גליון 896 מתאריך 16 בדצמבר 1954

הצלחות
המעובפות

ספרמפ תי ע
!חד ש מוג ש
ב מיו חדל קו ר אי

העול הזה
דאהת לו ש
בג ליו! 1ה

משפ טי
ק א הי ך
תמונות מאולם
בית־המשבט

צרותיו של
חחברג

לקראת פר שת
ק ס טנ ר שניה?

מסי 696 עמה <0
3״א כסרו תעוס״ו

דויד 3 0 0 :פרוטה

ב לי מו ר א ־
ב לי

גינה
1 1 1 *1 1 1 1 1 * 1 1 * 1

מעורן דע־אעיי :
ומזי׳

הע 4ג1עון הם*1יר
ריי * 1מזרסציה
הנמהל׳ הבדלי :
ג״ ד. לזת

ג לי ה סון 1

מען סברק׳ס :

מל *#ב• ב

ערלסמד׳ב״

.4ד 3 9• . 14* .גז *י
סו״׳ל: ח עו ל ס חזה נד* • ב
מ ״ם ר.״ זו
ד**כ׳ י מי־ אל
אייו ז* 07 רב הדאיגעב יי
זנ*מ* המוז־•*:ר. מלב׳־ עבג־י
עו׳רעות ד סננ מרכםיר. תרזה
יצר בז ״ .
,דו״׳זז
מבזתדד.
81.19( 8 0ל ליי די אדרי ד־־
וגב דרדק ע ל־יד ס
* עיני ״

גמטמ

1ירל

נייוודג

ן י 1־דמשמ • ממיד .
או די מ

ימפיזו׳ לבי•
וז 3ה3

הדא שי :

עגעואי מדג•

הזייד הד־אקי :
מהדא׳ ברסיי

הגלנו הראשי ;

יוגיי המערכה :
י ד אימן ,.מז אבב דזו מיייג! מ ריו לבמן, גי * די׳ יי מד ידל. מ?* מעדי. ידזזג׳ ו י׳ מ ד, זד אי

זזבמיב ק״ע, ס־־לגי־ סעו;

מ חי סעכדל :
דדי •זייי;

ב דגל

ו בי. לי לז*
ו ס לי ס או ב י

אביזזג י־סמזרב

לי*ע מערכה ידישמ
א3י״

מערכה חיטה;
דיייגז כרגלי״
עדרך דפיע :
סעד אוד

סגחי סבאעים ;
זטלסד.

אר׳יי

״אה המגהלד :
מלמה מדרי

בזמן האחרון ר תלחש י. במסיבות׳קוק־טייל,
בסזרי־עתונים יבר־עדמי״לילד־ .מילד.
חדשה - :דומיניון״ .היא מבטאה רעיון
שגמזיאו לו הסידיב יגיב. גבלו• או בנסתר.
תו מו ! ישראל תצטרף מהד? לוובר־־הע־מיס
הבריטי.
ברבע הראשון נראה הרעיון פגמסמי ל־במדי,
גל עהדני הארץ, וניניהם גס שגדעון
זה, פרטני־ בשעתי בשרהה בה רנה
תמונת הדגל׳ הבריטי היורד בתורן דח•פ־אי,
עד בי גוזר אפיל• להשוב שאות־דגל
יתגופף בחדש רעל לבניניב י־שמי־ם
דמדינת־ישראל.
אולם מאחר שרעיון זה נמצא עתה בסימן
עליה, מוטב להתמודד עמי נעיד ׳מועד,
לסר שיהפיך איפנה גללית.

בעיני מצדדי הרעיון, הריהו פשוט למדי.
באחד הימים ייצלה ראש ממשית ישראל מנתב
״לכבו^ מזנירית הבי העמים הבריטי.
אבדון, בריטניה ד,בדולר,״ (לא. אין כתובת
כזאת, אל י״בהל) ייבקע• להצטרף למדע־דון.

תפסיד ישראל י לא כלים, לרעד.
החסידים. כי חבר־העריב מורנב מדימיניו־בים
לצמאייב לגמרי, שכל שיעבידב לארץ־
האם •מצטמצם בנאמנות לגברת צעץ רה
וטימפאמית היושבת בארמון באקינגהאם,
לונדון• .אפילו זאת אינה חיבה: הודי,
למשל, אינה מכירה במלכה כלל, הכריזה
על עצמת כרפובליקה במסגרת חבר־הע־מים.

תרוויח ישראל? המון לפי רעתם של
אותם אדונים. קודם כל, איש לא יתקיף
דומיניון בריטי. זה פשוט איני נעשה.
מי רוצה להסתבך עם המלכה הלבנה ־־
בדולר, בלונדון? ביתור כשהצבא השכן,
הלגיון הערבי, כפוף למעשר, לאיתר. מרבה?
.חוץ
מזת. גוש השטרלינג האדיר הוא
קודודיגג כלכלית נוחה למש? הישראלי
הפצוע. יהיר, למי למכור מהירות ביוני
איס עדיפים. יהיה לני בית.
ישנו עוד רעיון, אולם איתו מבטאים
דק בלחש: מי יודע? אם יהיה לברי מגיה
בסיס צבאי גדול בישראל, שוב לא
יהיה. לה צורך בממלכה־הבובות הירדנית.
מדוע תתנגד לצרף אותה אלינו, אי
לא תרשה לגו להתחלק מה עב טוריד אי עיראק?

מבחינה מסחרית: חשבון נדאי.

הצרה ־.יא שהחשבון אינו

אמד

ראש ממערבה :
יייליג׳ כזז׳

ח עו ל ס

סכתביס

מציאותי

חבר־העמיב הבריטי אינו מועדון פתוה.
לא כל אחו המוסר את המעיל והמגבעת
למשרת הכושי יכול להיכנס לחדד־החברים
ולהזמין ניס וויסקי עם קוביות קרה.
האמת היא שזר.יי מועדון סגור מאז. לא
היה עוד אף תקדים אחד שחדר הצטרף
אליו מן החוץ. עד כה באי כל החברים
החדשים מבפנים. הם היעלו בדדגד. אחרי
ששכנו, כמושבית, באנף־המשרתינב
אולם לא זה העיקר. כיום הטועדוז הוא
בעיקרו אסיאתי. שני הדומיניונים הגדולים
ביותר הם הודו ופאקים טאן, יתכן
שהודו תהיה• ניטראלית במקרי; הצורן. אולם
איש אינו יכיל לצפית לכד פמי* פמד

קיסמאן. זוהי מעצמה מוסלמית, הסועגר.
• 1כתר־המנהיגות בעולם הערבי. היא התג־נד
נכי׳ תוקף לכניסת ישראל, ודעתה תלדה
בלי כי׳ בפק מכרעת. אין ממיסים חברים
חדשים למועדון, כשחברים התיקים יוזל:־
ביב מתנגדים לכך.
מבחינה ז׳ אין כל הגדל בין מסרסזר.
לחבד־חעמיס ׳,בריטי או למועדון דשדן,
הליגה הערבית. הטיסה?ושה באוהד: מי-

אפשר חיה לוותר על בל הדבוד -לו־לא
הסתמנה בו תופעה המודה ומדאיג?
ביותר. אפשר לקרוא לד : .יצו; לדתפב־רות.
ההפטדית מן החובות הקשוח שי
החרור״ בדיהד. מן המעמסה הנפשית ר
הכלכלית הקשה הברוכה בעצמאות המדינה.
כי אחרי ככלות הכל. מה יש ברעיון
הדומיניון אס לא שאיפה הכרתית או תת־הכרתית
להעביר את ד,ובת ההגנה על המרינה
לידיים זרות, לחסיל את מלחמה־הקיום
שלד. על כתפיה הרחבות של האיב־פליך?

שאיפה זו מטוגנת היא. אפילו אם היא
מתעטפת באיצסלד. יפה. אין ספק שבריטניה
אה־דה כיוב בישראלי יותר מכל מעצמה
זרה אחרת. דור שלם גדל בארץ על
ברכי התרבות הבריטית. איתר דור לחם
מלחמה פוליטית וצבאית נגד הבריטים, אד־לב
שנאתו היחה תמיד מהולה באהבה
מבוישת. ועתה, במרחק של זמן, בראה
כי האנגלים נהגו בתקופת־המאבק בהתאפקות
רבה יותר ממה שאפשר היה לצפית
מכל צכא אחר בעולם.
מוזר שאמריקה, המזרימה לישראל נכי
פ־כ כה רביכ, אהודה כייב כד. פחות מבריטניה.
ג׳י מק־קארתי, פרטי הוליבוד, החולצות
הצבעוניות והמדיניות של ג׳ון פוסטר
דאלם השיגו במשותף הישג זה, שעה
שמדיניותו המתונה והשקולה של ויגמאן
צ׳רצ׳יל משכה לבבות רביב.

לי נתבקשתי חיום לבחור בעם אחז ש־אפש־
להפקיד בידיו את השלטון על בדוור,ארץ,
הייתי בוחר, מן הסתם, בעם הבריטי.
מבחינה זו הייתי יכול לקרוא לעצמי
״אנגלו־פילי״ .אילם. מכאן דדך רחוקה
מאד עד לרצון להעלות מהדש את הדגל
הכחול, בעל שני הצלבים האדומים,
על בניני הקריה הירושלמהיג
אין תחליף לעצמאות. בדרך החרות הל־אימית
אין טרמפ במכוגיר. זרה. אפילי אם
קשר. ההליכה במעלה חהר. חייב כל עם
לשאת על גבו את כל המעמסה, את המקלע
המעון של הגנתו ואה הצרור הכבד של
מיסיו, אם רוצה הוא להיות אדון לגורלו
•שליט בביתו.
החסיה רחוקה מלהיות המנון לאומי אידיאלי
של עם היושב על אדמתו. אולם מד־מב
להחליף אותו בהמנון לאומי ישראלי.
ביטוי חופשי של אומה חדשה המכה שרשים
באדמתה, במקום לחלוב על אל מלנה
ודיו 1

מדחמחדדשבת
סכי דוח קנאי־זיזשבת ש חזפי עי׳ .בשער דחן דד ם ד לי
לאהו סי סחכבודדעח דז בפים ולסדינ-־ז
׳־שריאל בכלל למוז ידיה לדםלסרסםבשער דדז׳כ-ש
מי טבכ
* מ המו ס עד. חרקובזז ב*ומד ב ס דינזז
הי׳ימט ססרס מי םבאו תו מקז מתהסתר. ועל
רב־־סת דו ריז. ה חו בשאת שגי דילניוגר׳ דיפצו־ע׳יגו
זי: היד ׳־ס-ישח דר שם זזדבה יו ת ר סדב.
אברהם פי ב א לי, מיזז ־נ,
יזוסה יזעדי־ז לסד* ל דעטרת־ירדעזליב א ל מר,־
פחדנ טור׳״ קו ת 8מוכיחרקדבראדד: ישראל
ע די מאימהמ דינ ה רי בוני ת. ר* ודעתלהש לי ט
בו דר בתיך׳ ג בו לו תי ה. אי לי היד: הד ב ר קדרה ב רי
ס חיו עברםב לוי ו כנו פיי תו מו צ אי םאה
עצמםבאחתה פינו ת הני דזזו חשל סי בי ר ־—
או אפילולמעלה מדז־י. א פי לי נזש־טי־ד. ארציר,
ה ב רי תהד מו ק ר טי ת פ שכ׳תעלפ ׳:ישו בי ־חם ורמי־ני
ם ה קנ אי ם ״ ש סי ר בו ל ציי ת ל חו קי ה מ דינזז. וזזדזוי־קה
א ת מנ הי ני הםבכלאמשך חו ד שי ם ר צו פי ם...
הסאס רי ס ל־ 43ש עו תלאימנ עו התפר עויו ת ין
ס פו ת. חתבר בלדי כברמ רגי שאתעצ מי בכלא
ב סו ב בי ת ל חי סו ל ב עיי ת ה קנ אי םיש דרך אחר.
ל פנו תאתהמ או ר ה חדלשוכה ש? מאה -
ויחידי״.
ש ערי ם. לפזר א ח יו ש בי הבבל רח בי־זז אר ץ, דניי ם
את הנו ער להש כו בהלצה ״ לעלאפו ועל
ח מ תז .
א ; 2רלילן • ,רו שלים
אח חדרך ה מז ב ח ביו תרל סי פז ל בנ טו רי־ קרתא
ר אי תי ב שנ ת . 1950כאשדבא תי ל ב לו ת ש בו עיי ם
ב מ חנ ה־זזנו פשהצב אי. ש הו קםבש כו נ ת קט ם! ץ הי
רו ש ל מי ת
באחתהשב תו ת דזזחקפד• מ כו ני ת נד שאת־ג ש ק,
שעבדהבמאה -ש ע רי םכמסרא בני ובק בו קי ם ריקים
-אהד החיילי םנפצעקשהבר סי סי ז כו כי ת
ו עי נו האחתיצאהמכלל שי מוש. כאשר נו ד ע הדבר
אצל גו ב מ חנ ה. ע לי נו עלאו מי בו סי ם, י חד
עם א נ שי מדנהצב אי כמוך. ונסע נו למאה ־ ש ע רי ס.
נ מו רי־ קרחא ני סולהת קי ף גם או ת נו. או לםכע בו ר
ד קו תמספרהצל חנו ל ה תג בר ע לי הםולת פו ס ש שי.
מה ם. חי־ ,הקים שלהק דו ש -ב רו ד״ הו אחש בו ש נהרוג
או ת ם בו ב מ קו ם. או ל ם׳ א נו לאנגע נו כיב
עשי נו רק דברק פז: ני ל חנו לכ ל א תי
לרעד.
מחםפא׳ -אחת. האסי נו לי. או ת ם ניבורי־זזיל
לאנר או ב ר חו בו ת • רו ש לי ם, עדאשרצמ חו ה פי
או תמחדש — ובס בי ב ת ביד׳־זשררשקט בלר.־־
דג יל.

סלייז׳ הארס הזד. המפעם בל ב צ עי רי םישרא ליי ם
כ ה רבי םכל פי הי הו די ם הד תיי םזו כי ה פ כו ה צ
ב רי ם נדי א נ טי ש מי חדש? איני ס ע די קאת הד
תיי םכשחםב אי םלכ סו תאתדר כי הםעל הב ל תי־ד
תיי ם ב כו ח הז רו עאובק נו ניו ת פו לי טיו ת. או ל ב
אל ל נו לדפ די עאת מנו חתבב מו ע ד וני ם. ז כו ת ם
ל חיי תאת חייה ם ב ארין.

יחזקאל בד־לדי• ,רוע ;• פ
חו כבדת פד למק צו ע
ט עו
מ שטר ת• י שו אל 1ובי ת -המשפטה תל־ א בי בי
מ עו ת ח מו ר? .ב רו רלכלב׳ מ קו מהשלה תיי ר ת
ה מ דו מ ה, דו רהנ׳ ק סיז ( ה עו ל ם חז ה ) 845 אי נו
בבי ת־ח סו הר ברמלה .,כ די לנ צלאתכש רו נו תי ה
הנ די רי ם כי או ת חייב תהממשלהלתת לד. מ קו ם
נכבדב הנ הלתה מג בי תהמ או חדת. אני מ שו כנע
ש הי אתצ לי חלא סו ף מי ליוני ״ דו ל רי ם תיד ש ב עו
תמספר.
יצחק רימון, חיפה
ה מג בי ת

כו חו ת

אינ ה ז קו ק ה

? חו ב בו ת.

הי א ב נוי ה

מ ק צו עיי ם.

י ש קני מנ שי קו ת פי הז
ה ש בו ע פנ ש או תי חבר אחדבר חו ב דש אדאם
אני יו דעמהזה שי א ־ ה טי פ שו תכאשרא מר ת-
שאינני יו ד ע. מכריז :״ שי א ה טי פ שו ת זה מדו ר
הנ שי קו ת של ה עו ל ם הז ה 694״ .הפעם ־ סימיזי
לדע תו בהחלט.
י. פ ,,ייזש? י ם

בשם

ק*ת. הזד רבד: לכםנס
ש יחדי׳ 7שיקות״לידה-ם וב.
יסד־ ת ע שו א ם תו אי לו להע לו תבגלימות הבא*ב
כסה מז ה ב עיו ת ה בו ע רו תבשטה הנ שי קו ת. ד־מהדוח
שדדלאח רו שבת הו םהמרע. כי.זז השמעת
נ שי קהקמסס רו ק טי בי תעלפ רי ת היי צו ר. או זדעד-
פיעת ו שי ק ה מי מי תעלהשקאת הגנ ב.

משדי נשקיי ני, תל־ אבי ב
י־״קורא נשקוני ואגודתו יבואו על סיפוקס
בקרוב יפזרמם נוזזקר מפורט על השפעת
הנשיקה רבלוהסת, המבוצעת. בעמידות על
תעשיית ענלות־הילדים בישראל ובעולם.

הדאה הדכלוקרמיה •
ה א מנ ם אינ כםמ סו ג לי םלה בין כי תו כני ת קדלק
ויד&ולם ווזה ) 893י ׳:א ה מו צ א היזזידי ג ו דזסבזד
־ כלכל׳ ? תו כניוו זו ח שי ם סץ למצב תגי! ו הד
נומת בז בזי ם. למשל, כ ם 5יהמ רינ העלע בו דו ת-
דוזע ב ל תי ־ מ רו דו ע טי ביו ת ב איזו רי־זז ע רי ב, בו בז מי
מעיים הו סרי דיי ם עו ב דו ת ב ננ ב ו בנ לי ל...
בל ת ־ בנוו י עי ל ה הנ הלה מ תו קו תשלמע
־• תדינ ה דו ר שי ם ש לי מ ה מו חלטתלא רע עיאמצ עי
י ״ צורוה תו מרהנל מי. אלאנםעי בו ה־ האדם —
ב דוג מ ת אנ ג לי ה בי מי ־ המלהמהוב די ת מו ע צו ת מיו
ם הי הסרה. רע מ די נהע שי רהכ ארצו ת־ ה בריר.
י כו להלהר שו תלעצמהאתה ביז בוז. ה ש חי תו ת.
ואד. כל הבאל אג אל׳
הו מרה אי רנון ו הי עי לו ת ־
ה או פייגי למשטרהד מו ע ר טי הבל תי־ מ רו כז. לכל
תתי תו כני ת קול ע ! ל עו אז דהד מו ק ר טי ה .׳

יורם דלרר, פתח־ חקור,

לילה איתב

א נו מ ל אי ם ס די רו ת על כתבכם ליזגאוגי, שתא-.
את רחו ב ש בזי ב ר חו ב ח שו ך וני דחתבכתב תו על
מ לו ך זז עניי ם ( מ עו ל ם הז ה .) 893אנו. דו ר שי םבכל
תו קף ל ש נו תאתמאמרכםולד רו שמןזהכתבלחאר
א ת די ר חו ^ כ תי או רו ה נ כון. מבל׳ להפ עי לאתדמי
וניהע שי ר. אםלא יי כתבמאמרהדשעל או ת ר
נו ש א בז מן ה ק רו ב ביו ת ר. ת הי ה תגו ב ת נו ח רי פ ה

תושבי רחוב שבזי ( 20 חתימות) ,תל־אביב
כתב הערל הזה לא רצה כלל דפגוט ברו.
ש 1ת דיירי רחוב שבזי, שאינם נופלים נודיירי
כל רח 1ב אחר בתל־אביב, אלא להתריע ננד
ההפליה העירונית כלפיהם.
מ דו ע ה ק צי ב.
ח עז לי םבששספ רו ת,
בכ ל יו ם ש ני ו ש לי שי.
ב תל־ א בי ב אי ןהתק צי ב

אמצ עי? !:יי ת ב הי ־ עז כ.
ולש לי חתנ ציגי םלחדדלאר׳ ץ
ו אי לו ל הלנ ת מ חו ס רי ה בי ת
מ ס פי ק)

הידק בידכוליב

לילי מזרחי, חודי!

חי דו ד ה בו לי שלכםןד.עוד 3הזה ) 893 בי ל ב?
או חי לינמרי. אםכבר רצי תםלהק שו תעל הקור אי
ם. י כו לתם לוו תר על השאלה מי הי ח ני בו ר
המהפכה יז א מ רי ק אי תולש או לבמ קו םזהמההוא
הי ה או כללא רו ח ת־ הצה ריי ם. י כו לתם נם לוו תר על
ת א רי דתח רי תאו סגני הונג רי הולש או לבמ קו ם
זה איז ה חבר ה ייצר האתה או פניי ם ה מו פי עי ם על
הבדל. אז ז ה הי הבאמתחידהאנו שי.

מרדכי דן, תל -אבי ב
אס הקורא !7התבלבל, סימן שהזזידון ה־שין
את מטרתו.

פירנדגדאפיה דנדישירית
מ עו לםלאר אי תי •שתי שו רו ת פו רנוג ר א פי לה
מאשרש תי ה שו רו תבחמ שי ר ה עי -ם הזד. 1894( .
כלה לן :

״ אי נכם

חו ש בי ם שז הכבר יו תרמ די?
ני רד בי כרים׳ מגדל ־ אשקלו !

ה עו ל ם הז החצסער על מ עו ת ־ ה ד פו ס, ש
נרמהלרושםמוטעהזההשורותהנ׳׳ להין
צ רי כו ת

ל היו ת

כלה?) :

רב תו דו ת על ס ב חז ־ הנמ׳ קו החסר עי. ז הו ש א לון
מ ע מי ק מ קי ףורב־ מ עו ף. ה חו ש ף בד ר ך מיו חדה
אתמערבתהפ רו ב ל מו תהס בו כהשב עו ל ם הנשי

אהד גקם, במדדד ,0 x1
!:שאד לעולטים.
אז חמש? שליזזיב קטגים
לבוססין באי כן —
פגש אחד בת סליו נד
להתחתן הוכרח.

שיר לפעדטינו היק ריפ
עשרו״ .שליחים קטנים
יצא׳ ׳1שאת דמון.
אחז ברומא שיג ד* *:
קסם לו ד,מזרן.
אז תשעד. שליהיב קטנים
המשיכו לפאריז.
אווז. נפל בפלאס־פיגאל,
כי בגבירות ה&ריז.
אז שמונח שליה־ם הממש
הגיעו -מאדריד.
בזידד. אחזי כרך :
חשוד אותו החריד.
אז שבעד, שליהיב קטנים
בלוגדדן נאמו.
אחד לגס * :יחי העב 1־
מאז לא קם גם י; •א.
אז ששי, שליחים קטנים
טיפלו בשילומיבנ

אנ ד ד תגו.

אגו ר ת

אז ארבעה שליחים קטנים
פלשו?הוליבוד.
אחד מכר תסריט (״גבו״ז
אין פלא: חיא אבוד.
אז שלושד. שליחים קמניב
הגיעו לבראזיל;
אחד ייבב :״העב יעב ו עודו
דמעות מזיל.
אז שני שלידדב קטנים גיבד
הגיעי להוואי.
אחד נשאר. בין באר לבאר,
לחקור את ההווי.
שליח קט. אחרון הביב.
ליפאן בא ויאלי.
בין גיישות ׳־א גפט־ בד־נכסף
לישדזר.
(אך אל תדאג, פעוט נחמד —
כי המפעל גמשן :
עוזי עשרד. שליחים קמניב
זד. כבר עומדים בסך

צרותיו של מר

רוזנברג

מבוכה גדולה שררה השבוע ככנסת. האם היה כדאי לבטל את חסינותו
של הבר־הכנסת ישראל שלמה רוזנברג, נציג המזרחי ותת־׳שר הסעד י
היה מושך מאד להבאיש את ריחה של מפלגה יריכה. אולם איש לא יכול
העובדות היו די פשוטות. או כך, לפחות, טענו המקטרגים.
הימים היו ימי־ערב־הצנע, ואחר־כך ימי־הצנע עצמם. בשוק
השחור שילמו שתיים וחצי לירות בשביל הדולאר. ואילו
ממשלת ישראל שילמה עבור אותו דולאר פחות מ־ 400 פרוטה.
בידי מפלגת המזרחי היו סכומים גדולים של מטבע זר.
היא יכלה להעביר אותם לארץ בדרך החוקית. זה היה מעשה
פטריוטי. זה היה מעשה יפה. א,ילם זה היה עולה לה בחמש
שישיות מכל הסכומים,
מפלגת המזרחי לא היתד, טפשה. היא קנתה 144 אלף קופסאות
בשר — מצרך שכל ישראלי היה מוכן לשלם עבורו אז
הון תועפות. הבשר נקנה באנגליה, בלירות אנגליות. הוא
הובא לישראל. ממשלת ישראל נהנתה אף היא מן המעשה —
היא גבתה את המכס. את המחיר הסופי שילם הצרכן —
1200 פרוטה לדברי רוזנברג 1700 ,פרוטה לדברי אחרים.
לא כל הקופסאות נמכרו. אמר רוזנברג לחבר־מערכת
העולם הזה ( )866 בגילוי־לב הראוי להערצה :״המשלוחים
נמשכו׳ שנתיים וחצי, ובינתיים נערכו פעמיים בחירות לכנסת.
הרי אתה יודע כיצד משיגות המפלגות השונות את קולות
הבוחרים...״
במלים אהרות: במקום להעביר את הדביזים לקופת הממשלה
ולהסתפק בשער הרשמי, שחל על אזרחים פשוטים,

היה לדעת מראש מה תהיינה התוצאות. בי משפט רוזנברג עלול היה
לגלות את רקבונו של משטר אשר בל המפלגות שותפות בו. כי
רוזנברג, כמו קסטנר, הנהו סמל - ,סמל של תקופה מבוערת בחיי העם.

