גליון 887 מתאריך 13 באוקטובר 1954

סיפורו המזעזע
של הצעיר הערב•
שאהובתו נמצאה
חנוקה אחרי
שכוחות הרת
חברו יחד למנוע
את אושרם

בצרת
״מלכת היין״ מתארת
את מסעההמ שכ ר

זיוה

הכזיבה תאור חבר המשלחת
הי ש ר אלי ת

מסע בסין
.6 6 7 071 שנ ת 46
•י׳חמשד, תשט ״ו
43.10.54
בלימורא בלי
משוא טין

העולס
ר־.׳ד רז
ה שבזמן ןרימצויר
ל אינ 3ו ר מגי ה
המנהל הכללי :
נ. ו .לוין
תל־אביב
רזז׳ נליקסון 8
מעז מברקים :״ עו למפרם״
ת. ד . 136 .טל 26785 .
סו ״ל: העולם חזח ב ע ״ ם
דסום ישראל ב ע״ ם. ת״ א
אין המערבת אחראית עבור
תוכן ה מודעו ת. מל בד עבור
מודעו ת הממפר סמו ת תחת
*דו״ח לג ר בו״.
חכותרת
ה מו כנו ת על־ידי חברי הונבדק
ות על־ידם.
מערכת

העורך הראשי :
אורי אבנרי

ראש המערכת :
שיו ם כ הן

?ורך משנד״ תבנית

ן ורך משגה, כיתוב

אורי

י שעי הו י בי א

הכתב הראשי :

הצייר הראשי :

ע מנו א ל סרת

ש מו א ל ברתור

סלע

הצלם הראשי :
דז ברנע

חברי המערכת :
דוב איתן. מ שה בן־אסרים. יחיאל ב שן, ניצה ..די, לילי
גלילי. רותי ורד. בוזי זהבי. יו חנן ורבקה זראי. אוסקר מ אובר
ע מו ם קינן, סילבי קשת. אברהם רספורם.

ראש מערכת ירושלים :
•יחנן

ראש מערכת חיפה:
חיים כ ר סי

אוו ן

מנהל מעבדה :

עורך דפוס :

מנהל מבצעים :

דוד טוויינ

טעה אור

של פ ה אדיר

ראש המנהלה :
שלמה חררי

מוזר כיצד מבצבצים סימני הגסואיזם בסגנון
הפוליטי של המדינה גם במקומות הסחות
צפויים.
לא מכבר נאם אבא אבן, נציג ישראל באו׳־ם
ושגרירה בוושינגטון, נאום מאלף מאד
באסיפת־עם. המאזינים התרשמו כי אבן הנהו,
בניגוד לדעה הנפוצה עליו, אדם תקיף, שמנוי
וגמור עמו לעמוד על עצמאות המרינה וכבודה
בכל מחיר.

נערכה שום התקפה פוליטית רצינית על המרכז
המריד הבריטי, שהוא קבע את המדיניות :
ומצד שני הפכו הפקידים המקומיים, שיכלו
להועיל בהרבה בשטח המצומצם שלהם, לאויבי
הישוב.
לא היה זה קו מכודן, אלא הגבה אוטומטית
מצד העסקנים והעתונאים, שהיו רגילים בארצות
הפזורה לראות בפקיד ה״גוי׳׳ הקטן את
הצורר האמיתי — מכיון שבשלטון ה״גויי׳׳
אי־אפשר היה ללחום ממילא.

לבסוף הגניב השגריר פסוק אחד: האמריקאים
לא יוכלו להקים במר$ב מערכת״
בטחון הסומכת על הערבים, מבלי לכלול בה
גם את ישראל, כי זו מפרידה בין צבא מצריים
וצבא עיראק. במלים אחרות: מדעת ישראל,
הרוצה לשרת את האמריקאים, אמנם לא נתקבלה
עד כה בסבר פנים יפות, אולם האמריקאים
יצטרכו לקבל את השרות על אפם
ועל חמתם. נימוק נהלר לאומה גאה, ריבונית
ועצמאית.

עתה חוזרת אותה הפרשה כלפי משקיפי
או׳׳ם בארץ. הגנרל וזאגן בניקה, שהיה נציג
מדינה קטנה וארם בעל רצון טוב, הוצף
השמצות אישיות, ויש האומרים שהפך עתה
כתוצאה מכך אנטי־ישראלי מובהק. במקומו
בא הגנרל ברנם, שהוא כנציג מדינה הקשורה
עם בריטניה וארצות־הבדית, רואה את עצמו
חזק הרבה יותר. הוא יוכל להזיק למדינה
בחודש אחד יותר מאשר היה יכול בניקה
בכל תקופת שמ תו. יש להניח שלא ירחק
היום ועתונאים מסוימים יצעקו שהוא אנטישמי
מלידה, בנו של המן ויורשו של מק־מיי

יתכן שקוראים לא־מעטים צעירים מדי
מכדי שיוכלו לזכור כי עוד שנר,־שנתיים לפני
הקמת מדינת־ישראל היה זה גם הנימוק העיקרי
נגר הספר הלבן הבריטי: המצרים והעיראקים
לא יוכלו להגן על תעלת־סואץ
^הבריטית) ושדות־הנפם (הבריטיים) .לכן על
הבריטים להקים מדינה עברית שתגן על האינטרסים
שלה במקום.
מה נשתנה?

שמא נשתחרר מיחס זה של יהודי־חסות
מול פקידי הפריץ? עלינו להחליט אי־פעם
החלטה עצמאית ומכרעת: להכיר במשטר
הפיקוח של או׳־ם או לאו. אם לא, אין כל
טעם לנשוך את המקל המקומי. אפשר להגיד
לו בכל האדיבות שעל אף ידידותנו האישית
אליו אין נוכחותו רצויה; ואם, להיפך, נחליט
כי מעלות הפיקוח עולות לסי שעה על
חסרונותיו, אנא נפסיק להיות היסטריים.

מי שמסתובב בחוגים המתאימים בירושלים
וקורא בעיון את דברי חברי העתונאים, יבחין
באותה רוח, בלבוש הפוך, ביחס למנגנון
או״ם בארץ.
בימי האנגלים היו מנהיגי הישוב מזכירים
לעתים קרובות את הכלב המוכה הנושך את
המקל, במקום את האיש המחזיק במקל. כל
פקיד בריטי קטן, שמילא את ההוראות שקיבל
מלונדון, זכה לגל של השמצות אישיות,
נקרא אנטישמי וצורר־יהודים. התוצאה היתד,
כי כמעט כל הפקידים הסבו באמת אנטישמים
מוחלטים. הנזק היה בסול: מצד אחד לא

הקצינים המקומיים הם ברובם המכריע
גברים בעלי רצון סוב, חסרי יחם מיוחד כלפי
הצדדים היריבים, הממלאים את ההוראות
שהם מקבלים משלטונות או״ם (ויש המניחים,
גם משלטונות מולדתם) .מדוע לא נהיה אדי״
בים כלפיהם במגע אישי ובמאמרינו, כנאה
לבניו של עם ריבוני, שהוא אדון בביתו
ובטוח בעצמו, אפילו כשאנו חולקים במקרה
מסוים על דעותיהם?

איש־השנה

איו שו ם פל א ב כד ש מ רדכי הי הודי הציל יהודי ם
דרד ה שתדלנות ולא ע ״י קריאה למרד. כי כ או תו
ו ה טו ובאו תה ארע. כסרט. חיו היהודי ם בנולה.
מבע אחיה לה בכל תקופת ה הי ס טויחנולה
ריה
היהודי ת.
הנו ל ח הי הודי ת אינ ה מכירת את ח מו שנ הנהדר
ש ש מו מרד. המלה והמרד הם שגי מו ש גים
הפותרי ם יה א ת זה. החל ממלת יעקב א בינו
ש איי הי א נגמרה בהגירה, או עליה, לארע —
הו דו תלשת דלנו תו של שתדלו נ דו ל. הו א מ שה
רבנו — ועדי צי א ת אי רו פהז 194ל א ידעה ה

ו או תו רנע אני רואה לפני נם את חז׳נדרטי ם
ההונגריים ב תפ ט ט את מ סי תי המרד. ורק 10
עליו ת על נרדים. או רק הו צאה להורג אחת
— וי ה דו תקלח׳ נ כנ ס ת לקרונות־הנירוש ובלי
פרד ובלי מלת רמה אתת ...כי כזו היתח ח-
נולח.
אני טו ען ננ דהמאמר המזהיר חנ״ ל שני ס ה
מתיר זזשקפת־עזלם מו ט עי ת. לזייף את ההי סטו ריה.
לא על־ירי כדש הז א טו עז מדהש תדלנות זל מען
חסרה — כי אם בזה שלא קבע בהחלטיו ת ש אין
ולא היה מרד בנולה. נורל העסקן הגלותי
הוא להיו ת שתדלן. זה תסקידו, זה י עו דו. ולדעתי
— ד׳׳ ר קטטנר טיל א את ה תפ קיד והיעוד
הזה בכ שרון, במרץ. בנ או ה י הודי ת —
כ מו שע שה או תו טרדכי היהודי.
אין קשר בין שתדלנו ת זי לבין ש תדלנו תו של
מ שה שרת או של דו ד בן נו ריון. שני דברים
שונים. שתי חזיתות שונו ת. האחת בנורה. והשניה
במולדת. וא ם ב שנ ת 1948 טרד חעם בגורלו
— לא קרה זה בנולח. אלא באו תה ארץ•
ישראל, שבה מ רד העם בהנהנת יהודה המכ בי,
לפני כ־סססג שנה. אינני רוצה כ אן לחדור בבעיו
ת ט דיניו תאק טו א ליו ת. אד ברור לי, ש סיב ת
ש תדלנותו של משה שרתוק ב שנ ת 1914נ עו צה
בכד שעדין לא נו ל דו הנ סיבו ת למרר. ש ב או
אד ורק ב שנ ת . 1943 ואז — כ מו ב שנ ת 187
לפני הספירה בעיר הקטנה מו די עין — ב תו ך
התפוררות אי מפ רי ה י שנה ותקומת אימפריד, מ תחרה
חד שה — ,קם המנהיג. מנ היג שכל פיו יכו לים
לטעתט ענו ת ק שות. אד אין ספק שקם
כי אין מקרים בהיסטוריה.
וזדאי ש אין מקרים נם בהיסטוריה היהודי ת. אין
מקרח ש מ רדכי הי הודי ו די ר ישראל?סטנר היו
שתדלנים, כ מו ש איו מקרה בכד שי הו דהה מכבי
ודוד ב דנו ריון היו למורדים.

אליעזר ברזילי, תל־אביב

כחירות מתוקנות
לדעתי אפ שר לתקז את טצב-חבהירות לכנסת
(העולם חזח ) 388 על־ידי חלוקת הארץ לארבעים
איזורי ם וקיום בהירות יחפיו ת־ איזוריו ת בבת־אחת:
מכל א חו ר יבחר ציר א חד. ו אילו לסי סי כז מי־הקולות
הסופיי ם מכל הארץ יבחרו ש מיני ם צירים.

שיטה זו יש מעלותיהן של שתי ה שי טו ת נם
יהד. לכל איזור יחיה ציר פרטי מ שלו — מ ח
שי חתה קשר י שיר ב ת הנבחר לבוחר. יאפשראת
בחירתם של אז שי ם בלתי־תלויים. ו אי לו ל מי עו טים
המפוזרי ם בכל הארץ וחסרים ריכוז. המ
א פ שר נצחזן באהד מ א חו רי הבאירה, תהיה א פשרות
של ייצוג הונן בעירת ה שי טה היחסית
הקטנת ם ג*ור ה מ קי מו ת ב פנ טתם 120-ל־ס*
תחיה אהח חז מי מ ה טו ב. כ מו כן י מנ ע הדבר
מססא ״י להשיב רוב של 51 אחוז בקלות, יחליש
את ה שפעת תיחום־איזורי־הבחירות על תו צ או תי הן.

אריה סטרתי, חי 9ה

011ח1ז!

םכת בי ם
אטוז ונ בון בהוזלט התי אור שני תז ער אי שיו תו
של ד״ ר רודולף י שראל?סמנה זחעולם הזה ,) 884
אד תר שו לי, כ ע תונ אי ותיק מחברי אותה מערכת
ע תון תוננרי אוי קל ט. להביע את דעתי בכ
סהנ קודו ת שב הו סאמר זח מותר את האמת.
תיארתם את ד״ ר קסטנר כ שתדלן מלידה. כ־סרדכי
הי הו די. עו בדה המסבירה לדעת המחבר
א* כל פר שת ה טרנדיה הי הודי ת ב שנו ת 44־;1940
כי לדעת המאמר לא נמצ או בדור זה מנהיגי ם
מורדים כ מו יהודה הטכ בי, אלא רק שתדלנים.
כ מו מ רד כי היהודי. לדעתי ה שוו אה זו נ כונ ה
הי א. ישראל קפטצר פלס לו די ר בנ׳וננ ל הנ אצי
החל מ ק צין ה פ״ ם וי פ לי דני ועד הרוצח מ ם׳ 1
של יהדות אי רופ ה, הימלר, כ די שיו כ ל להציל
ס ח שני תן עוד להציל מן היהדות ההרוסה של
אי רופ ה.

ב מיו חד בכדטת יהדו ת י, לוז /שלא רוצים להכיר
בעובדה ההיס טורית חזו, רוצים להוכיח שנ טו
קלח׳ לא טרד.
ולמה ל א סדרו יהודי לודז׳ אי לביב. יהודי
קלן. או ברלין. יהודי ברטיטלאבה, או אנטווז־סן !
לבזה דוקא ה״יו דג ר ט״ של קלון׳ נע ט ר בארץ זו
במבחן ק שה כוח? כ היה כמעטה״יוז-נרט־היחידי
ס עו לסשד רכו יבעזי־ינו ני צ לו לפתות
388י הודי ם? ול מ ה אינ ם קוראים אתש מו ת
אותם ״יו דנ ר טי ם״ א שר נ אל צו ל מ סור לנ אצי ם
את ש מו ה ה מו ע מדי ם לה שמדה? הלא י ש וי ש
הוכחות רבות לכד. שי הודי ם או מללי ם אלה. ד־מיי
חד בעיירות הקטנית של פולין, שי ת פו פ עו רה
ממש.
לא היתד, עוד האשמת כזב כזה 1
חייתי כ־>ן 1שנ ה ב תיד יהדו ת נפל א ה זו ש.ל
קלח* .חברתי את כל מנהיגיה הטפורי ם, את בל
חברי ״ היודנ ר ט״ ה מו ש מ צי ם. ותרשת לי לשחק
קצת ב ד מייני, לתאר לפניד מעד כון מו כ ר. כ־דלהלן

אני רואה לפני את ד מו תו הבלתי־נשכוזת של
ד״ר יו ס ף פי שר. האב הרוחני ו ה מדיני של קחילה
זו. אי ש חסון ונבה-קומה. אני מ ת אר לי או תו
בתפקיד של מרדן. שלפי דרי שתו של הפנינו ר.
מו פי ע בחצר בית־הרושת ללבנים שבפרבר קלח׳.
ו מודיע בקולי קולות :״יהודי ם. מובילי ם או תנו
לטבח. התמרדו * 1ו אני רואת את ידידי וחברי
למערכת ל שעבר. הלל תציג, א ת העסקן ה צ עיד
ובעל ה תכונו ת ה די פ לו מ טיו ת. ואת האי ששש מו
קוהני ו את ד׳׳ר הז־מן וא ת ד׳׳ר ליו שסר טיו .
מ תא ספי ם ל פני תו שבי-הנטו ב הודי ע ם עליכ פ
להתמרד * 1

ת ״ גבא
נולה מדד לפי מי ט ב ידיעו תי.
וחדל של מרד־גי טרור ש ה היתה
שונ ה ו אחרונה מ מין זה.
המרד הו א מונו פו לין של עמי ם או של מ עמדו
ת. יהדות הנולה לא היתה לו זה ולא זה.
איו כ אן הי מן והמקום להסברת ד מו תה ומהותה
שי יהדות חנולוז, אד מרד ב מ צב נלותי הו א
אבסורד סו צי או לוני. המלה יכול ת להתאבד, י כולה
להראות דונ מ או ת נטלאות של קידו ש-ה שם.
חמלה יכולה לנדוד ולהנר — אך למרוד, אין
הנולה מסמלת.
מרדכי הי הודי נאלץ להתחנן ב פני ה שליט הזר
ולהקריב לי נערה יהודי ת, כדי להציל את ע מו
ה מפוזר ב אי מ פ רי ה הנדולה ההי א. ולמזלו הצליח
בזח. כי אוי ו א בוי לשתדלז א שר נכ של: סו פו
המר הו אמשפטש בו. במקרה ה טו ב ביותר. הו א
מו פי ע כ עד הר א שי של התביעה. נורלו המר הו א
גורלו של קטטנר, א שר לא הצליח להציל את
הכל. רק חלק א פ טי מן היהדות, של מענ ה פעל
וסיכן אלף פע מי ם את חייו.

הו 1וגם :11:1
מודיע לקוראים המבקשים
לרכוש את אלבום מיכאל-
אנג־לו כי עליתם להמציא למערכת,
כאופן אישי או בכתב,
את התלוש שזזתפרסם
מליון 886 כצירוף סכום של
לירח אחת לא יאוחר מיום
31 כאדקמובר .1954 ,על הסע־מפות
נא לציין ; ״שרות הספרים
של העולם הזה, ת .ד.
*3י, תל-אביב.־
קוראים המבקשים כי האלבום
יישלח אליהם הכיתה
יואילו לצרף סכום נוסף שד
200 פריטה עבור דמי-דואר.

שרו ת התיאטרון ש ד

:10911113ו ה
מודיע לכל הקוראים שזבו
בזוג כרטיסים חינם להצגת
״קזבלן־ ;היינו שמספר גל-
יונס מסתיים בספרות )74
כי חלוקת הכרטיסים תתחיל
כעוד שבועיים. הזוכים החפצים
כי הכרטיסים יישלחו
אליהם הכיתה כדואר רשום
יואילו להמציא למערכת זב
דואר או כאופן אישי) את
קטע-העתון הנושא את הממסר
האדום המקורי. על המעמסות
נא לציין ״שרות התיאטרון
של העולם הזה,
ת. ד 136 .׳ תל-אכיב״.
חיפה,׳ עיר נערות
״ה חי פ אי תהמ מו צעת הי א עוד •ותר ש ח צני ת.
עוד יו תר ריקה ו עו ד יו ת ר. משעממתמאשרה צעירה
הי שראלית ה מ מו צעת כו ת ב ברוב חכ מ
תו (הקורא) י שראל בר־נוי (וזעולם חזח 888
ו אכן. מ ה הפלא ז בבל טני שה עם הזכר שו פ ע-
הפקחות נאלצ ת הצעירה ה חיפאי ת (והי שר אלית)
הפרי־של
פ ט פו טי ם אידיו סיי ם,
למבול מ בו ל
השכלה. מ ח שבה ע צ מי ת וכבוד ע צ מי. שכל מ ט רתם
לפל ט את הדרד למטרה האחת והיחידה א שר
הצעיר הי שראלי ט טונל בכלל לח שוב עליה...

רינה קלמך, חיפה
...ם נין ה ת רעו מ ת של י שראל בר־נוי 7האם ה צעירה
הי שראלית המ שועממת וחריקצית י א ידעה
להעריך או תו ז האם יאהת פי שהל סניז כעמר
כ ד׳ א בו תבמב טו ה אדי ב ז או שמאח שיבה את
מניו ריקם?

אסתר מאיר, חיפה
. .אני מ צ רפ ת 50 פרוטה כ ת רו מ ה ראשוצח ל־מנ
כי ת קור או ת העול ם חזה כדי ל שיו ח את ה קורא
בר־נוי י ט סי כי אטר על־דזשבונן...

דבורה ברלינסקי, חיפה
...חגנו
ומקיף...

שמחי ם י ציין

כי מ א מרכ ם דדה י סו די

ש. ביאליק,
מנהל המחלקה לספורט ולנוער, עירית היפה

גבוהה. בך מתברר מתון הכתבות שה״
סו פרים הצנא״ס של העתונות גבר ס־נינים
לקראת מאורע זה,

.חיה בטוח כי כנסת ישראל

הנ פיון היחידי
ה תו פע ה הרא
איו
יהודה המכבי קם בפרס, לא ב ספ רד. לא
באנגליה של המאהה־ 16 ולא ב אי רו פ ה של הים־
לר במאהה־ :20 יהודה ה מכבי קם כ אן בארץ —
נם ל פני 2000 שנ ה ונם ב שנת — 1948 כי זה
הו א ה חניון ההיסטורי: עם יבול רק למרוד במולד
תו הו א.

שרו ת הספרי ס ל

ה ט בו עוו ה מצויר
ואי־נפררמציה

תצפית לשנת

ש טו -ת

(כל הזכויות משומרות)

.אי תצפה שתזפה השנה

כמפעל הפיס. שכנן מהקוסה השלי־שית
הוא שיזכה. חצי נחמה: אין זה
מן הנמנע שאשתך תתפקע מקנאה כשישנה
פריג׳ידר.

״ תהיה זאת שנה כה יגשימו
הפוליטייקאים את הבטחותיהם :
שרת ינסרה, אבן יתאבן, ספיר יסתפר,
רוקח ירקח, דוב יוסף יוסיף, פרץ ברנשטיין
יתפרץ, בורג יתברג ושפירא ישי
תפר.

.יחידות צה״ל ינצחו לכל

אורך החזית בתמרון הבא, שיהיה
מאלף, רב־חשיבות ויוכיח רמה קרנית

לאתכזיב: היא תביע חרדה לנורה
המצב, תקרא לכוננות ותפנה אל מצפון
העולם בהזדמנות ה ראש נסה. מפ׳׳ס תמנע
מהצבעה.

.טרילין סונרו תינשא השנה
אזזרי התאהבות־בזק סוערת, אולם אין
להגיח שבבר תספיק גם להתגרש. הוד
פתחות זו תהיה שמורה לשנה שאחר*
כן, אולם הקהל הם ע ונ״ן יוכל לתזות
בגרושי ג׳יין פואל, או מישהי אחרת.

,יהיה טוב.

,. .החמשיר
הוא קלט השמועה המצערת
ני אשתו פס אחר מתאחרת.
הוא תחלים׳ — ני ירצח !
אן נזכר כי שנח
שאינו נשוי כלל לשוס גברת.

ותטוזר ביותר בפר שה טרנית זו של ד״ר
רודולף ישראל קסטנר. בפרשת יהדית־וזונגריה ו
הפרלם
הזה 8* 7

זוהי תמונתו של זוג צעיר, זוג של נאהבים
תמימים שהיה זכאי וראוי לאושרו במיליוני
זוגות אחרים מסביב לכדור הארץ.
אולם זוג זה לא הגיע לבד. יד זדונית התערבה•
כשבוע שעבר נמצאה הנערה רוזט
ראשד תלוייה כבית הוריה בנצרת (העולם הזה
<886 ואילו ארוסה, נזמי מחמוד אבו־דכאי
>מים ין< השקיף המום על הריסות חייו.
.העולם הזה״ מגיש בעמודיו את סיפורו
האישי של נזמי, הפעיל את צוות חוקריו כדי
לרדת לעומקה של הטרגדיה. מתוך דו״ח הצוות,
המתפרסם להלן, מתברר כי ישנו יסוד
רציני כיותר לחשד בי לא היה באן מקרה
של התאבדות, אלא של רצח ממש. .העולם
הזה* תובע בי תיערך חקירה קפדנית ומדוקדקת
ככיוון זה.
אולם יהיו תוצאות החקירה באשר יהיו,
אין ספק שאמנם היה כאן מקרה של רצח.
הרוצח האמיתי אינו בן־אדם. הרוצח הוא חוק
נפסד, שריד מימי הביניים, הקיים במדינת־ישראל.
חוק
הנשואין, הנוטל מזוג השייך לדתות
שונות את האפשרות לבוא בברית-נשואין
חוקית, והנותן לכמרי בל הדתות את האפשרות
להרוס חיי אנשים מתוך דעות קדומות שאבדה
עליהן הבלח, הוא האשם האמיתי במותה של
רוזט ראשד.
איש לא יובל לקרוא את העמודים הבאים
מכלי להזדעזע עד מעמקי נפשו. אולם לא די
בזעזוע האנושי. אחרי פרשה זו חייב בל אדם
מתקדם להעלות מחדש את הדרישה לשינוי
החוק ולמתן אפשרות לנשואין אזרחיים -
למען לא יקצור אותו חוק נפסד קרבנות
.נוספים.

״היא אמרה לי: איש לא יפריד בינינו
מאת נ! ׳

זה התחיל הכל מזמן מזמן. אני זוכר
איך שלפני כשתים־עשרה שנים באו שכנים
חושים לגור באותו הרחוב בנצרת מול
ביתנו, ך,ם באו מחיפה. אני הייתי ילד בן
שמונה אז, המשפחה של השכנים היתר.
גדולה ועשירה. אמרו לי שהם היו נוצרי.:
אני ידעתי שיש הרבה נוצרים בנצרת• אני
לא ידעתי מה זה נוצרים׳ אך ראיתי שיש
להם כנסיות גדולות, שבמקום מואזין, הם
מצלצלים בפעמונים. זה היה יפה. אני אהבתי
מאד את הפעמונים.
משפחה שלי ומשפחת ראשד (זה השכנים
החדשים) היו בידידות. ביחוד אמי ואמה
של רוזט. הן היו תמיד מדברות מעבר

יש לו כסף. אני כעסתי אבל רוזט צחקה
ואמרה שהיא לא תעזוב אותי ושהיא לא
תתחתן עם אף אחד — רק אתי.

לגמור עם
החיים האלה
היה טוב לנו רק כשהיינו לבד. והכי
טוב היה כשהיינו לא בנצרת. במקומות
איפה שאף־אחד לא הכיר אותנו. פעם לקחתי
אותה לטבריה לכמה ימים. שם היה טוב.
טיילנו, קנינו דברים, אכלנו יחד. היינו
כמו בעל ואשד״ ואף אחד לא הסתכל עלינו.

ח מו ד

א בו־ ד ב אי

הצרות

תמיד בלבלתי לו את הראש עם
שלי, והוא תמיד עזר לי.
גם עכשו באתי למנהל וביקשתי שיחפש
לי מקום לגור אצל יהודים בעפולה :
יש לו שם הרבה חברים. הוא אמר ״טוב״.
אבל אמר שאלך לסור רשיון אצל המושל
הצבאי׳ בנצרת.

לא ידעת•
שהיא תנחת
רוזט ואני הלכנו למושל הצבאי בנצרת
וסידרנו רשיון. היינו מבסוטים חלס. חשב־

כך ישלח כל המכתבים, הוא לא רצה. אמר
שקודם צריך לשלוח מכתבים.
לא הימי׳ ברירה. חזרנו לנצרת והלכנו
לקאדי: שייך טאהר טאברי. הוא אפילו לא
רצה לשמוע. אמר שקודם רוזט תלך למושל
הצבאי ותחתום שהיא רוצה להחליף
את הדת שלה, אחר־כך הוא ישלח מכתב —
בדיוק כמו רב יהודי. דברתי אתו הרבה
זמן. אמרתי — מה איכפת לך י היא מאמינה
— תעשה חתונה.
בסוף הוא הסכים .״טוב, תבואו מחר בבוקר
בשעה עשר״ .היינו עייפים ומבסוט-ם.
לא ידענו שזה היר, קונץ של הקאדי. מה
הוא עשה? מתי שאנחנו עזבנו את משרדו,
שלח והודיע להורים שלה׳ שלא יחפשו אותנו
יותר. אנחנו נהיה מחר בבוקר אצלו.
למחרת בבוקר לקחנו טקסי ובשעה 10
בדיוק הגענו למשרדו של הקאדי. אבל עוד
לפני שהגענו ראיתי שבחצר מחכים לנו
,המשפחה של רוזט — כל הדודים ובני־הדו-
דים שלה. כשראיתי את זה, פתחתי את
הדלתות. יצאנו החוצה, ורצנו למשטרה.
תחנת־המשטרה נמצאת באותה החצר.
גם במשטרה חיכו לנו. קצין עם פלפל
,אחד (אינני יודע את שמו) אמר ל נו :
י ״באתם?״ אמרתי :״כן, אנחנו באנו״.
על״יד הקצין עמד הכומר הקתולי באסיליום,
המוכתר המוסלמי מוסד, חמד עודי, ולח״כ
של מפא״י, סייף א־דין זועבי.
הקצין ביקש שרוזט יחד עם באסיל־ום
ואבא שלה, יכנסו למשרדו. גם אני רציתי
להיכנס׳ אך לא נתנו לי. אמרו שאני אשאר
עם סייף א־דין זועבי ומוסה חמד עודי.
רוזט אמרה לי שלא אפחד ונכנסה עם הקצין
ואבא למשרד. אני נשארתי.

