גליון 874 מתאריך 22 ביולי 1954

הומטכ׳׳ל

ביגמיה

בקוביבה

מסמך אחשי
מזעזע :

יומה של

המנונצרס בטבריה
מס 573 .

שנה 17

ב לי מוו א ־

ב״א תמוז תשי״ד־

ב לי

39.7.54
המח׳ד 300 פרוטה

מ שו א נ ני ס
השער:

^V-f m

העולט
ר־n r .

אורי א ב ניי

ראש המערכת :
שלום כהז

ה שבועון ה מ צויר
ל אי נםודמ צי ה
ו ח׳ נליק סון 8תל־אביב
(ליד הי א פ רון ״ אהל ״ )
מ ען המברקים :״עול ספ ר ם״
ת. ד . 138 .טל 26785 .
מו״ ל: העולם הזה ב ע״ ם
ד פו ס י שראל ב ע ״ מ. ת״ א
על־יד נשר רידינג.
איז המערכת אהראיה עבור
תוכן ה מוד עו ת, מלבד עבור
מו ד עו תהמ תפר ס מו ת תחת
״ דו ״ ה לצרכן״.
הכותרת
ה מוכנו ת על־ידי הברי הונבדקות
על־ידם.
מערכת

מכתבים

העורך הראשי :

עורך משנה, תבנית :

עורך משנה, כיתוב :

אורי

י שעי הו לביא

הכתב הראשי :

סלע

הצלם הראשי :

ע מנו א ל פרת

ברנע

חברי המערכת :
דוב איתן. מ שה בן־אפרים. יחיאל ב שן. יהודה נ ב אי. ני צ ה נבי, לילי
ור אי, אוסקר טאובר
נלילי. רותי ורד, בוזי זהבי. יו חנן ורבקה
עמו ם קינן, סילבי קשת, אברהם רפפורט.

ראש מערכת חיפה:

ראש מערכת ירושלים :

אורי דן

יוחנן אורן

מנהל מעבדה :
דוד טווי׳־נ

לא מכבר נכעתי בערב שבת לאחד המקומות
בארץ המושכים ביותר את הלב•
משק נחשון, השוכן כמה מאות מטריב
מן הגבול, במקום הזכור לי היטב מ־מי
המלחמה, הזמין אותנו לויכוח גדול על
העולם הזה. נחשון הוא משק המורכב כי״
עט כולו מצעירים ישראליים בני .22 לאדם
כמוני, שזחל לפ1־ 6שנים באותו שטח׳
כשהיה עדיין אדמת טרשים כמעט צחיחה׳
היתד, הנאה אמיתית לשבת כאן על הדשא.
נים־תי לענות על כמה עשרות שאלית
וטענות. לא היתד, זאת מלאכה קלה: קוראי
העולם הזה במשק נחשון ידעו לצטט
מאמר מלפני שנה וחצי, לעיער על דעה
שהיתר, כלולה ברשימה מלפני חצי שנה,
להתנגד לסידרת תמונות מלפני שנתיים.
השתדלתי להבהיר לחברים את שיקול״
המערכת בכל מקרה. האם היה נכון לשים
את הדגש על מכע ישראלה, שלא היה אלא
מסע־הרפתקות חסד תכלית? (תשובה :
״אנחנו אוהבים אנשים אמיצ-ם, המסוגלים
להחיות את יצר ההעזה בנוער, אפילו אין
בכך תועלת ממש־ת מיידית מדוע יש
מפעם לפעם נערה יפה על השער או בר־פורטג׳ה?
(תשובה :״אם הנערה עוזרת לכך
שרבבות קוראים יקראו את האמת על
גיאטמלד, או יתעדנו בבעיות הודו־סין, ראם
אין היא זכא-ת לתודה י״) מה עושה
העולם הזה כדי ללחום בליקויים שהוא מג לה
אותם י (תשובה :״שום דבר. תפקידו
לגלות את העובדות׳ לעורר את הקורא למחשבה.
המאבק הפוליטי להקמת משטר הרצוי
לקורא הוא עדן למפלגה׳ לא לעתון !״)
איני יודע אב שיכנעתי את החברים. אך
הרגשתי שבסיום השיחה הבינונו איש את
רעהו הרבה יותר טוב.

עורך דפוס :

מנהל מבצעים :

פ שה אור

שלמה אדיר

ראש המנהלה :
שלמה הררי

לעולב בעתון.
יש לעתון זה מודיעים שאיש מאתנו אינו
מכירם כלל. כך, למשל, קבלת־ לפני כמה
שבועות מכתב אלמוני, ובו פרטים מפליאים
על חלוקת הכוחות בתוך מפא״י. כתבינו.
שעבדו אותה שעה בהכנת כתבת־השער על
מאבק לבון—שרת, לקחו מכתב זה בדקו
באופן יסודי את העובדות. הם מצאו שהן
נכונות( .לכותב האלמוני התופס בלי ספק
מקום מרכז־ במפא״י׳ הנה תודתנו).
פעם אחרת צ־לצל הטלפון, וקורא אלמיני
אחר הודיע כי נתגלה נפט במזל . 1הפעלנו
מיד את רשת הכתבים. גילינו שאמנם לא
נמצא עדיין נפט ממש, אך מים מהולים באדי־נפט
פרצו מן הקידוח. התוצאה היתד, ד,י דעה
הסנסנציונית במדור תצפית (העולם
הזה ,)866 שהקדימה בשלושה שבועות את
הידיעות על כך שהגיעו מאמריקה ושמילאו
את העמודים הראשונים של העתונים.
רבים מן המודיעים שלנו׳מסכנים את מעמדם
ועתידם בעזרתם לנו. לא מעטים מהם
משרתים בעמדות־מפתח עדינות מאד. אף
אחד מהם אינו יכול לקוות לכל תגמול ממשי.
העובדה שהם מוצא-ם לנכון לעזור
לנו היא גורם להרגשת סיפוק עמוקה אצלנו.

השכוע ימינה שר הפנים,
ישראל רוקח, את הממונה
על מחוז הצפון כחוקר־יחיד
במאורעות נצרת .״העולם
הזה״ קוכע גסיפוק שעם
זאת נענתה הממשלה לד רישתו
-מצפה לדו״ח ה חוקר.

מנצרת
יצאה תורה
הנני מ תננד מו שבע של הקו מוניזם, אולם מאסר
העולם הזה על הטירור בנצרת (העולם הזה ) 872
ראו לשבח ולהערצה (א) בשל העוז של העולם
הזה להוקיע בעליל את האחראים לאו תה פעולה
וא!ז לדרוש את מינויי ה של וועדת חקירה ו(ב)
בשל נילוי העובדות המקוריות הבלתי מ שו תדו ת.
הממ שו ת לקורא בצורה אובייקטיבי ת.

י. אהרון שלומוב, וזל־אביב
אין לי בל צל של ספק שהד מוקר טיה בא רצנו
הו שמה ללעג ב שעה שביז מתה של טונו ת נע שתה
׳ ה פ רו בו ק צי ה המחפירה והמ שפילה בנצרת. אך
מהיותי לוחם פעיל בימי ם הגדולים 1948ו ת מהכרתי
את ה מ צי או ת ללא כחל ושרק של ש כנינו,
ברי לי ...שאם היינו נותנים חופ ש אזרחי מלא ל־אזרחינו
הערביים הרי הליגה הערבית היתה דוא־נת
להכניס לארץ גייס ח מי שי ערבי מודרך, מ או מן
ואינ טליגנטי (היודע עברית כהלכה) מה א ר צו ת ה שכנו
תכד׳ לרגל ולחבל ב או פן חופ שי ב מדינ תנו.

ש. גוטשטיין,

לפעמים גורם עושר האינפורמציה של ה עולם
הזה לתוצאות מוזרות.
הנה, למשל, אותה כתבת״השער על פנחס
לבון. התחלנו לעבוד עליה לפני שנה, כש־נסתבר
לנו בפעם הראשונה שלבון עומד
לזנוק למרכז הבמה. היתד, זאת עבודת נמלים
עקשנית וסבלנית. כתבינו, בעזרת מד
דיעינו האלמונים והלא־אלמוניים, צברו
ים של עובדות, הן על הנעשה מאחורי הקל־עיב
של הממשלה, והן על חייו הפרטיים ביותר
של השר.
עם התחלת העבודה, ושנית לפני סיומה,
פנינו ללבון עצמו, הצענו לו שיואיל לאפשר
לכתבינו לראיינו. פעימיים סירב לבון•
בסיום הויכוח, שאל אחד החברים שאלה מתוך הטענה (הנכונה) שעד כה לא נתן
אחרונה :״רציתי רק לדעת, א-ך אתם מ ראיונות לצורך סיפור אישי אף לעתון ארד.
שיגים את כל הידיעות הסודיות שלכם?״
הצטערנו על כך, אף לא התאבלנו ; גם
צחוק רועם פרץ בחדר האוכל. תמימותו בלי שיחה זו היו לנו כל העובדות הדרו של
השואל דיגדגד, את בלוטות־ר,הומור של שות, כולל רשמ־ ילדותו של השר. אנו
כל המסובים. אולם למעשה לא היתד, זאת נותנים לאנשים, שאנו כותבים עליהם׳ את
שאלה מצחיקה כל כך. יש ואני שואל את הזכות להביע את דעתם ולהוסיף לעובדות.
עצמי את אותה השאלה, בקורא־ גליון ש אולם איננו זקוקים לכך.
יצא זה עתה ממכונת ההדפסה. מנין באו
למחרת הופעת הגליון פרצה שערוריה ב אלפ־
הידיעות האלה, שהעולם הזה מנסה צמרת מפא״י. הכל ר,־ו משוכנעים שלבון עצלדחוס
אותן לתוך 20 עמודיו?
מו נתן לנו את כל החומר — שהרי אחרה,
קח, למשל, מדור אחד בלבד, צע־ר ל איך יכול עתון לשים את ידו על פרטים
מדי: תצפית. לא פעב שאלו אותי חבר כד, סודיים ואינטימיים? והרי נהוג לפרסם
כנסת, ראשי מוסדות ואפילו שרים, מנין מאמר־דיוקן שאינם אלא תשבחות־עצמיות
השגני ידיעה מסוימת שהופיעה במדור זו,
של נושא המאמר. עתונו של לבון, הדוד,
— ושלא ה-תה ידועה גם להם• כיום היא נאלץ לפרסם מיד הודעה שהשר לא דיבר
אחד המדורים הקרואים ביותר בארץ. אם איתנו כלל. מתוך הומור תת״הכרתי אף
תעלעל בגליונות ישנים׳ תתפלא באיזו מי הוסיף כי היד, זה בלתי״הגון מצדנו לפרסם
דה התגשמו ד,״נבואות״ שפורסמו בו. על רשימה, שעושר האינפורמציה שלה עירר
מה התבססו י
את הרושם כאילו קיבלנו את הפרטים מפשר
עצמו.
קודם כל, יש לקחת בחשבון את חבר ה־היתה
זאת אחת המחמאות הגדולות ביו
בתביב הקבועים של העתון. מבנהו המיוחד תר שקיבלנו אי־פעם. מחמאה שניה ה־הד.
של שבועון־חדשות חייב אותנו להקים מעכי
הארץ, עתון־הבוקר העיקרי במדינה, חזר
רכת ענקית׳ באופן יחסי — מערכת העולה
כעבור שבוע כמעט על כל מרטי הרשימה, וגם
עד אין השוואה על מערכת כל שבועון אחיי על מסקנותיה. הממשלה עצמה נאלצה ל בארץ.
דומני שבהשוואה למספר המלים ה הכחיש רשמ ת את גילויי העולם הזה על
מתפרסמות בעתון, זו המערכה הגדולה ב מאבק חריף בין ראשיו,-ממשלה ושד־הבטחון
יותר בארץ, כולל כל העתונים היומיים.
שלו.
אולם כתבים אלה לבדם, וכל שאר חברי
ומה, בימינו, אישור טוב יותר לנכונוהמערכת,
לא יכלו אף לחלום ללקט כמות תה של ידיעה׳ מאשר הכחשה רשמית?
אדירה כזו של פרטים לצורך זה קיימת
מערכת שניה, שחבריה אינם מופיעים בשום
רשימה: מאות אוהדיו המושבעים של העולם
הזה, המוסרים לנו עובדות ופרטים
מבלי לקבל כל שכר, ומבלי ששמם יופיע

(מקום זה היה ש מו ר לת שובת הממ של ה
לה אשמת העולם הזה על מ או ר עו ת נצרת)

דק אי ש אהד בא ב ח שבון: מ ש מי ץ הו ב ב
ומנלה-אמת מקצועי מלכי אל נרינוולד...

דוד גורי, צפה
ברום מק-דניאל, האי ש שחתם על הצ׳קים
שי אפ ש רו לנו לקנות קרייזלרים ופריניידריס...

אמנון קלמן, חיפה
שנה טובה וחתימה טובה.

בקבוקי ם ולגריה

פתח־תקווה

המשחק של מכבי י פו ננד מכ בי פתח־תקוה
(העולם הזה ) 873 הוכי ח בעליל שבלעהב, דרום
י שנן לפחות שלו ש קבוצו ת ( מכבי יפו, הכו ח תל־אביב,
הפועל רחובות) ש אינן נופלו ת ביכול תן
מא ריו ת הכדורגל בארץ ו ב או תו ז מן משחקות קבו צות
שונו ת בליגה א׳ (בלי להזכיר שמות) השיי כות,
לפי יכול תן, ל סו ף לינה ב׳...

האם מניו ת העולם הזה ירדו בסקטור הי הודי
שהו א הולך לדוג במים העכורים בנצרת ולזרוע
ארם ו שנאה למדינה בין מ עו טי ם אשר יש להם,
בלאו הכי, די והותר? עד מתי י מ שיך העולם הזה
להרכיב את המ שקפיים ה שחורות אשר כנראה עיוורו
או תו אני מאחל חידלון ל שונ אי ה מדינה
ומש מי ציה 1
לבסוף עלי להעיר ש אני אזרח פ שו ט שב ט חון
המדינה יקר לו כלכל אזרח נ א מן. הנני שונ א את
הפא שיז ם ואת שי טו ת הדי כוי.

המשחקים בצמרת ליגה ב׳ מו ש כי ם יותר קהל
ממ שחקי ליגה א׳ רגילים. הסיבה לכך נעו צה ב עובדה
שב קבו צו ת אלה נ מ צאי ם שחקנים צעירים
ובעלי מרץ ש מ שו ם סיבו ת ידו עו ת לא מ צ או את
מקומם ב קבו צו ת לינה א׳.

יוסף מזרחי, חיפה

אשר לקהל הבולגרי, הו א קהל ס פו ר ט אי במאה.
אחוז. לא ידוע לי שו ם מקרה שקהל זה התפרע
.בלי פרובוקציה מ ת אי מהמ צד היריב• ראיתי כמה
משחקים של מכבי י פו והקהל הבולגרי התנהג
לפי כל כללי המשחק ההונן. כל קבוצה בארץ
היתה מתארכת בקהל אוהדי ם כזה ש אינו חומך
מ אונו ו מ הונו ל מען קבוצ תו ונו חיו תה על־ידי תרומו
ת ה מנו צ לו ת היטב — בנון לבניית מגר ש, מו עדון,
מקלחות.

הקורא מזרחי יודע, כנראה, להסתיר שנאה
זו בהצלחה רבה.
לא נמני תי (ו אני מ שתמ ש בל שון עבר) על חסידי
העולם הזה (אך) בהזד מנו ת קראתי אצל ידידי
את הכתבה על נצרת. אני מוכרח להודו תשמ חבר
הכתבה הצליח להביע את רג שותי, רג שות
אדם שהרגיש פעם מקל על נ בו ועדיין לא שכח
את הטעם.
בכתבות מ סוג זה עו שה העולם הזה שירות רב
לאזרחי ה מדינה. ואם, דרך אנב, נאלץ העולם הזה
לפרסם מדי פעם (למען התפרצה בלבד״ אני מקווה,
ולא למען העיקרון) חזה שו פ ע, או טיול של פסל
ערום, בליווי חרוזים מ טו פ שי ם, או מ ש הו מ ה סוג
הזה, הרי כל הנהגה יבו שם לו. אבל נם ב סוג
זה ישנם דברים בעלי טעם.

יוסף ליובין, תל־אביב
זה היה משחק נהדר. אולם לשם מה לערבב או הו
עם כדורנל ו אפ ש ר להביא את או הדי שתי הקבו צות
ישר ל מנד ש מזוייני ם בבקבוקים, ה או הד ה אחרון
שנ שאר עוג*־ על ה מנר שכש אב ריו שלמי ם
— קבוצתו היא המנצחת.

אריה שיבר, תל־אביב
אם הקורא שיבר מוכן להתנדב לתפקיד
השופט...

ס. מ ,.חיפה

קול קורא

חינוך דמוקראטי

מוב טחני שהתבד טולו־יו כ תב את דבר• ההש מצה
ננד העתון (וזעוזים תזת ) 872מ תי ך ח מי מו ת מו ת ו טיפ
שות. איזה דברים מבחילים Iפי ת העולם 1קץ
ה אנו שו ת! הודה נא, חבר טולרין, שלא הוג שה
נג דו תביעה מ שפ טי ת, בעד חוצפ תך ו קללו תיו המ
ע ליו ת והברבריות.
ועל שאלתך ה טי פ שי ת בדבר הנייר ו שה מ מ שלה
מקציבה, כביכול. לעמון) א שי ב: התקציב לנייר
הו א כ ספי אלפי הקוראים בארץ הנהנים מקריאת
ה ש בו עון הבלתי תלוי וה אוביק טיבי. העולם הזה.
נסלח לו, לנכה הדלה יעקב טולרין.

ל א מז מן ביי מו מו רי בית-הספר תיכון חד ש
ובית־המפר תיכון עירוני א׳ בתל־אביב ״וי כו ח ״
על העולם הזה. על א!ו דרישת כ מה תלמידים.
סירבו להזמין את נ ציני המערכת. כדי שי ענו על
טענותיהם. הוי כו ח בולו היה מסעה שמצה פרוע
של המחנכים.
כיצד לקרוא להתנהגות חינוכי ת זו 1

תלמד אלמוני, תל־אביב
שיעור להגינות, למשל.

מילון ״העולם הזה״

אריה בוטל, פתח־תקווח

עו ד חידו ש?
7 ) 873

שער לצדיקים

מה זה

״ ש רדנו ת״

(העולם הז ה

אסתר מילר, תל-אביב

שרזנות (שין שמאלית) ,ז׳ — ביורוקראטית
שדרן, ז׳ — כיורוקראט.

עו רו מדור אנ שים טעה בכו ת בו כ אי לו ג׳ו ב אני
נו אר שי, יוצרו של דוו ק א מילו . ,יו ש ב בבית־הסוהר
(העולם הזה .) 872 לא נו א ר שי יו שב ב־בית־הסוהר
כי אם גינו סרבי, השהקן שנילם את
ראש העיר, יריבו של דוו ק א מילו. לו ביקר עורר
מדור אנ שים בבתי הקולנוע בתל־אביב היה רואה
זאת ביו מני ם ש הו פי עו על ה מ מד ב שבו ע שעבר.

פוקר חלוצי
הקלף יערי־אלון על שער העולם הזה 873 היה׳
מ צוין אני מ קוו ה שלא התכוונתם לרמוז כיי
השניים, וחבריהם, משחקים פוקר ב ע תיד התנועה.
הקיבוצית...

דוד לאלו, רנות־ג!

יוחנן גלר, נתניה

בתי־הסוהר האיטלקייט רחבים, פתוח ט
לכל הצדיקגס. הקורא לאלו טועה: גוארש
כלוא, יכול עתה להרהר ע ל כתיבת דון קא׳

יש מה ללמוד ממישחק הפוקר: טובים.
השניים מן האחד, טובה השלישיה מן הזוג.

מיליו בבית״הטוהר.

יד וראש
מאמ רו של יצחק דוי טשר (העולם הזה ) 872
מוכי ח שוב ש קו מוני ס ט נשאר לעולם קו מוני ס ט ; 1
כי ככל קו מוני ס ט טוב מערבב דוי ט שר שוב את
המו שגים של ל או מיו ת ול או מניו ת. אבל לא ז ה
כו א ב לי( ,אלא) ש הו א עוסק בהרפיית ידיים.
אל לנו להא מין שלא נחלץ מ צ רו תינו. באים נ א מין
לכך הרי אנו אבודי ם מרא ש.

איש השנה
נדמה לי ש אי ש ה שנה הו א א מנון זכרוני. הו א
הוכיח. שעדיין קיימת בישראל אותה סחורה הנק ראת
מ צ פון אינ די בי דו אלי. בגנך הו א הציל את
שמה ה טו ב של מדינ תנו, שנפנע משךה שנה כל
כך קשה על־ידי מע שי נבורה מ סויי מי ם.

ד״ר אלכסנדר זק,

מרדכי בן־צור, באר שבע.

תל־אביכ

כשבועות האחרונים הניעו לאוזני האדם הישראלי הדים רחוקים
של שואה לאומית מתקרבת. עיראק החלה מקבלת משלוחים גדולים
של נשק חדיש. כסואץ מתקרב הסדר שיעניק לצבא המצרי לא רק את
המחסנים העצומים שד אזור התעלה, אלא גם הענקות של נשק
אמריקאי שיתנו לו עדיפות מכרעת כציוד כבד וחדיש ביותר. כך
נתגלתה מדיניות אמריקאית חדשה המיועדת לשנות לחלוטין את
מפת המרחם -ולהשאיר את ישראל עומדת מול הכוח הצבאי
הגדל והולך בידי ממשלות עוינות.
עובדות מחרידות אלה לא עוררו במדינה שום הד המתאים לעוצמת הסכנה. הידיעות
הקטנות, המצטרפות לתמונה קודרת ומאיימת, הפכו לחומר־קריאה שיגרתי.
מתוך הרגשת אחריות של עתון עברי בשעה זו, ומתוך הכרה כי השעה מחייבת
החלטה דחופה וסופית

!ו מלחמה מונעת לאלתר או מאמץ לאומי גדוד להשגת שלום לאלתר,
נותח ״העולם הזה״ החל מז הגליון הבא בסידרת־מאמרים שתעמיד לפני קוראיו את
־,ברירה האכזרית, על כל צדדיה ושיקוליה. תהיה זאת סידרת מאמרים שכל קורא עברי
חייב לקראה ולחשוב עליה — ושאתה תרצה להצביע עליה גם בפני חבריך ומכריך.

ה עו ל ס הז ה 874

הם צועדים שוב

9שנים אחרי ברגן־בלזן: הגנרלים של אז בראש 3צבא£גרם 1חדש
מרשל קסלרינג פקד להוציא להורג במה מאות איטלקים במנהרות
התת קרקעיות של רומא. הוא נידון כפושע מלחמה. לא מכבר שוחרר
המרשל קסלרינג -מטעמי בריאות.
הגנרל מנהיים היה האיש שתיבנן את הפלישה לצרפת והיה מפקדה
של חזית כה נרצחו רכבות יהודים ורוסים. הגנרל מנהיים נידון בפושע
מלחמה. לא מבכר שוחרר -לצורכי ניתוח.
קורט מייאר היה מפקד הוואפן־ס. ם ,.הדיכיזיות הקנאיות כיותר
של היטלר, שהיו אשמות כפשעי מלחמה בלתי ספורים. עתה עומד
הגנרל מייאר להשתחרר ממאסרו. כריאותו לקויה והתנהגותו למופת.
יתכן והגנרלים באמת חולים. אולם הנוער הגרמני החדש בריא מאד.
עם קום הרפובליקה החדשה נקבע כחוקה כי נוער זה לא ישרת לעולם
כצבא. לפני חדשייס בוטל סעיף זה. לנוער הגרמני שוב הותר לצעוד -

כלי כל הסתייגות.
היה זה רגע לידתו של הצכא החדש -ורגע לידתו של הרייך הגרמני
הרביעי, .הרייך הראשון הסתמל כדמותו של הקיסר פרידריך אדום הזקן
(ראה תמונה) שניסה לכבוש את כל אירופה ונעלם כדרכו לארץ־
ישראל כראש מסע הצלב השלישי. הרייך השני הסתמל כדמותו של
פאול פון הינדנכורג;ראה תמונה) -המצביא שהנחית את מכת המוות
לרוסיה -והעלה כעבור עשרים שנה את הנאצים לשלטון. הרייך
השלישי היה הרייך של היטלר, הגדודים החומים ואושווינצים.
איש אינו יודע מה תהיה דמותו הסופית של הרייך הרביעי. אך דבר
אחד ככר ברור: הוא יהכוש את אותו קובע הפלדה המסורתי שעורר
פעם כחילה ומורא כלב העולם, אחיי שה״שוטרים״ של היום (ראה
תמונה) יזרקו לפינה את הקובעים הזרים.

