גליון 875 מתאריך 29 ביולי 1954

..העולם הזה״
פותח

בוויכוחהגורלי:

נוהגהמונעת
!הקנה שרום

שאלון רכל
אב ואם:

האם אתם הווים טובים?
שנה 17

*ס675 .
כ״ח תמח תש״׳ד
39.7.54
המח־ד 300 פרוטה

ה שנור:
מתאגרף דו ד עובד

העולס

העורך הראשי :
אווי אבנר׳

ראש המערכת :
שלום כזזן

עורך משנה, כיתוב :

השבועון ר.ם צ 1י ר
לא י 1פ וו־בוגי ה
רח׳ גליהם ון 8תל־אביב
(ליד תיאטרון ״ אהל ״ )
מען המברקים :״עולמפרם״
ת. ד . 136 .טל 26785 .
ם ו״ל: העולם הזה בע״מ
דפוס ישראל בע״ם. ת״א
על־יד נשר רידינג.
אין המערכת אחראית עבור
תוכן המודעות. מלבד עבור
מודעות המתפרם מות תהת
הכותרת ״דו״ח לצרכן״.
מוכנות על-ידי חברי הונבדקות
על־ידם.
מערכת
מכתב1 עורך משנה, תבנית :
אורי סלע

ישעיהו לביא

הצלם הראשי :

הכתב הראשי :

דו ברנע

עמנואל פרת

חברי המערכת :
דוב איתן, משה בדאפרים, יחיאל בשן, יהודה נבאי, ניצה גבי. לילי
זראי, אוסקר טאובר
נלילי, רותי ורד, בוזי זהבי, יוחנן ורבקה
עמום קינן, פילבי קשת, אברהם רפפורט.

ראש מערכת ירושלים :
יוחנן אורן
עורך דפוס ;
מנהל מעבדה :
דוד טווייג

אם לדון לפי מבול המכתבים למערכת׳
שום נושא לא עורר ויכוח כה סוער בין
קוראי העולם הזה בחדשים האחרונים כמו
פרשת אמנון זכרוני. מתמיכה נלהבת מגיעה
קשת הדעות עד להשמצות פרועות ודרישה
להעמיד את אמנון זכרוני אל הקיר.
כמה מן הכותבים טרחו לשאול מה דע תי
הפרטית על פרשה זו. ואכן׳ ככל קורא
אחר התחבטתי לא מעט בשאלה כשקראתי
את הידיעות על צומו של הצעיר. היתד׳ קי
שיחה די ממצה עם עצמי. היא היתר״ בערך,

— ובכן, אתה פאציפיסט אתה׳ מה י
— כן. אני חושב שהמלחמה היא תועבה
איומה בתולדות אנוש, שריד נורא מימי
קדם. אני חושב שהשאיפה לשלום היא
האצילה בשאיפות אנוש.
— אהה׳ אתה מצדיק את זכרוני?
— לא, בהחלט לא.
— מדוע 1אתה חושב שהוא משתמט?
— לא. כחייל קרבי יש לי כל הכבוד האישי
לאדם המסרב לשאת נשק, אם הוא מוכיח
בסבלו האישי שאמנם סדובו כנה. דרוש
אומץ־לב רב לעמוד מול לחץ דעת־הקהל,
החושב תמיד את הסרבן לפחדו. גם זו סיבה
לפסילת הסרבנות.
— מדוע? מה הקשר?
— אסור לפאציפיסט להעמיד את עצמו
במצב שהוא נחשד לפחדן, שאפשר להאשימו
בהשתמטות מן העול הכללי. להיפך, במל־חמת־מגן
חייב הפאציפיסט ללכת בראש, להתנדב
לתפקידים מסוכנים במיוחד, כדי להוכיח
את אומץ־רוחו. רק כך יכבוש את אמונם
וכבודם של המתנדבים בעם.
— התנגדותך למעשה זכרוני מבוססת, אי־פוא,
על דברים חיצוניים י לתוכן המעשה
אתה מסכים, כפי שאני מבין...
— אינך מבין נכון. אני מהנגד בע־קר
לתוכן המעשה. אומה שבניה יסרבו לשאת
נשק, לא תכבוש את השלום. היא רק תהיה
קרבן קל יותר לשונאי השלום. היא מזימינה
התקפה, מלחמה. כניעה אינה שלום. כי
שלום, פירושו קודם כל: עצמאות, זכותו
של הפרט להיות בן־חורין בחברת פרטים
אחרים, זכותו של עם להתפתח כמידת יכול
תו בחברת עמים אחרים.
— בקיצור, אתה מתנגד בכלל לפאציפיזם י
— לא. אני פאציפיסט. כלומר, אני חושב
ששאיפתי העיקרית בחיים צריכה להיות להשיג
תנאים בהם השלום אפשרי. תפקידו של
הפאצ-פיסט, בעיני, אינו לפרוש מן החברה,
מן החיים הפוליטיים׳ לתוך מחנה־ריכוז פרטי,
אלא להיפך, לקפוץ לתוך החברה, לתוך
החיים הפוליטיים, על מנת לשנות את המש טר
המצריך מלחמות.
— אצל עמים אחרים?
— השלום מתחיל בבית. תפקידו הראשון
של פאציפיכט הוא להקים בעמו ובמולדתו
משטר שוחר־שלום כזה ש־וכל ללחום להקמת
משטר דומה בעם היריב. הפאציפיסט חייב
להיות האיש הפוליטי בהא הידיעה.
—..כדי ללחום למען השלום בעולם י
— שלום העולם הוא התחנה האחרונה
של האוטובוס. האוטובוס הלאומי שלנו חייב
לעבור כמה תחנות ביניים. התחנה הבאה היא
שלום במרחב.
— חתימת חוזי שלום?
— לאו דוקא. השלום אינו דבר.פאסיבי,
מצב של חוסר־מלחמה. השלום הוא ׳מצב פעיל:
מצב של שיתוף פעולה, של פיתוח

משה אור

ראש מערכת חיפה:
אורי דן

מנהל מבצעים ;
שלמה אדיר

ראש המנהלה
שלמה הררי

משותף, של הגנה משותפת, של הפרחה
הדדית. על הפאציפיסט העברי להיאבק ל מטרה
זו, להחדירה להכרה הלאומית, לש קול
את הדרכים המעשיות משני עברי
הגבול לתחנה זו. בעיקר, הוא חייב להסביר
ששלום אמיתי אינו כניעה, אינו וויתור
חד־צדדי, אינו הנמכת דגל, אינו מעשה אנטי-
לאומי׳ אלא להיפך, המעשה היחיד המאפשר
את סיפוק הצרכים הלאומיים, את העלאת
הדגל ברמה•
— אם כן׳ אין צורך בצבא י אפשר לבטל
את הצבא י
— להיפך. כיום יש צורך בצבא, ודרוש
שצבא זה יהיה חזק, יעיל ומתאים לתפקידו.
הפאציפיסט הגדול ביותר חדל להיות פא־ציפיסט
כשחותכים את גרונו. כדי לפעול
במרחב, כדי להגיע אל בני בריתנו הטבעיים
מעבר לגבול, דרוש שיהיה לנו בסים בטוח,
מחוסן מפני כל התקפה, אם נעזור לבני־בריתנו
מעבר לגבול לשבור את המשטרים
הרודניים במולדתם, יתכן מאד שאותם משטרים
ינסו קודם כל לשבור אותנו. עלינו
להיות צזוכנים לכך.
— אבל הרי צבא חזק יהווה מטבעו גורם
מדרבן למלחמה• איך יכול פאציפיסט לתמוך
בצבא חזק?
— הצבא — זה אנחנו. הצבא יהיה כפי
שאנחנו רוצים שיהיה. אנחנו — העם, המדינה,
ביחוד הנוער. נכון, יש בכל צבא נ־טיה
טבעית למיליטאריזם. קצינים חלשי־אופי
יחלמו על מלחמה כדרך לעליה בדרגה,
כמכשיר כדי לעשות רושם על ההיסטוריה.
ד,ם ימצאו לכך בתום־לבב נימוקים בעיי
חשיבות. דוקא לכן חשוב כי בעלי הרצון
הטוב לא יפנו גב לצבא.
— אתה רוצה שהפאציפיסטים יתענינו
בצבא?
— בהחלט. פאציפיסט אמיתי, מן הראוי
שילמד את תורת המלחמה ואת תולדות
הצבאות בעולם על בורין. עליו להיות מומחה
בשטח זה. כפי שאמר לויד־ג׳ורג׳ —
המלחמה רצינית מדי מכדי להשאירה בידי
גנרלים. אם כל הפאציפיסטים יהיו סרבני״
צבא׳ הרי הם משאירים את הצבא בידי
שונאי״השלום. אין אסון גדול מזה.
— האמנם תרצה שפאציפיסטים דוקא ית נדבו
לצבא?
— כן. לדעתי, הפאציפיסטים חייבים להתנדב
לצבא, ולהתנדב בתוך הצבא לתפקידים
של מנהיגות. רק כך יוכלו להבטיח את אופיו
החיובי של הצבא, לדאוג שהצבא החזק יהיה
גם צבא שוחר־שלום.
— הממ. קצת מוזר, לא? חוץ מהכל, אתה
באמת חושב שפאציפיסט, הסולד ממלחמה׳
יכול להיות חייל טוב?
— אני יודע זאת. ראינו אלפים כאלה
בימי המלחמה. מיטב גיבורי המלחמה, חללי
כל הקרבות, היו צעירים ששנאו את המלחמה.
האהבה למולדת המותקפת מולידה את
החייל הטוב, לא השינאה לזולת ותאוות ה כיבוש.

אתה מתכוון למלחמת״הגנה?
— רק למלחמה הגנה. מלחמת־הגנה אמיתית
— לא התירוץ השדוף של מחרחר־המל־חמה
הקלאסי. אני מאמין שעל צבא ההגנה
להיות באמת צבא של הגנה, צבא שרואה את
תפקידו הקדוש בהגנה על מולדתו׳ שיהיה
מאור ובן־ברית לכל שוחרי־החופש ושוחיי־השלום
במרחב. בצבא כזה אין זו בושר
לפאציפיסט לשאת נשק• להיפך, תהיה על כך
גאוותו.

בוז לאמת !
אתם, תושבי תל־אביב אינכם יודעים ערב׳ מהו.
בעד הרשימה על אל־אשהב (העולים הזה ) 873
תיקראו מקימי הגיים החמישי במדינה ...האם המדינה
הוקמה למען תת חפות לערבים, כדי לגדל
דור אויבים בארץ? ישנה רק דרך אחת לחיסול
הבעייה והיא נרוש הערבים מהארץ. בלוויית חברי
מערכת העולם הזה.

שמואל תירושי, חיפה
תודה עבור ההזמנה, אולם חברי המערכת
מרגישים די טוב כאן.
נתווספתי לקוראי העתים הזה אחר הכתבה ע?
נצרת. עלי לציין כי יחם העולם הזה למיעוט הערבי
הוא באותו הקו נם ברשימה על מרים אל-
אשהב• יישר כוחכם, אחים !

יוסף גלעדי, ירושלים
הרפורטז׳ה על נצרת (העולם הזה )871 היתה,
לדעתי, מעשה קל־דעת, פזיז ואפילו פושעני ...והעולם
הזה שהציב את הפרשה באור אוביקטיבי
לא בחוכמה נהג. כאן אין שאלה של אוביקטיביות
כי בעניני מדיניות אין כמוה לסנוור את עיני
הפיכחים.
...יחוסל נא השבועון הדמוקרטי בישראל ותוקם
מפלנה פשיסטית עממית !

פשיסט ישראלי

לזכר אורי דן
אחרי שקראתי את הרפורטז׳ה ״ערכתי יום
פרט לזכר עצמי״ (העולם הזה ) 873ו״יום אחד
הייתי קבצן״ (העולם הזה )862 הנני מפחד שהרהר
או נובה מם ההכנסה או אחד מאלה הבאים
אתי במנע אינם אלא כתבי העולם הזה, הרוצים
לחקור באיזה ענייז שהוא. אימרו לי. או ייעצו לי,
מה לעשות כשאפנ7ע פנים אל פנים עם מקרה
כזה ן

יצחק זקן, תל־אביב
העמד פנים כאילו אתה תייר המבקר את
חותנת ובישראל.
הייתי בת 12 כאשר חוייבתי לראשונה ללכת ליום
סרט. זה היה בבית-הספר העממי. למטרה
חינוכית זו הקדיש המורה שעור שלם בכוח שכנועו
עד אשר מספר הזונות הניע למכסימום.
כרניל נמנעתי ממעשי שנור אלו ולכן זכיתי ליחס
שלילי ולפנים חמוצים מהמורה שבוע לאחר יום
סרט שכזה.

אסתר בן־צור, באר״שבע

מישחק הוגן
התיאור של משחק מכבי יפו ננד מכבי פתח־תקווה
(העולם הזה )873 היה חד־צדדי, מלא ונדוש
הערות פוגעות שלא במקומן, המשקפות לכל
היותר את דעתו של שחקן נרוע שאינו יודע להפסיד
בכבוד.
מכבי יפו, התופסת מקום שישי בליגה ב /ניצחה
את הקבוצה המחזיקה במקום שני בלינה א׳,
במשחק הוגן ועל כך יש לשבח ולעודד את הקבוצה.

רב־־סמל
ראשון שבתאי מאסטרו, צה״ל
אילו היה כתב הספורט של העולם הזה מתעניין
קצת בספורט. יכול היה בנקל ללמוד כי קבוצת
מכבי יפו היא כיום הקבוצה הרעננה, הספורטאית
והטובה בין קבוצות המכבי בארין. וקבוצה זו יש
לה עת־ד. היא תעלה ותעלה משום שיש לה בסים
מוצק ונוער מעולה מן הנוער העולה.

יעקב גיסין, ראשון־לציון

חור, ומין
עשיתם שרות נדול לציבור בפרסמכם את היומן
״ים י הביניים במעברה״ והעולם הזה ,) 874 הפותח
עולם חדש לעיני האורח הוותיק. אולס כעורך־
דין הייתי רוצה להסב את תשומת לב קוראיכם
לנקזדה אחת, שלא זכתה בעמודיכם לתשומת־הלב
הראויה לה.
בעל היומן נשפט בעוון שכיבה שלא בדיד הטבע.
הוא לא הואשם באונס או בשידול נערה
מתחת לניל , 16 אלא בעש־ת מעשה שהאשה המבוגרת
הנדונה עצמה הסכימה לו מרצח, אולם
שבעיני המחוקק הפוריטני הבריטי נראה כבלתי-
טבעי. כדברי השופט השין וחבריו בבית המשפט :
״החדרת אבר־המין לכל נקב מנקבי הנוף שלא נועד
באופן טבעי למטרה זו״.
אני מרשה לעצמי להעיר שלאור המחקר המדעי
החדיש. הנדרה זו מגוחכת ואבד עליה הכלח. אולם
החוק הבריטי לא התקדם עם הזמנים. באופן
בארבארי לנמרי. הוא עודו מעניש קשה שגי
גברים מבוגרים המבצעים מעשה הומוסקסואלי,
אף ששניהם מסכימים וחפצים בכך. החוק הישראלי
זהה עם החוק האנגלי, אף שאין מרבים לבצעו.
אני
מעמיד כהצעה לסדר היום כי הניעה השעה
לבטל את כל התפיסה החוקית הזאת. יינתן נא
העונש המכסימלי למעשי אונם ולמעשים מגונים
בנוף נערים ונערות. אולם מעשה שאנשים מבו
העולם

השבועון המצויר
לאי־נפורמציה

דו״ח סודי
מטעם ועדת הסינאט האתריקאית שסיי־רה
בישראל, על ביזבח הציוד האמריקאי

דוגמה אופיינית לביזבוז ממאיר של
כספי משלם המסים האמריקאי מצאנו
בשער־הגיא. שלדי מכוניות חלודות, כמעט
חדשות, היו מוטלים שם לאחר שי
גרים
מסכימים לו, אפילו אם עקב נטיה אומללה
ו״בלתי טבעית״ הוא חורג מל המוסר המקובל,
אינו יכול להיות פשע.

עורך־דין. תל״אביב

את מי אתה אוהב
...עמום קינן שכה כנראה למנות בין האנשים
אותם הוא אוהב (העולם הזה ) 873 את עצמו.

צבי ארגמן, מחניים
את מי אני שונאת? לא קשה לדעת ממה ל התחיל.
אני שונאת את ההכסים בעיניהם. את אלה
ששונאים את כולם ואת הכל. את אלה ששונאים
בכלל ובלי יוצא מן הכלל. את התוקעים סכין
בנב. את הציניקאים לשם ׳פרנסה בעולם הזה. את
אלה שאין להם מורא ויש להם משוא פנים. את
עמום קינן. את אלה שאינם מייצגים שום טיפום.
את אלה שאינם בם דר_ננם אין להם הכשרון להסתדר.
את אלה שאין-להם ידידים וספק אם היו
להם פעם ידידים.

רינה דין, תל־אביב
מסתבר שהיחיד׳ שראוי לאהבו במדינה זאת ולא
נהרג (ובמותו ציווה לנו את החיים) הוא עמוס
קינן.

על חשבון ה קב״ ה

ראובן אביבי, חיפה

...דעו לכם כי הזמן הוא מועט שניתן לכם ל תקן
את כל שאתם מדפיסיס על חשבוני (העולם
הזה .) 873 אחרת הימ-ם הקרובים ידברו מה ש־הקב״ה
יכול לעשות לטובת יוחנן המטביל. המבשר
את ביאת ישוע בן־דייד אדוננו ומושיענו ומשי־חנו.
החי והקיים לעולם, המופיע בקרוב לנחם את
המנחם ומקבלי בשורת המנחם ואך לא אחרי שנתיים,
כי דבר כזה לא יצא מפי)...
הרבה יש לי לכתוב אך אין לי וסו. אני עמוק
יום וליל —
מאד זה למעלה משלושים שנת
ואתם אומרים שאני לא עוסק במאומה. הדבר הזה
יבוא נם בחשבון לפני הקב ״ה. רחמי הקב״ת ו־ווסדיו
עליכם. הללויה !

יהודה חנן בן־דויד, ירושלים

כספי הצדק
...מאהר שאני אהד מאלה שהאוצר מכה אותם
יום יום הריני מתעתד להיות מרבן מסים ראשון
במדינת ישראל. הריני מכריז קבל עד שלא אשלם
פרוטה אחת לסם הכנסה (והנימוקים בצידם) ואפילו
אם יכניסוני לבית־הסוהר.
אני מקווה שפרבני המם ים יתאנדו בסופו של
דבר וידעו להתרומם מעל לתכסיסי המפלגות ל מיניהן
בשאלות המסים ויכריחו את הממשלה ל־שנות
את מדיניות המסיס שלה למס של צדק.

יהושע פדרמן (בובי) ,באר־שבע

שרות הפפרים
תודתי המלאה (ויהד עם תודה זו. נם תודת
רבים מחברי) על מפעל שירות הספרים של העולם
הזה. בשני הנסיונות הראשונים, אני יכול להניד
הצלחתם.
במלה אחת

יהושע רייך, חיפה

הכתובת

הנני בחור בן . 21 המחפש את עתידו. ברצוני
להקדיש מכפר שנים מחיי לעבודה מועילה שתעזור
נם למדינתי החיית בקשיים. לפי מיטב ידיעתי המקום
שבו אני ועוד מאות נחוציס הרי זהו הננב,
שאליו נקשרתי בוס) שירותי בצבא. אולם למרבית
צערי איני יודע היכן וכיצד להשיג עבודה שתד
ליכני לנגב.

צבי רובינשטיין, תל אביב
הקורא רובינשטיין יקבל פרטים מלאים
לתעסוקה בנגב או בערבה בלשכת העבודה
בבאר־שבע.

עזרה למר עזר
אנחנו מוחים בכל תוקף נגד מסירת הידיעה
כי מר עזר. הממונה על עניני התיירות, נתקל
באי־שיתוף מצד ארנון משרדי התיירות (העולם
הזת .) 871 קיים שיתוף פעולה מלא בין מר עזר
וביו סוכני התיירות המאורנגים ואנו מעריכים
את ההישגים והעבודה הברוכה של סר עור
בשטח התיירות.

ד. מלמד, א .אברהמוף,
התאחדות סוכני נסיעות ותיירות בישראל,
תל־אביב

תרגום ענייני
לא ניתנה לי שום הוראה מה לתרנם ומה לא
לתרנם מהטכסט של הרקוויאם (העולם הזה .) 873
אילו ניתנה לי לא הייתי מקבלה כל עיקר. כי
בנידוז זה יכולני לעשות את המוטל עלי רק לפי
הבנתי שלי...
״אותם הקטעים המתייהסים לישו ולמרים הבתולה״
אמנם לא תרנמתימ כהווייתם. אד מילאתי
מקומם בפסוקי תפילה מקבילים לפי העניין והתוכן.

אפרים
דרור, תל אביב

מוש חד־פעמי. נתברר כי הם נמסרו בשעתו
לידי אלמנטים בלתי־אחראיים שמבלי
לדאוג כלל למשלם המסים האמריקאי
זנחו את מכוניותיהם עיר בנסיעה הראשונה,
כדי להמשיך בדרך באמבולנסים
נוחים.
אנו ממליצים כי לא תינתן עוד עזרה
לישראל אלא אם כן יובטח כי לא יישנו
מקרים מצערים כאלה.

חמשיר (לא עלינו<
היה היה איש ביש־מזל
שבכל מעשיו הוא נכשל.
הוא חיפש מי תהום
עד לעומק איום
אך רק נפט הוא מצא, האומלל.

העולם הזה 875

שמש התכוננה לעלות מעל להרי חברון. זיו אדמדם האיר את
האופק הגלי של רכסי ההרים.
במשלט אי־שם יצא זקיף אדום־עיגים משוחה, פלט קללה
מסורתית וניפנף לחברי• שחזרו מסיור שיגרתי. אותה שעה קם הרפתן
בחניתה ממיטתו, נטל לידיו הכבדות משינה את המגבת ושם את
ראשו מתחת לברז. בתל־אביב נתעוררה אם מסולסלת-ראש לקול תינוקה
המילל, ניגשה להניקו. כושא־עיתונים תימני דחף את עיתוניו מתחת
לדלתות, מבלי לקרוא את הכותרת הרעשנית. נהג אוטובוס חמצמץ
התניע את המוטור הישן של מכוניתו.
כרמת-גן חזר פועל עייף ממשמרת הלילה, שמח לרעיון כי המיטה
חמה והאשה הכינה את ארוחת-הבוקר. ילד חיפאי פקח את עיניו הכחל•
חלות, נזכר ברטט כי היום יום הולדתו העשירי. במשרד עיתון ירושלמי
עברה המנקה על פני מכונת הטלפרינטר שתיקתקה את האסונות, מעשי•
האונס והכרזות הדיפלומטים שאירעו בשעות הלילה. מצחצח נעליים
מיהר אל מקום איסטטרטגי בפינת רחובות, נחפז לתפשו ראשון.
סוחר משכים קום ניגש אל המקרר, מזג לעצמו כוס של מיץ תפוזים.
ספורטאי נלהב טבל במים הקרים והמחוידקים של ים תל-אביב, שעה
שחברו העיר את הסום*ם בכית־הספר לרכיבה כדי להינפש בדהירת*
בוקר. סירת דייג בודדה יצאה את הנמל לעבר הים הפתוח.

ממטוידה עד אילת החל יום הדש, רגיל ושיגרתי. מליון ושמונה מאות
אלף אזרחי ־מדינה התעוררו ביום זה, כבכל יום לפניו ואחריו, עסוקים
איש איש בשאיפותיו, בטרדותיו, ביצריו, בתקוותיו. יממה נוספת ורגילה
של 24 שעות רגילות החלה בעיסוקיה הרגילים.
אולם לא היתה זאת יממה רגילה. בה בשעה שהאדם הישראלי התכונן
למעשיו השיגרתיים התרהשו מסביבו מאורעות אשר שינו משעה לשעה
כמעט מרגע לרגע״ את עצם יסודות קיומו. סכנות איומות התרכזו מסביבו,
החמירו והלכו עם סיבוב השעון.
פה ושם הקדיש האזרח שניה אחת של מחשבה לסכנות אלה, הזכירן
במלה חטופה תוך כדי קריאת העיתון בשעת ארוחת הבוקר. אולם כמעט
איש לא הבהיר לעצמו שהוא חי על פני במה חלולה העלולה להתמוטט.
בסידרת מאמרים זו מנסים עורכי ״העולם הזה״ להעמיד לפניך את
המצב בכל חומרתו. הם ינסו להעמיד לפניך את שתי האפשרויות הקיצוניות
הנובעות ממנו, לכאן או לכאן, מכלי לחוות על כף את דעתם
שו׳והם.
אינך יכול להתחמק מן המחשבה על שאלת־הגורל. כאזרח ישראל אתה
אדון לגורלך. זוהי זכות. וזו חובה שאינך יכול ואינך רשאי להשתמט
ממנה.

