גליון 953 מתאריך 19 בינואר 1956

19. 1.1956 953 091
ו, שבט תשט ״ ז
ה מ חיר 3 50 .סר.

ותקאל סהר ועסקי משנחתו* ע9גו0בן־
גוחן וששם שייקח יושר* מה תתרחש
וילהשל דיגום?* בית תמשנס העליון
בגסת המשטרה י מרוע ששק שיטרית

העובט חוה

םכת בי ם
מי האוייב?

העורך הראשי :
אורי אבנר ,

ראש המערכת:
שלום כחן

עורכי־משנה :
דוב איתן, או רי סלע

עורך תבנית :

עורך כיתוב :

אהרון

סילבי קשת

הכתב הראשי :

גו ר

צלם המערכת:

אלי הו כרם ל

יהודה ועירא

הברי המערכת :

רזה גליקסון * תל־אביב. מען המברקים :
״עומזפרס״ ת. ד , 136 .מלפון .26785
המוציא לאור: העולם הזח בע״נז.
דפוס ישראל בע״נז, ת״א סל.23204 .
ור מ ורעיו

ישראל ביבר, ניצה גבי, איתן נבירול. לילי 1
דויד הורוביץ, רותי ורד, דוני זוהר, אברהם הלמ מו
אוסקר טאו בר, משה לשם, אביבה ס טן מ !
קינן, של מה קרן, אלי תבור.

פתחתי בי מי ם אילה את ה תנ״ ךומ צא תי בו
אי שור מוחל ט לדעתו של העורך במאמ רו ״ מי
האוייב, בעצם ז ״ (העולם הזה .) 950
אני מ תכוון לדברי הנביא י שעי הו (פרק י״ ט)
ל א מו ר; ״ביו ם ההו א יהיה ישראל שלי שיה
למצריים ולא שור, ברכה בקרב הארץ. א שר ברכו
ה׳ צב או תלא מור: ברוך ע מי מצריים, ו מע שה
ידי א שור, ונחלתי ישראל! ״
אם נקבל את ההנחה כי היורשת של א שור*,היא
סוריה ( ש שמה נו ב ע מהשם א שו ר) ,דיג־י^ש כאן
הוראה מפו רשת לברית י שראל־מצרי^דסוריה, נגד־

ירדן ועיראק.

יחזקאל מ^סקי, ירושלים

תמונה מטושטשת

ר,י ש הו פי ע ב מדו ר מכתבים (העוזים
איננה דו מ ה, מ שו םמה, לעצמה...

הזה ) 950

אברהם ב ,.חיפאי בצה״ל

...אם רצתה אסתר לוינסקי בפלירסומת, הרי
השיגה אותה ב מילו א ה. תחילה השמ צו ת חריפות,
אחר כך ת מונה ש אי ש לא ביקש לראותה.
אגב, מה כתובתה?

דן זאבי, ירושלים
סקרנות הורגת לא רק חתולים אלא גם
זאבים, הקורא זאבי.

חיה 56
עדיין לא מ או ח ר מדי. יש עוד מקום להעניק
לחיה הררית את תואר צברית 56׳.

ישראל גלברט, תל־אביב

מאמרכם ״ ס כין בנ ב״ (וא&ים הזוז 51 לחדוי•-ר
לתת תמונה מו שלמה ^ מהשתלש לו ת קמאומו־וה
בי מי אבו־ענילה א \ ם ) העובדו ת, כפי #ומתואר
1ת ב ספ רו של מקד^נלד, סותרות א ת 5מרכם.
לפי עדו תו של מקדונל / 1הוא ^ נ ש ודם פגי שתו
עם ראש הממ שלה, ע ׳2^ 2ר־ה 7 ^ 1מ שה שרת,
והודיע לו על ר צונו להיפג ש _ע 6בן־גוריון.

חיה בדבריה על הפ ס טיבל ב קאן (העולם הזה
,) 952 הח שיכה עלי א ת עול מי. עד עתה הערצתי
הערצת עיוורת א ת הלולוב רינ׳ידה. ובעת ב אה זו
ומספרת ש הי א סהם בחורה נאה. מה הי א רוצה
לומר, ש הנוף ה מפור ס ם על אביז ריו הו אלה טו ט
פי ר סו מ ה בלבד?

דעות המובעות בחן ושאינן מ שקפות #וי
הצייר הראשי: עורך דפוס: מנהל מעבדה :
שום בורח שהיא את דעות המערכת.
א55ד גדעוני, נטעים
נתז יויי
אריח אריאל
שסואל בויתור
קיימת סתירה ב_;ן׳דברי עדי ראייה לבין
התאור בספרו שיל: הציר, המעוך ין
ליישר שממה הקרויה תל-אכיב
את ההידורים, אולם גם הוא מדגיש שפגישהייתי
כמרוצה מאדמת שוב ת (העולם הזה ) 952
תו עם בי. ג׳י. היונה למורת רוחו של שר־לקורא
שוורצברג, ש ט ען שה חלו ציו ת איננ ה בתל־אביב
ו שלחלדן אין ז מן לרקוד טנגו. א פי לו
אם לדון לפי שאלוני המועמדות הראשונות לתחרות החוץ, שביקש למנעה.
בן־גוריון בעצ מו א מר פעם שהשממה הגדולה
נראה שקיבלתם ממקור מו סמך ביותר את המרצ
ברית 56׳ ,הרי שהמיבצע כבר מילא את שליחותו ההינו־ביותר
׳היא בתל־אביב. פי רו שו של דבר שיש לחטיט
המלאים על מה. עוקרה בליל ה־ 29 בדצמבר
לוצים מה ל ע שו ת בה.
כית הראשונה: צעירות ישראליות רבות החלו מתגאות . 1548 אבל שכחתם ״לציין אם יגאל ידין לבש

אלימלך חביבי, נפר סבא
מחדש לעובדה שהשתייכו לתנועות־נוער חלוציות או •לגר־סינור
כשש טף א ת׳ ה כ לי ם ואם היתה ׳ ה פי רמה של
מ שה שרת מפוסל־סת או לא.
הווי דוחה
עינים. אחרות העלו על נם את שאיפתן להתמסר למקצוע
הפליא או תנו, שלמרות יחסכם ה או הד ל תנועה
דליה רוזנברג, חיפה
.:חיובי, כמו מקצוע האחות.
הקיבוצית, מצ א תם לנכון לפרסם דווקא את הש־אלה
א׳ ; כן. שאלה ב׳ :לא.
ל קשה לדעת עדיין אם כל הטענות והשאיפות האלה אמת.
מקרה הדוחה ב מדו ר הווי( ,העולם הזה ) 952 על
הקיבוצניק שדרש לבצע בדיק ת דם לו ולבנו.
הגיע הזמן ש מי ס טר בן־גוריון ו מי סטר שרת י פנו
אולם עצם העובדה כי דעתו של הנוער שוב מופנית לאפיקים
אופל הב א תו נותן לנו י סו ד להיו ת מ שו כנ עי ם ש את
מ קומ ם (לנביא) מנחם בגין. ליגאל אלון. ול ן
דוך יים, וכי עבר חלוצי הופך נושא להתפאלות יותר מאשר
לא טרחתם, כ מו במקרים מ סויי מי ם אחרים, לבדוק
מ שה דיין, עד שתיפתר בעייתה ה מדיני ת והבטחו־חלומות
של זוהר ולוליבודי, הוא לבר חשוב.
נית של ישראל.
אם א מנ ם מקרה כזה קרה ב מ צי או ת. אגב, הננו
סבורים שלו גם היה ה סיפו ר א מי תי, לא הו א
גבי אורג, טבריה

המאפיין א ת ההווי בקיבוץ.
בימים יי האחן־ונים ביקרה. חוליה של העולם. חזה אצל
...אומרים ש אנו מובלי ם ל מצדה שנייה. העם
נ.נ ,.א. ג ,.קיבוץ מרחביה
מיטב אנשי׳ הרוח והאמנות בארץ, שאלה אותן שאלה אחת ו
זכאי לדעת מהי דעת הקצונה הגבוהה בצב או.
הצדק עם הקוראים נ.נ. וא. ג.
אמנם אסור לה לכ פו ת את דעתה על הממ שלה,
״ימה, לדעתך, מאפיין את הטיפוס האמיתי של צברית?״
אולם להזהיר ( מ פני סכנה מתקרבת) היא לא רק אפאפאפ !
הנה כמד, תשובות מהתשובות הראשונות :
! גבוה קצין
כל של חובתו אף אלא

זכו
ה שבו ע חזיתי במקרה שכ ד אי ל ה בי או ל ת שומת
הפסנתרנית פנינה זלצמן, בעצמה צברית :״לפני כמה
ריבי דניאל, ירושלים
לב כל המכ״י ם, ס מלי המחלקות והמ״ מי ם של
צה״ל.
שנים הייתה הצברית טיפוס חסר במקצת נשיות. העדר
אהלן !
כ שהמ תנ תי ל טר מפ ב סי בו ב בילו לכיוון רחובות,
נשיות זו הוליד עתה ריאקציה והצבריות של היום הן
הופי ע ה לפתע מחלקת חיילים בחנור קרב כ ש הי א
מפעל צברית 56׳ יכול היה להיות מפעל יפה,
אולי יותר מדי נשיות, במידה שזה מתבטא בגינדור ובפירכום•
רצה לכיוון רחובות. חיילי המחלקה עברו כנר א ה
לולא ניתנה לו פ ר סו מ ת כה רבה ו ת מונו ת של
שפ שו ף רציני. כי הם נר או יניעים מן 1ד וב קו שי
הן מצטפעות. יותר מדי, עונדות שפע תכשיטים ללא צורך,
צעדות־קיבוץ, י;.עם , ,צפיות ל בנו ת. או א דז מו ת•
הדי מו את רנליהם. המם־כף שלהם הזיע ק שות
,נערה מל־אביבית תתהלל מהיום. ללכת• עם כ פי ה
ומושפעות בתלבושתן הרעשנית מארצות חוץ.
כדי להריצם.
,.בבל מיני פוזו ת ותשנורר בסף מהוריו! או מחברה
צברית אידיאלית י היא טיפוס המאפיין את הארץ הזאת״
בלי ל קנו ת ה .,י
לפ תע צמחה לו י שו עהממ קו ר בלתי צ פן י. הו א
הכיר חיילת ש ע מד ה ילידי והמתינה אף הי א ל-
,יוסף אלמוג; ,משק x