מאת א1ר• אבנרי
מימנה המפלגה את תעמולת־הבחירות שלה בכסף מוברח.
ולרוע מזלו, נדבק כל הענין לישראל שלמה רוזנברג.
רקב *] כללי. על סמף הנחות אלה נדרשו חברי־הכנסת
הנכבדים, נציגי כל המפלגות, לבטל את חסינותו של רוזנברג
ולאפשר את העמדתו לדין פלילי.
לפי סעיף 1של חוק־החסינות, אי־אפשר להעמיד לדין
פלילי חבר־כנסת על מעשה שביצע בתוקף תפקידו כחבר־כנסת.
ומתעוררת
השאלה: האם עסק חבר־הכנסת שלמה רוזנברג
בהברחת כספי מפלגתו בתוקף תפקידו כתבר־הכנסת?
על כך אפשרית רק תשובה כנה אחת: כן.
במשטר הקיים בארץ, הברחת־כספים היא תפקיד מפלגתי
מובהק, מכובד בהחלט. ומי שאין הדבר מוצא חן בעיניו,
אל ינעץ את מבטו בח״כ רוזנברג דווקא. הוא יכול להסתכל
בחברים הרבה יותר מפורסמים. הוא יכול להסתכל, קודם
כל, במפלגתו שלו.
כי זו עובדת־היסוד: הברחת־כספים היא אבן־הפינה של
המשטר המפלגתי הקיים בארץ. כל המפלגות שותפות בו —
להוציא, אולי, את מק״י, שאין לה מה להבריח.
כל המפלגות בישראל מקבלות כספים ניכרים כהקצבה
רשמית מטעם המגבית היהודית המאוחדת — דמי ״לא יחרץ״
עבור נכונותן לא לפתוח במגבית פרטית. הן גובות גם
כספים כתרומות מפלגתיות, או למימון מפעלים מפלגתיים
או מפלגתיים־מוסוזים.

סכומים אלה הגיעו, מאז קום המדינה, לעשרות, ואולי
למאות מליוני לירות. איך הם הועברו לארץ י ייאמר הדבר
בגלוי ובפירוש: על־ידי הברחה. הברחה כללית וגלויה
וחסרת־בושה שכל אדם המצוי בענינים ידע עליה היטב, שכל
המפלגות עסקו בה (ושתקו אשה למעשי רעותה) .זו הביאה
מכונות למפעל מפלגתי. זו הביאה חומרי בנין. זו מימנה
הוצאות מפלגתיות בחוץ־לארץ. זו הביאה נייר לעתונים
מפלגתיים. כל אלה היו הברחות — הברחות אשר אזרח
פשוט היה הולך עבורן לבית־הסוהר.
אולטימטום למפלגות לכן, העמדתו לדין של חבר־הכנסת
רוזנברג הוא ענין עדין. יתכן שקל להוכיח את מעשיו. י
אך מי יערוב לכך שחבר־הכנסת רוזנברג וחבריו לא יפתחו
את פיהם בבית־המשפט ויגלו את מעשיהן של מפלגות
אחרות י
אם האזרח הפשוט מעוניין, על כן, לדעת, לאן הלכו עשרות
מליוני הלירות שנגנבו למעשה ממנו — כיצד הועברו
לארץ, באיזה שער ובאיזה תנאים — יש לו רק ברירה אחת :
להודיע מראש שלא יבחר בבחירות הבאות בעד שום מפלגה
שלא תפרסם קבל עם ועולם רשימה מלאה של כל הכספים
שקיבלה מחוץ־לארץ, ואת דרך העברתם לארץ.
ועד אז — מה רוצים ממר רוזנברג האומלל?

5 1 ^ 1 3 3 1 1 1

במדינה

(כל הז כויו ת ש מו רו ת )

.אל תצפה להצלחת מאמצי ישראל לקבוע תקדים לגבי
חופשהשייטבסואץ: אמנם המצרים נכנעו ללחץ מעצמות־המערב, הסכימו
לשיחרור הספיר! בת־גליט וצוותה. אולם הם עמדו בגל תוקף על כך שהדבר! אל
יהווה תקדים, שיאפשר לישראלים לעבור בתעלה באין־מפריע.

#משקלם הפוליטי של פליטי פלשתין על מאזני־המרחם ילך
ויגדלכהדרגה. מנהיגי הפליטים, שבאו במגע ישיר עם ישראל, הצליחו
להפשיר את פקדונות הפליטים, הקימו מרכז עצמאי בלבנון, יחתרו להסדר ישיר
בין הפליטים ומדינת ישראל. גם בחוגים ישראליים גוברת הנטייה בכיוון זה, מתוך
הנחה שהפליטים הם הגורם היחידי במרחב, המעוניין בכנות בהסדר אמיתי עם
ישראל.
.יחסי ישדאל־צרפת יודעו כזמן הקרום: הצרפתים טוענים כי
משרד־החוץ הישראלי ה 1א גוף בלתי־מהימן, אשר מפרסם את תוכנן של שיחות
העם מישחק מדחום׳
המרחב דמה השבוע ללוח שחמת ענקי.
מהלן־־נגדי באו בזה אחר זה, בחוקיות בל־תי־חוקית
מתוכננת. אלא שד,דמוי, ת שד,וזזו
על לוח זו היו עשויות בשר ודם. היה
זה כאילו חדלי חוקי־התרבות, שהתגבשו
בדם ודמעות משך מאות בשנים, לחול על
השטח המעונה מן החידקל עד היאור.
במצריים הוסיפו השליטים הצבאיים להתנכר
בגל.י לחוק השייט הבינלאומי, המשיכו
במצור של תעלת־סואץ, גם אחרי
שהבטיחו את שיחרור צוות א/ק בת־גלים
(•חעולם הזה .) 895 עוד לפני שישראל יכ
פית,
ח תעשיה משלהם. הם גם לא התענינו
במיוחד בגורל רצועת־עזה, שהיא חסרת ענין
וערך לגבי מצריים. לכן היתד, מצריים מעו־ניינת
בבעית פלשתינה רק כמכשיר לרכישת
אהדה בעולם הערבי.
תקדים שד תלייה. מכשיר זר, נוצל,
השבוע, במלוא ערכו ד תעמולתי, שמאז ראשית
השנה טענו המצרים מדי פעם גילו
בזה אחר זה כמה ארגיני־מתתרת ציוניים,
(שאחדים היו קשורים, לדבריהם, עם מס״ם).
במרוצת החדשים אסרו למעלה מ־ , 150 יהודים
שנחשדו כמשתפים־פעולה עם ישראל.
עתה החל המשפט הגדול נגד ה־ 11 שהואשמו
בריגול ממש ותיכנון חבלה.
מזעזעת ביותר היתר, עדותה של ויקטו־

סודיות אן ורק כדי לתת פרסומת להצלחותיו.

.כעיית יחסי תורכיה־ישראל תוכרע כחודשים הקרוכים,
לאחר שיסתיים המאבק המתנהל עתה בעניין זה בין נשיא־תורכיה גלאל ביאר
ושר־החוץ התורכי, פואד קופרולו: ביאר תו מן בהידוק יחסים עם ישראל, ואילו
קופרולו, מומחה למדעי האיסלאם, תו מן בהתקרבות ת ורכיה אל מדינותיערב -
לשם השלמת השרשרת של הברית התורכיתביחוד
אל עיראק ומצריים
פקיסטאנית.

.לא מן הנמנע כי המרשל טיטו ינסה לתווך כין ישראל

למדינות ערם, אס יווכח בשיחותיו עם גמאל עבד אל־נאסר, כי יש סיכויים
לשלום. במקרה זה יבקר טיטו רשמית גם בישראל, ייפגש לשיחות עם וא שי
הממשלה, משה שרת.
.משרד־המשטרה יבוטל כממשלה הכאה הן מטעמים מנהלתיים
והן כתוצאה מהחלטה ששר־המשטרה, בכור שיטרית לא ייכנס לממשלה הבאה,
אשר נתקבלה בעקבות כשלונותיו המדיניים האחרונים. כ פיצוי יקבל שיטרית
את המשרות הדיפלומטיות באמריקה הדרומית, אשר יתפנו באמצע שנת 955ו.

• יושב־ראש הכנסת יעשה נסיון אהרון למנוע את השפעת
תעמולת הכחירות על דיוני־הכנסת. הוא יפגיש לשם כן את נציגי כל
הסיעות לישיבה סגורה, יתבע מהם לאפשר למוסד־המחוקק להמשין בעבודתו
התקינה. יותר מכל תודגש בפגי שה בקשתו של שר־האוצר לדון בתקציב באופן
ענייני, ללא נאומים נמלצים, מלאי־תעמולה.

.קרום לוודאי שהתנועה הקיכוצית של מפא״י תעמוד
כראש פעולות־הכחירות של המפלגה. יהיה זה פיצוי לקיבוצים על
שנכנעו והסכימו להעמדת בי. ג׳י. בראש רשימת המועמדים לבחירות הבאות
לכנסת.

.מאמצי מפא״י להקים רשימה הסתדרותית מאוחדת

לכחירות לרשויות המקומיות יימשכו, על אף כשלון השלב הראשון
של השיחות בעניין זה: המגע בין הסיעות ה הסתדרותיות השונות לא נותק,
ורז שיחות יחודשו בראשית ינואר

50 מיליון דולאר יזרמו לקופת־הסוכנות היהודית בשנים

הקרובות, אם היא תצליח להשיג את הפיצויים המבוקשים מאוסטריה, מכספים
נאציים מוקפאים בפורטוגאל ובשעייץ, מהמדינות השונות של גרמניה המערבית
הפדראלית ומכל המקורות האחרים — פרט לגרמניה המזרחית.
• הייצוא הישראלי יצומצם כעתיד הקרוב, לאחר שייסגרו
מפעליי הרכבה רבים. חגורם לסגירה: יחסה השלילי של לשכת הייעוץ הממשלתית
למפעלים אלה, אשר ייצואם אינו מצדיק כל השקעת דולארים.

.בקרוב תופל להשיג נם־קפה, סוכר, כשר טרי, נקניק
ומצרכים אחרים כאורח רשמי. האוצר מעיין עתה ברצינות בהצעה
להקציב מיליון דולאר לייבוא מצרכים שונים בשביל השוק החופשי, כדי להנחית
מהלומת־מוות על השוק השחור במצרכים אלה.

.הפיקוח על הכננות יבוטל כקרוב, לאחר שתבטל הממשלה
את הסובסידיות למשקים. הסיבה: יבול־הבננות הגיע השנה לשיא,
ומשלוחים גדולים של בננות עומדים להציף את השווקים.
.אל תזדרז לשלוח את בגדיך למכבסה: משרד המסחר והתע־שייה
עומד לבטל את העלאת המחירים האחרונה של קארטל־המכבסות הישראלי,
להוריד את מחירי־הכביסה לרמתם הקודמת.

.אל תחכה לחקיקת חוק חדש לכתי־הספר התיכוניים עוד

השנה. הצעת־החוק, שתיתן הנחות גדולות מאד לכל תלמיד מוכשר, תסגור
כמעט את כל בתי־הספר התיכוניים בפני תלמידים בלתי־מוכשריס (אן עשירים),
נמצאת עדיין בשלבים ראשונים של טיפול, טרם הגיעה לדיון ממשלתי.

• תיאטרון ״אהל״ יתרכז כעיקר בחיפה, יקדיש חלק מזמנו
להופעות בקיבוצים, בהתאם להחלטת הסתדרות העובדים, אשר נתיאשה מן
האפשרות לשפר את התיאטרון, להעלות את רמתו.
• תוכנן של מודעות מסחריות רבות יוגבל, אס תתקבל הצעת-
חוק חדשה. שהוכנה על־ידי משרד־המשפטים. בין סעיפי הצעת־החוק: איסור על
הבטחות רפואיות ואיסור על מסירת עובדות מדעיות במודעות, אלא אם כן צורף
אליהן אישור ממוסד מדעי מוטמן.

המטוס הסורי ומפקדו היווני(במרכז)
על לוח־ענק —
לה להפליט אנחה של הקלה על שיחרור
המלחים האמיצים, נקטלה השמחה במחי-
יד עם העמדתם לדין של אחד־עשר יהודים
מצריים, שנאשמו בריגול (ראה להלן).

רין ניניו, צעירה יפהפיה שהיתר, ידועה בחברה
היהודית הגבוהה במצריים. היא הודתה
במשפט כי השתייכה לארגון ציוני, אך
טענה שהודאתה הקודמת, כאילו היה זה
ארגון של ריגול, נסחטה ממנה בעינויים.
שעה שהתובע דרש עונש־מוזת לנאשמים,
עבדה המכונה הדיפלומטית הישראלית במלוא
הקיטור. מטרתה: להבטיח את שיתרור
הנאשמים. המאמץ לא היה חסר־תקוזה, בגלל
הצטלבות מקרית של שני גורמים: הרצון
הכללי של האמריקאים להרגיע את המצב
במרחב — וחששם כי תליית הצעירים
כמרגלים, בימי שלום, עלולה לשמש תקדים
בינלאומי לגבי גורל הטייסים האמריקאים,
הכלואים עתה בסין העממית, באותה אשמה.
בסוף השבוע היתר, הפרשה פתוחה, הרת
מאורעות דמים, אי״אפשר היד, לנחש מה
תהי, תגובת ישראל אם ייפגעו הצעירים.

מהלך ומהלך נגדי. באותו זמן התנהל
מישחק פרטי עם היריב הסורי. המהלכים

• חמשה חיילים ישראליים נכלאו בסוריה.
.עברו את הגבול,״ טענו הסורים.
״נחטפו״ ,טענה ישראל.
• מטוס סורי, בטיסה רגילה מדמשק
לקאהיר, נעצר על־ידי מטוסי חיל״האויר
הישראלי .״טס מעל למים שלטוניים ישראליים,״
טענה ישראל. .נחטף 112ק״מ מן
החוף,״ טענו שמונה הסורים והאמריקאי
האחד שהיו במטוס. .תפיסת בני־תערובת
כדי להחליפם בחיילים הישראליים השבויים,״
סב־ רדיו רמאללה.
בסוף השבוע התכופפו מדינאים וחיילים
משני עברי הגבול המגורה על המסות,
ניסו לנחש את המהלכים רבאים.

מי שר 9 3דיה

.מכל מדינות ערב, מצריים היא קרובה
לנו כיום ביותר,״ העיר לא מכבר דיפלומט
ישראלי.
היה לו על מה לסמוך. מצריים לבדה מכל
ארצות ערב ניגשה לשבור את כוחות הקנאות
הדתית המוסלמית, שהם הגורם ה־אנטי־ישראלי
ביותר במרחב, קרקע־צמיחתו
של ד מופתי הירושלמי (ראה עמודים )8—9
מצריים גם היתד, השבוע רחוקה ביותר מכל
שאר מדינות ערב.
אמר, החודש, רב־סרן סלאח סלאם, האידיאולוג
של כת הקצינים, בשיחה עם עתו־נאי
לבנוני שעוררה סערה במרחב :״השתתפנו
במלחמת פלשתינה למען אחינו הערבים.
אולם הצבאות הערביים (האחרים)
לא לחמי. נזכיר זאת זמן רב. דצבא המצרי
הוכה מאחור, וקרבנותיו היו גדולים. יש לזה
רק שם אחד: בגידה !״
אולם מדינאים ישראליים לא היו אופטימיים
לגבי הסדר עם מצריים. הסיבה: לישראל
לא היה מה להציע למצרים, מלבד
מעבר חופשי בין מצרים והירדן. ואילו המצרים
לא היו מעונינים כלל בפתיחת הגבול
המסחרי, כי חששו מפני התחרות ד,תעשיה
הישראלית, שיכלה לפגוע בתכניותיהם ל
כשהחליט
יוסיף ברוז, המכונה טיטו,
לנתק את קשריו עם ברית־ד,מועצות ולצאת
למאבק עוירי נגד גולית המוסקבאי
נאלצה ממשלת ישראל להחליט החלטה
קשה. אותה שעה ע׳,ד נמשכה ד,עליה
מאירופה המזרחית והיחסים עם ברית־המועצות
היו בכל טוב. משקלו של טי־טו
היה הרבה יותר קטן.
בכל זאת החליטה הממשלה אז לגלות
אהדה בלתי־מסוייגת למרשל האמיץ, ש עזר
ליהודי ארצו לעל! ת לישראל במל-
חמת־העצמאות. מאז נקשרו קשרים הדו קים
בין שתי המדינות.
טיול בניטראליה. ושבוע טייל טיטו,
גיבור המחנה הנייטראלי העולמי, לשני
המרכזים האסיאתיים של הניטראליות העולמית:
לדלהי, בירתו של ניהרו, ולראנ־גון,
בירת או נו. בדרך חזרה, כך נרמז,
יעבור בתעלת־סואץ יבקר שליט המגלה
אף הוא אהבה למחנה הניטראלי — גמאל
עבד אל־נאסר.
הא דה לטיטו בכל הארצות האלה מבוססת
היטב. כי טיט!׳ הוכיח שאינו חושש
לא מן המערב ולא מן המזרח, מוכן לנהל
מדיניות־חוץ עצמאית בהחלט, לתמוך בכל
עם הלוחם לשחרורו. בניגוד לישראל,
שנתפסה לא פעם בין דרישות סותרות

אחד ונשר ב?אהיר

יחסי ח 1ץ

העולם הזה 896

של ידידים, נאלצה להפר את עקרונותיה
כדי לפייס בן־ברית (כמו כענין סין) ,לא
סטה טיטו אף פעם אחד מדרכו, הצביע
בעד שאיפת טוניסיה ומארוקו, תמן־ ב־מוסאדק
הפרסי.
בשנים האחרונות גילה ענין גובר והולך
בעולם המערבי אחרי שפיתח תעשיה חדשה
בארצו, ביקש שווקים בארצות נחשלות.
מבטו ריחף על ארצות ערב. היו לו גם
כמה הצלחות. מהנדסים יוג־ סלביים בונים
את נמל לטקיה בס־ריה, תיבננו את רשת־התעלות
של אל־ז׳אב. קולות הערבים גם
עזרו לו באו״ם. גם המעוט המוסלמי במונטנגרו
היוגוסלבית שימש גשר. רק פעם אחת
נכווה קשות, כשתמו יותר מדי באדיב שי־שאקלי.
אויס
כרומא. אולם בכל החיפושים
האלה לא שכח טיטו את ידידותו לישראל.
עזרו לא רק זכרונית משותפים של רדיפות
בימי השלטון הנאצי עת נטבחו 60 אלף
יהודים יוגוסלביים. לא פחות מלכד ה אויב
המשותף של שתי המדינות: הוואתי־קאן.
לפני שנתיים ניתקה יוגוסלביה את
יחסיה עם מעצמה רוחנית זו, גירשה
את נציג האפיפיור. פרט א סייגי: אותו נציג
יושב כיום בירושלים.
כל התכונות האלה סיגלו את טיטו באופן
מי חד לשמש מתווך בין ישראל והעולם
הערבי. סיורו במרחב עורר מיד תקוות
אלה בלב המדינאים הישראליים (ראה תצפית)
,וראש־ד,ממשלה אף התראה עם ציר
יוגוסלביה, שהוא בן־דודו של אחד מארבעת
סגניו של מיסו •.
אם יתגשמו תקוות אלה, לא מן הנמנע
כי המרשל רחב־ד,מידות, החובב מדים מפוארים,
שהינו בלי ספק אחד מחצי־תריסר
הדמויות הגדולות של התקופה, יעבור על
פני פלוגת־כבוד בקריה הירושלמית.
מפלגות השתמטות מסחרית
המפלגות הפ עליות לא היו היחידות
שנשאו את עיניהן מזרחה. בעת הוויסח

חר בקרב הצ׳־כ גדל עוד יותר בהיוודע להם
כי בין חברי המשלחת המסחרית, העומדת
לצאת לפקינג (העולם הזה )895 נמצא גם
חבר מפלגתם, סגן שר המסחר והתעשייה,
זלמן סוזאייב. הם מיהרו ללחוץ על סוזא־ייב,
דרשו ממנו שלא לנסוע.
בלבו של סגן־השר התחולל מאבק עז :
סוזאייב לא הי.־ ,מרוצה ביותר מן השליחות
שהוטלה עליו, היות והוא סבר כי לא נאה
לסגן־שר להיות חבר במשלחת אשר בראשה
עומד ציר • .מצד שני ראה הוא את
המצב בעיניים של סוחר מנוסה, שאף להיות
בין יוצרי קשרי המסחר עם המזרח
הרחוק.
ההכרעה במאבק רפנימי באה רק לאחר
שקיבל סוזאייב רמז דק משותפיו לשעבר
בעסקי הייבוא־ייצוא שלו. הם הזכירו לו
כי נסיעתו עלולה לפגוע יותר מכל בעסקי
החברה שלו עם ארצות־המערב. הוא
שוכנע, הודיע לממונים עליו ולעתונות :
״לא אסע לסין. אני עסוק מדי בענייני
וועדת מס־הכנסה.״
אנשי מפא״י לא היו מוכנים להניח לנציג
ד,צ״כ לאסוף את ידיו מן המשלחת :
הם חששו ש צ״כ ישנו את כיוון התעמולה,
יציגו את המשלחת לסין כמבצע פרטי
של מפא״י. הם הפעילו את אנשי מש״
רד־החוץ, שדרשו מן הציונים הכלליים להביא
את הסתינויותיהם מן הנסיעה לפני
ישיבת־ד,ממשלה.
אולם ד,צ״כ לא היו מוכנים כלל להביא
את המרשה לישיבת־הממשלה הם
ידעו כי נימוקיהם לא יהיו משכנעים מבחינה
פוליטית. תשובתם למשרד־החוץ :
הם לא ינערו את ח׳,צנם מן המשלחת, ימנו
ממלא מקום לסוזאייב.
היה זה המוצא הטוב ביותר מן המבוך :
ממלא מק־מי של סוזאייב לא יהיה אחד
ממנהיגי המפלג־ ,אלא פקיד בכיר של מש״
רד־המסחר וד,תעשיה, אשר אין לו כל
עסקים פרטיים מפותחים. יחד עם זה תוכל
המפלגה גם לטהר את עצמה כלפי מע צמות
המערב: היא תסביר לכל הגורמיש

• בעתיד הרחוק יותר אפשר יהיה
לנצל גם את עפרות־הברזל הישראליות.
25 דולאר יותר. הבעיות הכספיות
של חברת כור נפתרו ללא לבטים. הממשלה
הקציבה לה 324 אלף לירות סטרלינג
לרכישת ציוד באנגליה. ציוד נוסף נרכש
בארצות־הברית במיליון דולאר. מיליון וחצי
ל״י גוייסו בארץ. הקמת קריית הפלדה
התקדמה יפה, והמפעל להתכה היה קריב
להשלמתו. רק בעייה אחת טרם נפתרה :
ריכיז גרוטות־הברזל בידי החברה.
כדי לפתור בעייה זו פנתה סולל־בונה
לממשלה, ביקשה להוציא צו האוסר ייצוא
גרוטות־ברזל לחוץ־לארץ, לאגור מלאי שיבטיח
לקריית־המלדר, תעסוקה מלאה. א לם
כאשר פורסם המכרז של משרד־התחבו־ו
ה על מכירת גרוטות־הרכבת, סירבה הממשלה
להסתכסך עם שר־התחבורה, יוסף
ספיר, העומד בהתנגחות מתמדת עם
סולל־בונה בגלל ד,מבדוק הצף. הצו לא הוצא.
כור נאלצה לרגיש את הצעותיה במע־

כגון לחם ועבודה, בה בשעה שאנחנו הצענו
להם רק את אלוהים״.
דברים אלה של הארכיבישוף ג׳ורג׳ חכים,
ראש המסיר, הקתולית־אורתודוכסית בארץ,
שנאמרו לאחי נצחונם של הקומוניסטים בבחירות
לעיריית־נצרת, עשי׳ רושם עז על
החוגים הנוצריים בעיר. חוגים אלה ערכו
דיונים ממושכים, החליטו בם פו של דבר
לתת להמונים יותר מאשר את אלוהים :
מסייר, חדשה.
השעה היתד. כשרה להקמת הכנסייה: רק
לפני שביע מלאו מאה שנה להכרזת הדוגמה
הקדישה* .האפיפיור דתאושש לדקות
מספר ממחלתו האנושה, הכתיב לאחד מ־מזכיריו
את ברכתו לכנסייה החדשה. מונ־סיניור
אלברמו גורי, שליחו האישי של האפיפיור
בישראל ובירדן לקח את הברכה
במו ידיו, העביר אותה לנצרת כדי לקבוע
א. תה באבן־הפינה של הכנסייה.
סעודה קדושה. טכס הנחת אבן־ה־פינה
היה מפואר, אמנם חסר מלט לקבי״

נוסעי המטוס לפגי החקירה
— דמויות של בשר ודם
טפה חתומה, ככל חברה אחרת, לקוות להצלחה.
ההצלחה
לא באה: כאשר נפתחו המע־טפ
ת, התברר שהצעתם של ייצואנים ישראליים
היתד, גבוהה מן ההצעה של כור
ב־ 25 דולאר לטונה גרוטות. הייצואנים
זכו גמכרז. הגרוסות יימכרו בחוץ לארץ
— וקריית־הפלדה החדשה עלולה לסבול
מחוסר־תעסוקה כרוני.
יורדים חוס יבש

הפספורטים של צוות המטוס ונוסעיו*
— במשחק שחמת —
המדיני האחרון בכנסת קמו גם נציגי ר.״
צ״כ, תבעו בכל תוקף קשירת יחסים דיפלומטיים
עם סין העממית.
איש לא האשים את הציונים הכלליים בא
דה יתירה לארצות הגוש המזרחי. הכל
ידעו כי נואמי המפלגה אמרו את אשר
אמרו אך ורק מפני שהם ידעו כי הידוק־היחסים
עם סין הינו בגדר עובדה מוגמרת,
רצו לנצל את כל הפרשה לתעמולת־הבחירות,
להסביר לציבור כי הקשרים עם
סין נוצרו כתוצאה מלחץ הצ״כ על אנשי
מפא״י.
א,לם התעמולה הצ״בית נתקלה בקושיים
בלתי צפויים. חוגי הייצואנים בקרב ה מפלגה
התעוררו, פי צו במחא ת. סיבת
המחאה: ארצות־הברית נוקטת בסאנקציות
כלפי כל החברות, הקשורות ביחסים מסחריים
עם סין העממית. שלטובת המסחר
האמריקאיים כבר פנו אל נציגיהם בישראל
בשאלה מדוע מתירה ישראל העברת
סתורות שונות, הכלול ת ברשימת המוצרים
האסטרטגיים — בעיקר תרופות —
לארצות הדמוקרטי.־ ,העממית.

מאכ [5פנימי.

כעסם של חוגי המס

מקמנוביץ טמפו, האחראי
נלה היוגוסלבית.

הכל־

הנוגעים בדבר כי הפקיד נאלץ לנסוע בתוקף
תפקידו הממשלתי.