גם תותחים וגם חמאה
בבון, בירת גרמניה, ישנם הרבה משרדים
מפוארים, כנאה למדינה שוקקת חיים .״משרד
בלאנק״ אינו אחד מהם. אין בו כל פאר.
אין לו אפילו שם מפוצץ. הוא נקרא פשוט על
שם מנהלו, הר בלאנק
חוסר הפאר אינו נובע מחוסר חשיבות או
חוסר עיסוק. להיפך. משרד בלאנק הוא ארד
המשרדים העסוקים ביותר בארץ. משך כל
שעות היום מתרוצצים בו אנשים נחפזים,
המדברים בקול נמוך והמצטיינים כמעט כולם
בקומות זקופות במיוחד, העטופות בחליפ״ת
שאינן מתאימות, איך שהוא. כי משרד בלאנק
הוא משרד־הבטחון הבלתי־רשמי והמטכ״ל של
צבא שא-נו קיים, וכמעט כל מבקריו היו רגילים
פעם להתהלך במגפיים מבריקים וב־כובעי־מצחיה.
תיאודור
בלאנק איננו מיליטריסם. להיפך,
כאנטי־נאצי מובהק וכוותיק תנועת האגודות
המקצועיות נבחר במיוחד כדי למנוע את
תקומת היונקרים נושאי־המונוקלים. אולם קל
יותר להחזיק גאזים מרעילים בבקבוק קוניאק
מאשר להחזיק את יורשי המסורת מברי
קת־המדליות של הצבא הקיסרי תחת ידיו
של איש ״ציבילי״ שקט. ברגע שהחצוצרה
הראשונה תריע למיסדר, ידפקו העקבים כמו
בימים המזהירים ביותר, בשכל גרמני הגון
רעד בחרדת־קודש בראותו מרחוק את הפס האדום
הרחב על מכנסיו של גנרל.
המבקר המקרי יכול היה לשכוח, בטעות״
שהצבא הגרמני אינו קיים. במסדרונות מת נגשים
אדמירלים עם מרשלי־אויד, במגירות
מונחות תכניות של מפעלים לייצור נשק

לפני תשע שנים היתה גרמניה ים של עיי חרבות. תעשיותיה פורקו, עריה הוחרבו, מיסב (או מירע) בניה נפלו.
מעצמה תוססת, עשירה וגאה. האיש המסמל עושר זה הוא שר־הכלכלה לודוויג ארהארט, הנראה בתמונה מימין מטייל
רות ניהאוז, אחת מכונבות התיאטרון והקולנוע העולות שוב בעולם. אן אופייני ביותר בית־המרזח הישן במינכן (תמונה

אטומי. שמותיהם של אלילי האתמול —
רומל, גודריאן, רונדשטט, קסלרינג — הם
מילות שימוש.
הטעות לא היתד, גדולה מדי. כי המטכ״ל
הגרמני דומה לטאנק שהמנוע שלו הותנע.
הלחץ הקטן ביותר על דושת־הבנזין דיה
כדי שהמכונה המשוריינת תדהר קדימה, תד־רוס
את המכשולים האחרונים בדרכה.

היד לא נלחצה
בימים שהפצצות המעופפות השמידו רחובות
שלמים בלונדון, לקול צפירות האז עקה,
ישב הוגה־דעות בריטי בעל שם־עולב,
הקפטן לידל־הארט, והזכיר לבני עמו שאין
לשכוח בהתלהבות המלחמה את המצב
שיקום למחרתה. הרמז הגלוי״ :אחרי שגר־מנה
תנוצח, תהיה רוסיה יריבתה של בריטניה.
לכן על בריטניה לדאוג עוד בימי
המלחמה למשוך את גרמניה לצידה.
אפילו לאנגלים היה קשה להקשיב לתורה
זו כל עוד גססו אלפי בריטים בכל יום בחזיתות
צרפת. התלהבות המלחמה, והרושם
הראשון של פשעי־המלחמה הנוראים של
הנאצים, המריצו את מנהיגי המערב לחסל
לחלוטין את המכונה הצבאית הגרמנית. הם
ס־רבו לנהל משא־ומתן עם הגנרלים המת מרדים,
שהציעו בסוד להרוג את היטלי
תמורת הבטחה של שלום־מוסכם. הסיסמה
היתד : ,כניעה־ללא־תנאי. הגנרל אייזנהואר
סירב ללחוץ את ידי המרשלים הנכנעים. רא שי
הצבא הגרמני הוצאו להורג או ר,ושמי
בכלא.

אלא שגרמניה אינה אי בודד. משך אלף
שנים היתד, החיץ בין מערב אירופה לבין
הענק הרוסי. שבירת החיץ הביאה את ה רוסים
ללב העולם המערבי. במאוחר נזכרו
האמריקאים בדברי לידל־הארט, ניגשו לזיין
את גרמניה מחדש כמעט באותו חפזון
שפירקו זה עתה את נשקה.

ו־צעד זאב עם כב ש
לא היה זה דבר קל. קרבנותיה של גרמניה,
בריטניה וצרפת, חששו שתיהן מן
המגף הגרמני כמעט באותה מידה כמו מפ ני
החיבוק הרוסי. היה דרוש פתרון שישר,צרפתי,
ביום בהיר אחד המציא מדינאי
ביע אח הזאב הגרמני מבלי לסכן את הכבש
הצרפתי, ביום בהיר אחד המציא מדינאי
צרפתי את הפתרון המושלם: הזאב והכבש
יגורו יחד באוהל אחד, יסכימו ביניהם באופן
חגיגי שיקבלו פקודות מרועה אחד.
היתד, זאת התכנית המפורסמת של ״שותפות
ההגנה האירופאית״ .תוכנה: דיביזיות
גרמניות על מפקדיהן, יצורפו לצבא אי רופאי
כללי, שמפקדיו יהיו לא־גרמנים.
הזאב הגרמני יתחזק ויבריא, אך לא יוכל
לעשות דבר בלי הסכמת הכבש.
התכנית נתקבלה ברצון על־ידי הרועד,
האמריקאי והזאב הגרמני. אולם הצרפתים
עצמם החלו מהרהרים שנית בדבר, מצאו שהסכם
בכתב הוא הגנה מפוקפקת מפני שיניים
חדות• הם התמהמהו, היססו, קברו סופית
את התכנית כולה בחודש שעבר, בבחרם את
אחד מאויביה המושבעים כראש־ממשלתם.

זה לא הועיל בהרבה. צרפת נמאסה זה
מלבר על האמריקאים, הרואים בה אומה מ נוונת
ובטלנית. האנגלים מתרחקים והולכים
מן האמריקאים, איבדו במידה רבה את
השסעתם-בתאשינגטון. האמריקאים עצמם השתכנעו
כי רק בן־ברית אחד נאגלן, חזק ו בריא
עומד לימינם מול המבול האדום ה מפחיד:
מולדת הגנרלים המובטלים של
הרייך השליש .-הרייך הרביעי נולד. ההחלטה
הרשמית על הקמת הצבא הגרמני
העצמאי שוב אינה אלא ענין של שבועית
ספורים.

שני הסנדקיס
ההחלטה הבלתי״נמנעת, שהיא שלב הגיוני
להכנת מלחמת״העולם השלישית, העבירה
גלים־גלים של רטט בגוף המערבי.
לא היה זה רק פחדם של אנשים שראו את
מחנות הריכוז וארובות המשרפות של הרייך
השלישי. הוא נבע מסיכויי העתיד >א פחית
מאשר מזכרונות העבר.
לפני 20 שנה, עם לידת הרייך השלישי,
עמדו ליד עריסתו שני סנדקים יריבים, שכל
אחד מהם היה יורש של מסורת גרמנית
עתיקה. הסנדק האחד נשא את פרצופו ה שועל,
של איש־ר,תככים הוותיק, שחזר לאח רונה
שוב למלאכתו הישנה, פראנץ פון•
פאפן. תכניתו: לכרות ברית בין גרמניה
והמערב, לצאת למלחמה נגד רוסיה, לכ בוש
את מרחב״המחיה הרוסי׳ כפי שעשו
זאת לפניו אבירי המיסדר הטבטוני של הרייך
הראשון, שיסדו את פרוסיה, ומצביאי
הרייך השני, ששברו את ממלכת הצאר.
הסנדק השני מצא גם הוא אסמכתות היסטוריות.
היה זה זה מהנה ה״נאצי״בולשבי״
קים״ וקציני הצבא שחלמו על חזית הפוכה:
ברית גרמנית־רוסית נגד המערב. חש בונם:
הכוח המשותף של שתי המעצמות
יספן ק לכיבוש העולם. גרמניה תהיה האחות
הבכורה, החזקה יותר. הדוגמות ההיסטור יות:
קיסרי הרייך הראשון שהטילו את מרותם
על מערב אירופה ; מייסד הרייך השני,
ביסמארק, שהשמיד את קיסרות צרפת וכרת
ברית־איתנים עם הצאר הרוסי.
שני הסנדקים גם יחד עומדים שוב ליד
עריסת הרייך הרביעי. בלונדון ובפאריס
אין יודעים להחליט מי משניהם מפח ד
יותר.

נשמה הדלילה להרבתקות
אין גרמני אחד בעולם, מלבד הקומוניסטים,
שוויתר בלבו על שטחי גרמניה המז רחית,
אשר נתפסו על־ידי הרוסים והפולנים
וצורפו רשמית למדינותיהם בהסכמת צ׳ר־צ׳יל.
שמונה מליון פלט-ים משטחי־המזרח
מצטופפים על אדמת המערב, מחכים לשיבה
וזוממים נקמה בדיוק כמו פליטי פלשתין
על גבולות ישראל.
לבו של כל ילד גרמני פועם בשמעו את
שם המלך פרידריך הגדול, שלחם שבע
שנים אכזריות כדי לכבוש את שלזיה — כיום
מחוז פולני. ספרים בלתי־ספורים נכתבו
על פרוסיה המזרחית׳ ארץ האבירים הטבטוניים
— כיום מחוז סובייטי.
כבר כיום אין מנוחה בלב הגרמני. מדי
פעם מתכנסים רבבות צעירים להפגנות־ענק,
נושאים את שמות המחוזות הקרועים ברמה,

מכל זה לא נשאר ביום זכר: גרמניה היא עתה
בשביעת־רצון בתערוכה תעשייתית. סמל אתר היא
במרכז) — בו נאס היטלר את נאומיו הראשונים.

נשבעים להחזרם לחיק המולדת. משורר
אחד כבר המציא את הסיסמה :״אם אשכחך,
שלזיה, תשכך ימיני.״״
החשש הגדול בבירות מערב אירופה :
ברגע שיקום צבא גרמני חזק וגרמניה עצמאית
תמתח את שריריה, יגדל החפץ לכ בוש
בחזרה את השטחים שנקרעו ממנה
הנשמה הגרמנית הרגילה להרפתקות תמריץ
להרפתקה נוספת. והפעם תגרום ההרפתקה,
בהכרח, לפתיחת מלחמת העולם הש לישית
— מלחמת המימן שתחריב את תרבות
העולם.

ל 3הנ כסףל אי חו ד
פחד זה הוא כאין וכאפס׳לעומת הפחד
השני, ההפוך.
איש אחד קושר כיום את גרמניה לעולם
המערבי — איש זקן היכול למות בכל
יום. קונראד אדנואר, המנהיג האירופאי מס׳
,1סלל את דרך תקומתה של גרמניה בעולם
המערב. הוא החזיר את ארצו למגרשי הכ דורגל
של שוייץ ולבתי־החרושת של תל״
אביב. מה יקרה אם תפרח מחר נשמת•
הליברלית?
השאיפה העיקרית בלב גרמני טוב היא
לאחד מחדש את מולדתו המבותרת בין שני
הגושים .״אחדות, חוק וחופש״ הם שלושת
האידיאלים של ההמנון הלאומי — כשהדגש
עתה על המלה הראשונה. אפשר להשיג את
איחוד הארץ בדרך המלחמה. אפשר גם להשיג
אותו בדרך אחרת: הרוסים מוכנים
לוותר על גרמניה המזרחית, תמורת ״ניט
ראליזציה״ של כל. השאר — יציאת גרמניה
מחזית המערב. במקרה זה קרוב לוודאי
שיתגברו היסודות הרוצים מאז ומעולם בברית
גרמנית״רוסית, שאינם דוקא קומוניסטיים.
ענק
גרמני, עצמאי ומזוין, שלא יראה
כל חובה לעצמו לבלום את המסע הסובייטי
מערבה, גרוע בעיני הצרפתים עוד יותר
מאשר ענק גרמני המשתוקק לכבוש מח דש
את מולדתו מידי הסובייטים.

בכל מקום בגרמנית אפשר לראות את מאות אלפי
הנכים שאיבדו את אבריהם בתריסר ארצות. עוד
לפני שש שנים לא רצה אף גרמני לתזור למדים.
אולם ברגע זה מונחים 150 אלף בקשות״קבלה לצבא הגרמני במשרדיבלאנק — וזה לפני שהוכרז בכלל על גיוס לצבא החדש. המלחמה
האופיניים של הצבא.
—נשכחת והולכת — ושגעון־המדים אוחז מחדש בדור שהתחיל באופן ספונטאני לחבוש את כובעי־המצחיה

נכה האתמול. טירון המחר |

!:drocnor

Cmtdon

ד כ או או לכאן
תהיה התוצאה כאשר תהיה, דבר אחד
ברור: הם יצעדו שוב, עוד השנה.
החיילים יצעדו — ולא הם לבדם. יחד
איתם יצעדו אנשי העסק• ם, שסחורותיהם מציפות
כיום יבשות והגיעו לכל פינות המרחב
! והדיפלומטים, שיהיו שוב פעילים
בכל חלקי תבל. ד,ם יעוררו אלפי בעיות,
אחת מהן: מה יהיה יחם ישראל לדגל ה־שחור־אדום־זהוב?
משך
כמה שנים התחמקה ישראל מן הבעיה.
היא קיבלה את השילומים, ביקשה לא
פעם (בהצלחה) את הגרמנים לחלצה מצרה
חולפת. תקומתה הרשמית של גרמניה עצ מאית,
שתהיה אחת מארבע או חמש. מעצמות
העולם, בעלת אינטרסים רבים במרחב, תחייב
החלטה לכאן או לכאן: להכיר בגר מניה
רשמית או לא?
לא תהיה זאת החלטה קלה. כי מאות אלפי
אזרחי ישראל יזכרו את המגפיים הצועדים,
את שירי־הלכת המתנגנים. הם יזכרו גם
לאן הובילו — בפעם האחרונה.

זוהי השאלה הגדולה המנקרת במוחם של מדינאי המערב. הצבא הגרמני החדש עלול
לקום ביום מן הימים ולפנוול נגד מקימיו, לכרות ברית עם הרוסים (הנראים בתמונה
מימין בקירקס ברלינאי, במקומות-הכבוד) .והוא עלול גם לפתוח במסע־צלב כדי
צעירים גרמניים בהפגנת־נקם.
לכבוש מידי הרוסים את שטחי גרמניה שצורפו לברית־המועצות ופולין — ושאת שמותיהם נושאים

נגד מי ילחמו?

תצפית

במדינה

(כי הזכויות מ סו רו ת)

• מעצמה אסיאתית חשוכה עומדת לקשור, כקרום, קשרים

דיפלומטיים עם ישראל. יריעות על כך הגיעו זה מכבר למשרד החוץ
ממקורות זרים ועתה הוא מחכה רק לפנייה הרשמית הסופית של אותה מעצמה.

• צפה לחילופי גכרא קיצוניים כשגרירות ישראל כושינגטון
ובקונסוליר. הישראלית בניו־יורק. למרות הכחשות רשמיות של יריעת העולם
הזה על הקרע בין השגריר, אבא אבן, למשה שרת /מתכוננים פקידי השגרירות
להיפרד מאבן שיעבור למשרד החוץ בקריית ירושלים.

• אם אתה זקוק לשירות הקונסולי הקנדי, תובל לחנות׳
מסעו בקרוב כתל אכיב. אחר שנים של ייצוג קנדה בישראל על־ידי
השגרירות הבריטית וקציני חגירה ונציג ממחר׳ ברומא, בירת איטליה,
החליטה נרמשלת קנדה להקים בתל־אביב נציגות דיפלומטית למחצה מסחרית
בעיקר. החלטה זאת יש לייחס במידה רבה ללח^ם של חוגים יהודיים קנדיים
על ממשלתם מאז הוקמה צירות ישראלית באוטווה.

• אל תראה ככחירת אמין ג׳רג׳ורה האורתודוכסי-יווני

לראש עיריית נצרת את קץ פרשת נצרת ג׳רג׳ורה שנרמז לנקוט
בצעדים מורצים נגר הקומוניסטים בנצרת, הודיע כי לא יוכל לעשות זאת פן
יאבד את הפופולריות שלו בין אנשי עירו. לא מן הנמנע הוא, לכן, כי בהזדמנות
הרא שונה חזור השלטון לידי קצין המחוז משה רוח.
• מיזוג הצ׳׳ב והפחוגרסיכים נתקל מקושי יפודי אישיות
מרכזית בהנהלת הצ״כ טוענת כי מספר המקומות הבטוחים שהפרוגרסיבים תובעים
לעצמם ברשימה המשותפת לכנות השלישית עולה פי שניים על מה שהם עלולים
להשיג לו היו מופיעים ברשימה נפרד תי

• מטה הכחירות של מפא״י לבנפת השלישית יתחזק ככוח
ארגונינופף Xשמעון פרס, מנהל משרד הבטחון. אחר התפטרותו הקרובה
מן השירות הממשלתי יעמדו פרס ומנהל כללי לשעבר אחר, אהוד אבריאל, איש
הא.צר, בראש הכנות מפא״י לבחירות. את מקומו של פרס במשרד הבטחון ימלא
שאול נחמיאם, מי שהיה מס׳ 2במשטרת ישראל שהצליח ביותר כסגן המנהל
הכללי של משרד הבטחון.

• אתה יבול להיות כטוח כי תופפת היוקר שלך תגדל
כהתמדה יחד עם האינדכס, שירידתז הזמנית בארבע נקודות, תפוצה בעלייה
ניכרת, של עשר נקודות לפחות, עקב התיקרות מחירי הלחם, הקפה ושורת

מצרכים אחרים!-

• אם אתה תלמיד בית ספד תיכון תופתע מסדרת שינויים

מרחיקי לכת שתונהג בבית־ספרן בשנת הלימודים הבאה. שני השינויים
העיקריים: חלוקת המחלקות למגמות (ספרותית, ריאלית וחקלאית) כבר בחמישית
במקום הששית או השביעית, כמקובל והפסקת הנוהג להשאיר לשנה נוספת
תלמיד נחשל. למעשה יוכל תלמיד לא מצליח, אם הוריו ירצו בכך, לגמור את
שתים עשרה שנות הלימוד גם בציונים הרעים ביותר, אך הוא לא יקבל את
תעודת הבגרות.

העם
סדרה לי ל ה
שש שנים היו דרושות לממשלת ישראל
כדי להניח על שולחן הכנסת את הצעת־ד,חוק
של אותות ההצטיינות הצבאיים —
הצעה שכל כלליה עובדו כבר לפני ארבע
שנים על־ידי ועדה מ וחדת. היא מתחילה
בעוול גדול: מחיקת אלפי מעשי־הגבורה
העילאיים שאיפשרו את הקמת המדינה עצ מה.
כי מלבד 12 גיבורי ישראל, שנבחרו
לפני חמש שנים בחפזון לצורך מיסדר יום־
העצמאות יישארו גיבורי מלחמת־תש״ת אלמוניים.
אולם
היתד. משום סמליות עמוקה בכך
שהצעת־החוק הוגשה סופית דוקא עתה.
משך 1959 לילות, מאז הגיעו חיילי צה״ל
לחופי אילת, עמדו צעירים עבריים לאורך
הגבולות האפלים של המדינה — וכל לילה
היתה דרושה מנה של אומץ־לב שבן־העיר
השלוו אף אינו חולם עליה. ומשך 1959
ימים עברה המדינה על סדר הלילה לסדר
היום.
מדינת ישראל זקוקה לאומץ בניה. היא
תשיג אותו אש תדע להעריך גיבורים, במ קום
להעמידם על רמה אחת עם משתמטים,
ספסרים ומועמדים־להיתרי־יציאה. דומה שלקח
זה חדר, סוף סוף׳ להכרה הממשלתית.
מפלגות מדרוץ עור קאדרסכאד
באותה שנה בה התכנסו אנשי המשקים
בחולצות־חג לבנות לייסד את מפ״ם, הת־אספו
כמה מאות גברים בחליפות אירופאיות
מסודרות ועניבות שקטות כדי להקים
את המפלגה הפרוגרסיבית. השבוע עסקו
אנשי מפ״ם במציאת תרופה נואשת לסכנת
הפילוג (העולם הזה ג ,)87 ואילו 470 צירי

• היכון למאגק שני על גורל תנועת, הנוער העובר*
כועידהשתתקייםכקרוכ. ייתכן מאד שהתנועה כולה תתפלג בין הרוב
הספא״יי והמיעוט המפ״מי, שכל אחד מחם מחזיק במספר סניפים. מכיוון שהייצוג
בועידה ניתן לסניפים לפי מספר חבריהם מגיל 12 ומעלה ומכיוון שרשימת החברים
מנוהלת לפי תצלומים כדי למנוע זיופים, מעסיקים נציגי שתי המפלגות צלמים
בסיטונות, מצלמים כל ילד המזמן להם בדרכם.

מלאכה

נשכח לפיו אפשר לתבוע לדין את הממשלה, או את אחד מפקידיה על ״תביעה
בזדון״ .תביעה מסוג זה הוגשה לאחרונה על־ידי נהג שזוכה מתלונת שוטר
תנועה. הנהג תבע פיצויים מהשוטר בטענה שזה הגיש נגדו את התביעה בזדון.

• אפשרית ועידת שלום של רגע אחרון כהתישבות העוכדת.
כמה ממנהיגי הקיבוץ תובעים פגישה של באי־כוח שלושת הגופים הקיבוציים
הגדולים (הקיבוץ המאוחד, איחוד הקבוצות והקיבוצים והקיבוץ הארצי) כדי למצוא
את הפתרון לבעיית היישובים המפולגים והמתפלגיס. המועמד ליושב ראש
ועידת השלום: איש ההתישבות הותיק אברהם הרצפלד.

• אל תצפה לשלילת זכות הבחירה מתושבים שוויתרו על

גתינותם הישראלית. הצעה זו של משרד הפנים נפלה, אחר שהוברר
שמימושה יסבך מאד את הכנת פנקס הבוחרים.

• אם אתה זקוק לאשראי, השתדל להשיגו מהר ככל האפשר.
הוראות ממשלתיות שיתפרסמו בקרוב יחמירו מאד את הגבלות מתן האשראי
וישימו קץ לנוהג הבלתי החוקי לפיו שימשו בנקים, לכאורה, כמתווכים בין
הלווה למלווה, סידור שאפשר גביית רבית גבוהה במסווה של דמי קומיסיון.

• אל תחכה לאפשרויות רבות לטייל השנה כחופשתך
למשך כמה ימים כים ולחוף זר. משרד האוצר אמנם לא אסר בגלוי
טיולים קיבוציים כאלה, אך איים באופן מוסווה על משרדי הנסיעות שהתכות(
לארגנם, שיתנקם בהם בצורה אחרת. נימוקי האוצר: החשש שמאות תיירים
בחוץ־לארץ, אפילו בטיול בן כמה ימים, יחלישו את מתח פעולות המגביות
באותה א יץ.

-־־ jS I ii^ Z

• צפה לשינויים מכריעים לטובה כשדה הכדורגל כאשר
תעשיין הטכסטיל מרדכי מאיר יקבל לידיו את נשיאות התאחדות הכדורגל
הישראלית. סיסמתו של מאיר: יותר כדורגל, פחות מפלגתיות.

עמדת הפרוגרסיבים: נגד יוזמה חופשית
בלתי־מוגבלת, נגד משטר של פקודות
ממשלתיות, בעד כלכלה חופשית־למחצה,
פיקוח מוגבל ותיכנון כולל. לגבי הרכב ה ממשל
:״קואליציה של פועלים בעלי הרגשת
אחריות לאומית ואזרחים בעלי הכרה־אחריות
סוציאלית.״ המפלגה עצמה, קואליציה
של פועלים מתונים ואזרחים מתונים,
נתנה דוגמה לכך.
מפתחות הקופה בועידת השבוע היו
המחנות כמעט שקולים — אף צד אחד לא
העז לנבא לנצחונו שעה לפני הפתיחה. כל
צד היה מוכן גם לוותר על הכל לשם אח דות
המפלגות וכדי למנוע הצטרפות פלג
אחד לצ״כ, שני למפא״י. אמרו מחייבי ה איחוד
בגלוי :״אם העובד הציוני יתפלג,
נה-ה חלשים מדי כדי להשפיע על ד,צ״כ. אם
כן, לשש מה להצטרף אליהם?״
אולם המלה האחרונה תהיה, מן הסתם,
בפי נחום גולדמן עצמו. מ הוא מחזיק
בידו את מפתחות הקופה המקיימת את
המפלגה. דעתו: שום יהודי בפזורה אינו
מבין את ההבדל בין שתי המפלגות, המחליש
את התנועה הציונית ברגע החמור ביותר
של קיומה.

פר שת קסטנר

• היכון לתמרון מורכב שיחלוץ את משרד המש£טים מצרה,
כה הוכנס לאחרונה על ידי מספד עורכי דין שהתחילו לנצל סעיף

• שיפור ניכר מובטח למצבם הכלכלי של הסופרים באם
יצליחו לשכנע את משרד המשפטים להגיש לכנסת חוק זכויות סופר (״קופירייט״),
שיבטיח להם תשלום תמורת כל שימוש ביצירותיהם. אם משרד המשפטים לא
יגיש את הצעת החוק בעצמו, יימצאו, קרוב לוודאי, כמה אנשי־עט מבין הח״כים
שיגישו את הצעת החוק בשמם הם.