וחננו נער לרעתנו
}:ל אורך החזית. על כך היתה בנויה
איסטראטגיה הערבית של הסיבוב
הקר. האיסטראטגיה הישראלית לא היתד, בנויה
על כך — כי היא לא היתד, קיימת כלל,
לא תוכננה מעולם.
האיסטראטגיה הערבית התבססה על נתונים
גיאופוליטיים פשוטים. באמצע המאה
וד 20 אין שום מדינה קטנה יכולה להתקיים
לבדה. התנאים הכלכליים של המשק המודרני
נותנים כוח־חיים רק ליחידות גדולות,
התנאים האיכטראטגיים של המלחמה המודרנית
פוגעים קשה בכושר־ההגנה של יחידות
קטנות. מצור כלכלי, שמטרתו ד,־תה
לבודד את ישראל ו ׳הפכה ליחידה קטנה
חסרת עורף גיאוגראפי׳ מוכרח להטביע לאורך
ימים את חותמו על התפתחות המדינה
בכל השטחים — תרבותיים, כלכליים,
צבאיים ופוליטיים. הוא מונע בסופו של
דבר, עצמאות לאומית של ממש, שהיא ה
עצמאות
היחידה.
בשנים הראשונות של שמחת־הנצחון, כ־שאזרחי
ישראל התרגלו בקושי לרעיון כי
עתה זכו יהודים לריבונות ׳ממלכתית זו
הפעם הראשונה מאז שמונים דורות> ,א
חדרה מציאות זו להכרה הלאומית. הקו ה שולט
בישראל היה ״לבצר״ את הקיים, להתאים
את החיים במדינה למצב שנוצר. אמנם
הושגו הישגים חשובים בכיוון זה, דד
אוכלוסיה הוכפלה והחקלאות הורחבה בהרבה,
אולם עצם הקו היה מבוסס על אש ליה,
כי ישראל דמתה לאדם המטפס על צוק
שהגיע למחצית הגובה — הוא לא יכול היה
להקים לו בית במדרון התלול. הוא יכול
היה להמשיך בדרכו למעלה — או להידרדר
לתהום. עובדה זו התבררה חיש מהר
גם לחובשי המשקפיים הוורודים ביותר, שניסו
להתעלם מכל חישובים מציאותיים, כאשר
נתבררה להם לבסוף האמת חמרה כי

בפרוץ מלחמת תש יח
ן ך 6א היה הישוב העברי מוכן למלחמה׳
Jלא מבחינה צבאית ולא מבחינה פוליטית.
המלחמה עצמה באה כמעט כאפתעה
גמורה. משך דור שלם טענה התעמולה ה ציונית
כי התנועה הלאומית הערבית אינה
אלא דחליל בריטי. היא לא שיכנעה את
העולם. אולם היא שיכנעה לחלוטין את
ההנהגה הציונית.
התוצאה היתד. כי איש ממנהיגי הישוב לא
האמין כי אכן ייצא העולם הערבי המאורגן
במלוכד למלחמה לאומית נגד המדינה העברית
הנולדת. דוד בן־גוריון השתכנע
בכך רק באמצע ,1947 שעה שהחליט לרכז
בידיו את כל עניני הבטחון של הישוב.
שאר מנהיגי הישוב, וביניהם כמעט כ1.
המומחים הרשמיים לעניני הערבים פסלו
בהחלט את האפשרות של מלחמת־עמים

עברית־ערבית. הם האמינו כי ברגע האח רון
יתגלו איומי הערבים כבלוף עלוב. הם
החזיקו בדעה זו עוד 24 שעות לפני פלישת
צבאות ערב.
התוצאה היתד, כי הישוב נכנם למלחמה
מבלי שתהיה לנגד עיני הנהגתו מצע ברור
לעולם הערבי, מטרת־מלחמה מגובשת. הוא
לחם כדי להגן על עצמו מפני הפולשים.
אולם הוא לא תיכנן כיצד להשיג את השלום,
עם מי להשיג את השלום ועל איזה בסיס
להשיג את השלום. מלבד השיחות עם עב־דאללה,
שהוביל את מנהיגי הישוב באפם
ויצא למעשה מנצח יחיד מן המלחמה, לא
התנהלה כל פעולה פוליטית רצינית. החייל
הקרבי העברי הקים בדמו את המדינה, הדף
בתנאים נוראים את פלישת הצבאות׳
לא השיג את השלום. כ
אולם

!שאדם בודדים סגערכה
ן ףי לושים מכל הגוש ם העולמיים. לא היה
| | Jזה מקרה. לא היתד, זאת גם תוצאה
של שגיאות של פרטים, אף שהיו כאלה.
היתד, זאת, בראש וראשונה, תוצאה של המצב
הגיאופוליטי בו נמצאת ישראל הבודדת
והמבודדת.
ערב מלחמת תש״ח הצביעו ארצות־הבדית
וברית־המועצות יחדיו למען מדינה יהודית.
היו שראו בכך ם ימן־דרך לקראת הבאות.
אולם למעשה היה זה רק פרי של מצב
חד־פעמי ובלתי־חוזר.
ברית־ד,מועצות הצביעה בעד המדינה,
כדי להרחיק משטח הארץ את הצבא הברי טי.
מטרה זו הושגה. ארצות־הברית הצביעה
בעד המדינה מפני שהמפלגה הדיימוקרא־טית
השלטת רצתה לזכות בבחירות בקולות
יהודי אמריקה — בניגוד לרצון המאוחד

של כל הגנרלים והדיפלומטים מהפנטגון ודד
סטייט דפרטמנט.
כבר למחרת גמר המלחמה החל מצב זד,
להשתנות. שמונה מדינות ערב שולטות על
מרחב גיאוגראפי עצום, התופס מקום מרכזי
בכל חשבון איסטראטגי של מלחמת־עולם.
בידיהן מעיינות הנפט העשירים ביותר ב עולם,
ששד. קולות יקרים באו״ם, השפעה
רבה באפריקה הצפונית הצרפתית ובסו־דאן.
אלה היו עובדות־ברזל ששום גנרל או
דיפלומט לא יכול היה להתעלם מהן. לישראל
המנותקת כמעט לא היה, לעומת זאת,
מה להציע, מלבד קול בודד באו״ם והשפעתה של התנועה הציונית שירדה בהתמדה.
רוסים ואמריקאים התחרו עתה על אהדת
העולם הערבי, דאלם מסד לנאגיב את האק דח
המפורסם של אייזנהואר (ראה תמונה).
היה זה סמל מתאים למצב המדיני בו

ה»דח»ה לא noon
ן עה שנדמו התותחים. המשטר ם הערביים
שהכריזו מלחמה על ישראל,
לא נכנעו ואף לא חוסלו ולא כל שכן׳ לא
עשו שלום. הם הוסיפו לראות בישראל גוף
זר, המסכן את המבנה הקיים של החברה
הערבית, והם הצליחו ללכד מסביבם בדעה
זו כמעט את כל העמים, העדות והמעמדות
במרחב.
מכיוון שישראל התרכזה במלחמה רק
במיגור הפלישה, ולא הבינה כי כיבוש השלום
הוא מטרה בפני עצמה גרמו חוזי
שביתת־הנשק לשכרון של נצחון, שלא היה
לו בסיס במציאות. כי המלחמה לא נסתיימה
— נסתיים רק שלב אחד שהתבטא ב־מעשי־איבה
מאורגנים של הצבאות. המלחמה
עברה לשלב חדש, השתמשה עתה
באמצעים אחרים שהערבים חשבו אותם
ליעילים הרבה יותר — הטרדה יומיומית

של מסתננים, מעשי־זוועה במו התקפת מע־לה־עקרבים
(ראה תמונה) ,ובעיקר המצור
הכלכלי והמדיני המוחלט.
ישראל חזרה למצב של שלום. רק פה
ושם דיברו אנשים על אפשרות של סיבוב
שני. אולם האמת הפשוטה היתר. כי הסי
בוב השני התחיל עוד ברגע שנסתיים הכד״
בוב הראשון ברודוס. האפשרות של חידוש
המלחמה הכוללת לא היתר, כלל אפשרות
של סיבוב שני, אלא של סיבוב שלישי, שיבוא
אחר השלום, כביכול.
בסיבוב שני זה היתד, ישראל פאסיבית
לחלוטין. היא הכריזה הכרזות, הגישה מחאות
השיבה במעשי תגמול על מעשי הגרילה,
אך היא לא נכנסה כלל לשדר,־ר,קרב
ד,אמית־ של סיבוב זה. היא ישבה וחיכתה,
כאילו ישתפר המצב מעצמו. אולם

במאמר השג

׳דרת ״או -או!״ ,ב\דיון הבא:

הם אוגרם: גלחגה
ל עוד מאזן הכוחות הוא פחות או
* #יותר לטובת ישראל׳ וכל עוד יש לה
סיכויים לצאת מנצחת מן המערכה. כלומר:
״מלחמה מונעת״.
אמנם, סיסמת ״המלחמה־המונעת״ שמטרתה
לפרוק את הנשק מידי המשטרים הערביים
לפני שיוכלו להשחיזו, כמעט ואינה
נשמעת בקול־רם בויכוחים במדינה. אולם
הרעיון קיים, בצורה זו או אחרת, בחריפות
גדולה או קטנה יותר׳ בכל החוגים
הקוראים לעצמם, מחוסר שם טוב יותר, בשם
״המחנה האקטיביסטי״ .נציגיו הבולטים
ביותר׳ אך לא היחידים, של מחנה זה הם :
• פנחס לבון (על יון מימין) הדוגל בקו
תקיף יותר כלפי ההסתננות הערבית, לוקח
בחשבון כי הדבר עלול לגרום להתלקחות
בללית,
• מנחם בגין(עליון, שמאל) המציע לבצע

מפעם לפעם מיבצעים צבאיים מוגבלים׳ ל סיפוח
שטחים שונים, סבור כי גם מלחמה
כללית תהיה לטובת ישראל, תבצר את עמדתה,

יגאל אלון (תחתון׳ ימין) המציע לנצל
את תוקפנות הערבים כדי להשיב מלחמה שערה
ולהזיז את גבול ישראל עד הירדן ומיד־בר
סיני,
• דוד בן־גוריון (תחתון, שמאל) הראש
האמיתי של המחנה כולו, הדוגל אף הוא
בהגבה אקטיבית, אפילו תוך סכנת מלחמה
לאלתר.
המכנה המשותף של כל המחנה האקטיביסט,
הנהו שהוא משוכנע כי המלחמה החמר.
היא בלתי־נמנעת, סבור שכדאי ללחמה במועד
ובצורה הנוחים ביותר לישראל. לעומתו
מסתמן המחנה השני, שמנהיגיו, מתוך
ראיית אותן העובדות, סבורים אחרת,

יהסי הכוחות משתני
ממעט בכל רגע. ורגע. אמנם, צבא
ההגנה לישראל התפתח ׳מאד מאז המלחמה,
רמת ציודו ואימון חייליו עלו עד
אין השוואה׳ והוא מהווה כיום בלי ספק
את הגורם הצבאי החזק ביותר במרחב. אולם
מצב זה אינו כטאטי. חץ־הכיוון חשוב
יותר מן התקן הקיים. וחץ זה מבשר רעות.
הפוטנציאל הישראלי מנוצל כיום במלואו.
כל בני המדינה ממוצא עברי מגויסים. לצבא׳
רוב האזרחים שייכים לעתודות. לעומת זאת
קיים במרחב הערבי פוטנציאל עצום בלתי־מנוצל,
שרק חלק קטן ממנו נקלס לפי
שעה בצבאות.
הסכר נפרץ עם החלטת האמריקאים לספק
נשק כבד לעיראק, שהעיראקים יוכלו להש תמש
בו בכל עת במלחמה נגד ישראל. ירדן
מקבלת מזמן ציוד צבאי וסיוע כלכלי

מבריטניה. בסעודיה חלה מאז המלחמה האור
רונה התקדמות כלכלית ניכרת הודות להכנסות
הנפט. הצבא המצרי (ראה תמונה) עו
מד לזכות במחסני־הציוד האדירים של אי
זור התעלה ובנשק אמריקאי. אין ספק
שתורה של סוריה לא יאחר לבוא.
מאחורי העולם הערבי קמה מעצמה גדולה
חדשה, פאקיסטאן, שתהווה עורף בטוח לעולם
הערבי במקרה של המלחמה, תספק
להם ציוד ותחמושת אף במקרה של אמברגו
בינלאומי.
זהו חשבון העתיד. הוא עדיין איננו מצב
קיים. עדיין יש לישראל עליונות צבאית.
אולם אם לא תחוסל המלחמה בצורה זו או
אחרת לפני שהפוטנציאל הערבי ינוצל, תה־ה
ישראל נתונה במצב חמור ביותר. כי לא רק
המאזן הצבא שלה השתנה לרעה אלא גם

חם אוגרם: עולוס
רואים בו פתרון מוסרי, מעשי ויעיל
יותר. מחנה זה כולל, ממש כמו המחנה
הראשון׳ אנשים מחוגים שונים מאד,
ביניהם :
• משה סנה (עליון, ימין) המאמין ני
מהפכה קומוניסטית תאחד את העמים במרחב,

נחום גולדמן (עליון, שמאל) המאמין
במכשירים המקובלים של הדיפלומטיה, מ שוכנע
כי תוך משא־ומתן ישיר, על בסיס
של ויתורים הדדיים ובעזרת מעצמות המערב,
אפשרי הסכם בין הממשלות,
• מרטין בובר (תחתון, ימין) ,איש הרוח
החשוב ביותר במדינה, הסבור כי אפשרי
שלום המלווה התקרבות תרבותית והתחדשות
מוסרית של כל המרחב השמי,
• מאיר יערי (תחתון, שמאל) המאמין
כי במדיניות מתאימה תוכל ישראל לגבש

מחנה של ידידים בארצות ערב, להשיג שלום
בעזרתן.
החולשה הגדולה של מחנה המאמינים ב פתרון
של שלום הוא כי אף לאחד ממנהיגיו
הבולטים אץ תכנית מעשית מגובשת לפרטי
פרטיה. בעוד שדרך האקטיביזם והמלחמה־המונעת
קלה מאד להבנה וצעדיה כמעט
מובנים מאליהם, הרי מעטים במדינה מבינים
את הצעדים המעשיים ההופכים התקפת
שלום אמיתית לריאלית וניתנת־לביצוע.
הויכוח הגדול עוד נמצא בשלביו הראשו נים.
לישראל אץ כיום מנהיגות ההולכת
לפני המחנה, המתווה דרכים לדורות. ר-,
הכרעה הסופית תיפול בלבו של כל אז
רח ואזרח. כדי להגיע להכרעה כזאת יהיר,
עליו להבין הרבה יותר את המשמעות ה
מעשית והאפשרויות האמיתיות של שתי
הדרכים גם יחד העומדות בפני המדינה.

הגאזן הלאוג חתש־ש־
| 49א ז סיום המלחמה. בחשבון הסופי.
# #ל א הכוח הצבאי לבדו מכריע׳ ואין
הוא אפילו הגורם העיקרי. בהתמודדות ה
אמיתית יבין עמים, הן בימי שלום והן בימי
מלחמה, ההכרעה האחרונה נתונה בידי כוחות
נסתרים שאינם מתבטאים במספרים
מתים ובהשוואות אריטמתיות.
כוחו האמיתי של עם הוא סך־הכל של
אלף ואחד גירמים גדולים וקטנים, כגון :
האחדות הלאומית, המתח האידיאליסטי של
הכלל׳ נכונותו של הפרט להקריב את עצמו
למען העם, רמת המחיה של האזרחים, הכושר
הטכני של המוני הפועלים והאיכרים,
מספר הכוחות המשכילים המסוגלים למלא
את רבבות התפקידים המסובכים של חברה
מודרנית מתקדמת — החל מתפקידו של
אלוף בצבא וכלה בתפקיד מהנדס תיכנון מים.

בימי המלחמה האחרונה היתר, לישראל
עדיפות מכרעת בכל השטחים האלה על
העולם הערבי המפגר. גם עתה עוד יש לישראל
עליונות גדולה בשטחים רבים אולם
חץ־ד,כיוון מדאיג: המתח החלוצי יורד,
קארייריזם ושחיתות החלו מכרסמים בגוף
הלאומי, עקב העליה הגדולה ירדה הרמה
הטכנית. גרוע מכל: השנה סיימו רק 3000
תלמידים ישראליים, בנים ובנות, את בתי-
ספר התיכוניים מכל הסוגים — מספר זעיר
בהשוואה למחזור המקביל בארצות ערב.
על רקע מציאותי זה החל ויכוח נוקב
במדינה, שעודו נמצא בשלביו הראשונים
ביותר. שתי דעות עקרוניות הסתמנו באופק׳
שבעליהן הדואגים לגורל עמם׳ תמימי
דעים על ההנחות מפולגים במסקנות. אחדים
מאלה הסיקו מסקנה קיצונית אחת. לכן

דמות המלחמה הגלוייה אשד איש אינו דואה בה

ת צפי ת

במדינה

(כל הזכויות שמורות)

• אין כמעט כל סיכוי בי מפקדי הפלמ״ח הגבוהים יחזרו
להרג העליון של צה״ל עם התקרבותה תחדש של סיעת לאחדות העבודה
לנופא״י. בה בשעה שאנשי מפ״ם רבים פועלים בשכבה הבינונית של קציני צח״ל,
שוררת ההרגשה כי האנשים שהתרחקו לפני חמש שנים לא יוכלו עתה להמשין
במקום שהפסיקו. הדעה הכללית בחוגים הקובעים: משך שנים אלה השתנה
והתבגר צה״ל במידה כזאת שהוותיקים לא יתאימו עוד למסגרת.
• :צפה לגל עלייה חדש מצפון אפריקה. כמה מן העולים
החדשים האלה ירוכזו בריכוזים מיוחדים, יועמדו תחת השגחת כוח משטרתי
למחצה. דבו זה נעשה לפי דרישת חוגים מטויימים, שנאלצו לקבל את החלטת
הוועד הפועל הציוני על חידוש העלייה, אך לא ויתרו על בידוד *הגורמים הבלת
חיוביים״ שבקרבה•

• תבנית תנועת הנוער הממלכתית של בי. ג׳י. תזכה
כקרוב כגיבוי המלא של רשויות הביטחון. העדות האחרונה לעמיה
זו: תשובתו ל שר הביטחון פנחס לבון בכנסת לשאילתות בקשר להשתתפות
צה״יל בכנס שיין נוואנים, שגילו את תמיכתו הברורה בתוכנית.

• אי־הופעתו של כי. ג׳י. בפני הוועד הפועל הציוני לא
היתה מקרית. הסיבה האמיתית: התנגדותם של רבים מחברי הוועד הפועל
הציוני לביקורתו החריפה של בי. ג׳י. על התנועה הציונית. בראש מתנגדי בי.
בי : .ראשי ציוני ארצות״הברית, יו״ר ההסתדרות הציונית מורטיטד מיי ואשת
הדסה רוז הלפחין.

• צפה להפגנה רבתית של האישים המרכזיים של הסוכנות
היהודית לשעבר שעה שיוסר השבוע הלוט מן האנדרטה לזכר הצנחן
פרץ גולדשטיין בקיבוץ מעגן. הטכס, שיתקיים בלי כל קשר עם יום־שנה כל
שהוא, נועד לתת למש ה שרת הזדמונות לענות להאשמן ות שהוטחו בפניו במשפט
גרינוולד־קסטנר מבלי להסתבך במשפט עצמו.
• סכסוך חדש פרץ בשורות מפא״י: איחוד הקבוצות והקיבו צי]!
(הגוף ההתישבותי של מפא״י) תובע את מחצית המקומות הבטוחים של
מפא״י לכנסת השלישית. הכוונה להבטחת מקמותיהם של אנשי משקים ממש,
לא חברים להלכה כאיש חולדה פנחס לבון, איש דגניה לוי אשכול.

• היכון לכינוס ועידת איחוד של מק״י ומפלגת השמאל
הסוציאליסטית של סנה תוך ששה חודשים. הוועידה שתכונה, לפי דדיישת
•מק״י, ועידת הקליטה, נמצאת כבר בשלבי התכנון הסופי.

• ירידה מדהימה במספר הנרשמים לחמישיות כתי־ה
ספרהתיכוניים מדאיגה מאד את הרשויות הממשלתיות והחינוכיות במ דינה.
כבר עתה ברור ני המחזור של 1958 לא יספק את צרכי המדינה לסגל
משכיל של טכנאים, מדענים, אנשי ביטחון ותוקרים.

• שערוריית חוסר הסדרים המבהיל כמשרד החינוך כש*
נח שעטרה עומדת להתחדש השנה. כמו אז, כן גם עתה אין אף
מורה עממי בארץ יודע את מי ואיפה ילמד בשנה הבאה, אינו יכול לנצל את
החופש נדי להתכונן לכיתתו הבאה. עתה, באמצע החופש, מתכונן משקד החיכוך
להעביר אלפי מורים בחינות חדשות, על מנת לקבוע מי ימשיך ללמד בשנה
הבאה ומי יפוטר.

• ייתכן והתפתחות גדולה בניצול מחצבי הנגב והגליל
תחול כעוד שנתיים, נאשר חברת מחצבי ישראל תם יים את ההכנות למבצעי
פיתוח המחצבי־ם הנערכים לפי הדו״חות החיוביים שהגיעו ארצה ממעבדות גי אולוגיות
בניו־ין ורק, לונדון ושטוקהולם.
• אין לצפות לקבלת שילומים מאוסטריה. דבר זה נתחוור
מתון הודעה של אחד מנציגי אוסטרית בלונדון, ני ממשלתו אינה מומה להוסיף
אף שילינג אחד לסכום הפשוט שהוצע על־ידת. התגובה הראשונה להודעה זאת :
החלטת יהודי בריטניה. להפעיל את הפוריין אופים בעניין.

• אל תייחס משקל לסברה כי הרכב המשלחת החקלאית
למוסקבה ישונה עקב לחצה של מפ״ם. השגריר אברמוב החליט לא להתערב
בהרכב המשלחת, בה נעדרים נציגי הקיבוץ המאוחד והקיבוץ הארצי, מניחן
שהוא רואה בדבר עניין ישראלי פנימי.

• אם אתה בעל חשבון כבנק הדואר ייתכן ותצטרך לחסלו
כקרוב. קבוצת מחקר של משרד האוצר הגיעה למסקנה כי הבנק איננו
יעיל רלקרחותיו אינם •שבעי רצון משרותיו. אחת ההוכחות: בחודשיים האחת־נים
נסגקו בון ל־אביב בלבד כמאתיים חשבונות. תומן משוער אחר בסגירת
הבנק הלא־יוצלת: נגיד הבנק הממלכתי, דולק הורוביץ.

• לא תקבל יותר שאלונים אישיים או מכתבי הסברה

מ״קול ישראל״ .לרגל צמצום במנגנון בוטלה המחלקה ליחסי ציבור של
שירות השידו׳ה שהיתר, מארגנת מבצעי הסברה אלה. שדרנים יודעי דבר רואים
בחיסול המחלקה גו: סילוק חשבון המנגנון עם מנהל המחלקה אברהם בר־טורא,
שעמד לא פעם בראש מלחמת עובדי השירות לשיפור תנאי העבודה והושכר.

• הנהלת. התיאטרון הקאמרי״ לא היתה מרוצה מהופעת

אורנה פורת באירופה. אחד ממנהלי הקאמרי אף שיגר אליה מכתב גינוי
חריף. בכל זאת הודיעו השבוע מקורבי משפחת פורת כי אורנה החליטה לדחות
את כל ההצעות הגרמניות ולשוב ארצה מייד עם תום סיבובה.

• אם אתה כעל אופנוע כמצב תקין ומצבך הכספי מרשה

לך לעזוב את עבודתך לששה חודשים תוכל להצטרף לששה אנשי
מכבי תל־אביב ורמת־ גן שהחליטו לצאת עוד הקיץ לסיור אופנועים ממושך

באירופה.

העם
הר ב »י שוד
רק לעתים רחוקות מצליח אדם זר לקחת
בשבי את דמיונו של האזרח הישראלי, שהוא
טרוד למדי בצרותיו הלאומיות והפרטיות.
השבוע עשה זאת יהודי ספרדי בעל אף
שבור, ששכח מזמן את מוצאו.
פיאר מנדס פראנס (ראה בעולם) היה גיבור
השבוע בישראל, כפי שהיה בעולם כולו.
לעין העייפה, שהתרגלה למישור השטוח
והאינסופי של עסקנים זעירים ופוליטיקנים
קצרי״ראי, הזדקר כפיסגה רחוקה של הר —
מדינאי אחד שהטביע תוך 30 יום את חותמו
על ההיסטוריה האנושית. במגע אחד של מטה־קסמים,
שלא היה אלא מטה של אומץ־לב
אזרחי ויושר אנושי, חיסל בעיה שאיימה
להפוך את העולם לחורבה אטומית. האזרח
הישראלי, העומד אף הוא מול קיר אטום
של בעיות הנראות כחסרות־ תקנה, נזכר
בגעגועים עמוקים שבמישור מולדתו אין
כרגע הר דומה.
המדינאי הצרפתי, שרדף אחרי השלום כשמבטו
נעוץ במחוג השניות של השעון,
השפיע במידה מכרעת גם על גורלו האישי
של האדם הישראלי, החי ככל אדם אחר תחת
צל הפצצה הנוראה. יתכן כי החודש הראשון
של כהונתו יכנס להיסטוריה בשם 30,,
הימים ששינו את פני העולם״.

