גליון 952 מתאריך 12 בינואר 1956

1111־

^-58888888888888888

*8$38

5גךי * *5

ץ ו > מ
12.1.1956 952 ׳05

טבת

תשט ״ז

תמונתה של לדינסקי

הגייס השמיני
1 ? 1 11־1

העשירים ...ש הי טי בו כה לע שוק את ה מדינה.
לא היה בכוחם להטו ת שכם אחד כ שהיא עו מד ת
בסכנה ...עלינו לדאוג לזה שהם לא י מ שי כו במע
שי המרמה והשחיתות שלהם ...על כן אבק שכם
לקשר או תי עם שורת המתנדבים (העולם הזה
) 949 ואתן נם אני את חלקי.

11 <1־1

העורך הראשי :
אבנ ר׳

אורי

ראש המערכת :
מלוט כחז

.משה גרוסמן, קרית־שלום
ברצון רב. הכתובת: שורת המתנדבים,
ע״י הסתדרות הסטודנטים, ירושלים.

עורכי־משנה :
דוב איתן, אור־ סלע

עורך תבנית :

עורך כיתוב :

אהרון

איתן נבירול

צור

הכתב הראשי :

צלם המערכת:

י׳ אלי הו, ברמל _׳

יהודה זעיר*

רזד גליקסון 8תל־אביב. מען חוזבר7ן ים :
•עולמפרס״ ת. ד , 136 .סלפון .26785
המוציא לאור: חעולס הזח בפ״נז
דפוס ישראל בפ״נז, ת׳־א טל 23204 .

יוסף דיין, תל־אביב
אשרי הקול הנזקים שפרודיה...

וזכרי המערכת :
ישראל ביבר. ניצח נכי״ לילי נלילי, דויד הורוביץ.
דו תי ורד, רוני זוהר. אברהם הר מון, אוסקר
ש אובד, משה לשם. אביבה ס טן, ע סו ם בינן.
י. שי ש ה הרן. סילבי השת

עורך דפוס :

הצייר הראשי :
ששואל ברתור
מנהל מבצעים ;

אריה אריאל

מנהל מעבדה :
ותו רוזז

שלטה אדיר

אין המערכת אחראית עבור תוכן ה מודעו ת.
מלבד עבור מו ד עו תהמ תפר ס מו ת תחת הכותרת
״ דו ״ ח ל צרכו דו ״ ח לבוחר דו״ ח
לנו טע״ ו כו׳ ה מו כנו ת על־ידי חברי המערכת
ונבדהות על־ידם. המדור ״ דו ״ ה לבוחר־ כולל
מודעו ת מ טע ם מ סלנו ת וארגונים ציבוריים
א שר אין המערכת אחראית ל תוכנן ולדעות
ח סו ב עו ת בהן ו ש אינן פשה פו ת באת
דעות המערכת
שו ם צורח שחי א

ה ע תון הנקראביותרבמדינה
גם התמונות ד,צבריות האופייניות שהופיעו
בשבועיים האחרונים מעל עמודי העולם הזה,

השבוע ביקרה במערכת עעירה שהקדשני
לה ׳פעמיים את שער העולם ־הזח. יתכן שגם
אחה קראת את תולדות חייה של חיה
הררית בפעם הראשונה בעתיון זה: אודה שהייתי
די מתוח י לקראת ביקור זה. רציתי
לראות את חיה.
צבריות י רבות, ולא ך ק נערות־הזוהר ו־מלכות־היופי.
למיניהן, ביק-ו בשנים האחרונות
בחוץ־לארץ׳׳.רציות מהן יצאו מן הארץ
נערות חמודות, שופעות טבעיות וחן, וחזרו
כשהן כורעות תחת עומס האיפור, הנימוסים
הכוזבים והמבטא האנגלי או צרפתי• אלה היו
הנכסים שרכשו להן מעבר לים. שאלתי את
עצמי: התהיה גם חיה הררית כזאת?
הרימותי את מבטי מאחד המאמרים וראיתי
שחיה יושבת מולי. היא הסתננה לחדר בשקט,
וחייכה חיוך צברי מאוזן עד אוזן.
נזפתי מיד בעצמי: חיה הררית לא השתנתה
כלל. מאות המאמרים שנכתבו עליה בעתוני
תריסר ארצות, ערימת התשבחות וסידרת הפגישות
עם מיטב (או מירע) בובות־חן של
עולם הקולנוע, לא השפיעו עליה כלל. היא
היתד, בלתי־מאופרת, ללא זכר לשפתון —
כאילו חזרה זה עתה מביקור קצר אצל מלך
הפלאפל. והיא לא היססה להשתמש בביטויים
כדורבנות, שהיו מזעזעים את הצנזור.
שמחתי על הצלחותיה. הן לא היו מבוססות
על פרסומת כוזבת ועל העמדת פנים•׳ארצות
אירופה קיבלו את פניה ונהנו* ממנה דווקא
מפני שהיתר, כה טבעית, נציגה כה אופיינית
לעם חדש וחלוצי. הן לא היו זקוקות למא־רילינות
מתוצרת ישראל, והן _התרשמו מחיר,
מפנן שהיא היתה שונה מכוכבות הקולנוע
המלאכותיות של אמריקה, צרפת ואיטליה כאחת.
חיה
הצליחה בסרטה, גבעה 24 אי נהע ונ ה,
מפני שהיא צברית שלא יכלה להיוולד בכל
ארץ אחרת• ביקשתי ממנה לקבל במאוחר
את תואר־הכבוד ״צברית 1955״ ,ושמחתי שהיא
הסכימה להצטרף לחבר־ד,שופטים של ה־מיבצע
לבחירת ״צברית 1956״.

לא פחוס מלזמחת השתתפותו של -אדם
אחר, שהושיט גם הוא השבוע. את ידו ל־מיבצע,
חינוכי זה.
לבני הארץ, השם ״ארדה״ ,הוא מושג, דומני
ששני האחים יצרו סגנון מיוחד משלהם
בצילום טיפוסים צבריים, בהתישבות׳העובדת
ובעיר. לא היה כמעט מיפגשי ארצישראלי
אמיתי שהאחים ארדה לא צילמו את משתת״״

בכתבות המוקדשות למבצע זד, היו פרי ידו
של ארדה• על כן צץ הרעיון לבקשו לקבל
על עצמו לשמש כצלם ראשי למיבצע. אני
שמח שארדה הסכים.
על כן יוכלו עתה כל הצעירות המבקשות
להציג את מועמדותן לתואר ״צברית 1956״,
ואשר חסרה להן תמונה מתאימה, לגשת ל
אבו-עגילה

כדור
אפרח

כרמלה פרץ, ירושלים

אני תומך בדעתכם שי ש לה שתמ שבא מצעי
תעמולה, אולם לא ב תעמולה של הכחדת הירדן
מעל המפה (העולם חזה .) 950 לדעתי, י חייבת. המדינה
להפריח כדורים פורחים ובהם׳ עלונים
כ מו ש ע שו ב אי רו פ ה המזרחית. בעלוני ם אלה
יו פ צו ב שפה קלה ו מו בנ ת מטרתה ה אמיתי ת של

...במהילה מכ בודכ ם. הפ סי קו את ה מא מרי ם והר
שימות ה שחורות על אנ שים המתחמקים מת ש לום
או מתרומה לקרן־המנן. אין איש צריך ל חייב
מי ש הו א פרטי לתרום לקרן או מנבי ת...

משה סייג, חיפה

בקפה עטרה (בין ה שעו ת 8—9בערב) שואלי ם
למה אתם קוראים למשת מטי קרן ה מנן הנייס
ה ש מיני. למה לא לקרוא להם מ שפ ח ת רחב הזונה
מיריחו !

דניאל אמיתי, חיפה
״ואת רחב הזונה, ואת בית אביח, ואת
כל אשר לה החיה יהושע, ותשב בקרב יש ראל
עד היום הזה...״
...אף כי אין בפרסום ״הר שימה ה שחורה״ בבחי נת
גילוי־אמריקה לנכי הציבור הרחב על טיב
או פיו של ציבור סרטני זה, הרי מהווה הר שימה
בכל זאת סנ ס א צי ה. אולם, בד־בבד עם פרסום
עובדה מבי שה זו נמצ אתם סותרים את מטרתכם
בצירו האחורי של הג לי ה, במדור ה או פנ ה. שמא
תאמרו לי ל איזו שכבה מ ש תייכו ת נשים אלו ה־חוב
שות לראשן את ״ברט הנמר״ או ״הלבד השעיר״
ולוב שו ת ש מלו ת ״ סי מ פוני ה״ אחרי הצהרים?
ה אין בכך פר סו מ ת של בנדי מו ת רו ת אלו
לטובת נ שי־הספם רים, שהן בלבד יכולו ת להר שות
לעצמן לוכ סו ס זה?

יעקב וייניש, תל־מונד
שמעתי שהקציבו רבע מליון לירות לקרן ה הגנה
על קסטנר, שרת ו שו ת׳ .אני מצי ע להעביר
סכום זה לקרן המגן !

יוחנן תלמי, צפת

...האם ה שחיתות ב מדינה היא נחלת הפקידים,
שליחי המגבית, ובעלי הקרייזלרים בלבד? האם
אין התופעה החברתית המרכזית ב מ שך שנו ת קיום
המדינה — תהליך הקיטוב המע מדי?
...עומד אני תמה ומ ש תו מ ם כי צד עתונכם, המתיימר
לענות ולהתזות דרך לנוער המתלבט,
מרוקן לגמרי מכל תוכן סוצי אלי...

אברהם בן־צור, צה״ל

הספיריטד׳ מקדש את האמצעים

...ככל שי שכילו המדינאי ם לכלכל את מ ע שיהם,
לא י בי או שלום לארץ, בא שר אמת החיים
נעלמת מהם ואינם יודעים לא את הדרך ולא
את המטרה ...עליכם לערוך חקירה יסודי ת, להיות
נוכחים ב סי אנסי ם ספי רי טו אלי ס טי ם ...להיפגש
עם ספי רי טו אלי ס טי ם שאינם מ ש תע שעים בספירי־טו׳
ואינם רואי ם או תו כ מ טרה אלא כאמצ עי ל מטרה
גדולה יותר ש אנו יכולי ם לשער...

יהודה כרמלי, בני־בר•׳;
״הינבא אל הרוח, הינבא, בן־אדם...״

השניה מימין
צלם ארדה

ב ע מוד ה פני מי של (העולם הזה ) 950 אתם שואלים
במה לבחור — בחתיכה חלוצית או בחתיכה
הוליבודית? אני מרגי ש כ מו נידון למוות. אי
לזאת אני בוחר לי את ה שנייה מלמעלה, צד ימין.

שמחה שחור, חולון
•סחתיין !

מצלמת יצחק ארדה, ברחוב פינסקר מם׳ ,2
תל־אביב (מול קולנוע מוגרבי) ולהצטלם שם
לצורכי המיבצע.
יצחק ארדה עצמו הוא אדם מענין למדי.
בשעה שלמד משפטים באוניברסיטה פולנית
נאלץ להרוויח את לחמו, החל לומד צילום.
גם בימי מלחמת־העולם, כשנמלט מפולין ל־ברית־ד,מועצות
ועבד שם כפועל רכבת, לא
הזניח מקצוע זה. מאז בואו לארץ עבד עם
אחיו, עד שפתח מצלמה עצמאית משלו•
,מבחינה אחת יסבול ארדה. כאדם הממלא
׳תפקיד רשמי במיבצע, לא יוכל -להגיש את
מועמדותה של בתו, בת ד,־ ,17 שגם היא
נראית כטיפוס צברי מובהק.

הכתבה על הצברית עברה על ה מ שוער. להעולם
הזה או פי צברי מובהק. עד כמהש אני מכיר וה כרתי
צבריות, כמעט ולא פנ ש תי, לצערי, בעלות
אופי ב מ צויין במש אל, אשמחמ אד אם תסכים
צברית, החו שבת את עצ מה לבעלת או פי צברי,
לקבל על עצמה מ שי מ ה חלוצית: ל שנו ת את דע תי
השלילית על הצבריות.

יצחק, לוד
...המאמר וה ת מונות על צברית 56׳ היו נהדרות
! זה מרפ א בהחלט את הנוער הי שראלי החולה
במחלת המודרניזציה...

אוריאל פלטי, חיפה
חוקוק? היכן ז ה? רבים מאד שואלי ם על
מ קו מנו הגיאוגרפי במפהו מעטים הם היודעי ם
זאת. ואף על פי בן מני ע נם אלינו ש בו עונכ ם
מדי שבוע ב שבוע (כ מובן, אם הגזבר לא שכח
לשלם בחנות הספרים חוב של כמה חודשים
תחרות הצברית הפתיע תני. סבור תני שהבחירה
תהיה קשה ל שופ טי ם. המדוב ר הו א לא רק ב מ תנת
הטבע, אלא נם ב אי שיו ת שלא רבות הקפידו
לטפחה.

שולמית תבורי, חוקו;,

קללת פהניס

.מכתבים
אין זו הפעם הר א שונה ש אני קוראה או, שומר,
.עתו- .לם מנוזרוזז־ מהימנים)׳ י את היאש&ה שמטיילים׳
על בי. נ׳י. בנלל ה תו צ או ת של החזית בננב (העו
ל ם -הז ה 951 מה היה עורה בכל מקום אחר,
אצל בל עם בריא הרוצה בבט חונו 1

הקוראה יעלה והנר (העולם הזה ) 950
כי התנדבות איננ ה חובה. ההתנדבות לקרן
היא שונה מ ס רי סכל התנדבות אחרת. זוהי
השובה הנוג ע ת לכל אחד מ א תנו ...או תו
הסתע שר כיו ם על ח שבון ה מדינה ו הנ מנע
רום לקרן ׳ ה מנז, עלול יום אחד להיות
מנוצח.

טוענ ת
ה מנז בעייה אזרח
מלתפלי

מדינת ישראל, תוכנית ה ל שלום והפיצויים שהיא
מוכנ ה לתת לפליטים.

אורי ריזנפלר, רמת־יצחק
רכן מ דיניו ת חיובית ביחס לתנועה ההיסטורית
ז־יחיובית ביותר של המאה׳ הזאת — תנו עת
השחרור של ע מי אסיה ואפריקה — עלולה
להציל את גו פנו ונ ש מ תנו גם יחד. טי פו ח כוחות
ערביים אוהדים, בי טול כל ההגבלות ה מיותרות.
ויצירת מ מלכ תיו ת ערבית על אדמ ת ארץ־
ישראל. הן בגדר של פעולו ת ה תו א מו ת את החלטות
ה או מו ת המ אוחדות, את רוח ז׳נבה ובאג־דונג,
ובאותה מידה את ה אינ טרסי ם שלנו.

יוסף? .קרית־ים

היות ושם מ שפחת אבי כהן, הר׳ חזקה עלי
שאף אני הנני כהן. ועובדה זו הינה מפ ת ח לצרות״
יסורים וחרמות שנתקלתי בהם ן^ד עתה
ועוד עתיד להתקל בהם על כל צעד ושעל בקהל-
ישראל.
יום אחד ביקרתי בבית־שערים, נכנס תי לכל
מערכות הגיהנום הצצתי בכל הכוכים והקב׳
רים, לרבות מערכה מ ספ ר 20 העולם הזה ) 939
ללא כל תקלה ופנע. עד ש אני מחלץ נפ שי ונוסי
מ תו ך נבכי ההיסטוריה, נתקלות בי עיני מנהל
העבודה בשאלה :״האם אתה כהן? ״ אני או מר
:״ כן ״ ,כי אין לי מ ה להפסיד. אד נפל טת המלה מ פי וכבר מ ס תכל ת בי כל עדת היהודים
ב או תו מעמד כעל פו ש ע מו עד ש אין לו
:תקנה.

מאיר כהן, בלי כתובת
יתנחם הקורא כהן: הכוכים שביקר חדלו
לשמש קברים מאז נשדדו והורקו לפניי
דורות רבים.

...עמדתה ה שחצנית של ה אידי אלי ס טי ת בגרוש,
אסתר לוינסקי (מכתבים, העולם הזה ) 950 דרכה
לי על העצבים ...אני מ שוכנ ע שהיא חיפ שה בנרות
את ה מ שפ ט ה אי רוטי (״ירח תמים לי טפ תי
שדיה״) ב שיריו של נתן קמחי ...שאלתה מ ה פירושה
של המלה ״נ תוני ם״ ,הי א שי א ה צביעות !
היא הבינה יפה את ה שאלה, ועובדה שבחרה בתמונתה
ה סי מ פ טי ת ביותר...

יוש, חיפו
אינני יודעת מה כוונ תו של הקורא מן (העולם
הזה ) 949ל״נ תוני ם״ של אסתר. על כל פנים אם
הוא מ תכוון ליו פי, אין בה מכל זה...

פנינה החיפאית
ומה עם תמונת הקוראה פנינה?
זאת עצתי לאסתר לוינסקי: בנשם הבא, ש תרוץ
החוצה תחת מטר הרכיבים תוך אלף ואחת
ברכות, ובין ברכה לברכה שלא ת שכח את ה־אימרה
המאלפ ת ״לא לעולם חו סן״ .יתכן וזה
יצנן אותה במקצת.

אליהו ג. פתח־ ת קווה .
או יחמם אותה בדלקת ריאות.

טנגו חלוצי
אינני מ סכי ם לדבריו של ראובן איינהורן (ה עולם
חוח .) 950ה חלוציו ת איננ ה ביזל־אביב ולא
בחיפה. הי אנמצאת בנבול ירושלים בי שו בי ה״
ספר, בלבבו ת צעירים וזקנים. בידיים מיו בלו ת
מעבוד ת הקרקע ; בעיניים נעצ מו ת אחרי ליל ש מי רה
בנבול הספר ; ב תרומ ת מי עו טי יכולת לקרן
ה מנן ; בהליכה מן העיר אל הכפר. אבל ב שום
פנים ו או פז לא בתל־אביב, שם נמצ אי ם אנ שי
״להם זה לא אי כפת״.
לחלוץ איו ז מן לרקוד טנגו.

מנחם שוזרצברג, רמות־רמז
מלבד הורה, כמובן, או צ׳רקסיה, קראקו־ביאק
וכו׳. לשתי הנועד בחוות תכלית

הבנות ה מ תלוננו ת על חוסר התכלית של
(העולם הזה ,) 948 , 947 אני מציע לבקר
הבוקרים בית־ניר. ולהיווכח אם חסרה
בחיי בוקרי לכי ש 1

בוקר, בית־ניר

זצ״ל
ר שימתכם ״זכר צנחנית ל מכיר ה״ (העולם• הזה
) 945 וכז פ ר סו מיכ ם על משתמ טי קרן־המנן מו כי חים
כי הניע הזמן ( ב דיד חוקית, אם אפ שרו ל קצי
כמה רא שים. או לפחות ל הו שיב כמהמ נציגיה
ה מ פוא רי ם של חלאת־המיז ה אנו שי ב־בתי־סוהר.
האם איו אפ ש רו ת. זולת פ ר מו מכם,
לע שות דין ב שולץ ומר עיו ;
נדמה לי כי אילו חנה ומג ש) היתה חיה. היתה
נ מצ א ת כיו ם קרובה יותר ל״יד־ חנ ה״ ,מאשרל כל
מקום אחר. מ דו ע איו מני ע קולה של אם חנה
לרשות הרבים ( כ מו ש הני ע בעת המשפט שטרם
הסתיים) ,מ דו עמח שה א חי ה? מי מו סמר יותר
מהם להרים קול, לעורר ולהזהיר !

חנן ר,ישראלי,פרדס־חנה

המבדיל בין דת לשחיתות
הר שימה ״ל מי צלצלו הפע מוני ם״ ,על ה תכונ ה
בליל חג ה מו לד (העולם הזה ,) 950 לא היתה
צריכה להופיע כ מדו ר דת. היה מ תאי ם יותר אילו
הופי עה במדור שחי תו ת. כי ה שחיתות איננ ה מ צט
מצמת רק ב מעילו ת וגניבות. הדרנה הבזוייה ביותר
של ה שחיתות היא זו של אדם המטמא את
רוחו הל או מי ת, הו פכה למדרס בפרהסיה על ידי
נ סיונו תיו להי ט מע ולהתבולל ברוח הסטרא־אחרא
של הנויים.
ת סכי מו אתי, אי פו א, ש שיבו ש ענק קרה כש־החלפתם
א ת היוצ רו ת ולא הבדלתם בין דת ל שחיתות

יצחק הללי, ירושלים
ספיר ת הנוצרים מתחילה מ אז חזר י שו עם
מרים ממצרים — והו א אז בן שלו ש — ולא מ־ י
תאריך לידתו. לכן עברו 1058 שנה מליד תו של
ישו. ולא 1956 כסי ש צויין בכתבה.

ירחמיאל אבנון, רמת־נן

מה מרקיד את יוסיפון?

בוקר אחד צעדתי בעקבות קיבתי הריקה לעבר
כסית. בדרכי פג ש תי בידיד מי די די, שלמרות ה׳
רזרבה ההנונ ה של דלק־אורנאניזם שאנר לו בכרסו.
צעד אף והא ל או תו מקום ולשם או תה
מטרה עצ מה.
בכפי ת רבו ה שולחנו ת הריקים, ואול ם. תו שב-
קבע אתד, מן המתם נ א מז לפסית כל א הוב ה אחרו נה,נ
מצ א שם, נ לו׳ וידו ע — יו מי פון( .העול ם
הזה .) 945 איני יכולה להתהלל שידידי ם אנו,
על־כל־פנים, אומרי ם אנו זה לזו שלום. אם כיי
אני היא ה מ קדי מה שלום ת מיד (עניין של גיל
והינוך טו בן.
לא עברו דקות רבות וקול עז וצורם של כסא
מוזז לאחור נשמע ברמה. יו סי פון התנ שא כ לביא.
צ עד לעברי, וברגע ש הני ע ל שו ל חננו הוצי
א מ טב ע בת מאהפ רו טה מ כי מו. הניחה על
השולחן ואמר :״ בו או נשחק במ שחק מעניין מאד.
פוקר תו ר כי.״ ירידי ו אני ה ר מנו גבות עינינו
בהפתעה רבה .״כל אחד ישים עשרה נרשים על
ה שולחז.״ ה מ שי ר יו סי פון. ע שינו כ א שר צווינו.
״ ע כ שיו ״ ,אמר יו סי פון ,״ תנידי מ ספר עד עשר״.
לא הכיתי הרבה .״ תשע צעקתי בקול נדול ו־הניני.
לרנע נשתררה דממה .״ עשר.״ אמר יוסי־פון
וגרף אליו את כ ס פנו.
הכל צחקו. נם אני.

בתיה אביטל״ רמת־גן

מהיבשת החמישית

מזה קרוב לשנתיים נ מצ א אני פה ב או ס ט רלי ה
ולעתים רתוקות מקבל אני אתע תונכם ( שבי שראל
הייתי קו ר או הקבוע) .באחד הנליונו תמצא תי
ש אלון לקוראים ...קלוב שלם קורא כ אן את
העתון. אני הנני יו שב־ראש הקלוב הי שראלי לבני
הנוער. כד שבכל פעם ש אני מקבל ע תון הו,א
נכנם ישר לספרית ה מו ע דון וכל א חד ואחד מרבה
לקראו.

פיטר קיי׳ סידני, אוסטרליה

מקיר אל קיר

כקורא קבוע ובעל והק של העולם הזה הריני
רואה כיי הפתנם :״ סו ף שנ א ה אהבה ו סוף ריבת
ח תונה״ הולד ומתגשם לגביכם. כ ש שונ איו של
העולם הזה הופכי ם ל או הדיו ואף לקוראיו. בשבו׳
עון זה מו צ אי ם את מבוק ש ם הן המפא״יני קי ם הן
החירותגיקים ואף המפ״ מני קי ם, וכל זאתב של
האובייק טיביו ת שלו.

יגאל ע ,.מגדל־אשקלון
העולם חזה 952

רבבות צעירים:מוכנים בכל עת למות למענה -כמה מוכנים לחיות נ הי

ת ר כו ש הנ סו ש

ש ד שו א ל

100 מטרים מירכתי הסירה,
מתחיל העולם הגדול. על פני
המים הרוגעים של מיפרץ
אילת מובילה הדרך אל הים
הפתוח, אל השמש העולה והמרחב
הכלכלי האדיר של
חבש, דרום־אפריקה ואסיה
הגדולה. אך הסירה הישראלית
לא תחצה את מאת המטרים,
לא תפרוץ את טבעת-
החנק של המצור הערבי, אל
מרחב-מחייתה הטבעי. שער
העולם הרחב ישאר נעול בפניה.
במקום פתח תקווה -
ישאר הגבול הדרומי כסורג
שאיש אינו חושב לנפצו.
0תשאל ממשלת ישראל מחר רבבות
^ צעירים ברחבי הארץ . :האם אתה מוכן
להקריב את חייך למען אילת?״ תהיה התשובה,
כמעט פה אחד :״כן ! ״
אולם אם נושא המשאל יהיה ״האם אתה
מוכן לחיות באילת?״ ספק גדול הוא אם
התשובה תהיה כה ברורה.
כי אילת, שאנשים כה רבים מתלהבים למענה
באופן מופשט מאד, היא, למעשה, רחוקה
מאד מקצב החיים האמיתי של מדינת־ישראל.

עגיבת-החגק
בדרום
ך* מעט אין ויכוח בישראל על הצורך
^ לפרוץ את המצור החונק את אילת, בכל
הדרכים ובכל האמצעים. אולם לא כל המסכימים
לכך מבהירים לעצמם מה פרוש הדבר.
אילת היא השער הדרומי של מדינת ישראל,
האשנב אל מרחבי אסיה׳ כמעט בכל נקודת־מחלוקת
אחרת בינה לבין מדינות ערב תתכן
פשרה. בענין אילת לא תתכן פשרה.
סוריה לא תצא למלחמה כדי למנוע מדיי־גים
ישראליים לדוג בכנרת. מצריים לא תשלח
את צבאותיה כדי להגן על משלט בג׳בל
א־סבחה. ממלכת הירדן לא תפתח בסיבוב
השני כדי למנוע בעד ישראל להגיע להר־ה״
צופים. אולם כל המדינות הערביות גם יחד
מבינות כי המצור הימי על אילת הוא חיוני
למדיניותם. אם יחוסל המצור, יישמט הבסיס
מתחת לחרם הערבי על ישראל, המכשיר הערבי
שנועד, לדעתן, להחניק את המדינה הישראלית
באיבה•
כי מול שאיפתן המוצהרת של ארצות ערב
להתאחד, עומדת רצועת החוף של אילת.
הפולני הזח סגו

היא המפרידה בין שני הגושים הערביים.