על רודות והווי חייה: לכן יהיא צריכה להיות יפה כמוה פנינהייזלצמו : 1׳^
_טרמפ, ופנך, אליה בזג הל שון :״ בו אי, רוצי
שופעת פשטות וחן נעורים. תכונותיה הבולטות צריכות
גבל ראש הצקרית בוערת.ר,כפיה.:,
׳אתנו, כד תגיעי יותר מהר ז ו לא ׳ הי ססה,ו רצה
להיות אומץ־לב, י סבילות, חלוציות וגישה נטולת מעצורים
בבנדי י פו ג א׳ ברא ש י המחלקה. אחלי כן, כש־

לכל• בעיות החיים.״
השגתי או ת ם ליד רחובות, שמע תי א ת המם־כף
א פי לו בחיבה :,יעוקגי, ונם לא. יחן ןתי רוצה שתהייה
צועק :״בחורה מ שינ ה ׳ אתכם, הו קי הו לה למהמן הפסנתר אל הדח-היוצר• דעתו של הקומפוזיטור פאול : .עודי בעלם״ל שריריט שכל ; ה רו א ה ,,או תה פו הד
•אתם מ פונ לי ם ,״
כן־חיים, בן ה־§,1, : 5צברית מצטיינת ביופי יוצא מהכלל, י׳למווק 1ב א לי ה ,,כ פי ש מ קווי ם׳ שגי מגברים ה א מי צי ם
^*.ויטטו ב§ן 5אל ; *לכ ם (העולם י ווזה מ.<9
רחמים יהודר* י מ בו ת

׳?הוא תערובת ׳מל •המזרח עם המערבי קיבוץ ד,גלויות
אלי כרמל, דנזוז־ג ׳ :ספירה נכונה י
וממול העדות יצרו ׳טיפוס של בחורה שיש רק מעטים בדומה
תיתי לו, לקורא ירחמיאל אבנון, על ב קי או תו
לה בעולם. הצד הבולט ביותר בה הוא הגישה הישירה חקירה משטרתית
הרבה בתאריך לידתו של י שו (העולם הזה 952
אני אסירת תודה לכם על הר שימה שהקדשתם
לכל בעיות החיים, גילוי־לב ויושר, המתבטא גם בחוסך
אני מ צי ע לקורא א בנון שיחקור פעמיי ם לפני
לפרש . 6רמלו־ת הגניבה בביתי (העולם היה ו.) 95
שי פי ץ את ידי עו תיו ברבים. תאריך לידתו של
יראת כבוד בפני המבוגרים. יש בה חוסר ביישנות ההופך ..אני יזדעוב, ש את ם נלחמים תמיד ל מעז האמת.
י שו שנוי במחלוקת. נ כון הו א שנו לד לפני הלעתים
לחוצפה ונטיה להתפרקות. אלה הדברים שיש לרסנם.
כרסה שפירא, תל־אביב
ספירה, אולם ההשערה ה מדעי ת המקובלת או מר ת,
מהבחינה המקצועית שלי, כמחנך במדרשה למורי;מוסיקה,
שנולד ב שנ ת 4לפני ספירת הנוצרים. כך שעברו
אני סבור שד,צברית בדרך כלל ׳מוכשרת מבחינת מופיקליך אל תשאל מדוע״.״
1959 שנה להולדת י שו ולא , 1958 כדבריו.
...לשם׳ מ ה קיים מ דו רהמכ תבי ם? האם כדי
עמום שטיבל, צה״ל
היא פעילה מאד, ומעוניינת במוסיקה.״
שהקורא יראה את ש מו מוד פ ס לעתון ;
אהרון מפקין, בן ד,־ ,58 שחקן הבימה שהיד, קצין בצבא
בן־ציון מרום, חיפה נביא כנדורו
הנכיא: בנדודי מטבריה,׳• בעל. י ה מכ תב למעך כת,
הצאר, טוען כי ״אינני סוציאולוג ולא. פילוסוף. התרשמותי
מזבן, ב!לל 8זמר.ישל ריקגרא מרוט. שנודה
(מעו^ם הזה 949 יודע על מל ח מה שייתפרוץ ב־על
הצברים בכלל, ניבעת מהלך קשר •מגע ישיר אתם׳ ,להדגיש א 11ש?יך צדוותמת;
**ביב. אבק שו על כן ׳$שלוח לי ת?>ריך. מדוייק
בקיבוצים ובערים, בייחוד בתקופת מלחמתי השחרור, לבת:
־ ׳יותני, כדי ש או כל לה תכונן ל מילו אי ם...

;. .שחיתות, או לא 9
הוכיחו את עצמם. אופייני לטיפוס הצכרית עיד,,א מכ?ה*
יצחק קליין, ניר ישראל
פאול כן־דזיים
הלו :׳10 יצחק הללי נ ד ״ ,בשם. שחי תנת ז ״
על הפנים, מתכסה בקליפות של לא־איכפתיות, של שוויץ
בקורם: של יהודים. בסלמייה ׳גדע .׳ ה מו ל ד (העולם
תום י הכו לנו ספורט !
הזה 952 אם צ ח •עליך לבל יל ב מונ ח שהי
ושל• :נוקשות. לו היתר, קצת פחות נוקשה, היה זה מונע
המדור ה מ עניו או תי ביותר הו א ם1־ור ה ספורט.
גם א ת הביקור בבו1י׳ הקללנוע יקמציגי ם סרטים של
8ולם אני מתא כז ב במהרה בראותי כי הנ כ ם סוק-
ממנה ד,רבד, דברים שטחיים. אולם מתחת לקליפה יש גם
גויים. ל פי או תו דין׳ ,עזחיתו ם ׳ *י א להתלבש לם-
ז־ים את פשחקי׳ ה שבת בקיצור נמרץ.
אוסנת הגויים ו לדקור סווינג. וללעוס מסטיק
תוך ישל רגישות ועדינות, של בטחון והעזה.״
חבקוק אב־־ראש, וזל־אביב
אביב,קריסטל, רמת-ר,שר(ן
בגלמניד. הבאים ניתן לך עוד, כמדי חוות־דעת של אישים
נפגע תי קשה מן הכתוב ב מדו ר ה ספור ט (העולם
בעלי-דעה על הצברית, איש ׳אישי ׳מתוך נקודת־השקפתו
י י ״׳חטטנפש
וחה ) 950 על קבוצת בי תר תל-אבים. אני ׳מצ-ע
המיוחדת שלו. מעניין שעם כל השוני הרב בגישה, הרי
לעורך ה ספור ט להפסיק לעלוב אלפי אוהדים ולא
כיצד יכול העולם הזה, המצטיין בחידו ש מלים
לקרוא להם פראי אדם ו עוד כל מיני כינויים.
להמ שיך לה שתמ ש כמלה איו מהכ מו פ סי כו אנהכיוון
הכללי של הדעה הוא כמעט זהה.
ליטיקן (העולם הזה? ) 952 אני מ צי ע את המלה
שלימה לוסטגרטן, חולון
המיבצע, את יזם הזח בסך הכל אני שמח מאד שהעולם
חקרנסש.
ביהוד כשאני מתבונן בגליון זה. בימים אלה של גאות
איתן אדיר ,־נוה־שאנן למי תקע השופר
בהעולם הזה 951 כו תבש מו אל מ חיפה, שהתנלתה
השחיתות, כשהמציאות העכורה מאלצת אותנו להקדיש מקום
מה בדבר נפשפשן?
לו האמת הערומה שהעולם הזה הו א שו פ רו ה־כה
רב להוקעת שחיתות והתנוונות, טוב לזכור כי זהו
בלתי־רשמי של אב הפ א שיז ם בי שראל, מנחם
חוק זליגסון
רק צד אחד של המטבע, וכי יש צד שני, חשוב עד אין
בגין, אני בא תי למסקנה ש ה כו תב הנ״ ל הו א
״חוק
הקרוי

שפ מ שהרצתם
קצת
...הגזמתם
מ ח סידיו של אב א חו שי.
ערוך: בריאותו הנפשית היסודית של הדור שגדל בארץ זו.
זלינ סון״ (העולם הזה 951 על רוב הפקידים שהם
, .אהרון, ירושלים
לראות פנים צעירות אלה של נוער בלתי־סושחת ,,אין זה
בדרד. כלל מוכ שרי ם # ,עו תדליס ל א להעמ-ס עו ב דים?:נום
פים. אבל א סכי ם אתכם ש האד מוני ס טר -תעלומת סירת השלושה
רק: מרגוע ללב, אלא גם אמצעי לשמירה על חוש המידה״

ה״ תון הנקרא ביו תרבמ די נ ה

נמסר לי שמוסד ממשלתי מסויים פתח. בחקירה נמרצת
אהרןמפ קין
כדי. לגלות. מניין שאב העולם הזה. את האינפורמציה ילל
המאבק בממשלה, ששימשה יסוך לקתבת־השער הגדולה לפני שבועיים. .מנגנון הבילוש׳ שובי-

עובד במלוא הקיטור, אחרי שכתבת העולם הזה נידונה בין שרי הממשלה.
אולי יש בכך משום מחמאה לעתון שרשימותיו זוכות לטיפול בדרג כה גבוה, אולם אין
להתעלם ימן הסכנה החמורה לחופש העתונות הנבעת מכך. הרשימה לא סיכנה את בטחון
אינפורהמדינה.
מבחינה בטחונית היא עברה ביקורת מוקדמת
מסרה׳ לקורא אינפור
היאא סטרי
מלוקדיקת.יהי קדקת מציה שהיתה חיונית כדי שיוכל -:לגבן? י את 9י *
דעתו העצמאית על השאלה שתקבע את׳גורל
חייו. ברגעים אלה זכאי האזרח לדעת איפר,
בדיוק עומד כל אחד מן הנציגים שיקבעו
את גורל מדינת ישראל לחיים או למות.