גיע לגיבושו הסופי במלחמת־העצמאות של
המכבים. הפלמ״חאים שגדלו בהתישבות העובדת
מיגרו את הפולש הזר, הביאו לאומה
את מדינת החשמונאים על מגש הכסף.
הוליבוד היוונית. אולם למחרת יום
הנצחון החל תהליך אטי של התנוונות מוסרית.
רדיפה כללית אחרי הלוכסוס, במעטה
של חיקוי דרכי היוונים, משכה את אנשי
ההתישבות אל העיר. באותם הימים לא
היה, אפילו, צורך בפריג׳ידיירים, בקרייז־לרים
ובסרטי־הוליבוד. העיר ניצחה את
הכפר, השחצנות החיצונית את מוסר העבודה.
באותה
שעה עצמה ירד המתח הציוני
בתפוצות. יהודי אלכסנדריה העשירים לא
חלמו כלל לעלות לארץ, הסתפקו לתרום סכומים
גדולים למען המגבית היהודית המאוח דת,
שהיתר, מוקדשת לבית־המקדש. הבית
הקדוש עצמו הפך אובייקט לשנוררות עצומה.
במקרה הטוב ביותר עלו התיירים היהודיים
מאלכסנדריה ברגל לירושלים, פעם
בשנה, מילאו את בתי המלון וחזרו לבתי-
הכנסת הרפורמיים של מולדתם.
חוסר כוח־האדם החל מעיק יותר ויותר
על המדינה. היה צורך לגייר את האדומים
כדי למלא את שורות הצבא. האדומים הו־

מדיניות
אי־פעירנת מזהירה
לא פעם שילמה המדינה מחיר יקר עבוד
שיטת המתן׳וראה ! של משרד החוץ, שהתחיל
רק ברגע האחרון ממש תולש את מעט
השערות הפוליטיות שעוד נותרו בקרחתה
של ישראל. כך היה הדבר גם לפני שנתיים
כשנפתח המו״מ בין בריטניה למצרים לפינוי
הסואץ.
כבר אז היה ברור כי המיתקנים, ה״
ציוד והנשק שיפול עקב הפינוי לידי המצרים
יגדיל מאד את עוצמתה הצבאית. עמדת
משרד החוץ: כאילו מותר היה להניח
שהמו״מ לא יסתיים לעולם.
הנחה מוטעית זו הופרכה השבוע עם
בואו של שר המלחמה הבריטי, אדוארד
האד, לקאהיר, לסיום המו״מ. תגובת ישראל:
אין.
קרחת מבאן וקדחת מכאן. הממ שלה
הסתפקה באיגרות שמשרד החוץ שיגר
בעבר לוושינגטון, מתוך הנחה כי בריטניה .
ח״ב מיכאל חזני
חסרת מדיניות חוץ עצמאית. האיגרות ייתכן
עוד הפעם?
ואפילו לא הגיעו ללונדון.
שרת אמנם מסר בשיחות פרטיות עם חבלידו
את הורדוס. בעקבות ההתנוונות המוסרי
פרלמנט חשובים, בעיקר אנשי לייבור
רית באה הדיקטטורה וההשתעבדות לשל כאניורין
בוואן, הרברט ׳מוריסון ואדוארד טון הזר.
מללאיה, את דעות ישראל. אולם שעה ש־ה
פו עלהפ רו שי. דמיון נוסף, בעיני
בקאהיר כמעט והוחל בניסוח ההסכם טרם
העבירה הממשלה כל הצעות מעשיות ללונ חזני, לתקופה הנוכחית: בלי כל צורך פתחו
המפלגות במאבק רוחני, הצדוקים החילוניים
דון, שהיו עלולות להיכלל בהסכם לו ר יג והגוש
הדתי של הפרושים פתחו במלחמת־שו
במועד.
אזרחים מיותרת, שסללה אף היא את הדרך
היה ברור כמעט לחלוטין כי ישראל עלולה
לשלטון הבית־הלבן היווני.
להשאר, בזסות אי־פעילותה המזהירה *.
חזני לא ניבא מד, יהיה סוף התהליך. כחקרחת
מכאן וקרחת מכאן, כאשר שערותיה
תימרטנה על־ידי המצרים המנצחים בסואץ. בר הסנהדרין מטעם הפועל ד,פרושי לא
נואש להשפיע על המהלך, לחת לו בעוד
מועד כיוון אחר.

ד עו ת

הבית השלישי
מיכאל חזני, איכר מכפר־אברהם ליד
פתח־תקווה הנמנה עם החלק השמאלי של
סיעת הפועל המזרחי בכנסת, רגיל להשמיע
הגבות בעלות עוקץ הומוריסטי על בעיות
יומיום, כגון גידול חזירים וגיוס בנות.
השבוע ישב במזנון הכנסת, הירהר בקול
רם, הפתיע את שומעיו בקו־מחשבה בלתי־רגיל.
הנושא: השוואה בין ימי הבית השני
והתקופה הנוכחית.
הזכיר חזני: אחרי שיבתם של היהודים
מגלות בבל התרכזו כמעט כולם בהתישבות
העובדת. ירושלים, העיר היחידה, היתד,
רק מרכז מבוצר, לא תפסה מקום מכריע
בחיי העם, שפעמו במשקים.
היה זה תהליך בריא ועמוק־שרשים, שה*
יוצא דופן אחד: פגישה קצרה ומאוחרת
בין מיופה הכוח הישראלי בלונדון,
גרשון אבנר לשר המדינה הבריטי סלוין
לויד.

מפלגו ת
ס לי ש ת המוסקטיד
אין כמעט בעל בית׳קולנוע בארץ שלא
הציג אי״פעם את הסרט שלושת המוסקטי׳
ריס. החודש ניתנה לשלושה בעלי אולמות-
הקסמים ההזדמנות נדירה לשחק את הסרט
בעצמם. כנציגיו הרשמיים של סניף הציד
נים־הכלליים בירושלים, אחרי הרחקת עסקנים
וותיקים בעלי־שם כמו שמואל אוסיש׳
קין, יצאו לועד־הפועל שלושה בעלי בתי־קולנוע:
פרידמן של אדיסון, גוט של ציון
ודיסקין של אורנה. שאר שני חברי המשלחת
היו אף הם קרובים למקצוע: בת־דודתו
של דיסקין ועורך־דינו.
כנהוג בסרטים מסוג זה, גמרו המוסקט׳־
רים זה עתה מיבצע חשוב: הם כבשו את
סניף ד,צ״כ המקומי. כנהוג בסרט, שאפה
נפשם להרפתקה חדשה: כיבוש המפלגה.
אולם בניגוד לגיבוריו של דיומה לא היו
כולם שווי־מעמד. בלט ביניהם המוסקטיר
מם׳ : 1 ,שמעון דיסקין.
העולם הזה 875

תע שייה

קין עצמו צעיר בצ״ס הוא הצטרף למפלגה
רק לפני שלוש שנים׳ כשזו החלה בעלייתה
המסחררת. הוא ידע את אשר הוא רוצה :
כשהסביר אליעזר אהרונוב, לשעבר מנהל
השפעה. החודש נתמנה כחבר בעל דעה ממחלקת
העבודות הציבוריות וסגן־אלוף
ייעצת בהנהלת המפלגה. אולם השפעתו
בצה״ל, לאחת האורחות שסיירו במפעל
מגיעה הרבה יותר רחוק. כי דיסקין מייצג
איטונג הענק (השקעה: למעלה ממיליון דו־את
ההון הגדול שהתחיל לאחרונה להת לאר) בפרדם־חנה, את טיבו של חומר הבנעניין
הפוליטיקה.
יין החדיש שאיטוגג מייצר, נסתייע בדוג מה
מזעזעת: בשעת רעידת אדמה מוטב
המיבצר הנייד. לא כל הצ״כים התל הבו
לפלישת המוסקטירים. אחד שלא הת לקבל על הראש בלוק איטונג מאשר בלוק
להב כלל היה המיבצר הנייד של המפלגה׳ סלט. כי זה שוקל פי שלוש מבלוק איטונג.
ישראל רוקח. במידה גוברת והולגת ־צ׳1-
ייתכן ותגלית זאת היתר, כבר ידועה ל־בחדשים
האחרונים נגד העשירים במפלגה׳
יפאנים בארצם הרועדת תמיד׳ אולם ייצור
ייסר אותם קשות על אי־נכונותם לתרום, האיטונג, חומר בניין עשוי סיד וחול, ידוע
לדעתו, תרומה מתאימה לביסוס החברה בשבדיה ובארצות־הברית רק 40 שנה•
הישראלית. דעתו: הצ״ר. חייבים להיות
במשור ובמסמרים. בשנה שעברה
מפלגת האיש הקטן, לא מפלגת ההון הגדול.
החליטה קבוצת בעלי הון אמריקאיים לההקרב
היתד,
זאת רק התנגשות ראשונה.
קים מפעל איטונג בארץ. לבני איטונג היש האמיתי
עוד טרם הוחל.י?ם החזיתות הסו ראליות
הראשונות יצאו את תנורן לפני
פיות טרם הסתמנו. לא מכבר עבר כוח שבועות מספר והן הוכיחו עצמן בכל.
חשוב לצדו של דיסקין. הכוח: חיים אריאב,
.לבנת האיטונג נתגלתה כמוצר כלאיים של
איש התאחדות האיכרים ובן טם־^ו. של מ־
~־8לן דועץ: אפשר לנסרה במשור, אפשר לתקח׳
שהחליט לפתע להצטרף לצד השני.
קוע בה מסמרים, אך אי־אפשר להעלותה
באש. להבתה של מכונת הלחמה אינה מצקו

ליחה לחדור אפילו דרך לבנה דקה, בה
פטרול של צעירים חסונים סייר השבוע 12 סנטימטכ בלבד.
מסביב לבנין לסין בתל־אביב. מבטו של אחד
קרוב לוודאי כי גם קנאת יצרני המלט׳
מהם נתקל בצעיר ששכב על גג נמוך, מול
בעלי נשר ושמשון, אינה שלטת בלבנת
חלון פתוח. האיש הוזמן לרדת׳ להתיצב. איטונג כי במקרה הטוב ביותר, בתפוקה
כשמילא אחרי הפקודה נתברר כי זהו מרדהמכסימלית,
יכול איטונג לספק, לכל היותר,
כי ארציאלי, עתונאי.
שבעה אחוזים מחומרי הבניין הדרושים
מישהו קרא לבני מהרשק, הפוליטרוק של בארץ.
הפלמ״ח. בני לא היסס, החרים את תעודו
תיו של העתונאי. כשהלה חזר בערב, מצא חדש וד א חדי ש
את יגאל אלון ובני מהרשק יושבים לפני
לפני שלוש שנים התפוצץ הדוד המרכזי אותה הבנין׳ זכה להחזרת התעודות. אך
בבית־החרושת לשמנים יצהר בנחלת־יצחק.
שעה כבר היו רשימותיו מונחות על שולההתפוצצות
הרגה חמישה עובדים, הרכה
חן העורך. לו שמע סנסציה מרעישה, יכול
את בית־מיצוי השמנים, כמעט והפסיקה את
היה להתגאות.
פעולת יצהר.
מדלת לדלת. אך השמירה המעולה על
למחרת ההתפוצצות החל יצהר מטפל בהספינכס
היתד, מיותרת למדי: לא היו לד״ רכישת בית־מיצוי חדש, השלים את הקמתו
לספינכס, שום סודות. כי בתוך הבנין לא
השבוע. בית־המיצוי החדש לא היה ־ק
נאבקו איתני אחוות העבודה איש עם רע חדש, נתגלה גם כחדש ביותר. תודות למהו.
מלבד איש עין־חרוד לבן־השער, אהרון כונות עדכניות ותהליכי מיצוי יסודיים הובציזלינג,
הסכימו כל המנהיגים כי הגיעה טח שאחר המיצוי השני לא יישאר בפסולת
השעה לפילוג מפ״ם.
זרעוני השמנים אפילו חצי אחוז שמן.
השו־איש
בנטוב,
מרדכי

מכבר אמר
פחות חדישה היתד, השיטה לפיה מיצו לראשי מעל בגג צורך
אין
מר־הצעיר,

מנהלי יצהר את הכספים להקמת בית־המי־הם
של שני מתאגרפים. הם יכולים להרביץ צוי. אחר שמסרו לאוצר את פיצויי חברת
איש ברעהו.,״ביתר חסכון, תחת כיפת ה הביטוח, במטבע זר, בשער 357 פרוטה
שמיים. עתה הסכימו לכך גם יריביו — הם הדולר, נאלצו לרכוש מן האוצר מטבע זר
החליטו לנטוש את הבנין המשותף שק-רד
בשער 1000 פרוטה הדולר, כדי לשלם עבור
תיו נסדקו.
המכונות החדשות מחוץ־לאח• ההפרש הזה,
אולם הסיעה שפתחה את הדלת כדי ל של 643 פרוטה לדולר, מוצה מבעלי הון
זרים, שותפיה החדשים של יצהר.
צאת, לא ידעה בדיוק לאן היא הולכת

מלט ק ל

או ת קין

— ואני העלית שהוא
התווך של האינטליגנציה
השלישית,
העובדת, איש גדוד העבודה עד לפני שלשים וחמש שנה, ידיד אישי של הוסבן
של שרת והשליש של ב. ג — אז. תבינו כמה האיש הזה חסיד. פעם, כשאף אחד
לא שמע, הוא אפיזו התכופף ולחש על אזני שז׳בוטינסקי היה בעל כשרונות
ואורי צבי גרינברג יוזע לכתוב. מזה תוכלו להסיק שנכנס יין — יצא סוד.
העיקר, לפני כמה ימים אני נכנס ל׳׳כסית״ ,ורואה את איצקוביץ׳ הגדול יושב
בחברת איש חשוב, שנראה כמו נהג של תת שר לפחות. ואז עשיתי את השגיאה
הגורלית.
— שלום מר איצקוביץ׳ — אמרתי לו.
— סלח לי — אמר איצקוביץ׳ הגדול — לפני שאתה אומר לי שלום, אולי
תראה עם מי אני יושב 7אולי אני יושב עם שר, ולא נעים לי שתגיד לי שלום
בפרהסיא ז
— סלח לי — אמרתי — במעות החלפתי אותך באיצקוביץ׳.
מאז אכי לא אומר לו שלום, בשביל שלא יפטרו אותו. אבל כולם חושבים שאני
כועס עליו.
ד מו ת עו ל מנו
פגשתי את ידידי יורם אחרי שלא התראינו מזה כמה זמן.
— מה שלומך — 7שאלתי.
אותו דבר — ענה יורם — ומה אתה עושה חוץ מזה 7

— בדיוק אותו! דבר — עניתי — ראית את הג׳ינג׳י 7
— לא — ענה יורם — ואתה 7
לא — עניתי — אולי ראיתי את בני 7
א — ענה יורם — ואתה 7
קן לא — עניתי — אולי ראית את שוש 7
— לא — ענה יורם — ואתה 7
— גם כן לא — עניתי — אולי ראית את ציפ 7
— לא — ענה יורם — ואתה 7
— גם כן לא — עניתי.
— לעזאזל, איזה עולם קטן — 1אמר יורם.
ה צני עו תבמב חן
קראתי בעתונים שהשחקנית אורנה פורת הופיעה בגרמניה וקראה לפני הקהל
בעברית. וקראתי בעתונים דברי התמרמרות וגם ״טור שביעי׳׳ על החוצפה הזאת,
להופיע בלשון הקודש והקידושים בפני עם המרצחים.
בקשר לזה רציתי לספר לכם על משחק נאה הנהוג באמריקה, משחק הצניעות.
וזהו המשחק: שורה של עלמים עומדת מול שורה של עלמות. השופט שורק,
ואז כל עלט מתחיל לרוץ אל העלמה שממולו. העלם שמצליח הראשון לגרוס
לעלמה הכבודה ממול שתתמסר לו, מקבל את הפרס הנכסף ביותר עלי אדמות —
נשיקה במצח.
לא מזמן הופיע באמריקה ״טור שביעי״ .הטור גינה בחריפות את חוסר הצניעות
של אלה מבני הנוער המתנשקים עוד לפני הנישואים.
עבודה אחרון אחרון חביב
שמעון בז׳רנו׳ ח״כ צ״כ ותעשיין, היה
מהראשונים שפרצו את חומת ההתנגדות של
התעשיינים להקמת מועצות ייצור בתעשייד.
הוא לא חשש מהתערבות־יתר של פועליו
בעסקיו. לפני שנד, הקים הוא מועצת ייצור
במפעל הסיגריות של האחים בז׳רנו, העלה
בכך את התפוקה בשליש.
הנהלת בז׳רנו היתד, שבעת רצץ, אם כי
שכר העובדים עלה לא בפחות הרי כוסו
הוצאות אלה ויותר מרחתי המפעל מניציל
מיועל יותר של מכונותיו.
בשבוע שעבר, במלוא שנה למועצת הייצור
הבז׳רנואית, ערכו האחים נשף חגיגי
ל״ 400 עובדי בז׳רנו ובני משפחותיהם בבית־קפה
רמת־גני. תוך ליחי תזמורת, שהשמיעה
מוסיקת ריקודים מרעננת, הושמעו הנאומים
המקובלים. נציגי הפועלים הזכירו, בכל
זאת, קודם את הפועלים ורק אחר־כך את
ההנהלה. התעשיינים הלכו באותה הדרך,
הזכירו עצמם קודם, רק לאחר מכן את
הפועלים.

י צ1א
25סנטפ חו ת

דרבי 1954

העולם הזה 875

לכריכת האנציקלופדיה העברית.
נייר הכריכה החדש יצא מן המכונה a
חור קל: אחר שכבר חולקו כמה רבבו
כרכי אנציקלופדיה למנויי מסדה. הוצאת
ספרים הצטערה מאד, לא יכלה לקבל ז
נייר הכריכה המשובח.
לא היחיד. כשלון זה לא ייאש או[
האחים מאיר. הם זכרו כי כוחם גדול בי[
צוא ( 5מיליון לירות סחורות טכסטיל ל
שנה) ,החליטו להפנות גם את מפעל הפלס
טיק ליצוא.
מכיחן שנייר הפלסטיק הישראלי לא הין
היחיד בשוקי העולם, נאלצו מעבדות האח
מאיר לחפש דרכים להוזלת הוצאות הייצוו^
כדי לאפשר את התחרות הנייר הישראלי
בנייר הפלסטיק הגרמני והאמריקאי.
100 אלף הלירות ושמונה חודשי העבודו
שהושקעו * על־ידי מדעני האחים מאיר ד,צ
דיקו את עצמם, אפשרו, השבוע, את המשל
לוח הראשון של נייר כריכה מכוסה פלט
טיק מישראל לארצות־הברית, במחיר כדא
מאד לקונה האמריקאי. מחיר מטר מרובי
של נייר פלסטיק ישראלי 30 :סנט!5 ,
סנט פחות ממחיר מטר מרובע של נייו
הפלסטיק האמריקאי.

עיתומ ת

כאשר מוצרי הפלסטיק החלו דוחקים את
רגל הם של העור המלאכותי והבדים היקרים
החליטה חברת האחים מאיר * להקדים
תרופה למכה, החלה בהקמת מפעל פלסטיק
בשכנות למפעל הטכסטיל הגדול שלה.
אחד המוצרים הראשונים של מפעל הפלסטיקה
המאירי היה נייר כריכה מצופר.
פלסטיק, שנועד להוצאת הספרים מסדה,

כותרת בעמוד החדשות של ג׳רוסלם פוסט,
השבוע :
הקיסר וילהלס הבטיח להרצל לבקש צ׳רטו
מן השולטן — מאת כתב ג׳רוסלם פוסט.

* על־שם שלושה האחיס״הבעליט, בנימין,
מרדכי ומשה מאיר (העולם הזה .)801

• האחים מאיר לא הסתפקו בהשקעה זאת
הקצו סכום ניכר להבטחת סודיות תהל
הייצור מפני מרגלים תסשייתיים.

כוחדתהש בו ע

המלחמה, את יהודי צפון־אפריקה. שוקן׳
י בנו של מו״ל שהיה פעם אישיות מרכזיו;
ביהדות גרמניה, משוכנע כי יהודי מארוקו
פוגעים באופיו האירופאי הנעלה של הישוב
הישראלי, מורידים אותו לרמה מזרחית.
לפעמים אפשר היה להסיק כי רמה
מזרחית זו פירושה, בעיני עורך הארץ,
כמו בעיני רבים מקוראיו בצפון תל־אביב,
תערובת של התנוונות, בטלנות ופשע.

וישי או טבריה כמו כן אמבטיות ערבול Whirpool bathחדי זיעה טורקי /
מחלקה מיוחדת לאיכשור ע״י התעמלות רפואית, מסג׳ וריהביליטציה
המוסד היחידי מסוג זה בארץ /מחלקה לסובלי רוימטיזם /עומד
תחת הנהלה ופקוח רפואי

מ ה רג ע הרא שון...
נוחיות מוחלטת ...שרות למופת...
דיקנות ...במטוסי 0C6-Bהחדישים...
המעולים ...המהירים ביותר...

בכל יום שלישי

לוד תונ ה -צי ר ־ ד /ג ׳ נ ״ ה
ניו־יורק — ריאו דה ג׳נירו — לונדון — פריס —
אוסטריה — גרמניה ונו׳.
פנה מיד אל משרד הנסיעות שלך

אחד־העם ,28 טלפון .62167

נציגות ״סויסאיר״ ,ת ל ־ אביב רחוב

כרגיל בחארץ עברה דעה זו במהרה מן
העורך הראשי אל הכתב האחרון. אריה גל״
בלום, שהיה פעם ילד־השעשועים מבשל- שנים הסנסציות של הארץ, עורר לפני
סערה כשפירסם את דעתו על בני מארוקי
בצורה גלויה מדי. מאז מנהל הארץ בהתמדה
תעמולה חריפה נגד העלאת יהודי מא־רוקו
לישראל. לא היתר. זאת מערכה בלתי׳
מוצלחת: עקב הדעות הטפלות שנוצרו בעזרתה
במדינה, הופסקה העליה ההמונית
׳ממארוקו•
הנבול והמרכז. בינתיים השתכנעו אנשים
רבים במדינה, שבאו במגע יומיומי
עם המארוקאים, כי היו אלה
ליות. בני מארוקו הפכו חומר אנושי
כתוצאה מטיפול נכון, הטוראי נתן אלבז
(העולם הזה )858 בייש, במעשה גבורתו
העילאי, את המעלילים. אולם הארץ לא נואש.
השבוע
ניתנה לו הזדמנות להשמיע את
הטענות הישנות מחדש. בועד׳הפועל הציוני
הושמעה הצעה צנועה לחדש את העליה
ממארוקו, הן כדי להתניע מחדש את גלגלי
העליה שנחלדו, והן כדי להוציא את היהודים
ממארוקו לפני שתתגבר באותה ארץ
התנועה הלאומית הערבית שנצחונה עלול,
בתנאים הקיימים, לסכן את מעמד היהודים
למחרת היום יצא הארץ במאמרו הראשי
בהתקפה חריפה על תכנית זו. אמנם הודה,
״אין להוציא מגדר האפשרות כי מצבם
(של יהודי מארוקו) אף יורע. אך כל ההנחות
הפסימיות האלה אינן מצדיקות עדיין
את המסקנה כי היהודים עומדים על סף
אסונות.״
המסקנה :״קיימת סכנה כי יובאו אלפי
אנשים שאינם מסוגלים לעבוד ...מי עוד
יאמין כי עליה ממין זה עשויה להגביר
את בטחוננו?״
היתר. זאת נקודה נוספת בו נוגדת דעתם
של האחראים לגבולות ישראל את דעתו
השקולה של עורך הארץ, הגר במרכז תל־אביב.

זכויות
אדם

אתה יכ1ל לשפ1ט
אם צדקו האומרים:
״ זמנים סאלינגר הוא אחד החשובים שבין מספרי הדור הצעיר
בארצותיה,ברית...״
״העולס הזה״ :״איני מכיר ספר שני, המתאר בצורה כה מזעזעת את הריקנות
הנוראה של נוער הכרך...״
״הארץ״ :״חוייה משעשעת במיוחד, מן העמוד הראשון ועד האחרון...״

רק אם
תקרא בעצמך את

״אני,ניריורק וכל השאר
מאת י. ד .סאלינגר
שירות הספרים של ״העולם הזה״׳ האריך את מועד חלוקת
הם 9ר לשבוע ימים בלבד, מצרף תו קנייה כו תוכל אתה
לרכוש את הספר כמחיר ההנחה

כמקום

1 .2 5 0

2.100ל׳

׳ י מחירו כשוק.

