גליון 895 מתאריך 9 בדצמבר 1954

מכתבים

המורד הראשי :
אודי אמדי
ראש המלרכת :
שלום כחז

העוכס
ה ־ דו ־ז

*ודד *מגד* ד״יזדב
ישעיזזי לגי*

ח; 11 בזען ןר 0 .צז*ר
דאינםזרט ציוז
המנהל הכללי :
כ. ד .יייז
תל-אביב
רזז׳ גליגסין 8
ם עז ם ברהים * :עולספדס״

.0ד ,;1• .ל28785 .
פזייל: מעולם חזה מיג
י#ום ישראל ב ע״ם. ת -א
#ין הפערכת אחראית יידוי
ווכז מפודעומ, גייבד עבדי
1ודזן ו.ת דסתדי שמות תזזת
.י • ח לנרכן״,
זכותולת
ז מוכנוח *ל*׳יר ״הדי יי׳
ינב־־הימ עליידס
שערכת

5דדך מש 2ה, ת מי ת

פירצה ראשינה

*זרי סלע

הבו/ב הראשי :

מיי ד הראשי ;
*מראי ביעור

עג טו אל טרח

הגלם הראשי :
ת ברנע

חברי המערכת :
דוב *י״ .:מעי. בז ־אפיים. יזזיאי ב״ז. נייק גני, דיר
גיייי. ריסי ורד. מיי זהבי. יוחנז ודבקה זדאי. אמוקר ואזבר
זזסום קי5ז. בירד• פייה. ינבדזזם רספזדס.
ר*ש מערכת יררשליה ז
ייי
*לי׳׳ טעבדח :

יאש מערכת הי6ה:
חייס כדרזי
>ררד י שיג:
׳••2יי ׳•וי

8נהל סבגעיש :
>5מר דיר

י *ע המנהלה :
שלמי׳ חרדי

מ ס׳ ,395י ״ דכפלותשמ ״ ו , 9.12.54 ,המחיר 300פ ד׳

יתכן והיית אחד מאותם שחייכו קצה :־
קראב את מאמרו הגדול של העולם הזה
( )877 על. תכני ת ישמעאל״ .אילי אף א״דת
לעצמך . :חלום יפה, כמובן, אבל זה שייך
לעתיד הרחוק״.״
׳ אנו, שהקדשנו מאות שעות לעיצובה סי•
פי של התכנית, שדגרנו על מורים אר־בים
של מספרים יבשים, חקרנו תנאי אשראי בינלאומי,
השוינו את האפשרויות הכלכליות עם
הצרכים התעמולתיים, בדקנו אפשרויות הסב-
רד* התיעצנו עם מומחים לבעיות המרחב
ועם דיפלומטים זרים שביקרו לאחרונה במחנות
הפליטים מעבר לגבול — אנו לא חשבנו
כך. תוך כדי עבודה קרמה התכנית עור ונידב•
.בעינינו שוב לא היתד, חזון לאחרית
הימים. ידענו שזאת תכנית מציאיתית, לשימוע
מיידי.
ימים מעטים אחרי פרסומה התעורר ידידנו
זאב לאקיר, דוברו הבלתי־רשמי הקבוע של
שר־החוץ להתקפת־מצח על המאמר. בלעג
עוקצני קרא לתכנית בשם. מיבצע הרשלי
אוסטרופולר״ .היה זה מעשה בלתי־זהיר מצד
עתונאי המחויב לראות את הנולד.
כי הנולד היה, כעבור שבועות מעטות :
מיבצע זד, עצמו, בחסות משרד־החיץ.
א־ני אומר זאת מתוך ליגלוג או טינה
אתה משלם את 300 פרוטותיו לקיוכקאי על
מנת לקבל, מידינו, לא רק ידיעות על אשר
קדה אתמול, אלא גם על אשר עומד לקרות
מדר, בשבוע הבא, בעוד כמד, חדשים. תפקידנו
לרכז למענך את תמצית המחשבה היוצרת
המעסיקה את מוח האנשים האחראיב והמולידה
את המאורעות.
אם היינו הפעם הראשונים, והיחידים, שהכינו
אותך לקראת התפתחות מהפכנית חד שה
זו של מדיניות־החוץ הישראלית, לא מלאנו
אלא את תפקידנו. ואם עזרה עבודתנו
במידת־מה למעצבי המדיניות לגבש טופי־.
את רעיונותיהם, לא נתבע אוהב לוין בשם
זכות־ד,מחברים. להיפך.

הזכות האמיתית לתהילה בסיבצע פוליטי
חשוב שייכת לאדם הנושא באחריות — במקרה
זה, ראש־הממשלה ושר־החוץ. עליו היתר.
חובת ההחלטה. לו נכשל, היו המקטרגים
נ עצים את שיניהם בישרו. לא יהיה זה
אלא מן הצדק אם נזכיר את חלקו המכריע
במימוש התכנית.
יעבור זמן רב עד שנוכל לסכם אפילו
את התוצאות הראשונות של המיבצע. כיצד
הגיע אל מחנות־הפליטים ז מה היתד, ההגבה?
האם גרם לזעזוע נפשי ראשון ז
אולם דבר אחר כבר ידוע: שלטונות הירדן
עשו את הכל כדי להפר את השלום על
הגבול, להשתיק את קול־השלום של יוזמי
המיבצע על־ידי ידיעות מרעישות של שפי־כת־דמים.
וזוהי, בעצם, המחאה העליונה שאפשר
היה להגישה לבעלי התכנית.
המיבצע הממשלתי מצטיין במתינות פוליטית.
בזהירות מפוכחת המשתלבת יפה עם
ההעזה המקורית של התכנית. הצד החלש
שלה, לדעתי, הביצוע הפסיכולוגי.
בשעת עיבוד תכנית ״מיבצע ישמעאל״
לקחתי חלק פעיל במיוחד בעיבוד צד זד: ,
צד התעמולה, המלחמה הפסיכולוגית• שמע־

תי, מם• דיפלומט ב העוברים את הגבול, מה
קשה להביע אד המחנות. ידענו גם מה אדי-
רה ירושת השנאה, אי־האמון, שיש להתגבר
עליה. לכן הצענו כמה דברים נועזים מאד
בשפת זה. וצר לי שדוקא כאן פעלה הסבו־גה
הממשלתית בזהירות שתפגע קשה בהצלחה.
בתבניתנו
קבענו שראש הממשלה עצמו
יופיע באו״ם, ימסור את הכרזה בצורה דרמתית•
הממשלה הטילה תפקיד זה על מיכאל
קומאי, שהשתמש, אגב, כמעט באותן המלים
ששמנו במאמר בפי שרת. אולם ישנו הבדל
יפידי. הכרזה של שרת בעצרת היתר, מופיעה
למחרת היוב בעמודיב הראשונים של כל עתו־ני
העולם. הכרזה של קומאי, בועדה שניה־במעלה,
כמעט ולא הגיעה אף לעמוד האחורי.
בתעמולה,
במלחמה הפסיכולוגית, הצורה
הדרמתית חשובה לא פחות מן התוכן הממשי•
אך למדינה אין כיום כלים תעמולתיים
הראויים לשמם. בלעדיהם דומה המיבצע הפוליטי
הטוב ביותר לקטר בלי גלגלים. כאן
היה צורך במומחים, שישתמשו ברדיו כמו
יאשר, חפץ בכנור, שיציפו את המרחב בכרוזים
מצוירים, שילהיבו את דמיון הרבבות,
שיחושו כי המילה המסתננת מעבר לגבול
חזקה פי אלף מן המסתנן המחזיק ברובה.
יש סטירה נצחית בין הטמפרמנט של ה איש
הפוליטי והטמפרמנט של לוחמי־חזית־הנפש.
בחורי התעמולה הם מטבעם נועזים,
מרחיקי־לכת, תוקפניים, בשעה שהמדינאים
חייבים לשקול, להסס, לשמור על שיתי־מש־קל.
האסון הוא כי בשעה שתחת כנפי משרד־החוץ
החל גדל דור צעיר של אנשי־מדיניות,
אין כיום אף איש אחד במנגנון הממשלה כולו
שיש לו התכונות הראשוניות הדרושות
לאלוף מערכת התעמולה. ומכיוון שזהו שטח
סגור, הכפוף לחלוטין ליד הקוטלת של השטן
המפלגתי, אין גם שום סיכוי שהמצב
ישתנה. 0 סנונית אתת אינה מביאה אח האביב, ו־מיבצע
אחד לא יגרום למהפכה במרחב. כדי
לחולל שינוי של ממש יש לצבור אלפי עוב־דית
פסיכולוגיות, להערים מיבצע על גבי
מיבצע. הסך־הכל הסופי הוא הקובע.
וכאן מתעוררות הבעיות החמורות ביותר.
״מיבצע ישמעאל״ יכול להיות מיבצע גדול,
ואני מאמין בכל לבי שגנוזות בו אפשרויות
אדירות. אולם אין תועלת רבה ליצור הד
חיובי בלבו של ערבי, ובאותה שעד, ממש
לפגוע בקודש קרשיו בבעיה אחרת, כגון
יחם ישראל למלחמת־ד,שיחדור של מארו־קו,
פינוי הכובש הבריטי הסואץ. המיבצע
יובל לשאת פרי רק אם יהווה חלק ממדיניות
שלמה, נועזת בתפיסתה וסבלנית בביצועה.
מעבר
ליוזמה החיובית של משרד־החוץ,
מזדקרות השאלות שטרם נענו, ושבאחד הימים
נצטרך להשיב עליהן: האם שייכים
אנחנו למרחב זה? האם לבנו עם בניו, עם
תרבותו, עם שאיפותיו לשיחרור לאומי וחברתי?
הויתרנו סופית על החלום העקר
להיות כאן סוכן של אירופה? האם הפגינו
סופית את פנינו אל אסיה, אל היבשת האד ,־
רה המתעוררת מתרדמתה, אל השמש ד,עד

נ שי אי ה ־־,אזרהיים שרא לי םאטאדבקפ רי סין
ש הו כ רו יאחרז מז ער־ידי םערד ־ ז פ ני ס הי ש ראל־
( ה עוי ם הז ה ) 892 הם הי כההס צויי נתיכך שע ש
קצ ה ר צי! ייי וסחאפשרישבוראה הו ק־זזניז פו אין
הספנרה קיי םבארי. או לםאםיאי קו מו מ מ שי כי ם
יטהעיה רוחי ו צי שיא לי האםיא יי נ ש או מאיה

זו נו ת צ עי רי ם ב ני שו אי ם אזרחיי םבקפ רי סין
א פי לו עיפיפי ! א ניו ת ז רו ת. יתב של ע רד ה ת קדי ם
שלא לי םאמאר. וחברתמשרד־ ה פגי ם ב ני שו אי ן
אזרחיי םתצטמצם לני שו אי -ת ע רו בהבל בד.

ברוך ראובן, חולון
...לדבר י כו לכלאחד. חיי תי רו צהלר או תאתכם
מ פ סי קי ם לד ברעלה צו רךל שנו תאת הו ק ה ני שו אי !
הקיי םומת חי ל׳ * ל פ עו ל. ארנ נו מבצעל הנ הג ת נ שו
אי ! אז ר חיי ם — ו ה מו ני רנו עריל כו בעק בו תי כ ם!

ווורות ה תיא טרון
ש ד ״העוד הוד.״
שמח להודיע לקוראים כי
עלה בידו לאפשר למספר רב
של קוראי נליון זה לחזות
חיגם כהצגותיה של מלכת
פולי-כרג׳ר, הזמרת הכושית

*יוופין כיי ק ד
לפיכך מתבקשים כל הקוראים
לשמור על הגליון ובמיוחד
על תלוש זה :

ז. קטן, תל ־אביב

עד נשיקות ואופי
...כדיל היו דודחואוא ני צ ריך ל צ בו רמאה
נ קו דו ב בו ח דוזנ שי קו ת ( ה עו ל ם דחה .) 894כ לו מ ר ;
עלי להסתח רר מהת רג שו תשעהשא ני נו שקנ שי-
קו תבנותש לו שי םשנ יו תלקצב הוו אלס. ב כי בו כ
פלאוב איו או ר. א ך הנ שי קהעצמה חיי בהל היו ת
נלהבת. מחשמלתו רו תחת — ובל זד. בסצבשל
ה טיי הוהת רג שו ת >םדהכל 100 :נ קו דו ת ) .ל א.
רבותיואנימסתפקב־ 48 הנ קו דו ת • ש לי. אםנ -
•הבטריה ש לי לנ מ רי בסדר.

יחיאל קרמר, סבריר,
האם הקורא קרנזר נושק בעילה הקלה ביו
תר נשיקות הנמשכות פשר דקות, בתנועה
נזתנזדת והיישר לשפתיים 7וכל זה לאור-
היום, נשהנשיקות התאוותניות והמימיות מתבצעות,
כשהן רותחות ומלהיטות בישיבה
(סך־הנל 48 :נקודות) ?
צד לי ל א כז באהבם איו לי ח ש בון ק בו ע.
זה הבל ת לוי ט י נו ש ק. מדוע. הי כן ו מ תי. אני
הו שבתשעודישלכם הרב המהלל מו דבששחזה

מריב ברזלי, חיפה
עורך החידון מודה ומתוודה, מוכן לקבל
הדרנה לתיקון המעוות.

מלאי צהוב
מי דלאחרק רי אתכתב תו שלע מו ם קינן ע ל
הדר כון הי שרא לי ( ה עו ל ם הז ה ) 892ישב תי וכתב תי
אתהמכתבהבאל שר־וזהוץ, מ ר מערה שרת. ע ם
הע תקלמרא. שהם. קו נ סו לישראלב צי רי ך :
אני מ שנ האתת שז מתל בך לכתבהבה עו ל ם הז ה
) 8921 על הדר בו: הי שרא לי ...ו ב מיו חדעלהקבע
בו מרבדע מו ם קינן עלש ני ש לי חי םשלמ די נ תנו:
קונ סו לישראל בצ-ר־ך. מרשהם. ו קונ סו לישראל
בוינ ה. מראשל ...לדע תי. אי שכמדשהם, ש הי ה
מנ הלמהלכ תי הכס שי פ בסשרד־החו! ל פ ני שפונה
לתפ קי ד קו ג כו לישרא לי ב צי רי ך. מו ט ב לו לה ם־
שידבתפ קי דו ה קוד ם ...שהם הו א פ קי ד — ו פ קי ד
בלתי מו כשרלמלאאתהפ קי דו הנו כ חי בנאמ נו ת...
הו אלאאהודולאמ קו ב ל על ה צי בו ר הי שרא לי
ב צי ריך — ו מ שו םכדישלהח לי פו בנ צי ג אחר.
אי שנא מן ו מ טו ר כ דו גמת מר אשל בווינ ה ...פ קי:
די ם, כ דו נמתמרשהם, אשר ״ לאשמעב או פ ן
ר ש מי על מו תהנשיא ״ מו ט ב לה םלשרתבתפ קי די ם
ב בי תםהם. לקבל הינו דולל מו ד הרב ההרבהל פני
י טיו כ ש רו לצאתו ליי צג אתמ די נתנובפ ני ז רי ם.
ישראלי ששהה בחוץ־לארץ, ת ל ־ אביב

תופעות שליליות
מ ת שו בתהשל רו תי ל מבתבד, שלאלה ( ה עו ל ם
וה ה ) 894מתקבלה רו שםשהמכתבבא לציי! א ת
ת הווי ה חיו בי •טל הנו ע ר הי שרא לי. ע ליו באהעד
רך הרא שי ל כ תו ב ב קו ר א יקר. אינ ני יו דעלמה
נ ת כווז ה עו ררהרא שי בכת בו :״ מכתב שנ ראה לי
בעיע רד מי וחדלה בנ ת רדהווי שלה דו רהצ עי ר ״ ;
אךב רו ר לי שאםהת כוון לעצםה סי פו ר. מעה
ק שו ת. א מנ םאלהמ תג להב טי פו ס חיו בי פ חו תאו
יו ת ר. או לםהמ או ר עו תהמ תו א רי ם על־יד ה אינ ם
מיו ח די ם לנו ע ר הי שרא לי. הם י כו לי םלק רות בכל
מ דינ האהדת — ובכל רו מו ז עי רולא-ז עי רשל
כ ל סו פ ר.
או לםמכתבזהמצביע על ש תי תו ב ע -ת ש ליליו
תבה ״ הנו ע ר הי שרא לי ו מ 1ה,־ א;י שנ ק. ש
ל הן וז שו מ ת־ל ב. ה תו פעההאחת הי א ה, פשטות

ותו ב א
סיי ברעת זצסצויז־

ל*י־נ*ד׳נ*יזז

יחי החוק !
החדק הישראלי לקוח בולו ממקורות
זרים, תורניים, שו״ציים, בריטיים וחוקי
עמים מנוונים אחרים. הגיעה השער׳
לשים קץ למצב זה ולתת לארץ חוק ישראלי
אמיתי, היונק משרש׳ התודעה הלאומית
מדורי דורות ומתאים למציאות
המיוחדת של עם הבונה את מולדתו. כדי
לעודד משפטנים ישראליים צעירים, מגיש
צוות מיוחד של העולם הבא כמה הצעות
לחוקי־יסוד :
, 1בנידה • קילל אדם את הממשלה
באוזני תורמים מחוץ־לארץ, השמיץ את
תמנבית היהודיה המאוחדת או גרם לכל
מעשה או מחדל העלוליב לפגוע בכל
מגבית, מיודד ,,מענק או הענקה — ייאשם
בבגידה ויהיה צפוי למאסר של לא
פחות ממאסר־עולם.
.2מעילה. מעל פקיד גבוה — ימיה

*י 1ו

* 160 1

אחד מכין כל 150 קוראי
כליון זה יזכה רכרטיס-יחיד
חינם בשורות הראשונות.
המשפריב הזוכים יפורסמו
כמקום זה ככליון הבא. עקב
שהותה הקצרה של הזמרת
בארץ, מתבקשים הקוראים
להקדים בקריאת רשימת המכפרים
בגליון הבא, מאחר
שתאריך ההצגה יהיה סמוך
לתאריך היפעת הנליון.
במרכן יפורסמו המספרים
הזוכים כמידעה כנליון יום
א של ״ידיעות אחדונות״,
כדי להקל על הקוראים.

האמ רי קניז ם הנ או ר. המתבטאתבצ מי חתההב רו ת
ה ס לו ניו ת ל מיני הן. תו כנן שלחב רו ת א לו ה ם הרי
קודי םהס לו נ ״ םעלכל נווני הםותוצאתו: הפגי
שו ת ה דו ־ מיניו ת, ל הן מצפהכלאחדב קו צ ר״
רו ח...
נראהב׳ האמ רי קניז ם דבק נםבכם, ו בדונ מ ד.
א בי אאת הוזק-רה המד עי תעל הנ שי קו ת ש הו סי ע ד
-.אותו נ ליון עצמו ( ה עו ל ם הז ה 894ו כי מ אי מ תי
״שים כל לי ם ל תי פ עו ת ב נו ן נ שי קו ת 1האם בי צינ *
כ ס לנ רו םלבךשה נו ערלאיראה בנ שי ק ה תו פעה
אי נ טי מי תהבאהמ תו ךעצמו. ו ב צו ר .,ש הו א חו
טב עלתה, אלא • שהמשבנ ליו גו ת ה עו לםזהה וי קרא
א ת כל הכל לי םהמ פו ר טי םזועצ מי ו תו מהיהא
עלי ה ׳ או לי ת חב רו נם כמהנוסח או תלמכת בי•
ארבה. ב דונ מתהספרהאמ רי ק אי מפת כי -אהמל.
הנפת בב לרח בי האר•(־?
ה תו פעהה שני ה, או תהא ני רו צהל הז כי ר, לי״
בעתמעצםכ תי בתהמכתבאל רו תי, ו הי א: אין
לנו ע ר הי שרא לי כלמד רי כי ם, א לי הםיפ נו בעת
משברנפ שי, אוהתלב טו תקשה. בי ת־ הספרו מו ־
דיו פו ח די ם לנ עתבב עיו ת ה נו ערבכלל, ל א רק
ב א לו ה ק שו רו ת בי ח סי ם דו־ מיניי ם. מ ד רי כי ת נו עו ת
הנו ע ר אינ ם יו ד עי םבעצמם כי צרלה תג ברעל
משב רי ם מ סויי מי ם. ומהיע שו מ או ת הנ ע רי ם ו הנ
ע רו ת. אשר אינ םנמצ אי ם ב תנו עו ת־נו ע ר. ואה

אינ ם לו מ די ם 1

בן־ציון וולצקי, תל־אביב

מתאבד ערירי
כ א חיו שלשמחהה לל ( ה עו ל ם הזח )893ה ״ תי
רו צהלהע מי דכםעלט עו תשהלהבכתבתכםעל
התאב דו תו. כתבתם כי הי ת ה לו ב ת. ל א מי תו ש ל
דבר ל א הי ולשמחההללכליל די ם. הו אמת
ע רי רי.
רור *1בצררר־

צפיי לשמונה שנות מאמר או לתשלום
קנס של אלפיים ל״י, או לשג־הם כאחד.
העהונאי שפירסם זאת.
.3עכירות נגד המוסר. התאהב
גבר בן קיבוץ של השומר־הצעיר באשד,
מבנות קיבוץ של מפא״י, ייאשם בעבירה
נגד המוסר ויהיה צפוי לגירוש מן הקי״
ביץ.
.4הריגה. נאם עסקן מפלגתי נאום
של לא פתוח משעתיים, ייאשם בהריגה
ויהיה צפוי לשנה אחת של מאסר עבור
כל מאזין שמת משיעמום.
.5גגיכה. חיבר אדם שיר ישראלי
מקורי, יואשם בעתן גניבה. ויהיה צפוי
לתשלים פיצויים למאזיני קול ישראל.
.6שדיון אזרחי. כל האזרחים שווייס
לפני החוק. אולם אהלים, בעיקר
חברי מפא״י, יהיו שתים ייתר.
החמשיר מבקרים שפכו זעם וריר
טל כותבו של זה החמשיר.
אמר הוא (זה אני) :
נעסנם הגיוני !
כי השורה האחרונר. בכל ר,חמשירים שלי
היא ארוכה כאורך הגלות וזהו בלי ספק
ליקוי כביד.

הז ה

895

תמונה זו צולמה במסדרון כית־משפ5ז מצרי. היא מראה את שלמה לויצקי, איש צוות
א/ל ,״בת־גלים״ ,ושניים מחבריו, בליווי שוטרים ומלחים מצריים, מביעה את העובדה
העיקרית של השבוע: ברגע האחרון ממש, כשהיה נדמה ששוב אין מנוס ממנה, נמנעה
סכנה של התפתחות שהיתה עלולה להוביל למלחמה.
התמונה למטה מראה את הצד המצרי של שוד־הים בים סו!? :קאריקטוריסט ארסי
צייר את המלח הישראלי, בעל תת־מקלע עשן וכתובת קעקע של דולאר, מנסה בסירה
אנגלית, תחת מיפרש אמריקאי, לשכור את •טורת־המוקשים של המצור המצרי.
אולם התוצאה המוזרה של המאבק על א/ק בת־גלים, שנגרמה על־ידי שילוב של
גורמים פנים־מצריים ואי־הרצון להסתבן* ברגע זה בהרפתקאות מלחמתיות, לא פתרה
עדיין את הבעיה העיקרית שהיתה מונחת על כפות המאזניים: עדיין לא בוטל להלכה
התקדים הסוגר את מרחבי אסיה לפני ספינות הדגל הישראלי. אולם למרות זאת שמח
הלב הישראלי על כי בפרשה אחת זאת ניצח מלאך השלום את אליל הקרב. בפרשת

בשבוע שעבר קרא משה שרת לשגרירי המעצמות הגדולות ומסר להם הודעה שתוכנה לא
פורסם. כעבור ימים מעטים קרא אליו את ציר תורכיה
אזררי המדינה, שהתיחסו באדישות מוזרה לפרשת בת־גלים כולה, לא הרגישו כלל שהם
מתנדנדים על שפת תה ם. כי השבוע, אחרי שהמצרים הודיעו תחילה שיעמידו את צוות בת־גלים
למשפט, השתכנעו גם שוחרי־השלום — ומשה שרת בראשם — כי הפעם לא יספיקו אזהרות
ומחאות נמלצות, כי הפעם רגיעה עת הפעולה.
הפניה אל המעצמ,ת, וההמתנה לדיון במועצת הבטחון של או״ם, היו צעדים אחרונים לפני
שעת־האפם. השב! ע היה זה בר ר גם למעצמות הזרות, שלא היו מעוניינות בהתפרצות דווקה
בשער, זו. כנראה שעלה בידן להבהיר
זאת לגמאל עבד אל־נאסר, שליט מצריים.
מדוע
שינו המצרים את עמדתם נ
רגע האחרון, הודיעו לפתע כי ישחררו
את הצוות, המטען והספינה י
הדיון בקהיר נמשך, כנראה, ימים
אחדים, ות> צאותיי לא היו דר רות
מראש. שארל מאליק נציג לבני־י י־היושב־ראש
התורן של מועצת הבט־חון,
דחה בלי מתן נימוק את הישיבה
המכרעת ליום שלם, כדי לתת ל־מצרים
את ו שהות להגיע לכלל החלטה.

השפיע על החלטה זו י
משך השבועיים האחרונים עמדה
מצריים במאבק הגדול בי תר שלה
בשנים האחרונות. זה מול זה הת־יצבי׳
כוחות הדת — כוחות שהם
עדיין אדירי־יכולת במרהב הערבי —
וקבוצת צעירים חסרי בסיס עממי,
הנושאים את ו אידיאל החדש, המודרני
במרחב, של לאומיות חילונית.
הם עשו את אש־ לא העז לעש ת
איש לפניהם: לצאת בהתקפת־מצח
על נציגי הדת.
השיא הגיע בתחילת השבוע. בית־משפט
צבאי פירסם׳ את פסק־דינם של
מנהיגי האחים המוסלמים: מוות.
באותו רגע נשכח כל דבר אחר מלב
העם המצרי. פילוג ממאיר קרע את
העולם המוסלמי לשניים, מנע כל
אפשרות של שיתוף־פעולה בין צבא
מצרייים ובין צבאות הצפון הערבי
במהרה של מלחפה_ פתאומית.

הצבא המצרי עצמו לא היה פנוי למלחמה, הוא היה עסוק בהבטחת שלטון כת הקצינים.
פירם ם ההחלטה המצרית היה מתואם לרגע מסוים. כשה,סיעה בת־גלים בפעם הראשונה
באופק המצרי, רק החל המאבק דמכריע עם האחים. הכת לא יכלה לה־א ת כל סימן של חולשה
כלפי ישראל. היה עליה להוכיח שהיא לא פחות לאומנית מאשר האחים. אולם ברגע שנשבר
כוח האחים, יכלה הכת לוותר על הקלח שנוצל.
כך נולד נם בת־גלים. היא דומה בזעיר אנפין לנס מלחמת תשיח: ישראל נכנסה בו ללא
תיכנין ללא הערכה נכונה של ד סיכויים והכוחות, ללא הכנה נפשית ומעשית לתגובה כלשהיא.
רק הודות להזדמנות חד־פעמית, שאיש לא היה רשאי לצפות לה מראש. יצאה ישראל כמנצחת.

