גליון 881 מתאריך 8 בספטמבר 1954

השרון:

ידיעות אחר1נ 1ת
ל ספ 1רטאי אופנים
אדם הגורד
נגד

ס פור חייו
המזעזע של

אורי גלץ

מכבי-לאציו
המשחק ברומא
on 6שנ ה 17
י׳ א רו ר ת שיי ר

4ה מ חי ר 3 0 0ב רו ט ת

בלי מורא- בלי משוא כניס

העורך הראשי :

העולס

אורי אבנרי

ראש המערכת :

שיו ם

עורך משנה, כיתוב

כ ה1

עורך משנה, תבנית !

י שעי הו י בי א

הטבו » 1ן ה 0צ 1י ר
>י א *נפורסציה
המנהל הכללי :
ב. ד .לוין
תל־אביב
רח׳ גליקסון 8
מעז מברקים :״ עו למפרס״
ת. ד , 136 .טל 26785 .
מו״ ל: העולם הזה ב ע ״ ם
ד פו ס ישראל ב ע ״ ם. ת״ א
אין המערכת אחראית עבור
תוכן ה מוד עו ת, מלבד עבור
מו ד עו תהמ תפר ס מו ת תחת
״ דו ״ ח לצ ר כן״,
הכותרת
ה מו כנו ת על־ידי חברי הונברר,ות
על-ידם.
מערכת

אורי

הכתב הראשי :

הצייר הראשי :

ע מ נו אי פרת

ש מו אי ברתור

סי ע

ד1,לם הראשי :

ברנע

חברי המערכת :
דוב איתן, משה בל־אפרים. י הי אי בשל, יהודה נ ב אי, ני צ ה נבי. יייי
לראי, אוסקר מ אוב ר
נ יי יי. רותי ורד, בולי להבי. יוחנל ורבקה
ע מו ם קינל, סיי בי קשת, אברהם רפפורט.

ראש מערכת חיפה

ראש מערכת ירושלים ;
•וחנן

אורן

מנהל מעבדה :

מ שה אור

טוויינ

שלמה אדיר

מנהל מבצעים :

ראש המנהלה :
שי מ ה הררי

מירוץ השרון 1954
תוכנית

אלמוני, רמת־נן.

הקורא האלמוני מוזמן לבקר במערכת,
לקבל (חינם) את גליונות העולם הזה בהם
הופיעו המאמרים, מתבקש לקרוא את המאמרים
לפני שיקרע את העורכים לגזרים.

צעירים
ללא חברה
בתל־אביב ובסביבתה י שנו מ ספר רב של צעירים
וצעירות. משוללי־חברה. או שחברתם מ צו מצמת
מדי ובלתי־מתאימה. אין הם יכולי ם לבוא לידי
היכרות הדדית, מחוסר הזדמנו ת לפגי שתם ...נד מה
לי כי הקמת מ עין־ מו עדון שמטר תו הרא שית היא
היכרות חופ שי ת בין צעירים וצעירות, שלא על
בסים ענייני ם מ סויי מי ם. היא הפתרון המת אים...
כיון שהעולם הזה מו פ ץ בחוני אנ שים צעירים
ודבריו זוכי ם לפו פול אריו ת. נראה לי כי עזרתו על
ידי פרסום והסברת־העניין יכולה להיות מכרעת
להצלחתו.

חיים כרמל

עורך דפוס :

על איזה ביקור שערכתם במעברה, ובזה קבעתם
את ־אופיים של כל עדות-המזרח ...לדעתי לא טוב
עשיתם. נתקלתם (או, יותד נ כון. תתקלו ),באנ שים
עזי־נפש, אשר דם ניבורי-יהודה זורם בעורקיהם.
ונמולבם יו שב לכם את בדמי-הייכם.

ד. ש .גבסתיים.

הפלמ״ח מת

המידוץ

. 1המשתתפים במרוץ שנרשמו כראוי יתאספו כיום השלישי,
כספטמכר !954 כשעה 12.00 כצהריים, כמערכת, העולם הזה״ ,רחום
גליקסון , 8תל-אביב. משם יוסעו יחד עם אופניהם לנתניה, ויקבלו את
ההוראות האחרונות לפני הזינוק.

.2הזינוק יתקיים בשעה 16.00 בדיוק בכיכר העצמאות, נתניה. ראש העיר, מר עובד
בן־עמ״י יברך את המתחרים מעל הבמה. רחובות העיר יהיו מקושטים, ושמירת הסדר תהיה
נתונה בידי שוטרים, פקחים ותלמידי הכיתות הגבוהות של הגימנסיה.
.3יזכה במרוץ האופנן שיגיע ראשון לנקודת הסיום. השופטים יפסלו נל מתחרה
ש(א) ייעזר בזרכו עליידי כל אדם אחר בכל צורה שהיא, או (ב) יתנהג בצורה מבישה ובלתי־הולמת
לספורטאי.
.4כל המתחרים יעברו לפני המרוץ בדיקה רפואית׳ בידי רופא המרוץ, הד״ר הינץ
בארו, שילווה את הרצים במסלול. כן ילווה את ההתחרות אמבולנס של מגן דוד אדום, סניף
נתניה. סניף זה, יחד עם מרכז מגן־דוד־אדום, קיבל על עצמו את הטיפול בצד הרפואי של
התחרות.
.5המרוץ יצולם במלואו על־ידי יומן כרמל.
.6העתונאים והמחמנים החפצים להילוות אל ההתחרות יתאספו בשעה 14.00 ליד
משרדי העולם הזה, משם יטעו לנתניה וילוו את המרוץ באוטובוס מיוחד שהועמד לרשות
המרוץ על־ידי אגד.
.7שופטי המסלול ילוו את המתחרים בדרכם.
.8הסיום יתקיים לפני מלון רמת־אביב, תל־אביב, שם תשב ועדת־השופטים, הועד
הציבורי המפקח על התחרות וראש העיר, מר חיים לבנון.
.9מסירת הגביע וחלוקת הפרסים תתקיימנה בתוף מלון רמת־אביב.
.10 אלוף המרוץ יזכה בגביע מספרו, וכן בזוג אופני ראלי, שנתרם על־ידי בית־המסחר
מכניקה — יעקב בוקשטיין. בן יקבל הזוכה, ותשעת הבאים אחרים, מדליות שנתרמו
על־ידי בית־מסחר מרטון. שאר הפרסים יהיו :
« גביע מיוחד למתחרה שיצטיין ביותר ביחסו הספורטיבי, נתרם על־ידי בית־חרושת
טמפו,
• שעון של בית־חרושת אורלוגין, לזוכה השני.
• זוגות צמיגי־אופניים של בית־ר,חרושת העוגן, לחמשת המתחרים שיגיעו ראשונים
אחרי אלוף־הגביע.
• עטי פיקס לעשרת הזוכים הראשונים.
.15 לכל המשתתפים יחולקו תעודות־השתתפות.
.16 חבילות קסטה ארטיק־קרטיכ, חבילות שוקולד צ. ד .ומשקאות טמפו יחולקו

למתחרים.
.17 הקהל יכול לחזות באופן חופשי בסיום התחרות לפני מלון רמת־אביב. הנוכחות
בשעת טכס חלוקת הגביע במלון רמת־אביב תוגבל, עקב צימצום המקום, למוזמנים בלבד.
במיד, שיש למוזמנים רכב עצמאי, הם מתבקשים להצטייד מראש בתווי־מעבר במשרדי
העולם הזה.
.18 הקהל מתבקש לציית להוראות הממונים על הסדר.

-ימות הפלמ״ח !

מדוע סותר העולם הזה 880 את ע צ מו באמ רו
כי הפלמ״ ח יכול להיות דגל של תנועת־ שיחרור,
רבות׳ ,יכולה להיות רק
או של צבא־ שלום?
או תנועת־שיחרור משחררת, או צבא־ שלום הנו טה
לפ אציפיזם, בעל אי די או לוגי ה ״זכ רוני ת״ מו ב הקת...

הפלמ״ ח
הרהבתם עוז והפטרתם ביהירות :
עודנו חי מאד אכן. הפלמ״זז נקבר מז מז
ובזמן — בעבו ר ידיו ה מגו אלו ת בהסנרת־לוחמים
עבריים לידי ה מ שע בד הבריטי ב מולד ת. הפלמ״ ח
היה ו איננו — כי אין הו א רצוי !

יצחק הללי, ירושלים.

הנשל, הסודי
חבל שהפסקתם את סידרת הר שי מו ת או ...או...
הייתי רוצה להציע לכם תוכנית מ צויינ ת לפתרון
הבעיות של המרחב ושל ישראל נם יחד. תוכניתי
הינה זולה בהרבה מ תו כני ת מבצע ישמע אל
(העולם הזה ) 877 ויעילה פי מאה. ואלה פ רטי
התוכנית בקצרה :
אדמת ישראל טובה. לדעת האגרוגו מים, לגי דול
צמחי חשי ש (קנבוס הודי) ופרנים כחולים,
אשר מהם מופקי ם ה או פיו ם. הקוקאין וה הי רואין.
אנו יכולי ם לנדל צמחים אלה בקנה מידה אינ טנסיבי.
להפיק מהם סמים מ שכרים, להפיץ או תם
על פני ארצות ערב — תמורת זהב. או דו לרים.
בצורה זאת נלכוד שתי צפורים ב אבן אחת:
כסף רב יזרום 1לישראל ומצבה הכלכלי י שתפר,
ויחד עם זה יהרסו הח שי ש והסמים האחרים את
גופם ונפ שם של הערבים, יחלי שו א ת כוח־הלחימה שלהם איני רואה כל סיבה מ דו ע לא נובל לע שו ת
זאת. הרי נם היפ אני ם ה פי צו או פיו ם ב סין בשנות
ה שלו שים...

א. ג .ירושלים
המנז־מ הציונות — חשיש לעם ך״

חוקה מכישה ובלתי-הדלמת?
עצם הב א תו לדין של הסמל מרטה (העולם הזה
) 880 , 877 אינה מוצדקת. מנקודת־ראות משפ טית
...אין הסעיפי ם מגדירים את האש מה ו אין
הם מ ת אי מי םלמ צי או ת בכלל. חוקת־ה שיפוט ה צבאית
הועתקה בחלקה הגדול מחוק ת־ה שיפו ט של
ההגנה, שאינה הולמת את הזמן ואת צ ה״ל. נ כון
אמנ ם שהפיקוד מורכב ברובו מ מפ קדי ה הננה
הגבוהים, המנסי ם להנציח בצה״ל חוקים ותקנות
וייצוגי או פי של ההננה. אבל האם הדבר מו צ דק?

ולא ! אי אפ שר להכריח אדם להיות פ טריוט׳
כ מו ש אי־אפ שר להכריח אדם לבלום את
פיו במ שטר דמוקרטי ...קריאתי היא. אי פו א :
חקיקת חוקים צבאיים הוגנים, ההולמים את ה

ת עורכי. העולם הזה״ רסרונטפייג -דנדצתתפי מרוץ־רשרץ

__ כ ה לחיו
מכתבים איש-השנה

קינסיי נם כ אי שי ה ספו ר ט של ה שנה.

תואר איש-העללם מני ע למנדם־פראנם — ה-
איש שחיסל את מלחמת שבע ה שנים תיד חוד ש
ימים ..אי ש־הפפור ט — רפאל הלפרין — דו ד
הי שראלי, שנבר על הנלייתים האמריקאים.

אליהו ברנס, רמת־גן
אי ש־ה שנה — הלורד ראפל, שהצליח ב ספרו
פרגול צלב־הקרם על מ צפוו־ ה אנו שו ת. איש־העולם
צ׳ואדל אי, ה אי שהמס מל עם עתיק־זזדש ה־מנסה
ל תפו ס את מ קו מו הנ כון בסכר־זזעמים.

יורם

גליקסון,

יפתח־תקוה

אי ש־הפפור ט — יעקב חודרוב, שהפר את השתי-
קה ה ארוכה ...תואר הא ש ה של ה שנה מני ע ל שו שנה
פרסית, שידע ה לוותר על כי ס או ת רבים

יריב קריגר, רמתיים.
אי ש־ה שנה — אורי נלי( .אי ש הרפו אה —
ד״ר ראלף ב אני ס טר. אי ש ה ספו ר ט — יו א ב רענז.
איש ה תי א ט רון — אהיהמס קיז. אי ש הספרות —
הרמן (מרד על חקיין) וואוק. אי שהא מנו ת —
דאריום מילו, ה אי ש הצעיר — מ שה דיין.

נתן היידן, קריית־מוצקין.
אי ש־ח שנה הו א בהחלט נחום נסים.

.נחום נסים, תל־אביב.

אי ש־המדע — ד״ ר קינ ם״.

אבי צבעוני, צרעה.

אי ש־ספרות הו א ד״ ר קינטיי

יעקוב בן־צור, צה״ל.
העולט הזה

מצפה לקורא, שיציע לבהור ב ד״ ר

העולם הזה מצפה לקורא, שיציע לבחור
בד״ר קינסיי גם כאיש־הספורט של השנה.

על צופים וחצופים
בעקבות מכ תבי בקשר לתנועת ה צופי ם (העולה
הזה )868 קיבלתי מכ ת ב מקבוצת־אנ שים. שפ ח דו
לחתום את שמותיהם, בחרו ב כינוי קולקטיבי ״קבו צה
אנ שי מ פ ״ ם ״ .במכ תב זה מו שמצת תנועת
הצופים בצורה חצופה ...הייתי רוצה לה שיב למ
ש מיצי ם מעלי דפי העולם הזה: מפפר-י שוביה
של תנועת הצופי ם אינו מ שפילה. אלא מו סי ח לה
כבור. ה איו זה הישג נדול שנוער עירוני קם
ומקים י שוב חד ש. ללא כל כפייה מצר תנוע תו ו
נם מ שקי־תנוע* ה צופי ם החלוציים הו ק מו על ידו
התנועה האם, ודעתם הפולי טי ת כיו ם אינה מ שנה
את פני הדברים...
חניכי ה תנועה הבוגרים (תלמידי הח מי שיו ת. ה שי
שיות וה שבעיות) יוצאי ם בקיץ לעזור למשקים,
פועלים במעברו ת מ תו ך התנדבות ומייסדי ם שבטי־צופים
בקרב נוער הפרברים — שטח־פעולה, ש-
הוזנח על ידי כל תנועות־הנוער האחרות ...עלי
רק לומר לסיום דברי כי מבתבי ם דו מי ם לא יסנרו
את פי.

נירה אטקס, צופי זיזנגוף, תל־אביב.

דופקים את השחורים
עדייו לא ש כ חנו את מ אמרכ ם דופקים את ח־שהוריס
(העולם הזה 830 והלאה הוקעתם את
אנ שי עדות־המזרח כאנ שי ם בלתי־תרבותיים. הו
בטובו הרוחני והן ב מו בן נו פני. ייתכז כי הסתמכתם

העולם
הבא
ה ש בו עון ה מ צוי ר
ל אי-נ פו ר מגי ה

״כנפי החזון׳
חכרה לאספקת
אימרות-כנף כע״מ
לאור הרפורסג׳ות הלקויות שהתפרסמו
בעתונות אחרי הויגוח
על מדיניות־החוץ בננסת, החליט
העולם הזד, להקים את החב,־ח
חנ״ל שתספק תמורת תשלוט נוד,
(שווה לכל צפור־נפש, אמרות־כנף
!לריענון וויכוחי הכנסת. להלן כמה
זוגמאות־חינם המסופקות לכמה
(מתברי-הכנסת (לשימוש חופשי מ־
׳תשלום, לנסיון בלבד) :
• אין לנו ריב עם הדולאריב.
יש לנו ריב רק עם אלה שנותנים
אותי.:
(ראש הממשלה ושר־החוץ׳
• ישנו משטר בו »קצצ ם מענקים׳
וישנו משטר בו מעניקים
קיצוצים.
(זלמן ארן, שר)
• אמריקה צריבה לדעת שהיא

מ צי או ת ואת או פיו של צר.״ל. בי טול ה מ שפ ט
ומתן פי צוי מוס רי לסמל מרטה. שנ פנ ע ק שות
על ידי חוסר־שיקול ו צ ביון פו לי טי של מגי שי
משפ טו.

זאב גולדווסר, רעננה.

האירנון המושמץ כיותר
שמחתי לקרוא את הכתבה על ה אירנון ה מו שמץ
ביותר ב מדינ ה (העולם הזה 879 אילו יד עי
מתנגדי הנ דנ״ ע את קו שי־ה אי מוני ם ואת ההרג שה
להימצא מחו ץ לבית כחוד ש וחצי עד חוד שיים
בי מי־החופ ש, כ שכל חבריך הולכים בבוקר לים
ובערב לקולנוע, היו הם מדברים בני מ ה שונ ה
לחלוטין...
לאלה ה טו עני ם ננד חינוך מילי ט רי סטי, טרום־
במצב־ה מלחמה
צבאי, איני או מ ר אל א זאת :
בו אנו נ תונים לא ייתכן דוינוך אחר. אסור להז־ניח
את החינוך הטרום־צבאי. כי הו א ייתן לנו
דיילים טובים, אשר יכנ סו לצבא כשהם יודעים
בבני מה הם עו מדים.
ה אדי שו ת השוררת בקרב האחראים לגדנ״ ע כלפי
החניכי ם היא המחדירה אצלם את הה שתמ טו ת וזזו־כו־
המעש. עתה ע שה המטכ״ ל צעד נכון. בהע־ניקו
ל מנוייסי םבצה״ל, בונרי־קורס־מ״כי ם בנד־נ׳
ע, דרנת טוראי רא שוז. יהיה זה פי צוי זעיר
לנערים רבים שה ש קי עו את כל מרצם בג דנ״ ע.

חנן אברמסון, רמת־גן.

כ שקרא ת׳ בכתבה* על הגדנ״ ע את ה מ סופר על
הנ דנ״ ע בבית־הספר הריאלי בחיפה, נדהמתי ממש.
אמנ ם מנ הלנו הפצ*פים ט רואה את הגדנ״ ע ב או ד
יפה, אך בלום הו א המ שתתף ב אי מוני ם?
קראתי בכ תבה א ת הפיסקה ״יחס תלמידים חיו בי.״
היוד עי ם אתם במה מו ט עי ת פיסקה זו?
עירבו נאמש אל ביז 500 המ שתתפים ב אי מוני-
אשמחמאד אם
הי דנ״ ע בבית־ההפר הריאלי :
ימצ או ביניהם א פי לו ע שרה, שיחייבו את האי מוני
ם בצורתם הנוכ חי ת.

תלמיד, חיפה.

עולם השיכחה
מה קרה לעורך החידוני ם שלכם? הו א נכ של
ב או פן מחפיר במבחן הזכרון (העולם הזה .) 880
אחרי שלי מד את רבבות הקוראים משך שעה ארו כה,
הלך לי שון — ו שכח לפרסם א ת הפתרון
של בחן את כו ח זכ רונד, כפי שהבטיח, ב ע מוד

רענן ליפסקי, ירושלים.
טול קורה מבין עורכיך, ואל ונטול
קיסם מעיני קודאין. הפתרון מופיע בעמוד
12 של גליון זה.

על גיישות ושגיאות
איד אתם יכולי ם להר שות
בו שו ו הי כל מו 1
לעצמכם שליטה כה א פ סי ת ב שפ ת הי פ אני ת I
קראתי את מכתב־האהבה שפורס ם בכתבתפם על
עיר-הניי שות (העולם היה ) 880ו מ צא תי בו ע ש רים
ושתיים שני או ת נ פו ת. האם לא יכולתם לע בור
על ה מכ תב ולתקן או תו לפני הפירסום ז

מאיר גרוסמן, חיפה.
הקורא גרוסמן מפגר אחרי התפתחות
השפה היפאנית, השגיא.ות אינן שגיאות :
המכתב כולו כתוב בנתיב חסר, שאושר
לאחרונה על ידי האקדמיה ללשון יפאנית
בטוקיו, ואם יש בו פה ושם פליטת־קול־מום,
יש ליחס אותה לרגשות־האהבה הסוערים
של הגיישה, בעת כתיבת המכתב.

בגליון ראש-השנה יפרסמו עורכי
״העולם הזה״ כפרוטרוט מם־
תבי־קוראים, המבקשים לסכם, לטובה
או לרעה, את דרפו של
״העולם הזה״ כשנה האחרונה.
קורא החפץ לשלוח מכתם למדור
מיוחד זה מתבקש לעשות זאת
עוד השבוע.
׳לא יחידה בעולם. אנחנו מסוגלים
לריב גם עם הרוסים.
(מאיר ארגוב מפא״י)
• מדיניות־החוץ שלנו היא הכל
חוץ ממדיניות.
(יוחנן באדר, חרות)
• האמריקאים חושבים שהם יבולים
להיפטר מאתנו בקלות. לא
יקום ולא יהיה ! אנחנו לא נרפה
מידידותנו אליהם !
(פנחס לבון, שר־הבטחון)
• מוטב ארץ שלמה וחצי מענק,
מאשר מענק שלם וחצי ארץ.
(מנחם בגין, תנועת החרות)
• לא נחוץ לנו כיום שר בטחון,
כי אם בטחון! לא שר פיתוח, כאם
פיתוח! לא שרת עבודה, כי אם
עבודה! לא שר־בלי־תיק, כי אם
תיק.
(יצחק בן־אהרון, אחדות־העבוזיח)
• ר׳ נחמן מברצלב היה אומר :
הוא לא יעזוב את עמו ישראל.
אם עמו ישראל לא יעזוב אותנו !
(הרב מרדני נורוק, מורתי)
• הדיאלקטיקה של האימפריאליזם
הקולוניאלי מספקת טרקטורים
לישראל וטאנקים לעיראקים.
הם עוד ילמדו כי הטראקטור העבר*
המתקדם יתקדם׳ והטאנק העיראקי
המפגר יתפגר.
(יעקב חזן, מפ״ם׳

או ר

ג דין:

דיוקנו
בן־אכריס בשוט מעירגנים הוותיקה...

מאו־נ אוד א 3נר•
(ראה שער)
כל אדם מכיר את הצבר של האגדה
צעיר מחוספס ובלתי־מהוקצע, שופע הומור
טבעי, בריא וחסון׳ נאיבי וחסר־תסביכים
כדף ניר לבן. זהו הצבר המופיע במאות
סיפורים מטופשים ובעשרות מחזות מטופשים
לא פחות. זהו הצבר ממנו התרשמו
סופרים זרים כמו ארתור קסטלר, ושעליו
נכתבו מחקרים מלומדים.
צבר זה של הקאריקטורה העממית אתו
קיים במציאות. ככל יצור חי והוגה, הצעיד
הישראלי הוא אדם מתלבט באלפי התלבטויותיו.
מתחת להתנהגותו השטחית ולשונו
העוקצנית מתחבאים הפיקפוקים והתסביכים
הכלל-אנושייס. החיים במולדת החדשה נתנו
לו את הקומה הזקופה והלב הגאה של
בן־החופש, ויחד עם זה את המיגבלות
הרוחניות הנובעות מן העובדה שעוד לפני
שנים מספר היו רוב יצירות הספרות
והרוח של העולם סגורות בפני הנער
הדובר עברית.
הצבר הזה הוא איש לוחם. משחר ילדותו
נכפתה עליו מלחמה על חרותו. אותה שעה
נאבק עם הוי שהובא מעבר לים, ושהיה
זר לרוחו. אך את מלחמתו העיקרית להם
כעצמו — מאבק עקשני במיגבלות לידתו,
בצרות אופקו, בקטנות עולמו הרוחני והעיוני.
מלחמה זו הולידה בו את הגעגועים
למרחב הגדול, את הרצון לפרוש כנפיים
ולהמריא לאופקים חדשים.
כדברי הסופר, הצבר סובל מכל החם־

תמונה סנסציונית זו של צלם
״העולם הזה״ ,שצולמה שניות מעטות
אחרי שהמטוס צנח ארצה
כמעגן, מראה את אורי נלין (משמאל
בתמונה) נושא פצוע ממקום
האסון -התמונה היחידה של נלין
כרגעים הנוראים אחרי האסו

סוס ורוכבו. אורי*גלין, בן ,7כבן איכרים
טיפוסי בעין־גנים. כעבור עשר שנים כבר היה
שומר־שדות, רכוב על סוסה גזעית אמיתית.

ראשיתו של ספורטאי. עם האחות וידידה, בשפת־הים של תל־אביב. כבר
בגיל זה התבלט אורי כנער המסוגל למאמצים גופניים, אף שהיה טיפוס מסתגר ושתקן.
היתה זו ראשיתו של ספורטאי מצטיין, שהפן לבסוף אלוף הארץ בזריקת דיסקוס.

חופשתו של פלמ״חאי: בשטת ביקור
קצר מדגניה, בה גר כחבר ההכשרה •המגויסת,
הצטלם בבית יחד עם אחותו הגדולה ממנו.

...ביקש להערות אה עצמו מן הההש הצו שר
רונות של מעלותיו הרבות. והוא
קדימה על־ידי המעלות של חסרונותיו.

נדחף

אי שמארץ־ השל בי ם
רחוב עין־גנים בפתח־תקווה הוא מצבה
,של כשלון. בבתיו, המלוים את הכביש
החלק משני צדדיו׳ קבור חלום.
פעם היתד׳ עין־גנים מושב עובדים. ותר
מזה, היא היתד׳ מושב־העובדים הראשון
בארץ, המקום בו נולד הרעיון שהקיש
מסגרת התישבותית גדולה ומפוארת. אולם
לעין־גנים עצמה אין חלק בתפארת זו.
משום מה לא ידעו מתישביה להסתגל
למרוץ־היעילות. על אף עבודה מפרכת
ושוברת־גב של דור שלם, נאלץ המושב
להיכנע ולהתפורר. הוא נבלע על־ידי פתח־תקווה
המתפשטת, העירונית. כיום שוב
אינו אלא כביש רגיל, אחד מרחובות העיר.
נוסעי האוטובוסים, העוברים בו ביעף,
מקדישים לו בקושי כמד, מבטים חסרי־ענין.
באחד הבתים הקטנים ביותר, הישנים
ביותר, גרה משפחת גלין. האב, איש סיביר
שגדל 1000ק״מ ממזרח להרי אוראל,
בארץ של שלג כמעט־נצחי, הוא גבר בן
,70 שתקן ומסוגר. יחד עם האם׳ ליטאית
בת ,55 עטורת שערות־שיבה׳ הוא מגלם
עבודה עקשנית של דור. הזוג בא לארץ
בתום מלחמת־העולם הראשונה, לפני בוא
העליה השלישית, קנה את המשק במושב
שנוסד בימי העליה השניה.
מבול הזיעה שנשפך על החלקה הקטנה
לא נשא פרי עשיר. הפרדס הקטן ועשרת
דונמי האדמה, הלול בעל 350 המטילות,
מקיימים את ההורים הזקנים בקושי. הבית
עצמו, בעל המרצפות השבורות והריהוט
הדל, ללא מקרר חשמלי וכל שאר אותות
המותרות של השנים האחרונות, גם הוא
עדות אומרנית ואילמת לאופי ההורים.
הם לא יכלו עוד לקוות לדבר בחייהם.
תקוותם לפרוץ מטבעת הדלות התנדפה
מזמן. הבת היחידה התחתנה, השתקעה
במשק גלילי, אם לשלושה ילדים. בבית
נשאר רק הבן. עליו התרכזו כל התקוות.
הוא יצליח במקום שנכשלו ההורים.