תנועת־נוער עצמאית בעולם• ,מתנגדת בחריפות
לכל איחוד. הטענה: בים הריאקציוני
של הצ׳׳כ יטבעו הפרוגרסיבים הליברליים
מבלי להשאיר אחריהם כל זכר.
שמן או רזה. הסביר פרדר שופע־הד,ומור
(״אסור לי לעשן, ואני לא יודע מה
עוד את דעת המחייבים * :הברירה דיא
בין מפלגה קטנה בעלת עקרונות טהורים,
או מפלגה גדולה שבה יש צורך לגבש את
העקרונות. בעלי חלומות יעדיפו מפלגה
קטנה. אנחנו ריאליסטים׳.
לשם מה א חוד־מוגבל־על־תנאי, במקום
איחוד שלם ז גם על כך היתד, לפרדר ת שובה
משעשעת .״מה אתה יודע עלי? שאני
שמן או רזה ! אבל כדי להכיר אותי אתה
צריך לעבוד אתי כמה זמן. אנחנו רוצים
לנסות איך זה הולך.״
היה זה ט פוסי למתינות הזהירה, שציי נה
את הפרוגרסיבים מאז ומעולם. הם לא
התלהבו אף פעם לדברים קיצוניים. סיפר
פעם פרדר :״הייתי עם יאן מאסארק ב־קארלסבאד.
אמרו לנו שישנו מרחץ חם
מאד ומרחץ קר מאד. אבל הפוליטיקה אינה
קארלסבאד. בפוליטיקה המים הטובים הם
המים הפושרים.״

ח״כ ישעיהו פרדר
בורים קארלוף עם חוש הומור

הועידה של המפלגה הפרוגרסיבית בנתניה
עסקו במלאכה מלאנכולית עוד יותר :
להחליט על חיסול עצמאות המפלגה, הצ טרפותה
המעשית לצ״כ.
ההצעה: להצטרף בכנסת לסיעה מאוח דת
עם הצ״כ, בה יצטרכו להיכנע למרות
הרוב, אלא אם כן כל ארבעת הח״כים הפרוגרסיביים
יתנגדו לדעת הצ״כ בשאלה מסוימת.
תהיה זאת תקופת־נסיון לשם הכיר,
הדדית ורכישת אמון. במקרה של הצל חה:
הופעה משותפת בבחירות לכנסת הש לישית,
מיזוג שתי המפלגות לפי תכניתו
של נחום גולדמן.
טכיעה בים. בראש מחייבי ההצעה
עמדו שני מנהיגי העליה הגרמנית, שהכירו
זה את זה לפני 30 שנה בעבודתם המשותפת
בהסתדרות הציונית הגרמנית: פנחס רוזן׳
המשפטן הממושקף האחראי כיום לחוקי
המדינה, וישעיהו פרדר, הח״כ עבה־הגבות
הדומה במקצת לבורים קרלוף׳ העומד בראש
חברת־ד,שיכון הגדולה ראסקו.
מול הזוג רוזן־פרדר, המלכד מאחוריו
את רוב בני מפלגת העליה החדשה, עומד
רוב המחנה השני שהשתתף בייסוד המפ לגה
הפרוגרסיבית: העובד הציוני. תנועה
זו, שהיא בעלת מספר קיבוצים ומקיימת

בשבוע שעבר נמסרה מעטפה סגורה
לידי נשיא בית־המשפט המחוזי בירושלים׳
בנימין הלוי. השופט קרא את שם השולה,
ישראל רודולף קסטנר, לא פתח את המע טפה.
במקום זה מסר אותה, על מכתב
שלושת הדפים שהכילה, לידי שני צידי מש פט
קסטנר־גרינוולד, פרקליט המדינה חיים
כהן והסניגור, שמואל תמיר.
כהן הועמד במצב לא־נעים. הוא בעצמו
הודיע, בשלב קודם של המשפט׳ כי כל נסיון
גישה ישירה מצד אחד העדים לשופט כמוהו
כבזיון בית״המשפט. תמיר הסתכל לע בר
כהן, כשואל :״מה אתה עומד לעשות »״
כהן לא השיב, הוא לא ידע מה לעשות.
הפסקה. יומיים לפני כן הודיע תמיר
שיסיים את הבאת עדיו עוד באותו שבוע.
מעטים האמינו כי יהיה זה הקץ למשפט
שייתכן ולא היה צריך להתחיל. אך הקץ
קרב. תמיר הביע את דעתו כי פרט־כל של
2000 עמודים, אוסף של 50 עדים ותערוכד,
של 300 מוצגים מספיקים בהחלט להפסקת
המשפט ופתיחתו מחדש נגד כמה מן העדים.
השופט
ביקש את תמיר לא לסכם ולהחיש
בכך את סיום המשפט. במקום זה
הציע הפסקה של שלושה שבועות שתאפשר
לו לעבור על החומר, להחליט אם לחק־ר
כמה עדים מחדש.
אוצר. אחרי ששד, עדי הגנה שעדויותי״
הם הסתיימו תוך שעה הופיע עדו האחרון
של תמיר: גדעון רפאל, לשעבר איש ש״י
וכיום יועץ שר החוץ לענייני או״ם והמר חב.
נושא
עדותו: האוצר הוללס, שהיה צריך
להיות המניע הכספי מאחורי שיתוף הפעולה
ה עו ל ם הז ה 874

מדוע הזשאר משה די׳??

״יויסה בפו הגדינת לא ״!aim
השבוע היו כמה מראשי המדינה עסוקים בפתיחת מטריה
ממשלתית גדולה.
זה עתה ספגה המדינה כולה יריקה בפרצוף שלא היתד.
עוד כדוגמתה בתולדות ישראל, ומעטות היו כדוגמתה בתולדות
יחסי העם ם. מנהיגי המדינה השתדלו מאד להעמיד
פנים כא לו היה זה גשם רגיל באמצע הקיץ.
לא היה זה ענין אישי. אף כי מעורב בדבר אחד הנציגים
העיקריים של המדינה, האיש המסמל לעיני העולם את כבודי

יין. אמרה ההודעה :״אין כל התנגדות שקצינים בכירים של
צה״ל יסיירו בארצות הברית.״ היה זה עלבון מרומז למדי,
בייחוד אחר שקציני צה״ל בכירים רבים מסיירים ולומדים
זה זמן רב בארצות־הברית.
דבר זה לא מנע את ממשלת ישראל לזרז את העניין
סופית כשנודע לה לפני כמה שבועות כי צבא ארצות־הברית
הימין לביקור רשמי את ראש־המטה של צבא עיראק,
מייג׳ר ג׳נרל (רב־אלוף) מוחמד רפיק עדיף. כוונת ביקור יה
היתד, גלויה לעין. זה שנים משתדל הצבא האמריקאי לסתום את
החור בחזית האנטי־סובייטית הפעור בין פאקיסטאן לתורכית.
הוא עשה את הכל כדי למשוך את עיראק לתוך מחנהו הצבאי.
מחשבה שניה: על־ידי משיכת עיראק ומתן נשק למדינה
זו, השתדל צבא ארצות־הברית ללחוץ על מצריים, בעלת
הנטיה לנ-טראליות, להצטרף אף היא למחנה המערבי. כי אם
תזוין עיראק, צפויה למצריים הסכנה לאבד את עדיפותה הצבאי
במרחב. הרמז: או שמצריים תקבל נשק אמריקאי, או
שתהפוך למעצמה ממדרגה שניה במרחב .
על ישראל לא חשב כמעט איש בפנטגון, ה מין האגדי כעל
חמש הצלעות המאכסן את המטכ״ל האמריקאי. כי בית זה
התנגד מאז ומעולם לעצם הקמת המדינה. נציגו באותם הימים,
שר־הבסחון ג׳יימס פורסטל׳ לחם עד הרגע האחרון ממש דדי
למנוע את הכרת אמריקה בישראל. כאז כן היום סבורים
החיילים כי תמיכת אמריקה בישראל השניאה את אמריקה על
הערבים, וכי במקרה של מלחמת־עולם שלישית תעמוד ׳מאחורי
קוי־ההגנה של הצבא האמריקאי במרחב אוכלוסיה
ערבית עויינת ואכולת־שנאה.

ושניים אחריב עלו לגדולה במשרד החוץ * ,חששו כי הודעת
הישראלי תקלקל לחלוטין את היחסים ביניהם ובין העיראקיס
דם נקטו מיד בשתי התקפות־נגד: מתיו ריג׳ווי, קצין־ד,צנחנים
שהפך רמטכ״ל של כוחות היבשה, הדביק אותיר,צטיינות
לחזהו של הרמטכ״ל העיראקי, וקצין אלמוני ״החדיר״ באופן
בלת רשמי לעתונות הודעה שהיתר, בעיטה בגבה של ישראל.
תוכן ההודעה: הרמטכ״ל הישראלי לא בא לפי יוזמת
הפיקוד האמריקאי, אלא לפי דרישתו שלו. הוא יורשה לבקר

ג טו ופנטגון

רמטכ״ל מוחמר רפיק עריף*
במקום בעיטה בגב —

של החייל הלוחם העברי, נגעה הפרשה לשרשי הקיום הלאומי.
מאחורי ענין הכבוד נתגלתה עצם בעית מעמדה של ישראל
בעולם.
אזרחי ישראל, עד האחרון, הרגישו את היריקה כאילו פגעה
במרכז פניהם. הם גם שקעו בהירהורים על משמעותה הפוליטית.
הם לא היו מוכני לשחרר מן האחריות לה את האנשים
המנהלים כיוס את מדיניות ישראל.

חזית שני ה
העניין התחיל לפני חודשים מספר בדו״ח של ראובן
שילוח, איש סודו של שרת וציר ישראל בוושינגטון. הוא
הודיע כי אין לצפות לשינוי לטובה במדיניות הסטייט דפרט״
מנט, יעץ לעבור לפעולה בחזית אחרת. החזית האחרת :
הפנטגון, המטכ״ל האמריקאי.
שילוח סבר כי יש לשכנע את הפנטגון כי צה״ל הוא
הצבא היעיל היחיד במרחב, לכן דורשת טובתן של ארצות
הברית לסמוך על צבא זה, לקרב את המדינה שצה״ל הוא
צבאה. שילוח, מס׳ 2של ישראל בוושינגטון, היה בטוח
שאם ישוכנע הפנטגון ידאג זה לריכוך עמדת הסטייט זפרט־מנס.

הסבר
זה התקבל על דעתו של שרת, שסבר כנראה כי
ימי טירומן, בהם התקיימו חילוקי דעות בין הפנטגון למשרד
החוץ האמריקאי, עדיין שרירים. הוא שכח כי בתקופת איי״
זנהואר שוב אין חילוקי דעות בין הפנטגון לסטייט דפרט־מנם.

האיש
שהיה חייב לשכנע את הפנטגון בטיבו של צה״ל
היה כמובן רמטכ״ל צה״ל עצמו. משך זמן רב ניסו נציגי
ישראל בוושינגטון להשיג הזמנה לדיין׳ ללא כל הצלחה.
רק כשביקר, לפני חודשיים, מפקד אגף המודיעין במטכ״ל
האמריקאי, הג׳נרל טרודו, בארץ הועלתה בעיית ההזמנה
מחדש, בשיחה בינו לדיין.

ו חו ר

בחוי ת

טרודו הבטיח לברר את העניין, קיים את הבטחתו מייד
כשחזר לוושינגטון. התוצאה: הודעה אמריקאית שלא לעני
• בישיבת הרמטנ״לים הערביים בקהיר לדיון בפעולות
וגז* ישראל.

שכאילו קיים קסטנר עש הנאצים ושהביא
אותו להעיד לטובת איש הם. ס .בכר.
פרעת שני מליון הדולרים׳ אותם אסף
העולם הזה 874

מתוך התעלמות גמורה מן הרקע הזה, הידוע היטב לכל
מד־נאי ישיאלי, הסיקה ממשלת ישראל מסקנה מוזרה מן
הידיעה על ביקור העיראקי. היא פנתה לארצות־הברית, דרשה
כי גם הרמטכ״ל הישראלי יוזמן באותו מועד. החשבון :
ביקורם של שני הרמטכ״לים בעת ובעונה אחת יעורר רושם
של שווי־משקל מסוים.
היה זה חשבון מטופש. כי עובדות פוליטיות יסודיות אינן
משתנות על־ידי העמדת פנים, על־ידי הפגנות״סרק חיצונית.
היה ברור מן הרגע הראשון שבעוד הביקור העיראקי הוא
מאורע פוליטי חעוב וחיוני בעיני כובעי הפליז• אשר בפנטגון,
היי הביהיי הישראלי יכול היה להיות, במקרה הטוב ביותר,
רק תקלה פוליטית בלתי־נעימה.
קשה היה לדרוש מן הקצינים האמריקאיים, שכמו רוב
קציני העולם לא הצטיינו ׳מעולם בחוש פוליטי מובהק, שיעקבו
אחרי הלך המחשבות השתדלני שמקורו בגטו היהודי.
ממשלת ישראל לא נרתעה. היא החליטה לשלוח את
דיין.
משקרב מועד הביקור הכינה השגרירות בוושינגטון הו דעה
רשמית משותפת של שתי הממשלות, בה נקבע כי דיין
הוא אורח הצבא האמריקאי. הודעה זו אושרה על־ידי פקיד
נמוך בלשכה לקשרי חוץ של משרד ההגנה האמריקאי. אך
כשהתפרסמה ההודעה נקרא הנספח הצבאי הישראלי אל
קצין בכיר בלשכת יו״ר וועדת הרמטכ״לים, האדמירל אר־תור
רדפורד. לישראלי הוסבר כי דייו לא ייחשב כאורח
רשמי וכל שכן מאחר שלעולם לא דובר על כך. הקולונל
האמריקאי דרש להכחיש את הידיעה.

התקפה

כ פו ד ה

דרישה זו באה במאוחר, כי בינתיים כבר הגיע הרמטכ״ל
הישראלי בלווית אשתו רות, במטוס אל־על לניו־יורק.
הוא הספיק בקושי לרדת במדרגות מן המטוס
ולחייך את החיוך הדייני המפורסם לעומת אנשי השגרירות
הישראלית והקצינים הבלתי־חשובים שבאו לקדם
את פניו, כשאירעה התקלה הראשונה.
״לפי א זו הזמנה אתה באת?״ שאל עתונאי זריז, שכנראה
שמע אי־אלה רמזים מחוגי הפיקוד האמריקאי .״באתי לארצות־הברית
לפי הזמנת הצבא האמריקאי,״ השיב הרמטכ״ל הוא
הניא, בצדק, שאחרי שהסכימו לבקורו, יקבלו הגנרלים האמריקאים
לפחות כלפי חוץ, ולצורכי נימוס, את האחריות
להזמנתו על עצמם.
היתה זאת טעות מרה. אך תיקתקו מכונות־ההברקה של
העתונים האמריקאיים את תשובת הרב־אלוף הישראלי, כשהתפשט
הרוגז בחדרי הפנטגון. נציגי הצבא, שהשפעתם בחוגי
הממשלה גוברת והולכת מאז יושב אחד מהם בבית־הלבן
• כינוי אנגלי־אמז־יקאי ישן לקצינים גבוהים, שמקורו ב־סמלי־הפליז
אשר לכובע׳ הקצינים. למען הקיצור גם
משתמשים בכינוי ״פליז״ סתם.או ״פליז עליון״.

קסטנר ׳מנוסעי רכבת ההצלה ומסרם לבכר׳
שהחזירם׳ כביכול, בתום המלחמה, ד,י־תה
מעורפלת למדי. רפאל כמעט והצליח

רמטב״ל משה דיין
— מדליה טל החזה

במיתקני הצבא אולם אין הוא אורח הצבא כלל. אפילו עבור
טיסותיו יצטרך לשלם בעצמו. צבא ארצות־הברית לא יעמיד
לרשותו מטוס צבאי — ג׳סטה של נימוס מקובלת ביותר.
עלבון נוסף: שעה שלרשות העיראקי הועמד קצין לווי
קבוע בדרגת בריגדיר־גנרל(אלוף) לא ניחן לדיין כל קצין לווי.

בי j הי ה בווזלימ אחרת
ברגע זה עשתה ממשלת ישראל טעות שניה׳ שהכפילה את
חשיבות טעותה הראשונה שבעתיים. היא לא עשתה את
המעשה שהיה צו הכבוד הלאומי והתבונה המדינית: לצוות
מיד על חיילה מם׳ 1לחזור לישראל. היא השתדלה לחייך.
להעמיד פנים כאילו הכל יצא בדיוק בסדר.
ההבדל בין דוד בן־גוריון לבין יורשיו במשרד ראש״
הממשלה ובמשרד החוץ היה חותך. לא יכל להיות ספק כיצד
היה מגיב בי. ג׳י.
סיפר פנחס לבון לכנסת נבוכה: דיין נסע רק לצורך לימוד
אישי. טוב שהפנטגון פירסם את הודעתו, מפני שהיא מאשרת
בדיוק את כוונות הממשלה הישראלית. ממשלת ישראל תשלם
את כל ההוצאות הקשורות עם אוכל ולינה. כעבור יום
אף מסרה הממשלה הודעה רשמית לאמריקה, הודיעה שתשיים
שני דולאר וחצי עבור כל לילה שהרמטכ״ל יישן במחנה
צבאי. התלוצץ משה סנה :״מי ישלם עבור הכביסה ז״
אותה שעה ממש נמשך מסע־הנצחון של הרמטכ״ל העי ראקי.
אייזנהואר קיבל לראיון את ראש ממשלתו והביע את
שביעת רצונו מעיראק. רידג׳ווי וראדפורד הופיעו בקושי
לקבלת־פנים בשגרירות ישראל, קיבלו בקושי את דיין לבי-
קור־נימוסיו בפנטגון. שום מדליה אמריקאית לא הוצמדה
לחזהו של גיבור מלחמת סוריה.
אולם חמור מכל הפרטים האישיים היה הקו הברור שהס תמן
מהשתלשלות העלבונות: צבא ארצות־הברית, קבוצת־הלחץ
החשובה ביותר במנגנון השלטון האמריקאי, שקולו
בעניני מד ניות הפך למעשה למכריע, החליט לא רק לתמוך
בקו אנט־־ישראלי, אלא אינו חושש אפילו לגלות קו זה
בצורה העולבנית ביותר לציבור. המשך ביקורו של הרמטכ״ל
בתנאים אלה היה עוול גדול לשראל — ולימשה דיין עצמו.
• הנרי ביירוד, דובר המדיניות האנסי־ישראלית החדשה, הוא
בוגר ווסט־פוינט, בית־הספר המרכזי של גרעין הקצונה האמ ריקאי.
האיש הקובע במשרד־החוץ, וולטר בדל-סמית, סגן ה שר,
הוא איש מטה, ראש מטהו לשעבר של אייזנהואר עצמו.

לערפלה סופית, הוא התחמק מלהשיב על
השאלה היסודית: הסוכנות היהודית קיבלה
רק 50 אלף משני מיליון הדולרים המוש
בים.
לאן נעלמו מיליון ד 950 אלף הנותרים?
ברון.
קסטנר טען תמיד כי אמנם הוד

במדינה
זיר בכר את שני המיליון, אך הם נעלמו,
יותר מאוחר איך־שהוא. תמיר סבר אחרת:
הכסף נשאר בידי בכר, שש־תף את קסמנר
באוצר. כדי לממש שותפות זאת נאלץ קסט״
נר להציל את בכר וזה מסביר את הצהרתו
בשבועה (לטובת בכר) בנירנברג.
רפאל לא זכר או׳ לפחות, לא זכר היטב
את פרשת הדולרים. הוא ניצל את מעמ דו
כעד הגנה׳ השתמט מכל תשובה בר רה.
מצבו של תמיר היה קשה: הוא לא
היה רשאי לחקור את עדו של חקירת שחי־וערב,
לגסות להוציא ממנו את האמת.
גונג. אך כשהמים רפאל בתשובותיו ה־לא־מניחות־את״הדעת
מהר תמיר לנצל את
ההזדמנות, ביקש להכריז את רפאל כעד
עויין * .התנגד חיים כהן :״לו ידע ידידי
המלומד את מלאכתו היה משיג תוצאות
מניחות את הדעת מעדיו הוא״.
השיב תמיר :״אכן, אינני יודע את מלאכתי.
ולכן עמדתך במשפט זה היא כל מז הירה״
אחר
שהצחוק באולם בית״המשפט שכך
הכריז השופט על רפאל כעד עויין. בתור
שכזה נאלץ לאשר, בחקירת שתי וערב ש נמשכה
שעתיים, את גרסת תמיר: הכסף
היה בידי בכר.
בעובדה מרשיעה זו צלצל הגונג, הודיע
על קץ הסיבוב השלישי, אחר ששים ישיבות
דרמטיות. הלוחמים חזרו לפינותיהם,
ייפגשו בעוד שלושת שבועוזת לסיבוב
הסופי: הסיכום. ורק לאחר מכן ירים ה שופט
את יד אחד הצדדים.

נצרת
ב חי ר ת -הזקן״
בהתכנס 15 חברי המועצה באולם המוע צה
הזעיר ידעו כי כבר נמצא ראש עיר לנ צרת.
זה שבועות היה ברור כי אמין ג׳ר״
ג׳ורה המלומד ושב״השיער ,64 ,ח״כ ה כנסת
הראשונה, המכונה על״ידי רוב אנשי
נצרת הזקן, היה בעל עמדת המפתח במאבק
על ראשות העיר.
מה שלא היה ברור עד הרגע האחרון כמי
עס: מי יצביע בעד ג׳רג׳ורה לכשיסכים
להעלות את מועמדותו? הבעייה לא היו
הקולות הדרושים כי אם העובדה ששני ה צדדים,
המפלגה הקומוניסטית והסיעות ה״
לא־קומוניסטיות כאחת, רצו בו כמועמדן.
לבסוף היו אלה שבעה הקולות הלא־קו״
מוניסטיים שנתנו לג׳רג׳ורה, יחד עם קולו
שלו, את שמונה הקולות הדרושים. יעקוב
פרח, החבר הלא קומוניסטי של עדת ג׳ר״
ג׳ורה היוונית־אורתודוכסית הצטרף דווקא
לששה הקומוניסטים.
* לפי חוקי העדות, עדות מרשיעה מפי
עד אותו צד חמורה מזאת של עד היריב.
אם השופט יכול להניח כי עדות כזאת ניתנת
במזיד, הוא יכול להכריז על העד כסר
עויין, בשחררו ב כן את צד העד מכובד
עדותו ובאפשרו לו חקירת שתי וערב של
עדו הוא.

> צעדרא שון. החדשה האמיתית מנצרתלא היתד, השבוע בחירת ראש העיר. בהו דעה
לא מובלטת בעיתוני הערב הודיע שר
הפנים ישראל רוקח על פתיחת חקירת ה מאורעות
שזעזעו את נצרת לפני חודש (ה־עולס
הזה .)871
היה זה בדיוק יומיים לאחר התביעה ה נשנית
של העולם הזה ( )873 לתגובה ממ שלתית
ופתיחת חקירה ששר. הפנים ביקש
את הממונה על מחוז הצפון׳ שלמה הר־אבן

• לחקור את התפרעות ההמון שמנעה
את הופעתם של חברי המועצה בבניין ה עירייה.

לגלות את האיש או האנשים האחר אים
להבאת כנופיות כפריים מאורגנות לנ צרת,
למטרות התפרעות, שוד והצתה.
חקירה פומבי! /היתד, יותר הולמת את
פרשת נצרת. אך צעדו של שר הפנים הוכיח
לפחות, כי הבין שאי״אפשר לעבור לסדר
היום על מה שקרה בנצרת.

.אבא: מכי ם אותי!״
סרן אברהם הוז נסע בג׳ים הירוק שלו ל ביתו,
במעלה הכביש הראשי של נצרת. אתו
במכונית נסעו אשתו, לילי, ובנו, דני בן
ה״ ,5שחזרו מביקור של ערב שבת.
פתאום, ראה הוז מולו שורה של צעירים
שחסמו את הכביש, צעדו בהפגנה. הסרן בי קש
לפלס לעצמו דרך. אותו רגע נשמעה
מפנים המכונית, צעקת הבן :״אבא ״ מכים
אותי !״
הוז עצר מיד את הג׳יפ, קפץ חהוצה. למ רות
שהיה לבוש אזרחית, הכירו אותו כל
הנוכחים היטב, מתוך עבודתו הממושכת ב משרד
המושל הצבאי בנצרת. אולם גם זהו תו
וגם דרגתו לא עמדו לו. המפגינים, קבו צת
צעירים קומוניסטיים, התנפלו עליו.
אשתו וילדו של הוז נמלטו אל מרכז ה עיר,
הזעיקו את המשטרה. כשהופיעו ה שוטרים,
מצאו את הסרן שותת דם, פצוע
בראשו, צלעותיו שבורות. המשטרה עצרה
מיד כמה מהמתקיפים.
מעצרעדל דין. אותו לילה עברו חול יות
שוטרים בסמטות נצרת׳ דפקו מדי פעם
בדלתות, יצאו כשהם מובילים אזרח מתמר מר,
שהמשטרה חשדה בו להיות מעורב ב
תקרית של הערב.
14 העצורים שנלקחו למשטרה, הושמו
במעצר אדמיניסטרטיבי, שייארך עד שיועמ דו
לדין צבאי. לא היה ברור מדוע אי־אפשר
היה להעמידם לדין מייד, להביא את האש מים
על עונשם, לשחרר את החפים מפשע.