ציו 1הראשייות ;לא מתח שבו ת יבצרבים! :ושונים
ולפעמים מתור הוסר תיייאום: איו פרוטקציה, מוסיפים
פקידים ל מ קו מו ת הלא נכונים. אבל אין
להסגר, מן. היוצ א מן, הגלל אל הכלל...

שמעון חילבסקי ׳,וגל־אביב
:פרט: למקרה שוויוצאים מן ־יוכלל חרובים
י יימן הכלל״.
...במידה עוהדברים נוגעי ם לחיילים. הייתי רוצה
להזכיר את ו)ימרתו הנדולה של י ה מצביא הבריטי.
הדוכס וולינגטון. יםן 0י המערכה ננד׳ נ א פו לי און :
״תפקי^ החיילים לגרום. לא לר שום 1״ -

מיקי קרני, נהריה

תמונת חוצות
מן הפוגם -איבדה #ו־ד מי שהי תמונו! בחוצות.:.
יודעי־ רבו -4כחי&ה מספרים שתצ^ום׳ך.א.ם תה; > 1ינס׳

תיים מלאך, חדרה
הוי ג׳ינר, שלי /הוי ג׳ינה שלי /ההיית
או חלמתי חלום 1

אלמלא היה ה סיפו רעל הסירה שטבעה (העולם
הזה ) 952ע צו ב כל כד, אפשר היה ל ר או תו כסיפור
מתת מרתק.

יצחק גל, חיפה

המדינה שכדרך
במ שך תקופת לי מודי כ אן, נתקלתי פ ע מי ם כבות
באנ שים הממ שיכי ם לקרוא לישראל פלסטיין...
לא הבנתי מ הי כן הם שו אבי ם ידי עו ת עתיקות אלה,
או שמא עוסקים כול םבא רכי אולוגיה, או אולי
בנלל בורותם.
לההי לכל אות ם האנ שי ם כא שר נוכח תי כי
מו סד ח שוב כ מו ה סו כנו ת הי הודי ת לארץ ישראל,
משתמשת בטפסי ם בהם מו פי ע, באננלי ת, השם
״נ׳ו אי ש אנ׳נ סי פו ר סל ס טיין״ .בידי נ מצ א טו פ ס
כזה מתאריך ן ז־ 29 בדצ מבר , 1955

ר. כ״ לונדון
העולם הזח 953

הקוב לאחד גילויי ״שוות המתנדבים
^ 1פני שבועיים. יצאה שורת המתנד־
/בים, ארגון אידיאליסטי בלתי־תלוי שאיש
אינו מפקפק ;בכוונותיו הטהורות, בסי־דרת
גלויים שהטילו אור קודר על המצב בצמרת
המשטרה. חלק מן הפרטים פורסמו עוד
קודם לכן, בין השאר ברשימה השחורה של
העולם הזה. אולם חקירת הנזתנדבים איחדה
את הפרטים לתמונה כוללת. אם מפתח זה
ביד אפשר היה להמשיך בחקירה לכל הביתנים,
לגלות עשרות הסתעפויות חדשות.

אולם מזעזעת מן הגירויים עצמם
היתה הגבת הציבור: איש לא
הופתע. הגילויים רק אישרו את ה-
הששות שהתפשטו כשנים האחרונות
בחוגים רחבים.

ך • משטרה עצמה דאגה לכך, בעשרות
( ) מקרים בודדים, כי לא יישאר שום ספק,
ביחס לשיטותיה ולמטרותיה.
אולי המחרידה ביותר מבין כל הפרשות
היתד, פרשת רומק, ששברה את השרידים האחרונים
של אימון ציבורי. רומק, מחשובי
המחתרת הירושלמית, האשים קצין משטרה
מסויים, בימי המאבק על הצדק באבו־גוש, בביצוע
מעשים מגונים, עסקי שוק שחור ופגיעה
במוסר. במקום לפתוח בחקירה נגד
הקצין, להרשיעו או לזכותו, בויימר, נגד רו*
מק האשמה של שוד, שהיתר, כד, מגוחכת עד
שהתובע עצמו נאלץ להפסיקה באמצע.
כשרומק לא שתק, גילה כי שוטר מסויים
מסייד את הבתים הפרטיים של קציני־משטרד,
גבוהים, כחלק מתפקידו. הואשם שנית, הפעם
בסחיטה. בשעת משפט זה התפוצצה פצצה :
נתגלה כי המשטרה סידרה ״הלוואה״ מכספי
המדינה לעד הראשי, רשמה אותה על שם
אשתו של קצין גבוה. אפילו השופט, איש
מפא״י וותיק, נאלץ לגנות :״שערורייה !״

גינויים אלה של פעולות המשטרה
כפי השופטים הפכו כמעט ענ-
ין שבשיגרה.
לפני שבועיים הודיעה השופטת המחוזית
החיפאית אומיה וינוגרדוב כי שלושה שוטרים,
ביניהם קצין, שיקרו במשפט שהיה בעל
אופי מפלגתי מובהק. שופט תל־אביבי
דרש אף הוא, בשעתו, לפתוח בחקירה נגד
סמל־משטרד, שזייף טביעת־אצבעות. אף באחד

מן המקרים האלה לא הודיעה המשטרה על
הענשת האשמים. להיפך, במקרהו של רומק
עלו האחראים בדרגה.
לא תמיד מתיחסת צמרת המשטרה בסבלנות
לעבירות פקודיה. המפקח הכללי עצמו
הודיע, בשבוע שעבר, כי קצין־משטרה חיפאי
בשם חיים זקס, סגן מפקד משטרת נמל
חיפה, הורד לדרגת סמל, אחרי שנתפס בהורדת
כמות זעירה של מזון מאוניה. המפקח
שכח להזכיר את הנסיבות: היה זה אותו
קצין זקס שעורר בשעתו את חמת המפקח
כאשר גילה את פרשת המקרר החשמלי שניתן
לקצין משטרה אחר, שהצטיין בדיכוי מרד הימאים.
חוץ מזה נחשד זקס על־ידי המפקח
הכללי, בלי כל הצדקה, שמסר לשורת המתנדבים.
חומר על עסקיהם המוזרים של עמוס
בן־גוריון ושותפיו.

כמקרה זה פעלה המשטרה במרץ.

***ום משטרה בעולם לא זכתה לאימון
^\ כ ד, מוחלט של הציבור כמו משטרת ישראל
בראשית צעדיה. שום עם אחר לא הקדיש
לשוטריו שיר פופולרי כמו ״אני המשטרה
/שומר מכל צרה /מכולנו אין יותר /
מכובד מן השוטר...״
השנאה לשוטר הזר, הפחד מפני הג׳נדארם,
היו סימני הגלות. העם רצה לגרש סיוט זה,
להפוך את שוטריו לסמל העצמאות החדשה,
הטהורה.
ואמנם, היה נדמה כי המשטרה ראויה לאימון
זה. איש לא פיקפק בנקיון־ד,כפיים של
מפקדיה. כמה מהם היו ידועים כאנשים ישרים
למופת. אולם במרוצת השנים קרה משהו:
בזה אחר זה סולקו מן המשטרה מיטב
הקצינים. אחרי מאבק איתנים הצליח עמוס
בן־גוריון לסלק גם את מכשולו העיקרי׳
ישורון, שיף, אדם שהפך סמל לנקיון־
כפיים.

מיום ליום הפכה המשטרה ביתר
גילוי-לב למכשיר עיוור כידי כת קטנה
של אנשים המפלגה מסויי־מת.
כאשר הואשמה בגלוי כמתן חסות
רשמית לפוגרום שנעיד לאור היום
נגד הקומוניסטים בנצרת, לא

פר שת יחזקאל

טרחה אף להכחיש זאת. לציבור
לא היה איכפת: המדובר היה־ כערבים
וכקומוניפטים. היתה זאת
גישה קצרת-רואי: אחרי שנבדקה
השיטה, הופעלה גם נגד אזרחים
עבריים.
;מקרה אופייני, אך לא יחיה היה אופן ניהול
חקירת המשטרה בקשר לשרשרת הפצצות,
ערב הבחירות האחרונות לכנסת• המשטרה
נמנעה בגלוי מלפתוח בחקירה כל
שהיא נגד החשודים העיקריים. שר המשטרה
מסר בישיבה סודית של הממשלה הודעה כוזבת
שעוררה סערה בין השרים, כך שלא העז
לחזור עליה בכנסת. המשטרה תפסה, באופן
בלתי־חוקי, מיסמכים סודיים של העולם
הזה, שהגיעו תוך 24 שעות לידי דובר סיעת
מפא״י. ואחרי הכל ניסתה להוציא מפי צעיר
חסר־ישע וידוי כוזב, כאילו הונחו הפצצות
על־ידי אנשי תנועת החרות, כדי להשחיר את
פני מפא׳׳י.

