גליון 893 מתאריך 25 בנובמבר 1954

ביחשלים

חצו השני
בתל־אביב
תאור אכסקלחיב•
של כתב
העולם הזה״

שסי 693 שגה
נד׳ ט חשון תשט״ו
36.44.1966
יוחיד 300 :פרוטה

השעי:

בלי מווא בלי משוא פני

סכוזבי ם

רמש מ מר כ ת :
׳*לדם
כזזז 5דרך פ שנ ה, ת מיין 1
הודי סלע

5מ־ר *3888כ־ימזב

•סהך זזו $כמע

!1!18131110ם 9ו>יד
,יייו 0גךםן!י ד!
המנהל הכללי :
ב. ד .לדיז
תל־אביב
דה׳ ניי? סו? 8
ם#ן פברהים * :עולפסדס•
.0ד . 138 .מל. מ *2$
סו״ל: יסנויס חזה מ ״ ם
דמו י* ר אל >ע-ם א
מיז המערכת אהדאים עבוד
הוכן מסודעית. סלבד עבור
מודעות הם תדם פח* תהת
״דו׳״זז למרכז״. ממתדת המומה! על־ידי מבדי זז־וגברהות
על-״דס.
ממרכת

הכתב הד*#י :
עסמאל מרס

איש• השנה

ועי׳־ד הראשי :
ע סו אי בדתור

הצלם הראשי :

בדנע

חברי המערכת :
יו ב איתן. מענק בז־אמרי^ יזזיאל בשה3 .י*ה טד, לילי
בלילי. רדפי ודד. ב חי מ עי. יוז מי ודבקה זד־אי, אוסקר מאובר
עפגם הימ. סילבי כעת. אבדזט רססודס.

ראש מערכת חי*ה1

ראש מעדפת ירושלים 1
יממן

מהל

חיים סרסג

אודז

מבד ה נ

בשבוע הבא יימלאו שבתיים לפצצה שהוגה
לה במערכת העולם הזה ופצעה את אחד מראשיה.
באותו שבוע תמלא שנה אחת להתקפה
הפחדנית, בחשכת לילה, בה נשברו עצ מותיהם
של שני עורכים אחדים של העתון.
אינסטינקנז מוזר אומר לנו כי שוב קרובה
עונד, של הפתעות והתרחשויות. סימנים משונים
הולכים ומתרבים. פעמיים משך ה חודש
האחרון פרצו אנשים מסתוריים את
דלת המערכת בלילה, פישפשו במגירות ו גילו
ענין מיוחד בתוכנן. אדם מסתורי טי פל
במכשירי הטלפון בשם הדואר, עד שנקרא
מנהל מדור הטלפונים והעיד כי לא שלח
שום איש נזה. אין ספק ששיחות המערבת
ומכתביה נתונים לפיקות מתמיד.

אחד הדברים המענינים מאד את המבקרים
האלמוניים הוא.־ מניין קיבל העולם הזה את
התכנית הסודית של דויד בן־גוריון, שפורס;!
בשבוע שעבר?
לצערי איני יבול לספר לך הפעם את הסוד.
הוא מצלצל כסיפור בלשים, אולם לפי שעת
פינו חסום. דבר אחד אינו סוד: הגילויים
עוררו רעש אדיר בחוג מצומצם. היד. זד,
החוג שהתכנית נגעה לו במישרין.

עורך דשו נ

מנהל מבצעים :
*0סת אדיד

הגש המגדילה :
שרפח הדדי

המחליטים מי מועיל למדיגד, ומי מזיק. קנה־המידה
שלהם הוא לא מספר הצלקות על ה גוף,
ולא אחוזי הנכות של המלחמה. המלח מה
היתד, בעיניהם, מלחמה פרטית בה ניצחו
הם. קנה־המידד. שלהם הוא הנכונות המוח לטת
להשתעבד להם, בני מיסדר בן־גוריון.
איני מוכן לומר שהם פחות פטריוטים
ממי שהוא אחר. תדי קולק עצמו הוא בעל
עבר מסור: כמו חבריו עסק בקיום המגע
בין שרותי האינטליג׳נס הזרים ובין הסוכנות
היהודית. כמו חבריו עשה חיל רב במיבצע־השנוררות
הגדול, שבא במקום מלחמת־השיח־רור.
כמו כל חבריו, הריהו אדם הראוי ל כבוד
ולהערכה.
אלא שאיני מוכן להודות שתדי קולק, או
חבר פלוני, או מר אלמוני (ולא תמיד אפשר
לפרסם את השמות בעתון, מסיבות מו בנות)
הם פטריוסים גדולים יותר ממך, ממני,
או ממיליון ושלושה רבעי מיליון אזרחים
אחרים. איני מוכן לקבל את דבריו כחוק ה מדינה,
את אהבותיו ושנאותיו כנכסי־צאן־בר־זל,
ואת האמביציות הפוליטיות שלו כלוחות
הברית.
וכאן, כאמור. מתחיל הויכוח.

ישנן במה נסיבות ההופכות את המפלגה
הסודית לתופעה מדאיגה שבעתיים.

השבוע קם מר תדי קולק, המנהל הכללי
של משרד ראש־הממשלה, ואחד מאנשי ה מפתח
של התכנית כולה, באסיפה מטעם או קודם
כל: זוהי מפלגה בלי אידיאולוגיה,
תו מנגנון מפלגתי(על חשבון משלם־המסים)
בלי מסגרת רעיונית. מבחינה רוחנית, זוהי
המתקרא ״מינהל ההסברה״ ,והתקיף את הכת
ניהיליסטית, שאינה מאמינה בכל רעיון
עולם הזה במלים חריפות ביותר על פירסום
עליון, אלא אך בצדקתה המוחלטת שלה ב התכנית.
קרא קולק, בהתרגשות בלתי־רגילה
כל מצב ובכל מקרה. היא מסוגלת לקפוץ
מאד לגבי אדם בעל רמה כד. גבוהה: בש -קפיצות פתאומיות חדות ממתינות לקיצוניות
בילי שם העהון הוא ״העולם התחתון הזה״ !
וחזרה, מאד,בודד,רפתקאות להצדקה מוחלטת
אם מר קולק מתרגז, הרי יש דברים בגו.
של חוסר־מעשה. במקום מדיניות מגובשת,
קשה לכעוס עליו. סירסום התכנית לא היד,
במקום תכנית לפתרון בעיות־הקיום של ה רק
סקופ עתונאי. הוא היה אקט פוליטי. כי
אומד, בדור זה, היא מרימה על נס את מצב בשפכו
אור על התכנית הנסתרת, הוא גיבש
ר,רוח של הכת, ואת האינטואיציה האימפול מראש
חזית של התנגדות, העלולה. לחסל
סיבית של איש אחד.
אותה עוד לפני שתגיע לאפשרות של ביציע.
ואילו אנו שהזינו מקרוב לאן עלולה ל זאת
היתה המטרה, ואני מקיזה שהושגה.
הוביל האינטואיציה של איש אחד, הננו
דור ספקני מאד בשטח זה.
כי זוהי המציאות 1המדאיגה: קיימת בארץ
מפלגה בלתי־רשמית, בעלת כוזבות מגו בשות
מאד, המרכזת בידה את מיסב עמדות־המפתח.
חבריה הם קבוצה של גברים צעירים,ויפי־תואר,
ומנהיגה הוא דוד בן־גוריון.
אין זאת מפלגת פועלי ארץ־ישראל. להי־פך,
מפלגה זו שונאת את בחיר מפא״י, משד,
שרת.,תכלית שנאה. אבן־הפינד, של תכניתה
היא טיהור יסודי של מפא״י מכל מתנגדיה,
שבירת עמוד־השדרד, שלה ועצמאותה הנפשית.

דובר על ״העולם התחתון״ ,הבד, ונ שוחח
גם על ״העולם העליון״ — על אותם
אנשים, בפינות• שונות של מנגנון השלטון,
הסבורים שהם משכמם ומעלה מעל לכל העם,
הבזים לתהליכיו הדמוקרטיים, המאמינים ב לב
שלם שהם נבחרו, על ידי השגחה עליוגד״
להנהיג את ההמונים הנבערים מדעת, אם
ירצו בכך, ואם לאו.
הם הקובעים מי פטריוט ומי בוגד. הם

הנסיבה המדאיגה השניה היא שקיימת ב ארץ
מסגרת חוקית מושלמת לדיקטטורה.
אין צורך לשנות שום חוק, להפר חוקה אי
להכריז על מצב־חירום. כל זה כבר קיים.
הנציב־העליון הגדול השאיר אחריו בארץ
ירושה אידיאלית לכת של נציבים־עליונים קט נים.
פקיד קטן יכול לסגור כל עתון — ואי״
אפשר לערער על כך. פקיד קטן יכול לפטר
כל פקיד, כל מורה, לאסור את חופש התנועה,
למנוע אסיפות והפגנות, לעצור כל אדם בלי
פקודת־מאסר ובלי שופט — ועוד אלף דב רים
אחרים שבלעדיהם לא תיתכן דיקטטורה
גלויה או מוסווית.
משום כך לא בריא הוא לריב עם החברים
היקרים שנעקצו על־ידי היתוש הדיקטטורי.
הם יכולים ל ס מי לך את הפה. אולם אם
לא תשתמש בפה שלך של עוד אתה יכול
לפתוח אותו, מי יודע אם תהיה מסוגל לכך
גם מהר?

דיירי רוצה להביא לידיעתכם פרם נוסח, על
פרשה קסטנר (העולם הזח .) 8* 4לאחרונה זזניע
לידי ספר בשפה הרוסית בשם תנועת-וולאטוג
לאור מפמכים רשמיים, מאת ב. דבינוב. נשיא
מפלנת־חפועליס הם וציאל־דמוקרשית הרוסית ב־ארצות־הברית.
רמחבר מנסה. להוכיח כי בסוף
שנת 1014 ניסו ראשי נרסניה הנאצית למצוא
דרד להציל את עורם. ואיו פלא בכד שגם ה בונד
הרום׳ הננרל וולאכוב, ביבש דרד לבוא
בסנע עם בנות-הברית.
ביז שאר רזהובחות לבד נמצאת נם עדותו של
ד״ר רזרילף ק סנרץ כד כתוב בסקור הרוסי) ב־בית־הדין
בנירנברג. והנה הציסטה מתיר הספר :
״תעד המופמד ד־ר רודילף כסנר, משתף פעו לה
עם היסלר. העיד בנירנברנ: במחצית הראשונה
של נובמבר 1941 הועברו 20 אלה ייזוריס -0
טרזיינשטאט לאושוו״ן ונשלחו לתאי-הנאזים לפי
פקודתו של אייבמז. עד כסה שידוע לי היתה
זו הפעם האחרונה ...ב־ 25 לנובמבר פקד הימלר
לפוצץ בדינמים את תאי הנאזים והמשרפות של
אושוויץ ואפר לחרוג יהודים ...בקוותו ליצור קשר
עם בנות־הברית עשה רזימלר וויתורים אשר לא
היו עשויים להביא לו כל תועלת. כזאת היתה
נם הפקודה מיום ה־ 25 לנובמבר, שאסרה להרוג
יהודים בעתיד (אדצות־הברית, מוצו ) 242
אמנם דבינוב מזכיר את השם קפנר ולא קס־מנר,
אבל אין לי ספק שהמדובר רזוא באותו
האיש. כמו כן יש לי כמה וכמה הערות לעצם
העדות :
(א) באסיר אושוו״ן לשעבר ידוע לי שתאי-
הנאוים והמשרפות. לא פוצצו. כמו כן ידוע לי
ב׳ המשלוח כטרויינשפאט לא היה האחרון. מש לוחי
יהודים מניטאות לודו וצ׳נסטוכוב הובאו
לאו שוויץ נם בסוף וונמבר 1944 ותהילת ינואר
. 1945
(ב) עדותו של ד״ר קסטנר יצרה את יזרושם
כי הנרמנים חדלו להרוג יהודים מאז חודש נו במבר
, 1944 הודות לפקודתו של וזימלר. איו זו
אמת.
כי רוב אסירי או שוויץ ומחנות אחרים. ש הוגלו
לתוך נרסניה, עם התקרבות הצכא האדום.
הושמדו דהקא בחודשים האהרונים לם לחמת־העו־ל*
השנייז. הבל שד״ר קפטנר לא היה אתי ב־אושוויץ
ב־ 17 לינואר . 1945 כאשר ארבעה-עשר
אלה אסירים יצאו בירד מערבה תחת סשמר
כבר של אנשי ס. ם .חבל שהוא לא נמצא ל צרי
בבואנו למחנה־הריכוז בנלייביץ. לאחר ש עברנו
ברגל 103 קילומטרים בלילה אהד. חבל ש הוא
לא ראה כי מארבעה עשר אלף האסירים
נותרו בחיים פחות מהחצי.
תבל שקסטנר לא ראה גם כיצד בוצעה פקו־דתו
של היסלר ביער ליד ווילפולה — כ־ 30 קילו מטרים
מאחורי נלייביץ. בבואנו ליער זה אירננו
בריחה המונית, והנרסנים פתחו עלינו באש מכל
בלי-הנשק שהיו ברשותם כאשר עברת׳ ביער שבוע
לאחר שיחרורי, ראיתי עדייו מאות נופות מו טלות
בין העצים ...איני רוצה להמשיד בזה.
איני רוצה לפתוח פצעים שהולכים ומולידים.
אזל שאלה אחת לא נותנת לי מנוח: לשם טח
היה על ד״ר קטטנר למסור עדות לטובת היסלר?

אסיר אושוויץ תל־אביב

הצעה מהפכנית

יחזקאל מנון, נהריה
הקורא מנון מגזים. גס לד,עולב הזה**׳.

קוויסלינג או דא קוויסלינג ז
הנילזוים על דוד המלה והפלשתים (העולם חוין :
) 888 נוגדים לנאסר בתנ״ד בכסה וכסה נקודות:
(א) ככפר ש שואל.לא טסופר כי שאול המלך׳
הייה האיש שאיחד לראשולו) את כני-ישדאל 0 9
הכנענים וניבש אותם לאומה חדשת בכור-יזהיתוד 1
של הקרב. הכנענים אפילו י א נזכרו משד ־ בל
תקופת־שאול.
>בב דו ד הפלד לא היה קוויסלינג. הוא ב או
לארץ פלשתים רק כדי להציל את חייו.
(נ) האם באמת רק סרני-סלשתים ם 1עו את
דוד מלהשתתף כקרב האחרון ננד ׳ עמו 1אולי
היה חשדם של סרני־סלשתים מוצדק באמרם׳ :״לא
ירד עמנו בסלזומח ולא יהיה לנו לשטו כמלחמה״.
די. לקרוא את קינת־דוד על שאול ויהונתן. כדי
להיווכח כי לא היהה לו כל כוונת להשתתף
בקרב־חנלבוע.
(ר) לאחר קרב־הנלבוע לא השתלטו הפלשתים
על כל הארץ. כי לא היה זה הקרב דזם כריי 3
הפלשתים לא מינו את דוד למלד ולא הקיפו
מנדט פלשתי. לאמיתו של דבר המליד אבנר ב ך
גר את איש־בושת בן שאול על ישראל. ואילו
אנשי יהודה משחו את דוד לטלד כחברון.

! ד. ברומברג, חיפו!
ספר שמואל א׳ מסתיים בתבוסתו הניצחת
של צבא ישראל בצפון הארץ, אינו משאיר
ספק שיד הפלשתי היתה השולטת משך שניפ
רבות. קשה להניח שבמצב זה יכול היח׳לי :
השתלט מלך ישראלי שלא בהסכמתס.

משנה שם -משנה אופי
הרם בית-סניטקוב׳ (העולם הזה ) 891 לא הפתי(*
כלל את כל מי שמכיר את משרדי וזאסוטרוסו*
על נכסי-הנסקדים. נם הורי היו קרבן לצו־הריסת .
שניתן על־ידי האפוטרופוס —־ ללא כל אי שור י
מצד בית-הטשפט. האפוטרופוס הכיר כזכותו שלי
אחד השכנים לספה את הדרם היחידי של הורי
לדירתו בת שלושת החדרים, נתן לאותו ש כו
צו־הרים ה ומניה לו להרוס בסו ידיו את הקיר
חטפריד את דירתו מחדר הורי. משד שבעת
חודשים נאלצו הורי לנור בחדר הפרוץ למחצה,
תחת מבטו של השכן, אשר הציק להם בכי
הדרכים. כדי לאלצם לעזוב את המקום.
פרשה תמוודז זו תובן היטב, אם אצייו כי
אותו שכן חיה נהג במשרד החיפאי של האפר
פרופום ועומד בקשרים מצו״נים עם כסת פ*
פקידי המשרד עד היום הזה ...נראה כי סשהר
רקוב בממלכיג האפוטרופוס ויש רק לקוות כי־שינוי
שמה לרשות המיתות ישנה נם את אוסיה.

גרשון ריטרמן, תל־אבץ:

?!ז חס׳צוחם חט, סרה דדזזזזשח הא ׳זז׳א־וצי -ודזא8
זז׳עץ ׳ש ה(0י ( 188 הזה סלזעח) חזז׳חסח החזה
ה׳חם!) ם״1.זם ל ל׳חהח אחם אל סאה 0 5
ז ס׳הש־זזהסה ס׳סעה לש ־ז־ו־ום 0־ 0לאסשם
סזשסש ח׳חז׳ז הסשה -דוס׳ל לס וזש־זהש לש׳ זח •ושש
שהשס וח׳־ושעה הש׳חשה־הזחשס ה׳חס הא שש׳ו
ז סשהן ו־ז הס. הש־וחה ׳הס׳ש ׳סל שזהש השש רז

וופיזז

ותתם לעמום קינן (העולם חזה ) 892 לנלות כי
הקונסול הישראלי בוינה הוא אדם מוכשר. וה קונסול
בציריך אדם הסר־ישע ז האם לא ברור
לכם מה תהיה התוצאה: פיטורי הקונסול ב וינה.
והעלאת הקונסול בציריך לדרגת שנריר 1
עכשיו אני מוכן להאמין עליכם את הכל 1
אתם מסונלים אפילו לשבח את משה שרת, ולג רום
על־ידי כד להדחתו מן ה־סלטוו1

?יאן לזוד

חיובית בהחלט --בתנאי שהקורא תבו ר,
יואיל להמציא לנו ראי.

שני רעים יצאו לדו־ד
בכתבה על אליהו חכים ואליהו בית-צורי (העו לם
הזח ) 891 השמטתם עובדה רבת־זזשיבות :
בית-צורי היה אף הוא ספרדי למחצה. אמו וזיתה
ממשסתת ברוך. משפחה ספרדית ירושלמית ידועה,
הקרובה למשפחת שלו ש.

!ב ק.״ תל־אביב
בקטע האחרון של הכתבה הוזכר כי מנהל
הדואר חתל־אביבי וזנניב את סכתבי־הבקשה ל חנינת
אליהו בית־צורי. עלי להעמידכם על טעו־תכם.
המכתבים הוגנבו לא על־ידי מגהל־הדואר,
אלא על-ידי הממונה על הצנזורה של המכתבים
באותת תקופת, ידידו וחטוב של אביו של בית-
צורי.

ב. ד .ל ,.תל־אביב

אותיות שחורות משחור
קשה כשאול שנאתי ואש בעצסותי תלחך למקרא
מה שעיני רואות באותיות השחורות שעל
נליונות עתונכם הטמא. כולו נאצת ומלות הגויים.
דברי פריצות וטומאה. יענישכם אלוהים ותהיו
כפרה על כלל ישראל, כי הצינותם לראווה מווו
ישראל על פנת להחטיא הרבים ...שובו. שו בר
בנים סוררים ושימו דבר־אלוקים בפיכם. כי אני.
,המשיח. דובר אליכם 1

אברהם המשיח, באר־שבע
העולם הזה יעשה וישמש, אך מי יקבע 1 סחו דבר־אלוקים ז

צנע וצמחונות
ברשימתכם על הדת הקאודאיסטית (העולם הזזו
) 891 כתבתם, כי הדת החדשה נבדלת סן הנצרות
רק בשינשונח המהיר להפליא. למעשה ישנם כסת
הבדלים גוססים: הקאודאיזס מיוסר, על הטוב
שבכל דתות העולם — כסו הדת הבאהאיית. לב הרת
הוא הספיריטואליזם, ועקרוגותיח •חם: אחוות-
האדם. נילנול־נשמות, חיבה לחי ולצומח. בם-
חונוו^ וחיים של צנע. בשירות הכת הקאודאיסטית
עובדים 12 מדץ םים מוסמכים. לנשים יש שוייי ר
זכויות מלא ומותר להן למלא תפקידי־דת. לכר
הנים מותר לשאת נשים. אשת האפיפיור הנוכחי.
פם־קוננ-טק. היא בדרנת ארכיבישוף.

חיים דרור,
החוג הססיריטואליסטי,
תל-אביב

שאלה מצפונית
קללת השמיים עליכם על רוע־לבכם1

כיצד זה

השלם
הובא
*•נוע וו וזסצויר
לאי־נסורפניח

אל החידקל !
מאת הסופר ה(זיוחד של העולם הבא
״אתם תשאו בסערת קרב את ן דגל
ישראל אל החידקל, ואלוקי ישראל יהיה
בעוזריכם במלים נרגשות אלה סתח
אמש מר פנחס לייב צינקלמאכר, העסקן
המפלגתי ד,נדע, את נאומו עם סיום
קורם מדריכי הספורט בירושלים.
״לו הייתי צעיר, היית יוצא ראשון
למלחמה על עיר הקודש והר־הבית,״ הר
סיף מר צינקלמאכר, שהביע את צערו
>ל כך ששני בניו, יהונתן־עומרי ()26
ואהורעמיחי 24 לא יכלו להיות נוב•

חים בטכס רב־הרושם. יהונתן־עומרי לו מד
זד, שלוש שנים את מדעי הקולנוע ב מכללת
לום־אנג׳לס, ואילו אהודעמיתי
נמצא במסע השתלמות ממושך בפאריס,
בה הוא מ.ם ה לחבר מחקר מקיף על מ ר
עדוני־הלילה.
״העם סומך על רוח״ההקרבה שלב*
על נכונותכם להניח את חייכם בכל שעה
על מזבח נצח ישראל,״ סיים הנואם, שחזר
מיד לתל־אביב במכונית הקאדיקאק
שקיבל זה עתה מאמריקה. את סוף ה שבוע
בילה מר צינקלמאכר במלון דן,
ערב צאתו לסיור נרחב במדינות סקנדינביה,
בשליחות המגבית היהודית המלו כדת.
החמשיר היה
היה איש מרמאללה
הסתנן עד בלי די, בשס אללה.
יי ז
נאשר נאסר

השופם לו א מר:
.נבר עברת כל נבול, יא עבדאללהו*

מאת עמנואל
היכן מכלה תייר את הלילה כתל-אכיכי כמלון ״דן •-אין מקום? כ״פארק״
אין מקום? כ״גת-רימון״ .כל זה ידוע לנו. אולם כמה מאיתנו יודעים היכן
מכלה קכצן חסר-פרוטה את לילותיו? הכעייה עוררה את סקרנותי.
לכשתי את כגדי הישנים כיותר, שאלתי את הקבצן הראשון שניקרה
על דרכי היכן אפשר למצוא מקופ-לינה, קכלתי כמה כתוכות. הכנסת-
אורחים כרחוכ שכזי. ספסל כשדירות־רוטשירד. שדירות־חן. שדירות-
נורדאו. פניתי לכתוכת הראשונה -הכנסת-אורחים -לא התקשיתי
לפני שנים רבות היה רחוב שבזי, השוכן מהלך דקה מבניין
הגימנסיה הרצליה, יורד במלוכסן כלפי יפו, מרכזה של תל־אביב
הצעירה. עתה הוא גדוש בתים ישנים, הרוסים למחצה,
מבותר על ידי סימטאות צרות ובלתי־מרוצפות. האוויר מלא
ריחות חריפים של שתן ודגים וצווחות נשים וילדים.
בלילות שרוי הרחוב באפילה. לכל אורכו, העולה על חצי
קילומטר, נראים רק ארבעה או חמישה כתמים מטושטשים
של פנסים, רק פה ושם קורצת מכונת לוקס מתוך בית־קפה,
רומזת ללקוחות מאוחרים להיכנס וללגום כוסית עראק. לעתים
מזדחלת מכונית אלחוט ירקרקה של משטרת־ישראל לאורך
הרחוב. לא רבים הם העוברים ברחוב שבזי בשעות־הלילה.
עם רדת הדמדומים מופיעות ברחוב שבזי דמויות מוזרות,
כושלות מעייפות. רק לעתים רחוקות הן הולכות קבוצות
קבוצות, או זוגות זוגות, כולן נעות באותו כיח־ן, עוברות
באותו שער צר, נכנסות לחצרו הקטנה של בית בן־קומתיים.
החצר היא אפרורית־קודרת. הבית אפור אף הוא, וחלונותיו
הקטנים מרושתים בסורגי־ברזל. האנשים הבאים לשם אינם
דווקא פושעים. אולם החשד נופל עליהם באורח אוטומטי,
היות ואין להם מקום־מגורים קבוע.

הקרח נשבר
כאשר השחלתי את דמותי העטויה בלויים והבלתי־מגולחת
בשער הצר, כבר מצאתי במקום חבורת־בנ״־אדם. הם ישבו
על ספסל־עץ, חיכו לפתיחת הדלתות והתחלת־ההרשמה. הדל תות
נפתחות בשעה . 19.00 בשעה 21.00 מובלים הדיירים
לחדריהם והדלתות ננעלות — עד למחרת בבוקר.
דומה היה כי האנשים שנמצאו בחצר היטיבו להכיר איש
את רעהו: הם הבחינו מיד כי אני זר וחדש במקום. אחדים
מן הנאספים התבוננו בי בסקרנות — ממש כמו חולים
וותיקים המתבוננים בחולה חדש שהובא למחלקתם. אחרים
סקרו אותי בחשדנות של בני־אדם, אשי אינם מאמינים לאיש.
צעיר בלונדי ניגש אלי, ביקש סיגריה.
״אתה מקומי, הלא כן?״ פתח הצעיר בגישושים.
״לא, אני ירושלמי-.
״עובד כאן ז-
״לא, אני סטודנט.״
הצעיר נתמלא חדוזת־ניצחון ,״אמרתי להם שאינך בלש.
ראיתי זאת מיד — לפי הנעליים שלך.״ הייתי מופתע, אך
נראה כי הצעיר הצליח לפתח תיאוריה משלו על נעליים
משטרתיות — תיאוריה שהתבססה על מחקר ונסיון רב. על
כל פנים הכינוי ״סטודנט״ דבק בי כהרף עין. הדבר השביע
את רצוני. הקרח נשבר.