הספר יחולק לקוראי העולס הזה עד לשביעי באוגוסט
תמורת התו הרצוף במנהלת העולם הזה
תל־אביב, רחוב גליקסון 8בין השעות 1—10ו־
6—4כל יום• לקוראים מחוץ לתל־אביב יישלח
^ ם פ ^ מור ^ וםפו ^ מ ^ שלוז 5רוטו ^

תו קגיה

חברת בי טו ח
למרות שהסתדרו היטב בחיפה גם בדיור
וגם בעבודה, תוך שנה אחר גמר למודיהם
בפקולטה לאדריכלות בתכניון, לא היה הזוג
טוניקה וחיים תיבון מרוצה מעצמו. הוא
חיפש שדה רחב אופק לפעילותו.
ההזדמנות באה לפני כשמונה חדשים כש ר,אדריכל
יצחק דשבסקי, ראש אגף התכנון של
משרד הפנים, חיפש מספר אדריכלים צעירים
לעבודה אחראית במקום בעל תכונות דומות
לאלה שחיפשו התיבונים: באר״שבע.
נעשה הכל כדי למשוך אותם למקום. ב״
בגוד למקובל הם נתקבלו ללא כל מכרז.
חיים תימן ,27 ,ומוניקה ,26 ,הוסעקו באותו
מקום למרות שאין זה נהוג כך לגבי
זוגות נשואים במשרדים ממשלתיים. תמורת
דמי שכירות הוגנים נמסרה להם דירה גו־חד״
בת שני חדרים והול.
זה הוכיח לזוג, שהחל לחיות חיים חדשים
בסביבה זרה, את חשיבות תפקידו למדינה
ומידת התאמתו לתפקיד שהוטל עליו כ מתכנן
ערים ואזורים במיוחד שלאחר שבועיים
הוצעה לחיים תיבון משרת סגן מנהל
לשכת התכנון בנלקם.
אולם נראה שבמחלקת המנגנון תכננו דבר
אחר לגמרי. למרות הצטיינותה של משפחת
תיבון משך שלושה חדשים סרבה המחלקה
לאשר לה עבודת קבע• משפחת תיבון הח ליטה
לברר את הסיבות.

התיכונים לא ידעו
״אבל מה אתם חושבים באמת י״ המשיך
דשבסקי בהיסוס, אתם חושבים שיכול להיות
משהו קשור בענין מפלגתי אולי?״
חיים תבון היה חבר השמאל הסוציאליסטי
ומוניקה חברת מק״י. אולם איש לא שאל
לזהותם הפוליטית לם;י התקבלם לעבודה,
1־.ם חשבו זאת לזכותם להחזיק בדעה פוליטית
כלשהי, כל זמן שהיא נהנית מחסות ה חוק
במדינה• תשובתם היתד, נמרצת :״עסק נו
בעבודת תכנון טכנית בלי כל אידיאולו גיות

נוסף לזה הם היו מוכנים להתחייב ב כתב
לא לנצל את מעמדם גם להבא למטרות
פוליטיות. ומר, עם הזמן הפרטי? כאן לא
גילה הזוג כל ויתור, לא היה מוכן לקבל
על עצמו הגבלות יותר מכל אזרח אחר ב מדינה.
אחר
באה ההפתעה השניה: דשבסקי שאק

אדריכלים טוניקה וחיים תיכון
תכנון טכני בלי אידיאולוגיות
לעמדתם בשאלת בטחון המדינה. התיכונים
הוכיחו את עצמם כבר במלחמת העצמאות
כשפעלו למען בטחון המדינה. מחיל־הנחיתה
הימי עבר תיבון הבעל לגדוד חי״ר, פגש שם
בקשרית מוניקה. כחבלן נפצע בגבו באימו נים
שעה שרימון־יד טעה בכוונו.
אולם אותו שרות מיוחד, הדואג להשק פותיהם
הפוליטיות של עובדי המדינה, לא
ויתר. כעבר ימים מספר קיבלו התיכונים
מכתב פיטורים המסתמך על סעיף בתקנון
שרות המדינה האומר כי פיטוו־ם של עובדים
זמניים אינו חייב בהנמקה.
הזוג הממורמר הגיש צוו על תנאי נגד
שר הפנים ונגד מנהל משרדו. הצת נתקבל
על סמך שלוש נקודות שהציגו את הפיטורים
על רקע פוליטי. על משרד הפנים הוטל להביא
בכל זאת את הנימוקים לפיטורים, להסביר
מדוע לא יוחזרו השניים לעבודה.
התשובה לא איחרה לבוא. היא היתה ה תשובה
הקלאסית שמשך השנים האחרונות
ירד ערכה מזה של פוליסת ביטוח של חב רה
מפוקפקת ביותר, תודות לשימוש מוגזם
בה לסתימת כל פרץ: השניים לא הורחקו מ סיבות
פוליטיות נאמר, אלא מטעמי בטחון
המדינה.
היתד, זו חומת מגן סובה למסתתרים מאחוריה:
בפני בית־המשפט יכולים הם תמיד
לטעון כי עניני בטחון המדינה הם סודיים,
אי אפשר לגלותם אפילו לסמכות המשפטית
העולם הזח *75

במדינה
הגבוהה ביותר.
בינתיים מנסים התיכונים להסתדר בעבודה
אחרת. למשרדם בבאר־שבע לא הגיע כל
ממלא מקום׳ הוא סגור. נחלי ביוב ועכברו״
שים ממשיכים לזרום בעיר. נראה שאין זה
שייך לבטחון המדינה.

הוא הלדבש דו ת

מתחו חבלים, הרכיבו לעצמם נדנדות. בכל
זאת לא היה זה מחנה צוענים כי אם חג העלייה
לרגל של ערבים נוצרים שבאו לחוג
את יום נצחונו של אליהו הנביא על נביאי
הבעל, במערתו בהר הכרמל.
לכבוד היום חגג גם בניין סטאלה מאריס,
מיסודו של קולג׳ נוצרי, שבחלונותיו הוד לקו
אלפי נרות קטנים שהאירו לעבר הפתח
של המערה, דרכו עברה תנועת גברים ונ שים
ללא הרף. אלה נחפזו לפסל אליהו ב מעמקי
המערה, ניגבוהו במטפחתם, אותה

אין חוק. פסיכולוגית בת־היענח לא עזרה•
השבוע הופיעה בעיית העיקור בכל זאת
גם במדינת ישראל בכל רצינותה. היא נכנסה
בדלת האחורית ודתקא משום כך גרמה להתעוררות
גדולה.

עד היום תמהים אנשים רבים כיצד הצליחה
עירית תל־אביב ללכלך את הים, זוקפים זאת
על חשבון הגאוניות היהודית. השבוע היו
יכולים לרשום משהו נוסף על החשבון: הגן
הצף על הירקון.
פתח בפני את הדלת הזוג בן־אברהם שהואשם
בהכאת ובנטישת שלושת ילדיו בעלי
את היצירה הזאת בידוע בהתנדבות מומהנטיות
הדפקטיביות שגילם הכללי אינו עולה
חה חוצלארצי בשם פרנץ לאוטון, יהודי־נוצרי
על שש שנ ם (העולם הזה .)872
אדוק בעל חווה מפותחת בברזיל, שהתמחה
מים. מ ם
דרך אגב גם בייבוש ביצות.
האב־הגר, אברהם בן־אברהם, שפוי די צרכו,
נשלח לשנה לבית־הסוהר. אולם עם האם
קרא

! המים שערורית
בענין
״יש לדון
בבקרו בארץ לפני חדשים מספר עבר אובזעם
אליעזר שכטר, חבר מסא״י של מוע תה לארכה ולרחבה. תוך כדי כך התרגז רק
צת העיר תל־אביב, בישיבה האחרונה, ש על דבר אחד בלבד: השיטה שנקטו בה בייבוש
התקיימה, כרגיל, בתחילת השבוע באולם
החולה, היתד״ לדעתו, בזבזנית ביותר.
המקורר של הכנסת לשעבר.
״כך לא מייבשים ביצות!״ אמר לאוסון
היתד,
הקול, דק לחיים לבנון ראש העיר
ל שראלים שהתידד עמם שעה שדג דגים במים
תשובה מרגיעה :״אני לא יכול לענות לך,
העכורים של הירקון .״אני המצאתי שיסה
כיוון שאיני יודע אם זוהי שערוריה.״
פשוטה לייבוש ביצות.״ גדולים תושבי הקומות העליונות בהלקים
או שהדיג לא עלה יפה או שמימדיו של הם השערוריה,
של העיר לא רק שידעו על
הירקון נטעו בלאוסון את הרושם כי הוא
גם הרגישו אותה: על גופם המסובן כשהעומד
בפני ב צה. עובדה היא כי בימים הבמים
פסקו לטפטף מהברז מספר פעמים באים
הופיע לאוסון כשבידו שקיות קטנות,
יום.
פיזר מתוכן זרעים צהבהבים בשפך הירקון,
עזב מיד לאחר מזה את הארץ.
מה גרם לשערוריה זו? לאליעזר מרי, חבר
מפא״יי אחר של המועצה ולשעבר טגן
מה קרה? במקום הזרעים הופיעה צמראש
העיר, היתד, תשובה אחת :״חוסר הנחיה
שאיש לא הכירה קודם. שושני המים
הלה רציונלית !״
ד,ברזילאיים צפו על פני המים, הקיפו את
אין כאן מקום לטעות — 54 הבארות מ הירקון מגדה לגדה, התפשטו במהירות כנגד
הזרם, כיתרו סירות, הפריעו לאחרות לעבור.
ספקות כמויות מים טובות בהחלט, למעלה
מארבע וחצי מיליון קוב מים לחודש. אלא
קהל חוגגים נוצרי בחורשת מערת אליהו
כדי לפנות את הביצה הפורחת החלה העירנצחון
450 :נביאי בעל 400 +נביאי אשרה
שתושב תל־אביבי ממוצע צורך כ־ 330 ליטר ה להפעיל שיטות שחלם לא היתר, מתביישת
ליום, מה שמצריך לפחות חמישה מליון
בהן. בחשכת הלילה נשלחו שני פועלים שקוב.
הידקו,
לאחר מכן, למצחם, כנגד העין הרעה.
קפיר, היה הענין מסובך יותר. היא הועמדה
עמלו לשוא. ראש העיר הכנים בין מקומות
בפני ועדה סוציאלית של לשכת הסעד והוחסיוריו
גם את הירקון. מחלקות העיריה נסו
האזרח החיפאי הצנוע יותר צורך 140—250
היהודים אינם חוגגים. טיפוסי ל״
לט לעקרה מכיוון שהתפתחותה השכלית וליטר
ליום ובכל זאת אינו מוכה צמא ולכלחפות
על העניו כאילו דבר לא קרה:
חוגגים היה נאיף חמתי, מורד, מנצרת, שב הרגשית
אינה עולה על זאת של ילדה בת
לוך. גם משק העירייה מוציא יותר מים מן
כר לשבת בחורשה הריחנית מהדחק דרך ה •
הפיקוח העירוני הבטיח, בניגוד למעשר
שנים, דבר שהפכה מופקרת ליצרם ההדרוש.
המונים
המיוזעים. אשתו הכינה ממתקים לא הספורטאיים המועדונים סירות כי ציאות,
רע של רבים ולמסתכנת בהבאת וולדות נוסלבנים שלוש היו שבסיסה מדורה על וקפה ה עשתה מה ביוקר. חדרים ארבעה להם מפריע לא שהירק כך לים יוצאות היו
פים.
היא הועברה לבית־ד,חולים הדסה.
וילדתם לילה רקדה לקול התוף והעוד.
עריה כדי לתקן זאת י היא רק דיברה, היא גם עתה .״ומלבד זאת,״ אמר מפקח עירוני
כאן התערב בדבר קצין משטרה גבוה שהכריזה
על קימוצים. הכרזות, דיבורים, קריאחד
,״מדוע שר,ירקון לא יהיה יפה?״ קרב חמתי בילד, את היום בשיחות רעים,
הסביר כי לא קיים חוק הנותן בידי הוועדה
אות לתושבים וחוזרים לעובדי העיריה לא
המקודש.
הפסל את נשק
למערה,
לבסוף מה נהנתה דווקא התברואה
מחלקת

סמכות
להוציא צוו־עיקור, שחרר את קטיה.
נתנו כל תוצאות: הגנים הפרטיים והציבואולם
גם הוא לא היה ׳ יכול להתגבר על
ריים המשיכו להיות מושקים בשעות היום, צמח. הוא אינו עוזר לריבוי יתושים כמו
העניין הסתבך. התערבה גם המחלקה הסותמיהה
שהציקה לו זה שנים רבות: מדוע
שאר הירקות על גדות הירקון אותם מרססת
גרמו להחמרת המצב.
ציאלית של עירית תל־אביב שהמליצה לנקוט
המחלקה בחומר אנטי־מלרי — מלריול — לא חגגו היהודים את נצחונו של אליהו, ש מח של ההכנסה עודף נוסף
לזד• הוקדש
לגבי קטיה באותה שיטה, אולם הציעה לשלקת
המים עד עתה לכיסוי גרעונות ה עם סולר יום יום. הצמח החדש מאריך את הוא, אחר הכל, נביאם.
אול להסכמתה של קטיה עצמה.
שהותו של המלריול על פני המים.
מחלקות האחרות של העיריה. כך שמכוני
האם הסיבה היא באמת זאת, שהנצחון היה
• למחלקת הנטיעות לא עזר הדבר וגם
יש משחק. שופט השלום זוהר שצריך
דמים דיו ניזונים רק מהזרם הדל של ד־עקוב
מדם, ועלה בחייהם של ארבע מאות
בצמחיה רק לצערה מטפלת היא
הפריע. לא היה לשאול להסכמתה של הנערה, הכיר בתקציב
הכללי הגרעוני של הע־ייה, לקי בוחמישים
נביאי בעל וארבע מאות נביאי
משני גדות הירקון, לא על פני הירקון.
חומרת הבעייה .״לא תהיה כל מטרה לעונש
שוורים הדרושים להם.
האשרה שלא הצליחו להניע את אלם להו שבית־המשפט
עלול להטיל אם ירשיע את
אולם יש כבר אנשים שאינם מבדילים בכל
פרי, ד,ו״רש צעדים ממשיים, הציע 1תת
ריד אש מן השמים שתאכל את פר העולה
הנאשמת,״ אמר ,״אם לא יימצא גם פתרון
למפעל המים מעמד עצמאי כנהיג בארצית־זאת
בין השדות על גדות הירקון והשדה ה בהר הכרמל?
לעתיד.״
הברית, להפכו לחברה עירונית שהכנסות ד,
צומח עליו. השבוע כבר טייל תייר לתוך הבעייד,
קשה היתר, כשרותה של הנאשמת

לתת הסכמתה לעיקור. על סך עדותו של
ה עי ק ר: עיקור
מק־נוטון* יכולה הנא*
הפסיכיאטור
ותקנות
שמת להשתתף במשפט ואחראית למעשיה.
בספרטה העתיקה נזרקו לתהום תינוקות
לעומת זאת, המשיך השופט, הנאשמת
דפקטיביים שלא נראו הולמים המשכת מסומבינה
את אשר מבינה ילדה בת עשר, אין
רת של גזע בריא. התרבות התפתחה במקצת
היא יכולה לתת הסכמתה בענין הנידון.
ועמה המדע. הוא השתמש עתה בכפפות משי
כדי למנוע את הבאתם לעולם של פושמכאן
נובע שיש למנות לה אפוטרופוס
עים מועדים, מטומטמים ובלתי־שפויים, מצא
שיביע ׳הסכמתו במקומה .״זד, ענין של מששהורים
חולים במחלת רוח פשוטה, מביאים
חק !״ קבע השופט זוהר. כי הנאשמת היא
לעולם 75—90 אחוז צאצאים חולים.
נטל על כל המוסדות הציבוריים•• והאפוטרו־פוס,
לכשיימצא, יהיה ודאי אחד העובדים בלמען
הורים אלה הוקמו בכמה ארצות בהם.
וברור שהוא יביע את הסכמתו.
עולם, כמו בשבדיה, נורבגיה וכמר, מדינות
בארצות־הברית, מחנות עבודה קלה.
כסיכום החליט השופט על הדבר היחידי שאפשר
לעשותו עד אש 1יחוקק חוק ביחס
לאלה שלא הסכימו להסגר במחנות היתד,
לעיקור במדינת ישראל. הוא העביר את
ברירה אחרת: נקבעו עבורם אמצעים חוהתיק
לשם החלטה לידיו של היועץ המשפטי,
קיים לביצוע ניתוחי עקור שאינם משאירים
כל תוצאות שליליות כניתוחי הסירוס, ה קבע :״האם אין^ זה יותר פשוט ויותר ישר
שבחוסר מוסד מתאים במדינה יתן היועץ
משנים את הופעתו הגופנית של המסורס.
המשפטי את הסכמתו ואת ברכתו לאלה שמסתפקים
ניתוחי
העיקור קלים לביצוע,
ימצאו שיש לעשות זאת ומוכנים לעשות
בהורדת חלק של ביב, הזרע אצל הגבר, ה־זאת?
וזה אפילו מבלי לשאול את פיה של
שפופרות הפאלופיות, המבטיחות את ההם־
הנאשמת ! ״
ראה, אצל האשה.
הירקון מבוסה שושני־מיס ברזיליים
היה מקובל במקומות אחדים לדרוש את
נסיון: זרעים צהבהביס +חלומות חלם
הסכמתו של החולה או של אפוטרופסו. את
* דניאל מק-נוסין הובא בשנת 1843 לדין
ירקון, ניצל בקושי.
ייגמאו על־ידה בלבד, ישמשו רק לפיתוחה.
הצעת הניתוח הביא הרופא האחראי לפני
באנגליה באשמת רצח מזכירו הפרטי של
דבר זה השפיע על מחלקת ההנדסה העיבית־דין
מיוחד המורכב משופט אחד ושני
סיר רוברם פ ל. הוא זונה מכיוון שנמצא
בצע,׳ שני הציע פרי הנהגת מודדי נ ב,
רונית: היא החלה בקציר שושני המים.
בלתי־שפוי בדעתו. הדבר עורר רעש גדול,
רופאים.
הביא לדוגמה את מוני־החשמל, המונעים לגרם
לכך שהשופטים העליונים קבעו חמש
לא ספק שימוש מופרז.
בארץ העלימו עין מהצורך בעיקור, לא
דרגות הנקראות תקנות מק־גוטון ולפיהון
לפי תכניתו של פרי תיקבע מכסה מים, שהיה מהרעש חששו אולי
נוהג. כל קבעו
קובעים אחריותו של נאשם למעשיו.
המספיקה בהחלט לאזרח רגיל, בתעריף מוקם
בחוגים הדתיים במדינה אם היתד, נוצרת
למשל, אש »ןהש מים
זל. כמויות מים נוספות, הדרושות,
** בין השנים 1802—1877 מלאו צאצאיו
סטיה כלשהי מדיני התורה האוסרים בכל
לבעלי דירות ארבעה חדרים, תעלינה הרבה
בחורשה הקטנה מתחת לסטאלה מאריס,
של נגר חולה רוח בשם דוק, את בתי־הסוהר
תוקף עיקור מלבד במקרה אחד ורק לגבי
יותר ביוקר, כך שמחיר המים יווסת את החיפה,
ישבו כמה מאות אנשים, הכינו את
של מדינת ניו־יורק, שהוציאה עליהם סכום
אשה: אם לידה נוספת עלולה לסכן את
שימוש בו.
חייה.
עצום של 1.250.000 דולר.
מצעיהם על שמיכות, כרים ומזרונים. ילדים

תל־אביב

העולם הזה 875

n S iiiinהוה

מציג דקדנית־בטן

מה מרקיד את
א היה קץ למחיאות הכפיים הנלהבות,
״ 1לצעקות העידוד ולשריקות :״דליה,
#דליה, אנו רוצים את דליה !״ הגברים
החלו משתוללים ולבית־הקפה הקטן במע ברת
פתח־תקוה היתר, צפוייה סכנת הרם.
בעל בית־הקפה ביקש את הנערה הגבוהה
בתלבושת רקדנית מזרחית :״תני להם, ב בקשה,
ריקוד נוסף ! רק עוד אחד ! אחרת
יהרסו את בית״הקפה שלי, כשם שעשו ביפו.
את מוכרחת לרקוד עוד פעם !״
״זה הריקוד האחרון,״ נכנעה דליה וחזרה
לבמה הארעית. העוד (כינור ערבי) והריק
(טנבור) והתוף השמיעו את קולם והקהל,
כולו עין, נדם.
כשצעיף מכסה את חצי פניה וגופה הגבוה
והמלא זע במעט, פסעה דליה צעדים
מספר לקצב החולמני. הקצב גבר והתוף
התחיל משתולל. דליה הסירה את צעיפה׳
העבירה חיוך משכיח־כל על שפתיה הפ תוחות
למחצה. גופה נע למקצב !.הגובר.
באותו רגע קרה משהו גופה של דליה עמד
במקומו ורק בטנה נעה עם המוסיקה ותנו עת
מותניה הקלה. הקהל הופנט על״ידי ה עוד
העצוב, טרטור התוף והתנועות המגרות
של הגוף הגבוה והמלא. ואז — הכל פסק.
העוד, התוף והנערה. אחרי הפסקת נשימה
פרץ הקהל במחיאות כפיים. דליה קדה עמוקות.
אהכה באדים אביבה. לא היתד, זאת
הופעתה הראשונה של דליה. עוד כשהייתה
ילדה קטנה, רקדה וקדה אך — לפני המש פחה
המלכותית החבשית. ואז גם טרם היתד,
רקדנית מקצועית. היא היתד, אורחת ב מסיבת
יום ההולדת של אחד הנסיכים החב שים
שחי בארמון ענקי ומפואר ממול ל ביתה
הקטן של דליה באדים אביבה
אלא שגם שמה של דליה לא היה אז דל יה,
כי אם זהרה יהושוע. היה זה כמה
שנים יותר מאוחר, במצרים, כשזכתה בשם
דלילה (בערבית — מפונקת) .ואחרי כמה
שנים נוספות, בישראל, שינתה את שמה
סופית, לדליה.
לפי דבריה שמה המשפחה המלכותית
עין על זהרה. היא אפילו פתחה במו״מ
עם אביה של זהרה כדי לקחתה לכלה לבנם.
אילולי דתיותו הקנאית של אביה ייתכן ו דליה
היתד, כיום נסיכה חבשית, במקום רק דנית
בבית־קפה במעברה.
אבל אבא יהושוע היה, כאמור, יהודי דתי,
ולכן הוא שלח את בתו ואת אשתו לארץ
מולדתו, מצרים. הוא עצמו נאלץ לד,שאר
בחבש׳ בחנות התכשיטים שלו.
היה זה הרבה לאחר מכן שדליה הגיעה
למצרים — ולבדה. היא ואמה עברו את ים
סוף לעדן ולתימן, נדדו מכפר לכפר על מנת
לטשטש את עיקבותיהם .״שליחי המשפחה
המלכותית היו כל הזמן מאחורינו. הם רצו
להחזירני לנסיך הצעיר״ ,זוכרת דליה.
כדי להציל את הילדה מגורל מר ממוות,
שלחה אותה האם, לבסוף, לבדה למצרים,
לדודתה. וכשהשיגו, אחרי כמה חודשים,
שליחי המשפחה המלכותית את האם, היתה
דליד, הרחק משם, במקום מבטחים. בכל זאת
לא שכחה את עדן, תימן וערב הפלאיות, את
ההרים הגבוהים ואת ר,אויר הצח והקר.
אהגה, שנאה, תאווה. דליה לא יכ לה
להתרגל לאורח החיים השלוו והקבוע
בבית דודתה. בלילות, כשהיתה צריכה לש כב
במיטתה ולישון היתד, דליה בורחת מן
הבית לעיר על מנת לחזות בהצגות תיאט רון.
בבקרים, כשד,יתד, צריכה ללמוד בבית
הספר היו דליה וכמה מחברותיה מסתלקות
מן השיעורים והולכות לחזות בחזרות. מעל
לכל התרשמה דליה מרקדנית הבטן המפור־סמת
בדיעה מסאבני. היא ניסתה לחקות
אותה והצליחה.
גם מנהל התיאטרון הרגיש בקבוצת ה נערות
שבאה לחזרות. ופעם הוא החליט
לחמוד לעצמו לצון, ונתן להן כמה תפקידים
כאילו לשם מבחן .״כולן נכשלו, מלבדי,״
זוכרת דליה שצורפה, באמת, ללהקה .״אך

דליה רוקדת בתלבושת לבנה רקו מת זהב, מרכה להשתמש בצעיפים שקופים וב

י הירו ת -

-צני עו ת -

-גגוי שו ת ־

פות מהפנטות את הצופים לא פחות מריקודי הבטן

-שובבו ת

יותר מהריקוד אהבתי את המשחק: אהבה,
שנאה, תאווה — זה היה כשרוני האמיתי.״
״הנערות קינאו גי באיטליה פג שה
דליה בפליטים יהודיים וביהודים מיש ראל•
היא זכרה את מוצאה היהודי. החלטתה
היתר, מהירה וקלה: עליה לעלות לישראל.
דליה עלתה על אניית עולים ובליל חשוך
אחד ראתה לראשונה את קרני האור של
זרקור נמל חיפה. בתל״אביב פגשה דליה ב אחיה
יוסף, שבא ארצה, כמתנדב למלחמת
העצמאות. אמה׳ שהצליחה, כנראה, להערים
גם על השליחים המלכותיים, היתה אף היא
בתל״אביב. ולבסוף בא גם האב! כאשר
המשפחה המלכותית ראתה שהכלה״לעתיד
של בנם נעלמה, הפנתה את זעמה נגד האב
וחנות התכשיטים שלו• הוא ברח למצרים,
ומשם עלה ארצה.
דליה החליטה כי הבמה תצטרך לחכות לה
כל עוד לוחמת ישראל. היא הפכה לאחות.
אבל היא לא יכלה לעמוד בריח בית״חולים
וברחה. היא הצטרפה ללהקת חובבים שלמדה
ריקוד אצל מיה ארבטובה בתל״אביב ואצל
רינה ניקובה בירושלים.
מוריה החדשים של דליה לא היו כדיעה
מסאבני ודליה התגעגעה ללהקה מזרחית
אמיתית .״וחוץ מזה — לא יכולתי להשאר
בסטודיו,״ אומרת דליה ,״כל הנערות קינאו
בי והפריעו לי. לכן עזבתי.״
עד מאוחר כערב. דליה ריכזה סביבה
כמה כשרונות צעירים והקימה להקת רי קודים
מזרחית• דליה סובבה מעיר לעיר,
ממושבה למושבה וממעברה למעברה. תמיד
ובכל מקום נתקבלה בהתלהבות. היה לה
רק קושי אחד: לרדת מהבמה בתום ההצגה.
כי לא עולי ארצות המרחב בלבד הכירו
והעריכו את דליה. שמה יצא גם לכפרים
הערביים וכאשר, בחודש שעבר, נערכה חגי גת
ברית מילה בביתו של שייך אבו גוש,
בכפרו ליד ירושלים, הוזמנה דליה להופיע.
הופעתה היתד, הופעת נצחון. כל הכפר בא
לראות את הרקדנית היהודית הרוקדת רי קודים
ערביים. הכפריים לא נתנו לדליה ל סיים
עד מאוחר בערב.
למה לשלוח לקאהיר? דליה היא
אחת מחצי תריסר רקדניות הבטן בישראל.
האחרות רוקדות בבתי־הקפה ביפו ובכפר
שלם׳ לפני קהל של בני עדות המזרח וער בים.
אולם הן חולמות על היום שריקוד
הבטן יחזור ויהיה בארץ אומנות מכובדת,
יתפוס את מקומו בצד הריקוד האירופי.
אמר אמרגן אחד, שניסה לפעול בשטח
זה :״באים אלינו אלפי תיירים. מה יש
לנו להראות להם? שום דבר, כל הריקו דים
שהם רואים בכל מקום בעולם. למה לא
יהיה בארץ מועדון אחד שבו יוכל תייר
להצין ן באמת לתוך עולם המזרח י האם
אנחנו צריכים לשלוח אותו לקאהיר ולביי־רות
כדי שיראה משהו שונה?״

במרינה
ה 11ה תו ק פ ני ת

לאברהם (אבי)

ביתן בארצות־הברית
ברכותינו הלבביות ליום הולדתך ח־4
מאחלים כל טוב

סבא, סבתא, דוד שמואל ודוד חיים
נ. ב .טו און פויקו טרללי

for
vlya aO׳PJ
הזהרו מזיופים וחקויים
זיוה, אבקת כביסה ללא סבון,
הראשונה בישראל, מרככת את המים
ומוציאה את הלכלוך בין רגע.
זיוה מצוינת להשריה, להרתחה
ולכביסה. זיוה כובסת באורח יסודי,
ללא עמל, ומעל לבל — שומרת על
הכבסים.
הלבנים יהיו צחווים ללא הלבנה
וכחול, רק על ידי כביסה בזיו ה.

