גליון 892 מתאריך 18 בנובמבר 1954

מכתבים

מעירך ואדי *מר׳
ח ה ממערכת :

שנר רעים יצאו דדו־ד

• לו ס סזז

*יוץ־ סעג3״ כיתוב

5ירך פשטי.״ תמית

לביא

ר.ע 1ב!עון ר.מצויר
ל א• נ פ 1ר מ צי ה
המנהל הכללי :
כ. ד .יויז
תי־ א ב -ב
זז״ ו לי ק סון *ם * טנר שים עו למפרס •

8ו *י: זזזוויס הזה מ ן ־ פ
•סוס • ע ר אי מ * ם. וז-יי
*ין הסערכתאחר אי ס ס גו ר
ווכן מ סו ר תו ת, סיברס בו ר
שרדץ ות הםד. פדםם וה דנזזין
יגרכז ״.
.רו-זז
זכווורוו
־סובנייה מד-יר׳ מבר• ה־ונ
בי קיוו סי־ידם
*?ויקוו

אירי

סי ס

הכתב הראשי :

מיי ד הראשי :

הבלם הראשי :

ענממי סרס

*מזוני ברדזור

ת ס־נס

חברי המערכת :
ז ב אי ת ^ ם מ 3בדאמ די ם. יחיאל ב שז. ני־צזו גב׳י. לילינר* ר* .רדפי ורד. מזיז הבי, מ חנן דרמה זד׳יד, אממד * א ובר
ע סז ם 5ך גן. פי׳לבי המת# .בד מ ם רספררם.

ראש מדרכת וזי*־״:

רעש מערכת ידישליס *

וזייס כ ר סי

׳יזמז ארוץ

מנהל מעבדה :
דוד

מוי״ז

עורך דמיה :
סזידז

אור

מנהל פטמדס :
ה1ל!ז אדיר

ראש ממהלה :
עידז וזרז־•

לפני שלוש שנים יצאה משלחת פרלמב־סרית
מטעם הכנסת הראשונה לבריטניה. אחד
מחברי המשלחת, דוד הכהן׳ כיום ציר ישראל
בבורמה, סיפר קוריוז מביקור זד: .
ביום בהיר אחד קיבל הכהן פתק שחבר־פרלמנט
אחד, שלא הכירו, רוצה לראותו.
הכהן נסע אל הכתובת שנמסרה לו. היה זה
בית כפרי עתיק. בעל־הבית הציג את עצמי:
כותב סיפור־ילדים, אב לחמשה ילדים. השם:
מוין.
,האם אתה מכיר את פרידמן־ילין?״ שאל
המארח, כשהשיב הכהן בחיוב והזכיר כי
פרידמן־ילין ד,־א חברי בכנסת׳ שאל האנגלי
בענין :״תגיד לי — איזה מין אדם הואז
מדוע הם החליטו להרוג את אבי?״
ואז סיפר הבן את הפרט שהזכרנו במאמרנו
על רצח הלורד מוין בגליון האחרון :
ימים מעטים לפני ההתנקשות ביקר הבן
אצל אביו. האב אמר לו :״גורל היהודים
הוא טרגדיה גדולה. יצטרכו לחשוב מד. לעשות
אתם אחרי המלחמה...״
היה זה אחד מאלפי הפריטים שנאספו לצורך
רשימה זו מעשרות מקורות, ושרק
חלק קטן מהם אפשר היד, לבלול במאמר
עצמו.
סיפור מענץ אחר סיפר נתן פיידמן־ילין
עצמו. למחרת ד-רצח נפגש עם אליהי גר
לומה, מנהיג ההגנה. הפגישה התקיימה בבית
הספר של שבונת־בורוכוב. פרידמן־ילין
התישב מול גולומב, הניח את אקדהו על
השולחן לפגיה
״אינך מאמין לי?״ חייך גולומב. שהיה
רחוק מג־סשות דרמתיות.
״אני מאמין לך,״ השיב פ־ידמן־ילין .״אבל
בטוח זד, בטיח !*
ד,י 3זה זמן קבד אדרי שההגנה חט־!ד;
איש מלת״י ופרירמן־ילין הגיש אולטימטום
לשחררו תוך 24 שעות, א
(האיש שוחרי) .אמר גולומב :״מד. אנחנו
יכולים לעשות? איו לך, בתי״סיהר. אנחנו
יבולים רק להרוג אתהם או למטור אתכם
לאנגל ים ! ״
השיב פרידמן־ילין מחת :״לני אין בחי־רדי
כזאת. אנחנו ל!י ׳׳בוליב למסור אתכם
לאנגלים .׳.יכן יש לנו רי ברירה אחת :
להרוג אתכם.״
אחרי׳ החלפת דברי:-ימ1ם אלד״ הסתדרו
היחסים. ההגנה. מסרה רבים מ זבדי אצ״ל
לאנגלים, אך אף לא אחד מאישי 7ח׳׳י.
יגאל אלון כיפר לי לא מריר על צד
אחר של י אותר, פרשה. בשער, שהמוסדות
החליטי. לערוך את ה״היזון״ — בלומד,
למסור את אנשי אצ״ל לבולשת הבריטית ״•
גמר, אומד לחייב את הסלמ״ח לבצע את
המשימה. אולם מפקד הפלמ״וו וסננו -״
שדיי׳ ואלייך — התנגדי לבך בתוקף. הם
היו סיפנים לחטיף ולכלוא׳ את אנשי אצ״ל

1ש ד;ז ! ה דוי א 8דון ש ד

באופן עצמאי, אך לא למסרם לאנגלים.
לבסוף הושגה פשרה: ההשתתפות בסי־זון
הותנתה בהתנדבות אישית, ועל מפקדי
הפלמ״ח הוטל לארגן כנס לצרכי הסברי-
הם מילאו את הפקודה — אולם יצחק שדה
ויגאל אלון נמנעו שניהם, באופן ההפגנתי
ביותר, מלהשתתף בכנס שהם עצמם איר־גנו.
טוען
יגאל: אנשי.יוקיבוץ־המן 11 חד לא התנדבו
לסיזון ולא השתתפו בו. המשתתפים
באו, ברובם, מן השומר הצעיר. ס מוזר שבאותה שעה ממש היה קיים שי־תוף־פעולה
בין הפורשים וההגנה. על פרט
מאלף סיפר לי יצחק שמיר (יזרניצקי) :כשנשלח
חכים לקאהיד, ניתנה לו הדשות לבוא
שם במגע עם רפאל סדובסקי, עסקן רביזיוניסטי
שהיה מוכן לעזור׳ אך היד, ידוע כ־פספטן.
ההוראה: אם אפשר היה להסתדר
בלעדיו, מוטב, אם לא — מותר לנצלו.
חכים החליט לנצלו, קיבל ממנו את תמונת
הלורד וחומר על תנועותיו. אזורי תליית
ד,שניב, החליט סדובסקי להניח זיר על קברם.
הבלשים שארבו, כמובן, ליד הקבר הרענן,
תפסוהו, חקרוהו ארוכות תוך עינויים. האומלל
נשב־ .גילה את הכל. עוד באותו
לילה תל־ את עצמו בעזרת פיג׳מה.
וכאן בא הפרט המענין: שעות מעטות
אחרי שבירתו של סדובסקי העביר גולומב
עצמו הודעה דחופה למרכז לח״י. הודעה זו
כללה את בל פרטי הודאתו של טדובהקי,
א־פשרה ללח״י לסלק מיד את כל האנשים
שזהותם נתגלתה לאנגלים, לטשטש את כל
העקבות.
חלק חשוב מן הפרטים והתמונות השגנו
במוסד שלא זכה עדיין להערכה הציבורית
שהוא ראוי לה: מבון ז׳בוטינמקי, מוזיאון
עשוי לדוגמה, כמעט בידיו של איש אחד
ויחיד, יוסף פעמוני. הוא מכיל ביום הומר
עצום שהוא חיוני לחקר כל פרשיות המחתרות
השונו ז, תוך התעלמות ראויה־לשבח
מתחומים מפלגתיים, כיתתיים.
אני עצמי זים־ את בית־צורי כצעיר בלוד
די. תכיל־עיניים, יזיכוס צברי מובהק, מן
הסוג תגדל דווקא במושבות. הוא היה שקט
ואינטלקטואלי, מביגר ממני בשנוי-,שנתיים,
וביצעה שניתחנו היינו עדיין אפרוחים בני 15
שבקושי ידעו לסרק קרבלום, היד, ביוד
צורי כבר חייל מבוגר ו 16 או .)17 היינו
רואים בו התנשמ״ת כל האידיאלים שלנו.
בשעת הכילוג הגדול, עת פרשתי מן ה־מהתית,
ידעתי שהוא נקט באותו קו עצמו,
ניסה (כמונו) להקים חוג עצמאי. אחר־כך
התי־חק לגמרי. כששמעתי את שמו כעבור
שנים, אחרי ההתנקשות בקאהיר, לא האמנתי
למראה עמי. כי פגשתיו פעמים רבות
על רקע חרדתי, ומעולם לא נתן מקום לחשד
שהצטרף שוב ללח״י. נראה שגם משפחתו
לא היתר, מעולם במוהר, אם הוא
פעיל במחתרת או לא! — עד שק־בלה הזמנה
לבקרו בכ״ת־הסוהר בקאתיר.

הכתבה על רצח לורד מוין (העירם הזר 1891
שימשח שיעור מצוייו בדדים טוריה לבני הדור הצעיר.
מילהדו יחד עם, זח לוותיקים עיבדה פדה-
מת: צעירים ישראלי-ם רבים אינם יודעים כלל
מי חיה לורד מוין ימי היו אליהו חכים ואלידו
ביזז־צורי,
נובדתי בכך על עורי ועל בשרי, כאשד נבנם
זוג צעיר למונית שלי. הבחור התבונן בנליון
העולם מזה, אשר היה אותה שעח גירי ושאל :
״פה זיז 1שוב רצהו מישחו 1״

דן יזגרנט, תליאביר

אני הימי בי? אנשי הברא קדישא שקברו את
אליהו חבים ואליהו בית־צורי ...בהיותי הבר וועד
הברא קדישא מטעם הקהילה. ביקשתי סן האחראי
על השמשים, לתת לאהד סהם חופש בתשלום
מלא ולאסשר לי לקחת את מקומו. ביום התוצאה
להורג לבשתי את החלוק חלבן ונסענו במכונית
אל המקים בו נמצא הנרדום. במקום נצבר. פלונה
שלמה של שוטרים. לאחר כמה ימים סיפר לי
קצידסשמרה מצרי כי אילו היו ילדים יהודים
באים למקום לשחק כדורגל. היתד. התליה נחזית
ליום אחר. עד כרי הד הדי. נדנל פזזדם של המצרים
שאנשי המחתרת יבואו לשהרר את שני הגיבורים.
לאחר
שהסתיימה ההוצאה להורו, יצאנו להוביל
את גופות הקדושים לבית־הקברות. מאחורינו נסעה
שיירה שלמה יטל מכוניות משטרה. ולאורך הדרך
ניצבו משמרות שוטרים פזויינים. הם פחדו מסגי
חשניים אפילו לאחר מותם 1
בחדר הרחצה של בית־הקברות חיכה לנו המור
יהודים, שבאו לחלוק לשני הניבורים את הבבוד
האחרון. אולם אנשי משמר־הגבול המצרי. שנמצאו
במקום. קיבלו פקודה מרב־סמל יהודי בשם
כהן. שחיה ממונה עליהם ופיזרו את הנאססים
במכות־רצדז. יהודים רבים נפצעו והמקום נתרוקן
כהרח־עין.
בזמן רחיצת־הנופות עמד עלינו קצין־משטרה נכוה.
מזויין באקדח. הוא התיחם אל כל הפרשה באמרה
ואמר :״רתצו את הגופות כהלבה. הם ראויים
לכבוד. הם היו ניבורים עד הסוף.״ אולם כעבור
דקות מספר הניע למקום מפקח המשטרה סלים
זאבי באשה והתחיל להאיין בנו ...לאחר שקברנו
את חכים ובית־צורי ז״ל, פקדו עלינו המצרים
לצקת בטון על הקבר: הם פחדו שאנשי-הסחתרת
יגנבו את הגופות ויעבירו אותן לאו-ן־ישראל.
פעלם הגדול של שוי הגיבורים לא היה לשווא.
נוכחתי בבד כבר כעבור שבועות מספד. כא-טר
האזנתי קמשפטם של כמה צעירים מצרים, שנאשמו
בפיצוין טועדוו אנגלי ושמעתי אחד מהם אומר
:״א.ו נילחם ונד הבריטים ממש כמו שני
הניבורים אנשי קבוצת־שטהו״

איש השנה

מאקס, תל־אב־ב

במקרה הייתי נוכח באולם בית־המשפט המחוזי
בירושלים שעה שמסר מר יואל בראנד את עדותו.
עלי להודות כי היתה זאת חוויה בלתי־נשב־חת.
ראיתי לם.י אדם שקם להניד את האמת. למרות
הלחין הנדול שהופעל עליו. מה אירע לו
שהוא סותר את עצמו במכתבים למערכת (העולם
הזה? )991 האם שבר אותו הלחץ. על אף
הכל? אוב, על יסור איות חישוב כותב בראנד
כי עשרה אחוזים מהבר׳ וועדת-ההצלה והרוו?
עד כמה שידוע לי. היו הוועדיז כולה רק שמונה
אושיט. האין זה נראה לכם כי רווקה בגליון יד
מוקדש לפרשת רצח הלורד מוין, האיש שהביא
את בראנד — איש ממא״י התיק — לשורות
לחייי, מופיע מכתב כה תבוסני של בראנד עצמו?
ואיו זאת הפמליות היהירה. כל פרשה־קמטנד עושה
רושם של מלחמת־מבתבים: היא התחילה
ב״מכתבים לחברי המזרחי (פנימי ) 1״ של סלכיאל
נרינוולד, ומסתיימת במכתב למערכת העולם הזח
(חיצוני ביותר <1של יואל בראנד.

אברהם יוטיפדב, ירושלים

כמקום יום הולדת, אכל
בכתבה על הופעתו של סלכיאל נרינוולד בבית
המשפט (העולם הזח .) 886 ציינתם כי ללבושו
החניני היתה סיבה כפץ לדז: נאום תסיכים של
עורך־דיו שמואל תסיר ויום הולדת* של נרינוולד.
עלי להעמיד אתכם על טעותכם. נשיאת אות־הקום־

ימיכועח המצויר
יאי־נעוהסציה

כיצד לצפור 10 מליץ ל״י
בסשרה שלבים קלים
• גש לראש המועצה המקומית ב*
קרית־פשמילסקי וספר לו שעתה עומד
להשקיע 5מליון ל״י במפעל לסר׳יגה
מצמר־עכברים, היחיד במיג!־ במזרח התיכון,
שיעסיק 2400 ממובטלי הקרי!־״
הצג תנאי: שיתן לך 50 מגם חינם
והנחות במחיר המים, החשמל והמסים
העירוניים.
• פנה למרכז ההשקפות וקבל מעמד
של מפעל מאושר.
* בעזרת ההמלצה הרשמית של מועצת
קרית־פשמילסקי ואישור מרכז ההשקעות,
פנה למשרד המסחר והתעשיה
וקבל רשיון־ייבוא ל־ 5000 טון מלט להקמת
הבנין העיקרי של המפעל. .
מכור 2500 טון מלם בשוק השיחור
והשתמש בסכוס זה כדי להביא
את 2500 הטון הנותרים.
* הסבר לעיריה שלצערך עוד חסרים
י 1־ יי׳ ״*י* יי״י רדי לההים את ה
מודיע
בזה בי בהגרלה זיל כרטיסי

המדדעל הקיין
זכה המספר וצל״ דפיכד, כד
קורא אשר יש בידיו כדיון
״העולם הזה״ >91א< מכוניי
כמספר המסתיים כספרות
52׳ זבן, איסוא \,ככרטיס-
חמם זוגי.

;זזזובים מתבקשים להמציא למשרד
העולם הזה החל,סיום הראשון הבא,
,21.11.54 ולא מאוחר מ ום הששי
הבא ,26.11.54 ,את הגליון ובו המספר
הזוכה, אם באופן אישי למשרד
בשעות 9.00—134(0או —
00—18.00־ , 14 נאם בדואר לת. ד.
, 136 תל־אביב.

מיות ולבישת הבורים השחורים באו מפני שבאותו
יום חל יונדהשנר! לנפילת בנו של נרינוולד. שנפל
לס:י שש שנים על הר ציון. יום הולדתו חל
ימים מספר לפני כן.

משה חנוכה, ירושליט

נישואין במחתרת

הצעתו של שמחה שחור (חעולם הה ) 889 בדבר
שביתת הזוגות העומדים להתחתן. כדי לאלץ את
הממשלה לחוקק חוק נישואין אזרחיים היא מעשית
ונכונה. במשד חודש אחד אפשר לארוז על־ידי
המכרה מתאימה מאות זונות כאלה — והממשלה
לא תוכל לעמוד מול הלחץ.

ח. חמיאל, בני־ברק
ברור שהרבנות לא תוותר על סיר־הבשר שלה
ועל מעפרה הפאראזיטי ...על כן עלינו למצוא דדך
לעקוף את חוק־הנישואין הנוכחי. אפילו אם הדבר
יורום לפירוק והקואליציה. או לרדת למחתרת ולהילחם
בחוק בכוח ובאומץ 1

רא־בן ברוך, חולון
חתנים אלמונים, הננו ללא מדים,
לידינו כלות בנות־היופי,
כולנו גוייסנו לכל החיים
או פחות, זה עוין כבר של אופי.

שם ללא בתולים
בכתבכם על שחקני-השוה (העולם הזה <885
ציינתם פי שם־הבתולים של מרת די־מאניו היה
מרילין מונרו. זה ממש מצחיק. ובדת דימויו איבדה
את בתוליה כאשר נישאה בגיל חמש־עשחה
(ואולי עוד לפני כן) ,זמן רב בטרם ניתן לה השם
המסחרר. טרילין מונרו.

אברהם אריאל, א/ק ארצה
העולם הזה נהג כדרך ג׳ננזלמניס, הנית
כי כל בתולה היא בתולה עד שהוכח ההיפך.

כרך אחד
האם ישנה לקוראי העולם הזה לכריד את החוברות
לכרך אחד נדול? אולי תיזמו מפעל ביוה

י שמואל נמיר, צה״ל
העולם הזד. יכרוך את •יזגליונות השנת
של קוראיו בראש־השנה האזרחית כנוי בכל
שנה.
מפעל, שראש־המועצה כבר הניח את
אבן־הפינה שלו תוך הכרזה על חנוכת
אזוד־תעשייתי חדש.
* שב בנחת בביתך שעה שהעיריה
מקימה זעקות־זזמס אצל רשות הפיתוח
ומשיגה. בסאימצינז רבים את תהלואח
בו־בית נמוכה ולזמן ארוך.
* הלווה אח הכסף ברבית של ס200/
לחודש לזמן קצר כך שתוך שנד, יהיו
לך, במקרה הגרוע ביותר, כמה מאות
אלפי ל״י.
* פנה ללשכת המענק ודרוש הלוואה
של סמשה מליון ל*י לרכישת ציוד
חיוני. ארגן מסיבות־עתונאים, אסיפות־מחאה
מטעם המועצה המקומית, ראיון
אצל הנשיא, ותבטח את השתתפות מפעלך
ביריד הבינלאומי באיזמיר.
* הודע למועצה, בסוף השיה, בי
גתברר שצמר עכברים אינו עולה יפה
בתנאי האקלים של הארץ.
* סע לשוייץ לנוח ולהשקיע את
הרווחיס שצברת, לפני שאתה חוזר ומציע
למועצת מגדל־פפרמן להקים במקוס וח*<
על לייצור בגדי־ים לפי דיני ישראל,
בהמלצת הרב הראשי.

החמשיר

נערה — שמה תמר — טענה :
״האופניים עכשיו באופנה !״
אן ניסתה היא לרכב
חיש עברה למצב
•סתסם אס 00110 קאתמם

הונולס אזיז <92

לפני שנתיים פירסם ״העולם הזה 795 סיפור מרעיש: תבנית סודית של דוד בן־גוריון לשינוי מהפכני
כתהליכי המימשל כארץ. תבנית זו, שנקראה ״תבנית תדי קולל,״ >על שם מי שהיה אז איש־־אימוניו
העיקרי של כי. ג׳י ,.מנהל משרד ראש־הממשלה ואחד מקכוצת ״הצעירים היפים המבריקים*) כללה, כין
השאר: הכרזת מצנדחירום כארץ נוכח התמוטטות משטר הצנע ; ביטול זמני של חרויות דמוקרטיות
מסוימות כגון זכות־השכיתה, זכות האסיפה וחופש הביטוי ; הפעלה מסויגת של שיטות דיקטטוריות בגון
דיתוק-כוח אדם והעכרת-כח-אז׳ ם. כתוקף תקנות־־החירום הכריטיות ; מתן סמכויות נרחבות לבמה פקידים
צעירים ממונים מטעם ראש־הממשלה, כגון אהוד אבריאל ; מינוי תדי קולק עצמו במנהל המיבצע.
לפי מיטב הידיעות אשר בידי המערבת, מנע פירסומה המוקדם של התכנית כמידה רכה את הפעלתה.
מוסדות מפא״י עצמם הוזעקו נגד כוונות כי. ג׳י ,.התפתח ויכוח גדול(וסודי) עצום ,״מנגנון־־החושד* הופעל
לגילוי האנשים שמסרו למערכת את החומר. דוד כן־גוריון עצמו נרגז על עוזריו וגנז את תכניתו -לפי
דכריו, לעולמים. כעבור שבועות מעטים הרכיב מנגנון מפא״י את הקואליציה עם הציונים־הבלליים, הקיימת
עד היום, והחלה התרחקותו של בי. ג׳י. מן הזירה הפוליטית שהובילה אותו, לכסוף, לשדה־בוקר.
לתב ני ת זו שבקה חיים לבל חי -למרות שלא מככר פירסם אותה שבועון מפלגת ״אחדות העכורה*
באילו נולדה אתמול. אולם בינתיים צצו תכניות אחרות, לא פחות סנסציוניות. במה מהן נמצאות כבר
בשלב של הגשמה. מערכת ״העולם הזה* מפרסמת את הפרטים העיקריים של תכניות אלה כעמוד הבא.
מפלגת פועלי ארץ־ישראל היא תופעה פוליטית
מיוחדת במינה. אין מפלגה בעולם הדומה לה. איש
אינו יכול להכחיש את תרומתה המכרעת לבנין הארץ
בימים עברו, בהם היתר, מפא״י הביטוי העליון
לכושר־הבנין, להעזה ולמבט הרחוק של ד,עליה
השניה והשלישית. איש אינו יכול להכחיש גם את
אחריותה המכרעת של מפא״י לרוב התופעות השליליות
של חיי ישראל כיום.
משן שנים ארוכות נכשלו כל הפרשנים הפוליטיים
בניתוח תהליכי ההתפתחות של השלטון במפא״י.
לעתים דומה המפלגה ליקום בזעיר־אנפין, בו מסתובבים
אלפי גופים ללא כל סדר הגיוני, איש איש
לפי רצונו ובלי התחשבות ברצון רעהו. ויש שהמפלגה
דומה ליחידת־צבא המתקדמת בשדרת־מסע
מכונסת, מפנה חזית אחת לכל יריביה — ומתגברת
עליהם בנקל.
דוכסים ורוזנים. כמידה מסוימת אפשר להשוות
את המצב במפא״י (לחיוב ולשלילה כאחד) למשטר
ששלט באירופה בימי הביניים.
באותם הימים, ימי השיא של התקופה הפיאודלית,
היתד, כל ארץ מחולקת לעשרות ולמאות חלקים כמעט
עצמאיים. באופן רשמי שלט במדינה המלן,
״בזכות אלוהים״ ,והוא שהפקיד את מחוזותיו בידי
הרוזנים והבארונים, תמורת הבטחתם לגבות את מימיו
ולהתייצב לפקודתו ביום מלחמה.
אולם למעשה שלטו בארץ השליטים המקומיים.
הם לא היו בעלי מעמד שתה — בארונים קטנים
שלטו על כמה עשרות קילומטרים מרובעים, רוזנים
שלטו על גלילים, דוכסים חלשו על מחוזות שלמים.
אלה הטילו מסים, החזיקו צבא. אלה גם בחרו במלך
— ואף סילקו אותו כשחדל למצוא חן בעיניהם.
הם לחמו איש ברעהו, כרתו בריתות זה עם זה, התלכדו
והתפלגו, הכל בהתאם לאינטרסים שלהם ולרוח
השעה החולפת.
אולם יחד עם זה היו כולם מלוכדים בהכרה קולקטיבית
חזקה. עם כל ההתנגשויות, היו מסוגלים,
לרוב, לצאת למלחמה בשעת הצורן, בעלות אויב
על מולדתם. בתקופת־השיא היו אידיאליסטים, חדורי
מסורת גאה של הכרת־חובה, יצאו למסעי־צלב ול
מלחמות,
טיפחו את התרבויות. המשסד כולו התמוטט
רק כשהצליח המלך לרכז את כל הבוחות בידי
עצמו, הוציא את התוכן מן המשטר הפיאודלי.
המלך והאלופים. במפא״י ישנם, כיום, בארו־נים
ורוזנים, דוכסים ונסיכים. רק למעטים מהם ישנו
אזור־שלטון גיאוגרפי, כמו אבא חושי, דוכס חיפה.
מחוזותיהם של האחרים הם כלכליים, חברתיים, מפלגתיים.
ישנם רוזנים מבית סולל־בונה ובארונים
מבית המשביר־המרכזי, דוכסים של האיגוד המקצועי
ומרקיזים של מנגנון המפלגה, פיאודלים של מנגנון;
הממשלה והסוכנות.
כל אלה מלוכדים בנאמנות עמוקה, ולרוב גם אי דיאליסטית,
לשלמות המפלגה וליציבות המשטר״
אולם לא תמיד הם נאמנים למלן שהמליכו עליהם״
הם מתאחדים יום אחד בחזית משותפת מאחוריי
מנהיג פלוני, מפילים אותו למחרת, מתלכדים כעמוד
יום כדי להמליך את יריבו. אין חלוקות יציבות לפי׳
אידיאולוגיה, סיעות מגובשות. הכל שוטף, הכל נייד..
כי כל מחוז עושה, בכל מצב, את חשבונו המחוזי״
מתאים את המצב החולף לצרכיו ולאינטרסיו.
כך קרה שנתגבש בשעתו רוב גדול נגד השאיפות
הדיקטטוריות של דוד בן־גוריון. כשהסתלק בי. ג׳י.
בכעס, המליך רוב זה את משה שרת, בניגוד מוחלט
ומפורש לרצונו של בן־גוריון. אולם אותו רוב עצמו
נתן סטירת־לחי לשרת בענין אחוז־החסימה, כמעט
הוריד אותו מן הבמה.
שרת ובי. ג׳י• כיום שוב נמצאת מפא״י ערב
הכרעה. מפא״י תקבע את התפתחות המצב הפוליטי
בארץ בחדשים הקרובים, כשם שקבעה אותה משך
דור שלם. אולם מי יכריע בקרב מפא״י?
דוד בן־גוריון ומשה שרת מוכנים למאבק, איש•
מול רעהו. הקווים הכלליים של תכניותיהם היריבות.
התבהרו. מאחורי הקלעים, ובסודי־סודות, נודעו גם.
הפרטים המסויימים. אולם איש אינו יכול להעז לנבא;
מי מן השניים ינצח, ואיזו תכנית תצא לפועל. בסופו
של דבר לא יחליטו לא בי. ג׳י. ולא שרת. תכריע:
דעת הרוב, שתתגבש בקרב ציבור הדוכסים והרוזנים״
עסקני המפלגה ופעיליה בחצי תריסר שטחים. רצונם
יהיה ריבוני, והוא יהיה חוק בישראל.

תמית בי. גי*.
לשנות את מבנה •הממשלה, להעניק לעצמו השפעה מכרעת. עם שובו באופן רשמי,
והעמדתו בראש מערכת הבחירות של מפא״י, יביא את התכנית לפני מוסדות המפלגה.

מבגה הממשלה
תוקם ממשלה בת 23 חברים. בתוכה יקום קאבינט מצומצם בן שבעה, ולכל
היותר תשעה, חברים. הממשלה הנבחרת תשב אחת לשבועיים. הקאבינט יתכנס
שלוש פעמים בשבוע.
עניני חוץ ובטחון יהיו בסמכותו של הקאבינט. ענינים כלכליים בסמכותה של
מליאת הממשלה.

כל אחד מחברי הממשלה יהיה אחראי על משרד אחד. לראש־הממשלה יהיה
קול כפול בהצבעות.

יקומו משרדים נוספים: פיתוח הנגב, הסברה, עניני התפוצות (מועמד רציני :
נחום גולדמן) ,תכנון כלכלי וכוח אדם, ועוד.

הרכב הממשלה
חברי הממשלה מטעם מפא״י יהיו :
דוד בן־גוריון — ראש הממשלה ושר־התוץ, פנחס לבון — שר הבטחון, משה
שרת — שר ההסברה, דלמן ארן — שר החינוך והתרבות, אריה בהיר — שר
החקלאות, מרדכי נמיר — שר לתכנון כלכלי וכוח־אדם, עקיבא נוברין — שר העבודה,
לוי אשכול — שר האוצר, גולדה מאירסון — שרה לפיתוח הנגב, בכור שיטרית —
שר המשטרה, אהוד אבריאל — שר בלי תיק.
תדי קולק יתמנה שגריר ישראל בארצות־הברית, דוב יוסף — שגריר ישראל
בלונדון, אליהו אילת — מנהל משרד־החוץ. אלחנן ישי יתמנה מנהל כללי במשרד
ראש הממשלה. דוד הכהן יחזור לארץ. ראובן ברקת יתמנה ציר ישראל בבורמה

(שתעלה, כנראה, מדרגת צירות לדרגת שגרירות).
אבא אבן יהיה חבר־כנסת ויתמנך, כיושב־ראש ועדת החוץ והבטחון. שמעון פרס

יתמנה -יועץ ראש־הממשלה לעניני בטחון. ראש הממשלה ימנה יועץ לעניני חוץ
(מועמד: ראובן שילוח).
מזכיר הממשלה יקבל סמכויות נרחבות, ובתפקיד זה יישאר זאב שרף, שחזר
והפך לאחרונה איש־סודו של בי. ג׳י.