חוק
ה היז ק ה מוי ק
סעיף 105 מפקודת החוק הפלילי אינו
ידוע ביותר. הוא קובע כי כל אדם העושה
מעשה ״העלול לגרום להיזק צבורי״ עובר
עבירה.
בשבוע שעבר הופעל סעיף 105 על שלו״

או ת קין

שה שפני נסיון׳ לראשונה במדינת ישראל,
כשר,יועץ המשפטי קם נגד :
*< עורך״ הדין דוד גנור על אשר ערך
טכס נשואין במשרדו (העולם הזה .)763
• אגד, מכיוון ־שהשבית את התחבורה
למשך מספר שעות, אחרי שמת בתחנה ה מרכזית
בתל־אביב הסדרן סגל.
• יצחק בן־ישי, עורך־דין שמילא את
בקשתו של מהנדס אחד, רשם אגודת מהנדסים
ששמה לה למטרה להסדיר בעיות ה מקצוע
בארץ לבחון ולתת תעודות, מכיוון
שלא קיים חוק האומר כי מהנדס זקוק ל תעודה
ממשלתית, כך שבאופן תיאורטי
יכול כל אדם החושב עצמו מוכשר לכך, ל קבל
עבודות כמהנדס. את התעודה הראשו נה
קבל המהנדס עצמו כשעליה חתומים
שניים מעובדיו, פקיד ופקידה, ועורך־דין
בן־ישי, כיועץ המשפטי של האגודה.
ש לו ש ד עו ת. אחרי ישיבות מרובות
מצא בית״המשפט המחוזי את גנור ואגד
אשמים, קנס את הראשון ב״ 50ל״י, את ה שני
ב־ .200 בן־ישי זוכה.
מור ואגד מהרו להגיש ערעור על ההר שעה
לבית המשפט העליון. לעומתם מהר
גגם היועץ המשפטי, הגיש ערעור על זכויו
של יצחק בן־ישי.
השופטים העליונים משה זילבי־ג, דויד
גוייטין וזלמן שניאור חשין, לא תירצו פסק״
דין אחיד. הם פרשו את הסעיף כל אחד כדרכו.
זילברג
פסק כי הכוונה במונח ״צמרי״
היא לציבור במובן המדינה, למחלקות ה ממשלתיות,
למשל. לפיו גרם גנור היזק ל מחלקת
רשום התושבים הממשלתית, כיוון
שמקרים רבים דומים היו.משבשים את רשי״
מותיה.
לפי אותו קו גם זיכה את אגד.
גוייטין החזיק בדעה שהיזק צבורי הוא
היזק לצבור בתור צבור. הצבור לא ניזוק
מפעולתו של גנור. למי זה איכפת אם זוג
רוצה לד,נשא במשרדו? לעומת זאת גרם
אגד היזק לצבור בזה שלא הסיעו באותו
יום.
חשין הכליל את דעותיהם של זילברג ו״
גוייטין, הרשיע גם את גנור וגם את אגד•
בנקודה אחת, היו שלושת השופטים העל יונים
תמימי דעים: ביחס לסעיף 105 עצמו,
לפיו, מסתבר, יכול כל איש״ חוק לתבוע ל
״אנחנו
מצפצפים עד משלם המסים האמריקאי!״

על דעה זהה של משדד המשפטים, ראה
תצפית.

משפט אדם שעשה לדעתו מעשה שהזיק ל צבור.
לכן הסעיף עצמו עלול להיות מזיז.

עיתונות
,.מאת בתקנוה מיו חד״
כל עתון מכובד בעולם אינו סומך על מקורות
האינפורמציה השיגרתיים, מחזיק
כתבים מיוחדים בנקודות רבות ככל האפשר
על־פני כדור״ה א^ עובדה זאת ידועה
גם לכמה עתונ-ם ישראליים מכובדים,
המדגישים את כבודם על־ידי החזקת שניים־
שלושה כתבים כאלה בבירות העולם. ההבדל
הקטן נעוץ רק בכך שכתבי העתונות
הישראלית צריכים, בדרך כלל לכסות מדינות
שלמות או אפילו יבשות שלמות׳ מחי״
סר אפשרות תקציבית להחזיק מספר גדול
יותר של כתבים, ואת זאת עליהם לעשות
לעתים קרובות תוך כדי החזקה במישרה
אחרת׳ כדי לפרנס את עצמם.
מובן שבתנאים אלה עבודתו של הכתב
איננה אלא מקרית. מצטמצמת בעיקר בקריאת
העתונות המקומית והעתקת אותו חלק
של תוכנה, הצריך לעניין את הקורא הישראלי,
לטופסי־מיברקים יקרים. עד מהרה
קונה הכתב לעצמו את ההרגשה, כי מדינת
ישראל איננה אלא פרובינציה נידחת שאין
בה אלא קוראי עתונות מקומית, שולח ידי עות
שהגיעו מזמן בצינורות אחרים.
61 דולאר = 300 פרוטה. דוגמה בולטת
למצב־עניינים זה אירעה בשבוע שעבר כאשר
פירסם הארץ ביום ו׳ בעמודו הראשון,
תוך הדגשת ״מיוחד להארץ״ ,כתבה של
שליחו בארצות־הברית, א(ליהו) סלפטר. .הכתבה,
שפרט למשכורת הכתב עלתה לעתו•,
ולאוצר הישראלי 61 ,דולאר (כל מלה ה מועברת
בטלגרף אלחוטי מארצות־הברית
לישראל עולה לפי תעריף העתונות דולאר
אחד) ,סיפרה בהפתעה־רבתי כי בשבועון
סייס התפרסם מאמר על תוכניות המים, המצטיין,
שלא כרגיל, בנימה ידידותית לישראל.
ייתכן
שידיעה זאת היתה באמת רבת״
חשיבות והיה עליה להיכנס לעמוד הראשון.
אולם במקרה זה כדאי היה שכתב הארץ
בתל־אביב ימסור אותה, לאחר שהוציא לצורך
זה 300 פרוטה בלבד. כי גליון הטיים
שבו התפרסם המאמר הופיע בבוקר היום
הקודם, יום ה׳ ,בכל דוכני העתונים ביש.
ראל

* לפי דרישה מפיץ מיים בישראל, שדרש
להקדים אוז משלוח העתון כדי שיופיע ב שוק
בעת ובעונה אחת עם פרונספייג׳ ה־עתון־האח
האנגלי של העולם הזה שתפוצתי
החלה מגיעה לממדים מדאיגים.

העולם הזה 874

במדינה
הקורא הישראלי, שקרא את הכתבה ב נחת׳
שלא כמו הכתב הניו־יורקי שנאלץ
להזדרז, הבחין כי המאמר אינו כה ידידו תי•
אגב שתיים־שלוש מחמאות לישראל, בא
לסתור לחלוטין את תכניות המיים הישראליות.

סבלוד
יגומן ארכימנדריט אגפיוס הממונה על
כנסיית ג׳ורג׳ הקדוש האורתודוכסית־יוונית
בלוד לא, יאה נס בכל 58 שנות חייו. אבל
כבר כשלמד את הברית החדשה בילדותו באיזמיר
האמין בכן שנסים יכולים לקרות.
אך לא באיזמיר, לא בעיר העתיקה של ירו שלים
ולא בלוד, בה חי את 40 שנותיו ה אחרונות
בשקט, בחדרו הקטן והנקי, המ קושט
בתמונות ג׳ורג׳ הקדוש * ,המלך ג׳ודג׳
החמישי והמלכה מרי, ארע נס כלשהו לא־גפיוס
הוא כמעט והגיע למסקנה כי ייתכן
ואין הוא ראוי שיתאי־ע לו נס.
ביום חששי שעבר אירע הנם לו לא ציפה
אגפיוס יותר. היה זה משרתו עוסמן שהת פרץ
לחדרו כשבידו האחת המטאטא ובידו
השנייה מפתח הכנסייה הגדול, רועד כולו
וחיוור קרא :״בוא לכנסיה, אדון, בוא לכנסיה.
קרה נס ! ״
הנם: הרצפה והמעלות לקבר הקדוש ב אולם
הכנסייה החשוך והמעורפל היו מכו סים
בכתמים שחורים. השיש הלבן במרתף
הקבר השחיר כפחם והקירות כוסו זיעה.
״ ה ק דו ש רוגז מאד.״ השמועה פשטה
כאש ומאמינים לאלפיהם זרמו לכנסייה, לחזות
בנס. אגפיוס התאושש בינתיים, עמד
ליד השער והרגיע את המאמינים :״הכל
בסדר. איש לא נפגע. כבר רחצנו את הכת מים,״
אחר הוסיף :״לא הבנתי את פשר
החזון, אבל חושבני כי הקודש רוגז עלינו
מאד. מאד רוגז.״
אחר שהמאמינים התפזרו, נשארו הכופ רים
ודנו על המצב. הם בדקו את הקירות
ואת הקבר באצבעותיהם. אחדים טענו כי
לחות המקום וחום הקירות החיצוניים גרמו
לנס. סוג אחר, ציני יותר׳ חייך לעצמו, סבר
כי הנס לא היה אלא אמצעי?הגדלת התרו־מות
לכנסייה, שיסודותיה הראשונים הונחו,
לפי האגדה, לפני 1600 שנה.

שנרצח זמן קצר קודם לכן במכת גרזן על־ידי
מעריץ אלמוני.
אולם סבלן המשיך להתהלך עם תופחה
» גם כשעברו מכפר״סבא לקוביבה. אלא שע תה
נשמעו איומיה של משפחת עבדו כולד״
לרצוח, והפעם את תופחה, כיון שכרסה
תפחה ועלתה מיום ליום.
סבלן הבטלן׳ שהביא בשתוף עם דזי שני
ילדים לעולם והמשיך לכלכלם מאויר ופיתה,
תודות למשרד״הסעד כמובן, החלים להציל
את חייה של תופחה .״מעליש״ אמר ,״תהיה
עוד אחת.״
הוא ירד לרבנות, ספר על מצבה העדין
של תופחה, ועל הסכמתה של דזי לחלק
את החדר האחד בצריף העץ ואת הבעל בריא
הבשר עם אשה נוספת. במזל טוב (ובהסכמתו
האישית של הרב מאיר חי בן־ציון עו זיאל)
הפך סבלן לבעל לשתי נשים.
מיד נוכח סבלן לדעת כי השמחה והשלוה
רחקו ממנו הלאה. החיים הקשים בקוביבה
הנידחת לא הפייעו כל כך כמו האשד, ה שלישית
שנדחפה באמצע: היתד, זו אהבתה
הגדולה של תופחד — ,האם לולו, בעלת ה״
תבלול על העין השמאלית.
כס!« דרך העיניים. לולו ( )70 נתנה
לבתה שעור בחכמת החיים. עליה למרר את
חייה של דזי, לדרוש מסבלן לגרש אותר״

כבר שיא ההתעללות. הוא מהר לבית אחיו
יחזקאל ביבנה, אשי השתחרר יום קודם
לכן בערבות אחר שדקר אדם.
את אשר החליטו ביניהם ספר יחיא בקול
רם בבית־הקפד, בעל האווירה התמיד״מתד
חד : ,סבלן חייב לתת לאחותו גט מידי או
לקבוע לה תשלום חדשי.
סבלן, ששמע בהתרגשות את הכרזת ה מלחמה
של יחיא, הזכיר לו כי נשא את
אחותו לאשר, כדי להציל את כבודה.
יחיא חזר ע; הודעתו זו בבית־הקפה גם
למחרת, ערב שבת, שלא היה שונה ברוחו
מיום חול רגיל :״מחר כבר לא תשיר,
מחר יהיה אחרת פנה לסבלו, שהנעים
לקהל בזמירות עצובות מסולסלות בעזרת
קולו הערב. אף אחד לא ייחס חשיבות ל דבריו
של יחיא השדוף והמצומק שרוח
קלה נראתה כמספקת בהחלט למחקו מעל־פני
האדמה.
סבלן זמר עד לאחר חצות. למחרת היה
בין הראשונים שבאו לבית־הקפה, שחק קצת
קלפים כשבמקום הכסף משמשות סוכריות
מנטה, סרב להפצרת ידידיו לד,שאר בקפה,
עזבו ב״ 12 בצהריים.
סכין כין גופות. בביתו הזכירה לו
דזי כי ארוחת״בוקר לא הוגשה באותו יום
מחוסר מצרכים. סבלן פנה לחנותו של מוכר

פשעים

* קצין צבא ד׳ומי שמת מות קדושים נוצ ר׳
בשנת , 303 נחשב כאחד הקדושים הח שובים
של הכנסייה האורתודוכסית-היוונית,
היה בימי הביני,׳? הפמרוך הקדוש של המ יילים,
נישאר עד היום פטרונה של אנגליה.

העולם הזה 874

דרכי אדם
חידו ת *1גשירות
שלושה השוטרים הצבאיים שצלצלו בפעמון
בית בגם ציונה בשעה שתיים לפנות
יוקר באו בשליחות חשובה: לעצור את
ג׳וזפין המשתמטת משרות צה״ל. ג׳וזפין
הסכימה עם השוטרים כי שליחותם חשובה,
אך טענה כי היא מיותרת. כאשד, נשואה
היתד, היא משוחררת משרות צבאי. המסמך
לטענתה, תעודות הנשואין, נמצא במקרה ב חדר
הסמוך, בו ישנו הורי ג׳וזפץ. כבת
טובה ביקשה לא להעיר את ההורים, הזמי נה
את השוטרים לשוב בבוקר.
אך נעלמו השוטרים, נעלמה גם עדינותה
של ג׳וזפין, היא מיהרה להעיר את הוריה,
יחד אתם שלושה שכנים: צורף זהב, רב
המושבה ואת ידידה משכבר הימים׳ פמנדו.
תוך שעתיים סיפק צורף הזהב שתי טב עות׳
הרב — כתובה וחופה ופרננדו את
הבעל, הפכו בכך את ג׳וזפין לאשה נשואה.
באשר שבו השוטרים הצבאיים בשש ב בוקר,
כבי היו הוריה של ג׳וזפין ערים,
והיא הראתה, ברצון, לשוטרים הצבאיים את
תעודות הנשואין מבטיחות החרות משרות.

״ מחד פ 3דלאת שיר!״
הזוג סבלן (חורז עם חבלן) היה שונה מ־רוב
הזוגות בקוביבה. ההבדל העקרי היה
במהותו של הזוג: הוא היה מורכב בצידו
האחד ממשה סבלן, הענק המשופם, ובצירו
השני משתי נשותיו, דזי ותופחה.
ההבדל השני היה בחייו הפרטיים של
הזוג. שלא כיתר שלושת הזוגות בני שלוש
הנפשות בקוביבד, לא היו חייו שלווים אף
לשניה אחת. שרשי עובדה מעציבה זו צמ חו
בכפר־סבא•
משה סבלן הגיע לכפר־סבא לפני כשלוש
שנים, מעיראק. יחד עמו הביא סבלן גס
את אשתו דזי ותינוק חמוד. נוסף עליהם
נלווה גם יצור שלא נזדקק לדרכון: אהבה
הבטלה ושנאת העבודה שנטבעו אצלו בדם
עוד כשהיה ׳מתפרנס על רווחיה של אמו בעיראק.

כאן היה שטח פעולה נרחב לבטלתו•
עבודה משך 12 יום בחודש, שחולקה לפעמים,
לא ענינה אותו. לשכת־הסעד ספקה
בין כה מספר לירות לחודש. היה לו זמן
ולא היו לו דאגות.
אולם כמו במצבים דומים אחרים, היש־תה
רווחתו הנפשית של סבלן לנעוץ את
עיניו בתופחה עבדו השחרחורת, שמלבד
עינה הימנית הפוזלת במקצת כלפי שמיים,
היתד, מושלמת במעלותיה הגופניות.
״ מ ע לי ש, עו דאחת ״ .אחי תופחה,
יחזקאל׳ איים על סבלן כי במקרה שלא
יפסיק את טיוליו הליליים והיומיים עם
אחותו לפרדס הסמוך יהיה סופו כסוף אחיו,

רדיפה על אופניים. יחיא נמלט, כש-
בגדיו נוטפים דם, והסכין המבהיקה בקרני
השמש בידו. לפי עדות השכנים רמסה
לולו את ראשו של החתן כשתופחה פותחת
את עיניו המזוגגות של הבעל, מלאה אותן
חול.
למשטרה נשארה גוויתו המשוסעת של
סבלן. היא עקרה את העמוד מכוסה כתמי
הדם כדי שישמש מוצג משפטי, נסיה חלק
ממדרגת העץ בביתו של יחיא שעליה היה
גם כן דם, לאותה מטרה.
לתחנת המשטרה הגיעה בינתיים כמעט כל
המשפחה ההגונה אל המנוחה ואל הנחלה.
יחיא, שנתפס על־ידי המא״ז שרדף אחריו
על אופניים כשסטו טעון בידו הודה ברצח
ואצל לולו, בעלת ד,תבלול, נוצצה עדיין לפ חות
עין אחת. תופחה נענעה בידיה את בנה
הקטן, קרצה אליו בעינה ד,פוזלת. האב ראו בן
ישב מחריש. סלמן לא נתפס.
המשטרה לא חשבה לחדש דבי בקשר
ליתר הזוגות המשולשים במעברה .״אולם,״
אמך סמל משטרה חוקר׳ ״אם סבלן היה חי
היינו מאשימים אותו בביגאמיה״.

קרבן רצח משה סגלן ואלמנה רזי
פזילה מימין, תבלול משמאל

להפוך את תופחה לליידי הראשונה והיחידה
בבית. הכסף לא הספיק בכל זאת לכל מש פחת
סבלן כתוצאה מהילד שהביאה הפעם
תופחה לעולם.
לבסוף הושגה מחצית המטרה: תופחד,
הפכה לגברת הבית מספר אחת אולם היה
זה בית אמה, מכיוון שסבלן התגלה גם כ סרבן,
המשיך להעריץ את אשתו דזי, אילץ
על״ידי כך את תופחה לעזוב את ביתו.
המריבות בין שתי המשפחות נמשכו בסדרן
עד אשד בבוקר יום החמישי האחרון
הגיעה תופחה ללשכת הסעד. בתה, מאחד
משני בעליה הקודמים בעיראק, נשלחה על״
ידי אותה לשכה לקיבוץ. תופחה שלמה ב זמנו
עבורה דמי נסיעה• היא באה לדרוש
את הכסף חזרה.
לאחי שהעובדת הסוציאליול הסבירה לה
כי הענין כרוך בפרוצדורה מסויימת, הב טיחה
לה תופחה תוך כדי צעקות כי תוציא
את הכסף דרך עיניה. סבלן שהיה באותו
בוקר בלשכה לאחד מביקוריו השגרתיים
החשיב את תופחה עדיין לאשתו ביקש ממנה
כי לא תבייש את המשפחה, תפסיק לצווח.
היה זה יותר מדי בשביל עצביה הרופ פים
של תופחה. היא הרימה צעקתו גם על
הבעל הסרבן׳ החלה לחבוט בו, כמעט ש הלבישה
עליו פח אשפה שעמד בקרבת
מקום.
״מחר יהיה אחרוג חסרת נשימה
ספרה תופחה לאחיה, הספר חשוך הבנים
יחיא, כי סבלן התנפל עליה, רצה לקרוע
את שמלתה ולבניה, לחלל את כבודה.
יחיא לא חשב פעמיים. בעיניו זה היד.

האבטיחים נאג׳י לוי שהזמינו לכוס קפה,
כבדו בעוגה, הניח על ידו האחת שני אב טיחים
בני ששה קילוגרמים, תחב בשניה
שטר בן חצי לירה, כדי שיקנה לחם, שלחו
לביתו.
אך ירד סבלן במדרגות ומיד זנק־ר עליו
תופחה ולולד הנרגזות. הן החלו לחבוט בו
כהלכה. נאג׳י אץ, הפריד ביניהם. שני הצ דדים
עמדו והסתפקו בקללות בלבד.
נראה שזה היה באופן זמני בלבד. מה בית
ממול, בית משפחת עבדו, הופיעו שני
האחים, סלמן ויחיא והאב ראובן 74 נאג׳י
דחף גם אותם, הם דחפוהו חזרה. הוא נפל
על ספסל סמוך, ראשו שתת דם.
כשהרים את עיניו ראה נאג׳י בידו של
יחיא שהספיק לגשת הביתה ולחזור, סכין
מטבח באורך 10 סנטימטר. בשארית כוחו תיו
קם נאג׳י׳ תפס את הסכין בידו. אצבעותיו
נחתכו, בנו קרא לו להזהר. הוא עזב
את המקום.
עתה היתד, כל משפחת עבדו נכונה לטפל
במענה אחותם. סבלן נלחץ אל עמוד הגדר
כשהאבטיחים רמוסים לרגליו וידו האחת
לופתת את העמוד ובשניה הוא מנסה להגן
על עצמו.
דבר לא עזר. המכות ניטחו עליו בלי רחם
מכל צד ובכל מקום. יחיא הצליח להשחיל
את הסכין בין הגופות המזיעים יוד,עמלים
קשה, דקר את סבלן פעם, עוד פעם ושוב
פעם, כעשרים פעם.
״יוצא לו עוד אויר ! יש לו חיים !״ זע־קד,
אחת הנשים כמטורפת. יחיא הוסיף עוד
שתי דקירות.
הארץ האסיפה הכללית של נושי טרג־סמיסיד.
תתקיים בבית־המשפט המ חוזי
בחיפה ב־ 19 לחודש בשעה 1
בבוקר (הארץ).
ח. קיפניס, חיפה
חושך בעיניים, נזה?

הנבחרת של צפת איכזבה ביותר
במשחקי הגביע העולמי בכדורגל
(הארץ).
י. בר״אורה, רחובות
למה ציפיתם, לכל הרוחות?

דינה זולטן, חיפה
המממ...

חברי מעונת

n & i i i nו. ו ה

ארבעה שלח
.או גומת׳ למלחמה!״
מאת ש דו ם כ הן
אתם בודאי חושבים שאתם יודעים כיצד פרצה מלחמת העצמאות. מן הסתם, משוכנעים
אתם כי הדבר קרה אחרי שכמה ערבים ארבו לאוטובוס של אגד, שנסע מנתניה לירושלים.
אם כן, רבותי, אינכם אלא טועים. המלחמה התחילה בצורה אחרת לגמרי. ברשותכם, אספר
לכם בדיוק כיצד.
אולם לשם כך, עלי קודם לספר לכם כיצד נהיתי לשחקן קולנוע: ישבתי במערכת, מאוחר
מאוד בלילה, וכתבתי. פתאום בילצל הטלפון. זה היה הצלם הראשי. הבנתי מיד שקרה
משהו רציני מאוד. לא טעיתי.
״שמע, שלום, האם אתה מוכן לשחק בסרט?״

״מצויין!אני מיד בא אליך עם מישהו מחברת הסרטים!״
בדמיוני כבר הצטייר יצור משונה, הבוחן אותי מלמזילה למטה ומושך בכתפיו: מצטער,
לא מתאים. אך ענוותי העמוקה לא יכלה לסבול את המחשבה. ראיתי את נציג חברת הסרטים
דוהר אלי, בידו האחת חוזה לעשר שנים וכמה מיליוני לירות — לא, לא, דולארים ! ובידו
השניה עט, מתחנן בפגי שאסכים לחתום. אחריו שורה אינסופית של עתונאים, צלמים,
מעריצים המבקשים חתימות ושוב צלמים וחוזים. פה ושם הכרתי כמה מכרים וותיקים שניסו
קולו של הצלם החזירני למציאות :״שלום, זאת היא בבה, מחברת הסרטים.״
להתנהג כאילו היינו אחים לנפש• עשיתי את עצמי כאילו שאיני מכיר אותם.
בחורה חיננית מאוד. שיער. זהוב, עינים נוצצות, חיוך רחב.
(לעצמה, או לצלם, או לשניס יחד) :״כן, אני חושבת שהוא מתאים.״ (לי) :״אתה מבין,
השחקן שהיה שצריך למלא את התפקיד הזה נסע פתאום ללונדון ואנחנו צריכים להסריט מחר.
אתה יודע כמה קשה למצוא שחקן מנוסה בן לילה ...נבוא לקחת אותך בשבע בבוקר מהבית ועליך
ללבוש חליפה חומה בהירה ולענוד עניבה. אה, כן ...הנה התפקיד שלך.
מקום ההסרטה היה בביתה של רבקה זיו בתל־מונד. בית גדול, בתוך גינה ענקית,
מקושטת בריכת שחיה. ממש כמו בסרט. היו שם המון בחורות יפות. מישהו הלך ביניהן
וזירז אותן כל הזמן׳ :״נו, נו, להתפשט, להתפשט!״ מישהו אחר בא אלי, בידו רשימה
ארוכה של מי יודע מה וכאילו שכבר הכיר אותי מילדות, לקח אותי ביד ואמר :״בוא,
הבמאי רוצה לראות אותך.״
תורולד דיקינסון, הבמאי, הסביר לי שאני צריך לשחק תפקיד של עתונאי ערבי בעל רמה
תרבותית, המשתתף בנשפיית־גן בבית של איזה יהודי, ערב פרוץ מלחמת העצמאות. הכל
צריך להיות שקט ומנומס, על טוהר התרבותיות (״אתה מבין, בתקופה ההיא היו באמת
דברים כאלה, כנראה.״)
במסיבה הזאת צריך להתקרב אלי יהודי בשם רוני ותוך כדי ויכוח ידידותי־אבל־בכל־זאת־רציני
אני צריך לדחוף אותו לבריכה, הכל בידידות ובנימוס, אתם מבינים. אה, כן. תני זה
הוא השחקן הראשי, כך שאם השבתם שהתפקיד שלי זה תפקיד קטן סתם, בשולי הסרט,
טעיתם. הייתי ממש צריך לזרוק את הגיבור למים. ומי שיותר חזק מהגיבור הראשי זאת
אומרת שהוא גיבור ראשי עוד יותר. תשאלו כל ילד בבית העס אם אינכם מאמינים לי.
ואז רוני איפר אותי. הרגשה עצומה. בערך כמו זו של לוח מודעות עירוני כשעוברים
עליו במברשת רטובה. ענקית לפגי שמדביקים עליו את המודעות. משם לקח אותי עוד פעם
אותו איש שכמעט־הכיר־אותי־וכו׳־וכו׳ .הפעם הושיב אותי על כסא נוח, על סף הבריכה. הוא
הראה לי את האנגלי ואת השחקן הראשי, ששמו האמיתי מייק ווייג׳ר, כלומר מיכאל וייסגל.
״עכשיו נתחיל,״ אמר מישהו.
שריקה במשרוקית. בחורות קיפצו במים. יופי. רק המנורות הענקיות הפריעו. הן יצרו
חום של גהינום. כולנו עברנו על התפקיד. דוקא לא רע. מישהו אמר :״עוד פעם !״
החום הלך וגבר. הבטתי על כוס מיץ התפוזים שנתנו לי בתור תפאורה. כשקיבלתי
אותו, היה קר. עכשיו הוא העלר אדים. חלק ממנו אפילו התאדה והשאיר פס לבן על הכוס.
האנגלי שישב לידי החזיק את רוויסקי־אנד־סודה שלו בצורה אנגלית מאוד. אבל הוא לא
שתה אותו. הוא ידע מה ששמי לו שם.
פתאום עברה נערה עצומה. היא היתד, בבגד ים ביקיני. אני הכרתי אותה. זאת היתר, זיווה
מד,פנטומימה. אבל היא היתד, מאופרת כמו בובת שעווה. וגם אני הייתי מאופר. והחוק היה
איום. בדרך כלל, כשאני רואה את זיווה מהפנטומימה עוברת, אני מרשה לעצמי שריקה
נפשית ארוכה וממושכת. אבל הפעם, אני לא שרקתי. אני רק חשבתי כמה שזה לא כל כך
מושך לראות בחורה ככה, עם כל התוספות האלו. ברגע זה, אני ריחמתי על חברי למקצוע
שצריכים לנשק את ריטה היוורת או סילבנו מנגאנו. מסכנים.
לבסוף, הגענו לקטע החשוב. אני הייתי צריך לזרוק את מייק לבריכה. אני עשיתי את זה
בעדינות ובנימוס, אתם מבינים. יופי ! הוא נפל למים ושחה קצת. הוא עלה חזרה ואמר לי :
״אולי קצת יותר בכוח?״ טוב, יהיה כך. אני דחפתי אותו. יותר בכוח !״ עוד דחיפה. הפעם
זה היה בסדר.
מייק נהנה מכל העניין. כל פעם שהואינפל למים הצוננים אני כמעט מתי מקנאה. עכשיו בא
הבמאי ואמר :״טוב, מסריטים. אתם כבר יודעים את תפקידכם.״
המצלמה התחילה לסובב. מייק התחמם וצעק לאנגלי :״אבל זאת היא מולדתנו ! היא
הובטחה לנו ! ״
אני הפסקתי אותו ואמרתי (אל תחשבו שזה כל מד, שאני אומר בסרט. לפני זה כבר
אמרתי כמה דברים חשובים מאוד) :״נכון, הבאתם כמה רעיונות מודרניים לארצי. אבל
יש יותר מדי יהודים כאן• איד זה ייגמר? או שאתם תדחפו אותנו למדבר, או שאנחנו
נדחוף אתכם לים,״
ואני דחפתי אותו לבריכה, בעדינות ובנימוס, אתם מבינים.
למחרת, בישרו הכותרות כי החלה המלחמה בארץ־ישראל. אם אינכם מאמינים, תלכו לראות
את גבעה 24 אינה עונה.