המ שק
הצו דא נ* תן
בשבוע שעבר חיכתה שורה שלמה של
חברות מסחריות גדולות לפתיחת מספר
מעטפות חתומות במשרד־ד,תחבורה הישראלי.
כל אחת מן החברות קיוותה שהיא
תהיה הזוכה במכרז שפורסם על־ידי המשרד,
תוכל לקנות את 7000 טון הגרוטאית
של רכבת ישראל.
אחת המקוות היתד, חברת כור׳ החברה
הבת של סולל בונה, חלוצת תעשיית הברזל
בארץ. כור החלה בהקמת קריית־פלדה
בקרבת עכו עוד בטרם נתמנה דב יוסף
לשר הפיתוח והחל לגלות עפרות־בדזל
בנגב. הנחות ד חברה היו:
• ניצול 15— 18 אלף הטונות של גרו־טות־הברזל
המצטברות בארץ מדי שנה,
בתוספת חומר־גלם וגרוטות־ייבוא יאפשר
תפוקה שנתית של 60—50 אלף טונות פלדה.

ציר ישראל בבורמה, דוד הכהן.
** רובם סוריים, אך שניים מצריים — אחד
של ״ממלכת מצריים״ והשני של ״הרפובליקה
המצרית״.

בשבוע שעבר נראו תחנת הרכבת החיפאית
ותחנת אגד, הסמוכה לה, כאולמי־שינת
גדולים 50 :יורדים לרומניה השתכנו
באולמות שתי התחנות, ציפו לאניה, שהיתר,
צריכה להסיעם לחוץ־לארץ.
רוב היורדים היו זקנים וזקנות שלא הצליחו
להסתדר בארץ, לא ראו כל סיכוי שבניהם
יבואו בעקבותיהם, יתמכו בהם. הם
מנו לחברת הרשקוביץ ובניו, סוכני חברת״
אניות רומנית, קיבלו מקום באנית המשא
פלכאנוב, שעגנה איתר, שעה בנמל, התכוננו
לעלות עליה.
אולם ברגע האחרון נופצו כל התקוות.
אברהם שיינמן, רב־חובל הנמל, חיטט בכרכים
מאובקים של החוק הימי הבינלאומי,
הכריז :״לפי החוק מותר לאניית־משא להסיע
12 נוסעים בלבד״.
לא הועילה הכרזתם של מלחי האנייה ש ם
מוכנים לוותר על תאיהם לטובת היורדים.
לא הועילו גש מברקי־המחאה שנשלחו ל־משרד־החוץ
ומשרד־ד,בטחון. היורדים, שמכרו
את דירותיהם ורהיטיהם, נאלצו להיכנע
לחוק היבש, לחכות לבואה של אניית
ונוסעים טרנסילבאניה, שנמצאה בתיקון.
ובים מהם עמדו לפני שער־הנמל, נעצו מבטים
מלאי קנאה בעשרות יורדים אחרים, שיצאו
השבוע לקנדה ולארצוית־הברית .״כן״,
אמר אחו מהם ,״אלה לא ייתקלו בשום
קושיים: יש להם כסף״.
דת יותר סאלוהיס
״מדוע נצחו הקומוניסטים בבחירות? מפני
שהם הציעו לו מונים דברים ממשיים,

עת המגילה הקדושה בתוך האבן, אך אחד
המאמינים רץ ד ביתה, הביא דלי מלט ופתר
את הבעייה בו במקום. מאותו רגע
ואילך התנהל הכל כיאות. משתתפי הטכס
נשאו נאומים נמלצים, הסריחו בלונים, שרו
שירים קדושים ואכלו, לשם סיום, עודה
שמנה וקדושה למדי.
השבוע, כאשר החלו ההכנות הממשיות
הראשונות להקמת הכנסייה, שתוכננה על
ידי מד,נדס־ד,כנסיות האיטלקי הנודע אנסו־ניו
ברלוצ׳י, הוברר למובטלים נציתיים
רבים כי ד אפיפיור נתן להם הפעם הרבה
יותר מאשר אלוהים: עשרות מהם יקבלו
עבודה קבועה למשך שלוש השנים הבאות,
וחלק מ־ 4מיליוני הדולארים שיושקעו בניין,
יזרום לכיסיהם.

ישו שדח 1עד י
האיגרת שהגיע־ ,אל שליחי הדת הקת-,
לית בישראל לפני חודשים מספ־ הכתה
אותם בתדהמה מהולה בשמחה 500 :תושבי
הכפר הבדווי ערב אל־שבלי, הסמוך ל־כניר־תבור
ביקשו להיטבל ולעבור לדתו
של ישו. היה זה הישג עליו לא חלם איש
מאלפי המיסיונרים, שפעלו בשטחים הערביים
של הארץ בדורות האחרונים.
נדהמו לא פחות מנציגי הדת הקתולית
אנשי הממשל הצבאי ועובדי משרד הדתות :
הם פש ט לא יכלו להבין מה הניע כסר שלם
לבג ד בדת אבותיו. היחידים שלא נדהמו
היו תושבי ערב אל־שבלי עצמם. כי
פנייתם אל ד אפיפיור היתד, שיא טבעי
של דרך־ים ורים ארוכה.
דרך הייסר ים החלה עוד בימי מלחמת־העצמאות,
כאשר שמרו תושבי ערב אל־שב־לי
על יחסי־ידידות עש אכרי כפר תבור,
סירבו לשתף פעולה עם כנופיות קא קג׳י,
סבלו מידן קש,ת .״הם ישבו בבתיהם ולא
הפריעו לנו״ ,סיפר משי, יעקב כהן, ואש
המועצה המקומית של כפר־תבור ,״ואנו
מצדנו הבטחנו כי נגן על זב יותיהם לאחר
המלחמה״.
אכרי כפר־תבור לא הצליחו לקיים את
! בטחתם: הממשל הצבאי היה חזק מהם
ומיושבי ערב אל־שבלי גם יחד. בשנת 1950
(המשך בעמוד )8
* עקרון הדת הקתולית האומר כי מרים,
אחז של ישו, היתה בתולה, שהיה עד שנת
1854 רק בגדר מסורת.

מה היה קורה אילו כמה קצינים
ישראליים, כעלי דרגת רכ-סרן עד
סגן־אלוך, היו תופסים לפתע את
השלטון? מה היה קורה אילו׳או
תם הקצינים היו גם מחליטים להוציא
להורג את האישים המכובדים
ביותר של ישראל -דוד בן־גוריון,
מנחם כגין, מאיד יערי ודומיהם?
זהו בערך מה שקרה כמצרים החודש,
כשהובאו מנהיגי האחים לדין
1-תמונה מימין) .מכיירות ועד
קראצ׳י געשו מיליוני מוסלמים,
הפגינו נגד פגיעת הקצינים המצריים
בראשי האחים המוסלמים.
לא היה זה מעשה התרברבות
של צעירים חסרי-אחריות. הי-תה
זו התקפת מצח על המוסד הריאקציוני
כיותר כמרחב: הדת המוסלמית.
מלבד אתאתורב, לפני דור
שלם, לא העיז איש לעשות זאת.
מאורע הה סטורי התחיל בצורה פרו|
זאית ביותר. אל תוך אולם קטן,
בקומה ד.שנ ה של בית המשפט העליון
בקהיר, הצטופפו כמה עשרות עתונאים,
קצינים ואוהדים ידועים של המשטר. בשורה
הראשונה ישבו עורכי־הדין של התביעה
וההגנה: מולם, מבעד למעבר צר, ישבו
שלושת הקצינים אשר נבחרו לעשות משפט
בתנועה העממית החזקה ב ותר במצרים:
ארגון האחים המוסלמים. בארבעה מקומות
שונים ניצבו מיקרופונים; כל מלה, כל
אנחה, כל בודצחוק הוקלטה׳ שודרה למיליוני
מאזינים בעולם הערבי.
התנקשות־הנפל בחייו של גמאל
אל־נאסר (העולם הזה )893 נשכחה
עט לחלוטין.

עבד

מחמוד
עבד אל־לטיף, השרברב שירה
את שמונת הקליעים לעבר הרודן וסיפק
עילה למשפט האחים, נדחק במהרה לקרן-
זווית. עוד טרם החלה שורת המשפטים,
היה ברור כי מועצת ההפיכה התכו.נה
לחסל את הארגון הקנאי חיסול מוחלט.
אילו רצו הקצינים, יכלו להוציא להורג
את מנהיגי האחים גם ללא.עריכת משפטים.
סוכניהם בשורות הארגון סיפקו להם ידיעות
שהיו מספיקות לעצור כל בעל תפקיד
בתוך הארגון. אך הקצינים בחרו ׳בשיטה
אחרת. הם נזכרו בפתגם האומר כי אין

דבר ממית יותר מהלעג, הפנו חיצי לעג
ובוז אל האחים המוסלמים, ארגונם׳ מנהיגיהם,
פעולותיהם ומטרותיהם. בהנהלתו
ובבימויו של גמאל סאלם, מפקד־כנף מקריח
וחד־לשון, הפך בית־הדין העממי המיוחד
לבמה שעליה הוצגו האחים במערומיהם.
וכמו כל אדם המוצג ערום, נפלו האחים
במבוכה תהומית.

המד רי ךלא מזדה
המנהיג הראשון שתפס את מקומו על
ספסל הנאשמים היה, כמובן׳ חסן אל־הודייבי, המדרך העליון של האיכוואן.
יושב־ראש בית המשפט, שמילא תפקיד
של תובע יותר מאשר של שופט, התח ל:
״הנאשם חסן איסמעיל אל־הודייבי האיש׳
אשר עד לפני ימים ספורים נחשב
לאיש החוק של האיסלם, קם על רגליו.
השופט המשיך :״הנך נאשם בניהול פעולות
נגד המשטר והחוק הקיים ונגד בטחון המדינה
מבפנים ומחוץ לגבולותיה, על כי, בשיתוף
עם אחרים׳ חיכננת את תפיסה השלטון
בכוח, תוך ביצוע מעשי רצח רבים וחבלות
הרסניות בכל רחבי המדינה. כמו
כן, הנך נאשם בהקמת ארגון חשאי מזויין,
בניגוד לחוקי המדינה. האם אתה מודה
באשמות אלו?״
הנאשם: לא מודה.
השופט: הכניסו את העד הראשון ...מה

שמך י צעק ! צעק ! קרב אל המיקרופון
וצעק ! העם רוצה לשמוע אותך !
העד: שמי מוחמד כמים חמיידה, בן ,43
סגן המדריך הראשי של האחים המוסלמים,
רוקח לפי מקצועי.
השופט: למה לא נשארת להיות רוקח?
(לעד אין תשובה. הקהל צוחק).
השופט: מה ידוע לך על קיום ארגון
חשאי של תנועת האחים המוסלמים?
העד: ידוע לי כי היה ארגון חשאי מזויין
של האחים המוסלמים.
השופט: מי היה אחראי לארגון זה י
העד: יוסף טלעת ואל־הודייבי.
השופט: מה היו היחסים בין השנים י
העד: טלעת קיבל את הוראותיו ישר מהמדריך
העליון.
השופט: מצב זה היה קיים כל הזמן י
העד: לא. כשחסן אל־בנא (מייסד האחים)
היה חי, היה מישהו אחר אחראי לארגון
החשאי. כשבא אל־הודייבי במקומו, מינה
את טלעת.
השופט: ראש־הממשלה קרא לך אליו הביתה
לפני למעלה משנה למסור לך הודעה
ביחס לארגון החשאי. מה היתד, ההודעה י
העד: שיש לפרק את הארגון׳ אחרת יהיה
לא טוב.
השופט: ואתם פירקתם אותו י
העד: לא.

השופט: האם עשית משהו למען פירוקו?
העד: מסרתי את ההודעה למדריך העליון.
הוא אמר שזה יהיה בסדר.
השופט: אם כן, מי אחראי לארגון החשאי

העד: המדריך העליון.
השופט: מי היה צריך לסרק אותו?
העד: המדריך העליון.
השופט: מי אשם שהוא לא פורק ושנש־קו
לא נמסר לממשלה י
העד: המדריך העליון.
אילו רצה השופט רק להו 18 יע את אל־הודייבי,
היה מפסיק את חקירת העד. אולם
המיידה הנבון והמבולבל נתן לו הזדמנויות
מצוינות ללעג ארסי על חשבון האחים׳ .הוא
המשיך בחקירה :
מה עוד אמר לכם גמאל עבד אל־נאסר
בכגישתכם?
הסו: הוא אמר שיש לפרק את יחידות
הצבא והמשטרה.
השופט: מה? לפרק את הצבא והמשטרה?
העד:
לא. את היחידות החשאיות של
האחים בתוך המשטרה והצבא.
השופט: אהא ...אין פלא שחדלת להיות
רוקח. בוודאי ערבבת את התרופות שלך
__ העולה הזה 898

כמו שאתה מערבב את המשפטים( .לקהל) :
הביטו ! ראו איזה איש רצו האחים למנות
כראש ממשלה אחרי שהיו תופפים את השלטון
! (לעד) :הגו לי, אתה מתמצא
בקוראן?
העד: כן, אדוני.
השופט: זאת אומרת שאם אני אצטט לך
פרק מהקוראן, תוכל לפרש אותו נכונה?
העד: לא, זה בלתי־אפשרי ...לא כל קטע.
השופט: אהא ! ואתה רוצה להיות חרב
אללה, מצביא חיילות־האיסלאם, מה? טוב..
נמשיך. על מה עוד שוחחתם עם ראש הממשלה?
העד:
שוחחנו על עמדתנו כלפי הצבא.
ה שו פ ט: איפה השכל שלך? מדוע אינך
מדבר כבן־אדם? אתה מדבר על עמדת האחים
כאילו היית ראש ממשלת צרפת או משהו.
איזה עמדה יכולה לה־ות לכם כלפי צבא
המדינה?
העד: סליחה, אדוני. התכוונתי לומר שביקשנו
ממנו שיחרור כמה קצינים שנעצרו
בגלל שייכותם לארגון החשאי...
השופט: מה היתד, עמדת האחים המוסלמים
לגבי פינוי הבריטים מהסואץ?
העד: רצינו ש־צאו.
השופט: מה אתה סח? יפה מאד מצדכם.
ומה עשיתם בשביל זה?
העד: המדריך העליון נפגש עם סיר אי־וונס
הבריטי וניהל אתו משא־ומתן.
השופט: מה היה מעמדו של המדריך?
העד: אזרח פשוט.
השופט: האם מותר לאזרח פשוט לנהל
משא־ומתן עם מעצמה זרה על דעת עצמו :
העד: לא.
השופט: ואם הוא עשה דבר אסור, מד,
מעמדו?
העיד: אני יודע?
השופט: הרשה לי לעזור לך. האם אזרח
גזה נקרא בוגד?
העד: כן...
השופט: והודייבי הוא אזרח כזה?
העד: כן.
השופט: זאת אומרת שהודייבי הוא בוגד?
העד:

השופט: תודה רבה. זה הכל.

לארוצהלמות. יחף וכבול, מובל עבד אל-קאדר עודה, מזכיר ארגון האחים, אל הגרדום. כל הדרן בכה

העד: עשרה ימים לפני ההתנקשות, קרא
המדריך העליון לכמה מהמפקדים של הארגון
ואמר לנו אותו דבר. היא אמר
כי בינואר גילה לו מוחמד נגיב כי נמאסו
עליו הקצינים הצעיריש וכי הוא מבקש
את עזרת האחים המוסלמים כדי להחזיר
את הארץ למשטר פרלמנטרי תקין...
השופט: כיצד היה בנוי הארגון החשאי?
העד: בזמן אל־בנא, היה ׳מורכב מיחידות
של חמשה איש. בזמן האחרון שונה ההרכב
וכל כיתה הוגדלה לשבעה אנשים ומפקד.
כ 7ארבע כיתות כאלו היוו מחלקה, עם
מפקד־מחלקה בראשה. אני הייתי מפקד
מחלקה.
ה שופ ט: מה הנשק שעמד לרשותכם?
העד: לכל כיתה של שבעה איש היו
(המשך בעמוד 09

כפי ש ע שו ל שי ש קלי
בזה אחר זה
מוחמד פרגלי,
למים, לא ידע
עמד גס הוא
יעלה לגרדום.

הופיעו העדים הנוספים. שייך
חבר מועצת האחים המוסכי
כעבור שלושה ימים יו לדין
וכעבור עשרה ימים

נאשםמם׳ .1חסן אל־הודייבי, נ פי שצוייר
על־ידי צייר מצרי שהיה נכח במשפט.

ן תנדלם הזח 496.

וביקש רחמים על עצמו.

אחמס׳ .2עבד אל־רחמן אל־בנא, אחי מייסד
האחים, העיד נגד מנהיג הארגון הודייבי.

טרוריסטמס׳ . 1יוסף טלעת, מפקד הארגון
החשאי, התייחס לשופטיו בזלזול.

חסיין חמודה הספיק, לעומתו, כבר להופיע
בפני בית־דין צבאי, בהיותו רב־סרן
בצבא המצרי. אז נמצא אשם בשייכות
לארגון. החשאי של האחים, נידון לששה
חודשי מאסר וגירוש. מן הצבא. הוא סיפר
על פגישתו עם המדריך העליון ביולי , 1954
כשהודייבי חזר מביקור בסוריה.
השופט: מה סיפר לך אל־הודייבי?
הסר: הוא אמר שיש ללמוד הרבה מסוריה.
השופט:
מה יש ללמוד — כלכלה מדינית
או איך לטפל בפרחי־נוי?
העד: אתה שם אותי לצחוק אדוני. הוא
הכין תוכנית למיגור המשטר ה * אי במצרים
כפי שמוגר משטר שישקלי בסוריה.
הינדאווי דוייר, ,עורך־דין בן ,32 סיפר

כיצד מסד לו אחד ממפקדי הארגון החשאי
אקדח על מנת שיעבירו למחמוד עבד אל־לטיף,
שירצח את ראש־הממשלה.
השופט: סתם ככה, שירצח אותו לשם
תענוג?
העד: לא. הרצח היה צריך לשמש סימן
לביצוע שורה שלמה של התנקשויות בחברי
הממשלה ובכמה קצינים גבוהים.
השופט: ואחר כך?
העד: אחר כך היו צריכות לבוא מהומות
והתקוממות עממית בהנהגת האחים.
השופט: ואחר כך?
העד: אחר כך היה צריך הנשיא מוחמד
נגיב לפנות אל העם ולהרגיע אותו.
השופט: איך אתה יודע שזה נכון?

קרבן מם׳ .1
שניסה לרצוח

מחמוד עבד אל־לטיף, האיש
את גמאל עבד אל־נאסר.

במדינה

ככק ל*ו 1ע

(המשך מעמוד )5
דרש הממשל מיושבי הכה־ הערבי לוותר
״זמנית״ על אדנו תיהם, לקבל תמי רתם
אדמות בלתי רא יות לעיבוד ממוכן, ש־נומש־
על־ידי יושבי ערב אל־זביח. כל ה־מחא
ת לא הועילו. תש בתם של הממשל
הצבאי ומשרד־הפיתוח המחוזי הייתה ז.הת :
״אין לבם צורך באדם ,.ת שאפשר לעבדן
בטואקט רים.״
חיפושים ומעצרים. זו הי תה רק ההתחלה,
באחד מבזק. י יוני 1952 הוקף
כפר ערב אל־שבלי על־ידי כוחות צבא ומשטרה
; .שוטרים והחיילים עברו מבית לבית,
ערכו הי פ ש מדוקדק, שנמשך שבוע
שלש, עצרו עשר ת מצעירי הכפר. מטרת
הפעולה: גיל י הנשק שנגנב ימים מספר
לפגי כן ממושב שדמות־דבורה הסמור.
הנשק המבוקש לא נמצא. א לם לפעולה
הגדולה היו תוצאות הרות־אס ן: המושל
הצבאי שלל את רשי, נות המעבר של י ש בי
ערב אל־שבלי, אס־ עליהם לבוא לע־בודה
בשדותי ם של אכרי כפר תב, ר ,אשר
שימשו להם מקור־פרנסה מאז ומתמיד.
כמו כן נשארו שניים מצעירי הכפר במע־צ
׳ בילו למעלה משנתיים במחנה ג׳למי,
למרות שתדלנותם של עורכי־הדין עלי זיע־בי,
נימר חווארי, זרובבל ג לדשטיין ושלמה
ממן.
ההחלטה לא נתקבלה. שלילת מק-,
מות־העב דה בכסר־תבור דלדלה את יושבי
ערב אל־שבלי לחלוטין. בימים הראשונים
לקיום הגזירה ניסו עדיין ילדים ומבוגרים
להסתנן לכפר תב־ר. אולם הממשל הצבאי
נקט נגד המסתנים באמצעים נמרצים: המבוגרים
נקנסו ב״ 30ל״י. הילדים הוסעו
במכוניות למרחק רב מן הכפר, נאלצו
לשוב הביתה ברגל. התושבים נתיאשו ממאמציהם
להשיג עבודה, התהלכו בסמסות־הכפר
לבושי־קיעים ומזי־רעב.
כאשר כלו כל הקצים החליסו יושבי ערב
אל־שבלי לפנות לרשות לא־ארצית: הם
התקשרו עם הכומר אנג׳לו, אב המנזר ה־לאטיני,
אשר על פסגת הר־תבור, ביקשו
להתנצר.
אולם דכומר חשש לערוך את הטבילה
ההמונית על־דעת־עצמו, העביר את הבקשה
לאנטוניו וורגאני, בישוף העדה הלאטינית
בישראל. וורגאני לא רצה אף הוא לשאת
באחו־יות, שיגר מכתבים בהולים לאפיפיור,
ביקש ממנו להחליט אם לקבל את בני ערב
אל־שבלי אל חיק הנצרות, או להשאירם תחת
כנפי דתו של מוחמד.
ההחלטה לא התקפלה עד היום. אולם
הוואתיקאן שלח בשבוע שעבר שי קטן לבני
ערב אל־שבלי: כמה חבילות של בגדים
ונעלים.
יחד עם חפצי־ההלבשה הגיע למקום גם
המושל הצבאי, שחקר את התושבים לסיבת
רצונם להתנצר, הזכיר להם כי הגבלות
הממשל דצבאי חלות גם על בני דתו של
ישו. השיב לו חסן, אחד מזקני הכפר ששינה
את שמו לבוטרוס :״רואה אתה?
הבקשה כבר עזרה לנו. פנינו לממשלת
איסראיל, לא נתנה לנו כלום. פנינו לנביא
מ־חמד, לא נתן לנו כלום. פנינו לישו, שלח
נעליים.״

עיתתחז
40 הימים שד שורר

חיים שורר, פועל חקלאי שהפך שליח
הקרן הקיימת, קרן היסוד, ההסתדרות ו־מפא״י
ולבסוף עורף דבר לא היה נעדר
מעולם אומץ לב. בהיותו כמעט בן המשים
התגייס לצבא הבריטי, שרת משך
שנתיים כתותחן נגד־מטוסי. לפני שנה חזר
ואזר אומץ, ביקש במסיבה דיפלומטית
את אלכסנדר אברמוב, שגריר ברית־המוע־צות
בתל״אביב, לאפשי לו לבקר ברוסיה,
מולדתי, אותה יצא לפני 41 שנה.
13 חודש ו־ 6000 לירות הוצאות יותר
מאוחר החל שורר מסכם בדבר (בעתון
העולים אומר ובג־רוסלם פוסט האנגלי) את
רשמי מסעו בן 40 היום, בברית המועצות.
התוצאה הראשונה של דו״ח שורר :
תדהמה בין קוראי דבר המפא״יים. שורר,
שהורשה לבקר בחמש ערים גדולות בלבד
(מוסקבה, לנינגרד, קייב, אודיסה, קי־שינב)
,תאר תיו הסתייגויות קלות, את רוסיה
באהדה יתירה, כמעט ולא הזכיר את
שני מליון יהודים הנאלמים.
במקום זי׳ תאר שורר חוייה אישית חשו בה:
כיצד*הוזמן למסיבת הקרמלין, לכבוד
יום המהפכה, זכה להתחכך בגבו עם מו-
לוטוב ומלנקוב, האזין לשיחותירם. כתב
שורר: לו החזקתי אותו רגע כוס בידי,

הייתי שות לחיים עם ראש ממשלת ברית־המועצות
ומברכו כאזרח ישראל. שורר, שמ
ש ם מה, לא הספיק להניח ידו על כוס,
ניצל את ההזדמנות הבאה, לחץ את ידו של
מולוטוב, ברכו כאזרח יש אל.
..מי שברך״ למלנקוב. אחת מק ר־א
ת דבר בעלי ת ההשפעה, שנדהמה מכתבו תיו
המתונות של שורר: שגריו־ישראל־במוסקבה־לשעב
ג לדה מאירסין. היא ו פעילה
שגריר־ישראל־במ־סקבה־לשעבר אחר,
מ, דכי נמיר, מזכיר ההסתדרות, ובתור כזה
חבר מע כת דבר כל־יכ ל* ,יעצה לשורר
לצאת מהתלהב. תו לברית־המועצ ת.
העצ השפיעה על שורר. הוא נרגע מתיאוריו
המתפעלים־אין־קץ (״שלוש מא ת
אלף רופאים 1״ ״אפילו ראשי־התיב ת ענקיים
נוב־ ,במאמרו החמישי, ביום
הכיפורים בבית־הכנסת במוסקבה, בו בילה
יחד עם ( 4000 מחצי מיליון) יה די מוסקבה.
אחר שת;.ר כיצד החזן אמר מי שברן
לניאורגי מכסימיליאניביץ׳ מלנקוב ולקל״
.מנטי יפ־מוביץ וורשיל!ב והרב קרא את
התפילה בעד השל ם (״אבינו שבשמיים !
ברף מכשלת ססס״־ מגן השל ם בכל העולם
ונאמר אמן ! אבינו מלכנו ! חזק מגיני
השל ם בכל הע לם עבד שורר לתאור
רוחש הנכאה של המתפללים, שפחדו לברך את
אישי השגריר ת הישראלית, שישבו, בנס־ד,
על במת הבב ד.
זעק שורר: על שום מה הם פוחדים,
היה דים, אף להתקרב, ללחוץ יד, להחליף
מלים ספורות עם נציגי מדינת היהודים?״
הוא שכח שכאשר יהודי מוסקבה לא פחדו
ללחוץ יד, ל יחליף מלים ספירות עם נציגת
מדינת היהודים בשש גולדה מאירסון, נאסרו
הם בהמוניהם, הוחל בראשית המסע האנסי-
יהודי של ערב מות סטלין.