האוווה הנבונהמשתמשתרה סיו ה, ה שו מרתעד
הכביסהו חו סכתעמדלכוכבת

זה חודשים רבים היו בעלי חנויות בארץ
שרויים במצב רוח מדוכא. הסיבה: הם צנחו
לתוך פרצה חוקית מיוחדת במינה.
אותה פירצה מצויה בתוך חוק אשר יכול
להקרא חוק להגנת עורכי־דין, כי הוא הביא
להם עבודה רבה, או חוק להגנת בעל־הבית.
אפשר לכנותו בכל שם אשר רוצים — מלבד
שמו האמיתי: חוק להגנת הדייר.
מכיוון שכמה בעלי הבתים נאחזו בסיסמה
כ־ ההתקפה היא ההגנה הטובה ביותר, הסבו
את הפירצד, בחוק ההגנה המנדטורי תוצרת
1941 לכלי־נשק תוקפני ביותר שפלט את העבדה
הבאה בטון חד־משמעותי: בעל־בית
הרוצה לבצע שנוי בביתו, וזה יכול להתבטא
אפילו בהריסת קיר, מקבל, אחרי שהודיע זאת
מראש לבעלי החנויות צוו־סינוי נגדם, יכול
להוציאם החוצה מבלי לשלם להם אף פרוטה
אחת *.
און, בם ןז וזיעה. אבל עוד לפני ביצוע
הפעולה, חייב בעל הבית לקבל אישור לתכניותיו
מהעיריה. במקרים מועטים נזכרו מחלקי
הרשיונות בפירצה שבחוק להגנת הדייר,
ניסו לפני מתן הרשיון לשמש במשקי־פים,
למנוע את האש על־ידי כך שבעל־הבית
יגיע לידי הסדר עם שכניו.
אולם ברוב המקרים ניתן הרשיון מבלי להרהר
רבות. הדייר, שהתבסס במקום משך
שנים, השקיע בו את הונו, נאחז בו בצפר״
ניו, סרב לצאת.
בגיוס הרום הביא בעל הבית לעזרתו את
בית־המשפט. הדייר לעומת זאת השקיע את
אונו, כספו וזיעתו, הוביל את טענותיו מבית־משפט
לבית־משפט. החוק עמד בכל זאת לימינו
של בעל הבית. הדייר הפסיד במשפט,
בעל הבית ערך את השנוי הקטן, הכנים לחנות
המפונה תושב חדש תמורת סכום הגון.
מטרת הפעולה הושגה.
לפני שנה וחצי הוגש תיקון לחוק שהבטיח
לבעל חנות אותן הזכויות כמו לדייר רגיל.
אבל בכנסת היו עסוקים מדי כדי לדון
בתקון. הדיירים המוכים נחלצו גם הם להתקפה.
על עצומה של התאחדות הסוהרים ל־זרוז
הדיון בתקון חתמו 4500 איש. אחרים
הפכו דיירי משנה בכנסת, דרשו מנבחריהם
להלחם עבור העדן שהסך להם שאלת חיים
או מוות.
כי הסכנה הגדולה היא, שאם החוק לא
יבוא לפני פגרת הכנסת, המתחילה בעוד
שבועות מספר, תעבור הפרשה לדיון מחודש
רק במושב הבא של הכנסת. מספר גדול של
אנשים לא יצטרכו אז הגנה מכיוון שיפסיקו
להיות כבר בעלי חנויות.

פ ש עי ם
כי צדלש מו רעלחליפה
הנס הירש ידע אותו ערב, כשחזר מעבו דתו,
כי לא ימצא את אשתו בבית. היא היתה
צריכה לסדר מספר עניינים. הוא הכנים את
המפתח למנעול הייל, ראה כי אץ צורך ל סבכו.
הדלת נפתחה גם כך, אך רק מעט.
השרשרת הפנימית עמדה למכשול.
הוא מהר סביב לחצר, הגיע למרפסת ה״
מסוידת של דירתו בקומה הראשונה. חשדו
התבסס. ליד התריס הפתוח למחצה, הצטיי רה
דמותו של גבר זר, בריא״גוף, מתולתל״
שער ובעל שפם קטן. זה הבחין בהירש
מיד, זנק מעל המעקה, דחף את הירש הנדהם,
נמלט לאורך הרחוב לבין החצרות הצפופות.

השתתפ
נ ו שלא ברצוננו להדגיש,
בביח־דורפין
האופנה
בתצוגת
״ דיוה ״ תע שי ת חזיות. חגורות ובגדי־י

חברתי אהובתי!

היא מצלמתי

לחופשתי אתה אצא
כי בה אני גאה,
תמונותיה בטח

צ״כקרגדפיה

יהיו לזכרון נצח,

י רינדזוכסקי
דדו הקיטון 6ת ל־ א בי ב טל פון 66548

נייופות

דשות

צבעים

אולם עליך למהר
להשיגה אצל

לניידת המשטרה שהוזעקה מיד למקום,
הודיע הירש כי מביתו נגנבו צמיד, טבעת,
סיכת זהב ושרשרת כסף. הוא הוסיף עוד
פרטים מספר לתאורו של האורח הנלתי״
קרוא: הוא לבש חולצה מצבע בג׳׳ תתהדר
במכנסיים אפורים. נוסף לכל זיהה אותו באלבום
הפושעים בתחנת המשטרה בו הופיע
במספר פוזות, שמתחתן היה רשום השם:
אנדור בן ברנרד קיש.
בגדי־עבודה. אנדוד קיש חייב היה
להמצא החל מרדת הלילה בביתו, לפי חוק
למניעת פשעים•* .חוקרי המשטרה מצאוהו
עוד באותו ערב, אוכל בתיאבון את ארוחת
הערב שלו במלון התל״אביבי, בו גר. נעליו
• דיירים בדירות מגורים מקבלים במקרה
שכזה פצוי מתאים בדירה או בכסף.
** הכולא פושעים מועדים בבתיהם בטעות
הלילה, בין השאר.
העולם הזח 875

/ .גופו חולצה צהובה ומכנסיים
משובצות.
אחרי שגמר את הארוחה בשלווה הוא־ל קיש
ללוות את חוקרי המשטרה לחדרו• על הקולב
בקרבת הקיר היו תלויים זוג מכנסיים אפורים׳
מכוסי כתמי סיד׳ בארון נמצאה חול צה
מצבע בג׳ מקומטת.
מהיכן בא הסיד? מדוע החולצה מקומטת?
מהיכן כתמי הדם במכנס הימני?
קיש הסביר מייד: הסיד על המכנסיים בא
מקרבתם אל הקיר. בחולצה הוא ישן, מכיוון
שהפיז׳מה שלו במכבסה. והדם — מפצע
לא טרי שנפתח אותו יום ברגלו.
התשובה לא סיפקה את החוקרים, במיוחד
לאחר שאחד מהם נזכר כי ראה את קיש
באותו ערב ברחוב לבוש בבגדי העבודה
אתם ציין הנם הירש. במסדר זיהוי שנערך
למחרת זיהה הירש את קיש ״תשעים ותשעה
אחוז״ .קיש נשלח לכלא.
שם פגש בהרבה מידידיו שהסתכסכו ל אחרונה
עם החוק, הוא פגש שם גם ביוסף
לוי יוצא הונגריה כמותו, שהתידד עמו עתה
יותר מבכל פעם אחרת, אך הפגישה היתד,
קצרה.
כי מספר לילות אחר״כך שוחרר יוסף לוי
לפתע ממעצרו. אחר ביקור קצר בביתו, יצא
לוי למגרש חול בקרבת שפת״הים, החל חו פר
בקרבת עמוד חשמל.
הירש, לא קיש. באותו רגע נשמע
קולו המוכר של איש המדור הפלילי, דוד
לייבוביץ. הוא רצה לדעת מה מחפש במקום
זה לוי׳ אחרת יאשימו בשוטטות. לוי הש תכנע
שכדאי למסור את האינפורמציה: אני
דור קיש ביקש ממנו שיעשה לו טובה גדו לה
— הוא משכן את חליפתו בשוק בצלאל
תמורת 25 לירות. הוא יצטער מאד על ה חליפה
הטובה שתאבד לו אם לא יבוא ל קחתה
תוך ימים מספר• לוי יקח את החליפה
ויממן את ההוצאות מתכשיטים שימצא ב חצר
ליד עמוד החשמל. הם לא גנובים, הב טיחו
קיש. הוא החביאם במקום זה מכיוון
שבמלון יש גנבים.
את המשך החפירה ערך לייבוביץ בעצמו.
מתחת ללבנה נתגלתה לבסוף קופסת גפרורים.
בתוכה נמצא רכוש בשווי 300ל״י: צמיד,
טבעת, סיכה זהב ושרשרת כסף שעליה
לא היה חרוט השם קיש, כפי שאפשר היה
לצפות, כי אם הירש.
כל זאת סיפר לוי בבית״משפט השלום
בשעת משפטו של קיש, נמסר אחר כך ל חקירה
לידיו הנאמנות של הנאשם, שניסה
להוכיח כי לוי אינו אלא אחת הצפודים המאולפות
המוסרות אינפורמציה על עולם הפשע
למשטרה.
לוי הסכים עם קיש כי הוא מכיר אישית
קציני משטרה ושוטרים, יושב עמם לעתים
תכופות בבית״קפה.
סיכם קיש במכת נגד :״אשתו עובדת ב־בית־זונות,
בגלל זה הוא מוכרח למסור דברים
למשטרה !״

פסח וסיגריות כלבנים.

עתה הגיע
הארץ התלבושת — מתנת ״מדים״ — למכת
היופי של ישראל (לאש ה).
יהודית ג ,.בן־שמן.
דור דור ומכותיו.

מיכה לבנה, מעין גווך
מכל תלמידותי השכלתי,
J II

העולם הזה 875

תורו של קיש 27 שהכריז על עצמו ב מהנדס
טכסטיל, להעיד• הוא נשבע בהן־
צדק: הוא לא דבר כלל עם לוי על תכשי טים.
הוא דיבר עמו בקשר לחליפה, אך נתן
בידיו סך של 30 לירות.
״והרי לכלא אין להכניס כסף?״ שאלו ב תמיהה
השופט יוסף בן־חנוך. קיש חייך
חיוך רב״משמעות :״אחרי שנתתי לו 30
לירות נשארו בכיסי עוד 40 לירות. זו לא
הפעם הראשונה שאני במעצר תמיד אני
מעביר בלבני כסף וסיגריות.״
קיש לא התעצל, הזמין עדי הגנה אשר,
לדבריו, ראו כיצד נתן ללוי את הכסף. כתו בת
חלק מהעדים שונתה בינתיים: בית״הסהר
המרכזי רמלה.

ד רכי אדם
דדך ק 3ד
כידיד טוב של משה סבלן, אשר נרצח ב שבוע
שעבר בקוביבה (העולם הזה )874
נקט דוד נג׳ים גם בכמה משיטותיו. הוא לא
הסתפק באשד. אחת שנשא בעיראק׳ ממנה
עלה לפני ארבע שנים׳ הוסיף עקרת בית
שניה לביתו בארץ. כסבלן כן היה גם נג׳ים
גבוה ומשופם, בעל הופעה ביריונית המחוזקת
על״ידי כתובת הקעקע המחוקה על זרועו
הימנית.
בזה נגמר הדמיון בין השניים. נג׳ים, התופס
את הענינים ישר ובפשטות, ניצל בת מידות
את העבודה שהוענקה לו בקושי משך
12 יום בחודש, ובביתו שררו שקט ושלווה
למרות נוכחותם של שתי הנשים, שלושה
ילדים והאב ששון הזקן, שהתגוררו יחדיו
בחדר אחד בצריף עלוב•
ביום השישי שעבר הרגיש לפתע ששון
בן ד,־ 74 ברע. הוא סרב להילקח לבית־החולים,
מת כעבור שעות מספר.
בשזרה ארצות הברי ת
הציוני ן הדרו
הגבר הרזה ורחב הכתפיים שפסע בחצר
בנייני המוסדות בירושלים כשבידו ת־ק
עור לא היה מבקר סתם מחוץ־לארץ. היה
זה החשוב באנשי הוועד הפועל הציוני —
מורטימר מיי, נשיא ההסתדרות הציונית ה אמריקאית.
קולו קבע בדיונים הפתוחים והסגורים
של הוועד הפועל לא רק בענייני
תקציב ומדיניות עלייה אלא גם בשטחים כה
מרוחקים זה מזה כחינוך תורני ובהשקעות
הון מחוץ לארץ.
לעמדת מפתח זאת הגיע מיי לפני שלושה
חודשים, אחר שעלה בעשר השנים האחרונות
לתוך צמרת ציוני ארצות־הברית. מיי,
שלא כרוב מנהיגי ציוני אמריקה, הוא !ליד
ארצות־הברית, בן יוצאי גרמניה שהתישבו
בדרום מעוט האוכלוסיה היהודית, פיתחו תעשיית
טריקו ענפה.
אל פנקסי חצ׳קים כאשר הופיעה
הציונות בארצות־הברית היד, טבעי הדבר
כי מנהיגיה יקומו מתוך שורות המהגרים
חסרי המנוחה מאירופה, שטרם רוככו על־ידי
השפע שציפה להם בארצם החדשה. כך

לשחק תפקיד יסוד־ בקריירה הציונית־המ־דינית
של מיי.
תובעי העצמאות ניצחו, ס-לבר קיבל את
הפיקוד על ההסתדרות הציונית הגדולה בעולם.
מיי נתמנה אחראי לפעולות בדרום,
הניח את היסודות לגיוס הקהילות היהודיות
לקראת המאמץ הכולל שהוכן לסוף מלחמת
העולם.
מותו הפתאומי של רוזבלט ב־ 1945 הש איר
את הציונות פנים אל פנים עם סכנת
כליון. עוד פחות ידועה מאישיותו היתד,
דעתו של הארי טרומן על הציונות, והמפקדה
הציונית גייסה את כל כוחותיה כדי
לקרב את טרומן לציונות. לשם כך נאלצה
ההסתדרות הציונית לפתוח במסע הסברה
מקיף, להפעיל מחדש את אנשי המפלגה הדמוקרטית
רבת ההשפעה בדרום, לתמיכה
מדינית.
מיי נטש את אשתו, את שלושת ילדיו
ואת מפעלו, הפך שגריר לא־רשמי של ה ציונות
תוך חיפוש אחר אהדת סינאטורים,
מושלים, וסתם־פוליטיקאים לעניין הציוני
הנתון בסכנה.
מן גירסת הילדות. כשהוכרז על
רקמת המדינה כבר היה מיי אחד מראשי ההסתדרות
הציונית בארצות־הברית, ממאר

שלושה וארבעה. נג׳ים קר״המזג נו כה
לדעת כי הגופה צריכה להשאר בבית עד
יום ראשון לעיני הילדים, אם ברצונו להת קשר
עם חברה קדישא. יותר מזה. נג׳ים
לא הכיר במונופולין של החברה על עריכת
קבורות.
הוא מהר, כרה קבר במרחק 100 מטר מ ביתו,
מעבר לכביש, ליד ארבעה קברות של
חללי מלחמת״העצמאות. בינתיים טהרו את
המת ברחיצה אחרונה שלושה מידידיו. אחר
טכס קצרצר נסתם הגולל.
המשטרה, המשוטטת בקביעות במקום, לא
אחרה להגיע לנג׳ים. היא הסבירה לו כי יש
לבדוק את הגופה כדי לגלות את סיבות
המוות. לנג׳ים היתד, תשובה אחת בלבד:
״מי שיוציא את אבי מהקבר ייכנס במקומו.״
איש לא רצה לתפוש את מקומו של ששון,
הקבר לא נפתח. לעומת זאת נפתח תיק ב־משטרד.
נגד שלושת ידידי נג׳ים בגלל הת״
נדבותם הערה. השבוע נקנס כל אחד בלירה
אחת.
ליד הקבר המכוסה גל אבנים סיכם נג׳ים
בזעם :״שלוש לירות? לי אין אפילו חצי
לירה בשביל מצבה!״

חקלאות
ג איפר
חצי תריסר יישובי משלט ואלפי חניכים
הוכיחו את כוחו של חיל הנח״ל* לחינוך
להתישבות חקלאית. החודש החליט הנח״ל
לא להסתפק יותר בהכוונת גרעיני הכשרה
מאורגנים לחקלאות, מצא גם דרך לסייע ל בודדים,
שאינם שואפים להתישב בנגב דוו קא,
רוצים בכל זאת להקים לעצמם משק
חקלאי.
ביצוע החלטה זו התבטא בכינוס חיילים
מכל יחידות צד,״ל, שהביעו את רצונם לכך,
במדרשה החקלאית של הנח״ל, שם בילו החק־לאים־הפרטיים־לעתיד
את החודשים האח רונים
לשירותם בצבא במחצית יום עבודה
אצל איכרים בסביבה ובמחצית יום לימוד
על נושאים חקלאיים מגידול בעלי חיים, הש קאה,
הכשרת קרקע ועד ללמוד ההבדל בין
אדמת בעל לאדמת שלחין.
הודה, השבוע, מיכאל שפר, איש משרד
החקלאות, מיוזמי המפעל :״לא הערכתי את
הבחורים מספיק. פרט לשניים כבר הודיעו
כל חניכי הקורס על רצונם לצאת להתיש־בות
חקלאית.״
י ואשי התיבות של נועך חלואי לוחם.

נשיא הסתדרות ציוני אמריקה מיי(ימין) וידידים*
אחרי טריקו והיסטוריה, שגריר לא־רשנוי
שיהדות צפון ארצות״הברית, כמעט ונט־ גני תמיכת ההמונים במאמץ המלחמה הישראלי.

את יהדות הדרום, הסתפקה, מדי פעם,
בפניות לפנקסי הצ׳קים העבים שלה לשם
מיי לא הסתפק בכך, השקיע גם חלק של
התרמה לקרנות צדקה וציבור.
הונו במפעלי תעשייה ישראליים (דרך החברה
הכלכלית הארצישראלית) ,ביקר בארץ
יהדות הדרום טיפחה חיי קהילה משלה,
שמה את הדגש על פעילות דתית ומפעלי עשר פעמים. אם כי התרשם יותר ויותר מההתפתחות
שראה, לא שכח את גירסת יל צדקה.
באווירה זו גדל מיי, הבכור בשני בני
דותו. אמר הוא לאחד ממלוויו :״ואיפה
המשפחה.
בתי־ד,כנסיות?״ באחת ההזדמנויות אפילו
מגעו הראשון עם יהדות הצפון בא כאשר
הציע להקים מרכז דתי רב־רושם סמל
נכנס לאוניברסיטת קולומביה המפורסמת היהדות, כפי שכנסיות־ענק נוצריות מסמ בניו־יורק.
כשחזר משם, כבוגר מצטיין,
לות את הנצרות.
הביא עמו לעירו נאשוויל, במדינת טאנאסי,
עתה מתרכז מיי בתפקידו החדש (שאינו
הבנה חדשה של חיים יהודיים.
משלם כל שכר והנעשה בהתנדבות) ,מתעהוא
החל מתמסר להרחבת מפעלי הטריקו תד להגדיל את תרומתה ואת השפעתה של
של משפחתו, התמסר גם לפעילות יהודית
יהדות ארצות הברית לישראל.
וציונית. הוא יצא לעתים קרובות יו תי
אמר הוא בשבוע שעבר, בירושלים :״הפ ויותר
למסעות הסברה ואיסוף כספים, וגם
זורה יכולה למלא תפקיד מכריע בפיתוחה של
להרצאות משכילות על היסטוריה אמר־ק׳
ישראל כפי שהיה הדבר בתקופות קודמות
אית יהודית, אחד מעיסוקיו החביבים של מיי
בהיסטוריה היהודית (על דעה היסטוריוסו־עד
היום.
פית שונה, ראה במדינה) .אני ׳משוכנע כי מת החל מיי הנבון. המחנה בתוך
קשרינו
עם מדינת ישראל יכולים להוות
בלט במיוחד בשנת ,1944 כשבחר בצד הנ את היסוד המפרה בחיים היהודיים !״
כון במערכה הפנימית של ציוני ארצות־על
דעה זו חזר מיי השבוע לפני עיתוהברית
על מדיניותם בשנות המלתמה. אוחד,
שנה חששה הממשלה האמריקאית שעידור נאי אמריקאי והוסיף :״בלי חלוציות התביעות
הציונות לעצמאות באח ישראל ציונות היא חלשה ועקרה.״ אשר לעצמו,
יובן כאיום לאחדות בנות הברית, עשתה הסביר הוא, אין הוא יכול להשאר כרגע
בארץ, להתישבות קבע .״אך״ ,סיים הוא
הכל כדי להשתיק את המחנה הציוני ב־את
ראיונו לעיתונאי ,״היה זה ראוי לשבח
ארצות־הברית שדרש עצמאות לאלתר.
לו היו נמצאים מנהיגים ציוניים אמריקאיים
סיל- הילל ראשי מחנה זד, היו ד״ר אבא
שהיו מתישבים בארץ.״
בר, ד״ר עמנואל ניומן רבי אירבינג מילר,
דניאל פריש. אחד מתומכיה,ם הנלהבים:
* ח״כ צ״כ ג׳ורג׳ פלש, בחליפה הבהירה
מורטימר מיי. תמיכה זו הניחה את היסוד
וד״ר עמנואל ניומן,
לידידות איתנה בין ניומן למיי שהיתר, עתידה

ה ת אגרפו ת
כו כבי שראל

טמפו

משקה מיוצר

אמריקאי בישראל

הופיעו מצוי למכירה ככל חנויות הספרים

הצו השני שר המטבע
1וגאת

אוד• אבנר•

בבית־חולים הזיתי שוכב חייל פצוע קשה, שמעיו רוסקו על־ידי צרור של מכונת׳
יריה מצרית. אין הוא כול לאכול, לשתות או לישון. לידו שוכב אדם גוסס, משך
לילה שלס, שעה ששכנו נאבק עם המוות, עוברים לנגד עיני הפצוע מאורעות
המלחמה כפי שראה אותם בעיניו, משך שנה תמימה של קרבות אכזריים.

