גליון 870 מתאריך 24 ביוני 1954

כי צד נבחרה
אביבה פרלמז

למלכת
^וסיפורו
האי שי ש ל

זכרני

ש לי ח. ה עו ל ם הזה״
מתאר את

nrnnn הגביע בשרץ

ר שי מ ת 100 החכים
בתחרות הכוסית

ט ס 0 7 0 .שנ ת 17
כ״* סיון ת שי״ד
24.6.54
המחיר 3 0 0פ רו ט ת

הנסער:

העורך הראשי

העווס
ה ־י ה

או רי אבנר׳

ראש המערכת :
ש לו ם

כ הן

עורך משנה, תבנית :

עורך משנה, כיתוב :

או רי

י ש עי הו ל בי א

השבועון הם צזיר
לאיגפורמ צי ה
רוז׳ נ לי ק סוו 8ת ל־ א בי ב

(ליד תי א ט רון
מ עז המבר קי ם :״ עו לספרם ״
ד . 139 .ט ל26785 .
מ ו ״ ל: ה עו ל ם הז הבע ״ ם
ד פו סישראלבע ״ מ. ת ״ א
על־יד נשר רי דיננ.
אין המערכתאחר אי ת ע בו ר
תו כו ה מו ד עו ת, מלבדע בו ר
מו ד עו תהמתפרס מו ת תח ת
לצר כן ״.

כו תר ת
ה מו כ נו תעל־ידי חברי ה ונ
ב ד קו תעל־יד ם.
מערכת

הכתב הראשי :

סלע

הצלם הראשי :

ע מ נו אלפרת

ב רנ ע

חברי המערכת :
דו ב אי תן, משה בן־ א פ רי ם, י חי אלב שן, י הו דהנבאי, ני צהנ בי, לי לי
ז ר אי, או סקרט או ב ר
נ לי לי, רו תי ו רד. בחיזה בי, יו חנן ור בק ה
ע מו ם קינן, סי ל בי קשת, אב רהםרפ פו ר ט.

ראש מערכת ירושלים :
יו חנן

או רי דן

או רן

מנהל מעבדה :
דו ד

ראש מערכת חיפה:

טו ויע

עורך דפוס
משה

או ר

מנהל מבצעים
שלמה

שלמה הררי

• עוד לפני מלחמת־העולם הביאו סוכני
האינטליג׳נס הבריטי הצעת־הסכם ״איטלקית״
לאצ״ל. לפי הצעה זו הסכים אצ״ל לשלטון
איטלקי בארץ, תמורת מתן עצמאות לישוב
תחת חסות מוסיליני. בזמן המעצר המשיך
יאיר לנהל מו״מ זה, והיה מוכן לחתום על
ההסכם בשמו המלא. רזיאל, לעומת זאת,
הסכים רק לחתום בשמו המחתרתי (ב״ח).
היא היד, מוכן לקבל נשק מן האיטלקים, אך
לא לקבע על עצמו התחייבות פוליטית.
• אחרי שיחרור יאיר וחבריו, התפטר
רזיאל מתפקידו, ומשך כמה שבועות שלט
יאיר למעשה על הארגון השלם. לפתע, תחת
לחץ המפלגה, חזר בו רזיאל ודרש לסלק
את יאיר. רק אז פרץ הפילוג׳ כשכל חברי
המיפקדה הלכו עם יאיר.
• כעבור כמה חדשים, כשהתבשל ההסכם
המדומה עם האיטלקים, וכשפוצץ יאיר
בכוונה מו״מ לאיחוד האירגונים מחדש, פרש
חייכמן מארגונו של יאיר, חזר לרזיאל. ה־מיפקדה
החדשה (רזיאל—חייכמן—לובינסקי)
החליטה להתנגד לגיוס לצבא הבריטי. לפתע
נודע כי רזיאל נתן הוראה לגייס כמד, אנשים
לצבא. הדבר גרם לפילוג נוסף.
• מפקדי הארגון כונסו לישיבה בבית
הכחול, תל־אביב. שם התפטר רזיאל שנית.
הכנס רצה למנות את חייכמן לראש הארגון,
אולם חייכמן סירב אחרי שהכנס לא
אישר את הרכב המיפקדה שהציע. אז פרשו
חייכמן ורוב מפקדי תל־אביב מן הארגון.
• אחרי כן באה תקופת ביניים, כשלא
רזיאל ולא חייכמן נמצאו באירגון. בתקופה
זו פנה רזיאל אל חייכמן, ביקשו להשתתף
עמו פעולה חד־פעמית: לפוצץ את אנית־המעפילים
פטריה שהגיעה לחיפה, ושהאנ־גלים
איימו לשלחה למאוריציוס. חייכמן הסכים.
כשהשניים היו בדרכם לחיפה, כשאתם
את הפצצה, נודע להם כי ההגנה כבר פוצצה
את הספינה.
• ערב מותו התקרב רזיאל שוב לארגון
אך הוא לא התמנה רשמית למפקדו. באופן
רשמי לא היה, איפוא חבר אצ״ל כשנהרג.
• הסברו של חייכמן לעובדה שרזיאל
עצמו הצטרף לפעולה בעיראק, בלי כל צורך:
רזיאל נפגע קשה על־ידי האשמות יאיר
כאילו נכנע לאנגלים בשעה ששוחרר ממעצרו,
רצה להוכיח במעשה גבורה אישית את
אומץ־רוחו. הוא שילם בחייו.

עזרא חנון, תל־אביב
כאחד שנ אלץ הי הלדא בו נו ל ב לו תאת מי ט ב
שנו תיל דו תו ונ עו ריו ב בי ת הי תו מי ם די ס קין וא
שרלא ני תק ק ש ריו עםה מו סדש בו חי משך
12 שנ האףלאחרש עז בו הז ד עז ע תי ל קרו אאת
הכתבהוהחלט תי לבקר במוסדכ די לעמודממ
תחרט על
קרו ב על המתרחש בו כיו ם. אי ני
בי קורי זהלמ רו תשעלה לי ביו ם ע בו ד ה ; בג
דו להבכלה מו בני ם הן
מוסד חל ההתקד מו ת
כנ קיון הן בי חסובד אג ה ל חני כי ם הן ברמתה לי
מו די ם...
א ת מנ הלה מו ס ד. הרב אב רהם יצח ק רו ט ש טיין,
איני מ כי ר אי שי ת. אךארשהלעצ מי לצטטאת
ה חינו ךשאמר לי :״י ש
אחדממפק חי
דברי
להתפלא כי צ ד אי שאחדי כו ל לחולל מהפכה
כז ה. הו א
במוסד עזו ב
כז א ת בז מן כ ה קצר
צ ריך לשמש דונ מהשל מנ הלל מו פתו אי לו לי
השק פו תיו ( ה ד תיו ת) ה קי צוניו ת׳ היו צ די כי םלהש אי
לו לי תר ה מו ס דו ת ה עזו בי ם. א מנ ם הו אמש תדל
ל ה פו ךאתה מו סדלמוסדד תי קי צו ני. א ך
יש להתחשבב עו בדה שז ה עו מדבהתאםל מנ מ תו
והשק פו תיו ש ל מיי סדה מו ס ד הרב י הו ש ע ליי ב
די ס קין .״

א. כהן, תל־אביב
מ דו ע אין מ ת ענייני םהאחר אי ם לד ברו פו ת חי ם
ב פ עו להל חי סו להמשטרבמוסד די ס קין? מדוע
שו תקמשרדה חינו ך, ו אין פו צהפהו אין או מ ר
כ לו ם?

יוגד, סוקולובסקי* ,רושלים

אד תצפה ל״.
מ דו רתצ פי ת הו די ע כי אני עו מדלפ רו שמה-
נ׳ רו סלםפוסטו כי ישבדע תי לה קי ם פ קו לטה
ל ע תונ או ת ( ה עו ל ם הז ה 868 אין בדע תי ל פ רו ש
מהע תון ו אני מ תנ נ ד, בשלבזה. ל פ קו לטהלע תו־נ
או ת. אםה כוונ הללמדאתמלאכתהע תו נ או ת.
מ אי ד ך, דונ ל אני מ ז מן ב ר עי השלק טד רהב אוני
ב ר סי טההעב רי ת לחקר תו ל דו תהע תונו תבכל
ה ל שנו ת כו ללעב רי ת ו אי די ש. אבל לל א ק שר
כל ש הו א א תי.

גרשון אגרון, ירושלים

עגילים או אמביציה?
כ ד אי ש א חינו ע ם אי ש דנני ה ( ה עו ל ם הז ה ) 869
חבר ה שו ב
ל דנני העל-ידי
י דע כי הוז מ נ תי
ו ע דיין? ) שלמר כז מפא ״ י שי ד ע הי טבמה טי בר,
ש ל ״ ב עיי ה| מבאיבטופ ני מי תבמפא ״ י ״ .
יתר־על־כן א ו תו מנ היג. היו ד ע -ב ע לי למהזה
ע תונ אי, בוו ד אי לאתארלעצ מו כי אעשהממה
שאשמעבהדרה או כלשל דנני ה. למשל, עני לי ם
ציו ריי ם ל אוז ני א ש תי. הו אידע כי אינ ני חבר
קי בו ץוכי. עצם ה ע נו תי להזנעתו באה ׳ t l
לפ רמטב רבי םאתמה שי ני ע ל אוז ני ב או תו מעמד.
ש תי ק תו שלאו תו מנ הי גומאוחכל פי מ ה
שארעא תי ב ד נני המדברתבעדעצמה. א ני מ קוו ה
שמר כז מפא ״י י סי קמס קנו תמהתנ הנו תו כי א ה דת
אין שו םבט חון שלמחרת היו ם או ב חו ד שי ם
ה ב אי םלאי פו ל קרבו ק בו ץאחרו עי תונ אי אחר
על מז בחהאמ בי ציו תשלאו תו אד ם.

רזיאל ואציל
המאמר על דוי ד רזי א ל ( ה עו ל ם הזזז ) 867
מענייןמאד. י ש בו ה רב הפר טי םשלא היו
י דו עי םעדכה. דו מ ני, כי המאמר הז המתקרב
לאמת יו תרמאשר כל מ ה שנ כתב על רזי א ל
עד כ ה. אדישבמאמרכמהעוב דו ת ש אינ ן
מ ת אי מו תלמ צי או ת :
רזי אללא הי הכלק שר ל הננ ה
( ) 1ל ד וי ד
ה ל או מי ת. או תהה קי מו תי ב שנ ת 1929לאהדשפ
ר ש תי מ ה הננ ההכל לי ת, בההת חי לו ה ר די פו ת
על ה בי ת ״ די ם.
רזי אללא הי הכלק שר לי סו ד
( )2ל דוי ד
הלאו מי ש הו אשםנרדףל הננ ה
ה א רנון הצב אי
ה ל או מי ת.

א. ש .תל-אביב
עד ה שני םהאח רונו ת הי ההמוסדש קו ע ביוון
ה ש חי תו ת ו הי ה ר קו ב כ לי ל. מעשהס דו ם הי ה
דבר יומיומי. ה מו רי םוהמד רי כי םהתעל לו ב חני כי
ם ב צו ר ה הנ בזי ת ביו ת ר. א ני בעצ מי ר אי תי
כי צ ד מו רהאהד, שעבר די רהורצה לקמין ד מי
ס ב לו ת. לקח כעשרה חני כי ם וה םהע בי רו א ת
כל ה ר הי טי ם. וזה עודכ טי פ ה מן הי ם מן ההתע
ל לויו תשהיושמה.

׳ה ע תון

זאת

ב מ קו ם

ב חו רו ת

קרא

סיכון מקצועי
ר שי מתכם על ת ח רו תההתאב קו תשלרפאל הל-
פרין ( ה עו ל ם הז ה ) 869 הי תהמ צויי נ ת. א ני רק
מיי עץל אד םשכתב או תהל היז הרבש בו עהק רו ב
מלה ת קר בלקר בנו ת ה הו מו ר ש לו. או שי למדב־ע
צ מו ת פו ם ־ כ פי ־י כו לתד ״.

ישראל גרין, תל־אביב
להיפך: אל־תיתפס־כפי־יכולתך.

האגדה על לב הקורא השכור

הצעת תיקון לחוק העבירות
נגד המדינה
נישק אדם צעירה, ולא הוכיח כי צעירה
זו לא נושקה קודם לכן על־ידי אדם
שיש יסוד לחשוד בו כי התכוון לעבור
עבירה נגד המדינה — יהיה דינו מאסר
עולם, ולא פחות מעונש מוות.
לצורך סעיף זד .״צעירה״ משמעו :
כל אשה, רווקה, אלמנה, גרושה, נשואה
או בלונדית, מגיל 13 עד גיל .49
.2הזמין אדם מאכל שהומצא במדינה
ששר הבטחון הכריז עליה כעל מדינה
אויבת, דינו מעצר מינהלי לתקומה שלא
תעלה על 20 שנה, תפריט העציר ייקבע

הו א

מלא־ פחד,
ת ל בו ש ת,

אסתר מיליקבסקי, תל־אביב
הקוראה מיליקנסקי טועה קצת, מוטב שתדע
זאת מיד :
בחורות לבושות ללא דופי, גם מהן לא
נניח היד.

״זנבות סאלדניים״
כשבאה תנו עתה צו פי ם ל חוג א ת חנ המוצאים
חברי ה תנו עההמ או חדתוה שו מרהצ עי ר הז ד מ נו ת
נאה לד ב רי בלעו סי לו ף ( מכת בי קו ר אי ם ה עו ל ם
הזה 868השמ עו החברי ם הי קרי ם, חו ב בי ההשמ
צ ה. על או ת ם ״ז נ בו תכא לו ניי ם ״ ש ה קי מו א ת
גונן ו מנ ל fועל תל־קציר, שמעתם?
יעקב העליון, ת ל ־ אביב
מניין לחבר ה שו מרהצ עי רשא פי לו לאמצא
עוז בנ פ שו ל ח תו םבש מו המלאש תנו עתה צו פי ם
בארץ אינ ה ת נו עהח לו צי ת? א מנ םזהנ כון ש תנו
עתה שו מרהצ עי ר יו תרג דו ל ה הן במספר
חברי ה והן ב ת מי כהש הי אמקבלת, או לםזה
רק מ שו םשת נו ע ה זו או ספתאת כל הד רד קי ם
ו ה תינו קו תשבר חו ב ו דו חפת או תםלכלמצעד
ל ע שו ת רו ש ם. האםה שוו הפעםאו תו חבר נכבד
א ת צו רתה לי כתה מו ני הפשפ שי םהל לו ל צו ר ת
ה ה לי כהשלק בו צ ת צו פי ם?

יורם קטנר, חיפה

קצר וחביב
רצי תי ל ה בי עאתתמ הו ני ש ה קו ראן. שנור,־
פרצ קן ( ה עו ל ם הז ה ) 869 אי נו מ ח לי ףשםמשפח תו
ל שם ע ב רי קצר ו ח בי ב, ב נו ן שן או קן, ש הן
ש תי ה או תיו תהרא שו נו ת או האח רונו תשלש מו
הנ כבד ( .אפשרלב חו רנםמהאמצע: פראו

חנן גולדגרט, חולו!
הצעות העולם הזה לשינוי שמו של הקורא
גולדגרט: לד, גר או דג,

תחרות מוסיקאית
הו פתע תי ל ק רו א כ אי לו ה או פי רהדוידמאת
ד ריו םמיו ( ה עו ל ם הז ה ) 868 בו צעהבמ סנ ר ת
הפס טי בלה בי נ ל או מי ל מו סי קהבת ־ז מננו ואף היתד.
נ קוד ת ה שי אשלהפס טי ב ל הז ה. ה ריני להפ נו ת,
ל כן. אתת שו מתלבה עו ל ם הז ה לנ קו דו תהבאות :
ל קו מ פוזי טו ר ד ריו םמיו ( שלאהו פי ע ב חי פ ה
כלל) ל א הי תהכל שיי כו תלפס טי בלשהת קיי ם
ב חי פ ה.
ה או פרה דוי ד בו צעהעל־ידי המר כז ה עו ל מי
ל מו סי קהי הו די ת בי רו ש לי ם, ב שי תו ףעם אי נוד
ה קו מ פוזי טו רי ם בי שראל. המר כז ל תיי רו תואינוד
בנייני ה או מ ה.
ה או פרה בו צעהבמ סג רתה חו דשל מו סי קהי הו די
תכמ או רעהמר כזי ש ל חו ד ש זה.

מרק לברי,
יו״ר המרכז העולמי למוסיקה יהודית
ירושלים

דעה אמריקאית
ה ר פו ד ט אנ׳ העלהעברתעצמו תי ושלהבא רון
רו ט שי לדארצה ( ה עו ל ם הז ה ) 860מלאההת לוצ
צו תעלחש בון הרב ליי טנ ר ש שי מ ש כיו עץד תי
ב ה לויי הוהתחשק לו ל הגי ד ת הי לי ם. מ ש ונ המאד
שבטקםה לוי ה ב בי תהקב רו תלאירשהמפקד אניי ה
ישרא לי לרב ל היו ת בין ה מוז מני ם או י תן לו
פ קו דו תכמהת הי לי ם ל הני ד.
כ אן, באר צו ת־ ה ב רי ת. אנו עו דבדעהשמפקד
צ ב אי צ ריך ל פ קח על פ עו לו תצב איו ת. אבלבטקס
ד תי נו תני םלפקחלאנ שי הד ת ו אין זהמפ רי ע
באר צו ת־ה
צי בי ליז צי ה
חליל הלהתקד מו תהשל
ה ב רי ת.

זאב אלתגר, רמוז־גן

ה ש בו עון ח ס צוי ר
ל אי ־נ טו ר נ אי ה

מאחורי חומות דיסקין

קר א תי שהמד רי כי ם ה טו בי ם ביו ת ר הו כ ר חו להת פ
ט ר. כ פי שהכר תי או ת ם ( ה רג ש תי או תםעל
נבי) אפשרל כנו ת או ת ם רק נ בזי םוס די ס טי ם
וחבל ש ע דיין ל א פי ט רו א ת כו ל ם.

העולם
הבא
קרא תי בהת רג שו תאתהכתבה או דו תמוסד הי
תו מי םשל די פ קין ( ה עו ל ם הז ה 868ב תו ר
חניך המוסדב שני ם 1937־ 1942 נו נ ע בי הד ברב־או
פן אי שי והכתבה עורר ה בי שו בזכ רונו ת
נוני ם הקיטורים ב מו חו זהובכל הזוו עו תשה תחו
ל לו בו.

ירמיהו ד,לפרץ, תל־אביב

ישראל אריאלי, ירושלים

אנ דהע צו בהנספרה, עלע תון ש הו שמץב לי־ ח שך.

מכת בי ם

( ) 3ע ד 1937 היו נם דוי ד רזי א ל ונ םאברהם
ש ט רן ק ציני ם צ עי רי םומת חי לי ם תהת פ קו ד תו ש ל
משה רוזנ ב רג. הם לאהצ טיי נו ב שו ם ד בר יו צ א
מ ה רני ל.

כ פי ש א ני זו כ ר בז מן ש היי תי ילד ולמד תי
ב בי ת־ הספרב חי פ ה. פעםלאשמע תי ל מו ר ה ונ תן
לי ס טי ר ה שנ הי ה לי נ פו ח הלחי ש בו ע י מי ם
ולא על ה על דעת מי ש הו ל ע שו ת מז ההאשמה
על כל בי ת־ הספר.

א די ר

ראש המנהלה

אחת החוויות העמוקות ביותר בחיי קשו־רה
לקולו של אדם. היה זה קול עסוק מאד,
שנחרט עמוק בזכיוני. תמי,תיו כשהייתי בן
, 17 איש הארניי הצבאי ן,לאימי בעל !ותק של
שנתיים וחצי. לפנ״נו עמד הפילוג. רמס״
בנית־ספר ביל*• ,תל־אביב. כדי לשמוע את
דבריו של מפקד המחוז:? ,הצטרף לייזיר.
לא ראיתי את פנ י בשעת הזאום, לא לר״יו
ולז׳ אחריו.
השבוע, כעדר hשנד, זכיתי סוף יטיף
לראות את האיש. דוב חייכמן, שהיה אז
מכונה ״אהרונצ׳יק״ ,ם־פר לי שורה של פרטים
נוספים על פרשת חייו של דויד רזי-
אל, אותה תיארתי לפני שבועיים בהעולם
הזה.
חייכמן הסכים עמי בשלוש הנחות יסו דיות:
היה הבדל עצום בין אצ״ל של רזי־אל
לבין אצ״ל של בגין רזיאל ושטרן היו
מאוחדים ביחסם לתנועה הרביזיוניסטית
(אי־קבלת מרות) ולז׳בוטינסקי (קבלת מרות
רעיונית בלבד) ; רזיאל היה חייל סדיר, לעומת
שטרן׳ שהיה מהפכן פוליטי.
אולם חייכמן ביקשני לתקן שורה של עובדות,
שהיו, לדעתו, מוטעות במאמרי. הנה
העובדות המתוקנות :
• ,היוצר האמיתי של הארגון העצמאי
היה משה רוזנברג nnk .תלית בן־יוסף הגיע
מיברק מז׳בוטינסקי, חתום בשם ״מנדל־סון״
,שנתן את הפקודה לפעולות. מיפק־דת
הארגון שלחה את רוזנברג לקפריסין,
להלכה כדי למנוע את מעצרו. אולם למעשה
היתה זאת אינטריגה כדי להרחיק את
האיש שנראה כמפריע לפעולות. היה זה
בלתי־הוגן כלפי רוזנברג.
• כל חברי המיפקדה היו בעלי תוארים
של ״סרנים״ .רזיאל נתמנה ,,אלוף״ רק אחרי
מותו. האיש השני בחשיבותו במיפקדה, אחרי
רזיאל, היה חנוך סטרליץ. יאיר הפך לאיש
השני רק בשעת המעצר של המיפקדה, ערב
הפילוג.
• במעצר פיתח יאיר את התיאוריה כי
הנאצים ינצחו במלחמה. הוא הסכים לסיסמת
״שטח־המחיה הגרמני״ ,שמח ממש על
כל אניד, בריטית שטבעה. תכניתו היתד, לתמוך
בציר הפאשיסטי, כשם שנילי תמך בבריטניה
נגד התורכים. הוא חשב להציל על־ידי
כך את הישוב במקרה של נצחון נאצי.
במקרה של נצחון בריטי לא היה זה מדק
לאיש׳ לדעתו, מאחר שהאצ״ל היה מעוט
שמעשיו לא חייבו את הרוב.

שי תז או כ ל כז ה. ו כן א ני רו אהש עו שי ם טיו לי ם
לע תי ם ת כו פו תוא פי לו תז מו רתכברה בי או שמה
כמהפע מי ם. ו כן השתתפ תי ב ה צנו תשע שו חני כי
ה מו סדוכלשבתמחל קי םשמהממת קי םוכ דו מ ה...
ורק ההאשמהש הי כו א ת הי לדאפ רי ם בן־ א פ רי ם.
כ פי ש ח קר תי, הי ל ד הו אילד חול ה. חו לני ו־ע
ק שן וז ה הי המקרה יו צ א מן הכלל...

מ ד פי ם

ב חו רו ת

שער, א ת טו ה ר
הנו ע ר ירצח !
ו מ טי פי ם
ול קול
הו אשמע :

צי ל ם
בו ב ה
ע רו מ ה.

א. פאלגאן, ניו־יורק

דו״ח לקורא
קר א תי ב עניין אתה דו ״ חלצד כן עלחברתסלם
(ה עול ם הז ה 867 בכ לזאת היי תי רו צהלדעת
במה דו ״ ח כז ה ש ונ הממודעה רגיל ה, מלבד,
צור ת ה הג שההמ עניינ ת יו ת ר?

הדו׳׳ח המסחבי שהודיעה
חומר זה
שלתוכנן

לצרכן הוא מודעה שמלבד צדה
יש בה ענין ציבורי מסויים. כפי
המערכת (העולם הזה )856 עובר
את ידיה, בניגוד למודעות הרגילות
אין המערכת מקבלת אחריות.

בצו מיוחד של היועץ המשפטי.
(נספח לסעיף : 2רשימת מאכלים אויבים
כוללת קבאב׳ קאביאר, פלאפל,
ספאגטי, שניצל וינאי וקפה ערבי).
.3השמיץ אדם אישיות רמת־מעלה במדינה
ידידותית, דינו מאסר עולם. אולם
לא ייענש אדם לפי סעיף זה אם מתח
ביקורת על מישחקם של מארילין מונרו,
גריגורי פאק, סילבאנד, מאנגנו, דני קיי
ואסתר וויליאמם אם הוכח שלא התכוון
לפגוע בכבודם, אלא להיטיב את מישח־קם
בלבד.
.4ארגון עוין הוא כל ארגון שהיועץ
המשפטי לא הכריז עליו כעל ארגון
בלתי־עוין. יוצאים מכלל זד, גני ילדים,
יחידות צר,״ל וארגון אמהות עובדות.

החמשיר

היה היה שר לא־טיפש,
שטען :״חוק נורא הוא 7נזה יש 7
ממשלתנו, מפא״י,
— זאת תדעו, בוודאי —
הן ממילא בו לא תשתמש 1״

ועכ שיו כ פי שאני רו אהמצבםשלה חני כי ם
הו א טו ב ביו ת ר. עודלאר אי תי שו םמוסד

העולם הזה 870

המלחמה נסתיימה. אלפי עולים זרמו לארץ. היה צורך דחוף בשיכון.
נופן של ערי ישראל השתנה. בקצוות העוני של הערים קמו שורות
מפוארות של תיבות עץ, פח וגדונים. בקצוות האמידות קמו שיכונים
חדשים ומלכינים.
קדחת הבנייה הלכה ופשתה. היתה זאת תקופת הקבלנים, הבנאים
והבנקאים. היתה זאת גם התקופה כה יבלו אנשים כעלי אומץ לב

הענקיות.
הגדול כאנשים אלה היה, ללא ספק, שלמה כליזובסקי. הוא קיבל
על עצמו לכנות לאיש המעמד הבינוני במחירי המעמד הכינוני.
.משד ארבע שנים של עבודה ללא הפסק הוא בנה למעלה משבעת
אלפים חדרים, תיכנן ארבעת אלפים נוספים, אף שגה בחישוביו וטבע
כחוב של מיליץ לירות ויותר בגוררו את לקוחותיו אחריו.

ה ש בו ע הוג שההת בי עההמשפ טי תהעק רוגי תהרא שונ השמטרתהלח שווי
אחהאמתהמתהבאת מאחור* פרשה יהירה ב מינ ה 1א ת. ל מ דו תשע ברו
במעטש נדו״ םמא! ה ת פו צ ץ ״עניו בל*!ובם קי״י הו שתקההפרשהעד היו.
לאדרש איש ת קי דהמשפ טי ת א מי תי ת. השאלההג דו ל ה הי ת ת: מדו ע
ל א הו באבל יו ובסק׳ למשפט? מ דו עלא הו כ ד 1א פילו ל פו ש ט ־ דגל? מ׳
היה מעונין להש תי באתבלהפרשה ־ ל מ רו תשאל פי אנ שי מקל לי ט
אותו, אל פי אתרי מברב׳ אותו ורב בו תאה די ס שואלי ב מ בו ב ה הא

שלמה

בליזובסקי:

ע ב׳ ״ נסו
בליזובסקי עצמו דחה את שתי הגירסות.
אמר הוא :״אני אנושי מכדי להיות מלאך
— אני צדיק !״
חולשתו הגדולה של בליזובסקי היתד. חיבתו
לאנשים. הם נהרו אליו, הביאו אליו
את פרוטותיהם האחרונות, פרי שנות עבודה.
הם נהרו אליו על מנת למלא את חלום חייהם:
לבנות בית.
הם עמדו בתור לפני דלת זכוכית עליה
סומן באותיות גדולות המנהל. פועלים, פקידים׳
זוגות צעירים שחיכו לדירה על מנת
להינשא, זקנים שציפו לזכות סוף סוף בבית
משלהם.
והוא ישב מאחורי המכתבה הגדולה, גוץ
בעל שלושה סנטרים ועיני פלדה עגולות,
רשם את שמותיהם על גליון נייר ארוך, בקבלי
כל סכום כתשלום מקדמה. הוא היד,
קצר, מהיר, נמרץ וקשה בצורה נעימה.
כי היו לו עסקים עם אנשים רבים. היו לו
דברים רבים לעשות. ולא היה לו זמן.

