבלגה, נגד
אנשי
לא רק
בכל צורותיו.
המאבק
אצ׳׳ל והפלמ״ח ראו בו מכשול מרגיז,
אלא גם דוד בן־גוריון, שפסח על שני
הסעיפים, לעג לא פעם ללבון הצעיר •,
איש אמונם של וייצמן־שפרינצק״שרת״קפלו
מתנגדי המאבק המושבעים.
כיצד הפך לבון תוך עשר שנים את
התשובות. על שאלה זו שונות
עורו?
כשם ששונות הדעות על האיש עצמו.
שונאיו הרבים, הסבורים כ; הוא מקיאוולי
ציני חסר כל עקרונות׳ מאמינים כי הס תובב
עם הרוח׳ החליט לרכב על הסוס
האקטיביסטי מפני שקיווה לנצח בעזרתו
על מתחרהו העיקרי, שרת. ידידיו, המעטים
יותר, רואים את הגורם בהגיון הבריא
של אדם המודה בטעותו.
לפי דעה זו התנגד לבון למאבק מתיך
דאגתו העמוקה למפעל ההתישבות׳ ואמו נתו
כי המאבק עם הבריטים יהרוס את
המשקים. הוא לא האמין כי אפשר לגרש
את האנגלים מן הארץ, ראה במלחמה נגדם
משחק״פוקר מסוכן בשלום האומה.
״אפשר לומר כי הוא ראה את היחסים
בין הישוב והאנגלים כיחסים בין בעל
ואשד, שהסתכסכו,״ סיכם אחד מאוהדיו
המושבעים את עמדת לבון אז .״הזוג לא
יכול להיפרד בגלל הילדים. לכן היה צריך
למצוא דרך כל שהיא לחיות בצוותא. פינית
דגל בפשרה כזאת.״
אולם משנוכח לבון לדעת כי הריאליזם
שלו לא היה ריאלי, וכי האנגלים הסתלקו,
החליט שלא לחזור על השגיאה שנית.
הוא עבר לקו הקיצוני ההפוך, לועג עתה
בגלוי, מעל במת הכנסת, לפעולתו הדיפ לומטית
של שרת• .

המחנה האקטיביסטי משתרע מתנועת-
החרות, דרך סיעה קטנה בקרב ד,צ״כ, עד
למעוט המפ״מי, בהנהגת יצחק טבנקין,
יגאל אלון וישראל גלילי. יש לו אחיזת״
מה במפא׳׳י׳ בבטאונה הרשמי העלוב הדור.
הוא חוסה תחת צל המיתוס הבנ״גוריוני
ונשען על ראשי הנוער המאורגן בשרית
המדינה.

ילד״הפלא. שתי הדעות הנוגדות על
תכונותיו של לבון נובעות משתי תכונות
נוגדות באופיו. הוא ירש אותן מהוריו.

המעוט סבור כי משה שרת הוא אסון
למדינה. על אף ניגודים אישיים חריפים
במחנה מגוון וססגוני זה׳ הרי סיסמתו
המעשית היא, ביוני : 1954״אץ אלוה־ם
מלבד בי. ג׳י ,.ופנחס לבון הוא נביאו.״
עשרים במקווה משפחת האי רצ ״חזון.״

על תכנית המים האמריקאית.

אייו אברהם־יוסף, שמת לפני
שנה משבץ־הלב בשעה שהתרחץ
תל״אביבי, היה חכם יהודי, נצר
חסידים, הוריש לבנו את היסוד
יונלי, שח־הוך ים רגילים לקרוא לו
• ששמו וזית אז לוביאניקר.

אמו, הני״לאה־אלטה, שמתה בהיותו בן
,14 היתד, אשת עסקים מעשית, ניהלה
את עסקי המשפחה והורישה לבנה הגיון
חותך. הגיון קיצוני הכפוף לאמונה חסי דית
שאין מקורה בעולם ההגיון ׳י — זהו
עיקר אופיו של לבון, לפחות בעיני ידידיו.
תכונה אופיינתי בולטת אחרת הנה אף
היא פרי ילדותו. פנחס לבון הוא הצעיר
בין חמשה אחים ואחיות ,,ילד״הפלא המ פונק
של המשפחה משחר נעוריו. מכאן
בטחונו העצמי העצום, המגיע לממדים של
יהירות מרגיזה ביחסי״אדם ובהופעות פומ ביות,
תכונה שרכשה לו אויבים בלתי-
ספורים.
לידה יוצאת־דופן. כל דבר בפנחס
מרגע לידתו ממש, היה בלתי״רגיל ויוצא
דופן. מכיוון שנולד ביום הראשון של
חודש אב, לפני 50 שנה, חלה ברית״
המילה בעשרת הימים בהם אין יהודים
דתיים אוכלים בשר, לאות אבל על חורבן
בית״המקדש. אולם לפי המסורת מוהר
להפר כלל זה בשעת ברית״מילה — והופעת
האח הצעיר סיפקה למשפחה כולה סיבה
רצויה לשחוט סרה שלמה ולאכלה בתיאבון.
אנשים הנוטים להתעלם מהשפעתה העז
צומה של הדת היהודית על מדינת״ישראל
כיום׳ ימצאו בחייו של לבון את ההוכחה לא החותכת לטעותם. פנחס לבון אינו,
היה מימיו, דתי אדוק. אולם השקפת־עולמו
עוצבה לחלוטין בעיירת מולדתי
הגאליצאית, קוסיצ׳ינצה, ואחר־כך בלבוב.
שם התבגרה נפשו בדפוסים המסורתיים
המקובלים, כשם שעוצבה נפשו של דוד
על״ידי
בן־גוריון בחדר של ׳פלונסק :
השקפה שראתה ביהדות עם עולם, עם
נבחר אשר תהום פעורה בינו ובין כל
העמים ה״גויים.״
לבון ראה את הערבי הראשון בחייו
כשהיה בן .25 הוא הודה בגלוי־לב גמור,
לפני חודש, כי הוא מתנגד לכל השתלבות
ישראלית במרחב, מפני שתגרום ל״ערבי״
זציה״ — להתקרבות תרבותית שתשנה
את רוח העם היהודי. בחשבון האחרון
אין גישתם של בן־גוריון ולבון לבעיות
המדינה נובעת משיקולים פוליטיים צוננים,

* הבכור דלי; ,תנהל חברת השינון ההס תדרותית;
צבי, ותהל חברת שינון פר סית,
האחות שיינדל, הנשואה •באמריקה;
האחות חווה, אשתו של פקיד הסשביר״
המרכזי ולשעבר סנהן ת בן־שנון.

אלא מך הרגש התת״הכרתי, פרי חינוך
הילדות, שכל התקרבות בין היהודים לעמים
אחרים היא בגידה לאומית ,״התבוללות״,
הדרך ל״שמד״.
היתד, זאת השקפת״העולם שעזרה ליהו דים
להחזיק מעמד בג־טו. היא לא גולדה
במדינה ריבונית.
פרחח כ ן .15 ההתפעלות המשפחתית
מן הנער המבריק לא היתד, חסרת־יסוד.
פנחס הצעיר, שלמד אצל מורים פרסיים
ונסע רק פעם בשנה לעיר״המחוז טרנופול
כדי לעמוד בבחינות, הצטיין בתפיסה מז הירה,
מצא די זמן כדי לעסוק בפעולות
תנועת״הנוער השומר.
הוא הצטיין פחות בקבלת מרות. כש נכנס
ללימודים סדירים בגימנסיה הפולנית
לשם קבלת תעודת״בגרות, עבר על איסור
מפורש שבא למנוע את השימוש בכל לשון
אחרת מלבד שפת־המדינה. כשנתפס על־ידי
המורה לספרות פולנית משוחח באידיש
במסדרון, היה צפוי לו גירוש מידי. אולם
המורה חם על תלמידו המצטיין, שזכה
בתום השנה לתהילה מיוחדת, משנשלח
חיבורו על ספרות פולין למיניסטריון ה חינוך
כיצירת״מופת. כיום אין לבון מוציא
מפיו את הגה אחד בפולנית.
לפני כן קרה מקרה שעשה רושם עמוק
במשפחה, הטביע את חותמו על אופיו
של לבון לנצח. בשנת 1921 נערכו הבח רות
הראשונות לס״ס, הפרלמנט הפול! .
עקב החרמת הבחירות על־ידי ר,מעוט ה אוקראיני
הגדול, יכלו גם מפלגות יהודיית
קטנות לקוות לייצוג גדול בבית־הנבחרים,
ריכזו את כל מאמציהן במערכה. לעיר
קופיצ׳ינצה בא אחו התותחים הגדולים של
פועלי ציון שמאן ,־ הסיעה שדגלה בתורת
מארכס. אנשי, תפועל״הצעיד, הסיעה האנטי״
מארכסיסטית, לא ידעה את מי להעמיד
נגדו בויכוח בבית״הכנסת. מחוסר ברירה
בחרו בתלמ ד בן ד. 17״,
היה זה קרב של דויד וגוליח. אחרי
שהמנהיג הקשיש חצב אש ולהבות, קם
נגדו הנער, שנראה כפרחה בן ,15 סתר
לחלוטין את כל דבריו. הקהל פרץ בתרועת-
התלהבות, הוציא את הצע ר מבית־הכוכת
על כתפיו.

״מהגוני .-מאז מכור פנחס לבון ל אמנות
הפולמוס, כשם שמכור אדם לטבק
או לסמים משכרים. יתכן ואין אדם בזירה
הציבורית הישראלית המסוגל להתמודד עמו
בספורט זה, ולבון יודע זאת היטב. בכך

במדינה
צפונה סכנה גדולה: בלהט הפולמוס נוטה
לבון לשכוח את מטרת כל ויכוח תרבותי
— לשכנע את, הזולת. הוא יכול לפצוע
את יריבו פצע־־מוות נפשיים, לעורר״ :את
שנאתו הנצחית. על״ידי תנועת־יד של זל זול
או מבט ציני הוא יכול להקפיא את
יריבו.
לעתים קרובות מאד בחייו הפליט תחת
השפעת סם משכר זה דברים שהיו בחזקת
אסון בפי מנהיג לאומי. הדוגמה הקלאסיר :
לפני שנה׳ אחרי שאנשיו הואשמו בשביי־ת
רהיטים של פלאחים ערביים בשעת חיפוש
בכפרי המשולש הכריז, בציניות ארסית
כי הרהיטים ,,לא עשויים ממד,גוני״ —
באילו מותר לשבור את חפציו הדלים
של אדם מרוד מפני שאין ביכולתו לרכוש
חפצים יקרים יותר. פסוק מוזר זה בפיו
של איש ההתישבות־העובדת ויוצר תנועת־נוער
סוציאליסטית עורר רעש מסביב ל־הכינוי את ללבון רכש כדור־הארץ,
״מהגוני״.
משר של השנונה לשונו לעומת
שרת,
בעלת הפסוקים המדודים וד,מלו טשים׳
יוצרת לשונו של לבון חומצה
גפריתנית.
סכנה גדולה עוד יותר צפווה ללבון
מן העובדה שנצחון בפולמוס נראה בעינ ו,
לעתים׳ כנצחון של ממש. אחרי ש״דפק״
את ד,נרי ביירוד בנאום מבריק בכנסת,
יכול היה להידמות לו כי אכן ניצח את
השליט האמריקאי של המרחב — אף שהמציאות
לא השתנתה במאומה.
.״לשם מה ללמוד?״ .בגמר הלימודים
בגימנסיה החליט לבון להקדיש את כל מרצי
למפלגתו — הפועל הצעיר, תנועה זו, ש דגלה
בתורת א. ד .גורדון, האמינה בחיייש
העם היהודי על״ידי שיבה לאדמה והיי
עבודה, הניחה את היסוד לתנועה הקיבוצית,
בניגוד לפועלי־ציון שמאל׳ ובניגוד למנ היגי
אחדות־העבודה מסוגם של בדל כצנל״
סון ודויד בן־גוריון, שללה המפלגה מן
הרגע הראשון את מלחמת־ד,מעמדות ואת
האינטרנציונליזם. את תורות מארכס ובו־רוכוב.
היא היתה לאומנית, דגלה בשפה
העברית ובעבודה עברית. לבון החליט שאין
טעם לד,משיד בלימודיו.
״לשם מה צריך חבר״קבוצה להיות מלו מד?״
שאל את אחיו ואחיותיו הבכור־ם.
אולם מועצת־האחים החליטה אחרת: פנחס
חויב לבקר באוניברסיטה של לבוב, ללמוד
משפטים. לצורך זה השאירה לו המשפחה׳
בעלותה לארץ, סכום כסף הגון. החשבון :
פנחס הסטודנט יחיה מן הריבית, יחזיר
בתום הלימודים את הקרן למשפחתו בארץ,
שתקים בה בית.
כי של כרוזים. אולם משנעלמה ה משפחה,
קפץ לבון בשתי רגליו לתוך
הקלחת הפוליטית: יחד עם כמה חברים
יסד את גורדוניה, תנועת״הנוער של הפועל-
הצעיר• לצורך זר, הוציא את כל הכסף של
המשפחה, כמעט רעב, ישן על שולחן
בשני חדרי התנועה, כשערימת כרוזים
משמשת לחלוטין.

לראשו.

לימודיו

זנח

כשנודע הדבר למשפחה, שלחה את ה אחות
חווה, המבוגרת בשנתיים, מפנחס.
בקומ סארי משפחתי להשגיח על הסטונדט.
היא סחבה
האחות לא סבלה חכמות :
את מכנסיו ואת נעליו של האח כדי להב ריחו
להישאר בחדר וללמוד .״הוא עשה
לנו את המוות,״ נזכר אחיו, זליג .״הלימודים
שלו עלו לנו בדמי,ם׳ תרתי משמע.״
סוף הרביעי
.בטקסי
המופת

אולם טיפול האחות הנמרצת הצליד.
לבון סיים את ארבע שנות לימודיו. אמר
עליו הפרופסור קארו, מומחה בינלאומי
למשפטים שהיה מחנכו :״פנחס זה נושא
בכיסו את מטה המרשלים 1״ * גם. וא
לא תיאר לעצמו, מן הסתם, עד כמה הת קרב
הניחוש להגשמה: לבון אמנם לא
׳הפך. מרשל, אך כשר״בטחון הוא ממונה
על המרשלים.
מתקופת הלימודים שרדה בפנחס אהבה
עזה לאחותו. גם כיום הוא סר לעת־ם
קרובות לביתה בחולון׳ מת־עץ עמה בכל
ובר חשוב.
מעשהשחול. בשנת 1929 הגיע לבון
סוף־סוף ארצה עם הקבוצה הראשונה של
גורדוניה, עבד בעבודה שכירה בחדרה עד
שהצטרף, כעבור שנתיים׳ לקבוצת חולדה.
אולם לא ניתן לו זמן רב להקדיש לעבודת
הכפיים: יותר. ויותר שקע בפעילות למען
גורדוניה וחבריו־,קבוצות. גם כיום הוא
עוד שייך רשמית לקבוצה, מבקר בה לעתים
כשבתות ובחגים.
בסוף שנות השלושים שלחה• אותו ה מפלגה
להשתלם בבית״הספר הגבוה לכל כלה
בלונדון. שם הופתע על״ידי״ מלחמת־העולם,
נאלץ לחזור ארצה בדרך הארוכה
מסביב לכף התקווה הטובה. נסיעה זו נתנה
לו את ההזדמנות למעשה אופייני נוסף
של הפרת משמעת: כשביקר בחברת ידידים
לבנים וכושים במסעדה דרום־יאפריקאית
מפורסמת, נדרשו השחורים י לצאת. לבון
סירב, הניע את דובריו לשכור את האולם
כולו לאותו ערב, לגרש את כל שאר
האורחים.
זו עלה כוכבו בהסתדרות. בתקופה השפעתו גברה והלכה במרוצת השנים,
על אף פולמוסו החריף עם בן־גוריון, עד
שחדר לשורה השניה של מנהיגי מפא״י
ערב מלחמת״ו־,עצמאות. בניגוד לשרת לא
התנגד ברגע האחרון להקמת המדינה. כש פרצה
שביתת הנשק, הסך למזכיר ההס תדרות
(״הטוב ביותר שהיה עד אז ומאז״),
מוכן לקפוץ לשורה הראשונה׳.
א הכה פשוייץ. לפני כן קרה משהו
ששינה את אורח חייו. ל בון הגרוש **,
* רמז לאימרור מפורסמת של נפוליאוך,
שהכריז כי בצבאו יכול כל חייל לעלות
בדרגה אם יצטיין, נושא בילקוטו מנוה
של מרשל״ם.

אות קין

אחרי

תקופה קצרה

נשואין.

.סוף הגיע הרגע הגדול. הצ׳יזבאטחישקאמדטרון החליט להציג את הנרי
(מאת ש. ויליאס) .צ׳ימכי; מנהל התיאטרון וכוכב הבמאים שלו רץ מהר
ספוישל אל מוסקה שפיץ, המתרגם, שזכת בשעתו לפרס חיים חפר על תרגום
ליצירת המופת עלי בבא הולך העירה,

״מוסקה״ ,אמר צ״מבי, איפה אתה אוחז?
״גמרתי את הוד, במערומיה, ועכשיו אני באמצע ראשומון, רק שזה הולך בקושי,
מפני שאני מתרגם את זה מיאפאנית.״
״עזוב את ראשומון,״ אמר צ׳^מבי ,״אנחנו מוכרחים לתרגם אחת שתים, תון
שלושה ימים, את הנרי הרביעי, מפני שחל שינוי בתכנית ו״
״טוב״ ,אמר מוטקה שפיץ ,״אז ניגש מיד לעבודה. הבאת את האוריגינל בגרמנית?״
,,הבאתי ועול איך הבאתי״ ,אמר צ׳ימבי ,״מזל שאני עוד זוכר קצי.ת גרמנית !״
והס שניהם ישבו לעבוד. צ׳יימבי היה מקריא את האוריגינל הגרמני של ש. ויליאם,
ומסיבת־ את זה באידיש למוטקה שפיץ, מפני שהוא לא יודע גרמנית. ומוטקח שפיץ
היה מתרגם מאידיש לעברית.
בצהרים גמרו כמעט את כל המחזה, מפני שהעיקר זה הזריזות, והלכו לשתות קפה.
בערב גמרו את הכל, והוסיפו ליטוש אחרון.
ההצגה היתה מפוארת. כל המבקרים גמרו אומר שהצ׳יזבאטחישקאמרטרון עלה
על דרך המלך, ושיבחו במיוחד את התרגום, שהוא פסיפס אמנותי מעשה חושב
המוסיף לנו כבוד ויקר.
לאור ההצלחה עומדים להקים בקרוב תיאטרון נסיוני, שם יוכלו מתרגמים צעירים
fjכמו טשרניחובסקיי ואלתרמן לנסות גס הם את כוחם. כה לחי 1

^*ייייייייייייייייייייייייי
בן ה״ ,44 הכיר בשוייץ את לוסי אלשטיין,
צע־רה ליטאית בת 26 שעברה את כל
מדוד־ מחנות״הד,ש»דד״ הופצצה על״ידי
הגרמנים כשהפליגה לשבדיה, נכוותה קשה.
הוא התאהב בה מיד, חיזר אחריה במרץ,
הביאה ארצה, נשא אותה לאשר, בבית
אחותו, חווה, בעצם ימי המלחמה.