אנחנונהרוג אותך!״
הרקע הוא נצרת, עיר בשורת־׳נזשלוס. מלפנים בתמונה שני בתים. מימין, שקוע בית משפחת ראשיך הנוצרית. משמאל,
ה מ קו ם
עלוב מאר, אך מעוטר סמל הסהרון המוסלמי, בית משפחת אבו־דבאי. כאן, גדלה רוזט ונזמי משחר־ילדותס,
כאן צמחה גם אהבתם של השנים זה לזה. הבית מימין הוא מקום העלילה הטראגית: בה נמצאה גופתה של רוזט תלויה על חבל.
,לרחוב. אחותי תמיד לקחה מים מבאר של
ראשד. לנו אין מים בבית.
בזמן ההוא אני לא דברתי עם רוזט.
התביישתי. זה לא יפה׳ אם ילד משחק עם
ילדה. אחרת היו כל החברים צוחקים ממני.
אז אהבתי לזרוק אבנים, לרוץ עם גלגל.
אבל אני שמתי לב אליך — ,היא היתה יפה
מאד. וכשהיא היתד, מסתכלת, אני תמיד
השתדלתי להיות הכי גיבור בין הילדים.
אחר־כך גם היא אמרה לי שהיא הסתכלה

עלי.
כ1ל בני אדם
אמא שלי ואמא של רוזט היו יושבות בגן
כל ערב. גם אני הייתי בא אחר־כך. רוזט
ואני התחלנו לצאת. היו לנו חברה —
בנים ובנות. היו לנו גם אנשים שאמרו שאין
הבדל בין נוצרים ומוסלמים ויהודים
— כולם בני־אדם. וזה נכון. גם אני חושב
ככה. אז אני לא הבנתי את זה, אבל זה
מצא חן בעיני. כולם בני־אדם. ואחר־כך
הבנתי. רהט היתר, נוצריה אורתודוכסית
ואני מוסלמי. אבל אנחנו היינו חברים טובים
ואהבנו אחד את השני, ואף פעם לא חשבנו
על דת. מה זה איכפת.
היו חברים שאמרו לי: מדוע אתה הולך
עם בחורה נוצריה? אמרתי להם: מה
איכפת לכם? ואהבתי אותה עוד יותר.
אבל היינו מאושרים רק כשהיינו לבד.
בלי אנשים. אבל זה היה כבר אחר־כך כשהייתי
גדול — בן . 17 אבא של רוזט,
איברהים ראשד, הוא בן־אדם לא רע. אבל
הוא מאמין, שאם אני לא נוצרי, אסור שבתו
תאהוב אותי. הוא אסר עליה לדבר
אתי׳ אבל אנחנו דיברנו, בכל־זאת. כל
בוקר כשקמנו׳ היא היתד, יוצאת וגם אני
יצאתי׳ ואמרנו ״בוקר־טוב״ .בערב היה
לנו מקום אחד איפה שהיינו נפגשים.
היא תמיד היתה מספרת לי איך בבית
.היא מקבלת מכות בגלל זה שהיא הולכת
אתי, ושאבא רוצה שהיא תתחתן עם ערבי־נוצרי
אזוד. אני מכיר אותו. הוא זקן, אבל

ואף אחד לא ידע מי אנחנו. רוזט ידעה
שתקבל מכות־רצח מתי שתחזור הביתה.
אבל היא אמרה לי שזה כדאי.
ואז החלטתי שצריך לגמור עם החיים
האלה. מה אנחנו גנבים, או מה? מדוע
אנחנו צריכים להיפגש רק בערב, כשאף־
אחד לא רואה אותנו? מדוע צריכים כל

הצהרה זו של הבישוף באסיליו!1
על פרשת־רוזט ראשד נמסרה לחוליית
העולם הזה שחקרה אותו ותורגמה
ממקורה הצרפתי :

רוזט ראשד :
(א) היתה גתחגת-המשט-
רה ביום א׳.
ן ב) באה אלי כו כיום מ-
רצונההטוב
ן ג) עזבה את ביתי כעבור
24 שעות בדרכה לבית-הו-
ריה, מרצ ונה הטוב ,
בלויית כמרים יווניס-אורתו-
דוכסיים. זה אירע ביום ג׳.
הזמן לפחד? החלטנו שנתחתן ונעזוב את
נצרת.
אני אוהב את נצרת. נולדתי שם, ומכיר
כל אבן וכל סימטה. ויש לי שם הרבה
חברה. חבל היה לי לעזוב את נצרת: זה
המקום הכי טוב בארץ ואויר הכי טוב.
אבל מה לעשות, לחיות שם לא יכולנו. ועם
רוזט הייתי הולך לסוף־העולם. לא איכפת.
אני עובד במפעל יהודי בסביבה. המנהל
הוא איש טוב. הנה בבקשה: הוא יהודי
ואני מוסלמי והוא חבר טוב שלי. אני

נו שהכל יהיה בסדר ועכשו נהיה אנשים
חפשיים. אז לא ידעתי שבעוד עשרה ימים
רוזט תמות, ואני אף פעם לא אראה אותה
יותר.
היו כמד, פעמים — דוקא מתי שהיד, לנו
טוב — שכאילו ומישהו היה לוקח את
לבי באגרוף ולוחש לי באוזן שהכל יגמר
עוד מעט, ויגמר רע מאד. אז הייתי מחבק
את רוזט חזק־חזק, וביקשתי שאף פעם לא
תעזוב אותי. והיא אמרה לי שלא תעזוב
אותי אף פעם.
דבר אחד היה קשה: איך להתחתן י קאדי
לא יעשה חתונה. וגם כומר נוצרי לא
יעשה חתונה. החלטנו ללכת לרב יהודי
בעפולה. הלכנו. היא ואני יחד. לא היה איכפת
לנו איזו דת לקבל. העיקר רציתי שהכל
יסתדר ונהיה יחד. רוזט היתד. כל־כך
עצבנית. היא תמיד היתה רזה. עכשיו עוד
יותר.
אמרתי לרב שאנחנו רוצים להיות יהודים.
הוא ענה שזה בסדר, ושהוא ישלח
מכתב למשרד בירושלים. אחר־כך יקבל
תשובה וישלח את תעודות־הזהות שלנו. שם
יכתבו שאנחנו יהודים וישלחו אותן חזרה
אליו. זה לא יקח הרבה זמן — חודשיים.

מעבר לדלת שמעתי איך באסיליוס והאב
משכנעים את רוזט שתעזוב אותי, ושמעתי
איך שהיא צעקה על הכומר ובכתה :״עז בו
אותי — מה אתם רוצים ממני י״
אנחנו אוהבים אחד את השני ולא ניפרד.
בשום אופן לא״.
ובאותו הזמן סייף א־דין זועבי ומוסד,
חמד עודי לחצו עלי. זועבי אמר :״שמע,
עזוב אותה. אם לא תעזוב אותה, אנחנו
נהרוג אותך ונזרוק אותך כמו כלב לבור,
כאילו שאתה לא מוסלמי״.
ראיתי חושך. היה לי רע מאד. הם דיברו
וצעקו, ואני ידעתי שלא אצא משם. אני
זוכר רק שכל הזמן חזרתי ואמרתי :״עיז
בו אותנו, מה אתם רוצים מאיתנו? אני
אוהב אותה ואני צריך אותה. אני לא רוצה
לעזוב אותה בכלל. ומה איכפת לכם?״
אני לא זוכר כמה זמן זי, נמשך. פתאום

הקאדי לא
רצה לשמוע
חודשיים ! לא יכולנו לחכות כל־כך הרבה
זמן. לפני שנסענו לעפולה נכנסנו למשטרה
ואמרנו לקצין שאנחנו נוסעים לעפולה.
רוזט חתמה על הנייר שהיא נוסעת
אתי מרצונה הטוב, ושההורים לא יחפשו
אותה.
אחרי יומיים באו לעפולה אבא ואמא של
רוזט ורצו לקחת אותה חזרה. אך היא אמרה
שהיא לא תחזור ולא תעזוב אותי —
אף פעם. אבא שלה היה מאד •מרוגז. אתי
הוא בכלל לא רצה לדבר. אחר־כך הם נסעו
ואבא שלה אמר שהם יחזרו עוד ועוד,
ושיותר טוב אם היא תעזוב אותי.
והרב אמר — חודשיים. אמרתי לו מה
המצב, ושקודם יתן לנו אישור זמני ואחר־

מונסיניור באסיליוט, הה
כי שו ף
בישוף הקאתולי ממוצא
צרפתי, המכחיש כי רובצת עליו אחריות
כלשהי בקשר לפרשה הטראגית הזאת.

או כעם!״
הושיט לי זועבי קבלה ואמר :״תחתום״
שאלתי :״מה זה? איזו קבלה? אני לא
חותם על שום נייר״ .״תחתום, או שאנחנו
נהרוג אותך. תצא מכאן ונהרוג אותך״.
הסתכלתי מסביב ודרך החלון לתוך החצר.
ראיתי שהם מדברים ברצינות. סייף א •וין
זועבי החב לי עט ביד :״תחתום״.

חתמתי תחת איזמים הניר היה הצהרה שאני עוזב את רוזט
ושלא אראה אותה יותר, ושאף פעם לא
אדבר אתה. אז לא ידעתי למה להם שאחתום
על הניר הזה. עכשו הסבירו לי: הם היו
צריכים אותו בשביל המשטרה. בלי ניר
כזה המשטרה סירבה לטפל בענין זה. אבל
אז לא ידעתי מה זה. ידעתי רק שאסור לי
לחתום על הניר. ובכל זאת חתמתי. אמרת־שאני
חותם תחת איום ושלחהימה זו אין
כוח, וחתמתי.
מחדר־הקצין יצאו באסיליוס ורוזט ואחרים•
הראו לה את הניר ואמרו לה שאני
עזבתי אותה. היא בכתה וצעקה :״הוא
חתם כיון שאתם איימתם עליו. לא איכפת
לי חתימה כזאת. אין לה שום כוח. יש
אני אוהבת אותו והוא
רק כוח אחד :
אותי היא רצתה לבוא אלי, אך לא נתנו

אבא שלה ניגש אליה ואמר לה ללכה
הביתה. היא לא ענתה לו אפילו, ביקשה
מיוסף פהום (ראש עירית נצרת לשעבר)
לקחת אותה אליו עד שהכל יסתדר. אני
נסעתי חזרה לעפולה. זאת היתר, הפעם
האחרונה שראיתי אותה.
ובשבת בבקר שמעתי שמצאו אותה תלויה
בבית־שימוש, בביתה שלה. היא לא התאבדה.
אני לא מאמין שהיא התאבדה. אני
מאמין שרצחו אותה.

צוות חוקרים של ״העולם הזה•
שערכה חקירה מדוקדקת במקום
וגבתה עדויות מכל הצדדים הנוגעים
בדבר, מסרה את הדו״ח הבא:
נזמי לא היה היחידי שסבר כי רוזט בת
איברהים ראשד נרצחה. ברחובות־נצרת דיברו
על זה כאילו היתד, וו עובדה מובנת
מאליה. אחדים גינו את סיבותיה,רצח. רבים
הצדיקו אותן, אבל על פי רוב הסכימו כי
אירע כאן רצח. מי הם הרוצחים? איש
לא היה מוכן להצביע עליהם. אמנם כולם
הסכימו כי היתר, זאת רשלנות מצידה של
המשטרה למסור את הנערה לידי ההורים :
ידעו — עד מה רגישים הערבים כלפי עד
יני־נישואים מעורבים. ומהו הנוהג במקרים
מסוג זה.

המע ] 1יךןןךןן שתי המשפחות הערביות אינן דומות באופן חיצוני, למשפחות הקלאסיות של רומיאו ויוליה, משפחות מונטאגיו וקאפולט.
1--אך הרקע דומה. מימין הוריה של ״חט, ערבים נוצריים אמידים. משמאל אחותו של נזמי, פוזיגי, וסבתו.בין המשפחות. הפרידה, להלכה, רק סיממה צרה. למעשה היתה התהום שהפרידה ביניהן— תהום הזרות הדתית והעדתית — גדולה פי־אלף.
לגברים מותר הבל
דיברנו עם עשרות אנשים ברחובות־נצרת.
הם השתייכו על כל השכבות וכל המקצועות.
כולם הסכימו פה אחד כי המשפחה
היתד• צריכה לטהר את שמד, ולהרוג את
הנערה, אשר פרצה את סייגי־הדת. היה זה
חוק בלתי־כתוב, אך חוק שאין לעבור עליו.
ברור שהוא לא היה בתוקף כלפי משפחת
הבחור: לגברים מותר הכל.
שלושה ימים בילתה רוזט בביתו של פא־הום.
מדי יום ביומו היו ההורים באים
ולוחצים עליה לחזור מדרכה הרעה ולשוב
הביתה. מספר פאהום :״היא היתד, כקיר־ברזל.״
היא אפילו לא דיברה איתם. פעם
אחת אמרה ״לא ולא שמעו ממנה אף מלה
נוספת. אולם כוחותיה אזלו מיום ליום. היא
כמעט ולא אכלה, שכבה על הספה והתבוננה
בחלל־ד,אוויר. היא היתד, עייפה
מאד.
כעבור שלושה ימים סירבה רוזט להוסיף
ולהכביד על פאהום, ביקשה שיקה
אותה למשטרה. משם רצתה לעבור למש־טרת־עפולה
ולהיפגש עם נזמי.
פאהום מילא את הבקשה, טילפן למשטרה.
השוטרים באו ולקחו את רוזט ל תחנה.
בינתיים הודיע ׳מישהו -את הדבר להוריה,
ובבואה לתחנה מצאה את ההורים
ואת באסיליום מחכים לה. בתחנת־ד,משטרה
חזרה רוזט על בקשתה שיקחו אותה לעפולה.
המשטרה הסכימה, אך המליצה שגם
אביה יסע איתה. רוזט סירבה :״מדוע הוא
צריך לנסוע איתנו?״ אולם לבסוף הסכימה :
היא היתד, חלשה מדי.
אחד הקצינים דרש ממנה לחתום על הצהרה
שהיא מסכימה לנסוע עם האב. היא
פרבר, לחתום את שמה, הסכימה לחתום
רק בטביעת־אצבע, לאות שהחתימה
נעשתה תחת לחץ.
יומיים בבאסטיליה

,הוא קרובו של נזמי, עמד להגיש תביעה
של ״הביאס קורפוס״ בקשר למקרה זה.

המונית הסיעה את רוזט ומלויה (אביה,
באסיליוס ושוטר) לכיוון עפולה, אך בסיבוב
החד אשר ביציאה מן העיר, נעצרה
המונית ליד המנזר, בו שוכן בית־ד,יתומים
של הבישוף חכים חאספייה (העולם חזה
)769 המכונה בנצרת ובסביבותיה בשם ה־באסטיליה,
או מוסד־ד,אימים. רוזט נלקחה
פנימה.
מדוע לקחו את רוזט לוואספייה, ומה עשו
לה שם משך יומיים י התשובה על כך
יכולה להינתן רק על־ידי חקירה מיוחדת
נוספת. כמו כן עדיין לא הוברר מדוע התערב
הבישוף הקתולי, באסיליוס, הממונה

כיום על וואספייה, בגורלה של נערה אורתודוכסית.

קל יהיה לקבוע מה התרחש במוסד־האימים,
אולם אחדות מן העובדות כבר
נודעו ברבים. היו עדים ששמעו את רוזט
זועקת ומתנגדת בכל כוחותיה שעה שהוכנסה
למנזר. ידוע גם כי באסיליום הזמ ן
מחיפה רופא בשם וואדיע נסר, אף על פי
שמספר הרופאים בנצרת היה מספיק בהחלט.
החלט.
באסיליום עצמו סיפר לחוליית הסולם
הזה כי הנערה באה אל תחת חסותו מרצונה
הטוב. לדבריו, הוא היה במנזר, שעה שהיא
הופיעה שם עם אביה. הוא טען כי היא
בילתה במנזר רק עשרים וארבע שעות.
״היא היתד, עצבנית מאד, וכל גופה רעד,״
נזכר הבישוף .״הבעייה העיקרית היתר,
להרגיע אותה.״
לפי דבריו, לאחר עשרים וארבע שעות,
כאשר הוטב לרוזט, אמר לה הבישוף ש־

5טקמס^ 8[*5 0
האכיאם קורפוס (״הבא
את הגוה״) היא זפות שהושגה
על-ידי מרד האצילים
נגד המלד ג׳ון ומהווה חלק
של המאגנה קארטה. היא
נחשבת לסימן דרך כהיסטוריה
האנושית, מאחר שהיא
מגבילה את זכות השלטון
על האדם ומשעבדת אותה
לחוק.
הזכות: אין אזרח יכול
להיאסר או להיכלא אלא על
פי פסק-דין חוקי של אדוני
,המשפט של הארץ.״ אס יש
•חשש כי זכות זו הופרה ואדם
נכלא בצורה בלתי-
חוקית, אפשר לדרוש מבית
המשפט צו של ״הבא את
הגון?״ ,היינו שבית המשפט
יחייב את הכולא להביא את
האדם הכלוא בית-המשפט.
היא חופשית להישאר אצלו, או״ללכת לדרכה
.״היא נשקה את ידי והודתה לי על
יחסי היפה. יעצתי לה לפנות אל הכמרים
האורתודוכסיים, וטילפנתי אליה, כדי שיבואו
לקחתה, לאחר שהיא הביעה את רצונה
ללכת אל דודה. היא עזבה את המקום
בחברת הכמרים. ארבעה ימים לאחר מכן
נודע לי שהיא נמצאה מתה. זה נורא 1״
אנשי העולם הזה רשמו בקפדנות את כל
דבריו של הבישוף באסיליום, שאלו שאלות
על נקודות, אשר סתרו אינפורמציה׳ ש
נתקבלה
ממקורות אחרים. הנקודות העיקריות:
משך זמן ר,ימצאה של רוזט במגזר
(האם היא שהתה שם עשרים וארבע
שעות, או יומיים י) האם היא באד, ל ש/
עם אביה (ולא נלקחה מהמשטרה) .ומדוע
התערב איש־דת קתולי בענינים של נערה
אורתודוכסית, בה בשעה שבנצרת היו שפע
של כמרים אורתודוכסיים.
הבישוף באסיליוס׳ אשר ניסה תחילה
להתחמק מכל תשובה ברורה, הכריז לבסוף
כי דבריו לא הובנו כהלכה, התישב וכתב
(בצרפתית) הצהרה (ראה מסגרת) מתחמקת
לא פחות.
אולם באסיליוס לא סיפר לחוליה כי
עורך־הדין נימר הווארי, קרובו של נזמי,
טילפן אליו והזהירו כי מעצרה של רוזט
אצלו במנזר אינו חוקי, וכי אם הוא לא
ישחרר אותה, ייאלץ להוציא נגדו צו־הביאס־קורפוס
(ראה מסגרת) .לדעתו של הווארי
גרמה אזהרה זו לשיחרורה של הנערה —
לאחר 48 שעות.
ארבעה ימים נשארה רוזט בבית־דודד,
חליל ראשה גם שם לחצו עליה קרוביה
לחזור בתשובה ולשכוח את נזמי, אך רוזט
ידעה רק לאהוב, לא להתחרט ולא לשכוח.
ביום ו׳ שעבר, בשעה תשע ושלושים
בערב, נלקחה רוזט במונית מנצרת העילית,
בה גר דודה, לרחוב מסלח בעיר התחתית
— אל הוריה. הנהג הסכים לנסוע
רק עד מרכז־העיר, והנוסעים המשיכו או;
דרכם ברגל לתוך הרחוב החשוך והריק
מאדם.
הקבר אינו שותק
בשעה 10.00 נכנס איברהים ראשד, אבי־רוזט
לתחנת־ד,משטרה ובפיו הודעה: הוא
מצא את בתו תלויה בבית־ר,שימוש, ליד
הבית. ראוי לציון כי התיקרה במקום
בו נמצאה הגופה נמוכה ביותר ואין לאדם
כמעט כל אפשרות פיסית לקפוץ, כ ד
לתלות את עצמו.
עובדה אחרת, המעורבת חשדות כבדים,
היא שבדיקת־הגופה נעשתה בחיפזון, והקבורה
נערכה בטרם פורסם אם אמנם
התאבדה רוזט בתלייה׳ או ר,וחנקה ונתלתה
רק לאחר מותה.
במרחק קילומטרים ספורים מנצרת שוכן
הכפר הערבי הקטן, רני. על מדרון־ההר.
בקרבת הכפר משתרע בית־קבתת קטן,
ובו קבר חדש, מעוטר בצלב. הגופה הטמונה
בו אינה חשובה: סוף כל אדם למות. חשובים
עד מאד הם הדברים שהביאו אותה
לשם: בערות־דורות, דעות קדומות, שנ־את־עדות,
חוק נפסד — ואולי גם מעשה־רצח
ממש.

תצפית

וכל הזכויו ת ש סו דו ת:

.דוד כן־גוריץ יחזור לזירה הפוליטית בפברואר או במרס

, 1955 כדי ליטול לידיו את השלטון על נזערכת־הבחירות של מפא״י, ישאיר
אותה ששה את הנהגת הממשלה בידי משה שרת. ית כן כי רשמית יישאר בי.ג׳י.
תושב שדה״בוקר, אולם למעשה יגיע עם זאת המסע־אל־הנגב לסיומו.
.שים לב לחיזוק המתמיד של מעמד לוי אשבול במחנה
מפא״י. בשעה שבן־גוריון, לבון ולאחרונה גם שרת הפכו צדדים ממש במאבק
הפנימי במפא״י, נשאר אשכול במתכוון עומד מן הצד, ניטראלי ובלתי־מזדהה
עם איש, ואילו כוחו המעשי, כשומר הקופה; הולך וגדל. פרשנים מפוכחים
מאמינים כי אשכול חותר למצ ב בו יהיה המנהיג המפא״יי היחיד שיוכל ללכד
מסביבו את כל פלגי המפלגה, ת!״ן יו־ שנועד בעבר למשה שרת ועזר לזה להגיע
לראשות הממשלה.

• מוסד חשאי מסוג חדש העומד

להתפתח במנגנון-

הממשלה הוא ״כורסת קרובים״ .אחרי שהוראה ממשלתית חדשה,
האוסרת( העסקת קחוביס באותו משרד, נכנסה; לתוקף, החלו מנתלי־משרדים
שונים קובעים סידורים ביניהם ׳,כך שאחד מעסיק את קרובי־רעהו, תמורת
שירות דומה.

.קרוב לוודאי בי משלחת מסחרית ישראלית תבקר בסין

העממית עוד כראשית שנת 5ם . 19 דרישה לקיום יחסים מסחריים
עם סין העממית הושמעה זה מכבר בחוגים ישראליים, אולם האישור הרשמי
ניתן לה __ה 1בישרן אל והן בסין — רק בשבועות האחרונים. הסידורים
הסופיים בשטח זה נעשו בין ציר ישראל !ברנגון, דוד הכהן ן, לבין הציר
הסיני בבורמה.

.קצכ-מתן־השילומים

הגרמניים לישראל לא יזורז גם

השגה. שר האוצר לוי אשכול, שיצא לשוויץ להלכה לחופשה אך נפגש למעשה
עם נציגי ממשלת בון, כדי להחיש את מתן־השילומים בשנה זו, קיבל מהם
תשובה דומה לזו, שניתנה קודם לכן לד״ר נחום גולדמן: הקמתו המחודשת
של הצבא הגון מני תגרור הוצאווג גדולות, לא תאפשר לגרמנים להגדיל את
סכ ומי־השילומים השנתיים, שהוקצבו לישראל.

.כשבועות הקרובים תעלה לדיון כישיכות־הממשלה
הצעתו של שר־הפנים, ישראל רוקח, לקיצוץ תקופת־השירות
הצבאי משנתיים והצי לשנתיים. נפי שנודע זכתה ההצעה לתמיכה
ניכרת בחוגי־משרד־וזבטחון, ביחוד*בין האחראים לענייני־הכספים והתקציב, וכן׳
לתמיכת מנגנון מפא״י, הרואה בכך תעמולה מצויינת לבחי רות. לעומת זאת
מתנגדים להצעה הגורמים המטפלים בנוח־אדט.

• ייתכן בי שמעון פרם, מנהל משרד-הכטחון, יישאר
בתפקידו, למרות כל הידיעות •הקודמות, לאחר שנתקבלו דרישותיו לשינויים
מרחיקי־לכת במבנה־המשרד. המגמה העיקו/ית של השינויים: העברת התיכנון
המקיף של ענייני כספי.ם וציוד מידי צה״ל לידי משרד־הבמחון.

.לא מן הנמנע בי אלון? דוד שאלתיאל יחזור מאמריקה

הלאטינית, בדי לשמש בראש הטכס של משרד־החוץ, ואילו ד״ר
מיכאל סימון ימונה, כראש הטכס של לישכת הנשיא והממשלה כולה. בתפקידו
החדש יפקח ד״ר סימון על אירגון כל טנסי־המדינ-ה — דבר שהיה נתון עד
כה בידיו של שלמה ארזי מלישבת־הקריה.

.אין להניח כי יחולו שינויים כחוקת הבחירות ככר
בבהירות הכאות לכנסת. הממונה על הבחירות במשרד־הפנים קיבל
הוראות להמשיך בהכנות כרגיל, בהתאם לנוהג שנתקבל בשנים הקודמות.

.הסיכויים להקמת תנועת נוער ממלכתית ירדו עד מאד,
לאחר שנוכח בן־גוריון ני אם ימשיך לפעול למענה, לא יזכה: בתמיכת הרשמית
של מפלגתו• ,,התנגדות מפא״י לתנועה הממלכתית, באה בעיקר עקב לחצן
של תנועותיהנוער שלה, שאיימו כי אם תוגשם תוכנית תנועת־הנוער הממלכתית
בעזרתה הרשמית של המפלגה, לא יגישו לה כל עזרה בתקופת־הבחירות.

.תעמולת הבחירות של הצ״ב תעלה על פסים אמריקאיים,
אם תגשים המפלגה את תוכניתה להזמין שני מומחי־פרסומת מארצות־הן ברית,
כיועצים לאירגון מסע־הבחירות. נציגי הצ״כ כבר ניפגשו עם מומחים אלה
בנידיורק, קיבלו מהם כמ-ה וכמה הצעות מעניינות. בין ההצעות ; אירגון
ביקורים אישיים בבתי־מנהיגי־המפלגה, מסיבות הסברה המוניות עם כיבוד ועוד.

• וועידת-היסוד של המפלגה החדשה לאחדות העבודה

תידחה, עד אשר יבורר מעמדם של כמה מן המנהיגים, אשר טרם הצטרפו
אליה סופית. שניים העומדים עדיין מן הצד 1ח״כ יצחק ציזלינג ושמעון לויטה,
מפעילי הקיבוץ המאוחד במוסדות ההסדרות.
• התמרמרות רכה תתעורר כין השופטים כמדינה, עקב
הוראתו של •השופט העליון יצחק אולשן, המחייבת אותם להיענות לבקשת
מינהל ההסברה, להופיע בהרצאות בשמו. לדעת רבים מן השופטים, עלול הדבר
לפגוע במעמדה הבלתי־תלוי של הרשות השופטת במדינה, לשמש למעשה, אם
לא להלכה, תעמולה למפא״י.
• אם נמנית על מעריציו של מהאטמה גאנדי, תיהנה מאד
למראה סרט הודי על חייו, שיופץ עוד השנת ברחבי־העולם, על־ידי חברה
הוליבודית גדולה. את תפקיד גאנדי ימלא בסרט ראם סינג בן ה־ ,70 אחד מצירי
בית־הנבחרים ההודי.

הביוגרפיה

במדינה

מוסטפה

במאל

אתאתורכ,

אבי

תורכיה המודרנית, תועלה על הכד, אם יצליח דוגלם פיירבנקס הבו,
אחד מראשי חברת־הסרטים יונייטד ארטיסטס, השוהה עתה באנקרה, להשיג את
החומה הביוגרפי המבוקש מן חממשלה התורכית.

• הצלחת ישראל באולימפיידת

השחמת באמסטרדם

עלולה להביא בתוצאותיה תחרויות שחמת ישירות בין ישראל וכמה מארצות
הדינדף קרנניות 1העוממיות. האחרות הראשונה תתקיים כנראה בתליאביב ב ץ
ישראל ובולגריה. בעקבותיה יתמודדו עם ישראל נבחרות הונגריה ויוגוסלביה.