למה לא להתלוצץ״פתע עבר רחש בין הנאספים. צעיר צנום, גמיש־גוף, פרץ
אל החצר והכריז :״הגעתי ! אפשר להתחיל בהרשמה נ אל
תבזבזו את זמני היקר !״
״זה ליאון הלץ,״ הסביר הצעיר הבלונדי, אשר לקח אותי
תחת חסותו. ליאון סקר את הדלת הנעולה, רץ אל אחד הנאס פים,
אמר לו משהו באידיש, דילג אל שני, החליף אתו
מלים מספר ברומנית, טפח על גבו של שלישי וסיפר לו הלצה
עתיקת־יומין. אחר נפנה לחפש בני־שיחה נוספים.
״תמיד אתה משתטה ומתלוצץ משה התימני, הידוע בשם
משיח (לרוב הוותיקים במקום יש כינויים קבועים) ,היה מרוגז:
הוא לא ראה כל מקום לצחוק והלצות. ליאון מיהר להגיב
על הערתו .״למה לא להתלוצץ?״ אמר בחקותו את הניב

פר ת

להשיג מיטה לחמישה לילות >כל אדם זכאי לקכל שם מיטה לחמישה
לילות חינם אין־כס התידדתי עם המפקחים והדיירים גם יחד (למעלה),
אספתי חומר לכתכתי, כשהמתארחים עוקכים כקנאה אחר סיגריתי.
כינתיים משך דן כרנע, הצלם הראשי של ״העולם הזה״ ,את תשומת
הלכ הכללית, כלכתו מאחורי פקיד אדים, שרמז מאחורי נכו לשוכני-
המקום כי מוטכ להם להתנהג כהלכה ולמעט כדיכורים. רמז זה לא
השפיע על אחד מהם שתינה לפני את צרותיו (תמונה למטה<.

התימני ,״למה לא ז הרי יש לי גג מעל לראש ואינני צריך
לעבוד. ברוך השם 1״ משיח רק נופף בידו אין־אונים ופנה
לו עורף.
עתה כבר היתה החצר מלאה אדם. נוצר תור ארוך, אולם
איש לא הדף את שכניו ולא גידף אותם. הופתעתי לראות

משמעת פנימית כה מופתית במקום בו לא קוויתי למצוא
אותה. כמעט והתחלתי לפתח תיאוריה סוציולוגית חדשה,
כאשר הדף אותי אפוטרופסי הבלונדי( ,שכונה בשם ג׳ינג׳י)
במרפקו והסביר :״כאן כולם ילדים טובים. אם יריבו, לא
יקבלו מקום־לינה.״ החלטתי לדחות את המסקנות הסוציולו־

בכל מוסד־צדקה נמצא
לפחות אדם אחד המשמש
נושא ללעג, לצחוק,
ולהלצות של חבריו, סובל מהתגרותם ללא הרף. במוסד
התל־אביב מכוונות רוב ההלצות כלפי יצחק הורנ־שטיין.
יצחק, בן ה־ ,62 עוזב מדי פעם את פחונו במעברת
טירה, יוצא לחפש עבודה בתל־אביב. הוא חוזר
וטוען :״תנו לי טוריה״! ולכן קוראים לו ״טוריסט״.

הטוריסט:־

פניו של משה אחרוני
סוכרים היטב הי טב
לדיירי הכנסת־אורחים.
הוא מבקר שם לעתי קרובות, אף כי
אין הוא קבצן, או חסר־בית. משה יורד לתל־אביב
פעם בחודש, כדי לאסוף תרומות בש ביל
כמה ישיבות ירושלמיות, ובהיותו עסקן
בעל־מצפון אין הוא מבזבז כסף על בתי־מלון.

העסקן!:

^ השער וחדר־המדרגות, המוליך אל חדרי־השינה, מסורגים בברזל. החלונות

* ך ן ^ אף הם מוגנים עלירי רשת של חוטי־תיל ומערכת סורגי־ברזל. חסרי־הבית

הבאים למקום ללון, נכלאים שם עד אורהבוקר; כדי שהמשטר־ה תוכל

למצוא בקלות את כל החשודים המבוקשים על־ידה, לספק להם מקום־לינה אחר בבית־הכלא.
גיות שלי לפעם אחרת.
השעון צילצל שבע. הדלתות נפתחו ונכ נסנו
בזה אחר זה, כדי להרשם. פקיד רחב־פנים׳
בעל שפתיים צרות, שמט את כובע־השרד
של עיריית תל־אביב על קדקדו, רשם
את שמותינו ואת מספרי תעודות־הזהות ש לנו
בפנקס עב־כרס. מסרתי לו פנקם־מילואים
במקום תעודת־זהות: בו לא צוין מקצועי
האמיתי.
מאחורי הפקיד, על הכותל המסוייד, היה
תלוי תצלום ישיש בעל זקן לבן ועיניים
שופעות טוב־לב: הלל קזנובסקי, שייסד את
הכנסת־אורחים לפני עשרים שנה, ניהל את
המוסד עד יום מותו. אלמנתו, פרידה, מת גוררת
עדיין בקומת הקרקע של הבניין. היא
סירבה לעזוב את המקום, אף כי העיריה
הבטיחה לה לספק חדר מצויין* .כאן חייתי —
וכאן אמות !״ אומרת פרידה.
פרידה השכירה את הבית לעירייה, מתקיימת
על דמי־השכירות. לפני שנים מספר
עמדו לרשות העניים שתי קומות־הבניין :
80 מיטות ברזל בסך־הכל. אולם בעת־השט־פונות
שוכנו במקום ארבע משפחות פלי טים.
המשפחות סירבו לעזוב את הבניין, גרות
בו עד היום. המוסד הצטמצם לחמשת החדרים
של הקומה העליונה ומספר המיטות ירד
ל־.40

השימוש. עתה הרגשתי את עצמי חופשי.
מקומי נקבע בין צעיר לבוש״חליפה, שהיתר,
פעם מהודרת, לבין ברנש שרירי, שחום־עור
ופרוע־שיער, לבוש בגדי־חאקי מזוהמים. דו מה
היה כי אותו ברנש לא בא במגע עם
סבון מזה זמן רב. אוויר־החדר היה מלא
צחנה, ואני מודה ומתוודה כי אותה שעה
הצטערתי על כי לא נשלחתי לערוך כתבה
על בתי־המלון התל־אביביים המיועדים לתיירים.
הרמתי
את השמיכה — ומיד שבתי והחזרתי
אותה למקומה: הסדינים היו קרועים ומזו המים,
למזלי הבאתי אתי את שק־השינה
הישן שלי — ידידי הוותיק בכל מסעותי.
הפעם שרת אותי שק־השינה בנאמנות יתי רה.
השתרעתי על המיטה וניסיתי, ללא הצ לחה,
להירדם.

הוא איש־המסתורין של המוסד. איש

הוא תימני זקן. פעם היה

מן הדיירים איננו יודע מנין הוא בא
לו בית משלו. אולם בניו

* ומה מעשיו. הוא מתבודד תמיך ב-

לדזיהוז.

רו הו. ו

קרן־זווית, אינו לוקח חלק בשיחות דיירי הכנסת־ לדאוג למחייתו. עתה הוא מקבץ נדבות ברחובות,
אורחים ובוויכוחים. באחד הימים ניסה דוקטור או משתכר כמה גרושים בעבודות קלות. הוא
״ א י? ביתאי? בגד
צורעס להתלוצץ קצת על חשבונו של ישו, אולם עובד וישן באותם הבגדים. איש מיושבי המוסד
--עדיין לא ראה אותו מתפשט כן הוא מבלה את
שכנימימין פרש אתמכנסיו בקפדנות זה האחרון שיתק אותו במבט אחד בלבד. מאז
ימיו בעיר ואת לילותיו במוסד חכנסת־אורחים.
נותנים לו מנוחה ואיש אינו מטריד אותו יותר.
(המשך בעמוד 6

ליד פקיד־העיריה ישבה קבוצה של ארבעה
אנשים ארוכי־זקן, לבושים קפוטות שחו רות
וחבושים כובעים עגולים, רחבי־שוליים.
היו אלה המפקחים, המשגיחים על הבית,
מעירים את הדיירים בבוקר, פותחים את
הדלתות. הם היו שקועים בקריאת עתונים.
ליאון התלוצץ גם על חשבונם: הוא השיג
לו כיפה, חטף את אחד העיתונים והתל קורא
בו בקול מתנגן. איש לא צחק למראהו: הכל
היו רגילים אליו. אולם ליאון לא יכול ל התאפק:
הוא היה מוכרח להמשיך במעשי-
ליצנות, בניגוד גמור לסבל ולרעב שעברו
עליו.

הרחק מבית השם 1ש
ההרשמה נסתיימה. הפקיד קם ממקומו,
לקח את הפנקס העבה, פתח את הדלח ה־מסורגת
של חדר־המדרגות והחל קורא ב־שמותינו.
עלינו למעלה בזה אחר זה והלכנו
לאורך המסדרון החשוך לעבר החדרים, ש היו
מוארים באור חשמל קלוש.
שוכנתי בחדר מספר ,3מיטה מספר 58
(המספרים לא הוחלפו גם לאחר צימצום־ה־מוסד)
.סוף סוף הצלחתי להחלץ מידי אפוט רופסי
הבלונדי, אשר שוכן, יחד עם שאר
הוותיקים, בחדר מספר 1׳ הרחוק מבית־

בראשית הערב באו שוט־

להכנסת אורחים,
ריס

לקחי את יוסף צרפתי,

מעשן־חשיש מושבע, לחקירה, אולם החזירו אותו אחרי שלא הצליחו
להוציא מפיו תשובות הגיוניות. הוא מבזבז את כל כספו על הסם.

בן־ציון, מפקח־העיר״ה, עובר מחדר לחדר,
לפני שהוא עוזב את המקום ונועל את השער
עד למחרת בבוקר. הוא רוצה לראות אם
נשארו.במקום מיטות ריקות. הוא מרים את גופו הכבד של צרפתי,
מעבירו למצב נוח. צרפתי ישכב כך (תמונה משמאל למטר ).עד הבוקר.

המנוחה:

לכל מוסד יש ליצן
משלו, וכל מוסד מד
ביק בחבריו כינויים
שונים ומשונים. ליאון זיגלר, הלץ חסר־הליאות בהכנסת־אור־חים
התל־אביבית, מכונה בשס ״הליצן״ ,אן מציג את עצמו
בפני כל האורחים החדשים בשם ד״ר צורעם (צרות באידיש).
ליאון, בנו של תעשיין עשיי־ מרומניה, אך לא הסתדר במולדת.
חיי הסבל והרעב לא נטלו ממנו את התקווה ואת חוש־ההומור.

ד״ר צורע ם:

הוא כינויו של הדרוזי
זידאן נואל, הדומה ל הפליא
לראש ממשלת־ישראל.
זידאן עזב את כפרו הגלילי, עובד בתל־אביב
בצביעת רהיטים. הוא מאושר ביותר, מצטער רק על
דבר אחד: אין הוא יכול להתגורר בהכנסת-אורחים בקביעות,
להתענג על החברה הנעימה, היות והעיריה מתירה
רק 5ימי לינה רצופים לכל אחד הבא בצל קורת המוסד.

משה שרת:

אינן עשויות להיות נקנות למר ולמשה
בכל יום,
כדי לשלוח כסף אין
אותן למכבסה. הוא מכבס את הגרביים — ואת
שאר חלקי לבושו — בלילות, נעזר בחתיכות סבון זעירות
המתגוללות לעתים ליד כיור הרחצה, תולה אותם
על חבל ליד מיטתו, מוצא אותם בבוקר יבשים לגמרי.
חזרי־השירות של הכנסת־אורחיס נמצאים במצב מוזנח.

הגרביים:

משה כהן הגיע להכנסת־אורחיס רק
במקרה. הוא עובד בבניית הסכרים
של מפעלי האשלג בסדום, משתכר
יפה. אולם הוא בא לתל־אביב ללא פרוטה בכיסו, היות והיה
עליו לקבל את משכורתו השמנה רק למחרת בבוקר. ביקורו
הקצר של העובד חסר־הכסף בין המובטלים חסיי־הכסף זינה
אותו בכינוי: שן־הזהב, היות ובפיו של משה מזדקרת שן
אחת ויחידה, עשויה זהב. אחרי לילה של חוסרישינה הוא עזב.

,צרפתי, המוסיהחשיש, מסוגל להישאר במצב זה כל הלילה. אין הוא שומע ואין הוא מרגיש
דבר. הוא אדיש כלפי העולם כולו. בשנת 1948 בא צרפתי מצפון יאפריקה, כדי להשתתף
,במלחמתיהעצמאות, היה, לדברי שכניו לחדר, המכירים אותו היטב, אחד הלוחמים הטובים
ביותר ביחידתו, נפצע פעמיים. בתום המלחמה הפן צרפתי לטיפה קטנה ביס-המובטלים. בהיותו אדם בעל נח
פיסי בלתיירגיל, קיבל עבודה כסבל בנמל־יפו. אולם הוא לא נשאר שם זמן רב: הוא התחיל לעשן חשיש

השכרון;

אהרן איצקוביץ, העולה מצרפת,
נחשב בחדר־השינה של המוסד ל אריסטוקרט.
הוא אדם שקט ומסוגר
ב תון עצמו. בהיותו מהנדס חקלאי, עבד אהרן משן חמש שנים
רצופות עבודות של משדד־החקלאות בוונצואלה, כמו כן עבד בנגב
בשביל הסוכנות ותה״ל. הוא מתהלן בשקט ואין הוא מוכן לספר
לאיש על תהפוכות־הגורל, אשר הביאו אותו ממרחבי־הדרום לרחוב
שבזי בתל־אביב. אין הוא משתתף בכלל בחיי־החברה של המוסד.

המהנדס:

ב מדינ ה

>כל הזכויות שמורות)

דהתיר

.ארצות הכרית תנביר את הלחץ עד המצרים

הובלת נפט פרסי לישראל דרך תעלת-פואץ, אם יוסיפו אניית הצי
האמריקאי להיכנס לנמל־חיפה, כדי להצטייד בדלק. בשבוע שעבר כבר הגיען
שתי אניות־מלחמה אמריקאיות לחיפה למטרה זו, והשבוע עגנה שם המשחיתה
•האמריקאית טאנר.

.אל תצפה להישגים גדולים

בשטח המחקר

האטומי

כישראל. לדברי חוגים מדעיים לא היו ההכרזות באו״ס ובירושלים, אלא
סיסמאות אשר בי. ג׳י. פקד להפיץ לקראת הבחירות. המדענים טוענים כי שיטה
זו, או אחרת, של הפקת מים כבדים ידועה כיוס כמעט לכל מדינה, אשרי יש
לה אוניברסיטה ראויה לשמה, היתה ידועה בגרמניה עוד בשנות •השלושים,
זינה אלא, שלב ראשוני בחקר־האטום. לדבריהם מתבטא ההישג הישראלי רק
בזה שהשיטה המקומית לייצור מים כבדים זולה ממרבית -השיטות הידועות.
לעומת זאת ברור בי עפרות אוראניום מצויות כארץ, אס
כי עדיין לא הוברר אם הפקת! תשתלם: למרות מחירו הגבוה מצוי האוראניום,
כיוס בשפע ברוב ארצות העולם, הן בארצות הגוש המזרחי והן בארצות המערב.

העם

פצצה אטומית דב־ית
עתני ישראל עברו על הידיעה בשתיקה.
כתבי־החוץ שלהם זרקו אותה לסל. לא
היה כמעט עתון בעולם שהזכיר אותה.
הידיעה: ז׳יל מוק הנציג היהודי של צרפת
באו״ם ולשעבר שר־הבטחון שלה, דיבר
על המחקר האטומי הצרפתי, הזכיר רשימה
של מדינות איתן משתפת צרפת פעולה.
בין המדינות: ישראל.
אדם אחד ששם לב לפסוק זה היה אבא
אבן. הוא תמה על הדברים * ,הבריק למש־רד־החוץ׳
ביקש אינפורמציה. כשקיבל תשו בה׳
קם באו״ם, גילה כי ישראל חדרה ב אופן
פעיל לשטח המחקר האטומי.

ואמריקה, אלא קבוצה
בארץ.

של מדענים שגדלו

הכאר והכרז. אולם בה בשעה שבתוך
הכנסת רגשה השמחה על ההישג, התקיימו
בחוץ, מרחק מאה מטרים, הפגנות של
סטודנטים שובתים נגד העלאת שכר־הלימוד.
משהו התקלקל במכונה המייצרת מדענים
ישראליים צעירים. הממשלה, הנלהבת ל מים
הכבדים הנוזלים מן הברז, הסתכלה באדישות
כיצד נסתמת הבאר.
איש במדינה לא הקדיש מחשבה יסודית
לכמה שאלות־יסוד: למי לתת אפשרות לל־
; מו ד? כיצד לאפשר לו את הלימוד ׳מב חינה
כספית? כיצד לדאוג שהמכונה המדענית
תקלוט את הכוחות הטובים ביותר,
לא את העשירים ביותר י

,ממשלת-ישראל לא תצליח
לשפר את פעולות-ההם-
כרה שלה כארצות-הכרית,
לנורות שיגורו של ראש שירותי־המודיעין,
משה פרלמן, לאמריקה 600 .
אלף הדולרים, שהקציב האוצר לפעו־לות
ההסברה, יספיקו, לדברי מומחים,
רק לח,דש ימים, היות ומחירה
של חצי שעת־שידור בתחנת טלביזיה
לא ניו־יור!קית הוא בין 30ל־ 50 אלף
וולאר• .

• דא מן הנמנע בי המזרחי
והפועל המזרחי יתאחדו עוד
לפני הכחירות הכאות: הרב
מרדכי קירשבלום, נשיא המזרחי ב־ארצות־הברית,
רמז כי תנועתו —
המקור הכספי החשוב ביותר! של
שתי המפלגות — מפנן ילה לחץ כבז
בכיוון זה.

• חוגים ציוניים כלליים
בטוחים כי מפא״י תנצח בכחירות
הב״! ת, מבססים את
השקפתם על עובדות סטטיסטיות :
בין חצי־מיליון בעלי זכות הבחיהק
יהיו 35 אלף עובדי־המדינה 5 ,אלפים
שוטרים 25 ,אלף !עובדי־הסוקן ות,
ההסתדרות וסניפי מפא״י 75 ,אלף
פועלי מפעלים הסתדרותיים. פירוש
ס 20 אחוז מן המצביעים
הדבר ש־>/
יהיו

תלוייס

בהמשד

שלטונה

אגדת בת־גלים והטבעת סירת־הדייג המצרית כעיני צייר מצרי (״אחר סאעה״)
נצחון בקרב ללא יריות

היש־י

מפא״י

מדינת

ישראל.

• המתן לפכפוך קואליציוני בפול ומשולש, בין הצ״כ, מפא״י,
והמפלגות הדתיות, בעקבות הודעתו של שר־המשטרה, בכור שיטרית, כי
הוא נוסע במכוניתו הרשמית בשבת. הדתיים נרגזו ביותר, טוענים כי שרי
;!משטרה הפר את החלטת־הממשלה משנת , 1951 האוסרת על השרים להפעיל
את מכוניותיהם הרשמיות בשבתות ובחגים.
• כיחסי ישראל-גרמניה המערבית יחול הידוק נוסף, אם
ייענה משרד־החוץ הישראלי לבקשת אגודתיהעתונאיס הגרמנית לשגר משלחת־עתונאים
לישראל. הבקשה •הועברה לירושלים דרך המחלקה הקונסולרית של
משלחתיהשיל׳מים בבון, נמצאת עתה בדיון.
• אור חדש עלול להישפך על פרשת-קסטנר, עם הופעת ספרו
של יואל בראנד על מסעו לתורכיה בשליחות אייכמן ומעצרו על־ידי הבריטים.
בראנד משלים עתה את הפרקים האחרונים של הספר! ,יוציא אותו לאור בן נוד
חודשיים.

לשמור או למכור. בישראל עוררה
הידיעה תרועת־שמחה. איש לא תפס בדיוק
מה היתר, התרומה הישראלית. ההרגשה ה כללית
היתה שישראל המציאה משהו הק רוב
לפצצה אטומ ת, וח״ב אחד אף הזדרז
לכלול בנאומו רמזים עבים, למען ידעו
הערבים וייראו.
למעשה היתד. הפעולה הישראלית יפה,
אך לא מפוצצת. מדענים ישראליים, שניג שו
למחקר האטומי במוח פתוח, ללא שיג יד׳
מחשבתית, גילו תהליך המאפשר ל נצל
חומרי״גלם בעלי איכות ירווה׳ במחיי
זול מן המקובל. הגורם המדריך: מציצית
0של חומרים כאלה בישראל. כיוון שני :
תהליך לייצור זול של מים כבדים.

המרכזית של הוועד •הפועל של ההסתדרות, איים כי הוא ורבים מחבריו יתפטרו,
אס תוסיף ההסתדרות להתעלם
ותוספת־היוקר.

מבעיות

הפועלים

ביחוד

השכר

• ייתכן מאד כי רגה ורשכיאק־אורן תבקש אשרת־כגימ״י
יצ׳כוסלוכקיה, כדי להיפגש עם נשיא־המדעה, אנטונין זפוטוצקי, לבקש את
שיחרור־בעלה, מרדכי אורן. לדברי חוגים בלתי־רשמייס, שחקרו בדבר, יסכים
זפוטוצקי לקבלה לראיון.
.שינויים קיצוניים יחולו במכנה תיאטרון ״אהל״ ,אס תתגשם
תוכניתם של ראובן ברקת ואנשייהסתדרות אחרים למזג חלק מאנשי התיאטרון
עם שרידי שחקני המטאטא. לפי התוכנית יוקם תיאטרון חדש בעל שתי להקות
מקבילות: האחת למחזות הציניים והשנייה לקומדיות בנוסח הצגות המטאטא
מלפני עשרים שנה. אס תתגשם התוכנית תמסור ההסתדרות את אירגון הגוף
האמנותי החדש לידי אחד מאנשי תיאטרון יוניטי — תיאטרון האיגודים המקצועיים
של בריטניה — שיוזמן מלונדון.
• בית-קולנוע מיוחד לנוער יוקם ככל עיר כארץ, אם יצליח
משרד־הפנים להגשים את תוכניתו להפעיל לחץ על בעלי בתי־הקולנוע. אמצעי
•הלחץ: המשטרה תקבל הוראות שלא להניח לילדים עד גיל 16 לחזות בסרטים
— פרגו לסרטים שיקבלו אישור מיוחד.

יחסים מרחביים
מיבצע עורו!

.המאבק כין אנשי האיגודים המקצועיים ואנשי הממשלה
כמפא״י הולך ומחריך: השבוע פנה יוסף אלמוגי, איש־חיפה, אל הוועדה
מבעיית

מלחמת־העולם הש.יה היתד, מלחמתם של
כמה תריסרי אנשים משני עברי החזית.
חצי תריסר מדענים מסביב לרוברט אופג־היימר,
שעמדו בראש המחקר האטומי, עשו
את מלאכתן של 50 דיביזיות שהתכוננו לפ לוש
ליפאן. מאתיים דיביזיות גרמניות טו בות
לא היו מסוגלות להנחיל להיטלר את
הנצחון שנשמט מידיו עקב כשלון המדע
בגזרה המכרעת.
יתכן מאד כי המאבק על עתיד ישראל
מוכרע במעבדות האוניברסיטה, הטכניון ו מכון
וייצמן לא פחות מאשר במשטחי הנגב
ובאוהלי צה״ל. אך הכרעה זו לא תהיה
זולה.

בפני ובחוץ
ההתלהבות הספונטנית במדינה עס פיר־סוס
הידיעות על המחקר האטומי (ראה
לעיל) נבעה בעיקרה ׳מסיבה פשוטה: משך
שנים התעמק בארץ הרושם כי כאן אבד
הגאון המדעני שציין את היהודים בגולה,
נתן בשעתו לישוב העברי בארץ יתרון
עצום על שכניו הערביים הרדומים.
העובדה היסודית, המשמחת ביותר, של
המחקר האטומי הישראלי היא בדיוק זאת :
המדענים שתרמו תרומה גדולה זו לא היו
תיירים או עולים חדשים ממיכללות אירופה
* הוא יכול היה לחסוך לעצמו את הת מיהה
לו שם לב לידיעה שפורסמה בהעולם
הזה 868 הסבירה׳את היוזמה הישראלית
בשטח זה.

מעולם לא עוררו כה מעט יריות הד פוליטי
כה גדול כמו היריות שנורו מא/ק
בתיגליס על דייגים מצריים אגדיים. מספר
היריות, לפי הודאת המצרים בשביע שעבר:
אפס. ההד: נצחון תעמולתי מצרי שנמשך
למעלה מחודש, הג ע לסיומו רק השבוע
כשישראל ניצחה בסיבוב פוליטי, זכתה
לגינוי המצרים בועדת שביתת־הנשק. הערך
המעשי: קרוב לאפס.
היתד, זאת הידיעה המרעישה של השבוע.
אך לא היתד, זאת כלל וכלל הידיעה הח שובה.
זו היתד, אחרת, מעודדת הרבה יותר.
הפעם הראשונה׳ מאז מלחמת העצמאות,
היתד, לישראל מדיניות ברורה וחיובית כלפי
המרחב. האיש שגרם לכך, נתגלה בצו רה
זו כמדינאי אמיתי: משה שרת.
מיכצעישמעאל. משך שעות ארוכות
שידר קול ישראל הודעה משעממת לכאו רה:
כל ערבי המבקש לקבל בחזרה פקדון
שהוקפא בבנק ישראלי, יפנה לסניף הקרוב
של בנק ברקליס או בנק עותומן, ימלא טו פס.
ערבי הרוצה להוציא את התוכן של
כספת בבנק ישראלי, יבקש רשות־כניסה
לישראל. הסידורים יהיו ובו׳ וכו׳.
היה זה מעשה גדול. קו פוליטי חדש,
(המשך בנננזוד )8

התובע הצבאי
9^1ו

ג/פ 4546ט. צווי אהה
כמעט כל אזרח ישראלי מבוגר הוא גם חייל־כחופשה. הגבול כין שני מעמדיו — האזרחי
והצבאי -לא פעם מטושטש למדי. לכן חיוני הוא לו לדעת היכן מסתיים תחום השיפוט
הצבאי לגביו, והיכן הוא חוזר והופך אזרח, כעל זכויות אזרחיות שאינן ניתנות לערעור.
מערכת ״העולם הזה״ מגישה לקוראיה את אופה הקטעים הכא מתוך מיסמכיס רשמיים יבשים
כביכול, מפני שהוא משקף את אחד המאבקים המשפטיים הדרמתיים כגיזרה זו, מאכק
שהוכתר בנצחון הזכויות האזרחיות.
המשיב מס׳ 2והדורש ממנו להופיע וליתן טעם מדוע לא
ימנע מלדון בתביעה הפלילית בתיק הנידון, מחוסר סמכות.