אפשר היה למלא ברבים בפרטי
המקרים מסוג זה.

א ישתתף שוטר בכל עיסוק או
״ /מישרה מכל סוג שהוא ...אלא אם כן
קיבל לכך רשות בכתב מאת המפקח־הבללי.״
כך קובע חוק המשטרה (סעיף ,)16 המודגש
גם באוסף פקודות־המטה־הארצי של משטרת־ישראל,
שהוא ״מוצא לאור על־ידי יחזקאל
סהר, המפקח־הכללי של משטרת ישראל.״
הבריטים, הקפידו מאד, בשעתם, על ביצוע
חוק זה. הם ידעו כי השתתפותו של איש
משטרה, בפרט אם הוא קצין גבוה, בעסק
פרטי כלשהו — פותחת פתח לשחיתות
מן המין הגרוע ביותר. אפילו אם לקצין
עצמו אין כל כוונה לנצל את מעמדו הרשמי
המיוחד לקידום ענייני עסקו הפרטי — הרי
תמיד קיימת סכנה ממשית שהכפופים לו
ינסו למצוא חן. בעיניו על ידי רדיפת מתחריו
העסקיים ו/או עצימת עין במקרים
פליליים הנוגעים לשותפיו העסקיים של
המפקד.
על כן היה נהוג כי בכל מקרה שעל איש
משטרה נפל צל של חשד כי הוא שותף
ישיר או עקיף בעסק מסחרי כלשהו — מיד
היה החשוד מודח זמנית מתפקידו. במשך
דמן הבירור קיבל רק את מחצית המשכורת.
אם העלתה החקירה כי החשד היה נטול־יסוד,
הוחזר השוטר לעבודתו וקיבל את
הפרשי המשכורת. אולם אם נמצא יסוד לחשד,
היה השוטר מועמד למשפט, או לפחות
לדין משמעתי, ופיטוריו היו מובנים מאליהם.
בחוק, שנוסח על־ידי האנגלים ונשאר בתוקפו
במדינת ישראל לא נכלל שום סעיף
הקובע באיזה היתר צריך להצטייד המפקח
הכללי עצמו על מנת לעסוק בעסקים פרטיים.
כי הבריטים אפילו לא חלמו על
אפשרות כזו.

^ ין בל ספק שהתפטרותו המיי-
דית של עמוס בן-גוריון, עוזר
המפקח הכללי, היא צויד לאד
מי חיוני. אין כל ספק שיחד עמו
חייב להתפטר המפקח הכללי, יחזקאל
סהר, שקיבל על עצמו בגלוי
:את האחריות הציבורית למעשי
עוזרו, אחרי שנתגלו בציבור, ושיש
לו כמה ובמה סיכות להתפטר.
אולם כל זה אינו מספיק. מצב מביש זד
לא יכול היה להיווצר לעולם, לולא היתה המשטרה
חופשית מכל ביקורת ציבורית. להלכה
עומד בראשה שר מיוחד, בכור שיטרית,
אולם סוד גלוי הוא כי לבכור שיטרית
יש פחות השפעה במשטרה מאשר לסמל
שני בתחנת עפולה. תפקידו נמסר לו
כדי לתת מעמד חברתי מתאים לאדם שהביא
קולות ספרדיים למפ״אי, לא כדי להטיל מרות
על המפקח הכללי ועוזרו, שיש להם
קשרים אישים ישירים עם אישים מסויימים
במקומות הנכונים.
מצב זה חייב להשתנות, ומייד. עם הקמת
הקואליציה הנוכחית בממשלה קיווה הציבור
כי שלטון חוסר־החוק ייגמר. תנאי מוקדם
לכך הוא כי יושם קץ למשרד־המשטרה העצמאי׳
המשוחרר מכל ביקורת.

במעט בכד ארצות הדמוקרטיה
שייפת המשטרה למשרד-הפניב,
ונתונה דמרותו שד שר הפנים.
חיסול משרד-המשטרה והעברת המשטרה,
אחרי טיהור בדלי ויסודי׳
למרות משרד-הפנים, הוא המוצא
הטוב ביותר מן המצב.
אין זה ענין של מיקוח מפלגתי אי טינה
אישית. כאן מונח על כפות המאזניים לא
רק טוהר המדינה׳ אלא גם חרות אזרחיה.

אלבוהולים, בהמות וזבלים
ה הן, איפוא, מטרותיה של חברה

נכבדה זו, ש־ 14.400 ממניותיה נמצאות׳
בידי המפקח־הכלל, של משטרת ישראל 7

תיאור בוזב

* •1יניות כללית וחסרת־בושה זו היתד,
מוכרחה להוביל גם לציניות פרטית של
ראשי המשטרה עצמם. כל שוטר במשטרה
ידע כי מפקדיו הגבוהים ביותר שותפים בעסקים
מסחריים נרחבים, נראים בחברת אנשים
מפוקפקים מאד במקומות ציבוריים מאד.
תחת מעמסה כפולה זו של שחיתות ציבורית
וחשדות אישייב, כרע סופית המוראל הפנימי.
האזרח הפשוט, העומד מן החוץ, לא
הבין עדיין מה נוראה המשמעות האמיתית
של מצב זה.

היד,
ואם כי, במשך כל השנים הללו, לא היה
סהר, כמובן, פעיל בעסקי החברה
יחזקאל טהר,
(בהתאם לחוק) — הרי השקיע כנראה את
כל רווחיו ברכישת מניות נוספות. כי
ב־ ,23.10.55 בדו״ח שהוגש לרשם החברות,
הופיע יחזקאל סהר כבעל 14.400 מניות
רגילות של החברה. מקצועו הפעם, כפי

שצויין בתמימות על־ידי הרישום: פקיד.

• 68 מפקח־הבללי של משטרת־ישראל,
ן | יחזקאל סהר 49 סלחני הרבה יותר
מהמחוקק הבריטי .״אין סיבה לתבוע משותף
בקואופרטיב לוותר על חלקו שהושקע לפני
שנים, רק מפני שהוא קצין משטרה,״ הביע
סהר את דעתו .״אין כל חוק האוסר על
עובד מדינה להיות בעל רכוש ומשקיע בעסק
כש תף בלתי־פעיל.״
הדברים האלה נאמרו מתוך הגנה ידידותית
כנר, על עוזרו עמום בן־גוריון, שהואשם
קשות. בלהט הגנה זאת אף נכשל סהר בתיאור
כוזב שאינו משתמע לשתי פנים: את
הווילה של שלום ליגום, שבה התגורר עמום
בן־גוריון חודשים רבים חינם אין כסף, תיאר
סהר כ״בית קטן בן שלושה חדרים, שאינם
עולים בגודלם על דירה רגילה בתל־אביב.״
האמת שוגה במקצת: הווילה של מר
שלום ליגום בהרצליה, תופסת שטח של
190 מטר מרובע, שטח המספיק ליותר משלוש
״דירות רגילות בתל־אביב.״ ל״דירה
רגילה בתל־אביב״ דומה הטרקלין בלבד של
ווילת ליגום, המכילה גם מרתף ומוסך למכונית,
נוסף לחמשה חדרים, וחדרי שימוש.
היא גם מוקפת בגן של 5000 פיק, שלא
היה מבייש מועצה עירונית.
טעות זאת של סהר היא מוזרה כפליים,
מפני שלפי דבריו, הוא עצמו תיווך בין ליגום
שכנו בהרצליה, לבין עמום בן־גוריון בדבר
שכירת הווילה.

בתולדות תהו! של משפחת סחרוב בולט תאריך
גורלי: מאי ,1948 תאריך הקמת מדינת ישראל
ומינויו של האח הבכור יחזקאל, לתפקיד מפקח־כללי
של משטרת ישראל. נזאז, עלו לגדולה כלכלית, עד כדי עיסקות במיליוני ל״י.

ענפי האילן

המקצוע: פקיד
ולס לסהר היו סיבות משלו להגן על
לעוזרו, אפילו מעבר לאמת העובדתית.
כי במה שנוגע לאנשי משטרה השותפים
בעסקים פרטיים, אין עמוס בן־גוריון ראשון
במעלה.
בספרי המניות של חברת י. מ .סחרו!
ובניו. בע״נז, מופיע יחזקאל סהר, תושב
הרצליה, כמחזיק ב־ 1000 מניות רגילות של
החברה. התאריך שבו נרכשו המניות על־ידי
מר סהר . 18.8.50 :מקצוע מחזיק המניות
בתאריך זה, לפי הרישום הרשמי: המפקח-
הכללי של משטרת ישראל.

זהו אפרים אילין, השותף העיקרי במפעלי קייזר פרייזר
ומיליונר לא־מבוטל. כאשר נערכת במלון השרון נשפית
בר־מצווה של אחד מבני משפחת סחרוב, היה אילין אורח
כבוד. כזכור, היה אילין מעורב בבירורים שנגעו לעסקי מטבע זר, שלא הגיעו לבית־המשפט.