רשימת מועמדי מפא״י
בקרב סיעת מפא״י בכנסת ייערך טיהור יסודי, לחיזוק שלטון בן־גוריון. השינויים:
לא ייכנסו לכנסת השלישית: אפריים תבורי, אברהם כלפון, דבורה נצר, יעקוב
אורי, שמואל דיין, אברהם הרצפלד, ראובן שרי, אליעזר ליבנה, עדה מיימון ואחרים.
(שלמה לביא הודיע לבן־גוריון שאינו רוצה להיות מועמד לכנסת השלישית).
במקום אלה יבואו: אהוד אבריאל, אריה בהיר, יוסף יזרעאלי, רענן וייץ, משה
ביתן, דוד טוביהו, יוסף אלמוגי, אבא חושי, יחיאל דובדבני, שרגא נצר, רפאל בש,
שלמה גרודזנטקי, תנחום טנפילוב.

מוסדות מפא״י
הועדה המדינית של מפא״י תהיה רק בת 17 חבר (במקום שלושים וכמה כיום).
חבריה יהיו חברי הקאבינט, יו״ר הנהלת הסוכנות, מזכירי המפלגה, מזכיר ההסתדרות,
שני חברי ועדת החוץ והבטחון (היו״ר ועוד חבר) ,מזכיר הסיעה בכנסת, יו״ר
הנהלת הקואליציה, נציג איחוד הקיבוצים והקבוצות ותו לא.
לעומת זאת תהיה מזכירות בת 25 חברים, ולא ישתתפו בה אלא ראש־הממשלה
ושר אחד, מזכיר ההסתדרות, ומזכירי המפלגה. כל השאר יהיו ברובם צעירים. בך
גוריון רוצה להכין, בדרך זו, גרעין למנהיגות צעירה. המועמדים: אהרון רמז,
אהוביה מלכין, אברהם עופר, עמום דגני, צבי כסה, רענן וייץ, לוי יצחק הירושלמי,
אשר ידלין, שרגא נצר, יוסף יזרעאלי, גרשון זק, חיים הלפרין, יהודית שמחונית.
שרי הממשלה יוזמנו רק כאורחים, אם בכלל.
בן־גוריון מתכח־ן גם להקים כמה מחלקות חדשות ולחזק כמה מחלקות קיימות
במרכז מפא״י. בראש וראשונה יקים־נזחלקה מדינית. כן יקים מחלקה נרחבת להסברה
ועתונות (התכנית: סגירת הדור וייסוד עתון־בוקר חדש ועתון־ערב חדש, בעריכת
אישים חזקים. העריכה המעשית תימסר לידי אנשים צעירים, שיעמדו תחת פיקוחו
הישיר של בי. ג׳י. יתכן שיחולו שינויים גם במערכת דברן. תקום מחלקה חזקה
לפיתוח הנגב.

בן־גוריון עצמו יפקח על עבודת המזכירות, המזכירים ומחלקות המרכז, אם
כי לכל מחלקה יהיה מנהל, חבר המזכירות.

פנחס ל בון: בי 1.״ .שאיר. שרת רוצה לסדנ!

תכנית שות המגמה לטהר את עמדות־המפתח מנאמניו של דוד בן־גוריון, לרכז בהן אנשים נאמנים
לשרת. התכנית כבר הושלמה, ובחלקה אף החלה לצאת לפועל.
מיהודים יסולקו יונה כסה ורפאל בש מתפקידיהם כמזכירי־ד,מפלגה.
מאיר ארגוב יסולק מתפקידו כיו״ר ועדת חוץ ובטחון של הכנסת
הדי קולק יסולק מתפקידו כמנהל משרד ראש־הממשלה.
זאב שרף יסולק מתפקידו כמזכיר הממשלה.
לא תינתן דריסת־רגל לאבא חושי וליוסף אלמוגי לתפקידים חשובים.
ייעשה נסיון לרכוש את חבורת צעירי המפלגה, כמו אברהם עופר ואהוביה מלכין,
תמורת הבטחת תפקידים חשובים. גם בתכנית שרת תורכב המזכירות מצעירים, אך
הדגש יהיה על צעירים המתנגדים בחריפות לבן־גוריון, בעיקר חברים צעירים מה
קיבוצים.
עתוגווג שרת דואג במיוחד לשלטון על עתוני המפלגה. התכנית :
דן פינס יורחק מדבר ואומר• יתכן שאליעזר ליבנה, שהפתיע השבוע את הארץ
כולה בקפיצה חדה מדעות בן־גוריון לדעות שרת, יתמנה לעורך דבר. אל עורך הדור,
הנאמן במידה לא־מספקת לשרת, יצורף איש אחד או שניים, אחרי שאיש בן־גוריון
במערכת ושליטה לשעבר, לוי יצחק הירושלמי, כבר נתבקש להסתלק.
שרת עצמו יהיה חבר מערכות דבר והדור, ישתתף אחת לשבוע בישיבות המערכות.
במרכז מפא״י תקום מחלקה להסברה ולעתונות, בפיקוח שרת, לטיפול בעתונות
כולה (שרת מודאג מידיעות אחרונות, התומך בבן־גוריון ולבון).

הו-יכס הממשלה
ממשלה בת 15 חבר, כמו היום.
יצורף לממשלה עקיבא גוברין, ייעשה נסמן לסלק את גולד-ה מאירסון, דוב יוסף
ולוי אשכול. אם אי־אפשר יהיה להרחיק את אשכול, יישאר בלית ברירה. במקרה
זה ימנה שרת לעצמו יועץ כלכלי, שיתערב יותר בעניני האוצר.
שרת מעונין לסלק גם את פנחס לבון, אך הוא בטוח שלא יצליח בזאת. במקום
דינור, שיסולק, יבוא זלמן ארן, ושרת עצמו ינהל את מינהל ההסברה. דוד הכהן
יצורף לממשלה כשר בלי תיק, והרצל ברגר יהיה תת־שר־החוץ, ממונה במיוחד על
עניני ההסברה של משרד־החוץ.

המועמדים דכנסוג השלישית
רשימת המועמדים הבאה תכלול את נאמני שרת. ביניהם :
אהרון בקר, ראובז ברקת, אפרים ברוידא, חיים שורר, ברוך טל, שאול אביגור
(ייעשה מאמץ למנותו שוב תת־שר הבטחון) ,משה קטרון, חיים הלפרין, יהודה
גוטהלף (מתומכי שרת, אינו נמנה כיום עם חברי מפא״י, אך יצטרף למפלגה בקרוב),
וכן כמה סופרים ואנשי־מדע.

בי. ג׳׳.מגלהאהונותץ וגדארגון הנועד הנרד

ביקרתי בשדה בוקר
מאת עטאררר־י מנסור

מאז יום הקמת המדינה ועד לפני חודש נמנע דוד כן־גוריון כאופן עקבי ווזפגנתי
מלקכל משלחות ערכיות, לכקר ככפרים ערכיים או לעשות כל ג׳סטה אחרת של
התידדות בלפי אזרחי המדינה ממוצא ערכי. היה זה ניגוד חותך לכיקורי־יהנימוסין
של מוחמד נגיב ועבד אל־־נאפר ככתי-בנסת יהודיים וצילומיהם עם הרכנים המצריים.
החודש הסתלק בי. ג׳י. ממנהג זה, השיב מכתב ארוך לנער ערכי שכתב אליו
;אולי מפני שהשכ תחילה שהוא ממוצא מארוני!.
״העולם הזה״ שמח להגיש לקוראיו את סיפורו המלא של מנטור הבולל גילויים
מרחיקי־לכת על כוונותיו של כי. ג׳י.
הכל החל בבית הקפד. של הכפר. ישבתי שם ושוחחתי עם
אליאס׳ בעליו. בית הקפה הוא המקום היחידי בכפר בו אפשר
לשבת בחברה כל שהיא, לפטפט ולשוחח על הא ועל דא,
לשכוח או לא לשכוח את כל הנעשה מסביב, את העוני, את
הבערות, את תוסר־העבודה ואת הממשל הצבאי.
שוחחנו על •הנוער־העובד שאני מרכז את סניפו בכפר.
אליאס אמר לי . :למה לא תפנה לבן־גוריון. הוא יושב
עכשיו בשדה־בוקר, יש לו הרבה זמן — כתוב לו על מצבו
של הנועי־ הערבי, ספר על סבלו ותלאותיו, אולי ירצה
ויוכל לעזור...״
ההצעה נראתה לי, ישבתי וכתבתי. לא חכיתי זמן רב
לתשובה, היא הגיעה לאחר שבוע בלבד. כתב בן־גוריון ן
..״אני סבור שאין לעשות כל הבדל בין עם לעם, בין
יהודי ונוצרי, מוסלמי ודרוזי והחוק בארץ אינו יודע הבדלים
ממין זה. אמנם החול לבדו איונ מספיק, הכל תלוי בדרך
שמבצעים החוק,..״
במכתב ארוך שמראשיתו ועד סופו הוא משולל. את״,
הסביר לי בן־גוריון את ענין תנועת הנוער הכללית ואת
הצורך בהכללתו של הנוער הערבי בתנועה זו. בסיום, הזמין
אותי בן־גוריון אליו, לשדה־בוקר.

בי צ ר נו ס עי םלשדה־ בנ ק ר
לאזרח ישראל, אזרח תל־אביב או מטולה, אין זה דבר
מסובך ביותר לנסוע לשדר,־בוקר. כל אשר עליו לעשות הוא
לקבוע את היום הרצוי, לציין זאת בפנקסו לבל ישכח להזמין
כרטיס נסיעה בקו אגד תל־אביב—אילת, או להכניס בנזין די
הצורך למיכל מכוניתו ולהפליג לדרך.
לי היה הדבר קשה הרבה יותר. הרשיון בו אני מצויד לפי
החוק, קובע בפירוש כי רשאי אני לנטוע לחיפה או לתל־אביב,
אך לא למקום אחר. .החוק בארץ — כתב בי. ג׳י— .
אינו רוע הפליות״ — משפט חשוב זה נעלם מאוצר
המושגים של המושל הצבאי של הגליל העליון ופקידיו.
נסעתי לנצרת. במשרד, אצל הפקיד, הסברתי לו ואמרתי
•בן־גוריון׳ .דקה אחרי־כן חדרתי לאותו קודש־קדשים שרק
נכבדי נצרת או אורחים מכובדים יכולים להכנם אליו :
משרד המושל הצבאי בכבודו ובעצמו.
.למה אתה נוסע לשדר,־בוקר *״ רעמה השאלה מאחורי
שולחן קודר. הסברתי פעם נוספת, הראיתי את המכתב
וצוידתי מיד ברשיון מיוחד, המתיר לי את הנסיעה לדרום
הרחוק.

לבחח־י ם צעירים. ה בוי ס ה * סו ד ה
.הקדמת ברבע שעה ׳,ציין בסיפוק בי. ג׳י ,.משד,וטסתי
לחדרו, דקות אחדות לאחר שהגעתי לשדה־בוקר. ואמנם
במברק ששלחתי על בואי נאמר כי אבוא ב־ , 14.00 ולמעשה
הגעתי לשם ברבע לשתים.
הנסיעה היתד, פשוטה ומהירה. עד באר־שבע באגד, ומשם
בקומאנדקאר צבאי. לפני הצריף, המוכר לי מתמונות עתונים,
ניצב שומר שעצרני ושאלני . :לאן ז״ הסברתי שוב.
.אין לך סכויים,״ אמר. ,אשתו (פולה) לא נותנת לבחורים
צעירים להכנס אליו.״ הסברתי שוב והראיתי את המכתב.
השומר נכנם ולאחר שניות אחדות, קראני להכנס.
קבלת־הפנים היתד, לבבית ביותר. החדר, עטור הספרים
מריצסה ועד תיקרה, משאיר רושם כבד על כל מי שרוצה
לקרוא בספרים, אוהב זאת, אך אלה אינם ניתנים לו. הבחנתי
שקיר שלם מוקדש למקצועות היהדות בכל השפות. ,בודהיזם״
•הבית־השני״ ודומיהם.
השיחה ארכה שלוש שעות תמימות. היא הופסקה באמצע
לשלוש שעות בגלל ביקורו של שר־ד,תחבורה, יוסף ספיר,
ופעם בגלל התערבותה של פולה, אשתו, שהדגישה בקשר
לחילופי־דברים בינינו על בעית נישואי־תערובת . :מה יש י
גם בני התחתן עם נוצריה׳...

* ד אורח פ ש1מ״.ספר,״ אמר בך־גוריון, שהסביר לי קודם לכל כי הוא
.אזרח פשוט״. .אינני מייצג שום מוסד, לא את המדינה ולא
את ההסתדרות״ ,וכי בתור כזה הוא מדבר.
סיפרתי. לא את הכל, רק את תמצית ועיקר הדברים.
סיפרתי על גוער שאין לו מחסה כלכלי׳ תרבותי או חברתי.
על מאות נערים ונערות שאינם לומדים, אינם עובדים, נתונים
לבורות ובערות, עוני ופרימיטיביות מנוונת ומדלדלת. סיפרתי
על מצבו של הנוער הערבי בישראל .1954

בי. ג׳י. הקשיב בתשומת לב מרובה ושאל . :מר, יש
לעשות י״ אמרתי שצריך לפתח פעולה חינוכית ותרבותית
בקנה־מידה גדול בקרב הנוער הערבי, וכי פעולה זו בהכרת
שתהיה מלווה בשינוי תנאים כלכליים. דקות אחדות לאחר
מכן פרש בי. ג׳י. בפני את תכניתו לתנועת הנוער הכללית.
לפתרון בעיות הנוער.

כנ ס גזער בדצמבר
,אין עדיין כל תכנית מושלמת. אתפנה לעריכתה רק
בדצמבר,״ חזר והדגיש בי. ג׳י ,.שהתאונן על העתונים שלדבריו
סילפו את דבריו וכוונותיו בכנס התלמידים שנערך
בשייך־מוניס. .לא התכוונתי לתנועת־נוער ממלכתית, אלא
לתנועת־נוער כללית — ההבדל הוא גדול,״ אמר.
״בדצמבר ייערך, לפי קריאתי, כנם גדול של נוער מעל
גיל . 18 נדון בכנס על הדרכים והאפשרויות להקמתה של
תנועת הנוער הכללית.״
,יש לעשות הכל למען שתף כל הנוער מכל העדות, נוצרים,
דרוזים, יהודים ומוסלמים — במפעלים משותפים ובתנועה
כללית,״ כתב בי. ג׳י. באגרתו, ועתה חזר על דבריו
באוזני. .יש לעשות הכל׳.
תכניות? — עוד אינן, תהיינה בדצמבר. בינתיים
הוא היה מוכן להסביר לי את ההבדל בין תנועת־נוער
ממלכתית וכללית.
תנוער. הנוער הכללית — אמר תהיה מושתתת על
חבריה בלבד. היא לא תהיה שייכת למדינה או למוסדותיה,
לא למפלגה ולא לתנועה התישבותית. כל האמצעים
להחזקתה יבואו משני פקורות: אמצעים כספיים מכיסי
חבריה, ורוח ההתנדבות שתפעם ותדריך חברים אלה.

הקיבוץ -לאבמטרה1
.מה תהיה המטרה? — אינני יודע עדיין. על־כל־פנים
לא ההליכה לקיבוץ. זאת אי־אפשר לתבוע,״ הסביר בי. ג׳י,.
.מכל אחד. זוהי מטרה קשה, הניתנת לביצוע בידי חלק
קטן מאד מחברי התנועה בעתיד. צריך יהיה,״ לדעתו
של ביג׳י ,״להעמיד מין מטרה כזו שחלק גדול ככל האפשר
מחברי התנועה והנוער כולו יוכלו לפעול בלב ובנפש
להגשמתה, ויוכלו לומר בפה מלא כי אמנם יגשימו את
מטרות תנועת הנוער הכללית לכשידרשו לכך.״
״המטרה תהיה הרבה יותר קלה,״ הטעים בן־גוריון,
והמשיך להפליג בסבו הבעיות העתידות של תנועת־הנוער
הכללית. הוא הסביר כי לתנועה יוכנס ״נוער חפשי״
ו״נוער דתי״ ,״ותיקים״ ו״עולים חדשים״ ,תתהוינה בעיות,
אך אין להירתע .״הנוער שלנו מחולק לכל מיני זרמים :
דתי, חפשי, שמאלי, ימני. צירוף הנוער הערבי,״ המשיך,
״יקשה את הבעיה כולה, אך שוב: אין להירתע ! ״
בי. ג׳י. סבור כי התנועה הכללית חייבת להיות ממש
כשמה. היא תצטרך לתפוש את המקום הריק — כפי
שהסביר במכתבו — בין השנים 18ו־ ,25 שאז האזרח
הצעיר אינו עוד נער, אך מסוגל להרבה משימות המוטלות
בדרך־כלל על גיל הנעורים ולבצעם באותה מסירות
ותחלהבור״

נו עי דדה -לחמעחה צופי ם
״ביקר אצלי כמאל קאסם (סטודנט דרוזי מרמה) ויעצתי
לו להתקשר עם הצופים הכלליים. אני חושב שזוהי התנועה
המתאימה בשבילם,״ אמר בי. ג׳י ,.כשהשיחה הגיעה לפרשת
שיתופו המעשי של• הנוער הערבי בתנועת־הנוער הכללית,
לכשתקום.
גם במכתבו כתב לי בי. ג׳י. ש״אני רוצה לסדר דבר כזה,
אם רק אפשר גם בשביל הנוער הנוצרי.״ כשישבתי על־ידו,
הסביר לי שאין לו עדיין תכנית מעשית, אך הוא חושב
שכדאי יהיה להקים סמינריון להשלמת ידיעותיהם של אותם
נערים ערביים המוכנים כבר היום, פחות או יותר, לפעולה
בקרב הנוער. הוא הבטיח לסדר זאת בעצמו, אך נמנע
מלהסביר אם בעזרת ההסתדרות, הממשלה או מוסד אחר.

ע ר בי ם

ב קי בו ץ

,למה לא תצטרף לקיביץ?״ שאל לפתע בי. ג׳י.
.אפשר?״ השיבותי בשאלה.
.למה לא, בוא הצטרף לשדה־בוקר, תהיה חבר,״ הדגיש
שנית. הסברתי לו כי אין המדובר בשאלת החברות בקיבוץ
סתם. יש גם שאלות של חברה, של קשר חברתי, של עבר

עטאללה מנסור
משותף, וכו׳.
״נכון״ ,השיב בי. ג׳י ,.לאחר שהרהר קמעה ,״יהיה צורך
להקים חברות־נוער ערביות ולהדריכן לחיי קיבוץ !״
ההצעה על חברות־נוער ערביות אינה חדשה. אני עצמי
התחנכתי בחברה כזו, הראשונה בהן, בשער־העמקים של
הטומר־הצעיר .״איך היה ז״ שאל בי. ג׳י ,.כשסיפרתי לו
על־כך. סיפרתי על החברה, על תכניות הלימוד, על יחכו
הטוב, יחסית, של המשק וחבריו, והסברתי את הסתירה
הגדולה שבין תורתו העיונית של הנוגומר־הצעיד, אותה
הרביצו בנו משך שנה תמימה, וכיצד התנפצה כל התורה
לרסיסים כבר בחודש הראשון, כשחזרתי לכפר.
כל זה היה ידוע לבי. ג׳י ,.לא חידשתי מאומה. הוא
עצמו כתב בספרו על הציונות והקומוניזם של השתזר־הצעיר
והציג היטב את אותה סתירה.

קיבו צי ם מ עו ר בי ם

ב ה חי ש ב חו

״אפשר יהיה גם להקים קיבוצים מעורבים,״ אמר בי. ג׳י,.
שהדגיש כי תנועת־הנוער הכללית תהיה כללית גם מן
הבחינה הלאומית, ומשום־כך ברור הדבר כי גם חבריה
המגשימים בקיבוץ, יקימו קיבוצים כאלה.
״התנועות הקיבוציות,״ אמר בי. ג׳י ,.״צריכות לפתוח
את שעריהן לחברים הערביים.״ הוא לא הסביר באות!־,
הזדמנות מצד מי תבוא היוזמה ל״פתיחת שערים״ זו, ואם
היא עצמו יכריז עליה, ומתי.
״ההתישבות האמורית חייבת להיות עתה נקודת המוצא
להתישבות החדשה,״ חזר בי. ג׳י. על הצעותיו בועידת
איחוד הקיבוצים ובהזדמנויות אחרות. הוא אף הזכיר את
היענותם של בני המושבים לקריאת ההתנדבות שלו ואמר
כי בני מושבים אלה יניחו את היסוד לשני איזורי ההתישבות
הראשונים.

ג דנ״ ע: מ חו ץלת חו םלערבבם
״גדנ״ע זהו חינוך טרום־צבאי. כל זמן שאין מגייסים
את בני המיעוטים, לא יתכן להנהיג גדנ״ע אצלם.״ חייך
בי. ג׳י. כשהצגתי בפניו את החותמת ״נרשם״ ,המעידה
על היענותי לצו הרישום לשירות צבאי למיעוטים. הוא
אמר אחר־כך שאין להניח שיגייסו באמת את בני המיעוטים
לשירות סדיר.
.גדנ״ע — גדודי נוער שצריכים לתת חינוך טרום־צבאי
וגם חינוך הומאני כללי כתב בי. ג׳י במכתבו, במנותו
את הגדנ״ע במנין השלב השני בשלבי חינוכו של הדור
הצעיר. לא הסביר בי׳ ג׳י. בשיחתו כיצד יתכן להכניס את
החברים הערביים לתנועת־הנוער הכללית בלא שיעברו שלב
זה בין החינוך הממלכתי לבין תנזעת־הנוער הכללית.
הסברה שניה חסרה בדבריו של בי. ג׳י ,.כיצד יתכן
שחברים לתנועה אחת, חברי שורה ואנשי מוסדות, יוכלו
לחיות חייהם בצוותא תוך כדי צעידה למסרה משותפת, בזמן
שחבר אחד הוא אזרח מדינת ישראל ואילו השני אזרח,
אך אזרח בעל־רשיון, או חסר־רשיון, מטעם הממשל הצבאי,
אזרח מוגבל בתנועתו ואזרח שאין רוצים בו בצבא מפני
שאין מאמינים בו.

על כלהער בי םלה הי הד!
.שלום היא המטרה החשובה ביותר של מדינת ישראל,״ —
אמר בי. ג׳י. פעמים אחדות תוך כדי השיחה, אך נמנע
מלהציג את תכניתו להשגת שלום נכסף זה .״אני אזרח
פשוט הפטיר כשהתעוררה השיחה על ענינים שאינם
עניני נוער.
״להתראות אמר בי. ג׳י. כשנפרדתי ממנו, תוך כדי
הידברות לפגישה נוספת, סמור לתחלתו של חודש דצמבר,
לכשידובר על הסמינריון.לנוער ערבי, שבדעתו להקים.
״בי. ג׳י. אמר לי שעל כל הערבים להתיהד״ _ סיפר
לי יותר מא־חר יהושע כהן, איש שדד,־בוקר מראשי הלח״י
לשעבר, אתו סיירתי במשק. הוא אמר כי דברים אלה
השמיע באזניו בי. ג׳י. לכששוחחו על הדרך היעילה והטובה
ביותר לפתרון בעית המיעוט הערבי.

תצפית

במדינה

(כל הזכויות שמורות)

#הסיפסוד כין שגרירות ישראל כארצות הברית לבין אנשי
הסוכנות וההסתדרות הציונית שם ילך וינבר, לאחר שאבא אבן
תבע משרת לתת לאנשייהסוכנות הוראות ברורות כי עליהם לקבל את הנחותיו
בקשר לפעילותם המדינית. אבן טוען כי ציוני־אמריקה פעלו באופן ״בלתי־עדיו״,
בהתיצבם בגלוי לצד הדמוקרסים בבחירות האחרונות — דבר שיקשה על מגעו
עם השלטונות הרפובליקאיים בעתיד.

.משרדי האוצר והמסחר והתעשייה יבוטלו דאחר הבחי־רו
ת, אם תקבל הממשלה את הצעותיהם של חוגים כלכליים. חוגים אלה
טוענים כי משרד־האוצר נתרוקן מתוכנו הכלכלי עם הקמת הבנק הממלכתי,
מציעים להקים בממשלה הבאה את משרד הכספים והמסחר, שירכז בידו את
כל הסמכויות הכספיות במדינה.

.מנהל־ההסברה של השר זלמן ארן יפסיק את פעולתו
שלושה חודשים לפני הבחירות ותקציבו יוקפא, בהתאם להחלטת
שנתקבלה בממשלה תחת לחץ הציונים הכלליים. הצ״כ דרשו את שיתוק פעולת־המנהל,
כדי להבטיח שהוא לא יהמה תוספת לתעמולת־הבחירות של מפא״י
וכי תקציבו לא ינוצל, במישרין או בעקיפין, לצרכים מפלגתיים.

.לציונים הכלליים צפויות סכנות פנימיות נוספות, אם
תחריף ההתנגשות בין הנהלת המפלגה ובין ארגון־הנוער שלה, ישראל הצעירה•
ארגון זה, שהשיג ארבעה צירים בועד־הפועל של המפלגה, טוען לעצמאות
גדולה יותר, ואילו הנהלת המפלגה דורשת פיקוח חמור על פעולותיו. לא מן
הנמנע כי כמה מראשי הארגון יורחקו מפעילות במפלגה.

ההתנגשות של הנהגת הצ״ב עם התאחדות האברים

תחריף אן! היא, אס תסכים ההנהגה לשיטת הבחירות האיזוריות, אשר
האכרים מתנגדים לה בכל תוקף. ייתכן אפילו כי האכרים ימריצו את אנשי
המושבות לעזוב את שורת הצ״ב. נוסף על כל החיכוכים ייתכן כי צעירי־המפלגה
יעוררו מחדש את בעיית־האיחוד עם הפרוגרסיביס, אף על פי שההצעה נדחתה
לפני זמן מה על־ידי מוסדות המפלגה.
העם פמה אלפי אינטדיאנטיס
כל עסקן מפלגתי הגון יודע להבחין בין
דברים חשובים ובלתי־חשובים. החשובים
הם: חבילות־מזון, שיכונים, רשיונות־ייבוא,
מס־הכנסה. הם הרוכשים קולות בבחירות,
קובעים גורלם של ח״כים.
הדברים הבלתי־חשובים, פעוטי־משקל ביום
בחירות, הם עניני־בטחון׳ הסדר בעיות־המרחב,
מדיניות־חוץ. בתחתית הרשימה עומד
ענין פעוט: דמות הדמוקרטיה הישראלית,
הנובעת מאופיו של חוק־הבחירות.
.זה ענין של כמה אלפי אינטליגנטים,״
אמר לא מכבר מנהיג חשוב של הצ״׳ב. .זה
לא מעניין לגמרי את הקהל הרחב״.
שלטון האפסים. השבוע חזו עתונאי
ישראל במחזה בלתי־רגיל: הם הוזמנו ל-
מסיבת־עתונאים, נתקבלו בצרור של התנצלויות:
המפלגה שינתה בינתיים את דעתה׳
ביטלה את המסיבה. המפלגה: הצ״כ.
הנושא: חוק הבחירות.
כי בינתיים עלה על דעתו של מישהו שאותם
כמה אלפי אינטליגנטים עלולים להשפיע
על עוד כמה אלפים אחרים. לא היתד,
שום התפרצות פתאומית של דעת־הקהל,
שום מרד־המונים. אולם לא נשאר שום ספק:

פגישה כפרים. שבועות מעטים בלבד
לאחר פירסום התוכנית, הופיע היועץ לענייני
המרחב במשרד־החוץ, גדעון רפאל,
לפני המיקרופון של קול־ישראל, כדי להביא
לערביי־הארץ את ברכת ראש־השנה,
השמיע באותה הזדמנות את הצעות־השלום
הישראליות. הפעם לא היו אלה דיבורים
סתמיים: רפאל ידע כי מיד לאחר החג עליו
לצאת לפריס׳ להיפגש׳ זו הפעם הראשונה,
עם נציגים ערביים׳ לשם הסדר סעיף קטן
במכלול הבעיות, העומדות למכשול בדרך־
השלום בין ישראל לארצות־בערב.
הפגיש־ נערכה במלון קטן בשדירות דה־ווארגאם,
בסמוך לבניין השגרירות הישראלית
בפריס. רפאל, שהגיע למקום בלווית
עובדי־השגרירות שמואל בן־דור ודן אבני
מצא שם חצי ת 1יסו נציגים של קונגרס הפליטים
הערביים, אשר מרכזי נמצא ברמאללה
וסניפיו פזורים בעזה, קהיר ודמשק.
בין. הבאים היו גם שני עורכי״דין: עזיו
שחאדה ויחיא חמודה*.
הבעייה, אשר בגלל נערכה הפגישה —
שחרור פקדונות־הערבים, שהוקפאו בבנקים
ישראליים — הוסדרה תוך עשר דקות, והנציגים
הערביים עברו למתיחת ביקורת על
הצהרתו של רפאל ערב ראש־השנה, תוך
הדגשה כי דברי־,ם אינם אלא שיחה ידידותית.
,חסרת כל ערך רשמי. רפאל האזין

#המתח בשורת מפא״י הולך ומתרופף. בסקר שנערך לאחרונה
על־ידי המזכירות האירגונית של המפלגה נתגלה כי מבין 140 אלף איש המחזיקים
בכרטיס־חבר של המפלגה, משלמים מסים רק 60 אלף. לאסיפות שנערכו בסניפי־המפלגה
משך השנה הופיעו 15 אלף איש בלבד, ומספר פעילי מפא״י המתנדבים
(בלי שכר) בכל רחבי־הארץ אינו עולה על .800

.ייתכן כי בקרוב יהיה לעתון היומי. הארץ״ כתב קבוע
במוסקבה, או בבירת אחת מארצות הגוש המזרחי. משא־ומתן על כך מתנהל
עתה בין מערכת העיתון לבין מחלקת העיתונות של משרד־החוץ הסובייטי,
בתיווך אנשי השגרירות הסובייטית בתל־אביב. לדברי אנשי־העיתון יש סיכויים
טובים להשגת הסכם. המועמד למשרה, שמעון סאמט, המשוטט עתה באירופה
המזרחית, מטפל אף הוא בהשגת הרשות.