!!ספה סס 11 .

פתירת המכקש היא כדלהלן :

לכל הנוגע כדבר
אני הח״מ אהרן צורי מחיפה מאשר בזה את העובדות
הבאות :

• בתקופת מלחמת־השחרור שירת המבקש בצבא הסדיר,
שוחרר ב־ 13 ביוני . 1949

. 1בתקופת מלחמת־השחרור מלאתי תפקיד בשירות־הידי־עות
של צה״ל.

• המבקש נמנה עם כוחות־המלואים של צה׳׳ל, ומיום שח רורו
ועד היום לא נקרא למעשה לשירות־מלואים, אלא היה
מתיצב כל פרק זמן (בערך אחת לשלושה חודשים) להחתמת
פנקם־המילואים שלו, ותו לא.

.2בתוקף תפקידי הנ״ל קיבלתי לעבודה בשירות הידיעות
של צה״ל, כחודש אחרי כיבוש נצרת והסביבה, ערבי. זה
היה בערך באוגוסט־ספטמבר .1948
.3מתפקידו של הערבי היה לעבור את גבולות הארצות
השכנות ולהמציא ידיעות לצה״ל.
.4למעשה עבר הנ״ל את הגבול זמן קצר אחרי
שהתחיל לעבוד בשירות־הידיעות ונעצר על־ידי השלטונות
הערביים לתקופה של בערן־ שלושה חודשים ואחרי כן חזר
לישראל.
.5ולראייה באתי על החתום.

אהרן צורי
24.5.53
אישור זה נמסר טל ידי אהרן צורי לעורך־הדין החיפאי
גרשון צ׳רניאק, אשר ייצג את הערבי כאשר סירבו השלטונות
הישראליים לתת לו תעודתיזהות, ביקשו לגרשו מן הארץ.
האישור פעל את פעולתו: הערבי לא גורש, אולס צורי הועמד
לדין צבאי באשמת הפרת־סודיות.

]כתב־איטמה |
במשפט שבין :
תובע צבאי ראשי, מחוז שיפוטי הצפון —

מאשים

• המבקש טוען כי תקנות שר־הבטחון בדבר חובות חיילי-
מילואים שאינם בשירות, תשי״א 1951 הן בלתי־חוקיות,
חסרות כל תוקף ואפסיות.

היכן הגבול 1
מלואים.״

• לחילופין טוען המבקש כי הפרטים המובאים באישור
שנתן (נספח מספר 1אפילו אם הם נוגעים לתפקידו של
המבקש בצבא, בהיותו בשירות סדיר ו/או לתפקידו של
הערבי — נודעו למבקש בהיותו חייל בשירות סדיר, ולא
עקב היותו חייל מלואים. לכן מצבו של המבקש כשל אותו
אדם, אשר שוחרר מהצבא הסדיר וגילה פרטים כאלה לאחר
שיחרורו — ואין עוד שיפוטו של המבקש מם׳ 2חל עליו
בנסיבות המקרה

לתובע הזכות לערער תוך 15 יום מהיום בו תיוזדע החלטת
הרשות המאשרת.

• המבקש נתן את האישור הנ׳׳ל לא ״עקב היותו חייל־מלואים״
ולא היה יכול לתת אישור כזה ״עקב היותו חייל
מלואים״ .כי העובדות באו לו למבקש, בהיותו חייל בשירות
סדיר ב־ . 1948 לכן שיפוטו של המשיב מם׳ 2אינו חל עליו.

ראש הרשות המשפטית במחוז הצפון אישר את פסק־חדין,
אך הורה לתובע הצבאי לערער מליו לפני בית־הדין הצבאי
העליון.

• אמנם בהתאם לתקנות בדבר חובות חיילי־מלואים שאינם
בשירות תשי״א 1951 חייב המבקש, שעה שאינו בשירות״
המלואים להימנע מכל מעשה המהווה הפרה של תקנה 93
(הפרת סודיות) מחוקת השיפוט תש״ח. אבל חובה זו מתי-
חסת לסודיות, אשר המבקש רכש. או גילה (בהתאם למקרה)
״עקב היותו חייל־מלואים״ — ולא מהיותו חייל בשירות סדיר.

לאחר שהגענו למסקנה זו. מן ההכרח הוא ש
נחליט כי לבית-דין זה אין סמכות לשפוט את
הנאשם.
ניתן פה אחד ביום 23.7.54
פסק־הדין טעון אישורו של אלוף פיקוד־הצפון.

| הזדע 1ז ערעור |
במשפט שבין :
התובע הראשי —

המערער

נגד :
מ 45469/ט. צורי אהרן —

נגד :

נאשם

מ 45469/ם. צורי אהרן, רח׳ זרובבל 12 חיפה —
מהות העכירה: הפרת־סודיות בניגוד לתקנה 93 לחו־קת־השיפוט
תש״ח ותקנה ( 2י״א) לתקנות בדבר חובות חיילי־מילואים
שאינם בשירות, תשי״א —.1951
פרטי העכירה: הנאשם הנ׳׳ל בתאריך ,24.5.53 בחיפה,
בהיותו חייל מלואים שאינו בשירות, ועקכ היותו חייל
טלואים וכשירות שעת־חירום, בלי רשיון מרשות
מוסמכת, או שלא בפקודה, מסר לאחר תעודה בכתב, שבה
גילה מתפקידיו הוא בצבא ומתפקידיו בצבא של ערבי מסויים
(ראה נספח .) 1

בישיבה הראשונה של בית־הדין הצבאי, בתאריך 18.5.54
הודיע סניגורו של צורי, עורך־הדין אלימלך דוידסקו, כי אין
הוא מניר בסמכות בית־הדין לשפוט את הנאשם, היות והוא
לא עבר את העבירה בהיותו בשירות צבאי. דוידסקו ביקש
דחייה של שבועיים, כדי לאפשר לו לפנות אל בית־הדין הגבוה
לצדק, לבקש צו־מניעה. בית־הדין הצבאי הסכים לבקשה.

נמוקי הערעור

| פסק־ד״ו |

. 1טעה בית־הדין דלמטה בקבעו שהתביעה לא הוכיחה את
דבר היות המשיב חייל־מלואים שלא בשירות.

הנאשם לא הודה באשמה, וחובת־ההוכחה עברה מתחילתה
עד סופה לידי התביעה. על התביעה היה להוכיח כי בתאריך
24.5.53 היה הנאשם חייל־מילואים שאינו בשירות, שהוא
נמנה על כוחות המלואים ושהוא עשה את המעשה המיוחס
לו עקב היותו חייל־מלואים.
מכל העדויות וההוכחות שהובאו בפנינו לא מצאנו אף שמץ
של הוכחה כי אמנם היה הנאשם חייל־מלואים. התיאור בכתבי
האשמה, בו צויין כי הנאשם צורי אהרן, רח׳ זרובבל ,12 חי־פה,
מספרו הוא מ 45469/אין בו ולא כלום. מחובתו של
התובע היה להוכיח זאת.
אי לכן, כאשר התובע לא הוכיח את יסוד האשמה, כבר
מסיבה זו היה עלינו לבטל את כתב־האשמה ולזכות את

בקשה לצו מניעה |
בבית הדין העליון
בשבתו כבית־דין גבוה לצדק

אולם היות ובית־הדין מתעסק בבעיה הנדונה זו הפעם
השלישית, מצווה עלינו להיכנס לעבי־הקורה ולתת לה פתרון.

ירושלים

המכקש

• נגד :
.1תובע צבאי פיקודי. מחוז הצפון
בית הדין הצבאי המחוזי. מחוז

שיפוטי

הצפון —

משיבים.
בקשה למתן צו־על־תנאי המכוון אל המשיב מס׳ 1והדורש׳
ממנו להופיע וליתן טעם מדוע לא יבטל לחלוטין את התביעה
הפלילית, שהגיש נגד המבקש ...וצו־על־תנאי המבחין אל

המשיב

כעבור שבועיים, לאחר שדחה בית־הדין הגבוה לצדק את
הבקשה להוצאת צו־מניעה, נתחדש משפטו של צורי, ובתאריך
23.7.54 נתקבלה החלטה פה אחד על־ידי שלושת השופטים :
רב־סרן אליעזר ארנון, סרן יחיאל מוסקוביץ וטוראי יהודה
אייזן.

הנאשם.

אהרן צורי

סניגור דוידסקו

נניח שהתובע הצליח להוכיח כי הנאשם היה נמנה עם
כוחות־המלואים, וכי עשה את המעשה המהווה את העבירה
המיוחסת לו בכתב־האשמה בהיותו איש־מלואים שלא בשי רות,
הרי עלינו לקבוע את המעשה בו הוא נאשם נעשה עקב
היות הנאשם חייל־מלואים.
צריך איפוא להיות קשר ישר וסיבתי בין המעשה, לבין
היות הנאשם איש־מלואים.
בית־הדין לא יכול למצוא את הקשר הזה, ולכן אינו יכול
לקבוע כי המעשה שעשה הנאשם, נעשה ״עקב היותו חייל״

מוגש בזה ערעור על פסק־הדין של בית־הדין הצבאי המחו זי.
מחוז שיפוטי הצפון, ביום ,23.7.54 לפיו זוכה המשיב
בדין מחמת חוסר־ם מכות לשפטו.

.2טעה בית־הדין דלמטה בקבעו כי אין הוא מוסמך לשפוט
את המשיב.
.3טעה בית־הדין דלמטה בקבעו שהמשיב עשה את המעשה
שלא *עקב היותו חייל מלואים״.
.4טעה בית־הדין דלמטה בזה שלא מצא את הקשר הישיר
והסיבתי בין מעשהו של המשיב לבין היותו חייל־מלואים,
היות והמשיב מסר ידיעה בשנת 1953 על מעשה שאירע בזמן
היותו בשירות חובה, היינו 5שנים לפני כן.
.5לכן מתבקש בית־דין נכבד זה :
א. לבטל את פסק־הדין של בית־הדין דלמטה.
ב. לחייב את המשיב בדין בהתאם לכתב־האישום ולהטיל
עליו עונש מתאים.
.6כמו כן מתבקש בית־הדין לשמוע את הערעור בפומבי.

מ. דוד/0 ,אלוף
תובע צבאי ראשי

| פסק־דין סופי |
בשבוע שעבר חזר בית־הדיז הצבאי העליון אל הקו שנקט
במשפטו של סמל המשטרה הצבאית מרתה אהרן( ,העולם
הזה )888 הוכיח שוב כי צה״ל הוא מכשיר דמוקרטי של
מדינה דמוקרטית: ערעורו של התובע הצבאי הראשי נדחה.
פסק־דינו של בית־הדין הצבאי המחוזי, מחוז שיפוטי הצפון,
אושר. מ 45469/ט. צורי אהרן זוכה מכל אשמת.

ב מדינ ה
(המשך מעמוד ) 6
שעובד בפעם הראשונה בתכניתו הגדולה
של העולם הזה ( )877 שכונה בשם ״׳מיב״
צע ישמעאל״ ,עלה לשלב של ביצוע: מעל
לראשי שליטי ערב פנתה ממשלת־ישראל
לפליטי פלסטין, הבטיחה להם תיקון של
עוול ללא כל תמורה, הכריחה אותם לעשות
.את אשר לא עשה עוד כל ערבי אחר מעבי־לגבול:
להכיר בקיומה של ישראל, לנהל
איתר, עסקים סדירים.
הבקע הראשון הובקע בחומת המצור הערבי,
ודוקא במקום בו היתד, השנאה ל ישראל
גדולה ביותר.
משה שרר״ שקיבל צעד זה על אחריותו,
הוכיח בפעם הראשונה עליונות ברורה על
דויד בן־גוריון בשטח המדיני, לא עשה זאת
בהיסח הדעת. בנאומו הגדול בכנסת (העו לם
הזה )892 הכריז על עקרון חשוב :
הקרב המכריע של השנים הבאות יהיה ה קרב
בין ישראל ושליטי ערב על נשמתם
של 30 מליון הערבים במרחב.
המחיר: ידידים. אולם קו זה, ככל
קו פוליטי עקבי המבטיח תוצאות, הנהו
יקר. הוא מצריך קרבנות. הוא מחייב להתנ גש
עם ידידים קיימים כדי להשיג הישגים
הנראים מפוקפקים, יבשילו פרי רק במרוצת
שנים.
כבר השבוע נתגלתה התקלה הראשונה.
בה בשעה שישראל הכריזה קבל עם ועו לם
על ידידותה היצוקה מברזל עם הר פובליקה
הצרפתית, סערה בצפון־אפריקה
מלחמת־השיחרור הערבית (ראה במרחב)
שריתקה אר. ההערצה והאהבה הבלתי־מסר
יגת של כל ערבי, מקזבלנקה לגבולות פרם,
ומשם את התלהבות בני אסיה הדרומית עד
אינדונזיה המוסלמית. ידיד צרפת הוא בהכרח
אויב של מלחמת־שיחרור זו.
המאבק על נשמת ההמונים הערבים הוא
המאבק המכריע. הוא המאבק הישראלי ש יטביע
את חותמו, לטובה או לרעה, על
ר,ההיסטוריה. אולם מאבק זה לא יוכרע
במעשים קטנים. אחריהם חייבים לבוא מע שים
גדולים, מהדהדים, המפלסים לעצמם דרך
אל לבם של בני־אדם.

הצו!; המתמוטט
א את תהי סבתא,
תמונותיו

תראי לנכדיו את

מימי

הנערות בכדי שנכדיך יראו כמה יפה
ומקסימה היית. וכל המשפחה בתמו נות
תשמח. מצלמה, צרכי צלום והד רכה
תקבלי אצל

1 3נו - 1ברנד
^חיפה,דחזב החלונן 31

ארנקי
תיקים

ילקוטים

ודברי

ופלסטיק

עור

גדול

גמכחר

נחלת־בנימין ,11 תל־אביב

צ. בו

מכון מיוחד
להרחקת שערות לצמיתות

כלי כא 5

בשיטה החדישה ביותר ללא חשמל
וללא שעוה

וגם

בשיטה

חשמלית

תל־אביב, רח׳ דיזנגוף 13$
פתוח מ־ 9בבוקר עד 6אחה״צ

המכונית בעלת הדגל האדום, הסהרון וה כוכב,
שימחה משך שנים את תושבי יש ראל.
כמו בעליה, נציגי תורכיה, סימלה כי
לפחות מדינה מרחבית ומוסלמית אחת הכירה
בישראל. ידידות תורכיה־ישראל, שחוש-
לה על־ידי החשד המשותף בקנאות הערבית״
מוסלמית, היתד, כצוק בים הסוער.
אולם גלי הסערה כירסמו אט־אט את
בסיסו של צוק זה. התורכים פזלו יותר
ויותר לעבר השוק הערבי הגדול, שמו לב
שהשוק הישראלי לא נשא את הפרי המק ווה.
השילומים הגרמניים העבירו חלק מייבוא
ישראל מארצו של אתאתורק לארצו של
אדנואר. ואילו חשיבותם האיסטראטגית של
הערבים הלכה וגדלה בעיני התורכים.
כשהרים נציג ישראל באו״ם את ידו כדי
להעלות לדיון את בעית האנוסים, סיפוח
האי קפריסין ליוון, נדהמו התורכים. באי
קפריסין, שהיה פעם מבצר תורכי, עוד
שוכן מיעוט תורכי ניכר* ,המתנגד בתוקף
להתיוונות.
השבוע היה זה לחש במסדרונות הדיפלו מטיים.
היחסים בין ישראל ותורכיה הת קררו
עד כדי כך, שניתוקם הרשמי לא
היה עוד מן הנמנע.
מדיניות פאישה סס מאן
כאשר פרסמה תצפית העולם הזה את
הידיעה על צאתה של משלחת מסחרית
לשראלית לסין העממית, לא, מיהר משרד-
החוץ לפרסם הכחשה לכך. אולם רבים
מפקידי המשרד טענו בשיחות פרטיות כי
הדבר אינו ידוע להם וכי אין הם מאמינים
בו. ניכר היה באותם פקידים שהם לא ניסו
לסלף את העובדות: הם באמת לא ידעו
דבר.
הפקידים לא ידעו גם על המאבק הממושך
בין דוד הכהן, ציר ישראל בבורמה לבין
ראש־הממשלה ושר־החוץ, משה שרת. שרת
התנגד לתוכנית בכל החריפות, טען כי
האמריקאים יכעסו וכי אין ישראל יכולה
להרשות לעצמה לנקוט בקו מדיני עצמאי
כלפי סין העממית. הכהן פתח בהתקפת
* 20 */,מתוך 450 אלף.

נגד, טען כי אי קיום יחסים עם סין העמ מית
עשוי להוריד את קרנה של ישראל
באסיה, לקלקל את היחסים ההולכים ומתהדקים
עם הודו. אולם שרת חיסל את הוויהוא
כוח
המוקדם במהירות ובתקיפות :
הסביר לה,כר,ן, כי שירות־החוץ אינו סולל
בונה וכי עליו להישמע להוראות, הזהיר
אותו שלא להשמיע את דעותיו על הבעייה
או עתונאים.
באוזני זרים,
דוד הכהן התעלם מן האזהרה. הוא הס ביר
את בעיית יחסי ישראל־סין לא רק לע־גם
להנהגת מפא״י, טען כי
תונאים, אלא
רק דיפלומטית, אלא גם אי הבעייה
אינה
דיאולוגית וכי המפלגה חייבת לנקוט בעמ דה
ברורה כלפיה. דבריו נתקבלו על דעת
ההנהגה: הוועדה המדינית המצומצמת של

ומן עבודתם. הקטר, שפגע בחלקו האחורי
של האוטובוס, רסקו לחלוטין, הטילו לתע לה
מרוחקת שמונה מטר מן הכביש 11 .
נוסעים נהרגו 18 ,נפצעו. בין הניצולים :
נהג האוטובוס דב טילו.35 ,
המשטרה, הנהלת הרכבת, אגד ועדי הראייה
פתחו בהאשמות הדדיות, הגישו עדו יות
סותרות, באשר לנקודה העיקרית אמרה
הנהלת הרכבת: הצטלבות הכביש והמ סילה
נמצאת במקום בעל שטח ראייה ל מרחק
רב. יתר-על־כן, הקטר צפר ואורותיו
דלקו.
אגד דחתה טענה זו, הזכירה כי דרשה
מחסום במקום זה זמן רב.
בינתיים הביעו כמה מתחשבי המעברה
השכנה את דעתם כי הנהג ראה את הרכ
האוטוכום
המרוסק כאסון קורדאני
בין גבעות חול, שמונה מטר מן הכביש
מפא״י אישרה את תוכניתו של הכהן, חייבה
את שרת להוציא הוראות מתאימות.
המשגיח ער אכן. ראש־הממשלה קי בל
את תבוסתו בשקט, נאות אפילו לצרף
את הכהן למשלחת ישראל באו״ם, כדי ש ישגיח
על פעילותו של אבא אבן הפרו־אמריקאי.
אמנם עוד בטרם הגיעה המשלחת
לניו־יורק, הצליח אבן לעקוף את ההוראות
המפורשות שקיבל, הצביע נגד הדיון על
קבלת סין העממית לאו״ם. דעתו: כל הצ בעה
אחרת היתד, מסעירה את יהדות״אמרי־קה
אולם מאז ואילך ייצג הכהן את ישראל
באו״ם בכל הנוגע לבעיות אסיה.
בשבתו בניו־יורק ניצל הכהן את נצחונו
על שרת, תבע ממנו לשגר לסין נוסף על
המשלחת המסחרית גם משלחת פוליטית.
שר־החוץ נאלץ להתפשר גם הפעם, הבטיח
כי אם יצליח סיורה של המשלחת המסחרית,
אשר בראשה יעמוד, כנראה, הכהן עצמו,
תצא לסין העממית משלחת תרבותית. בראש
המשלחת השנייה יעמוד דוד ב ך
גוריון, אשר הסכים לנסוע בתנאי שתובטח
לו פגישה אישית עם מאו טסה־טונג. מועד
הנסיעה: מיד לאחר הבחירות.
השבוע נאלץ שרת לאכול את פרי תבד
סתו, כאשר עמד על במת־הכנסת, הכריז
על נסיעתה של המשלחת המסחרית הישר אלית
בחודש הבא לפקינג. אולם בה בשעה
עלה בידו לנקום ביריבו: הוא לא הזכיר
כלל את פעילותו של דוד הכהן לקימום
עם טין העממית, טען כי נסיעת־יחסים
המשלחת
סודרה רק על־ידי שגרירות ישראל
במוסקבה. האמת לאמיתה נודעה לעתונאים
רק באותו ערב, כאשר נפגשו עם מנהל
מחלקת־אסיה במשרדה,חוץ, דניאל לוין.
אסונות אסון ע שחר
האסון ארע בשעת בוקר מוקדמת כאשר
אוטובוס אגד שהסיע כ־ 50 נוסעים* התנגש
על הסי הרכבת, ליד גבעות החול
של שיכון קורדאני, בקטר דיזל שבא מכיוזן
חיפה. היה זה אחד מששה האוטובוסים ה יומיים
המובילים את פועלי קורדאני אל
* טענת המינימום של מספר הנוסעינז
באוטובוס בן 39 המקומות .44 :מענת ה מכסימום

בת המתקרבת, ניסה להקדימה, על־מנת לח צות
את הפסים. הם ניסו להקדים מסקנה
לבירור, התנפלו על הנהג, שכמעט והפך
לקרבן ד,־ 12 לולא התערבה המשטרה במו עד,
מנעה ממנו משפט לינץ׳.
הבחירות פחות 49
העתונאים שנקראו לפני שבועיים להאזין
להצעות החדשות של הצ״כ לשינוי שיטת־הבחירות,
אך נשלחו הביתה בידיים ריקות,
עקב חילוקי־דעות פנים־מפלגתיים (העולם
הזה )892 לא היו במצב־הרוח המתאים ל ניתוח
ההצעה הבלתי־רשמית־עדיין. כך הפ סידו
הצ״כ, בגלל משגה טכסיסי, קלף תע מולתי
חשוב.
כי הצעות הועדה המפלגתית הקטנה, ש הועברו
עתה לדיון בועדה מפלגתית גדולה
יותר ויאושרו, מן הסתם, תוך שבועיים,
הכילו כמה פצצות העלולות לעורר הד
רחב (וחיובי) .העיקרית: להקטין את מס פר
חברי־הכנסת ל־ 1ד (במקום ,) 120 את
מספר השרים לשמונה (במקום 14 המשרדים,
שבראשם עומדיס כיום 13 שתם, מהם שניים
כפולים ואחד בלי־תיק).
עכורה לח״כים. ההצעה להקטין ב אופן
מכריע את מספר הח״כים, שיוזמה
הוא ח״כ ד,צ״כ מעשן־הסיגארים ד״ר אלי מלך
תמלט׳ לשעבר רב אוסטרי, תשמח
אנשים רבים הסבורים כי הכנסת הנוכחית
הארץ ישנן רבות שמתחתנות עם ערביי־הלבנון
ומשתגעות שם (חיי שעה).
אורה פינק, תל־אביב
שגעון־הלב, או נישואינומאניה 1
״המוות הפך להיות ידידי ובעל
בריטי,״ אמר גמאל עבד אל־נאסר
(מעריב).
משה פלץ, צה״ל
אל, מוות נצור !

אינה מרוויחה ביושר את הסכום הגדול*
אשר משלם־המסים משקיע בה. הנימוקים ב עד

• עליה ניכרת של רמת־הח״כים, אחרי
סילוק החברים הבלתי־חיוניים אשר כל
מפלגה ממלאה בהם עתה את ספסליה הא חוריים.
תוצאת־משנה: חיסול סיוט ההת רוצצות
ערב הרכבת רשימות־המועמדים.
• 71 הח״כים הנותרים יצטרכו לעבוד
הרבה יותר, להקדיש את כל זמנם לכנסת,
במקום לבקר בה משך יומיים־שלושה בש בוע,
לטייל בעולם או לעסוק בעסקים פרטיים.

יצירת אחוז־חסימה אוטומטי, כי כל
ח״כ יהיה זקוק ל־ 15 אלף קולות בקירוב,
דבר שיקטין את החשק של סיעות קטנות
להישאר עצמאיות.
גייסטה יחידה במינה. לא פחות מ-
ענינת היתד, ההצעה להקטין את מספר השרים.
דוברה העיקרי הוא שר־ד,בריאות
יוסף סרלין, הבום האמיתי של מפלגת ה־צ״כ,
שעשה ג׳יסטה יחידה במינה בעולם :
הוא הציע לחסל קודם כל את משרדו שלו.
טען סרלין בתוקף :״מדינה כל כך קט נה׳
שגודלה בקושי כגודל מחוז ממוצע
במדינה אחרת, אינה זקוקה לשרים כה רבים.
עלינו לתת קודם כל בממשלה דוגמה
של צנע. איננו זקוקים למשרד־בריאות,
למשרד־סעד. למשרד־פיתוח ולמשרד משט רה.
די לנר אם אלה ייהוו מחלקות במשרדים
גדולים יותר ! ״
בינתיים מתבודדים מומחי־הצ״ב בחדרי״
חדרים, מנתחים את תוצאות הבחירות האת-
׳,רונות, מכניסים בהן את השינויים שחלו בינ תיים
במפת הארץ עקב הקמת מושבים ו-
שיכונים חדשים, מנסים להבין מה יקרה
אם תחולק הארץ, כהצעתם, לעשרים אזו רים,
שכל אחד מהם יבחר, בבחירות אזו ריות
יחסיות** ,שלושה ח״כים. שאר 11
הח׳׳כים ייבחרו ברשימות הארציות, היינו
לפי סיכום סך הכל של הקולות שקיבלה כל
מפלגה בכל האזורים.
משנה -המשנה אחרון. הצעה זו
תמנע, לדעת הצ״כ, רוב מוחלט של מפ לגה
אתת בכנסת. הכל תלוי, כמובן, מי
יקבע את האזורים. ד,צ״כ אינם חוששים ל פעם
הראשונה: מפא״י לא תוכל לשנות
את השיטה בלי עזרת ד,צ״כ, תצטרך על כן
להסכים עמה מראש על החלוקה. לעומת זאת
חוששים הצ״כ מה יקרה אחר־כך: מפא״י
עלולה לקבל רוב, לשנות מיד את האזורים,
כך שרוב זה יישאר נצחי.
פתרון אפשרי: קבלת חוקה מחייבת,
שתמנע כל שינוי באזורים, אלא ברוב של
שני שלישים של כל הח״כים.
לפי שעה אין ד,צ״כ מאמינים כי יתקבל
כל שינוי שהוא בשיטת־ד,בחירות ה נוכחית.
אולם הם מקווים כי מפא״י תקבל
את הצעתם לצימצום מספר הח״כים והש רים
— דבר שעסקני מפא״י מעוניינים בו,
לדעתם, כמותם.