חקלאו ת
נא לא רהתענין
מתישבי עין־גדי שעל שפת ים־המלח שמחו
בחלקם. בהדרכת הפקולטה לחקלאות של
האוניברסיטה שתלו עגבניות מבכירות, אספי
ב-אשית ינואר יבול שסע של 220 קילוגרם
לדונם.
עוד יותר משמחים היו המחירים שהשיגו
גנני עין־גדי: בניגוד ל־ 100 פרוטות לקי־לוגרם,
מחיר רקיץ הסיטונאי, קיבלו בשביל
כל קילוגרם עגבניות 1,800ל״י.
אנשי עין־גדי למדו את לקחם, החליטו
להרחיב את שטח העגבניות, אלא שכאן
התערב משרד החקלאית, ביקש מעיז״גדי לא
לחזור על נסיון חורף , 1954 הבטיח לקנות
את כל יבול העגבניות המצופה ובלבד
שלא יגיע לשוק
הסבירו מומחי החקלאות! הופעתן מחוץ
לעונה של עגבניות , 1954 השפיעה על ה־אינדכס,
בו תופשות העגבניות מקום נכבד
בסעיף הירקות, העלי אותו בכמה
עשיריות של נקודה, דבר שעלה למשק בכמה
מאות אלפי ל״י.
משרד החקלאות לא הסתפק בפנייה ל־עין־גדי,
פנה גם לפקולטת החקלאות בירושלים
וברחובות, ביקש, אם אפשר לא
להתעניין יתר״על־המידה באפשרויות של
גידולי ירקות מבכירים.

ם שטרה
האדס השביעי
״רחובות ! רחובות ! מקום אחד לרחובות
!״ צעק הנהג הצעיר ורחב־הכתפיים,
משה בכר, בעמדי ליד מוניתו בתחנה־המרכזית
התל־אביבית ביום ה׳ שעבר. השעה
היתד, שעת לילה מאוחרת. הוא כבר
רצה לוותר ולצאת לדרך עם ששת נוסעיו,
כאשר הופיע במקום נוסע שביעי.
האדם השביעי, שהתנודד וכמעט ולא היה
מסוגל לעמוד על רגליו, ביקש לנסוע לנס•
ציונה. הנוסעים האחרים מחי נמרצות :
הם לא רצו לנסוע בחברת שיכור. הם החליטו
להוסיף לנהג את דמי המקום הריק,
לנסוע בלעדי האיש. משה משך בכתפיו :
הוא רצה רק את הכסף. כל השאר לא היה
איכפת לי. המונית זזה ממקומה. הברנש
השתוי קילל נמרצות. אחר הזמין מונית
מיוחדת לנס־ציונה.
המצווה לא קויימה. כעבור שעה
קלה, כאשר חז־ משה מרחובות עם ניסע
אחד ויחידי, נעצר במרכז ראשון־לציון על*
כשעבד נמיר בדבר, לפני שלושים
שבח, לא היה כליכו כלייכול, פוטר ממש-
דת האחראי למשלוח העיתונים כעבור חודש
בסידן.
העולם הזה *96

ידי ארבעה שוטרים, נצטוו־ .להחנות את
המונית בצד הדרך: הוא הספיק עוד לחשוב
:״קרוב לוודאי שהם רוצים לעצור את
הנוסע שלי״.
לש, סוים לא היתד, כל כווני׳ לעצור את
הנוסע. ברגע בי נפתחה דלת־המונית, הו פיע
לעיני משה פרצ פו המוכר של הנ סע
השביעי. מיד לאזור מכן ניחת אגרוף כבד
בסנטרו. בעקבות ד,מ לומה הראשונה באו
מהל מות אחרות. משה זינק החוצה, רצה
לקיים את מצוות הת וה ״שן תחת שן״ .א לם
השוט ים אחז, בזרוע תיו, איפשרו ל־ת
קף להלום בו כאוות נפשו.
״לא הבנתי את המת חש״ ,סיפר משה מא
ח ר יותר ,״השמרים עזרו לתוקף.
כאשר נסיתי להתנגד לו, אמדו לי לסת ם
את הפה. אחד מהם אפיל! ,ניח את ידו על
אקדחו. משיחתם ה ברר לי שהתוקף היה
סמל־משם. ה לבוש אזרחית.

שרות התיאטרון שד ,,העוד ה1ה״

הזמנהלמסע. המצב הובן למשה עוד
פחות כאשר הביא אחד הש,טרים ג׳ים
אזרחי, בו ישב אזרח חגור־אקדח (״הוא
נ, אה כבז נ׳ סר,״ סיפר משה) .האזרח
ניסה להכניס את מש לתוך הג׳ים, לנסוע
משם והלאה. א לם נהג־המונית התנגד, קפץ
מעל הדים, הוכה ש ב עד אשר איבד את
ד,כ תו.
״התעוררתי כאשר ניסה מישהו לשפוך
עלי מים,״ סיפר משה ,״היה קר וביקשתי
שיביאו לי את הסוודר שלי. אחד השוטרים
זביא לי את הסוודר, ומיד אחרי־כן נעלמו
כולם — מלבד האיש עם הדיס. אותו איש
הפציר בי שאכנס לג׳יפ ואסע אתו לסדר
נזזלחה.
משה סרב, הוא הבטיח לטפל בסולחה
למחרת הי ם, קרא לנוסע שלו, אשר עקב
אחרי כל המתרחש ממרחק־מה, נכנס למונית,
דהר לעבר תל־אביב.
פעולהפרטית. לא היה זה המסע
האחרון של משה באותו לילה. לאחר שהוא
סיפר את כל הפרשה במטה משטרת תל־אביב,
דרשו הוא וארבעת אחיו שהחוקרים
יצאו למשטרת נס־ציונה, בטרם יאבדו העקבות
את טריותם.
החוקרים יצאו לנס־ציונה, עצרו כמה
שוטרים, פתחו בחקירה מסיעפת תחת פיקוחם
של המפקחים הראשונים בראנד וקפלן.
אולם משה בכר ואחיו, שהטילו ספק בתוצאות
בירור הפרשי, בבית־הדין המשמעתי
של משטרת יש־אל, פתחו בינתיים
בפעולה פרטית: הם התקשרו עם עודך־דין,
ביקשו להגיש תביעה אזרחית. אחר יצאו לשוטט
ברחיבות נס־ציונה וראשון־לציון
במטרה למצוא את הנוטר בעל־הג׳יפ. לא
היתד, להם כל כוונה לסדר סולחת.

חיפ ה
כביסה בטחונית
ראש עיריית חיפה רב המרץ, אבא חושי,
היה מיוצר : ,עירו נשתנתה במשך השנה
האחרונה לחלוטין, הפכה לאחת הערים
הנאות והמסודרות ביותר בארץ, הבריקה
בנקיונה. רק דבר אחד פגם במראה האסט־טי
של חיפה: אזרחים מרושלים מתחו פה
ושם חבלים, תלו את הכביסה לייבוש בר־ש־ת־הרבים.
למען השלימות היה צורך
לבטל נוהג זה במ. ירות האפשרית.
הנוהג ביטל רק השבוע, כאשר נענה מש־רד־הפנים
לבקשת עיריית־חיפה, אישר חוק

בהגרלת כרטיסי־החינם להופעות ג־וזפין כייקר ;תמונות דמעדה< זכו כל הקוראים שמספרי הגד
יונות שלהם מן השבוע שעבר מסתיימים בספרות הכאות,954 —783 —654 — 483 — 354 — 183 —054 :
כד שאחד מבין כל 150 קוראים זוכה בכרטיס-יחיד חינם במקום מובחר.
מאחר שכל הכרטיסים הם להצגות הזירהטרון הקרובות, מתבקשים כל הזוכים להזדרז כמיוחד
ולקבל את הכרטיסים מיד, בין השעות 5-7אחרי־הצהריים. המועד האחרון לקבלת הכרטיס: יום
חמישי ,16.12.54 ,שעה 7בערב.
השרות מקווה כי הזוכים ייהנו בראוי מחויה אמנותית בלתי רגילה זו.
עזר מיוחד. אמנם משרד־הפנים לא היה
מעוניין ביותר בשמירה על יופיין של ערי״
ישראל, אך מאחר שלא היתד, לו כל כוונה
להסתכסך עם אבא חושי על עניין כה
פעוט, ניסח המשרד את החוק החדש בצורה
זהירה ביותר :״לא יתלו כבסים בצורה
שתסכן את בריאות הציבור ובטחונו.״
עיריית חיפה שמחה אולם עורכי־דין
רבים חייכו ברוב משמעות: במקרה של
תביעה משפטית נגד אזרח שיתלה כביסה
ברשות־הרבים, קשה מאד יהיה להוכיח באיזו
מידה מסכנים התחתונים והגופיות הר טובים
את בריאות האזרחים — או את בטחו״

חוק שיעוד כדמוקרטיה
ביום ה׳ שעבר חתמו שלושת השופטים
ועליונים יצחק אולשן, יוליום זוסמן ו־אלפרד
ויתקין על פסק־דין שהפך צו־על־תנאי
לצו החלטי, ציווה על ראש־עיריית
נתניה, עובד בן־עמי ועל מועצת עיריית־

נהג משה בבר
לשוטר מותר?

העולם הזה 896

נתניה להעניק לחיים אקסל ואבא קליינשפיץ
רשיון לפתיחת חנות־נקניקיס (העולם הזה
.)893
הרשיון יהיה לסלע־מחלוקת למן היום
בו סירבו אקסל וקליינשפיץ להתחייב ש לא
למכור בשר־חזיר, טענו כי אין הם
יכולים לערוב להרכב הנקניקים, הנקנים מ־בתי־חרושת
שונים בארץ.
העיריי׳ ,נקטה בשיטה של מרוב תחת סירוב,
מיאנה לתת את האישור הסופי לרשיון.
אסמכתה לסירוב: חוק־העזר של
עיריית נתניה, האוסר על מכירת בשר חזיר,
או מצרכים העשויים ממנו.
בפייה מצפונית. אולם השופטים העליונים
טיפלו בבעיית חופש־הפרם יותר
מאשר בבעיית שלילת־ר,רשיון. כתב שופט
יצחל אולשן בנוסח פסק־הדין :״הייתי
סבור כי הצדדים באו לבית־המשפט הזה אך
ודק למטרה אחת, והיא: לקבל החלטה עקרונית
אם בסמכותה של העירייה לסרב לתת
למבקשים רשיון, מפני שהם מוכרים בשר
חזיר״.
השופטים ראו בפרשה כולה גם ״מאבק
בין אלד, שרואים באכילת בשר־חזיר דבר
דתי, או לאומי, לבין אלה שאינם רואים
בדבר כלום, חוץ ממאכל. המאבק הזד, הפך
למאבק בין אלה שסבורים כי יש לכפות את
האיסור על־ידי חוק לבין אלה הסבורים שבמדינה
דמוקרטית אין מקום לכפייה כזאת
ושיש להשאיר את הדבר למצפונו של כל
אדם ואדם״.
אולם פסק־הדין נמנע מלחוות דיעה ״אם
יש הצדקה לכפות את האיסור הזה באמצעות
החוק גם לגבי אלה שאינם חרדים
לדת. אילו עשינו זאת, היינו נוטלים לעצמנו
סמכות, אשר לא הוענקה לנו מעולם.
יהי
גבול ! בחרצם את הדין התחשבו
השופטים לא רק במקרה הנדון: הם ראו
בבעיית החזיר בעיי־ ,כל־ארצית, הדורשת
את פתרונה הסופי. אולם. הפתרון יכול לבוא
רק מצד הכנסת, אשר תחיקק חוק
מיוחד, אי תעניק רשות חקיקה מיוחדת
לרשויות המקומיות.
״בכל מדינה דמוקרטית יש שטחים רבים.
בהם נשלל חופש־הפרס,״ נאמר בפסק־הדין,
״שאילולא כן היתד. האנרכיה משתלטת.
אולם במדינה דמוקרטית נשלל חופש־הפרט
רק לפי רצון העם כולו.״ בשלילת רשיונם
של אקסל וקליינשפיץ היתד, עיריית נתניה
יכולה להסתמך אך ורק על דשות שנית

לה על־ידי הכנסת ״אחרת לא יהיה
גבול לסמכותם של השלטונות המקומייב.״
שני סוחרי הנקניקים עזבו את אולם ביתד,דין
בשביעות רצון. פחות שבעי רצון היו
ה״כים רבים: עכשו הגיע תורם לומר את
דברם על אחת הבעיות העדינות ביותר
במדינה.

רמת־גן
מ־רנץ ללא 1
כמה מאות סקרנים צבאו השבוע על
בנין־התרבות של מועצת־פועלי רמת־גן.
נ שא הפעול.־ ,התרבותית היה בלתי רגיל :
מתן אות הזינוק למירוץ על כיבוש כסאו
של ראש העיר ה־ביעית בגדלה בארץ.
הסוס אשר בעזרתו קיוה חיים אברהמוביץ
מזכיר מועצת פועלי רמת־גן, הגוץ והדינמי,
לכבוש את כסאו של אברהם קריניצי,
היה יונה איתן, סגן ראש העיר, שנמצא חייב
במשפט על מעילה באימון הציבור, ונקנס
בסך 25ל״י. יונה איתן, שנפל לתוך שוחה
אשר חפר לו יקבלן שלמה בליזובסקי (ראה
העולם הזה מס ,)872 .שלא הסתיר את
טינתו לראשי עירית רמת־גן, שגרמו למפלתו,
שימש לכאורה נושא מצוין לתעמו־לת־בחירות.
ארבעת
חברי מפא״י ומפ״ם במועצת
העיריה, קמו בזה אחר זה, גוללו בפני
קהל השומעים את גודל מצוקתם של שוכני
החוילות בשיכון ותיקי רמת־גן, העלו על
נס את השיכון ההסתדרותי שהוקם בקרית־בורוכוב.
טען אחד מהם, יוסף קצ׳קו :
״מגיעה לנו ראשות עירית רמת־נן בזכות
טורר־כפינו שנתגלה בכל מפעלינו ובכל העיריות
והישובים, בהם אנו מהוים רוב״.
אולם רק לאחר שנעל זערהמוביץ את
האסיפה בקריאה לחוגים הפועליים להתלכד
לקראת מיגור הכת הצ״כית השלטת ב־עי־ייה,
התברר כי השלב הראשון במירוץ
הבחירות התנהל ללא סוס: יונה איתן רגיש
את התפטרותו לראש־העיר. מפא״י התחילה
בחיפושים נואשים אהרי ס־ם חדש.

דרכי אדם
הוא לא הבין דבר
פייגה קפנבוים לא הבינה עברית. אולם
היא הבינה היטב את מעבידו־ ,בביודהחו־
(המשך נעמוד ) 12

0 2 x 1 1 :1

הו ה

מגיש דקוראיו סבר עבו

קובע דסמונד לסלי, טייס קרבי, סופר ומדען, ששית!? בחיבור ספרו את התוכן ג׳ורג׳ אדמסקי, שהצליח להפגש אישית
פעמיים עם אנשי חלל, במדבר בקליפורניה. בספר גדוש העובדות והמסמכים מוכיח לסלי לא רק שהצלחות כבר ;חתו,
אלא גם שהופיעו, כמעט ללא הפסקה, בשמונה מאות השנים האחרונות, ואפילו הוזכרו בדו״ח פרעה מצרי מלפני שבעת
אלפים שנה. לסלי מבהיר את התעלומה הגדולה ביותר של המאה העשרים והוא מזהה את ״הגופים הזוהרים בשמים״
המטרידים את מנוחתם של תושבי תבל זה שבע שנים. בספר ״הצלחות המעופפות נחתו״ משיב לסלי על השאלות
שנשאלו בקיץ שעבר גם בישראל, כשהופיעו הצלחות הראשונות מעל לחיפה והדרום -מניין הן כאות, הצלחות
המעופפות? ומי הוא המשגר אותן? ומעל לכל, כפי שמגלה הפרק הבא, הלקוח מתוף ״הצלחות המעופפות נחתו״
כיצד הן מתנועעות, הצלחות המעופפות? מסביר לסלי את אחת הדעות המהפכניות המופיעות בספר ,״הצלחות
המעופפות נחתו״ ,אשד שרות הספרים של ״העולם הזה״ מגיש לקוראיו במחיר מוזל> .ראה את ההודעה בעמוד .)14

מואר היטב, בסכנם את הנמצאים בחו
כדי להינצל מפגיעתה של כורסה מרח!
הרבה תופעות כאלו נרשמו לזיכרון. ז
אינה נראית לי סיבה להכחיש את מה
מכל העדויות שלפיהן אירע מפרק ל1
המשיכה וריחפו באויר.
בעיקר מדובר כאן בכוח־המשיכה ס
שעל כל העולה למעלה לרדת, בדרך כ
דיוק, אך לא הפיץ כל אור על מהוו
שהניוטונים בני ימינו אינם מסוגלים לה
שאני יודעים כה מעט על הזרמים הם,
של כוכבי־הלכת. יכולים אנו להניח
הכללים, עד כנזר, שאנו מסוגלים בב
המצומצמות.

מן המוח האנזשי. זר מים 1
ההסבר הניתן בדיד כלל בניסויי
תמיכה הנראית לעין הוא ש״ידי רוח
רוחות״ אם רצונכם בכך, אולם האם
לכוח משיכתה המגנטי של האדמה, הו
ומה מפעיל כוחות אחרים אלה?
נראה שכוחות אלה מופעלים על־הרצון
האנושי
הסיגאר המעופף: ספינת חלל זו הופיעה מעל לשמי קליפורניה בראשון למאי , 1952 בשעה • 7:58 בבוקר. היא היתר! בעל צבט כסוף מבריק, ודמתה
לחלוטין לספינת החלל שרחפה מעל אותו מקום, כעבור ששה חודשים נוספיס. היא צולמה בעזרת מצלמה מלסקופית שמונה לכיפת הר במרחק חמשיס
קילומטרים, מעליה רחפה שעה קלה, כשהיא מתגלית לעיני עשרות צופים נדהמים שהתבוננו בסיגאר בסקרנות, בלי שידעו את טיבו האמיתי.
הצלחות המעופפות, לפי דבריהם של כל מיני ״מומחים״ :
״נקודות אבק קטנות הנמצאות לפני העיניים, ונראות כחפצים רחוקים
גדולים״ — טוען ראש״להק אחד.
״היסטריה המונית״ — אומר פסיכיאטר אמריקאי.
״אשליה קיבוצית יותר מאשר היסטריה המונית״ — אומר המכון האוסטרלי
לפסיכולוגיה שימושית, בנסותו לרכך את המהלומה ; נראה שאשליה קיבוצית
גרועה פחות מהיסטריה המונית.
״נקודות לפני העיניים״.
״כדוריות דם אדומות בתוך העיניים״.
״קורי עכביש מגביהי עוף״.
״מטאורים מגביהי עוף״
״אורות של מכוניות רחוקות״.
״נוגה״.
״מזל פרסאוס״.
״כדורים פורחים״.
״אויר יוני״.
״שכבות אויר קר ואויר חם הגורמות להשתברות בגבהים מסוימים״.
״סתם אויר חם״.
״סתם שטויות״ אומר ד״ר מנצל, מאוניברסיטת הארווארד, בראיון עם סופרו
של כתב־עת אמריקאי.
״ענייני מין״ — אומרים פסיכיאטרים מתקדמים אחדים, הבקיאים בענייני
טראומות התשוקה.
אפשר היה לחזות מראש שבמוקדם או במאוחר יעורב בדיון זה המין.
ולבסוף, בשורה מרוסיה — ־הצלחות אינן אלא תוצאת פסיכוזה של חירחור
מלחמה ותו לא״ .נאום הפרופסור קוקארקין ממוסקבה — ודאי משום שסטאלין
לא הצליח להמציאן.

צלחת מעל לנידיורק: ב־ 28 ליולי , 1952 אחת עשרה דקות אחר
חצות גילה נ׳ורג׳ קונג׳ר מאור תפוז ועגול מרחף, ללא־ניע, מעל לני ד
־יולק, ,הצליח לצלמו ולהוכיח על ידי זה את צורתה העגולה של הצלחת.

ניסויים בעזרת מכשירים רגישים
בלשונות סנסקריט ׳וסנסאר — כי ה
המחשבה הנה או שהיא גורמת לאי

טייסת ציחות מעופפות: ב־!
קארל הארט, את טייסת הצלחות המי
מעל לחוותו. קו טון המשוער של כ?

מסתבר שהצלחות המעופפות הן כל דבר שבעולם, חוץ מצלחות מעופפות.
נבוכים, מבולבלים ובלתי משוכנעים, אנו פונים לוושינגטון הבירה. ודאי
שם, ב״בירת המומחים״ בהא הידיעה, נמצא מומחה היודע מה פשר הדבר.
אנו נתקלים בטונות על טונות של נייר. מצבה ענקית ויקרה הידועה בשם
״מבצע הצלחת״ ,שבו הותחל לפני שנים מספר כדי לגלות את התשובה השלמה
והסופית .״מבצע הצלחת״ נסתיים בלא־כלום, או הושם במגירה, או שולח
בחרפה למרתפי הפאנטאגון על שלא הביא את התשובות הרצויות. במקומו
הותחל ב״מבצע קריצה״ (האם ניתן לו שם קולע זה על־ידי איש בעל הומור?),

עוד מרחיקים לכת. נראה שסברו כי
ואפילו אין זה הזרם הנפלט מהמוח,
הסובבים הוא אדיר עד כדי להרים
מכונה גדולה הוא חלש למדי, מאחר ש
אחת, אך יודעים אנו את שהוא יכול
אניות הקיטור החוצות אוקינוסים1 ,
— כל אלה מופעלים על־ידי אצבע או
נניח לרגע שהאימפולסים ההלושים ה
לתיאום אורך הגלים) עם כוחות גדוליו
שליטה מעודנת של הרוח בחומר.
והתפוצצויות אטומיות, אלא שליטה מן

בשנת 1951 הופיעו מספר תצלומים מעניינים ביותר בשבועון אילו׳סטר״טד,
בהם נראו שולחנות, כסאות ורהיטים אחרים מעופפים ומקפצים באוירו של חדר

אבני תאה המרכזי של הפירמידה
אחת ואשר הובאו ממרחק מאות מילין

ע ד חזק ה מ שיכ ה. ר חי פהב אויר

י חדש

שדילגו הנה והנה מהר ככל שיכלו,
אין כל ספק שהתמונות היו מהימנות.
בדה שמעודי לא ראיתי בעני הצגה כזו
דתה, כן לא מן החכמה יהיה להתעלם
שעצמים חיים ומתים הפרו את חוק

יו אנו יודעים מעט מזעיר, פרט לעובדה
לבסוף למטה. ניוטון ניסה זאת ביתר
של כוח מגנטי זה של. האדמה, כשם
ן אור על תופעת המגנטיזם כולה. מאחר
יים, הן על המלאכותיים, והן על אלה
׳טחון שקיימים תנאים שבהם מופרים
לקבוע כללים אלה בעזרת ידיעותינו

1ום ליים

נהם נעים רהיטים כבדים באויר ללא
1הן האחראיות לכך קראו להן ״ידי
זה הגיוני לומר שכוח שני, המנוגד
כאן באורח זמני י

אותו גורם שעליו ידוע כה מעט —
כיחו את שהיה ידוע תמיד לסופרים
האנושי פולט זרמים חשמליים, כי
לס חשמלי. אולם הסופרים העתיקים

הצלחתמנוגה: תמונה טלסקופית זאת צולמה בגו־ פאלומר, ליד מצפה הכוכבים פאלומר בקאליפורניה, עליידי התוכן־החובב ג׳ורג׳ אדמסקי,
אחד משני מחברי הספר הצלחות המעופפות נחתו, בי 13 לדצמבר 1952 בשעה 9:10 לפני הצהרייס. התמונה צולמה בשעת עליית •הצלחת המעופפת,
שהגיעה, לפי ההשערה, מן הכוכב נוגה (מאנוס) ,מראה את צדה התחתי של ספינת החלל שעברה במהירות עצומה מעל מערב ארצותיהברית.
הכבירות בחורבות אמריקה הדרומית, השערים המונוליתיים האדירים של
טיהואנאקה — משום מה השתמשו הבונים באבני ענק כאלו, שכמעט אין להזיזן
ממקומן, שעה שאפשר היה ליטול אבנים קטנות יותר ושימושיות לא פחות?
כיצד הותאמו זה לזה גושי־האבן המצוחצחים של הפירמידה הגדולה, שמשקלם
מגיע ל־ 15 טונות, בדייקנות של סנטימטר בלי מכונות חדישות? כיצד אפשר היה
אפילו לגשת להתאמתן?
מוטב שלפי שעה לא נעמיק לחקור בדבר פן יתעורר בנפשנו החשד הנורא
כי עומדים אנו בפני גזע שתרבותנו היא כאין וכאפס לעומתו. הבה נניח
לפירמידה הגדולה אשר במצרים, שם היא עומדת כבר רבבות שנה, ושם עוד
תעמוד רבבות שנים אחרי התפוררותם של כל שרידיהן האחרונים של ניו־יורק
ולונדון, ונחזור שוב לבעית הגופים המפירים את חוק המשיכה.

ב כנ סי ההק תו לי ת, טייס ללא כנפיי ם

על גזע נשכח שהשתלט על כוח המשיכה י
ומה בדבר הטיס באמצעות ״שיר והקשה״ 1

אצל אבות אבותינו. כו לנו חולי רוח
צליל בגובה מסויים יכול לבקוע ראי. האם מחוץ לגדר האפשר שעל־ידי
הכרה מלאה של טבע הקול, בכל שבע צורותיו, היינו יכולים להשיג
הארמוניה בינו ובין הכוחות החשמליים־מגנטיים היוצרים את התעופה
העצמית? הלא כבר הצלחנו לקבוע ״הארמוניה״ בינו ובין גלי הרדיו,
ולשדרו במהירות האור, ולא במהירותו המגושמת של מטוס סילון. אבית
אבותינו הלא היו כולאים אותנו בבתי־חולים לחולי רוח אילו אך רמזנו
על אפשרות כזו. מדוע לא נוכל, אם כן, לרתום את הקול לצרכינו, או
להפכו לכוחות ״נעלמים״ אחרים?

