גליון 951 מתאריך 5 בינואר 1956

כמוסר אץ כל חדש

העו&ס הזה
העורך הראשי :
אורי אבנר,

ראש המערכת!
• רו ם כחז

עורכי־פשנה :
דוב איתז. אורי סלע

ן ו רך תבנית .
אהרון 1ור
ג^ ם המ ן רג ת .
,י, רא י

עורך כיתוב :
איתן נבירוי

הכתב הראשי :
אליהו כרסי

ת ד גליקסון תל־אביב. נזפז חמברקים :
•עולנופרס״ ת. ד , 13* .סלפון .2*7*5
חנזוציא לאור: חפולם הזח בע״ס.
דפוס ישראל בונ״נו, ת״א סל.2320* .

הברי המערכת :
ימראל ביבר, ויונה ובי. לילי ולילי. דויד הורוביץ.
רותי ורד. רווי זוהר. אברהם חרמון, א וסבר
מאובר. פשה לשם, אביבה סטן. עמום ביון.
שלאח הרו. סילבי בשת

עורך דם ו! 0

ר,צייד הראשי :

אריח אריאל

שמואל בדתור

מנהל העבדה :

מנהל מנצעים :

יתז רוזו

שלטה א -יי

אחד הקוראים שקראו בזעם עצור את שתי
הרשימות שהקדשתי במדור זה למכתבה של
אותה נערה אלמונית ולתשובות שקיבלה,
היה דן גתר מבת־ים, המעיד כי ״הרגשתי
צורך לכתוב מכתב זה מאותה סיבה כמו
אותו צעיר ממושב־העובדים (העולם הזה
).948 רק כדי לשכך את התמרמרותי.״
דעתו לזל הקורא גתר :״כל אותם מחפשי
פורקן, הקופצים על ההזדמנות למלחמה כעל
מאורע שיצילם מהתנוונותם, ביניהם אותה
נערה אלמונית הטוענת כי ״למרות שלא
הייתי רוצה במלחמה הרי הייתי רוצה בה
רק משום אותה חוויה ותוכן חדש,״ מזכירים
לי דברי בחורה אחרת.
״בהפלגת הסיום של אחד הקורסים הימיים
לפני שנתיים אירע׳ ובלילה איבדו שלוש
סירות את השייטת והמשיכו להפליג דרומה.
בבוקר מצאו את עצמם קרוב מאד מול חופי

אין תפערכת אחראית עבור תובן הפורעות
מלבר עבור פורעות הפתמרפפות תחת הכותרת.
די ״ ח לערכן דו ״ ח לבוחר״ .״דו״ ח
לווסע״ וכ ר חפוכוות על-ירי חברי חפערכת
וובדהות על־ירם. הפרור, דו״ ח לבוחר־ כולל
מודעות פסעם פמלוות וארוווים !•בוריים
אשר אין המערכת אחראית לתוכוז ולדעות
המובעות בהן ושאינן משקאות בשום
עורה שהיא את דעות הפערכת.

עזה, וכל עוד רוחם בם הסתלקו משם חזרה
צפונה.
״לאחר ההתרחשות קמה אחת הבנות ו־צייצה
:״בעצם, חבל שלא נכנסנו לעזה !
זאת היתד, יכולה להיות חודיה מעניינת !״
(עוד מחפשת חוויות אחת !) אז ענה לה
אחד החברה, וטוב ענה :״את היית שם
חוטפת חוויה שהיה לך מספיק לכל החיים !״
אני חושבת שזו התשובה שצריכה להינתן
לכל מחפשות החוויות למיניהן.״
דן גתר מעיר לנו, הזקנים :״כל הכבוד
לכם ולפעליכם ולחודיותיכם. לעתים אף אני
חושב שהיה טוב( .אולם) לדעתי חייבות
חוויותינו להיות מסוג אחר לגמרי, לא חוויות
אשר ריח אבק־השריפה נודף מהן ודם נוטף
מה.,״ למשל :״השתתפות בטיולים (מתח),
התהפכות בהפלגה מחיפה לתל־אביב בלילה
וכל הכרוך בה (סכנות) ,מסע שלושה ימים
בגליל, מסע לאילת (שוטטות) ,הפלגה לקפריסין
במפרשית וטיול באי(חוויה הכוללת

כה לחי, הקורא גתר, החותם ״בשפתיים
חשוקות ובפה קפוץ״ ,אולם מוסיף :״נ. ב.
הראיתי את המכתב לחברה הבת־ימית והם
משגרים בזה הזמנה דרככם לכל־אותם מוכי־גורל
חסרי־התקוה, לבוא לבת־ים. ופה, נט־עימם
חוויות ככל אשר תחשק נפשם, לבל
יאמרו כי פסו חוו־ות מישראל !״

בינתיים קיבלתי עוד מכתב מאותו צעיר
שאת תשובתו לנערה האלמונית פרסמתי
לפני שלושה שבועות. לפי בקשתו, ציינתי
אז רק שהוא ״צעיר בן 20 ממושב־עובדים
בשרון.״ הצעיר, ראובן מרשפון, כותב השבוע

״אני פשוט חייב להודות לכם על שהבאתם
את דברי לידיעת הקוראים. בשבילי היה זה
נצחון גדול. החברה (במושב) טענו שהמכתב
הוא פרי המצאתם• הם הופתעו מעט כשהראיתי
להם את התשובה שקיבלתי מאותה
אלמונית ו״

בערב חג־המולד עמד גם כתב העולם הזה
בין ההמון שהצטופף בפתח הכנסיה ביפו.
שרשרת של שוטרים מנעה את הכניסה. לפתע
הופיעה גברת צעירה ופקדה על קצץ־
המשטרה להכניס אדם מסויים.
״מה פתאום?״ שאל הכתב הממורמר,
שהתקשה מאד לעבור בעצמו את השרשרת.
״זוהי בתו של שר המשטרה !״ ענה ה־,
קצין קצרות.
השבוע נתברר כי אותו קצין טעה. אחרי
פרסום הרשימה על חג־המולד, בה הזכיר
הכתב גם את בת השר, נמסרה לנו הכחשה
נמרצת: אף אחת מבנות השר לא היתה
חולמת על הופעה במקום זה.

האויב מצפון
עוזי ויזנפלד,

תיכף, נשוב.
אם ה מ צב באר צנו הוא כ פי שאתם מת ארים
בנליון ה אחרון (העולם הזה ) 950 הרי מו ט ב
מ אחר ואני מ א מין ש אין אתם
ל הת אבד. אך
מת ארים את ה טו ב, והיפה אל א במק צת, ואת הרע
ב ה מונו, הריני נשאר בחיים ו מ חכה !

יוסף אלמוג, משק א
...אנו מעריכים מאד את יחסכם האוהד כלפי
עבודתנו.

...מ מתי זה
הנליל המערבי
הזח 949

מרדכי ב,.
עו רן המדור במרחב טעה
איבד את הכיוון.

בא״ש
חיפה לילה,

(!מנואל

.,.בר שי מ תכ ם
שרעס•
(ע מון)
(העונים הזה ) 943 וזלל ניצג;
:ביע הם דרי ך.,׳
בקיבו ץנח שולים. שלמה ירוז, דברים ש פג עו ק שת
ב כ בו ד הורי ה מנו ח. הנם מ סו ל פי ם מי סו דםו אין
בהם שמץ של אמת. י
ע מנו אל ז״ל לא נדל ב ש כונ ת התקווה. אלא
ב שכונ תסב בי החד שה. הוא ב כלל לא היה מו פקר
ל ר חו ב בי ל דו תו. אלא קיבל חינוק כי א ה, לא
רק בב תי־ הס פ ר שבהם ביקר עד ניל . 15 אלא נ
בבית הו ריו. לא היה כל מקו ם או צוי ד ״להציל״
או תו. ביז מב חינ הנפ שי ת וביו מב חינת ב רי או תו,
כפי דבריו ה מ תפ ארי ם של ירון.

תל־אביב

נוער מחפש את המיבצע
אני מ ס כי ם ל כל ה רי עו תשה עולם הזה מבי ע
ואני ב טו ח ש רו בו של הנו ע ר נם בז ...אולם אם
בכם.
שלנו יתה שבו
חו שבים שהזקנים אתם אתם מאדנ איביים ...אתם מ שולי ם ל או תה כיתה
המתחילה לפרו ץ אל קווי ה אוייב אלא שהיא מ 5־
פיקה באמצע. מ איז ה סי בו ת שהן. אני חו שב
שאני מדב ר ב שם ר ב בו ת צעירים ה מו כני ם להת־חיל
ל פ עו ל, אבל איך, מתי ומה?

שררת תמתנדבים, ירושלים
...בזמן האחרון אינ׳ 3י הולך ל קו לנו ע. המ צב
ב מדינה בל כך מעגין ! לי להציץ ב ה עול ם הזה
ואתה מרגי ש כ אי לו הנך מ שתתף במרט רניקו מי
(בצבעים טבעיים, שלושה־ מ מ די ם) .אין ׳צורך
א פילו להיעזר ב פי צו ח גרעינים. הבי מוי יו צ א מן
הכלל !

...התבהרה לי האמתה ערומה שהעולם חזה
הוא שו פ רו הבלתי־ר שמי של אב הפ א שיזם בי ש .
ראל,
מנחם בנין...

ישראל

(כמעט)
המגן.

בר־דג, תל־אביב
מוקד שו ת לקרן*

ההכנסו ת

שכר הצכריות
אני ס בו ר בהחל ט כי ד מו ת ה של הצברית הא מיתית
איננ ה קיימת רק בקיבו צי ם. נם בערים
הגדולות, ו א פילו בבי ת־קפ ה. תו כל ל מ צו א, בין
ענני הע שן י צור צברי ח מו ד.

יגאל בן־יזיקב,

תל־אביג

לא הייתי בנ ח״ל או בקיבו ץ. אינני משתמשת
ב סלנג צברי מוב ה ק. תסרוק תי איננ ה פ רו עהב מיוחד.
וב כל זאת, האם אתם חו שבים שאני מת
אימה לתחרות?

יפר, גלעד,

חיפה

נוה ׳כפ ת לך, נסי.
מה יקרה אם הזוכה תיקח את הפרם של 1000
הלירות בידיה הצבריות ותיסע ישר ל הולי בו ד ן
אהובה וינשטיין, רמת ־ גן

האמת במערומיה
שמואל, חיפה

חיץ• במלכודת
ב ת מונ תהשהת פר סמהבמ דו ר ה מכ תבי ם (העולם
הזה ) 950 דומה הקור א ה אס ת ר לוינ ס קי לשחקן
בו ב הו פ (שים לב לאףה שקערורי ולל סתה בו לטת)
ויש לה נם הו מו ר כ מו ל הו ם.
א:ימפחדשב סו פ ו של דבר י פול אח ד מ קור א•
העולם הזה בפח שלה, ואחר־כך ידרו ש פיצויים
מהמ ערכ ת.

גבריאל ששבש, יפו
כל המ שתתף ב וי ס ח עם הקוראה לוינסקי
יעשה זאת על אחריותו האישית.

תחי האכזריות
עלינו ל סל ק את ב עלי ה מו ס ר שלנו ול מל א
את מ קו מו תי הםב אנ שי מ צי או ת ומע שה. מ פני
שכל אדם הרוצה ל שלו ט הייב להיות אכז ר ב מידה
מ סויי מ ת, לגב -אלה ה מ פרי עים ב ערו לכן
עלינו ל היו ת האכזרים ל פני ה אוי ב. למען נש•!;

הפרס ישולם על־ידי המערכת עצמה לצר־כי
ה שתלמותה של בעלת־התואר, והיא לא
תהיה חופ שי ת להשתמש בו לצורך אחר.
חן צברי. או פי צברי. תסרוקת צברית, זה עוד
איך ש הו א. אבל כ שא תם מדברים על ״חיוך

חיוך הוליבודי

היתרון

שב שלי טה

עליו.

זהו

ה שעה.

מנשר. סייג, פרדס־כץ

חיץ• צברי
זנכרי״ זה ככר יותר מדי 1
לפחו ת. היא בינ ל או מי ת ...

דו מני ש שפת־התיוד,

אריה לוי, רחובו ת
אל תסתכל בחיוך אלא במה שיש בו —
מודעה לתמרוקים כ מו ב חיוכ ה של כוכב ת
הוליבוד סוזאן היוורד (ראה תמונה) או חדוות
עלומים י שראלית כ מו ב חיוכ ה של חברת
משק גן שמואל זוזי לב (ראה תמונה).

על נקיץ ועדלאידע

חול שים ה מ שלטי ם הסורי ם על
(העולם
מדן ועד לים כנ ר ת״ ?

חלד ניצנה

אלמוני, תל־אביב

יש מן הנ כון בדבריו של מי. ז .ננד קיום
העדלאידע ה שנה (העולם הזה .) 948 או ל ם אינני
ס בו ר ש הו א נ איבי עד קדי לא להבין שיש ב שי קולו
של חיים ל בנון חי שוב שהה כנ סו ת שי בו או
מ בו א ם של תיירים יעלו על הו צ או ת ה עדלאיד ע.
וכן לבדר מע ט את רוחם הנכ א ה של תו שבי
העיר.

מכתבים
ב שכבי ב או הל סיירים ק טנ טן. א שר פ ת חו ניב ט
ל עב ר סו רי ה, היה לי ת ענוג רב לקרו א את ה־ר
פור טנ׳ ה ה מקיפה או דו ת ה אויב, א שר מ פניו
חייב אני להנן על ה מול ד ת ( העולם הזה 949

ש •.איתן

סטודנט,

ירושלים

משד, מזרחי, ראשון לציו(

עו״ד ד״ר יעקב קוסט,

הגייס השמיני

העתוו הנקרא ביותרבמ די נ ה

מרדכי קרונפלד, מרחוב סמולנסקין מס׳
,3תל־אביב, שלח לי השבוע סיפור אישי,
כתרומתו לנושא :״הנוער עברי — ילאן?״
״לפני סיימי את שתתי בצבא,״ כתב,
״הופיע, מיכרז בקרב הצבא על קורסים שונים
— חקלאות, טרקטורים ופילחה, מסגרות
ונגרות. מאחר שלמדתי בבית־ספר חקלאי,
הרי חשבתי שהקורס המתאים לי הוא קורס
טרקטורים ופלחה. מלאתי שאלונים וקיבלתי
המלצות. הכל הלך לפי מיטב כללי הביורוקרטיה,
עד שהגיעה שעת המעשה.
הפנו אותי למוסדות שונים, ולבסוף
קיבלתי תשובה משכנעת ביותר מאותו
משרד שהפיץ את הכרוז :״אנחנו מצטערים
מאד. אנו מטפלים רק בעולים חדשים, ולא
בילידי הארץ !״
״הודיתי לפקיד והלכתי לי. עודני תוהה
על קנקני, והנה שמעתי ברדיו, ואף קראתי
בעתונות, כי בי. ג׳י. הכריז בכנם מושבי־העובדים
בכפר יחזקאל כי דרושים עוד 600
מדריכים חקלאיים למושבי־עולים.
״שקלתי בדבר ומצאתי את עצמי כמועמד
מתאים. בית־ספר חקלאי, מם־כף בצה״ל,
כל אלה וודאי תכונות מתאימות לתפקיד
הנ״ל. למדות שידעתי. כי קושי רב כרוך
בעבודה זו, פניתי לסניף תנועת־המושבים
בתל־אביב. שם נאמר. לי :״אתה בחור צעיר
וחסר־נסיון. לא נוכל לקבלך לעבודה זו ! ״
שואל הקורא קרונפלד, בצדק מה :״למה
לו לנוער לחפש את הקשה, כשהוא יכול
לבלות את שמונת שעות עבודתו במשרד או
בסדנה עירונית, מבלי שיעשו לו כל טובה
ויקבלוהו במקומות מסוכנים ונידחים לעבודה
קשה ורבת־אחריות?״

מזה שני ם. מדי שבו ע ב שבו ע, מוקיעים אתם
בשח צנות וב עזות פנים את הערכים המקוד שים
מזה אלפי שנים, בחברה ה אנו שי ת (לרבות בחברה
הי שר אלי ת) ,כנון: צבי עות ( פולי טיק ה) .אי־צדק
( משפט) ,שח צנו ת ( ע תונ או ת) ,ס כ לו ת וחו סר
הניון ( ס פ רו ת) ,ני צול לרעה של ס מ כויו ת
ותפקידים ציבוריים (פקידות: ב כי ר ה מ עול ם לא
העמדתם תחליפי ם (אם יש כ אלה) ל או ת ם ערכים;
ל פי כ ך תוהה אנו כי ו שו אל: כיצד ע שויה חב רה
אנו שי ת להתקיים ללא ערכים אלה והלא
המה מהווים את ה מו ס ר החברתי הקיים. אם כן.
ל שוא ע מל כםו טרחתכם ! אך שאלה אחרת ייש
או שמא
להב הי ר: הי ש תקווה ל מין האנושי׳׳•
אנו שיו ת ׳1
ה ת כונו ת ה מנויו ת לעיל הן דווקא
אם כן, אין׳ לכם כן ה, לע שו ת. ועליכם למגור את
העסק !

העם מו צי א ה את לחמה לקרן ה מגן ...חו ש שני
שמצב פ ר דו כ ס לי. זה יימ שך עד שהלב ה ה מרחבית
תכ ס ה את כו לנו. זה מזכי ר לי את ימי.
פו מ פי אההאה רוני ב...

...יצר הקיום הל או מי של העם היהודי הוא
דינ א מו אדיר ...אבל היום הו א מ פו ר ק וקבור
ב שמן סי כ ה. ה פ על תו ת תאפ ש ר רק אם תו עמד
על חודה התוד עה ה ל או מי ת ...העם היהודי לא
עשה את כל המפ לול הזה לתפארתה מלי צה ואף
לא ב ש ביל ״להש תלב״ ו״להתא חו ת ״ במרחב...

אריה שרון, תל־אביב
הרמטכ ״ל שלנו, חניך העמק מנ הלל
יהודי מ ש כיל ואי ש צבא מ הולל
וחייליו, בני דת מ שה אברהם יצחק ויעקב.
גבורים המה
וחיילותיו בנו ת שרה רבקה רחל ול א ה.
מזרע א בו תינו הקדו מים והקדו שים,
נינים ונכדים של יהו שע בן נון, גדעון והמכבים,

שק הננ ה לב ט חון ה מדינה הם זקוקים,
עשיר ורש צעיר וזקן, תר מו לקרן המגן !

ש. ג ,.עתלית
היתה זו רק טיפה מן הים הפיוטי של
הקורא ש. ג .שכלל 94 גלים (שורות)

אמהותינו חמודות ועוקצניות

מו ט ב לתו שבי תל־ אביב רא ש עיר א שר מ שו ם
מה איננו דואג מ ס פי ק לנ קיונ ה של עירו. מאשר
דיק טופרזיט (דיקט טור־פרזיט) כ מו ב חו שי ס ט אן.

למקרא חו כ מו תי ה ם של ה צברים ה פ עו טי ם. עולה
חשד נו ראב לבי כי ל פ חו ת חלק מ הן הו מצא על־ידי
האמ הו ת.

...המרחב מ ס בי ב תו מ ם ונוע ש. ובי שראל מ ש תעשעים
בביזבוז כ ס פי ציבור על עדלאידע. פ ר סי
סופרי ם ( שאינם נזקקים להם) ו מ או ת אל פי ל ״י
על י בו אני םומ תווכי ם ל מיני ה ם, בו בז מן שדלת

רנד, טל, תל־אביב
אמהות אכלו בוסר ושיני בנים תצו ח׳
צחנה (על־ידי משחת־ ה שינ״ס הכלולה בחי:
בילת־הפרס).

כרמי הלינג,

תל־אביב

ה עול ם הז ה 951

ליל אבדנה של עצמאות ישראל

אבו עגילה:
,ך* מאורע המכריע ביותר בתולדות
( | מדינת־ישראל אירע בדיוק לפני שש
שנים השבוע. בליל סילבסטר, ערב ראשי,שנה
הנוצרי, בשעה עשר וחצי בערב, קיבלו
כוחות צה״ל בלב חצי־האי סיני את הפקודה
לנטוש את העמדות שנכבשו בקרב,
ולחזור לשטחה של פלשתינה (א״י).

באבו-עגילה השאירו הלוחמים
אחריהם קכר רענן. כקבר זה
נקברו הפירות הפוליטיים שנקנו
בדם הלוחמים בדרום, נקברו סיכויי
המדינה להשיג עצמאות וש-
לום כשנים הקרובות. כל אשר קרה
במדינה ומסביב למדינה בשש השנים
שעברו מאז, נובע במישרין
ממה שקרה בליל אכדעגילה.

** פקד החזית ומפקד החטיבה עמדו
ליד שדה־התעופר, של אל־עריש, מרחק
ששה קילומטרים מאל־עריש עצמה.
לבם צהל. בקרבנות מועטים, יחסית, קצר
הימיבצע קציר שקשה היה אף לחלום עליו
מראש. היעד שנקבע ללוחמים היד. הרבה
יותר צנוע.
מיבצע חווב, שהתחיל ביום חג־המולד
הנוצרי, אחרי דחייה קלה בגלל הגשמים, נערך
לצורך מטרה פשוטה: להבטיח את
באר־שבע מדרום על־ידי חיסול המשלטים ה
מצריים
בדרום הנגב. המטרה העיקרית היתד,
עוג׳ה אל־חפיר (ניצנה•) .אחרי התקפת־הסחה
על עזה והפגזה של רפיח, במיבצע שכולו
תנועה, אפתעה והסחה, נכבשה ניצנה
יחד עם כל המשלטים בדרך, ביום ה־27
בדצמבר.
ברגע זה מסר הגורל למפקד החזית, יגאל
אלון, את ההזדמנות הנדירה הניתנת למצביא
רק פעם אחת בחייו: להוכיח את גדולתו
הצבאית על־ידי ניצול מהיר של נצחון.
אלון, אז בן ,30 לא התמהמה.
מניצנה מוביל כביש אחד דרומה, לאבו
עגילה, בחצי־האי סיני. משם מסתעף שבילאחד דרך כונתילה לאילת, כביש שני דרומה,
לתעלת־סואץ, ודרך מערבה, לאל־עריש.

אל-עדיש היא הנקודה החשובה
ביותר בחצי-האי סיני כולו,מבחינה
גיאוגרפית, חקלאית ואיסטרא-
טגית. לידה עברה הרכבת היחידה
שקשרה את הצבא המצרי הלוחם,
מסביב לעזה ורפיח, עם עורפו
ואספקתו. כיבוש אל־עריש היה
מנתק את כל הכוח ברצועת עזה,
את כל הצבא הקרבי המצרי.
כיבוש אבו־עגילה היה מעמיד את המטה
המצרי בפני הברירה: או להשאיר את כל
• השס ניצנה נזכר בכתובת יוונית עתיקה.

צבאו בכים, תלוי בחסדי צד״,ל (כמו בפא-
לוג׳ד ).או לנסות להסתלק ברגע האחרון דרך
הדיונות של שפת־הים (נמו במגדל־אשקלון).

^ כו-עגילה נכבשה ב־ 29 בדצמבר. ב־רגע
זה נמצאו כוחות־החוד של צה״ל
כ־ 40 קילומטרים מעבר לגבולות פלשתינה,
190ק״מ מאיסמעיליה, בתעלת־סואץ.
המיבצע, אחת הפעולות הצבאיות המזהירות
של הדור גם בקנה־מידה בינלאומי, נשא
עליו את חותמו של מפקד צעיר ונועז. כוח
אחד נע מניצנה בדרך הישרה, לאורך הגבול
הבינלאומי, לרפיח. הוא הבטיח את שדה־המערכה
מצפון. אותה שעה נעו כוחות מהירים
מאבו־עגילה דרומה, מרחק של שבעים
קילומטרים נוספים, לעבר שדד,־תעופה ש־מטוסיו
הטרידו את המיבצע. פשיטות אלה
הבטיחו את שדד,־המערכה מדרום.

אולם הכוח המכריע נע מערכה,
לאל-עריש. שדה-תעופה נכבש בדיד.
מוגן מצפון ומדרום, נע החוד
במהירות רבה לעבר המטרה.
הנצחון היה מובטח לחלוטין. כיבוש
אל-עריש היה נצחון מכריע,
השמדת הצבא המצרי הלוחם.
באל־עריש לא היה שום כוח מצרי לוחם.
היה זה בסיס עורפי, רחוק מאחורי החזית
המצרית בקו עזה־רפיח, והיו מצויים בו רק

אותם החיילים הרגילים להימצא במקום כזה:
אפסנאים, שרותי מטה, חיילי־כסאות. כיבוש
המקום נראה קל.
כל זה היה ברור למפקד שעמד אותו ערב
מול אל־עריש. הוא יכול היה להיות מרוצה
מאד, על אף עייפותו. ניתוק מוחלט של הצבא
המצרי, כיתורו או הברחתו — זה
היה הנצחון הטופי, השלום הפורמלי, שיחדור
הנגב כולו.
אולי אף יותר מזה: זה היה, אולי, כיבושו
של חצי־האי סיני כולו, הרחבת תחום
השליטה של המדינה עד לתעלת־סואץ, כע־רבון
לשלום.
הכל הוכן להתקפה האחרונה, הסופית, עם
עלות השחר.

ואז באה הפקודה: להיסוג מייד
אל מעבר הגבול הבינלאומי.

פקד החזית לא יכול היה לדעת, ב־אותו
רגע, מה הניע את ההנהגה
להוציא את הפקודה שסימרה את שערותיו
המסולסלות. הוא רק ידע שזוהי שואה שאין
כלל להעריכה. אולי האמין כי ההנהגה הפוליטית
לא הבינה מה המצב בחזית, לא
הבינה מה היא עושה.
תוך דקות מעטות התגבשה החלטתו: הוא
(המשך מעבר לעמוד)

עצמו יחזור מייד לתל־אביב, לבטל את רוע
הגזרה.