(ראה שער)
,ערד, הצברית בת ד,־ 16 וחצי שיצאה
את שערי גמנסיית ביאליק החיפאית
כשהיא מצוידת בתעודת
בגרות וברצון עז להשתלם בלימודי
המטמטיקה באוניברסיטה העברית לא
הגיעה לירושלים. במקום זה מצאה את
עצמה, כעבור שש שנים, בדירת שיכון
דרום תל־אביבית * ,נשואה למהנדס־בניין
ובעלת אחד השמות העולים בעולם התיאט רון:
חייה הררית.
למרות התעניינותה הרבה של חייה, מאז
ומתמיד, במטמטיקה (ולגביה .,כמובן מאליי,
במשחק השח־מת) לא היד, לבד, נתון לבעיות
הישוב ונוסחות אלגברה בלבד. משיכה לא
פחות חזקה הפעילו השטח שבין המסך
לקלעים. בייחוד מאז שחקה בלהקת בית־הספר
את תפקידה של מאשר״ אשת המורה,
ד,מתאהבת בשר צבא נע ונד בשלוש אחיות
של צ׳כוב, שוברת את לבה כשזה נוטשה
סופית.
אחיי שלוש שנים. בבחירה בין מ ערבוני
או׳נייל. לנוסחות ניוטון התערבה
מלחמת העצמאות, שהעבירה את חייה ל להקת
חיל הים שהציגה משך שנת קיומה רק
על היבשה אך בכל זאת הצגות ימיות במערכונו
של או׳נייל, ציד הלוייתנינז.
נסיון השנה שכנע את חייה סופית. היא

שלוש שנים יותר מאוחר זכתה בהופע תה
הראשונה על קרשי מוגרבי. היה זה
תפקיד ניצבת, אחת מנשות החצר בהצל
חייה שהיתר ,,כשמה, חייה מדי לתפקיד
האלם של ניצבת, עוררה את תשומת לב
ראשי הקאמרי, שזיכו אותה כבר בהצגה
הבאה בתפקיד כמעט ראשי: הנערה היחידה
בקרא לי סיונוקגז, דינה התל־אביבית,
הנקלעת בין הקרייריזם לאידיאליזם.
״מקווה להיות שרת צבא עטופת
עור נמרים וקפצנית במלכת שבא, גילז׳ן
צנועה וחמודה בנאמר אל־דין וקלארה ב אנשי
ריב היו תמרורי הדרך הבאים בעלייתה
של חייה הררית תחת אורות הבמה• השח קנית
התמירה ( 1,69 מטר) ,חומת העין.
צחורת השן ושחורת השער כבשה את
הקהל שהתפעל ממשחקה הרגיש, מביצועה
המושלם שעיקריו קול צלול ותנועה נקייה
להפליא.
חייה עצמה לא התפעלה מעלייתה (שזיכתה
אותה במשכורת החודשית של 142
לירות השיבה לשאלת כתב מראיין :
״שחקנית טובה י עוד לא. מקווה להיות״.

* אחד משכניה לבית של חברת מפלגת
השמאל הסוציאליסטית הררית: מנהיג השומר
הצעיר, מאיר יערי.

• משכורתם של כוכבי הקאמרי חנה מרון,
יוסף ידין, אינה גבוהה בהרבה, מגיעה ל״
200 לירות לחודש.

עברה לתל־אביב, נישאה למהנדס שהכירה
עוד בהיותו סטודנט התכניון החיפאי ונרשמה
בבית־הספר הדרמטי של התיאטרון
הקאמרי.

משתתפים בהסותת תות עלילתי ׳שואל׳

על גבעה 24

פיטר פריי, מבמאי הקאמרי, סבר אחרת,
הזמין החורף את חייה למבחן סרטים אצל
חברת זיקאור שהתעתדה להסריט סרט עלי לתי
ישראלי, המתרחש בימי מלחמת העצמאות,
גבעה 24 איננה סונה.

נאצי והפלמחניק: מפקד הכיתה המצרי >שחקן התיאטרון עזריה רפפוותזלזיצה
לטיל רימון, שאת נצרתזן הוא עוד מחזיק כין שיניו, כשנפל לידיו של הפלמחניק
1זחקן התיאטרון הקאמרי אריה לביא) .בנראה היה לו ברור שהפלמחניק ינלה
מוקדם או במאוחר את האמת: המ״כ המצרי הוא נאצי שהתנדב להלחם כיהודים.

ל או ת ת: הלוח שבידו נשא את גסס הסרט, מספר המערכה והקטע,
ור לעורך הסרט לוודא מקומו של כל צילום שהסריטה המצלמה,
חלקי הארץ, מבאר־שבע עד לחי 9ה ומתל־מונד ועד להרצליה.

דם אירי כמאבק. חייה שהשתתפה
בסרטון טלביזיה אמריקאי כרבקה אמנו
(״היה תענוג לרכב על הגמל עמדה בשני
׳מבחני הקולנוע (עם מועמדים שונים לתפ קידם
ראשיים) בהצלחה, קיבלה את תפקיד
האשד העיקרית בסרט.
כמרים מזרחי היא מעלה מעפילים וכובשת
את לבו של סוכן בולשת בריטי (בסרט:
השחקן האנגלי אדוארד מהלר^ ה־מתגייס,
בגללה ובגלל דמו האירי, בסופי
של מאבק, לצה״ל.
שלא כארבעה גיבורי הסרט הנופלים בקרב
חזרה מרים מזרחי* כל יום לתל״
אביב מאתרי הצילום בחיפה, עוספייה או
האולפן בהרצליה.
כי משך ששה שבועות ההסרטה לא יכלה
חייה להשתחרר מתפקידיה בהצגות הקאמרי,
השתתפה ערב ערב ב אנשי ריב ובנאסר
אל־דין, אחרי או לפני שעות משחק מייג עות
•תחת אורן הלוהט של מנורות הקשת
( 18 אלף מט).
יותר ופחות. חייה, שעבדה משך אר בעים
ימות ההסרטה של המערכות בהן היא
משתתפת, לעתים עד עשרים שעות ביום,
הסיקה שתי מסקנות מנסיונה זה. הראשונה
:״לאדם יש יותר כוח משנדמה לו.״
המסקנה השנייה, שלא באה מפיה של
חייה׳ אישרה כי יש לה יותר כשרון מש נדמה
לה. כשרון הבא למלוא ביטויו בהבעת
פניה ובמשחק עיניה בשעת הופעתה
הקלנוע־ת.
המסקנה השנייה, כפי שהיא באה מפיר,
של חייה, נימקה את ההתרגשות שתקפה
אותה לפני כל התחלת הסרטה. אמרה היא:
״כל שחקן מתרגש, ככל שהוא מנסה יותר
הוא רואה יותר שהוא יודע פחות וה תוצאה:
הוא מתרגש יותר לקראת תפקידו.״
השינוי
היחיד. אם חייה התרגשה ב הופעותיה
הקולנועיות הרי לא השתנתה
בגללן. גם בימי ההסרטה הדוחקים בחיפה
לא שכחה לבקר את משפחתה החיפאית
(אמא, אבא פקיד, אח תלמיד משפטים,
אחות תלמידת גמנסיה) ,לתרם לפחות שעה
קלה למפלגתה, כמחתימה על עצומת השלום,
מפיצת שבועון המפלגה׳ שמא?...
בשטח אחד השתנתה שחקנית הקולנוע
חייה הררית בכל זאת: היו אלה שערותיה
שזכו בצבע נחושת במקום צבען השחור
המקורי׳ כדי לא להופיע שחורות מדי
לכשתוקרנה על הבד.

המארחת: רבקה זיו, פתחה את ביתה
המפואר בתל־מונד למסריטים, הופיעה בסרט
כמארחת מלבבת, כפי שהוא נוהגת כל יום.

הכמאי: תורולד ך יקינסון(בחולצה הלבנה)
לא נרתע מהחוט ולהט מנורות הקשת, ביים
בעירנות מערכה אחר מערכה של גבעה .24

* משתתפת אחרת בגבעה 24 כנערה דרוזית:
זמרת שושנה דמארי.

הניצבים: שניים מבין המאות שהופיעו
בגבעה . 24 כניצבים. תפקידם היה לשכשך
נמה דקות בבריכת השחייה רחבת הידיים.

השח קן: לקראת הופעתו אופר שחקן הבמה האמריקאי מייקל וייג׳ר
לשעבר קריי תחנת השידור האנגלית של ההגנה, בצבע של עגבניה אפוייה.
ננל־ידי הן זאף ך רוני שכיסה אותו בצבע זה מכף רגל ועד ראש.

זיוו ה ; לניצבת זיווה היה תפקיד לא־רשמי :
כל פעם שקפצה לבריכה, עודדה את השחקנים
המיוגעים, הסיחה דעתס לשניות מספר.

קזלמע
סרטים
אבא היה מלח

מהרגע הראשוז...
נוחיות מוחלטת ...שרות למופת...
דיקנות״ .במטוסי 0C6-Bהחדישים...
המעולים••• המהירים ביותר...

בכל יום שלישי

לו ד -א תונ ה ־ צי די ד /ג׳נ״ו־י
ניו־יורק — ריאו דה ג׳נירו — לונדון — פרים —
אוסטריה — גרמניה וכד.
סנה מיד אל משרד הנסיעות שלך

נציגות ״סויסאיר״,

ת ל ־ אביב רחוב

אחד־העם 28׳ טלפון .62167

את תהילה ועושר כתבה השחקנית־מחזאית
רות גורדון בשביל הבמה. לאחד
הצלחה יחסית של ששה חדשים על הקר שים,
הסרטה אותו בשבל הבד.
בסרט, אודות נעוריה של רות גורדון
עצמה, השואפת להיות שחקנית, יש מעט
קומדיה, אותה מספק ספנסר טרייסי, והרבה
סנטימנטליות, המוגשת על ידי ג׳ין סימונם
כרות, ותרזה רייט, כאמה.
עם חבר שחקנים טוב כטרייסי, סימונס
ורייט יכול היה הסרט להיות מוצלח
הרבה יותר׳ מל,ווה, על כן, אכזבה. ספנסר
טרייסי חוזר בו בוואריאציות קלות על
דמותו באבא משיא את בתו ואבא נעשה
סבא. הוא בודק את החשבונות, רוטן על בז בוז,
בועט בחתול, ומספר על הרפתקותיו
כשהיה מלח בצעירותו. האם היא רכה נכנעת,
נמצאת בין הבת השואפת להיות שח קנית
בכל מחיר, ובין האב הרוצה לעשות
אותה למורה להתעמלות.
לבוסף׳ כמובן, מצליחה הבת לשכנע את
אביה שהיא נועדה למשחק, הזאב הופך
כבש, והוא נותן לה את הטלסקופ היקר
שלו למכירה, כדי שתוכל להתפרנס בניד
יורק׳ תוך כדי אזהרה שלא תשחק במקומות
בהם מוכרים משקאות חריפים.
אין ספק שתהילח ועושר עשה משהו ל עושרם
של השחקנים, מעט מאד לתהילתם.

סכין בראש
.מערבון תלת־ממדי עם אינדיאנים לימין,
לשמאל ולפנים, חיצים, סכינים וחניתות נזרקים
על ראשי הצופים, הוא עמק הגבורה,
המשוכלל מבחינה טכנית יותר
מאשר המוזיאום.
סרן מילואים ארצ׳׳ר (גאי מדיסון) נקרא
לעמוד בראש מתנדבים, להתגנב לכפר א־נ־

אנאלית
לתל מי די ם
ב ת 1דשי הח ו 3ע1
בבית הספר הידוע לשפות »קדימה ״
נפתחים ביום א׳׳ 25 ליולי
קורסים

ביירימור, שהוכרחה לכך על־ידי שתי
בנותיה. כשירת הברבור של העיתון עוסק
בוגרט, המשחק את תפקידו כלאחר״יד, בגילוי
שערוריה ענקית. האמת על ריינצי,
ברנש אפל, שכל העיר שייכת לו, על מוסדותיה
הממשלתיים.
על קידוש המטרה מוכה ונפצע אחד מעובדי
העיתון, נהרג בבית הדפום על״ידי
ביריוני ריינצי אח-ה של נערה שנרצחה אף
היא על ידם, ואשר ידע הכל אודות ריינצי
שאיים גם על חייו של בוגרט, המשיב לו
במשיכת כתף והשתקה האופיינית שלו :
״אי״אפשר להשת-ק את העיתונות, ידידי.
אינך די חזק״.
הוא צדק, קיבל כפרם חזרה את אשתו
בעבר שעמדה להנשא לגבר אחר.

יומן החדשות
בנ ע ליי ם * דו רו ת
• ג׳יימס (מבצע ציצרו) מייסון ינסר,
להכנס לנעליו הגדולות של השחקן הצרפתי
המנוח ריימו, יגלם, כמוהו, את דמותו
של הקולונל שאבר, לפי ספורו הידוע של
בלזאק.
• אוהבת השערוריות סימון סילבה ש התפרסמה
בחשפנותה בפסטיבאל קאן האחרון,
מצאה את עצמה מחוסרת עבודה בהוליבוד,
אחרי שמשרד ההגירה סרב להעניק
לה רשיון עבודה.
למרות שלא חזרה על מעשיה בהוליבוד,
לא נראתה בנשפים ולבשה רק שמלות סגירות
עד הסנטר — נאלצה לחזור לאנגליה
אחרי שסרבו גם להאריך את אשרת הכניסה
שלה.

בקצרה
סםלג — 17 הרפתקותיהם הטרגי־קומיות
של שבויים אמריקאיים במחנה גר מני.
וויליאם הולדן.
מצעדהנצחון — קורותיו הבל־

בן־יהודה 74 זל-אביב

מזורזים באנגלית לגומרי כתות ה׳ ,ד, ז׳ תיכוניות
לביסוס ידיעותיהם והכנה לבחינות.

כן יפתחו קורסים לגומרי ה׳ ,ו׳ ,ז׳ ח׳,
הלימודים בקבוצות לטנות בהדרכת, מורים מנוסים

יסודי.

בשעות הבוקר ואחה״צ.

פרטים והרשמה: מ־ 12—9לסנה״צ 9—4 ,אחה״צ (פרט ליום ששי).
גם קורסים בעברית, אנגלית וצרפתית למבוגרים (בכל הדרגות).

הי ש

כ א בי ס...
בגב, בברכים, בכתפיים או בפרקים?

״רפ א״— רח׳ שלמד, המלך

,1 0 3

ת י ׳ א בי 3

טל 24495 .

כריכות
מי-מרפא
חבישת בוץ כמו כקרלסכד
וישי או טבריה כמו כן אמבטיות ערבול Whirpooi bathחדי זיעה טורקי /
מחלקה מיוחדת לאיכשור ע״י התעמלות רפואית. מסג׳ וריהביליטציה
המוסד היחידי מסוג זח ב«רץ /מחלקה לסובלי רוימטיזם /עומד
תחת הנהלה ופקוח רפואי

אדומים ולבנים ב״עמק הגבורה״
בקרוב: כנוטחווי יריקה
דיאני, לחטוף שתי נערות לבנות שנחטפו
על ידם לפני חמש שנים• המשימה עולה ב קלות.
שתי האחיות השונות במראיהן והת נהגותן,
ניצלות על־ידי הבחורים. הבכירה
(הלן ווסטקוט) הולכת אחריהם ללא התנגדות.
הצעירה (ורה מיילם) יפהפיה לבושת
מלבושים אינדיאניים יקרים — מתנגדת.
היא כלתו של נץ־הרעם, המנהיג האינדיאני.
האינדיאנים דלקים אחרי האנשים, נכ נסים
אתם פעמיים בקרבות פנים אל פנים,
כמטחווי יריקה. הלבנים, המועטים מניסים
אותם בקלות, כשארצ׳ר מחייך כל הזמן
חיוך אוילי. ג׳ני הצעירה נהרגת באשמתה
כמוסר השכל לנערות לבנות לא להתאהב
בגבורים אדומים. אן, הבכירה זוכה לאהב תו
וחיוכו של הגבור האומר לה שכל גבר
יהיה גאה באשה כמוה. הגדוד שהוזעק לעזרה,
מגיע׳ כרגיל, אחרי שגופותיהם של
האינדיאנים מוטלות שורה ארוכה.

תי מענינות של ג׳ון פילים סוזא, מלך
המארשים האמריקאי. קליפסון ווב• דביה
פג׳ט. רוברט וואגנר.
האדםהשקט — אירלנד, האי הירוק,
על אנשיה ומנהגיהם, כפי שרואה אותם ה במאי
ג׳ון פורד, ג׳ון וורון.,מורין אוהרה,
בארי פיצג׳ראלד.
הבאר — פעולת הצלה מותחת של
ילדה כושית שנפלה לבאר בעיירה אמרי קאית
קטנה, הנתפסת לפאניקה.
הצנחניםזועקים — דין מר־טין
וג׳רי לואיס משגעים את חיל הצנחנים
האמריקאי ואת הקהל בחכמותיהם הנדושות.
מלוןאימפריאל — כיצד הצליח
הבלדר טיירון פואר להוליך שולל את
כל המרגלים הסובייטיים, לזכות בהילדגרד

העידון! 1ז״ 3להמשך
אמת ונקמה הוא סרט על עיתונאים.
כמו כל טרם הוליבודי מסוג זה, גונבת העיתונות
את פרנסתה של המשטרה׳ עוסקת
בבילוש, בגילוי שערוריות, בהכאות, ובגבורה.
המפר
בוגרט הוא עורך עיתון היום.
העומד להמכר על״ידי אלמנת המייסד, אתל
העולם הזה 874

במרחב
676 מתוך 676 בבני־ראשב׳
728 ובבוג׳רבה נקבעה התושל
800 מתוך ; 500 בביבאן
•372

פאלסטרו —
אלג׳י רי ה
— 728 מתוך
צאה המענינת
פן הפחאלהפחת
אחת מהבטחותיו הראשונות של פייר מד — 862 מתוך
דס־פרנס, ראש הממשלה על־תנאי * של צר שיטת
בחירות זאת הומצאה, כפי שמי פת,
היה יחם מיוחד לצפון אפריקה. היה רים הקולתים בגלוי׳ על ידם. כי אם חוק
זה הוא שמינה לראשונה שר מיוחד לעדני אלג׳יריד. בא באחור של עשר שנים למוסלמים
מרוקו וטוניסיה. למרות ששר זה היה דה־ הוא הקדים לבוא במאה שנה לקולתים. הם
גוליסט ולא מל במידת עצמאות רבה לאר סבורים
שהדרך,היחידה היא דיכוי בכוח.
כיום השפעתו של עבאס׳ מנהיג המפלגה
צות אלה היה ברור כי אחר יישוב מלחמת
אפ על בהסתמכם
איימו, אפילו הקולעים
המתונה,
מבוטלת. הוא מוסתר לחלוטין על־הודו־סין
תתמסר צרפת להשקטת צפון אפלפגי
הפרשה את להביא מגוחכות שרויות
ידי
מסלי חאג׳ ,מנהיג המפלגה הלאומנית
ריקה׳ העולה בלהבות מקאזאבלנקד. עד טוהאומות
המאוחדות, ובמקרה שנסיון זה המתואר על״ידי מעריציו שהוא לאלג׳ריה
נים.
ייכשל לפרוש מצרפת היבשתית ולהקים ,,מה שוושינגטון היה לארצות״הברית, כמאל
עצמאית. רפובליקה אפריקה ארצות בשלוש המרכזית הארץ
לתורכיה ולנין לברית־המועצות.״
הצרפתית הצפונית, אלג׳יריה, לא ניתנה לרעב
מי*ו ד יין. לאלג׳יריה כל המניעים
חאג׳ נמצא או בבית״הסוהר או בגלית
שיפוטו של השר החדש מכירן שאלג׳יריר,
קשורה במישרין לארץ האם, מאז שנת
.1830
קשר הדוק זה עם צרפת לא מנע את אל״
ג׳יריה להיות ביום האחרון של מלחמת העולם,
ה־ 8למאי ,1945 מרכז לאחת ההוד
קוממיות האיומות ביותר בהיסטוריה של
האימפריה הצפון־אפריקאית הצרפתית, כאשר
קרוב למאה מתיישבים צרפתים נרצחו
בתוך ומסביב לעיירה קונסטנטין, על חוי־אלג׳יריה.
כתגובה נרצחו 8אלפים (לפי
אומדן צרפתי) עד 30 אלף (לפי אומדן אל-
ג׳ירי) ערבים.
מאימאם עד מנקה מסגד. זה 124
שנים שאלג׳יריה ׳משחקת תפקיד נכבד ב היסטוריה
הצרפתית הצבאית, שכרמיה ני זונים
מגפנים צרפתיות, שבירתה, נמל אל־ג׳יר
עליזה וצרפתית כמו רבות מערי היבשת
ושכמליון קולוניס (מתיישבים) צרפתים,
שמשפחות רבים מהם חיו באלג׳יריה שלושה
או ארבעה דורות, חושבים את המקום
למולדתם.
ייחוד נוסף של אלג׳יריה הוא שתושביה
רצו להיות משך עשרות בשנים צרפתים
והדרישות הראשונות של מנהיגי האלג׳ירים
היו לא לעצמאות כי אם להגשמת העקרו נות
הדמוקרטיים הצרפתיים ולקשרים ה דוקים
יותר עם הארץ האם. חוק הלאומית האסיפה עוד ב־ 1947 קבלה
פרשי גומייה כתמרונים כאלג׳יריה
שאישר את זכותם של המוסלמים לשלטון
בינתיים: שפיות נייר, בקבוקים, פחים ובני וי־וי
עצמי על־ידי בחירות חפשיות והקמת אסיפה
כמעט ללא הפסק מאז .1937 כיום הוא יושב
אלג׳ירית שתפקידה היה לחסל את הרעות ללאומנות הקיימת במארוקו וטוניסיד, הש הישנות.
במיוחד הורתה האסיפה :
כנות, ויותר. סקירה רשמית משנת 1948 במעצר בית בעיירה הצרפתית ניו. אבל
מפלגתו זכתה באמון של כמעט כל הפועגילתה
כי בידי הקולעים שתי חמישיות מ־
• להקים מועצות עירוניות נבחרות ב מקום
המועצות המעורבית בעזרתן שלטה העידית של אדמות אלג׳יריה ואם כי מספר
לים העירוניים באלג׳יריה ומספר ניכר של
צרפת בשלטון אזרחי או צבאי על 90 אחוז גדול של קולעים חי בתנאים צנועים למדי מוסלמים אחרים. חאג׳ לא מייחם לעצמו את
הרי העשירים ביניהם עשירים באמת. לשי הצלחת מפלגתו. הרבה יותר חשובה השפע של
האוכלוסיה המוסלמית.
עים מהם שני מליון דונאם כל אחד וזה תם של הקולתיס שבהתנהגותם דחפו את הצרפ אשר
הווקף