תרזה, הקדושה מאווילה, מספרת לני כי תכופות היתד, מתרוממת באויר,
ואפילו ברגעים בלתי נוחים ביותר. פעם אירע הדבר בשעת ביקורה של אם
בית־המנזר השכן, ששמעה כיצד גוערת תרזה הקדושה, שריחפה אותה שעה
באויר סמוך לתקרה, ונוזפת באלהים בלשון חריפה על שהוא מהתל בד, ועושה
אותה לצחוק. למעשה לא הגון היה מצדה להאשים את בוראה על תופעה שנוצרה
לרגל הכוח הבלתי־מכוזן של שכלה האדיר. בדרך מקרה הפעיל מוחה את
״אורך הגל״ ד,מתניע כוחות המנוגדים למגנטיות של כדור הארץ, והתוצאה,
בהתאם להגיון המופלא לפיו בנוי הקוסמוס האדיר, היתה שנישאה כלפי מעלה
עד שהתקרה עצרה בעדה מלהמריא הלאה. מקרה זה של תרזה הקדושה ידוע
קצת יותר ממקרים אחרים מאותו סוג, שרבים מד,ם נרשמו לזיכרון. ייתכן
שהמקרה המעניין ביותר הוא זה של יוסף הקדוש מקופרטינו — נזיר איטלקי
מהמאה ר 17 שלא זו בלבד שהתרומם באויר לרצונו, אלא שלעתים גם נשא
עמו נוסעים ומטען. במקרה אחד נ־אד, כיצד מרים הנזיר צלב עץ כבד, שעשרה
פועלים טרחו בו לשוא, וטס עמו מרחק פסיעות מספר אל המקום שנקבע להקמתו.
ספר תולדות קדושי ד,כנסיה הקתולית הריהו אחד הפרקים המעניינים בתולדות
הטיס ללא כנפיים, מאחר שהוא מוגה כמאתיים קדושים שהיו מסוגלים לנקוט
אמצעי־תנועה מופלא זה.
הפרופסור ו. י .קאופורד פירסם את תוצאותיהם של כ־ 67 ניסויים בתעופה
מסוג זה (לויטאציה) ,שנערכו בתנאי מעבדה חמורים ביותר, ובהם התרוממו
שולחנות, כיסאות, ארונות־ספרים ובני־אדם והונעו בחדר בדומיה גמורה. מר
ליאון אייזאקס צ־לם מספר תמונות טובות בשעת ניסויים שתוארו על־ידי מר
הארי אדוארדס, ניסויים שבהם התרוממו רהיטים באויר.

ל ה חנ ע ח ספיגת חדד. מיחו שי ראש

ואוגוסט 1951 צילם תושב טכסאס,
!ות, אחת מרבות שחלפו אותו יום
זת מצלחות הטייסת 300 :מטרים.

אך מהו הצד השוה בין תרזה הקדושה ובין הצלחות המעופפות?
תרזה הקדושה והרהיטים נעו בדממה, בלי כל סימן של כוח נראה או נשמע.
האם יש להסיק מכאן שלדעתי נעות הצלחות המעופפות בדממה בחלל
מפני כוח רצונם של ממציאיהן ובוניהן י אין זה הפתרון ההכרחי, אך לדעתי
ייתכן הדבר, גם ייתכן. איני אומר שהדבר הוא ודאי משום שתעופה עצמית מרצון
היא פעולה קשה ביותר, לדברי אלה שהצליחו בה. הכוח הרוחני הנדרש להתנעת
ספינת חלל מעל לשדה הניסויים בוייט־סנדרס במהירות של 18,000 מילין בשעה
יגרום מיחושי ראש ליצור הגדול ביותר. ובכל זאת אני טוען שהדבר אפשרי
הוא.
בין חרטומי מצרים רווחה מסורת כי סימנו של הכוהן האמיתי הוא יכלתו
להתעופף באויר כל־אימת שעולה הדבר על דעתו. רק על ידי הישג זה הכירו
בו כבמלומד אמיתי, הבקי בחכמה העתיקה.

מוח זה הוא אדיר־כוח עד למאוד.
הזרם שהמוח מסוגל ליצור בגופים
!ים עצומים באויר. הכפתור המניע
י אינו עולה על כוח הלחץ של אצבע
שות. הגשרים המסתובבים האדירים.
ותיהם המהירות של מגרדי־שחקים
קטנה הלוחצת על כפתור זעיר אחד.
דם במוח ניתנים להארמוניזציה (או
גרבה — מה תהיה אז התוצאה י —
כוח בהמי הדומה למנופי קיטור
ג, חזקה ויעילה פי אלף.

״בימים מקדם יכלו הכל לטוס ...הכל היה קל בעתר, ואפשר היה להניע
אבנים גדולות״...

]ולה, שמשקלן הגיע ל־ 70 טונות כל
נ! י האבן הענקיים ב 0טונה;ג׳ ,האבניק

״בימים מקדם יכלו אנשים לטוס על־ידי שירת שיר והקשה בקערה״
האין סיפורים אלה מכילים רמז ליכולת תעופה עצמית? האין ה ם מרמזים

באמריקה הדרומית מתהלכות אגדות זהות עם הנ״ל במידה מדהימה ;
אין אלה אגדות שנוצרו בקרב הילידים של היום, אלא הגיעו אליהם מגזעים
קדמונים וגדולים יותר, שנעלמו בהניחם אחריהם אותן מצבות נהדרות, מבלי
שיסבירון ויתרצון. אגדות עתיקות אלה מספרות :

צלם מול צלחת: אחד מהטלסקופים בהם השתמש ג׳ורג׳ אדמסקי
לצילום הצלחות. את צילומיו ביצע מעל לעדשת הטלסקופ, בעלת הקוטר
של חמשה־עשר סנטימטרים כשהמצלמה מותקנת במקום עדשת העיך.

במדינה
(המשך מעמוד )9
לים הממשלתי ד יפואי, שעה שהוא אמר
לה, לפני שב־עייב ,״אין יותר עבודה ולקח
ממנת את כלי־עב דתה: הדלי ום מי ״

היא הבינה גם שלמחרת היום לא יהיה
לה מה לאכול ולא יהיה לה גם במה להאכיל
את בעל, מוכה־השחפת. על כן החליטה
פייגה לא להבץ דבר: היא הוסיפה לבוא
לבית־החולים, מדי יום ביומו, לשטוף
את החדרים !לטאטא אותם. המנהל גער
בה, ניסה לסלק אותה מן המקוים. לשווא.
לבסוף נקט מנהל בית־החולים באמצעי
החריף ביתר: הוא הזמין את ומשטרה
— !כעבור ימים מספר כבר הובאה פייגה
בפני ש!פט־השלומ, חיים בן־טל בנאשמת
בר,פ עת־הסדר הציכרי. השופט דיבר אליה
אידיש. אולם הפעם היה. המצב ברור לה
פחות מתמיד: היא לא הבינו. במה הפריעה
את הסדר הציבורי. היא רצתה רק לעב! ד
— ולאכול.
הש!פט הבין את המצב לאמיתו, פקד לשחרר
את סייגה בערבות עצמית. אולם
היא סי, בה: מוטב היה לה לשבת בבית־הסוהר
ברמלה, לקבל א־כל, אם לא עבודה.
כעבור דקות מספר כבר וסיע הטנדר
היד! ק של שירות בתי־הסוהר את פייגה
לרמלה. בחצר בית־המשפט התל־אביבי נשאר
גבר צנום !נמוך־קומה: משה קפנבוים.
הוא התפלא מדוע לקחו ממנו השוטרים את
אשתו. הוא לא הבין דבר.

משך בכת
להשיג
להם מריג׳ידרים. ה א
פיו — והתפטר.
אלכסנדר לא נשאר ללא עבודה. במהרה
נפתח ברחוב המלכים החיפאי משרד חדש :
חברת קואורדינטורס. אלכסנדר השקיע בחברה
את נסי נו הרב, ושותפו השקיע כמד,
אלפי ליר ת. אולם ברגע בו רכש השותף
את נסיון המר ואלכסנדר את הכסף, נפרד׳
דרכי השניים. מהנדס־החשמל לשעבר נשאר
מנהלה היחידי של החברה המי. חדת במינה,
אשר היתר, מוכנה להבטיח הכל,
לקבל כל סכום־כסף, לא קיימה דב .
במהרה נמאסו על אשתו השנייה של
אלכסנדר בעלי־החוב של בעלה, אשי הס״
רידוד, יומם ולילה. היא דרשה גט. אלכסנדר
לא התנגד, העמיד רק תנאי אחד: הדירה
תעבור לרשות־ .הדי ה המפוארת נמסרה
לו. הוא חתם על וג ם — ונשא נערה אחרת.

שעי ם
אלכשגדר הגדור

סיגריה מעופפת

שני גברים ניצב!׳ בשדר,־התעופה בלוד,
שלחו את מבטיהם המאוכזבים לעבר אורותיו
של מטוס מתרחק: הם לא הספיקו
למנוע בעד אלכסנדר ישראל מלעזוב את
מדינת ישראל. הוא נשאר חייב להם אלף
לירות ישראליות.
השניים לא היו היחידים שאוכזבו על-
ידי נסיעתו של אלכסנדר: הוא השאיר
בחיפה אשד, בהריון ובעלי־חוב רבים. בירושלים
נשא ה נערה נוצרית, אשר קיבלה
ממנו הבטחת־נישואין בהדר־הכרמל נשארה
דירה אשר קיבל אלכסנדר מאשתו הראשונה
והצליח למכור לשני אנשים בעת ובעונה
אחת. ברחבי הארץ נשאר מספר רב של
קרובים וידידים, אשר נתנו לאלכסנדר סכו־מי־כסף
גדולים תמורת הבטחותיו להשיג
להם מקררים, עץ, או ברזל. באחד המחנות
הצבאיים נשארו מיטה ריקה ומדים של
סרן.
שנאה למלחמות. כאשר הגיע אלכסנדר
לישראל בשנת , 1945 ראה לפניו ארץ
סוציאליסטית ההולכת ונבנית. אולם הוא
החליט כי הוא יוכל להשתכר כסף רב בטרם
תיבנה הא׳ץ לחלוטין. הוא אהב את
חיי הפאר. הוא התרגל בהם עוד בהיותו
בסופיה, מקום שם עבד כמהנדס־חשמל.
אלכסנדר לא היה ציוני. הוא ניתק את
עצמו מעל חיי הפאר ועלה לארץ מסיבה
משוטה. ביותר: ה א לא אהב מלחמית, לא
השתוקק כלל להדוף את הכובשים הגרמניים
בעזרת כידונים סובייטיים. כאשר ניסו
הבולגרים לגייסו לצבא, שיחד קולונל בולגרי׳
ז וברח על־ידו אל מעבר לגבול התורכי,
פנה ישר למשרדי הג׳וינט בקושטא.
חלופיהאמהות. נ־סף על אהבתו את
הפאר אהב אלכסנדר גם נשים. הוא היה
גבר גבר,־קומה ויפר,־תואר, וכמעט כל אם
שראתה את הליכותיו המיליונריות היתד,
ח, למת להשיא לו את בתה. נשואיו הראשונים
בישראל ו יו קצרים וסוערים: הוא
התגרש מאשתו תוף שבועיים, לאחר שקיבל
ממנה 3000ל״י.

— מה ההתרגשות? זו היא הסיגריה ״אכספורט״ של אחים בז׳רנו !

זמן קצ* לאחר מכן פגש אלכסנדר ב אשתי
השנייה — גם הפעם באמצעות האם.
הוא השתכן בדירה נהדרת בהדר־הכרמל,
עבד משך שנים מספר כמהנדס בסניף החיפאי
של חברת־החשמל.
בפרוץ מלחמת־ד,עצמאות לא שינה אלכסנ דר
את יחסו למלחמה: ה א הצליח תמיד
להשיג הפקידים בעורף, נדד מחיל־ד,הנדסה
להיל־הים וחזרה, קשר קשרים, אשר היו
עתידים לה יעיל לו בימי־של ם.
אופקים נרחבים לא רב־ם היו אזרחי
יש־אל ששמחו על שביתת־הנשק כשם
ששמח עליה אלכסנדר. עתה נפתחו בפניו
אופקים נרחבים. הוא חזר לעבודתו בחב־רת־החשמל,
אך נתבקש ל: תפטר כעבור
זמך קצר: מעבידיו גילו כי הוא הוציא
מפקידים שונים סכומי כסף בהבטחות שווא

סרן ישראל־איכור
נשים וחובות
מדי־סרן. כאשר הלכה חגורת־החנק
של בעלי־החוב והתהדקה, הבין אלכסנדר
כי סיום המשחק הגדול קרוב. כמה מבע־לי־החוב
האשימוהו בהוצאת כספים בטענות־שווא.
הוא הופיע בבית־המשסס ללא עורך
דין, דצליח לזכות באחדים מן המשפטים.
אחר נעלם מן האופק.
כאשר שב אלכסנדר והופיע היה לבוש
מדי סרן. הוא היה משוכנע כי מדיו ישמשו
תריס מצויץ נגד בעלי־החוב. יתר על
כן הם פתחו לפניו שטח־פעולה חדש :
כלי־רכב צבאיים. הוא התחיל להציע לידידיו,
אזרחים וחיילים, מכוניות צבאיות, קיבל
מהם מפרעות שמנות.
תוכנית ־ נסיגה. אחר בא השלב האחרון:
הנסיגה מן המערכר. אלכסנדר הרגיש
כי רבים מן המכרים חושדים בו, החליט
להסתלק בעוד מועד. ד,־א חשב בדבר,
עיבד תוכנית מפורטת.
את המקום המרכזי בתכנית הנסיגה תפסה
נערה נוצרית שעבדה בשטיפת רצפות
בקונסוליה הספרדית בירושלים. אלכסנדר
התידד עם הנערה, דציע לה נישואין. היא
הסכימה בתנאי אחד: עליו להתנצר ולשנות
את שמו. זה היד. בדיוק הדבר הדרוש
לו. אלכסנדר יש־אל היהודי עבר מן העולם,
ובמקומו היפיע אלכסנדר איבור, קתולי
אדוק, שקיבל המלצה מיוחדת לקריית־ה־וואתיקאן.

מלצר, פתחה בפני אלכסנדר את כל
הדלתות. הדרכון שלו הוחתם. אורותיו של
מטיס אל־על התמזג ׳,עם אור הכוכבים.
רק צו של שופט היה יכול לעצור את המ טוס,
להביא את הבורח לכלא. אבל כל השופטים
היו שקועים בשנת־ישרים, וכאשר
התעוררו כבר היה מאוחר מדי: אלכסנדר
הגדול יצא לכבוש ארצות חדשות.
הארץ השתתף במפקד הפולים הדתיים בהסתדרות
(דבר).
מרדכי גולדברג, ראשון לציון.
המפקד אינו מכוון לאבטיחיס של
מפא״י וליוישואים המפ״מ״נז.
מגלה,־השרים שוכלל במ דד, רבד,
על־ידי ימשטרח לום־אנג׳לס (מעריב).
משד, פלץ, צר,״ל.
השר אין לו רגליים.

העולס הזה £96

תיאטחן הבימה דלקת ושצה ׳ושד

היילמאר (פינקל) והדוויג(פזל) כ״אווז הפרא״
אבהית מסופקת, אהבה אמיתית

החי

אנשים

אורימידע

בטור אחד

בתל״אביב, קיבל עסקן ספורט ישראלי
מכתב מיוגוסלביה, בו מוסרים עסקני ספורט
יוג־סלביים בי נודע ל ם על תח־ויות ה־עדלאידע,
שייערכו בקרוב בישראל, שואלים
איזה נבחרות עליהם לשלוח לתחרויות

אלו.

בתל״אביב, בקולניע מוגרבי, בעת הצגת
הסרס המבול בא, הרגישו פתאום חלק מן
היושבים באולם בזרמי־מים שניתכו על
ראשם, הזעיקו את הסדרנים, שגילו כי
עובדי הקולנוע שכחו לסגור לגמרי את הגג
איפשרו לגשם השוטף, שירד אותה שעה,
לחדור לאולם.

ישראלים שהגיעו לברזיל, גילו שם ק־תב־רחוק
של שר הבטחון,
הע סק בענייני בטחון אף הוא: ד״ר סו־קראטס
לובייאנקו, מפקד משטרת פורטו
אלגרה. האמיתית גילוי יותר מעניין: הסיבה
להורדת רב־טוראי דויד בן־גוריון, מן
הגדודים העבריים, לדרגת טוראי. גילה השבוע
הדיילי טלגרף הלונדוני: בסתיו
1918 יצא קורפורל בן־גוריון את המחנה
ללא אישור חופשה, כדי להפגש עם צעירות
תל־אביביות, הורד לדך גת פרייוייט
כעונש.
עוד פחות הצליח ניאורני מבסימי-
דייאנוביץ׳ מלנקוב, ראש ממשלת
ברית המועצות. כשיצא השבוע הכרך ה־26
(מגנט עד מדוזה) של האנציקלופדיה הסובייטית
הגדולה זכו תולדות חייו בטור אחד
בלבד. מאו טסה־טונג הסיני זכה, לעומת
זאת, בשבעה וחצי טורים.
וינסטץ צייצ יל הסתפק בהגדרה ענוו-
תנית על תפקידו בימי המלחמה :״העם
(הבריטי) מסביב לכדור הארץ היה בעל לב
של אריה. לי יעד המזל רק לספק את השאגה

הבודה בור לאחרי

אחד שגה־שגת״ט

בעוספייה, בעת חנוכת בית־הקברות הצבאי
של חיל־המיעוטים, התאמצו צלמי־העתו־נות
לתפיס עמדות אסטרטגיות, דחפו זה את
זה עד כדי כף שאחד מהם נפל לתוך קבר
פתוח.

אחרי שעיתוני ירדן החלו מקדישים מקים
רב לכל מלה היוצאת מפיו של גדעון
רפאל, מנהלה יליד־גרמניה בן ה־ 41 של
המחלקה המרחבית במשרד החוץ, נאלץ להכריז
בפני חבריו :״בחיי׳ איני משלם להם
ש ם כסף עבו ר הפירט, מת !״
איש משרד־החוץ אחר, מיכאל (מייק)
ארנץ, שחזר דיחודזן ארצה אחרי שלוש
שנ ת שר ת, כנספח עיתונות, בשגרירות ה־לונד
נית, הצביע על הסכנה הכרוכה בשהות
ממושכת של דיפלומטים בחוץ לארץ. הסביר
ה,א :״אחרי שנה־שנתיים אתה מתחיל לק רוא
את עיתוני המקים, הילדים מדברים את
השפה המקומית, אתה מתרגל להווי המקומי
עד שדרוש מאמץ מצדך כדי לקיים את
ומגע החי עם המציאות בארץ.״
בפני סכנה אחרת הזהיר השגריר הבריטי
החדש, ג׳והן ניקולס, שהוא כוכב עולה
בשמי הדיפלומטיה הבריטית. אמר הוא למסובים
במסיבה פרטית: הגבול הסוגר מסביב
לישראל גורם לכף שהערבים והישראלים
מאבדיס את המגע איש עם מציאות
רעהו. ומסוכן מאד ׳לבסס קו פוליטי על
מושגים שאבד עליהם הכלח לפני עשר שנים.

על הגובה
בסטוקהולם, שוודיה, הציג גאססון ארנסט
את עצמו כנציג מסחרי של ממשלת צרפת,
ניסה למכור לחברת גרוטאות ברזל את
מגדל אייפל הפריסאי, קיבל מפרעה של חצי
מיליון כתרים שוודיים • ,נעצר על־ידי ה־משסרה
בטרם הספיק להסתלק עם הכסף,
הסביר בבית־המשפט . :רציתי רק לגמול
חסד לצרפתים. מגדל־אייפל הגבוה מכער
את הנוף של פאריס !״

חמווד השל ש׳

האבילות מחייבת
בתל־אביב, בתחנה המרכזית, התנגד זאב
כהן לשומרי התחנה, שניסו לסלקו מתוף
אוטובוס של אנד, בו רצה ללון, טען בכעס :
.ההורים שלי היו אנשים נכבדים והגונים.
אינני רוצה לישון במנהרה, יחד עם כל
הקבצנים !״

סיבון מבצוע׳
בסאן־סראנצים קי, ארצות־הברית, ניגש ג׳ו־הן
או׳הייר, המפקח על המחלקה למלחמה
בזנות, אל צעירה חשודה, הסכים ללכת אתה
לבית־מלון סמוך, תמורת סכום־כסף מסו־יים,
לא עצר אותה לאחר מעשה, נסע איתר,
ל תו׳ נשא אותה לאשה.
חומוסוציאליזס בבירות, לבנון, הוצאו שנים מפעילי
המפלגה הסוציאלים טית־פרוגרסיבית משורות
המפלגה, לאחר שנאשמו בשורת מעשים
מגונים בגופם של נערים.

אש צולבת
בח־פה, הסיע גהג־המונית אברהם יפה
שמונה נוסעים, נעצר על־ידי שוסר־תנועה,
נקנס בחמש לירות, נצטווה להוריד את הנוסע
העודף, הוריד אותו ליד ה־צטלבות הסמוכה,
נקנס בחמש לירות על חנייה במקום
אסור.

למעלה ממאה אלף ל״י.

פנחס לבון,

שלו ש מגות
הסבירה ג׳וזפץ בייקר את טעמה המיוחד
בצבעי שמלות: אם כי האופנה של
פאריס כיום היא בעיקר חום ושחור, לא
סטתה היא מאהביתיה הישנות, מרבה ללבוש,
כמקודם, כחול־בהה, אפור וגם ש הר.
המנצח־ אירח של התזמורת הפילהרמונית,
סרגיו צ׳ליכידקה, גילה תור אר; ך לפני
אחת המסעדות ליד שפת־הים התל־אביבית,
החליט להצטרף אליו, לאחר שהוסבר לו כי
התור הוא למאכל הלאומי הישראלי. המאכל
ממנו טעם צ׳יליבידקה שלוש מנית: פלאפל.

גרגור וורלא אינו רק תמיד ה־ 13 במסובים
ליד השולחן אלא הוא גם •טובל בצורה חריפה
מדלקת היושר״ ,דבר המחייב אותו להרוס
כל אשלייה וכל שקר, ויהיו אלה גם
תנאי יחיד לאושרה של משפחת חבר נעוריו.
וכף קירה באח ז הפרא שכאשר גרגור (ישראל
בקר) ,בן התעשיין העשיר, שנטש ביתו
אחר מות אמו, חוזר הביתה כעביר 17 שנה
הוא מחליט לגלות להייאלמר אקדל (שמעון
פינקל) את האמת על אשתו גינה (אינה גוביג־סקה)
ועברה.
האמת: גינה שהיתה סוכנת בית־ של וור־לא
הזקן (שמואל רודנסקי) ,היתר, גם פל־גשו,
נישאה להייאלמר, ייחסה לו, את בתה
הדוויג (עדה טל) ,שהיא קרוב לוודאי בתו
של וורלא, הסובלת כמוהו ממחלת־עיניים
תורשתית.
התוצאה: אם כי הייאלמר מחליט כי ״יש
בעולם הזה כמה דברים שגבר חייב להתרגל
אליהם״ והוא לא יתרגל אליהם, אין הוא
יכול להחלץ ממה שגרגור מכנה, בצה של
גניבת דעת״ ,שוקע בה, בדיוק כמו אותו
אווז־סרא (שנתן את שמו למחזה) שנפגע ב קצות
כנפיו, נפל המימה ונשלה כדי לסיים
את ימיו בעליית הגג של אבי־הייאלמר, אק־דל
הזקן (יהושע ברטונוב) לשעבר צייד עז־נפש
(שהרג תשעה דובים) שנשבר אחר
ישיבה־ בבית־הסוהר כשותף לתרמית מסחרית
של וורלא הזקן.
הטפה אחת לשנתיים. הקרבן האמיתי
היא הדוזיג הקטנה, היורה בעצמה, שעה
שהיא מנסה לירות באות הפרא, האהוב עליה
מאד, כדי להוכיח לאביה המסופק הייאלמר,
עד כמה היא אוהמת אותו ועד כמה רוצה
היא כי לא יטוש אותה ואת אמה.
כאשר כתב הנריק איבסן הנורבגי, לפני
שבעים שנה בדיוק, את אווז הפיזא היה באמצע
כתיבת מחזותיו החברתיים, אותם הד׳
ציא לבמה בקצב של אחד לשנתיים. למרות
גישתו העניינית־הישירה, ובאותם ימים —
מהפכנית, לערכי אנוש, לא הסתפק בהטפה
נגד צביעות חברתית, רצה להוכיח בקומדיה
השטנית (כסי שקורא לה סנדו מלמק־וויסט,
הבמאי־האורח השבדי של הבינזה ש זכתה
בסמל אווז דפרא, עקרון נוסף: טוב
הכלב החי (היודע כי אשתו בגדה בו ובתו,
ייתכן, ואינה בתו) מן האריה המת, או בסמלי
איבסן — סוב אווז הפרא הפצוע
והי בסל בעליית גג מאשר האווז הצולל תהומה.

דדרה־

צחוק. צב עי. מוסיקה
הידיעה על המהפכה ועל השתלטות התורכים
הצעירים שטפה כסערה על פני או-
למות־ההרמון הנרחבים של יוסוף באשה
באיסטנבול. נערות שחורות שיער, בלונדיות,
ג׳ינג׳יות, גבוהות, נמוכית, צנומות ותפוחות
טלטלו את שמלותיהן הצבעוניות, יצאי
במחול פרוע, הריעו לכבוד החירות.
רק יאנאפה נשאר אדיש: הוא היה סריס,
ואף מהפכת שבעולס לא היתה מסוגלת לשנות
את מצבו.
מאורעות ס ערים אלה של מהפכת התור,
1908
כים הצעירים, שהתחוללה בשנת
שימשו רקע לאופרסה בת שלוש המערכות
של ליאו פול שושנת אים טנכ,ל,
אשר נבחרה על־ידי ג׳ורג׳ וואל כהצגה הרביעית
בתוכנית תיאטרונו, דו־רה־מי.
שלוש ההצגות הראשונות, של התיאטרון,
שהוקם לפני שנ׳ ,הוכיחו לוואל כי הקהל
הישראלי אינו שינה משאר הצופים
ברחבי־העולם. הישראלים דרשו שכל או־פרטה
תתן להם צבעים, מוסיקה וצחוק —
וואל נתן להם כל זאת. בעיקר צבעים.
״מבטא משלנו״ .הרבגוניות היתד,
הסיבה הראשונה והעיקרית להצגת שושנת
איסטנבול בארץ. סיבה שנייה: האופרטה
לא הוצגה על במה ישראלית עד כה.
לקח שלוש ההצגות הראשונות נראה בבירור
בהצגתו הרביעית של וואל. הוא ניכר
הן כתפאורות הנהדרות והרבגוניות והן
בתלבושות הרקדנים ובתיאום־הפעולה
המצ יין של השחקנים. ניכר היה מיד כי
ההכנות להצגת־הבכורה נמשכו יותר מחודש.