איימו על לבון במרי אזרחי, בהפגנות
נכים ובפלישה למוסדות הממשלה — מדד
שהיה יכול לשבור את מעמדו של כל שר
ב־שראל.
כשסופר על כל הענין לבי. ג׳י. בשדה״
בוקר, קבר את ראשו בידיו, הפליט מיואש :
״הוא לא מבין ...הוא לא מביו״״,

עם אשתו החדשה גר בדירה קטנה, בבית
ישן ומוזנח ליד הירקון, כשקיבל מידי
בן־גוריון את מנויו כשריד,חקלאות. הוא
היסס־ לקבלו, מתוך נימוק שאין לו כל
מושג בשטח זה, אך נכנע ללחץ המפלגה.
עד היום. סבורים ידידיו כי היתה זאת
מזימה זדונית מצד בן־גוריון ״לדפוק״
את הפולמוסן החריף, שהרגיז אותו לעתים
בה קרובות. דבר אחד בטוח: לבון נכשל
בתפקיד זה כשלון חרוץ.

התנאי הגדול. אולם לבון הוא בעל
כוח רצון, והוא יודע את מטרתו: המקום
הראשון. כשישב השבוע בדירתו הממשל תית
בת ארבעה החדרים ברחוב השופטים,
תל״אביב׳ בחדר״עבודה המרוהט בטעם טוב
ושקט, נדן מאות ספרים פוליטיים והיס טוריים
בעברית, אנגלית, גרמנית׳ אידיש
ופולנית * ,היתד, דרכו ברורה לפניו י׳ח״
לוטין: מאבק בשרת׳ המבוגר ממנו בעשר
שנים, ליכוד המחנה ה״אקטיביסטי״.

עמדת המפתח. הלקח לא בוזבז.
לבון החליט שלא להיכשל שנית, לא להי תקע
שוב במבוי סתום. כשהריח את הס תלקותו
הקרובה של בן־גוף יון, מיהר
ל טול לידיו את תיק הבטחון, שהוא ביש ראל
עמדת־מפתח בעלת השפעה עצומה.
בי. ג׳י. מסר*לו־ את התיק ב ר צון: אף
שלא היתד, לו חיבה, מיוחדת לאיש, ידע
שי)ד,פוך מיד לאבן״נגף, בדרכו של משה
שרת. מלבד זאת ידע כי השקפתו הפוליטית
של לבון התקרבה, עתה, להשקפתו שלו.

היה זה גם ברור לכל שאר מנהיגי
מפא״־ .רבים מהם קבעו את מקומם מא חורי
שרת — ביניהם דוב יוסף, גוללה
מאירסון, זלמן ארן. אחדים שמרו על
ניטראליות זהירה, כמו מרדכי נמיר לוי
אשכול. אולם הכוחות האמיתיים הפועלים
בארץ אינם תמיד גלויים לעין. כמה מהם.
המשפיעים מתחת לפני השטח ושהם למר אית
עין בלתי״פוליטיים, פועלים לטובת
לבון.

לבון ניגש לעבודתו במרץ. עוד בימי
היותו ממלא״מקום שריד,בטחון בלבד, עבר
בשקידה ממחנה למחנה, סייר ביחידות,
הכיר מפקדים. הוא עשה את כל אשר
ביכולתו כדי לתת לקצונה את ההרגשה גישתו שהוא ישמש לה אבא בממשלה.
האקטיביסטית הקיצונית עזרה לו אף היא
בדרך זו.
אולם קשה לאיש כמו לבון לרכוש
ידידים אמיתיים. חסדה לו האהדה האנושית
הטבע־ת לזולת, המסגלת את המנהיג להבין
את נפש רעהו. על אף היותו איש משפחה
מסור, השולח פרחים לקרוביו בכל הז דמנות,
לא הצליח מעולם לגבש מסביבי
חוג אוהדים אמיתי, המסורים לו בלב
ונפש.
סרד חנפים. לא מכבר נתן דוגמה
בניגוד לרצון לבון החליטה
אופיינית :
הממשלה לתת לפרטיזנים נכים את אותן
ר,זכו ות כמו לנכי מלחמת־ו־,עצמאות. כש״
צורף הטיפול בנכים אלה למחלקת השיקום
במשרד ד,בטחון, הגיב לבון בצורה חותכה
ואופיינית: הוא הודיע שיעביר את הטיפול
בכל הנכים, כולל נכי מלחמת העצמאות׳
למשרד העבודה.
תוך כדי להט הפולמוס שכח דבר אהד :
הרגשות הטבעיים של נכי המלחמה. טיפול
מצד משרדיו־,בטחון היה הבעה של תודת־למשרדיו־,עבודה
נראה,
האומה. העברתו
בעיניהם׳ כהפיכתם למקרים סוציאליים. הם

תקוותיו של לבון אינן תלויות בתה ליכים
ארוכי־טווח, בבניו סבלני של סיעות,
תקוותו האמיתית
מפלגתית. באינטריגה כרוכה בהתפתחות פתאומית, מפתיעה, ש תזעזע
לפתע את המבנה הפוליטי, תעורר
את ההמונים ותיצור דרישה המונית אדירה
לפעולה אקטיביסטית. במקרה זה, מקווה
לבון, יציף הגל את יריביו, ישא אותו
אל המטרה.
בתנאי אחד: שברגע זה לא יחזור דוד
בן־גוריון משדה״בוקר ויטול שום את
רסן השלטון לידיו.
המשק המסגרת הקבועה
שורות צפופות של מכוניות פאר, שה קיפו
את בנין הבימה בצהרי יום ביש־ו
בתוככי
על המאורע החשוב, המתרחש
הבית: ה• סיפה הכללית השנתית של הת אחדות
בעלי תעשייה שלא חרגה ממסגרתה
הקבועה.

הבמה

הופיעו

האמנים

הקבועים :

י אולם חובבותו העיקרית היא קריאת
ספרי בלשים אנגליינז. המנהיגים רביס
אחרים, אין לבון יבול להירדם בלילו.
מבלי לקרוא, קורא לעתים קרובות עז־מאוחר
בלילה, למורת רוח אשתו, המק דישה
כיום את עיקר /.מרצה לפעולות
הועד למען החייל, אספה בין תיירים כסף
רב להקמת חדרי אוכל ותרבות לחיילים

אריה (״הזקן״) שנקר בא, כרגיל׳ באיחור
של שלושת רבעי שעה בלוויה מזכייו
הממושקף והנאמן אברהם קריסטל. ליד
שולחן הנש אות ישבו ששה שרי ממשלה
וכשלושה תריסרים מנהלי מוסדות פיננסיים
וכלכליים חשובים ומאחוריהם כמאה אור .
חים
מוזמנים.
התעשיינים, שלא גילו עניין מיוחד באסיפה,
נאלצו לשמוע את קריאתו המ שעממת
של ״הזקן״ מתוך עשרות פיסות
נייר, כתובות בכתיב קליגרפי מנוקד, משך
שעה וחצי. החשובים ביניהם יכלו לקרוא
את הנאום מעל תשעה דפי סטנסיל. הנאום
לא הכיל שום הפתעה או חידוש .״התע שיינים
זקוק־ם לאשראי״ ו״העבודה יקרה
מדי״ היו הנימות שעברו כחוט השני בנאום
הארוך, גילו שאחר הסרת הקיצוב וה ם
קוח שוב אין לתעשיינים על מה לר־ב
ביניהם לבין עצמם.

משפט
m is ׳Dשדא

אשה גבוהה ואצילה, שבפניה עוד נראו
סימני יופי מבעד לצעיף הזמן והטרגדיה
חיכתה לתורה במשרד המסחר והתעשייה.
ירושלים. גבר ממושקף בעל שערות שדו רות
וישרות, עבר לידה, עצר תחתיו, הביט
בה רגע ושב אליה להציג עצמו.
היתד, זאת ראתה סנש
מנומס, נחפז
רוצה כאן?
הוא יסדר את

הפעם הראשונה שקטרינה היה הוא
קסטנר. את מעט ונבוך מעט. מה היא
,מייד.
לתעודות י
מחכה
זה ללא כל עיכוב.

קטרינה סנש דחתה את ההצעה
במקום זה שאלה אותו :״מדוע
לי אז י מדוע לא עזרת להציל
חנה מהתליינים הנאציים? האם
מסוכן מדי בשבילך?״

קודם לכן הביע השופט, בנימין הלוי,
את תמיהתו על־ כך שדו״חו הסודי של
שרת מצא את דרכו למעריב. השופט הצ ע
לפרקליט המדינה לנקוט בצעדים המתאימים.
חיים כהן הרכין ראשו, כמקבל את העצה.
דת איו מסוד ש
תלמידי השמיניות סבורים מאז כי אחד
הקשים בספרי התנ״ך, אותם הם צריכים
לדעת היטב כדי לעמד בבחינות הבגרות,
הוא ספר איוב. כדי להבין את פסוקיו
המסובכים הם נעזרים בד,סברותיהם של
חצי תריסר מפרשים.
לפני חודש נוסף למבחר פירושי איוב
ספרו של נשיא האקדמיה ללשון העבריה,
פרופיסור נפתלי טור״סיני, ספר איוב עם
פירוש חזש, אותו הכין לדפוס משך 40
שנות מחקר.
בטרם הספיקו התלמידים לחוות את דעתם
על החידושים הרבים בפירוש החדש, ננעצו
עינ-ם לא״אוהדות בספר׳ שהוצג בחלון
הראוה של הוצאת יבנה, תל״אביב. העיניים
הציצו בודאי גם לתוך הספר, נפגעו מחי דושיו
של טור״סיני *.

מרדכי חזן * שחנות העופות שלו גובלת
עם ביתיר,שחיטה ראה את איטיות קצב
העבודה, פנה לאגודת השוחטים, דרש
שוחטים נוספים. חזן לא נענה, הביא
לחנותו את ניסי׳ם ערב ,74 ,שוחט בעל
וותק של 56 שנים, הפקיד בידיו את חיי
עופותיו.
״שוחט שלם״ .בהגיעו ארצה לפני 14
שנה מבולגריה נבחן ערב אצל הרב הראשי
הספרדי בן־ציון חי עוזיאל, ענה כיאות
על מספר השאלות שנשאל, תיקן את החלף
שנפגם על״ידי הרב עוזיאל, לשביעת רצונו
של הרב. ערב קיבל תעודת שוחט שלם,
המרחיבה את להב חלפו גם לבהמות, לא
רק לעופות.
האישור לא סייע לערב להמם לאגודת
קשה כהשגת
השוחטים שהכניסה אליה
כרטיס מנוי לתזמורת הפילהרמונית. רק
כשמישהו עובר לעולם הבא אפשר לתפוס
את מקומו, וגם אז בקושי רב. כי הכמות
הכללית של העופות הנשחטים בתל־אביב
צריכה לספק מחייה מכובדת לחברי אגודת
השוחטים.
הרבנות שנוכחה לדעת כי חזן מעסיק
את •ערב גם לאחר חג הפסח׳ פרסמה
כרוז על כתלי בתייר,כנסיות ובתי״ממבר
לעופות, הודיעה שעופותיו של חזן, הנש הם
טריפה ופיגול.
חטים על״ידי ערב,

תחרות הבר׳ של ״העוד הנה״

האדיבה.
לא עזרת
את בתי
זה היה

״לא, אל תאמרי זאת.
חשובה מאד ויקרה ׳מאד.״

צעיף הזמן התעבה במקצת, אך היא
היתד, זקופה ועצורה ואצ לה כתמיד׳ כ באותו
יום בו הובאה לפתע חנה לפניה
במשרד חיל המודיעין ההונגרי .״כאם —
כבתה״ ,עבר הרחש באולם בית״המשפט.
.מעדים לא סופר סיפורה של חנה סוש
בלשון חייה וססגונית כפי שסופר הפעם
באולם ביתיר,משפט הדומם ביראת כביד.
רבים באולם זכרו כיצד חלפה׳ לפני חוד שיים,
אגדת הגיבורים של יואל פלגי
עם הרוח הגדולה. הם ידעו כי סיפורה
יישאר לעד: אין רוח
סנש
של חנה
גדולה מספיק להשיב אותו ממקומה.
קטרינה סנש סיפרה כיצד התדפקה על
דלתו של קסטנר משך שבועות, מבקשת
את עזרתו. מעולם לא זכתה לראיון! הוב טחה
על״ידי פקידיו כי׳הכל בסדר.
עם תום סיפורה של האם קם חיים כהן׳
הוד ע בשקט :״אין שאלות.״
מבחינה מוסרית היה זה יומה הגדול של
ההגנה.
שתי מכות. ביום הקודם החל הס ניגור,
שמואל תמיר, בהבאת עדיו. הרא שון
בהם היה הנאשם עצמו ,׳מלכיאל גר־נ״,
וולד, שניצל את ההזדמנות להשיב לי׳
פרקליט המדינה (שתבע אותו למשפט) מנה
אחת אפיים. אמר גרינוולד בהצהרתו בת
40 הרגעים פרקליט המדינה קרא לי
קרה ש״.
אם כך, כיצד זה
פסיכופט.
פסיכופט ולא פרקליט מדינה לקח על עצמו
לגלות את האמת על השואה באירופה

לא היתד, זאת המכה ה-חידה אותה ספי׳
החל הסיבוב השני: עוד מאז חיים כהן

העולם הזה 869
מנגנון התשלו ם האחרון
יצחק פיינגולד כמעט והתפקע מרוב כעס.
זו הפעם השנייה שהדוח־ שלשל מתחת ל דלת
דירתו בגבעתיים את ההתראה לאביו
לבוא ולשלם את מס ההכנסה המגיע מ מנו.
הדבר לא היד, מרגיז כל כך לולא
התייתם פיינגולד הצעיר ( )27 מאביו לפני
חודשים מספר בלבד.
באין ברירה שלח פיינגולד את תעודת
המוות של אביו, צרף מכתב הסברה לאגף
מם ההכנסה. דבר לא עזר. הופיעה ההת ראה
השלישית. פיינגולד התיישב ליד שול חנו, ביקש את גובה מם ההכנסה לרוא
ולקבל את הכסף.
כעבור יומיים בא הפקיד, קיווה לתשלים
ביקשו פיינגולד
במזומנים. במקום זה
באדיבות רבה, להילוות אליו, הרכיבו על
אופנועו, הסיעו אל ביתיר,קברות בנחלת״
יצחק. פיינגולד הוביל את הגובה לקבר
אביו, הציע לו את צורת הגבייה הבטוחה
ב ותר במקרה זה :״הכנס לשם וגבה את
המס !״

הויכוח המקרי ליד שולחן המדרכה בבית ר,קפה
התל״אביב בן־יהודח. התלהט. אחד
מהמסובים כבר הציע כסף כדי שכמה
מחבריו יבלמו את פיותיהם.

״אם כן, למה לא סיפרת לנשיא ההסתדרות
הציונית, קומוי, כי חנה בהונגריה, ו»*״
מאסר » ״

״אין שאלות.״ השבוע, כעבור שנתיים
נספות׳ הופיעה קטרינה סנש על דוכן העדים
של בית״משפט המחוזי בירושלים כעד הגנה
במשפט גרינוולד —קסטנר (העולם הזה ,845
ואילך).

הבעיה העיקרית עתה היא חמשת חס״
עשנים־למרות־הכל. הוצאתם מן הגרעין
לא הרחיקה אותם ממנו, תודות למסגרת
הצבאית של מחלקת נח״ל, המאחדת עדיץ
את המעשנים עם הלא־מעשנים.

מ־ א אר שהוא אי ל ם?

לנו

• הפקיד הביא את התעודה המבוקשת.
קטרינה סנש אמרה שלום, הסתובבה על
עקביה ויצאה שותקת מן המשרד. קסטנר
נשאר עומד תחתיו.

הכנס הכל״גרעיני לא הסתפק בהחלטות,
הודיע גם על צעדים נגד הממרים. חמישה
הוצאו מן הגרעין, שלושה חזרו מדרך
הטבק ושניים אחרים הושארו בתנאי שייגמלו
מהרגלם הרע.

דרכי אדם

.״לא. כל עבודתי היתה מסוכנת.״
״האם היא לא היתד, חשובה מספיק
בשבילך?״׳
היא היתד,

מרכז בתל״אביב. הצעקות והנאומים על
נושא העישון נמשכו מחצית יום, הסתכמו
באיסור מחדש של העישון.