העם
השפ עו ת קו ס מיו ת
מחברי ספרי־אוטופיות תהו לא פעם מה
היה קורה לו קפאו כל החיים על־פני כדור־הארץ
למשך תקופת־מה כתוצאה מהשפעות
קוסמיות. השבוע, ביום הקדוש ביותר של
העולם היהודי, יכלו לראות תופעה זו במציאות
משך 25 שעות.
מדן ועד אילת שבתה התנועה כליל. הכבישים
היו ריקים. המכונות שחוללו מהפכה
בעולם בדורות האחרונים, המטוסים בשמיים,
המכוניות על הקרקע, ספינות־הקיטור בים,
עמדו על עמדם. בכבישי האספלט, עורקי החיים
הסואנים של החברה המודרנית, שיחקו הילדים
בכדור, כאילו חזרה תקופת״העגלות של ימי
הביניים.
כפרה ומשפט. לפחות שני בתי־דין
היו מעורבים ישירות ביום השלום. באו״ם
טענו חברי המשלחת ההודית ברוגז כי יום
הכיפורים היה אשם בבחירת יריבם, נציג
פאקיסטאן, כחבר בית־הדין הבינלאומי בהאג,
במקום נציג ארצם, תוצאת העדרו של הנציג
הישראלי בעל הקול המכריע.
בית־דין ברמה נמוכה יותר, הוא בית־משפט
השלום בתל־אביב, יצטרך לטפל במשפטו של
יהודי גבאי, תושב כפר־שלום, שנאשם בכך
כי ערב יום הכיפורים ניגש אל סוחר ברחוב
לוינסקי, תל־אביב, עמד איתו על המקח ותוך
כדי כך סובב את תרנגול־המקח סביב ראשו
ואמר את תפילת הכפרות, חסך לעצמו בכך
את דמי הקניה. התיגרה שפרצה מיד לאחר
מכך היא שתביא את השניים לכס־השופט.
קלפים וכרטיסים. רבים מתושבי ישראל,
שלא נסעו במכוניותיהם מפאת קדושת
החג, לא סברו כי מאזן חטאיהם ישתנה באופן
ניכר כתוצאה ממישחק־קלפים. מסביב לשל־חנות
מכוסים במפות ירוקות התאספו המגינים,
שעלו לפעמים על 20 איש.
אולם גם בתי־הכנסת היו מלאים. בעוד
שבית־הכנסת הגדול במרכז תל־אביב המה
מאלפי אנשים שלא היו מוכנים לשלם עבור
מקום, הוציאו תושבי צפון־העיר מעשרים
עד חמשים ל״י עבור כרטיס כדי להאזין
לתפילת החזן האמריקאי לייב גלנץ בבית־הכנסת
תפארת צבי• בניהם הוציאו את לשו נותיהם
איש לעבר רעהו, להוכיח שאמנם לא
אכלו באותו יום, שעה שאבותיהם התווכחו
אם צדקו הגבאים שמנעו בעד הסופר בעל
השם העולמי, שלום אש, לעלות לתורה, בגלל
ספריו שתיארו באור חיובי את היהודי ישו
בן־יוסף מנצרת״ .אש עצמו עמד אותה שעה
ליד כותל המזרח התפלל בדבקות.
י שן וחדש. בחולון לא אבו בני העדה
השומרונית, צאצאי שרידי עשרת השבטים
והמתישבים הזרים שהובאו לארץ על־ידי
האשורים, לבוא בקהל ישראלי ותפילותיו
החדישות, התפללו ככתבה ולשונה של תורה
בביתו של ראש עדתם, יפת צדקת.
בסגנון אחר לגמרי התפלל בעכו החזן
הרפורמי הראשון בישראל, אברהם יוסף בכר
(העולס הזה ,)881 בעמדו לפני התיבה מול
קהל של גברים ונשים שלא ישבו בנפרד,
שר את תפילותיו לפי מנגינות אופראיות.
יהודים בתריסר ארצות שפתחו באותו יום
את מקלטי־הרדיו, ניסו אולי לשמוע קול עברי,
לא מצאו את קול־ישראל. תוך כבוד לקדושת־החג
שבתה התחנה.
מדיניות שדו. שדו ואין שדו
כי מקטן ועד גדול כולו בוצע בצע,
מנביא ועד כהן כולו עושה שקר.
וירפו את שבר בת עמי על נקלה,
לאמור :״שלום, שלום״ — ואין שלום.
(ירמיהו, ח׳10 11
קארל פון־קלאוזביץ, קצין־המטה הפרוסי
בימי נפוליאון שהפך אבי תורת־המלחמה
החדישה, אמר שהמלחמה היא המשך המדיניות.
מדינאי־המרחב גילו שאפשר גם להפוך
פסוק זה, לקבוע שהתקפת־השלום היא המשך
המלחמה, וחלק ממנה.
היו ימים ועתוני המרחב היו מלאים איומי-
מלחמה וקריאות־קרב, עד כי נמאס לקוראיהם
לקרוא בהם. מאז השתנתה האופנה כליל.
השבוע, בעונת־החגים בה משתדל כל יהודי
אדוק להשלים עם יריביו ואויביו, מלאות
* אש הכחיש אחר־כך שביקש לעלות לתר
רה תמורת תשלום.

כותרות־העתונים הצעות־שלום, תכניות־שלום
ותיוזכי־שלום, עד לזרא. הקורא הרגיל נבוך
מזמן מכדי שיוכל לעקוב אחרי תמרונים
מוזרים אלה. הוא יודע רק כי מעולם לא היה
השלום כה רחוק מן המרחב מאשר עתה,
כשהוא שגור בפי כל.
קו למטיטוסלכיה. פתחה בעונה ממ
שלת בריטניה הגדולה, שהציעה במפתיע לקבל
על עצמה לתווך בין מדינות ערב וישראל.
העתונים המו מרוב השערות. אולם בחוגי
האנשים הקובעים, משני עברי הגבול, עשתה
ההצעה רושם דל מאד. הדעה הכללית בקאהיר
ובקריה: אחרי שסולקה מתעלת־סואץ, מבקשת
בריטניה לחזור למרחב מבעד לדלת
האחורית, כמתווכת־שלום.
עוד לא שקט ההד של פצצת־השלום הראשונה׳
כשנשמעה התפוצצות שניה, הפעם
בבלגראד. יוטיפ ברוז־טיטו, המרשל של
יוגוסלביה, רמז שהוא, כידיד הערבים וישראל
כאחד, מוכן לקבל על עצמו את התפקיד
כפוי״הטובה.
גם הצעה זו לא עשתה רושם עמוק. אמנם,
האהדה האישית ליוגוסלבי האמיץ רבה בכל
המרחב, אולם חסרה לו האבטוריטה הישרה
הדרושה כדי להפעיל לחץ מוסרי על הערבים
והישראלים. טיטוסלביה רחוקה מדי מגדות
היאור והירדן.
הקיסם והקורה. פצצה מם׳ 3באה
מחלק אחר של העולם. היא היתה בלתי־צפויה
למדי.
באו״ם הגיש אבא אבן את הצעת־השלום
הישראלית: חתימת חוזה לאייה תקפה בין
ישראל וארצות־ערב. אמנם, לא היו שום
חידוש בהצעה זו: דוד בן־גוריון עצמו
הציע מזמן לחתום חוזה כזה למאה שנה.
אך הצעת אבן לא היתד, מכוזנת כל כך כלפי
ממשלות הערבים (שעמדתן השלילית ידועה
מראש) אלא כלפי דעת״הקהל האמריקאית.
היתד, זאת מעין פתיחת חזית חדשה במלחמת־השלום.
אולם
עוד לפני שהפצצה התפוצצה כראוי,
באה התקפה נגדית. זאפרוללה חאן, שר־החוץ
המזוקן של פאקיסטאן, ניגש אל אבן אחרי
הנאום, לחץ את ידו, הוסיף :״זה היד, נאור
מצוין, שפה נהדרת — אך מה הטעם בו •1
ואז נזרקה הצעה: פאקיסטאן תתווך.
היה זה תמרון גאוני. הוא גזל מיד את
הכותרות מנאום אבן, ובזאת שרתה פאקיסטאן
המוסלמית את ממשלות ערב. הוא גם נתן
סיפוק לתורכיה, בת־בריתה של פאקיסטאן,
המעוניינת בשלום במרחב, והבליט מחדש
את רצונה של פאקיסטאן להיות מעין מושל-
מחוז במרחב, בשליחות המחנה האנגלו־אמריקאי.
כשניגש
עתונאי ישראלי אל זאפרוללה,
לשאול כיצד רואה פאקיסטאן את תפקיד
התיוזך, אמר הפאקיסטאני הערמומי שקודם
כל על ישראל לפתור את בעית הפליטים.
אין זה נושא ולמשא־ומתן, אלא תנאי מוקדם
לו. כששאל הישראלי מה בדבר מיליוני הפליטים
שגורשו מפאקיסטאן להודו, לא שוקמו
על־ידי המגרשים, התרגז זאפרוללה :״אין
להשתמש במתכון אחד לגבי כל המקרים ! ״
•הוא היה מוכן לטפל בקיסם הטראגי שבין
עיני ישראל, שכח את הקורה הרת־האסונות
שבין עיניו שלו.
קריאה לניהרו. האמת הפשוטה היתד,
שאף אחת מכל ההצעות לא היתה רצינית,
ולא נתכוונה כלל ברצינות. היו אלה תמרונים
שיכלו להיות קומיים, לולא היה הרקע כה
טראגי ומסוכן.
לו ביקש מישהו מתוזך אמיתי, בעל אבטו־ריטה
מוסרית אמיתית בכל ארצות המרחב,
שכוונותיו אינן חשודות ושידיו טהורות, לא
היה תולה את תקוותיו באנתוני אידן, ששמו
הוזכר זה עתה שוב בצורה בלתי־אהודה
במשפט קסטנר ; או במרשל טיטו, שאין לו
ענין במרחב ; או בזאפרוללה חאן, הנציג
הרשמי של האיסלם.
ישנו מועמד אחד, שנועד ממש על־ידי
הטבע לתפקיד זה: ג׳והרלאל ניהרו.
כמעט כל מנהיגי ישראל השמיעו בפעם זו
או אחרת את אהדתם להודי הגדול, לוחם־
השיחרור שגילה מתינות כה רבה ביום נצחונו.
גמאל עבד־אל־נאסר, בראיון מיוחד שניתן
בחודש שעבר לעתונאי אמריקאי, הצטרף אף
הוא לדעה זו, הביע תמיכה נלהבת בקו המדיני
של ניד,רו, קבע שמצריים תשתדל ללכת
בדרכו.
העולם הזה 887

השבוע רמז נציג הודו באו״ם,
מנון בעל ההופעה אפופת־הכבוד,
מוכנה לתוזך. המשלחת ההודית
להכחיש את הדבר, אמרה שהיתר,
פרטית. אך הלקח היה ברור.

קרישנה
כי הודו
הזדרזה
זו דעה

לו היתד, באה מישראל, או מארצות ערב,
פניה דרמתית אל יורשו של גאנדי, תוך בקשה
נמרצת לקבל על עצמו תפקיד זה, יתכן והיה
מתחיל פרק חדש בתולדות היחסים במרחב.

יחסי־חוץ
מול אוהל -ק ־ ד ד

ההוי הערבי כדי למצוא פתרון לבעיה זו.
הוא עשה גם זאת, גם זאת.
היה זה הישג גדול חזקה מפני שאליהו
אפשטיין נולד רחוק מן האוהלים השחורים
של הבדואים. עריסתו עמדה, לפני 51 שנה,
באוקראינה. שם גדל, הצטרף לתנועת צעירי
ציון* .שם גם נאסר, ב־ , 1922 שעה שהשתתף
בועידה בלתי־חוקית בקיוב. אחרי ששוחרר
נבחר למרכז־החלוץ הבלתי־ליגלי, עבר את
הגבול הלטבי, אירגן משם את ד,עליה הבלתי־ליגלית
לארץ־ישראל. ב־ 1924 הגיע תורו שלו
לעליה. מן האניה עבר ישר לקבוצה, ברחובות,

כשפוצץ העולם הזה 86 בשבוע שעבר
את הידיעה הסנסציונית כי קיימת תכנית
מהפכנית לחילופי־גברא בנציגויות העיקריות
של ישראל בעולם, התרוממו גבות־עיניים
רבות מאד ברחבי הארץ. מינויו של חייל
כשגריר בוושינגטון, של היועץ־המשפטי
כנציג באו״ם, של אבן כיועץ בעל מעמד של
כמעט־חברות בממשלה — לכל אלה היו
מחייבים ושוללים למכביר. אולם פרט אחד
בידיעה עורר שמחה כמעט כללית: מינויו
של אליהו אילת כציר ישראל בתורכיה.

פגישה בם ן-פרנציסקו. האדם שנילקח
בחשבון כציר בתורכיה לא יצטרך להתחיל
מן הראשית. הוא כבר ישב פעם כמה שנים
בארץ זו. עם פרוץ מלחמת־העולם השניה
נשלח אליה, כשליח הסוכנות, כדי לקיים את
המגע עם הקהילות היהודיות בארצות הכיבוש
הנאצי לפקח על הקמת רשת־המחתרת
באירופה.

באמצע המאה ד,־ ,20 תפקידו של שגריר או
ציר אינו בעל תוכן רב. עוד לפני מאתיים
שנה היה השגריר איש חשוב: רק הוא יכול
היה לדודח לממשלתו על הנעשה בארץ
מושבו ; המרחק בינו לבין בירת־מולדתו היה
יותר מדי גדול מכדי שיוכל להתיעץ עם השר
בכל ענין. השגריר היה חוקר, שוקל ומחליט.

אם א&נם רוצה או מוכשר הציר הישראלי
שם להשתמש בהזדמנויות המקומיות ולהכניס
תוכן לתפקיד, הרי זה תלוי במידה רבה
באופיו ובהשקפותיו. אופיו והשקפותיו של
אליהו אילת נותנים תשובה ברורה במקרה
הנידון.
יש וטיול מקרי יכול לקבוע את דרכו של
אדם. כך קרה לאליהו אפשטיין הצעיר בשנת
. 1927 הוא היה חבר קבוצת־הדרום* ,שהגתה
ברעיון של התישבות בעבר־הירדן. כשפרצה
בארצו של האמיר עבדאללה רעידת־אדמה ובנינים
רבים נהרסו, חשבו בני הקבוצה שהגיעה
ההזדמנות. אחדים מהם, ואליהו אפשטיין
בראשם, יצאו לרבת־עמון, הציעו את שרותם
לתיקון ר,בנינים שנהרסו.
לראשונה היה הנסיון עטור־הצלחה. הערבים
קיבלו את הבאים ברצון, שמחו על העזרה.
אפשטיין עבד כפועל בבנין קסרקטין של
חיל־האויר־המלכותי ליד מען, עסק בעבודה
דומה גם באס־סאלט. אולם האנגלים לא ראו
בעין יפה את היאחזותם של היהודים. היו
להם תכניות אחרות לגמרי לעבר־הירדן.
פתאום נוכחה הקבוצה שלא יכלה עוד להשיג
שום עבודה נוספת.
היתד, זאת פגישתו הראשונה של אליהו
אילת עם השלטונות שאצלם היה עתיד לשמש
כשגריר. מאוכזב חזר לארץ־ישראל המערבית.
נהגבביירות. אולם לפני כן הצליח
לנצל היטב את שהותו מעבר לנהר. הוא הסתובב
במחנות הבדואים, למד היטב את שפתם
ומנהגיהם. מן הסתם חש כבר אז בלבו את
אשר לא הרגיש כמעט שום מנהיג ציוני :
שעתידה של האומה החדשה בארץ־ישראל
קשורה עם גורל העמים הערביים במרחב,
ושאדם חייב לדעת, ואולי גם לאהוב, את
--• שחבריה יושבים ניו ם במשקים דגניה א׳
וגבע•

העולם הזה 887

אליהו אפשטיין זינק לתוך העבודה במרץ.
הוא שוטט במרחב, הכיר כמעט את כל
המנהיגים בארצות־ערב, תורכיה ופרם. היו
אלה היכרויות חשובות: כיום נפגש השגריר
אילת לעתים קרובות עם חברים למקצוע,
נציגי מדינות ערב, אותם הכיר אז.
כבר אז היה ברור לו שהעתיד יפגיש את
ישראל לא רק עם ערביי פלשתין, אלא עם
כל עמי ערב. הוא הקדיש את רוב זמנו
לחקר מצבם ובעיותיהם. את שארית זמנו
הקדיש לעבודה לא פחות חשובה: להחדיר
לציבור העברי את הבנת המרחב. למטרה זו
הוציא לאור את ילקוט המזרח התיכה•

הסכמה כללית זו נבעה הן מן האיש והן
מן התפקיד. אם ישנו כיום תפקיד נכון
לאליהו אילת, הרי זה תפקידו של ציר ישראל
בתורכיה.

אולם כעת נעשה הדיוזח ביתר כשרו\ /
וסמכות בידי עתונאים מנוסים, והקשר האלחוטי
מאפשר לשר־החוץ להחליט על כל
ענין גדול וקטן בעצמו. השגריר הרגיל של
1954 שוב אינו אלא נושא־מכתבים מפואר,
רם־מעלה וגבר,־צילינדר.
בנאיכרבת ־ עמון. אולם ישנם מקומות
ומצבים בהם תפקידו של הציר עודו מלא
תוכן. כזה תפקידו בארץ בה אין גישה
חפשית לעתונאים, או בארץ ניטראלית, הסמוכה
לארץ אויבת בעתות מלחמה. במקרה
זה יכול הציר לגלות יוזמה רבה בגילוי
קשרים, מציאת אפשרויות של מגע. תפקידו
של ציר ישראל באנקרה יכול להיות כזה :
כי מאנקרה מובילים אלפי חוטים לכל
ארצות־ערב.

מלא־כלום. עצם העובדה שעד שנת , 1933
היינו 16 שנה אחרי הצהרת־בלפור, לא היתד,
קיימת בסוכנות מחלקה לעניני המרחב, מדבר
בעד עצמו. מנהיגי הציונות של אז לא חשבו
את הבעיה הערבית כחשובה ביותר לעתיד
הציונות. המחלקה המדינית טיפלה כמעט
אך ורק בשתדלנות אצל הממשלה הבריטית.

אילת בתל אביב
מתחת לפראק הלונדוני —
שהיתה מעין גרעין־הכשרה לעבודה במושבות
ולהתישבות.
אחרי שובו מעבר־הירדן ידע בדיוק מה
הוא רוצה לעשות. הוא עסק במחקר חיי־הבדואים
והתמורות החברתיות שחלו בהם
מאז מלחמת־העולם (הראשונה) ,כתב ספר
על נושא זה, קיבל סטיפנדיה של רוקפלר
ללימוד מדעי המזרח באוניברסיטה של
ביירות.
תושבי ביירות מתחלקים לשתיים: בני
המקום, העוסקים בעבודות הגופניות, והזרים,
שאינם עובדים אלא במוחם, אם בכלל. הסטודנט
אליהו אפשטיין היה סוג שלישי, בפני
עצמו: האירופאי היחיד בעיר שנהג במונית,
כדי להרויח את לחמו, הסיע את הפרופסורים,
המקומי. בשנה
לימד גט בתלמוד־תורה
השלישית של לימודיו הפן עתונאי, כתב של
פלטת״! פוסט, דבר וסוכנות רויטרס.
רצח בתר-אביב. לו נשאל אז מה
תהיה דרך חייו, היה מצביע לבטח בלי
היסוס על קאריירה מדעית שקטה בשטח
הסוציאולוגיה של המזרח. הוא היה רגיל
לצטט את דברי הסופר הגרמני :״אם רצונן
להבין את נפש המשורר, עליו לבוא אל ארץ
המשורר !״ ולידידיו העיר :״כדי להבין בעיות
פוליטיות צריכים להבין את הרקע החברתי
והכלכלי. לא רק את השלילה, אלא גם
את החיוב 1״
באותם הימים היה איש אחד במשרדי
הסוכנות, שהבין אמיתה זו. באופק הציוני
זרח כוכבו של חיים ארלוזורוב, המדינאי
הצעיר והמזהיר שבא מגרמניה, ובלבו תכניות
נועזות לבנין חיים חדשים במרחב, משותפים
לעברים ולערבים. ארלוזורוב שם לב לסטודנט
הביירותי, בן מפלגתו, קרא לו להפסיק את
לימודיו ולהיכנס למשרד המדיני, שהוא עמד
בראשו. התפקיד המוצע: לנהל מחלקה ערבית
חדשה, שהיה ברצון ארלוזורוב להקימה.
אילת סירב. המשכת לימודיו נראתה לו
חשובה מכל. אולם כשנפל ארלוזורוב בחוף
הים התל־אביבי מידי מרצחים בחשכת לילה,
הגיעה קריאה שניה ממשה שרתוק, שירש את
תפקידו במחלקה המדינית. אפשטיין, שגמר
את לימודיו, נענה הפעם, הפך מנהל האגף
למזרח התיכון.

היכרויות במרחב.

המוסד החדש נבנה

** התנועה שו!ו 7ידה את הפועל־הצעיר,
הפלג האנטי־מארכסיסטי שיצר יחד עם אח־דות־העבודה
את מפא״י.

אפשטיין נתמנה כמנהל, בעיקר בגלל ידיעתו
המעמיקה את בעיות הערבים.
מתנה בוושינגטון. ארבע שנים ישב
בוושינגטון. בארבע שנים אלה ניתן לו לחזות
מקרוב מאד במהפכה האדירה שעברה על
עמו. כשבא, היה אזרח פרטי, נושא פספורט
בריטי של פלשתינה (א״י) על שם אליהו
אפשטיין. כשיצא היה שגריר של ישראל,
בעל פספורט דיפלומטי על־שם אילת.
את השם בחר כזכר לחוויה אדירה שעברה
עליו עוד ב־ , 1927 כשהדרים ממען והגיע
לחוף ים סוף. החוף הנהדר של עקבה הטביע
חותם עמוק בלבו. הוא חזר כמה פעמים לחוף
זה, כשמעטים מתושבי ארץ־ישראל זכרו שיש
לארץ גם חוף דרומי. בשנת 1937 ירד מסדום
לאילת דרך הערבה, במכונית של ההגנה
הירושלמית, בה מילא תפקיד חשוב.
התפקיד האמריקאי היה שופע בהלות ואזעקות.
המדיניות האמריקאית הלכה בדרך זיג־זאג,
כשהמצביאים והדיפלומטים המקצועיים
מושכים בכיוזן אחד, פרו־ערבי, ואילו הנשיא
טרומן, כמעט לבדו, מושך בכיוזן ההפוך.
הודות לאומץ־לבו האישי המיוחד במינו של
טרומן הפך אילת, שעות מעטות אחרי ההכרזה
במוזיאון התל־אביבי ב־ 14 במאי 1948ל־
״נציגה המיוחד של הממשלה הזמנית של
ישראל״ .כעבור שנה הכירה אמריקה גם דה־יורה
בישראל. אילת הפך לשגריר — השגריר
הראשון של ישראל ודיקן הסגל הדיפלומטי
הישראלי, שהיה מורכב מצירים ונציגים נמוכים
עוד יותר.

אולם תורכיה לא היתה אז בירת המרחב.
המלחמה התקרבה לקצה, גורל המרחב נחתו
בקאהיר. אפשטיין הוזעק לשם, נפגש עם
יומיים לפני צאתו מארצות־הברית נפרד
המנהיגים הצבאיים והפוליטיים הבריטיים, גם
אילת מהארי טרומן. הנשיא הגיש לו כמתנה
עם כמה ממנהיגי הערבים. לא היתה זאת
ספר על חייו של בנימין פראנקלין — האמתקופה
פוריה, כי כל פעילות הסוכנות
ריקאי שנסע לפאריס כאזרח פרטי, יצא משם
היהודית היתר, מכוונת רק להמתיק את רוע
ירי־י־ד -ר״ריירץ

הגזירות הבריטיות. לא היה מקום לתנופהכצירה הראשון של ממשלת ארצות־הברית.
גנן כלונדון. תפקי־דו
הבא של אילת היה
בלונדון. היתד, זאת, להלכה,
ירידה בדרגה: נציג
ישראל שם היה רק
ציר. קודמו בתפקיד, עו־רך־הדין
מרדכי עליאש,
אמנם סלל את הדרך, אך
היה רק בראשית צעדיו.
על כתפיו של אילת נפל
התפקיד לבנות יחסים תקינים
בין ישראל, שהי־תה
בעיני רוב הבריטים
ארץ של טריריסטים
כפויי־טובה, לבין ממשלת
בריטניה, אשר שר־החוץ
שלה, ארנסט מזין,
היה בעיני רוב הישראלים
כמעט־נאצי.
לאילת לא היתד, כל
הכשרה מוקדמת לכך.
הוא ביקר רק פעם בארץ
זו: כשנלווה בשנת 1936
ליצחק בן־צבי, הנציג הרשמי
של הישוב היהודי
בהכתרת המלך דורג׳ ה־ששי.
היה זה חסרון, אך
גם יתרון: הוא ניגש לתפקידו
בלי כל דעות
קדומות. הוא זכה להיות
נציג הנשיא בן־צבי בהכתרת
המלכה אליזבט.
אילת קיבל אל לבו את
אימרתו של אנדרה מו־רואה
הצרפתי, שאמר כי
אילת בלונדון*
לא רק בריטניה היא אי,
— חולצת־עבודה מרחבית
אלא גם כל בריטי. הוא
החליט לגשת לתפקידו בפוליטית
מצד האיש שדגל במציאת לשון
סבלנות. אמר הוא למבקר :״באמריקה
משותפת עם הערבים.
הייתי כבאי, שרץ משריפה לשריפה. כאן,
באנגליה, אני גנן. עלי לזרוע זרע, ולחכות
באותם הימים עבר מרכז־הכובד של ה״מדי־בסבלנות
לגידולו...״
ניות״ הציונית מלונדון לאמריקה. בסן־פראנ־היו
כמה גורמים מסייעים לתפקידו. אחד
ציסקו התקיימה ועידת־היסוד של ארגון האומהם
היתד, יהדות בריטניה, שנשארה נאמנה
מות המאוחדות. הסוכנות היהודית יכלה
לישוב גם בימים השחורים ביותר של הספר
לשלוח רק משקיף. הבחירה נפלה על אליהו
הלבן ומדיניות־בווין. היא לא חששה, כמו
אפשטיין. לא לחינם. כי בבואו לעיר־הנמל המפני רבים, אמריקאיים יהודים
שעל
חוף האוקינום השקט היו המכרים
נאמנות הכפולה — עדות לסובלנות המיוחדת
היחידים שנפגש בהם: חבריו־ללימודים באושל
הציבור הבריטי וחוקתו הבלתי־כתובה.
ניברסיטה של בירות, ראשי המשלחות הערביות,
ביניהם שארל מאליק ופאדל ג׳מאלי.
לא פחות חשובה היתד, עמדת המומחים
הכרה נוספת בחשיבותה החדשה של אמריהבריטיים.
היתד, להם גישה אישית לבעיות
קה במערכה הציונית ניתנה על־ידי הסוכנות
ישראל, מאחר שהכירו היטב את מנהיגיה
כשהקימה משרד פוליטי מיוחד בוושינגטון
ותנאי הארץ. אכזבתם מן הערבים, שהחלה
כדי לקיים קשר ישיר עם הסטייט־דפרטמנט.
בימי מלחמת־תש״ח, העמיקה עם התפתחות
סיכסוך־סואץ. לא היתד, להם גם שום אשליה
ביחס לליגה הערבית, שהיתר, יצירודכפיהם.
* בשעת הגשת כתב־האמנתו כשגריר לתפקיד
באנקרה, אולם אילת ידע גם
מלכה אליזבט ב־ 22 באוקטובר. 1922 ,

במדינה

מבצע עדוד
השתדמות
1954 לאור הצלחתו הגדולה של מבצע זה באביב , 1953 עשתה הנהלת המכון
מאמצים עליונים כדי לארגן גם השנה, על סף שנת הלמודים החדשה, מפעל דומה.

הוקמה קרן הנחות בת

15.000ל״י
שבאמצעותה תוכל ליהנות מהנחות גדולות והקלות ניכרות בתשלום שכר
5מודך באם תרשם לאחד מהקורסם הרבים במכון -במשך הודש זה.
דק עד .31.10.54
אל תחמיץ הזדמנות זו לשם תכנון השתלמותך בתנאים יוצאיב מן הכלל,
יפנה עוד היום לקבלת הקדריכים המקצועיים רבי־הערך :

״הזדמנויות כמבחר״
״הזדמנויות במהנדסות״
״תעודת כגרות דאקסטרנים״
הם יורו לך כיצד להשתלם בביתך ובזמנו הפנוי בעזרתה של שיטת למוד־בית
שלנו המיוחדת במינה בארץ. מבחר עשיר של קורסים בכל ענפי ההנדסה,
המסחר וההשכלה הכללית עומד לרשותך, ובעזרתה של מחלקת ההתיעצות ובאי
הכוח שלנו בערים השונות, תוכל להעזר בבחירתך.

המכרז העברי להוראה והשכלה בירושלים דמבוניס הבריסיים להנדסה ומסחר
רח׳ בן יהודה ,2
שדר׳ רוטשילד 15ת״א
רח׳ הרצל 19 נתניה

ת. ד 1259 .ירושלים
רח׳ הבנקים 5חיפה
רח׳ כאנוק 28 נצרת

מבצע עדוד השתלמות 1954 -
נא לשלוח לי פרטים על הקורס ב שמי
כתבתי
ע 20

הי ש 5־ ד

בגב, בברכים, בכתפיים או בפרקים?
״ רפא רח׳ שלמה המלך

,1 0 3

ת ד־ אג־נ

טל 24495 .

בריבות
מי־מרפא
חבישת בוץ במו בקרלסכד
וישי או טבריה כמו כן אמבטיות ערבול ( *ג ל >001 עע״ך חדר זיעה טורקי /
מחלקה מיוחדת לאיכשור ע״י התעמלות רפואית, מסג׳ וריהביליטציה
המוסד היחידי מסוג זה בארץ /מחלקה לסובלי רוימטיזם /עומד
תחת הנהלה ופקוח רפואי

אשרי הגפרור שנשרף
,והצית להבות
אשרי הלהבה
שהציתה סיגריות
לא בחיל לא בכוח
ואף לא במוח
לחיצה קטנה

תעלה להבה גדולה
שתהיה שקולה
עשרת מונים
מכל אותם הגפרורים
ובזאת ישרתך
המצית עבדך
הנבונים והותיקים שבמעשנים

יודעים גם יודעים
ערכם הגדול של מציתים
בפרוטות פעוטות:וללא כל מאמץ
לחץ על ההדק
והסיגר נדלק.

המומחה
ב״מ מקצועי למכניקה עדינה, תל-אכיב, רח׳ אלנבי !32 טל .62388
תקון עטים נובעים מציתים, כלי נגינה ומכונות כתיבה באחריות .