מו ס ד לי ל די ם עזו בי ם
וחדר הקטן דל כשאר שני חדרי הבית
— אין בו רהיטים מלבד ספה בלה, מזנון
קטן וסל המשמש במקום ארון־בגדים. אולם
פזורים בו סימנים קטנים המעידים על
אופיו של הצעיר שגדל בדלות זו ולחם
כדי להיחלץ ממנה: ספרי התנ״ך במזנון,
כנור, מנדולינה וטיסן תלויים על הקירות,
סמל הפלמ״ח ושני תריסרים של מדל־ות
ספורטאיות המונחות לרגלי שני פסלים
שונים (בנחושת ושיש) של אותו זורק-
דוסקוס יווני עתיק.
אורי גלין נולד לפני 26 שנה בחדר
זה. הוא היה תמיד נער חסון וגדול בשביד
גילו, סמל הבריאות של צבר בן־איכריב.
אולם מתחת להופעה גברתנית זו התחבא
אופי רגשני ורך עד כדי להפליא. הנער
אורי, כמו הצעיר אורי כיום, היה מסוגל
לבכות למראה סרט מזעזע, למקרא ספר
טוב.
אורי הספיק לגמור ארבע כיתות בעין-
גנים, לקפוץ כיתה ולעבור לגמנסיה אחד־העם
בפתח־תקוה. ואז ירד על הארץ המשבר
המעיק שבא בעקבות מלחמת חבש ומאורעות
תרצ״ו. המצב הכלכלי בבית הלך
והחמיר. הנער החסון וו־,רגשני הועבר למו
ברעננה,
כדי להקל

סד לילדים עזובים
על המצב.
אחרי שנתיים חזר לזמן־מה הביתה, עבד
במשק. אולם הוא הרגיש שמקומו לא ה ה
שם. כאיש גורדוניה מגיל 10 ידע מה הדרך
לפניו. באותם הימים לא היה כל ספק
בדבר. הוא הצטרף לחברת־נוער במשק
דגניה ב׳.
מוזר כמה פעמים חזר אורי גלין בחייו
לאותו נוף׳ בו היה עתיד להתרחש המאורע
חזר אורי לעמק־הירדן: פעם כעובד, פעם
כחייל, פעם כטייס.
בדגניה התבלט אורי כעובד בלתי־רגיל.
בן ה־ 16 עבד בשביל שניים. פעם ביקש
זאת בפירוש. כשנשלח לעבודה יחד עם
חבר שני, עצלן שהשאיר לו את כל העבודה׳
התרגז והציע שיטילו עליו לעשות

לא נטש מאז כיסופים אלה אף ליום אחד.
תחילה נראתה י׳דרך פשוטה. מתי כתב
מכתב בשם שניהם, ביקש העברה. מסד,
הפלמ״ח לא ענה כלל. במקום זה קיבל
אורי פקודה להתיצב לקורס מם־כפים בדליה,
יח ד מבין כל אנשי המחלקה. הוא שופשף
משך ארבעה חדשים. ביום האחרון, בתמרון
המסיים, הופיע אוירון קטן בשמיים.
היה זה פ״פר ששותף בתמרון. אורי גליי,
מם־כף פלוגות־המחץ של ההגנה, העיף מנם
אחד לרקיע, החליט :״חלם, זהו זה 1״
בחזרו לדמיה שוב פנה אורי למפקדיו,
ביקש העברה לאנשי האויר כנען. במקום
זה השתתף בכמה פעולות שהידהדו או
בארץ׳ עברו בלחש מאיש לאיש. העליה
האגדית לביריה, הפטרולים בלילה. אורי
הועבר לגליל, לרמות־נפתלי. הפלמ״ח קלט

על גבו את מכונת־היריה ( 40 קילו) ,החצו
בה ושני ארגזי תחמושת, ומסביבו צנחו
האנשים מתעלפים.
לפני כיבוש צפת היה צורך לשתק אר,
מצודת המשטרה, בה התבצרו הערבים.
על אורי הוטל לכבות את אורות המצודה
במכונת־היריה. היד, זה תפקיד מרהיב־לב :
הוא ירה אלפי כדורים, כיבה את כל האורות
— מלבד אחד. כשנכבשה המצוד,־,
עוד דלק אור זה, כשמסביבו חורי הפגיעה
של מאות כדורים.
תוך כדי כך פגע כדור של צלף ערכי
בשק־החול, כשני סנטימטרים מאוזנו_ .

ח 1ס ר־ א ח רי 1ת ל מז ס ת
את ימיה

הגדולים ביותר של תקופה

כן שנתיים. הצילום שאינו חסר באלבומו של שום צבר. כמוסד לילדים ן ןזוכים הסתגר אורי, בן ה־ 1ו, עוד יותר,
האמהות בארץ נוהגות לדאוג שצילומי חילדות יונצחו באלבום. והרביץ לעצמו תורה, למד בשקדנות רבה, לשביעת רצונם של המורים
לבדו את עבודת הזוג .״אם אדע שיש לי
לעשות את זה,״ אמר ,״אלך חצי שעה
קודם ואגמור לפחות בזמן ! ״
משך זמן מד, אף הגשים בן ד,־ 16 את
חלומו של צעיר ארצישראלי של אז :
הוא הפך שומר־שדות, על סוסה גזעית
אמיתית.

nrnuBב איי ל ת־ ה שוו ר
לפני שהגיע לגיל , 17 היה אורי גלין
חבר פלמ״ח. היה זה מעבר טבעי, כמעט
אוטומטי. ביחידה עסק בספורט, התאגרף
עם צעיר שני. אחרי מהלומה מוחצת מאג־רופו
של אורי, נפל הלה. ראשו נשאר
עקום ליומיים, ועל המנצח היה לבקרו
באיילת־השחר.
לביקור־חולים זה היתד, תוצאה הדת־גורל.
הנפגע סיפר כי יש ברצונו להיות
לטייס, להצטרף ליחידה האוירית של ה־פלמ״ח.
בלבו של אורי נדלק רעיון. הוא
החליט להצטרף לחבר. שמו: מתי סוקגיק,
אחיו של יגאל ידין, מי שהיה עתיד לפאר
במותו את שם חיל־האויר לישראל.
אם ירצה סופר לבקש את הרגע הספרותי
בו נולדה ההשתלשלות שנסתיימה ברגע
הטראגי במעגן, יתכן ויבחר ברגע זה של
איילת־השחר. כי שם השתלטו על אורי
הכיסופים לשחקים, הדרך שהבטיחה את
ההתעלות מעל לעצמו, מעל לעברו. הוא

גיוס גדול חדש, שהביא לשורותיו אנשים
מסוג חדש, בני הפרברים מתל־אביב׳ על
אורי וחבריו הוטל להדריכם, להובילם ב־סיורי־הלילה.
ימי־ד,הכרעה
התקרבו. בפלמ״ח התרבו
מכונות־היריה הכבדות. היה צורך לשלוח
אנשים ללמד את המלאכה. הבחירה שוב
נפלה על אורי — אולי מפני שהיה הבריא
ביותר: למכונת־יריה הגונה ישנו משקל.
יומיים לפני הסוף התחצף אורי כלפי המדריך
וסולק מן הקורס. זה לא היה איכפת
לו: הוא כבר למד את אשר היה ללמוד.

שו רתהחאק, ה ד קי ק ה
החדשים הראשונים של המלחמה היו ימי
הגדולה לאורי גלין וחבריו. הישוב התעורר,
אט־אט, לקרב. בעורף נהר הנוער
לדגל. אולם משך כמה חדשים גורליים
עמדה בין הישוב והמתת שורת־החאקי הדקיקה
של הכוח העברי המגויס הראשון
מזה אלפי שנים — הפלמ״ח וכמה יחידות
החי״ש.
לא היה זה צבא נוקשה למיסדרים ו>־
הפגנות. אך יחידותיו עשו את מלאכתם
ביעילות מופלאה. מחולתא עלה אורי עם
דודו האגדי, נושא השיר הנהדר, לכבוש
את נבי־יושע ולספוג את אחת המנות
המוחצות של המלחמה. באחד הלילות עברו
במיצעד שובר־גב להר־כנען, כשאורי נושא

זו בילה אורי במנרה הנצורה. פעמיים בשבוע
ירדו הפלמ״חאים לכפר גלעדי, מתגנב-ם
בין הצוקים, להביא אוכל למשק.
פעם הותקפה שיירת •מזון, שהובילה
מזון למשק בכביש. לעיני המגינים החור־קים־שן
התקרבו הערבים למגיני השיירה.
שני מפקדי כיתות יצאו בתנועת־איגוף גדולה
להציל את השיירה. על אורי, מפקד הכיתה
השלישית, הוטל להישאר במשק ולהבטיחו.
אולם אנשי הפלמ״ח של אז לא היו
חיילים מקצועיים ,״כורדים״ המקבלים פקודה
ללא מחשבה. בעקבו אחרי הקרב הבין
כי שתי הכיתות יגיעו במאוחר, וכי כל
אנשי השיירה יישחטו. בלי היסוס הפר
את הפקודה, קפץ למטה בראש אנשיו,
אל תוך הריכוז הערבי שהתפזר בבהלה.
התוצאה: שני ניצולים. ששה אחרים כבר
נהרגו.
העמדות העבריות בסביבה, שלא השג-חו
בתמרון, החלו יורים על הכיתה הבודדת.
״פלמ״ח ! פלמ״ח ד צעק אורי, עד שהשתתקה
האש.
בפעולה זו בא לידי גילוי הרבה מאופים
של אורי גלין ודורו: כוחם להחליט במהירות
ולפעול על פי החלטותיהם, לקבל
על עצמם ללא היסוס אחריות, המשמעת
העמוקה לתפקיד אשר לשמה היו מוכנים
להפר את המשמעת העיוורת לפקודה. הזו ים
לדור זה יכלו לקרוא לכך :״חוסר־אח־ריות״
ואולי גם ״הפקרות״.

יין

רג?ןיההגשמה. מם־כף אורי גלין, גדוד שלישי של פלמ״ח, מומחה למכונת־יריה
(כורע) ליד גולם במנרה המושלגת. תקופת הצילומים העליזים עברה חיש מהר.
קרבות רציניים יותר קראו לאורי למלא בהם את תפקירו, והוא מילא אותו.

לחת קשה ו»ונ 0שבו
אולם היו אלה תכונות־האופי שהונחו
על כפות המאזניים נגד הנשק העדיף של
האויב — ושהכריעו את הכף.

ע 11 נט

h im

אורי נשלח לקורס סיירים. הוא לא ו צד.,
אולם פקודה היתר, פקודה, והוא ארז את
צרורו וירד להרצליה. שם קיבל את הכשרתו
כמם־כף סיירים. באמצע הקורס
הגיעו מקלעי המ.ג. הגרמניים .״מי יודע
כיצד להשתמש במכונות »״ שאל המפקד.
״אני התנדב אורי, היחיד שלמד מכונות־יריה
כבדות. הלימוד היה פשוט: הוא
פרק את המקלע, ניסה להרכיבו מחדש.
אחרי יומיים הצליח.
את הסרט הראשון ירה ליד תחנודרידינג,
מול שדד,־התעופה על־שם דוב הוז .״באו

איש החבריא. על הדשא של דגניה,
מנגן אורי במנדולינה להנאת הסובבים אותו.
אוירונים מצריים. החזקתי את המקלע באויר
ויריתי כמו משוגע.אחר כך אמרו לי
שאחד מהם נפל בים ...אבל• זה בטח לא
היה שלי...״
מן הקורס נלקח אורי ליחידת סי־רים
שסיירה בג׳יפ את עמדות העיראקים ליד
טולכרם. הוא גם נכנם לעמדות. פעם נפל
פגז לתוך העמדה. אורי איבד את הכרתו
ממכת הדף האויר, נפל עם הראש על
חצובה. עד היום יש לו בליטה כגודל
אגוז בקרקפת.
לפתע שמע כי התלקחו הקרבות בדמיה.
חבר שני,
הוא החליט לברוח לשם. עם
איש דגניה, לקח סטנים וכדורים וניסה להפקיע
ג׳יפ, כשנקרא אל המפקד.
״אסור לעשות כך אמר המפקד .״אנחנו
צבא ! ״
״אנחנו פלמ״ח השיב אורי.
אך הוא נאלץ להישאר. פעם שניה ניסה
לברוח מן החזית המשעממת לירושלים,
בה התלקחו אז קרבות של ממש. התכנית
היתד. ללכת ברגל, בלוית חבר ירושלמי.
אולם לפני כן בא מברק שפקד עליו לחזור
ליחידתו בפלמ״ח.
בהתיצבו ביחידה, נודע לו שעומדים
לערוך לו משפט. לשוא הסביר כי לא נ־תן
לו לחזור ליחידה מהקורס. עונש איום
הוטל עליו: לא להשתתף בקרבות על
רמלה. אורי התפרץ, התחנן, כמעט כרע
על ברכיו. לחינם: הוא נשלח להדריך

קורס קצינות של פלמ״ח. היתד. זו תקופה
קודרת. בחזית לחמו, מיטב החברים נפלו.
ואילו הוא ישב והדריך בנות.

ח שי בו תהשלר צינו ת
אחר כך זה נעשה צבא לגמרי ...רצו
לשלוח אותי לקורס מפקדי מחלקות ...לא
רציתי ..צבא, דרגות, כל הצרות האלה,
זה לא בשביליי•• -
באחד הימים שמע שמחפשים מתנדבים
ליחידת מגיני סדום. הוא התנדב מיד.
המניע העיקרי: את המתנדבים היו צריכים
להטים למקום. אורי גליך טס׳ בפעם
הראשונה בחייו. תוך כדי כך חידש את
החלטתו הישנה: הוא יהיה לטייס.
כבר בשעת הטיסה דיבר עם הטייס,
שאלו כיצד מתנדבים לחיל־האויר החדש.
בישבו בסדום כתב למעלה מעשרה מכתבים.
פעם התחבא במטוס שעמד להמריא, בדי
לטוס למפקדת חיל־האויר, אולם נתגלה.
את עודף מרצו הוציא בביום מחזהו של
א סקאר וויילד, חשיבותה של רצינות. אך
המחזה לא הוצג. לפני כן הופיע נתן שחם
בסדום׳ הביא עמו את הבשורה שנתקבל
לחיל־האויר.
הוא עבר את הבדיקות הרפואיות החמורות,
אך בטרם שמע את התוצאות נמצא
כי השכלתו היתר• נמוכה מדי. לכן נשלח
לקורס של גונ״עים, ללמוד תיאוריה. שם
נודע כ״אבא של הילדים.״ חבריו שהתגייסו
עמו כבר טסו, אך הוא ישב משך חמשה
חדשים בין הילדים ולמד .״ראיתי שאני
לא יודע כלום,״ הודה. איש אחר היה ׳נכנע,
מוותר על החלום. לא הוא.
לבסוף באו תוצאות הבדיקות. אורי נמצא
כשר לצוות־אויר. איש לא אמר לו שלא
נמצא כשר מבחינה בריאותית לתפקיד של
טייס קרבי. להיפך, דן טולקובסקי, כיום
מפקד החייל׳ אסף מסביבו את האנשים,
הסביר להם שדרושים לא רק טייסים,
אלא גם אוויראים אחרים, דרש מהם הבנה
למצב.

אהבהרא שו נ ה. אודי גלין לא -היה מעודו רודף־נשיס, הוא נמשך בדרך כלל
לנערות שקטות למדי, כגון דבורה אשכול, בתו השניה של שר־האוצר, אליה התקשר
בימי שהותו בקיבוץ דגניה, שבעמק הירדן, שמר לה מקום בלבו מאז ומתמיד.

רבים יעצו לאורי לא ללכת, הסבירו לו
שזה כשלון. אך הצבר מעין־גנים היה
עקשן מדי: הוא הלך לקורס של מקלעני•
אויר, קיווה שלבסוף עוד יגיע אל ההגיים.
הקורם היי• באנגלית. אורי לא ידע אנגלית•
הוא ישב משך ימים ולילות, למד
את השפה החדשה. בינתיים תירגם לו שכנו
בקורס את ההרצאות. הוא לא נחון בכוח
תפיסה בולט בעיניים עיוניים. את החפר
מילא בשקדנות, למד את החומר בעל־פה.
הוא עבר את הבחינות רביעי, זכה סוף
סוף לכנפיים.

שי רי םעד צו קבזדד
היו אלה ימים מאושרים- .אנשי־האדר
של אז, שבלטו בתעוזתם התוקפנית׳ לא
הקפידו על תלבושת מקצועית. אורי טם
יחף׳ עטוף מכנסיים קצרים ומיצנח׳ כש־מצחית
הכובע האמריקאי כפופה כלפי
מעלה.
בתום המלחמה לא סיים אורי את תקופת
שרותו. מפלגת פועלי ארץ־ישראל שיחורר.
אותו מן הצבא, הכניסה אותו לסמינר
לשליחים בבית־הכרם. תחילה חשב אורי
שהשליחות תהיה לאמריקה׳ קיווה לנצל
את השהות כדי להשתלם שם כטייס. אולם
לא היה תקציב לכך. במקום זה למד צרפתית,
התכונן לשליחות לצפון־אפריקה.

צבר למופרג: כך צולם אורי גלין על-ידי צלם
קולנוע, כשהשתתף בסרט־תעמולה שהציג אותו כצבר
אופייני. למראית עין: צעיר חסר בעיות ותסביכים.

איש השרירים. מעולם לא הת
קשה להרים שני אנשים. אך בכי
זאת לא הקדיש את חייו רק לספורט

...והתנפץ לרסיסים שנוע
מאז ימיו בביודהספר לילדים עזובים חי
בו רצון חזק לטפל בנוער עזוב ועבריין.
הוא חשב כי במארוקו יוכל להגשים רצון

חבריו בסמינר זוכרים אותו כצעיר שקט׳
מתבודד ומסוגר, שאינו מדבר על עצמו׳
נראה לפעמים יושב על צוק בודד וכותב
שירים. אך גם הפעם נכשל רצונו. הוא
נמצא ״לבן״ מדי בשביל מארוקו, הוצע
לשליחות לפאריס. הוא סירב.
בינתיים השתדל להתקבל לבית־ספד לטייס
באמריקה על חשבונו הפרטי׳ עבד
קשה בטרקטור כדי להרוויח את 2000
הדולאר שהיו דרושים לכך. משרד־האוצר
לא אישר את הקצבת המטבע הזר.
במעבדת חיל־האויר הפכו פניו למוכרים
מאד. הרופא מצא כי לחץ־דמו בלתי־יציב.
היתד, זאת תוצאה של התרגשות — בשעת
הבדיקה תמיד עלה הלחץ. הוא הלך לבדיקה
אחרי בדיקה. זה לא הועיל.

ראשקשהל תי או רי ה
כדי להעביר את הזמן פתח אורי סניף
של קלוב התעופה בפתח־תקווה, הלך לבתי־הספר
ואירגן נערים. כששמע שהקלוב פתח
בית־ספר לתעופה׳ זנח את החלום ללמוד
באמריקה או להתקבל לחיל־האויר. הרופא
הצבאי מצא אותו כשר לטייס מסחר׳ *.
אורי למד בקלוב, שילם חלק מן המחיר,
־,בטיח לעבוד עבור השאר. לפני שנתיים
קיבל, סוף סוף, את רשיון הטייס.
עולם חדש נפתח לפניו. הוא ביקש
* אף שבארץ הבדיקה הרפואית לטייס
אזרחי מבוצעת סל־ידי רופא צבאי הדורש
רמת הרבה יותר גבוהה מאשר בחוץ־לארץ׳
אין הוא דורש מטייס אזרחי את אותן
התקנות הנדרשות מנויים קרבי, החייב
שלוט על מכונתו תוך תנאי קרב.

להיות למדריך. הוא טס, שרץ כל היום
בשדה, אסף שעות־טיסה׳ ביצע מאות ג׳ובים,
ביקש ללמוד תיאוריה — הדבר שהיה לו
קשה ביותר .״כל כמה שלמדתי יותר ראיתי
שאני יודע פחות,״ נאנח.
לבסוף טס עם אורי ברייאר, הטייס
הראשי של אל־על, כדי שהלה יבחן אם
יש לו טעם להמשיך. ברייאר פסק שהוא
טייס טוב, אך אינו יודע תיאוריה. אורי
הפסיק לכמה חדשים את טיסותיו, שקע
כולו בלימוד התיאוריה. הוא הידק את
.שיניו, כבש את התיאוריה הקשה כשם
שכבש שיאים בספורט. כשהרגיש את עצמו
בטוח, ניגש לבחינה אצל עמנואל צור,
האיש החזק באגף התעופה האזרחית, הצליח.
אחרי שש מאות שעות טיסה ביקש
להתקבל לקורם־ר,מדריכים של חיל־האו־ר.
הוא למד אירובטיקה ומכשירים. באמצע
הלימודים באו אליו והציעו לו לייצג את
ישראל באולימפיאדה האסיאתית במאנילה,
׳אחרי שבלט קודם לכן באולימפיאדה העולמית
בהלסינקי. הוא קיבל כבר זריקות,
אך התיעץ לפני הנסיעה עם ידידו, מדריך
הטייס אדם שתקאי .״לא הייתי עושה זאת,׳׳
העיר בשקט שתקאי הנבון, שחוות־דעתו
נחשבת בין חבריו כסוף פסוק. אורי ויתר
על הנסיעה׳ עוד לפני ששמע כי בוטלה
מטעמי תקציב.

ש מונ ה

ח ד שי א 1ש ר

שמונה חדשים בהם שימש כמדריך ב לוב
היו המאושרים ביותר בחייו של אורי
גלין, מאושרים אף מימי אהבתו הראשונה
בדגניה, עת התאהב בן ד,־ 18 בבתו הצעיודי
של לוי אשכול.
הוא השיג את מטרתו — דרך ארוכה
מאד לנער מעין־גנים שהתחנך בבית־הספר
לנערים עזובים. הוא החל פורח. הוא הרגיש
עצמו בטוח באויר, עוזרו היחיד של
המדריך היחיד, שלמה ירקוני.
מ ד רי ך ה טיי ס. התמונה האחרונה של אויי גלין לפוי האטה במעגן, מראה
משדה התעופה .
אותו יושב בטוח ליד הגיי הפייפר, מוכן להמריא אליעל

׳גיס אוו׳ הגיש למ 0ח1ו
״כשבא אלינו,״ נזכר ירקוני ,״היד, כבר
טייס בטוח, אחרי 200 שעות טיסה. אך
הוא היה גס על ההגיים, לא די מלוטש
בשביל מדריך תחת עיניו של ירקוני
התגבר גלין על ליקוי כזה, כשם שהתגבר
על ליקוי אחר — נטיתו להשתמש בצורות־דיבור
צבריות פשוטות, במקום בשפר,
המקצועית ד,מהוקצעת. הוא למד להגיד
״פניה לשמאל בצלע עם הרוח,״ במקום
״לעשות בטן.״
הוא הפך למדריך טוב. היתד, לו גישר.
טבעית לבני־אדם. הוא לימד את שלמר,
שמיר, מי שהיה מפקד חיל ד,אויר, ואת
יואל פלגי, הצנחן, איש אל־על איך לטוס.
אישיות מכובדת אחרת, שלא יכלה להתגבר
על הפחד שלה באויר, עיצבנה את ירקוני.
״תן לי אותו,״ הציע אורי. באויר, כשהאיש
גילה שוב סימני פחד, גער בו אורי בצעקו.,
האיש החשוב, שלא היה רגיל לכך, נירגע
מיד, התגבר על מוראו.
כל אותו זמן המשיך אורי להתגבר על
התיאוריה. לפעמים בא לבקר אצל ירקוני
בשבע בערב, נשאר עד אחרי חצות, סירב
ללכת עד שהבין את השפעתו של שטח
מגנטי על מחט־המצפן.

ח inuDNזה י 3ה1״מספרת עליו צעירה, שהכירה אותו בתקופה
זו :״הוא לא רדף אחרי בחורות.
הן נמשכו אליו מעצמן, אך הוא לא שם
אליהן לב במיוחד. הוא גר בצריף בשדה-
התעופה. החדר היה ריק מלבד מיטה, דיסקוס׳
ספרים וארגז ששימש במקום שולחן.
בצהרים היה אוכל במזנון של תחנת־רידינג
הסמוכה.
״הוא היה הולך לעתים רחוקות לקולנוע,
ורק כשידע כי הסרט טוב. בהצגה כזאת
יכול היה להזיל דמעות. הוא הצטיין בספורט,
אך הספורט לא תפס חלק גדול
בחייו. הוא הלך לקונצרטים קלאסיים. משך
שעות יכול היה להתהלך לבדו, שקוע בהיר־הורים.
אך בעיקר היה שקוע בלימודים.
כמעט שלא היה לו זמן לצאת.״
היה זה כאילו הצלחה בשטח הנכסף
ביותר נגעה בו כבמטה קסמים. הוא החל

מצליח בכל השטחים. אחרי שנקע את רגלו
בקפיצת־מוט, ויתר על קרב־עשר, עסק
בעיקר בזריקת דיסקוס, הפך אלוף הארץ
(״זו אמנות, זה יפה מלבד זאת ניגן
על מנדולינה ואקורדיון.
כשנשאל מדוע הוא עוסק בעיסוקים כה
רבים, ענה בפשטות בלתי־מעושה :״צריכים
למלא את שעות הפנאי. אני עושה את
זה רק בשבילי. מספיק לי לנגן עשר דקות
בשבוע. גם ספורט זה יפה...״
ההצלחה הגיעה לשיא. הוא היה עתר,
טייס מושלם, בעל 800 שעות טיסה. הגיעה
שעתו לקבל דרגה של מדריך מוסמך. שבוע
וחצי לפני יום מעגן עבר את הבחינה אצל
עמנואל צור, שהעיר :״הוא עבר את
הבחינה מ־צו־ין ואמר לו :״לקחתי אותך
תחת הכנפיים שלי ! ״
יום לפני כן חזר גלין מפינלנד, שם
השתתף בתחרות. הוא יכול היה לשהות
בדרכו חזרה באיטליה, אך החליט לחזור
מיד, בידעו כי ירקוני עומד לנסוע לאנגליה.
לו נשאר בחוץ־לארץ, לא היה נמצא בישראל
ביום מעגן.

רג עי

הגו ר ל

הכל התקדם בעקביות נוראה של טרגדיה
יוונית לקראת אותם רגעים איומים מעל
לטכס מעגן. הגורל אחז בצבר בן ד,״,26
טילטל אותו כנוצה על פני גלים סוערים.
מה קרה באותם רגעים גדולים, בין חיים
ומוות?
אורי גלין סיפר בשעת החקירה את צדו
שלו בגילוי־לב. הוא זרק את המצנח, שנשא
את האגרת שהיה עליו להטילה אל מספידי
(המשך בעמוד )14
* שני כוחות מחזיקים את המטוס באויר :
לחץ־האויר מתחת לכנפיו, המספק את שליש
הכוח, ואילו שני השלישים האחרים מסו־פקייס
על־ידי האויר העובר מעל לכנף
ויוצר חלל היונק את המטוס מלמעלה,
״הזדקרות״ (״מטול״ באנגלית) הוא מצב
בו נטוי המטוס יותר מדי כלפי מעלה,
כך שזרם האויר מעל לכנף מנותק והכוח
היונק נפסק.