.עתון אחדות־העבודה ״למרחב״ עומד להופיע תוך
שבועיים, אחרי שהושלמו למעשה כל ההכנות והורכב סופית מגל העובדים.
הקרבן הראשון: מצפן, השבועון שהוצא על־ידי מפלגת אחדות־חעבודה באיצטלה
של שבועון בלתי־מפלגתי, כביכול. הסיבה: מצפן בלע סכומים ניכרים כדי
לכסות את גרעונו המצטבר. סכומים אלה דרושים עתה למימון העתון היומי.
יחד עם זה ברור כי העיתון החדש יזכה למספר רב של מינויים :
הקיבוץ המאוחד החליט להחתים כל שניים מחבריו על למרחב.

#לא מן הנמנע כי חונים מסחריים, המקורבים לצ״כ יקימו
חברת ספנות מתחרה ל״ציס-שהם״ .החוגים המעוניינים,
ברובם תעשיינים של סחורות יצוא, מבררים עתה אם יצליח לחץ הצ״כ
גם להם אניות מכספי־השילומים. החברה החדשה תעבוד תחילה בהובלת
בשביל בעלי המפעלים הפרטיים, שיהיו שותפים בה. השם המוצע
^גלים.
שהינם להשיג משאות לחברה

#ייתכן כי נציני תנועות-חשמאל של ישראל וארצות-ערב
יצליחו לבוא במגע, כעת מועצת השלום העולמית, שתיערך החודש
בסטוקהולם. מזכירות מועצת השלום כבר קבלה מנשיא המועצ.ק, פרופסור
פרדריק ז׳וליו—קירי, הוראות מפורטות לארגן שורת פגישות בין שני הצדדים.
.מספר השליחים לחוץ־לארץ יקטן כעתיד הקרוב, אם תגשים
הסוכנות היהודית את תוכניתה לאפשר לכל מפלגה להביא אנשים שלה מחוץ־
לארץ, לפי מיכסה מסויימת, לשנת השתלמות בארץ. אנשים אלה יוחזרו לאחר
ההשתלמות לארצותיהם, ימלאו את מקום השליחים הישראליים. אם תוכתר
תוכנית זו בהצלחה, יקוצצו הוצאות המפלגות והסוכנות על השליחים נ־ס.807

#כמות נדולה של נסיוב ננד שיתוק־ילדים תובא לישראל

במסגרת הסכם־השילומים, אם יהיו תוצאות הניסויים בנסיוב החדש,
אשר ינודעו רק במרס , 1955 חיוביות. עד כה קבעו המומחים כי הנסיוב הגרמני
עולה בהרבה על האמריקאי.

.אם אתה חובב את אמנות המזרח הרחוק, יש דך סיכויים
לחזות בעתיד הקרוב בהופעתה של להקת זמרים ורקדנים
סיניים. שליחים ישראליים, שביקרו בסין העממית, כבר הצליחו לשכנע את
משרד־התרבות הסיני לשגר משלחת, אמנותית לישראל, מחכים עתה לאישור
משרד־החוץ הסיני לנסיעת־המשלחת.

.בקרוב תוכל לנסוע לאירופה ולפרוע את הוצאות-הנסיעה

בתשלומים לשיעורין. כמה משרזי־תיירות, הסובלים מחוסר לקוחות
מעיינים עתה בהנהגת שיטת־התשלומים. אולם אל תקווה כי השיטה החדשה
פירושה הקטנת סך־הכל של ההוצאות: אם תיסע לאירופה לחודשיים־שלושה,
תצטרך לשלם 100ל״י לחודש משך שנתיים.

לעתים רחוקות עולה כידי צלם להנציח תמונה בעדת תוכן סמלי המדבר
ללב בבתמונה זו. עולה מכורדיסטן מנשק את ידו שד נשיא מדינת ישראל
הקהל הישראלי ברובו
חיוב את ההצעה לשנות
}העולם הזה ,)886 מאס
הקנוניות הרקוב הקורא
דמוקרטיה.

המכריע
את חוק לחלוטין לעצמו,

קיבל בהבחירות
במשטר-
בישראל,

לפני
אותם ״כמה אלפי אינטליגנטים״ עמדה
משימה חשובה: לא לתת למפלגות מנוח.
שום פשרה, שום בגד שעטנז לכיסוי
מערומי שלטון־האפסים, שום כלאיים של שיטות,
לא יכלו לבוא במקום הדבר האחד הדרוש:
שינוי מוחלט, מן המסד עד הגג, של
השיטה המובילה כיום לכנסת 120 ידיים
מתרוממות, במקום 120 ראשים עצמאיים.
מדיניות ישמעאל: שלבא׳
לפני חמש שנים עבר בחשכת־לילה את
הגבול הישראלי ערבי רכוב על סוס. נימר
אל חווארי, גבר נמוך ומשופם, שפקד בשעתו
על האירגון הערבי הצבאי למחצה
נג׳אדה, השתתף בהגנה על יפו נגד תל־אביב׳
הציג את עצמו כנשיא אירגון הפליטים
הפלשתינאיים בשלוש ארצות. הוא הגיש
הצעה מהפכנית: ברית־שלום בין ישראל וערביי
פלשתין, בלי השתתפות מדינות־ערב,
תוך חיסול בעיית־הפלימים והפיצויים.
ממשלת־ישראל לא היתד״ בשעתו, מוכנה
להצעה כה מהפכנית. חווארי, שלא היה חביב
במיוחד על הערבים, שנשארו בחוץ, ירד מן
הבמה הפוליטית, פתח פרקטיקה כעורך־דין
בנצרת. אולם הרעיון לא מת. הוא בא לידי
ביטוי נוקב בתוכנית מבצע־ישמעאל: העולם
הזה 877 שהיתר, בנוי׳־ על ההנחה כי פנייה
דרמתית אל פליטי פלשתין, תוך הצעה כנה
ורחבת־לב לפתרון בעייתם, עלולה למוטט
את החזית הערבית האחידה נגד ישראל.

לביקורת הבטיח בכנות כי היא תזכה ל׳
תשומת־לבה של ממשלת־שראל.
כנה לא פחות היתד, תשובתו של רפאל
על שאלת הערבים בדבר יחסה של ממשלת
ישראל למיעוט הערבי. הוא סיפר לנציגי הפליטים
על לבטי הממשלה ביחסה לאזרחי
ישראל הערבים, אמר כי לא ייהיד, אימון במיעוט
הערבי, כל עוד ישרור מצב של מלחמה
קרה בין ישראל למדינות־ערב, הבטיח
כי היחס ישתנה, ברגע בו ייראה השלום באופק•
רפאל ציין גם כי הן העיתונות הישראלית
והן העיתונות הזרה מרבה להגזים
בתיאור מצב הערבים בארץ. הנציגים הערביים
שמעו את דבריו, לא הגיבו.
הגלגל נע. הפגישה המיוחדת במינה,
שסודרה על־ידי נציג דיפלומטי זר, נסתיימה
בהלו־רוח ידידותי. רפאל הציע פגישה, ידידותית
ובלתי מחייבת״ נוטפת. נציגי־הפלי•
טים הסכימו. ממשלת שראל, אשר לא רצתה
להזיק למשתתפי הפגישה, פירסמה עליה רק
הודעה מעורפלת.
בשבוע שעבר שב גדעון רפאל ויצא בשליחות
פרטית לאירופה: הנציג הזר, ש־תיווך
בינו לבין הערבים׳ כבר הודיע לו
על הזמן והמקום של הפגישה הבאה. רפאל
ידע כי הפעם ייעדרו כמה מן הנציגים, אשר
כוונות־השלום שלהם לא ניראו לממשלת־ירדן.
אולם הוא לא יחם לזה חשיבות מרובה:
הצעד הראשון כבר נעשה. גלגל ההתקרבות
הישראלית־ערבית החל לנוע לאט, אך
בבטחון.
(המשך בעמוד )8
* רק שמות שני נציגים אלה ניתנים ל־פירזזום,
היות והס נעצרו לאחרונה על־יד׳
ממשלול ירדן, נאשמו בהפרת הסדר הציבורי
בעת הבחירות.
העולם הזח 892

1ו 30״ן 661**118

סארב 6י א0 /

הדרכון הי ש ר אלי הוא

טלאיצחב

״הגיע הזמן לדבר בבל הרצינות, וככר החריפות,
על אותו ענין־ביש ששמו הדרכון הישראלי. ומוטב
שגם במה מאזרחינו המכובדים, נושאי דרכוני־־השרות
היושבים בכנסת, יתנו אל לבם את השורות הללו,
בטרם יחפוף הדרבון הישראלי, שמיטב חברינו נפלו
למענו, לבתם צהוב!״
במלים אלה הכתיר עמוס קינן, סופרו המשוטט של
הגיע הזמן לדבר בכל הרצינות, בכל
החריפות, על אותו ענין ביש ששמו הדרכון
הישראלי. ומוטב שגם כמה מאזרחינו המכובדים,
נושאי דרכוני השרות היושבים
בכנסת, יתנו אל לבם את השורות הללו,
בטרם יהפוך הדרכון הישראלי, שמיטב חברינו
נפלו למענו, לכתם צהוב.
היה היו זמנים רעים, רעים מאד. לא
נתנו התרי יציאה, אלא למי שרצו לתת.
בשוק השחור שילמו 700 לירות, כל אלה
שחלמו על יציאה — אז היה עדיין על מה
לחלום — וברחו, נסו כמנוסר. עכברים
מאושרים, מבית הכלא הנורא הזה. מי לשם
עסקים שחורים ולבנים ואפורים, ומי כדי
להתרענן במקצת מבלהות הצנע. זכורים
לטוב אלה שהסתערו על קפריסין, וחזרו
ונשבעו שראו במו עיניהם תפוחים נמכרים
בשוק לכל דורש. והזעקה הקיפה את כל
הארץ, כאלה היו אותם ימים. עד שבאו
הציונים הכלליים, ודרשו בכל תוקף להעניק
לכל פרט בארצנו את חופש הפרם. מאז
מחלקים התת יציאה לכל דורש.
בדרך כלל, משתדלת כל מדינה מתוקנת
לחוקק חוקים שהאזרח יכול לעמוד בהם.
אין היא מעונינית להפוך אותו למפר חוק.
גם האמריקאים קמו יום אחד וביטלו את
הפרוהיבישן, שהפך חלק ניכר מאזרחי אמ ריקה
למפירי חוק. אצלנו, משום מה, אין
משתמשים עדיין בשכל הישר למטרות ישרות.
הישראלי הנוסע לחוץ לארץ אינו
רשאי לקחת עמו מטבע חוץ. אם אינו
מהמעטים המאושרים שזכו לקבל הקצבה
רשמית של מטבע חוץ, עליו לצאת את הארץ
עם 10 דולרים בכיסו. ב־ 10 דולרים אלה
הוא עתיד, לכאורה, להתקיים חדשים ושנים.
אפילו האידיוט המופלג ביותר במשרד האוצר
יודע שכל העדן הוא פיקציה. אפילי
אותו אידיוט יודע שהאזרח היוצא לחוץ
לארץ עם 10 דולרים בלבד חייב להבריח
את כספו, להפוך למפר חוק.

נן ע דן ק ת סז ל ר •
כיום אין פרוצדורה יותר פשוטה, מאורגנת
וגלויה מאשר הברחת הון. מאות
משרדים עוסקים בכך ללא שמץ בושה
ויראה. המעונינים מוצאים את הכתבות
על נקלה. בפרוצדורה עקומה, יקרה ונתעבת
מוברחות שנה שנה מיליוני לירות ההופכות
לדולרים, לשימושם של הישראלים בחוץ
לארץ. מובן מאליו שאיש מהמחוקקים שלנו
אינו מעלה בדעתו את המוצא הפשוט :
להגביל שוב את היציאה אך ורק לבעלי
הקצבה, או לבטל את הפיקוח על מטבע חוץ.
יותר מדי אומץ לב ויושר דרושים לשם כך.
אולם אצלנו לא יושבים טפשים. אצלנו
יושבים חכמים מחוכמים ,,האיש הנכון במקום
הנכון. האנשים הנכונים יודעים היטב
שכל ישראלי הוא מפר חוק משחר נעוריו,
והם מתחכמים אליו. היטב חורה להם
שהוא אינו מוכן להסתפק ב־ 10 דולרים
לשנה, אך מה אפשר לעשות? הם אינם
יכולים להעמיד בפניו מכשולים, כי הציונים
הכלליים עלולים להרים קול זוועות ולפוצץ
את• הקואליציה, התגשמות הגעגועים המשיחיים
מזה אלפיים שנה, אולם קיימות גם
דרכים אחרות — למשל, לפנות אל כל
הנציגויות הזרות בארץ ולבקש מהן להוד

העולם הזה 892

״העולם הזה״ באירופה, את מסקנות חקירתו, המבוססת
על נפיץ אישי ממצה. היא תפקח עיניים רבות
בישראל. בי ביסודה היא מגלה פרט חשוב אחד, שאין
לעכור עליו לסדר היום: ממשלת־ישראל היא הממשלה
היחידה בעולם המנהלת באופן במעט־רשמי מדיניות
אנטישמית.

ייחס אל הישראלים בחשדנות, בחומרה, בשטח זה. זוהי דרך נואלת ופחדנית, שריח
ולהעמיד בפניהם מכשולים עד כמה שאפשר. הלשנה נודף ממנה. אין כל צורך להציג
הנציגויות הזרות מסכימות לסידור, בני את הכבסים המלוכלכים שלנו קבל עולם,
מוס דיפלומטי. ומדוע לא י אם ממשלת אפשר לסדר הכל בבית. כמובן, ישנו גם
ישראל עצמה אינה מאמינה לאזרחיה, מדוע צד שני לפרשה. לא תמיד התחיל הענין
תאמין להם ממשלה זרה י וזוהי הטיבה בבקשה שבאה מצדנו. כמה מהמדינות המחליחס
הגס והמעליב בו נתקל הישראלי
מירות במתן ויזות כניסה לישראלים עשו
זאת על דעתן הן — לאחר הנסיון המו
הסונה לקונסוליה זרה. הוא אינו יכול
שהתנסו בבעלי דרכונים ישראליים. משרד
בשום פגים ואופן לקבל ויזת תיירים רגילה,
הניתנת לכל אזרח של כל מוינה
החוץ שלנו היה נאלץ להבטיח שלהבא
אחרת. לא ולא. עליו להוכיח שיש לו יישלחו לאותן מדינות אך ורק ישראלים
כסף בחוץ לארץ, שיש לו קרובים בחוץ
מהימנים. מובן מאליו שאין זד, מוסיף לנו
לארץ, שיש לו כרטיס נסיעה לאותה ארץ, כבוד, ושוב — האשמה היא בנו. חייבים
הלוך וחזור, למען לא יפול למעמסה על אצלנו להחליט אחת ולתמיד — או להגביל
אותה ארץ. מובן מאליו שהאזרח הישראלי שוב את היציאה, ולתת התרי יציאה רק
אינו יכול להוכיח זאת, כי אסור לו להחזיק לאנשים ישרים וטהורי כוונות, ולאלה לאשר
חשבונות בבנקים בחוץ לארץ. הוא נאלץ הקצבת מטבע חוץ, או לשנות את חוק ה קונ צרט הי הרש מי
לפנות שוב לדרכים השחורות. הבורסה האזרחות. אין כל צורך, שכל גנבי העולם ,
אולם החשוב הוא לא רק היחס. קונסול
השחורה מספקת לו הכל — קרובים בכל
וספסריו יוכלו להצטייד לנוחיותם בדרכון
קצוי תבל, כספים, מסמכים, מכתבים, המל ישראלי, לאחר ששהו בדיוק יומיים בארץ. שאינו מסוגל לעזור לישראלי בחוץ־לארץ
אפשר להרשות לכל יהודי להכנס ארצה, אך בשום סידור רשמי, מאחר שאינו מוכר
צות, כרטיסי נסיעה פיקטיביים. סגל של
ואינו מקובל בשום משרד ממשלתי, בשום
מומחים עוסק בשיחוד פקידים קונסולריים,
אין זאת אומרת שחייבים לתת לו דרכון.
המנצלים את המצב העגום בו העמידה הוא יכול להמתין.חמש שנים, להוכיח שהוא קונסוליה אחרת, אינו ממלא את תפקידו
ואינו מצדיק את המשכורת שמשלמים לו.
הממשלה את האזרח. ישראל היא ׳כיום, שולט במידה מספקת באחת השפות הרשהקונסול
שלנו, מר שוהם, אינו מקובל ואינו
גן עדן לכל פקיד קונסולרי המחפש לו
מיות, ולד,מצא ראוי לקבלת דרכון.
אהוד ביותר בקרב הציבור הישראלי והיהודי
הכנסות צדדיות. משרד החוץ שלנו יודע,
בציריך. הסטודנטים ספרו לי עליו אניקדוטה
כמובן, על הענין. בשעתו נרמז על כך
והתגובה דדאש לז ם. ללא כי ס א
נוראה בסגנון הומור הגרדום.
לעתונות, מטעם משרד החוץ,
אולם לא רק כלפי חוץ איבד הדרכון
היתר, מחאה חריפה מצד כל הסגל הדיפכאשר
מת הנשיא וייצמן, הלכה משלחת
הישראלי את ערכו. הוא הולך ומאבד אותו
לומטי הזר בישראל, והחמרת הקשיים לישסטודנטים
אל הקונסוליה, לערוך ביקור
גם כלפי פנים. היחס לישראלים במרבית
ראלים מבקשי ויזות.
תנחומים. איש איש מהם התכונן לחתום
הקונסוליות שלנו באירופה הוא בלתי את שמו בספר האורחים של הקונסוליה,
נעים בהחלט.
כנהוג בכל מדינה. מר שוהם אמר ששמע
הרגשה פו ר סוגיזי ח
בדרך כלל אין תפקידו של הקונסול אמנם על מות הנשיא, אך לא באורח
הייתי אחד המאושרים שזכו לקבל הקרשמי.
הוא פנה אל חברי המשלחת ואמר :
תפקיד דיפלומטי. תפקידו הוא פנימי בהחצבת
מטבע חוץ. אולם לאחר שעברתי את
לט — שרות ועזרה ודאגה לאזרחי ארצו ,״אמש התקיים קונצרט של ברכה צפירה,
מחצית הקונסוליות בעיר, כמעט ואבד לי
חוץ ממתן ויזות כניסה לתיירים הבאים מדוע לא ראיתי אתכם שם?״ אחד חזר
החשק לנסוע. היתד, לי ההרגשה שבכל
לישראל. אולם הואיל ואצלנו אין מביטים לתה ולעוגה.
מקום אני נחשב בחזקת גנב, אלא אם כן
בעין יפה על אלה היוצאים מהארץ, והואיל
ממשלת ישראל תעשה מעשה מחוכם
אוכיח את ההפך. היתד, לי ההרגשה שאין
ורבים אצלנו סבור־ם שתפקידו של קונסול אם תעמיד בציריך איש מוכשר, מסור,
מעונינים בי, אף לא בדולרים שלי. כי כדגל להתנופף הוא קונסולרי
פקיד או היודע למלא את תפקידו, איש שיוכל להעהעובדה
היא שהישראלים מקבלים ויזות
מרהיב ברוח העולם, או להיות נוכח בכמה לות את כבוד ישראל באותה עיר וימצא
אך ורק למועדים קצרים ביותר, ללא כל
טקסים מכובדים, הרי התוצאות הן עגומות הזדמנות מפעם לפעם לרדת אל בני עמו.
אפשרות להאריכן. לשם כך מצמידים חוומגוחכות.

אוכל שלא לציין דוגמה הפוכה. בבואי
תמת מיוחדת לויזה, חותמת המציינת שבבהגיעי
לציריך, נזקקתי באופן דחוף לוינה, פניתי לקונסוליה שלנו. לא היה
שום פנים ואופן אין להאריכה. הישראלים
ביותר לעזרת הקונסוליה שלנו. צלצלתי עלי להמתין יותר מדקה. מר אשל קיבל
אינם רצויים בשום מקום, אפילו לא כמקור
אל הקונסול, הצגתי את עצמי וביקשתי אותי בסבר פנים יפות .״במה אוכל לעזור
הכנסה.
לך?״ שאל. אמרתי לו, במה יוכל לעזור
לד,פגש עמו.
בבואי לציריך, נתקלתי שוב באותה תולי,
רציתי לפגוש כמה מנהיגים אוסטרים.
״מצטער מאד,״ ענה לי קול ׳קריר ,״לא
פעה. בקושי הצלחתי להשיג ויזות אפילו
בטרם כיליתי את דברי, הרים מר אשל
בראש השנה.״
לארצות שכבר ביקרתי בהן. דרשו ממני
את השפופרת, ותוך כמה דקות סודרו
להביא המלצה מהקונסוליה שלנו במקום.
״הענין הוא דחוף ביותר,״ אמרתי.
למעני ראיונות עם כל האנשים שרציתי
קיבלתי ויזות למועדים ׳-קצרים להפליא,
״מצטער מאד,״ ענה לי שוב הקול הקריר,
לפגוש. מר אשל הכיר את כולם באורח
ורמזו לי שזוהי תוצאה מהסכם הדדי בין
המונטוני ,״לא בראש השנה.״
אישי. הוא הציע לי כמה הצעות, סיפק
הממשלות.
״ראש השנה הוא חג גם בשבילי,״
לי אינפורמציה ראשונה על כל דבר באוספעם
אחת היתה לי הרגשה נפלאה ׳,הראליך פונה אני כך משום
״ודווקא
אמרתי,
טריה,
הסביר לי בדיוק עם מי כדאי לי
גשה של אזרח מדינה רגילה שברגילות,
כעת.״
לדבר ומה כדאי לי לשאול כל אחד, אחר
כאשר הלכתי לקונסוליה הפורטוגזית. כידוע,
הקונסול סגר את הטלפון ללא אמירת
ביקש ממני לא להסס לפנות אליו שוב
אין כל יחסים דיפלומטיים בינינו ובין פורשלום.
במקרה
הצורך. הוא נתן לי את מספר הטלפון
טוגל. לאור עובדה זו נתקלתי ביחס נעים
כאשר ביקרתי אצלו, כעבור ימים מספר, שלו בבית, במקרה שארצה להתקשר אתו
ומעודד, ויכולתי לקבל בו במקום ויזת
לאחר שעות העבודה. ראיתי לפני איש
לא הציע לי כסא לשבת. נטלתי לעצמי
תיירים לארבעה חדשים, מבלי להוכיח מאומה
דינמי, נמרץ, יעיל, ויכולתי לנחש שהוא
את הרשות להציע כסא לעצמי. כעבור
ומבלי להביא כל מסמכים וכל המלצות.
ממלא את תפקידו בכשרון. ניחושי התאמתו.
כמה דקות התברר לי שהקונסול אינו מסוגל
התברר לי שמר אשל רכש לו קשרים יוצאים
לעזור לי במאומה, כי אין לו כל קשרים.
דרך נז ארתופח דני ת
מהכלל באוסטריה, והוא מוכר ומקובל
הוא גם לא היה מעונין לעזור. היה זה
בכל החוגים. חבל מאד שהדוגמה של מר
האיש הראשון באירופה שהתייחס אלי שלא
אינני סבור שהדרך הנאותה לפקח על
באדיבות. עד היום, טרם מצאתי את הת אשל היא דוגמה כמעט בודדת.
תנועותיהם של הישראלים בחוץ לארץ. היא
אבל אנחנו, כידוע, מדינה צעירה.
שובה לשאלה: מדוע התייחסו אלי כל
לפנות אל מדינות זרות ולבקש את עזרתן
מיני אנשים, שלא הכירו אותי ולא היו
חייבים לי מאומה בשיא האדיבות, מדוע
הושיטו לי כל עזרה אפשרית, מדוע הקדישו
לי זמן יקר. כמו כן לא הצלחתי
עדיין לפתור את התעלומה מדוע מתייחם
אלי הקונסול שלי בגסות.
לדעתי, מגיע לישראלים בחוץ לארץ קצת
יותר יחס. הסטודנטים הלומדים רפואר, בצי-
ריך מקבלים הקצבה של 400 פרנק לחודש.
כתבנית בקונסוליה משתכרת .900 פקידים
בינוניים בקונסוליה משתכרים — 1680
משכורתו של מנהל מחלקה גדולה בבנק
שוייצרי גדול, או ראש צוות מהנדסים בעל
ותק של עשרות שנים בעבודה.

במדינה
(המשך מעמוד )6

כנסת

סקירת העיתונות

בראשית השבוע זנח משר. שרת את חיכוכי
הקואליציה של ערב בחירות (ראה
לעיל) ,יצא בחליפתו הכחולה הקבועה לבניין
פרימן הירושלמי, קרא בעברית נמלצת
ביותר נאום על מדיניות החוץ הישראלית,
סתיו . 1954
בנאום דיפלומטי מאד, שתורגם מראש לאנגלית
וחולק בין עתונאי החוץ המעטים שבאו
לכנסת, התעלם שרת מבעיית הרעת
היחסים עם ארצות־הברית (עליהם דיבר בקיץ)
,כיוון עיקר דבריו לאנגליה. כנגד תודה
על הודעת שר החוץ הבריסי, אנתוני אידן,
לפיה יגנו מעצמות המערב על ישראל במקרה
של מלחמה בא הגינוי על אי־הבסחת
חופש השייט לישראל בסואץ בשעת חתימת
הסכם הפינוי. היתד, זאת הנימה האקטואלית
של הנאום, שקשרה אח הגינוי למעצר
בת גלים שנכנס ביום נשיאת הנאום ליומו
ה־.50

מ טו סינו

לו ק ס

הצלחות המעופפות -פלישת כוכב אחר!

י,יא ב ״ טרקרין ״ לצעיר
קצינים גבוהים במטכ״ל האמריקני מודים
אחר.
כי הצלחות באות מכוכב

כן מכילה החוכרת מאמרים ורשימות רכים.

ילדותו של מרלון ברנדו
מוזר — אבל אמיתי !
שני נוק־אוטים בקרב אחד
נסה כוחך בבלשות
האדם שלמד לטוס מהצפורים
מה גבול הסבל של גוח האדם
המוסיקה העתיקה ביותר בעולם
אמנות ה״מתיחד,״
בלשים במרחבי הטונדרה
סיפור מדעי דמיוני שלם• .המשמר על הירח״

הגיעו

מבונות בתיבה חדשות מפוריות עבריות
7 £ 1 .א £א 7 1א 0 0

למכירה בלירות ישראליות
ההספקה מהמחסן
נא לרשום את המספר החדש של הטלפון שלי 5—0—3—2

בדמ ! ט. ת .א. אלנ •

111 3
למכירה אין מים חמים בדירתך?
רכוש מיד,
על ידינו דוד

״יואל 54״
בתשלומים לשנה

רחוב אחד־העם 11
תל־אביב

כהזדמנות יוצאת מן הכלל

מכונית פיג׳ו 194• /7
במצב טוב מאה טסט לשנה ובטוח מקיף.

לפנות: גרג׳ הדייקן,
ליד רחוב נחמני, לטוביה.

כביש פ״ת

מאכר, ער הנשמה. הסקר ד,שיגרתי
של כמעט כל בעיות מדעיות החוץ הישראלית
שבא לאחר מכן לא חידש דבר מלבד
מלים פייסניות לברית המועצות, ש־היתוד
שיפור יחסים, הבטחה לפיתוח יחסי
מסחר עם סין העממית ואי הזרית נושא
יסודי אחד: גרמניה.
הנאום שלא שוסע, שלא כמקובל, על־ידי
אף קריאת ביניים אחת, סוכם בארבע מלים
של ח״ב מפ״ם חנן רובין, שהדהדו בכנסת,
הפכו לסיסמת היום. אמר רובין כשגוזעד,
הברתו האחרונה של שרת• :בזה נגמרה
סקירת העתונות ! ״
אחר ירדה הכנסת לרמה הנמוכה הרגילה
של דיון על מדיניות חוץ: כל מפלגה שלחה
מלהגי סיסמותיה. מאיר ארגוב התזדכח
עם האנציקלופדיה הסובייטית, משה סנה הכחיש
נרגשות כאילו הביע את דעתו שהיהודים
אינם עם.
אולם ח״ב אחד בא על סיפוקו. היה זה
אליעזר לבנה ששמע מפי שרת חזרה מילולית
כמעט על הצעתו האחרונה לשלום עם
ערב, אחר שתאר את מדיח־נגיב גמאל עבד
אל־נאסר במונחים לא אוהדים ביותר: השלב
הבא הוא מאבק בין מדינת ישראל ובין
שליטי ערב על נשמת המוני הערבים
בארצות ערב.

תע שייה
013 הד מ עו ת
בשבוע שעבר שרו מכונותיו של מפעל
גדול באיזור התעשייה בחולון את שירת
דברבור שלהן. השערים הכבדים נסגרו.
הארובות חדלו להעלות עשן — ויחד עם
המרות העשן האחרונות נמוגו גם תקוותיו
של התעשיין, פנחס לינק.
כאשר עלה לינק מהונגריה, לפני חמש
שנים, הביא אתו סכום כסף׳ התחיל לחפש
מפעל נושא-רווחים להשקיע בו את הונו.
החיפושים לא היו ממושכים: המוצר היקר
ביותר באותם הימים היה כוס״זכוכית. דר־כי־יבוא
הכוסות היו חסומים. המפעל המקומי
בראשון־לציון סיפק רק חלק זעום
מן הצריכה. המסחר בכוסות פרח בשוק
השחור.
היתד, זו הזדמנות מצויינת להרוויח הון
תועפות. לינק נתן את עיניו בכוס —
יותר נכון, במפעל־הכוסות הקטן קריסטל
שהוקם בחולון. הוא השקיע את כספו
במפעל, הרחיב אותו, העבירו לאיזור התעשייה
החדש בחולון, דחל לייצר סרוויסים
למים, שהיו מורכבים מצנצנת ושש כוסות,
במחיר של 3,600ל״י הסרווים — פי
חמישה מערכה של מערכת־כלים דומה
בחוץ־לארץ.
מפעלים מתחרים. במשך זמן מה
שיגשגו העסקים להפליא. אולם עם ראשיה
המדיניות הכלכלית החדשה, הפכה הכוס
המכניסה רווחים לכוס של דמעות: הביקוש
לסרוויסיש של לינק ירד. מפעלי־זכוכית
מתחרים צצו בכל רחבי הארץ.
מחירי חומרי הגלם ושכר־ד,עבודה העפילומעלה מעלה, בה בשעה שמחירי מוצרי-
הזכוכית ירדו פלאים.
לינק לא נכנע על נקלה. הוא המשיך

בייצור במלוא הקיטור, סרב להצטרף אל
הקרטל של מפעלי הזכוכית, שניסר. לתכנן
את חלוקת הייצור והש־ווק. הוא דחה אפילי
הצעה מושכת של דמי •שב ואל תעשה״
במקרה של סגירת המפעל.
אולם את אשר לא עשו הפיתויים׳ עשה
הזמן. בשבועות האחרונים התמוסס שוק־הזכוכית
בארץ כליל — ופנחס לינק היה
ד קרבן הראשון: מאה פועלי קריסטל סוטרו,
ובמקום נשאר רק שומר, לשמור על
שאריח הפליטה.