קניה

ר! ומיסיוד מבירה מבחר גדול של עטים נובעים ומציתים

שרוקה אחרי השגת ההסכם על הסתלקותם
מסואץ, הפכו האנגלים תלויים עוד יותר
ברצונם הטוב של המצרים, למען יסכימו
במקרה הצורך לשובם ; ובשאר בסיסיהם
במרחב, ביחוד בעיראק ובירדן. היו אלה
גורמים שמשכו את בריטניה להמשיך באורינ־טציה
הישנה שלה על שליטי ערב, גם אם
השלימה עתה בלבה עם קיומה של ישראל.
אולם גם בהיותו ציר, ואחר־כך שגריר,
בלונדון, לא שכח אילת את נטיתו האמיתית
— למרחב, להוי הערבי. אף שלא גילה
מעולם כל דעה אישית שחרגה מדעת משרד-
החוץ, מאמינים רבים שאילת, יותר מכל
דיפלומט ישראלי חשוב אחר, סבור כי על
משרד־החוץ לפעול הרבה יותר למען זריעת
שלום ושתוף־פעולה עם הערבים. מתחת
לפראק הלונדון נשאר אילת נאמן להשקפות
שהגה בהן שעה שהתהלך, בחולצת־עבודה.
בין הבדואים של המדבר הערבי.
השבוע היה מינויו כציר בתורכיה — ירידה
שניה מדרגת שגריר לדרגת ציר — בשלב של
תכנון בלבד. כל התכנית של חילופי הנציגים
עלולה להיתקל במכשולים מפלגתיים וקו*
אליציוניים, אולי אפילו לרדת מן הפרק. אך
קשה לתאר אדם מתאים יותר בצירות ישראל
באנקרה מאשר אליהו אילת.

מפלגו ת
מו סקבה וירו שלים
הציונות ההמונית והקומוניזם ההמוני נולדו
בערך באותה שעה. הם גדלו תוך התחרות
קשה ומרה על נפשה של האינטליגנציה היהו דית
הצעירה בגיטאות מזרח אירופה, למדו
לשנוא אשה את רעותה בכל לב. היתד,
זאת שנאה של שני רופאים שביקשו לרפא
את אותו החולה, השמיצו זה את הדיאגנוזה
של זה.
הקומוניסטים בארץ־ישראל ירשו מסורת
זו, יצאו חוצץ נגד רעיון המדינה העברית,
אפילו שיתפו פעולה בימי המהומות עם כוחות
המופתי* .מכיון שהישוב היה כולו
ציוני, נשארה המפלגה הקומוניסטית קומץ
קטן ומנודה, עד שקם אנדריי גרומיקו, נציג
ברית המועצות, באו״ם והצביע בעד המדינה
העברית שמפלגתו בארץ התנגדה לה. המדינה
החדשה הפכה מציאות, והקומוניסטים
נשארו בד, בלי בסיס רעיוני מוצק. איש לא
ידע בדיוק מה יחסם העקרוני למדינה.
נדוניה מן החוץ. השבוע קיבלה מק״י
סוף סוף אידיאולוגיה שלמה מן המוכן, מנוסחת
לפי כל כללי ההגיון הדיאלקטי של
תורת מארכם־אנגלס־לנין־סטאלין. ך,יה זה
אופייני שלא באה מתוך המפלגה עצמה, אלא
על־ידי מתן אישור רשמי מטעם המפלגה
לנדוניה שבאה מן החוץ. המחבר: משה
סנה.
בספר בן 164 עמודים וכריכה אדומה,
הנושא את השם היבש, לפי מיטב המסורת
הסטאלינית ,״סיכומים בשאלה הלאומית לאור
המארכסיזס-לניניזס״ ,קבע סנה היאור חדש
של ההיסטוריה היהודית, מימי אברהם אבינו
ועד משפט קסטנר. היתה זאת שירודהברבור
למפלגת השמאל הסוציאליסטי, יצירת סנה,
העומדת להתפזר, ושחבריה עומדים להצטרף
הצטרפות אישית, לא קולקטיבית, למק״י.
אולם שירת־ברבור זו הפכה מיד להמנון
הרשמי של המפלגה החדשה. החליטה מליאת
הועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית
הישראלית :״הועד המרכזי מקדם בברכה
את ...הסיכומים בשאלה הלאומית (ה)מבטאים
נאמנה הזדהות מלאה של מפלגת השמאל
הסוציאליסטי עם תורת המארכסיזם־לניניזם,
עם האידיאולוגיה, הפרוגרמה והדרך ההיסטורית
האנטי־אימפריאליסטית של המפלגה
הקומוניסטית הישראלית.״
קומוניזם +כנעניות. תורתו המחודשת
של סנה היא מזיגה מעוררת־מחשבה של
קומוניזם אדוק עם רעיונות כנעניים מובהקים.
עיקריה :
• אין אומה יהודית בעולם. ישנה רק
אומה יהודית־ישראלית, שנולדה לא בגלל
הציונות, אלא למרות הציונות.
• הציונות, בכל התקופות והמצבים, היתד,
משרתת האימפריאליזם.
• מחוץ לישראל מהווים היהודים רק
• מק״י טוענת כיום שהיה זה מעשהו של
פרובוקטור בצמרת הקומוניסטית שנתגלה
כסוכן האנגלים.

מעוטים לאומיים או דתיים. בארצות הסוציאליזם
עליהם לשרת את בנין הקומוניזם, ובארצות
קאפיטליסטיות עליהם ללחום במקום
לשבירת־הקאפיטליזם. הגירה לישראל היא
בריחה. אולם אין סנה מתנגד לעליה לארץ.
• הקומוניסטים הם פטריוטים ישראליים,
הלוחמים למען בטחון המדינה ושלום עם
הערבים.
חרב רביסמארק ומפוליאון. הפרק
החזק ביותר של הספר מתאר כיצד ניסו
מנהיגי־הציונות מראשיתה לקשור את תנועתם
לאינטרסים של מעצמות זרות, כדי לזכות
בעזרתן. העובדות ידועות למדי, אולם בר,צ־טרפן
יחד הן מהוות מיסמך המעורר מחשבה.
בין השאר :
• מאה שנה לפני הקונגרס הציוני הראשון
קרא נפוליאון במאפארטה לעזרה היהודית
לשם כיבוש הארץ. אף שנפוליאון עצמו
היה אנטישמי נסתר* ,זכה לתמיכה נלהבת
של הרב הירושלמי, שהוציא כרוז המסתיים
במלים ״חרב לה׳ ולבונאפארטה !״
• הרצל ניסה לרכוש את עזרת הצאר
הרוסי, שהיה מעונין שיהודים יסתלקו
מארצו.
• הרצל כתב לביסמארק הגרמני :״אם
תוכניתי מוקדמת מדי, כי אז הנני מעמיד
אותה לרשות הממשלה הגרמנית. ייעשה
שימוש בה כאשר זה ייראה לנכון מנהיגי
הציונות הגרמנית הציעו את תנועתם לקיסר
ככלי לחדירה גרמנית לאימפריה התורכית
• הצהרת־בלפור ניתנה כדי לעזור לאנגלים
להפר את הסכם סייקס־פיקו, לפיו הובטח
שלטון משותף צרפתי־בריטי על ארץ־ישראל
(מלבד נמל חיפה) .מנהיגי הציונות עבדו
למען האנגלים, כדי לשדל את הצרפתים לוותר
על הארץ, ותחת לחצם אמנם סולקה צרפת.
• אחרי סילוק בריטניה, תפסה אמריקה
את מקומה במערכה הציונית. סנה אינו
מפרט כיצד סולקו האנגלים, עובר בשתיקה
על תפקידם של אצ״ל ולח״י. פרט נוסף שלא
הוזכר: אחרי רצח הרוזן ברנדוט (לפי
תפיסת סנה: שליח האימפריאליזם האמריקאי)
הצביע שמואל מיקונים בעד החוק המיוחד
לפיו נאסרו ראשי לח״י ללא משפט.
דגל למחנה. מתנגדיו של סנה, שאינם
דוגלים בתורת המארכסיזם־לניניזם יטענו, מן
הסתם, שסנה עצמו משתדל להוסיף לרשימת
המעצמות הזרות פרק חדש, לחבר את האינטרסים
של ישראל לשאיפותיה של בדית־המועצות.
אולם בעיני לניניסט־סטאליניסט
זוהי מחמאה.
חסידי־סנה, כאלפיים במספר, יוכלו להתנחם
שאם אמנם יצטרפו למק״י מבלי שיינתן להם
אפילו הכבוד של ״ועידת־איחוד״ רשמית,
הרי הם הולכים תחת דגל מנהיגם, שינוסס
עתה מעל למחנה החדש. אין ספק ששום
מנהיג מק״יסטי אינו מסוגל, כיום, להוציא
מתחת ידו יצירה רעיונית כמו זו של סנה.
אולם הקרב האמיתי יתחיל כשיבוא תור
הבחירה של המזכיר הכללי הבא של מק״י.
מועמד רציני: משה סנה.

עד חז
חינוך ש חו ד ־ ש חו ר
מדי פעם בפעם אירעו בבית־הספר העממי
של פרדס־כץ, בקירבת תל־אביב, התפרצויות
דפנות, אך עזות. ההתפרצויות החלו כאשר
סירבו ילדי העולים מבולגריה לשבת על
ספסל אחד עם ילדי־עולי־מרוקו.
לבסוף, כאשר התרגלו הילדים זה לזה,
* באחד ממכתביו הפרטיים אמר שהיהודים
הם ״הגזע הבזוי ביותר בעולם !״
הארץ חנה מסינגר, החיפאית יפת־ד,גזירה(
...העולם הזה).
יואל ורדי, חיפה.
המם. אנחנו דוקא מעדיפים אותה
בחתיכה אחת.
ממועצת

שנה טובה ומבורכת
פועי־קדימה (דבר).
אליעזר בוכני, חיפה.
בין השאר: אירגון העזים העובדות
ולשכת־העבודה של. התיישים.

העולם הזה 887

בא גל חדש של עלייה, הציף את הכיתות
בילדים עיראקיים, גרם להתפרצות חדשה :
המרוקאים סירבו לשבת עם העיראקים.
גם זה חלף במשך הזמן. אולם השנה
החריף המצב שוב: הילדים עולי עיראק
סירבו לשבת יחד עם התימנים.
בשבוע שעבר עברה המורה, צפרירה׳
האהובה על כל תלמידיה, במסדרון בית־הספר.
הילדים קראו בהערצה :״יופי 1
יופי צפרירה עשתה לעצמה תסרוקת
חדשה. רק ילדה קטנה מעולי עיראק ;א
היתד, מרוצה, שאלה :״מדוע שינית את
התסרוקת שלך? עכשו את דומה לתימניה.״
צפרירד, פרצה בצחוק. היא היתד, תימניה.
פיתוח פרח חד ש
בשבועות האחרונים נוסף על שמות הצמחים
והפרחים המקשטים את מפת ישראל
שמו של פרח חדש: סביון. שם הפרח
הקטן והצהוב ניתן הפעם לשיכון על־מודרני,
מצוייר במגרש־כדורת שטוח ומפואר,
בריכת שחיה, מגרשי טניס׳ מועדונים ומסעדות
מפוארות, ההולך ונבנה דרומית־מזר־חית
לרמת־גן.
השיכון ניבנה על־ידי הזזברה האפריקאית־
׳ארצישראלית להשקעות והבנק האפריקאי
לבניין ומשכנתאות. תוכניתו נולדה עוד לפני
שנתיים׳ במוחו של מנהל חברת־ר,השקעות,
יעקב גרי, שראה צורך דחוף בהקמת שיכון
לבני־המעמד הבינוני — שיכון שיהיה כפרי
ונוח, ויחד עם זה לא יהיה רחוק מדי
ממרכזי־העסקים של העיר.
התוכנית הלכה והתגשמה במהירות. עד
כה ניבנו במקום כבישים ומדרכות׳ הועברו
קוי מים וחשמל, ניטעו חורשות וגנים
ציבוריים. לפי התוכנית תכיל שכונת־סביון
500 יחידות־דיור, ולכל אחת מהן יוקצבו
חמישה דונאם קרקע.
תוכנית־משנה. אחת מתוכניות־המשנה
המעניינות ביותר, שמתגשמות תוך כוי
הקמת סביון׳ היא התוכנית להפוך חלק
מן השכונה למרכז לזקנים בני הארצות
האנגלו־סאקסיות, שירצו להשתקע בארץ,
לבלות בה את שנותיהם האחרונות. יוזם
תוכנית זו׳ שלום מירקין, שיצא לאחרונה
לארצות־הברית, טוען כי עד כה פנו אליו

לא ייתכן למסור לחברות, אשר מרכזיהן
נמצאים בפתח־תקווה וראשון־לציון שטחי־אדמה
הנמצאיר בשמירת אנשי־המושב. טענה
שניה, מעשית לא פחות 550 :הדונמים
שנמסרו לחברות תירוש וענבה, עובדו על־ידי
בני־המושב משך שנים. כוחו של העיבוד
יפה יותר מכל ההסכמים שבעולם.
טענהתורכית. פקידי הקרן הקיימת
חייכו: הטענה האחרונה היתד, מתאימה
לימי השלטון התורכי בארץ׳ כאשר היה כל
אדם שעיבד שטח אדמה מובר רוכש זכות־בעלות
עליו. בימינו עדיפים החוזים וההסכמים
יותר מכל.
אולם הפקידים לא הסתפקו בחיוכים, עברו
להתקפת נגד מוחצת, הטיחו באנשי המושב
כמה וכמה טענות רציניות :
• לקרן הקיימת לישראל יש מוסדות
תיכנון ארציים, ולא ייתכן כי קבוצת־אנשים
תתמרד׳ תנסה להפר את כל התוכניות.
• השטחים שנמסרו לחברות ענבה ותירוש
לא היו שייכים למושב. הדבר נקבע
אפילו על ידי פסק של בית־דין מחוזי
ולקרן הקיימת אין כל כוונה לעיין במכירתם
למושב.
דומה היה כי המשא־ומתן נכנס למבוי
סתום. הרוחות שבו ונסערו. אגרופים חבטו
בשולחנות. קולות הורמו. אולם ביום השני
לדיונים נסוגו אנשי כפר־שמואל בפני עמדתה
התקיפה של הקרן הקיימת׳ הביעו
נכונות לוותר על שטח המריבה — בתנאי
שתינתן להם אדמה במקום אחר.
לנוכח נסיגה מפתיעה זאת ביצעה גם
הקרן הקיימת נסיגה קלה: היא הסכימה
להקציב לאנשי־כפר־שמואל 150 דונם אדמה,
אם כי במרח קניכר מן המושב. הסיכסוי
חוסל.
בסוף השבוע נשמו שני הצדדים לרווחה.
פלט אנחת רווחה גם צד שלישי: אנשי
משטרת־רמלה, ששמרו על הטרקטורים, ה חורשים
את שטח־המריבה.

פ ש עי ם
ה פ חי םשת קו
הבית המשותף הלבן־מוארך׳ ברחוב הפודים
הרמת־גני היה דומה למדינה דמו־קראטית
זעירה — על כל מעלותיה וחסה־נותיר
.,דייר־הבית יחזקאל זלינגר הרגיש

חנות, ראתה את זלינגר מתווכח עם ד,חנוני
בקולי־קולות׳ אחר מטיח את כוס הסודה
בפניו. היא נבעתה׳ ברחה בבהלה.
עדיין לא ברור מה התרחש בדקות הבאות.
אולם כעבור שעה קלה התיצב
זלינגר במשטרת רמת־גן, הצהיר :״דקרתי
אדם.״ במהרה התברר כי הצהרתו היתר,
צנועה למדי: שבתאי קרוטוצ׳בסקי נדקר
למוות.
שמועות־לחש. הידיעה על הרצח הסעירה
את כל יושבי הסביבה, חוללה שמועות
לחש׳ בהן הפך זלינגר למפלצת אימים
:״הוא היה קאפו, ושיתף פעולה עם
הגרמנים.״ ״במו אוזני שמעתי אותו מספר
שהוא הטיל את אשתו הראשונה ואת בניו

תולדות

העולם הזה 887

..שגה טוביז!״
בבית־הסוהר המרכזי בתל־מונד חולפות
הבשורות במהירות — כי כל הבשורות
שם טובות. במוצאי־יום־הכיפורים חלפה הידיעה
כבזק על פני תאי־האסירים :״אסי־רת־המחתרת,
יפה דרומי (העולס הזה ,819
)827 משתחררת.״ בעיקבות הידיעה באו
שמועות שונות :״הנשיא נתן חנינה ליפה
ולאסירי־מחתרת אחרים.״

מלבו זאת אנחות, זעקות ואגרופים
לתוך המשרפות בטריבליאנקה.״ ״הוא התנהג
בבית־ר,חרושת פלד כמו חיה רעה,
רב עם כל הפועלים.״ ״מדוע, לעזאזל,
בוטל עונש־המוות?״
אשתו השניה של זלינגר, שרה וילדיו
נבהלו מפני ההמון הנסער׳ מיהרו לעזוב
את הבית, לעבור אל קרוביהם בתל־אביב.
שרה לא רצתה להשלים עם המציאות, קראה
בבכי :״הוא לא הרג איש. זה רק השכנים
משמיצים אותו ! ״
היא לא באה להיפגש עם בעלה השבוע׳
כאשר הובא הוא תחת משמר משטרתי כבד
אל מקום הפשע. במקומה קיבלו את פניו
התושבים הנרגזים, קראו קריאות גנאי,
נופפו אבנים. זלינגר עמד בין השוטרים
בשלווה, שלח את ידו בתנועת רבת־משמעות
לעבר פחי־האשפה אשר ליד דירתו. הפחים
שתקו.

חוד בחבד

כמו כן כדורת, שחיה וטניס
בעיקר בחסרונות: באסיפת־ד,דיירים כפ למעלה
מ־ 5000 איש, ביקשו להשתקע במרכז־ר,רוב
את דעתו על המיעוט, החליט להקים
הזקנים.
את פחי־האשפה מתחת לחלונות דירתו של
״מי יודע,״ אמר מירקין לפני צאתו
יחזקאל.
מישראל ,״אפשר שבעקבות הזקנים האנגלו־ההחלטה
לא נתנה לו מנוח. הוא השתדל
סאקסיים יבואו גם׳ בני־הדור הצעיר —
למנוע אותה בכל כוחותיו, הגיש בקשה
העולים שאנו זקוקים להם יותר מכל.״
לבית־המשפט לאיסור הקמת הפחים. נציגי
החוק והצדק הנידו בראשיהם לסירוב :
החלטת־אסיפוז־הדיירים היתה חוקית ב״

החלט.
זעקת אנשי כפר־שמואל לאדמה (העולם
כוסי סודה. זלינגר נוכח בכשלון מאמציו
הזה )886 הפכה לשוועת־יאוש חרישית,
רק בערב־יום־ד,כיפורים, כאשר הגיעה אשאולם
מרגליהם לא פג המרץ. השבוע שבו
תו שרה, לביודהחרושת פלד, בו עבד,
חברי וועד המושב והופיעו במשרד הראשי
הודיעה לו כי פועלים החלו בהקמת הפשל
קרן הקיימת בירושלים. הפעם היתד,
חים. חמתו עלתה בו להשחית, השכיחה
בליבם החלטה נחושה: למצוא פתרון למליבו
כי באותו יום היה כל יהודי חייב
סכסוך רב־המרירות׳ להוכיח לחבריהם הלסלוח
ולשכוח. הוא מיהר הביתה, נכנס
נרגזים כי מלחמתם על האדמה לא היתד,
לחנותו של שבתאי קרוטוצ׳בסקי׳ חבר וועד־הדיירים,
אשר בקומה הראשונה של הבנסתם
תעלול של ילדים סרבנים.
הפעם היה המשא־ומתן ממושך וסוער
יין, ביקש כוס־סודה.
מן הרגיל. אנשי כפר שמואל טענו כי
אחת מבנות השכנים שהציצה לתוך ה׳

בתי־סוהר

התנגשות מתישכי כפר שמואל עם המשטרה

ח 1ק

מרכז הזקנים בתפנית סביון

לא ברור אם בקשתו תתקבל, אבל עצם המחשבה
על כך עוררה את התעניינותם של
משפטנים רבים.

כאשר התירה הכנסת את עניבת־החנק של
התליין, והמירה את עונש המוות בחיים, נשכח
פרט קטן: המחוקקים לא הרגישו כי
ביטול עונש המוות יוצר חור חוקי, אשר
בעזרתו יוכל כל אדם הנאשם ברצח להשתחרר
בערבות לפגי פסק־דינו של השופט החוקר.
פרט
קטן זה נתגלה השבוע, כאשר קיבל
עורך־הדין אבא אברמובסקי על עצמו להגן
על יחזקאל זלינגר, הנאשם ברצח שבתאי
קרוטוצ׳ובסקי ברמת־גן (ראה לעיל).
טען אברמובסקי: קודם לכן לא יכול אדם,
שנאשם בפשע, עליו חל עונש מוות, להשתחרר
בערבות בנסיבות כלשהן* .אולם ביטול
עונש־המוות שמט את הקרקע גם מתחת לתקנה
זו, יצר חור מיוחד במינו: אף על פי ש־לבית־משפט
השלום אין סמכות לשחרר בערבות
אדם, הנאשם בפשע, שעונשו עשר
שנות מאסר, או יותר, יכול הנאשם לפנות
אל אב בית־הדין המחוזי, לבקש להשתחרר
בערבות•*.
בינתיים הוצאה נגד זלינגר פקודת מעצר
ל־ 15 יום. אמר אברמובסקי :״במקרה שתוצא
נגדו פקודת מעצר ל־ 15 ימים נוספים,
אהיה עלול לפנות אל בית הדין המחוזי, לבקש
לשחררו בערבות.
עדיין לא ברור אם אמנם יפנה עורך הדין
בבקשה זו אל בית־המשפט המחוזי, ועדיין
* פקודת שיחדור בערבות , 1944 סעיף .3
*• סעיף 4של אותה פקודה.

השמועות היו חסרות־יסוד. הנשיא לא
חנן את יפה דרומי, או כל אסיר אחר. יפה
שוחררה בעקבות החלטת משרד־הבטחון
להקטין את תקופת־מאסרה. היא הגיעה ׳־
תל־מונד תוך בטחון גמור שהיא תשהה
שם שלוש שנים. יציאתה משם לאחר שנה
וארבעה חודשים באה לה כהפתעה.
זיק ־ תקווה. כאשר היו קרובי־אסירי־המחתרת
מבקרים אצלם, היו מבטיחים וחוזרים
ומבטיחים לחוץ על השלטונות ל־שיחרורם.
האסירים לא האמינו להבטחות,
קיבלו אותן רק כהבעה דו־שבועית של
רצון טוב. הם ידעו כי גורלם נחרץ. עתה
הוארו חייהם על־ידי זיק של תקווה. בני-
אדם חשבו עליהם, לאחר הכל.
יפת לא ידעה כי ביום ג׳ שעבר ישבה
אמה במשרד מזכירו של פנחס לבון, דרשה
ראיון עם שר־הבטחון. לאה דרומי לא דיב
רה על עברה המזהיר של בתה בשורות׳
לח״י. היא דיברה עליה ממש כשם שכל אם
אחרת מדברת על בתה. הדברים נגעו לליבו
של חיים עברון. הוא אמר כי שר־הבטחון
עסוק מאד׳ אך יקבל אותה לראיון כעבור
זמן. הוא ברך אותה בשנה טובה. לאה דרומי
קמה ממקומה. היא היתד, רגילה לקבלות״
פנים מסוג זה :״ השנה לא תהיה טובה כל
עוד לא אראה את בתי בבית.״ היא יצאה.
עוד באותו ערב התדפק שליח על דלת
ביתה הקטן של משפחת דרומי בצפון
תל־אביב. המכתב היה דחוף, אולם זו לא
היתר, הזמנה לראיון עם לבון. עברון הודיע
להורים בשורות ספורות כי משרד־הבטחון
עיין מחדש בתיקה של יפה׳ החליט
לשחררה במוצאי־יום־הכיפורים. מיד
שלחה לאה דרומי מכתב דחוף לעברון :
״שנה טובה !״
״זה לא יהיה קל״ כאשר עזבתי את
בית־הסוהר הייתי עצובה ומאושרת גם יחד,״
סיפרה יפה דרומי בשיבתה בחדרה, בין
האורחים הרבים ,״לא אוכל לשכוח את
הבחורים ולא אד,נד, מחרותי עד אשר לא
ישוחררו כולם.״
היא לא הכינה עדיין כל תוכניות :
״ראשית כל אקח לי חופשה של שבועיים.
לאחר מכן אתחיל לחפש עבודה. אני יודעת
כי זה לא יהיה קל, אבל אני משוכנעת
כי אסתדר.״
אולם מרבית מחשבותיה היו נתונות עדי׳ין
לאלה שנשארו במאסר. כאשר שאל אותה
כתב העולם הזה אם יש לה מה למסור
לעיתונות׳ היתד, בפיה רק שאלה אדן ת :
״האין זה מכאיב כי מסתנני־האויב נידונים
לחמש, או שש שנות מאסר׳ בה בשעה
שבחורים עבריים צריכים לשבת בבית־הסוהר
עשר, שתים עשרה שנים?״

העול הוה מגיש דו׳יח ער מסעה
עטור ההצרתחשר מלכתהיין בארה׳ב
כאוגדסט השנה, כתחרות שנערכה כעת פסטיבל היין השנתי
כזכרון־יעקכ, נכחדה מכין 30 מועמדות זיוה שפיר, נערת השער
המרוכעת של ״העולם הזה 78 ,871 ,859 ,723( -יכלה את תואר מלכת-
היין של ישראל. זיוה, כת ה ,21-כוככת הפנטומימה של ״התיאטרון
הקאמרי׳׳ ,כילתה עם כני־משפחתה שנים מספר כארצות הכרית, מקופ
שם למדה מחול. עתה היה עליה להפליג דשם שנית -הפעם רק
לחודש אחד.
כמלכת־היין של ישראל ערכה זיוה סיור נרחכ על פני ארצות־הכרית,
כחסותם של יקכי זכרון־יעקכ וראשון־לציון והכרת היינות הישראלית
״כרמל מזרחי״ .היא הופיעה כעשרות אסיפות וארוחות חגיגיות וכמספר
רכ של תוכניות-רדיו וטלכיזיה, אשר מספד מאזיניהן עולה על ארכעים
מיליון. היא סיפרה ליושכי אמריקה על תכונותיו המצוינות של היין
הישראלי, הפצירה כהם לטעום ממנו.

משמר שוטרים קיבל אח פני זיוה שפיר בכל שדה־תעופה, אליו הגיעה, ליווה אותה
בדרכה על אופנועים, הפעיל את צופריו בכל עוז. בניגוד לישראל, בה ניתן משמר־שוטרים
רק לראשי־השלטון ודיפלומטים זרים, יכול כל אורח נכבד בארצות־הברית להשיג כזה.
כאשר ירדתי בשדה־התעופה ברומא מן
המטוס הכסוף, בעל ארבעת המנועים, שחנה
חניה קצרה בדרכו לאמריקה, ניגשה
אלי דיילת חמודה, לבושה שמלה הדוקה
היטב. היא הושיטה לי זר של שלוש שושנים
גדולות ואדומות׳ ברכה אותי בחיוך לרגל
בואי לאיטליה.

כאשר אני צופה לאחור, על הסיור המ גע,
אשר ערכתי על־פני אמריקה, כדי לעודד
את מכירת היין הישראלי, מזכירה לכל
אחת משלוש השושנים (הן עדיין נמצאות
אצלי, אם כי הן נבלו במקצת) שבוע
אחד משלושת השבועות של מסע בלתי-
נשכח.
השבוע, לאחר שחזרתי לישראל, שקעתי
בחישובים מתימטיים. במהרה נתגלה לי כי
תוך שלושה שבועות הופעתי לפני 55 אסיפות
של סוחרי־יין 25 ,תחנות־שידור, תר-כ־קבלות־פנים
וארוחות חגיגיות, שמונה ת־כ־מסיבות־עתונאים. תריסרי ניות־טלביזיה,
כמו
כן לחצתי את ידיהם של מאות בני־אדם,
דיברתי עד לצרידות על תושביה הנפלאים
של ישראל ומעלותיה של הארץ, ושכנעתי
תריסר רווקים בעלי כוונות טובות, כי יש
לי בעל סוב ומקסים.

נוק״אאוט מפתיע ספג אלוף־העולם בי
איגרוף במשקל כבד רוקי מרצ׳יאנו, בראותו
את מלכת־היין יורדת מחליקופטר.

אבל הניחו לי לתאר את מסעי לאמריקה
מראשיתו. המראנו משדה־התעופה בלוד בשעה
תשע בבוקר. את הדרך לרומא ביליתי
בשיחה עם השגריר האיטלקי בישראל,
אשר הוצג לפני על־ידי מנהלי כרמל מזרחי,
עורכי־סיורי, שבאו ללוותני והגיש לי פרחים.
השגריר׳ אדם מקסים ביותר, היה בדרכו
לאיטליה לבלות את חופשתו עם בני-
משפחתו. הוא הזמין אותי לבלות בווילה

לסיורה של זיוה היו תוצאות מרחיקות-לכת. היא הרחיכה את
אפשרויות ייצוריהיין הישראלי, עוררה כלכ האמריקאים התעניינות
מחודשת כישראל. יחד עם זאת זכתה היא עצמה לחוויה כלתי-נשכחת.
איד היה כערים הגדולות והסואנות? איזה רושם עשו עליה פוככי
הקולנוע והתיאטרון? איך פעלו מצלמות הטלכיזיה? זיוה מספרת כל
זאת לקוראי ״העולם הזה״ כמו פיה.
מאת זיויז ע31־ר
המשפחתית בניצה. חבל שתוכנית־עבודתי
״הדחוסה לא איפשרה לי לעשות זאת.

