גליון 878 מתאריך 19 באוגוסט 1954

העולס
ר־ו־יה

העורך הראשי :
אורי אבנרי

ראש המערכת :
שלום כ הן

עורך משנה, כיתוב :

עורך משנה, תבנית ;

י שעי הו לביא

ה שבועון ה ס צוי ר
לאינע וו ־ ס צי ה
רזז׳ נליק סון 8תל-אביב
(ליד תי א ט רון ״ אהל ״ )
מעז ה מב ר קי ם :״ עו למפרם״
ת. ד , 136 .טל 26785 .
מו ״ ל: העולם הזה ב ע ״ ם
דפו ס י שראל ב ע ״ ם. ת״ א
על-יד נשר רידינג.
איל המערכת אהראיה עבור
תוכל ה מודעו ת, מל בד עבור
מודעו תהמ תפר ס מו ת תחת
״ דו ״ ח לצ ר כן״. הכותרת המובנות על-ידי הברי הונבדקות
על־ידם.
מערכת
מכתבים אורי

הכתב הראשי :

הצייר הראשי :

ע מנו א ל פרת

ש מו א ל ברתור

פלע

הצלם הראשי :

ברנע

חברי המערכת :
דוב איתל. מ שה בל־אפרים, יחיאל בשל. יהודה נ ב אי, ני צ ה גבי. לילי
זר אי, אוסקר מ אובר
נלילי, רותי ורד, בוזי זהבי, יוחנל ורבקה
עמו ם קינל, סילבי קשת, אברהם רפפורט.

ראש מערכת ירושלים :
יוזזנל אורל
עורך דפוס :
מנהל מעבדה
דוד

טווייג

טשה אור

ראש מערכת חיפה:
חיים כרמל

מנהל מבצעים :
שלמה אדיר

ראש המנהלה :
שלמה הררי

רכת׳ והמכיל את החומר המקורי המעובד
בפרונטפייג׳ לצורך הקורא האנגלי.

השבוע שוחחתי עם אדם שהכריז בגאווה
שמעולם לא קרא אף מילה אחר. של העולם
הזה .״העולם הזה הוא עתון זול׳ פורנוגראפי
וסנסציוני״ ,הכריז .״אם אתה רוצה לראות
עתון טוב, התבונן. בעתון האנגלי החדש הזה׳
פרונטפייג׳ .שם תראה איך אפשר להוציא
בישראל עתון רציני, מענין ומחנך !״
שמעתי את דבריו עד הסוף. אחר־כך הערתי
לו, בדרך אגב, כי (א) שאני הנני גם
העורך הראשי של פרונטפייג׳ ,וכי (ב) עורכו
המעשי של העתון האנגלי הוא כרגע
שלום כהן, ראש מערכת העולם הזה, וכי
(ג) תוכנו של פרונטפייג׳ זהה ב-ס 90<>/עם
תוכנו של העולם הזה. האחוזים הנותרים הם
חומר בעל ענין מיוחד לקורא האנגלו־סאכסי
בארץ ולקורא היהודי בפזורה.
אותו יהודי הסמיק, החל מגמגם וברח —
אחרי שהבטיח כי בשבועות הקרובים יקרא
את העולם הזה כדי להיווכח אם טעה׳ אולי.
בחלק אחד מדבריו הביע איש זה דעה שחיכתה
שרשים כבר בשנים־עשר השבועות
הראשונים של העתון האנגלי: הוא עתון
רציני. קבעו את הטון הדיפלומטים הזרים
ואנשי סגל או״ם בארץ, שקיבלו את העתון
מן הגליון הראשון בשביעת־רצון בולטת,
ולפעמים אפילו בהתלהבות« .לא האמנתי כי
עתון כזה אפשרי בישראל,״ אמר אחד מראשי
המשקיפים, יליד אמריקה.
קהל־הקוראים של העתון מגוון מאד. אותו
חלק של המערכת המשותפת האחראי לעריכת
פרונטפייג׳ מורכב מעולים מניו־יורק,
ארצות־הברית ; יוהנסבורג, דרום־אפריקה ז
ושאנגחיי, סין. חוג הקוראים בארץ כולל,
בעיקר, עולים מן הארצות האנגלו־סאכסיות,
עולים מגרמניה, המשכילים בקרב המעוט
הערבי ועולים מארצות־המזרח.
אולם המטרה העיקרית של העתון היא,
כמובן לכבוש את היהדות האנגלדסאכסית
מעבר לים. במקום אחד — דרום־אפריקה —
כבר נכבשו משלטים רציניים מאד. בבריטניה
ובארצות־הברית עוד נמצאת הפעולה בשלב
של ראש־גשר. חלק ניכר מן התפוצה שם
מורכבת מהחתמות״שי של תושבים ישרא״
ליים הרואים בפרונטפייג׳ אמצעי מתאים
מאד להשיב טובה לקרוביהם בחוץ־לארץ,
שגילו ענין בחייהם כאן.
הזה,י׳ מאכמו
העתון־האח־הבכור,ז
העולם י י

מין גם פרתטפייג׳ שתפקידו האחד הוא ל־>
ספר את האמת, את כל האמת ורק את ד־אמת.
דומני שהוא העתון האנגלי היחיד ש׳

י שר אל ו ה תנו עהה ציוני ת ש אינו ב ט איז ל תן
מולה• הי אמא מין ני י די עתהאמת על 7־
רץ תרכוש לה הרבה יותר ידידים אמתיי-
מאשר גלולות מתוקות של תעמולה. ים
מותר להסיק מסקנות מן ההגבה הראשאם
היה יסיר רב של אמת לאמונה זי, .ונד״
הקרבנות היחידים היו משמיצי העול\
המקצועיים וד,חובבים. הם לא יכלו. הזה,
חיש שהנה עתון רציני. ואם נכין ו\ לד,כ־גבי
פרונטפייג׳ ,קשה לטעון את הר^בר ל-
פי העולם הזה — המוצא על־ידי א4יפך כל-
ך --המע־

אישור מענין קיבלתי, לא מכבר, מג׳יימס
א. לינן המו״ל של טייס האמריקאי׳ העתון
שהמציא את כל הסגנון העתונאי החדש הזה.
מכיון שכמעט כל עיתוני הארץ מעתיקים ביד
רחבה (ובלי ציון של המקור) את מאמריו
של טייס, מן הדין שיתחשבו בדעת עורכיו
גם בענין זה. כתב לי לינן :
״...חברי ואני עצמי קראנו את הגליונות
(של פרונטפייג ),בעדן רב, ברצוננו לברך
אותך על נסיון זה בעתונות הישראלית...
מצאנו את החומר כתוב בסגנון ברור ורב־הבעה,
ובמיוחד מצאנו כי תבנית־השער מ־צויינת.״
קראתי
בדאגה חמורה את הידיעה על מאסרו
של ״ממק״ גרינברג בירושלים, ואת
טענות המשטרה נגדו.
בשנה שעברה, כשרומק ואנכי השתייכנו
יחד למחנה הלוחמים למען הצלת אבו־גוש,
ניסינו לשער מה תהיה הגבת שונאי אבו־גוש׳
המחזיקים במדינה בכלים כה אדירים.
דעה אחת היתד, כי הם יגיבו במעשי אלימות
— דעה שנתאמתה, כעבור שבועיים,
בהתקפה על עורכי העולם הזה. דעה שניה
היתד, כי יגיבו בצורה מחוכמת יותר: ימתינו
עד שמישהו מן הלוחמים יסתכסך עם
החוק בפרט הקטן ביותר ישתדלו לרצוח
אז את שמו הטוב ולקברו חי. דבר אחד
היה ברור לכולנו: באיזה שהוא מקום ישנה
רשימה שחורה, ושמות הלוחמים יופיעו
בה לתפארה.
איני יודע מה באמת קרה בירושלים, ואני
משאיר בלב שלם לשופט לקבוע אם רומק
הפר את החוק או לאו. אולם עצם ניסוח
האשמות התביעה נראה לי מוזר למדי. היא
מאשימה את רומק בחצי תריסר פשעים
חמורים. הקורא המקרי יכול היה לחשוב
כי רומק הוא פושע מועד, הראוי לפחות
לעונש־מוות.
אולם הקורא בעיון את תיאור המשטרה,
מקבל תמונה די פשוטה. לפי תיאור זה
חשב סוחר ירושלמי כי סוחר שני רימה אותי
בעיסקה מפוקפקת בסכום ש ל
לירות. סוחר זה קרא לרומה^^ימהאלפי
ורומק אי ל ז רי די ד ו האישי
של כוח הזרוע
^ ^^דממע ש ה־ד, ת רמי ת, האמיתי או המדומה.

נכון תיאור זה של המשטרה (שרומק כאן מכחיש אותו עצמו בתוקף) הרי היה , .

מעשה של הפרת־חוק שאין להצדיקו או לעו
דדו בכל צורה שהיא. אולם אין זה מעשה
בלתי־רגיל בארץ, שריד מתקופה בו העדיפו
בני הישוב להחזיר רמאים למוטב בכיחם
שלהם, מבלי להזדקק למשטרה הבריטית.
מכאן מרחק גדול עד להפיכת ממק למלך
העולם התחתון בעיני קורא־העתונים.
אם רומק אשם, יענישו השופט. אם אינו
אשם, מוטב שנתבונן לשיטה חדשה של נקמה
פוליטית.

אחרי התיטצות מרוי\

•א*רי!דיא

אחרי שתיארה רק צד
כאותה הגינות גם אן א
לדחות לפי שעה את rf
קמישאל עליו הכריזו.

עורכי ״העולם הזה״ ועורכי
״פרונטפייג׳״ מודיעים כזה
על קיום

מטוס מן השמיים
בקשר לרפורטז׳ה שלכם עיא סוז מענן, אבק־שכם
לענות י ׳ עיהש איו ת הב או ת :
(א) הנ ב ת הדבר שזכר הצנחנים שנ פלו כו בד
בדרכים שונו ת עוד ל פני שני ם מ ספר ן
(ב) הנכוו הדבר שזכרו של הצנחן פי ת נולד-
שטיין כו בד זו הפעם הר א שונה ב פו מ בי 10 .
שנים לאחר נ פלו ז
(נ) הנכון הדבר שא!ז באחת מן העצרות ה-
קודמות לא הוצנחה אינרת סן האוויר ולא נע ש תה
פרסומת כה נרחבת?
(ד) הנכון הו א שיו ם עריכת עצרת-הזכרון ה או
מללה לא היה זהר, כלל עם יום־נפילתו של
פרת גולד שטיין ן״ ל ן
(ה) הנכון הדבר שמר מ שה שרת לא השתת!ז
אי שית בעצרות ה קודמו ת 7
(ו) האם נ כון הדבר ש הו שמעה עדות במש-
פ ט קסטנר-נרינוולד, שננעה ב מי ש רין ל עניו נולד-
שטיין ן
(ז) האם נ כון הו א שה טנינוריה במשפט הנ״ ל
ה א שי מ ה את ה אדוני ם שרת ואבריאל. שנ תנו ירם
לעצירת שליח־ההצלה יו אל ברנד בידי הבריטים
בעיר חלב ז
(ח< הנ כון הו א שברצון ה סנינו ריה היה להז מין
את מר שרת בתור עד. אולם בק שה זו נדחתה
על ידי בי ת־ ת דין ז
(ט) האם נ כון הו א ש בידי מר מ שה שרת היתה
האפ שרו תלמסיע לפני בית־המ שפט ולטהר את
ע צ מו מן האש מו ת הכבדות ש הו ש מ עו ננ דו ן
(י) האם נ כון הו א שמ שק־מענן או סףכ ספי ם
זה שני ם להקמת האנדרטה, ורק עתה סופ קו לו
הכספי ם נם לעריכת הטכ ם על ידי מר אבריאל
ומקורות בלתי־ידועים אחרים?
(י״ א) האם מו תר להניח. שפר ט למשק מ ענן,
התעניינה בעריכת ה טכ ס נם הממ שלה. שעזרה על
ידי שליחיה בצבא. מ שרד הב טחון וקול-ישראל?
(י״ב< האם מו תר להניח. שמר מ שה שרת בחר
בעצרת הנ״ל, בה היה צריד ל שאת נ אז ם מ רכזי.
כב סה אוהדת, עליה יוכל לטהר את ע צ מו אי שי ת
מההאש מו ת ש הו ש מ עו ננרו במשפט הנ״ל ן
>י״ג) האם מו תר לניח שמר משה שרת היה
בקי ב תו כני ת העצרת. הסכי ם לניפו ח מל אכו תי
של מסנרתה. וא ש ם לכן, לפחות ב או פן מו ס רי.
ב א סון שקרה 7

אליהו פריד, מושב בורדיה
נלין הו א עדיין לא ״ חבר מן״ .הו א לכל היותר
סתם שהיצר. ולהצדיע לאדם זה אני לא מו כן 1
...חברי הטייסים, ו אני הנמנ ה ביניהם. מוכני ם
להצדיע לחברי־לטייסת. שנ פ לו, ולא תמיד ש מ עו
עליהם. לנו הזכות להחליט מי ה שעיר לעזאזל.

טייס, אי־שם
טייס המבצע להטוטי־נבורה מעל למשק מ עגן
או מעל לרא שי מ או ת ילדים במקום אחר בארץ,
לא יעיז לחזור עליהם ב שמי־ סוריה האוייבת, או
ב שמי קהיר ה שו ממת.

דב שינהר חיפה
אתם, אשר שכנתם כ בוד ע שרות קילומטרי ם
ממקו םהא סון, מצ א ת עוז לקום ולזעוק חמס,
לקום ולדרום 17 נוויות. ע שרות ורבבות אבלים,
ולהנן על ״קדו ש מ עונ ה״ הנאב ק עם מ צ פונו.

עמי רון, צה״ל
ארבעה חבר׳ מערבת העולם הזה, שנמצאו
בקוטר יש,ק חמשת מטרים ממקום האסון,
נתנו את ההערכה הראשונה של האסון.
שמעתי את שיחת משה שרת בקול־ישראל. מם-
תבר שכל מ ה שנכתב בהעול ם הזה לפני ש בו ע
וב שבוע הנוכחי, נת אמת לכל סרטיו ביחס לכוונ תו
של מ שה שרת בכנ ם־מענן ...אם איני טו ע ה הרי
איני היחיד ש שם לכד לב. וכי אנ שי העולם קז-

ידעו את ראשי־פרקיה עוד לפני שידורה.

חגי ק״לוב׳ .לית־מוצקין

, י אני ב טוח. כ מו שב טו חיר
l,הרבה כ מוני. של א
אור י נ, י ,וי ״
נע מודכוינו .״רז •.צו שיקרה מקרה כיה -
דום לזכר החללים, ולאורי נאחל
ה בי א ה
׳מהירה מה מ שבר הנ פ שי.

עמום ביארון, באר־יעקב

מבצע ישמעאל
״מב צע ישמעאל״( ,העולם הזה ) 8:7הו א ללא
ספק המא סרה טו ב ביותר שפירסמת ם ב שנים ז ד
אחרונות. רצוי רק להביא את תו כנו לידיעת־הציבור.
ש אינו קורא את עתונכם. לכן עליכ ם
לפרסם או תו בצורת עלון במחיר מיני מ לי ובכ מה

השוס

הבא

ה ש בו עון ה מ צויר
לאי־נפורמציה

כיצד הושג שיווי משקל
כמזרח התיכון

במשך מאות בשנים היד, משקלו של
המזרח התיכון שווה ולא זז מקומו גם
לאחר שאלפי גדודיס של צלבנים, צרפתים,
תורכים ובריטים עברו בו. אולם עם קום
מדינת ישראל היה ברור לראשיה שצריך
להשיג שיווי משקל, מפני שכל המש־קלים
שווים, אבל יש משקלים ששווים

יותר.
ישראל פנתה איפוא למערב, והוא
לא אחר להניח על המאזניים הצהרה
כבדת־משקל. אבל דבר זה הרגיז מאד
את הערבים שהתבוננו בדאגה בלשון המאזניים.
הם תבעו להחזיר את המשקל
על שוויונו ודאלס היה פשוט נאלץ ל־
מרוץ האופניים
ונד גביע מספדו
הראשון בישראל, שיתקיים
ביום ה־ 16 בספטמבר בכביש
הראשי מנתניה לתל-אכיב,
כשלב ראשון במיבצע שיגיע
לשיאו במירוץ־ישראל הגדול
מגבול עד גבול כפתו.
ההשתתפות בתחרות זו פתוחה
לכל אדם בן 16 ומעלה שיירשם תון
שבועיים, ער יום 31 באוגוסט, במש רד
העולם הזה, רחוב גליקסון 8׳
תל־אביב. או באמצעות מכתב לת,
ר ,136 .תל״אביב. על הנרשמים לש לם
רמי-השתתפות בסך 500 פרוטה.
פרטים הבאים.

מלאים יבואו

שפו ת, ב שביל העולים ש אינ ם•
עליכם לערוך נם וויכוח פו מ בי
רק בפ ר ט קטן טעיתם. לא
דוד בן־גוריון יו צי א את זה

בגליונות

יודעי ם עברית...
על נו ש א זה.
משה שרת אלא
לפו על.

יהודה לבני, תל־אביב
קראהי ב עניו רב אהמאמ רכ ם ״ סבצעי שמע-
א ל״ ,ברם היו ת והואלתם לכנו ת או תי כיוזם
התכנית. תר שו לי ׳לוזדניש ש אני חולק על השקפת
המאמרב שתי נ קודו ת :
( ) 1איו אני מ צי ע לשלם מ ענ ק בלי תמורה.
איננו די ע שירים בכדי לתת מ תנו ת ענקיות כל
כך. אני מ צי ע לשלם את חו בו תינו — ול שלמם
ביד רחבה — .היינו א ת מחיר הבתים וה שדות
ש הפליטי םהש אי רו באר צנו ולה צ מיד א ת התש לום
עם שיקום הפלי טי ם. א מנ ם יקבל כל פלי ט
דירת ו שדה. א פי לו אי ש עני שאף פעם לא היה^
לו רכו שואשר היה גר במע רו תובסוכות ^ .ן
על יד בתי הזיקוק בחיפה. אבל העני ו
זכות לפ צויי ם, כי לא הפ סיד טאיסרשליט א ת
מחיר בי תו החדש בע שרים י פי׳ שנתיים ל-
בנק למשכנתאיי* יויבי• י הבנ? ה יו צי א אגרות
חוב על סמר המש כנ ת אי ^ א ל״ וימסר או תן
לעשירים, שהפ סייי ׳יי׳ ^ בי ת צנו ע
2א ׳ ננ ׳ מ צ׳» לש א ת הפצויים בלי חתי מה
הםכ מי ש לינ אנו רוצים לספק מל ט
יבי ׳ י ב כי ׳ ל ה עונות לפלי טים. אבל לא
33י ׳ שי 3נ י 3ייננדנו. אי־אפ שר ל שלה א ת
המהנדסי ם ד,יהי. ילמ מלכ ת הירדן, אם קיימת
הסכנה ש ׳ אםי או ת ם, שם. אי־אפ שר לקבל על
ע צ מני תשיי_י ענקיים. אם בעת וב עונה אחת
לא יפ ת חי, זתעלת סו אץל אניו תינו. ברם, עלינו
להצה ׳ י. בעית הפליטי ם תהיה הנ קודה הרא שונה
בש 7ה שלום ו ש אנו מ רני שי ם או תה כ ב עי תנו

שמעון נוימן, תל־אביב
במצב בו נ תונ ה ה מדינ ה אין כרנע מקום לפצי־פי
טט. או לסוחר אחוות-עמיס. ה ל או מיו ת קי״
רמת לכל מ ט רה וה שקפה. לעם מותר לה שיג מע־שי
ל או מיו ת וב ט חון במע שי דיר־יסין וקיביה•

אריה אלישביץ, תל אביב

הדור (הערבי) הקשי ש עדיין זוכר את ב תיו
וכ ר מיו שהני ח ברחוב מטויי ם בי פו. או בכפר
בנליל. דור זה אינו מ תפ שר, והו א הו א שכ רנ ע
נלחם בנו אתה מל ח מה הזעירה ...ו אילו הדו ר
הצעיר, אשר מלחמת־השיחרור לא ה שפי עה עליו
בהרבה, יהיה מו כן להסתכל ב ציניו ת על שאיפ ת־הנקמה
של הדור הקודם. ויהיה מו כן להתפ שר,
אם נמצאאת הדרד לליבו.

יהושע אשר, תל־אביב

שים את סיועו בכפו ולזיין את עיראק.
כאן נרעשה לא רק מדינת ישראל אלא
אפילו הציונות כולה וסטאסן היה חייב
לפשפש במענקיו היטב היטב. דבר זה
הוציא את מצריים משוויון משקלה ובריטניה
היתד, מוכרחה לשקול על כפה
את בסיס הסואץ, לפחות.
המהומה שקמה אחרי צעד זה גייסי׳
למאבק כבד את המפלגה הדמוקראטית
האמריקאית כולה. היה הכרח דחוף לתת
לישראל שתים־שלוש פצצות אטומיות
מהסוג המיושן שכבר יצא מהשימוש בצבא
האמריקאי. ובתור משקל נגדי —
פצצה חדישה יותר לכל אחת מארצות

ערב•
ההמשך לא חשוב. כיום למזרח התיכון
כבר אין כל משקל.

החמשיר לרומר!
היה היה איש מסוכן :
מוקש למדינה הוא ממן 1
וניצח החוק :
הוא הושלך לצינוק
סשקטף (בלי רשות) ציץ בגן.

העולם הזה 878

חום של גיהינום שרר באולם רש־כת־הנשיא
בקריה התל־אביבית.
שלושת החוקרים נשמו בכבדות.
עשרות הצעירים שהצטופפו מס ביב
היו שטופים זיעה. מבעד לח לון,
שהשקיף על הכביש הראשי
לפתח־תקוה, בקע כל כמה שניות
הרעש המהדהד של מכונית־משא
או אוטובוס, שהטביע במעט את
דברי־החוקרים.
איש לא שם לב לפרטים קטנים
אלה. בל זוגות העיניים היו נעוצות
כצעיר חסון, גכה־קומה, לבוש
חולצה צהובה משובצת, שישב כמעט
ללא ניע מול ראש הועדה. הק הל,
שישב מאחוריו, התרשם רק
מן השקט המוחלט של הצעיר ה אתלטי.
רק החוקרים, שישבו מול
פניו, הבחינו כעיניים האדומות ה שקועות
בחוריהן, עיניו של אדם
שנאבק עם מצפונו.
הקהל היה׳ מורכב במעט כולו
מצעירים בריאים. כמעט כולם הכירו
את העד. הם היו חניכיו בקלוב־התעופה,
ידידיו כאויר, חבריו כ־מגרש־הספורט.
אך לא רק הדאגה
לשלומו האישי המריצם לשבת בחום
המחניק, לעקוב במתיחות
רתוקה אחרי כל מילה שנפלטה
מפיו, אחרי בל תנועה כפני החוקרים.
הם ידעו בי לא רק גורלו ה אישי
ייחתך כחקירה זו, אלא גורלו
של חלום שהם נשאוהו כמוהו:
חלום־האויר, קריאת־התגר של
השחקים לנוער העברי.
עתד האויריה הי שרא לי ת הי ה בו טלעלכבות המאזניים. מולו הז דקרה רו מונ ח־ ה אי מי טשדשדה ־ הקטלבקבוץ

ן וא לא ניסה להגן על עצמו. מן ה!
Bרגע הראשון כבש לא רק את קהל
ידידיו, אלא גם את לבם של העתונאים הספקניים,
שעתוניהם השמיצו אותו בלי רחם.
״זד,ו העד הראשון שאינו משקב,״ אמר אחד
מהם.
איש לא יכול היה להטיל ספק בכנותו
הגמורה .״מה יכולות להיות׳ לדעתך שלך,
סיבות האסון »״ שאל אלוף־משנה יצחק פונדק,
האיש שהגן על הדרום ברגעים החמו־רים
ביותר של מלחמת־העצמאות, כראש יחידה
של טירונים בלתי־מאומנים, עוד לפני
שהושלם גיוס גדודי גבעתי (שלישי מימין
בתמונה השמאלית).