להחזיר את רכוש
בארץ בה משתלמת לירה וחצי ליום לפועל האלג׳ירים אל המפלגה הקיצונית. כיום אפילו
עבאם ה_מתון היה רוצה לראות את
תים החרימו אוחו כבר ב־ 1830 ופיקחו עליי חקלאי.
לחלוטין ממנוי האימאמים עד מנקי המסבעייה
מיוחדת במינה היא בעיית היין הצרפתים מחוץ לאלג׳יריה. אם הקולונים
גדים, למוסלמים.
לא יתאזרו עוז, יבטיחו עצמאות יתר לאל־הנסחט
מענבי אלג׳יריה והמהווה את יצואה ג׳ירים. קרוב לודאי שגם הפעלת הצבא ההצרפתית עם יחד
הערבית

לקבוע את
הגדול׳ למרות שמוסלמים אסורים בשתיי צרפתי (כולל הפרשים המארוקאיים׳ אנשי
כלשון רשמית בבתי־הספר ובמדינה. המתווס האלג׳ירים אלף 200

התוצאה

גומייה
הנודעים) ,לא תציל את אלג׳יריה
• להעניק זכות בחירה לנשים המוסל פים מדי שנה אינם זוכים במצרכי מזון לצרפת.
מיות.
יסודיים׳ שקרקע צמיחתם נתפסת על״יד־הגפנים.
ייתכן
והצרפתים יוכלו לדכא התקוממו דחלילים
על שתיים. מפלגת הקיצו ייתכן
והתשובה היא תיעוש. בינתיים יכו יות משך עוד כמה שנים בטנקים ובפרשי
ניים, לה אין ייצוג כלל, טוענת כי דרישתה
גומיי, בתותחים ובמפציצים. אבל 20 מל־לגרש
את הצרפתים מאלג׳יריה ניתמכת על־ לה אלג׳יריה לספק את צרכיה התעשייתיים
יוני המוסלמים בצפון אפריקה הם היחידים
ידי תשע עשיריות של המוסלמים בערים בשקיות נייר, בקבוקים ופחים בלבד. אבל
אלה וכמעט כל אפשרויותיה. אלג׳יריה חס מבני אמונתם שטרם השיגו את עצמועל־ידי
חצי עד שני שליש הכפריים.
אותם. אם הקולתיס ומושלי המחוזות האפהתעצמותה
של המפלגה הקיצונית חלה רת פחם ומקורות כוח אחרים.
ריקאים לא ישנו מדרכם הרי תצא צרפת
מאז חקיקת חוק . 1947 דבר זה לא מפליא
מלבד צרות כלכליות והעלבון שבהחזקת מן הפח של הודו״סין לפחת של צפון־
בהתחשב מה שקרה מאז החוק.
ה גם ביותר מוזנח הצרפתים בידי הווקף
אפריקה.
החוק,
שהבטיח לקולוניס, שכוחם המספרי חינוך הניתן לאלג׳ירים (יותר נכון: לא
הוא שמינית מכוח המוסלמים, ייצוג של ניתן) .אחרי 124 שנים של שלטון צרפתי
חמישים אחוז בכל הגופים הנבחרים של מצויים בכל אלג׳יר רק 60 אלף מוסלמים
אלג׳יריה, לא קוים מעולם ועד היום חיים בעלי תעודות בתי־ספר יסודיים. בבתי־הספי צירו נ שי ם
90 אחוזים של המוסלמים תחת שלטון עצמם אין מקום אלא לכל ילד אלג׳ייי,
• תקלה דיפלומטית בין ארצות ערב לצרפתי
אזרחי או צבאי והתקף המוסלמי רביעי.
,גרמניה המערבית קמה כשהפקידים הגו־מ-
עדיין בידים צרפתיות. לא רק שהצירים הלא
פחות טוב המצב ברמה יותר גבורה, .ניים אוהבי־הסדר סרבו להכיר בחוקיות
מוסלמים הושמו ללעג על־ידי הקולונים ו- ב היחידה האוניברסיטה באלג׳יריה
כי אם הדרכונים
של נשים ערביות, שאינם מצויי־האלג׳ירים
כאחד, הקוראים להם בני וי־ 1י
(אנשי כן) אלא שגם לה מונד הפריסאי צפון אפריקה, מערבית ממצריים, הרי מתוך דים בתמונות. התיירים המוסלמיים, לעומת
5אלפים תלמידיה רק 570 הם מוסלמים.
זאת, סרבו להרשות את צילום נשותיהם.
הרציני תאר אותם, בהצדקה מלאה, כ״ך -חוסר חנוך זה היא אחת הסיבות מדוע מו עתה
שוקלת ממשלת מערב גרמניה את האפחלילים
מהלכים על שתיים של השלטון עט כל כך חלקם של המוסלמים במנגנון
שרות לשים במקום התמונות הצהרות כתוהצרפתי,
שאינם מייצגים איש מלבד את הממשלתי. רק 5אלפים מתוך 60 אלף פקי בות,
חתומות כחוק.
עצמם.״
די המדינה הם אלג׳ירים וביניהם 4996שלהלכה
נבחרו צירים אלה על־ידי רוב אינם אלא פקידים נמוכי דרגה, שליחים
• מאחר שכמוסלמי אדוק אסור לו
מכריע במחוזותיהם. בבחירות ,1951 למ ושוערים.
להשתמש ביין, חנך שר המסחר הסעודי
של׳ זכה המועמד הפרו״צרפתי בעין בסן
לא טנקים ומפציצים. למרות כל ה עלי תזה, בבקבוק מים את אניית הנפט
ב״ 1784 קולות מתוך 1800 האפשריים. ב נתונים האלה לתקומת לאומנות אלג׳ירית הגדולה בעולם שבניינה הושלם החודש ב־האמבורג
גרמניה האנייה, א/ק סעודי ו,
לא היתרי קיימת עד השנים האחרונות תנו •
שישיג שלום בהוד-1סין.
תפליג תחת דגלה הירוק של סעודיה.
עה לאומנית באלג׳יריה. עוד כ־ 1936 אמר
המנהיג האלג׳ירי פרחאת עבאס :״לו הייתי
מוצא אומה אלג׳ירית הייתי הופך לאומני״.
עבאס,
שהתחיל את חייו כרועה עזים בר״
בר• ,והפך למשכיל צרפתי׳ לא ראה משך
כל השנים שלפני המלחמה עתיד יותר גדול
לאחיו המוסלמים מאשר שוויון בתוך המשפחה
הצרפתית.

חרוזים

הסולם הזה 874

אזרחים מנס ציונה: אני מעריכה
מאד את הפטריוטיזם המקומי
שלכם ואינני מתעלמת, חלילה, מ מפעלם
של בני הדרום בבניין והגנת
הארץ. אותה נערה לא רצתה להת כתב
עם מישהו מן הדרום משום
שהיא עצמה משם.

הרפתקני ונועז
( ) 874/287 היא נערה מקוריה. רצונה
להתכתב דווקא עם נערה בניל . 18מ טרה
ההתכתבות: היכרות כדי לע רוד יחד טיול
הרפתקני ונועז בארץ בעזרת טר מפים. על
זו הרוצה להתכתב אתה להיו ת חברמנית
ו א מיצה, תל־אביבית ועליזה .

דא יזיק
צעיר ב! . 21 בז מו שבבעסק () 874/ 288
סבור של א יינזק אם י שתתף א ף הו א במדו
רי. הו א מו כז להסתכל בהתכתבות עם
נערה בניל 17— 19 ורצוייה, נבוהה, נם
הוא כז הו. את בחירת הנו ש אי ם, הו א
מ שאיר בידה.

לויכוח: סרטים ושחקנים
עול־ימים בז ) 874/289 ( 17 שקל אף
הוא הרבה עד שהחליט לכ תוב אלי.
הו א רוצה להתכתב עם נערה שגילה לא
יעלת על שלו. אתת כונו תיו ה אי שיו ת
אינו מו כז לגלות ב פו מ בי. הו א רק
מצייז ש הו א חובב מו שבע של צילום וקולנוע.
או הב להתווכח. בעיקר על סרטים
ושחקנים. מ ביז תכונו תיו ה שליליות
הוא מו כז להודו ת רק על כתב־יד נרוע
(לנמרי לא רע. לדע תי).

שטויותי טוכות משלך1
( ) 874/290 טו עז כי ע צביו ה רופפי ם
אינם יכולי םלע מוד נוכ ח נל ה ש טויו ת
בו מ ציפי ם אנ שי ם ה מתיימרים, לדבריו.
להיות חכמים א ת מדורי. הו א מב ק שני,
לשם שינוי. לפרסם א ת הו ד ע תו כל שונה
אני עו שה זא ת בלי אחריות. ובכן —
״בחור בז ( 26 מקום ב מו ש ב זקנים׳
שמור) יליד הארץ ( ח צו ף) .משוחרר מ הצבא
(״ א ר טי ס ט״ בחסד עליוז) ,מכו ע ר
ב מלו א מו בז המלה (ההיפר הנ מור מקלרק
גייבל) רכרוכי (חוסר או מ ץ לצרף ת מונה)
בעל ה שכלה מיני מלי ת (המורים בבית-
הספר לא היו בסדר) .או הב כל דבר ש מתחיל
ב־ אל״ף (נם ב בי״ ת אינו מ תננד).
אוהב להתוכח (מהירות — 953 מלי ם בדקה)
מו כז לנ סו תלהת מודד ב בטחוז־ע
צ מי מופרז) עם כל מי ש טו עז ( או טו ענת)
שדם (ול א מי ץ ענבניו ת) זורם בעו
ר קיו.״

דכר והיפוכו
שונה לחלוטיז מ מנו הו א 874/291
המבקש להבהיר בר א שונה ש הו א אינו
מחובבי החברה הסלוני ת. הו א טו עז
בענווה ש הו א לעולם לא יתיימר להיות
החברה׳מז בעל חוש ההו מו ר המתפרץ.
הו א אוהב יותר להקשיב 6אשר לדבר.
שנ אהש תוללניו תכמ סו ה של ״לע שו ת
שמח״ ,לכד הו א יוד ע צורות אחרות.
לעומת זא ת הו א או הב מאד לטייל (בר-
נל, ול או דווקא בכבי שים הראשיים) בכל
פגו ת הארץ. ה מדעי ם המדוייקי ם הם
הצד החזק שלו, אולם לא אכפת לו ש הנערה
שתרצה להתכתב א תו לא תהיה
מו ס מכ ת לפיסיקה. הו א בניל המתקרב
ל־ 20 ועדייז מ ס מי ק כ שמדברי ם על דברים
מ סויי סי ם (תמהתני. מהלמ של 7

גס אתה, כרוטוס?
כו שי — :רעמת שער מתולתל ופרוע
היא אמנ ם דבר נח מד אצל בחור. א ס
שערר מתחיל לנ שור, כ ד אי ש תסתפר
לנמרי. כדי שלא תרניש אי־נ עי מות ב־רא
שד ה מגולח, ספר בהלצה לידידו תיד.
שאתה עורך מחקר היס טו רי על יוליו ם
קיסר. ובדרך זו א תה מקווה להביז או תו
יותר טוב.

האומללה בנערות תכל
עדינה — :גיל 16— 17 הו א בדרך
כלל ניל ס סו בד אצל נערה, ה מלנ כולי ה
ומצב־הרוח הם חלק מ מנו• אל לד להב־הל
מכך. האם הדבר ינח ם או ת ך אם או מר
לך כי בנילך הרנשתי אתעצ מי או מ ללה
מ אד. פ רו ס ת תלחם שלי היתוז תמיד
נופלת על הצד ה מ רוח בחמאה. הייתי
מבלה ש שה חוד שי ם מ תו ך שנים־עשר
במח שבה לזרוק אתעצ מי תחת נלנלי
או טו בו ס. וששת החדשים הנותרים ב-
נ סי ת ל שכנע אתעצ מי כי החיים יפים.

המימד הרביעי
שלמה — :נערתך עזבה או תך. נסי ת
הכל כדי ל שכוח או תה. כולל עבוד ה ו־פלירט,
ולא הצלחת. ידידי ה טוב. כאב
אהבה אינו חולף תוך 48ש עו תבהצ טננות
קלה. מעטס בלנו ת. ו הז מז יע שה את
שלו. אני יוד עתש אינני מחד ש ת לך בזה
דבר. אול ם ככ ה זה. הרי אינ ךמת כו ת לומר
לי שהת כוננ ת לשחק א ת וורתר, ל א

הווי תיקו במגדיאל, קיבלה אם מקומית את פרם הי־לודה
בסך מאה לירות, שילמה את אותי
הסכום, למחרת, כקנס על שסטרה על לחיו
של המורה המחנך את אחד מעשרת ילדיה.

נ סי בו תמקי לו ת
בתל־אביב, עיין בית־המשפט בתיק ה״
25 נגד רפאל מזרחי ביום שמלאו לו 25
שניב, הסתפק בעונש של שנת ׳מאסר אחת.

ת ח רו תבדת • ה !\נ ת

הידעת, כי במקוים הבינעירוניים של אגד, מהלכים רק אוטובוסים
״ישירים״ ומהירים והנסיעה בהם היא רק תוך ישיבה
נוחה י אגד מקיים מתל־אביב לירושלים — 40 נסיעות ליום,
ומתל־אביב לחיפה — כ־ 50 נסיעות ליום. כן קיימים שרו״
תים ״ישירים״ לטבריה, לגליל, חדרה, נהריה, עפולה, פרדס
חנה ובו׳ ,וזאת סרט לשרותים הרגילים של אגד ל־ 800 ישובים
בישראל מדן ועד אילת. אם הנך נחפז לרגל עבודתך או
עסקיך, סור לתחנת אגד ותיווכח, שכל רגעים מספר יוצאות
מכוניות לכל כנפות הארץ.

במדבר נבאדה, ארצות־הברית, שם נוסע
לב למודעת תחנת בנזין ״עצור כאן, אין
תחנת בנזין משך מאה המילין הבאים ; ״
עצר, מילא את מיכלי מכוניתו בנזין׳ חזר
כעבור כמה שבועות, פתח תחנת בנזין
במרחק חמישים מילין מן התחנה הראשונה.

תו ר ה שודדי ם

TAX

בגנואה, איטליה, הודה ג׳וליו ווטרה בשוד
50 אלף לירטות מחנוזני מקומ־» הסביר
כי הכסף היה דרוש לו לתשלום שכר הלי מוד
למורה הריקוד שלו.

א צי דו ת מ חיי ב ת
בחיפה, הופתעה אולגה שיינפלד, תיירת
אוסטרית, מאדיבותו של צעיר, שנזדרז לפתוח
לה את דלת האוטובוס׳,החזיק את אר נקה
ואת מזוודתה, גילתה, במאוחר, בארנקה
נעלם יחד עם הג׳נטלמן.

עלב מו תי ךחלל
בליבק, גרמניה, פתחו שני שחקנים בקטטה
בשעת הצגת דויד ויהונתן, דקרו א ש
את רעהו בחניתות, הובלו באמבולנס אחד
לבית החולים העירוני.

שמו הו ל ך לבינ ו
בלוד, נשאלה מועמדת לקורס דיילות של
אל־על, בבחינת אינטליגנציה׳ מיהו הרמב״ם,
השיבה :״זה לא בן־אדם, זה רחוב בתל״
אביב !״

השריש ה צו ח ק
בצפת, לא יכלו חמשת חברי הקואליציה
העירונית להסכים על מי מביניהם יוטל
תפקיד ראש־העיר במקום ראש העיר, משה
פדהצור, שצא לחופשת חודש, פנו לקצין
מחוז צפת, ביקשוהו לקבל את התפקיד על
עצמו.

קציד ה ד מי ם

בהתאם לבקשת לקוחותינו לאפשר
להם להנות מהנחת היובל שלנו
גם לרכישת בגדי קיץ — אנו

בכל המחלקות, מכל

־!סחורות המוכנות אצל כ ל
בתי ההלבשה שלנו בארץ
תנתן הנחת היובל הגדולה

בלוס אנג׳לוס, ארצות הברית, קיפל משרד
מס ההכנסה המקומי משך שבוע אחד
של מסע גבייה מוגבר ממשלמי מסים מעו נם
4158צ׳קים 396 ,כותנות ישנות׳ 1800
זוגות נעליים קרועות, מספר בלתי ידוע
של שערות תלושות וצנצנת אחת של דם
אדם.

מ גי דתהעצמ או ת
בוונקובר, קנדה, החזיר ג׳יימס טורנטון,
טייס בחיל האויר המלכותי הקנדי, את תעודת
הנישואין שלו למשרד הרישום בתופסת
הסבר :״אושרו של הזוג אינו תלוי
בחתיכת נייר קטנה המשמשת אמתלה להוצאת
כספ-ם מאנשים תמימים. אודה לכם ב אם
תחזירו לי את ההוצאות הקשות בק בל
התעודה בהקדם האפשרי.״

אמתע דו מ ה
בבני־ברק, פתחו קנאים דתיים במסע נגד
מחשופים, חילקו פתקי אתראה לנשים צעירות
״גברת נכבדה, דעי, שיותר ערומה,
יותר בהמה הוסיפו, במחשבה שנייה,
פתקים מיוחדים לנשים פחות צעירות ,״גברת
נכבדה׳ האם את חושבת שגוף חשוף
של זקנה גם כן מעניין?״

א ל תידד3 .נ• עק 3
בוינר נוישטט, אוסטריה, ביקש ארנסט הופר
לאסור את בנו יעקב, אחר שירה בשלוש
הפרות ברפת, כמחאה על שחלב ארחת הבוקר
היה חמוץ.

ד״ד קלו מי סטרה ״ ד

׳mt׳Tiwhunv•vnrin

בתל״אביב, גילה אברהם חסון לשופט
החוקר את המניע האמיתי למעשה הגנבה
שביצע בדירה רמת־גנית :״אברהם הטוב
אמר לי ׳לא תגנוב 1׳ ואברהם הרע אמיל
,׳גנוב !׳ ולבסוף ניצח אברהם הרע.״
ה עו ל ם הז ה 874

מהומזת המיסיון בטבריה

מנצרת תוזו אד המות
״ויאמר ישו אל שמעון: אל תירא, כי מהיום
ומעלה תצור אנשים *!*
(הברית החדשה, הבשורה אשר ללוקס, ה׳.)10 ,

מה הםר 1צ׳ ם מם»?״

ביום היה ברוך רגיל למכור גרעיני חמניות ברחובות
מן הצבא,
טבריה. הוא חשב שכאשר בנו רפאל ישתחרר
תוקל המעמסה. היא הוקלה, במקצת. רפאל ברוך יצא גם
אחר הפסקה של כמעט אלפיים שנה שבו גבעות הגליל
היא רחובות טבריה הבוערים, מכר מצרך יותר מבוקש, ארטיק.
והכנרת להיות מרכז של פעילות נוצרית. אך במקום שמעון
בזמנו החפשי ביקר במועדון הקומוניסטי המקומי. בתו של
פשוט־העם, שנטש את הדייג והפך לדייג אדם, נשלחו לאה־ברוך,
מרים לילו, נשארה בבית, שמרה על בנה אליהו,5 ,
ובתה אסתר .2 ,בעלה, בן־ציון, החזיק במשרה כפולה. משך
היום מכר לימונדה קרה בתחנת אגד, בשעות הלילה שמר
בכנסיה הפרוטסטנטית, שספקה לו גם דירה.
בן־ציון טוען שמעולם לא היה יהודי. הוא נוצרי מלידה
אינו זקוק לטב לה נוספת • .אשר לשמו העברי הסביר כי
זה ניתן לו בלידתו. אמר הוא, בצחוק :״אז ימה? ״אז מה י
ראש בית־ד,חולים הסקוטי בטבריה הוא מסיונר פעיל, ושמו
,ווקר כהן והוא פרוטסטנטי מלידה!״
סיפורו של בן־ציון לא התאים בכל עם זה של אשדו
מרים :
היה זה נכון שבעלה נולד כנוצרי (אך בשם מריס) אילם
כאשר נשא אותה לאשר, התגייר. יתר על כן היתד. זאת
ימרים שדחפה אותו לעלות לישראל למרות שהתקיים בכבוד
בשרברב בפלובדיב, העיר השנייה בבולגריה. בן־ציון לילו עלה
עם אשתו היוד,ודיה .״מד, הם רוצים ממנו?״ קבלה מרים בקול
בכייני ,״ר,וא היה בצבא, הוא שלם את מ־יסיו. אז מה בכי
אם הוא הזר לדתו הישנה?״ היא הכחישה לחלוטין כאילו
היא או מ שהו אחר מבני משפחתה התנצר ביום הראשון
שעבר.

נוצרי בן־ציון לילו
נקל לנמל לעבור דרך חור המחט —

רונה ששים כוהני־דת מאומנים מירושלים לסייר ברחבי
הגליל, לר־>ות מה אפשר לעשות עם בני ישראל התועים.
שיטותיהם לציד אנשים היו שונות לגמרי מאלה של ישו :
חלוקת חמש ככרות לחם ושני דגים במעברה של חמשת
אלפים לא היתד, משכנעת אדם כיום. המפיונרים חשבו על
דרך יותר משכנעת: ד,ם הביאו מכוניות־ימשא מלאות קופסות
בשר משומר למעברת טבריה, המאוכלסת עולים מאר צות
המרחב, שאינם, יודעים כמעט ולא כלום על הנצרות.
הבשר לווה על־יד הסבר ״אנחנו היהודים האמיתיים !״
וסיפור מלבב על אדם שנצלב על שהתחבר עם העניים נגד
העשירים ועם החלש־ם נגד החזקים. את זאת הבינו אנשי
המעברה היטב. הם הקשיבו — ואכלו.
אולם, הם היו קשי עורף כאבותיהם וסרבו לעשות את
הצעד האחרון לגאולה * .המסיונרים בזבזו את זרעם על
קרקע צחיחה. הם החליטו לרדת לעיר ולנסות את כותס
על קהל פחות פרימיטיבי׳ אך יותר מבטיח. ושוב, כישו חם
באו לחסרי ד,כ^.

ביתר הנקודות כבר התאים הספור: הכהן וילסון היה ידיד
ותיק של לילו ביום הראשון שעבר בא לבקור וביקש לאסיף
כמה אנשים לדרשה על שמירת השבת. בן־ציון הס כים•
מדוע לא? הוא יצא לרחוב וקרא לכמה אנשים באופן
מקרי (״את רובם אפילו לא הכרתי״) .ביניהם היה ישיש בעל
זקן ופיאות שבא בלי שיוזמן. נתנו לו כיסא :״תפאדל, שב !״
לראשונה חשב בי־ציון לקבל את אורחיו בדירתו בכנסייה ה

א הי ה זמן למש הו ר צי דו ״אנשי טבריה, בשכונת העוני של העיר העתיקה ההרוסה
למחצה, סבלו מהחום המדכא ולא התענינו כלל אם העשירים
ייכנסו למלכות ד,שמ ם או לא. אבל הם האמינו ^זנקל לגמל
לעבור דרך חורה של מחט מבוא יהודי עני אל מלכות אמריקה.
המסיינרים דאגו לכך שהנם יתארע: שתי משפחות,
יוצאות •־,ונגדיה, נשלחו לעולם החדש, יצרו את הרושם
דדרוש. אחר התנצרו עשר משפחות נוספות.
הועדה׳ למלחמה במסיון (שחבריה ד,ם יותר בעלי נטיות
לאומיות מאשר דתיות) פתחה בהתקפת־נגד. נוסף לרשת
ריגול מאירגנת ה טב בתוך מנגנון המסיון, פתחה במסע
תעמולה נגד ציידי האדם וד,ניצודים גם יחד. עשר המשפחות
המומרות ירדו למחתרת. רובן עזבו את טבריה, כמה מהן
שינו את שמן. איש לא ראה או שמע יותר עליהן.
המם־וניים, מעודדים ע׳,־ידי הצלחתם הראשונה, החליטו,
לעומת זאת, להמשיך ביום הראשון של השבוע שעבר הוזעקה
הועדה למלחמה במסיון כשנודע לה שכהן אבנגלי בשם
וילסון יצא מירושלים לטבריה׳ יערוך בשש לפנות ערב
טכס של התנצרות, חזרה כללית על טכס הטבילה. אמר
אחד מחיי׳׳ הועדה, שזהותו נשמרת, כזאת של כל חבי־י
הועדה, בסוד :״הוזעקנו מאוחר מדי. לא היה לנו זמן
לארגן משהו רציני.״
בשעה הקבועה תפסו, בכל זאת, שניים מחברי הוועדה
עמדה בקרן הרחובות שלום ושבם, ליד גדת הכנרת, וחיכו
להופעת הכהן. בשש בדיוק הופיע שברולט כחול ומבריק,
נושא תוית ק• ד. אדה״ב (קורפוס דיפלומטי, ארצות־הברית)
,7877 עצר ליד י השער הצר של בית אבן בזלת טבריניה
שחורה ודו־קומתי. גבר צנום וקרח, לבוש אזרחית שלווה
שתי נשים, אחת מהן האנגליה הגבוהה( ,האחראית לפעילות
המסיון בין נשים הרות) ,יצא מן המכונית, נשא חבילה
גדולה שהכילה, כפי שהתברר לאחר מכן, מכונת הקלטה.
ד,ם נכנסו בחופזה דרך השער ועלו בריצה במדרגות הלולי״
ניות והצח ת לקומה השנייה, לתוך החדר המרווח בו כר
זוג הזקנים אליהו ברוך ,71 ,ואשתו סופיה•68 ,
• לפי הוסדה הטבריינית למלחמה בנזסיון לא היה מקי־ה
אחד של התנצרות !מעברת טבריה.