ה רג עהלא־נ קון
לקוחותיו היו מאושרים, חפזונו העסקי
וקשיותו נראתה להם כסמל חוסר הבירוקרטיה
והעיכובים המשרדיים. הם ראו לפניהם
אדם שניגש לבנייה ברצינות והם שמחו
שנתנו לו את כספם האחרון.
גם הבנקים היו אוהדים ביותר. כל עוד
בליזובסקי לא היה זקוק לכסף הם היו מוכנים
לספק לו אשראי בלתי מוגבל. אך הכסף
לא נשאר בידיו של בליזובסקי. זה
רק עבר דרכו בזרם מהיר, והפך לחלקות
אדמה, ברזל, זכוכית, חול, בלוקים.
בליזובסקי ידע כי כוחו במספר לקוחו-
תיו. עצם הבסיס לבנייתו היה מונח בתצרוכת
המונית. הוא התעתד לבנות בתים מהר
יותר וזול יותר מאשר חברות השיכון הענקיות
והוא לא קיווה להרויח מהבנייה
עצמה• הוא קיווה כי רווחיו יבואו מכיוון
אחר.
בליזובסקי קיבל רשיונות יבוא ל חמר,
בנייה חיוניים כברזל ועץ בשער של
דולאר ללירה. הוא ייבא את החמרים אבל
במק. ם לבנות בהם, מכר אותם וקנה בתמורתם
חלקות אדמה שמחיריהן הרקיעו שחקים.
מטרתו
היתד, ברורה: ברגע הנכון יחזיר
לו מחיר חלקה אחת את — החומרים אותם
מכר וישאיר לו כרווח נקי שלוש חלקות
אחרות. רק שהרגע הנכון לא בא מעולם.
במקומו בא הרגע בו פוחתה הלירה הישראלית׳
מחירי הקרקעות נפלו ומחירי החומרים
עלו וכל הרווחים שבליזובסקי עמד
לעשות הפכו לספרות דמיון.

ה אנ שי םהלא ־ נבוגים
על הנייר לא היו אפילו
ספרות. כי בליזובסקי ב־

רמת־גן, שתבעה מבליזובסקי לקיים את התחייבויותיו
הראשונות ולהחזיר למשתכנים
את התשלום הנוסף.

ד ^יון 13י 1ח7

ע 0שלמה בליחבסקי

שתידרישותדפ1י הטאבו
שוב נדחקו אנשים בחדר־ההמתנה. אך
הפעם דרשו את כספם או את חידוש העבודה•
בליזובסקי לא היה יכול למלא אחר אף
אחת מן הדרישות: כי עכשיו, משנזקק, בלי-
זובסקי לכסף, לא רצו הבנקים לתת לו אשראי
נוסף. העירייה, מצדה החליטה להוריד את
בליזובסקי משיכון הוותיקים ומסרה את המשך
הבנייה לראסקו.
הקרקע החלה מתמוטטת מתחת לרגליו
של בליזובסקי. משתכנים רבים החלו לוחצים
עליו להעביר את דירותיהם בטאבו (משרדי
רישום הקרקעות הממשלתיים) כמוסכם ב־חוזיהם.
בליזובסקי
לא היה יכול למלא אחר דרישות
אלה. כי הוא לא היה יותר בעל לבתיו. הוא
משכן את הבתים ולא היה לו הכסף הדרוש
לפרוע את המשכנתאות.

אין כסר, א !,ע בו ד ה

קבוצת קבלני־המשנה רובין טוענת כי בלי־זובסקי
חייב לה 7000 לירות עבור עבודות
בבית בלתי־גמור (למעלה) .הקבוצה סרבה
לסיים את עבודתה עד שלא ישולם החוב
כולו, אסרה על אחרים לגשת לעבודה.
בינתיים מקימה קבוצת רובין בניין על מגרש
סמוך, אותו מסר בליזובסקי על חשבון החוב.
נד, לפי שיטה רוסית ישנה, בעל־פה.
מליונים עברו דרך ידיו ולא נרשמו מעולם.
בליזובסקי לא האמין בניירות׳ הוא האמין
בחומרים.
הפיחות פגע בבליזובסקי ברגע הפחות מתאים:
הוא היה באמצע בניית שיכון ותיקי
חמת־גן בן 400 הדירות שנבנה בחסות ה־עיריה.
חסרו לו אותם החומרים בהם האמין
כל כך ואותם לא יכול היה לקנות מחדש
מחוסר כספים׳ עם ירידת ערך חלקותיו.
עתה גילה בליזובסקי גם חסרון נוסף: עם
כל חיבתו לאנשים לא סובבו אותו מעולם
האנשים הנכונים, הוא היה עסוק מדי בקנייה
מכירה וחתימה על ניירות (לעתים קרובות
אפילו בלי לקרוא אותם) משיוכל להתפנות
לביקורת מגרשי הבנייה ומחסני החומרים.

שגי
צעדים בד תשלו
בליזובסקי החליט על צעד אחרון שהוכיח
לכל כי אין הוא גנב: הוא כינס את
כל לקוחותיו לאסיפה, בה הסביר את המצב
ותבע 400 לירות נוספות לחדר (כך שמחיר
דירת שני חדרים הגיע ל־ 3600 לירות).
הלקוחות עוד האמינו באיש הגוץ והשמנמן
שהתיצב לפניהם: הם נתנו לו מאתיים אלף
לירות במזומנים וחצי מיליון בשטרות.
סכום זה עדיין לא הספיק. בליזובסקי נקט
בצעד נוסף, שהוכיח כי אין הוא מלאך :
הוא מכר את השטרות שקיבל באסיפת הלקוחות
בשלושים אחוז מערכם הנקוב ומשכן
בתים שאת מחירם כבר קיבל ובהם כבר
ישבו המשתכנים.
הסדר זה לא הניח את דעתה של עירית

המשתכנים הלכו לטאבו מבלי לחכות ל־בליזובסקי.
כשגילו את האמת קמה סערה.
אך איש מבין המשתכנים. לא רצה להביא
את בליזובסקי לפני בית־המשפט. לא
היה זה עניין של סנטימנטים. זה פשוט לא
היה כדאי. אילו היו תובעים את בליזובסקי
לדין היה זה מוכרז כפושט רגל. דירותיהם
של המשתכנים הרשומות עדיין על שמו של
בליזובסקי היו מוחרמות. המשתכן היה מאבד
את דירתו וזוכה במקומה בחלק של הכסף
שהשקיע בה. כל משתכן ידע לעשות את
החשבון כי מוטב לו להשאר בדירתו ואפילו
לפרוע את המשכנתא הרשומה עליה ובלבד
לא לאבד את הדירה. כי דירה חדשה היתד,
עולה בהרבה יותר מאשר היה המשתכן מקבל
אילו פורקו נכסיו של בליזובסקי.

,העס? ד א שווהו״

״אני בניתי את
מר בליזובסקי, כשעתו היית הגדול
בקבלני ר«ת-גן. מה היו הפיכות
שהביאו הורכן על עסקיך?

מה שקרה ללירה הישראלית בשנים 52־,1951
ואלמלי משכו אותי להכנס לשיכון הותיקים
הרמת־גני.

בעסקי הבניה שלי לא קרה שום דבר
מיוחד ולא היה קורה מאומה, אלמלי השינויים
הכלכליים שארעו בשנת .1952 קמו
כמה אנשים, במחילה מכבודם, טפשים, הקימו
צעקות בראש חוצות: תפסו את הגנב 1
בליזובסקי עומד מחר־מחרתיים לפשוט את
הרגל ...בו ברגע שקמה הצעקה, אי־אפשר
היה לעצור בעד הסתערות כל בעלי החוב,
בה בשעה שהאנשים חדלו להכניס כספים על
חשבון בניית דירות חדשות.

-הייתי וצדיק גדול ד

מתי התחלת, כעצם לעסוק כבניין
והתחלתי
לבנות ברמת־גן בשנת . 1940 אני
לימדתי את כל קבלני רמת־גן כיצד לבנות,
כיצד לארגן את הבניה, כיצד להשיג כספים.
ממני למדו כולם, כיצד להצליח וכיצד
להזהר מכשלונות. בשנת , 1949 עם העליה
הגדולה, נכנסו עסקי לתנופה גדולה מחודש
לחודש ומשנה לשנה.
אני, שלמה בליזובסקי, בניתי את רמת־גן.
נתתי אפשרות לכל פועל ולכל בעל
חסכון של 500 לירות לרכוש לעצמו דירה
בתנאים נוחים. תוך שלוש־ארבע שנים בניתי,
ברמת־גן 7000 חדרים, נתתי עבודה לעשרת
אלפים משפחות במישרין ובעקיפין,
והייתי ממשיך בבניה בתנופה גדולה. אלמלי

מדוע לא יכולת להצליח בבנית
1500 החדרים /״ל השיכון הזה, כה
כ&עה שהצלחת לכנות תוך כמה
שנים 7000 חדרו
ראשית לכל — היה זה שיכון ציבורי,
וכאן שורש הרע. בעירית רמת־גן התרוצצו
כוחות פוליטיים׳ והחוג של אנשי קריניצי
לא רצה להראות בעיני הציבור כבלתי־תקיף
ונתון כביכול לסחיטה בידי בליזובסקי. בו
ברגע שאנשי האופוזיציה החלו לרגון :״מה
הענינים י מדוע חל עיכוב בבניה? מדוע
בונים בשיכון בשביל פלוני וטרם התחילו
בשביל אלמוני, נעשה מצב הרוח עכור וראשי
העיריה שדאגו לשמם הטוב, ניסו להר־אית
בעיני הציבור כמגיניו. הם שכחו דבר
פשוט: מיום ליום התיקרו חמרי הבניה,
שכר העבודה. כל הקלקולציות שנעשו לפני
חודש, לא התאימו למציאות שהתהוותה לאחר
חודש.

אכל כקשיים אלה התלבט אותה
יטנה כל קבלן גדול או קטן.
נכון בהחלט. אולם אני חוזר ואומר: גרוע
פי כמה מכל קשי כספי, היה הרעש שקם ב־

רוב המשתכנים השלימו עם המצב וקנו
את שטרותיהם בחזרה מן הבנקים ומבעלי
המשכנתאות. אלה האחרונים היו הפחות מ־עוניינים
להביא את הפרשה לבירור משפטי.
אגף מס־ההכנסה היה מעוניין מאד לדעת
מניין השיגו את הכסף שהלוו לבליזובסקי.
ופרקליט המחוז היה ודאי.מעלה כמה שאלות
בקשר לרבית המדהימה ׳(לעתים עד
שלושים אחוזים).
לא פחות מעוניינים להשתיק את הפרשה
היו קבלני־המשנה שבנו לעצמם בינתיים הווילות
לוכסוס והפכו לקבלנים, למבצעי השיכון
הגדולים של רמת־גן. הם טוענים כי ב־ליזובסקי
עדיין חייב להם כסף. אך הם מוכנים
לסלוח לו חוב פעוט של כמה רבבות
לירות.
אמר אחד מהם :״מה? אני אקלקל את
עצבי ברדיפה אחריו בבתי־המשפט? כל העסק
לא שווה את זה !״
בינתיים מכר שלמה בליזובסקי כל מה שהיה
לו למכור, שילם כל מה שהיה יכול
לשלם ועבר לדירה קטנה יותר באחד הבתים
אותם בנה ומשכן.
הוא מחכה לשוך הסערה ומתכנן עלייה
חדשה לגדולה. לעתים קרובות הוא מופיע על
מגרש הבנייה, צופה לעבר הבניינים הבלתי
גמורים ומחסני החומרים הנטושים. הוא
עדיין מרגיש עצמו אדון לעסק. והשכנים נעצרים,
משוחחים אתו ומתפלאים: איזה מין
אדם הוא בליזובסקי זה, אחר הכל ז

בליזובכק־ היה עשיר מאד, למשן זמן קצר. אבל גם אז כמעט ולא
לפג׳ ואדור•
נהנה מדירתו המפוארת (למעלה, מימין) .הוא בילה 18 שעות ליום בשתי
קומות יותר נמוך, במשרדו המפואר לא פחות. כיום עבר לדירה קטנה ומשרדו הועבר לחנות
זעירה שהיתה מיועדת למכולת, כפי שמכריזה ההצעה, הדבוקה לשמשת החלון (משמאל),

לקוחותיו־לשעבר של נליתבסק׳ מתחלקים דשני משת:

המשלם. שלמה גולוד, נהג, שילם 5000
לירות עבור דירתו. הוא השקיע בה אלף ל״י
נוספות. הוא נתבע לשלם לבעל המשכנתא
או לצאת. עורך הדין שלו יעץ לו לשלם.

התיכע. שיכון גוש 6159 הוא הראשון
שתבע את בליזובסקי למשפט, העלול לשמש
תקדים. יוסף קלוזנר אומר :״שילמתי כסף
ואני רוצה כי דירתי תרשם על שמי.׳׳

חכר הו ע ד. ישעיהו מאירי נבחר לועד
דיירי שיכון 6159 הטוענים, בין השאר, כי
הרישום לא. בוצע על מנת לאפשר הקמת
עשרה בניינים על שטח המיועד לתשעה.

המצדיקה. גם דירתה של שרה פוקסמן
ממושכנת. אבל היא מגינה על בליזובסקי
בחום :״הוא אדס ישר. רבים התעשרו ממנו
וכעת, כשירד, הם מנסים לקבור אותו.״

ציבור, דבר זה הרם כל אפשרות של קבלת
אשראי בתנאים רגילים, ערער את אימון הציב,
ר ,ביתר עסקי הקניה שלי. זה היה רעש
הכרחי לשיכון ציבורי. מה רצו ממני, שלמה
בליזובסקי, שדרש תוספת של מאתים לירות
לחדר, והיה מוכן לטזר על ריוח ובלבד
לצאת מן השיכון הזה ללא הרס כל מפעל
הבניה שלי, כאשר בדיוק באותה שנה, ובתנאים
כספיים טובים פי כמה, עשתה גולדה
מאירסון בדיוק מה שרציתי אני לדרוש מציבור
המשתכנים ומן העיריה.
לממשלת ישראל היו בלי ספק אפשרויות
להשגת כספים וחומרים יותר מאשר לקבלן
פרטי, ובכל זאת התעכבה למעלה משנה וחצי
התחלת השיכון העממי, ובסופו של דבר
נדרשו המשתכנים לשלם למעלה מכפלים מהסכום
שבו הובטחו להם הדירות.
באחד המשפטים הקרובים, שעתיד להיות
משפט עקרוני, אני עומד לקרוא את גולדה
,מאירסון כעדת הגנה שלי, ואני משוכנע כי
הציבור יתחיל להבין כי בסופו של דבר
היה שלמה בליזובסקי צדיק גדול אפילו מממשלת
ישראל.

סי ד א התסנשר ממני?

לדבריך, מר כליזוכסקי, היתה
לך הצדקה לדרוש, תוספת למחיר
הדירה. האם קיבלת תוספת זאת
לפחות מאת המשתכנים כבתים המשותפים
שלא נבנו כמסגרת צי.

כורית?
מה אתה יודע ומה אתה מבין ! הרי היו
אלפי מקרים שונים זה מזה. אחד שילם יותר,
שני שילם פחות. בעתון מפרסמים דוגמה על
פלוני ששילם את כל הסכום במזומן, ואינם
מספרים לציבור כי מאות משפחות שילמו
לי עבור דירה פחות מאלפיים לירות במזומן,
ויתרם בשטרות — שחדלו לשלם אותם כאשר
הופצה בציבור השמועה שהנה אני עומד
לפשוט את הרגל.

מדוע לא העדפו; להכריז על עצמך
כפושט רגל זבן,
כן. זו באמת שאלה שאני מעמיד לעצמי
כיום לא פעם. לפני שנתיים הייתי
מליונר, וכיום — אתה רואה — אני גר
עם משפחת חותני בדירה אחת קטנה שאפילו
אינה שייכת לי. את כל רכושי הגדול
הוצאתי החוצה כדי לשלם ולשלם. מי לא
התעשר ממני? כל הסרסורים׳ כל מלווי הכסף
בריבית קצוצה, כל האנשים שעבדו בשבילי
כקבלני־משנה והיום הם יושבים איש
איש בוילה שלו.
אני אומר לך בגילוי לב: אילו הייתי מכריז
על עצמי כפושט רגל, הייתי נשאר כיום
לפחות עם מליון לירות בכיסי. אבל — לא
הייתי מוכן לגזול את המליון הזה מאת
בעלי החוב. תודה לאל, כיום שלמתי כמעט

\ השיכון הגדודוהאדםהק טן | בליזובסקי נראה קטן על ד קט הבתים הנדולינ 1אותם בנה. אומר הוא :״אהבתי את הארץ
ואהבתי לבנות. ראית את המעברות וראיתי את האנשים שישנו על הספסלים בגנים.
החלטתי לבנות לאדם הקט! — בשיטה הגדולה, משכנתאות? בשיטה זאת נבנתה הארץ כולה. בשיטה זאת בניתי אני משן 2ו שנים,״
לכל אדם שהפסיד אצלי, אפילו איש אחד לא
נשאר בלי קורת גג מעל לראשו. וכל הצעקנים
הגדולים היושבים להם כיום בדירותיהם
שקנו אותם באלפיים וחמש מאות לירות,
בה בשעה ששוויים כיום הוא לפחות
ששת אלפים, הרוויחו את כספם זה על חשבוני.
להם לא יקרה אסון אם יוסיפו 350
לירות לחדר.
אני מאמין שיבוא יום, אתה תראה וכל
הציבור יראה וישמע, כיצד בליזובסקי מוציא
מכיסו 100.000 לירות ומשלם לכל אחד
ואחד הטוען ששילם לי לירה מיותרת.

-שם• קר די סכסףד

מר כליזוכסקי, כיצד היית מצליח
לשמור על כספך אילו הכרזת על
עצמך כפושט רגל?
קח לדוגמה את הרחוב הזה: שכונת הילל.
כאן מרוכזים קרוב לאלף חדרים. הייתי מפסיק
את העבודה. שלדי הבתים היו נשארים
על שמי. הייתי משתף פעולה עם בעל הון

גדול, מחזיר לקוני הדירות אח אלפיים וחמש
מאות הלירות ששלמו לי, ממשיך לבנות
את הבתים ומוכר אותם פעם שנית בסכום
מתאים לשווים: כלומר חמשת אלפים
לירות.
איש לא הפריע לי בשנת 1952 לצאת את
הארץ עם רבע מליון לירות• יכולתי פשוט
לא לחזור. אולם שמי היה יקר לי מכסף.
היה לי, תודה לאל, הרבה כסף, ואינני משתגע
אחרי כסף.

השאלה האחרונה: מדוע מושכנו
הכתים נ האם לא היתה כאן הונאת
הקונים? .
אשיב לך בקצרה: הם מושכנו כדי לגמור
את בנייתם. כל אחד מקוני הדירות, אילו
עמד במצבי׳ היה עושה אותו דבר: מוטב
בית גמור וממושכן, מאשר שלד בלתי ראוי
למגורים, נקי ממשכנתא. אלמלי הצעקה הגדולה
שהקימו כמה הדיוטות חסרי־הבנה בבניו׳
וכמה עיתונאים שעזרו להם להצית את
התבערה, הייתי תוך חצי שנה גומר את

כל הבתים, ממשיך לבנות, מצליח לשחרר את
המשכנתאות, ואיש לא היה יודע מאומה.
אולם אני נפלתי בפח של השיכון העירוני
של עירית רמת״גן. הזהרתי את קריניצי ברגע
האחרון :״אל תצלצל בפעמונים ! קל
להרוס עסק גדול ומקור פרנסה של אלפים,
אבל קשה מאד להקים ולבנות אותו.״ לקרי-
ניצי היו חשבונות פוליטיים. הוא היה מוכרח
לפעול, כדי להקדים את יריביו ממפלגות
האופוזיציה.
קרן הבטוח של פועלי הטין, למשל, הכריזה
שביתה בניגוד לרצון הפועלים. לפועלים
לא נשארתי חייב יותר מ־4000
לירות. ממש סכום אפסי. אני עומד כיום
להגיש בין היתר תביעה משפטית נגד הקרן,
להחזרת 31 אלף לירות שתבעו ממני מבלי
שיגיע להם. פשוט זה נראה להם יותר בריא
לדרוש יותר מכפי המגיע.
אני מקורי תוך שנה אחת לצאת למרחב,
להתחיל לבנות מחדש.

המאשימים אותו בהונאה והמודים רו ער utn imp

;החייכנית. בליזובסקי נתן לרחל גולד־
!שטיין חנות בת חדר במקום דירה של שני
חדרים כמוסכם בחוזה. היא קיבלה זאת
בחיוך ; ״הוא לא עשה זאת מכוונה רעה.

המופתע. ראובן ברנשטיין, פועל ששילם
3100ל״י עבור דירת החדר וחצי הלא־גמורה,
השקיע בה 800ל״י נוספות, הופתע לגלות,
כעבור שנה וחצי, בטאבו כי דירתו מושכנה.

הראשון. אברהם שילוח היה פועל אצל אחד מרכים. מרדכי צ׳כנובר, דייר גוש
בליזובסקי, קיבל את הדירה במקום חוב. אחר ,6159 חיה שמח כי הוא אחד מרבים :״אילו
נתגלה כי הדירה הושכרה לאחר. אך שילוח היה לבליזובסקי עסק עם בודד היה מוחץ
שהגיע ראשון נשאר בדירה ככלות הכל אותו. המזל שלנו הוא שהתאחדנו נגדו.״

זו צ פי ת

ב מדינ ה
וגי זזוכויות ספורות)

• אתה יכול להתכונן לתלות על קירך את תמונתו של
הנשיא דוד בן־גוריון, כעוד ארכע שנים. אחרי שתסתיים בלצמגד

1957 תקופת כהונתו של הנשיא בן־צבי יש להניח שיפרוש לחיים שקטים יותר,
יפנה את מקומו לבי.ל׳י. ביתור מתקבל הדבר גנל הדע ת אם יהפוך בי.ג,י
שוב ראש־ממשלה אחרי הבחירות לכנסת השלישית, ני בחירת הנשיא תחול
זמן מ 1עט לפני הבחירות לכנסת הרביעית, כשבי.ג׳י. ב! ה־ 75 יראה את השעה
כשרה לפרוש ברצינות מן הפוליטיקה היומיומית.

• סוף־סוך יהיו פרוטוקולים אמיתיים של זקני-ציון, אם
תתקבל ההצעה הנדונה עתה בחוגי הממשלה לכנס ועידת־חירום של האישים
הבולטים ביהדות העולמית, כשלב ראשון לגיוס מערכה עולמית נגד הקו
האנטי־ישראלי החדש של משרד־החוץ האמריקאי. בין המוזמנים יהיו מנהיגי
יהדות אמריקה נרו אבא הילל סילבר, בלאושטיין וניומן: ,שאחדים מהם התרחקו
או הורחקו מעמו ה של השפעה בתנועה הציונית.

• היכון למצכ כו יוכרע גורל הארץ וכל המרחכ בצירות
האמריקאיתכקא הי ר. בשלהי הקיץ:יעבור, המי ביירוד ממשרתו הנוכחית
כמשרד־החוץ לקאהיר, יתמנה שגריר אמריקאי. נאומיו האחרונים באו להכשיל
את הקרקע לשיווי זה, שיתן גושפנקה אירגונית בולטת לשינוי הקו הפוליטי.
הגורם היחידי המעכב העברה זו כיום: חוסר פתרון לבעית סואץ. השגריר
הנוכחי, שהוא מומחה לבעיה, ינסה לסיים את הפרשה תוך חודש־חודשיים, לשחרר
על-ידי כך את soאלף החיילים הבריטיים החונים בסואץ לתפקידים איסטראטגיים
בדרוט־מזרח אסיה

• שינוי יסודי תחול כמפה הפוליטית של המדינה אם
תתפלגספ׳׳ ם, דבר שמתקרב יותר ויותר לודאות. הופעת חנליון השני של
למרחב׳ בטאון המעוט, הגביר בלב רבים ממנהיגי השומר־הצעיר את ההרגשה
ששוב אין טעם להמשיך במצב הקיים, ושכדאי לחולל מיד את הפילוג שהפך
ממילא בלתי־נמנע. בינתיים כבר נסגרו בפני מנהיגי השומר־הצעיר קיבוצי
הקיבוץ־המאוחו, למרות שישנם נמה מהם, נמו חפצ בה, המתנגדים לפילוג.
ולא מן הנמנע
אין ספק שהסיעה החדשה תיכנס לקואליציה עם מפא
שתופיע עמה ברשימה אחת בבחירות לכנסת השלישית. במקרה זה יש לצפות
שכמה ממנהיגי הסיעה יכנסו לתפקידים חשובים במנגנון המדינה, אף שאין
כל סיכוי כי יגאל אלון יקבל בקרוב תפקיד מרכזי בצה״ל.
• כקרז־כ תהיה עד לריב משפחתי במפא׳־י נשעסקני המנגנון
המפלגתי־ממשלתי של מפא-י יתנגשו עם עסקני מפא׳׳י בהסתדרות העובדים.
אלה מתנגדים בכל תוקף לביצוע תכנית אשכול להחזר סובסידיה שאושרה
השבוע במרכז מפא׳ יי, אם ׳כ* ברוב קטן.
סכסוך מפא•׳ פנימי אחר נבר מתרחש בין מזכירות המפלגה להנהגת
תנועת הנוער של מפא״י, התנועה המאוחדת. ההנהגה ביקשה לפרסם הזרעה
כי נאום בי.ג׳י. בכינוס שייך־מונים נאמר בשם עצמו ואינו מחייב את המפלגה.

המזכירות דחתה את הבקשה.

• רשימה חדשה לקראת הכחירות לכנסת השלישית
עומדת להתארגן. בראשה עומד מזכיר התאחדות הסוחרים אפרים
שזמן שפרש נון הציונים הכלליים, החליט להקים רשימה של המעמד הבינוני
שתתקשר בהסכם עודפים עם תנועת החירות.
• צפה לפיזור עיריית נצרת על-ידי שר הפנים, ישראל רוקח.
הכרזת בחירות חדשות לעירייה והרכבת מועצת ממונה עד לבחירות, העלולות
להתקיים רק כאשר הממשלה תניח ני הקומוניסטים לא צליחו בבחירות.
אם יפזר רוקח את עיריית נצרת יהיה זה השימוש הראשון של רוקח
בסמכותו החושה לפזר מועצות מקומיות בשעות הצורך, נקפאון מלווה
ההתפרעויות בנצרת.
• בעיית נדיכי תיפתר אם יקבל ראש עיריית תל־אביב חיים לבנון
הצעת פשרה לפיה יישאר יהודה נדיבי מזכיר העיר בחופשה ללא תשלום
ויושאל על ידי העירייה לשמש בתפקיד מנהלי חשוב באחת החברות הציבוריות
שעיריית תל־אביב שותפת להן. המחליט הסופי: שר הפנים ישראל רוקח, יריבו
הראשון והעקשן של נדיבי.

• אישור מוקדם של הכנסת, להפעלת סעיפים מסויימים
של, החוק ברוב של שני שלישים, יחיה השינוי הגדול שיוכנס לחוק העבירות

נגד המדינה שהועבר השבוע לוועדה. בין יוזמי שינוי זה בולטים שני עורבי•
דין חיפאיים ימפא״יים: יו״ר ועדת החוקה של הכנסת, דויד בר־רב־האי
והיועץ המשפטי הקודם לממשלת ישראל, יעקב שפירא.