יהוד• •קד

העולם הזה 953

סהר

על כך מעיד תקנון היסוד שלה :
״לנהל עסקים כחרשתנים וכתעשיינים, וכעוסקים
בסחורות מכל סוג שהוא ...מכוניות,
מכוניות־משא, אופניים, אוטובוסים, מרכבות־אמבולנסים,
מכונות־מוטור, עגלות, סחורות
פלסטיות, חימיקלים, גזים, סמים ורפואות...
צבעים, דבק, גומי, צורכי תפארת ויפוי,
אינסטלציה מכל המינים, רהיטים, חפצים
חשמליים, חפצים לשימוש דתי ...תוצרת
חקלאית ...חיות, בהמות, עופות וכדומה,
צורכי ׳מכולת, אגוזים ושעועית מכל המינים,
דגים. ותוצרת, דגים ...אלכוהולים, ליקרים,
משקאות ...זבלים מכל המינים ...עצים וכל
התוצרת מהם ...פקק, קרטון, צורכי אריזה,
צמר גפן, משי ומשי מלאכותי ...צורכי
ספורט וחפצים העשויים מגומי, פרוות...
מכשירים ימיים ...אופטיים, לצילום, לרפואה.
לניתוחים, לרופאי שיניים ומכשירים מדעיים...״
וכל
העסקים הללו חייבים להתנהל ללא
עזרתו הפעילה של יחזקאל סהר.

מ פ שי ט ת -ר ג? ?ג דו ל ה
י־ פ עי לו תו של אחד האחים לא הפי
^ ריעה, בכל זאת, לחברה להגשים חלק
הגון ממטרותיה המוצהרות.
תולודת האחים סחרוב הם תולדות בניין
הארץ. האב, יצחק מרדכי סחרוב, הגיע ארצה
מרוסיה לפני 54 שנה, נכנס לעבוד בבית־מסחר
ירושלמי. רק כשפשט בית מסחר זר,
את הרגל, החל האב סחרוב במסחר עצמאי
בחומרי בניין, אך לא משך את ידו מקמח
ועסקי מקרקעין.
מאוחר יותר יסד יחד עם שותף בשם
שמואל אשכנזי עסק לייבוא ולמסחר בעצים
וחומרי בניין. ב־ 1929 הגיעו השותפים למצב
של פשיטת־רגל. הבן ישראל, שכבר אז
התבלט כגאון־הסחר של משפחת סחרוב נאלץ
לחפש פרנסה במצרים, משך שלוש שנים.
באמצעות מעבידו המצרי, קיבל ישראל
סוכנות של פירמה רומנית גדולה לעצים.
היה זה קרש הקפיצה שממנה זינקו עסקי
המשפחה למרומי ההון הגדול.

מפקח בלי פיקוח

שר המשטרה בכור שיטרית אחראי, באופן רשמי למשטרה. למעשה, אין לו
אלא תפקיד ייצוג חסר־סמכות. הוא אינו יכול, למשל, לפקח על מעשי
המפקזדהנללי של המשטרה יחזקאל סהר (שמאל) בתוך המשטרה.

המטרה: השגתר שיו נו ת
^ מנ ם, ה ע לי ה היתר, איטית. הפירמה
^ סחרוב בע״נו, שנוסדה ב־ , 1941 לא היתר,
חשובה או עשירה במיוחד. מניותיה היו
מחולקות בין האב ובניו — מלבד יחזקאל,
שלא נחשב לאיש עסקים. הוא היה אז שליח
בתפקידים ציבוריים, שימש בין השאר מזכירו
של חיים וייצמן — והמשפחה לא
ראתה בכך, בימים ההם, כל תועלת.
כעסק צדדי הקימו האחים חברת ביטוח
צנועה, שהולידה לאחר מכן חברת ביטוח
נוספת, גדולה פי שלוש ויותר.
המאפיין את כל סחר סחרוב היא ההתפתחות
האדירה שחלה בו מיד עם קום
המדינה. כבר ב־ 1950 רכשו האחים מחצית
תע״ל, בית־חרושת לתעשיית עץ לבוד בשיתוף
עם קבוצת משמשרות ליד חדרה. כעבור
שלוש שנים, יסדו יחד עם עוד שני
בתי־החרושת בענף את הקרטל לבידי ישראל
בע״ינו שמטרותיו המוצהרות, בין השאר :
״לדרוש, לטפח ולהשיג פקודות, חוקים׳,צווים
ורשיונות מאת השלטונות.״ מטרה מוצהרת
פחות של הקרטל: לשמור על המחירים
המנופחים של תוצרת חבריו, הנחוצה מאד
לבניין הארץ.

למשטרה אין טענות
ך* כרכשנת 1951 הגיע, איפוא, הריווח
^ של חברת סחרוב, לפי המאזן הרשמי
המוגש למס הכנסה׳ ל־ 44159ל״י. וזאת
בהתחשב עם העובדה כי משכורות המנהלים
הגיעו ל־ 8400ל״י, בעוד שמשכורות כל
הפקידים בחברה הגיעו ל־ 1647ל״י בלבד.
נסיעות לחוץ־לארץ והחזקת מכוניות הבוסים
באותה שנה הסתכמו ב־ 1500ל״י בקירוב,
אך הוצאות הפירסום לא הגיעו אף
ל־ 50ל״י. חברת האחים סחרוב כבר היתה

העולם הזה >53

מיבצר התמימות
מפורסמת די הצורך גם ללא מודעות.
בשנה החולפת, כשמצוקת האשראי
הגיעה לשיאה, וקיבוצים נאלצו ללוות כסף
בריבית של ס 360/בבורסה השחורה, נהנו
האחים טחרוב מהלוואה ממשלתית לאחד ממם־
עליהם בסך של כמעט רבע מילון ל״י,
בריבית של 0/0ן 7בלבד, לזמן ארוך.
עזרה נדיבה זאת איפשרה, כמובן, לאחים
סחרוב לבנות -ולהיבנות בקצב מסחרר עד
היום הזה• ברגע מתוק זה, עומדים הם לסיים
משא־ומתן על רכישת מחצית בית־החרושת
לממתקים צ. ד .במיליון ל״י בערך.
מלבד זה, הוקצה להם 200 אלף מניות
בחברת הנפט הממשלתית העומדת לקום,
במחיר הנומינלי של ל״י אחת למניה• כבר
עתה, עוד לפני יסוד החברה, הגיע ערך
המניות לחמש ל״י כל אחת.
אין בארץ אף חברה שניה בהיקף כזה
ובעסקים מגוונים כל כך בסחורות, שבהם
שרר לא פעם מחסור וקיצוב, ושהיו תלויות
ברשיונות ופיקוחים, אשר לא התנגשה בזמן
זה או אחר, בפרט זה או אחר, עם התביעות
הקפדניות של החוק. מבחינה זאת היו עסקי
האחים סחרוב למופת. למשטרה לא היתה

הווילה המפוארת של הרב־מליונר שלום ליגום, בהרצליה, מוקפת הגן הפרטי
הנרחב. כאן התגורר עמוס בן־גוריון ללא תשלום. בתשובתו לשורת המתנדבים
בקשר לבית זה, שיקר המפקח הכללי של משטרת ישראל בגלוי.

אף טענה קלה לאחיו של המפקח הכללי.

אדם נאמן כמיוחד

ך* אשר מינה -הנשיא איזנהואר את הנר
^ נהל של חברת ג׳נרל מוטווס, צ׳רלס
ווילסון, לתפקיד שר הבטחון, קמה שערוריה
ששככה רק לאחר שווילסון מכר את כל
מנויתיו בכל החברות שהיו לו. לפי אוימדנה
מתונה, הפסיד ווילסון תוך שנתיים, רק
כדי להימנע מכל אבק חשד, סכום של עשרות
מיליוני דולרים.
איש לא דרש זאת מיחזקאל סהר, כאשר
נתמנה למפקח הכללי של משטרת ישראל,
כי השעה היתד, דוחקת• המשטרה עברה
למרותו של שר ציוני־כללי, שר־הפנים יצחק
גרינבוים, ומשם לידי שר המשטרה החדש,
ככור שיטרית, גם הוא אז בלתי־מפא״יי
למדי. האנשים הקובעים חיפשו באופן דחוף
מועמד שיבטיח את שליטתם על הפעולות
הגלויות והנסתרות של מכשיר חיוני זה.
ך,ם לא חיפשו אדם מוכשר במיוחד, מומחה
במיוחד או חופשי במיוחד מעסקים. הם
חיפשו אדם נאמן במיוחד. סהר־סחרוב היה

האדם האידיאלי.
הקרב המכריע בן המפקח הכללי לבין
השר פרץ ב־ .1949 סהר זרק את כל קציני׳
המנדט שנראו לו כתקלה לשלטון יחיד נאמן.
מנהל. משרד המשטרה, יצחק צ׳יז׳יק, התנגד,
בהבינו כי פירוש הדבר הפיכת השר לבובה.
כשהגיעו, מים עד נפש (או עד התפטרות
השר) נכנע בכור שיטרית בלי תנאי. צ׳יז׳יק
התפוטר, השר הפך בגלוי לדוור יושב־ממשלה.
הנצחון מצא את ביטויו הסמלי בהפקעת
המספר האדום 1למכונית המפקח הכללי,
למרות שהשר דרש מספר זה למכוניתו שלו.

השליט האמיתי
ולם יחזקאל סהר אינו אדם שתלי
^ טני. הוא מעדיף את הצד הנעים יותר
של התפקיד: נסיעות תכופות לוועידות בינלאומיות,
הופעה במסיבות קוקטייל אין־ספור.
את השלטון המעשי במשטרה הניח לעוזריו :
תחילה לסגנו יוסף נחמיאס, אחר־כך לעוזרו
עמוס בן־גוריון, אחרי שהלה התגבר על
מתחרהו נקי־הפפיים, ישורון שיף.
ע. בן־גוריון ,)35( ,הוא השליט האמיתי.