השלום שמע אשד, הקוראת לעזרה בכל כוחותיה. הוא ראה
קהל חסידים שהקיף את האשה׳ אשת הרב הטברייני רפאל
קוק * .צעקה אשת הרב :״ יהודים, הצ-לן י ך,ם מטבילים
יהודים בבית ההוא !״ הקהל רטן, אך לא זע ממקומו.
רבי יחזקאל לא היה יותר צעיר, אך הוא היה בעל לב
צעיר וראש צלול. הוא התנדב לעלות ולראות את ה מתרחש.
הוא עלה׳ נכנס לחדר המרווח, ראה קהל של

מכחישה מרים לידו —
מבוא יהודי עני אל מלכות אמריקה

כעשרים א ש. אחד מהם קרב אליו, הציע לו כיסא. הוא לא
הסכים להתישב :״רציתי לשכנע אותם לא לעשות את זה
(להיטבל) .אבל אז ראיתי איש גבה קומה כותב משהו והאנשים
ממת נים לו וחשבתי לעצמי, זה עסק ביש׳״.
רבי חזקאל מהר בחזרה לקהל שחיכה לו למטה .״לבי
כאב לי,״ נזכר הוא ,״מעולם לא ראיתי יהודי נוטש את
אמונתו. למה היה עלינו להביאם, הנה מן הגולה? להוציא
עליהם כל כך הרבה כסף? אב לא זה העניין. הדבר העיקרי
היה כי המיסיונרים רצו לנצר אותם באופן הפגנתי, מול
בית־הכנסת, כדי להראות שזה אפשרי. הם ניצלו את העובדה
שאנחנו חיים במשטר דמוקרטי.״ הוא לא הסכים
כי איבוד יהודי כזה הוא אבידה קטנה. אין אבידות קטנות.
גם יהודי רע הוא יהוד.
בינתיים הטיל מישהו אבן דרך החלון הפתוח. הרחוב
הפך לים אנשים צועקים ושואגים. מישהו הציע להביא פח
נפט. קל היה למצוא גפרורים, לשרוף את הבית ואת המכונית•
ואז נקראה המשטרה, שהגיעה ממש בירגע האחרון,
תפשה עמדות ליד השער ומסביב לבית. קצין המשטרה ה נמרץ
אליהו ברגמן תבע מן הקהל להתפזר. היתד, זאת מלאכיי
קשה. שתי שורות שוטרים יצרו מסדרון, שכמעט ונשכי
_תחת הלחץ, והקרח ושתי הנשים, נושאים את מכונת
ההק״לטה, נכנסו למכונית ונסעו למקום מבטחים. המשטרה
נשארה במקום.

ו א גיי ר ! שבן לוו » 1ת ר•1
משפחת לילו חזרה לכנסייה הפרוטסטנטית. אך בערב
ה.בו השוטרים ואז׳ כפי שמספרת מרים ״התפרצו הבריונים•
הם ניפצו את הרהיטים, היכו את אבי ואת אחי רפאל
(שיצא בינתיים לחיפה) .אדם אחו לקח את בתי הקטנה, אסתר׳
ואמי שהוא הולך לזרוק אותה לכינרת. אנשים טובים
לקחו אותה ממנו. הייתי לבדי. בן־ציון ברח דרך הדלת
האחורית לקרוא למשטרה״.
סיכם בן־ציון :״ואפילו התנצרתי, האם הייתי צריך למות
בגלל זה ׳.״

מורה יחזקאל ליפשיץ•
״שב, תפאדל ו״

פרוטסטנטית, אבל אחר כך החלט לקבלם אצל חותנו :״אתה
יודע, לאבנגליסטים ולפרוטסטנטים יש את המריבות שלהם.״
אורח אבנגליסטי היה יכול לעלות לו בעבודתו ובדירתו.
הכתובת החדשה לא היתד, טובה יותר: ד רת ברוך היתד.
בדיוק ימול בית הכנסת אוהל יעקב. השעה היתר, שעת תפילת
מנחה וקהל חסידים זרם לבית־הכנסת.

•חשבתי: זר. עסק בי ש!•
אותו זמן היה רב־ יחזקאל ליפשיץ •• בדרכו לביתו אחר
יום הוראה בבית־הספר הדתי אור תורה. בהגיעו לרחוב
* תגובת הועדה למלחמה במסיון: המתנצריס מכחישים
את עובדה התנצרותם או טוסיים שהם נוצרים מ^ידה.
— אביו של הח״ב־לשעבר
•!ליפשיץ).

הרב״הצבאי־לשעבר יעקב גיל

למחרת מהר בכל זאת. אליהו ברוך לרב העיר, הודיע לי
כי לא הוא ולא כל איש אחר במשפחתו התנצרו. בעקבותיו
בא שכנו, סאמי מוטראני, מתופף בתזמורת, שקיבל אישור
רשמי להצהרתו כי לא התנצר. הוא הראה את האישור לכולם,
הסביר :״אני רק שכן, לא יותר !״
הרבנות מצדה החליטה לא להסתפק באישור הצהרות של
אי־התנצרוה. הא החליטה לפרסם את שמות בעלי האישורים.
לא שלרבנות היה איכפת שייהנו מאימון שכניהם. היא
פשוט לא רצתה שיוכלו לקבל גם חבילות של נדיבים נוצריים
להבא.
למעשה היה חשש זד, מפורז. אחר שוך הסערה היו אנש•
טבריה תמימי דעים בנקודה אחת לפחות: עוד יזרמו הרבה
מיס מן הירדן לכנרת עד אשר מיסטר וילסון יופיע שנת
בטבריה.
• אחי דו״כ חירות לשעבר ותועמלן אצ״ל הילל (פיטר
ברגסון) קוק ואחיין הרב אברהם יצחק הכהן קוק, רבה ה ראשי
של ארץ־ישראל בשנים . 1935— 1921
• כשבעלה מושיט את זרועו כדי להחביא את אשתו
מעדשת המצלמה.

שרטוט טכ 1ידב 1ץ

ט כנ או ת ר דיו

שרטוט טכני דמגבונות
קורסים

המלךה מו כתר

מזורזים בשע ות הערב

במלאת 4שנים ל ״ מכץ ליטרטוט והנדסה״ מודיעים על הרחבת ׳מסג־־ת
הלמודים, תאוריה ופרקטיקה בשיטה מיוחדת. לקבלת פרטים ופרוספקט
נא לפנות: למכון, רח׳ מקוד ישראל 16 תל־אביב, כל יום בין השעות 8—6בערב.

בי״ס לאחיות
״אסותא״
נוסד 1943

sw oא עז פהחעם
תמורת 2 600ל״י לחודש
ופחות מזה -לבני המשפחה
כולל כל השרותים הרפואיים
לידות: החל מהשנה השניה,

ההרשמה פתוחה
למחזור י״ב
גיל 17—25
השכלה :
מ־ 6מח׳ בי״ם תיכיי

תמורת מענק הלידה בלבד.
פרטים והרשמה בע״פ ובכתב —
במשרדי בתי החולים הנ״ל.

שסקה

הופיע ומצוי למכירה בכל חנויות הספרים

אודי אבנר

זהו הספר שעורר ויכוח
גדול יותר מאשר כל ספר
אחי בשנים האחרונות,
שגוימים רמי־מעלה ניסו
למנון ן את הופעתו, שצו4
טט ׳באו״ס ובמסמכים
דיפלומטיים, שמתנגדיו
השמיצוהו כתעודה של
בגידה ואוהדיו היללוהו
כתעודת־אמת ופעולה נועזת
למען השלום.
זהו ההמשד של ״בשדות
פלשת 1948״ ,הספר הנפוץ
ביותר בספרות העברית
החדשה -ספר שכל קורא
עברי חייב לקראו
בעצמו כדי לדון אותו לשבט
או לחסד.
שירות הספרים של ״העולם הזה״ מודיע:
חלוקת הספר ״אני, ניו-יורק וכל השאר״ תופסק בראשון לאוגוסט

רעם תופי הג׳ונגל מילא את החלל, או רות
צבעוניים שינו את צבעם מפינות חבויות
וזרקו את אורם על רגלים שהתערבלו
באכסטזה וקצב פראיים עד לאקויד הסיום.
תוך רגע שוב שונתה התפאורה ונגן ה אלים
היוניים הקדומים, אורפיאוט, פתח ב מסעו
לעולם החשוך ממנו לא חזר איש.
דרכו, שלוותה בנגינת הנבל העצובה, עצ רה
את נשימת הצופים עד לסיומה.
לאחר הסיום, הופיע אדם קטן וצנום לפני
המסך הסגור. משקפיו המצוחצחות בקפד נות,
שערו האפור והדליל, הסרוק בתשומת
לב, שפמו הגזודנאה והפרק אשר עליו
יצרו את הרושם כאילו עבד בשרות הדיפ לומטי.
לאמיתו
של דבר עבד בשירות אחר, זה
של המוסיקה. כי היה זה מאסטרו איגור
סטמינסקי, חתן שמחת הערב. כך קיבל ב שבוע
שעבר המחבר בן ה־ ,72 המלך הבלתי
מוכתר של המוסיקה בת״זמננו, את ההכרה
הרשמית למעמדו. הוא הגיע לכבוד הרם ב יותר
שמחבר מודרני יכול להגיע אליו. הוא
קיבל את מדלית הזהב המלכותית מידי שר
הטכס המוסיקאי של מלכת בריטניה׳ אלי״
זבת. האות, מלווה נאום הערכה, נמסר ל״
סטרוינסקי בקונצרט של החברה הפילהר מונית
המלכותית׳ בתכניתה נוגנו קטעי בלט
ויצירות שפרסמו את סטרוינסקי בעולם.
ש ני מחמת. לא היה זה מקרה שם טר״
וינסקי, שניצח בעצמו על הקונצרט, בחר
דוקא בקטעי מוסיקה אלה. כי הבלט היה
הצלחתו הגדולה הראשונה בפריס כאשר
דז׳גילב, הטוב בכוריאוגרפי אירופה בתחילת
המאה ה־ ,20 יצר את צפור האש, דרמה
רקודית המבוססת על אגדה רוסית עתיקה.
לאחריה באו בלטים אחרים כפטרושקה,
פולחן האביב והחתונה, שזכתה בשם המוזר
קנטטה רקודית אחר שהוספה מקהלת שרים ללהקת
הרוקדים. נוסף לקומבינציה הבלתי רגילה
של מקהלת שרים ורקדנים הנמצאים יחד
על הבמה, דחם סטרוינסקי גם את הרעש של
4פסנתרים ו״ 13 כלי הקשה.
לאחר הבלטים באו אין־ספור יצירות אח רות,
מוסיקה לפנטומימה, סמפוניות וקנט״
טות (ביניהם: סמפונית התהילים הידועה).
המיזוג הבלתי רגיל של כלי התזמוית
ויצירת אפקטים מהפכנים אחרים גרמו לכך
ששומעי מוסיקת סטרוינסקי נתפלגו לשני
מחנות: המתנגדים המושבעים, שטענו ש אין
זו מוסיקה כלל, והמעריצים׳ שראו ב״
סטרוינסקי את נביא תקופת המוסיקה החדשה.

א די כוי, טי ס. סטרוינסקי, שבגמי״
שותו ובשנויי סגנונו התכופים הזכיר את
פיקסו, נשאר נאמן לדבר אחד: החלטתו
שלא לחזור לרוסיה מולדתו.
אחרי ירידת חיי המוסיקה בפריס, זמן
קצר לפני פרוץ מלחמת העולם השניה, עבר
סטרוינסקי לארצות״הברית, בהן הוא אזרח
עד היום. בהתאם למקום מגוריו החדש הפך
האדם שחיבר בצעירותו מספר אינסופי של
יצירות במזג מונגולי פראי, למערבי מעודן.
יותר מכל מחבר שנולד במערב.
אמר סטרוינסקי :״רוב האנשים אינם
מוסיפים דבר לאמנות ולרמתה, והאמן שב הכרה
מנסה לזכות באהדת הקהל הרחב׳
מצליח רק להוריד את רמתו ר,וזב״ מלים
אלה מוזרות כשאמנים רבים, בעלי רמה,
מודים שהאמנות העממית והקשר עם האנ שים
משמשים כגורמים מרעננים לכוחות
היצירה שלהם. אך סטרוינסקי הסביר שבעצם
התכוון לומר :״המוסיקה אינה יכולה
לקבל כל סיוע מהרבוי במספר המאזינים
אלא מר,עליה בטיב האזנתם.״
המוסיקה של סטרוינסקי חדרה לחוגים
רחבים ביותר, הגיעה לכל החביות. השאלה:
האם מספר האנשים המאזינים לה התרבה
מפני שסטרוינסקי נכנס. לאופנה או שבאמת
עלתה רמת ההאזנה?
סטרוינסקי הרוסי־צרפתי־אמריקאי אינו
מטריח עצמו ביותר בתשובה לשאלה זאת.
הוא חי בהוליווד המעטירה, נשוי ואב לשני
.בנים שהאחד מהם הוא פסנתרן, השני צייר
ומכיוון שהעיסוק האהוב לשעות פנאי של
סטרוינסקי הוא משחק הברידג׳ יש להניח
שהמאסטרו, הגברת׳ ושני הבנים סטרוינסקי
מהוים רביעייה מוצלחת בשבתם לשולחן ה״
קלפים הירוק.
ספורט נסיעות
שסנועות בשער
כשיצא יעקב חודורוב עם הפועל לבולגריה
ליהטה מייד את האווירה ידיעה שהרעישה
חובבי כדורגל רבים כאילו ספגה קבוצתם
האהובה שער טפשי: חודורוב לא יחזור
כל כך מהר, הודיעו עתוני הערב. הוא יע בור
לשחק בקבוצה תורכית לאחר הסיבוב
בבולגריה.
מזכיר הפועל תל־אביב, מאיר מייברג,
הרגיע את הרוחות. חודורוב נאמן להפועל
מילדותו. הוא היה שואל את הסכמת האגו״
דד״ אם היה רוצה לעבור לקבוצה חוצלאר״
צית. יותר משכנעות היו העובדות הבאות :
• הידיעה בעיתונים הזכירה כי מאמן
הכדורגל הנודע סקאלי הוא שהזמין את חו־דורוב
לתורכיה. העיתונים שכחו כנראה כי
מאמן זה נמצא כבר קרוב לשנה בדרום״
אמריקה.
• הקבוצה שלפי השמועות היד, חודו״
רוב צריך לעמוד בעתיד בשערה היא נאלאטא
סראי המוכרת. למרות כשרונו המצויין של
חודורוב ודאי תעדיף גם בעתיד הקבוצה ה
מחבר
איגוד סטרוינסקי
גם 4פסנתרים ו־ 3ו בלי הקשח

תורכית את שוערה הנוכחי תורגאי, שהוא
גם שוער הנבחרת הלאומית.
חתירה דרו ש: מ צי ל
הפדרציה הבינלאומית להצלה הזמינה לפני
זמן קצר את איגוד המצילים הישראלי לש גר
נציגים לכנס מצילים יוצאי ארבעים אר צות׳
העומד להתקיים באלג׳יר.
יחד עם המצילים בקשה הפדרציה באופן
מיוחד שתובא גם סירת ההצלה, החמקה *
הפלאית, כדי שהנוכחים יוכלו לראותה ב״
פעולה, להפכה אחר״כך לנכס המצילים ב ארצות
רבות ולא רק בישראל שהיא עתה
^ p iהיחידה בעולם המשתמשת בה.
בשעת דחק יכולים שני מצילים על״גבי
החמקה להעלות עוד חמישה איש, מלמד
אלה היכולים להאחז בדפנותיה.
כי במשך 30 השנה האחרונות גדלה ה־חמקה
מסירה קטנה בה היו משתמשים הערבים
לחתירה ספורטיבית בישיבה לכלי
שייט של ממש, הארוך שלושה מטרים.
אולם נראה כי מצילי העולם לא יוכלו
להתפעל מהחמקה כבר בכינוס הקרוב. כי
אפילו המציל הוותיק והמנוסה אהרון (אה־רונצ׳יק)
בראל לא היה יכול להציל אפילו
פרוטה אחת למימון נסיעת שני נציגים. נר אה
שבין המצילים הישראליים לאלג׳יר מפ ריד
ים של פקידים.
* הסירה נקראה קודם נשמה האמיתי —
חסקה, הפכה חמקה (משורש חמק) תודות
לחידושו הלשוני של שר התחבורה המנוח
דויד רמז.
העולם הזה 874

אנשים

ספרים

אין מ ש טר, יש דאגה

תר מ ם
מבצעק צי צו ת
רק לעתים רחוקות ניתן לאדם לבצע
שרות כד, חשוב למען מולדתו לאחר מותו,
כפי שזכה בכך אותו אלמוני שגופתו לקחי,
חלק פעיל, תחת השם הבדוי מייג׳ור ווי־ל
אם מארטין, במבצע. קציצות המסתור־.
ערב פלישת צבאות בנות־הברית לאירופה
הכבושה בידי הגרמנים, החליט הממה
הבריטי להגניב לידי הגרמנים מסמכים מ־זוייפים,
לפיהם תיערך הפלישה לא בסי־ציליה,
אלא ביוון ובצרפת כאחת. אולם לא
היה זה מעשה קל להטעות את שרות־הידיעות
הגרמני המשוכלל. הוחלט על כן
ליצור דמות דמיונית של קצין, שגופתו תיגרף
לחופי ספרד יחד ע ם תיק המסמכים,
לאחר תאונת מטוס מדומה *.
אפילו מודעת אבל. הרעיון, המצד
צל כפשוט כל כך, לא היה פשוט כלל, ל מעשה.
הגרמנים היו בעלי נסיון רחב בש טח
זה, והיה הכרח ליצור דמות מושלמת
על כל פרטיה כדי להפילם בפח. את הרב־סרן
מארטין — זה היה, כאמור, השם
שניתן לגופה — היד, צורך לצייד בתמונה
של ארוסתו, במכתבים ממנה׳ בחשבונות
של באנקים, בכרטיסי תיאטרון משומשים,
בתעודות ובחפצים אישיים — וכל זאת, כמובן,
מתוך התאמה מדוקדקת של תאריכים
ומקומות, בהם חי ופעל המייג׳ור — בשער,
שהגופה חיכתה במקרר. את כל אלה
ה ה הכרח להכין מבלי להסביר לעשרות
הנוגעים בדבר את מטרת המבצע, מחשש
של נזילת ידיעות.
לאחר התייעצויות עם רופאים, מומחי
מזג־ אוויר וקצינים גבוהים הנוגעים בדבר,
הוכנו כל הפרטים והגופה נפלטה במועד
על־ידי צוללת בריטית סמוך לחופי ספרד,
במקום שבו זרמי הים צריכים היו לשאתה
אל החוף לייד עיר בה ישב סוכן גרמני
פעיל. מודעת אבל מתאימה נדפסה בטייטס
הלונדוני.
לא יין, נשים ושירה. על תוצאות-ו
השלמות של המבצע אפשר היה להיוודע
כמובן רק בתום המלחמה, שעה שניתנה
לבנות־הברית גישה לתיקי המודיעין הגרמניים•
מתוכם התברר כי התוצאות עלו
בהרבה על המשוער: לאחר חקירה ודרישה
מדוקדקת החליטו הגרמנים כי המסמכים
הם אמיתיים, הפסיקו את רוב ביצוריהם
בסיציליה, ריכזו את עיקר התגבורת והשר•
אחרי שקצין גרמני אמיתי נאלץ ב־940ז
לרדת מאונס בבלגיה, כשבכיסו כל תכניות
הפלישה הגרמניות״ הכריח סל־ידי כך את
היטלר לשנות לחלוטין את כיוון ההתקפה.

שעה שהארץ עקבה אחרי התפתחות ה פילוג
במפ״ם נראה איש אחדות העבודה
יגאל אלץ לבוש מכנסי חאקי קצרים ו משתעשע
עם מקל הליכה, יושב בקפה
כסית התל״אביבי, ליד שולחן אחד עם איש
השומר הצעיר שמעון (גבעתי) אבידן. ידי דים
ששאלו אותו מה יהיה הסוף השיב :
״אותי לא יזרקו משום מפלגה.״ למחרת נז רק
אליון ממפלגת הבריאים, נכנס משך שלו־ ׳׳
שה ימים לבית״החולים תל״השומר לשם
בדיקת רגלו שנותחה לפני שנים מספר.
כשראה ידיד את מאיי יערי נותן נדבה
לקבצן בבית־קפה הוא בא בטרוניות אל
מחנך ההתישבות העובדת על שהוא תומך
בעיסוק לא״יצרני כזה. השיב יערי! ״אני
רוצה לחסל את הקבצנות על״ידי משטר
חלוצי יצרני. אך כל זמן שאין משטר כזה
זה לא פותר אותי לדאוג למסכנים האלה״.
איש מפ״ם אחר, לשעבר סגן יו״ר הכנסת
וכיום השופט־החוקר של הסוכנות היהודית,
נחום ניר־רפלקס, הסביר מדוע הזניח
הוא את עיסוקו לשעות הפנאי, טיפוח ערוגות
תות־שדה ובוטנים :״עלי לדאוג למפלגתי,
שלא תשובש היא בעשבי בר״.

מתאגרף דוד עובד ודיילת אל־על
בפעם הראשונה: נוק־אום טכני

יון ביוון. אפילו שבועיים לאחר הפלישה
לסיציליה, עדיין היה המטה הגרמני משוכ נע
כי אין זאת אלא פעולת הסחה, כפי
שנרמז במסמכים.
בספר קטן בשם האיש שלא היה
ול א נכלא מספר אחד המתכננים הראשיים
של מבצע קציצות, בלשון קצרי, ועניינית
ובנוסח של ״עתה מותר לגלות״ ,את פרטי
הפעולה, על השיקולים הדקים ביותר שהיו
כרוכים בה. מקור מעולה למעוניינים בהכית
הפעולה האפורה והמפורטת הכרוכה בריגול
ובריגול־נגדי, שלא בדומה לרומאנים
המספרים על נושא זה, בהם ניצלת בדרך
כלל המולדת על־ידי יין, נשים ושירה.
(האיש שלא היה ולא נברא. איוון מת־טגיו
; קרני ; 128 עמודים ; 1.400ל״י)

חדש וקריא
שירים מאת אברהם שלונסקי
(כרך א׳ ; פועלים•232 ,

עמודים; 8.400

ל״י) .דור הקוראים הצעיר, ששמע מעט או

אחרי עשר שנים החליט ח״כ חרות ד״ר
יוחנן כדר לדאוג סוף סוף לעצמו, עבר
לשיכון חדש ברמת״גן, הסכים עם דעת אש־תו
שסברה כי היתרון של הדירה החדשה
הוא לא בגודלה אלא בעובדה שיש לה אמ בטיה.
בניו״יורק
הוכיח המתאגרף הצעיר דוד .

הרבה על הריאליזם הסוציאליסטי, אל יחפש
דוגמה בספר שיריו של מנהיג הזרם הרוחני
הזה בישראל, למרות העריכה הקפדנית
החדשה. השירים נראים מיושנים במקצת,
כמו האסכולה הרוסית־הפוטוריסטית שהו לידה
אותם.

מבחר היצירות של אוסקר וויילד
(ספרי זהב; 320 עמודים; 2.500ל״י) .מבחר
מוזר במקצת׳ כולל ספורים־בלשיים־למתצה
יחד עם אגדות ילדים. מספר גדול של מימי•
רות והברקות שאפשר ליהנות מהן עוד
כיום.
בסדף מילון ללאמלים
• ״אוי נו״ ,״פססס״ ,״בום״ ועוד
531 צירופי־קולות שהמין האנושי משתמש
בהם להבעת מצבים ורגשות שונים, למרות
העובדה שאינם מלים, כונסו על ידי ד״ר
קלייד קרובאו, מרצה באוניברסיטת קולוראדו,
למילון מיוחד.

עו ב ד שוב את כוח שריריו שהציגו כבר
פעם לדיילת אל׳על ערב יציאתו מישראל
(ראה תנזונה) ,ניצח בתחרות האגרוף היא״
שונה בה השתתף, בנוק״אוט טכני.
כשגזדרז עתונאי לטלפן ליאש עירית
רמת-גן, אברהם קריניצי, למחרת חי פוש
מסתורי בדירתו, הסביר קריניצי את
טיב החיפוש :״כמה ילדים קטנים נכנסו ל דירה
והפכו לי אותר-״

מכתב הסבר אחר היה זה של אפרים
קישץ, שהזמין את מכריו למסיבה חגיגית
בהגיע אופנועו המפורסם דוקטור קורט
קרטנברונר ל״ 25 אלף קילומטר בלי
אוברהול.
מספר גדול יותר זקף לזכותו מנהל לשכת
הייעוץ הכלכלית של ממשלת ישראל, האזרח
האמריקאי אוסקר גאס, שהודיע, כחוק,
למשרד המשפטים האמריקאי כי סך התש לומים
השנתיים שקיבל מממשלת ישראל
משך 15 החודשים המסתיימים׳בדצמבר 1953
הג ע ל־ 240 אלף דולאר.