״אחת מן השתיים: או תנאים מטרואו־לוגיים׳
או שגיאתו של הטייס,״ אמר אורי
גלין.
״אבל מה אתה חושב י״ חזר ושאל יזהר
הררי, היושב־ראש, והעיף מבט חודר מבעד
למשקפיו אל הצעיר היושב חצי מטר לפניו.
אורי גלין לא זז .״איני יודע,״ אמר בשקט׳
״מומחים גדולים ממני צריכים להחליט ! ״

מבחן אבור ,

כל העדים לפניו, שגילו שרשרת ארוכה
של הזנדוות קטנות וגדולות, ניסו להתחמק
מן האחריות, להטילה על אחרים. אפילו
אבשלום סטרוד, שישב ברגע הנורא מאחורי
גבו של גלין, ושגלין הציל, אולי׳ את חייו
כשהוציאו מן המטוס הבוער, פגע בעדותו
בחברו.
אורי גלין לא החזיר לאיש מהם באותה
מטבע. כשנשאל אם לדעתו יכולה האשמה
לאסון ליפול על סטרוד — דעה שהושמעה
אף היא בפי כמה אויראים — סירב בתוקף
לענות.

ixum

כך דאה ואת גליו

אחרי שלוש שעות של חקירת שתי־וערב
דרמתית ביקש פרקליטו של גלי!־׳
שמואל שצ׳ופק היציב, להכריז על הפהקר׳
של כמה דקות, כדי לתת לעד להירגע.
״אני בסדר, אני יכול להמשיך הבטיח
גלין. היושב־ ראש דחה את הבקשה, הציע
לעד סיגריה כתחליף. אורי גליו סירב ל קבלה.

השזפמים

.גליד
-מוצג 1א״ -רשם יזהר הררי כפינה
העליונה השמאלית של תרשים זה, אותו שירטט
אורי גלין כשעת עדותו כדי להדגים את דכריו.
המראה הוא זה שנתגלה לעיני הטייס כטוסו
מצפון לדרום, מעל לים כנרת, לפני הגיעו לשדה
הטכס. משמאל סימן את הגבול. מימין ולמעלה
רשם את שני השדות שאותם לקח כחשכון, כאופן
•ציגרתי, עוד כשעת הטיסה, כשדות אפשריים ל־נחיתת־אזנם.
כמרכז הציור משק־מעגן, מקום ה־ההל,
האנדרטה והדגלים. ליד הדגלים, כמו אות
טי לטיני, הסימן שנקכע כדי לאותת לטייס כי
עליו להטיל את האיגרת.
העיגולים הגדולים מסמנים את סיכוכיו של ה
טייס.
מימין, כאמצע, מסמן המספר 1את הופעת
המטוס לראשונה, כגוכה של 1400 רגל (כמעט
500 מטר) .אחרי כשלון ההטלה הראשונה, כשה־מצנח
נתפס ככן־הנפע (הגלגלים) ,עשה גלין את
הנסיון הראשון(למטה, שמאל) לשחרר את המצנח.
המלים ״טסתי אני״ כאות לסמן כי לדכריו לא
הרפה גלין אותה שעה מן ההגה, כניגוד לעדות
סטרוד שטען כי אורי מסר את ההגה לו. אחרי
,.טילטולים במטוס״ כדי לשחרר את המצנח, עשה
;לין את הנסיון השלישי, שהצליח (.תפסתי מצנח״)
.אולם מאותו רגע החלה טיסת-המוות. קו
הטיסה מגיע למעגן, עוכר את המשק, מגיע למקום
ההטלה (״זריקת מצנח״) אך לפתע פונה המטוס
לעכר הקהל. כאן מסתיים הקו -כשדה-הקטל.

שלושה האנשים שישבו מול אורי גלין
ושקלי את דבריו לא היו מעור אחר. להיפך,
קשה היה לתאר שלושה חוקרים שונים יותר.
מינויו
של יזהר הררי היה מוצלח במידה
בלתי־רגילה. חבר־הכנסת יליד הארץ, בן
ה־ ,45 ידוע לא רק כאיש ישר מאד, אלא
גם כבעל נסיון מסוים בשטח דומה. כסגן
נש•א בית־הדין הצבאי העליון, בדרגת סגן־
אלוף, התמחה בעניני שיפוט של חיילים.
קידם לכן היה תובע כללי ויועץ משפטי
עליון של הפיקוד העליון של ההגנה —
תפקיד שכלל׳ אמנם בעיקר הוראות כיצד
לזייף מסמכים של ההגנה ולהערים על ה חוק.
שונה
לגמרי דמותו של האדם היחיד בועדה
שיש לו מושג בעניני תעופה — עמנואל
צור.
עצם התמנותו של צור נתקבל על־ידי
חיגי התעופה במורת־רוח נרגשת. צור אינו
אהוד ביותר בחוגים אלה. הטייסים הראשו נים
של ישראל, שהיו בחלקם חניכיו האישיים,
זוכרים כי בשעה שיצאו לקרבות מל חמת
העצמאות עבד צור בחוץ־לארץ, בתפקידים
של רכש אוירונים. פעם נשקפה לו
לו סכנה של משפט צבאי, כשעתונאי ברי טי
פירטם פרטים על דרכי הרכש, אחרי שיחה
עמו. המשפט לא הוגש כתוצאה מעצתו
של פרקליט חיל״האויר של אז — עורו־הדין
שמואל שצ׳ופק, כיום פרקליטם של
אורי גלין וקלוב התעופה.
צור מעורב מאד בעדן המשמש נושא ל חקירה.
ימים מעטים לפני האסון מינה את
אורי גלין למדריך טייס. השיחה שהתנהלה
אז הופיעה במקום בולט בחקירה — כשצור
מדבר על עצמו בגוף שלישי. היתד, זאת נימה
אישית מוזרה במקצת בחקירה מסוג

על צור, כמו על שני חבריו, רבצה אחר יות
כבדה מאד. אחרי שעבר ההלם הראשון
של האסון, והרוחות התקררו מעט ויצאו
מן המחנק של אוירת־הלינץ, הזדקף תפקיד
חשוב הרבה יותר מאשר חיפוש שעיר לעזאזל:
כיצד לשפר את הבטחון האוירי, ל חסל
את תופעות ההזנחה והרשלנות, מבלי
לשפוך את התינוק האוירי יחד עם מי ה אמבטיה.
כפי
שאמר יצחק טבנקין, המנהיג הזקן
של אחדות־העבודה לפני שבועיים (העולם
הזה 876 מטוסים זה דבר מסוכן. אך בלי
מטוסים זה עוד יותר מסוכן!״

וכך הוא תיאר זאת

פונדק: נזה בעצם הביא אותך להכנס לחיל־האויר?
נ לין :

בשבי מה אדם רוצה לחיות? אדם יש לו מגמה בחיים והוא חותר להשיג אותה.

פונדק: מה היתה דרך התקדמותך בחיל־האויר?
גלי] :קשה מאד. י!תר מאשר לכל אחד אחר. בתחילה היו לי ידיעות תאורטיות לא
מספיקות. ישבתי, למדתי למורי קרקע במשך חצי שנה. עברתי בדיקה רפואית לצוות־אויר.
הייתי בין המעטים שזכו לעבור אותה. זה הדה בזמן ההפוגות. דובר על צורך במקלעניס
או׳ריים, ושאלו מי מוכן ללכת. אמרתי שאני מוכן ללכת. דן טולקובסקי דבר אתנו ואמר
שהטיס בנוי לא רק על טייסים, צריכים מתנדבים לצוותי׳אויר. הסכמתי כי שמעתי שאחר
כן אפשר לעבור לטיסה ממש. החברים שלי צחקו ממני ולא באו אתי. הקון־ס נערן
באנגלית ואני לא ידעתי אנגלית. ישבתי ולמדתי ועברתי אותו. הגעתי רביעי, שרתתי כ־4—5
חדשים כמקלען אוירי בטייסת. בקשתי כל הזמן העברה לטיסה ממש.

אסרת שהתרת את החגוחה.
הררי:
נלין: כן, וקפצתי החוצה. ראיתי שסטרוד יושב בתא ולא יכול לזוז, לא יכול להתיר
את החגורה. צעקתי לו :״צא החוצה!״ יצאתי ותפסתי את מכשיר־הכבוי שהיה מתחת
לרגליים. הוא לא עבד. אחר כן נזכרתי מדוע הוא לא עבד: היה לו מכסה מלפנים ולא
פתחתי אותו. כשקפצתי היחוצה ראיתי שהמטוס מונח על גוף. הירמתי עם הכתף את כנף
המטוס והכרתי את בן־ציון ישראלי.
הכרת אותו?
הררי :
נלין: לפני שש שנים ראיתי אותו בפעם האחרונה. הוצאתי אותו החוצה, למרחק עשרה
מטרים בערן. אז שמעתי את הרמקול צועק להסתלק מן המטוס. הוצאתי עוד גוף של איש
או אשה שהיה מונח שם.
הררי: אין הוצאת את הגוף השני?
נלין: הוא שכב על יד המטוס. אני לא זוכר איפה היה פצוע. אנשים זרקו חול על
הגופות, ואני זוכר שצעקתי מדוע הם עושים זאת. הממו עלה באסש. שני אנשים תפסו אותי
ולקחו אותי מש ם. רציתי להוציא עוד גוף אחד שראיתי שם. ולא נתנו לי.

נ לין אמרתי לסטרוד: הפעם נטיל מכיוון ההפוך, לא כמו שהטלנו קודם. טסתי,
כשראיתי את המקום שהיה צריך להפיל, הוצאתי את היד וזרקתי את המצנח. משכתי ביד
במטה, ומיד ראיתי שהכנף הימניתהיא למעלה ב~ 90 מעלות, והמטוס מתחיל להחליק לצד
שמאל. אני לא זוכר אם נתתי מטה ימינה או לא. יכול להיות שנתתי, והאוירון לא התיישר.
צעקתי לסטרוד, שיהמטוס לא נענה לי. צעקתי :״הוא לא עולה!״ או :״הוא לא נשמע לי!״
יתכן שנתתי רגל ימין, אבל בבת אחת ראיתי שהקהל מתקרב אלי מלמטה בזוית. ראיתי
שאני לא יכול לעשות שום דבר. נתתי משיכה במטה, המטוס קצת התרומם ולא עלה
יותר, וראיתי אין אני נופל בבת אחת על האנשים.

מה היה כשנפלת?
ה ר רי :
כדין: אני מניח שבנפילה עצמה לא הרגשתי. אולי סגרתי את העיניים או קבלתי מכה.
כשפתחתי את העיניים, התרתי את החגורה, קפצתי מהמטוס...
הררי: כשפתחת את העיניים היה המטוס בכיוון שאליו טסת?
ג לין: לא, הוא היה בכיוון הפוך ב־ 180 מעלות.
הררי: הרגשת איך הסתובבת?
כדיך: את הסיבוב עצמו לא הרגשתי. יתכן שכשהמטוס קבל את המכה הראשונה, קבלתי
מכה וטושטשתי לגמרי לרגע, כך שיתכן ולא הרגשתי בסבוב.

צור: יושב ראש הוועדה שאל אותך קודם מה לדעתן היתה הסבה שהאוירון התרסק.
אתה אמרת: או גורם מטאורולוגי, או שגיאה של הטייס. אמתי מה שאמרת עכשיו, מה אתת
חושב היתה השגיאה?
כדין: היות ואני לא זוכר נזה עשיתי, איני יכול להגיד. אני אומר זאת בכנות גמורה.
אחת. כשראיתי את הכנף ב־ 90 מעלות, חכיתי לראות מה לעשות, לפי איך
הכל הלן בבת
הכל הלן בבת אחת. היה לי מקרה דומה לזה פעם עם טייס אחד במכתש.
שהאוירון יגיב.
האווירון אבד 400 רגל, הכנף היתה ב־ 90 מעלות והתלמיד שלי הרים את שתי הידיים. אני
אמרתי לו: אקח את האוירון. סגרתי את התרוטל והמשכנו לטוס.
צור: כל טייס חוש, טייס מקצועי (ואתה טייס מקצועי) ,כאשר הוא מגיע ל־ססג
שעות טיסה בערן, מתחיל לחכות לאקסידנט הראשון שלו. היתה לן הרגשה כזאת גם כן?

נלין: אף פעם לא. לא חשבתי שזה עלול לקרות לי. אני גס לא חושב שבמטוסי פייפר
מוכרחים לחכות לזה.

תצפית

במדינה

(כל הזכויו ת שמורו ת)

• אם אתה אוהב סיגריות פלייארס, אפשר שתבוא כקרוב
? 7Jסיפוקך בזול. ממשלת בריטניה מקווה׳ להעביר חלק מצבאה בסואץ לרצועת
העם לגיון הכבוד

עזה, לקבל את הרצועה כולה מידי המצרים, שישמחו להיפטר ממנה. במקרה
זה תדרוש בריטניה מישראל מעבר חופשי לכוחותיה ולציודם מחיפה לעזה, שאין
לה נמל מתאים משלה.

דגל כחול־לבן־אדום התנופף ברוח הקלה.
שני גברים התחבקו. האחד, בעל כובע עגול
וגבוה, מקושט קישוטי־זה; למכביר, כמעט
הצמיד נשיקה לגבר שני, צעיר יותר, חבוש
כובע־מצחיה פשוט יותר. משה דיין׳ שאיבד
את עינו ביצאו בראש הצבא הבריטי לגרש
את הצרפתים מסוריה, הפך אביר לגיון-
הכבוד הצרפתי.
הגנרל הישראלי לא הגיע במקרה למעמד
מיוחד זה. הוא הוזמן לצרפת באופן הפגנתי
קיותר, רגע אחרי היר ק ; בפני ישראל בשעת
ביקורו באמריקה. אפילו מתן אות הכבוד
לא היה במקרה. הצרפתים פזלו באיפן גלוי

• צפה רסכגמ״מלדומה כמזרח הרחוק כאשר סין העממית תכוון את
כל מאמציה לכיבוש האי פורמוזה, אחרי חיסול המלחמה בהודו־סין. סין חושבת
את סילוקו של צ׳יאנג־קיי׳שק מן האי להכרח בטחוני ממדרגה ראשונה, כדי לשים קץ
לתקווה האחרונה לחיסול המהפכה על־ידי התערבות צבאית מן החוץ. מאו גם בטוח כי
יהיה זה טכסיס פוליטי נבון, כי בעוד אמריקה התחייבה להגן על פורמוזה בכל
מחיר, הרי רוב המדינאים הבריטיים מכירים בזכותה המוחלטת של סין העממית
על האי, שונאים את צ׳יאנג שהקים באי מדינת־משטרה אכזרית. חידוש המאבק
על פורמוזה דווקה בשעת ביקורו של אטלי בסין נועד להדגיש נקודה זו.

« כקרוב יתבטל הצורך ברשיונות• תנועה לערכים כאזורי־הארץ
השונים. מנהיגי מפא״י ראו
בדאגה רבה את התגברות מק״י בציבור
הערבי, החליטו לתת הקלות גדולות לערבים
לפני הבחירות לכנסת השלישית
כדי להוציא את הרוח ממפרשי התעמולה
הקומוניסטית.

• לא מן הנמנע בי יתחולד

מאבק על תיקונים כדת בין הרבנות
הראשית לבין כמה רבנים צעירים,
ובראשם הרב הצבאי הראשי, אלוף״
משנה שלמה גורן, הדורשים להתאים את
הדת לרוח התקופה. כצעד ראשון עומ~
דת הרבנות הראשית לפנות אל שר הב״
טחון בדברי ביקורת חמורים על פעילות
הרבנות הצבאית, אשר ״אינה בהתאם
למקובל בתורתנו הקדושה.״

• צפה לבך •טשר־המשפ-
טיס, פנחס רוזן, לא ימשיך כתפקידו
בממשלה הכאה, אפילו
אם מפלגתו תהיה חברה בה. רוזן, ש ניסה
ללחום נואשות נגד הקו המשפטי
של היועץ המשפטי, חיים כהן, מודה כי
הוא נכשל וכי הרוח המשפטית במדינה
משה דיין
אינה לפי רוחו. לדבר מקורביו, יש בדעתו
לחזור לפרקטיקה פרטית כעורך־די[ ,אך
ייתכן כי לאחר זמן ישאף הוא להתמנות לתפקיד נשיא בית׳הדין העליון.

כטכס קבלת אות לגיון הכבוד
לגנרל, חיבוק

• אל תהיה בטוח גשקיעתו של ג׳ו מק־קארתי. אחרי שמק-קארתי
ספג מכה נוראה במאבק עם הצבא האמריקאי, נמנעו שליטי מפלגתו להלום בו
מכה אחרונה על־ידי התלטת־גינוי רשמית של הסנאט. עתה מתכונן חסנאטור
להתקפת־נגד גדולה, שתעלה בהשמצותיה על כל מה שקדם לה — אלא אם כן
תחליט המפלגה הרפובליקאית ברגע האחרון להתפשר עמו ערב הבחירות בספטמבר.

• ״רשימת העמלים״ יהיה שמה של הרשימה המאוחדת של

סיעת השמאל ומק״י בבחירות הכאות. לאחר הפילוג במפ״ם תציע
הרשימה המאוחדת להשומר הצעיר להצטרף אליה, להקים חזית עממית, תיתקל
קרוב לוודאי בסירוב מוחלט.
לעומת זאת עלול השומר הצעיר ל זכות להפתעה מרה: מקורות אובייקטיביים
מעריכים כי קרוב לאלף מחברי הקיבוץ הארצי יצביעו בעד רשימת מק״י־סנה.
• אם אתה מגדל ירקות כקנזז-מידה גדול, יהיו לך סיכויים טובים
לשווק חלק מהם לצבא האמריקאי באירופה. המשא־ומתן, המתנהל עם קצין מאפסנאות
הפיקוד האמריקאי בפרנקפורט, שהגיע לארץ, נמצא עתה בשלבו הסופי,
וההסכם שייחתם יחייב, כנראה את ישראל לס פק שלושים אחוז מן הירקות
הנצרכים על ידי האמריקאים שם.
• הבסיס באי :
חדיש

עשרים עד עשרים וחמישה מיליון ל״י ירויח סולל בונד, מהעברת
הבריטי מסואץ לקפריסין, בין העבודות, שקיבל סולל בונה על עצמו לבצע
הקמת שני מסלולי־תעופה, הכשרת השטח למחנה צבאי בהרים, בניית מרכז
למטה הראשי, שתי אכסניות צבאיות, ובית־מלון אזרחי׳ מפואר.

• הממשלה תיאלץ לחפש תפקיד חדש לרמטכ״ל לשעבר,
מרדכי מקלף, לאחר שהכניסה אותו לחברתי־החשמל, נוכחה שאין הוא זוכה
בשיתוף פעולה מצד עוזריו, אינו מיטיב למלא את תפקידו. כדי שלא יווצר הרושם
שהממשלה נכנעה ללחץ העובדים, יפרוש מקלף מיד עם סיום הסידורים להעברת
החברה לידי הממשלה, בעוד שניים או שלושה חודשים, יקבל אולי, תפקיד חדש
אשר מהותו אינה ברורה — יועץ צבאי לממשלה.
אס אתה חובב ריקודי־עס רוסיים, תזכה להפתעה נעימה לאחר

שיסתיים המשא־ומתן בדבר הבאת להקת־מחול רוסית, המתנהל עתה בין חברת
קשרי התרבות הסובייטית ווקס, לבין אמרגן תל־אביבי. השגרירות הרוסית תאפשר
לאמרגן לצאת למוסקבה, לגמור את המשא־ומתן במקום!
• אם אתה חובב מוסיקה קלאסית, תוכל להנות בקרוב מכמה הקלטות
של שתי התזמורות הסימפוניות הגדולות, אשר יוקמו בתמיכתה של ממשלת
ארצות״הברית, לאחר התפרקותה של תזמורת טוסקניני — התזמורת היחידה;
שפעלה עד כה באמריקה בתמיכה ממשלתית.

• כורכת הקולגוע ריטה הייוורט תתעשר כמיליון וחצי
דולאר, אם תסכים היא נחתום על חוזה עם בעלה לש עבר, הנסיך עלי חאן, למסור
לו אפוטרופסות חלקית על בתה, יאסמין. בינתיים מהססת ריטה לחתום, דורשת
ערובה שהילדה לא תחונך ברוח האיסלאם, דתו של עלי.

ובולט לעבר הפנטגון האמריקאי, שהדביק
אות כבוד על חזה הרמט״כל העיראקי, נמנע
לחזור על אותה ג׳סטה כלפי הרמטכ״ל
הישראלי.
היה זה מעמד הפגנתי. הוא סימל את העובדה
כי באולם־הקונצרטים המרחבי דומים
כיום צלילי קדימה בני המולדת לצלילי
כל עוד בלבב פנימה. היה זה גם רגע בו
העריכו שתי המדינות מחדש את המשותף
ביניהן (ראה להלן).

מדר ״ מו ם

שון לכס המלכות הטורי *,לפני שגורש על־ידי
התותחים הצרפתיים, השגיאה את בריטניה
על הצרפתים במרחב. תמיכת הבריטים
במרד הדרוזים של 1925 נגד צרפת הגבירה
שנאה זו שבעתיים. ההמשך: תמיכת הבריטים
בתנועה הלאומית הערבית שגירשה את
צרפת סופית מסוריה והלבנון, בסוף מלחמת־העולם
השניה.
הצרפתים לא השלימו מעולם עם סילוקם
מן המרחב, בו השתרשו משך מאות בשנים.
כשראו כי הבריטים פונים נגד הישוב העברי
ממש באותה צורה שפנו נגד הצרפתים,
היה לבם נתון למאבק העברי. כל תנועות
המחתרת העבריות, ובעיקר אצ״ל ולחיי,
קיבלו סעד ממשי (אם כי בלתי־רשמי) מידי
צרפת.
הקמת המדינה לא שינתה מצב זה. צרפת
עמדה עתה במלחמה נואשת נגד התנועה
הלאומית הערבית במארוקו, אלג׳יריה וסו־ניסיה
— בה בשעה שאותה תנועה הטילה
מצור על ישראל. שתי הממשלות שנאו כמעט
באותה מידה את הליגה הערבית, ראו
באותו חשד את פעולת שליחי האימפריה
הבריטית, ואחר כך את פעולת שליחי אר־צות־הברית.
דרך
הדשה. אולם בחודש האחרון גב־
׳,לו דרבי שתי המדינות. בעוד שממשלת
ישראל לא ראתה לפניה כל דרך אל לב התנועה
הלאומית הערבית, ראתה בחוסר־או־נים
את התחזקותם המכרעת של הערבים
במצריים ועיראק, הסיק ראש־הממשלה היהודי
של צרפת מסקנה חותכת ממצבו הדומה.
היא החליט להתקשר עם התנועה הלאומית
הערבית המתונה, להתפשר עמה בעור מועד.
הוא ידע את אשר יודע כל מדינאי נבון
בעולם: התנועה הלאומית הערבית היא עובדה
קיימת. במוקדם או במאוחר יצטרכו כל
הגורמים האחרים במרחב למצוא עמה דרך
לחיים משותפים.
אולם לפי שעה קרובה צרפת לישראל
יותר משהיתה אי־פעם. השבוע היתד, המדינה
המערבית הפופולרית ביותר בישראל.

פר שת קסטנר
וכנסה שו 3ט
משפט קסטנר־גרינוולד הגיע לשלב מוזר.
בשבועיים האחרונים נראו הקטיגור, חיים
כהן, והסניגור, שמואל תמיר, מחווים קי־
(המשך בעמוד )12

הקשר בין הציונות וצרפת היה הדוק מאד
עוד מן הרגע הראשון: היה זה משפט
דרייפוס ונחשול האנטישמיות בצרפת שעוררו
עתונאי מוינה בשם תיאודור הרצל להסתגר
בחדרו ולכתוב חוברת בשם מדינת
היהודים.