חוק
אל ת שאלו אתר.ר 3
בשב ע שעבר היה דומה כי האי קפריסין
יהיר. חשוב לזוגות הישראליים, העומדים
להינשא, לא פחות מאשר חשובה העיירה
המדבר ת רינו לאמריקאים השואפים להתגרש:
זו הפעם הראשונה בתולדות חוקי־הנישואין
הקשוחים של ישראל, שמשרד
הפנים אישר. תעודת־נישואין אזרחית, החומה
על־ידי מושל מחוז לימאסול, אשר הוצאה
ללואיס ג׳וזף גריבטו ואלים אמאר.
לואיס, אחד מאנשי חיל־הים האמריקאי
השומרים על שגרירות ארצם בתל־אביב,
היה נוצרי. אלים היתד. יהודיה. אולם עובדה
פעוטה זו לא מנעה אח השניים מלהתאהב
זה בזו, לתכנן נישואין. אבל הרבנות חיסלה
את התוכנית כהרף עין. נישואי תערובת ז
לעולם לא ! •או שהוא יתגייר, או שאת
תתנצרי,״ אמר אחד הפקידים לאלים.
לזוגות צעירים, שער. לבני הזוג
לא היה כל חשק להמיר את דתם. הם
מצאו מוצא סוב יותר, החליטו להעמיד
את השלטונות הישראליים בפני עובדה קיימת:
לואיס לקח את אלים לטיול קצר
לקפריסין. הם נכנסו למשרד מושל־המחוז
בלימאסול׳ יצאו משם כעבור רבע שעה
כשהם נשואים. הם היו משוכנעים כי הקיץ
הקץ על כל צרותיהם.
הצרות לא חוסלו. בשובם לישראל סירב
משרד־הרישום לשנות את מצבה המשפחתי
של אלים בתעודת־הזהוח שלה • :היכן
אישור הרבנות?״
עורך־הדיז הנמרץ משה מירון, אליו מזה
הזוג הצעיר, היה משוכנע כי אין צורך
בכל אישור .״ישנה אימרה יהודים עתיקד״״
אמר מרון• ,אל תשאלו את הרב — והוא
לא יגיד לא הוא סען כי העניין נמצא
אך ורק בתחום סמכומו של משרד־הסנים,
לא בתחום סמכותה של הרבנות, ניהל
חליסת־מכתבים מסועפת עם משרד״הפנים
והיועץ המשפטי׳ חיים כהן. ההתכתבות
לא הביאה בתחילה כל תוצאות של ממש.
התוצאות לא נראו באופק גם כאשר
הועבר לואיס חזרה לארצות־הברית. אלים
נשארה בישראל, חיכתה לאשרה אמריקאית —
ולהולדת ילדה הבכור.
חוסר־ההוצאות אילץ את מירון להטיל
על השולחן את הקלף המכריע: הוא שיגר
מכתב דחוף לשר־הסנים ישראל רוקח, הודיע
כי אם לא יקבל תשובה חיובית עד די־ד
לנובמבר, יפנה אל בית־הדין הגבוה לצדק
בבקשת צו־על־תנאי, ידרוש מן השר להופיע
ולהבהיר את המצב׳.
האולסימסום נשא פרי. בשבוע שעבר,
כאשר ישב מירון להכתיב למזכירתו בקשה
לצו־על־תנאי, הביא הדוור מעטפה מעוטרת
בחותמת רשמית: רוקח אישר סוסית אר.
השינוי במצבה המשפחתי של אלים.
היתד. זו סירצה קטנה בחומה המוצקת
של חוק הנישואין המפגר. אולם עורכי־דין
רבים קיוו השבוע כי הפירצד, תהפוך
לשער נרחב, בו יעברו מאוח זוגות ישראליים.
אגודזח פריצת
ה מ עג ל
משך חצי השנה האחרונה כיתתה קב־צת
אנשים את רגליה ממשרד למשרד במסרד,
לארגן גרעין לאגודה חדשה. לא היתד. ואת
אגודה מקציעית או פוליטית: הקבוצה כללה
אנשים בני כל המקצועות החופשיים — שופטים,
עורכי־דין, רופאים, עובדים סוציאליים
— וכל המפלגות. היתה זו אגודה לשיקום
האסיר והעברין.
האגודה למען האסיר לא היתד, מוסד חדש
בישראל. עוד בתקופת המנדס פעלה אגודה
העולם הזר* 92 ,

דומה, לאסירנו, אולם אז היתד, ל׳־ ,מגמה
מדינית בלבד: ליצור קשר עם האסיר העברי׳
אשר היד, ברוב המקרים מדיני, ולעזור
למשפחתי. עם קום המדינה שוחררו
כל האסירים המדיניים — והאגודה מתה
מוות סבעי.
לא חזרה לשער. האגודה קמה לתודה
רק לפני שש־ חדשים שעה שנפגשה קבוצה
מצומצמת: השופט ברוך גלעדי, עורכי־הדין
יצחק שבו׳ אלי אלרואי ורם סולומון, מי
שהיה הנציב הראשון של בתי־הסוהר בישראל•
הפעם היו מגמות האגודה שונות לחלוטין:
עתה היה זקוק לטיפול ועזרה לא
האסיר המדיני, כי אם העבריין הפלילי.
רם סולומון, קרימינילוג מבולגריה יפה־תואר
ועדין־הליב־ת, אשר חזר בשעתו מ־סיור־השתלמות
על פני בתי־הסוהר המו־דתיים,
גדוש רעיונות מתקדמים, היה דרוך
לפעולה. קרא היא. :צו השע־ לפיוץ את
מעגל הקסמים דרכו חוזר העבריין לביתר,סוד,ר
בקביעות. האסיר משתחרר׳ איש איני
מוכן לתת לו עבודה, איש אינו מוכן
לתת לו לינה. היא פורץ — וחוזר אל
השער המוכר לו.״
השבוע נסתיימו פעולות הגישוש של גר־עין
האגודה החדשה .־משא־והמתן עם נותני־העבודה
בכוח התקדם, רשימות החברים לעתיד
הושלמו. רק שאלה אחת נשארה פתוחה:
האם ירצה הציבור הישראלי לתמוך
באגודה החדשה ולנסות לפרוץ את המעגל
הקסמים ז

מ שטרה

5176 שוסרים 371 ,שוטרות 418 ,קצינים
ושתי קצינות שנעזרו, בין השאר, ב־111
כלבים (מהם עשרים כלבי גישוש) 95 ,סוסים׳
שמונה מכוניות להובלת אסירים, שש
ספינות משמר וכמה אווירוני סיור טיפלו
בשנה שעברה בקרוב ל־ 175 אלף עבירית
(מהן כמאה אלף עבירות תנועה) 66 .מעשי
רצח 125 ,מעשי שוד ו־ 30 מעשי אונס.
אין זה אלא סיכום שטחי ביו תך של פעילות
משסרת ישראל בשנת , 1953 כפי שסוכמה
בדו״ח השנתי, שהוגש בחודש שעבר
על־ידי המפקח הכללי של המשטרה, יחזקאל
סהר, לשר המשטרה, בכור שלום שיטרית,
ושפורסם השבוע.
כי המשטרה, הזוכה בממוצע יומי של
150 קריאות — 999 מספר הטלפון שחיוגו
מביא את המשטרה לאזרח הזקוק לעזרתה

כלא־אמיתית זוכה להסבר המתאים בדו״ח:
.הודעות אלה נגרמות על־ידי יצר נקמה,
דמיון חולני, חרטה על מעשה שנעשה בשעתו
מרצון ונסיון — לפעמים מוצלח — להכריח
איש לשאת אשה.״
אך בסופו של דבר מופנית עיקר תשומת
לבה של המשטרה לפושעים: היא הצליחה
לתפוש כל רוצח שלישי (שניים האחרים הם
על־פי־רוב מסתננים החוזרים אל מעבר לגבול)
,כמעט כל עבריין מין, כמעט כל מחזיק
רכוש גנוב.
עוד יותר גדולה הצלחתה של המשטרה
בשעת החשבון הטופי: היא זכתה ב־״/״97.5
מכל המשפטים שהיא הגישה נגד עבריינים
ופושעים.

זכרות האזרח

השביע חל שינוי נוסף בקורס המקוצר למושלים
צבאיים מיסודו של שיקרי קאזן.
מנהל בית־הספר החיפאי הפסיק, לפחות זמנית׳
את השיעורים המופשטים, שב ופנה
אל אברהם כהן בבקשה מעשית: להרשות
לו לבק־ בבענה לשעות מספר לרגל ני
שואי־אחותו. הפעם הי•־ ,המכתב חריף פחית,
נסתיים בחלקת־לשון :״אני סומך על נדי׳
בות לבך ועל העובדה כי ישראל היא ס,מל
הדמוקרטיה למעשה, לא רק להלכה״.
דת סלון בביתה בג ס ת
לפני חודש, בשמחת תורה, נתכנסו חברי
המשמרת הצעירה של הפועל המזרחי בירו
•ת־הסמר
למושלי
שוק־י קאזן נכנס לחדר־המורים של בית״
הספר הערבי בוואדי־ניסנאס, חיפה, נעל אחריו
את הדלת. השעה היתה שעת־ערב, ואחרוני
התלמידים עזבו זה עתה את כתו־תיהם.
אולם עבודת־יומו של קאזן, המנהל
הנמרץ ובסוף־השיער׳ רק התחילה. עת־ היה
עליו לתת שיעור מיוחד במינו לתלמיד מיוחד
במינו: אברהם כהן, המושל הצבאי של
הגליל המערבי.
הפגישה — או ליתר דיוק ההתנגשית —
הראשונה בין המורה ותלמידו, היתר, בראשית
השנה׳ כאשר קם קאזן והסך לדבי
רם של 200 מאנשי כפר מולדתו, בענה, ובני
הכפר הסמוך, דיו־אל־אסד, שלח בשמם תזכיר
לנשיא מדינת ישראל , :הממשל הצבאי
מנשל אותנו מאדמותינו ...הוא נותן
ליהודים זכיונות על המחצבות שלנו, אינו
מניח לנו לחצוב.״
אפשר שהמושל הצבאי לא הי־ שם לב
לתזכיר, לולא שלח קאזן מיד לאחריו מברק
חריף ליושב־ראש מועצת־הבטחון של ה־או״ם
:״ישראל רודפת את המיעוט הערבי...
אנו קוראים למועצת־הבטחון לנקוט באמצעים
יעילים להפסקת שיטות נאציות אלו.״
מועצת הבטחון בוששה להשיב על המברק,
אולם הממשל הצבאי הגיב במהירות: תנועותיו
של שוקרי קאזן הוגבלו לחיפה, ונאסר
עליו לבקר אצל משפחתו וידידיו בכפרי הגליל
המערבי.
מלחמה תרבותית. לאחר ששה חודשים
של גלות מאונס בחיפה והתרוצצויות
על פני משרדים ממשלתיים תוך נסיונות
נואשים לקבל היתרי כניסה לבענה׳ או למג׳־

צעירי ״הפועל המזרחי״ רוקדים בכית-הכנסת
במקום הורה חסידית, טנגו וסמבה

שלים בבית שר הפועל המזרחי(סעד ודתות)
משה שפירא, הקשיבו לברכת החג שלו :
״אתם פאר הנוער הדתי וסמלו, היו נר
לרגלי התועים !״
עוד באותו ערב החל פאר הנוער תועה
בעצמו. היתד, זאת שמחת בית ד,שואבה ש־הוחגה
בביודהכנסת שבבית־צעירות מזרחי
שהתעתד, את הפאר. אם כי התכנית כללה
שירי חג, הופעות מסורתיות וריקודי הורה
חסידיים לא הסתפקו מאות החוגגים והחו־גגות
הדתיים בתוכנית, הציעו, אחר גמיעות
היין הראשונות, לרקוד מודרנית.
חברי התנועה האדוקים ציפו להורה חלוצית
במקום ההורה החסידית, נדהמו לשמיע
תזמורת ג׳ז קטנה פותחת במנגינות ומלידה
זוגות צמודים וחבוקים היטב בריקודי טנגו
וסמבה באולם בית־כנסת. עד מהרה שבה
רוחם של האדוקים המעטים, הם קמו, זעקו
לעבר הרוקדים בצל ארון הקודש :״העברתם
והבאשתם את שם התנועה.״
עתה מחפשים חברי המשמרת לשעבר מסגרת
חדשה, דתית־של־ממש, שתוכל לשמש
נר של אמת, לא תסתפק כפי שהגדיר אחד
מהם ״בכיפות כחלחלות בקצה הפדחת״ הגוררות.
אחריהן ריקודים סלוניים לנוכח ספרי
התודה.

תל אביב
הקץ ל קנ א ה?־

מפקח פללי סהר עם שר משטרה שיטרית
מלבד מקלעים ורובים, מקוד חשמלי ופסנתר

— יכולה להתגאות בהישג גדול: היא הצליחה
להביא את ממדי העבריינות במדינה
לירידתם הראשונה מאז תום מלחמת העולם.
לנוכח הישג־יסוד זה מושמת בצל הרשימה
הסטמיסטית של החרמות המשטרה
הכוללת 16 מקלעים 58 ,תודמקלעים 170 ,
רובים 271 ,אקדחים 26 ,מכשירי ירייה בצורת
עטים נובעים (של המחתרת הירושלמית)
וגם 2167 שעונים, תשע מכוניות, מקרר
חשמלי ופסנתר.
לפעמים, נפיץ מוצלח. המשטרה אינה
מסתפקת בפושעים, דואגת גם לנפגעים. העובדה
שכל תלונת אונס שנייה מתגלית
העולם הדה 892

נכ סו לאחת החצרות, לשתות ממי־הברז
אשר בה.
עודם מרווים את צמאונם, והנה הופיעה
על מרפסת הקומה השנייה של הבית קוסמת
טובה, בדמות אש: לבושה חלוק
צבעוני. היא קראה לשני הצעירים ואמרה :
״מסתובבת כאן להקה שלמה של אווזים.
האם הם שלכם?״

.כן״ ,השיב משה ללא היסוס.
״קחו אותם״ ,אמרה האשה ,״הם מקימים
רעש, ושניים מהם כבר מתו.״
עשר ם ארזים! איזו מתנה קסמים!
משה וחברו וודו לאשר, הטובה, הוליכו
את להקת־הארזים עד מלון קסטל, הטעינו
אותם על מונית, הסיעו אותם לרחוב גור-
דון.

דל כרוב, מקום שם יש לו בתי־בד, החליט
קאזן ללמד את המושל הצבאי לקח: הוא
ישב וכתב לו מכתב קצר. :החל מהיום
אני מכריז עליך מלחמה תרבותית. מדי יום
ביומו אשלח לך שיעי ר בהתנהג ת תרב תית״.
השיעור הראשון: כיצד להיות מושל צודק.
בעקבות השיעור הראש ן באו שיעורים
אחרים על נושאים שונים: הברכה שבכאב,
אי־השוויון שבעונש, היראות להתנהגות הוגנת.
אולם התלמיד לא הראה כל סימני התקדמות,
אפילו לאחר ששינה קאזן את שיטתו,
החל שולח העתקים של השיעורים המאלפים
לשר־הפנים, שר החוץ, שגרירויות
זרות ועיתונים ישראליים.

משך שנים קינאו תושבי תל־אביב בחיפאים
הזוכים בתחבורה עירנית סדירה גם בשב־תית.
השבוע החלו יס־דות הקנאה מתמימטים.
נציגי ההסתדרות (מפא״י) במועצת העיר
קמו, תבעו תנועת אוטובוסים סדירה גש
ביום השבת, כדי להקל על רבבות תל־אבי־ביים
מושבתי תנועה ביום חופשם השבועי
(ואם אפשר לזכות גם בקולותיהם בבחירות העירוניות
הקרובות).

שקר־הם־פוד
הארזים הצחורים, צהובי המקור, המשמשים
תמ ד נושא מצויין לאגדות ילדים ושירי־ערש,
הפכו בשבוע שעבר נושא לאגדת־מבוגרים,
שסופרה במקום פרוזאי ביותר :
בית־משפט השלום התל־אביבי. המספר :
משה נאדיר 23 שנאשם יחד עם חברו,
ראובן אולם בגניבת 20 אווזים מביתו של
צבי טיפנבך, צפון תל־אביב.
האגדה היתד, ססגונית ומרתקת: משה
וראובן טיילו בסביבת מלון קסטל התל־אביבי.
פתע תקף אותם צמאון אדיר, והם

בהגיעם לפינת גודון־דיזנגוף, התברר לשניים
כי הכסף אזל מכיסם. אולם הם מצאו
מוצא, שילמו לנהג המונית בארז שמן.
לאחר מכן ניגש משה לבעל קפה פרק
הסמוך, מכר לו עשרה ארזים בשתי לירות
הארז, שחט אותם בגן־בית הקפה.״
״אינני עורן־-דין״ .״כבוד השופט,״
אמר משר, נאדיר בסיימו את סיפורו,
״הייתי בטוח שד,ארזים אבודים, והיות
ואינני עורך־דין, חשבתי שאני יכול לקחת
אותם. איני מבין הרבה בחוק, אדוני.״
השופט, אליעזר זליקסון, נהנה משפע
הדמיון שהושקע באגדה המרתקת. אולם
בהיותו אדם מבוגר, נאלץ השופט להתחשב
גם בעובדות פרוזאיות יותר: משה נאדיר
לא היה חדש באולם בית־המשפם, היו לו
כבר שבע עבירות קודמות. על כן היה
שכרו של משה שונה לחלוטין מן השכר
שהוקצב לשחרזאדה על אגדות אלף לילה
ולילה: הוא וחברו נדונו לשלושה חודשי
מאסר על תנאי ותשלום כל הנזק.
רחובות שני חתור׳ בשק
התייר האמריקאי הצנום וגבו־,־הקומה,
ד,מארד ג׳ייקובס היה מלא תמרון. הוא
בא לארץ הקודש כדי לחזות בפלאותיה
היסטוריים, אולם הפלא הגדול ביותר נשא
דרקה אופי מודרני: בהגיעו לרחובות, נתקל
בשני בתי־מלון מתחרים, השוכנים בבית
אחד .״דבר כזה לא ראיתי אפילו בניו־יורק
צפופות־התושבים ! ״
השבוע הוסבר הפלא על־ידי משה ארליך,
בעל המלון הראשון: ב..יותו חייל משוחרר
ממלחמת־העולם השניה, קיבל ארליך מאי־
(המשך בעמוד )12

הארץ
ל״לן רוח־הזמנים החדש, אשר
ישאר בת קפו עד אפריל ( 1955 מעריב).
שלמד,
מרדכי, תליאביב.
מוכנים להסיע את הקהל לכל הרוחות.

לפי
הדיעה השלישית צריכד, לד,י־
:תן תופת לבעלי־מקצוע בלבד (ידי־
1ות אחרונות).
אליעזר נווה, תל־אביב.
...והפועלים השחורים יקבלו משכורת
גך עדך __

השעווויה מור הנד

ובכן׳ פסטיבאל הסרטים הישראלי הראשון
(בח־פה) בא והפסטיבאל הלך. הקהל
הרחב לא זכה, כמובן, לראות את הסרטים,
שהוצגו בפני יחידי סגולה בלבד. אבל אל
דאגה — הזא יראה אותם תוך החדשים
הקרובים והוא ישלם בשביל התענוג הזה
סכומים גבוהים. הוא יעמוד בתור ארוך
ליד קופות קטנות שאינן מסוגלות לשרה
תורים ארוכים ויאלץ בסופו של דבר׳ לרוב
לקנות כרטיס מספסר המשתף פעולה עם
״איש מבפנים״ .כאשר יהיה הכרטיס בידו
הוא יעמוד בתור ליד כניסות צרות שלא
נועדו לשמש המונים.
ולכשיזכה סוף סוף לחדור פנימה, ימצא
אר. עצמו באולמות לא נוחים רבים מהם
מזוהמים ומעלי צחנה, ישב בכסאות עץ
קשים, יראה סרטים מקוצצים בידי מפיצים,
מציגים, צנזורים ולעתים קרובות בידי מכונאי
הקולנוע. הוא ייאלץ לשבת בהפסקה
(מיותרת בהחלט !) ולראות על הבד מודעות
שאינן מענינות אותו. חוק ממשלתי ייאלץ
אותו לחזות ביומנים ישראלים העושים
רושם כאילו הופקו באיזו חצר אחורית
בתחילת המאה. כל אלה בליווי הפרעות
מאורגנות של קבוצות חוליגנים רעשנים
המשתלטים על חלק מן האולם בכל הצגה,
ואשר הסדרנים והשוטרים האמיצים אינם
מעיזים להשתיקם.
ועדיין יש אנשים הסבורים שישראל היא
מקום מתאים לעריכת פסטיבאל סרטים בינלאומי

רק וגל סרסים סוביס
אני יודע כי באומרי את הדברים האלה
קבל עם אני מסכן את עצמי. עולם הקולנוע
שלנו הוא קטן ומסוגר ואנשי הסרטים
דפר. יצורים מעודנים נוחים להעלב. סלו
למשל מפיץ סרטים שנקרא לו, מטעמי
חיבה ,״אלמוני״.
לאחר שראיתי אחד מסרטיו (כלומר, הוא
קנה את הסרט לאחר שהוכן, לא נטל׳ חלילה,
חלק ביצירתו) שאלני לדעתי. אמרתי לו.
הוא החויר.
״אם אתה אמנם סבור,״ הגיד לי* ,כי
הסרט רע — לא אתוכח אתך על כך --״
הודיתי לו.
״״אולם, אנא, אל תקלקל את עסקי. אל
תכתוב עליו בקורת.״
הבקורת, כמובן, נכתבה. אולם מספר
האנשים שלא התחשבו בדעתי היה עצום;
הסרט היה להצלחה קופתית. מר ״אלמוני״
עדיין כועס עלי.
מפיץ אחר, שנקרא לו מטעמי חיבה,
״פלמוני״ הודיעני בחגיגיות — לאחר שפרסמתי
בקורת על סרט *שלו״ ,שאינו *מכיר
בי״ עוד. מאז יש לי תאבון כפול. הוא
נחשב (בעיני עצמו) למומחה הגדול ביותר
לסרטים משובחים בישראל ובחלק ניכר
של העולם הרחב, והוא נעלב מאד על
שהדברים שאמרתי על הסרט לא עלו בד
בבד עם השבחים שהובאו בחומר הפרסומת
שחילק למבקרים. ואשר נכתב על־ידי אנשי
האולפן. מפיץ שלישי, שמטעמי חיבה לא
ניתן לו כל כינוי, מנסה, לפני כל הצגה, להם*
ביר לנו את הסרט. עד היום מעולם לא
הציג — לדבריו — סרט רע. הוא כועס
מאד על כל איש שמעז לחלוק על דעתו.
אתם רואים, קוראים נכבדים, עם מי יש
לנו עסק בעולם הקולנוע הקטן שלנו?
למזלנו כולם בחורים טובים בסופו של
דבר, אף על פי שטרם הגיעו למסקנה
כי בקורת רעה עוזרת לקופה. ראו מה
עוללנו למר אולו המסכן בבקורתנו הטובה !

אחוז הסדסומת
הבאתי את הדוגמות הללו כדי להראות
,באיזו קלות ומתוך איזה בטחון משליכים
עפר בעיני הקהל שלנו. לא המפיצים הם
האשמים היחידים. טלו, דרך משל, את
היומנים הישראלים. אין כל ספק שיומן,
תהי רמתו הטכנית והאמנותית אשר תהיה,
יש לו בסופו של חשבון ערך היסטורי רב.
העולם הזה 892

אולם יומני ישראל ׳מכילים אחוז כה רב
של פרסומת חסרת ערך וענין עד שנוצר
מצב מגוחך ביותר ביותר: לא בלבד שמוכרים
לך, לקהל׳ את הזכות להיכנס לאולם,
אלא גם, בהיותך בתוך האולם, מוכרים
ומפרסמים את תשומת לבך ומאלצים אותך
לראות בחשיבה סרטי פרסומת (ערוכים
בחוסר טעם משווע) על אודות סיגריה מסוימת
שלא בלבד שלא תזיק לריאותיו אלא
אף תוסיף לך בריאות, או בנק שפלדת
קופותיו חזקה מכל הפלדות שבבנקים האחרים.
אכן,
גם בחוץ־לארץ נוהגים להציג סרטי
פרסומת, טוענים מביאי הדוגמות (הרעות)
מן הניכר. אבל שם, הם שוכחים לציין,
אין הגבלה כה חמורה על אורך ההצגות.
ענין זה של הגבלת הזמן הוא אחת השערוריות
הגדולות של עסק הקולנוע. שערוריה
גדולה שבעתיים היא העובדה שהשערוריה
הזאת אינה ידועה לקהל הרחב. אך שערוריה
גדולה פי שבעים ושבעה היא העובדה שה־

ס1נן ד את

קסרס׳ט/
קהל אינו מקים שערוריות. עכשיו, לאחר
ששפכנו את חמתנו על הניר׳ נסביר :
לפי הסכם בין האיגודים המקצועיים השונים
לבין בעלי בתי הקולנוע אורכה ד,מאכ־סימאלי
של הצגת קולנוע (כולל יומנים,
סרטונים, הפסקה וכו׳) הוא שעתיים. באם
התכנית נמשכת יותר משעתיים יש לשלם
לעובדים תשלום כפול מן הרגיל.
ואם, אתם עלולים לשאול (תמימים שכמותכם
אורכו של סרט הוא שעתיים
ומשהו? אזי, קהל הקרוי ״נכבד״ ,מקצצים
את המשהו במספריים קטנות (כמו שאירע
לסרט ספורי או. הנרי) הזה ומכניסים את
הסרט (ואותך) למיטת סדום משונה זו.
מבלי להיכנס לעובי הקורה של הבעיה
(מובטחני כי כל הצדדים ישלחו למערכת
מכתבים שבהם יוכיחו את צידקתם המלאה)
ברור בהחלט כי הסובל האחד הוא — יפה
נחשת אתה עצמך, הקהל ה״נכבד״.

לבזה צנז ח־ה?
וכיון שאנו עומדים בפרשת קצצים עלינו
להזכיר את הצנזורים. לעבודתם של אנשים
אלה, שבעלי רצון טוב הם, ומתחבטים
בבעיה קשה׳ כדאי להקדיש פעם בירור
מקיף יותר. אולם לדעתי יש להזכיר בהזדמנות
זו החלטה אחת של הצנזורה המהווה
סכנה חמורה לילדים ולנוער. החלטה זו
נובעת מגישה מוזרה ביותר: הצנזורים
מסרבים לתת לסרטים *מסוכנים״ (לדעתם)
את הגושפנקה ״רק למבוגרים״ מאחר שה־מציגים
מנצלים אותה לתועלתם המסחרית.
אולם מאחר שרק אחוז קטן של סרטים
מתאים לילדים, אני מציע שהצנזורה תצא
מנקודת השקפה הפוכה: כל סרט אסור
לילדים, פרט לאלה המקבלים את הגושפנקה
״גם לילדים״.
אם אין הצנזורה עושה מאומה כדי להגן
על הילדים (לא משדים חשופות ולא מן
הסאדיזם של סרטי הפשע) לשם מה היא
בכלל קיימת י

המקום צר מכדי שאמנה עוד כמה וכמה

בעיות (כמו ענין המסים הכבדים, היחס
העוין כמעט לסרט הישראלי) וליקויים במערכת
הבידור החשובה (מבחינה כמותית)
למדינה. ישראל היא הארץ שבה הלהיטות
אחרי הסרט היא העצומה בעולם.
הקהל, בלהט טרופו אחרי הקולנוע, מקבל
את כל ההתעללויות בו, הקטנות והגדולות,
באומץ לב (או אדישות).

סרטים
ב תו ל ה * 9וי!
תוצרת ארצות הברית. כתוב
בירי פ. יו. הרברט וסבוים
בידי אוטו פרמינגר. בהש־תתפות
מני מאקנאמרה.
וויליאם דול-י. דוד נייבו,
דון אדמז. טוס טאלי.

קהל ממורמר נאלץ לחזות השבוע, בקולנוע
אוריון, תל־אביב׳ בסרט.שחלק ניכר מן
השיח שלו לא הופיע בתרגום העברי. האשם:
הצנזורה הישראלית שאסרה את נוסחן העברי
של כמה וכמה שורות בהירח הוא כחול
שנראו בעיניה עשויות להזיק למוסר הציבורי
משום שהן כוללות את המלה הפורנוגרפית
*בתולה״ .כפי הנראה סבורה הצנזורה
שיודעי אנגלית, מתורבתים משאר התושבים
בישראל, לא יתעורר ייצרם המגונה למשמע
המלה המכוערת הזאת. שיא חדש באבסורדים
של נטורי מוסרתא של משרד הפנים !
אשר לסרט עצמו, הריהו עיבוד נאמן של
מחזה קופה אמריקאי אודות נערה צנועה המדברת
כפרוצה (בעלת השכלה כלשהי) והרושם
(הטוב והרע) שהיא עושה על כל שומעיה
(ראה ממול) .אין בו הרבה בשר, אבל
במעט שיש יכולים שחקני קומדיה פקחים
כוויליאם הולדן, מגי מקנאמרה ודוד נייבן
לנעוץ את שיניהם ולד,תלות באויר קרוב לשעתיים,
לעליצותם הרבה של מרבית הצופים.