׳ כיבו\ ,חצי-ה אי סיכי
ל כן, כל המחליט לפרוץ את המצור,
חייב לקחת בחשבון את האפשרות הממשית
מאד כי תפרוץ מלחמה כללית, לפחות
בין ישראל ומצריים. כאן לא מדובר
עוד על החדרת אונייה אחת תחת דגל זה או

אחר. כאן מדובר, קרוב לוודאי, על קרב־הכרעה
בים, באוויר וביבשה.
אין כל ספק כי הבטחת חופש השייט במפרץ
היא מטרה חשובה לאין ערוך מאשר
חיסול רצועת עזה, אף כי קשה יותר לתאר
אותה על גבי המפה. אם לא חדרה הכרה זו
עד כה ללבה של המדינה, הרי זה בגלל העובדה
המוזרה כי עם ישראל הוא עם יבשתי
מובהק, החסר את החוש הימי, אף כי ה

הוא הגבול הישיר היחידי הפתוח לפניו.
מיבצע צבאי להבטחת השייט כמפרץ אילת
לא יוכל להיות מיבצע קל. פירושו חיסול כל
הבסיסים המאפשרים פגיעה קלה בשייט, ומניעת
השימוש העתיד בהם• במלים אחרות :
צה״ל יצטרך לכבוש את כל חצי־האי סיני•
• ששמחו גדול 3י ארבע משטח מדינת
ישראל כולה.

זוהי אילת: לרגלי ההרים החדים אשר האדמה הפוריה
נסחפה מצלעותיהס משן אלפי שנים של עזובה, נבנית העיר
הישראלית החדשה. לפני הכיבוש, כללה אילת, ששמח הערבי

הוא אוס־רשרש, שלושה בתי חיסר בלבד. הבתים המשופצים
נראים עדיין ליד החוף, בפינה המהווה סוף מיפרץ אילת.
הבניין הגדול, בעל שני האגפים, שירת בשעתו את הולכי

הרגל ושיירות הגמלים שעברו את מדבר סיני בדרכם למדבר
ערב. עתה הוא משמש אכסניה לתיירים. העיר החושה נבנית
במרחק מת מן החוף, על הגבעות הנמוכות, מל מנת שבתי

גד לעשות?

גן?{לן שלמטה. מתחת לפני הים, לאורן חוף אילת, משתרע עולם דמיוני של מרבדי
אלמוגים, אלפי דגים מכל צבעי הקשת וכל הגדלים. התמונה העליונה מראה חברי משלחת
של מסריטים צרפתיים מצלמים את קרקעית חוף אילת. משמאל: ראש של כריש־נמר שנצוד
באותו מקום. לעומת זאת אין הדייג הרגיל עשיר באילת, כי להקות הדגים הגדולות
נשארות על פי רוב בים הפתוח, שם אין סירות ישראליות רשאיות לדוג.

על מנת להחזיק בו עד להשגת שלום פורמלי.
שלום כזה חייב להפוך את חצי־האי
סיני, ואת האיים אשר בצואר־הבקבוק של
המפרץ, לשטח מפורז, בו לא יוכלו המצרים
להקים עוד בסיסים לצבאם, למטוסיהם ול-
ספינותיהם.

מעבר להרי חושף
^ ודם לפני שמישהו׳יקבל על עצמו
את האחריות העצומה להגיש אולטימטום
לשם חיסול המצור ולפתוח במלחמה נגד
מצריים, בה עלולים ליפול אלפים ממיטב הנוער
העברי, חייב אותו מישהו לשאול את
עצמו בכל חומר הדין, ובכל הרצינות: האם
ישראל בכלל מתייחסת אל אילת כאל חלק
מאדמתה?
אם לדון לפי הגבת הממשלה למזימותיו
של אנתוני אידן, המבקש לבתר את הנגב הדרומי
מגוף המדינה כדי לפתוח מגע יבשתי
ישיר בין מצריים וירדן, הרי התשובה היא :

אם לדון לפי מעשיה של ישראל לפיתוח
אילת, בשש השנים האחרונות, התשובה היא:

בשנים אלה הורגל האזרח הרגיל — ואתו
גם שריו ומנהיגיו הנבחרים — לראות באילת
מעין לונה־פארק לאימי, מגרש־שעשועים מעניין,
אם כי מוזנח במקצת. לשם הובאו תיירים
אמריקאיים לפני שנתבקשו לכתוב את
הצ׳יק למען המגבית, שם מצטלמים אמנים

• להשלים את זיפות הכביש לאילת.
הנסיעה בכביש זה עדיין קשה, הנזק הנגרם
למכוניות משתקף בהתייקרות עצומה של כל
מיצרך המובל לאילת. במצב הנוכחי של הכביש,
עשוי מטר קל לשבש בו את התחבורה.
לפי תוכניות השיגרה של משרד העבודה,
יושלם הזיפות בעוד עשר שנים.
• לעודד בניית בתי מלון ומיתקני בילוי
לתיירים ומתנפשים, העלולים לקיים מאות
משפחות במקום. מעד הפועל של ההסתדרות
שהחל בבניית בית מלון גדול על חוף אילת,
הפסיק את הבנייה, מאחר שהלוואה ממשלתית
שהובטחה לצורך זה לא ניתנה.
• לעודד הקמת תעשיות במקום. כיום,
איש לא יסכים להקים באילת מפעל החייב
לקבל את חומר הגלם ולשווק את תוצרתו בצפון.
תוכנית לשיחרור תושבי ומשקיעי המקום
מתשלום כל המסים והבלו החלים על
צריכתם של אזרחים אחרים נדחתה בחלחלה
על־ידי הממונה על הכנסות המדינה, זאב
שרף. דוגמה שניה של יחס פינקסני: לפני
שלושה חדשים החליטה הממשלה לפתח את
תעשיית היהלומים בממדים שיאפשרו קליטתם
של 600 משפחות נוספות. כמה יהלומנים
הסכימו להקים מלטשות באילת, מאחר
זזהובלת חומר הגלם הקליל לא תעלה כמעט
מאומה. אך הממשלה החליטה לחלק את מקור
הפרנסה החדש בין ״ישובי־ספר״ כגון צפת
וירושלים.
• לכנות מסילת ברזל לאילת. מיבצע
זה הוא תנאי חיוני להפיכת אילת לנקודת
מוקד בחיי הכלכלה של ישראל• לצורך זה
אפשר למשל, להכריז על מיפעל לאומי לנוער
היהודי בתפוצות, שיתנדב לעבודה זו.
הכסף להחזקת אותם צעירים מוצא מוי שנה
בלאו הכי על־ידי הסוכנות היהודית, במסגרת
הבאת קבוצות נוער יהודי להכרת הארץ.

מבקרים, שם נערכת מפעם לפעם הצגת תיאטרון.
אולם
יחס המדינה לאילת דומה ליחסו של
אזרח פורטוגלי לגואה, מושבתו בהודו הרחוקה,
מעבר לים הרחב• שום ים אינו מפריד
בין אילת לבין תל־אביב, מלבד ים של שממד,
שאיש לא חשב עד כה ברצינות ליישבה. מבחינה
כלכלית, חברתית ופוליטית, אילת היא
הרכוש הנטוש של ישראל, רחוק ועזוב.

למדינה אין בסף
ך* ראש משרד הפיתוח עומד עתה
שר חדש. מרדכי בנטוב אינו מסתיר את
התלהבותו הגדולה לתפקידו ולאפשרויות האדירות
לפיתוח, ד,טמ נות באילת וסביבתה.
שבועיים לאחר היכנסו לתפקידו ביקר במקום,
חנך שם מזה, הביא לתושבים את הבשורה
כי בקרוב ישוחררו מתשלום מס ההכנסה.
אולם רצונו הטוב של שר אחד אינז הגורם
המכריע, שישנה את היחס הכללי לאילת.
עוד לפני שהספיק השר החדש לקבוע
את קווי פעולתו לעתיד, הבהיר שר הא צר
לוי אשכול כי אין למדינה כסף לעסוק בעניינים
כה פעוטים ונטולי חשיבות כאילת. ומי
שמחזיק את מפתח הקופה, הוא הקובע.
יחם זר, לא ישתנה כל עוד מביטה ממשלת
ישראל על אילת בעינים של מנהל פינק־סים.
אולם כאשר מתקרבת האפשרות שצעירים
ישראליים ישפכו את דמם למען אילת,
אין ממשלת ישראל יכולה להמשיך ולחשוב
על עתידה של אילת במונחים של הפסדים ו־פרעונות
תקציביים פעוטים.

העזלם הזח 952

הבטון ותצריפיס שלה לא ישחיתו את הנוף הנפלא של החוף.
במרכז: הגן היחיד של אילת, אשר למרות המאסצים העקש־נים
שהושקעו בו לא עבר עדיין את השלב הנסיוני הקרת״

מסלול התעופה. ששה
למחצה. בפינה מצד ימין :
קילומטרים דרומה מהקצה השמאלי מתחיל גבול מצרים.
טקבה, על הגבול הירדני נמצאת שלשה ק׳׳ם מזרחה.

שורת הבניינים המתמשכת שמאלה ממרכז השיכונים תשמש
מרכז לבנייה החדש באילת. כיוס עומדים שם בית־הספר
המקומי, בית פיליפ מוריי המפואר ובית החלוצות החדש.

השעו לאוצרות אוניו
*** למה המלך היה השליט הישראלי הראשון שהבין כהלכה את חשיבותה של
^ אלת כשער למזרח. לפני 3000 שנה בערך, בנה שם את הנמל הראשון המוזכר
בהיסטוריה של חופי ים־סוף, קרא לו עציון־גבר. משם יצאו אניות ישראליות עמוסות
מחצבי הנגב לאופיר (חבש של היום) ,חזרו עם מיטעני מזון וחומר״גלם לישובי הנגב
וארמונות המלך בצפון. מאז, התייבש שטח הנמל התנכי׳ האדמה כבשה כמה מאות
מטרים מפני הים. במקום עציון־גבר עומד עתה תל־אל־כליפה׳ בתוך שטח ירדן. לא
הרחק משם, עוגנות מדי יום אניות־משא גדולות, הפורקות את מיטענן בנמל עקבה,
נמלה היחיד של ממלכת הירדן. דרכו עובר עתה חלק רציני של כל ייבוא המדינה
*צחק קליין ( )44 הוא בעל ההון היש־
1ראלי היחיד שחשב ברצינות על אילת.
הוא הקים בה נגריה מימית גדולה, מרצפיח,
מסחיית שטיחים, את בית־מלון סיני הנאה.
פתח החליט גס לעבור לאילת לצמיתות. ל מחרת
הודעתו של שר הפיתוח כי מס ההכנסה
יבוטל, הזדרז להודיע על הורדה
ניכרת במחירי חאכסנה בבית הסלון שלו.

6נוףננר ( )33 הגיע לאילת לפני ארבע
| ן שנים, בנציג אגף הערבה. כיום הוא ראש
המועצה המקומית, .אילת יכולה להפוך
לישוב בן 2000 נפש — גם אס לא יוסר
ההסגר הימי. אילו היינו חסים פחות על
כספים בעבר ושולחים לאילת אניות בקביעות,
היינו קובעים עובדה קיימת לגבי המצרים,
אך אילת לא זכתה עד כה ליחס הנכון*.

כי מי םההםכמ קו םהזה. פולה ודויד בן־גוריון, בשעת ביקורם באום־רשרש,
לפני 16 שנה. את הבתים הערביים אפשר להכיר עדיין בצילום אילת החדשה (למעלה).
** ליזה אלטון היא מזכירתו של ראש
ש המועצה, ילידת חיפה שבאת לאילת בעקבות
בעלה, העובד שם במוסד ממשלתי.
בשאר חלקי הארץ רק תושב אחד מתוך
ארבעח־חמשה הוא מפרנס, ואילו באילת קטן
מאד מספד המשפחות ושניים מתוך כל שלושה
תושבים הם מפרנסים עצמאים, הצוברים
את כספם לקראת ביקור חצי־שנתי צפונה.

והצבא הבריטי בירדן. אילת הישראלית, לעומת זאת, יורשת עזניון־גגר, סגורה
ומסוגרת בפני הסתר הימי.

ל פיי סשנחאח רי י מי שלמה, עוד מל א נמל אילת את תפקידו החיוני
^ לארץ זו. היסטוריון ערבי, שביקר בו סמאה העשירית, תיאר את המקום
(עאילאת) כנמל חשוב מאד של ארץ־ישראל, .כאן,״ כתב, מרוכז המסחר של
החיג׳אז. כל מיטען היוצא או נכנם לארץ הערבים עובר במחסנים של עאלאת..״

* יום?,קופילוכיץ, טפסן בן 22ש־
7הגיע לאילת לפני שלושה חודשים לתקופה
קצרה, חושב להשתקע בה לצמיתות! .
העבודה באילת מצויה בשפע אך המחסור 1
בדיור מאפשר קליטה מצומצמת בלבד של
תושבים חדשים. עתה בונים 150 יחידות
דיור לעולים, שיועברו לאילת ישר מן האניה,
יעבדו במכרה של הנחושת בתימנע.

* *-צלב ני םהכינואתערגהחאיסטרטגישל אי ל ת. ממלכתם, אשר
( ! גבולותיה לא חיו שתים בחרבה מגבלות מדינת ישראל, לא ביקשה אמנם מוצא
ימי אל המזרח, חשבה את עצמה לחלק של אירופה, סמכה על נמלי חים התיכון
לייבוא מזונה. במקום להשתמש באילת בגקודת־מגע עם המרחב, ניצלו אותה הצלבנים
כטריז בין מדינות ערב. בשנת 1182 העבירו לשם דרך חיבשה כמה ספינות שנבנו
מעצי היערות שכיסו אז את הרי מואב, הטילו מצור על אי פרעון המצרי, המשמש
כיום מיבצר הצבא המצרי לחסימת מיצר אילת. משם ערכו ספינות הצלמים התקפות־פתע
על השייט הערבי, טיבעו מספר ספינות ערביות שהעבירו צליינים ממצרים
לחיג׳אז, נחתו על חוף ערב עצמו, הרגו וחשטידו. התוצאה לא איחרה לבוא: העולם
המוסלמי הזדעזע, ספינות מלחמה מצריות השמידו את הצי הנוצרי, חיסלו את
היאחזות הצלבנים בחוף ים סוף.

* 99 רנא יעקכוכיץ הגיע לאילת לם:י
4 /יהמש שנים. הוא העגלון המקומי, בעל
מעדניה ובית־חרושת קטן לסודה (,היחידה
בחלק זח של העולם 1״) .את חכל עשח בכוחות
עצמו. משרד חמסחר וחתעשיה חב׳
טיח הלוואה לרכישת מכונה מיוחדת לבקבוקי
סודה קטנים, שכחה מאז את הבטחתה.
בקבוקי חסודח סובאים מבאר־שבע הרחוקח.

העולם חזח 962

** ידרתח כי כו שי םשעכרחעלארץ ־ישראל מימי סלאח אל־דין במאה
^ ה־ 12 ועד לפשיטה של לורנס הבריטי ב־ד , 191 רוששה את הארץ. אילת איבדה
את חשיבותה, הפכה תחנת־מעבר קטנה לשיירות צליינים. בשנת 1925׳ כאשר התכוננו
,שבטי אל־סעוד לכבוש את המקום מידי השריף חוסיין נכנסו יחידות בריטיות לעקבה׳
| קבעו כי חבל זה של ד׳חיג׳אז שייך לד* ואלו אילת נכללה בתוך תחומי פלסטינה.
1רק לפני עשר שנים, כאשר הוכרזה עבר־חירדן כממלכה עצמאית, צירפה בריטניה
את אזור עקבה לתחומי ממלכתו של עבדאללה.

* 9י 5ל 8תלמידת כיתה ג׳ היא אחת
מ־ *2ילדי בית־הספר המקומי, שאף אחד
מחס לא נולד באילת וחמתאקלמים במהירות
מפליאח. גן בית־חספר צחיח לגמרי, מלבד
חלקה קטנח של אדמה סוריה, חסצסיחח
שעורה וצנונית. האדמה נשלחה מכל חלקי
הארץ, כתשובה לקריאת תמורה בת־עמי, חברת
קיבוץ כפר־נלעדי שהתנדבה ללמד באילת.

10 פרסים 10
תחרות שמות
עשרים ושלוש חנויות הנעלים ״אפגעל״ עפרו לבעלות
חדשה. שינוי כעלות משמעו שינוי שיטה. ושינוי השיטה הוא
שרות משופר לצרפן. הסעיפים העיקריים כשיטה החדשה של
שרשרת החנויות הם :

.1הורדת המחירים עד המינימום, בעזרת קניה מרוכזת ושיטות הפצה יעילות.
.2אופנות ומודלים חדישים, בדוגמאות שיוכנו במיוחד לפי הזמנתנו בהם מבחר
עשיר של אופנות נעלי נשים ; דוגמאות נחמדות לנערות הלבושות בסוב־טעם ;
נעלים מוצקות לצעירים ולנערים ; נעלים חזקות החופפות את כף הרגל לילדים !
ומבחר גדול של נעלים יפות ונוחות לגברים.
במדינה אחרי הבחירות, כשחרובית חזרה להיות אחת
ממעברות רבות שאיש אינו מעוניין בהן.

העם
או ר ח סמל*
כשבוע הראשון של ־,שנה החדשה זכתה
מדינת ישראל לביקור בלתי־צפוי, וגם בלתי־רגיל.
בחוף
אשקלון נראתה סירה הפוכה. כרגיל,
פרחו מייד השמועות הרגילות: חבלנים מצריים
נחתו בחוף הארץ, דייגים ישראליים טבעו.
אולם בהתקרב הגוף נסתבר שהיתה זו טעות•
כששים חיילים הוזעקו למקום כדי למשות
את האורח לאדמת ישראל: גופתו של
לוויתן קטן, שאורכו היה כ־ 16 מטר, ומשקלו
כששה טון.
מבחינה מסויימת היה לויתן ז־ ,סמל המעורר
למחשבה. הוא מת ברעב, כי לויתן בגיל
זה (שלושת רבעי שנה) עודנו יונק, נידון
למוות כשהוא מנותק מן האם. אין הוא
מסוגל לעמוד (או לשחות) ברשות עצמו.
מדינת ישראל נתונה במצב דומה למדי.
במקום לינוק מאמה, היא מתקיימת על העזרה
האמריקאית. די לה להינתק מאמה זו, במים
־,סוערים של המדיניות המרחבית, כדי.
לגווע ברעב. אך בעוד שד,לויתן אינו יכול לשנות
את טבעו, הרי מדינה מסוגלת לעשות

מפלגות
ממשלתה אי חו דהל או מי
הויכוח המשעמם על עניני חוץ ובטחון
נמשך ונמשך בכנסת. הכתבים התעייפו מזמן
לעקוב אחרי הנואמים, שדיברו הרבה
ולא אמרו דבר. אחדים מהם התכנסו בכנסת,
בילו את זמנם בהרכבת ממשלה חדשה:
ממשלת האיחוד הלאומי שתכלול את
כל המפלגות, מלבד מק״י, במקרה שאמנם
תפרוץ המלחמה.
אחרי צימצום אכזרי של מספר השרים,
הגיעו הכתבים למסקנה כי ממשלת האיחוד
הלאומי צריכה לכלול רק 11 חברים, כמו
קבוצת כדורגל. בסיס ההרכב: נציג אחד
לכל אחת ממפלגות המיעוט, חמשה שרים
למפא״י. הגוש הדתי כולו נחשב למפלגה
אחת.
ההרכב המוצע על־ידי הכתבים, המומחים
להערכת אישים ונתונים פוליטיים :
#דוד בן־גוריון: ראש־ד,ממשלה בלבד).

.3קנית
נעלים תהיה תענוג. אנו מחדשים את רהוט החנויות ואת סידריהן, בטעם
מודרני. נוסדים סניפים חדשים, כדי שיוכל הצרכן לקנות נעלים בקרבת ביתו.
חבר עובדים אדיב ומאומן יעזור לצרכנים למצוא את הנעל המתאימה ביותר,
היפה ביותר והרצויה ביותר.
.4המחירים קבועים, וכף לא יהיה לצרכן ספק אם שלם את המחיר הנכון.
לדעתנו, בשיטת המיקוח נוהגים החנוונים להעלות את המחירים מראש, כדי
שיקבלו לפחות את המחיר הנכון אחרי שטרח הצרכן להפחית מן המחיר
שהוצע לו בראשוננה. אם מותר לעמוד על המקח, אפשר מאוד שתשלם יותר
מרעך רק מפני שיש לו עצבים חזקים יותר או יותר פנאי וסבלנות. לדעתנו
צריך המחיר הראשון להיות המינימום. רק כך תוכל להיות בטוח כי אין אתה
משלם יותר מצרכן אחר. ואין ערובה לכך אלא במחירים קבועים.

דרוש שם חדש
חכרה חדשה, כעדת שיטה חדשה, צריפה שם חדש. אגו רוצים
שם חדש לחנויות ״אכנעל״ ,שם שיביע את מדיניותה של ההכרה
החדשה. השם צייד להיות קצר, נוח לכיטוי ונוח לזכירה.
*זכה כפרס יקר ! הגש את הצעתך לשם חדש ל״אכנעל״ היום !.

תנאי התחרות על שם חדש לאבנעל
.1הכל רשאים להשתתף בתחרות.
.2כל מתחרה רשאי להציע שמות רבים ככל אוות נפשו.
.3כל שם מוצע צריך להיות בכתב על גליון לחוד, ועל אותו גליון יהיו גם שמו
וכתובתו של המציע.

.4את ההצעות צריך לשלוח ל״אבנעל״,
למסרן לכל מנהל של אחת מחנויות ״אכנעל״.

רחוב ז׳בוטינסקי ,107 רמת־גן או

המועד האחרון למסירת ההצעות הוא חצות הלילה שבמוצאי 15 בינואר .1956
אם תזכה בפרס הצעה שהגישו כמה מתחרים, ייקבע הזוכה לפי מועד קבלת
ההצעה. האחרים יקבלו פרסי תנחומים.
כל השמות המוצעים נעשים רכוש החברה.
החלטת השופטים היא ללא ערעור.

הפרסים:
פרם ראשון
פרם שני
פרם שלישי

150.000ל״י
75.000״
50.000״

כתוספת יחולקו 7פרסי עידוד של זוג נעלים לפי כחידה חפשית
ככל חנויות ״אכנעל״.

הלויתן כחוף אשקלון
נזה זה צלפן

זאת, אם היא מבינה את הסכנה בעוד מועד.
מלה חדשה לשפה. בעתונות הישראלית
גרם האורח המסכן לאפיזודה משעשעת
למדי.
למחרת היום הודיעו רוב העתונים בי ״דג־צלפן״
נמצא ליד כנרת. אזרחים תמהים, שלא
שמעו מעולם על קיומו של דג מסול זה, ולא
תיארו לעצמם שדג אדיר כזה יכול היה להישמט
מתחום השכלתם, התנפלו על העתונאים
ושאלו לפשר הדבר. העתונאים השיבו, כמובן,
בהבעת פנים חשובה, הסבירו בדיוק נמרץ
מר. זה דג צלפן.
רק כעבור יום נתברר כי הצלפן לא היד, ולא
נברא. כתב אלמוני, שהודיע לרא&ונה על
התגלית, סבר שהמדובר בדולפין, חיה ימית
הרבה יותר קטנה, אף היא ממשפחת הלוי־תנים.
בניגוד ללויתן הגדול, המשוטט רק במים
הקרים של הצפון והדרום הרחוק, מצוי
הדולפין בים התיכון.
אותו כתב לא ידע, כנראה, כי גם הדולפין,
כמו הלויתן, אינו דג אלא יונק. הוא הודיע
לעתונים כי נמצא ״דג דולפין״ .בדרך חל שיבוש
נוסף, האות הראשוני התחלפה ונולד
״דג צלפך.
כך זכתה השפה העברית, כמעט, למלה
חדשה.

ל פ ני ־ אחר
כל אזרח מכיר את השם חרובית. כי במעברה
זו, בקרבת כפר־מנתם, נולדה אחת ־,־
שערוריות הגדולות של עהב הבחירות. הוכח
כי משרד־הסעד, הנתון למרותו של שר דתי,
שלח עשרות המחאות לבני המעברה, להלכה
כתשלומי־סעד, למעשה כדי לשחד אותם להצביע
בעד מפלגתו של השר.
השבוע, אחרי הפסקה של כמה חדשים,
נזכר השם חרובית בשנית .־.פעם היתר, הידיעה
בעתונים הרבה יותר צנועה: ילדה
קטנה מתה במעברה מחוסר תזונה.
למזלה הרע נולדה אותה ילדה, רחל זיתון,

• ישראל גלילי: שר דבטחון.
• דויד הכהן: שר החוץ.
• מנחם כגין: שר ההסברה.
.לוי אשכול: שר האוצר.
• גולדה מאירסון ! שרת-הפנים(כולל
את מחלקות העבודה, התחבורה, הדואר,
המשטרה והסעד).
• יעקב חזן: שר החקלאות (כולל פיתוח).

פרץ כרנשטיין: שר המסחר וה-
תעשיה.
• משה. שרת: שר החינוך והתרבות.

פנחס רוזן: שר המשפטים.
• הרב יהודה לייב מימון: שר
הדתות.
הארץ בחורה בת ,3ילידת פולניה, בעל עסק
מבוסם, מעונינת בגבר אינטליגנטי עד
גיל 54־ ,50 לא חשוב אם מסודר( .ידיעות
אחרונות).
לילי מזרחי, צוז׳׳ל
דוד שבט, צה״ל
מנחם גולדברג, תל־אביב
מי אמר שהוא זקן?

נאה עד נאה אחרי התפזרות ענני הבוקר
(למרחב).
דוד ביג׳א, ירושלים
יום נאה הוא יום נאה הוא יום נאה.

אחרי הניפוי שערך השבוע המאמן האנגלי
ג׳ק גיבונס, נעדרים בין השאר
שמותיהם של י. ווים, בלם הפועל תל-
אביב ושל י. גלזר, החלוץ המרכזי של
מכבי, מוסר כאבנו• (ספורט לעם).
משה רושצ׳וק, תל־אביב
ו,י וי.