פר שת עם 1ס בן
להשתמש בביטויים. חריפים, קבע בלשון
ברורה :״בתוקף איזה כוח או סמכות יכולה
המשטרה לנקוט צעדים שיש בהם משוב
ביצוע פסק־דין לטובת אחד הצדדים י למטרת
ביצוע פסק־דין נקבע בחוק מנגנון מיוחד
והוא משרד ההוצאה לפועל, הפועל על־יד
בולי המשפט ותחת הבקורת שלהם ...לא
מצאנו כל אסמכתא חוקית לכך שכתחליף
לדרכים ולתרופות הקבועות בחוק, רשאית
המשטרה להעמיד, בלי פקודה לכך מבית המשפט
או משרד ההוצאה לפועל, את המנגנון
שלה לשרות הצד המעוניין ...יבורך כל
מאמץ מצד המשטרה למנוע עבירות, אבלי
אין זאת אומרת שהמשטרה יכולה בעצם

קב קנר הינם בעלי זכויות בחברה זו. ליתי־דיוק:
לכל אחד משני הקצינים מניה אחת
מתוך 11 מניות החברה.
שותף חשוב אחר: ידידו הקרוב של עוזר
המפקח הכללי, ישעיהו (״זה הסוד שלו :״)
ירקוני, המכונה בפי ידידים ״שייקר,״ .למד
ירקוני מניה כפולה וזכות חתימה בשם השותפות.

מי זה ש *יקה?
* * י הו א, איפוא, ידידו ושותפו של עוזי
)4המפקח הכללי במשטרת ישראל י השבוע
פורסמה בעתונות מודעה בנוסח ז ה:

ך * ש סו ע?[יכלו כל מערכות העתונ־ם
ן ) בישראל מכתב זועף מאד, בעל סגנון
יוצא־דופן: ממשפטיו הוצאה לחלוטין המל־,
״את״ .שם הכותב היה בן־גוריון, אך לא
היה זה ראש הממשלה ושר הבטחון, כי אם
עוזר המפקח הכללי של משטרת ישראל. הוא
טען כי האשמות שורת המתנדבים, כאילו
ידידיו הקרובים פטורים מלשאת באחריות
פלילית למעשיהם, לא היו ברורות כל צרכן
כדי לאפשר לו להגן על שמו הטוב בעזרת
בית המשפט.
״מחברי החוברת (של שורת המתנדבים)
חסרו אומץ לב להעליל עלי עלילה זו בדברים
ברורים ופשוטים,״ התלונן הכותב .״אם
יגידו זאת ברורות,״ איים ,״אתבע אותם
למשפט על הוצאת דיבה.״
!מעטים מאד האמינו כי עמום בן־גוריון
יגשים את איומו לאחר תשובתה של שורת
המתנדבים. אן אם יעשה זאת, יהיה זה בלי
ספק בירור משפטי מועיל, שבו עלולות
להתברר כמה מן הפרשות הסתומות יותר
המתרחשות בתוככי המשטרה, ללא ביקורת
ציבורית.

מאס?; ע? דירפרמית
ן * דשהאופייניתמ סו גזה היא פי־
£4שת הזיפזיף. דוקא במיצרך.זה, החיוני
לבניין־הארץ, הוכיחה המשטרה מתמיד עניין
מיוחד, אולם לעולם לא הגיע עניין זה לכלל
פעילות כה חרוצה כמו מקרה של מרכז
יצרני הזיפזיף.
לחברה זו, שהיא שותפות־גג של 24 חברים
בענף׳ היה מכרה זיפזיף פרטי על שפת
הים, מעבר לירקון. המרכז סלל גם דרך
פרטית למכוניות חבריו אל המכרה.
יום אחד פרץ ם יכם ון בין כלל חברי המרכז
לבין חברת צור, שהיתר, אחד השותפים.
צור ביקשה לצרף שותף נוסף, שיהנה ממית־קני
המרכז ומהדרך הפרטית שלו. שאר החברים
התנגדו לכך. אסרו על השותף החדש,
מר שרגא נוימן, לגשת אל המכרה.
היה זה סיכסוך שכמוהו רבים בישראל,
אך לא סיכסוכים רבים זוכים לכבוד ולתש־־
מת הלב הרשמית שנפלו בחלקו של מקרר,
זה. ללא כל צו מעצר משופט, אסרה המשטרה
שלושה מהשותפים שהגנו על זכויותיהם
לדעתם, וכעבור כמה ימים עצרה עוד
שמונה. לא זו בלבד, אלא ששומרי הסדי
הציבורי איימו לחזור ולאסור כל מי שיפריע
למר שרגא נוימן להגיע למכרות הזיפזיף
הנכספים, ולהשתמש בכביש הפרטי כאוות
נפשו. עד כדי כך היתד, המשטרה משוכנעת
בצדקתו הבלעדית.

שותפי חברת הזיפזיף כורים במצב־רוח
עליז: מימין עוזר המפקח הכללי עמוס בן־
נוריון, כשהוא נהנה מהלצה מוצלחת. מ־שמאל
נהנה שייקח ירקוני מהתבוננות בתחרות כדורגל, מבעד לסורג גדר המגרש.

עמוס ושייקה
ידיה ליצור גורמים לעבירה ...זהו בדיוק מה
שקרה כאן.״

זי8זין כ משטרת*

״ המשטרה יו צרתע בי רו ת 1״
נאס רי ם נז כ רו כי בישראל קיים בכל
ן ) זאת בית משפט. הם פנו לבית־הדין העליון
בבקשת צדעל־תנאי נגד שר המשטרה,
המפקח הכללי של משטרת ישראל, מפקח
משטרת רמת־גן ומפקח משטרת מחוז תל-
אביב.
המשטרה לא טרחה כלל להכחיש את העובדות,
ובית הדין העליון, שאינו נוהג

ף שאלת השאלה: מה הניע את המש־
^ טרה לפעול בזריזות כזאת בעסקי הזיפי
זיף ולבצע פעולות שנקבעו על־ידי ב־ת
הדין העליון כסותרות גם את החוק וגם
את המוסר הציבורי?
קשה לענות על כך בדיוק.
אולם דבר אחד ידוע: לא היה זה הקשר
היחידי בין משטרת ישראל, לבין עסקי הזיפי
זיף. בספרי רשם החברות, בתיק ש 585/של
השותפות כורים לכריית זיפזוף, כתוב בפירוש
כי קציני המשטרה עמום בן־גוריון ויע
״לישעיהו
ירקוני, המכונה ״שייקר,״ ,ברכה
לשנת העשר לשיחרורך מהכלא הבריטי ולפעלו
הרב. היה אמיץ ! חבריו״.
המלים ״היד, אמיץ״ כוונו כנגד שורת
פירסומים זדוניים בשבועות האחרונים׳ בהם
הוטל אור על כמד, ממפעליו של הידיד.
הוזכרה פרשת אירס״ו, בה הוקפא תיק נגד
שייקר, וחבריו על עבירות מטבע, ומעילה בכספי
הסוכנות. הוזכרה פרשת מיכרז המכוניות
בה קצרו שייקר, וידידו, במכה אחת,
מאות אלפי ל״י. היזכר חוזה מפוקפק בין
שייקר, וידידיו לבין משרד ממשלתי חיוני.
שעורר את חמת מבקר המדינה. הוזכרה גם
העובדה הפשוטה כי שום חקירה משטרתית
נגד פעולות אלה לא התחילה או לא הגיעה
לידי סיום.
יותר מזה: בארצות הברית חילק בשעתי

הבוס של מדינת מיסורי׳ הארכיטיפוס הקלאסי
של הרודן האמריקאי המפלגתי, פנדרגסט,
כרטיסים לכל מי שחפץ ביקרו ועליהם הכתובת
:״איש זה הוא ידידי.״ שום שוטר
לא העיז לקרוא לידידים אלה לסדר, בשום
מקרה.
שייקר, ירקוני אינו מצויד בכרטיס דומה,
בחתימת ידידיו במשטרה. אולם כנהג זהיר
להפליא, המקפיד על החוק עד לפרט הקטן
ביותר, אין השוטרים מרבים לרשום תלונות
נגד שייקר, ירקוני.