הגבור ה הג דול ה
האברסט הוא הגבוה שבהרי תבל. שלושים
שנה ניס־ אנשים אמיצים להעפיל אל פסגתו׳
ולא הצליחו. אחדים אף נתנו לו את חיי־ם
הצעירים. רק בשנה שעברה עלה בידי קבוצה
בריטית לנצח את ההר. מבצע הגבורה הגדול
הזה מתואר בהצלחה ניכרת בסרט העובדתי
כבוש האברסט, שצולם על־ידי צלמה הרשמי
של המשלחת.
תמונות צבעוניות נותנות מושג מה —
הגם שלא שלם׳ כפי שאפשר לשער — מן
הקשיים העצומים והסכנות שעמוד על דרכם
של המעפילים.
כשיר הלל לגבהים ולאנשים הבזים להם,
כיבוש האברסט הוא מבצע קולנועי נדיר —
ומוצלח ביותר.

נ 1וקר צי ה
.בורגייה

תוצרת צרפת —איטליה.
כתוב בידי ססיל לודון,
ז׳אק סגור וכריסטיאז ז׳אק
ומבוים בידי האחרון.
בהשתתפות מארטין קארול,
פדרו ארמנדאריז

שתי לוקרציות
אבל גאנס, מי שהיה במאי גדול בתקופת
הסרט האילם, הפך במאי לא־גדול, כאשר החלו
התמונות מדברות, הפיק ( )1936 את לו•
קרציה בורג׳יה א׳ .זהו סרט איטי שהשפעת
הראינוע ינכרת בכל מטר מאורכו, נראה פרימיטיבי
מאד כשהוא מוצג בארץ עתה.
לוקרציה בורגייה ב 1953 הוא המלה האחרונה
של הטכניקה הקולנועית האירופית
המודרנית׳ כולל שפע רב של שדים גלויות
ושתים חשופים שהבולטים בהם שייכים ל-
מארטון קארול, אשת הבמאי כריסטיאן ז׳אק׳
היודע יפה היכן נעוצים כשרונות אשתו
(ראה ממול) .אולם פרט להצגת ערווה זו*
יש בו בסרט כמה וכמה צילומים מרהיבי
עין, משל מצלמתו של כריסטיאן (במעגל)
מאטראס, גדול מסריטיד, של צרפת. עבודתו
הנר,דרת של מאטראס היא נקודת אור יחידה
(פרט לערווה) בנסיון מוזר זה להלבין את
חטאיה של אחת הרוצחות והיצאניות הגדולות
ביותר בהיסטוריה.

יומן ה חד שו ת
מה מעשיה*
במאי צרפת עסוקים. הרי כמה מסרטיהם
החדשים :
• ז׳אן (הסימפוניה הפאסטוראלית) דלא-
נואר : ,כלבים ללא שרשרת.
• קלוד אוטון (שטן הבשרים) לארד: ,
מקרה הרעל.
* אשר הדהימה אפלו את מבקרו של
הארץ שדרש את איסור הסרט.

הי ס

האבזר

תוצרת בריטניה. כתוב בידי
אריק אמבלר לפי רומאן
מאת ניקולאס מונסארה.
מבוים בידי צ׳ארלס פרנד.
בהשתתפות ג׳ק הוקינם.

דוד גרשם; ׳מהנדס צעיר, ופאנוי או׳ניל, המתעתדת להיות
שחקנית, נפגשים על גג בנין האמפייר סנויים (תמונה .)1
פאטי נאותה לסעוד עם דון, אולם מאחר שכפתור נשה ממעילו
מי!יא הולכת לדירתו לתפור לו כפתור חדש. בהגיעם לדירה
יורד מטר סוחף ופאטי, שהחליפה את שמלותיה בחלוק בית
של דון (תמונה )2שולחת אותו אל החנות לקנות מצרכים.

בהעדרו של דון נכנס אל הדירה שכנו, דוד סלייטר, המחפש
את בתו סינטיה (תמונה ,)3לשעבר ידידתו של דון.
פאטי מוצאת חן בעיני דוד, דון חואן מנוסה, שאינו מהסס
לחזר אחריה. דון נכנס לחדר ברגע לא מתאים׳ (׳תמונה )4
ובין שני הצעירים מתפתח ויכוח סוער. כאשר בא לדירה
אביה של פאטי, שוטר ברוקלינאי בעל אגרופים, הוא משחיר

במהלומה אחת את עינו של דון ולזקח את פאטי חזרה הביתה.
בשעה מאוחרת יותר חוזרת פאטי אל דירת דון (תמונה ,)5
אולם שוב פורצת ביניהם מריבה. רק ביקור נוסף על גג
בנין האמפייר סטייט יחזיר את האהובים זה אל חיקה של זו.
כי אחרי הכל האהבה פורחת גס בלבן של ערות תמימות
בניו־יורק רבתי הידועה, כביכול, בשחיתות המידותיה הרבה.

רומא .1498 ליל הקארנבל. לוקרציה בורג׳יה היפה (תמונה
,)1אחותו של צ׳יזארה אדונה של רומא, יוצאת אל הרחוב
החוגג לבקש אהבה. היא פוגשת בגבר נאה ומתעלסת אתו.
למחרת מציגים בפניה את בעלה בעתיד, הנסיך מארגון
(תמונה .)2לתמהונה היא מכירה בו את האלמוני מליל אמש
גס הוא מופתע, אבל שומר על קור רוח דיפלומטי. לאחר

החתונה מסבירה לוקרציה לבעלה מדוע היא כזאת :
חייה של לוקרציה היו אומללים. בעלה הראשון היה חדל
אישים ועובדה זו אילצה אותה לבקש אהבות בחיקיס אחרים.
כן שימשה מכשיר עיוור בידי צ׳יזארה האכזר שהיה להוט
אחרי השררה ומשתי חשק (תמונה .)3פעם נחטפה לוקרציה
מחדר הרחצה המלכותי (תמונה )4על ידי אויביה, לאחר

שניצלה על ידי אחד משומרי ראשה הודתה לו על ידי שנתנה
לז קצת אהבה. זה הכל.
הדוכס היפה מבין לרוחה של האשה האומללה וסולח לה
במטה הגדולה אבל הגורל פחות סלחן ולוקרציה מתח עוד
בטחם מסתיים הסרט. כל דמיון בין ספור זה לעובדות
ההיסטוריות הוא מקרי בהחלט ואין היצרנים אחראים לו.

שנת . 1939 הקורביטה המלכותית קומפאס ררז (תמונה ) 1
היא אנית ליווי מסוג חדש לחלוטין. רק אחד מכל אנשי
הצוות, לויטנאנס אריקסון הוא ימאי מקצועי. האחרים הם
אזרחים טזהפכו ספנים כמו לוקהארט שהיה עתונאי.
הקומפאם רוז יוצאת לפעולה. גלי הים מטלטלים אותה
באכזריות, אולם היא מוכיחה את יעילותה. דונקרק: הקרב

הגדול הראשון. מות. גיהנום עלי אדמות וגלים. בפעם הראשונה
בחייו טועם לוקהארט את טעמה האמיתי של המלחמה.
האויב מתחזק. מתחזקים גם אנשי הספינה. החיים נמשכים.
לוקהארט מתאהב בחיילת צעירה (תמונה .)2לקצין אחר
נודע שאשתו השחקנית בוגדת בו.
אבל מפל לכל מרחפים ענני המלחמה. הספינה משתתפת

במאבק האטלנטי הממושך והנורא. הצוות כבו חדל להזדעזע
למראה אנשים מרוסשים וטובעים, אניות השוקעות במצולות.
אז פוגע טורפידו גס בקומפאם רוז. רבים נספים, מעטים
ניצלים (׳תמונה .)3ביניהם אריקסון ולוקהארט. הס מועברים
לספינה אחרת, יותר חדישה. על סיפונה יעמדו בפני מבחנים
אכזריים חדשים (תמונה ,)4יעמדו ללא חת עד הנצחון
העולם הזח 492

במרינה
(המשך מעמוד )9

גוד החיילים המשוחרריס המלצה להקמת
ביח־ימלון קטן ברחובות הוא שכר את הקומה
השנייה בביתו של התושב הרחובותי האמיד
י. סומרנץ, שהינו חבר אשד, הקים מלון
בן שבעה חדרים. החדרים לא עמדו ריקים
והפרנסה היתד, שופעת למדי.
עסקמ צוי ץ. פומרנץ עקב בעניין אחרי
רווחיו המצטברים של ארליך, ובסופו של
דבר הגיע, כנראה, למסקנה כי המלונאות
היא עסק מצויין. הוא השיג רשיון מעיריית-
רחובות, הוס ף לביתו קומה שלישית, בת
11 חדרים, הקים בה מלון מתחרה.
ארליך, שראה אח פרנסתו מקופחת, מיהר
לעירייה, זעק חמס. פומרנץ הוזמן לבירור,
טען בהגיון־ברזל , :קיום המלון שלי מועיל
לארליך. הוא מושך לקוחות גם אליו.״
הבירור נסתיים בלא כלום.
ת ע לו מ ת ־ השלט. נראה כי פומרנץ
חשש באמת ובתמים כי קיום המלון שלו
ימשוך לקוחות גם אל ארליך: ימים מספר
לאחר בירור־הנפל נעלם שלט מלונו של
ארליך ובמקומו הופיע שלט פרסומת גדול
למלון של פומרנץ. בעל השלם האבוד מיהר
למסור תלונה במשטרת רחובות, נתקל
בטענה רבת משקל: פומרנץ הוא בעל־הבית.
הוא רשאי לעשות בביתו ככל העולה
על רוחו.
השבוע הוסיף בעל־הביר. להשליט סדר
ביתו הגדול: ארליך קיבל הודעה מעורך-
דינו של פומרנץ כי הוא ייתבע לדין, אם
יהין לתלות שלם המודיע על קיום מלונו.
הוא מיהר להראות את המכתב לראש־העיר,
בן ציון הורוביץ, אך נתקל בתגובה אדישה.
נראה כי עיריית רחובות לא הבינה ששני
בתי מלון בבניין אחד הם חומר נפץ,
המסוכן אפילו יותר משני חתולים בשק
אחד.

ד ר כי אד ם
מכתב מריו
שמעון דורון ישב בחדרו הצר, באחד הרחובות
הקטנים יותר של ריו דה־ז׳אנירו,
בירת־ברזיל. לפניו היה מונח גל של עתוגים
ישראליים. כמעט כולם הכילו מאמרים, ששפכו
אש וגפרית על היורדים לברזיל.
עיניו של שמעון הביעו עלבון צורב: נם
הוא נכלל בהגדרת־היורדים, אף על פי שהוא
עצמו לא הטיל ספק בנאמנותו לישראל:
הרי הוא היה חבר באחד מאירגוני־המחתרת,
השתתף במלחמת־העצמאות, שרת

שנה בצבא־הקבע. הוא היה צעיר רגיל, ככל
הצעירים הישראליים.
שמעון לא נבדל מחבריו הישראליים גם
בצמאון לראות את העולם הרחב. מיד לאחר
שחרורו מצר,״ל חסך כמה לירות, נסע לברזיל•
הוא אפילו לא חלם שיבוא יום ועתוג־אים
יקראו לו ולצעירים כמוהו בשם בוגדים
ועריקים.
הכינויים הפוגעים עוררו את שמעון לפעולה
נמרצת. הוא עדיין לא שכח את השפה העברית,
אחז בעט, שיגר מכתב דחוף למערכת
העולם הזה.
כמקום דם, כסף .״איני בא, חלילה,
להגן על היורדים,״ כתב שמעון ,״רבים מהם
הבאישו את שם ישראל בכל ארצית־ה־עולם.
אולם ישנם כאן בחורים רבים, אשר
עשו ככל יכולתם למען המולדת. אין הם
בורחים, או עריקים. הם מנסים רק להגשים
את חלומם, לראות עולם ומלואו.״

״היה כאן עתונאי אחד מידיעות אחרונות,
ששיגר ארצה מאמרים מלאי שנאה ליורדים.
הוא בא ללעוג לרש בספרו על אחיו של
ברזאני, איש לח״י שהתאבד בבית־הסוהר הירושלמי,
לפני עלותו לגרדום, אשר נמצא
אף הוא כאן. איני מכיר את אותו עתונאי,
ואף לא פגשתי בו, אולם יש ברצוני לשאול
שאלה אחת: מדוע יכול צרפתי, או איטלקי,
לעזוב את ארצו לזמן מה, מבלי שאיש יכנה
אותו בשם יורד?״
״זכור לי כי בהיותי בארץ היו הקונסולים
הזרים מזמינים את כל נתיניהם לח?ג את
החגים הלאומיים של מדינתם: הם ידעו כי
בשעת״חירום תוכל המדינה לסמוך על נתיניה
באשר הם שם. לא כן הציר שלנו בברזיל.
הוא חגג את יום העצמאות בחברת
כמה עשירים, אשר ישראל זקוקה לכספם,
שכח את אלה, אשר נתנו למולדת מדמם.
ואין פלא בכך שהוא שכח אותם: פניהם הזועפים
היו עשויים להעכיר את השמחה.
הם לא שכחו עדיין כיצד ציודה הציר על יהדות
ברזיל לנדות את, הבורחים״ ,לא להגיש
להם כל עזרה.״
מ דו ע? שמעון דורון לא הסתפק בתיאור
סבלותיהם של הלא־יורדים, שנחשבו
ליורדים. בפיו — ובקצה־עטו — היו כמה
וכמה שאלות שדרשו תשובה דחופה :
• מדוע לא טרח אף עתונאי לספר על
עשירי העדה הספרדית בריו דה־ז׳אנירו, שערכו
קבלת־פנים מפוארת לראש־ממשלת הלבנון,
קמיל שמעון?
מדוע לא נפגש כתב ידיעות אחרונות
עם כמה, יורדים״ ,כדי לשמוע מה בפיהם י
• מדוע לא שוחח אותו עתונאי עם נו־ער־הזהב
של יהדות ברזיל, לשמוע את.דברי־הבלע
שלו על ישראל י צעיר בן 17 אמר
לשמעון לאחרונה , :אפילו אם תפרוץ מלחמה
בין ברזיל לישראל, אלחם לצד ברזיל.״
• מדוע מותר לשרים ומנהיגי־מפלגות
לבלות את חופשתם בחוץ־לארץ, ולצעירים
פשוטים אסור ז
שמעון הניח את העם מידו, השתרע על
דרגשו הצר: הוא ידע כי יעבור זמן רב מאד
עד שיאותו כל המוסדות הנוגעים בדבר להשיב
על שאלותיו.

הנ אשם: סמל משמרה מתחנת רמת־נן מוביל את הנאשם־ברצח, יחזקאל זלינגר, לבוש
החאקי וכבול באזיקים לבית־משפט השלום לחקירתו המוקדמת. זלינגר, שהוקף משמר שוטרים,
נהג בשקט, נהתע ממבטי שכנים רמתגניים זועמים שהוטלו בו ללא הרף במרבית זמן החקירה.

כמשפט: סניגורו של הנאשם, ד״ר יעקב גיל (ליד החלון) הרגיע את הנאשם בשעת הפסקה
בחקירה, כשהוא הביע את התנגדותו תעזה לכל צילום. כתב העולם הזה היה היחיד ביו
כל הצלמים שהצליח לצלם את הנאשם בין נסיון הסתתרות אחד לוושנהו

ד רכי חיים
שכר העזרה

הטרגדיה שד פחי האשפה: לפני
חנות הנרצח (מימין) עמדו פחי־אשפה בדומה
לאלה שתוכננו מתחת דיות זליננר (רא־ ,חץ)

פואד סוליימאן עלי, תושב שפרעם, אהב
לעזור לזולת. הוא למד עוד בילדותו, בהיותו
בתנועת הצופים הערבית, כי העזרה הנה
המעשה הטוב ביותר, השתדל להגשים את
התורה הלכה למעשה.
אולם לפני חודשים מספר התברר כי המעשה
קשה יותר מן ההלכה. באחד הימים, בעברו
ברחובות כפר־אתא, בה עבד, ראה פו־אד
ילדה קטנה מנסה לעלות על אופניים גבוהים,
הוא מיהר אליה, ניסה לעזור לה. הילדה,
זיוה בראונשטיין, סירבה: אביה ציודה
עליה להתאמן על האופניים בכוחות עצמה.
פואד הסתפק בהחזקת מושב־האופניים. זיוה
הצליחה לעלות ולשבת, נסעה משם והלאה.
פואד המשיך בדרכו.
״ אולם הגורל שב והפגיש את שניהם: כעבור
דקות מספר החל לרדת גשם. זיוה עצרה
את אופניה ליד בית־חברתה, שרה חמים

הרחל: אולם בית-המשפט מלא פה־אל־פה כשהשופט חיים שטיינברג פתח בחקירה המוק
רמת. מלבד שכנים מן הבית המשותף בלם בין הצופים בנו בכורו של הנרצח, אפרים שישב
נדהם ומתוח (ליד החלון, בחולצת חאקי פתוחה) ,עקב בעירנות אחר כל ••מלה שהושמעה

( ,)12 ירדה כדי להפנות את האופניים לאחור,
לא הצליחה לשוב ולהגיע אל המושב. פואד
שהניע למקום מיהר לעזור לה שנית, אחז
בה והעלה אותה על האופניים.
חשדות כבדים. להיטותו של הצעיר
הערבי לעוור לה עוררה בזיוה חשדות כבדים:
בעשר שנותיה הקברות הירבתה היא
לשמוע על אנשים מפילי־אימה המשוססים
ברחובות, חוטפים ילדות ורוצחים אותן. היא
ידעה גם כי בכל מקרה שנתקלים באדם כזה
יש לפנות אל המשטרה.
הוריה של זיוה פנו אל המשטרה, מיד לאחר
שהיא סיפרה להם על הפגישה, ועוד
בו ביום אכל פואד את הפרי המר של נכונותו
לעזור לזולת: הוא נעצר, הואשם במעשה
מגונה.

השבוע, כאשר התברר המשפט בבית״משפט
השלום, חיפה, נוכח פואד כי עדיין יש אנשים
המוכנים לעזור לזולת, אשר נכנם לעסק
ביש על לא עודל גכפו: שופס השלום,
אברהם נוימן, שמע את עדותם של
זיוה בראונשטיין ושרה חמים, קבע כי במגעו
של פואד בגופה של זיוה תוך כדי
הרמתה על האופניים לא היה כל מעשה מגונה,
זיכה אותו מכל אשמה, ציין בפסק־ה־דין
:״דמיונה של ילדה זו (המתלוננת) הוא
עד מאד ...היא פחדה מפני הנאשם עוד לפני
עלותה על האופניים״.
הזיכוי לא שימח את פואד: הוא יצא
מאולם בית־הדין בראש מורכן: מעצרו ו־האשמה
שהודבקה בו גרמה לפיטוריו מן
הנגריה, בה עבד ארבע שנים. מעתה והלאה
העולם הזח * 92

ישכח את חינוכו הצופי, לא יעזור עוד לאיש.

שעי ם
סן הסח אד הסחת
אולם בית־המשסס השלום התל־אביבי המד.
מפעילות בלתי־רגילה, על אף שעת־הבוקר
המוקדמת: צלמי־עתונות תפסו עמדות לרגלי
המדרגות, התכוננו לקלוע אל המטרה.
המטרה: יחזקאל זלינגר, הנאשם ברצח שבתאי
קרוטוצ׳בטקי ברמת־גן, ערב יום־הכי־פורים,
תוך כדי מריבה ממושכת, אשר פרצה
בגלל פחי־אשפה, שהוצבו מתחת לתלונותיו
של זלינגר.
שתי קומות מעל לצלמים היה המסדרון
מלא אדם יותר מן הרגיל. עתונאים, קרובי־הנרצח
וסתם סקרנים — כולם צבאו בפתח
האולם הקסן, שהיה מסוגל להכיל 15 איש
בלבד.
פתע נראו בקצה־המסדרון נצנוצים כחולים
של נורות־פלש. השאון נדם, וכעבור
) דקות ספורות נכנס זלינגר לאולם, תחת משמר
של שומרים מזויינים. .אין הם חוששים
שהוא ימלט,״ העיר אחד הנאספים. ,הם
יראים שאנו נפגע בו.״ ואכן, אגרופים קמוצים
רבים הונפו לעבר החשוד.
מכט־אימה. זלינגר הרגיש היסב בקהל
העויין, אשר סביבותיו, סקר את האולם,
הכיר אחדים משכניו, ברך לשלום
אשה, שישבה מאחוריו. האשד, נזדעזעה.
עיניה רחבו מאימה, ואצבעותיה אחזו בעווית
במסעד־הספסל אשר לפניה.
זלינגר לא שב להביס לאחור. הוא היה
עסוק במתרחש לפניו. לאולם נכנס השופט,
חיים שטיינברג. בעקבותיו בא פרקליס נפת־השפלה
רב־המרץ, מנחם בוכווייץ׳ שנשא בידו
תיק מלא מסמכים. השופט הרים את
מבסו, שאל את הנאשם אם הוא מיוצג. התשובה
היתד, חיובית: יעקב גיל (ליפשיץ)
מי שהיה חבר הכנסת הראשונה, הוסמך רק
לפני זמן קצר כעורו־דין על־ידי האוניברסי־
.סד, העברית, קיבל על עצמו ללמד סניגוריה
על זלינגר.
גיל הכיר את זליגגר באיטליה, לאחר מלחמת
העולם, כאשר טיפל בפליטים היהודיים.
בהיוודע לו כי זלינגר היד, בעבר אחד מלקוחותיו,
מיהר גיל לבית־הסוהר בתל־מונד,
הציע לנאשם עזרה משפטית.
מפלט מן הצחנה. המאבק המשפטי
החל. אפשר היה לנחש את קווי־התפחחותו
על נקלה: התביעה תדבק באשמה של רצח
בכוונה תחילה, בה בשעה שר,סניגוריה תנסה
כנראה, לשנות את סעיף־הרצח להריגה. ההבדל
בין רצח להריגה היה עדיין גדול, על
אף ביטול עונש־המוות.
זלינגר עצמו נראה כמאובן. הוא ישב דומם,
כשאצבעותיו הקצרות־עבות מחליקות
על ברכיו. הוא היה שקוע ראשו ורובו בדברים
שהשמיע עד־ד,משטרה, מפקח ראשון
אבנר מוזס. דבריו של מוזם לא היו אלא
חזרה על הסיפור שהשמיע זלינגר במשטרת
רמת־גן, רבע־שעה לאחר שהלם שש מהלו־מות־מוות
בסכין מתוצרת גושטל, גרמניה.

היחסים בין זלינגר לבין קרוטוצ׳בסקי לא
היו ידידותיים מעולם. הם היו מתוחים לא
פחות מיחסיו של יחזקאל זלינגר עם שאר
שכניו לבית המשותף ברחוב הפודים ,36
רמת־גן. הוא קנה ל! דירה בבית לפני שנה,
לאחר שמכר את דירתו הישנה, מפני שלא
היה יכול לסבול את צחנת פחי־האשפה,
אשר נצבו מתחת לתלונותיה.
בבית החדש היו הפחים רחוקים למדי מחלונותיו,דירה,
ובמשך זמן מה זכה יחזקאל
ליהנות מאוזירה הצח של שכונת נחלודגנים.
אולם ההנאה לא ארכה: עיריית רמת־גן החליטה
כי ארבעה פחי אשסה אינם מספיקים
לבניין כה גדול, הודיעה לתעד־ד,דיירים כי
עליו להציב שני סחים נוספים בצדה השני
של החצר האחורית. מזלו של זלינגר איתרע
נם הפעם: הפחים החדשים היו עתידים לעמוד
בדיוק מתחת לחלונות־דירתו.
הפעם לא היתד, לו כל מדנה לחפש מקום־
מגורים חוש. הוא החלים לד,שאר ולהלחם,
הכריז שהוא לא יניח לאיש להעמיד את
הפחים מתחת לחלונותיו, סנה אל בית־ה־משסס
המחוזי, ביקש צו־מניעה. אולם השו־פס,
יוסף לם, שביקר במקום, נוכח כי אין
כל אפשרות להציב את הפחים במקום אחר,
קבע כי יש להציבם לפי התוכנית המקורית,
אך לבנות מסביבם קיר־בסון.
מלחמה ככל הדרכים. אותה שעה
העולם הזה *92

מקרם הרצח -כעבור שעה: צילום סנסאציוני זה צולם על ידי צלם העולם הזד, שעה אחת בלבד אחר ה־צח כשכתמי הדס על
הרצפה של חנות המכולת הקטנה, טרם יבשו. בנעל הבית התעתד?!רוטוציבסקי לצאת לתפילת כל נדרי באופניים (מימין) היה מביא
את המצרכים לבתי לקוחותיו. בשעת הרצח עסק קרוטוצ׳בסקי בתיקון פחית שמן לאחד ממכריו שביקש ממנו לעשות זאת בשבילו

אפרים זכר היטב את אשר אמר לו אביו
גם אחד מדיירי הבית שממול שמע אח הכבר
היו היחסים בין זלינגר לבין וזעד־בילדותו
:״היה כנה עם עצמך. זהו סוד״
זעקה. גם הוא ראה את זלינגר עוזב את
הדיירים מתוחים ביותר. לדברי הדיירים ננעצה
המחשבה על פחי־האשפה במוחו של
החנות, מנסה לתחוב חפץ מאורך לתוך חיהאושר״.
זליגגר
הטרידה אותו ללא הרף. דחיית בקקו.
החפץ החליק ונפל על הארץ, מבלי ש־דומה
היה כי שבתאי קרוטוצ׳בסקי זכה
שתו לצו־מניעה רק הוסיפה שמן למדורה.
זלינגר הרגיש בכך. האיש רץ החוצה והרים
למצוא אושר. הוא היד, עייף, אך מאושר.
הוא הוסיף לטעון כי הוא לא ירשה להציב
את החפץ. היתה זו סכין מכוסה דם ורפש.
הוא עמל בפרך משך שש שנים, צרף פרואת
הפחים, נשבע שהוא יילחם על כך —
זלינגר המשיך בדרכו, נכנס למשטרת רמת־טה
לפרטה, כדי לקנות דירה וחנות־מכולת
גן, אמר לסמל התורן, מנשה שם־טוב :
בכל הדרכים.
קטנה בבית־משוחף. עתה רצה רק דבר אחד:
היד, זה סוד גלוי כי מבין חברי וועד־לנוח.
״דקרתי
אדם!״
הדיירים שנא זלינגר את שבתאי קרוטוצ׳ב־לא
ל ס לו ח, לאלש כו ח. בערב יוסאבנר
מוזס סיים את עדותו, וגיל קם לחסקי
יותר מכל. לשינאה זו לא היתד, כל
ד,כיפורים נשלמה הקמת קיר־הבטון מסביב
קור אותו חקירה צולבת. עורך־הדין שלח
סיבה נראית לעין: קרוטוצ׳בסקי לא היה
לפחי־האשפה. הדבר נודע לזלינגר מפי אחיו,
את אצבעו לעבר שתי הסכינים הנקיות, שטוב
יותר, או רע יותר, מאשר אנשי־הוועד•
שבא לבתי־ד,מלאכה של פלד במיוחד כדי
הוצגו לפני בית־הדין, שאל, :מדוע ערכתם
אפרים, בנו של קרוטוצ׳בסקי היה משולהרגיע
אותו. האח ידע כי יחזקאל לא יקבל
חיפוש בדירתו של הנאשם והחרמתם את
כנע כי סיבת־השנאה היתד, תת־הכרתית :
את הידיעה בשקט, ניסה לשכנע אותו כי
שתי הסכינים?״ היתד, זו השאלה לה ציפזלינגר
היה מנהל־עבודד, במפעל־המכונות
בערב יום־הכיפורים חייבים כל היהודים לסתה
התביעה: זלינגר סיפר בעדותו כי הוא
פלד הוא היה רגיל לסבול התנהגות גסה,
לוח ולשר ח. יחזקאל השיב: הסתלק! אינני
לקח את הסכין, בה נהרג קרוטוצ׳בסקי, מ־ולנהוג
באחרים בגסות. בהיותו אדם בעל
רוצה לראות את פניך!״ השעה היתד, קרובה
בית־החרושת, כדי לתקן משהו בדירתו. אוכוח
סיסי גדול ואופי תקיף, הפעיל זלינגר
לשלוש.
לם מאוחר יותר, בעת החיפוש נמצאו בדירה
את אגרופיו יותר מפעם אחת, כדי לשים
שתי סכינים נוספות מאותו סוג: קדוב ל־בשעה
שלוש כמעט ופקעה סבלנותה של
קץ לוויכוחים.
וזדאי שהוא לא היה זקוק לסכין שלישית.
שושנה קרוטוצ׳בסקי. הצום עמד להיכנס כל
לעומתו היה קרוטוצ׳בסקי טיפוס אינטלקב עסק בחנותו, עדיין נמצא ובעלה רגע,
גיל
הכריז כי הוא לא יזמין כל עדים
טואלי. הוריו מתו בהיותו בגיל צעיר, ותיקון
פחית־שמן בשביל אחד מידידיו. פתע
לבית־משפט השלום ולא יניח לנאשם לדבר.
הוא נאלץ לרכוש השכלה בכוחות עצמו.
היא

״אוי
חלושה: זעקה לאוזניה הגיעה מאוחר יותר, כאשר שוחח עם העתונאים,
בן 30 נבחר לתפקיד יושב־ראש וועד־הקהילה
הכירה את קול בעלה, מיהרה לרדת למטה.
הסביר, :יש לי קו־הגנה מבוסס על עדויות,
של ברנוביצ׳י, פולניה. כאשר נכבש המקום
אבל אני שומר אותו בשביל הקרב הגדול,
בהגיעה אל סף החנות נתקלה שושנד, ב־על
ידי הנאצים, הציע קרוטוצ׳בסקי לשרוף
שיתנהל בבית־המשפט המחוזי. כאן אני מנזלינגר,
שמיהר החוצה, תוך נסיון לתחוב
את גיסו ברנוביצ׳י, לנסות לפרוץ דרך להל
רק מלחמה זעירה — ותך לא•״
משהו לתוך תיקו. היא פרצה פנימה, מצאה
יערות ביילורוסיה, תוך קרב נואש. אולם
את שבתאי מוטל מתחת לדלפק, בתוך שלו־זקני־ד,קהילה
דחו את התכנית, וקרוטוצ׳בסקי
שיא המלחמה הזעירה שהתנהלה בבית-
לית־דם.
היה נאלץ להימלט היערה עם בני־משפחתו.
משפט השלום היתה הצהרתו המפתיעה של
גיל כי שולחו אינו מיטיב להבין עברית,
חתם על כל המסמכים שהוקראו לו על־ידי
מוזם בהיותו מבולבל. אולם ההצהרה הושמה
לאל על־ידי זלינגר עצמו: כאשר העיד
מוזס שכל הצהרותיו של זלינגר תורגמו
מאוחר יותר לאידיש, קרא הנאשם בעברית
שוטפת :״שקר שבשקר!״ הוא הבין כל מלה
ומלה שנאמרה באולם בית־המשפט.
הישיבה היתד, ארובה ומיגעת. אולם איש
לא עזב את האולם, או את המסדרון. בהפסקה
לא הלך איש לאכול כריכים במזנון:
המקומות באולם הקטן היו יקרים יותר
מכל.
המקום לא נתרוקן אפילו לאחר נעילת
הישיבה. דיירי הבית המשותף סירבו לזוז
ממקומותיהם, חיכו שזלינגר יורד למטה.
הם קיוו כי יוכלו להלום בו, לפחות פעם
אחת. אולם הם נחלו אכזבה: השוטרים סילקו
אותם מן המקום, אחר הובילו את הנאשם
לעבר ג׳יפ, שהמתין בקרבת־ד,בניין.
השכנים לא וויתרו על נקמתם. קריאותיהם:
כחוגה מי טפחה: הנרצח (בחולצה הלבנה) הרבה לבלות עם משפחתו שהיתר, מורכבת
מאשתו שושנה (מימין) ומבניו משה ,8 ,ואפרים ,26 ,ביניהם הוא יושב בתמונה זו, שהיא
״רוצח! רוצח!״ הדהדו באוויר זמן רב לאחת
האחרונות שנלקחי כשמשפחת קרוטוצ׳בסקי עוד וזיתה שלמה והרצח לא פגע בה.
אחר שנעלם הג׳יפ הירקרק במורד הרחוב.