השבוע נערכה ההגרלה כין ! 012 הפותרים נכונה (יאה תמונות) ,אחרי
שרואה-החשכון שלום פרושנכקי עכר על כל !893 התשובות שנתקבלו,
פסל את הפתרונות הכלתי-נכונים. כפרם הראשון -נפיעה הדוד ושוב
לאירופה -זכה הקורא שאול לדני, רחוב מכפר 2לוד הרשימה המלאה
כגליון הכא של ״העולם הזה״.
של 99 הזוכים הנותרים תפורסם

התוצאה לא אחרד, לבוא. במכתב. קצר,
כתוב באותיות מרובעות ובמלים שאינן
וקוקות לפירושים הוזהר בעל הוצאת יבנה,
יהושע אורנשטיין אם לא תוציא מחלון
הראווה שלך את הספר של המנוול טורי
סיני נפוצץ את החלון שלך.״ סבלנותם
של המאיימים היתד, קצרה :״נחכה עד
ערב שבת.״
אורנשטיין היה מוכן לחכות גם הוא.
אליו הצטרפו כנראה גם ״גדולי התירה
ונטורי קרתא״ שחתמו על המכתב• הס
שינו את דעתם, לא ניסו להוציא את איומם
אל הפועל.

כלד חד ש
כבכל חג שמח כן גם בחג הפסח שימשו
העופות מאכל תאווה לחוגגים. הדרך ש עברו
עד אשרי הגיעו לצלחות המרק העמו קות
היתה דרך יסורים, לפחות לעופות
שעברו את בית השחיזה בהשגחת הרבנות
הראשית בשוק הרצל, תל״אביב.
כי בבית השחיטה עבדו שני שוחטים
בלבד׳ עמלו קשות בתלישת נוצות הגרגרת
והעברת החלף תמורת 130 פרוטות לראש,
נאלצו להאריך את הציפיה למוות לבני
העוף המחכים לחלף.

* את השטן, המופיע שבע פעמים בפרק
א׳ של איוב קורא טור״סיני בשי״ן ימנית,
מלשון משוט בארץ. לפי טור־מיני היה
השטן מרגל ששוטט ׳ בארץ, מסר לאל דו״ח
ינל הדברים הרעים הקורים בה.

העובדה כ־ ערב הוא שוחט שלם ומאושר
לא הספיקה; .הרבנות קבעך, כלל חדש.
המסיג גבול רעיו השוחטים בלי רשותה
הופך אוטומטית לפסול.

נוער
דדך הט 3ק
לפני שנה הורכב מחברי קיני שומר
הצע ר גרעין בשם גדיש. אנשי גדיש הת גייסו
יחדיו לצבא, עברו לנח״ל׳ התחייבו
להשלים או להקים, כתום שרותם הצבאי,
קיבוץ.
׳לפני שהתגייסו עברו חברי הגרעין סמי נריון
רעיוני בגבעת״חביבה ובסער למדו
להכיר• אחד את השני. היכרות זאת כבר
גילתה סימני פילוג ראשונים. מספר נערים
התעלמו מהסיסמה השומר אינו מעשן
החלו להעלות המרות עשן.
אם חשבו אנשי מזכירות השומר הצעיר
כ־ בצבא תקויים הסיסמה, טעו. המעשנים עישנו שלא רצו להרגיז את חבריהם,
בסתר, התעלמו מהודעת הגרעין כי הוא
עצמו יחליט על המועד בו יהיה העישון
מותר..הם גם לא קיימו את דרישת הגרעין
למכור את תלושי הסיגריות, למסור אה
תמורתם לקופתו.
ר ח הטבק השרוף הגיע לאפים הנכונים
ואחרי שכמה מעשנים התחילו לעשן אפילו
בפומבי הוחלט על ויכוח כל־גרעיני בקן
•אבי סגן אלייעזר חזן, הטייס שניספה
בתאונת מטוסו( ,העולם הזה .)845

איסור אחר לשומרי חל על השתיה.

לא היה צורך בכך: באותו רגע הופיע
ליד השולחן אדם שתקן למדי. לבוש בגדים
מרופטים, הושיט את ידו הימנית שהכילה
כמה פרוטות, גילה גם את ידו השמאלית
שאחזה בחזקה בגליון נייר עליו צוירו
כפות ידים במצב־ם שונים. פיו חסר ה הום...
שיניים
התכווץ פנימה, הפליט :

״מסכן ד הגיב אחד המסובים .״אילם,״
הסביר שני ,״הסימונים בנייר הם האל״ף־
בי״ת התנועתית בעזרתה אפשר לשוחח
עמו.״ שלישי, זמר שלפני שעה קלה לא
היה רחוק מפשיטת״יד בעצמו, אך התם
בינתיים חוזר,־הופעות, הפתיע את האילם,
שילשל לידיו חצי לירה, החל מנסה לשוחח
עמו בתנועות ידים. התאמצותו היתד, מיו תרת.
הוא קיבל תשובה חלושה׳ אך ברורה ,
״תודה רבה !״
המסובים נדהמו, חשבו כי לעיניהם ד ת׳
רחש נם רפואי. כשנרגעו גילו כי האילם
לא היה שונה מהעיורים מרכיבי המש קפיים
והנכים מקפלי האברים. עוד מאה
פרוטות והוא גילה כי שמו אליהו אבו״
ציצין. מאה פרופות נוספות — והוא רווק.
שמ-־עת קורות חייו הבטיחה פשיטת
רגל למסובים. הם החליטו לגייס משקיעי
הון עד ליום המחרת. אבו״ציצין הצטער
מאד. למחרת היה יום הש שי וביום זה
הוא לא עובד. הוא מדבר.
עיתונות הסעיף הלא־נכון
למסע גילוי״עריות״השח־תות הבינמפלג״
תי הצטרף גם בן טיפוחיו של הדור, כרמל
החיפאי שסיסמתו היא לשקף את חיפה מרציף
הנמל עד רכסי הר הכרמל.
לפני חודש השקיף כרמל. מעבר ל הנמל,
הודיע בעמודו הראשון : רציף 8000ל״י נעלמו מקופת מועצת קריית
מוצקין.
לא היה יכול להיות ספק על הרבב ה מועצה.
במיעוט — ארבע אנשי מפא״י. ב רוב
— קואליציית חירות׳ דתיים וצ״כ ש בראשה
איש צ״כ אריה גרושקביץ.
גרושקביץ זעף קשות,

הזמין את נציג

ומוסר והשבד:ידבני־נוער, בי שולטת בבד אהבה: בפיל. בלביא וברכוש

אגדה מופלאה נספרה, סיפור בה נוגה ועצוב,
על יצור-שעווה כליל־היופי, ועל עלם־החן האהוב.
היא עמדה בחלון והביטה, אל העלם שלחה.המבט
היא עמדה כחלון ללא־נוע, אך לב־גבם נפעם ונצבט.

באותה גאלאתיאה בת־קדם לתחינת פיגמליון האוהב,
יצאה מתצוגת הפירסומת, והלכה אחרי צו הלב.
לידי הזבן, איש-הסחר, זרקה את שמלות הפאר -
היא נטשה את מקום מגוריה, את אורות החלון הזוהר.

אף הנה הוא עומד: מה נאה! הוא כעתון מעיין בצנעה את ראשו הוא הניע לפתע, בי בחץ המבט בו חדר.
E :אהבה גס שריון היא חודרת -קל וחומר תבקיע כשר.
נערות בה רבות עלי שער -ולבה מתכווץ מקנאה.
.אהובי!״ נכספה היא לקרוא לו׳ אף אוי, מה גדל באכה ^ :בהלה מוזרה אחזתו, ההחל בהקיץ לחלום?
לא ידע בי יובל לב ורגש כחזה של כובה גם לפעום.
קפואות ללא־ניד שפתותיה, חתומות בחותם שעווה.

כלי תור הוא קפץ אל הדלת, עלה וישב במכונית,
לנהג התחנן :״נא, מהרה ! רודפת אחרי אלמונית ! ״
הנהג המנוע התניע :״לדרך!״ -אבוי, מאוחר! -
(אהבה כנפים תצמיח) היא היתה כמכונית מבכר.

הוא נם ועיניו מלאות פ
הוא הגיח מדרך־ אל דר!
זעה מבצבצת על מצח,
אך היא אחריו עוד צוע:

^ היאוש בו בער בכר במו

המסע אל קיצו כאן הגיע, הם ירדו, זה כצד זו׳
-I״מחלון החנות היא הופי
להמשיך כמנוסה וברדף, לתרועות ההמון העולזות• .
Iהוא ציווה לפניו לשים *
אוטובוסים שרצו שם כאלף, הפיצו ריחות של בנזיןI .
אך מה לבובה ולאלה? לא תיטה היא לשמאל וימין J L J L .היא עמדה בחלון והביט

-ובלבה של בובת שעירה.

^ לעולם הצונן היא! הגיחה, בעירום ובחוסר מאום.
ל י איה האהוב בן־החמד, היבן מקומו ביקום ז
^ המולה ממלאת את הדרך, אנשים בה זורמים ברבבה.
אף אחד ויחיד בחיר־הנפש, ואחת היא כלב אהבה.

י, בעכבר הנתון כמיצר,
ופנה מביבר אל ביכר.
ת פניו בזוועה הוא מליט -
jולצחוק הכסילים לא תביט.

שוטר הזדמן לו לפתע ואליו הוא פנה בנואל :
׳׳.אדוני, איש החוק ! נא הצילה ! אחרי היא רודפת בצל!
כעיני ההמון שבקרת בגללה בבר הייתי לצחוק ! ״
.מצטער,״ הוא ענה . :טרם נאסרה אהבה כידי חוק!«

לכסוף במרירות מיואשת, בפינה עזובה מאדם,

צע, עוד מעט -וגופו יתמוטט.
ד, אל ״חלון מסעדה אמלט Iהוא פרש את בפיו ככלי-ישע ואמר כקולו הנבלם:
.נא שמעיני, אם יש לד אוזניים. לשווא תרדפיני לעד !

נד אף אוכלו עמד בגרון -
במו צוו גורל קדמון M רגלי עייפות. הן תמטדנה. אד לבי חטקשז -לא ימשד!״

ושוב היא אחריו מהלכת, גופה מרטט מצינה,
פניה קפואות ללא הגה, אד בפיה פרושות בתחינה.
והוא -הוא צועד ללא הרף, נאנח במרירות :״הוי, ראשי!
אם דרך אחרת איננה, הערמה, תציל את נפשי!״

^ היא הכינה. ליבה,
^ ^ בשדרה, לאור שמש
^ התרחק במהירות העלם
היא -תשוב שבודת-לב

במדינה
מבקר המדינה, הראה לו את הידיעה ה מאשימה.
המבקר עיין בידיעה׳ התרשם
מאד. מרמת ידיעותיהם של מפרסמי הידיעה.
ד,ם טענו כי 8000 הל״י שנגבו במס
בניינים אינם מופיעים בסעיף ״הוצאות״.
הם שכחו שהפריט מסים מופיע׳ כרגיל.
בסעיף ״הכנסות״.
המבקר לא סבר כי יש מקום לפתוח
בחקירה וגרושקביץ ומועצתו החליטו לה גיש
משפט הוצאת דיבה נגד׳ כימ.5

מי הוא גאון הדודל
לאגודת ישראל העולמית שלושה צירים ב כנסת
(אחד מהם! הרב שלמה לורנץ)׳ ועתון
יומי אחד. עתון האגודה, המודיע, מופיע זה
ארבע שנים בירושלים, מצטיין בעיקר ב כסוי
מלא של פעילות עסקני האגודה במוס דות
הממשלה והצבור.
ככל עתון יומי המכבד את עצמו מוציא.
המודיע בכל יום ששי מוסן דלשבת מגוון ל מדי׳
הכולל זכרונות אדמו״רים ובקורת ספ רות
תורנית ומדור רב־ענין אחד. במסגרת
שאל כאוות נפשך מפנים קוראי המודיע את
שאלותיהם למערכת׳ זוכים לתשובות ענייניות
ומעניינות.

למדו
אנגלית בבית הספר

צרפתית

בד יהודה 74 תל־אביב.
קדימה
המעולה לשפות
בקבוצות קטנות בהדרכת מורים מדופלמים.

קיימים קורסים

למתחילים, למתקדמים ולמתלמדיס
בכל שעות הבקר והערב.

הו רי ם Iלתלמידי כתות ד, ה ,ו, ז ,ח של בתי ספר יסודיים אנו מקיימים
קורסים מיוחדים לאנגלית בשעות 3—4 4—5אחה״צ״
פרטים והרשמה 9— 12 לפנה״צ 4— 9בערב (פרט ליום ששי).

הוצאת

»ו 1רכת

ו £חז וי *ו5E E B 1.
או, נין יורק וכד השאר
מגי שו ת את הספר

מאת י. ד .ס אריגגר

על ספר זד׳ כותב גיבורו׳ הולדן קולפילד;
״אם אתם רוצים לדעת את האמת, בכלל לא מתחשק לי לכתוב כאן את
התוכן של כל הספר המחורבן שכתבתי. ראשית כל, כתבתי כבר את כל מה
שיש לי לספר, ולמה לי לחזור — שנית כל /אני שונא פרצופים כאלה שחטים
על הכסף הארור שלהם וקוראים רק את התמצית ואחר כך משוויצים לפני
החתיכות שלהם שקראו את כל הספר. הם הורסים אותי. ברנשים מזויפים כאלה.
אבל מכיוון שאני יודע שיש אנשים שהם נורא עסוקים תמיד והם מוכרחים לדעת
אם ספר הוא מעניין, עוד לפני שהם לוקחים אותו ליד, אפילו׳ אז אני מוכן
בכל זאת לספר בקיצור מה מתרחש פה —
בית הספר הנבזי וכל החברה שם נמאסו לי כמו צנון, אז התנדפתי משם
(חוץ מזה גם העיפי אותי) .ומפני שלא רציתי לעצבן את ההורים שלי, שהם.
אנשים רגישים מאוד, שוטטתי לי שלושה ימים בניו־יורק. בעצם חיפשתי פרצוף
אנושי הגון אחד, לפחות. רציתי לפגוש את אחותי החביבה אי אוץ הנערה הזאת
שהייתי מסתובב אתה׳ אבל לא הלך לי. תמיד נתקלתי רק בפרצופים מזויפים
כאלה: נהגים מטורפים, סוטים מיניים׳ חתיכות מכל הסוגים, סרסורים, בתי
קולנוע שורצים פרצופים שצוחקים כמו צבועים על דברים שבכלל לא מצחיקים,
ובארים מטורזנים מלאים כמו קופסת סרדינים. בקיצור, היו לי כל כך הרבה
חוויות שהתעייפתי ורציתי לנוח בבית של המורה הזה שלי, אבל תנחשו מה
קרה — גם הוא שם עלי ידיים. זה יותר מדי נורא...
אתם בודאי תתפקעו מצחוק כשתקראו את הספר. אבל, האמינו לי׳ בשבילי
זה לגמרי לא היה מצחיק. בחיי שלא.״

כעוד שמחיר הספר

נקגע ל־

2.100

הוא יימכר לקוראי
״העולם הזה״ במחיר

, 1.250

3ר3ד

הנחה זאת תינתן לכל קורא אשר אסף את שלושת תווי״הקניה, שהראשון והשני
בהם הופיעו בגליון השבוע שעבר והשלישי מודפס בעמוד זה.
הספר יחולק לקוראים במחיר המוזל של
1.250ל״י ותמורת שלושה תווי־קנייה, במנהלת
״העולם הזה״׳ תל־אביב.,רחוב גלי.קסון
,8החל מ־ ,20.6.1954 בין השעות 12— 10
לפני הצהריים 7— 5 ,אחר הצהריים.

צפה למלן־־ המשיח. לא כל השאלות
הן מיושנות כשאלתו של זב א האם יש
איזה היתר מרבנים מוסמכים לקבל שילו מים
מגרמניה?״ (התשובה :״אין כל אי סור״)
או למדניות כשאלתו של שלום אזו לאי
:״מה משמעות ראשי התיבות בהל״כ
ואע״י המודפסים בסוף ספר תהילים?״
(״ברוך הנותן לעייף.כח ולאין אונים עצמה
ירבה״).

שקט כי הוא וסעדיה עוזרי גנבו שבעה אר גזי
חרסינה וחלקי תנור בישול בשווי של
400ל״י. האדם השלישי, אבנר א ׳,ישיב
שישב על ספסל הנאשמים, לא היה, לפי
העדות׳ מעורב בעניין כלל.
לשמע עדות זאת עלתה הבעת סיפוק על
פני אלישיב. אמנם הוא סיפר במשטרה
כי הוא בגפו ביצע את הגנבה אך בבית״
המשפט חזר בו מהודאתו. לעזרתו באה
עדותו של צוברי הבטיחה להציל את ה מצב.
המצב
ואלישיב בתוכו. לא ניצלו. השופט
פנחס אבישר גי;׳ה סתירות בעדות, כינה
את צוברי שקרן, שלח את אלישיב ל״18
חודשי מאסר.
נימוקמקורי. השבוע שוב הופיעו
צוברי ואלישיב לפני בית״משפט. היה זה
בית״השפט השלום׳ צוברי נהפך לנאשם,
אלישיב היה עד התביעה. הוא הודה כי
ביקש מצוברי מועד־ההרשעות ורב־התיקים
לקבל את הגנבה על עצמו, בנימוק מקורי
למדי :״יש לך ארבעה עשר תיקים׳ יהי־לך
עוד אחד !״
לצוברי התווסף באמת תיק אחד, אי
מבלי שהדבר עזר לאלישיב במאומה. התיכו
המצטרף לשאר תיק־ו של צוברי׳ עלול
לזכות אותו, עבור עדות שקר, בעונש עד
שבע שנות מאסר.