תצפית
במדינה העם
ה*טואי 1החדש
יש וכנסת ישראל מתעלה לרמה גבוהה
של ויכוח. אם יש לתקן סעיף בפרוצדורה
הפלילית, או לקבוע נוהל לניתוח גופות,
או לשקול את הצורך בעונש המוות, אפשר
לקוות לנאומים המטילים אור על הענין,
חודרים לעמקותו ומגלים הבנה חודרת. כי
אין מחסור בכנסת לא בעורכי־דין, לא
ברופאים וגם לא באנשי־מצפון.
לרוע המזל, אין דבר זה נכון לגבי מספר
המדינאים בכנסת. הוא מצומצם מאד. ומעולם
לא היה הדבר ברור יותר מאשר
בשעת הויכוח על מדיניות־החוץ שהתקיים
בשבוע שעבר.
חם ושלום. מי שעצם עין והשכיח
לעצמו את המקום בו נמצא, יכול היה
להיתפס לאמונה כי ההיסטוריה חזרה אחורנית.
לא רק המפלגות היו ישנות נושנות
לא רק פני הצירים היו ברובם וותיקים ומוכרים
מעשרות קונגרסים ציוניים. גם הסגנון
החל דומה יותר ויותר לסגנונה המבורר
של הסוכנות היהודית לארץ־ישראל, זכרונה
לברכה.
בימים הטובים ההם, כשקם הישוב למחות
נגד גזירה זו או אחרת, לא שכח
מעולם להקדים שאין לו שום מלחמה עם
ממשלת הוד מלכותו, מלך בריטניה, אלא
אך ורק נגד כמה מפקידיו. הישוב יילחם
נגד הגזירה (שלא תקום ולא תהיה )1וגס
נגד הפקידים (ימח שמם וזכרם, אבל בשקט),
אולם הוא ישמור אמונים לבריטניה הגדול־בכל
מחיר. כי נצח ישראל לא ישקר.
מאז ירד דגל ועלה דגל בתמים הרבים
הפזורים בישראל. אך השבוע היה נדמה
כי למנגינה החדשה נמצאו מלים ישנות.
שוב הכריזו מנהיגי הישוב, שהפכו בינתיים
למנהיגי המדינה, כי ייאבקו נגד רוע הגזירות
(מסירת בסיס הסואץ האדיר לידי המצרים,
זיון ארצות ערב) וגם נגד הפקידים
האחראים להן (ושכבודם במקומו מונח),
— אולם אין פרוש הדבר, חס ושלום, כי
ישראל תפנה עורף לידידתה האמריקאית.
ההיפר הוא הנכון. אין היא מבקשת אלא
לשנות את יחס הפקידים, ואז יבוא הכל
על מקומו.
שעורים בלתי-רצויים. פה ושם הורמו
קולות בכנסת נגד גטואיזם מחודש זה.
אולם הרוב היציב של הכנסת הרים את
ידו בהצבעה מוחצת למען החלטה שה־תה
יכולה לפאר את הקיר בכל קהילה יהודית
בעולם: בקשה לממשלת ארצות־הברית
להואיל בטובה לשנות את מדיניותה.
אלא שממשלת ארצות־הברית פועלת בהתאם
לקו הנובע, לדעתה, מתוך האינטרסים
שלה. קשה לקוות שהחלטת כנסת ישראל
,תניע אותה לוותר על אינטרסים אלה. וקשה
עוד יותר היה להניח שתקבל ברצון שיעורים
במדיניות מאת מדינה שהוכיחה חוסר
כל כשרון לנהל מדיניות עצמאית משלה.
דת ה31ותלהתג ״ ד
לא קל היה להשיג הסכם על נקודה כל
שהיא באסיפה העולמית. של למעלה מאלף
כמרים׳ בני כל הדרגות, שהתכנסו באיבד
סטון, ארצות־הברית, על. מגת לטכס עצה
כיצד לאחד את מאות הכתות הנוצריות
בעולם. מדינת ישראל, אשר בשטחה נולד
היהודי שכל הנוכחים חשבוהו לבן האלוהים,
לא יצאה מכלל זה. היא היתד, סעיף
שנוי במחלוקת.
הצרה התחילה כשקם נציג אמריקאי אחד
והצטער על כך שהדו״ח הרשמי לא הכיל
שום סעיף על הגשמת ההבטחה האלוהית,
הכלולה בברית החדשה, כי כל היהודים
יזכו לקבל את דת הנוצרי.
מיד קמה סערה. צ׳ארלס טאפס, אחי!
של הסנאטור המנוח שהיה ידיד הציונית,
התקיף :״חוששני כי החלטה כזאת תסכן
את יחסי הידידות שלי עם חברי היהודיים ! ׳
הוא לא נשאר בודד במערכה. נציגים
נוצריים מארצות המרחב דרשו אף ל,ם כי
לא תינתן ליהודים שום זכות מיוחדת להמיר
את דתם. כי כל זכות מיוחדת ליהודים,
,כך טענו׳ עלולה להרגיז עוד יותר את
העולם הערבי נגד הנצרות.
העולם הזה 881

ההצעה נפלה. לפי שעה נאלצו היהודים
לוותר על זכות זו.

המשק
לאבלקרקלא סי
שמות רבים מפארים את מדע הכלכלה :
אדם סמית, קאז זארכס, לורד קינס ועוד
רבים אזזרים ניסו לספי, הלכה שיזסביר
את חוקי המשק הלאומי. כל שלושתם
יחד היו נבוכים, מן הסתם, לא נתבקשו
להסביר את חוקי הכלכלה של מדינת ישראל
על־פי המושגים הקלאסיים.
כי לישראל יש אוצר ניכר של דולארים
הבאים אליה ימן השמיים, באמצעות מגביות
ומענקים שונים. ארצות אחרות רעבות
לדולארים אלה. לכן עלה על דעת כלכלגי־ישראל
המצאה גאונית: הם קנו בדולארים
ך זלקי־מכונות אמריקאיים, הרכיבו אותם בישראל,
מכרו אותם לארצות שלא היו
בידיהן הדולארים הדרושים כדי לקנות
את הסחורה ישר מאמריקה.
ארצות אלה היו מוכנות לשלם לישראל
מחיר מפולפל מאד, גבוה הרבה יותר מי
המחיר האמריקאי המקורי. הן שילמו לא

(כל הז כ רו ת ש מורו ת)

.אדם שכדאי לך לעקוב אחריו מקרום הוא חיים לסקוב׳
מי שהיה מפקד חיל־האויר הישראלי. לסקוב, טגן־אלוף קרבי בצבא הבריטי,
הלומד כיום באכספורד, עלול לבוא בחשבון למינוי ממשלתי חשוב בעתיד
הלא־רחוק.

.על ישראל להתכונן להצטרפות מדינה ערכית חדשה
לליגה הערכית, כאשר תקבל הממשלה הטוניסאית החדשה עצמאותלמחצה.
הצטרפות טוניס לליגה תעלה בעיות חדשות בדרך העליה של יהודי אותה ארץ,
אך לעומת זאת תוסיף קול מתון נוסף לויכוחים הערביים עי ישראל. טוניס,
שעוד רחוקה דרכה לעצמאות, אינה רוצה לאבד את דעת־הקהל המתקדמת בעולם,
תטיף על כן לקו שקול יותר.

« אנשי חרות, שאינם מתלהבים לקונגרס הציוני יצטרכו

לשנות את דעתם כשמנחם בגין עצמו ישתתף באופן הפעיל ביותר בגיוס
מפלגתו לבחירות הציוניות. התנועה, המתכנסת בשבוע הבא למועצה, הגיעה
למסקנה שזו הדרך •היחידה ללחום באדישות חבריה בשטח זה.

.היה מוכן לשינוי קיצוני כהשקפת-העולם האמריקאית
כשנה הקרובה. בארצות הברית מתגברת והולכת הרגשת הכעס כלפי
צרפת ובריטניה, שקיבלו סעד אמריקאי עצום בשנים האחרונות ופונות עתה
בגלוי נגד המדיניות האמריקאית. על אף מאמציו של הנשיא אייזנהואר, עלול-ה
התוצאה להיות סוג חדש של בדלנות קיצונית, שתתעלם הפעם לא מבעיות
העולם, אלא מבעיות שאר ארצות המערב.
אחד הקרבנות העיקריים של מדיניות כזאת: ישראל, הצפויה לחיסול כל
מענקי הסעד האמריקאיים, כמו כל שאר מקבלי־הסעד הנוכחיים!

• אם ההשתתפות בבחירות ה
כאות
לכנסת תהיה בינונית, קרוב
לוודאי שהמודד בבחירות יהיה ציר אחד על
כל 7500 קולות, באם ת!היח ההשתתפות
ערה יותר עלול המודד לעלות ל־ 8500 קולות.
כל זה אמור, כמובן, באס לא יופעל אחוז
החסימה.

.אין מקום להשערה כי ח״ב
מאיר ארגוב, יושכ ראש וועדת החוץ
והכטחון של הכנסת, שרמז
כי ישראל רואה את עצמה ברש-
אית לפעול כבל שטח המנדט לשעבר
של פלשתינה >א״י) ,אמר מה
שאמר כוויכוח המדיני ככנסת בניגוד
לדעת מפא״י.
האמת היא שהדברים נאמרו בניגוד לדעת
הממשלה, אולם בידיעתו הברורה של ראש־הממשלה
ושר החגץ, משה שרת, המעוניין
ליצור, כלפי חוץ את הרושם שמפלגתיהשל־
׳טון נוטה לחפש ידידים מדיניים חדשים לישראל.

בי תובל לעיין
לא מן הנמל
כקרוב בתוכנו של ההסכם הקוא-
ליציוני כין מפא״י והצ״ב,

חלק של הכפים הבריטי ליד תעלת סואץ
ימח שמם וזכרם, אבל בשקט !
רק עבור ;הסחורה׳ אלא גם עבור הדולא•
רים המושקעים בה. אך הן לא הפסידו,
כמובן. כי את ההפסד העבירו לצד השני
של החשבון: עבור הסחורה שקנתה ישראל
מהן גבו מחיר מופקע לא פחות.
דולארים כזול. כל הצדדים יכלו להיות
מאושרים. מפעלים רבים בעלי יסוד כלכלי
מפוקפק נולדו בישראל על רקע זה: קייזר־פרייזר
להרכבת מכוניות (שעלו בישראל
1800 דולאר, במקום 1200 דולאר בארצות־הברית)
בית־חרושת למקררים, המכניס
מקררים שלמים לתוך תיבות־פח הנקנות
מכספי השילומים ( 350 דולאר למקרר בישראל,
לעומת 140 דולאר באמריקה),
מקלטי־פ־לקו, המשתמשים בתיבות־עץ ישראליות
למכשירים אמריקאיים.
התוצאה: כיום אפשר לקונת בשוק
הכספים בתל־אביב דולאר ״קלירינג״ (היינו
דולאר שאפשר להשתמש בו בארץ שקנתה
סחורה ישראלית) תמורת 65 סנט — שני
שלישים ממחירו הרשמי. כי כל סוחר היה
צריך לקחת בחשבון כי עבור הסחורה
שיקנה במלארים כאלה יצטרך לשלם 33%
יותר מן המחיר האמיתי.

עסקים
ל מי צי ל צ לו ה ש עונים
אחד האנשים שלא היד, מרוצה כלל מן
המסחר המשולש בדולארים (ראה לעיל)

מר עד כה בסוד. נראה כי הפרטיכלים של
ההסכם יפורסמו על ידי הצ״כ חודשים ממפר
לפני הבחירות, מתוך מגמה להוכיח כי
כוונותיהם היו טובות בהיכנסם לקואליציה,
אלא שמפא׳׳י לא מילאה אחרי ההסכם.
לעומת זאת תיעזר מפא״י במנגון משרד־
.המשפטים, תנסה להבאיש את ריחם של ה־צ״ב
על ידי פתיחת תיקים נגד אחדים מראשי
משרד־המסחר והתעשייה, האשמים בעבירות
;כלכליות שונות. כן תשתדל מפא״י להוכיח,
)בצורה מרומזת, את קשריהם של אנשים
״אלה עם כמה משרי הציונים הכלליים.

• כוחו והשפעתו של לבון יגדלו במידת מה, אס תוגשם תוכ-
ניתו להקים שוב רשות מתאמת עליונה לכל מוסדות המודיעין בראשותו הוא.
העמדת שה בראש רשות זו, שחדלה לפעול למעשה מיום שנתמנה ראובן שילוח
לציר בארצות־הברית, תתן לה משקל רב יותר מתמיד.

#קציני-משטרה רכים יקכלו השכלה משפטית גבוהה, אס
תוגשם התוכנית להקמת ביתיספר גבוה לקציני״משטרה בכירים. התוכנית נולדה
עקב לחצם של אנשי משרד־המשפמיס, הטוענים כי חוסר־בקיאותם של הקצינים
בחו ק מכשיל לא פעם את התביעה הכללית, גורם לחקירות בלתי־מושלמות.

.משכורתם של שחקני התיאטרון הקאמרי תהיה בטוחה

יותר, אס יסתיים בהצלחה המשא ומתן על רכישת התיאטרון על־ידי קבוצת
בעלי הון, שבראשם עומדים עורן הארץ, גרשום שוקן, גיסו של במאי הקאמרי,
יוסף מילוא, התעשיין זלמן ירושלמי וח״כ שושנה פרסיץ, מנהלת־הוצאת הספרים
אמנות, חותנתו של מילוא. המשא ומתן מתנהל הפעם בסודי סודות כדי שלא
להביא את. השחקנים לידי סערת־רוחות — כמו הסערה, שהכשילה משא ומתן
דומה לפני שנה וחצי.

• גישה חדשה לתעמולה בחוץ לארץ תפגין בקרוב הפופ•

נות היהודית בארצות-הברית, שהתיאשה מכל מומחי התעמולה שלה
ושל הממשלה, עומדת למסור את פעילות ההסברה לידי חברה אמריקאית מפורסמת
ליחסי ציבור. למרות השכר הגבוה, שמקבלת חברה זו, התברר כי •הסוכנות
תחסוך כמה אלפי־דולרים לאחר פיטורי פקידיה, העוסקים בעניינים אלה.
• צפה למאבק חריף כין עסקני מכבי והפועל, עקב אי־הסכ-
מתם של ראשי־האגודות לבחירת מלווי הנבחרת הישראלית בכדורסל, דב פרוסק
וישראל כרמי מהפועל ויצחק כספי ממכבי, אשר עומדים לצאת בחודש הבא

לברזיל.

במדינה
הודעה לציבור
הננו מתכבדים להודיע לצבור לקוחותינו כי בטלנו היום את
העלאת

מחירי

מוצרינו,

יהיה

ולכן

שוב, מחיר

של מן ״ארטיק״ שוק 85 1פר־מלבן
״קרטיב״ לינחן 50 פר׳
בזה נעננו לבקשת הממשלה לא ליצור גורם לרעה על יוקר המחיה.
אנו תקוה כי משרדי הממשלה יעזרו לנו בהשתדלותנו זו.

היד״ השבוע, מנהל בית־החרושת הרמת־ גני
לשעונים אורלוגין. הוא טען כי ממשלת
ישראל הורסת את מפעלו, בו הושקעו 120
אלף דולאר.
האויב: סוחרים ישראליים הקונים בדו־לארים
שעונים בשווייץ, מוכרים אותם
לפינלנד או לתורכיה במסגרת הסכמי החליפין.
הממשלה מעודדת עיסקות אלה, במקום
לעודד את מייצרי השעונים מתוצרת הארץ,
שייצאו עד כה שעונים בחצי מיליון דולאר
בקירוב .״אני אוציא את המפעל לחוץ-
לארץ,״ איים המנהל, יצחק לשם, כשזכובית
משקפיו ופדחתו טובלות בזיעה.
תשובת האוצר: עד כד, הקציב לאורלוגי!
750 אלף דולאר, ואילו המפעל ייצא
רק ב־ 460 אלף דולאר. שלושה דולארים
ירקרקים, קשים כסלע, הפכו בצורה זו
לשני דולאן־ים רכים כחמאה ביום שרב.
ואילו השיווק המקומי ק טן: השע,נ־ם
המוברח־ם בקופסות נקניקים ובשר זולים
הרבה יותר.
כל זה לא הרגיע את בעלי־ד,מפעלים,
שחששו כי מחר יימצאו במצב דומה. אם

בקרוב תחל התקפה כללית של ההסתדרות
נגד כמד, מן המוסדות הבינלאומיים הפעילים
בארץ. היה ברור כי לא רק חיכוכים בעניני
עבודה הם שגרמו לרצון להסתכסף. ההסתדרות
יודעת היטב כי למוסדות כגון של
ובנק בדקלים יש משקל מדיני רב למדי,
ואין להניח כי היו פותחים בפעולה זו
לולא קיבלו מראש אישור על כך מטעם
משרד־החוץ, או לפחות המחלקה המדינית
של הועד הפועל של הסתדרות העובדים הכללית.
הסיבה
הרשמית לשביתה במפעלי של
הימה חסרת־ערך. אחת הסיבות האמיתיות :
של טוענת כי מדיניות־העבודה שלה נקבעת
על ידי מרכזה בלונדון, התחככה לא פעם
עם ההסתדרות ביהוד בענינים הנוגעים
לעבודה ערבית. מאז ומתמיד העסיקה חברה
זו מספר לא קטן של פועלים ערבים,
אולם מאז קום המדינה לוחצת מועצת
פועלי חיפה על של לצמצם את מספר הפועלים
הערבים. אך החברה לא נכנעה בנקל
להסתדרות. אמר פעם אחד ממנהלי החברה,
בריטי, בעת מסיבה חגיגית לאחד מפעילי
ההסתדרות בחיפה :״אם תגעו בנו, יהיה

מפעלי ״ארטיק״ -״קרטיב״
המדרך דעדיני־הטעם במחירים נוחים

ת; לו מצלמה
מפני שזו בקשתו הגדולה ביותר.
מצלמה תהיה גם שמחה לכל המשפחה•
לברנר יש מצלמות בכל המחירים•
הוראות ניתנות בחינם .

מזכיר יוסף אלמוגי
של של או שלנו?
תימשך שיסת־הכלכלה הנוכחית, עלולים
השעונים לצלצל לעוד כמה מפעלים ישראליים.

שביתות

ר טון ונפט

או פנו ע
למכירה
בהזדמנות

4i dkwכה סוס 4 .מהלכים
טוב.
(יד ורגל) מצב
פרטים במערכת ״העולם הזה״
אצל עמנואלפרת

הי ש

תל־אביב
רחוב בז־יהודה 75
טלפון 23473 :

כ א בי ם.
בגב, בברכים, בכתפיים או בפרקים ז

״ רפא רח׳ שלמה המלך

,1 0 3

תי־ אניג

טל 24495 .

כריכות
מי־מרפא
חכישת כוץ
כמו
ב לן רל סכ ד

וישי או טכריה כמו כן אמבטיות ערבול Whirpool bathחדי זיעה טורקי /
מחלקה מיוחדת לאיכשור ע״י התעמלות רפואית, מסג׳ וריהביליטציה
המוסד היחידי מסוג זה בארץ /מחלקה לסובלי רוימטיזם /עומד
תחת הנהלה ופקוח רפואי

״הם חיים עדיין (בהוי של) המנדט הב־אנחנו
נחדיר את מדינת ישראל
,ריטי !
לתוך חברות הנפט !״ קרא יוסף אלמוגי,
המזכיר המוצק של מועצת פועלי חיפה,
מחסל שביתת״הימאים ואיש־אמונו של אבא
חושי .״הם״ היו מנהלי חברת של, הברת־הנפט
הבריטית הרשומה בהולנד .״מדינת
ישראל״ היתד״ במקרה זה, מועצת־פועלי־היפה.
צורת־החדירה:
מועצת־פועלי־חיסה הגישה
לשל אולסימסום בן 20 נקודות, המכוונות
לשיפור התנאים הסוציאליים לפועלים חברת
של דחתה כמה סעיפים, ובמיוחד את
הסעיף המטיל עליה חובה לגבות מס־ארגון
בסך לירד, ורבע לחודש מעובדים שאינם
חברי ההסתדרויות.
טענו מנהלי של: לא נכפה על פועלינו
לשלם מס להסתדרות. טענו מזכירי החט־חררות:
אנחנו לוחמים למען כל הפועלים
ודואגים לתנאי העבודה שלהם. עובד בלתי•
מאורגן הוא טפיל הנהנה משרותי ההסתדרות
מבלי לשלם עבורם.
התוצאה ! השבוע היו מיתקני חבו ת
של בארץ משותקים 60 ,תחנות־בנזין בכל
חלקי הארץ נשארו ללא דלק, תורים ארוכים
הזדנבו בתחנות האחרות.
למראית עין היה זד, ספור גלוי וברור.
אך למעשה התחבאו אחרי השביתה כמה
פרשות פחות ידועות (ראה להלן) שהצטרפו
למאבק גדול מאחורי הקלעים. הבעיר: ,
כוחו של מי ישלוט בענף הנפט בישראל י

סתםה שעדה
פעילי ההסתדרות ידעו כבר זמן רב כי

לכם עסק לא רק אתנו, אלא גם עם ממשלת
בריטניה וגם עם ממשלת הולנד...״
איום זה אומת השבוע כאשר אחד ממנהלי
של בלונדון נפגש עם נציג ישראלי הודיעו
כי בדעת החברה לפנות לפורין אופים
כדי שהלה ילחץ על ממשלת ישראל. אולם
משרד־החוץ הבריטי, למוד הנסיון, ידע
שעצם האיום עלול להשפיע להפסקת השביתה,
ביכר שלא להתערב רשמית בעניני
העבודה הפנימיים של ישראל, הודיע כי
קודם כל ידרוש דין־וחשבון מן השגרירות
הבריטית בתל־אביב. כששמע על כך אחד
ממנהלי האיגוד המקצועי אמר :״גם אם
תיפסק עכשיו השביתה ...זה לא הסוף...
המאבק שלנו בחברות הבינלאומיות זה
עתה החל...״
מאכל! כנקאי. בראשית השבוע נראה
היה כי צדק עסקן זה. עוד טרם נגמרה
השביתה בשל החל המאבק בבנק ברקליס,
אשר לדברי נציגי העובדים בו נוהג »יהס
קולוניאלי מובהק״ בעובדיו. גם במוסד
זה היה התירוץ לשביתה היה צדדי. התירוץ:
העברת עובדת ותיקה ( 13 שנר),
שושנה קרייזל ממעמד של עובדת קבועה
לזמניר״ בניגוד לדעתו של ועד־העובדים.
הודיעו רשמית נציגי העובדים: אם >־
היום החמשי לא ייפתח משא־ומתן על
כל הבעיות׳ ולא ייחתם חוזה־עבודה חדש,
תוכרז שביתה. הודעה זו אושרה על ידי
מוסדות ההסתדרות המוסמכים.
תשובה דיפלומטית נתן השבוע פקיד
משרד־החוץ לשאלת העולס הזה אם אישר
משרד־החוץ שביתות אלה במוסדות בינלאומיים
חשובים. אמר הוא :״משרד־החוץ
איננו עוסק באישור שביתות ...בכל
מפעל שהוא ...אולם כידוע לך הקשרים
בין ההסתדרות והממשלה הם הדוקים מאד...
קשה לי להניח ששביתה זו מבוצעת בניגוד
לרצוננו מיהר אותו פקיד להוסיף;
״כמובן שזו סתם השערה ...אני איני יודע

העולם הזה 881

כמתח תו לי
להסתדרות יש פנים רבות. אחת מהן :
האיגוד המקצועי. פנים אחרות לגמרי :
חברת הדלק הישראלית׳ שההסתדרות היא
אחת משותפותיה העיקריות*.
היחסים בין של וחברת הדלק לא היו
אף פעם דומים ליחסי זוג נאהב. עד להקמת
חברת הדלק שלטה של על 70%מכל ש־ווק
הנפט בישראל מאז השתנה המאזן
לרעה. לפי הסכם, ניתנה לחברת הדלק
הזכות לזקק בבתי־הזיקוק ולשווק 30%מכל
הנפט הנמכר בארץ. הקרבן העיקרי היה

אמנם, הפסד שיווק של 200 אלף טין
דלק, היה כאין וכאפס במאזן חברת־הענק.
אולם חתול שחור עבר בין של וחברת
הדלק. חתול זה השחיר עוד יותר, כש״
הועמד בראש חברת־הדלק גרשון מירון.
כי מירון היה קודם לכן מנהל המחלקה
הכלכלית של משרד־החוץ הישראלי. בעיני
אנשי של לא נראה הקשר מקרי לגמרי.
לחתול שחור זה הצטרף חתול אדום,
כשהחלה ישראל קונה בברית־המועצות נפט
גולמי, שהוא זול כמעט בשליש מן הנפט
שמביאה של ממרחקים. הג׳נטלמנים בלונדון
התרגזו, ובניגוד למנהג הג׳נטלמני לא הסתירו
אר. רוגזם כלל, כשניהלו משא־ומתן
עם נציגי האוצר הישראלי בלונדון.
פרק כיחסי־עכודה. כשפרצה השביתה
פנתה חברת הדלק לשל, דרשה להוציא
ממתקני של את הדלק המגיע לה, לפי
ההסכם. מנהלי של הסכימו בתמימותם,
סמכו על כך שהפועלים השובתים לא
יתנו להוציא את הדלק מן המיתקנים המושבתים.
חיש מהר למדו פרק ביחסי־עבודד,
ישראליים: הפועלים השובתים ניגשו במרץ
לעבודה, סיפקו את הנפט לחברת
הדלק, אחרי שקיבלו פקודה קצרה מפי
אלמוגי.
היה זה יותר מדי לאנשי של .״זוהי פוליטיקה
1״ התרגשו .״ההסתדרות רוצה לשבור
איתנו ולעודד את חברת הדלק שלה
על חשבוננו ! ״
כשהגיעה דעה זו לאוזני אלמוגי׳ כמעט
לא היו מלים בפיו מרוב השתוממות .״זוה•
דעה מוטעית לגמרי,״ אמר.

גדול • לתיקון אניות, שנבנה לפי הזמנת
חברת הספנות הישראלית הימה בנמל־ליבק,
גרמניה, יגיע בקרוב לנמל־חיפה. סיבת
הופעת הדגל הגרמני: המבדוק נקנה ב־כספי־השילומים.
שעה
שבלב־ים התנהל הקרב בין שג־הדגלים
המתנופפים ברוח, סער בישראל
קרב אחר, שהיה אף הוא קשור במבדוק :
משרד־התחבורה הכריז כי המפלצת הצפה
לא תיכנס לנמל חיפי׳ בשום פנים ואופן
הנימוקים: הכנסת המבדוק התופס מקומן
של שלוש אניות, לנמל עלולה להגדיל
את הצפיפות, הגדולה גם בלאו הכי, להשבית
את כל סדרי העבודה.
משרד־התחבורה לא הסתפק בכך, פירסם
מכתב של הנהלת בית־החולים הממשלתי
רמב״ם׳ הסמוך לנמל, בו־ נאמר כי הפעלת
המבדוק תגרום לרעש בלתי־פוסק, תשבית
את מנוחח־החולים.
ע כו דהל־ 300פ מן לי ם. המכתב והט־ענות
של משרד־התחבורה השביתו את מנוחתה
של חברת הימה• סולל בונה — בעלת
המניות העיקריות בחברה זו — הגיבה
במהירות, פירסמה את טענותיה היא :
• המיבדוק יוצב בנמל רק למשך שנה
וחצי, עד אשר יגיע לארץ המחפר הגדול,
שהוזמן אף הוא בגרמניה, יעמיק את ננול
הקישון, ייצור לו מקום־קבע.
• בינתיים לא יעמוד המבדוק בטל :
הוא יספק עבודה ל־ 300 פועלים, יחסוך
למדינה מאות אלפי דולארים.
• הרעש של המבדוק לא יפריע לשוכני
בית־החולים רמב״ס, יותר משהפריעו להם
בבתי־המלאכה הנמצאים מתחת לתלונותיו
מזה שנים.
השבוע קרב המאבק לסיומו: התברר
כי הצ״כ׳ השולטים במשרד־התחבורת (וגם
במשרד הבריאות) ,חששו שסולל בונה
תשתלט על נמל חיפה, תהפוך אותו לש״
כון־קבע למבדוק. אולם גם הם הבינו כי
אם ישאר המבדוק מחוץ לנמל, בעונת
הסערות החורפיות, יושחת לחלוטין —
ושבעת מיליוני המרקים ששולמו עבורו
ירדו לטמיון- .השבוע היה כבר כמעט ברור
כי חמבדוק יוכנס לנמל — לאחר שתתן
סולל בונה ערבות בטוחה להוצאתו משש,
תוך תקופה מסויימת. כן היה ברור כי
המבדוק הצליח בפעולתו הראשונה: בדי קת
היחסים בין משרד־התחבורה והמפעלים
ההסתדרותיים.