• אם אתה אזרח חוץ ופקיד ממשלתי יהיה עליך להחליט
כקרוב על בהירה כין השניים. נציבות המנגנון החליטה להפעיל את

ההוראה האוסרת העסקת אזרחי חוץ. החלטה זאת עלולה לפגוע ביותר מאלפיים
פקידים ממשלתיים.

• כעכו יקום מסגד חדיש על חשבון הממשלה, כדי לספק
את צרכיהם ה!תיים של מוסלמי הגליל המערבי, שהתלוננו על קיפוח תקציבי,
יחד עם יתר מוסלמי הארץ, מצד משרד הדתות.

• שרשרת חנויות. כל-בו -תכסה כקרוב את הארץ, אם
סוכני שרשרת כל־בו השוהים בארץ יתרשמו חיובית משוק הצרכנים. החברה
מעוניינת לייצר את כל מוצריה בארץ מחומר גלם שיובא מארצות־הברית מתוך
תקווה להוזיל, על ידי הייצור העצמי, את המחירים לצרכנים.

• אם אהה תושב ירושלמי, גוברים סיכוייך לקבל עבודה.
הממשלה קרובה להענות, לבסוף, לדרישותיה הישנות של עיריית ירושלים,
תקבע הקלות ניכיות במסים ודמי־שירותים למפעלי תעשייה. התוצאה המצופה :
נהירה של בת ־חרושת לירושלים, בה ייהנו מההקלות מרחיקות הלכת משך
עשר שנותיהם הראשונות.

•בשוויץ עלול י לקום בנק לעיסקות כינארציות שונות
ששותפו האחד יהיה בנק לאומי לישראל הרוצה
בצורה זאת.

להרחיב את שטח

פעולתו

העם
האדם האמיץ
ברמת־גן הוכתרה מלכת־יופי. למעבר
מנדלבאום הגיע גבר יפה־תואר והציג את
עצמו כשליחו המיוחד של הגנרל אייזנהו״
אר. מפלגה אחת (מפ״ם) התכוננה לפילוג
ומפלגה אחרת >הצ״כ) התכוננה לאיחוד.
אולם במרכז ההתענינות של האדם היש ראלי
עמד, השבוע, צעיר בן , 19 שכמעט
איש לא ד,תיתם אל דעותיו ברצינות.
כשהכריז אמנון זכרוני על שביתת־רעב
כמחאה נגד הצבא שסירב לשחררו כדרישת
מצפונו (ראה להלן) ,צחקו קוראי״הע״
תוניס על הנער המבולבל. כשהכריז זכרוני
כי יצום עד המוות, לעגו רבים למתרברב.
כשנידון למאסר של שבעה חדשים על סי רובו
לציית לפקודות׳ נשמעו האנחות הרא שונות
של רחמנות. כשנכנס הצום ליים
ד , 15״,החלו האזרחים להקדיש חשומת־לב
לענין. כששוחרר זכרוני השבוע, ביום ה גב
לצומו, היה כמעט גיבור לאומי.
מוות למען רעיון. אין כמעט איש
במדינה המסכים לפאציפיזם קיצוני כזה
המתנגד עקרונית לצבא. לא מעטים שוח רי
השלום במדינה, אולם אלה סבורים כי
המטרה תושג רק באמצעים פוליטיים, על
ידי החדרת רעיונות השלום לדעת״הקהל
והשפעה פוליטית על ממשלת ישראל וממ שלות
ערב. גם אלה הסכימו שיש בינתיים
צורך בצה״ל, וכי חובת האדם לשאת
נשק להגנת מולדתו.
אך עמוק יותר מכל דעה פוליטית חבו יה
בלב ר,אך ם הישראלי האהבה הכנה לאים
אמיץ־לב. מאז הקמת המדינה מעטו ה טיפוסים
שהיו מוכנים לההרג על דעה,
אפילו דעה מוטעית. אחרי גל גילויי השח תות
והקארייריזם עורר מעשהו של הפא־ציפיסט
הצעיר תקווה גם בלב מתנגדיו :
עוד ישנם צעירים עבריים המוכנים למות
בעד רעיון.
קשה לצבא להתחשב בפאציפיסט אמ תי׳
מבלי לפתוח פתח רחב למשתמטים
סתם. אולם כשהפצירו השבוע חברי כנסת
מכל הסיעות בשר״הבטחון לשחרר את זכ רוני,
היה ברור כי איש זה עמד במבחן.
הצבא נתן לו חופשה לחודש, המתיק את
האזרחים, שלא
דינו,
שוכנעו על״ידי דעותיו, קראו על כך בסי פוק•
האיש האמיץ ניצח, לפי שעה.
סרדין הסכם בניס

ם פלג 1ת
ב לי שהמעבר לי
מצביאי כל העולם תמימי״דעים כי השיטה
הטובה ביותר במלחמה היא זו שנקראה
על־ידי הקפטן לידל־הארט בשם •האיסטרא־טגיה
של הגישה העקיפה״ .לסי שיטה זו,
טעות היא להתקיף את האויב התקפת־מצח,
במקום שהוא מצפה לה, אלא יש להפתיעו
על־ידי התקפה בלתי־ישירה במקום אחר. אחד
האנשים שאינו מאמין בקו זה הוא ד״ר נחום
גולדמן.
זה חצי שנה מכין המנהיג צונן־המבט של
הסוכנות היהודית פלישה מוטסת יחידה־במינה,
שמטרתה להסתער באופן ישיר על
המשלט שהוא נכסף אליו: קומץ הצריפים
בקריה הירושלמית בו שוכן משרד־החוץ של
מדינת־ישראל.
חיים באוירץ. גולדמן בן ה־ ,53 גבר
נמוך־קומה בעל תנועות חדות ותקיפות, מאמין
כי יש בכוחו לחולל במו ידיו מעשה
שישנה לחלוטין את ההיסטוריה העברית!
לשים קץ למלחמה הישראלית־ערבית, להשיג
שלום במרחב (העולם הזה 838 ואילן) .לצורך
זה יש ברצונו לקבל לידיו את תיק החוץ ן.
מתנגדיו, הרואים בו הרפתקן פוליטי חסר־שרשים׳
רואים את מטרתו בצורה הסוכה :
לרכב על סוס השלום כדי לכבוש את משרד-
החוץ — ולהמשיך משם ברכיבה עד שיעבור
מן האוכף לכסא ראש־הממשלה.
הפרט ההופך את המיבצע לחסר־תקדים
הוא גיאוגרפי: נחום גולדמן, יליד ליטא
וחניך גרמניה, אינו כלל אזרח ישראלי ואינו
חי בארץ, אלא חי — כדבריו של דוד בן-
מריץ — ״באוירוך. אף שפעולתו עד כה
כבר שינתה את פני המדינה — בעיקר פעולתו
שנסתיימה בהסכם השילומים עם גר מניה
— הרי, נחום גולדמן עודו, מבחינה
טכנית, אדם זר.
ששה שלבי מיבצן ן. אם צודקים אותם

אריאב ורוקח
מרות בראש

סטופ ויימלט
איחוד בדרן
הרואים בו אידיאליסט • מבריק, או אותם
החושבים אותו להרפתקן ערמומי, דבר אחד
בטוח: גולדמן הוא איש מקצוע בפוליטיקה
מעשית, לא חולם שראשו בעננים. הוא
יודע כי הפוליטיקה היא מאבק של בו״
העולס הזה 870

י איון מיו ח ד

עם השר

רץברנע 1ט ׳ י ן. נשיא הסחדרזת ה»י1נים־ר.כלל יים

״האיחוד של המפלגות יוגשם בהדרגה!״
לקבל לידיו את משרד־החוץ ולבצע את תכניתו
להשגת שלום עם הערבים. האם מפלגתך
תומכת בתכנית זו?

הראיון המיוחד הכא ניתן עד־ידי
פרץ ברנשטיין ערב פינום הועידה
של מפלגת הציונים־הכלליים לנציג
מערכת »העולפ הזה״ כמשרד מרכז
המפלגה. להלן מתפרסמים קטעיו
העיקריים כלשונם.
מר ברנשטיין. בציבור נודע על פעולתו
של הד״ר נחום גולדמן לאיחוד הציונים־הכלליים
והפרוגרסיבים כארץ. מה יחסו לפעולה זו?

שמעתי פעם הרצאה של הד״ר גולדמן לפני הנהלת
המפלגה, שבה הדג ש את הצורך בשלום עם הערבים.
אך אין להגיד שהוא פיתח תכנית מצד להשיג שלום זה.
אנחנו רואים בכיוונו לעת עתה יותר משאלה מופשטת
מאשר תכנית מעשית. הוא לא אמר שאנחנו צריכים
לעשות יזה׳ וזה.

האם הועידה המתכנסת השבוע תטפל
כתבנית גולדמן? האם שאלת האיחוד תעמוד
כמרכז הדיונים?

בשנים האחרונות התנהלו מזמן לזמן שיחות. ביחוד
בתיווכו של ד׳׳ר ישראל גולדשטיין׳ על האפשרות של
איחוד שתי המפלגות הציוניות־הכלליות בארץ. מפלגתנו
הכריזה כמה פעמים על רצונה להגשים איחוד כזה. אך
עד לפני שנה לא גילתה המפלגה הפרוגרסיבית כל נכונות
לאיחוד כזה.

אנחנו נודיע בועידה רק על התיווך של גולדמן ועל
ההצעות המוקדמות שהוצעו. מן הסתם נקבל בועידה
יפוי־כח להמשיך במשא־ומתן, וכאשר יביא לידי תוצאית
חיובות, תוכל מועצת המפלגה להחלים. המועצה באר.
בין ד,ועידות במקום בועידה.

מדוע?
הם לא רצו.

״נגד מלחמהמ , nua

״היו 1מ ה 3יד גולדמן״

האם ידועות לך הסיבות?

במוסדות של שתי המפלגות.

הנימוקים לסירוב היו שונים וחולפים. עד לכניסתנו
לממשלה׳ וכל זמן שהפרוגרסיבים היו מיוצגים בקואליציה׳
היה הנימוק שאי אפשר לאחד את המפלגות בשעה שאחת
משתתפת בממשלה והשניה נמצאת באופוזיציה. אבל אפילו
משך השנה ששתי המפלגות גם יחד היו באופוזיציה.
לא שינתה המפלגה הפרוגרסיבית את עמדתה הסרבנית.
סעיף החסימה, שהותנה בתוך תנאי הקואליציה לפי הצעת
מפא״י ונתקבל על־ידינו׳ הוסיף להיות מכשול לאפשרות
של איחוד.

עד שבאה יוזמתו של הד״ר גולדמן?
כן. לפני חצי שנה גילה הד״ר גולדמן את דעתו כי
בניגוד להשקפתו הקודמת הוא מחייב עכשיו את האיחיד
וגם הציע את שרותו לפעול בכיוון זה.

והמפלגה הפרוגרסיבית לא התלהבה לכף?
בשעת הגישושים הראשונים של הד״ר גולדמן בחוגי
המפלגה הפרוגרסיבית הוברר שהיא נוסה להתפתחות
יותר הדרגתית, ושהיא רוצה לסי שעה לדבר רק על
גוש פרלמנטרי של שתי המפלגות.

מה תהיה מטרת גוש כזה? איד הוא יפעל?

על כך קיימת סיוטת־הצעה של גולדמן, שעובדה אהיי
התיעצות עם שני הצדדים. הצעה זו תובא לדיון והחלהה
חות. לכן הבין כי הדרך אל משרד־החוץ
מובילה דרך ההנהגה של מפלגה חזקה׳ שהיא
די גדולה כדי לכפות על מפא״י את מסירת
עמדת־המפתח הזאת מידיה.
לפני שבע שנים היה גולדמן הגורם העיקרי
להתפלגות הפרוגרסיביים מן הציו־נים־הכלליים
בארץ (אף כי בחוץ־לארץ מוסיפות
שתי המפלגות להוות גוף אחד) .דעתו
אז: מפלגה קטנה יכולה לומר את האמת,
בניגוד לדעת ההמון. אולם ברגע שגמר
אומר לעלות בעצמו לעמדה מרכזית
בארץ, שינה את דעתו לחלוטין: הוא החליט
לאחד מחדש את הפלגים.
כדרך מצביא המתכנן פלישה מוטסת,
תוכננה גם פלישה זו שלבים־שלבים :
• שלב ראשון: הקמת ראש־גשר חזק
בארץ על־ידי איחוד שתי המפלגות, או לפחות
ליכודן ברשימה אחת בבחירות וסיעה
אחת בכנסת.
• שלב שני: העברת המטה הקרבי לארץ,
בואו והתנחלותו של נחום גולדמן
בישראל.
• שלב שלישי: ייצוב החזית, על־ידי העמדת
נחום גולדמן בראש הרשימה המשותפת
וקבלת תכניתו הפוליטית.
• שלב רביעי: הפריצה הגורלית, נצ־חון
הרשימה המשותפת בבחירות. אם תשיג
הרשימה 35 צירים בכנסת השלישית, לעומת
28 בכנסת השניה ( 20צ״כים 2 ,ספרדים1 ,
תימני 5 ,פרוגרטיבים) ,תוכל לדרוש (ולהשיג)
את תיק משרד החוץ׳ ,אחת מארבע
עמדות־המפתח הממשלה (ראשות הממשלה,
חוץ, בטחון, אוצר) שהן כיום כולן בידי
מפא״י.
• שלב חמישי: כיבוש המשלט, הפיהעולם
הזה 870

האם דובר דק על גוש פרלמנטרי? האם
לא היו עוד הצעות?
היתר. הצעה ביחס לרשימה משותפת בבחירות לכנסת
השלישית, וגם לקונגרס הציוני ולמועצות העירוניות. אש
כי בהצעה הרשמית עוד לא דובר על כך, יש להניח
שגם בענין זה מוכנה המפלגה הפרוגרסיבית לבוא לידי
הסכם.

.אין תכנית מע שית״

מה ביחס למפלגתו שלף?
הסכימה לבך?

האם ככר

לא. קיים במפלגתנו ביתן — ואיני יודע אם הוא
כרגע רוב או מיעוט — המעדיף מיזוג מיידי של שתי
המפלגות על דרכים הדרגתיות.

בלומר שבעלי דעה זו מתנגדים לכל איחוד
שאינו מיידי ושלם?

מר ברנשטיין, ישנה הרגשה כי כיום אין
למפלגת הציונים הכלליים בכלל קו מגובש
כמדיניות חח• האם זה נכץ?
לא. במפלגה זו, כמו במפלגות האחרות, ישנם כייס
גוונים שונים ביחס למדיניות החוץ והבטחון. אבל אפשר
לומר — במידה שהדברים באו לידי גילוי בדיונים במוסדות
המפלגה — שאין אף אחד המצדד במלחמה מונעת נגד
הערבים.

כיצד אתה רואה את סיכויי המפלגה
בבחירות לכנסת הכאה?
אביע את זה בצורה יזו: בציבור מתווכחים על השאלה
כמה מקומות נקבל יותר מן המספר שיש לנו בכנסת
הנוכחית. אין שאלה אם נקבל יותר מקומות, אלא כמה יותר.

מה ביחס לתכניתו של דוד גן־גוריץ להנהגת
שיטת כחירות אזוריות. האם אתם תומכים
כהשקפה זו?
יכול להיות שיהיה על זה דיון בועידה׳ אבל עד
כמד. שאני יודע הרי המפלגה ברובה אינה נוטה לשיטת
בחירות אזוריות.

כן. אמנם אין זו עדיין דיעה החלטית, אבל שמעתי
על זה.

מפני שיש אפשרות שלפי שיטה זו תקבל
מפא״י רוב מוחלט?

מר ברנשטיין, עד במה שידוע לי פועל
הד״ר גולדמן בכיוון זה בשלב ראשון בתכניתו

ישנן בעיות רבות. כל זמן שישנן מעברות, הבעייד,
היא פרובלמטית מאד.

כת נחום גולדמן לשר־החוץ ופתיחת התק־פת־השלום
ההיסטורית במרחב.
מעבר לחמשה אלה רומז שלב נוסף, אשר
עליו אין גם ד״ר גולדמן משוחח כיום׳
אם כי מן הסתם חבוי הדבר אי״שם מנ כי
לבו :
• שלב ששי: כיבוש המרכז של האויב,
הפיכת נחום גולדמן לראש ממשלת ישראל,
אחרי שהשיג את השלום. והפך לדמות
היסטורית.
איחוד או פשיטת רגל. הסיכויים להגשמת
התכנית היו מבוססים על הנחות
מוצקות: אופיין של שתי המפלגות.
הפרוגרסיביים לא התלהבו כל כך מן הפלישה
הגולדמנית. אגף אחד של המפלגה,
העולים מגרמניה שהיו פעם ראשי מפלגת־המליה־החדשה
ושנציגם העיקרי הוא שר המשפטים
פנחס רוזן, היו מוכנים לקבל את
יוזמת המנהיג. אולם האגף השני, הטובל הציוני,
התנגד בתוקף. הסיבה: כיום משקל
העובד הציוני גדול, על אף מספרו הקטן.
במפלגה גדולה שוב לא יהיה אלא גוף מבוטל
בזירה הפוליטית.
מצד זה באה ההתנגדות העיקרית לגולדמן.
כאן נולדה גם הדעה שאין הוא אלא הרפתקן
ציני, שכל דאגתו לקאריירה אישית. אולם
גם אנשי העובד הציוני ידעו כי התנגדותם
חטרת־סיכויים. המפלגה הפרוגרסיבית אינה
יכולה להתקיים בלי גולדמן.
הסיבה נעוצה באופי המשטר המפלגתי
בארץ, היונק את עיקר כוחו מן המגבית
היהודית באמריקה. המגבית נותנת סכומים
עצומים למוסדות הכלכליים של המפלגות,
באמתלה שתמורת זאת מוותרות המפלגות
על מגביות נפרדות. המוסדות הכלכליים מקבלים
את התרומות המקיימות במדה רבה

את מנגנוני המפלגות.
הקונפדרציה העולמית של ד,צ״כ, התומכת
בשתי המפלגות בארץ, מקבלת 750 אלף
דולאר לשנה מן המגבית. נחום גולדמן הוא
השולט למעשה על חלוקת הכספים. החודש
רמז י ברורות כי לא יהסס כלל להשתמט
בשוט זד, כדי לכפות את רצונו על הפר-
גרסיבים: או איחוד או פשיטת־רגל.
מתנגדיו לא נבהלו למראית עין, טענו
כי גולדמן לא יוכל לבצע את האיום. אולם
היתד. זאת אשליה. המפלגה הסרוגרם־בית
תיאלץ לקבל את דעתו. האפשרות האחרת
היחידה: פילוג הפרוגרסיביים, איחוד אנשי
רוזן עם ד,צ״כ, איחוד העובד הציוני עם
מפא״י.
מפלגוז דוב יוב .?,גם אופי מפלגת
הציונים־הכלליים בארץ נותן תקווה רבד, ל־גולדמן.
המפלגה יכולה להוות מכשיר מצוין
לתכניתו, בגלל שתי תכונות: היא מפלגה
גדולה, והיא מפלגה חסרת כל קו פוליטי-
חיצוני.
כשנולדה המדינה היו למפלגת הציונים הכלליים
בקושי 7000 חבר. בכנסת הראשונה
השיגה שבעה מנדטים עלובים, לעומת 14
הצירים של תנועת החרות. אולם כבר כעבור
שלוש שנים הגיעה ל־ 35 אלף חברים
רשומים, בשנה האחרונה ל 53-אלף. היא זכתה
למקים השני בכנסת, יכלה לכנות את עצמה
כ״מפלגת האלטרנטיבה״.
האיש שתרם תרומה מכרעת לגידול אגדי
זה לא היה ציוני־כללי, אלא דוקא איש
מפא״י מובהק: שר־הקיצוב דוב יוסף. תכנית
הצנע המאיסה את החיים על המוני
אזרחים, הפגיעה היומיומית בכבוד האדם,
רגש המחנק במדינה שלא נתנה לאזרחיה לצאת
את גבולותיה, העמידה׳האינסופית ב
תורים
לפני חנויות ריקות — כל אלה יצרו
את הרקע לנצחון המפלגה שהבטיחה יוזמה
חפשית.
העובדה שבמשטר דוב יוסף יכלו ספסרים
רבים לצבור הון עצום על־ידי הברחות
ועיטקות בשוק השחור, לא שינתה את המצב:
אותם הספסרים עצמם צעקו חמס, דרשו
את ביטול הקיצוב.
המפלגה שליכדה את כל המרירות הזאת
והפכה אותה למכשיר פוליטי, היתד, מאוחדת
בעיקר בנקודה אחת: ההתנגדות למפא״י. היא
לא התגבשה בדפוסים פוליטיים. כקומץ קטן
היתד״ פעם, בעלת קו מדיני ברור. כמפלגה
השניה במדינה הנד, חומר גולם המחכה ליד
היוצר המדיני.
דממה מדינית. כיום מיוצגים במפלגה
כל הכיוונים הפוליטיים. החל מפרץ ברנשטיין,
המתנגד לכל פעולת־תגמול והמתון
יותר אף ממשה שרת, דרך ישראל רוקח
המסכים לתגמול מוגבל ועד יוסף סרלין .
ושלום זיסמן, המזדהים עם פנחס לבון(העולם
הזה )869 בדרישה לקו ״אקטיביסטי* קיצוני,
רחבה היריעה מאד.
כל זה טבעי למדי במדינה שכולה נבוכה
וחסרת־דרך בשאלות אלה. פחות טבעית
העובדה כי עד כה לא היה כמעט שום ויכוח
בתוך המפלגה לשם גיבוש דרך חדשה.
לא קוימו סמינריונים לנוער, לא הוצאו בס״
אונים פנימיים לבירור בעיות חוץ ובטחון.
חשוב מכל: בכל ההתרוצצות הגדולה שקדמה
לועידה, בלטו בעיקר ניגודים ואמבי־ציות
אישיים, הסתמנו במקצת ניגודי אינטרסים
בין גושים כלכליים. אולם ׳ אף לא אישיות
אחת, אף לא סיעה אחת, הופיעו כשבידיהן
מצע פוליטי כל שהוא.
כמפלגה שניה במדינה יש בידי המפלגה
לחלק עמדות רבות בממשלה, בכנסת וב־

ב מדינ ה
מוסדות אחרים. ייצוג בהנהלת המפלגה. י* I1ממשלד. לקיום מחירים נמוכים למצרכי מזון
בועד־הפועל שלה נותן דריסת־רגל בחלוקה[ ׳וויוניים (,סובסידיות*) עוררה סערה במס־זו.
ההתרוצצות היתד. כמעס כולה על רקע 1לגה. מנהיגיה יודעים כי עמדת המפלגה ב־זה:
מי יכנס למוסדות׳ ומה יהיה כוחה שלן ׳עיני בוחריה תלויה בהצלחתה למנוע עליה
נוספת של רמת המחירים. לכן התגבשה תככל
סיעה בהם.
Iנית לקיים את הסובסידיות, לממן אותן על־הנהו במפלגה החזק האיש החזק. האיש ידי
הטלת מסים נוספים (.החזר סובסידיות*) המנהיגים שני
הבריאות. שר סרלין׳ יוסף שלא יעלו את שכר העבודה, אך יורידו באוהמוכרים
— ברנשטיין ורוקח — נהנים ממפן
מעשי את ערך שכר הפועלים.
רות מוחלטת, עומדים מעל לכל הסיעות׳
לעומת זאת רוצים חברים אחרים דוקא
אולם אינם עוסקים כמעט בענינים פנימיים.
להוריד את מס־ההכנסה, בעיקר בשכבות
גם יוסף ספיר, הכוח העולה, היה עסוק מדי.
העליונות, כדי לעודד את משקיעי ההון.
סרלין, הצעיר בין שרי המפלגה ובעל התיק
חוגים אחרים׳ ביניהם נציג התעשיה שמעין
הקל ביותר, הקדיש בשנתיים האחרינות את
בדתו. ידרשו להקסין את תקציב הפיתוח,
כל מרצו לעניינים ארגוניים. הוא רכש לו
עמדת־מפתח.
המועיל — לדעתם — רק לסקטור ההסתד רותי,
המבצע את עבודות הפיתוח העיק־בחירות למנוע היתד. הראשונה בקשתו
ריות.
במפלגה.
הנימוק: בבחירות עלולים להתג•
מדיניות עליה. מאיר גרוסמן, רביזיו־בר
כוחות מלוכדים, בצורה שתפגע במעמדם
של נציגי המפלגה בממשלה. לכן ניגשו
ניסם־לשעבר שהצטרף בשעתו לצ״כ,
סרלין ואנשיו — בעיקר חברי־הכנסת חיים
הביא מחוץ־לארץ תכנית לעידוד העליה של
אריאב ושמחה בבה, לכרות הסכמים פניבני
המעמד הבינוני היהודי ממערב־אירופה.
חוגי־מיים
עם הגושים החשובים׳ בעיקר עם
• מדיניות ציוניות. עמדת המדינה כלפי
העולים מארצות שונות המהווים סיעות בהתנועה
הציונית, בה תופסים ד.צ״כ עמדות
מפלגה.
חשובות, תזכה לבירור יסודי. הסיל ראשון, מרכזי כוח שהוקם אחרי
• בעיות עבודה. העובדים הציונים־הכל־סרלין
את מרותו על ארגון העובדים הציו• ליים, השואפים להיכנס להסתדרות אך לא
נים־הכלליים, המנסה זה זמן רב לשוא להיכזכו
לחיבוק אמהי, רוצים לקבל ייצוג ב־נס
להסתדרות הכללית. מנהיגי העובדים, הלשכות־העבודה
הממשלתיות, בהן שלטת
׳ ח״כים אלימלך רימלם ואברהם סטופ׳ קית
כיום מפא״י.
תחילה להשיג כמעט רוב בבחירות, נאלצו
להישאר או לצאת? ישנו מכנה מלהסתפק
בהסכם בייצוג קטן יותר. כך קרה
שותף אחד לכל הבעיות האלי, והוא שיהווה
גם לסוחרים, שהם גוף מאורגן היטב. מזרקע
לכל הנאומים והדיונים: המשך הקוכירם,
אפריים גוזמן׳ שהתנגד להסכם, נשאר
אליציה והמצע לבחירות הבאות.
לבדו במדבר הפוליטי.
היה קיים תמיד חלק ניכר במפלגה שהתנגד
לבסוף נשארה רק סיעה אחת בחוץ. עזלהצטרפות
לממשלה. חלק זה כולל גורמים
רא איכילוב, פתח־תקואי בן 47 שגדל בחורבים
שקיוו כי שרים ציונים־כלליים יתנו
גי המכבי, הפרדסנים והאיחוד־האזרחי, החלהם
זכיונות ורשיונות, התאכזבו כשחלומו־רים
את ההסכם. אולם גם הוא לא פתח בתיהם
אלה התנפצו במידה מסוימת על קיר
מערכה רצינית, אחרי שהובטח לו ייצוג מתהמציאות.
ניגודי האינטרסים בין יבואנים
אים במוסדות המפלגה.
ויצואנים, סוחרים ויצרנים עברו למשרדים
בהם שולטים הציונים־הכלליים, גרמו לאכזבה
נושאים לנאומים. כשנפתחה השבוע
לא־מעטה בכל חוג כלכלי, הסבור כי שאר
הועידה׳ לא היתד. תכנית גולדמן הסעיף החהחוגים
זכו לטיפול חיובי יותר.
שוב היחידי על סדר יימה. שלל גדול של
בעיות יתן לצירים אפשרות רחבה למלא
אולם אין סיכויים רבים כי המפלגה תצא
שעות רבות של נאומים — אם כי בועידה
מן הקואליציה אלא אם כן תרצה לעשות
זו, כמו בכל ועידה מפלגתית׳ לא יכריעו
תמרון לקראת הבחירות בשנה הבאה. אז ירצו
הנאומים אלא הדיונים מאחורי הפרגוד. התועמלנים
רבים, ביניהם עזרא איכילוב הבעיות

עומד בראש קרדהפעולד, של המפלגה, להתתפוס היא ובטחון. חוץ מדיניות

ציג
שוב את הסיסמה של, מפלגת האלטרנמקום
נרחב בועידה, אך מקום קטן בלב הציטיבה״
,לדרוש מן הבוחרים לתת רוב מוחלט
רים. הדעה הכללית: הועידה לא תשנה דבר
לימין.
בשטח זה, כי לאיש אין תכנית מגובשת.
כדיקת הכליות. אולם בעיני המנהיגים
האחראיים אלה הם חלומות. פרץ ברנ•
מדיניות כלכלית. בחזית זו ייערכו
שטיין וחבריו אינם משלים את עצמם בהקרבות
העיקריים. תכניתו של שר האוצר
תכניות מוגזמות. כל משאלתם בשלב הנולבטל
את המענקים שניתנו עד כה מכיסי הכחי
— וסיסמתם לבחירות הבאו
ת קין
אות — היא לזכות בעשרה מקומות
נוספים בכנסת, ליצור ענד
דת־כוח כזאת שמפא״י תיאלץ
לקבל את דרישותיהם. הדרישה
העיקרית שתוצג אז: שר ששי,
נוסף על ארבעת שרי צ״כ ורוזן
הפרוגרסיבי.
במקרה זה — ורק במקרה
זה — תבוא שעתו הגדולה של
נחום גולדמן. אם לא תגדל המפלגה
המאוחדת, יוכל להיות
שר רק על־ידי נישול פנחס רוזן.
דוד בן־גוריון ומשה שרת —
המאוחדים שניהם בהתנגדות נמרצת
לתכנית גולדמן — לא יסכימו
לעולם למסור לו את תיק-
החוץ במצב כזה.
כשנשאל בשבוע שעבר פרץ
ברנשטיין אם הוא חושב שאמנם
זו מטרתו של גולדמן, חייך,
אמר . :אין אנחנו האינסטנציה
הבודקת את הכליות וקוראת
מחשבות אדם. גולדמן לא אמר
לנו את זאת. הוא אמר שאין לו
כל ענין אישי באיחוד.״
ברצינות. הוא ידע את תכנית
הפלישה־המוטסת. והוא היה מו
כן לתת לה את ידו.