על דבר אחד לא הצליח וואל להתגבר:
המבטא העברי של אחדים משחקניו
נשאר גרוע כקודם. אמרה אחת מנע-
רות־ההרמון מאחורי הקלעים: לחבימה יש
מבטא שלה. לנו יש מבטא שלנו,״

.לינה: מכתבך שימח אותי מאד,
אולם בגלל סיבות שונות לא יכ לתי
לפרסמו, חביבתי. על כל פניב, אד
שמחה שהתאוששת, והינף מאיש״ ת

עתה.

לידידות כדכד
1896/3871 או הבאמ נו ת. מו סי קהוא לי לו
מננן על כ לי כלש הו ושכחלפר סו.
הי ה רו צהלב לו תאתזמנוהפ נוי ב כ תי ב ת
מכת בי ם לנ ערהבת . 18— 19י ליד ת־ הארץ.
דור,א( .תן הז ד מ נו ת נם לי לי דו תחוץ ! )
שלאת הי ה נבו׳הה ביו ת ר או ל ם חינני ת. ו מו
צאת ענין ב נו ש אי םהמע סי קי םאו תו.
כן, הו א בן . 23ו ב לונ די.

ל 0״.דנטים בחו״ל כלבד
מ א חו רי המספר 898/388מסתתרת נע רה
מ ש כי ל ה לי ב רי הובעלת חו ש -הו מו ר. ה מ
תבטא כנ ראהבר צונ הלהתכתבאד ורק
עם ס טו דנטישרא לי ה לו מדב חו ץ־ לארץ.
כ די להח לי ףרש מי ם. או מרת הי א.

משונה, בשבילו
צ עי ר בן ) 896/389 ( 22 רו צהלהתכתב
א ך ורק עםב חו רהמ שונ ה. כי נם הו א
כז ה ( .אני אי נ ני מ בינ ה, או לי א תן)• /

מבצע ״כייף״
מכתבהשל 896/390 הני ע א לי עו ד
ל פני ש הני עהלמערכתר שי מ תו שלע מו ם
קינן ״ כי צ ד לטייל ב אי רו פ ה ״ .ל כן אל י תהלל
י די די ה קינני כ אי ל ו טיו ל ב אי רו פ ה
באמצ עי ם מיני מ ליי ם, הו אהמצא תו הפ
ר טי ת.
ו ב כן: נערהבת 20 זו. ה עו שהבמ
כתבה רו שםמ צוי ןשל אח תמב נו ת
הנו ערבע לו ת הד ם, ש כו ב ע הנ ר ב אינ ם
מו צג מ ו זי אוני לנ בן — ה בי אהלפ ני א ת
ת כני ת ה, הבאה. ש ת ענין ו ד אי חלק ני כ ר
מאלה הי כו לי םלק רו אלעצמםב חו רי ם
בעלי־ד ם :
המטרה: מבצע ״ כי ף ״ ב אי רו פ ה . 1953
מטרהמש ני ת: הנ אהמכ סי מ לי ת ו־חוי
הבל תי נשפחת.
האמצ עי ם: מיני מ ליי ם ! ז ״ א רו ב הד רך
בטרמ פי ם.
ל שם בי צו ע תו כ ני תזוד רו ש לה בן•
לוי ה שי הי ה נ כו ה, מ ענין. חבר תי ומש כי
ל. ו ש ני לו י הי הבר דיו סשל . 22— 26

משוחרר מתסביכים
לא פ חו תמע ני ומןהמכתבה קוד ם.
הי הזהשלהס טו דנט 896/391ה או מ ר
כי הו א ח סי דהאס כו להלהתכת בו תלשם
התכת בו תומ שו םכך :
( א) הו א מ שו חררמהתס בי ךהמצ רי ך
שי מו שבמשפט ״ פ ני תי א לי ךלמ רו ת ש-
זי נ ני נו הג ל ע שו תזאת...
(ב) אי נ נו נו הג כ שיג ר ה ״ או מ רי ם ע לי

>נ) לאח שו ב לו מ ר אי ה ה חי צו ני ש ל
הנ ערההע תי דהל היו תשותפ תו למכת בי
ם, כשםשח שו ב ה לו אי שיו ת ה: היינו
רג שו תי הור עיונו תי ה.
על כן מבקש הו אלהתכתבעםנערה
א צי ל ת־נפש. ר ציני ת. ע דינ ת־ רג שו ת ול ל א
ד מיון הרפת קני, ל פ חו ת לא עדכ די ל ח
ש בו כ א בי רלבהה רו כבעל סו ם ( או פ נו
ע) שי בו א לג אל המשע מו מ ה. הו א בדיו
ק ה טי פו סהה פו ך. הו אמוסיף כי
הו אמע די ףבת־ משק, מתכונןלב לו תאת
ב או ני ב ר סי טהב לי מו ד.
שנו תיו ה ב או ת
ס פ רו ת.
על הנ ערהשתרצהו תו כללכ תו ב א ליו,
ל היו תבת . 16— 17

אל תגיד בגת..
ירתה — :אשהמכונותיאנע שי ת
מ בונ רתפ חו תכאשרמספ רי םיה. אין
י ד צו רריספריחברתךמהשאת יו דעת
עיב עי ה. י ת כז ש ת ני חכעצמת.

היתר צעירה בבנרת...
נירה — :התאהבתב דו א ח רי שנפית
יז רועו תי ושעהשחברךדחףי או תרמ תו ר
סי רהב כנ ר ת. מהיעשות? פ ר סו מ ת. בסב -
גי קוי ו ד. עינ בי אנ םכהוי יו תרסוהט
בע סיביומפרש בו דדב או פ ק. מ ר חו ק
ההרים ואת, עויהנעה מי ם בז רו עו תיו
שי דו, סבייש קוו צ ת שי עראחת תזוז
מ מ קו מ ה. הו דו תיב ריי נ טי נ ה. נ שי ק ה. ח בי ב
תי א ני ז קנ ה מ די ב ש ביי יביוע סי פו רי ם
ב אי ה. א ני מ א חי תיוה צי חהאציא חרים.

ודאי
שכח, ודאי שכח
ג ד עו הורים י ב ני םמת בנ רי ם נו טי ם
ל ש כו ה כי נם הם א ה בו פעם. אםיהא -
מיז ידב רי ה ם, הרי א ה בו פעםאתת וי חי ד ה.
רק א ת בני־זונ ם. יאיפני כן ( איאח רי
ו ד אי ש איו מהידבר ) .ייוייךכועםי 1
עיידו או ס רי םיד כי אתהצ עי ר סד ,
כ די יהתהיד עם נ ע רו ת. אני אי נ ני מו צאת
כ י רע בכך. ידע תי ניי ר הו א הי סחב־נייי
ם, ואםאתהמתראהעם זיו ה נם
אחרי ש עו ת היי מ ו די ם. איו ככדכי רע.
ש אי אתא בי ראם הי ההוידישרמ בי ת •
הספרה בי ת ה. אביאיתתחצף, נ ד עון.
אפשריסדרה כי בטאקט.

כל הפונה לרותי בכל פניה שהיא,
חייב לצרף תו זה.

ספורט
עוד צעד
ק די מ ה

כדו רגל

ביום חמישי,16.12.1954 ,
בשעה 11 לפנה״צ, אנו
חוגגים את חנוכת בית־החרושת
החדש שלנו בכפר־סבא,
בשלוב יובל ה־15
לתעשית נעלי ״פלמרס ״
בישראל.
מפעלנו הצועד בראש
תעשית הנעלים,
במיטבי וי;
הציוד והמומחים, ימשיך
לשרת את הצבור בנעלי * 0
אות.
והבריאות.
האיכות

ל ל מו ד
ריקודי ם
ס לוניי ם

כדי

השמד והכסך
ח־בבי־הכדורגל בישראל עקבו במתיחות
אח־י עשרות עסקני ענף־הכדורגל, שנאספו
בשבוע שעבר באולם אורה התל־אביבי, כדי
לבחור בהנהלה חדשה להתאחדוודהכדו־רגל.
בעקבות הסכסוכים האחרונים, שפרצו
עקב נסיעת נבחרת מכבי לאנגליה (העי־לס
הזה ,)892 היד. ברור לכל כי הבחירות
לא יעברו בשקם.

הסערה התחוללה עוד בראשית האסיפה,
כאשר קש נציג מרבי, עזב את האולם
באופן הפגנתי. אולם לאחר מכן עבר הכל
בשקט יחסי ובמהירות מפתיעה: ההנהלה
החדשה, שנבחרה בו במקום, כללה 11
נציגים של הפועל 3 ,נציגים של בית׳׳ר ונציג
אחד של שמשון.
השקט היחסי ששרר באסיפה הפיג את
רושם עזיבתו ההפגנתית של נציג מכבי,
עורר את האגודה לפעולות נוספות: מיד
לאחר האסיפה הודיע נציג מכבי כי אגוד־תו
לא תשתתף במשחקי־הליגה שיאורגנו
על־ידי ההתאחדות החדשה, תקים ליגה משלה,
תחרים גם תחרויות בענסי־ססורס
אחרים.
ההכרזה הנמרצת העלתה על הפרק בעייה
חמורה: מה יהיה גורלם של המשחקים
על גביע־שפירא, שהתחילו בשבוע שעבר
בהשתתפות מכבי תל־אביב, מכבי יפו, הפועל
תל־אביב ובית״ר תל־אביב ז אולם במהרה
נמוגו כל החששות׳ :מכבי הודיעה
שהיא תשתתף במשחקים, כדי לא להפסיד
את חלקה ברווחים שהם יכניסו. העיר אחד
העסקנים בחיוך • :אכן, מה קזלא יעשה
השכל, יעשה הכסף״.

ס מי

כן המורה לרקודים
ילמ דך :
בשיטי׳ מווייקת ומועילה.
לימוד עצמי ע״י הספר של
סמי.
להשיג את הספר: שלח 1.250
ע״י הדואר לשדרות קרן קיימת
תל־אביב, טלפון 23309 ובדואר
החוזר תקבל את הספר.

הגיעו

מ כונו ת ב תי בההד שו ת מ קוריו תעב ריו ת

עט ים

למכירה בלירות ישראליות
ההספקה מהמחסן

זריקות המשלה

נא לרשום את המספר החדש של הטלפון שלי 5—0—3—2

עם ״דיו הפלא״ 2עעם

, 191*7 3ת. א .ארנב

טרקדין לצעיי
הופיעה חוברת הדשה

שדות הספרי של ״העולם הוהי׳

( מ ם׳ — 2דצמבר־ינואר)
ומאלפת. בחומר עשירה

מגיש את הספד
הצלחותהמעופפותשש אשר קטעים ממנו מתפרסמים כעמודים 11-10 של גליון זה.
שרות הספרים רכש את הזכויות עד מהדורה מיוחדת של
הספר, אשר תימכר במחיר מוזל לקוראי ״העולם הזה״,
כמקומות הבאים בשלוש הערים הגדולות וכבל סובגויות
העתונים כערי השדה ובמושבות.
ירושלים

חיפה

אחים גיז, בית גזית

א. גרעיני, רחיב הרצל 61

תל־אביב טופל רוסקוב :
טרדלר :
פלדמן :
תמרי :
קסירר :
יפת :

רחוב אחד־העם 24
רחוב בן־יהודה, על־יד בית־העם
ככר דיזנגוף
רחוב שינקין פנת אחד־העס
שוק עליה
רחוב סלמה, שכונת שפירא
רחוב א׳ ,שכונת התקוה

כין שאר המאשרים :

הנשק הסודי של רוסיה
דוברם כהן — אלוף האגרוף העולמי
מאין באות הצלחות המעופפות י
ג׳ינגים חאן — המצביא שלא ידע
קרוא וכתוב
מים כבדים
המסע אל העבר (מסיפורי החלל
הקוסמי)

64 עמודים גדודים.

א גד ת

כעוד שמחיר הספר נקבע 2.400ל״י
הוא יימכר לקוראי״העולם הזה״ כ־־ 1.500ל״י, כמקומות המכירה
הנ״ל, כצירוף תו קניה עבור כל ספר שהקורא רוצה לרכוש.
את הספרים אפשר גם להזמין דרך הדואר, אצל דוד טופל, רחוב אחד־העם ,24
חל״אביב. במכתב יש למסור את

כחובת המזמין ולצרף סך 1.500ל״י ותו קניה.

תו קניה שד הספר

הצלחות המעופפות נחתו
מהדורה מיוחדת לקוראי ״העולם הזה״

תשי ״ ד 1954

מתנה נאה
לחנוכה

הפרס הגדול

4 0 . 0 0 0
להשיג בכל הבנקים

*־יכן כל השחקנים הגרמנים שהשתתפו
בתחרויות על אליפות־העולם בכדורגל?״
תמהו רבבות הצופים שנוכחו במשחק הכדורגל
אנגליה־ג־מניה )1:3( ,שנערך בלונדון
(העולם הזה )895 ואכן היתד, זו שאלה נכונה:
רק שלושה מן הכדורגלנים שכבשו את אליפות
העולם השתתפו בנבחרת הגרמנית שהגיעה
לאנגליה.
התשובה על השאלה ניתנה רק השבוע ז
הכדורגלנים הגרמנים, שקיבלו זריקות גלוקוזה•
בעת התחרויות על אליפות העולם,
סבלו קשות מזריקות אלו: אחדים מהם
חלו בצהבת. כושרם הגופני ירד פלאים. היה
זה מחיר כבד למרץ שנסכו הזריקית בשחקנים
בשעת התחרויות עצמן.
דגילויים על פרשת זריקות דיגלוקוזדי חיכו
הדים בקרב חובבי הכדורגל בעולם כולו.
עתוני ספורט צרפתיים ובריטיים יצאו למסע
מחץ נגד עידוד ספורטאים באמצעים מלאכותיים,
הממריצים אותם לזמן קצר, פוגמים
את כושרם הגופני לאחר מכן. תוצאת המסע
תהיה כנראה רק אחת: איגודי הספורס השונים
יאסרו את זריקות העידוד.

במס לו ל
בדרך לאליפות
• המתאבק הישראלי, רפאל הלפרין,
השוהה עתה בחצי הכדור המערבי וחותר
לקריאת תואר אליפות־העולם בהיאבקות,
זכה בימים אלה לשלושה נצחונות נוספים.
בתחרות הראשונה, שנערכה בקנדה, גבר
הלפרין על המתאבק האינדיאני, קיר פוקס,
לאחר מאבק שנמשך 18 דקות ו־ 20 שניות.
בתחרות השנייה ניצח הלפרין את המתאבק
האמריקאי דין מארטין (לא קרובו של
כוכב־הקולנוע) ,לאחר שהעיף אותו אל
מעבר לחבלי־הזירה על ראשו של השופט
רובינשטיין. בהתחרות השלישית גבר מר
ישראל על מר אמריקה, ג׳ון ססנלי, לאחר
קרב קשה, בו היו כוחות היריבים. כמעט-
שקולים. עתה מתאמן הלפרין לקראת ההתמודדות
עם אלוף־העולם, לו סז.
• לאחר שישראל הודיעה לוועד האו לימפי
על כוונתה להשתתף באולימפיאדת
מלבורן, הודיעה מצריים שהיא תימנע מל הופיע
בכל מפעל ספורטאי, בו תופיע ישראל•
דובר הוועד האולימפי הגיב על ההצה״
רת המצרית באמרו כי מצריים עלולה ל-
הענש, היות והתקנון האולימפי אוסר כל
אפליות מטעמי גזע, דת ופוליטיקה.
• זריקות הממריצות את פעולת שרירי
האדם למשך ז מן קצר, במידה בלתי-רגילה.
העולם הזה 896

מדע
ארכי אולוגיה
החוליה החסרה
הרמה החומה־צחיחה של הנגב המרכזי,
שימשה זירה לסיוריהם של ארכיאולוגים
רבים: לורנם ח־ליי עברו שם על דבשות
גמלים ועל אוכם י־סוסים. לאחרונה עבר שם
נלסון גליק עם הג׳יפים והקומנדקרים שלו.
דומה היה כי החוקרים כבר חשפו את כל
אשר היד. ניתן לחשוף. אולם אחת התגליות
החשובות מכל נגלתה דודקא על־ידי חוקר־העתיקות
הישראלי הצעיר, עמנואל ענתי,
באיזור ביר־חפיר, בקרבת גבול־סיני. התג־לית:
אבנים מכוסות בציורים בדוויים.
ככל התגליות הגדולות היתד, גם תגלית
זו בלתי־צפויה. היא נעשתה בעת אחד ה.סיורים
הגיאוגראפיים של האוניברסיטה ה עברית
לאיזור הר־הנגב. ענתי, שהצטרף ל סיור
כאורח, מצא כמה אבנים שחורות, מכו סות
ציורים מוזרים, לקח אותן לירושלים.
הציורים היו ברורים עד כדי כך שתחילה
חשבו חוקרי־האוניברסיטה כי הם נעשו בתקופה
מאוחרת. אולם השוואה בין עובי ה־סאטינה
• של האבנים לבין עובי הפאטינה
של אבנים נבטיות, בנות 2000 שנה, הוכיחה
כי הציורים עתיקים ביותר. לב הארכיאולוגים
הישראליים הלם מהתרגשות.
רינה כשדה״בוקר. מאז נהגו שני צעי־

תגליות גדולות אינן צריכות להיעשות דוד
קא על ידי שיירות גדולות של חוקרים, מצו-
יידות בג׳יפים ובקומנדקרים ומוגנות על-
ידי מכונות־יריה. הן יכולות להיעשות גם
על־ידי צעירים חדי־עין הבוטשים בחולות-
הנגב בנעליהם המסומרות.
תרופות סרטן, או סאב־בטן?
״השתמש בניקוסולבנם ותחדל לעשן ן**
זעקו מודעות־ענק מעל דפי עתונים צרפתיים׳
גרמניים ושזזייצאריים ,״ניקוסולבנס
הוא האמצעי היחידי, אשר יצילך מהרעלת־ניקוטין
וסרטן־ד,ריאות !״.
ישראלים רבים רצו להינצל מסרטן־הרי־אות
ולחסוך את הלירות היקרות, המוצאות
מדי חודש על סיגריות. הם מיהרו לפנות
אל בתי־#מרקחת, לדרוש את תרופת־הפלא,
נתקלו באכזבה י: התרופה עדיין לא הגיעה
לארץ, ולא היו כל סיכויים שהיא תגיע בעתיד
הקרוב.
אולם הרצון להפסיק לעשן, בלי עזרת
כוח־הרצון, לא ידע מעצור: רבים נזכרו
פתאום בקרוביהם באירופה, שיגרו אליהם
מכתבי בקשה נמרצים. התוצאה: השבוע
הגיעו לארץ הדוגמות הראשונות של ניקו־סולבנס.
לוח־זמנים.
התרופה נראתה יותר כמכ־

מ טו סי אן
דה לוקס

אבן עתיקה עם ציורי בדואים
לא גמלים, לא ג׳יפים
רים מאובקים לבוא לעת ערב לקיבוץ
שדה־בוקר, לבקש מקום לינה: ענתי המשיר
בסיוריו בלוזיית הגיאוגראף הצעיר,
יהודה קדר.
מי ברכב, מי ברגל. משך שלושה חו דשים
כיתתו שני המדענים הצעירים את רגליהם
בין סלעי־הנגב, אספו אבנים, צילמו,
ציירו מפות, מלאו את פנקסי־השדה השחורים
שלהם ברשימות, סקיצות ומספרים. רק
בשבוע שעבר הסתיים השלב הראשון של
העבודה המפרכת: למעלה מ־ 500 גושי אבן-
גיר דטריטית בני כל הגדלים — מ־ 2מטרים
ועד 5סנטימטרים — אשר נשאו עליהם למעלה
מ־ 2000 ציורים שונים, היו מוטלים
במעבדות המחלקה לחקר־העתיקות, ירושלים.
ענתי עצמו היד, שקוע בעריכת דין־וחשבון.
הדין־וחשבון היה רחוק מסיומו, אולם
שלוש נקודותיו העיקריות־מהפכניות כבר
היו ברורות לחלוטין :
• זוהי התגלית הראשונה מסוגה בישראל.

זוהי ההוכחה הברורה הראשונה לקיומה
של אמנות עממית עתיקה בקרב השבטים
הנודדים של הנגב.
• זוהי החוליה החסרה בשלשלת התגליות
הארכיאולוגיות הדומות, שנתגלו באפריקה
ובחצי־האי ערב.
אולם חשוב לא פחות מלקח התגלית להיסטוריונים
היה לקחה למדענים הצעירים :
שיר אלקטרוני מורכב מאשר כמוצר רפואי.
כל חפיסה של ניקוטולבנם הכילה מערכת
של עשר שפופרות קטנות מסומנות במסם־
* פאטינה — קליפה הנוצרת על אבנים
במשך תקופה ארוכה, מאפשרת לקבוע את
גילך,

רים, וכל הרוצה להיגמל מעישון נדרש לבלוע
מדי שעה בשעה קומץ אבקה מאחת
ר,שפופרות לסי סדר מסויים, מסובך עד
מאוד. כן הוזהרו המשתמשים.
• אסור לבלוע את האבקה, אשר בשפופרת
מס׳ : 3היא מכילה רעל חריף, מיועדת
רק לשטיפת הפה.
• את האבקות, אשר בשפופרות ,9 ,2
10 יש להמים במים.
• אם האבקות יגרמו לכאב־בטן, יש לבלוע
אבקה מתוך שפופרת — 1והכאבים
יעברו מיד.
מראה התרופה וההוראות גרם לתוצאה
כמעט אחידה: המאושרים שקיבלו את גי׳
קוסולבנס הטמינו את שפופרות־ד,חרסינה ה קטנות
בארון, מיהרו לקנות סיגריות בקיוסק
הקרוב ביותר. מוטב היה להם להסתכן
בסרטן ריאות כעבור כמה עשרות שנים
מלהסתכן בכאב־בטן מידי.
גלולות מידוץ סוער
• המירוץ בפיתוח האנרגיה האטומית ל ערכי
שלום הינו סוער לא פחות מפיתוחה
לצרכים מלחמתיים: לאחר שהסעילה ברית־המועצות
תחנת־כוח אטומית, בעלת עוצמה
של 5000 קילוואט, מקימים עתה האמריקאים
בקרבת פיטסבורג תחנת־כוח דומה, בעלת
עוצמה של 60 אלף קילוואט.
• במחקר שפורסם לאחרונה בבריטניה
גילה ד״ר הארזזיי דאוטווייט כי הגברים מרבים
לנחור יותר מן הנשים, הסביר זאת על
רקע תורת־התורשה: שוכן־המערות הקדמון
היה נוחר בשנתו במתכוון, כדי להרחיק
חיות רעות ואויבים מפתח־המערה.

לא קל הנוצץ הוא זזזב
ולאפלמחק־ ב רי א.
אך ברבעו־ מזון וצרי

^ יייר --

הכוכב מספר אחד של המסד האירופי

מ\ ד ר 1ד

החדמהש בו ע ב קו דבע

ג׳ינה

ג׳ינה לולוברינ׳ידה — שחקנית הקולנוע היפה ביותר
ויטוריו דה פיקה — במאי הסרטים המפורסם
בקומדיה קולנועית עליזה ומקסימה

בעלת פרם ״אוסקר״ האיטלקי לשנת 1954 תופיע בקרוב בישראל

דחס. אהבה ופנטדה

לולובריג׳ידה

1011£ל/ . 1

הבא ים :

ב סרט ים

האשת מרומא
המשחה הגדול
מעגל הבגידה
אין אהבת. אכל...

4 | 0£11א | 1£

0א£־0 , 4א4 *4014 44044, 140
המפיץ בישראל :

מלאך פילם

אל תשלם יותר...
נמצא למכירה בפרפומריות וכבתי
מרקחת כמות מברשות ראש
— 8לתינוק מניילון רך 1.990 לרכוך העור
^ — לגברות מניילון קשה 2.990 לזוהר השערות
^ — לגברים מניילון קשה 2.990 לזוהר השערות
^ — לגברות מפוליאטלן 1.350
ן — לגברים מפוליאטלן 1.850

2.990

— מגומי ופלדה

המפיץ: חיים ברוך
ג׳ינה לולובריג׳ידה זכתה ב״אוסקר״ האיטלקי כשחקנית המצטיינת לשנת 1954
בשביל תפקידה בסרט זה.
סרט טי טנו ם
מופץ ע״י מסרי־פילם.

לחזוק השרירים
לחזוק השרירים
לחזוק השער

כפר גלעדי 1תל־אביב

מספר הטלפון החדש בתל־אביב

תרגום עברי־אנגלי בגוף הסרט.

בקרוב בקולמו ארמון חיפה. אוו־איל •דושלים

קולנועמ אי. חיפה ,

שרות נוסעים וחבילות

4 4 - 6 8

מציג בקרוב

אתהסרט הרא ש!ן ב שי ט ת

הסרט הדרמטי הכביר של

האחים ורנד
סוף־סוף לאחר צפית של שנתים הוא הגיע אלינו. דבר חדש ועצום

תמונות נון י

מוגש על מסך הקולנוע.

נהד רו ת

על גבי מסך ענקי, בפעילות שעדיין לא ראינוה. צבעים ויופי נדיר שעוד לא היה כמותם על בד הקולנוע. תהיו
מופתעים בראותכם את אשר הקולנוע מסוגל לתת לעולם. האחים וורנר גאים להודיע על התכנית האדירה
והטובה ביותר אשר הקולנוע הביא אי־פעם, החל עם הסרט

״שבעה
עלילה דרמטית ׳,רבת רושם. יוצאת מן הכלל,

גבורה״
עם סרט זה

כצבעי וורנר

מתחילה תקופה

נדירה בגדולתה. בהשתתפות :

חדשה בהרי הקולנוע הישראלי כל, מי שראה

גאי מדיפון, ז־ון ולדון, י׳ימס ויטמור

את הסינמסקופ מכים שהינו דבר פלאי בדורנו.