הקרבעלה » כ דו
בשבוע שעבר זכה הקהל הישראלי, שביקר
בבתי־הקולנוע, לחזות בקטע מהר
של יומן־חדשות: יצור מגושם הוטל לתוך
המים כשעליו מתנופפים שני הדגלים, אשר
לא היו להם כמעט כל סיכויים להופיע

מיעוטים
אללה ושק* המלט
קשה לדעת מח בדיוק חושב אללה על

המכדוק כנמל ליגק
כחול־לבן +שחור = אדוס־זהוב
אי־פעם זה בצד זה: הדגל הכחול־לבן
של ישראל, ודיגלה השחור־אדום־זהוב של
גרמניה המערבית.
היצור המגושם היה המבדוק הצף ה•
שחלקה 10% .45%נמצאים בידי הממשלה,
שאר ה־ 45%בידי קבוצת בנקים והון
3ך םי.
*• יתר : 30%סוקוני וואקום (,)20%
אפו (.)10%
העולם הזה 881

ראש־עדה המקבל הקצבת מלט לתיקון המסגד
ומשתמש בו לצרכיו הפרטיים. אך
החודש נתברר לגמרי מה חושב על כך
פקיד מסוים במשרד הדתות.
ההזדמנות לכך באה כשנתמנתה מועצה
מייעצת חדשה לעדה המוסלמית בחיפה,
* אורך, המבדוק 158מ /רוחבו 30,2
מ׳ .הוא מסוגל להרינז מתון המים אניות,
שמשקלן 7500 טון בהיותן ריקות, ולאפשר
את תיקונן.

iijLi Jf ffci /

U Jut

aij

fK-fi
j Ma

«0א! 5ז
STRIKES
FROM

! jut

*y j ft,-

fy* j

r+*r j

VU iAu y
AJ A*A
•IWU

יfi jA
J J y

• Jי ״ 4 4 JfUm- J
A *AA

4AJf

•rJmit

*JA* Of

a^U* *y
y v-ti
-i~*ayu. j

c<ju

*ty i n

uuU542r*—A

*יw it,

jA Utj Jf* « y

י-י j f

>* rfU 1. <41ע.

jfX~Z+yV

w. *yi 4»«sM
יי » rt Muy

*<«44AA
•bifif* y

הראיון של ירוחם כהן כ״אחר סאעה״
חליפה +עוגות

שתפקידה לנהל את עניני 3000 מוסלמי
העיר והסביבה, לייעץ על כך לשר־הדתות.
כשהתישבה •מסביב לחשבונות הועדה היוצאת,
מצאה שבימי הצנע החמורים דאג
שד־הדתות למוסלמיו, הקציב 202 שקי
מלט למסגד, בו מתפללים לא רק בני
המקום׳ אלא גם מלחים תורכיים המבקרים
בעיר הנמל* .המסגד עוד היה במקום. שקי
המלט נעלמו, כאילו העלה אותם הנביא
השמימה.
לא היה צורך בחקירה ענפה. אחד מחברי
הועדה הקודמת, איש־הסיגריות עבד־אל־רעוף
קאראמאן, הודה שהשאיל אותם לעצמו,
הבטיח עתה לשלם את תמורתם במחיר
הרשמי מלפני כמה שנים. אולם הועדה
החדשה לא הסכימה. היא אילצה את קארא־מאן
להתפטר׳ פיטרה גם את המזכיר האחראי.
ההשפעה המעשית עברה לידי מוחמד
בסטוני התקיף, פקיד מסוסל־שערות של
מחלקת־הבריאות הממשלתית ואחיו של
ח״כ רוסטום בסטוני.
הערומים והמתים. מהפכה זו לא
מצאה חן בעיני איש משרד־הדתות, ד״ר
הירשברג. אם כבר יעשה מישהו מהפכה,
חשב, יהיה זה הוא עצמו.
הירשברג לא התמהמה. הוא הקפיא בבגק
את כספי הועדה (באורח שחוקיותו היתר,
מפוקפקת) .משלחה מוסלמית לסגן שר־הדתות
לא הועילה הרבה: אמנם פ־ד
סגן־השר על הירשברג, ראש המחלקה ל־עניני
מוסלמיים ודרוזיים, לבוא. במגע עם
הועדה ולהסתדר עמה. אך במקום זה בא
הירשברג לחיפה׳ החרים את הועדה וניסה
להקים נגדה את שאר עסקני העדה. כך
יצר את המצב המוזר בו מחפה משרד
ממשלתי על מעשה שחיתות.
השבוע עוד היה החשבון קפוא. בהתכנס
המוסלמים החודש לחג איד אל־אדחה׳ לא
יכלה הועדי• לחלק תרומות לעניים הערומים
מכל, הפרה בזאת את מצתת אללה.
• אולם לא הציר התורכי, הנמנה עם הזרם
החילוני, האנטי־כמורתי, של הציבור
התורני.

היא הפרה גם את מצוות
כל אפשרות של טיפול
יכלה להקים בית־קברדת
את מתיה במקום האסור

הממשלה: מחוסר
בעניני העדה, לא
חדש לעדה, קברו,
לפי החוק.

עתונות
ד״ שמעבדלג בו ל
בפעם הראשונה נפגש ירוחם כהן עם
רב־סרן גמאל עבד־אל־נאסר בכיס פאלוג׳ה,
כהכנה לפגישת מפקדי החזית (ראיון נז־ו־חד,
העולם הזה .)854 כמעט מיד נתהדקו
ביניהם קשרי ידידות עזים. כשנולד בנו
של עבד־אלנאסר, שלח לו כהן הפלמ״חאי
באמצעות ועדת שביתת־הנשק חליפה של
תינוקות, קיבל בחזרה חבילה של עוגות
מצריות משובחות.
מאז הגיע הקצין גבה־הקומה לשלטון
במצריים והחל מעצב את גורל מדינתו,
לא נפגשו עוד שני הצעירים ילידי המרחב.
בשבוע שעבר החליפו ביניהם דרישת־שלום
מיוחדת־במינה. השבועון המצרי אחר סאעה
(״שעה אחרונה״) פירסם במקום מרכזי
ראיון מיוחד שנתן כהן לפרונטפייג׳ ,עתון־
האח של העולם הזה. הנושא: עבד־אל־נאסר.
לא היה כל ספק שקיבל מראש א־שור
לכך •מטעם נאסר עצמו, וכי בצורה וו
הצליח העתון הישראלי ליעוד שוב קשר
חי בין שני הידידים, אולי לעורר את
הדיקטטור המצרי למחשבה חדשה על יחסו
לישראל.
שני פרטים קטנים נתנו תבלין מיוחד
לדבר. האחד: אחר־סאעה העתיק מפרונט־פייג׳
את תמונתו של עבד־אל־נאסר, אשר |
פרונטפייג׳ העתיק אותה קודם לכן מאחר־סאעה.
פרם שני: העתון הערבי פירסם I
בהבלטה את שער העתון הישראלי, על־ו|
רשום בבירור :״המהדורה המקומית״
עדות חיה לכך שאותו גליון עתון לא ד,גיע|
(המשך בעמיד )2
* פרונטפייג׳ מופיע בשתי מהדורות!,
האחת מיועדת לקוראיט ישראליים, השניה!
לקוראים מעבר־לים.

צרכת משווקת בעיות
» א ת מי כאלאד מו

בקרוב עומדים אנו לראות סרטצרפתי
חשוב: לפני המבול (ראה תמונות —
ממול) מאת אנדרה קאיאט, במאי משפט
צדק. הסרט עורר סערה בצרפת ואף נאסר
בהצגה באי־אלה מקומות שם. לא על ידי
הצנזורה המרכזית, כי אם עיריות שונות,
בהתאם לחוקים מקומיים מסוימים. בין
העיריות שאסרו את לפני המבול היתר,
גם זו של העיר קאן, שבה מתקיים פס־טיבאל
הסרטים המפורסם. והנה, דווקא
סרט זה נבחר כדי לייצג את צרפת בפרטי־באל,
והעיריה, הרגישה מאד לדעת התיירים,
לא העזה להטיל את איסורה גם על
הצגות הפסטיבאל.
הסערה שנגרמה בגלל איסור הסרט —
אף על פי שלא היתד, קטנה, היתד. כאין
וכאפס לעומת מה שאירע בראשית המאה׳
בעת שמחזה שכתב מחזאי בשם אז׳ן
בן־ייאה נפסל על ידי הצנזור של אותם
הימים. הפרלאמנט הצרפתי התערב בענין!
בצרפת תמיד התיחסו ברצינות לענינים
של רוח, תרבות ואמנות׳ וכמה צירים ש
חפשו בחוק, מצאו כי אין דרך לערער על
החלטות הצנזור, אבל לבעיה נמצא פתרון
פשוט: נערכה הצבעה ובה הוחלט לבט?
את משכורת הצנזור.

קשר עם בעיות החברה המודרנית. וטוב
כך — כי הצרפתים מומחים לא רק להמחזת
בעיות; הם אמנים גם בשטח השעשועים
מסוג אחר לחלוטין, שגם להם
זקוק האדם לעתים.
אבל דומני כי אין בעולם תעשית קולנוע
שהפיקח; בשנים האחרונות סרטים נה
חשובים ומוצלחים על נושאים כל יבשים
ומשעממים־לכאורה כמו צרפת. סרטיו של
אנדרה קאיאט ה,ם דוגמה מאלפת. עורך
דין לשעבר זה נטל שני נושאים »משפ־טיים״
והעלה אותם על הבד בכשרון יוצא
מגדר הרגיל. משפט צדק הוכיח לנו כי אין
אדם יכל לדון את חברו באוביקטיביות
ובצדק ...כולנו הרוצחים הראה אח האכזריות,
והשפלות של עונש המות...
גם במאים אחרים טפלו, בהצלחה ניכרת׳
בבעיות־החברה. לעתים טיפלו בהן
במישרין, לעתים — בעקיפין. פעמים רבות
הפתיעונו בגישתם הרעננה, באמת ובאמונה
אשר פיעמו בהם.
מאנון, סרטו של אונרי־ז׳ורז׳ קלוזו הוא
דוגמה מענינת. הסרט נכשל בישראל׳ זכה
להצלחה רבה באירופה. היה זה, לדעתי
סרט חשוב שלא עלה כל כך יפה, אולי
משום שנושאו היה רחב מדי: קלוזו ניסה
לתאר, בריאליזם האכזרי האופיני ליוצר

!manהנ או רי םעדחטפ שי ם
מה היה הדבר אשר החריד את הצנזורה
הצרפתית לפני כחמשים שנה וכיום?
האם מצויד. בסרטו של קאיאט ובמחזה של
ברייאד, מנה גדולה יתר על המדד, של
אירוטיקה?
לא. הצנזור הצרפתי, בניגוד לנוטר המוסר
הישראלי, אינו מזדעזע למראה שדיים
חשופים; לעומת זאת הוא נבהל לעתים
מפני בעיות. המחזה של ברייאה׳ שהעלה
את חמת הצנזור, ואת חמת העם על
הצנזור, היה מחזה טהור, פוריטאני עד
כדי פגיעה באיכותו הבימתית. אלא שהוא
טיפל בבעיה כאובה, ובאותם הימים יותר
מאשר עתה. מחלת העגבת.
בסרטו של קאיאט אין נשים מעורטלות!
הבמאי מנסה רק לערטל את האמת על בע ת
הנוער המתגבר בעולמנו. ומאחר שהוא מו אר,
כי לא הכל כשורה בשטח זה, וכי בבתים
צרפתים בורגנים הגונים מאד גדל
נוער ההולך לאיבוד בגלל טיפול רע בו,
נפגע הצנזור הצרפתי עד מעמקי נפשו
הפאטריוטית.
נצחו הנאורים את הטפשים. הסרט יוצג
בכל מקום. הוא אינו מוסיף קלון, כי אם
כבוד לצרפת.

ה מ שכ ה של מ סו ר ת
לפנים היו הצרפתים מומחים גדולים
למחזה הבעיתי. ברייאה נחשב ליורשו הגדול
של איבסן בכבודו ובעצמו; הוא העלה
על הבמה בעיות גדולות במחזות גדולים
פחות. עוד הרבה לפניו חיטטו אלכסנדר
דימה (הבן)׳ אמיל אוגייה ואונרי בק ב־תחלואיה
של החברה המודרנית (בימיהם)
מאז חלו תמורות גדולות בתיאטרון הצרפתי.
סארטר, קאמיס, אנויי, קוקטי —
שוב אינם מתעדנים בבעיות הכלל; הם
מנסים לחדור אל נפשו ונשמתו של היחיד
הבודד. הבודד — זוהי ההגדרה הטובה
ביותר לגיבוריהם של האקזיסטנציאליטטים
ומקורביהם. כי גיבורים אלה בודדים הם,
וכל עוד הם בודדים הם גיבורים. ברגע
שחומת בדידותם נפרצת, על ידי אהבה
למשל, הריהם אבודים, והתוצאה היא, כמובן,
טראגית מאד.
זה מכאן. וימשם — קומדיה קלילה מאד׳
ורדרד־ מאד׳ שמרכזה הוא חדר השינה.
בין שני קטבים אלה: השחור־פיוסי ו־הורוד־מיטתי
לא נותר מקום על הבמה
הצרפתית למסורת שנולדה על קרשיה: המחזה
החברתי־ביתי.
את המסורת הזה ממשיך כיום הסרט
הצרפתי.

1ושאדח

אין פשר הדבר כי כל עשרות הסרטים
המופקים שנה שנה בצרפת דנים בבעיות
חברתיות או, לפחות, מחטטים במצפון
החברתי. רבים רבים הם הסרטים — טובים,
בינוניים ורעים — שנושאיהם אין להם כל

Inin DOmrii

מרקר את

0 9ר ) »1

גהווג שכר האימה, את השחיתות הנוראה של
עולם המלחמה ואחר המלחמה. זאת היתד,
כמובן, הבעיה בד,״א הידיעה של אירופה.
סרט אחר, משחקים אסורים היה׳ בורך
מקורית, אירונית וצרפתית מאד (כלומר
אנושית מאד) הוקעה של המלחמה על: ל
זוועותיה. אותו זמן הזהירנו רנה קלייר
בקלילות הקומית שלו, בפאוסט, שהרס
אטומי מאיים על העולם.
ברשימת הסרטים שהוכנו בצרפת בשנה
האחרונה בלבד מוצאים אנו סרטים המטפלים
בבעיות: הנוער׳ ריאמהות הלא-
נשואות, מעשני האופיום, הרפואה על ידי
סוגסטיה, הנימפומנית, המלחמה והכיבוש
הנאצי בצרפת, העולם התחתון׳ היחסים
בין הצרפתים והגרמנים, וכמובן הנושא
הנצחי — הזנות.

.,כבר צרבת׳ קטן״
ההתענינות בנושאים חברתיים ובבעיות
הכלל החלה רק עם תום המלחמה. גם בזמן
הכיבוש הנאצי נוצרו בצרפת סרטים
חשובים לרוב, אבל הצנזורה הקשה של
ווישי והגרמנים גם יחד הרחיקה את המפיקים
מן המציאות. מאחר שלא יכלו לטפל
בה באור האמת, ביכרו לפנות אל עולט
הדמיון או אל הסיפור הדרמאתי שאינו
קשור במציאות תקופת המלחמה.
רק סרט ״בעיתי״ אחד חשוב הוכן בצרפת
בעת הכיבוש הגרמני: העורב, ל-
אונרי־ז׳ורז׳ קלוזו׳ וגורלו של הסרט לא
עודד מחקים. העורב מתאר את המתרחש
בכפר צרפתי קטן כאשר התושבים מתחילים
לקבל מכתבים אלמוניים המכילים
השמצות נוראות; עד מהרה הופכים החיים

במקום לגיהנום. זהו לא רק אחד מחשובי
סרטיו של קלוזו, כי אם גם אחת מיצירות
הקולנוע הגדולות ביותר.
הגרמנים נטלו את הסרט, כינו אותו בשם:
כפר צרפתי קטן, ושלחוהו לכל רהבי
קיסרותם כדי להוכיח לאירופים כמה רקו בים
הם הצרפתים. לאחר שחרור צרפת
הורחק קלוזו לשנים מספר מן האולפנים,
כעונש על הפקת הסרט ששימש בידי הגרמנים
תעמולה אנטי־צרפתית. גישה מוזרה...
העורב, בדומה, ללפני המבול מוסיף לצרפת
רק כבוד.
שאר הסרטים שהוצגו בצרפת שהוכנו
בצרפת בעת הכיבוש, כולל ילדי גן העדן
המפורסם, ספלו בכל הנושאים ובכל התקופות,
רק לא בבעיות ימינו. אולם אי־אקטואליות
זו לא הזיקה כלל לקולנע
הצרפתי. להיפך, באותם הימים החלה תחייתו
הגדולה.

3ר 3תדסדט m ow n
היסטוריון־הסרט ז׳ורז׳ שארנסול׳ אמר
כי במלחמת העולם הראשונה שבק הסרט
הצרפתי חיים ובמלחמת העולם השניה
שב לחיים ...אכן בשנים שקדמו ל־1914
היתה בצרפת, מולדת הסרט * ,תעשיר-,
ראינע עניפה, שהמלחמה הביאה עליה כרת.
דווקא אותן שנים גורליות לעולם היו
גורליות גם לסרט; הקהל בעולם כולו
גילה את האמנות השביעית והחל רעב לסרטים.
הימים ההם היו ימי עליתה הגדולה
של הוליבוד, וכיבוש שווקי העולם
על ידי האמריקנים. כאשר נדמו התותחים
היתה תעשית הסרט בצרפת מנוונת 7־
חלוטין.
בין שתי המלחמות הופקו בצרפת רק
סרטים טובים מעטים. היה קשה לאמני
הקולנוע הצרפתים לגבור על המבול ה-
הוליבודי; הסרטים האפריקנים היו אז משובחים
ביותר. אפילו סרטים צרפתים
גדולים, שהופקו ערב ,1939 כמו השחר
בוקע, מזח הערפילים, ההשליה הגדולה,
לה באנרירה ופפה לה מוקו, נתקלו בקשיים
כספיים מרובים. הקהל הצרפתי (כמו האנגלי)
נהה אחרי הסרטים ההוליבודיים.
ניתוק צרפת מן העולם החפשי, בעת ה־שלטון
הגרמני, הביא ברכה לסרט המקומי.
סרטים אמריקנים לא הותרו עוד בהצגה
ובפני הקולנוע הצרפתי נפתח לפתע שוי,
מקומי פתוח, ללא מתחרים מן החוץ.
במצב כזה לרוב יורדת הרמה. לא p
אירע בצרפת. הסרטים שנוצרו בימי יד
כיבוש — ובודדים מהם הגיעו אלינו -
היו בעלי איכות ורמה גבוהות. הרי כמו
מן הידועים שבד,ב שהופקו בשנים —1941
: 1944
קלוד אוטון־לארה: מכתבי אהבה, דוס
ז׳אק דה בארונצ׳לי: הדוכסית מלאג
ג׳יי, מסתרי פארינו.
ז׳אק בקר: הקלף האחרון, גופי ידים־
אדומות פאלבאלס.
ברתומייה: מלאך החשיכה **
פייר ביון: ווסרין.
רובר ברסון: מלאכי החטא.
מרסל קארנה: אורחי הלילה ילדי גן
העדן**
קריסטיאן ז׳אק: הסימפוניה הפנטאסטית**
כרמן **.
לואי דאקן: אנו הנערים **
ז׳אן דלאנואה: השיבה הנצחית **
ז׳אן גרמיון: אור קיץ, השמים לך הם
רנה לה אנאף: הקולונל שאבר **
מארסל לארבייה: קאתארינה הכבודה **
פייר פריבה ! שלום ליאונר.
ז׳אן סטלי: הצעיף הכחול **

הו א
ידיס רעבות
לשלט!!
לתני המבול
הבריו ארצות
תוצרת
כ תוב בידי ארנסלז להמל1
לפי הרו מז ״חדר ההנהלה״
מאת קמירון הוולי. מ ן
בידי רוברט ווייז. בהי
פו ת: וויליא ם הולדן,
אליסון. ברבארה סטאנוויק[,
פרדריק מארץ /וואלטד פי־פ

ווינטרז,
נ׳ן, שלי
קאלה רן|.
לו אי
דאגלאם,

תוצרת צרפת; כ תו ב בידי ,
ו שארל
ק אי א מ אנדרח ספאק; מבוי ם בידי אנדרה
ר,איאט ; בה שתתפות: ברנר
מיראנוה.
איז ה
בלייה.

מ שו ב ח

עלית הקולנע הצרפתי בעת הכיבוש
(וירידת התוצרת ההוליבודית) הצילוהו ממשבר
לאחר המלחמה. לא בלבד שהסרט
הצרפתי לא נפל עם ההפצה החדשה של
צרפת בסרטים אמריקניים; הקולנע בצרבת
אף הגביר חיילים עם הפתחם של אופקים
חדשים בפניו; אופקים חדשים בנושא רב־שווקים
שהיו נעולים בשנות המלחמה.
• ההצגה הפומבית הראשונה של סרטים
נערכה בשנת , 1895 בקפה גראנד׳ לא
הרחק מן האופירה הפריסאית. הוצגו 10
סרטים, בני דקה עד שתיים כל אחד.
** הוצג בישראל.

הקנאה

תוצרת איטליה. לפי רו מן
קפו אנה,
לו אינ׳י מאת מבוים בידי פי ט רו נ׳רמי.
בה שתתפות: א רנו כריזה. ליליאנזז מאר-סה
גיראצ׳ה.

למשרד •הנהלת חברת־הרהיטיס טרידוויי מגיער ידיעה
מרה: המנהל הראשי, אברי בולארד, האיש החיק המחזיק
בידיו את המפעל כולו, מת לפתע. שני חברי ההנהלה, אנדה־סון
ומקדונאלד (תמונה )1מלאי צער אמית. בעיניהם היה
בולארד איש העסקים האידיאלי, העשוי ללא חת. אחרים
בהסהלה מתיחסים אל הידיעה אחרת. לורן שו, למשל, פותח
מיד במסע תעמולה, פיתוי ושיחוד נמרץ. הוא שואף שביתרו
בו כממלא מקום לבולארד.
ביודעו כי אחד המנהלים, דאדלי, שהודיע על נסיעה

לעיר הגדולה, מבלה למעשה את הלילה בדירתה של אהובתו
(תמונה ,)2הולך שו אל הדירה, מאיים על דאדלי הנפחד,
שאם לא יצביע בעדו, יגלה את כל הדבר לאשת דאדלי.
כך מצליח שו לאסוף מספר קולות מספיק לבחירתו למנהל,
ועתה הוא ממתין לאסיפה הקרובה. בינתיים מתחיל
מקדונאלד מהההר אם לא כדאי לו לא לעמוד מן הצד,
להכנס בעצמו למרוץ־הבחירות. אשתו מרי, מתנגדת, מנסה
להשפיע עליו שיותר לטובת שו (תמונה .)3אולם חבריו של
מקדונאלד משכנעים אותו: הוא הוא •היחידי המסוגל לע
מוד
בראש החברה. שו, הס מסבירים, יביא לחורבן העסק
כולו.
שו מנסה לשכנע את ג׳וליה טרדוויי (תמונה ,)4בת למשפחת
מיסדי בית החרושת, שתצביע אף היא בעדו.
כאשר מתכנסת אסיפת המנהלים (תמונה )5מתברר
לשו כי טעה בחשבון. אכן, בהצבעה הראשונה נראה כי
יהיה לו רוב. אבל מקדונאלד מצליח לאסוף כח נגדי, נבחר
ברוב קולות.

״לפני המבול״ הוא סרט המציג בעייה. בעית־הנוער המודרני.
הבעיה מוגשת באמצעות מקרת מסוים שהיו מעורבים בו
כמה צעירים. ביניהם היו: ליליאן, בתו היפה והעליזה
של הפרופסור נובלה (תמונה 1ז שמשפחתה קרועה בגלל הויכוחים
הפוליטיים הבלתי פוסקים שבין האב, לבנו הקומוניסט.
צ3י 1אחר, המעורב בפרשה זו, שהגיעה בסופו של דבר
לבית המשפט, הוא דניאל אפשטיין, נער יהודי שהוריו נספו
במחנה תופת נאצי. דניאל, ללא קרוב ומודע נקלע לא אחת
לחברה רעה (תמונה ,)2חבריו של דניאל הם ז׳אן ורישאר,

בנו של מוסיקאי שיחסיו עם הגרמנים בעת הכיבוש גרמו
לו שיובא לדין וייאסר חמש שנים (תמונה .)6
הזמן הוא , 1950 שנת פרוץ מלחמת קוריאה. הנערים
מתכננים הרפתקה גדולה: הס יברחו מן העולם המטורף,
יבקשו מפלט בטוח באמצעות ספינת המפרשים של אבי
פיליפ. אולם חסר להם כסף לקנית דלק ומצרכי אוכל. אז
מתבשלת תכנית נוספת: ליליאו תקרב אל טונטסון העשיר,
תעמיד פנים כאילו היא סוכנה להתמסר לו.
אולם לא הכל מתרחש לפי התכנית ...ז׳אן הנפחד יורה

בשומר לילה והורגו, ומה שהתחיל כהלצה מסתיים בכי רע.
בין החברים מתגלעות מריבות קשות. הכל חושדים שדניאל
הלשין על שותפיו לפשע. הוא מכחיש, אבל היוכל לעמוד
בעינויים, באם יפול בידי •המשטרה 7פיליפ ורישאר מנסים
ילדינו ן
שלושת הבחורים נידונים לעבודת פרך ממושכת. רק ליל־בית
אביה (תמונה .)4הילמד
יאן יוצאת זכאית וחוזרת
האבות שבעולם 7
האב לקח? הילמדו לקח

סיציליה בראשית •המאה העשרים. בכפר קטן לא הרחק
מקטניה נערכים נשואיהם של רוקו ואגריפינה. זמן קצר
לאחר הטכס, בעוד רוקו מוביל את אשתו אל ביתם, נשמעות
שתי יריות. רוקו נופל חלל (תמונה .)1אחד בשם נלי
נאסר כחשוד ברצח. בעת המשפט מתברר כי אכן נלי הוא הרוצח.
בין העדים גם האציל המקומי. המרקיז רוקוורדינה.
באותו לילה בא המרקיז להתוודות בפני דון סילביו,
הכומר. הוא• ,המרקיז, שהרג את רוקו. אבל מדוע 7
לפני שנים פגנס המרקיז בקגריפינח (תנזונוז {2גת האי
כרים
שעבדה בשדותיו. היא היתה צעירה ויפה והוא התאהב
בה. הדבר נודע בכפר. והיה לשיחת־הכל, והבארונית, דודתו
של המרקיז הודיעה לו כי באם לא ינתק את יחסיו עם
אהובתו, היא לא תוריש לו אף פרוטה אחת מהונה.
אולם המרקיז אינו מוכן לותר על אגריפינה. הוא ציווה
על משרתו, רוקו, לשאת אותה לאשר — .להלכה בלבד.
אולם אש־הקנאה בערה בקרבו. הוא לא יכול לראות את
אהובתו הולכת עם איש אחר לביתם. משום כד ירה ברוקו.
ון חת לחץ דודתו נושא המרקיז לאשה את זזאצילה זוסי־

מה ...הוא יוצא למסע ממושך. אבל בשובו מתחילים עינוייו
שוב: מוסר־כליות מציק לו(תמונה .)3
באחד הימים הוא יוצא לקראת אגריפינה. הוא מוצא
אותה ליד הנהר, עסוקה בעבודתה. היא עדיין אוהבת אותו.
בחוזרו לכפר מתברר למרקיז כי נלי נמלט מבית־הסוהר...
הכמר מתחנן לפניו כי יסגיר את עצמו למשטרה, יציל את
נלי. אז באה הידיעה כי השוטרים הרגו את הבורח.
המרקיז שקוע עתה במרה שחור,ק. שגעונו מבעית את
בנית־הבית (תמונה .)4אולם אגריפינה באה לטפל גאהובח.

במדינה
המשך מעמוד )9
למצריים דרך חוץ־לארץ, אלא הובאה למצריים
ישר, כנראה בידי מסתנן.