מדינינת
א בן דאבא

הצעת סמל לחוק העכרות נגד

המדינה

היו ימים כשאבא אבן היה ילד
הפלא של משרד החוץ הישראלי.
אולם חיבה כללית זו

דוג מה ל צ טי רי ס

זקן אחד, מנהל ביתיספר, אהב נורא ילדים. ביחיד הוא שטר על בריאותם.
הוא לא הרשה להם לשחק, מפני שמזה אפשר להתפתח לפני הזמן. הוא לא הרשה
להם לרוץ, מפני שמזה אפשר להצטנן. הוא לא הרשה להם לדבר, מפני שזה מקלקל
את המחשבה. הוא לא הרשה להם להיות חלוצים, מפני שהוא אמי שגס בעורף
יש חלוציות. והוא לא הרשה להם אפילו להזכר בזמנים הטובים שתיו להם פעם,
מפני שהוא מחק את הזמנים הטובים האלה מההיסטוריה.
אז פעם אחת, כשהוא הגיע לגבורות, הוא יצא למגרש המשחקים וראה
שהצעירים לא משחקים בשום משחק, ולא עושים התעמלות. אז הוא אמר: פוי
בחורים צעירים, תתביישו לכם ! אני אראה לכם דוגמה !
והוא נתן קפיצה יפה והשליך את עצמו באויר, ונפל ושבר את הראש.
מוסר השכל: אל תשליכנו לעת זקנה.
ציזנזוו

החלטתי להיות ציוני.
עוד משחר ילדותי׳שמעתי שאפשר להיות יהודי טוב ב5ל מקום, העיקר לאהוב
את ציון. אמנם היתה איזו תעמולה כנענית, וכל מיני אנשים אמרו שתחום פעורה
בין מי שיושב כאן וביו מי שלא יושב כאן, אבל אני לא שמתי לב. ידעתי שלא
חשוב איפה אתה חי, איזו שפה אתה מדבר ובעד איזו מולדת אתה מת. העיקר
שתהיה יהודי.
אז יום אחד הסקתי את המסקנות. לקחתי את עצמי, כמו שאני, ונסעתי לברזיל.
תיכף הרגשתי שאני יהודי כמו כולם. הלכתי לאסיפות, נאמתי והרציתי, אספתי
כסף למגבית דנעשיתי חבר מכובד בקהילה המקומית. לכבוד היובל שלי אפילו נטעו
עץ על שמי, ונסעתי לבקר בארץ כדי לראות איך משקיעים את הכסף שנתתי. מה
להגיד לכם, אפשר להיות ציוני טוב בכל מקום, אם אתה רק מאמין בציונות.
ואתם, חברה, תשמרו על המדינה למעננו, מפני שהיא נותנת לנו כח לחיות בגולה.
אל הדרום אפריקאי הממושקף פגה מזמן.
כיום מתוחים !היחסים בינו ובין שרת עד
כדי כך שאבן נתבקש השבוע לחזור, להסביר
את עמדתו לממשלה כולה•
משה שרת, שהוא מתון למדי, מאשים את
אבן במתינות הגובלת עם כניעה. האשמה
העיקרית: בניגוד להוראות משרד־החוץ הישראלי,
לא עשה אבן דבר כדי להזעיק
את דעת־הקהל היהודית באמריקה נגד משלוח
הנשק לעיראק והקו האנטי־ישראלי החדש
של הנוי ביירוד.
בה בשעה ששרת חלם על החזרת הימים
היפים, כאשר שום מדינאי אמריקאי לא העז
לפתוח את פיו נגד הציונות, מחשש של
מבול מכתבים יהודיים, שם אבן לב לשינוי
שחל במזג־האויר האמריקאי. רמז אבן: עם
ילחצו יהודי־אמריקה על ממשלתם, עלול הדבר
להתפרש עתה כפעולה אנטי־אמריקאית,
לסכן את כל מעמדם של יהודי ארצות-
הפרית. אבן השאיר את כל הפעולה לאורחים
מישראל, ביניהם יגאל ידין והשרים
ספיר ושפירא.
הקלף האחרון. מאחורי ניגוד זה,
חבוי נימוק עמוק עוד יותר. אבן, הרחוק ממגדלי
ירושלים והקרוב למגרדי־השחקים של
ניו־יורק, חשב כי בכלל אי־אפשר להתנגד
למשלוח נשק לעיראק. כי עיראק היא חלק
מחזית המערב נגד ברית־המועצות. ישראל
הפרו־מערבית אינה יכולה להתנגד לתפיסה
הצבאית הכללית של הפנטגון.
כאן פגה אפילו סבלנותו של שרת. הוא
הסכים אמנם כי ישראל היא חלק מן החזית
הפוליטית של המערב, אך לא גילה כל חשק
להשתייך גם לברית הצבאית. לדעתו היה
די לישראל בצרותיה הצבאיות שלה, גם
בלי הצרות הגלובליות של ארצות־הברית.
אולם אבן לא נשאר בדד. כמה ממנהיגי
הציונים־הכללים הצטרפו לדעתו. זו הפעם
הראשונה מאז הקמת המדינה נתעורר צורך
לערוך ויכוח עקרוני על קו מדיניות־החוץ
הישראלית־השגריר
היה מוכן לזרוק אבן אחרונה על
מבקריו: אם לא תתקבל דעתו, רמז, הוא
יתפטר מתפקידו, יחזור למשרה שקטה ב־משרד־החוץ.
הכנסת הדרקון
הדדא קוני
דראקו היה מחוקק באתונה׳ חוקיו היו כה
חמורים עד כי סיפרו שכתב אותם בדם, לא
בדיו. עצלן נענש כגנב, גנב כשודד מבית־המקדש.
בגי־עירו התלהבו מחוקיו עד כדי
כך שהצטופפו מסביבו בבואו לאגינה, זרקו
עליו את מלבושיהם וכובעיהם. דראקו
המסכן נחנק, אולם שמו נשאר בהיסטוריה,
כאבי החוקים הדראקוניים.
לשר־המשפטים פנחס רוזן בחליפתו האפו־

רה לא היתה צפויה, השבוע, שום סכנה ש־חברי־הכנסת
יחנקו אותו מרוב התלהבות לחוקיו•
להיפך, כשהביא סוף־סוף לפני הכנסה
את ר״צעת־החוק של העבירות נגד המדינה,
שהיתר, מונחת למעלה משנה כאבן
שאין לה הופכין (העולם הזה ,)812 כמעט
טבע בדברי קיטרוג שנשפכו עליו מצד ח״כי
הקואליציה והאופוזיציה כאחד.
מאכ סי מום של מיני מו ם• במאה ה־
׳20 בה נהפכה הבגידה במולדת אמצעי־מל־חמה
מוכר וטיפוח גייס־חמישי לאמנות פו־לימית,
נאלצת כל מדינה לחוקק חוקים חמורים
נגד בגידה, ריגול, חבלה וטרור. הפשרה
בין חרות הפרט וצרכי המדינה היא
תמיד קשה. מדינודישראל עדיין לא מצאה
אוחד״
בגמר המנדט מצאה הממשלה החדשה אוסף
עצום של חוקי־דיכוי, שכל מטרתם היתה
לאפשר קיום משטר קולוניאלי תלוש מול
ההתמרדות ההמונית של בני שני העמים.
סעיפים אלה מפוזרים ללא־שיטה בעשרות
חוקים, קיימים במלוא תוקפם גם כיום.
כשנשמעו טענות נגד מצב זה, הסיקה הממשלה
את המסקנה. היא הטילה על יועציה
המשפטיים להחליפם בחוק ישראלי.
•היועצים עשו עבודה טובה: הם אספו את
כל החוקים, הוסיפו חוקים חמורים הקיימים
בתריסר ארצות אחרות. כשהיה המיסמך שלם,
דמי׳ לדרקון: מראהו בלבד יכול לגרום
שבץ־לב לאדם חלש.
למעשה יכלה ממשלה רעת־לב למנוע כל
גילוי של אופוזיציה, לדכא את כל חרויות
הפרט בעזרת חוקים אלה. נקודות־התורפה
העיקריות ז מעצר מינהלי בלתי־מוגבל, ללא
שופט ומשפט, במקום חשאי, בלי מגע בין
עונשי־מינזימום לשחרר!
הנעצר וקרוביו
ארוכה של עבירות ; חובת ההוכחה הוטלה
במקרים רבים על הנאשם להוכיח כי הוא
חף מפשע ; האפשרות להאשים כמעט כל
עתונאי זריז בריגול, להכריז על כל מפלגה
פוליטית כעל ארגון עויין שחבריו הופכים
אוטומטית לפושעים.
שניהאר יו ת. בזה אחר זה קמו שני
האריות של הכנסת, יוחנן באדר הימני ומשה
סנה השמאלי. באדר העוקצני הוכיח
שלפי החוק מדריך־הטלפונים הוא מיסמך
מסוכן, כי החזקת רשימה המכילה שמות של
חשודים־בבגידה היא עבירה נגד המדינה.
סנה, שצעק ישר לתוך המיקרופון כדי להטביע
את עשרות קריאות הביניים, הכריז שמטרת
החוק למנוע שביתות של מובטלים.
הנהנה היחידי. היה מנחם בגין׳ מנהיג
חרות: אחרי שהקומוניסטים שפכו חומצת-
גפרית על החוק המק־קארתיסטי, קם יזהר
הררי הפרוגרסיבי והוכיח כי שמואל מיקוניס,
מנהיג הקומוניסטים׳ בכבודו ובעצמו הצביע
בעד חוק דומה לפני שש שנים. אז היתד,

העולם הזה 870

מטרתו לדכא את לח״י, אחרי רצח ברנדוט.
התפקיד כפוי־הטובה להגן על החוק נפל
על פנחס רוזן הליברלי, שפתח בהתנצלות
שהחוק אינו מושלם. רוב הח״כים רחמו
עליו. הם ידעו כי לא הוא בישל את הריסה״
אלא חיים כהן, היועץ המשפטי, שפעל לפי
הוראות ביי ג׳י. כמו תמיד אכל חיים כהן
בוסר׳ ושיני רוזן כהו.
כשקמה הכנסת והעבירה את החוק ברוב
דעות לועדה, ידעה שזו קבורה — עד שייגמרו
כל התיקונים, כבר תיערכנה הבחירות
לכנסת !השלישית. הדבר לא הפחיד
את הממשלה. עקץ רוזן :״אם אתם חושבים
שהחוק הזה לא טוב, מילא. הממשלה מוכנה
לוותר עליו. כי החוק הקיים הוא לא פחות
חמור ! ״

אינ סרס צו
משה סנה סיים את דבריו נגד הצעת*
החוק של העבירות נגד המדינה תוך המולה
כללית, כשהוא מטיל קיתון של האשמית
על ממשלת ישראל ששירתה, לדעתו, את
האמריקאים. קם יעק) שפירא, עורך*
הדין רחב־הכתפיים שהוא עמוד־התווך של
מפא״י בכנסת׳ צעק :״ד,ם (האמריקאים)
משלמים לך !״
צעק סנה ממקומו לשפירא :״האס זה
נכון שחברת השילומים משלמת לך מש כורת
של 20 אלף לירות?״
״רק שאל תי למחרת היום קם
שפירא, חיוור ימכעס, הכריז הודעה אי*
שית: הוא לא קיבל שום משכורת מחברת
השילומים, מוכן לתבוע לדין את סנה אם
יחזור על דבריו בעתון. לעומת זאת ידוע
לו כי הקומוניסטים ואנשי סיעת־סנה מקב לים
כספים ממעצמה זרה.
הכנסת עצרה את נשימתה׳ חיכתה לת שובת
סנה. היא לא חיכתה זמן רב• סנה
קפץ •ממקומו, ניגש לדוכן, מסר הודעה
משלו. היא היתד, מעשה מלאכת מחשבת
של השמצה פוליטית. אמר סנה :
• שפירא האשים אותי שאני מסבל
כסף מהאמריקאים• אני מקווה שחבר־הכנכת

התנחם חבר״כנסת מבויש :״לכל הפ חות
עוד אין אצלנו מכות, כמו בפרלמנט
היפאני ! ״

מ שפ ט
ה ב סי ס ס
מהלכי שני הצדדים במשפט גרינוולד״
קסטנר (העולם הזר 845 .ואילך) החלו מ קבלים,
השבוע, צורה מובנת: סניגורו
של גרינוולד׳ תמיר, סיים את הרכבת
פסיפס הקלסתר של ישראל קסטנר על
רקע טבח יהודי אירופה. חסרו לו עוד כמה
מהלכים להשלמת הפסיפס.
התובע, חיים כהן, החליט, כנראה, על
נסיגה כללית׳ כמעט ולא חקר שתי וערב
את עדי ההגנה, כאילו היה מוכן לקבל את
עדויותיהם.
פצצה בריטית. האווירה באולם בית״
המשפט עצמו היתד, שונה מזו שבסיבוב
הראשון, בו הופיעו עדי התביעה. היריבים
היו מנומסים שקטים ולפעמים החליפו חיו כים.
לעתים אף נפגשו לשיחה קצרה על
כוס תה במזנון הצר.
הופיעו כל הסימנים לקצו הקרוב של
המשפט• את מקום האישים המפורסמים
וקלי הלשון שעברו בזה אחר זה את דוכן
העדים חפשו אנשים קטנים ואפורים ש סיפרו
את סיפורם בלשון כבדה. הם לא
ידעו על ההשמדה, הורגעו על־ידי אנשי
קסטנד כי לא נשקפת להם כל רעה.
בכל זאת הוטלה פצצה באולם בית המש פט
כשעדים הזכירו כיצד מפציצים ברי טיים
התקיפו והרסו מטרות צבאיות ליד
מרכז כבשני השריפה אושוויץ, נמנעו מ להרוס
את משרפות הענק שארובותיהן
בלטו למרחוק!>
כל תשובה, רעה. היה ברור כי
אחרי שתמיר ניצל עד תומו את הצד המ דיני
של המשפט, החליט גם לזכות כ משפט
עצמו. לשם כך היה צריך להשלים
את הפסיפס עליו עמל ושהיה עתיד לבטא
את טיב האיש קסטנר.
אחת החוליות החשובות החסרות בפסיפס
תמיר: אליהו דובקין, איש הנהלת ה סוכנות
שהוזמן להופיע כעד ההגנה׳ לא
הופיע׳ התנצל במכתב מבית המרגוע בו
הוא מחלים ממחלה.
אילו היה דובקין מופיע היה חייב לענות
על שאלה לא נעימה: האם הוא התיר
בשם הסוכנות לקסטנר להעיד בנירנברג
לטובת גנרל הס.ס. קורט בכר, כפי שמסר
קסטנר בהצהרתו בשבועה.
אם תשובת דובקין תהיה חיובית, תע״
טיענה הסוכנות ומפא״י חרפה על עצמן.
אם התשובה תהיה שלילית, תהיה זאת
המכה האחרונה שקסטנר ספג מידידיו.

הגליל

בהשתתפות טובהמאס
(דיטה בת אדם)
עתוני העולם מהללים את הסרט
ומצינים אותו כאחד הסרטים הטובים
שנוצרו עד עתה.
תרגום עברי ואנגלי בגוף הסרט

השבוע כקולנוע

ב ע לי TAPE RECORDER
אנו מעבירים את הקלטותיכם
מהסרטים לתקליטים בלתי שבירים.
הקלטות על גבי תקליטים וסרטים
לכל המטרות.
מחלקה מייחדת לתיקון

מ ב רי ק
p׳fvp flihfya
בכל הצבעים

TAPE RECORDER

שרות ישראלי להקלטה
רח׳ אידלסון 4ת״א טל 5195 .

מניעת ריח הזיעה
מובטחת ע״י שימוש יונריומי

ב־־שופמן׳ם סבון וסודרה לגור
DEODORANT

המכילים את החומר החדיש והמפליא

HEXACHLOROPHENE הזיעה ריח לסילוק תוצרת ״ ע די ף״ בע״מ

הופיעה חוברת

כו כ בי ה ס פו ר ט
הי שר אלי
טובי הספורטאים המייצגים
ישראל בזירה הבינלאומית

להשיג בכל הקיוסקים

אויבי הנוער
מחלנת המין מניעתן ורפויין

מאת הד״ר

ה כו ־ בנ טנ ג

זיד מן

אתה עו ל ם

תועלתאר סי ת

צייד-נחשים מן וצפן!
זוג נעלים 3 +ארנבות
שפירא אינו מתכוון כי המדינה המשלמת
משכורת לחברי״הכנסת היא מקור אמרי קאי.״

״לא האשמתי את שפירא שהוא מק בל
משכורת מחבדת״השילומים. אני רק
שאלתי •אותו. אני שמח שהוא מוצא צורך
להכחיש זאת. זאת אומרת שגם הוא מבין
כי קבלת כסף מן השילומים פוגעת בכ בודו
של אדם.״
• האשמה כאילו הקומוניסטים ואנשי
סנה מקבלים כסף ממעצמה זרה היא
עלילה שפלה.
לא יפאניס. בזה נגמר האינסרמצו.
אולם היו״ר הספיק בקושי לדפוק בפסישו׳
וכבר קם שאון מהמם באולם. מיקוניס
דרש אפשרות להכריז הודעה אישית, צעק :
״חוליגאנים !״ סנה צעק, לעומת שפירא :
,,שקרן ! גנב !״ אנשי מפא״י צעקו לעומת
שניהם :״בוגדים עוכרי ישראל ! ״
העולם הזה 870

הסנדלר של קיבוץ עברון׳ בצלאל מן,
היה מאז ומתמיד חסיד גדול של אספהה
עצמית. כשנזקק לעור עליון משובח לנעליים
עדינות, צד נחשים מערב״גליליים,
הפשיט את עורם והכין מהם נעלי חברות
לתפארת.
הקיץ בא הטבע לעזרתו של מן, היה
מוכן לספק לו נחשים (ועורות) ללא הג בלות
מתוך מחנה הנחשים הגדול שכיסה
בגחוניו את הארץ. הקוץ באליית הטבע :
ארסיותם של הנחשים.
דבר זה לא הפחיד את מן כשהופיע
באופק הסנדלריה הנחש הנכון: צפע ענקי
( 1.20 מטר) משובץ וססגוני, שחדר ל־ארנביית
הקיבוץ, טרף כמה ארנבות, הבריח
את היתר.
מן וחבר מעריו״עור״צפעים אחר הז דיינו
בשני מוטות עץ, לחצו ביניהם את
הנחש. אחר תפסוהו מאחורי ראשו, עשו
את הצפע הארסי נטול אונים. עקירת שתי
שיניו של הצפע, בעזרת צבת׳ עשו אותו
גם לנטול ארסים.
תוך שעתיים נוספות היד, הצפע במצב
בו היה מוכן לתרום את עורו לזוג נעלי
חברות עדינות. באותה הזדמנות תרם גם
תרומה אחרת: שלוש ארנבות, אותן טיף
בארנביה, בטרם ידע על עתידו ד,סנדלרי.

הרגשה נפלאה של רעננו ת
ונקיין תלוה אותך עוד זמן
רב אחר הרחצה בסבון
״עדין״.

.11L3ifL

״ ע דין ״ שופע קצף רך *1
המעדן את עור פניך וידיך \
שומר על רעננו תו ומשווה
לו יופי טבעי וחן נעורים\ .

NEW-YORK

T3UJ3כ ן 1

תו צרת ״

״1חיפה

מחיר החת׳ 220 :פר׳

AAAAAAAAAAAAAAA

ב מדינ ה

minהשש־ שר

a & iu nה 1ה

זוכה בכתר

מלכת זפי תער

בחן, להתנועע, ללכת בראש זקוף :״בעצם,
הן כולן דומות אחת לשניה, פנים נאים. אולם
כמעט ואין אחת שתרכז בתוכה את כל
המעלות. היה צודק יותר לבחור אותן לפי
שיטת אן־דן־די־נו. האחת מצטיינת ברגליה,
השניה בעיניה, השלישית, בהופעתה. קשה
לבחור ! ״

אכיכה פרדמן ידעה שהיא יפה
עוד לפני שנכחדה כמלכת היופי
של ישראל.
היופי היה מקצועה.
חיוכה לא היה מאולף, תנועה
עצבנית של שרירי הפנים.
יופיה, הזקוק למינימום של איפור

״אץ להן מה לעשות?״

לא נעלם מעיני ״העולם הזה״ ששם
אותה פעמיים כשערו, כלל אותה
כשתי רפורטג׳ות.
היא היתה היחידה שלא נתפסה
לעצכנותן של הנערות כחדר ההלבשה
המחניק שכחירתן היוותה
עבורן כמעט שאלת חיים ומוות:
צלילי גיטרה רכים התערבו בקולותיהן הנרגשים
של 22 הנערות בחדר ההלבשה הקטן
והמחניק של האמפיתאטרון הרמתגני.
פאקיטו אספינוזה, הגיטריסט לוהט העיניים
של שלישית לוס חרזנוס הספרדית שעמדה
להופיע אותו ערב כאחד ממסמרי נשף בחירת
מלכת היופי, היה אדיש לחלוטין לנעשה
סביבו, התעמק בפריסה על כלי המיתרים
הרומנטי.
האוירה היתד, כבדה ומחניקה. הנערות השתדלו
לתפוס מקומות אסטרטגיים ליד המראות
המועטות. הן הפקירו את ראשיהן לידיהן
המנוסות, פחות או יותר של הספרות,
שנתנו להן ליטוש אחרון. אגלי זיעה נצנצו
על הפנים החכליליים מאיפור, שנעשה להן
בשיטת הסרט הנע עוד לפני שהגיעו למקום.
הן היו עייפות. החל משעה 9בבוקר

עמדו רוב הזמן על רגליהן או התרוצצו. מ*
הספרית אל הקוסמטיקאית, משם אל התופרת
כדי לקחת את השמלה שנתפרה או
נקנתה בסכומים שעברו את גבול משכו־רתן
החדשית. מס 16 .דרכה על שובל שמלתה
של מס 19 .כשהיא ממלמלת מילות התנצלות.
מם 19 .סלחה, העיפה מבט שואל
בראי שלפניה. אולם שלא כראי של האם
החורגת של שלגיה לא יכול היה לענות
לה אם היא היפה בבנות הארץ.
בקרן זוית, ישבה כנזופה, לילי הירש, בלונדית
מנומשת שהיתה מיואשת לגמרי .״אני
מתחרטת על כל העניין, אין לי לגמרי סיכויים,
הן כולן יפות ממני. אינני יודעת מה
אני עושה פה.״
קצת שונה היתד, דעתה של לאה פלצ׳ר
שהדריכה אותן משך עשרה ימים כיצד לחייך

• מלכה רוזנבלט, איבדה בסופו של
ה * 3י ת Iהערב את תבטחו !.העצמי שהיה לח
בתחילתו. היא היתה יריבתה הרצינית ביותר של המלכה.

המתח הלך וגבר ואתה העצבנות שהתבטאה
בכאבי ראש כמעט אצל כל הבנות.
״שיהיה כבר מחר 1״ ביקשה אורה בן־
חיים, תל־אביבית גבוהה ובעלת גוף מוצק,
שנאנחה תחת עול שמלתה הכבדה, עליה
הוציאה 170 לירות. אולם היה ברור שעוד
לפני מחר היתד, רוצה לחזות בתוצאות. למרות
עייפותה הגלויה.
מם 10 .הרהרה בספור שתספר לחברותיה
אחרי המאורע החשוב לה עד כדי כך, שהצליחה
לשכנע את מפקדיה בצבא להעניק לה
חופש לאותו ערב, קבלה מיחידתה מברק
איחולים.
אחד השוטרים שהופקדו לשמירת הסדר במקרה
של התפרצות נלהבת מדי, הציץ אל
תוך חדר ההלבשה, אמר במשיכת כתף,
תוך החלקת שפמו :״אין להן מן לעשות?
אילו היתד, לי אשה, לא הייתי נותן לה להשתתף.״

«תייבנהו
ת ״ בנהד
היחידה שלא לקחה חלק בהתרגשות הכללית
היתד, אביבה פרלמן שישבה בצד, רשמה
משהו לתוך פנקסה הקטן ״היא כותבת כנראה
את נאום ההכתרה שלד״״ אמרה בדאגה אחת
המשתתפות הפחות יפות מן השאר. מתוך
הראי עקבה אחריה גם מלכה רוזנבלט, חבילה
בלונדית של חומד, שהשיבה בתחילה לשאלות
העתונאים שהקיפו אותה :״לא, לא,
לא, לא אומר דבר עד שלא אדע שנבחרתי.״
כעבור כמד, רגעים, נמלכה, סיפרה שהיתר,
משך עשר שנים חניכת השומר הצעיר, שלוש
שנים בבית־אלפא, וכיום היא מורה בבית־ספר
לילדים מפגרים.
בחוץ החל הקהל להתעצבן. השעה היתד,
אחרי ,11 ואחרי תצוגת אופנה והופעת להקת
לוס חרזנוס מברצלונה.
עוד מעט, עוד מעט.
״שמענה, בנות׳ מה שאני רוצה להגיד
לכן,״ אמרה במרץ של רב־סמל לאה פלצ׳ר.
״אתן יודעות שאינכן יפות כשאינכן מחיי־

ה 3ר. ד ן

שלא כדרכו במקרים מסוג זה
במחיאות כפיים סוערות ובחיו

כות. ובכן חייכנה ! אתן שומעות? חייכנה !״
למראה פניהן הנזופות של הנערות, הוסיפה
בעדינות :״אין לכן מה לפחוד. ראיתי את
הקהל. הוא יאהב אתכן. הוא כמו אבא־אמא
שלכן. אתן פוחדות מאבא־אמא?״ הן אמרו

--מצעד היופי החל ביציאתן של כל המו־עמדות
לבמה במרחק של מטרים אשד, מרעותה.
הקהל שבא במטרה מוקדמת ללגלג ב־מקצת
על כל ההצגה, חיכה להתפתחות ה־עניינים.
הנערות, שזכרו את הוראתה ־ז*
מאיימת של מדריכתן, חייכו, חייכו. אולם היה
זה חיוך עייף, מוכני. לכל אחת היה נדמה
כי חלומה הנכסף על נטיעה לאמריקה׳ שמ־

מחיאות 1משק כנפיים

״אל תזוזי !״ הזהירה המאפ8ת הנסי פלצר (חובשת משקפיים)

כל אחת מן הנערות שעברו איפור אחרון ושטחי, אחר שלפני
| I ^ la w n il .
שעות אחדות לפני־רן שכבו כולן בסלון שלה, עברו טיפול יסודי בפניהן.