קולנוע
איטליה
כן־כן־ 3ד יגיי דה
(ראה שער)
לאחר שלושה ימי פסטיבאל התברר לכל
אורחי קאן כי בשנת 1954 יהיה אופף
הסרטים חלש ביותר. נוכחותם של כמה
וכמה כוכבים אמ יקאים וצרפתים לא היתד,
עשויה לרומם את הרוח הירודה. ה־סינמסקופ
(דאה להלן) איכזב, לא בגלל
היותו רחב־מידות, אלא עקב צרות האופקים
של האנשים אשר נטלו לידם המצאה
נפלאה באמת, הפיקו בעזרתה סרטים חסרי
ע-ך כלשהו. אשר לסרטים שהוצגו בשיטות
הישנות, המקובלות, סרטים שבאו ממערב
וממזרח — היו אלה תפוקות יקרות, אך
זולות מבחינה אמנותית. הכל נראה כה
אפסי, כה ריק מתוכן.
ואז, אז באה קרן האור. ידיעה בעלוני
הפסטיבאל בישרה כי אורחת קרבה לקאן
לבושה באם דה לבנה וצרה שהבליטה מאד
מכיוון וונטימיליה, תחנת הגבול האיטלקי.
את ר,הזה המלא ומאופרת אך בשבב ; דקה
ותיקי הפסטיבאלים, עתונאים שהם פנים
של פוך. היא נראתה כמו רבבות נערות
מוכרות בכל מפגש קולנועי בינלאומי, הרימו
איטלקי,ת אחרות: ממוצעת-קומד״ מלאת־את
ראשיהם בתקווה חדשה דינה הגיעה!
גוף, בעלת תוי־פנים קלסיים, אך יחד עם
דינה שלהם. דיני. שעוד לפני שנים לא
זאת היתד, עממית, פש, טה, ארצית, חביבה.
רבות שבתה את לבותיהם בהיותה כוכבו־אלה
שלא היו עדיין ידידיה לפני מסיבת
נת צעירה ולא ידועה אשר קישטה את שמי
העתונאים, הפכו לכמעט מעריצים לאחריה.
פסטיבאל־וונציה. הם יצאו בהמוניהם להקהעיר
עתונאי :״היתד, זו המסיבה היחידה
ביל את פניה.
בפסטיבאל שבה לא ניצחו המשקאות את
החדשים, שטרם ידעו את דינה לולוברידי־הכוכב.״

נדו ב-אשי,־ ם. הם כבר טעמו את טעם
ההפת?ן ה. באותו י,ם אחר הצהרים
הכוכבים הגדולים. הם ראו את רוברט
עמדה להתקיים בארמון הפסטיבאל הצגת
מיצ׳ם מודד בצעדים גסים את הטיילת
הסרט מדלינה, בהשתתפו ת מרטה תורן
ומעיף מבטים מטופשים לימין ולשמאל,
השבדית. סרט איטלקי על אודות פרוצה
ממתין — לרוב לשווא — לאותות של
החוזרת למוטב. מש. ו גדול, טענו האיטלהערצה
מצד האזרחים הפשוטים. הם ראו
קים, עמוק ואפילו בטכניקולור. אף על פי
את ארלן דאהל, מלכת הטכניקאלר, כפי
יי שבדרך כלל הצגת י:ם היתד, פחות חשושכינה
אותה ברגע של השראה סוכן פרבה
מהצגת ערב, אותו יו ם — י, ם טוב היה
סומת, והנה היא בהרבה פחות יפה מאשר
— שבת, והאיטלקים בחרו להגיש בו את
היא נראית בסרטיה, הגם שלא פחות צבו החשוב
שבמבחר הפסטיבאלי שלהם.
עה, והיא תרה אחרי צלמים. הם ראו כואולם
ברגע האחרון ממש באה הודעה
כבים אחרים, מכל המינים, כל הגדלים ורשמית:
מדלינה לא יוצג, בגלל איזה פגם
כל ד,כבודים. כולם, כמעט ללא הצא מן
בהעתקה הסופי. התלחשו בקאן: הסרט
הכלל, היו טווסים מנופחים, מדולדלי
לא עלה יפה והאיטלקים חוששים להציגו.
נוצות, שנראו עלובים ביותר לאורה של
בין כך או כך, הגישו׳ האיטלקים סרט
שמש הריביירה. הם היו בטוחים כי דינה
אחר במקומו. מאחר שהתחליף נמסר להתהיה
מהדורה איטלקית של הזן כוכבוס
צגה במאוחר, לא יכלו להכלילו בין המועמטופשוס
עלובוס. הם טעו.
מדים לפרסים והוא הוצג אור קונקורס, מאולמות באחד
״ג׳י^ה ! ג׳יניה !״.
כלומר מחוץ לתחרות. שם הסרט היה :
בית המלון המפואר ביותר בקאן, קארלטון
לחם, אהבה׳ ודמיון. סערה של צחוק ועהמפורסם,
מול ים התכלת, נאספו המוזמליצות
ליוותה את הצגת, מתחילה ועד סוף.
נים לקבלת הפנים לכוכב. היא הגיעה, מוהפסטיבאל
שפהק עד אותו יום — עלז,
קפת מלווים רבים. צעקות ״דינה! דינה!״
וג׳ינה, שישבה על היציע בעת ההצגה,
בקעו מכל עבר. צלמים הפנו כך את תשו־זכתה
בסופה לתשואות רמות.
מש לבה לעדשותיהם. מגרים משכבר ברלכשר,וצג
לאחר ימים סרט (צרפתי) חלש,
כו איתר, לשלום. לכולם, מבלי יוצא דופן,
המשחק הגדול, שגם בו לקחה ג׳ינה חלק,
היו שמור על שפתיה של הנערה האיטל־והיא
עמדה לאחר סיומו בתא הכבוד ונוקיה,
חיוך. לא היה בחיוך זה ולא כלום
פפה לקהל, היו התשואות מכוונות לא לסמן
הזיוף שהורגלו העתונאים להבחין בו
רט ולא למשחקה, בו (שגם הוא חלש) אלא
בחיוכיהם של דכוכבים מן ד,מנין.
לד, אישית, לדינה, שחקנית להם, אהבה
כי דינה לא היתד, כוכב מן ד,מנין. היא
ודמיון, לג׳ינ, האדם, האשה, שבחייה הפרהיתד,
אשד, יפת־תואר מאד, שחרחורת,
טיים אינה פחות מרנינה ומקסימה מאשר
על בד הכסף.
להש או ־ באיטליהג׳ינה לולוברי־ג׳ידה
נולדה ב־ 4ביולי 1928 בעיירה סו־ביאצ׳ו,
לא הרחק מרומא. משפחתה עברה
זמן קצר לאחר מכן לגור בעיר הבירה
וג׳ינד, הקטנה שראשה המסולסל לא היטיב
לקלוט את מדעי־הטבע, וביחוד לא חשבון
ופיסיקה, נמלטה מן האוירה המדעית אל
הסביבה הבוהמית יותר של במדד,ספר לאמנות.
משפחתה הופתעה אך מעט, כי
היא היתד, היחידה שבהם אשר היו לה
נטיות אמנותיות. באחד הימים החליטה הנערה
כי היא הפצה לשחק בם. ט והלב ;
לאילפן, אף קבלה תפקיד פע ט בתפוקה
שנקראה הנשר השחור. אולם בזה לא נפתחה
שום קאריירה ולעבודתה לא היה המ שך.
היא הית.־ ,לכוכב בדרך אחרת.
עתונאי אחד ביקר בבית־הוויה, ניסה
להשפיע עליה להשתתף בתחרות מלכת־היופי
של רומא .1946ג׳ינה היממה. השעה
דחקה ולא היתר, לה שמל, מתאימה. אולם
גם העתונאי דחק ולחץ וג׳ינה, שהספיקה
להצטרף אל שורת היפר,פי. ת ברגע האחרון
ממש, בתלבושת מאולתרת ובתסרוקת
מרושלת במקצת, זכתה בנצחון.
שתים שלוש תחרויות־יופי נוספות ושע רי
האולפנים נפתחו בפניה. פנים חדשות
הופיעו על הבד האיטלקי בסרטים כמו
הליצנים, הכלה לא המתינה, לבבות ללא
גבולות. ג׳ינה למדה אט אט את תורת המשג׳ינה
וג׳לן

״נערה נבונה !״
ואז באה הזמנה מ,הוליבוד. האווארד הוקס,
העולם הזה 696

דינה כ״הנערה מרומא״
עממית, פשוטה, כשרונית
הבמאי, רצה בה, שתשחק בסרטיו. ההזמנה
היתר. מפתה מאד ודינו; שקלה אותה בחר דה.
לבסוף החליטה — נערה נבונה —
לה,שאר באיטליה.
לא סיניורה. באה סידרה של סרטים
איטלקים בעלי תפוצה עולמית: זהירות,
שורדים ! העיר מתגוננת. דינה הפכה לשם
דבר בק לנוע ד בינלאומי. היא עמדה
בראש היפהפיות אשר פלסו בחזיהן נתיב
לסרט האיטלקי אל שווקים חדשים לחלוטין
והרחיבו את השווקים הישנים. נערות
רבות נשא. ו אפסים מגודלי דדיים ; דינה
היתר, אישיות שגם הזולה שבפרס! מות,
והסרט האיטלקי נעזר תמיד בפרסומת זולה
ביותר, לא הצליחה למוחקה.
בא־ ,סידרה של סרטים צרפיטלקים. היא
הצטיינה בשר משחת, לכריסטיאן ז׳אק, ורנה
קלייר הגדול בכבודו ובעצמו בחר בה
לאחד התפקידים החשובים ביפהפיות הלילה.
ע ,ד שנים שלושה סרטים בעלי חשיבות
(מסחרית לפחות) ואז הוכיחה דינה׳
אחת ולתמיד, בלחם, אהבה ודמיין,
כי היא מיטיבה לשחק, ביחוד אם מלבישים
אותר, בבגדי אשר, מן העם.
בזה לא נסתיימה דרכה הקולנועית. תפקידה
הקשה ביותר עד כה יהיר, בסרט הנערה
מרומא, בעקבות ספורו של אלברטו מוראביה.
דינה תהיה, כמובן, אדריאנה, הנערה
ההופכת פרוצה והמספרת תולדותיה בגוף
ראשון ברומאן שהתפרסם בעשרות
לש נ ת העלה את חמתם של הוואתיקן ו-
צנזורים רבים.
כל אותו זמן, שבו רדפה ההצלחה אחרי
דינה, נשארה היא הנערה הפשוטה, הלבבית,
הבלתי מקולקלת, שאפילו הציניים ש בין
עתונאי הקולט ע הרגילים למאות גיווני
הצביעות, למדו לכבדה. בעלה, מילקו
סקיפיץ ויוגוסלאבי הוא בן זוגה היחידי
בחייה הפרטיים ; דינה אינה מספקת הרבה
חומר לכותבי ט־רי הרכילות. המוניטין
וההצלחה לא סינוור; אותה כלל. בעולם
הקולנוע, שבו הפרסומת והי־ צלחה — כה
רגעיות לרוב — עושות שמות בנפשות
קרבנותיהן, זהו מחזה נדיר באמת.
משום כך קדמו ידידיה מכל העפים והאומות
את פניה בקריאות :״דינה ! דינה!״
בעוד רוברט מיצ׳ם, דק פאלאנס וחברותיהם
עמדו מן הצד, נשכחים, כמעט מבוישים.
מד, הם יודעים...

טדן הקיצי בתל־אביב ויעקב מי מן• ,מי
שהיה פועל חלוץ בחיפה, עתה בעלם של
שלושה בתי קולנוע.
כמה וכמה מן הסרטים הראשונים שהופקו
בשיטת הסינמסקום לא היו מן המשובחים,
מבחינה אמנותית, אבל אין ספק כי
המסך הרחב עשוי להרחיב גם את אופקיו
האסטיתיים של הקולנוע.

בקצרה
אשתחלומותי. סאטירה על נשים
אמריקאיות. קרי גראנט. קומדיה ודמיון. אהבה לחם,
עממית איטלקית על אודות שוטר ושתי
הנשים המושכות אותו. דר, סיקה. לולד
ברידידה.
קומדיה סובייטית
רעים. שירת קלילה. בורים צ׳ירקוב. אלכסנדר בוריסוב.
היםהאכזרי. על ספינות והאנשים
האמיצים השטים בהם. דק הוקינס.

פ 111 ויוו

• דוידון הוא אחת הדמויות המענינות
בעולם הסרטים בישראל: שחקן חובב,
משורר המפיץ את ספריו באלפי העתקים
סל ידי חלוקתם בתשורה לנל המכריס ואחד
מבעלי המרץ באגור בעלי הקולנוע. פסטי־באל
הסרטים בחיפה הוא פרי מאמציו. אנשים
שהאנוכיות הפוריה של דוידון היתה
למורת רוחם כינו את מפגש חיפה —
בצדק — פסטיבאל דוידון.

י שראל

השבוע תוצב עוד אבן־דרך קולנועית
בישראל. באולם מאי, חיפה, יתגלה לעיני
רבבות הסקרנים מסך הסינמסקופ הראשון
בארץ.
הסינמסקופ, המצאתו של מלומד צ־פתי,
ד״ר ז׳אק כרטיין, היתד, ידועה לאנשי הוליבוד
זה שנים רבות. בעזרת עדשות מיוחדות
הצליח כרטיין להשליך, בעזרת מקרנה
קולנוע רגילה, על גבי מסך הגדול פי
שנים וחצי מן הרגיל, תמונה רחבת זוית.
אולם רק עם עליתה האגדתית של הטלביזיה
באמריקה החלו המפיקים שם להתענין
בה, על מנת להביא לקהל משהו שיסיח את
דעתם מן המסכסך הזעיר של מקלטי הטלביזיה.
בארץ,
חל.צי הסינמסקום הם: לאופר, בא־כח
חברת ווארנר, שהביאה, לפני עשרים וארבע
שנה את השמענוע * הראשון לאולם
* כך נקרא בשנים הראשונות הסרט המדבר.
המלה קולנוע באה במאוחר יותר.

ג׳ינה בלחם, אהבה ודמיון
לא אפם

בשלם
ארצות הברית
מלחוות המצלצלים
דוייט אייזנהואר איכזב רבים מידיד־ו
במולדתו ובעולם כולו. ערב בחירתו, הא־מתו
הכל כי בו יימצא הנשיא שיתן כיוון
חדש למדיניות האמריקאית. א!לם משך
שנתיים קרה ההיפך: אייק הלך ברגל
אחת בתלם קודמיו, ניסה ברגלו השניה
להשתחרר מן הפח שהוטמן לו על־יידי האגף
הקיצוני של מפלגתו. תוך כדי כך נקרע
לשניים בין וינסטון צ׳רצ׳יל וג׳ו מק״
קארתי.

האלפים הנוסעים מדי יום ביומו כקו הישיר של ״אגד״
מתל־אביב לחיפה ומחיפה לתל־אביב יודעים את אשר הם
עושים. קו ישיר זה של ״אגד״ הוא הקצר והמהיר ביותר
לנוחיות כל חיפאי הרוצה להגיע לתל־אביב, וכמו כן
לכל תל־אביבי הרוצה להגיע לחיפה (ולכל הנוסעים האחרים
הרוצים לנסוע מן העיר האחת לשניה; .,כל נוסע נבון משתמש
בקו ישיר זה של ״אגד״ ,לכן קל יהיה לך נוסע ״אגד״
לזהות את עצמך בתמונות הבאות. לראשון מנוסעי ״אגד״
שיבוא למערכת ״העולם הזה״ ,תל־אביב, רחוב נליקסון ,8
ויזהה את עצמו באחת התמונות, יוענק פרם 25ל״י במזומן.

חסידיו ״של אייק ניבאו אחרת .״אינכם
מכירים את אייק שלנו,״ נ חמו .״הוא רגיל
ללמוד את הבעיה על כל צדדיה, משך
שנודשנתיים, עד שיחליט סופית מה לעשות.
אך כש חליט, ילך עד הסוף. כך נהג במל־חמת־העולם,
כשהיה נדמה לא פעם שהא
מהסס. איבד את עשתונותיו. אולם בסוף
של היטלר.״
מעך את ראשו
מפעל במקום קרב. החודש היה נדמה
כאילו הסתמנו באופק, וו הפעם הראשונה,
ניצנוצים ראשונים של מדיניות אמריקאית
לשים פחות את הדגש
חדשה. תוכנה:
על כוח האטום וריבוי הנשק, לפתוח חזית
גדולה חדשה בשטח הכלכלי.
החשבון היה נכון, אם כי מאוחר למדי.
פגו יותר ויותר, פינו
סיכויי המלחמה
את מקומם לאפשרות שהשלום הרשמי ייש אר
על כנו משך דור שלם. אחרי ש.וצר
בין הגושים שיווי־משקל מימני, ההופך
כל מלחמה להתאבדות הדדית, תפיה ברי;:־
המועצות לקו חדש, תשתדל לכבוש את
הארצות מבפנים בכוח הרעיון הקומוניסטי׳
לנצל לצורך זה את מאות מליוני הרעבים
באסיה, אפריקה ודרום־אמריקה.
מול אפשרות זו ישנה לאמריקה רק
ברירה אתת: לפתוח מיד במלחמה אטומית,
כפי שמייעצים אנשים מסוגו של הסנטור
וויליאם נולנד (העולם הזה ,)894 או להת־יצב
במלוא עוצמתה הכלכלית בחזיר. החדשה׳
לעשות מאמץ רבתי להרמת רמת־המחיה
בארצות הנחשלות, להוכיח להן
שהשיטה האמריקאית יעילה יותר מאשי•
הש טה הסובייטית.
שינוי זה עלול לגרום לתמורה אדירה
בכל מערכות העולם. ישראל עלולה ל ה־נוח
בשני כיוונים :
• הסיוע האמריקאי לארצות־ערב עלול
לעבור מן השטח הצבאי לשטח הכלכלי, להפחית
עליידי כך את סיכויי המלחמה ב־
,מרחב;

יום ראשון,

, 12.12.54 שעה 10.00

• ישראל עצמה עלולה לקבל בעתיד
זרם גדול יותר של הון, לא בצורת מענקים
ומתנות של המאה אלא בצורת השקעות
ישירות במפעלים ש וקמו על־ידי שותפות
בין שותפים פרטיים והון אמריקאי.
לכל הסבור כי שותף במפעל רצוי יותר
מאשר שותף בקרב־אחים של מלחמה אטומית,
היתר, זאת התפתחות רצויה.

קנסות למכירה
מפקחי משטרת התנועה של ניו־יורק הנידו
את ראשיהם בפליאה: מספר עבירות־התנועד,
ירד מרבבות רבות לאלפים מעטים — דבר
אשר כמוהו לא אירע מאז קיימת משטרת
תנועה בניו־יורק. הנהגים הפכו פתע זהירים
להפליא. הם נסעו לאט, נשמעו להוראות
הרמזורים, החנו את מכוניותיהם רק במקומות
המותרים לחנייה.

יום ראשון,
גם השבוע היה הנוסע הראשון, בישיר ״אגד״ תל-אביב-
חיפה, שבא לזהות את עצמו, נוסעת: רהל זנגר, מטפלת
חיפאית העובדת בתל־אביב, נוסעת כל שבועיים לבקר את
משפחתה בחיפה. את נסיעותיה אלה -הלוך ביום ששי
ושוב ביום ראשון -היא נוסעת תמיד כ״אנד״ .הסיבה :
״הכסאות באוטובוס ״אגד״ יותר גבוהים ויותר נוחים
מאשר בטקסי !״ חוץ מזה היא גם אינה צריכה להמתין
לאוטובוס. תקופת התור הלפה וכיום אוטובוס ״אגד״ מחכה
לה ברציף, מוכן לנסיעה נוחה עם מקום ישיבה מובטח.
, 12.12.54 שעה 14.30

עובדי אגד והעולם הזה אינם יכולים להשתתף במזהית.

זהירותם של נהגי ניו־יורק לא נבעה מ־רגשות־חמלה
על הולכי הרגל המסכנים, או
מהשפעת ההסברות ההולכות ונשנות של מש־טרת־ר,תנועה
וגופים ציבוריים שונים. הסיבה
היתד, שונה לגמרי: שערוריית שחיתות גד־לת־ממדים,
שנתגלתה באגף משטרת־ד,תנועה
של ניו־יורק, הפילה את אימתה על השוטרים
והנהגים גם יחד.
א ו. קיי• השערורייה נתגלתה כאשר תושב:
ניו־יורקי בשם הרברט אוזן נכנס לאחת ם־
תחנות־ר,משטרה, סיפר סיפור מוזר: הוא
נהג במהירות מופרזת, נעצר על־ידי שוטר״
תנועה. השוטר נהג בו ברכות מסתיעה, ייע 7

לו כיצד להשתחרר ממחצית הקנס :״קנה
ממני תעודה זו. היא עולה רק עשרה דולר.
אם תציג אותה לפני שוטרי־תנועה משך ההשגה
הבאה, יקנסו אותך רק במחצית הסכום,
המצויין ברשימת־ד,קנסות הרשמית.״
התעודה אשר הציע השוטר לאוון לא היתה
אלא לוחית קרטון לבנה, שנשאה את חתימת
השוטר ואת שתי האותיות או. קיי. הנהג
שילם את הכסף, לקח את התעודה, מיהר
להגיש תלונה.
שוטך־ד,תנועה, שחתם על התעודה, נעצר,
הפרשה התפרסמה בעתונים — ומאות נהגים
ניו־יורקיים מיהרו לפתוח את פיותיהם: התברר
שאותו שוטר לא פעל כזאב בודד, אלא
היה חבר בכנופייה, שמנתה עשרות שוטרי
תנועה, בתוכם קצינים זזתיקים. הכנוסייד3 ,־
פיצה כרטיסי שיחרור מקנסות בכל רחבי
העיר, הרתיחה תוך השנה האחרונה רבבות
דולרים, חילקה את השלל בהתאם לדרגותיהם
של החברים במשטרה. הנהגים שילמו, בחרו
להשתחרר ממחצית הקנס — ולשתוק.
צרפת תירוץ מצחיק
צרפתים רבים היו עסוקים מאד השבוע.
עסוק ביותר היה ראש־הממשלד, פיאר מנדס
פראנס, שלחם לאישור חוזי פאריס לזיון
גרמניה, ולהפגת החשדות שהוטלו נגד חב רי
ממשלתו בקשר לפרשת נזילת־ד,סודות
הידועה (.העולם הזה .)887
לא פחות עסוק היד, מפקח הבולשת הפריסאית,
ז׳ורז׳ קולונה: עליו הוטל לערוך
חיפוש מקיף במערכת העתון השמא־לי־קיצוני
פראנם אובסרבטר, לברר אם ה־עתו
ן לא היה מעורב בפרשה.
המפקח עבר בקפדנות על ארכיוני ה־עת־ן
ומסמכיו, בחן כל אות בשבע עיניים.
פתע
אורו עיניו: ההוכחות המבוקשות
נמצאו. באחד הפנקסים עבי־הכרס שנקלעו
לידיו היה כת. ב משפט קצר :״האמיר,
תצא להודו־סין בעוד שבועיים.״
קו,לונה פעל במהירות־הבזק. דוא אסף
את כל עובדי העתון באחד החדרים, הראה
להם את הפנקס, ביקש לדעת מי רשם את
הרשימה. העובדים זיהו את כתב־היד כהרף־
עין: הרשימה נכתבה על־ידי הכתב הצעיר
אדואר סטרן, שפ-ש מעבודתו בעתון לפני
שבועות מספר. קולונה הזעיק שני בלשים,
פקד :״הביאו לי את סטרן — חי או מת !״
תקציר של הלצה. הכתב לשעבר
הגיע למקום חי, בלווית הבלשים. הוא
נראה מעוצבן, אולם ברגע בו ראה את הרשימה,
פגה עצבנותו והוא פרץ בצחוק
אדיר: לדבריו לא היה המשפט ד,מהי
אלא תקציר של הלצה מפורסמת. ההלצה :
בעת אחת המסיבות של החברה הגבוהה
הפריסאית, קם צעיר נועז וסיפר כי ממשלת
צרפת עומדת לשלוח להודו־סין אוניה
מלאה נשים צעירות ויפות, כדי לשעשע את
אנשי לגיון־הזרים. כאשר נעלבו הגבירות
הכבודות וקמו לעזוב את המקום, קרא הצעיר
לעברן :״מה אתן ממהרות כל כך?
הא־ניה תצא להודו־סין רק בעוד שבועיים !״
כל הנאספים צחקו יתד עם הכתב למשמע
ההלצה. רק המפקח קולתה לא צחק:
התשובה הקולעת לא הפיגה את חשדותיו.
הוא פקד לעצור את סטרן, המשיך בחקירה
גס השבוע.

כדור־הארץ
אטדאגטיס השנייה
• גיאולוגים איטלקיים קבעו לפני שבועות
מספר בוודאות גמורה כי בעוד כ־
200 שנה תהפוך וונציה לאחותה הצעירה
של אטלאנטיס, המדינה אשר נעלמה במעמקי
הים. סיבות שקיעתה ההדרגתית של
וונציה במים: עליית פני הים התיכון והתמעטות
הסחף, אשר מביא נהר פו מדי
שנה בשנה לאיזור•.
• ממשלת פרו הודיעה השבוע ני היא
תסרב לשחרר ספינות צייד־הלוייתנים של
המיליונר היווני, אריסטוטלס סוקראטם או־נאסיס,
בטרם ישלם אינאסיס קנם על חדירת
הספינות לתחום המים הטריטוריאליים
של המדינה. סכום הקנס: שלושה מיליון
דולאר.

אשוח

והנ׳שן (•״היד י).
ארבעה מקלעים. שני אקדחים וחודמקלע.
היה ברור כי הינדאתי דיייר הידק את התבל
כביב צוזארד במו ידיו.