ד * *י 1ן

מויו ה ד

שמעון אבידץ

לשעברמפקדח טי בתגבע תי

״ נקווה ם ריגות מנעה השגות
מדוע הפסידה מדינת־ישראד את פירות נצחונה כחזית הדרום? מדוע נפדה לטרון -צומת
הדרכים החשוכה כיותר כמרכז ארץ־ישראל -לידי מדינת-הבובות הירדנית? מה תהיה דמותה
של מלחמה, אם תפרוץ מחר? מה רצינותו האמיתית של האיום הצכאי המצרי?
כדי רקכל תשוכות לשאלות אלה פנה חכר מערכת ״העולם הזה* לשמעון. אכירן ,
חכר משק עין־השופט והממונה מטעם הקיכוץ־הארצי השומר-הצעיר לעניני כטחון, אחד
המומחים העיקריים כארץ לכעיות צכאיות ככלל, ולכעיות החזית המצרית כפרט. תשוכותיו של
מי שהיה מפקד חטיכת גכעתי כימי הקרכות הגדולים כדרך לירושלים וכשדות־פלשת, להלן:
(ראה שער).

מהו כיום, לדעתך, הצכא הערכי החשוכ
כיותר?
ללא ספק, הצבא המצרי. הפוטנציאל האנושי ואוצרות
הטבע, העומדים לרשות מדינה זו, מאפשרים לה להגשים
ביתר מהירות את הרחבת הכוחות המזויינים. בנגוד לעבר-
הירדן, שהיא ארץ ריקה מאדם ואינה מסוגלת להגדיל
באופן רציני את הלגיון הערבי כל עוד הניגודים הפנימיים

בוזדאי. הגבול יהיה נבונות האדם להקריב את עצמי.
אדם מפעיל את הנשק.
במלחמה מודרנית נעשה שדה־הקרב למראית־עין ריק
מאדם. הפיזור נעשה גדול, ולעתים קרובות על הפרט
להחליט בעצמו אם להילחם או לאו. ואז יותר מקול אחד
מדבר בלבו. אחד אומר ״משמעת״ ו״חבריך מתקדמים,״
ו״אתה חייב,״ ויש עוד אחד האומר ״יהרגו אותך,״ ״יעשו
אותך לבעל־מום.״ ואם אז, בעזרת האמון והמשמעת,
לא באה אהבת־המולדת והאמונה בצדקת המטרה, לא יילחם
האיש.

אולם האם אינך חושכ כי תוספת-הנשק
עלולה להגיע לממדים כאלה שהיסוד האנושי
יוקטן כהרכה?
האמריקאים האמינו אחרי מלחמת־העולם השניה כי
הכרעה יכולה ליפול בעזרת שימוש בטכניקה, הפצצות.
אך המלחמות שהיו מאז, גם אם אין הדוגמה מלאה (בקוריאה
לא יכלו להפציץ את סין) ,הוכיחו שמשקלו של חיל־רגלים
נשאר כמו בעבר.
מלחמת טוטאלית מחייבת לא רק בשבירת הכוח הלוחם,
אלא גם שבירת רוח העם והעורף המשקי. אם כן, משקלו
של הפרט לא הוקטן, אלא להיפך, הפך לגורם המרכזי,
דבר שהוכר על־ידי כל צבאות העולם והמוצא את ביטויו
במיבנה, באמון ובחימוש.

אתה תולה, איפוא, את כל התקווה ככוח
המדינה וצכאה, ולא כהתערכות של גורמים
זרים?
מאחר שאני בדעה שיש להילחם על השלום, ושכל יום,
בו נוכל לחזק את הגבול ולבנות בית וללמד ילד מלה
עברית חדשה, הוא נצחון, מן ההכרח שנראה את עצמנו
כאחראים על גורלנו. יכול להיות מצב של שלום
מדומה בעולם, אך מלחמה בקוריאה, בגואטמלה ובישראל.
על כן חשיבות מכרעת למידת האירגון והיכולת שאנו
יכולים לגלות.

שאנו יכולים לקראו לדגל, קטן יותר מאשר הפוטנציאל
של צבאות ערב. מזה נובעות מסקנות לגבי המבנה, המחשבה
הטאקטית ושותפות הכלל במגמות הלחימה.
עם קטן, שמקורותיו התעשיתיים מוגפלים ושגבולות
מדינתו לא נקבעו בהתאם לצורך לשמש מחסום טבעי
להתקפה, אלא תוך כדי לחימה או משא־ומתן פוליטי חייב
לדאוג למבנה שיאפשר לבלום בשלבים הראשונים התפרצות
אפשרית. המבנה הטופוגראפי של הארץ נותן אפשרויות
רבות לביתור ולכיתור מצד אויב. צירי תנועה רבים מובילים לאורכה ולרחבה. יש, אם כן, לדאוג שחלק מכוח
האדם הלוחם יהיה מוצב בקביעות לאורך הגבולות.
וכאן שתי אפשרויות. האחד לרתק חלק ניכר מן הכוחות
הסדירים לאורך הגבולות, דבר שאין לשאת בו מבחינה
תקציבית ומשום שריתוקו גם יגרום לניוון הכוח

אתה מתכוון שמשקים אלה יחזיקו מעמד
על הגכול?
כן האפשרות השניה מבוססת על תושבי הספר. מבנה
מתאים של. הישובים, ארגונם ליחידה הגנתית מתאימה,
חימושם בנשק הדרוש לבלימת התקפה, חייבים לתת את
השהות הדרושה לגיוס עיקר העם, כלומר המילואים,
לשרות.

אתה מתכוון שמשקים אלה יחזיקו מעמד
גם מאחור קוי האוים המתקדם?
כן. צבא מודרני זקוק לזרם בלתי־פוטק של כוח אדם,
דלק והספקה. הוא אינו יכול לטבול איי־התנגדות אקטיביים
בעורפו. מן הכרח, אם כן, שגם במקרה של חדירה
יצטרך כל אויב להקציב כוחות ניכרים לחיסול הסכנה ;
דבר ששוב מקטין את העתודה האופרטיבית העומדת
לרשותו, מחליש את כוח המחץ שלו והופך את מטרתו
ליותר מוגבלת.
אם כן, המבנה חייב להיות מבוסם על שילוב מתאים
בין שלוש הזרועות: מילואים, צבא סדיר והגנה מרחבית.
פיתוחם השוזר, מבטיח את הפעלת כל כוחות העם, הזנחה
של אחד מהם מעמיד בספק את ערך היתר.

האם תפיסה זו מכוסמת רק על תפיסה
הגנתית? האם אינה מונעת את נטילת היוזמה
לידינו מיד עם פרוץ המלחמה ל
ההיפר נכון. השלב הראשון יחייב בלימה. אך בבלימה
בלבד אין הכרעה. המעבר מהגנה להתקפה מותנה במידה
גדולה בהחזקת קו־הגבול. תפקיד ההגנה המרחבית אינו
רק לבלום, אלא גם להיות בסיס וקרש־קפיצה לשלב הבא, י העברת היוזמה וחיפוש אחרי הכרעה- .

אם כן, לאור נסיונך הקרכי והערכתך הנוכחית,
מה צריכים להיות דמותו ומכנהו ש;
הכוח המכטיח את כטחון המדינה?

האם נסיונך כחטיכת גכעתי מאשר תפיסה

לו ח מי ה ד רו ם: ש מ עון א בי דן ויג אלא לו ך

כיבוש האויר׳ על־ידי האדם וניצול כוח המנוע לצורך
הלחימה מחקו את המרחקים. אין הבדל בין חזית ועורף. אותן
הסכנות אורבות לכולם, וחייב כל אזרח לגלות את אותן
התכונות שדורשים מן החייל.
זה צריך למצוא את ביטויו במסגרות ארגוניות ובהכנת
כלל האוכלוסיה ללחימה. תמיד יהיה הפוטנציאל האנושי,

נוכחנו שהישוב החיצוני נהפך לקו ההתחלתי של כל
קרב. נוכחנו גם שלנו נוח יותר לקבל את פני האויב
בהגנה פעילה, ורק אחר שהוא מקיז את דמו, לכזזץ את
כל הכוחות לאגרוף אחד ולהכותו. אך אין להוציא מן
הלקח שלנו מסקנה שהיא יכולה להיות מתאימה בכל.

מקרה•

האם אתה חושכ שדמות הצכא המצרי
השתנתה כאופן ניכר מאז לחמת נגדו7

ה רוגי םמצ ריי םעלמשלט 105ובדרך לנג ב ה: א בי רן ס בו רשם או ח לו שינויי םמכ די עי נ

אינם מאפשרים לה את גיוס ערביי ארץ־ישראל, הרי המצרים
מסוגלים להגדיל את צבאם למספרים שיהפכו אותם
ללא ספק לכוח הגדול ביותר במזרח התיכון.

במצריים קיימת דיקטטורה צבאית. המשטר עומד ונופל
עם תמיכת הכוח הסדיר שלו. אם כן, מעוניינים השליטים
להבטיח את נאמנותו. הגורם הזה, ולקח מפלת מלחמת־השיחרור,
הוכיחו להם שמן ההכרח להפוך את הלוחם
לשותף במגמות ההיאבקות.
שורות הקצונה נפתחו גם לפני סמלים (דבר שעד כה
לא היה אפשרי, כשהקצונה גויסה מבין בני המשפחות
הטובות ),המשכורת הועלתה, החיילים לומדים קרוא וכתוב!
במידה מטויימת דואגים למשפחת המגויס — אלה הם רק
מעט מן הדברים הקובעים כיום את השינוי בדמותו.
המיגבלה היא שלמעשה לא מסוגל המשטר לבטל את
הבורות, להטיב את מצב בריאותו של הפרס; ומאחר
שאיננו ממלא את תביעותיו של האזרח לתנאייחיים
אנושיים יותר, אינו מסוגל גם להפוך אותו לשותף נאמן
ללחימה.

אם כן, כאיזו מידה עלולה להשפיע. לדעתך.
תוספת הנשק שהצכא המצרי קיכל ויקכל
ממחנה המערכי
מספר גדול של קצינים
המצרי, ובעיקר בכוחות
שהחיפוש אחרי הכרעה
וכיתור, יהיה חלק מן
המצרי. אם כך, תוספת
משקל.

גרמניים משרתים כיועצים בצבא
השריון. זה נותן יסוד לחשיב
ברורה, על־ידי חדירה עמוקה
המחשבה הטאקטית של הצבא
הנשק יכולה להיות גורם רב

האם אתה חושכ שהערכים מסוגלים כאמת
ללמוד מפי מומחים זרים, כמו הגרמנים, שגדלו
כצכא סדיר מסוג אחר?
* באמצע, דן אבידן, בנו של שמעון אבידן, כיום רב־טורא׳
נחסינת נבעתי --

האדםוה תו ת ח: תו ת חי ם מיו שני ם מי מי מלחמתה עו לםהרא שונ ה פו ע רי ם ב חזי תנבע תי. דעתהספ קד: ה ציו דלאיכ רי ע ק רבו ת•

כוונתו שיש לשלב הגנה והתקפה?
הגנה בלי התקפה אינה קיימת. היא נדונה לכשלון
למפרע. בצורה ההגנה הפעילה אתה ׳חייב להשתדל לכוון
את מחץ האויב לגזרות הרצויות לך. אתה חייב לצמצם
את היוזמה ולהקטין את הכוחות שהוא יכול להפעיל באופן
חפשי, למשל על־ידי התקפות באגפים ובעורף. למעשה,
כך פעלנו במשך כל זמן מלחמת־השיחרור. לפיכך אין
לפרש את המושג הגנה כישיבה בקו סטאטי.

מה היתה, לדעתך, הסיכה לכך שכפעם
שעברה לא הושמד הגיים המצרי כליל?
פקודת הנסיגה שקיבלו כוחותינו, שפעלו לחסימת דרך

הנסיגה של צבאות מצריים, מנעה את כיתור הכוחות
העיקריים בעזה ורפיח.

האם היתה לדעתך אפשרות להשלים את
הביתור, לולא באה התערבות פוליטית?
מאחר שלא הייתי במקום, אני יכול לשפוט רק לפי
התרשמותי. אני חושב שכן. כי כוחותינו התקרבו לחסימת
ציר־הנסיגה האחרון של המצרים, ולא היתד, לפי הערכתי
בצבא המצרי היכולת, המוראל והפיקוד שהיו דרושים להצלתם
מניתוק שלם מארצם.

לו הושלם הכיתור האם לדעתך היו אז יותר
סיכויים לברות שלום אמיתי עם מצריים?

:ותו שלהצבאהסצ רי. מו הי ר ב פני זי לזו ל ב כו חו תיו הצב איי םשל אוי ב פו טנ צי א לי

הכוחות המצריים, שהיו מכותרים בכים סאלוג׳ה, היו
קלף חשוב במשא־ומתן לשביתת־הנשק. ברור שכוחות
מכותרים נוספים היו נותנים לידינו יתרון רציני.

הרשה לי לעכור לגזרה אחרת שגם בה
לחמה חטיבתך. אני מתכוון ללטרון. האם
היתה לדעתך אפשרות להחזיק בלטרון וכדרך
הישרה לירושלים?
אחרי גמר פעולת מכבי (מאי )1948 נכבשו מוצבים
מסביב ללטרון משך שלושה לילות. מוצבים אלה נעזבו
על־ידינו לפי הכרעה ושיקול שלא היה תלוי בפיקוד
המקומי.

האם אני מכין אותך נבונה? אתה מתכוון
לומר שכוח ישראלי אמנם החזיק כלטרון
ממש? דומני שהציבור לא שמע על כך מעולם

כפי שאנחנו יודעים עכשיו, נתאפשר כיבוש המשלטים
בקלות יחסית בגלל חוסר תיאום־מטה במחנה תערכה
כוחות קאוקג׳י, שהחזיקו עד לאותו מועד את גיזרת לטרון, ,
עזבו את המוצבים, וכוחות הלגיון, שהדבר לא היה ידוע
להם, טרם התבססו. בכל אופן, עובדה היא שמשלטי לטרון
היו בידינו.

וזה היה זמן קצר לפני הקרב הגדול על
לטרון, שנסתיים בהדיפת התקפתנו תוך אבירות?

כיצד
משפיע, לדעתך, הגבול הנוכחי על
כושרו של הלגיון הערכי?
כוח־האדם של מדינת עבר־הירדן מוגבל מאד. ההכרח
להבטיח גבול ארוך הביא לריתוק אחוז ניכר של הכוחות
הסדירים, דבר שהקטין את היכולת האופרטיבית של הלגיון
באופן רציני.
כפתרון לשאלה זאת הקים פיקוד הלגיון את המשמר
הלאומי, כוח מגויס מתוך הישובים לאורך הגבול, מודרך
ומצויד על־ידי הלגיון. תושבי הגבול המעונינים בדיוק
כמונו בבטחון חייהם ורכושם, לא הסכימו בקלות להשתלב
במסגרת־הלגיון. והנה לך אחד הגורמים למתיחות המתמדת
על הגבול הירדני.
הלגיון מצדנו?

מעונין

בתקריות

ובמעשי-תגמול

נחוץ להוכיח לכל תושב שאין תקווה לחיות בשלום עם
השכנים היהודיים מעבר לגבול. בלי זה קשה להביא את
הפלאח להשקעת אמצעים ומאמצים להגנת האזור כולו,
ולא רק של ביתו.

ספורט

תחזית מזג האדר

חום ביום -קור
בלילה

רהוב אחד־העם 11
תל־אביב.

בע נה זו של מעבר מחום לקור
ומיובש לרטיבות, גדולה ביותר סכנת
התפשטות מחלות החורף: רבמטיזם•
הצטננות וגריסה. במקרים אלה תמצא
בהמצאה השווייצרית. טוגל״ את ה׳
תר! פה המהירה והיעילה ביותר. טוגל
אמצעי בטוח נגד רבמטיזם, גריפה
והצטננות. טוגל ממיס את חומצת
השתן וגורם להפרשת החמרים ה׳
מזיקים במחזור •הדם. יותר מ־7600
רופאים מאשרים את פעולתו המצר
יינת של ״טוגל״ .נסיון אחד משכנע.

רחוב אלנב ( 9 3פינת ממטיפיורי) ת ל -אביב
זוהי כתובתו החדשה של ״ הטבוןלשרטוטוהנדסה ״
(מקודש מקוה ישראל .)16
לכבוד חדוש הלט, דים
לכל מי שירשם עד ליום .1.12.54

ת נ תן הנחה

המהצ 1ע 1ת:

.5טכנאות חשמל
שרטוט טכני לבנין
שרטוט טכני לרהיטים ונגרות
.6טכנאות רדיו
שרטוט טכני למכונות
.7טכנאות קרור
גרפיקה שמושית
תוכל לרכוש מקצוע בשעורי ערב מרוכזים ובזמן קצר.
לפרטים והרשמה פנה מיד למשרד בשעות 8—6בערב.

ס מי

אם כן המורה לרקודים
ילמ דך :
א. בשיטה מדוייקת ומועילה.
ב. לימוד עצמי ע״י הספר של
ללמוד ריקודים
סלוני?

ס מי.

כדי להשיג את הספר: שלח 1.260
ל״י ע״י הדואר לשדרות קרן קיימת
,26 תל־אביב, טלפון 23309 ובדואר
החוזר תקבל את הספר.
ארנקי ילקוטים
תיקים
ודברי עור ופלסטיק

במבחר

גדול

הפדל
ת״א, רחוב אלנ
(בחצר)

נחלת־בנימין , 11 תל־אביב

צ. בו הצוהשני המטבע

־״״ אורי אבנרי

המומחה הידוע

בעל הנסיון הרב לתיקון מציתים
ומכשירי גלוח חשמליים

קרא את הספראשרמשך זמן כר. ר ב
ני סו ל מנו עבעדך את ק רי א תו

מחבר ״בשדות פדשת 1948 ,״
הספר שזכה לעשר מהדורות, הנפוץ ביותר כספרות העברית
החדשה, שתורגם לשלש שפות זרות ונפוץ מסביב לנדוד הארץ,
מתאר את הפרשות המזעזעות של המלחמה אשר איש לא העז
לכתוב עליהן לפני כן -מיסמך אנושי גדול של חייל שרשם את
אשר ראה במו עיניו.
״תוכן הספר הזה אמת ...שיניתי את השמות והמקומות, אולם
הדברים עצמם קרו במציאות מתוך עדותו בשבועה של המחבר

בבית המשפט׳ במשפט שטיין—שייב).

כ דו רג ל

הפרסי היווה הוכחה ברורה לכך שאפשר
להסתדר גם בלי התערבותם של עסקנים ו־נציגי־מפלגות.
דרוש רק קצת רצון טוב.

בשבוע שעבר, כאשר ירדו אנשי נבחרת
מכבי תל־אביב מן המטוס בלוד, קוננו באוזני
העתונאים על שורת תבוסותיהם באנגליה
(העולם הזה )890 נוכחו כי הם חזרו
מן הפח אל הפחת: התאחדות הכדורגל הישראלית
התאוששה במקצת, החליטה לנקוט
בצעדים נמרצים נגד הקבוצות השונות
שהפרו את מרותה, כולל אנשי מכבי תל־אביב,
שיצאו לאנגליה ללא רשות.
השבוע ניגשה ההתאחדות לביצוע החלטתה,
הזמינה לבירור את קבוצת המורדים
הראשונה: נבחרת מכבי פתח־תקוה, שהסתננה
לקפריסין (העולם הזה )886 חזרה משם
מינוס שבעה שערים. הפעם היה הבירור
קצר להפליא. עסקני האגודות לא התנגחו,
הסכימו פה אחד כי יש להטיל על הנבחרת
עונש כבד. העונש: איסור הופעה במשחקי-
עדורגל למשך מחצית השנה הבאה, למען
ישמעו מפירי־המשמעת למיניהם וייראו.
המורא הגדול ביותר נפל, כמובן, על אנשי
מכבי תל־אביב. מועד הבירור שלהם לפני
התאחדות הכדורגל טרם נקבע, אולם הם
חששו כי התוצאות תהיינה חמורות עד מאד:
הרי הם ספגו באנגלית 22 שערים, בנסיבות
מבישות למדי.
הצרות לא באו לאנשי מכבי תל־אביב
אחת אחת: שעה שהם ציפו לבירור הגורלי,
היה עליהם להכחיש ולשוב ולהכחיש את השמועות
כי שני אנשי הנבחרת, גולדשטיין
ומרימוביץ, שנשארו באנגליה, נמכרו, ל-
קבוצות־כדורגל בריטיות. .הם נשארו שם
רק מסיבות משפחתיות!״ הכריז מאמן הנבחרת,
ג׳רי בית־הלוי, בפני עתונאים. אולם
השמועות הטורדניות הוסיפו להתפשט, לחבל
בשרידי שמה הטוב של הנבחרת שנטרף
על־ידי הזאבים הבריטיים.

כדו רסל

מורא וס ח ד

שערזריות
קצת רצון טוב
ההסתננויות של קבוצות־כדורגל של מכבי
לחוץ־לארץ ללא רשות מהתאחדות הכדורגל
הישראלית (ראה לעיל) הביאו לידי תוצאות
מרחיקות לכת, אשר לא יכלו להימחות אפילו
על־ידי הטלת עונשים כבדים על מפירי־המשמעת:
נציגי הפועל הודיעו שהם מסתלקים
מן ההסכם עם מכבי.
ההסכם, שנחתם עוד בשנת , 1946 היה ידוע
בשם הסכם הפיפטי־פיפטי, היות והשותפים
חיפשו דרכי־פשרה בכל מקרה של הפרת־החוזה.
אולם כאשר סרבו נציגי הפועל לאשר
את נסיעת נבחרת מכבי לאנגליה (העולם
הזה )889 נוכחו שני הצדדים לדעת כי אין
מקום לפשרה — ואין מפלט מקרע סופי.
סבנת-פילוג. לאחר הודעת הפועל על
ביטול ההסכם היה ברור כי ההתאחדות לא
תוכל להמשיך לפעול בהרכבה הנוכחי. נצי-
גי־האגודות נתכנסו לישיבה, החליטו על בחירות
חדשות, מינו ח־עדח בחירות בת ארבעה
חברים: נציג אחד של בית״ר, אחד ממכבי
ושני אנשי הפועל.
הפעם זעקו חמם דוזקא אנשי מכבי. הם
טענו כי מגיע להם נציג שני בוועדודהבחי־רות,
סירבו להכיר ברעדה, עירבבו את הספורט
בפוליטיקה בגייסם לעזרתם את ח״כ
הציונים הכלליים שלום זיסמן (העולם הזה
)891

זיסמן הוכיח כי הוא מסוגל לצלול לא
רק במים הזכים של בריכת ביח־דולפין,
אלא גם במים העכורים של הכדורגל הישראלי.
הוא פירסם גילוי־דעת על כל הפרשה,
האשים את הפועל בטכססנות ובהפרת
תקנון־הבחירות של ההתאאדות.
לאחר גילוי־הדעת של זיסמן כבר היה
ברור כי אם לא תקבל מכבי נציג נוסף
בוזעדת־הבחירות, תחרים את ההתאחדות, תביא
לידי הקמת שתי התאחדויות נפרדות:
אחת של בית״ר והפועל, והשניה של
מכבי.
השבוע הוארו ענני־הפילוג המרחפים על
התאחדות הכדורגל הישראלית בקרן־אור בודדת:
אגודת הפועל תל• אביב הבחינה כי קבו־צות־הכדורגל
בעיר סיבלות מריקנות כרונית
בקופות, הציעה לארגן ליגת־כדורגל פרטית
בהשתתפות ארבע קבוצות תל־אביב:
מכבי תל־אביב, מכבי יפו, הפועל ובית״ר.
הליגה החדשה תערוך שורת משחקים לפי
השיטה המקובלת, והקבוצה שתזכה ברובם
תק^ל גביע שנתרם על־ידי הפועל. המבצע

כ בו ד > 9וק 8ק
חובבי ספורט הכדורסל בישראל דפדפו
בעתוגים, הצמידו את אוזניהם למקלטי הרדיו,
אולם כל מאמציהם עלו בתוהו: מנבחרת
ישראל בכדורסל, שזכתה במקום השמיני
במשחקי אליסות־העולם בברזיל (העולם
הזה ,)891 לא הגיעו כל ידיעות. היא
שלחה מברק קצר להתאתדות־הססורט בארץ,
הודיעה שהיא ממשיכה בסיור על פני דרום
אמריקה — ונעלמה.
התעלומה נפתרה רק השבח, כאשר ירד ממטוס
אל־על בשדה־התעופה בלוד אברהם
שניאור, הכדורסלן הראשון במעלה של ישראל.
שניאור, שחזר ארצה מסיבות משפחתיות,
גילה בדיוק מה דחף את הכדור -י
סלנים לצאת למסע הרפתקני, גדוש משחקים
עם קבוצות מקומיות, על־פני ברזיל,
צ׳ילי, ארגנטינה — ואולי גם ארצות־הברית.
סיכה פרוזאית. התברר שהמסע לא
נערך עקב שאיפתם של הספורטאים הצעירים
לראות את העולם הרחב, אלא מסיבות
פרוזאיות יותר: התאחדות־הכדורסל של ברזיל
לא קיימה את הבטחותיה לישראלים,
לא סיפקה להם אפילו את הצרכים המינימליים
כגון כביסה, דמי־כים ותרופות. קופת
הנבחרת התרוקנה במהירות, ומלוויה הגיעו
למסקנה כי רק סיור ממושך על פני דרום־
אמריקה יאפשר לספורטאים לחזור ארצה ככבוד.
חובבי הכדורסל, לא שבעו נחת: הם
ידעו כי בעוד ששה חודשים יצטרכו כדור״
סלני ישראל להתמודד עם טובות הנבחרות
האירופיות במשחקי אליפות־אירופה, שייערכו
בבודפשט, בירת הונגריה. על שפתיהם
ריחפה השאלה. :מדוע אין התאחדות הספורט
מקציבה לכדורסלנים כסף, מאפשרת ,
לתם לחדור, להתחיל באימונים מוגברים?״
אחרי הכל, שקולה ההצלחה באליפות אירופה
כנגד הכבוד המפוקפק של הסיור ב־דרום־אמריקה.
תיאטרון אנהל
אופירה
בחוני *דוש

הוי מיו, מיו, בכל המקומות הנשכחים,
בכל אדמות ההפקר המתכסות במחשכים בבוא
הלילה והנגלות לאור בעלות השחר,
בוודאי עוד ימצא מקום אחד פנוי לן זלי...
פנינה זו היא אחת מני רבות הפזורות
מתחת לגשר. לו נשארו שם לא היה
בכך אסון. האסון החל כשניגש מכטוול אג*
דרסון ללכד את הפנינים האלה, ואוהל החליט,
משום מה, להציגן לקהל הישראלי.
כי מתחת לגשר הוא ביזבוז — ביזבוז
של מרץ ורצון טוב; ביזבוז של כוח השחקנים,
שאחדים מהם — כמו במיוחד שמחה
צחובל כשופט המטורף — עלו לרמה גבוהה;
ביזבוז של תפאורה מצוינת של יוסף
קארל ורחל גולן, ובעיקר ביזבוז עצום של

סבלנות הצופה.
עוד גופה אחת. מכסוול אנדרסן, מחזאי
נודע ועטור פרסים, יצר תערובת של עלילת
גנגסטרים שיגרתית ואופירה (סוציאלית) בגרוש.
הסמליות מרוחה כשמן־סיכה על פגי
כל העלילה. אין ספק שאנדרסן רצה להגיד
משהו, בשפתו •השירי־דתי״ ,ודווקא משהו
עמוק מאד. השאלה היא רק: מה ז
סרוק השודד (ואב הייבלום) השתתף ברצח.
הודות להעלמת עדותו של שותף אדור,
גארט (אברהם מנאי) ,חויב בדין והוצא להורג
אדם חף־מפשע. גארס והשופט מתייסרים
בעינויי־מצפון, בנו של הקרבן (שלמה
בסן) מחפש נקמה וסרוק עצמו רוצח בסיטונות
את יודעי־הסוד. כל זה בליווי ריקודיהם
הססגוניים של שמעון לוי ונירח
סוסלובסקי, וחצי תריסר דמויות בעלות ערך
סמלי עמוק ושייכות קלושה לענין.
בהסתיים המחזר״ מכוסה הבמה גוויות
במיטב המסורת השקספירית. החשובה ביותר
ביניהן, בלתי נראית לעין, היא גופת
המחזה עצמו, על אף השקעה גדולה של
מאמץ, וכשרון לא־מעם מצד הבמאי (מנחם
גולן) והמשתתפים.
העולם הזח *92

מדע
אנשים רפואה

א שע. אב• .אראה. אי**•־חברת הימה יצאה בנימוק מקורי לאי־השתתפות
שר התחבורה לא־אוהד המבדוק,
יוסף ספיר, בקבלת פני המבתק, שהגיע
בשבוע שעבר למימי חיפה. הודיעה הימה,
באיחור של שבוע: ההזמנה נשלחה לשר,
אבדה משום־מה בדרך למשרדו בירושלים.
כתב הטיימס הלונדוני, הטייס האמריקאי
ומקורב ראש הממשלה, האנגלי רוי אלס
טון, הידוע יותר בשם העט שלו דויד
קורסניי, בו חתם משך שנים על טורו
הראשון בג׳רוסלם פוסט, איבד אף הוא
מסמך רשמי. היה זה דרכונו הבריטי, אותו
איבד בדרך לשדה התעופה בלונדון, בה בילה
את חופשתו. המוצא מן הסבך: שימוש
בתעודת העיתונאי של לשכת העיתונות
הישראלית, בעזרתה הגיע מלונדון ללוד
ללא כל הפרעות.
בכיוון הפוך — ללונדון — התעתדה
לצאת שחקנית התיאטרון הקאמרי חייה
הררית שהחליטה לבלות כמה חודשים
באנגליה, להוציא בה חלק משכרה בסרט
גבעה 24 אינה עונה. סיכמה הררית את
מטרת נסיעתה :״אסע, אביט, אראה, אלמד !״
שחקנית שנשארה במקומה היתד. מרטין
קארול, השחקנית הראשונה של צרפת,
שהתעתדה להופעה סנסאציונית בתחתוני
תחרים, העולים 3000 לירות, בסרט גאנה,
לפי ספרו הידוע של אמיל זולה, הסתפקה
בינתיים בצילומי פרסומת בלבושים יותר
חושפים, לא רק בתחתוני־התחרים, הצנועים
יחסית( ,דאה תמונה).