העולם הזה 952

הסר הי חי ד הנו שאאחשםהמ די נ ה ״אדיו עודאר״

ממיל שפירא הקים לו דואר
* * נדלש פי ר א ( )50 היה אהוב מאד על
!4חבריו בעבודה במחנה הצבא הבריטי
שבטירה, ליד חיפה. מדי פעם הביא הגבר
שב־השיער בולים לילדיהם, סיפר על אוסף
בוליו, על קשריו הבולאיים שהשתרעו מגת־לנד
עד צ׳ילי וחוף הזהב.
הבולים לא היו עיסוקו היחיד של מנדל
שפירא, נמוך הקומה. הוא שימש גם נשק בהגנה,
שומר לילה בטכניון החיפאי ששימש
כמרכז הסליק הגדול ביותר בחיפה,
חבר בגדוד מכבי־אש מתנדבים, מוסד שגם
היה הסוואה כמעט־רשמית לאנשי ההגנה
בתקופת המנדט.
* אי שצעק: מצאתי ;
444 פי ראלאהיה אדיש נוכח מצוקתה
* /הכס פי ת של ההגנה. הכלים העלובים
שעברו תחת ידיו המאומנות העידו על מצוקה
וו. מצבו הכספי של שפירא עצמו אף הוא
לא היה מזהיר. שפירא, בעל לאשר. חולנית
ואב לבן, חי בצמצום ממשכורתו הדלה
כפקיד קטן וישר במחנה הצבא־ .הוא חיפש
תרופה נגד מצוקת הכלל והפרט.
לילה אחד, בשנת 1945 כששכב ער ומתלבט,
קפץ לפתע ממיטתו כארכימדס מגי־גית
האמבטיה, וכמוהו קרא ״מצאתי ! ״
הרעיון שביצבץ בלב שפירא היה לנצל
את בקיאותו הבולאית, שהיתר, ידועה לכל
מכבד בול בישראל. הדרך לעצמאות כלכלית,
כך החליט, רצופה בולים טובים.
במדע הבולאות קיומים שני סוגי בולים:
בולים רשמיים המודבקים על המכתבים
כדמי היבלת המכתב והמוצאים על
ידי הממשלות ; ו״תווי בולים״ ,רשמיים למחצה,
המוצאים על־ידי חברות פרטיות הגובות
דמי שרות עבור הובלת המכתבים.
רעיונו של שפירא היה סשנט בהחלט: חברה
ישראלית תקים שרות דואר נוסף לשרות
רגיל, תוציא לצורך זה תווים רש־מיים־למחצה
בכמות מוגבלת. תווים־בולים
אלה יודבקו על המכתבים נוסף לבולי הדואר.
החידוש בתווים אלה: בפעם הראשונה
בהיסטוריה יוטבע עליהם השם ״ארץ־
ישראל״׳ שם שממשלת המנדט׳ מתוך סיבות
ברורות, לא רצתה להכיר בו.
בולים אלה יעשו שרות לאומי חשוב,
ואספני הבולים בעולם יקפצו עליהם, ישלמו
תמורתם סכומים גדולים.

הזמין גלופות והכין דוגמות כדי להציגן
בפני איש ההגנה.
אך יהושע אייזיק׳ שמע בשיעמום בולם
את דבריו של שפירא, התבונן ברפרוף במוצגים•
כאיש פעלים נמרץ לא אהב נודניקים.
הברקתו המסחרית של בן־שיחו לא עוררה
בו, משום מה, כל התפעלות .״תגיש לי
את הצעותיך בכתב,״ השיב בהבעה משועממת׳
קם ממקומו. השיחה נסתיימה.
ההצעה היתד, יכולה להקסים איש־עס־קים
בר־דעת. חברת אוירון סברה אחרת.
באחת מישיבות החברה, לאחר שדנו כבר
בכל סעיפי סדר־היום, העלה אייזיק את
הצעתו.של שפירא בפני חבר המנהלים העייפים
מיום הישיבות הארוך• ההצעה נדחתה.
המנהלים
העייפים הלכו הביתה. בולו של.
שפירא נשאר על שולחן הדיונים כאבן שאין
לה הופכין. הוא לא זכה אפילו לתשובה.

בולמוס
הבולים תקף גם את מנדל שפירא.
מנדל שפירא.

עלילות פאטקו
ך ! אדם המטורן ז לכודים, עמדה בפ-
׳** ניו השאלה שהטרידה לפני דורות רבים
את הדני המטורף: להיות או לחדול.
הוא לא היסס הרבה, החליט להקים בעצמו
חברה לשרותי־עזר בולאיים, שתתן ל־

תוהו וכוחו בולאי
444 פירא המשיך בעיסקותיו הרגילים.
* /כלי־נשק חלודים ובלתי־ראויים לשימוש
הוסיפו לעבור תחת ידיו. הוא שמר
על בנייני הטכניון בלילות קרים, בילה את
ימי הקייץ הלוהטים בצריף הפח של מכבי־אש
מתנדבים. כך מצאה אותו מלחמת.
תש״ח.
מצב התוהו ובוהו שהשאירו האנגלים עם
סיום המנדט, היה דמן אידיאלי לכל בעל
הכרה בולאית. כי עם חילוף שלטון מופיעים
תמיד בולים זמניים, חותמות לשעה או
לשבוע, ועסק הבולאות משגשג אז ופורח.
מאין יכולת כספית וטכנית להדפיס אז
בולים חדשים, הוצאו ממחסניה העבשים של
הקרן־הקיימת־לישראל כל הבולים הישנים
שהודפסו אי־פעם. כל •מנהלי בתי־הספר, שברשותם
נמצאו אז בולי הקרן הקיימת להד
בוליו
את ערכם הבולאי.
על אלפי גליונות נייר כתיבה ומעטפות,
הדפיס את שם חברתו — פאטקו, ראשי
תיבות של המלים האנגליות ״חברת
ההובלה האווירית הארצישראלית״ .הוא מצא
לה גם כתובת: משרדו של ידידו, עו״ד
שפירא. מנדל הדפים את המלה פאטקו על
בוליו שגלופותיהם נמצאו מזמן בידיו. הוא
היה בעל 45 אלף בולים. רובם נשאו את
הכתובת פאטקו, חלקם נשארו עם הכתובת
אוירון.

״ תגיש ידי בכתב :״

444 פי ראחשה כי על חברה הקרובה
ע \ להגנה להוציא את הבולים־תווים, חברה
שתהיה רשמית למחצה בעיני היישוב.
החברה שנראתה לו ביותר: חברת־התעו־פה
היהודית הראשונה, אוירו! ,שהיתר, בבעלות
הסוכנות ותחת השפעת ההגנה.
כשיצא פרופיסור יוחנן רטנר* מאחת הישיבות
הסוערות שהתקיימו במטה ההגנה
ששכן בטכניון, מצא לפניו את מנדל
שפירא שביקשו להקשיב לדבריו. בצורה
מגומגמת במקצת הירצה לפניו את רעיונו.
רטנר הסכים להפגישו עם מפקד
ההגנה, יעקב דוסטרובסקי״.
שפירא ראה זאת כנצחון אישי. בימים
של קונספירציה קשה היה להיפגש אישית
עם מפקד ההגנה. דורי הקשיב לדבריו בשימת
לב, הסכים עקרונית לרעיונו, החלים
להפגישו עם האחראים לעניני כספים.
אחרי שבועות של כיתות רגליים, פגישות
במקומות־סתר ושיחות אינסופיות, הוסכם
כי ייפגש עם יהושע אייזיק, נציג ההגנה
בחברת אוירזן.
שפירא, שכבר ראה בעיני רוחו את בולו
משוטט בעולם כולו, התווה את צורתו,
• מאוחר יותר: אלוף יוחנן רסנר, נספח
צבאי ראשון בשגרירות ישראל בברית
המועצות.
•• מאוחר יותר: רב־אלוף יעקב דורי,
כיוס, מנהל תסכניון.

העולם חזה 9*2

עיר בשם תוהו ובוהו
מיתותו על בול רשמי־למחצד, מוט־

לת בספק לאור האפשרות שכל אחד
יוכל להדפיס בול משלו. כהוכחה לאמיתות
הבול ולערכו הבולאי, משמשת חותמת
הדואר (בעיקר אם המכתב הוא רשום) ,והעובדה
שהמכתב מגיע לתעודתו. מושג זה
נקרא בלשון הכולאים ״מרוצה אמיתית״.
מכתביו המוזרים של שפירא השיגו הוכחד,
זו. הם הוחתמו בדואר
הראשי של חיפה,
הגיעו לתעודתם. איש לא
העלה על דעתו בחוץ־ל־א1ץ
לבדוק אם אמנם
רשומה וקיימת חברה בשם
פאסקו. הבולים הופיעו
בקטלוגים הבינלאומיים
לבולים, קיבלו
על כן, גושפנקה רשמית
של ערך בולאי. בעתון
בולאי בינלאומי משנת
1948 מוזכרים הבולים
שהגיעו, לדברי החוברת
מהערים חיפה ותוהו
בור,ובחוברת
המכירות של
חברת בולים אמריקאית,
מפברואר , 1952 נקבע
מחירה של מעטפה מ־בויילת
ב־ 3בולי פאסקו לסך 32,5דולר.
שפירא, שידע כי ערך כל סתורה נקבע
הודות להיצע והביקוש בשוק, לא הציף
את השוק בבוליו.
הביקוש אחריהם הלך וגדל. אולם שפירא
עדיין לא ראה פרוטה כריווח׳ השקיע את כל
כספו להכשרת הקרקע לעושר המקווה.

המועמד לכס המלכות
ך* וחדי הבולים בארץ קיבלו מכת-
^ בים •מחבריהם בארצות־הברית ובכולם
דרישה אחת :״הבו בולי פאמקו היו כמה
סוחרים שלא ידעו את מקור הבולים המוזרים
אודותם סיפרו להם חבריהם. שפירא
חילק מבוליו לכולם, חינם. הסוחרים, שרבים
מהם ידעו שבולים אלה מזוייפים, התעלמו
מידיעה זו, קיבלו ברצון את בוליו,
הפיצו אותם בכסף מלא בארצות־הברית.
בראותו כי הביקוש לבולי פאטקו הולך
וגדל, הדפיס שפירא 1500 גליונות נוספים
בעלי 45 בול הגליון. כדי להעלות את
ערכם, הדפיס כמה הדפסות טעות• .בתמונה
האוירון שבבול נראה כשהוא כשהוא טס
על גבו. הוא התקשר עם ריפא־השיניים סול־ניק
מנתניה, מי שטען בשעתו שהוא נצר
למשפחת דוד ומועמד לכתר המלוכה בישראל.
הלה, גם הוא חובב וסוחר בולים, עמד
להגר לקנדה, הסכים לקבל משפירא כמות
גדולה של יבוליו לשווק בצפון־אמריקה.

חושי לא הסכים

מעטפת מכתבים מימי הבראשית, עם בול שפירא
נצר מבית דויד נסע לקנדה
בקה על גבי תעודות, נצטוו להעבירם מייד
לסוכנות. הבולים הופיעו כבולי־דואר רשמיים,
הוטבעה עליהם חותמת ״מנהלת העם״
ו״דואר״ .בתל־אביב היתד, החותמת רבועה,
בחיפה, עגולה.
באותם ימים של ניתוק חלקי ארץ שונים,
הוציא כל מחוז חותמת־דואר משלו.
סיחרי הבולים קפצו על המציאה, דאגו לכך
שמכתבים למאות יישלחו אל כתובת עצמם•
חותמת נהריה וצפת הנצורה, שהיו בעלות
ערך בולאי רב, הופיעו על מאות
מכתבים* .

שפירא החרוץ הריץ !מכתבים לכל ידידיו
הכולאים, הסביר כי חברתו קמה בימי-
חרום כדי לשרת את קהל כותבי המכתבים.
הוא הודיע כי חברתו שולחת את המכתבים
לרומניה, איטליה וארצות אחרות׳ ומשם
מובלים מכתביו למקומות יעודם (לרוב
ארצות־הברית) באמצעות מטוסי־דואר רגילים.
על מכתביו אלה הדביק שפירא בולי
דואר של תקופת המנדט, בולי דואר של הקרן
הקיימת, הוסיף עליהם את בולי חברת
אוירון ופאסקו. המכתבים נשלחו לרחבי העולם.

11י
* 44> . 41— )4יי
^ ולס כאן השיגו הגורל, בדמות הציבור
המאורגן של בולאי ישראל, שמצאו
כי שפירא איננו משלהם.
ד״ר אופיר, יושב־ראש אגודת הכולאים,
הגיש נגדו תלונה רשמית על זיוף בולים.
לשוא ניסה שפירא להציע את הפצת
בוליו לעיריית חיפה, הסכים גם להעמיד
לרשותה 16 אלף בולים יקרי־ערך כדי
שתקים מוזיאון בולאי. אולם היה מאוחר
מדי. אפילו עיריית חושי לא הסכימה לכך.
נגד שפירא הוגשה תביעה פלילית בפני
בית־המשפט המחוזי בחיפה. שפירא הורשע,
נידון למאסר שלוש שנים על תנאי.
בשבוע שעבר עסקו שלישה פקידי ביתד,משפט
בהשמדת כל בוליו של שפירא שהוחרמו
על ידי המשטרה. פקיד בית־ד,משפט
אישר :״כל המוצגים הושמדו כחוק ן״
הנאשם עזב את הארץ עני וחסר כל על
מנת לבקש מזלו במקום אחר.
• הדפסת־סעות נדירה ביותר, בעלת ערך
רב בשוק הבולאי.

.גר אנטי-ציז־ני חדש יציף את כרית-המועצות, יחדש את
ימי משפט־הרופאים. לפי הודעות מערביות, נאסרו בברית־המועצות 154
יהודים חשובים, שיועמדו לדין כסוכני ממשלת ישראל ושרות־הריגול האמריקאי.
מטרת המיבצע: התקרבות נוספת לערבים. מטרת שניה: להצדיק מחדש את
הוצאתם להורג של רודולף סלאנסקי וחבריו, שהואשמו בשעתי גם בציונות וגם
בטיטואיזם, אחרי שהטיטואיזם הפך עתה לכשר בסמנת הסובייטי.

.ממשלות ערב יעבירו את חחרם הערבי לפסים אנטישמיים
גלויים. חלוצת הקו החדש היא סעודיה, שתחלה דורשת סכל פירטת
אמריקאית, הרוצה לסחור עסה, כי תביא תעודה מאושרת בידי הקונסוליה
הסעודית שאין יהודים בהנהלתה. מצפים שגם מצריים תלך בדרן זו.

.הכו את עצביי לסידרה אינסופית של הצעות־שלום
חסרות־שחר, שכל מטרתן לדחות את אספקת חנשק לישראל.

עתונות
מהנשמעז-
״הוא אינו מוסיף נופך משלו. לא התלוצצות
ולא בדיחה ולא סאטירה ולא הגופה.
והוא אינו ״מרבק״״ .הוא מתאר את הדברים
כפי שהינם במלים חמות אלה קידם
סעריב במודעות גדולות את פניו של תגבור־תו
האחרונה: דן בן־אמוץ.
לא היו אלה דברי רהב. כבר בטור הראשון
שלו באכסניה החדשה הוכיח בן־אמוץ׳ לשעבר
חייל בחיל־הים הבריטי בחיפה ואחר־כך
מלך־הבדיחות של הפלפ״ח לפני המלחמה,
כי אכן הוא מתאר את הדברים כפי שהינם.

מלבד הצעות שונות של ממשלות המערב, יבואו לארץ גס כמין שליחי שלום,
ביניהם מתתך שביתת־חנשק ראלף באנץ׳ ,מזכיר חאו-ם דאג חאסרשילד וסבר
חפרלמנט ריצירד קרדסמן, שיחזור שנית לארץ כדי לרכוש לבבות לסען גבואל
עבד אל־נאצר.
.אורח חשוב אחר כישראל, השנה: או נו. ביקורו משני
בישראל יצא לפועל אחדי שאישיות ישראלית רמת מעלח תבקר באביב זח
בראוגון.

.ידיעה משמחת לאנשי מפלגה כשרים: שורה של משרות

עומדת להיפתח בנציגויות ישראל כדרום אמריקה. אחיי
שחתפוטר יוסף קיסרי הציוני־כללי מתפקידי כשגריר במקסי,7ו, יחולו
שינויים כלליים בנציגויות חיבשת. בין השאר: ימונה נספח צבאי ליד כל
נצינווב

.פחות משמח יהיה מצב הדיפלומטים חזריס כישראל :
לפחות אחד מתם יסבול קשה כשיתגלה שהוא מעורב בפרשת חבדחח בממדים
גדולים.

.הסתדרות העובדים הלאומית תתחסל, תצטרף להסתדרות
הכללית. לעומת זאת אין סיכוי רב לאיחוד תנועת תחרות עם מפלגת

לי ד תו ש ל רעיון;

.היכון לקרב מעניץ כין עזריאי קרליכן• לבין גרשום
שוקן, שביניהם יש חשבון ישן, כאשר יגשים עורך־מעריב את תכניתו להוציא
עתון־בוקר שייקרא שחרית, יהיה נועד בעיקר להתחרות עם הארץ. לצורך זח
יבנה. מעריב בנין חדש, בשותפות עם בנק יפת.

כתכטור כך־אמוץ

.פרשת קסטנר תתחמם שוב בעוד חדשיים, כאשר יפרסם
עד־קסטנר יואל כראנד את ספרו, דברים כהוויחם, שמטרתו לחנן על

איפה בית־תשימוש 7

שרת וקסמנר. בראנד, הנתון להשפעתם המלאה של חוגי שרת, חתאים את סועד
הופעת הספר לתוכנית הכללית של ההתקפה הפסיכולוגית חפיו־קסטנריוב
• כדאי לד להתחתן. בשנה הבאה ייהנו בעלי משפחות מהנחות גדולות
במס ההכנסה, ואילו רווקים יצטרכו לשלם מס מוגבר בעד אותה חהבנסח.

הקרבן הראשון: אכסנייתו הקודמת, דבר
השבוע, בו פורסמו טוריו השבועיים (סח
נשמע ז) עד לשבוע לפני כן.
״המסדרון היה מזוהם אף כי השמשות
הפונות אל הרחוב הבריקו תמיד. צינורות
המים הקרים דלפו בחדרים. המה שנורא מכל:
חדר הגותיות, אם תסלחו לנו על הביטוי׳
עמד בחצר ובלילות החורף צריך היה
להתכרבל בשני מעילים כדי לצאת החוצה...״
לעהמת תיאור פלסטי (אם כי סמלי) זה
של דבר השבוע, השוכן למעשה בבנין־הפאר
החדש של דבר, התלהב בן־אמוץ למערכתו
החדשה :״הבית מוסק בהסקה מרכזית, מים
חטים וקרים זורמים מהברז 24 שעות ביממה,
וחדר הנוחיות, תסלחו לי שוב על הביטוי,
הוא ממש בתוך הביוב*..
מחמאה או רמז ז עורך דבר השבוע
נדהם כשקרא את המלים. לא מתות נדהם
מ> הכותרת: בניגוד למקובל בעולם ד,עתו־גות,
לקח עמו דן בן־אמוץ גם את שם המדור
הקודם שלו. השבועון המסא״יי היה נאלץ
להמציא שם חדש (יהיה סוב למדורו.
חבריו המרשים של בן־אמוץ צחקו מן הטור,
אולם הצחוק היה נבוך במקצת. הם לא
היו לגמרי בטוחים למה התכוון חברם החדש
גדול״הסמדים ותכול־העין, שופע הבדיחות.
תהה אחד מהם: האם המלים ״בית הנוחיות
הוא ממש בבית״ נתכוונו סמחמאה או כרמז?

• פרשת שייקה ירקוני עלולה להביא במבוכה כמה פקידים,
אם שייקה יגשים את איומיו להגיש משפח נגד משרד סבמחוך, שביטל חוזה
פסו והציע לו פיצויים אחרי שחענין עורר חד שלילי ביותר בעתונות.

קזכלאן של יגאל מוסינזון עומד להופיע על הכד

חבמ אי

פיטר פריי והקולנוען נורי חביב חביב ישתפו פעולת בחסדטת חמחזוג עם
שינויים ניכרים. מחזאי ישראלי אחר שיוכל לשמוח ! סשח שסיר, שמחזהו
האחרון מלחמת בני־אור עשוי לזכות לחצגח באיטליה.
• שלב נופף כדרף לאילת: חקמת כמה ישובים חדשים בין באר־שבל
וחוף חמפרץ, בעתיד חלא־רחוק.

.סכנה לאוכלי חזיר: בקרוב יתחדש הלחץ לחוקק חוק

לאיפור גידול החזיר ומכירתו בכל רחבי המדינה. שיבתו של זרח
וורהפסיג לתפקיד תת־שר הדתות תיתה מותנית בקבלת שורה של חוקים דתיים.

• הפרוגרסיביים, לעומת זאת, ילחצו למען הלאמת לשכות-
העמידה, דרישה שהועלתה על־ידם עם כניסתם לוקואליצית.
• תלמידי הנמנסיות ידפלו להתכונן לזעזועים. סכסוכים קשים
יפרצו כאשר ידרשו מורי בתי־הספר התיכוניים להשחת את שכרם לשכר האקדמאים
בשרות המדינה.
• גם במשרד הדואר עומד להיפתח מאבק בין חמר, יוסף בורג,
לבין המנהל הכללי, בן מנחם. גם כאן יתיה הנושא: הגדרת הסמכויות של חשר ן והמנהל.

.אליעזר ליבנה, לשעבר ח־׳ב מפא״י, עומד לחדש את

התקפותיו על מפלגתו בעתונו בטרם, לקראת חבזזירות לועידת מפא״י.
ליבנה אינו מאמין כי הבחירות יביאו לידי שינוי, אך מקוות ני פרסומיו יגרמו
נאב־ראשלהנהגוג
* עירית תל־אכיב תוסיף גם להבא לעניין את אזרחיה. לאחר
שביתת עובדי חעיריה, שנסתיימה בנצתון האופוזיציה, יאורגנו על-ידת הפגנות
ופעולות־לתץ אחרות מצד תושבי השכונות, נדי להפריע לעבודת הנחלת העירית
ולהוכיח את אדלת־ידח בלפי הפרברים.

תיק ושלושה עטים. מאז שנתמנה
למוכתר* לא נראה צאלח בן ה־ 37 בלי תיק
העור העבה החדש, שקנה במיוחד למטרות
ייצוג. הוא גם קנה שלושה עטים נובעים
חדשים. התושבים, שידעו כי חליתל
אינו יודע קרוא וכתוב. תמהו כמקצת.
באותה ישיבה מסר נציג הממשל הצבאי
הודעה חשובה: בגלל סיבות מסויימו*
יהיה סלק מסויים של אדמות הכפר סגור
בפני תנועה ואין להיכנס אליו עד להודעה
חדשה.
המוכתר חייך, הבטיח להעביר את ההודעה
לתושבים. אלא שלרוע מזל התושבים, לא
ידע נציג הממשל הצבאי כי צלאח חליחל
אינו מבין עברית כהלכה. במקום להודיע
כי חלק בלבד מאדמות הכפר הוכרז כשטח
סגור, מסר חליחל לתושבים את הידיעה
המחלחלת כי כל אדמות הכפר הפכו שטח
אסור.
וכך, במלוא עונת הזריעה, נשארו ערביי
ג׳יש כלואים למעשה בתחומי כפרם. עך
אשר, לאחר שבוע תמים׳ הופיע נציג הממשל
הצבאי לביקור שיגרתי, תיקן את טעותי
הבלשנית של האיש הנבחר.

אשקלון

הציונים הכלליים, למרות שאחד התומכים בדבר הוא המסודר אורי צבי גרינברג,
שאמר כי *זה יכול לתופיל, ובוודאי לא יזיק ו

דשהעתונאיתאחרת: חנחנת חציוניס חכללייט סירבח לחתערב
בבעית מינוי עורך להבוקר, דבר שעומד לגרום לריב גלוי בין שני חסועמדים,
יעקוב גרומן ואייזיק רמבא.

החלה מדינת ישראל לאחרונה לחלק ביד
רחבה חותמות מתכתיות קטנות, הקובעות
כי נושאיהן הם מוכתרים כחוק וכדין.
בכפר ג׳יש הגלילי, למשל, מצויות חותמות
נחמדות אלו בידי שלושה אישים. אולם
כאשר החמין המושל הצבאי לפני שבוע
את המוכתרים לישיבה מיוחדת, הופיע רק
צאלח חליחל.

מנגנון
ט עו תו שדצלאח
אם פירמה אחת מייצרת עטים, חייב הקהל
לקנות את תוצרתה — תהיה זו טובה
או גרועה אולם אם שתי חברות מיצ־רות
עטים, יכול הקונה לבחור ביניהן.
וההתחרות, כידוע! ,מאלצת את שתי החברות
לשפר את שרוחן.
מה שנכון לגבי עטים־נובעים, חייב להיות
נכון גם לגבי מוכתרים. כך, על כל פנים,
החליט הממשל הצבאי. על כן, במקום ה־הוכתר
המסורתי >י*י התורכים והאנגלי*

במקומות רבים בארץ, השם זונאבנד הוא
שם מפורסם. הוא מפורסם במיוחד מדרום
לראשון־לציון, כסביבות אשקלון. הודות לו,
לובשת כיום עיר הגנים הצעירה, על החוף
הדרומי, את צורתה המלבבת.
כאשר ביקר ד״ר ר,נרי זונאבנד בישראל
לראשונה, בא המרצה הממושקף, גדוש
חוש ההומור של אוניברסיטת יוהנסבורג
כשליח יהדות דרום־אפריקה לישוב העברי,
שהתחפר בעמדותיו הראשונות לקראת מלחמת
העצמאות.
הוא נפגש עם דוד בן־גוריון ואליעזר
קפלן, כשאלה היו עוד מנהיגי הסוכנות היהודי*
ביקש לברר במה יכולה יהדות
ארצו לעזור לישוב במאמץ המלחמה. הוא
גם הציע הצעה שנראתה בלתי־מציאותית
במקצת: הקמת מיפעל־בנייה שיקשור את
יהדות דרום־אפריקה לארץ־ישראל, יעזור גם
לפתור את בעיית שיבונם של רבבות העולים
החדשים שבוודאי יחפשו מקלט במדינה
החדשה לאחר הנצחון.
שומעיו חייכו מתוך ספק. ד״ר זונאבגד
חייך מתוך אופטימיות.
ראשץ כין הלוחמים. כעבור שנתיים,
בעזרת מימון מכספי יהדות דרום־אס־ריקה,
הפך הרעיון למציאות. זונאבנד, שרכש
לעצמו שם בינלאומי כמרצה לסוציולוגיה
ותיכנון ערים, ניגש גם להוכיח את
יכולתו המעשית. הוא עזב את ביתו, את
משפחתו ואת קתידרתו, ניגש להקים עיר
חדשה בישראל.
העיר: אשקלון. הרעיון: הקמת עיר
מודרנית גדולה שלא תהיה ישימון של בסון.
התוכנית: בניית עיר־גני* מורכבת מחמש
ערי־לכת המשלימות זו את זו. כל
אחת מהן תהיה בת 10 אלפים תושבים,
תשמור על המיבנר. החברתי ההדוק של
ישוב קטן ויחד עם זאת תהיה די גדולה
כדי לקיים שירותים ומוסדות מרכזיים מפותחים.
זונאבנד
נתמנה לראש מועצת עירו המבהיקה.
מאוחר יותר, צורפו אשקלון והעיר
הערבית מגדל לעיר אחת, שתיהן תחת
ראשותו של הדוקטור מרכיב משקפי־הקרן
העבים.
השגעון המזהיר. לדוקטור היתד, תכוני
בולטת: הוא אהב את המצבים הדרמתיים•
על כן מצא המרצה השלוו את עצמי
בחפירות הקדמיות של חזית איטליה
(חסשך בשמוד )12
* פירוש תמלח ״נבחר״ .חתפעיד אינו
מזבח את בעלו למשכורת ממשלתית או
לתשלום כלשהו.