משטרה
המבצרהאח רון
הבריטים לא פינו את ישראל לחלוטין.
הם השאירו בארץ מבצר אחרון: הדיונים
בבתי־הדץ המשמעתיים של משטרת־ישואל
התנהלו לפי החוקה הצבאית הבריטית, לא
לפי חוקודהשיפוט תש״ח.
אולם בשבוע שעבר גילה עורו־הדין גבה־הקומה,
יעקב הגלר* ,כי שומריו ה־ש־ראליים
של המבצר הבריטי הזניחו אותו,
גרמו לערעור יסודותיו.
התגלית נעשתה בתחנת משטרת חדרה,
בשבוע שעבר, כאשר נתכנסו מפקח מחוז
הצפון, אהרן סלע, ראש־מחלקת־החקירות,
יהודה פראג וסגן־מפקח־מחוז־ירושלים, זלי;
גייר, לשפוט את סמל נתן רבינוביץ. האשמות:
קבלת שוחד ושיתוף־פעולה עם
מבריחים.
הקריירה המשטרתית של רבינוביץ היתה
קצרה, אך סוערת. לאחר סיימו בהצטיינות
קורם לקציני־משטרה, נתמנה כמדריך בבית־הספר
לשוטרים בשפרעם, הועבר כעבו־זמן
קצר לפקד על תחנת־משטרת־הגבולות
בקרבת כרכור. הן הישגיו והן עובדת היותו
נוטר וותיק איפשרו את העלאתו המהירה
לדרגת מפקח ראשון.
סטיה מהפרוצדורה. לפני שנה נעלמו
פתע שני הכוכבים מעל כתפיו של רבי׳
נוביץ׳ ובמקומם באו שלושה סרטים: הוא
הואשם בהזנחת תפקידו, לאחר שלא נקט
בצעדים הדרושים, כדי למנוע בעד כנופיית
מסתננים מלהעביר אחת־עשרה פרות גנובות
דרך הגבול. רבינוביץ הועבר לתל־אביב
כסמל.
בשבוע שעבר הובא סמל אהרן עבאד״,
מי שהיה סגנו של רבינוביץ בכרכור, למשפט
משמעתי, הואשם בקבלת־שוחד. לאחר
שהורשע עבאדי ונידון לשלושה חודש׳׳״
מאסר, פתח את פיו וטען כי גם רבינוביץ
קיבל סכומי כסף הן תמורת אחת־עשרה

טית, אין היא חלה על חקירות רגילות
מסוג זה.
הגלר דחה את הטענה, העלה טענה נוספת:
העדים — שלושה מסתננים ערבים, אשר
עמדו, כאילו, בקשרים עם רבינוביץ׳ נחקרו
בתקופת־מעצרם — דבר שהיה מספיק
כדי להשפיע על עדותם. עורך־הדין תבע
להעביר את התיק לידי המפקח הכללי של
משטרת־ישראל, יחזקאל סחר׳ לבירור נוסף.
תביעתו של הגלר נתקבלה והתיק הועבר
לידי סחר. השאלה אם תוצאות החקירה
הקודמת יבוטלו נשארה תלויה באוויר. רק
דבר אחר היה ברור: לרבינוביץ תחיה
אפשרות לחקור את העדים המסתננים כ־אוות־נפשו:
הם נמצאים עדיין בבית־הסוהר.
אסונות מוות עדהפ סי ם
שבוע ימים חלף, ומשרד הבריאות טרם
פתחו את פיו, טרם נתן הסבר מתקבל
על הדעת לחלקו הכבד באחת מתאונות
הרכבת הקטלניות ביותר בתולדות־המדינה.
ביום א׳ שעבר נזדעזעו חברי מושב הבונים׳
בקרבת חיפה, לשמע התפוצצות אדירה,
שבאר, מכיוון מטילת־הברזל תל־אביב —
חיפה. הם רצו לעבר המסילה׳ ועיניהם
נתקלו במחזה־אימים: רכבת משא רוסקה
ב:,תפוצץ דוד־הקטר. להבות ליחכו את הקרונות.
נהג־הקטר והמסיק היו מוטלים ליד
הפסים המעוקמים.
בה שבעה שחברי המושב סרקו את
הרכבת לכל אורכה, חילצו את השומר
ההמום מתוך הקרון, האחורי, הגיע אל
הפסים האמבולנס של תחנת־קופת־חולים
המקומית. שלושת הפצועים הועמסו עליו
בזהירות — והמירוץ עם המוות החל.
30 קילומטר ! 8 -דקות. המירוץ
היה קצר. הנהג עבר את שלושים הקילומטרים,
אשר בין המושב לחיפה, ב־ 8נ
דקות. אולם בפתח בית־החולים הממשלתי,
בת־גלים, ציפתה לו מהלומה קשה. הנהלת
המוסד טענה כי אין זה תורה לטפל במקרים
דחופים, הציעה להעביר את הפצועים
השותתים דם אל בית־החולים רוטשילד,

הרכבת אחרי האסון ליד מושב ה בתים

טמפו משקה
מיוצר

טהור

אמריקאי בישראל

ענז

תשובות ל״בחן את כוח זכרונך״
.1אם זכרת את כל עשר סידרות הספרות, יש לר כוח זכרון חזק מן הרגיל.
אם זכרת רק שבע סידרות, זכרונו ממוצע. אם הצלחת לזכור רק את סידרות
(א ב)( ,ג) ,מוטב שתנקוט בשיטה מסועפת של תזכורות, כדי לא לשכוח
דברים פשוטים ויומיומיים.
( .2א) אם מצאת מלים חורזות כגון צפצוף, חצוף, מברשת, רשת, יש לך
זכרון־שמיעה מפותח.
(ב) אם הצלחת לאיית את המילה הארוכה בסדר הפוך, אינך צריך לחשוש
לזכרון־הראייה שלו: הוא מציין,
(ג) אם הצלחת לצייר את שתי המלים בדמיונך, מבלי להניד בשפתיך אפילו
פעם אחת, אתה מצטיין בשטח זכרון־השרירים.

12 דקות למוות

הפרות והן תמורת עיסקוו! קטנות יותר.
בסך הכל שולמו לו 650 לירות.
רבינוביץ הוזעק למטה המשטרה, נחקר
בקשר לגילוייו של עבאדי. כאן סטתה
המשטרה; לדברי הגלד׳ מן הפרוצדורה הבריטית,
המאפשרת לחקור את הנאשם והעד
זה בנוכחות זה, מרשה לנאשם להעמיד
את העד בחקירה צולבת. לרבינוביץ לא
ניתנה רשות זאת.
התובע, ע.מ.מ. שמואל רוט, טען כי
אף על פי שהפרוצדורה של בית־המשפט
המשמעתי היא לפי החוקה הצבאית ד,ברי*
הגלר הגן על עמוס קינן במשפט בו
נאשמו קינן ושאלתיאל בן־יאיר בהטלת
פצצה לביתו של שר־התחבורה המנוח, דוד
צבי פנקס.

על פסגת הכרמל.
המענה כי חמש־עשרה דקות נוספות
של נסיעה עשויות לחרוץ את גורלם של
הפצועים לא הועילה. הנהג פלט קללת•
לחש, לחץ על דוושת הבנזין, הגיע לביתר,חולים
רוטשילד.תוך 12 דקות.
בינתיים התנהלה עבודת פינוי־המכילה
לאיטה .״אין אנו יכולים לעשות דבר, הסביר
פועל־רכבת לאחד מחברי מושב הבונים,
״תחילה עלינו לבדוק, אם באמת אירעה
תאונה. מה יהיה, אם מישהו התלוצץ?״
חלפו שעות רבות בטרם הגיע למקום הציוד
הכבד, פינה את שברי־הרכבת.
בשעות אחרי הצהריים נוצח נהג הקטר,
אברהם מרמלשטיין ( )24 במירוץ עם המוות.
עשרים וארבע שעות לאחר מכן מר. גם
המסיק, שמעון רובין 38 אשר נסע לצדו
העולם הזה 881

yrnספזרטאי
לנחם ברבנים

דון ק א מי לו בי פו

היה ערב־שבת. מבעד לתלונותיו המוארים של בית
קסן התנשא קול־בריסון עמוק לעבר הרקיע היפוא־המכוכב.
המנגינה היתד. מתוך ריגולטו לוורדי׳ אולם
המלים היו מוזרות: הן נלקחו מתוך התפילה העברית
העתיקה לכה דודי לקראת כלה, פני שבת נקבלה.
הבית היד. בית־כנסת בסחנה דרוויש, יפו. הזמר: חזן
בית־הכנסת, אברהם בכור־יוסף, מי שהיה חזן־קהילת־סופיה.
האולם
בן מאתיים המקומות היה ימלא עד אפס־מקום.
היו שם רק זקנים מועטים: הזקנים ביכרו לשמוע
נעימות ישנות יותר. העדר. היתד. מורכבת ברובה מפועלים
וחנוונים — גברים ונשים במיטב ושנותיהם. פה ושם
נראו פניהם השזופים של נערים ונערות.
הם באו להאזין לתפילותיו מדי יום ששי ושבת —
זה ארבע שנים. הם ידעו כי בכל פעם יתן להם בכור
תוכנית זן דשה: תפילות מותאמות ^לאידה, מאדאם
באסרפליי, טוסקה, או לה בוהם. בימים הנוראים היה
החזן בוחר את הנעימות בעיקר מתוך פא וסט.
״למה לי לשעמם אותם ביללות מיושנות, כאשר אני
יכול לתת תענוג גם להם וגם לאלוהים?״ טען הוא.

בעסקי־שוק שחור? לא. אני חי בשלום עם אלוהים,
מוסמך * .כאשר כבשו הנאצים את בולגאריה, היה הוא
והוא חי בשלום אתי. שלום,״ הם הסתלקו כלעומת שנאו.
החזן הראשי של עדת־יהודי־סופיה.
אילם בכור לא הסתפק בשירת־תפילור״ הוא עמד
גם התככים לא הועילו. העדה הבולגארית בסחנה־איגרוף׳
העריץ את הכדורגל. שני סוגי הספורט סייעו לו
דרוויש היתה מוכנה ללכת אחרי החזן באש ובמים.
לרכוש אוייבים רבים בקרב היהדות הדתית וידידם רבים
הסכסכנים גורשו בחרפה. הרבנות לא הצליחה אפיקו
עוד יותר בין הגויים׳ אשר חששו מפני אגרופיו ובעי־להפעיל
לחץ כלכלי על בכור: הוא היה עצמאי לחלוטין.
טותיו. כאשר עלה נהר מאריצה על גדותיו, הציף את
הוא התפרנס מעמל כפיו למן היום הראשון לשהותו
בישראל. תחילה עבד בקטיף, במעברת־פרדס־חנה. אחר. רחובות פלובדיב, הצטיין הוא בהצלת טובעים, קיבל את
אות־הכבוד הגבוה ביותר .״היה זה כוכב־זהב, משובץ
יהלומים,״ נזכר בכור ,״הנאצים לקחו אותו. הם השאירו
לי רק את תעודת־הכבוד, פיסת־נייר פשוטה.״
בכור מכבד את השבת — בצורה מיוחדת לו. הוא עדיין
אוהב לחזות במשחקי־הכדורגל, הנערכים בשבתות על
מגרש־מכבי, יפו. תחילה היה מתלהב עד כדי צרידות.
אולם במהרה מצא דרך לשמור על קולו: הוא קנה פעמון
גדול, מעודד בו את הקבוצה החביבה עליו. לאחר המשחק
הוא מזמין את המנצחים והמנוצחים למזנון, מכבד איתם
בבירה וכריכים.

ש לו שהמכת בי ם

ס רנ דהלא לז הי ם
הוא ניצב שם, על דוכן־ד,חזנים, לבוש גלימה לזנה
וחבוש כיפר, צחורה — גבר צנום ושרירי כבן־ ,40 בעל
זקנקן מהוקצע ומשקפיים נוצצים. הבריטון השופע שלו
השמיע סרנאדה לאלוהים. במרחק מה ממנו, בין הקהל,
עמדה אשתו׳ בלה, ברונטית נעימה למראה. קולה היה
סופראנו.
בבית־הכנסת של טחנה דרוויש לא הופרדו הגברים
והנשים על״ידי מעקה. בכור דרש שהם ישבו במעורב.
גם הפעם היתה בפיו טענה הגיונית :״מד, הרעש? אנו
נמצאים יחד בבית, ומדוע זה נשב לחוד בביודהכנסת?״
החזן נראה לעתים קרובות הולך שלוב־זרוע עם אשתו
ברחובות־יפו. הם זוג נאה.
כאשר תמה התפילה והנאספים ברכו זה את זה ב״שבת
שלום״ ,עבר החזן החייכני ביניהם, לחץ עשרות־ידיים
׳מושטות, הניע את האופנוע שלו, הושיב את אשתו על
המושב האחורי ונסע ליהנות מסעודת־שבת.

חזן אברהם בכור יוסף

הדת והא מום

בימים נוראים, פאוסט

בני־עדתו התרגלו לכך. הם ידעו כי בכור נלחם׳ זה
שנים רבות, לתיקונים בדת .״הדור הצעיר נמלט מבתי-
הכנסת,״ טען החזן ,״מה יקרה כאשר ימות הדור הישן?
עלינו לשמור על ניצוץ־הדת. נוכל לשמור עליו רק על־ידי
תיקונים. השעה לתיקונים הגיעה זה מכבר: הרי
אנו חיים בתקופת־האטום ן״
בכור לא הסתפק בטענות בלבד. הוא התקשר עם העדות
הרפורמיות בארצות־הברית, יצר איתן קשרי־מכתבים
הדוקים.
מובן מאליו שהרבנות השמרנית לא ראתה בעין יכה
את המתרחש בסחנה דרוויש. רבנים באו ושוחחו עם בכור.
השיחה היתד. קצרה :״הגנבתי משהו? לא. העסקתי

נתמנה כפקיד במשרד האפוטרופוס, ומאוחר יותר הפך
לשותף במפעל טקסטיל קטן בתל־אביב. השירה בבית־הכנסת
היתר, רק חובבות.

שיר.

אג רו ף. ב עי ט ה

החזנות היתד, גם גאוות־משפחתו של בכור: הוא
נולד במשפחה של חזנים תורכים מפורסמים כאשר היגרו
הוריו של בכור בן ד,־ 8מתורכיה לבולגריה, החליט אביו
לחנכו לעבודה דתית. בגיל 14 כבר שימש בכור כחזן
בבית־הספר בפלובדיב, ובגיל 18 היה לשוחט ומוהל

מקום־כבוד היה שמור לו תמיד על מגרש הכדורגל.
הנאספים קראו אליו מכל צד :״שלום, רבי שלוב,
אבא למי יצלצל הפעמון היום?״ בתו בת ה־, 16
מדריכה בתנועת המכבי הצעיר, ניצבה תמיד לצדו.
״במהרה היא תהיה לחיילת,״ אמר החזן ,״הצבא יחנך
אותה למשמעת.״ הוא היה נלהב לרעיון גיוס־הבנות :
״אין אנו יכולים להרשות לעצמנו להפלות בין גב״ים
לנשים בכל הנוגע לצבא. אני מאמין כי נערה טובה תשאר
טובה בכל מקום.״
בכור שנא משתמטים וטפילים. הוא למד לשנוא אותם
עוד בחיותו בבולגאריה. הרוסים׳ שכבשו את בולגאריה׳
בטוף המלחמה, היו משוכנעים כי כל. אנשי־הדת הינם
משתמטים וטפילים. בכור החליט להגן על כבוד־הדת :
הוא אירגן יחידה של 600 כמרים ורבנים, זכה באות
העבודה על חפירת מנהרודמסילת־ברזל באורך של 3,5
ק״ימ.
הוא היה מועמד לבית־הנבחר׳־ם הבולגארי, כאשר פתחה
ארצו את שערי־העליה לישראל. בכור זנח הכל, הגיע ארצה
עם קבוצת־העולים הראשונה. הוא לא התחרט על כך.
בשבוע שעבר קיבל בכור שני מכתבים: האחד הגיע
מן העדה הבולגרית בעכו, שביקשה אותו לשיר לפניה
פרקי חזנות בימים הנוראים. המכתב השני הגיע מארצות-
הברית: הרבנות הרפורמית החליטה לשלוח אחד מרבניה
לישראל, להקציב 50 אלף דולאר להקמת בית־כנסת רפורמי
בארץ.
בכור ישב לכתוב שלושה מכתבים: הוא קיבל את
הזמנת העדה העכואית, הודה לרבנות הרפירמית, פנה
אל התאחדות הכדורגל הישראלית בבקשה להיבחן לקבלת
תואר של שופט־כדורגל מוסמך.
* הוא טוען כי הוא מל 700 ילדים
רבים — ביפו ואבו־גוש.

בתוכם ערבים

rtV W W k n A V V V W W W W W U V V V V V V V W V m V V V V W V
משך חודשים רבים.
בהתאם לאופנה הנהוגה בארץ מינתה
! גם רכבת־ישראל תעדת־חקירה, שניסתה לגלוי.
את סיבות־האסון. כמעט מיד ד,ובר כי
התאונה לא אירעה כתוצאה מהתנגשות
עם רכבת אחרת, או התסוצצות־מוקש. רק
שאלה אחת נשארה תלויה באוויר: ההיו
המפיק ונהג־הקטר ניצלים אילו קיבלו טיפול
רפואי מיד בבית החולים הממשלתי?
מנגנון הצדק שבת
בשעה ששביתת של נכנסה לשבוע השגי
(ראה לעיל) ,לא הבחין איש בשביתת כל
המוסדות של משרד המשפטים.
השביתה היתה נקודת־השיא כמאבקם של
סקידי־משרד התחבורה על תשלום משכוי-
חם בתחילת כל חודש, לא באיחור על
שבועות רבים. לפני שבועיים הזהירו הפקידים
את הממשלה כי אם לא יקבלו את
משכורתם עד ד,־ ,6יכריזו שביתה.
ביום ב׳ שעבר, בשעה , 11.00 כאשר
בוששו ההמחאות להגיע, הניחו הפקידים
את עטיהם, סילקו את התיקים הצדה.
שכיתה קצרה. בבית־משפט־השלום,
תל־אביב, שמחו כמה וכמה בני־אדם על
הדחייה הקצרה בביצוע פסקי־הדין שלהב.
בין השמחים היתה גם מזל אשת־מלחי
בת ד,־ 18 ממעבדת ראש־העין. היא נדונה
ל־ 100 לירות קנס, או חודשיים מאסר על
גניבת ארנק אשר הכיל 8 1730 ך ו?וון,
העולם הזח 881

מזל נהנתוד מן הצפייה לסיום השביתו.,
היא ידעה היטב כי לא יהיה ביכולתה
למצוא את הסכום האסטרונומי של 100
לירות. בעלה היה מחוסר עבודה. הוא היד,
עסוק בד,שקמת בנה הקטן דוד ( 6חודשים).
היא לא נאלצה לחכות זמן רב. בשער,
אחת עשרה ורבע צלצל הטלפון: ההמחאות
נשלחו מן הבאנק. הפקידים שבו לאה, ז
בעטים, כתבו את פקודת־המאטר של מזל.
היא ביקשה כי השוטרים יסיעוה הביתה.
היא תקח את בנה הקטן לבית הסוהר.

דרכי־אדם
מו ת ־ ה א די ם
הדבר אירע ביום ה׳ שעבר, בשעה . 11.15
וולטר גודני ישב בחנות־העתיקות הקטנה
שלו, ברחוב בן־יהודה, תל־אביב, עיין ב־עתוני־הבוקר.
שעונים עתיקים תקתקו על
הקירות. אלים אולימפיים ובודד,ות סיניים
נהנו מחיי־נצח על גבי מדפי הזכוכית. היתד,
זאת אחת השעות השקטות של היום.
אולם לקוח אחד מופיע. הוא נכנס ללא
ברכת־שלום, פתח את חלון־ד,ראווה, ניפץ
את האלילים והשעונים במהלומת־אגרופו.
בקרבת מקום ניצב אגרטל־חרסינה גחל
מן המאה ד,־ .17 האורח אחז בו, רצה להטילו
במדפים. אולם בעל בית־המסחר אהז
בו שנית. הוא צנח לתוך הכורסה, ריש
את ראשו בידיו, פרץ בבכי מר.
״ שו כ אתה כאשר הגיעו השוטרים
,לבית־המסחר, הכיר אחד מהם את האורח :
״אה, פריץ ...שוב אתה לפני ימים מספר

עצר אותו שוטר את פריץ, לאחר שהוא
ניפץ כוס־סודה ליד קיוסק: ולפני שבועות
מספר עצר אותו, לאחר שהוא הטיל לבנים
מגג אחד הבתים בפינת גורדון ובן־יהודה.
פריץ התגורר בחדר קטן על אותו גג.
הוא לא דיבר עם איש. השכנים היו רואים
את דמותו הגבוהה ור,צנומה מופיעה ונעלמת
על המדרגות האפלות.
השוטרים לקחו את פריץ משם והלאה.
גודני נשאר לאסוף את השברים: שבירת
פסל־הברונזה של אלילה אוחזת בשעון
וריסוק שעון־הזהב של ווילניו — אחד
האדמיראלים של נפוליון — גרמו לו נזק
של 700 לירות.
השכנים הציצו פנימה הנידו בראשיהם :
״איך מרשים לאדם כה מסוכן לציבור להתהלך
חופשי? הם טעו: המשטרה העבירה
את פריץ למוסד לחולי־רוח. החדר הקט!,
אשר על הגג, נשאר ריק.

דרכי חיים
3ר .3 3

ביום הששי שעבר קיבל יחזקאל דוב-
רובו, תושב דתי של בני־ברק, מברק מאשתו׳
המחלימה בצפת לאחר ניתוח. המברק
היה קצר :״מצבי הורע. בוא מיד.״
השעה היתר, מאוחרת והשבת עמדו,
להיכנס מרגע לרגע. יחזקאל לא חילל את
השבת מימיו. עתה עמדה בפניו בעייה
חמורה: אשתו היתד, חולה אנושה. לא
היה ספק בכך — אחרת לא היתד, שולחת
מברק מצד שני — השבת.

הוא החליט לנסוע, הזעיק מונית, הגיע
לצפת בשעת־ערב מאוחרת. אולם כאן חיכתה
לו הפתעה בלתי־נעימה: קבוצת קנאי־שבת
צפתיים, שיצאה לבלוש אחרי הקייטנים
המציפים את המקום, עצרה את המונית
בימבואות־העיר. הקנאים נזדעזעו למראה
האיש העבדקן והמפואר, שישב במונית.
יחזקאל קם, הראה להם בקבוק־גומי מלא
מים, עליו ישב כל הדרך, הסביר בהסתמכו
על התלמוד :״כאשר אדם נוסע על־פני
המים, הוא יכול להמשיך במסעו גם אחרי
כניסת־השבת.״
לאחר ויכוח קצר, אך סוער׳ בינם לבין
עצמם, פסקו הקנאים כי אסור לנהג לשוב
ולהפעיל את המנוע, וכי יחזקאל מוכרח
להיכנס העירה ברגל. אחר עמדו ושלחו
בו מבטים מלאים יראת־כבוד.

הארץ
גם הפעם הופרכה הדעה שה־עולים
החדשים הם המביאים א־תם
מחלות־מין לארץ. רק 90%נ?כל
חולי העגבת נתגלו בין העולים
בשער־העליה (ידיעות אחרונות).
א. ס ,.תל־אביב..
זה הכל?
חור צעיר מחפש עבודה (דבר;.
יצחק בן־זאב, תל־אביב.
רצוי בבית־חרושת למסעות.

אוד• *לין

׳׳אוי א ר בי ץ ב...״
ברכה שלוחה לאלפי הנשים, אשר יפטרו השבוע
לפחות לחצי יום -מן הזאטוטים, שהתרוצצו בבית משד
שלושת חודשי החופש הגדול. נשים אלה יחדלו עתה להתלבט
בבעיות רבות- .יעבירו אותן לידי המורים והמורות :
הרי לשם כף נותן להם סשרד-החינוך משבורת.

קיימת כעת, בארצות רבות, הנטייה לחזור שוב לשיטת המכות לילדים.
אחרי שיטת ״בנית־האישיות״ שהיתר, נהוגה עד כה, נוכחו, שהשיטה העתיקה
אינה כה גרועה, אחרי הכל — כמובן, כשהדבר נעשה ביד קלה,
לא בשוט או מקל, משום שאיש אינו רוצה להתחיל להתרוצץ בבית כדי
למצוא מחבט פינגפונג. ויש לכך מקום אחד ויחיד באנטומיה של הילד, והוא
המקום הקלאסי.
מובן שלשיטה מחודשת זו יש בעד ונגד. טוענים המומחים שבע! •
(א) זוהי השיטה היעילה ביותר משום שהיא הצורה היחידה של הענשה
שהילד מבין( .ב) היא מהירה, נמרצת ומטהרת את האויר. אומרים אלה
שנגד ( :א) אין זה הוגן להכות ילד, משום שהוא חלש יותר( .ב) ההכאה
מזיקה יותר להורים מאשר לילד, משום שהם מתביישים אחר כך במעשיהם.
(ג) הילד איננו יכול לקשר את המכות עם השגיאות. האם גם את מתרצת
תסביך זה או אחר שלך כתוצאה ממכות שקבלת פעם במקום ההוא מאבא־אמא?
כשאהיה ברומא לא אעשה מה שהרומאיות עושות. הן מתהלכות עתה
על עקבים דקים גבוהים כמגדלים, ודקים כמקרונים העשויים זכוכית מצופה.
התוצאה: הילוך מתנדנד ועקבים שבורים --
את ודאי חושבת שאיזבלה הוא שם ספרדי יפה. נכון, אבל זה לא הכל.
איזבלה הוא התרגום הספרדי לאליזבט. לפני שהפך להיות שם מוכר, השתמשו
במילה זו כדי לציין צבע של קפה בחלב. מדוע? האינפאנטה אליזבס,
בתו של פיליפ השני מספרד, נשבעה שלא להחליף את כותנתה עד אשר
תפול העיר אוסטנד שבעלה, אלברט, שם עליה מצור. המצור ארך יותר
משלש שנים. אליזבט שמרה על נדרה משך אותן שלש השנים. כותנתה
נהפכה ל --איזבלה.

ה חי נוך

ב א מנו ת —

אני מקווה כי
למורות, שבאו
לתערוכה בגלריה
כץ של תלמידי
סמינר הקיבוצים
לא היו
בעיות כמו לאלה
שבקריקטורה.

עשיתם כתמונת הקציר שהיתה תלויה שם?
מ רי! לנ צחהמס כן

שמעתן ודאי על הבובי־סזקסרס, הנערות האמריקאיות מגיל 10 עד ,27
המתהלכות במכנסיים דהויים מקופלים, חולצות גבריות בחוץ ושער קשור
בזנב סוס. הן בוחרות להן כוכב קולנוע או זמר להערצה, מתנפלות עליו
בשעת הופעתו, דורשות את חתימתו, קורעות מעליו את בגדיו, ואת הקרעים
שמות באלבום לזכרון. גם בארץ מתחילה תנועה כזו, אם כי פחות
קיצונית. אחד הנהנים (או המפסידים) ממנה הוא הזמר ישראל יצחקי. המקבל
מאות מכתבי־מעריצות, לא רק מתל־אביב כי אם גם ממושבות וכפרים ״הי־תה
אפילו אחת מקיבוץ״ ,מספר הוא. הן מרעיפות עליו שפע של מחמאות.
יצחקי יודע להכיר להן טובה ״נעים לי לדעת שמחבבים אותי״ ,אמר לי.
אגב, רגישותו היא כמעט טלפתית. .כשאני רואה בסרט את מריו לנצר, ש ר,
ורואה איך הוא מתאמץ, כואב לי הגרון״ ,הודה --מעריצותיו של
יצחקי אינן כה קיצוניות, כאותה נערה שהובאה לתחנת מגן דוד אדום אחרי
שבלעה מפתח ופרקר .51 הסיבה? שמשון בר נוי לא שם לב אליה באחת
מהופעותיו.

הוד -התע נו ג

אופנת־הבילויים האחרונה בסביבות חיפה: לקחת מכונית, לנסוע בליל
שבת לכפר־ר,ציירים עין הוד, לשבת בבית• הקפה הציורי באפלולית, לשתות
משקאות חריפים במחיר מוזל, לשבת על הארץ, לשיר יחד, לרקוד ריקודי-
עם סאלוניים ולצאת בהרגשה שבילית במרתף אפלולי בסן־ג׳רמן דה־פרה.

םחצ 1עדחס רו ח ״ מ ק צו ע
כמעט בכל המקצועות בהם עובדות נשים, יש עזיבה. הן מתחתנות,
יולדות, עוברות לנהל את משק־ביתן. במקרים רבים אין לידיעותיהן המקצועיות
כל קשר עם הנהלת משק״בית. יוצא מכלל זה הוא מקצוע התזונה
לכלכלת הבית, הנלמד כעת במדרשה בירושלים.
למדרשה, בה לומדים שנתיים, שתי מגמות: מגמה אחת — להכשרת
מורות ומדריכות לתזונה וכלכלת־הבית, העובדות לאחר יום לימודיהן בבתי
ספר ומעבדות. ומגמה שניה — דיאטטיקה לבתי חולים ובתי הבראה. לשני
מקצועות אלה דרישה רבה בשוק.
הלימודים במדרשה יתחילו שוב ב־ .9.9מתקבלות לשם נערות ונשים
בעלות השכלה תיכונית או 7כתות גימנסיה. הן מקבלות דחייה מן הצבא,
ואם אחרי תקופת למודיהן, תעבורנה בנקודות ספר, יחשב להן שרותן
כשורת צבאי.