** כוניתו של יגאל אלון דהרה חזרה
לבאר־שבע. שם עלה על מטוס, שנחת
ליד תל־אביב. הוא מיהר מייד אל האיש
שריכז אז בידו את הסמכות הפיקודית המעשית
של צר,״ל: ראש אגף המיבצעים,
ייגאל ידין.
אלון מצא את ילין, המבוגר ממנו בשנה
וחצי, בביתו, כשהוא רוחץ את הכלים אחרי
ארוחת־הערב. בדרך הכין אלון לעצמו, בגמישות
הרוחנית האופיינית למצביא צעיר,
תכנית אלטרנטיבית. היא היתד, מזהירה
אולי, אף מן המיבצע עצמו.

ך* אש אגף המיכצעים שמע את התכנית
בענין. אולם הוא לא יכול היה
לעזור: הפקודה היחד פוליטית, והיא ניתנה
על־ידי ראש־הממשלה ושר־הבטחון. על מפ־קד־החזית
היה לפנות אל הלה.

אולם דוד כן־גוריון לא היה אותו
יום בתל-אביד. הוא היה בנופש,
כמלון גלי-כנרת בטבריה.

השר החשוב ביותר בעיר היה משה שרת.

ראש־הממשלה, תוך עקיפת שר־החוץ, היתד,
בעיניו עלבון צורב.
אולם הוא לא יכול היה לשנות את החלטתו
של בי. ג׳י. הפקודה נשארה סופית. כל
אשר יגאל אלון היה מסוגל לעשות היה
להנציח את התנגדותו בהזדמנות שניר ,*,ב־
•מיסמך רשמי.
כשחזר אלון לחזיתו, כעבור זמן קצר
קיבלו כל הכוחות פקודה להיסוג מיד צפונה,
חזרה לניצנה. הגשר של ואדי אל־עריש ובניני
אבו־עגילה פוצצו, אולם סכר המים של
אל־עריש, המפעל הקונסטרוקטיבי היחיד בכל
חצי־האי סיני, לא נפגע.

כאחד ביגואר ,1949 ,היו כל הכוחות
מרוכזים שוב מצפון לגבול,
כאילו כל המיכצע לא היה ולא
נברא. אפילו המשלטים החולשים
על ניצנה עצמה הוחזרו למצרים
יחד עם השטח המשמש כיום שדה-מערך עיקרי של הצבא המצרי
נגד מדינת-ישראל.

* ורגעים מעטים מכריעים את גור,,לו
של הדור. רגעים כאלה עברו על נפולי־און
בונאפרטה בוואטרלו, עת ראה מרחוק את
האבק המתמר של חיל־תגבורת מתקרב, ולא

המנצחים

כוחות בריטיים הנמצאים כשטח
ההוא, וצכאנו קיבל הוראה לחזור
מאכו-עגילה, כמטרה לתפוס (את<
רפיח ולנתק על ידי כך (את< הצבא
המצרי בעזה.״
זוהי הודעה האומרת דרשני.

ספק, שהערכה זו היתה מוטעית
לחלוטין יש לכך עדות ישירה
ממש: שני שרים בריטיים, שהיו
אז בממשלה, הרכרט מוריסון ו-
אניירין כוואן, אמרו שניהם כשי-
חות פרטיות לכל מי שרצה לשמוע
כי ממשלת בריטניה לא חלמה אז
כלל להפעיל כוח יבשתי או אווירי
כל שהוא נגד ישראל.

^ העוקץ האמיתי של הנאום היה בן־
( ן גוריוני אופייני. היד, זה נסיון לגולל
את האחריות האמיתית מעצמו, כשר־הבטחון
וראש־הממשלה, על המפקדים והלוחמים בחזית.
כי הנאום המשיך ורמז כי הפעולה
באל־עריש לא היתר, חשובה כלל לניתוק
הכוח המצרי, וכי אפשר היה לבצע את
אותר, המשימה ביתר קלות או באותה קלות
על־ידי התקפה ישירה על רפיח. מאחר שהתקפה
זו נכשלה, כפי שהסביר בי. ג׳י.
באותו הנאום, נשאר הצבא המצרי בעזה.
מבט אחד על המפה מלמד את ההיסך :
היד, הבדל מכריע בין התוכנית המקורית
לנתק את הצבא המצרי בעורפו, מדרום על־היתד,
שלא
אל־עריש כיבוש ידי
כמעט
מוגנת כלל, לבין התוכנית השניה
להשיג את אותה המטרה על־ידי התקפת־מצח
על רפיח, בה היה מרוכז מיטב הצבא
המצרי הקרבי.

למעשה לא היה כלל צורך בשיחות אלה
— אי־הגבת הבריטים על הפלת המטוסים של
חיל־האוויר המלכותי בידי מטוסי צה״ל,
סמוך לאותם הימים, הוכיחה את הדבר בעליל•
עדות
שלישית נמצאת ביומנו הפרטי של
ג׳יימס פורסטל ; שר־ד,בטחון האמריקאי, שהיה
שונא מובהק של מדינת־ישראל. הוא
רשם ביומן זה, יום לפני פקודת־ד,נסיגה :
״פלשתינה: לאבט (רוברט א. לאבט, שר הצבא)
אמר כי יחידות ישראליות פלשו כנראה
למצריים. במיוחד נמסר כי התקיפו שדה־תעופה
בתוך השטח המצרי. נמסר כי הבריטים
יודיעו לנו שסירוב ישראל להיסוג מייד
יגרור אחריו באיפן אוטומטי את הפעלת
חוזה ההגנה האנגלו־מצרי.״

ידע אם אלה גדודיו שלו (והנצחון) או גדודי
הפרוסים (וסופו בהיסטוריה) .כאלו היו
הרגעים של אבו־עגילה.
מה קרה בפגישה ההיסטורית בין הציר
האמריקאי הארוך, בעל השערות הכסופות
והחיוך טוב־הלב, ובין ראש־ממשלת ישראל
הנמוך, עטור רעמת־הלובן ז
שבעה ימים אחרי פקודת הנסיגה הסביר
אותה דויד בן־גוריון בנאום סודי לוועדת
ד,בטחון .״הפעולה הצבאית ...השיגה (את)
שתי המטרות גם יחד. המצרים, שניגפו על־ידי
צבאותינו, הודיעו על נכונותם לשוחח
אתנו על שלום, וכל הנגב שוחרר מצבא
מצרי.״
הודעה זו היתד, נכונה רק בחצייה. הנגב
לא שוחרר מצבא מצרי — כי צבא זה נשאר
ברצועת־עזה, מבלי להיפגע בכלל.

מיות כאשר מתכוננים לכצע טיב־צע
צבאי דחוף. אפילו ההודעה
האנגלית >שדא נמסרה עדיין< מדברת
רק על ״הפעלת חוזה״ ,נוסח
שגם הוא סתמי מאד. אין היא כוללת
אפילו איום ישיר של שימוש
כנשק.

שרת הודיע לבי. ג׳י. כי ״הבחור ממסחר,״
נמצא אצלו, וכי הוא מציע תוכנית מקורית
חדשה ומעניינת. הוא, שרת, ממליץ על תוכנית
זו. מה דעתו של ראש־הממשלה?
מן הצד השני של הקו הגיעו דברי זעם
רותחים. בן־גוריון החליט, ואין הוא מרשה
כי מפקד החזית יתערב בהחלטותיו. חוץ
מזה, הודיע לשר־החוץ, ביקר אצלו הציר
האמריקאי (ג׳יימס מקדונאלד) והוא הבטיח
לו בי כוחות צד,״ל יפנו מיד את אדמת מצריים.
הפקודה היא סופית.
כששמע שרת דברים אלה, התרתח גם
הוא. ביקורו של ציר של מדינה זרה אצל

:ידודדך

״מעבר לגבולנו,״ המשיך בי. ג׳י,.
״היתה סכנה שצכאנו יתנגש עם
• כעבור שבוע, כ שקיבל פ קוזו דנ סיג ה
שניה ממ שלטי רפיח, ומחה עליח מטעמים
צבאיים. מיסמך זה גרם לאיום מצד בן־גו ריון
להעמידו לדין על הפרודמ שמעת•

המנוצחים

ג׳יימס מקדונלד (שמאל) ,ציר ארצות־הברית שעלה
שבוע אחרי הנסיגה לדרגת שגריר, כפרס על הצלחתו,
ב שיחה עם ויי צ מן ובן־גוריון. מקדונלד מודה
בזכ רונו תיו כי וסע ב שעו ת תערב של ליל הסילבסטר
לטבריה ומסר את ה אולטי מטו ם שלו אי שית לבן־נו ריון, שקיבל את פניו ב ח מי מו ת ו שוחח
עמו על הא ועל דא. ביו ם הנסיג ה אמר וייצמך למקדונלד כי ״ מ תו ך התח שבות ה בדעתה של
ארצות־הברית ויתרה ישראל על מעמדה האיסטראטגי במצריים ונסוגה ממנה, בלי לדרוש
שמצריים תי סוג מאדמת ישראל ״.היה ז ה סיכו ם נאה של הפרשה שקבעה את גורל המדיפה.

השיחה שהתנהלה כעבור כמה
רגעים לא היתה רק הרת-גורל לעצם
קיומה של מדינת ישראל. היא
היתה גם אחת השיחות המוזרות
כיותר שהתנהלו אי-פעם כין ראש-
ממשלה ושר־חוץ.

נוסח הערה זו מלמדת ששום
סכנה מיידית לא היתה צפוייה לישראל.
אין מודיעים הודעות סת-

״לא היו התקפות־נגד (מצריות) ולא הורגש לחץ צבאי
כל עיקר,״ סיפר ישראל גלילי על הנסיגה מ שטח
מצריים. עד־ראייה אחר, מפקד־הפלוגה חיי ם גורי
שה שתתף ב מיבצע כלוחם, הנציח את רג שו תיו ב שיר
המסתיים במלים :״החרפה עמדנו חזרה, היא מכה שו רו תינו הליל / .ואינני יודע על מה, ואינגי
יודע מדוע !״ הודעת מטה החזית, שפורסמה ביו ם הנ סיג ה ציינה כי ״עס עזיב ת אבו־עגילה נ פ תח
כביש חופ שי לכוחות המצרים החונים על אדמת ישראל !״ במיבצע השת תפו יחידות של
כמה ח טי בו ת, בפי קודו של מפקד חזי ת הדרוס יגאל אלון וותיקי הקרבות מכל חלקי הארץ.

אל ביתו, ברמת־גן, מיהר מפקד החזית.
שריר,חוץ קם ממיטתו, כשהוא לבוש פי־ג׳אמה,
והקשיב בשימת־לב רבד. לתוכניתו
החדשה של יגאל אלון. התכנית שיכנער,
אותו. הוא הרים את שפופרת הטלפון וביקש
לקשרו עם ראש ממשלתו בטבריה.

בדרום היה זה מיבצע קל ומובטח לחלוטין•
ברפיח היה זה מיבצע הרבה יותר קשה.
יתכן וגם שם -היה המיבצע מצליח, לולא
נתן בי. ג׳י. גם שם, שלושה ימים אחרי
הנאום, את הפקודה ללוחמים להיסוג מן
המשלטים שכבשו — הפעם המשלטים מדרום
לרפיח, שגם הם היו קצת מעבר לגבול
הבינלאומי.

החיילים מילאו את המשימה.
ההנהגה הפוליטית -היינו, דויד
בן־גוריון עצמו -נושאת כאחריות
לאי-ניתוקה של רצועת-עזה.

ותה הודעה כוללת הסבר שני,
חשוב הרבה יותר: הנסיגה בוצעה
מפני שהיתר, סכנה כי צד,״ל ייתקל ביחידות
בריטיות.
שום יחידות בריטיות לא היו באזור הפעולה.
מה שבן־גוריון התכוון לומר הוא
שהאנגלים ישלחו יחידות מאזור־התעלה
אל שטחי הפעולה, או ישגרו מטוסים להפציץ
את הלוחמים.

כיום ידוע, עד מעל לכל צל של

במקרה הגרוע ביותר יכלה ההנהגה הפוליטית
הישראלית להשהות את הנסיגה, לכבוש
בינתיים את אל־עריש ולראות מה יעשו
הבריטים. דחייה כזאת של כמה ימים לא
היתד, יכולה להביא שום נזק, אלא רק תועלת
שאי־אפשר היה להעריך בכלל את חשיבותה.

להאמין לדברי בן־גוריון, למחרת המעשה,
הרי שצבא־ההגנה, שמיגר בדמו את
האדיב בשדה־הקרב, הובס על־ידי דחליל.

את ה־

^ והדי בי. ג׳י. רגילים להסביר
^ פרשה המוזרה בצורה פשוטה: נסיגת
צד,״ל מאל־עריש היתד, תנאי להסכמת המצרים
להיכנס למשא־ומתן על שביתת־הנשק.
והעובדה: כעבור שבוע הסכימו להיכנס ל׳
משא־ומתן זה, וגם להפסיק מייד את האש.

זוהי אחת הטענות המדהימות ביותר בטם־
שותן שהושמעו אי־פעם על מיבצע צבאי.
אם הסכימה ממשלת המלך פארוק למשא״
ומתן, הרי לא עשתה זאת מתוך רגש פאצי־פיסטי.
היא עשתה זאת מפני שהיתר זאת
הדרך היחידה להציל את צבאה בעזה.
ניתוק מוחלט של צבא זה ברצועת־עזה לא
יכול היה, איפוא, לערער שום החלסה פא־ציפיסטית
טובת־לב. להיפך, הוא היה מחמיר
עד אין שיעור את מצבה של ממשלת מצריים,
ומאלץ אותה לגשת למשא־ומתן ב־חפזון
גדול יותר, ועם נכונות רבה יותר
לויתורים. במקום להופיע ברודוס כמנצחים,
הנענים באי־רצון לפקודת האו״ם, היו המצרים
מופיעים כיריב מנוצח, אשר מכתיבים
לו תנאים.

אין שום ספק שכמקרה זה היתה
ועידת-רודוס מולידה לא שכיתת-
;שק חסרת־ערך, שהופרה ככר למחרת
היום, אלא לפחות שלום
פורמלי, תוך ויתור מצרי על רצו-
עת-עזה.

ן״• הגיון הצכאי והפוליטי יכול לתאר
ן | לעצמו רק נימוק אחד לנסיגה המבוהלת
מאבו־עגילה. אולם נימוק זה היה רחוק

כיכושניצנה הונצח על־ידי הצלם הצבאי האנס ק או פ מן בתצלום שמימין. על סמך תצלום
זה צייר אחד הציידים את ה ת מונ ה הגדולה (למעלה) התלויי ה כיום בחדרו של דוד בן־גוריון
במ שרר־הבטחון — מזכרת עגו מ ה לתבוסה המדינית שסתמה את הגולל על הנ צ חון בדרום.

כללית של צבאות ערב, ולהתערערות הממשלים
במדינות אלו, עד להפיכה סוציאלית
במצריים...״

כמלים אחרות, צה״ל נסוג כדי
לשמור על המשטרים הרקוכים,
העוינים והריאקציוניים כיותר כ
מרחכ הערכי ולהשאיר על כסאו
את אותה כוכת-השומן, המלך פא-
רוק, למשך כמה שנים נוספות.
מלבה של ממשלת בן־גוריון כמו שרחוק
השטן מלבו של חסיד יהודי.

לו החליטה ממשלת ישראל כאותו
מועד שהאוייכ האמיתי של
המדינה אינו המצרי, אלא הירדני,
היה הגיון כהשגת הפסקת-אש מהירה
כחזית המצרית, כדי לאפשר
את ריכוז כל הכוחות למסע
אל הירדן.
זה היה הגיוני מאד. אבל איש לא חלם על
כך. שהרי המלך עבדאללר. היה מזמן בן־
ברית חשאי של.המדיניות הישראלית. ברית
זו׳ בחסות הבריטים, הבטיחה לעבדאללה
את הנצחון האמיתי במלחמה — סיפוח פלסטין
הערבית לממלכתו המדברית. עבדאללה
אף רמז לנציגים הישראליים, שביקרו אצלו
בעצם ימי הקרבות, כי כוונתו לכרות שלום
עם ישראל בהזדמנות הראשונה.
אלא שכוונה זו לא הוגשמה מעולם —
כפי שיכול היה לדעת מראש כל מי שהיתר,
לו הבנה מינימלית בענינים ערביים.

^ חד האנשים המרכזיים במלחמת
תש״ח, ישראל גלילי, שהיה במשך זמן
מה סגן שר הבטחון, גילה את הנימוקים
האמיתיים שגרמו לשואת אבדעגילה :״שגרירה
של ממשלת ארצות־הברית הניח אולטימטום
על שולחנה של ישראל !״
״תוכניות כיבושה של אל־עריש נפזרו
כענני־האבק שעלו בעקבות היחידות הנסו־גות
מבסיסי הזניקה שנעזבו, סיפר גלילי
ימים מעטים אחרי הנסיגה, אותה חזה אישית
.״האנשים התנהלו לאטם, מדוכאים ו־שפופים.״
אחרי שכמה ימים קודם לכן ״כל
חייל ישראלי ראה את הנצחון כמונח בקופסה.״

קרה בינתיים, לפי עדותו של גלילי

מיד אחרי המאורע? ״השגריר דרש במפגיע
ובנימוס דיפלומטי כי צבא ההגנה לישראל
יסוג מהשטח לפנים משורת הגבול המדיני
(של פלשתינה) .אל דרישה זו נלוותה את־ראד״
כי אם לא תיענה ממשלת ישראל —
תראה ממשלת ארצות־הברית כחובתה לחזור
לעיין ביחסה לישראל ובד,כרתה את
מדינת ישראל.״
מה המריץ את האמריקאים ז גלילי, שהיה
אז חבר מפ״ם המאוחדת, האמין כי האנגלים
הם שהודיעו לאמריקאים כי ״מפלתו
של הצבא המצרי עלולה להתפתח לתבוסה

אני משוכנע לחלוטין כי זוהי העדות המתקרבת
ביותר לאמת.

ך* דיחה אנגלית מפורסמת מאד מם־
^ פרת על הלורד האנגלי אשר פגש בבחורה
בלונדית מסחררת, ושאל אותה בדרך
אגב אם היא מוכנה לבלות עמו: את הלילה,
תמורת מליון לירות.
הליידי הסמיקה מרוב עלבון ופרצה בדברי
זעם. אולם הלורד השתדל להרגיעה.
אחרי הכל, אמר, היא יכולה לסרב. הוא רק
שאל שאלה.

הליידי רגזה, מחתה בתוקף על העלבון,
ביקשה התנצלות. אולם אט אט חדרה בה
ההכרה כי מיליון לירות הן סכום שאי־אפ־שר
לסרב לו. היא אמרה ללורד שהיא מוכנה.

כן,״ שאל הלורד ,״האם את מוכנה
לבלות עמי את הלילה תמורת שתי לירות
וחצי?״
הפעם לא יכלה הליידי עוד להתאפק.
״אדוני,״ קראה בחימה שפוכה ,״למה אתה
חושב אותי?״
״מה שאת,״ השיב הלורד ,״כבר קבענו.
עכשיו השאלה היא רק — מה המחיר 1״

כלילה של אכו-עגידה דמתה המדיניות
הישראלית לאותה ליידי
ככודה. היא עשתה צעד גורלי שלא
נכע כשום צורה שהיא מן האינטרסים
של המדינה. היא השתעבדה
לאינטרסים של מדינה
זרה. ואחרי שעשתה זאת פעם,
שוב אי-אפשר היה לסרב כפעם
השניה.
עובדת ההשתעבדות נשארד״ ורק המחיר
ירד מדי פעם. כדי להפסיק את עבודות
החולה איימו בביטול המענק. כדי להפסיק
את פעולות התגמול מאיומים עתה באי־משלוח
נשק. כדי למנוע מלחמה מונעת מאיימים
בנזיפה של ״פויה ! ״

ף* לילה של אבו־עגילה מכרה מדינתה
ישראל את זכות־ר,בכורה שלה, את עצמאותה,
תמורת נזיד־העדשים של הסכמה
מצרית לשביתת־נשק. המדיניות הישראלית
איבדה את בתוליה — נכס שאי־אפשר להחזירו
בשום מחיר שבעולם.
מאותו לילה׳ לפני שש שנים, איבדה
ממשלת ישראל את עצמאותה. עצמאות זו,
שנרכשה בדם הלוחמים, נולדה בשדר,־הקרב
של מיבצע נחשון, באפריל , 1948 והיא מתר,
בשדר,־ד,קרב של מיבצע חורב, בסוף דצמבר
של אותה שנה.

מפת המיכצע,

שפורסמה בספר הפלמ״ח, מבליטה את ח שי בו תן העצומה של אבד
עגילה ואל־עריש, ואת פר-טי המיבצע הנועז שהביא את חיילי צה״ל אל עורף הצבא המצרי.

כאכו-עגילה אכד הנצחון שד סל־חמת-העצמאות,
והסיכוי המעשי
היחיד לכרות שלום עם ממשלות
ערכ. כיום נדמה שאנו עוד עתידים
דאכד כגלל אותו לילה, את
חייהם של צעירים רכים.

במדינה

אין אדה סיסמאות-אלא עובדות!

העם
בדרךל אי ל ת

ו 1וסט. ס 31ו א
העט החדיש והנוח לשימוש עס

מנ\נון לחיצה כפול
בעל רוחק קיו מופלא
ימח המנגנון נבדקה במסן לתקנים מפ1רסם 1נקכע

שום שם לא הוזכר בשבועות האחרונים
לעתים כה קרובות בדיונים הרציניים ביותר
בישראל, כמו שמה של אילת. העיר׳ המסמלת
את כל תקזזתיה של המדינה לפרוץ
אל מרחבי אסיה, והמנותקת על־ידי מצור
זדוני ובלתי־חוקי מן הים הפתוח, מכתיבה
במידה רבה את קוו־המאבק של ישראל. אם
יש דבר אחד אשר עליו מסכימים כל אזרחי
ישראל, הרי זה הרצון הלוהט לפרוץ מצור

השבוע היה נדמה שגם אויבי ישראל רצו
להפנות את מבט המדינה אל עיר הדרום.
בשבוע האחרון של שנת , 1956 שעות מעטות
לפני שרחובות הערים התמלאו גברים
ונשים לבושים הדר, שנשאו בקבוקים ותקליטים
לנשפי הסילבסטר הנוצרי, הידהדו
כמה יריות בורך הצחיחה לאילת. שני אזרחים
שסבו הרוגים בג׳יפ, הנהג נפצע ונמלט.
היתד, זאת פתיחה סמלית לשנה החדשה,
שעלולה להיכנס להיסטוריה כשנת הקרב על
אילת.

הממשלה
המשבר הסוד
(ראה שער)

אחד הסיפורים המשעשעים ביותר על מנהגי
היהודים נרשם לפני 1500 שנה על־ידי
חכם יווני, סינסיוס. יוזני זה הפליג בשנת

לבעייה המיידית של חיסולה הזמני של הסכנה
המצרית.
• כמעט הכל הסכימו שיש צורף לאחוז
בנשק, אם לא יחול שינוי מכריע ביחסן של
המעצמות הגדולות למדינה.
אולם אחדות זו היתד, מדומה. בענינינז של
מלחמה ושלום, כמו בפתגם הנושן, הרי ״הצלילים
הם העושים את המנגינה״ .למראית
עין היה הויכוח נטוש על ענינים בעלי חשיבות
משנית. אולם למעשה היו דווקא אלה
הענינים החשובים.
הבעייה הראשונה היתד : ,מי מוסמר להחליט
על פעולות צבא־ההגנה־לישראל?
פקודתו של מי? שאלה זו נתעוררה
בחריפות רבה כשקראו השרים בעתונים כי
צה״ל ביצע התקפה רבתי בגזרת הכנרת.
״דיקטטורה של ראש־ד,ממשלה !״ זעק הארץ,
שעורכו הוא ח״ב המפלגה הפרוגרסיבית.
גם שאר עתוני הקואליציה התרגזו, בייחוד
מאחר שהיה נדמה לרבים כי הפעולה היתה
משגה פוליטי, וכי שכרה ד,בטחוני יצא בהפסדה
המדיד. כמעט מכל עבר צצה השאלה:
מי היה אחראי לפעולה?
שר־הפיתוח כסוף השיער, מרדכי בנטוב״
לא השאיר ספק רב :״יש ללמד את קציני
צה״ל חוש של פרופורציה 1״ הכריז בפומבי,
ברמזו כי הפעולה לא בוצעה לפי פקודת
שר ד,בטחון, אלא ביוזמת הקצינים האחראיים
עצמם.
ועדת ד,בטחון של מפא״י מתחה ביקורת
חריפה על הפעולה, חוגים הקרובים למערכת
הבטחון לא השאירו ספק כי המיבצע
הלם בהיקפו את הוראותיו המפורשות של

120000

/ח &וך /א//7י 2ו ן ר 6 1י.•1\1
במלים אחרות:
אם הנך מפעיל את ״רולקס סופרא״ ,
15 פעם ביום לצורך כתיבה
יפעל המנגנון גם בעבור

10 שני ם

030

גש לחנות מכשירי כתיבה
קח את ״רולקס סופרא״ בידך
ולחץ על המנגנון

ואז תיוכח שמנגנון זה
הוא פלא טכני ממש!