הרצל עצמו ניסה לגייס למפעלו תחילה
את עזרת השולטן התורכי, אחר כך את
עזרת הקיסר הגרמני, לבסוף את עזרת ממשלת
הוד מלכותו, מלך בריטניה. הוא לא
עשה כמעט מאמצים לגייס את הצרפתים —
אף שצרפת היתר, אז המדינה האירופית ה־מעוניינת
ביותר בארצות המרחב, בעלת
זכויות מיוחדות מוכרות כמגינת הנצרות בסוריה
והלבנון ויורשת מסורת נושאי־ה־צלב.
יורשי
הרצל הלכו בדרכו. בימי מלחמת
העולם הראשונה, ערב התפוררות הקיסרות
העותומנית, כשהגיעה התחרות בין^ צרפת
ובריטניה לשיאה, קפצה הציונות על הסום
הבריטי. למעשה היתד, הציונות תירוץ לבריטים
לדרוש את הוצאת ארץ־ישראל מ־אזור־ההשפעה
הצרפתית. רק על סמך הצהרת
בלפור קיבל המלך הבריטי מנדט על
ארץ־ישראל. מות־הגבורה של טרומפלדור ב־תל־חי
עזר לבריטים לצרף את עמק החולה
הצפוני לארץ־ישראל, במקום לסוריה, כפי
שהוסכם קודם.
כשעמדו גאפירים עבריים במרג׳ עיון מול
התקפת כוחות וישי, שכמעט חדרו לארץ־
ישראל, וכאשר יצאו דיין וחבריו לעבר ביירות,
הגיע תהליך זה לשיאו.
עקבותיו של לורנס. אותה שעה כבר
נזרע הזרע לתהליך ההפוך. תמיכת הקולונל
לורנם האגדי וידידיו במועמדות פייצל הרא
דות
דיין בפאריס
לבעל, נשיקה

* כחלק מתמיכה זו הפגיש לורנס את
פייצל עם חיים וייצמן, גרם להסכם ההיסטורי
בין שני האישים, שיכול היה לפלס
דרך לברית בין התנועה הלאומית הערבית
והתנועה הלאומית הציונית. הסכם זה לא
נכנס לתוקפו בגלל גירוש פייצל מדמשק.
העולם הזה 878

למחרת היום. קראיזה חיכה לי. אתו נמצא אדם בשם פישר.
״הוא שאל אותי איזו מפלגות יש במושב, ומי משתייך
עליהן. הדבר לא מצא חן בעיני. אחר שאל אותי אס אני
חבר־מפא״י. עניתי בחיוב. יסלח לי אלוהים, על השקר :
הייתי זקוק למשרה קבועה.״
״׳טוב׳ אמר פישר ,׳אבל יהיה עליך להצטרף למפלגה
אחרת ולמסור לנו אינפורמציה על האנשים המשתייכים
אליה׳״
״דמי עלה לראשי,״ המשיך פינצי ,״קמתי ממקומי.
כמעט שלא יכולתי לדבר :׳אתה רוצה שאהיה מרגל?׳
פישר שתק. כמעט ובכיתי מרוב זעם ובושה: אין לי עבודה
ואין לי כסף. אני חולה ומשפחתי רעבה׳ אבל מעודי לא
עסקתי בריגול ולא אעסוק בו אחר פרצתי במרוצה
ויצאתי מי החדר.״
מצבה של משפחת פינצי הלך ורע.
בינתיים התרוקן הלול מעופות. מרים עבדה בשד. ת
השכנים. ,טיפלה בשלום ובאחותו וורודת־הלחיים, טילדו״
היא לא גילתה כל סימנים של דכדוך ויאוש׳ וכאשר היה
יחיאל חוז־ הביתה, שבור ורצוץ׳ היתד ,׳מחליקה על ראשו,
אומדת :״אל תדאג. הכל יסתדר.״
אולם הדאגות לא הירפו ממנו, גדלו כפל־כפליים׳ לאחר
שאירע מקרה מדכא שני, אשר לא היה קשר בינו לבין
הפרשה כולה, הגדיר את המצב המתוח גם בלעדיו.

מ רי בו ־ ת ש כוי ם

הו א \ורשמהש דו ת

״ ר ב תי

להיות

חוק המועמדים להתישגות אומר
גץ השאר :״המתישב אשר אינו
מעבד את חלקת־אדמתו יצא מן ה מושג.״
ניסוח
רחג זה פותח, לדעת רבים,
פתח רחג עוד יותר ללחץ מפלגות
שונות על המתישג, כפייתו לרצונן.
הראיה לדעה זו: תלאותיו של יחיאל
פינצי, תושג מושג קדרון.
ראה ושלושים ושמונה בתים צחורים משתרעים בקו
שר׳ לאורך חמישה קילומטרים. צפונית לגדרה. שם המושב
קדרון, ואין הוא שונה ...ד מושב אחר בישראל: יושביו
קמים משנתם בטרם־שחר, עובדים עד שקיעת־השמש מש תכרים
למחייתם בזיעת־אפיהם. הם נראים זקנים וקשוחים
מכפי שהם באמת.
יחיאל פינצי גר באחד הבתים! אולם לביתו אין מרפסת.
הטיח אשר על הכתלים מכוסה רשת של סדקים. חלקת
האדמה טובעת בסבך קוצים. הלול ריק: אין בו תרנגולית,
או אווזים. כלב לבן מוטל בתוכו, משרבב את לשונו, נושם

חטופות את האוויר הלוהט.
יחיאל פינצי היה בבית. הוא פתח את הדלת, כשפניו
מודאגים במקצת. לחייו הצנומות צימחו זיפי־זקן. חיוכו
היה חסר־ שניים. קשה היה להבחין שהוא רק בן .45
הוא היה עסוק מאד. הטיפול בשלושה ילדים הינו עבורה
מלאה — ביחוד כשילדים אלה הינם שדי־שחת קטנים,
י,מקפצים, משתעשעים, שואלים שאלות ללא הרף.

פנימיית הבית היתד, מוזנחת וקודרת לא פחות מהי־צונייתו.
הרצפה היתר, מזוהמת. על השולחן המכוסה שכבה
עבה של פירורים נערמו צלחות וריחפו עדות זבובים.
על הכותל תלויה תמונת נערה יפת פנים ושחורת״עינים.
״זאת אשתי, מרים,״ הסביר פינצי.
מרים לא היתד, בבית. כאשר חלד, בעלה לפני שנד,
במחלת־ריאות, נאלצה היא לחפש עבודה מחוץ למושב,
כדי לפרנס את המשפחה ולפרוע את החובות לסוכנות
היהודית. עתה יצאה היא לעבוד בגדרה, במטבח בית ההבראה
של זאב פון וייזל.

הוא דא ומה לציונות
פינצי לא היה ציוני מימיו. הוא לא נטה לציונות אפילו
בשבתו בעיירה סאפליט, יוגוסלביה. הוא עבד כרואה חשבון
בחדרה מסחרית גדולה. שם פגש הוא במרים, אשר היתד,
מכונך, אז בשם מריה.
עיניה הזוהרות, סנטרה בעל גומות־החן ואמונתה בחיים,
באדם ובאושר — כל אלה הקסימו אותו למן הרגע הראשון.
אהבתו למריה בערה בו אפילו כאשר נאלץ היה להמיט
אל הפרטיזנים, אפילו כאשר דהרו שריוני הנאצים ברחובות־העיירה.
בתום
המלחמה חזר פינצי הביתה. התהום הדתית שהפרידה
בינו לבין מריה לא היתד, חשובה בעיניו: הוא נשא אותה
יאשר, על אף הכל. כאשר חיכו הם לילדם הראשון אמרה
לו מריה :״אם זה יהיה בן, נקרא לו בשם שלום.״ זר,
היה בן — וכיום מפזזות עיניו הנוצצות ורגליו השזופות
של שלום בן־השבע׳ בין בתיה הלבנים של קדרון.
15 דברי פינצי באד, לו עלייתו לישראל כהפתעה .״נסרפנו
עש גל־העולים. כולם עלו וגם אנחנו הצטרפנו. חשבתי
שכאן יריד• מצבו של הילד טוב יותר! אולם נראה רי
הייתה זאת תקוות־שווא״.
הממשלה הבטיחה ארץ זבת חלב ודבש לכל אלה שילכו
לדתישבית. יחיאל פינצי האמין להבטחה׳ החליט להתישב
עם משפחתו במושב קדרון, המורכב בעיקר מעולי־יוגוס־אולם
רואה,־החשבון לשעבר לא ידע כי כדי להשיג הלב
עליו לטפל בפרות וכדי לקבל דבש עליו להקים מכוורת.
ע 1אף כל זאת השתדל הוא כמיטב יכולתו — עד אשד
נפל למשכב.
מאז התפתחו העניינים במהירות מסחררת .״איכר אינו
יכול להרשות לעצמו להיות חולה,״ אמר פינצי.
תחילה נאלץ הוא לצמצם את חלקת־האדמה המעובדת.
אחר הוכרה להחזיר את הפרות, ולבסוף הובררה לו המציאות
המרה: אם יימשך המצב, יהיה הוא צפוי למוות מרעב,
או משהכר — .או משניהם גם יחד.
ואז התדפק מישהו על דלת־הבית.

לפינצי היה שכן: אליעזר פריד, החרוץ׳ שזוף־הפנים
והמשופם. שדהו של אליעזר לא צימח קוצים. הוא עבד
מבוהר ועד לילה. הוא לא עסק מימיו בפקידות, הגיע לקדר־ן
מקיבוץ אפיקים, בו היה חבר. הוא ידע היטב כיצד להוציא
חלב ודבש מן הארץ.
אשתו השניה של פריד, ,זורי׳ גרמה לו צרות צרורות.
היא היתד. קשוחה וקנאתנית! הירבתה להאשים את בעלה
בבגידה, תוך פרצי־דמעות ואיומי־התאבדות. אין איפוא
פלא בכך שהיא חשדה כי בעלה מאוהב במרים פינצי.
היחסים בין שתי הנשים היו מתוחים ביותר. ערב אחד,
כאשר נמצא יחיאל פינצי מחוץ־לבית, פרץ פריה לאדור
מריבה כוערת עם אשתו, אל בית שכניו, ניפץ כליס
ורהיטים׳ ז ק בקולי־קולות :״עזבו אותה לנפשה ן
עזבו אותה לנפשה ! ״
לאנשי־המושב היתה דעה משלהם על כל הפרשה.
ריחמו על פינצי ופריה חיבבו את מרים :״היא אשד,
טובה וחרוצה ואם מצויינת. גם פריד הינו בחור טוב, אבל
יש לו אשד, מרשעת, המפילה עליו פחד. בכל מקום שיש
נשים, יש גם צרות.״

הזמור. לד ץ
צרותיה של משפחת פינצי היו מרובות גם בלי הש תתפותן
של הנשים. בוקר אחד התדפק על דלת הבית פקיד
של בית־רמשפט, הושיט ליחיאל הזמנה לדין: וועד המושב
האשים אותו בהפרת חוק המועמדים לחתישבות, על יה
הזנחת אדמתו.
הדיון היה קצר ומוחלט. אליעזר פריד ואחד •מחשדי
הוועד העידו שפינצי הוביר את אדמתו, חיבל ברכוש ה,סוכנות
החזיר את הפרות במצב גרוע ביותר.
לפני שבועיים ניתן פסק־דינו של בית־המשפט המחויי,
תל־אביב :״יחיאל פינצי יעזוב את מושב קדרון, בהתאם
לחוק המועמדים להתישבות.״
זעקה מריס :״מה נעשה? הרוצים אתם להחזיר אותנו
ליוגוסלביה?
השיב מאיר ארגוב שהיה נוכח בעת המשפט :״אין לכם
צורך לחזור ליוגוסלביה, או לכל מקום אחר. הסוכנית
תקבל על עצמה לספק לכם בית בגדרה, או בסביבותיה.״
כאשר שאל כתב העולם הזה את פינצי במפורש :״האם
אתה חושב שסולקת מן המושב, מפני שסרבת לעבוד
בשירות־ בטחון?״ השיב הוא :״בהחלט !״
משפחת פינצי נשמה לרווחה: לפחות היה זה סיומה
של פרשה קודרת.
בינתיים מוסיפה מרים לעבוד במטבח בית־ההבראה.
אין היא עוד הנערה היפר,פיה, זוהרת־ד,עיניים ומחוטבת־השפתיים,
הנשקפת מתוך מסגרת התמונה. היא מרכיבה
משקפיים, ושפתיה צנומות והדוקות. אולם קסם־חיוכה
לא פג :״אל תדאג, הכל יסתדר.״

משרה ק13 עה

אדיעזר פריד
״עזבו אותה ! עזבו אותה !״

״מנחם קראוזה בא לראותני׳״ אמר פינצי ,״הוא עסד
במזכירות המושב. הוא אמר שמצבי הקשה ידוע לו, הציע
לי משרה קבועה בשירות־ר,בטחון. חשבתי ששירות זה
מטפל באירגון השמירה במושב, והסכמתי. קבענו פגישה

מריס פינצי
״לאן לעזוב״

מאיר יערי,

חבר מפלגת הפזעליט המאוחדת

,,הנצו! יגדד, מפ״ם תתקיים!״
j1t11111111111111111₪1^ra11i11111111111111111i111111111111t11111111ra11111111ra11M111111111111111111111111111111111111111111!11111111111H111111111111B11111m111«111«11ra1t111111w111n11rn111mn11111111ra11»1B111u1m11.np11ra11!1ra

שעות מעטות אחרי שפרץ הפילוג הסופי במס״ ם קיבל מאיר יערי, המנהיג המוכר של סיעת
הרוב כמפ״ם וחכר משק מרחביה, את עורף ״העולם הזה״ לראיון מיוחד שארד קרוב לשלוש
שעות. להלן הדו״ח הסטנוגראפי ה^מעט־מלא של ראיון זה, שניתן במשרדי מרכז מפ״ם.
^Ill₪l1m1lllllll!llll!lll!1llll!lll!lllllll!lllllll!lll!lllllll4llllllllllll!lll!illllllllllllll!l!lll!llllllllfilll1n
מד יערי, כאיזו מידה יפגע הפילוג, לדעתך,
האמת לאמיתה. אולם אדיר חפצנו לשמור על היגיינה
במפ״ם?
ביחסים ציבוריים. היינו תמיד מעונינים ביחסי חברות הוגנת

אין ספק שהמפלגה תהיה מצוער אבל אני מאמין שהמפלגה׳
ברובה המכריע, למעלה מ־ 60%וגם מ־ ,70%תהיה
נאמנה לדגל. אני מאמין שהמצעים יגלידו, למרות שנאבקתי
על שלמות המפלגה משך שש שנים וחצי, ובחדשים האחרונים
במאמצי נפש לא יתוארו. רציתי בשלמות המחנה החלוצי
שהתרכז במפ״ם. רציתי להאמין שבהמשך הזמן, תוך היאב קות,
תיעשה מפ״ם ראויה לשמה ותהיה באמת מפלגה מאוחדת
אבל לא קם הדבר.

מה הסיבה, לדעתך?
זה שנים ראו אנשי הקיבוץ המאוחד במס״ם מפלגה של
שני הקיבוצים הארציים, בתוספת פועלים בודדים המצפים
לכל צוו. הם חתרו להפוך את המפלגה למעין פדרציה, בה
מנהלים שני קיבוצים ארציים את הענינים לפי הסכם, ולא
כל כך על פי הכרעה דמוקראטית של עשרות אלפים חברים.
משום כך אני מגיע למסקנה שעזבה את מפ״ם חטיבת
לאחדות־העבודה, אבל מפ״ם, על פי המצע שלה, ודרך הביצוע
שלה, ושליחותה בעם ובמעמד הפועלים, שרירה וקיימת.
וכשם שלאחר שאותו הכוח בדיוק עזב את מפא״י, ומפא״י
לא חדלה לראות את עצמה כמפלגת פועלי ארץ־ישראל, כך
רשאים אנו עתה ביתר שאת, לאחר שהחטיבה הזאת עזבה
אותנו, לשמור על תוכן מפלגת הפועלים המאוחדת.

גם עם מפא״י. קיימנו בהסתדרות תמיד ביקורת ענינית, תוך
טיפוח סולידריות מעמדית.
נזהרנו ליהפך קרבנות של תסביכים אישיים. חתרנו להשלטת
יחסים ענייניים.
גם ביחס לאחדות העבודה ננהג כך. עד במה שזה יהיה
תלוי בנו, לא העלבון והרגשת פגיעה הם שיקבעו את יחסנו
אליה. אנחנו נעשה את הכל כדי לטפח יחסים הוגנים ועניניים.
הכדור הוא בידיהם. יתכן שבתקופה הראשונה הם ישלו את
עצמם שיש להם יתרון, שהם צד במשפחה׳ בהסתדרות, שהם
נועדו מלמפרע לזכות בזכויות יתר.
אנחנו מאמינים בליכוד החברי ובכוח שליחותנו, ומאמינים
כי גם בשטח הזה הפצעים יגלידו.

הער בי םדא שארו 3 3דוזדוד
היתה הרגשה כי עקב הויכוח כמפ״ס טישטש
הרוב במפלגה במידה רכה את דעותיו העצמאיות.
כאיזו מידה ישפיע הפילוג עד שינוי קו
המפלגה?
לא אומר שהרוב טישטש את דעותיו בענינים עקרוניים.
לפני ועידת חיפה הציעה החזית את מצע יערי־יצחקי. מצע

כך שלא יחולו שום שינויים במפלגה?
מלבד סניפים ספורים, אולי שלושה בארץ, אולי יחד עם
המעברות עוד שניים, בהם יש לאחדות העבודה רוב, הרי
כל עשרות הסניפים של מפ״ם, בעיר ובמושבה, כולם שומרים
אמונים למפלגה. יהיה משבר בתל־אביב, ואולי ברחובות
ובעוד כמה סניפים׳ גם בחיפה ובהרצליה יתפלג מיעוט די
רציני. אך עשרות סניפים בארץ יישארו במפ״ם בשלמותם.
בתנועה הקיבוצית היו משלמי־המסים למפלגה בקיבוץ
המאוחד 5300 איש, בקיבוץ הארצי 12500 איש. לכן אין
לי כל ספק כי רובה המכריע של המפלגה יישארו במפ״ם.
זאת היא פרישה של מעוט, מעוט, שפניו חזרה לאחדות־העבודה
מלפני האחדות.

מה, אם כן, יהיו היחסים כין מפ״ם ואחדות
העבודה?
אם הם יחיו על חשבון הסתה נגדנו, כמו שחי ליבשיץ
אחרי שעזב, לא תהיה לנו ברירה אחרת אלא להתגונן מפני
דיבות, ולשקוד על העמדת הדברים על אמיתותם.
אם הקיטרוג נגדנו ישמש חיפוי לנסיגה רעיונית ופוליטית,
אנחנו לא נעזור להם לחפות על האמת, אלא נחשוף את

היה זמן שיחס כל המפלגה למק״י היה יחס עניני. שטסנו
אותם לפי מעשיהם, ורשמנו לפנינו שהם פנו לזמן מה עורף
לעברם הס.ק.פיסטי האנטי־ציוני מזמן הבריטים והמופתי.
בתקופה האחרונה׳ ביחוד אחרי משפט פראג, חלה נסיגה,
ומק״י נקטה קו של אנטי־ציונות פרובוקטיבית. היא, מק״י,
מודיעה בעתונות הקומוניסטית בעולם שאנחנו מפלגה ריפור״
מיסטית, נציונליסטית, היא רואה בקיבוצים קורפורציה
בורגנית. היא לוחמת נגדנו בכל האמצעים הפסולים. מחדש
התחזקה בנו ההכרה כי דרכנו לעולם המהפכה נעשה בניגוד
למק״י, תוך מלחמה נגד חסלנותה, עקרותה ואיבתה ביחס
לשאיפותינו הלאומיות בארץ. פשוט מאד, ביחס לקיבוץ
גלויות.
אולם במידה שמק״י לא תחבל בשיתוף פעולה הקיים עדיין
בתנועת השלום׳ אנחנו נעשה הכל כדי להשליט בתנועה
עממית זו יחסי שותפות הוגנת׳ עם הפנים אל הרחבת השות פות
אל החוגים העממיים הרחבים ביותר, בלי הבדל השקפה
פוליטית.

איך ישפיע הפילוג על האפשרות שד קואליציה
כין מפא״י ומפ״ם?
המצב הבינלאומי, ופנית אמריקה לידידות עם הדודנים
הערביים, זיון המדינות הללו לשם מטרות תוקפניות אנטי־סובייטיות,
תוך סיכון שלומה של מדינת ישראל בתוך בדידותה,
החזרת יחסים תקינים בין ישראל וברית המועצות,
יצרו אוירה הנותנת יסוד לתקווה כי ברבות הימים תוכשר
הקרקע להסכם בין מפא״י ומפ״ם ולחזית משותפת שלהם
בראש קואליציה פרוגרסיבית.
במה הדברים אמורים? אילו היו כל חלקי מפ״ם שומרים
על מקסימום של ליכודה. אנחנו משוכנעים גם עכשיו שרק
מפ״ם מלוכדת מסוגלת באופן היעיל והמבטיח ביותר לנצל
את המצב הבינלאומי הזה לקידום, הסיכויים של החזרת
השותפות בין שתי המפלגות, בראש קואליציה פרוגרסיבית.
לצערנו, חברי אחדות העבודה שהיו מאוהבים בסיסמה
של ממשלת־חירום, לא זו בלבד שלא הגיעו למטרתם׳ לא
הצעידו למטרה זו את מפ״ם כולה, אלא הרחיקו על ידי פעול תם
. ,הפלגנית את הסיכוי הזה. מפא״י בלי ספק תגלה פחות
נכונות להיענות לדרישות נזב׳׳י׳ לאחר הפילוג, מאשר לפני
הפילוג. ואם אנשי אחדות העבודה יצטרפו לממשלה ללא
ערבויות פרוגרמטיות, ויגיעו לשותפות בלוד־עקרונית, הרי
את נפשם הם קובעים, כגוף עצמאי, מבחינה רעיונית ופולי-
טית.
אף על פי כן, אנחנו לא נחדל לחתור לשותפות כזאת בין
מפלגות הפועלים׳ באחריות לשלטון במדינת ישראל, על יסוד
הסכם עקרוני מינימלי.

היו אנשים שאמרו: הבה וניפרד באופן חברי, למרות כל
הצער. המנטליות שלי היא כזאת שהייתי מסכים לזאת. אולם
עלינו לדון לפי הצהרתם שהיתר, מוכנה למפרע׳ ושהייתה
להם בכים עוד לפני הישיבה. היתר, זאת הצהרה רצופה
דיבות והסתה, כאילו לא ישבו אתנו שש שנים וחצי ..היא
יכולה להתחרות, אפילו לעלות על הסתת מפלגות יריבות
ועוינות. לפי האקט הראשון על סף הפילוג׳ אינני מנבא
לעצמי טובות בנוגע לקו התנהגותם.
ישנן שתי אפשרויות תיאורטיות, האחת היא שהם ירצו,
לאחר הפילוג״ להיות יותר מפ״ם מאשר אנחנו, ויהיו יותר
נאמנים למצע המפלגה מאשר אנחנו. אם יעשו את זה, כל
העולם ישאל: בשביל מה היה להם להתפלג? אחרי שהצענו
להם חופש ויכוח והסכם, תנאים ששום מעוט לא זכה להם,
מדוע פילוג? איש לא יבין את זה.
לכן זוהי אפשרות מאד לא מתקבלת על הדעת. הם לא
מטורפים. הם ידעו למפרע לאן פניהם מועדות. מאז משפט
פראג, כשהתגברנו על סנה, הם כבר העמידו לנו אולטימטום
שנוותר על רוב שנקבל משטר של פאריטט והסכם על כל
השאלות העקרוניות, בלי הכרעת רוב. הם ניצלו אז את
ההזדמנות כשחשבו שאנו בנקודת חולשה, אחרי המשבר,
והגישו לנו את החשבון הזה.
מני אז׳ עד היום הזה, האולטימטום הזה תלוי מעל למפלגה
כחרב דאמוקלס. אף רגע לא ויתרו על זה. אם זה כל כך
מחושב, ואם הם כל הזמן מדברים על זה שמצע־חיפה היה
שגיאה, שזה היה כשלון, ובהזדמנויות שונות מביעים חרדה
על זה שהרחיקו לכת במיצוי המשותף בועידת חיפה, אני
מניח שהאפשרות השניה מתקבלת יותר על הדעת. לא שיהיו
אדוקים יותר, אלא שיערכו רביזיה ונסיגה ממצע חיפה,
לעמדות המוצא שלהם, מלפני האיחוד.
אני אומר זאת על יסוד ניתוח של מגמות הנראות לי מבלי
להדביק תו למפרע. זה יותר ביטוי לחרדה, לאן פניהם
מועדות.

מק״• לו חמתנ*דנו
המעוט טוען שהרוב חותר לקראת התקרבות
עם מק״ י וסנה. האם נכון הדבר?

״נירים ונגבה עידו!״

הושמעה דעה שהמעוט הזה יחזור כסופו של
דבר למפא״י. מה דעתך על כך7

..הכדור הו א בידיהם!״

זה נגמר. נקבל אותם
כי חברות זאת לא זה
של המפלגה, אלא היא
הערבי, לטובתם, לטובת

למפלגה בלי קונצים• ואני אמונה
בלבד שלא תגרע מתוכנה הציוני
תיצור גשר בינינו ובין המיעוט
המדינה ולטובת הציונות.

חיפה הוא מבחינה הגיונית המשך מצע זה, אם כי היה בו
גם משום מצוי המשותף עם המעוט. ב־ 90%הוא נתקבל
פה אחד, ורק ב־ 10%היו עמדות מנוגדות. אבל זה לא היה
על חשבון טישטוש עקרונות.
נכון כי דווקא בתקופה האחרונה אנחנו היינו מעוניינים
להרחיק לכת כדי להציל את שלמות המפלגה ולוותר אפילו
ויתורים מכאיבים, ביחוד בשטח חופש ויכוח. היינו מוכנים
לוותר על הכרעת הרוב. וכן בשטח הליכה לקראת מפלגה
טריטוריאלית, בשיתוף חברים ערביים. ויתרנו על ויכוח
בשאלת מלחמה ושלום והסתפקנו במיצוי המשותף. אבל
ביסוד לא ויתרנו על שום עקרון המתחייב ממצע המפלגה.
נכון שויתרנו מבחינה ארגונית על דבר מהותי ביותר, על
העקרון הארגוני שנקבע בחיפה, של צנטראליזם דימוק״
ראטי --

מה זה?
כלומר של ויכוח דימוקראטי תוך משמעת ומרות מוחלטת
בביצוע. הבלגנו על האנומליה החטיבתית. על זה כבר דיברתי
לפני זה. קוינו כי תוך היאבקות נהפוך את המפלגה למפלגה
מאוחדת באמת.