(המשן מעמוד )6
הצנחן פרץ גודלשטיין. המצנח נתפס בגלגל.
אורי, תוך נטיה אופיינית להשלים את
המלאכה שלמענה נשלח, התכופף החוצה,
ש׳־חרר את המצנח, שינה את הכיוון, חזר
למקום והצניח את האגרת. עד כאן מסכימים
כמעט כל המומחים שהכל היה בסדר:
הטייס המנוסה נהג כראוי, תיכנן את גישתו
בצורה נכונה, רחוק מראשי הקהל.
אך ברגע זה קרה משהו. האוירון צנח
במהירות׳ שינה תוך כדי צניחה את כימנו
אל הקהל וקצר את קציר־המוות. מד, קרה י

־ ה טיי סאשתסידד
יתכן מאד שהאמת לא תיוודע לעולם.
אך שתי אפשרויות מזדקרות לעין :
סברה ו, עליה רמז עמנואל צור בבירור
בחוקת את גלין ואת שאר העדים: אחר־הצנחת
האיגרת הטה הטייס את הריגה
בצורה חזקה מדי כלפי מעלה. כתוצאה
מכך נכנס המטוס למצב של. הזדקרות״ *
וצנח. לוא היה טס בגובה מתאים, היה
יוצא המטוס ממצב זד, באופן אוטומטי
אחרי צניחה מסוימת. אך בהיותו נמוך מעל
לפני השטח, צנח לתוך הקהל לפני שיכול
היה להתישר.
רוב המומחים שעקבו אחרי פרטי הטיסה
פוסלים הנחה זו. הוכחתם: לו באמת
קרה כך, היד׳ כימן המטוס צריך להיות
ישר׳ במקום להסתובב אל הקהל.
סברה : 2מכת־אויר הורידה את הכנף
ב־ 90 מעלות. המומחים מקבלים דבר זה
כהנחה בטוחה, משאירים שלוש אפשרותת
למה שקרה אחרי כן, היינו :
• הטייס קפא על ההגה, כפי שקורה
לפעמים גם לטייס מאומן בשעת צדה,
לא עשה את הדרוש כדי ליישר את המטוס!

• אבשלום סטרוד, שישב מאחוריו,
קיבל בשעת מכת־האויר חבטה חזקה בראשו,
שנתקל במום הברזל המחבר את
הכנפיים׳ הנמצא מעל לראשו (במקום זה
נשאר לו פצע) .הוא איבד את הכרתו,
חיבק את ר,4,גר, השני שהיה בין רגליי,
מנע בזאת בעד אורי מלהשתמש בהגה
שלו• ולהציל את המטוס! או
• סטרוד התכופף החוצה כדי לעקוב
אחרי נפילת האגרת׳ החזיק את רגלו על
ההגה שלפניו, מנע על־ידי כך בעד אורי
לפעול.
כשאורי גלין נשאל לדעתו על ברירה
זו, נתן את התשובה הקלאסית, המגדירה
את אופיו יותר מאלף ספרים :״א־ני
יודע ! ״
בשיחי׳ פרטית, כשהונחה לפניו האפשרות
שסטרוד אשם, סירב בהחלט לאמר זאת.
״למדתי שהטייס אחראי לכל מה שקירה
במטוס שלו. הטייס אשם תמיד.״

״אני מ ביו או ת ם ..ד
אורי גלין לא בכה אחרי המקרה» .אני
יכול לבכות רק על דבר יפה׳״ הפליט.
״ניסיתי לבכות. לא יכולתי.״ המאבק עם
מצפונו נערך לא עזרת דמעות.
איש לא הרגיש באשמה יותר ממנו.
הוא הסתגר בחדרו, אסיר מרצון, לא יצא
ממנו. האב והאם׳ שבורים לגמרי, התהלכו
בחוץ כמו בבית־חולים. חלום חייהם נשבר.
הם ידעו זאת. גם אורי ידע.
.הכל נשבר,״ אמר בקול שקם .״אין
לי עוד שום אופק. אין לי עתיד. משך
חמש השנים הבאות לא אוכל להוציא
רגל.״ אחר סיפר באותו שקט מעשה שקרה
לו :״אמרתי לילד של השכן שהוא ילד
רע, ספני שזרק אבן. הילד ענה לי: אתה
הרגת אנשים״.
הוא ידע כי דרכו כטייס, עליה חלם
ולחם משך עשר שנים, הגיעה לקצה .״מי
יתן לי לטוס י לו אני הייתי קובע, לא
הייתי נותן לאדם כזה רשיון לטוס ...קו אתי
שאומרים שאני רוצח. אני מבין אותם...
זה כבר ילך אתי כל החיים...״
מד, יעשה? אם לא יוגש נגדו משפט,
ינסה לנסוע לחוץ־לארץ, ללמוד מקצוע
• במטוס פייפר, המשמש לאימונים, ישנע
שני הגיים המחוברים זה לזה ושאי־אפשר
להזיז את האחד מבלי להזיז את .,jffln
ההגה הקדמי משמש את החניך, האחורי
את המדריך, היושב מאחוריו, יכול על כן
לנהוג במטוס לבדו בשעת הצורך. לפי הוראות
כתובות מפורשות, אסור היה לגלין
להסיר את ההגה האחורי לפני הטיסה.

שהיד, תמיד קרוב ללבו: טיפול בנוער
עבריין. אולי פעל, בסתר לבו, הרצון להחזיר
את חובו לחברה. אך הוא גם לקח
בחשבון שלא יחזור בכלל לארץ .״אולי
זאת תהיה בריחה...״
אדם אחר, פחות מסוגר. פחות רגשני,
היה מתגבר על המקרה ביתר קלות, היה
משכנע את עצמו שאינו אשם! שאפילו
אס טעה היתד, זאת טעות זעירה שקצרה
במקרה קציר כה איום! שבשעת מלחמה
קוצרות טעויות קטנות מאלה אבידות גדולות
עוד יותר. אך אורי גלין, האדם הכותב ש רים,
המנגן על מנדולינה, אינו מסוגל לכך. באופן
חיצוני נשאר שקט׳ הגיוני, שולט בעצמו.
אך בתוכו כירסם המצפון.

החג סו ל
מגיל 14 שרת את עמו, ללא גינוני התפארות,
כדבר מובן מאליו, כאמצעי עליון
להתבטאות ולהגשמה עצמית. משך שת־נד
עשרה שנה׳ לפני המלחמה, בשעת המלחמה
ואחרי המלחמה, נשאר בלתי־נגוע על־ידי
הרוחות המשחיתות שנשבו בארץ, לא הקדיש
רגע אחד לבנין קן חם משלו, לעשיית
קאריירה, להתעשרות. דרך חייו היתד, התגלמות
הטוב, היפר, והנאצל שבדורו —
מבלי שהוא עצמו ירגיש בכך.
וברגע הנורא, כשהיה זקוק לכל האהדה׳
לכל הסעד הנפשי׳ לכל הגמול אשר ; פ
גאה ומודה יכול היה לגמול לו, אחר•
שניצל בנס ממוות ועמד בין המתים וה־גוססים
— ברגע זה הוקף חומה של שנאה,
בגידה צינית וחרם מוסרי.

החי
מעגלהקם *•
בתל־אביב, מסרה אשר, את תעודת־הזהוח
שלה למשרד רישום־ד,תושבים, לשם שינוי
כתובת, קיבלה אותה בחזרה במכתב רשום,
לא יכלה להוציא את המכתב מהדואר, היות
והפקיד דרש ממנה להציג תעודת־זהות.

ההרפאאד מו חמר
בלינץ, אוסטריה, יצא פרידריך ברגר מביתו,
לאחר ליל סערה, כדי ללכת לקיוסק
שלו, אשר בכיכר־העיר, הופתע למצוא את
הקיוסק, שנעקר ממקומו, עומד בפתח הבית.

שו אי ם וקוץ ב
בלוד, תבעה תחיה צברי גם מבעלה, טענה
כי הוא הטיל בה פרי צבר דוקרני, שעה
שהיתר, גחונה ועסוקה בשטיפת הרצפה.

ברסה בין שיניו
בקהיר, מצריים, נעצר חוסיין עוני, לאחר
שעלה על במת אחד ממועדוני הלילה, נעץ
את שיניו בכרסה החשופה של רקדנית־בטן.

הבלשת 0x1יו שתד
בלום־אנג׳לם, קליפורניה, דרש אדם גט
אשתו בטענה שהיא שכרה בלש פרטי לה
חקות על עקבותיו, הכריחה אותו לשלם לבלש
משכורת קבועה.

שידו תמלא
בכביש טבריה—ראש־פנד״ דרס נהג אמבולנס
ילד, הגיש לו עזרה ראשונה, העביר
אותו ללא דיחוי לבית־החולים הקרוב ביותר.

שמו טסל פניו
בחדרה, בעת מפגן־טיסנים, המריא טיסן
מנוע, שהיה מכונה בשם למרחב, מעלה מעלה,
עבר את הגבול, נעלם בשטח הירדני.

צו ה שונ ה
בריו־דה־ז׳אנירו, בראזיל, פירסם אחד ממלכי
העולם התחתון מודעה בכל העתו*
נים היומיים :״לרגל מותו של הנשיא וואר־גאם
וחוסר היציבות הפוליטית במדינה, הריני
מצרה על כל הכייסים והפורצים בעיר
לחדול מעבודתם במשך שבועיים.״

מלה בסלע
ברמלה, התכעס יעקב אבוטבול על חברו,
שכינה אותו בשם קומוניסט, הלם על
ראשו בגוש סלע, פצע אותו קשה.

ל שון נ קי ה
בירושלים, דרש אדם גט מאשתו, הסביר
בבית הדין הרבני תוך קללות נמרצות שהיא.
הכריחה אותו לאכול סבון כביסה, כא־זר
סירב לכבס את שמלתה.

)jfClQ/tfSSl

מאח ^ -א/־ ס

משחק לאציו רו מ א -מ כ בי ת ל ־ א בי ב

- 0 : 0טו ב
מלא ־ כ לו ם
החברה היו במצב־רוח מצויין. זו הפעם
הראשונה אחרי אלפיים שנה באד, קבוצה
עברית לשחק כדורגל בצל שער־טיטוס.
במלון אסטור, בוויא טוורה, מקום פחות
או יותר מפואר בו השתכנה הקבוצה, שררה
הרגשה היסטורית מרוממת זו. שייע
סחב ללא הרף אפרסקים בגודל ראש־תינוק
ישראלי, סחט אגסים מן המלצר, שנצטווה
להגיש אותם שניים שניים, בידח את כולם
בהלצות מסוג שייע׳ הידועות לחובבי שיי;.-
בצירות הישראלית נערכה מסיבה. מי
לא היה שם? הציר אליהו ששון והגברת
ששון קיבלו את האורחים בדירתם הצנועה
— באמת צנועה. פקידה מטופשת עמדה
בפתח ושאלה כל ישראלי שנקלע לשם,
הרבה יותר טוב. אולם החברה זילזלו

בכל הצרמוניה והתנהגו כמו בבית. בך
דרור שר פזמונים, והכל ענו אחריו, זר,
היה פחות דיפלומטי, אבל הרבה יותר נעים.

התקפה איטלקית על שער מכבי

כולםורד מו

אחרי אלפיים שנה

התחרות נערכה בסורו רומאנו, איזור־
׳הספורט המפואר שהקים מוסוליני לאיטלקים•
היא החלה ביום א׳ בשעה ארבע,
בנוכחות קהל בן 25 אלף איש. לאציו
התייצבה בהרכב הבא: דה פאציו (שוער),
אנטינאצי, סנטיימנטי (מגינים) ,פואין, נ׳ד
באניני, סאטי (רצים) ,בורינו ברדטן, וזיולו,
פארולה, פונטאנסי (חלוצים).
מכבי הופיעה במחצית הראשונה בהרכב
הבא: בנדורי (שוער) מתניה, ליטבק (מגינים)
,טוריקה, שניאור, בך דרור (רצים),
ישראלי, גולדשטיין׳ גלזר, סטודינסקי, מרי־מוביץ
(חלוצים).
המשחק נפתח בקול ענות־חלושה. לפלא
היה בעיני הצופים כיצד יכולות שתי קבוצות
להסתובב על המגרש ללא רצון רציני
לנצח את חברתה. בעשר הדקות הראשונות
נדמה היה כי הכל נרדמו.

אשר לא קיבלו הזדמנות מספקת לפתח
את כושרם הגופני. במשך כל אותה מחצית
התרכז המשחק ליד השער של מכבי, ואלמלא
ההגנה המצויינת והשוער שעשה את
מלאכתו באמונה, היו לישראלים כל הסיכויים
לצאת בשן ועין.
הטוב בשחקני מכבי היה גלזר, אך במשך
כל המחצית השניה לא היה לו ממי לקבל
כדור ולמי למסור כדור. שניים מן האיטלקים
שמרו עליו בשבע עיניים ולא משו

לאחר מכן נראתה התנערות מסויימת.
אנשי מכבי סיכנו מפעם לפעם את שער
היריב. הסתערות נהדרת של שייע גלזר
קצרה. תשואות, אך השוער הדף את הכדור.
שייע בעט בשנית ונהדף בשנית. בעת
הבעיטה השלישית, תפס השוער האיטלק
את הכדור ומסרו לאמצע המגרש.

שניאור ובגדודי >על הארץ<
אפרסקים בגודל ראש־תינוק
אם באמת הוזמן לשם. כנראה שבאו רק
אלה שהוזמנו, שכן הם כללו את אוסף
הכשרונות של סגל־עובדי־הצירות. כל עובדי־הצירות
הם זמרים: כולם שרו לפי התור,
והתנצלו שהם צרודים במקצת, בגלל העשן
שמילא את החדר, אבל כרגיל הם שרים

מכאן ואילך, עד סוף המחצית הראשונה,
הלכו אנשי מכבי והתעייפו, ושחקני לאציו
הוסיפו להחטיא את השער מרחוק ומקרוב.
בפעמים המעטות שלא החטיאו, עמד בנדורי
בפרץ, קצר תשואות סוערות.

ארבעה שויקנו
במחצית השניה כבר נראה היטב ההבדל
בין שחקני לאציו המקצועיים, הנהנים מתנאים
משובחים, לבין השחקנים הישראל־יב,

כדורגל

בלילה שלפני כן לא נתנו דיירי המחנה

״ — כפי שמכנה אותם מפקד המחנה— ,
שיגי׳ לעיניהם, עסקו בתוכניות נועזות.
לא היו אלו תוכניות בריחה, אלא תוכניות־נצחון
על נבחרת הסוהרים. בראש ד.׳,־
תכננים בלטה דמותו התמירה, כסופת-
השיער, של יצחק ברגר, מי שהיה שוערה
של הנבחרת הלאומית. של הישוב העברי,
לפני שנים רבות. ר,״דיירים״ היו מלאים
1אופטימיות. חזרו על האימרה הנושי״ד: ,
»כל קבוצה, בה משחק ברגר, אינה כולד,
שלא לנצח.״

הבקיעו שער נוסף, סיימו את התחרות
בתוצאות • 2־ . 14
שחייה מירוץ ה שי אי ם

בה בשעה שעיני חובבי ספורט־השחייה
בעולם היו נשואות לטורינו, איטליה, בה
נערכו המשחים על אליפות אירופה, החליטו
גם שחייני מכבי לערוך הסתערות
מימית על השיאים הישראליים. הם באו
מכל הארץ, התכנסו בריכת״השחיה של
רעננה, לעיני המון של מאות מעריצים.
כבר במשחה הראשון — 50 מטר חתירה
— שברה השחיינית הצעירה של ברית-
מכבים־עתיד, שושנה ריבנר, את ש־אד,
הסתערות על הסוהרים. האמרה הישראלי הקודם׳ * השיגה שיא חדש :
לא הכזיבה. עוד בראשית המשחק סקרו 32 5שניות. דקות ספורות לפני המשחה
הרגיש־ ,שושנה את עצמה שלא בטוב, סירה״דיירים״
לסירוגין את שערי־המחנה הנעו לים
ואת שער־הסוהרים שנפתח לרווחה בה להיכנס לבריכה. אולם מאמנה הרגיע
אותה, שיכנע אותה כי היא תצליח.
בפני הסתערות נבחרתם.
שחייה מהירה וקצובה. במשחה
כאשר נסתיימה המחצית הראשונה של
.המשחק בתוצאות 14:1לטובת ה״דיירים״׳ הבא — למרחק של 800 מטר בשחייה חופהעיר
אחד מהם :״חברה, לא כדאי להרגיז שית — זינקו לתוך המים ששה שחיינ־ס.
אולם כבר ברגעים הראשונים הסתמן יתאת
הסוהרים.״
רונו של עמי טראובר — אף הוא שחיין
אפשר שהערה נשאה פרי, ואפשר שמפי צעיר של ברית־מכבים־עתיד. שחייתו ־,מלתם
של הסוהרים נסכה בהם מרץ. על כל הירה ור,קצובה, ריתקה את קהל־הצוסים׳
פנים הם הסתערו במחצית המשחק השנייה, עוררה בו תקווה כי גם הפעם יושג שיא
העולם הזה 881

חצי־מיליון דולאר
יממנו אפילו לרגע. גולדשטיין, ליטבק שני־אור
מרימוביץ ובן־דרור היו אף הם על
הגובה. אולם ישראלי היה גרוע למדי.
במחצית הדקה האחרונה ניסתה לאציו
לזכות לפחות בשער אחד, פיתחה התקפה

ספורט

השע רנ פתח
חובבי הכדורגל בארץ היו, בוודאי, נוהרים
בהמוניהם, לחזות בתחרות מיוחדת
במינה שנערכה בקרבת רמלה. אולם עובדה׳
קטנה מנעה בעדם מלעשות זאת: המשחק
נערך במחנה,־ד,אסירים מעשיחו.

מכה חופשית: מכבי מגן

ישראלי חדש.
השיא הושג: כאשר נסתיים המשחה
הראו שעוני־השופטים זמן של 11 דקות,
48,5שניות. השיא הקודם — 11 דקות,
52 שניות — היה שייך משך שבע־עשרד,
שנה לשתיין החיפאי יאגו.
בסיום התחרויות, כאשר הקיף קהל־ה־מעריצים
את הספורטאים הקורנים, העיר
השחיין נחום בוך בחיוך :״חבל מאד שהסכסוך
בין נציגי מכבי והפועל בהתאחדות
השחייה, אינו מאפשר לנו להתמודד
עם שחקני הפועל. היינו יכולים לשבור
עוד כמך, שיאים ישראליים.״

במסלול
או . n i v o iאו ג ביו!
• כמעט ברור שהשנה לא יתקיימו
משחקי־הגביע והליגה בכדורגל. הסיבה :
נסיעתם של קבוצת מכבי תל־אביב ונבחרת
מכבי—הפועל פתח־תקוה לחוץ־לארץ.
• במשך מחצית השנה הבאה לא יוכלו
חובבי ספורט הכדורגל לחזות במשחקו
של יעקב חודורוב, שוערה הנצחי של נבחרת־ישראל.
וועדת־המשמעת של מרכז הפועל
פסקה השבוע כי עקב התנהגותו הבלתי
* השיא הקודם היה 33,2שניות.

עזה על שער מכבי. רק בנם לא ספגה
הקבוצה׳הישראלית את השער הגורלי.
בלאציו בלטו פנים חדשות, אשר שינו
את הרכב הקבוצה לחלוטין. האיטלקים קנו
ארבעה שחקנים, ואנשי המכבי טוענים כי
רכישתם עלתה למעלה מחצי מיליון דולר.
הראשון שנרכש היה איל גראנדה פארולה
(פארולה הגדול) ,שהיה בימי־הזוהר שלו,
בשנות הארבעים, רץ מרכזי תוקף. עד
עונת אשתקד שיחק פארולה ביובנטוס —
המהוללה בקבוצות איטליה — מילא תפקיד
של רץ ימני. במשחק זה היה מקשר
שמאלי. השני הוא הבלם ג׳ובאניני, שנקנה
מאלופת איטליה אינטרנאציונלה, במחיר
עצום, ואשר שיחק לא פעם בנבחרת א טליה
כמגן וכבלם. השלישי הוא הרץ השמאלי
סאסי, אשר הכל חוזים לו עתיד
גדול. הרביעי הוא הדני גבה־הקומה (187
ס״מ) ג׳ון האנסן, שניקנה אף הוא מיובנטום.
הוא לא שיחק הפעם, היות והיד, נתון במשטר
אימונים קפדני. אולם הוא הביע
את דעתו על המשחק׳ אמר שהמכבים שיהקו
טוב יותר, היות ומשחקם היה פשוט יותר.
הטוב בישראלים היה׳ לדבריו, גלזר. הטוב
באיטלקים היה הבלם, ג׳ובאניני.
לסיכום: שחקני לאציו גילו יתרון
טכני מובהק. אולם משום־מה החטיאו הם
את כל הבעיטות לשער. בשתי הקבוצות
היטיבו המגינים לשחק מן החלוצים. יחס
הקרנות ( )3 :7לטובת לאציו משקף יפר.
את מהלך־המשחק ואת מהותו. הגנת שחקני
מכבי, בעיקר במחצית השניה, היתד, מצויי-
נת. התוצאות האפסיות משני הצדדים הן
ניצחון להגנה שלנו, כשלון לחלוצי לאציו.
מה יש לדבר? 0 :0יותר טוב מלא
כלום.
ספורטיבית של חודורוב, בעת מסעה האחרון
של קבוצת הפועל בבולגריה, ייאסר
עליו להופיע במשחקי קבוצת הפועל תל־אביב,
או בכל משחק של נבחרת ישראל,
בארץ או מחוצה לה, במשך ששה חודשים.
• בחודש הבא יזכה הקהל הישראלי
ליהנות ממשחקן של שתי קבוצות־כדורגל
חוצלארציות מעולות: הקבוצה התורכית
בשיקטאש ונבחרת הצבא הבולגרי, המחזיקה
כיום באליפות בולגריה.
• הקטר הצ׳כי, אמיל זאטופק, שירד
מן הפסים במירוץ למרחק 5000מ׳ ,בתחרויות
אליפות אירופה, הוכיח השבוע כי
עוד כוחו ברגליו: הוא שבר את השיא
העולמי של ריצה למרחק 3מילין, עבר
את המרחק ב־ 13 דקות 132 ,שניות —
שניה אחת פחות משיאו של האנגלי גרין.
• באליפות העולם באתלטיקה קלה, אשר
נערכה בברן, שוייץ, גילו רצי הנבחרת הצרפתית
יחם של כבוד לרצים הבריטיים: במי־רוץ־ר,שליחים
X 4 400 הגיעה הנבחרת האנגלית
ראשונה, אולם השופטים פסלו אותה,
לאחר שטענו ההונגרים כי אחד הרצים שלהם
הוכשל על ידי רץ בריטי. הצרפתים שהגיעו
שניים קיבלו את זרי הנצחון, מסרום
אחרי כן לאנגלים.
• ערב יציאתה של קבוצת מכבי תל־א־ביב
לאירופה פנה חובב ספורט למזכיר הקבוצה,
יצחק ד,מאירי, שאל אותו אם דרוש
לקבוצה מזכיר מיוחד שיספור את השערים
הנספגים, קיבל תשובה קולעת » :אני עצמי
יודע לספור עד שמונה.״ המשחק הראשון
של מכבי נגד לאציו רומא נראה לעיל) הוכיח
כי שניהם טעו.

במרחב

הלבנו?
הח״ם מעל לכר

...h fp A N * A k
גם כשהנך מתקלח אינך פטור מהמחשבה
על מנוע מכוניתך.
הענין הוא כי מנוע המכונית מתקלקל לא רק בעת פעולתו
אלא גם אם אינך משתמש בו כלל!

מיד כשאתה מפסיק את פעולת המנוע.
הוא מתחיל להתקרר והמים
והחומצות רובצים על דפנות הצילינדרים
ועלולים לאכלם.
עובדה היא כי האיכול הגו הגורם העיקרי
לשחיקת המנוע.
״של״ X- 100 שמן־מנועים מאריך את חיי מנועך
על ידי חיסול הגורם העיקרי לשחיקת המנוע.

ל TfflTTשנוך נזוועי

אשרי הגפרור שנשרף
והצית להבות
אשרי הלהבה
שהציתה סיגריות
לא בחיל לא בכוח
יאף לא במוח
לחיצה קטנה

תעלה להבה גדולה
שתהיה שקולה
עשרה נ׳י נים
מכל אייתם הגפרורים
ובזאת ישרתך
המצית עבדך
הנבונים והותיקים שבמעשנים

יודעים גם יודעים
ערכם הגדול של מציתים
בפרוטות פעוטות
וללא כל מאמץ
לחץ על ההדק
והסיגר נדלק. .

nnmnn

ב״מ מקצועי למכניקה עדינה, תל-אכיב, רחוב אלנבי ,132 טלפון .62388

תקון עטים נובעים, מציתים, כלי נגינה ומכונות כתיבה

קניה

מכתבמ כי רו ת

מים המכילים חומצות מאכלות מתהווים במנוע
בשעה שהוא פועל.

רפיק מטאר בן האחת־עשרה כמעט א
זכר את מולדתו: משפחתו האמידה נמלטה
מיפו בתקופת מלחמת־העצמאות׳ זנחה את
כל נכסיה, התגוררה בבית דודתה בבירות.
בראשית נובמבר ,1953 החל רפיק
מתלונן על כאבי־ראש, וראייה לקויה. ימים
מספר לאחר מכן באה המהלומה: ידו ורגלו
השמאלית שותקו.
רופאי אוניברסיטת־בירות, אשר בדקו
את רפיק, היו אובדי־עצות. הם גילו גידול
מסוכן במוחו של הנער. אולם לא היתד, להם
כל אפשרות לנתחו .״רק מומחים אנגליים,
או אמריקאים יוכלו לעזור לה״.
הפקיד הצטער. מנין תיקח משפחת
מטאר כסף כדי להגיע לאנגליה, או לאמריקה,
להציל את חיי־רפיק? האם שמעה
על אירגון האומות המאוחדות, העוזר
למשפחות הפליטים, פנתה למטה האו״ם
בבירות. פקיד לבוש חליפה טרופית האזין
לסיפורה המקוטע, הניד בראשו, הביע את
צערו על כי האו״ם לא יוכל לעזור לה.
אולם היא לא אמרה נואש, .היא נזכרה
בברנארד גאי — הממונה על העזרה הסוציאלית
לפליטים במרחב ..גאי, שעזר למשפחת
מטאר בעבר, הבטיח לנסות ולעזור.
השתדלותו של איש־העזרה הסוציאלית
נשאה פרי: האיגוד הבינלאומי לעזרת
ילדים הקציב למשפחת מטאר 100 לירות
סטרלינג. מנתח־מוח בריטי נודע הציע את
שירותו, בתנאי שרפיק יוכל להגיע ללונדון.
במהרה נפתרה גם בעייה זו: מנהל
חברת־המטוסים סקייווייס, קרא על כל הפרשה
בעתונות הלבנונית, הציע להטיס
את רפיק ואמו ללונדון ובחזרה.
בשבוע שעבר שוטטו רפיק ואמו ברחובות
לונדון, נהנו מנופה של העיר הגדולה.
מאחורי הנער הלבנוני נשארו ניתוח קשה
שארך שלוש שעות, ימים של פרפור ב׳ ן
חיים ומוות, שבועות רבים בבית החולים.
עתה היה בריא לגמרי.

באחריות.