רולקס תמיד עומד בר א ש •

,404 מאתיים שנה לפני לידת מוחמד, מאלכסנדריה
לנמל קטן בצפון־אפריקה. הנוסעים
היו ברובם חיילים ערביים ששרתו ב־חיל־ד,פרשים
הרומאי. רב־החיבל היה, כמו
ימאים רבים באותם הימים, יהודי.
בדרך קמה סערה נוראה. אולם הקברניט
נטש לפתע את ההגה, שכב והחל קורא ב־תנ״ך.
זעקת הנוסעים לא הועילה — היה
זד, ליל שבת, ורב־החובל סירב בהחלט לעבוד
ביום־הקודש. לשוא שלף אחד החיילים
הערביים את חרבו ואיים לערוף את הקברניט
בו במקום אם לא יחזור לתפקידו. היהודי
העקשן עמד בסירובו.
בחצות היה נדמה כי שום כוח בעולם לא
יוכל עוד להציל את הספינה שנטתה לטבוע.
הקברניט השקיף סביבו, הכריז באוזני נוסעיו
:״עתה מאיימת עלינו סכנת־מוות ברורה.
מכיון שזה ענין של פיקוח נפש, מותר
לי עכשו לעבוד.״ המולה נוראה קמר, בין
הנוסעים הנפחדים. אולם הספינה הגיעה בשלום
לחוף — אם כי לא לנמל־תעודתה.
כאותו רב־חובל יהודי, ניגשה החודש ממשלת
ישראל, באיחור של כמה שנים, לחשוב
מד, לעשות כדי להציל את ספינת המדינה
הישראלית מטביעה וממוות.
הצלילים והמנגינה. שתי עובדות
יסוד בלטו בויכוח זה, שחולל משבר עמוק,
אם כי סודי, בממשלה ובכל צמרת המדינה
• איש לא ניסה אפילו לחשוב כיצד
לפתור את בעיות היסוד של המדינה, מעבר

שר־הבטחון, המייצג את הממשלה כלפי הצבא.
לומר
אמן. כשהגיע הענין לשולחן הממשלה,
קיבל בן־גוריון על עצמו אחריות
מלאה, טען שאין הוא חייב לקבל שום אישור
לפעולה מסוג זה מהשרים האחרים.
בויכוח החריף התבלטו מייד שתי גישות :
• גישת בן־גוריון, שטען כי הממשלה
רשאית לקבוע רק קווים כלליים, וכי שרד,בטחון
לבדו. מוסמך להחליט בהתאם לקווים
אלה מה המיבצעים המסויימים שיבוצעו
על־ידי צה״ל. בן־גוריון הסכים שכדאי
לו במקרים כאלה להתיעץ גם עם שר־החוץ,
כדי לדאוג לתיאום המיבצע עם הפעולות
המדיניות.
* גישת הרוב, שדרש כי על כל פעולה
חייבת הממשלה כולה להחליט, מאחר שכל
פעולה צבאית עלולה לגרור אחריה תוצאות
הקובעות את גורל המדינה שרי הקואליציה
לא הסתירו את דעתם שאחרת אין כל טעם
לישיבתם בממשלה — כי לא יישאר לממשלה
שום תפקיד אלא לומר אמן אחרי מיב־צעי
בי. ג׳י.
לא כל השרים שסברו כך האמינו כי פעולת
כנרת היתד, כשלון מדיני. אולם אפילו
אותם שחשבו כי הפעולה היתד, מוצדקת
ומועילה, הסתייגו מן הדרך בר, החליט עליה
בי. ג׳י. ללא שום התיעצוה
לחכות או לא לחכות? מעבר ל-
(המשך בעמוד )8
העולם הזח 951

<4*4ה אתה

עושה

כאן?״

שאל המומחה

ליערל•
״שום דבר ענה הפקיד הממשלתי.
״ומה אתה עושה?״ פנה המומחה אל
הפקיד השני.
״אני? שום דבר השיב הלה.
״דוגמה אופיינית של כפילות בעבודה ! ״
קבע המומחה.
בדיחה ישראלית זו אינה נכונה. במקום שיש
פקידים, שם מתרבה העבודה כאילו מעצמה,
עד שהיא מתאימה לכוח־העבודה העומד לרשותה,
אשד, זקנה, שאין לה מה לעשות,
יכולה לבלות יום שלם במשלוח גלוייוד
דואר לכתה בשער־העמקים. היא תוציא שעה
על חיפוש גלוייה, שעה נוספת על צייד המשקפיים,
שעה וחצי על חיבור תוכן הגלו־ייה
עצמה, ,ועשרים דקה על ההחלטה אם
יש לקחת מטריה לדרך לתיבת־הדואר או לא.
אותו ענין שאדם עסוק יחסלו תוך שלוש
דקות יכול להתיש ׳בדרך זו את כוחותיו
של אדם אחר כמשך יום תמים.

הציגיקאים טועים לגמרי
ף* ל עכודה, ובעיקר עבודת־נייר גמישה

^ מאד. משום כך ברור שלא צריך להיות
שום יחס בין עבודה מסויימת לבין מספר
העובדים העוסקים בה. אולם עובדה זו לא
זכתה להכרה ציבורית מספקת, עד אשר
נתגלה חוק מדעי חדש, המובא בזה בפעם
הראשונה לידיעת הקהל הרחב ואשר ייקרא
בשם ״חוק זליגסוך*.
הפוליטיקאים ומשלמי־המסים הניחו תמיד
(אם כי לפעמים אחרי היסוס קל) שהמספר
הגדל והולך של פקידים במנגנון המדינה
ושאר המוסדות משקף כמות גדלה והולכת
של עבודה. ציגיקאים תיארו לעצמם כי הכפלה
זו של מספר הפקידים נובעת מן העובדה
שאחדים מהם מתבטלים, או שכולם יכלו
להסתפק ביום־עבודה קצר יותר. אולם גם
האמונה וגם הספקות אינם במקומם.
האמת היא שאין כל יחם גומלין בין כמות
העבודה לבין מספר הפקידים. עלית מספר הפקידים
כפופה לחוק זליגסון, והיתד, נשארת
כמו שהיא גם אילו גדלה כמות העבודה,
או, ירדה, או נעלמה לגמרי. חשיבותו של
חוק זליגסון טמון בכך שזהו חוק של צמיחה
המבוסס על ניתוח הגורמים המשפיעים על
צמחיה זו.
לפי שעה נסתפק בקביעת שני מושכלים
ראשונים, כלהלן :
גו ר ס : 1כל פקיד רוצה להכפיל את
מספר פיקודיו, לא את מספר מתחריו, וכן
גורם : 2הפקידים יוצרים עבודה איש
למען רעהו.
עתה עלינו לנתח גורמים אלה, זה אחר

קידו את ברמן, בדרגה השווה לדרגתו, הוא
ייצור לעצמו מתחרה העלול לרשת את מקומו
של תלמי, כשתלמי יפרוש סוף סוף מן
העבודה.
על כן יעדיף אורנשטיין לקבל את גורן
ודוידסון כעוזרים, כי שניהם יהיו בעלי דרגה
נמוכה יותר ורק יוסיפו חשיבות לעמדתו.
חוץ מזה, יהיה הוא עצמו האיש היחיד שיבין
את תהליך העבודה כולו.
חשוב מאד להבין, בשלב זה של המחקר,
כי אין להפריד בין גורן ודוידסון. אי־אפשר
היה לקחת את גורן לבדו. מדוע? כי במקרה
זה היתד, העבודה מתחלקת בין אורני
שטיין וגורן, כך שגורן היה מקבל מעמד
כמעט שווה לזה של אורנשטיין, דבר שאות־

אין אף תקדים אחד בהיסטוריה שאדם במצב
זה בחר באיזה פתרון שהוא מלבד הפתרון
השלישי. אם יתפטר, יאבד אות־שטיין
את זכותו לפנסיה. אם יכניס לתם-
* מדוע ז מדוע לא?

1א>ן ס

רנזס! י ן

,רמן

^ ^ו ^ ד סון
^ר חז

7 1נ0

וא?;ס*מגסח טיוטה
**ל כעה •עובדים עושים עתה את ה־
14/עבודה שקודם לכן עשה רק אחד. זד,
המקום בו נכנם לתוקפו הגורם מס׳ .2כי

״פקידיסטאך הוא שם מוצלח מאד למדינה אשר מיטב בניה אינם
עסוקים לא בהפרחת השממה, לא בהגנה על הגבול ולא ככתי־החרושת,
אלא במילוי טופסים אינסופיים.
אולם עד בה היה חסר הבסיס המדעי לתיאור מצב זה. הוא ניתן
החודש על־ידי המחקר המדעי הבא שהוכן על־ידי מערכת השבועון
הבריטי ״אקונומיסט -והותאם על־ידי מערכת ״העולם הזה״ לתנאי הארץ.
הוא מוכיח כי לא רק במדינת ישראל הפקיעו הפקידים לעצמם את
ברכתו של הקדוש־ברו־ו־הוא כפרק הראשון של התנ״ן* :״פרו ורבו,
ומלאו את הארץ וכבשוה !״ זוהי צרה הידועה כבל העולם.

צי יבשתי מפואר
תלמיד החכם יבין מתאור זה על

לאורנשטיין דרושים עוזרים
1( 111 11111111111
11<1111|1 1
ך * כה נתאר לעצמנו פקיד בסוכנות ה(
) יהודית בשם א׳ (אורנשטיין) .הוא מתלונן
שכמות עבודתו עולה על כוחותיו. לא
חשוב כלל אם עומס העבודה אמיתי או מדומה.
נציין רק בדרך אגב שאמונה (או אשליה)
זו עלולה לנבוע גם מגילו המתקדם של
אורנשטיין, הגורם בדרך הטבע לירידת כות
עבודתו.
לפני אורנשטיין עומדים שלושה פתרונות
אפשריים לבעיית עומם־ד,עבודה האמיתי או
המדומה שלו :
• הוא יכול להתפטר.
• הוא יבול לבקש כי יינתנו לו שני
בינו לבין חברו ב׳ ,אדם בשם ברמן.
• הוא יכול לבקש כי יינתנו לו שני
עוזרים ג׳ ו־ד, שנקרא להם בשמות גורן
ודוידסון.

מבנה המשרד נראה עתה כך :

מה עושה אורנשטיין? לו חתם על הנוסח
מבלי לקראו, היתר, הצדקה מלאה לכך,
כי הרבה צרות אחרות מעיקות עליו. הוא
יודע עתה כי בשנה הבאה יירש את מקומו
של תלמי, ועליו להחליט אם גורן או דויד-
סון יבואו במקומו שלו• עליו להסכים לצאתו
של זרחי לחופשה, אף כי למעשה עוד אינו
זכאי לכך ממש. הוא שואל את עצמו אם
לא היה צריך חבם לצאת לחופשה במקומו,
כי לאחרונה נראה הלה חיוור ומודאג, אולי
בגלל צרות משפחתיות.
חוץ מזה יש לטפל בענין תוספת־השכר
של הרץ לתקופת הועידה, ובבקשתו של
חבם לעבור למחלקת העלייה. הוא שמע כי
דוידסון התאהב בכתבנית נשואה, וכי ואקם
וזרחי שוב אינם מדברים זד, עם זה, מבלי
שאיש ידע בדיוק מדוע. לכן קרוב הפיתוי
ללבו של אורנשטיין לחתום על המיסמך.
אולם אורנשטיין הוא פקיד בעל מצפון.
למרות כל הבעיות שיצרו עוזריו איש בשביל
רעהו ובשבילו, בעיות שנוצרו עקב עצם
קיומם של עוזרים אלה, אין הוא משתמט,
מתפקידו. הוא עובר על הטיוטה בקפדנות,
מוחק את הסעיפים המסורבלים של גורן
וחבם, ומחזיר את הטיוטה לנוסח המקורי
שנקבע על־ידי ואקם המוכשר (אך חובב־המריבות).
הוא
מתקן את העברית — אף אחד מכל
הצעירים האלה אינו יודע לכתוב לפי כללי
הדקדוק — ולבסוף שולח את אותה התשובה
שהיתר, נשלחת לולא נולדו כל הפקידים מגורן
ועד חבס. הרבה יותר אנשים היו דרושים
כדי להגיע לאותה תוצאה עצמה• איש
מהם לא התבטל. כולם עשו כמיטב יכולתם•.
מאוחר מאד בערב עוזב אורנשטיין את
משרדו כדי לחזור לדירתו בצהלה. האורות
האחרונים כבים בבנין המשרד, אחרי יום
עבודה מפרך. אורנשטיין, הנמצא בין אחרוני
העוזבים, מהרהר בחיוך מהיר בעובדה שעבודת
לילה, ממש כמו שערות השיבה, אינה
אלא מחיר ההצלחה.

שטיין סירב להסכים לו לגבי ברמן. מצב זה
עוד מוחמר לאור העובדה שגורן היה היורש
האפשרי היחידי של אורנשטיין. על כן חייב
מספר העוזרים להגיע לשניים לפחות, כדי
שכל אחד מהם יתחרה בשני ויציית לפקודות׳
מתוך חשש פן חברו ייעלה בדרגה ל־כאשר
גורן יתלונן על עומס ־העבודה,
דבר שיש לצפות לו בוודאות, יצטרך אורג־שטיין
להמליץ על מינוי שני עוזרים לגורן.
אולם כדי למנוע סיכסוכים, ייאלץ להמליץ
גם על מינוי שני עוזרים לדוידמון, הנמצא
באותו מצב. עם, מינויים של ה׳ ,ו׳ ,ז׳ וח׳
(שנקרא להם הרץ, ואקט, זרחי וחבס) הפכת
עלייתו בדרגה של אורנשטיין לוודאית בהחלט.

) נקלה שפקידי ממשלה ומוסדות מוכרחים
להתרבות. אולם לא קבענו עדיין את שעור
הרבייה. כמה זמן עובר ממינוייו של אורד
שטיין ועד למינויו של חבס, המקבל משכורת
מלאה מכספי משלם המסים, או המגבית
היהודית המאוחדת, כולל זכויות לחופשה
,מחלה ופנסיה י
על כך נבדקו כמויות עצומות של סטטיסטיקות.
כך, למשל, נמצא כי בסוכנות היהודית
גדל מספר הפקידים בשעור נמרץ בין
, 1950 שנד, של עליה המונית עצומה, כשהסוכנות
טיפלה במאית אלפי יושבי. מעברות,
לבין , 1954 כשר,עליה ירדה כמעט לאכם.
סקירה דומה באדמירליות הבריטית הוכיחה
כי ב־ 14 שנים בהן ירד מספר אניות המלחמה
מ־ 62ל־ ,20 ומספר הימאים ירד ב־
31 אחוז, עלה מספר הפקידים במשרד־הצי
ב־ 78 אחוז. נולדה האימרד, כי יש לאנגליה
״צי יבשתי מפואר״ .מדינת ישראל, בה ירד
גודלו של הצבא ד,מגויים במידה ניכרת מ־תקופת־השיא
של מלחמת תש״ח בשנים שאחרי
המלחמה, לא היתד, שום ירידה דומה
במספר הפקידים העוסקים בעניני בטחון. אלה
התרבו באופן מאתמטי קבוע, בלי כל קשר
עם ד,עליה או הירידה של מספר המגוייסים.
הוא הדין לגבי קרנות לאומיות, כמו הקרן
הקיימת. לא חשוב כלל אם ההכנסות עולות
או יורדות, אם ארצות שלמות נמחקו ממפת
התרומות. חבר־ר,עובדים מתרבה בקצב קבוע,
ממש כמו חבר־ד,עובדים של משרד־החוץ
ושל נציגויות ישראל בעולם. אם מחר ינתקו
18 מדינות את יחסיהן הדיפלומטיים עם
ישראל, יוסיף סגל זה להתרבות בקצב קבוע.
לפי חוק זליגסון, קצב־התרבות זה הוא
5,89 אחוזים לשנה.

שבעה אלה יוצרים כל כך הרבה עבודה זה
לזה, עד כי כולם מועסקים עד מעל לראש,

וגם אורנשטיין עובד עתה יותר מאשר קודם.
כל מיסמך נכנס עובר מאיש לאיש, בזה
אכור?התרגש
אחר זה. הפקיד הרץ מחליט שהמסימך שייך
לתחום סמכויותיו של ואקס, המנסח טיוטה * *0דק זה הוא מדעי גרידא, ואינו מבוסס
של תשובה ומניח אותה לפני גורן. גורן מש(
| על שום גישה רגשית. אין זה מתפקידי
נה את הטיוטה לחלוטין לפני שהוא מתיעץ
המדען לקבוע אם מחלקה מסויימת צריבה
עס דוידסון, המבקש את עוזרו זרחי לטפל לגדול או לא. האסכולה האחת, הסבורה כי
בה. אולם זרחי יוצא ברגע זה לחופשה. ריבוי זה חיוני כדי להבטיח תעסוקה מלאה
ומבקש את חבם לקבל את התיק לידיו. חבט
במדינה, זכאית בהחלט להחזיק בדעה זו.
מנסח זכרוך דברים, שדוידסון חותם עליו
האסכולה השניה, המפקפקת בכושר־העמידה
ומעבירו לגורן. הלה מתקן את הטיוטה שלו של משק המבוסם על העסקת רבבות אנשים
בהתאם לכך, ומניח את הנוסח החדש לפני בריאים בהחלפת זכרונות־דברים, זכאית אף
אורנשטיין.
היא לדעותיה במידה שווה.

תצפית

במדינה

* *2ומגזין ••*ר*)

#כמה מחכרי סיעת מפא׳׳י ככנסת יתפטרו בקרדב.

ההתפ טוו־יו
ת יבו צעו על־פי הוראת מרכז המפלגה, ה מוד אג מן העובדה ני מ בין 40ח״ כי
מפא״י אין אף מ שפטן אחד. המוע מדי ם לכסאות בכנסת, ב מקום המתפטרים, הם
עורך־דין חיים צדוק ועורך־דין דוד בר־רב־האי, שלא נבחרו לכנסת למרות שמפא״י
ה תנוונה להכניסם לעבוד ת חקיקה, נתנה להם את המק,ומות ה־ 43 וה־ 45 בר שימת
המועמדים שלה לכנסת, מ קו מו ת שנראו אז כבטוחים ביו תר.

.משה שרת, שהתאכזב מיחס בירות המערב, יזרז את הידוק
היחסים הדיפלומטיים כין ישראל לבין גרמניה המערבית.
המיפנה המכריע ביחסים אלה יחול ב מחצי ת הראש ונה של . 1956

.השנה החדשה תביא גם שינוי במעמדן של רמת־גן, גבעתיים
וכני־גרק, שתאוחדנה לעיר אחת.

תוכנית זו כלולה בין תוכניו־תיו
של שר הפנים ישראל ברייהודה. לעיר החדשה תצורף גם המועצה המקו מי ת
אור־יהודה הכוללת את מעברות סקיה א׳ ,סקיה ב׳ ,כפר־אונו וחיריח. תו שבי
המעברות יעזרו ליצור דוב פועלי בעירייתה של העיר החדשה.

.התנועה הציונית תוסיף להתנועע

:ד״ר גיורא יוספטל, גיזבר

(המשך מעמוד )6

שאלת הסמכות, הזדקרה השאלה הגדולה
יותר: האם חייבת ישראל ליטול את גורלה
לידה ולמגר את הסכנה המצרית בכוח הנשק?

כאן היה נטוש הויכוח בעיקר בין שתי
גישות :
• גי שת בן־גוריון הקובעת שאין שום
סיכוי לקבל עזרה כל שהיא מן המערב, וכי
על כן אין כל סיבה לדחות את ההחלטה.
בי. ג׳י. בטוח כי במקרה ויפרוץ סכסוך
מזויין׳ בהקדם, יעמדו המעצמות הגדולות
מן הצד, לא יתערבו בפעולות־האיבה. לעהמת
זאת עלולה דחייה נוספת לגרום להחרפת המצב׳
בעיקר עם תגבר החדירה הסובייטית
למרחב, עד שיבוא יום וטאנקים סובייטיים
יגיעו לעזרת הצבא הסורי בדרך היבשה, ב
הסוכנו
ת היהודית, יהיה רא שון היוצאים
לארצות־חוץ, יבקר בשוויץ, איטליה
ובריטניה לגיוס הלוואות ל מי מון פעולות
הסוכנות. אחריו ב תו ר לאווירון: חברי
הנהלת הסוכנו ת אליהו דוב קין ברל לו־קר,
שלמה ז ל מן שרגאי ו שניאור ז ל מן
שזר, שפניהם מועדות לאירופה ודרום
אמריקה. גם מטרת מנהיגים אלת היא
לאסוף כספים.

.בן־ציון דינור, שר החינוך
והתרבות לשעבר, יהיה חתן פרס
ישראל לחכמת ישראל, שיחולל,
ביום העצמאות. החתנים
האחרים י היו: המ שורר יעקב
רות) ,ה שחקנית חנה רובינה
הפרס נוסד עלידי דינור עצמו,
נתו כשר החינוך, מסתכם ב סן
לכל אחד מ שלו שת חתניו.

כהן (ספ(אמנות).

ת כהו1000ל״י

קיווית להקלות בתנאי
הנסיעה שלך, על סמך הבטחותיו
של שר התחבורה משה בר
מד, צפויה לך אכזבה. רצונו הטוב
של כרמל יתנפץ אל סלעי ה הגבלות התקציביות
ששר האוצר לוי א שכול יטיל
על משרדי הממ שלה ב שנה התקציבית
הבאה.

.משהו עלול לזוז כקרוב בשטח
ההסברה. השערוריה סביב הזנחת
ענייני ההסברה של ישראל בחוץ־
לארץ, שכתוצאה ממנת מאבדת ישראל בלי
הרף את סיבובי מלח מות־ התע מולה ב־עתוני
העולם, הניועה את הממ שלה לעיבוד
תוכני ת שינויים במינהל ההסברה.
האחראים לעיבוד ה תוכנית: מש רד ראש
הממשלה, הב טחון והחוץ.

.אם הנך פועל כבית-ח-
רושת, יעסיקו אותך כחודשים
הקרובים התנגשויות חריפות
כין החרשתנים לממשלה, המתכוונת
להנהיג מדיניות של
יד קשה בלפי החרשתנים. התנג
שויות אלו תחולנה לא יאוחר מחודש
אפריל , 1956 עלולות לגרור אחריהן גל
של פי טו רין וה שבתות.

פנחס לבון (למעלה, משמאל)
חזר ה לקומה העליונה

.שוב תופרע העבודה הסדירה במשרדי הממשלה.

סי כ סון
השכר בין הפקידים הבכירים וה מינהליי ם לבין מ שרד האוצר עו מ ד להתחד ש, מאחר
שכוונת האוצר לאשר לא יות ר מ־ 5070 מסכו מי ה תוספו ת שהוב ט חו על־ידי הממ שלה
עוד לפני חוד שים מספר.

• הכרים כעלי גוון חדש יצטרפו כחודשים הקרובים לשד
רות ההסתדרות הכללית. לאחר ה שלמת ה מיזוג בין הפועל המזרחי לבין
המזרחי, תבוצע ההחלטה המרשה לאגף ה שמאלי של המפלגה ה מ מוזג ת להצטרף
להסתדרות.

.אל תופתע אם תשמע בי רוב קרייני קוד-ישראל מעוניי־נים
לעזוב את עבודתם. כ א שי נודע על מ שי ה של קריין חד שות פנויי ה
בשעה העברית של הבי. בי. סי ,.מיהרו קרייני קול־ישראל להגיש את מו ע מדותם.

העניינים הפנימיים של הירדנים יסתבכו עוד יותר.
כים פלסטינאייס קבעו פגי שה בין
ההא שמי, מופ תי ירו שלים לשעבר
הקרוב בחצר המלך בע מ אן, תזכה
עלידי כך ל תקוע טריז בין ממלכת

מתווהמלך
חו סיין הירדני לבין אוי ב בי ת המלוכה
מאג׳ א מין אל־חוסייני. הפגי שה תתקיים בז מן
לברכתה הלבבית של ממ שלת נוצרים, המקווה
הירדן לבין האנגלים.

• הצנזורה שוב תפעיל את מספרית.

הק רבן הפעם יהיה ה סי ט ה
דני
אני רוצה בילד, בה מופיעה תמונת לידה לכל פרטיה.