מפקדם היא פורמלית בלבד) .תוך כדי כך
התלהב לא פחות מאשר השוטרים עצמם.
קרא הוא, לבסוף, בהתרגשות :״גם אני נ ר
סע בשבת ! ״
הח״כים נדהמו. כי שיטרית, השר הספר די
היחידי במדינה בה מהווים בני עדות
המזרח קרוב ל־ס/־ ,40 נמצא במקומו רק
מפני שמפא״י רוצה לשמור לעצמה השפעה
בחוגים הספרדיים. חוגים אלה הם, בחלקם
הגדול, דתיים. שר שאינו נוסע רק בשכת,
אלא אף מכריז על כך בגאווה, אינו נוהג
בחכמה בולטת.
הכשר לחטא. לדעת רבים, הנחית
שיטרית מכה רצינית על מעמדו של עצמו.
זה מכבר מתיחסים אליו חברי מפלגתו בזלזול
ניכר בישיבות הממשלה* .הם החזיקו
בו בכל זאת מפני שלא מצאו שום אישיות
ספרדית אחרת.
היחידים ששמחו היו הדתיים. אמנם, דת
ישראל אוסרת בפרוש התאבדות גופנית
או פוליטית. אולם הפעם היו מוכנים לקדם
את החטא בברכה.

הכוון השני ש ד האבן
אולם בשבת האחרונה נוכחו לדעת כי קו לו
של שיטרית בכנסת אינו הקול היחיד
של מפלגת פועלי ארץ־ישראל. משך שבוע
הוכן בשקט גמור מיבצע מחתרתי: פלו גות
הפועל הזעיקו את חבריהן, נשלחו חוז רים
לבעלי מפעלים בהם נתבקשו לשחרר
פועלים, נשלחו פקודות לתנועות־הנוער.
בשבת, כשהחלו גייסות מאה־שערים ל צאת
לגחיתתן הרגילה, נתקלו במחזה בל־תי־רגיל:
חומה של מאות ירושלמים מזוינים,
שנשבעו להילחם כדי למנוע את כפיית
אורח־החיים הדתי עליהם נגד רצונם. חיש
מהר נתברר כי למקל יש שני קצוות, ולאבן
שני כיוונים — הפעם היתה יד הדתיים על
התחתונה.
היתד, זאת אזהרה. מעוט קנאי יכול לע תים
להצליח בכפיית דעתו על רוב אדיש.
אולם כשהוא מרחיק לכת עלול הרוב ל התרגז
— ואז אוי למעוט.
חעשייח מיליון חיוגים
מפעלים תעשייתיים הפועלים ללא כל
בעיות ולבטים נדירים בארץ לא פחות מן
האוראניום. אולם בשבוע שעבר זכו עתו־

מפעלי־טלפונים מתחרים, ביכרו להקים מפ על
אחד, גדול ומשוכלל.
התחרה צנועה. השלב הראשוני של
פעולת טלרד היה צנוע: הרכבת חלקי-
טלפנים שהובאו מחוץ־לארץ. אולם תוך
שלוש שנור. קיומו התפתח המפעל, החל
ליצר את רוב החלקים בכוחוח־עצמו. הוא
היה פטור מכל דאגות: משרד־הדואר קנה
את כל תוצרתו. וההזמנות המרובות הבטיחו
לן קיום חסר־זעזועים לזמן ארוך.
מנהלי מלרד לא הסתפקו בקיום חסר דאגות
וזעזועים: עיניהם היו נשואות אל הע תיד.
הם ידעו כי יבוא יום, בו יגיע ייצור
הטלפונים בישראל לנקודת־רוויה, התאמצו
להקדים תרופה למכה. התרופה: לייצא טל פונים
ישראליים לחוץ־לארץ, להת׳זרות בטלפונים
הגרמניים הזולים, המציפים את ש ר
קי־העולם.
השבוע כבר היה ברור כי הטלפונים של
טלרד יוכלו להתחרות במוצרים הגרמניים
מבחינת הטיב, אם לא מבחינת המחיר :
מומחי־חוץ קבעו כי המכשיר הגרמני זקוק
לשיפוץ יסודי לאחר 250 אלף חיוגים בהוגה,
שעה שהטלפון הישראלי ׳מחזיק מע מד
אפילו לאחר מליון חיוגים.

דיפלומטים
.מדוע אתס מתעהשיס*״
בעוד שבועות מספר יתחיל שלב חדש
בחייו רבי־ההרפתקאות של אדם בלתי־רגיל:
הארל הארטל גבה הקומה והחייכני יסיים
את תפקידו כקונסול כללי של אוסטריה ב ישראל,
יחזור למולדתו.
הרפתקותיו של הארטל, שנולד בעיירה
אוסטרית קטנה, החלו עוד בנעוריו. הוא
החל עוסק בפוליטיקה עוד בגיל בו מבכ רים
מרבית בני־הנעורים ללקק גלידה —
ובהיותו בן 17 כבר גורש מבית אביו המ לוכני,
לאחר שסירב לוותר על השקפותיו
הסוציאל־דמוקרטיות.
הגירוש לא דיכדך את הצעיר רב־המרץ.
הוא נסע לתינה, השיג עבודה, השתלם באו ניברסיטה
בהיסטוריה וכלכלה, התפרסם במ הרה
כנציג הנוער האוסטרי בוועידות בי ד
לאומיות שונות. הפוליטיקה והלימודים גזלו
את מרבית זמנו של הארטל הצעיר, ואף-
על־פי־כן מצא לו פנאי להתאהב בסטודנטית
יהודיה יפת־תואר, לשאת אותה לאשה.
הערבהנאצית. עם פרוץ מלחמת ה
נוער
דתי בהפגנה
תורת קודש במלוא מובן המונח
דת חאדאסיד
לא כל שבוע זוכה הכנסת לראות במו
עיניה עסקן מפלגתי מבצע חאראקירי פו ליטי
בפרהסיה. השבוע ניתנה לה הזדמנות
נדירה זו.
לדיון עמדה הצעה לסדר־היום בקשר ל התנגשויות
בין המשטרה וקלגסי־השבת של
מאד-,שערים. זה מכבר פושטים אלה, פלו־ירושלים
עת נוטה השמש לשקוע בליל
שבת. הם משגיחים על כך שהדיברה השלי שית
תבוצע לא רק במלואה, אלא גם במועדה
המדויק: בודקים דלתות של חנויות, מציצים
לתוך חלונות, מרביצים את תורת״
הקודש במלוא מובן המונח.
שיניים תחת שן. עיסוק קדוש זה
לא מצא חן בעיני שאר תושבי-ירושלים,
המעדיפים דיברות אחרים על מצוות השבת.
עוד פחות מצא חן הדבר בעיני השוטרים.
כי אלה נקראים כדי למנוע בעד הדתיים
לעשות שבת לעצמם, נאלצים לא רק להיכנס
להתכתשויות עם צעירים עטופי־שחו־רין,
אלא גם לוותר לצורך זה על, מנוחתי,שבת
שלהם. התוצאה: התנגשויות חריפות,
בהן מוחלפת לא פעם המצווה ״שן
תחת שן״ בכלל חדיש יותר, לאמר :״שתי
שיניים -תחת שן אחת.״
על דוכן ה״׳ג־מ־ם נאלץ בכור שיטרית,
שר־המשטרה שוחו־השקט, להצדיק את מע שי
פקודיו (למרות ששליסתו המעשית על
*בשנה האחרונה 842 אלף ל״י
**לפי ההצעה אפשר יהיה להעביר עוד פים
ממפלגה למפלגה בכל אזור, אך אי־אפשר
יהיה להעביר עודפים מאזור לאזור.

שוטרי ירושלים מסתערים
אחר בדיקת דלתות והצצה בחלונות
נאים לראות מפעל מסוג זה: בתי המלא כה
של טלרד בלוד, העוסקים בייצור טל פונים.
מפעל
מלרד הוקם מיד לאחר שהודיעה
הנהלת משרד־הדואר על כוונתה להרחיב את
רשת הטלפונים בארץ. הוא נוסד תוך שיתוף
פעולה הדוק בין חברת כור המסונפת
לסולל־בונה לבין חברה פרטית: החברה
המאוחדת למזרח התיכון. שתי החברות הע דיפו
את החישובים הכלכליים על המעמדיים,
הגיעו למסקנה כי בארץ אין מקום לשני
* בן־גוריון כמעט ולא נתן לשיטרית ל השתתף
בויכוחי הממשלה, הפסיק אותו
פעמים רבות באמצע. בשנה שעברה הוקדשה
ישיבה שלמה של הממשלה לדיון אס
להרשות לשיטרית לצאת למסע בחוץ־לארץ,
לכל שר אחר ניתן אישור זה באופן אוטומטי.

אזרחים
בספרד גברה הנאמנות להשקפות
על הנאמנות למשפחה: הארטל התנדב ל־בריגדה
הבינלאומית, נלחם נגד צבאות פרד
קו, חזר לארצו רק לאחר שנכנעו הרפוב־ליקאים
בפני הנשק הגרמני והאיטלקי הח דיש.
לרוע
מזלו רדף אחריו הנשק הלרמני עד
לאוסטריה: זמן קצר לאחר שובו חצו צב אות
היטלר את הגבול האוסטרי. הארטל
הצליח להימלט לצרפת, יחד עם אשתו ובתו
הקטנה, עמד בראש התנועה האוסטרית ה־אנטי־נאצית,
אשר התרכזה בפאריס, זכה
להערכה מצד התנועות האנטי־פאשיסטיות
השונות בעולם.
גם הנאצים העריכו את פעולתו של האר־טל:
שמו היה בין הראשונים ברשימת הא נשים
המבוקשים, שנמצאה בתרמילו של כל
איש ם. ם.
כאשר פרצו יחידות המחץ של ה.0ס. ל
פאריס,
בשנת , 1940 קיוו כי סוף סוף יפול
האוסטרי החמקמק בידם. לאכזבתם הוברר
להם כי הצפור פרחה מן הקן: הארטל
נמלט לדרום צרפת, הצטרף אל המחתרת
הצרפתית.
לוחם־החופש האוסטרי שב והופיע על
פני השטח רק לאחר המלחמה, כאשר נת מנה
לנציגה הראשון של אוסטריה בצרפת.
בתפקידו זה עלה בידו להשיג את שיחרורם
של אלפי שבויי־מלחמה אוסטריים. ממשלת
אוסטריה העריכה את פעילותו, מינתה אותו
לתפקיד המזכיר הראשון של שגרירותה ב רומא,
שלחה אותו י בשנת 1950 כקונסול
כללי לישראל.
השמצהרוחנית. השמועות על פרישתו
הקרובה של קארל האי־טל מתפקידו
העצי׳בו לא רק את חבריו לקורפום הדיפ לומטי,
אלא גם מספר רב של אזרחים יש ראליים.
בניגוד לדיפלומטים אחרים למד
הארטל לכבד ולהעריך את השקפותיו של
האדם הפשוט, האפור. הוא לא החמיץ כל
הזדמנות לנהל שיחות ארוכות עם ישראלים
כני כל השכבות. כאשר היה נכנס למונית,
היה מורה לנהג לאן לנסוע, אחר היה מתחיל
בוויכוח על התרבות הישראלית, או
על התפתחויות פוליטיות.
ההווי התרבותי של ישראל הדאיג את
הארטל יותר מכל. הוא היה משוכנע כי
בארץ חסר משהו, אשר נמצא ביהדות־הגו־לה
.״מה עוללתם ליהודים שלי?״ טען ה דיפלומט
הנוצרי בשיחתו עם אנשי־דת יש ראליים
,״אחרים ניסו להשמיד אותם מב חינה
פיסית — ועכשיו אתם מנסים להש מיד
אותם מבחינה רוחנית. הצרה הגדולה
ביותר היא בזה שאתם עלולים להצליח.
מדוע אתם מתעקשים להפוך לגויים?״
חוק הנידות בנתניה
אולם בית־המשפט העליון, ירושלים, היה
(המשך בעמוד ) 12

מסאלי האג /מנהיגם הגולה ש|
כל הקריירה הפוליטית של ו
בשנת , 1936 באיצטד העירוני
בהתלהבות את תוכנית ראש
אלג׳ירי עתיד לזכות במעמד שי
מסאלי, שנמצא באותה תקו
חמק לתוך האיצטד, התגנב אל
חפן בכף־ידו הגדולה קומץ ע|
למכור לצרפתים גם את האדמה
הדברים הפשוטים שנבעו מג
לתוכנית בלום. הם חוללו שינון
האיצטד עטור ניצחון, הפך מ^

לילד וותיק, שם חדש.
לקחו חלק פעיל בבחירות תחת
לא היה זה אלא שם חדש לי׳י
לאחר מלחמת־העולם השניה1 .
עברה מפלגתו של מטאלי דרך
טונות הצרפתיים.

משד שנים געש מרד ערביי אפרירן ה הצפונית נגד השלטון
הצרפתי בארצם. במארוקו וטוניסיה קמה מחתרת לוחמת ;
מתיישבים, שוטרים, חיילים צרפתיים הותקפו פעם אחר פעם ;
מנהיגים מקומיים נרצחו על-ידי טירוריפטים לאומניים, הוגלו
על־ידי הצרפתים. ארץ אחת בלבד נשארה מהדן למעגל הדמים:
אלג׳יריה, הגדולה שבין היאחזויות צרפת העבד־ימיות. הארץ,
המהווה חלק של צרפת ואשר אזרחיה נחשבים אזרחים צרם-
תיים, בעלי זכות כניסה ויציאה בלתי-מוגבלת, נשארה שרויה
בשקט טעון סכנות, תולדה של עוני ובורות עמוקים מאלה של

המתישפיםמתכוננים למאבק ממושך ומיגע. אלפי האברים הצרפתיים שיושבו
באלג׳יריה, הפכו כמה מאיזוריה לגן־פורח, יודעים כי הם יהיו המטרה הראשונה
לפעולותיהטרור של הלאומנים, הנתמכות הפעם, כפי הנראה, גם מן החוץ.
ן אוטובוס שנע בגיוון לעיירה הקטנה אריס, נטה על צידו, נעצר תוך חריקת
| | בלמים. הדרד העקלקלה• שנתמשכה לעבר הגבעות החומות של טפילפל,
| | היתה חסומה על־ידי מתרס ענקי, עשוי אבנים כבדות. מאחורי המתרס
זינקה קבוצת אנשים לבושי־חאקי, שנופפו ברובים ובתת־מקלעים. הם הקיפו
את האוטובוס המיושן מכל עבר. מפקדם, גבר עבדקן, עטוף גלימת־צמר צבעונית,
קרב אל פתח האטובוס, שאג בקול אדיר :
״אני יודע כי המפקד סאדוק נוסע אתכם ! צוו עליו לרדת מיד ! ״
סאדוק האזין לדברי העבדקן, הסיט את גלימתו הצידה, זינק החוצה :
״אני סאדוק, קפיטן בצבא הצרפתי ! אני מצודה עליכם לפנות את הדרך מיד!״
״הרגו אותו זעק אחד התוקפים. על חולצת־החאקי של הזועק התנוסם צלב־המלחמה
הצרפתי — אות הכבוד שניתן לרבים ממשתתפי מלחמת הודו־סין.
״אינכם אלא כלבים בני־כלבים !״ השיב סאדוק, מושלמי, יליד אלג׳יריה.
צרור של כדורי תת־מקלע השתיק אותו. הוא התעוזת מכאב, שלף את אקדחו,
ניסה להשיב אש. צרור שני שרק באוויר וניחת בגופו. המפקד סאדוק נוצח בקרב
האחרון.
״כל הנוסעים, החוצה !״ שאג מפקד התוקפים.
באוטובוס נמצאו ארבע נשים ערביות, מכוסות בצעיפים, חמישה ברברים וזוג
מורים צרפתיים צעירים, אשר הגיעו רק לפני זמן קצר מאירופה. הנוסעים סירבו
תחילה לרדת, אולם לא היתה להם כל אפשרות להתווכח עם רובים דרוכים. הם
ירדו בשקט, ניצבו בשורה ליד מתרס־האבנים. זוג המורים, גאי מונרו ו )23 ואשתו
( )21 הגיעו רק ביום הקודם לביסקרה, הביאו אתם את הנכס היקר ביותר בהרי־אורס:
את אמנות הקריאה והכתיבה. הם לא ידעו כי הם הגיעו לתחנה הסופית
של מסעם, לא יראו לעולם את בית־הספר ואת התלמידים שחומי־העור.
עשןסמיך. מפקד התוקפים לקח מן הצרפתים את כל כספם — 10 אלפים
פראנקים — ציודה על הנוסעים לעלות לאוטובוס. אולם ברגע בו דרכו רגליהם על
המדרגה הראשונה, שבו התת־מקלעים ופתחו בשירם הקטלני. גאי מונרו פלט
זעקה קצרה, רוויה כאב ותמהון, צנח ארצה. אשתו נפלה לצידו, נקובה ככברה.
הנוסעים המפוחדים נפוצו לכל עבר. רק הנהג, איברהים חלימי, נשאר על מקומו,
כקברניט של ספינה טובעת.
״האם עלי לקחת את שלוש הגופות אתי?״ שאל.
״לא 1״ השיב מפקד התוקפים ללא היסום,״ קח אתך רק את גופת־המפקד.״
שבע שעות לאחר ההתקפה על האוטובוס בין הרי־אורס עדיין לא ידעו יושבי
אלג׳יר הבירה על המתרחש. באחת בלילה עוד ישנה העיר בשלווה: אורות

ערביי מארוקו ותוניסיה. ב .-לנובמבר , 1954 בשעה אחת אחרי
חצות, הצטרפה גס אלגי׳ריה למלחמה, השלימה את השרשרת
אשר שתי חוליותיה האחרות הן: מחתרת הפלאקה בטוניסיה
ומחתרת הניאו-דפטור במארוקו. אולם את אשר איבדה המחתרת
האלג׳יראית מבחינת הזמן, השיגה בממדי פעולות ״צבא
האלוהים״ .בפעם הראשונה במלחמה־הזעירה הצפון־אפריקאית,
נתגלה גם תכנון צבאי מדוקדק, בקנה-מידה ארצי. מאורעות
אלג׳יריה ניבאו התפתחות רצינית: במקום התנפלויות מקריות
והתנקשויות פרועות, עלול לבוא מאבק רצון? ,מתוכנן.

ההליקופטר הציל את חייה של סוזאן מונרו, המורה הצרם־
תיה, שנפצעה בהתקפה על האוטובוס באיזור אורם. בעלה של
המורה, גאי, שנסע אתה באותו האוטובוס, נהרג בו במקום.

אחד ממנהיגיה, מוחמד היידר
שים רבים במקומות שונים ב^
אחר בשם בנבלה, שנמלט מבית
מסאלי עצמו הוסיף לשבת
ידע היטב כי כל תנועותיו נש
ומכונית משטרה, מצויידת במי!
תוצאות: המלאכה העקריח ו ץ
הנגד־צרפתית של עבד אל־נאסו
רים במצריים ריכזה סביבה את
ומעשית למורדים, שהשתלטו עי

הרופאה אודט ז׳ורל מצטרפת אל יחי!
אנשי המשמר מנוסים במצעדים ובתרג!
להם כוי להשתתף בקרבות העזים (שו

אדומים בקעו פה ושם מתוך הקאסבה ; הרובע האירופי היה אפוף תנומה, נראה
כמבוך של רחובות ארוכים ושוממים, משובצים באורות־ניאון.
פתע הופרה הדממי על־ידי התפוצצות אדירה. ענן סמיר של עשן התאבך מעל
מחסני־הדלק הגדולים ( 30 אלף טון) ,אשר בקרבת תחנת־הכוח המרכזית. הפצצה,
אשר לא הונחה כראוי, הצליחה רק להפיץ צחנת־כלור על פני כל רובע מוקי.
בעקבות ההתפוצצות הראשונה באה שניה, ומיד לאחריה בקעו להבות מבנין
ספרית־התקליטים של רדיו אלג׳יר. זה היה הכל. הפצצות האחרות, שהוטמנו
במקומות שונים, לא פעלו, פורקו על־ידי חבלני המשטרה. היו אלו מכונות־תופת
פרימיטיביות, עשויות מפחי־בנזין וקופסות־שימורים קטנות, מלאות פצצים.
דם והדס. יחד עם בנין הספריה הואר גם ארמון הממשלה, כמו ביום־
חג. רוג׳ר ליאונרד, המושל הכללי של אלג׳יריה, ישב צמוד אל שפופרת הטלפון,
עקב אחרי סימפונית ההרס, שהתנגנה בחלקים שונים של ממלכתו הנרחבת.
אולם התקפות הבזק, שנערכו בעשרות נקודות על־פני אלג׳יריה, ההתפוצצויות
בביסקרה ורצח מפקד הספאהים בקנצ׳לה — כל אלה לא היו אלא אפיזודות
חולפות. הדבר שהדאיג את הצרפתים יותר מכל היה הידיעה על השתלטות המורדים
על הרי־אורס.
להילחם, או לעזום. בפאריס נפלה הידיעה כרעם. ממשלת מנדס־פראנם
היתד. צריכה להחליט: לעזוב, או לנהל מלחמה. הממשלה העדיפה פשרה: לא
מלחמה, אלא פעולות־טיהור משטרתיות.
ממשלת מנדם־פראנס נמצאה במצב קשה: הדה־גוליסטים הטרידו אותה בגלל
מדיניותה הפרו־אמריקאית בהודו־סין ; הסוציאליסטים דחו את הצעותיה להקמת
קואליציה. פקידים גבוהים מתחו עליה בקורת ; מפלגות השמאל החדשות האשימו
אותה בנטיות פאשיסטיות. הפעם ידע מנדם־פראנם כי על ממשלתו להציי 1א•7,
הפרסטיג׳ה שלה, לדכא את המרידות באלג׳יר בכל מחיר.
פעולות הדיכוי החלו כבר למחרת־היום, כאשר יצאו לאלג׳יריה מחלקות רבות
של המשמר הלאומי הצרפתי — יחידות מתנדבים, שהתמחו בשמירה על עורקי־תחבורה
ובניינים ציבוריים, אך היו חסרות כל נסיון בדיכוי מלחמה זעירה.
בעקבות אנשי המשמר הלאומי באו גדוד־צנחנים, שני טורי־שריון וגדוד של לגיון•
הזרים, אשר עמד להישלח להודו־סין. בה בשעה קיבלו גדוד שני של לגיון־הזרים
ושני גדודים של קלעים פקודה לעזוב את ויאטנאם, לצאת לאלג׳יריה.
כקלחת המרד, זר[ן. בינתיים ננעץ לתוך הקלחת התוססת של המהומות
האלג׳יריות גם זקנו המטופח של אדם שחום וגבה־קומה, שישב עד כה במעצר
ליד פאריס, הקדיש את כל זמנו לעיון בקוראן הקדוש ובעיתונות היומית. האיש:

משואות על ההרים. אי
11 אלף קילומטרים מרובעים. רכל
כובש. ההשפעה הצרפתית 1
כבישים מודרניים, שנסללו במי
הכפרים הנידחים, הצמודים אל
מספר הלאומנים שפעלו באיזו

שעמד בקשרים עם קהיר, אלף (
שגוייסו למלחמת־הקודש. בן בישל
האיזור: מרבית השטח שסו
בשעות היום היה האיזור כולו[
כדורים שרקו מרכס אל רכס ול
התחבורה.
במאמציו לחיסול־המרידה הס
גורמים: הצנחנים, שהועמדו תו
וקיבלו את חשיביתם האיסטרג
ולילה על עורקי־התחבורה. יחד!
לאומנים נעצרו בכל רחבי־המדי)

״אינסטינקטים שפלים !
הגדולה. ז׳אק שבאלייה, שר הס
משפטים קצרים :״באלג׳יריה ץ״
לעיל.־ .המובטלים האלה, יד
השנה מספר המובטלים הישירה
מחוסר תעשייה י
הצד השלישי
במשחק־המי שמ בקבוק׳

צפון־ז כמה טי׳
המוצא ל<
לרגשות ו/
ערבים, המך,
היתה זו ד,
רגילה, היום ז

׳אומנים האלג׳יריים.
י התבססה על ג׳סטה אחת ויחידה, שנעשתה
אלג׳יר, כאשר עמד הקונגרס המוסלמי לקבל
שלה הצרפתית, ליאון בלוש, לפיה היה יכל
יח צרפתי.
בגלות מרצון בצרפת, הגיע בסתר לאלג׳יר,
הנואמים. נאומו היה חסר כל מליצות: הוא
זום, שאג לתוך המיקרופון :״הרוצים אתם

־הלב שינו לחלוטין את יחסם של האלג׳ירים
ר גם במעמדו של מסאלי עצמו. הוא עזב את
מנהיגם הבלתי־מוכתר של לאומני אלג׳יריה.
.ת 1947 התגבשו תומכיו של מטאלי למפלגה,
פ התנועה למען נצחו! החרויות הדמוקרטיות.
׳תיק למדי: מפלגת־העם האלג׳ירית שפורקה
ע שנות קיומה, עד לפירוקה לפני שבועיים,
:ה, גדושה התנגשויות בלתי־פוסקות עם השל־
:ליה להגיע לקהיר, לאחר שהסתתר משך חוד־דיה.
הוא נמצא שם גם כיום, יחד עם מנהיג
זר צרפתי עוד בשנת . 1952
יתו הקטנה גם לאחר שפרצו המהומות. הוא
על־ידי שני מפקחי־בולשת, ארבעה שוטרים
.אולם הוא ידע גם כי העיקוב לא יביא כל
^!יל־ידי חבריו שישבו בקהיר, בצל מדיניותו
,ח לאחדות ולפעולה שהוקמה על־ידי האלג׳י־תומכי
מסאלי, התאמצה להושיט עזרה מוסרית
יזור אורם.