איפה הרוצחים ל
בין

תיקי הרצח

חסרי־הפתרון

שנשארו

* נפשו של קורא אלמוני מפתח־תקוה. ל משל,
מתאווה לדעת את התשובה לשאלה
הרבה יותר יסודית :״האם יש איזה סימ נים
ברורים שימות המשיח הם אלו ׳הימים?״
התשובה מעודדת :״אפשר להניח ככה. כי
אמרו חז״ל אין בן־דויד בא אלא בדור ש פני
הדור כפני הכלב שלא יתביישו זה מ זה
...והרי דורנו מתאים ביותר לאלו הסי מנים
וברור שאנו צריכים לצפות למלך ה משיח.״
המודיע,
היודע את התשובות הגדולות׳
אינו מוסמך לענות על שאלות פחות חשו בות
בשאלתה של תלמידת בית יעקב * תל״
אביבית :״מיהו כיום גאון הדור?״ התשו״ .
בה :״על השאלה הזאת אין המודיע מוסמך
.לענות.״
משטרה אסור ל ח שו ד
ציפורה חזן ה א סמלת במשטרת התנועה.
מלבד זה היא בת עשרים, חומת שער
וירוקת עין ׳.תכונות אלה מצאו חן בעיני
צלם עיתונות׳ שהזדרז לצלם את הסמלת,
למכור תמונה חשופה למדי שלה לאחד
השבועונים.
עורך השבועון פרסם את תמונת הסמלת
החשופה על שער עיתונו. תגובת המשטרה
לא אחרה לבוא: סמלת חזן שלא ידעה
על איסור חופש החשיפה׳ אפשרה פרסום
תמונתה ללא נטילת רשות, הובאה לדין,
משך חמשה
נידונה להקפאת משכורתה
ימים.
פשעים תיק פחות. תיק וחד
יהודי צוברי השחרחר עלה על דוכן ה עדים
בבית־המשפט המחוזי׳ תל־אביב. הוא
הניח את ידו על התנ״ך, רמז לשמש בית״
המשפט כי אין צורך בלחישת השבועה.
הוא ידע אותה בעל״פה מהופעותיו הקוד מות
*• בבית״המשפט.
לאחר

שנשבע כחוק

סיפר

צוברי בקול

• בית יעקב, רשת החמך הלא״ממלכתית
של אגודת ישראל העולמית.
>• באחת מהן ניסה להתפשט סרום. באח רת,
בה הובא באשמת נסיון לרצח, הע-ד
שפן הנסיון -,ממלכי העולם התחתון, שלא
זיהה את. צוברי בבטחה :״אילו ידעתי מי
עשה לי זאת הייתי מביא את הפלוגה שלעם
ססניס, מכונות״ירייה וי־ימעי״יד ועו שה
ממנו סלט !״

סמלת ציפורה חז ך
חמשה ימי_ס: משכורת מוקפאת
מימי המנדט ־אחרוג ם היה גם רצח גן
הוואי באוגוסט .1947 השבוע גילו העיתו נים
עניין ברצח הנשכח.
של ערבי דשם
גרם לעניין: מעצרומוחמד חסן סלמה׳ המכונה גם א כו׳
גיינס (״אבי המין״)׳ כחשוד בעסקי בקר
שחורים. במהלך חקירתו טען קצין דד־עין
ואדוך״זכרון כי כבר פגש באבו־ג׳ינם
בחקירה אחרת׳ כחשוד באשמה הרבה ותר
חמורה: רצח גן־הוואי.
הלילה ה״ .15 בקיץ 1947 קיבלה ה הגנה
ידיעות כי התקפה מתוכננת עומית
להערך על. בית״הקפה שעל שפת הירקון.
התוכנית האומנות ת בגך־הוואי לא הופ סקה׳
הזוגות המשיכו לרקוד ולהתבודד
בפינות הרומנטיות של בית־הקפה. אך
מסביב לו הוצבה לשעות הלילה׳ פלוגה ב׳
של חי״ש תל־אביב.
משך 14 לילות לא קרה דבר. הפלוגה
המשתעממת הועברה לשטח פעולה אחר.
בלילה ה״ 15׳ בשעה 22.20׳ קרעו את צלילי
המוסיקה יריות: מנשק קל שנישא בידי ער בים.
כשהסתלקו המתקיפים השאירו מאחו* .
דהים חמש גויות — ארבע של יהודים

כפי שהופיעה על שער שבועון ישראלי.

העולם הזה 869

והחמישית של אחד מבעלי הקפה׳ הערבי
סמיר בידאס •*.
ההגנה הרסה כתגמול בית ערבי על יוש ביו
באחד מפרדסי פתח־תקווה הקרוב-ם
והמשטרה המנדטורית עצרה כמה חשודים׳
הביאה אותם לפני השופט־החוקר צי ץ
אלוף ממנו לבית״המשפט לפשעים חמו רים
בירושלים.
בהתקרב מועד הפינוי הבריטי נעלמו ה נאשמים
ברצח !!׳הוואי; ככל העצורים ה אחרים׳
ממחנה״המעצר בלטרון׳ לא השאירו
מאחוריהם כל עיקבות. משך שש השנים
הבאות לא התחקתה משטרת ישראל במיוחד
אחר עיקבות אלה. רק השבוע פתחה בחקירה
נמרצת׳ העלתה קש׳ לא הצליחה לחסל את
התיק הלא״פתור. המשטרה נאלצה לשחרר
את אבו״ג׳ינס מכל חשד בקשר לרצח גן־
הוואי.

תל־אביב
המ 1כיד מוו 3דלדלת
רק דלת מפרידה ב ן משרד ראש עיריית
תל״אביב׳ חיים לבנון׳ לבין משרדו של
מזכיר העיר׳ יהודה נדיבי. אך דלת זאת
כמעט ולא נפתחה ב״ 18 השנים האד־רונות.
מאז מת מאיר דיזנגוף׳ ראשה ה ראשון
של עיריית תל״אביב׳ מתנהלת מל חמה
קרה בין שני החדרים.
בשבוע שעבר הגיעה המלחמה לשיאה
כהצעת לבנון לנדיבי להתפטר ולצאת ב דימום.
נדיבי דחה את ההצעה :״יש לי
עוד עשרים שנה עד שיגיע תורי לצאת
בדימום. רק אז אלך — אלא אם כן תבקש
אותי העירייה להשאר.״
הצעתו של לבנון באה בדיוק שלושים
שנה אחר התפטרותו של נדיבי מתפקיד
קצין קשר בין המושבות היהודית לממשלת
המנדט והתמנותו* למזכיר העיר על-ידי
מועצת עיריית תל״אביב. אז היה נדיבי
צעיר מלא & pבן 25׳ מסוג הצעירים
היודעים להעריך הזדמנות. הוא גם היה
מסוג האנשים להם אהב דיזנגוף לזמן הז דמנות.
הדלת
בין שגי החדרים כמעט ולא נס גרה.
נדיבי דאג לכך כי כל הוראה תוצא
בין
של מחלוקת
לפועל. בכל מקרה
דיזנגוף לסגנו, מהנדס חשמל צעיר בשם
ישראל רוקח, דאג נדיבי לכך כי הוראת
דיזנגוף תבוצע.
שביתה בת יומיים. סמכויותיו יז־כויות־ו
של מזכיר־עיר לא הוגדרו מעולם
בספרי החוקים. הן היו מובנות מאליהן׳

איש לא התוכח על, משכורתו של נדיב•.
היו אלה סמכויותיו וזכויותיו שהפכו ל סלע
המחלוקת מאז נתמנה רוקח ראש עיי
ב״.1936
רוקח הקים לשכה עם שלוש מזכירויית
(מנהלית, טכנית וכספית) ,להן היתד. גי שה
ישירה לראש העיר, בלי שיעברו
דרך נדיבי.
במקום תפקידי ניהול הוטלו על נדיבי
תפקידי ייצוג בארץ ובחוץ־לארץ. תפקיד
.שלא נלקח ממנו: הדרישה לכנס את מוע צת
העיר׳ להגדיר, אחת ולתמיד, את זכו יותיו.
המועצה
היתד, עסוקה מדי. אפילו שביתת
רעב בת היומיים של נדיבי במשרדו () 1949
לא עזרה. הובטח לו כי דרישותיו תת מלאנה.
הבטחה שלא קויימה מעולם.
סיכוייו של נדיבי
דרישה בת . 18
השתפרו עם הופעת מומחה ייעול חוצלארצי
שיעץ לבטל את לשכת ראש העיר׳ לפ תוח
מחדש את דלתה הנעולה של לשכת•
נדיבי.
העצה לא בוצעה מעולם. בשבוע שעבר,
ביוטבו ליד מכתבתו הענקית מכוסת הן־
כוכית וגדושת הטלפונים חזר נדיבי על
״שיאמרו
דרישתו בת השמונה־עשרה :
לי מה עלי לעשות. אפילו יהא זה לעמוד
על ׳ גג העירייה ולקרוא שמע ישראל !
שלוש פעמים ביום. אם אמצא שזה לתוע לת
הציבור אעשה זאת. אם לאו —
אתנגד ואתן להם לפטר אותי. כמובן, ש יצטרכו
להסביר לי מקודם מדוע. וזה עלול
לקחת להם שלושים שנים נוספות.״
המצאות הסוס החשמל הרא שון
ר. ק .התחשמלה אתמול בעת
שפתחת את המקרר החשמלי. הש אירה
אחריה חמישה ילדיס.
קוראי עיתונים ראו ידיעה זו לפני ש.י״
תייים, הנדו ראשיהם בעצב׳ עברו לסדר
היום. הם כבר התרגלו לידיעות מסוג זה.
קורא אחד הגיב אחרת. הוא הניד אמנם
בראשו, אך הוא גם תלש את הידיעה מה עיתון,
תלה אותה במסגרת במשרדו. מ הנדס
חשמל יצחק שימקץ, הידוע בהמי
צאותיו הטכניות לא פחות מאשר בר,מ״
צאותיו הציבוריות* החליט לעצור בעד
מסעו של המוות הלבן שעבר גוויות רבית
בישראל בגלל רצפות האבן, הרגליים ה יחפות
והידיים המיוזעות. שימקין החליט
להבטיח גישה בטוחה ׳למכשירים חשמליים.
הוא לא היה הראשון שרצה לעשות זאת.
לפני . 25 שנים הומצא בגרמניה מכשיר
שהפסיק את הזרם אוטומטית במקרה של
חשמול. אך המכשיר היקר התקלקל לעתים
קרובות, הפריע במאד לקליטה ברדיו.
5די שיוכל להתרכז
20 אל(5
שלח שימקין את משפחתו לאמריקה, הת מסר
לעבודה יום ולילה, עד שהמציא את
עין הבטחון. העין היא נורת גז (ניאון ו אי־גון)
בעלת תכונה מיוחדת: היא מתחילה
לבעור רק כשהזרם העובר דרכה הוא במ תח
העולה על 195 וולט.
במקרה של מגהץ חשמלי, למשל׳ נמצאת
העין בינו לבין מקור הזרם בעל• מתח
הרשת הארצית של 220 וולט. אם המגהץ
פועל כשורה, הוא מגהץ היטב והמנורה
תבער. ברגע שמופיע על״פני המגהץ זרם
יורד המתח, בהתאם לזרם העובר במגהץ.
כדי שזרם זה יורגש הוא חייב להיות בן
25 וולט לפחות. התוצאה: המנורה לא
תקבל את הזרם במתח. הדרוש, תכבה מייד
ותזהיר מפני סכנת החשמול.

מזביר-עיר נדיכי
שלוש פעמים ביום: שמע ישראל 1
זהות עם אלה של מזכיר״עיר באנגליה —
פקיד המנהלה הבכיר (הזוכה למשכומן הג בוהה
ביותר).
* רצח בידאס הוא הבסיס לסברה כי ה התקפה
בוצעה מטשס שבט אבו״קישק ה ידוע,
לאחד מאנשיו סרב בידאס להשיא
את אחותו. לפי סברה זאת נרצחו היהודים
כדי לשוות לרצח אופי פוליטי.
•• כיוס שופט שלום ראשי, שיפוט ארצי.

מכו ת ,.דםומ הו מ ה. בערב הגמר של אליפות האגרוף ניצח חייס ויספיש (בגופייה הלבנה)
את לוי עזרא תוך חבטות קשות בפניו ,.דס פצעי החבטות הותז על חולצתו של צלס העולם
הזה, שנשאר במקום רק עוד שני קרבות, כשהקהל התפרץ (למטה) ,שם קץ לקרבות האליפות.

מלבד שרות טוב בבתים פרטיים תש ליט
העין בטחון בשימוש מכונות חש מליות
בבתי חרושת, תהווה תעודת ביטוח
זולה 20 :אלף שעות חיי. פועל בשתי לי רות
וחצי.
השבוע, כשהתכונן שימקין לנסיעה לא מריקה
לשם ארגון יצוא, הכריז מרוצה
מעצמו :״המקרה שלי דומה לסוס שאיש
^א המר עליו את כספו ולהפתעת כולם הוא
מגיע ראשון.״ הממשלה היתה היחידה ש המרה
על הסוס הנכון. היא המרה 2400
דולר על שימקין לשם רישום הפטנט בש מונה
ארצות חוץ.

חמשה ינד עבודה לשבוע, תשע שעוון
ליום (העולם הזד.)866 .
ספורט אגרוף
בהשתת פו ת הסהר
כבר ביום הראשון של אליפות האגרוף
הישראלית שנמשכה יומיים, הורגשה מתיחות
באוויר. ועם סיום הקרב הראשון בקרבות
הגמר היה ברור לקהל שבערב יתרחש מאו רע
לא נדיר בספורט הישראלי, הפסקת הקר בות
בהשתתפות הקהל.
הקרב הראשון (משקל זבוב) בין פיבקו
(מכבי תל־אביב) ובין פינקלשטיין (הפועל
חיפה) נגמר בסיבוב השני בנוקאוט טכני.
הקהל הגיב בשריקות ובצעקות בוז, אך עוד
נאלץ להשאיר את ההחלטה למועצת האגרוף
ולמתאגרפים עצמם.
בינתיים הלך הפועל מחייל לחייל, זכה
בגביע אחר גביע עד לקרב הששי, בו ניצח
המכבי (חיפה) חיים וייספיש את איש הפו על
תל־אביב לוי עזרא אחר קרב מזהיר.
לא לחינם התלהב הקהל מקרב זה, הוא
היה מסמר קרבות הערב האחרון.
הגביעים המעופפים. איש בערב ה אחרון
לא ציפה להופעה כה מהירה של
הקרב האחרון. היה זה הקרב השמיני (מש קל
בינוני) בין נעסה (הפועל תל־אביב) ל־מרקש
(מכבי תל־אביב) .הקרב נערך כאילו
לחיים ולמוות, הקהל יצא מכליו וברגע ש שופט
הזירה הרים את ידו של נעסה כמנ צח,
התפרץ לזירה והפסיק את הקרבות.
למהומה הכללית התווספו שני גביעים ש־התעופפו
לתוך הזירה וקבוצת שוטרים ש עצרה
באדם שניסה להתפרץ לעבר אנשי
הפועל. היה זר, ותיק אגרוף ומי שהיה קצין
הספורט של החטיבה הייטמב, הלוחמת, ז׳אק
לוי, שהביע את דעתו מעקה :״רוצחים,
רצחתם את הבוכס הישראלי״.
כדורגל לגג צלצ לו a ׳lin v a n
שעה רבה לפני התחלת

המשחק

היה

מגרש הקבוצה המארחת, מכבי נתניה, מלא
וגדוש. מוכרי הבוטנים שבאו עם מכבי
מיפו לא ניצלו את ההזדמנות להאמרת מ חירים,
הציעו במקום זה, ברוחב לב ״קילו
גרעינים תמורת נצחון מכבי יפו״.
לאהדתם של מוכרי הבוטנים הצטרפה,
בעלות הקבוצה היפואית על המגרש, שאגה
אדירה משלושת אלפים גרונות וקול צלצול
פעמונים דנדן במגרש. הי> אלה פעמוניהם
של מוכרי הנפט היפואיים שלא התעצלו, באו
אף הם לראות בנצחון המקווה של קבוצתם
על מכבי נתניה.
לא השני, השלישי. בדקה ה־ 12 למש חק
השתתקו הפעמונים ואנחה קורעת״לב
התפרצה מפיות היפואים: שער מכבי יפו
הובקע לראשונה.
שחקני יפו נערכו להתקפה, לא הצליחו ל התגבר
על הגנת נתניה. השינוי לטובה בא
רק בדקה ה־ 40 כאשר נפסקה מכת עונשין
למכבי יפו במרחק 18 מטר משער נתניה.
פושקאש היפואי, ברוך כהן, ניגש לבעיטה,
כבש את שער השוויון ואת לבות היפואים
שהציפו. מיד את המגרש, נשקו את כהן ואת

חבריו.

כשירדו שתי הקבוצות במצב של 1:1
למנוחה, העיר החלוץ המרכזי של נתניה,
יואל שפיגל :״ינצח זה שיבקיע את השער
השני.״
עם התחלת המחצית השניה התברר שינצח
זה שיבקיע את השער השלישי. כי ב גמר
המועד הרגיל של המשחק הראה מאזן
השערים תיקו — .2:2
שתי הקבוצות השתמשו !!שארית כוחן
על מנת לזכות ביתרון בעת הארכת המש חק.
הקהל היה כבר עייף מצעקות, שב להש תמש
בפעמוני מוכרי הנפט. התוצאה לא
אחרה לבו א: חלוצי יפו הבקיעו את שער
נתניה פעמיים נוספות. בתוצאה סופית זו —
— 2:4הגדיל מכבי יפו את סיכויו לזכות
בגביע רובינשטיין.