(ראה ש ער)
הקהל סביב הזירה המוארת במנורות־קשת
שאג למראה שני המתאגרפים שריקדו
איש סביב רעהו תוך החלפת מכות מק רית.
לפתע פתח אחד מן השניים בהתקפה
כשהוא מלווה קול ילדותי צעקני שהתגבר
על הרעש הכללי :״תן לו, מרדכי,
תן לו ! שמאלית ; שמאלית !״
היה זה ילד צנום בעל שערות ועיניים
שחורות כפחם. הוא קפץ לעבר מדרגות
זירת מכבי חיפה בשולחו את שמאלו לפניו,
כדי להראות למרדכי כיצד ל,,תת לו״.
צופה פחות מתלהב יעץ -לילד לסתום
את פיו ולהפסיק לצעוק. השיב דויד הקטן,
•מלא רוגז :״שתוק אתה בעצמך, זה האח
שלי בהתקפה — מרדכי עובד!״ אחר חזר
ופנה לזירה :״תן לו, מרדכי ! שמאלית!״ הצופה
השכן, יעקב שלדובסקי, לא היה יכול
לדעת שתוך שנים מספר יארגן הוא את המסע
הראשון לארצות״הברית של המתאגרף הישראלי
המקצועי הראשון, דויד עובד.
פנסים ואפיים. מרדכי היה גיבורו של
דויד. לכשיגדל, החליט הוא׳ יהיה גם הוא
מתאגרף, בדיוק כמו מרדכי: חזק, אמיץ
ומהיר. בינתיים הסתפק בקרבות לא מאורגנים
נגד ילדי השכנים בחצר מגורים חיפאית
מאובקת. רובם של קרבות אלה הס תיימו
בביקורי אמות ילדי השכנים אצל
הורי דויד שנאלצו לחזות בתערוכת פנסים
ואפים שותתי דם, מלאכת ידי דויד.
הצעדים בהם נקט יעקב עובד .,האב, לא
עזרו. הוא נכנע לגורל שהבטיח כי אלוף
התאגרפות נוסף יגדל במשפחת עובד *.
״אחרי הכל אין להתפלא על חוסר המנוחה
של דויד,״ היה האב רגיל לספר ,״הרי הוא
נולד ביום סוער למדי — פרוץ המאורעות
בטבריה.״ משך שבוע לא ידע יעקב עובד,
שלא העז לצאת לרחובות טבריה. אם אשתו
ילדה לו בן או בת.
״לפאר ולרומם בדיוק ! 8שנים
יותר מאוחר, ב־ 26 באפריל ,1954 חגג דויד
עובד את יום הולדתו במטוס שירד בשדה
התעופה של ניו־יורק, לה גרדיה .״זאת ה•״
תה מתנת יום ההולדת שלי,״ אמר יעקב
שלדובסקי, המנהל של דויד. כי משך שנים,
מאז אותן צעקות בזירת מכבי, עקב שלדובס־קי
אחר התפתחותו של דויד. כאשר דו׳ ד
היה לאלוף התאגרפות משקל־נוצה במכ בייה
הרביעית אחר מספר רב של נצחו־נות
על מתאגרפים מקומיים וזרים התקשר
שלדובסקי עם מכם אורנשטיין׳ מנהל הקבו צה
האמריקאית במכבייה. אורנשטיין רצה
לקחת עמו מתאגרף ישראלי לארצות־הברית.
כדי לאמן אותו, רצוי לאליפות העולם ,״לפאר
ולרומם שם ישראל בגויים 1״ .של״
דובסקי המליץ על דויד• אורנשטיין הסכים
לדעתו.
כך החלו חלומותיו של דויד מתגשמים.
הוא היה ראוי לכך. משך שנים לא הגה בדבר
מלבד הזירה. חבריו או שלא הבינו
אותו או שלא שיתפו עצמם בחלומותיו. הוא
היה לבד עם עצמו, עם חלומותיו ועם תק
וותיו. הוא היה מוכן לשאת, ונשא, בכל
קרבן ובכל אכזבה, ובלבד לשמוע את
הקול הקוסם של הגונג.
..הזוג הראשון. עוד בהיותו ילד היה
דויד מסתלק מבית״הספר כדי לחזות באימוני
הזירה. אחרי הכל מה היה יכול המורה,
ליד הלוח, ללמדו שיהיה יותר חשוב ומו
תח י משך שעות היה דויד עומד וצופה
כמתאגרף שהיה מכה בקצב, בשק החול,
או מקפץ על החבל. הוא ידע כי בגלל בריחתו
מבית־הספר צפוי לו עונש חמור בבתו.
אבל זה לא היה חשוב. ביתו האמיתי
של דויד היה בזירה.
הודה אחיו מרדכי, כיום מכונאי בחיפה .
״הוא התחיל מוקדם מדי, ובחלקה זו אשמתי.״
כי דויד לא היה מניח למרדכי, ביק
שו ללא הרף, ללמדו את תורת ההתאגרפות.
מרדכי לא רצה לעשות זאת׳ המשפחה
התנגדה לכך.
אך פעם אחת מצא מרדכי את אחיו ד,צ־
* לדויד אחות וארבעה אחים. מלבד מרדכי
עובד, אלוף משקל תרנגול במכביה
השלישית מצטיינים גם שד אחים אז!ך ים,
יצחק ומשה, כמתאגרפי מכבי.

עיר שטוף בדמעות. הוא ביקש להתקבל
הפועל ובקשתו נדחתה. כדי לעודדו נתן
מרדכי לדויד את זוג כפפות האגרוף הראי
שון והחל מלמדו את אומנות הזירה•
נזכר מרדכי :״מתחילה היה נועז, פיקה,
בטוח בעצמו, זהיר ושקט, מהיר החלטה
ומעל לכל, חסר רחמים ליריב. הוא היה
מנצל כל הצלה עד הסוף המר של היריב.״
אך נקודתו הרגישה של דויד היתד, בגאוותו.
כאשר מרדכי היה מכה אותו מכות
אימון קלות, היה מסמיק וצועק :״אל
תשחק אתי, הכה ! ״
מרדכי העביר אותו מטיפולו לטיפול ד,מ
רוכז של מכבי חיפה.
״ כ ר כני ־נ א, אכי אחר באו מפגשיו
ונצחונותיו הראשונים של דויד ״ .הוא נטש
לחלוטין את לימודיו את ביתו. אחר חילופי
דברים חריפים בבית, החליט להיות עצמאי,
לעזוב את הבית וללמוד מכניקה. לא היה זה
דבר קל להתרכז במכניקה כשהוא היה הוזה
בהקיץ על הזירה.
דויד לא ניתק את קשריו.עם ביתו, בכל
זאת. בראשית החודש, לפני הופעתו המקצו עית
הראשונה בארצות־הברית, קיבל אביו,

עובד ומנהלו שלדוכסקי**
״•שתוק אתה בעצמך !״
כיום בעל בית מלון בטבריה, מכתב מבנו
דויד :״ברכני־נא, אבי, כפי שהיית תמיד
מברך אותי לפני כל הופעה בזירה.״ האב
שלח את ברכותיו לדויד עלה על קברו של
רבי מאיר בעל הנס כדי להתפלל לנצחון
בנו.
״אל תדאגי, אחות האב לא היה
היחיד שקיבל מכתבים מדויד. אחותו, פלו־רגצה
ידיד, אם לשני ילדים, שטיפלה בדויד
עוד מימי ילדותו (אמם, מתילדה, חולה)
קיבלה גם היא מכתב, אך בעל תוכן שונה :
״אל תדאגי, אחות ! אשלח לך מברק עם
מ;יה אחת בלבד: נצחון בשבוע שעבר
קיבלה פלורנצה את המברק בעל המלה האחת.
למרות שהיתר, בטוחה כי תקבל מברק
זה, הודתה היא :״בליל המפגש לא
יכולתי לעצום עין !״
דויד גם לא הסתפק במברקים בני מלה
אחת. הוא כתב הרבה מאד. הוא כתב על
הווילת הפאר של מכס אורנשטיין בפרבר
ניו״יורק. הוא כתב על אימוניו ועל בילוייו,
על חופשותיו ושעשועיו. אם כי מעולם
לא היה דתי, הוא ביקר בבית־הכנסת בכל
שבת. היה זה המקום היחיד בו היה יכול
לשמוע מעט עברית. במכתבו האחרון גם
ביקש את פלורנצה לשלוח לו חולצה תימנית
רקומה: הוא רצה לתתה מתנה לנערה
שפגש בניו״יורק.

* דויד עובד נוצח רק פעם אחת בזירה,
עלן ידי המתאגרף פיבקו, אן גבר עליו בהזדמנות
הבאה.
** בשדה התעופה לוד, לפני ההמראה לניו־יורק.

העולם
הזה B75

,לא היתד׳ זאת נערתו הראשונה של דויד.
משך שנים היה חבר לנערה חומת שיעד
ויפהפיה. הם נפרדו לבסוף׳ כי הנערה תבעה
שדויד יטוש את הזירה, יתמסר ללימודים.
דויד לא היה מוכן להטיל את כפפותיו לפינה
אפילו עבור נערת־חמד.
״מספיק, נמאס רי ו״ במכתביו מאר־צות־הברית
דויד מבוגר יותר מאשר אי־פעם.
שוב לא הוטרד על־ידי צרות כספיות *,
היחידות שהיה מעיבות את מצב רוחו הטוב
דרך קבע וגרמו לו לא פעם לאבד את שקטו.
בעבר לא היה יכול להתמיד במקום עבודה.
השיא שלו היו השנתיים אותן עבד
במוסך סולל־בונה. עד שבוקר בהיר אחד קם
ואמר :״מספיק, נמאס לי משך חודשים
ארוכים לא עבד, חי על פלאפל, רעב.
זכרה, השבוע אחותו פלורנצה במרירות :
״הוא היה לבדו. הספורטאים למענם חי לא
עזרו לו במאומה. רק לפעמים, לפני מפגש
התאגרפות, היו נותנים לו כמד׳ לירות ונד
׳מה ארוחות הגונות. אבל מייד לאחר המפגש
שכחו אותו שוב.״
האשמה זאת לא היתד, מוצדקת בשלמותה.
היו לדויד חברים נאמנים ובייחוד מאמ נו
סאשה סגל, ומנהלו יעקב שלדובסקי. סא־שה
סיפק לו עבודה בבית החרושת־לקרח
שלו ודויד חי למעשה בביתה של משפחת
סגל.
הוכחה דרמטית לידידות זאת ניתנה פעם
בזירהטרון הרמת־גני: דויד היה עד למקרה
בו היכר, מתאגרף שלא שבע נחת מהחלטת
השופט את השופט. השופט היה סאשה• חוו
שנייה היה דויד בזירה והמתאגרף־המכה־שופטים
מחוצה לה, יחד עם חמישה מחבר־ו
שבאו לעזרתו נגד דויד.

שטיין בבנק הוא 20 אלף דולאר ואין לחשוש
לכך כי משלם המסים האמריקאי ישא בהוצאות
קיומו של דויד עובד.
..סיסמה. היה זה הרגע הגדול בחייו של
עובד, כאשר שאג׳ לפני שבועיים, הקריין
בזירה הניו״יורקית :״דויד עובד, כוכב
ישראל ו״ לדויד היה זה יותר מאשר כי נוי
כבוד. בשבילו היתד, זאת סיסמה. אמר
הוא לידידיו האמריקאיים :״אני אלחם למען
שמה של ישראל, לא למען שמי אני ! ״
מלחמתו הראשונה של דויד עובד למען
ישראל בארצות״הברית היתד, נגד מתאגרף
כושי וותיק, טין (סוגת הדגים) דונלדסון.
הכושי התגונן נואשות נגד ההתקפה המוחצת
של עובד משך שלושה וחצי סיבובים.
באמצע הסיבוב הרביעי נאלץ השופט להפסיק
את הקרב: אזל כוחו של דונלדסון,
ששוב לא היה מסוגל לעמוד תחת מטר מהלומותיו
של דויד, נתלה בכל כוחו בדויד
וניכה בדרך זאת לעצור את מכותיו של
הישראלי.
קהל ד,־ 30 אלף (רובו תושבי ברוקלין היהודיים)
שאג כשהשופט הרים את ידו של
דויד. דויד חייך מבויישות יצא לתאו כשהוא
מותקף אורות צלמים ומלווה מחיאות כפיים
קצובות.
דויד עובד ידע כי הוא עבר כברת דרך
ארוכה מאז עלה לראשונה לזירת מכבי
חיפה.
כוכב ישראל הראשון היה יהודי יוצא
פורטוגל, דניאל נזנדוזה, שזכה ב־ 1762 באליפות
העולם בהתאגרפות.

עובד נגד היוגוסלבי דורדוביץ׳
מה יכול הנוורה ללנזד ליד הלוז! —
קיבל מראה חגיגי.
שלא כבתחרויות אחרות בהן מובאת תמיד
לכל מקרה שלא יקרה, מכונית אסירים גדו לה׳
פלטו הפעם מכוניות שיטור וטנדרים
ירוקים שוטרים שלא רק שמרו על הסדר
אלא גם השתתפו בהתחרויות 40 :שוטרים
(ביניהם שלושה קצינים) ו־ 12 שוטרות, ש״
החליפו את היומנים והחקירות בכד רי ברזל
ובכידונים,
מחלקת התנועה לא פעלה באותו יום׳ לא
רשמה דו״חות נגד הרצים במסלולים מכיוון
שלא הצליחו לשבור כל שיא ארצי. השי טור
העביר את התוצאות לאוהל במרכז
המגרש: השוטר שוורץ ממשמר הגבול הצליח
לשבור שיא משטרתי ברוצו 700 מטי
בנות המשטרה השיני מלוב ראשין בהדיפת
כדור ברזל.
אולם בסיכום הפסידה המשטרה, כפי ש ציפו
מראש׳ בהפרש של 33 נקודות.
התנחם שוטר־צופה מאוכזב, בפנייה למנצחים
:״איל למי הקיאי אם יפר״י לדיר.״
תיכם גנבים י״

מתון־ גרעיני הקפה. מלבד התאגרפות
אוהב דויד עובד לשיר ולרקוד ריקו דים
חדישים ומהירים ככל האפשר. חיבה
נוספת שמורה אצלו לסרטי קולנוע. סרטי
התאגרפות הם כמובן המשיכה החזקה. את
הצ׳מפיון עם קירק דוגלאס ראה ארבע פעמים׳
אולי מתוך תקווה ללכת בעיקבות גי
בור הסרט: נער עני ההופך בין־קרב אלוף
העולם.
כי דויד האמין בגורל ובנבואותיו. עוד
לפני הרבה שנים, יודעים חבריו לספר,
נכנס הוא אצל מגדת עתידות צוענית בעיר
התחתית בחיפה. היא הכינה לו ספל קפה
חריף. אחרי שדויד שתה את הקפה, הפכה
הצוענייה את הספל וניבאה לו מתוך גרעי ני
הקפה כי הוא יסע לאת רחוקה, מעבר
לימים הגדולים, וכל חלומותיו יתמלאו.
ד,מגדת הישישה הגידה את האמת. היא
רק לא ידעה כמה יקשה לנבואה להתממש.
כי דויד היה השנה בגיל הגיוס, ואפילו כבר
קיבל צוו התיצבות. היה דרוש מאמץ ניכר
להחליפו לדרכון, לדחות את הגיוס לחצי
שנה. יותר קל היה המצב בשגרירות האמריקאית,
שהסתפקה באישור בנק ניו־יורקי
שהודיע כי פקדונו הממוצע של מכם אורג־אס
כי תמורת הופעתו הראשונה בניו־יורק
קיבל 75 דולר בלבד.

קלי ע ה
כוונ ת עליונ ה
עובד (שמאל) נגד אמריקאי גולדשטיין•
— על ארץ רחוקה, מעבר לימים הגדולים?

אתלטיקה קלה
שוטרים ו גנ בי ם
ברשימת האנשים המבוקשים הכניסה ה משטרה
משך השנה הארוגה את אנשיה שלה,
את כולם בלי יוצא מן הכלל.
המטרה היתד, להחזירם למוטב בשטח הספורטאי,
מעשה שיעזור להם בלי ספק בתפקידיהם,
להגיע לבסוף, להקמת מועדונים
דוגמת אלה בהם מאורגנים חבריהם באנגליה.
לשם כך הוקמו בעזרת תקציב זעום ליי
תחנות המשטרה בעלות הנתונים המתאימים
מגרשי כדורגל וכדורעף. אנשי משטרה החלו
מאמנים את שוטרי התחנה בשעות הפנא־מבילוש
וחקירות, גילו כשרונות ספורטאיים
רבים.

עובד >שמאל) נגד בריטי ריאיי
״כמה לירות וכמת ארוחות הגונות ו״

העולם הזה 875

הכנות ראשונות. ביום ספורט ארצי
של המשטרה מתומצתות כל הפעילויות של
השנה. וביום הספורט השלישי׳ שנערך לפני
כחודש בחיפה, החליטו הפעילים כי הגיע
הזמן להתמודד עם מועדון ספורטאי.
התוצאה: תחרויות באתלטיקה קלה שהת קיימו
השבוע בין המשטרה לנבחרת מכבי
באיצטד המכביד, בתל־אביב, ששופץ •על־ידי
המשטרה בסכום של 150ל״י בלבד,
• במכבייה הרביעית.

170 הקלעים שהופיעו בשבוע שעבר בגבעת
אולגה לשלב הסיום של אליפות ישראל
בקליעה למטרה לא היו רק אנשי צבא, משטרה
וציידים. בלטו בין הגברים־הקלעים גם
שלוש נערות וילדה בת עשר אחת, בתו של
קלעי ותיק, סגן־אלוף אלכם אלירז, יו״ר ועדת
הקליעה של צה״ל.
פחות מפתיעות היו התוצאות, בהן בלט
כרגיל, חבר משלחת ישראל לאולימפיידת הלסינקי
דב בן־דב, וצייד תל־אביבי משה קליין,
שהצטיין בקליעה לצלחות חרם מעופפות, מאורע
הסיום של האליפות, בה חולקו חמשה
גביעים ועשר מדליות.

ב אי צ טד
שיאים ב צ בון
• מדענים בריטיים קבעו כי ההבדלים בכוח
משיכת האדמה בחלקים שונים של העולם
משפיעים על השיאים העולמיים בקפיצה
לגובה, קפיצה במוט והטלת משקלות,
מביאים ליותר שיאים צפונית לקו המשווה
מאשר דרומית לו.
• בריו־דה־ז׳ניירו הצהירה נבחרת הכדורגל
הברזילית כי רק השופט האנגלי אלים
אשם בכשלונה של הנבחרת בשוייץ, מאחר
ש״גנב מאתנו כל ניצחון״ .למחרת יצא עיתון
ספורט בריו בהתראה חמורה לאלים, הציע לו
לא לבקר בברזיל, אם אינו רוצה ש׳׳אשתו
תיהפך לאלמנה״.
• לצליחת תעלת לא־מאנש השנתית ש-
תערך בסוף אוגוסט, כבר נרשמו 18 שחיינים,
בינהים: חמש נשים.

דו־וז לצר כן * דו״וז ל צ רכן * דו־־ח לצרכן * דו־־וז ל צ
ספרים מקור
פצעאדתד מן

התור כלי סוף היא מחזה שכיח ליד קופת כל קולנוע

זמנך שווה 50 נווטה
רופא תל־אביב אחד נוהג זה שנים לראות כל הרט המוצג באחד מ־ 13 בתי הקולנוע
בעיר. אין הוא היחידי העושה לך. הוא עצמו מכיר לפחות חמישה אנשים הנוהגים בדיוק
כמותו. אלה הם אשתו ושתי משפחות שכנות הגרות עמו בב ת. כי ששה אלה הולכים
לקולנוע יחדיו.
הרופא, שעלה מבודפסט, הונגריה, הביא משם לא רק את מנהג ביקור הקולנוע הכמעט־יומי
אלא גם מנהג חשוב לפחות במידה שווה: רכישת כרטיסים למפרע, בחנות מיוחדת לדבר.
בבודפסט היה מנוי בחנות כזאת, נאלץ לשלם דמי חברות שנתיים גבוהים. בתל־אביב הוא
מסתפק בחברות קבועה לקהל הלקוחות של חנות מכירת הכרטיסים המרכזית בצפון תל־אביב,
החנות רוקוקו ברחוב דיזנגוף .93

ב או ד ם וב־ציעp im i a n ? .
תמורת 50 פרוטה לכרטיס חוסו לעצמו הרופא עשרות שעות עבודה שהיה מבלה אותן
אחרת בהמתנה בתור לקופת הקולנוע. אין הוא היחיד העושה כך ונהנה משירות מכירת
הכרטיסים של רוקוקו. כמותו נוהגים הפועלים השבים מעבודתם בארבע אחר הצהריים או
הפקידים החופשיים כבר בשער, שלוש ורוכשים אח כרטיסיהם במשרד רוקוקו המרווח,
ששני אשנביו פתוחים מתשע עד אחת לפני הצהריים, משלוש עד שבע אחר הצהריים.
בין שהמקום הדרוש הוא קרוב או רחוק, באולם או ביציע, באמצע או בצד, הרי מוצע
הכרטיס שלו תוך דקה, שתיים, ניתן להיות מוזמן מראש ארבעה ימים למפרע, למשל מיום

ראשון ליום חמישי.

ס פו ר ט. להקות !קונצר טי
כי רוקוקו אינו מצטיין רק בשירות מכירת כרטיסי קולנוע, החוסך תמורת 50 פרוטה
לכרטיס, שעות המתנה ארוכות. רוקוקו גם מבטיח כרטיסים להופעות ספורט (מלאציו־רונזא
ועד למפגש הטניס יוגוסלביה — ישראל) ,להופעות להקות (מענבל עד רקדנית הבטן דליה)
וכמובן קונצרטים, כשל החזן קוסוביצקי.
ומכיוון שרוב מבקרי הקולנוע נוטים לנצל את מוצאי השבת לביקורם השבועי, לפחות,
אחז רוקוקו באמצעים מיוחדים להבטחת אפשרות ביצוע הביקור השבועי בקולנוע. כבר
ביום החמישי אפשר להזמין במשרדיו כרטיסים למוצאי שבת. כל שעל המזמין לעשות
הוא לשוב ליום המחרת, לגשת לאשנב המיוחד, ולקבל, ללא כל תור, את כרטיסיו למוצאי שבת
במעטפה הנושאת את שמו והמכילה מלבד חשבון המחיר, לעתים גם את העודף כשהתגלה
שהכרטיסים היו זולים משמנהלי רוקוקו ציפו.

ב א שנ ב. ב או פני׳ ובטרתן
בכך רואה רוקוקו את תפקידו: לשרת את הקהל בכל יכולתו. משך ארבע שנות
קיומו הלך רוקוקו במסלול זה, הסתפק בתמורתו הקטנה (בהשוואה ל־ 20%ממחיר הכרטיס
המקובלים בחנויות דומות בארצית־הברית ובמערב־אירופה).
אם רוקוקו הסתפק בתמורה קטנה לחסכון הזמן הגדול של לקוחו, הוא לא הסתפק
בשירות קטן. כיום כבו־ עומדים לרשותו שליחים רוכבי־אופניים, המביאים בשעת הצורך,
כרטיס־לפי־דרישת־הלקוח מן הקולנוע. בעתיד הקרוב יפתח רוקוקו גם בשירות טלפוני,
שיאפשר למבקר הקולנוע לצלצל לרוקוקו, להזמין את כרטיסו, ולקבלו, כעבור דקות מספר,
בביתו על־ידי שליח של רוקוקו.