רב החובל צבי שידלו;מימין) ואנשי צוות בת־נלים
(ראה שער)
בבית־קפד. קטן בחיפה, בו רגילים ימאים
מקורקעים לבלות את ערביהם, ניגש צעיר
אחד. אל צעיר מזוקן אחר, שאלו כדרך
אגב :״רוצה ג׳וב מיוחד במינו?״
״איזה ג׳וב?״ שאל השני, בין לגימה
ללגימה.
״ג׳וב שצריכים קצת דם,״ השיב הגבר
הראשון.
״מענין?״
״מענין ! ״
״ד.מממ היתד התשובה.
כך נלקטו, בזה אחרי זה, תשעה צעירים —
נוטף על הקברניט. לא במקרה פנה הלה
דוקר. אליהם. עולם הימאים הישראלי הוא
קטן, ומכיר בו איש את רעהו. ידוע על מי
אפשר לסמוך, ועל מי לא. מי יעמוד במבחן
ברגע המכריע, ומי מוטל בספק.
העשרה שיצאו לדרך, לפי הגדרתו הקולעת
של חבר למקצע :״הם אחד אחד ! ״
בעברית פשוטה יותר: כל אחד מהם טיפוס
בפני עצמו, התגלמות אינדיוידואלית של
חלוציות חסרת־סיסמות׳ הרפתקנות צברית
מפוכחת. אופייני להם, אך לא עולה עליהם,
צעיר בלונדי בשם שלמה לוויצקי*.
בוקר אחד, לפני שלושה חודשים, שמחה
בבל לוויצקי בראותה את שלוימלה הקטן
שלה מופיע בביתה, בגבעת־רמב״ם, ממנו
נעדר זמן רב.
לאמיתו של דבר לא היה שלוימלה הקטן
קטן כלל: הוא היה צעיר צנן ם ושרירי,
בעל שפם בלונדי ועיניים אפורות, בולטות
במקצת ושופעות זיקי־צחוק. שערו צנח
על מצחו בתלתלים זהובים.
שלמה חזר זה עתה מחיפה, מקום שם
חיכה לאניה הבאה, שתיקח אותו לאחד
מחלקי־העולם הרחוקים: הוא היה ימאי.
הוא ארז את מזוזתו המרופטת מרוב מסעות,
נשק לאמו נשיקת־פרידה.
״״לאן אתה מפליג עכשו?״ שאלה אחותו,
מרים, שבאה ללוותו יחד עם בנה הקטן,
זהוב־השיער, יעקב׳לה. שלמה, אשר היה
תמיד עליז ושופע־הלצות, נראה הפעם דרוך
ומאופק. נראה היה כי הוא לא רצה לדבר
יתר על המידה.

״אינני מפליג. אני טס. אנחנו צריכים
להביא אניה מאירופה.״
״מה י כל הצוות טס?״
״ומה בכך? אנחנו רק עשרה״.
״זו אניה כל־כך קטנה?
״כן ...האחרים יצטרפו אלינו באירופה.״
״איפה?״
שלמה לא השיב. הוא לא ידע, לא היה
בטוח. כאשר נמצא כבר ליד הדלת, פנה
לאחור ואמר :״אל תדאגו לי, אם לא
אכתוב לכם במשך חודשים מספר.״ אחר
פנה ויצא.

..ישבת, בלטרון״
לא היה בזה כל דבר בלתי־רגיל. עוד
מימי נעוריו של שלמה היתה משפחת
לוויצקי רגילה שלא לשמוע מפיו תשובות
ברורות על מטרות מסעותיו, או מועדי
שובו.
בימי ילדותו נשלח שלמה על־ידי אביו
הדתי לבית־ספר דתי, אך במהרה הוברר
לכל הנוגעים בדבר שהוא לא ישאר שם זמן
רב. הוא לא נשאר שם.
בהיותו בן 15 נעלם שלמה מן הבית
הקטן בגבעת־רמב״ם :״אני יוצא עם פלו-
גות־הפועל להתאמן במחנה־קיץ.״ האימונים
נמשכו שמונה שנים. רק מאוחר יותר נודע
למשפחה במקרה כי שלמה היה אחד המתנדבים
הראשונים לפלמ״ח.
בוקר אחד הופיעו חבריו של שלמה בבית־לוויצקי,
ביקשו מן המשפחה להשמיד את
כל מסמכיו של הבן: הבריטים עומדים
לערך חיפוש במקום. במהרה הגיעו לבית
שוטרים בריטיים, אך הם לא מצאו דבר,
וכעבור שבוע הופיע במקום שלמה עצמו.
״איפה היית?״ ״ישבתי בלאטרון.״ ״מה

שהוא נמצא בכל מקום בו
שהוא יחזור בשלום. הוא
לפעמים היה בא הביתה
בריא ושלם, אך תמיד היה
היו שפתיו, המעוטרות
פולטות הלצות.

יש צרות, קיוותה
היה חוזר תמיד.
פצוע ולפעמים
מחייך — ותמיד
בפלומה צהובה,

הוא ה ה מוכר היטב לא.שי הפלמ״ח —
הן כבחור, אשר לא ידע פחד והן כאדם
שהיה מוכן לפ ש ט את חולצתו ולתתה
לחברו הזקוק לה. אם היה מישהו שואל :
״אתם מכירים את שלמה לוויצקי מפלוגה
? 11״ היו החברה מנידים בראשיהם לשלילה
.״אתם בטח מכירים אותו. זה שלוי-
מלה הבלונדי, מסולסל־השיער.״ ״שלוימ׳לה?
כמובן שאנחנו מכירים אותו ! מדוע לא
אמרת זאת מיד?״
אולם רק מעטים זכרו את אחת התכונות
החשבות ביותר של שלמה: הוא לא התקוטט
עם איש ולא הסתבך בתיגרות. הוא
היה אחד מאותם בני־המזל, המסוגלים רק
לרכוש ידידים, לא לאבד אותם. בהיותו
אמיץ לב וחזק ביותר מבחינה פיסית היה
לפעמים מותח את אחד החברה, אך מעולם
לא פגע באיש בזדון.

גם בתקופת מלחמת־העצמאות לא •ידעה
המשפחה את מקום הימצאו של שלמה :
הוא דבק בהרגלו הפלמ״חי, שלא לספר
לאיש על מעשיו. הוא נפצע בעת פיצוץ
טחנות־הקמח של יאזור, בילה זמן מה
בבית־החולים, היה צריך לצאת לחופשה
ממושכת. אולם הוא סרב לקבל כל חופשד,
חזר ליחידתו מיד לאחר ששוחרר מבית-
החולים.

גם הפעם גילתה אחותו של שלמה את
סיבת החיפזון באיחור. הסיבה: העברת
שיירות לירושלים הנצורה. יחידתו של שלמה
חנתה במשטרת אברגוש, חיכתה לג׳יפים,
כדי להקים יחידת־קומאנדו.
הבחורים ישבו וחיכו, אולם הג׳יפים לא
הגיעו. המטה כבר עמד להעביר אותם
לגיזרה אחרת, כאשר החליטו שלמה ואחד
מחבריו שהם מוכרחים להשיג ג׳יפים —
לפחות ג׳יפ אחד :״כיצד תיתכן יחידת
קומאנדו בלי ג׳יפים?״

האם והכן: בבל לוויצקי, אמו של חבר
הצוית שלמה לחיצקי( ,מימין) מאמינה כי
בנה האהוב ישוב במהרה בשלנם, הביתה.
עש ־ת?״ ״לא כלום. ישבו אתי שם עוד
במה חברה מרמת־הכובש. הבריטים חיפשו
שם נשק.״
כמעט ולא נותר מטר מרובע של אדמת
ארץ־ישראל, עליו לא דרכו רגליו. של שלמה
לוויצקי: הטיולים הממושכים היו חלק
חשוב מאימוניו הספורטאיים בהפועל. הוא
עבר מקיבוץ לקיבוץ, חצה פעמיים ברגל
את הנגב והערבה, הצטרף מאוחר יותר
לגרעין המתנדבים הראשון, שהקים את
הפלי״ם.

ה 1א חזר ת מיד
המשפחה לא ידעה מעולם את מקום־
הימצאו, או את מעשיו. היא ידעה רק

ראיון מיו ח ד

שג, לו ח ם . ,שלו ש ה גלגלי ם

היתד, זו תקופה קשה למשפחת לוויצקי :
יעקב, אביו של שלמה׳ מת רק לפני זמן
קצר ובבל ביקשה מבנה :״חכה, שלמה,
אל תלך עכשו. הרי יש לך חופשה. תוכל
לנצל אותה ולנוח.״ שלמה סרב לעשות
זאת :״אני מוכרח ללכת ! מישהו מוכרח
ללכת 1״

* שנבחר כאיש הצעיר של שנת תשי״ג
של העולם הזה (.)830

והמלחים הנורבגיים קשרו קשרי־ידידות אמי״
צ ם עם שני הישראלים, כינו אותם בכינויי
חיבה ״ישראל 1״ ו״ישראל 2״ .עד היום
מגיעים לביתו של שלמה מכתבים מאנשי
הצוות הנורבגי, המבקש־ם ממנו לבקר בארצם
בהזמנות הראשונה.
שני הישראלים היו חביבים על הגורבגים
לא רק בגלל אופיים החברותי. המלחים
הזרים חיבבו את שלמה ומשה גם מפני
שהם לא ביזבזו את חופשתם במסבאות־הנמלים,
אלא נסעו לפנים הארץ, ביקרו
במקומות מעניינים, נפגשו עם בני אדם
רבי-עניין.
בהיותו במזרח הרחוק צף בלבו של

השניים ירדו לתל־אביב, סקרו ג׳יפים
שונים, החרימו לבסוף אחד מהם .״היה זה
ג׳יפ נהדר !״ נזכר שלמה. הם ישבו בג׳ים
מיהרו להצטרף אל אחת השיירות שיצאו
לירושלים. בדרך, בקרבת שער־הגיא, נשמעה
התפוצצות אדירה: אחד הצמיגים של הג׳יס
התפקע. השיירה המשיכה בדרכה, השאירה
את השניים עם הג׳ים הצולע. אולם הם
לא עזבו את הג׳יפ: הם הביאו אותו בשער.
לילה מאוחרת למשטרת אבו־גוש — על
שלושה גלגלים.
היה זה המבצע היבשתי האחרון של
שלמה לוויצקי. מישהו מקציני המטה נזכר
כי שלמה היה אחד מוותיקי הפלי״ם, פקד
להעבירו לחיל־הים.
הוא לא נפרד עוד מן הים: העברתו
מחיל הים לצי הסוחר, מיד לאחר ההפוגה,
נעשתה באורח אוטומטי. דומה היה כי הוא
מצא, סוף סוף, את מקומו הנכון. הוא
הפליג תחילה ליוון, תורכיה, איטליה. אולם
כאשר נעשה הים התיכון מוכר לו ככף-
ידו, התחיל שלמה מפליג לחופים רחוקים
יותר: אנגליה, אמריקה, אירופה הצפונית.
אחר התגשם חלום־חייו של שלמה: מסע
מסביב לעולם. שלמה וידידו הטוב, משה
שווארץ, עלו על אניד, נורבגית, הפליגו
להודו־סין, הווו, איי־ד,פיליפינים. הקצינים

מר בגין, מה יש לד לומר ער פרשת
כת־גדים?
בראש וראשונה, הריני רוצה להביע הוקרה
לקברניטה ומלחיה של בת־גלים. מנין המלחים
הזה ראוי להוקרת העם כולו. הם ידעו,
כי ספינתם מפליגה לעבר נתיב־מים, אשר,
עם היותו בינלאומי להלכה, מופקדים עליו
משמרות אוייב. הם הלכו, איפוא, לשבי בעיניים
פקוחות. הם קבלו על עצמם לבצע ״אר־פתקה
לאומית״ ,במובן החיובי, הנשגב של
מושג זה. כל איש בישראל חייב להצדיע
בפני אומץ־לבם.
כבוד ויקר, לבנים, ההולכים לקראת אוייב
ואין מורא בלבם !

אני בטוח, מר בגין, שכני בר המפלגות
כמדינה יצטרפו ברצון להצ-
דעה זו. אני מניח שיש לך דעה
מגובשת על כל הפרשה. האם תם-
בים לנסח אותה למען קוראינז?
מאחר שבת־גלים עומדת, ללא צוות עברי
וללא דגלה העברי, בפי תעלת־סואץ ! מאחר
שמלחיה יושבים, זה החודש השלישי, בביתר,כלא
המצרי! מאחר שהד,סגר בתעלה על
השיט העברי לא זו בלבד שלא נפרץ, אלא,
להיפך, עוד הודק — אנסה להשיב לשלוש
שאלות: מה עשינו, מה צריך היה לעשות,
מה יש לעשות

לפני שאתה עונה על השאלה ״מה
עשינו״ ,הרשה לי שאלה: מה הי-
תה, לדעתך התבנית שלפיה נשלחה
האניה?
החסרון הגדול ביותר בתכנון ההפלגה של
בת־גלים היה בכך — שלא היה תכנון. אני
מבין שאפשר להקשות על הנחה זו ולהצביע
על כך שספינה איטלקית נרכשה בנמל מסאוה,
וצוות עברי הוטס לאריטריאה, כדי לקבל
את הספינה ולנסות להעבירה בתעלת־סואץ,
בדרך לחיפה. כלום בכל אלה, ישאל המקשה,
לא היד, תכנון י עלי, איפוא, להבהיר, כי
כוונתי לא היתד, כלל לתכנון טכני. אף על
פי שפרטיו אינם ידועים לי, הריני מוכן
להניח, כי התכנון הזה היה מושלם ,״מאה
אחוז״ ,כפי שרגילים לומר הצברים-- .

אתה מתכוון לומר שדא היה תיב-
נון לנכי התוצאות?
כמובן. השאלה העיקרית נוגעת לתכנון
המדיני, או, מותר לומר, האיסטרטגי. מיבצע
בת־גלים היה, או יכול היה, או צריך היה,
להיות מיבצע מדיני־איסטרטגי. כי הגדרה
זו היא נכונה, יבין ויודה כל איש שישים
מבטו במפה. הפעולה, אשר הוטל על מלחי
בת־נלים לבצעה, נעשתה בשטח האוייב :
מטרתה היתד, לאלץ את האויב לעשות משהו,

שלמה לראשונה הרעיון על הפלגה מסביר
לעולם בספינה קטנה בחברת כמה בחור־ם
ישראליים. בשובו לישראל נתגבשה התוכנית
יותר ויותר: הוא אירגן ארבעה מחבריו,
אירגן את המסע, השקיע את פרוטותיו
האחרונות בספינה הקטנה ישראלה. המסע
מסביב לעולם החל, אך לא נסתיים: יש־ראלה
הגיעה רק לאוקיאנוס האטלנטי, ניזוקה
בסערה עזה. גס הפעם לא ידעה המשפחה
על מעשיו של שלמה — עד לרגע הפלגת
הספינה.

הס וגה זמנית
.פרשת ישראלה היחד, נקודת־משבר בחייו
(המשך בעמוד 7ו)

מנח בגין

מלח מצרי מתפלל ער סיפון בת־ גלים

,׳ו שב־־דא ש תנוננ ת ־ ה ח רו ת

תסרסשדאי־מעברר
שהוא אינו רוצה, או לא רצה, לעשות. שני
סימני היכר אלה מספיקים לחלוטין, כדי
לראות בהפלגת בת־גלים לעבר תעלת־סואץ
מעשה איסטרטגי־מדיני ; העובדה, כי הספינה
היתד, ספינת־סוחר בלתי־מזויינת אינה גורעת
כלל מן־האופי הזה של המעשה.

יודעת — כאן עלי להוסיף לשם הדיוק :
היתד, חייבת לדעת — כי המעצמות, אשר לא
שאלנון ד,לשלוח או לא לשלוח את בת־גלים
לדרכה׳ לא תילחמנה עבו תו, ולא תהיינה
מוכנות למען ספינתנו להרגיז את (גמאל
עבד אל־) נאצר.

מעשה מדיני־איסטרטגי טעון, מעל לכל,
תכנון. אין לראות בתכנון תנאי יחיד למיב־צע
מעין זה, אבל הוא תנאי מוקדם. אין
לראות בתכנון ערובה מוחלטת להצלחה ;
אבל בלעדיו מובטחת אי־ההצלחה.

אם הממשלה חשבה אחרת, משמע שהיא לא
חשבה, או חשבה על אשליותיה. באשר ל-
מועצת־ד,בטחון, הרי כבר הובאה בפניה החלטה
על חופש השייט בתעלת־סואץ, והמצרים
טענו, כי הם לא יתחשבו בה. איך אפשר
היה, לאחר כל נסיונותינו, לסמוך על מוסדות״
האו״ם, או על התערבות זרים?

האם אתה מוכן להבהיר יותר לאיזה
סוג של תכנון אתה מתכוון?
ברצון.
אשתמש במשל פשוט. אדם המשחק באש־קוקי,
בשאח, אף אם הוא אינו ״צ׳מפיון״,
חייב לדעת לחשב לפחות שלושה מהלכים
והם: את הצעד שלו, את תשובת היריב
ואת תשובתו לתשובה. אם האשקוקן אינו
מסוגל לכך, מוטב שיהיה משקיף ,״קיביץ״
בלע״ז, ולא ינסה לשחק משחק, הדורש ״תכנון״.
מבחינה
זו דומה שדודה,איססזרטגיה ללוח־האשקוקי.
אדם המתכנן מיבצע איסטרטגי־מדיני,
גם אם אין לו כושר המחשבה של
חניבעל או קיסר או נפוליאון חייב לפחות לחשב
שלשה מהלכים.

איזה מהלכים, בדיוק 7
ראשית׳ מר, יעשה הוא ; שנית, מה יעשה,
או מה עלול לעשות, האוייב! שלישית, מד,
ישוב ויעשה, כדי להשיב לאוייב. מתכנן טוב,
כאשקוקן טוב, מוסיף עוד לחשב מהלכים
נוספים. אבל הוסכם בינינו, כי נדבר היום
לא על צ׳מפיונים ולא על נפוליאונים, אלא
על מתכננים ממוצעים. המינימום הנדרש מהם
הוא: חישוב של שלשה מהלכים.
אך מה עשתה הממשלה? היא שלחה את
בת־גלים לעבר תעלת־סואץ, אל האוייב. זה
היה המהלך הראשון. היא ידעה שהאוייב
יעצור את הספינה. אני מגיח את ההנחה
הזאת דווקא לטובת הממשלה. כי אם נניח,
שהיא אף זאת לא ידעה, אין לדעת, מה
יודעת ממשלתנו.
המהלך השני, הבטוח, היה, איפוא, מעצרה
של בת־גליס על ידי האוייב. ומה תהיה התשובה?
מה יהיה המהלך השלישי י על כך
לא חשבה הממשלה כלל.

אתה בטוח בזה?
אם יאמרו לי, כי הממשלה חשבה מלכתחילה
לפנות למועצת־הבטחון בבקשת התערבות
או לפנות למועצת־ד,בטחון בתלונה, הרי רק
תחוזק טענתי ביחס לחוסר־תכנון. הממשלה

מבחינה דיפלומטית, פניות הממשלה
למעצמות הזרות מניחות את
דעתך?
אני סובר, כי גם מבחינה דיפלומטית לא
הלכה הממשלה בדרך הנכונה. במקום לפנות
בבקשות שתדלנות ובתלונות יורידיות, היא
היתד, צריכה להסמיך את איגרותיה הדיפלומטיות
על אמנת קושטא משנת 1888 הנחשבת
גם היום, אף בהסכמת מצרים, ל״אמנת־ד,תעלה״
; הממשלה היתד, צריכה לפנות, קודם
כל, אם כי לא רק, למדינות שחתמו על אמנת
קושטא ולדרוש מהן התערבות, שמקורה בחתימתן
על מיסמך בינלאומי, בו הן מעונינות
עד היום הזה. אבל עלי להוסיף ולומר,
כי גם צעד דיפלומטי זה, עם היותו עדיף
משתדלנות ומתלונות, ספק אם היה משנה
את המצב, אם בפרשה כולד, חסר היה העיקר:
התכנון.

תכנון של פעולות ממשיות

עובדה היא שהממשלה לא הכינה כל תשו בה
מצידה למעצרה של בת־גלים בתעלת־סואץ.
ובאין תכנון כזה, אין מיבצע, בעל אופי
איסטרטגי־מדיני, יכול אלא להיכשל. אומר
בגלוי, כי באין הכנת המהלך השלישי, מוטב
היה לא לשלוח כלל את ״בת־גלים״ לעבר
התעלה. מיבצע כזה ללא תכנון פרושו קלות־דעת
ומשמעותו הרפתקנות במובן השלילי של
המושג.

מה לדעתך, היתה צריבה להיות
התגובה?
התשובה לשאלה זו משתמעת מן התשובה
הקודמת. צריך היה לתכנן את תגובתנו למעצר
בת־גלים. מבחינת החוק הבינלאומי, המכיר
בזכות ה״ריטורסיה״ ,אין ספק, כי היינו
זכאים, בתגובה למעשה השוד־הימי של המצרים,
לעצור בלב־ים ספינה מצרית, להביאה
בליתי לחיפה ולהחזיקה במעצר עד לאחר
שחרור בת־גלים וצתתה.
הממשלה בשלחה את בתיגליס ישר לידי
האוייב, היתד, צריכה להכין מראש תפיסת

ספינה מצרית׳ כדי שלא יעבור זמן רב מיום
ביצוע שוד־הים על ידי האוייב ועד יום ביצוע
תגובתנו.

האם לא היו המצרים מגיבים על
תפיסת אניה מצרית בים־התיכון?
עלי להפנות אותך לתורת המהלכים, שניסיתי
להסבירה קודם לכן. בתדאי שצריך לחשוב
גם על התגובה האפשרית של האויב על
תגובתנו אנו על מעשה האוייב. זהו החישוב
של המהלך הרביעי והחמשי. גם חישוב זו
אפשרי. גם הוא חיוני. לו היינו מחליטים
לתפוס ספינה מצרית על צתתה ועל דגלה,
כד^לאלץ את האוייב לעשות מה שאין הוא
היום מוכן לעשות, היינו חייבים בתדאי להבטיח
ליתי, אם בים ואם באוויר, לספינותינו
בים־ד,תיכון, לתקופת זמן מסויימת, לכברת
דרך מסויימת. זו היתר, בוודאי מערכה די
מסובכת, אבל הרי המדובר הוא במערכה
לפריצת הסגר ימי ולא בסיפוק מזוכיסטי מן
העוול הנעשה לנו על ידי המצרים. מערכה
היא מערכה. אם אין אתה מוכן להמשיך בה
ולסיימה, מוטב שלא תפתח בה. הממשלה פתחה
במערכה והמשיכה בתזכירי דיו ודמע.

מר בגין, האם אתה משוכנע כי
מבחינת מאזן־הבוהות היה כדאי
דבחור דווקא בשדה־קרב ימי? או,
אם תרשה לי לנסח את שאדתי
אחרת - ,האס לדעתך היתה התגובה
חייבת לבוא דווקא בים 7
לו היינו מגיעים למסקנה, כי התגובה על
פני הים אינה כדאית לנו, אפשר היה לוותר
עליה לטובת תגובה על היבשה. השאלה
הזאת אינה אלא של כדאיות. לא דרך התגובה
הוא העיקר, אלא עצם התגובה. וגם את התגו בה
היבשתית — תסיסת קצינים מצריים —
צריך היה להכין מראש ולבצע מיד לאחר
מעצר בת־גלים ומאסר מלחיה.

לה מקווים, כי ב״אחד הימים״ ישוחרר הצוות,
אבל תקוותם ר,״אופטימלית״ היא, כי הספינה
תשוב למסאווה, ולא תעבור את תעלת-
סואץ, צפונה בדרך לחיפה. זו תהיה, מבחינה
מדינית, התוצאה השלילית ביותר של ד,״השתדלויות״
למיניהן.

מדוע 7
כי פירוש הדבר: קביעת תקדים ממשי
להסגר על השיט העברי בתעלת־סואץ. ד,נ־סיון
לפרוץ את ההסגר, העולה לנו במיליוני
דולרים, יסתיים, בתנאים אלה, בהידוק ההסגר.
כדי
לשים קץ להפקרת בנינו האמיצים
בידי האוייב, המתעלל בהם׳ וכדי למנוע את
ד,כשלון החרוץ הצפוי לישראל — יש לעשות.
בים או ביבשה — אך לעשות !

השיחה שניתנה במלואה לעיל
התקיימה יומיים לפני הגיע הידיעה
על הבטחת המצרים לשחרר
את כת־גלים ואת מיטענה.
עם התפרסם הידיעה הזאת פנתה
המערכת למר בגין, ושאלה
אותו אם יש כרצונו לשנות משהו
מדבריו או להוסיף עליהם. מר כגין
אמר:
שמחתי שמחה רבה לשמוע את הידיעה
על שובם הקרוב של מלחי בת־גלים האמיצים
למולדת ולמשפחותיהם.
באשר להערכת חוסר־ד,תכנון של מיבצע
בת־גלים, אינני מוכן, כי אין סיבה, לשנות
דבר וחצי דבר ממה שאמרתי לך לפני הידיעה
שהגיעה הבוקר מקהיר. גם בשיחה עמך,
וגם בהזדמנויות קודמות, לקחתי בחשבון, כי
באחד הימים ישחררו המצרים את הצוות.
אך מבחינה מדינית, מבחינת ההסגר על
השייט הישראלי בסואץ, העובדה המכרעת
היא שנוצר תקדים ממשי של אי־מעבר ספינה
עברית בתעלה. תקדים חמור זה נוצר
מחמת חוסר־תגובה מעשית של ישראל על
שוד־הים המצרי.

אם בן, מה היא הדרך?
התשובה היא בת מילה אחת: לעשות 1
ביבשה, או בים — אך למשות.
הפקרת המלחים השבויים בידי אוייב מנאץ
היא חרפה למדינה שולחתם; הפקרה כזו
היא חרפה לכל מדינה ריבונית, שחובתה הראשונית
היא להגן על אזרחיה.
הורדת הדגל הימי של ישראל מעל אחת
מספינותיה בנתיב מים בינלאומי היא, מבחינה
מדינית, התקפה חמורה יותר מכל ההתקפות
שנערכו עלינו מאז תמו הקרבות במלח־מת־המגן.
זוהי התקפת מדינת מצרים על
מדינת ישראל — במישרין, בגלוי לא בעזרת
״מסתננים״ ,לא באישון לילה.
איש אינו יודע היום, אם ומתי תשוחרר
ספינתנו ויקרא דרור למלחינו. חוגי הממש
דגל
ישראל על בת־גלים
בנמל המצרי

תצפית

במדינה

(כ? הזכויות שסודות)

• גישושי ישראל ליצירת קשרים עם ארצות-אסיה יגברו
במידהרבה, לאחר שקיבל ראש הממשלה, משה •שרת, את הקו המדיני, עליו
המליץ ציר ישראל בבורמה, דוד הכהן. לעומת זאת לא מ! הנמנע כי הגורמים
הימניים במפא״י, המתנגדים לקו החדש, יפעילו את משרדיהאוצר, ילחצו עליו
לבל יאשר את התקציבים הדרושים לחיזוק הנצ יגויות הישראליות הקיימות במדינות
אסיה ולהקמת נציגויות חדשות.

.סיכסוך חריף עלול לפרוץ בין ממשלת ישראל ומינהל-

הסיוע האמריקאי, בעקבות ביקורה של המשלחת המסחרית הישראלית בסין
העממית. המינהל כבר העביר לישראל תזכורת, בה הזכיר את קיומה של רשימת
סחורות האסורות במשלוח לארצות הגוש המזוחי, הודיע כי האיסור חל על כל
המדינות הנהנות מסיוע אמריקאי.
• המצב בגבול ישראל־ירדן בקרבת ירושלים ישתנה, אם
לטובה או לרעה, לאחר שהסכימו, כנראה, הירדנים לבקשת בריטניה, החליפו
בכמה גזרות את אנשי המשמר הלאומי בחיילים סדירים של הלגיון. הגירסה
הירדנית־רשמית היתה שאנשי המשמר הלאומי רוכזו בפנים הארץ לשם התארגנות
ואימונים, אולם דיפלומטים זרים גילו כי המשמר הועבר לפקח על כמה ממחנות־הפליטים,
בהם נערכו לאחרונה הפגנות עזות נגד שלטונות ירדן.