אנ עיי רי ה
הקרב-ו הצד די ס

ד צרנ2ת

י ארצות התנר הערגי
רדיו בודפסט

מסת ימגולס מזי! ע״< ם*נ*ז< אילן

עירה

תומס!
מרו

ע.בר
.הירדן

יארז\׳י
ערג הנורד
מצרים

אסגזריה

הער־גי

אלג׳ידיה: משוד־ למלחמת שיחדור
הארץ: על שטח של 210,000 קילומטר מרובעים
(פי מאה משטח מדינת ישראל) חיים 8,676,000 ברברים,
ערבים ואירופאים (קצת למעלה ממיליון) .בין חוף המש תרע
לאורך 1000 קילומטר של ים תיכון לשתי שרשרות
הרי האטלס המקבילים לו והמגיעים לגובה ממוצע של
2500 מסרים התרכזו תושבי אלג׳יריה לפי מוצאם: הער בים
חיים בשפלות ובערבות, הברברים בהרים ובנאות המדבר הדרומיות•
.האירופאים מתרכזים בערים הגדולות, בהן חיים לא יותר
מעשרים אחוז של תושבי אלנ׳יריה; ביניהם כמעט כל היחוריס.
הממשל: מושל צרפתי ממונח מטעם שר הפנים חצר־פתי
שולט על הארץ כשהוא נעזר 3מירה מועטה במועצת
ממשלה ממונה של ששה איש. גוף ממשלי אחר, בעל
סמכויות אפסיות: המועצה האלג׳ירית •המחוקקת, הנבחרת
אחת לשש שנים ובה 120 חברים ח 0רי השפעה,
הנבחרים כמעט שווה בשווה מבין חאוכלוסיה המקומית
והמתישבים הצרפתים. מלבד זאת שולחת אלנ׳יריה, שהיא חלק אינטגרלי
של הרפובליקה הצרפתית 30 ,צירים ( 15 אירופאים ו־15
מוסלמים) לאסיפה הצרפתית הלאומית בה יש להם זכויות מלאות.
! ! היסטוריה 2אלג׳יריה, שלא נפרדה עד קץ השלטון
התוויכי לפני 120 שנח מעולם מטוניסיה וממ1וקו> שימשה
בראשית תולדותיה אסם החיטה של רומא. אחר
הכיבוש הערבי באו אלף שנים חסרות מאורעות מיוחדים.
אמצע המאה ה־ 6ז הפכה למדינת שודדי ים שהטילה את
אימיה על מעצמות אירופאיות שהעלו כופר שנתי לשליטי
אלג׳יריה (אחר השבויים של שודדי הים האלג׳יהיים: מיגואל סרוונטס,
שנמכר לעבר לשבע שנים, הגה בעברות את רעיון חיבור הספר דון
קישוט, האביר הנלחם בכנפי טחנת הרוח, שפיסמו בעולם כולו.

ת המשמר הלאומי, הזורמות לעבר איזור אורם.
1׳מדר, חסרים כל נסיו! קרבי כזה שהיה דרוש
אל, למטה) שהתנהלו בהרי אלג׳יריה הנישאים.
ור אורס ההררי והנידח׳ המשתרע על שטח של
ל, תמיד מקלט מצויץ לתושביו, מבצר עוז בפני
חלה לחדור לאיזור בשנת ,1932 באמצעות שני
דם. אולם היא לא הגיעה עד היום אל מרבית
סגות־ההרים כקני־נשרים,

אורם נאמד בשלושת־אלפים, בתוכם מטה כללי

|אנשי מסאלי ולמעלה מ־ 1500 מבני־כפרי־האיזור,
^ם העיקרי של המורדים היה המבנה הטופוגרפי
ה על־ידי וואדיות עמוקים, מכוסה בסבכי־שיחים.
אפוף דממה. רק בלילות הוארו ההרים במשואות,
בוצות קטנות של אלג׳ירים יצאו לחבל בעורקי־

; 1מו המטה הכללי הצרפתי בעיקר על שלושה
ות פיקודו של גנראל ג׳יל, הפרשים, אשר שבו
יגית במלחמת־הרים. והמטוסים, שפיקחו יומם
עם כוחות הצבא הופעלה גם המשטרה: מאות
ה, סניפי מפלגת מסאלי נסגרו ורכושם הוחרם.
אולם כל זה היה רק צד אחד של הדראמה
חות המזויינים הצרפתי, הגדיר את המצב בשני
ביום כמה מאות־אלפים מובטלים. אם לא נבוא
־זת־כוח למורדים .״לאמיתו של דבר, הגיע
אלף. האבטלה הגדולה באה כתוצאה
הפועלים החקלאיים העונתיים.
של השאיפות הפאן־ערביות
ס שש פעמים ביום, הילל
קרא ליוש־אל
אידאעה אל־נזטרייה,
:״צרפת משועבדת
כי במרחב יש 70 מיליון
הלאומנות האלג׳ירית בעייה
להפוך לטראגדיה.

ה ! היסטוריה חדישה ; ב־ 1815 ניסתה שייטת אמריק אית,
ללא הצלחה יתירה, לשים קץ לשלטון שודדי הים.
1רק כיבוש אלג׳יריה על־ידי הצרפתים. ב־ , 1830 כדי לנקום
על עלבוו הקונסול הצרפתי באלג׳יר, שם קץ לשודדי

| הים 12 .ו שנים לאחר מכן נכבשה אלג׳יריה מן הים על־ירי
כוחות בנות הברית במלחמת העולם השניה, שהוציאה
אותה בכד ממעגל וישי משתפת־הפעולה, צרפו אותה לצירן תחת
שלטוו משותח וקצח־ימיס של הגנרלים רה־גול ונ׳ירו, הפכו אותה
לבסיס חשוב של בנות הברית בחיסול הציר הגרמני־איטלקי באפריקה,
ןמחצכיסוחקלאות: ברזל, פוספטים, אבץ, כספית,
מעט פחם ומעט נפט מצויים באלג׳יריה, שהיא ארץ חקל־
| ר \ 1 1אית בעיקרה. הגידולים העיקריים: חיטה, שעורה, תירס,
ענבים ופי־י הדר, תמרים ותאנים, טבק, זיתים, וכותנה. ן 1עצי ארז, מחט, שעם ותמר תורמים את חלקם לפיתוח
מלאכה זעירה. מכת האזורויס החקלאיים — האריה —
הושמד מזמן וכן עברה בתיהיענה מאלג׳יריה עדיין מצויס בה הנמר,
הצבוע, חזיר־חבר והקוף. תושבי החוף עוסקים בדייג, מצויים אצל
מדני סרדינים ואנצ׳ובי נרחבים המספקים להם את פרנסתם הדלה.
* הי הו די ם: אבותיהם של רבע מיליון יהודי אלג׳יריה
הגיעו לארץ עוד לפני חורבן הבית השני, חיו בשלום
| עם הברביים והערבים, זכו ב־ 870ו 60 ,שנה לפני המו׳
סלטים. באזרחות צרפתית מלאה (חוק כרמיה, שהוחק על•

ידי השר היהודי־צרפתי יצחק משה כרמיה) .חוק זה בוטל
על־ידי ממשלת וישי ב־ ,1940 הוחלף בשורות פקודות
מפלות. דה-גול הד חיי ליהודי אלג׳יריה את כל זכויותיהם ב־.1943
עם קום מדינת ישראל עלו אליה כעשרים אלף מיהודי אלג׳יריה,
שיחד עם אחיהם עולי תוניסיה ומרוקו הפכו בה לאזרחים שווי־זכויות.

ב מדינ ה

(המשך מעמוד ) 9
מלא עד אפס־מקום: ראש עיריית נתניה,
עובד בן־עמי, אשר נגדו הוצא צו־על־תנאי,
חוייב לבוא לשם ולנמק מדוע סירבה העירייה
לתת לאבא קליינשפיץ ולחיים אקסל
רשיון לחנות־נקניקים.
הרשיון היווה סלע־מחלוקת כבר למעלה
משנה, מאז הכריחו החוגים הדתיים בנתניה
את העירייה להחליט שלא לתת רשיונות
לחנויות־מזון, אשר לא יתחייבו שלא
למכור בשר־חזיר, או מצרכים עשויים מ־בשר־חזיר.
קליינשפיץ ואקסל התחייבו שלא
למכור בשר־חזיר, אך סרבו לחתום על התחייבות
דומה בקשר לנקניקים: הם לא
ייצרו אותם, אלא קנו אותם מבתי־החרושת
השונים.
בינתיים לא הסתפקה עיריית־נתניה ב החלטה:
החוגים הדתיים לחצו על בן־עסי
להוציא חוק־עזר, שיאסור כל מכירה של
בשר־חזיר, או נקניק־חזיר. חוק־העזר הוצא.
רוב דתי. לא היה איפוא כל פלא בכך
שאולם בית״המשפט היה מלא פקידי עי־ריית־נתניה.
במקום נמצאו גם תת־שר־הדתות,
זרח וורהפטיג, היועץ־המשפטי של משרד-
הדתות, יששכר באר, ומספר רב של אזר חים
חבושי שטריימלים ממאה״שערים. חשי בות
הפרשה הודגשה כפל כפליים על־ידי
העובדה שנשיא־בית־המשפם, יצחק אולשן,
הסכים לעבוד ביום ששי, שהנו ין ם מנו חתו
הקבוע. לצדו של אולשן ישבו השופטים
העליונים יואל זוסמן ואלפרד ויתקון,
רשמו את מהלך־המשפט לסרטי פרטיו.
בן־עמי לא זילזל בערו־הפרשה: הוא
יוצג על־ידי עורך־דין יעקב (משפט ברסן)
סלומון. שני סוחרי״הנקניקים יוצגו על־ידי
אריה פינצ׳וק ודוד רוטלווי.
לאחר שהשיב בן־עמי לשאלותיו של אול־שן,
הודה כי הרשיונות לא הוצאו מסיבה
דתית, החל פינצ׳וק חוקר את ראש־עיריית
נתניה בקשר לכמה נקודות טכניות.
סיכומו של סלומון, שבא בעקבות החקי רה,
התרכז מסביב לנקודה אחת ויחידה :
רוב תושבי נתניה הם דתיים, או שומרי-
מסורת ויש להם זכות להוציא חוקי־עזר,
שיתאימו לאורת־חייהם.
לעומת זאת טען פינצ׳וק כי סמכות הח קיקה
של העיריות מצומצמת להוצאת חוקים
בכל הנוגע להיגיינה, הבנייה והאדמיניס טרציה
באיזורן. כל הבעיות הדתיות חור גות
מסמכות העיריות, שייכות אך ורק
לתחום סמכותה של הכנסת.

דרכי אדם
כמה טיסות בנוין
חודש ימים לאחר הצגת הבכורה של
המרד על הקיין היה עדיין אולם תיאטרון
הבימה בתל־אביב מלא עד אפס מקום. באחת
השורות הראשונות ישב אדם צנום, שזוף־
שמש. עיניו היו עצומות וסנטרו כבוש
בחזהו. אשתו, בלונדית מלאת־גוף, הדפה
אותו קלות :״מה קרה, שמחה?״ בתו
הבלונדית הצנומה משכה בשרוולו :״אבא
אנשים מסתכלים עליך.״ שמחה הלל לא
שם לב לעיניים המופנות אליו :״שיביטו ! ״
המחזה לא מצא חן בעיני שמחה :״נכון.
קוויג היה עריץ ואכזר. אבל הוא לא היה
מטורף.״ הוא הגן על רב־החובל בהתלהבות
בלתי־רגילה. אשתו, פרידה, הבינה את הסיבה
לכך: הוא ראה בקוויג בבואה של
עצמו.
שמחה היה אדם קשוח, אך ישר. הוא
עלה בסולם הקריירה בימי הבריטים, הגיע
לדרגת מפקח־המכס של נמל־חיפה. אולם
עם קום מדינת־ישראל הורד מדרגתו, ובמקומו
נתמנה אחד מפקודיו לשעבר. שמחה
הלל עזב את המכס.
מתיחותדדכאץ. מאוחר יותר קבעו
הרופאים כי האכזבה שנחל שמחה במכס
שברה את גופו ואת רוחו לחלוטין. הוא
עבד בפרך בפרדסיו, אשר בקרבת ראשון-
לציון. אולם בבואו הביתה היו פרידה ונו רית
נושאות במלוא נטל מצבי־הרוח שלו.
״הוא סבל ממצבי־רוח אלה לא פחות מאי־תנו,״
סיפרה פרידה ,״אבל הוא לא היה
מסוגל להתגבר עליהם.״
החיים בבית הפכו קשים עד בלי נשוא.
המתיחות הלכה וגברה. לא הועילו מאמצי
פרידה להפגישו עם רופאים: הוא התחמק
מהם. לא הועילה גם המסיבה שערכה ה משפחה
לכבוד יום־הולדחו ה־ : 56 הוא נש אר
קודר׳ דרוך ומדוכא.
בשבוע שעבר הוציא שמחה בקבוק מתוך
הארון, שפך מתוכו את שיירי־היין, עטף
אותו בעיתון י שן :״אין שמן במטבח,״ הס ביר
,״אביא שמן כשאשוב מראשון.״ אחר
יצא החוצה ׳מבלי להביט בפני בני־הבית,

בשעת הצהריים הכריז אולשן על הפסקה,
עזב את המקום יחד עם השופטים
האחרים. מועד פסק־הדין לא נקבע, אולם
רבים היו להוטים לראותו בילקום־הפרסו״
מיס: יהיה זה פסק־דין חשוב ביותר, וקרוב
לוודאי שהוא יעסוק לא רק ברשיון הנתון
במחלוקת, אלא גם בבעיית סמכות־החקיקה
של העיריות ובאישור שנתן שר־הפנים ל חוקי
העזר העירוניים, האוסרים מכירת
חזיר.
תולדנת מכתב קצר
השבוע הגיע מכתב קצר למורה רחל בר-
גיורא (העולם הזה .)891 בהתאם לסמכות
שניתנה בשעתו לנציב העליון, פיטר אותה
שר־החינוך. לפי אותו חוק לא היה עליו
לתת נימוקים.
בעלי המכתב ידעו את אשר הם עושים.
הם חששו מאד שהסיבה האמיתית — קשריה
של בר־גיורא עם כת היהודים המשיחיים —
עלולה לסבו אותם עם החוק. המורה מאילת
היתר. מוכנה להגיש צו־על־תנאי. הדבר היה
מעורר גם רושם רע בחוץ לארץ.

השתמשו ב־ 1£77£ן!3/1
לגברת ולתינוק
מברש ראש מנילון

משוה ברק זוהר לתסרוקת
להשיג אצל הפדפומויות המובחרות
המפיץ הראשי :

חיים בדיד

כפר גלעדי

תל־אביב

מכונות בתיבה חדשות מקוריות עבריות
7 ^ 1מ001^71

למכירה בלירות ישראליות
ההספקה מהמחסן

נא לרשום את המספר החדש של הטלפון שלי 5—0—3—2

, 191991( 3ת. א .ארנב׳ ווו

הפתרון שנמצא: לעתונות הוחדרו רמזים
כאילו התרשלה בר־גיורא בעבודתה בבית״
הספר של אילת, נעדרה פעמים רבות מתפ קידה.
זה היה שקר. שמועה שניה: המורה
נאמה באסיפה של הליגה האנמי־קומוניססית,
סטרה על לחיו של שוטר. אולם תקרית זו,
שרחל בר־גיורא מכחישה אותה* ,לא הוב ררה
מעולם בבית־משפט.
שוב נשפך אור על מצב מדאיג: לפי החוק
הקולוניאלי הבריטי, יכול כל פקיד להחליט
על פיטורי אדם מבלי להתחשב באיש. כמעט
ואין שום בסים חוקי לעירעור על החלטה כזאת.

הא טוענת שידידיה השאילו רמקול ל ליגה,
והיא ניסתה לקחתו בחזרה, כשנעצרה
על־ידי שוטר שתפס בה והעליבה.

מתאבד חילל
״אבא; אנשים מסתכלים

עלין !״

ברכם לשלום מאחורי הדלה.
נורית הלכה לעבודתה בהתאחדות הפרדסנים.
פרידה נשארה לבדה בבית .״״הרגש תי
כי משהו נורא עתיד לקרות באותו יום,״
סיפרה פרידה מאוחר יותר, בשבתה על
שרפרף בדירתה התל־אביבית הצנועה.
בשעה שש בערב נשמע צלצול קצר של
פעמון־הדלת. על המפתן עמד יונה, דודנו
של שמחה. הוא נראה מפוחד .״הבאת בשו ר ה רעה,״ אמרה פרידה .״כן,״ השיב,
״שמחה נמצא מת על קבר אמו בראשון.״
הוא לא מסר את סרטי האסון ד,ם נוד עו
לפרידה רק לאחר זמן: קבוצת אנשים,
שבאו לבקר בבית־הקברות, מצאו גופה חרו כה
מוטלת על גבי קבר. לצדה, מתחת
אבן כבדה, היו מונחים מסמכיו ש
חה. במרחק מה משם היה
יין ריק. בקרקעיתו נותרו עדיי
פות של בנזין.

מאז יצא כול מוריציום כן הפני לפני 14ז שנה לא חדרו לאסוף כולים
ידועים כאותו כול ראשוו ופחות ידועים. חידון הכולים הבא, הבלורככ
אף הוא מכולים ידועים ופחות ידועים, תוכע את פתרון זהות הכולים.
המטוס החד־מטעי הממלא את רוחכ הכול הוא, כמוכן, כול הודו-סיני,

בפי שאפשר לראות מן הכול. אכל איזו ארץ מייצג כול ת אר האוויר.
המופיע מעליו ל גרמניה ל פרגוואי? צ-ילי ל ליכטנשטיין ל את הפתרונות
יש לשלוח למערכת. העולם הזה״ ,תל־אכיכ, ת .ד 136 .עד לעשירי
פרסי ספרים.
כדצמכר. בין הפותרים נבונה יוגרלו עשרה

הים אשר בבול זה הוא :

(א) ים הכינרת

האי אשר בבול הוא :
(א) -סס ייט יו

(ב) ׳׳ים״־מזף

(ג) ־וויזד־המגגור

פורמוזה

(נ) •ילגטיג

.2בול

זה מתאר את :
נב^ש -בורמה
החומה הגדולה
מע3ד־זז**5ר

(דה־־וזדבנת 1ו*1יביו*מ
מטוס זה סם מעל :

חייה זו היא בת פשפהת:
(א) החתולים

(ג) הס חיסנוי 8
(ו) יזז!ודדז3-

איראן
אי ז דינ ז ה

(ד) -מוריד!

ומטוס זה טם ב
(א) •גרגורז!

(ב) 43.גג0ג־

צ׳י לי
לי ד סנ ס ס ^ ו

מטוס זה טס ב
(א) הודו־סין

.10 סנאי זה בא מ :

(ד) ~ ז1ינדו>זיה

חיפושית זו נולדה ב
(א) ־*ייזזזדדיז!
(ב) הונגריה

(ד) טכג^ו

סריה זו הוקדשה ל :

(א) אם והילד בהונגריה
בפו לין( {
(ג) נביי מלזזמוד־גזזידלנר
(ד) לחתד־־זזשלוס בנגוגבנ^ן?

א+פידו

דזלמ-ח•
יוגוסלביה

(ד) -אלבניה

גל -4.יו *
.11 נעל הבול היד, ראשון נשיאי :
) 10י ־ ואמט 4א׳

.13 איש צבא שלים ארצו הוא :
נא) סיסו

גי(3ל*8

( • 0זזורביה
(ד) מיו

(ב) ס דו ך י
(ג) ׳שבדאל^-נאמד

(ד) -צ׳יאמר־זדי־במק
.12 גיבור למהפכה האמריקאית היה :
(ג) צרפתי
(מימסלשפיי•
(ד)—גרלוני
(נן-־דדיסי

.14 בול

זה הוצא לכבוד נ
51 וגון־סן דפמ״ם
תערוכת כבוס השנזנוח
*ום־־הפרזז
־רימסי־ן זאגדונהדזד

בול זה הוצא ליום :
שלן בקלרתזח(א) שביתת הנ
(ב<-*-בגוס עצות ארית
(ג) השלום הבינלאוטב
נד) זכויות האדם

.15 אליפות אומני הונגריה נערכה בשנת:

1953

<1666

*.194

(ל) —1966

ל דר

החשבון תמיד
הבנה הצעיר והבטוח ביותר במדינה הוא בנר, הדואר כעל 150 הסניפים
ועשר שעות העבודה — וקבלת הקהל — ליום. אלפי המפקידים וה חוסכים
הנהנים משירות כספים ציבורי זה -ממתולה עד אילת ומנתניה עד
עידגדי -כוללים מוסדות ממשלה, חכרות־ענק, אף מעל לכל אלה את
האיש הקטן, החוסר קשה, אולם רוצה שחשבונו יחיה תמיד כסדר.
מיו בשיעורים לאיגרת המילווה העממי הרי
לכל המשתמשים בשירות הכספים הציבורי
הזה יתרון מניח־מאד־את״הדעת נוסף: מעבר
לכל הוראת תשלום אפשר תמיד לפרט את סיב
התשלום, להודיע למקבל הכסף תמורת מה
זוא מקבלו.
מוסד אחד המשתמש ביתרון זה לעתים קרו בות
מאד(כמעט 130 פעם ביום) הוא הביטוח
הלאומי המשגר לכל יולדת הוראת תשלום
של בנק הדואר (על 55ל״י) כשעברה השני
נושא את הכתובת * :הננו מברכים אותך ל הולדת
בנך (בתר).״ כל שעל האם הטרייה ל עשות
הוא להיכנס לסניף הדואר הקרוב ו לפדות
את הוראת התשלום.

ע ל 13 אין קו ב צי

מפקידיפ כסנין? בנק הדואר
ליד 150 אשנבים ודלתות 12 מכוניות —
י המורה הירושלמי שזכר את מגן דויד אדום
עוד מימי המצור החליט לבטא את הזכרון
בצורה מעשית: הוא התחייב לתרום תרומה
חודשית של 320 פרוסה למגן דויד, להביע
בכף;את תודתו הצנועה. רק שלא היה לו תמיד
הפנאי לגשת למגן דויד ולקיים את התחייבו תו
החודשית, שלא לדבר על הגובה שלא היד,
פנוי בשעות בהן הורה אותו מורה בביתר,ספר.
ואז נזכר המורה בחשבון שפתח לא
מזמן בנק הדואר.
למחרת, בדרכו לבית־הספר, הטיל המורה
סעטפו־ חום־בהירה מוארכת — ולא מבויילת
־ 4לתיבת הדואר הראשונה שנזדמנה בדרכו.
היתד. זאת הוראה למחלקת הסילוקים של פנק
הדואר לשלם (לסלק) לחשבון מגן דויד אדום
320 פרוטה בראשון של כל חודש, לנכות
את הסכום מחשבונו הוא בבנק.
אין זה השירות היחיד שבנק הדואר עושה
לבעלי החשבון שלו. כי זאת לא היתד, אלא
אחת מרבבות העיסקות העוברות את בנק
הדואר לחודש. כאשר התחיל בנק הדואר לפ עול
לפני 13 חודשים הוא שם לעצמו למטרה
לקיים שרות (והדגש על שרות) כספים לקהל.
האיש הקטן — הפועל, הפקיד, בעל המלאכה,
לא נצרך יותר לבלות את שעותיו היקרות ב עמידה
בתור לתשלום חשבונו בחברת החש מל,
או למסי העירייה או(ג ם זה קורה) למס
ההכנסה. מעתה היה מספיק שיעביר הוראה
בכתב — הוראת. תשלום או. פקודת העברה•
— בתוך המעטפה החום־בהירה המוארכת ו בנק
הדואר כבר דואג לכל השאר.
והחשבון היה תמיד בסדר. לא רק חשבון
זמנו של בעל החשבון, כי אם גם חשבונו
— וחשבון התחייבויותיו — בלירות ובפרו סו
ת אחר כל הוראת תשלום שמסר לבנק
הדואר נמסרה מייד הודעה למקבל התשלום,
ופעל החשבון עצמו קיבל קבלה על התשלום•
שביצע בתוספת סופם מלבני ולבן שנתן לו
את תמצית החשבון שלו — את גודל יתרתו
בבנק הדואר אחר שבוצע תשלומו האחרון.

01׳ 3 1( 9 130

עיסקות בנק דדואד המתבצעות ליו האשד
• אם התשלום צריך להתבצע במזומנים
— הוראת תשלום. אס התשלום מתבטא רק
בהעברה מחשבון של בעל חשבון אחד לזה
סל בעל חשבון שני — פקודת העברה.

בים של כל אחד מ־ 150 בתי הדואר וסוכנו־יותיו
בארץ — כולל את דלתות מכוניות 12
נתיבי הדואר הנע בגליל, ביהודה ובנגב —
הן מקיפות הכל, מתשלום שכר דירה של
דייר לבעל הבית ועד להעברת כספים רגילה

כולי חסכון של בנק הדואר**
— נמלים, דבורים ועיטורי חיים נחמן ביאליק
מחיפה לצרעה שבפרוזדור ירושלים.
אין זה היתרון היחיד של בנק הדואר, היו תו
בעל 150 סניפים ברחבי הארץ — מאילת
עד מתולה. שעות העבודה של סניפי הדואר
— בערים הגדולות משמונה בבוקר עד שש
בערב — מאפשרות מסירת והוצאת כספים
בכל שעות יום העבודה, שלא לדבר על הע ברת
כספים המתבצעת על־ידי שלשול מע טפה,
המשוחררת מביול, לתיבת הדואר המצו ייר,
בכל מקום. יתרון נוסף: בניגוד לצ׳ק אין
הוראת התשלום של בנק הדואר גורמת נזק
לבעליה כאשר קורה המקרה והיא אובדת
מכיוון שטרם עברו את טיפול מחלקת הסילוקים
חסרות הן, כשלעצמן, כל ערך.
ומכיוון שלא כל בעל חשבון בבנק הדואר
מנצל את חשבונו רק לתשלום קל ונוח של
דמי חתימתו החודשיים על עיתונו או תשלו־י

ערכך

?יערכו

אלפי בעלי החשבונות בבנק הדואר יכולים
לקיים את התשלומים שביניהם בצורה נוחה
ביותר: הם (וגם לא־בעלי־חשבונות הרוצים
לשלם לבעלי חשבונות) פותחים את ספר בעלי
החשבונות שבידיהם(המתעדכן כל חצי שנה)
ומחפשים את מספר בעל החשבון. הספר ה צבעוני
(ירוק לעמודים בהם מופיעים בעלי
החשבונות בירושלים, לבן — תל-אביב, כחול
— חיפה) מגלה לכל הרוצה לשלם תשלומיו
לאגודת האסטרונומים־החובבים בישראל (גיש
דן) כי עליו לזכות את חשבון מס 41145
מספר קצר יותר הוא זד, של שר הדואר, ד״ר
יוסף בורג, שזכה ב״.11

לצרג

כי בראשית הבנק ניתנה בחירת־מה לבעלי
החשבונות במספרי החשבונות שלהם. כפי
שאפשר היה לצפות לא רבו הקופצים על ה מספר
.13 ניגוד גמור שימש מספר 18 שבגלל
תכונות הגימטריא שלו (ח״י) רבד. הדרישה
אליו. סגן מנהל בנק הדואר, מי שהיה קצין
מחוז ירושלים אהרן עופרי, פתר את הבעייה
לשביעת רצונו המוחלטת: הוא זכה במספר
, 120 מתוך תקודד, לקיים את חשבונו בבנק
עד מאד, ועשרים שנה.
בין שהמספר הוא 120 או ( 131 של מנהל
הבנק, מי שהיה מנהל הכספים של חברת ה*
מספרי חשבונות ׳ונשלים מתחילים בספרה
, 1חיפה — ,2תל-אביב — •4
•ד 50 פרוטה — חום 1.00 ירוק ;
— 250 כחול 500 אדום.