עברם דרך איראן ועיראק.
.גי שת שרת, המסכימה כי כן־גוריון
צודק בהערכה הכללית, אך סבורה שעוד
יש סיכויים לשנות את עמדתה של אמריקה,
בעזרת פעולות דיפלומטיות ולחץ של יהודי
הגולה.
היה זה קוו שרתי מובהק. לא היה כמעט
מעשה מכריע בדור האחרון שלגביו לא יעץ
שרת לחנות זמן מה. דוגמה אופיינית: ערב
ההכרזה על הקמת מדינודישראל לא התנגד
שרת לעצם ההכרזה, אך דרש לדחות אותה
לכמה שבועות, כדי להכשיר את דעת־הקהל
באמריקה.
גבול הזמן של שרת, הפעם: כמה חדשים.
זכרונות קיביא. אחרי השאלה ״מתי?״
באה השאלה ״מד כיצד תפעיל ישראל את
נשקה כדי לקבל את פני הסכנה המצרית?
• !רעת שרת: יש להתחשב בדעת־הקהל
העולמית. העולם לא יבין את ישראל אם
תצא למלחמה. אולם העולם יבין את
ישראל אם תפעיל, בכל מקרה של פגיעה
בריבונות המדינה, תגמול מיידי ומוחץ נגד
המצרים. אם תגמול מוחץ זה, מן הסוג
שהופעל בחאן־יוניס, יגרור אחריו התקפה
מצרית רבתי ותפרוץ מלחמה אמיתית, יהיה
זה טוב.
* דעת בן־נודיון: אפשר לצפצף על דעת־

הקהל העולמית. שום תגמול לא יחסל את
הסכנה המצרית. ישראל חייבת לחסל את
הסכנה על־ידי ביטול שביתת־הנשק והמשכת
המלחמה בדרום במלוא עוצמתה.
הרוב לא הסכים עם דעתו של בי. ג׳י.
מילת־האימה רווית־הזכרונות המרים ,״קיב־יא״
,ריחפה מעל לכל הויכוח. החשש כי
ישראל תיראה בעיני העולם כמדינת־שודדים
המתנפלת על שכנותיה, וכי במקרה זה לא
יוכלו גם יהודי אמריקה להושיט שום עזרה
למדינה, ביצבץ בדבריהם של רוב השרים.
שלושה מחנות. אחרי הסיבוב הראשון,
היה נדמה שיש רוב גדול נגד דויד בן־גוריון.
אולם לא היתד, זאת הערכה נכונה. כי למעשה
התגבשו לא שני מחנות, אלא שלושה: האקטיביסטים,
האנטי־איסטים והמסתייגים. החלוקה
המדוייקת :
• האקטיביסטים: דויד בן־גוריון, לוי
אשכול, פנחס ספיר, בכור שיטרית, גולדה
מאירסון, קדיש לוז. בסך הכל: ששה קולות
בטוחים.
0האנטי־איסטים: משה שפירא, פרץ
נפתלי, פנחס רוזן, מרדכי בנטוב, משה בורג,
בסך־הכל: חמשה קולות. מהם קול אחד לא־בטוח:
האקטיביסטים האמינו כי ברגע המכריע
יצליח בי. ג׳י. לשכנע את בורג.
• המ סתייגים: משה שרת, זלמן ארן,
ישראל ברזילי, ישראל בר־יהודה, משה כרמל.
בסך־הכל: חמשה קולות. שלושה שרים
גרמה לאפתעה: שני אנשי אחדות־העבודה,
שלא הצטרפו למחנה האקטיביסט ,,וישראל
ברזלי, שלא הצטרף לחברו המפ״מי בנטוב,
בשלילה מוחלטת של קוו בן־גוריון.
למעשה היה קיים עוד מחנה רביעי, אולם
הוא לא היה מיוצג בממשלה. היה זה המחנה
המרוכז מסביב לאחד האישים הצעירים
החשובים ביותר במפא״י ובמדינה, הסבור
כי בן־גוריון אינו מסוגל לבצע את הקוו
שהוא מטיף לו, אינו אלא זקן עייף וחסר
כוח־החלטה. זהו המחנה האקטיביסט, האמיתי,
התובע מלחמה מונעת מיידית.
הכדור למפא״י. שוללי קוו בן־גוריון
ביקשו להעביר את כל הויכוח לועדת השרים
לעניני חוץ ובטחון. ועדה זו מונה שבעה
חברים* ,חברי כל סיעות הקואליציה, ובה
נמצא בן־גוריון במיעוט. נגד שני קולות
אקטיביסטיים, מתייצבים בועדה זו שלושה
מסתייגים ושני אנטי־איסטים.
אולם בן־גוריון התנגד לכך בתוקף. דווקא
הוא, שדרש כי רק הוא עצמו יכול להחליט
על מיפצעים צבאיים מאחר שאין הממשלה
הגדולה מסוגלת לשמור סודות, תבע כי הממשלה
תחליט על הבעיות האלה, שהן בגדר
״הכרעה היסטורית״ .שיקולו האמיתי :
במליאת הממשלה יצליח לתמרן ביתר קלות
מאשר בועדה מצומצמת.
אולם בינתיים עבר הכדור למגרש אחר.
ההכרעה האמיתית עברה מישיבות הממשלה
לאולמי הישיבות של המפלגה השלטת. בן־
גוריון ביקש לגייס את המפלגה להכריח את
שרת להצביע יחד עמו בממשלה. היה זה
חשבון פשוט ונבון: אם יצטרפו חמשת
הקולות המסתייגים של שרת לששת הקולות
האקטיביסטיים, יווצר רוב יציב לקוו בן־
גוריון בממשלה.
שיבתו של לבון. כשנתכנסה השבוע
הועדה המדינית של מפא״י, ציפו הכל לויכוח
עניני המעמיק על השאלה הגורלית.
אולם תחת זאת נערך מחזה אחר לגמרי :
נואם אחרי נואם קם כדי לשפוך את לבו על
הקשיים הקטנים העומדים לפני חוגו הצר,
לדרוש הלוואות למשקים או תמיכה במושבים•
בבושה מסויימת ניתן לויכוח זה התואר
״דיון על הכוננות״ .ההכרעה בעדנים
המכריעים הועברה לועדת־שרים מפא״יית
מורכבת מבן־גוריון, שרת ואשכול.
היה זה נצחון מצלצל לבי. ג׳י.׳ המהווה
בועדה זו רוב מוחלט יחד עם חברו־לדעה
אשכול, הפך את שרת למיעוט חדל־אונים.
לא פחות חשיבה היתה הצורה בה הושג
נצחון זה. האיש שהציע את הועדה לא היה
אחר מאשר מזכיר מפא״י, יונה כסה.
כסה הוא אחד מנאמניו של פנחס לבון, האיש
שסולק בשעתו מתפקידו כשר־הבטחון
על־ידי קנוניה משותפת של בן־גוריון ושרת,
נידחק מאז לפינה. עם החמרת הסכסוך במפלגה,
הפכה סיעת־לבון כמעם ללשון־המאז־ניים.
לא היה עוד ספק שלבון יעלה שוב
לקומה העליונה של בנין צמרת מפא״י.
שרת עצמו, שחש בתהליך זה, ניקש ל־
(המשך בעמוד )12
• בן־גו ריון, שרת, א שכול, שפירא (יו״ר),
רוזן, ברזלי, ברימל.

העולס הזה 951

ששה מיליון במקום 25 מיליון

הם הכ שילו את הקרן
־ מאת שלו ם כהן ־
ך* יום 31 לדצמבר , 1955 ,היד. מפעל קרן המגן צריך
^ להסתיים. עד תאריך זד״ סברו עסקנים תמימים, יגיע
סכום התרומות לקניית נשק עבור צה״ל לסך עגול של 25
מיליון ל״י. אם אפשר היה לדון לפי קצב התרומות הראשונות
של פשוטי העם, היתד, זו מטרה מתקבלת מאד
על הדעת.
העסקנים התמימים טעו: המטרה לא נתקבלה על כיסי
בעלי היכולת ; קופותיהם נשארו נעולות ..גם כאשר,
תחת לחץ דעת הקהל, תרמו משהו — היתד, זו לרוב תרו מה
אפסית, מעליבה.
השבוע, כאשר עבר מחוג השעון את השעה ה־ 12 של
השנה הישנה, לא נאספו בקופות קרן המגן אלא מעט
יותר מששהמיליוןל״י בלבד.
רב־אלוף יעקב דורי, יושב־ראש הוועדה הציבורית למען
קרן המגן, היה נאלץ להזהיר את הישוב כי לא תמיד
אפשר לסמוך על נסים .״ביום שבו החלה פעולת נ ח שון׳,
גילה ,״יצאו החיילים לדרך ללא נשק. אז היה נס, הואיל
ובאותו יום הגיע הנשק הצ׳כי, רצו אחרי החיילים ובדרך
לקרב חילקו להם את הנשק והתחמושת. עתה,״ סיים
האיש שפיקד באותם הימים על חיילי ישראל ,״צריך להבטיח
שהנשק יהיה במועדו בידי הלוחמים.״

אדדה בנגרנוביץ: שטויות
^ ין לדעת אם הגברת אדלה בנגרנוביץ קראה את
\ 1דברי רב־אלוף דורי. על כל פנים, אין היא עושה
רושם כאילו יש לרב־אלוף דורי מה ללמד אותה בענייני
נשק וצבא.
הגברת בנגרנוביץ, שהיא בעלת החברה או ץ־י שראל
מזרחית בע״מ, היא אשת־עסקים. יחד עם בעלה התחילה
בקטנות והודות למסחר בארץ זאת הגיע הזוג לכך שמאזן
החברה האחרון הסתכם ב־ 40 אלף ל״י. בידי הזוג בינגר־נוביץ
הסוכנות הבלעדית של חברת מכונות־הכתיבה אנדרווד..
אולם אם מישהו יבקש לקנות מהם מכונת כתיבה, מאלה
המוצגות בחלון הראווה ברחוב הרצל, תל־אביב, יגלה כיי
זהו עניין של סחר במטבע חוץ. כלומר שהחברה הארץ־
ישראל מזרחית בע״מ תמכור לו. את המכונה רק תמורת
דולרים ששולמו בחוץ־לארץ.
מד״* אם כן, היתד, תרומתה של חברה זו לקרן המגן?
אפם.
גברת אדלה בנגרנוביץ אינה מתביישת בעובדה זו. להי־פך:
היא בטוחה בחוכמתת ״נשק לצד,״ל?״ היא שואלת.
״שטויות ! יש לו מספיק והותר ! הוא לא צריך את
הכסף שלי בשביל לקנות נשק.״
וודא עצמה צריכה איתו, את הכסף.

חכרת שפ״י: עושר ובטחון
ן* ימים היו ימי בן־גוריון. על המשולש הקטן כעל שאר
| 1האזורים הערביים בארץ, הוטל הממשל הצבאי.
הימים היו ימי דב יוסף. בארץ שרר מחסור חמור במיג־רבי
מזון, ובירקות בפרט.
האם לא יימצא המוח הגאיני שיבין כי בנקודת המיפגש
של העובדות הללו טמון הון רב, המצפה ליד אוספת 1
מוח כזה נמצא. אמנם, בימים הראשונים לאחר כיבוש
המשולש, נמסר הזכיון לשיווק הירקות הערביים לקבוצת
חיילים משוחררים. אך לא נדרשו שבועות רבים כדי שהעסק
יגיע לידים האמיתיות המחכות לו: חברת שפ״י (שיווק
פרי בישראל) בע״נז.
מדיניותה של ממשלת ישראל בימים ההם היתד, לשמור
על רמת־החיים הנמוכה של התושבים הערביים מכל משמר
וחברת שפ״י נמצאה מתאימה על-ידי שני ידידים נאמנים
למילוי המשימה. היו אלה מר גן (מתחרז עם כן) במשרד
החקלאות ומר באך, נציג משרד הפיקוח והקיצוב, המשמש
כיום בתפקיד מרכזי באוצר.
השיטה היתד. פשוטה: הערבים קיבלו עבור תיצרתם
מחיר נמוך בהרבה מהמחיר הרשמי של הירקות, שנמכרו
אחר־כך בחלקם הגדול בשוק השחור, במחירים שעלו פי
חמישה ויותר על המחיר הרשמי.
ההפרש בין המחיר ששולם לערבים לבין המחיר הרשמי
הוכנס להלכה לקופת הפרשים ממשלתית, שמטרתה (כך
הוסבר בדבר) היתד, לפתח את האזורים הערביים, לסלול
בהם כבישים, לקדוח בהם בארות. את ההפרש שבין המחיר
הרשמי ובין מחיר השוק האמיתי ליחכה החברה עצמה
כלחוך השוד הבלתי־חסום את ירק השדה.
על כל פנים, עובדה היא כי למרות התשלומים לקופת
ההפרשים התעשרה החברה משך ארבע השנים שבהן היה
לד, זכיון בלעדי לשוזק את תוצרת המשולש. באותן השנים

היוותה תוצרת זו חלק רציני ביותר מכלל הירקות ששווקו
בארץ.
עסק מצויין זה משך, מן היום הראשון, גם את לבם של
סוחרים אחרים. הם טענו כי גם הם מוכשרים לשמור על
רמת־החיים הנמוכה של האיכר הערבי. אולם כל הפניות
בעניין זה נתקלו בסירוב מוחלט — מטעמי בטחון. משום
מה, נראו בעלי המניות של חברת שפ״י גורם בטחוני
מהימן יותר מאחיהם למקצוע.
מצד שני לא התלהבו, משום מה, גם היצרנים הערביים
עצמם מסידור נוח זה, האמינו בתמימות לבם כי יוטב להם
אם יהיו רשאים למכור את תוצרתם לסוחר שיבחרו בו.
אולם גם אפשרות זאת נדחתה מטעמי בטחון.
אם כי תקציבה של הממשלה היה תמיד מצומצם, הרי בכל
זאת מצא משרד המשטרה להכרחי להקציב כוח אדם שיבדוק
את מבואותיו ומוצאיו של המשולש, למען לא יסתנן חלילה
אל הישוב העברי ארגז ירקות אחד שלא יכניס רודחים לחברת
שפ״י.
אפילו כאשר לא היו לחברה מספיק ארגזים, וכתוצאה
מכך נרקבו בשולי החלקות במשולש טונות של ירקות
יקרים — וזאת בשעה שבתל־אביב חיפשו אמהות מתחת
לדלפק הירקן עגבניה לילדיהן — גם אז עמד צו ר,בטחון
מעל לכל. שום מתחרה לא הורשה להוציא את הירקות
בארגזיו הבלתי־בטחוניים.
לבסוף, כעבור שנים, הצליח מישהו למרות הכל להוכיח
את כשרותו הבטחונית, לזכות ללגימה ממרק הירקות של
המשולש. היתר. זו תנובה, שנתקבלה כשותף בניצול הזכיון.

ה ר שי מ ה[
״קול ישראל״ שידר השבוע
את סיפורו של מוכר הפלאפל
שתרם את כל חסכונותיו
לשיכון 750 ,ל״י, ואת סיפורו של גיבור
ישראל, נכה המלחמה, שתרם את גימלתו
החודשית, למשך שנה שלמה. הוא לא שידר
את הסיפורים שבעמוד זה, אשר בהם ולא
באחרים אפשר למצוא את ההסבר מדוע לא
הגיעה קרן המגן לרבע המכסה שנקבעה.

) ה ש חו ר ה
שם החברה הוחלף עתה לבוסתן הכרמל בע״נז וקופת
ההפרשים, שמאות אלפי לירות השתמרו איכשהו בקופו־תיה,
נזכרה כי עליה גם לפתח משהו באזור הערבי. החברה
החדשה והמורחבת קיבלה 50 אלף ל״י מכסף זה. היא
הקימה משרד, רכשה שתי מכוניות פרסיות למנהליה העסוקים
מאד בשבילי האזור הערבי.
הערבים, כדרכם, חתרו תחת אמצעים בטחוניים אלה ללא
הרף. הם פנו לבית־המשפט העליון בדרישה להכיר בזכותם
כאזרחים לסחור בתוצרתם ככל אזרח אחר. במשרדי בו ס תן
הכרמל נדלק אור אדום. שליחים מיוחדים, עמוסי שטרות
כסף, עברו בין ראשי החמולות הערביים, הציעו להם מתנות
תמורת וויתור על חתירתם תחת אמצעי הבטחון. בכל
מקרה אחר, אפשר היה לקרוא לזה שוחד — אולם פד,
בלטה הדאגה הבלתי־אנוכית למיעוט הערבי.
בדרך כלל, נתקבלו המתנות ברצון. רק טיפוס משונה
אחד, שייך דרוויש אל־נאשף (שייך דרוויש היבש) ,סירב
להתרכך. השליחים הניחו לפניו כמה אלפי ל״י במזומנים.
אך במקום לקבל את הכסף, דבק השייך בעקרונות יבשים.
הוא אירגן כמה בעלי אדמות נוספים, שהמשיכו את הפעולה
המשפטית עד שבית הדין העליון הורה לבטל את הזכיין
וחברת שפ״י בע״מ שוב לא יכלה ליהנות לבדה מפרי
השדה הערבי•

יוסף סמולד: דדך העודפים
ך* לזכר לעיל סכום פעוט של 50 אלף ל״י, שהוצא
| \ מכספי קופת ההפרשים למשרדה ומכוניותיה של חברת
בוסתן הכרמל בנדם. הוזכרו גם מנהליה המסורים של
חברה זו. אחד מהם הוא יוסף סמולר׳ שלרשותו הועמדה
אחת משתי המכוניות המהודרות.

כאשר חוסל הזכיון — שלא באשמתו — היה ברור כי
אדם כזה, שבמשך שנים רבות פעל למען בטחון המדינה
וגם לא היה ירוק בעסקי ירקות, מן הראוי שתמשיך
המדינה ליהנות ממומחיותו. הוא מונה כאחד משני המנהלים
של הוועדה לעודפי תוצרת חקלאית, אשר פעולותיה
קיבלו כתוצאה מכך תנופה מחודשת. המנהל השני, מנהל
תנובה בצפון, מצא לנחוץ לעזוב את ביתו בתל־יוסף כדי
להתמסר ביתר יעילות לתפקידו החדש.
תפקידה של וועדת העודפים הוא להבטיח לחקלאים כי
יזכו לקבל בעד תיצרתס מחיר מינימלי, אפילו במקרה
שהשוק מוצף ירקות והתוצרת אינה מצליחה להשיג מחיר
ראוי לשמר״ במקרה זה, נמכרים הירקות במחיר נמוך
מאד וקרן המינימום מוסיפה לחקלאי את ההפרש. מקור
ההכנסה של הקרן 10 ממחיר כל הירקות הנמכרים
בשוק, בתוספת סובסידיה ממשלתית.
לכאירה, אין.בסידור זה מקום לעיסקות מיוחדות שיביאו
את הפיצוי המתאים לאיש כמו סמולר. אולם אין דבר
שאין לו קומבינציה. הדרך נמצאה.
מטעני הירקות שנמכרו במחיר הנמוך (וזכו על־ידי כך
לתוספת מקרן המינימום) מצאו את דרכם השוקד, פעם
שניה ושלישית, ובכל פעם זכו מחדש בכספי הקרן. סמולר,
האחראי לעסקי הקרן, לא הצליח, עד כה, לתפוס עיסקה
בלתי־חוקית מסוג זה.

חכרת כורסה: הזהב הירוק
ן• שםשבל המפלגות נגועות בשחיתות (כפי שקבע שר
^ המשפטים פנחס רוזן בכבודו ובעצמו מעל במת הכנסת)
כך כל איש־עסקים מצליח שייך לחברה בע״מ.
סמולר יסד יחד עם כמה שותפים את חברת בורסה בע״נז,
לייבוא, ייצוא ומסחר סיטוני בפירות וירקות. עסקי החברה
לבלבו כשתילי בצל ירוק אחרי השקאה טובה. היא הפכה
לבעלת מחסנים בשוק הסיטוני הישן של תל־אביב, בעלת
ארבע יחידות בשוק הסיטוני החדש (מחיר היחידה 15 :
אלף ל״י).
נוסף על כך, יש לה סניפים בשוק מחנה יהידה בירושלים,
בשוק תלפיות בחיפה ובשוק העירוני בפתודתקוה.
באר וציוד חקלאי חדיש באבן יהודה עוזרים לה ליצר חלק
מהירקות שהיא עצמה משחקת.
אולם זכותה לגדולה בתולדות הירק העברי היא מניותיה
(ס/ס )50 בחברת שפ״י שהוזכרה לעיל. ירקנים ורוכלים זעירים
מאמינים באמונה שלמה כי בורסה בע״נו חולשת על
מיליונים אין־ספור. אולם הם מגזימים במקצת. מוסדות
בנקאים מוסמכים מעריכים את רכוש החברה, שהצטבר
משך השנים המעטות מאז קום המדינה, לחצי מיליון לירות
ישראליות. סכום זה, כמובן, אינו׳ כולל את רכושם הפרטי
של שותפי בורסה בע״נז, המחזיקים פרדסים, מיגרשים
ושטחים של אדמות־נטושות־מצמיחות־ירקות בחכירה.
אפילו ספר הנישומים, הכולל כידוע, רק את ההכנסה
שאי־אפשר להעלימה מעיני מס ההכנסה, קובע כי רווחיהם
בשנה אחת עלו על 20 אלף ל״י. על כן יש לשבח את
החברה שעשתה מאמץ ותרמה לקרן המגן יותר מכל פועל־נקיון
בשוק הירקות — 500ל״י.

האחים קודים: ארוחה שלווה
ך* שותף השני בחברת שפ״י רבת הפעלים והדיבידנדות
| 1היו האחים אברהם ואהרן קיריס. גם הם לא סבלו מעסק
זד״ הזהב הירוק של המשולש הערבי, שהצטרף לרכושם
הקודם של בני משפחת קורים, הפך אותם לירקנים הפרטיים
הגדולים ביותר בארץ•
אברהם קורים נחשב לגאון המשפחה ! הוא אשר ייצג את
אחיו בעסקי שפ׳׳י, הוא שניצח על העיסקה המסחרית עם
האחים רבינו בחיפה. בעיר זו, לא היו האחים קורים עצמאים
בעסקי הירק שלהם, חלשו על ס/ס 50 בלבד מהפירמה
המסחרית בני משה ו7ן וריס והאחים רבינו. הודות להכנסותיהם
מהמשולש — הכנסות בהן לא היו האחים רבינו
שותפים — יכלו אברהם ואהרן לרכוש גם את יתר מניות
השותפות החיפאית. שהרי שלמה המלך בחוכמתו קבע כי
טוב ארוחת ירק ושלווה בה, מבית מלא זבחי־ריב.
ארותת־הירק של האחים קודים דשנה למדי 6650 :
מניות בחברת פרי שפיר בע״ם, בנין גדול בן שלוש קומות
ברחוב ודלפסין, תל־אביב, חלק גדול ממניות חברת ש.ת.ם
(שיווק הדר מישראל) בע״מ, משרדים ומחסנים בשוק הירקות
הסיטוני החדש, שני בתי קירור להחסנת תוצרתם
החקלאית ואף 5000 מניות בחברה הארצישראלית לכותנה
בע״מ. בסך הכל — רכוש של לא פחות מחצי מיליון ל״י.
כדי שגם בעתיד תהיה ארוחת הירק שלהם שלווה ושיוכלו
לשווק את פירות השדות הערביים שצה״ל עלול לכבוש
בעתיד, תרמו האחים קורים את תרומתם הצנועה — 1000
ל״י לקרן המגן.

05111:1הוה עודך משאדבזק
לוצית. חקלאי יליד ה־
) ) ארץ מעין־חרוה יואב אי
רד 19״האידיאל היא
נערה חלוצית אחת מהחברה, לא
יפה במיוחד, אבל חיננית, לא
גאון אך גם לא שיטחית, בחורה
החושבת על האנושות וגם על
עצמה. נערות החושבות רק על יופי
חיצוני קשה לכנותן צבריות,
הן דומות יותר לבובות הוליבוד.״

נומפת. אמנון דרוין
ך_ )26( 7נהג אגד !מכפר סבא:
י* 3ז התנאי הראשון לצברית
טובה שלא תהיה יבשה כמו
צנון׳ ותדע איך להתנהג בחברה.
הצברית מוכנה ללכת למקומות
בהם חוסר צבריות גורם לא
פעם לפירוק גופים חלוציים.״

כרותית. מנהלת חשבון
! נות נשואה מנתניה, יהו־י
1דית בילר 18״אני
סבורה שצברית יכולה לצמוח
רק מקרב תנועת נוער, שם חונכתי
אני. בחיצוניותה היא צריכה
להיות פשוטה וחברתית אפילו
אם היא יפה מנערות אחרות״.

נועה. בן שבעים ושש
הוא יצחק סגל, סוכן, יליד
ס גרמניה הנמצא בארץ עשרים
ושלוש שנה: בחיצוניותה אין
הצברית נבדלת מנערות אחרות,
אבל אופיה מיוחד. היא פשוטה
במובן הטוב של חמלה׳ צנועה,
ואינה נמשכת לחיי מותרות.״
ידנית. אביבה פינקל־
\ 7שטיין ( )21 צברית מר,רצ־
1ליה, אם לילדה בת שלושה
חדשים :״נערה ישראלית
היא זאת שמוכנה לוותר על חיי
מותרות ומוכנה לעסוק בשירותים
חיוניים כאחות או מורה.
היא מצטיינת בעירנות רבה.״

״ מיצה. סמל ביחידה קר־בית,
מוטי דרורי ( )21מ־י
ט תל־אביב :״בת צברית
היא כמו בן לכל דבר. היא אמיצה
ומעיזה וחובבת הרפתקות וטיולים,
בזה לסכנות. צריכה להיות
נערה בעלת שרירים שכל הרואה
אותה פוחד להתקרב אליה.״

^ בו נ ה. רמי קזרא ( )25 יליד
הארץ מפתח תקווה :״צב•
רית אידיאלית צריכה להיות
מה שפחות מפורכסת ומגונדרת,
לבושה תלבושת עממית פשוטה
בהתאם לתנאי המדינה. היא נבונה
ופיקחית בעלת השכלה ומת־מצאת
יפה בחיי החברה.״
^ לוית לד. חבר מושב היוד
גב בעמק יזרעאל, אמנון
עמיר ( )30 יליד עיראק :
״בת !משק בולטת יותר בצבריו־תה
מבת העיר. היא גלוית לב
וביטוי כמו ישקני יכול להתפרש
מצדה כביטוי חיבה׳ נערה לא
צברית לא תעיז לעולם לומר ביטוי
זה או דומים לו בפומבי.״

.ן ^ ז ו & ה. יוסף שווארץ ()37
חקלאי ממושב הזורעים
ש שליד טבריה, אב לשלושה
בנים :״צבריות׳ זה מושג הפוך
למושג של נערה יהודית גלותית.
היא שזופה ובריאה, אוהבת
עבודה ובעלת יוזמה. למרות שהיא
נראית חוצפנית, היא מסורה
לעם ולמדינה יותר מאדם אחר.״

^ רעית. יצחק מרקוביצקי
ר הוא כנר יליד הארץ׳ אב
י * לשני ילדים :״בשבילי
צברית טובה צריכה קודם כל
להיות חובבת מוסיקה׳ לא מסנו־ביות
אלא מהבנה. היא מין טיפוס
מלאת חיים ורעשנית ג׳דעית בלשון
החברה, אך היא מתורבתת.״
אופקת. אהרון סדובניק
( )31 מנהל עבודה נשוי
י י מרמת־גן :״אני רואה את
האידיאל של צברית בנערה חוס־שיה
ברוחה ובמעשיה, רעננה ובריאה.
למרות תכונות החופש
ואף החוצפה המצויים בה, הצברית
הטובה צריכה להיראות יוחד
מאופקת ולהסתיר את עזות פניה.
עליה להויאות מנומסת יותר.״

* געית. עקרת בית דובה
ר ׳ ן כהן )41 מקרית חיים :
״כל המיוחד שבצברית סובב
סביב נקודה אחת — טבעיות•
היא לא מתגנדרת ונמנעת
ממלאכותיות ובזה יופיה האמיתי.
בתכונותיה יש הרבה טבעיות ו־פרימיטיביות,
היא אומרת פה
שהיא חושבת, היא סמל היושר,
אינה מפורכסת כנערת זוהר.״

כושאל-הבזק שערכו השבוע חוליות הכיסוי של
״העולם הזה״ ,הקיף כמעט את כל שכבות הצבור
הישראלי. קיבוצניקים, מושבניקים ובני עיר מכל
רחבי הארץ, פועלים, אנשי־צבא ועקרות־פית, ישי
שים ונערות בית ספר, צברים ויוצאי גלויות. רובם
ככולם סברו כי הצברית היא נערה מיוחדת במינה,
הנבדלת מנערות אחרות כצורתה החיצונית, באופייה,
בתכונותיה ובהתנהגותה החברתית, איננה מחקה
בתלבושתה רכים מת
עזת־פנים.
דמותה שי׳
במעלותיה.
כעיני כול. בחיצוניותו חריפה וגי