״ משרד־החוץ עומד להגדיל את מחלקתו העוסקת בענייני
המרחב. המחלקה המורחבת תהיה משותפת, במידה מסויימת גם למשרד־החוץ
וגם למשרד ראש־הממשלה, תיעץ לשרת בענינים ערביים חיצוניים ופנימיים גם
יחד. בין המועמדים לעבודה במחלקה נמצאים גם אנשים שאינם תומכים במדיניות
הערבית של מפא״י,

.ממשלת-ישראל לא תרתע הפעם מלהמשיך בחקירת תתשר
הפער, הרב שלמה רוזנברג: ראש הממשלה שינה את דעתו, הירשה
ליועץ המשפטי לדרוש את ביטול חסינותו של רוזנברג לאחר שהגיעה לידיו
עתונות אמריקאית, ממנה נודע לו כי רוזנברג מתח ביקורת קשה על ממשלת-
ישראל, בהיותו עדיין תת־שר בחופשה.

• רשימה פועלית מאוחדת תוקם לקראת הבחירות לרשו
יות
המקומיות, אם יסתיים בחיוב המשא־ומתן שמנהלת מפא״י עם מפ״ם
ואחדות־העבודה בעניין זה. מפא״י, המעוניינת ברשימה מאוחדת, כדי להבטיח
לעצמה את כיבוש ראשות־העירייה בשלוש הערים הגדולות, כבר הצליחה לשכנע
אחד מראשי אחדות־העבודה, לא קיבלה עדיין כל תשובה ממפ״ם.

• אמריקאים שיבקרו כישראל לא יהיו זקוקים לאשרת -כני

אלא יקבלו חותמת על דרכונם, אם יסתיים בחיוב המשא־ומתן
המתנהל עתה בין משרד־החוץ הישראלי ושגרירות ארצות־הברית. לעומת זאת
לא יחולו כל הקלות במתן אשרות־בניסה אמריקאיות לישראלים: ממשלת ישראל
עצמה מתנגדת לכן, מחשש שהדבר יעודד את יציאת אזרחי ישראל -לארצות־הברית.

העם

שמשה עו ל ה
פנינו אל השמש העולה
דרכנו שוב פונה מזרחה...
בבוא הציונים הראשונים לארץ־ישראל,
יכלו להיות אחד משניים: גרעין ראשון
של עם אסיאתי החוזר למולדתו, או ראש־גשר
של אירופה על חופי המזרח.
הציונים כמעט ולא חשו בבעיה, לא נתנו
מעולם שום תשובה הכרתית. הם הביאו
עמם את מינהגי אירופה ואת השקפת העולם
של היבשת־האם. עמי המזרח כולם,
החל ימן הערבים השכנים וכלה בהודים
הרחוקים, התיחסו אליהם כאל שליחי אירופה
העוינת, המשעבדת.
כשנתעוררה היבשת הגדולה למלחמת־שיחרורה,
נוכחה ישראל לדעת שהתישבה
בין שני כסאות: האירופים והאמריקאים
החיחס! אליה כאל מדינונת אסיאתית בלתי״
חשובה, ואילו עמי אסיה ראו בה גוף זר
שחדר לאורגניזם, אינו נותן לו מנוח.
חץ הכידון. רק עתה החלה הבעייה
הגדולה מסתמנת בכל חריפותה. במקום
אחד היא הזדקרה בגלוי: בחדרי משרד־החוץ
הישראלי, בהם התיצבה קבוצה של
שחרי־אסיה מול קבוצה של שוחרי־אמ־ריקה
(ראה להלן) .אולם הבעיה היא הרבה
יותר גדולה, הרבה יותר מקיפה.
היא קשורה עם תודעתו של דור ישראלי
חדש, יליד אסיה, שלא הכיר את אירופה
מימיו וזר לתרבותה. היא קשורה עם
עליתם של מאות אלפי ילידי אסיה ואפריקה,
המהווים עתה כמעט רוב במדינה.
ה א קשורה עם המציאות הפוליטית, הצורך
החיוני להתקרב לעם־האח השמי,
היושב במדינות השכנות.
החלטות גדולות אינן מתקבלות ליד שולקן
ירוק. הן מתגבשות מעצמן׳ במרוצת
שנים ארוכות, בלב האומה. נראה עתה כי
חץ־הכיוון מצביע עתה, סוף סוף, לכיוון

בלתייחשובה. אולם בעיני המשקיפים המדיניים
ידיה זה ציון־דרך חשוב: שלב
חדש במאמצים הארוכים של נעיצת שורש
ישראלי עמוק במפת־אסיה.
המאמצים התחילו עוד בשנה הראשונה
להקמת המדינה. הדיפלומטים הישראלים,
אשר לא יכלו לכונן כל קשרים של ממש
עם הארצות הסמוכות — פרט לתורכיה —
עקבו בעניין אחרי התפתחותן של המדינות
האסיאתיות החדשות, שהונהגו על־ידי ״ראש
ממשלתה הדגול של הודו, שוי ג׳והרלאל
ניהרו.
המדינאים הישראלים הרגישו כי מדיניות
החוץ של מדינות אלו עשויה לשמש דוגמה
למדיניות ישראלית עצמאית. יתר על כן,
הם קיוו כי התקרבות ישראלית אל ארצות־אסיה
עשויה להכניס את ישראל, מבעד
הדלת האחורית, לתוך מרחב מדינות־ערב.
שגרירת אירופה באסיה. הצעד
הראשון להתקרבות ישראלית־אסיאתית נע-
ש.־ .עוד לפני הקמת המדינה: משלחת של
הישוב העברי בארץ השתתפה בשנת 1947
בוועידה מדינית אסיאתית, חזרה ממנה
משוכנעת בצורך ליצור יחסים תקינים עם
מדינות היבשת הענקית המתעוררת מתר־דמת־דורות.
אחד מחברי המשלחת, שהתרשם
יותר מכל, מנצל את רשמיו כבסיס
לפעילותו המדינית הנוכחית: דוד הכהן,
גבה־הקומה ורב המרץ, שהיה אז הבום של
סולל־בונה.
לרוע מזלה חזרה המשלחת ארצה ערב
הקמת המדינה. מלחמת־העצמאות וצירי-
הלידה של ישראל דחו את מסקנות מש־תתפי־הוועידה
לקרן־וווית, הולידו אר. ה־אשלייה
כי בעקבות שביתת־הנשק יבוא
מעצמו שלום של קבע עם ארצות־ערב.
יחד עם זה קמה אסכולה חדשה של ימדי-
נא ם, שטענה כי יעודה של ישראל הוא
להיות שגרירת־אירופה באסיה, לעורר בוז
כלפי העמים המפגרים׳ המזוהמים והבלתי-
חשובים של היבשת.
ההתפכחות מן האשליות לא אחרה לבוא.

״ אינפורמציה ממשלתית תפורסם כעתיד מיד בגירסה הר
צויה
לממשלה, אם יקבל ראש־הממשלה את הצעתם של אנשי לשכת־העתונות
הממשלתית, הטוענים כי מוטב לפרסם את כל הידיעות מיד, לא לחכות עד אשר
הן ינזלו החוצה, יתפרסמו בצורה בלתי רצויה, או מסולפת.

.גוף מדיני סגור של מפא״י יוועד בימים הקרובים, ינסה

לקבוע גישה חדשה של המפלגה לבעיית ערבי ישראל הן מבחינה
מעשית והן מבחינה רעיונית. יוזמי־הדיון: כמה מעסקני המפלגה לענייני הערבים,
שהואשמו על־ידי מנהיגי מפא״י בזריקת המיעוט הערבי בישראל לזרועות מק״י.
.צפה לחידוש הפיכסוך הפנימי במם ׳׳ם״ בין הנהגת המפלגה
לבין אנפה השמאלי, המונהג על־ידי ח״נים אליעזר פרי ויעקב ריפטין. השמאל,
אשר קיבל הוראה לשתוק בוועידה האחרונה ש ל מפ׳׳ם, עומד לפתוח בפעולה
אידיאולוגית מחודשת, למשוך אליו את כל אלה שרגזו על סירוב מפ״ם לשתף
פעולה עם מק״י למען העלאת השכר.

• אנשי מפלגת אחדות-העבודה יוכלו להתקבל למשרות
ממשלתיות שונות, שהיו שמורות עד כה לאנשי מפא״י כלבד.

גציג ישראל ככומכי* וגיוהרלאל ניהרו

הוראה סודית שהועברה למשרדים המתאימים הסירה מעל מברי המפלגה החדשה
את החרם, הכריזה כי הס יוכלו למלא מעתה גם תפקידים הדורשים ״מהימנות.״

.חברת התעופה ״אל-על״ תפעיל קו ישיר מישראל למערב
ארצותיהברית, אם יצליחו התוכניות של מרכז־התיירות לארגן זרם של
תיירות עממית מארצות־הברית לישראל בעונה הבאה. לעומת זאת דנה עתה
החברה בצמצום הקווים ליוון ותורכיה.
.צפה למכירת האניות ״כנרת״ ו״הנרייטה סולד״ של חברת
צים ברגע שיימצא להן קונה. האניות ימכרו בהפסדים גדולים לחברה, אך מאחר
שאין החברה רוצה להגדיל את הטונאז׳ של אניותיה יתר על המידה, בגלל החרם
הערבי, ובעיקר כדי לא להרגיז את חברות־הספנות הזרות, היא נאלצת למכור את
אניותיה עם קבלת אניות־השילומים.
• חברות-האשראי הישראליות למיניהן יספנו מהלומה קשה,
אם תבצע חברת המשכיר לצרכן את תוכניתה להעניק אשראי של 300ל״י לשנה
לכל עובד קבוע, לקבל את התשלומים ישר ממעבדיו.
.צרפת תבטל את ההמתה בעזרת הגיליוטינה: וועדה מיוחדת
של משרד ה׳משפטים הצרפתי דנה עתה בהחלפת ההמתה על־ידי עריפת הראש
בשיטה אשר אינה מחבלת בגוף המומת. השימות החדשות המוצעות: כיסא
החשמל, או זריקות־רעל.

לנאי פהראת ג׳יאנאמה, קבלת־פנים
שנקבע בשירו הנודע של נתן אלתרמן :
מזרחה.

מדחיות
דרך בו רמה
בקרוב יתווסף לרשימה, ההולכת וגדלה,
של רדיפלומטים הזר ם בישראל, שם חדש
ואקזוטי: נאי פהראת ג׳יאנאמה, הציר הראשון
של תאילאנד* בישראל, בעיני האזרח
הפשוט, הרגיל לראות את המכוניות המפוארות,
אשר מסיעות את הדיפלומטים
למיניהם למסיבות קוקטייל ולטכסים של
הגשת כתב־האמנה, תהיה זו התפתחות
* תאילאנד — שמה של סיאם בפי בני
הארץ, פירושו בסיאמית ״ארץ בני־החורין.״
הפן לשמה ך זרשמי של מלכות סיאם בשנת
, 1939 בוטל בשנת , 1945 עם השתלטות
הריאקציה המלוכנית, נתקבל מחדש בשנת
, 1949 לאחר שחזר לשלטון המרשל פריבול
סוננגרם, הדיקטטור הנוכחי, שהורחק זמנית,
עקב קשריו עם היפאנים.

היא היתר, איטית, אך רבת עוצמה ותוצאות :
מחנה המדינאים הישראלים, שתמכו בהידוק
יחסים עם מדינות־אסיה, הלך וגדל,
הגדיל את פעילותו לאחר שהצטרפה אליו
אישיות רבת־השפעה: המנהל הכללי של
משרד־החוץ, וולטר איתן. המאמצים ליצור
קשרים של קבע עם ארצות־אסיה נתחדשו
במלוא הקיטור.
המטרה: הודו. המטרה הראשונה —
ההג ונית ביותר — של המאמצים המחודשים
היתד, הודו. היה זה עדיין בתקופה בה
נקטה ישראל, להלכה, במדיניות של אי-
הזדהות עם כל גוש פוליטי גדול, ניסתה
לשוא להישאר נויטרלית במלחמה הקרה
בין הגוש המזרחי והמערבי. המדינאים הישראליים
היו משוכנעים כי ג׳והארלאל
ניהרו לא יאחר להעריך את עמדתה העצמאית
של ישראל, בה הכיר דד,־יורה עוד
בשנת , 1950 מיהרו לשלוח שליח דיפלומטי
* קונסול ישראל בבונזביי, גבריאל(״גבי״)
דורון. לידו, אשתו פיי.
העולם הזה 895

לניו־דלהי.
הפעם לא היה זה שליח של עדה יהודית
קטנה בארץ מנדטורית, אלא דיפלומט בכיר :
וולטר איתן עצמו. הוא יצא להודו בראשית
שנת , 1952 נתקבל שש בכבוד, נפגש עם
ניד רו ואיש-ם רשמיים אחרים, חזר ארצה
משוכנע כי. תוך חודשים ספורים יוחלפו
1ציגים דיפלומטיים בין שתי המדינות.
מאבק על המרחב.״ הנציגות הדים־
לומטית ההודית לא הג ער, לישראל עד
היום: הודו המשיכה במאבק עם פאקיס־טאן
על קאשמיר, בעלת הרוב המוסלמי,
חששה כי קשרים הדוקים עם ישראל יתנו
תנופה לתעמולה הפאקיסטאנית נגד הודו.
בינתיים נוסף לקלחת הפוליטית גורם
חשוב עוד יותר• :דמאבק על כיבוש ליבן
של ארצות־ערב. הודו שלחה את סארדאר
פאניקאר, מי שהיה שגרירה הראשון בפקינג,
כשגריר למצריים ולמדינות אחרות
של הליגה הערבית. ההוראות שקיבל השגריר
החדש היו ברורות: להרחיק את
מדינות־ערב מפאקיסטאן, אשר הונהגה על־ידי
שר־החוץ שלה, סיר מוחמד זאפרוללה

אף מחאתם הנמרצת של נציגי לבנון ועיראק,
שהסתלקו מן הועידה, הצליח שרת
לקשור קשרים אמיצים עם הסוציא־ל־סטים
דבורמים, ששלטו בממשלת רנגון.
בורמה קיבלה את הידידות הישראלית
המוצעת בשמחה: היא היתר, נתונה במצב
כלכלי קשה, אך חששה להיכנס אל תחום
ההשפעה של אחד הגושים היריבים, בבקשה
עזרה מאחת המעצמות. ישראל היתד, מסוגלת
לעזור לה מבלי לסכן את עצמאותה —
או את הניטראליות שלה.
כיכוש־כורמה. תקוות הבורמאים לא
נתבדו. ישראל הגישה להם עזרה ככל
יכולתה. בשנת 1953 התפטר דוד הכה;
מתפקידו כחבר־הכנסת, נתמנה לתפקיד ציר
ישראל ברנגון. מיד נפוצו בארץ הלצות על
כיבוש בורמה על־ידי סולל־ב.נח. ב הל צ ת
אלו היה גרעין של אמת: בעקבות הכהן
ומזכירו הראשון, משה לשם׳ מי שהיה
אחד הצעירים המבריקים של משרד־החוץ,
זרמו לבורמה טכנאים ישראליים — מנהגי
טיקטורים עד מהנדסים לפריון הייצור.
זרימת הישראלים לבורמה הולידה זרימה

ציר דוד הכהן
לאנאנהח מאהידול, אגרת
הכרזת שרת על יציאת משלחת מסחרית
ישראלית לסין העממית (העולם הזה .)893
המשלחת׳ אשר בראשה יעמוד דוד הכהן,
אשר ניהל משא־ומתן בקשר לכך עם ראש
ממשלת סין העממית, צ׳ו אן־לאי, בעת ביקורו
בבורמ־ ,תצא לפקינג בסוף שנה
זו, תע1מש אבן־בוחן להתפתחויות נוספות :
אם לא תעורר יציאת המשלחת את זעמה
של ארצות־הברית, יוקמו יחסים דיפלומטיים
קבועים בץ ישראל וסין העממית.

איבוד לינטץ עם נסיבות יפאגיות*
מטאראוקה, הבטחה
חאן * ,נקטה בעמדה אנטי־ישראלית חריפה,
ניסתה להפוך את הערבים לבני־בריתדל במאבקה
נגד הודו.
המאבק, אשר הפך את ישראל לכדור
משחק בהתחרות ההודית־פאקיסטאנית לרכישת
השפעה על המרחב, החריף י כפל
כפליים לאחר חתימת הברית הצבאית׳ בין
.תורכיה ופאקיסטאן. עתה הפעילה הודו את
כל משקלה הפוליטי כדי למנוע את מדינות־ערב
— וביחוד את עיראק — מלהצטרף
לברית החדשה.
היא השיגה הצלחה ניכרת לפחות במקום
אחד: גמאל עבד אל־נאסר, הקצין הצעיר
שהשתלט על מצריים, הכריז בגלוי על
אהדתו העמוקה לניהרו ולמדיניותו הניטראלית.
אותה
שעה התרחקה ישראל יותר ויותר
מן האידיאל הניהרוי. אי־והזדהות הפכה
מושג חלול. ישראל התקרבה יותר ויותר
לארצות־הברית, דרשה בקולי קולות להכ ניסה
למערכה הצבאית האמריקאית האנטי-
סובייטית. ניהרו התרחק מישראל.
המדינאים הישראלים הבינו כי במצב
הנתון אין סיכוי מהיר לברית עם הודו,
התחילו לחפש ידידים אחרים ביבשת של
אסיה.
מועמדים לידידות. החיפושים היו
קשים. פאקיסטאן ואינדונזיה שמרו על
אופיין המוסלמי, דחו כל נסיונות התקרבות
ישראליים. הודרסין, בה סערה מלחמת־האזרחים
בבל עוז, לא היתר, פנויה לקשירת
קשרים דיפלומטיים. לא היתד, גם כל
אפשרות לקשור קשרים עם קוריאה הצפונית,
או הדרומית.
אולם מועמדים לידידות לא היו חסרים.
היה רק צורך בפעולה דיפלומטית נועזת
כדי להתקרב אליהם. פעולה זו נעשתה בשנת
1952 על־ידי משה שרת, אשר נשלח,
לכאורה, כנציג מפא״י לוועידת האינטרנציונל
הסוציאליסטי האסיאתי בבורמה: על
• כיום אחד משופטי בית־הדין הבינלאומי
בהאג.

העולם הזה §95

נגד ת: בשנתיים האחרונות ביקר בארץ
מכפר רב של נציגים ומשלחות בורמיות.
הקשרים בין שתי המדינות הלכו והתהדקו
— בעיקר בשטח הצבאי :

אכן־כוחן. אולם זו היתר, רק ההתחלה.
ישראל לא רצתה להתרכז בידידות עם
מדינה אסיאתית אחת ויחידה, שלחה ליפאן
ולתאילאנד את יוסף איבור לינטון, מי שהיה
שגרירה הראשון באוסטראליה וניו־זילנד.
בהגיעו לטוקיו, נוכח לינטון כי
היפאוים מוכנים לאפשר הקמת שגרירות
ישראלית בארצם, נשלח לשם כנציגה הראשון
של ישראל.
לא היו אלה חילופי נציגים של ממש.
ממשלת טוקיו עדיין לא שלחה נציג דיפלומטי
לישראל, אם כי טאראוקה, מנהל המחלקה
לענייני אירופה, הקיסרות הבריטית
וברית־המועצור. במשרד־החוץ היפאני, שביקר
לאחרונה בארץ, הבטיח כי ציר יפאן
באנקרה ייצג בקרוב את ארצו גם בישראל.
בעת
ביקרו בתאילאנד נפגש לינטון עם
המלך אנאנדה מאהידול, הגיש לו כעבור
זמן קצר את כתב־ההאמנה כשגריר ישראל
בבאנגקוק. התגובה של ממשלת תאילאנד
לא אחרה לבוא: בשבוע שעבר נתמנה
ג׳יאנאמה כציר תאילאנד בישראל ובאיטליה,
יהיה הדיפלומט האסיאתי הבכיר**
הראשון בארץ.
אל התחלה צנועה למדי זו של קשירת
קשרים עם אסיה נוספה בשבוע שעבר גם
* הנסיכה צ׳יצ׳יבו והנסיכה מיקמה, בחגיגת
יום העצמאות הישראלי בטוקיו.
י* הנציג הראשון של מדינה אסיאתית
בישראל הוא ד״ר גרשון מרון, מנהל חב־רת־הדלק
הישראלית, המשנזש כקונסול־כבוד
של הפיליפיני!! בארץ.

אין ספק שעלייתו של נאי פהראת ג׳יאנ־אמה
לירושליים, כדי להגיש את כתב-
ההאמנה לנשיא־ישראל, תהתה מאורע מדיני
גדול. אולם יחד עם זה ברור שישראל
תוסיף לקוות למאורע גדול עוד יותר: הופעת
הדגל הירוק־לבן־כתום של הודו על
בניין השגרירות ההודית הראשונה בישראל.
בינתיים היו הסיכויים להתגשמות
תקווה זו קלושים ביותר, לא ישתפרו גם
צם בוא התאילאנדאי — כי תאילאנד, השייכת
לגוש האמריקאי, שנואה על הודו הניטראלית
תכלית שנאה.

ת ח רי ףלבאד סיי ד
ימים לאחר שסיים עוזר שר־החוץ הבריטי׳
אוולין שקבורו (העולם הזה )891
את ״מסע איסוף־העובדות״ שלו בישראל,
התחילו להסתנן מחוגי משרד החוץ ידיעות
על המגמות האמיתיות של חקירותיו ופעילותו.
כוונותיו
של שקבורו היו ברורות: הבריטים
היו מעוניינים בכל הרצינות בתיווך
בין ישראל ומדינות־ערב — בראש
וראשונה בין ישראל וירדן, בה יש לבריטים
השפעה מכרעת. מדינאים בריטיים כבר
התחילו לתווך בין שתי המדינות באורח
בלתי רשמי, במגמה לפתור את בעיית
הפליטים הערבים, היו מוכנים לפרוש את
רשת התיווך גם על שטחים אחרים.
הרצון לפשר בין ישראל והערבים לא
הצטמצם לכוונות בלבד: מומחים של מש־רד־החוץ
הבריטי כבר עיבדו תוכניות שונות
להשגת שלום במרחב. אחת התוכניות אף
הוכנה על־ידי שגרירות בריטניה ברבת־עמון,
בהשראתו של גנראל גלאב באשה.
אולם לכל התוכניות היתה נקודה אחת
משותפת: ישראל תצטרך לעשות כמה
וויתורים — ולו גם סמליים — בשאלת
הגבולות, בעיית הפליטים, צמצום הכוחות
המזויינים ועוד.
גורמים מפריעים. סיורו של שקבורו
בישראל בא לבדוק את מידת נכונותם של
הישראלים לוויתורים. שיחותיו עם חוגים
רשמיים שונים הביאו אותו למסקנה כי
מדינאים ישראליים רבים מוכנים לפעול
בכל הרצינות להשגת שלום. אולם אנשי
השגרירות הבריט-ת בתל־אביב הסבירו לו
כי החוגים הבטחוניים בממשלה, המונהגים
על־ידי שר־הבטחון, פנחס לבון, עלולים
להיות גורם מפריע, הציעו לו לחכות עד
אחרי הבחירות לכנסת: אם ישאר שרת
בתפקיד ראש־הממשלה, תרוכך עמדתם של
חוגים אלה במידה רבה.
שקבורו לא היה מוכן לחכות עד אחרי
הבחירות, התחיל השבוע בהכנות לצעדי
תיווך ממשיים בין ישראל וירדן. הצעד

הראשון: בעת ביקורו של חוסיין, מלך
ירדן, בלונדון, יפגש מדינאי ישראלי לשיחה
על בעיות שונות עם מדינאי ירדני. הירדנים
הסכימו לכך׳ אך היתנו כי השיחה תשא
אופי מקרי, תתקיים באחת המסיבות שיערכו
הבריטים לכבוד מלך ירדן ופמלייתו,
אליה יוזמנו, במקרה, גם דיפלומטים ישראליים.
ההכ-ות
לצעד זה עשו רושם עז על הדיפלומטים
הישראליים, השואפים לשלום
עם הערבים. אמר השבוע אחד מהם :״אם
יצליח שקבורו, יתפוס את מקומו של
באלפור בהיסטוריה היהודית. כי התועלת
שתצמח מפעילותו תהיה גדולה מזו שהביאה
לנו הצהרת־באלפור.״

הממ שלה
בי ת לו ד רי ם י שר אל•
השבוע ישבו כמה עשרות גברים בישראל׳
מחקו שם נוסף מרשימה של ערי־בירה.
הם לא היו פותרי־תשבצ־ם, אלא
חברי מעמד סודי, שמספרו גדל והולך :
מועמד-־ם לצירויות ושגרירויות.
השם שנמחק היה מונטוידיאו, עיר הבירה
של אורוגואי, המדינה המתקדמת והמסודרת
ביותר של אמריקה הלאטינית *.
דאיש שעמד לקבל את תפקיד ציר ישראל
במקום (אחרי אישורו רשמית על־ידי ממשלת
אורוגואי) :א־ש הצ״כ, מנהל ב.ל.ל.
בירושלים, מתתיהו הינדס, שירש את המשרה
אחרי שמנהיג צ״כי אחר, עורך־
הבוקר חיבב־הגימטריות יוסף הפטמן, סירב
לעבור לבירה הנידחת. עם התמנותו
נוצר מצב של שיווי־משקל דו־מפלגתי באמריקה
הלאטינית: שני צירים מפא״ייס
(דוד שאלתיאל בבראזיל, אריה קובובי בארגנטינה)
ושני צירי הצ״כ (יוסף קיסרי
במקסיקו, נוסף על הציר החדש).
״לזרוק אותם למערה!״ ״עוד מעט
נצטרך לדקים צירויות במדינות כמו מונאקו,
ליכטנשטיין ואנדורה,״ נאנח אחד הקרובים
לקלחת, גילה בזאת בעיה חט רה: בישראל
אין ביח־הלורדים, אליו אפשר להעביר עסקנים
בעלי־וותק הראויים לפרס, או א.שים
בעלי משרות־מפתח במדינה, שאי־אפשר לפטרם
מבלי ״לזרוק אותם למעלה״.
כמו פותרי־תשבצים׳ נאלצים האחראים
במשרד־החוץ לעבור על רשימות של אנשים
כאלה, ביחוד מן הסוג האחרון, לנסות
לשבצם על מפת העולם. בין השמות שהוזכרו
לאחרונה, שיש רצון להרחיקם זמנית
מן הארץ על־ידי הפיכתם לצירים ושג־רירים:
עורך של עתון חשוב, שנחשב
כבעל השפעה בימי הבחירות, חולם על
צירות בבירת אפריקה הדרומית; איש מרכזי
במנגנון המשפטי; דמות צעירה חשובה
במדינה.
אולם כמה מן האחראים אינן ששים כלל
לקראת מילוי שרות־החוץ הישראלי בדרך
זו. הם היו מעדיפים בהחלט את הקמתו
של בית־לורדים ישראלי, השארת שרות־החוץ
בידי מומחים מקצועיים.
* הקטנה במדינות אמריקה הדרומית,
ששמח הרשמי ״הרפובליקה המזרחית של
אורוגואי״ ,דומה לישראל בזאת שכשליש
מאוכלוסיתה (בס״ה )2,353,000 חי בעיר
אחת.

במדינה
הכנ ס ת
סייג לחכמה
כמו כל אמן גדול, נופל גם פנחס לבון
לעתים קרובות קרבן לאמנותו — אמנות
הפולמוס. בשטף הדיבור הוא עלול לשכוח
את עצמו ואת תפקידו הרם במדינה, להפליט
דברים עוקצניים הנושאים בקרבם נוק
חמור לענין הלאומי.
השבוע קם לבון בכנסת, ביקש לענות
למחנה הגובר והולך (גם במפלגתו) המותח
ביקורת על קיום המימשל הצבאי — מנגנון
המטיל הגבלות חמורות על חופש האזרח
הערבי׳ סוגר לפניו את הגישה לשוק העבודה,
דן ערבים בלתי־ספורים לדלות
ועוני.
אמר השר: שום מעוט יהודי בארצות
המרחב א־נו חי בחופש כה רב כמו המעוט
הערבי בישראל.
מעטים היו הח״כים ששמו לב, אותו רגע,
שהשר הישראלי אמר דברים מסוכנים מאד.
לפחות בארץ מרחבית אחת — מצריים —
חי המעוט היהודי בחופש כמעט מופתי,
מעורה בחיי הכלכלה של הארץ, תופס
עמדות רבות בציבור. דבריו של השר,
בתרגומם הערבי, יכלו לשמש נשק מצוין
לצוררי־היהודים בארץ זו, להמריצם לדרוש
כי יוטלו עליהם אותן ההגבלות כמוטלות
על ערביי ישראל.