דרי

אשלג, יהודה צוקרמן) אין פרסומו הכרחי.
כדי שלא לעבור על סודיות הבנקים המקובלת
מחליט בל בעל חשבון אם הוא רוצה בפרסום
שמו ומספר חשבונו, אם לאו. אולם רבים
הם המעוניינים בפרסום שמותיהם. כאותה גב רת
ירושלמית הידועה במפעלה, קשר לאחד*,
שפתחה את חשבונה בבנק הדואר ומחלקת
ברבים שוברי תשלום של הבנק לזכותה.
צורה שלישית זו — מלבד הוראת תשלום
ופקודת העברה — של פעילות מחלקת הסי לוקים
חשובה מאד גם לפירמות יותר מבוססות
מקשר לאחד, כאותו שירות חודשי להש כרת
מקררים השולח לכל לקוחותיו שוברי
חשלום וכל שעליהם לעשות הוא לגשת לבית
הדואר הקרוב ולהכניס את הסכום.
מוסד מאד מבוסם העובד עם שוברי תש לום
היא משטרת התנועה. עבריין התנועה
הבוחר בקנס (במקום המשפט) כאשר הוא
מקבל דו״ח מאת שוטר תנועה יכול להיכנס
הישר עם טופס הדו״ח, הכולל שובר תשלום
על גודל הקנס, לבית הדואר הראשון.

•1111 אחו! ג לקט׳!׳
לפני חודשים מספד החליטה המועצה ה•מיד
צת לשר הדואר בענייני בנק, בראשה עומד
איש הכספים ד״ר נבנצל, ובה משתתפים
תשעה אנשי כספים ומשק כמפקת
על הבנקים בר־יוסף, מנהל תנובה ורלינסקי,
מנהל הבנק הלאומי לישראל ד״ר פוטשר,
להרחיב את פעולות הבנק. אחר הכל בנק
הדואר הוא הבטוח במדינה (אומר סעיף 15
של חוק בנק הדואר — תשי״א * :המדינה
אחראית למילוי התחייבויותיו של בנק הדו אר״)
,אינו צריך להסתפק בשירות אחד —
זה של מחלקת הסילוקים. השירות שנוסף
בחודש שעבר לבנק הדואר הוא השירות ה מקובל
מאד על בנקי הדואר בעולם כולו —
מחלקת חיסכון.
במינימום של שלוש ל״י אפשר לפתוח
חשבון חיסכון המשלם רביב של שני אחו זים.
לא רק מבוגרים דרשו את פנקס החים-
חון האדום, נושא מנורת שבעת קנים מוזה בת.
גם הילדים רצו להיכנס למעגל החוס כים,
זכו בכרטיסי חיסכון כחולים־לבנים,
בעלי עשרים משבצות כל אחד להדבקת בולי
החיסכון(ראח תמונה) כרצונם. אחר שנתמלא
ברטים החיסכון בולי חיסכון אפשר לפרטו
בבנק הדואר, או לקבל תמורתו פנקס חיסכון
עם הסכום המתאים.
מאחר שהחוק מרשה פתיחת חשבונות ל קטינים
(ילדים עד גיל ) 12 הושם בכך היסוד
לשיטה חדשה של מתנות לקטינים: כרסים
חסכון מבדיל ולמרבה במתנה — אפילו•
פנקס חיסכון. בנק הדואר לא מסתפק בכך,
מתכנן להקים אגודות חיסכון בבתי־הספר,
לפרסם סדרות בולי חיסכון בעלות ערכים נו ספים
ומקושטות ציורים (בין ההצעות: נמ לים,
דבורים, עיטורי שירי הילדים של חיים
נחמן ביאליק) ולקראת חנוכה אף יופיע כר טיס
חסכון נושא ציור אומנותי של סביבון.
אולם בנק הדואר לא שכח את בכירתו, מח לקת
הסילוקים. הוא דואג לא רק לכך שה חשבון
של כל בעל חשבון יהיה תמיד ב סדר,
הוא גם דואג לזריזות ויעילות ביצוע
עיסקות בעלי החשבונות. ואלה עתידים לה יות
בסדר מיוחד בו ביום כאשר דוות הכם־
סף של בנק הדואר יגישו את השירות העדכגי
ביותר: חלוקת הכספים המשתלמים דרך
בנק הדואר הישר לבתי מקבליו־,ם.
• הכל אלקסרוממס 1שולמית אוהבת את
שלמה 1תן גרוש ׳ 1

ספו ר ט

ב של
המלחמה הקרה
בע״ה מור החוף
ענני השלום שריחפו השבוע על פני העו לם
היו כה סמיכים, עו שאפשר היה
לחתוך אותם בסכין בלתי־מחודדת. אסירים
פוליטיים שוחררו במזרח־אירופה, תוך כדי
התנצלות על מאסרם בסעור. לפ.י כמה
שנים. גם הפלת מטוס אמריקאי לפני שבו*
עיים לא גרמה אלה לתחרות של בקשות־סליחה.
היה
דומה כי משך החדשים הקרובים
תתפוס דיפלומטיודהאדיבות את מקום דיפ־לומטית־העלבונות.
מתח ההתנצחות ההד
דית
ירד. אולם הבעיות האמיתיות, המפריעות
לשלום, נזדקרו ביתר בהירות. ה מועמדת
חסרת־היריבים למקום הראשון :
בעית פורמוזה.
נחיתה בחוף תל-אביב. כמו כל
בעיה בינלאומית גדולה, מסוכנת בעידן פור מוזה
דווקא מפני ששני הצדדים משוכנעים
לגמרי שהם צודקים.
לאזרח ישראלי יהיה קל להבין את נקו־דח־ההשקפה
הסינית־העממית, אם יתאר ל עצמו
מה היד, קורה לולא עזבו האנגלים
ב־ 1948 את הארץ מרצונם הטוב, אלא הס תלקו
בסערת־קרב לקפריסין׳ מול חופי ה ארץ.
שם היו האנגלים מרכזים כוחות צי
וצבא, מכריזים השכם והערב על רצונם
הנחוש לחזור ולכבוש את הארץ, מארגנים
בלילות נחיתות ליד נהריה ותל־אביב, מפ ציצים
את חיפה ומטביעים את האניות הנכנסות
לנמל.
זהו בערך המצב מול חופי סין. פרט להבדל
אחד: הקפריסין של צ׳יאנג קיי־שק
אינה נמצאת אפילו מעבר לאופק, אלא במפרץ
חיפה ממש. העמדות הקדמיות שלו,
באי קמוי, קרובות עד כדי שלושה קילומט רים
מן החוף, משקיפות מקרוב על היבשת
(ראה תמונה) ,מזכרת מתמדת לאיום.
חשבון ושני כעלים. נקודת־ההשקפה
האמריקאית נוסחה בבהירות לפני ארבע
שנים על־ידי הגנרל מחומש״הכוכבים דוג־לאס
מק־ארתור בנאום שפורסם מראש אך
ילא נישא כלל, מפני שהנשיא טרומן הח לים
בשעתו לאסרו.
אמר מק־ארתור - :אנו מפקחים על חופי
אסיה באמצעות שרשרת איים ...מאיים אלה
אנו יכולים לשלוט מן האוויר על כל נמל א סיאתי,
מוולדיבוסטוק עד סינגאפור ...פורמו זה
בידי מעצמה עוינת תשבור שרשרת וו
ותהיה דומה לנושאת־מטוסים בלתי־טביעה
ובסיס־צוללות אידיאלי ...אפשר יהיה (לסי נים)
לנתק את כל נתיבי־הים באוקיינוס
השקט המערבי ...במקרה זה יעבור שדה־הקרב
העתידי מרחק של 7500ק״מ מזרחה,
אל חופי ארצות־הברית, אל חופי ביתנו*...
היה זמן שמדינאים מתונים חלמו על ה אפשרות
של ניטראליזיציה של פורמוזה,
הכרה בממשלה הלאומנית כממשלת פורמו זה
בלבד, חיסול כל תביעותיה ליבשת סין.
אולם היה זה חשבון בלי שני בעלי־הבית :
צ׳יאנג העקשן לא ה־ר, מסכים לעולם לה צעה
שתשים קץ לקאריירה שלו כמשחרר
סין, ואילו מאו לא ישקוט עד שחייליו
ישמידו את מבצר, הסיבוב השני״.
כותרת לארוחת בוקר. למדינות קט נות,
כישראל׳ הנמצאות בפרשה זו בין הסדן
האמריקאי והפטיש האסיאתי (ראה במדינה)
קשה כל החלטה בויכוח זה. לפי כל ה סימנים,
ישתדלו לדחות את הויכוח עצמו

— עד שתופיע בעתוני־הבוקר, באחד הימים׳
הכותרת: החל הקרב על פורמוזה.
צרפת נושא קרוב דרב
לפני שנתיים עמדה הסטודנטית הבלונדית,
סוזאן דה־פלים, חטובת־הגוף בפני החלטה
קשה. היא בילתה חמש שנים בין כתלי האוניברסיטה
הפריסאית סורבון, השתלמה ב אנתרופולוגיה.
עתה היה עליה לבחור ב נושא
לעבודת־דוקטור. במה לבחור? במב נה
הגולגולת של הבושמנים, או בהתפתחותם
הפיסית של הפולינזים? סוזאן בחלה בנוש
אים
אלה, שהיו רחוקים מדי, החליטה לבס ף
לבחור בנושא קרוב יותר ללב־ולעיניים.
השבוע, לאחר שנתיים של עבודה מפרכת,
הובא לפני הפרופסורים של סורבון חיבו רה
המרתק של סוזאן: האנתרופולוגיה של
האש-ה הצרפתית. היה זה נושא שעניין לא
רק את המדענים, אלא כמעט כל גבר אירופי.
אחוז אחד אדומות. החיבור המדעי,
שהשתרע על פני 350 עמודים, היה מב, סם
על מדידת גופותיהן של 140 צרפתיות טי פוסיות,
חשף לעיני הקוראים עובדות מפתיעות,
אשר כמעט לא היו ידוע! ת עד כה:
• הצרפתיה הממוצעת גבוהה למדי 160 :
כדורסל שחקני העתיד
בה בשעה שהכדורסלנים הישראליים המשיכו
בסיורם על פני דרום־אמריקה( .העו לם
הזה )892 לא שקטו שחקני־העתיד של
הנבחרת על שמריהם, הוכיחו את יעילותם
במשחק מצויין, שנערך בין מכבי בר־כוכבא
תל־אביב לבין הפועל תל־אביב.
המשחק, שאורגן במהירות וביעילות על־ידי
נציגי מכבי והפועל, אשר לא נדבקו
מחבריהם עסקני־הכדורגל במגיפת הפילוג
והסיכסוכים׳ נוהל במשמעת מופתית. ה־סיכסוך
היחידי שפרץ לפני התחלת המשחק,
היה כאשר אברהם חסיד, שחקן־הציר של
מכבי, סרב לעלות למגרש, אם לא יי.תן לי
כרטיס־הזמנה נוסף. אולם מאמן מכבי יהו שע
רוזין חיסל את הפרשה במהירות, הו דיע
לחסיד שאין לו מה להתלבש. הוא רצה
לשמור על המשמעת בכל מחיר, אף כי
ידע שהעדרו של שתקן־הציר יפחית אר. סי כויי
הנצחון של הקבוצה כולה.
התנגחות־שופטים. במהרה התברר
כי העדרו של חסיד לא פגם ביותר בכושר
חבריו. המשחק התנהל תוך שוויון מפליא,
וההכרעה באה רק בשלוש הדקות האחת־נות:
קבוצת הפועל תל־אביב גברה על יריב תה
בתוצאות .59:64
״הבחורים האלה בסדר גמור,״ אמר אחד
הצופים הוותיקים ,״הם עתידים להביא לנו
כבוד רב במשחקים בינלאומיים*.
היחידים שלא היו בסדר במשחק זה היו
השופטים: שמואל שומכר ממכבי ומשה
זייף מהפועל. הם התנגחו ללא הרף, עיצ-
בני את השחקנים. היה ברור כי הם העדיפו
את טובת אגודותיהם על הצדק וההגיונות
הספורטאית: כאשר פסק זייף עבירה לשחקן
של מכבי מיהר שומכר ופסק עבירה נג דית
לשחקן של הפועל.

היה להם תפקיד נוסף: אנשי המחתרות ה סוציאליסטיות
היו מטפסים עליהם באישון
לילה, רושמים על פיסגתם סיסמות־ענק ב צבע
אדום. אחדות מן הסיסמות נשתמרו עד
היום.
עכודתיצוות. עתה לא היה עוד כל
צורך בהתגנבות בלילות וציור סיסמות. מאות
הספורטאים הסתפקו בעלייה אל ראש ה צילו
הראשון המכונה סבא ואל ראש הצוק
השני — ,נשר, במהירות המכסימאלית. ה מגיע
ראשון היה עתיד לזכות בתואר אלי-
פות־ההעפלה של סיביר.
בהינתן אות ההתחלה עטו מאות המת חרים
על שני הצוקים, החלו מטפסים עליהם
כנמלים. דבים מהם נכשלו עוד בראשית ה תחרות.
הם לא היו מנוסים במרה מספקת
כדי לדעת את העקרון הגדול של ספורט
ההרים: עבודת־צודת מביאה את התוצאות ה טובות
ביותר.
״דל! התחלה ״ .ארקאדי קאראבייב ו־אינוקנטי
פופוב, עובדי מכון־הייעור של
קרסנויארסק היו בין המעטים שהכירו את
העקדון. הם שיתפו פעולה עם הרנטגנו־לוגית
הצעירה תמרה קוזנצוב נעזרו בנעליים
בעלות סוליות גומי וחבלים ארוכים. ה תוצאה:
השלישייה הקדימה את כל המתחרים,
העפילה על ראש הסבא, ירדה במהירות עצו מה,
העפילה על פסגת הנשר, זכתה במקום
הראשון.
מאחר שהשלושה לא יכלו להתחלק בגביע
האליפות חלק כחלק, החליטו להפקידו בביתה
של תמרה. הם לא ייחסו לגביע חשי בות
יתירה .״הצוקים של קראסנויארסק אינם
אלא התחלה,״ אמר קראבייב ,״עוד השנה
נצא למסע־העפלה בהרי הקאוקאז, ובשנה
הבאה יש לנו סיכויים טובים לשוטט בין
הרי פאמיר.״

בנות ח״ר
לפני משחק הכדורסל המושלם כמעט של
מכבי תל־אביב והפועל תל־אב ב נערך מפ גש
כדורסל אחר, אשר כמותו לא היה מזה
במסלול אדומי המלכה

שיתוק

משחקי־הכדורגל

בישראל

גדול

משקלה 56 קילו.
עורה נוצץ, פיה קטן ועיניה בהירות.
אגן־הירכיים של 4ל 70 מבנות צרפת
במידה בלתי־רגילה.

• הידיים של 87,5מן הצרפתיות קצרות
וקטנות.
• ראשיהן של /0־ 94 מבנות צרפת מאו רכים
ושפתיהן אדומות־בהיתת.
• בצרפת יש רק ״ 150/של נשים בלוג־דיות.
שאר גווני השערות נחלקים כך 400/, :
שיער ערמוני 44 שיער שחור, או חום,
/0־ 1בלבד שיער אדום.
תוצאות מחקרה של סוזאן דה־פליס הת פרסמו
לא רק בין כתלי האוניברסיטה, אלא
גם בעמודים הראשונים של העתונות היו מית
הצרפתית. האקדמיה הצרפתית הזמינה
אותה לסדרת הרצאות, והמוציאים־לאור הקיפו
אותה בהצעות מושכות לפירסום חיבו רה:
הם היו בטוחים כי הוא יימכר לא פחות
מחיבוריו של איש מדע אחר, שכבר זכה
בתואר הדוקטור שלו, ד״ר קינסיי.

כדור־הארץ
ד־*־רוחות
• מפקדת הצי הבריטי בים הצפוני הורתה
להקים וועדת חקירה מיוחדת בקשר לשמועות
על הופעת רוחות־מתים בשטח בסיס־הצי
צ׳אטהם, אשר על גדות התמזה. השבוע הו פיעו
לפני הוועדה עשרות מלחים, סיפרו על
דמות ערפלית, שופעת אור זרחני, המופיעה
לילה לילה בחדרי־המיטות שלהם, מתחמקת
מבין אצבעותיהם.
• קלעי־נורתומברלנד, החונים בקניה, הצ ליחו
לצוד ציד מיוחד במינו: נערה כושית, ש עמדה
בראש פלוגה גדולה של אנשי מאו־מאו.
עד כה לא נתן אירגון המחתרת כל תפקידים
פיקודיים לנשים, העסיק אותן רק בהובלת
מזון ותחמושת ללוחמים הפזורים ביערות.

באופק: חוף יבשת סין העממית.

נוף ריו ושחקני ישראל*
ארגנטינה חמה מישראל
שנים רבות: תחרות של בנות מכבי תל•
אביב נגד בנות הפועל תל־אביב.
היתד, זו הפתעה נעימה לחובבי הכדורסל.
התברר שלמרות העדרן הממושך מן המגרש
מצטיינות הבנות התל־אביביות ב משחק
הסלים לא פחות מבני המין הגברי.
לאחר משחק מרתק ורב־טכסיסים בו גב רה
קבוצת מכבי על הפועל בתוצאות
,28:42 כבר עברה השמועה מפה לאוזן :
הבנות תשתתפ.ה במשחקי כדורסל בינלאו מיים
לנשים. עסקני־אגודות הספורט חייכו,
לא הכחישו את השמועה ולא זדשרו אותה.

ברית המועצות
שלושה שעדו
מאות צעירים וצעירות מכל רחבי ברית־המועצות
נתכנסו בשבוע שעבר בעיר קראס־נויארסק
אשר בסיביר. פניהם היו מועדות
לקראת מבצע מיוחד במינו: העפלה על שו רת
צוקי־בזלת גבוהים שהשתרעה בקרבת
העיר.
הצוקים. מוכרים למעפילי־הרים רבים ב־ברית־המועצות.
הם שימשו מרכז לספורט־ההרים
עוד בימי שלטון הצאר, אלא שאז

(העולם הזה ,)892 החלה התעוררות בשסת
מלכת־הספורט, האתלטיקה הקלה. בתחרו יות
שנערכו בשבוע שעבר במגרש המואר
של הפועל פתח־תקווח, הושגו תוצאות ר-
בות־חשיבות. אורי גלין (שער העולס הזה
)881 שבר את השיא הארצי בזריקת דיס קוס
— 44,47 מטרים — והעמידו על 45,80
מטר. התאחדות־הספורט עלולה לא להכיר
בשיא זה, היות והמארג.ים לא דאגו לקביעת
חישוק־ברזל מסביב למעגל־הזריקור. באו תה
תחרות השיג דוד טבק זמן של 10,8
שניות בריצה ל־ 100 מטר וזמן של 52,9
,שניות בריצה ל־ 400 מטר.
• רפאל הלפרין, ש צא לארצות, הברית,
כדי להתמודד עם אלוף העולם לו־טז, הצ ליח
כבר להכניע שני מתאבקים. הראשון
שהוכנע היה אנג׳לו סובולבי, מי שהיה
כוכב־רוגבי איטלקי, עבר לאחרונה לשטח
ההתאבקות. השני, האלוף הפורטו־ריקא־
•.פטרו אסקובר, הוכנע על־ידי הלפרין פעמיים:
פעם לאחר 4דקות ופעם לאחר 8
דקות.
* ליד המעקה ישראל טמאיל, נער.ה, זני
ארז, עזרי לובשביץ, ראובן פכר, שמעון
שלח, משה זניאל.

ק 1לנ 1ע

אנ שים
הקשר עס הסשד

הוליבוד

אחרי שהחלימה מהתקפת טיטאנום הוסיפה
ציונה זיסמן. אשתו של ח״כ צ״ כ עזרא
זיסמן, לקצור את פירות פופולריותו. אחד
הסימפטומים: בשעת הדיון בכנסת העביר
ח״ב מק״י, הרופא ;למחלות עצבים) משה
סנ ה, פתקה לזיטמן, שאל אותו :״מה
שלום אשתך?״

מאריו והקול המוו־יד
מאריו לאנצה גרם בשעתו צרות רבות,
ביחוד למטרו גולדין מאייר, החברה אשר
העלתה אותו מאלמוניות לשיא הפרסום ה קולנועי.
בתגובה לכך גרמה מטרו צרות
רבות ללאנצה.
בחושים האחרונים נדמה כי לאנצה, שחדל
להופיע על הבד בגלל השמנה יתרה, הס תפק
בהקלטת קולו לשם זיודג עם תמונת
שחקנים אחרים בסרטים מוסיקאליים, חוזר
אל דרך המלך. הוא איבד, הודות למשטר
של דיאטה, קרוב ל־ 25 קילו, עמד להופיע
בשידור כל־אמריקאי בטלביזיה.
למחרת השידור, בעבורו שולמו לו 40
אלף דולאר, סכום ללא תקדים, הודיעו כמה
וכמה עתונאים כי לאנצה רק הניע את שפתיי
בפני מצלמת הטלביזיה, בעוד שברקע
נוגנו תקליטים משלו, שהוקלטו לפני שלוש
שנים. הסיבה: הדיאטה החמורה החלישה
את הזמר עד לאבדן קולו.

כשנשאל משה סנה, הנחשב לאחד ה חריפים
בנואמי הכנסת, מדוע בחר ברפיאה
״רציתי
כמקצוע לימודים בנעוריו, ענה :
ללמוד משפסים, אולם חששתי לעשות זאת
משום שלא הייתי מסוגל לפתוח את פי ב נאום
בנוכחות יותר משלושה אנשים — ו משום
כך למדתי רפואה.״

ח״ב מפא״י חובב היסטוריה עקיבא גו־ברין,
הנמנה עם מעריצי אחאב המלך, פרט
השבוע מהו סדר העדיפויות שלו בין מלכי
יהודה: מקום ראשון — דויד המלך, מקום
שני — עוזיהו, שנוא הכוהנים* .סבור גוב־רין:
הכוהנים הם שהרעילו את עוזיהו, הדביקו
אותו בצרעת.
כשנראה מנחם בגין מהלך בכנסת ב שעת
הוזיכוח על מדיניות החוץ נשאל לסיבת
מצב רוחו המרומם, גילה את הסיבה :״אני
אינני נואם הפעם !״

כוכבת מק קללה
לשמש רכה, עור נמרים

יוסף סרלי*

כשבאו אל שר הבריאות
בטרוניה כי בנו עומרי משרת בחיל הקשר,
הקרוב לתחומו של שר תחבורה, לא של
שר בריאות, הזכיר סרלין את קשרו עם ה קשר:
הוא היה בשעתו, משך יומיים תמימים
שר התחבורה.

גאווה דדאווה
סרבן המלחמה אמנון זכרוני, שהועבר
לתפקיד עורך עיתון הג״א, נזכר במשפטו,
החליט לא להסתכן שנית, נרשם השבוע כ סטודנט
למשפטים בבית־הטפר הגבוה למש פטים
וכלכלה בתל־אביב.
פרופסור דויד ברגמן, לשעבר ראשו
המדעי של מכון וייצמן וכיום פרופסור ה אוניברסיטה
העברית, מנהל אגף המחקר של
משרד הבטחון ויו״ר המועצה הממשלתית
לחקר האנרגיה האטומית, הביע בשידור רדיו
את תודתו לדויד בן־גוריון על הקמת ה־תעדה
(שבחסותה הושגו חידושי המים ה כבדים)
לא בצורה מילולית בלבד כי אם על־ידי
מחמאה הרבה יותר דקה: משך כל ה שידור
לא השתמש הפרופסור ולא פעם אחת
אחת במלת הקישור את, שנואת בי. ג׳י.
רק הבמות לא סרו ; עוד העם מז בחים
ומקטרים בבמות ; וינגע ה׳ את המלך
ויהי מצורע עד יום מותו מלכים ב׳ ,פרק

את הסערה השכיכה חברת השידור עצמה,
שהודיעה כי אכן הזמר הקליט את שיריו
לפני השידור, לא שר למעשה בפני המצל מות•
אולם ההקלטה נעשתה יום אחד, לא
שלוש שנים, לפני כן.

יומן החדשות

יד ותובע

מחמאה הגיעה לאוסף כתבי
גרוש ערביי ישראל, ד״ר אברהם שרץ,
שהיה התורם הראשון לקרן המתנות לילדים
לחנוכה, הביא למערכות העיתונים המארגנים
את קרן הסעד, נ׳רוסלם פוסט וזמנים. את
מתנתו, סוס עץ, בגשם הירושלמי השוט!

תריסר מוני

עלילה ורקע
ז׳אק (קסדת הזהב*) בקר הוא אחד מטובי
במאיה של צרפת כיום, מומחיותו הגדולה
היא בהשגת אוירת הרקע שעליו מתרחשת
עלילה בנאלית לרוב. גם באדוארד ו־קארולץ
הרקע הוא העיקר, העלילה כמעט
טפלה: אדוארד (דניאל דלן) הוא פסנתרן
כשרוני, אך בלתי נודע. דוד א ש תו(אן ודרנון)
עומד לערוך קונצרט פרטי בדירתו, בו יפגין
אדוארד את כחו בפני סלתה ושמנה של
החברה הפריסאית. ברם, לפני הקונצרט מת
איירי
ש מק־קללה,

כוכבונת הוליבודית,
החליטה לא להסתפק להבא בבגדי ים פשו טים
כשהיא מנצלת את שמשה החורפית ה רכה
של הוליבוד, רכשה בגד־ים ביקיני עשוי
עור נמרים, הציגה אותו בגאווה לראווה
(ראה תמונה).