בקומיסיון

מכירה

מבחר גדול של עטים נובעים ומציתים

עוד מראשית ההתישבות היהודית בארץ ן
דיברו המפלגות הציוניות־סוציאליסטיות על ׳&
הצורך בברית של הציונות עם גופים ס 1־ &|
ציאליסטיים בארצות נחשלות, שלחו צירים 0
לכינוסיהם.
אולם חשובה עוד יותר מעמדתם של
גופים סוציאליסטיים מרוחקים לגבי החשת
השלום בין ישראל למדינות־ערב, היתד,
האפשרות של אהדה מצד הקבוצות ד,מרב־סיסטיות
הקטנות, אך העולות, במדינו תערב
העוינות. אבל מלחמת־העצמאות ויחסו.
של ממשלת ישראל למיעוט הערבי ניפצו
אשליות רבות בשטח זה.
השבוע נופצה אשליה נוספת. מוזר הדבר,
אך עמדתם הקשוחה והברורה של
הסוציאליסטים הערבים כלפי ישראל לא
התבטאה על דפי העתונוח הערבית: היא
התגלתה דווקא בין שורותיו של כתב העת
לייבור אקשן — בטאון הגוש השמאלי
הבלתי־תלוי בארצות־הברית.
״הציונות גזענית.״ כתב ג׳בראן מג-
דאלאני, מזכיר המפלגה הסוציאליסטית הפרוגרסיבית
בלבנון :״הציונות והסוציאליזם
אינם יכולים ללכת יחד.״ הסיבה,
רילדב מנדאלאני :״הציונות היא גזענית. הסוציאליזם
מתנגד לכל גזענות.״
התנגדותו של מגדאלאני לכל ברית סוציאליסטית׳
פרו־ישראלית הובעה במכתב
תשובה ארוך למאמרו הפרו־ישראלי של
אל פינדליי, שהתפרסם באותו כתב־עת
לפני שבועות מספר. בין התיקונים למאמר,
שנשלחו מבירות :
• ארצות הברית היא פרו־ישראלית, לא
פרו־ערבית.
• פעולת קיבייה לא היתה פעולת־תגמול,
אלא חלק מתוכנית ישראלית לפרובוקציה
בקנה־מידד, גדול.
הקרקע נשמטה. פינדליי הגן על
השקפותיו, השיב על המכתב, שמט את
הקרקע מתחת למרבית טענותיו של החבר
מגדאלאני. אולם הוא התעלם לגמרי מן
הטענות כי אפילו השבועון הריאקציוני
טייס התקיף את ישראל.
החורגות השקפותיהם של הסוציאליסטים
הפרוגרסיבים גם מחוץ לגבולות בירות? העורך
האמריקאי מצא לנכון לציין בהערתו לפני
המכתב :״אנו מרגישים כי חילופי דיעות
אלה אינם מבהירים את עמדתה של המפלגה
הסוציאליסטית פרוגרסיבית כלפי ישראל.״
העולם הזה 881

קולנוע

יומן החדשות
• שארל וואנל, שימשחקו בשבר־האימה
זיכה אותו בפרס המשחק המשובח
בקאן ,1953 ,קיבל השנה, בפסטיבאל
קארלוי־ווארי (צ׳כוסלובקיה) פרם דומה,
בעד משחקו בפרשת מוריציוס.
• הבל גאנס, אחד מחשובי במאיה של
צרפת בתקופת הסרט האילם ומנביאי ה־סינהמה־סקופ
(הוא השתמש במסך כפול־שלושה,
כדי להשיג תמונות קרב־רחובות
מן הרגיל בסרטו נפוליון, שהופק ב־)1925
יסריט, לאחר נ*וחד,־מאונס של שנים
רבות, את מגדל נל, רומאן ידוע לאלכסנדר
דימה. ישתתפו: פייר (כחל הזקן) בראסר
וסילבאנד( ,אין־צורך להציג) פאמפאניני.
• זכויות ההסרטה של המחזה המוסיקאלי
קאן־קאן, מאת המלחין קול (התחילו
בבגין) פורטר, נקנו על ידי חברת פוקס.
המחיר 750 :אלף דולאר.
• במאי סרטים שעבד בישראל, ויקטור
( 25 שיסות ביממה) וויקאס, סיים לא מכבר
את סרטו הבינלאומי הראשון, המבוסס על
מחזה מאת ז׳אן (המשוגעת מש אי ו) זי־רודו:
זיגפריד. הסרט צולם בגרמניה מומן
על ידי חברות צרפתיות וגרמניות.
• לאחר שנים בהן העמיד את מארטיו
(קארולין היקרה) קארול ערומה לפני המצלמה,
החליט קריסטיאן (יצורים חמודים)
ז׳אק לעשותה לאשתו החוקית. לאחר
הטקס שהתקיים בגראס, דרום צרפת, אמר
הבעל :״מעתה תהיה מארטין פחות מעורטלת
בסרטינו.
• בעוד שבכל העתונים מופיע, במודעות,
שם סרטה של אודרי הפבורן
בכתיב זד : ,חופשה ברומא, מתעקש הצופה
המסורתי׳ כותב את הסרט: חופשה ברומי.

ינטראר

־יעם הצלחה?
נסיונות אחדים כבר נעשו בארץ, להק ם
מועדון סרט ראוי לשמו. כולם נידונו ל־כשלון,
לרוב משום חוסר תמיכה ׳מספקת
או סרוב משרד האוצר לותר משהו מהיטל
העינוגים רכבד. הנסיון האחרון, בעידוד
אגודת מבקרי־ד,קולנוע, איחוד בעלי בתי־הקולנוע
ומפיצי הפרטיים, נעשה בשבוע
שעבר בבית־ציוני אמריקה, תל־אביב, עלול
לזכות, הודות לשיתופם של גורמים חשובים
אלה, ביתר הצלחה מקודמיו. התכנית
הראשונה, סידרה של סרטים צרפתים משובחים,
היא בחירה מוצלחת ביותר.

סרטים
ארבע סי עו ת ב ענני
אלמלא שהיתה איטליה מנותקת מן העולם
הרחב בשנת 1942 על ידי מסך של אש
ואיבה, היה סרטו של אלסנדרו (נתר
ארכעפ סי עות 3
הברזל) בלאסטי
ע נ ני ם ולא רומא עיר פראזות לרוברטו
רוסליני מבשר את בשורת הניאו־ריאליזם
האיטלקי, אף על פי שהניגוד בין שני
הסרטים, במבט ראשון, הוא עצום.
סרטו של בלאסטי הוא קומדיה, אחת הקומדיות
הנחמדות והאנושיות ביותר שהוצגו
אי פעם על בד הקולנוע. זה מעשה בסוכן
נוסע (ג׳ינו צ׳רבי) הנתקל בדרך מסעיו
בנערה צעירה (אדריאנה בנטי) שאהובי,
נטש אותה ועתה היא חוזרת הביתה, הרה
וחוששת מפני אביה. היאבה הסוכן הנוסע
לבוא אתה אל הבית, כדי שיחשבוהו לבעלה,
יבלה שם ימים מספר עד שיעלה
בידיה לרכך את מהלומת הבשורה המרה?
ימה שמתרחש לאחר שהאיש נותן את
הסכמתו (.וגם מיי שקורה לפני כן) מתואר
בעדינות, הומור ופשטות נוגעת אל הלב.
אף על פי שהסרט קרוי ארבע פסיעות
בעננים, הריהו עומד על המוצקה שבקרקעות:
המציאות האיטלקית העממית של
ימינו.
א ל סנ ד רו כלאס טי הוא אחד מבמאיה
הותיקים של איטליה. האיש ששאף להיות
עורך־דין. הפך, לאחר סיימו את חוק לימודיו
במכללה, איש סרטים מובהק. הוא ביים
יצירות מכל הסוגים: סרטי־ענק כמו פאביולה
וקומדיות אינטימיות, עממיות ופשוטות, כמו
ארבע פסיעות בעננים.
חותמו של בלאסטי, הבקי בכל ענפי־ההס־רטה:
כתיבה, עריכה, משחק, צילום, טבוע
על כל אחד ואחד מסרטיו. לא כל סרטיו של
הבמאי הפורה הם מעשי אמן גדול, אבל ידו
ניכרת בכל אחד מ־ 25 הסרטים שהפיק ב־22
שנות עבודה פוריה.

ת שבץ

כוכב מרטין קארוד
״פחות מסורטלת...״

יו נסח ־ ד 1צ ח
האווארד לינדסי וראסל קראוז הם זוג מחזאים
שיצירותיהם היו מן המוצלחות על
בימות ברודביי בשנים האחרונות, למשל :
החיים בבית אבי, המחזיק בשיא אריכות הימים.
המחזה שעליו מבוסם פיו נסגר לנצח
נכתב על ידם, הוצג בהצלחה בניו״
יורק. אסונו של הסרט הוא שהמסריטים עמדו
ביראת כבוד גדולה מדי מול המחזה,
חששו לסטות מן היצירה התיאטרונית. התוצאה:
סרט שהוא יותר תיאטרון מצולם
מאשר קולנוע ; העלילה מתרחשת כמעט כולה
במקום אחד, הכניסות והיציאות ועודף
השיח הם בהחלט במתיים, לא בדיים.
זהו מעשה במנהל בית מגורים גדול (ודאן
ג׳ונסון) ,הנתקל באחד הימים בדייר מת,
מזעיק את המשטרה ועוד אנשים שונים,
ביניהם אחיניתו של הנרצח, זמרת ג׳אז (ג׳ין
אליסון) המתאהבת עד מהרה בג׳ינג׳ונסון.
מאחר שאליסון עומדת בין מיליון דולאר

בקצרה

שירשה מדודה, לבין יורשת שניה־בתור,
אשד, ממוצא סלאבי (אנג׳לה לנסבורי) המנסה
להפיץ בעולם שפה בינלאומית, מנסה האחרונה
לרצוח אותה. ללא הצלחה, כמובן.
אידיאליסטית-חוצחת. מענינת -
ומעוררת טעם־לא־טוב — היא גישת המחברים
לחסידת השפה הבינלאומית: היא אידיאליסטית
ועל כן — נכונה אף לרצוח למען
רעיונה, הנראה למחברים כשיא־הגיחוך
(שפה בינלאומית, אומרת ג׳ון אליסון, למה
לי? הרי אני מדברת היטב אנגלית ...אשליה :
האנגלית שלה בסיסית ביותר).
למרות כל המגרעות יכל פיו נסגר לנצח
להיות סרט מבדר — :המתיחות שבו לעתים
מענינת, המצבים מגוחכים, הסאטירה לפעמים
מוצלחת והשיח טוב — אלמלא שני
השחקנים הראשיים. לניצול מלא של החומר
היה צורך בלפחות שחקנים מן הסוג והרמה
של בוב הופ ובטי האטון. כוכבים כג׳ונסטון
ואליסון פשוט אינם מספיקים לכך.

601

מ אוזן: השנה מלאו חמישים למותו ! .5
יישוב בדרום; .10 פחד; .12 אחת האפשרויות
להכנת בשר ; .14 הוא ...כד הדרך 16 בן
כזה הוא יוסף; . 18 מין; . 19 אחד משגרירי
ישראל; .21 מרגמה קדומה; .22 הכוהנים
היו בני שבט זה ; .23 המשקה בחינם; .24
אחיו של אונן; .25 שינה קלה ; .27 האדם
הראשון; .30 תזוזה; .31 רדיו תוצרת הארץ;
.33 מושב האהבה, בשירה לפחות ; .35 הביע
את צערו בעיניו; .36 קריקטוריסטן ישראלי;
.38 האיש שגילה משהו באמבטיה ; .39 הנהר
של סטלינגרד ; .40 נכון, הגון ; .41 בעלת
טור בהעולם הזה ; .43 מלת פנייה, לא נימוסית
במיוחד ; .44 שופט תל־אביבי ; .46
בת הנכדה ; .48 הסברת עניין מעורפל; .49
יוצאת מן הלב.
מאונך .2 :סינגמן; .3בין גרמניה לספרד;
.4לא מוחלט; .6בדחן; .7גדול אנשי

271

561

חופשתושלמראילו — יצירתו
של הקומיקן ז׳אק טאטי, על אודות זעיר־בורגני
היוצא למנוחת קיץ, ומה שמתרחש
סביבו בעת הפגרה.
מלכתשבא — סרט־המונים איטלקי
על אודות אהובתו של שלמה המלך.

ארבע פסיעותבעננים
חופשתו של מר אילו
הדרן

מוקדון ; .8אות הנצחון; .9ח״כ צ״כ ורופא•,
.11 רשות היחיד ורשות . 13 מעבר דרך
הר, למשל ; .15 ההר בו מצוי קבר דויד;
. 17 תיאטרון למעברות; .18 בלעדיו אין קציר;
.20 בירה אמריקאית; .23 מקל הדגל; .26
מושבה בשפלה .27 :חומר ניקוי ; .28 מושבה
בשפלה ; .27 חומר ניקוי ; .28 דוגמנית,
בלעז ; .29 אחד הנביאים .31 .שיכון; .32
כוכב ; .34 מקלע ; .35ח״ב חירות; .37 ארכה;
.39 עיר הוואלסים; .42 מפעל תמרוקים;
.44 יש שחיו ממידת חרובים כזו; .45 מה
שהתייר עושה ; .47 קול הכלב.

פותרי תשבץ ,879
שזכו כפרסי-ספרים ;
אבנר אלקיים, צה״ל.
אהרן לוריא, שכונת־עם, חולון.
זיוה רוטשטיין, יוסף ,45 חיפה.

י העולם הזה 881

בעולם
אירופה
.,אירופה היא מול ד תנו! ״

דינה: אקשר אותך עם האדם
המעניין אותך אם תכתבי מכתב
במעטפה סגורה, תעבירי אותה
דרכי, ותצייני את מספרו של האדם.
עפרה דת: אותו הדבר.
נילי: שכחת לציין את מספרו
של הסטודנט.
סולן יעקוכי: הכתובת היא :
העולם הזה׳ ת.ד 136 .עבור רותי.
צבי כהן: ידידי אינני אשמה
אם לא נענית למודעתך. את מכתבך
העברתי לתעודתו. אין לי כל כוונה
ורצון להתל בך.

ספורט, קולנוע
ובנות חמודות
שני תלמידי ניניני ס ה בני ( 16ו ח צי!)
ה טועני ם שהם מסוגלי ם ל שוחח ולכתוב
על כל נו שאש הו א .) 881/331 ( ,חוב-
בום ספו ר ט, קו לנו ע, מדע, פולי טי קה
ונערות ח מודו ת. אלה ה מ עונינו ת לדעת
הכל אודו ת ם, צריכות להיות בעלו ת הו פעה
נאה, גובה בינוני, דם (דבר המת בטא,
לדבריהם, ב שליחת ת מונו ת) .נילז
צריד להיו ת ביל . 15— 16

להיות׳ לא לשאוף
אי ש צעיר 881/332שהמ עי ט לדבר
על ע צ מו, מצטרף לדעתו של אחד מ קור
א׳ שטעל נגד דרישת ה שכלה נבוהה
ושאר דרי שות התלויות באפש רויו ת כס פיו
ת מחברים לעט.
הו א מבק ש להתכתב עם נערה החו שבת
את עצמה לרצינית ו /אוה שו אפת לה יות
כזו.

רק לא ג-ינג׳ית!
881/333ש הו א בנוב ה . 1,64 חום-
שיער וכחול־עיניים (את גילו שכח לצ-
יי!< רוצה להתכתב עם נערת בניל 17
עד 19 בגוב ה 1.60מ׳ .א סור לה להיות,
חלילה אדומת־ שיער.

לחיפאיות בלבד

צבר חי פ אי בל 19 וחצי 881/334
בלונדי ונכו ה חו שב שזה הכרח לצייל
,שהוא מ מ שפ ח ה טובה ( אני מתפלאת
,שנערים בני 19 וחצי מעירים הערות
1מ ם ונ זה. חשבתי ת מיד שהל נחלת ה-
לזקנים. לא ח שוב. נעבור הל אה) ,הו א
,חובב ספו ר ט, ספרות. מו סיקה, ריקודים
סלוניי ם ועממיים, מ ס עו ת והרפתקאות ונערות
ח מודו ת וי פו ת (כמה דו מי ם הס
,בול ם!) .הו א מעונייל להציג את ע צ מו
בכתב אד ורק לבנות־חיפה, ו־בל. מביר,
טוב

אלקיכיאדס לא היה
ממושקף
מכת בו של 881/335 היה מעניין
מ אד. אני כמעטמ קנ אה בנערה שתהיה
חברתו לעט. הו א בן , 23מ ת כונן לבהי*
נות־הבגרות. עו בד במקו ם דתי. א ך לד־דבריו,
דתיותו פנו מ ה במקצת בנלל הת כו
פ פו תהא מונ ה. מ בחינה חיצוני ת איננו
יפהפה. מ מו שקףא פי לו. הו א מו כן ל התכתב
על כל נו ש א. החל מחיי־המין
של ה א מבה ועד ההעפלה לאברסט. אין
יהוא מ תננד להתכתב עם נערות אורתו דו
כ סיו ת שינ סו ל שכנע או תו.
זו שתרצה להתכתב א תו, וכ ד אי לה,
רצוי של א תהיה ירו שלמי ת שכן הריה
סולידית, קצת רו מנ טי ת, אד יחד עם
זה נם פקחית. איין הו א דורש יו פי של
ונום, כי גב הי א איננו אל קי בי אד ס
(זאת כתב לי כנר אה כדי להוכיח את
ידיעו תיו ב הי ס טוריה יוונית. ואם הו א
סבור ש אינני יודע ת מי זה, הו א טו ע ה).

״Anything you can do
חוה׳לוז — :מרגיז אות ך שחברך מ ש תגע
אחרי ת מונו ת של פין־אפ? ש טו יות
! ה שתגעי אחרי מרלין ב ר אנדו.

על מדרכה, שלום
תראה ילדותי ומגוחך אם
ג ד עון:
תעבור מדרכה כאשר תבחין בחברתך
לשעבר. הרי, כ פי ש הבינו תי, לא רבתם•
הרומן פ שו ט נגמר• זה קורה א פי לו
ב מ שפחו ת ההגונו ת ביותר. א ז כל טר-
דיה. אינ ך סי־.:־ת לשירת אתה אם אינך רוצה. מב שיק שתברך א דתה ל שלום.

בכד
הים שלא נרטב
ורד — :את מזכירה לי את בתו
של האדמירל שבנר הים שלה לא נרטב
מעולם. איו את רוצה לל מוד ל שחות
אם את מתביי שת להכנ ם לבריכה עם
מדריכד ! חוץ מזה, בריכת בת־נלים הי א
כה מל אהש אני ב טו חה של א י שי מו לב
להש תכ שכות שלד במייס. ואם כז, אז

השכן מצלצל פעמיים

איציק — :כי צד להתוודע אל ש כנ ת ך
לומר
ה ח מודה מז ה קו מה התחתונה?
לה שלו ם בחדר־המדרנות, לזרוק מ ש הו
(לא בכוונה) מז המרפסת ש לו למרפסת
שלה, לצלצל בדלתה ולבקש או תו.

בחג המולד של שנת 800 הכתיר האפיפיור
את קארל הגדול לקיסר. אירופה היתד,
מאוחדת תחת ידיו, כשם שהמרחב היה
מאוחד, אותה שעה׳ תחת ידיו של הא־ין
מאוחד, אותהשעה, תחת ידיו של הארון
לחת של רצון־טוב.
לרוע המזל נהג בית הקארלים לחלק
את הממלכה בין כל הבנים עם מות האב.
שני דורות אחרי קארל נחלקה הממלכה. לקיסר גרמניה זכתה לקיסראחד, צרפת
שני.
כל ההיסטוריה של
מאז היתד, כמעט
אירופה לדברי־ימי המלחמה בין גרמנים
לצרפתים. ימשך מאות בשנים, עת היתד,
גרמניה מפוררת ומפוצלת, התקיפה אותה
צרפת כמעט בכל דור. צרפת הפכה למעצמה
עולמית, כבשה יבשות. גרמניה היתד,
דלה, צברה מסורת של שנאה ותאוות־כיבושים.
לפני
מאה שני, התהפך הגלגל. גרמניה
החלה להתאחד, צרפת החלה שוקעת. שלוש
פעמים בשלושה דורות הופיע צבא גרמני
בשערי פאריס. זרע שנאה נבט בלב הצרפתי.
השנאה
הר,דית היתד, עתה מסורת לאומית׳
מרכז לספרות ולשירה ענפה, עוד
בגן־הילדים למד כל גרמני טוב כי צרפת
היא אויבתה הנצחית של מולדתו. כל צרפתי
הגון למד את אותה התורה, בסגנון
הפוך.
זאבים כמדי כבש. המפלה הנוראה
של גרמניה תחת דגל צלב־הקרס טיהור,,
לרגע קט, את ד,אוירה. קבוצה של ״אירופאים״
השתלטה על היי הרוח הגרמניים,
שעה שהנאצים הסתתרו או נכלאו. בצרפת
ענה הד אירופאי. חלומה של אחדות אירופה
קם לתחיה 1145 ,שנה אחרי המלכת קארל
הגדול.
בהתלהבות הגדולה נולדה תכנית שומאן
לאיחוד תעשיות שני העמים; ואיחודה,ר,גנה־האירופי,
שביקש להקים צבא אחד גדול׳
בו ישרתו האויבים מאתמול תחת דגל
אחד, באותם המדים. המטרות הפוליטיות
היו מפוקפקות, אך החלום עצמו היד, יפה
ושובה־לבבות. הכריז יוצר־סיסמות גרמני :
״גרמניה היא ביתנו׳ אירופה מולדתנו ! ״
אולם שנאות ישנות מתות בקושי. ואילו
חלומות ישנים זקוקים למזון מציאותי.
צרפת׳ שהמציאה את תכנית איחודה,הגנה
כדי להיפטר מן הסיוט של צבא גרמני
לאומי חדש, החלה חוששת מתכניתה שלח.
בגרמניה חזרו הנאצים הישנים הסכימו
ללבוש מדים חדשים, אולם לצרפתים נראו
כזאבים במדי־כבש.
מגפים רוקעים. השבוע הקיץ הקץ
על החלום. צרפת קברה את התכנית. הקבורה
לא היתד, חגיגית. פיאר מאנדם־פראנם
קרא בקושי נאום הספד. ואילו בגרמנ־ ׳,
נשמע קול חדש: קונראד אדנואר, מאוכזב
ומוכה׳ השמיע את התביעות הישנות של
גרמניה הלאומנית לצבא עצמאי משלה.
קארל הגדול נשכח. הגרמנים עוד היו
בטוחים כי אירופה היא מולדתם — אולם
ד,ם חלמו על אירופה בה יהיו הם האדונים,
בעזרת האמריקאים השונאים עתה את צרפת
בלב שלם. אלא שגם צרפת חלשה היא
די חזקה כדי לערער את שיווי־המשקל
באירופה זו.
המאבק על הצבא הגרמני רק התחיל,
עוד רחוק מן הסיום. אולם דבר אחד היד,
ברור, השבוע: הצבא הגרמני יקום, והוא
לא ידמה לצבאו של קארל. הוא ידמה הרבה
יותר לצבא שמגפיו רקעו׳ פעמים כד,
רבות, על האבנים הקשות של רחובות
צרפת.

חיות
אדהמס עו ת גגאגס
העתונאים התגודדו קבוצות קבוצות באולם
בית המלון הפריסאי גראנד הוטל.
הצלמים התכוננו לפעולה. מנהל חברת
הנסיעות האמריקאית אסף את עובדי המלון
ופקד :״עליכם לתת לאורח הנכבד שירות
ממדרגה ראשונה.״
האורח הנכבד לא היה מדינאי דגול, או

אנשים

איש צבא מפורסם, או כוכב הוליבודי רב
זוהר. הוא לא היה אלא מיסטר ג׳והן
פרד מאגס — קוף ר,שימפנזה הקטן והשעיר,
אמן הטלביזיההאמריקאית, שיצא
למסע נופש ברחבי העולם.
מאגס נולד בג׳ונגלים של קאמרון, אשר
באפריקה המערבית הבריטית. נלכד על ידי•
ציידים, הוטס לארצות־הברית, שוכן בביתם
של באדי מאנלה ורוי מלדון, אשר החליטו
לאמץ להם קוף, לנסות לגדלו כילד רגיל.
ד,נסמן עלה יפה. תוך שנתיים וחצי
רכש לעצמו מאגם את כל נימוסי העילם
המערבי, משך את תשומת ליבם של איליך,טלביזיה,
רכש לו אלפי מעריצים לאחר
הופעתו הראשונה: פרשנות פוליטית רבת״
תנועות, שנסתיימה באכילת שני עתונים
יומיים. אחת ההופעות של הקוף כמעט
וחוללה תקרית בינלאומית: בעת הכתרת
אליזבט השנייה, מלכת אנגליה, ערך מאגם
פארודיה על הטכס, מילא בהצלחה את
.תפקיד המלכה, עורר את זעמם הצודק של
הבריטים השמרנים.
גילוי-לב מפליא. אמן־ד,טלביזיה

וצרוון ה 1מדת
בכינוס מפקדי הפלמ״ח לזכר יצחק
שדה בגבעת־ברנר, התאפק הקהל בקושי רב
מלמחוא כפיים כאשר פתח ישראל גלילי
את נאומו במלים :״הרי כולנו יודעים
שבאתם הנה לא בגלל הנאומים, אלא למרות
הנאופים...״
אותו קהל לא יכול היה להתאפק, פרץ
(למרות מסגרת ההספד) במחיאת־כפיים
סוערות כשעלתה שושנה דמארי, יפר,
כמו תמיד, על הבמה והחלה שרה את
שירי״הפלמ״ח. אמר לה אחר כך אחד מראשי
הפלמ״ח :״את הצלחת במקום שכל
האחרים נכשלו. את ניצחת את ה־פלמ״ח

לפני כן שאלו כמה אורחים זרים, ש־ניקלעו
למקום, מי הבחור הצעיר המסתובב
על הבמה ודואג לכל הסידורים,
נדהמו לקבל את התשובה :״מי י ההוא
עם המצח הגבוה י זה יגאל אלץ
בכנס פלמ״חי אחר, בו היה נאלץ לנאום,
הודה שמעון אכידן שהוא מתקדם בהו
אמן
טלביזיה מאגם ועתונאית
שני עתונים 15 ,גיישות
שעיר הקסים את עתונאי אירופה כהרף־
עין. למרות ההתנהגות התרבותית, בה
הורגל, הצטיין מאגם בגילוי־לב מפליא.
כאשר מצאה אחת העתונאיות חן בעיניו,
חיבק אותה ונשק לה בכל פה, וכאשר חש
עייפות הטיל את כל הצלחות מעל שולחן־
המסעדה ושכב לישון עליו.
האיטלקים, אשר בארצם ביקר מאגם
כעבור ימים מספר היו מוקסמים פחות.
הם העליבו את מאגס קשות, ראו בו חיית
פרא, סירבו להרשות לו לנסוע בקרונות
הרכבת המיועדים לבני אדם. מאגס השיב
להם כגמולם: בהגיעו לרומא, סרב להשתכן
בבית־מלון, התעקש לשבת בגן החיות,
בין בני מינו (העולם הזה .)879
הפיצוי על העלבון ניתן למאגם רק >פ,י
ימים מספר׳ כאשר עזב את האיטלקים שונ־אי־החיות,
טס לטוקיו בירת יפאן. שם
קיבלו את פניו חמש עשרה גיישות יפהפיות,
נפנפו עליו במניפות, כדי להגן
עליו מפני החום. אמר אחד העתונאים,
שהיה נוכח בטכם־קבלת־הפנים בטוקיו :
״מעתה והלאה לא אעלב, אם מישהו יאמר
לי שאני דומה לקוף.״

כדור מארץ
אורג ה ה1וגס 1וו די ת
• זהותה של המרגלת הסובייטית, שפעלה
באוסטרליה תחת שם־הצופן ״אולגה״,
נתגלתה השבוע בסידניי. שמה האמיתי של
המרגלת: מרי אוליא, שכיהנה בתפקיד מזכיר
שני של השגרירות הצרפתית בקנברה.
היא נאסרה, תועמד לדין בצרפת.
• קבלת פנים מפוארת נערכה בהאנוי
לגנראל כריסטיאן דה־קאסטרי, גבור מצודת
דיאן־ביאן־פו, ששוחרר מן השבי הויאטמיני,
לאחר שהיה עצור ארבעה חודשים.
• למעלה מ־ 500 בנים, נכדים ונינים השתתפו
בהלוייתה של לורנציה פונטאנוס, שנפטרה
במאנילה, איי־ד,פיליפינים, בגיל .135
לורנציה נחשבה לאשר, הזקנה ביותר בעולם,
אולם הרדיו הסובייטי, שהודיע על מותה
טען כי בגרוזיה, ברית המועצות, חיים
כמה גברים ונשים בני 140 ומעלה.

רת הנאום .״התחלתי בנאומים של שתי
דקות. אחר־כך עליתי בהדרגה לשלוש,
ארבע דקות. עכשיו אני מסוגל כבר לנאום
חמש דקות שלמות 1״
באותה הזדמנות הראה אבידן את האדם
שסיפק את החלק השני של שמו • :בנו
דן אבידן ,)19( ,מפקד כיתה בחיל הרגלים,
האדם הראשון בצר,״ל המשרת באותה
היחידה בה שרת גם אביו.