בין תושבי העיר. הקיבוץ והמושב בצנון ובדרו

וקרת. אברהם ברנשטין,
נהג מונית׳ עלה מפולין
לפני עשרים ושתיים שנה :

״צברית צריכה להיות ממש צב
רית שתדקיר ביופי, בהתנהגות
ובדיבור כמו פילות הצבר. גם
שתחזיק יותר מעצמה. בעיקר היא
צריכה להקפיד על רמה מוסרית,
המוראל שלה, וכל אותם הדברים
הנפלאים המבדילים אותה מנעההוליבודיות.״ הזוהר רות

פולפלת.
סדרן תחבורה
^ 7באשד, יחיאל עזרא ()27
י י יליד פתח תקווה אב לילד:
״צברית משלנו צריכה להיות
ז׳לובית, בעלת גוף ובעלת קול׳
מפולפלת וחמת־מזג. התנהגותה
צריכה להיות שילוב של שובבות
נעורים ובגרות מחשבה, כבנות
הפלמ״ח במלחמת השחרור שהיוו
דוגמה אידיאלית לדור הצעיר.״
*8^.וסרית. צברית רמת־גנית
ך /הלומדת בסמינר גבעת הס
ס * שלושה, בתיה זרחי (:)20
״צברית היא פטריוטית בכל המובנים.
היא מתמצאת גם בפוליטיקה
ואיננה אדישה לבעיות
העם. יש בה עזות ואולי גם שובבות,
אך מתחת למסווה קלילות
הדעת היא אחראית ומוסרית.״

וספת. חברת קיבוץ זי־ .
ן 7קים שושנה קולב ()19
י • ילידת הונגריה׳ עשר שנים
בארץ :״צברית כטיפוס יהודי
עומדת בשתי רגליה על הקרקע
ויודעת את אשר לפניה, איננה
חיה באויר וחולמת חלומות בהקיץ.
היא תוססת ופורחת.״

חונכת. מנהל סניף פלם
בתחנה המרכזית בתל־א־
• 8 0ביב, מינו גאיטה ()33
יליד טריפולי :״צברית היא הנערה
הבולטת משאר הנערות.
היא טבעית ורעננה חסרת התחנ־חנות
מיותרים. האידיאלית מחונכת
ולבושה בסגנון אירופי.״

! * 8שת־חיל. ניסן לצטר
(גילו אינו זכור לו) בעל
קיוסק בתל־אביב, עלה מפולין
:״כבר התלמוד והתנ״ך
כתבו על בת ישראל הכשרה.
היא אשת חיל צנועה וחרוצה. בת
ישראל מצוינת עלתה תמיד ב-
חוכמתה על בנות הגויים.״
ובבה. תושב תל־אביב,
אורי פיקסמן ( )29 פקיד,
• אב לבת: בת המתחנכת
בתנועת נוער היא אידיאל צברי.
שם היא קונה את הרגלי החברה
הגלויים, לומדת לחבב פשטות
ותרבות. תכונות כמו קסם אישי
ושובבות הן אישיות בהחלט.״

ו פ שי ת. עטאללה סולימן
)25( 7הוא דרוזי מדלית־אל־
1 1כרמל, היה רסר בצה״ל
וכיום הוא קבלן בנין ואב לאר בעה
ילדים :״המיוחד כישראליות
שאיננו נמצא בבנות הבאות מארצות
ערב היא החופשיות הגדולה
שלהן, חוסר־פחד מפליא.״

ריפה. חיים צמח ()26
• 7צ׳ליסט בתזמורת הפיל־
* 1הרמונית יליד בולגריה:
״תערובת של מזרח ומערב היא
האופיינית לטיפוס הנערה הצברית•
.מזוג של עור שחום ועינים
בהירות יוצר יופי מקסים. תכונה
סובה אחרת היא חריפותה.״

חנכת. מפקח עירוני
7 1רחמים מזרחי ( )29 נשוי
י** ואב לארבעה ילדים, עלה
ממצרים לפני עשרים שנה :״צברית
טובה הולכת אל העולה החדש
ועוזרת לו להתמזג בהווי הארץ•
היא צריכה להיות סמל של
התחשבות בזולת ועזרה הדדית.״
6טוב. עולה ממצרים
, 777 יסים סעדה ( )37 סבל
י נשוי ואב לארבעה ילדים :
״צברית צריכה להיות בת לתפארת
המדינה והיהדות. נכונה ודרוכה
לכל קריאה, מלאת עוז רוח
ואומץ, אך העיקר שתתחתן ותקים
משפחה ותהיה אם טובה.״

גשימה. בן ציון חקלאי
)25( 7 1חקלאי מקיבוץ משי**
מר־דוד :״האידיאל של
צברית היא בת מעמד הפועלים
המחפשת את עתידה ומגשימה
אותו בהתישבות העובדת, בהדרכת
עולים ובפעולה חלוצית בנגב•
היא חיננית ומלאת מרץ״.

^* 8פותחת. יוסף מאושר
7 1תושב ראש העין, מאז ע•
לה מתימן לפני שש שנים,
אורג לפי מקצועו :״המיוחד ב־צברית
שהיא יותר מבנות אחרות.
היא יותר מפותחת בגוף
ובשכל, יותר מלומדת. היא גם
יותר יותר אשד, מבנות אחרות.״

ובהתנהגותה נערות מארצות זרות.
|ו ביקורת עד הצברית. היא חצופה, יהירה,
*בר כשנשארו ביצר צריבה להיות לדעתם
׳ הצברית האידיאלית, כללו תבונות אלו
!הדמות האידיאלית, כפי שהצטיירה כמעט
|ו היא נערה המגלמת את מדינת־ישראל.
יפה וטבעית, בתכונותיה -פשוטה,
!יכילה, בשאיפותיה -חלוצית ומגשימה.

שוטה. חיה מנשרוב ()14
צברית ממשק כברי בג־
₪₪ליל המערבי :״כל בת הארץ
שואפת להיות צברית׳ אידיאלית.
אפשר להגיע לכך על
ידי הבלטת הרוח החלוצית בתלבושת,
צורת ההליסה ואופן הדיבור.
הפשטות של הצברית זה
ענין של הרגש ולא של משחק.
פשטותה הוא מקור קסמה העיקרי
של הנערה הצברית.״

ורחת. מוסיקאי, יליד
ח גרמניה, הלמוט שטרן
: )27( 0 0״נערה בחוץ לארץ
היא אשה. צברית היא גם אשד,
וגם עוד משהו שקשה להגדירו
בדיוק, היא הרוח של מדינת ישראל
בפריחתה. כל צורתה אומרת
פריחה טבעית של נעורים וחן.״
ייכנית. אברהם וינשטיין
| ,)25( 7תל־אביב, עובד
1י דפוס :״החיוך של הצברית
אומר הכל על טבעה. זה חיוך
לבבי לא מלאכותי המביע חן ומרץ.
רק בצברית אפשר למצוא
חיוך בריא כזה חסר כוונות. צברית
צריכה להיות פשוטה בהליכותיה,
אמיצה, ועם זאת טובת׳
לב, מוכנה לעזור תמיד לזולת״.

צברית 1956

במדינה
(המשן מעמוד )8
הקדים תרופה למכה, הציע בעצמו לצרף את
לבון לועדת־השרים. אולם בן־גוריון חשש
שדבר זה ירגיז את נאמני שרת, הציע לשים
את לבון רק בראש ועדת־הכוננות חסרת־החשיבות.
לבון נעלב, הודיע שהוא מסרב.
החלטתו של בן־גוריון להחזיר את לבון
לעמדת־מפתח רק בהדרגה, נובעת משיקול
המכתיב לו את כל מעשיו: הפחד העמוק
מפני משבר גלוי בו תהיה ידו על התחתונה.
אין לבי. ג׳י. שום חשק לחזור לשדה־בוקר.
על כן אין הוא רוצה לריב בשום מחיר
עם שרת, שהוכיח את עצמו כיורש מוכן.
שכועת נקמה. לאדם מן הצד יכולה
היתר, כל ההתרוצצות הזאת להיראות כטרא־גי־קומדיה,
כמישחק קל־דעת בהכרעות גורליות,
בשעה שעצם קיום המדינה וחיי אלפים
ממיטב בניה מונחים על כפות המאזניים.
אולם במצב השורר כיום בישראל, לא היה
הדבר יכול להימנע.
האיש שסימל מצב זה יותר מכל אדם אחר
היה ח״כ הפועל המזרחי, יצחק רפאל. רפאל
הוצע בשעתו על־ידי מפלגתו לתפקיד תת־שר
החינוך, אולם נפסל בהחלטיות על־ידי
השר, זלמן ארן, שלא שכח כי שמו של
רפאל נזכר בשעתו בקשר לעסקים מפוקפקים.
רפאל נשבע שבועת נקמה, חיפש דרך
להחזיר לאדן מנה אחת אפיים. לפתע נזכר
כי ארן שייך לסיעת שרת. כשהופיע שר־החוץ
בועדת״החוץ־והבטחון של הכנסת, שגם
רפאל חבר בה, קם פתאום רפאל, יצא בהתקפה
חריפה על הקוו התבוסני של שרת, נשא באוזני
חבריו הנדהמים נאום אקטיביסטי נלהב.
זאת היתד, דרכו לנקום בארן.
כל חברי הועדה הבינו היטב מה הנאים
את רפאל. איש מהם לא ראה חובה להגיב.
יחס זה לגורלה של מדינת ישראל לא נראה
להם, כנראה, כיוצא דופן.

שאדון בעמדות
את השאלון הזה זכאית למלא המועמדת
עצמה, וכן כל אדם אחר המעוניין
להמליץ על מועמדת לתחרות. כמו כן
רשאים למלא אותו מוסדות חינוכיים,
ארגוני נוער ומחנכים הסבורים כי אחת
מחניכותיהס או מחברותיהם ראויות לתואר

מצב
משפחתי
הכתובת המלאה :
שנת הלידה
מקום הלידה
שנת העלייה
השכלה קודמת
שרות צכאי

(מקצוע ודרגה) :

מקצוע או שטח לימודים
מקום העבודה או הלימודים — :

מקדה מו צלח> )2
כאילו לא היה מספיק צרות לקבוצת שלום
ליגום, שייקה ירקוני, אריה פילץ וחברים

מקרה מצלח

פרט איזה ומתי

חוככויותי
אם אחד הפריטים אינו חל על המועמדת,
אל תמלא אותו. יש לצרף לשאלון זה
תולדות חיים של המועמדת, עד כמה
שהן ידועות לממלא השאלון. במקרה
שהשאלון ממולא על־ידי ממליץ או מוסד,
עליו לצרף הנמקה מדוע לדעתו
ראוייה המועמדת לתואר. במקרה שהמו־עמדת
ממלאת את השאלון בעצמה, עליה
לצרף הסבר קצר של דרכה בחיים ושאיפותיה
לעתיד. במקרה שהשאלון ממולא
על־ידי ממליץ או מוסד, ציין להלן את
השם הכתוכת

במקום זח, נא להדביק תמונה של ח־מעמדת.

מנגנון

משטרה

האס
המועמדת היתה או הנה חברה
בתנועת־נוער, תנועה קיבוצית, ארגון
ספורט, להקה אמנותית או כל אגוד אחר?

נא לשלוח את השאלון הממולא
בצרוף החומר למערכת העולם
הזה, ת .ד , 136 .תל־אביב ולציין
על המעטפה ״צברית 1956״.

ירקוני. לא היתד, כל אפשרות לתבעם לדין
על מקבת כספי הסוכנות, אם היתר, כזאת. כי
העבירה בוצעה בחוץ־לארץ*.
סיכם סהר, בעצמו חבר הנהלת חברת
האחים מחרוב :״אין סיבה לתבוע משותף
בקואופרטיב לוותר על חלקו שהושקע לפני
שנים, רק מפני שהוא קצין משטרה. על המשטרה
רק להקפיד שאנשיה לא יעסקו באופן
פעיל בניהול סברות או בעבודות צדדיות.״
ומקרה בלתי־מוצלח כזה, כמובן, לא קרה
הפעם.

קיים חוק בלתי־כתוב, לפיו אין מקבלים לעבודה
אדם שעבר את גיל .45
על רקע זה קם, לפני כשנתיים, איגוד יעובד
הקשיש. את הגיבוי החיוני קיווה לקבל
בבחירות לכנסת. על כן הגישו עסקניו
את רשימת העובד הקשיש הבלתי מפלגתי,
רשימה י״ז.
התנאים. ערב הבחירות, נזכר לפתע מזכיר
מפא״י בתל־אביב משה קיטרון כי מפלגתו
שואפת, בעצם, גם היא להטבת מצבו של
העובד הקשיש. הוא פנה אל האיגוד בן 4000
החבר, הציע לבטל את רשימתו לכנסת, להיכנס
כגוף אחד לשורות בוחרי המפלגה• ההסכם
נחתם ב־ 29 ביוני, כלל בין השאר, סעיפים

• הקפאת עבודתו של האיגוד לתקופה
של שמונה חדשים.

המפקח הכללי של המשטרה, יחזקאל סהר,
כעס. לפניו היתד, פרוסה חוברת חומה של
שורת המתנדבים, בה הואשמה המשטרה באשמות
חמורות (העולם הזה .)949 סופר
בה על קשריו של סגן המפקח הכללי, עמום
בן־גוריון, עם קבוצת בעלי־הון, שעשתה
עסקים משגשגים ובלתי־אהובים על מבקר
המדינה.
בן־גוריון, כך טענה החוברת, גר חינם בחווילה
המפוארת .,בת שמונה החדרים, של
המליונר שלום ליגום, ליד מלון השרון בהרצליה.
ליגום היה קשור עם עסק של רכישת
ציוד מלונות מכספי הסוכנות בגרמניה,
שעליה הוגשו חשבונות מווייפים ומנופחים.
המשטרה, נאמר בחוברת, חקרה את העבירה,
אך סגרה את התיק. תחת להגיש משפט פלילי׳
התיידדו ראשי המשטרה עם מבצעי העבירה.
שני
שותפים. במדינת ישראל אין
רגילים להכחיש סיפורים זידוניים מעין אלה.
אולם סהר נהג אחרת. כשצילצל אליו כתב־הארץ
הבלונדי, חביב כנען, בעצמו קצין־
משמרה לשעבר, הסביר סהר באדיבות ובכשרון
כי מה שנראה כלפי חוץ כשחיתות
וחיפוי על עבירות, אינו אלא שרשרת מוזרה
של מקרים מוצלחים.
מקרה מוזר ראשון: עמום בן־גוריון לא
הכיר כלל את ליגום כאשר נכנס לגור בחווילתו,
מוקפת המדשאות המטופחות. אמנם
היה עמום שותף של ישעיהו (״שייקר,״)
ירקוני במפעל לכריית זיפזיף, ואמנם היה
ירקוני שותף של ליגום בעיסקות אחרות,
בתוכן עיסקת ציוד המלונות, אולם נראה כי
ישעיהו ירקוני לא מצא מעולם לנכון להציג
את שותפו מס׳ 1לשותפו מס׳ .2
כך נכנס בנו של ראש הממשלה לגור ב־חווילת
אדם שלא הכירו כלל. שכר הדירה
המקובל של חווילה מרוהטת זו היד, צריך
להגיע, במחירים המקובלים בשוק, ל״ 400ל״י
לחודש, סכום העולה במקצת על משכורתו
החודשית של קצין משטרה בכיר. אולם
עמום בן־גוריון ניצל מהקושי הכספי שהיה
צפוי לו, תודות למקרה המוצלח מס׳ .2
כשחזר ליגום לדירתו, כעבור חדשים רבים,
סירב בהחלט לקבל שכר־דירה מן האדם
הזה, על אף הפצרותיו העקשניות של בן•
גוריון.
מדועלא? מובן שאין כל קשר בין
מקרים אלה לבין המקרר, המוצלח מס׳ : 3
אי־פתיחת תיק נגד ליגוס ושיתפו שייקר.,

שותפים ירקוני וכך־גוריץ
המשטרה הכחישה
(ראה לעיל) ,הופיע השבועמזרחב כפרסום
זדוני חדש.
בפינת הרחובות דיזנגוף—פרישמן, בתל־אביב,
מרכז העצבים של העיר החדשה, עמד
במשך שנים מגרש גדול ריק, שהופקע בשעתו
על־ידי משרד־הבטחון כדי לשמש
מגרש־חניה למכוניות צבאיות. בעלי המגרש
חזרו ודרשו להסיר את ההפקעה איימו במשפט
ובתביעת פצויים, אך ללא הועיל.
ידידים נכונים. יתכן שהם שמעו
שמועות מסויימות (מסולפות בהחלט !) על
מידת ההשפעה המסויימת של תבורת ליגום־
ירקוני־פילץ במקומות הנכונים. בלבם צץ
רעיון גאוני: למה לא לרכוש ידידים ולהצליח
בחברת פקידי הממשלה?
הם פנו לאריה פילץ בהצעה להצטרף לשותפות
שתקים את בנין הענק (כולל קולנוע
חדש) שייבנה על מגרש זה. זמן קצר אחרי
שפילץ נאות לבקשה זו, אירע המקרה המוצלח:
משרד הבטחון החליט לא להמשיך בקיפוח
אזרחים הגונים, הסיר את ההפקעה
מן המגרש.
החודש נהנו עוברים ושבים בראותם את
מכונות־הענק חופרות במגרש. בנין הארץ
נמשך.

מפלגות
הכלהה מכו ר ה
כל עובד קשיש מובטל יודע שאין לו מה
לחפש, בלשכת העבודה הכללית. מזה שנים
* כמעט כל טענות המפקח הוכחשו חשבוע
נמרצות על־ידי שורת־המתנדבים. היא פירט־מה
הוכחות לביצוע העבירה בגרמניה גילתח
שקציני־המשטרח נשלחו במיוחד מן הארץ
כדי לחקור אותה, וכי היה בטיט חוטי ברור
להגשת תביעה פלילית בארץ (אי־הצהרה על
מטבע חוץ) .כן הכחישה כי עמוס בן־גוריון
נכנס לקואופרטיב לפני שנתמנה לקציך סש־טרה,
כטענת המפקח הכללי• בן־גודיון נתמנה
כמנהל בחברת הזיפזיף בשנת , 1952 שעה
שנר. בגיתו. של. ליננס ו־חיח קצין • משטרת-־

• הקמת מחלקה מיוחדת בלשכת העבודה
הכללית לטיפולם וסידורם של עובדים
קשישים מסוגלים לעבודה•
פירוקו המוחלט של האיגוד והפסקת
עבודתו אחרי תקופת נסיון של ששה חודשים,
בה תשקוד המפלגה למלא אחר כל התחייבויותיה.
החיזור
שנפסק. שלושה ימים לפני מועד
הבחירות הופיעה בכל העתונים מודעה בשם
האיגוד בה הודיעו כי ״מצאנו גישה חיובית
ונכונה לפתור את בעייתנו בדרך קונסטרוקטיבית.״
בסיום האיצו עסקני האיגוד בחבריהם
להצביע ״א״ .מקור הניסוח והתשלום
עבור המודעה: מרכז מפא״י.
השבוע, עם תום ששת חודשי הנסיון, דמתה
מפא״י לחתן שהפסיק את חיזורו אחרי
כלתו ברגע שקיבל את נדונייתה. מפא״י שכחה
את הבטחות הכלולות, המשיכה להתעלם
הארץ והעלו באש את תמונותיהם של מי-
קונים ושל מנהיגים סוביאטיים אחרים
(הארץ)
אוריאל פלטי, חיפה
ומה בדבר וילנרנקו וסנהשצ׳ב 7
כ־ 10 מבין הצליינים הם נמרים (הארץ)
אוריאל
פלטי, חיפה
ר,יהפוך כושי עורו וצליין חברבורותיו

לביטול החוזה האנגלי־בריסי (קול־ישראל)
צבי
חץ, תל־אביב
בחסותה של חממלכה המאוחדת
את הפרסים יש לשלוח למערכת
עבור חידון ״האשד, על החוף״ (עולם
הקולנוע)
יהודה, תל־אביב
המערכת תשלח את הפתרונות

מבעייתם של עובדים קשישים, שתרו לשוא,
משך כל ששת חודשי הנישואים, אתרי מחלקה
שתטפל בעניינם•
לכלה המרומה לא נותרה אפילו התקווה ל־נישואי
בחירות קרובים.

דרכי חיים
חקירה מעוטרתית
אשד, זקנה, בעלת פנים למודי־סבל, נעצרה
מול חלון ראתה של חנותי לכלי־בית ביפו.
היא נעצה מבט ארוך בחלון, הפליטה זעקת
חרדה. בין ערימות כלים ומכשירים, עמד קנקן
קפה מחרסינה, שריד אחרון ממערכת עתיקה
ויקרת ערך שקיבלה ברטה שפירא (העולם
הזה )925 בת ה־ 42 בילדותה.
כמה חודשים קודם לכן הוזעקה המשטרה
לחורבתה בת שני החדרים של ברטה, בקריה.
בלוקים שבורים העידו על פריצה שהיתר,
במקום,
ברטר, מסרה למשטרה כי חסרים לה שני
ארגזי לבנים חדשים, תיבת בגדים וארגז כלי
חרסינה יקרים, מזכרת מן הימים הטובים בהם
היה עדיין בעלה הרופא בחיים. אך ה־משטרה
התייחסה בזלזול לתלונה, יעצו לה
.לשכור לעצמה בלש פרטי או לחפש בעצמה
בחנויות לחפצים משומשים ביפו.
למרות הפצרותיה, סירבו השוטרים לבדוק
את מקום הפריצה, לא חיפשו אחר סימני
טביעת אצבעות ואפילו שכחו לרשום דו״ח
על פרטי הגניבה.
זקנה חרשת ועיורת. לאחר שני נס-
יונות התאבדות בלתי־מוצלחים, ניסתה ברטר,
האומללה להתאבד בשלישית בשתיית רעל
בתחנת המשטרה. היא נלקחה לבית חו־

טרה לא טרחה להביא, הצליחו הנאשמים ועורכת
דינם החננית הדסה בן־עתו, להוכיח
לשופט החוקר כי אין כל הוכחות ממשיות
להאשמתם. השופט מצא כי יש להאשימם
לכל היותר בהחזקת רכוש גנוב.
מדוכאת, יצאה ברטה את אולם בית־ד,משפט,
התייפחה :״לפחות שתעזור לי המשטרה
למצוא את שאר חפצי הגנובים.״
סמל המשטרה אפילו לא שמע את בקשתה,
ארז את ניירותיו והסתלק.

תז א ט חן
שחקנים
התפ קי ד האחרון
האשד, שהציגה את עצמה בפני ועדת הקבלה
של תיאטרון המטאטא בשם רוזה ליכטנשטיין,
לא ידעה מלה עברית. גם צעירה לא
היתד ; ,שנות הארבעים כבר היו מאחוריה.
אולם לאחר דקות ספורות קיבלה מזה את
תפקידה הראשון בתיאטרון. בקולה העמוק,
רווי המבטא הגרמני, דקלמה בפני הועדה את
אל הציפור של ביאליק, ורושם הזעזוע שעבר
אז על השומעים נחרת בזכרונם עד היום.
לא היתד, זו הופעתה הראשונה של רוזה על
במת תיאטרון. בת החזן שעזבה את ביתה
בגיל 18 והתרחקה מהיהדות, קנתה לה שם
כשחקנית אופי על במותיה המכובדות של
גרמניה. עליית היטלר לשלטון החזירה אותה
אל עמה. אצל אדם אחר היה אולי המעבר
מבמה לבמה נמשך תקופה ארוכה, אולם את
רווה לא הרתיעה אי ידיעת השפה העברית!
היא היתד, מוכרחה לשחק על במה, כי התיאטרון
לא היה עבורה רק מקצוע או יעוד,
אלא יממש תאווה.
ורמוט זברוו
בומל מזרחי/
ראשון לציון חברון יעקב

שלוש א,הפות. נזכר בצלאל לונדון, איש
המטאטא ששיחק במחיצתה כעשר שנים :
״היו לרוזה שלוש אהבות, להם הקדישה את
חייה: תיאטרון, פרחים ובעלי־חיים. לא יכלה
לחיות בלי תיאטרון, כי בלעדיו לא היו לה
כמעט חיים אחרים. היתה לר, קנאות לתפקידים
! תמיד רצתה עוד תפקיד, עוד לעבוד
ולשחק — אפילו את תפקידי הגברים. בשעה
שעבדה על איזה תפקיד, היתר, שוכחת
עולם ומלואו ומתמסרת כולה רק לו. משום
כך היתד, בודדה. מלבד דמויות, לא היו לה
ידידים קרובים.״

77X 777177X 717

בעת ששיחקה במטאטא היה לרוזה כלב
אותו חיבבה כאדם, האמינה שהוא בעל חיים
פנימיים מפותחים מאוד, היתד, אומללה כשנאלצה
להפרד ממנו. כשמת הכלב, ערכה לו
קבורה על שפת הים והדליקה שני נרות
למראשותיו.