ת שבץ •93
מאוזן .1 :יש כבר מתוצרת הארץ ; .5
הוד והדר .10 1חיובי .12 •,תאתר .14 ! ,דר גת
קצין, בראשי תיבות ; .16 הוצאת ספרים;
.18 מספר צעיר ; .19 איש שהיה גר בעכו;
.21 שמו הראשון של אלון ; .22 מסייע לר אות
את החמה בעת ליקוייה ; .23 אחד האנ שים
הראשונים ; .24 קריקטוריסטן בריטי;
.25 עושים אותו מצדף ומעצם, מפלסטיק,
מעץ ומבד, בין השאר ; .27 רבים כמותו מ צויים
במקלע קל ; .30 חומר מסוג זה המציא
נובל ; .31 אמרו על הכנענים שהם סוגדים
לה; .33 אדם רזה ; .35 דקה הוא המונח
הנכון ! .36 חברה חצי־ממשלתית חדשה ; .38
מפקד בת־גלים; .39 היא שומרת על שמה
הרשמי, תאי ; .40 מתי? בגרמנית ; .41 בו
מתפללים שחרית ; .43 אות הידיעה ; .44
זכה מהשמש לגיוזן בהיר ; .46 עתונאי ישר אלי
בארצות־הברית ; .48 בירת אחד הדומי ניונים
; .49 בת בי. ג׳י.
מאונך .2 :תקוזת הדורות ; .3צפונית
ללבנט; .4ממנו עשתה אלזה קוק מגורות;
.6בו מעבירים נפט; .7האח הצעיר של תפוח
הזהב ; .8בלבד ; .9בו החל היטלר את
פעולותיו ; .11 בלעדיו אסור הדג לאכילה;

* שזנה לפרסים רבים בארצות
נפסל. על־ירי הצנזורה הישראלית.

101

ו 2י ~

׳361

ספרטקוס. נצחון המשעבדים על ה עבדים
ברומא העתיקה. סרט איטלקי רב
כמות אך ירוד איכות.
א ו. הנרי.
ספ ו רי
מן הסרט חמישית מאורכו.

המציגים גזרו

רעבותלשלטון. דראמה ידים אמריקאית אודות אנשים הנלחמים לכסאות
בהנהלת חברה מסחרית גדולה. תיליאם הול־דן,
פרדריק מארץ׳.

רבות,

במעגל. מחזהו העמוק של שניצלר ב עיבוד
קולנועי מבריק של מאכם אופולס.

וקארולין
אדוארד המלט
במעגל __

.13 אלוף־משנה בצה״ל ; .15״רבים ...בטח
באו 17 תירוש 18 שם חיבה לוויליאם;
.20 חסר־כל; .23 מה שמצוי באליה ; .26
צבעו תפוז ; .27 עליו כותב .28 ; 999 בעלה
הראשון של ברכה צפירה ; .29 קראו לה
חלם; 31 נהג הכרכרה ; .32 צרה ; .34 נוכל
תנכ״י; .35 אסור שיימצא על בגדו של תל מיד
חכם ; .37 ראשוני ופרימיטיבי ; 39
אמנון זכרוני ; .42 עושה הסירים ; .44 קו אופרטיב
ענק ; .45 מוליד לעתים, עכבר ;
.47 לשם שבועה מחברים אותו לצדק.

סוד, סוד. סוד
הסרט האמריקאי־הישראלי הגדול בהשתתפות
תמר רפפורט, עזריה רפפורט וכן כמה
שחקנים הוליבודיים כמו ריטה היוזרת, מגיע
סוף סוף סוף לבדי הארץ לאחר שניצח את
הצנזורה המקומית, שחששה סן ההטפה ה נוצרית
אשר בסרט תעביר יהודים טובים
על דתם. חשש שתא: לשלומית אין שום
תכונות מפוצצות. זה סרט משעמם מן ה רגיל
(בשטח זה) ,עשוי באמצעים דלים מן
הרגיל ובמקצב איטי מן הרגיל. ריטה היי־תרת
היתר, פעם יותר חתיכה.

המלט. עיבוד קולנועי של המחזה ה־שקספירי
והקדמה מצויינת ליצירה הבמתית.
לורנם אוליביה.

סרטים

חידונאי הרדיו שמדליק דהן, שנקלע ל רדיו
רק במקרה (״אינני מחזיק מקלט רדיו
בבית חזר השבוע לאהבתו הישנה, ה תיאטרון,
החל לביים בחוג נוער את הלילה
השנים עשר לשקספיר, אותו תרגם בעצמו
לעברית.

קארולי! ואדוארד אינו סרט גדול. אולם
הוא אחת הקומדיות השנונות שבאו מצרפת
אחר המלחמה. תעודת עניות למציגים היא
העובדה שרק עתה, לאחר שהסרט (תוצרת
) 1951 היה מונח זמן ארוך במחסן, הוא זוכה
לראות אור בתל־אביב.

בקצרה

• אורניום נתגלה בקאליפורניה, לא הר חק
מהוליבוד וכוכבים רבים שבתיהם מצו יים
באזור הרגיש, השקיעו כספים בחברות
פטריה שנוסדו בחדשים האחרונים. שחקן
דוברט תאגנר השקיע אלף דולאר בחברה
כזאת, ערב צאתו לצילומים במכסיקו. ב־חוזרו
גילה כי ערך המניות שבידו עלה תרי סר
מונים. משקיע אחר במכרות אורניום הוא
האמפרי בוגארט.

במאבק בין תינוק ובין ספר ניצח ה תינוק
בביתו של אחד העיתונאים הידועים
ביותר בעולם, איש הניו־יורק טיימס דנה
שמידם, בנו של מהגר גרמני נוצ רי
ששהה שנים מספר בישראל, החל לפני
שנה בכתיבת ספר בו יתאר את הנוער הישראלי
כאומה חדשה. הודיע שמידט במכ תב
לידידים בארץ: כתיבת הספר התעכבה,
כי עליו לכבס את חיתולי בנו.

גלע ריב בין בני הזוג. קארולין עומדת
לברוח מן הבית ואדוארד מיואש על כי ה קונצרט
לא עלה יפה. בסופו של דבר הכל
מסתיים דוזקא בכי טוב, כמו בכל קומדיה
הגונה.
עילה מצוינ ת עלילה זו, המתרחשת
תוך שעות מועטות ובשתי תפאורות בלבד
— בית הדוד העשיר ודירת הזוג הצעיר —
מהתה עילה מצוינת לבקר ללגלג על ה חברה
הגבוהה, שטחיותה ואפסותה.

פרסי ספרי ״מסדה״
לפותרי ת שבץ 889
עליזה ארגוב, ירושלים, בנימין מטודלה; 14
עמנואל בכור, באר־יעקב, ת .ד ,2 .ביתן ; 9
תמר בן־נסים, כפר גנים ב׳ על־יד פתח־תקווה.

פרסי ספרי ״מסדה״
לפותרי ת שבץ 890
יוסף דגן, סדום, מפעלי ים־המלח ; רבט
יוכבד הזניק, צר,״ל, ד צ ;449 .לבנה כהן,
טבריה, שכונת ג׳וב־אל־באן.

היית• לילה

מדע

(המשך מעמוד ) 5
מתחת לכי. כדי לגהץ אותם״ .למחרת היום
היה עליו ללכת לחפש עבודה. הוא חיפש
עבודה מזה זמן רב, אולם המזל לא האיר
לו פנים. הוא שאל אותי אם ידוע לי על
עבודה כלשהי.
כאן התערב בשיחה קול־הבאס הצרוד של
הברנש הבלתי־רחוץ, ששכב משמאלי. :קי בלתי
מכתב מן האת שלי באילת,״ מבטאו
היה צסון־אפריקאי. ,הוא כותב שהוא יכול
להשיג לי שם עבודה. עכשיו אני מקבץ נד בות
ברחובות. היום אספתי סכום שיספיק
לי בשביל לנסוע לבאר־שבע. מתר בבוקר
אסע לשם. החיים האלה כבר נמאסו עלי. אין
בית. אין בגדים.״
.כמה זמן אתה מתהלך ללא עבודה ז״
שאלתי.
.שבועיים. מיום שיצאתי מבית־הסוהר״.
האורות כבו: השעה היתד, תשע. לא כדאי
לבזבז חשמל על אורחים כאלה. החשכה
שררה בכל. מאחד הבתים הסמוכים בקעו
צלילי־רדיו. פתע תקף אותי חשק עז לקום
ממקומי, לרוץ החוצה, אל ההמונים הסואנים
ברחובות. דומה היה כי חשק זה תקף גם
את שכני לחדר. אולם השער היה נעול וה מפקחים
יצאו החוצה: נכלאנו במקום עד
למחרת בבוקר. היה זה לילה ארוך׳ ליל־נדודים.
הדממה
שלטה ללא מצרים. היא הופרה
רק על ידי חריקות־המיטות ואנחות חנוקות.
פעם נדמו, היה לי כי שמעתי תפילה חרישית:
מישהו איבד את הכל — מלבד ה תקרה.
שכני
מימין לחש . :סטודנט, אתה ישן?״
מובן מאליו שלא יכולתי להרדם. הוא סיפר
לי על תלאותיו. הוא שוחרר רק לפני ימים
מספר מבית־החולים לחולי־רוח בבאר־יעקב
ואיש לא רצה לתת לו עבודה. .אילת היא
מקום טוב. שם חם ואין גשמים בחורף,״ הוא
פחד מפני גשמים. ,אבל אני נמצא עדיין
תחת פיקוח רפואי. עלי להתייצב בבית־ה־חולים
פעם בחודש. היש בית־חולים באילת?
אם יקרה לי משהו קולו היה רווי־פחד
ואימד-

הדילח היד. ווד 1ך
.מובן מאליו שיש שם בית־חולים,״ אמרתי
בנסותי להרגיעו, עתה הייתי בטוח
כי לא אוכל להרדם . :י ש שם גם רופאים
טובים. עכשיו תישן. תוכל לתכנן את הנסיעה
בבוקר. אני חושב שזאת תוכנית טו בה.״
שוב
השתררה דממה. היה קשה לנשום
מרוב הצחנה. שאפתי את האוויר בפי. כן,
כך מרגיש המנודה, חסר־הבית. אחר שב
הלחש ונשמע :
.סטודנט, אתה ישן?״ .לא, מה יש?״
.היי, סטודנט, כוא תסע אתי לאילת.״ .ר עיון
מצויין. נדבר על זה בבוקר. עכשיו תלך לישון.״
.אני לא יכול לי שון כאן. אני בא
לכאן רק כדי לא להישאר בודד ברחובות.
אני ישן ביום, על שסת־הים, או בגן. איך
אתה יכול לישון כאן?״ .באמת, גם אני
לא יכול לישון.״
הוא שמח על כך: עתה היה ביכולתו ל שוחח
עם מישהו — מישהו שיפיג את בדי דותו.
הוא לא רצה לדבר על עברו. הוא
דיבר רק על העתיד. היו לו תוכניות גדולות.
הוא רצה ללמוד, לשחק, לכתוב. אבל תחילה
היה עליו לרדת לאילת, לצבור כסף. הוא
שאל וחזר ושאל אותי. .באמת חם שם באי־לא
ז באמת אין שם גשם?״ דומה היה כי
חלפו מאה שנים בטרם צילצל השעון עשר.
יהיה זה לילה ארוך.
הלילה היה ארוך, אולם לבסוף עצמתי
את עיני — וכעבור כמה שניות נשמעה
דפיקה בדלת וקול צרוד מזיקנה קרא :
.קומו ! קומו ! כבר שש בוקר 1קומו !
קומו המפקח ניער את אלה שלא שמעו
את קולו, לא עזב את החדר בטרם העיר
את כולנו. לאחר מכן שמענו אותו מתדפק
על הדלת הסמוכה, קורא בקולו הצרוד :
.קומו ! קומו ועובר הלאה לשאר החדרים
להעיר את כולם.
בן־שיחתי ברך אותי בבוקר טוב, הלך
לעבר כיור״הרחצה, אשר בקצה־המסדרון. לא
הכיתי לו. ניערתי את שק־השינד, שלי. קי פלתי
אותו וירדתי אל הרחוב. מעודי לא
נהניתי כל כך מאוויר־הבוקר. הלכתי במהי רות.
לא מיהרתי רק כדי ללגום כוס קפה
ולהתקלח במים חמים. אני מודה כי היתד,
זאת גם בריחה מפני משהו, אשר לא יכולתי
לשנות או לתקן.

סמים

מרץ משור־ן

באחד המסדרונות של הסורבון הפריסאית
הצטופפה קבוצה קטנה של סטודנטים לר פואה.
פני כולם קרנו מאושר: הם קבלו
זה עתה הודעה כי הם עברו בהצטיינות
את הבחינות של שנת הלימודיס הרביעית.
״עלינו לשלוח מברק תודה לגנרל גודריאן,״
אמר אחד הנאספים בחיוך.
ואכן, היה קשר ישיר בין הצלחתם הג דולה
של הסטודנטים לבין הצלחתו המפתיעה
של מפקד חיל־השריון הנאצי, אשר פרץ
בשנת 1940 את חזית הארמים, חדר מאות
קילומטרים לעומק צרפת, ללא בסיסי הספ קה
וללא תמיכה של חיל רגלים.

כאשר פגרו ילדי כתה ב׳ כבית הספר דוככוב את ספרי
החשבון שלהם, בהם כתוב בי קילו עגבניות עודה 3גרשים.
הציעה להם מורתם להביע משאלות לשנה החדשה. רובם
בקשו דירה חדשה, מכונית ופריג־ידר. הס התפללו גם
לבריאותם של ההורים, האבות בעיקר .״מדוע דוקא אבא?״ -
שאלה המורה בתמהון .״כי הוא עובד ומביא את הכסת״.
״ואמא? האם אינה עובדת כבית בשבילכם ז לא״ —
השיב הזאטוט ,״היא לא עושה שום דבר, רק צועקת עדי
כל היום. העוזרת עושה הבל...״

כאשר ראו הגנרלים של המטכ״ל הצרפתי
את אנשי השריון הגרמניים פורצים קדימה
בקצב מדהים, מבלי לגלות כל סמני עיפות,
הוכו בתמהון: התנהגותם של הגרמנים
הפרה אר. כל החוקים הביולוגיים והפסיכו־גיים׳
הדנים בהתעיפות ובתחומי המאמץ
האנושי.

נערה עשירה ססכנה
ביליתי בשבוע שעבר שעתיים של רחמים והשתתפות בגורלה המר של
נערה אומללה. דמעות עלו בעיני כאשר ראיתי את לנה טורנר סופקת כפיים
ביאוש וסובלת נוראות בתוך שמלות חשופות . :י ש לי 37 מיליון דולר, ואף
אחד איננו אוהב אותי״ .נורא לא? שם הסרט? בן הדרום כי יאהב --
בדברי מל סרט, אינני יכולה שלא להזכיר את הפעוט בהעריק הקטן׳ ריצ׳י
אנדורסקו. זהו הג׳ינג׳י החבוב והנוגע ביותר ללב, שראיתי אי־פעם על הבד.
אם לא ראיתן אותו עדיין, עשינה זאת מתה --
כשנכנסתי לחנות הספרים החביבה עלי, עלעלתי, כדרכי בקודש, בספרים.
שמעתי שתי נערות ששאלו את בעל החנות . :י ש לך התמרדותה של מיימי
סטובר?״ .לא״ — השיב האיש — .אזל״ .כעבור חמש דקות באה עוד אחת:
,יש לך מיימי סטובר?״ ״לא, אזל״ .הסתקרנתי ושאלתי אותו מה זה. .ספר
מצוין״ ,אמר — ״כולם קונים אותו״ .קניתי גם אני. השכלתי הכללית התרחבה
כאשר קראתי בו על פטנט הזנות בשיטת הסרט הנע של מיימי סטובר.

התופעה המוזרה עוררה השערות שונות.
היו שאמרו כי הגרמנים מקבלים מנות
קרב מיוחדות, עשירות בויטמינים. אחרים
טענו כי רק הקנאות הפוליטית דחפה אותם
קדימה, ללא לאות וללא מעצור. רק רופא
צבאי צעיר ששרת במטה הגינראל ווייגאן
העז לטעון כי הפולשים פועלים תחת הש־פעם
סם משכר בלתי נודע. אולם הרופאים
הקשישים ממנו צחקו לו: הם ידעו היטב
כי מנות של בנזדרין או אורטדרין היו עשו יות
להפיג את העייפות לכל היותר ליומיים,
בה בשעה שאנשי גודריאן הוסיפו לנוע
קדימה משך שבועות.

זה הבל עניין של יוסי

באשר ואם אחליט לקנות לעצמי פעם כובע, אזכור את
טרודה הכוכענית, העורכת תצוגות כה נאות של דגמיה,

לאחרונה גם סוודרים.

הרופא צדק. רק כעבור שנים, לאחר
כניעת גרמניה, נוכחו הגנרלים הצרפתיים
לדעת כי הרופא הצעיר צדק: במעבדות ה מפעל
הביטי הגדול טנזלר־וורקה בברלין
נתגלתה הנוסחה ליצור הסס המופלא. ש מילא
חלק כה חשוב בהתקפוודהבזק הגר מניות.
היתד, זו נוסחת הכלורוהידראט ה־דקסטרוג׳ירי
של המטילפטמין — בשמו
המקוצר ממדרין.

בתצוגתה האחרונה, בה הר אתה
את הכובעים הקטנים הנח־בשים
מעל למצח, הדגימה, לצידה
של לילי, גם אביבה פאר,
חמודה מתמיד, ויוי, כפי שקור אים
לה ידידים, התרשמה מאד
מביקורה באמריקה, חזרה עם
זכרונות נעימים על טוני קורטים
וג׳ף צ׳נדלר והשאירה מאחוריה
ארבעה לבבות שבורים של אמ ריקאים
שהציעו לה נש ואין .״איך
זה יכול להיות רציני״ — או מרת
ויוי ברצינות לא פחות גדו לה
— ״אם אחד מציע לי נשואין
אחרי שש פגישות, והשני לאחר

שבוע?׳
כובע שד טרודה
קרוב לודאי כי יפהפיה אחרת,
זיוה (מהפנטונזימיה) שפיר תראח
שנית את פסל החרות המפורסם. זיו.ה, שראיתיה מסתובבת במכנסים שחורים
והדוקים וכותונת תכולה של בעלה קשורה ברישול על ירכיה, מינוס שפתון,
מסרבת עדיין לדבר על־כך.

המדענים הבריטיים והצרפתיים, שחקרו
את סגולות הסם החדש, גילו כי יש לו
ערך רב בחיי יום־יום: המטדרין, החודר
לגוף האדם באמצעות גלולות, מגרה את
מרכזי העימות והמחשבה שבמוח. הוא
מגביר את קצב הפעולות הפיסיות השונות,
מבלי לפגוע בדיוקן, מבהיר את המחשבה,
יוצר באדם חשק עז לעבוד, נותן לו בטחון
בלתי־רגיל בהצלחתו.
פעולת גלולה אחת של מטדרין עשויה
להימשך שבוע ימים ומעלה — הכל לפי
מבנה גופו של המשתמש בסם.
חקר סגולות הטטדרין נמשך שנים על
שנים, ורק בראשית שנה זו חידש המפעל
הגרמני את הייצור ההמוני של הסם, שיגר
אותו לכל רחבי אירופה. התגובות הראשו נות
של הקהל היו נלהבות. סטוונטיב,
סופרים, עובדי־לילה, כל אלה טענו שה־מטדרין
איפשר לך,ם לפתור בעיות קשות
במהירות ובהצלחה בלתי־רגילה.
אולם בתוך גל־התשבחות שהומטרו על
המטדרין, הדהדה פרשה אחת כאות־אזהרה
למגזימים בשימוש בסם החדש. היתד, זו
פרשת הסטודנט למשפטים ז׳אן רישאר.

א - 1אז

כמעט ואי־אפשר להשיג בתל־אביב שמנת מתוקה, כולם
עושים ממנה חמאה. איך? קל מאד: חובטים, חובטים וחוב טים•
שתי תוצאות אפשריות: או ש ת שכרי את היד, או
שתהיה. דף חמאה --
חשבתי, משום־מה שרק ידי המסכנות סובלות מחומר הנקוי. התנחמתי כאשר
ראיתי את ידי חברתי חבושות, כל אצבע בפני עצמה. אקזמה מחמרי־נקוי
היתד, אבחנתו של הרופא --
אם תחליטי לקרוא לבתך מרי, את יכולה תמיד לתרץ את בחירתן בעובדה
שזו מילה עברית נגזרת ממרד. חוץ מזה, בתו של בני מהרשק, הפוליטרוק
הגדול, נקראת כך.

אילו הייתי מלכה...
אילו הייתי מלכת־יופי, הייתי נוסעת לאמריקה, לוקחת אתי את אחותי
(היא יותר יפה ממני) מביאה משך הזמן את הורי, ואולי גם את דודתי
הג׳ינג׳ית. הייתי מסתדרת להיות בשליחות ארגון עולי־צרפת, ומרגישה
שאני עושה רבות למולדתי.
כך הרגשתי אחרי ששוחחתי עם אורה ורד, מלכת היופי לשעבר, שחזרה
אחרי סיור ממושך בארצות־הברית ואירופה.
אורה, בעלת קומה ומראה יפים, מתהלכת בתל־אביב בבגדים נהדרים
שקבלה במתנה מיהדות ארצות הברית, ובטאג׳־מהאל של איפור על
סניה החמודים (״קודם לא הלכתי ככה, אבל באמריקה הולכות כולן כך,
אז נשארתי כך היא עזבה אחרי דחיה — למורת רוחה — של שנה
משרות צבאי, את שליחותה למען המגבית התימנית, את מחזרה האמריקאי
העשיר, את העתיד המיידי הוורוד כביכול (.צרפתי אחד רצה לעשות אותי
דוגמנית ...בגינואר! הלכה אחרי תהלוכה שלמה ...בלונדון חשבו שאני
שחקנית קולנוע״) ובאה, סוף־סוף, לשרת בצבא .״כולם שואלים אותי,״ —
אומרת היא בגבורה ,״איך תוכלי, אחרי כל מה שעבר עליך, להיות במחנה
צבאי? ואני אומרת להם: זה האידיאל שלי, לא איכפת לי לרוץ קילומטרים.״
ובאמת, למה שלא תרוץ? הן לשם־כך ייש לה רגלים כה יפות

ז׳אן היה צריך לגשת לבחינה בעל־פה
במשפט רומי. הוא בלע מנה כפולה של
מטדרין׳ למד כל הלילה, הופיע לבחינה
רענן ומלא בטחון עצמי, השיב על כל ה שאלות
בבהירות מפליאה, הדהים את הבוח נים,
שהכירוהו כתלמיד בינוני למדי, יצא
בראש מורם.
אולם עוד בו בערב מהרה מרת רישאר
לחדרו של בנה למשמע זעקות אימים שעלו
משם. היא מצאה את ז׳אן מתרוצץ על־פני
החדר, חובט את ראשו בקיר, כשפיו מזה קצף.
הרופא שהוזעק למקום קבע: התקפת־עצבים
חמורה כתוצאה מגרוי מופרז של מרכזים
במוח.
היה זה המקרה הראשון מסוגו. השלטונות
הצרפתיים לא חיכו למגפה של התקפות עצבים
בקרב הסטודנטים ואנשי המקצועות
החפשיים: השבוע דן משרד־הבריאות ה צרפתי
בהטלת פקוח רפואי חמור על השי מוש
במטדרין.

אמנות ריקוד איובד ב ת 20
(ראה שער)
יום השבת הבא יהיה, מן הסתם, יום
רגיל מאד בחייהם של מאות אלפי אזרחי
ישראל. אחרי יום בטלה יצאו לרחובות ויבקשו
את שמות מקומות־השעשועים על
לוחות המודעות. הירושלמים ישימו, אולי,
לב לשמה של צעירה אשר בשבילה לא
יהיה זה יום ככל הימים, אלא סימן־דרך
מכריע. השם: רות נחמני. סיבת הופעתה
בפלאקאטים: הצנת־הבכורה הראשונה שלה
בתכנית ריקודים עצמאית.
המאות שאו־,בודו־,ריקוד או הסקרנות ימ שכו
אותם לאולם ימק״א יראו לפניהם, על
הבמה, צעירה שחרחרת, בעלת גוף מוצק
וחטוב ועיניים חומות, גדולות כשקדים.
יתכן ולא ישימו לב לצעירה עצמה: הם
יראו תריסר דמויות שונות, בזו אחר זו,
קמות לתחיה. הם יראו, בין השאר, את איזבל,
מלכת ישראל, מתאהבת ביהוא, מנערי חצר
המלך, מתנה עמו אהבים, מתעייפת ממנו
ומשלחת אותו, חוזה בשובו אחרי שרצח
את יהורם בנה, מגרה את אהבתו ולועגת
לו׳ עד שהוא, הורג אותה בסערת תאווה,
אהבה ונקם.