דק נבט. נבט4 ,ם טו*התלונן שייף עכדאללה אל-סליס
אל״סוכאח, שליט כוויית, לפני תיירים
אמריקאים . :קללת אללה רודפת אותנו.
אגו קודחים בכל רחבי הנסיכות כדי למצוא
מים, אולם עד כה מצאנו תמיד רק נפט,
נפט, נפט ! ״
יותר תמציתי היו דבריו של מזכיר התאחדות
הסוחרים אפרים נוזמן שהגדיר
השבוע את דעתו על המסחר . :אני מוכר
כל דבר, חוץ מאשר את עצמי 1״
תשובה מוכנה היתר, גם בפיו של הצייר־הפרטיזן
הבלונדי אלכסנדרכונן כאשר
נשאל בפתיחת תערוכתו בבית יד לבנים
בפתח־תקווה מדוע הוא משתמש בסגנון
מודרני למדי. הסביר בוגן :״הסגנון לא
חשוב. העיקר הוא אם יש מה לומר. אני
שונא אנשים המחליטים לערבב את צבעיהם
עם חול. הנגב ובלבד ליצור סגנון ארצישראלי.״
אחר הסביר את התנגדותו לריאליזם
. :כשאני צייר אני מצייר בחורה
כנושא אמנותי. לשם מה אצייר בתורה

ת עלו מתה מבר צ ת

שהקנית קארול
ב־ 3000 לירות, תחרים צנועים
כמו שהיא בחיים? כמו שהיא בחיים אני
מעדיף לחבק אותה.״
בראיון עם סופר הארץ גילתה הסופרת סגנון ברנד ש ט טר־קלוזנר, מרטט הרבה יותר עתיק: התקשרות עם רוחות
מתים בעזרת כוס, המתנועעת, בהשראת
הרוח, על גבי לוח אלף־בית. מלבד שיחות
עם א.שי יוון העתיקה דיברו דרך הכוס,
בין השאר, גם חיים וייצמן, ברנרד שאו,
חיים נחמן ביאליק, חיים ארלוזורוב, שאול
טשרניחובסקי.
דרישת שלום יותר מעניינת, מעולם החיים.
קיבל השבוע דויד בן־טריץ בשדה־בוקר-
היה זה צעיף גברים אותו שלחה לו רננה,
בתו, חוקרת הביולוגיה, המתגוררת בתל-
אביב.
עוד יותר מעניינת היתר, הדרך בה הגיע
הצעיף לידיה של בת בי. גי :.יחד עם 2500
נשים השתתפה בתחרות בית המסחר לבגדים
א. ב .ג *.למציאת שם חדש למעיל־גשם חדש
לנשים. עם ארבע נשים אחרות הציעה את
השם הזוכה, גלימטר (גלימה נגד מטר) ,התחלקה
עמהן בפרס של מאה לירות, אך ביכרה
צעיף גברים על צעיף הנשים אותו העניקה
א. ב .ג. לזוכות, שלחה אותו לאביה בנגב.

אופנת בגדי גברים.

תשבץ 6 9 3
מאוזן .1 :מקצועו הראשון של משה
סנה ; .5חפץ יקר־ערך ; .10 שליטה של
בלגראד; .12ז׳ק לונדון תואר כזה, אך
על סוס! . 14 בראשית פרק תהילים זה שר
דוד מזמור חסד ומשפט לה׳! .16 גדי, בארמית
! .18 מלה אחרת לשד ! .19 סיסמת
עולי שנת .21 ! 1882 סמינר מורים תל־אביבי!
.22 קלע מצטיין! .23 אחד ממפעלי
סולל־בונה; .24 גוף שלישי, רבות! .25
א־ש הגדנ״ע שמת בעת מסע־אביב! .27
גורל, במגילת אסתר ! .30 לא זו ה
אמר אחד־העם! .31 לשונו של חד־גדיא;
.33״עלה,ו 35 בה הרגה אשד, את
אבימלך! .36 כזה הוא מיסטר מאגם; .38
היישוב על שם הרב קוק ! .39 התבטאותו
של אריה .40 :אות הניצחון ! .41 הנביא
במעי הדג הגדול! .43 הוא בזהו ובמיהו;
.44 מושבת כתר בריטית באסיה .46 .אל
ראש הר זה נסלל, לאחרונה, כביש! .48
אחד מעקרונות המלחמה! .49 לו סיפקה
ההסתדרות שיכון.
מאונך .2 :יחידת מידה חשמלית:
.3מכונית תוצרת צרפת! .4שיח קוצני!

העולם הזה 892

לפני שבועות מספר סגרו החנודנים בעיירה
הקטנה אליגודארזי, איראן, את חנויותיהם.
הולכי־הבטל הפסיקו את משחק הטאודה (שש־בש)
בבית־הקפה המקומי. האכרים השביתו
את העבודה במשקיהם הזעירים. כולם מיהרו
לבניין הגדול של בית־החולים המקומי, הצטופפו
לידו.
עלאם באנו, אשד, חסונה וגבהת־קומה כבת
ארבעים שכבה באחד מחדרי בית־החולים.
היא לא ידעה כי היא שגרמה לכל המהומה.
עלאם היתר, מוכת־דכאון: זה עתה נאמר
לד, כי בתה הקטנה מתה בשעת הלידה.
היא, בת־הרועים הפשוטה, לא יכלה להבין
כיצד אירע הדבר: הרי כל ארבעת ילדיה הקודמים
נולדו בריאים וחסונים. הייתכן כי
הרופאים שיקרו לה.
האחיות התעלפו. הרופאים לא שי־קרו.
ילדתה של עלאם נולדה באמת מתה,
ואף על פי כן התעלפו שתי האחיות, שנוכחו
במקום בראותן את התינוקת יוצאת
לאוויר־העולם. כי היצור שיצא מרחמה ׳של
עלאם היה אנושי רק ממתניו ומטה.
את החלק העליון של גוף־התינוקת אפשר
היה לתאר רק כמזיגה מוזרה של גופות
בעלי־חיים שונים. מתוך הפה בלטו
ארבע מלתעות גדולות. הלשון היתד. ארוכה
כלשונו של עגל. הנחיריים היו ענקיים, והעיניים
לא נפלו מהם בגודלן — קוטר כל
עין היה חמישה סנטימטר.
קדקדו של היצור המפלצתי היה מכוסה
רעמה ארוכה־סוטית, ומתחתיה בלטו שתי
אוזניים שחורות צמודות אל הגולגולת. הזרועות
היו האיברים האנושיים היחידים בחלק
הגוף העליון.
שמועות שונות. הידיעה על הופעת
המפלצת הדהימה את יושבי אליגודארזי, הולידה
שמועות שונות ומשונות. הזקנים וה״
זקנות היו משוכנעים כי השטן נכנם בגופה
של עלאם, יצא משם בדמות מוזרה,
כדי להבעית את המאמינים. הצעירים, אשר
לא נטו להאמין בשדים ורוחות, סיפרו מפה
לאוזן כי עלאם היחד, מזדווגת עם אילים ותיישים
ברעותה את עדרי־בעלה בקרבת העיירה.
מנהל
בית־החולים, הרופא הבריטי ג׳ורג׳
איוונם, האזין להשערות השונות בחיוך. הוא
היה משוכנע כי הסיבה להופעת המפלצת
היתר, פשוטה יותר: אחד ההורים היה נגוע
בעגבת — מחלה המסוגלת לעוות את גופו
של עובר בעודו ברחם אמו.
עד כה לא עלה בידי איוונס להוכיח את
השערתו: עלאם באנו נבדקה, נמצאה בריאה
לחלוטין. בעלה, מחמוד סירב להיבדק,

הכריז בכעס :״אני בריא בהחלט! מימי לא
נזקקתי לעזרת רופאים!״

ארבה צירוף מקרים מוזר
נחילי ארבה כבדים עלו ממדבריות אפריקה
הצפונית, כיסו את עמק סוס הפורה,
אשר במרוקו הצרפתית. הפלחים הצטיידו בפחים
ריקים, גייסו את הנשים והילדים, יצאו
לקבל את פני האורחים הבלתי־קרואים
בשאון אויר. מטוסים צרפתיים, בריטיים ובלגיים
נושאי תמיסת־רעל, המריאו לעבר
האיזור הנגוע. כל זה לא הועיל. המטעים
והשדות של עמק סוס הושמדו בשבוע שעבר
כליל. הנזק נאמד במיליוני פרנקים
צרפתיים.
אולם אין רעה בלי טובה. התפרצותו הפתאומית
של הארבה גילתה למדענים פרט
חדש ומתמיה על נדודיהם של אויבי החקלאות
הראשונים במעלה.
הפרט המוזר נתגלה במקרה על־ידי מיכאל
זולוטרבסקי, מזכיר המשרד הצרפתי למלחמה
בארבה, אשר מרכזו נמצא באלג׳יר.
הוא ישב במשרדו המרווח, עיין באומדן האחרון
של הנזקים, אשר נגרמו לעמק סוס,
כאשר נתקל מבטו בידיעה קצרה, בשולי
עתון צרפתי: כתמים גדולים נראו על פני
השמש.
הקשר הוכח. היה זה צירוף־מקרים מוזר:
הייתכן כי לכתמי השמש יש השפעה
ישירה על ההתפרצויות הפתאומיות של נחילי
ארבה מן המדבריות לאיזורים מיושבים?
זולוטרבסקי החליט להוכיח את הקשר בין
שתי התופעות. הוא מיהר להתקשר עם סגניו
וכעבור שעה קלה כבר היו בידו רשימות
ההתפרצויות הארבה ורשימות הופעת
כתמי־השמש. עיון קצר בשתי הרשימות הבהיר
את המצב לחלוטין: תאריכי הופעת נחי־לי־הארבה
באיזורים שונים של המרחב הזדהו
בדיוק רב עם הופעת כתמים על־פני
השמש.
הקשר בין שתי התופעות הוכח על נקלה.
אולם עתה עמדה בפני המדענים הצרפתיים
בעייה הרבה יותר קשה: כיצד מעוררים כת-
מי־השמש את הארבה לעזוב את מקום־ הולדתו
המדברי, לצאת למסעות ארוכים?
גלולות במקו דיו, דבק
• מפעלים אמריקאיים להפקת עטים כדוריים
החלו בייצור עטים מסוג חדש. העטים
החדשים מכילים מילוי של דבק מעילה,
במקום מילוי של דיו, מאפשרים לעובדי
משרד להצמיד מסמכים יחד, מבלי להשתמש
בסיכות או במהדקים.

.6ששה סדרי משנה! .7מושב הנזירים
בצפון הכינרת! .8מטבעה של יפאן! .9
ריכוז קליעות במטווח! . 11 מכסה את החלון
וחורז עמו! .13 עיר סעודית! . 15הדרומי
בנמלי המדינה! .17״מעט ...מגרש
הרבה חושך 18 רגע !20 :בית־חרושת
תל־אביבי למוצרי חרס! .23 מערה לקבירת
מת! .26ח״כ לאחדות העבודה; .27 תאומו
של זרח! .28 חסר־אחריות וחדל־אישים!
.29 מנתח ישראלי; .31 הוכחה להולדת
ילד .32 :עצב ; .34 בדד ; .35 שמה הרשמי
של סיאם ; .37 תנועת פה המעידה על
שעמום! .39 פרק־זמן! .42 עליו מת משיה!
.44 על נהר ; .45 נזכר לעיל ; .47 סינגמן
הידוע.

הורעה לפותרי
אין פותרי התשבצים צריכים
לגזור את התשבץ מתוך גליון
״העולם הזה ,-בשלחם את הפתרון
למערכת.
מספיק לרשום את פתרון התשבץ
לפי המספרים של מאוזן ום-
אונך ולשלחו בצורה זו, שאינה
פוגמת בשלמות הגליון, למערכת.

במרחב
מבעדלמסך החול
הסורי מצטרפים לקרב

כד למנוע ״מתיחות״ וסתם מעשי
קונדס, החלטתי שעל כל משתתף במדורי
לצרף למכתבו, בין אם הוא
מבקש לפרסם מודעה, בין אם הוא
מעביר מכתב — את תו המכתבים
המופיע כאן למטה. מי שתו כזית לא
יהיה מצורף למכתבו — לא ייענה,
לצערי.

הכל, חוץ מפוליטיקה
שער שחור, עיניים ירוקות, לומה נאה —
אלה הם סימני ההכר שקי נערה בת 18
( )892/377 הטוענת כי כל הנושאים מעניינים
אותה הויו מפוליטיקה. מדוע? את
זה תסביר במכתב לבחור בניל .22— 26

מן העיר אל הכפר
מושבניק צעיר בן ,) 892/878( 22הסובל
מחוסר חברה, היה רוצה לבלות
(בינתיים) את זמנו הפנוי בקריאת מכתבים
עם נערה חמודה, בעיר שתדע לספר
לו על נבי והנייר על בעיות הנוער בעיר
ואפילו על פוליטיקה.

כעצם, למה לא?
צעירונת זו שיש לי העונג להצינ בשניכם,
התלבטה, לדבריה, מאד עד שהחליטה
לכתוב אלי. אולם מאחר שהיא
,אוהבת את ״הובי״ הכתיבה 892/379
החליטה שבעצם לא תתנגד לקבל מכתב
ם בחור/ים בגיל 22 ומעלה. היא איננה
אוהבת לתאר את עצמה, לכן רק כתבה
שהיא אוהבת טיולים. מוסיקה, כפרות
וכו׳ .את הנושאים להתכתבות היא משאירה
ליזמתו של הצעיר.

כל זאת וגם כתכ יד נאה
משך 27 שנותו הספיק ( )892/380 לפתח
את הפילוסופיה הבאוה: א) הוא איננו
מאמין כי אדם זר מסונל, על־ידי
מכתב קצר, להציג את אישיותו בפני אדם
זר אחר, מבלי להשאר מנוחר. ב) הוא
רואה כבלתי טבעי, ועל־פי־רוב כבלתי
אובייקטיבי את נסיונותיו של אותו אי־ם
לתאר את עצמו. על כן :
רצונו להתקשר בכתב עם יערה עי ניל
23 שתהיה רצינית באמת ושתוכל לענינו
במכתביה. הוא נראה לי בחור מענין,
לפי מכתבו, אם אפשר לשפוט לפי זה.
אנב, לנערה שתכתוב לו אני יכולה להבטיח
שלא יהיו לה קשיים בקריאת מכתבו.
כתב ידו נאה.

זכוכית ונפט וכל השאר
כדי להסנין את חוש ההומור של דבריו,
יש לו מספר 892/381 שהוא איננו
אוכל זכוכית ולא שותה נפט (אימרה נדירה
מאד, האין זאת!) משתדל להיות
רציני. אד כולם צוחקים לו. חוץ מזה
הוא חובב מוסיקה קלאסית נלהב, איננ1
מואס בתיאטרון וקולנוע, השכלתו תיכונית.
הנערה
אתה ברצונו להתכתב יכולה
להיות בעלת כל צבע שעי־ שהוא, לא
חשוב באיזה צבע תצבע אותי. אך רצוי
בלתי צבוע לחלוטין. ועוד המון חכמות
מסוג זה שאין לי חשק לפרט. מי שרוצה
— בבקשה.

מדיבור אין עיכדר
מינה — :אמך, כמובן״ הגזימה לא
מעט בהתנגדותה לטיוליו על גבי אופנוע.
כשאני רואה נערונת בת 16 יושבת מאחור
על אופנוע דוהר שנהנו הוא עול
ימים בן , 17 אינני חושבת שהיא תחזור
הרה מטיול זה כפי שאמרה אמד( ,הריון
מאופנוע? למה הגענו במאה־ העשרים!)
אלא חוששת שמא תחזור מפורקת לחלקים.
ואם יחסיכם הם באמת כפי שאת
מנדידה אותם, הרי שאין לך מ־ לחשוש.

היה היתה כת מלך..
חוה׳לה — :מה עליד לעשות כדי ׳שיוכחו
הנערים שאת נערה בת 16 חמודה!
לחקות את הנסיכות בסיפור׳ האגדות.
הן היו טובות כשם שהיו ישות, ונדל(
ופרחו כל יום כפרחים. שמן הטוב ;יפי•(
הניע עד קצווי ארץ ועשה רעש כה
נדול, שכל הנסיכים היפים באו לראותן.

טפש או מנוול

נדעון — :מעולם לא השתמשו במלים
כה גדולות לדבר כה פעוט. אם באמת
אינך מסונל להכיל בתוכד כמה כוסיות,
אל תתערב וחסל. אנב, ידוע לד בודאי
הפתנם על יזמתערבים — אחד מהם הוא
טפש והשני מנחל זה שאינו יודע ומתערב,
הוא הטפש, והשני היודע ומתערב
הוא המנחל. טפש או מנוול, בחר את התואר
המתאים לד במקרה זה.

?!דייני תחנות השידור הערביות דיברו בשטף.
מקהיר, מדמשק, קפריסין, רמאללה ובגדאד
בקעו קולות שניסו להסביר צעד שאיש
כמעט לא ציפה לו: החזרת השגריר
המצרי מדמשק לקהיר. דוברי ממשלות המרחב
הרבו בניחושים, הערות ופירושים.
הם נגעו בפני השטח בלבד; בבעייה שעמדה
מאחורי הריב הדיפלומטי בין מצרים
וסוריה לא הרבו לדוש. הבעיה: איזה סוג
של לאומיות ישתלט על העולם הערבי —
לא,מיות מודרכת על־ידי עקרונות אירופאים
או לאומיות מבוססת על הקוראן והחרב,
נוסח האחים המוסלמים י
עד לפני ימים מספר, נראתה הבעיה כבעיר.
מיוחדת למצרים בלבד, שם נאבקו
קציני ההפיכה, שינקו מן התרבות המערבית
והעריצו כמה מתופעותיה, עם ארגון האחים
המוסלמים הקנאי (ראה להלן) .למעש־ היה
המאבק יסידי יותר, נגע לעולם הערבי כולו.
המדיני־
הראשונה שתפסה עמדה היתד, סו׳
ריך ..עוד לפני הקרע הגלוי בין מועצת
ההפיכה המצרית והאחים, יצאו מנהיגי ה־ארגיז
בסוריה בהתקפה על ממשלת מצרים,
הזהירו את חבריה מפני התנגשות באחים.
מאז הרדיפות הנמרצות אחרי מנהיגי האחים
במצרים, שבאו בעקבות נסיון רצח
עבד אל־נאסר (העולם הזה ,)890 יצא׳ הסירי
0בהכרזות נגד־מצריות חריפות, ממשלי
1סוריה הודיעה כי שערי הארץ הערבית
הצפונית פתוחים לכל מצרי נרדף.
הכל מכויים. טענתם העקרית של הסורים
היתד, כי התנקשות־הנפל בעבד אל־נאסר.
היתר, מבויימת, נועדה לספק אמתלה
לרודן המצרי לחסל את יריביו הדתיים.
הצעד המצרי האחרון, החזרת השגריר מדמשק,
לא תבהיל את הסורים. במקום לה־עלב,
להחזיר מיד את שגרירם הם מקהיר,
שמרו על קור רוח לא־מרחבי, סרבו להגיב•
במאמרים ראשיים, הסבירו מדינאים סוריים
למודי־נסיון: החזרת השגריר היא ענייו
מצרי פנימי׳ אינה נוגעת ליחסי שתי
הארצות.
גרמה למסקנה: האמונה כי ההתנקשות בוימה
לשם השגת מטרות מסויימות. אחת המטרות׳
לדברי הסורים: סילוקו המוחלט של
מוחמד נגיב ושארית השפעתו על השלטון.
דבר זה, טענו, הסביר את סילוקו של השגריר
גנרל עלי נגיב, אחיו של מוחמד
נגיב, שמונה לתפקיד זה בימי הזוהר של
נשיא מצרים.
הבטיחו אותם המדינאים: מצרים עוד תשוב
ותשגר נציג לדמשק. כי, למרות הכל,
מנהיגי מצרים יודעים כי לא כדאי להם להם•
תכסו עם מדינה אחרת, כשהיא עודנה נתונה
במאבק פנימי חמור.
אלא שבמקום לחכות בשאננות יעצו כותבי
המאמרים לתמוך באחים המוסלמים׳ ללכד
את העולם הערבי כולו מול קציני ההפיכה
,״המכניסים רוח זרה שמקורה אינו
במסורת הערבית ומנוגד לעבר האציל של
בני המדבר״ .אם לא, הזהירו, עלול המשטר
המצרי החדש להתגבר על תומכי העבר, לערער
את המשטר הקיים בכל המרחב הערבי.
אם יקרה הדבר, יהיה ללא ספק הצעד
המהפכני האמיתי הראשון במרחב.

.מצרים
פידנש התמונה
משך כמה חודשים זכה מוחמד נגיב, החייל
המקצועי שהוכתר על־ידי עתונות העולם
כאיש החזק של מצרים, בתואר נוצץ
נוסף :״האיש המצולם ביותר בעולם״ .הוא
הצטלם בחברת קצינים, תינוקות, שייכים,
זמרים ואמהות שכולות. הוא הצטלם עם
ביוואן הבריטי, עם נהרו ההודי, עם שישק־לי
הסורי ועם דאלס האמריקאי.
עד אשר, לפני שמונה חודשים, חדל האיש
החזק להיות חזק וגמאל עבד אל־נאסר
תפס את מקומו של מוחמד נגיב בראש ממשלת
מצרים ומנהיג ההפיכה הצבאית. צלמי־העתונות
זנחו את נושאם הקודם, חיפשו
גיבורים אקטואליים יותר. מאז, הופיעה תמונתו
של נשיא מצרים פעמיים בלבד בעתו*
נו ת המצרית: ביום השנה של ההפיכה ובעת
הלוויתו של נציג מצרים באו״ם מחמוד
עזמי (העולם הזה .)891
אולם בארכיונים נשארו תמונות המנהיג
המודח, השבוע הוציאו עורכים רבים אחת
מהן, פירסמו אותה בלויית רמזים מעור
החי

פלים,
הצילום, בשינויים קלים, הראה את
מוחמד נגיב שלוב־זרוע, מתחבק או מחייך
עם גבר גבה־קומה, משופם, ומרצין, מרכיב
משקפי־קרן. בן־הלוויה הלבבי: חסן אל־הודייבי,
המדריך העליון של ארגון האחים
המוסלמים.
״נגיב קיים לן שרים.״ מאז יריד, מחמוד
עבד אל־לטיף, שרברב קהירי וחבר
האחים המוסלמים, שמונה קלעים אל גמאל
עבד אל־נאסר והחטיא, הוכרז הארגון הדתי
הקנאי כבלתי־חוקי, כל אוהדיו אויבי
המשטר והמדינה. אולם לא רק נאמנותם
של חבריו בפועל אלא כל מי שהיה קשור
לארגון בעבר נראתה באור מפוקפק.
באוירה זו לא היה כל צורך בכותרת
מפוצצת כדי להחדיר את הרעיון שמי שהצטלם
כשהוא מחבק את ראש הארגון האסור,
מן הסתם שנמנה עם אוהדי הארגון
— ויהיה זה אפילו מוחמד נגיב. לזה נוספה
עדותו של הינדאווי דוייר, חבר פעיל של
האחים.
קבע דוייר, דמות חסרת־חשיבות ובעלת
עבר לא־ברור, בהעידו בפני בית הדין ה

צליל ועד אירח
ביפו, ניגש שלמה אשרוב לקולנוע צליל,
קנה כרטיס להצגת־ערב׳ גילה על הברטים
חותמת של קולנוע אילת, נסע לשם, חזר
לצליל, לאחר שקיבל הסבר מהקופאי כי
שני בתי הקולנוע מפיצים את כרטיסיהם
במשותף, מבל.י לשים לב לשם הכתוב
עליהם.

ספורט שימושי
בתל־אביב, נעצר אברהם שיינזון על־ידי
המשטרה, נאשם בדייג בעזרת חומר־נפץ,
לאחר שנראה בורח מכיוון שפת־הים, מקום
שם רוטל רימון־יד לתוך המים, זוכה על־ידי
שופט־השלום׳ לאחר שטען :״לא ברחתי.
רצתי רק כדי לפתח את שרירי.״

קוד ציון כ קו ל שדי
בירושלים, בתחנת־השידור של קול ציון
לגולה, נתקבל מכתב מילד יהודי בן , 12
תושב ניו־יורק, שכתב לפי הכתובת :״קול־אלוהים
ת• ד ,754 .ירושלים.״

חסן אל־הודייכי ומוחמד גגיב
בייד העורכים, צילום ישן
מיוחד שהוקם לשפוט את המתנקש עבד
אל־לטיף :״ידוע לי כי היה קיים קשר בין
מוחמד נגיב לבין האחים המוסלמים. מוחמד
נגיב היה צריו להופיע בפני העם, להרגיעו
אחרי רצח עבד אל־נאסר. הוא היה צריך
להציג את האחים כגורם חיובי שבא לגאול
את כבוד מצרים מידי קבוצת הרפתקנים.״
למחרת הודיע דובר הממשלה :״ייתכן כי
מועצת ׳־,הפיכה תחליט להביא את הנשיא
נגיב לחקירה בפני בית הדין המיוחד.״
נגיב סירב לחתום. עוד לפני נסיון
הרצח, נפוצו שמועות כי מועצת ההפיכה
שוב התנגשה עם נגיב. הרקע: חוזה הסואץ
עם בריטניה. משך כל המשא ומתן עם המשלחת
הבריטית לא התעניין איש מבין
הממשלה ׳המצרית במוחמד נגיב, איש לא
טרח לשאול את דעתו.
כאשר הושג ההסכם, הוגשו המיסמכים לנשיא
כדי שיוסיף את אישורו. נגיב סירב,
הודיע כי לא יקשור את שמו למעשה העלול
לעורר תרעומת עממית באחד הימים — על
אחת כמה וכמה מאחר שאיש לא נועץ אתו
לפני החתימה.
כעבור יומיים הודיע עבד אל־נאסר כי אין
בדעתו לקבל אישור הנשיא להסכם הסואץ,
מאחר שחתימתו של ראש הממשלה מספיקה
בהחלט.
השבוע החליטה מועצת ההפיכה לשים קץ
להסדר שהשאיר למוחמד נגיב, סמל ראשית
ההפיכה, השפעה סמלית, המלווה את התואר
״נשיא״ ,הדיחה אותו ממשרתו וכלאה אותו
במעצר בית.
הדחתו זאת, השנייה, של נגיב האירה באור
הנכון את סיבת החזרת אחיו, שגריר מצרים
בסוריה (ראה למיל).

ארנק•!
בחיפה, התקוטט נסים אבדו־,מי עם חברתו,
שהתעכבה שעה ארוכה ליד חלון־ראווה
של בית־מסחר לארנקים, ניפץ בכעסו את
זגוגיות־החלון, נשך את ידו של שוטר
שעבר במקום, נעצר על־ידי שני שוטרים
נוספים, הספיק לצעוק לעבר הנערה :״אל
תכעסי. כאשר אצא, אקנה לך ארנק חדש בחנות

העז מ קו קב אחר
בגר.ובל, צרפת, לאחר שחקרה המשטרה
רוע״״בקר שטען כי יצור מוזר, בעל זקן
ארוך יצא מתוך צלחת מעופפת, רדף אחריו
עד פתח ביתו׳ הוברר כי היצור המוזר לא
היה אלא עז מאולפת, שנמלטה מאחד ה־קרקסים
בסביבה.

ל שקר אין רגליים
במאנצ׳סטר, אנגליה, חזר קנת ראו לביתו
שיכור כלוט׳ התאמץ להוכיח לאשתו
שהוא מפוכח ומיטיב לשמור על שווי-
משקלו, עלה ועמד על אדן־החלון, נפל מן
הובל לבית החולים כששתי רגליו היו שבורות.

מ ס תנן במי
בדפנה, נבהלה תיירת, שיצאה לסייר בין
בריכות־הדגים, בשמעה שאון מוזר עולה
מתוך המים׳ הזעיקה את חברי־הקיבוץ,
טענה כי מסתננים נמצאים במקום, נרגעה
רק לאחר שהוסבר לה כי היא שמעה אר.
השאון שמקימים הקרפיונים בעונת־ההזדוו־גות.
העולם
הזה *92

כמד השופט, מהו בדיוק פשע
שמי?