מאשימה שפירא
המשטרה שנ ת ה

לים, יצאה ממנו חדשת לחלוטין, משותקת
ביד ימינה ועיורת למחצה.
בלית ברירה קיבלה את עצתם המלגלגת של
השוטרים, יצאה לגלות את הגנבים. משך חודשים
כיתתה ברטר, את רגליה בכל ערי הארץ,
סיירה בשווקים, סקרה כל חל ן ראווה
בירושלים, חיפה ותל־אביב, חקיה כל סכר־טוטר
— עד לרגע בו גילתה בחלון הראווה
היפואי חלק מרכושה הגנוב.
ברטר, הופיעה במשטרה בהבעת נצחון, כשהיא
מחזיקה בידה המרעידה את כתובתם
הברורה של מחזיקי הרכוש הגנוב. בעל החנות
הישר אהרון אברמוביץ, מיהר לגלות
ממי רכש את הכלים, פדה בכספו את אלה
שכבר הספיק למכור.
נערך חיפוש בדירתה של אסתר פלדון ()55
בעלת שיני הזהב. שם נתגלו כמה חפצים שטרם
הספיקה בעלת הדירה למכור. ברטר, טענה
לבעלותם. אסתר לעומתה טענה כי ביד,
המשרת בצה״ל ביחידה הנמצאת בשכנות ל־ברטר״
הוא שהביא את הכלים• ההוכחות נראו
ברורות. המשטרה לקחה על עצמה להשליש
את המלאכה, להביא את הנאשמים לדין.
הסמל לא שמע. ברטר, החרשת לא יכלה
לשכור עורך־דיו, היועץ המשפטי קיבל
את התביעה. אך בהעדר כל הוכחות להאשימם,
כסדמני אצבעות ודו״ח על פריצד, שהמש־העולם
הזה 951

הנטיה לתיאטרליות התבטאה גם בחייה
היום־יומיים. היא לא שיקרה מעולם אך כל
חוויה קיבלה אצלה ממדים דמיוניים. השנה חזרה
רוזה מסיור בשוויץ, מדינה בה בילתה את
שנות נעוריה. בחזרה לחופי הארץ לא יבלה
להתאפק, פרצה בשירת התקנה, הבטיחה לטבריה
שלא תעזוב עוד לעולם את הארץ.
אהבתה השלישית היתר, נתונה לפרחים,
מהם התפעלה ועליהם שמחה כל פעם בכנות.
חדרה היה מלא תמיד עשרות עציצים גדושי
פרחים יקרי־ערך וסתם פרחים שקטפה ברחוב.
ארון שחור על הבמה. במשך 20
שנות משחקה על הבמה העברית •מילאה
רוזה כ־ 50 תפקידים שונים, השתוקקה במיוחד
לבצע תפקידים טרגיים או תפקידים של יהודיות
גלותיות. התפקיד אותו חיבבה ביותר
היה תפקיד האם ב ח תונ ת הדמים, שהועלה
על ידי הקאמרי.
ספרה שחקנית הקאמרי,בתיה לנצט :״אנו,
שחקני התיאטרון שחונכנו בארץ, ראינו את
התיאטרון קודם כל כמפעל לאומי — במה לתנועת
התחייה. לשחקן שנולד להיות איש
תיאטרון במובן הרחב של המלה, שאינו
מעונין בציונות ומהפכה סוציאליסטית אלא
בחויותיו, התוודעתי לראשונה באמצעות
מזה, היא היתד, בשבילי בית־ספר גדול.״
לקראת יובל ד,־ 50 לעלותה של רוזד)69>,
על קרשי הבמה, שעמד לחול בעוד שנה, תיב־נן
הקאמרי את העלתו של המחזה האהוב ביותר
על מזה, חתונת הדסיס. רוזה לא זכתה
לכר•
השבוע האיר זרקור ארון מתים שחור על
במתו החשוכה של התיאטרון הקאמרי,
היתד, זו הופעתה האחרונה של רוזה ליד
טנשטיין על הבמה.

הודעה

סופית

על מנת להקל על האנשים אשר עדיין נמצאות
בידיהם תעודות שי לחבילות ותעודות שי
לבחירה (סקרים) של שרות למען ישראל -
יש לפדות תעודות אלה עד .15.1.1956
סופי לפדיון התעודות.
תאריך זה הנו

ס ר 1י ס פו רישראל אינק.
• .¥א 061 100 .־ 131־!ס0 6 )7וץ*ו $ 6
תל־אכיב: שרות אקספרס, רחוב מקוה ישראל 8
ירושלים: שרות אקספרס, דחוס החבצלת 1
חיפה: שרות אקספרס, רחוע הנמל 63

ספורט

כרורגל

ה קונג ר ס

י,ל* מעכסת.

הי״א הא ד־אל

הקונגרס הוא הכנסת של ארצות הברית.
תחלתו נעוצה בכינוסים (קונגרסים) של
נציגי 13 המושבות הראשונות של ה״עולם
החדש״ שמספרן עלה במשך הדורות ל־48
המדינות המהוות את ארצות הברית.

הקונגרס מורכב מבית הנבחרים המונה 435 חברים,
הנבחרים על יסוד ייצוג שווה של האוכלוסיה, ומן
הסינט המונה 96 חבר והבנוי על יסוד ייצוג שווה של
כל מדינה מ־ 48ה״סטייטם״ (שני סנטורים למדינה)
מבלי להתחשב בהבדלים במספר התושבים והשטח.
גזור ושנזור

נוס עשו לירות

מאוזן .1 :המשפחה המפורסמת
ביותר בין גולי
ספרד ; .6מנהל התיאטרון
הקאמרי ז .9אגרטל, בלועזית
; •10 חמיר, של דלילה
! .12 אשרת כניסה, בלועזית
.14 1משנכנס חודש
זה מרבים בשמחה ;
.15 החומר הגולמי של תעשיית
הצמיגים ; .17 אות
עברית ; .18 אכסניה כפרית
! .20 רעל ! .21 מאד,
ושמונה ז .22 השמים
מוליך את הקול״ ז .23ממשוררי
ההשכלה .25 1
רשע פרסי ; .27״על טעם
ועל אין מה להתוזכח״ !
.29 אחד הנהרות שיצאו מ־גן־עדן
ז .31 עץ טרופי ;
.33 היא יוצאת לקנות, למען
קוראי העולם הזה ;
.35 מטוס חדש בשמי מצרים
! .38 פוינט״ ,האקדמיה
הצבאית של אר־צות־הברית
; .40 מראשי
הפרוגרסיבים ן .41״...
לאחד למאה 42 1
מפעל חסכון ! .44 תקנון
השירות של עובדי המדינה
.46 5ביטוי של אי־סב־לנות
! .47 יתרה מיותרת ;

.49 דרגתו, כביכול, של
דויד רזיאל בצבא הבריטי !
.50 מס רכוש ; .51 מספר
המצוות ז .53 ממציא פצצת
המימן ; .54 קלף בעל ערך
גבוה ; .55 סיגריה חדשה.
מאונך . 1 :מיטת חולים
זמנית ; .2שר יוצא
גרמניה ! .3מקלע בינוני !
.4סימן רבות, עתיד ! .5
ח״כית מפ״ם בכנסת השנייה
שהצטרפה, אז, ל־מפא״י
; .6קול הגעייה ז
.7תוצאה של הפעלת כות
על שטח ! .8צבע מלאכותי!
.11 מלחין ישראלי 13
גיבורה של יונתן רטוש !
.14 ארץ האוצרות האגדיים
! .16 הוצאת ספרים
ירושלמית ! .18 ראש ממשלת
צרפת האחרון> .19
בלעדיו אין משחק פוקר !
.24 אלפית הקילו ! .26
טהרו 28 גואל עמק יזרעאל
! .30 ילד צעיר מאד!
.32 חלק חיוני לפנים ! .34
...־בלישה, היהודי שהיה שר
בטחון בריטי ! .36 כתבן חסר
כ שרון, אך לא חסר תאבון !
.37 אסור לשימו בפי השור
הדש ! .39 מונית, לשעבר !

אפשרות פרנסה
לכלגכרת!

הפת עו תבכ דו רפש

.43 ערל שהתיהד ! .45 שם .48 תשקיף סוציולוגי של מבנה חב־פדטי,
ארמי ! •46 אליו רתי ! .50 חלק של הממלכה המאוחדת !
הגיעה, לבסוף תיבת נוח ! .52 טון במוסיקה ! .53 אות אנגלית.

הקץל שו מן!!

אחרי קורס של 3חדשים
לתפירה וגזירה ! או אחרי
קורם של 2חדשים
לגזירה ולמודליזציה !
ביום 8׳ 9ו־ 10 לינואר
מתחיל :
)1קורס למתחילות עבור ולגזירה לתפירה הלבשה עצמאית.
)2למתקדמות לתופחת
ולקונפקציונרים קורם לגזירה
ולמודליזציה לפי דור־נלים.
שיטה
אמריקאית חדישה
מידה וקונפקציה.

ללא דיאטות! לדא רפואות!
ללא תרגילים ! ללא מסג׳ים !

גי״ס לתפירה וגזירה

תחת השגחה רפואית מעולה

ליאזנזרה

״ טר קלין ונוס״

תל־־אכיב שלמה המלך 72

תל־אביב, רחוב ריינס >5טלפון 23104

ע״י גן החיות• ההרשמה
כל יום עד 8בערב.

תשבץ 951

מה יהיה הרכבה של הנבחרת הטובה ביותר
בעולם, אם תורכב מהכדורגלנים המצטיינים
בהיסטוריה? תש־בות לשאלה זו שנשאלה
על־ידי העתון האיטלקי טמפו נשלחו בידי
עתוני ספורט משמונה־עשרה ארצות שונות, .
לאחר המיון נתקבל ההרכב הבא :
שו ע ר: זמורת הספרדי, מקבוצת ברצלונה,
שעמד משנת 1917 במשך 15 שנים
רצופות בשער הנבחרת הלאומית הספרדית.
מנן ימיני: נסאזי, ראש נבחרת או־רגוואי
שזכתה ב־ 1924 בתואר האולימפי בפאריס.
מגן
שמאלי: הפגול, ששימש פעמים
רבות ראש הנבחרת האנגלית.
רץ ימיני: אנזריאדה ששיחק בנבחרת
אורגתאי באולימפיאדות 1924ו־. 1928
רץ מרכזי: אוצ׳ווירק האוסטרי׳ יליד
, 1926 ששימש ראש ״נבחרת העולם״ שסיימה
ב־ 1954 את תחרותה נגד אנגליה בתיקו
( ,)4 : 4אחד השחקנים הפופולאריים ביותר
באירופה כיום.
רץ שמאלי: צ׳ייקובסקי היוגוסלאבי
יליד , 1921 שיחק אף הוא ב״נבחרת העולם״.
קיצוני ימיני: סטנלי מתיוס האנגלי,
יליד , 1915 המכונה :״מלך הדריבל״ ו״הקו-
סם הזקן״ .עד היום, בגיל ,41 לא נס ליחו
ואימתו נופלת על כל מגן בעולם.
מקשר ימיני: מיאצה האיטלקי, יליד
, 1910 שהבקיע בקריירה שלו 335 ,שערים,
שימש ראש הנבחרת הלאומית ׳האיטלקית
17 שנה.
חלוץ מרכזי: די־סטיפאנו יליד ארגנטינה
שעבר לשחק בספרד בקבוצת ריאל
המדרידית בד, הוא משחק כיום.
מקשר שמאלי: פרנץ פושקאש ה־הונגארי,
יליד , 1927 שהחל בגיל 18 לשחק
בנבחרת הלאומית עומד בראשה עד היום.
קיצוני שמאלי: אורסי הארגנטיני,
יליד , 1903 שיחק 37 פעמים בנבחרת ארגנטינה
ו־ 35 פעמים בנבחרת איטליה.

מעתה גם לגברים
שנוריות מכונות פל א ח
הובאו מארה״ב ע״י אלוף העולם

רפאל

הלפרין

מצמצמות היקף המתנים והירכים, מסלקות
עודפי שומן מהגוף והפנים תוך טיפולים מספר

(ן)17

בשבת האחרונה שוב היו אוהדי הספורט
עדים לשני מבצעי כדורפש — ספורט החורף
הישראלי הנערך מדי פעם על שלולית הדשא
של מגרש באסה היפואי.
השמש שהיכתה על ראשי שמונת אלפי
הצופים הבליטה עוד יותר את כתמי הרפש
שכיסו את מדי המתחרים ומשכו בכובדם
את מכנסיהם כלפי מטה.
אולם כל אלה לא מנעו בעד שתי הפתעות
שנפלו בזו אחר זו, העשויות לחרוץ את
גורל הסבוב הראשון בליגה הלאומית בכדורגל.
מכבי
יפו, אותה קבוצה אומללה שבארבעת
משחקיה הראשונים יצאה בשן ועין ובאפס
נקודות הגיעה במשחקה החמישי, נגד מכבי
תל־אביב לתיקו 1:1שלא חלמה עליו :
עשר שניות לפני שריקת־הסיום עלה בידי
היפואים להרעיד בנגיחת־ראש את רשתה
ואת אוהדיה הרבים של מכבי תל־אביב,
שהתפרסמה לאחרונה בכינוי ״מלכת הרגע
האחרון״ לאחר שבארבעה מבין חמשת משחקי
הליגה חילצה את עצמה מהפסד נקודות
על חודה של שריקת השופט.
מטרופולין כבושה. בטרם עלה בידי
הצופים להתאושש מההפתעה הראשונה היה
עליהם לשוב ולבלוע הפתעה שניה, הפעם
במשחק בין מכבי חיפה לבין הפועל תל-
אביב שהיתר. עד אז בלתי מנוצחת.
שתי בעיטות בלתי־ניתנות־לעצירה של
שלמה לוי החיפאי מוטטו את הפועל תל-
אביב ( )0 : 2ואת סבלת הליגה, בה ירדה
המניצחת למקום השלישי, פינתה את שני
המקומות הראשונים למכבי והפועל פתח-
תקווה שכבשו ברגל חזקה את המטרופולין
של הכדורגל.

משחקים
הכל למען הקרן
צעיר מלבסי שנקלע למגרש מכבי פתח־חקווה
בעיצומו של המשחק שנערך שם
בבוקר השבת האחרונה, לא יכול היה להתאפק
מלהפליט זעקת התפעלות :״שייע !״
למראה אפרים גודמן עב־הכרם, שהצליח לבעוט
בכדור מבלי להיכשל וליפול.
* הרשימה חינה קטע מתוך חוברת הכדורגל
העולם בשנת 1955 מאת יוסף
דנן שוזיפיע בהוצאת פתזומי ססודט.
תזעיליס חזה 951

החי
כן תחת שן
** קיפוץ בשרון פנה קיבוצניק אל רופא,
*!1ביקשו לערוך בדיקת דם כדי לקבוע את
אבהותו לילדו בן חמש, סיפר כי נזכר שלפני
חמש שנים סירבה המזכירות לאשר סכום של
25ל״י לתיקון שיניה של חברת הקיבוץ,
הסכימה לעומת זאת להקציב 50ל״י להפלה

מלאכותית לאשתו.

10פ ר סי ם 10
תחרות שמות

בגוב האריות
^ לינץ, אוסטריה, חיפש האסיר הבורח
הנם הופמן מקלט לילה בביתו של גוט־פריד
שטיינר, גילה במאוחר כי שטיינר הוא
התובע הכללי המחוזי.

ל א תחשוק

פתח־תקוה, נכנעה שולמית רבינו־
2בית ל״חשק פתאומי״ ,קפצה מחלון דירתה
בקומה השנייה, נפלה על גג מכונית
שחנתה ליד המדרכה, התגלגלה ממנו על
עגלת תפוזים שעמדה מאחורי המכונית, שברה
רק שן אחת, הודיעה בתחנת מגן־דוד־אדום
:״למדתי לקח• לא אקפוץ יותר דרך
החלון ! ״

כדורגלן אפרים גוזמן

רובינה ושלונסקי —

פנים מוכרות

ך* כואנוסיאיירם, ארגנטינה, פירסם
מדור ההתכתבויות של אחד היומונים
את תלונתה של סיניורה ארגנטינית שכתבה :
״אחרי 34 שנות נישואים לבעלי, איני יכולה
עוד לסבול אותו ...הבעת פניו מזכירה לי
יותר ויותר את חואן פתן.״

גט פמורין

ך* ירושלים, התנפלה אשר. על גבר
במשרדו, היכתה אותו, צעקה כי הבטיח
לשאתה ולווה ממנה כספים לשיפוץ מכוניתו,
נתגלה לד, במאוחר כגרוש פעמיים החי בנפרד
מאשתו השלישית והנו אב לילד בלתי-
חוקי — נתגלתה אף היא כגרושה פעמיים
ואם לשני ילדים.

עשרים ושלוש חנויות הנעלים ״ אכנעל ״ עכרו לבעלות
חדשה. שינוי כעלות משמעו שינוי שיטה. ושינוי השיטה הוא
שרות משופר לצרכן. הסעיפים העיקריים כשיטה החדשה של
שרשרת החנויות הם :
.1הורדת המחירים עד המינימום, בעזרת קניה מרוכזת ושיטות הפצה יעילות.
.2אופנות ומודלים חדישים, בדוגמאות שיוכנו במיוחד לפי הזמנתנו בהם מבחר
עשיר של אופנות נעלי נשים ; דוגמאות נתמדות לנערות הלבושות בטוב־טעם 1
נעלים מוצקות לצעירים ולנערים ; נעלים חזקות ד,חופפות את כף הרגל לילדים 1
ומבחר גדול של נעלים יפות ונוחות לגברים.
.3קנית נעלים תהיה תענוג. אנו מחדשים את רהוט החנויות ואת סידריהן, בטעם
מודרני. נוסדים סניפים חדשים, כדי שיוכל הצרכן לקנות נעלים בקרבת ביתו.
חבר עובדים אדיב ומאומן יעזור לצרכנים למצוא את הנעל המתאימה ביותר,
היפה ביותר והרצויה ביותר.
.4המחירים קבועים, וכך לא יהיה לצרכן ספק אם שלם את המחיר הנכון.
לדעתנו, בשיטת המיקוח נוהגים החנוונים להעלות את המחירים מראש, כדי
שיקבלו לפחות את המחיר הנכון אחרי שטרח הצרכן להפחית מן המחיר
שהוצע לו בראשוננה. אם מותר לעמוד על המקח, אפשר מאוד שתשלם יותר
.מדעו רק מפני שיש לו עצבים חזקים יותר או יותר פנאי וסבלנות. לדעתנו
צריך המחיר הראשון להיות המינימום. רק כך תוכל להיות בטוח כי אין אתה
משלם יותר מצרכן אחר. ואין ערובה לכך אלא במחירים קבועים.

התריסר העגול

ך* כירמינגהאם, אנגליה, נשאל ס.ס.ב.
4תיור במשרד רישום־ר,תושבים המחוזי
לפשר ראשי התיבות של שמותיו, הסביר :
״לאבי ואמי היו אחת־עשרה בנות בזו אחר
זו. כשנולדתי החליטו לקרוא לי סוף־סוף־

הכל אודות חווה
מעברת צפת, הוכשר, מורה על ידי

04 נחש שהסתתר מאחורי הלוח, כאשר
עמדה לרשום עליו את הפסוק ״הנחש השיאני
ואוכל״.

כדורגלן שמעון לומיק
— לא התגלגלו

תחליף מספק. חמש מאות הצופים,
שתרמו מאתיים לירות לקרן־המגן, לא
באו לראות כדורגל, כשם שהאדם הד,ולו
לראות דוב רוקד לקצב וואלס אינו מצפה
להופעת בלט .״רוצים לראות את מבינה
ושלונסקי רצים על המגרש״ ,הסביר אחד
הצופים. מבינה ושלונסקי אמנם לא באו,
אולם י״א נאמני כסית שהתמודדו נגד ר,־
״אולדבוים״ (הקשישים) של פתח־תקווה,
היו תחליף מספק.
שמות כמו שמעון לומיק 60 החלוץ
המרכזי של הכוח וינה ; או אברהם ברגר
( ,)48 שוערה הבלתי־מנוצח של אותה קבוצה,
העלו בשעתו את ערך הספורט היהודי בעיני
העולם כולו. הפעם היו השניים יריבים,
לומיק (פתח־תקווה) החדיר שני שערים מוחצים
לשערו של ברגר (כסית) שעל אף
גילו הדגים קפיצות נועזות.
זה הסיד שלו. היתה זו שעתו הגדולה
של ישעיהו (שייקר ),ירקוני, שהמישחק עזר
להסיח את דעתו מצרותיו האחרות (ראה במדינה)
.הפעם קנה לו שם של שוער ששערו
אינו ניתן להבקעה, ו שהסוד שלו
היה גלוי לעיני כל. פשוט הכדור כמעט ולא
הגיע אליו.
תירץ אורי לוי (קאמרי) את נצחון קבוצת
כסית 5: 4״מאז ניצחו אותנו ( )7 :2
הם הזקינו בשנתיים, בעוד חמש שנים כבר
לא תהייה בעייה לגמור אתם.״
!•!יווייי

געפילטע אורז
ף י! סאן־פרנציסקו, ארצות־הברית החליט

^ בעל המסעדה הסינית פראנק צ׳ונק, להתאים
את עצמו לרוח הזמן, פירסם בעיתונות
כי החל להגיש ״ארוחות כשרות״.

דרוש שם חדש
חכרה חדשה, כעדת שיטה חדשה, צריפה שם חדש. אגו רוצים
שם חדש לחנויות ״אבנעל״ ,שם שיביע את מדיניותה של ההכרה
החדשה. השם צריף להיות קצר, נוח לכיטוי ונוח לזכירה.
זכה כפרס יקר: הגש את הצעתך לש חדש ל״אבנעל״ היום 1

תנאי התחרות על שם חדש לאבנעל
.1הכל רשאים להשתתף בתחרות.
.2כל מתחרה רשאי להציע שמות רבים ככל אוות נפשו.

״מעל לצו התפקיד...״

ף* אי־שם, הסביר סורי, שלבש, בעת
הילקחו בשבי, כמר. זוגות תחתונים,
שתי אפודות, מעיל חורף ונעליים חדשות :
״הייתי אפסנאי פלוגתי.״

חור בגרב

רוטרדם, הולנד, ביטל מהגר הולנדי
את נסיעתו לניו־זילנד עשר דקות לפני
הפלגת אניית המהגרים א/ק סיבאייק, הסביר
כי אמו ואחותו טרם גמרו לסרוג את ששת
זוגות הגרביים הדרושים לו להתחלת חיים
חדשים בני־זילנד.

בצלמו ובדמותו

^ נתניה, יצא אליהו רפפורט לרחוב
*2לקנות סיגריות כשהוא ערום כביום
היוולדו, הסביר לשוטרים שעצרוהו :״מה
אתם רוצים? כך ברא אותי אלוהים ! ״

הכורה ומכה טרייה
^ חיפה, הוציאה ברכה חבורה מקל כבד
^ ממחבואו, הנחיתה אותו על ראש בעלה
הישן, פיצחה את גולגלתו, טענה לאחר מכן
בבית־הדין כי המקל הוכן על ידי בעלה על
מנת להכות אותה.

כל שם מוצע צריך להיות בכתב על גליון לחוד, ועל אותו גליון יהיו גם שמו

וכתובתו של המציע.
את ההצעות צריך לשלוח ל״אכנעל״ ,רחוב ז׳בוטינסקי , 107 רמת־גן או
למסרן לכל מנהל של אחת מחנויות ״אכנעל״.
המועד האחרון למסירת ההצעות הוא חצות הלילה שבמוצאי 15 בינואר .1956
אם תזכה בפרס הצעה שהגישו כמה מתחרים, ייקבע הזוכה לפי מועד קבלת
ההצעה. האחרים יקבלו פרסי תנחומים.
כל השמות המוצעים נעשים רכוש החברה.
החלטת השופטים היא ללא ערעור.

הפרסים:
פרם ראשון
פרם $ני
פרס שלישי

150.000ל ״י
75.000״
50.000״

כתוספת יחולקו 7פרסי עידוד של זוג נעלים לפי כחידה חפשית

בכל חנויות ״אבגעל״.

קזלנוע
תל־אכיכ, רחוב רש״י י!
המכון לחיטוב חגזרח
טלפץ . 21668
סרטים מרפי בתפ קי ד מרפי
אודי מרפי הוא שהקולנוע יפה־תואר. הוא
גם החייל שזכה במספר הגדול ביותר של
אותות הצטיינות בצבא האמריקאי. היה זה
טבעי, איפוא, שתיפול בחלקו זכות נוספת :
לשחק בסרט על אודות עצמו: לגיהגום
וחזרה. אמר כוכב־גיבור מרפי :״היתר, זו
חוויה מיוחדת במינה, לחיות שוב את הקרבות
הנוראים שלמזלי יצאתי מהם ללא
כל שריטה. חבל רק שאגב צילומים שברתי
את ידי והייתי נאלץ לשכב חודש בבית-
חולים.״
אודי היה בן שתים עשרה כאשר נפרד
אביו ימעל אמו, גודל על ידי האם, היה זמן
מה איכר, אחר, בהיותו בן , 17 הגיעו לאוזניו
הדי התותחים, התגייס לצבא. הביטו בו החיילים
הותיקים, הסתכלו בפני־המלאך שלו,
נדו בראשיהם :״ילדון הצטרף למחלקה.״
מלאך הכלה. אבל אודי מרפי לא היה
ילדון. בעל פני־המלאך הוכיח עד מהרה כי
הוא מלאך חבלה, הרג, השמיד ואיבד בקרבות
רבים מספור ועקובים מדם. כל אות־כבוד
שזכה בו עלה בחללים רבים. כי המטפסים
אל התהילה דורכים על סולם ששלביו
פגרים. סולמו של אודי מרפי גבוה מכל השאר
ועל כן סיפורו גם נוגה מן האחרים
וטראגי מאד: ספורו של דור אשר, כדברי
מבקר שנון, ידע את המוות בטרם הכיר את
החיים.

שוב דהוא הב ה
הצלחתו של סרט מעוררת מיד רצון בלב
מפיקיו לחוור עליו, בשינויים קלים ביותר,
בשני קילומטרים נוספים של פילם• הדבר
דומה לבדיחה שמספרים אותה פעמיים.
אם המאזין נוטה להיות מדוגדג׳ כלומר הוא
במצב רוח טוב, הוא צוחק פעם שניה. אם
לאו — הוא משתעמם. המספר — כמו השחקנים
ברחם, אהכה וקנאה, ההמשך ללחם,
אהבת ודמיון — משתדל להגזים, כוי
לעורר צחוק.
וכך נראה ויטוריו דה סיקה, שמעולם לא
היה מן השחקנים המאופקים, כשהוא משחק
משחק רחב, עתיר תנועות יד ואצבע ועשיר
העוויות פנים. רק לעתים מרהיב משחקו את
העין. מרבית הזמן הוא חוזר, לא בהצלחה
יתרה׳ על עיצוב הדמות המוכרת והלא־מעני־נת־ביותר
של קצין משטרה בכפר האיטלקי
הזעיר סאליינה, אי־שם גבוה בהרי האפנינים.
השלישי כדרך. הקנאה אשר בשמו
של הסרט מתייחסת אל מה שחשים שוטר
ביישן רוברטו ריסו כלפי ארושתו דינה לולד
ברידידה ומילדת מאריסה מרליני כלפי קצין
דה־סיקה• הכל מסתיים בכי טוב (במקרה הראשון
),ועצוב (בשני) ולרגע נדמה כי הסיד־רה
הגיעה לסיומה. אשליה: לחם ואהבה טרם
פסו מן העולם של הקולנוע האיטלקי ; השלישי
בסרטים אלה כבר בדרך.