לפני שופט שלום פתח־תקואי הובא נכר כן 63 כנאשם בחמש האשמות חמורות: שלושה
מעשי אונם שהעונש המכסימלי עכור כל אחד מהם הוא uשנות מאסר ושני מעשי שכיכה
יטלא כדרך הטבע. סעיף ( <2 52א) קובע כי כל העושה כך יאשם כפשע ויהא צפוי לעשר
שנות מאפר.
השופט החוקר נהל עשר ישיכות, שבשמונה מהן נחקרה המתלוננת כת ה 27-על־ידי התובע
וסניגורו המוכשר של הנאשם, עזריאל ברק. היא תארה כיצד התגבר עליה הנאשם. היא
סיפרה כי אינה יודעת דבר על חיי מין, לא ראתה אף פעם את גופה עירום ואינה יודעת
״כיצד נולדים ילדים, פרות או כלבים״ .הנאשם עצמו הכחיש כל מעשי אונס, הודה כי שכב
עם המתלוננת שלא בדרך הטבע, בהסכמתה, לא ראה בזה כל פשע, גולל תוך כדי כך פרשה
מזעזעת מהווי המעברה,
״העולם הזה״ מפרסם פרשה זאת, שנכתבה במקורה ערכית, בדי להעמיד את הציבור
על ההווי הימיביניימי השורר כמעברות רכות. בל השמות המופיעים להלן הם מדומים, כל
התיאורים על יחסי מין הושמטו. ההשמטות צויינו בשורת מקפים
לפני ששד. חדשים, נפגשתי עם מלכד. בדרך. מול הבית
שלי. אחרי דרישת שלום, שאלתיה בענין ארושה הקודם,
שעזבה אותו, מהי הסבר? .ענתה לי שהוא לא מתאים לה
כי משפחתו נמוכה ממשפחתה. לשאלתי אם היא מעונינת
שאעשה ביניהם שלום ולהחזירה לו ענתה בשלילה. אחרי
זה שאלתיה אודות בני ויקטור אם היא מסכימה להתחתן
אתו. היא ענתה בחיוב ונפרדנו.
בשובי הביתה התיעצתי עם אשתי בנידון זה. אך אשתי
•סרבה בגלל שהבן עודנו קטן ואינה רוצה להיפרד ממנו
בהקדם והבן הוא היחידי שלנו בארץ, חוץ מחמשה ילדים
בחוץ־לארץ (מצרים) .עזבנו את הענין.
אחרי שלושה או ארבעה חדשים נכנסתי לביתי ומצאתי
את אשתי זרוקה על הרצפה בלי הכרה. אחרי טיפול של
שעה התעוררה וזרועה לא מתנועעת (משותקת) ופיה עקום.
הדבר הזה היה ביום ששי, וביום השבת נסעתי לבן־דודי
העובד בקריה. בקשתיו לטלגרף לילדי שבחוץ־לארץ בענין
אמם. אחר־כך הבאתיה לרופא והוא אמי שהיא זקוקה לזרי קות
בווריד, להביא אותן מפתח־תקוה. מיד הבאתי אותן

והזריקו לה. אחרי הטפול הזה החלימה.
אחרי שהחליטה יעצתי לה שאם, בנה יתחתן, אשת בנה
תהיה לה לעזר בבית. בהשפעה זו, ובהשפעה מנשים אחרות
ובהמלצה..על הנערה שהיא נדמית כמלאך מן השמים ושהיא
ממשפחה <טובר״ הסכימה אשתי לארש את בנה.
משך הימים נכנסה הנערה לביתנו. אשתי שוחחה אתה
בענין אמשים לבנה ומיד הסכימה מלכה ובקשה מאשתי
לדבר עם אמה. דברנו עם האם והסכמנו בינינו.
ביום ששי בא בננו לחופשה מן הצבא ואמרנו לו :
״החלטנו לארש אזתך עם מלכה ״.אך. הבן סרב באומרו
שעודנו צעיר לדבר הזה והוא בשרות טייר אחרי שחרורו
הוא רוצה. להמשיך בלימודיו ואין ביכלתו.כעת להארש או
להתחתן. אשתי ענתה לו שאם לא יתחתן, ימצא באחד הימים
׳ את אמו מתה, ובענין ההוצאות אןזמוב ני ^ לספק לו את
הכל, והסכמנו כינ 2נ -ש ט 1 |£נ ו נשלם וג!

לקולנוע. בשובנו מהקולנוע מצאתי את התרנגולות בחוץ.
יצאתי אני ואחותה של מלכה להכניס את התרנגולות ללול
והן נכנסו לבית. אחרי שהכנסתי את התרנגולות ליויתי
אותן עד בית אמא שלהן׳ לקחת את בתה של אחותה של
מלכה ואמרתי לה כי מחר אני אסע להביא את בעלה. רשמ תי
את הכתובת ונפרדתי מהן בשלום.
למחרת נסעתי לבעל ושאלתי אותו מהי הסבה לסכסוך?
ענתה לי אמו שהאשה הזאת לא טובה וגם אם בנה ישוחח
עם מלכה אחותה או ישחק אתה או ישים ידו עליה, היא
תקנא בו: מאותו הדבר אמר לי גיסה של מלכה. עניתי
לו שהקנאות נוצרת מאהבה .״אם אשתך לא אוהבת אותך
לא היתד, מקנאת בך ״.וסוף סוף הצלחתי להביא אותו וע שיתי
ביניהם שלום ונטלתי עלי את הערבות להתנהגות טו בה
משני הצדדים.
בעלה גם אמר לי :״אשתי לא מתנהגת טוב׳ אשר,
רעה.״ שאלתיה,ו אולי גם אחותה מלכה כך, כמוה? ענה
לי :״לא ! אחותה זהב טהור ״

אך מה שהיה מקודם, בזמן הראשון, כבר היה ונשכח אותו
ומעכשיו והלאה את צריכה ללכת בדרך טובה.״ והיא שתקה
עד שהגענו למקום עבודתה׳ היא נכנסה ואני חזרתי הביתה.
בערב נכנסה לביתנו עם הנעליים החדשות. התנשקנו וגם
חבקתיה והיא חבקתני ולא אמרה דבר. ביום שבת באו כל
משפחתה לסעוד אתנו וגם בני ויקטור היה אתנו בבית. אחרי
הצהריים אני ביקשתי סליחה מאתם כי היה ברצוני לנוח
ולישון קצת. נכנסתי לישון וכשהתעוררתי שאלתי איה
ויקמור ומלכה?״ ענתה לי אמה :״הלכו שניהם לביתנו
לפני שעה ורבע בערך כי מלכה רצתה להתרחץ.״ אז שאל תיה,
בדאגה :״וכי את אינך דואגת לבתך?״ ענתה לי :
״מה יש י אין דבר, זה זמן שעשועם, שיבלו ושישתעשעו
קצת.״
אחרי שלושה, ארבעה ימים, אחותה של מלכה שוב התרגזה
עם בעלה ובאה אצלנו ואמרה שלא יכולה יותר לחיות
עם בעלה זה. לא יכולה לטבול עוד בי זה לא הפעם הראשונה«
.זה בכל שבוע קורים סכסוכים ביני ובינו אני צייכה
להתגרש.״ אמרתי ליד זה לא יפה. הוא בעלך ואת אשתו.
יש לך שני ילדים והשלישי בקרוב איך את יכולה לפרנס את

1הו סיפור אנו שי מו עו ע,
ה שו פר, אור מאדן* עד
ה הווי בו ה ״ עוד היו ם
אדפיס ורב בו ת או ר חי
מ תו ש בי מ דינ ת ׳ שראד

^ ^ נ0י ע הו ב א » ם נונו ^ ^
אחרי זה מלכה בקשתני לנסוע אתה לפתח״תקוה להעיד
עליה שהיא דתית בכדי שלא תתגייס לצבא. נסעתי לפתח״
תקוה ונפגשתי אתה, ישבנו ביחד בבית־קפה, היא הוציאה
מארנקה את הטופס שעלי לחתום אותו וחתמתי עליו שהיא
דתית. בשיחתנו שם שאלתיה ״מדוע את משחקת עם בעל
אחותך? והדבר הזה שמעתי ממנו עצמו וגם מאמו* עד
כדי כך שאחותו מקנאת״.
היא שאלתני אם הוא אמר עוד משהו בעניז זה. כששמעתי
את שאלתה זו עניתי לה בחיוב :״כן, שמעתי הר בה
דברים בענין זה.״ וכששמעה את תשובתי פרצה בבכי.
שאלתיה שוב :״מדוע תבכי? הוא עשה לך משהו?״ ענ תה
לי כי ״באשר ילדה אחותי הייתי ישנה אצלם בבית ויתכן
כאשר הייתי ישנה הוא אנס אותי ואני לא הרגשתי״.

משפחתך? האם יש לך מועמד אחר?״ היא ענתה :״אני
יכולה להתחתן עם כל אחד. יש הרבה בחורים.״ שדלתיד, לעשות
ביניהם שלום אך היא החליטה להתגרש ואמי,־ה שהיא
רוצה לבית אחיה והלכה.
אמה של מלכה היתד, אצלנו ביום שבת ואמרה מיום
שהתארשה מלכך, הוא עושה לאשתו צרות וסכסוכים בבית.
ביום ראשון באה אחותה של מלכה לביתי והביאה את הטפ סים
בידה של הגרושין ואמרה שיש ברצונה להפיל את הולד
השלישי. עניתי לה שזה קשה מאד, היה לי חבר רופא נשים
והיה מספר לי כמה קשה להפיל ילד. ואם את תפילי אותו
עלולות לד,גרם לך צרות רבות ואולי גם מוות.״ לקחה את
הטפסים של הגרושין והלכנוכמז הוא

]צודק
ימים

:מרה
|הפיל

אחרי ששמעה את נחירות אשתי קראה לי לבוא אצלה
ץ שיש פשפשים במיטתה. אמרתי לה :״אולי את רוצה
ון במקומי במיטתי ואני במיטתך י״ אמרה לי :״לא,
צורך רק בוא לראות הפשפשים ולהרוג אותם ״.באתי
!׳ הרגתי את הפשפשים ושכבתי לידר .,שמתי את ידי
ית תחת ראשה ובידי השמאלית הייתי מצחק אתה. רא־היה
מופנה לקיר ואחר פנתה אלי, נשקתיה בפיה
)-- 1ואחרי כן היינו משוחחים. היא שאלתני :
׳כת פעם ליפו?״ אמרתי לה :״מה יש ביפו?״ ענתה
״יש בחורות יפות מאד.״ אמרתי לה :״ומי אמי לך
? ואת יודעת את המקום?״ אמרה לי :״כן, יש בחור
עובד עמנו, הוא שאמר לי את זה. וככה היתר, משתע־אתי
יום ולילה

ש בו עתמ1ו 1ה
בל יום היתד, באה אלינו׳ סועדת אתנו ואחרי הצהרים
הולכת לישון. אם תישן בחוץ א.ו נכנם בפנים ואם
בפנים נצא בחוץ לקרא בספי ים בשפה הערבית. וכך
מבלים את זמננו.
ום ששי חזי בני ויקטור מהצבא ונשאר עד יום ראשון.

הו ה״ מסרסס

,ולס
ן ד 1ה כד• להצ בי ע
התפ קי דהמחכה
״נהבק לי פתה
נית של ר כ בו ת אלה

אשון, כשחזרתי מהעבודה נכנטתי להתרחץ. בזמן
וד, מלכה וכשיצאתי מבית־המקלחת, מצאתיה בבית.
לה :״היכן היית?״ ענתה לי :״הייתי מלווה את
למקומו וחזרתי ״.אמרתי לה :״את רוצה לסעוד
יירב?״ אמרה לי :״טוב, אלך להגיד לאמא ואחזור.״
!זרה בשעה עשר, אהרי שסעדנו אמרתי לה :״מכיוון
מאוחר תישני כאן ״.אמרה :״טוב.״ ישנה במיטתה
נתי במיטתי. המיטות היו מסודרות בצורת דל״ת.
ל ראשה. אחרי ששמעה את נחירות אשתי הישנה
;שני של החדר, התחילה לדגדג אותי בכף רגלי. אמר־אסור
לי להתקרב אליך מטעמי דת. ענתה לי, אין
השני׳ בו ביום שמוציאים את ספר התורה בבית־
־,שביעתני על המזוזה שלא אגלה את הענין הזה לאף
cאגלה אלקים יעוור לי את שתי עיני. וכן גם אני
; על המזוזה שאם היא תגלה את העניו הזה׳ לעולם
ח ולא תראה יום של שמחה ואושר בחיים. אחרי
,1טרפתי לה ביצים עם סוכר ואכלה, כמו בכל יום.
הימים אמרה לי שמחר רוצה ללכת לבית אחיה.
ר יש לך עוד בחור אחר שם?״ אז היא כעסה
ותי אם אני רוצה לנסוע לתל־אביב. אני הייתי מת לי
לה :״לא׳ אינני רוצה לנסוע אתך ״.ענתה לי :
י קבלתי רשות מבנך ויקטור ללכת לבית אחי.״
אבל ויקטור אינו יודע את הענין בינך ובין
היה יודע לא היה נותן לך ללכת.״ כעסה והלכה
עבור זמן מה אשתי הלכה לצרכניה לקנות דבר
ד לה :״תלכי לראות מה קיה בבית מלכה ״.בד״
אותה עם אמה, כשהן באות אלינו. נכנכו לבית
מלכה היתד, בוכה (כי מפחדת שמא אני אספר לא ין
גיסה. בכל פעם שאני רוצה לגלות לאמה היא
תי) שאלתיה לסיבת בכיה. ענתה לי אמה :״היא
ע לראות את אחיה. זה לה הרבה זמן שלא ראתהו
יגעת אליו.״ אחר כך אמרה לי מלכה :״בוא לל״
1כביש הראשי כדי לעזור במשא.״ הלכתי אתה.

ס עו דתשבת
מישי אשתי היתה מכינה צרכי שבת, מורטת את
׳כינה את הממתקים, והעוגות לכבוד משפחת אחיה
המתארחת אצלנו בשבת, ביחד עם משפחת מלכה.
אשתי :״מדוע לא באה מלכה לעזור לך בד,כ״
־ ,לי כי מלכה מגהצת ולא יכולה לבוא. אמרתי
:ל היום היא מגהצת? לכי לקרוא לה.״
;לכה וקראה לה והיא באה לעזור לה. כאשר באה
נד מדוע לא באת לעזור לאשתי הלא יודעת

את שיש לה הרבה מה לעשות לכבוד האורחים ואשתי חו לה?״
ענתה לי אמה של מלכה :״לא כלום ! רק שמלכה
לא היתה מרגישה טוב.״ אמ-תי לה :״אבל ללכת לבית
אחותה כן יכולה י״ (בו בזמן שגיסה היה בבית) ענתה לי :
״הלכה להביא את המגהץ ״.ישבו לעזור לאשתי, ואני הו צאתי
את הכבד של העופות, צליתי אותו על האש ונתתי
אותו למלכה לאכול. אחר כך שמעתי שיש דגים. יצאנו וק נינו
דגים.
ביום ששי קיבלנו מכתב מבני ויקטוד שלא יכול לבוא
לחופשה בשבת. בליל שבת באו כולם, בסך הכל 11 נפשות.
ובהגיע זמן הקידוש, הוציא גיסה של מלכה סיגרה ורצה
לעשן. אמרתי לו בלחש :״חכה עד אחרי הקידוש, ואחר
כך תעשן כרצונך.״ הוא יצא. חשבנו שיצא לחצר. מלכה
יצאה לחפשו וכשלא מצאה אותו אמרה לי :״בוא נלך
לביתו לקרוא לו.״ הלכנו ביחד ורק אחרי שדולים חזר אתנו.
קידשנו וסעדנו.
למחרת בבוקר הלכנו כולנו לבית מלכה. בתוך שיחתנו,
אחיה התחיל לדבר על גיסה שאינו ביחסים טובים עם אשתו.
אמרה לו אמו כי מיום שהתא־שה מלכה הוא כך עם אשתו,
והיה לקנאי גדול. בערב הזמנתי אותם ללכת לקולנוע והלכנו
ביחד שש נפשות: אני ואשתי, מלכה ואחיה הקטן,
אחיה הגדול ואשתו. בדרך אמר אחיה שבכל מחיי רוצה
הוא שגיסו יתגרש מאחותו. ואחר כך שאל אותי אם אני
מסכים שמלכה תגור בתל״אביב או בבית הוריה אחרי שתת חתן,
עניתי לו :״אם בתל־אביב, זה טוב. אבל אם בבית
הוריה לא, כי יותר טוב אצלנו. אך העניו הזה יוכל לבדי
אותו רק בני, כשיבוא בני נדבר על הענין הזה ונראה מה
יהיו דבריו״.

ביום ראשון כשחזרתי מעבודתי מצאתי את מלכה בביתי.
לקחה ממני 25 לירות לקנות שמלה ונסעה לפתח״תקוה, קנתה
את השמלה (שחורה עם קיפולים פליסה) *חזרה וזו לא
הפעם הראשונה שהיא לוקחת ממני כסף תמיד כשרוצה מש הו
באה אלי, וקבלה ממני בערך ׳ 150 לי מ ת במשך כל הזמן.
כשחזרה שאלתי אותה :״מדוע את רוצה לגור בבית הוריך?
והלא כבר הסכמנו בינינו שאת צריכה לעזוב את בני ״.אמ רה
לי :״עד שיחזור בנך ואני אדבר אתו.״
כששמעה אשתי שהיא רוצה לגור בבית הוריה נפלה וחלתה.
למחרת הלכה אשתי לרופא עם מלכה והרופא נתן
לה רפואות: זריקות׳ חשמל וכו׳ ,וכל היום היתד, בוכה
ומצטערת על שהיא עלולה לד,פרד מבנה.
ביום שני אחרי הצהרים באה אלי מלכה בדרישות: דר שה
ארון בגדים, צמיד זהב ו־ 600 לירות לבנות החדר.
אמרתי לה :״טוב, אני אתן לך את זה ואת מה תתני לי?״
אמרה לי :״כל מה שאתה רוצה ״.אמרתי לה :״אני רוצה
אתך פעמיים אחרי החתונה,״ אמרה לי :
״טוב.״ ״אני נשבע לך ״,אמרתי לה.
״זה לא מספיק, אני רוצה בכתב.״
נתתי לה פסת נייר והיא כתבה בכתב ידה: שאם אני
אתן לה 600 לירות וארון הבגדים וצמיד הזהב תתן לי (—
)--פעמיים אחרי החתונה ופעמיים לפני החתונה,ואם לא, אחזיר לה את המכתב. ואחיי שחתמה אותו, הוצאתי
לה ספר של סיפורים בשפה הערבית וקראתי לה ספור :
״איש אחד היה אוהב את כלתו, אשת בנו, וכאשר בנו
היה נוסע למקום אחר היה אתה אביו, לבסוף
כשהרגיש הבן בעניין, לקח אקדח והרג את אביו. וכשראה
את אביו מוטל ארצה מת, השתגע ויצא מדעתו״.
אז שאלתיה, אחרי שסיפרתי לה את הסיפור :״האם את
רוצה לחיות עם בן משוגע? כי אם ירגיש בני בענין,
יהרוג אותי וישתגע.״ ענתה לי :״וכי מי יספר לבנך את
הענין הזד? ,״

ביום שלישי בא אתי לבק־ני ובאה גם מלכה. סעדנו ביחד
ואחרי הצהרים אמרה :״בוא ונסע לבית אחי כפי שדברנו
ביום השבת.״
נסענו לתל־אביב בשעה ,3.30 קנינו גלידה, ואחר כך
רצתה חפיסת שוקולד קניתי לד, והלכנו לבית אחיה. הכניסנו
למוטרד, ואמר לי :״בענין חדר המגורים של מלכה נדחה
עד שיבוא בנך.״ שאלתי אותו :״ואם בני לא יסכים לגור
בבית הוריד, נבטל את הארושין?״ אמר לי :״אנו לא
הגענו עד כדי כך. אני אז אסדר את הענינים.״ ואחר כך
נכנסה אשתו ורמזה לו ברגליה.
אמר לי :״אני רוצה לדבר אתך בענין אחר, אשתי
הרה בחידש השני וברצוני להפיל את הולד והרופא דרש ממני
הרבה כסף. יותר מ־ 30 לירות.״ אמרתי להם :״איך אתם
אנשים דתיים ורוצים להרוג נפש מישראל?״ אז ענה לי :
״יותר כדאי להרוג נפש אחת משלוש נפשות.״ אמרה לו
אשתו :״עליך להגיד לי משהו לעשות.״ אמרתי לה :״מה
עשית עד כה י״ אמרה לי :״הכנסתי עלה,־הדם. אמרתי לה
זה מזיק לך תקחי עלה־חרדל, תשימי במים רותחים ותקטרי

ש בו עון אהבה

* III Iי! וי WINi1!I
היתד, אז השעה תשע בערב. אמרתי להם :״אני צריך
לחזור הביתה.״ אמרו לי :״אתה תישן כאן עניתים :״לא
יכול, מכיון שאשתי לא יודעת.״ חזרנו אני ומלכה בדרך
הפנתה איתי ליפו והצביעה על המקומות שיש בהם הזונות.
אמרתי לה :״מלכה, אין לנו זמן, לא נמצא אגד לחזור.״
הלכנו במרוצה עד שהשגנו אוטו לתחנה המרכזית ואמרתי
לה :״אפילו אם לא נמצא אגד, עלינו לחזור בטקסי אף אם
יעלה לי שתי לירות.״
למזלנו מצאנו אגד, עלינו והתישבנו.
אני שמתי את ידי על המשענת והיא שמה את ידה על ידי
וושבעד, לי שהיא אוהבת אותי יותר מכל אדם בעולם אפילו
אמה ואחיה ובני ויקטור.
כשהגענו לפתח־תקוה אמרתי לה :״מוטב שתורידי את
ידך, כי אולי יעלה מישהו מתושבי ד,שכון שלנו וזאת בושה
והרפה.״ היא הורידה את ידה וכשד,משיך האוטו לנסוע
ראתה שלא עלה אף אחד מהמשתכנים שלנו חזרה ושמה
ידה על ידי. הגענו הביתה ובשעה 10.15 בלילה מצאנו את
אמה מחכה בביתי. שאלה אמה :״מדוע אחרתם לבוא?״
אמרתי לה :״בנך הוא שעכב אותנו ואפילו רצה שנישן שם.״
ביים רביעי, גיסה של מלכה שלח לאשתו שהוא לא יבוא
דערב לישון ו״תקראי לאחותך מלכה לישון אתך״ .מלכה
הלכה לישון אצל אחותה וכרגיל היא ישנה ערומה. בשעה
11.00 חזר גיסה של מלכה לישון בביתו.
ביום חמישי פגשתי את דודה של מלכה ואמרתי לו :
״אני רוצה לד,פגש עם אחיה של מלכה ולדבר אתו.״ אמר
לי: ביום שני הבא אגמור העבודה בצהרים, תבוא אלי ונלך
ביחד לבית אחיה של מלכה.״
מיום שלישי אני לא ראיתי את מלכה. במוצאי שבת אני
יושב בביתי ושמעתי דפיקות על הדלת. לשאלתי ״מי שם?״
ענתה לי מלכד פתח !״ שאלתי :״לשם מה באת בשעה
כה מאוחרת? בשעה 9.15 בלילה?״
פתחתי לה ואחרי שתי שניות נכנסו ששה שוטרים ושאלו
אותי :״איה המכתב?״ שאלתים :״איזה מכתב?״׳ אמרו :
״המכתב שכתבה לך הבחורה הזאת.״
אני יכולתי להכחיש אז, שאין לי שום מושג מהמכתב הזה,
אולי שמה אותו היא לבדה בארון. אך אני בתומי קמתי
והוצאתי להם שני מכתבים. הם לקחו מידי את המכתבים
!מסרום לה. היא קרעה אחד מהם לחתיכות והשני מסרה
להם והמכתב השני שקרעה היה חשוב מאד במשפט כי
היה לטובתי.
לקחו איתי ששת השוטרים וד,עלוני על האוטו. אמרתי
להם :״חכו ושמעו את דברי .״ענוני :״אם לא תעלה, נעלה
אותך בכוח.״

השופט החוקר קבע שאין מקום להאשים את אבי־ויקטור כמעשי אונס מכיוון שלא הובאו
בל הוכחית. אכל לגבי שכיכה שלא כדרך הטבע, בה הודה הנאשם, הועבר דינו לבית המשפט
המחוזי.
הסניגור, עזריאל ברק, ביקש מהשופט להתחשב כקביעת העונש בעובדה שהדבר נעשה
בהסכמתה של המתלוננת ובעיקר בעובדה שישראל היא ארץ קבוץ גלויות ותושביה החדשים
הגיעו מארצות השונות במנהגים ובמושגים מישראל.
הנאשם לא יצא מכלל זה. יליד טונים ,׳ שהתחנך שנים רבות בצרפת, שימש כמהנדס
רכבות במצריים, בא ארצה עם אשתו ואחד מבניו. משך חמש שנים במעט ולא זבה בעבודה,
מלבד כמה ימי קטיף, מכיוון שנחשב בזקן מדי.
בהחלטתו הסתמך השופט על פסק־דין של כית־המשפט העליון לפיו נחשבת ידיעת כש׳־־!
רים
שלא כדרך הטבע, אפילו כהסכמת הצד השני, כפשע.
כשבוע שעבר יצא אכי־ויקטור מבית־ הסוהר אחר שריצה את עונשו משך 28 יום היא
הזר לביתו, ראה כי משק העזר הקטן שלו נהרס מהוסר ידיים עובדות. אשר למלכה נישא-
היא בינתיים, אולם לא לויקטור. הבן מלא טינה ובוז לאביו, עזב את הכית.
ר או ס
נוסף לכל רואים שכניו של אבי־ויקטור, שאינם מתמצאים בנבבי החוקים אותו
מסובן, שלא קיבל, לדעתם. את מלוא העונש. הם מצביעים עליו כצאתו מביתו ,׳ מלווים איתו
בשריקות לכל מקום. חייו של אכי-ויקטורנהרם*.