ועתה, אחרי הפילוג, אתם תגשימו את הדברים
שויתרתם עליהם?
לא נוותר על כך שהמפלגה תהיה עתה מפלגה מאוחדת,
שתהיה מפלגה חלוצית־מהפכנית בתוכנה וגם בארגונה. היא
תגשים׳ תוך שמירה על תוכנה הציוני החלוצי, גם את
התביעות ביחס לחברים הערבים של מפ״ם.
אותם מאות החברים הערביים המקבלים את מצע המפלגה
בחיפה ומזדהים בכנות עם שאיפותינו הסוציאליות והלאומיות,
לא יישארו עוד בפרוזדור. מפ״ם זאת, על תוכנה המלא,
הציוני־הסוציאליסטי־המהפכני, תקיים גם את צווי אחוות
עמים ואחוות פועלים ותראה בחברי מפ״ם הערביים ששמרו
לנו אמונים בתנאים הקשים ביותר, חברים מלאים.

מה דעתך על טענות המעוט כאילו הוא ער
יותר לעניני בטחון מאשר הרוב?
עורבא פרח ! עורבא פרח ! מאז ימי נירים ונגבה אנחנו
צועדים בראש בספר ובנגב. הקיבוץ הארצי והרוב במפ״ם
צועד בראש בהגנה על הגבול.
אינני מסכים בשום פנים ליתרון של איזה מפקד מבחינת
הכשרון ומבחינה מוסרית ומקצועית על גבי שמעון אבידן
וחבריו, כשם שאיש לא יכול להתכחש לתפקידו של מרדכי
אנילביץ וחבריו במלחמת הגיטאות.
לא נהגנו להתקשט בשטח הבטחון על חשבון מי שהוא.
אבל לא ניתן שמישהו יתקשט על חשבוננו. כל חלקי מפ״ם
יש להם אותו יחס אוביקטיבי לעניני בטחון. וצורכי הבטחון
קודמים לכל.
אנחנו מחנכים את הנוער לשרות בצבא־ההגנה לישראל
ולחיילות מסורה וכשרונית. המפקדים שלנו, גם בזמן המשבר
של פירוק הפלמ״ח וגם אחריו, פחות מכולם עזבו את
העמדות בצבא. לא אחת ולא שתיים תבענו מהם שלא ינטשו
עמדות ויישארו על משמרתם.
אבל יש אקטיביזם בטחוני, המלווה יחס אחראי, שיקולים
פוליטיים תוך אחריות למצבנו הקשה בין הגויים׳ תוך דאגה
לכך שלא נחשוף את עצמנו לפני אויבים על ידי מעשים
בלתי״שקולים, ובין גישה פוליטית שמתימרת להיות יותר
פטריוטית אולם היא אינה אלא קצת יותר הרפתקנית.
יש גם שיקול שני. אין שתי דעות שיש להעניש את
הרוצחים ולפגוע בהם, להדביק אותם ולפגוע בהם, שדם
יהודי לא יהיה הפקר בישראל. אולם אנחנו נתונים במצב
דיאלקטי כזה שהננו חייבים, עם כל הנאמנות לצרכי ד,בטחון,
לשקוד על כך שלא יבוזבזו הסיכויים, הקלושים בלאו הכי,
של הסכם שלום עם העמים השכנים, של פגישה לשם הסכם
שלום עם העמים השכנים. למרות שהאופק הוא קודר, אסור
שנסתום את הגולל על הסיכוי הזה.
לכן׳ קח מזה וגם מזה אל תניח את ידך. היד, שוקד על
נכונות בטחונית מקסימלית, תוך שקידה על כך שלא ייסתם
הגולל על סיכוי של הסכם שלום עם העמים השכנים, אליו
יש לחתור בכל המצבים.

י שראל גלילי

,חבר המפלגה לאחדנת העסדה

m dm.׳ nסח עצמאי ולוחם י
^UHUIIIII!llllilll«m1IIIIUIIIIUIUIII1m1lllllllllllllllll41IUIIIIIIII<liU81llll<llllll)IIIIUII1lllilllllUlll>1l>lll!li1Illl1m!l()il1|[m!NlilUUIIIIIl[|llllilI1M
n1!n»tmtliHHlUtlt1m1«lltlllM
Uin1llllU1llllltllllllllllllll
שעה מלה אחרי הראיון עם מאיר יערי, נתקבל עורף ״העולם הזה״ לראיון מיוחד אצל ישראל
גלילי, חכר קיבוץ נען, שחזר לפני כמה ימים מא נגליה לרגל הפילוג. הראיון ניתן כמשרד מזכירות
הקיכוץ־המאוחד וארך למעלה משלוש שעות. להלן הדו״ח הסטנוגרפי הכמעט־מלא ממנו.
שווווו!ווו!ווווו!ווווווווווווו1ווו!ווו!ווו!ווווווווו!ווווווווווווו!ווו!ווווווווווו!ווווווווו!ווו!ווו!ו 1וווווווווו!!ווח!
אולוגיות להצדקת פירורים שאינם. חלוקי הדרך בינינו בין
מה יהיה שם המפלגה החדשה?
עד לכינוס המוסמך של מחננו׳ נוסיף להיקרא בשם שבו
נקראנו לפני איחודה של מס״ם, ובתוכה :״לאחדות העבודה
_ פועלי ציון״.
כשבאתי מחוץ־לארץ׳ לפני ימים מספר, נתברר לי כי
מרבית חברי היו משוכנעים כי בשעה האחרונה יירתע השומר׳
הצעיר מהכרעת הפילוג. ומתוך כך, עד הרגע שאנחנו מדברים
בו׳ עדיין לא נתקבלו החלטות על הסידורים הפורמליים
שלנו, בהיותנו מהיום גוף מדיני העומד ברשות עצמו.

איך אתה מעריך את גודלו של הגוף הזה 7
התשבה לשאלה זו, אם לרצות לדייק, היא קשה ביותר.
מפאת שרשרת השגיאות הפאטאליות של הנהגת מפ״ם בשנים
האחרונות, וביחוד עקב הזעזוע־של־פראג, אירעה התער ערות
בסניפי מפ״ם בערים ובמושבות. רבים מחברינו פנו
לאדישות ולא נענו לקריאת סניפי המפלגה, אף שכל הסימנים
ישנם כי שמרו אמונים לנו.
יש לנו סימנים מספיקים להכרה כי רבים העובדים
והעולים בארץ׳ שנמנעו מקשר ארגוני אתנו כל עוד נתונים
היינו למרות סיעת החזית במפ״ם. בחודש האחרון, משהורגש
בציבור כי ״לאחדות העבודה — פועלי ציון״ לא תיכנע
לאולטימטום של התבטלות ותקיים את שליחותה העצמאית׳
הוטרדנו על־ידי פניות רבות של חברים שהציעו את שרותם.
חברי לאחדות־העבודה שבאו למפ״ם באיחודה לא יישארו
בד״ ויטו שכמם אתנו בפועלנו, בשליחותנו.

הנהגת מפא״י אינם פרי להיטות למשרות או פרי נטירת
טינה של מי שהיו פעם במפלגה אחת. אנו חולקים יסודית
על עיקרי הדרך שבה מוליכה מפא״י את תנועת הפועלים
ואת המדינה.

״דא 1דךלהסכ מי עלו 3ים״
אנו אנשים לוחמים ודבקים באמונתנו, ואני מתאפק שלא
לנהוג לפי הכלל של שן תחת שן, ולהשיב כי טוב יעשה
השומר הצעיר אם לא יטרח בדאגה לנו, שמא נישבה למפא״י,
ויטרח להבטיח את עצמו מפני מדרון אחר.

האם קיימת אפשרות של קואליציה כין המפלגה
החדשה ומפא״י לפגי -או אחרי -ה־כחירות
הכאות לכנסת7
ידועה דעתנו כי קואליציה של מפא״י והציונים־הכלליים
אינה יכולה לחלץ את המדינה מן המשבר, אינה יכולה לחולל
את הכוחות הדרושים לבנינה של המדינה בקצב מהיר, ולהגנ תה
של עצמאות המדינה וקיומה; ודאי שאינה יכולה להעמיד
סכר בפני עליתה הפוליטית והספסרית של הבורגנות על
חשבון הפועל במדינה. פנינו היו ויהיו לשותפות פועלים
וכוחות מתקדמים בראש השלטון. על כך ניאבק ונקרא לדין
הפועלים את מפא״י ואת השומר הצעיר אם יפנו עורף למוצא
זה מפני טעמים של מדיניות״חוץ.

״ש ג עגו עי ם דעתו״
בציבור הפועלים רבה התסיסה עקב האכזבה מן המשטר
שהשתרר במדינה, ויש געגועים לכוח שיחתור לחדש את
גאונה של תנועת הפועלים, את עצמאותה הלוחמת של ההסתדרות
; יש אכזבה מן ההתאפסות של מפ״ם ותקוותנו להיות
ביטוי לתסיסה הטבעית הזאת. כל המנסה לנקוט מספרים׳
אם אינו מתכוון לאחז עיני הבריות, אין לו נתונים של ממש
לנקיטת מספרים. אני ודאי שלא אנקוט מספרים, מתוך
נאמנותי לכלל שאל יתהלל חוגר כמפתח. אני סומך על תהלי כים.

המערכות האידיאולוגיות שניהלנו בתוך מפ״ם —
הקיבוץ המאוחד כולו ניצב מאחוריהן. אולם לאחר שמפא״י
פילגה את הקיבוץ במרות מפלגתית, ואחר שסיעת החזית
במפ״ם העדיפה את הברית עם סנה על הברית אתנו, ועודדה
סניפים מפלגים באחדים בישובינו (יראון, יד־חנה, בארי)
הרגשנו כי הכרח־חיים הוא לקיבוץ לגונן על קיומו ועל
תוכנו הרעיוני בפני מגמות מהרסות.

״גידינו מחתרת 3 3אדי״
כדרך שלא נניח לקיומם של סניפים מפלגים של מפא״י,
כן לא נקיים בישובינו סניפים מפלגים של השומר־הצעיר.
כשהגעתי מחוץ־לארץ סופר לי כי במשק בארי נתגלה שחב רים,
המשתייכים לסיעת החזית, קיימו במשך תקופה ארוכה
מחתרת לפי כל כלליה ודקדוקיה. זו היתד, שליחותם המהפכנית.
יש לנו יסוד מספיק לחשוב כי הפעולה היתד, בהשראה
של חברים חרוצים מהחזית הפעילים במפ״ם, לאחר שהוצא
סנה ממפ״ם.
עם חיסולה של מחתרת זאת תיתם הפרשה׳ ובטוחני כי
גם אם יימשכו במזיד נסיונות מעין אלה מצד גורמים שמחוץ
לקיבוץ המאוחד, לא ימצאו בקיבוץ קרקע״אחיזה, מאחר
שד,הסוואה של ״מפ״ם״ אינה קיימת עוד.

אנשי הרוכ טוענים כי דרככם תוביל כהכרח
למיזוג עם מפא״י כצורה זו או אחרת. מה
דעתך על כך7
זוהי טענה אוילית או זדונית. אין זו אלא קוצר ראות
דמגוגית.
הכל יודעים כי עקמו מתוכנו יזמה פלגנית, שנסתיימה
בהצטרפות קקיונית למפא״י. לא קיבלנו על עצמנו את דרך
מפא״י כבר בימים שעדיין לא הרחיקה להידרדר בדרכה
האידיאולוגית ובהליכותיה הציבוריות. מאז נתעמקו הניגו דים
בינינו ובין מפא״י. פילוג ישובים של הקיבוץ המאוחד
הוא גם תוצאה, עדות ואף סיבה נוספת להתרחקות האידיאולוגית
בינינו.
הנהגת החזית במפ״ם עשתה כל מה שדרוש למפא״י כדי
לדחוק את מפ״ם לאיזולציה. היא הקלה על מפא״י להחליף
את המאבק האידיאולוגי ההכרחי במאבק זואולוגי וזו רעה
חולה. אין אנו מחנה בין־יומו, וזרא לנו בקשת אמתלות אידי
מענין
הדבר כי גם ידידים כנים של ישראל, מציעים לנו
עצת אחיתופל לשמש לבריטניה בסים אלטרנטיבי לסואץ׳
אך עוד יותר מענין כי מעצבי המדיניות הרשמית של בריטניה,
שאינם מכחישים את ערכה האובייקטיבי של חיפה,
דוחים הצעות אלה מפני שהן עשויות לשבש הסכם גדול בין
אנגליה לבין מדינות ערב. לפנינו סכנה כי בתכונה למלחמת
עולם תהפוך אמריקה את חוזה ד,בטחון הקולקטיבי הערבי
לכוח שבטבעו הוא נגדנו.
כל פעולה דיפלומטית היא חשובה, ויש מרחב לפעילותנו
הדיפלומטית, אם זו לא תשמש אשליה ותחליף לכוננות שלנו
ולכוחנו העצמאי.
אנו משוכנעים כי ארץ ישראל השלמה בגבולותיה הטבעיים,
היא המרחב לקיבוץ גלויות ישראל ולערבים היושבים בה.
אנו שוללים כל הסתלקות מן החזון הזה, וכל פטישיזציה
של גבולות שנכפו עלינו עקב גורמים שונים. אנו מעריכים
כי חזון זה ניתן להתגשם בדרך העליה, ההתישבות, ההתעצ מות
הכלכלית ומדיניות של עצמאות ואחוות״עמים׳ בדרך
של שלום.
אנו חושבים למסוכן מאד לטשטש בחינוך הנוער במושגי
הדור את הדבקות לחזון הזה בשם קומבינציות בנות״יומן,
ולנוכח העובדה כי לצערנו עדיין לא קמו בערב כוחות
ממשיים המודים בזכותנו לקיבוץ גלויות ולקוממיות מדינית.
התפקיד האקטואלי הוא לנהל מדיניות של שלום, שהתנאי
הראשון לה: תכונה נועזת להתגוננות.

״נעמוד יחד 3סכנהו 3א ש״
היו לנו, ויתכן שיהיו לנו, חילוקי הערכות על המצב
והדרכים בעניני המאבק והבטחון, אך משוכנע אני כי בעתיד,
כמו בעבר, במבחנים הממשיים, יתיצב השומר־הצעיר בסכנה
ובאש כמונו. כמה מעליב ונלעג כאחד הוא הנסיון של חברים
מן השומר־הצעיר לטפול עלינו אשמת גזענות עד כדי כך
שניתן היתר לרוסטום בסטוני להכריז במועצה האחרונה
בחיפה (כפי שסופר לי) כי את המדינה היהודית של טבנקין
אפשר להגשים רק על־ידי בולדוזרים. וחברי החזית מחאו
כף לכשסיים את דבריו, מתוך אהבת שלמות מפ״ם כביכול.

האם אחדות-העכודה תהיה מפלגה ניטרא־ריסטית,
או כוואניפטית, או טיטואיסטית -
מה תהיה עמדתה כלפי הגוש המערבי וכלפי
כרית-המועצות כמערכות עולם 7

האם הקיכוץ המאוחד כולו מלוכד כמפלגה
החדשה?

אין אנחנו גוזרים על דעתו של החבר׳ ואין אנחנו מטילים
עליו במשמעת ארגונית חובת השתייכות מפלגתית. איננו
מאמינים באמצעים אדמיניסטרטיביים. אלה לא הועילו, ולא
יועילו גם בקיבוץ הארצי. לאחדות העבודה היתה, הנה ותהיה
הביטוי הפוליטי של הקיבוץ המאוחד׳ רובו ככולו.

כריסניה עם אמריקה בחלק הזה של העולם.
״ידידים מציעים בסיס 3ד ט ״

לא נלך לשום הסכמים עלובים׳ שאינם עשויים להבטיח
שינוי באוירה, במשטר הציבורי ובמדיניות ;
אנו משוכנעים כי דרכה של מפא״י באה עד משבר, כי
נגוזות והולכות האשליות שהביאו למדיניות שכל עיקרה
הוא בהסתגלות ללחץ אמריקאי, מתוך תקוד, לשכר הנאה.

כמאמרו המפורסם של יצחק טכנקין, כגליון
הראשון של ״למרחב״ ,טען לריכונות מלאה של
ישראל על כל שטחה של ארץ־ישראל. האם
פירוש הדכר כי המפלגה החדשה תצטרף לכוחות
הדוגלים כסיכוכ שני יזום על ידינו?
״ מלחטת־ טנ ע היא הרפתקה !׳י
התשובה שלילית. אנו משוכנעים כי מענינה החיוני של
מדינת ישראל הוא שיקויים השלום בגבולותינו, ואפילו אם
שליטי־ערב מסרבים לחתום עמנו חוזה שלום של קבע,
מעניננו הוא שיקוימו חוזי שביתת־הנשק, למען תוכל המדינה
לרכז את מלוא מרצה לישובה ובנינה של המדינה.
המחשבות בדבר מלחמת״מנע ביוזמה ישראלית הן הרפתקנות
שאין לה שורש במחננו. לחושבים על מלחמת״מנע
אין הבנה של הגורמים המדיניים העולמיים. בראש סדר יומנו
עומדים ההתגברות על שממת־הארץ׳ חידוש״העליה, וצעידה
לעצמאות כלכלית ופוליטית.
יחד עם זה אנו חושבים למסוכנת כל התעלמות מן האפשרות
של תוקפנות״רבתי כלפי מדינת ישראל, ומן האפשרות
שהמלחמה הזעירה בגבולות תתפתח למלחמה גדולה, ביוזמת
אויבינו. יש תופעות של שאננות בישוב ומתחדשות עצות
ומנטליות של הסתמכות בעיקר על הפעולה הדיפלומטית.
הייתי בלונדון בימי הויכוח על פנוי־הסואץ. ומשם היתד,
לי ההזדמנות לראות ביתר בהירות את חומרת מצבנו. ארצות-
הברית מנסות להפוך את מדינות ערב למעצמות צבאיות,
כחלק מתוכניתן האיסטראטגית והפוליטית העולמית. האיסלאם
וגרמניה הם מן העמודים העיקריים של המדיניות האמריק אית
כלפי ברית־המועצות. ערכה של ירדן במדיניות הבריטית
עלה לאחר היציאה מן ד,סואץ, ועקב ההתחרות של

לאחדות העבודה תר,יה, לדעתי׳ מפלגה עצמאית, ציונית״
סוציאליסטית מהפכנית. היא איננה ניטראלית במאבק שבין
סוציאליזם וקאפיטליזם, בין מלחמה ושלום.
אנו יונקים ממקורות התרבות היהודית והאנושית, מתורת
הסוציאליזם המדעי המהפכני וממסורת הגבורה של הסוצי אליזם
היהודי והבינלאומי. תפקידיה החיוניים של המפלגה
בעם היהודי אחוזים במציאות המיוחדת של עם אקסטרא־טריטוריאלי,
ומחייבים כי דרכו וארגונו של הפועל בעם
היהודי יהיו נגזרים מן התנאים והצרכים של העליה וההת־ישבות,
ומחייבים עצמאות ארגונית, רעיונית ומדינית של
המפלגה, מתוך סולידריות עם כוחות המהפכה הסוציאלית
והשלום, שבמרכזה ברית המועצות, סין העממית וארצות
הדמוקרטיה העממית.
אנו ניאבק לעצמאות ולניטראליות של מדינת ישראל במאבק
בין הגושים בעולם, ולמדיניות נאמנה לשלום ולחרות
עמים. מדינת ישראל צריכה להיות קודש לתפקידה ההיסטורי
בהצלת העם. נילחם נגד השתעבדות של ישראל לכוחות אימפריאליסטיים׳
אשר פניהם למלחמת״עולם בכורח חוקי הת פתחות
הקאפיטליזם.

״זפו ת ע לי היכיהאר צו תוהמש טרי ם״
העם היהודי מפוזר בכל העולם, משני עברי המיתרם, ואנו
ניאבק לזכות העליה מכל הארצות והמשטרים, ונעמוד על
זכותנו בפני ידידים, ולא כל שכן בפני כוחות עוינים. הסתה
אנטי־ם־בייטית מרעילה את העם ומסכנת את עתיד אחדותו
של עמנו. ואינה אלא עשית רצונם של כוחות זרים מתוך
אשליה של שכר. את חובתנו למעמד הפועלים הבינלאומי
אנו רואים בשליחותנו בעם ובארץ, במפעלנו החלוצי והד,ת־ישבותי,
במאבק למשטר של קידמה לעצמאות, לשלום, לידידות
עם ברית המועצות, לחרות ועצמאות עמים.
עמנו הוא אחד ומאוחד בכל חלקי העולם, אף למרות שרבים
גם היהודים שאינם מכירים בעובדה זו. אנו מבדילים בין
עזרה של יהדות אמריקה לבין תקוה לשכר בעד שרות
לממשלת אמריקה. את ידידותנו למחנה המהפכה בעולם נקיים
מתוך עמידה קנאית על זכויותינו, על צדקתנו, ולא מתוך
התבטלות והצדקת דין.

״השוטר ה צ עיד יתחרט!״
זה כשלושה חדשים שהרוב במפ״ם, אשר לידתו בברית
עם סנה, מכין באופן שיטתי את הפילוג. זה מזמן שהם
מטפלים אפילו בכרטיסיות ומקיימים מטה, ולא הכחישו
זאת. מגוחך הוא להטעות את הציבור כאילו נתפלגה מפ״ם
מפני טעמים ארגוניים ומשמעתיים.
המצב מחייב שינוי אווירה בציבור הפועלים, והימים הקרובים
יגידו אם השומר״הצעיר ייענה לתביעתנו לשיתוף־
פעולה של כוחות שווי־ערך או שיסתגר בדל״ת אמותיו. עדיין
עתיד השומר״הצעיר להתייסר בחרטה על קלות־הדעת של
ויתור על חברותנו, ונקווה שהדבר לא יהיה מאוחר

a & iu a i

n v n

וגבלה נהג היין מכוון יעקב

הבו לנו ״ן ,״ן!

(ראה שער)
עשרים ושלוש צעירות יפות תואר ניס־נפו
במסרקות, שמתונים ומראות, פיטפטו
בעליצות בד,שענן על כורסאות־העור. עשרים
ושלושה זוגות עינים זהרו בהתרגשות, כאשר
עלה האוטובוס הנוצץ של קופל טורם
במעלה הרי־אפרים התלולים. המטרה: זכרון־
יעקב הקטנה והרדומה המשמשת זה שבע
עשרות שנים כמרכז תעשיית־היין הישראלית.
זו הפעם הראשונה בתולדותיה הארוכות
קבלה מולדת־היין את שתי תוספותיה
המסורתיות — שירה ונשים יפות• המעמד :
הכתרת מלכת־היין הראשונה בישראל. הרקע:
פסטיבל של שירה ומחול וכמויות עצומות
של יין, אשר היו משמחות אפילו את
לוט הזקן בכבודו ובעצמו.

עיניהן הדרוכות של עשרים מצלמות, נעלמה
בתוך הפנסיון, החלו מלצרים להתרוצץ בין

ה תו כ ני ת

התרג שו ת חגיגי ת
השלווה של הישוב הקטן והצנוע נעלמה,
פינתה מקום להתרגשות חגיגית. הבתים ו־הפנסיונים
הקטנים והלבנים כוסו דגלים וסרטים
צבעוניים, התושבים הצטופפו קבוצות
קבוצות מסביב לחבורה פעלתנית של
צלמי־עתונות ומסריטים, שלחמו על הזויות
הטובות ביותר לצילום עשרים ושלוש המועמדות
לכתר־המלכות, אשר ירדו מן האוטובוס,
נכנסו לפנסיון נטירובסקי.
״איך אני נראית״׳ לחשה יפהפיה שחרחורת
לחברתה הבלונדית ברידתה מן האוטובוס.
״אין
לך מה לדאוג, מותק״ התערב בשיחה
אחד מצלמי־הסרטים ,״עליך רק לחייך״.
הנערה המפוחדת הסמיקה כעגבניה. הקהל
הצטחק.

י בו לדא בו ד?

כאשר עברה התהלוכה המלכותית על פני

התהלכו הלוך ושוב ברחובות העקלקלים,
התלוצצצו, צחקו, העלו זכרונות.