התעלומה
סירת

ף* שעהשבעכערב יצאה א/ק מסדה, אוניתו היחידה של קואופרטיב אופיר, מנמל
ויבוואלנציה האיטלקי. הים היה שקט. תוך שעה ירד הערב. הלילה היה חשוך ומעונן.
דב־החובל הדני, שנתמנה זה עתה על־ידי הצוות של האניה הקואופרטיבית, ושזו הפעם
הראשונה בחייו מילא תפקיד של קברניט, לא הרגיש בטוב. האניד, נטתה לצד אחד, כנראה
בגלל טעינה בלתי־נכונה של מטען עצים. הוא ציווה להוריק את מיכל המים אשר בצד השני,
כדי לאזן את הסיפון. היתה זאת שגיאה ימית חמורה. רק כשיש מים במיכלים בשני צדי האניה
אפשר לשמור על שווי־המשקל בשעת צרה..
מה התרחש כעבור זמן קצר תיאר הקצין השלישי צבי נוימארק בדו״ח שלו למערכת
העולם הזה (:651ה, כעבור כמה ימים :״עורר אותי רעש גדול ...הכלים שעמדו על הספון
התדרדרו הצידה ...ניסיתי להדליק את האור, אך הוא לא נדלק ...בעלותי במדרגות הסיפון
שמעתי את צפירת האזעקה וקריאה להיכנס לסירות ההצלה...״
ביניהם הקצין הראשון אנוש שטמפפר. כשניסו
עוד כמה איטלקים להידחק לסירה, הרדמויות
אפלות ע? הם 5ון
חיק אותם אנוש שטמפפר בכוח.
ת אשר קרה ברגעים הספורים בין

חיים ומוות, לפני חמש שנים, מן הרגע בו
״ ? עזו ב או* ה בי ר ה
הושמעה הצפירה ועד לטביעת האוניה, נאלצו
בתי־המשפט הישראליים לנחש בעשרות
ף * ישמהר התרחקה הסירה מן האניה
ישיבות מפרכות. מספר התיאורים היה כמספר
הניצולים. לכל אחד מהם היה סיפור ש הטובעת. רק אז נתברר ליושביה כי אין
בה בכלל משוטים. הסירה היתר, חסרת־אונים
סתר לחלוטין את כל האחרים. סמו בסרט
בזרם החזק, בודדה בחושך המוחלט.
היפאני ראשומון, היה נדמה שכל אחד נכון.
אולם גם צרה זו נשכחה מיד: דבר איום
על הסיפון התרוצצו דמויות אפלות: שמויותר
נתגלה. הסירה התמלאה במהירות בנה
אנשי הצוות הישראליים, הקפטן הדני,
מים. איש לא ניחש בהתרגשות הרגע את
אנשי הצוות האיטלקיים. כל אחד הגיב בצורה
הסיבה הפשוטה: בתחתית הסירה חור, שיש
משלו על סכנת המוות המיידית שאיימה עלסתמו
בפקק .״לעזוב את הסירה ! לחזור
ליו. הקפטן שתק. הישראלים ניסו להשליט
לאוניה !״ צעק שטמפפר, בן־חדרה כחול־עין,
סדר. האיטלקים יבכו, קיללו והתפללו.
וקפץ הימה. חיש מהר הגיע חזרה לאוניה.
באמצע האניה היו שתי סירות הצלה על
היתד, זאת פקודה גורלית, שעמדה במרכז
המשפט. האם היתד, נכונה? ימאים וותיקים
יודעים שסירת־עץ אינה יכולה בכלל לטבוע.
האם היה מותר לקצין הראשון לנטוש את
הסירה ראשון, מבלי לדאוג קודם כל לשאר

תמונת א/ק מסדה, מצויירת על־ידי רב־החוכל
״האם אתה היית פעם במצב כזה?״
שטר, מסביב לאוניה עם כל אנשי הצוות הנותרים,
מלבד שניים: הקפטן הרנה וקצין־
המכונות השני, אורי פרוסקואר.
תנועותיו של פרוסקואר לוטים ערפל. הצעיר
החיפאי, המחונן בדמיון מזהיר, הגיש
חצי־תריסר הסברים שונים, כל אחד מהם
מפואר יותר מהשני. החידה לא נפתרה.
התנועות של רביד,חובל היו פשוטות יותר.
אין ספק שלא ידע מה לעשות. את משרתו
הראשונה כקברניט השיג זה עתה רק
מפני שחברי הקואופרטיב רצו לחסוך את
המשכורת של קברניט מנוסה (ויקר) יותר.
הוא פשוט נשאר על הגשר. רק מקרה הוא
שלא ננטש יחד עם ד,אוניה.
כשחזרה הסירה השניה לקחתו, ירד לתא,
אסף בקפדנות את כל ניירותיו ואת מדי הקברניט,
ירד לסירה. שם שמע את סיפורו
של אנוש שטמפפר, ששכב כמת בתחתית
הסירה. אחרי כמה נסיונות למצוא את הסירה
השניה, שעלו בתוהו׳ נתן פקודה לחתור
אל החוף, במרחק של 17 קילומטרים. בינתיים
נעלמה הא ניד, מתחת לפני המים.
אחרי תשע שעות של חתירה בקור האיום,
הגיעו אנשי הצוות, הלבושים בפיג׳מות, גופיות
ותחתונים, אל החוף.
שם נודע להם ששום סירה אחרת לא הגיעה.

בירה
ריקה מאדם
* ץהקרה לסירה הראשונה? הדבר ייש־אר
לעולם כאחד הסודות המוזרים ביותר
של הימאות הימתיכונית.
יחידות של חיל־הים וחיל־האוויר האיטלקי
יצאו לחפשה, אך נאלצו לחזור מחמת סערה
חזקה שקמה לפתע. רק כעבור כמה ימים
נתגלתה סוף סוף הסירה, כשהיא שטה על
פני המים׳ חולצה של ימאי תלויה על התורן
כאות־אזעקר — ,והיא ריקה מאדם.
אין כמעט הסבר מתקבל על הדעת. הסירה
לא טבעה. גם האנשים לא טבעו באותו לילה,
כי מובן מאליו שתלו את החולצה רק עם
אור היום. אם כן, מדוע נטשו את הסירה
שלא טבעה 1
אפשרות אחת: בראותם כי החוף קרוב
וכי אין משוטים בסירה, קפצו למים כדי
להגיע בשחיה, נתפסו בדרך על־י־י הסערה,
טבעו כולם. נימוק נגדי: היו בסירה אנשים
שלא ידעו כלל לשחות.
בין הנעדרים היו שלושה ישראלים ! רב־המלחים
יוסף פלשטיין ( )32 מכונאי שלישי
שלום קליין 19 מנהל המשק שרגא בו־רובסקי

רב־חובל הרנה
רגעים ספורים —
,מצויירות בכל הציוד הדרוש: אק־ראקטות,
אות אזעקה כימי, משוטים,
עזרה ראשונה, מזון. לא ברור אם
ניסה להורידן, אך בגלל הנטייה השל
הסיפון אי־אפשר היה לבצע את
צוזת מנוסה וממושמע מאד, תחת סי־ותקיף,
יכול היה אולי להעלות
אלה את הסירות ממתקניהן ולהורידן
כזה לא נמצא אז בא/ק מסדח.
צעק הקצין הראשון לקפטן ששתי
סירות העבודה הקט־הקפטן
עשה תנועה
לים, האיטל־ישראלים,

נאשם
שטמפפר
— בין חיים ומוות
יושביה? דעת סניגורו של שנזמפפר, במשפט:
כן. זה היה מעשה טוב, כי בזאת הקל על
הסירה. דעת הוריהם של שאר הימאים הישראליים:
לא. על הקצין היה לדאוג לאנשיו.

הקפטן נשאר ע? הנשר
הגיע אנוש שטמפפר חזרה לאו-
1״ ניה, כבר סיימו שאר אנשי הצוות את
הורדת הסירה השניה. מלח קר־רוח סתם את
החור בתחתית בכים הפיג׳מה שלו. הסירה

—6 — 983

! ^ 5העשההרנה, וותיק של שתי מל־
^ /ח מו ת עולם, שאינו מעשן ואינו אוכל
בשר, אך רץ כל יום עשרה קילומטרים, עת
הרגיש שהאניה טובעת? לדבריו, אמנם הרשה
לשטמפפר להוריד את סירות־העבודה,
אך רצה שהצוות יחזור אחר־כך לאוניה כדי
לנסות להוריד את סירות־ההצלה הגדולות.
הוא לא יכול היד, להסביר !מדוע לא דאג
להשתמש במכשיר־הקשר, לא הבטיח את
העברת ציור ההצלה לסירות הקטנות.
מר, חשב באותו רגע? השיב הוא, בחיוך
אטי :״מה שחשבתי באותם הרגעים אף אחד
לא יודע. גם אני לא.״ !מדוע לא השתמש
בראקיטה? ״לא חשבתי על זה. האם אתה
היית פעם במצב כזה? אתה חושב על הרבה
דברים אחרים״ .קל לדבר על זה עכשיו...״
היתד, זאת הבעיה האמיתית של המשפט.
עת נמשכו הישיבות יותר ויותר באולם הריק•
מאדם, אחרי שהקהל כבר איבד כל ענין
בדיונים, התחבטו הפרקליטים לובשי־הגלימות
בנסיון להחזיר את מצב־הרוח של אותם רגעים
רחוקים, מול פני המוות. היה זה נסיון
בלתי־מציאותי.
כי השאלה לא היתד, מה יעשה אדם במצב
מסויים כשיש לו ז,מן לחשוב על כך בשקט.
השאלה היתה! :מד, יעשה אדם נורמלי במצב
.כזה תחת לחץ סכנת־המוות, כשאינו יכול
לשקול את מעשיו בקור רוח? ובאיזו מידה
מטילים עליו מעשיו אלה אחריות פלילית?
השופטת המחוזית אומיה וינוגראדוב לא
היססה לקבל על עצמה אחריות, מוסרית כה
כבדה. היא מצאה את שטמפרר אשם, דנה
אותו למאסר שנה.

ה ט בי עההאח רונ ה

מכתב לאב שכול

** משן• במה חדשים אחרי האסון לא
2קרה דבר. נעשה נסיון להעלים את
פרטי האסון, כדי שלא יינתן נימוק לחברת
הביטוח לסרב לשלם. נקנתה אניר, על שם
הטובעים (א/ק השלושה) והקואופרטיב אופיר
הצטרף לחברת שוהס.
כעבור זמן רב הגיע מכתב לאחד ההורים
השכולים. הכותב היה אודי פדוסקואר, ש־הסתכסך
עם אנוש שסמפפר. במכתב הביע
פרוסקואר את דעתו כי אנוש שטמפפר׳ אשם
במות השלושה, הודיע שמצפונו אינו מרשה
.לו לשבת בחיבוק־ידיים. ההורים פנו לתביעה

הכללית. שטמפפר נתבע לדין.
מן הרגע הראשון היה ברור כי אין שחר
לבירור כל עוד חסר הקפטן הזר. באחד הימים
הופיע באולם החיפאי, אחרי שהושט
במיוחד ארצה: איבין ביארקה הרנה, בן ,59
י!מאי מאז גיל , 14 כעת נווט בנמל קופנהאגן.
דו־הקרב בין הקפטן הנמוך, שדמה במקצת
לספנסר טרייסי שקט, שתקני, שוקל כל
מילה, לבין הסניגור אהרון חוטר־ישי׳ עצבני,
דרמתי, בעל חיתוך־פנים !מונגולי, יליד רוסיה
שהיה קצין קרבי מצטיין בבריגדה היהודית,
היה נקודת־השיא של המשפט. לשוא ניסה
עורך־הדין לפרוץ את הביצורים הנפשיים של
הקפטן. הלה ישב ליד דוכן העדים, לא התרגש,
חזר על דבריו ללא שינוי.

^ 4־ טמספרלא קי ב ל את הדין. לא רק
/ /י העונש העיק עליו, אלא עצם העובדה
שנמצא אשם למות השלושה, שהוריהם עקבו
אחרי כל מלה של המשפט. הוא ביקש להוכיח
שהוא חף !מפשע, הגיש ערעור.
השבוע שטה רוחה של א/ק מסדה בפעם
האחרונה דרך אולמי המשפט בישראל. ביתד,משפט
העליון גזר את דינו האחרון, והסופי:
מאחר שאיש אינו יודע כיצד ניספו השלושה,
מאחר שהסירה עצמה לא טבעה, אי־אפשר
להטיל את האחריות למותם על איש.
אנוש שטמפפר, קצין ראשון, שזו היתד,
טביעתד השלישית, יצא סוף־סוף זכאי. פרשת
מסדה טבעה סופית.

—<^ יזי<ח ו. ו ז 1ו ח..ו

דו״ח

נר נש, גרו הס
הביאאתה די ה גיונ גלד או דהדדהטד וו 1
גגהק מו ר של הזירהטרון כמעט
| ן התעופף מעל לקורותיו. באולם יכבו
סקסופונים׳ טירטרו בונגו ותופים,
הריעו חצוצרות, זמרים התעללו במיקרופון
ונקשו עקבי רקדנית. הקהל הוסיף
נופך משלו: מחיאות כפיים קצובות
וסואנות ורקיעות רגליים על ריצפת־העץ.
הרעש היה איום ונורא לאוזן רגילה,
אך אלוהי ממש לאוזנו של חובב
ג׳אז אמיתי.
האיש שהיה אחראי לכל המהומה התבונן
סביבו בחיוך טורף, שהתפתל תחת

שפמו הדקיק .״בעורקי זורם קצב במקום
דם,״ אומר.
בני בנט תמיר־הגוף והשחרחר, גילה
את אופיו הסוער כבר בהיותו בן שלוש.
יום אחד, בשעה שהוריו נעדרו מן הבית,
לקח מאוסף התקליטים של אמו
את כל אלה שלא היו לוהטים די הצורך
לטעמו ושבר אותם אחד אחד. הוא
השאיר רק את אלה שהלמו את חוש
הקצב שלו.
בגיל מאוחר יותר, כשהמשפחה התרוששה
בעיקבות המשבר הגדול של

שסרוא 11הכלים. במסעדה נצרתית, לאחר ביקור במקומות הקדושים,
בני בנט על השולחן לקול תרועת החצוצרנים.
ולאחר שתיית ״לחיים״ ,עלה

רוצים להשתגע. ככל שכלי -הנגינה הרימו את קולס, יצא הקהל
בזירהטרון הרמת־גני מכליו. אף אחד מן הסוליסטים של הלהקה לא
הצליח לרדת מהבמה מבלי להוסיף לתוכניתו שיר או שניים. בני בנט

הסר סו רמפא רי ס. קאטיה, שעל נופת כפי שאמר אחד מצופיה, לא היה
אף סנטימטר מיותר אחד של בשר או של לבוש, הקסימה את הקהל בריקוד
המתחיל בנעימת הברבור של סן־סאנס, ומסתיים בסערת־חושים יחפת־רנליס.

תופי הג׳ונגל הנרי טוסן הכושי השתמש
בבונגו, מין מהדורה חדישה של תופי חג׳ונגל,
לא רק לצורכי קצב אלא גם ללהטוטי ראווח.

העיקר קצם !
ללא הרף במהיו
יליד קובח,

זכה פעמיים לנשיקות סוערות
בהתלהבות לוהטת של חובב להשליט אובדי־העצות

,1929ה!
צ ועיים,
כסף לצ

2ר -ועי׳4
לה ברק:
מספר,
ניצוחו 1
אף לרגו

גבהמסודר

; ק פי ץאתהק רי רמכס או ת יו

ללמוד נגינה אצל מורים מק-
;לך לצחצח נעליים כדי לאסוף
־ך זה.

המננן שנוזד רקדן

] כבר הפך בנס לבדרן מקצו־והחל
להוסיע במועדוני ליון
.״לרקוד לא למדתי,״ הוא
,נולדתי רקדן.״ ואכן, בשעת
ל התזמורת אין רגליו נחות
,בשער, שידיו מקישות על זוג

תופי־המתכת שלו.
כשהתגייס לצבא האמריקאי במלחמת
העולם השנייה, כבר היה בנט מנגן
וותיק, אך הוא בחר בתפקיד קרבי ממש :
מקלען במפציץ. בתפקיד זה השתתף
הסגן בנם בהפצצת הערים הגדולות של
גרמניה, עד שנפצע ברגלו מרסיס פגז.
כשהחלים
— גילו מפקדיו כי בבנו של
הדייג מוונצואלה חבוי כשרון לאגרום־
נות. לאחר השתלמות במקצוע זד״ כבש
את תואר אלוף חיל־האוויר האמריק־
:משקל קל. את נסיונו, הן כמפציץ
והן כמתאגרף, לא שכח — בעזרת
מכות נוק-אאום מכוונות היטב הוא
מנסה עד היום לחקות את רעמי ההפצצות
על גבי תופיו — ובהצלחה
תירה.

ב עי ר ה קו ד ש. למחרת בואה לישראל הקדישה התזמורת
יום לסיור במקומות הקדושים בנצרת, בעוד שהזמר הנרי רייס
(למטה) הרכיב את עצמו על חמור בלוויית נערה ישראלית.

קצם בנשמה

ת תזמורתו העצמאית הרא־שונה
יצר בנט עוד במסגרת
השירות הצבאי, בהיותו בן > .24א־חר
השחרור, חזר והרכיב תזמורת
מיוחדת לנגינה בסגנון דרום־אמריק־אי.
הצלחת התזמורת החדשה הובטחה
כמעט מהרגע הראשון, לאחר
שזכתה בתחרות ג׳אז עולמית בפאריס
בפרס ראשון, וימנצחה הוכתר
בתואר נזלך הנזנזבו.
״הקימותי לעצמי תזמורת,״ הוא
מספר ,״כי לא הרגשתי את עצמי
כבתוך שלי בשום תזמורת קיימת.

•ח שפרצו משורות הקהל לזירה
׳׳׳יום• לשווא ניסו הסדרנים
רצינית ושק,טה.

באראבאטיבי. זהו שמו של ממבו סוער המניע את
בני בנם לקפוץ מעל לתופיו באוויר, לקול יללת סקספונים.

תקיעה, שברים,
תרועה.
החיצצור השופע
מפיו של הנרי
קליימון הכושי
מחייב מאמץ רציני
של לחיים
שאפילו מי שרגיל
בזה מתקשה
מאד בביצוע. שהנרי כמובן
הוא יותר מרגיל
נזה.

אני דרום־אמיריקאי והמוסיקה שלי
היא מוסיקת קצב חמה• הקצב הוא
הנשמה !״
התזמורת זכתה למחמאה חמה במיוחד,
כאשר הוזמנה להקליט סוסי־קת־קצב
לסרט ממבו של סילבא־נה
מאנגנו, שרקדה לצליליה.

פיתוח האוזן
ך שעות הפנאי שלו אוהב בנס
4להאזין למוסיקה קלאסית דווקא
.״זה חשוב מאד כדי לפתח את
האוזן,״ הוא אומר, תוך כדי מריטה
באוזנו השמאלית. בדירתו בת.
שני החדרים הוא מחזיק ספריית תקליטים
מצומצמית של מוסיקה קלאסית
בלבד, ללא ג׳אז.
מוטב נות של זהו שמו של קטע
רט,כ הקהל אחרי תיפופו של בני
^הכסאות, הרצפה והמיקרופון.

הקומפוזיטורים החביבים עליו במיוחד
הם סטראווינסקי, רימסקי־קורסאקוב
ודביסי. בין המודמים,
הוא מתלהב יותר מכל מבלה באר־טוק,
ובמיוחד מן הקונצ׳רטו לכינור
אותו שמע בביצוע יהודי מנו־חין
שביצע יצירה זאת לא מזמן גם
בישראל.
הוא בא לישראל לאחר המלצה חמה
של לייאונל האמפטון, שאמר לו :
״אם מציעים לן לנסוע לישראל —
חטוף וסע. ארץ נהדרת וקהל נהדר !״

ממכו אמיתי. הרקו־נית
הבלונדית קאט־ח
הפגינה לעיני הקהל
מחול ממנו אמיתי,
המחול של האופנה האחרונה
שפלט לעצמו
דרן בין המחולות האח רים
ששלטו עד כה.
הממבו נחשב עתה כמחול
המקובל והאהוב ביותר
על חברות עירוניות
רבות בארץ,

נשיקתשלהבת. צעיר משולהב התפרץ לעברו של הזמר
הכושי הנרי ריים לאחר סיום השיר הזהב השחור, המטיר עליו
נשיקות סוערות, הנריס אותו לשוב למיקרופון בשיר נוסף.

במדינה
(המשך מעמוד )8

אם אקבל מכתב נוסף ובו בקשה למסור
את כתובתה של העלמה אסתר
לוינסקי — אצווה. התני מצהירה בזה
קבל עם ועדה, שאין לי וללוחמת החיפאית
שום קשר, ואנא, חידלו לבקש
ממני את כתובתה.

אריסטוקרטיה עממית
,ב ר צוני להתכתב עם נערה לא ה מוני ת. אד
גם לא א צילי ת.״ כו ת ב לי 952/820 אי ש
צעיר בו 27ה טו עז ש הו א חובב ספורט. מוסיקה
קלאסית ותי א טרון, לא סובל קולנוע
וסנובים. את דעו תיו אלה הו א מו כן להביע
בכתב לנערה חיפ אי ת.

אחת מן החברה
ר שות הכתיבה ל 952/821באשר נגו זו
מאחרי שש־ע שרה ומחצה ה שנים הרא שונו
תלח״ .החלו עיני הכחולות 1תרות
אחרי אחד ה מו צאעצ מו ר אוי ומתאי ם ל טי
פו סשכ מו תי. הנתוני ם שחוננ תי בהם :
שערות שחורו ת כפח ם ( טבעי ) 100/4פני ם
מתוקים וחמודים ו מ מדי נו סי אינ ם יכולי ם ל־ביי
שני ב שום מקום וב שו ם ז מן ...ח שכלתי
רחבה וביכולתי לעניין כל נציג ה מין החזק.
ללא רתיעה. נתברכתי בחו ש הו מו ר ובזיקה
חברתית מובהקים לצברית כ מוני. ולסיכום —
הריני הדיוקן של אחת מן החברה מהש ביעית
הו מני ת ב מו ס ד הקרוי תי בו ד עי רוני בתל־אביב.

כשם
אלוהים, לא פלונית
( ) 952/822ח שב מ שד כל הזמן את מדורי
לזול ו טפ שי, עד שהחליט להצטרח לו נם
הוא. מו בן שהשתת פו תו מעלה פלאי םאת
רמתו של המדור, ו אני אסירת תודה לו על
שהו איל לכבדני בנו כ חו תו הכתובה.
מה טי בו י — ובכן. הו א בן , 22 בעל
קומה מ מו צעת. שע רו ער מוני. עיניו כחולו ת
ושפ מו נדל פרע (אולי בגלל העובדה ש הז א
סמל) .ה שכלתו תיכוני ת. הו א או מ ר כי הו א
דו ב ב טיולי ם עד ל שנעון, איננו מע שן. אי ננו
מ ש תכר ואח לא בו ע ט. על הנערה ש תרצה
להתכתב א תו. להיות. אם אפ שר.
בלונדי ת כ מו הו. ל א הוב טיולים. מתל־אביב או
מן הסביבה — אד ב שום פנים ו או פן לא
סלינית. מתרה הו א. נו ש א ההתכתבות לא
ח שוב. הוא ב טוח שיסתדר עם כולו

סמינריסטית, גבוהה ותמירה

ס מינ רי ס טית צעירה, בת , 17 שלפי תיאורה
אני מני חה ש הי א חמודה 952/823 מספר ת
לי שהחברה שלה נמאסה עליה, כולל 2ח־חברים
ש היו לה עד כה. היא אומרת ש הי א
נבו הה ותמירה. רוצה להתכתב על כן עם
צעיר שנילו מרחף בין 21ל־ ,25 שיהיה חובב
מו סיקה, קולנוע וספרות וכ מובן. גם נחמד.

אחווה, פשטות, טבעיות

מאחורי המספר הבנאלי 95^ / 824 מסתת רים ארבעה ידידים צברים בני , 23— 22 זד
ה שואפי ם להקים ש מ עיי ם חברתית שתנגן תווים
חמודי ם כאחווה ורעות. הרחקת הסנוביזם
העירוני מעל פני הנוער ו קידו מו לקראת תרבות
מו ס ר ובעיקר — אומרי ם הם — פ ש טו ת
וטבעיות.

התועה בדרכי הלב

כדי לא להרגיז את 952/825 הסבורה,
מ שו ם מה. ש אני אירונית, הריני מ בי א ה את
מכתבה כ ל שונו ״
הזמו הו א דבר מוזר. כן רותי. זו כ רני את
אותם הימי ם א שר מ די פעם בפעם׳ קראתי את
מ דו ר ההכתבו ת כ אלת דבר מיו תר בעתון,
וכעת, כעת ר צוני הו א בהתכתבות עם אי ש
מהאנ שי ם שעבר ו מכי ר את החיים וכן בעל
רצון להקדיש חלק מז מנו (ולא מ תו ך שיע־מום)
ל או תו לב סתו ם המתלבט ב או ת ם דרכי ,
החיים א שר מ כילי ם בקרבם חלו מו ת ו אכזבו ת .־
ש שונו ת וצער ו כו׳ .בתקוה של א יקשה לו
להנציחם בכתב ולו רק ל מין ה שני כדברי
גיתה .״ כי גבר בעלמה ועלמה בנבר יבק שו
נ ח מה כ ת שובה יקבל ה א חד א שר נ א מנו ת
ו שמירת סו ד לא תהיה מ חו ץ ל תחומי או פיו.
ויו פיו א שר י שכנ ע ב שליחת ת מונ ה. כ מו כן
עליו להיות נ׳נטל מן מעל ניל . 22י שר ו כנ ה
בעל ב ט חון מוצ קאד לא עק שן. אי ש שיחה
העוסק או חובב מו סיקה, קולנוע ו טיולים.
אם זה ברנל או ב מ כוני ת לא מ שנה. רק ש שעו
ת החורף ה שנו או ת יחלפו במהירו ת הבז?•
בתפילת אל מל א בק שות ל מ צי א ת האדם
ה אי די א לי״.
אל תנ סו ל מ צו א כ אן בלבול ד פו ס או
מ ש הו מ עין זה. המכ תב הועתק כ ל שונו.