מן העיר אל העיר
ך* ידידות החלה מזמן, עוד בימים בהם
ן | היו עמוס בן־גוריון וישעיהו יררוב־תלמידים
בבית הספר החקלאי כדורי, בגליל
התחתון.
כבר בימים ההם נהנה התלמיד בן־גוריון
מיחס מיוחד. לגבי תלמידי המחזור הצעיד
בכדורי נחשב העישון לעבירה. לכן, כשנתפס
עמו ם מעשן בחדר האוכל, המליץ וועד ההורים
על גירושו לחודש ימים — דבר ש סם
מאד לעמוס, שלא התלהב מעולם ללימודים.
אולם המנהל החליט אחרת: הוא נתן
לתלמיד הצעיר זכות !מיוחדת לעשן — בחדר
המנהל.
גם במקום לימודיו הק־דם, גימנסיה הרצליה,
זכר, בן־גוריון להצלחה דומה. באחת
השנים, בשעה שהוריו נמצאו בחוץ־לארץ,
נאלץ עמום לעבור שתי בחינות נוספות כדי
לעלות לכתה הבאה. נשכרה לו מורה פרטית
ללימוד שפות. עמוס למד בדיוק שיעור־ אחד
באנגלית ואחד בערבית. את שאר זמנו הקדיש
לשפה הבינלאומית של מגרש הספורט
בשכונה. כשחזרה אמו, התפלאה מאד שהמורה
אינה באה לגבות את שכרה. אך העיקר
היה שעמום הצליח ככל הבחינות למעלה
מן המשוער. המורים שתקו, וייתכן
שהדבר לא היד, מתגלה לעולם אילמלי הלשינה
עליו אחותו רננה. מאז היחסים ביניהם
מתוחים.
גם היחסים בין עמוס ואביו, אדם ר,בוחל
מעומק ליבו בכל צל של שחיתות, אינם
אידיליים. כשנפל דוד בן־גוריון לא מכבר
למשכב, שהתה הבת רננה ליד מיטתו, אולם
לעמוס לא ניתן אף להיכנס לחדר במלון
הנשיא.
אך למרות הלימודים בגימנסיה הרצליה
ובכדורי — לא הגיע עמוס, שנולד בבריטניה
ולכן הינו עד היום מבחינה טכנית אזרח
בריטי, לכלל השלמת לימודים ותעודת בגרות.
כחבר
תנועת הטחנות העולים מגיל 15
התחנך הצעיר להגשים את חזון נאומיו של
אביו וללכת להתיישבות חקלאית בקיבוץ.
ואמנם, הגרעין בו היה עמוס חבר יצא להכשרה
בקיבוץ נען. עמום לא הצטרף אליו
— הוא לא הרגיש כל נטיה לא לחקלאות
ולא לקיבוץ.
הוא פיתח חיבה לעיסוקים גבריים יותר,
ביניהם הספורט. במעט בכל שבת אפשל
לראותו בין הצופים במשחק כדורגל כשהוא
יושב על אחד היציעים בצד הידיד, ישעיהו
ירקוני.

עמוס יוצא לקרב

ףדצמבר 1940 התגייס עמום בן!
גוריון לצבא הבריטי ובדצמבר 1940
זכה לסרט של טוראי ראשון. הוא לא היה
ענוד על זרועו זמן רב: כעבור פחות מחצי
שנה כבר היה עמום, שלא עבר קורס, לקצין,
היו לו המלצות טובות.
הפלישה לאיטליה מצאה אותו כבר בדרגת
סגן מפקד פלוגה, כמו אלוף חיים לסקוב
ורב־אלוף מקלף. הוא עבר את קרבות הסניד
ושכב לבסוף בבית חולים בהולנד (בגלל
דיזנטריה) ,מקום בו הכיר אחות בריטית
חמודה. הוא הפך אותה למרי בן־גוריון. אביו
איחר לחתונה בשעתיים בגלל סערה
בתעלת לה־מאנש.
עם התחלת המאורעות שקדמו למלחמת ד-,

העולם הזה 953

עצמאות נראה המייג׳ר (רב־סרן) בן־גוריון
כאיש מתאים לתפקידי קישור בין ההגנה
לבין הצבא הבריטי בארץ. הוא התאים לתפקיד
זה מפני שהיה בן בית בתוך המנהגים
הטיפוסיים של הקצונה הבריטית: שתיית
אלכוהול בכמויות המעוררות כבוד ובילוי
השעות הקטנות של הלילה במועדוני שעשועים.
אין זה כשרון העובר במהרה.
אולם אך יצא אחרון האנגלים, ובארץ החלו
קרבות הדמים האכזריים, נאות בנו של
שר הבטחון, בעל הנסיון הקרבי הנדיר׳ לקבל
על עצמו את התפקיד החשוב של ניהול
תחנת משטרת פתח־תקוה.
הקריירה המזהירה החלה.

ווילה צנועה בהרצליה
^ ותו סעיף 16 של חוק ד,משטרה, ה־אוסר
על איש משטרה להשתתף בעסקים
פרטיים אלא בהיתר מיוחד ונדיר, לא הפריע
לכוכב העולה בשמי המשטרה.
הקאריירה המקצועית שלו היתר, מהירה,
העידה על כשרון אישי מזהיר ובלתי־דגיל.
כעוזר המפקח הכללי, האדם השני במשטרה,
שוב לא יכול היה לגור בדירה הצנועה
בשיכון הקצינים המשוחררים של הצבא הבריטי
ביד־אליהו. מן הצדק היה שהמשטרה,
שהעניקה לו את המשרה הרמה, תספק לו
גם את האביזרים הדרושים, בין השאר ש כון
המתאים לייצוג.
שיכון זה נמצא, באורח מקרי לגמרי, באי־זור
הווילות המפואר ביותר בארץ, ה־ף
הרצליה׳ בקירבה נוחה למלון השרון. המקום:
שטח מגודר עצום של מדשאה פרטית,
זרועת עצי־נוי, המשתרע על כמה דונמים,
משמש רקע מתאים לבית מפואר בן ששה
חדרים, בעל שתי חזיתות, שחדר האורחים
שלו בלבד גדול כמו דירה !ממוצעת של
משפחה רגילה. על בית זה העיד השביע
דיירו הנוכחי, הנספח הצבאי של השגרירות
האמריקאית, במלים :״מקום כל כך יפה
ושקט ...אפשר בהחלט להשוותו למשכניה
היפים ביותר בארצות־הברית.״
השכר המקובל לבית כזה, בסביבה כזאת:
500ל״י לחודש.
רק במאוחר, ולגמרי במקרה, נודע לעמוט
בן־גוריון כי קשריו עם בעל הבית, המיליונר
שונא־הפרטום שלום ליגום, לא הצטמצמו
בקשרי דיור. כאילו כדי לספק במתכוון
חו!מר לשורת הנזתנדבים, נתגלה ליגום
כשותפו של שייקר, ירקוני, שותפו של עוזר

הזורק והמקבל
על יד שיכון הוותיקים ברמת־גן לצרכי החברה
המפקח הכללי עמ־ס בן־גוריון, דיירו של
שלום ליגום. ויתורו סוב־הלב של ליגום על
שכר־הדירה לא היה, איפוא, מעשה נבון.

עד מהרת החוק
* ¥פקיו של ליגום עם שייקר, ירקוני
/ו לא היו תמיד ישרים כסרגל. לפחות במקרה
עיסקת אירסו נחשדו השניים בהוצאת
כסף במירמה מידי העם היהודי, נפתחה נגדם
חקירה מסועפת. לעומת זאת, היו עסקיו ש1
שייקר, עם שומר״החוק חוקיים בהחלט.
עליכן, יש להניח (אם כי הדבר טרם הובא
לידיעת הציבור שלעמוס בן־גוריון לא היו
כל קשיים להשיג מאת המפקח הכללי את
האישור הדרוש כחוק לקצין משטרה העוסק
בעסקים פרטיים.

ידידות יקרה (מאד)
ך * שו תכזאת נמצאת כנראה גם בידן
השותף המשטרתי השני בחברת כורים,

בחו\ המשפחה
העולם: הזה 953

שני השותפים חובבי הספורט בפעולה נמרצת. מימין: שייקת ירקוני, כשהוא
עומד׳בשער למען קרן המגן, במישחק חובבים שהכנסותיו הוקדשו לקרן.
משמאל: עמוס בן־גוריון זורק את הכדור במגרש הכדורת המטופח, שהוקם
הגבוהה ושנשטף בימי הגשמים העזים על ידי מי הירקון ששטפו את כל הסביבה.

הקצין יעקב קנר. אמנם, בימיה הראשונ-ם
של המדינה נפלו על קנר חשדות כבדים.
שר הפנים, יצחק גרינבאום, שבימים ההם
היה ממונה גם על המשטרה, דן בכל הרצינות
בהדחת קנר מתפקידו׳ בגלל חלקו ברצח
סיומה מירוניאנסקי, מזכיר הסניף של המפלגה
הקומוניסטית בתל־אביב.
אולם כשהמדינה התבגרה במקצת היה
ברור כי חשד כזה אינו חשוב במידה מספקת
כדי להכתים אדם הגון מיסודו. לכן נמצא
קנר כשר לא רק להמשך שירותו במשטרה,
אלא גם לרשות לשותפות מסחרית, יחד עם
עמוס בן־גוריון.
השאלה הגדולה היא רק זאת: לאיזה צו רך
קיבלו מייסדי חברת כורים, בתוכם כמר,
מלוויתני ההון בארץ שהתחלפו בהחזקת
המניות בינם לבין עצמם בקצב מסחרר נמו׳
זר מאד, את שני קציני המשטרה כשותפים?
ברור כי קציני משטרה אינם רשאים להיות
עובדים פעילים בשותפ״ת ולתרום לה את
זמנם, כשרונם וקשריהם.
אין להניח גם כי יכלו להשקיע הון בשותפות.
מהיכן יקח אדם כעמוס בן־גוריון את

משפחת בן־גוריון נראית בתמונה מימין, שצולמה לפני 19 שנה
עמום בן־גוריון עומד מאחורי אביו, כשלידו אחותו גאולה. משמאל:
אמו, פולה בן־גוריון. יושבים הסב אביגדור גרין, האחות הצעירה

הסכום הדרוש לרכישת 9בעסק שרכושו
מגיע למא־ית אלפי ל״י?
הרי ידוע כי כל חייו היה עמום בן־ג־ריון
בשרות האומה. והאומה׳ כידוע, אינה מעשירה
את !משרתיה. ידוע גם כי לעמום בן־
גוריון אין אבא עשיר, המסוגל להעניק לו
רבבות או אפילו אלפי ל״י להתחלת דרכו
בחיים.
על כן נשארת רק תשובה אחת מתקבלת
על הדעת: סגן־המפקח הכללי של משטרת
ישראל זכה בנתח שמן של חברה שאינו
עובד בה, רק הודות לידידות הנאמנה של
האיש המכריע בחברת כורים, ישעיהו ירקוני.
ידידות זאת מובילה לפעמים את ירקוני
לנדיבות עוד גדולה יותר: לילה אחד, למשל
ניפץ אחד מקציני המשטרה הגבוהים ביותר
בתום ערב של שעשועים סוערים במועדון-
הלילה עדן בתל־אביב את רוב הרהיטים.
שייקה הוציא מיד את פנקס הצ׳קים וכיסה
את הנזק.
כי הידידות, כידוע, יקרה לפעמים יותר
מרבבות ל״י.