1קן -הםו 9ר
הצעה מבריקה לתעמולת־ד,בחירות הבאה
העלה איש ר,צ״כ שלום זיסמן. הציע
הוא :״אנחנו נשלם 500 פרוטה לכל אדם
שיסכים לסייר בבנין המפואר של הועד־הפועל
של ההסתדרות. אחרי־זה יצביע
בלי כל ספק נגד מפא״י !״
כאשר הרצה מידד (שמעו! צהמרא)
׳ טיף, הסופר שחור הזקן ומבריק הביטוי,
על בעיות ספרותיות לפני חוג־נוער תל־אביבי,
ניסה להוכיח במשך שעתיים כי
טולסטוי היה טיפש מטופש, יצא בהכרזה :
״הדבר היחידי המשותף ביני ובין טולסטוי
הוא הזקן.״
בספרות החל לעסוק גם לארי אדלר,
אמן מפוחית הפה, המסיים עתה את חיבור
האוטוביוגרפיה שלו. מספר אדלר בין השאר
כי בעת ביקורו ביוון, לפני שנים
׳מספר, מתח ביקורת קשה על הקהל ה ודני
באוזני גיאורג השלישי, מלכה המנוח
של יוון, האשים את הקהל באדישות
וחוסר־תגובה למוסיקה, קיבל מפי המלך
תשובה מפתיעה :״אתה יכול להתנחם.
הם אינם מגיבים גם על הנאומים שלי.״
כאשר ביקר לארי אדלר לאחרונה בפריס,
כדי להופיע ברביו מוסיקלי, לצידו של
המתאגרף הנודע, שוגר ריי רובינזון,
הכריז בפני העתונאים :״אני אנצח אה
רובינזון עוד בסיבוב הראשון. השפתיים
שלי עולות בהרבה על האגרופים שלו.״
• בו בחר בימי מלחמת־העצמאות. שמו
הקודם של מי שהיה מפקד המחלקה הגרמנית
של הפלמ״ח: שמעון קו1־.

מ׳ הי ה ה אי שהבש רני. ה שו פעטוב ־ ד ב.

פתרון

IM H U IE I
שרידי-דזכעל — בעלה על
מרת כהן התאבד ביריה לפני חמש
עשרה שנה. בהתאם לצוואתו נשרפה
הגופה׳ והאפר הוכנס לקופסה
והוצב על הארון, בחדר האורחים.
המשטרההזר המסתורי
לא עצרה את הזר, היות והוא היה
תינוקה של האשה, שנולד במכונית.
טלפון בדמי־הלילה -אברהם
לא יכול להרדם׳ מפני שוייר־החדר
הסמוך נחר בקול אדיר. אברהם
התקשר עם פקיד־המלון, אשר
סילפן לחדרו של הנוחר. ברגע בו
נפסקה הנחרה, הצליח אברהם להרדם.
סעודת-המוות -הבעל וה-
אשד, היו אדם וחווה. המאכל היה
התפוח.
האם הרוצחת -נורית היתד,
חתולה גזעית ועוזי היה חתול.
החתולה ממיתה לעתים קרובות
אחד או שניים מגוריה.
רצח במסעדה -עורך־הדין
היה אשה. היא אהבה את הרופא
והשתעשעה בתקווה שהוא ישא
אותה לאשה. כאשר נודע לה ש הרופא
כבר נשוי, רצחה אותו.
נעורי־נצה -הבעל צנח לתוך
תהום בהרי־האלפים. גוכתו
נתגלתה רק כעבור ארבעים ענה,
מתחת לשכבת הקרח הדקיקה של
קרחון גדול.
הדברדם לאור-השמש
אירע בעת מלחמת־האזרחים באר־צות־הברית.
שני האמריקאים היו
חייל צפוני וחייל דרומי.
על חוד הסכין -החפץ׳ שהיה
תלוי בפרוזדור, היה גלימתו
הרשמית של תליין בריטי. בעלה
של האשה הצעירה נתלה שבועות
מספר לפני כן, על אף היותו חף
מפשע. עתה מצאה האשה הזדמנות
לנקום כתליין.
ברגע בוהסוד הנורא
ראתה חנה את בעלה של רבקה,
הכירה בו את אחיה, שנעלם מן הבית
בילדותו. כאשר נודע לרבקה
שהיא נשואה לאחיה, לא יכלה ו שאת
את גודל החטא. על כן רצחה
את בני־משפחתה והתאבדה.
הנורות הכוזבות -הנורות
היו נורות ״פלש״ של צלמים, אשר
אפשר להשתמש בהן רק פעם אתת.
כאשר ניסתה יהודית את הנורות
הוציאה אותן מכלל שימוש.
מוות בלהכות -הדבר איו ע
בלונדון, בעת מגיפת־הדבר הגדולה.
גיסו ואחותו של המלח מתו במגיפה.
הכלב והחתול נהרגו תוך מאבק
נואש עם עכברושי־הדבר. המלח
העלה את הבית באש׳ כדי למנוע
את התפשטות המגיפה.
הכיסא הגורלי — יעקוב היה
מאלף־אריות בקרקס. בדרך כלל
משתלטים המאלפים על האריות
בעזרת כיסא. הוא לא מצא ביטא,
והאריה טרף אותו.
הקרם השחור — תיאורו של
הכושי יוצר רושם שהדבר אירע
בלילה. אין זה נכון: הדבר אירע
לאור־היום.
חלום כלהות — שומר־הלילה
פוטר מפני שהוא מעל בתפקידו :
היה עליו לשמור על הבנק, לא
לחלום.
סלע-האסון — האיש היה
אמודאי. כאשר קרע הסלע את בגד־האמוראים
שלו, פרצו המים פנימה
והמיתוהו.

התאבדות או רצח?

זמיר התאבד מפני שאשתו הרעילה
אותו ברעל הגורם למות איטי.
האישהלקוח המסתורי
היה מאהבה של אשת־הספר.
שתי גופות ערומות -זא:
היה כלב, וצלילה היתה דג־זהב.
זאב הפך את האקואריום שלה.

vשנו ב ר כרטיס הגרלהבבתיהמ דון ש ד
גו אגו מאלה n*D׳ t
מ רו עבר אוי דו מכריו בשם גנ ראל?
ד ק תו דו תלמקדה מו צלח נודעו לסופר
תו ל דו תיו ה מו פ ל או תשל
האד המצולק
הבחנתי בו בראש וראשונה בגלל הצלקת. היא נתמשכה כחצי־סהר
סמוק ורחב מצדעו ועד סנטרו. קרוב לוזדאי שהיא נגרמה על
ידי פצע גדול. תהיתי אם האיש נפצע מרסיס של פגז, או ממכת־חרב
הצלקת היתד, תופעה בלתי־צפויה על גבי הפרצוף הבשרני,
ששפע טוב־לב. תודי פניו היו קטנים ובלתי־בולטים, והבעתם היתד,
טבעית לחלוטין. פניו לא הלמו את גופו המוצק. הוא היה גבר שרירי,
גבוה למעלה מן הממוצע. תמיד הייתי רואה אותו לבוש חליפה
אפורה ומרופטת, חולצת־חאקי וסומבררו מעוך. הוא היה רחוק
מלהיות נקי.
מדי יום ביומו, בשעת־הקוקטייל, היה האיש נכנס למלון
פאלאס, אשר בגואטמלה,־סיטי, משוטט ליד הבאר ומציע לאורחים
לקנות כרטיסי־הגרלה. אם זאת היתד, כל פרנסתו, קרוב לוודאי
שהוא התקיים בדוחק. מעולם לא ראיתי מישהו קונה ממנו כרטיס,
אם כי מדי פעם בפעם היה מישהו מזמין אותו לכוס־משקה.
הוא לא סרב להזמנות. הוא היה מפסיע בין השולחנות בהילוך
מתגלגל, כאילו היה רגיל לעבור מרחקים גדולים ברגל, נעצר ליד
כל שולחן וקורא את מספרי־הכרטיסים שלו. כאשר איש לא יהיה שם
אליו לב, היה מעלה על פניו חיוך קל וממשיך בדרכו. חושבני שבדרך־
כלל לא היה לו כסף אפילו כדי
לקנות משקה.

לי דהבאר

סאן איגנאציו — עם שלישו. לאחר הטכס הרשמי הרגיל פנה הגנראל
אל הנידונים ושאל אם יש להם משאלות כלשהן, בטרם יוצאו להורג.
ארבעה מבין החמישה הנידו בראשיהם לשלילה. אולם ידידנו פתח
את פיו :
״ ׳כן, הייתי רוצה להיפרד מאשתי.׳ ״
״׳ניחא,׳ אמר הגנראל ,׳היכן היא נמצאת?׳ ״
״׳היא מחכה ליד שערי בית־הסוהר.׳ ״
״ ׳אם כן, זה יגרום רק לעיכוב של חמש דקות.׳ ״
״ ׳פחות מחמש דקות, סיניור גנראל ׳ ,אמר ידידנו.״
״ ׳סלקו אותו הצידה
״שני חיילים אחזו במורד הנידון למוות, והוליכו אותו לעבר
השער. הגנראל נתן אות לקצין הממונה על כיתת־האש. הקצין הניף
את זרועו. נשמע מטח־יריות וארבעת הגברים נפלו ארצה.״
״הם נפלו באורח מוזר, לא בת־אחת, אלא בזה אחר זה. הם
נפלו בתנועות מצחיקות — כמו בובות בתיאטרון. הקצין ניגש
אליהם ושלח שני כדורים בראשו של אחד מהם, אשר לא נהרג במקום.
ידידנו גמר לעשן והשליך את בדל־הסיגריה ממנו והלאה.״
״קול צעדים נשמע; מכיוזן־ה־שער,
ואשה הופיעה בחצר המרוצפת.
היא נעצרה תחתיה, פשטה
את זרועותיה ופרצה קדימה.״
״קאראמבה !׳ אמר הגנראל.״
״היא היתד, לבושה שחורים.
שערה היה מכוסה בצעיף, ופניה היו חיוורים כסיד. היא נראתה צעירה
מאד, ברייה תמירה, בעלת עיניים גדולות ותווי פנים סימטריים. היא
היתד, חמודה ברוצה, כשפיה פעור קמעה ופניה אפופים יגון. הופעתה
סחטה קריאת תמהון אפילו מפיות החיילים האדישים.״
״בו ברגע שלף המורד סכין מתוך חולצתו המרופטת׳ — אלוהים
הוא היודע כיצד השיג אותה — ונעץ אותה בצווארה. הדם קלח
מתוך הווריד ד,שסוע והאדים את חולצתו. הוא חיבק אותה בזרועותיו

ושב ונשק לה.״
״הכל התרחש במהירות כה גדולה, עד כי רבים, מן הנוכחים
לא הבינו את אשר אירע. אלה שהבינו פרצו בזעקות־אימים, זינקו
אליו וניתקו אותו מעל הנערה. היא היתד, צונחת ארצה, אילו מיהר
שלישו של הגנראל לאחוז בה. היא היתד, מחוסרת־הכרה. הם הניחו
אותה על הקרקע וניצבו מסביב. המודד עשה את מלאכתו באמונה,
ולא היתה כל אפשרות לעצור את שטף־הדם. כעבור רגע קל כרע
השליש על ברכיו ובדק אותה.״
״ ׳היא מתד״׳ לחש.״
״המורד הצטלב.״
״ ׳מדוע עשית זאת? ׳ שאל הגנראל.״
״ ׳אהבתי אותה.׳ ״
״אנחה חלפה בהמון הנאספים, והם שלחו מבטים מוזרים ברוצח.
הגנראל התבונן בו בדממה.״

מאת סומרסט מוהא

ערב אחד עמדתי ליד הבאר, כשאחת
מרגלי נתונה על המעקה —
אנשי מלון פאלאם, אשר בגואטמלה סיטי, יודעים להכין מרטיני
מצויין — כאשר ניגש אלי האיש המצולק, נמצאתי בחברת ידיד.
נענעתי בראשי לשלילה זו הפעם העשרים, כאשר הושיט לי את
כרטיסי ההגרלה. אולם ידידי חייך אליו בחביבות :
*מה שלומך גנראל? איך החיים?״
״לא כל כך רעים. העסקים היו יכולים להיות טובים יותר, אבל
המצב היה יכול להיות גרוע מזה.״
״מה תשתה, גנראל?״
״בראנדי.״
הוא הריק את הכוסית והניחה על הבאר. אחר ברך את ידידי
בניד־ראש.
״רב־תודות. להתראות.״
הוא פנה לנו עורף והציע את כרטיסיו לאחד העומדים בקרבת־מקום.
״מיהו
ידידנו?״ שאלתי ,״הצלקת אשר על פרצופו היא איומה.״
״אין היא מוסיפה לו יופי, הלא כן? הוא גולה מניקאראגואה.
הוא שודד ופושע, ואף על פי כן הוא בחור טוב. הוא היה גנראל
בצבא המהפכנים, ואילולא אזלה התחמושת שלו, היה מפיל את
הממשלה ומשמש עכשיו כשר המלחמה, במקום למכור כרטיסי־הגרלה
בגואטמלה.״
״אנשי־הממשלה תפסו אותו יחד עם כל המטה שלו, והעמידו
אותו למשפט צבאי. הרי אתה יודע כי משפטים מסוג זה מתנהלים
בארצות אלו במהירות מפליאה. הם נידונו להיירות עם שחר. חושבני
כי הוא חזה את גורלו מראש, כאשר נתפס. הוא וארבעת חבריו
בילו את הלילה במשחק פוקר. הם השתמשו בגפרורים במקום כסף.״

טו ד־ בי ש
״הוא סיפר לי כי מעולם לא היה לו מזל כה רע בקלפים.
כל אותו לילה לא הגיע לידיו אפילו קלף טוב אחד. הוא הפסיד
כתריסר קופסות גפרורים.״
״עם שחר נפתחה דלת־התא והחיילים באו להוליכם למקום־
ההמתה. הם הוצאו לחצר בית־הסוהר והועמדו ליד קיר. חמישתם
ניצבו בשורה, וכיתת־האש עמדה ממולם. היריות בוששו לבוא,
וידידנו שאל את הקצין הממונה על הכיתה מדוע, לכל הרוחות,
הם מכריחים אותו לחכות. הקצין הסביר כי מפקד־כוחות־הממשלה
רוצה להיות נוכח בשעת ההמתה, והכיתה מחכה לבואו.״
״ ,אם כן,׳ אמר ידידנו ,׳יש לי פנאי לעשן סיגריה נוספת. הברנש
הזה מאחר תמיד.׳ ״
״אולם אך הדליק הוא את הסיגריה, הגיע למקום הגנראל —

אד הג בו ל
״ ׳היה זה מעשה אצילי,׳ אמר הגנראל לבסוף ,׳איני יכול
להוציא את האיש להורג. סיניור, אני מציע לך את רגשי הערכתי — ל הרגשות אשר רוחש כל איש אמיץ לרעהו.׳ ״
״רחש של התפעלות עבר בין הנאספים. השליש מפח על כתפו
של המורד, ושני החיילים הוליכו אותו לעבר המכונית שחנתה

בקרבת מקום.״
ידידי השתתק. גם אני שתקתי. עלי לציין כי ידידי הינו ילד־גואטמלה.
הוא דיבר ספרדית שוטפת. תירגמתי את׳ דבריו כמיטב
יכולתי, אולם לא עשיתי כל נסיון לשנות את סיגנונו הציורי: הוא
מתאים בהחלט לעלילה.
״אבל מנין באה לו הצלקת?״ שאלתי לבסוף.
״אוה, הוא קיבל אותה׳לאחר שהתפוצץ בקבוק בפניו. היה זה
בקבוק בירה.״
״מעולם לא חיבבתי בירד״״ אמרתי.

מכוסים ׳פצעים. תגובתו של המלח היתה
מהירה. הוא אסף זרדים יבשים וה ע לה
את הבית באש. משמר שוטרים שעבר בי I
מקום ראה אותו עושת זאת, אולם איש f
לא ניסה לעצור אותו באשמת הצתה1 .
מדוס?

הכיסא הגורלי
יעקוב עסק בעבודתו הרגילה, כאשר I
נתקף פתע עייפות. הוא חיפש כיסא. אילם
במקוש לא היד, כל כיסא. דקות מכפר /
לאחר מכן כבר היתה גופתו של יעקוב 1
מרוסקת לגזרים. כיצד אירע הדבר?

היש לד חוש בלשי? המצטיין אתה ככושר ניתוח הגיוני: המסוגל
אתה להתמצא כמצבים מחרים, אפופי-תעלומה? כד זה יתפדר ל ך באשר
תגסה להשיב על השאלות הכאות, המורכבות מסיפורים, אשר הפכו מסתוריים
ביותר, לאחר שהושמטו מהם כמה עובדות חשוכות. למשל, העובדות
האמיתיות, שהושמטו מן התעלומון ״סלע האסון״ הן: האיש היה
אמודאי כאשר קרע הסלע את בגד האמוראים שלו, פרצו המים פנימה
והמיתוהו.
אל תשמור על התעלומון לבחינת כשרונותיו בלבד. הוא כראש וראשונה
משחק חברתי משעשע ומרתק. תובל לבדר בו את חבריך במסיבות
ונשפים. אם יאזל מלאי התעלומונים המובא באן, אל דאגה: תוכל תמיד
לקחת סיפור קצר ולהפכו לתעלומון על ידי השמטת במה עובדות חשובות.
ואחרון אחרון, אם סבלנותו לא תעמוד לך לפתור את התעלומונים
בעצמך, עיין בפתרון המובא בעמוד .19

* שריד• הבעל
מרת כהן, שהתגוררה באחת השכונות,
בקרבת תל־אביב, חיבבה מאד את חותנתה.
בוקר אחד יצאה מרת כהן לשוק׳ אחר נכנסה
לבית החותנת ללגום ספל קפה. באשר
שבה הביתה, נתקלו עיניה בשרידי בעלה,
ששלח כדור בראשו. אולם היא לא הזעיקה
את המשטר,־ ,ולא קראה לרופא, אלא אחזה
בסמרטוט והחלה לשטוף את הרצפה.
מדוע נהגה כך י

ה 1ד המסתורי

בעל ואשתו נס ע ו במכונית. פתע התבונן
הבטל בהתנהגות האשה, עצר את המכונית
ורץ לעבר הבית הקרוב ביותר. כאשר
הור למכונית, מצא את אשתו גוססת. ה־אשה
נמצאה בחברת אדם זר, אולם המש טרה
שהגיעה למקום לא עצרה את הזר,
ואפילו לא חקרה אותו. מדוע 7

טלפון ברמי־־הלילה
אברהם רון היה נאלץ לבלות את הלילה
בבית־מלון, בעיר זרה. הוא לא ביקר בעיר
מימיו ולא הביר בה איש. היה לו
קשה להרדש. הוא ניסה את כל האמצע־ם
הבדוקים ולא הצליח. לבסוף הרים את
שפופרת־הטלפון, וחייג מספר בתוך העיר
— וכעבור כמה דקות כבר נפלה עליו
תרדמה עמוקה. כיצד אירע הדבר י

* עודת-תמוות
אשה אחת הביאה לבטלה מאכל מסויים.
המאכל לא היה רעל, ואף על פי בן גרס
במישרין למותו. הדבר הוכח בשעת החקירה
ואף על פי כן לא נעצרה האשח ולא נתבעת
לדין. מדוע?

* האם הרוצחת
נורית גדלה במשפחה טובה, קיבלה חינוך
שמרני. ואף־על־פי־כן, לא היה לה כל
חוט־שדרד, מוסרי. על כן לא היססה נ ד
רית להסתבך בעלילת־אהבים עם עוז• ההולל
והפותח, ולא עבר זמן רב ועוזי
עזב אותה לאנחות, כשכרסה בין שנ ה.
לאחר זמן נולדה לנורית שלישיה. שני
תינוקות ממין זכר ואחד ממין נקבה. האם
סקרה את ילדיה בעניין, אחר עוללה מעשה
זוועה: היא הסתערה על אחד •מהם ורצחה
אותו. וראה זה פלא׳ היועץ המשפטי לא
הגיש נגדה כל תביעה פלילית. מדוע?

* רצח במסעדה
רופא ועורך־דין נועדו יתד במסעדת מסעדו
בך לעתים קרובות.
פוארת. הס
שולחנס הרגיל נמצא ליד החלון. פתע
נשמע קול־נפץ אדיר מכיוון הרחוב. הרופא
קפץ ממקומו מינ ק אל המלון.
״אלוהים אדירים !״ קרא ,״אשתי נהרגה !׳־
הוא לא הספיק לסיים את דבריו. עורן-
הדין שלף אקדזו, ירה בו והרג אותו במקום.
מדוט הוא עשה זאת?

נעור — נצח
בעל צעיר נעלם מעיני אשתו, שעה ששניהם
בילו את ירח־הדבש בשוויץ. ה־

בעל־הבית. מדוע עשתה זאת?

* הסוד הנורא
רבקה אדלר לא ראתה את הוריה מעולם.
הס מתו בינקותה, והיא חונכה בבית־יתו־מים.
כ ע בור שנים רבות, כאשר גדלה
רבקה, נישאה לאיש וילדה שני ילדים,
נודע לה בסקרה כי יש לה אחות באמריקה.
היא כתבה לאמריקה, והאחות, חנה, הסכימה
לבנא לביקור קצר בישראל. קבלת־הפנים
שנט־כה לה היתה נלהבת, אולם מיד
ניגשה חנה ולחשה
לאחר ארוחת הערב,
משהו על אזנה של רבקה. עוד באותו ערב
לקחה רבקה אקזח וירתה בבעלה, בילדיה
ובעצמה. מה היתה סיבת ההתאבדות וה־

בך משחק־ם בתעדומון
קרובות להציל מסיבה הנוטר,
תעלומונו. לדוגמה :״שמואל
עזה. לפתע, בעוברם על פני
חוור, מכות נמרצות על האשה.

כמשהה חברתי יכול התעלומון לעתים
לגוזע. וזו דרך המשחק: המנחה מספר את
וחודר, טיילו ברחוב אלנבי חבוקים באהבה
הפאטאג׳ החדש החל לפתע שמואל להכות את
איך וכיצד?״
לאחר מכן מתחילים המשתתפים בשאלותיהם, ואילו המנחה משיב ב״כן״
או ״לא״ .״האם הדל פתאום לאהוב אותה?״ ״לא.״ ״האם הרגיזה אותו עד
שיצא מכיליו?״ «לא.״ ״האם מישהי היכה אותו והוא חשב שהיא עשתה
זאת?״ ״לא.״
״האם קרה לה משהו שחייב להכותה?״ ״כן״ ״האם עמדה דבורה על
ראשה?״ ,ל א ״ ״האם אחזה בה אש?״ ״כן.״ ״שערותיה נדלקו ז״ »לא״.
״כובעה?״ ״כן, אך זה עוד לא הסוד.״ האם הכובע נדלק מפני שמישהו
זרק מלמעלה גפרור בוער?״ ״לא.״ ״בדל סיגריה?״ ״כן.״.
ועם הפתרון המוצלח — יכול המנחה להציע פיענוח של תעלומון חוש.
אשד, שבד, ונפגשה עם בעלה דק בעבור
ארבעים שנה, וראה זה פלא: הוא נשאר
צעיר ורענן, בד, בשעה שהיא הפכה זקנה
וצמוקה. כיצד אירע הדבר?

* ד לאור השמש
שני אמריקאים נפגשו לאור זזיונו, תחת
קרני השמש הלוהטת. אהד מהם שלף
אקדח וירה ברננהד. הרצית: היה מכוון.
הרוצח לא היה שופר והנרצח לא היח
פושע — ואף מל פי בן לא אחזת המשטרה
בכל צעדיס. מדוע ז

על חוד הסכין
אשד, צעירה, לבושה שחורים תעתה ברחובות
עיר גדולה. היא. לא יכלה למציא
את דרכה לבית־המלון. לבסוף ניגשה והת־דפקה
על דלת אחד הבתים. בעל־הבית פתח
את הדלת והסביר לה כיצד ל גיע למלון.
היא הודתה לו ועמדה ללכת לדרכה, כאשר
נחו עיניה על חכץ פסויים, שהיה תלוי
בפרוזדור. מראה החפץ הרתיח את דמה.
היא שלפה סבין וגעצה א.ית בל בו של

רצח 7

* הנורות הכווכות
יהודית קנתה תריסר נורות־חשמל במתנה
לחברתה הטובה, רחל היא הביאה
את הנורות הביתה, ניסתה את כולן׳ אחר
הביאה אותן לבית רחל. למחרת היום
הביאה רחל את כל הנורות לבית־המסחר
והכריזה :
״החזירו לי את הכסף ! הנורות אינן
דולקות \״
הזבן שלח מבט אחד בנורות ופרץ
בצחוק אדיר. מדוע הוא צחק?

* מוות בלהכות
מלח אתד בא לבקר את אחותו הנשואה,
לאחר שחזר ממסע ארוך.הוא בילה ערב
נ ע ימ בחברת אחותו וגיסו והשתעשע עם
הכלב והחתול אשר׳ בבית. כעבור יומיים
חזר המלח לבית־אתותו ומצא את כל החלונות
והדלתות נעולים. כאשר פרץ פנימה,
האחות והגיס
ניגלה לעיניו מראה נורא :
היו מוטלים על הרצפה, מתים. הכלב
והחתול היו מתים אף הם ופגריהם היו

החסם השחור
כושי שחור כמו משחת־נעלייס ולבוש
הליפה שחורה, הלן לאורן דרן־עפר. ה־שמיינז
היו מעוננים. פתע באה לקראת הכושי
מכונית שדהרה במהירות של מאה קי׳ f
לומטרים לשכה. אולם המכונית נעצרה f
מטרים ספורים לפני הכושי, מבלי שהוא 1
נפגע כלל. כיצד אירע הדבר?

ח לו ם

כ ד הו ת

שמעון מזרחי עבד כשומר־לילה באחד {
הבנקים בחיפה. באחד הימים ניגש שמעון /
אל מנהל הבנק ואמר :
״אדוני שמעתי שאתה עומד לטוס הלילה f
לרומא. אל תעשה זאת ״1
״מדוע?״ שאל המנהל.
״מפני ששלשום בלילה חלמתי כי המטוס /
התרסק וכל הנוסעים נהרגו.״
המנהל האמין באמונות טפלות. הוא דהה ן
את נסיעתו ליום אחו. למחרת היום הגיעה \
ידיעה כי המטוס נפל לתוך הים התיכון ׳1
ואיש מנוסעיו לא נשאר בחיים. המנהל V
שמת על הצלתו הפלאית. הוא קרא לשומר /
הלילה, העניק לו סכום־כסף גדול, אחר ציווה |
לפטר אותו מעבודתו. מדוע פוטר השומר י I

* סלע האסון
אדם אחד עסק בעבודתו הרגילה. פתע
נתקל בסלע וקרס את שרוול בגדו. כעבור
דקות מספר כבר היתה גופתו מוטלת ללא
רוח־חייס. ביצד אירע הדבר 7

התאב דו ת.

אברהם זמיר התאבד. לא היה
טב עות האצבעות על האקדח,
השריפה על הגופה, הכיוון
הכדור — כל זה העיד על כך
בעצמו. ואף על פי כן נעצרה
והואשמה ברצח בעלה. מדוע?

רצח

ספק בכך•
סימני אבק
ממנו נורה
שזמיר ירה
מרת זמ־ר

* הדקות המסתורי

באחד הימים נכנס אדם למספרה
יצחק אשכנזי ושאל את הספר :
״כמה זמן יהיה עלי לחכות בתור נדי
להסתפר 7״
״למטלה משעה,״ השיב הספר.
האיש פנה. ויצא. אולם כעבור ימים
מספר חזר שוב, שאל את אותה השאלה,
קיבל תשובה דומה, הלן כלעומת שבא.
כ ע בור שבוע שב האיש והופיע במספרה1 .
הפעם׳ התעוררה סקרנותו של הספר. הוא I
פנה לשוליה שלו ואמר :
״עקוב אחריו ונסה לברר מדוע הוא מקיף I
אותי בשאלות ואינו נשאר להסתפר.״
השוליה הלן בעקבות הלקוח המסתורי« .
אולם כעבור שעה קלה חזר ואמר לספר 1 :
״מר אשכנזי, לאיש הזה אין כל כוונה I
להסתפר.״
נדח רצה אותו לקוח באמת 7

שתי גיסות ערומות

מר ומרת איתן חזרו לדירתם התל־אביבית,
לאחר שראו סרט מרתק. הם פתחו
את דלת הדירה, ולעיניהם נגלה מחזה־אימים.
זאב וצלילה נמצאו בחדר, ערומים
לגמרי. צלילה היתה מוטלה על הרצפה.
היא היתד, מתה. זאב היה מוטל על הכפה,
שקוע בשינה עמוקה. מה אירע
שם י