צרפ תי בין ה אנגליו ת

2ו דיים לשרותו!
** וכדה ידועה היא העובדה, מאז
/ן ומתמיד כי מסג׳ הוא יעיל מאד
להרזאה, לחיטוב הגזרה, למחזור הדם
ולבריאות כללית. אך המסג׳ הוא רק
אחד הגורמים הרבים לחיטוב הגזרה
ולחיסון הגוף.

ך* גישה החדישה לטיסול בגזרה
( | היא השיטה הממוכנת. האשה נכנסת
לסלון, שם מחכה לה שורה שלמה
של מכשירים להורדת השומן. אחד מהם
היא המכונה בתמונה למעלה, הממלאת
את תפקידם של ששה מסג׳יסטים. כל אחד
מששת הגלילים המתכתיים ממלא תפקיד
זוג ידיים, מעסה את הגוף מן הברכיים

עד לכתף בתנועה קצובה, שאינה מעייפת
או מכאיבה. הסובל היחיד מכל העניין
הוא השומן, המתחסל במהרה על־ידי
12 הידיים המעסות.

** כונה זאוג היא רק אחת מ־המכונות
הרבות והחדישות במכון
לחיטוב הגזרה בתל־אביב׳ רחוב רש״י .9
במכון אפשר להוריד שומן מכל מקום
בגוף ולחטבו לפרופורציות הנכונות.
מחזור אחד, של, עשרה טיפולים בלבד,
מביא להתקדמות ניכרת. את הטיפול
כדאי לעבוד תוך הזמן הקצר ביותר. כי
כך יכול להיות גם לך גוף חדש תוך
חדש ימים.

תל־אכיב, רחוב רש״י 9
המכון לחיטוב הגזרה
טרפץ 21668

מאות מחזות רומאנים ויצירות אחרות נכתבו
על המאהב האגדי דון ז׳ואן. אלפים על דון
ז׳ואנים באופיים. האחרון ברשימה הוא אנדרה
ריפואה, חובב־נשים צרפתי אביון, לביש
קרעים, שלומיאל משהו, המחזר בהצלחה (פיחות
או יותר) אחרי כמה נשים אנגליות ב
אהבותיו
של מפייה ריפואה.

הנשים בסרטו של במאי רנה (משחקים
אסורים) קלמון נאטאשה פארי, בדמות אשר.
מן החברה הגבוהה: המסרבת להחזיר אהבה
לאנדרה ; דון גרינווד כנערה יושבת בית ז־עיר־בורגני
שריפואה מחזר אחריה, מלמדה
את עובדות החיים, אחר מוסיף לה שיעור בעובדה
המרה מכל: בורח ממנה, וואלרי הוב־סון
כאלמנה נאת־מראה הנישאת לדון ז׳ואן הצעיר,
נוכחת בתעלוליו ומחליטה להימלט ממנו.
כן מתאהבות בריפואה האוהב עד מוות
(והשמלה הבאה) :מנהלת משרד קשת־לב
(מרגארט דונסטון) ויצאנית רחוב רכת־לב.
שכירת לכבות ורגליים. ריפואה המסכן,
לאחר שהוא נודד רעב וקופא מקור ברחובות
לונדון, אינו מסתפק בנוחיות שנותנים
לו החיים אצל העשירה הובסון, מנסה לשבור
לבבות נוספים, שובר אגב התהליך את
רגליו, עובדה המונעת ממנו אהבהבים׳ אבל
לא פזילות לעבר רגליים נשיות חטובות כהלכה
(בתנאי שלא תהיינה של אשתו או של
אהובות שכבר נמאסו).
כל זה מתואר בציניות לא תמיד דקיקה,
אבל משעשעת ביותר, למרות סוף שהיה יכול

להיות יותר חזק וקולע למטרה, אף על סי
שריפואה הוא סרט צרפתי שהופק באנגליה
הוא בא לסתור אשליה שמקורה בצרפת: ש־האנגליות
הן קרות.

בין החיים והמות
ישנם סוגי ספורט שבהם אחד מסכן את
חייו בעוד רבבות נמתחים, תוך הנאה עצומה.
ספורט אח 1כזה: התאבדות בקפיצה ממקום
גבוה. באמריקה אירעו בשנים האחרונות, כפי
הנראה בהשפעת גורדי השחקים והקולנוע*,
עשרות מקרים בהם עמד מתאבד שעות רבות
על מעקה לפני שקפץ אל מצולות הרחוב.
ב־ 14שעות ניתן סיום שונה קצת למקרה
ידוע מאד בהיסטוריה של השדרה ה־חמשית,
ניו־יורק, עת ברנש צעיר התאבד לאחר
מתיחה של יום וחצי לילה. בסרט המועמד
להתאבדות הוא ריצ׳ארד בייזהארט בעוד
שהשוטר המנסה לשדלו שלא יקפוץ היא
פול דאגלאס. אין זה הוגן, כמובן, לגלות בסקירה
מה סיומו של סרט כזה, אבל מותר להגיד
שמפיקיו מצליחים, בהפתעה מרעישה.
ללכוד את הצופה בישת. ולא את הצופה בלבד.

יום?
החדשות
ת ע מול ה נגד ת ע מול ה
הליגות לידידות עם ברית המועצות (יש שלוש
כאלה) מחו בפני המועצה לבקורת על
הסרטים אנשי הלילה ויד לפה, המוצגים בארץ.
הסיבה: הראשון מלגלג (ברצינות) על
ברית־הכועצות, השני — גם כן(בצחוק) .אין
סיכויים כי המועצה לבקורת תתייחס ברצינות
לפניות אלה, למרות נטייתה להחמיר לפי
בקשת גופי לחץ.

א מריק אי ם. רומא
יותר ויותר שחקנים הוליבודיים יופיעו בסרטים
איטלקים. אחרונה ברשימה: גלוריר.
(שדרות סאנסט) סוואנסון, אשר תשחק את
אשת מדנים ותככים אגריפינה, אמו של נירון
קיסר בסרט נירו! הגדול• בין האחרים בסרט:
מטוריו דה־סיקה בתפקיד סניקר״ הוליבודי
אחר באיטליה: אזרח אמריקאי (ממוצא
צרפתי) שארל בואייה המופיע לצדה של סופיה
לורן, זו הפעם הראשונה.

בקצרה
לב אמא. מארטין קא-ול מול הצביעות
הזעיר בורגנית הגדולה, על חוף הים בעיר
מרגוע איטלקית• ראף וואלונה.
כוכבנולד. ג׳ודי גארלנד נולדת מחדש,
לאחר היעדר של שנים רבות עקב מחלה
קשה, במשחק מדהים בסרט על אודות כוכב
שוקע (ג׳יימם ניייסון) וכוכב זורח (שח״
קנית־זמרת גארלאנד).
הצימשתעשע: שלוש נערות נופלות
בזרועות שלושה מלחים, משתעשעות אתם שעה
ארוכה על מסך הסינמסקום. הקהל משתעשע
פחות מהם. ויק דאמון, טוני מארטין,
דבי ריינולדז, ג׳יין פאואל, אן מילר.
צחוקבגןעדן. ליצן מוריש הין לבני
משפחתו, נפטר אך לא פוטר אותם מאי־נעי־מויות
רבות עד שהם משיגים — או כמעט
— את כספם. אליסטייר סים.
דרכוןלפימליקו: מה מתרחש כאשר
מחליטים תושבי רחוב לונדוני למוד צנע
להנתק מעל הקיסרות הבריטית• פצצת צחוק
אנגלית איפיינית. סטנלי הולוביי.
ידלפה. סאטירה אנגלית, מאת מפיקי
צחוק בגן עדן, על אודות שרברב המגיע
למוסקבה בטעות, נחלץ ממנה רק במק־ה, לאחר
שיחת פנים אל פנים עם החבר סטאלין.
לא לקומוניסטים. ג׳ורג׳ קול.
הצעיףהירוק. מי־רצח עם נימה אנו
שית. על אודות חרש־אילם־עיוור הנאשם בחיסול
נואף אמריקאי• מייקל רדגרייב הוא הפרקליט
המנסה להצילו.
• בסרטים, ה ד רן החביבה לסלק נבלים :
להניסם אל מגדל גבוה, לה ש מיט אותם ארצה
ב צי לו ם איטי אמנתי.

אנשים
ברנשטיין והקאזי1ו
אחרי שראויו קאהיר סיפר בשידורו העברי
כי שר המסחר והתעשייה לשעבר, ח״ב
צ״כ פרץ ברנשטיין, הבריח את הונו
לחוץ לארץ וקנה את קאזינו ההימורים בריביירה,
אמר הח״ב :״הייתי מסכים, אבל אין
לי כסף.׳׳ הוסיף בנו הצעיר משה, הלומד
בבית־הספר החקלאי בפרדס־חנה :״החברייא
כבר עומדים אצלי בתור לקבל מינוי
מחלקת הכספים בוועד הפועל של ההסתדרות
הכחישה השבוע נמרצות את האשמת שורת
המתנדבים כי דנה בהקצבת 500ל״י לקניית
מתנת נישואין לרננה בך גוריץ. בתו
של ראש־הממשלה, העומדת להינשא בעתיד
הקרוב ביותר. בתשובה חותכת להכחשה
זאת יצא איש שורת המתנדבים אדיקים
העצני, שכתב בין השאר :״לטעותכם גרמה,
בלי ספק, העובדה שאנו לא נקבנו בשם
האדם לו נועדה המתנה, מטעמי נימוס המובנים
מאליהם מנהל משרד מם־ההכנסה
בצפת לשעבר, יו סףעפ רון, שפוטר באורח

שדרן שמעוני (כמרכז) ,במאי דה־מיל (יושב) וידידים
^ £8838£״

רקדנית אידן
הדרן לחיי עקרת־בית
שרירותי ממשרתו והועמד למשפט שממנר
יצא זכאי — מצא לפי שעה עבודה אחרת
בוועדת קרן־המגן ...לאחר שראש עיריית
חושיסטאן אבא חושי סיפר בשובו לישר אל
בגאווה רבה כי הופיע בשידור סלוויזיד.
עם ראש עיריית שיקאגו, העיר אחד העיתו נאים
:״אולי היתד, זאת השתלמות מקצועית.
סוף סוף שיקאגו היתד, עיר הגאנגסטריזם
המפורסמת ביותר בעולם״ .הגרמני ד״ר׳
ווילהדם פוס, היועץ הצבאי הראשי של
ממשלת מצריים, שהואשם בכך כי שלושה
מעוזריו הצ׳כיים היו סוכנים קומוניסטיים
שתיווכו בעיסקת־הנשק (העולם הזה ,) 942
שיגר לעיתון גרמני הכחשה נמרצת, בה סי פר
בין השאר כי ״אחד מן השלושה הקריב
את חייו במילוי תפקידו.״ אולי בניצנה או
באל־צבחה?

עיתונאי והחוג הנוצץ
השדרן יצחק (החידון הנזוסיקלי)שמעו־ני
שחזר לישראל לאחר שנת השתלמות ב־ארצות־הברית׳
סיפר השבוע על פגישה עם
במאי סרטי הקולנוענק ס סי ל כ. ד ה ־ מי ל.
דד,־מיל, שעסק אותה שעה בהשלמת צילומי
עשרת הדיברות, סיפר כי בשעת הצילומים
לעיני פרעה ופמלייתו הנדהמים את המקל
שבידו לנחש: ערביי מצריים מכירים סוג
של נחשים שגופם הופך נוקשה וקפוא כשלוחצים
על לסתותיו־,ם, אך הם מסוגלים לח זור
לפעלתנות הרגילה כשזורקים אותם
חופשיים לקרקע לאחר שכתב הארץ
ע מו ם אי ל ץ השמיץ בסידרת מאמרים
העולם הזה 951

כך הפך הנחש למטח

חריפים את ״החוג הנוצץ״ נראה שהצליח
יפה בחוג זה. הוא נראה השבוע חוגג את
חג הסילבסטר בחברת מועדון סגור של חזקים
עשירים במלון גת־רימון בתל־אביב,
בנשפיה שהסתיימה בשעה שש בוקר בארו־חת־בוקר
חגיגית, כולל שאמפניה ועופות
שושנה דמארי, שהגיעה לד,ופער, בבאר־שבע,
הביעה משאלה להופיע בפני חיילי
ניצנה. קציני צבא, שחששו להסיע את הזמרת
לגבול, הציעו להביא את החיילים לבאר־שבע,
אולם שושנה התעקשה להופיע בפני
האנשים הנכונים במקום הנכון והשיגה את
מבוקשה בגלל יציאתו של שחקן תיאטרון
הבימה רפאל קלאצ׳קין לאירופה,
נדחתה השנה חלוקת פרס ננסי! לאמנות
התיאטרון מטעם הבימה. קלאצ׳קין הוא המועמד
הבטוח לפרס זה, בעד משחקו בתפקיד
סאסיני בבית התה של ירח אוגוסט השחקנית
חיה הררית הביאה אתה, בשובה
השבוע לישראל, בשורה: היא עומדת למלא
תפקיד ראשו בסרט האיטלקי לה דונה דל־ב׳ורנו
(אשת היום) שלצילומיו תיסע בעוד
זמן קצר חזרה לאירופה המשורר זלמן
(פנדריי הגיבור) שניאור לא סלח מעולם
לביקורת כאשר לא מילאה את תפקידה האמיתי:
מתן הלל ושבח ליצירותיו. השבוע,
בערב שהוקדש להצגת פנדריי בפתח־תקווה,
השמיץ שניאור קשות את מבקרי המחזה,
ויותר מכולם את המשורר נתן אלתרמן,
חבר וועדת הרפרטואר של הבימה שפסלה
את המחזה .״גם אני הערכתי אותו בשעתו,״
אמר שניאור,״ ועד היום אני קורא את שיריו
מימי המנדט הבריטי. אך לאחר הקמת המדינה
הוא כותב דברים גרועים מאותו חרזן
בגולה !״ הקהל שיסע את הנאום השחצני
בקריאות מחאה סוערות.

מרת מנוחין והמכס
לאחר שבמסיבת בית־העם בירושלים קיבל
הכנר יהודי מנוחין שופר מצופר,־כסף

כשי, טרח מנוחין במשך יותר ממחצית־שעה
להפיק ממנו צלילים — אך ללא הצלחה
כמו כן נתגלה לו השבוע מפי דודתו ד,חייה
בישראל׳ כי סבו רבי לייב מנוחין היה נמנה
על חסידי חב״ד הנלהבים אשתו של
האמן, כרכרה מנוחין הבלונדית תכולת־העין,
פירסמה השבוע בג׳רוסלם פוסט מכתב
למערכת, בו התלוננה על סדרי המכס הנהוגים
בישראל, שאינם מאפשרים לשלוח מתנה
מן החוץ לאזרח ישראלי, מבלי להכריח
אותו על־ידי כך לשלם מכם הגדול לפעמים
פי כמה מערך המתנה .״היום בו תמות
נדיבות־הלב משיתוק, כשהיא כבולה בכבלי
הביורוקרטיה, יהיה יום אבל,״ כתבה מרת
מנוחין למבקרי קפה נוגה ביפו חיכתה
השבוע הפתעה צבעונית בדמותה של הרקד־נית־הפיזמונאית
הספרדיה הצעירה ( )25 ריקה
אילן, בעלת הוותק של 13 שנה על
הבמה הזעירה בבארצלונה. בעלותה לישראל
לפני שלושה חודשים התכוונה הרקדנית לחיים
שלווים של עקרת־בית, אך כדי לרכוש דירה
הוכרחה לחזור למקצוע .״זאת דרך משונה
במקצת לקליטת עלייה ״,הסבירה ,״אך אני
מקווה באמת להחליף את המקצוע. כי לרקוד
ולשיר כדאי יותר בבארצלונה
בתשובה למכתבו של מעריץ מדנמארק, הכחיש
השבוע הסופר ארתור קסטלר את
השמועות בדבר התקרבותו לאמונה, הקאתו־לת
.״אני קרוב יותר לנטורי־קרתא בירוש־לית
.״אני קרוב יותר לנטורי־קרתא בירוש־האומלל
של האינטליגנציה אין בי די אמונה
מיסטית כדי להתגבר על התבונה הסופר
ג׳ץ פטיינכק הציע לאירגון האומות
המאוחדות לכונן תואר־אצולה בינלאומי חדש
שיינתן לאנשים בעלי שיעור קומה על־לאומי
כד״ר אלכרט איינשטיין המנוח, ממציא
הנסיוב נגד שיתוק ילדים, ד״ר יונה סאלק
ואחרים. המטרה: ללחום נגד פולחן הכסף,
הכוח והשלטון. בעלי התואר יהיו, אם תתגשם
ההצעה ,״אזרחי העולם״ ויוכלו להיכנס
לכל מדינות העולם ללא דרכון.

פסוקי ה שבוע
• שר־הדואר ד״ר יופן ז כורג, על המצב המדיני :

״השאלה היא, אם לשמור
על מנה הגונה של ארך־אפיים, או להחזיר מנה אחת אפיים לאורך הגבול*.
• העיתונאי קייט ווטרהאוז, כתב ד,דיילי נזירור הבריטי, בתגובה לזרימת
הטנקים הבריטיים למצריים במסתר, של טרקטורים :״למה לא נלך בדרך זאת עד הסוף
ולא נמכור את פצצות האטום המיושנות שלנו לערבים בתור מציתי־סיגריות י
או שנפקיד בידיהם את מטוסי־ד,סילון שהתיישנו בתור שואבי־אבק נוחים לשימוש?
או שנקרא לראדאר העתיק שלנו בשם מקלט ראדיו?״
• הסופר חיים הזז, בשיחה עם ידיד לאחר הרצאתו התוקפנית בוועידת הסופרים
:״אגודת הסופרים אינה חטיבה אחת. יש בה ארבעה מינים: חברים שכבר אינם
סופרים, חברים שעדיין אינם סופרים, חברים שבכלל אינם סופרים וסופרים״.
• ראש ממשלת מצריים גאמל עבד-אל-נאצר,בתשובה לעיתונאי ששאל
אותו מד, יהיו תוצאות בניית הסכר הגדול באסואן :״במקום שבע השנים השמנות
מימי יוסף, יבואו עתה 7000 שנים שמנות. אבל הפעם יהיה זה מעשה ידינו —
לא תוצאה של פעולה ישראלית.״
• ח״כ מק״י ד״ר מ׳״דו בעדותו בשעת משפטם של חברי מק״י הנאשמים
בהפרת סדר ותקיפת שוטרים בשעת הפגנה נגד חימוש גרמניה בחיפה :״השוטרים
הוכו הרבה פחות מדי.״
• פקיד עירייה בתל־אביב, בשעת שביתת עובדי העירייה :״השביתה אינה
מורגשת ביותר במהלך העבודה במשרדים. הסובל האמיתי היחיד הוא מחלק התה.״

א ס קו ס:

סיגריה בעלת פיה מס1נת
מיו צרמ תו ךדא*ה
מיוחדת לאניני הנועם

סיגריות

450

פרוטה

הם נ*>זן ן
סתיצי ת״ הסעזובח״

ארק נ שיא
ארק קזבלן

יקג׳
פי/ח-זעזיה

ספרים
אמנחז
ע 3דו1ו של צבר

ר הממם בני

10 רישומי נוף, פרי עפרונו של הצייר
הצעיר ( )29 שמעון (בעיני צבר) צבר, הוא
אחד מספרי האמנות הראשונים הזכאים לתואר
״ישראלי״ לא רק בגלל העובדה שיצאו
לאור בישראל.
גם חייו של צבר, ברישומיו מעוטי הקווים
והאפקטים, הם ישראליים טיפוסיים. צבר,
שכשמו כן הוא, החל לצייר בגיל מאוחר
למדי. כבנם של סוחרי-
עופות בשוק־הכרמל ותלמיד
בית־הספר הדתי
ביל״ו, העדיף הנער בעל
השיער מצבע הקש לבלות
את שעות הפנאי
שלו בהקמת המכון הביולוגי
של יהושע מר־גולין
ליד בית הבימה
בתל־אביב. חיבה זאת
לטבע ולנוף לא חלפה
עם ההתבגרות: אחת
לחודש, לפחות. נוטש
צבר ללא הודעה מוקדמת
את כל עיסוקיו ויוצא
לטיול רגלי באחת מפינות
הארץ. בין טיול לטיול
הוא מסתפק (בחורף)
באיסוף קבוע של
פטריות־מאכל.

תנועות אלה היו חדגוניות מאד. מחוסר
אפשרות לעבוד כל עוד נמשך המעצר, נהג
צבר ללכת יום יום לקפה נוסבאום שעל
שפת־הים כדי לשמוע מוסיקה קלאסית מעל
גבי תקליטים, לסור משם להתייצבות במשטרה
ולחזור הביתה. לאחר שלושה חודשים
פנה אופיר לממונים עליו, והתחנן כי ישחררו
אותו מהליכה שיגרתית זאת במסלול
הקבוע יום יום.
כידון כחזה, כדור ברגר. צבר התקבל
איפוא להגנה על ידי סמל הגיוס חיים

המקצוע ה .15-ל

אישכארץ שלא רקע ברגליו לקצב מטבו איטלייאנו. אין איש בארץ שלא נהנה
וולד מן ריבר. אין איש בארץ שלא זמזם את טשריביריבי.
השבוע יכול היה כל איש בארץ לשמוע את ממבו איטלייאנו, את אולד מן ריבר ואת משיריבי•
כי, יחד עם עוד שלושים ושבעה מספרים אחרים מפי מלך הממבו עצמו — בני בנט
זמורתו בת תשעה עשר האיש•
לרעם תופים ולתרועת חצוצרות פתח בני בנט את הופעת הבכורה שלו בזירהטרון הרמתי•
הוא ימשיך ויופיע בזידהטרון משך שנים עשר הימים הקרובים, פעמיים בערב (בשעות
:ע ורבע ותשע ורבע) — מלבד הפסקה אחת: בעם ששי זה, הששי בינואר, בו יופיע
י בנם עם תזמורתו באולם אורה בחיפה.

אחר תקופה קצרה של
לימודים נוספים בבית־הספר
הריאלי מונטפיו־רי
(״העיסוק העיקרי שלנו
היה חילופי מכות
עם תלמידי גימנסיה הרצליה
הועמס על הצעיר
הממושקף עול החיים.
כדי לסייע למשפחה
בקיומה, החל לעבוד
כחשמלאי.
אך הוא לא התמיד
במקצוע זה או במקצוע
אחר כלשהו: בימי חייו
צייר צכר ואשתו נעמי
הספיק כבר צבר ל״אין
כסף? זאת לא סיבה ו״
עבוד כמלטש־יהלומים,
דפס־נגר,
מסגר,
(היי
הג׳־פ) הפר ונשלח למחלקת, סיור לתפי
טקסטיל, חותך־לינוליאום, פקיד, עוזר־לטב־קידים
מיוחדים בקיבוץ עין־השופם, מקום
נאי־קולנוע, בונה מסגרות לתמונות, בנאי,
בו עבד בבניין בחברתו של מי שלאחר מכן
מוכר ירקות וביצים בשוק, פלמ״חאי, חייל
התפרסם כסגן־אלוף שמעון אבידן, מפקד
ועציר במחנה לטרון.
חטיבת גבעתי.
כמעט במקרה נקלע בגיל 14 לכיתת הציור
זמן קצר לאחר מכן החלו הקרבות. צבר
של אהרן אבני המנוח, הסתלק משם לאחר
צורף לחטיבת הראל נתמנה לנשק פלוגתי.
שיעורים אחדים מחוסר עניין. כעבור חודש
כשהגיעה הפלוגה לשרונה, ערב היציאה לפגש
אותו אבני ברחוב ושאל מדוע אינו
ירושלים, נתקבלו ברגע האחרון מטענים של
ממשיך ללמוד. צבר השמיע את התירוץ
נשק צ׳כי, מפורק בולו וארוז בגריז. הרכבת
הראשון שעלה בדעתו :״אין לי כסף ! ״
הרובה לא היתר, מסובכת ביותר, אולם איש
״זאת לא סיבה,״ אמר אבני, סחב את הנער
לסטודיו והשיג עבורו סטפנדיה .״לא יכולתי לא ראה עד אז כיצד נראה המקלע מסוג
כבר לסרב,״ אומר צבר ,״לכן המשכתי מגל״ד.
צבר, שנעזר בנסיון המקצועי הרב־צדדי
ללמוד.״
שלו, הקדיש לילה שלם לנסיונות ולבסוף
במעצר, פנאי לציור. מפנה מכריע
הצליח להרכיב. מקלע שלם אחד. לאחר מכן,
חל בחייו של צבר בהגיעו לגיל : 19 לילה א־ גוייסה הפלוגה כולה להרכבת המקלעים לפי
אחד נשמעו נקישות על דלת המשפחה. הבולהוראותיו.