די פלו מ טי ם
א חוו ת ע מי ם
חבורה עליזה נעה בין הכרמים המוריקים,
אשר בקרבת בודאפשט, בירת הת־גויה.
היא לא היתר, מורכבת מפועלים, או
בני הנוער הקומוניסטי, שבאו לסקור את

סיור: הרי כל פגישה בין נציגים ערביים
וישראליים היוותה סנסאציה מדינית, ועל
אחת כמה וכמה פגישה על רקע אלכוהולי
טהור.

מ שפם
סכנהד שוויון־ הרו ח
פרשת ילדי פינאלי חזרה השבוע על עצמה׳
אך בכיוזן הפוך. היתד, זאת פרשתן
של שתי הילדות שהוחזקו במוסד אחווה,
ליד חיפה, בניגוד לרצונו של אביהן, בעל
האחוזות האוסטרי פרנץ שטיינר. שלא כבפרשת
פינאלי, בה ניסתה נזירה צרפתיה
לשמור על קתוליותם של שני הילדים, היתרי,
להלכה, מאחורי פרשת בנות שטיינר,
סיבר, רפואית.
טען הרופא הממשלתי ׳ :אם תוחזרנה שו שנה
14 ואינגה 11 לבית אביהן באוסטריה,
נשקפת סכנה חמורה לשויון־רוחן. כרקע
לטענה זו שימשה העובדה כי אמן של
ילדות אלה, כלואה זה עשר שנים בבית חולי
רוח.
״עם אבא, אכל בארץ עשר שנים
קודם לכן, בשנת , 1934 עלה פרנץ שטיינר,
בן בעלי אחוזה בדרום אוסטריה וחניך בית-
ספר גבוה למדעי החקלאות, ארצה, עבד ב־ביודחרושת
לשימורים, נשא את ידידת־נעו־ריו
אלה לאשת, הוליד את שתי בנותיו.
כשהוכנסה אשתו לבית חולי רוח, מסר
שטיינר את הבנות למוסד, עד שיארגן מחדש
את ביתו. את זאת עשה רק בשנת 1949
כשהחליט לשוב לאוסטריה, לאחוזת הוריו.
כאן חיכתה לו הפתעתו הגדולה: משרד
דמשפטים הודיע כי נשקפת סכנה לרוחן של
הילדות, שלא לדבר על סכנה רוחנית אחרת,
זו של אי־מתן חינוך דתי. שטיינר ירד ל

כן ס

בנק

ואד

חסכונית:
ח ש בונו ת ת ספון נפתח ל מ בו א ר ולקטין.
מקבלים הפקדות בכל בתי הדואר בארץ. קיימים סדורים נוחים
להוצאת כספים ע״י בעל פנקס חשבון בכל בתי הדואר בארץ.
הבנק משלם רבית בשעור /0־ 2על חסכונות
אפשר לחסוך בסכומים קטנים באמצעות בולי חסכון הנמכרים
בכל בתי הדואר.
בית הדואר הקרוב יספק לך כל אינפורמציה נוספת

חסיד היום -תחכה

מחד

סילוקיים: 1 תשלומים ע״י בעל חשבון לשאינו בעל חשבון. העברות חינם מבעל
חשבון לבעל חשבון. קבלת כספים ותשלומים לבעלי חשבון בכל
בתי הדואר בארץ.

עסק או תבבנקה דו ארפ טו רו תממס בול
ודנוחיותד לתועלתד
פתח חשבון בבנק הדואר

קונסול אוסטריה הארטל•
ילדות פינאלי — .בכיוון הפוך
יבול הענבים של מולדתם. המבקרים היי
הפעם אנשי הקורפוס הדיפלומטי בבו־דאפשט,
שהוזמנו על־ידי משרד־החוץ ההונגרי
לסייר בכרמים וביקבים, לטעום ממבחר
היינות החדשים.
המבחר היה גדול מן הרגיל: לאורחים
הוגשו 25 סוגי יינות בני כל הגוונים והטעמים.
מצב הרוח הלך והתרומם על כנפי
האלכוהול. הראשים הדיפלומטיים המפוכחים
הלכו והסתחררו. אולם אפילו השיכרון לא
הצליח לטשטש את הסקרנות: רבים מן
האורחים הפנו את ראשיהם לאחור, לעבר
המכונית הסגורה, מצועפת־ד,ווילונות, שנעה
בעקבות המסיירים — המכונית שסופקה
על־ידי המארחים האדיבים, כדי לשאת את
אלה מן הדיפלומטים, אשר יטעמו מן האדום
יתר על המידה. השאלה המעניינת
שניקרה במוחות *אורחים: נציגי אילו
מדינות נפלו קרבן לתעשיית היין ההונגרית׳
מצאו מקלט בתוך המכונית?
התעלומה נפתרה רק בסוף הסיור. כאשר
ישבו המסיירים העייפים לנוח, נפתחו דלתות
המכונית, ומתוכה יצאו הנציגים הדיפלו מטיים
של מצריים וישראל, בתוכם כתריאל
כץ, איש מפא״י הממונה על צירות־ישראל
בבודאפשט.
היתד, זו הפתעה גדולה למשתתפי ה
אוסטריה,
אפוף תדהמה, סיפר להוריו על
קורותיו. הסיפור התפשט, הגיע לאזני מושל
המחוז, שפנה למשרד ראש הממשלה בוינה,
שביקש את קונסול אוסטריה בחל־אביב, ד״ר
קארל הארטל, לטפל בעניין.
טיפולו של הארטל, שלוזה הופעה נוטפת
של שטיינר בארץ, לא נשא פרי. כשכבר
זכה בצו בית־המשפט לקחת את הילדות,
התערב משרד ממשלתי אחר, הפעם משרד
הסעד, הביע את התנגדותו להוצאת הילדות
מן הארץ, על סמך דעתו הקודמת של רופא
משרד המשפטים. הילדות אף הן כבר החלו
מדברות בעד עצמן, אמרו :״אנחנו רוצות
להיות עם אבא, אבל פה בארץ ״

״האם מוסד ישלח לגימנסיה?״
שטיינר, שנשא בינתיים אשת שנייה, לא נואש
מילדותיו. בסתיו 1952 השיג החלטה
של בית־המשפט המחוזי בוינה, שקבע כי
הילדות, כאזרחיות אוסטריות, חייבות לח זור
לחסות אביהן. בית־המשפט התל־אביבי
המוסמך דחה החלטה זאת, בהביעו אח דעתו
כי זאת החלטה מינהלית בלבד, לא פסק־דין.

על הקיר. תמונת נשיא אוסטריה, הגנרל
תיאודור קרנר.
העולם הזה 895

שטיינר לא קיבל את הגזירה, ערער השבוע
לפני בית־המשפט העליון בירושלים,
כשהוא מיוצג על־ידי עורך־דין תל־אביבי,
ד״ר ריכארד פרגר, שלווה על־ידי הקונסול
הארטל.
אחר שנשיא בית־המשפט העליון, יצחק
אולשן, הבחין בין גישת בית־המשפט האוסטרי,
שעמד על זכות הקניין לזאת של בית־המשפט
הישראלי, שעמד על טובת הילדות,
עבר ד״ר פרגר להתקפה. שאל הוא: כיצד
יקבע בית־המשפט מה הוא לטובת הילדות?
האם עצם העובדה שהאב נלחם זה חמש
שנים לקבל אותן אינה הוכחה מספקת לכנות
רצונו לדאוג לטובתן?
ד״ר פרגר ביקש להניח את דעתו של בית־המשפט
העליון בכל שלוש נקודות המחלוקת:
לפי חוקי אוסטריה, אין לשנות דתם
של קטינים למטה מגיל , 14 ולמעלה מזה
רק בהסכמתם הם, לפי החמימות ובטחון
אהבת ההורים המובטחת לשתי הילדות בבית
שטיינר אין חשש לשויון רוחן ואחרון
— לפי מצבו הכלכלי של שטיינר האב, יוכל
הוא להבטיח את עתידן, לחנכן חינוך תיכוני
וגבוה. שאל ד״ר פרגר :״האם נשמע פעם
שמוסד ישלח את חניכיו לגימנסיה?״
אך כל מה שפרנץ שטיינר רצה לשמוע,
בעוד חודש, לכשיגזור בית־המשפט העליון
את פסק־דינו, היה שישראל תשלח את יל־

דותיו.

כספי
הברבורלא שר
״זוהי שירת הברבור של דוד הורוביץ !״
הכריזו פקידים משלתיים גבוהים לאחר
שקיבל לוי אשכול לידיו את תיק שר־האוצר.
ואכן, מיד לאחר כניסתו לתפקידו
קיבל אשכול את התפטרותם של מנהל
האוצר דוד (״דוליק״) הורוביץ וסגנו, אלכם
רביב. דומה היה כי הקיץ הקץ על פעילותו
של הורוביץ כמעצב דמותה הכספית של
המדינה. אולם הוא סבר אחרת: היו לו
תוכניות משלו, שאושרו עוד על־ידי שר־האוצר
המנוח, אליעזר קפלן.
בשבוע שעבר׳ לאחר הכנות של שנתיים,
הפכו התוכניות למציאות: בבניין מצפה
הירושלמי, מקום מושבו הקבוע של משרד־האוצר,
נערך הטכס המפואר של פתיחת
הבגק הממלכתי, בנק־ישראל. נגיד המוסד
הכספי החדש: דוד הרוביץ.
״נרוויח יותר.״ אמנם שר־האוצר הוסיף
לשבת בקומה ב׳ של בניין מצפה
והורוביץ השתכן בקומת־הקרקע. אולם הזך
טרת חזרה לראשו של מי שהיה מנהל־האוצר:
הוא קיבל לידיו את שתי המחלקות
החשובות ביותר של בנק לאומי לישראל:
מחלקת ההוצאה, האחראית להדפסת
שטרי־הכסף והפצתם ומינהל מלוות־המדינה.
האוצר מסר לו את מחלקת הפיקוח
על הבנקים. חתימתו תופיע על שטרי־

פיצו־ דט״ר
באירופה
מ דיי ר שימוש׳ לישראל המ שוטט
כידוע, לא מעטים הם הישראליים שנפשם
יוצאת לביקור קצרצר באירופה, מסיבות שלא
כאן המקום לעמוד עליהן. וכידוע, לא
מעט אלפי ישראליים הגשימו משאלה נפלאה
זו. אולם לתמהוני לאחר שטיילתי משך שלשה
חדשים באירופה, נוכחתי לדעת שד,ישר־אליים
יודעים פחות מכל כיצד לטייל. משום־
מה, תמצא אותם תמיד דוקא בבתי־המלון
המשובחים, מטלטלים עם מזוודות כבדות,
מתרוצצים קצרי־נשימה, כאילו לא היו מעולם
מסעות לנגב ונדודים על־פני דרכי־הארץ. ו־דוקה
בני העמים העשירים — אמריקאים,
גרמנים, קנדים — יוצאים לאירופה במקלם
ובתרמילם ורואים עולם ומלואו באפם הו צאות.
הייתי רוצה להסביר לישראליים שאינם
שליחי מוסדות או מפלגות עם תקציב הוצאות
בלתי־מוגבל, ושאפילו אבא עשיר אין להם,
כיצד אפשר לבצע זאת.

סרם פי ס סי ם ק שי שים
ראשית — אל להם לקחת עמם מזוודות,
חליפות, עניבות, או כל־מיני דברים נאים להתגדר
בהם. באירופה מותרת הכניסה למקומות
התרבותיים ביותר במכנסים פשוטים
ובאטלדרם. ואין לך מכשול או סיוט גדול
יותר ממזוזדות. די לארוז הכל בתרמיל-
גב אחד גדול.

הכסף החדשים, אשר יוצאו בקרוב, במקום
חה־מת אהרן בארט*.
אהרן בארם עצמו לא הצטער ביותר על
שמוסדו, בנק לאומי לישראל איבד את כתר
הממלכתיות :״עתה לא נצטרך להלוות
לממשלה כספים ברבית סמלית של שני
אחוזים לשנה. נוכל לכוון את הכספים לאפיקים
פרטיים ולהרוות יותר״.

אפנה
מטרהג די מו ת

״גלימטר״ גולדמני
אפורייוניס וירוק־בקבוקים

העולם הזה 895

ההתנגשות השמימית היתד, השבוע במלוא
תוקפה. רעמים רדפו ברקים מטתת־עוז דלקו
אחרי גשמי־זעף. לא פחות עזה היתד, התנגשות
ארצית, ילידת מזג־האויר אף היא.
היתד, זאת מלחמת מעילי הגשם של
גברות שהתנהלה ברחובות הארץ.
אחר נצחון זמני של יצרן מעילי גשם ש הציף
את השוק במעילי גשם שחורים בעלי
בטנה צהובה לוהטת, גבר על כל מתחריו
מוצרו האחרון של משה גולדמן, בעל א. ב.
ג בן חמשת הסניפים•* .המוצר הגולדמני
שדחק את רגלי מעיל הגשם בעל צבעי גר מניה
הקיסרית: הגלימטר.
הגלימטר (גלימה נגד מטר) ,ששמו נבחר
בתחרות שמות בה השתתפו 2670 גברות,
ושנמכר למספר גברות גדול מזה בהרבה,
היה דגם פריסאי חדיש בעל תכונה מיוחדת :
שני מעילים במעיל אחד.
באין גשם היה הגלימטר מעיל החורף, הדומה
במראהו לגלימת־עורכי-דין, בעל צורת
קלוש, שני כיסים עמוקים, חמשה כפתורים
גדולים וצווארון קורדרוי תואם. אך ירדה
טיפת הגשם הראשונה הוצאה מן הכיס ה־אחד
חגו רה, נין השניה שכמייה, הפכו את
* חתימתו של הופיין על שטרי־הכסף
הובטחה מחדש על־ידי מינויו כיושב־ראש
מועצת המנהלים של הבנק החדש.
** שניים בתל־אביב, שניים בחיפה, אחד
בירושלים.

שנית — אין צורך לקחת כלי־רכב. אף
לא לנסוע ברכבות. רוב המטיילים מטיילים
בסרמפ, ולו לשם ספורט. פגשתי אשה דרום-
אפריקאית בת ארבעים־וחמש שעברה לבדה
בטרמפים את כל אירופה. היא לא היתה ב־פלמ״ח.
ופגשתי אנשים ונשים מכובדים ו־בעלי־צורה,
הנושאים במשרות אחראיות בחייהם
האזרחיים, שלא חשבו להם לבושה
לעמוד על אם־הדרך ולנופף בידם לכל מכונית
עוברת.
אכסניות־הנוער הן מוסד מקובל מאד באירופה,
והן מצויות בכל עיר בינונית, ואפילו
בעיירות קטנות. דמי־הלינה שם הם אפסיים.
במטבח, המצוי בכל אכסניה, מותר לך
לבשל לעצמך, להנאתך. ואם אתה נושא אתך
בתרמילו קצת נסיקפה, תה, סוכר וכמה
קופסאות־שימורים, או קונה לך באפס־מחיר
את מזונותיך בשוק, אתה יכול להתקיים בהחלט
ב־ 60 דולר לחודש. ואם קנית לך פרימוס
צבאי קטן, שמחירו באירופה כ־ 3לירות
שלנו, ואינו עולה בגדלו על לחמניה, או
מגהץ־נייד זעיר שבזעירים, הרי אתה יכול
לנהל את משק ביתך אפילו בג׳ונגל. גם בישראל
קיים סניף של האגודה הבינלאומית
למען אכסניות־נוער, מזה עשר שנים. בתקופה
זו נרשמו בו כ־ 500 ישראליים. נדמה לי שרק
פסיכולוגים, או עתונאים מעמיקים חושבי־מחשבות,
מסוגלים להסביר את העובדה שנו
מעיל
החורף למעיל גשם מושלם.
אחר שגולרמן הלביש אלפי גברות בגלי־מטרים
שחורים, עשויים משי מלאכותי, במחיר
45 לירות האחד (ללא הבדל גודל, מ־ ,36 מידתה
של תלמידת גימנסיה, עד )46 הציף השבוע
את השוק, בעזרת עבודת שתי משמרות
חייטי א. ב .ג. ליום, בגלימטריס בעשרה
צבעים מאפור־יונים, דרך ירוק־בקבוקים
עד אדום־בורדו.
לא לבשו גלימטרים: הגברים, שהסתפקו
במעילי הגשם המקובלים, יכלו לבחור
במהדורות היקרות יותר של א. ב .ג ,.מדים
או מצקין, או בעממית־זולה ( 34 לירות) של
אתא.

עיתונות
ה חו ד ״ ההאח רונ הבשרשרת
ה־ה15 ה כשהופיע

השבוע עיתון הבוקר העברי
13 היה אף הוא כקודמו האחרון, יומון
פרוגרסיבית זמנים (החל להופיע לפני
חודש) ,עיתון מפלגתי. העיתון: למרחב.
מפלגה: לאחדות העבודה.
היתר, זאת החולייה האחרונה בשרשרת
שהחלה ערב התפלגות מפ״ם בהוצאת מהשבועון
למרחב, שהפך לאחר ארבעה גל־יונות
לשבועון 13 .שבועות וארבעה גליו־נות־נסיון
יותר מאוחר היה ליומון, שארבעה
עמודיו היומיים מלאו תשעה טורי חדשות
ומאמרים, כמקובל ברוב יומוני הארץ,
שלושים עובדי העיתון שהתרכזו בעשרה
חדרי המערכת בתל־אביב, גוייסו בחלקם ממשקי
הקיבוץ המאוחד, בחלקם מיומונים
אחרים. הכתב הבולט במערכת למרחב המנוהלת
על־ידי ועדת עורכים: אלוף הפלמ״ח
יגאל אלון, עורך המדור השבועי( .כל יום ה׳)
לבטחון וצד,״ל, שהסביר ברשימתו הראשונה
מדוע חייבות בעיות ד,בטחון להיות נושא
לדיון ציבורי. כתב־אלוף אחר של למרחב :
כובש הגליל משה כרמל, שיחלק את זמנו
בפאריס בין לימודיו בסורבון (היסטוריה)

ער בריא, בן לעם עני, שגדל והתחנך במסעות,
במבחן בלתי־פוסק לכח הסבל והמשמעת
העצמית וההסתפקות במועט, איבד את
התכונות הללו בן־לילה.

300 קילו מ טר ליזם
בכל תחנת־רכבת, במשרד־המודיעין או התיירות,
יכול הטייל לקבל את מפת־העיר
עם אינפורמציה מועילה. שם יוכל לקבל את
שמות בתי־המלון ומחיריהם, ולבור לו את
הנוח לו. הפקיד יזמין לו מקום לפי דרישתו.
ובכל אכסנית־נוער אפשר להשיג את ספר
הכתובות של כל אכסניות הנוער בעולם, עם
פרטים מדויקים. בדרך־כלל, רצוי להצטייד
בשק־שינה, כי לא תמיד ניתנים סדינים.
אם כבר נגזר על כולנו לרצות לצאת לאירופה
ויהי מה, הרי מוטב בדרך זאת, שהיא
גם מענינת הרבה יותר, מאשר לסחוט מתקציבים
שונים ומשונים או להידבק אל יהודים
עשירים בכל מיני מקומות, כשם שראיתי
לא מעט. כל טייל יכול לתכנן לו לפחות
300ק״מ ליום בעזרת טרמפים, אפילו אם
הוא ביש־מזל. קשה לדרוש מישראליים שיעברו
את כל אירופה על־גבי אופנים, כשם
שעושים כאן אלפים מדי שנה בשנה, או
לעבור אותה ברגל כמו שעשו ארבעת הצרפתים
שפגשתי בטרייסט, אך שמץ ממה
שהיה בנו פעם, בודאי נותר פה ושם.

לכתיבת רשימות מצרפת.
מחסום נגד הדרדרות. למרחב, שמצא
ב־ 12 אלף חברי הקיבוץ ׳המאוחד ובמספר
שווה בערך של חברי לאחדות העבודה
עירוניים, לפחות 6000 מינויים יצא ב־ 10 אלפים
טפסים, ינסה לתפוש מקום בין שני
עיתוני פועלים אחרים, משמאל על המשמר
המפ״מי ( 12 אלף) ,מימין רבד ( 24 אלף).
למרחב לא היה מעוניין בתפוצה בלבד.
כעיתון מפלגה ראה צורך להבהיר גם את
יעודו. פסק המאמר הראשי הראשון, שקרוב
לוודאי לא נכתב על־ידי אחד מחברי ועדת
העורכים כי אם על־ידי ח״כ יצחק בן־אהרון,
מזכירה המדיני של לאחדות העבודה :״על
עתוננו הוטלה המשימה לבחון מחדש את
מציאותנו, להזעיק את מעמד הפועלים ...לעמוד
על משמר העצמאות ...להעמיד מחסום
נגד הדרדרות ...הרפתקנות והלכי־רוח תבו־סתניים,
השלכת יהב על דיפלומטיה במקום
התגוננות פעילה( ,יש) להלחם על שינוי המשטר.״

ם זו טו בהלרעה
כשיצאו, לפני חודש, צופי הצגת הבכורה
האחרונה של אהל, מתחת לגשר( ,העולם
הזה )892 ידעו כי לא היו עדים לאחת ד,ד,צ־גית
המעולות של התיאטרון הישראלי. אך
דם לא ציפו להתקפת־המחץ, בד, יצא, ביום
הששי הסמוך, מבקר התיאטרון של הארץ,
ד״ר חיים גמזו* ,נגד האהל.
(המשך בעמוד ) 12
* לקוח משמו של נחום איש גנדזו, חכם
יהודי בימי הרומאים, שנהג לומר על כל רעה
שארעה לו :״גם זו רעה לטובה״ ,כבמקרה
תיבת המתנות שהביא לקיסר רומי, שהורקה
בדרך, מולאה על־ידי שודדי.הים חול. כשראה
נחום את הרעה, ניחם עצמו, ידע שגם רעה זו
תהיה לטובה, בצורת נס שהפך את החול,
ברגע הגשתו לקיסדו לאבנים יקרות.

להתראות ! כ״פולי ברז׳ר״.שלום ! למעריצים כמלון ״דף תד־אכיב.

מדווה רעש פרסומת, פסנתרן וארבע
שמדות־־פאר ואחד מקופיה, הגיעה
ג׳וזפין כייקר כשבוע שעכר ארצה.
היתה זאת הפעם הראשונה כהרבה
זמי שאמנית בעלת שם עולם באה
להתארח כישראל. אודם גיוזפין כייקר
לא היתה אמנית סתם ולא כעדת שב
סתם. היא היתה ״הפצצה השחורה־׳
של שנו! .השלושים, ומאד ארוכה היא
הדרן• אותה עברה ג׳וזפין כייקר מ־פנט.
לואיס, ארצות־הברית, כה נולדה,
עד פאריס, כה יצא שמה ועד
ה א רמץ שעל גדת הנחל כו היא מתמסרת
כיום לשיטת כני־טיפוחיה. עוד
יותר מפתיעה תחנת־הדרד, ישראל,
שהופעות ג־וזפין כה לא יהיו הופעות
סתם, י כי אס תמרור־דרף כחייה של
ג־וזפץ בייל!ר, בדרנית, חשפנית, זמרת,
רקדנית, חכרת מחתרת, קצינית5
מודיעין, ומעד לכל זאת אשה גדולה.

ג׳וזפין כתור אם רחמניה, אחד מתפקידיה1

ריוו-ו וי1וי> מנהר דרשיח צילומי עס גיוזפיו בייקר. ש
היא י דה ממדרגות מלון דן: גבוהה מאה אר ,־
כת רגליים נהדרות נתונות בנעלי לכה שחורות
וגבה ת עקבים היא לבשה חליפת סקר אפורה
צנועה, חבשה לראשה מצנפת משי מגוון כחול־כהד,
מקושטת צררי סוסי־מירוץ וענדה עגילי־פניים,
ענק־פניניש וטבעת־פנינים תואמ־ם. וכשפתחה
את פיה עב־השפתייס נתגלו שני טורי
שניה הלבנות לחי! ך המפורסם: חיוך החן־חן של
גי זפין בייקר, הפצצה השחורה שכבשה את פאריס
בהסתערות אחת בשנות השלושים.
אותה הסתערות, שעיקרי שלביה היו הופעות־עירוב
מתוך קליפת־ביצת־ענק בפ 1לי־ברז׳ר ושירת
שתי אהב ת בלבבי, ארצי זפאריס, כפחה את
חותמה לעשרים השנים הבאות, השאירה את ג׳ו־זפין
כגיל, י הגד ל של פאריס וכמוצר־היבוא החשוב
ביותר שלה מארצות־הברית, בה נולדה. כי
כאשר באה ג׳וזפין לפאריס עם להקת הציפורים
השחורות, והיתד, גולשת, לילה־לילה, ממרומי
פולי־ברדר, לזרועות שותפיה לריקוד ומבצעת
ריק ד צ רלסמון מרתיח־דם, הפכה היא למשיכה
הגדולה בע,לם השעשועים הבינלאומי..

ירוק• ,רוק. ירוק
אך מאז התלבשה ג׳וזפין יותר ויותר. לראשונה
בשפתון דובדבנים אדום ובפוך סביב עיניה
ה חו מ ת ועל מצחה הגבוה, לאחר מכן בשמל!ת
ערב שהצטיינו בחתך לאורך כל חלקן התחתון,
מבעדו נתגלו רגליה של ג׳וזפין שעה ששרה את
שיריה ליד המיקר! פון.
אם כי לראשונה היה טעמה של ג׳וזפין בצבעים
קיצוני י. תר (באותם ימים נסעה במכונית
יר,קה, נהוגה על־ידי נהג לבוש חליפה ירוקה,
מתלבשת בשמלות, כובעים ונעליים ירוקים, וכמובן
מוריקה את ציפורניה בלכה ירוקה) הוא
התגוון בינתיים, וכשבאה השבוע ארצה, להופעת־א
רח של שבועיים בזירהטרון הרמת־גני, הביאה
עמה, נוסף לפסנתרנה הפרטי, גם ארבע שמלות,
כ לן תוצרת בתי־האופנה הפאריסאיים (דיור, דל־מיין)
.השמל. ו; (שעלו שלושה מיליון פרנק, כ־
3000 לירות, האחת) :שמלה לבנה עטורה זהב,
שמלה לבנה עטורה כסף, שמלה שחורה עטורה
אדום וזהב ושמלת קטיפה אדומה.

״גפילס ה פי ש־ ועזגה סו ב ה

הגוף: גם הופעות חצי־העירום של ג׳וזפין היו מסמרי ״פולי ברז׳ר״.
העוכדה שגופה לא היה מכוסה כיותר לא הפריעה לה לכסות עד כל
ידיעותיה אותן רכשה, עת שרתה כהצטיינות כקצינת מודיעין כחיל־האויר
של צרפת החפשית תחת פיקודו הראשי של גנרל דה־גול.

לא היתד, זו הופעתה הראשונה של ג׳וזפין בארץ.
לאחרונה הופיעה בתלאביב בשנת , 1943 לא
הסתפקה בעשרות הופעות במחנות צבא, נזדרזה
גם לבקר ליד הכותל המערבי (בעלה באותם הימים
היה יהודי) ,להדליק נרות של שבת במסיבה
פומבית, וכמובן לאכול גפילטה פיש.
תפקידים אחרים שהביאו את ג׳וזפין לארץ־יש־ראל
של שנות מלחמת העולם השנייה: שירותה
כקצינת מ דיעין, בדרגת סגן, בחיל האויר של
צרפת ד,ח פשית, וכיאות לקצינת מ,דיעין, שזכתה
עבור שירותה באות הכבוד הגבוה ביותר של
המחתרת הצרפתית, שושנת המחתרת, שותקת
ג׳וזפין עד היום על סיב שירותי המודיעין שלה,
שזכו לציון לשבח אפילי מפיו הקר של צ׳רלם
דה־גול.