להתראות כעבור שנתיים

מתוקוז. איזה סיפור חמוד את מספרת
לי: את בת ,15 הוא פועל ועובד בבניין
הנבנה לידכם. פטפטת אתו מעס ואת
מתחילה לבכות שהקומה השלישית הולכת
ונגמרת. תבל, אילו היה זה גורד
שחקים, היה לכם יותר זמן להכיר
איש את רעותו — ומי יודע — ואפילו
לשכוח הכל לפני הגג. כי הרי חידי,
מתוקה, שגיל 15 הוא צעיר מדי לאהבה.
לא, אינך מגוחכת ואף לא פראית.
סתם מבולבלת במקצת, כיאה לגילך.
הדבר דומה לכירסום תפוחי בוסר ועשיית
העוויות. האהבה דומה לתפוחים.
אם הם נקטפים מוקדם מדי — הרי
הם מעלים העוזיות. חכי. נו עי לי בעוד
שנתיים. מבטיחה ז

וגרמניה, ממונה על יחידה של מלחמה פסיכולוגית.
הקפטן, שיכול היה להשאר הרחק
בעורף, היה בין הראשונים שדהרו על פני
איטליה, אל תוך גרמניה הנאצית.
כאשר תמה המלחמה, נראה לו אולם
ההרצאות שקט מדי. הוא קיבל על עצמו לנהל
מחנה־שבויים של 79 אלף שבויי־מלחמד, איטלקיים.
עבור שגעונותיו המזהירים ויכולתו
לבצעם, קיבל את תודת האימפריה
הבריטית ודרגת מייג׳חד (רב־סרן).
היו אלה אותם השגעונות שעשו ממנו
תושב קבוע של אשקלון. בהכנסו השבוע
למכוניתו, לאחר יום עבודה במשרדו באשקלון,
העיר שהועלתה מן החולות על־ידו,
קיבל יחזקאל זונאבנד התקפת־לב, הוא מת
במקום, בגיל ,56 מרחק צעדים אחדים מן
המרפאה הנוצצת שהוקמה כחלק משגעונו־תיו
המזהירים.

פשעים
הדרךלת שו ב ה
בשעת לילה מאוחרת נשמעו דפיקות
עזות בדירת משפחת זגורי בעיר התחתית
•בחיפה. סימה זגורי ( )22 צעירה שחורת
שיער, בעלת גוף תמיר ודק, לבשה חלוק
בית, ניגשה אל הדלת לפתוח לדופקים.
באפלה הבחינה סימה בדמותו המוכרת של
אלי (מוגרבי) ורדי 26 בידו היה אקדח.
ארבע
שנים קודם לכן, היתר, סימה נערה
תמימה, ובישנית ונאה שזה אף עזבה
את הקיבוץ בו התחנכה בכדי לצאת אל
העולם הרחב, אל תל־אביב. סימה לא בחלה
באמצעים כדי למצוא את מחייתה, היא
היתד, מוכנה לעבודה קשה, עבדה כעוזרת
בית פשוטה, שטפה רצפות, הדיחה כלים.
כך התגלגלה לבתים שונים בהם הכירה טיפוסים
שונים ומשונים.
בדירת רופא נשים ברחוב דיזנגוף הכירה
סימה נערה בשם אילנה, שהיתר מבקרת
בקביעות אצל הרופא. נראה ששוטפת הרצפה
החיננית משכה את תשומת לבה של
אילנה שכן זו פנתה אליה באחד הימים
בהצעה :״למה לך לעבוד קשה ולהשתכר
מעט? בואי עמי ותרוויחי הון״ .אילנה
פרטה על המיתר הנכון בליבה של
סימה. היא הפכה ליצאנית רחוב המשוטטת
ברחוב הירקון.
ילד למכירה. במהרה למדה סימה את
סודות המקצוע׳ נוכחה לדעת כי יצאנית זקוקה
להמר, מפני לקוחות גסי־רוח. נווד
ני חסות נמצאו בשפע, צעירים בעלי אגרוף
המוכנים לפרוש כנפיהם מעל כל נזקק,
תמורת מחצית הרווחים כמובן.
סימה הכירה אחד מהם, התאהבה בו
מיד. הוא לא היה אדיש לאהבתה של נע-
רת־הרחוב, הבטיח לה נשואים ברגע שיצטבר
סכום כסף מספיק. סימה עבדה יומם
ולילה. מלבד לקוחות הרחוב היתה עובדת
גם למען בתי־הבושת הגדולים, מסרה
את כל כססה לאהובה, נמנעה מלקנות
לעצמה אפילו בגדים חדשים.

לתשובה. כשנעצרו אלי מוגרבי וחברו והובאו
לבית הדין, ניסו לטעון באמצעות
עורך דינם ישראל הייק, כי הם שני מוכרי
פלאפל אומללים שנפלו קרבן לעדותה
של יצאנית. צחק קצין־משטרה יהושע וולם־
טון :״ממתי קוראים למה שהם מוכרים
בשם פלאפל?״ הגיש לבית הדין עשר האשמות
נגד השניים, מנוסחים בלשון החוק
הצינית כדוגמת האשמה :״איום בנזק על
גופה על מנת שתעשה דבד שאינה מתוייבת
לעשותו לפי החוק.״

דחם, אהבה וסכין
הצעקות שבקעו מחדרה של חתון סופר
( ,)35 ברמת יצחק, הבהילו את שכניה. רק
סיבר. אחת נראתה להם: מותה של אמה
הזקנה ( )82 של חתון. השכנים התדפקו על
דלתה בצעקות :״פתחי ! פתחי ! אנו נקרא
לרופא.״ כשנפתחה לבסוף הדלת עמדה האם
הזקנה עצמה בפתח, הצביעה לעבר חתון
ששכבה על מרצפת המסדרון שותתת דם :
״הוא הרג אותה !״ יללה.
סאלם סופר 45 ניסה לתפוס סכין אך
השכנים תפסו אותו, הוציאוהו מן החדר. בחדר
המדרגות הצליח להשתחרר ונמלט. השבוע,
הסגיר סאלם את עצמו. נגדו עמדת
עדותה של חתון סופר עבת־הבשר, שסיפרה
למשטרה על הנסיון לרצח מצד בעלה :
מהזהמשחק 7״גרתי בחדר הזה עש
אמי ואחי. בערב חג הסוכות באה שדכנית,
הביאה אותו (סאלם) ,אמרה בן־אדם אדוק,
מתפלל כל יום, ממשפחה טובה רק אין לו
עבודה ולחם לאכול. התחתנתי אתו לפני
שלושה חדשים. אחי הכניס אותו לעבודה
בבית־חרושת של חשמל של פפרמן, אבל
אחרי תודש הוציאו אותו. אמרו לא מצליח.
״עשינו חתונה גדולה. חשבנו איש טוב,
לא יעשה צרות, לא ידענו הוא ממזר כל-כך.
אחרי שהתחתנו, שכרנו דירה שכנה בשביל
אמא שלי ואחי. לפני חודש, אמא נהיתה חולה
ובאה לגור אצלנו, ואני והוא הלכנו רק
לישון אצלה בבית.

אולם סכום הכסף מאן להצטבר. חלפה
שנה ולא נראה כל סיכוי לנישואים קרובים.
סימה הבינה כי רומתה על ידי אהובה, החליטה
לעזבו. בינתיים נכנסה להריון, ילדה
בן שנמסר לאימוץ תלורת סכום כטף הגון.
המאהב ראה בה רכושו הפרטי שאין לתת
לו להישמט מידיו. התקפה מלווה מכות רצח
הבהירה לסימה כי הדרו היחידה להשאר
בחיים היא להמשיך לעבוד עבור מעבידה.

״לפעמים
בלילה הוא ככד. חונק אותי.
אני בהתחלה לא ידעתי מה עושה גבר שמתחתן,
חשבתי ככה צריך לעשות. אבל כל פעם
היה חונק אותי יותר הזק. אמרתי לו :׳מה
זה, משחק?׳ אמר לי :׳לא, אני אוהב לקחת
מפה.׳ הוא לא היה בסדר ...חדשיים כבר
רופא של קופת חולים נותן לו זריקות כשביל
שיהיה לו כוח. אבל זה לא היה עוזר,
לא יודעת למה.״

מוכרי פלאפל אומללים. יום אחד
נעלמה סימה, חזרה לבית הוריה בחיפה,
הודעה כי ברצונה לשוב למוטב להינשא
לאמריקאי שהבטיח להוציאה מהארץ.
אותו יאנקי טוב־לב שכח לכלול בחשבונו
כי סימה אינה רשאית עדיין להחליט על
מעשיה, יש לה בעלים והם המחליטים במקומה.
אלה התחקו על עקבותיה, רדפו
אחריה להיפר, איימו לשרפה חיים אם לא
תחזור לעבוד עמם. סימה ביקשה את הגנת
חמשטרה.
השבוע הוכיחה משטרת ישראל כי ענד
די של אדם אי* *ונע בעדו את הדרך

ה ז רי קהשהש פי ע ה .״לילה לפני שהרג
אותי חנק אותי הרבה חזק, אמר לי רוצה
להמית אותי, לא יודעת למה. אמרתי
שצריכה לשאול אנשים אם כל גבר יעשה ככד.
לאשתו. ביום שלישי חזר מהלשכה, לא קי־בג
עבודה, קיבל זריקה בשביל שיהיה לו
כוח. התחיל לסובב לי את הידים ושם הראש
שלי בין הרגלים. אמא ישנה, לא יודעת כלום,
חשבה אולי אנחנו משחקים.
״אחר כך סתב אותי בשערות והתחיל מרביץ
לי הרבה ; על הראש, על הכל. סחב אותי
עד ארון הסכינים, לקח סכין והתחיל עושה לי
דקירות. רופא אמר שש־עשוה. עשה רק ב
גרון,
לא יודעת למה. צעקתי: בקשה, בקשה,
מה עשיתי?׳ אמר לי :׳רוצה להרוג אותך !׳
יש לי מזל שהסכין היתה מתה, לא חד.
הייתי מתה ברגע. אחר כך השכיב אותי, ובסכין
עשה על העינים ועל הגרון. עכשיו
אני חולה, יש שש־עשרה דקירות, לא יודעת
למה.״

דרכי חיים
טעמהשד אוזן
שני גברים התגלגלו בבוץ הדביק ביום
סגרירי, באדמות אל־קביה, נצרת, הנחיתו
מכות איש על פרצוף רעהו• מסביבתם נוצר
מעגל נשים מייבבות ומיללות :״חידלו !
הרפו הגברים המשיכו בשלהם תוך קללות
ויריקות.
לפתע נשמעה יבבה חדה מלווה בכי. לעיניהם
הנדהמות של הנוחכים נראה מוחמר
עבדול מועטי יורק בבחילה את תנוך אוזנו
של סלח מחמוד אלדבס. הרפש החום
התערב בצבע דמו של סלח.
סלח המייבב הרים את אוזנו הקטופה,
ניסה, ללא הצלחה, להדביקה למקומה. הוא
רץ אל הרופא בנצרת כשהוא משאיר אחריי
פס אדום. הרופא הניד בראשו, הסביר
שיוכל רק לתפור את הפצע.
כשהובא בשבוע שעבר למשפט, נתברר
כי מחירה של חצי האוזן במדינת ישראל
הוא 50ל״י קנס, ומאסר חודשיים על תנאי.
מה היה טעם התנוך?
השיב מוחמד :״טפו ! ״
תזכיר מדור חדש זה יזכיר לקוראים
החד מהשבוע תצפיות
שנתגשמו אחרי ש״ה-
עולם הזה -חזה אותן מראש,
הצעות שהוצאו לפועל או
מעשים שבאו כתגובה עד
פרסומיו.

סודאן. העולם הזה ( )949 הציע
כי מדינת ישראל תכיר מייד ברפובליקה
הסודאנית החדשה, על־מנת
לרכוש את ידידותה ולהחריף את הקרע
בין סודאן לבין מצריים.
השבוע הודיע ראדיו קאהיר כי
ממשלת ישראל שלחה ברכה רשנזית
לממשלה המודאנית, הכירה בה על־ידי
כך דה־פאקסו.

הרשימה* השחורה( .העולם
הזה ( )949 פירסם בהבלטה את גילויי
שורת המתנדבים על סוחרי הבשר
מאיר עזרא, שהשתתף בהברחת 20
טון בשר, ושמואל לחוביץ׳ ,שרימה
את המדינה אך המשיך ליהנות מחסדיו
של המפקח על המזונות.
השבוע הודיע שר המסחר והתעשייה
כי בוסל הרשיון שניתן לעזרא
וללחוביץ׳ בקשר לעיסקה של ייבוא
כ־סססצ טון בשר קפוא מארגנטינה.

הנזו ל ס

הז ח • 82

החי
אמנות מחול
ר ק דן צעיר התחצף
הוזה סורס התפרסם בצורה מאד לא מקובלת.
היה זד, לפני 20 שנד״ בתיאטרון א.ב.ם.
הפריסאי. על הבמה השתחווה ריימי, גדול
הקומיקאים הצרפתיים, התמוגג מתרועות הקהל.
רי״מי, חזר והוסיף הדרן להופעתו —
והתלהבות הקהל עברה על גדותיה.
הדרן רדף הדרן ונדמה היה כי הקהל המשולהב
לא יגיח לכוכב הגדול לעזוב את הב־מד״
לפתע זינקה דמות שחורה מאפלולית הקלעים,
משכה את הבדחן הדגול בגסות מאורות
הבמה. היה זה חוזה טורו לופז, רקדן
ספרדי צעיר שהיה צריף להופיע אחרי ריימי.
ההמתנה הממושכת מאחורי הקלעים העיקה
עליו. הוא החליט כי ריימי קצר את התשואות
המגיעות לו וכי עליו לפנות כבר את הבמה.
בזכות מעשהו המדהים, זכה חואן בן ה־18
לטורים ארוכים בעתונות הצרפתית. מבקרי
אמנות התרעמו עליו, גידפו את חוצפתו,
שפכו עליו קיתוני בוז — או שיבחו את
כשרונו. חוזה טורז הפך שם ידוע בשמי
פאריס.
חדש וישן. המזג הסוער היה טבוע בטו
ח מילדותו. הוא ינק אותו עם חלב אמו,
בעיירה האנדלוזית, קרטגינה. בגיל שבע, ברח
*בית הוריו, הצטרף ללהקת צוענים נודדת.
כעבור שנים אחדות הופיע כבר על במות
ברצלונה.
הדרך לפאריס ולאולפני הבאלם הקלאסי
היתד. קצרה. שם למד חוזה את הפירואמים,
האנטרשח והפואטה של הבאלם, אך לא שכח
את הסאקוניאוס והקסטניאטות של ארצו. הוא
שילב את הפורמליות של הבאלס הקלאסי
עם סערת המחול הספרדי, יצר לעצמו סיגנון
מיוחד משלו.
יהודי כשם סוקס. אמונתו המקצועית
של טורז כלולה במלה אחת: חזרות. בעת
סיור בניו־יורק, נועד להופיע על במת המטרו־פוליס!
עם שלוש רקדניות ידועות• הן התנהגו
כלפיו בנימוס רב, הובילוהו לסיורים
על פני כל העיר. רק חזרות לא עשו עמו.
יומיים לפני ההופעה הקים טורז שערוריה,
איים לשרוף את התיאטרון אם לא יסכימו
הרקדניות לערוך חזרה משותפת מיד. נזכר
הוא השבוע, בפני עתונאי ישראלי :״אחת
התעלפה במקום. השתים האחרות מיהרו ללבוש
את בגדי החזרות״.
על כן גם אין טורז מבזבז ימיו בנסיעות
על פני ישראל. כל שעה פנויה הוא מקדיש
לחזרות, עם להקתו צרפת־ספרד שהורכבה
במיוחד לצורך הסיור הנוכחי בישראל .״חוץ
מזה״ ,סיפר ,״אני מפחד לצאת יותר מדי
לרחוב. חושבים אותי ליהודי ומתחילים לדבר
אלי באידיש״.
אך למרות מראהו החיצוני, אין לחוזה
טורז אלא קירבה רופסת ביותר ליהדות. אשתו
מריאנה איבנובה, הרקדנית הראשית של
האוסדח דה־סאריס המופיעה אתו בסיור זה,
היתה נשואה תחילה ליהודי שאחיו, שמיאל
פוקס, מתגורר בארץ.
הבעל החדש והגיס לשעבר נפגשו השבוע
בהצגת הבכורה.

ואף־על״פי־כן נועה תנו ע
ריקוד קאמרי (בהדרכת נועה אשכול)
הוא ערב מעניין מאד, אך בלתי־מובן בהחלט.
עם פתיחת המסך מאכלסות את הבמה
ארבע דמויות (נעמי פולני, מרים שרון, ג׳ין
האריז, נועה אשכול) לבושות בבגד טריקו
דקיק שחור ומהודק לג־ף, הפותחות בתנועות
איטיות ומדוייקות להפליא, כאילו יצאו מתוך
סרט ראינוע שמהלכו הואט. את הדמיון
מגביר עוד השקט המוחלט השורר הן על
הבמה והן באולם, והמומר רק על־ידי תיק־תוקו
החרישי של מטרונום הקוצב את הזמן
לרקדנים עצמם.
קסם כלתי מוכן. גם צופה שאינו מומחה
יכול להרגיש כי בתוכנית הקצרה, הכוללת
27 קטעים שאורכם הממוצע אינו עולה
על שלוש דקות, הושקעה עבודת־נמלים
עצומה, אשר בלעדיה לא היה אפשרי כלל
להגיע לשלימות כזאת של תיאום התנועה
וגמישות פרקי הגוף הזעירים ביותר. היה
קסם מיוחד בתנועה המסומנת, המדוייקת להפליא,
של ארבעת הגופות. אף על פי כן,
התעוררה בסופו של כל קטע שאלה חסרת־תשובה:
מה רצה כל זה לומר ז
התוכנייה הזהירה אומנם את הקהל כי
.כיצירות המוגשות בערב זה אין לחפש סי־

טור ועלילה״ ,אך לא הבהירה די הצורך •ה
יש לחפש בהן במקום זאת•
כדרכם של נסיונות חדשניים רבים, נראה
כי סוג חדש זה של ריקוד עתיד לשמש
חומר־גלם מפרה ליצירות מחוליות בעתיד,
אך לפי שעה דמה הריקוד הקאמרי לעבודה
מצויינת שמבצעיה השתלמו באורח מעולה
בעשייתה אך שכחו לקחת לידיהם בראשית
התהליך את חומר״הגלם.

בקרוב
מי תרמ פו לין
הופעות מוסיקאים מן הגוש ד,מ רחי ריתקו
בחודשים האחרונים את תשומת ליבו של הקהל
באירופה ובארצות־הברית. לשיא הגיעה
ההתעניינות עם סיוריהם של הכנר דוד אוינד
טראך והפסנתרן אמיל גיללם, שהוסיפו כמה
אקורדים משלהם למנגינה של רוח ג׳גבה.
בשבוע הבא תזכה גם ישראל לנתח מ־עוגת־המוסיקה
של הגוש המזרחי: שלישיית
מנגנים מפולין.
כוכב הלהקה המשפחתית היא הכנרית
וואנדה ווילקומירסקה, בהירת־השיער החוגגת
השבוע את יום הולדתה ה־ .27 וונדה

אין נביא כעידו
ף* כאד שבע, החליטו מנהלי העבודה
^ המקומיים של סולל בונת להקים לעצמם
שיכון בעיר, דחו את הצעת סולל בונת
שנראתה להם יקרה פדי, הפקידו אח ר,קמו;
שיכונם בידי רסקו, מתחרהו של 1ולל
בונה בהקמת שיכונים.

חיטד חנון

* כ ץ, גרמניה, יצאו בתי המסחר של
2״ קרשסדט בסיסמת ״צעצועים מתאימים
ונבחרים מתווים את קו החיים״ ,הוציאו לשוק
״רולטה בלחי־מזיקב*.

פרש? מן

וזי׳

ף* נתניח, עיקלה נציבות פס ההכנסה
2״ את שעון הקיר ומכונת־הכתיבה של
הסניף המקומי של פגן־דוד-אדום בגלל אי־מסירת
הניכויים ממשכורות העובדים, גילתה
במאוחר כי העובדים לא קיבלו משכורות
כלל.

!! 35םופר
8סופר...-לוכס

ססיכודוכיה

סיא(>1( 15ך

ך י בטולסח, ארצות־הברית, חסביר ב־
^ משטרה אופנוען תאלסר מימס, מדוע
היכר, אשד, נהגת :״היא אותתה שהיא פונה
ימינה, ואז פנתה ימינו־״״

פאגא ני ני
ל ה שיג׳״ בכל

ח וויו תהר ביו

אמנות ערטילאית
ף* קרלשי, גרמניה׳ תבעה לדין חברת
. 2סריומף לחזיות מתחרד, על שהעתיקה
את דוגמותיה האמנותיות, הפסידה במשפט
לאחר שקבע השופט כי ״רק מה שנכנס
לתוך החזייה הוא יצירה אמנותית, לא החזייה
עצסד.,״

ססו ב בי ותד 3 .עו ל ס.ו זו <ידמ אנ א לי ת

צער בעלי-חיים
ף* רחובות, היכר, סעדיה שרעבי את אש־
2תו מכות נאמנות, הכניסה לבית־החולים,
הביא למפקד יחידתו בעתודות פתק הממליץ
על שיחרורו בגלל מחלת אשתו.

החנה ביריב נאמנות
ך* תל־אביב, נקנס נהג מונית על ידי
2בית המשפט בסכום של 40ל״י, אחרי
שלא הצליח להוכיח כי הנוסעת הצעירה
אותה חיבק ביד ימינו בשעת נסיעה לאמיתו
של דבר היתד, תיירת בת ,70שהרגישה
ברע.

״...רצוטח כוונות טובות״
ך י• ירושלים, פירסם ג׳רוסלס פוסס הסכנדית
ווילקומירסקה
מאז גיל שבע, חמשה פרסים
החלה בלימוד הנגינה בהגיעה לגיל ,7הספיקה
מאז ועד היום לאגור חמישה פרסים
לאומיים ובינלאומיים בתחרויות נגינה. החשב
שבהם: פרס שני בתחרות הבינלאומית
לכנרים על־שם הנרי וויניאבסקי, בה קיבל
את הפרס הראשון איגור אויסטראך, בנו
של הכנר היהודי המפורסם•
צוות משפחתי. אל הכנרית נלווים שני
אחיה — מריה הפסנתרנית וקאזימייז׳ הצ,־
ליסט, ששניהם גם פרופסורים למוסיקה באקדמיות
פולניות. בחסות הצירות הפולנית,
ינגנו השלושה גם כצוות למוסיקה קאמרית
וגם כסוליסטים יחידים בלוויית תזמורת קול
ישראל ותזמורת רמת־גן.
תיאטרון היו צ רו תהתהפכו
ר. או. ר( .אהל־חיפה) הוא מחזה־הזוועה
שכתב קארל צ׳אפק על השתלטותם של רובוטים
ששוכללו בידי אדם, על המין האנושי
המושמד כולו בידיהם. לצורך המחזה,
המציא צ׳אפק את המילה רובוט, שהפכה למילה
המקובלת במדע למיתקנים אוסומאטיים•
כתנת המחבר היתד״ כי את הרובוטים שבמחזה
ישחקו על הבמה בני־אדם. הוא לא
שיער כלל כי יבוא יום שרובוטים ישחקו
בהצגה גם את תפקיד בני־האדם, כפי שקרה
הפעם.

! פד לזכר עסקן חיפאי שהובא לקבורה,
הוסיף מתחת לרשימה מסגרת שחורח
שהכילה רק את שם הסרט. לגיהינום וחד

שאלח של זמן
ף* סנט ג׳וז!* ,ארצות־חברית, איבד 3־
^ כומר עדיאל ג׳ .מונקריף את שעון הזהב
שלו, שעה ששוחח עם בגי עדתו לאחר
שנשא דרשה בשם ״מה השעה ז״

חוף מבטחים

ך• אוטווח, קנדה, מילמל מלוין רנו במש־
^ טרה, אחרי שנעצר כשהוא נוסע על
המדרכה :״אני שיכור מדי כדי להסתובב
ברחוב*.

ך* תל־אביב, התלונן מלצר על לקוח
2שהחליף חמש לירות בודדות לשסר
אחד של חמש לירות, החזיר למלצר את
שטר חמש הלירות ואת חמש הלירות הבודדות
חמורת שני שטרות של עשר לירות.

חחו 6ע ה חו ב ח
^ בני־ברלן, התפטר שמש של בית
2כנסת מקומי מתפקידו, לאחר שהגבאים
הודיעו לו כי גם הוא חייב להיות נוכח
השלוש התפילות ד,יופיו מ.

עוד היום!
ניתן לך לרכוש
אגרת׳
י מי לו ה הע מ מ

הפרם

הגדול

40.000ל״י
על מנת להשתתף
בהגרלת שתתקיים
בקרוב. המכירה בכל הבנקים.

תור 6דקות מוכן
4תמונוו פספורט או 4שונות
1ל ־י י— רק אצל
סו טו מטץ, בן־יהודה ,4ת׳ א
זנל־יד מוגרבי

בנציב וומא׳ ,דוגמנית

ור מכבה הקולנוע הצברית שכבשה את
(ראה שער)
ף* עוד חודש אחזור לאיטליה, כדל־
* 4השתתף בסרט איטלקי מקרא נערת
היום, בבימויו של הבמאי הצעיר, בן ה־,25
פראנצ׳סקו מאזלי, שזכה בפסטיבל הסרטים
האחרון בוונציה *פרם בעד בימויו בסרט
הבנדיטים. היד. זה סרט אנטי־פאשיסטי על
תקופת מלחמת העולם השניה באיטליה.
מאז גיל 14 ביים מאזלי כעשרים סרטים
תעודתיים, ששנים מהם זכו לפרסים בינלאומיים,
אחד בקאן והשני בוורשה. במיוחד
עורר רעש סרטו התעודתי נגד ה״קומיקס״,
סיפורי הזוועה המצויירים לילדים.
הסרט שבו אני צריכה להשתתף בא למתוח
ביקורת חריפה על השפעת הלך־הרוח הריו־ליבודי
על הנוער באיטליה, וכן על העתו־נות
הצהובה.