מו סי ק ה
בו ס ת הנתונים ה סבו!״

״אתה א חד ם ה?0״

השבוע ביצע מנשה רביגא, אנציקלופ־דיודהמוסיקודהמהלכת,
את אהד מרעיונו־תיו
המוצלחים: תערוכת התפתחות המו־מיקה
בארץ. אהד המוצגים: שורת תמו־נוח
של ילדי־פלא פדרטי פסנתר משנית
השלושים, מלווה חווודדעד. שד המבקרים.
בעלת אחת התמונות, שישבה אותה
שעד. בדירת הגג שילד״ המתנשאת מעל
; 1צמרות העצים של שדרה תל־אביבית, י־פרגוד.
על פסנתר־כנף שחור: דינה אברך,
ילדת פלא בגיל , 13 ששרשרת מקריב בישי־מזל
מנעד, ממנה עד כה לתפוש את רקומה
בין חבריה לגיל ולכשרון.
האחרון במקרים אלה: לפני חודש, שבוע
לפני רסיסל פסנתר מיועד שלה, הלכה
דינה ברחיב, גלתה מכרה באוטובוס חו לף׳
החליפה עמה כמה מלים, נתקלה בעץ,
נלקחה לבית־חולים, בו נרפאה מפצעי ראשה
רק כתום שלושה שבועות.
! ] 3 .״ כשהופיע דינה אברך, במוצאי
שבח זה, לבושה שמלת שלושת־דבעי לבנה,
מנוקדת זהב ומעטר״־מחשוף (,אני לא אוהבה
להופיע עם מחשוף, אני רוצה שיתרכזו
בנגינה״) ותפרוס משך תשעים דקות מיצירותיהם
של הנדל׳ בטהובן, שופן וליסט,
וודאי ש־ 400 ממלאי אולם בית ציוני אמריקה
התל־ אביבי יחליפו אד. סימן השאלה ההומו־ריסנזי
של רבינא בסימן קריאה נלהב.
את זאת גילתה עוד לפני עשרים שנד,
מורת הפסנתר התל־אניבית רבקה שרתוק-
הה (אחות משה שרת ואשת מפקד ההגנה
דוב הוו, עמו נהרגה בתאונת דרכים) כ־שלקחה
היא את דינה בת השבע על ברכיה
ושאלה אותה :״רוצה ללימוד פסנתר?״ ה־שיבז^
,דינה :״כן הבסחה שקיימה משך
השנים היאות ללא לאייש
בינתיים הספיקה להופיע ברסימל־בכורה
בגיל ( 13 כתב הבוקר למחרת . :הקונצרט
הראשון של הפסנתרנית הצעירה ...עבר
בהצלחה•) לעמיד בבחינות הבגרות, לנגן עב
תזמורת קול ירוטליס, לזכות בסטיפגוית
השתלמות לפאריס.

פסנתרנית אברך
כשרון? כשרון !
לפני קהל 1500 נלהב. תחת ביפת השמיים,
באודיטוריום הפתוח של בית ציוני אמריקה,
את הרפסודיה בכחול של גרשוין, הופיעה
עם התזמורת הפילהרמונית, תחת נצלח
׳.׳י 2ל 3רגיי צ׳י:ך בידקח ככוליכטיר. ב״
קונצרט רחרגיניב.
כתבה עליה מבקרת על המשמר, אול-ה
זילברמן :״(אברך) נועדה להיות פסנתרנית
ווירטואוזית בזכות הנתינים הטבעיים שלה...
מה לנו כי נלך לחפים כשרונות ...כשהם
רצויים לפניני?״
נזיו ל׳ מאד -מ ד & ך. דינה אברך, הבלונדית
גבוהת־הקומה ( 1,67 מטר) וחומת העין,
בעלת אצבעות פסנתרנית צרות, יידעת את
נתוניה הטבעיים, מתכננת ללסשם במסע לימודים
בצרפת ואוסטריה, בהן תשתלט,
תשמע, תראה ותופיע.
בינתייב היא מנצלת את מעט שעותיה
הפנויות לריקוד (סמבה, בייופ) .לקריאה
(מתולדות המוסיקה עד תורת בודהא) ,ל־ביקודי־קולנוע
ולטיולים־ברגל. את הטיילים
אוהבת דינה אברך במיוחד: הם מאפשרים
לה להגות בטייל־מאד-מושך אותו
היתד, רוצה להגשים באחד הימים: מסע
למזרח הרחוק ולדרים־אמריקה, כדי לללמוד
את המוסיקה המקורית שלהן, להפיץ בהן
את המוסיקה הישראלית.

״ מ ה לנד?״ דינה אברך~לא ניצלה את
הססיפנויה׳ לא הספיקה להופיע בארצות
חוץ וקרוב לוודאי שמשום בך לא יצא שמה.
בי ערב השתקעותה בפאריס, גברו עליה געגועיה
לביתה והיא החליטה לבקר, לשבועות
מספר, בתל־אב־ב. מכיוון שהשבועות היו
בנובמבר 1947 הפכו לשבע שנים.

ב די מטאטא

דינה הופיעה עשרות פעמים במחנות
צד,״ל, התמסרה אחר המלחמה לאימון מע מיק
ביצירות מוסיקה, החל מאלה של קל־סיקונים
בבך, ברהמס, דרך אימפרסיוניסטים.
סרבל, דביסי ועד למודרניסטים ב־שוסטקוביץ,
פרוקובייף, קופלנד. היא ניגנה

האמרגן ומייסד לי־לה־לו משה וולין
(חורז עם סטלין) לא היד, תמיד אמרגן. את
ראשית דרכו בארץ, לפני 27 שנים, החל
כשחקן תא״י (תיאטרון אי־ץ־־שראלי) ,אבי
הבימה, יבקומקיס, אבי המטאטא. בך שוו־לין
ידע היטב את נפש ד,אמנ־ב־ד,מתחילים.

כ שרונו ת

ת ש בץ 696
:׳,אוזן .1 :מחלד, מטילת מורא ויוצרת
בידוד; .4בהו של בלב; .8האי-ש ששם
קץ לחייו של דוב גרינר; . 10 מפקד שריון
במלחמת העולם השנייה; . 12 גנרל במלחמת
האזרחים האמריקאית; .13 מד, שכל חייל
צריך לדעה עם נשקו; .16 צורר. סומך
של מים; . 17ד,קיו. של איי. קיו . 19 ;.במל־זאת
מתחילה כל התקשרות במכשיר.קשר;
.20 לא־יהודי; .21 חרק מזיק; 23״.״פרסה
על ...פרסה״; .24 הספר העשרים וארבעה;
.26 אחד הבלים בשח״מת; .27 תוארו של שר
הדתות הראשון בישראל; .29 נשיא ברזיל; .31
מה שכל יצואן רוצה; .33 אחד מאגפי ה־מטכ״ל;
.35 סגן מפקח המשטרה לבי. ג׳י;.
.36 מלת תיבה תל־ אביבית למלצר, מסורסת
מן הצרפתית; .38 מכלול אניות; .39
מה שקצב מקבל מן הרבנות; . 41 מוסב לו
לא להתהלל כמפתח; 43 מחבר אלנונוילנד;
.44 בה הקוץ.
צאן ; ך . 1 :עולה לרגל למקום קדוש;
.2נשיא אחת הרפובליקות הצעידו ת ב־

אחדיב מיין האמנים אוהב גילה וולין:
ברכה צפירה, אסתר גמליאלית, חנה זמיר,
(בן־אסתר) אברהם כיום יבוכב־קילנוע
סקל רש,
נ ם 3ד ,3ג 3תינוק. וולין נמוך־הקומה
והמסושקף לא הסתפק בגילוי אמנים בודדים,
ניסה לגלותם קבוצות, קבוצות. שלוש
פעמים (ב 1937 942 , 1939 ערך תחרויות
ארציות לגילוי כשרונית במתיים, העלה
בחכתו עשרות כשרונות לבמות וללהקות
הארץ.
השבוע החליט וולין לחזור על הנסיון
ברביעית, הזמין לאולם אוהל־שם ההל־אביבי
( 1000 מקומות) כל אמן־חובב המבטיח
בזמרה (משירת ג׳ז עד חזנות) ,בנגינה
(רפסנתד עד מפוחית פד ,),בריקוד (מס-
כ*אפ עד בלט) ובד,לראות (מד,ומודבקות עד

תנ״ח•
שלא כמקובל בחוץ־לארץ, בד, מוצאים
חובבים נכשלים מן הננלה בעזרת חבל
תלייה או מטאטא, מהיחס וולין.לכשרונות
ביתר רצינות, יאפשר לבל אחד מ־ 50המשתתפים
בתחרות להראות את כוחו משך
דקות מספר׳ לד,שפט על-ידי קהל הצופי,
שימלא תלישי־שיפוט (,על מספר לקבל
את הפרט הראשון״).
את 50 המשתתפים עצמם ברר תלין
מתוך 400 מועמדים, ביניהם היו, בין השאר

0טאפ,
• נהג ירושלמי, הרוקד
• בחורה מקיבוץ בנגב, המקריאה מן
התנ״ך,
נגן בוכרי, המנגן על ציננה, בלי דומה־כסילופון
בן 11 מיתרים,
• שורק סרנדות של שוברט ושירת סול־בייג
של גריג על קצות אצבעותיו,
#מומחה לחיקוי 18 בעלי חי, מחתול
(.,בכוסו ובכעסו״) ,כלב, שועל תרנגול,
תרנגולת׳ עז ויוגד, עד לתינוק בן־יוימי.

העד המעניין ביותר היה גבר מוצק, גבו.־
קומה, שחופ״עזר וגזוז״שיער: יוסף טלעה,
מפקד האירגדן החשאי של האחים המוסלמים

ר,שו 3ט: אהלן יא יוסף. מה שלומך ז
המד: אני עייף.
הטופס: טוב• שב לנוח. ארור לי, האם
אתה מפקד הארגין החשאי !
העד: כן.
הטופס: מד, היו תוכניות ההתנקשויותי
העז: ד!,משים שלי היו צריכים להרוג
במד, מחברי מועצת ההפיכה.
השופט: אהא ...הרעים שביניהם, בוודאי.
הפד: אתה אחד מהם. לא איכפת לי —
נשבעתי לומר את האמת ולא איכפת לי
מה שתעשו לי. אני יודע שאתם תהרגו
אותי, אבל לא תעשו ממני צחוק.
השופט: למה רצית להרוג אותנו?
העד: בגלל הצורך לשוות המצב.

נו 3ת ס 1ות
העדויות היו ברורות. הוכיחו את אשר
•דע בל אדם במצרים: לאחים המוסלמים
ארגון חשאי מזוי־ן, בפיקודו של חסן אל-
הודייבי, שהיה מוכן להשתמש בכוח כדי
להפיל את המשסר ולרשתו.
המשפט גם הטיל אור על פרשה מיוחדת
ברינה. במעט מן היום הראשון שכת הקצינים
עלתה לשלטון במצרים, היד, ברור
לה כי המאבק המכריע על השלטון יהיה
בינה לבין האחיב המוסלמים. גמאל עבד
אל־נסאר ניסה לקרב אליו חלק ממנהיגי
האחים, לפצל על־ידי כך את הארגון.
יחד עם זאת׳ החדיר את סוכניו אל תוך
שורות האחים, הקים רשת־ריגול שסיפקה
לו ידיעות מלאות ומדוייקות על המתרחש
שם, תוכניות הפעולה העתידות ומי עומד
לבצען. כך קרה, שברגע שהאחים החליטו
לפעול, היתד. בידי מועצת ההפיכה רשימה
מלאה של אנשי הארגון החשאי, מקום
מחבואי נשקם, וכתובות מנהיגיהם,
הסוף בא 14 יום לאחר שהחלו המשפטים.
בשער בנין מושל קהיר עמד משמר מוגבר
של שוטרים צבאיים, בדק את כל הנכנס
בקפדנות. אפילו מצלמות העתונאים נפתחו
ונבדקו. בי בפנים היה הכל מוכן
לתליית חמשה מנהיגי האחים והשרברב שמילא
את פקודתם. הנידון השביעי, אל־הודייבי,
נחון ברגע האחרון. הקצינים לא
העזו לגעת בו.
במקום זה, שלחו איתו למחנה־עבודה
של אסירים בלב המדבר. הם קיוו כי בזאת
הנחיתו מכת־מוות לארגון הריאקציוני
החזק ביותר במרחב. אולם הם ידעו
כי גם אם לא המיתו את ארגון האחים
המוסלמים, הרי פצעו אוהד פצעים אשר לא
בקלות יחלים מהם.

החשבון; .6קיצור לטיני לקדוש; .7מספר
יווני; .8מיוניו .9 :בין נווה אילן לקריית
ענבים; . 11 מרכזם היה בזכרון; .14 הפ״א
של הסביבון 15 בין מסמר לקרם 18
בעזרתה ניצל משהו מהון יהודי גרמניה;
. 20 מדריכו הרוחני של בד־כוכבא; •22
טמא, בדרך כלל; .23 גם עם המיז־״ גם עם
גיסה ; .25 מזרחה לאילה .28 :לעתים רחוקות;
.30 צלחת; .31 בלעדיו אין עגלים;
.32״עב ...בחרת״; .34 מה ששחקנים מכינים;
.36 היסטוריון יהודי! .37 בי. ג׳י.
הקימו כחיקוי לפלמ״ח .40 :מיניסטר, בישראל;
.42 מדוע, באנגליה,

!0פרסי פפריב לפותרי
חידון הבדלים
סאשד, ורדתי גפן, משמר העמק, המוסד
החינוכי; חנוך וייל, משגב־עב; ע. זמני,
חיפה, בצלאל :6סרן צבי נשר, צד,״ל, ד.
צ !2614 .רות סגל, חיפה• קרית־ים ג׳;
חיים עמר, תל־אביב, גרץ ;6אריה קלייד
שטיין, טבריה, ח .ד ;48 .נאווה רוזנפלד,
תל־אביב, דיזנגוף ; 106 שמואל הקלים,
יגור! יחל ועדו שדר, רחיבות, בני משר,

חכזתחנדת קנתה ל ה אחיזה איתנה בקרקע יש־־אל. על כך העידי עשרות
סיפורי המתיחות שהגיעו למערכת ״העולם הזה -לאהד פירסום הרשהבד
על תורת המתיחה !העולש הזה .1890 שיפורים אלה נשלחו על ידי קוראים בגי,
כל הגילים זיכו את ביתכיסש בפ-ס המיבשח של ליי אחת !בלי מתיחה)׳.

התקפהבטרם שחר
הדבר היה בשנת , 1947 במשק איילת־השחר,
עוד לפני גיוסנו לפלמ״ח. בצריף
חבר אחד,שהיה קצת פחדן
שלנו נמצא
— ואנו החלפנו למתוח אותו כהוגן. באכאשר
היה אותו חבר עדיין
חד הערבים
בעבודה, חיברתי שני מוקשי־הפחדה למיטתו
והעברתי מהם חוטים אל מיטתי.
מיו לאחר מכן השתרענו אני ושני חברי
על המיטות והעמדנו פני ישנים.
כעבור שעה קלה הגיע למקום יחזקאל,
החבר הפחדן. הוא התפלא מאד כשראה
הוא אפילוניסה להעיר אות־אותנו
ישנים.
קרה. אבל אני פקחתי את
ילשאול מה
עיני וגימגמתי :
.לך לישון. אומרים שהערבים יתקיפו
את המשק לפנות ביקר ועלינו להיות מובנים.״
יחזקאל
החוויר כסיד ומיהי להתפשט ולהיכנס
למיטתו. ברגע בו התכסה בשמיכה,
משכתי בחום — המוקש התפוצץ.
יחזקאל פרץ בזעקות אימים ו חב תו, מאיר,
זעק לעברו :
.הכנס מתחת למיטה ! המזרון יגן עליך
מרסיסים !״
יחזקאל נדחק אל מתחת למיטה. אולם
המזוודה שהיתר. שם הפריעה לו והוא פרץ
בבכי מר :
•אוי ן המזוודה לא ניתנת להיכנס ־״
.סתום את הג׳ורה,״ שאג עליו מאיר,
״אתה רוצה שהערבים ישחטו את כולנו י״
אותה שעה הפעלתי את המוקש השני.
הרעש היה אדיר ויחזקאל זינק מתחת למטה
כנשוך־נחש.
.טוב,״ אמר לו מאיר, ,אני רואה שהמזוודה
באמת מפריעה לך. יש לך רק ברירה
אחת: לרוץ לבית־השימוש הקרוב
ולהסתתר שם. אבל צא לשם בזחילה, אחרת
יעשו ממך הערבים מסננת !״
יחזקאל נשמע לעצה הטובה הוא זחל
מן הצריף ועד בית־השימוש, הסתתר בפנים
וישב שם שעה ארוכה — עד אשד ריחמנו
עליו.
אברהם דרורי, ירושלים

אל ה מ לי לו ת יושקה
המתחן, או ליתר דיוק, התעלולן הישראלי
הגדול ביותר הוא יומקה, הידוע במעלליו
במרבית קיבוצי הארץ. חברי קיבוץ
גבת זוכרים עדיין היטב איך נכנס
יומקה באחד הימים לחדר־האוכל, כשהוא
גורר אחריו עכברוש גדול, קשור בחבל
ומקושט בסרט אדום — בדיוק כמו כלבלב.
באחד
הימים הרגיז פיצי הירושלמי,
חבר הכשרת הצופים, את יומקה ויומקה
התנקם בו בדרך מקורית י עוד באותו לילה
התעורר פיצי ומצא במיטתו אלפי
חיפושיות־שדה שחורות.
פעם אחרת, בעת אזעקת־לילה מבויימת,
התאמץ חברנו אשר לשוא ללבוש את מכ
נסיו.
רק לאחר שהודלק האיד התברר שמישהו
תקר את קצות המכנסיים בחוט
חזק. התעלולן האלמוני היה, כמובן יופקד•.
יומקה
לא הסתפק בתפירת מכנסיים. באחד
הלילות פרצה תגרה עזה בין שני חברינו,
איתמר ובנצי, שישנו במיטות סמוכות.
כל אחד מהם טען שחברו סחב לו את השמיכה,
רק מאוחר יותר התברר שיומקה
תפר את שתי השמיכות זו לזו והיד, הגורם
העיקרי לתיגרה.
רק במקרה אחד בא יומקה על עונשו, לאחר
שהצליח לשסות במחלקת פלמ״ח שדמה
ובקצינת־הסעד הגמדית.
הדבר היה בתקופת ר,הפיגה הראשונה,
כאשר ירד הפלמ״ח מירושלים וחנה בס־רסנה
לשם מנוחה והתארגנות. סרפנד היתד,
עדיין טרייה אחרי הכיבוש, ויומקה
יצא לחפש מזכרות. המזכרת הראשונה אשר
מצא היה פגר של חתול. הוא לקח את ה־חתול,
ארז אותו בשקיק של שי ד חייה
אחר ניגש לקצינת־הסעד שלנו, עליזה, ואמר

.התוכלי לקחת את השקיק ולחכית לי
אתו ליד הקולנוע? אגיע לשם מיד״.
מובן מאליו שעלתה הסכימה. היא לקחה
את השקיק, מבלי לדעת מה יש בתוכו,
וניגשה אל פתח הקולנוע. מיד הקיפו אותה
הסקרנים מכל עבר וביקשו לדעת איזה
שי קיבל יומקה. עליזה סירבה תחילה לפגוע
ברכוש פרטי, אולם החברה שיכנעו
אותה. התוצאה: עליזה התעלפה והועברה
למרפאה הקרובה ביותר, והחברה וויתרו
על הסרט.
הפגר של החתול נשאר במקום הפשע.
יומקה ניגש אליו, לקח איתו והמשיך בסיור.
במהרה התעורר בי רעיון גאוני,
הוא גילה באחת החנויות קופת־סלדה ריקה,
פתח אותה, הכנים לתוכה את החתול.
אחר חזר אל החברה והכריז
״מצאתי קופת פלדה. כנראה שיש בה
הרבה כסף. אבל אינני יכול לפרוץ אותה.״
מיד התחילו החברה להסתנן לעבר החנות.
רפי, המומחה שלנו לפיצוח קופות,
התחיל למשש את הקופה מכל הצדדים ולתחוב
לתוכה מברגים. מובן מאליו שהקופה
לא נפתחה — מפני שאפילו לא עלה
על דעתי לנגוע בידית.
בעקבות רפי באו מומחים אחרים עם
פליירים, צבתות ופטישים כבדים׳ אך בל
מאמציהם עלו בתוהו. לבסוף, כאשר כבר
התכוונו החברה להשתמש בנ׳לניס, לחץ
מישהו על הידית. הקופה נפתחה — וסגר
החתול המבאיש צנח מתוכה והתגלגל לרגלי
הסקרנים, .יומקה, ימח שמו וזכרו ! ״
פרצה זעקה מפי כולם. אבל יומקה כבר נשא
את רגליו וברח.
אולם הפעם החליטו הבחורים להעניש
את התעלולן — ויהי מה. למחרת בבוקר,
בעת שיעור הספורט השימושי, הסתערו
פתאום כולם על יומקה, קשרו אותו לכיסא
שהובא מאי־שם ותלו מול חוטמו את
השקיק עם פגר־החתול. התעלולן המסכן

היד. נאלץ לשבת כך עד הערב — וכל המחנה
בא להתבונן ב• ולצחוק למשכתו.
בנימין פך־יוסיז, גבעתיים

מ תיח העלא1פ1יים
לפני שנתיים עבדתי כמכונאי־קולנוע והייתי
חוזר הביתה בחצות־הלילה, ברכיבה
שמן, לבוש תחתונים. הייתי משוכנע כי
הצעיר הבורח הוא גבב, או לפחות המאהב
של אשת השמן. על כן הרהרתי את האיפ־נייס
והצטרפתי לרדיפה.
במהרה התיאש השמן מלהדביק את הצעיר,
כנראה שהוא נוכח גם כי לבושו לא
התאים ביותר לריצה ברחובוודהעיר. הוא
נעצר תחתיו, אבל אני המשכתי לנסוע
בעקבות הצעיר המבוהל, השגתי אותו,
טפחתי על כתפו ואמרתי . :נו, ניצחתי
במירוץ !״
הצעיר הנדהם גימגם :״מה . .אתה לא
מהמשטרה? אתה לא רוצה לעצור אותי י
.מה פתאום?״ אמרתי ,״רציתי רק לעשות
ספורט ולראות מי ישיג את מי.״

כידך יודכיץ, תד-אניב

חמור השם
בחנות הספרים שלי, על השולחן היה מונח
טופס הטור השביעי של נתן אלתרמן.
יום אחד נכנסה לתנות נערה חיננית ועמדה
להתבונן בספר. אותה שעה נמצא
במקום חברי. אף הוא התבונן -בספר ושאל
. :של מי הוא?״
.שלי אמרתי לתומי.
.מה קראה הבערה בתמהון ,״אתה
נתן אלתרמן?״
.בהחלט,״ אמרתי. ,וחברי העומד באן
הוא הסופר המפורסם משה שמיר.״
הנערה הנרגשת מיהרה לרוץ הביתה
ולספר להוריה כי היא קנתה בחנות של נתן
אלתרמן. רק לאחר שבועיים, כאשר שבה
ונכנסה לחנותי, גיליתי לה אח האמת.
אכזבתה היתד, גדולה. היא לא רצתה להאמין
שאינני נתן אלתרמן.
מ. צוק, יפה

שיגיע סיפח ,
אחת המתיחות הטלפוניות האהובות ביותר
עלי ועל חברי היא זי ; אני מטלפן
לאדם מסויים, נניח ששמו שמעון ופיתח
אתו בחילופי־הדברים הבאים :

אני: הלו״.

שמעץ: מי מדבר?
אני: מדברים ממחלקת העמדות הציבוריות.
אתה מתבקש למדוד את אורך
חוט הטלפון שלך מן המכשיר ועד התקע.
שמעץ: אבל אין לי סנטימטר.
אני: תוכל למדוד גש לפי אירך המרצפות.

מן $ץ ( :לאחר מדידה מיגעת) מסר
וחצי בדיוק.
אני: האם החום מספיק חזק?
שמעץ: בהחלט !
אני: אם כן, קח אותו ותלה את עצמך.
דוד כן־-נאה, ירושלים.

ב ש לי חו ת ה סז לדת
חובר היד, בימי ההפוגה השנייה, באשר
חנינו בגליל העליון. באחו הימים נסיצו
שמועות שהממשלה עומדת לשלוח משלחת
של קציני צד,״ל לארצות־הברית, לעזרת
המגבית המאוחדת. כל הקצינים שלגו היו
מלאים תקוות, אבל קצין אחד, צעיר ותמים
כמו קיר פשוט מת לנסוע.
תארו איפוא לעצמכם את שמחתו של אות
ו קצין, כאשר הגיע אליו צו־תנועה להוד
יצב במסה־החטיבה. מטרת הנסיעה: שלי ^ אופניים. באחד הלילות, כאשר עבדתי
ברחוב סרומפלדור, ראיתי פתאום כחור
צעיר ־ -צא בריצה מסתת אחו הבתים. כעבור
שניות מספר פרץ מאותו בית גם גבוהות
לארצות־הברית. הוא התמלא מרץ, מיהר
להחזיר את כל חפציו למחסן הבגדים,
סחב את המיסה והמזרון על גבו מן האוהל
שלו ועד המחסן. כל אנשי הפלוגה
מיהרו להיפרד טמנו ואיחלו לו
הצלחה.
כעבור חצי שעה חזר אלינו הקצין אבל
וחפוי ראש. התברר שמרוב חיפזון לא
ראה כלל את התאריך אשר על גבי צו־התנועה:
הראשון לאפריל.
ש. ח צה״ל

הציוד: חוס פ שו ט
בילדותנו היינו נוהגים להיכנס לאחר
ברחוב שלנו, כשבאמתחתנו מבלי הבתים קשירה.מן המוכן. היינו קושרים את ידיותיהן
של כל שתי דלתות, שנמצאו זו מול זו.
לאחר מכן היה אחד מאתנו רץ יחף מן
הקומה העליונה אל קומת־הקרקע ומפעיל
בדרכי את כל פעמוני־הדירות• הדיירים היו
מנסים לפתוח את הדלתות, לא היו מצליחים
— ואנו היינו מתפקעים מצחוק. יותר אחד התעלולים שנתן לנו סיפוק
מכל היה תעלול הארנק. היינו קושרים
חוט משיחה ארוך לארנק מלא פיסות נייר,
שמים את הארנק על אם הדרך, אוחדם בקצר,
החוט ומסתתרים מאחורי שיח ססוך. ברנן
בו היה אחד העוברים־ושבים מנסה ל־הרים
את הארנק, היינו מושכים בחוט —
והוא היה נעלם מאחורי השיח. הברנש ה־נדהם
היה הולך בעקבות ארנק-הקססים,
והאמת היתד, נגלית לו רק לאחר שהיד,
נתקל בנו.
כאשר נמאס לנו במקצת תעלול־הארנק.
הפע׳ני מתיחה מסוג חדש לגמרי. באחד
חמקני אל הכביש והדבקנו אליי
הימ ם
מטבע של שילינג בעזרת חפיסת מאסטיק
בעבור רגע קל כבר ישכנו במקום מחב״.
אני וראיני איך אשד, בריאת״בשר מזיעה
ומתאמצת לנתק את המטבע מן המרצפת.
משר שד ץ1 ,יה*ל•