הבריטית, ששכנים מסרו לה את השם מבירושלים,
לא זכה צבר לקריירה צבאית
תוך רצון להצטיין יתר על המידה, עצרה את
מושכת. באחד הקרבות הראשונים נפצע מצבר
ואת אחיו כחשודים בהשתייכות לאיר־ חץ כידון בחזה ומכדור ברגל, בשעה שגוני
הפורשים, חשד שלא היה לו יסוד. צבר
אחרוני הצבא הבריטי גירשו את הפלמ״ח
הובל למחנה לטרון, בילה שם חצי־שנה
משייך ג׳ראח כדי להחזיר את השכונה לידי
.מחייו, שוחרר והוחזר שנית למעצר לאחר
הלגיון הערבי, שלושה שבועות לפני הכרזת
פיצוץ מלון המלן דוד.
המדינה.
מלבד כל מנהיגי היישוב, היו עצורים בהמקור:
הנובע. לאחר השחרור מן
לטרון באותה תקופה גם כמה ציירים: אבהצבא,
החליט צבר להמשיך את חייו כצייר
שלום עוקשי, יהושע קוברסקי ואלחנן הל-
וקריקטוריסט מקצועי, שיווק את יצירותיו
פרין. הנהלת המחנה העמידה לרשותם צריף
בעיתונות הישראלית, החל מדבר וגמור במיוחד
כאטלייה וצבר בילה את ימי המעצר
קול העם. האחרון היה קרוב לרוחו יותר :
באטלייה זה, כשהוא פנוי בפעם הראשונה
לאחר הפילוג במפ״ם, הצטרף צבר עם כל
בחייו להקדיש את שעות היום לציור. מאוחר
מפלגת השמאל למפלגה הקומוניסטית הישיותר,
הצטרף אל ציירי האטלייה בלטרון גם
ראלית.
נמרוד אשל, שהתפרסם כעבור שנים כמנהיג
צבר, הנשוי מזה שש שנים לנעמי, מורה
שביתת הימאים.
שחרחורת, בת למשפחה תימנית וותיקה בלנוסכאום
וחזרה .״כשיצאתי מלט-
ארץ, קורא לדרכו באמנות במילה אחת :
רון,״ מספר צבר ,״הגעתי סוף סוף למסקנה
״ריאליזם״ .כשהוא מתבקש להסביר את
שצריך לעשות משהו נגד הכובש הזר.״ לא
המושג, הוא אומר :״הריאליזם נבדל מכל
היה זה פשוט ביותר: הוא נמצא עדיין בהזרמים
המודרניים בכך, שלגביו מקור המעצר
בית, והיה חייב להתייצב יום יום בדימויים
הציוריים הוא בטבע עצמו׳ ולא במשטרה.
ההגנה, שאליה פנה כדי להתקבל
דמיונו של האמן. מצד שני, נבדל הריאליזם
כחבר, השדה בו גם היא לאחר המעצר במן
הנאטוראליזם בכך, שאין הוא העתקה
לטרון בחברות בלח״י או באצ״ל. כדי לבדוק או תיאור של הטבע, אלא רק שימוש בטבע
זאת, הוטל על הפלמח״אי ״שייקר,״ אופיר,
כמקור לדימויים.״
עוד בטרם נוסד הצ׳יזבטרון, לעקוב אחר
( 10 רישומי נוף ; שמעון צבר ; הקדנזה
תנועותיו של צבר.
מאת מארסל יאנקו ; גדיש).
העולם חזח 951

במרחב
ירד!
מ סי ב ת עתונא׳
סמיר אל־ריפאעי, שר החוץ וסגן ראש
ממשלת הירדן, ידוע כנאמן בית־המלוכד, הד,אשמי.
גם בימים הסוערים ביותר מול הפגנות
ההמונים, לא הסתיר נאמנות זו.
השבוע הוכיח שוב את מסירותו. שמונה
ימים לאחר מינויו החדש נסע לעיר העתיקה,
שנרגעה בינתיים מלהט ההפגנות, כינס בה
את נציגי העתונות המקומית. העתונאים,
אויביו המוצהרים של בית המלוכה הירדני,
היו מלאי רוח קרבית. עתה, קיוו יוכלו להשמיע
את דרישות הגדה המערבית בשפה
ברורה, בלתי־מצונזרת.
אין מקום רחברנים. העתונאים טעו.
לא כדי לשמוע טרוניות כינס. אותם שר החוץ
; גם לא כדי להרצות על התופעות
העדינות יותר של מדיניות־החוץ. מה שהיה
לסמיר אל־ריפאעי לומר לעתונאי העיר העתיקה
נגע לעניינים פנימיים בהחלט.
״בשבועות האחרונים,״ ה! נחיל את הרצאתו
,״נקטתם עמדה הרסנית לבטחון המדינה
...תפקידכם הוא לאחד את העם כולו
מאחרי הוד מלכותו ; נכשלתם בתפקיד זה.״
דרישתו של האיש הדגול: שינוי מיידי
בעמדת העתונות הפלסטינאית, הכשרת ה־אוכלוסיה
למילוי משאלותיו של המלך זזו־

סיין .״אחרת,״ סיכם ,״תצטרך הממשלה
להסיק את מסקנותיה ולנקוט בצעדים חמורים.
בממלכת הירדן, אין מקום לעתונות
מחבלת.״
איש לא הופתע. היה זה צעדה הראשון
של הממשלה הזמנית׳ שמונתה על־ידי
המלך חוסיין לאחר פרוץ הפגנות־הדמים נגד
הצטרפות לברית בגדאד. תפקידה המוצהר
של ממשלה זו הוא להשאר נייטרלית לחלוטין
במאבק הפוליטי, להכין בחירות חדשות*.
לצורך זה אף התחייבו כל חבריה שלא יהיו
מועמדים בבחירות שתיערכנה בעוד ארבעה
חודשים.
מצרים מצרי ב ש טו ק הול
בשטוקהולם, בירת שבדיה, נטושה מלחמה
חמה בין שני אזרחים מצריים. האחד
הוא הקונסול המצרי, השני הוא ד״ר עבד
אל־ימסיח גייד.
עבד אל־מסיח, נוצרי יליד קהיר, הגיע לשבדיה
לפני שש שנים. עוד בהיותו רופא
בשרות הליגה הערבית: בקהיר, התכתב בגרמנית
עם נערה שבדית אלמונית. כעבור
שלוש שנים של התכתבות, קיבל הרופא המופתע
מיברק קצר משטוקהולם :״מגיעה
מחר לקהיר.״
איש, כמובן, לא ציפה כי ד,מממשלה תשמור
על נייטרליות כלשהי. על כן גם לא
הופתע איש מאיומי אל־ריפאעי. במאבק המתנהל
עתה בין תושבי שתי גדות הירדן,
חסידי הנייטרליות המצרית והאימפריאליזם
הבריטי, עלול ביטול חופש העתונות להיות
צעד ראשון בלבד.
השניים התחתנו, עבד אל־מסיח ( )49 הת־

בהן ניתנת זכו ת בחירה לגברים בלבד.

העולם הז ה 951

מר י
נפוץ,
עתון ־ ערב
לשאלת
עליהם .
החביבה
הסיגריה

פטר מעבודתו, נסע עם אשתו בת ה־ 36לארץ
מולדתה. שם חיכתה לזוג הפתעה בלתי־נעימה:
אמה של הכלה העיפה מבט אחד
בחתנה החדש, החליטה כי אינו ראוי להיות
בעלה של בתה — אחת הנשים העשירות ביותר
בשבדיה.
מכתב מהקונסול. יחסה הקריר של
חמותו לא הקל על המצרי. אולם למרות הקשיים,
הצליח להסתדר, נתקבל כרופא בבית-
חולים ממשלתי. מאז, התאזר בסבלנות, המתין
למות חמותו שתוריש את הונה לאשתו.
אך החמות סרבה למות. גם שנאתה לעבד
אל־מסיח לא הפשירה. לפני שבועיים, הגיעה
שנאה זו לשיא: החמות הגישה תלונה נגד
חתנה, הודיעה כי מעולם לא היה רופא ל־בני־אדב,
כי אם ווטרינר פשוט׳.הקונסול המצרי
אישר את דברי החמות, עבד אל־מסיח
גייד נצטווה לעזוב את שבדיה תוך 14 יום.
כל תחנוניו כי השופט ידחה את גזר הדין
עד לאחר בירור יסודי יותר, לא הועילו.
עדותו של הקונסול המצרי נתקבלה כעדות
מספקת בהחלט.
עירעור הנתין המצרי הגיע עד למלך
שבדיה. לבסוף, על סמך תעודות רשמיות
ממצריים, הוכיח הבעל הנרדף כי אמנם סיים
את לימודיו כרופא באוניברסיטת האמבורג,
קיבל רשיון מקצועי ממשלת מצרים• פסק־הדין
בוטל, עבד אל־מסיח הורשה להשאר בשבדיה.

סיד
המעשה. בזאת לא תמה הפרשה.
במכתב זועם לגמאל עבד אל־נאצר תבע אל־מסיח
המחומם את סילוק הקונסול משטוק־הולם
.״הנני האזרח המצרי היחידי בשבדיה,
מלבד ששת אנשי הצירות שלנו כאן,״ כתב.
״על כן רשאי אני לצפות לטיפול נאמן מצד
הקונסול של ארצי, כי חוץ מזה אין לו מה
לעשות. במקום זה, בגד בי, אותו פקיד נרשע,
העיד עדות־שקר נגדי.״
הסיבה לעדות זו י ״הקונסול המצרי ב־שטוקהולם
רוצה להתחתן עם חמותי, כדי
שהוא עצמו יזכה בהונה הרב.״

מחרוזת

עם ס טו דנ ט או צעיר בעל ה שכלה תי כוני ת
(לא בנלל סנו ביז ם, חם ו שלום, או מרת היא.
אלא כדי שלא י תקפנה רגש עליונו ת על
אחד ש אינו בעל ה שכלה תי כוני ת) .אין לה
התנגדות שיהיה גבוה ונ א ה. עליו, ל א הו ב
טיולים בארץ ולחבב ציור ,.תי א ט רון ו ס פי
רות יפ ה, כדי ל ש את חן ב עיני ה.

אל־ציאד, השבועון הלבנוני הנפוץ ביותר,
גילה השבוע מדוע דחתה הלבנון את הצעת
סוריה להציב יחידות־משמר סוריות על גבול
ישראל־לבנון .״פשוט חששנו שיחידות אלו
עלולות להפוך במהרה לצבא כיבוש.״ מקור
החששות: אישיות קרובה ביותר לנשיא כמיל
שמעון.
שבוע אחרי שעבד אל־כרים עטאללה, כתב
אחך־סאעה הקד,ירי, פירסם כתבה ארוכה על
הטבת תנאי חייהם של 6000 האסירים הפוליטיים
במצרים, נעצר, נידון לשנתיים מאסר
בעודן חתירה תחת השלטון.

( )951/815 הו א שונה מכלה שאר. הו א
רוצה בהתכת בו ת ל שמה. הו א בן , 24 נראה
לי חביב מאדממכת בו אלי, וכל ר צונו הו א
רק בהתכת בו ת מלי א ת עניין. אין הוא מבק ש
ת מונו ת. כל מה שהו א רוצה הוא שהנערה
תהיה בת קיבו ץ או מו ש ב כל ש הו. כנר אה
שהוא ס בו ר ש אלה הן מ עניינות יותר. אני
חו שבת שכ ד אי לכן *,בנו ת.

גירוי ועונשו

כוונות חינוכיות
ג׳בר עוויינאת, פקיד בנק בגדאדי, נעצר על־ידי
המשטרה כחשוד בגניבת 50 שטרות בני
100 דינר כל אחד. בפני השופט טען כי לקח
את הכסף כדי להראותו להוריו הכפריים, שלא
ראו מימיהם שטר של 100 דינר.

חן, נערות וג׳אז
בגליון ,949 אם זכור לכם, הופיעה
מודעה של נערה ( )803 בת יחידה רגישה
ומפונקת במקצת שהביעה את חפצה
להתכתב דוקא עם קיבוצניק או
כפרי. ובכן, מיום שאני עוסקת בחזרות,
לא היה לי מבול כזה של מכתבים להעביר.
כתב לי בחור צעיר, דווקא עירוני :
״שמעתי שמאז הופיעה מודעתה, העלו
בכל הקיבוצים את תקציב הבולים ל־רווקים.״

שכנו
ת טובה

לא פגישה, לא התוודעות

גבוה, משכיל וכל השאר
מו כנ ה ל הודו ת רק ב חיס רון
( )951/816
ה סק רנו ת, שבעטייה, או מרת
חמוד אחד:
היא, החליטה ל פנו ת אלי. כל ה שאר, לדידה,
הן מ עלו ת — היו תה תלמידת שמיני ת היא
אחת מהן. היא שונ א ת שי ע מו ם, ובעיקר
שי ע מום כ תו ב. ל פי כ ך, רוצה היתה להתכתב

הדבר העיקרי וה ח שוב ביו תרה מבדיל בין 1
( )951/817 ובין נו ע ר תל־אביבי רגיל, הו א
שהם ארב עה חיילים קרביים. הם מספ רי ם לי
שהינם בוגרי בי ״ ם תיכון, אולם אינם אוה־ !
בים ל דנו ר על ס פרי ם. או להתעניין בדברים 1
העומדים ב רו מו של עולם. ל עו מ ת •זאת הם 1
מעריצים חן נ עורים, מו סי קתג׳אז ונ ע רו ת
ח מו דו ת ו פיק חיו ת. כל נערה או ארבע נע־ |
רות בנו ת , 17— 18ש מ עלו תי ה ם או חסרו־ 1
נותיהם מ צ או חן ב עיני הן. מ תב ק שו תלכ תו ב ן להם.

מן הכפר אל העיר

מכתב קטן, קצת ע צוב ו ח מו ד, קיבלתי מ*
( ) 951/818המספרת שהיא מ תנור רתבכפר
נטו ש החסר נו ע ר בני גילה ועל כן היא 1
משתעממת. היא בת , 17 ואחת הבוד דו ת
שאינן דור שות ת כונו ת מיו ח דו ת מן ה כו תבים
אליהן, מ אחר ש או מרת היא ש ת כונו תי ה )
של.ה הן רגילות ב החל ט. כל מה ש הי א מב־ ן
קשת הו א כי ה כו ת ב אלי ה יהיה בן | 20
וגבה קו מה.

חשיבותה של רצינות

בכ תב יד נ אה וב רור מספר לי 951/819
מיני סי פו רי ם על אי די או ת ו אידיאלים, חוכ־מה
ובינה ו שאר ירקות שכ מעטל 1מ ו לי
ת סביך נ חי תו ת. הו א טוען שעד עתה, על
אף 24 חו ר פיו ו תו א רו היפה לא מ צא חברה
מת אי מה לה יוכל להביע ב על פ ה או בכתב,
את ה שקפותיו. ל ב סו ף הוא מו סי ף לי מ ש הו
על רצינו תה של ח שיבות ועל ח שיבותה של
ה מ טרה.
ס לו לו ת לקראת
רצינות, ודרכים
ח שיבות• ,מה דעתכן
ב ר צינו ת בלי אבל לנסו ת או תו?

טבחים — את התבשיל מקדיחים

(פתגם

אנגלי גילויו של תכשיל חדש
תורם לאושר האנושות יותר מגילוי
כוכב נוסף (ברייט סברין
אמור לי מהם מאכליך — ואומר לך מי
אתה (ברילט סברין לאחר ארוחה
דשנה מסוגל אדם לסלוח לכל,
אפילו לקרובי משפחתו (אוסקר
״יילד הקיבה אינה מטה אוזן לעצות
( סנ ק ה הדרך ללב הגבר מובילה
דרך הקיקכה (פאגי פרס מוטב
לשלם לקצב מאשר לרופא (פתגם צרפ
ת י אין אהבה רצינית יותר
מאהבת המזון (ג׳ורג׳ ברנרד שו).

^ה3ה
סכלות היא לדמות כי גבר אינו
מסוגל לשמור אהכה לאשה אהת
משך כל חייו. סכרה זו אווילית
ממש כטענה כי מוסיקאי טוב
זקוק לכמה כינדות ככדי לבצע
יצירה מוסיקלית (הונורה דה בל־זאק)
האהבה — יש של רגש מוקף
בהוצאות (לורד דיוור שיעול ואה־כה
אי אפשר להסתיר (ג׳ודג׳ הר־ברט)
אהוב כאילו אתה עתיד לשנוא.
שנוא כאיל אתה עתיד לאהוב (חילו

האומר כי אנו מסוגלים לאהוב
אדם אחד משך כל חיינו, כמוהו
כאדם הטוען כי גר אחד מסוגל
להמשיך ולכעור משך כל חייו

נ שו צ 3

פתגמים קטנים של אנשים גדולים כוללים לפעמים
תמצית חריפה של חוכמת חיים יחד עם פיקחות
מבריקה. אלפי אימרות־שפר כאלה נאספו בספר
חדש ״ 2000 אומר ואומר״ מאת מתתיהו תימור.
שמבחר מתוכו אנו מפרסמים בעמוד זה.

כל הטרגדיות מסתיימות במוות
כל הקומדיות -בנישואים
ביירוס נישואים שניים הם נצי
חון התקווה על הנסיון (סמואל
(לורד

ג׳ונסון בדרך כלל, בוחרת האשד, את
הגבר שיבחר בה (פול ג׳ראלדי כל

אשה צריבה להינשא, אך כל
גכר עריך להישאר רווק

;בנימי!

אך רק אלהים יכול לברוא צייר

(הקיסר

מקסי מיליאס ציירני כמות שאני.
אם תשמיט את הצלקות וקמטי
הפנים, לא תקכל מידי אף פרוטה
שחוקה אחת (אוליבר קרומבל).

להתקרב

דותיו ׳,כדי

לדעתך

אתה עליהן (אוסקר ״יילד לפרקים
אנו מדמים לעצמנו כי החנופה שנואה עלינו,
אך לאמיתו של דבר אנו שונאים רק
את הצורה בה היא נעשית (לה־רושפו־

קו נקל לאדם להחניף מאשר
לשכה (ז׳אן פול רינטר מה שבאמת
מחניף לאדם הוא שאתה מוצאו ראוי לחנופה
(ג׳ורג׳ ברנרד שו).

(ליב טולסטוי הצעת ידידות לאדם
שלבו מלא אהבה׳ כמוה כמתן ככר־לחם
לאדם המתענה בצמא (פראנק מור

אהבה -פירושה נצחון הדמיון

על הכינה (הנרי ל. הנק הדרך
היחידה לנצח את האהבה היא המנוסה

(נ׳פוליון בונפרטה כשדועך אור
הנרות, הופכות כל הגשים יפות

הקמצן אינו שולט בכספו ; אלא
כספו שולט בו (ביו הכסף הוא
משרת טוב, אך אדון רע פרנטיס בייקון)
...כאשר מדובר בכסף, נמנים
הכל על אותה דת ל טי ס...

(פלוטרן כשנכנסת הדלות מבעד לדלת,
פורחת האהבה דרך החלון (ג׳וה!

קלארקן קלות דעתן של הנשים
האהובות עלי יכולה להשתוות
רק לנאמנותן השטנית של הנשים
האוהבות אותי נג׳ורג׳ ברנרד

אין רע מאשה רעה ואין טוב
מאשה טובה (אמריפידס אינני
מכחישה את עובדת סיכלותן של הנשים.
אלוהים ברא אותן כך כדי להשוזתן לגברים
(ג׳ורג׳ אליוט המסוגל למ
שוחח
עם אדם על עצמו, והוא
יאזין לך שעות רכות (בנימי! ד׳י ד
רעאלי כל ציפור אוהבת להאזין לזמרת
עצמה (ג׳ון תיי״ד האדם מעדיף
לספר כגנות עצמו מאשר
שלא לדכר על עצמו כלל (לה־רוש־פו
ק ס ...אנו מוכיחים את האנשים המדברים
על עצמם, אן הן זהו הנושא הידוע
להם יותר מכל (אנטול פראנס).

שול באשה, מסוגל למשול כאומה

גדולה (הונורה דה בלזאק אלוהים
בורא את האשד יפה, והשטן הופך אותה
לחמודה (זויקטור הוגו האשה מסו
גלת
לשמור סוד אחד בלבד -
סוד גילה (וולטיר הנשים נוהגות

בגברים ממש כפי שהאנושות נוהגת באלים:
הן מעריצות אותנו ומטרידות אותנו
(אוסקר
תמיד לעשות משהו למענן

בצעירותי, סבור הייתי כי אין דבר חשוב
מלבד הכסף. עתה. לכשזקנתי, יודע אני כי
אמת הדבר (אוסקר ״יילד

מעולם לא רחשו למידות הטובות
כבוד בה רב במו לכסף (מרק

גורל הארכיטקט הוא המוזר בגורלות.
תכופות מקדיש הוא את
כל נפשו, לכו וריגשותיו, לבניית
בניינים שבתוכם לא תהיה לו
פון
(וולפגאנג
אולי דריסת־רגל
נטה לעולם אין האמנות מסוגלת לבטא
דבר, זולת את עצמה (אוטקר מיילד

כשעה שאמן מתחיל להיות שבע-
רצון מעצמו, זהו סופו (סומרסט מו־

האם יכול אני ליצור דוכס או ברון,

( היינרין היינה הנישואים הם ההרפתקה
היחידה הפתוחה בפני מוגי לבב (״ל

י ס הגבר משתוקק לאשה שתהיה
נכונה למדי כדי להכין את
פקחותו ומכלה למדי בדי להעריץ
פקחות זאת (ישראל זנגביל כש
נשאל
סוקרטס מה עדיף: לשאת אשה או
לאו, ענר עשה• אשר תעשה, סופך להת־חרט׳׳
(דיוגנס לירציוס נשי אמרי-

קה מבקשות למצוא בבעליהן אותה
שלימות שנשי בריטניה מקוות
למצוא במשרתיהן בלבד (סי-

נזרסט טוהאם הנישואים משולים לכלוב
ציפורים: הנמצאות בחוץ, משתוקקות
להיכנס, והנמצאות בפנים מתאוות לצאת
החוצה (מונטיין נישואים

מוצלחים הם כגדר בניין שיש לשוב
ולכנותו מדי יום כיומו (אנדרה

נזורואה מאושרת אני על שאינני גבר,
לפי שאז היה עלי לשאת לי אשד( ,מאדאם
דה־סטאל).

שפינתה.

פ די נ או ת
כל המפלגות גוועות לכסוף כתו-
צאה מכליעת שקריהן הן (ארבו־טנוט
רוב קולות עדיף תמיד על קריאת
הביניים המוצלחת ביותר

״ יילד הנשים נוצרו כדי שיאהבו
אותן, לא בדי שיכינו אותן אלי דיפלומט הוא אדם ישר
(אוסקר ״יילד אין נשים מכוערות הנשלח לחוץ־לארץ כדי להפיח
בנמצא. יש רק כאלה שאינן יודעות להתכזבים
למען מולדתו (סיר הנרי
ייפות נלה־ברייר אשה מסוגלת
למחול לגבר על מה שעולל לה,
אך לעולם לא תסלח לו את הקר-
כנות שהקריב למענה (סומרסט מו-

(בני מין ד׳יזרע־

קר ״ יילד מקווה אני שאינך חי חיים
כפולים, מעמיד פני אדם מושחת בעוד שלמעשה
הינך טוב בתכלית. דבר זה פירושו
צביעות (אוסקר ״יילד אין עוד

(אריסטו השיחה מעשירה את בינתנו,
אך רק הבדידות היא בית־האולפנה של הגאון
אדוארד גיבון הציבור מגלה

סובלנות מפליאה -מוכן הוא לסלוח
לכל, מלכד לגאוניות (אוסקר

״יילד בשעה שגאון אמיתי בא לעולם,
יכול אתה להכירו בכך שכל השוטים מתאגדים
כנגדו (יונ תן סוויפט).

ח נו פ ה
משוה חנופה למי-בושם: מותר
להריח מהם, אך אסור לבלוע אותם
(ג׳ו ש בילינגס בעזרת טיפת דבש
תצוד יותר זבובים מאשר על־ידי עשרים
חביות חומץ (הנרי הרביעי הונ ף :

אדם המגזים כיותר כתיאור מי
התכונה
הנקראת תקיפות כמ

מכונה עקשנות כחמור (לורד
ארסקין מדרך העולם לחלל את הקדושים
המתים ולהוציא להורג את החיים

מ תני אל ה ו ההבדל היחידי כין
הקדוש והחוטא הוא שלכל קדוש
יש עבר ולבל חוטא יש עתיד (אוס־

אין גאון ללא שמץ של שגעון

אילו היד, ביכולתנו להעלות על הבד את
אשר רואה העין< (ה,ונורה דה־בלזאק

הנישואים -ים סוער שטרם הומצא
מצפן בדי לסייע להפלגה כו

ט״יין אם אתה מקבל את כספו של
אדם, עליך לקבל גם את דעותיו

ג או ני סז *

על המוסיקה להצית אש כלב
הנכר ולהעלות דמעות בעיני ה-
אשה ;(לודביג ון בטהובן אהה !

ד׳יזרעאלי מזלו הטוב ביותר או הרע
ביותר של אדם היא אשתו

(ברוך

האס).

ח נו נו ת

דבר המונע כל כך את היותנו טבעיים,
כמו תשוקתנו להראות כאלה
(לה־רושפוקו בשעה שתאוותינו
״טון לעולם אין וועדה משיגה דבר,
אלא אם כן מורכבת היא משלושה חברים,
מתוכם נפל אחד למשכב ושני נעדר (הנד־ריק
ווילס יואן לון גיליתי דרך

להונות את הדיפלומאט*פ: אני
דובר אמת, והם לעולם אינם מאמינים
לי (קוור).

קיבה ריקה איננה יועץ פוליטי
מ עו ל ה

(אלברט

אדם שרצח את הוריו, וכשעה שעמד
להיחרץ גזר דינו ביקש רחמים
כדין באמתלה כי יתום היג־הו
(אברהם לינקולן אם שכנך עלה ל
רגל
למכה פעם אחת, הישמר מפניו. אם
פעמיים, התחמק מפניו. אם שלוש פעמים,
עקור דירתך לרחוב אחר (פתגם ערבי
פוזון איינ שטיין

עוזבות אותנו, אנו מחניפים לעצמנו על־ידי
כך שאנו מאמינים כי אנו עזבנו אותן (לוד >
.יושפוקס ...הוא מזכירני את ה
הרבה

כשאדם
מבקש לרצוח נמר, הוא
קורא לכך ספורט. בשהנמר מבקש
לרצוח אותו, הוא קורא לכך
אכזריות (ג׳ורג׳ ברנרד שו).