אוגם שרא היה
^ נימשח קו * את אשתו של פועל פד
\ 1חוסר עבודה, אם לתינוקת. מעשה בדוגמנית
צעירה השואפת להגיע לעולם הבד
ומחליטה לביים מעשה־אונם כדי לזכות כפרסומת.
הקורבן הינו בעלי, הנאסר על־ידי
המשטרה, אחרי שהעתונות דורשת למצוא
בכל מחיר את האשם במעשה שלא קרה.
אנה, אשתו, מחליטה למצוא בכוחות עצמה
את ההוכחות לזיכוי בעלה ואחרי מאמצים
רבים עולה בידה למצוא את הפרוצה
אדומת־השער שבחברתה בילה הבעל את
ערב המעשה. הדוגמנית, שביינתיים החלה
מטפסת בסולם ההצלחה, רוצחת את האשר,
מחשש פן יתגלה השקר. אולם אין בכוחה
להמשיך בדרכה, והיא מתמוטטת. כסוף הסרט
היא נאסרת.
את התסריט כתב זאבאטיני, על פי סיפורו
של יהודי איטלקי בשם בן־פורת. הכרתי
את מאזלי ברומא, בעזרת המלצר. שקיבלתי
מג׳ורג׳ סאדול, המבקר הקולנועי הקומוניסטי
הצרפתי, אותו פגשתי בפסטיבל
הסרטים בקאן.
באותה תקיפה חיפש מאזלי נערה לתפקיד
בסרט שלא יצא לפועל. כשהוצע לו הסרט
של זאבאטיני, אמר לי מייד שהתפקיד הוא
בשבילי. נעשו לי שני מבחני״בד באיטלקית,
שפד. שהתחלתי ללמוד אותה רק בחודשיים
האחרונים.
חתמתי על החוזה בבוקר של אותו היום
בו חזרתי, בשבוע שעבר, לארץ.

תסוהי-אדמה ותה
ך* סף הכל שהיתי שנה תמימה בחוץ-
לארץ. אחרי סיום עבודתי בגבעה 24
קיבלתי חופשה של שנה מהתיאטרון הקאמרי,
ויצאתי ללונדון כדי ללמוד ולראות תיאטרון.
למדתי בעיקר פיתוח קול, וראיתי כל מה
שניתן לראות על הבמה האנגלית.
התיאטרון האנגלי, הנמצא לכל הדעות ברמה
מקצועית מושלמת, מעלה על במותיו
בעיקר מחזות קלושים, בדרך כלל מלודרא-
מה משפחתית בינונית, ואין תימה שהקהל
הולך ופיחת מדי יום ביומו. תיאטראות נסגרים
והופכים לבניני משרדים.
בלונדון עמדתי בקשר יומיומי עם תיאטרון
אחד הפרברים, הנקרא וורקשופ תיאטר
(״תיאטרון הסדנה״) .זהו תיאטרון צעיר, המונה
כ־ 15 שחקנים, המאורגנים בקואופרטיב.
הוא רואה לעצמו יעוד ותפקיד חברתי, ומעלה
על במותיו מחזות שלא היו זוכים להיות
מועלים בווסט־אנד, בו מרוכזים כל
התיאטראות המסחריים בלונדון.
השקחנים חיים בתנאים קשים, בונים בעצמם
את התפאורה, תופרים את הבגדים. לא אחת
דם חיים על תפוחי אד*ה ותה וחלב• תיאל־

רונם, שהוחרם משך כמה שנים על־ידי ה־בקורת,
השיג עתה את הערכתה המלאה של
הבקורת והולך מחיל אל חיל. הוא ייצג
את אנגליה בפסטיבל הדרמתי בפאריס בשנה
החולפת.
בסכמה את הפסטיבל, הודתה הביקורת
הצרפתית שהוורקשופ האנגלי, התיאטרון הסיני
פפקינג ותיאטרונו של ברתולד ברכס
ממזרח גרמניה היזז את ההצלחות האמנו*
תיות החשובות ביותר בפסטיבל זד״

סרט ישראלי-מצרי
** לונדון נסעתי לפסטיבל הסרטים ב*
* ) קאן, כדי להיות נוכחת בהצגת הסרט גב־עח
24 אינה עונה. הקהל ערך לי קבלת־פנים
חמה.
אחת הפגישות החשובות בפסטיבל זה היתד,
לי עם המשלחת המצרית, שהיתר, מורכבת
מעתונאי של העתון היומי אל־אהרם ומסיק־סרטים
מקאהיר. אחרי הצגת הסרט ניגשו
אלי, לחצו את ידי וביקשו ממני לקבוע מועד
לפגישה.
הסכמתי, כמובן, והשיחה נקבעה למחרת
היום, בשעה 11 בבוקר. היא נמשכה עד
2בצהריים. היתד. זאת פגישה ידידותית
וחמה, מלאת רצון כן לקשור יחסים. בסופה
של הפגישה הרמנו כוס לחיי הסרט המשותף
הישראלי־מצרי הראשון.
השניים התרשמו מאד מן הסרט, אך הסתייגו,
מכמה פרטים• למשל: אי־הצדעתו של
הקצין הערבי לגופות החללים של צה״ל,
גניבת הפמוט של התורה אחרי פינוי העיר
העתיקי״ הם אמרו מלים אלה :״דעו לכם
שהעם במצריים אינו רוצה במלחמה. יש לו
בעיות אחרות חשובות ודוחקות לפתרן.״
לאחר מכן הציג העתונאי את השאלה :
״מדינת ישראל גידלה לעצמה אוייב מבפנים
על־ידי כך שלא נתנה שווי־זכויות לערבים
בישראל. היהודים במצריים זוכים בשווי־זכויות
אזרחי מלא. מדוע אין לערבים שווי־זכויות
מלא? האינך חושבת שצעד כזה היד,
מפנה את הדרך להבנה בין העמים?״

פאגיו? הציע הצעה
יושכ-ראש שר חכר-השופטים
| | בפסטיבל היד, מרסל פאניול, חבר האקדמיה
הצרפתית. אחרי הצגת הסרט ניגש
אלי ואמר לי :״חבל שאינך מדברת צרפתית.
יש לי תפקיד בשבילו במחזה הבא שאני
מתכונן להעלות בספטמבר בפאריס !״
מובן שהודיתי לו על הצעתו ודחיתי אותה•
היא נראתה לי כדמיונית. אך בהגיעי לפאריס,
אחרי הפסטיבל, התקשר עמי פאניול
בו ביום ודיבר אל לבי לנסות להתגבר תוך
חודש ימים על בעית השפה במידה מספקת
כדי לשחק את התפקיד.
הסכמתי לנסיון. התחלתי ללמוד צרפתית
בקצב של שמונה שעות ליום, ואחרי חודש
ימים קראתי לפאניול את אחד הקטעים של
התפקיד. הוא הביא אותי למאדאם פופטקו,
שחקנית זקנה ממוצא רומני, אחת השחקניות
הפופולריות ביותר בפאריס, המנהלת
כיום את התיאטר דה־פארי, בו היה המחזה
צריך להיות מוצג.
היא לחצה את ידי ואמרה לי :״אני מקווה
שתהיה לך אותה ההצלחה שהיתר, לי כשחקנית
זרה בפאריס ! ״
לאחר שעברתי את הבחינה בפניה חתמנו
על חוזה.

חידודי איים להלשץ
ף כאן היתה השגיאה. חתמתי על
1החוזה לפני שקראתי את המחזה במלואו.
הוא מתובל במשפטי סלנג צרפתיים, והיה
קשה מדי עבורי. הייתי נאלצת להיעזר ב־

תורגמן. קראנו אותו בצוותא. למדתי צרפתית
על מנת לשחק במחזה, אך בסופו של
דבר נתברר שלמדתי צרפתית רק כדי להבין
שאיני יכולה לשחק בו.
פאניול אמר לי שהמחזה בא לנקות את
יהודה איש־קריות מאשמת בגידה. חשבתי
על כן שזה מחזה פסיכולוגי, מאותם המחטטים
בנשמתו של אדם ואין להם ולא
כלום עם גישה היסטורית, אם כי הם באים
לטפל במאורע היסטורי.
עתה נסתבר לי שהמחזה אמנם מנקה את
יהודה מאשמה, אבל מטיל את האשמה כולה
על.הסנהדרין. הוא מתאר את פונטיוס פילא־

טוס, הנציב הרומאי, כאיש ישר, רודף צדק,
שד,צליבה היתד, לו לזרא, הוא הסכים לה רק
אחרי שהכוהן הגדול היהודי איים להלשין
עליו לפני הקיסר ברומא כאילו שהוא זומם
להפיל את שלטונו.
הצליבה מובאת כהמצאה יהודית, ופונ־טיוס
אומר, בין השאר, לכהן היהודי :״כבר
צלבתי בגללכם 13 איש. הזהרתי אותך שיותר
לא אסכים לכך 1״
המחזה מתובל במשפטים אנטישמיים מובהקים,
השאובים ממחסן הגרוטאות של המאה
ה־ .20 כגון :״לבקש מיהודי שלא יבכה, לא
יתחנן, לא יעשה העוויות — זה יותר מדי ! ״

חי ההר רי ת
ופי ה לו רן
* הכוכב העולה באיטליה. המתחרה מספר
1של ג׳ינה לולובריג׳ידה. מסמלת לדעתי
את השיא של הסרט המסחרי הרגיל, הכובש
את השוק• הדבר הראשון הבולט בה הוא
גודל כל הממדים. היא שופעת אברים ויודעת
להשתמש בהם. קשה לקבוע אם היא יפה או
לא, כי היא מכוסה בשכבת איפור צבעונית
מוגזמת.

גיינה לולובריג ״ ד ה
היא הגיעה לפסטיבל הסרטים בקאן בשיירת
של 20 מכוניות, שהתה שם יום אחד,
בו הספיקה להסכים להצטלם בתון מכונית
של חברה מסויימת ולקבל את המכונית כתמורה.
אין ספק שבעוברה ברחוב כולם מפנים
את מבטם אליה, בידעם כי זאת ג׳ינה המפורסמת.
לולא היתה מפורסמת, היו אומרים
״בחורה נאה*.

זויטוריו ד ה ־ סיקה
* היכרות ראשונה תמיד מאכזבת. אין
הוא נראה לך כאותו אדם המוכר לך מן הסרטים.
אני
חושבת שזה נובע מן העובדה שמלבד
היותו במאי הוא מוכרח לעסוק במישחק בסרטים,
כדי להרוויח כסף• הסרטים בהם השתתף
היו סרטים מסחריים, מן הסוג ד,הוליבודי•
זה מתבטא בכך שהוא מתנהג כשחקנית
מובהקת, בכל הנוגע לצלמים ולפרסומת.
אולם
פעם נוכחתי בהצגת סרטו אומברטו
ד( .בודד אך לא בדד) ברומא, שאורגנה על־ידי
אגודת שוחרי הסרט הטוב כדי להילחם
בהצפת השוק בסרטים אמריקאיים מסחריים.
בהצגה זו נשא דר,־סיקר, נאום נוגע ללב, בו
הגן כחיה פצועה על הסרט האיטלקי האמנות
,,הניאו־ריאליסטי, בעל הייעוד החברתי, הנתון
בסכנת כליון עקב המדיניות הרשמית
של הממשלה האיטלקית כלפי תעשיית הסרטים
בארצה.

עם כוככת יפאנית

כאן נתגלה לעיני דד,־סיקר, האמיתי, זה
שעשה את נס במילאנו, גונב׳ האופניים ו־אומברסו

דו ב ר טו רו ס לי•1
* מלא תאוות חיים. אוהב לאכול טוב,
לשתות טוב, להעריץ נשים. ההובי האהוב
עליו הוא לטוס במכונית־המרוץ שלו במהירות
של 200ק־״ס לשעה בדרך פאריס־רומא.
נראה כבן .45 מלא חוש הומור כרימון. בחברתו
אינך מסוגל להשתעמם אף לרגע.
אופיו האיטלקי מתבטא בסוב־לבו ובפשטות
הליכותיו.

אינג רי דברגמו
* כפי שראינו אותה בסרטים, כך היא
מופיעה לעיניך בחיים. תמירה, דקת גזרה.
פניה אינם מגלים לא את גילה ולא את עוב־

עם אדי קונסטנטין
ה1וולח הזה?*ס

איטלקית ו גנו זו נמסוו

איוופה. בלי שפתון ואיפור בנשסותה המלבבת
וכן הלאה.
אחרי צליבתו של ישו ישנה תמונה בא
נכנם הכוהן הגדול בתימה שפוכה על הבמה
ומטיח בפני פונטיוס פילאטוס שהצלי-
בה היתד, בלתי־חוקית, מאחר שלפי החוק
חייב היה ישו לסבול שלושה ימים על הצלב,
ואילו למעשה סבל רק שעתיים• חייל
רומאי רחמן, שלא יכול היד, לסבול את יטו־ריו,
תקע בו חרב מוות. הכהן דרש להעמיד
את אותו חייל למשפט.
מובן מאליו שפונטיוס פילאטוס מגרש
אותו מפניו באיומים, ויהודה לוקח את שלושים
הדינרים, שכר בגידתו, ומשליך אותם

בפני הכוהנים. אלד, נמלטים בהולים מן הבמה,
כשאחרים מהם אוספים במנוסתם את
המטבעות.

1מאת חי ההדדית |

אדם זר ברכבת
יה ברור לי שלא אוכל לקחת חלק
> | במחזה. המצב היה קשה. החוזה היה
חתום, והפרסומת בעתונות סביב השתתפותי
במחזה היתד, גדולה. נכנסתי בחובות כספיים
גדולים, והחזרות היו צריכות להתחיל
תוך ימים ספורים.
מיבן שכל השיקולים הללו היו שניים במעלה׳
מאחר שעקרונית היה ברור לי שעלי
לסרב למרות הכל• הלכתי לסוכני, שחתם
על החוזה שלי עם התיאטרון, ושגם הוא היה
יהודי. כששמע את דברי, אמר :״כסוכן לא
רציתי להתערב, אבל לדעתי את צודקת ואל
תשתתפי.״ הוא הציע להיפגש עמי בתיאטרון
ולעמוד לצדי בשעת הודעתי.

דת היותה אם לארבעה ילדים. בלי תסרוקת
מלאכותית, ללא איפור. שפתיה צבועות רק
בצבע אדום חיוור• בולטת משכמה ומעלה
מעל לשאר שחקניות הקולנוע המפורסמות.

חוז הפרד
* איש שכולו אמביציות, וכדבריו :
״אהבה אחת לי בחיים — וזאת הקאריירה
שלי ו

או ג א בן
* שיער שכולו כסף• פנים חזקים. פשוט
בהליכותיו ובדיבורו. גלוי־לב וידידותי. מדבר
אנגלית רצוצה במבטא צרפתי מובהק. סיפר
לי שבזמן היותו באמריקה, אחדי שברח מצרפת
במלחמת־העולם השנייה, היה נאלץ
ללמוד את השפה האנגלית כדי להיות מסוגל
לשחק ולהרוויח את מחייתו .״זה עלה לי
בקשיים עצומים. אבל כיום, כנקמה, כשה־אמריקאים
באים לצרפת, אני מדבר אתם אך
ורק צרפתית, שילמדו 1״

ווא! דונ סוו
* התנהגותו בזמן הפסטיבל לא הוסיפה
כבוד, לדעתי, לעולם הסרטים ההוליבודי.
התנהגות שחצנית ומטופשת, שהיתר! לזרא
לכל באי הפסטיבל.

בדרך לתיאטרון קרה לי משהו מוזר.
נסעתי במטרו, הרכבת התחתית, כדי להגיע
לתיאטרון. באותו יום היו החזרות צריכות
להתחיל. ישבתי וחשבתי רק על זה. לפתע
ראיתי אדם בגיל העמידה, לבוש בגדים
פשוטים, שנענע אלי בראשו. התעלמתי מ־רמזיו,
בהיותי בטוחה שהוא רוצה להיטפל.
אך הוא ניגש אלי, אמר לי שלום בעברית,
והמשיך בצרפתית.
אחרי שבירך אותי על חלקי בגבעה ,29
משם הכיר את פני, שאל אותי :״קראתי
בעתונים שאת תשתתפי במחזה של פאניול.
האם זה נכון?״
הייתי בדרכי לסרב, ועל כן עניתי :״זה
נכון ולא נכון ! ״
״אל תעשי זאת,״ אמר האיש .״אין מקומה
של שחקנית ישראלית או יהודית במחזה
זה !״ עניתי לו, בחיוך, שברגע זה אני בדרכי
לתיאטרון על מנת לסרב. הוא לא התרגש
מזה, ושאל אותי :״האם דרושה לך עזרה?״
הודיתי לו ואמרתי שאין צורך.
הרכבת נעצרה והוא ירד, אחרי לחיצת־יד.
איני יודעת מה שמו. הדבר נחרת בזכרוני
מפני שעד אותו רגע לא אמר לי איש מבין
כל אותם עשרות היהודים שפגשתי שאסרב
להופיע במחזה. להיפך, כולם ברכו אותי ואמרו
שהם מצפים להצנת־הבכורה, כדי לראותני
על הבמה.

אדי קחסטג טין
+״השחקן היקר ביותר באירופה .-יהודי
ממוצא רוסי. אביו דובר עברית. עשה משן
שנתיים ימים קאריירת־ענק בצרפת• מתהלן
תמיד בחולצת מלחים וכובע מלחינז. ה־
״גאנגסטר -של סרטי הבלש הצרפתיים, נראה
כאילו אינו מסוגל להרוג זבוב. התרגש מאד
מהסרט הישראלי, והביע את רצונו להשתתף
בסרט על הארץ.

אסתר ווי די אמם
* ממרפסת דירתה באחד המלונות הנד
מוארים של הפסטיבאל צבאו המונים לראות
את פגיה, הואילה היא בטובה להשליך את
תמונותיה מגובה של עשרה מטר- .י*
.ד1ד*

שאדל בו איי ה
* יום אחד נקראתי לפגישה עק״ נן נהל
טלביזיה בפאריס, שעמד לביים ם ןוז 100 מי־טלביזיה.
נכנסתי וראיתי שלושה גבי^ס יושבים.
ניגשתי ולחצתי את ידיהם. לפתע ראיתי
שאחד מהם הוא שארל בואייה. הופתננתי ו־הפלטתי
בעל כורחי :״אה ו -כולם צחקו• ..
גבר בעל גובה בינוני, שרקותיו הלבינו
והקמטים מסביב לעיניו מגלים את גילו. שכחתי
שהוא צרפתי ותוך כדי שיחה סיפר לי
שקרא את מחזהו של פאניול, בו עמדתי אז
לשחק. שאלתי איך קרא אותו, האם קיים תרגום
אנגלי 1בחיוך ביישני הזכיר לי שהוא
שולט בשפה הצרפתית. זה היה נושא לבדיחת
מספר .2

העולם הזה 952

״כגדר סיכות יהודיות״
הגיעי דתיאטרון כבר היו כל ה־שחקנים
עד הבמה. פאניול ומאדאם פו־פוסקו
קמו לקראתי וברכו אותי להתחלת
החזרות• הם הציגו אותי בפני השחקנים מבלי
להעלות על דעתם את מטרת בואי. לקחתי
אותם הציד והכברתי להם שבאתי על
מנת להסיר את ידי מן הענין, מפני שלא
ידעתי כי המחזה הוא גזעני.
פאניול, גבר חביב בגיל העמידה, בעל
שערות מסורקות לאהור, נאלם דום לרגע. לאחר
מכן קרא ־ ״את אינך יודעת את אשר
את מדברת ! משך אלפיים שנה סבלו היהודים
בגלל יהודה איש־קריות (כך אמר
הוא) ואילו אני בא ומטהר אותו מאשמה.
ואת טוענת שהמחזה הוא אנטישמי!״
אמרתי לו ״זה נכון, אבל אתה מטהר
את יהודה כדי להטיל את האשמה על יהו דים
אחרים. מה ההבדל?״
על זה הוא ענה לי :״אבל את זה כל
העולם יודע ! ״
פאניול טען, לבסוף, כי הרב הראשי של
פאריס סמך את ידיו על המחזה, וכי גם
כותב המוסיקה למחזה, ליאון אלגזי, הוא
יהודי. אמרתי שאג* אחראית אך ורק למעשי,

אבל אני מוכנה לגז
אל הרב ולשמוע
דעתו.
הסתבר שהרב לא קרא
כלל. את המחזה. ידוע
היה לו רק שאלגזי קרא
אותו לפני כשלוש שנים,
הציע לפאניול שינויים
ואינו יודע אם הוכנסו.
השארתי לו את המחזה
לקריאה ולמחרת היום
אמר לי שאני נהגתי ב־חוכמה.
כעבור
כמה שבועות
הופיעה כתבה בעתונות
כי ״אלגזי, מחבר המויהודה
סיקה
למחזה
ואיש ־קריות לפאניול

הוציא את עבודתו
מן ההצגה, בגלל סיבות יהודיות״.
משך כמה זמן ניסתה הנהלת התיאטרון
לעשות לי צרות, ואיימה עלי במשפט על
הפרת חוזה, ואף שלחה לי את עורך הדין
שלה כדי להזהיר אותי מפני משפט. אולב
היה ברור לי שהיא לא תעיז לעשות זאת, כי
המשפט היה גורם לפרסומת שלילית למחזה
כך נסתיימה פרשת המחזה. מייד אחרי כן
גסעתי לרומא.
המחזה עצמו היה, אגב, כשלון.

שוטר כשאנז-אריזוז
רשת פאניול אינה זכרוני היחיד מ־
2 4פאריס. הספקתי לראות את הפסטיבל הדרמתי
בעיר זו, וכן כמה מחזות צרפתיים
טובי* כג ן ציד המכשפות של ארתור מילר,
בביצועם של איב מונטן וסימון סניורה• ראיתי
גם את להקת הבאלט העממי הסובייטי
של מוסאייב, שהרעישה באותה תקופה את
פאריס. היתד, זאת החוויה החזקה ביותר שהיתר.
לי בשנה זו.
הפאלה דה שאיו בפאריס רעם והשתיייל
ממחיאות כפיו של הקהל, ולא נתנו ללהקה
לסיים את ההופעה. היו אלה ריקודי עם מאומות
שונות בברית־המועצות, שהועלו לדרגת
אמנות בביצוע. השלמות הטכנית, האחדות
בלהקה, ורוח הנעורים והאופטימיות
שבו את פאריס כולה.
ההתענינות של הקהל האירופאי בישראל
היא גדולה מאד. העתונות מלאה מאמרים
ויתרות טל רל המושה בארץ. והכל צופים

שלא תפרוץ כאן מלחמה א־ורית.
כשבאה חנה מרון לבקר בפאריס, יצאנו
יחד עם צלם כדי לצלם כמה תצלומים שלה
בעיר• הצלם ביקש ממנה לגשת אל שוטר•
תנועה בשאנז־אליזה ההומה, ולפתוח עמד
בשיחה כדי להצטלם יחדיו. חנה עשתה יאת,
ניגשה לשוטר והתנצלה בפניו על שהיא מפריעה
לי בעבידתי. היא הסבי. ה לו שעליה
לשוחח עמו כמה מלים למען המצלמה.
השומר, שככל הצרפתים נתפנה כדי לשר
חח עם צעירה, הבחין במבטאה הנכרי .״מנין
את?״ שאל.
״מישראל ענתה חנה.
״אה, מישראל,״ הפליט השוטר .״שרק לא
תבשלו לנו שם מלחמת עולם שלישית ו-

קזלנרע

בעוד הספרות
__ 1הפיננסיס
עוגת הפרסים הגיעה לאחרונה
לשיאה עם הענקת פרסי ביאליק
ומשרניחובסקי לסופרים שהצטיינו
בענפי היצירה הספרותית השונים.
כל אחד אינו סופר ואין הוא יכול
לצפות לסרס ספרותי, אולם באפשרות
כולם, ללא יוצא מן הכלל, לקבל
פרם ניכר בכסף, הפטור מתשלום
מם הכנסה ! עליך רק לחסוך מכספו
במידת האפשר, דבר אשר כשלעצמו
יביא לך ברכה ! ואם תעשה זאת
במסגרת מפעל. חסכון פרם״ של.
בנק לדיסקונט, תזכה, כאמור, בפרס
עד 6ל* 33 מסכום חסכונותיו חפשי
ממס. תוכל להפקיד הסכום שברשותך
היום מ־ 100ל״י עד 5000ל׳׳י
או להתחיל בחסכון ע״י תשלומים
חדשיים מ־ 5ל׳׳י עד 100ל׳׳י לחודש,
או לעשות שני הדברים גם יחד.
פתח עוד היום חשבון ״חסכון
פרם״ בסניף הקרוב של בנק

לדיסקונט.

דברי סדיגח וכל ח־אדיניס
הפדינים מ־רבסינז
*ך ורק בקצף
ת ללא 8לקלי של

ישראל
קו ל המון כקול צנזו ר
כאשר יצא העולם הזה פעמים רבות חוצץ
נגד קיציצי הצנזור, אצו נטורי מוסרתא להשמיץ
את העתו ן ואת כותביו בטענה כי
בעית הצנזורה היא אצלם שיגעון, מעין בורג
רופף במוח חולני. טען העולם הזה מאז ומתמיד:
מגוחך להנהיג צנזורה בסרטים
המיועדים למבוגרים> הסתרת שד או שת
מעיניהם של אנשים שרובם מבר חדרו אל
מסתרי המין ר,יא אוילית על הבד כשם שהיא
מטופשת בספרות או בציור.
מאידך, טען העולם הזח, מטעמים חינוכיים
יש לאסור לצעירים בהרבה יותר סרטים מ־שמראים
להם עתה. יהיו, איפוא, כל הסרטים
רק למבוגרים, רק בודדים מותרים בראייה
לצעירים.
דעה זו הולכת ומתגבשת עתה במועצה
לבקורת בירושלים, אשר, תחת הנהלתו המתקדמת
יותר של סגך אלוף־לשעבר זאב מליון,
מתיחסת ברצינית גוברת והולכת ליעודה
הצבורי, משתדלת להצדיק את החלטותיה בפניו,
מגייסת לשם כך לא רק את העתונות,
גם צבור רחב יותר.
נצחץ מו ס רי. דוגמה אופינית: זרע
הפורענות (העולם הזה )950 נאסר בהצגה
לבני 18 ומטה. דרשו כמד, מחנכים: יש להראות
את הסרט לנוער, כדי שיראה את
הרע שבפרחחות, או, לפחות, להוריד את
גיל המינימום ל־ .16 אולם הצנזור עמד על
שלו, הסביר כי הוא יכול לבדוק את גיל
הלקוחות בקולנוע רק לפי תעודת יוצא צבא,
הניתנת לבני .18
כדי להגיע לפתרון מניח את הדעת (וגם
כדי להשיג פרסומת) ערך הצנזור הצגה
מיוחדת של הסרט למחנכים ובאי־כח השביעיות
והשמיניות. החלטת הקהל כתום הסרט
היזדתה נצחון מוסרי לצנזור מליון :
לתמוך בהחלטת המועצה המקורית.