ערומה או דכושה, כודדת או מדווה להקת עשרו
עלי מה שג׳וזפין כן מ ־כנה לדבר הוא על טיב
כוח המשיכה המושך איתר, לארץ :״האנשים,
האוויר ...זה דומה לעוגה טובה, האפ ייה היטב
מחומרים מעולים, הקמח המשובח, הסוכר המצוי־יין..,״
לא לחינם השתמשה ג׳־זפין במשל העוגה:
היא אוהבת, מה שלא ניכר בה כלל ,״את כל
המאכלים הטובים״ ובמייחד גבינה צהובה לארוחת
הבוקר.

ש שה כנים ז כ רי ם
אין הגבינה, כמובן, אהבתה היחידה של י׳וזפין.
הרבה יותר אוהבת היא את ביתה, את ילדיה
ואת חיותיה. את ארמונה בעל מספר החדרים
האינסופי (ששימש כמטה הראשון של המחתרת
בצרפת) ,הנמצא על שפת נחל בקרבת תעלת לה־מנש
500 ,קילומטר דרום־מערבית לפאריס, אכלסה
ג׳וזפין במאות ציפורים׳ כלבים, אפרוחים
וקופים (שאחד מהם הביאה עמה, כקמיע, לארץ).
אך כשהיא יוצאת לשוט באחוזתה, המשתרעת
על יותר מ־ 1100 דונם, במכונית ההוצ׳קיס החמי־שה־מושבית
השחורה שלה, היא מלווה לעתים
קרובות שזה גא
דשים וב
אלי, ה<
היאפאנ׳
(שנתיים
תיים ור
ג׳וזפו
זכרים,
בן שבי טיפוחיו היא י
ראובן

ה ח לו

ביתיי
של הזיו
שרה בו
שהיא א אצבעות דומה> ,

מפורסמים. ידידה: ג׳דזפין מחבקת ילדה תל־אכיכית שהגישה לה פרח.

;כז 1פול׳ בחיר משן־ חו

חורה

האשה: גופה ההטוב להפליא של ג׳וזפין העלה אותה לאורות הבמה, תוך הצלחה
מלאה החזיקה באור הזרקורים בכל חלקי העולם למעלה מ־ 25 שנים רצופות.

,תמיד היתה ג׳וזפין (מרכז) מוקד ההופעה, כבתמונה זאת משנת .1937
אחד או יותר מששת ילדי אימוציה. בין
בו, יליד אפריקה המערבית בן 11 החו־שזה
ז׳ארי, ילד פינלנד בן השנה׳ עמנו־
:דיאני הקטן מפרו ( 13 חודשים) ,ז׳אנו
( 14 חודשים) ,ז׳אן קלוד הפאריסאי
או אקיו, הבכור, יוצא יפאן בן השד
החליטה לא להסתפק בששת בניה ה־ילם
יתומים שאימצתם׳ מחפשת אחר
,רדי להשלים את מספר בני משפחת
ומספר הקסמים, שבע.
היתר מתנגדת לגמרי לכר שיהיה זה
ל־אביבי, או משה ירושלמי.

!חמר חי קו ת־ לכתבא בי ב
מיפיעה ג׳וזפין ערב־ערב בזירת־הענק
:סיון ברמת־גן, כשהיא מלווה תזמורת,
אחת מחמש הלשונות בהן היא, כפי
;בת לומר* ,יודעת להיות מובנת״ .כש־הארוכות
והצרות, הצבועות בלכד, א־
׳וחות לפניה. יחד עם רגליה החטובות

לתפארת, שרה הפצצה השחורה בצרפתית ובאנגלית,
בספרדית ובאיטלקית (היא יודעת לעשות
זאת גס בגרמנית).
ארבעים וחמש הדקות בהן מופיעה ג׳וזפין
פעמיים בערב אינן הופעה בייקרית סתם. היא גם
אקורד הסיום לראווה של כמעט שלושים שנה,
של שירה צרודה ושל שירה רמה, כשכל הלבוש
ה ־א עלה תאנה (במקום הלא־נכון) או מספר בועות
סבון (במקום הנכון) ,של הופעות־עירום
הנזכרות עדיין ברטט על־ידי צופיהן, של הופעות־ביר
ר שמעולם לא תשכחנה.
אם כי ג׳וזפין הודיעה כי תלמד כמה שירים
עבריים, כדי להפיצם בעולם (ובמתה של ג׳וזפין
בייקר, כפי שמעידה טבלת מסעותיה בשנים ה־אההנות,
תבל כולה) ,הרי קצרה למדי התקופה
העומדת לרשותה לשם כך.
אחר שהחליטה לנטוש באביב שעבר את אחד
מעיסוקיה החביבים, הטייס, הודיעה השבוע, מייד
אחר רדתה בלוד, על החלטה מרחיקת־לכת הרבה
יותר: ג׳וזפין בייקד הפרוש, באביב הקרוב, מן
הבמה.

הרגל: בת הלוייה הקבועה לשירת ג׳וזפין מת הפנים: ההבעה האומרת־בל של
בלטת כאצילות ובעדינות קויה מבין שמלתה. ג׳וזפין משמשים כשגריר רצון טוב.

במדינה
(המשך מעמוד )9
כתב גמזו על מחזה הרצח המשפטי בו
רוצח הרוצח האמתי את כל יודעי סוד זהותו:
״יש לשער כי כלו כל הקצין באהל, אם אין
בו איש בעל שיעור קומה, שישגיח על הנעשה
בתיאטרון זה, אשר הכל מותר בו,
ושמעיזים להציג בו התרוצצות וחוסר אר גון...

השחקנים היו בני שלושה סוגים, אלה
״שאינם יודעים לשחק; שלא ידעו לשחק :
שלא יידעו לשחק״.

• המכנסיים מבליטים את קווי הגיזרד,
של הנשים, עשויים להפריע לגברים בעבודתם.

הרקדנים עושים תנועות של בריות
שיצאו מדעתן.״

• בישראל כבר קיים תקדים של איסור
לבישת־מכנסיים: בבתי־הססר הממלכתיים
נאסר על המורות להיכנס לכיתות במכנסיי,ם.
אפילו המורות להתעמלות חייבות לבוא
לעבודה בשמלה, ללבוש מכנסיים רק דקות
ספורות לפני השיעור.

התפאורה :״נעדרת צורה ופרופור

ב מ קו ם ״ בימתי. גמזו, שהעיד על עצמו,
כי כמעט תמיד יוצא הוא מהצגות אהל
כשראשו כואב מרוב שממון וסחרחר מרוב
מאמץ־ראייה, יעץ לאהל ״להכריז על עצמו
כעל במה נסיונית מקום הזדמנות לאכס־פרימנטים
של צעירים להיות) במקום בימתי
לקהל של סרובינציאלים״.

בהוצאת ״צוהר״

נשי צרפת בצבא
וידוי גלוי־לב של חיילת צרפתיה, מאת

טרסקה טורם

183ע׳ — 1.000ל״י. המפיץ אטלס, להשיג בכל הקיוסקים.

ל ל מו ד
ריקודי ם
ס לוניי ם?

כדי

ס מי

כן׳ המורה לרקודים
ילמדך :
בשיטה מדוייקת ומועילה.
לימוד עצמי ע״י הספר של
סמ י .
להשיג את הספר: שלח 1.250
ע״י הדואר לשדרות קרן קיימת
תל־אביב, טלפון 23309 ובדואר
החוזר תקבל את הספר.

אדתשלם ותו

נמצא למכירה בפרפומריות ובבתי מרקחת כמות מברשות ראש

לתינוק מניילון רך 1.990
לגברות מניילון קשה 2.990
לגברים מניילון קשה 2.990
לגברות מפוליאטלן 1.350
לגברים מפוליאטלן 1.850
2.990
מגומי ופלדה

לרכוך העור
לזוהר השערות
לזוהר השערות
לחזוק השער
לחזוק השער
לחזוק השער

המפיץ: חיים ברוך
כפר גלעדי 1תל־אביב
הגיעו

האהל לא טמן ידו מאחורי המסך, יצא במסע
נגד גמזו, בעזרת מכתבים למערכת
הארץ (כתבה קוראת אחת לוא הייתי
קוראת מאמר כזה מעל דפי עיתונות צהובה,
לא הייתי טורחת כלל להגיב עליו, אך בהיותי
קוראה של •הארץ תמהה אנוכי איך ניתן פרסום
למאמר שכולו אומר שנאה גלוייה עלבון
והשמצה הצגות מחאה בחיפה (במחיר
500 פרוטה הכרטיס, כדי להוכיח להמוני-
עם ואם אפשר, גם לקוראי האיחץ את טיב
ההצגה).
גמזו שגם ביקורת טובה שלו אינה טובת־לב
במיוחד, לא נסוג מעמדת ביקורתו הרעה,
לא הביע כל דעה על מסע האהל נגדו: הכריז
הוא :״מה שיש לי לומר אני אומר
בביקורת.״

ע בוד ה
נ בו או תיו ש ד 1יבו
הועידה השמינית של הסתדרות עובדים
לאומית (העל) ,שננעלה השבוע בעכו, סמוך
לחומית הכלא, בו ביל* רבים מחברי •העל
את שנותיהם כאסירי אצ״ל ולח״י, לא חידשה
הרבה, היתד, רבת־עניין בכל זאת. עניין
זה נוצר בנאום הפתיחה של המזכיר הכללי,
ח״כ חירות אליעזר שוסטק, שציטט את מכתבו
של זאב ז׳בוטינסקי לועידת היסוד של
העל* .הורה ז׳בו תנו את כל כוחותיכם
להקמת מדינת ישראל !״
מייד נזכרו עסקני העובדים הנוכחים כי
הנקיבה בשם המדוייק של המדינה היהודית
העתידה (מדינת ישראל) לא היתד, נבואתו
היחידה של ז׳בו מאותה תקופה שנתקיימה.
נבואות אחרות, נוגעות יותר להסתדרות עובדים׳
שהובעו על ידי ז׳בו, הפכו למציאות
ישראלית :

לשכות עבודה ממלכתיות,

בוררות חובה ממשלתית,

מ בונו ת ב תי בהחד שו ת מ קוריו תעב ריו ת

• בחירה חופשית של רופאי קופת־חולים
על־ידי חברי קופת־חולים, דבר שנתקבל על
דעת מועצת קיפת־חולים הכללית רק בחודש
שעבר.

למכירה בלירות ישראליות

סיכם אחד מעסקני הוועידה בויכוח הכללי:
״אין לנו כל צורך לחפש אחר רעיונות חד

7 £ 1ן! £א 71אסס
ההספקה מהמחסן
נא לרשום את המספר החדש של הטלפון שלי 5—0—3—2

בדמוט.

המטרה: מ כנ ס ״

• הבמאי, מנחם גולן הצעיר ( )28 הפך
את המחזה ל״קאקופניה של צעקות וצלילים,
קאליידוסקום שרירותי של דמויות ומצבים...
מערבולת אנארכית של הופעות והיעלמויות
ו״אמצאות״ וחיקויים...״

ציות.״

יצא לאור ספר כים הראשון בדוגמא אמריקאית, מעטפה בצבעים

תל־ אביב
בעוד נסורי־קרתא בירושלים נאבקים בקול
ובכוח נגד המכוגיות הנוסעות בשבת ונגד
מועדון אמהות עובדות שהוקם בקרבת מאה־שערים
(העולס הזה ,)894 פתחו אחיהם
המתונים יותר במאבק שקט יותר בעיריית־תל־אביב:
סיעת הפועל המזרחי בעירייה,
שהונהגה על־ידי סגן ראש־העיר, אברהם
בויאר, דרשה בכל תוקף לאסור על פקידות־העירייה
ללבוש מכנסיים.
דורשי סילוק־ד,מכנסיים הסתמכו בראש
וראשונה על תורת־משה (דברים, סרק כ״ב,
פסוק ה לא יהיה כלי גבר על אשד,
ולא ילבש גבר שמלת־אשה.״ אולם היו
בפיהם גם נימוקים מודרניים יותר :

היתד, זאת אך פתיחה עדינה למה שבא ב־
1200 מלות הביקורת הבאות. ללא כל התחשבות
מיוחדת קטל גמזו, הידוע כמבקר קטלני,
כל מי שהיה קשור איכשהו בהצגת מתחת
לגשר :

מהפכה בספר הכיס העברי

שים, הם כבר כתובים מזמן בכתבי ז׳בוטיג־סקי.״

שהתקיימה בשנת , 1934 על־ידי ארגון
עובדי הצה״ר ובית״ר, ארגון עובדים ציונים
כלליים, ארגון עובדים ספרדיים, ארגון עובדים
תימניים וארגון עובדי מנורה.

״יותר טוב לקפוא.״ להפתעתם נתקלו
אנשי הפועל־ד,מזרחי בנימוקי נגד חזקים
למדי. מחייבי לבישת־המכנסיים עיינו בפירושי
התורה המסורתיים והבלתי־מסורתיים,
העלו עובדה מעניינת: האיסור על בני המין
האחד ללבוש את מ די המין השני יצא
בתקופה בה לבשו הגברים שמלות ארוכות
והנשים מכנסיים. נוסף לכך, איסור זה
לא היה קשור בחיי יומיום: החלפת הבגדים
היתד, מקובלת אצל השבטים הכנעניים
בעת אורגיות מיניות, שנערכו לכבוד עש תורת׳
אלילת הפריון, והאיסור לא בא אלא
לרמוז לבני־ישראל שאסור להשתתף בטכסים
אלה.
חזקות לא פחות היו הטענות נגד שני
הנימוקים המודרניים :
• השמלות הקצרות־חדישות והחצאיות
הצרות עשויות לגרות את דמיון העובדים
הגברים הרבה יותר מאשר המכנסיים.
• תקדים של לבישת־מכנסיים קיים אפילו
בקיבוצי הפועל המזרחי. באחדים מקי -י
בוצים אלה נוהגות הנשים ללבוש אפילו
מכנסיים קצרים.
הנימוקים הללו לא הועילו. השבוע
נחלה תורת־משה נצחון מלא: הפקידות
נכנעו להוראת ראש־העיר, חיים לבנון, הופיעו
לעבודה בבגדים נשיים בהחלט. אמרה
אחת מהן, צעירה חטובת גוף, בעלת שיער
חום־מסולסל :״יהיה לי קר מאד. אבל
יותר טוב לקפוא, מאשר להפסיד משרד״״

סשעי
ה א צי לו תמח יי כ ת
ביום ו׳ שעבר היתד, מחלקת״ד,אסירות בביתר,משפם
המחוזי, תל־אביב גדושה וסו־אנת
כתמיד. ההלצות וההערות השנונות, ש־התעופפו
באוזיר, היו הפעם מכתנות כלפי
אשר, ממושקפת, ממוצעת־גיל, לבושה חליפה
כחולה־מהודרת וחבושה כובע בעל־נוצה.
שפתיה של האשה היו צמודות בשתיקה
עיקשת. האסירות החדשות התבוננו בה בתמר,ון
:״מי היא ז״ הזותיקות מיהרו להסביר
:״זו דורה ג׳קסון, האשד, שהציגה
את עצמה כתיירת אמריקאית, שילמה בכל
מקום בצ׳קים מזוייפים של אמריקן אקספרס•
הארץ ראשי הרשויות ד,קומיות (שערים).
עדנת ח^זשסיין, ראשו[(־לציון
״הקומדיה העירונית״ מאת ישראל
רוקחיאן
נמר ממרכז המורים (דבר).
מרדכי דן, תל־אביב•
אימהות, הצילו את ילדיכן 1

העולם הזה 895

דורה ושתי מזוזדותיה הצהובות־מפוארות
משכו מבסיס מלאי־קיגאה.
דורה לא התערבה בקהל האסירות: מעמדה
הרם ושמה הטוב הטילו עליה התחייבויות
מסויימות. היא עמדה מחוץ לחדר־המעצר,
על המרפסת הקטנה. לידה עמדה
השוטרת הוותיקה, חנה בדיחי, שמרה עליה
בשבע עיניים,
השמירה המוגברת לא היתה חסרת יסוד :
דורה הצליחה להתחמק מידי המשטרה משך
יותר משלושה חודשים. מדי פעם בפעם היו
בתי־מלון מפוארים, או בתי־מסחר גדולים
מתלוננים כי תיירת אמריקאית שילמה להם
בצ׳קים חסרי־כיסוי של אמריקן אקספרס.
תיאור התיירת היה זהה תמיד. גם חתימתה
על הצ׳קים היתד, זהה: דורה ג׳קסון.
,איפה להשתכן ומה לקנות.״ דו רה
הופיעה באופק הישראלי עוד לפני שלוש
שנים, כאשר הבחינו שוטרי שדה־התעופה
בלוד באשה שישבה באולם־ההמתנה מן הבוקר
עד הערב, עקבה אחרי המטוסים הבאים
ויוצאים. אולם היא נעלמה לאי־שם עוד
בטרם הספיקו השוטרים לחקור אותה.
בשבוע שעבר שבה דורה והופיעה בלוד.
הפעם חיכתה למטוס שיסיע אותה לאמריקה.
אולם היא לא זכתה להפליג לדרך: שוטר־
ספורט כדו רגל
אנ ג לי ה -ארמניה 3
כשבוע שעבר נערכה כמגרש
,וומכלי״ בלונדון כנוכחות 110 אלה
צופים אחת מתחרויות הכדורגל
הגדולות כיותר של העונה: תחרות
כין נבחרות אנגליה וגרמניה,
שנסתיימה כנצחון גדול של האנגלים.
כותב עמוס קינן, כתב ״העולם
הזה״ באירופה, שהיה נוכח כתחרות

בכיכר־לסטר אפשר היה לקנות ׳מידי הספסרים
כרטיסי כניסה לאולם הקולנוע, בו
יכלו הצופים לראות על המסך העברה
ישירה של יומן־הטלביזיה, המתאר את התחרות.
כמה אלפי לונדונים שוחרי־ספורט
נאלצו לבחור בדרך זאת, ואילו האחרים
המאושרים, בעלי־הכיס, הוציאו מכיסם 10
סטרלינגים ושילמון עבור כרטיס בן שתי
לירות, לספסרים ששרצו בפתח האיצטדיון.
מרביתם של 120 אלף הצופים הצטיידו בכרטיסים
לפני חודש או חדשים.
יום קודם לכן, באחד מימי השמש המועטים
של לונדון, הצטופפו הכל ברחובות
לחוג את יום הולדתו השמונים של צ׳רצ׳־ל
ואת פתיחת מושב הפרלמנט. גם ביום התחרות
היתד, לונדון נקיה מגשם וערפל, למרבה
הפלא, ומאה ועשרים אלף המקומות באיצ־מדיון
וומבליי התמלאו המונים נרגשים,
שהניחו את כספם, מעט או הרבה, על אנגליה.
שכן רוב העתונים ורוב פרשני הספורט
ניבאו נצחון לנבחרת אנגליה.
תזמורת־ר,פרשים המלכותית, במדים אדומים
נוצצים וכובעים מוזהבים ועטרת נוצות
מבהיקה צעדה בסך על המגרש ונגנה, ברשותו
האדיבה של הקולונל א. ג׳ .ם. וורד,
מארשים משל אירבינג ברלין, סוור. ואחרים.
בשעה שתים חסר חמש, בדיוק נמרץ, נוגנו
ההמנונים, וחמישי,־עשר אלף הגרמנים ש נהרו
באותו יום ללונדון מכל רחבי גרמניה,
בים ביבשה ובאויר יכלו לשמוע את דויטש־לנד
איבר אלס, באיחור של 15 שנה, על
אדמת אנגליה. אולם, כידוע, מוסב במאוחר
מאשר לעולם לא. וכדי להוכיח שאין לערבב
ספורט עם פוליטיקה, התכבד סיר אנתוני
אידן, שר־החוץ של הוד־מלכותה, בבעיטת־הפתיחה.
על כן, אין לייחס לצעד פוליטי
זה כל משמעת ספורטיבית.

תיירת ג׳קסון
שתי מזוודות צהובות

חרש ניגש אליה, הזמין אותה ברוב אדיבות
ללכת בעקבותיו.
לדורה ג׳קסון לא היתד, כתובת קבועה.
היא נדדה מבית־מלון למשנהו. כאשר היו
החשבונות גדלים עד להדאיג, היתד, ממהרת
לעבור למקום חדש.
לפני שבועיים עזבה ה,תיירת״ את מלון
קסה ד! התל־אביבי, השאירה בידי ההנהלה
חשבון שמן שלא נפרע, עברה בחשאי למלון
דן הסמור, עזבה אותו במפתיע כעבור
ימים ספורים. בהשאירה מאחוריה חוב של
70ל״י. אולם הפעם לא האיר לה המזל
פנים: אחד מעובדי־המלון, ששירת בעבר
במשטרח־לוד, הכיר אותה. עובד אחר בא
לעזרת הראשון, גילה כי בידי דורה היה
כרטים־טיסה לארצות־הברית.
עתה נאספו העתונאים מסביב לדורה, הקיפו
אותה בשאלות. היא השיבה להם באנגלית
, :למה להם לעשות רעש כל כך
גדול 1הרי אחותי, המתגוררת בחיפה, הסכימה
לפרוע את כל חובותי.״ היא הוסיפה
ואמרה שהיא עשתה את אשר עשתה מתוך
כודנה ברורה למשוך תיירות אמריקאית לישראל
, :עכשיו אוכל לומר לאמריקאים
בדיוק איפה להשתכן ומה לקנות.״
,מר ת ג׳קסון,״ שאל אחד העתונאים , ,בכמה
בתי־מלון ביקרת ואיזה מהם מצא חן
בעיניך ביותר 7״ התשובה באה ללא היסום:
,לא ספרתי אותם, אבל המלון הטוב ביותר
היה דן. הוא היה עצום !״
כאן נגעה השוטרת בכתפה של דורה. היא
הרימה את שתי מזוודותיה הצהובות, ביקשה
סליחה , :עכשיו יהיה עלי ללכת. בשבועות
הקרובים אתגורר ברמלה.״
העולם הזה 895

הגרמנים, בחולצות לבנות ומכנסים שחו רים,
הופיעו בהרכב הבא: הרקנראם, פוזי־פאל,
קולמאייר, ארהארדט, ליבריך, הארסורס,
קאופהולד פייפר, זיילר דרוואל, בק. האנגלים,
בחולצות אדומות ומכנסים לבנים, הופיעו
בהרכב: ויליאמס, סטאניפורת, בירן, פיליפש,
רייט, סלייטר, מאתיוז, בנטליי, אלן, שאקלטון,
פיניי. מסיביית שונות, שעודן בגדר תעלומה,
הופיעו בקבוצה הגרמנית רק שלשה מכין
אלה שהביאו לגרמניה את הגביע העולמי
במשחקי שווייץ — ״יום״ פוזיפאל, קפטן הנבחרת
שירש את מקומי של פריץ ולטר,
והמגן הימני, בן ,28 שמחוץ לפעילותו הספורטיבית,
ה ־א נחשב לאחד מטובי הרקדנים
ד,סלוניים בגרמניה ; קולמייאר וליבריד.
זיילר, החלוץ המרכזי, הנו צעיר בן שמונה
עש־ד״ דמשתתף זו הפעם הראשונה בתחרות
בינלאומית.
משחקשקט. המשחק היה שקט, שקט
מאד לעתים, וזיכה את אנגליה רק בחלק מה־נצחון
שהיה מגיע לה, ובצדק. בשניה הראשונה
של המשחק ניתנה בעיטה חופשית
לאנגלים, אך הגרמנים התגברי עליד, והקיצוני
השמאלי קאופהולד הסתער על שער־האנגלים.
במסירה מוצלחת לדרוואל, המקשר
השמאלי, שבעט לשער, הועמד במבחן רציני
השוער וילייאמס. הוא עצר. לאחר זאת, עד
הדקה ד,־ ,27 התקיפו הגרמנים והאנגלים במידה
שווה, פחות או יותר, והחמיצו במידה
שווה את ההזדמנויות להבקיע שערים. ביחוד
הצטיין בהחמצת הזדמנויות בנטליי, שאיבד
כמעט את כל המסירות שהגיעו אליו מסטאנ־ליי
מאתיוז. אולי משום כך זכה הוא, בדקה
ד,־ 27 להבקיע את השער הראשון לטובת אנגליה.
ומכאן, ועד לסיום המחצית הראשונה,
הבריקה בעיקר ההגנה של שני הצדדים. הר־קנראט
התגלה כשוער נועז, שלא היסס לעזוב
את השער ולזנק לרחקים ארוכים ולחטוף
את הכדור המאיים מרגליהם של החלוצים

>ברשפר!<
חברה לבנין והשקעות בע״מ

האנגלים, לעתים אף היה נועז מדי והסתכן.
פוזיפאל וליבריך היו מגינים טובים, אך
ההגנה האנגלית, וביחוד סלייטר, היתד׳ מצו־יינת.
במחצית
השניה התנהל כל המשחק ליד
שער הגרמנים. הם פשוט לא הצליחו להגיע
אף פעם לשער האנגלים. בדקה השלישית
הבקיע אלן את השער השני, ללא כל עוררים,
כי הרקנראט האמיץ היה מחוץ לשער, לאחר
שהציל כדור מידי פיניי, אמנם׳ בצורה נועזת.
האנגלים גילו יתרון כה בולט במגרש, עד
ששאקלטון, המקשר השמאלי המזהיר, אותו
איש אשר באחד המשחקים באיסטנבול הוציא
מסרק וראי מכיסו והסתרק לפני שער
היריב בטרם הבקיע את השער, יכול היה
שוב להדהים את הקהל בלהטוטיו. הוא הבקיע
את כל מערכת־ההגנה הגרמנית בלהטים
ערמומיים ומסחררים, אחר הבקיע גם את
השער, אולם בינתיים הגיע הכדור רחוק מדי,
וכאשר הכסיל שאקלטון את מרוצתו כדי להשיגו,
מצא את עצמו מאחורי שער היריב,
בין צלמי העתונות. באחד הרגעים בהם הרגישו
האנגלים את עצמם בטוחים מאד ארגנו
הגרמנים התקפת בזק מבריקה, ו־ 13 דקות
לפני הגמר הבקיע בק, שקיבל מסירה מוצלחת
מזיילר, את שער הכבוד לטובת גרמניה.
הגרמנים לא הצליחו במשך כל זמן־המשחק
לפתח התקפה יעילה, אף על פי ששיחקו משחק
צמוד. האנגלים בזבזו את כשרונם, ולא
ניכר היה כל תכנון בהתקפותיהם. אמנם
בודדים, כמו מאתיוז ושאקלטון, התגלו שוב
כשחקנים דגולים, אך לא היה בנמצא כל דבר,
הדומה למשחק קבוצתי מלוכד ומחושב. ה־אימפרוביזציה
שלטה בכל. אם היה המשחק
כדאי, הרי היה זה רק בגלל ההזדמנות שניתנה
לראות את סטאנליי מאתיוז, בן ד,־,39
בשיא יכלתו. קשה לתאר במלים את היכולת,
הזריזות והמשחק המרהיב שהציג שחקן זה,
הדבר הוא כמעט בל יאומן. בצעדים ארוכים
הוא מרחף במהירות עצומה על פני המגרש,
משטה ומהתל ביריביו וביחוד בקולמייאר
המסכן, ואי אפשר בשום אופן להוציא את
הכדור מרגלו. נדמה כאילו הוא מסוגל לעבור
את כל המגרש בשלושה צעדים. הוא
עשה כמיטב יכלתו, ומילא את כל המגרש,
כמעט את כל המשחק, ומרבית שאגות־ד,התפעלות
ורעמי התשואות נזקפו על חשבונו.
ל־ 15 אלף הצופים הגרמנים, שהביאו אתם
מגרמניה מטען גדול של חצוצרות ורמקולים,
לא ניתנה כמעט הזדמנות לחצצר, אם גם
ניסו להשמיע מפעם לפעם קול ענות חלושה.
אילו אפשר היה להבקיע את שער־האנגלים
בחצוצרות, כמעשה יהושע בן נון, קרוב לודאי
שהיו מנצחים נצחון מזהיר.
שתי דקות בלבד לאחר שהבקיעו הגרמנים
את השער, התעוררו האנגלים מתרדמתם ו־שאקלטון
הבקיע את השער השלישי. מכאן
ועד לגמר 11 ,דקות, התרכזו כל הגרמנים
מסביב לשערם, במאמץ הגנה נואש, ואמנם
הצליחו בזאת. עזר להם בזאת פיניי, שיכול
היה לבעוט לשער ממרחק של 2מטר, אילולא
נתקע קולמייאר בפרץ.
הצופים, שהיו בטוחים בתוצאות־ד,התערבו יות,
החלו לעזוב את המגרש עוד לפני שריקת
הסיום. אפילו אותו ברנש נלהב שהביא
אתו בובה בדמות הארי הבריטי והלהיב את
השחקנים, נעלם ואיננו הגרמנים יצאו מיד
חזרה לגרמניה, ליד בריסל ירדה הרכבת מהפסים.
אחדים מן הצופים הגרמנים המאוכזבים,
שחזרו לארצם, נהרגו ונפצעו, הכדורגלנים
המנוצחים יצאו שלמ,ים.