כ מו בנגב
כאשר הגענו לרומא, הוגש לי זר־פר•
חים, וצלמי הרדיו והטלביזיה הנציחו את
המאורע. נפץ נורות הפלש הבעית אותי
תחילה. לא ידעתי כי יהיה עלי להתרגל
לאורם החזק פי אלף של זרקורי הטלביזיה.
מתחת לאותר אורות הרגשתי את עצמי כגברת
לבושה פרווה המטיילת בחמסין בין
חולות־הנגב.
עשרים שעות לאחר מכן כבר קרבנו
ניו־יורק. היה בוקר, ויכולתי לראות
בנייני־הענק משתרעים מתחתי שורות
רות. רק אז הוברר לי מדוע מכונה
יורק בשם ג׳ונגל־האספלט.

אל את שוניו־

בשדה־התעופה
ציפתה לי הפתעה נעימה.
דודי, ד״ר נתן בלקמן, אשר בביתו ביליתי
בעת ביקורי הקודם באמריקה, בא לפגשני
יחד עם בני משפחתו. אולם הפגישה היתד,
קצרה — כי במקום חיכו לי גם צלמים,
עתונאים וסוחרי־יין.
מל מזרחי.
אותו ערב זכיתי לסעוד עם דודי ודודתי.
נהניתי מאד להציץ בעתוני ניו־יורק, שתפוצתם
מגיעה בממוצע לשני מיליון גל־יונות׳
ולמצוא בהם את תצלומי, בצירוף
פרסומת נאה ליינות־ישראל.
למחרת בבוקר החל סיור־הבזק המרתק

והמיגע, אשר הסתיים רק כעבור שלושה
שבועות, כאשר עליתי במדרגות המטוס
המפליג ארצה. אם יש ביניכם מי שתמה
מדוע ביליתי באמריקה במקום לשבת במטבחי
הקטן בגבעתיים ולהתכונן לחגים,
עלי להסביר לכם משהו: סיורי היה קשור
בחגים לא פחות מעבודת־המטבח. מכירת
היין הכשר עולה מעלה מעלה מוקה לפני
ראש־השנה, וחברת־היינות הישראלית ששלחה
אותי, מצאה כי אם אשהה באמריקה
בתקופה• זו, אוכל לפעול רבות לעידוד
המכירה.

שיקום כלכלי
הידיעה כי עבודתי עוזרת לשיקום הכלכלה
הישראלית היתד, אחד הדברים שעזרו
לי להתגבר על געגועי הביתה, להחזיק מעמד
בסיור־הבזק המיגע. ייצור היין בישראל
עולה בהרבה על צריכת תושביה, ואם
לא ימכרו עודפי־היין בחוץ לארץ — תמורת
דולרים יקרים — תישקף סכנה גדולה לכל
תעשיית־היין הישראלית׳ על אלפי המשפחות
שהיא מפרנסת. אמריקה הינה השוק
הגדול האחרון, שנשאר פתוח בפני יינות־ישראל.
ידיעה זו עודדה אותי ונסכה בי
מרץ.
שטח פעולתי הראשון למען היין הישראלי
היה גרוסינגר, מדינת ניו־יורק. זהו מקום
קייט, בעל שם עולמי, אליו זורמים עשי
רי ניו־יורק, כדי להימלט מן השרב הכבד
השורר בעיר הגדולה בימות־הקיץ.
המסע היה מרתק. הגעתי לשם בהליקופטר,
כדי לעקוף את זרם־המכוניות הסמיך,
שנע בדרכים. כאשר ירדתי בסולם של ד,מ־

טוס הקטן, בעל המראה המצחיק, הושטה
יד גדולה ושרירית לעזור לי. איזו יד ! הי־תה
זו ידו של רוקי סרצ׳יאנו, אלוף־העולם
באיגרוף במשקל כבד, שבא לקבל את פני.
למרבית פליאתי היה המתאגרף הגדול
טיפוס עדין וטוב־לב. הוא בא לגרוסינגר
כדי להתאמן לקראת קרב, שהיה צריך ל־הערך
כעבור שבוע. לא הופתעתי כלל בהיוודע
לי כי הוא הפיל את יריבו עוד
בראשית הקרב 1הוא נראה כסלע מוצק.
אני משערת שהרבה יותר נעים להחליף
אתו מלים׳ מאשר להחליף מהלומות.
אולם לא היה לי פנאי לעיסוקים חברתיים:
היה עלי לגשת למלאכה. עוד באותו
ערב נאספו אלפים באולם הגדול של הקייטנה.
מארחי היה פאול גרוסינגר, בנה המקסים
של ג׳יני, מייסדת הקייטנה. הארוחה
הדשנה היתד, מתובלת ביינות ישראלים,
ומיד לאחריה הוצגתי לפני הנאספים. נעים
לי לחשוב שרבים מהם יוסיפו לשתות יין
ישראלי עד סוף־ומיהם.

ראיון אסד 350.ונתמים

יו הנשכחה מלבו של פרנקלין
זבלט הבן, בנו של נשיא־ארצות־מנוח,
שנכשל לאחרונה בבחירות.

לאחר שחזרתי לניו־יורק התפתחו העניינים
במהירות. פגישות, אסיפות, ראיונות עם
עתונאים ואנשי־טלביזיה — כל זה חלף
כהרף־עין. קשה יהיה לכם לתאר לעצמכם
את חשיבותם של ראיונות אלה, אס אינכם
נמצאים במקום. תארו לעצמכם: ראיון אחד
בלבד עם האל בויל׳ כוכב־הכתבים של
אסושייטד פרס, הופיע בשלוש מאות וחמישים
עתונים ברחבי־המדינה !
בטלביזיה הופעתי בתוכניות חשובות ביותר,
אשר מספר מאזיניהן — וקהל הצופים
שלהן — מגיע ל־ 40 מיליון. הופעתי גם
ברדיו. זכור לי כי באחת מהופעותי הושמעה
הכרזה מסחרית על המשקה האמריקאי ה־
׳מפורסם קוקה־קולה. לא יכולתי שלא לחייך.
הקריין הפסיק באמצע ההכרזה והעיר :
״חבל שאין כאן תחנת־טלביזיה. הייתם יכולים
לראות את חיוכה החמוד של מלכת־היין
הישראלית. מדוע את מחייכת, זיוה?
האין קוקח־קולה בישראל?״
״לא,״ עניתי ,״אבל יש לנו כמה וכמה
משקאות מצויינים.״
מאוחר יותר, כאשר החל הקריין לדבר
על סוסי־מירוץ, חייכתי שנית. הוא הפסיק
שנית ושאל בתמהון :״מה? אין לכם גם
סוסי־מירוץ? אם כן, מה יש לכם?״
לא היססתי אף רגע :״יש לנו נשים יפות,
גברים חמודים — ויין נפלא הקהל פרץ
בתשואות. בין המריעים היה גם הקריין.
ברגע בו נסתיים השידור הוצפה התחנה
בקריאות טלפוניות. כל המטלפנים התלהבו
מישראל ויינותיה. אשר, אחת טלפנה לי
מקליפורניה — מרחק של 3500 קילומטרים
— רק כדי לומר לי שהיא נהגתה מ הופעת

פי ס ה של ישראל

״! והמושל: ג׳ והן סידניי פיין,
!נסילבאניה, הופתע נעימות בבואו
פנים, שנערכה לכבודה של זיוה.

החלק החשוב ביותר של עבודתי ה־ה
55 הפגישות עם סוחרי־היין. אלה היו
האנשים אשר ימשיכו למכור את יינות
(המשך בעמוד ) 14

כמוכארץ. הדשא הירוק והעבות אינו שונה מדשא של כל קיבוץ ישראלי. הבניין שמאחוריו דומה להפליא
לכיפה המוזהבת, של מקדש־הבאהאיים בחיפה. לאמיתו של דבר רחוק המקום מישראל מרחק אלפי־מילין. זהו
בניין הקפיטול בוושינגטון, ארצותיהבוית. זיוה שפיר נתקלה בבניינים דומים, שנבנו לפי מתכונת הקפיטול.

ס £ז א * 8 £ 6 1ק או 1א *
! א סוז ס א סז מ

.מיז וי סז ס׳ס״יי סיס י״יססס• פא 44 4מ

*איי י 8י 0 ימס * 0 6גמסאמ גאז

^ ז מ זזז א 1ייי מ * *

*א* *0*000

* ! רגעיה הראשונים של זיוה שפיר בהופעת־הטלביזיה היו מלאים מבוכה. הזרקורים
ומצלמות הכבדות הבעיתו אותה. היא ידעה כי עיני מיליוני אנשים ברחבי־המדינת
אחרי כל תנועותיה. אולם הי £התאוששה במהרה, מלאה את תפקידה זר! כ הלמג

״ שםשטוין ־ שמש ״ .כותרת זו וכותרות אחרות, דומות לה, הופיעו על־דפי העתונות האמריקאית הענפה,
מ שן כל סיורה של זיוה על־פני אמריקה, הבלי טו׳ א ת שמה — ואת שמעו של היין הישראלי — לעיניהם של
אלפי־קוראים. מובן מאליו שלכתבות היו מצורפים גם תצלומיה של זיוה, מעשה־ידי מיטב צלמי־העתונות.

ספורט
שח מ ת
עדנצ חונו ת וה&סד״ס

מחיר הקופסא 3 5 0מרוטה
טמפו משקה
מיוצר

טהור

אמריקאי בישראל

1מרענ 7

מועדון השחמוז על שם עמנואל לסקר
בתל־אביב לא זכה מזמן לשיאים כאלה
בביקור חברים וסתם חובבי־שחמת כבימים
האחרונים. לא השולחנות בעלי 64 ריבועי
השחמת משכו הפעם את הקהל הרב.
חובבי־השחמת באו להריע לכבוד חב־י
הנבחרת הישראלית, שהצליחה לתפוס את
המקום השביעי בהתמודדות הענק עם 25
נבחרות שחמת מעולות מכל קצווי־התבל.
(העולם וזזה .)885
הנה הופיע ד״ר מנחם אורן הממושקף,
כבד־המשקל, כשמסביב שולחנו התאספו
עשרות חובבי שחמת כחסידים סביב שולחן
הרבי ובלעו כל מלה, המוסקת מפיו
על התחרות באמסטרדם. בחדר השני ישב
יצחק אלוני צנום־הפנים והדגים את משחקיי
המעניניס נגד אלופי־השחמת. כמובן, שמשחקו
נגד רב האמן הסובייטי אלכסנדר
קוטוב׳ שנסתיים בנצחון מוחלט של ה ישראלי,
עמד בראש השיחות.
צמאי־חדשות־השחמת התמוגגו מנחת. ה־שחמת
הישראלי לא קניי לו עד עתה שם
ברבים. הפידירציה הבינלאומית לשחמת
פידה העניקה תוארים של אמנים ורב אמנים
לשחמתאים על סמך הישגיהם בתחרויות
בינלאומיות. נציגי ישראל השתתפו רב במשחקים
מעטים ובלתי־חשובים.
תשומת-לג עולמית. באולימפיידת-
השחמת באמסטרדם משכה ישראל בבר. אחת
את תשומת לב העולם. היא השיגה את
המקום השביעי המכובד רק בגלל המזל
הביש של הקבוצה במשחקיה האחרונים. אחרי
הישגי הישראליים בהדברת צ׳כוסלובקיה
1:2,5וחצי, והולנד — 1 : 3׳ גברו סיכויי־לתפוס
את המקום החמישי או את הרביעי.
אולם נצחונות הבלתי־צפויים אלה נסכו
רוח־שיכרון על הישראלים. הם יצאו ו ק
בתיקן עם השוודים, התופסים את ד,מקוב
לפני האחרון בטבלה והפסידו לבריטניה
ללא תקדים ( .3,5:0,5בריטניה צעדה במקום
הרביעי אחרי ישראל) .ישראל ירדה למקום
השמיני, ונדמה היה שזה יהיה מקומה
בדירוג הסופי. אולם ברגע האחרון חל
מפנה. ישראל הדבירה את הונגריה החזקה
בשיעור .1 : 3הולנד הפסידה בשיעור גדול
לברית־המועצות׳ נוצחה בשלושה קרבות,
סיימה רק אחד בתיקו. הישראלים תפסו
ברגע האחרון את המקום השביעי, בהשאירם
את הולנד מפגרת, בהפרש של נקודה
אחת.
הרוסים נעלבו. מאחורי־הקלעים נודע
אחר־כך, שהרוסים רצו להפגין ז׳סטה של
אדיבות כלפי ההולנדים, מארחי־האולימפיידה
הסכימו לסיים את משחקם בתיקו, תוצאה,
שהושגה קודם בתחרויות־חצי־הגמר• ראש
הנבחרת ההולנדית ד״ר אויבה׳ אלוף־העולם
לשעבר, דחה את הז׳סטה האדיבה והעדיף
להתמודד כיאה לאבירים. הרוסים התרגזו,
הציגו מול הולנד את שחקניהם החזקים
ביותר. רק ד״ר אויבה הצליח להציל חצי
נקודה עבור ארצו. במקרה של תיקו היתה
ישראל יורדת למקום השמיני.
אולם היו גם חישובים אחרים מציאותיים
לגמרי. אילו היתד, ישראל מנצחת אה
אנגליה׳ דבר שהוא בהחלט לפי מאזן־
הכוחות, היתד, עוברת על גרמניה בנקודה
אחת ומשיגה את המקום החמישי בטבלה
ולולא התיקו ד,שלומיאלי עם שוודיה (ההימורים
היו 1 : 3לטובת ישראל) ,היתה ישראל
עולה גם על צ׳כוסלובקיה בחצי נקודה
ומשיגה את המקום הרביעי.
לא קל לדרג את מידת הצלחתם של
שחקני־ישראל באולימפיידת־אמסטרדם. לפי
יחס־הנצחונות׳ מגיע המקום הראשון לראש
הנבחרת ד״ר מנחם אורן, שזכה ב־8.5
נקודות מתוך 12 משחקים, כלומר ב־68.8
אחוז. לד״ר אורן היתד, הזדמנות להוכיח
את יעילותו המוחלטת, לולא אי־יציבותו
והפסדיו ליריבים בלתי ידועים.
המקום השני. מקום שני מגיע ליצחק
אלוני. הוא השתתף בכל ההתמודדויות׳
17 משחקים. ,זכה ב־ 11.5נקודות — 67,7
אחוז. צ׳ירניאק זכה ב־ 9,5נקודות מתוך
15 משחקים — 3׳ 63 אחוז. קניאז׳ר (הזקן)
זכה ב־ 4נקודות מתוף 9משחקים — 44
אחוז. אלוף ישראל יוסף פורת השיג רק
4,5נקודות מתוך 15 משחקים — 30 אחוז.
אולם פורת שיחק בלוח הראשון ויריביו
היו הראשונים במעלה בכל נבחרת. צ׳יר־

ניאק שיחק בלוח שני, אורן בלוח שלישי.
אלוני — בלוח רביעי, קניאז׳ר — מילואים.
ישראל יוצגה רק על-ידי חמישה שחמת־אים,
במקום שת הנדרשים.
בית־ד,מועצות שיגרה לאולימפיאדה, פרט
נוספים.
רבי־אמנים, שמונה לשישיה,
יודעי־דבר ידעו לספר, שהמילואים המרובים
של הסובייטים לקחו חלק פעיל בניתוח
המשחקים הבלתי־גמורים׳ דבר שהיה לא
מעט לעזר לאלה, שמשחקי־ם נדחו בגלל
איחור זמן. אולם דבר לא יכול להכריע
את כפות המאזן הסופי. ארבעת הנציגים
הראשונים של ברית־המועצות: מיכאיל
בוטביניק, ווסילי סמיסלוב, דוד ברונשטץ
ופאול קרס, הוכיחו את יעילותם מעל לכל.
הם היו היחידים באולימפיידה, שלא הפסידו
אף משחק אחד.
היהודים כראש. יהודי הולנד התגאו
בתוצאות האולימפיידה .״ישראל תפסה את
המקום השביעי אולם היהודים עודם במקום
הראשון,״ אמרו הם. חישובם :
• בנבחרת בריודהמועצות שיחקו שלושה
יהודים: בוטביניק, ברונשטין וגלר.
• בנבחרת ארגנטינה׳ שתפסה את המקום
השני, השתתפו 3יהודים: ניידורף,
פילניק ובילבוצ׳יאן.
• בנבחרת הונגריה החזקה היו 3יהודים:
סאבו, קלוגר וגרינפלד.
• בנבחרת צרפת 3יהודים: ד״ר ברנשטין,
ברגרזר ובורשטין.
היש אפשרות לגבש אמנים אלה לנבחרת
ישראלית? המכירים את התנאים הישראליים
מזימים חישובים אלה. אמן שחמתאי,
המכבד את עצמו, לא יבוא לישראל. בניגוד
לארצות אחרות, אין כל עידוד שהוא לשחמת
בישראל. הנבחרת הישראלית יצאה בנס,
הודות לתרומות כספיות פרטיות. רק האמן
משה צ׳ירניאק מתפרנס ימשחמת. היתר
חיים מיגיע־כפיהם. המשלחת הסובייטית
שכללה למעלה מ־ 20 איש, אוכסנה בצירות
הסובייטית באמסטרדם. הרוסים דאגו לכל
סידוריהם הפרטיים, אם כי הממשלה ההולנדית
עשתה כמיטב יכלתה כדי לארח יפה
את הנבחרות השחמתיות מכל היולם. דאגה
רבה הקדישו לשחמתאים גם הולנד, ארגנטינה,
הונגריה, צ׳כוסלובקיה, צרפת. קולומביה,
שסיכוייה תמיד קלושים מאד, מטפלת
בנבחרת־ במסירות. בישראל אין עד היום
אף ספר מקצועי אחד ללימוד תורת־השחמת.
הזדמנות גדולה. האולימפיידה באמסטרדם
נתנה בידי ישראל הזדמנות בלתי-
חוזרת. כפי שסיפר ראש הנבחרת הישראלית,
ד״ר מנחם אורן, התייחסו הסובייטים
ברצינות רבה להצעתו לערוך תחרות שחמת
עם ישראל .״א־ו נשקול את הצעתכם
באהדה,״ אמר לו ראש הנבחרת הסובייטית
פוסטניקוב. נבחרת־ישראל יצאה בתיקו
עם ברית־ד,מועצות. בתחרות בינלאומית
ישירה, תפסיד ישראל ללא כל ספק. נסיונה
של תחרות זאת עלול להקפיץ את השח־מתאים
הישראלים לשלישיה הראשונה של
האולימפיידה הבאה.

במס לו ל
אדו ׳ !שיאי
• תכונה גדולה ניכרה השבוע בקרב
יהדות בראזיל, לקראת בואה של הנבחרת
הישראלית העומדת להתמודד על אליפות
העולם בכדורסל. במכתבים שנתקבלו מראשי
הקהילות היהודיות בבראזיל קיבלו הספורטאים
הוראות מדוייקות כיצד לחייך
בשדר,־התעופה ולהתנהג בעת קבלות־הפנים
לפי כל דקדוקי הטכס הדרום־אמריקאיים.
במכתבים צויינו גם כל פרטי הנסיעה :
החל ממזג־האוויר השורר בבראזיל וכלה
במבנה מגרשי־הכדורסל.
• בהופעתה הראשונה, לאחר הכתרתה
כאלופת העולם בכדורגל, נוצחה הנבחרת
הגרמנית על־ידי נבחרת־בלגיה בתוצאות
של ,2:0לעיני 70 אלף איש, באיצטד
של בריסל•.
• באותו זמן ובמקום אחר הוכיחה
נבחרת רוסיה בכדורגל כי גם לה יש, מה
לומר בשטח ספורט זה: הנבחרת הרוסית
נפרדה מנבחרת הונגריה בתוצאות של

• שיא עולמי חדש בשחיית 200 מטרים
חזה קבע בשבוע שעבר השחיין היפאני
נוגאסמבה. הוא הגיע בזמן של .2:21,6

העולם הזה 887

ראיון מיו חד פ ס

1״1 3ס ק. ראשהק בו צ ה הי שרא לי תבכדורסל היו צאתלכדויל

״מצדנו -ששה הנדר
מתי נודע לועדת-הבדורסל על
משחקי-אליפות-העולם?

מי היו האנשים אשר בחרו סופית
את חברי-הנכחרת, ומה היו
השיקולים אשר לפיהם נבחרו השחקנים?

אחרי
משחקי־מוסקבה, בהם תפסנו מקום
חמישי בדירוג־הקבוצוח. ידענו שבחודש
אוקטובר יתקיימו בברזיל משחקי־אליפות־העולם,
שאליהם הוזמנו ארבע הקבוצות
הראשונות בדירוג־אירופה. היות וישראל
תפסה רק מקום חמישי, היינו רק בבחינת
ארץ רזרבית.

מתי הניעה ההזמנה הרשמית
למשחקי-האליפות י
לפני שלושה חדשים הגיעה ההזמנה הרשמית
מטעם התאחדות הספורט בברזיל׳ עקב
הסתלקותן של ארצות הגוש המזרחי( ,רופיה,
הונגריה וצ׳כיה) .ההסתלקות באה עקב
סירובה של ממשלת־ברזיל לתת אשרות
כניסה לשחקני ארצות אלו, היות ואין
ברזיל מקיימת איתן יחסים דיפלומטיים.

עם הגיע ההזמנה הרשמית,
מה היה צעדבם הראשון?
הועדה הארצית של הכדורסל הטילה עלי
ועל יעקב שאלתיאל להרכיב קאדר של שחקנים.
בחרנו בקאדר של 27 איש. על יעקב
שאלתיאל הוטל תפקיד של מאמן, ועלי הוטל
לנהל את ההכנות של הנבחרת בארץ.
עלי לציין את הקושיים הראשונים שעמדו
בפנינו. שמונה איש מתוך הקאדר היו באותה
שעה בחוץ־לארץ (נבחרת הפועל־חולון
בסיור באירופה, נבחרת הסטודנטים
בבודאפשט ואברהם שניאור בתורכיה) .העדר
שחקנים אלה איפשר לשחקנים צעירים

להתאמן ולהיבחן בסגל הנבחרת בזמן אה ך
של שלושה שבועות.

האם, לפי דעתף, היה זמן מספיק
מרגע הקמת הקאדר ועד התחלת
המשחקים לאמן נבחרת?
כבר אחרי משחקי אליפות־אירופה במוסקבה,
הצענו להקים קאדר גדול וקבוע שיתאסף
מדי שבועיים ליום־יומיים של אימונים,
דבר שהיה מבטיח בשעת הצורך
נבחרת מאומנת ומגובשת. לצערנו׳ לרגלי
קשיים כספיים בעיקר, בוטלה התכנית. במשך
שנה וחצי (פרט למשחקי־המכביר ).לא
רוכז הקאדר לאימונים.

פרדי כהן, קלעי הנבחרת

את שנים־עשר השחקנים, אשר נבחרו
לייצג את ישראל׳ בחרנו המאמן יעקב
שאלתיאל ואנכי, כראש־הנבחרת. השתדלנו
לקחת את טובי־השחקנים של ישראל, ובע־לי־נסיון,
שהשתתפו במשחקי אולימפיאדת־הלסינקי
ומשחקי־אליפות־אירופה, שנערכו
במוסקבה. מבין אלה נבחרו 10 שחקנים,
והשנים הנותרים, עזרי לובושיץ וישראל
טאויל׳ נכללו בנבחרת הודות למשחקם
הטוב והשקט הנפשי שלהם בשעת המשחקים
והמבחנים. לא יכולנו לכלול שחקנים,
שכבר בארץ היו עצבנים יתר־על־המידה
בשעת־המבחן. היד. ברור לנו ששחקנים
כאלה לא נוכל להעלות על מגרש המשחקים
בעת הצורך במשחקי־אליפות״העולם.

כיצד תובל להגדיר את תפקידם
של השחקנים בנבחרת ז
השחקנים נבחרו בהתאם לתפקידם :
• אנשי הציר: אברהם שניאור׳ ראובן
פכר וישראל טאויל.
• רכזי המשחק :
(וינר) גפני.

שמעון שלח, יהודה

• קלעי הקבוצה: פרדי כהן, דני ארז
• מגיני הקבוצה: מרסל חפץ, זכריה
עופרי, עזרי לובושיץ, דניאל משה, רפאל
(קליין) רם.
בחרנו ביותר מגינים, היות והמגינים הם
הראשונים המוצאים מן המשחק׳ לרגל ר״
בוי עבירות־אישיות. כמו־כן, שמנו לב שכל
שחקן יהיה מסוגל לשחק בכמה. תפקידים.
כן אנו מנסים להעלות את הגובה הממוצע
של החמישיה המשחקת (אנו פוחדים שנהיה
בין הקבוצות הנמוכות באליפות, והקדמנו
רפואה למכה).

מהי לדעתך החמישיה הראשונה
שד ישראל?

.נצטרך להתאמץ ׳ 1

במשך כל תקופת־האימונים עשינו הרבה
נטיונות על־מנת להרכיב חמישיה ראשונה,
כשם שעשינו במשחקי־אליפות־אירופה
במוסקבה( .אברהם שניאור, מרסל חפץ,
זכריה עופרי, פרדי כהן ושמעון שלח).
אולם, טרם החלטנו על החמישיה הראשונה.

ר איונו ח 11השח קני ם

״קצת מוו...״
אברה שניאור

מהי, לדעתך, רמתה של הנבחרת
הנוכחית לעומת נבחרת־ישראל
כאליפות-אירופה?

כיצד אתה רואה ביום את שח
קני-הנבחרת, לעומת הנבחרת שהשתתפה
באליפות אירופה?
למעשה מורכבת הנבחרת כמעט מאותם
האנשים חוץ משנים! עזרי לובושיץ וישראל
טאויל.

קבוצתנו של היום עולה על זו שהשתתפה
במוסקבה, בזאת שיש לנו מספר שחקני־מילואים
טובים, שבלי כל חשש אפשר
יהיה לשתפם בחמישיה הראשונה.

האם חל שינוי באימון הנבחרת ן

לאור הצלחתה של חנכחרחוב•׳
משקי-אדיפות-אירופה במוסקבה,
מהי דעתך על סבויי-הנכחרת כ-
משחקי-אליפות-העולם?

במה פעמים הופעת בשם נבחרת
ישראל?
— הופעתי 38 פעם במשחקי הנבחרת.

לא. המאמן שאלתיאל אימן אותנו באותה
השיטה בה שיחקנו במוסקבה.

זכריה עופרי !שמאל) מגן נבחרת הכדורסל הישראלית
״לבלבל אותם !״

מהם הסבויים של הנבחרת במשחקי
אליפות-העולם?
אני תקוה שנתפוס אף. המקום .8—12

י הוד ה (וינד< *פנמה
יש לד לומר כקשר עם ההכנות
של הנבחרת?

מהי שיטת המשחקים, ולפי איזו
הגדלה יתקיימו הפעם?

הרבה אין לי מה לומר. אני רוצה רק
להוסיף שהיחס מטעם המוסדות השונים
בארץ להקמת הנבחרת לא היה חיובי לגמרי.

פרד• כ הן
— אני מקוה שנייצג את מדינתנו בכבוד,
ונעשה כל מה שנוכל על־מנת לזכות באחד
המקומות הראשונים, אולם על־כך אנו נצטרך
להתאמץ הרבה ו...קצת מזל.

ו כ רי ה עופד
אני מקוה להתברג יפה בתוך השחקנים
הדרום־אמריקאיים, ומעט גם לבלבל אותם.
על־כן, אני עושה מאמץ ללמוד את שפתם.

קשה להיות נביא בארצו. לא שאלתיאל
ולא אנכי מכירים את הקבוצות הדרום־
אמריקאיות, וידוע לנו.רק שהן זכו באולימפיאדת
הלסינקי ברוב המקומות הראשונים
3—6 .מקומות.

ראש נבחרת הכדורסל, אברהם שניאור, כמשחק אימון
״אותה שיטה, אותם התרגילים 1״

ההגרלה הפעם תהיה קשה עבורנו׳ היות
והקבוצות תהיינה מחולקות לבתים לפי
חזקן, לא לפי הגרלה העיוורת. יתכן כי
בכל בית תהיינה שתי קבוצות חזקות מאד,
ואנו נופיע, כנראה׳ כקבוצה שלישית גבית
— דבר הקובע את מקומנו במשחקי
הגמר למפרע. בתי־הגמר יהיו בנויים כך :
ארבע הקבוצות הראשונות של 4הבתים
תשחקנה על מקום . 1—4
ארבע הקבוצות השניות של הבתים תשחקנה
על מקום . 5—8
ארבע הקבוצות השלישיות של הבתים תשחקנה
על מקום ,9—12 וייתכן שאנו נימצא
במקום בין .9—12

ויו ה
(המשך מעמוד )11
ישראל גם לאחר שאסיים את עבודתי.
מכל עיר בה ביקרנו כינסו אנשי כרמל
מזרחי את טוחרי־היין לשיחה רצינית. הם
היו ברנשים רציניים ומעשיים. אולם הם
היו מחייכים תמיד, כאשר הייתי פותחת
ואומרת :״היינו רוצים להזמין את כולכם
לבוא לישראל. אבל מאחר שאין הדבר
אפשרי כרגע, החלטנו להביא פיסה קט:־,
של ישראל לעירכם !״

נז א ח
הקיץ מתקרב לקיצו. הפנים שזופים פחות, עלים אדומים וצהובים
יקשטו בקרוב את העצים. אנו מוציאות את בגדי הסתיו לאורור. יש לנו
יותר מרץ במטבח, במשרד או בבית־החרושת. אולם אני שומרת עדיין על
שמלה חשופה — על כל מקרה.