במצבו הנוכחי אינו דומה במאומה ליצירה
המקורית כפי שחזה אותה רוסן.׳׳

הגוויה מ ש תוו שעת
בנותהשמן (הנרי ג׳ורג׳ קלוזו —
צרפת) הוא טרטמתח. לא סתם סרטמתח הדורש
מצופיו שינחשו מי רצח וכיצד, כי
אם יצירה המעמידה את צופיה נטולי־נשימה
בפני החידה הגדולה: כיצד ייתכן שהנרצח
קם לתחיה ז
כבר בעשר הדקות הראשונות של הסרט
מבוצע הרצח. לא בקרן זווית אפילה, בתנועות
מטושטשות או בחדרון מחוץ לתהום
עדשות המצלמה. סימון סיניורה ווירה קלו־זו
רוצחות, בריאליזם מחלחל, את מישל,
בעלה של ודירה ומאהבה של סימון, בפרטי־פרטים.
הן מרדימות אותו, מכניסות אותו
לאמבט מלא מים על אף התעוררותו הרגעית,
מובילות את גוויתו בסל כבסים ענק עד לבריכת
בית־הספר שבו מלמדות שתי ד,רוצ־חות.
כאן
מתחיל רק הסרט• הגוזיה נעלמת ממחבואה,
סימנים מופיעים בכל פינה כי
המת חי וקיים, נשבע למרוט את עצבי שתי
הנשים וקהל הצופים. לילה אחד קורה הדבר
המוזר: אור עולה בחדרו של המת־החי.
אשתו המפוחדת אוזרת עוז, מחליטה לראות

סרטים עוג הוכפ לי ־ םסוכר

תוצרת ״נקה״ המפיצים היחידים חב, נורית נע׳׳מ

הגברת
שומרת על בריאות
משתמשת במברשת ראש

האלננט ־ ת י
וימי

שערווניה —

£־וז 8 4 8 1 £
בפרפומריות

להשיג עתה
ובתי־מרקחוב

המפיץ: חיים כרוף, ת׳׳א
רזד כפר גלעדי ,1נזל 5750 .

השג עון הנ פלא (יתיברסאל, ארצות־חברית)
הוא מסוג הסרטים האהובים במיוחד
על אילי תעשיית הממחטות. סחטן דמעות
זה, שכבר הוגש פעם לקהל חובבי הסרט
במהדורה קודמת (בהשתפות איירין דאן,
רוברס טייליס לא איבד מאימד, מליחו. הוא
נשאר מטופש.
זהו מעשה מופלא בנער שעשועים (רוק
האדסון) הגורם למות בעלה של מטרוניתה
אמריקאית (ג׳יין וויימן) ,מתחרט על כך מעומק
לבו, מחליס להקדיש את חייו לרפואה,
אחרי שהאשד, מתעמרת, גם הפעם באשמתו.
הוא מציל אותר״ כמובן. זד. השגעון המתנוסס
בראש הסרט.
הספור המתקתק מוגש כעוגה ששפכו לתוכה
כפליים סוכר משהיא מסוגלת להכיל,
עובדה שלא תמעיט במאומה מהצלחתו
בקרב הקהל שופך הדמעות.

בקרוב

בגב. בכרכים. נכתסיים ) 11 בסדקים 1
״ 3 ׳ 3טל 24495 .
— רח׳ שלמה המלך

״דמאי׳

:ריכות
*י־מרפא
חבישת בוץ
במו בקרלסבד
*ישי או טבריה כמו כן אמבטיות ערבול (>001 2 *111 ן ז! 1ר חדר זיעה תורכי /
מחלקה מיוחדת לאיכשור ע״י התעמלות רפואית, מסג׳ ודיהביליטציה.
המוסד היזזידי מסוג זח בארץ. מחלקה לסובלי חימטיזם

המוסד פתוח עד 9בערב

שו רשהדבר
מקורו של הניגון המצליח, הכובש עתה
בסערה את העולם (כולל ישראל) הוא טרם
שמזלו לא המזיל לו ביותר: מכלבו, יצירתו
של רוברט (כולם אנשי הנזלד) רוסן,
נועדה להעלות את סילבאנה מאנגנו חזרה
אל מרומי שמי הקילנוע.
בסרט משחקת נערת האורז המר בתפקיד
זבנית תושבת ונציה השואפת לגדולות, סבורה
שהשיגה את מטרתה כאשר היא מוזמנת
לנשפיה על ידי אריסטוקרט המנסה לאונסה
מניה וביה. אבל בינתים רקדה הנערה מחול
אשר משך את תשומת לבה של כוריאוגרפית
כושית קאתרין דאנהם. זה הממבו. לאחר
הרפתקות מרובות שמרכזן משמש גופה
של שחקנית מאנגנו, היא נוטשת את מאהביה,
מצטרפת אל להקתה של רקדנית דאנהם.
מחלתה דו -ת פו ק ה. הסרט, שבו נוט־לים
חלק, פרט לכוכב מאגגנו — מייקל רני,
ויטורוי גאסמן, שלי וויגטרז, סבל ממחלת
הדו־תפוקד״ הפוקדת סרטים רבים שכוונתם
להבליט את כשרונותיהם של שני עמים, מגישים
לעתים את מגרעות השנים. הבמאי האמריקאי
צלם את מנזבו באיטליה, נטש את
הסרט בעת העריכה, הניח לאחר לסיימו.
כתב וורא״טי, עתון עולם הבידור . :הסרט

מרגרט חיים כ״זרע הפורענות״
בורג רופף במוח
מה מסתתר בחדר. היא פותחת את חדלת
ורואה...
כאן, כמובן, חייבת הביקורת להיפסל כי
יותר מכל טרטמתח אחר, טמון הטעם של
בנות השמן במה שמתחבא מאחורי הדלת ה־נעולה.
בקצרה זרע
הפורענות, או מה מתרחש כאשר
מתרכזת בכתה אחת קבוצה של שלושים
פרחחים מסוכנים שבאו לבית הספר למטרות
שונות, פרט ללימוד. מוגזם, אך מבוצע
בכשרון רב.
חלב החצוי. משפט שלמה מודרני, על
ילד ששתי אמהות טוענות לו.
הקוסם הוריני. סרתולדותיו של הרי
הוריני, איש הפלאים, שמת באבו כת־צאה
מהתקפת מעי עיודר שבאה בעת שהיה תלוי
בראשו למטה במיכל מים חתום. טוני קרמים.
ג׳אנט לי.

הפולם הזח 952

אנשים
השמצתה פו דרה
לאחר שבנאומיהם בוויכוח המדיני בכנסת
ציטטו ראש הממשלה דוד כן־גוריון (את
עצמו) ושר־החוץ משד! שרת (את האתרים)
ללא הרף — אמר ח״ב חרות מנחם
כנין . :בצימאטות, היינו יכולים לנצח את
כל העולם סיסמת תנועת החרות היא
רק כן, אולם מה תהיה הסיסמה לאחר שיתאחרו
חרות והצ״ב, כהצעת בגין? לאיש
הצ״כ יוסף סרלין היתד. השבוע סיסמה
מוכנה למקרה זה :״ככה ככה קריין
רדיו דמשק ריכחי כמאל השמיע השבוע
תצפית מקורית מאד :״ידיעה מתל־אביב מוסרת׳
כי שרתוק (שר-החוץ משה שרת)
החליט להתפטר רן המפא״י ולייסד מפלגה
חדשה שתקבל תמיכה מארצות־הברית לאחר
הפולמוס החריף בכנסת בין ראש הממשלה
לבין עורך הארץ, ח״כ הפרוגרסיבים
גרשום שוקן, התלוצץ יוסף שופמן,
ח״כ חרות ויצרן־תמרוקים :״כשיקום בי. ג׳י.
וישמיץ את הפודרה שלי, אבקש גם אני
רשות להודעה אישית ואתפלמם א תו״...
בסיימו את ביקורו במצריים, בו נפגש עם
ראש הממשלה גמאל עבד אל נאצר,
יצא ראש ממשלת יוגוסלאביה יוסף כרוז
טיטו על סיפונה של ספינת הפאר המצרית
א/ק גאלב• לשאלת עיתונאי מה היה הישגו
הגדול ביותר בביקור זה, השיב בהלצה :
״בחבש יצאתי לצייד, והצלחתי לקלוע בבת־יענה״
הרב הראשי יצחק אייזיק
הלווי הרצוג הציע השבוע לח״כ המפ״מי
יעקב ריפתין עסק רצויין :״אם תתן את
ידו־ להעביר בכנסת חוק לאיסור גידול חזירים,
אני מוכן לחלק אתך את העולם הבא
שלי״ .כשריפתין נמנע מתשובה, העיר ח״כ

טיטו ועבד אד־נאצר
ההישג העיקרי: בת־יענה

הפועל המזרחי יצחק רפאל :״ריפתין
מהסס, כיוון •שהחלק שיקבל מן העולם הבא,
יהיה שייך בעצם לא לו, אלא לקיבוץ שלו.״

מהק רנ ףלת רנ גו ל ת
בערב שהוקדש לאמנות התיאטרון בירושלים,
עם צאת ספרו של ישראל גור המשחקים
אביון ומלך, סיפר שחקן הבינזת
שמעון פינקל מעשה בשחקן שהתערב עם
ידיד כי יצליח להביאו לידי דמעות בקריאה
מוטעמת של לוח הכפל — וזכה בהתערבו
ת ...הסופר יהושע כר-יוסף, בעל
הזקן הצהבהב, ארז השבוע את חפציו כדי
לנסוע למושב־עולים בספר, מקום בו יש בדעתו
לבלות שבועות אחדים, כדי לשאוב

פ סו קי ה ש בו ע
• ראש הממשלה דוד כן־גוריץ, בשעת הוזיכוח המדיני בכנסת :״לשלום
דרוש רצון טוב של שגי הצדדים. למלחמה מספיק רצון רע של צד אחד בלבד.״
• ח״ב יגאל אלץ :״כל !מה שנשאר מההצהרה המשולשת (של בריטניה,
צרפת וארצות־הברית, ליציבות הגבולות במזרה־ר,תיכון) — הוא אצבע משולשת•
מנהיג תנועת החרות מנחם כגץ, כלפי הממשלה :״שום גורם
בינלאומי אינו מכיר בזה שאתם ילדים טובים. ילדים טובים מקבלים מאבא ואמא
סוכריה. גם במדיניות אילי מקבלים סוכריה, אבל עם רעל בתוכה.״
• רב־אלוף מוטה דיין, בשעת סיור ביישובי־ספר :״.אין אתם יושבים
בספר בלבד, אלא בספר הספרים !״
• ריצארד קרופמן, חבר בית־הנבחרים הבריטי מטעם מפלגת העבודה,
ברמזו בשעת ביקורו בישראל על המצב בשתים משכנותיה :״ישראל היא כמו
סנדוויץ׳ בין ירדן לקפריסין.״
• שר־האוצר לוי אשכול, לאחר שהציעו לו כוס־תה שני״ה ברעד הפועל
של ההסתדרות :״תודה, אני מתנגד לתוספת.״
• המשורר נתן אלתרמן, בשיחה עם דן (מת נשמע) בן־אמוץ, שהקדיש
את רשימתו הראשונה במעריב לליגלוג על בית דבר, מקום עבודתו הקודם (ראה
במדינה תלמד לירוק תמיד קדימה ולא אחורה !״
• ״ 3טרם ,-עיתונו של ח״כ מפא״י לשעבר אליעזר ליבנה, על הממשלה :
״ועדה של גבאי־צדקה השולטים יחד על קופה משותפת, אחרי שהסכימו ביניהם
על מפתח של אחוזים לחלוקת טובת־ההנאה מן השלטון •
ח-כ חרות יוחנן כאדר, בהסבירו מדוע אינו כותב מאמרים בזמן
האחרון :״אי אפשר לכתוב, כי המצב יותר מדי עצוב •
ח-כ אליעזר שופטק, על נאומו המפוצץ של דוד בן־גוריון בראשית
הוויכוח המדיני :״פיטפוצצות !״
• שר־הדואר ד-ר יוסף בורג, לאחר שהאוצר התנגד לדרישתו להעלות
את תעריפי הדואר * :כאשר אשכולתי — אשכולתי *1
• שר-החדן האמריקאי ג׳ץ פוסטר דאלם :״מסחר בשנאת עמים הוא
רק בדרגה אחת גרוע פחות ממסחר במוות.״
• פייר פוז׳אד, מנהיג התנועה הפוז׳אדיסטית בצרפת, בנא־ם־תעמולה שנשא
ערב נצחונו המפתיע בבחירות :״אני נשוי לאשר, צפון־אפריקאית. כל מה שעלינו
לעשות הוא לדבר אל צפון־אפריקה באותה צורה בה אני מדבר אל אשתה •
הסופרת אגאתה כריסטי, שקיבלה השבוע תואר אצולה :״את התענוגות
מלקטים ואוספים מעל הקרקע, ואילו את האושר קוטפים מעל העצים בעלי הענפים
הגבוהים •
פייר מנדם־פראנס, לשעבר ראש ממשלת צרפת, בתשובה לשאלה אם
יש במשפחתו מישהו שהיה נשוי לאישיות מפורסמת :״כן. אשתה .המשורר
אברהם שלונסקי, בתגובה להודעת אגודת הסופרים כי
בנסיעתו לפולין לא ייצג אותה :״בשובי לישראל, קראתי כמה דברי זימזום של
הברחש העיתונאי על נסיעתה מעודי לא שאפתי לכבוד רב זה (לייצג את אגודת
הסופרים) ,שאני מניחו כל ימי לאחרים. איני מייצג סופרים. אני משתדל לייצג
ספרות .לסלי
הור־בלישה, היהודי שהיה שר־הבטחון הבריטי :״בין התכונות
הדרושות למדינאי, תופס המרץ את המקום הראשון והאינטליגנציה את המקום
האחרון.״

העולם הזה 952

השראה לכתיבת מחזה מחיי העילים, לפי
הזמנת ת ל״ ס ...לאחר ששמע את הקלטת
הקונצ׳רטו לכינור של יוסף קאמינסקי,
חבר התזמורת הפילהארמונית, כתב לו יהודי
מנוחין, ע־ב צאתו מן הארץ :״את־אולי
החבר־למקצוע היחיד שאני מקנא בו.
עדיין לא ביצעתי, וכנראה לא אזכה לבצע
בעתיד, קונצ׳רטו לכינור מפרי עטי שופטת
השלום מינה שמיר, שפסקה השבוע
כי על הסופר יהושע השיל ייכין לפנות
את מטבח דירתו כדרישת בעלי־הבית שלו*
נתנה להחלמתה, בין השאר, נימוק זה :״קשה
לקבל את ההנחה כי ההשראה מצוייר, רק
בתנאים של נוחיות ורווחה וממעון דל תוקיר
רגלה הצייר סאלוואדור דאלי, השוקד
להימצא בחדשות, הופיע השבוע להרצאה
באוניברסיטת סורבון בפאריס על הנושא:
הצדדים הפנומנולינייס של הפאראנוייה
הביקורתית בהשעינו את מרפקו על הקתדרה
שעליה פיזר קודם לכן פירורי לחם, הסביר
הצייר * :כל רגש בא אלי מן המרפק.״ את
טיב ריגשותיו סיכם בהרצאה עצמה, בפסוקים
מעין אלה :״הכל מתחיל בקרנו של ק נף
ומסתיים ב כ רו בי ת קיבוץ מעוז־חיים,
בו ערך חידונאי קול ישראל שמואל (ושיודע
לשאול) רוזן משאל על הנושא התרנגול
והביצה בהיסטוריה, הכין לזוכה פרם
מתאים ז תרנגולת צלוייה על שיפוד.

ה שו דלר הי ח ף
לאחר שהסופר שמואל יוסף עגנץ
התלונן על ועש התנועה בקירבת ביתו בשכונת
תלפיות הירושלמית, יצאה וועדת התנועה
של העירייה לסיור במקום והודיעה לסופר
בצער רב כי אין כל אפשרות לסגור את הרחוב
הרעשני בפני המכוניות ד״ר דוד
פר (מתחרז עם נ ,)-המדען הישראלי שהמציא
את השיטה לגילוי מין העובר זמן רב
לפני הלידה, סיפר כי בשעתו לא יכול היה
לקבוע מראש את מינם של שני בניו הקטנים,
משום שמחקרו לא הושלם במועד
הנחוץ לכך• אכן, כל הסנדלרים הולכים יחסים
בשובו מסיור ממושך בפולין, סיפר
אברהם שלונסקי כי פתח במשא־ומתן
על הוצאת קובץ של שירה עברית חד-שה
בשפה הפולנית ...עיתון הנוער המזרח־גר־מני
יונגח תלם הסביר השבוע פהו סוד יופייה
של כוכבת הקולנוע האיטלקיה ג׳ינה לו־לוכריג׳ידה
:״הסיבה היח־דה לכך היא שמוצאה
מן העם ושלא נתנה את ידה לתעשיית
הסרטים הקפיטאליסטית הלשונות הרעות
אומרות, כי שחקנית הקולנוע ריטה
הייוורת עומדת להינשא בפעם החמישית
וכי הפעם יהיה המא שר יצרן הסרטים המצרי
בן ה־ 47 ריימונד חבים ...נישואים
קרובים אחרים, של כוכבת הקולנוע
גדיים קלי ושליט מונאקו הנסיך דנייח
השלישי, יגרמו אושר לא רק לזוג אלא
לעם מונאקו כולו ( 22 אלף איש) :במקרה
שהנסיך היה נפטר ער־רי וחשוך־בנים, היו
המונאקים חייבים, בהתאם לאמנה עתיקה,
ליהפך לאזרחי צרפת, לשרת בצבאה ולשלם
מס־הכנסה. מחובות אלה. הם פטורים
בהחלט כל עוד נמשכת שלשלת בית־המל-
כות אלוף העולם להיאבקות חופשית
רפאל הלפרין יצא השבוע להתמודדות
עם ווילהלם לינדבאך, יריב דרום־אסריקאי המבקש
את התואר ל עצ מו ...לאתר הודעתה
הפתאומית של שחקנית הקאמרי, דבורה
קידר על הרגשתה הרעה, קיבלה את תפקיר
הרוזנת בכובע הקש האיטלקי חיה הררית
אותו תמלא משך שלושה שבועות עד לנסיעתה
לאיטליה.

אז תדע אימת

א ס קז ט

סיגריה בעלת פיה מסננת
מיו צרמ תו ך ד אג ה
מיוחדת לאניני הטעם

סיגריות

איו

450

פרוטה

גל ו•ת !

חספיריטואליזם הוא פתרון
אמת יחידי לבעיות החיים.
קראו ״ליד הפרגוד המופשללהשיג
תמורת 1.500ל-יבחנויות הספרים ואצל המח בר
ש. שטיין, גבעתיים,
רחוב אחדות העבודה .1

הי דעת?

לברנר יש מחלקה מיוחדת
לחעתקי תעודות.
חוק העבודה של ברנד
הוא: מהירות, איכות וסד
דיות.
הבטח את תעודותיו היקרות
עם העתקים ותחסוך

צרות.

1 3ט 1ברנר
חי ר ה,ו חו ד. החלוק 31

איזהו המקצוע
הקוסם לך?
מהנדסות

מדעי המסחר

השכלה כללית
בנין מכונות חשמל רדיו שרטוט הידרוליקח
טכנאות נפט גיאולוגיה מדידה

הנהלת חשבונות
בקורת חשבונות
פקידות כללית פרסומת ציור ואמנות מסחרית
בחמות למנהלי
חשבונות מדופלמים
בחינות למבקרי
חשבונות מוסמכים

בחמות מוקדמות
בחינות בגרות
אנגלית (כל הדרגות)
צרפתית, גרמנית,
ספרדית׳ רוסית
עתונאות וספרות
מדע כללי
מדעי הטבע
כלכלה מדינית

ועיר קורסים רבים אחרים, לרבות הכנה לבחינות דיפלום
מקצועיות סוברות — בשיסת הלמוד בכתב המיוחדת שלנו 1

לנרשמים כחודש זח יוענקו פרפי־־ססרים מקצועיים |
פנה עוד היום לקבלת פרטים ומדריך מקצועי חינם אל :

המכון הקבדי ד -וראה והעובדה
בירושדיש
ספורט כרודגל
כ דו ר צ רו
אם מספר הקרבנות בין שחקני הכדורגל יתרבה
באותו הקצב הקיים כיום, עתיד הספורט
הישראלי להישאר בעוד שבועות מספר ללא
שחקני־כדורגל, והמדינה ללא נבחרת שתייצגר,
במשחק הבינלאומי נגד ברית־ד,מועצות. מאז
החלד, לפני כחודשיים עונת הכדורגל, יצאו
מכלל שימוש יותר שחקנים מאשר בשלוש
העונות שקדמו לה גם יחד.
היתד, זו תוצאה של שני גורמים עיקריים :
משחקים על מגרשים שטופי מים ורפש המסכנים
את אברי השחקנים, ומאבק מחריף
והולך, מבלי לבחול באמצעים, של קבוצות
הליגה הלאומית על מקומות הפיסגה. סיכם
השבוע אחד מעסקני התאחדות הכדורגל את
הסכנה , :נגד רוסיה תשחק כבר נבחרת ה־אינבלידים
של ישראל.״

הכדור הו א ע גו ל
הנפגעת העיקרית ממכת הכדורצח היתד,
מחזיקת הגביע מכבי תל־אביב. שייע גלזר
מבקיע־השערים הוצא מכלל פעולה עוד בת

אמיתית ורבת היקף כשמחתה השבת ב־נצחון
קבוצתה. תושבי יפו רואים בקבוצתם
לא קבוצה ספורטיבית בלבד אלא כמייצגת
שאיפותיהם לעמוד בשורה אחת עם הוותיקים
ולהשתוות להם, על כן אין פלא שגאוותם מצאה
לה ביטוי בשבת שעברה ביין ושירה בכל
בתי הקפה של שדרות ירושלים.

המפ צי ץ
רגע לאחר שהשופט יצחק בן־רובי שרק את
שריקת הסיום בדרבי דיתל־אביבי בין מכבי וביתר,
התפרץ קהל מאות לעבר תאי ההלבשה,
מיהר לחטוף צעיר שחרחר בעל גוף אתליטי
כשכולו מכוסה עדיין בוץ. הקהל העלה אותו
על ידי כמה גברתנים ונשאו אל מחוץ למגרש
לקול תרועת המונים.
היה זה מאיר בר־ציון 22 האיש לו היו
ד,ביתרים חייבים את נצחונם.
עד לפני שנר, עסק בר־ציון בספורט הידיים
(אגרוף) ,לא התעניין כמעט כלל בספורט הרגלי.
באחד מאמוני האיגרוף נקלע במקרה
לאמון קבוצת הכדורגל של ביתר ; נתגלה כבעל
בעיטה חדה ומהירות עצומה, צורף מיד
לקבוצה על ידי מאמנה שמואל הס .״לא חשבתי
מעולם שאגיע לדרגה של שחקן כדורגל,״

מיסודו של

ה זי כרןהבריטי
ירושלים

תל*אכיכ

:רחוב בן־יהודה. ג ת. ד1259 .

נא לשלוח לי פרטים ומדריך חינם
:שדר רוטשילד 15

חיפה: רחף הבנקים 5

שמי __

נתניה: רחוב הרצל *1

כתובתי __

שוער ככדורי כין שלוליות הפוץ
צעקה נקטעה באמצע

תשבץ 952
מאוזן . 1 :שר
החוץ החשוב בעולם
; .4שיטת חישוב
במטווח .8 1כירה
ערבית 10 ראש
קהילה ! •12 פקו־דד
•13 1 ,התותח מבצע
אותה אחר כל
ירייה ; .16 על אודות>
.17 שושנה !
•19 מאכל שבתי 1
.20 עץ הנגב ! .21
תחמושת קדמונית !
.23 בחורף, לעתים
קרובות מאד ! .24
התנ״ו> •26 אות
אנגלית ; .27 סמל
האיטיותן .29
״...יהיה יותר טובי״;
.31 מגדולי הכנתם
החיים ! .33 שירות
התגוננות אזרחי ;
.35 נשיא קוריאה ;
•36 עיסוקו של גיאו־מטר
; .38 הילדים ;
.39 מר סבידור ברכבת
ישראל .41 1
קול ישראל ; .43
אחת מתפילות היום ז .44 בעל דרגה.
מאונך .1 :מלך האופנה ; נ• ארגון אשראי
.3 1מאכל ארצישראלי ! 3משקה הגדל
על העצים בברזיל ! .6תבואה ן .1עיר
בחתי־האי ערב .8 1בפניו לא עומד דבר ו
.9בי. די• עוסק בה בשעותיו הפנויות 1
שנת חמילניצקי> •15 הפרק האמצעי של
. 11 ממציא התרכיב נגד שיתוק הילדים . 14 1
תהילים ן 18 מכונת חפירה ענקית.2• 1
שתפה ז .22 רם יאה ! •23 אסון .25 1אבי
משה ; .28 בעל אהבת ציון ! .30 ללא כסף 1
.31 בעל קצה מחודד ! .32 למטבע שדים
כאלה ; .34 אחת ממסכות המשנה •3• 1ו ע
ליו
שכיח ביותר .37 1מגדולי הפיסיקאים
בסוף המאה ה־ •4* 1 19 כן * .42 מספיק.
הקורא יום־סוב שרעבי, תל־אביב, שכונת
מכבי החדשה, רחוב הרש״ש ,7זנה בפרס
עשר הלידות על פתרון תשבץ ״העול הזה*

הקורא אילן דובדבני, תל״אביב, שי אליהו,
רחוב וג׳זזד * זבח בפרס עשר הלירות על
פתרון תשבץ. העולם הזה* •950 הקורא
דובדבני העביר אח הפרס ל״קרן הסגן״.

חילת המשחקים ברגל שבורה. אחריו יצאו
שניים נוספים מעמודי התווך של הקבוצה,
יצחק (.חלאולה״) חליבנר, ושמואל (״פפו״)
ישראלי. בשבת שעברה נוסף לרשימת הבלאי
שמו של נח רזניק ששבר את ידו בעת החלקה
במשחק נגד ביתר תל־אביב.
מהקבוצה המהוללת שצעדה במשך שנים
רבות בראש הכדורגל הישראלי, נשאר רק שלד
בעל רמה ירודה, והוא שהתמודד בשבת
שעברה עם ביתר, שגם אחד משחקניה, שייקר,
(הג׳ינג׳י) אלון, שוכב בבית חולים בגלל זעזוע
מוח שספג שבת קודם לכן. אף על פי
כן היה זה אחד המשחקים המרתקים ביותר
שנראו לאחרונה.
נקמת ביתר .״עוד אחד ! עוד אחד !*
שאגו במקהלה אוהדי ביתר לאחר שחלוצי
קבוצתם הבקיעו את שער מכבי ללא כל מענה.
נצחון ביתר נראה סבטוח, מחוגי השעון
נעו במהירות לעבר שעת הסיום מבלי שעשרת
המכבים יטלו את היזמה לרגליהם. מלבד
רזניק שנפצע, צלעו בקבוצת מכבי עוד שני
שחקנים, ומגינם מתניה. ,זעק לעבר מאמנו :
.אינני רואה כלום, העין שלי פצועה.״
.זאת הנקמה של ביתר על כל ההפסדים
בשנים הקודמות!״ צעק איש ביתר. צעקתו
נקטעה באמצע, בזד, אחר זה ד,ישווה צבי סטו־דינסקי
רץ מכבי את התוצאות, גרם לאוהדי
קבוצתו שיעלו חיוך על פניהם לעבר יריביהם
ביציע . :הכדור הוא עגול ! ״
הכדור הוכיח אמנם שהוא עגול מאוד, מכל
צד. שלוש דקות לפני שריקת הסיום כשה-
תיקו היד -כבר בכיסם של המכבים, פרץ הכדור
אל שערו של אברהם בנדורי מפצצה שהנחית
מאיר בר־ציון, רץ שמאלי בביתר.
החיוך שב ועלה על פני אוהדי ביתר.