המטבח לבין חדר־האוכל המקושט, כשבידי הם
צלחות מהבילות של מרק ובשר־עוף. הנערות
שאלו את עצמן שאלה בלתי־נשמעת :
מי יכול לאכול בזמן כזה?
למרבית צערם של המלצרים והטבחים נדחה
המרק על ידי כל המועמדות.
שעה שהמועמדות למלכות ניסו לשלשל
כמויות מזון במורד גרונותירן הרוטטים, גדל
ההמון ברחובות לממדים חגיגיים. בני־זכרון

תוכנית השעשועים, שהוכנה בקפדנות
ימים רבים למפרע, הכילה את הופעותיהם
של הזמרת שושנה דמארי, מקהלת הפועל,
להקות רקודי־עם. באשר למועמדות לתואר
מלכת־היין, היה עליהן להתקלח׳ להתלבש,
להצטלם במלון גראף, לעבור משם לאולם
בית־המשפט המקומי לראיון בן שלוש דקות
עם חבר השופטים,
בעקבות הראיונות היה על הנערות לעבור
לבית־דניאל, להופיע שם לפני צלמי־העתו־זכרון־יעקב,
להופיע שם לפני צלמי־העתו־נות
והמסריטים. לאחר מכן היה עליהן לחזור
לפנסיון לארוחת־צהריים מפוארת, לנוח
שעתיים, להופיע באמפיתיאטרון׳ של בית־ההבראה
דורה ש וארץ לטכס הכתרת המלכה.
כעבור
שעה נראה מלון גראף, השקוע בדרך
אל חדרי־המקלחת, הצטופפו קבוצות
פן־סרטים הוליבודי. עשרים ושלוש עלמות
עטובות סדינים וחלוקים, תחבו סיכות שער
בין שפתיהן הדרוכות, מיהרו לאורך המס־דרנות
אל חדרי־המקלחת, הצטופפו קבוצות
קבוצות ליד קרשי־הגיהוץ.

רג ע־ ה » ב חן
מאחר שעשרים ושלושה מוחות צעירים
היו מרוכזים אך ורק ברגע הגורלי, בו יוכרז
שם הזוכה בכתר, חלפה שארית היום
באיטיות משגעת. רגע־המבחן הגדול׳ בו הופיעו
המועמדות לפני חבר השופטים, מצא
אותן מקמטות את ממחטותיהן בעצבנות,
משתמשות בשפתונים ללא הרף, מסתרקות

ע שרי ושלוש: צ עירו ת ד רו כו ת ־
יעקב. חיכו ל תו רן ל הו פי עלפ ני ח ב
שלישראל? ה ת שו בהניתנתרק
ש ל 1יוה שפיר, אנ מי ת

עשיות הפועלים העובדים ביקב המשיכו בהובלת הענבים
אל המסחנוות, נתפנו רק לעת ערב להשתתף בחג.

בעקבות ההכתרה הציפו אלפי
האורחים את היקב, הסתערו על הענבים.

מנהל ״ הטכם, עזריה רפופורט, לוגם מרק ומתבונן
ברחמים במועמדות שסרבו לאכול כדי לשמור על הגזרה.

קרשי־הגיהוץ היו מוקפים צעירות
שניסו לשפר את לבושן המלכותי.

אחד־האורחים שזו
ארלסט נתן, סגן־נשיא

מרת פי ״ הי ק ב של זכרון יעקב הבריקו בנקיונם החגיגי, חיכו
לאלפי האורחים, שהוזמנו במיוחד לטעום מתוצרתם המשובחת.

המועמדות נתפח
הראיון עם השופטים! :

הנשיקההראשונה, שהוענקה )על ידי המלכה מיד לאחר ההכתרה נפלה בחלקו
של אחד משבעת־אלפי הצופים שנכחו בטכס: היה זה במקרה בעלה של זיוה.

ע צ בי םהצ טו פ פו לפני או דםבית ־ המשפטשל זכ דון-
1־ ת שו 3טי ם, א שר הליט: מ ת הי הינלבת ־ ה ״ ןהרא שונ ה
| לאתרש עו תמספר: בתד ־ מלכותה״ן הונ חעלראשה
ה. נעדת -שערמ שו לשתשל. ה עו ל ם הו ה 871 .859 .723

)ו להצטלם לצדה של מלכת״היין
יהחברה הכלכלית הארץ־ישראלית.

וחוזרות ומסתרקות.
המועמדות ניסו להשתלט על עצמן, לרפות
את המתיחות׳ לדלות מתוכן קצת בטחון
עצמי! אולם רשימת שמותיהן שבקעה
מפיו של מנהל־הטכס, עזריה רפופורט, נשמעה
באזני כל אחת מהן כגזר״דיך מוות. ל אחר
הראיון עם השופטים, הודו נערות
רבות שהן שכחו אף את הפרטים הרגילים
ביותר, כגון השם, המקצוע ותאריך־הלידה. י
רבות אחרות היו משוכנעות שהן נכשלו
לחלוטין.
על אף המנוחה בת השעתיים הרגישו המועמדות
את עצמן, כאילו הועברו דרך מם־
חטת־ענבים. המטרים הרבים של יומני־קול־נוע,
שצולמו על מרפסת. בית־דניאל, הארוחות
שנאכלו לשליש ולרביע, תקתוק המצלמות
ושאלות העתונאים — כל זה נראה כ־קטעים
מעורפלים של חלום• עתה הגיע פרק־זמן
קצר של מציאות: הן ניצבו לאור הזרקורים
על במת־האמפיתיטרון, לפני קהל בן
שבעת אלפים איש, שנאסף לחזות בטכס.
בין הנאספים! ארנסט נתן, סגן־נשיא החברה
הכלכלית הארץ־ישראלית, הנהלת חברת
כרמל מזרחי, חלוצת תעשיית״היין בארץ, מספר
רב של אישים אחרים.

נ שימה ע צו ר ה
החלק המוסיקלי של התוכנית נסתיים. להקת
רקווי־העם של הפועל, לבושה תלבושת
צבעונית׳ ביצעה סידרת מחולות סוערים.
אחר הגיע הרגע הגדול. עזריה רפו־פורש
עיין בפתקים שהועברו לו על ידי ה שופטים,
כעכע בגרונו. המלכה: זיוה שפיר.
הסגנית: לאה לייבמן, בת זכרון־יעקב.
לקול תשואות סוערות הפסיעה זיוה בנשימה
עצורה לעבר כסא־המלכות המכוסה
עלי גפן, כשעל ראשה מתנוסס כתר של
אשכולות ענבים ובקבוקי יין. חלומן של
עשרים ושתיים צעירות נופץ לרסיסים. חלומה
של העשרים ושלישית רק התחיל.
כי למלכת היין הישראלית 1954 צפוי
פרס גדול: סיור של שלושה שבועות ברחבי
ארצות־הברית, הופעות ברדיו ובטלויזיה,
במטרה לשכנע את האמריקאים לזנוח במקצת
את הויסקי האהוב עליהם, להקדיש זמן
גם לטעימה מיינות ישראל.
אמנם קשה לדעת אם האמריקאים יסכימו
להרפות מן. הויסקי, אבל דבר אחד
ברור: הם יקבלו את היין — ואת זיוה —
בעין יפה.

הכתר, שהיה מורכב מענבים מלאכותיים שהוכנו במיוחד בשביל הטכס בפריס ומבקבוק של יין כרמל מזרחי,
הונח על ראש המלכה על ידי ראש־עיריית

במדינה
(המשך מעמוד )6

דות זה לזה ומוותרים על נקודה אחר נקודה זה
לטובת זה. שניהם היו להוסים לסיים את
הפרשה: לתמיד לא נותר עוד במה לזכות
— לחיים כהן היו סיבות משלו.
אולם לאחר שחדלו הלוחמים להלום זה
בזה׳ נכנס השופט לזירה׳ ניסה את כוחו הוא.
היתד, לו רשימת־עדים משלו. היה ברור כי
לפני סיימו את הדיונים, ירצה השופט, בנימין
הלוי, להבהיר את כל הנקודות המעור פלות
לשביעות רצונו הגמורה. רק לאחר
מכן יקח הוא את החומר לביתו, כדי להכין
את פסק־הדין, אשר לא יעורר את קנאת
חבריו למקצוע. השעה המכרעת קרבה.
בשבוע שעבר שוב נתמלא האולם המרווח
של ביח־הדין העליון, ירושלים, עד אפם מ קום*
,כאשר עלה פילים פרוידיגר, תעשיין
הטכסטיל, אחד ממנהיגי היהדות הדתית ההונגרית,
אל דוכן״העדים. כאשר הופיע קם״
טנר (זו הפעם הראשונה משך חודשים) ,כ״
שמקטורנו האפור תלוי על כתפיו, כרגיל,
היה עליו לפרוץ דרך בהמון, לשבת בפינה
מרוחקת. דומה היה כי הוא לא שם לב למבטים,
שהופנו אליו מכל עבר.
פרוידיגר החליק את זקנקנו האדום׳ סיפר
בבאריטון עמוק על גירושי היהודים לוא־לרזה**
.כאשר נשאל אם הוא חושב את
קסטנר לבוגד, ביקש העד רשות שלא להשיב
:״גם אני הייתי שם — ולאדם שהיה
שם קשה מאד לשפוט.״ מאוחר יותר, כאשר
נחקר פרוידיגר על ידי חיים כהן, אישר כי
קסטנר שיתף פעולה עם הנאצים, אך לדעתו
לא נעשה הדבר במטרה זדונית בפינה המ רוחקת
חייך קסטנר קלות.
הוא הכיר אותו. עדות של ראובן
הכט, מי שהיה אחד ממנהיגי ההצלה, עשתה

פירזת וירקנת
טריים ח שובי םמאדל תז ת ת האדם
בירקו ת ופירות טריים מצויים
מינרלים וו יטאסיגיםבשפע.
החיוגים ל ב רי או תך. ירקו ת ופירות
טריים וקרירים נסל טי ם ל מיני ה ם
נ ש מרי םיפהב תו ך

מקרר הספיגה אמקדר

o /v n

אמפאבע״כו
תל־אביב:

אולם עתה, כאשר קם פרייפלד בבית״המש״
פט, הודה הוא כי הוא מכיר אותו. ממקום
אחר״.
מציג הצנום, הדומה במקצת בהופעתו ל״
קסטנר, תאר את יהדות־אירופה, כהולכת לטבח
בהכנעה — ללא תקוזה וללא רצון- חיים הלוי . :ההיית מתקומם׳ אילו ידעת לבטח,
כי -רכבות״הגירוש מסיעות את אשתך ואמך
לטבח?״
דנציג . :הייתי הולך אתן.״ (לאחר שתי קה)
.אינני יודע.״
השופט שיחרר את העד, הכריז על הפס קה
עד יום ה׳ זה, בו ייחקר דנציג חקירת
שתי־וערב על ידי הצדדים. כהן ותמיר נראו
רושמים רשימות ארוכות, משך כל שעת
העדות, והיה ברור כי הפעם לא יהיה עוד
מקום לוויתור על נקודות.

= 1 3 + 5סילו*
הפילוג בין אגודת־ישראל (אג״י) לבין
פועלי אגודת־ישראל (פא״י, המכונים בפי
יריביהם בשם: כמעט מפא״י) ,היה בשבוע
שעבר לעובדה קיימת: פא״י החליטה להקים
מוסד רבני משלה, המקביל למועצת״
גדולי־התורה, שהיתר. עדיין הסמכות העליו נה
לשתי המפלגות כאחד. החלטה זו היתד,
הצעד האחרון בריב ישן.
הצעד הראשון נעשה עוד לפני זמן רב,
שעה שהתקשרו אנשי־פא״י עם הסוכנות היהודית,
דרשו תקציבים לשם הקמת בחי־ספר
וישובים משלהם. מאז נמשכו החיכו כים
וגברו: פא״י אירגנה את הנוער שלה

ז וך פוזוז תקוה 6ו,טל 3228.

חי פ ה;
ר ח׳ ביאליק , 8ט ל 6 7 2 0 1 .

ב־ •22 באוגוסט

פקידו

ק ורס מזורז

לבוגרי בתי ספר יסודיים גימנסיה ולתלמידי

למסחר

שנ תלמודיםאחת
שכר למוד עממי
כתות כוקר, צהרים וערם

״לאור״

4חודשי למוד
למביגרים

בית־ספר למסחר, תל־אביב,
רח׳ בן יהודה ,73 פנת מאפו
שעות המשרד.8—4 !1—9 :

עד פרוידיגר ונאשם גריבוולד
בפינה מרוחקת, חיוך

זיוה .,אבקת כביסה ללא סבון,
הראשונה בישראל, מרככת את המים
ומוציאה את הלכלוך בין רגע.
זיו ה מצוינת להשריה, להרתחה
ולכביסה. זיוה כובסת באורח יסודי,
ללא עמל, ומעל לכל — שומרת על
הכבסים.
הלבנים יהיו צחווים ללא הלבנה
וכחול, רק על ידי כביסה בזיו ה.

, 711*0ה שו מרתעד
האוווה הנבונהמשתמשתרק
ה כ בי סהו חו סכתעמדלכובסת

רושם עז בקיצורה. היא הסתכמה לשתי נקו דות
עיקריות :
• לדעתו, לא היו סיכויים להשיג דבר
מן הנאצים! הסיכוי היחידי היה להעלות את
המאמצים לרמה פוליטית.
• הוא קיבל ידיעות מברלין כי גנראל
ם. ם .קורט בכר חיבל בכל מאמצי״ההצ*
לה, כדי לסחוט סכומי״כסף נוספים מקסס^ר.
השלישי ברשימת־השופט, חבר מערכת
דבר, מי שהיה סגן״יושב״ראש וועדת״ההצ־לה,
הלל דנציג, עבר כמה רגעי מבוכה על
דוכן־העדים: בשלב מוקדם יותר של המשפט
סיפר עד הסינגוריה, פרייפלד, כי כאשר
החלו הגירושים מגטו קלוז׳ לאושוויץ, יעץ
לו דנציג להיות הראשון בתור, כדי לתפוס
מקום טוב יותר. דנציג שיגר מכחב לבית־המשפט,
הצהיר שאינו מכיר את פרייפלד!
* האולם הישן, הקטן יותר, אשר ראה את
הולדת המשפט, הפך למזכירות: הקצרניות
של הכנסת עובדות ללא הרף, מנסות להתגבר
על ערימת החומר ההולך ומצטבר.
*• שס מוסווה זה נתנו הגרמנינו למחנה״
ההשמדה אושתיץ, כדי להפיג את חששות
המגורשים.

כגוף מעורב של בנים ובנות, שמה אח ה דגש
על התישבות ועבודה מאורגנת, הרחיקה
לכת אפילו עד כדי הסכמה לשירות לאומי
לבנות — אם כי במסגרת של עבודה
בקיבוצים דתיים. יתר על כן: פא״י דגלה
בחינוך ממלכתי״דתי — דבר אשר בו נלחמה
אג״י בתימה שפוכה.
הקשו האחרון. אג״י נהגה באדיבות,
הזמינה את פא״י להשתתף בכנסייה הגדולה,
שנערכה ירושלים לפני חודשיים. אנשי פא״י
לא הופיעו. היה זה פילוג גלוי, אילולא ה קשר
האחרון שנותר בין שתי המפלגות :
שלושה עשר הרבנים של מועצת״גדולי־ה־תורה
— המוסד הקובע את קו פעולתה של
היהדות הדתית בעולם, מגן על זכויותיה
בפני השלטונות בארץ ובגולה.
השבוע איבדו אג״י ופא״י גם את הקשר
האחרון: פא״י הודיעה שהיא.עומדת לארגן
.מועצה נפרדת• ,מורכבת מחמישה רבנים ב ראשותו
של הרב צבי פסח פראנק, אב״בית־הדין
הרבני בירושלים.
בנו של פראנק, הרב תנחום פראנק, מז כיר
הרבנות בירושלים, הכחיש ידיעה זאת
בכל־תוקף . :אבי לא היה ולא יהיה איש
מפלגה. הוא אפילו אינו יודע על כל העניין:
הוא חולה.״
העולם הזה 878

במדינה
iלא היתר. זו הפעם הראשונה שעסקני מפ ולגות
ניסו לקלוע אל צבי פסה פראנק —
ולא היתד. זו הפעם הראשונה׳ בה הצליח
־־ד,יא להתחמק מחיציהם. מאז בואו מווילנה
•׳בשנת .1891 כצעיר בן ,16 היה פראנק פעיל
;יצבניין הארץ•׳ אך מעולם לא התקשר עם
למפלגה כלשהי. תנחום סיפר בגאווה כי בז מן
מאורעות 1929 הוסתר בבית־אביו נשקה
של ההגנה הירושלמית, ובזמן מלחמת״ה־שיחרור
נגד הבריטים הוטמן בו נשקם של
ההגנה׳ אצ״ל ולח״י גם יחד.
אבי משרת את כל ישראל, לא את ה מפלגות
בלבד׳״ אמר תנחום במחותו את
משקפיו. ,לדעתו צריכים לשבת במוסדות
.ציבוריים, כמו הרבנות׳ אך ורק אנשים בל־מפלגתיים*.

הוא לא התפלא כלל על כי אנשי סא״י

ההפלגה,״ אמר אברי בהנידו בזקנו האדמוני,
.אבל אין דבר. אעבוד כמו כלב, ובשנה ה באה
אפליג מבלי לבקש טובה מאיש.״

נוער
קנאת עדים
לנוער החיפאי יש כמה וכמה סיבות ל קנא
בחבריו התל״ אביביים: המספר הרב
של בתי״הקולגוע; הריכוז הגדול של התי אטרונים
ומוסדות״התרבות והאמנות! חיי־הלילה
המפותחים ועוד.
אולם יש נושא אחד המפעיל את הקנאה
בכיוון הפוך — מתל״אביב לחיפה. נושא
הקנאה: ההווי המיוחד במינו ההולך ונוצר
מדי מוצאי״שבת בחורשת אורנים, על פסגת
הר־הכרמל.

ש תו

כ 1י >ן
ם וצר טבעי סענבים טריים ללא כל
חסרי שימור. מפוסטר. סדן, סבריא
ומרוח.לילד ים ולמבוגרים

להשיג מעתה בחנויות המכלת,
המעדנים ובכל הקיוסקים

נגרמד מזרחי
ס ל 1ןזהבה
חר־אביב, ד חזב ר ש־׳ 1

מ היום ט ד בון 21666

הרב תנחום פראנק
.אבא לא יסכים !״
ניסו, למשוך את אביו לשורותיהם» :יש
ל ה 6אנשים בעלי״כשרון, אך צעירים ובלתי־ידועים.
הם זקוקים לאישים בעלי״משקל ו שה•
אבל אבא לא יסכים 1״

ה ה רו סהג דו ד
זי כו לוגי ה המודרנית גילתה חוק אחד,
רב־זושיבות: אדם אוהב׳ בדרך כלל את הדברים
שחסרו לו בילדותו.
י אברי אונגר בילה עשרים ושתיים מעשר־ם ושש שנות חייו ללא ים. הוא גדל בצכוסלו־בקיר״
הארץ בה נחשב אגם למשטח״המים
הגדול ביותר. דווקא משום כך אהב הוא
א ״ הים אהבה עזה, השתוקק להקדיש לו את
מרצו וחייו.
הוא זכה לראות את הים לראשונה בעלותו
לישראל; אולם שאיפותיו לא נתגשמו במלואן:
ברגע בו דרכו רגליו על חוף הארץ
סקרו קציני המיון של צה״ל את גופו המו־זק
והשרירי, דחו את כל תחנוניו להתגייס
אזיל־הים, שלחו אותו ישר לחיל״הצנחנים.
שובו של אברי אל משטח־המים האהוב
עליו נתאפשר רק לאחר שיצא הוא מתוך
״,מדים והסיר מעל ראשו את הכומתה הא דומה•
הוא מצא לו שיכון זול ונוח בסירה
ישנה, שהיתר. מוטלת על חוף חיפה, הפך
תוך זמן קצר לדייג מושלם, התפרסם בחו-
גי״הנוער החיפאים בזקנו המדובלל ובצ׳יז־ ׳
באת הימיים שלו.
מסכים לעולם. אולם אברי לא עסק
רק בדיג ובצ׳יזבאת. כל אותה תקופה חתר
הוא להגשמת חלומו הגדול: הפלגה בספינה
מפרשים קטנה מסביב לעולם, כיסוי הו״
׳ צאות־המסע על ידי דייג במים עמוקים.
השבוע היה חלומו של אברי אונגר בשלב
מתקדם של התגשמות: בנמל חיפה ניצבה
ספינתו, בה שתי הטונות, וורד מנרמל, בה
הושקעו כל חסכונותיו. חסר היה לו רק
סכום מצער של 1500ל״י להשלמת הציוד
— סכום אשר לא עלה בידו להשיג, למרות
כל מאמציו.
.אם לא יבואו חובבי־הספורם הימי לעזרתי
תוך שלושה שבועות, אחמיץ את עונת *
צבי פסח פראנק היה בין מייסדי הדדה.

מדי שבוע בשבוע׳ עם צאת השבת,
מתרכזים בחורשת אורניס, מאות צעירים
וצעירות, ללא הבדל מפלגה ומעמד. דום
רובצים על משטח מחסי״האורן ומחליפים
צ׳יזבאת. הם שרים שירי״עם נשכחים ל מחצה,
יוצאים במחולות״עם, בהדרכתו של
שלום חרמון — האיש שהצליח לשכנע את
מועצת״פועלי״חיפה למסור את החורשה
לידי החבריה, למשך יום אחד בשבוע.
מפח־נפש. השבוע דומה היה כי ה קנאה
התל־אביבית נשאה פרי: ברחובות״
העיר הופיעו מודעות צבעוניות, הכריזו
כי בבית״ציוני״אמריקה יערך מדי יום א׳
ערב ריקודי״עם, בהדרכתה של גורית קדמן.
בני הנוער האנטי״סאלוניים מיהרו לראות
את הולדת ההווי התל״אביבי החדש. אולם
הם נחלו מפח״נפש, הבחינו כמעט מיד ב כמה
חסרונות חמורים :
• גילם של המשתתפים לא הוגבל,
בעוד שבחיפה הכניסה לאורנים היא רק
לבני 16 ומעלה. התוצאה: בית־ציוני־אמריקה
נתמלא בעיקר בתלמידי״בית״הסכר
העממי.
• גם האווירה היתד, דומה לזו ש בית״
ספר עממי: ריקודים כמעט ולא נערכו,
ובמקומם נאלצו הנאספים להאזין להרצאות
משעממות למדי.
• הדשא המעוך של בית״ציוני אמריקה
אינו מתאים למחולות״עם.
כבר בסיומו של אותי ערב היו המסקנות
ברורות: הנוער התל״אביבי יוסיף לקנא
בחבריו החיפאים, ימשיך במאמצים למצוא
הוזי מקורי, מעניין ובלתי־סאלוני.

לנוחיות לקוחותינו הנכבדות, היכולות מעתה להזמין את תורן
טלפונית לסלון על מחלקותיו, לקוסמטיקאית הידועה * רילי ״

ול״מכון לחטוב הגזרה״.
כמו כן הגיע זה עתה משלוח־יחיד של
MISS CLAIROL

ההמצאה האמריקאית האחרונה בצבע־שערות.
פעולה מידית — גוון טבעי — ללא הבהרה מוקדמת.

היש

כאבים...

בגב, בכרכים, בכתפיים או בפרקים?

רח׳ שלמה המלך , 1 0 3ת ד ־ אביב

טל 24495 .

בריכות
מי־מרפא
חבישת בוץ כמו בקרלסבד
וישי או טבריה כמו כן אמבטיות ערבול Whirpooi bathחדי זיעה טורקי /
מחלקה מיוחדת לאיכשור ע״י התעמלות רפואית, מסג׳ וריהביליטציה
המוסד היחידי מסוג זה בארץ /מחלקה לסובלי רוימטיזם /עומד
תחת הנהלה ופקוח רפואי

ם שפט
שד משחת
.תל־אביב ! תל־אביב זעק נהג־מונית
בריא בשר בעל מצח משופע, משתלב עם
קרחת מבריקה, ליד תחנת אגד בחיפה.
בתיה חמדי לקחה אותו יום חופש מעבודתה
כעוזרת במשק־בית• היא נכנסה למונית,
שנעה בכוון לתל־אביב כעבור דקות מספר,
כשבתוכה עוד שני נוסעים.
(המשך בעמון )! 6

צינקוגרפיה

י. ר י כד זונסקי
רה הקיטון 6תל־אביב טלפון m ta

גלופות

רשת

צבעים

החי שלומי בחיפה׳ נקנס שלא בפניו, פליקם שנער,
ראש משלחת־השילומים בגרמניה, באשמת
נהיגה מהירה.

הכתובת הנ כונ ה
בבית־דגון פרחה יונת־דואר, נושאת פתק
לתוך בית קפה, התישבה על הבאר, בין
בקבוקי הבירה.

המטרהה 0ו 9י ת
באחד ממחנות צה״ל, הופיעה על לוח המודעות
פקודת יום, שחוללה שמחה בקרב
הטוראים, ציוותה * :למגי צאתך למסווח
עיין ברשימת הקצינים ורבי־הסמלים.״ .