ש פיד א:נ \ד:ד.ד ם רין:

מה וה ״תכום־כפי־יכולתך־י׳

כחצרית

מדכי פרעה
לפני אלפי שנים פיתחו המצרים את ספורט ההתאבקות * היוונים הכקיסו את ההתאבקות
למשחקים האולימפיים * תמיד השתדל יריב אחד להפיל את השני לקרקע * ההגבלות
היחידות התבטאו באיסור נשיכות * נקבע כי המנוצח הוא זה שכתפיו נוגעות משך 2שניות
רצופות בקרקע * אך באמצע המאה שעברה נולדה צורת התאבקות חדשה במערב הפרוע :
״תפום־בפי-יכולתך״ * היא לא הטילה שום איפור על אחיזות ותפיסות * משד שלושה סיבובים
שד שלוש דקות כל אחד תפסו היריבים איש ברעהו * ספורט ההתאבקות התנוון והפך להצגת
קרקס רגילה בה לופתות זרועות שריריו ת בכוונה אחת בלבד: לשעשע את קהל הצופים.

aהתאבקות כוללת אלף אחיזות. כך קבעו בזמנו חוגי ה |
ס פור ט במצרים הקדומה. הקהל שתפס במוצאי השבועות
את מחצית המקומות בזירהטרון הרמת־מי בא לחזות
בסוג התאבקות שלא הצליח לעבור בקלות ממצרים לישראל,
הובא במשלוח עקיף מאד (ראה לעיל) על־ידי מר ישראל
הנצחי, רפאל הלפרין׳ מארצות־הברית.
הלפרין התמודד עש מדריך ג׳ודו של המשטרה הצבאית
לשעבר׳ עותניאל שם־רא, וגילה בכך חדשות חדישות :

יכולתן אחיזת

בדרכה הארוכה הפכה ההתאבקות לתפוש כפי
ולאלף האחיזות נוספה אחיזה אחת נוספת :
עיניים.
.ההתאבקות,״ אמר אחד הצופים כבטחון. ,זה שאתה
יכול לתלוש אוזן ליריב שלך, להוציא לו רגל ולשים במקומה
מטאטא ורק אחר כך לשאול את השופט אם הכל היה
בסדר.״

כפיפ תדגל

צלילי ואלס וינאי, האדם השלישי, שיר הסרט אונה
וסתם טאנגו שמו קץ לויכוח, בישרו את הופעת בחורי
מכון שמשון ההלפריני. הם ׳מציגים להטוטי אימון על
הזירה׳ ממלאים כמה רבעי שעות בהרמת צינורות לבנים
שבקצותיהם גלילים אדומים. לבסוף מתחילה המערכת
רק זירת הקרשים נשארת מוארת וכמה
הראשונה :
׳בחודים׳ עונדי סמל מכון שמשון כמובן׳ מטאטאים מהזירה
את הנסורת שהביאו אליה המתיימרים לגופות המושלמים.
הברגהשמאלית. האור באולם כבה׳ אור הזירה
מתעצם. שני המתאבקים הידועים מחוץ־לארץ (הונגריה,
ראשון.
) 1945 עולם. ג׳ורג׳ אמורי עטוף מגבת עולה
64.קילו צופה
הקונפרנסיה, משה ואלין, מכריז :
משוסמם . :עוד חצי קילו ויהיה בן־אדם אחריו מופיע
רוברטו גרין הקטן בבגדי־ים כחול ובתבושת אלסטית על
ברכו. חוסר פרופורציה מוחלט בגובה. אבל אין דבר. הגיף
נטוי קדימה ב־ 45 מעלות. הידים מושטות עוד יותר.
ג׳ורג׳ תופס בראשו של רוברטו, מנסה להבריגו.
ההברגה היא כנראה שמאלית, כי זד. לא הולך לג׳ורג׳.
רוברטו עומד על קצה אצבעותיו, תופס בצוארו של ג׳ורג׳
ומהפכו. השערות הארוכות מתפזרות, מגלות את ניצני־הקרחת.
ג׳ורג׳ הגבוה קם׳ מכניס לרוברטו •מכה בסנטר.
רוברטו מחזיק את בטנו בכאב. מכאן ואילך — אי סיר
מופתי. אחד מנסה להפטר מהשני ולהשליך אותו מבעד
לחבלים אל הקהל הרחב.

לחיצת דאש

אחד מהקהל רוצה לראות ״סאלאם רואים סאלאט :
ידים רגלים, צפרנים׳ אזנים׳ שפתים, עינים, שערות. הכל
מסתבר לגוש מפותל אחד. הראש של הגדול בין הרגליים
של הקטן, רועד כמטוטלת. השופט קובע שהכתפיים שלו
נוגעות בריצפה המלווחת (הקהל רואה רק כתף אחת).
שלוש דפיקות על הריצפה בידו הגרומה של השופט קובעות
שלוש שניות. הנצחון לרוברטו הקטן. גונג. רוברטו מיים
את ידיו: מסתובב. קד. תודה רבה !

UJאההצגה: אחרי התרוצצות רבה ומעייפת נוחת ג׳ורג׳ אמנרי
נחיתת אונס בזירה, כתוצאה מזריקה דינמית של יריבו, רוברטו גרין.
כעבור שנות ספורות מדד ג׳ורג׳ את השטח בכתפיו הצרות, הפסיד בקרב.

הזוג השני לא מחדש הרבה. אותם התרגילים שכל
מתאבק על שפת־הים מבצע. כל הכרכורים והפרפורים
חוזרים, בסדר שונה. ההבדל היחיד: תוך שש הדקות
שהוקצבו להם לא מספיקים השניים להתחסל איש על־ידי
רעהו. שניהם מרימים את הידים( .הצעה בלתי רשמית :
לגמור את הקרב בחוץ).
* n m n 1דתית. נקישת גונג. עצירת נשימה רחוסה
והאורות כבים. מהאפילה מצא עותניאל שפירא הגבס
בגלימתו המבהיקה בלובנה׳׳עליה רקום מגן דוד כחול.
בתוך הגלימה מקום לעוד אחד. שפירא משתבץ בין החבלים,
ניצב חיוור מול המבטים השופטים של הצופים.
הוא לא מצליח לרתק תשומת לב רבה. המושכת היא
הדמות בעלת חזה החבית שהצלעות משמשות לה לחישוקים,
הבאה מן האפילה אחריו. הדמות נתונה בגלימה בהירה
פחות, המודיעה באותיות גדולות כי ראשי התיבות של
שמותיה הן ר.ה. רפאל הלפרין? קשה להכירו. היכן
המשקפיים והכיפה המקובלים?
,הלפרין מזנק מעל לשלושת החבלים. היד השרירית
מושטת אל הקהל בתנועת חן־חן אלגנטית׳ המוכרת מעשרות
תכניות סלויזיה. הלפרין מוריד את הגלימה שעלתה למוג׳ר
שלו 275 דולאר בשדרה השביעית של ניו־יורק ועתה לא
נשאר שום ספק. הכתובת על בגד־הי׳ם אומרת במפורש :
רפאל הלפרין, במובן בכחול. ואלין מאשר.
מבט ביטול בשפירא .׳מספר סיבובי בלם במקום והשניים
ניגשים אל השופט. זה מדבר מהר כאילו הוא מפחד שיכו
אותו השניים בחוסר סבלנותם-
מר ישראל מקמט את מצחו, עליו נופל תלתל שחור.
עיניו מנסות לחדור אל תוך בשרו של שפירא בעל ההופעה
הדרמטית פחות, לבלבל את האויב. הידיים מושטות לפנים
כצסרני נשר.
הלפרין מרים את שפירא במותניו׳ משליכו במהירות
30 קילומטר לשעה, מורהו לאורך הזירה. הודות להתנגדות
האויר ולר ^ן טוב נשאר שפירא בפנים. הוא קם׳ מתקדם
לעבר הלפרין, הבז לו במבטיו ועומד תחתיו, נותן לשפירא
לעשות בו כרצונו. לפתע הוא מרים את שפירא, משליך
אותו, מסובב אותו כסביבון, חובט בו וכמעט מקים אותו
מחדש.
השניים מתקרבים איש לרעהו׳ ראש לראש׳ כאילו משיחים
בידידות. אחד הצופים מציע לשפירא י לא לשמוע. שפירא
מבולבל מכדי לעשות זאת, נתפס על־ידי הלפרין, משתחרר,
נתפס, משתחרר, נתפס, משתחרר.
ם נ־ו של הלפרין מביעים פחד איום, ערמומיות שדית,
זעם צודק, תמימות נפגעת, גאוה רמוסה ...והוא מקבל
חבטה בפרצוף. הלפרין יורד על ברך אחת, יורק דם ובנעל
המקושטת במגן דוד (שנתפרה תמורת 120 דולאר, בשדרה
השמינית) הוא מוחה את היריקה וקם בזעם. שפירא נסוג
בבהלה.
הלפרין לא ממהר. הוא מתגלגל באויר כמטוס סילון
שנפגע, יורד על׳ הזירה מלווה שאגות פראיות מתוצרת
עצמית. עוד גילגול והלפרין על שפ רא. שפירא על הארץ.
יותר נכון: שתי כתפיו. שלוש מכות על הארץ. גונג.
הלפרין הבלתי מנוצח קם, מנופף שוב בידיו בנ־ע הטל-
ויזיוני הידוע. הוא מזנק מעל החבליפ שלום !
(כעבור דקות נזספר בחדרי
ש 11ר * .
1צ ר| 11
התלבשה) :שפירא בגלימה הנראית עתה גדולה עליו פי
שלוש. הוא מבקש את חבריו לצלצל להוריו במועדון
הברידג׳ ,למסור להם לא לדאוג. עצמותיו נשארו (כפי•
שאפשר היה לצפות מראש) שלימות.
הלפרין לא צריך לצלצל. אשתו במקום. מה שלא במקום
זה מפתח חדר ההלבשה הנעול. המפתח גם לא בכיסי
הגלימה ההדורה. להלפרין נשאר מספיק מח• שתי בעיטות.
בנעליו היקרות והדלת נפתחת.
כיצד מרגישה מרת הלפרין 7״ממה שהיה כאן?״
״שום דבר. אל תשכח שבאמריקה הוא נלחם נגד מאה
ששים ושניים שוורים וניצח.׳׳
כמובן, לא את כו5ם יחד.

חניכי מכון
הוצגה רק אחר התרוצצות
ההתאבקות המתפתלת, המזדחלת והמייללת
התם I Iל : 111
שמשון נפוחי החזה על הבמה (למטה) שניסו להניע אופניים קבועים במקומם, הצליחו להריס טשקל שן נ,ם ותשנן־ישי־פיתוח־גוף
אחרים, שהרהיבו את לב הקהל הרב שבא לחזות בתחרות ההתאבקות המענינת המתקיימת לעתיס נן יךןת בארץ.

אנשים

מנימת ריח הזיעה
מובטחת ע״י שימוש יום י״יונד

ת ל מי דעב רי ת

ב־שופמן׳ם סבון ופודרה לגור
DEODORANT

אחר נסיעתו של המחבר דריום (דוד)
מיו מן הארץ נתעורר בין יודעי צרפתית
ויכוח חריף על המבטא (והכתיב העברי) התרבית ראש מרכז
הנכון של שמו.
הצרפתית בתל־אביב נתן לבסוף את ההסבר
הנכון: לפי המבטא הצרפתי הרגיל היו
צריכים לבטא את השם מילו, אך לפי
המבטא המיוחד של מחוז מולדתו של המ חבר,
הפרובאנס, המבטא הנכון הוא מיו.

המכילים את החומר החדיש והמפליא

HEXACHLOROPHENE

BERNINA

מכונת תפירה I
גיתית, מודל
I 114
תו פר ת־רו קסת
סתקנוז ר בני ם I
מתקנת גרבי I
ממ יחולצקריתם ב יש ושירי אצ ־ל I
ר י ים מקורייםI .
המפיצים הכלליים :

הדבודגד

תל־אביב, רח הרצל I 76
ירושלים: ך זזזב אבן I
ישראל, בית
ולדוא I
חיפה: רחוב הרצל 17
הזיעה ריח לסילוק תוצרת ״ ע די ף ״ בעז׳נז

80 0ת!

א ת הנ ל ם

ה פ m m

תלמיד עברית אחר, כרום מק־דניאל,
זכה להצעה של שכנה רמת״גנית צעירה :
להצטרף לגן הילדים שלה, להשתלם ב עבר
ת צברית.

תפוש חזק

כשנשא:ה שושנה דמארי מה היא
עושה, השיבה מלכת הזמריות הישראליות:
״כמו תמיד — רק יותר ! ״

הפסק לדאוג!
לשער לא נאה !
הפנים, הגוף והרגליים מקבלים
צורה חדשה כששערם מורד
לתמיד בשיטות החדישות של

טיפול עור חדיש ניתן באופן
אינדיבידואלי.

רוזן

כשנחקר כוכב הרדיו שמואל
על דעתו על אחת מתכניות הרדיו, הסביר :
״לא שמעתי, כי אין לי מקלט בבית 1״

כשנשאל השבוע עורך־הדין שמואל
תמיר אם עומד הוא להגיש תביעה נגד
הדור על הוצאת דיבה אחרי שהמפא״יון
האשים אותו בספסרות בדם יהודים השיב :
״אני? למה לי לעשות פרסומת לעתון
שאיש לא קורא אותו?״

שהופיע זה עתה בעברית בתרגום
מלא. כ־ססל עמודים גדולים ימאות
המחיר 8ל״י.
ציורים.
עד 15.6.54ר ק 7ל ״י

ptfio/
0 # 3ת ר &י ד

צינקוגרפיה

רח־ הקישון 6תל־אכיב
טלפון 66548

גלופות קו־רשת-צבעים

שלמ

בשכבו
במיטה אחרי התקפת סחרחורת
העיר אורי קיסרי בעצבות :״זו הפעם
הראשונה שנתברר לי ששיווי־משקל אינו
תכונה נפשית בלבד.״

התנהגותה המ נ ת
ש ד האשת

רינדזונסקי

א pאחרת שהזמינה את
ולא זכתה להופעתו היתד, מצרים,
סירבה בתוקף לפרסם את מוצאו היהודי
רות שתחנות השידור שלה משדרות
תקליטיו ללא הרף.

סיכם שחקן הבימה יורם מטמור את
צו השעה למדינה: קח את גורלך בידים,
אבל רחץ אותן קודם ! ״

כל אשר, הרוצה להכיר את עצמה
ואת בנות מינה, גבר המבקש לדעת
את האמת על מיניותה של האשה,
חייבים לקרוא את ספרו של ד״ר
קינטי על

ליאו פולד

מנהל תיאטרון אהל, מרדכי
חיווה את דעתו על הצגת תיאטרון אחל ישבה יהודיה
בחלציה יהודית זקנה
בהצגה, הפליטה כל הזמן קריאות הגאה׳
הסבירה לשכניה הסקרנייב שיש לה שגרון
וכי הזרקור ההם מקל על מצבה.״

רחוב אלנבי ,81ת ל ־ אביב

ואצל כל מוכרי הספרים בארץ.
הוזמן הזמר ליאו פולה סיפר כי
להופיע בגרמניה תמורת תשלום הגון, הס כים
לקבל את ההזמנה ללא תשלום׳ אך
בתנאי אחד: שורת קדיש להעלאת נש מתם
של כל הגרמנים.

כירון

לוטה סימון -שרה שטרן

להשיג בהוצאה: אחיאסף, ירושלים,
בדיד,ודה 2

במלאות שנה לבתה׳ יא רה׳ מילאה הם סנתרנית
פנינה זלצמן את הבטחתי״
יצאה לסיבוב קונצרטים של שלושה חדשים
בארגנטינה, ברזיל, צ׳ילי ואורוגואי, תש״.
לים בכך את מסעותיה ביבשת חמישית.
אחר שסיירר, קודם לכן באירופה, אפר׳קה,
אוסטרליה ואסיה.

צוו השעה

הדיאתדמיה

p !fpרי ר

בכל סניפינו

הצלחד. ל א־ ב ל־ כ ד־ מלאה

עמירן התנגד לעריכת הפסטיבל בישראל.
טענותיו 30 ) 1( :אלף הל״י שהוקצבו לפס טיבל
ניתנות לניצול יעיל יותר 2המוסיקאים
הישראליים לא יהיו מוכנים 3חיפה
אינה המקום המתאים לפסטיבל מוסיקאי.

NEW-YORK

ם 1סיקה

משה שמיר נתפגה מעיסוקיו הספרו־
[ תיים׳ החליט לבצע מבצע נגד ריבוי ה [
שימוש במלה ביצוע (ביצוע הלואות, בי צוע
גנבות, ביצוע קניות) ,הגדיר את
המצב כולנו רודפים בצע.״

סל המשמר פרסם מאמר שבח גדול על
גואטמלה המרכז״אמריקאית, הגדירה כ מעוז
חופש אליה מתנכל האימפריאליזם
המערבי׳ הזכיר את תמיכתו של נציג
גואטמ׳,ה בוועדת. או״ם לענייני ארץ־ישראל
בציונות ולחימתו למען הקמת המדינה. מה
שעל המשמר שכח להזכיר: מקום מושפו
הנוכחי של אותו נציג, גראצייאס גרנר
דוס — בית הסוהר המרכזי של הרפוב ליקה
הגואטמלי^ת.

כשהחליטה בשנה שעברה באוסלו החברה
הבינלאומית למוסיקה בת־זמננו לקיים את
הפסטיבל הבא (ה־ )28 בישראל פנה מרפז
מדור המוסיקה במשרד החינוך, עמנואל ע״
מירן, לשרו, בן־ציון דינור.

את שעות חופשתך המאושרות, שמור
עליהן ע״י תמונה ובעזרתה תהנה מהן
עוד שנים רבות, ותחיה אותן עוד פעם
בזכרונך. בכסף מועט יספק לך פוטו ב תר
מצלמה והנם יתן הדרכה בשמוש בה.

בין באי הצגת הבכורה המצויינת של
להקת הרקדנים היוונית היה גם ציר בר־ת
המועצות בישראל תלמיד השפה העברית׳
אלכסנדר ניקיטיץ׳ אכרהמוב, ש הוזמן
במיוחד על״ידי המארגן. סיבת ה הזמנה:
לשכנע את הציר לארגן הופעה של
להקת רקדנים סובייטים !י שראל.

איש חיל הטנקים ומהנדס חברת החשמל,
ס. ארקדי, סיים מסע של ארבעה חוד שים
וחצי על סיפון א־ק מאיד דיזנגוף.
המסע סיפק לארקדי חומר גולמי לספי
על חיי המחים׳ לאנייה — מכונאי ונווט.