מאז החל להופיע באורח לא־קבוע בפינת
העמוד הפנימי של גליונות יום ו׳ של דבר
לפני 12 שנים, הפך הטור השכיעי*
למוסד לאומי מוכר ולעמדת־צלפים מדינית
שקליעותיה אינן מכריעות, אומנם, בקרבות
הפוליטיים׳ אך עשויות לתרום להם חלק
חשוב.
המדור העתונאי נכנס להיכל הנצח לאחר
שכונס בשני כרכים, המקיפים כל אחד תקו פה
של שש שנים וכתריסר תריסרי שירים,
שהאחרון בהם יצא לא מכבר. שלא כקודמו,
בו.כוונו כמעט כל חיצי הביקורת כלפי־חוץ,
מפשיל הכרך החדש את שחוליו לטפל
בוויכוחים פנימיים מרים, קובע עמדה בכל
אחד מהם. עמדות אלה מצטרפות כמעט ל מצע
מדיני עצמאי, המבע ברגש עמוק ודמיון
לא־נדלל.
מדיניות חוץ ופנים. במדיניות״החוץ,
פוסל מצע זה בחת עם ארצות״הברית (״את
סימ,י תקוות אנוש ואת דיגלו /בל יתיימר
לשאת הבית הלבן לא הוא יהיה מנהיג
תבל ומגינה /שכן פניו כיום הם פני הס כנה.״)
ועם ברית־המועצות (״כל השליט —
גואל. כל הנופל — בגד / .צידקו של ה שלטון
/הוא השלטון עצמו.״).
במדיניות הפנים הוא מבקר בחריפות את
הצ״כ (״קשה קצת לתאר בשכל הבריא /את
יום הערבה ואת צוקי מנרה בהנהגת ה מועדון
המסחרי בחריפות רבה יותר את
מפ״ם (״כן, ראוי לקנאה זה הכושר לד הור
/כמחצית היובל בלי ריפוט ובלי עו בש
/בעיניים כל כך עצומות — אל ה אור
/ ,בשפתיים כל כך חתומות — אל ה חופש.״)
,מך, שאינו מונע אותו לתבוע לצרפה
לממשלה (״האנשים הללו מוכרחים
לשוב /אל השרות, אל השורות, אל הצמ רת
כשותפת למפא״י (״מפלגה גדולה/ ,
חזקה, עממית, צורך עם וגאולה.״).
״המקדש יכונה״ .להלן מחייב המצע
את המלווה האמריקאי (״מה מצטרף מזה?
רק יתר תלות נרצעת /או גם קצת עמידה
עצמית וקצת ביסוס?״) ואת השילומים מ גרמניה
(״הפרט, בהושיטו ידיו אל הסחו רות
/צריך את הסוחר שבו לטרוף מדעת.״),
מתריע על השחיתות (״ושומע אתה לא
שמות מבישים /למשל כדוגמת אל״קפו״
נה / ,לא ! כי שמות אנשים שעבדו בכבישים
/וזמרו ״המקדש יבונה בצירוף
של פרטים מאיח״עיניים /מי קנה מגר שים
/ובתים מי רכש /ומי סתם התבסס
בן־ליל זועק מרה על חוק העבירות נגד
המדינה (״כי חוקה של חירום זה טיבה ודי נה
/ :היא אולי הקלושה בחומות המדי נה
על אף כל אולי יש להשאיר בה
פרצות כדי לא להפכה בלי משים לחו מה
/שבונים אותה בין ממשלה ואומה.״)
ועל מעשי־העוול הנעשים בשם הבטחון וה רגש
הלאומי למיעוטים (״איך מכניסים אל
נבלה קטנה /דברים כל״כך גדולים. האין
זה פלא?״).
למקרא הספר, אי״אפשר שלא להיתפס ל כוח
המוסרי והשירי שבו. אולם עם זאת
אי אפשר שלא להרהר הירהורי״ספק בדבר
האפשרות של הגשמת מצע אלתרמן הלכה
למעשה. קשה לאכול את העוגה ולהשאיר
אותה שלמה.
(הטור הטביעי ; נתן אלתרמן ; כרך שני;
דבר ; 430 עמודים ; 3,900ל״י).

תרבותמ קו רי ת
מאזיני הרדיו שקבעו את המחוג בתח נות
ציריך, וינה או אתונה, יכלו להקשיב
לתזמורות השונות תחת ניצוח של מנצח
ישראלי — ארתור גלברון. אך כאשר סובבו
את כפתורי מקלטיהם לירושלים לא שמעו
את הקריין מכריז אף פעם :״והינה
תוכנית תזמורתית בניצוחו של ארתור גל
ברון ! ״
כי גלבורן מופ ע בארץ רק עם שתי תזמורות:
תזמורת הגדנ״ע שנגניה הם ילדים
מוכשרים ותזמורת הקיבוץ המאוחד, שנג־ניר,
הם חובבים.
שיפור האקוסטיקה. אין הסיבה בחוסר
כשרונו של גלברון. אותו הוא כבר
הוכיח במלואו ב־ 41 שנותיו, עוד מאז הפליא
קהל קונצרטים ככנר ילד־פלא, וכתלמיד המחבר
האיטלקי הגדול אלפרדו קאזאלה בשנות
השלושים.
אך כשעלה ארצה לפני שמונה שנים זכה
לקבלת פנים קרירה למדי, נאלץ לחכות
שלוש שנים להופעה עם התזמורת הפילהר מונית.
מצבו השתפר, לאחר מכן, כשהחל
מנצח על תזמורת קול ישראל. אולם גם כאן
לא החזיק הרבה זמן בשרביט המנצחים.
באחד מימי השלישי * של שנת 1951 חדל
להופיע על במת ימק״א.
לכך גרם מכתב ששלח להנהלת קול יש־ראל.
גלברון, ששאף להעלות את הרמה
הנמוכה של התזמורת, הציע בשיחה פרטיר.
עם קראל סלומון, המנהל המוסיקאי של
הרדיו, להגדיל את במת ימק״א על מנת לשפר
את האקוסטיקה, לבחון את נגני ה
תזמורת כדי להחליף את אלה מביניהם שרמתם
אינה מניחה את הדעת ואם אפשר בנגנים
צעירים ומוכשרים.
סלומון שמע את הצעות גלברון, יעץ לי
להעלותן בכתב. ברגע שכתב את המכתב׳
טוען גלברון, הגיע הקץ לקריירה שלו ב ארץ.
סלומון נטל את המכתב, הקריא את
תוכנו לפני חברי התזמורת, הודיע לגלברון

מנצח גלכרון
רק ילדי גדנ״ע וחברי קיבוץ

ל״י) .קורות חייו של אחד ממנהיגיה החשובים
של אמחקה בזמן מלחמתה לשחרור מעול
אנגליה, שמאז נכתבו על״ידו לפני 170 שנה
ביצרו להם מעמד של קלאסיקה לא־משעמ״
מת״כלל, בצירוף מבחר מצויין של כתביו
האחרים•
..זכרונותיו של קאזאנוכה !תבל;
464 עמוזים ; 3,900ל״י) .הימנון לחוסר״
האחריות, כתוב בידי המפורסם־בהוללי״
העולם, שסימונו נחשב בעבר לנועז ומוס־קר,
מצלצל כיום כמסוייג ותמים למדי.

שחבריו נעלבו מגישתו, מסרבים לנגן.תחת
ניצוחו.
״נומורום נולום״ .גלברון יצא למסע
ניצוח בחוץ־לארץ, הצליח מאד אצל תזמורות
של שירותי שידור אירופאיים. כשחזר לפני
חודש ארצה נוכח לדעת סופית כי לא יוכל
להניף את שרביטו אלא על ילדי הגדנ״ע
וחברי הקיבוץ, הפסיק להשלות את, עצמו׳
החליט לצאת את הארץ סופית.
קבע גלברון במרירות, ערב יציאתו אד.
הארץ :״שהו לקוי מאד בקול ישראל ובתזמורת
הפילהרמונית. קיים אצלם נונזרוס
נולום לגבי מנצחים מקומיים. הם שוכחים,
כנראה, כי על־־ידי מנצח-ם אורחים אי׳
אפשר לבנות תרבות מוסיקה מקורית ! ״

* השם נקבע בתקופה בה כללו עמודי
דבר שבעה מורים, שמדור זה היה האחרון
בהם בעמודו. הוא נשאר בתוקפו, למרות
שכיום מחולקים עמודי דבר לתשעה טורים

• ערב השידורים הקבוט לתזמורת קול
ישראל מבניין ימלן״א הירושלמי בן 660המקומות.

ש וקריא
האבטוביוגראפיה של בנימין
פראנקלין לשוקן; 290 עמודים; 2,400

הסוף לכד תור הוא התוצאה של שירדת מכירת הכרטיסים

מוסיקה

העולם הזה 875

קולנוע
סרטים
אנ ד רו קלםוהא רי ה
גבריאל פאסקאל, במאי סרטי ברנרד שו,
שמת לם ני שבועיים, החליט, בגשתו לביים
את אנדרוקלס והאריה, לא לחזור על שגיאותיו
בסרטו הקודם, קיטר וקלאופטרה, להמנע מ־טכניקולור,
פאר מופרז ותלבשות מפוארות,
לשים את הדגש על המשחק והדיאלוגים המבריקים
של האירי השנון,
התוצאה: סרט מבדר ומשעשע משותק
בטעם על־ידי צוות השחקנים, אנגלים ברובם,
ששפתו האלגנטית של שו נשמעה טבעית בפיהם.
העלילה
נסבה על אנדרוקלם (אלן יאנג),
חייט עני שהוציא לאריה שנקרה בדרכו קוץ
מבשח, נתפס כנוצרי, על־ידי הרומאים, מובל,
יחד עם שיירת נוצרים לרומא, כדי להיות
טרף לשיני אריות, לשעשוע ההמונים.
האחראי על השיירה ההולכת לקראת המוות
בשירי המנונים עליזים, הוא קצין יפה
תואר (ויקטור מייצ׳ור האמריקאי שחיצוניותו
הגברית עולה על משחקו הפושר) ,המתאהב
בפטריצית נוצרית יפהפיה, לויניה (ג׳ין סי־מינם)
שנוצריותה אינה מפריעה לה להתאהב
בקצין היסה (.אנו אוהבים את שונאינו, בעיקר
כשהם קצינים יפי־תואר״) .בין המובלים
לזירה ישנו גם סרוביום הענק (רוברט
ניוטון) שזרועותיו החסונות מגיבות מהר יותר
ממצפונו הנוצרי.
לויניה ואנדרוקלם הם הרוח החיה של המחנה,
מעודדים בבדיחות ובשירה את הקדושים
בעתיד שרוחם מתחילה ליפול. רצונם
האוילי להיות מעונים קדושים, לעלות ישר
לגן־העדן, אינו יוצא אל הפועל בגלל חנינתו
של הקיסר (מורים אונם) ששחרר את כולם
אחרי שניצח פרוביום הענק בחרבו הקצרה
ששה גלדיאטורים ואחרי שהאריה, במקום לפצח
את עצמותיו של אנדרוקלם, העדיף
לרקוד אתו בזירה כי (א) הוא לא היה רעב,
אכל, שעה קלה לפני כן, נוצרי שנכנס בטעות
לכלוכו( ,ב) היה זה אותו אריה ממנו הוציא
אידרוקלס את הקוץ.

א לי ל הנ ש ,
השם העברי המוזר שהודבק לסרט הצרפתי
הפטרון הגדול, נעשה, כמובן, למטרות
מסחריות.
ד״ר לפאג׳ הוא מנתח מזהיר. הוא זכה
להכנס להיסטוריה הרפואית על־ידי שורת
ניתוחי כליות שביצע. עליו להיות אדם מאושר:
יש לו ידידים, מעריצים, אויבים ואשד,
נאה. אולם הד״ר (פייר פרניי, אחד מגדולי
שחקני הבד והבמה הצרפתיים) טרוד מדי ב־ניתוחיו
וברצונו העז לד,כנם לאקדמיה, מכדי
לשים לב לדברים האנושיים הקטנים הקורים
סביבו. הוא רוצה לעשות מבן־חסותו

העולם הזה 875

אנשים

הצעיר, העתקת קופי ממנו, הפטרון הגדול,
למרות שהלה סולד ממראה דם, וחוסר כשרון.
עוורונו המקצועי גורם לו, לפגוע, בלי
דעת, בילד הקטן אותו אסף אל ביתו אחרי
שדודתו מתה תחת איזמלו.
אוירת בית החולים, האמביציות והתככים
של הרופאים במום־ .מבוטאים היטב בסרט
המסתיים בהפי־אנד אמריקאי טיפוסי. ד״ר
לפאג׳ נעשה אנושי יותר, בן חסותו חוזר ל
מלי

אמר בנימהרשק, איש גבעת השלושה
רב העיסוקים, בטענו בכנס אחדות העבודה
(ראה במדינה) כי השאיפה להגיע אל הירדן
חשובה יותר מאשר השאיפה להגיע לידידות
עם ברית־המועצות :״הדרו לוולגה־דון מובילה
דרך הירדן ! ״
באותו כנם התקיף מנהיג אחר את יעקב

ג׳ין סימוגס (שמאל) ב״אנדרוקלם והאריה״
״אנו אוהבים את שונאינו בעיקר כשהם קצינים יפי־תואר.״
רפואה, אחרי שעזב אותה כתוצאה מכשלון.

(״קובה״) ריפתין, שותפו לשעבר של משה
סנה :״אני לא צריך שהסאנשו־פאנסה הזה
ייצג אותי, אחרי שהדון־קישוט הלך !״

דם ודם — דרמה אנגלית על ילדה קטנה
בעלת סוג דם נדיר הנוטה למות בבית-
חולים. לשלושה אנשים בכל בריטניה יש
אותו סוג דם. המשטרה והסקוטלנד יארד,
מצליחים, תוך חמישה ימים למצוא אותם.
מתח לא מספיק חזק. ג׳ק ווארנר, אנטוני
סטיל.
בן ללאהורים — מלודראמה איטלקית,
אודות בעל מחצבה אריסטוקרט, נערתי
הענייה שלדה לו בן מבלי שידע זאת,
תככן מנוול, דמעות, התפוצצות במחצבה,
התכתשות לחיים ולמוות, ומותו של הבן שעד
הרגע האחרון לא ידע על זהות אביו ולהיפך.
אמדיאו נזארי, איבון סנסון, סולקו לולי.
עייםהבתהאיים — של ג׳וזף
קונרד אודות אדם לבן המתנוון באיים׳ כתוצאה
מאהבתו החולנית לבת המקום. הבימוי ה־מצויין
נעשה בידי קרול (האדם השלישי)
ריד, המשחק: טרבור הווארד, רלף ריצ׳רד־סון,
קרימה.

אותה שעה עסק הרצל ברגל, ת״ב
מפא״י הנוטה לשמאל, בפיסול מומו של
מדינאי אחר: סבור הוא :״מאנדם־פראנס לא
יכול היה להיות ראש ממשלה בישראל, כי
הוא יהודי ספרדי ! ״

בקצרה

ח ״ לי ם
אמר סגן מילואים, בחיוך, לחבריו, כשראה
את יגאל אלץ בבית־קפה תל־אביבי:
״עד שהוא (יגאל) לא חוזר לצבא, גם אני
לא חוזר לשם ! ״

המפקד הבלונדי והעדין של חיל האויר,
אלוף דן טורקוכסקי הסתבך אף הוא
בצרות. כמה שעות לפני יום חיל האויר,
שחל השבוע, נסע במכוניתו, ירד מן הכביש,
מעך כמה מצלעותיו.
נסיון עוזר מפקח מחוזי שלמה שוורץ,
אחד החוקרים המעולים של משטרת ישראל,
לא למד מן הנסיון, חזר גם הקיץ על שגיאתו
בשנה שעברה. כשם שאז ביטל את חופשתו
מפני שהיה עסוק בחקירת כנופיית
רצח בע״מ, כן נאלץ גם הקיץ לדחות את
חופשתו, בגלל חקירת פרשת פשע שאת טיבר,
סרב לגלות אפילו לעתונאים סקרנים.
אדם אחר שלא למד מן הנסיון היד, גיבור
סיפורו של יושב ראש הנהלת הסוכנות היהודית
ברל לוקר. סיפר לוקר לחברי ה וועד
הפועל הציוני מעשה ששמע עליו בסיורו
האחרון בשבדיה: הורי צעיר יהודי־שבדי
התנגדו בכל תוקף לנשואיו עם נוצריה,
הסכימו, לבסוף לנישואין. אך כאשר
בשבת הראשונה לא הרשתה הכלה הנוצריה
לבעלה ללכת לעבוד בחנות אביו, מטעמי
דת, הזכיר האב לבנו :״הלא הזהרתיך שלא
תשא אותה לאשה !״
למורי נסיון לחלוטין שכניו של מר ישראל,
רפאל הלפרין. אחר ששכנה תוקפנית
שפכה מים על ילדיו של הלפרין עלה הוא
על הגג, הציף את דירתה של השכנה כמים
מתוך צינור השקאה.

ת פ קי ד
איש הפנטומימה שייקה (שי אופיר) לא
הסתפק בהצלחתו הראשונה, הגדיל את להקתו
בכמה חברים חדשים, החל בהכנות לקראת
הצגת פנטומימה על הנושא התנכ״י של
בת יפתח.
מלכת המין האמריקאית, מרילץ מוגרו,
לא הסתפקה בתפקידיה אף היא, הודיעה :
״נמאס לי לשחק תפקידים של בלונדיות שוטות
!״ אחר ביקשה לשחק את יוליד, בתטיאו
ויוליה.
בתפקיד של חייט שיחק חצקל איש-
כפית כשגילה כי חסר כפתור בחולצתו
של ניתן (הטור השביעי) אלתרמן. הוא
לא התעצל, הביא חוט ומחט, תפר בעצמו
את הכפתור שעה שאורחו הפיוטי אכל את
ארוחת הצהריים.
הפילוסוף ברטרנד ראסל חזר השבוע
בלונדון לתפקיד של מחנך, הסביר כי טפיחה
על הגב מפתחת את האופי, אם היא ניתנת
בגיל צעיר מספיק, לעתים קרובות מספיק
ונמוך מספיק.
תפקיד חדש נטל לעצמו נשיא המדינה,
יצחק בך צבי: כתיבת תולדות היישוב
בארץ־ישראל תחת השלטון העותומני.

החי
בעולם הוד 1סין
מלחמה או־לי ת

ג׳ינג׳י: מכתבך התפרסם תחת
המספר 844/112 אין זו אשמתי
שלא כתבו לך. כנראה שהנערות אי נן
אוהבות ג׳ינג׳ים (אני דווקא כן).

צבי שכתב אל : 867/253
הואל בטובך לשלוח את כתבתך.
JJבדנס: הן״הן לך בעד מה־׳
מאותיך. אולם אינני רואה כל טעם
וסיבה לפרסם את הציטטות שלך.

חולשה ליפה
בחור בז ,20 נובה בינוני ()875/292
מעוניין להתכתב »ל כל נושא ש ת צי ע׳
נערה חמודה (יש לו חולשה לדברים יפים),
שנבהה לא יעלה על 1,55 מטר. אותו
צער אוהב לבלות, או׳,ם יכול לחי 1ת
נם רציני בעת הצורר.

בלתי רגילה, בשבילו
על אף נילו הצעיר ,18 .מתכתב
( )875/293 עם נערות רבות, אולם הו
רנילות בהחלט, לדעתו. לכו הוא מחפש
הפעם התכתבות עם נערה מיוחדת במי-
נה( .את הסימפטומים לכד לא פרט)
מראה פניו סימפטי, נסיונו עם בנות
המין היפח נרחב למעלה מן המעווה לנבי
גילו (אלה הם בדיוק דבריו) .הוא מת־ענייו
מעט במוסיקה, מעט בספרים יותר
בתיאטרון וקולנוע, וביחוד בתעופה

הם מלהזביר קלאסית
הוא בן ) 875/ 294( 30 אד איננו מר־ניש
את עצמו זקן מכדי התכתב עם
בחורה נאה. הנושאים להתכתבות יכולים
להיות על ספורט, ספרות וכוי. אולם
אסור בכלל להזכיר במכתב את המלה
קלאסית. הוא פשוט אינו אוהב אותה.

השקפות מתקדמות, כבקשה
על כל נושא שהוא, מתכוונים להתכתב
שני חברים ,) 875/295( ,אחד ירושלמי
בו ,21 השני תל־אביבי בן ,28 עם בחורות
או נשים צעירות בתנאי שתהיינה בעלות
השקפות מתקדמות.

התענינות באנגלית

צעיר כבו ,21 לא יהודי 875/290
באירופה, מעוניין להתכתב באנגלית עם
נערה ישראלית. הוא מנלה, לדבריו, הת-
ענינות ערה בכל הנעשה בישראל ובבעיותיה.

הנושא:
בידי הכותבות

למרות שהם רק מספר שנים בישראל,
שולטים שני החברים בני ה־ 28 היטב ב־שפה
העברית 875/297 אחד מהם מתמחה
כעורד־דיו, השני פקיד. הם רוצים
להתוודע בכתב אל נערות בניל המתאים,
משאירים את נושאי ההתכתבות בידי הכותבות.

מעשן
( )875/298 הוא צעיר בן 26 שאינו
מעשן. את השקפותיו על כף הוא מוכן
לחלק בכתב עם בחורה לא דתית, מסביבות
חיפה.

כל בעיות ההיים
מי שהיא לא גבוהה, בסביבות ניל , 22
בעלת השכלה עממית לפחות, המתענינת
בכל בעיות החיים (האין זה מושג מופשט
במקצת?) .תוכל למצוא ענייו במכתביו
של בן ה־.) 875/299( 24

קסם ברשת
הוא בן ,) 875/300( 32 עובד מיכני 5־
ננב, מניע לחופשה של שלושה ימיס כל
שבועיים לתל־אביב. סבור כי הבדל של
15— 10 שנה בין נבר לאשה הוא אידי אלי.
אוהב ספורט, שחיה ארוכה, ריקודים
והצנות מענינות. הוא מוכן ליפול
לרשתה של כל נעלה א.ו אשזז צעירה
שתצליח לקסום 5ו. מה הייתן אומרות
לטרף כזה?

שברו את הכלים !
מתתיהו — :אתם משחקים שניכם ב מחבואים.
אתה איגד מתקשר אתה משום
שהכנסת לראשך את הדעה המוזרה ש תמיד
היא האריכה לעשות את הצער
הראשון. אני מבינה שהיא עשתה זאת
פעמיש רבות. כנראה שקבלה את הרו־שש
שאינך רוצה בזאת כל כד, כיקשזז
אותך להתקשר אתה. לא יינרע דבר נר
כבודד הנברי, אם תפנה אליה, להיפר.
יש לי הרושם שהפעם היא תמשיך בשתיקתה
זמן רב.
האם אינ1ד יכולה לקבל
אכיכה :
בני אדם כמו שהם 1אה! מנפה למצוא.
הסבר ופינה לכל תנועה, כל מלה הנאמרת
לד, ככוונה לא בדורה. עליד לחדול
בהקדם מחיטוט זה, אחרת תהפכי להיות
ברייה נרגשת ובלתי נעימה. אני מבטיחה
לד, כי מרנע שתתנהגי בחביבות אל מ-
כריד, תהיי מקובלת עליהם יותר. האם
את צוחקת, לעתים? יש לי הרושם שאת
רואה בזאת פחיתות כבוד. אני אומרת
לד כל זאת כפי שבקשת ,״בלי מורא,
בלי משוא פנים״.

המלחמה, שהגיעה השבוע לקצה, ללא תרועות
חצוצרה וטכסים מרהיבי־עין, היתד. אחת
המלחמות האויליות ביותר בתולדות העמים.
שלביה האחרונים היו כה דרמתיים
עד כי רבים שכחו את התחלתה. ויתכן
סי מוטב היה לשכחה.
בניגוד לדעה המקובלת׳ מלחמת הודו־סין
לא היתד, מרד• היא לא היתר, גם מלחמת־שיחרור
במובן של התקוממות ההמונים
הבלתי־מאורג*ים נגד שליט זר. להיפך, היתר
זאת מלחמה של מדינר, מאורגנת, בעלת
צבא סדיר ומוסדות״שלטון מוכרים, נגד
מעצמה זרה.
המרפסת המבריקה. עם גירוש ה כובשים
היפאניים ימן הארץ, בתום מלחמת־העולם,
נוצרה שעת־ביניים מוזרה. שעה זו
ניצלו כוחות־הגרילה שלחמו נגד היפאנים׳
בתמיכת כל המפלגות הלאומיות, שהכריזו
עתה על רפובליקה עצמאית של
ויאט־נאם. כנשיא נבחר הו צ׳י״מין, קומוניסט
וותיק שהיה פעם עוזר לצלם בצרפת.
צאצא משפחת הקיסרים, באו דיי, נתמנה
כיועצו.

הכתובתהאח רונ ה

כדור הארץ
רוו חו ת ני א חי ת
• 12 מיליון נשים החיות כיום באירופה
לא תזכינה בגברים משלהן ובחיי
נשואין. לפי סטטיסטיקה שפורסמה הש בוע
קיים עודף עצום של נשים בגרמניה,
בריטניה וארצות סקנדינביה. המצב פחות
חמור בצרפת, הולנד ובלגיה.
• לפני 11 שנה, בקרב על טוברוק,
איבד החייל הבריטי הארי קאפ ספר תנ״ך.
כעבור זמן קצר נפל בשבי הגרמנים. הש בוע
קיבל מגרמניה חבילה שהכילה את
התנ״ך בצירוף מכתב מהשולח, טייס גרמני
לשעבר, שמצא את הספר במדבר ומצא
בו, לדבריו, עזרה רבה. קאם קנה מייד
ספר תנ״ך נוסף, שלחו לגרמני, בצירוף
איחולים שהספר לא יראה מלחמה חדשה.

באי״שם, הופיע השלט הבא במחסן תחמושת
צבאי :״אם אתה רוצה לעשן כאן׳
הודע־נא לאן לשלוח את אפרך \״

ת פ רני ם
בברצלונה, ספרד, חיפשו יצואני נשק ספרדיים
כתובת לארגזי נשק שיועדו למצייס,
ציידו אותם בכתובת ״מכונות תפירה״.

ה פו ר קן ה סו פי
בתל־אביב, אחר שפרצו בבית״המטבחיים
המקומי חיכוכים בין חברי ארגון מפרקי
העצמות, שעבודתם היתד, הפרדת הבשר מהעצמות,
נפרדה החבילה, התפרק הארגון.