כנו

שנ פי1

לא כל המועמדות 1
| i v n a p n

שהיה צריך ׳להיותכאילו יצאה המועמדת זה עתה מתחת למכונת

נהג הקהל בשקט, היה מרוצה בהחלט מן הבחירה של מלכת היופי, הביע זאת
הסכמה. אביבה הקסימה, פרט לשופטים, גם את הקהל שבא לחזות בתחרות.

:יפות, חברה גבוהה, או אפילו חתן
ן — עומד להיות מוכרע ברגע זה.
!קיד הקונפרנסייה שמש שייקר. אופיר,
בתחילה נרגש, משום מה, לא פחות
וערות, שיצאו שוב, אחת אחת אל ה־פון,
רואיינו על־ידו בשאלות שונות.
ט לכמה בודדות, היו כמעט כולן הע־קופי
אחת מרעותה. כולן אהבו אמנות
]ט, שאפו לייצג ביופיין את הארץ.
ד,ל, שהתנהג בטקס יחסי, שמע את משק
(הפלמ״ח (התזמורת נגנה לפקודה תמיד

]ל הראל, מלכת היופי בדימום (,)1952
להכתיר את הנוכחית כיבדה את הצו-
ידיקלום נאום ארוך, בצורה שהזכירה
ת סיפור בפינת הילד » :שעה שאנו

זיוו על הליטוש האחרון של התלתל
ע במידה המתאימה, לא ־מדוייק מדי,
יבוש (זאת עשתה לפני שעות מספר).

אורה בן־חיים (ימין) ,מלכת תליאביב, אחריה, מוניקה לונסקה, חיפה, סגנית שניה של מלכת
היופי, רחל שאולזון, אביבה פאר (מס )22 .מלכת היופי, סגנית ראשונה מלכה רוזנבלט.

יושבים כאן, בהרחבת הדעת ...נמצאות הנערות,
למטה, מתוחות ...יופיין הטבעי אינו
מספיק, חשובה השמלה וחשובה גם התסרוקת
...זוכרת אני ערב דומה.־ .כאשר נב חרתי
הייתי מוכת חושים ...חברותי הצעירות׳
ממשיכות שושלת המלכות*...

יופ י של פאר
משום שהיא כמעט יפה, ומשום שהיא מ־שוררת־סופרת־מתרגמת
נבחרה, כמלכת היופי
של ירושלים פועה שלו־תורן, אשתו בת
ה־ 24 של המבקר הספרותי חיים תורן, המחזיקה
בתזאר מ. א .של האוניברסיטה, מפרסמת
את יצירותיה בגלימות, גזית והפועל
הצעיר, תירגמה, לא מכבר את ספרו של
רבינדראנאת טאגורה צפורי מד. על כל מקרה
שלא יבוא, רשמה על גבי מניפתה שיר שלם
של מאגורה, שאת ההזדמנות להקריאו, החמיצה.
תל-אביב
נתנה את תרומת היופי שלה לעולם
בדמותה של אורה בן־חיים, נושאת השמלה
של 170 הלירות, ואת חיפה ייצגה מוניקה
לונסקה׳ , 18 שחרחורת תמירה, אסיסטנטית
לרופא שיניים.
הקהל עקב כמעט בסאדיזם אחרי ההתמודדות
הסופית, שנערכה בעיקר בין אביבה
פרלמן, הדוגמנית החמודה בת ה־ 19 ופעמיים
נערת השער של העולס הזה (,849
)854 שחיוכה היה אמיתי ושובה, לקח הופעותיה
המרובות בתצוגות אופנה, ובין מלכה
רוזנבלט, שהיתר, הניגוד הגמור לאביבה.
היא נבחרה כסגנית הראשונה, וחיוכה הסופי
היה מעווה בגלל הדמעות שחנקו את גרונה
ועירפלו את עיניה הכחולות.
סגנית שנייה נבחרה רחל שאולזון,22 ,
מזכירה בהסתדרות המורים, שבאה, כביכול,
לתחרות, רק בהשפעת ולמען בעלה
(זה היה בערך התרוץ של כולן. כאילו מיש הו
גרר אותן בשערותיהן לתחרות, או שלח
את תמונותיהן מבלי ידיעתן).
לקול מחיאות הכפיים המסכימות של הקהל,
נבחרה אביבה, שבקבלה במקום את
השם העברי פאר, כמלכת היופי של ישראל,
קיבלה בשקט את הכתר מידיה של מיכל הראל.
השופטים,
מרוצים מעצמם ומבחירתם, נשארו
אחרי שהתפזר הקהל, מחוסרי תחבורה,
נכנסו ישר למכונית־אסירים של המשטרה,
שחיכתה במקום על כל צרה שלא באה, נם׳
עו לבית*

_ ז שייקה אופיר שלא הצטיין ביותר נקונפרנסייה בגלל שאלותיו הבנאליות תיקן את
o n a a i p n Z i״ *—0 .המעוות בבלט של תוועות הרמוניות אותן הראה עם כל סבוב קל והרמת יד.:
.ן זומחית כתנועות חינניות היתה גם אביבה פאר (פרלמן) מלכת היופי של ישראל לשנת תשי״ד.

ב מדינ ה
ו 1ע ר
עדמ• דסמזדז

קציעה אפרתי: את מתחילה לתפוס
כמעט יותר מקום ממני במדורי,
וכמעט כל תשומת הלב עוברת אליך,
דבר הגורם לי לבעור מקנאה. ובכן,
דן אשל, מתנגדך מס ,1 .חוזר במכתב
נוסך, אותו אני מביאה במ לואו

*קציעה אפרתי :
אם הבינותי מתוך אותו גבב דברים
שמץ, הרי זה דבר אחד, והוא
שאחד מהם חכם ומאחר שיתר הדברים
הוגיעו לייא תוצאות את מוחי,
ראייה היא שלא אני הוא זה.
כי על כן, מטכימ־־ ,את עם הגדר־תי
לגבי מוסיקה וספרות וכנגד זאת
מוסיפה את ואומרת ש״יחי הרושם״.
תמהני מה רושם יעשו אנשים אלה
בחיבתם לסוג זה של ערכים? לעומת
זאת יש כאלה המתענינים במוסיקה
גבוהת רמה ובספרות רמת
ערך. כך שאין איש מהם שאינו
מקיים את הדברה האוסרת שקרים.
באשר לדבריך האחרונים ;אם
הבינותים כראוי) :יש דגים קסנים,
המסתתרים בשעת סכנה בדיו הדיונון.
יש אנשים המנסים, לשם בלימת
התקפה להקים להם בצורי זכוכית
מציטטות של דברי חכמים. אך
על אנשים אלה להזהר מאבנים.״
הוא מוסיף, שאת תשובתך( ,אם
תהיה לך) תוכלי לשלוח לו לפי
הכתובת: דואר צבאי ,310 צה״ל.
עליך לצרף גם את כתבתו.
הדבר יצער אותי מעט, צי לא
אוכל לעקוב אחרי הדואט בשני קולות
שלכם. אם יהיו למכתבים תוצאות
כלשהן, או תגיעו למסקנה משותפת׳
אנא, ספרי לי — אני גוועת
מסקרנות.

פרשנים רבים ניתחו והביעו את דעותיהם
על כנוס הנוער בשיך־מואניס (העולם הזה
.)859 האדם שתלה בכינוס תקוות כה רבות,
נאם למענן משך שעה ומחצה בפני בני
נוער אדישים, דוד בן־גוריון, שתק. כך
לפחות היה נדמה עד סוף השבוע שעבר.
אך ביום השישי האחרון הקריא באוזני
חוג מצומצם של תלמידים מנהל בית־הספר
הריאלי בחיפה׳ יוסף בנטוויטש (ראה
להלן) ,מכתב אישי משדה־בוקר :
״לי עצמי לא היתד, בעת הכנס הרגשה
של סיפוק מעצמי״ ,כתב בי. ג׳י. חשתי
שהדברים שחשבתי להגיד לא הולמים כנס

לכן קיצץ, במקום, במספר דברים, הי־סיף
אחרים. אולם כשביקר לאחר הכנס
בנהלל, ,פגשתי בנוער שאפשר לסמוך עליו״.

ארבעה גי מ נזי ס טי ם בגי ל , 17— 18ה מ
כני םאתעצמםב כי נו יהכל־ כ ך שנו ר
עתה — ארבעתה מו סקט רי ם) 870/266 ( .
רו צי ם ל הו סי ף עניין ל חייה םהצ עי רי םבה
תכת בו תעםארבענע רו ת, ת ל מי דו ת
א ף הן, בני ל 16 לע רד. ש ת היינ ה ע ליזו ת,
לא סנ ו ביו ת. ב ע לו ת נ טי הלאמ נו ת. ו נ
ח מ דו ת.

וזינוך

רצינות אקדמאית
אינ ם
? וינוע. התכד רו תוה תננ ד רו ת.
שי אהתר בו ת. ידעתושיאקדמ אי ר ציני
וכפיש הו אמכנהאתעצמו ) .דעה
זו הו אמיכןיחיק עם נערהבניי
22 25משכייהו חו בבתטבע. ש ת הי ה

ד תי תמהכרה כי א ף הו א כז ה 870/268

הטיסה אל הצדק
ש תי תי ־ א בי ביו ת צ עי רו ת. ש מ רו בהת רג
שו תן יכתובכתב ־ אשמהעיהב חו רי ם
ה סיוניי ם. ש כ חו יצייןאתניין, מזמינו.־,
שני חברי םשנייםהמ שו תףיאיעיהעי
, 39יטוסא תן ב טי סההרא שונ האי
כו כ ב צד ק 870/269כ די שיאי הי ה
משעמם בד רך עיי הםיהיותמשכייים,
ידעתישוחחעימש הו נו סףיבנותו־קו
ינוע. כיוון שהס פינ התמ רי אמתל-
א בי ב. עיי ה ם. איפוא. יהיותב ני הס
בי ב ה.

כדורגל כסלון
ב רי שו ל של אי ש ה עו ל ם הג דו ל. כו ת ב
870/270שאי נו אלאתל מי ד גי מ נ סי ה
ש הו אלאי תננ ד ל קבל מכת בי ם מנ ערה
נחמיל? ,ת ל מי ד ת גי מנ סי האף הי א. בגי ל
. 15— 17״ ר צו׳ נערהסלו ני ת ״ .או מ ר
ה אי ש. ע לי ה, נו ס ף על כ ד. לחבבסר טי ם.
אומ נו ת, ס פו רטו טיו לי ם. אשר לו, הו א
ש ח קן כ דו רג ל. ע לי ה ל היו ת תו שבת תל-
א בי ב. או רמ ת־גן והס בי ב ה. ב נ אוו ה צ נוע
ה הו אמוסיףש הו א ב לו נ די כ חו ל
עיניי ם.

א/ק כנרת לא יכלה לנוע הסיבה
היתד, רצינית: גושי קרח לחצו על דפנותיה.
הקור היה גדול, הצוות ידע כי בבטן האניה
מונח חלק מהיצוא העיקרי של ישראל: פרי
הדר. הוא שמר עליו היטב, עד אשר הגיע
כעבור 20 יום לאודיסה, נמל הפריקה (העולם
הזה .)856
מועצת שווק פרי הדר העריכה מאמץ גדול
זה, העניקה לצתת כפרס סכום של 1000
לירות.
השבוע חולק הפרס לצוות: סיפונאי קיבל
10 לירות ; רב מלחים — 15 לירות. הפרס

חקל או ת
האורז ה מ תו ק
זה זמן רב נעשו מאחת מחצרות
הרצליה נסיונות מעניינים. ברוך צ׳י־ז׳יק,
להקדיש 29 משנות חייו לגידול
צמחים שונים, עמל בטפלו בגידול חדש :
אורז־האגסים, בעל העלים הצרים והארוכ־ם,
שביצבץ מתוך קערה מלאה מי־ירוקת.

חולצה לבנה +חולצה כחולה =

האופי: שקט ומתבודד

כולם יודעים...

קוד מודד*

תלמידי הריאלי שהורחקו

חי פ אי תעד גיל . 26 בגו בהבי נו נ י,
הי כו להל היו ת מ עניי נתבמכת בי ם. תמצא
ה ענו ת ג מו רהבב חו ר בן ה־ 26 בע ל הה
שכלהה תי כוני ת. בעלעברפלמ ״ חאי,
שלמ רו תזאתנשאראופיושקטומ תבו
ד ד 870/265

כל המכ רי םשל 870/267 יו ד עי ם ש יש
לה חו לשהלהתכת בו ת או ת ה הי א מ וכנ
ה ל כוון לעברב חו רעד גי ל . 26
הי א תו כלל ענין א ו תו בספ רו ת. מו סי ק ה
ו תי א ט רון. כלאחר יד הי אמוסיפה. ש הי
א יו דעת גם ל ר קוד.

באורז־ד,אגמים פגש צ׳יז׳יק עוד לפני
שנים מספר, בעת מחקריו בעולס״הצומח.
אורז זה נפוץ על חופי הנהרות של טכסאס
וקאנאדה. האינדיאנים טוחנים את זרעיו
לקמח, אופים ממנו לחם מתוק להפליא.

בני המושבים הם דוגמה חייה׳ טובה מכל
נאום.
סיים ב. ג׳• בנימה של תקווה :״אני
בטוח שבין אלפי האנשים (שנוכחו) יש
מאות מוכשרים.״

טובים השמונה מן הארבעה

כיתותיהם.
בכל זאת לא היה זה קץ הפרשה: מפ״ם
הבטיחה להעלות את העניין בכנסת, כמה
הורים התחילו מהרהרים בטיבו של החינוך
המקפיד על צבע החולצות.

וואל, נפלה ממדרגות הבמה והפילה את
וולדה•
כאות מחאה לא שבו השחקנים לבמה
משך שעה. טאל הכחיש כי הכה את
לוי ותחנת י מגן דויד אדום אישרה כי לוי
התעלפה שעה שהתלוננה לפני טאל על איחור
בתשלום שכרה.
עד היום ׳מכחיש טאל נמרצות כי הכה
את׳לוי. .טוען הוא :״אם זה נכון, מדוע
לא תבעה אותי לבית״המשפט? ואם לא
היא, לפחות בעלה.״
וואל שגה. בשבוע שעבר הגיש בעלה של
מרים, מרסל לוי, לשעבר איש מקהלת
דו־רה־מי, משפט נגד ג׳ורג׳ טאל. האשמותיו
היו מוגדרותשלא כמצופה: הוא
תבע 120 לירות, שכר שטרם שולם.

ה חו ל צו ת הדורוצ־ות
זה ארבעים שנה נחשב בית־הספר הריאלי
בחיפה לאחד הטובים בבתי־הספר בארץ. דרך
דלתותיו הרחבות, על ראש הכרמל, עברו
פעם מאות צעירים, כיום צמרת המדינה כשהם
לובשים מדי החאקי המסורתיים הנושאים
את סיסמת בית־הספר התנ״כית והצנע לכת.
הצניעות פינתה את מקומה להתלהבות
יתר אצל שמונה תלמידים, הסביר מנהל
בית־הספר, יוסף בנטוויטש, השבוע, בסכמו
תקרית שעוררה הדים גדולים מן המשוער.
ש מו נהנעד רי ס. התקרית התחילה במסע
350 תלמידי הריאלי לכנס שייך מואניס,
בו הטיף בי.ג׳י. לברית הנוער הלאומית.
ברכבת המרו ששה תלמידים ושתי תלמידות
את הוראת משרד החינוך שכל הצעירים ילבשו
חולצות לבנות, הורידו את החולצות,
נתגלו לובשים מתחתן את החולצות הכחולות
של טחנות העולים.
לפי הוראת מוריהם חזרו ולבשו את החולצות
הלבנות, החליפו אותן בכחולות כשהגיעו
לכנס. במגרש הכנס אף עזבו את
קבוצתם, הצטרפו לחברי טחנות העולים
אחרים. כשערך: המחנך את המפקד היו השמונה
נעדרים.
החטא ועונשו. בחוזרם לבית־הספר
נקראו השמונה למנהל בנטוויטש, קיבלו פתקאות
להוריהם בהן הוסבר כי הם מוצאים
מבית־הספר עד לתוצאות החקירה על
התקרית ברכבת ובשייך מואניס. ההאשמה
המעשית: אי־קבלת מרות. תגובת המוצאים!
מדוע אסור ללבוש חולצות חלוציות בכנס
שמטרתו החייאת החלוציות?
כשהסתנן המקרה לעיתונות מהרו מנהלי
הריאלי להורים, הגיעו עמהם לכלל הסכם.
החזירו, בראשית השבוע, את התלמידים ל־

הוגדל ככל שעלתה הדרגה.
הימאים בדרגות הנמוכות תמהו על חלוקת
ההענקה בצורה זו, במקום שור, בשוד .,הם
זכרו שהקור שחדר לעצמותיהם׳ כמה חדשים
קודם לכן לא שאל לדרגותיהם.

ד ר כי אדם
היד ה חו ס ה
ג׳יאורג׳ טאל׳ מנהל התיאטרון המוסיקאי
דו־רה־מי בן שמונה החודשים, הילך חזור
ושוב על הבמה׳ כשסיגריה בפיו, ועינו
על שעון היד• החזרה עמדה להתחיל ב איחור.
משהו או מישהו לא היה בסדר.
״אין מסורת בתיאטרון הישראלי. לשח קנים
אין רגש אחריות, הם מחוסרים כל
משמעת,״ חזר ושינן לשחקניו כשפניו
מאדימות מכעס•
הם לא הכינו. עיניו הכחולות, הגדולות
והעגולות של תאל ראו את הבל
בכל מקום. אי־אפשר היה להסתתר מפניו.
ככל שהתקרבה הצגת הבכורה עלתה המ תיחות
באולם הגדול והאפל של קולנוע
רמה ברמת״גן, המשמש באולמה של דו־רה־מי.
״אי״אפשר
היה לעבוד באוירה כזאת,״
הזכירה אחת מנערות המקהלה ,״הזמר־ם
כמעט ואיבדו את קולם, הרקדניות שותקו.״
וואל עצמו היה בטוח כי רק יד חזיה
יכולה למנוע את התפוררותו של התיאטרון
הצעיר• אין זאת אומרת שהוא לא ניסה
להצליח באמצעים רכים יותר :״ניסיתי
לדבר אתם, להסביר כי אדם אחד יכול
להרוס, בקלות, את עבודתם של תריסר.
שום דבר לא עזר. הם לא הבינו לשון
רכה !״
היא לא תבעה. המתיחות הגיעה
לשיאה לפני ששה שבועות כשבאמצע הצ גת
ויקטוריה וההוסאר שלה באולם אורת,
חיפה, פשטה שמועה בין חברי הלהקה כי
חברתם ההרה, מריס לוי, הוכתה על־ידי

מנהל יוסף בנטוויטש*
עניין בכנסת
הדגים מתנפלים עליו כעל מאכל תאווה.
אולם בדרך כלל הוא משמש לצורכי נוי.
שחת משובחת. צ׳יז׳יק תירגם את
תכונותיו של אורז־ד,אגמים לשפת״הארץ.
הוא נזכר כי הקרפיונים השורצים ב״40
א-יף הדונאמים של בריכות״הדגים היש ראליות
מואכלים בעיקר בחורמוס, העולה
למדינה במטבע זר, בה בשעה שהם מעדי פים
למלא את כרסם באורז״ד,אגמים. נוסף
על כך הוברר לו שהעלה וו־,גבעול של
אורז־ד,אגמים נותנים שחת מסוג משובח.
השבוע, כאשר הגיעו צמחי הנסיון למליא
שגשוגם •׳ גילה צ׳יז׳יק תגלית מפתיעה :
מחזור חייו של אורז־האגמים בישראל קצר
ב״ 50 יום מחזור חייו בן 130 הימים בארצות־הצפון
ישנם איפוא סיכויים מצויינים לקצור
שניים או שלושה יבולי אורז בשנה.
הנסיון הצליח. אולם דרוש מאמץ גדול
כדי ליהנות ממסקנותיו. כל עוד לא יתעניינו
מגדלי הדגים והבקר באורז האגמים, ישאר
הצמח המופלא כלוא בקערת המים בהרצליה,
* בכינוס שייך מואניס, על הבמה ליד
דויד ופולה בן־גוריון.
העולם הזה 870

סרבןמלחמהישרא לי

פר ש ת החייל א171 ון זכרוני
כשיצא אמנון זכרוני מבית־החוריס
הצבאי, אחר 23 ימות צום, לבוש מכנסי
חאקי קצרים וחולצה בהירה, חיכו רו
הוריו, הובילו אותו במונית לכיתם בתל־אביב.
גבוה
ורזה, אחר שאיבד 18 קילוגרם
>מ־ 82ל־ ,<64 נראה זכרוני מנסה להתגבר
על עייפותו, מגלה ערנות בשיחה עם
עשרות האורחים והסקרנים שבאו ל־

בשעות כאלה הפסיק את טיולו הנצחי בחדר, שכב במיטה
וכתב, בין השאר — מכתבים.
זכרוני נבדק מספר פעמים ביום׳ הרבה לשוחח עם הרופאים,
הסביר להם כיצד הוא מתמיד בצומו. הוא הפעיל את
עקרונו של בודהא האומר כי אדם חייב לשלוט על עצמו.

הבר. הוא רק התעניין באידיאולוגיות השונות שלהן.
השקפותיו עברו גלגולים שונים. משך זמן מה העריץ
את ניצ׳ה המיליטריסט המובהק. אחר כך, כשסיים את המחיקה
הששית, הגיע לכנעניות ולסני שנה וחצי הגיע׳ אחר
מחשבות רבות׳ לפאציפיזם.

ה דוג טהה 0אצי 9י ס טי ת

וג כתבלרמטכל

אחרי חליפת מכתבים עם אישים רבים ואחרי 23 ימי
צום נקרא זכרוני למשרד בית־החולים. שם הודיעו לו כי
מפקד המחוז המתיק את גזר דינו, הוציא אותו לחופשה של

לפני 11 חודש הגיע תורו של זכרוני לגיוס. הוא התלבט
מאד, נקט, לבסוף, בצעד עליו הוא מצטער. במקום לבקש
דחייה, כדי שיוכל להמשיך ולברר לעצמו את השקפותיו,
הוא התגייס. אך כשהגיע לקלט לא עבר את טקס ההשבעה.
הוא נשלח ליחידה קרבית, החליט לכתוב לרמטכ״ל.
במכתב ביקש להעבירו, בגלל השקפותיו, ליחידה לא־קרבית.
זכרוני בחר בנח״ל.
הוא נשלח ליחידה לתפקיד חדש, במרפאה. אז הגיע
זכרוני גם למסקנה נוספת: כפאציפיסט אמיתי אסור עליו
לשרת בכל מוסד צבאי שהוא, כולל חיל רפואה. כי זכרוני
שלל את עצם קיומו של המוסד ששמו צבא.

המשפט הרא שון
זכרוני עזב את המחנה שלו לשלושה ימים, חיפש את
הפאציפיסטים. הוא נזכר במשפט נגד בניו של עורך־הדין
מרדיכ שטיין, שסרבו לשרת בצבא. הוא התקשר עמו והוצג
לפני פאציפיסטים אחרים. זכרוני מסר להם את החוברת
בה פרסם את עיקרי רעיונותיו.
זכרוני ביקש להביא את עניינו לפני הציבור. לזכות,
באם אפשר, בתמיכתו.
כשחזר למחנה, הואשם סרבן המלחמה בשתי האשמות :
(א) אי־ציות לפקודה (על שסרב לשאת נשק)( .ב) נפקדות.
כשהובא למשפט סרב להשמט לפני מפקדו׳ דרש להיות
מובא לפני בית־דין צבאי גבוה יותר.
אחר שביתת רעב של יומיים, הובא לפני מפקדו, נשפט
ל־ 21 יום מאסר, שכמה מהם בילה, בבדיקות, בבית החולים
לחולי־רוח בעכו.

הצו ה ג דו ד
כששוחרר ממאסרו הגיע תור משפט צבאי נוסף. זכרוני
פתח בצום וכעבור חמישה ימים הובא לפני בית־דין צבאי
(העולם הזה .)865
במשפט ניסה להסביר כי הוא אינו הנאשם, כי אם המאשים.
אב בית־הדין הפסיק אותו באמצע.
זכרוני נשפט לשבעה חודשי מאסר.
בדרך לבית־הסוהר נפל ונפגע בברכו החולה (במניסקום).
הוא הועבר לבית־חולים׳ בו היה, בתחילה, עם שאר החולים,
לאחר מכן, בחדר מיוחד תחת שמירתם של שני חיילים.
זכרוני המשיך בצומו. משך ימי הצום הראשונים הרשה
לעצמו לשתות מים. ביום ה־ 11 לצום התחיל לשתות תה עם
סוכר, כי כבדו פסק לפעול. ביום ה־ 16 קיבל גלולות ויטמין
ב׳ אחר שפצעים הופיעו על לשונו.

זכרוני כיום ה 23
כל יצור אנושי —

בקרו בכית הוריו.
עיניו הבהולות והנוצצות שקעו עמוק
בהוריהן, אך דיבורו שטף כקלות, אם
כי כיום הראשון אחר הצום היה יכול
לבלוע רק כוס מיץ תפוזים וכמה גלולות
ויטמין כי. ביום המהרת כבר אכל ריסה,
יצא לטייל הרחובות תל־אביב.
אמנון זכרוני לא היה מעולם תלמיד מצטיין בבית־הספר.
פשוט לא היד׳ לו. זמן ללימודים. הוא ריכז בני נוער למעברות
וריכז גם חוגים ספרותיים, בהם שימשו הרצאותיו
;הקבועות נושאים לוויכוח ממושך.
הוא הסתובב בכל תנועות הנוער הישראליות, מלבד
במכבי. אם כי הוא בעל גוף אתלטי, כמעט כשל מרים משק־
*•ות׳ לא התעניין בספורט. גם בתנועות הנוער לא היה

זכרוני כיו 3ה־24
— ׳פרק את נשקו
חודש.
בחופשה יוכל זכרוני לשוב ולהרהר בהשקפת עולמו
הרואה את המלחמה כסמל הפגיעה באדם, שאותו חושב זכרוני
לציר כל התופעות החברתיות.
זכרוני רוצה למנוע את המלחמות, לעורר את האדם,
המסכים למלחמה, מקפאונו המחשבתי. לשם כך הוא זקוק
לדוגמה הנכונה, שתחדור להבנת האדם.
אילו היתד, ביום בהיר אחד קמה מדינה, שעומדים להתקיפה,
ומכריזה על פירוק נשקה וביטול צבאה היה מעשה
זה מחולל מהפכה אנושית. ארצות העולם היו מחקות את
אותה הארץ.
כל יצור אנושי, ויהיה זה הפרימיטיבי ביותר, היה
מושפע ומגיב בפרוק נשק הדדי.
את הייעוד לשמש דוגמה פאציפיסטית זאת ייעד זכרוני,
כמובן, למדינת ישראל.

עקרון בו דהא
הצום היה, לפעמים, קשה. היו בו מספר נקודות משבר,
בייחוד בימים הראשונים. כשהגיע ליום ה־ 11 גילה זכרוני
ני השעות הקשות במיוחד הן בין שתיים לחמש, בהן
הרגיש סחרחורת והתקפת רעב.