מנחם

איש מפ״ם ועד משפט קסטנר
כדר, לא הסתפק בעדותו פרסם השבוע
את זכרונותיו מימי היותו חבר בועד ה הצלה
בקושטא. שמו, המתאים, של הספי :
שליחויות עצובות.
שבועון טייח האמריקאי לא הסתפק ב דרגתו
הנוכחית של משה שרת, העלה
אותו בכתבה על צום מנהיגי יהדות רו מניה
לדרגת נשיא המדינה.
בהגרלת ה5יגה למלחמה בשחפת הוגרלו
12 פרסים, שהראשון בהם, יהלום בן קאראט
וחצי נפל בחלקו של בונה עיר היהלומים,
ראש עיריית נתניה, עוכר בן־עמי, ש הסתפק
במזל, סרב לקבל את היהלום, הח זיר
אותו לליגה.

הסניף הישראלי של החברה למוסיקה בת־זמננו,
המנוהל על־ידי?מנואל אחר, ד״ר
פטר עמנואל גרדנויץ הידוע, לא שעה ל-
התנגדותי עקן רן, עסק משך שמונה חודשים
בהכנות לפסטיבל.
טוען ד״ר גרדנוויץ: הפסטיבל מהעולם ה זה•
)868 נערך לפי התכנית, זכה להצלחה
מלאה. מלבד מקרה אחד, של תווים שהגיעו
רק יום וחצי לפני ההצגה ולכן אי־אפשר
היה לחזור עליה, עבר הכל בסדר מופתי.
מופתית עוד יותר היתד, המשיכה לקונצרטים
של הפסטיבל. אפילו לקונצרט בזכרון־יעקב,
שנערך שעה שכל באי הפסטיבל סברו כי
בוטל, באו אלפיים מאזינים.
״מאורע כלתי נעים.״ בצליל לא וורוד
כלל נקט׳ לעומת זאת, אחד מחשובי אורחי
הפסטיבל, המלחין הדרום־אפריקאי ארנולד
וון־וויק. הסביר הוא, כשנשאל לדעתו על
הצלחת הפסטיבל :״הודות להכנסת האורחים
הנאה של אבא חושי ולידידים שרכשנו כאן,
נהנינו משהותנו׳ בישראל. כי הפסטיבל עצמו
היה מאורע בלתי נעים לחלוטין!״
לא היתד, זאת התלונה היחידה. אורחים
אחרים התלוננו על כך כי ליצירותיהם המסו בכות
והחדשות נערכו חזרות רק ברגע ה אחרון
ומחוסר זמן לא בוצעו כלל או נוגנו
בניגוד לרצון המחבר. דוגמה בולטת: ה יצירה
הקאמרית של הבריטי מטייאס שייבר.
שייבר התנגד לביצוע יצירתו, עזב את
א,ילם פאר החיפאי כשרביעיית המיתרים (ה־לא־כל־כך־ידועה)
של חיפה החלה בביצוע
היצירה.
שמונה דקות ליצירה. עתה מתברי
כי לא רק האורחים בפסטיבל קופחו. גם
חלקה של ישראל נגרע. במבחן־בזק של 3
שעות נבחרו שש מתוך עשרים ושתיים יצירות
ישראליות. לא היו אלה היצירות ה משובחות
ביותר, לכל הדעות.
לבסוף החליטו שני חברי הועדה שבחרה
את היצירות הישראליות להכות על חטאם
בפומבי. הודיעו מחבר פאול בן־חיים ופסנתרן
יהלי וגמן במכתב רשמי בגלל המהי רות
הרבה (שמונה דקות ליצירה) בה נאלצ נו
לעבוד, לא יכולנו לקבוע דעה אמתית...
היצירות שנבחנו על ידינו לא נשפטו בצו רה
כנה.״
עמנואל עמירן לא הסתפק בכך. השבוע
שוב פנה לשרו, ולשרים האחרים בועדה ה־בינמשרדית
לפסטיבל. הוא ביקש להקים וע דת
חקירה שתברר את טיב המוסיקה היש ראלית
שהושמעה בפסטיבל. עמירן חסך את
זמנם של השרים, הציע להם כמה שמות ל ועדת
ההקירה. בין המוצעים: בוחני־בזק
פאול בן־חיים ויהלי וגמן וכמובן, ד״ר פטר
עמנואל גרדנויץ.

העזלם הזה 869

מכל העזלם

החי

ג־נכה

ב די ת מעידה
בבאר שבע, הבטיח מוהל יהודי לשיך
בדואי למול את חמשת בניו הצעירים,
נטל עשרים לירות על חשבון ברית המילה
הקיבוצית, נעלם מבלי שוב.

הקונגרס אינו רו קד
ועידת״העמים שנתקיימה לפני 140 שנה
בוינה והביאה שלום לשני דורות, נכנסת
להיסטוריה בשם ״הקונגרס הרוקד״ .הועידה
הנוכחית בג׳נבד, אינה רוקדת . .אין גם
כל סיכוי שהיא תביא שלום אפילו לדור
אחד.

מ שב ח ת היונקיס
אפריקה המערבית הצרפתית,
בדואל,
חיבר הפונדקאי המקומי צינור לחבית
היין, חייב את לקוחותיו בדמי שתייה לפי
משך יניקתם מן הצינור.

בכל זאת ה ה הכל דומה להצגה. המש תתפים
החוו איש לרעהו קידות מרומזות
ממרחק בטוח. טווס בודד טייל בגינת היכל־העמים,
הסתכל בסקרנות בעתונאי ד,ויאט״
נאמי שהחל ט באותו מקום לצום עד מוית
כדי להשיג את השלום׳ מכוניות בלתי״
חדירות לכדורים דהרו ברחובות, פרצופים
מכל גזעי העולם הסתכלו בחלונות הראווה.

פרח אש
בחיפה, נתגלו בתערוכת פרחים
הדליה אטומיק,
שכנים מעניינים :
הדליה גנראל אייזנהואד.

משגה שם. מר ב ה שמחה

אולם למרות שהועידה מתה מזמן, אין
חשש שתהיה ״זמנ ת״ .להיפך, ישנם סיכויים
שתימשך עד בלי סוף, למורת רוח
בעלי המלונים החוששים כי הועידה לא
תשחרר את החדרים בעוד מועד ותקלקל
את עונת״ד,תיירים.
״משרד כלאנל!״ .אולם מאחורי הועי דה
עמדה מציאות המשנה באופן יומיומי
את מפת העולם. נפילת ממשלה צרפתית
נוספת, השבוע׳ תחת לחץ מבקשי׳־השלום
בהודו־סץ ומתנגדי ברית ההגנה האירופית׳
היה הביטוי הסמלי לשינוי זה: ד,פ כת
צרפת לפירצה מתרחבת והולכת בחזית
המערב.
השבוע השמיע ג׳ון פוסטר דאלס אזהרה
כ־ השינוי במציאות יגרום לשינוי בתיכנון
ארצו. לא היה צורך לאמץ את הדמיון
כדי להבין למה הוא מרמז: במקום גדודי
האיחוד האירופי יצעדו בקרוב גדודי גר מניה.
אלפי הקצינים המובטלים המצטופ פים
בבון במסדרוני ״משרד בלאנק״ ,משרד״
הענק הסודי של מיניסטריון המלחמה וה״
מטכ״ל הגרמניים שאינם קיימים, יוכלו
לצפוית למעטפות־השכר הראשונות. הם י ש״
או סמל גרמני.
קניה גסיון חד ש
השבוע גדלה אוכלוסיית ניירובי, בירת
קנייה, ב״ 25א;׳ףאש בבת אחת. לכרך
אפריקאי בניירובי המאוכלס 110 אלף כי שים
ו״ 10 אלפים לבנים היה זה גידיל
ניכר, אם כי מצופה מראש.
כ־ למעשה לא גדל מספר אנשי ניירובי,
רק חזר להיות למה שהיה לפני חודשיים
בלבד, עת שחטיבת 4000 חיילים בריטיים
וכושיים הקיפה את רובעי המגורים של

באחיסמך, נפת לוד׳ גילו תושבי המושב
שם חדש למושבם, מפיו של תייר שחיסש
את אחיסמך, שאל למקומו של מושב ששמו
הכי »מח.

א תד צוד אין

הכושים בניירובי, ביצעה נסיון חדש ב מלחמה
במאו־מאו 30 .אלף בני שלושת בני המאו״מאו,
השבטים האוהדים את
קיקויו, מירו ואימבו׳ הוצאו מבתיהם וצ ר
פיהם בניירובי, רוכזו׳ תחת משמר מ״
זויין׳ בחמישיות שכרעו באמצע הרחיב,
החזיקו ידיהן ע ׳.ראשיהן, כדי שלא יוכלו
להשתמש בנשק. נסתר..
אחר שכונסו כל גברי השבטים החשודים׳
הם הועברו במכוניות״כלובים וברכבות״משא
למענם החדש: מחנה מעבר וזיהויים ל־נגסה.
במחנה האוהלים נבדקה זהותם של
הכושים. הנקיים מחשד הוחזרו השבוע ל ניירובי׳
החשודים 5000 ,במספר, המשיכו
.בדרכם לאחד משני מחנות הריכוז הגדולים
של קניה: מנייאני או מקינון רוד.
אל תרכב על הקשר. כשחזרו מ השבטים
לניירובי גילו כי מבצע סדן ש הלם
בהם כפטיש, פגע בנוחיות יתירה ב משפחותיהם.
משך העדרם שמרו 750 שוט רים
כוש ם ולבגים על רובעיהם, עשרות
פקידי סעד וסניטרים ביקרו בבתיהם.
כושיי ניירובי, החשודים במימון נ כר
מאד של מלחמת המאו״מאו * ,לא מהרו
כלל להודות על הטיפול המיוחד בו זכו
בתיהם בהעדרם הכפוי. במקום זה הת מרמרו
על פקודה מצרה שהופיעה למח רת
שיבתם לניירובי: א סור רכיבת אופ ניים
על בני קיקויו, מירו ואימבו.

ההסבר: בתנאי קניה משמשים אופניים
ככלי י קשר נוח׳ אם כ־ אטי. איסור רכי בתו
על בני השבטים עלול לפגוע קשות
במאו״מאו, שימצאו עצמם בצורה זאת בלי
קשרים.
בורמה אשד. לכל דל
תושבי הכפר הצפון־בורמאי סבלו מהגב לות
חמורות בשימוש במים. מעיינות המים
של כפרם נמצאו במרחק 15 קיל־מטר מה כפר,
ואת המרחק הזה הלוך ושוב עברו
נשותיהם של הכפריים רק פעם אחת ביים,
כשהן שבות ממצעד 30 הקילומטר עם דלי
מים אחד כל אחת.
ד,ח, דש החליטו הכפריים כי הגיעה השעה
להגדיל את הספקת המים שלהם. הם פנו
בשאלה לצ׳טחה סנגייאנה, כינוס המלומדים
הבודהיסטי (העולם הזה ,)868 ביקשו עצה.
כשבאה העצה היתד, פשוטה והגיונית, עור רה
התמרמרות בין זקני הכפר על שלא
גילוד, בעצמם.
יעצו החכמים מרנגון :״כפי שד,ודעתם ל נו,
יכולה אשר, אחת לעבור רק פעם אחת
ביום »ת המרחק למעיינות, להביא רק דלי
מים אחד. כמות מים זאת בלתי מספקה
בהחלט לצורכי כל בעל. הפתרון היחיד, ל דעתנו,
ה ,א שלכל איש תהיה יותר מאשר,
אחת.״

מאוזן)1 :

לה 12 אחים; )4

שכם היה

) 10 מקצועה של רחב מיריחו 12 לה לו;

כינרת; )19

ארץ גזירה

בצפון; )16

101

131

בגיה

ודניה; )26

201

191

בירושלים, הגיש רופא שיניים תביעה
לתשלום 2לירות ומאה פרוטות מעזבונו
של נפטר, בשניו טיפל בשנת ,1946 שילם
מסי בית משפט כחוק בשיעור אחוז אחד
מסכום תביעתו 21 ,פרוטות.

שכר האימה
בטבריה, הטיל שופט השלום על אברהם
ש ף שנפצע כשחצד, כביש באי״זהירות,
לענוד משך שבועיים שרוולים לבנים ולח בוש
כובע טמבל, להדריך את תושבי טבריה
כיצד לחצות את הרחוב.

היצע ובי קו ש
בירושלים, סיפר רב. לבעל דיממהר״להת־גרש
כי לאשתו כבר מחכה חתן חדש
מעבר לדלת בית הדין, העלה בכך את
ערך האשד, הצעירה בעיני בעלה הצעיי*,
בנע בעד מסירת הגט.

211

פינלנד, שבדיה נור
שלוש
מאות וחמשים;

בדיר, באנייה ובמטוס; )25 אנשי מנרה לא
מקבלים שם זה; ) 28 הגידול של עמק היר

אותו
חוגרים בתנ״ך, לאות אבל; )29
כתב את האוטופיה הראשונה; )31
עושים סלט; )33 הגברת מטרוייה; )35 אותו
אי״אפשר ליצור מאין ; )36 הוא מוכר גם
מקררים סופגים; )38 פרץ ליהודה; )39ב לועזית
קוראים לו בריקאדה; )41 אליהו
גולומב היד, מצביאה; )43 הוא השתתף, קרוב
ממנה

לוודאי, בשביתה הגדולה שלפני שלוש ש
נים;

חבר הכנסת שבנה לעצמו בית.

מאונך

) 1 :כפר זה נכבש על״ידי המצרים;

ד,ששית; ) 7בתו הצעירה של בי. ג׳י)8 ;.
מקצוע ישראלי ותיק; ) 9יריבו הגדול של

תרופה בעזרת מחט; ) 22 מושב בנגב; )23

הוא

271

261

281

381

110

)30 קודמתה של אסתר; )31 בקיץ; ) 32

מלת קריאה! )34 בלעדיה אין בניין; ) 36 מלך
יהודה; )37 גאווה, בתנ״ך; )40 גבוה; ) 42
בו מבקר הילד לפני ביתיר,ספר.

העולם הזה 869

שן בינה

הקודמת; ) 18 חברת דן הירושלמית; ) 20

מלת זיהוי; )21 רפאל ד,לפרץ, של ישראל;
תחת ה! אש;

בלונדון,
את אשתו
לשלם את
שאין בידה
את הקנס

חיים וייצמן; ) 11 העיתון מעוט התפוצה
במדינה; ) 14 מערב; ) 15 בדיוק כמו השאלה

אל תטיל בחברך ;

מ של ם. המשלם אחרון
דן השופט הנלי ויליאם אודוייר
לקנס על נהיגה רשלנית, נאלץ
הקנס בעצמו כשאשתו הודיעה
הסכום הדרוש, ביקשם להחליף
במאסר.

)5נשיא האוניברסיטה העברית; )6האות

בנו; )8שלומית דמתה לחבצלת הגדלה בו;

אגד ה

ב תל״אביב, יצא הסוחר תיאודור הרצל
זכ&י מאשמת מכירת דולא ר-ם שלא כחוק,
לא בזכות שמו המיוחס, כי אם בגלל חוסר
עדויות מספיקות להאשמתו.

)2בעברית כותבים מספר זה ט״ז; ) 3גמד;

תשכץ 869
היו
שני ליד

פרסי פ^רים לפותרי התשבץ הספרותי חייה בורנשטיין, פז׳ה שכון פתר״
תקוח, עמידר ב׳ ,מס4 95 רות זאבי,
הושע 18 תל־אביב. רחל מלמד, קווצת
ארז.

קולנוע
הוליבוד
ה ת שוב הלת שו בתהת שוב ה

מרדכי וינריב: לא אני אשמה ש התשובה
לגרשון התפרסמה פעמיים.
האשמים הם אנשי הדפום( .כמה טוב
שיש מישהו* שאפשר תמיד להאשים
אותו) .אשר לרצונך להתקשר עם
הנערה במעמסה סגורה, ציין עליה
את המספר. אני אעבירו לתעודתו.

העתק מדוייר,
!ועירה בת ) 809/261( 21 האוהבת לק רוא.
לשמוע מוסיקה1 .מרה, לרקוד ול בלות
יפה. מציעה להתכתבות נושאים
כספרות. קולנוע. פוליטיקת ו״כמובן. כל
נושא אתר. חוץ מעניני מפלגות״ >1ה
כבר אינני מבינה) .על מקבל המכתב
להיות בניל .24~ 30 נכוה, נאה, בעל
חוש הומור, נלוי לב, אומץ לב (הוכ חה
— שישלח תמונה) .שידע לחיות
עליו ורציני כאחד. היא מציינת כי ׳ כל
התכונות האלה, כל אחת לחוד. וכולן
ביחד. הן העתק מדוייק מתכונותיה שלה.

מי אמר שהוא ירושלמי ן
אינני יודעת מדוע. אבל תמיד שמעתי
ספורים לא ביותר מחמיאים על הירו שלמים.
לא פעם הייתי שומעת אחד עו נה
על שאלתו של השני אם הוא ירו שלמי
ב״אתה־חמור״.
מכתבו של ירושלמי בן ) 869/262( 25
הפריך לגמרי את החששות שהיו לי ב-
יחם לחוש ההומור של בן הבירה בת
3000 השנה בו עקץ, בין השאר, נם את
קציעה אפרתי המסכנה (רק מרחמנות
עלייד לא פרסמתי אותו) .הוא חובב
מוסיקה. צילום. טיולים ונערות ולמורות ,
שעם אחת מתן היה רוצה להתכתב. ה תכונות
הנדרשות ממנה הן אופי יציב
(הוא מסופק אם נמצא דבר כזה אצל
נערות) .רצינות. עליזות והומור רב. ע-
ליה לדעת באיזה מצב ומתי לנצל את
תכונותיה הנזכרות. אשר לגיל. הוא צ-
ריד להיות ברדיוס קצר מסביב לשנת
ה־.20

אף בלימודים
צעיר בן ) 869/263( 18 שאת זמנו
הפנוי בצבא הוא מבלה בהשקעת אפו
בלמודים. רוצה. על אה עיסוקיו המרו בים.
להתכתב עם נערה חמודה בת
, 16— 17 שהיא עדיין תלמידה בבית-ספר
תיכון כלשהו. בענווה רבה, הוא מבקש.
אם אפשר, שתשלח תמונה.