לאמת אין רג ליי ם
במילנו, איטליה, הביע מבקר מוסיקה את
דעתו המקורית על ההצגה האחרונה של

אולם הצרפתים לא ויתרו על הרעיון לחזור
אל ״המרפסת המבריקה שעל גדות ה־אוקינוס
הפאציפי״ .הם שאפו להחזיר את
השלטון הקולוניאלי — שלטון שאבד עליו
הכלח אחרי שהיפאנים החדירו למוחות ד,מד יונים
בני אסיד, את סיסמתם ״אסיה לבני
אסיר,״.
צרפת היחד, חלשה, צבאה דל ורחוק. כדי
לפרוק את הנשק משרידי היפאנים, הוסכם
כי הצבא הסיני (הלאומני) יתפוס זמנית את
צפון הארץ, הצבא הבריטי את דרומה. הבריטים
עשו את מלאכתם ביעילות: אחרי
קרב קצר סילקו את אנשי הו צ׳י־מין מן
הדרום.
הסינים, לעומת זאת, לא מיהרו. הם
לא היו מעונינים בהחזרת הצרפתים׳ קיוו
כי ויאט־נאם עצמאית תזדקק להם. לכן
תמכו בהו. כך קרה ששלטון הו היד, מבו סם
לגמרי בצפון — כשהגיעה שעתם של
הצרפתים לחזור.

רגע לפני המלחמה: הו צ׳י־מין ובידו ב־1946
שגיאה בפתח —

מחמאות בעזרת רובה. ממשלה
צרפתית נבונה יותר היתד, מבינה את המצב,
משיגה פשרת עם השלטון החדש, אולם ממשלת
צרפת של אז, תחת השפעת בעלי האינטרסים
הכלכליים במושבה הרחוקה, לא
היתד, מסוגלת לכך. אמנם הוזמן הו לצרפת,
אמנם נוהל עמו משא־ ומתן. אלם בה
בשער, שממדינאים החליפו מחמאות, ניסו
הצרפתים להוריד צבא בחוף הדלתה של
הנהר האדום. הרובה הראשון ירה. בפתח
חדר המשא־ומתן נסגרה הדלת בדפיקה. מלחמת
הודו־סין פרצה.
תוך כדי מלחמה התבלט יותר ויותר ה אופי
הקומוניסטי של ממשלת הו. לו היו
הצרפתים מסוגלים להחלטה מהירה ונותנים:
מיד עצמאות מלאת לכוחות בלתי־קומונ־ס־טיים,
יתכן ויכלו להציל משהו. אולם גב
לכך לא היו מסוגלים. המלחמה נמשכה
שמונה שנים, כל שוחת העצמאות עברו
למחנה הו.
העדות החותכת לכשלון: אף כי בהס כם
שנחתם השבוע נקבע כי גורל הארץ
ייקבע סופית בבחירות כלליות, לא פיקפק
גם איש אחד כי הו צ׳י״מין יזכה ברוב
מכריע של הקולות, ישתלט על הארץ
כולה.
עובדות החיים. למי שעוד היה זקוק
ללקח׳ הוכיחה מלחמת הודו־סין כמה מעובדות
החיים של : 1954
• בכל מקום באסיה (ובאפריקה) בת
נוטל הקומוניזם לידיו את נם העצמאות הי
..לאומית, בעוד המחנה המערבי תומך בכוב שים
זרים או במשטרים פיאודליים, נצחון
הקומוניזם מובטח.
• אין נשק בעולם המסוגל למגר תנועת-
שיחרור לאומית אמיתית.
השבוע נשמה צרפת לרווחה כאשר נגאלה
׳סוף סוף, מתוצאות שגיאותיה בהודו־סין.
ידיה היו פנויות׳ עתה, לחזור על אותן השגיאות
עצמן, בתוצאה דומה, במארוקו, טוני-
סיר, ואלג׳יריה.

רגע אחרי המלחמה: צ׳או אן־לאי ומנדס פראנט כ־1954
פתח לשגיאות
• 217,174,490 טפסים הוא המספר
הכולל של גליונות יומונים המופיעים מדי
יום מתחת למכבשי הדפוס בעולם. לפי
מועצת החינוך, המדע והתרבות של או״ם
(אונסק״ו) המוסרת מספר זה, צועדת אר־צות־הברית
בראש רשימת מדפיסי היומונים
ב״ססס 55,370,טפסים ליום.
• שיא בלהטוטי פירסומת השיגה הב רה
לייצור שואבי־אבק בארצות־הברית השולחת
לבתים סוכנים המצויירים בשקית
אבק רדיואקטיבי ומונה גייגר המגלה רדיו־אקטיביות.
כדי להדגים את יעילות שואב
האבק מפזר הסוכן את אבקו על שטיחו
של הלקוח, מוכיח באמצעות המונה את
הרדיואקטיביות, מבצע את הניקוי ומוכיח
שנית בעזרת דימונה כי שמץ האבק האחרון
נעלם.
• בעקבותיה של הוצאת ספרים אמרי קאית
שברצונה להפיץ את ספרו של מחבר
בלתי־מפורסם הבטיחה שכל קונה יוכל להחליפו
באחר אם לא ימצא חן בעיניו,
הלכה השבוע הוצאת פוקס בוקס, שהרחיקה
לכת, הבטיחה להחזיר את הכסף לכל
קונה של הספר כיצד להפסיק לעשן, אם
לא יצליח להיפטר מהרגלו.

אופירת לה־סקלה :״היתד, זאת הפעם הראי
שונה בחיי שקינאתי ברגלי. הן נרדמו בשעת
ההצגה.״

ת או ר מדויק
בנתניה׳ שדדה צעירה 48 לירות מרוכב
אופנוע אשר רוזנברג, אשר הרכיבה >ל
אופנועו, היה יכול למסור במשטרה רק
פרט תיאורי אחד על הטרמפיסטית השוד־דת
:״יפר,פיה 1״

!n u n׳ ב רינ ה
בבית״שאן, השתולל פר, נגח את מכונית
פקיד משרד החקלאות האחראי להזרעה המלאכותית
בעמק הירדן.

וו טרלו
בלום אנג׳לום׳ ארצות־הברית, טען חולה1
רוח כי אין הוא נפוליון, ההם על־ידי מכו־נודאמת
שהודיעה כי החולה משקר.

תנו עתה בו ג רי ם
בירושלים, ניסה שמואל שם־טוב לבצע
תנועה אתלטית של ריקוד סמבה במסיבת
ליל ששי על גג מועדון צעירי משינת פועלי
ארץ־ישראל, מעד ונפל מן הגג לרחוב
המרוחק שתי קומות.
העולם הזה __ 875

mmmamm

m en

הודים טיגי ס

כל ההורים יודעים, או מגדים, כסופו •בל דבר, את העובדה כי כדי
להיות הורים טובים דרושות סבלנות אינסופית, התמדה, חכמה ותקווה,
למזלם, עומדים רוב הה! דים כמבחן.
למרות כל ידיעת הפסיכולוגיה ייתכן ויותר קשה להיות כיום הורים
טובים מאשר אי-פעם. אין להתפלא על כך. אחרי הכל החיים הולכים
ומסתבכים יותר ויותר.
בבל זאת יש להניח בי רוב ההורים מצליחים יותי מאשר הם חושבים.
קיימות גישות ודוגמות מסויימות של התנהגות מצד הורים המטפחות
התפתחות נבונה של הילד. מי שינהג לפי גישות אלה לא ישגה הרכה.

״העולם הזה* מגיש בשני העמודים הבאים מבחן לאמהות ולאבות,
המבוסס על גישות אלה, ושנערך על־ידי הפסיכולוג האמריקאי וולטר
דאקאט.
את;ה) יכול>ה< להשתמש כמבחן זה כדי לבדוק את מידת הצלחתך כאם
(אב< .לכל שאלה ־ארבע תשובות אפשריות. בחחי) כתשובה הקרובה
כיותר לזזתנהגותך אתנת. הייה בנה ! כחהי) את התשובה, לפיה את>ה)
נוהג>ת) ,לא את התשובה שאת>ה) חושב(ת< לנכונה. ואחר פנה לשולי
עמוד 0צ, ללוח התוצאות, וחשב את מספר גקודותיך. ייתכן ואתם הורים
יותר טובים -או יותר גרועים -מאשר אתם חושבים.

האם אחה אב טוב?

האם אח אם ט 1ב ה?
! .את מאמינה ונוהגת לפי העקרון :

.1אתה מאמין ונוהג לפי העיקרון :

שילדים יורשו תמיד לומר כל מה שהם חושבים.
ש״ילדים יש לראות, לא לשמוע״.
שילדים יביעו את עצמם, תוך התחשבות ברגשות הזולת.
שרק לעתים מזומנות יורשו ילדים לומר מה שהם רוצים.

לא מגלה מעולם חיבה, בגלוי לילדיך.
מגלה לעתים חיבה לילדיך.
תמיד מגלה חיבה לילדיך.
בדרך כלל מגלה חיבה לילדיך.

אחריות לילדים בהתאם לגילם ויכולתם לעמוד בה.
אחריות לילדים מתבגרים בלבד (מעל ל־ , 14 למשל).
אחריות לילדים כפי שניתנה לך באותו הגיל.
אחריות לילדיך כפי שהיא ניתנת לחבריהם או שכניהם.

מקבל אותה, בדרך כלל, לבדך.
שונא לקבל כל החלטה, ומשאיר אותה לחברי המשפחה האחרים.
משתף, בדרך כלל, את המשפחה בהחלטה.
תמיד משתף את המשפחה בהחלטה.

.4כאשר יש לקבל החלטה משפחתית, את :

א) מקבלת אותה, דרך כלל, לבדך.
ב) שונאת לקבל כל החלמה, ומשאירה אותה לחברי המשפחה האחרים.
ג) משתפת, בדרך כלל, את המשפחה בהחלטה.
ד) תמיד משתפת את המשפחה בהחלטה.

.5באשר את בכית, את :

.5כאשר אתה כבית, אתה!

מתנהג בצורה המרגיזה את משפחתך, כפי שלא היית מתנהג בנוכחות ידידים
או זרים.
מתנהג כפי שאתה מתנהג בחברת ידידים.
מתנהג הרבה יותר רוב מאשר בעבודתך.
לפעמים מתנהג בצורה המגעילה את משפחתך.

.6אחר שעות העבודה, אתה :

אוהב, בדרך כלל, לבלות זמן־מה עם ילדיך.
רוצה להשאר לבד.
עייף מדי או עצבני מדי מלהנות מחברתם.
תמיד רוצה לבלות זמן־מה עם הילדים.

יחם שלילי לדת.
יחס אדיש לדת.
יחם חיובי במקצת לדת.
יחם חיובי מאד לדת.

.8בבד מה שנוגע למשחקי־מזל, אתה :

שעסקנים ציבוריים הם טודצרים.
שאם אנשים רוצים להיות עסקנים ציבוריים הרי זה ענינים שלהם, ולך לא איכפת.
שחשוב מאד לקחת הלק בפעילות ציבורית.
שקיימים רק כמה שטחים בפעילות ציבורית שהיית רוצה לקחת בהם חלק פעיל.

.9אתה מאמין :

40 באשר אתה בכית, אתה :

משתתפת בהם לעתים קרובות, אך בסכומים קטנים.
משתתפת בהם לעתים• כדי לצאת ידי חובה חברתית.
מעולם אינך משתתפת בהם.
משוגעת להם, לחלוטין.

.9כהציגך לילדיך דוגמה שד נקיץ ויעילות, היית אומרת שאת
מנהלת את ביתך !
א) באופן עלוב, בדרך כלל.
ב) באופן בינוני.
ג) היטב.
ד) מצויין.

א) מבקרת, כמעט ללא־הפסק, את ילדיך או/ובעלך.
ב) מבקרת לעתים רחוקות את ילדיך ו/או בעלך.
ג) בדרך כלל מבקרת את ילדיך או/ו בעלך.
ד) אינך מבקרת מעולם את ילדיך או/ו בעלך.
.11א ת :
א) אינך רוצה שילדיך יתרועעו עם ערבים.
ב) משאירה את ההחלטה על התידדות עם ערבים בידי ילדיך.
ג) מנסה לטפח בילדיך יחס ידידותי לגבי הערבים.
ד) רוצה שילדיך יבלו את רוב זמנם החופשי עם ילדים יהודיים.

42 כאשר למשהאות משכרים, אתה !

מעולם אינך. נוגע בהם, אבל אינך מתנגד לכך שאחרים ישתו אותם.
מתנגד לשתייתם.
שותה אותם במידה מופרזת.
שותה מעט ורק כדי לצאת ידי חובה חברתית.

תמיד כועס עליה וחושב על הכוונה המסתתרת מאחוריה.
מקבל אותה, בדרך כלל, ברוח טובה.
לעתים רחוקות, כועס עליה, ואז רק לזמן קצר.
מעולם לא מוטרד על־ידה.

תמיד מתכנן להתקדם בעבודתך ולהשתלם.
שאפתני במדד, מועטה בלבד.
מוכן להשאר בעבודתך הנוכחית לשארית חייך.
עסוק בהשתלמות לשם קידום בעבודתך חלק ניכר של הזמן.

״ .באשר לבדיחה על חשבונך, אתה :

.12 כאשר למשראות משברים, את :

מעולם אינך נוגעת בהם, אבל אינך מתנגדת לכך שאחרים ישתו אותם.
מתנגדת לשתייתם.
שותה אותם במידה מופרזת.
שותה מעט ורק כדי ׳1צאת ידי חובה חברתית.

תמיד כועסת עליה וחושבת על הכוונה המסתתרת מאחוייה.
מקבלת אותה, בדרך כלל, ברוח טובה.
לעתים רחוקות כועסת כועסת עליה ואז רק לזמן קצר.
מעולם לא מוטרדת על־ידה.

.13 כאשר לבדיחה עד השכונך, את :

44 אתה :

א) לפיהם, כאשר אין ברירה אחרת.
ב) בדרך כלל לפיהם, אך, לפעמים, תוך התנגדות מסויימת.
ג) ללעוג להם ולא לקבלם.

יחם שלילי לדת.
יחס אדיש לדת.
יחס חיובי במקצת לדת.
יחם חיובי מאד לדת.

.10 כאשר את בכית, את :

! 4אתה :

.15 התנהגתך כקשר לעקרונות ההכרתיים המקובלים היא

נאה, בדרך כלל.
רשלנית, לעתים קרובות.
בדרך כלל רשלנית.
תמיד נאה ומושכת.

.6באשר את ומשפחתך בכית, הופעתך האישית היא :

אינך רוצה שילדיך יתרועעו עם ערבים.
משאיר את ההחלטה על התידדות עם ערבים בידי ילדיך.
מנסה לטפח בילדיך יחס ידידותי לגבי הערבים.
רוצה שילדיך יבלו את רוב זמנם החופשי עם ילדים יהודיים.

.8בבד מה שנוגע למשחקי-מזד, את :

משתתף בהם לעתים קרובות, אך בסכומים קטנים.
משתתף בהם לעתים, כדי לצאת ידי חובה חברתית.
מעולם אינך משתתף בהם.
משוגע להם, לחלוטין.

מתנהגת בצורה המרגיזה את משפחתך, כפי שלא היית מתנהגת בנוכחות ידידים
או זרים.
מתנהגת כפי שאת מתנהגת בחברת ידידים.
מתנהגת הרבה יותר טוב מאשר בעבודתך.
לפעמים מתנהגת בצו־ה המגעילה את משפחתך.

כדוגמתד האישית את מטפחת :

.7כדוגמתך האישית אתה מטפח :

מבקר, כמעט ללא־הפסק, את ילדיך או/ו אשתך.
מבקר לעתים רחוקות את ילדיך או/ו אשתך.
בדרך כלל מבקר את ילדיך או/ו אשתך.
אינך מבקר מעולם את ילדיך או/ו אשתך.

לא מגלה מעולם חידה, בגלוי, לילדיך.
מגלה לעתים חיבה לילדיך.
תמיד מגלה חיבה לילדיך.
בדרך כלל מגלה חיבה לילדיך.

.3באם, את :

.3כאב, אתה :

.4כאשר יש לקבל החלטה משפחתית, אתה

המוסר אחריות לילדים בהתאם לגילם ויכולתם לעמוד בה.
המוסר אחריות לילדים מתבגרים בלבד (מעל ל־ ,14 למשל).
המוסר אחריות לילד־ם כפי שניתנה לך באותו גיל.
המוסר אחריות לילדיך כפי שהיא ניתנת לחבריהם או שכניהם.

.2את מאמינה ונוהגת לפי העיקרון :

.2אתה מאמין ונוהג לפי העיקרון : המוסר המוסר המוסר המוסר

שילדים יורשו תמיד לומר כל מה שהם חושבים.
ש״ילדים יש לראות, לא לשמוע״.
שנלדים יביעו את עצמם, תוך התחשבות ברגשות הזולת.
שרק לעתים מזומנות יורשו ילדים לומר מה שהם רוצים.

.14 מאז סיימת את בית־הספר, את :

כמעט ולא קו את ספר וכמעט ולא רכשת עיסוק לשעות הפנאי (הובי).
לא קראת כל ספר, י לא רכשת כל עיסוק לשעות הפנאי (הובי).
קראת קצת או רכשת עיסוק לשעות הפנאי (הובי).
קראת הרבה מאד או רכשת כמה עיסוקים משביעי רצון או החלת עוסקת בעסקי

.15 התנהגותך כקשר -עקרונות החברתיים המקובלים היא :

לפיהם, כאשר אין ברירה אחרת.

PMCa « 1מנדים טו גי ם|
(המשך מעמוד

) 19ן

האם אח אם ט 1ב ה?

האם אחה אב ט 1ב?

ב) בדרך כלל לפיהם, אך, לפעמים, תוך התנגדות מסויימת.
ג) ללעוג להם ולא לקבלם.

.16י)כאשר ישנן משימות שילדיך יכולים לבצע, אתה נוהג :

לעמוד על כך שהילדים יבצעו אותן•
לבצע אותן בעצמך במקום להתרגז מחוסר הזהירות אי האיטיות בהן מבצעים
אותן הילדים.
לפעמים לעמוד על כך שהילדים יבצעו אותן ולפעמים לא.
לשחד אותם או לשלם להם על־מנת שיבצעו אותן.

להמנע מהשגחה קפדנית כאשר הם מראים שהם יכולים לשמור על עצמם.
להשגיח עליהם מאד, עד לנשואיהם.
להשגיח עליהם כפי שמשגיחים על חבריהם.
להניח אותם לעצמם בגיל צעיר מאד.

.16ד)באשר ישנן׳ משימות שילדיך יבולים לבצע, את נוהגת ;

.17 גישתך הטיפוסית לילדיך היא :

עצבני או מתלונן, בדרך כלל.
מחולק, כמעט שווה בשווה, בין נוח לרוגז.
נוח, בדרך כלל.
לא ניתן לדעת מראש.

שמין הוא נושא שמוטב שילמדו אותו לכשיתבגרו.
שהסברה מינית תינתן להם ברגע שיגלו סקרנות לנושא.
שהסברה מידת מלאה תינתן להם לפי יבולת ההבנה שלהם.
שהם יכולים ללמוד על מין ממוריהם או מספרים ואתה מבכר לא לשוחח עמם
אודותיו.

>״ .את מטפחת (או מצפה לטפח) את ילדיך בדעה :

לתבוע ביצוע מושלם.
להסתפק בביצוע בינוני.
להסתפק במה שהם עושים.
כמעט לעולם אינה טובה, וימלאו איתם טוב ככל האפשר•

ללעוג לו.

להענישו קשות.
להתעלם ממגרעיתיו, מתוך הנחה שהוא יתקן איתן לכשיתבגר.
להצביע בשקם על שגיאתו ולהודיע לו שאתה מצפה ממנו לתקנה.

! .2דעתך על הדרך בה חייבים בעלך וילדיך למלא את תפקידיהם היא:

האב

תשובות

שאלה

שאלה

חלשה למדי.
מעל לבינונית.
טובה.
תמיד בטעם משובח.
ת שו בו ת

תשובות

מצטיינת, בדרך כלל, בחוטר־אנוכיות.
מחולקת, כמעט שווה בשווה, בין אנוכיות לחוסר־אנוכיות.
בדרך כלל אנוכית למדי.
בדרך כלל מאד אנוכית.

.25 הדוגמה שאת מראה באשר את מדברת על או נפגשת עם
ידידים, שכנים, קרובים ובו׳ היא :

,נא) חלשה למדי.
:ב ) מעל לבינונית.
.ג ) סובה.

.25 הדוגמה שאתה מראה באשר אתה מדבר על או נפגש עם ידידים,
שבנים, קרובים ובו׳ היא :

תיצ א תך

ם ר ־ ה כל

האס

חשוכות

תשובות
חוצאחך|׳

שאלה א

אםתוצאתך הי א :

שטוב למשפחה לצאת לעתים קרובות לשפת־הים ולטיולים, ובכלל, לבלות ביחד
בנעימים.
שכל חבר במשפחה צריך למצוא את הבילוי לעצמו.
שאת נחה טוב ביותר כשאת הרחק מיד,משפחה.
שחברי דלמשפחה חייבים להשתדל להיות תמיד ביחד.

.24 את יבוליה לומר בבנות בי התנהגותך בכית היא :

מצטיינת, דרך כלל, בחוסר־אנוכיות.
מחולקת, כמעט שווה בשווה, בין אנוכיות לחוסר־אנוכיות.
בדרך כלל אנוכית למדי.
בדרך כלל, מאד אנוכית•׳

ללעוג לו.
להענישו קשות.
להתעלם ממגרעותיו מתוך הנחה שהוא יתקן אותן לכשיתבגר.להצביע בשקט על שגיאתו ולהודיע לו שאת מצפה ממנו לתקנה.

.23א ת מאמינה ־

.24 אתה יכול לומר בבנות בי התגהגותך כבית היא :

לתבוע ביצוע מושלם.
להסתפק בביצוע בינוני
להסתפק במה שהם עושים.
כמעט לעולם אינה טובה, וימלאו איתם טוב ככל האפשר.

.22 את חושבת שהדרך הטובה ביותר להעיר לילד היא :

23א) שטוב למשפחה לצאת לעתים קרובות לשפת הים ולטיולים, ובכלל, לבלות ביחד

בנעימים.
ב) שכל חבר במשפחה צריך למצוא את הבילוי לעצמו.
ג) שאתה נח יותר טוב כשאתה הרחק מהמשפחה.
ד) שחברי המשפחה חייבים להשתדל להיות תמיד ביחד.

את חייה רק מעם אחת — הוציאי את כספך ללא הגבלות, אפילו אם את נכנסת
לחובות.
שיש לדאוג תמיד ליום צרה ולקמץ.
שבזבוז מקרי אינו מזיק.
להוציא עד לפרוטתך האחרונה, אבל לא להכנס לחובות.

.22 אתה הושב שהדרך הטובה ביותר להעיר לילד היא :

שמין הוא נושא שמוטב שילמדו אותו לכשיתבגרו.
שהסברה מינית תינתן להם ברגע שיגלו סקרנות לנושא.
שהסברה מינית מלאה תינתן להם לפי יכולת ההבנה שלהם.
שהם יכולים ללמוד על מין ממוריהם או מספרים ואת מבכרת לא לשוחח עמם
אודותיו.

.20 יחסך והשקפתך לכסף הם :

.21 דעתך על הדרך כה חייכים אשתך וילדיך למלא את תפקידיהם
היא :

ת שו בו ת

להמנע מהשגחה קפדנית כאשר הם מראים שהם יכולים לשמור על עצמם.
להשגיח עליהם מאד, עד לנשואיהם.
להשגיח עליהם כפי שמשגיחים על חבריהם.
להניח אותם לעצמם בגיל צעיר מאד.

א) -עצבני או מתלונן, בדרך כלל.
pמחולק, כמעט שווה בשווה, בין נוח לרוגז.
ג) נוח, בדרך כלל.
nלא ניתן לדעת מראש.

ח ^ ק יפע£שחת w u w n -כספך ללא הנבלות, אפילו אם אתה נכנס לחובות.
ב) שיש לדאוג תמיד ליום צרה, ולקפץ.
aשבזבוז מקרי אינו מזיק.
ד) להיציא עד לפרוטתך האחרונה, אבל לא להבנם לחיבות.

.18 מצב-הרוח שלך בכית הוא :

.!9אתה מטפח (או מצפה לטפח) את ילדיך כדעה :

הזהירות או האיטיות בהן מבצעים

ולפעמים לא.
אותן.

׳.!7גישתך הטיפוסית לילדיך היא :

.18 מצכ-הרוח שלך בכית הוא :

לעמוד על כך שהילדים יבצעו אותן.
לבצע אותן בעצמך במקום להתרגז מחוסר
אותן הילדים.
לפעמים לעמוד על כך שהילדים יבצעו אותן
לשחד אותם או לשלם להם על־מת שיבצעו

100 80 את>ה) אם(אב) מצוין(ת)
79 60 את(ד ).אסואב) למעלה ם בינוני(וז)
59 - 36 את(ה) אם(א )3בינוני(ת)
35 את(ר ).אם(אב) למטה ם בינוגי()71

חו צאחך

שאלה

הכל

תו צאחך