ער הו ד־ השעד
בירושלים פרץ אהרון תיבון לבית־מרקחת,
שבר כמה בקבוקים, הסביר לרוקח הנדהם :
״אני מתנקם בך. בשבוע שעבר נתת לי תרופה
לגידול־שיער במקום תרופה נגד אולקוס

תורח־הם יבו•
בלונדון, אנגליה, איבד רוברט ג׳ונסון את
ארנקו, קיבל כעבור ימים מספר בדואר את
הארנק הריק בצירוף פתק :״הימרתי בכסף
שלך על מירוצי־סוסים. אם אזכה, אחזיר
לך סכום כפול.״

ת רו כ ת ־ כטנט
ביפו, פצע את עצמו משה ענבי בדקירה
סכין בזרועו, הסביר לרופא שהוזעק למקום:
״עשיתי זאת כדי לשכוח את כאב־השניים
שלי.״

א ב א בי ־ א בי ד
בבירות, לבנון, הגיש שוטר־התנועה אדיב
כורי את התפטרותו, נימק :״איני יכול יותר
לסבול את הקללות אשר שולחים בי
הנהגים.״

ה סו ס הטדוינ׳
בבלטימור, ארצות־הברית׳ השתכנה האגודה
למלחמה בשכרות במשרד חדש ומרווח,
בבניין הגדול של איגוד תעשייני־הוויסקה

ח צ -הדרד

a 04k o

בלוד נמלט צעיר שהתחפש לקצין־צה״ל,
לאחר שהרגישו עוברים ושבים כי כתפו האחת
מקושטת בדרגות של סרן, וכתפו השניה
בדרגה של רב־סרן.

הרדיו שלך משמיע מוסיקה נהדרת.
יהיה זה קונצרט, אופרה או ריקודים.
בינתיים. מנוע מכוניתך עומד ללא פעולה ומתקלקל.
מים המכילים חומצות מאכלות מתהווים במנוע
בשעה שהוא פועל.
החומצות והמים הללו גורמים נזק במנועך כשהוא
עדיין קר לאחר התנעתו או מתקרר לאחר
שהפסקת את פעולתו. עובדה היא כי
האיכול הנו הגורם העיקרי לשחיקת המנוע.
.של״ x - 100 שמן־מנועים מאריך את חיי מנועך
על ידי חיסול הגורם העיקרי לשחיקת המנוע.

ה רו ת או או כ ד
בפאריס, צרפת, נעצר ז׳ורז׳ גונו באשמת
שוטטות לאחר שגילו השוטרים כי הוא הצליח
להסתנן לכלא, לבלות שם שבוע ימים
על חשבון־הממשלה.

אוזן קשבת
בטולדו, ארצות־הברית, החל ג׳יימס קינג
משתולל בלי סיבה נראית לעין, היכר. את
אשתו, ניפץ בקבוק על ראש אחד משכניו,
נעצר על ידי המשטרה, נרגע רק לאחר שהוציא
הרופא המשטרתי יתוש גדול מתוך
אזנו.

עניגיס שוט ׳
בחיפה נישאה חווה מימון לאהרון ברז.

עד ה סו ד ה מד
בלוס־אנג׳לום, ארצות־הברית, נדרסה מרי
דייויס על ידי מכונית, בילתה שלושה חדשים
בבית־החולים׳ הועברה על אלונקה ל־בית־המשפט,
נקנסה בעשרים וחמישה דו־לאר-על
חציית כביש שלא כחוק.

כלהתחלהקשה ! it
בסטוקהולם, שוודיה, הואשם איגון לארסן
בשוד מזויין, נשאל אם יש ברצונו להזמין
עורך־דין, השיב :״איני מכיר שום עורך
דין. זו הפעם הראשונה שנתפסתי.״

כנ פי־ ה ד מיון
ביוהאנסבורג, דרום־אפריקה, הובא נהג
שתוי לבית־המשפט לאחר שהתנגשה מכוניתו
במכונית אחרת, סרב להודות באשמה,
הכריז :״זה לא נכון. נכנסתי לשדה־התעו־פה
והתנגשתי במטוס.״

שנדדד
בירושלים הותקף אברהם בן בוקסר על
ידי כלב הבוקסר שלו, נושך קשה, נזקק לטיפול
רפואי.

העולם הזה 87a

דמויות במרחב

מסלק
לפני ארבעה חודשים ניצב גבר מוצק׳ כסוף־שיער, לפגי
משלחת של 71 סורים, שטסה מקהיר לדמשק, כדי להתגרות
אתו, הכריז :״האמינו לי, רבותי, סוריה משמשת לי במקום
לב. איתר, אני חי — בלעדיה אני חדל להתקיים. אולם ירי ה
עלי לחשוב יותר מפעם אחת בטרם אחליט אם אחזור לסוריה,
או אשאר כאן. המחשבה אשר תדריכני בנתיב הנכון תהיה :
האם סוריה — ליבי — תיפגע, או תפיק תועלת, מצעד זר? ,״
האיש אשר השמיע הכרזה זו, הדגיש אוחד, בתנועות
ידיו הלבנות־חסובות, היה שוכרי אל־קואטלי, נשיאה
הראשון של הרפובליקה הסורית העצמאית, השוכן בגלות־מצריים.

» םלקאח רון!מצריים — שינון־הקוראן וכתיבת רשימות ביוגראפיות.
בתו הבכירה נישאה לפקיד־ממשלה מצרי, בנו סיים את
לימודיו במכללת ויקטוריה, יצא להשתלמות לאנגליה.
תחילה קיווה עדיין אל־קואטלי לחזור לשלטון. אולם

אחד בשנת ,1943 כאשר נתנו הצרפתים לסוריה עצמאות מלאה,
היה צריר לרכז מסביבו את כל הכוחות השמרניים: את
בעלי־האהוזות הגדולים, ששלטו בסוריה משך דורות, ואת
שרידי־ר,אינטליגנציה של התנועה הלאומית החזקה, ששיג־

בשבוע שעבר החליט, כנראה, קואטלי׳ כי ליבו יוכל
לעמוד במבחן. הוא שלח הודעה לסוריה, עלה על מטוס
של נתיבי־האוויר המצריים בקהיר, נחת כעבור שלוש שעות
בשדד־ר,תעופה של דמשק.

גל 1תסצ רי ם
קבלת־הפנים שנערכה הפעם למי שהיה נשיא סוריה,
היתד, שונה לחלוטין מן הפרידה, לה זכה באותו מקום לפני
חמש שנים. כאשר ב צע חוסני אל־זעים׳ מנהיגה הבשרני
והשחצן של הכת הצבאית הסורית, את המהפך שלו ב־30
למרס , 1949 היה צעדו הראשון לאסור את הנשיא. אל״
קואטלי נשלח לכלא יחד עס חברי הממשלה, הוחזק שם
חמישה חודשים — עד אשר חולל קולונל שני, סאמי אל־חינאווי,
מהפך שני, אשר שם קץ לשלטונו של זעים ולחייו
גם יתד.
אולם המהפך של ח נאווי לא החזיר את אל־קואטלי לשלטון.
הרודן החדש נתן לנשיא לשעבר את דרכונו, שלח אותו
לגלות. ציווה עליו שלא לדרוך עוד על אדמת סוריה.
אל־קואטלי לקח את אשתו, שני בניו וחמש בנותיו
למצריים, שם נתנה לו ממשלת פרוק מקלט, בתנאי שהוא
לא יעסוק בפוליטיקה. הוא קיים הבטחה זו משך חמש
שנים. זה לא היה קשה: בין כה וכה, שוב לא חשב אותו
איש לאישיות בעלת משקל פוליטי.

!!ילה בחשל 1ם*ם
שעה שהמהפכים התחוללו בסוריה בזה אחר זה וקולונל
אדיב א• 1שישאקלי סילק את חינאווי, הקים אדמיניסטרציה
אזרחית־בובתית׳ אחר מינה את עצמו דיקטטור בגלוי,
השתקע שוכרי אל־קואטלי באלכסנדריה — ,נמלה הגדול
של מצריים, אפוף האווירה האירופית.
היא קנה לו ווילה גדולה, בת קומותיים ברובע גלימנו׳
פולוס — רובע הקיטנות של אלכסנדריה — דאג לרך

אל־קואטלי ושמאל) ואנשי המשלחת המאוכזבים
שאלה של מתי, לא אם

בראיתו כי שלטון שישאקלי הולך ומתגבש, וויתר על
כל תוכניותיו, הודה באזני ידידיו ההיסטוריה גמרי, אומר
לסגור את הפרק המכונה בשם שוכרי אל־קואטלי. היה
זה פרק ארוך ורב־מעללים. אפשר שהוא היה יכול להיית
ארוך עוד יותר ולהביא עוד תועלת למולדתי. אולם מי אני
כי אטען נגד ההיסטוריה?״

אור חים מד מ שק
הסדקים הראשונים במשטרו של שישאקלי נראו לעיני
האיש שהסתגר ברובע גלימנופולוס עוד בטרם הבחין בהם
הקהל הרחב. ביקורי אורחים מדמשק הפכו תדירים יותר,
לא עבר יום בו לא סעדו שניים או שלושה מהם על שולחנו
הנדיב של אל״קואטלי. לאחר הסעודה, ב1זדר״ר,אורחים
המרוהט בפאר׳ היה הנשיא לשעבר משתעשע במחרוזתו,
שעה שאורחיו מסרו את הידיעות האחרונות מן הזירה
הסורית, או חוקרים אותו בקשר לתוכניותיו.
היום הגדול הגיע שבועות מספר לאחר שנתקל שישאקלי
בהתנגדות מזוינת של יחידות צבא, מדינאים וותיקים
ומורדים דרוזיים, נכנס למכוניתו המשוריינת, נמלט אל
מחוץ לגבולות סוריה. הממשלה החדשה הכריזה כי תקופת
גלותו שיי אל־קואטלי תמה, התירה לו לחזור למולדתו
בכל עת ובכל שעה .״ואנחנו אף נשמח לראותו כאן׳״
הוסיף דובר הממשלה.
שבעים ואחד מתומכיו שכרו ארבעה מטוסים, יצאו לביקור
קצר בווילה שלו. הוא קיבל את פניהם בכבוד מלכותי,
שוחח עב כל אחד מהם. אולם כאשר היה מישהו ימן האורחים
שואל על מועד שובו לסוריה, היה הוא ממהר לשנות את
נושא־השיר׳ה. עוד בטרם תם אותו ערב, היה ברור כי
סיכוייה של המשלחת לשכנע את הנשיא לשעבר לשוב לדמשק
קלושים למדי.
המארח העלה על פניו חיוך לבבי, פנה אל אורח ו
ב״תפאדל״ מסורתי, הזמינם לגשת אל השולחנות הערוכים.
פתח אחד מד,ם ואמר :״לא׳ הוד מעלתך. לא נאכל ולא נשתה
בטרם נשמע את תשובתך.״
־ לבסוף נמצאה הפשרה על־ידי סאה,יל אל־כורי׳ בנו של
׳מדינאי בורי וותיק: הוחלט לתת לאל־קואטלי שהות לקבל
החלטה. אולם כבר אז היה ברור כי השאלה המנקרת במוחו
של אל־קואטלי היתד, מתי לחזור — לא אם לחזור בכלל

קרוב לעניבת התלין

שהעתונות המקומית תדגיש כי־ נשיאה לשעבר של סוריה
אינו עריץ מזרחי. הבית נקנה בתשלומים: מאה לירות
מצריות לחודש. מוכר הבית: ספירו קוציקה; מלך־האלכוהול
היווני־מצרי.
לאחר זמן הפכו חייו של אל־קואטלי לשיגרה של טימיי״
בוקר בגן, עיון חטוף בשלושים עתונים יומיים — בעיקר

חר*סר ארמדסחחרח
האופטימיות שליוותה את שובו של אל־קואטלי לסוריה
היתד, מבוססת על ההערצה׳ אשר רחשו לו סורים רבים.
שוכרי אל־קואטלי, בן האסכולה הישנה של התועמלנים
הלאומיים הסוריים, נשלח על ידי משפחתו העשירה ללמוד
בתורכיה, ששלטה במרחב באותה תקופה.
בהגיעו לקושטא פגש בן־דמשק הצעיר באינטלקטואלים
ערביים, אשר נסכו בו את הרעיון של שיחדור ארצות־עוב
מעול הקיסרות העותומנית המתפוררת. בפרוץ מלחמת ך,עולם
הראשונה׳ כאשר חזר לדמשק, כבר היה אל־קואטלי
תועמלן מושבע של התנועה הלאומית הערבית.
באותה תקופה שרר בסוריה אי״שקט פוליטי. יותר
מתריסר אירגוני״מחתרת פעלו ללא הפוגה, עמדו בקשר
מתמיד עם התנועות הלאומיות בעולם הערבי. בקו הראשון
ניצב שוכרי אל״קואטלי, תיכנו ותיכסם לצידם של ריאד אל״
סולח, עזיז אל־מאסרי והאשם אל־אתאסי.
כאשר נסתיימה המלחמה — ואיתר. גם השלטון התורכי
— קיוו הלאומנים לעצמאות מהירה. בריטניה חתמה על
חוזה עב השריף חוסיין ממכה, הבטיחה לערבים עצמאות
תמורת עזרתם נגד התורכים במרחב. לא היתה כל סיבה
שתקוות הערבים לא יתגשמו.

ע שרי ם 1חםש שחת 0א 3ק
אילם חוזה אנגלי״צרפתי עמד לערבים לשטן. בחוזה
סייקס״פיקו הסכימו בריטניה, צרפת ורוסיה לאפשר לצר פתים
״שלטון ישיר או בלתי ישיר בסוריה, כפי שימצאו
לוכון״.

שובו של אל־קואטלי אל הזירה הסורית, בהגיע מערכת־הבחירות
לשיאה, היד, מאורגן ומתוכנן בקפדנות. מאז סו לק
שישאקלי מן השלטון, שררה בסוריה הפוגה בינמפלגתית
מתוחה. המפלגות השונות נלחמו זו בזו, ניסו, יחד עם זה׳
שלא לערב את הצבא במאבק.

הצרפרים מצאו לנכון להשתלט על סוריה שלטון מלא.
המאבק לעצמאות נתחדש׳ ושוכרי אל״קואטלי שקע בו
עד לצווארו, אשר היה, לעתים, קרוב למדי על עניבת״
התליין. המאבק השתרע על פני עשרים וחמש שנים של
איורים, התרפסות, מרידות גלויות ומלחמת״עולם שניה.
לבסוף נאי 1צו הצרפתים להסתלק. סוריה הפכה למדינה עצמאית
במלוא מובן המלה, ואל־קואטלי היה לנשיאה הראשון.
באותו מעמד, כאשר קם יושב ראש בית״הנבחרים למסור
את תוצאות הבחירות לנשיאות, הכריז :״שוכרי אל״
קואטלי נתן את כל חייו לסוריה. עתה גומלת לו סוריה
על אהבתו הגדולה״.

האשם אל־אתאסי, אשר נבחר כנשיא זמני על ידי מסלקי״
שישאקלי׳ הצליח להשיג רק פשרה זמנית וחלקית, עד לעריכת
הבחירות הכלליות.
שוכרי אל־קואטלי, האיש שנבחר לנשיאות כמעט פה

החל אל״קואטלי, השבוע, בהתיעצויות ובליטוש
אשר נועדה להחזירו אל ארמון הנשיא, קיווה
גם הפעם ירצה העם לשלם לו כגמולו. היו לו
הגונים להצליח.

פזרי טיק אים טובי םםק 1לתלים
אל־קואטלי באלכסנדריה

שגה בסוריה בעת מלחמת־העולם הראשונה ולאחריה.
תומכיו של אל־קואטלי קיוו כי אם יעלה בידו לעשות
זאת, יוכל הוא לבלום את התנועה הסוציאליסטית הסורית,
הדורשת תיקונים קרקעיים והעלאת רמת־החיים הנמוכה של
ההמונים. כן קיוו הם שהוא יוכל לשכנע את הצבא להשאיר
את הפוליטיקה בידי פוליטיקאים מקצועיים, המיטיבים לנהל
את המדינה יותר מקולונלים פשוטים.
כאשר התוכנית
הוא כי
סיכויים

במדינה
(המשך מענדוד 03

מהיד הקופסא 350 פרוטה

בנק הדואר
פלחדקת

הסידוקים

השירותים הניתנים לבעדי חשבונות
העברה חינם

מחש בון לחש בון

הבנק מקבל כספים לטובת בעלי החשבון
במזומנים ובשיקים.
בעלי חשבונות יכולים:

להכניס כסך לחשבונבם כבל כית דואר כארץ
כמזומנים ובשיקים לנכיה.
למשוך כספים מחשכונם ככל כרת דואר כארץ.
להורות על תשלום במזומנים לכל מקום בארץ,
אך לאדה שאינם כעלי חשכון כבנק הדואר.
כעלי חשבון יבולים להורות עד כצוע תשלומים
קבועים בזמנים קצובים.

קבלת כספים ותשלומים באמצעות הבנק פטורים מדמי
משלוח וממס בולים על הקבלות.

פשעי
ש 3ר־ » צוו ה

אפשר לשלם לכל משרדי הממשלה מסים וארנונה באמצעות בנק
הדואר.
הבנק מקבל תשלומי קנס בעד עבירות תנועה. בדרכים ומקל על
הנקנסים וחוסך מזמנם.
כנק הדואר מרחיב שרותיו כהתמדה ומספר כעלי החשבון
נודל והולך.

שלוות ערב־שבת אפפה את בניין בית
הכנסת הגדול בתל־אביב. השמש, פנחס
צטרבוים׳ ליווה את אחרוני המתפללים לדרכם.
אחר נכנס לאולם הקטן של בית־הכנסת׳
כדי להחליף את בגדיו לכבוד השבת.
פתע נעצר השמש תחתיו ונשימתו נעצרה
בגרונו: דמות אפלה ניצבה על אחד הספ סלים׳
עסקה בשלווה חגיגית בהוצאת נורות*
החשמל, הקבועות בתקרה.
בחלוף רגע התדהמה הראשון בערה חמתי
של צטרבוים להשחית נ עליו למנוע את
חילול הקודש׳ אפילו אם יחלל, בעשותו
זאת, את השבת הקדושה ! הוא רץ לחדרו.
הצטייד במקל ארוך, אוכזב בשובו לכשראה
כי הגנב נעלם — יחד עם הנורות.
״להם מותר הכל״ .את אשר לא השיג
מקלו הארוך של השמש, השיגה זרועו הא*
רוכה של החוק: כעבור ימים מספר נתפס
הגנב׳ ישראל אמבר 51 מחוסר־כתובת
קבוע, זוהה והובא לדין.
טען הנאשם * :נכנסתי לבית־הכגסת ל״
עיין בספרי־הקודש, וראיתי שם נורות־חש*
מל. הדבר הכעיס אותי: הרי רוח הדת מ
לטובתך
ולנוחיותך -פתח חשבון בבנק הדואר

פתרון ״מה פירוש?«

בעקבות נסיעה זו הובא השבוע הנהג שמחד,
ניסינוב בפני בית־משפט־השלום בתל־אביב,
באשמת עשיית מעשה מגונה בגופה
של בתיה חמדי.
בעדותה בבית־המשפט ספרה בתיה השחרחורת,
שעטתה צעיף ורוד, כי לאחר שירדו
שני נוסעים בזכרון־יעקב, נסע ניטינוב •כמו
שד״ ,פנה בכוון לים בקרבת הרצליה.
שם עצר, לדבריה, את המונית החל להתנהג
בצורה שדית, שלח את ידיו השעירות
כלפיה. היא פתחה את הדלת ונמלטה. הוא
רץ אחריה, תפסה בזרועותיו, הובילה למרחק
כמה מטרים הטילה על הארץ.
היא התרוממה ונסתר. לברוח, אך הפעם
סתם ניטינוב את פיה, פרם בידו האחת את
כפתורי מכנסיו.
תרועת מכונית. אותה שעה נשמעה
תרועתה של מכונית, בה נהגו שתי נשים,
שלא היו רגילות לחזות במחזה מעין זה
במחצית היום בהרצליה.
ניסינוב, לפי העדות, זנק מיד למוניתו
נמלט מהמקום עם חפציה של בתיה ההמומה.

קרה תחת העץ? לבתיה חמדי הפרימיטיבית
היתד. תשובה אחת* :נו, הוא רצה
לעשות לי משהו .-מה היה אותו משהוז התובע
קלמן יצחקי הציג שאלות מדריכות לעדה
הבישנית. הסניגור, עורך־הדין גדעון
מרגלית, התנגד. הויכוח התנהל בקולי־קולות.
השופט יוסף בן־חנוך גער בשני הצדדים. התובע
הוסיף עוד משהו * :אם תמשיכי להתבייש,
יקבל הנאשם כוס קפה ו אחר
נמסרה הבישנית למשך שעתיים לידיו
האמ נות של הסניגור, שניסה להוכיח כי
השד אינו נורא כל כך. היא ספרה כי
נשאה בתימן בגיל ,10 התגרשה מבעלה ברגע
שירדה מהמטוס, שהובילה ארצה, אינה
יודעת את מהותם של חיי־אישות.
רקשתי לי רו ת. אחר נפנה הסניגור
לענין התשלום. העדה טענה כי נתנה לניטינוב
שתי לירות, קיבלה חזרה 250 פרוטה עודף
הוסיפה אותם לשטר בן 10 הל״י, שהיה בארנקה.
אולם,
טען מרגלית, בארנק שנמצא במכוניתו
של ניסינוב היו שתי ל״י בלבד. מכאן
יוצא, לדבריו, שחמדי משקרת, או לפחות
מגזימה — ואין להאמין לספורו•*
»לא אמרת לו שאת רוצה להתחתן?״
שאל מרגלית ,״אני לא רוצה להתחתן. שילכו
לעזאזל כשנעצר אמר לך משהו י-
»שתק כמו גולם* .-הוא פתח את מכנסיו?
האם זה נכון שהוא הלך לעשות את צרכיו?״
*מאין אתה יודע שזה לא נכון? אתה
היית שם?״ ענתה בתיה בפסקנות.
לאחר שהמשפט נדחה לתאריך מאוחר יותר׳
נעצה בתיה חמדי מבט שדי בניסינוב
שנראה על ספסל־הנאשמים חיוור כצילו של
שד, פלטה בתרעומת * :מנוול ! מטורף !
ואני שילמתי לו כסף שיקח אותי לתל־אביב ו

)1אין חדש תחת השמש ( )2משכמו ומעלה גבוה מכל העם ( )3הוא יורד
לחייו ( )4עלי במכתש ( )5נסוג לאחור ( )6האוייב בשער ( )7פרופסור מפוזר
( )8מאלף עד תיו ( )9זרוע נטויה ( )10 צפור קטנה בקן ( )11 הוא מעורב בדבר
( )12 עין תחת עין ( )13 מלים גבוהות ( )14 בית עם שלוש קומות ( )15 בהחלט
מבולבל ( )16 עולה חדש ( )17 הוא עומד על שלו ( )18 אין לדבר סוף ( )19 תאומי
סיאם ( )20 עולם הפוך

חייבת להציב בבתי־כנטת רק נרות־שעווה.
חיפשתי את השמש, וכאשר לא מצאתי
אותו, ניגשתי להסיר את הנורות בעצמי.
רציתי לזכות בשכר־מצווה.״
גם לעובדה שאין סנטרו מקושט בזקן
ואין בגדיו מעוטרים בציציות, היה בפי
אמבר הסבר מתאים: הוא אחד מאנש•
הפועל המזרחי — ולהם מותר הכל.
בית הדין לא היה משוכנע לגמרי שלאנשי
הפועל המזרחי מותר לעבור גם על מצוות
»לא תגנוב-׳ פסק לנאשם שכר מצווה נמוך
למדי: שבועיים מאסר. אולם מזלו של
אמבר האיר לו פנים, גרם לכך שהוא יצא
מאולם בית־המשפט כאדם חופשי. הסיבה :
הוא לא מצא ערב׳ בילה בדיוק שבועיים
על חשבון הממשלה׳ עוד בטרם הונא
למשפט.