תאום, אבל לא לגמרי של התאום
( ) 869/264 הוא אחיו
869/ 263 אם הם דומים. אינני יודעת.
אולם שלא כאחיו. מסתכמת עבודתו
ב־ 8שעות ליום. דבר המותיר לו זמן
לעיסוקים שונים. בין השאר. התכתבות סע
נערה בת 17 שתהיה מוכנה לעזור לו
למצוא נושאים משותפים( .תודה בעד
מחמאותיך. ) 869/264 .

אין רע כלא טוב
רותי החיפאית (משום מה יש לי חיבה
י חברך הסטודנט הבטיח
לשם זח) :
לד להתחתן אחרי קורם א׳ וכעת הוא
דוחה את זה לשנה הבאה אל תדאני
רוחי. הרי בעצמך את אומרת שברור לך
שהוא אוהבך וישא אותך בסופו של
דבה מי יודע. אולי את צריכה אפילו
להודות לו על כד. תהיי פטורה בשנה
פחות. מלקווקו בטוש על שרטוטיו, להע-
תיק בשכילו תרגילי מתמטיקה ולשמוע
אותו מקלל כל יום פרופסור אחר.

להציץ או לחדול

כל פעם נדרש הצופה להאמין כי תגלית
הוליבודית חדשה מאחדת בקרבה את כל
התכונות המחוברות של ג׳ין הרלו, רק דנית
פולי ברג׳ר, חבית חומר נפץ ומרתף
מלא שמפניה.
במקרה שהדבר אינו מצליח׳ יכולה הכו־כבונת
הטרייה תמיד להיות תשובה ל מישהי
שהיא תשובה למישהי. שירי נורת
היתד, התשובה למרלין מונרו שהיתר, הת שובה
לג׳ין הרלו כשם שמרה ליין האנגליה
היתד, תשובת אנגליה לתשובה האמריקאית.

הסרט כולו ספוג אווירה של עליצות וא הבת
חיים טיפוסית לילדים אפילו כאשר מ איימת
סכנת גירוש לרחוב על הילדים אחרי
שבעל הבית סגר את מועדונם בהשתדלותו
של פרחח השכונה, שגרם למאסרו של ה שוער
טוב הלב, לאחר שסיבך אותו בעניין
גניבה.

שירי נורת היתה אחת מעשרות האל מוניות
המסתובבות בהוליבוד, המחכות ל הזדמנות
הגדולה על גבי עקבים גבוהים
מדי, חצאית דביקה מדי, שער צבוע סדי,
עדיים זולים מדי* וחיוך רחב מדי. היא
היתד, ממשיכה להופיע בהופעות שונות התקדיט הרגיל
שערכן ׳האמנות מפוקפק, אלמלא הח אם
להאמין לסרטי״הזמר הביוגרפיים׳ ה ליטה,
לפני חדשיים, הגברת ג׳ו דימג׳יו,
הידועה גם בשם מרילין מונרו׳ להאריך ^
את תקופת ירח הדבש שלה, לסרב ל הו פי ע״
בסרט מכנסיים ורודים שאולפן פונט הכין
למענה.

כל בי ם ב שונ ר
וידוייה של נערה הוא סרטזמר צב עוני
נעים׳בו מופיע דונלד אוקונור כשוליית
צלם בשבועון לוק המתאהב ברקדנית פעוטה
בשם ג׳ודי לרוי (דבי ריינולדם) ,וכדי להב טיח
לעצמו פגישות אתה, הוא מצלם אותה
כביכול בשביל השבועון המפורסם.
בין פגישה אחת לשניה, מפגין אוקונור
הגמיש כמה ריקודים מימיים משעשעים תוך
החלפת תלבשות מהרה ! אולם שמחתו הרגעית
פגה מיד כשהוא נזכר מה עליו לומר
לנערתו המחכה להופעת תמונתה בשער, ש הפכה
אצלה למטרה הנשגבה ביותר שיכולה
נערה אמריקאית להגיע אליה. כי אחר כך
באה הקריירה, התהילה, והוריה לא יעשו
לה יותר את המוות שתנשא לבן החרשתן
ד,סנוב.

האולפן הכעוס שלקח תחת כנפיו את
מרילין מעירום לוח השנה, למענו הצטלמה,
החליט ללמד את הבלונדית המפורסמת ב יותר
בעולם לקח, שנתגלה בדמותה של
שירי נורת, בלונדית מצבע הכותנה, בעלת
עיניים כחולות מודגשות מאד, אף סולד
ופה מלא, בתנועה מתמדת בגלל לעיסת
גומי לעיסה.
למחרת היו העתונים מלאים בתמונתה
של שירי שאינן משאירות הרבה לדמיון.
בתוספת מדות גופה, דעותיה על החיים
בכלל ועל המין בסרט ומה היא חושבת
על לה־מונרו. שירי הצטרפה מיד למשחק
בכשרון מפתיע, הודיעה כי גם היא הצ טלמה
בעבר בשביל לוחות שנה( ,״אולם
לא בסגנון מונרויי) ,שהיא רקדנית טובה
ושהיא אינה פוחדת ממרלין.
סוכנה החלים להכות בברזל בעודנו מלו בן,
הזמין מקנדה סרטים קצרים בהם הו פיעה
שירי בריקודים לא ביותר אקדמאיים.
הוא חיכך את ידיו בהנאה כאשר סרב
הדואר להעביר את הסרטים בטענה ש וזולים
; לפי עצתו,
פורנוגרפיים הם מיהרה שירי להכריז :״נכון הופעתי ב סרטים
קצרים בעבר, ובניגוד למונרו׳ אני•
יכולה להגיד שידעתי בברור ימה שאני•
עושה.״
בן שבוע ד,תר,פך הגלגל. שופט שראה
את סרטה כדי לקבוע אם הם מותרים ל העברה,
יצא מחדר ההקרנה משועמם -״דר
אפילו לא פורנוגרפיה״ ,הכריז ,״כי אס
רק חוסר״כשרון.״ מרילין מוגרו חזרה ל־פונט
כשהיא מרקידה את האולפן לפי
החליל שלה, ושירי היתד, צריכה לצאת
מנעליה ותלבשתה של מרילין (אותה לב שה
בג׳נטלסנים מעדיפים בלונדיות) ,כ שהיא
נמכרת, יחד עם החוזה שלה לאולפן.
קולומביה, כדי להופיע בתפקיד פעוט בסרט
פפטנוט.

סרטים

שטות לריב עם נערתך משום

שהיא נעמדת ליד כל חלון ראווה של
שמלות. במקומך. במקום לריב. הייתי
נוהנת בשיטה אחרת: נוטעת אותה ליד
חנות של מצלמות, למשל, או כל דבר
אחר שאתה היית מעוניין בו• אם יש
לה מינימום של שכל, ואני מקהה שיש
לה. היתה מקבלת את הנקמה הקטנה ב-
רוח טובה ובעיית חלונות הראתה היתד,
נפתרת.

בילדי הרחוב יש למבוגר הזדמנות
להציץ לעולם הילדים, ולילדים לראות את
עצמם בעוד שמן המבוגרים נדרשת גם מעט
מחשבה יוכלו הקטנים ליהנות מעלילת ה סרט
כמות שהיא, להשתתף בחוויותיהן של
•הנפשות הפועלות בו.

זיו ה — :לפי הנוהג מקובל. וכסי ש כתוב
בכל העתונים, צריכה הייתי לייעץ
לד לשוחח עם אביר שיחה רצינית ום-
תונה. להסביר לו את חוסר הטעם שב-
דעותיו הקדומות על חברך הספרדי. אני
בטוחה שעשית זאת ולא הצלחת. לדעתי,
את מבוגרת מספיק כדי להחליט על דר-
כד. ועם כל הכבוד שאת רוחשת לאביד,
רשאית לעשות מה שאת רוצה, בעיקר
כשאת צודקת.

הרחוב, אויבו הגדול ביותר של הילד, מ איים
על ילדי בית מגורים צפוף בקופנהאגך
המחפשים להם מקום להוציא את מרצם.,
לתומסין השוער יש דעה ויחם לא ביותר טו בים
על הילדים אותם הוא מגרש מן החצר
בכל הזדמנות, מפריע למשחקיהם, מפיל את.
מוראו עליהם.

משה כ אני מצטערת לאכזב
אותך. משה, גם אני שונאת חולצות
צבעוניות מקושקשות על נבי בחורים.
למרות שניסו ללמד אותי משד כל ה שנים
שהבנד אינו עושה את האדם. אי נני
יכולה להמנע מלהזדהות עם חברתד.

הילדים השונים לגמרי בחיצוניותם• וב התנהגותם
מילדי״פלא הוליבודים, משתמשים;
בכל התעלולים כדי להמאיס את החיים על
•החצרן, ברעש, בקשקוש על קורות, בעקירת
מוטות מן המעקה. השוער עוזב ובמקמי
בא אחר, כפרי זקן בשם הנסן, אוהב־ילדים.
המסדר להם מועדון משחקים בנגריה שלו.,
מעודד אותם לעשות כל מיני עבודות שונות.

צבעים עלי בחור

למענו.
לא קופים קטנים. ניכר כי זוג הב מאים
ד,דניים, אסטרינד וביירנה הגיג, במאי
דימה בת אדם, מבינים היטב את נפש הילד.
ד,ילדם שבחרו לסרטם הם פרועים, מלוכלכים
במקצת, שערם אינו סדור בתלתלים כשירלי
טמפל, והם אינם מדקלמים בפגי המצל* ,ב קופים
קטנים מאולפים. התנהגותם בסרט היא
חופשית וטבעית כמו בחצר משחק. תנועו תיהם,
תגובותיהם וכוון המחשבה שלהם,
אופייניים לכל ילד בעולם, יהיה זה דני או
ישראלי.

סצנת אהבה אחת, משמיע משפטים פילו סופיים
כגון :״החיים הם לא מה שאדם
רוצה.״ ו״ד,מוסיקה באה מכל מקום ומאף
מקום.״

מקום בחצר

כוכבת זמנית שי רי גוררו
״פורנוגרפיה 7לא ! חוסר כשרון .*1
די פרשת חייו של זמר־ת במועדון לילה
כלשהו, נעשו לפי הזמנה כדי להיות מועלים,
כעבור שנים מספר, על הבד.
אחת מאלה שבגלל העובדה שהיא נולדה,
חיתה ואהבה, צריך הצופה לסבול, היא בלו״
סום סילי, זמרת וודביל מתחילת המאה, ב סרט
שושנת ברודביי.
נראה כי כל האמנים המציצים מבעד ל־צלולויד,
כשהם מעובדים ומתוקנים, היתד,
פרשת חיים אחידה. במקרה וזו זמרת, היא
מהאהבת, מתחתנת, נפרדת מבעלה הרוצה
לעשות שם לעצמו, ואחרי כמה דמעות מלאכותיות,
שניים שלושה שירי כסופים תוך ה־ י
צגת רגל חשופה, נופלים איש לזרועות רעו תו,
והם מאושרים בשנייה הקולנועית האח־דונה.
בטי
האטון, ד,כדתית הדינאמית נראית
כאילו נקלעה בטעות לבמת הצילומים הבל תי
נכונה, וכשהיא נוכחת לדעת שהיא כבר
שם, משתדלת לצאת ממנה בכבוד. אך מרצה׳
הידוע נחנק באוירתו הצרה של הסרט וב עזרתו
של בן־זוגה, רלף מיקר.

מה הם הוו ״ ס?
ייעוד הגורל׳ סרטו הצרפתי של ג׳ורו׳
לקומה מציג, זו. הפעם הראשונה, את
הגדול במאהבי הבד הצרפתי. ז׳אן מרה,
בתפקיד הבלתי זוהר של אב לילד בן . 14
לא זו בלבד, אלא שהוא גם שיכור במשך
כל הסרט בצורה בלתי משכנעת כמעט עד

הטוף.
בנו הוא מי שהיה ילד הפלא בניצוח
דוברטו בנזי, שאיבד הרבה מקסמו ה ילדותי.
פרט לניצוח על קטעי יצירות
פופולריות ביותר, עליו להיות גם קצת
דרמתי. דבר שעם כל רצונו הטוב, אינו
מצליח לעשות.
הסרט כולו מתנהל באיטיות על רקע
גוף ונציה ורומא, שם מתרחשת העלילה
.הבנאלית אודות המנצח הקטן העמל קשות
כדי להחזיר את אביו השיכור למוטב. ראן
!מרה, שגילו הקשיש ( )40 לא ניכר עליי,
;הוא יפה אפילו בשכרותו, לא זוכה לאף

אולם ג׳ודי רודפת־התהילה רואה בשברון
לב את השבועון מופיע כל פעם כשעל שערו
מתנוססים בחדגוניות איומה כלבלבים, סוסים,
אריות ומתאגרפים. עד שהיא מגיעה למטרה
הנכספת, היא חולמת כמה חלומות בהם היא
כוכבת קולנוע גדולה שרוברט טילור מבקש
את ידה, שהם פרודייה מצויינת על הוליבוד
וכוכביה.

בקצרה
המוזיאון מתח ואימה לחלשי לב וינסנט בשלושה ממדים, פלוס צבעים,
פרייס, פליס קירק.
שתי מכוניות
— האימה שכר
מלאות ניטרוגליצרין בדרך למקום שריפה,
הסיכויים לחזור אפסיים. יצירה קולנועית
מופת ת, הודות לבימויו של הנרי־ג׳ורג׳
קלוזו, משחקם של איו מונטאן, שרל ואנל
פאלקו לולי, ופטר ואן־אייק.
פריס — שלא ל מדרכות על ערבב
עם תחת גנות פרים ותחת שימי פריס,
הוא כביכול סרט־מתח בריטי עם שחקנים
אמריקאים קלוד ריינס ומרתה תורן, לפי
ספרו של הצרפתי ג׳ורג׳ סימנון, אודות
אדם ישר שהפך מנוול בגלל עיניה היפות
של נערה. לא משכנע.
— כל הצרות שבעולם נית בגללך
כות
על ראשה החמוד של לורטה יאנג.
היא יושבת בבית הסוהר על לא״עוול,
נישאת, מסתבכת עם גנגסטר, מתגרשת,
חוזרת אל בעלה.

שכר האימה
ילדי הרחוב

העולם הזה 869

ראיתי פני אשד, זקנה שהביעו יאוש לאין קץ ושמעתי
קול בכי חנוק. כל הדלתות הסמוכות היו פתוחות. ראיתי
פיות פעורים ועינים קרועות לרווחה. חששתי לשלומה של
לילה ונשמתי בהקלה רק כשהיא פתחה לי את הדלת.
באותו רגע נוכחתי לדעת שהיא הפכה בעיני ׳ליצור היקר
ביותר בעולם.
כאשר נסגרה הדלת פרצה לילה בבכי מר וסיפרה לי
את אשר אירע. הגופה שהוצאה על האלונקה היתד, גופתו
של אחד הדיירים הזקנים. האיש איבד את ידו בתאונה.
חייו היו קשים ביותר. הוא השתעשע רק בתקווה אחת :
לזכות בהגרלה. תקוותו נתגשמה. הוא זכה לפני ימים
מכפר בפרס הגדול. אולם עוד בטרפה צליח לקבל את
הכסף הלך כרטיס ההגרלה היקר בדרך כל הנייר והיה לאבק.
הזקן התאבד.
ף 5לבוקר המחרת }מדתי עם לילה ליד החלון והתבוננתי
Jבהמונים המצטופפים ברחוב. ברור היה שכל הבטחות
הממשלה לא הרגיעו אותק.

י ^ כ ל שהימים חולפים קשה יותר׳ ;׳האמין שהתקופה
3הנוראה עברה עלינו באמת ובתמים. עתה נראה הפל
כחלום בלהות, אשר אין. לזכרו לפרטי פרטיו. אולם ישנן
תמונות המופיעות בבהירות מפליאה כל עת שאני נזכד
באותו לילה ...בלילה בו החל הכל...
הייתי עייף ויגע לאחר ימים ארוכים של עבודה מפרכת,
כאשר עליתי על רכבת הלילה לנסוע הביתה. הגשם יי ד
וירד. המסע היה משעמם יותר מתמיד. לבסוף ׳ירדתי
בתחנה, הגבהתי את צווארון מעילי ופניתי ללכת בכביש
הארוך, המתפתל מסביב למפרץ.
מכונית משטרה חלפה על פניי הרחוב הריק כחת >1שהיד
וענקי. שאון מכונות הדפוס בבניין העתון הגדול נדב.
״הדפסת המהדורה נסתיימה,״ חשבתי. הערפל שנישא מעבר
הים הביא בכנפיו ריח מוזר. העובדים עזבו את בניין
העתון קבוצות קבוצות, מבלי להחפז. ראיתי את פניהם
החוזרים כסיד. שמעתי את קולותיהם המלאים התרגשות.
אולם לא הטרחתי את עצמי לגשת אליהם ולשאול מה
אירע. בין כה וכה אקרא הכל בעתון הבוקר. השתוקקתי
רק להחלץ מתוך הערפל המצחין, להגיע לחדרי הקטן
והנוח.
הצחנה בחדרי היתד, גדולה מזו ששררה בחוץ. אולם
הייתי עייף מכדי לברר את מקורה; ־חלצתי את נעלי,
השתרעתי על מטתי ושקעתי בתרדמה עמוקה.
התעוררתי בהרגשה בלתי נעימה: משהו מוזר א־רע
בעת ״שנתי. אבל מה אירע? פקחתי את עיני והתבוננתי
על סביבותי. הרצפה היתד, מכוסה שכבה עבה של אבק.
הכתלים אף הם היו מקושטים בפסים חומים של אבק.
מדפי הספרים שלי ! לאן נעלמו ספרי? קפצתי על
רגלי וחציתי את החדר. המדפים היו מכוסים אבק דקי;
ומתחתיו נחו כריכות העור של הספרים ופיסות בד מרופ טות,
שהיו פעם כריכות בד.
הספרים הפכו לאבק ! פניתי לעבר שולחן הכתיבה
שלי. גם הניירות אשר עליו נעלמו. פתחתי את ארנקי. למד,
יכולתי לצפות? גם הוא היה מלא אבק. משכורתי׳ חס כונות ,תעודותי — הכל אבד לבלי שוב.
ישבת -על מטתי המום לחלוטין׳ כאשר הדהד ברחוב
קול שאון אדיר. פתחתי את החלון וראיתי המין אדם
ממלא את הרחוב. עיני כולם היו נשואות כלפי מעלה
והביעו יאוש לאין קץ. מישהו זעק :״קץ העולם הגיע !״
האמנתי לו בכל לבי.
»התגלחתי, התלבשתי וירדתי אל הרחוב. הכל היו
נדהמים. הכל שאלו שאלות :״מר, אירע י מד,
פירוש הדבר? הפרצה מלחמת חיידקים?״
השאלות* נשארו ללא תשובה. הכל ידעו רק דבר אחד :
הלילה המאוחרות התפורר כל הנייר אשר על בשעות פני כדור הארץ והפך לאבק חום. עתה חששו בני האדם
מפני תוצאות העלמם של ספריהם, כספם וניירות העיד
שלהם.
המונים הצטופפו לפני בתי המסחר המועטים שנפתח .
בידיהם נותרו רק מטבעות מתכת. כאשר יאזלו המטבעות
המועטות׳ יהיה צפוי להם רעב. מסביב לדוכני החלבנים
ניצבו המוני אמהות עם ילדיהן הקטנים. כספן אזל זה
מכבר. אולם היה עליהן להשיג חלב — אפילו בכוח הזרוע.
סחף אותי לעבר חנות מכולת גדולה. פירות ההמון וסוכריות. היו מונחים בתוך תיבות עץ, בתוך ערימות
אבק׳ שהיו פעם עטיפות נייר צבעוניות. רק הפחיות וד,בק בוקים
נצבו בתוך התוהו ובור,ו שורות שורות, כאנשי צבא.
ההרס בחנות הספרים הסמוכה היה גדול עוד יותר: בחלין
וכמה עטים
הראווה נשארו רק בקבוקי דיו מועט-ם
ועפרונות.
ללא מטרה. הלכתי המוזרה לאחר שאגיע
ושבים — אנשים שלא
שאלות: מה אירע? מה

סיבת התופעה
אולי תתברר לי
אל קרן הרחוב הבאה. העוברים
הכירו זה את זה הוסיפו להחליף
אירע?