•ין, שי רהוכ דו ר
המספרים שלושה ושניים היו בשבת שעברה
מספרי ההפתעה. ארבעה מתוך ששת המשחקים
בליגה הלאומית נסתיימו ביחס שערים
זה. אולם ההפתעה המרעישה ביותר
היתד, כשהתקבלה תוצאה זו בסיום המשחק
בין קבוצת מכבי יפו ואחותה הוותיקה מחיפה,
לזכות היפואים.
אפילו בליל הסילבסטר לא ידעה יפו שמחה

מספר מאיר בקול רך ושקט שאינו הולם את
גופו השרירי ,״גם אבי נהג לומר תמיד שאין
לי שליטה ברגלי.״
האב, שלמה, דור שני בארץ, היה בעצמו
מתאגרף בביתר, עודד את חמשת בניו להמשיך
בספורט זה כמוהו. חמש בנותיו נמנעו,
לצערו, מלעסוק בקרב האגרופים. מאיר החל
להתאגרף בגיל שלוש עשרה בהסועל, עבר
בגלל הפליה עדתית לביתר.
הקהל יהרוג .״האבא בא לכל משחק ומשחק
ואני מוכרח להראות לו משחק שיה־נד״״
מסביר הצעיר המהגר, גם את שאר הצופים
בפריצותיו המהירות ובבעיטותיו החד
קות והמדויקות. .לאחר התוצאה 2 : 2השבת,
חשבתי שהקהל יהרוג אותי אם לא אעשה
מאמץ. הייתי במוח שאני נופל מהרגליים,
בכל זאת השגתי את אחד ההשגים המזהירים
שלי עד עכשיו.״
הישג אחר של מאיר היא אליפות צד,״ל לשנת
1954 במשקל חצי כבד. הנהג העירוני
כיום היה בצד,״ל צנחן, חרט על זרועו הימנית
את סמל צד,״ל לנאמנות עולם.
לאחרונה עזב מאיר כליל את ההתאגרפות,
עוסק אך ורק בכדורגל.

במסלול
כדורגלניכלהאר צו ת
יחס בלתי ידידותי הפגין קהל חובבי הכדורגל
הצ׳כי בעת משחק בין נבחרות הערים,
פראג ומוסקבה. כשקיבלו הצופים את הרושם
שהקבוצה הביתית נותנת לקבוצה האורחת
להבקיע את שעריה מתוך פוונד, תחילה, פרצו
אה ר,מג,־ש, ר,יכו את הכדורגלנים הצ׳כים
והסובייטים גם יחד, כיבדו במנה מיוחדת את
השופט השבדי.

ערער סלילי
יעקב ויסוקר, שוערה האלים של קבוצת
הפועל פתח תקווה, ש4טש לפני שבוע את שערו
בכדי לסבד את שייקר, אלון (ביתר תל
אביב) במהלומת יד שגרמה לזעזוע מוח, נתבע
השבוע לדין פלילי, מלבד בית־הדין המשמעתי
הצפוי לו.

נערות־הזוהר הן תופעה חדשה בארץ, והן עדיין יוצאות־דופן כהכרה
הצברית. אולם כארצות אחרות הן הפכו כעייה פסיכולוגית רצינית.
כן הכט, הסופר והתסריטאי (״הלך עם הרוח״) אמר כי כל כוכבות

הוליבוד, וגם הנימפומניות ביותר שביניהן אינן מסוגלות למעשה לאהבה.
כמאמר זה מסביר הפסיבואנליתיקן הנודע מילטון ספירשטיין תוך
כדי ניתוח חייהם האינטימיים וחיי נשואיהם האומללים כדרך כלל -
באופיר .,אולם אורבת לד, סכנה נוספת: נרקיסיות מוגזמת.

* *דוגמנית או שהקנית

^ יא נבנסת לזירת ההתחרות המינית של תקופת ד,נעו־י
י רים בבטחון עצמי רב ותקוות גדולות. נערים סובבים
אותה במסיבות ומתחננים לפגישות. הופעתה הזוהרת מעמידה
בצל את כל יתר הנערות. זוהי חזרה על נצחונות ילדותה.
היא מרשה לעצמה חופשיות ביחסיה, אולם נשארת באופן
טכני בתולה. יחסיה עם בני המין השני לעולם אינם קלילים
או טבעיים. לנערות אחרות יש יחסים חברותיים עם נערים,
_,מחפים אלה יכולים ליהפך ליחסים רומנטיים. יש להם זמן
להתוודע, להכיר איש את רגשות רעותו ולהחליט.
ד,יפר,פיה הצעירה נמצאת במצב שונה. נערים מתחרים
ביניהם לחסדיה. כל פגישה מסתיימת בגיפופים, כל הרפתקה
קטנה במריבה. היא נמצאת כל הזמן במתח גדול מדי.

ך* אחד הימים הופיעה אצלי אשה יפה להפליא לראיון
ראשון. יופיר. היה ימן הסוג שאין חולקים עליו ; הוא
פשוט היה קיים. ולמרות שהיתר, בת ארבעים, כפי שסיפרה
לי לאחר מכן, היתד, מושכת מבחינה מינית כפי שרק יכולה
אשד, למשוך. ואף על פי כן, הדבר הראשון שאמרה, להפתעתי
הרבה, היה :״דוקטור, האם לא נשארו שום גברים בעלי
כוח־גברא בעולם 1״
סיפורה היה עצוב• היא היתד, נשואה שלוש פעמים והיו
לה הרפתקות אהבים ׳מרובות. נישואיה השלישיים, שנערכו
רק לפני שלוש שנים התקרבו לקיצם. היא היתד, נואשת מאד
וגילתה סימנים היפוכונדריים מובהקים.
בגלל קשיים מיניים נהרסו נישואיה והרפתקותיה. לא היו
אלה באשמתה, טענה. היא היתר ,״תמיד״ מוכנה לאקט המיני,
נהנתה ממנו ומדי פעם הגיעה לאביונה. הצרה, לפי דבריה,
נבעה מבעליה ומאהביה. בקביעות חדגונית ובהפרשי זמן
קצרים נכשלו כולם בהפסקת הקשיות או שופכה מוקדמת.
זאת היתר״ לדבריה, הסיבה לשאלתה הראשונה.
היה ברור כי אשד, זו ״עשתה משהו״ לגברים׳ גרמה להם
הרגשה של חוסר בטחון יסודי. התנהגותה היתד, יהירה
ותוקפנית. היתר, ביר, מעין התגרות :״נראה מה יכול אתה
לעשות. כולם איכזבו אותי ! ״
לא תמיד היתד, כה תוקפנית. בתקופת נישואיה הראשונים
היתד, רק בת , 19 בתולה׳ ולפי מה שיכולתי להסיק׳ בעלת
תגובות מיניות רגילות. מובן שהירבו לחזר אחריה והיו
נשיקות וגיפופים רבים בתקופת נעוריה. אולם היא העדיפה
את הגבר שהיה לבעלה ונשארה נאמנה לו כל תקופת נישואיהם.
למרות זאת נעשה הלה קנאי יותר ויותר, התרעם על
חיזורי שאר הגברים. גברותו התמוטטה כתוצאה מן המחשבה
שרדפה אותו שאולי אין היא נאמנה. המתח היה חזק מדי.
כעבור שלוש שנים נפרדו.

חיוך במקום מאמץ
^ ין היא צריבה להתאמץ כדי לזכות בשימת־לב. עוד
בצעירותה היא לומדת לנהוג בפאסיביות׳ לצפות לדברים
ולא ללחום למענם. היא יודעת כי מבט מתחנן וחיוך הם כלי־

ברוב המקרים מתרכזת אכזבתה במחזריה. בעיני עצמה
היא האשה הנחשקת ביותר. ככל שהיא מתבגרת, הולכים
סיכוייה להינשא ופוחתים. בעוד היא ממשיכה לחלום על
גורלה המיוחד, מתחתנות כל חברותיה הפחות יפות עם
עם מחזריה בעבר או עם נערים שמעולם לא הקיפוה. עוד קיים
מספר ניכר של מחזרים, אך הם טיפוסים מיוחדים.

תבשיטים בזתי אהוביב
^ שים כמיוחד ׳הם ה,,זאבים״ ,הרוצים לכבוש אותה
| /אך ורק משום שגברים אחרים רוצים את אותו הדבר,
וכדי להפגין את כוח־הגברא שלהם. ברוב המקרים מתחילים
יחסיה המיניים ממש עם אדם כזה המומחה בשבירת התנגדותן
של נשים. אחרי שעשה זאת, איבד את ענינו בה, הולך לעשות
כיבושים נוספים.

גברים חוששים מפגי יפהפיות
ך* יא לא נישאה שוב עד גיל .28 נישואים אלה ארכו
ן | שנתיים בלבד. לפני שנסתיימו, החלה בהרפתקות אהביש
שהעסיקו אותה עד לנישואיה בפעם השלישית. לא היה לה
כל קושי במציאת בני זוג. גברים רדפו אחריה בכל מקום.
אולם קרבו אליה רק גברים תוקפניים, וכל אחד מהם ראה
חובה לעצמו להשוות את פעולתו עם זו של מאהביה הקודמים.
היא הפכה אבן־בוחן לגברותם. יחסים אלה נכשלו כולם.
מה שקרה בנישואיה הראשונים הטביע את חותמו על חייה
לאחר מכן. אז לא היתד, עויינת כלפי הגברים, כי אם נערה
צעירה׳שופעת חיים ונכספת לאושר. היא בחרה לעצמה את
נסיך חלומותיה מבין כל מחזריה. הוא היה בחור נורמלי,
אולם לא בטח בה. הוא היה קנאי, חשדן ולבסוף חסר כוח־גברא.
מדוע?
כאשר גבר מתאהב באשה יפהפיה בעלת מחזרים רבים,
הוא מתחיל לחשוש לגברותו. עד כמה שלא תבכר אותו
אותה נערה על כל שאר הגברים, אין הוא יכול לשכוח
כי עומדות בפניה אפשרויות רבות, וכי הוא מוקף אויבים
למכביר, המתנכלים לאושרו. נישואים אינם סותרים את
בעייתו, אלא אם כן יקח את כלתו לאי בודד. אין הוא יכול
להתחמק מן הזאבים. וכך מחפש הוא סימנים לשואה, מפרש
בדרך בלתי־נכונה כל מלה או תנועה. לעתים נדמה לאשתו
כי הוא רוצה שתשכנע אותו באי־נאמנותה.
מובן שאין להאשים את האשד, היפה בהפרעות אלה. היא,
למעשה, הקורבן להן. אולם אין הן המקור היחיד לצרותיה.
בדרך כלל הריהי מפונקת עד שהיא מגיעה לגל הבגרות.
לשם כך עלינו להבין את שנותיה המוקדמות, את ההשפעה
המיוחדת שהיה ליופיה על התפתחותה. התהליך יכול להתחיל
בילדותה, נניח — כפי שזה ברוב המקרים — שהיא היתד,
אחת מאותן תינוקות יפות המעוררות את גאוותם הנרקיסית
של הוריה.

שום נערה צעירה איננה יכולה להתמיד במצב כזה. כמעט
תמיד היא נדחפת לאחת משתי,הקצוות המיניות. ברוב המקרים׳
משפיעים עליה הדעה הטובה על עצמה, ודעת,הקהל,
להישאר ״נערה טובה״ .היא דוחה בתקיפות את הנערים,
שמה מעצור לרגשותיה, ולעתים גם מדכאה אותם. מאוחר
יותר, כאשר היא רוצה בכך׳ שוב אין היא יכולה להיזכר
ביצריה. היא נעשתה קרירה.
משך הזמן הולך ומתדלדל מחנה מעריציה. הנערים הטובים
אמנם חולמים עליה, אולם לא מעיזים ליקרב אליה.
הצעירים חמחזרים אחריה, הנם לרוב תוקפנים יותר מן
הצעיר הממוצע׳ עשירים יותר או נברוטיים יותר. הם אינם
מוכנים לפשרות. כשהם נוכחים שאינם יכולים להגיע רחוק
אתה׳ הם עוזבים אותה במקום.
כאן באד, אכזבה גדולה ביחסיה עם גברים. היא נעשית
צינית ומרירה. היא מתחילה לחשוב כי איש אינו מעוניין
בה כי אם במראיה, שאין היא מסוגלת לעורר רגשות
אמיתיים. במצב כור, היא נסוגה לגמרי מן התחרות המינית,
מתעלמת ממראיה ותרה אחרי שטחים אינטלקטואליים. או
שהיא מנסה להפעיל את קסמיה על־ידי הצגתם לראווה
כדוגמנית או כשחקנית.

הנשק היחידים שהיא זקוקה להם. היא הופכת נסיכה קטנה
הזוכה לחסדים ושירותים מידי כולם במינימום של מאמץ.
הזכרים הבוגרים במשפחתה אף הם אינם אדישים כלפיה.
נסערים מנשיותה המוקדמת, הריהם נוהגים כלפיה כאילו
היתר, בוגרת יותר, לפעמים עד כדי גיפופים בלתי־רצויים.
היא צעירה מדי כדי להבין את המניעים המיניים שמעוררים
בקרבה ליטופיהם, אולם העובדה היא כי יצרים אלה קיימים,
הריהי עומדת בסכנת תסביך אדיפוס שישפיע על מהלך
התפתחותה. שלא כנערות אחרות, היא עלולה ליד,פך, באופן
גלוי לגמרי, ליריבתה של אמה, ללחום בהצלחה על חסדי
האב. מצד שני, עלול האב להיבהל עד כדי כך מן היצרים
שמעוררת בו בתו הקטנה, שהוא עלול לדחות בצורה פתאומית
וגסה את כל נסיונותיה הילדותיים להתקרבות.
על דחייה דראסטית כזו כמעט ואין ילדה יכולה להתגבר.
זו סיבת התנהגותן של כל אותן נשים יפות הנוהגות כאילו
היה יופיין קללה יותר מאשר ברכה ואינן יכולות לשכנע את
עצמן כי יש להן מה להציע לגברים. הן מנסות לכער את
עצמן במידת האפשר ונמנעות מלעורר שימת־לב.
אילם המצב נשאר חמור באותה מידה אם האב נעשה
מוקסם מדי מבתו ומראה בכל הזדמנות את עדיפותה על
אמה. עיוות זה של יחסים נורמליים משפיע לרעה על כל
המשפחה. ראשית האם עלולה לכעוס על בתה התמימה
יחסית. ואז נעשית התוצאה על אופי בתה הרסנית. כי דמותה
של האם מסמלת בעינה את הבית והאהבה.
יתכן גם שהקונפליקט בין האם והבת נעשה חזק מדי,
והבת, מתוך רגש אשמה, מסתגרת, הופכת למתוסבכת.
נניח שהנערה היפה מצליחה להתחמק מן הסלנות האורבות
לה בילדותה, והיא מגיעה לתקופת נעוריה ללא פגמים

לעתים קרובות למדי קורה כי אחרי הרפתקות סרק קטנות
מוצאת האשד,־שכבר־אינר,־כד,־צעירה את עצמה כאשתו או
פילגשו של מה שנראה בעיניה טיפוס ״האב״ — איש העסקים
הקשיש. הוא הנו מסוכן לה באותה מידה כמו שאר
הטיפוסים השליליים. הוא נוהג באשה שהוא נושא או מחזיק
כפרס על חריצותו, כחפץ יקר המוכיח את טעמו. אין כל
יחס חם או אהבה ביניהם. אשד, קרירה עשויה להיות נאמנה
לטיפוס כזה. אחרת מחפשת סיפוק במקומות אחרים.
קיימים גברים׳ סדיסטיים או אדישים לנשים — שאינם
נפגעים מיהירותה. איבתם הקרירה שוברת את נשלה של
האשד, ואו הופכת האגדה על היפהפיה והחיה למציאות.
במקרים רבים גבר כזה הוא גאנגסטר, פסיכופאט, ולעתים
אף אחד מאותם הומוסכסואליסטים שלמדו להסתיר את סטיו־תיהם
על־ידי הפגנה מופרזת של גבריות.
טיפוס כזה מתעלל לרוב בבת זוגו גונב את כספה׳ לועג
לה בפומבי. אולם כל ההשפלות הללו אינן מפריעות לה.
כל עוד לא איבדו את כוח־הגברא שלהם, הרי קשריה אתם
הם בלתי״מעורערים.
לעומת זאת, נשים פשוטות יותר אינן עומדות בסכנה כזו.
אין הן מעמידות דרישות מופרזות׳ ואין הן מעוררות את
דמיונם החולני של עם הגברים, שמאז ומתמיד חששו מנשים
תוקפניות מדי בשטח המין, וכל אשה מעוררת מאד נחשבת
בעיניהם תוקפנית. אפילו אם אותה אשד, יפה היא, ביישנית
ומסוייגת, שופטים אותה הגברים לפי מספר מעריציה, לא
לפי אישיותה. אם אין הם מצליחים לעורר אותה, הרי מעיד
הדבר על חוסר גבריותם, ואם הם מצליחים, הם חוששים
שתגזים בתביעותיה.
בשני המקרים העמידה אותם במצב של מבחן. במוקדם
או במאוחר הם מאבדים את בטחונם העצמי, ואז באים
הסימנים המוכרים: חשדות, קנאה, האשמות ולבסוף גם
תשישות. בכל אלה מואשמת האשה היפה. אומרים עליה
שהיא קרה, נימפומנית׳ בלתי־אחראית או זוממת. האמת היא
שהיא מעמידה אותם במצב של אי־נוחות, והם שונאים
אותה על כך.

צברית - 56 נציגת ישראל
ש א דון מו ע מ דו ת
את ה שאלון הזח זכ אי ת למלא המוע מדת
עצמה, וכן כל אדם אחר ה מ עוניין
להמליץ על מועמדת לתחרות. כ מו כן
רשאים למלא אותו מו סדו ת חינוכיי ם,
ארגוני נוער ו מחנכי ם הסבורים כי אחת
מ חניכו תי ה ם או מחברותיהם ראויות ל תואר

השם!
מצב
משפחתי
הכתובת המלאה
שכת הלידה !
מקום הלידה
שנת ה על יה
השכלה הודפת!
שרות צבאי

(מקצוע ודרגה)

מקצוע או שטח לימודים

מקום העבודה או הלימודים :
האם המוע מדת היתה או הנה חברה
בתנועת־נוער, תנועה קיבוצית, ארגון
ספורט, להקה א מנו תי ת או כל אגוד אחר?

פרט איזה ומתי

אם אחד הפריטים אינו חל על ה מוע מדת,
אל תמלא אותו. יש לצרף ל שאלון זה
תולדות חיים של ה מוע מדת, עד כמה
שהן ידועו ת לממלא ה שאלון. במקרה :
שה שאלון ממולא על־ידי ממליץ או מו סד,
עליו לצרף הנמקה מדוע לדעתו
ראוייה המוע מד ת לתואר. במקרה שהמו־עמדת
ממלאת את ה שאלון בעצמה, עליה
לצרף הסבר קצר של דרכה בחיים ושאיפותיה
לעתיד. במקרה שה שאלון ממולא
על-ידי ממליץ או מוסד, ציין להלן את

השם •:
וכתובת

נא ל שלוח את ה שאלון הממולא
בצרוף החומר למערכת העולם
הזה, ת .ד 136 .תל־אביב ולציין

התחרות העולמית
לנודרת נעות השנה
עד כה דחתה מערכת העולם הזה כל הצעה לשלב את המיבצע
החינוכי לבחירת צברית 1956 עם כל נסיעה שהיא לחוץ־לארץ. ר,יא
דחתה בהחלט את הצעתה של אחת מחברות הסרטים לתת לזוכה
כפרס נסיעה להוליבוד, בנוסח המקובל בתחרויות־היופי למיניהן,
מן הסוג הקלוקל. היא ביקשה לתת פרם אחד ויחיד לזוכה: הענקה
של 1000ל״י, אשר תוצא על־ידי המערכת עצמה למימון השתלמותה
של הזוכה והתקדמותה בדרך־החיים הנבחרת.

בינתיים פנו עורכי ״אל״ ,אחד מחשובי השבועונים
בצרפת, אל מערכת ״העולם הזה״ וביקשו אותה
לשלב את המיבצע לבחירת צברית 1956 עם המיבצע
העולמי שיזמו השבוע. שוכנענו כי שני המיכצעים
מושתתים על אותם היסודות עצמם: לחימה באידיאלים
ההוליבודיים הכוזבים, הסתייגות מתחרויות
היופי, עידוד היסודות החיוביים והיפים בדור הצעיר.
דמיון זה בין שני המיבצעים מפתיע שבעתיים לאור

תנאי התחרות ייצוג ז צברית השנה תייצג את ישראל בת חרו ת
העולמית לבחירת נערת השנה, המסתיימת בפאריס במיפג ש
הנוער של 21 ארצות.
אבן הבוחן ז יסוד לבחירה ישמש כו שרה ש?
המוע מדת לייצג את הטיפוס הישראלי החדש, מבחינת דרך
חייה, שאיפותיה, רמתה המוסרית ו הו פעתה׳ החיצונית.
* * הפרםנ מערכת העולם הז ה תקציב סכום טול
1000ל״י (אלף לירות ישראליות) שתוצא על־ידה ובפי קו חה,
לצורך ה שתלמותה של הנבחרת בארץ והתקדמותה באותה
דרך ש שימ שה יסוד לבחירתה של הצעירה.
זכות ההשתתפות: כל צעירה החיה בישראל
יכולה להיות מועמד ת לתואר. הצעת־המועמדות תיעשה עלי
ידי מילוי ה שאלון המתפרסם בהעולם הזה ומ שלוחו עד למועד

סגירת התחרות למערכת העולם הזה, ת .ד , 136 .תל־אביב.
את ה שאלון יכולים למלא (א) המוע מד ת עצמה( ,ב) כל אדם
אחר או גוף ציבורי( ,ג) נציגי מטה המיבצע. ז כו תן של
ה מו עמדו ת להצטלם אצל צלם המיבצע, יצחק ארדה, רחוב
פינסקר ,2ת לי אביב, לצורך המיבצע.
בחירת הזוכה: ועדת־ה שופטים במלוא ה תבחר
ברוב דעות פ שוט את הזוכ ה בתואר, על ס מן דו״ח ועדת־המ
שנה ובחינה אישית של המועמדות. על פי ה שיטה להלן.
שיטת הבחירה: תזכה בתחרות המועמדת
שתקבל את המספר הגדול ביותר של נקודות. תמספר המכסימלי
של נקודות בכל סעיף: טיב ה שאיפות 10 הג שמה
אי שית 20 רמה אישית ( )10 טיפו סיו ת ישראלית 20 הופעה
חיצוני ת 10ה שופטים יחליטו ברוב דעות המ שתתפים
בי שיבה, והחלטתם תהיה מחייבת וסופית, ללא ערעור.

העובדה המענינת ששניהם תוכננו לגמרי בנפרד.

חובבויות !

המעטפה

השבוע כבר הוטל תפקיד ראשון על הנערה העתידה
לזכות כתואר ״צברית 1956״ .היא תצטרך לייצג
את ישראל, בעוד שלושה חדשים, בפגישה הסופית
של בנות 21 עמים, שתתקיים בפרים בשלב אחרון של

״צברית .״1956

במקום זה, נא להדביק ת מונ ה של ה־זוע
מד ת.

בתחהת העולמית משתתפים, מלבד ישראל, עשרים ארצות מכל
חלקי תבל: אוסטרליה, איטליה, ארגנטינה, ארצות־הברית, בלגיה,
ברזיל, בריטניה, גרמניה, דניה׳ הולנד, ימן׳ יפאן, מערב׳אפריקה
הצרפתית, מצריים, ספרד, פורטוגל, צרפת, קאמרון, שבדיה ושווייץ.
נוכחותה של מצריים במיבצע זה היה נימוק משכנע להצטרפות
מצדנו. אי־אפשר היה לתת לה לייצג לבדה את המרחב במפגש עולמי
זד״ שישמש זירה מצויינת להבלטת התכונות המושכות ביותר של
הד! ר הצברי, השגריר החשוב ביותר של ארץ !מולדתו.
כדי לסיים בעוד מועד את בחירת הצברית ולאפשר לנבחרת להגיע
לפגישה העולמית בפאריס בתאריך המיועד, תיסגר רשימת המועמדות
בסוף חודש ינואר׳ ולא יתקבלו שאלונים ממולאים נוספים אחרי
תאריך זה.
בדרך תהיה צברית 1956 אורחת חברת התעופה הצרפתית אייר-
פראנס, שנתנה את ידה למיבצע העולמי׳ ובפאריס עצמה תהיה
א רחת השבועון הצרפתי.
עם הצטרפותה של חיה הררית לועדת־ד,שיפוט! ,מורכב עתה חבר־השופטים
כלהלן )1( :יהודית אורנשטיין, רקדנית ( )2נתן אקסלרוד,
סרטי כרמל ( )3שושנה דמארי, זמרת ( )4חיה הררית, שחקנית
( )5משה וואלין׳ אמרגן ( )6פנינה זלצמן, פסנתרנית ( )7מרדכי
זעירא, קומפוזיטור ( )8נורי חביב חביב׳ סרטי חביב ( )9יעקב חודו־רוב,
כדורגלן ( )10 שאול לוין, מחנך, ראש מחלקת החנוך בתל־אביב
( )11 יגאל מוסינזון, סופר ( )12 יצחק נימצוביץ, מחנך, עיתונאי
ומומחה לנוער עולה ( )13 חנה מרון, שחקנית ( )14 רם סולומון, עורך־
דין ( )15 שמעון סאמט, עיתונאי ( )16 יוסף קסטל, צייר ( )17 שמואל
תמיר, ע־רך־דין. כן יהיו בחבר השופטים בתוקף תפקידיהם העורך
הראשי של העולם הזה, ראש מערכת העולם הזה ועורך־משנה של
העולם הזה.
אנו מקווים כי המיבצע כולו יעזור להציג את פניההאמיתיים של
ישראל לעיני העולם — פניו של דור השקוע רובו ככולו בבנין
מולדתו ובהגנה עליה, הפוסל בלבו חיים אשר אין בהם תוכן ותכלית,
הב יחל במותרות ריקניות כשיא השאיפות. מטרה שניה זו של המיבצע
תצטרף לתעודה הראשונה והעיקרית — להציג לבני הדור הצעיר
בארץ דוגמה אישית נאה בצורת צברית המסמלת את השאיפות
היפות ואת החן המקורי של ישראל הצעירה.