ת שבץ 670
מאוזן 1שר המשפטים! . 5עליו
מג חים את הרגליים! . 10 הממלכה הש כנה!
. 12 ניע! . 14 שם משפחה המעיד
כי בעליו הוא כוהן! . 16 נשק קדמון!
. 18 התובע הראשון במשפט קסטנר; . 19
וינסטון צ׳רצ׳יל הוא כזה! .21 במלה
אחת — עשרים אלף! .22 עליו ועל טעם
אין להתווכח! . 23 נכד הבן! . 24 מספר
הצדיקים הנעלמים! 25 בספר זה נפרד
משה מבני ישראל! .27 צפור! . 30 אחד
משלושת גורמי הייצור! . 31 החלק האלף!
. 33״לך ...מארצך וממולדתך 35 חמסין!
. 36 בפה ובבית ללא אשה; . 38 קדוש
לנוצרים, בצפון הכינרת! •39 יוצר הגולם!
.40 המטבע היפאני! . 41 מרכז מסחר המט בע
הזר בצפון אפריקה! . 43 יללה! . 44

בעל מקצוע ישראלי שנעלם בשנתיים
רוונת יותר ויותר! . 46 כינויו של אלכסנדר
החשמונאי! . 48 בלעדיה אין קיום! .49
פאניקה, בעברית.
מאונך .2 :אות הנצחון במלחמת ה עולם
השנייה! .3בעזרתו מאירים מחיגי
השעון בלילה! . 4בית החרב ורווח ה ח תן;

Hנ 3ו1

1188 r a B

י20 9
! IZ p itl-fliZ IZ
3 0 ^ 29

| 31H

JU S S IS

4441

I 32

36JJ

39I i1־

4242

T6BBB 45

־~4433 4

.6סוד! .7כזה היה שופנהואר! .8ידיד!
.9מה שהרבנות נותנת כאישור ; .11 קיבוץ
בנגב 13 בכל ביצה ! .15 תכשיט יד וזרוע!
.17 מה שחסר לבני ישראל ללבניהם! . 18
גדר צבאית היא כזאת ! .20 ככר קטנה ! .23
בן בן הבן ! .26 קיוסקאי תל־אביבי מפורסם
בגזוזו ! .27 הנאמנה בחיות ! .28 כלי שייט
קטן ! .29 אותה כבש צד,״ל מידי הלבנונים!
.31 כזה הוא ויליאם סארויין ! .32 חמשה
ספרי התנ״ך הראשונים ! .34 רעב, בלשון
התורה! .35 בכזה ייסר שלמה את העם !
.37 המתחרה של אמה, מיסטר 39 דרכה
עברה עליזה ! .42 סוסו לתלייה 44 כתם..
וזהב אופיר 45 שמה של אחת מיחידות
צד,״ל הראשונות ; .47 מנעול ד,בטחון.

עשרה פרסי ספרים לפותרי תשבץ
חצי-עגר,
דוד אפיריון, פתח תקוה, ת .ד ! 44 .משה
אפרתי, ירושלים, ת .ד ! 81 .גדעון בן־משה,
תל־אביב, המאספים ! 8עובד גושן, עתלית!
אמנון זיידנפלד, נס״ציונה, שכונת־ד,פועלים!
יוסף סובולבסקי, בית אלפא, מוסד חינוכי !
יהודה רוזנשטראוך, תל־אביב, מנדלי ! 16
דבורה רומנוב, ירושלים, רמבן ; 19 אלוני
שר־שלום, טבריה, שכון ב׳ ! 17 מתן תאומי,

שאול לדני בן ה־( 18 משמאל),
הוא תלמיד המחלקה השמינית
הריאלית של בית־הספר התיכון
גאולה, תל־אביב. כשהתכונן ב שבוע
שעבר לבחינת הבגרות בספרות׳
לא הפסיק מהרגלו זה
חצי שנה, וקנה, כשיצא בבוקר
יום הרביעי מבית הוריו בלוד,
את העולם הזה. הוא לא התפעל
במיוחד כשגילה כי הוא זכה בפרס
הראשון של תחרות הפרסים,
נסיעה לאירופה וחזרה.
כי שאול, שנולד ביוגוסלביה,
גדל בהונגריה והתחנך בשוייץ,
כבר נסע פעמים מספר בין ישראל
לאירופה. בפעם האחרונה,
בקיץ שעבר, עם טיול תלמידי
השביעיות והשמינות.
מלבד זה שאול הוא, כמובן,
בר־מזל. לפני כשנה זכה בפרס
של מערכת כלי שולחן בזהותו את העבירות של תחרות מטעם משטרת התנועה.
קודם לכן ריהט לעצמו ספרייה קטנה מפרסי ספרים של עיתונים שונים. בין השאר
זכה גם בזוג כרטיסי תיאטרון, כשהצליח לפתור את אחד מחידוני תכנית הרדיו
ביוז וחור די ת.

זוב׳ תחוות־הפרסיס
פרם רא שון:
נסיעה לאירופה m i n i
י ד ני,

ש אוי

פרסים

יו ד.

מנויים שנ ת ״ ע ל ,,העוד הזה״:
(החל מראשון ליולי )1954
רו ת
סזבנוב,

ה וינ ד ר.
נבעת

י פו,

תי ־ א תי ב,
ע^י ת.

פינספי

s 68

ד ת׳ ; 60/149

יו ס ף

ו רד ה

נ ר שו ני.

זיי ב ר,

תי ־ א בי ב.

נ ט ־ צ מנוז,

ישר אי ם

תמר

ויי ט מן.

פרסי - 6סו:

מנויים חצי שנ ת ״ ע ל ״העול הזה׳•:
(החל מראשון ליולי )1954
יו סףנר שון, נבעתרמב ״ ם, ויי צ מן
חיים ביינדאי. רמת ־נן. ביאייק ; 90יעקב
מנינ ר, ר עננ ה, ר ה׳ א חיז ה ; מרד כי א בני, תי ־ א בי ב, הדסה ; 13יעקבהעב רי, רמת-נן. שייהז

פ ר סי 11־ : 6 0
ת ק לי טי םשלחפרת ״הר־אדצי״:
(במינהלת העולם הזה כל יום בין השעות 12—10ו־.)5—4
ש. נ מ רי, גבע תיי ם, ר ה׳ מודיעין ; 176 יו ס ף
מ לנ ט, י רו ש לי ם. ד ה׳ ה מ בי ט, בי תאייזן ; מרד כי
ו כ רי ה א לי עז ר,
חלק ה שני ה,
נ בע תיי ם, ר ה׳

י פו,

רו ״ 68

כ ני סהא ׳ ;
שינ קין : 90

מ ם! 14 .

נ סי ם

דיאמנט. רמ ת־נן. רת׳ אפה ; 23משה
ט שנ ר. י פו, מ הנ ה א רי א ל, בי ת ״ ח ״ ;

פ ר חי, ת ל-נ בו רי ם

לי ד בני־ ברק. ה ש כון

שמעוןאר קיו, ר א שון ל ציון, אז ורהתעשיה;
ר ב לי פ שיין. מסדה. דארנעעמק, הירדן ; או ר ה

העמ מי

משהא רו טי,
וינ ש טו ק, תל־

א בי ב. צ׳ ל נו ב ; 26ש מו א ל ני פ ס מן, כפר־ אתא ; צ בי הסטר כי ל בי ץ. ת ל־ א כי ב. מאנה ; 21
,אבפרקש, זזו לוו, ר ה׳ !יי צ מן ; 32 מנ ח ם היי ט. כפראתא, שכוןע מי ד ר ; 7 6 /4משהכ הן,
!ל־ אבי ב, י בנ ה ! 1מרד כי א הו בי, ר חו בו ת, ר ה׳ הרצ ל : 142ה רי פיידמן. תל־ א בי ב, ת.ד; 302 .
לאה קו ט, חולון, הנו ט רי ם ; 5יו ט ה מי ל ר, הי פ ה, רח׳ הרצל ; 50שושנה לוי תן. דו ארכפר
מ ט רי ק, קי בוין ה שו מרהבעיר ; יצחקכס פי ת, ת ל -א בי ב. שכויצבאק בע א בו כ בי ד בי ת ; 521
•הורי תמהלר. קיי תפיוכטינע ״ יכפראתא, בי ת ; 25י חז קאלמ אי רי ן קו צי קו בי׳ן ) חד ר ה,
הו בהרברטס מו א ל: ל־ ב ס קינ ר חנ ה, ר חו בו ת. וי צ מו ; 61מאייפ נינ ה. ט ב רי ה. אצל ״ םקר ״ ;דו ד פיינ ם. חי פ ה, ת ,ד ; 10צ בי ה מו ב שו ב י׳ ן, פתח־ ת קו ה. ש כו נ ת נו ה עוז > יעקבמשה
ט 27333/ד. צ 221 .צ. ה .ל : .א. טפר. ת ל־ א בי ב, נ׳ורנ׳ א לי ו ט ; 12י. ר בינו ביין, ת ל־ א בי ב.
שד רו ת חן ; 17 נב ר -אלשניאורסון. חדרה: אברהם וינ ש טו ק, בני־ ברק. ע בו ד ה ; 24יעקב
מלכא, ט ב רי ה, משרי, שלב אי נ ג. י .פ ר מיננ ר, חי פ ה. יו טהז ; צ דו ק ט ריג ר, חו לתא,
ראר נענ לי לעל יון: אברהםסד נו סי, ת ל־ א בי ב, ע קי ב א איני* 15זלאומהשמש, נ תני ה,
רה׳ ה ח לו צי ם : 21אליעזרלי או ן. י רו ש לי ם. נבעתש או ל. בי ת ש לו םליי ; עו דדלב, י רו ש לי ם,
ת ל פיו ת, עיןנ די ; 43צגי דו רון, ט ב עוז, הצפ רני ם 19א׳ :ט. א .ת.ר 2828 .ת ל־ א בי ב ;
ד. סדר, תל־ א בי ב, עיןה דו ד ; 5ע. ב .י רו ש לי ם. ת.ד ; 1348 .חיי ם וי ל ד מן, ת ל־ א בי ב. יד־נ
ע, ה רי יהודה ! י הו די ת אי טי ס ר קו, חי פ ה,
א לי הו, מ רגו לין • 3אשרב רנ מו. נ ח שון ראר
בז־דור, צרין ז ; 11ר ב -סמל יצח ק קליין ד. צ , 102 .צ. ה .ל ;.ע מו ם ק שי פו ב, רמת־נן. בי א לי ק ;45
דו ד בן ־ ציוו. קרי ת נ חו ם : 302א רי ה וינ ר ב. תל־ א בי ב, נ׳ורנ׳ א לי ו ט 7

פ ר סי ם - 61ס סו :
כרטיס תיאטרון זוגיים:
(יחולקו במינהלת העולם הזוז, החל מהראשון ליולי )1954
ב. שבלת, ת ל -א בי ב, בן ־י הו ד ה ; 3אברהםש לו י. תל־ביב, נ׳ורג׳ א לי ו ט ; 9נ חו ם רינ ת,
ז ל־ א בי ב. א לנ בי ; 90 רו ת דוי דו ביין, ת ל־ א בי ב, ש ד רו ת רו ט שי ל ד ; 136ב תי הבר טנו ב ס קי.
אכתר. וקרם, י רו ש לי ם, נחלת ציו ן בי תעבא די: צ פו רהב לו ם, ר חו בו ת.
רמ ת־נן, י ה לו ם ; 43
מ נו ח ה ונ חלה ; 45
כפר

סבא,

ש כון

א בי חי י הו דיו ת ״ תל־ א בי ב, א בו כ בי ר.
ו תי ק ם : 13

משה

קרפף,

חי פ ה,

ש כון יסלע בי ת ; 1

קרית

ש מו א ל.

ב רו דאלט שו ל ר,

הנ צי ב ; 6

דו ד

מז ר חי,

רו ם, ק בו צתא לוני ם, ר אר א לוני ם ; ב רו דמנו, משק
תל־ אבי ב, ארבעאר צו ת ; 10בנימ ין
מ ל כי ה, רארנע. הנ לי להעליון: ע מו םקר שנ סו ם, רמת־נז. הרצ ל : 68זאב נו לדש טיין, חרר ה,
בן ־י הו ד ה 13זזאבאל בז. ר חו בו ת ת.ד : 144 .אי לנ ה
ש כו נתהאוצר ! שלמהא מו ן, נ תני ה.
משה רו טנ ב רנ,
אלברט, הי פ ה, קרי ת מו צ קיז, ק ק״ ל ; 7
נלצ רין, ת ל־ א בי ב, לוינכיי ; 56 דחל
נו ש 10 בי תמם• ; 14א לי הו וקטב רג. תל־ א בי ב, עין
נבע תיי ם, שכון עו בדי תי רתהחשמל,
,זרוד ; 4יצח קשפרנטל הנ שמה ״ י רו ש לי ם, ת.ד ; 380.צ פו ר ה היין, הרצ לי ה, נו העמל ; 556
אמנוןאלנ צוי נ, מ פ רין־ חי פ ה. שכון עי רו ני
שלמה בו רנ ש טיין, תל א בי ב, א בן נ בי רו ל : 188
בית : 20א. ק ר סו ת ל־ א בי ב, בנב ני ש תי ! 3משה חנו כ ה, י רו ש לי ם, נחלת ציו ן ר חו ב עין נ די,
בי ת הנ ה נ רו מי ; מי טהק הז, י רו ש לי ם. ש ע רי חסד, רמב ״ ם : 7מנ חםככ בי, חי פ ה, קרי ת
בי א לי ק, נפן ; 27 יו סחאשכ נז י, נבע תיי ם, שינ קיז : 47 רו ת א רי א ל. ת ל־ ב רוד. ,רחוב ; 815 .
שמתה קי טנ ר. הד ר ה. מעברתב רנ דםצ רי ח ; 12פ רו מ ה פי כמן, נ תני ה, ר א שון, ל ציון ; 13
צ. שו שני. י רו ש לי ם. המושבההנרמ ני ת ; 11/51 יו סףס סונ קין, ת ל־ א בי ב. שלמהמולכו ! 5
משההרט מן. נח ל ר או בן. ת.ד 37 .חדר ה: שמעוןר בן. חי פ ה, קרי ת ים ב׳ ,צ ה ״ ל ; 14
אסתר כין. נ ם ־ ציונה: דני קו צ׳ינמ קי. תל־ א בי ב. פ ו קו לו ב ; 88ד רו רשדה, חי פ ה, ג או ל ה . 26

ב של

ק 1לנ 1ע

גו אט מלה

ישר אל

ה ר־ הג ע ש היורק

•בו אמת ־ רבת

התסריט הוכן על פי סיפור ידוע של או.
הגרי. הבמאי, ג׳ון פוסטר דאלס, השתמש
בכל האפקטים הנושבים. חברת הפרי המאוחדת
של בוסטון הואילה בטובה להשאיל את
אניותיה ושכיריה. חיילים אמיתיים השתתפו
בתמונות המוניות.
זה יכול היה להיות סרט נהדר. אלא שהוא
התחולל, השבוע׳ במציאות.
שגעון גדלות. הכל התחיל כשהנשיא
יעקובו ארבנז חלה בשגעון הגדלות. לפתע
היה נדמה לו שהוא השליט של מולדתו,
גואטמלה* .היתד. זאת טעות מרה: שליטה
של גואטמלה מזה דורות היא חברת הפרי
האמריקאית האגדתית, בעלת רוב הקרקעות
הטובים, ציים של אניות וגדודים של עובדים.
ארבנז,
אדם הנוטה לשמאל, הקים ממשלה,
כרת ברית עם הקומוניסטים, החליט להלאים
את מטעי הפרי. משך כמה חדשים היה נדמה
שיחולל את הנס ויסיר את התלות מארצות־הברית,
כפי שעשה זאת לפניו חואן פירון
הארגנטיני. אולם גואטמלה הקטנה•* ,שהיתר,
לפני 100 שנים המעצמה השלטת באמריקה
הדרומית, שוב אינה אלא נקודה על המפה.
תחילה ניסו האמריקאים להזעיק את מדינ
ו ת היבשת. הם נחלו אכזבה מרה: כשקם
נציג גואטמלה ״האדומה״ בועידה ותקף בחריפות
את הצפון, קמו כל שאר הנציגים
על רגליהם ומחאו כפיים. הרמז לדאלס: מדינות
היבשת לא יסבלו עוד התערברת ה־
״יאנקי־אימפריאליזם״ בעניניהס הפנימיים.
טעות בלכ-ים. מאז התקדם הכל בהתאם
לתכנית. האמריקאים זיינו את המדינות
השכנות. ארבנז המיואש, שראה את הנולד,
הזעיק נשק מפולין הקומוניסטית. צעד זה
נתן את התירוץ הדרוש לאמריקאים להתריע
נגד פלישה אדומה.
בשב,׳ע שעבר עצרה אנית־מלחמה אמריקאית
ספינת־סוחר בלב ים, כדי לבדוק אם
אינה נושאת נשק קומוניסטי לגואסמלה. רב״
החובל צחק כשנוכח לדעת כי טעה: היתד.
זאת אניד, של חברת הפרי. הקפטן הפסיק
מיד את החיפוש. לולא כן, היה מגלה, חם
ושלום, מיטען של נשק.
השבוע פרצה המלחמה. קצין גואטמלאי
משוחרר, בעזרת מתנדבים, החליטו לשחרר
את מולדתם מעול הקומוניזם. למען אלוהים,
החופש ומניות חברת הפרי הרים את נם המרד.

כאן היה הכל בלי אפתעות. היו לסרט
כל הסיכויים לשעמם את הקהל. אלא שמאז
נכתב התסריט המקורי עברו המשים שנה.
בניגוד למשוער, עלולה לבוא הפתעה עוד
לפני הסוף השמח•

לציירים, מורים לציור, חובבי אמנות, ואלה
החושבים את עצמם לכאלה, היתד. הזדמנות,
בשבוע שעבר, לחזות, בביתן אגודת
הציירים והפסלים בתל־אביב, בפסטיבל סר־ ׳
טים אומנותיים שהובאו, הודות ליזמת צעירים,
מארצות שונות באמצעות הנציגויות הזרות
בארץ.
הסרטים׳ שכללו, בין השאר, יצירותיהם
של וואטיו, מאנה, וטולוז לוטרק (תוצרת צרפת)
ויט ססבוץ׳ (פולין /רובנס (בלגיה) הגרי
מור (אנגליה) וארכיטקטורה בתקופת הבארוק
(איטליה) ,היו טובים, התעכבו או בות
על פרטים מעניינים בתמונות, לשם השוואה
(ידיים, עיניים) ,היוו שעור מאלף ב־תילדית
האמנות.
פסטיבל זה ציין את פתיחת מועדון קולנוע
בישראל, שמטרתו היא להראות, מאוחר יותר,
גם סרטים קלאסיים של האמנות השביעית,
הקולנוע.

כ דו ר הארץ
הבטחתו הג שמת
0פסק־דין עקרוני הוצא על־ידי שופט
בית־המשפט המחוזי בניו־יורק מיילס מקדו־נאלד
:״הרי זה חוקי בהחלט שאדם המחזר
אחרי,נערה שיש ברצונו לשאתה לאשר, יבטיח
יותר ממה שיש ביכולתו לקיים.״
0באוסטרליה חגג החודש את יום הולדתו
ד,־ 91ג. ה .פ. וויתרס, האיש האחרון
שנותר בחיים מבין אלה שהובאו לאוסטרליה
באניות הפושעים מבריטניה. לא־פושע בעצמי,
הובא וויתרס כתינוק בא/ק לורד
דלהאוזי שהובילה לאוסטרליה 300 נידונים.
0לעזרתם של פותרי תשבצים מושבעים
יצא לאור בארצות־הברית מילון שהמלים
מסודרות בו׳ בסדר האל״ף־בי״ת הרגיל,
אך לפי האותיות האחרונות שלהן, במקום
לפי הראשונות.
0בדרכם של מגדלי הקפה בימים עברו
הלכה הוצאת ספרי הכיס האמריקאית
נולד מידאל, ששרפה תשעה מיליון ספרים
חדשים כדי לחסוך את דמי אחסנתם, לאחר
שקצב המכירה ירד.
* איש אינו יודע את פרוש השם במדויק.
לפי סברה אחת זהו שם אינדיאני עתיק, שפירושו
:״הר־הנעש היורק מים״.
** שטחה גדול פי שש משטח ישראל ;
מספר אוכלוסיח, בעיקרם אינדיאנים, נפול.
סרטים 36ש עו ת 3ח ״ נסיכה
תוכנו של חופשה ברומא הוא רמז גלוי
כמעט על חייה של הנסיכה מרגרט הבריטית,
הליברלית מדי לפי המושגים של בית ד
מלוכה.
אן (אודרי הפבורן) היא נסיכה צעירה של
מדינה בלתי מוגדרת הבאה לרומא בחברת
פמלייתה. פרצופיהם של הבאים לראותו /ד.״
טכסים והחובות החברתיים למיניהם משעממים
אותה מאד. היא בורחת מן הארמון החוצה,
נרדמת על ספסל ברחוב כתוצאה של
זריקת הרגעה שקיבלה קודם לכן. עתוגאי
אמריקאי (גרגורי פק) רואה אותה, אוסף
אותה לביתו מבלי לדעת על זהותה המלכותית.
הנסיכה
המתעוררת בבית הזר, מתידדת
עם העתונאי, שהספיק לקרוא על בריחתה,
להחליט לצלם אותה בלי ידיעתה. תמונות
אכסקלוסיביות במצבים שונים, דבר שהוא
מבצע בחברת ידידו הצלם (אדי אלברט) .הנסיכה
שאינה חושדת בכוונותיהם העתונאיות
של בני לויתה, נהנית מן החופש, קוצצת
את שערה במספרה, מלקקת גלידה, וקובעת
ראיון עם הספר במקום ריקודים, שנגמר בתגרת
ידיים כשעליה מנצחת במח׳ אן.
באישיותה המקסימה ובמשחק מלבב שובה
אודרי הפבורן את גרגורי פק, הגבוה־שחור־ונאה
ואת הקהל. הם מתאהבים זו בזז /אולם
שלא כבספורי אגדות, אין הנסיכה מקבלת
את האיש שאהבה וחייה אתו באושר עד
סוף ימיה, כי אם נפרדת ממנו אחרי שבילתה
בחברתו את 24 השעות היפות ביותר בחייה.
הם נפגשים שוב בתפקיד הרשמי של נסיכה
במסיבת עתונאים, אחרי שהוא ויתר על 5000
הדולר שהי העלול לקבל בעד פירסום התמונות
והרפורטז׳ה.

ב קצ ר ה
יעודהגורל — בין ניצוח אחד לשני
על יצירות קלאסיות נכשל רוברטו בנד, ילד
הפלא שגדל׳ בנסיון הדרמטי לשכנע שז׳אן
מארה הוא באמת אביו, ושהוא באמת עצוב
כשהלה שיכור.
אייסר. בתהנהר — סיפורו המעובד
והמתוקן של ג׳וזף קונרד אודות ירידתו המוסרית
של אדם לבן באיים. בימוי חזק של
קרול (האדם השליש•) ריד. צילומים נהדרים.
טרבור הווארד, רלף ריצ׳רדסון, קרימו/
ילדיהרחוב — כיצד הצליחו ילדי השכונה
במבצעים נוסח חסמבה ואמיל והבל״
שים לתפוס גנבים, תוך העלאת בעיית עיסוק
הילד בשעות הפנאי שלו.
הזמנהלאושר — מרותי מקגווייר הצריכה
למות בתחילת הסרט בגלל מחלה
מיסתורית, לא עושה זאת, לצערם של כל
הנוגעים בדבר.

שכר האימח
מידי הרחוב
העולם הזה סל 4

רצתנ ער ת־ ש ע שו ע׳ פוע«עאתכסה אפיפיור

זשחמת הגונה ב שנה הים
משפט קסטנר״גרינוולד הוכית כי לא כל
משפט טל הוצאת דיבה מתפתח בכיוון
לו מצפה פרקליט המדמה. באמיתה זו
נוכח גם פרקליט המדינה האיטלקי שתבע
למשפט עורן שבועון שניסה להסיר את
הלוט מתעלוסת רצח שבוצע לפני 4ו חודש.
השערוריה סובבה על מותה המסתורי
של נערה רומאית יפהפיה׳ וילמד. מונטאזי׳
שגופתה הלבושה־למחצה נמצאה ב־! 1ל אפריל
1953 על תוף קפקוטה כעשרים
קילומטר דרומית מחוף הרחצה של רומא,
אוסטייה. בגופה לא ניכרו כל סימני אלי מות.
הרופא המקומי שנקרא על״ידי ה״
קרביניירי *׳ קבע כי המתת בא כתוצאה
של טביעה. פרקליט המחוז של רומא העביר
את התיק מידי הקרביניירי ומסרו למשטרת
הבמחון הציבורי. גם רופא המשטרה סבי•
כי מונטאזי מצאה את מותה בטביעה. ימשך
הקיץ סיפקה משטרת הבטחון הסבר של
מתת מקרי שנתקבל על דעת חוקר מקר־המתת׳
שציתה לסגור את התיק.

נוו ד ״ ם, ח צ אי ת ra 1״ m
ההסבר של משטרת הבטחון היה כי
וילמד. מוגטאזי סבלה מזיהום של פצע
ברגלה. על מנת לרפא את הפצע היא
ירדה בערב התשיעי לאפריל לחוף הים
באוסטייה׳ רחצה את רגליה במים המלוחיב.
הגלים שטפוה והיא איבדה את ההכרה.
הים נטל את הגופה ומשך יום המחרת
נשאו אותה הגלים מרחק עשרים קילומטר
לקפקוטה.
כדי שהסבר זה יתקבל על הדעת היה
צריך להיות למונטאזי זהום בפצע הרגל
שנעלם לפני שהרופא של קפקוטה ראה את
גופתה. היא גם היתה צריכה לבחור׳ כ-י
שההסבר יתאמת, במסע שלושים קילומטרים
ברכבת (המרחק מרומא לאוסטייר ).כדי
לרחוץ את רגליה בים בערב אביב קר•
מלבד זאת גם היתד. וילמד. מונטאזי צריכה
להיות בחורה, שכאשר היא רוחצת את
רגליה במי הים היא מסירה נוסף לנעליה׳
גם את חצאיתה ואת ביריותיה.

אשמה של ״הפצת חדשות לא״נכונות ומגמ״
תיות, העלולות לפגוע בשלום הציבור.״
האשמותיו של מוטו, כפי שהופיעו בכתבתו
וכפי שפותחו, לאחר מכן, בשמועות
ובעדויות במשפטו היו מפורטות ביותר.
טען מוטו: שפת״הים בין אנציו * לאום״
טייר, שימשה חוף נחיתה לכנופיית מבריחי
סמים משכרים. אחד מראשי המבריחים
היה אוגו מונטנייה׳ שכינה את עצמו דוכס,
ושהיה בעל חוילה ליד שפת הים בקפקוטד.
למונטנייה היו חברים נכבדים, להם חילק
מתנות יקרות וערך מסיבות מפוארות. כיי
חבריו היו אנשים כתומסו פאבונה, המפקח
הכללי של. משטרת הביחון, ספטרו, מי
שהיה שר הפנים וסגן נשיא המפלגה הדמו״
קרטית הנוצרית השלטת׳ אחיין האפיפיו־־׳
רופא האפיפיור, פיירו פיצ׳וני׳ בן שר
החוץ ורבים אחרים.
לאורחים מיוחדים ערך מונטנייה באחוזתו
מסיבות הוללים בהן הוגשו סמים משכרים
ומשקאות חריפים ובהן עסקו האורחים
במשחקים מענינים כרדיפה אחר נערות
חצי־ערומות שהתחבאו מתחת לשיחים
וילמד, מונטאזי היתר. אחת מנערותיו
של מונטנייה. לפי סיפורו של מוטו היא

גופת מוננזאזי כשפת הים כקפקונזה
זיהום ברגל או מסיבת הוללים?
לא־מלובשת ומדוע נמצאה גופתה של מוג־טאזי
בקפקוטה.