של שלושים שנה עלתה באבק !״ אמר ..דם
״עבודה
שמנמן וממושקף שעבר על פני ,״נשארו רק המדפים
הריקים ובריכות העור״.
״ראיתי הכל,״ העיר אדם שני ,״הספרים שלי עלו באש
חסרת עשן ונעלמו.״
משפטים מקוטעים הגיעו לאוזני:
״בסביבתנו אתיו מובטלים רבים. אני גר ברובע פועלי
הנייר והדפוס.״
הם יוכלו לנער

״אנשים רבים יקבלו עבודה מצויינת :
את האבק מתוך שק־ הדואר.״
״אני מוכן לתת כל אשר לי תמורת סיגריה. הכיסים

שלי גילאים טבק, אך איני סובל מקטרות.״
״הממשלה תצטרך להתחיל בחלוקת מזון.״
״הממשלה לא תעשה דבר. כיצד יבול ם פקידי ממשלה
לעבוד בלי נייר?״
״ומה יעשו ילדינו?
ובלי מחברות?״

כיצד

יוכלו

ללמוד

בלי

ספר ם

אחר ראיתי את לילה ולא הוספתי לשמוע דבר. ראשה
הזהוב בצבץ מתוך ההמון האפל. הייתי מוכרח להניע
אליה. הגעתי אליה.
הגענו־ לביתה של לילה בקושי רב. אבל ברגע שנכנסנו
פנימה חזרה אלינו השלווה. נפגשנו במקרה. הכרתי אותה
רק חודשיים. אבל עתה היה נדמה לנו כי הכרנו את זו
כל ימי חיינו.
» שתדלנו לנקות את הדירה מן האבק. זה היה קשה
מאד, היות והאבק עורר בנו התקפות שיעול ועיטוש.
שירותי המים והחשמל הוסיפו לפעול. גם שירות השידור
לא נדם. כאשר פתחנו את המקלט שמענו את קולו השלף
של הקריין :״קור רוח יעזור לכולנו. ארצנו אינה היחידה
המהומות זכוכית. חלון
פרץ קדימה.
קול נפץ שני

פרצו בשעות הצהריים. שמענו קול נפץ
ראווה גדול התמוטט ונפל אל הרחוב. ההמון
שוטרים התרוצצו כעכברים מסוממים. נשמע
ושלישי. הביזה החלה.

אדם גבר,־קומה לבוש בגדי פועל זינק מתוך חלון ראווה ף
מנופץ של אטליז. על כתפיו היה נתח גדול של בשד.
אולב ברגע בו הגיע אל המדרכה הסתער עליו ההמון י
מכל עבר. הוא נפנף בבשר והלם בו בראשי המסתערים,
אך כעבור רגע קל הופל ארצה, ולעיני נראתה רק פקעת I
של גופות מתפתלות.
תוך שעה קלה התרוקנו החנויות מכל. היתד, זאת
הוכחה נוספת לכך שבני אדם מסוגלים להתנהג כחיות
טרף. לאחר חנויות המזון הסתער ההמון על בתי־המסחר. י׳
הגדולים. אולם שם חיכו לו יחידות צבא ומשטרה, ופתחו
באש.
לעת ערב התרוקנו הרחובות מאדם. הסדר הוחזר על
כנו. טאנקים כבדיב חנו בככרות העיר. אופנועי משדרה
סיירו לאורך המדרכות הזרועות רסיסי״זכוכית.
אותו לילה חסמנו את דלת הדירה
על המיטה וחכינו לעלות השחר.

ברהיטים,

ישבנו

לאי ש לא 1ז*ו עוד ת 4ודווו 1ווווו
או מכתבי המלאה.
כ ל תעודות הלידה נעלמו.
בתי המשפט שותקו.
הבנקי. ש איבדו את כ ל כספס
ומניותיה. נסגרו.
כל הארכיוני וספרי
החשבונות הפכו לאבק.
מליוג׳ מכונות כתיבת ניאבו
באפס מעשת.
בצרה. העולם כולו נאבק ומתלבט באותן הבעיות.״
השארנו את הרדיו פתוח. הודעות הקריין חזרו והושמעו
בין מהדורת חדשות למשנה. הממשלה לקחה לידיה את
כל שירותי התחבורה והאספקה. חופשות אנשי הצבא
והמשטרה בוטלו. על כל השטחים ד,ע רוניים הוטל עוצר
חמור. שירותי הרכבות והאוטובוסים בוטלו עד להודעה
חדשה. רק מכוניות הממשלה, המשטרה והצבא הורשו
לנוע באופן חופשי. כל המתכות היקרות הוחרמו, ובתי
המלאכה הממשלתיים החלו להפיק מטבעות במלוא הק טור.
החדשות בישרו על מצב חירום שהוטל על כל מדינות
העולם. אנש־ המדע עמלו למצוא את סיבת המגיפה. אחדים
מהם סברו שהנייר הושמד על־ידי קרניים קוסמיות שהבקיעו
את מעטה ר,אויר של כדור אה,רץ. אחרים עמלו למצוא
חומר חדש ומחוסן מפני המגיפה המסתורית, שיוכל למלא
את מקום הנייר.
ברחבי העולם השונים המשרדים נאלצו בינתיים
להשתמש בטלפון בלבד. קוי הטלפון הועמדו תחת פיקוח
ומספר השיחות הוגבל למינימום. מיליוני מכונות־כתיבה
ניצבו באפס מעשה. כל הארכיונים וספרי החשבונות הפכו
לאבק. כל הפקידים שבילו את מרבית זמנם בכתיבה
הפכו בן לילה למעמסה כבדה שהוטלה על שכם הציבור.
לאיש לא היו עוד תעודות זהות או מכתבי המלצה.
כל תעודות הלידה נעלמו. בתי המשפט שותקו. הבנקים,
שאיבדו את כל כספם ומניותיהם, נסגרו אף הם.
» ד, י ה עלי ועל לילה לציית להוראות הרדיו ולחזור
לעבודתנו? לא היה בזה טעם, שהרי שנינו היינו
אנשי נייר. אבדן הכסף לא הטריד אותנו. הבעיה העיקרית
היתד, מזון. צרשותה של לילד, נמצאו כמד, וכמה קופסות
שימורים. גם בביתי היה אוצר קטן של מזון. החלטתי
לצאת עם ערב ולהביא אותו.
הרחובות היו עדיין מלאים אדם. חלונות הראווה של
החנויות רוקנו ונחסמו בקרשים. ההתרגשות הלכה וגדלה.
שמועות שונות עשו להן כנפיים. שמעתי שמחסן תבואה
נשרף על״ידי ההמון ושאנשים שניסו לעזוב את העיר נעצרו
באש מכונות יריה. שמעתי על פרופסור ששם קץ לחייו
בראותו את עבודתו המדעית עולה באבק, ועל מיליונר
נודע שמת משבץ לב לאחר שנעלס כספו.
בשובי לביתה של לילה ראיתי אלונקה מכוסה בשמיכה
נישאת מתוך אחת הדירות. מבעד לאחת הדלתות הפתוחות

סי ג! זריחה נשמע קול -מכוניות כבדות נעות לאורך״
מכונת יריה הוצבה בקרבת הבית. כמה
- Vרחוב. 1 מכונאים עסקו בקביעת רמקולים על קירות הבתים.
פתחתי את הרדיו.
״בהתאם להוראות אלו חייבים דיירי כל בית לבחור
בנציג אחד ושמונה סגנים. כל אלה יתכנסו ויקבעו אח
סדרי חלוקת המזון.״
הרמקולים שנקבעו ברחוב חזרו על ההודעה. הידיעות :
מחוץ־לארץ מסרו על מהומות שפרצו ברחבי העולם. מובן ,
מאליו שלא פורסמו רשימות נפגע־ם׳ אך ידענו כי אנשים
רבים נורו ונרמסו. אחדות מן הידיעות׳ 1־,יו מעודדות:
ייצור המטבע הורחב והקל על המצוקה הכספית- .מדינות
החלו לערוך חוזים על גבי לוחות של חומר פלסטי או
עץ לבוד.
הרדיו שידר ראיון עם כימאי מפורסם. הוא איבד את
ספרייתו היקרה ואת רשימותיו המדעיות, אך הוא לא
אמר נואש. הוא כיסה את מדפי הספרים בלוחות עץ זרועים
אותיות צפופות ורשם נוסחות חשובות על הכתלים
המסויידים של מעבדתו. על אחד הכתלים התנוססה
הכתובת :״המדע לא עבר ימן העולם יחד עם הנייר.
אפשר שהטיהור הגדול יביא לנו ברכה, היות ויחד עם י
הנייר נעלב גס אוכף גדול של דעות קדומות 1! ,דברי הקל.״

ארכיוני המיקרופילם הפכו לאוצרות המדליה ; ביור.ר י
הקהך ןח! ,
של האנושות. אמנות הציור נפגעה פחות
והתקליטים הביאו להצלתו של חלק גדול מאוצר המוסיקה.
«—זימים חלפו. נשאתי את לילה לאשה. לא היו לנו
כל מסמכים שאישרו את נישואינו. חוסר. התעודית״[
חולל מהפכה חברתית עצומה. גברים רביב עלו משפג !
המדרגה לראש הסולם החברתי. נשים רבות ניצלו אוע׳
ההזדמנות, הפכו צעירות בכמה שנים.
כן, דברים רבים אירעו בימים אלה. לא יכולתי לרשום |
כל רשימות בנות קיימא, אם כי על קירות ביתנו התנוססו־•
לוחות שחורים וברשותנו היד, שפע של גיר. הרעב לספרות:
ולדעת הלך וגדל. הלוחות הקטנים והגדולים הפכו למצרכינז
המבוקשים ביותר. אבל גם הם לא הספיקו, ותור הזהב
של מספרי הסיפורים שב וסחף את העולם. בכל מקום |
צצו מועדוני סיפורים׳ בהם מסרו בעלי זכרון מפותח את

כל הידוע להם.

הרדיו תפס חשיבות הולכת וגדלה בכל שטחי החיים, לדבריהם האזנו
חמאמים. היו ממנו
חשובים אך בקרנות הרחובות, בסברות ד,עייר, באולמות הפאר. כל
כשרונ-־ת הנאום שהיו חשובים בעולם העתיק נתגלו ונוצלו
מהדש — לטובה או לרעה.
לבסוף בא היוב הגדול: אחד מאנשי המדע גילה דרך
לייצר נייר שהיה מחוסן נגד המגיפה. תחילה לא האמין
איש להכרזה. אולם ברגע בו הוכחה יעילות החומר החדש,
החלו המדינות השונות מקימות בתי־חרושת לנייר במהירות
קדחתנית — ממש כשם שהתחילו פעם להקים בתי״חרושת
לנשק — ומכונות דפוס חדישות פעלו יומם ולילה. הפיקו
מיליוני טונות של גליונות דפוס בשביל האנושות שביקשה
רק דבר אחד: משהו לקרוא.
אולם בני האדם לא רצו רק לקרוא. הם רצו גם לכתוב.
מסופקני אם היה אי־פעם בעולם מספר כה גדן ל של
סופרים.
ד,למדנו לקח ממגיפת הנייר? לא. כיום שבנו להיות
עבדים — עבדי עולם לגליונות הלבנים המכוסים אותיות
שחורות.

ימי. מכנסי $אדומים חולצת מלחים
לגנה בפסים אדומים /הנופלת ברישול
על גבי המכנסיים, מתאים לנערות דקות
1דק1ת פחות — בתנאי שרנליהך נאות.

צעיר. חלקה העליון של השמלה עשוי
ריפס כחול לבן, עם רקמה, והחצאית,
אורגנדין לבן. השוליים מסתיימים ב אותו
אריג. צעיר וחינני, מתאים לערב.

חגיגי. שמלת פיקה לבנה עם עימורי
פרחים, מחשוף גדול יחסית, יכולה ל׳
שמש למנורות שונות, נאה במיוחד על
עור שזוף. מתחתח, שסלנית נוקשה.

מודיעות רבבות נערות כל ערב. הן עומדות ליד הדלת
הפתוחה של ארונן ומתחבטות בבעייה הנראית להן החשובה
ביותר, מה ללבוש ז שמלת הטאפם י — היא מתקמטח׳ וחוץ
מזה חם בה. חצאית וחולצה? אין לי חשק. השמלה הכחולה
שקניתי לא מזמן ז לדליה ורינה יש כאלה והן עלולות להופיע
בהן. נורא.
את התשובה לכך ניסה סלון 17 לתת בתצוגת אופנה שערך
בשבוע שעבר בבית ציוני אמריקה שנועד לבנות 17 וברדיוס
קצר י סביבו. הסלון, שאת ההשראה לשמו ומגמתו שאב מירחון
אופנה אמריקאי ידוע בשם סבנטין, לקח על עצמו לייצור
אופנת נערות הנמצאות בשטח ההפקר בין שני הגילים. גיל
הנערות כבר מאחוריהן וגיל הבחרות לפניהן. סיסמתו היתה,
בערך, כיצד להתלבש יפה אך לא יותר מדי.
לדברי היוצרים מגמת התצוגה, כפי שהסבירה אותה אחת
הנעורים את חוסר הטעם
התופרות, היתד, להוכיח לבנות
שבלבושן הרגיל. לדעתה. הן מתלבשות או בצורה ילדותית מיי,
או שהן רוצות להיראות כבנות עשרים וחמש, בשמלות מסובו

רציני. שנזלת פיקה לבנה בעלת קווים
חמורים יותר. סגורה עד למעלה. עיקר
הדוגמה מאחור, קפל עסוק, ותחרים ב־אימרה.
מתאימה לאחר הצהרים !הערב.

עליז. מתאים לכל שעות היום, הבד
שנטונג מודפס, הנזחשוף מתקבל על
הדעת. סרט חינני המחובר לפנים נותן
לשמלה את אותו ה״משתו״ הסופי.

ע מ מי. סטפטה מזכירה
סורתי.

דירנדל, שמלה סססית, עשויה
קלה שחורה עם פרחים ורודים,
במדה מרובה את הסרפן המ פיסת.בסיסט
ורוד על החזה.

ומגונדרות. מדי. הן שוכחות שיש להן מתנה אחת שאין לבנות
— 25 עלומים וחן טבעי.
חשבון הדגמים. השמלות היו מרהיבות. הסלון ידע
להציג את הפרקטי, האלגנטי והנכון לטעם הטוב ולהתאים
אותו לתנאי האקלים המקומי. האריגים היו ברובם כותנה או
פיקה, המתכבסים ומתגהצים היטב, נראים אחרי כל כב סה
כחדשים.
הדוגמות לא היו דיוריות או לפי הצעקה האחרונה של
פרים. הן היו פשוטות בקוויה,ן, דבר המאפשר ללבשן יותר
מעונה אחת. היה בהן אותו משהו קטן, הפרט העושה את
השמלה כולה, ואשר יהיה מעודכן תמיד. החצאיות כמעט כ־לן
היו רחבות כשמתחתן שמלנית נוקשה ומרשרשת׳ המחשופים
לא היו גדולים מדי, והצבע השולט היה הלבן.
כל בנות ה־ 17 ואלה המרגישות את עצמן בגיל זה׳ כולל
כמה אמהות ונשים בגיל ה־ ,30 עשו לעצמן חשבון כמה
היו צריכות לחסוך ממשכורתן, או לבקש מאבאל׳ה כדי לרכוש
את אחד הדגמים ( 50 — 70ל״י).

בובתי. שמלת בטיסט לבנה עם פרח־ס
זעירים תכולים, פשוטה בקטיה, תשאר
לכן באופנה זמן רב. הכובע הנחרש
אתה משווה ללובשת מראה בובתי.

טרופי. קישוטים אדומים ושחורים טל
גבי כותנה אפורה, כאשר מוסר הבולרו,
מתגלה חולצה ללא כתפיות, הדוקה
מאד מאד לגוף והנקשרת מאח1ר.