ב מ סלו ל

אנו מ צי עי ם

בצפון תל־אביב

דיר 1ת
מ ! 2א ד 6ת
• ! 1חדר מ־000נ 1ל״י
2 .חדרים מ־ 6500ל״י
חדרים כד / 500ל״י

חנויותו או ל מו ת
בכל גודל ולכל מטרה
מ* 5000ל״י
.בנייה מעולה
• התאמה ל תכניו תיו
• חלק במשכנתא

>>ברשם ר<
חברה לבנין והשקעות בע״מ

(מול מכבי אש)

שעות הקבלה 4—6 8—12 :

לא כל הנוצץ הוא זהכ
זלאכל מדעק-בריא.
אך כדבש -כמון וצד
לילד, לבוגר ולקב.
מצלח 1ת
מכשירי־עזר ותמרי צלום
קונים — מוכרים ומחליפים בהדרכה מקצועית
רק אצל המומתים

מטד 1פ 1ט
18 רח. אלנבי תל־אביג
ארנקי תיקים
ודברי
ילקוטים עור ופלסטיק

כמבחר

גדול

נחלת־בניסין , 11 תל־אביב

צ. בו

ל ש־ דו דו־ ה מו לדת
• שעה אחת לאחר נצחונו התשיעי
בארצות־הברית קיבל המתאגרף הצעיר, דוד
עובד, הוראה לשוב ארצה: משרדה,בטחון
חייב אותו להתגייס לצד,״ל. בקרב האחרון
שלו ניצח עובד את אנתוני אמבייל בנוק־אאוט
טכני בסיבוב הרביעי.
• באליפות־העולם בקליעה, אשר נערכה
בקאראקאס, וונצואלה, זכו הקלעים של ברית
המועצות במקום הראשון: הם אספו 20
מבין 32 מדאליות הזהב, צרפו אליהן 6
מדאליות כסף ו־ 7מדאליות ארד. במקום
השני זכו הקלעים השוודיים 4 :מדאליות
זהב 10 ,מדאליות כסף 5 ,מדאליור. ארד.
ארצות־הברית, אשר צברה 4מדאליות זהב,
6כסף ו־ 2ארד, עמדה במקום השלישי.

המומחה הידוע
בעל הנסיון הרב לתיקון מציתים
ומכשירי גלוח חשמליים

עתונאי צעיר מחפש חדר
מרוהט ;הניסה נפרדת) בצפון
תל-אביב. לפנות טלפונית
למערכת ״העולם הזה״
; )26785 עכור עמנואל פרת.

בשלם צרפת רעיון מענין צץ במוחו של קורא
בשם יוסף זהבי׳ שאת מכתבו אני
מביאה בזה כלשונו :
,,פעמים רבות קראתי מהעולם הזה
מכתבי קוראים צעירים המתריעים
שהרבה נערים ונערות מסתובבים
ללא חברה, או שיש כאלה הנמצאים
בחברה לא לפי רוחם, ואף ממקורות
אחרים נודעו לי אותם הדברים.
מתוך זה הגעתי למסקנה שיש
ליצור משהו חדש, ליצור חברה,
בה ישתלבו שני היסודות: הנעים
והמועיל. כלומר, חבריא יערכו לעצמם
נשפים בהם ירקדו וישתעשעו,
ויחד עם זאת לא יימנעו מלבקר בתיאטרון,
הרצאות, לא יפחדו לערוך
ביניהם וויכוחים על נושאים שונים,
החל מפוליטיקה וכלה באמנות ולפי
דעתי שלשת יסודותיה ועקרונותיה
יהיו :
( )1היא תהיה פתוחה לכל אחד
( )2יהיה בה חופש דעות מוחלט
( )3סיסמתה: שילוב הנעים עם
המועיל...״
אלה המעונינים ביסוד חברה מסוג
זה, יכתבו באמצעותי, ליוסף זהבי.״

הובי חורפי
( ) 805/382ה ח לי ט ל קר אתער בי ה חו ר ף
ה א רו כי ם, להת פנו תלשניה ( הו בי) הכ
תי בתמכת בי ם. הם י היו
א הו ב ע ליו
מו פני ם אל נער ה עד גיל , 23ר צוי ה, א ך
לא הכר חי ת. השכלה תי כו ני ת. ע לי הכמו
כן ל היו תנאהו בע ל ת או פישקט. ד רי שו ת
אל ה מו ב נו תכאשרמתברר כי המבקש
הו א בן ( 25״ואם הד ברח שו ב, יליד־ג
ר מני ה לדב ריו, בע לנם יון־ חיי ם מ ענין,
כך שכמעט אין לו ספקשמכת ביו י היו
מ ל אי ענין. כ ר בי םאח רי ם, הו אטו ען כי
אחרי ם או מ רי ם ע ליו ׳ ש הו א ח בו ב.

בלונדיות מעדיפות גברים
אני רו א ה כי ה מונ ח ש לי ״נשמה ־ א חו ת ״
ה ש תר שכבר בין קו ר אי. נשמה־ א ח כז ה
מחפשתצ עי ר ה חי פ אי ת בת ) 895/383 ( 22
על אףי פי ה הרב. ב לונ דיו תהו קו מתה
הגבוה ה ( 1,70מ׳ ) הי א מ רגי שהאתעצמה
:ודדתמאדו מו כנהל קבל כברבפעם
הרא שונ ה. מכתב ־ אהבה. על זה המתכ ונן
י כ תו ב לה ל היו ת גם ר ציני וגם ע ליז ו כ מו
כן, ל ה בין עניין (יו ת ר אינ ני שו אלתמה

חורפים 18:

בי מי םאלה מו ל אי ם 18 <805/384 ( 7
חו ר פי ם. הו אטו ען כי ת מי דהע די ףאת
!־חורפים. א פי לו על ה א בי בי ם. הו א יליד־
! ארץ, בו נ ד בי ת־ ספר תי כון, ת עו דתה־ז
הו ת ש לו מג די רהאו תו כרווק ממין
זכר, בעל נו בהשל 178ם ״ מ. עיניי ם כ חו בו
ת ו שי ע ר חו םונשמעמ עניין ) .הו א
לזוכן להת פנו תפעםבש בו עלכ תי בתמ כתב
לבת /ב נו ת, ת ל מי דו תהש בי עי תאוהש
מי ני ת שי ת ע ניי נו נם בד ב רי ם אחרי ש
מלבדשמ לו תושח קני -קו לנו ע. ש ט חי הת־ע
נינ ו תו הם: פו לי טי ק ה, בו לי ם. שמרוח
ובו׳ ,הו א ב חו רהמע די ף ב לונ דיו ת הו א
מבקש כי המועמדת /דותת הי ה תל־ אבי־בי
ת ( לאהכר חי) ולאס לוני ת.

תענוג וחובה
ה־19

הנ ערה
לג בי
ה מו סי ק ה
( ) 895/385ש א ני מ ציג ה בז ה, מ הוו ה גם
ת ענוג ונ ם חו בהמ שו ם ש הי אמשתלמת
בה. הי איפהוע דינ תנפשו או פ י. א ת
רג שו תי ה הי ת ה רו צ ה לחלק ע ם בחור
מ ש כי ל, ש צ לי עהק טנ ה שנג רמה לה כתו
צאהמנ פי להמ או פג־ ש בי ל דו ת ה, ל א
ת פ רי ע לו ל שג ר א לי המכת בי ם.

תל-אביפיות,
תלמידות ונאות

מכתמג בו ה
ברגעים הנוראים הראשונים אחרי כניעתה
של צרפת, בשנת , 1940 התהלך במסדרונות
הממשלה בלונדון י גבר גבה־קומת, חדור־גאווה.
צ׳ארלם דה־גול, גנרל, איש־הלכה,
נביא מלחמת־השריון, הפך בין לילה לגיבור
עולמי. הוא חידש את האמונה בצרפת, כי
הוא עצמו היה חדור אמונה זו. היה לה
מקור פשוט: אמונתו הגדולה, הנחושה ה־בלתי־מעורערת
בצ׳ארלם דה־גול.
תחילה התפעלו ממנו הכל. הגבר בעל האף
הגדול, המרבה לנענע את ידיו חוו כדי
דיבור, הקפיד הקפדה חמורה על כל ענין
זעיר של כבוד — צורת הפניה אליו, צורת
הזמנתו לישיבות, נוסח המכתבים שהופנו
אליו. הכל חשבו שזו תכונה חיובית מאד —
הגנרל של העם המנוצח היה מחויב לשמור
על כל דיקדוקי הכבוד, כדי להעלות מחדש
את קרן ארצו, להפגין לעיני העולם שרוח
צרפת לא נשברה.
אולם ברבות הימים נוכחו גם מעריציו
לדעת שלא היתד, זאת הסיבה היחידה להתנהגותו
הגאוזחנית. זו היתד, התנהגותו הטבעית
של אדם שהאמין כי הוא נבחר על־ידי
ההשגחה העליונה למלא תפקיד היסטורי.
פרחים יסילולן. בימי המלחמה נמאס
הגנרל כמעט על כל ראשי המערב. הנשיא
רוזבלט סירב לדבר עמו, וצ׳רצ׳יל עצמו,
שהתיחס אל דר,־גול כאל המצאתו הפרטית,
איים לא פעם לנתק עמו את כל הקשרים,
אם לא יחדל מלהפריע לניהול המלחמה. רק
במקום אחד הצליח דה־גול: הוא, הגנרל הריאקציוני,
יצר יחסים מצוינים עם הגוש
המזרחי, היד, ראש־הממשלה המערבי הראשון
שהורשה לשלוח נציג לפולין הקומוניס־סית.

שחרור ארצו באה הטרגדיה הסופית :
העם הצרפתי כיסה אותו בפרחי התהילה,
מיהר לסלקו לקרן זודית.
מאז נשאר דה־גול ממורמר, אכול שנאה
לעסקנים שהתחרו על שלטון בן־יומו. מפלגתו
התפוררה והלכה .״אנחנו יורדים כ״
שצרפת יורדת,״ התלונן החייל המזדקן (.)64
זכות הישועה. אולם לפתע חדלה צרפת
לרדת. ראש־ממשלד, חדש ונמרץ, פיאר
מנדם־פראנס, הגיע לשלטון, נקרא בפי רבים
״דה־גול השני״ .דד,־גול הראשון לא נהנה
מן המחמאה. הוא קבע לעצמו מטרה: להזיק
למנדס־פראנם, לגרום לאבדנו. אם יושיע מישהו
את צרפת. יהיה זה דה־גול הראשון בכבודו
ובעצמו.
השבוע עשה מעשה גדול לקידום מטרד,
זו: הוא יצא בחריפות נגד חוזה פאריס לחימוש
גרמניה, יצירתו של ראש־ד,ממשלה
שותה־החלב, קרא לנסיון נוסף להשגת הסכם
עם ברית־ד,מועצות.
הערך הפוליטי של ההצעה היד, אפסי —
היד, ברור ששוב אי־אפשר לעצור את זיון
הגרמנים. אולם מטרה אחרת הושגה: הגנרל
הגבוה הנחית מכה מוחצת על ראשו
של הפוליטיקאי הנמוך.

איטליה
חי םור יוצמ־

שני נ ע רי ם בני ל , 17— 18ממוצ עי נו ב
ה 895/386 שו מ רי םאתת או ר צו רתם
ב סו ד, מ ש אי רי םזאתל שי פוט לנ ע רו ת
א תן יתכת בו. א ם הן תל־אבייב־ות, בניי
, 16— 17 ול א ג בו הו ת ביו ת ר, ו אי ת, תלמי
דו תומתע ני נו ת ב מו סי ק ה, ס פו ר ט, קו לנו
עוספ רו ת, יוכ לו אלהלמ צו אבש ני
י די די םאלה עניין.

אכיר האהבה: מצטערת ידידי,
אינני יכולה לעזור לך במאום.
מכתביך מגיעים אלי כמעט מדי יום
ביומו• כל מה שאני יכולה לעשור״
הוא לקראם ותו־לא. הוצא ׳מראשך
החמוד כל. תכניות ביחל אלי,
וכפי שאמר המשורר — יפה שעה
אחת קודם...
כל הפונה אל רותי בכל ענין שהוא,
חייב לצרף את התו המופיע להלן.

האולם המרווח של אחד מבתי־הקולנוע באי
האיטלקי קאפרי (העולם הזה )894 היה
מלא אדם. על הבמה ישבו עשרה גברים ו נשים
בני כל הגילים. לצדם ישבו שתי קצרניות
מוכנות לפעולה. השורות הראשונות
היו גדושות עתונאים, צלמים ומסריטים. כולם
חיכו בכליון עיניים לפתיחת הכנס העולמי
של איגוד הרווקים.
איגוד זה היד, שונה לגמרי מאיגודי החזקים
והרווקות המושבעים, הקיימים בכל רח־בי־העולם.
מטרת חבריו לא היתד, לשמור
על חירותם, אלא למצוא להם בנוודזוג מתאימות,
להתגבר על רגשי הבושה, או הנחיתות,
המונעים אותם מהתקרבות אל בני המין
השני .״מטרתנו היא חיסול עצמי ! ״
הכריזה דוברת האיגוד, הצרפתיה הבלונדית־נמרצת
ז׳אקלין טיסרו ,״אנו נטפל בכל אחד
מחברינו באופן אינדיבידואלי, נאפשר לו למצוא
אושר בחיים״.
״תצא מכאן נשוי 1״• המועמד הראשון
לטיפול אינדיבידואלי הוצג על־ידי ז׳אק־לין
לפני הנאספים, לאחר שהוקרא להם מב־רק־ברכה
מיוזמת האיגוד, הרוזנת ביאנקה
פאצ׳י, אשתו של מיליונר איטלקי, בעלת אר בעה
בתי־קולנוע ברומא. המועמד: המיליונר

האמריקאי הצעיר ( )28ג׳ק פאנאקר.
פאנאקר היד, נוסף לעושרו גם יפה תואר.
אולם ביישנותו היתרה מנעה בעדו מלהשיב
על מאות מכתבי המעריצות שהגיעו אליו
בשנים האחרונות .״אל פחד, נעזור לו להתגבר
על הביישנות !״ הכריזה ז׳אקלין טי־סרו
בגררד, אותו אל הבמה ,״אני מבטיחה
לד שתצא מכאן נשוי רווקות רבות שישבו
באולם העלו על פניהן חיוך מקסים, תלו
במיליונר הצעיר עיניים מלאות תקווה.
כהוכחה לכוזנות ההתחסלות העצמית פינו
הנאספים את האולם מיד לאחר סכס הפתיחה
של הכנס, מיהרו לכנסיה הסמוכה, כדי
להשתתף בטכס כלולותיהם של שניים מיושבי
קאפרי: רנאטו סיראנה ( )27 ואימאקו־לאטה
פיראס 24 שהחליטו להתחתן לאחר
עלילת־אהבים שנמשכה שתים עשרה שנה.
״גיליתי לד, את אהבתי עוד בהיותה בת שתים־
עשרה,״ סיפר רנאטו ,״אולם אביר, טען כי
היא צעירה מדי, הכריח אותנו לחכות.״
רק לאחר שנוכחו חברי איגוד הרווקים

למצוא קשר בין סוכני־הסמים והמירוצים ל בין
הווילה המפוארת בנאפולי, בה קבע לאקי
את מטהו הראשי. לשווא.
סוחרבננות. השבוע נהפך גלגל המזל
על פיו: משטרת נאפולי, שנואשה מלהשיג
הוכחות, השתמשה בחוקי החירום האיטלקיים,
הכריזה על לוצ׳יאיו כעל אוייב הציבור,
הטילה עליו מעצר חלקי.
ה15 עם היתד, תגובתו של הגנגסטר בלתי־רגילה:
הוא לא שלח אנשים מזויינים בתת־מקלעים
לחסל את מפקד משטרת נאפולי.
במקום זה כינס את העתונאים בווילה שלו,
כיבד אותם בשמפנייד, משובחת, ניסת להסביר
להם את המצב.
״הצרות דהן נתקלתי באיטליה גרועות פי
אלף מן הצרות בהן נתקלתי באמריקה,״ הכריז
הגנגסטר במהותו את הזיעה מעל פניו
השחומים־מבהיקים ,״המשטרה האיטלקית
מטרידה אותי ללא כל סיבה נראית לעין• או־לס
הסיבה האמיתית ידועה לי היטב: היד
הארוכה של האמריקאים רודפת אחרי גם לכאן.
היאנקים לוחצים על ממשלת איטליה,
מאיימים לקצץ בהענקה הניתנת לה, אם לא
יינקטו כל אמצעים נגדי. המצב הגיע לידי כר
שכאשר מישהו מתחלק ברחוב על קליפה
של בננה ושובר רגל, באה המשטרה לחקור
אותי, אם לא עסקתי פעם במסחר־בננות.״
לוצ׳יאנו ״בר־המזל״ לא הסתפק בקינות על
מזלו הבוגדני.׳ הוא הכריז כי יש בדעתו להא־בק
לביטול רוע הגזירה: הוא יגיש ערעור
למפקדת המשטרה האיטלקית ברומא, יביא
את כל ההוכחות לכך שהוא אזרח הגון ושו־מר־חוק.
העתונאים
לא הטילו ספק בכך שלאקי לו־צ׳יאנו
יוכל להגיש למשטרה את מלוא ההו כחות
להגינותו. אולם הם היו משוכנעים כי
המשטרה תאשר את מעצרו החלקי, לא תתן
כל נימוקים למעשיה.
אס יידחה הערעור, יהיה מצבו של לוצייא־נו
קשה ביותר: אסור יהיה לו לעזוב את
ביתו משקיעת השמש עד זריחתה. אסור יהיה
לו להיכנס לבתי קפה ובתי־יין, או להיפגש
עם אנשים חשודים (המשטרה תוכל לקבוע
מי חשוד ומי לא, לפי ־ראות עיניה) .הוא לא
יוכל לעזוב את שטח העיר נאפולי ללא רשי
ו ן מיוחד. והגרוע מכל: הוא לא יוכל לבקר
במגרשי מירוצי־הסוסים.
״מובן מאליו שניתן ללוצ׳יאנו לבקר במסעדות״
,הכריז קצין גבוה של משטרת נאפולי
,״אין אני ממיתים אנשים ברעב. אנו רק
נלחמים בפשע.״

כדור־הארץ
קנאתמד עי לו תתרבהמ תי ם

דה־גול בלונדון ()1940
הראשון לא אהב את השני
כי טכס־הנישואין אינו נורא כל־כך וכי הכומר
אינו נושך, חזרו לאולם בית־הקולנוע,
פתחו בוויכוח על הנושא המרכזי של הכנס:
נישואין — כו, או לא י הוזיכוח הסתיים
בהצבעה כללית. ההחלטה שנתקבלה
פד, אחד: כן !

בי עו־ ח מו ל
לאקי לוצ׳יאנו (לוצ׳יאנו בר־המזל) ,מלך
מירוצי־ד,סוסים הבלתי־חוקיים ורשת הברחת
הסמים העולמית, הצטיין מאז ומתמיד במזלו
הטוב. משך שנות פעילותו הארוכות בארצות־הברית,
עמלו טובי המוחות של הבולשת הפדראלית
למצוא נגדו הוכחות״ שיספיקו כדי
לכלאו מאחורי מנעול ובריח. החוקרים נתקלו
תמיד בקיר אטום, נאלצו, בסופו של
דבר, להשתמש בתקנות־חירום, לגרש את
לוצ׳יאנו למולדתו, איטליה.
הגירוש לא דכדך את הגנגסטר בר־המזל.
להיפך, הוא איפשר לו למצוא שטחי פעולה
חדשים, לפרוש רשת נרחבת של מירוצי סוסים
ומסחר־סמים על פני כל אירופה. סימן
ההיכר הבולט ביותר להופעתם של אנשי־לוצ׳יאנו
במקומות שונים, היה גידול המסחר
בהרואין: הסם המשכר האהוב ביותר על הגנגסטר
האיטלקי. הבולשת האיטלקית, שיתפה
פעילה עם הסורסה הצרפתית, ניסתה

6מספרים סטטיסטיים שפורסמו לאחרונה
בארצות־הברית קבעו כי מספר הלידות
מחוץ לגדר הנישואין עלה תיר 15 השנים
האחרונות ב־ס /ס : 100 בשנת 1938 נולדו ב־ארצות־הברית
88 אלף ילדים בלתי־חוקיים,
ואילו בשנת 1953 נולדו 142 אלף 32 .אלף
מן הילדים הבלתי־חוקיים שנולדו בשנת
, 1953 נולדו לנערות מתחת לגיל . 17כ־^ס60
מן האמהות הבלתי נשואות הן בנות־החברה
הגבוהה, פקידות, או תלמידות־קולג׳ .סיבות
ריבוי הילדים הבלתי־חוקיים הן לדברי ה־סטטיסטיקאים
עודף גדול של נשים והתרום־
פות שליטתן של הדת הפרוטסטנטית ותק-
תולית, האוסרות יחסי־מין לפני הנישואין.
• האמריקאים נתקנאו, כנראה, במרי
בונאר, הצרפתית שהרעילה 13 מבני משפחתה,
גילו השבוע מרעילה המונית מבנות־ארצם:
נאני בראג ( )49 תושבת טולסה, אוקלהומה,
הודתה, השבוע שהיא הרעילה ארבעה
מבין חמשת בעליה בזרניך. השלטונות
חושדים שהיא הרעילה גם את אמה, שתי
אחיותיה, שתי בנותיה ואחד מנכדיה, שלחו
את גופותיהם לבדיקה.
• עוד בטרם הגיעה שערוריית מותה של
וילמד, מונטזי לקיצה נתגלתה ברומא שערו ריית
שחיתות חדשה: עורך־הדין ג׳יוזפה
הקומוניסטית, המפלגה חבר
סוטג׳יו, מחוז נשיא המועצה האזרחית של
רומא נעצר, הואשם באירגון רשת של בתי־בושת
ברחבי איטליה, פיתוי נערות בנות
עשר ומעלה לעסוק בזנות.
• המחלקה לחקר זיופים של הבולשת
הפריסאית פתחה בחקירה נמרצת לג לוי חבורת
הזייפנים, שהעתיקה את דוגמות השמלות
החדישות מתצוגתו של אמן האפנה
המנוח, ז׳אק פאת, מכרו אותן באלפי דולא-
רים ליצרני אופנה בסקנדינביה, ארצות־הברית
ומקסיקו.
העולם הזה 895

הסוד השמור ביותר בממלכת ה״דייר״ הנאצי נת\לה

נשי בח״ היטלד
מגפי חיילים שוב רוקעים בחוצות גרמניה המרוצפות באבנים,
מ־שאלים שוב רועמים באסיפות־עם. מזג־האויר הפוליטי
השתנה, ואנשים שמצאו לנכון לשתוק משך 11 שנה, החלו
מפרסמים זכ הנת. אחד מאלה הנהו היינריך הופמן — הידיד
היחיד שהיה אי־פעם לאד לף היטלר.
הופמן, צלם־עת נות בעל שם עולמי עיד לפני ששמו של
היטלר הגיע לאוזניו של עתון׳ התידד עם היטלר בראשית
צעדיו של זה, קיבל ממנו זכות־יחיד לכל צילומיו לכל ימי
חייו. הוא ליווהו בכל מקום. כך ניתנה לו ההזדמנות לעקיב
אחרי כל הליכות מנהיגו, וגם אחרי מעשיו בשטח אחד, שגרם
משך דור שלם לניחושים אינסופיים: חיי האהבה של הפיהרר
השטני.

סין ואופי
העובדה שהמנהיג נשאר רווק עוררה תמיד השערות שונות.
תחילה חשבו כי היה ה מוסקסואליסט, אולם שמועה זו הופרכה
כאשר הרג את ידידיו, בעלי אותה סטיה. אחרים חשבו
כי היה חסר כוח־גביא, אולי כתיצאר, ממחלת־עגבת — דבר
שהיה מסביר את התקפותיו המוזרות על מחלה זו בספרו,
מיין קאמפף.
הביוגרח הרציני ביותר שלו, קונראד ד,יידן, הגיע למסקנה
שהוא ס. בל מסטיה מינית מיוחדת — נטיה להפרשות גופניות.
על דבר אחד הסכימו הכל: בצד זה של אופיו יש לחפש את
הסיבה האמיתית לא פ,יו השטני, כשם שליקוייו המיניים של
נפוליא־ן בונאפרטה* הסבירו• את האמביציה העצומה של זה.
הופמן, שנשאר ידידו של היטלר, אינו מצטרף לניחושים
אלה. לדעתו היה יחסו של הפיהרר לעניני אהבה נ! רמלי במידה
שאיש כזה יכול היה להיות נורמלי.
כאשר העיר לו הופמן, שהוא יכול לבחור לו כל אשד, בגרמניה׳
השיב היטלר בפשטות :״אמנם אני אוהב פרחים, אבל
אין לי כל כוונה להפוך לגנן״.
על אף כל זאת, היה להיטלי טעם ברור ומוגדר בכל הנוגע
לנשים. הוא ביכר נשים תמירות ואלגנטיות, התנגד בגלוי
להשקפותיהם של מנהיגים נאציים אחרים, שתיעבו ליפסטיק
וצפירניים צבועות.

תועמלניו ח ס צו נות
יותר מכל הכיר היטלר את ערכן של הנשים במאבק פוליטי.
ע ד לפני עלותו לשלטון היו נשים יפות מוזמנות לכל אסיפות־המפלגה,
יושבות בשורות הראשונות, כשהן סורגות, מריעות
לכבוד הנואמים. נשים אלד, היו תועמלניות ממדרגה ראשונה :
הן סחפו את בעליהן ומאהביהן לשורות המפלגה, התמסרו
לאידיאו לוגיה הנאצית בכל מאודן. היטלר היה נאלץ לקבל את
אותות הערצתן.
לבריחתו של חיסל־ מן הנשואין היתה סיבה אחת, רבת־חשיבות:
הוא התעמק בחקר תורת־הת רשה, הגיע למסקנה
שגאון כמוהו לא יוכל להוליד בן גאוני, אשר יירש את מקומו

היטלר ובת־אחותו גלי
ארבע •התאבדויות, וגם אהבה אחת
ליד רסן השלטון. מוטב היה לו איפוא שלא להעמיד כל צאצאים.
ואף
על פי כן, בהיותו בראשית הקריירה שלו, כמעט ושכח
היסלר את השקפותיו׳ היה קרוב מאד לנישואין. המיועדת :
בת אחותו החורגת, אנגליקה רובאל.