תלמידי בית הספר בגבעת-חיים יצטרכו ללחום קשה,
אם ירצו לא להקשיב בשעורים. לדברי הארכיטקט שבנה
את בית-הספר, תכריח התקרה המשופעת, היורדת בכוון
ללוח, את הילדים להתרכז בלוח ולשים לב לנכתב עליו,
עד כדי כף שישכחו להעיף קליפות על גבו של המורה
המופנה אליהם...
דיו ר. דינ ר 1אין די ז ד
״איזה מין צרפתי הוא דיור?״ ״עדיין לא נולד המכשיר שישטח את
חזי עוד מעט יקחו מן הנשים גם את זכות הבחירה״ ״אינני בנויה כנער ! ״
— אלה היו תגובותיהן של הנשים האמריקאיות על מהפכתו של דיור
שהחלים, השנה׳ להדביק את החזה לגב, לטשטש את הקוים הרכים והקימורים
הנשיים, וליצור דמות של אשה נערית, דקה וישרה כסרגל.
דיור עצמו טוען שהוא לא מחק את החזה הנשי, כי אם העלה אותו
גבוה יותר, הקמין ועיגל אותו. לעומת זאת, כדי להאריך את דמות האשה,
האריך צייר האופנה את מתנה בסנטימטרים אחדים, קבע אותו בסביבות
אגן־הירכיים.
פרט להשמדת־החזה, לא חולל דיור מהפכה גדולה ביותר בחליפות.
למשל, כבר אשתקד היינו רואות מעילים קצרים ישרים על גבי חצאית
צרה, או סוודר גדול נופל ברישול על זוג מכנסים ארוכים, כשהוא מטשטש
את קוי־המותן.
בישראל, לא ממהרים ביותר להנהיג לגמרי את הקו החדש. בחלונות־הראוה״
יתנוסס מעיל דיורי בעל צורת לאטינית הנראה מאחור כקופסה,

גם קבלות־הפ:ים היוו אמצעי חשוב לעידו
ד המכירה. בווילקסבייר, אחת מערי פנ־סילבאניה׳
פתח צ׳ארלז ווייסמן, ידיד גדול
של ישראל, את שערי ביתו לפנינו. משמר
של רוכבי־אופנועים פגש אותי בשדה
התעופה רליווני לבית־המלון, שם חיכו לי
העתונאים. מאוחר יותר, במסיבה שנערכה
בבית וזייטמן, קנו היהודים יושבי המקום
370 תיבות של יין ישראלי, שנערבו ב־
7000 דולר.

ציר הקונגרס, פרנקלין ולאנו רוזבלט
הבן, היה אישיות אחרת, עימד, זכיתי להיפגש
בשעת־הסיור. הופעתי אתו יחד בכנס
גדול שנערך בניו־יורק על־ידי ההסתדרות
הציונית באמריקה .״התואר אינו מתאים
לך,״ לחש לי בנו של הנשיא המנוח,
וכאשר תמהתי הסביר בחיוך :״הם היו
צריכים לקרוא לך מלכת־השמפניה, לא
מלכת־היין. בחיוכך ובהופעתו התוססת אין
כל דבר, שמזכיר יין ישן.״ מובן מאליו
שחזיתי נחת מדבריו. האם איני אשר? ,

הצעו ת סז שכז ת
לאורך כל המסע זכיתי לשפע של הזמנות
והצעות. לעולם לא אשכח את הרתק
יפה־התואר, אשר הזמין אותי לחתונה ב
מלון מלוורף אסטוריה ״כדי לעורר מצב־רוח
מתאים.״ פניו נפלו עד מאד, כאשר
סיפרתי לו על נישואי המאושרים.

לא ביק ש תי רחמי

אני מתארת לעצמי כי הסיוט של ג׳ינה לולובריג׳יד-ד! הוא צל של גברת
הסרת־קימוריס עדויית־פניניס (שלש עד חמש שורות !) של שנות ה־,20
החוגרת חגורה על ירכיה, לשם יופי או לשם צחוק.
בקרוב יצטרכו בני־המושבים, שעדיין לא ברחו העירה, לחטוף להם
נשים כמו אבותיהם בני־בנימין, לפני יותר מאלפיים שנה. הנערות בורחות
העירה, רובן נוסעות ללמוד הוראה, גננות, או פקידות, אינן חוזרות למושב.
חיים חברתיים כמעט ואין במושב כזה.
מעבודה קשה, מזדמנים בליל שבת, מדברים
זאת סיפר לי במו פיו בן־מושב אחד) .אלה
ומשק, אינם מעיזים לחלום שנערה עירונית

הבחורים עייפים כל השבוע
על סוסים ופרות( .חי נפשי,
הרוצים להתחתן, להקים בית
תבוא למושב לעבוד. ישנם

כאלה שמצאו פתרון אידיאלי: הם נוסעים דהדריד כמושכי
עולים, חוזרים עם נשים, עולות חדשות, הנרתמות מיד
לעבודה, מתעדות כחיי המושב בכלל, מגלות כעת בנות
מושבים וקיבוצים נסיה ורצון לשים לב יותר למראן החיצוני. אנמה ליבוביץ,
בעלת הסלון אנטה לתסרוקות ומכון־היופי, מספרת על בנות קיבוץ הבאות
אליה, מתחננות לעשות משהו לעורן. אנטה, הנשיית־מאד, מקבלת את פני
כולן בחיוך, מכניסה אותן מחוץ ׳לתור לטיפול --

מ תנ תהעבר
ממש כשם שרומא יכולה להתפאר בקט קומבות
שלה ומצריים במנהרות־הקברים
של עמק־המלכים, כן יכולה ישראל להתפאר
בעיר־ד,קברים העתיקה, אשר בשטח
ביודשערים, בצפון־הארץ.
עתיקות בית שערים נודעו רק לאתר
שנת 1926׳ כאשר התישבו במקום איש־השמזר,
אלכסנדר זייד, ובני משפחתו. התגליות
הראשונות — שפע של מטבעות
עתיקות — לא חוללו כל התרגשות. אולם
באחד מימי־האביב נתקלה מחרשתו של זייד
בלוח־שיש. הלוח הורם ומתחתיו נתגלה

מלכתהשם 3ניר

בשבוע שעבר, כאשר עזבתי את אמריקה
בדרכי חזרה לישראל, ידעתי ברורות כי
עזרתי למפעל גדול: תרמתי את תרומתי
הצנועה להבאת ישראל לעצמאות כלכלית.
אני משוכנעת גם כי רבים מן האמריקאים
שראו את הופעותי יבקרו בארץ בשנים
הקרובות.

ליד מעיל פרינצס מדגיש מותן. או חליפה צרה ונשיית ליד חליפה שמעילה
הוא קצר, ישר, צר למסה, כשגבו מתעגל עם הלבישה.

עתיקות

לאחר מכן נפגשתי עם מושל־פנסילבא־ניה,
ג׳והן סידניי פיין. הוא אחר לפגישה,
אולם בראותו אותי הדף את ווייסמן במרפקו
ואמר :״אילו ידעתי כי מלכת־היין
נראית כך, הייתי מקדים לבוא.

הצעות רציניות יותר הגיעו מהוליבוד.
הרשימות בעתונות והופעותי בטלביזיה משכו
את תשומת־לבם של ציידי־ד,כשרונות.
הוצע לי מבחן־בד באחד האולפנים הגדולים.
כן הוצעה לי הופעת־כוכב באחד ממו־עדוני־הלילה
הגדולים של לאם־ווגאם. דחיתי
את כל ההצעות, מפני שאני מרגישה
כי הקריירה שלי בתיאטרון הקאמרי חשובה
יותר מכל.

מודל דיור— תרשים ותוצרת של מפעל ישראלי

מ רע

במשך כל מסעי זכרתי כי אני נציגה בל•
תי־רשמית של ארצי. אבל יחד עם זאת
זכרתי כי אני אדם פרטי הגאה בארצו.
על כן לא השפלתי את עצמי ולא ביקשת־רחמים
על ״מולדתי הענייה.״ נסיתי להדגיש
רק את הצדדים החיוביים של ישראל, לא
את צדדיה השליליים.
משהו אישי. בשנת , 1951
ואחרון אחרון —
כאשר חזרתי לישראל לאחר שנים של
השתלמות באמריקה׳ באתי במבוכה. באמריקה
נראה לי הכל וורוד וחלק, ומובן
מאליו שהיה קשה לי להסתגל לתנאי־החיים
בארץ.
עתה נראה לי המצב שונה. אמריקה היא
ארץ גדולה ועשירה. היא עומדת על בסים
תעשייתי אדיר ואיתן. מראה אוצרותיה
של אמריקה פקח את עיני לראות גם את
אוצרות־ישראל. אוצרותינו הינס עדיין רו חניים,
אולם הם מגוונים את החיים׳ הופ
כים אותם ראויים לשמם. אם תעזבו אר.
הארץ לזמן־מה, תרגישו ממש כמוני.
הדירה בה מתגוררים אני ובעלי בגבעתיים
טובה בעיני יותר מכל גו^די־הש־חקים
והמלונות המפוארים, והמקום אשר
תופסת ישראל בלבי גדול מן המקום אשד
תופס העולם כולו. כן, טוב לחזור הבי תה.
פעם הייתי נבוכה, אבל עכשיו מצאתי
את עצמי.

המנהרה האחרונה שנוקתה
לאהובת טיטוס, עיר קברות
פתחה של מערת־קברים — הראשונה בשו רת
עשרות מערות דומות.
נקודת־מוקד. מערת־הקברים לא נשארה
התגלית היחידה. ביתו החדש של זייד,
בו ישב עד לד,רצחו בידי אנשי כנופיות
ערב-ם בשנת , 1938 נבנה על חורבותיו של
בית־כנסת עתיק, הפך לנקודת מוקד להתעניינותם
של ארכיאולוגים ישראליים וזדים.
בית שערים היתד, לזירת חפירות נרחבות.
השם בית־שערים נזכר פעמים רבות
בתלמוד. ידוע כי היא היתד, מקום מושבה
של ביריניקה, אחותו של המלך אגריפס
השני ואהובתו של הקיסר הרומי טיטום
פלאביוס. במאה השניה לאחר הספירה׳ ב״
זקבות כשלון מרד בר־כוכבא׳ הפכה ביתי
שערים למקום מושבה של הסנהדרין. משערים
כי היא היתד, גם מקום משכנם הקבוע
של מנהיגי היהדות במאה השניה :
רבן שמעון, רבן גמליאל ורבי יהודה הנשיא

חותם־המישנה.
מקום־קבורה מרחבי. באותה תקו פה,
לאחר שנחסמה כל גישה אל קברות
ריר־ר,זיתים, הפכה בית־שערים למקום קבורה
לא רק לנכבדי יהודי הארץ, אלא גם לנכבדי
כל העדות היהודיות הפזורות במרחב:
עד כה נתגלו קברות רבים של
יהודים מתדמור׳ מצריים ותימן.
על אף אלפי השנים אשר חלפו מאז, נשתמרו
מערות־הקברים של בית־שערים להפליא.
המדרגות החצובות בסלע עדיין מוליכות
אל מעמקי־האדמה, והדלתות עדיין
סובבות על ציריה,ן.
בתקופת מלחמת־העולם השניה נפסקה עבודת
החפירות. היא חודשה רק בשנת 1953
על ידי החברה הישראלית למחקר, שנתמכה
על־ידי קרן־נורמן. החופרים היו משוכ נעים
כי עברה המזהיר של בית שערים יעניק
להם מתנות ארכיאולוגיות רבות.
הם לא התאכזבו. לפני שבועות מספר
נחנכה בטכס צנוע התגלית החדשה: מע־רת־קברים
בסימון רומי, המכילה לפי ההשערה׳
את קברותיהם של רבן שמעון
ורבן גמליאל.
אולם תגלית זו לא היוותה את גולת״
הכותרת של החפירות: הארכיאולוגים היו
בטוחים כי זוהי רק הראשונה בשורה של
תגליות חדשות, רבות־עניין.
העולם הזה 887

אמנות
בובות
ה מו שר ב חו טי
(ראה שער)
במאפיית קיבוץ גבעת־חיים היה חם. באוויר
ריחף ריחו של לחם טרי. האופה, דוד
כן־שלום, הידוע בקיבוץ בכינויו הונזו,
חפן מדי פעם כיכרות־לחם סמוקות בעזרת
המירדה, הטיל אותן לתוך סל גדול. אולם
מחשבותיו היו רחוקות משם. הוא חשב
על התיאטרון.
התיאטרון אשר הסעיר את דמיונו של
דוד היה מיוחד במינו: לא תיאטרון רגיל,
אשר על במתו נעו ודיברו בני־אדם. לא,
היה זה תיאטרון מסוג אחר. שם שיחקו
בובות.
בובות העץ היו קמות לתחיה, נעות, שמחות׳
סובלות וצוחקות — וכל זה נעשה
בתנועת ידו של דוד עצמו, המושך בחוטים.
דוד זכר כי עוד בימי־ילדותו, בצ׳כוס־אותו
תיאטרון־הבובות.
לובקיה, הקסים
רגש־ההתפעלות לא עזב אותו לעולם. ב־ליבו
קינן חלום אחד: להקים תיאטרון־
בובות משלו, להציג אותו בכל ערי־ישראל
וכפריה.
שנתיים לפני בן החל דוד לגלף את בובי־תיו
הראשונות מגזרי־עץ. מאוחר יותר הקים
במה. חברי־הקיבוץ, מגדול ועד קטן, היו
מלאים התלהבות. דוד המשיך במלאכתו,
לאחר שעות־העבודה בנן אפיה, ובהדרגה
נוצרה להקה קטנה של בובות. עתה חשב
דוד על דמותה של גיבורת המחזה החדש.
מחשבה זו לא נתנה לו מנוח.
מכת־מושב, השראה. את מחשבותיו
הפסיק בואה של קונה. הוא הכיר אותה
מזמן: זיוה, ילדה קטנה, בת המושב ד,סמוך
חגלה, היתד, באה מדי יום ביומו לקחת
לחם.
הילדה השחומה׳ בעלת הצמות הדקיקות
והעיניים השחורות־גדולות, היתד, דומה לבובה.
היא היתד, מטרידה אותו ללא־הרף,
מקיפה אותו באלפי־שאלות על אופן אפיית־הלחם.
דוד
חבט על מצחו: הנד, הגיבורה שלו !
כיצד לא עלה הדבר על דעתו לפני כן 1
הוא נעץ בקונה הקטנה מבט בוחן, ומיד
לאחר צאתה החל לגלף בובה חדשה —
לפי הזיכרון. באותו יום אכל כל הקיבוץ
לחם חרוך.
כך נולדה הבובה זיוה. זה אירע לפני

יותר מארבע־עשרה שנה, אולם היא לא
חגלה. זיוה מחגלד, משרתת עתה בצד,״ל.
השתנתה עד היום הזה. לא כן זיוה ממושב
דוד פגש בד, בשבוע שעבר באוטובוס׳ ורק
באותה הזדמנות סיפר לה כי לפני שנים
רבות יצר בובה בצלמה ובדמותה. החיילת
זיוה פרצה בצחוק רונן, הבטיחי׳ לבוא
לרא־ת את הבובה — כאשר תקבל את חופשתה
הראשונה.
ניל רציני. הלהקה הקטנה גדלה עד
כי הקיפה שלוש מאות בובות, והבמה הפ כה
לאחת הגדולות ביותר בעולם (4.20
מטר על 2מטרים) .אולם זיוה נשארה עד
היום ד,כוכבה על שמי הבובטרון.
היא השתתפה כמעט בכל מחזות־ד,ילדים,
שימשה כקונפרסייה מתכוננת עתי׳ להופיע
במחזה חדש׳ באר התועים, ש.כתב על־ידי
אהרן מגד במיוחד בשביל הבובטרון.
ככל אשד — ,וביחוד כוכבה — דורשת
זיוה תשומת־לב וטיפול מתמיד. יש לה
מלתחה נהדרת, המונה עשרות שמלות —
החל מן הסרפן הקיבוצי וכלה בקרינולינה
של רוזנת — זוגות־נעליים ושאר זוטות
נשיות.
יש לד, גם ספר ומאפר משלה: מדי פעם
בפעם יש צורך להחליף את שערותיה, לצבוע
אותה׳ לתקן את הלכה. לאחר הכל,
ארבע עשרה שנים הן גיל רציני — בשביל
בובה. זיוה אינה מגלה לאיש את גילה
האמיתי: היא מציגה את עצמה כילדה בת

נשרדקיק. אולם על־אף־הכל חלפו
ארבע־עשרה שנה. דברים רביס נשתנו. קיבוץ
גבעת חיים התפלג לשניים: הקיבוץ
המאוחד ואיחוד־ד,קבוצות והקיבוצים. בין
שני הפלגים נותר רק גשר דקיק אחד :

המלך בור, התזמורת, הקרקס — הכל היה
נפלא במידה שווה.
כערים, קהל גרוע. פעם בשנה עברו
זיוה וחבריה ללהקה על־פני הארץ, הציגו
את מחזותיהם במושבים וקיבוצים. ביקוריהם
בערים היו נדירים ביותר: הקהל
העירוני בישראל היה גרוע למדי. אפילו
הלדים שם ראו את החוטים.
דוד זכר כי בצ׳כוסלובקיה היו המבוגרים
הולכים להצגות־בובות ממש כשם שכאן
הולכים לתיאטרון. לאמיתו של דבר
היד, זד, תיאטרון בזעיר־אנפין — תיאטרון
בו ממלא אדם אחד תפקידים רבים באמצעות
בובות רבות׳ כשהוא עצמו אינו נר?

אה לעין.
בישראל היה עוד ליקוי אחד: בארץ
לא נמצאו כל כותבי מחזות לתיאטרוני־בובות.
מדי פעם בפעס נכתב מחזה או מערכון
בשביל הבובטרון, אולם הסופרים לא
עבדו בשבילו במיוחד. היה זה רק מקור
להכנסה צדדית
עד לפני חמש שנים היה דוד רק אמו
חובב בבובטרון. באותה תקופה שלחו המוסדות
הישראליים את הבובטרון לסיור באירופה•
זיוה ראתה את אופקיו־,ן הרחבים
של ארצות זרות.
הסיור זכה להצלחה גדולה. אולם דוד הר גיש
בעמקי לבו כי זו היתד, רק ההתחלה.
הבובטרון הישראלי היה צריך עדיין ללמוד
הרבה מאחיו האירופיים והאמריקאיים.
הוא התקשר עם איגודי״תיאטרוני־ד,בובות
בארצות־הברית ובריטניה, החל לקבל מהם
חומר מקצועי׳ ספרים ומכתבים. הוא המשיך
גם לבנות בובות.
זיוה השתייכה על הדור הישן: ראשה היה
עשוי מנייר דחוס וגופה מבול־עץ. כאשר

המעריצה אורלי
המבוגרים ראו חוטים

ה מו צי אדח מן ה כי ס
בתל־אביב, ביום־הכיפורים, התפלל אברהם
כהן בבית־כנסת, תחב את ידו לכיסו להוציא
ממחטה, כדי לנגב את פרצופו המיוזע,
הוציא במקומה פרוסת־לחם׳ נאלץ לעזוב
את המקום בחיפזון.

תזמורת הכופות
כי בצלם אדם נבראו
הבובטרון, בו משתתפים שני הצדדים העוינים
שווה בשווה. מנהל התיאטרון והבמאי,
דוד בן־שלום (הקיבוץ המאוחד) ,הקריין ה ראשי
יוסף פידרר (איחוד).
מצד שני היו שנים אלה תקופה קצרה
למדי ללימוד המקצוע. לאחר מאתיים הצגות
של ששד,־עשר מחזות, אמר דוד ב ך
שלום :״כל הצגה היא נסיון חדש׳ סיור
לעמקי ארץ לא־נודעת.״
..רק לילדים. גם דוד נשתנה. הוא נשאר
נלהב לבובטהון ולעובדה כי גבעת־חיים מי־צגת
את ישראל באיגוד הבי׳לאומי של תי־אטרוני־ה,בובות.
אולם כיום הוא מיטיב
להעריך ולהבין הן את הבובות והן את
בני־האדם.

דוד כן־שדום ושטן
הילדים ואו בובות

ככל שגדלה הבנתו של דוד, כן השתדל
הוא להתרחק מקהל־ר,מבוגרים, להתקרב אל
הילדים. הוא התלונן לעתים קרובות :״המבוגרים
רואים רק את החוטים. הילדים רואים
רק את הבובות,״ אחר הוסיף ,״אילו
הייתי עשיר, הייתי מתקין לתיאטרון שתי
דלתות: קטנה וגדולה. לכל מי שהיה מסוגל
לעבור בדלת הקטנה מבלי להתכופף,
הייתי מניח להיכנס ללא תשלום. לאלה שהיו
עוברים בדלת הגדולה הייתי נותן
ברירה לשלם פי עשר — או להסתלק.״
דוד צדק, אך לא לגמרי: לעתים קרובות
היה צחוקו הרם של אדם מבוגר מתערב
בקולותיהם הצלולים של הילדים.
אולם מובן מאליו שלא היה קהל טוב
יותר מן הילדים. בשבילם היה עולם חדש
ומופלא מוסתר מאחורי מסגרת־העץ הגדולה
— עולם של מסתורין. אהוד הקטן
עמד וחיכה לעלות המסך כשצווארו פשוט
קדימה, שפתיו פסוקות, עיניו קרועות לרווחה.
עלילת־המחזה לא היתר, חשובה. אגדת

חזר דוד מאירופה, התחיל לעשות ניסויים
בבובות, אשר גופן נעשה מאלומניום :
הן היו קלות יותר ותנועותיהן היו גמישות.
עסק מצויץ. אותה שעה הבינו אנשי־הקיבוץ
כי הבובטרון הוא עסק מצויין.
לאחר אסיפת־חברים סוערת הוכרז דוו
כבעל־מקצוע, קיבל את האפשרות להקדיש
לבובטרון את כל יום־עבודתו.
אולם החזרות התנהלו עדיין על בסיס
של התנדבות לאחר שעות־ד,עבודה. רק
ההכנות האחרונות לפינ ההופעות נעשו
במשך ימי־עבודה מלאים.
צוות־ד,צעירים׳ מפעילי־ד,בובות, היתר. קבו עה,
פחות או יותר, משך השנים האחרונות.
דוד אימן אותם כגרעין לעתיד. הוא
האמין בעתיד. הוא האמין גם כי שנים
רבות של הכנה והשתלמות בשטח התנועה,
עיצוב־ד,טיפוסים והרקע דרושות לכל אדם
הרוצה להפוך לבובונאי מושלם.
כל העובדה התנהלה על־ידי מתנדבים׳
אולם כל מתנדב היה חייב להתמיד בעבודתו
עד סוף־העונה, כדי לא לחבל בהצגות.
משך כל השנים לא היתד, אף חבלה אחת.
נושאים חינוכיים. דוד האמין כי
הבובטרון, ככל תיאטרון אחר יכול וצריך
להיות לא רק מוסד שעשועים, אלא גם גורם
חינוכי הן לילדים והן למבוגרים. רוב
נושאי המחזות שהוצגו עד כד, היו אגדות,
או קטעים תנכיים. אחדים מהם היו מערכונים
קלאסיים לפי סיפורי־שלום עליכם.
בשבוע שעבר היו זיוה וחבריה למקצוע
מוכנים להופעה במחזה החדש באר התועים,
אשרעלילתו עוסקת בילדי שכונת עוני
תל־אביבית, שהחליטו להתישב במרחבי־הנגב.
נראה כי בובות־העץ גמרו אומר לע שות
את אשר לא עושים בני־האדם.

ח תי מהסובה
בירושלים׳ בערב־יום־ד,כיפורים, מכר סוחר
העופות אברהם ריטר ארבע תרנגולות לאלמוני,
קיבל ממנו המחאה, ברך אותו בחתימה
טובה, הלך למחרת החג לבנק לגברת
את הכסף, גילה כי החתימה מזוייפת.

מ ג בי ת מיו חדת
בחיפה גילה אדם שחזר מאמריקה, מקום
שם פעל למען המגבית המאוחדת׳ כי בנו
השכיר את דירתו המרווחת, קיבל סכום
שמן כדמי־מפתח, ביזבז את כל הכסף על
קלפים ובילויים.

מן העיד אלהפד
במעברת רמלה, החליט שלום שרעבי,
שהגיע לשם לא מכבר עם משפחתו מתל-
אביב, לעזוב את המקום במהירות האפשרית׳
לאחר שהרס פר משתולל, שנמלט
ממשק סמוך׳ את גינת־הירק שלו, ניפץ
לרסיסים אחד מקירות צריפו.

סברה גו ד ל
ביפו, נכנס אהרן שוסטרמן ללונה־פארק,
בחן את עתידו כאוטומט מגיד עתידות,
קיבל פתק :״בזמן הקרוב ביותר תסתבך
בעסק־ביש,״ ניסה לעזוב את הגן בדרך
הקצרה ביותר, הסתבך בגדר־התיל, קרע את
מכנסיו החדשים.

ת 9ווי לי פו
בגודטאב, בירת האי גרנלאנד, אפוף השלג
הנצחי, זכה הטוראי האמריקאי ג׳יימס הולדן
בתחרות אכילת־גלידה, שנערכה בקיוסק הראשון
שנפתח במקום, הועבר כעבור שעד,
קלה לבית־ד,חולים כשהוא מחוסר הכרה.

מרעל •צא מ תו ק
בחיפה, הגיש שלמד, זרניך בקשה לשנות
את שם משפחתו לדובשני.

המ״לוה

העממי

הנדמה. העממי

העממי

המיזוה

המירוה העממי תש״ד 1954 -
בנובמבר

לאחר שהתקבל בסבר פנים יפות ע״י
חוגים רחבים בארץ הוא החליט להשאר
עד אחרי החגים.

1א 30.000ל״
1א 1 5.000
2א 4 000

3הגרלו ת ב שנ ה
הפעם הזכיה הגדול ה

1.000 *4

40.000

200 X 50

במרס

50א 100

מלך הקוקטיילים
החליט...

כל הרוצה לארח אותו בביתו יכין בעוד
מועד את הקוקטייל המשולש: שליש
קוניאק סובריין, שליש שרי קורדיאל
(וישניאק) ושליש פלום קורדיאל (שזיפים)
ויקבל את הקוקטייל הטעים ביותר לבריאות
וחדות חיים.
מוגש ע״י

יקבי ש. פרידמן ובניו
כרמל—אוריגינל פתח־תקוה

_ 40.000ל״
1א 20.000

אגרות ה מי לו ה
חעסם, תו כ ל
ל ר כו שבתש לומים
חדש ״ ס:

המדליק

2א 10.000

ת״א, רחוב אלגבי
(בחצר)

4א 1.000
50א 200

150א 200

מ חיר ה אג ר ה 20ל־י
ב תו ססת 1250ל״ י
בכל סניפי בנ ק ה פו ע לי ם
בכל קופו ת מי לו ה וחסכון
ב בנ ק ז רו בבל
וכ ל ה לו אהוח סכון ב אר ץ
הודרו ו רכו ש אגרת עוד היום1

30.0001

4.000 * 2
ארנקי תיקים

ילקוטים

ודברי

ופלסטיק

במבחר

4א 1.000

גדול

נחלת־בנימין , 11 תל־אביב

צ. בר

50א 200
150א 100

2 7 3 . 0 0 0לי׳י ו כויו ת ד׳ שנ ה ב שנ ה
חמימה

העממי

המילוה

העממי •

המירוה

העממי

בית מסחר לוילונות וריפוד
דקורציה פנימית, שטיחים •
סדורונקוי וילונות.