שבת, למדה בבוקר, נתנה שיעורים במא־תמטיקה
ובעברית לתלמידים מפגרים אחרי־הצהריים,
שימשה כעוזרת לגרטרוד קארוס
בעבר — וכל זה כדי ללמוד אצל הרקדנית
הנודעת כמה שעות יקרות.
היתד, זאת תקופת־מבחן שהיתה מבריחה
כל צעירה שכוח־רצונה אינו יצוק מברזל.
היא נמשכה שנתיים וחצי — עד שגמרה
רות את מחצית הכיתה השמינית, התכוננה
באופן פרטי לבחינת־ד,בגרות ועברה אותה
בהצלחה.
הוריה לא התלהבו כלל וכלל למיבצע
זה. יוסף נחמני, המסתמך על התנ״ך *
ומייחס את משפחתו לשושלת דויד המלך,
הסכים עם אשתו, אסתר, כי על רות ללמוד
משהו רציני, להיות למורה או גננת.
אולם הם נתקלו בעקשנות בתם עוד כ־שהיתה
בת : 10 אביה, סוחר הקרקעות,
לקח אותה לביקור אצל אחד מידידיו, השיי כים
של הכפרים הדרוזים והצ׳רקסיים. הבת

אג רק ליופי התנועה׳ לגראציה. הריקוד ה מודרני
הגיע לקצה השני, רוצה רק לבטא,
מבלי לדאוג בכלל ליופי. אני משתדלת
למצוא את שבייל הזהב. דרוש משהו באמצע,
שיבטא משהו, אך יהיה גם יפה ! ״
״אמרו שאגי משוגעת היתד,
לרות שהות רבה להרהר על דעותיה אחרי
בחינת־הבגרות. משך שנתיים שרתה בצבא.
כמו את בית־הספר, לא אהבה גם את המוסד
זה. הסיבה: קציני־המיון שמו לב לידיעתה
שפות חשובות (אנגלית, ערבית) ,הע בירו
אותה לתפקידי מטה. היה זה סוף
לחלומות הריקוד, משך תקופה חשובה מאד
בחייה הצעירים.
רות ניסתה להתגבר גם על מכשול
זה. בשבתות היתד, חוזרת לחיפה, מלמדת
ריקוד. כשפשטה את המדים לפני תשעה
חדשים׳ היה הכל מוכן לפתיחת סטודיה
משלה (על הכרמל ובקרית־ים) .אך בעיניה
לא היה זה העיקר: אמנם גיבשה קבוצת
תלמידות, שהופיעה כבר בתכנית עצמאית,

ככל אומנית, עם רדת המסך אחרי הופעת
הבכורה, תשמש רות נחמני למחרת היום
נושא לויכוח המבקרים. אולם על דבר אחד
לא יהיה ויכוח: מלבד כשרונה הביאה
בת ד,־ 20 עמה אל הבמה תכונה שהיא נדירה
ביותר ביצירה הצעירה בארץ בכלל,
ובעולם הריקוד הישראלי בפרט: כוח־רצון.
שושלת דויד. יהודית אורנשטיין, ה רקדנית
הוותיקה, התלוננה פעם על הדור
הצעיר בעולם הריקוד :״אין להן שום כוח־רצון.
הן באות ורוצות להיות באלרינות
אחרי כמה שעורים, מבלי לוותר על כלום,
לא על חיים פרטיים ולא על הנאות החיים.
אולם שום כשרון לא יעזור לצעירה שאינה
מוכנה להביא את עצמה כקרבן לאמנותה.״
רות נחמני לא היתד, זקוקה מעולם לה טפה
זו. כבר בהיותה בת 15 עזבה את בית
הוריה אשר על הר הכרמל, החליפה את בית־הספר
הריאלי עם הגמנסיה העירונית בתל־אביב,
עברה לגור לבדה אצל משפחה זרה
תמורת שמירה על תינוק ביום הששי וב
רקדנית
רות נחמני
ציור חי לדורות, הריקוד חי רק משן רגע
ראתה ריקוד סוער של צעירים צ׳רקסיים
מנפנפים בסכינים, החליטה שמצאה את
יעודה בחיים. מן הרגע הראשון התיחסה
לדבר ברצינות גמורה, הכריחה את הוריה
להביאה כתלמידה לרקדנית ארכיפובה גרוס־מן.
פסנתר
ננד גיטארה. בת חובבת־אמנת
לא יכלה להיות תופעה מעוררת פלי אה
במשפחת נחמני, שבאה מספרד לפני
חמשה דורות. למורת רוח השכנים (במי דה
שטרם התרגלו) ,עלולים לבקוע צלילי
מוסיקה מביר. נחמני בכל שעות היממה.
האב מסוגל לנגן בגיאטרה בחמש בבוקר,
לפני צאתו לעסקיו, להשאיר את היום חופ שי
לנגינת־ר,פסנתר של אשתו( .באופן עקרוני
אין האב והאם מנגנים יחדיו׳ למען
לא ירגיזו איש את רעותו).
לשבעת ילדי נחמני היתד״ הזדמנות מוקדמת
להידבק על־ידי היתוש האמנותי. שניים
נדבקו בצורה הרצינית ביותר: האח,
יגאל, המחלק את שש האחיות לשתי קבו צות,
והלומד נגינת־קלארינס בגילד־הול ה לונדוני,
ורות עצמה, הבכירה מבין שלוש
האחיות ה״קטנות״.
מרוץ־המכשולים אל במת־ה,ריקוד נטע
ברות לא רק כוח־רצון, אלא גם בטחון
עצמי יציב מאד. בת ד,־ ,20 הדומה לבת־ספרד
טיפוסית ולא היתה נראית כזרה בר חובות
סבילה, אינה חוששת מלהשתמש במלים
כמו ״אני קובעת״ ו״אני סבורה״
בגלותה את דעת על אמנותה.
״הריקוד הקלאסי בנוי על חוקים. הוא דו *
״הבאיס סם זרובבל: יש,וע,
עזריה, רעמיה, נחמני נחמיה,

נחמיה,

גם הרוויחה יפה מלימוד ריקוד לבנות יוש בי
הר־הכרמל העשירים, חיברה כוריאוגר פיה
לחגיגות של קיבוצים.
אולם גם בשעה שגופה ריקד לפני תלמידותיה,
לא הסירה אף לרגע עין מן המטרה
העיקרית שהציבה לעצמה: הופעתה, יחי דה
ועצמאית, בתכנית שכולה שלה.
היא ידעה שהיתר, זאת תכנית נועזת
למדי, נוכח הקשיים הטכניים העצומים ש עמדו
מולה, אף שהיתה משוכנעת בכושרה
האמנותי .״אמרו לי שאני משוגעת, שלא
אגיע אפילו לחצי הדרך׳״ הודתה השבוע.
״א.י עצמי לא האמנתי שאגיע לזה. זאת
היתד, פשוט העזה. היו דרושים עצבים של
ברזל. לא פעם התחשק לי להפסיק, לזרוק
את הכל, בגלל כל מיני קשיים. אך הריקוד
עצמו לא הפחיד אותי. שעות הריקוד היו
השעות היחידות של עושר.״
מגן-העדן לכראזיד. התכנית הת גבשה
בהדרגה. הרעיון הכללי היה לתאר
מחזור שלם של חיים. הקטעים נלקטו
בדרך, כמעט מעצמם.
שעה שעסקה בעיסוקה החביב, קריאת
היסטוריה וארכיאולוגיה, נודע לה על מסי-
כות־הפנים הגדולות שנמצאו בבראזיל. מיד
נולד בראשה מוטיב ריקוד. פעם אחרת נז כרה
בפרשת איזבל * שנדבקה בזכרונה עוד
מכיתה ו׳ ,בגלל תערובת האהבה, הנקמה
והרוע הנשי שבה, הולידה ריקוד שני. פעם
שלישית הירהרה בגירוש חווה מגן־העדן,
נתנה לסיפור הנהדר פירוש חדש לגמרי
* הנזסתייינזת בפסוקים :״וישא (יהוא)
את פניו אל החלון ויאמר: מי אתי, נזי 1
וישקיפו אליו שניים־שלושה סריסים. ויא מר
:״שמטוה !״ וישמטוה, ויז מדמה אל
הקיר ואל הסוסים, וירמסנה.״

בריקוד שלישי.
אחרי שהרעיון המרכזי של כל ריקוד
ננעץ במוחה, עיבדה רות את המשפט הראשון,
נועדה עם קרל מוסקוביץ, המלחין.
כך נולדו המוסיקה והכוריאוגרפית ממש
יחד, קטע אחרי קטע, משך תשעה חדשים.
שותף שלישי ליצירה: פרלי פלציג, הצייר
בן ה־ ,45 שעלה מגרמניה, קשט לאחרונה את
א. לם קולנוע פאר בחיפה, יצר1$,ת התפאורה
לרסיטל.
״ פ ח דו לדכרא תי הריקוד הוא,
לדעת רות, אמנות אכזרית .״הציור נשאר
לדורות. הריקוד חי רק משך רגע. זהו האסון
של הריקוד. אס אינו מובן, בו ברגע, לצופיו,
הריהו מת. לרקדן אין נחמה, כמו לצייר,
המאמין כי ציורו יחיה אחרי מותו שלו.
לכן יש לנו ברירה אכזרית: או לחזור על
הישן, המשעמם, או לנסות את החדש, הע לול
להיות בלתי־מובן
בישראל הריקוד הוא אכזרי גם מבחינה
אחרת: אין בארץ קהל־חובבים די גדול כדי
להחזיר לאומן את הוצאותיו, שלא לדבר
על רווח כל שהוא. ר?דן הרוצה להציג לקהל
את הישגו, נאלץ לבזבז על כך סכו מים
עצומים. בשלוש הופעותיה (בירוש לים
תחת חסות שר־הפנים, בתל־אביב תחת
חסות ראש־העיר, בחיפה, כמקווה, תחת
חסותו של אבא חושי) תצטרך להוציא למעלה
מאלפיים לירות* ,מבלי שתוכל לקוות לקבל
חזרה אלא חלק זעיר מסכים זה.
בת ד,־ ,20 ששילמה עבור כל זה מחסכו־נותיר,
ופרי־עמלה, לקחה נוסף על כך הל וואות
מכל הבא ליד (״אנשים פחדו לדבר
אתי ברחוב לא איבדה את האופטימיזם
הטבעי שלד, אפילו במתיחות הגדולה של
ערב הופעה ,״אני לא דואגת לכסף. אם
עובדים, יהיה כסף. קודם כל צריכים לע בוד.
אם עובדים׳ ויש מספיק כוח רצון,
אז אפשר להגיע לכל ! ״
״ בוער לי כל דבר שאפשר לקנותו
בכוח־רצון פתוח לפני רות. השבוע, עוד
לפני שעלה המסך על הפרימיירה הראשונה
שלה** ,כבר חשבה על אשר• תעשה אחרי
תום הסיבוב: הקמת להקה קבועה, אפילו
מעין תיאטרון לריקוד .״אין לי זמן. בוער
לי,״ הודתה בגלוי .״כשאהיה זקנה, לא יר צו
לראות אותי. לכן צריכים לעשור. מהר..״
לפי שעה אין הצברית היפה צריכה
לחשוש שהגברים לא יסתכלו אחריה ברחוב,
בעבור גופה המחוטב, השוקל 49ק״ג.
היא עצמה אינה מזלזלת בו, מדברת עליו
באהבה (״לרקדנים ניתן מכשיר שלא ניתן
לשום אמן אחר: הגוף 1״) אולם כנאה
לאומנית בעלת אמביציה כה תוססת, אין
היא שמה לב להשפעת אישיותה על העוב רים
והשבים. אין לה זמן לבחורים.
* 700ל״י לאולמות 150 ,ל״י למודעות,
250ל״י לסידורי חשמל 300 ,ל״י לתלבו שות׳
400ל״י לתפאורה, נוסף על המלחין
והפסנתרן, הסובדים זה תשעה חדשים בשכר
קבוע.

** עד בה הופיעה רק בלהקות׳,בין הש אר
בהצגות הבימה.

החי

מלרכיל ־־ דיו מלא

״ים) מ מי ל

ר כב ת ישמעאל
בתל־אביב, בתחנת־הרכבת החדשה, איחרה
זקנה את הרכבת, עלתה על הפסים, זעקה ב קול
גדול :״איזה גויים חסרי רחמנות ! רכ בת
יהודית היתד, יכולה לחכות חמש דקות ל־אשה
מסכנה ! ״

דמי קדימה
בחיפה, עבר אהרן עוזרי את הכביש שלא
במעבר הקבוע להולכי־רגל, נקנס בו במקום
בחמש לירות על־ידי שוטר־תנועה, הושיט ל שוטר
שטר של עשר לירות, סרב לקבל עודף,
הסביר :״אני רץ להזעיק מונית, כדי לקחת
את אשתי לבית־חולים ליולדות. אהיה מוכרח
לחזור באותה דרך !״

דואט קאמרי
בירושלים, נרשמו לנישואין אברהם כינורי
וחיה צ׳מבאלו.

ב /( 1ס7077230/7

תוספת ערך

שכלול נוסף: סוני קו שי שוני ם בסו בעפ רונו ת ועטים נובעים:
1י | קשה (ם מיוחד למנהל• חשבונות ולסחסגאים. עבור
העתקות רבות. בגלל הקושי טל דפיל זה. הכתיבה יותר דקה
ובהירה והתחלתה יותר איטית -עשה קו חזק או שנים על
הניר ואז יכתוב העם ללא הפרעה. משמש לזסן יותר ארוך.
בינוני (אטום 5 ל כתיבה ר גילה ורהוטה.
501 לחובב* עט דך. טוב לחתימות צ־יקים וכוי.
ד ך (־1

בכל חנות תקבל עם גלובנס חנם עבור 25 רפילים ריקים.
קנ ה את

הרפיל רק באר י זה מקורית סגו רה .

בתל־אביב, פנה שלמה אהרונסון, המתגורר
בקרבת השגרירות הצרפתית, לסוכן־דירות,
ביקש לעבור לחלק אחר של העיר, הסביר :
״שרתתי חמש שנים בלגיון־הזרים הצרפתי,
ובכל פעם שאני רואה את הדגל מתנופף על
גג השגרירות, אני קופץ לדום ומצדיע !״

סמי.

כדי להשיג את הספר: שלח 1.250
ל״י ע״י הדואר לשדרות קרן קיימת
,26 תל־אביב, טלפון 23309 ובדואר
החוזר תקבל את הספר

הצד השני
של המטבע

״*״ או רי א בנ רי ־

מהכר ״כשדות פלשת 1948 הספד שזכה לעשר מהדורות, הנפוץ
ביותר בספרות העברית החדשה, שתורגם לשלש שפות זרות
ונפוץ מסביב לכדור הארץ, מתאר את הפרשות המזעזעות של
המלחמה אשר איש לא העז לכתוב עליהן לפני כן -מיסמך
אנושי גדול של חייל שרשם את אשר ראה במו עיניו.
״תוכן הספר הזה אמת...

שיניתי את השמות

והמקומות, אולם

הדברים עצמם קרו במציאות מתוך עדותו בשבועה של המחבר
בבית המשפט, במשפט שטיין — שייב).

הפרעה אטמוספרית
בצפת, חיכתה קבוצת חסידים לשוזא לבואו
של הרבי מקלה׳ ,שהיה צריך להגיע מארצות-
הברית, גילו רק השבוע כי הרבי אחר למטוס
בגלל התלהבות החסידים הניו־יורקיים, ש יצאו
במחולות מסביבו, לא הניחו לו להיכנס
לשדה־התעופה.

עמוד נוח!

קרא את הספר אשר משך זסן כה רב
ניסו למנוע בעדך את קריאתו

אסור רעשן!
בשאטו דה־פאם, צרפת, פירסם ראש העיר,
שסבל מהטרדות של רואי־צלחות־מעופפות
למיניהם, מנשר מיוחד :״בזה אני אוסר על
כל כלי־הטייס המכונים בשם סיגארים מעופפים
להמריא משטח־העיר ולנחות בו 1״

ריבוי טבעי

םמי
ללמוד ריקודים
סלוני׳?

במילח־אוקי, ארצות־הברית,
סטון בעתונות היומית מכתב
מוני, שניסה לפרוץ לביתו,
נסיונותיו בריח־חלון, שהיה
השנה האחרונה.

פירסם ג׳יימם
תודה לגנב אל תיקן
תוך כדי
מקולקל משך

בלונדון, אנגליה, הפיל פקיד־הבנק ארתור
ג׳וים שקיק שהכיל 9000 מטבעות של שילינג,
אסף את המטבעות אחת אחת במשך שעה
ארוכה, ספר אותן, גילה לתדהמתו כי בידו
9002 שילינגים.

גלוסס לשרח • חעשיח עטים 1צרכי משרד בע־ם. תל־אב־ב

אם כן המורה לרקודים
ילמדך :
א. בשיטה מדוייקת ומועילה.
ב. לימוד עצמי ע״י הספר

סתר חליפין
בחיפה, פרץ אלמוני לדירתו של יהושע
מלחי, גנב 100 לירות במזומנים, הסתלק בחיפזון,
שכח במקום חיק עם כלי־פריצה, שי
ערכם למעלה מ־ 200 לירות.

גרביים
כם ז חד שי ם

שכר המוסד

גרבי ניילון דק
מן הדק. משי
טהור — הכל
י א רי ך ימים
כפולים. אם
לאחר* כל הלבשה
תכבםים
ב״טקסטיל שמפו״
החפשי מאלקאלי

בשטוקהולם, שוודיה, הובא כריסטיאן רוט
לדין, נאשם בנסיון להלביש שמלה ארוכה על
פסל של אשד, ערומה, שניצב באחד הגנים
הציבוריים, טען להגנתו :״רציתי לשמור על
הרמה המוסרית של הילדים, המשחקים בגן
בכל שעות־היום.״

התחלה קשת
המפיצים היחידים :
חברת נורית בע״מ

בפאריס, צרפת, ניגש צעיר ישראלי אל
צעירה יפת־תואר שעברה בכיכר־פיגאלה,
צבט בעכוזה, קיבל מהלומת אגרוף מבן־
זוגה, הסביר במבוכה :״חשבתי שאפשר
להתחיל עם כל בחורה בצרפת.״

האמת הערומה
עתונאי צעיר מחפש חרר
מרוהט ;כניסה נפרדתז בצפון
תל-אביב. לפנות טלפונית
למערכת ״העולם הזה״
; ) 26785 עבור עמנואל פרת.

בקאן, צרפת, החליטה מושבת הנודיסטים
לסלק את, מנהיגה, פרנסואה פטי, לאחר
שזה הופיע בנשף השנתי של המושבה,
כשצווארו מקושט בעניבה אמריקאית חדי שה.

ינוס ולא ״שן
בתל־אביב, פרצו אלמונים למשרדי התאח דות
שומרי־הלילה, גנבו מסמכים רבי־ערך
ו־ 200 לירות במזומנים מתוך קופת־הפלדה.

בריאות
שבע השעות היקרווו
כשדובר, בזמנו׳ על שביתת רופאים אמר
רופא אחד: שביתת רופאים כמוה כרצח
(של החולים) .כדי לא לעבור על דיברה
מפורשת נקטו רופאי המדינה והמוסדות ה־ציבוריים
(כהדסה, עיריות וקופת חולים)
בשיטה חדשה: השביתה הפאסיבית.
הכריזו הרופאים: אם נקבל משכורת ככל
העובדים נעבוד גם ככל העובדים — 42
שעות בשבוע. אחרי הכל מקבל נהג הרופא
הבא לקחתו בלילה תוספת ושכר לילה
מיוחדים, מדוע לא יקבל הרופא כמוהו י

להקים בית בישראל. היתד, לו אפילו מועמדת
לכך: חנה, שחורת־העיניים.
מאז׳חלפו 22 שנה. מנחם נשא את חנה
ומשפחתם גדלה להפליא: נולדו להם 11
בנים ובנות. אולם החדר האחד, בו הוסיפה
לשבר. כל המשפחה, לא גדל כלל.
מטר ורבע מרובע. לפני שנים
מספר, באשר ראה מנחם כי הדוחק
גדול עד לבלי נשוא, כתב לישראל רוקח,
שהיה אז ראש־העיר, ביקש לאשר לו שיכון
בתנאים נוחים. אחד מפקידי־העירייה
הגיע למקום, מדד את החדר בקפדנות, התפלא
כיצד יכולה המשפחה להסתפק בפחות
ממטר ורבע מרובע לנפש, הסתלק לבלי
שוב.

משפחת ת עיזי*
״אסור לתת לרווק לחפש כלה לחברו 1״
פירושה המעשי של שביתת הרופאים
הפאסיבית: צמצום שירותי הרפואה הציבוריים
הברירה
האחרת: להגדיל את מספר ה רופאים
בשירות הציבור, כדי לפצות על
התמעטות שעות העבודה שלהם. אם כיום
דרושים 4עד 5רופאים לתפעולה הסדיר של
מחלקה כירורגית, יידרשו כ־ 11 רופאים
לשם כך כאשר כל רופא יעבוד רק שבע
שעות .,לא יעבוד, כפי שהוא עובד כיום,
תשע שעות ליום בביצוע ניתוחים רגילים,
מוזעק לבית־החולים לביצוע ניתוחים דחו פים
בכל שעות היום והלילה, שלא לדבר
על תורנות 24 שעות פעמיים בשבוע.
בריאות: כן. מפא״י: לא. כדי לקיים
שירות פחות או יותר סדיר בשבוע
עבודה של 42 שעות תזדקק המדינה ל־
150 רופאים נוספים ל־ 230 אותם היא מעסיקה
בבתי־החולים. המחיר המשוער של
תוספת זאת, שקשה לראות מאין תמצא :
כ־ 50 אלף לירות לחודש. בפחות ממחצית
סכום זה אפשר היה ליישב את כל דרישות
הרופאים.
שר הבריאות, יוסף סרלין, הבין את מש מעותן
של העובדות, נטה לקבל את דרישת
הרופאים. אך מכיוון ששר הבריאות איננו
שר ׳האוצר, אין הדבר תלוי בו בלבד. ושר
האוצר, ככל שרי מפא״י בממשלה מתנגדים
להעלאת שכר הרופאים. הנימוק הרשמי 5
אם יועלה שכר הרופאים, תתחיל שרשרת
העלאת שכר כללית.
מאחורי נימוק זה הסתתר נימוק א חר:
ההסתדרות, בה שלטת מפא״י, היא מעסיק
הרופאים הגדול בארץ — בקופת חולים,
תצטרך ללכת בעקבות ההעלאה הממשל תית.
בינתיים
נשאה מדיניות בודד,יענה את
פרייר : ,לנוכח חוסר יחס זה לרופאים החליטו
תלמידי רפואה ישראליים שסיימו את
לימודיהם הקיץ בחוץ־לארץ על תגובה לא
מבשרת טובות: כל שני מביניהם נשאר בחוץ,
לא שב ארצה.

תל אביב
שוק חמש•
מזלו של מנחם תעיזי האיר לו פנים :
לאחר שבע שנים של עבודה מפרכת בסלילת
כבישים ובנמל־יפו עלה בידו לצבור סכום־
כסף, לפתוח חנות מכולת קטנה ברחוב
מאה־שערים, תל־אביב. הוא השיג גם חדר
נאה ( )4x4ומטבח קטן ( )2x2מאחורי י ד
חנות. עתה היה ברור לו כי הגיעה שעתו

מאז חזרה אותה הפרוצדורה ונשנתה
מדי שנה: מנחם היה כותב לעיריה. פקידי-
העירייה, או העזרה הסוציאלית, היו באים
מודדים, מתפלאים, מסתלקים. המשפחה
הלכה וגדלה. ממדי החדר לא נשתנו.
לפני חודש ימים מימה היה כי באה
החזחה למנחם ממקור אחר: ידידו ה1ז־תיק,
משה עוזרי, סיפר לו כי נינו כהן
עומד לעבור לחולון, מוכן למכור את ביתו
בזול — 2000 לירות. מנחם עזב את חנו תו
הקטנה, מיהר אל נינו. לאחר משא-
ומתן קצר הסכים נינו להיפרד מביתו תמורת
1508 לירות בלבד. מנחם גייס את הס כום
הדרוש בעזרת הלוואות, נשם לרווחה :
עכשיו יהיה לו בית בן שני חדרים וחצי,
מוקף חצר גדולה ומגודרת.
אולם התברר כי שמחתו של מנחם תעי זי
היתה מוקדמת. ידיד אחר, עזרה חבורה,
יעץ לו שלא להזדרז בקניית הבית: הוא
עומד על אדמת אפוטרופוס נכסי־הנפקדים,
מועמד להריסה. עזרא היה פקח בעיריה,
וחבר בוועד השכונה. מנחם שמע לעצתו.
עזרא חבורה לא היה יכול לראות את
אכזבת ידידו. הוא ניחם אותו, הבטיח ללחוץ
על נינו שימכור את הבית, העתיד לי-
הרס, במחיר זול יותר, הביע השערה שהא־פוטרופוס
לא ינטה להרוס את הבית, כאשר
יראה בתוכו שלוש־עשרה נפשות.
השיב מנחם תעיזי בחיוך: :״אסור לתת
לרווק לחפש כלה לחברו. מי יודע י אולי
אתה רוצה לקנות את הבית לעצמך...״
עזרא נעלב :״מה זאת אומרת? יש לי
בית במרכז השכונה. אפילו אם הייתי מ עוניין
בבית, זכותך עדיפה: אתה מצאת
אותו — ואתה זקוק לו יותר ממני.״ הם
נפרדו בלחיצת־יד.
השבוע התברר כי חשדותיו של מנחם
לא היו חסרי־יסוד. חבריו באו לחנות, סיפ רו
לו כי עזרא חבורה קנה את ביתו של
נינו כהן. מנחם לא האמין למשמע אוזניו,
מיהר לבית נינו, גילה את האמת המרה :
עזרא ומשפחתו כבר השתכנו במעונם הח דש,
סגרו את ביתם הישן על מסגר.
על כל האשמותיו של מנחם היתר1 ׳ ,שי
עזרא תשובה אחת :״השוק חופשי. מעו־לם
לא ניהלתי משא־ומתן עם איש. מוטב
שאיש לא יתערב בענייני הפרטיים.״ אולם;
מנחם היה משוכנע כי אין זה עניינו הפר טי
של חבורה. הוא פנה אל ראש־העיר,
חיים לבנון, דרש לערוך בירור של כל
הפרשה. באותה הזדמנות חזר ודרש אישור
לשיכון.
הפקיד־המודד טרם הופיע.

*בתמונה שנלקחה בפעם האחרונה כשיוזוצלח לרכז את כל בית תעיזי למול עדשת המצלמה,
בשנת : 1951 האב מנחם, כשבידו יוסף 9לידו אסתר 10 לפניה בנימין 7ביד האם,
חנה, עמיקם 6ולידה אבנר 12 מאחורי ההורים: שושנה 16 הבכור אברהם 21 שזוכה
במשפט המחתרת בצריפין, דויד 19 משה 13 חסרים בצילום: אהובה 1ובת־חן (.)2

לוקס א1
נ>טדה 1ס י
אשרי הגפרור שנשרף
והצית להבות
אשרי הלהבה
שהציתה סיגריות
לא בחיל לא בכוח
ואף לא במוח
לחיצה קטנה

תעלה להבה גדולה
שתהיה שקולה
עשרת מונים
מכל אותם הגפרורים
ובזאת ישרתך
המצית עבדך
הנבונים והותיקים שבמעשנים

יודעים גם יודעים
ערכם הגדול של מציתים
בפרוטות פעוטות
וללא כל מאמץ
לחץ על ההדק
והסיגר נדלק.

המומחה
ב״מ מקצועי למכניקה עדינה, תל-אביג, רח׳ אלנבי 132 טל .62388
תקון עטים נובעים מציתים, כלי נגינה ומכונות כתיבה באחריות .
ק ומייסיון
מפירה הגיה מבחר גדול של עטים נוכעים ומציתים