דרכי־אדם
o rמלא וגדו ש
שיא ארצי מיוחד במינו הושג השבוע
על־ידי תייר מצרפת, בעזרתה האדיבה של
משטרת־ישראל: הוא תקף, נעצר, הואשם,
נשפט, נקנס׳ שלם ויצא את הארץ — תוך
שש שעות בלבד.
מורים רוסקרן, בעל בית־חרושת לאר״
נקי״נשים בסביבות פאריס, הגיע לארץ עם
אשתו ובתו, כדי לבקר אצל הוריו הזקנים
היושבים בבני׳ברק. אולם לאחר חודש
ימים של בילוי בארץ החלב והדבש׳ החליט
הוא לשוב אל ארנקיו, הזמין מקומות
לעצמו ולבני ביתו במטוס היוצא לצרפת
ביום ב׳׳ בשעה עשר בבוקר.
שעת הנטיעה קרבה ובאה. רוטקרן נחפז,
יצא אל הכביש. עצר אוטובוס של דן, שבא
מכיוון פתח־תקווה, הכניס לתוכו את אשתו
ובתו. אולם הנהג, שנחפז אף הוא, הפעיל
את המנוע׳ סירב לחכות להוריו הזקנים
של התייר, שנשמו ונשפו בנסותם להגיע
אל התחנה.
מורים רוטקרן נתמלא זעם. הוא ניגש
אל הנהג, חיים קייזר׳ הניף את אגרופו
המטופח, הלם בחוטמו בכל־כוח.
המפקח הכין. בעקבות זרם הרם ש פרץ
מן החוטם המעוך, זרמה מישותו של
הנהג גם אדיבות בלתי רגילה: הוא עצר
את האוטובוס׳ אסף את שני הזקנים, הסיע
אח כל המשפחה, יחד עם שאר ארבעים
הנוסעים׳ למשטרת רמת־גן. מורים רוטקרן
נעצר באשמת תקיפה .׳
אולם מפקח המשטרה המקומית הבין
היטב את ערך התיירות וחשיבותה ליש*
ראל. לאחר ששמע הוא את דברי רוטקרן׳
נחפז אל הטלפון׳ השתדל להחיש את פעו לת
טחנות־הצדק האיטיות.
מכאן ואילך התפתחו העניינים במהי רות:
חיים קייזר נשלח לרופא, שקבע
את הדיאגנוזה, העריך את דמי־הריפוי, אחר
הועבר יחד עם תוקפו לבית־משפט־השזום׳
תל־ אביב. רוטקרן העיף מבס חטוף בחוטמו
החבוש של הנהג׳ הודה באשמה, הם ב-ר
את נימוקיו לתקיפה. שופט-השלום, יש ראל
זוהר, שלח מבט חטוף בתייר, פכק :
25 לירות קנס 15 .לירות דמי־ריפוי לחו*
טם הניזוק.
רוטקרן העיף מבט בארנקו. הסכום הד רוש
נמצא בידו. הוא שילם מבלי להניד
עפעף. אחר נפרד מהוריו, ישב במונית,
דהר לשדה התעופה, כדי לחוג במרומים
את סיום היום הגדוש ביותר בחייו.
הארץ רוסלין בוס׳ בן 883׳ העוסק זה
שנים במחקרי טבע, הודיע היום כי
עלה בידו לגדל חיה חדשה (חרות).
אסתר ברעם, חיפה.
ומה. הוא עצתו?
מעוניין לקנות טנדר פתוח׳ מודל
1590 ומעלה (מעריב).
גרשון ירון, פתח־תקוה.
רצוי מכונית מטודפי־הציוד של
קולומבוס.

הטולס הזה 878

אנשים
ל אי ש קיהוץ. מ ד לי ה
כשקרא שמעץ (,גבעתי) אבידן m
כתב־היד של ספרו השני של אבא (פנים
אל פנים) קו בג ר, הממשיך בתיאור מל׳
חמת־גבעתי עד למפלה הגדולה של אישדוד,
אמר, זה דיכא אותי נורא. טוב שידעתי
את ההמשך...״
גילה את דעתו קריאל (״דוש״) גרדוש,
אחרי שראה את מתת־העבודה בקיבוץ :
״פעם התרגזתי כשאמרו לי שהקיבוצים אינב
משלמים מס־הכנסה. עכשיו אני חושב ש׳
לכל איש קיבוץ מגיעה מדליה.״
את התקדמות החברה הערבית הישראלי!.
סיכם ח״ב מפ״ם (המוסלמי) הצעיר רוסי
מום בסטוני, לשעבר תלמיד הסכג־ון :
״פעם לא ראית בחיפה אשה מוסלמית בלי
צעיף. כיום אתה יכול לחפש אשה עם צעיף
בגרות.״
פתרון מקורי לבעית החום באולם הכ נסת
מצא ח״כ הצ״כ אלימלך רימלט,
שהיה רגיל לקור היחסי של הרי אוסטריה׳

ספנרט

ק1לנ1ע

אתלטיקה

ישראל

ה סו דשלא נעומד
אות הזינוק ניתן. שורת־רצים נמתחה לאורך
האיצטדיון הגדול של וואנקובר, קא״
נאדה. קהל־הרבבות פרץ בתרועה ממושכת.
היתר. זאת תחילתו של מירוץ־המייל —
נקודה המוקד במפגש הספורטיבי של עמי
הקיסרות הבריטית.
במהרה התרחקו שני צעירים גבוהי־קומה
למרחק רב מחבריהם הרצים. בראש דהר
הרץ האוסטרלי, לאנדי׳ שמר על מרחק מתמיד
של תשעה מטרים בינו לבין יריבו׳
רוג׳ר בניסטר — הספורטאי הראשון בעולם
שעבר את המייל בפחות מארבע דקות
(העולם הזה .)864 אולם בסיבוב האחרון
אימץ בניסטר את שריריו ועבר את לאנדי.
התוצאות היו מעניינות: שני הרצים הצ ליחו
לעבור את גבול ארבע הדקות. אולם
מעניינת עוד יותר היתד, הידיעה שנתגלתה
לאחר המירוץ על ידי עתונאי, שהבטיח תחי לה
לשמרה בסוד: לאנדי עבר את המייל

רצח קודנוו!׳
מערכות שבועוני־הקולנוע המו מצלצולי
טלפון, כשמעברו השני של הקו נשמעים
קולות מודאגים :״הנכון הדבר שסילבנה מ״
נגנו מתה?״
הידיעה, לפיה נהרגה האיטלקיה מלאת-
האיברים, שעשתה את האורז המר למאכל
מתוק לגורפי־הכסף, בתאונת מכונית יחד עם
שתי בנותיה, העסיקה את הנוער הישראלי
יותר מאסון־מעגן. אלה שלא הספיקו לראות
את אנה משך 15 השבועות האחרונים מיהרו
לעשות זאת, להעיף מבט בנדרה האומללה.
היו כמה ספקנים שטענו :״קרוב לוודאי
שהיא מתה מאפיסת כוחות, לאחר שרקדה
חמישה עשר שבועות בקולנוע תמר״ .היו
גם כאלה שהאשימו את בעלי״הקולנוע, טענו
שהם רצחו את השחקנית, כדי שסירטה יוצג
עוד כמה עשרות שבועות.
סרטים הסרגוי םשבדרך

יגאל מוסינזץ (יושב כמרכז) ומעריצים
במקום לימודים, ג׳וליס
שם שימש כרב: לצמצם את מספר חברי
הבית למאה. נימוק שני לאותה הצעה :
חברי־כנסת מעטים יותר יצטרכו להשתתף
ביותר ועדות, יעבדו בכנסת שבוע שלם,
במקום לבוא אליה כאורחים של יומיים־
וחצי בשבוע.

ל שני הצד די ם. א בי דו ת
בשבוע שעבר סבלו שני הצדדים במשפט
קססנר—גרינוולד אבידות: שעה שעוזדו
של תמיר, אליהו לגל!ין. מי שהיה מפקד״
אלטלנה וחבר״הכנסת הראשונה, נשא את
,דו רי ס (הייתי טרוריסטית) כץ׳ יצא זי״
בלות את ירח״הדבש, עזבה את אולם בית*
) המשפט גם דכורה שקד .,סגניתו של ה ׳
קטיגור, חיים כהן: היא עומדת להינשא
ליהודה גרינפלד׳ סטודנט צעיר לכלכלה.
על אבידות השבוע נמנה גם אמן הפנטו מימה
שי אופיר שנפל בצורה מגוחכת,
בעת הוסעה במגדל״אשקלון. חולל רעמי״
צחוק׳ היה היחידי שלא צחק, ירד מעל
הבמה כשידו נקועה.
ביקורת קשה על כתב״היד של עצמו
מתח הסופר יגאל מוסינזץ, שעה שביקר
בחוף הרצליה, בקייטנה של אמיל ויוסקה׳
מדריכיו לשעבר בשטח הספורט. אמר מו־סינזון
לילדי הקייטנה, שבאו להחתימו על
טופסי זזסמבה: אילו הקדשתי יותר זמן
ללימודים ופחות זמן למשחק הבולים, היה
לי עכשו כתב יד קריא.
חפזון בלתי רגיל גילתה הרקדנית תהילה
רסלר. כשדרסה המונית, בה נסעה,
אדם והנהג ביקש להובילו לבית״החולים,
התנגדה הרקדנית, אמרה :״אבל אני מ מהרת
!״ אך הדבר לא הועיל לה: המונית
הובילה את האיש לבית״ר,חולים, שם נת גלה
כי אפו שבור וזרועו נקועה.
פעילות בטחונית פנימית גילה שר״הבטחון
פנחס לפון, כאשר סייע בתפיסת גנב,
הסיעו במכוניתו לתחנת״משטרה של רמת־גן.
בדרך נזף לבון בגנב :״צעירים כמוך
צריכים לעבוד.״ קיבל תשובה מהירה מפי
.הצעיר, שלא הכירו ״אם יש לך שיער לבן,
אין זאת אומרת שאתה יודע הכל.
העולם הזה 878

כשרגלו האחת פצועה.

כ דו ר סל
הי הו די ם הנו ד די ם
קבוצה כדורסלני חולון מצטיינת בכושר
תנועה גדול הן על המגרש והן בנדודיה על
פני העולם. השבוע, בעוד היא קוצרת נצ־חון
אחר נצחון בארצו של המרשל טיטו,
הגיע מברק שקרא לה באופן דחוף לחזור
לישראל׳ להתחיל באימונים מוגברים. מטרת
האימונים: ביקורם של הכדורסלנים בברא־זיל,
שייערך בראשית חודש נובמבר.
אולם תוכניותיה של הקבוצה היהודית ה נודדת
לא יסתיימו בביקור — ואולי גם
בנצחונות גדולים — בארץ הקפה. לפני ימים
מספר נתקבלה החלטה עקרונית לשתף את
כדורסלני חולון במשחקים על אליפות העו לם
בכדורסל, לאחר שנמצאו מקורות כספיים,
אשר יכסו את כל ההוצאות.
הכנת הקבוצה לקראת המאורע הגדול תי מסר
לידיו האמונות של המאמן הוותיק,
יעקב שאלתיאל (העולם הזה .)589 המלאכה
תהיה קשה ומפרכת. אולם אפשר לומר כמעט
בבטחון כי היא תשתלם יפה.

כדורגל
בלםמ קו לקל
קהל אוהדי הכדורגל העוקבים בעניין אחדי
אימוניה של נבחרת כדורגלני מכבי תל-
אביב׳ הרגישו לאחרונה בקלקול חמור במ גונה
בת עשרים ושתים הרגלים הבועטות :
בלם הקבוצה, שניאור, נעדר מן האימונים.
לאלה שהתענינו בסיבת הקלקול הובררה
האמת תוך זמן קצר: שניאור לא נמכר ל קבוצה
זרה, לא גויים לעתודות. הוא פשוט
דאג לעתידו, ביכר פרנסה על ספורט.
לפני זמן קצר ניסה שניאור להיכנס כנהג
לקואופרטיב דן, נתקל בקושיים
כספיים, ביקש הלוואה ממחלקת הכדורגל של
מכבי. המחלקה דחתה את בקשתו, היות וגם
מצבה הכספי לא היה מזהיר ביותר, קיבלה
מפיו הודעה מפתיעה: הוא לא יצטרף למס עד•
הקרוב של נבחרת מכבי לאירופה. אין
ברצונו להפסיד זמן — וכסף.

המסך החדש בקולנוע חן התל״אביבי הנק רא
מסך גדול, או מסך לכל, ואשר ממדיו
הם 10,5מטר רוחב ו־ 7מטר גובה, יוכל
לדברי מנהל־הקולנוע, ד״ר מרסל בלאושטיין,
להכיל את כל הסרטים בשיטות־ההסרטה ה חדישות.
המסך,
שהוא קעור במקצת, נמצא במסג רת
לא״בולטת, מכוסה שכבת־כסף, יתן הקרנה
חזקה, שתראה את התמונות בהירות
וברורות והסרטים הבאים שיוצגו עליו יהיו
בעיקר דו״ממדיים. בינהם :
פרישת מאוריציוס, לסי הרומן המפורסם
של יעקוב ואסרמן, מבויים על ידי
ז׳וליין (דון קמילו) דיוביבייה. משתתפים
בו: דניאל ג׳לין (מאוריציוס) ,שארל ואנל
(התובע אנדרנסט) ,אנטון וולברוק (ווארם),
מאדליין רובינסון (אליזבט) ,ואליאונורה רו־סי־דראגו
(אנה־יוהנד.),
נסיעה מלכותית. יומן בצבעים על
מסעה המלכותי של אליזבט השנייה ובעלה,
הדוכס מאדינבורג׳ שיכלול את הסיורים באיי
פיג׳י, טונגה וניו״זילנד.
הים האכזרי. לפי ספרו של מונסארה,
עם ג׳ק הוקינס בתפקיד הראשי.
המרד על הקיץ — הסרט המבוסם על
ספרו הנודע של הרמן וואוק, העוסק בשולת
המוקשים קיין, צוות קציניה, קברניטה, מע־רכת״היחסים
ביניהם והמרד. המפרי בוגרט
(בתפקיד קוויג) ,חוזה פרר׳ ואן ג׳ונסון, רו־ברט
פרנסים ופרד מקמוריי.
פרי כוסר — סרט גדול על בעיית הנו ער
העזוב בצרפת.
הדגן כפריחתו, לפי ספרה של קולט,
על נער צעיר (ז׳אן מישל בק) ,המקבל את
השיעור הראשון באהבה מגברת קשישה
(אדביג פייר).
נכה תקבל הפעם את תוי פניה של מרטין
קרול, בסרטו החדש של כריסטיאן ז׳אק, הנמצא
עתה בשלב של ליטוש.
תרזה ראקין — גירסה מודרנית של
מרסל קרנה על סיפורו של אמיל זולא, או דיה
זוג נאהבים הרוצחים יחד את הבעל,
סובלים איומות ממוסר״כליות. סימון סיניורה,
ראף ואלונה.
זה עלול לקרות לך — סרטה השלי-
שי של ג׳ודי(רק אתחול נולדה) הולידיי, אודיה
בלונדית טפשה, המחליטה לעשות שם
,לעצמה׳ מדביקה מודעות״ענק הנושאות את
שמה ברחובות ניו־יורק. הסרט יוצג בד
בבד עם בואה של ג׳ודי לישראל -אם אמנם
תבצע היא את החלטתה לבקר בארץ.

המדוך י
דעדיבי־רזטעם במחירים כרהים
נולון בריסטול
תל־אבי״ב
ר חו ב בן־י חו ד ה 7:5
טלפון 25 47 3 :

אבנעל

בשל
צרפת
צ רו ת היהוד ה מ עו פ ד

( 304׳ :)876/אתה מכריח אותי ל השוויץ
ולומר לך שאינך היחיד הכותב
למדור זה, לכן אינני יכולה
מיד׳ להשיב לך או לעשות את מה
שקבשת. אני מתרעמת על התרעומת
שבמכתבך האחרון אלי. היות ומת קרבים
הימים הנוראים, אני סולחת
לך, כמובן. ובכן :
אלה שכתב! או מתכוננות לכתוב
אל 876/304 הנידון הוא בחור
עניו, רוצה לתקן את המודעה שפרסמתי
עליו, טוען שהוא רק מתכונן
לעבור קורס טיסה. הוא אינו רוצה
לגנוב את הדעת, שלא יתקבל הרושם
שהוא כבר טייס מושלם.

אל תגידו ב״רותי״
יליד־האו־ת. בו ) 878/316 ( 21 טו ען
שהוא כמעט מתביי ש להודות כי הו א
מתענייז בספרות, מו סיקה, ציור ו פסי כולוגיה,
היו ת והדבר נחלת כל אלה הכותבים
לרותי. לכן אין הו א או מ ר זאת.
הוא רוצה להתכתב עם נערה חיננית עד
ניל , 20 אוהבת־בדידות. לתו שבת סבי בות
תל־אביב עדיפו ת.

ריקודים עלי־יסוס
( ) 878/317 הי סס לכתוב אלי מ שו ם
שלא רצה להיות מו עמד למכירה. ה תירוץ
שלו שבכל זאת כתב אלי הז א
שצלחה עליו רוח־ שובבות. והו אמע מיד
את ע צ מו למכירה פו מ בי ת. הו א בן
. 24 יליד־הארץ, הוריו מ תי מן, מ שוחרר
מתסביכי ם (דבר זה ניכר ב מכ תבו המ שע
שע) .יש לו עבר עשיר בנ דנ״ ע, פל־מ״
חוצה״ל. לדבריו הו א ישר וגלוי־לב.
ואוהב תכונו ת אלה נם אצל אחרים. הו א
מתעניין ב ספורט, הרפתקות. מו סי קה קלה
ו אפילו בפולי טיקה. הו א רוצה להתכתב
עם נערה ש ת אה ב מה שתרצה ותתכתב
על מה שתרצה, ב תנאי ש מ בין ה שורות
יציץ חו ש־הומור. שלא תהיה פחות מבת־
! 1ויותר מבת־ . 21 הו א אינו או הב ריקודים
סלוניים, מ שו ם ש אינו יודע לרקוד
אותם. יודע לעומ ת זאת לרקוד על מכו־נאז.
טוס, או פנו ע ואופניים.

כקווים כלליים
יש כ אל ה המביאי ם או תי לידי י או ש.
הם כותבים על עצמם כמה פרטים, כ מו
למשל 878/318 המ ציין ש הו א גבוה
ובעל ה שכלה כ מע ט־ תיכוני ת, רוצת ל התכתב
עם נערה מעניינת ובעלת חוש־הומור.
הפבטים ש הו א מו סר על ע צ מו
זהים כמעט לנמרי עם מאה פרטים של
מאה בחורים אחרים הכותבים אלי. ואם
אני מנ ס ה אי כ ש הו לנוון אותם, קורה
לפעמי ם שהם באים אלי ב ט ענו ת, כ מו
אותו בחור, שבמקו ם ״יפה״ כפי שהעיד
על ע צ מו כתבתי ש הו א נאה.
אני מ קווה. בכל זאת, שלמרות הפרטים
חמועטינר תימצא נערה, ש תכ תוב אל
( ) 878/318 ולו רק בגלל כתב-ידו ה מעניין.

עירנות
ליופי
צעירה ( אני מני חה ש הי א כזאת, את
גילת לא פרטה) תל־אביבית. ערה מאד,
שבחיים.
הי פ ה כל לגבי
לדבריה,
( ) 878/310 מעמיקה, רגי שה ואוהב ת את
החיים, תהיה מו כנ ה להביע כל זאת בפרו
טרו ט במכתב אל בחור תרבותי עד
ניל ( 36 דווקא כדי לקבל את מ כתביה
עליו להיות עדין. בעל נפשע שי רה
ו או הב חברה. היא סבורה ש תוכל
לעניין או תו על ספ רו ת. הי ס טוריה פ סי כולוגיה,
אהבה, וטיולים.

יהללך זר ולא -פיך
צבר, קיבוצניק, ר,צ׳ן ובעל-השכלה.
מתכנסי ם כול ם בנו פו של 878/320
הרוצה להתכתב עם נערה בגיל 17— 19
שתהא יפה מ אד, כי, כו ת ב האי ש, בגא וות
צנו ע ה, נם היא כוה. עליה ל היו א
נם בוגרת ברוחה ולא גבוהה יותר מ־1,60
ם׳ .שלא תאהב בתי־קפה ורקודים א־לוניים.

סודות
במחזור
ויטה — :הנעת למטקנה שכל בני־האדם
הם צבועי ם ו שפלים, אחרי שחב־רתך
מסרה הל אה את הפו ר שגילית לה.
את ק שוחה מדי. אני הייתי קוראת לזה
חול שה, לא צביעו ת או שיפלו ת. או תה
חולשה נרמה ל שתיכן ש אינ כן יכולו ת
ל שמור סוד. האם את יכולה לדרו ש מ מנה
יותר ממהש את דורשת מעצמן? - ברנע סודות הם כ מו ה שטרותיכסח :
שהם נכנסים למחזור, אין לדעת לא!
הם הולכים. היי זהירה יותר בפעם הבאה.

כספר
הפתוח
יזהר — :מבעי תה אות ך המח שבה
שחברתך י כו ל ה לעתים לקרוא בך כבתוך
ספר. אם אתה ב אמ ת פוחד מכך, אתה
יכול להתנחם. נערות רבות קוראות ס פרים
מבלי לשים לב להערות.

לפני שבועיים נשאל פיאר מנדס״פראנס
מדוע הוא מעמיס את כל העבודות על עצמו.
הנה למשל, אמרו לו, כולל הקאבינט
את הגנרל קניג הדה־גוליסט, מומחה גדול
לעניני צבא. מדוע לא יטיל עליו לעבד נוסח
חדש להסכם הצבא האירופי, במקום ליטול
על עצמו גם תפקיד זה, כשהוא עדיין עייף
מטיסותיו לג׳נבה ולטוניסיה?
״בלתי־אפשרי״ .השיב מנדס־פראנס ״הגנרל
קניג מסוגל לעשות פשרה רק עם אנשים שהם
תמימי דעה אתו ! ״
העבודה השחורה. השבוע נתברר כי
אמנם צדק היהודי המעופף. הגנרל קניג התפטר
מן הממשלה, כאות מחאה על החלטת־הפשרה
שלה בדבר הצבא האירופי. הממשלה
של מנדס־פראנס עמדה מול הסכנה החמורה
ביותר מאז הוקמה.
אולם ראש־הממשלה המשיך בתפקידו, כרגיל.
הוא ידע בדיוק כ-צד לרפא את מחלו־תיה
של צרפת. הוא ידע גם כי לשום צרפתי
אחר אין כל תרופה אחרת. הוא סמך,
פשוט׳ על המפלגות שיתנו לו לגמור את
העבודה השחורה, לפני שיחזרו למישחק הישן
של היום־אני־ראש-ממשלה־מחר־אתה־ראש־ממשלה.
נקודת
המחלוקת: איך להסכים לדונה מחדש
של גרמניה, שהפך מזמן לבלתי־נמנע,
מבלי שגרמניה תסכן את צרפת? או, במלים
אחרות: כיצד לכבול את הצבא הגרמני, מבלי
שאותם הכבלים עצמם יכבלו את הצבא
הצרפתי?
השעה ה״ .12 עד כה היה לצרפתים פתרון
לבעיה: לדחות את ההחלטה. אולם מג־דס־פראנם,
אויב־הדחיות, ניגש לעבד הצעה
שתוכל להתקבל על־ידי רוב הצרפתים. הקושי:
ממשלתו כללה שונאים מובהקים של
רעיון הצבא האירופי, צד בצד עם האוהדים
המושבעים שלו.
גורם נוסף: השעון. לפני שבועיים החליט
הקונגרס האמריקאי כי הנשיא יוכל להחליט
עי 1דונה של גרמניה, בלי כל סייג, גם בלי
לכנס מחדש את הקונגרס בשעת פגרת־הקיץ.
היה זה רמז גלוי לצרפת כי מחוגי השעון
מתקרבים לשעה ה־.12

עשרות סירות־משטרה, הקיפו את האניה מכל
עבר. אנית־משחית התקרבה למקום, ניע-
נעה את תותחיה בתנועה אימתנית. הקפטן
הפולני עצר, נתן לשוטרים לעלות על הא־ניה,
לשחרר את האיש. אנטוני קלימוביץ
זכה למקלט בבריטניה.
כתב עתונאי בריטי :״כל זה יפה. אולם
מה היה קורה לולא נכחו בנמל במקרה מאות
העתונאים?״

הכיוון ה שג׳
ד״ר יוסף קורט היה תלמיד מצטיין באוניברסיטה
של ייל, אחת משתי המכללות החשובות
של ארצות־הברית. חוץ מזה היה
גם קומוניסט. כשגמר את לימודיו בייל נר־

הקו החדש

פשעים
תופפה מוזרה

בריטניה
סי פו רבד שי
ערפל סמיך היה פרוש על פני הנהר תמ־זה
— כמו בהתחלת כל סיפור בלשים הגון.
א/ק ירוסלאב דאברובסקי התכוננה להפליג
מנמל לונדון. חזרה למולדתה הפולנית.
העתונאים שצבאו על הרציף כדי לראות בפעם
האחרונה את פניו של ד״ר יוסף קורט
ואשתו (ראה להלן) ,כבר החזירו את העטים
הנובעים לכיסים. הפועלים שעסקו בפריקה
וטעינה עמדו אף הם לסיים את מלאכתם —
כשלפתע נתקל אחד מהם בדמותו הרזה של
אדם מבוהל, שהסתתר בבטן האניה.
״אני אנטוני קלימוביץ״ ,הפליט ,״ברחתי
מפולין באופן בלתי־חוקי. אני מבקש מקלט
באנגליה. אנא, עזרו לי !״
הפיעל האנגלי לא היה היחיד ששם לב
לנוסע הבלתי־חוקי. רב החובל של האניה
שמע את הדבר, ציווה לאסור את האיש, לכלוא
אותו באניה, על מנת להחזירו לידי
המשטרה הפולנית.
עת ונא י יבול להועיל. בזה היתד, מסתיימת
הפרשה, לפחות עד כמה שנגעה לבריטניה,
לולא צבא־העתונאים שנכח על הרציף.
הפועלים סיפרו להם על האיש המסתורי.
העתונאים, רובם אמריקאים, הרעישו
מיד את עתוניהם, דרשו את הצלת הפולני.
בינתיים הרימה האניה הפולנית את עוגנה.
כמעט באותו רגע מיהר נציג אגודת החיילים
הפולניים המשוחררים בלונדון לביתו של השופט
הראשי, השופט חתם על צו של ה־ביאס־קורפוס
,,הפקודה הועברה לביתו של
מפקד סקוטלנד־יארד, שויתר על חופשת סוף
השבוע. שמונים קצינים ושוטרים עלו •

• הביאס״קדהפוס — צו־על־תנאי המחייב
את הנתבע להביא אדם מסוים לבית־המשפט.
זכות זו, הנחשבת לייסוד כל משטר דמו־קראטי,
נועדה בעיקר למנוע בעד הממשלה
לכלוא אדס בסתר, ללא פקודת שופט סוס־מך•

אמריקאית
— אף שהוא אמריקאי מלידה.
רק כסכנת מוות. יתכן כי קורט לא
נבהל במיוחד, השלים עם הסיכוי שלא יחזור
עוד למולדתו, כמאות מדענים נאמנים
אמריקאיים אחרים באירופה שנחשדו בקומוניזם.
אולם כאן התערב שר־הפנים הבריטי :
הוא ביטל את זכות־השהיה של המדען בבריטניה.
הנימוק -הרשמי: מקלט פוליטי ניתן
רק לאנשים הנמצאים בסכנת מוות, או לאנשים
הבאים מאחורי מסך הברזל. אין זכות
זו חלה, על כן, על קורם. להיפך, אין משרד־הפנים
נותן רשיון־שהיה לאנשים שאין להם
סיכוי לחזור למולדתם בתום תוקף הרשיון.
ההחלטה עוררה סערה אדירה בבריטניה.
העתונות השמאלית והליברלית חשה לעזרת
המדען, חבריו המדענים הפציצו את שר־ה״
פנים בבקשות, הודיעו כי פיסיולוג בעל רמה
כמו קורט נדיר למדי ודרוש לבריטניה. שום

דבר לא הועיל.
בשבוע שעבר היה על ד״ר קורט לעזוב
את אדמת בריטניה. העתונות עצרה את נשימתה,
ציפתה למה שיקרה לו בחוזרו לאר־צות־הברית.
אולם היא אוכזבה: לפתע הכריז
יוסף קורט כי יבקש מקלט פוליטי בפולין
הקומוניסטית. עוד מדען מערבי אחד
עבר את הגבול. הוא יצא באותה אניח שהביאה
מן הכיוון השני פליט פוליטי מפולין.