למכירה בהזדמנות
אוטומט לכפל
עם שני מינים, מדפים על ניר
מכונת סיכום יד
מכונה חשמלית 4פעולות
מדפיסה על ניר
מכונת כתיבה עברית
עם טכולטור אוטומטי 11״18
מכונת כתיבה עברית ״18

01 ^ 5 5 1 0

תל־אביב, רח׳ דיזנגוף 96
מבחר גדול -מהירים נוחים

המבוסם על מחזהו
הנודע של סידני קינגסלי, הוא קולנוע ממתח,
מלאכותי, מעושה ומענין עד למאד
על בלש בעל אגרופים, ג׳יימס מקלוד׳ המקבל
בעצמו מהלומה דרמתית בפרצוף
וכדור בבטן. את הכדור יורה בו פושע
היסטרי (ג׳וזף ווייזמן) בעוד שהמהלומה
באה לו מידי אשתו (אלינור פארקר) ,שהיתר״
מסתבר, מעורבת בנתוח־הפלה בלתי
כשר.
הפלה זו מפילה את הבלש ממרום שבתי
בתחנת המשטרה ברובע ניו־יורקי אל בור
עמוק. משם ועד הקבר מפרידים רק כמה
עשרות מטרים של סרט.
במאי וויליאם (קנזארי) ויילר נטל את המחזר״
העביר אותו אל הבד ללא כל שינויים
של ממש. הדראמות של קינגסלי הנאטור־ליסט,
כשהן מוצגות על הבמה, נחשבות
לקרובות מאד לקולנוע ; על הבד הן קרובות
מדי לתיאטרון. ביומה של בולשת
יכול הצופה להבחין בכל הכניסות והיציאות
הבמתיות מאד, לשמוע (כמעט) את
תשואות קהל התיאטרון. כל אלה אינם גורעים,
אולי, מן המתח, אבל פוגמים משהו
באיכותו הקולנועית של הסרט. מעלתו
הגדולה של יומה של בולשת הוא שפע דמויות
המשנה: פושעים ושוטרים מכל הסוגים,
שכל אחד מהם מבוצע ביד אמן.

רלארח מי ס
אמנות הסרט גילתה את התעופה לפני
שנים רבות. מאז מתקדמות, מבחינה טכנית,
שתי בנוח אלו של המאה ד.־ ,20 זו
בצד זו, וכמה מן המרתקים שבסרטים
טיפלו לא במאבקם של בני אדם, אלא במלחמתם
האמיצה של צפורי־המתכת בכוח-
המשיכה. אולם המפיקים לא הסתפקו באי-
תני־הארץ הקטנים, התעקשו להעמיד על
דרך הטייסים האמיצים מכשולים נוראים
אלה. לרוב, נשים.

פורץ השחקים.

014ז 4 0ז 11א
״ חמד ״

עבודות בצלאל

נא לרשום את המספר החדש של המלפון שלי .5032

אליעזר קורן

ז 1111£ג 8

1גץס 11

צבר 1954
בשנה שעברה יזמו כמה מעסקני איגוד
עובדי־ההסרטה תחרות הסרט הישראלי הטוב
ביותר (למעשה: הפחות רע) ,כדי. לחלק
לחבריו כמה תעודות־עידוד. על מנת
שחבר־השופטים יהיה בלתי משוחד הזמינו
כשופטים את המבקרים. אולם בחבר השופטים
ישב, בעמדת מפתח, גם נציג־האיגוד.
טענו כמה מבקרים: איש האיגוד הכריע
את הכף לטובת סרטאים, שהמבקרים דווקא
לא רצו ביקרם.
השנה החליטו הבקרים לא לחזור על
המשגה. התחרות. תיערך, אך בלי התערבות
האיגוד. מאחר ששנים מן המבקרים, שהם
גם חברי איגוד־עובדי־ההסרטה, הודיעו על
א״השתתפותם בחבר־המושבעים, תהיה ההפרדה
בין המסריטים למרות השופטת.מוחלטת.
הפעם
יינתן בפעם הראשונה האוסקר הישראלי,
שייקרא צבר, ואשר נדב אותו
יעקב אלקוב, מנהל בית־ציוני־אמריקה, תל־אביב,

ר ש דו דוי־ צדק
יומה של בולשת,

המומחה הידוע
בעל הנטיון הרב לתיקון מציתים
מכשירי גלוח חשמליים

עור

ישר אל

סרטים

1א 15.000

קולנוע

מתנות ותכשיטים ישראליים מקוריים

אלנבי 111 תל־אביב

זהו גם אסונו של
כל עוד מרחף סרטו של דוד (אוליבר טמיסט)
לין באוויר, טוב לצופה וגם מתוח לו.
אך ברגע שהוא נוחת ארצה׳ מתלבט בבעיו תיהם
של הגיבורים, עומד הסרטייס בפני
סכנה חמורה של התרסקות. אם אין האסון
פוקד אותו יש לזקוף זאת לזכות צילו•
מי־האוויר הנפלאים ובמידת מה למשחקו
של ראלף ריצ׳רדסון, אשר, בתפקיד בעל־בית־חרושת
למטוסים, שולח ללא רחמים
טייסים צעירים תמימים וחייכניים אל מוות
שמיימי, תוך מאמץ להשיג את מהירות
הקול. הערה: אחד מהם משיג אותה
לבסוף.

העזלם הזה 887

במרחב

אנשים

מצרים

הערה עו ק צני ת

המטרהה עי ק רי ת

צרוד במקצת אחרי שורה ארוכה של
נאומים ברחבי הארץ, התאונן יגאל אלון
על הצורה בה החלו הבריות משתמשות
במושג ״אדם ישר.״ דעת אלון :״אש
מישהו אומר באנגליה שפלוני הוא אדם
ישר, יסתכלו בו כבמטורף. ההנחה היא
שכל אדם הוא ישר, ויש צורך להדגיש
רק אם פלוני הוא מושחת. אולם בארץ
ההנחה היא כעת׳ כנראה, שכל אדם מושחת.
ולכן מציינים בהתפעלות אם מישהו ידוע
כאדם ישר.״ אחר נזכר אלון בנאומו המפורסם
של מארקוים אנטוניוס (״כי
ברוטוס הוא אדם ראוי לכבוד חיווה
את דעתו :״כנראה שגם ברומא של קיסר
היה המצב כך...״

המלחמה הקרה של מצריים נגד ישראל,
שהיתר, רדומה משך זמן רב, התחממה השבוע
במהירות. המדינית של הכת הצבאית
השלטת המצרית, אשר הצטינה בריכוך כל
תעמולה אנטי־ישראלית, קבלה מיפנה פתאומי,
הפעילה את שופ ת ת התעמולה בכל
עוז•
מכל זה יכלו המשקיפים לקבל את הרו־שם,
כי למצרים לא היה ענין גדול יותר
מאשר להראות לישראל את מקומה הנכון.
אולם מאחורי כל הפעילות לא היתד, כל
התפרצות פתאומית של רגשות אנטי־ישרא־ליים,
או תגובות־זעם רגעיות על התגרות
ישראלית. התעמולה הפרועה והמוגברת
היתד, תוצאה ישירה של חישובים פוליטיים
ערמומיים ומפוכחים. החישובים נועדו לסלק
את אחד המשברים הרבים בקריירה המתנדנדת
של ממשלת־מצריים. מטרת המסע
כולו היתד, אירגון האחים המוסלמים, לא
מדינת־ישראל.
התנגשות בלתי-נמנעת. מאז הח לו
גמאל עבד אל־נאסר והכת המגובשת של
קציניו לבסס את עמדתם כשליטיה החדשים
של מצריים, היה ברור להם כי אין
לד,מנע מהתנגשות עם האחים המוסלמים.
הטיהור אשר ערך עבד אל־נאסר בצמרת
הממשלה והצבא, בסלקו את כל תומכי
האחים המוסלמים, היה סימן ברור. לכך :
הוא רצה להתרחק מן האחים ככל האפשר,
לא להניח לך,ם כל דריסת־רגל בתנועה המהפכנית
החדשה.
בה בשעה בחר מנהיגה החייכני של מצריים
בשייך אחמד חסן אל־בקורי, הצעיר
למראה, אחד ממנהיגיהם הנודעים של האחים
המוסלמים, מינה אותו לתפקיד שריההקד־שות,
הוואקפים. המינוי היה מלווה מסע-
פרסומית, שנועד לחזק את עמדתו של
השייך הצעיר בקרב אירגון האחים המוסלמים,
להפוך אותו למתחרהו של מנהיג
האירגון, חסן אל־חודייבי, לגרום לפירוד
בין שניהם.
צעד זה הצליח רק במידה מועטת. למעשה
הוא גרם לתוצאה הפוכה, גיבש את
זתנגדות האחים המוסלמים לקצינים השליטים.
תומכי נאסר ובקורי ניסו להרוויח זמן׳
לדחות כל סכסוך גלוי בין הממשלה והאחים.
טכסיסי
ד,השהייה לא יכלו להימש׳ך י־׳מנן
רב. המשבר התחולל בשעה שהבריטים ודד
מצרים התכוננו לחתום בראשי־תיבות על
טיוטת הסכם־הסואץ. האחים המוסלמים פעלו
באורח בלתי חוקי, הדביקו ברחובות
קהיר כרוזים, בהם הצהירו כי הם יקבלו
אך ורק פינוי מיידי של הבריטים מן

כשגילה השבוע הארץ כי ח״כ יצחק
בן־אהרון הזמין מחוץ־לארץ מכונית־קרייזלר
מהודרת עבור מורו של יגאל אלון, המנהיג
החלוצי של הקיבוץ המאוחד, יצחק טבג־קין,
הוסיף לידיעה כמה הערות עוקצניות,
מיהרו חסידיו להסביר כי המנהיג הקשיש
( )68 סובל מליקוי בעמוד־השדרה, המפריע
לו בשעת טילטוליו היומיומיים מקיבוץ
לקיבוץ בכבישי הארץ ודרכיה, זקוק למכונית
מיוחדת שתחסוך לו טילטולים מיותרים.
בשתיקה
מוחלטת עברה העיתונות הישראלית
על מאורע שהכה גלים מסביב לעולם:
השבוע התגרשה מבעלה הגברת די־מאגיו,
הידועה יותר בשם בתוליה מארילין

עבד אל־נאסר והבלם הדו-ראשי של האחים והקומוניסטים

מוגרו.

האחים אינם אחים שלנו
ריסואץ — ללא כל תנאים. כל הסכם אחי
עם הכובש הזר ייחשב בעיניהם כבגידה
במולדת, ייתקל בהתנגדות פעילה.
ההזמנה לקרב היתר, ברורה. הפעם הח ליט
עבד אל־נאסר לקבל אותה. הוא התעלם
מן התעמולה הגוברת והולכת של
האחים המוסלמים, ישב השבוע עם נציגי־בריטניה,
כדי לחתום על טיוטת ההסכם.

מוצא קל. אולם כל הקריקטורות לא היו
עשויות להסביר את עמדתו של נאסר להמוני
המצרים הפרו־דתיים. לשם כך היה
דרוש משהו מלהיב וציורי, שיפעל נגד
תעמולת הלחש של האחים כי הממשלה
מכורה למעצמות זרות. הטכססנים הפוליטיים
בחרו בישראל. תקרית בת־גלים נתנה להם
מוצא קל.

בינתיים הלכו היחסים עם האחים המוסלמים
והורעו. הממשלה הוציאה את הארגון
מחוץ־לחוק, החרימה את רכושו הנערך
במיליוני לירות, אילצה את אל־חודייבי לרדת
למחתרת׳ הצליחה, לפי השמועה, לעצור
אותו.

אותה שעה חלה הפרעה פתאומית גם ב־משא־ומתן
עם בריטניה.

בקריקטורה צבעונית, שפורסמה בשבוע
שעבר בשער השבועון הפלליטי המצרי הגדול,
רוז אל־יוסף, ניזרק אור אוהד על
הבעיה העומדת בפני נאסר: הוא צויר כשהוא
מנופף במקל כלפי כלב שחור בעל
שני ראשים. ראש אחד נשא את הכתובת
״האחים המוסלמים.״ השני הוכתר בכתובת

״קומוניסטים.״

אולם יחד עם זה הכניס הדבר את מצריים
למבוך בינלאומי. בה בשעה שהיא הכריזה
על שאיפותיה לשלום במרחב, הכחישה את
כל מענות ישראל שהיא צופנת כתנות
תוקפניות׳ החלה מצריים לנפנף באגרופים
כלפי ישראל, נהמה כמו כלב המתכונן לזנק
לקרב.
לאחר שיסתדר הכל, תוכל היא לרכך
את כל הרשמים הרעים, אשר קיבל העולם
החיצוני. דומה היה כי נאסר ואנשיו
לא טעו בחישוביהם, לאחר הכל.

תשבץ חצי ענ ק
המועד האחרון להגשת הפתרונות
הנכונים לתשבץ חצי-ענק ()886
הוא 20 באוקטובר׳ . 1954 לא יתקבלו
פתרונות ללא תלוש. נא לציין
על המעטפה :״תשבץ חצי-ענק׳.
ת שב ץ 667
מאוזן . 1 :גיבור הוליבוד, היערות

שלום

התפעל לא פחות הסופר היהודי
(משה) אש, מן הסדרים בבית־הכנסת התל־אביבי׳
בו התפלל ביום־הכיפורים (ראה
במדינה) .אמר אש בחיוך :״זו הפעם
הראשונה׳ אחרי שנים רבות, זכיתי להתפלל
באולם בו אין הנשים והגברים יושבים
יחד. האווירה באולם כזה הינה הרבה יותר
שקטה,״
בעת מסיבה שנערכה לרגל מלאת שתים־
עשרה שנה לנישואיו של עורך־הדין התל-
אביב, עזריאל ברק, סיפר גג״י. מוגר-
בי בצחוק על תעלוליו המוזרים של הגורל:
הוא זכה במסגרת שירות־ התיאטרון של
העולם הזה בכרטיס זוגי למחזה קזבלן, המוצג
על־ידי הקאמרי במרתף הבניין שלו, שהופקע
ממנו על־ידי שר־האוצר.

באותה מסיבה התנצל שופט השלום חיים
שטיינברג על כי אין הוא יכול להישאר עד
שעה מאוחרת, נתן לכך נימוק משכנע :״עלי
לקום בשעה שש וחצי בבוקר וללכת לבית
הכנסת, כדי שאוכל לבלות את כל היום על
שפת־הים.״

הראשון של רב־אלוף דורי; .49 הממונה
על חליבת לפרות.
מאונך .2 :עני; .3רחב היתה כזאת,
ללא בושה; .4מה ששלוסוקוני וו א קו ם
מוכרות; .6דוד ליהונתן; . 7מונטבידיאו
היא בירתה! .8היום הנוח בעומר; .5
אחת התפילות; . 11 סלעים; . 13 אתראה
על סכנה; . 15 שם פרטי; .17 שמים על הפנים,
בתנ״ך בעיקר; . 18 בקע; .20 קוראים לה
גם ראי; .23 מו״ל לוחות שנה; .26 כפר
שיתופי של יוצאי גרמניה .27 :כמו; .28
כל מה שהיה דרוש לקצין בימי ישעיה;
.29 הקבוצה המשחקת במשחקים אולימפיים;
.31 המקל את השענת המקלע אל הכתף;
.32 עיסוק חביב לשעות הפנאי ; .34 עשר
בשלישית; .35 צבע הנאצים; . 37 נקי:-
.39 דרגת גנרל בצה״ל; .42 אם ישמעאל;
.44 משקה סיני .45 :כתובת שכיחה; .47
קולומבוס, כבר לפני הרבה זמן.

והילדים; .5מלאכה, שם עברי פרטי; . 10
ד״ר בנימין הלוי . 12 .מלך הבשן; . 14
צדיק בדורו; .16 שאנייתו נטרפה; .18
שבעה וששים; . 19 בה מגדלים עגבניות
בסקנדינביה; .21 מוצרו של עלית; .22
יישוב בשרון הדרומי; .23 כיצד י; 24
היפוכו של חם ; .25 הטיל האשמה ; .27
שמה התנ״כי של חבש; .30 הנרצח הראשון;
.31 דרך ביצועה מתואר בפקודת מבצע;
.33 לו היו ראשי תיבות לבן־אדם יה ו
אלה; .35 חלם התברכה בכמותו; .36 הצדיק
מסדום; .38 למה שהארץ זקוקה .39 :בין
גבר לאשה, לפעמים; .40 מאתיים ושמוניב;
.41 בעל מקצועי יהודי; . 43ט״ז׳ בצורה
המקורית; .44 גרגר; .46 לקוי; .48 מקצועו

העולם הזה 887

פותרי תשבץ
ספרים :

883

שזבו הפרסי

שאול קובני, שבזי , 11 פתח־תקווה.
דליה פרושנידר, מבואות־בית״ר.
הניה ולקר, שיכון סלע, תל־אביב.

בשל
צ רפ ת
הגפ קו והבא

כל הדרכים מובילות לרותי. אינכם
מאמינים? בבקשה: כאשר עבר
איש צעיר בשם ישראל רביש ברחוב
ארלוזורוב, לפני שבועיים בערך׳
מצא על הכביש ארנק קטן
בצבע בייל׳ ובו חפצים שונים, בין
זשאר סדרת תמונות־פספורט של נערה
חמודה. חושו הבלשי גילה לו
ששמה נורית. היות ולא ידע איך
מתקשרים אתה (כדי להחזיר לה
את הארנק, כמובן) ,פנה אלי. ובכן,
!ורית מאבדת־הארנקים, אם תהיי
מעונינת בתיקך, פני אלי.

חשיבותו של צמצום
( <887/352 הו א חייל צעיר המבקש את
הנערות ש ת או תנ ה לכתוב לו. ל שכוח את
כל הדעות ה קדומות על חיילים ( .אינני
מבינה מה יש ל שכוח. דעותי ה קדומות
זל חיילים בני 19 הן שהם יצורים ח מו דים.
בעיקר כ שהם עצמם מא שרי ם זאתן
ובכל, זו או אלה, שי כ ת בו א ליו. היי נות
להיות נבו הו ת וחמודות ו מ ענינו ת
:מדה מ ספ ק ת כדי לבדר או תו משע מו מו
ובמכתבים) .חו ב בויו תיו: טיולים ברכב
וברגל, סרטים טובים ובילוי בחברה מ צו מצמת,
לעתים עד שניים. את הנו שאי ם
להתכתבות הו א מ שאי ר לבחירתה.

!שוט ובריא
עלי להודיע מרא ש שי ש לי כבר דעה
משוחדת וקדומה (טובה) על הנערה בת
ה 887/353 ( 19 שפנ תה אלי. אולי מ פום
שכתבה לי שי ש לה הרנשת־קרבה
לי. על־כל-פנים היא אומרת על עצמה
פהיא אוהב ת סננול חיים פ שו ט ובריא.
רוצה, על כל, להתכתב עם בחור שה ש־כלתו
תהיה תיכוני ת ויותר. היא מו סי פ ה
כי ־הדבר נאמר בהסתייגות מ ה כיוול שז ה
מד־הרמה המקובל, אלא שלפע מי ם מ ספיקה
אינ טליגנ ציה פני מי ת, וכמובל ש היא
עדיפה.

דא -אבד
( ) 887/354 איננו מח סידי ה שי טה שלי.
ולכל לא כתב אלי עד כה. אול ם היו ת
והוא חובב הרפתקות, סבר שכאל ה מקום
לע שות כמה הרפתקות מילו ליו ת.
לכל הו א רוצה להתכתב עם נערות ש־גובהל
לא יעלה על 1,65מ׳ .הו א מד-
סיף שאיל הו א מתכתב כ מו כל השאר.
המנסים לע שות ״סתם רושם ספ רו תי״
כדבריו.
הו א או ה ב את ספורט-הרכיבה, ועל
כד תעיד העובדה ש הו א בעל או פנו ע
חדש. יפה ו מ שכנ ע. בעזרתו הו א נו סע
בכל הארץ. א שר לצורתו. הו א שחרחר,
בעל שפם נהדר ושיניים לבנות מ אד.

הדמדר על גלגלים
כבר בגילן הצעיר מאד 17 סובלו ת
שתי מלב סיו ת מתסביך־נלגלים) 887/355( . בחורים שני
הז רוצות להתכתב עם
בני עשרים, פלו ם מ כוניו ת או או פנו עי ם,
וחוש הו מו ר מפו תח. הן או הבו ת: הר־שונ
או ת :
ובדיחות.
פתקות, טיולי ם
נסיעה ב או טו בו סי ם צבוריים, פולי טי קהו תרד.
כדי להוכיח את או מ ץ לבם וחוש
ההומור שלהם על הכותבים לצרף תמו נות
כבר ב מכ תב הרא שון, וחמ ש בדי חות
לפחות. הנערות מב טיחו ת להחזיר
על כל אחת שתיים. פרט נו סף: עליהם
בהחלט ל א הוב תרד ! (הסיבה תוסבר
להם).

סגור-הבדידות
( ) 887/356 איננו אוהב להרבות בדבורים,
ותאורים. לכן הסתפק בכמה שורות
ה או מרו ת שהו א מתקרב לגיל ,20
בוגר־גימנסיה ורוצה להכיר נערה בגיל
. 19— 16 עליה להיות סגורה ואוהב ת
בדידות המתחלקת ל שניים.

עדיין --
שתיהן בנות 17 ותלמידות ה ש מינית
887/ 357מ ציינו ת בהדג שה שהן עדיין
חברות בתנועת־נוער. אינני יודע ת אם
הכוונה היתה שהן מ ת כוננו ת לעזוב או
שהן פ שו ט חברות ב תנועה. לפי מצב
הדברים כעת כמעט יש גו ר ד להתנצל
כאשר נערה מני ע ה לניל 17 והיא עדיין
בתנועת־נוער. הן רו גו ת להכיר בכתב
שני בחורים עד גיל עשרים, אתם יחלי
פו דעות.

גהרות דגים דא ישטפוה
אינני מבינ המה הצרה.
פרויקה :
איז זו ב עי ה כלל, להיפר 1נערתך ואתה
עומדי ם ליד הדלת, במוח ערב נחמד,
ואינכם יכולי ם להפרד. אתם מחזיקים
הלאה אי ש את יד רעותו .,ועומדי ם כ-
שתולים במקום. ב אמ ת אינ ך יודע מ ה
זה? זוהי אחפה ידידי, זוהי אהבה. מ ה
לע שות ננד זה? כלום, פ שו ט להסחה עם
הזרם. אין צורר ב מיו ח ד לדעת ל שחות.

יש לד ברירה...
אם דברי אינ ם נראים לד,
חנה :
.זדוע, בשם אלהים, את פונ ה אלי? עצ־תי?
שכחי או תו (מה שלא רצית לש מוע
מ מני).

״תשובתה של צרפת לפרשת מונטל
קרא קומיקאי צרפתי לשערוריה שזיעזעה,
בשבועיים האחרונים, את ממשלת צרפת
(העולם הזה .)886 ואמנם, פרשת המפקח
ג׳אן דיו יכולה להתחרות בכל המובנים
עם פרשת העלמה וילמד, מונטזי (העולם
הזה )870 שבגלל רציחתה התפטר, החודש,
שר־החוץ האיטלקי וזועזעה ממשלתו.
גיבור העלילה היה קצין משטרה גבוה
בימי וישי, שגילה כשרון רב מאד לרקוד
על שתי החתונות. הוא שיתף פעולה עם
הגרמנים ועם המחתרת בער. ובעונה אחת.
אין זה דבר בלתי־רגיל במקצוע: לא חסרו
קציני משטרה בפלשתינה (א״י) ששרתו
את הסי. איי. די. ואת מפקדת ההגנה או
אצ״ל. נראה כי תרומתו של דוד למחתית
היתר, חשובה יותר, כי אחרי שיחרור צרפת
זוכה על־ידי בית־הדין משמעתי.
שתי חתונות. החשד לא הזיק לדיד.
להיפך, הוא עלה מיד בדרגה. אחת הסיבות
לכך היתד״ כנראה, שהיה יועץ חשאי מיוחד
למרכז מפלגת דה־גול. גם זה אינו בל
תי־רגיל בישראל, כשהמדובר במפא״י. אילם
קצין גבוה שהוא יועץ מיוחד למנחם
בגין הוא נדיר אפילו בישראל.
במשטרה נמסר לדיד תפקיד נכבד: לארגן
רשת ריגול אנטי־קומוניסטי, ג׳וב חשוב
בארץ בעלת חמשה מליונים חברי מפלגה
רשומים. דיד הצליח מאד בתפקיד זה, בעזרת
שיטותיו מימי וישי: הוא שיתף־
פעולה עם שני הצדדים׳ נתן לסוכניו חומר
ממשלתי סודי כדי לרכוש את אמון המנהיגים
הקומוניסטיים. תמורת זה השיגו לו
הסוכנים חומר סודי מן הנעשה בתוך המפלגה.
דיד עצמו פעל, כנראה, בבורסת־חליפין
להנאת שני הצדדים.
פעם מרגל -תמיד מרגל. או לם כשעלה
לשלטון פיאר מאנדס־פראנס השתנה
מעמדו של דיד. שר־הפנים חדש נכנס לתפקיד,
ובצרפת נהוג כי שר חדש מביא עמו
גם פקידים חדשים. מפקד המשטרה פוטר,
דיד הועבר לתפקיד צדדי של מפקח על
הנמלים.
אולם פעם מרגל, תמיד מרגל. דיד יצא
ממשרדו, אך לא פיזר את מנגנונו. להיפך,
הוא הוסיף לנהל את רשת הריגול־הנגדי.
אלא שעתה לא הגיש עוד את הדו״חים שלו
לשר־הפנים׳ שהוא בצרפת גם אחראי על
המשטרה, אלא לשר לעניני טוניסיה ומארו־קו.
לשר זה אמנם אין כל קשר עם הבולשת,
אולם הוא נמנה עם מפלגת דה־גדל.
לפתע התפוצצה שערורית־הריגול במשרדי
מועצת־ההגנה. היא לא התפוצצה במקרה:
השר לע-יני טוניסיה ומארוקו הוא
שהגיש למאנדס־פראנם פרטיכל סודי של
מועצת־ההגנה, שלא היה צריך להיות ברשותו,
גרם על־ידי כך לשערוריה ברגע קריטי
של המשא־ומתן בג׳נבה. אולם הוא סירב
לגלות כיצד הגיעה התעודה לידיו.
מאנדס־פראנס קרא לקציני הד. ס .ט,* .
וקצינים אלה היו צריכים לגלות תוצאות.
ואמנם, היתי׳ .תוצאה מהירה: ז׳אן דיד
נאסר, אחרי קרב־אגרופים קצר, בירצאו ממשרד
השר לעניני טוניסיה ומארוקו. בכסי
נמצא דו״ח סודי ביותר של פרטיכל
מועצת־ההגנה.
שלישיה נאה. השבוע לא היה עוד נו שא
אחר לויכוחים בצרפת. טענו אנשי מאני
דס־פראנס: השר הדה־גוליסטי קיבל את
המיסמך מידי דיד, השתמש בו כדי לגלות
את השערוריה ולהזיק על־ידי כך לראש־הממשלה.
טענו הדה־גוליסטים: מאנדס־פראנס
רצה להתנקם בשר הדה־גוליסטי על־ידי
מאסרו של דיד והטלת חשד עליו, ולשם
כך הרם את מנגנון־הריגדל האנטי-
קומוניסטי היעיל היחיד במדינה.
היחיד ששתק היה דיד עצמו. כשנשאל
מנין לו התעודה, נתן תשובה משכנעת :
הוא קיבל אותה מידי אחד ממרגליו, שגילה
אותו במשרד קומוניסטי. היה זה,
כנראה׳ הסבר נכון, כי דיד לא הוחזק במאסר,
הועמד רק למשפט משמעתי באשמה
שהגיש דו״חים לשר בלתי־מוסמך, במקום
לשר שלו.
אך ברור כי הפרשה לא נסתיימה עדיין
בצרפת, כשם שלא נסתיימה פרשת מונטזי
באיטליה. יחד עם פרשת קסטנר בישראל,
היותה שלישית־שערוריות נאה על חופי־הים
התיכון.
* ראשי תיבות של ״מינהלת הפיקוח הארצי״
,מוסד המקביל. ל .9בי. איי( .״משרד
החקירות הפדרלי״) באמריקה ולש. ב( .״ש יו
ת הבטחון״) הישראלי.

הרכבת הטראנם־סיבירית דהרה לאורך
שדות־החיטה האינסופיים. היא נשאה הפעם
מטען מיוחד במינו: עשרות נציגי־נוער
בני כל העמים והארצות. בתוכם היינו גם
אנחנו, שלושת הישראליים: אני, נציג החטיבה
הצעירה על שם יצחק שדה, דוד
רבינו, נציג ברית הנוער הקומוניסטי, ו־נסראללה
גרדוש, נציג נוער־נצרת.
קדמו למסע זה סיורים רבי־חוויות בפראג
ובברית־המועצות. עתה היו פנינו מועדות
אל מעבר לחומה הסינית הגדולה — לפקינג,
מקום שם עמדה להערך מועצת הפדרציה
העולמית של הנוער הדמוקרטי.

חזויה מכנית
את החוויה הראשונה שלנו בשטח סין העממית
אפשר לכנות בשם חוויה טכנית. מיד
לאחר שעברה הרכבת את הגבול, הועברו
הקרונות והקטר מן הפסים הסובייטיים הרחבים
לפסים הסיניים הצרים. ההעברה בו צעה
על ידי מנופים חשמליים ומכונות
משוכללות והושלמה תוך שעה אחת. זו
הפעם הראשונה שזכינו לחזות על עורנו
ועל בשרנו את מיכונה הגדול של סין
(מתוצרת רוסיה) ואת שיתוף הפעולה ההדוק,
אשר בין פועלי־הרכבת שלה לחבריהם
הסובייטיים.
החוויה השניה ציפתה לנו בתחנת־הרכבת
הראשונה בשטח סין העממית. מאות בני־נוער
עמוסים זרי־פרחים, הסתערו עלינו מכל
עבר, הגישו לנו את הזרים, ברכו אותנו
במחיאות כפיים, בשירה ובחיוכים סיניים
מסורתיים. עשרות מהם לחצו את ידיו של
כל אחד מאתנו. לחיצת־היד הסינית אינה
דומה ללחיצה האירופית: היא מבוצעת במרץ
רב, תוך נענוע הגוף כולו.
לאחר ברכות־השלום הראשונות הועברנו
לאולם־התחנה. שם חיכו לנו שולחנות ערו כים,
עמוסים כל טוב. אגב, המסורת הסינית
מחייבת להגיש לאורחים נכבדים לא
פחות מאחת־עשרה מנות שונות, ומובן מ אליו
ששפע זה הכביד במקצת על קיבותינו
הישראליות.