ב די דו ת 1דכא1ן
אנגליקה, או כשמה הקצר גלי, היתד, נערה יפהפיה, בת
עשריס. היא הקסימה את היטלר למן הרגע הראשון, נראתה
בעיניו כסמל הנשיות המושלמת. הוא הלך אחריה כטלה,
נאי ת אפילו לערוך אתה קניות בחנויות — דבר שהיה שנוא
עליו ביותר. כאשר עבר לחווילה מפוארת בלב מינכן, הקציב
לגלי חדר מרוהט, השגיח עליה כעל פרח יקר , :אינני רוצה
שהיא תיפול לידיו של נוכל או הרפתקן. הייתי מוכן לשאת
אותה לאשה, אבל בינתיים עלי להישאר רווק.״
הפיקוח הקנאי של היטלר דיכא את הנערה. רק מתי מספר
ידעו כי היא לא אהבה את ד! דה החורג כלל, היתד. מאוהבת
בצייר ווינאי, אשר זהותו לא נודעה עד היום. ככל שנמשכו
חייה המפוארים בווילה המינכנית, כן גדל דכאונה. היה ברור
לכל הקרובים אליה כי המשבר לא יאחר לבוא.
המשבר פיץ ב־ 17 לספטמבר . 1931 באותו יום יצא היטלר
בלווית הופמן לסיור בנירנברג. הם בילו שם את הלילה,
עמדו להמשיך בדרכם, כאשר הגיעה קריאה טלפני ת דחופה
ממינכן, מרודולף הם: גלי נסגרה בחדרה, התאבדה ביריית
אקדחו של היטלר*.
היטלר היה מזועזע. הוא חשב שגלי התאבדה מרוב קינאה,
לאחר שגילתה בחדרו מכתב של אווה בראון, הוא סגר את
חדרה של המתה על מסגר, הפך אותו למעין מקדש־זכרון,
ציווה על גדולי ציירי גרמניה לצייר פורטרטים של גלי לפי
תצלומיה, תלה אותם בחדוי־עבודתו. רק הופמן וכמה מידידיו
ידעו את הסיבה האמיתית של ההתאבדות, התאמצו לשווא
לגלות את זהותו של המאהב הווינאי.
שבועות רביסלאחר מותה הטראגי של גלי היה היטלר
שרוי במרה שחורה. הוא מיעט באכילה ושתייה, התהלך
בחדרו לילות רצופים. ידידיו הסתירו את כלי־הנשק׳ שנמצאו
בבית, בפחדם שהוא ינסה להתאבד.

וערה חגדמ הדל דו תי ת

היטלר ואשתו אווה בדאון

לרוע מולה של האנושות לא הלך היטלר בעקבות אהובתו.
הוא התאושש במפתיע, לאחר ביקיר קצר על קברה של גלי,
אמר להופמן , :עבשו אוכל לפתוח במאבק — המאבק אשר
מוכרח להסתיים בנצחון ! ״
המאבק הסתיים בנצחו ן. אדולף היטלר הפך לשליטה הבלעדי
של גרמניה, דחה את הנשים לקרן זווית, התרכז בפעילות
פוליטית ומלחמתית. רק בשלהי קריירת־האימים שלו נודע
כי הופיעה באופק־חייו אשה שנייה: אווה בראון.
מאז מותו של היטלר שימשה פרשת אווה בראון נושא
לספריהם של רודפי סנסאציות רבים. אולם למעשה לא היה
בדמותה כל דבר סנסאציוני. אווה, השנייה בשלוש בנותיו
של האמן פריץ ברא! ן, החלה עובדת באולפנו של הצלם
הופמן בשנת , 1930 כאשר היתד, עדיין תמימה וילדותית.
היטלר׳ שביקר באולפן לעתים קרובות, הכיר אותה, הוקסם
על־ידי פניה הבובתיים, עיניה התכולות ושיערה הבלונדי־כהה.

בובה אינה > 1וסקת בפוליטיקה
* אחרי מותו נמצא כי אברי־המין של הקיסר היו מדול
דלים, נשארו ילדותיים.

* בשעתו האמינו הכל ני היטלר עצמו רצחה בהתקפה
של קנאה. היידן סובר שהתאבדה אחרי שנכחה בסטיותיו
המיניות.

היטלר העריך את אווה כטיפוס נשיי מיוחד במינו: אשד,
שאינה מתערבת בפוליטיקה. אולם לא היתד, לו כל כוונה
להסתבך אתה בעלילות־אהבים — עד לבוקר בקיץ . 1932
אותו בוקר לא הופיעה אווה לעבודה באולפנו של הופמן,
ובמהרה התקשר עם האולפן גיסו של הופמן, ד״ר פלאט,
והודיע כי אווה ניסתה להתאבד, נפצעה קשה. סיבת ההתאבדות:
אדישותו של היטלר כלפיה.
היטלר טיפל באווה בראון במסירות, שיכן אותה בביתו,
איפשר לה לחיות בפאר. אולם היא נשארה תמיד בצל: היטלר
לא שיתף אותה במסעותיו ובהופעותיו הפוליטיות, אסר עליה
לעזוב את חדרה, כאשר ביקרו בביתו פקידים גבוהים, או
גנראלים. ברור היה שהוא לא אהב אותה, ראה בה רק יצור
שהנעים לו את שעות־הפנאי. רק בשנת , 1945 עם התחלת
הסוף, פרח בין השניים רגש שנראה כאהבה הדדית — רגש
שהביא את היטלר ואת אווה לנישואים חפוזים והתאבדות
משותפת.

״סמל האשה הארית־העובדה
שאווה בראון נשארה בצל משך שתים עשרה שנה
הולידה שמועות על יחסיו של היטלר עם נשים אחרות. בין
השאר ס פר מפה לאוזן כי היטלו־ הסתבך בעלילת אהבים עם
אלמנתו של הקומפוזיטור ריכרד וואגנר, וויניפרד. אולם
לאמיתו של דבר היתד, זו רק ידידות אמיצה, שנבעה מהערצתו
של היטלר ליצירות וואגנד.
יסוד מוצק יותר היה לשמועות על יחסיו של היטלר עם
יוניטי מילפורד, אחת משש בני תיו של הלורד רדסדייל. היטלר
נפגש עם ד,אנגליה הבלונדית׳ גבוהת־הקומה בביתה של אלמנת
וואגנר, התפעל מיופיה המושלם, העריץ איתר, כ״סמל האשד,
הארית״.
יוניטי לא העריצה את היטלי כסמל הגבר הארי, היות ולא
ניכרו בו כל סימני הגזע הטהור. היא פשוט היתד, מאוהבת
בו, ניהלה למענו תעמולה בכל רחבי אירופה — וביחוד
בבריטניה. היטלר העתיר עליה אותות חיבה אך ורק מסיבה
אחת: הוא ראה בה מכשיר תעמולה מצויין, שהיה עלול
ליצור ידידות נצח בין הנשי הגרמני והארי הבריטי.
התקוות לידידות נצח נופצו עם פרוץ מלחמת העולם השנייה.
יחד עם זה נופצו גם תקוותיה של יוניטי מילפורד לכבוש את
לב הגבר האהוב עליה. היא נשארה לצדו, בגרמניה, אולם
כאשר חשדו בה מפקדי הגיסטפו בריגול, יעצו לה לעזוב את
הארץ, נסעה במכוניתה הקטנה לאחד הגנים הציבוריים של
מינכן, שלחה כדור בראשה הזהוב.
הכדור לא המית את יוניטי. היטלר סיפק* לה טיפול רפואי
מעולה, שלח לה פרחים מדי יום ביומו, אך סרב לבקר אצלה :
הקשרים עם אנגליה — תהיה נאמנה לנאצים כאשר תהיה —
היו עלולים להזיק לו. ברגע בו הוטב לאנגליה, שלחו אותה
הגרמנים לשווייץ ברכבת מיוחדת, דאגו לכך שהיא תועבר
משם לאנגליה. אולם פצעיה הגופניים והנפשיים של יוניטי
לא הגלידו, גרמו למותה בטרם עת בשנת . 1948
נסיון ההתאבדות של יוניטי מילפורד עשה על היטלר רושם
עז לא פחות מאשר מותה של גלי רובאל ונסיון ההתבדות של
אווה בראון. פרשה זו אף גיבשה בפיו סיכום קולע לבעיית
יחסיו עם בנות המין היפה :״אני מתחיל לפחד מפני נשים.
הן מפרשות כל תנועה, או מחמאה שלי שלא כראוי. אני
מביא להן מזל רע. דבר זה חוזר ונשנה לאורך כל חיי.״
היה זה סיכים נבואי: באמרו דברים אלה לא ידע היטלר
כי השלב האחרון והגורלי ביחסיו עם הנשים עתיד להביא
אותו ואת אווה בראון למוות בבונקר הברליני.

אנשים

המכ1ן העגרי להו־ך אה והאכלה בירוקזללם

שינ״ ם או עיני ,

מתגים

?מגצע ה?חלת

הע בר ית

הלגיון

בד בבד עם המבצע הנ״ל שהוכרז מטעם משרדהחיגוך והתרבות, מוצאת
הנהלת המכון, חובת־כבוד לעצמה לתרום בימים אלה את חלקה היא על־ידי פעולת
תעמולה מיוחדת בהנחלת הלשון העברית.
במכון קיימים קורסים ללימוד השפה העברית באמצעות שיטת לימוד בית
נוחה. ה,ם הוכנו על־ידי מומחים ידועים ושבעזרתם השתלמו אלפי תושבי הארץ
וחוץ־לארץ, במשך 8השנים האחרונות. הקורסים; אשר עליהם ממליצה ה״ברית
העברית העולמית״ הם יסודיים ומעשיים ומקיפים 3דרגות לימוד :

עברית למתחילים

:באמצעות השפות אנגלית, גרמנית, צרפתית, אידיש

( 1500 מלים חיוניות).

עברית למתקדמים
עברית למשתלמים, לשפור
אזרח: למד את הלשון העברית

:מבוסם על הספר ״הצעד השני״ מאת רדאי.
הלשון עבור מתקדמים.

פתיתי סבון

על־ידי המכון העברי והפכה לשפה שגורה

עדין ובטוח לכביסת כל
דברי צמר, משי ונילון.
השתמשי במובחר לדבריך
המובחרים. שומר
על ידיך.

בפיך.

לרגל אופיו העממי של המבצע הוזלו המחירים ב־,250/0

מאהפע מי מאה
0 פנה בהקדם לקבלת תכנית לימודים ופרטים חנם לאחד ממשרדינו, לפי
הכתובת: ירושלים, רחוב בן־יהודה ,2ת. ד ; 1259 .שד׳ רוטשילד 15 תל־אביב :
רחוב הרצל , 19 נתניה רחוב הבנקים 5חיפה.

הי ש

כאבים...
בגב, בברכים, בכתפיים או בפרקים?

״ רפא ״— רח׳ שלמה המלך

, 1 0 3ת ד ־ אבב טל 24495.
כריכות תוצרת סומר־יצהר

מי־ מרפא

חבישת בוץ כמו בקרלסכד
וישי או
מכריח
דחנוכה המתנה הטובה ביותר היא מצלמה.
כל מתנה אחרת נשכחת
תוך זמן קצר, אולם מצלמה של
פוטו ברנר תסב הנאה לכל החיים
הנותן לא יישכח לעולם

כמו כן אמבטיות ערבול ( 1>001 63111ז ״1ז חדר זיעה טורקי /
מחלקה מיוחדת לאיכשור ע״י התעמלות רפואית, מסג׳ וריהביליטציה
המוסד היחידי מסוג זר. בארץ /מחלקה לסובלי רוימטיזם /עומד
תחת הנהלה ופקוח רפואי

ביח

דון
רח׳ רש״י 9

סלון

חלונן נ 31ר
פתיופנה,ווח1וב הב ר

ה ו פנ

טלפון 21668

לתסד 1קות

גזרה חטובה, בריאה
ללא דיאטה מעייפת
שיטה אמריקאית
חדישה

מכונות מודרניות
הנך מוזמנת לבקר אצלנו
לאנליזה־חינם של גזרתך.

תספורות — ת ס רו קו ת
לפי האפנההאחרונה
סלסול תמידי — כל הסוגים
צביעת־שער ב־ 01־ \ 1155 0311
המלה האחרונה באמריקה.
גוון טבעי
מניקורה

יהודה (בלי כוכב) כורלא זכה לייחוד
בספרות העברית: ספרו נפתולי אדם תורגם
לערבית, יוצא, תוך חודשים מספר, למכירה
בחנויות הספרים הערביות בארץ.
ספרו רב־הכמות של מפקד אצ״למנחם
בגין /המרד, תורגם לשפה נוספת, הופיע
השבוע, בלשון הערבית. מקום ההופעה, בו
מתנהל מרד משלו: אלג׳יריה.
בינתיים התרכז חבר מפקדת אצ״ל אחר
כיום ח״כ חירות יוחנן כדר, בעניין פחות
צבאי, התמסר ללימודי הכלכלה, הילך במסדרון
הכנסת, כשבידו ספר כלכלה. יעץ לו
ידי1ו־מעבר־לשולחן פנחס לבון: הנח את
הספרים, הם רק זורעים יאוש 1״
אותה שעה קצר שר מפא״י אחר, משה
שרת, נחת רבה: כשנולד בכורם של יוצא,
הודו בכפר הגלילי עלמה, החליטו לקראו
על שם ראש המשלה. משלא הגיעו הסנדקים
לכלל הסכם אם לקרוא לתינוק משה או שרת,
התפשרו, קראו לו משה שרת.
לעניין רפואי אחר התמסר שר הבריאות
הצ״כי יוסף סרלין. סיפר הוא מעשה מימי
היותו סטודנט (למשפסים) באוניברסיטת וורשה:
כששאל סטודנט רפואה עני אחד את
משנהו, מה אתה רוצה להיות ז רופא שיניים
או רופא עיניים ,״ השיב השני :״כמובן רופא
שיניים, הרי יש יותר שיניים מעיניים ! ״

הקוסמטיקאית ׳׳דיל״
מעמידה לשרותך
את התגליות האחרונות
בשטח הקוסמטיקה :
טפול הורמונים — פלצ׳נטה
מסכות ״פלםמה ״
טפול אינדיוידואלי

בשבוע בו עשה משטר נאסר את חשבונו
עם האחים •המוסלמים, דן שבעה מהם למוות,
לא שכח את ראשו הראשון, גילה כלפיו רו־חב־לב
מיוחד: החל מן הראשון לדצמבר
הועלתה משכורתו של מוחמד נגיב
ל־ 200 לירות מצריות (כאלף ל״י) לחודש,
הועמדו לרשותו שלוש מכוניות.
יותר צנוע חי ראש שלטון מרחבי לשעבר
אחר. היה זה דויד בן־גוריון שקיבל ב־צריסו
משלחת נשי ארגון אמהות עובדות,
הבטיח להן כי עוד תזכינה לראות ראש־מנד
שלה־אשה בישראל, נזדרז להוסיף: כמובן לא
פולה אשתי.
אורח אחר בשדה־בוקר: הרב הצבאי הראשי
אלוף־משנה שרמה גורן, ששוחח
עם בי. ג׳י. ארוכות על אריסטו (אותו למד
באוניברסיטה העברית, יעץ לו, בשעת הפרידה,
לקבוע מזוזה על צריסו.
מורהו של גורן, שר הדתות לשעבר הרב
יהודה לייכ הכהן מיימון, פרסם
לבסוף סיכום עליו עבד שנים. גילה מיימון,
בעצמו מחבר 30 ספרים: מאז התנ״ך הופיעו
בעברית כ־ 20 אלף ספרים מקוריים, שני
שליש מהם ספרים תורניים, ספרי מוסר ודרוש,
השליש השלישי — ספרות חילונית.
בעבודה חילונית למדי עסק הרב הראשי,
הרב אייזיק הלוי הרצוג, שניצל את
שהותו באנגליה ללימוד מדעי. הרב הרצוג,
שכתב את עבודת הדוקטור שלו על סוג חלזונות
מיוחד ממנו אפשר להפיק צבע תכלת
לציציות הטלית, השלים את השכלתו בפיסיקה
גרעינית, כדי להיות מוכן לטפל בבעיות
ההלכה הדתית העלולות להתעורר
עם התקדמות המחקר בארץ.
נזכרו השבוע בני משפחתו של אבי פצצת
המימן, היהודי יוצא הונגריה, ד״ר אדוארד
טאלאר, בהבטחתו הגדולה עוד מימי ילדותו.
כשהזכיר פעם אביו, ליד השולחן, את
המספר ״עשרת אלפים״ ,מיהר אדוארד בן
השמונה להתערב בשיחה, להעיר ״עשרת אלפים
״ הרי זה מאה פעמים מאה !״

חו לבשק
פיקח במידה שווה היה ותיק השומרים
אברהם שפירא בן ה־ 83 כשקיבל עליו
את תפקידו המסורתי: רוכב ראשון בעדלאי
זע התל־אביב, שתתחדש לראשונה ב־ 19 שנה
בסורים זה (במחיר 100 אלף לירות).
לקבלת פנים נלהבת זכו השבת שני אורחי
מלון דן התל־אביב: הסופר שלום אש שהוקף
מתווכחים צעירים חסרי־סבלנות: נערת
פולי ברז׳ר שהתבגרה, ג׳וזפין כייקר,
שהוקפה מבקשי אוטוגרפים שביקשו את חתימותיה
על תכניות הופעות העירום שלה בשנות
השלושים בפאריס.
פחות נלהבת היתד, קבלת הפנים בר, זכו
בדי־סלסטיק תוצרת חוץ, שהציפו השבוע
את השוק. הבדים, שיבואם אושר על־ידי
משרד הדתות של משה שפירא, נועדו למטרה
מיוחדת: אריזת אדמת קודש ליצוא. סיבת
קבלת הפנים הקרירה: יבואני הבד (שהת־עתרו
להיות יצואני אומת הקודש) הגזימו
בכמות, נאלצו לשווקה בהתחרות לבדי תוצרת
הארץ.

ג ת ־ *לינ<

קולנוע

(הנושן מעמוד )5
של שלמה,״ סיפרה אמו לאחר זמן ,״הוא
הפך ם ושב, רציני ושקט יותר. הוא אפילו
אמר פעם שהוא יתחתן בקרוב.״ דבריו
אלה של שלמה קיבלו אישור נוסף, כאשר
הוא דביא הביתה נערה צעירה, שדיברה
עברית שוטפת במבטא אמריקאי.

סרטי
מ ל פני המבודא׳
המבול בא הוא הוצאה חדשה של סרט
מלפני המבול 1937 על אודות אנגלים
בהודו הבריטית, היחסים בינם לבין עצמם
ויחסיה של אחת מהם (מירנה לוי) עם
אציל הודי (טיירון סאואר).

שלמה הכיר את אלמה בעת אחד מביקוריו
בארצות־הברית. היא היתד, חברה בתנועת
הבונים, באה במהרה לישראל להכשרה
של שנה בקיבוץ, אחר חזרה לארצות־הברית,
כדי לסיים את לימודיה, לפני שתשתקע
בארץ.

הרומאן רמענין, אך הלא־עמוק, מאת לואי
ברומסילד מוגש ביד אמונה וכמה מן
הדמויות, ביחוד דמויות המשנה, מעוצבות
באמנות. למשל: נייגל ברום המנוח כבעלה
של סירנה לוי.

אולם התרופפות אד,בתו של שלמה לוויצקי
להרפתקות ולאופקים הנרחבים היתד, רק
זמנית. הוא לא היה מסוגל לשבת ולעבוד
בדפוס לוויצקי הקטן בתל־אביב. הוא שב
וארז את מזוודותיו, הפליג לכיוון בלתי-
נודע.

אולם הסרט בכללו, למרות שהוא מכיל
פרצופים צעירים של שחקנים שהם עתה
כמעט באים בימים, נראה מיושן מכדי שירחיב
את הצופה של שנר. 1954 .

מ ל פני המבולב,

תצד מסו מן בחץ

ג׳נבייב היא מכונית מלפני רמבול () 1904
והיא כוכב ג׳נבייב, הסרט הבריטי המשעשע
ביותר מאז בדם כחול. בעלה של
המכונית העתיקה, ג׳ון גרגסון, מריץ אותה
במרוץ השנתי של מכונוית ישנות שבין
לונדון לברייטון הסמוכה ואחר בחורה,
מברייטון ללונדון, בתחרות פרטית עם חברו
ויריבו אמברוז (קנת מור) .כל אחד מן
השנים מביא אתו לנסיעה הכפולה אשר: ,
הראשון את אשתו, השני — ידידה, ושתי
הנשים סובלות יסורים קשים ביותר כתוצאה
מטרוף המכוניות שדבק בבני לויתן.

בבל הרגישה הפעם כי שלמה לא אמר
את האמת — כי הוא לא נמצא באירופה.
מעולם לא קיננה בליבה דאגה כה גדולה
לשלום בנה חסר־ד,מנוחה.

כרגיל בסרטים הבריטים מן הסוג הזה,
ההומור הוא חריף ולעתים אף אכזרי :
יחסם של הגברים לנשים הוא שיא בהומור
סאדיסטי. פרם לזה מכיל הסרט את השיח
השנון הרגיל, בצרוף כמה וכמה בדיחות
מצוינות ובלתי רגילות וליווי מוסיקאלי
מיוחד במינו במפוחיותו של לארי אדלר.
סרט לכל חובב הומור. ביחוד לחובבי
הומור בריטי.

יומן ה חד ש 1ת
פוסחבחבפא רי ס
• לאחר ההצלחה הגדולה שנחל סאשה
גיטרי בסרטו אילו ספרו לי על וורסאיי,
הריהו מסיים את היקר שבתפוקות הצרפתיות:
נפוליון. אחד התצלומים האחרונים:
שריפת מוסקבה, בגן הגדול שבפרבר סו,
לא הרחק מפאריס.
• במאי צרפתי אחר, ז׳אן רנואר, מביים
השנה את הסרט הצרפתי הראשון שלו מזה
141 שנה. בתקופה זו עבר באנגליה, איטליה,
ארצות הברית והודו. הסרט: נוחול הקאן־
קאן ובמרכזו ז׳אן גאבן ומאריה פליכם.
אחת המשימות העיקריות של השחקנים :

מרטץ קאדול כ״קארולינה השובבה״
שוב אשה קלתידעת
לשוד כמה וכמה ממחולות שלהי המאה
. 19^1

שירתרעים. קומדיה סובייטית. מבריקה
כמעט כמו חבריה.

• אי שם במרוקו, באחד מנאות המדבר
בדרום הרחוק, מסיימת מישל מורגאן את
הסרט אואזיס, יחד עם פייר בראסאור. השחקנים
משתכנים במחנה צבאי סמוך למקום
התצלומים וכוכב מורגאן עוסקת, בשעות
הפנאי שלה, בכתיבת זכרונותיה. לספר יצא
לאור בסתו.

המלט. מבוא מצוין למחזה השקספירי.
לורנם אוליבייה.

• מרטין קארול, כוכב סרטי קארולין,
לוקרציה בורג׳יה ונאנה, תתחיל מיד לאחר
גמר ההסרטה של הרומאן מאח אמיל זולה,
לעצב דמות נוספת של אשה קלת דעת:
לולה נזונמז. הפעם יביים אותה לא בעלה
כריסטיאן ז׳אק כי אם מאקס (מאדאם דה)...
אופולם.

מפתח

הזהב. סרט ישראל׳.

אדוארוקארולין. זוג צעיר, ריב
והתפיסות. אחת הסאטירות המצוינות של
העונה. דניאל ז׳לן, אן וורנון.
הירחהואכחל. זוג צעיר, ריב
והתפיסות. קומדיה אמריקאית. וויליאם הול־דן,
מגי מקנאמרה.
שלומיר. ניצבים ישראלים (עזריה
רפפורט) וכוכבי הוליבוד (ריטה היוורת)
בשעטנז מטופש של דבר־שדי ושדיים.

• שלושת הציירים הצרפתיים ז׳אן ריגו,
ז׳אן מארסאק וז׳אן וולטון הציגו לאחרונה
בפאריס יצירה משותפת: פורטרט צבעוני
גדול של כוכבת מרטין קארול.
וונוס יאמם.

אסתר וזיל־

תשבץ • 95

מאוזן . 1 :אחות 12 האחים ; .5חילביץ
היה כזה . 10 :הוצאת ספרים . 12 :כתובת
במכתבים . 14 :תאור של מזג אויר חורפי ;
. 16 יגלה עתידות 18 היום השמח באב ;
. 19 ארץ, בארמית .21 :שוכן בארון הקודש:
.22 נקי ! .23 כשמעלים אותו, נכשלים .24 :
מיניסטר בעברית ; .25 מקל על טעינת הרובה
.27 :סימני צבי .30 יהיה יותר
טוב״ .31 :סגנו של אבן .33 :תואר כבוד
עותומני .35 :לתיאטרון מה שהבד לקולנוע :
.36 משטרו של דוב יוסף ; .38 בן ממשפחת
המלכות ממודיעין .39 :בכדורגל ובתיאטרון:
.40 מדליקים אותו בשבת .41 :אמירה נרג־נית
.43 :״עורי, עורי לבשי עוזך ציון..״
הן המלים הראשונות של פרק ישעיהו זה:
.44 קליעה למטרה .46 :קיבוץ בפרוזדור :
.48 כלי .49 :מטיף האחווה המרחבית שנרצח
לפני שלושים שנה בטבריה.
מאונך .2 :החזקה, של הרמב״ם .3 :
נתן היה כזה .4 :מתמלא מטיפה לטיפה :
.6״לך ...מארצך וממולדתך 7אלוף צה״ל,
המשמש כציר ישראל 8 :מטבעה של יפאן :
.9ראש ממשלה שפרש, בשבוע שעבר, ממשרתו
11 הדרגה הראשונה לקצין־שדה
בדד,״ל . 13 :משפחתה של סקרלט, גיבוית
חלף עם הרוח 15 מדען מצרי . 17 :ספרה

40ר

211

צגי

שלמה, יעקב׳לה הבלונהתכולות־גדולות,
קיבל
בשמחה. הוא היה גאה
:״שלמ׳לה נמצא אצל

ולא מספר . 18 :בעל הדרגה הראשונה ב־צה״ל
.20 :תבל וחלד פחות שכיחים ממנו
בשימוש .23 :מה שציין את המטבעות הקטנים
של ארץ־ישראל .26 :מלך העדלאידע;
.27 עוף טורף .28 :נוטל נפש .29 :מסקנה
של בדיקה רפואית .31 .השנה השביעית ;
.32 יסוד חימי, מצוי באויר .34 :שרות מוניות
בינעירוני .35 :״עלי 1 ...ענו לה
.37 ממנו עושים את חרוזי ד,מסבחה ; .39
לחייל כלפי האויב .42 :שושנה .44 :קומפוזיטור
.45 :מדינאי בינלאומי׳ שפרסם, לאחרונה,
את ספר זכרונותיו ; .47 מספר
פרקי ספר שמואל א׳.

ג פרסי ספרי״מסדה״
לפותרי תשבץ 892

\, 4ו כ

מרים ובעלה, אלי, התאמצו לשכנע את
האם כי לא ייתכן ששלמה נמצא על סיפון
בת־גלים: הוא נמצא באירופה, הם עצמם
כבר ידעו את האמת: אלמה שלחה להם
מכתב שני בצירוף קטע־עתונות, בו פורסמו
תצלומי צוות בת־גלים .״היא סימנה את
תמונהו של שלמה בחץ,״ סיפרה מרים
בחיוך ,״היא חשבה שאנו לא נכיר אותו.

האחיין הקטן של
די, בעל העיניים
את הידיעה אפילו
בדודו יותר מתמיד
המצרים !״
בקצרה בין

המשפחה לא ידעה את האמת. אולם
כאשר הגיעו לארץ הידיעות הראשונות על
מעצר הספינה בת־נלים על־ידי המצרים,
היתד, בבל לוויצקי משוכנעת כי שלמה נמצא

במהרה לא היד, עוד טעם להסתיר מן
האם את האמת: העתונות פרסמה אר.
שמות־ד,עצורים. השכנים דיברו על שלמה.
בבל קיבלה את הבשורה הרעה בשלווה מפתיעה.
היא לא יכלה לכבוש את דמעותיה,
אך היא היתד, בטוחה כי הכל יעבור בשלום
וכי במהרה יחזור שלמה הביתה במפתיע,
יספר לה בפרוטרוט על מסעו ד,אחרון, רב־ההרפתקות.