תמונה מענינת זו של דוגמנית צרפתית
המדגימה מודל חדש של
גריסטיאן דיור מאפיינת את הקו
החדש של האופנה הצרפתית,
שעוררה סערה ככל רחבי הארץ
(״העולם הזה״ )877 המבליטה כעיקר
את חיסול המחשוף והמותניים.
שם לגיוס צבאי, אך חיולו נדחה הודות ל־סטיפנדיה
של שנתיים שניתנה לו באוניברסיטה
של קאמברידג׳ ,אחת משתי המכללות
החשובות של בריטניה.
יתכן ואיש לא היה שם במיוחד לב אל
הפיסיולוג השקט, סרט לקומץ מדענים. הוא
עלה לדרגת מרצה במכללת בירמינגהם. לפתע
הפך שמו מפורסם בעולם.
אחת מוועדוודהסינאט האמריקאיות, העוסקות
דרך קבע בצייד של כותרות בעתו־נים,
החלה חוקרת את השפעת הקומוניסטים
באוניברסיטות האמריקאיות, נתקלה בשמו
של קורט• גלגלי המכונה הגדולה הות־נעו.
הקונסול האמריקאי בלונדון שלל את
הפספורט של המדען, דרש כי יחזור מיד
לארצוודהברית. קורט סירב: היה ברור לו
כי שם יפורסם כקומוניסט, ייזרק מכל ה־מישרות,
אף שחדל מזמן מלהיות קומוניסט,
לטענתו.
למחרת קיבל קורט פקודה להתיצב לשרות
צבא ארצות־הברית. קורט סירב שוב :
כתושב קבוע בבריטניה לא חל עליו חוק
הגיוס האמריקאי׳ עד אשר יחזור לאדמת
ארצות־הברית. התוצאה: הודעה כי הוא משתמט
מגיוס, צפוי על כן לביטול נתינותו ה
״קיים
הבדל גדול בין המשפט למוסר. אולם
אדם העוסק במעשים בלתי־מוסריים מוברח,
בסופו של דבר, לעשות גם מעשים בלתי־חוקיים.״
אימרה
זאת של המשפטנים הבריטיים נראתה
בכל אמיתותה לפני שבועות מספר,
כאשר נידון אחד מעוזרי התליין הבריטי למאסר
ששה חודשים על הפצת ספרות פורנוגרפית.
בעקבות
מאסרו של סגן־התליין ערכו עתו־נאים
בריטיים מחקר נרחב, העלו עובדות
מפתיעות על הקשרים ההדוקים בין מקצוע
התליינות — שהינו בלתי־מוסרי לדעת רבים
— לבין מקצועות הפשע למיניהם.
אחת הפרשות המוזרות שנתגלו בשטח
זה הינד, פרשת פולקל׳ ששימש כתליין העיר
ברלין׳ על כל איזוריה, בשנים —1946
. 1948 בתקופה הקצרה של כהונתו ערף פול־קל
ארבעים ושמונה ראשים, קיבל הענקה
של אלף מארק לראש. אולם הוא לא הסתפק
בהכנסות אלו, החל לעסוק בשוד, פתח בית־ספר
לגנבים, אירגן כנופיית פושעים מסועפת,
שהונהגה רשמית על ידי גלאדו, אחד
מתלמידיו הצעירים.
פרשה אחרת המעידה על הקשר ההדוק
בין התליינות לבין הפשע הינד, פרשת אדם
בשם פלייל׳ שנידון למאסר־עולם בגרמניה
על נסיון לרצח. פלייל השתעמם בבית־הסו־הר,
על כן פנה אל משרד המשפטים הגרמני,
ביקש להתמנות לתליין, ציין בבקשתו :
״יש לי נסיון רב במקצוע. רצחתי שלושים
ושלושה בני־אדם.״
אמנם החקירה העלתה שפלייל הגזים ב מקצת,
ביצע שתים עשרה רציחות בלבד.
אולם המשרה המבוקשת לא ניתנה לו אפילו
לאור נסיון נכבד זה.
דוגמאות היסטוריות, ריבוי הפשעים
בקרב התליינים אינו מצומצם לדורנו בלבד.
כמה וכמה דוגמאות מעידות על כך שתופעה
מוזרה זו פרחה ביחוד באנגליה במאה ה־: 18
• בשנת 1718 נתלה התליין ג׳והן פריים,
לאחר שהורשע ברצח.
• כעבור שנה נאשם סגנו של פריים בגניבה
ונידון למוות. אולם ברגע האחרון הוחלף
גזר־דינו למאסר־עולם.
• בשנת 1750 נאשם התליין ג׳והן טרי-
פט ברצח, אך זוכה והמשיך לעסוק במקצו

בשנת 1780 נידון תליין אחר, אדוארד
דנים, למוות על השתתפות בשוד בתי אזרחים
קתוליים, קיבל חנינה, עזר לתלות את
שותפיו לפשע.
כל העובדות האלו, בצירוף מספרים על
ריבוי השימוש בסמים משכרים בקרב תל־ייני
ארצות־הברית מסתכמות למסקנה אחת:
המדינות המודרניות חייבות לנקוט בצעדים
נמרצים, לבטל את מקצוע התליינות, בבטלן
את עונש המוות, או לבחור בתלייניהן מקרב
האנשים ההגונים — אם יימצאו כאלה
— ולחנכם להערכת כבוד־מקצועם•
העולם הזה 878

תא 2455 הנו תא צר׳ עשוי בטון ופלדה. הוא נמצא בקומה
העליונה של האגף הצפוני של בית־הסוהר סנט־קוונטין׳
קליפורניה. הכניסה לשם אינה קלה כלל ועיקר.
המסע לשם החל ב־ 27 למאי 1921׳ כאשר יצא וויטייר
צ׳סמן לאוויר־העולם•
וויט הקטן התפתח במהירות בלתי־רגילה. הוא החל
לדבר, להליך, לקרוא ולכתוב זמן רב לפני בני גילו.
*לעתים הוא מפיל עלי פחד,״ ודתה אומרת אמו של וויט,
האלי צ׳פמן.
בהיותו בבית הספר הצטיין וויט בלימודיו ורכש יו
ידידי. רבים. חברתו הטובה ביותר היתד, אנאבלה, בת
עשירים, ששכנה בחווילה גדולה.
באחד היימים נכנסה אמה של אנאבלה לטרקלין, ועיניה
רחבו מתמהון ; וויט היה ישוב ליד הפסנתר׳ ומתחת
לאצבעותיו התמלטו צלילי קטע של שופן. הוא הצליח
ללמוד את אמנות הפסנתר ללא כל הדרכה, או השתלמות
עוד באותו ערב, נודע לאמו של וויט על המקרה המוזר,
והיא החליטה לשלוח את בנה אל מורה לפסנתר.
ההלי ימים גדושים אימוני נגינה. המורה היה נלהב לא
פתיר מתלמידו, חזה לוויט עתיד מוסיקלי-.גדול.
אהר באה המחלה. היתד, זאת התקפה פתאומית על
דלקר קרום־המוח שטילטלה את וויט משך שבועות בין
חיים ומוות. כאשר חלפה הסכנה התברר שהנער לקה
בחרשות חלקית. הצלילים והצבעים אבדו לעד.
המחלד שינתה גם את אופיו של וויט. הוא הפך לנער
מסתגר ונחבא אל הכלים. התוקפנות הבריאה הרגילה אצל
בני גיל, לא התפתחה בו כלל. הוא ביכר את חברת אמו
על פני חברת חבריו, יצא אתה לטיולים ארוכים מדי יום
ביומו.

תאתר. קשה
באחד מימות הקיץ נסעו ווים ואמו העירה, במכוניתו של
אהד מידידי המשפחה. כאשר הגיעה המכונית להצטלבות
סואנת, התנגשה במכונית־משא כבדה. וויט הוטל החוצה
ונחבט בכביש. הידיד נסרט קלות. האם הועברה לבית־החולים
כשגולגלתה שבורה ושתי חוליות של עמוד־שדרתי,
מרוסקות.
היא ודתה מוטלת שם חודשים רבים, וכאשר הובאה הביתה,
הושכבה במיטה מיוחדת׳ מצויירת בסידרת מנופים וכפתורים.
״אמא י״ תמה וויט ,״מדוע את מוטלת במיטה זאת?״
האלי צ׳סמן היתד, נאלצת להסביר לבני, את האמת
המרה: מחצית־גופה נשארה משותקת ללא תקנה.
״אבל מדוע, אמא? מדוע?״ קרא וויט.
״רצון אלוהים הוא,״ השיבה האלי צ׳סמן.
המשפחה היתד, נאלצת לחסוך ולד,אבק על קיומה׳ לבסוף
מחל האב, סירל צ׳סמן, על גאוותו, הסכים לקבל תמיכת
סוציאלית.
תמיכה זאת והתגרויות חבריו, שכינוהו בשם קבצן, הם הם
שדחפו את וויט אל דרך הפשע. באחד הימים רכב הוא
על אופניו אל חנות־ד,מכולת הסמוכה, חמק אל הפתח
האחורי׳ מילא את תרמילו במצרכים שהושארו ליד הפתח.
אות ויום אכלה משפחת צ׳סמן לשובע, זו הפעם הראשונה.

מוסד לעבו־ייויט
״״טוף גנב לתלייה,״ אומר הפתגם. אולם וויט לא נתל.;.

הוא רק נשלח למוסד לעבריינים צעירים.
חינוכו לחיים תקינים החל באורח מקורי למדי: עוד ביום
הארשון לשהותו במוסד התנפלו עליו החניכים הוותיקים,
שברו את חוטמו וריסקו עת לסתו. כאשר נחקר וויט
על ידי המחנכים בקשר לזהות מכיו אמר שהוא עצמו
פתח בתיגרה. הוא לא עשה זאת מתוך פחד. הוא פשוט
חשב שאיש אינו צריך להתערב בעסקיו הפרטיים.
מנהלי המוסד׳ שהצטיינו באכזריות יתירה, עודדו תיגרות
בין החניכים לבין עצמם, העריכו את גישתו של וויט. לא
עבר זמן רב והוא נתמנה למפקדם של החניכים, שלט בה!.
ביד רמת ובאגרופים קמוצים משך כל זמו שהותו במוסד.
כן, חושבני שעכשיו ניחשתם את זהותו של וויט. וויט
הקטן אשר חונך להיות איש־אגרוף שטוף שנאה עיוורת,
אינו אלא אני עצמי — קרל וויטייר צ׳סמן, האיש אשר
נידון פעמיים למוות ו־ 15 פעמים לתקופות מאסר שונות,
החל ביסנה אחת וכלה במאסר עולם. מכאן ואילך רצוי
שאתאר את תולדותי בגוף ראשון.

הייתי מיכן להאזין רק לתנאי המבחן ולעשרות התקנות
השונות הכרוכות בהם.
״ברור?׳־ שאל לבסוף.
קפצתי לדום ואמרתי :״כן, מפקדי.״
עד כה לא שתיתי אולם היה לי חשק עז להפר את תנאי
המבחן. נפרדתי ממנו בהצדעה, נכנסתי למסבאה הקרובה
ביותר ולגמתי כוסית.
מיד לאחר מכן פניתי אל חבר וותיק, אתו התידדתי במוסד,
וקיבלתי מידו אקדח וכמות הגונה של כדורים.

שוד בבירז־בנשדז
מוז היה ברנש גבה־קומה ובריא־בשר כבן תשע עשרה.
יום אחד ישבתי אתו בפורד גנוב ונסענו בכביש צר, בין
גבעות הוליווד׳ עד בואנו אל בנין גדול ומפואר.
״זוכר את התוכנית?״ שאלתי.
״כן,״ אמר מוז.
עלינו במדרגות ומשכנו במצילה. כושית צעירה פתחה
לנו את הדלת.

קאדר ווי ט״ ר ציסמן. מחבר
הספר -תא הם 11ת 2455״ אשר
וזקצירז מובא בזה. יושב עתה
בבית ־ הסוהר סנם ־ קוונטין.
קליפורניה, מחכה להמתתו
בחא־הגאזיס. לאחר שהורשע
בחסיפת שתי נשים ובחמישה
עשר פשעים חמורים פחות.
בשבוע שעבר נדחתה הוצאת
גזריהדין לפועל. זו הפעם
השמינית ובינתיים נמכר הספד
למיליונים. מאפשר -לההל
להבין את אורח מחשבתו של
האיש שהואר בפי העחונות
האמריקאית כ-פושע גאוני״.

m mm
״חשבנו שנוכל גמגמתי.
המשרתת הזמינה אותנו להיכנס. מנהלת המוסד, אשת
ארבעים, נתחייכה למראה שני צעירים כמונו ושאלה :
״אילו נערות להביא לכם?״
״אל תטריחי את עצמך ״,אמרתי ,״נטפל בכולן.״
״מה פירוש תטפלו בכולן?״ שאלה בחשדנות.
*פשוט מאד,״ אמרתי בשלפי את אקדוחי* ,תואילי
בטובך להריק את הקופה.״
במשך השבועות הבאים, עד אשר נתפסנו, הצלחנו לשדוד
שמונה בתי־בושת נוספים.

כמו בבית־הבראה

בליתי את תקופת מאסרי הראשונה במחנה העבודה על
מאליבו באווירם הצח של ההרים. זה היה כמו בית הבראה.
כאשר יצאתי משם, הפכו חיי לגהינום. כל עת שהיה
מבוצע פשע בעיר, היו השוטרים עוצרים אותי לחקירה.
לאחר זמן התקשרתי עם ידידי, טאפי׳ וייסדנו גרעין של
כנופיית שודדים.־ גנבתי מכונית והשגתי נשק. אולם
תורגיתני הראשונה — תוכנית לשדוד סכום כסף מתיקו
של מנהל בית מסחר גדול — לא נסתיימה בהצלחה, לאחר
שבא כלב גדול ושעיר והפריד בינינו לבין הנתקף.
בעקבות כשלון זה באה שורת כשלונות אחרים. היאוש
תקף אותנו, והתחלנו למלא בכמות את אשר החסרנו באיכות.
התקפנו שמונה עד עשרה בתי מסחר ליום. בכל מקום
מצאנו רק סכומים זעומים, אבל הסך הכולל היה הגון למדי.
פעילות קדחתנית זאת הביאה אותנו אל הערב הגורלי —
אחד מעו־בי החורף של שנת . 1941
אמא הזדקנה
איתי ערב גנבנו טאפי ואני מכונית פאקארד מפוארת
ויצאנו לעבודה. לאחר ששדדנו חמישה בתי־מסחר זעירים
כאשר יצאתי מן המוסד לעבריינים מצאתי כי אמא הזדקנה
נודע תאורנו לכל •מכוניות האלחוט — והרדיפה הגדולה
ביותר. במצב בריאותה לא חל כל שינוי.
״סוף סוף חזרת ״1קראה בחבקה אותי בזרועותיה ,״תויד, החלה.
במרחק מה מאתנו נראתה דרך צדדית. הפניתי את
לאל !״
המכונית תפנית חדה. סיבוב על שני גלגלים. המנוע
״אמא,״ אמרתי צרודות ,״מי יתן ויכולתי לתת אימון
השתעל ונעצר, והשוטרים חזרו על עקבותיהם והחלו
בעצמי. דעי לך כי הילד הקטן אשר אהבת הפך לאדם אבזרי,
מכסים אותנו באש קטלנית.
חניך הג׳ונגל׳ מלא שנאה עמוקה לחברה האנושית כולה.״
שנים מן האופנים שלנו נוקבו, וטאפי נפצע קל במצחו.
למחרת היום התיצבתי לפני קצין־המבחן. היה זה
אולם בסופו של דבר הצלחנו להפעיל את המנוע שלנו
ברנש ציום, בעל מראה קשוח. הוא אמר כי הגיע הזמן
ולהסתלק. לאחר שניקבנו את מכונית המשטרה ככברה.
שאתבגר ואנהג כאדם אחראי.
ניתפכנו רק כעבור ימים מספר.
״מדוע?״ שאלתי.

יום הולדת בכלא
העתונים עשו לנו פרסומת גדולה, תיארו אותנו ככנופיית
הנוער הראשונה של לוס אנג׳לס. אולם המשפט היה קצר .
נמצי־אנו חייבים בארבע אשמות, והשופט דן אותנו למאסר
של 16 שנה עד מאסר עולם.
באותה תקופה הגיע לבית הטוהר מנהל חדש, בעל תוכ ניות
חינוכיות מרחיקות, לכת. שמו היה קלינטון טר!מן
דאפי. דאפי שיכנע אותי לעבוד במשרד בית הסוהר כפקיד
ולהקדיש את זמני הפנוי להדרכת אסירים אשר לא ידעו
קרוא וכתוב.
ב׳ 27 למאי , 1943 בדיוק ביום הולדתי העשרים ושני,-
הושבתי באוטובוס והועברתי לבית־הסוהר החדש שינו.
היה זה גן עדן לאסירים, צוות הסוהרים דאג אך ורק
להחזרתנו לחיים תקינים. השמירה היתד, חלשה ביותר,
באחד הימים, כאשר רבצנו על הדשא, פתח אחד האסירים
ואמי־ :
,ז 1ד,ם עפ הראשונה שאין לי חשק להימלט.״
״בן,״ אמרתי ,״כל הבורח מכאן אינו אלא מטורף״.
שמוני. שעות לאחר מ ת ברחתי משינו.

vow־ למופת
תקופת חירותי היתה קצרה. עוד בראשית שנת 1944
נתפסתי והוחזרתי לסנט־קוונטין.
במשך השנים הבאות הייתי אסיר למופת׳ ובשנת 1947
הצלחתי להשתחרר, לאחר ששכנעתי את אנשי וועדת־השיחדורים
כי אבי גווע ברעב ואמי חולת־סרסן.
כאשר ראיתי את אבי׳ נזדעזעתי. הוא נראה זקן וחלוש.
אני הייתי תקוות־חייו היחידה.
הזעזוע השני עבר עלי כעבור דקות מספר, כאשר נכנסתי
לחדי־אמי. היא היתה מוטלת במיטתה צנומה וחיוורת
כסיד.
*אנו זקוקים לך,״ לחשה* ,אנו זקוקים לכוחו ולאהבתך*.
חייכתי. שנאתי את העולם כולו וחייכתי.
נשקתי לאמי וטפחתי! על כתף אבי. העמדתי פנים בי
הכל יסתיים בכי־טוב. הבטחתי לאמי כי אעסוק בכתיבת
ספרים ואבלה את שעותי הפנויות ליד מיטתה.
וכל אותה שעה התבוננתי בפני הורי וראיתי את הג׳ונגל
משתקף מהם.
הלכתי וקניתי אקדח.

פלא משפטי
הפושע הגאוני נדון למוות.
כותרת זאת הופיעה בעתוני לוס־אנג׳לס ב־ 22 למאי
. 1948 מתחת לכותרת השתרעו הפרטים:
חבר מושבעים, מורכב מ~ 11 נשים וגבר אחד, הוציא
אמש פסק־דין מוות על 7ן רל צ׳סמן 26 הפושע הצמיר
וה;אוני, שנאשם בחטיפת שתי נשים.
צ׳סמן האזין לפסק־דינו בשלווה, כשעל שפתיו מרחף
חיוך קל.

כאשר נכנסתי לתא־המוות ,2455 ודלת־הפלדה הכבדה
הוגפה מאחורי, ידעתי כי קרל וויטייר צ׳סמן לא יצא עוד
לחופשי. אולם לא תארתי לעצמי כי אבלה בתא־המוות יותר
זמן מכל אדם אחר.
נכנסתי לשם במטרה אחת ויחידה: לחולל פלא משפטי
ולעזוב את המקום בחיים. היה עלי לגזול מן התליין את
100 הדולרים הניתנים לו כמשכורת — ויהי מה.
העבודה היתד• ,מפרכת. היגשתי שבעה ערעורים וארבע
בקשות הביאם קורפוס. הופעתי לפני וועדות שונות
ילפני עשרות שופטים. אילולא הייתי מלמד סניגוריה
דל עצמי, היו הערעורים וכל הכרוך בהם עולים לי למעלה.
מ־ 60 אלף דולאר.

איני אומר 1ואש
עבשו ראשית שנת . 1954 חודשים רבי !.חלפו מאי
נדחתה פגישתי עם התליין, ואופשר לי לגשת לכתיבת
זכרינותי. עכשו שוב נאמר לי שיש ליסיכויים טובים
לעריו ביקור קצר בתא־הגאז.
אבל איני אומר נואש. אני מקווה עדיין להישאר בחיים.
לא, הוצאתי להורג לא תביא תועלת. היא לא תמנע
פשעים, לא תשפר את מצב החברה האנושית, לא תוכיח
דבר. אם אוצא להורג, תשאר בידי החברה האנושית
גופה עלובה וצוננת, שעה שמאות צעירים אחרים ימלאו
את מקומי במחנה הפושעים.
עלינו להבין אחת ולתמיד: גורלו של צ׳סמן חשוב
אך ורק לצ׳סמן עצמו אבל אלפי הצעירים ההולכים בעקבות
צ׳כמן חשובים• לעולם כולו.
ריאים אתם? יש בפרשה זו יותר מאשר חיים הנתונים
בסכנה׳ יותר מאשר אקדוחים שואגים׳ מכוניות דוהרות
ומוסדות לתיקון עבריינים, יותר מאשר התפוצצות רימוני־הגאי
מתח

W 7d i(/i
שמ ש
ישן

האותיות חמכודרות (אד הבלתי־מסודרות) שככל משבצת
כעמוד זה נראות כמבט ראשון כצירוף מקרי גרידא. אולם
לאמיתו של דכר כוללת כל משבצת כיטוי או משפט מקובל,
המבוטא בעזרת המלים עצמן. סידורן המיוחד ולעתים אף
גודל האותיות א* צורתן. כך, למשל, הביטוי הצפון במספר 1.
הוא ״אין חדש תחת השמש,״ מכיוון שתחת המלה. שמש״
נמצאת המלה ״ישן״ .את פתרונותיך ל־ 19 הביטוייק האחרים
תוכל להשוות לפתרון הנמצא בעמוד 16 של גיליון,זה.

ושבמ 1זמעלח
כר העם

נ 1כ עלי ת ש
לחיי!

ג 1ס נ

צ פו ר

הדובאר

קומה קומה
קומה

ב רד ב רד ב רד

בגד הוז ח
טי כ ל מנ ס
עפ צקרש

לטהבח

סיאסאיס

םm e,