>ז 3ר ח1
ספורו של איד צב!
כפי שסופר לכתם ״העולם הזה״
גם במועצת הפדרציה העולמית של הנוער
הדמוקרטי, שנפתחה למחרת בואנו לפקינג.
היתד, זו המועצה הנרחבת ביותר שנערכה
עד כה. השתתפו בה צירים של אירגונים
לא־קומוניסטיים ואפילו אנטי־קומוניסטיים.
מיפאן הגיעו נציגי אירגון־הנוער הסוציאלי
דמוקרטי, המונה תשעה מיליון חברים. מצרפת
בא כומר קתולי. בריטניה שלחה גם
את צירי הנוער הנוצרי וארצות־סקנדינביה

מאבלי 10 סם ד*ים
פקינג, בת מיליון וחצי התושבים, עשתה
עלינו רושם עז. זוהי עיר סינית טיפוסית.
מרבית בנייניה עתיקים ומפוארים. בולטים
ביניהם במיוחד: ארמונם הענקי של שליטי
סין לשעבר וארמון־הקיץ, הקטן יותר, השוכן
בפרברי־העיר. בנייתה הכללית של העיר
אף היא עתיקה־מפוזרת. רק פה ושם
מתנוססים בנייני־ענק מודרניים, שהוקמו ל אחר
תקומת הרפובליקה העממית.
אחד הבניינים החדשים היה גם המלון הגדול
בו שוכנו צירי־המועצה. הוא הוקם
תוך חודשים ספורים (בסין אפשר לבנות
רק בעונת הקיץ) ,הושלם תשעה עשר ימים
לפני המועד, לרגל פתיחת־ר,מועצה.
כאשר נכנסנו למלון גילינו כי מתקני ה מים
עדיין אינם פועלים כהלכה. ו/גובת
עובדי המקום היתד, סינית־טיפוסית: הם
גייסו מחנה של שרברבים, הפעילו את רשת
המים תוך דקות ספורות, התנצלו על ה תקלה
לא פחות מעשרים פעם.
לאחר שנחנו מעט זכינו לטעום את טעמו
של אוכל סיני אמיתי והתחלנו לקבל שיעו רים
ראשונים בשימוש במקלות־אכילה. אכל נו
שורשים מבושלים של במבוק, סרטנים
מטוגנים, טעימים להפליא, ושאר מעדנים,
אשר הרכבם לא נודע לנו עד היום.
כאן נתגלה לנו לראשונה כי כמעט לכל
מאכל סיני יש משמעות סמלית. הדבר הוב רר
לנו, כאשר הוגשו לנו לקינוח־סעודה
תפוחים ירקרקים, אשר כל אחד מהם נשא
כתם אדום. שאלתי את המתרגם שלנו, שהוא,
מורה לאנגלית בבית־הספר לשפות של פקינג,
לפשר הכתמים המוזרים, והוא השיב :
״תפוחים אלה מסמלים את השלום. הם
מזכירים לאוכלם את לחייו של תינוק —
ולמה זקוקים תינוקות יותר מכל, אם לא
לשלום?״
אגב השלום הודגש בכל מקום בעיר ה גדולה.
שמו נישא על שערים ומקדשים רבים.
מוזר הדבר, אך שמותיהם של שערים ומקדשים
אלה ניתנו דחיקה על־ידי קיסרי־סין
העתיקה, אשר נחשבו לאכזרים ושואפי מלחמה.
בפי המתרגם שלנו היה הסבר גם
לתופעה זו :״העם, שבע המלחמות והסבל,
כפה את שליטיו לעשות זאת.״
מובן, שרצון העם הסיני לשחרור פורמוזה
אינו נוגד את רצונם בשלום. להיפר:
הם רואים בפורמוזה חלק ממולדתם ההיסטורית.

קו ל ח שזאנחי חי בו ק
מאליו מובן כי השאיפה לשלום הודגשה

ככל תחכה בדרכה של הרכבת הטראנס־סיבירית
לפקינג חזר ונשנה אותו מחרה :
מאות נערים ונערות חיכו משך שטות לבוא
הקרונות נושאי־הצירים, קיבלו את פניהם
בשירים, לחיצות־יר מסורתיות, נאומים בסינית
מתנגנת. מוזר היה לחשוב כי רק
לפני שנים מספר חי נוער זה בבערות איומה.
שיגרו, בין־השאר, לפקינג את נציג אירגון־
הנוער למלחמה באלכוהוליזם.
בלינו ששה ימים באולם הגדול־היסטורי,
בו הוכרזה הרפובליקה הסינית. הקשבנו לדיונים
השונים בעזרת אוזניות: הם תורגמו
אוטומטית לחמש שפות: סינית, אנ גלית, צרפתית, ספרדית ורוסית. הסידורים
הטכניים במקום היו נוחים ומשוכללים
להפליא.
אחד הרגעים הדרמתיים במועצה היה נאומו
של נציג הרפובליקה הויאטנאמית העממית.
מיד לאחר הנאום מיהרו נציגי הנוער הצרפתי
לעבר נציגי־ויאטנאם, התחבקו אתם
לקול תשואות סוערות.
כאשר החליטה המועצה לקיים את הפס־טיבאל
הבא של הנוער הדמוקראטי באוגוסט
1955 בווארשה, קם נציג הנוער הסובייטי
והעלה הצעה משלו: הפסטיבאל של 1957
יקויים במוסקבה, באיצטד בן 200 אלף מקומות,
שייבנה במיוחד. ההצעה נתקבלה ב־תרועות־שמחה.

״ידידות
ושלום !״ זאת היתה הסיסמה
שנכתבה על־ירי שורה עקלקלה של נערים
לבושי חולצות לבנות, שניצבו במרכז עצרת
הנוער, אשר נערכה באחד מכיכרותיהענק

וחמה שזז!

לבסוף הגיע רגע הנעילה. נשיא־זימועצה,
ברוני ב תיני, סיים את נאום־הסירים, אחר
ישב על מקומו. קמנו והתכוננו לעזוב את
האולם. אבל כאן חיכתה א ו הפתעה נעימה :
מאות סיונרים — ילדים בני שמונה־חשע
— פ־צי דרך הדלתות הצדדיות /עטו עליני
יעטרו אותנו בפרחים צבעוניים.
עוד הפיונרים מקשטים אותנו, והנה •וזח
אחד הקירות של האולם, ולעינינו נגלתה
טקחלת־ענק, מלווה תזמורת.
המקהלה פצחה בהמנון הנוער הדמוקרטי.
הצטרפנו אליה, ובילינו כשעה וחצי בשירה
סוערת.

הור ה בפ קינג
היום שלאחר המועצה היה מלא וגדוש.
את הבוקר בילינו בעצרת־נוער סינית, בה
תשתתפו 13 אלף נערים ונערות. בצהריים
סעדנו על שולחנו של ראש ממשלת סין
העממית, צ׳ו אן־לאי.
אולם השמחה במלוא־מובך המלה החלה
רק. בערב, כאשר השתתפנו בחגיגות־נוער,
בארמון הישן של פקינג. גני־ד,ארמון היו
מוארים בפנסים צבעוניים. שנים עשר אלף
נערים ונערות רקדו, שרו, חזו בהופעות
אקרובטיקה סינית מסורתית.
כאן אירגנתי יחד עם חברי מבצע מיוחד
במינו. לקחנו קבוצת נוער סיני ונסינו ללמדה
הורד, ישראלית, לפי המנגינה של הבה
נצא במחול. העמל היה ממש מפרך, היות
והסינים אינם רגילים לקצב מוסיקלי זר,
מתקשים לקלוט אותו. אולם בסופו של דבר
ביצעו תלמידינו את המחול בצורה נאה.
עייפתי וסרתי לנוח מתחת לאחד העצים.

בו ברגע הופיעו לצדי נער ונערה והתחילו
לנפנף עלי במניפות. נתקפתי בושה וחזרתי
למעגל־תר וקדים.
בדרך חזרה למלון אמר לי נציג לא־קומו־ניסטי
מהולנד :״תגיגת־הערב שיכנעה אותי
יותר מכל הנאומים ששמעתי במועצה. עכשו
אני בטוח כי הנוער הסיני הוא ידידותי ולבבי
מטבעו: אי־אסשר לארגן לבביות ספונטאנית
של 12 אלף צעירים. המשטר החדש,
כנראה, מטפח תכונות אלה.״

סקדש־ההדים
את הימים הבאים בילינו בסיורים על־פני
סין העממית. ניתנה לנו גישה חופשית לכל
מקום. סיירנו על־פני שנחאי. זוהי עיר
שונה לתלוטין מפקיגג. היא תעשייתית. מודרנית
וסואנת.
כאשר ביקרנו בשיכון־עובדים ליד שנחאי,
נגלו׳ לפנינו דירות של שני חדרים בינוניים,
בחם התגוררו 4—5נפשות. חדרי־השירות
משותפים ל־ 3הדירות של הקומה. באם התאכזב
מישהי במקצת, הרי האכזבה פגה,
כאשר אמר פגעל סיני בן : 50״קודם לכן
גרתי בסירה רעועה על הנהר. זו הפעם
הראשונה שזכיתי לקורת־גק אמיתית מעל
לראשי.״
רושם עז עשו עלינו המקדשים העתיקים
המפוזרים ברחבי סין. מקדשים אלה מפליאים
את כל חוקרי האקוסטיקה המודרנית. במקדש
אחד אתה י.כול להצמיד את הפד, אל
החומה העגולה ׳ולשוחח עם חברך הנמצא
בקצר, השני — ממש כמו בטלפון. באותו
מקום מתמשכת שורה של מרצפות. כאשר
אתה עומד על המרצפת הראשונה ומוחא
כף, נשמע הד אחד. כאשר אתה מוחא כף

בעמדך על המרצפת השנייה, נשמעים שני
הדים. המדענים הסיניים לא ניסו עדיין לו!•
הות על תופעות א לו: הם עסוקים מדי בתיעוש
ובמודרניזציה של ארצם.

תה להספ ונמאסת
בכל הפגישות שהיו לנו עם אזרחים סיניים
הורגש דבר אחד: בניגוד לאזרח ברית-
המועצות, המקבל את שגשוג מולדתו כדבר
המובן מאליו, מתחיל הסיני להלל את ממשלתו
והישגיה באופן ספונטאני.
אחת הפגישות המאלפות ביותר היתד,
מגישתנו עם מזכיר הנוער הסיני חו־יאנג־פו•.
הוא גילה לנו כי בתנועת־הנוער 12 מיליון
צעירים ו־ 9מיליון פיונרים בגיל .8—10
כן נודע לנו, זו הפעם הראשונה, כי הקפיטליזם
הסיני לא הושמד כלל. ברחבי הרפובליקה
העממית נמצאים עדיין 7מיליון
מפעלים פרטיים, הפועלים בשותפות עם קו־אופרטיבית
עיריות, או מוסדות־ממשלה.
רבע מן ההכנסה מושקע בשיפור־העסק.
רבע מוקדש לשיפור מצב הפועלים. רבע
נמסר לממשלה — יד,רבע האחרון נופל לכיסו
של בעל־הרכוש. דומה כי מצבם של
הקפיטליסטים הסיניים טוב בהרבה מזה של
אחיהם האירופיים, המשלמים לעתים לממשלה
תשעים אחוז מהכנסותיהם.

ב עיז תחר בו תינ ת

על אף שיגשוגה המהיר, מתלבטת הרפובליקה
הסינית בכמה בעיות תרבותיות. אחת
מהן היא בעיית הכתב. כדי להמחיש בעייה
זו, עלי לתאר מכונת־כתיבה סינית. מכונה
זו מורכבת משני חלקים, אשר כל אחד מהם
גדול כשולחן־כתיבה. כל חלק מכיל 2000
טבלאות. באחד מסומנות ההברות השימושיות
ביותר — בשני ההברות השימושיות
פחות. כדי להדפיס מכתב פשוט, יש צורך
להעביר את הנייר מחלק לחלק במכונה לפחות
עשר פעמים. עתה מעיינת הממשלה בהצעה
להנהיג כתב חדש.
בעייה אחרת היא כתיבת שמותיהם של
זרים. נקח למשל את השם שולמית. שם
זה מורכב משלוש הברות. לכל הברה שלו
יש מספר ניכר של מובנים בשפה הסינית.
כאשר רוצה הסיני לקבוע את ההברות המתאימות
לשם הזר, הוא בותר את ההברות
אשד יש להן משמעות חיובית, או שלילית
— הכל לפי יחסו אל בעל־השם. במקרה
זד, נתנה להברה הראשונה של השם — שו
— משמעית חיובית: אשה טובה.

המבלן רים היחידים במקדש טיאן־טאן
(.השמיים) בפקינג, חיו יאיר צבן, דוד רובינו
ונסראללה׳ גרדוש, נציגי־ישראל במועצת־הפדרציה
העולמית של הנוער הדמוקרטי.

פ ל אי הצלחת
למתת בעיות אלו זכינו להנאה רבה מן
התרבות הסינית. ראינו סרט סיני טיפוסי
ושלוש אופרות עתיקות, שעסקו בהתקשרות
חופשית באהבה בין בני מעמדות שו נים.
אולם יותר מכל עשו עלינו רושם ה־אקרובאטים.
תארו
זא לנגד עיניכם: על הבמה עולים
שלושה צעירים סיניים. כל אחד מחזיק בה
פתעהנעימה לאחר נעילת המועצה עשה הנוער הסיני משהו שעלה על כל הנאומים קנה במבוק וצלחת. ד,אקרובאט מניח את
,הארוכים. לאולם הגדול פרצו עשרות זאטוטים — ראש המחץ של תשעה מיליוני הפיונרים
הצלחת על קצה הקנה ומתחיל להניע אותו
הסיניים. הם הסתערו על הצירים מכל עבר, עטרו אותם תון דקות מספר בזרי־פרחיס צבעוניים
בתנועה סיבובית. הצלחת אינה נופלת. עוז הצירים
היו נרגשים, העלו את הילדים על השולחנות, הצטלמו איתם. בין המצמלמיס :
רו מגיש לו עוד שבעה קנים עם צלחות
הח 4ר הערבי במשלחת הישראלית, למועצת הפדרציה של הנוער הדמוקרטי, נסראללה גרדוש. הוא מטה את ידיו כלפי מטה. הקנים כמעט
ונוגעים ברצסה, אך הצלחות מוסיפות להסתובב.
הוא כורע על ברכיו ועומד על ראשו.
הצלחות נשארות במקומן. מפליא, הלא

ואחרון אחרון— החומה הסינית הגדולה.
הרי אין אדם אשר ביקר בסין ואינו מזכיר
אותה. כן, גם אנו עברנו מעליה במטוס,
לאחר שנפרתו ממארחינו והפלגנו חזרה למוסקבה.
אולם מראה לא הלהיב אותנו. היא
חדלה להיות החיץ המבדיל את סין מן העולם.
כיום יש לה ערך היסטורי בלבד.
כאשר סיימתי את מסעי וחזרתי ארצה
נשאלתי על תומה אחרת, מפורסמת הרבה
יותר מן החומה הגדולה של סין. אחד מידידי
סנה אלי בחיוך :
״הראית את מסך־הברזל?״
הצטערתי מאד, אבל היה עלי לאכזב אותו:
חדש ׳לפיתוח סין העממית, קידומו• בכל
של פקינג. מספר חברי אירגוך.יזנוער הסיני
שטחי־הח״ס. תשעים אחוז מבני״הנוער ה ״לא, ראיתי בסין העממית הרבה מ מי ם
עולה על מספר כל בני העם היהודי ברחבי
סיני אינם מעשנים. הסיבה: מאו טסהיטונג נאים והרבה ברזל. אבל את הצירוף של
העולם. מוי שנה בשנה מתווספים לאירגון
שניהם לא הצלחתי לגלות״.
נשא נאום נמלץ, הסביר כי העישון מזיק.
זה מיליון חברים חדשים, מהווים כוחידחף

הזמנה חגיגית לארוחת־צהריים על
שולחנו של ראש־ממשלת סין, צ׳ו אן־לאי,
נשלחה אל כל צירי־המועצה. תוכן־ההזמנה
ושס־המוזמן
אדומות,
נכתב באותיות
למסיבה הנ״ל הובלט באותיות שחורות.

הפסיכולוגים המודרניים הגדירו את הנישואין כמקצוע הקשה ביותר בעולם. הם
לא טעו. מן הרגע בו אתה עומד תחת החוסה, לוגם מכוס־היין, מנשק את בחירת
לבד ומצליח לשכור את הכום, עליך להישמר כשבעים ושבע עיניים.
תנועה בלתי־זהירה, התנהגות בלתי־ינכונה -וגן־העדן של הכלולות עשוי להסוד
לגהינום שסופו, כתחילתו, במשרדי הרבנות. הכל תלד ג ף -וגם בך, הגברת :
הרי את טוענת כי את צד שווה־זכויות בחוזה הקרוי נישואין.
מהי ההתנהגות הנכונה ז כיצד להישמר מן הפחים האורבים על דרכו של כל
זוג? שאלון זה, יתן לכם את התשובה היסודית לכף. אבל אפילו תלמידיו של
סרויד הגדול אינם מסוגלים להשיב על כל השאלות. את הבעיות הקטנות, היום־
יומיות, תצטרכו אתה -ואת -לפתור ככוחות־עצמכם, כעזרת החומר האפור,
המסתתר בתור הגולגולת.

.1בעלך קנה כרטיסים לקולנוע. אתם יוצאים מן הבית,
מגיע ם לביודד,קולנוע, וכאן *תברר לכם שהכרטיסים יפים
רק להצגה שניר״ האש את...
א. מציעה להכנס דבית־קפה ולחכות שעתיים?
ב. מתכעסת ודורשת מבעלך למכור את הכרנויסים ולהח
זירך הביתה?
נ. מקבלת את התקרית בלא־איכפתיות?
.2את נמצאת בנשף. את מבלה להפליא. פתאום את
רואה כי בעלך נתקע בין חבורה של ארשי־עסקים׳ המשעממים
אותו בפירוט השערים האחרונים של הדולאר בשוק השחור.
האם את...

רחבת

הריקודים

ומצטרפת

לש חר,

א. עוזבת
המסחרית?
ב. מזמינה את בעלך לריקוד 7
ג. ממשיכה לרקוד שם גברים אחרים ומניחה לו לנפשו י
. .3גורלם של הגברים לעבוד — גורל־הנשים לבכור..׳
הסבורה את כי אימרה זו של משורר אנגלי נודע היא...
א. מדוייקת במאה אחוזים ז
ב. מוגזמת במקצת ן
ג. מופרזת ביותר?

.4את יוצאת לסייר בחנויות. את מבטיחה לבעלך כי
חשובי הביתה בשעה חמש. במקום זה את מבקרת אצל
ידידתו ונשארת אצלה לארוחת־הערג האם את...
מנסה להודיע לבעלך בעוד סועד, מתנצלת ומבקשת

ממנו לגשת הפעם לאכול במסעדה 7
ג וזניחה בי יש דו שכל עד בדי כך שהוא יתאר לעצמו
את מקום תמצאן ויתקשר אתך 7
ג. אדישה לגמרי לגורל בעלך רירעב 7
.5השעה היא שלוש לפנות בוקר. את מתעוררת משנתך
לקול צלצול בדלת. בנו הקטן של השכן ניצב בפתח, מספר
לך כי אביו קיבל התקפת אפנדיצים ומבקש ממר לרוץ אל
הרופא הקרוב ביותר. האם את...
מתוך הנחה שהוא

יוכל לרוץ

מעירה את בעלך,

יותר מהר?
ב. מתלבשת ורצח אד הרופא בעצמך 7
נ. מעירה את בעלך ומתיעצת אתו מה לעשות 7

.6אתם נמצאים במסיבה עליזה. בעלך התבלט בחברה,
משעשע את כל הנאפפים בהלצותיו. אשר. יפה, אדומת־שיעד,
נהנית ממנו יותר מכל, טופחת על גבו ללא הרף, מלאה
התפעלות מפקחותו. כאשר אר.ש חוזרים הביתה׳ האם אח...

מקבלת את הכל בהכנסה 7
מתרגזת ומבקשת אותו שלא ישתמש בך כמוצא

לכעסו 7
ג. מבטיחה לבשל מרק טוב יותר.

.8את אוהבת מאד את משחק הקלפים. בעלך אף הוא
אוהב אותו, אבל הוא שחקן גרוע. אין לו כל תקווה לשפר
את משחקו ביום מן הימים. האם אח משחקת אתו...
א. דעתיס קרובות ככל האפשר 7
ב. לעולם לא 7
ג. מדי פעם בפעם 7

מנסה להודיע לאשתך כי אתה מצמער, שלא תוכל

לבוא 7
ב. נשאר במועדון־השחמת עד שעת־לילה מאוחדת,
בתקווה שתחזור הביתה ותמצא את אשתך ישנה 7
נ, מתיחנז לכל הפרשה בקלות־ראש 7
.5השעה שתיים לפנות בוקר, ואתר, נוחר על משכבך.
פתע נשמעת זעקה קורעת־לב מחדר־ד,ילדים: בנכם הקטן
התעורר בטרם־עת. אשתך ממשיכה לישון. האם אתה״.

.9שלוש נשים א, ב .ג, מוזמנות על־ידי בעליהן לתחרות
מר ישראל. בתחרות משתתפים אחדים מן הגברים היפים
ביותר בעיר.
א. הולכת לתחרות וכמעט מתה משיטמזם.
ב. אפילו אינה חושבת ללכת.
ג. הולכת ונהנית להפליא למראה השרירים היפים י.
סדרי את שלוש הנשים לפי הערכתך אליהן.
. 10 את יושבת ליד השולחן בביתכם עם גיסך הצעיר
ויפה־החואר. פתע את חושבת :״מדוע, לעזאזל, נישאת׳
לקוף מזדקן כמו בעלי ז״ האם מחשבה זו...
א. מזעזעת אותך 7
ב. מצחיקה אותך 7
ג. אינה מעוררת בך בל תגובה 7

ת שו בו ת וס כ ם
שאלה : 1התשובה

הנכונה היא א. רק אשר. המתיחסת
אל בעלה בסובלנות מסוגלת להחזיק באושר.
שאלה : 2ב. זה קצת לא מקובל, אבל זוהי הדרך
הטובה ביותר.
שאלה : 3ג. בימינו יש נשים רבות שעובדות וגברים
רבים שבוכיש
שאלה : 4א. ההתנצלות טובה יותר מכל מריבה.
שאלה : 5ב. רצוי שתעשי זאת בכוחות־עצמך.
שאלה : 6ב. הקנאה מוכיחר שאת עדיין מעו_יינת בו.
שאלה : 7ב. כל דרך אחרת תהיה בלתי אנושית.
שאלה ! 8ג. אם לא תשחקי אתו לעולם, יקבל רגש•
נחיתות.
שאלה : 9ב ב. א.
שאלה 10
ב. אם אינך צוחקת, סימן שחשבת זאת
בכל הרצינות.
הקציני לעצמך 10 נקודות• על כל תשובה נכונה.
אם צברת פדזות מ 60 נקודות, ברור כמעט שבערך
זקוק לעזרת אלוהים — או הרבנות.
— 60 נקודות, יש לך סיכויים טובים להיות
אם צברת 90
מאושרת, אם כי הדבר תלוי במקצת גם בבעלך.
אם צברת 100 נקודות, הרי את אשד* *רטלמת —
אחד היצורים הנדירים ביותר עלי־אדמות, ועודך חידון זה
היה רוצה להכירך.

א. מחנה עד שהיא תתפורר, מתוך מחשבה סרק היא-
מסוגלת להרגיע את הילד ושעזרתה תידרש בסוקדס, אד
במאוחר 7
ב. יורד מן המסה בשקט ומנסה להשתלט על הבביין
בכוחות־פצמך 7
ג. מעיר את אשתך, מתהפך על הצד השני ונרדם 7
.6אתם נשואים זה שנים מספר. אתם הולכים לנשף־ריקודים.
אשתך נהנית להפליא. היא רוקדת ללא הרף, זוכה להצלחה
כבירה. כאשר אתם חוזרים הביתה״ האם אתה...
א. מביע את שביעות־רצתך על שהיא בילתה כח יפה י
ב. מרוצה מסנה, אך מקנא לה 7
ג. מפהק, צונח על הסיטה ונרדם מיד 7
.7כמו מרבית הגשים האחדות, עשויה אשתך לפעמים
להתנהג בצורה מרגיזה. כאשר ד,א מתחילה לנזוף בך
ולהטיף לך מוסר, על דבר קל־ערך, אשר אירע שלא באשמתך,
האם אתה״.
א. מקבל את הנזיפות ותוכחת־המוסר בהכנעה 7
ב. מתכעס ומתחיל להשיב לה כגמולה ולהזכיר לח
את כל סטיותיה סן ההתנהגות ההוגנת 7
ג. מנסה להעמיד פנים כי דבריה נכנסים לאוזנך האחת
ונפלמים מן השנייה ד
.8אתה אוהב מאד מגיס ומרבה לבלות את זמ.ך הפנוי
במג,־ש. אשתך הינד, שחקדת־טניס גרועה שבגרועור -אתר,
משוכנע שאין לה כל תקווה להשתלם במשחק. האם אתה
משחק אתה-
א, לעתים קרובות ככל האפשר 7
ב• ל ג ולם לא 7
נ. סדי 9עם בפעם 1
.9שלושה בעלים א. ב .ר ב מוזמנים על ידי נשותיהם
לבוא לתערוכח־אופנה. חלק מן התערוכה מוקדש להציגו!
התחתונים והחזיות המודרניים ביותר.
א. הולך לתערוכה ומשתעמם.
ב. אפילו אינו חושב ללכת.
ג• הילד ונהנה להפליא למראה
לשליש ולרביע.

הדוגמניות החשופות

סדר את שלושת הבעלים לפי סדר יעילתס בחיי־דומשפחת

. 1אתה נמצא בדרכך לנשף. פחע אתה מבחין בכתם ענקי
על שמלת־אשתך. האם אתה...

א. מביטה את שבעות רצונך מהצלחת בשלן 7
ב. מרוצה ממנו, אך מקנאה לו 7
ג. צונחת על המטה ונרדמת, מבלי לדבר אתו 7
.7כמו למרבית הגברים, יש גם לבעלך צרות־פרגסה.
לפעמים הן מעוררות אותו להתנהג בצורה חזירית במקצת :
המרק א־נו מוצא חן בעיניו. הבית אינו נקי במדד, מספקת.
הוא מתחיל להטיף לך מוסר. במק,־ה כזד״ האש את...

הולך לשחק שחמת עם פקיד אחר. האש אתה...

מגלה לה זאת 7
אינך מגלה לה, אך מנסה לחפות בגופך על הכתם ז
אינך מספר לה, ואינך עושה דבר 7

.2בשעת המסיבה נאלצת אשתך לשוחח עם הנודניק הגדול
ביותר בעיר, בה בשעה שאתר, שקוע בשיחה עם נעיד,
יפר,פיה. האם...
א. תעזוב את הנערה החמודה ותמהר לחלץ את א ש תו
מן הנודניק?
ב. תחוש לעזרתה יחד עם הנערה 7
ג. תגיע למסקנה שאין לאשתך מזל 7
.3״הגבר עובד מן הבוקר עי הערב, אי עבודת האשד,
אינה תמה לעולם.״ הסבור אתה כי אימרה זו...
א. מדוייקת במאה אחוזים.
ב. מוגזמת במקצת.
ג. מופרזת ביותר.

אתה גומר את עבודתך׳ ובמקום לשוב הביתה אתה

. 10 אתה נמצא בביתך. ממולך יושבת החותות שלך. פתע
אתה פתחיל לחשוב מ ז, לכל השדים והרוחות, עורר אותך
לשאת את הבת שלה. האם מחשבה זו...
א. מזעזעת אותך עד לשד־עצמותיך ז
ב. מצחיקה או תן עד מוות 7
מעוררת בן אדישות מוחלטת.

הסוכותו סיבו
שאלה : 1התשובה הנכונה היא ג. שאלה : 2
שאלה : 3א׳ — בעיקר בימים אלה. שאלה : 4
שאלה : 5ב. אתה מוכרת לעשות זאת. שאלה : 6
אתה צריך לי שות זאת, כדי לעודד אותה. שאלה : 7
אתה חייב לנהוג כך לפחות לפעמים. שאלה : 8
שאלה : 9ג. ב .א. שאלה : 10ב.
תן לעצמך 10 נקודות על כל תשובה נכונה.
אם צברת פחות מ־ 60 נקודות׳ אנו משתתפים בכל
לבנו בצערה של אשתך.
אם צברת 60—90 נקודות, יש לך כל הסיכויים להיוון
חיי־משפחה מאושרים. מובן מאליו כי זה תלוי קצת גש
באשתך.
את הגעת ל־ 100 נקודות, הרי אתה בעל מושלם, דבר
אשד כמעט ואינו קיים במציאות. מתקבל יותר על הדעת
שהצצת בפתרון.