מאבק על כס או ת

» ש? אווו ונ ע דו ת im in u
העיתונאים האיטלקיים ידעו על אי התא מות
אלה. אך הם לא התחשבו בכך עד
כמה לא התקבל הסבר זה על הדעת. הם
שתקו. לא שתק — סילבאנו מוטו׳ עיתונאי
ניאו־פשיסטי שחיפש פרסומת לשבועונו
החדש אטואליטה (,חדשות השעה״) .הוא
החליט לחקור פרשה זאת לא רק מפני
שהיתר. חשודה למדי׳ אלא גם מפני שנתנה
אפשרות נוחה לתקוף את פרקליט המחיז
של רומא׳ סאבריו פוליטו, לו טרם סלחו
הפשיסטים את חלקו במאסר מוסוליני.
כתבתו של מוטו, שפורסמה באוקטובר
, 1953 הביאה אותו לפני בית״המשפט ב״

קרכן רצח מונטאזי

ראש מכריחים מונטנייה

עדה ראשית קאליוי

איבדה את הכרתה באחד הלילות אחר
שימוש מופרז בסמים -משכרים ובחששם
כי היא עתידה למות הטילו אותה מונטנייה

אחד ממקורות האינפורמציה העיקריים
של מוטו היתד, אננה מאריה קאליו, נערה
יפר,פיה בת ,24 שהיתר, פילגשו של מוג״
מנייד, משך זמן רב. היתד. זאת היא שסיפקה
את השיאים התיאטרוניים במשפטו של
מוטו. בסתיו 1953 כאשר מוטו החל עוכד
על הסברו שלו לפרשת מונטאזי גילתה
קאליו את דרכיו המוזרות ואת עושרו
הרב של מאהבה והתנהגותו גרמה לד,
שתחשוש לחייה. היא עשתה שני דברים :
היא קיבלה את עצתו של מוטו וביקרה
כומר ישועי מפורסם ברומא. האב דאלוליו,
והיא כתבה צוואה.
לפי השמועה מסר האב את חשדותיה
של קאליו לשר הפנים פאנפאני, המקורב
לישועים. פאנפאני ציווה על המפקד הכללי
של הקרביניירי לחקור באופן סודי (זאת
אומרת — בלי ידיעתו של פאבונה ומש טרת
הבטחון הציבורי) את עסקיו של
מונטנייה.
הדו״ח של הקרביניירי הוקרא בבית״המשפט
בשעת משפטו של מוטו. בדו״ח תואי
מונטנייה כבנם של הורים סיציליאניים עניים
שהתעשר כרועה זונות לחשובי הפשיסטים.
מונטנייד. היה סוכן הבולשת של מוסוליני
וגם סוכן משטרה. משך המלחמה ניהל
בית״בושת מפואר לגרמנ ם ותחת הכיביש
האמריקאי נתמנה למשרת הכבוד של מושל
מחוז. מונטנייה התעשר מספסרות׳ מעסק•
שוק שחור ומכירת קרקעות לא״קיימים.

בלי פילגשים, בלי בתי־בושוז 1

מגלה שערוריית מוטו

בשבועון חדש: צוואה סודית
• הקרביניירי הם שוטרי המשטרה הר גילה,
בניגוד למשטרת הבטחון הציבורי
שהוקפה במיוחד למלחמה נגד הקומוניסטיף,
ושנואה מל האיטלקים בגלל שיטותיה ה אלימות.
העולם
חזח 870

היה זה האיש שבמסיבותיו השתתפו מנהיג־המפלגה
הדמוקרטית הנוצרית ותנועת
הפעולה הקאתולית.
השיא התיאטרוני השני היתד. צוואתה
של קאליו שחששה לחייה• אחר חיפוש
משטרתי נרחב נתגלתה הצוואה והובאה
לבית״המשסם. בצוואה האשימה קאליו את
מונטנייה כי הוא ראש כנופיית מבריח־סמים
משכרים ואת בן שר החוץ, פיצ׳י•:׳
כשכירו האיש־ למעשי רצח. כשנתבע.־,
לחזור על האשמותיה לפני בית״המשפט
עשתה זאת קאליו בשלווה ולא השאירה
לנשיא ביתיר,משפט כל ברירה אלא להפ סיק
את המשפט ולפתוח בחקירה חדשה
על מותה של מונטאזי.

ופיצ׳וני לתוך הים. זה הסביר מדוע לא
היתה גופתה חבולה או נפוחה, מדוע היתר,
•עיירת חוף 35 ,קילומטר דרומית לאוס״
טייה, עיר מולדתו של נירון, ששימשה
ראש״גשר לבנות הברית ב־ 944ו.

פרשה מכוערת בשערוריות מונטאזי היא
הזדמנות מצויינת למסע השמצות וגילויי
שחיתות. אך אין זה הכל, .מאחורי הפרשה
מסתתרים מניעים עמוקים הרבה יותר.
קודם כל מוארים באור מעניין קבוצית
מדינאים ופקידים באיטליה. דו״חות סודיים
סבורים כי מונסנייה איננה תופעה בודדה.
לכל היותר היה לו תפקיד מוחד. הוטל
עליו להסביר לדמוקרטים נוצרים חשובים
ולנכבדי הותיקן כי יהיה זה לא נכון מציוס
לקיים פילגשים או לבקר בבתי״בושת רגי לים
מחשש של פרסום או סחיטה. יש
להניח כי מונטנייה סיפק מקור שעשועים
אחר, מרוחק מעיניים מרגלות.
נשארה השאלה הגדולה: מדוע לא הצ ליח
המגננון לקבור את פרשת מונטאזי
בשקט, כפי שעשה׳ בהצלחה רבה, פעמיב
רבות, עם שערוריות אחרות. התשובה היא
אננד, מאריה קאליו. היתה זאת היא שגילתה
את הפרשה למוטו ושגרמה לעריכת הדו״ד,
של הקרביניירי. היא לא נבהלה מהאיומים
האכזריים ביותר של צדדים מעונינים לק בור
אותה תחת החוק האזרחי והפלילי
גם יחד אם לא תוכיח כל מלה באאשמותיה.
כי אננה מאריה קאליו אינה סתם פילגש
לשעבר המתנקמת במאהבה שעזב אותה
לנפשה. מהיום בו נפגשה עם האב דאלוליו
נראה שהיא פועלת לפי הוראות הישועיב.
התמדתה בסיפורה, הפיתוח ההגיוני של
טענותיה, הופעתה השקטה והבטוחה מצ ביעים
על כך כי האחווה פקוחת העין
וד,פיקחת של חברת ישו עומדת מאחור ה.
ולמען ה שועים חשובה רק עמדתה של
הכנסיה. זה זמן מה שהם עוקבים בדאגה
אחר הנזק הנגרם לשמה הטוב של ד,כנסיה
על״ידי מגיפת השחיתות שהתפשטה בותיקן
ושהגיעה אפילו עד למדרגות כס האפיפיור.
הישועים מנהליב מערכה סודית בתוך ה ותיקן
והם לא יהססו להקריב אישים רמי־מעלה
כדי לזכות ביתרון לעצמם.
פרשת מונטאזי אינה משפט על החיים
הציבוריים האיטלקיים בלבד. היא שלב חשוב
במאבק הסודי המכין את הכנסיה לסיבוב
הסופי עם הקומוניסטים. במאבק זה קיימת,
ללא ספק, מטרה נוספת. אם יתפנו תיך
כדי מאבק, מקומות קרובים לאפיפיור עצמו,
הרי יהיו לישועים הסיכויים הטובים ביותר
לזכותב ה,ם ובהשפעה הבאה עמהם.

בתחרות ה כדו רג לעל הגביע ה עול מי

750 דקות ראשונות
מאת

ש לו שדקותמתוך : 750 דוגמה קלסית לבלימת התקפה מבוצעת על־ידי ההגנה
היוגוסלבית (למעלה) שהצטיינה במשחקה ( )0 : 1נגד צרפת. דוגמה אחרת, קלסית לא פחות,
היא ההתקפה שמבצע החיוץ המיכזי של סקוטלנד (למטה) בשעת התקפה על שער אוסטריה,
שלפניו הגנו שני המגניח האוסטרים (בחולצות לבנות) ,י הצליחו לקיים את היתרו! 0:1
עד לסוף. אותה שעה שמר על שער הונגריה, אחרי משחק־מבחן נגד ינג־בויס השויציים:,
דיולה גרושיץ ב! ה־ 27 שהקזיש את תמונתו לקוראי העולם הזה (ראה שמאל, למטה).

יהודה גבאי.

ש לי ח ״העולם הוו־ ״.לתח רז ת

ארבעה איצטדיונים, בעלי מגרשי דשא תוצאות שאר שלושת המשחקים במחצית
הראשונה, והמשיך להודיע לקהל את המאמטופחים
להפליא, עמדו ביום ד׳ שעבר
זנים מדי כל עשר דקות.
להוות את זירת הקרב הראשונה להתמו״אורוגוואי
— צ׳כוסלובקיה 0 : 0״ .לחש
דדות הגדולה על הבכורה העולמית בכדורגל.
עבר ביציעים. כמעט כולם שלמו 5פרנקים
בציריך, בבאזל, בג׳נבה ובלוזאן היה הכל
ושלחו את הימוריהם שנתנו לאורוגוואיים,
מוכן לקראת שעת האפס ו־ 88 שחקנים עצאל!
פי העולם, נצחון בטוח ; עתה היו הם
בניים היו דרוכים לקרב הגדול.
במצב רוח מדוכא .״אורוגוואי — צ׳כוסלו־ביותר והשמרנית ציריך׳
העיר הסולידית
בקיר ! 0: 1 ,״ מחיאות כפיים. הכל לסי הבשוייץ
אירחה את הסקוטים והאוסטרים ב־תכנית•
״היוגוסלבים מובילים בשער אחד
איצטד ארדטרוס. החשמליות המרווהית והנגד
הצרפתים !״ הכריז הקריין.
מהירות הביאו את 25 אלף הצופים בסדר
עם כל התענינותו של הקהל במשחק היתה;
מופתי אל שערי האיצטד הנאה וכבר בשעה
התענינותו מוסבת לתוצאות שאר המשחקים.
,4שעתיים לפני הפתיחה, התנופפו בין האלפים
דגלים אוסטרים בידי חסידיהם ה 100 אלף הפרנקים שהובטחו לזוכה בנחשון
התחרויות היו כנראה לא פחות חשובים מלבושים
בגדים לאומיים בשלל צבעיים.
אשר המאבק שהתנהל על המגרש ושעבורו׳
כחול ולכן. שעון האטתה הגדול, בעל
שילם הצופה 10 פרנקים.
המחוג האחד נח עדיין על נקודת האפס ותיאבון
גרמני 24 .שעות לאחר מבן
ציפה לשריקת הפתיחה. תאי השידור התנסעתי
לברן, בירת שוייצריה. כאשר הגעתי
מלאו בגברים מפוזרים שהכינו את האוזלשם
ברכבת מהירה ונוחה היה נדמה ש ניות
ובדקו בפעם האחרונה את יעילות הדרכתי
על רחובות ברלין. אלפי גרמנים
מכשירים, ליד התא של הבי.בי.ם י. ישב גם
מילאו את העיר, ישבו בבתי הקפה וזללו
נחמיה בן־אברהם, מאחורי השלט ישראל,
במסעדות, רובם באו ישר מגרמניה, לרובם
התכונן לשדר 15 דקות מהמשחק.
היתד, מטרה אחת: משחק הכדורגל גרמנית יצאו כאשר
השעה היתר. חמש דקות לשש
— תורכיה, באיצטד המרכזי הגדול בו יערך
22 השחקנים בשתי שורות מתוך חדרי הגם
משחק הגמר ברביעי ליולי.
הלבשה. תשואות רמות ליוו אותם והם הסלכל
אורך הכביש המוליך לאיצטד צערו
תדרו לפני הבמה הראשית כאשר השופט הגברים
בעלי כרס, תספורת קצרה .,כובע
בלגי וולטר פרנקן ושני שופטי הקו עומדים
עגלגל וסיגר בפה. כאשר נכנסו לשטח הבאמצע.
הסקוטים נמוכי הקומה לבושי חולחיצוני
של המגרש, הריקו מיד את כל ה־צות
כחולות־כהות ומכנסיים לבנים, והאוסנקנקיות
השמנות ובקבוקי הבירה. הם השטרים
לבדשים באותם צבעים בדיוק, אך בתרעו
על הדשא שממול ואכלו שוב, הפעם
חלוקה הפוכה — חולצות לבנות ומכנסיים
את מד, שהביאו עמם.
כחולים.
בתוך האיצטד היה זד, ממש גיהנום. פלו.קדימה
אוסטריה !״ פרצה הקריאה מפי
גות של צעירים לבושים מכנסי קטיפה, חולהאלפים.
אך היו אלה דוקא הסקוטים שנטלו
צות ירוקות וכובעי קש לבנים נופפו בדגאת
היזמה. משך 30 דקות לחצו ללא הרף
לים האהמים־צהובים־שחורים ותקעו בחצואל
הקיר את הקבוצה שרבים ניבאו לה סיצרות
צורמות אוזן. מיד ענו להם חבריהם
כויים גדולים בתחרויות.
בפינות אחרות והרעש החריש ממש את ד-, ה לוהטת.
היתד,
האוירה

«שעמם.
אזניים, זה היה שעה תמימה לפני שריקת:
פגיעות הגופניות רבו והקהל שרק בוז להפתיחה.
שופט
ופוי לסקוטים, שלמעשה לא פגעו בצורה
בלתי חוקית ביריביהם. הפסדם של האכזכה
תורכית. בשעה שש עלו תוך
סקוטים בא כתוצאה משער יחיד, בדקה הרעש
מחריד הקבוצות למגרש ורק עשרות.
גב׳ שהקפיץ את חסידי אוסטריה כאיש אחד
תורכים צעירים העזו להניף דגלונים ננסים:
מהמושבים והניף את דגליהם משך 10 דקות
של חצי־הסהר האדום. ההמנון התורכי נוגן..
תמימות. מאריק פרובסט, המקשר השמאלי
מישהו לידי החל ללוות־ את התזמורת ב ומבקיע
השער, לא השאירו חבריו מאומה
שירה. הגרמנים השיבו מיד מלחמה שערה ::
לאחר החיבוקים והנשיקות, ביחוד אלה שכשנוגן
המנונם המוכר, פתחו 20 אלף גרו באי
משורת ההגנה הכבדה.
נות בשירה אדירה של: דויטשלנד איברי
אלס. היה נדמה שהתורכים הפסידו את ה 10
דקות ההפסקה לא היו כלל משעממים
מערכה עוד לפני שזו התחילהכרגיל.
שרות הידיעות הודיע ברמקול׳ את

ספורט
כדו רגל
המשחק הא־טלש׳

״אומרים שאני משחק טובי
שיתה עם פאראנץ פושקאש ראש נבחרת התגריה
הראיון עם הכדורגלן הצעיר (ל־)
והמהולל ניתן לכתכו המיוחד של
,העולם הזה -כשוייץ, יהודה גכאי,
כמלון. קרונה -כעיר סולוטורן,
נפת ציריך.

אני בעצמי איני יודע. אומרים שאני משחק
טוב. אחרת לא היה שמי פושקאש. אבל
ברצינות — זו תוצאה מאמונים ממושכים
בהובלת הכדור במהירות לאורך טווח קצר.
בדרך כלל אני רץ עם כדור באותה מהירות
שאני רץ בלי כדור.

מבקר הרכבת אמר זו הפעם העשרת אלפים
מרסי (בצרפתית תודה) .השעון הראה
על השעה .15.41 הרכבת החשמלית המהירה
החל!*; לנוע בדיוק במועד שנקבע על הלוח.
מטרתי הראשונה לאחר שהגעתי לציריך, לכסוי
משחקי הגמר של הגביע העולמי בכדורגל,
היתד. העיר סולוטורן.
סולוטורן, עיירה בת 50 אלף תושבים לא
היתד. מעניינת במיוחד אילולא השתקעה בה
הנבחרת ההונגרית הפופולרית, שהפילה את
חיתתה על נבחרות כל העולם אחר שטמנה
בארון מתים את הנבחרת האנגלית פעמיים
בזו אחר זו 1: 7 ,3 :6
נכון. אנו משחקים יחדיו זה חמש שנים.
הנבחרת ההונגרית התאכסנה במלון קרונה כל אחד מכיר את חברו כאילו היה אחיו
(*כתר*) רצוף השטיחים. כמו כל הנבחרות מלידה ואנו מסוגלים למצוא תמיד אחד את
בחרה גם ההונגרית בעיירה קטנה ורחוקה רעהו במקום הנכון.
כמאה קילומטרים משאון הכרכים, העתונאים כיצד זה נעשה ץ
ורודפי האוטוגרפים.
שיטתנו דורשת מכל שחקן להיות מוצב
שומר מלון קרונה ניצטווה לומר לא ! תמיד ברווח בין שני יריבים.
לכל הבא לחפש את ההונגרים והטלפון
לא האם זה דורש אמון רכ, מר פוש-
השיב כלל לדורשי ראיונות. כשהגעתי, ללא קאש f
הכנה מיוחדת, לפתח המלון׳ הציל אותי
ברור. הנבחרת הלאומית מתאמנת בכל
פקיד הקבלה אשר חשב אותי כמועמד לאחד
החדרים המועטים הפנויים במלון. כשהצגתי יום, כולל משחקים קלים נגד קבוצות בינאת
בקשתי האמיתית היה זד. כבר מאוחר לאומיות.
מדי: עתונאי הונגרי, ממלווי הנבחרת,
יא־ העשיתס כך גם כשהותכס כ-
נוש פאלאפה, כתבו של נפספורט
הבודפסטי, שוייץ זו
ניגש אלי, לחץ את ידי באדיבות ושוחח
כן. שיחקנו נגד קבוצת יונג בוים מברן
עמי באנגלית שבורה עד שהחבריה שערכו
פעמיים׳ פעם בברן ופעם אצלנו בסולוטורן.
טיול קצר בחוצות סולוטורן חזרו למלון.
תוך כדי שיחד, והחלפת רשמים הופיעו ומה היו התוצאות?
23 צעירים לבושים ספורטאית, מגולחים ל18
שערים. תשעה בכל משחק.
משעי. פאלאפה לא ביזבז זמן, הציג אותי
בפני הבולט בהם, פאראנץ פושקאש, גדול מר פושקאש, מה דעתך על סיהכדורגלנים
בעולם שלעס גומי לעיסה והיה כויי נכחרתך ז
מסורק בקפדנות.
זד. לא כל כך קל לחוות דעה בכדורגל.
פושקאש לא ידע אנגלית, לא ידע צרפתית משחקנו הראשון בתחרויות המוקדמות היה
וכמובן לא עברית. פאלאפד, תירגם ברוב נגד קוריאה, שלא היתד. יריב רציני (תוצאת
המשחק — 6 :9לטובת הונגריה) .אך מול
אדיבותו :
הגרמנים זה היה כבר יותר רציני (התוצאה
מר פושקאש^,כישראל_ מדעים 3 :8 -לטובת הונגריה) .אגב, האם ידוע
כמעט הכל אודותיך. אך אולי תו לך כי אלפי תיירים באו במיוחד מגרמניה
כל לומר לי ככל זאת כיצד עם לחזות במשחק זה י
גוף נמוך ושמנמן כשלך הנך מתומה
הלאה, מר פושקאש ך
נועע במהירות כה גדולה על המגרש

על זאת נשוחח בעוד שבוע.

ראיתי אותך אתמוד כסרט 1:7.״
המראה את גצחונכם הגדול על
אנגליה בכודפשט, ושם, לפגי רחפת
השער האנגלית, עכרת על נקלה
שלושה מגינים אנגלים שעמדו
לפניך כחומה* הסתוככת לאחור
ומסרת כדור כח מדוייק למקשר
הימני קוטיץ׳ עד שהכקיע שער
נהדר כקלות. מתקכל הרושם שהנכם
מסוגלים לדיוק כה רכ אפילו
כעיניים עצומות.

3דקות לאתר השריקה בא הרגע השחור
ל־ 20 אלף הגרמנים. החלוץ התורכי סואט דהר
מעבר האגף הימני והבקיע שער בלתי צפוי
0 : 1לטובת תורכיה. חסידי תורכיה המעטים
בעזרת 10 אלפי השוייצרים הנייטרלים
הריעו למבצע. ההפתעה המקווה היתד, בגדר
השליה. לאחר שויון 1 : 1במחצית החלו
הגרמנים לשלוט לכל אורכו ורחבו של השדה
והקרב היה נטוש מעתה בצורה חריפה
עם פגיעות גופניות רבות.
אך הגרמנים לא שמו לב לתוצאות. הם

עשרות חובבי הספורט הישראלים אשר
ארזו את מזודותיהם וקוו לחמם את המו שבים
באיצטד שוויץ קבלו השבוע תחליף
אחר לגמרי• הנסיעה לשוויץ בוטלה על־ידי
האוצר, המזוודות רוקנו והמושבים באיצטד
רמת״גן חוממו על״ידי שתי רבבות צו פים
ישראלים נלהבים.
כי הכדורגל האיטלקי היה בבחינת תע מולה
בארץ, לפתרונה חיכו בצפייה. שמי
למדורת הצפיה הוסיפה התנהגות האיטל קים•
חלק מקבוצת לאציו העדיף נסיעה
מאיטליה לישראל בים על טיסה באויר.
11 השחקנים אשר הביעו את הסכמתם
לטוס הפרו את הנוהג האיטלקי מאז אפין
טורינו בשנת 1947 בו נהרגו בתאונת מטוס
כל שחקני קבוצת טורינו שחזרה מסייר
מוצלח בארצות אירופה.
עם בוא לאציו ארצה התברר מיד שלא עובדה באו. הקבוצה כוכבי כל זאת לא מנעה את הופעתם של שתי רבבות
חובבי הכדורגל באיצטד. הם רצו לראות
את האיטלקיים. הידועים לא כזמרי אופרה,
מוצלחים בלבד אלא גם ככדורגלנים מצ טיינים•
לקצב
הג׳אז. בשעה שעיני כל העולם
היו נשואות לשוויץ היו עיני חובבי הספורט
הישראליים נשואות למגרש הכדורגל ברמת״
גן. שחקנים בריאי גוף עלו למגרש ול אחריהם
עלו שחקני מכבי תל״אביב כשב ידיהם
זרי פרחים. פר, קרה מקרה שהקהל
הישראל לא רגיל לו• במקום לזרוק את
הפרחים לקהל, אספו אותם השחקנים האי טלקים
לזר גדול, מסרו אותו למאמנם.
עם פתיחת המשחק התברר כי הקבוצה
האיטלקית יודעת פרק בהלכות הכדורגל.
בדקות הראשונות שלטו האיטלקים במגרש
שליטה מוח:טת ובדקה השלישית של ה משחק
הובקע שער מכבי לראשונה. מכבי
פתח בשורת הסתערויות על השער האי טלקי•
אולם ההגנה האיטלקית עומדת איתן.
בינתיים נהנה הקהל מהטכניקה ומקצב ה משחק
המהיר של האיטלקיים.
עד מהרה התברר שהשד לא נורא כל כך,
בכל זאת. מכבי הסתמך על שייע גלזר
שילם התקפות אשר אחת מהן נשאה פרי
בצורת שער׳ בדקה .23״;1
שער זה המריץ את מכבי תל״אביב, ש נעזר
לא רק על״ידי הקהל, אלא גם על־ידי
חצוצרן שניגן מנגינות ג׳אז בכדי להמריץ
ולהרקיד את שחקני מכבי. בפינה
השניה ישבה קבוצה קטנה של מלחים אי טלקים
שהמריצה את •השחקנים האיטלקים
על״ידי הנפת דגל איטלקי. הקבוצה האיטל קית
לא היתד, זקוקה להמרצה מיוחדת, היא
יזמה את מרבית ההתקפות.
עם התחלת המחצית השניה חלו חילופים
בהרכב הקבוצה האיטלקית ועשרים דקות
לפני גמר המשחק, כאשר הקהל הרב החל
לנוע לעבר היציאות הובקע שער מכבי
בשלישית. אחר שער זד, ירד מתח המשחק
והתוצאה נשארה 3:1לטובת דאציו־רומא.

שטר אחד n m a
במשחקה

השני של לאציו־רומא, נגד

מכבי פחח״חקווה ציפה הקהל למשו יותר
משובח מאשר במשחק נגד מכבי תל־אביב•
מכבי פתח״ תקווה הידועה כקבוצה
אשר נלחמת קשות במשחקים בינלאומים,
הציגה במחצית הראשונה משחק טכני
ומשובח.
הקבוצה האיטלקית, אשר נסתה לזייזל
ביריבתה׳ עלתה למגרש כשבהרכבה מספי
שחקני מילואים. במהרה התברר למאמן
לאציו שאין לזלזל ביריב ד,ישראל.-
אחר פתיחת מכבי פתח״תקווה (אשר חוז קה
על־ידי שני שחקנים מהקבוצה האחות
בנתניה) בשורת התקפות מסחררות הפתיע
בדקה ד 23״,החלוץ המרכזי של מכבי,
אליעזר שפיגל, את הגנת הקבוצה האיטל קית
וכבש בפריצת סולו את השער ה איטלקי•
שער
זד, הדהים את המאמן האיטלקי,
שהכניס מיד למשחק את טובי שחקניו אשר
ישבו בצד. מכבי שאב עידוד משערו ה ראשון,
המשיך בהתקפותיו, אך הפעם ללא
הועיל.
כלי גזוז ! במחצית השניה התברר מיד
לקהל כי את המלה האחרונה יאמרו האיטלקים•
אחר לחץ כבד על שער המכבי הב קיעו
את שער מכבי פתח־תקוה בדקה ה־47
של המשחק•
מכבי פתח״תקוה, אשר במחצית הראשונה
נלחמו כאריות סבלו במחצית השניה מחוסר
אויר. הסביר המגן ישראל בן־דרור :
״אמרתי לחברה שלא ישתו גזוז בהפסקה !״
השתיה המופרזת של השחקנים גרמה לכך
שנעו על המגרש כמו צללים׳ והקבוצה
האיטלקית עשתה כרצונה.
העיר עסקן הכדורגל הפתח־תקואי בג־לייבסר
:״העיקר שהפסדנו פחות ()2:1
מאשר מכבי תל־אביב (.)3:1״

תו רי הבשרשרת
במסגרת היובל החמישים של הפיפא*
נערך מפעל עולמי של יום הכדורגלן ה צעיר•
בישראל נערכו בשבוע שעבר מש חקים
מוקדמים בהשתתפות כל קבוצות
הנוער צארץ. בשבת האחרונה נערכו משחקי
רבע וחצי הגמר אשר נסתיימו בשע״
רוריה גדולה.
כאשר עמדו לעלות על המגרש ארבעת
הקבוצות אשר נצחו במשחקים הקודמים
(מכבי תל־אביב, הפועל תל״אביב׳ מכבי
רחובות והפועל תל״^ביב) טענו נציגי
הקבוצות המפסידות כי הקבוצות המנצחות
שיתפו שחקנים אשר שחקו במשחקי ה ליגה
הראשונה• (למרות השתתפותם במש חקים
המוקדמים אשר בהם לא ערער איש
על השתתפות אותם השחקנים).
נציגי הקבוצות המנצחות לא קבלו את
הטענה׳ הציעו להביא את הבירור בפני
ההתאחדות. שחקני הקבוצות המפסידות
עמדו על תביעתם, מנעו בעד השחקנים
לעלות על המגרש. המפעל לא הסתיים.
היתד, זו חוליה נוספת בשרשרת השע רוריות
של הספורט הישראלי.
ההתאחדות הישראלית תתאמץ קשות עד
שתצליח לחבר דו״ח לפיפא על תוצאות
המשחקים.
•) האיגוד הבינלאומי לכדורגל.