האם היית אומר כי זוהי הסיבה
האמיתית לפשעי־חמין?

כאשר אנו דנים בפשעים מיניים כוונתנו
למעשים כאונס שבוצע בכוח, חשפנות
בלתיימוסרית, גילוי־עריות׳ מעשי־סדום, או
פשעים שכנגד הטבע. המדובר הוא במשכב
שלא •ידך הטבע, פיתוי, או משבב־בתולים
עם ילדה שטרם הגיעה לפרקו־״

זוהי אחת הסיבות החשובות. אינני אומר
כי זוהי הסיבה היחידה והמכרעת. גורמים
לכך אף הזנחה ואדישות מצד ההורים, אבות
או אמ..ות חסרי חוט שידרה מוסרי, בתים
שנהרסו בשל גירושין, הפקרת הילדים לגדיל
ברחוב ללא השגחה בגלל חוסר האם־
שחת למסרם לסיפול בשעות העבודה.
ישנו גם גורם הסביבה — שכונות עוני,
בהם שוכנים בצפיפות, בקירבה לבתי בושת,
מרכזי פשע ומאורות סמים׳ במיוחד בערים
הגדולות.
ישנו גורם נוסף: לפני זמן לא רב היו
מקומות הישוב שלנו מאורגנים בצורה של
קהילות סגורות. כיום, לאחר התפשטות ה מכוניות
ומכשירי האינפורמציה והשעשועים
— סלביזיה, ראדיו, קולנוע, עתונות —
הולכות ונעלמות קהילות חברתיות אל*
הרובע הסיני של ניריורק, למשל, מהודה
0־ייו קהילה הגורה כזאת. מספר הפשעים
ברובע זה׳ הוא הקטן ביותר בעיר כולה.
מדוע? משום שבקהילה זו, מכיר כל אדם
את שכנו וקיימת דעת קהל מגובשת. כל
אדם חושש לבצע פשע מחמת החרפה שדבר
זה ימים עליו.

האם מגע מיני עם נערה שלא
הגיעה לבגרות נחשב אף הוא
לפשע מיני?
מבחינה טכנית, כן. אולם נער בן 19
הבא במגע מיני עם גערה בת — 17 דבר
המהווה עבירה לפי חוקי מדינת נידיורק
ורוב המדינות אהחרות — איננו סיכום
הפושע הגורם לבהלה בקרב הציבור.

מיהו, אם כן, הפושע חממי?
אין טיפוס מיוחד ומוגדר החולם תואר
זה. כאשר אנו דנים בפושע מיני, רואה
האזרח הממוצע לנגד עיניו יצור בעל גבות
עבותות שזרועות ארוכות מידלדלות לו על
ירכיו, המשוטט אנה ואנה כקוף ומובן
להסתער מאחורי בית או שיח על גבי קורבנו
ולקרוע אותו כדג.
אילו ישבתם בבית־הדין שלי במשך שנים
על שנים, הייתם נוכחים לדעת כי הפושע
המיני הממוצע הוא אדם רגיל ביותר. למעשר״
לא הייתם מכירים אותו כלל אילו
פגשתם בו ברחוב. הפושעים המיניים באים
מכל שדרות החיים. המפתיע הוא, שבדרך
כלל הם נראים כאנשים פאסיביים בהחלט.
אף אילו התבוננתם בו מיליון שנים רצופות,
לא היה עולה על דעתכם כי לפניכם פסי־כופאט
מיני מסוכן.

האם הפושע המיני הרגיל הוא
פושע מועד?

הוא אד

לא• 610/0מאלה שנאסרו על פשעים מיניים
הם חסרי עבר פלילי. עובדה מפתיעה
זאת מפריכה כליל את הדעה הקדומה המקובלת
שהפושעים לשעבו הם הנתפסים בפשעים
מיניים.

אדיסחז במקום חרפה
האם היית אומר שהפושעים המיניים
הם בעלי מרץ מיני עודף
על הרגיל?
להיפך — כמעט כולם בעלי מרץ מיני
נמוך מן הרגיל. למעשה, רבים מהם הם
אימפוטנטים בשעת ביצוע הפשע. דבר זה
יכול להיראות מוזר ביותר, אך זוהי האמת.

טח עוד ידוע עליהם?
אמסור לכם כמה כמפרים רשמיים שנקבעו
על־ידי הוועדה העירונית להקר הפשעים
המיניים. רווקים ביצעו 60 מכל המשעים
המיניים ואילי אנשים נשואים אה ראיס
ל/0-״ 6י של פשעים אלה. שאר ה־£,ל 14 של
הפשעים בוצעו על־ידי אושים שהיו נשואים,
אולם התגרשו או התאלמנו.
30/0ך מן הפושעים המיניים הידועים וי,ם
ילידי הארץ. מבאן יש ללמוד כי לא הזרים,
ילידי מדינות־חוץ, הם האחראיים לדוב ד־פשעים
המיניים. כמעט כל הפושעים המיניים
יודעים קרוא וכתוב 3604 .מהם ד״ מו
בית-ספר עממי ו־ס 10<>/בית־ספר תיכוני.
ישנה השקפה מוטעית אחרת הרווהת
מאד, כאילו הפושעים המיניים הם נו,ידים,
לא־יוצלחים, טובנזלים ומשיטסי־י־ח־בות. אין
הדבר כך. רובם הם בעלי עבודה קבועה,
אולם בעלי משכורת זעומה. עט זאת,
נמנות גם רוב הנשים שהן קורבנות לפשעים
מיניים על אותה שיכבה עצמה, והן
שייכות לכל שכבות הגיל.
הבעייה המינית העיקרית איננה בעייתו
של האנס. המנסה לכפות את רצונו על
אשה בכות ובאלימות. זהו המקרה הזוכה
בדרך כלל לכותרות רעישניות בעיתונות.
אולם הבעייה האמיתית הגי חולי־״ופש שהריפוי
הפסיכי יכול לעזור להם רק ב*
מירב מעטה. על פי רוב מזיקות הסטיות
המיניות של אנשים אלה רק להם עצמם.
אולם פושעים מיניים כאלה הם מסוכנים
משום שלעתים קרובות הם פונים אל האלימות
ברצותם להימלט מד הסיפה הצ־פוייד.
ליזם במקרה ש־יתפסו במעשיהם ונמסו-
לפרם.

״מדוע ן 1ש*ה זאה? ״
השופט רייבוביץ, מהו המגיע
של הפושעים המינייהז
כדי לענות על שאלה מסובכת זאת, א6טט

הופעת הפושע המיני תכפה כציבור הישראלי לא דק כשנים האחרונות
הגיעה לשיאה כשנה שעברה ברצח המתועב של הילדה רחל לוין.
מאז פשטו כציבור דעות שונות, בלתי-מכוססות ומסולפות בחלקן, לגבי
תופעה זו.
הראיון הבא, שניתן על-ידי השופט היהודי-האמריקאי המפורסם
שמואל י. ליכוביץ (הידוע מתיאור הצלחתו בעורד־דין כספר הנפוץ
.בית־דין״) מגלה עובדות חדשות ומסתכם כהצעה מעשית לחיסול
הכעייה, המבוססת על מגע ישיר, משך 14 שנות כהונתו של השופט,
עם מאות מקרים של פושעי מין.
מקרים אלה אינם שונים מאלה המתארעים כארץ ומן הראוי שמפקנו־תיו
של השופט ליכוביץ תשמשנה הנחיות פעולה גם במדינת ישראל.
בקצרה את מחקרו־ של ד• ר דוד אברמסן,
אחו מחשובי הפסיכיאטרים בעולם, שחקר
ב־סודיוח את השאלה בקרב 102 נאשמי־מין
בכלא סינג־סינג•
הוא שאל 102 פושעים ״מדוע עשית
זאת ז* ותשודת רבים מהם היתה :״אינני
יודע-״
היה ברור וגלוי לעין שאנשים אלה מתביישים
בכנות במעשיהם, אולם למרות זאת
ביצעו אותם׳ מסיבית שאותן אין הם עצמם
מבינים.
דדו״ח של ד״ר אברמסן קובע :״נעלת
מכל ספק שבעיית הפשעים המיניים היא
אחד רצדדים של הכעייה הכללית של היגיינה
רוחנית. מתוך 102 האנשים שנחקרו, לא
היה אחד שלא סבל מסוג כלשהו של הפרעה
נפשית או רגשית, אס הי בדרך כלל
לא במידה כה בולטת עד כדי להתאים
להגדרה החוקית של חולה־ופש.
יש לציין, רי בעיר שפשעיים מיניים הם
לעתים קרינות ביטוי להפרעה נפשית או
רגשית, הרי לא ידועה עדיין כל הפרעה
נפשית מסוייפת שלהיה אפשר לנחש כי היא
עלולה להוביל לפשע מיני,
ייתכן מאד כי בעזרת ריפוי פסיכי יוכל
אדם להגיע להבנה ולבגרות מספיקים כרי

למשול באימפולסים התוקפניים שלו, אש
כי ההפרעה היסודית עומדת בעיני״״

כשאתה מדבר ער חערעה. יפי
דית ,-האם כוונתך לכך, ששי־שיה
עלולים להיות נעוצים כשנותיו
הראשונות של הפושע המיני?
בדיוק כך. ד״ר אברמסן מהכוין לומר למעשה
כי כל הפשעים, ופשעי־ המין בתוכם,
מקוים בהפרעות בתקופת הילדות. כל 102
הפושעים שחקר לא זכו לילדות מאושרת.
הב סבלו מהזנחה ומאלימות.
ההורי* שהחטאת רובץ בעיקר לפיתחנו,
דיו אחראים לשני סוגי טיפול: אכזריות
קיצונית, מניעת אהבה ודאגה מן הילד או
מניעה •מידת החירות שהוא זקוק לה לנד
עולותיו הילדותיות — כל אלה ר,ט דבריו!
שהילד זקוק להם לשם התפתחות נורמאלית,
או — מצד שני — פינוק קיצוני. פ־נוק
כזה אף הוא אחת הצורות של אכזריות
אנוכית. מפנקים אה הילד על טנת לזכות
באהבתו ובתשומת־ליבו, או כדי להגשיח
בו את רצונותידם הכמוסים של ההורים.
ברוב המקרים מתנגד הילד באופן תת־הכרתי
לפייוק והוא מפתח בקירבו תסביכים מרש
כמו הילד שהתאכזרו אליו, דבר הבא לידי
בימוי בחייו לאחר מכן.

כין גורמי הפשע חמיני מנית
את האלימות והפינוק כתקופת
הילדות, וכן את היעלם חיי ה-
קהילה כערים הגדולות, מה הם הגורמים
הנוספים?
בתייהדין, בתי״הכלא, מנהיגים פוליטיים,
ואנשי הרפואה — כל אלה יש להם חלק
באשמה. בתי־הדין חייבים לשים את לבש
לכך, שבכליאת פושעי־מין בתוך בתי־פוהר
אין משום תשובה אמיתית לבעיה, משוש
שבצאתם הם בדרך כלל פושעים גרועים
יותר מאשר בהיכנסם.
לח ע המזל יש בכל המדינה רק 560
רופאי נפש׳ ורק חלק מצער מהם, מקדיש
את זמנו לבעייה זאת.
יתר על כן, רבים מן הסוהרים, אינם
מתלהבים לרעיון שרופא נפש יתרוצץ ב־ב־ת״הסוהד
ויפר אח שגרת החיים בו. בבוזי-
סוהר רבים המציאו להם כנויי גנאי וביטול
שונים ומשוניב ויש אף מקומות בהש כובלים
למעשה את ידיהם.

דרוש: מו ס ד מיו חד
השופט ליכוביץ, באיזה אופן
היית מציע להמעיט את מספר
פושעי המין כהכרה?
יש להתחיל את הדבר בבית. חייבת לקום
לכל אב ואם כי
תנוער, עממית שתבהיר
התנהגות אכזרית כלפי הילד, ומצד שני
פינוקו המופרז, הם מעשי פשע כנגדו
וכנגד החברה. עלינו לחנך את התורים —
לאו דווקא בעזרת בתי־ספר — אולם דרך
החברה ודעת הקהל. יש להקים תחנות לייעוץ
חינוכי בכל רחבי הארץ. ההורים
חייב ם ללמוד כיצד לטפל בילדיהם בחברה
המודרנית המורכבת שאנו חיים בה.
אחריות לא פחות קטנה מוטלת על בתי־הספר.
בערים הגדולותישנש הולכי־בטל
לרוב. המסתובבים סביב בתי־הספר עם מכוניותיהם
ומחזרים אחר נערות צעירות. לא
מעט מחיזורים אלד. מסתיימים בפשע. חובת
המורים היא להזהיר את הצעירות והצעירים
מפני סכנות אלה.

הושמעה הצעה לרפא את פושעי
המין על-ידיי עיקורם. מה
דעת!־ ל
זוהי שסות. אין כל אמת בהשקפה שעיקור
מפהית את התאווה המינית. חשיבות רבת
נודעת לדבר שפושעי המין יוכרו כאנשים
חולים וכי יטפלו בהם מתוך נקודת השקפה
זאת. לפני שנים נחשבו חולי הנפש בנד
שועבדים לשטן. היכו אותש, כבלו אותם
והעלו אותם על המוקד. כיום אנו יודעים.
שאנשים אלה חולים ומתייחסים לגביהם
כניובלנות, בונים למענם מוסדות רפואיים
מזזוכללים ביותר, וממנים את הכוחות הרפואיים
הסוביש ביותר לספל בהם. כתוצאה
מכך נרפאו רבים מהם שרק לפני שנים
רבות נחשבו למקרים חסרי־תקווה.
אין לרפא אדם על־ידי השלכתו לתא
הכלא. הייתי מציע להקים מוסד מיוחד
לפושעי מין, בו יקפלו אר. מיטב הטפול
וישוחררו רק אם צוות מומחים יחליט שאין
בם עוד כל סכנה.

לפחות פעם
מגיע אווץ תמגע 33-זסי3
הדממה
,להעסיק
לעזרתם של 6מיגרים
להתפדר כמסיכוימזם, ולעזו־ת כל המסובים
כסל המסיבות, באה המורה התל־אכיכית מרגלית
עקביא* ,בהוציאה השבוע את ספר משחקיה
הרביעי , -הכה נשחק, הבדיה ו - -בו
היא מפרטת לא פחות מ־ 67 משחקי חכרה, היכולים
להפשיר את הערב הקפוא כיותר, בפי
שתוכיח שרשרת המשחקים הכאה, הלקוחה
מ.הכה נשחק, חבריה -1אותה ניהלה מרגלית
עצמה באחת המסיבות בה השתתפה כימי החגים.

8811-י*!1י 9$

סי 3ו מו9ווו 3

הצעתי לחברים משחק שקט. פניתי אליהם ואמרתי ״אני
תושבת על על מלה המתחרזת ב־אור. טי שחושב שיודע
מלה כזו יכנס למעגל ויציג אותה לפנינו בתנועות״.
קמה גאולה והציגה: היא ציירה בידיה הר גבוה ועשתה
תנועות־רגלים כאילו היא עולה עליו.
״לא. אין זה התבור,״ אמרתי לה.
קם יצחק ותאר תמונה זו: הוא הראה כרם גדולה ואחר
הראה ילד קטן העומד לידו הולך וגדל והולך וגדל׳ ושוב
כרם גדולה ושב ילד קטן קטן ההולך וגדל וחוזר חלילה.
״לא, אין זה דור, יצחק.״
קם גבי, נכנס למרכז המעגל, עמד על ארבע והחל לנעור
כחמור.
״לא, זה גם לא חמור.״
רות ציירה מעגל על הרצפה, והחלה ״חופרת״ בו. כשניסתה
״לקפוץ לתוכו״ ,נזדחתי ואמרתי לה ״אין את צרים־ לקפוץ
לבור, רות ! המלה שלי איננה בור !״
חסיד, נכנסה למעגל והחלה רועדת מקור
״לא חסיד״ אף קור זה איננו.״
כל מאמציו של מנחם לתאר לנו שור עלו בתוהו כי המלה
אשר אני חושבת עליה איננה אף שור.
מרי עפה כצפור, אבל התאכזבה אף היא .״לא, אין זו
צפור.
דוד שחק שכור, אביבה תארה תור, נתן נגן על כנור,
אורי נסה להביע דרור וכולם, כולם התאכזבו. לא זו המלה
אשר אני חשבתי עליה. כי אני חשבתי על ...חור !
כאשר המשכנו לשחק את המשחק הזה נתנה רשות בחירת
המלה לאותו חבר אשר הצליח למצוא את המלה ״הנסתרת*.
בסס. אמה ה ס* *131110
צלצלו בדלת. אורי יצא לראות מי הבאים. ניצלנו הזדמנות
זו כדי לקבוע ״הסכם״ למשחק חדש, בו יש לבקש חבר אחד
לצאת החוצה.
עק־ון המשחק הוא לספר ליוצא במה הוא דומה או שונה
מאותו חפץ, אשר עליו נחליט. החלטנו על הורד, אשר נצב
בצנצנת.
אורי חזר לחדר וספרנו לו כי ״הסכמנו״ כאן כולנו על
חפץ מסוים ואנו נספר לו במה הוא, אורי, דומה או שונה
מאותו חפץ ואורי יצטרך לזהות אותו.
גבי אמר: אתה גבוה והוא נמוך.
חסיד, אמרה: אתה והוא יצירי הטבע.
גאלה אמרה: הוא מקשט את החדר, ואתה מקשט את
המשפחה.
יצחק אמר: שניכם יודעים לעקוץ !
מ.־י אמרה: ה,א לובש שמלת רבות, ואתה לובש מכנסים.
דוד אמר: אתה יכ,ל לנוע בעצמך, ואילו אותו יש להעביר
ממקום למקום, אם ר.צים לשנות את מקומו.
שושנה אמרה: אתה יכול לדבר ואילו ה, א אילם.
אמר נתן: אתה נוהג להשתמש בו לפרקים כדי להביע
רגש מסוים.
רות אמרה: כאשר אד בחברתך, אתה מספיק לי, ואילו
בחברתו שלו הייתי מבכרת ל! היו אחדים.
חסיד, א מרת: אני אוהבת לשים אותו בדש בגדי, כאשר
אני יוצאת לרה ב לבושה בחליפה, אותך אין אני יסלה אפילו
להרים...
א רי אינו רשאי לשאול שאלות. עלינו להמשיך ולספר לו
את הדימויים, הנגודים שבינו ובין הורד, עד אשר הוא יצליח
למצוא את החפץ שקבענו.

פעם אחת החלטנו לשחק ״ברצינות״ .שלחנו החוצה את
אביבה. בחרנו במלה וחלקנו א תה להברות. חלקנו את הנוכחים
למספר קבוצות כמספר ההברות, וקראנו לאביבה לחזור
לחדר.
נתתי אות וכל הקבוצות קראו בקול ביחד את ההברה
שלהם. רות האזינה. קראנו את ד,קריא. ת ש! ב ושוב, אביבה
הטתה אוזן והצליחה לקלוט את הד,ב ות האלה :״ט! ר״ ״פו״
״ק מ״ ״זי״ לאחר שנסתר, להרכיב את ההברות בצורות שונות
מצאה את המלה אשר החלטנו עליה והיא ״ק מפוזיטור״.
יש לקרוא את ההברות בצורה אחידה מספר פעמים כמספר
ההברות שבמלה.

חסיד. חזרה זה עתה מפרים והיא מספרת לנו ״נטעתי
לפרים וקניתי שם כובע״ ועתה היא מתארת לנו בתנועות
ידים את •הכובע הגדול, בעל הנוצה והצעיף, שהיא קנתה.
כולנו, כל המשתתפים במשחק, צריכים עתה לחקות את
תנועותיה ולהמשיך ולבצע אותן, עד אשר יגמור יצחק
לומר לנו מה הוא קנה בפריס. כי כאשר רק גמרה חסיד,
לספר על הניוחיה. מיי מתחיל יצחק ואומר :״גם אני הייתי
בפרים וקניתי שם (חוזר על דברי חסיד״ ועדין ממשיך לתאר
את הכובע שלה) כובע ועניבה. עתה מתאר יצחק, בתנועות
בלבד, את העניבה שהוא קנה, וכולנו, חוץ מחסיד״ מתחילים
עתה לחקות את התנועות של יצחק, ואילו חסיד, ממשיכה
כל הזמן את התנועות של הכובע שלה (מה שיצחק יעשה
עתה, ימשיך כל הזמן בתנועות המתארות את העניבה שלו)
ועתה תאמר אביבה :״אני הייתי בפרים וקניתי כובע (חוזרת
על דברי ותנועות חסיד״) עניבה (חוזרת על דברי ותנועת
יצחק) וגם ראי. והרי היא מתחילה לתאר את הראי וכיצד
ביא משתקפת בו, וכל המשחקים, חוץ מאלה שכבר היו
בפריס, מתחילים לחקות את התנועה החדש־ הזאת. אלה
שכבר היי בפרים ממשיכים במשך כל זמן המשחק לתאר את
הקניה שלהם בלבד.
משחק זה מעורר צחוק בלתי פוסק, כי כל אחד קונה
חפצים כיד הדמיון הטובה עליו, ואשרי מי שדמיינו פורה
ועשיר.״
מי ששוגה בסדד־הדברים או בתנועות נותן ערבון.

( 1113 הוגחוס
אורי הציע משחק חוש: אנו יושבים במעגל ופנינו אליו.
אורי מחזיק כדור בידו ומסביר לנו: כאשר אזרוק את הכדור
באויר או אפיל אותו על הרצפה, על כולכם לצה! ק בקול רם:
כל מי שלא יצחק — יצטרך לתת ערבון. כאשר אני תופש
את הכדור, על כל אחד להפסיק מיד את הצחוק — אחרת שוב
יצטרך לתת ערבון. אני ת זר ומדגיש כל זמן שהכדור איננו
בידי, כי אם באויר, אי בכל מקום אחר — על כולכם לצחוק
בק, ל רם. ברגע בו אתפוס את הכדור — על כולכם להאלם
דום ! את הערבונות נפדה אחר כך.״
משך דקות סס. רות נאספו הרבה ערבונות, אשר הבטיחו
שעשוע רב בפדיתט נוסף לצחוק הרב אשר עורר בנו המשחק
עצמו.

*!וי־אויו

ערב אחד ישבנו ושוחחנו על תגובות מהירות, שיש בידנו
להגיב במצבים ש! נים .״הרי זה נושא למשחק״ אמרתי לחבריה
אדרבא ! ״למדי משחק חדש הבד, ננסה !״ שמעתי
קריאות מכל צד.
סדרנו את כסאותינו במעגל. ואני נכנסתי למרכזו. נגשתי
אל אווי, נגעתי באפי ואמרתי בקול רם ״אוזן״ .עתה היה על
אות לתפוש במהירות באזנו ולמר בקול ״אף״ .המשכתי
ונגשתי אל רות. אני נ! געת בשערותי ואומות ״לש! ן״ .ר,ת
צריכה מיו לגעת בלש!נד. ול מר ״שערות״ .אבל רות טעתה,
ועל כן היא חייבת לתת ערב, ן .אני ממשיכה להסתובב
במעגל, ניגשת מפעם לפעם לחבר אחר, נוגעת באחד מאברי
גופי (אי ג; סו) ,ק,ראת בקול רם בשם ש? אבר אתר. אם
!החבר מצליח להגיב מיד ולגעת באבר אשר אני ק. אתי בשמו
ולק א בקול בשם האבר בי נגעתי — עלי להמשיך ולחפש
קרבן אחר. אם נכשל החבר, בין אם לא הגיב מה. בדרוש
או שטעה בתנועה או בקריאה — הרי ד,.א חייב לתת ערבין.
לאחר שהמשחק נקלט יפה, נהגנו להחליף את הע,מד
במרכז באותו חבר, אשר לא הצליח להגיב מיד, כראוי.

או* אוהב אח,.,
״גם לי יש משחק הדורש הגבה מד,ירד״ אמנם רק במחשבד״
אבל יש להגיב ולחשוב מהר* ,כך אמרה רות לאחר שגט. נו
אח המשחק הקודם.
״מוכנים ללמ ד עוד משחק״ ,היו קריאות מכל צד. ורות
התחילה להסביר :
״אני אהבת את אורי מפני שהוא ארוך־רגלים ואדיב!״
ועת־ ,היא מראה באצבע על מנחם שצריך מיד לומר שם
של אדם בעל תכונות מס. ימרח המתחילים באות ב׳.
מנחם אמר ״אני אוהב את בתיה מפני שהיא כרה כתמה.״
ועתה הוא מראה באצבע! על ש! שנה האומרת מיד ״אני אוהבת
את גבי כי ה א גברי.״
כך אנו ממשיכים במשחק, כאשר כל אחד, אשר מצביעים

> 19 חו י 1ס

״והנה עוד משחק, אשר בי נצליח לאסוף הרבה ערבונות,
שפדיונם יוסיף לשמחה ולצחוק הכלליים.״ כך פתח ואמר ערב
אחד אורי .״אני אומר מלה, למשל׳ ״שלום״ .מיד אתרי זה
צריך החבר היושב לידי לומר מלה המתחילה באות האחרונה
של המלה, אשר אמרתי, במקרה שלנו האות מ .״מרגלית״
קפץ ואמר מיד דוד .״תמר״ החדה והחזיק אחריו נתן.
״רגל* אמרה שושנה ,״לדן״ ,הוסיפה אביבה.״ ,וכך ד,וקץ
המשחק ונמשך ער אשר אחו המשתתפים יתבלבל, או לא
יאמר מיד את המלה, אשר הוא צריך לוט־ — ואז כמובן
יתן ערבון. ושוב יתחיל המשחק מהתחלה, ושרשרת המלים
תמשך עד המכשול הבא, אשר יביא עמו עוד ערבון.
כאשר יודעים כבר את המשחק יפה, אפשר להגביל את
האפשרויות, כדי להקשות על המשחקים ולגרום למתח נוסף.
ד,הגבל! ת יכולות להיות שונות, למשל :
• רק מלים בנות שלוש אותיות.
• רק מלים הקשורות לנושא מסוים.
בכל הצי רות גם יחד קיים למעשה רק חוק אחד: אסור
לחזור על מלה שנאמרד״ עוד פעם אחת. החוזר על מלה כזו
בפעם שנקר״ דינו כ מן השוגים האחרים: עליו למת עדבון.
0 0 3 61*1310־ 9

נתן הוא רופא (אוזן אף גרון) ,ולא יפלא איפוא, אם למוט
.משחק יפה הקשור בחוש־השמע.
ישבנו במעגל, ובמרכזו עמדה גאולה, כשהיא אגודת עיניט
אבל אזניה גלויות !־מוכנות לקלוט כל רשרוש דק.
נתן החזיק בידו שקיק מנייר. הוא הכנים לתוכו סובריד.
(עטופת ניר גם היא) ,אחר גלל את פי השקיק. ועתר. התחיל
המשחק: האות ניתן, למען תדע גאולה כי התחלנו במשחק.
השקיק הועבר בשקט ובזהירות מיד ליד. עשינו זאת לאס
לאט למען לא תבחין גא לה היכן נמצא השקיק. לאחר שגיות
ספ רות הרימה גאולה את היד. הרמת היד היא סימן לאהד
משני דברים: או שהיא הבחינה במקום המצאו של השקיט
או שהיא לא הצליחה להבחין במקום המצאו של השקיט
אבל רצתה להמשיך במשחק, כדי לא לתת למתח לרדת.
ובכן. עם הרמת היד של גא לד. הפסקנו להעביר את השקיט
אשר נשא־ ברגע זה בידיה של מרי. מרי צריכה עתה לפתוח
בזד,יר,ת רבה את השקיט להוציא מתוכי את הסוכריד״
להסיר ממנה את הדר ולתתה לתוך פיה. מובן שכל הפעולות
האלה עלולות לגרום לרשרוש (וטוב יעשו המשחקים במשחק
זד״ אם יקחו שקיק חדש, אשר הנייר שלי עדיין לא התקמט
מרוב שים. ש) .נפנה עתר, אל גאולה. היא חייבת לאמץ אח
שמיעתה ואם נדמה לה ששמעה רשהש מכיוזן מסוייט
עליה להראות את הכיוון בידה. הראתה כיוון נכון, הנצח. ן״
שלה. תמשיך לשפוע ולה. אות את כיוון הרשרוש — עד
אשר תצליח מרי להוציא את הסוכריה מהשקיק, ל.־,סיר אח
עטיפתה להכניסה לפיד״

חסס סל חוב
כאשר השתעממנו לפדי. ונתקפנו חשק אדיר ללכת לישון,
הציעה שושנה משחק מיוחד במיני, ששבר את הקרח, משך
א! תנו להישאר במק ם עד שעת־לילה מא! ח. ת .שושנה הכינה
פתקים כמספר המשתתפים במסים־״ רשמה על כל פתק שם
מסוייט אחר חיברה את הפתקים בסיכות לגב כל אחד מאתנו.
כאשר היד, הכל מ כן, לחשה שושנה לכל אחד את תוכנו
של אחד הפתקים (לא זד, שהיה מודבק אל גבו) ,אתר תם־
בירה :״בהינתן האות יקום כל אחד ויחפש את בעל־הפתט
אשר את תוכנו דליתי ל .,במשחק זה כל האמצעים כשרים.
מ! תר לכם לשכב על הגב. לקחת כיסא ולהסתיר בו את הפתק,
או להילחץ אל הקיר. מי שימצא את האדם הדרוש לו תחילה,
יזכה בפרט״

וימ וחויטולוונוווו

> 1׳61 תג ר סר־י

עליו׳ צריך לומר
הנדרשת.
אל יסלא בעיניכם אם תשמעו את אורי פתאום ״אני אוהב
את חסיה מפני שהיא חזקה ! חסונה ! חסכנית ! חריפת
שכל ! חברמנית ! חייכנית ! חננית, חרוצה ! חמודה !
חביבה ! מוטב שתפסיקו כאן את ה״אוהב הגדול״ ,יש עוד
הרבה מלים בעברית המתחילות באות ח, ובמפרשיו של
אורי הרוח לא תחדל לנשוב 1
מיותר כמעט להזכיר לכם כי מי שאינו מגיב במהירות
הדרושה ואומר בצורה הנכונה את אשר נדרש ממנו — נותן
ערבון אשר יפדה בסוף הערב.