אחד *וגדולי יצרני הסרטים של אוסטריה,
קארל הופר, התאבד השבוע בקפצו מן
הקומה העשירית של בית־המלון הווינאי, בו
התגורר. סיבת־התאבדות: מצוקה כספית.
• חברות סרטים צרפתיות והוליבודיות
מנהלות התחרות עזה, על רכישת הזכות ל־הסרטת
הביוגרפיה של רוברט כהן, המתאגרף
היהודי, שזכה בכתר אליפות־העולב.
משקל־תרנגול.

הגלים.

דאגותיה של האם קיבלו אישור במכתב
שהגיע מאלמה :״קיבלתי גלוית דואר
קצרה וסתמית משלמה. הוא נמצא באס־מארה,
אריטריאה. אינני ידעת מה הוא עושה
שם. אפשר שאת תכלי לספר לי את האמת.״

אהובה בלומגפלד, טבריה, שיכון ציונים
כלליים: אהוד גבריאלי, צד,״ל, ד .צ: 2118 .
גמליאל ערבה חדרה, שכונת נחליאל, רחוב ג׳.

פרסי ארנקי צ. כר
לפותרי תשבץ 892
משה אפרתי ירושלים, מקור ברוך, דון
יוסף הנשיא : 9משה קשטן, תל־אביב, די״
זנגוף .62

ספרים
מקור
עלחש בון ה ב רון
בנו השלישי והצעיר של בנו החמישי
והצעיר של מייסד שושלת רוטשילד, אנשיל
משה רוטשילד, לא התפרסם כראש ענף
המשפחה הפריאסאי • בלבד. אדמונד אברהם
בנימין רוטשילד התפרסם גם כיהודי
שהוציא מכספו על יישוב ארץ-ישראל
יותר (בין 100ל־ 200 מיליונים פרנקים
ז..ב) מכל איש אחר בעם היהודי.

האלפים הנוסעים מדי יום כיומו כקו הישיר של ״אגד״
מתל־אכים לחיפה ומחיפה לתל־אכים יודעים את אשר הם
עושים. קו ישיר זה של ״אגד״ הוא הקצר והמהיר כיותר
לנוחיות כל חיפאי הרוצה להגיע לתל־אכיכ, וכמו כן
לכל תל־אכיכי הרוצה להגיע לחיפה (ולכל הנוסעים האחרים
הרוצים לנסוע מן העיר האחת לשניה) .כל נוסע נכון משתמש
כקו ישיר זה של ״אגד״ ,לכן קל יהיה לך נוסע ״אגד״
לזהות את עצמך כתמונות הכאות. לראשון מנוסעי ״אגד״
•כיבוא למערכת ״העולם.הזה״ ,תל*אכיכ, רחוכ גליקסון ,8
ויזהה את עצמו כאחת התמונות, יוענק פרם 25ל״י כמזומן.

כ צד הוצאו מליוני פרנק־ם אלה מיטיב
לתאר באביהיישוב גצל קיסל, פועל
מצטיין בפרדסי פתח־ תקווה, שהספיק לחבר
עשרים ספר ומאות מאמרים היסטוריים
מאז נטש את הטורייה שלו.
קרסל אינו מסתפק בתיאור השקעותיו
של הברון חובב האומנות, חבר האקדמיה
לכפרות ואומנות בפאריס, שזב,־> בארץ
לתואר הנדיב הידוע. כי מלבד השקעות
ממש ות (כראשונה 30 ,אלף פרנקים לבאר
בראשון־לציון) ונ סונו ת שלא עלו יפה
(כקניית הכותל המערבי) ,לא חסך הברון
גם את אימרות פיו. אחדות מהן :
• (לנשות האכרים) ״אל תקחנה לכן
משרתות; עשינה כל מלאכותיכן בידיכן
ועזור״ה גם לבעליכן בעבודתם ! ״
• (לאיכרים) ״רצוני כי תחיו בשלום
וברעות, הקטן לא יקנא בגדול, העני לא
יקנא בעשיר ...הגדול יעזור לקטן והעשיי
לעני.״
• (לפקידיו לעבוד
רעש, תופים ופרסום.״

ולעבוד,

בלי

תרופה יקרה. יציר־ת אחרות של הברון:
כאשר שילמו פקידיו מחירים מופרזים
(בלשון פשוטה יותר: סובסידיה) תמורת
ענבי ואיכרים, ללא כל התחשבות במחיר
הש ק, היו אלה תשלומים על ח שבון
הברון.
לא היו אלה הדברים היחידים שהוקמו
על חשבון הברון. חצי מיליון דונם קרקעות
ו־ 50 היישובים שהוקמו בכספיו, השאירו
את זכרם לעד, בדיוק כמו שיטת המענק
המיוחדת במינה בה נהג כלפי ההסתדרות
הציונית.
אמר רוטשילד לחיים וייצמן :״אם זקוק
אתה לכסף, בוא אלי אחר הספר הלבן
הראשון (של פספילד ) 1931 ,היה וייצמן
זקוק לכסף, אם כי לא היה יכול לבוא
לרוטשילד — הוא שכב חולה במלונו בפאריס•
הברון בן ה־ 86 לא התעצל, בא
למ טת וייצמן, כשבידו צ׳ק על 40 אלף
לירות שטרלינג .״זה,״ אמר ,״יעזור להוריד
את מידת החום שלך.״ (אבי היישוב —
גצל לורסל — הוצאת נוגן — 180ע׳).

תרגום
בי תאחדגדול

יום ראשון ,5.12.54 ,שעה .10.00
--־ הנוסע הראשון שלישיר. אגד״ תל-אכיב
חיפה שכא לזהותאת עצמו היתה נו-
סעת: יוככת גלזר מ

תל-אביב ;מימין) ,ע
קרת כית ואם לשני
ילדים, שנסעה ב־ 28ל-
נוכמבר, כמנהגה מדי
כמה ימים, לכקר את
הוריה כחיפה. הנו-
סעת גלזר נוסעת ת•

מיד כישיר שד ״אגד״.

היא פשוש אוהכת ־:
סוע כאונזוכוס ״אגר*
והיא גם יודעת את
הסיבה :״באוטוכוס-,
אומרת היא ,״יותר
נוח !״
__1עובדי אגד והעולם הזה אינם יסלים להשתתף במזהית,

נשים בצבא ציפת הופיע במהדורה
איטלק ת אחת, בשמונה מהדורות אמריקאיות
וב 26 יפאניות. מדוע 1בגלל הקור-
פורלית מצומקת הפרצוף המופיעה בו
והמצווחת, דרך קבע ,״כאן קסרקט, לא
סאל ן וודאי שלא.
הרבה יותר מתקבל על הדער״ כי נש-ם
זכה לתפוצתו הרבה בגלל היותו ב וגרפיה
גליי ת לב (אבל באמת גלויית לב) של
חיילת צרפתית, כזאת של המחברת, טרסקה
טורם, ששרתה משך חמש שנים כמקשרת
בי!׳ המפקדה הבריטית לש רותי המודיעין
וצרפתיים בלונדון.
״חדר הבתולות״ .כי המשאות שב־ברנשיות
המשונות המאכלסות את הספר
התרכזו דווקא בחדרה של טורם, שזכה
(ת ר התעלמות מעובדות חיים מסויימות)
בכינוי חדר הבתולות. ממנו יצאו גם שתי
גבורו ת הספר. אחת היא קלוד, הלסבית־החובבת,
המושחתת והמשחיתה, שאינה
פוסקת, ככל חברותיה האחרות, מלמסור
דו״חור. מפורטים על נם ונותיר, בחדר ה משכב
עם גברים ועם נשים, למרות אהבתה
העזה לבעלה (״אהובי היחיד היה תמיד
בעלי, אבל.הוא כלב. הוא מרבה מדי לש תות
והוא הומו, יקחהי אופל
הג בורה הראשית השנייה היא אורסולה,
ה ערונת הבתולה המתנדבת לשירות בגיל
• ארבעה הענפים הרוטשילדים האחרים :
הפרנקפורטי, הוינאי, הנאפולי, הלונדוני.

, 16 נאנסת על־ידי קלוד והופכת שבויית
האהבה הלסבית העקרה, הדומה ל״חתול
המרדף את זנבו.״
אם כי משך חמשה מ־ 42 פרקי הספר
משתדלת אורסולה לאבד אר. בתוליה, שעה
שהיא מבלה בתאו של קצין־ים לבן־שינייך־
קצובות, עבות־שפתיים וחום־עיניים, ושותה
עמו (כנראה לשם שאיבת עוז) יין
לבן, יין אדום ואפילו שרי בספלים חסרי
ח טר, אין היא מצליחה בכך עד שמופיע
מישל.
מישל הוא חייל יהודי־פולני, המתעתד
לעלות לארץ־ישראל ולמרות שהוא מודה כי
״אין לי שום דבר לתת לך, לא בית, לא
בטחון ולא עתיד״ הוא עוד מספיק לתת
לאורסולה, לפני נופלו נקוב 16 קלעי כדורים
בחוף נורמנדי, אתגברות! .כששומעת
אורסולה ההרה ממנו (ושנגמלה בינתיים
מקלוד) על נפילתו, היא ב לעת שתי שפו־פר
ת של גלולות•שינה.
הדרן* הקצרה. שאר גיב רות הספר הן
נערות המניחות לגברים לנשקן במוניות
ואחר־כך שוב אינן יודעות מתי להעצר.
כי הרי, אחרי הכל, הדרך ממונית לבית
מלון קצרה היא.
את יתרת הזמן (המועט) מבלות הנערות
בקסרקט, בו הן ממלאות תפקידים צבאיים
לא ברורים, אך זוכות בהרחבה בעונשים
צבאיים מקובלים כ״קילוף 50 ליטרה תפוחי
אדמה (על שיכרות) ,הדחת כלים (על
צביעת ציפורניים באדום) ,שבוע מעצר מחנה
(על זלזול בקצי.ה).״
אדיבות אופיינית. טרסקה טורם,
יהודיה צרפתייה, שהיתה כלתו החורגת של
ליאון בלום, נרגעה מאז שרתה בצבא צרפת׳
הסמיקה לשאת, כבעלה השני, את הסופר
המסריט ואמריקאי מאיר (בית אבי)
לוין, ללדת לו ארבעה ילדים. אתו גם העפילה
ב־ 1947 ארצה באניית המעפילים לא תפ־חיתנו
! ,כדי להסריט סרס על המעפילים.
למרות שבסרט מילאה הגברת טורס תפקד
ראשי, לא נמשך מעצרה, כעולה בלתי-
ח קיר ,.בכלא חיפה, יותר משלושה ימים,
וזה הודות להתערבותה של ממשלת צרפת,
שהתעלמה, באדיבות צרפתית אופיינית, מ־וסיוג׳
,הספרותי של טורס המתאר את חטיבת
הנשים בחיל צרפת •החופשית כביח״
בושת אחד גדול (נשים בצבא צרפת —
הוצאת צהר — 183ע׳).

החי
אחבלהאמת זרק אחהאמת
בתל־אביב, נעצר שמעון כהן כחשוד בגניבה,
הכריז לפני השופט :״שלא אזכה
לראות את אשתי, אם גנבתי ״ גילה מאוחר
יותר, בשעת החקירה, כי אשתו מבוגרת ממנו
בעשרים שנה. מכוערת עד לאימה.

ניאו ריאד•!
בתל־אביב, חדל קבצן עיוור שישב בפינת
הרחוב. ת אלנבי— בלפור, לשיר את יהודים.
רחמו . ,התחיל להשיע פזמ נים וחמו מתוך הסרט אנה, הסביר לעוברים ושבים :
״זה מכניס לי יותר כסף 1״

הלבהל מגנ ש ה
בניו־יורק, פוטרה שחקנית בטסי פון־סירם־
טנברג מצודת המשתתפים במחזה מלחמה נגז•
הגברים, לאחר שהשקתה את כוכב המחזר״
טוני ראנדול, בסם מרדים לפני הצגת הבכורה,
גרמה לדחיית הצגה לתאריך אחר.

ק ד קו ד ב מנגנון
בחיפה, נעצר זאב למברג, נאשם בגניבת
שעון־כיס, טען כי הוא הלך לטייל לתומו,
נשאל אם גם השעון הלך, השיב :״לא, השעון
עמד. הוא היה מקולקל !״ נידון בו
במקום לשבת ששה חודשים במאסר.

התח רו ת גנ ר ח -הו גנ ת
בקאלאמאזו, ארצות־הברית, כאשר הובאו
ג׳והן וסלינה תקר לדין באשמת הגדת עתי דות,
שם השופט ארתור בראון גביש גדול
על שולחנו, הציץ בו, הכריז :״אני רואה
את העתיד בבירור. אתם צפויים ל־ 500 דולר
קנס ושלושה חודשי מאסר כל אחד !״

מחו ץלתמ חי ר
בתל־אביב, בצך,רי. יוה. שבת, אסף נהג מונית
נוסע, הסיעו לירושלים, סירב לרשום
לו קבלה, הסביר :״אינני כותב ב שבת!״
העולם הזה 895

בחן

האפ אתה כעל השכלה כללית?
האם אתה מהיר תפיסה? האפ
אתה מסוגל לחשוכ כראוי כהיותר
נתון תחת לחץ גדול?
כדי להשיכ על שאלות אלו הנהיגה הפסיכולד
גיה המודרנית מזה שנים רכות, ככל רחכי העו
לס״ את מכחך־האינטליגנציה כצורותיו השד

ברצותם לבחון את כושר ההתמצאות של 1 חייליהם, מציגים רוב הצבאות בעולם את
1סדרת המבוכים הבאה לפני כל טירון.

מובן מאליו שאתה יכול לעבור ו רו המ1

בוכים. אך התוכל לעבור דרך כל חמשת
המבוכים תוך שתי דקות?
קח עפרון. נעץ את חודו בפתח השמאלי
של המבוך, המצויין בחץ, ומשוך בו קו רצוף
דרך כל המבוך, עד הפתח שמימין. אסור
לך לחצית קווים מודפסים.
כל מעבר מוצלח דרך מבוך יזכה אותך בסב
וקורו* .אולם יהיה עליך להחסיר מעצמך
10 נקודות, בכל פעם שתתקל במחסום
ותיאלץ לחזור על עקבותיך.
הזמן: שתי דקות.
אם צברת 60 נקודות, כושר ההתמצאות
שלך ממוצע 70 .נקודות — טוב 80 .נקודות
— טוב מאד 90 .נקודות — מצויץ. אם
צברה 100 נקודות, אתה מסוגל לצאת מכל
מצב קשה.

כ ב שי ם שחודהז
לפניך שבע״עשרה סדרות של מלים. כל
סידרה מכילה ארבעה שמות־עצם, למראית
עין משתייכים כל השמות המופיעים בסיד״
רה אחת לאותו סוג. אולם לאמיתו של דבר
יש בכל סידרה כבשה שחורה: שם־עצם
אחד, הנבדל מבחינה מסויימת משלושת השמות
האחרים.
מתפקידך למצוא את הכבשה השחורה בנק
סדרת־מלים ולמתוח מתחתיה קו. למי
של אם תמצא את ארבע המלים: פרוטה,
שילינג לירה, נחושת, יהיה עליך למתוח
קו מתחת ל״נחושת״ ,היות ומלה זו מציינת
שם של מתכת, בה בשעה ששלושה המלים
האחדות הן שמות של יחידות־מטבע.

נות, הידוע כלועזית בראשי־־תיכותיו איי. קיו,
;מנת-שכל) .הפעם מוגש לד מבחן אינטליגנציה
שלם, עשוי כמיוחד למכדון עצמי והדדי. אפשר

ששאלה, כגון ״איזה יוס היה שלשום? תראה
לד כקלה, אד ככל זאת כדאי וכדאי לראות
איד תצליח להשיכ לשאלות רכות כזמן מוגכל.

אחרי האוח ח־ לפי סדר האלף־בית. אם מספר
התנכל לעבוד סחת לחץ?
ממספר
...במלים האותיות גדול --
וזיל־שריון--

האם אתה מתעצבן על נקלה? 1או 7שמא /האותיות במלים מעלה־החמישח, צייר

אתה יכול להמשיך לעבוד בקור־רוח, אפילו
. --אחרת צייר צלב^ ע גול כאן
כאשר אתה נתון בק חץ גדוק ,
אל תעשה זאת אם ירוש־לפניך
עשרים שאלות שונות. אתה חייב \ /כאן--
ל 1״יב עליהז בזו אחר זו
הבזק.

־ יבמהי י ית־ /לים נמצאת צפונית לבאר־שבע. אחרי כן
כתוב שש מלים המתחרזות עם המלך, עוגה

הזמן: שבע דקות.

על פני קיזים אלה 1( :

כל תשובה נכונה מזכה אותך ב־ 5נקודות.
צברת 55 נקודות — עברת את המבחן
60 .נקודות — למעלה מן הממוצע 70 .
נקודות — טיב מאד 80 .נקודות — מצויץ.

אם המש פרו >*)
טות
וחמישים פרומות מספיקות לקניית כר־

יי^ו

את סכום הספרות 2—6 —9—1— 1בריבוע
השמאלי 5אילו היום זזת? יום ראשון,
איזה יום היה שלשום ן* .נ -ל
מהו המספר
הקטן ביותר אשר תוכל ליצור ,,אם חס־דר
מחדש את הספרות? ,6,4,9,3,8ג
כתוב שני שמות־נערות המתחילים באות מם
2ומיד לאחר מ

כתוב שני שמות־בחורים המסתיימים בי

אות למ״ד 1
גלולה נגד באב־ראש ז

שחזר ל בן
חמישים המלים אשר לפניך הינן פשוטות
ויומיומיות. כולן ידועות לך היטב.
מבחן זה אינו בוחן את ידיעותיך באוצר־המלים,
הוא יקבע את המהירות בה מסוגל
מוחך לפעול.
עליך לכתוב, תוך זמן קצוב, אח המלה
הנוגדת לכל אחת מחמישים מלים אלה• אס,
למשל, תראה את המלה שחור, יהיה עליך
לכתוב במקום הריק את המלה לבן. אסור
לך ליצור מלים נוגדות על־ידי הוספת
מלות שלילה למלים הנתונות. כן, למשל,
אסור לך לשנות יציב ל־בלתי־י׳ייב.
הזמן: ארבע דקות.
כל. תשובה נכונה תזכה אותך ב־ 2נקודות.
צברת 60 נקודות — מוחך זקוק לשיפיר
יסודי 65 .נקודות — עדיין לא מספיק 70 .
נקודות — ממוצע 80 .נקודות — למעלה מן
הממוצע 90 .נקודות — אחה בחור זריז.
96 נקודות ויותר — מחשבותיך מהירות
להפליא.

הזמן: שלוש דקות•
,3שנאה

כל תשובה נכונה תזכה אותך ב־ 6נקו־דות.
אם צברת 60 נקודות, עברת את המב־חי
72 נקודות — ממוצע 80 .נקודות —
סוב 92 .נקודות -מצויין. אם צברת 102
נקודות, אין ספק שאתה גאון.

סניז

בקבוק

.2 \ /כסא

שולחן

ספסל

1 3מרק

שוקולד

עוגה

דיו

| .5 1/רכבת

מכונית
ססר פירה
ספרד

צרפת

בריטניה

מטר

רגל

ריבוע

משולש

כדור

טוחנת

חיתכת

/ 5ז .6

, 10 >/מונה

מכנה

— . 11 אחת

שנ _2

/י . 12 באנג־ו

כינור

קרוב

מזלג

נייר

בית אפריקה

/י . 12 טל
13 לאבד -

מלכן

/י . 14 עבה

שן־בינה

.15 </פשוט

חיבור

. 16 1/מוקדב

גיטארה

*זב^נב־

ימיי־

* .11 יום
שלוש מנדולינה

גבוה

.9יפה

אינצ׳

שבר

גדול

גלידה

נ די ח מכשדליס שכלי

ריצה

. 17 אשה
סופואנו באס
,אלגרו
/ץ . 13 אלט
*— .19 מעופש
טיס־נסיעה בדן, מתח קו תחת המלה האחרו־
90 נקודות — יוצא מגדר הרגיל. אם עניה
—} 14ב מכו<$ תרזה אשוח
אלון
.20 יתרון
כהלכה על בל השאלות, אתר, מוכשר למלא ״ נד, של משפם זה. לאחר מכן התבונן היטב

קנה תפקיד של קופאי בבית־קולנוע ישראלי, ש־ במלים אלה זמי מכשל כעזרת נפט/,ץ ״
כוונת

הדק
.21 גביי׳
א ל תש. ה את המל ה האחרן נה ושרורן שיך
מציג רק סרטים מובחרים.

עליז, אם יהיה לך חשק לשרוק. חלק 91ל־ל/ז .22 שמה
מחק את הספרות הבלתי זוגיות במספר
\ .16 \ /דיו־דיטסו התאבקות איגריף דודו
וכתוב את התוצאה מתחת למלה <!1בע. אס
״ ,ג924$8ד. מיד לאחר מכן מחק במלים ח כ
כשרון
׳ •,17 ] /אהבה קנאה שנא־

בחן את שכרך

צע 90 נקודות — הישג בלתי רגיל 100 .נקי־דות
— המחשבה שלך מאומנת ומדוייקת
להפליא

.74 ילד
.25 כבד

אש עברת את כל המבחן וצברת 100 נקודות
ב־ 8דקות בלבד — יש לך מוח בלתי־רגיל.
אם צברת 100 נקודות תוך 5דקות, אתה
יכול למלא את מקומה של מכינת־חישוב.

.26 למעלה
ד .2זול —
28 אד— .

1. 20 20 19 19 18 18 17

.29 להכפיל

.30 עכשי -
3 1עני

נ־ 4 1

.33 שם —

3. 4 5 8 9 12 13 16
1 7 14 20 27 33 40

5. 10 8 11 9 12 10 13

.34 חזק —

6. 60 64 32 36 18 22 11

.35 מהיר -

1,1 1

. 36 לשאול

2. 6 9 12 15 18 21 24

7. 4 9 6 11 8 13 10י
8. 3 2 4 3 6 5 10

.37 רעש -

8 24 12 36 18 54 27־9

.38 חם —

10. 5 10 7 14 11 22 19

.39 הדוק
.40 אני -

1 4 9 16 25 36 49

31 נכנס

12 21 18 16 15 12 10 9

.42 סוף -

13. 32 34 30 36 28 38 26

.43 מוכי ק
14. 76׳38 36 18 16 8 6
.44 עדין -
15. 10 14 (6 19 23 25 28

35 הר —

16• 2 8 !8 32 50 72 98

.46 על —
.47 זריחה
38 חכם

. 35 28 22 17 13 10 8־1

18. 0 1 2 3 6 7 14

.49 נכין

19. 10 30 32 16 48 50 25

.50 נרדם
68־20. 7 5 10 7 21 1

סר. ה 6 0 0ר הבא?
סה חסד?

לפניו עשרים סידרוה של מספרים. כל
סידרה בנויה לפי סדר מסויים. למשל אם תר אה
לפניך את הסידרה ,9 ,7 ,5 , 3 , 1ונדע
מיד כי המספר הבא בסדרה זו יהיה . 11 אי
אם תראה את הסדרה ,4 ,6 ,8 , 10 תדע כי
המספר הבא בסדרה זו יהיה .2

המבחן הבא הנו אחד המבחנים הפסיכוטר־ניים
השגרתיים הנהוגים בכל רחבי־העולם.
בכל אחד מעשרים הציורים הבאים החסיר
הצייר חלק חשוב. מתפקידו לגלות אה
החלק החסר. כתוב את תשובותיך על הקווים
המרוסקים אשר מתחת לציורים.

עליך לקבוע מד. יהיה המספר הבא בכל
סדרה. כתוב את תשובותיך על הקו, אשר
ליד המספרים.

הזמן: ארבע דקו ת
כל תשובה נכונה מזכה אותך ב־ 5נקודות.
צברת 95—100 נקודות — הנך מסתבל נבון
ביותר 80 .נקודות ומעלה — מצויין ! 70
נקודות — טוב 55 .נקודות ומעלה — עברת
את המבחן. פחות מזה — אינך רואה רבים
מהדברים הנעשים סביבך.

הזמן: עשר דקות.
כל תשובה נכונה מזכה אותך ב־ 5נקודות.
תוכל לעבור את המבחן, אם תצבור 55 נקודות
80 ,נקודות — תבונתך עולה על הממו־

מח חסר ו

תשובות
׳•52844

.כ 7 :2 • ?02 ; 021.4.4,004 :י 2כ?1x14. .
x1.11.־ (42120 )81( 28111 2 * 0 8 4 4 2 1 )61
2*41*12 0 0 0 8 4 0 4 20201• )21( 12.11
)1X2082;12 125441:1; 4 2 4.׳4!41*׳ )91( 1201
׳ : 3:2 1( 2061.41 !2:242א 2ס ׳270182
)> 1 42 0 2ת 44א )€1 ( !7.242 2752 2 * 0

•2224׳ )11( 177-2214-• )71( 2014־ ()01
•264׳ )6.( 282102־. 20408 )8( *4
) )9( 641• )4( 821 201.742 004
^ 20084. 7!4 27407247 0 2 .ו1י1
2210 21714)4 07212 2:1142
232׳ )7( 204022ז< ל < .ב י יד
׳ )02( 29־21׳ )81 51• )61( 62
• 421־ )91 821־)21( 05 2׳ )51( 22

• 021441־ 8116124.־ 0.1062• )04

2212 21-

׳( 222!42• 28042׳• )71א*822׳ )!1; 41
8£ .4׳2• )61( 21314* )01־׳ 2002׳ 04(0
( )41י )91( 4-712׳ 42040־240׳ )£1( 804
( )71( 02• )11( 32׳: )11־81• )11( 6042
( )01 67( 424־)12( 4412* )87( 8242
׳ ( 4•422׳ )£7( 44; )97( 4002מ) ־)17 22
׳.1• )17(׳ 7011• )77( 6 *1:

)60־ 08422׳ )11! 702׳ )81( 0 41:42
( )91־ש* * 12.׳ )51( 001:2י׳!( 12׳•ז) יא
׳( )11י? 3 0׳0084׳ )11( 2 4 42׳ )71( 402 :

( <8( 40.1׳ )6־70114
•)1 004 ׳ )5 ( 2214* )9( 4301׳ י;:שעא

4612

22442

100

1 :1 2 2

2 :0 2

04114: -

1X 0

1(1 0222 4^42 12׳ )71( * 4)1 <241. 460.2
70472 1611• ) 11( 40 4 2׳ 6-1:2־72
6:1.״ 201:2• 02172׳ :10.ל 412 42112
01( 20440 2022-112 *01.׳ 8׳ 6׳ 1׳ 9־)5
׳4 2001 04 *4 -א 64714׳ 2X442 84 04
׳82 281244 2׳ 2.

׳ )7( 024 1׳ 6׳ 2 031.111 4י024 82
!21X16
( <112 1־1X1212

4־יי

־ 07 ( .204412 424.,׳ 4)2X72! 8414; :4612•: )51

::־•42412־ ש!42ש ׳ 40• 0222־20012 402
(.׳.4 )91( 68971׳ )21 ני[׳* 41־82 204*0 81 .
־4- 82 20062 .87 0210 64 224 אם 0
־7( .40: 4024 4־ :1י •8.שמ 4042 22 46
(*־0222 : 2 2 :2 > 8 0 >2 1 ׳221582 11

8.7242׳ )40 70-41
׳ )£1( 22044י84721׳ 11( 70712:
׳24712׳ )11( 82:6 • )71( 04712
י ׳(2 044: !:82212 21 0012 07440
׳832.42 )4( 7280• )8( 0212• )6( 24

׳:1 04!:14 דז ע 1!11.1מ 4ש 65254