מילאו את ד,אויר בשאגות שהובילו ממש את
הכדור אל עבר השער התורכי, ארבעת השערים
שהבקיעו היה מאזן גדול מדי עבור
התורכים •.הם ירדו מהמגרש מאוכזבים. תיקו
היה נותן להם הזדמנות לעלות לחצי הגמר*.
לאחר יתרון לטובתם החמיצו את ההזדמנות
הגדולה חזרו למחנם בשלה־א־גובה בהרגשה
שסיימו את פרשת המשחקים.
* הגרמנים הפסידו, לאחר מכן, להונגרים

האיטלקי כש?{ר ז לאציו־רומא הראתה את יכולתה, לראשונה בארץ, באיצטד רמת־גן,
בו גברה על מכבי תל־אביב .1 : 3בתמונה: השוער האיטלקי די־פוצי הודף לקרן כדור
׳;,וווה 11י י וי י י ^ י י׳ יייייי ״יי

אנשים

מדוע תזניח גופך?

מרה אחת

נשארו למכירה מספר מצומצם של
,״חוברות תרגילים״ אשר נכתב ע״י
מר ישראל רפאל הלפרין בהוצאת
מכון שמשון. החוברת כוללת 34
תרגילים 63 תמונות בהדגמת המחבר.
מחיר החוברת 1.500ל״י הכתובת
למשלוח: מכון שמשון בן יהודה
128 תל־אביב.

ב חינו תסנ רו ת
קורס מלא!
לאחר שנות עבודת הכנה קפדנית, השלם עתה הקורס במלואו
ויש ביכלתנו להגיש הוראה בכל המקצועות של בחינות
הבגרות ושל בחינות המוקדמות לפי התקנון החדש של
משרד החנוך.
למד בביתה בשעות הפנאי. ובצורה אינדיבידואלית! המכון
מספק לך את כל חומר הלמוד (ספרי למוד׳ שעורים. מפות, תשובות
וכר) הדרוש עבורך. חבר מדריכים ומנגנון מנוסה עומד לרשותך
בדרך להשלמת השכלתך התיכונית והכללית.
השרות הניתן לתלמידינו הוא לפי המתכונת של המרכז העולמי
של המכון בלונדון, ובאמצעותו הוכשרו רבבות תלמידים במשך 18
שנות קיומנו בארץ לעמדות חשובות בענפי המשק השונים במדינה.
התיעצות אישית וטפול במשרדי בא־כחנו בערים :

נתניה :

תל-אביב :
שד. רוטשילד .15

חיפה :

ך חוב הרצל 19

רחוב הבנקים .5

לאור פתיחת הקורם המלא תוענק הנחה של 20%על שכר
הלמוד לנרשמים בחודש זה.

ה מכון ה עבר• ל הו ראה
והשכלת כי רו ש לי ם

כפקוחו של

נא להציא לי סרטים מלאים על הקורם
לקראת בחינות הבגרות. שמי כתבתי

ה מכון ה ב רי ם•
רח׳ בן־יהודה ,2
ת.ד ,1259 .ירושלים

הי ש

בגב, בברכים, בכתפיים או בפרקים?

״ דפא רח׳ שלמה המלך

,1 0 3

ת י ־ א ב ־ נ טל 24495.

כריכות
מי־מרפא
חכישת כוץ כמו כקררסכד
וישי או טבריה כמו כן אמבטיות ערבול Whirpool bathחדי־ זיעה טורקי /
מחלקה מיוחדת לאיכשור ע״י התעמלות רפואית, מסג׳ וריהביליטציה
המוסד היחידי מסוג זה בארץ /מחלקה לסובלי ריימטיזם /עומד
תחת הנהלה ופקוח רפואי

־צ״כקוגדפי־ה

דינדזרנסקי

רדו הקישון 6תד־אביב טלפון 66548

נ ״ופות

החי

רשת

צבעים

לשיא חדש של דיקדוק בדקדוק העברי
הגיע ראש הממשלה, משה שרת, כשי
פירסם הכחשה רשמית בהבוקר על אחת
מכתבות העתון, הודיע :״שינוי בנקודה
ובפסיק שינה את תוכן דיוני הממשלה 1״
בחזרו מסיור ארוך באמריקה הדרומית׳
מיהר שר־הבריאות החייכני מעשן־ד,סיגריות
8סרלין לנשיא מפלגתו, שר־המסחד
יום ף
והתעשיד, פרץ ברנשטיין הביא לו כשי
חבילה של חומר־העישון האהוב עליו :
סיגארילוס.
אחר־כך ם פר סרלין על פגישתו עם
נשיא ארגנטינה, חואן פירץ, שהציע
לו את כל ארגנטינה. תשובת סרלין לפרון :
״הייתי לוקח אותר,״ אבל אין לי איפר,
לשים אותה. ישראל קטנה מדי בשביל זה.״
רעמי צחוק עורר שי>קה) אופיר,
שהופיע במסיבת חטיבת הראל אחרי נאומו
של יגאל אלון, שהזהיר כי לא נאום אהד
ואפילו לא מאה נאומים יספיקו להזיז
פלמחאי אחד לקיבוץ. הודיע שייקח בניב
פלמחאי חסון :״אני רוצה לומר לחבר
יגאל, שאין צורך באלף נאומים. מספיק
ש־גידו מלה אחת. ואז נלך ליישב את
השממה — אם יהיה לנו זמן.״
אחרי שביקר בהצגת הסרט חופשה ברומא,
בו מתוארת מסיבת־עיתונאים של נסיכה
דמיונית עם עיתונאי חוץ׳ ביניהם אדם מדבר מזוקן המציג את עצמו כ״גרום,
תל־אביב,״ חיווה דן כן־אמוץ׳ איש
דבר השבוכג את דעתו :״זהו סרט בלתי
ריאליסטי. סופר דבר היה מבקר בתערובת
הקרן־הקיימת, לא היה מבזבז את זמנו
על קבלת־פנים של איזו נסיכה.״
כשנשאל ח״כ הצ״כ יליד בגדאד, בוגר
הודו וחניך אוכספורד בנימין סראח
ששון. מדוע נעדר מישיבת אחת מועדות
הכנסת, השיב בעברית מאונגלזת :״קרר.
לי משהו. אשתי באה.״
איש משמר־העמק, ח״כ מפ״ם מכסיף״
השער ועדין־הדיבור מרדכי בגטוב,
גילה את דעתו על כינוס בי. ג׳י. בשייך״
מונים (העולם הזה : )869״שמעתי שמייצ רים
׳גומי סינטטי. שמעתי שמייצרים גם
עור סינסטי. אך עוד לא שמעתי שגידלו
צמח סינטטי. חלוציות דומה לצמח — היא
מחייבת חינוך הנשמה לזמן ארוך.״
את מצב המדינה, המרשה גידול חזירים.
השתה ח״כ הפועל המזרחי האהוד מיכאל
חזני עם מצבו של הסוחר היהודי בפולין
שעשה עסקים של מיליונים, לא ניהל שום
חשבונות ולכן לא ידע מעולם אם הוא
מרויח או מפסיד. יום אחד, אמר הסוחר:
״כנראה שאני מרתיח. אני מרגיש שהחזיר
בי הולך וגדל !״

אשה אחת
רבע שעה אחרי שרדיו דמשק הודיע
בעברית כי גנרל משה דיין חולה אנוש
ומשמרות רופאים ניצבות ליד מיטתו, הופיע
גנרל משה דיין בליתי אשתו ואחד מבניו
בא צטדיון הכדורגל ברמת־גן. נהנה סב״
ריאותו ומהמישחק.
במסיבת רעים סיפר אחד ממנהיגי המח תרת
על פרק נשכח: אחרי פציעת חברי
לח״י בדרה ברחוב דיזנגוף, תל״אביב,
ביקש אברהם (״יאיר״) שטרן באמצעות
ידיד את הפרופסור מכם מרכוס לבקר
את הפצועים בבית״החולים הממשלתי, כדי
לטפל בהם ולמנוע בעד האנגלים להזניח
את פצעיהם. מרכוס נאות לבקשה, אך לא
ביקר את הפצועים. הסיבה: ראש עירית
תל־אביב של אז, ישראל רוקח, דרש
במפגיע שיימנע מזאת.
עליז ושופע מרץ על אף גילו המופלג
( ,)76 התכונן הפרופסור מארטין בובר,
בעל פני הנב־א׳ לסיור של חצי שנה בשוייץ.
גרמניה, צרפת ואיטליה, שם ירצה ויקדיש
את עיקר זמנו לפישפוש בסיפריות.
צורך פתאומי בחיי משפחה הרגיש ח׳־כ
המזרחי מרדכי נורוק, בן ה״ ,69 לשעבר
מועמד לנשיאות המדינה, שנשא בשבוע
שעבר לאשר, צעירה בת ,35 אותה הכיי
שעה שביקר אצל אימה.
עניין באשה גילה גם ליאו פולד, בהופעת
זמרה בבית ציוני אמריקה, תל־אביב
הזמין לבמה את מלכת היופי החדשה, אביבה
פרלמן, ביקש לנשקה. המלכה סברה אח רת,
דחתה את הנשיקה, ביקשה כי סולד ימשיך
להפעיל את פיו בזמרה.

בו ע ט. ה בו ע ט אחרון
בהגוברים, הודיע הרופא הוטרינארי כי
הפרד של המשק יבריא תוך שבוע משתי
הבעיטות שקבל מעגלון גן הירק תמורת
הבעיטה האחת שבעט בו הפרד.

ו הי דו ח. צבע טד !
בטוקיו, יפאן, החליט אגף מס ההכנסה
להדפיס להבא את טופסי המם בירוק,
שהוגדר על״ידי מנהלי האגף כמתאים יותר.
מבחינה פסיכולוגית׳ מאשר הצבע השחיר
המקובל, המדכא את משלם המסים המדוכא
גם מבלי שיסתכל בצבע טופס המס.

זה ה סו ד ש דנו
בדייטון, ארצות״הברית, נזכרו שלטונות
חיל האויר, מ המוצג העיקרי בתערוכה
העירונית הוא מטוס סילון חדיש׳ סודי
ביותר, סילקוהו מן הרהבה העירונית באי חור
של חודשיים.

צרחת מונו פפת
בחפצי״בה, הסביר יודע טבע לבתו ה צעירה
כי שמה של ציפור לילה מסויימת
הוא נוס, שמע כעבור יומיים את בתו
קוראת לאותו עוף ספל.

ס א ריז ס
באוכספורד, אנגליה׳ החליטו השבוע ה קצבים
לערוך סעודת בשר גדולה לרגל
יום סיום קיצוב הבשר באנגליה, הזמינו
כאורחי כבוד את פקחי מחלקת קיציב
הבשר המובטלים באוכססורד.

ה מ רו בעהדרמ תי
בלאס ווגאס, ארצות־הברית, התגרשו
לפני שופט אחד קלאוד פאולר מאשתו
ויוויאן וויליירד פלאט מאשתו ארלן ואחר
נשא קלאוד פאולר לאשר, את מי שהית־,
ארלן פלאם וויליירד פלאט נשא לאשר,
את ימי שהיתר, ויוויאן פאולר.

*׳שה ב י תי ת
בתל־אביב׳ נתקלו קציני המשטח־ ,הכל כלית
בצלחות, סירים ומים חמים מידי
אשת חשוד שבאו לעוצרו, נתקלו בחשוד
עצמו כשהוא מסתתר בארון בגדים.

מ סי ר ת הז ה ב
בבאזל, שוייץ, שכר בעל חנות לצורכי
ספורט את קטע מסילת הברזל ממול לאיצ*
סדיון העירוני בו נערכה התחרות הונגריה*
גרמניה, הציב על המסילה תשעה קרונות
רכבת מהם צפו 500 איש במהלך המשחק,
תמורת 50 לירות כרטיס הנסיעה ברכבת
העומדת.

דמי ג ביי ה
ברמלה ביקר מיכאל וונטורה את וויסלי
כדן, ביקש לגבות את חובו. הוכה קשות
על־ידי כדן ואמה, איבד בקטטה 60 לירות׳
צ׳ק על 300 לירות. את בגדיו וכמעט
את כבודו כשכדן התלוננה במשטרה כי
וונטורה לא בא לגבות חוב כי אם לד,צ ע
הצעות מגונות.

חז רהרטבע
ברחובות ביקשה הליגה למלחמה בשחפת
לערוך תצוגת אופנה, לא מצאה מקום מתאים,
ערכה אותה באולם על־שם א. ד .גורמן.

שו ת פו ת גו ר ד
בטורונטו, קנדה, נאסר עובר אורח עם
שלושה אחרים, כחשוד בגנבה, הובל לתחנת
המשטרה, בד, הוכחה צדקתו, ובה גילה
כי חבריו למסע נטלו ממנו את מעילו
הארוך, את מעילו הקצר, שני כרטיסי
רכבת ו״ 400 דולרים.

ת מ רון הסחה
ביפו, פרץ גנב לאחת הדירות, ניסה
להתידד עם בתו הישנה של בעל הדירה,
׳התנצל במשטרה :״יופייה של הנערה
הסיר את דעתי ולכן נכשלתי בביצוע הגנבה.״

די רגבר
בירושלים, החליט משקיף או״ם לנצל את
הגבול בין העיר העתיקה לחדשה, אותו יכיל
הוא לעביר, בצורה מעשית, מצא לו ידידה
ארמנית בעיר העתיקה נוסף לידידה היהודית
בעיר החדשה.
העולם הזה 870

להתעכב לנוח. עתה לא שם איש לב לאנקות הזקנים ולדמעות
הנשים והילדים. הכל חפזו על פני המישור השומם.
במהרה נתכסו השמים עננים והחל יורד גשם צונן ודוקרני.
אולם מי שם לב לגשם? רצונם היחיד של הנמלטים היה
להגיע למקום בטוח. אלה שלא ידעו היכן נמצאת יין־דא
שאלו את שכניהם.
״יין־דא נמצאת במרחק מה מכאן, מאחורי גשר הקופים
הקטן התלוי באויר.״

מא ^ *w

tfhto| K

פצי היריות הלכו וקרבו מכל עבר. פתע נילוו אליהם
גם קולות נפץ שבאי מאי־שם. הם כמעט וקרעו את תופי
האוזניים .
לתושבי נגואין אשר לא לספיקו לפנות את המקום לא
היה פנאי להתיעץ או להתווכח. בכל השבילים המוליכים אל
מחוץ לכפר נשמע שאון בריחתם המבוהלת. זעקות אימים
הדהדו באויר בזו אחר זו.
״אל אלוהים ! החזית הגיעה אלינו !״
אחדים מן האנשים שעמדו במבואות הכפר וחיכו לחדשות
האחרונות מיהרו לרוץ לבתיהם ולקחת מכל הבא ביד.
אחרים התעכבו כדי לעזור לזקנים כושלים או לשאת תינוקות.
הנשים העמיסו על גבן את היקרים בכלי הבית. הגברים
אחזו במיטב כלי עבודתם. בני אדם הדפו זה את במרוצתם
להימלט מתוך הכפר הנתון בסכנה. איש לא ידע לאן
פניו מועדות. הכל הצטופפו כעדר מפוחד׳ מבלי לחקור
ולדרוש היכן מתחולל הקרב.
האש באה מכל הכיונים. האיכרים יכלו לשמוע את שאגת
מנועיהם של כלי רכב כבדים — כנראה טאנקים. האדמה
רעדה. הפליטים שטפו במרוצתם מבלי להביט ימינה אי
שמאלה, אך במהרה החלו נתקלים זה בזה. בעלים נפרדו
מנשותיהם. אימהות איבדו את ילדיהן. מכל עבר נשמעו
זעקות אנשים שחיפשו זה את זה.
»3ל פליט הביא אתו בשורות חדשות, שהוסיפו על האימד
ומהומה.
״הם הגיעו אל שפת הנהר. הם באים מכיווי דאן־קסואן. יש
להם טאנקים. הם מפגיזים את הכפר.״
הידיעה האחרונה אושרה על־ידי עדת פגזים שחלפה בשריקה
מעל לראשי הפליטים. הם השתרעו על הארץ הנשים
זעקי.

וי א ט -נאס

בתים התמוטטו ואילו נשארו על עומדם. הרוח נשאה פתיתי
פיח על מעבר לנהר והטיחה אותם בפני הפליטים. הם היו
המומים ממראה האסון. אדם אחד מחה את פתיתי הפיח
מעל פניו, התבונן בידו המפויחת ופרץ בבכי.
״הביטו וראו אמר לעומדים על סביבותיו ,״כל פרי
עמלנו וזיעתנו עלה בעשן. כל העבודה וכל החסכונות. אל
אלוהים !״
דומה היה כי הכל חיכו לקינה זאת. אפילו הגברים פרצו
בבכי מר.
אבל אחד ממנהיגי הכפר אמר בקול :״האסון הקיף את
הארץ כולה. אל לכם לחשוב כי רק בתיכם עלו באש.״
״הביטו הפסיק אותו מישהו ,״אדם ותאו ניצבים ־על
הגדה השניה.״
כל העיניים הופנו לעבר הגדה השניה. האדם שנראה שם
משך תאו בחבל ארוך. הוא נע בעקלתון, כאילו רצה להימלט

הכליט נלכ דו ביו שתי
ל ה בו ת.
הכפרהג דו ל שנ ראה
להסרקל פני ד קו תמספד
כמקלטב טו חהפר לי של א ש
ה נע צרו מ ב לי לדעת
לאן לפנות
מעגל הא שהלר וצר.
נפצי היריות ה ל כו וקר בו.

״נלכדנו ׳ נלכדנו ! ״

״יהיה עלינו לצלוח את הנהר. זוהי תקוותנו היחידה.״
ההמון פרץ לעבר שפת הנהר. כל הצרורות והחפצים
המיותרים הוטלו ארצה. זקנים נאנקו. ילדים צווחו בקולי
קולות. אהש אחת פרצה בזעקה היסטרית, וקול גבר
השיב לה :״בלמי פיך ! אם ישמע אותנו האויב, ישלח
בנו כמה פגזים וירסק אותנו לגזרים.״

מפני יריות שכוונו אליו.
בגי הכפר הכירו את טרונג באי והתאו שלו. הם השיקי
את כפות ידיהם אל פיותיהם וקראו לו לצלוח את הנהר.
אולם הוא לא שמע את קולם בתיך שאון היריות, טרטור
המנועים ושאגת הדליקה. הוא משך את התאו במורד החוף.
פתע נעוו פניו מכאב וידיו נצמדו אל כרסו. התאו נחלץ
מידיו ופרץ קדימה. נראה כי גם הוא נפגע. המחזה חולל
מהומה בין הכפריים שהרגישו את עצמם בטוחים על הגדה
השניה, במרחק מה מכפרם ההרוס. ההמון כולו פרץ במרוצה
לעבר שדות האורז. השדות היה מוזנחים ויבשים.

המון הפליטים נרגע במקצת, כאילו הגיע למקום מבטחים.
הם החלו לאסוף את החפצים שהוטלו ארצה. הגברים התירו
את סירותיהם הדומות לסלים קלועים להתחילו להטעין בהן
מטען אנוטי. תוך דקות ספורות נתמלאו הסירות בזקוים
נשים וילדים. כל הבריאים והצעירים קפצו המיסה וצלחו
את הנהר בשחיה. צרורות החפצים שלא נאספו הושארו
לסוף. הכל הבינו שיש להציל בראש וראשונה את בני
האדם.

;בעד לסבכי הבאמבוק נראו בניינים אדומים ואפורים.
היו אלה הבתים הראשונים של כפר נקואון. הבתים המוצקים
נראו לפליטים כמקלט בטוח מפני המוות הדולק אחריהם. אולם
בקרבם אל הכפר נראה זרם שני של פליטים יוצא מתוך
הסבך. הם ראו בבואה של עצמם — אנשים מפוחדים, עמוסי
צרורות, נמלטים מפני המוות.

מיד השתררה דממה. פיות הזקנים והילדים נבלמו בכוח.
על כביש החוף נתמזג נפץ יריות הרובים בשאגת הטאנקים•
מנגינת המוות האיומה הלכה וקרבה. קול שריקת הפגזים
הלך וגבר.

כאשר הגיעו הסירות הרעועות אל אמצע הנהר נרעדו
יושביהן מאימה; הם ראו את עצמם כמטרות מצויינות לאש
התותחים של האוייב. הם אף לא העיזו להביט לעבר כפרם
ולעבר החוף, עליו המתינו הפליטים הנותרים לתורם להגיע
למקום מבטחים.
^ 5ולם כולם צלחו את הנהר בשלום. וכאשר צלחו הסירות
את הנהר בפעם האחרונה, והעבירו את המטען, השתרעו
הפליטים על הגדה והשקיפו לעבר כפרם.
הכפר היה אפוף ענני עשן ולהבות אש שהתפתלו כנחשים.
הדליקה שפרצה בקצהו האחד, הגיעה חיש קל למרכזו והקיפה
את כולו. עתה כבר אי אפשר היה להבחין אילו

מעבר לסבך השיחים סאנו יריות והתנשאו להבות אש.
״זוהי תנועת מלקחיים I״ קרא אחד הפליטים ,״הם נמצאים
על שתי.גדות הנהר. כיצד נוכל להחלץ מכאן?״
הפליטים נלכדו בין שתי להבות. הכפר הגדול שנראה לרם
רק לפני דקות מספר כמקלט בטוח, הפך לים של אש.
״לאן נמלט?״
הם נעצרו מבלי לדעת לאן לפנות. מעגל האש הלך וצר.
נפצי היריות הלכו וקרבו;
״לכו בעקבותינו קראו הפליטים החדשים ,״אנו הולכים
ליין־דא. נסתתר בהרים.״
המרוצה התחדשה. להטה של השמש נחשל במקצת. הרוח
הפכה קרירה יותר. הפליטים היו עויפים. אולם הם לא העזו

גשר הקטן נראה כתלוי באויר מבעד למסך הגשם ו ערפילי
הערב. היום רד. הרקיע האפל, שהואר מפעם לפעם
על־ידי הלהבות, נראה בגרונה של מפלצת אימים עקובה
מדם. מתוך גרון זה נמלטו ענני העשן וסיעות הפגזים.
ככל שהלכו הפליטים וקרבו אל גשר הקופים, הלך פחדם
ונמוג. אחדים מהם אף חייכי. שפתי הנשים הזקנות נעו
בתפילה חרישיה.
אולם בהגיע ההמון אל הגשר, נמוגו החיוכים ובמקומם
באה אכזבה. הנהר היה צר ועמוק, והזרם היה חזק ביותר.
המרחק בין פני המים לגשר לא היה גדול מאמה. איש לא
הופתע למראה מבנה הגשר: כמה קני במבוק ארוכים התמשכו
מגדה אל גדה. קנים אחרים היו נעוצים במים, במקום
סמוכות. לאורך הגשר נתמשך מעקה של קני סוף מסורגים.
הפליטים נתמלאו אימה והחלו להטיח שאלות זה כלפי זה.
״עכשו עלינו רק לחצות את הגשר.״
״כן, הצעירים יוכלו לעשות זאת על נקלה. אבל מה יעשו
הזקנים והילדים? וכיצד נוכל להעביר את המטען?״
זקני כפר *ואין חקרו את זקני כפר נקואון :
״היש דרך כלשהי לאורך שפת הנהר י הרי לא נוכל ל־המתיו
כאן עד אשר Wכל הפליטים את הגשר.״
התפוצצות אדירה הדהדה והפסיקה את השיחה. גשם של
עפר ירד על ראשי הפליטים. אחריה באו התפוצצויות נוספות.
אפשר שהתותחים ירו ללא הבחנה. אולם הפליטים
חשבו שהאש מכונת אך ורק אליהם. הבהלה שבה ואחזה
בהם בכל עוזה. אחדים מהם זינקו המימה וניסו לצלוח את
הנהר בשחיה. אחרים פרצו לעבר הגשר, אשר התנודד תחת
כובד הגופות. המועטים אשר הצליחו לשמור על קור רוחם,
ניסו להשליט סדר :
״חצו את הגשר אחד אחד ! אל תצטופפו ! אתם עלולים
לטבוע !״
ההזהרות לא היו נושאות פרי אילולא נפסקה אש התותחים.
עתה נראה הגשר מסוכן לא פחות מן הפגזים. דומה
היה כי הוא יתמוטט אפילו מתחת לרגליהם של אלה, אשר
חצו אותו בזהירות.
^ אשר הצליחו אחדים מן הפליטים לצלוח את הנהר
הופיעה על הגשר אשר, אחת. על כתפיה היו תלויים שני
סלים, קשורים אל מוט ארוך. הגשר היה אפוף אפילה. האיש
אשר הפסיע מאחורנית לא ראה את תוכן הסלים. הוא פנה
אל האשד, ואמר :
״הטילי את הסלים המימה. תהיי בת מזל אם תצליחי לעבור
גם בלעדיהם.״
האשד, לא השיבה. מתוך אחד הסלים נשמעה יבבתו של
תינוק.
״מד, יש לך שם?״
הפליטים הציצו לתוך הסלים. אחד מהם הכיל ילד כבן
שלוש. בשני היה מוטל תינוק.
״אלוהים אדירים ! כיצד תוכלי לעבור את הנהר עם
ילדים אלה?״
האשד, נענתה בזעם :
״כבר נשאתי משא כבד יותר על פני גשרים מסוכנים
יותר.״
הפליטים נזדעזעו והביטו בה בדממה. היא נעה לאיטה
לאורך הגשר המתנודד, מתחת למסך הדקיק של הגשם, לאורו
הקלוש של הירח. נסיונה היה דומה להטלת קוביה. הפליטים
ידעו שאם תצליח האשד, לחצות את הגשר, יוכלו גם הם
להגיע בשלום ליין־דא.
אולם אותה שעה נתחדשה ההפגזה. קולות הנפץ הלכו
וקרבו; ובטרם הספיקו הפליטים לתפוס מחסה נחת פגז
גדול בתוך ההמון, ליד הגשר. המהומה נתחדשה. רבים
זינקו המימה, בחשבם את הנהר למקלט בטוח. הנותרים
פרצו לעבר הגשר.
האשד, ניצבה על הגשר משותקת מאימה. אצבעותיה נצמדו
אל מעקה הגשר, שהתנודד מתחת לרגליים השועטות. אחד
הסלים צנח אל מעבר למעקה וגרר אחריו את הסל השני.
הסלים והמוט נעלמו במים, וזעקת האם השכולה נבלעה
בשאון ההפגזה ובצווחות הפליטים, אשר זינקו המימה.

ניאון ב ש עו ת

אפלות

ישנם אנשים
שאינם יכולים לעבור
ער פני חנות ס פ רי ם
;גברתי. הו עי די א ת חייו

שום אנשים
שאינם י כו לי םלע בו ר
״ י פני אשה.
(שמים! עלתשלחו לי עו ד
א חד מאותם)

מילי ם: דודות מרקר

מחול: חס־ ה א*רון •

צ לו ם ע מו ם פו ד ת

אשה זאת היא בודדת, כדתי מרוצה ומיואשת • היא נושאת את מטען ההרגלים
של נשות החברה הגבוהה • הן מקבלות את מנת חיותן היומית מהרבה ויסקי,
סיגריות מבושמות, בקור כמקומות מהודרים ותלבשות אה־לה־ווג • קשה לתרגם
מצב־רוח זה לשפת הריקוד לפי שירה המקסים שד דורותי פרקר; ,המשוררת
האמריקאית הנודעת) ,המכירה כה טוב את נפש האדם • ווביחוי את נפש
האשה) • אך הפיה לוי, הרקדנית הירושלמית, הוכיחה בכוריאוגרפיה שלה,
(מוסיקה: יוחנן זראי) שריקוד יכול לעתים קרובות לדבר בשפה חזקה כשירה.

ישנם אנ שים שאינם יכולים לעב 1ר
על פגי משחק קובי ה
(הוא אמר שיבוא עם עלות הירח.
וכ בר יום עלה והיה)

י שנ ם אנשים שאינם יכולים ל ע בו ר
ע ל פני בי ת מרזה
;והם סוב אים שם. כ ך פני הדב רי ם

ושנם אנשים
שאינם יכולים ל ע בו ר
נגל פני מ ס לו ל גולף
קר אי בספר. סרגי. או אם

ר שנ ם אנשים
שאינם יכולי ם
לעבור|
על פני חנות
כובעים.

(ואח, כלחייך. לבוא הברנ ש ממתינה!)