רננה, והאב, דויד בן־גוריון. בתמונה משמאל, שצולמה בווילה
המפורסמת של ליגום, בקרבת שפת הים של הרצליה, נראים
עמוס בן־גוריון ואשתו מרי, עם הבת גילה והבן הצעיר אלון

ב מדינ ה

.אתה יכול לתכנן את מעשיך כחודש הכא כאופן חופשי.
אין לצפות לשוס צעדים מדיניים או בטחוניים נזרחיקי־לבת של ישראל בחודשים
ינואר־פברואר. לעומת זאת עלולים החדשים מרס־אפריל להיות חדשי הכרנוה
לגבי עתיד המדינה.
• דויד כן־גוריון עלול לבקר כקרוב כמוסר,בה. שגריר ישראל
במוסקבה, האלוף יוסף אבידר, נתבקש כנראה לברר את האפשרות של פגישה
בין בי. ג׳י. לבין שליטי ברית המועצות, ניקיטה כרושצ-וב וניקוליי בולגאניו,
במקרה של תשובה חיובית; יתכן שבן־גוריון יצא למוסקבה עוד בחורף זה.

.שערורייה מפורסמת תטושטש: יש לצפות לחיסול מהיר
של פלשת כראונשטיין. הנאשם, בעל ווילה נהדרת בתל־אביב, שנפל קרבן
לסיכסוך בין חבורות־הברחה שונות בעלות קשרים במקומות המתאימים, הציע
כופר של חצי מליון ל״י. עתה נמשן המשא־והמתן על כופר שיסתכם בסכום
של 650 אלף ל״י.
העם זנב החתול
״במלחמה, כמו במדיניות־החוץ, מפיקים
יתרון על־ידי כך שבוחרים מתוך הרבה ברירות
מושכות או בלתי־נעימית את הנקודה
העיקרית והקובעת ...אם אין נוהגים על פי
העיקרון הפשוט הזה, התוצאה היא מבוכה
וחוסר־שחר במעשה, וכמעט תמיד הדברים
מחמירים הרבה יותר אחרי כן.״
השבוע היה ברור לכל כי מדינאי ישראל
לא הבינו עדיין כלל זה של גדול חבריהם
למקצוע, וינסטון צ׳רצ׳יל. תוך פקפוקים
היסוסים ואובדן־עצית מוחלט הסתובבה ההנהגה
מסביב לעצמה, כחתול המחפש את

.פצצה נוספת עלולה להתפוצץ
כקרוב בתחומה של הסוכנות
היהודית, נוסף על פצצת
הסרחון של יוספטל־בהרל. הפעם יהיו!
המדובר בסכום ניכר של שילומים ער־טייס,
שקיבל מגרמניה מתווך־השילונזיח
ד״ר נחום גולדמן, יושב־ראש הנהלת
הסוכנות, שהוא מליונר בזכות עצמו.

.אדם שכדאי לך לעקוב
אחרי התקדמותו: גדעון שוקן,
אחיו של עורך הארץ, העומד לקבל
מינוי חשוב.

.מנת הבשר הזעומה המוקצבת
לך מטעם משרד המסחר
והתעשיה עלולה להצ-
טמק עוד יותר, כתוצאה מסכסוך
העומד לפרוץ בין הממשלה לבין חברת
אינקודה, המספקת לישראל את הבשר
מחבש.

.גם לשיכון העממי לא
תגיע, אם לא השתכנת בו עד
עכשיו. כל תוכניות השיכון חעממי
הוקפאו בגלל צמצומים׳בתקציבי משרד
העבודה. בניית השיכונים תיפסק לחלוטין.

אחד הבסט-סלרים הגדולים
של שנת 1956 יהיה ללא
ספק ספר הנישומים החדש, ש יכלול
הפעם את פרוט הכנסותיהם לא
רק של העצמאיים, אלא גם של העובדים
השכירים. ספר זה יהיה גדול פי 5מספר
הנישומים שהופיע אשתקד.

.שני עורכי-דין נוספים יצ-

טרפו לכנסת. במקום שניים מחברי
סיעת חרות שיתפטרו, יבואו עורך־הדין
אליהו מרידור מירושלים והלל צור מנתניה.

.חומר-דלק
למכונת השנור

סר ג׳ון ניקולס
תעלה חדשה מעזה לאילת

הגדולה: בקרוב יצאו בשליחות
המגביות^לחוץ־לארץ שר־הדואר יוסף בורג, מנהל מחלקת ההתישבות רענן וייץ,
מנהל משוד ראש הממשלה תדי קולק. כן יצא משה (״מויש״) פרלמן, אחרי
שסיכוייו לקבל לידו את ארגון מערכת ההסברה התמוטטו כליל.

שליח מכובד אחר: הרב יהודה לייב מיימון,

לשעבר שר הדתות,

שחגג זה עתה (באיחור) את יובלו השמונים.

.אחרי שנעלמו הסיכויים למיזוג תנועת החרות עם הציונים
הכלליים, ייעשה מאמץ על־ידי עסקנים ממדרגה שניה ושלישית בשתי
המפלגות לנהל תעמולה למען האיחוד. יתכן שבקרוב יופיע כרוז משותף שיכיל
קריאה אישית של בני שתי המפלגות.

.אם אתה בלחפש הזדמנות להשקיע את כספך כעסק
בטוחל בקרוב תוכל לרכוש ניירות־ערך של מניבה, סולל־בונה ומוסדות
כלכליים אחרים של ההסתדרות. אגרותיחוב של מוסדות אלה ישאו רווחים
,ניכרים.

• לנצחונה של תנועת-פוז׳אד בצרפת יהיו הדים כארץ:
הציונים הכלליים עומדים להציע בכנסת שורה של חוקי־מסים שמטרתם תהיה
להבטיח הקלות ניכרות לשכבות המעמד הבינוני. למרות שאין סיכויים כי הצעות
אלה יזכו לרוב בכנסת, מקווים הכלליים כי יהיה להם ערך תעמולתי יב.
• הארץ תזכה לעתון אידישי נוסך, שיקבל תמיכה מצד מפלגה
ניסויימת. בעל העתון, שייקרא יידישע צייטונג, הוא בעל העתון לעצטע נייעס
לשעבר, עד כה היומון היחיד באידיש, שפרש מעתון זה בגלל סכסוך פנימי.
.עתון ערב של ״הארץ״ עלול לקום מהדש לתחיה, אם יגשים
עזריאל קרליבך את איומו להקים עתון־בוקר שיתחרה עם הארץ. בגלל מצב
בריאותו הלקוי של קרליבך, אין לפי שעה סיכוי רב שאיום זה יתגשם.

זנבו. לא רק לממשלה כולה לא היתד, דרך,
אלא אף לא לאחד מחבריה, מראש הממשלה
ועד לשר הסעד. מתוך כל ברירות השלום
והמלחמה, לא בחרה הממשלה לא בזר, ולא
בזו.
פלונסק וירושלים. השאלות הגדולות
שניסרו בעולם המדיני הישראלי, ושנשאלו
בעשרות דיונים חשובים על־ידי מנהיגים
חשובים :״האם עבד אל־נאצר הוא טוב או
רע?״ ״האם הוא רוצה שלום או מלחמה?״
״האם האמריקאים רוצים בטובתנו או לא?״
לגבי הגיטו היד,ידי בארצות אירופה היה
חשוב מאד לדעת אם פריץ חדש הוא טוב
או רע׳ חובב־יהודים או אנטישמי. לגבי המדיניות
של מדינה ריבונית אין הדבר חשוב
כלל: קובעים יחסי־ד,כוחות ותהליכי־הת־חזקות
אובייקטיביים. עבד אל־נאצר ודאלם
עלולים לעלות או ליפול, אולם עובדות היסוד
של הכוח הערבי ועמדת ישראל במרחב
יכריעו את גורל העתיד.
למנהיגי ישראל, המאבדים בעוזרון פוליטי
גם את סיכויי השלים וגם את סיכויי
המלחמה, לא היה הדבר ברור. הם דמו יותר
לועד־,הקהילה של פלונסק מאשר לממשלת
ירושלים.

מדיניו ת
המנדט השני
מר ג׳ון ניקולס, שגריר בריטניה לממשלה
ישראל ואחד האצילים החדשים ביותר של

האימפריה, ישב בחברת חבריו, שגרירי ממשלתו
בארצות המרחב, שמע את ההנחיות
החדשות של שר־החוץ הבריטי.
בדיפלומט אמיתי לא גילה השגריר הצעיר
והאהוד את תוכן הדברים. אך גם לא היה
צורך בכך: קומץ האנשים הקובעים את
מדיניות ישראל כבר ידעו השבוע את הלוו
החדש של בריטניה, העלול להחזיר את ימי
המנדט לאדמת פלשתינה (א״י).
קשר ירדן־קפריסין. הסקירה שניתנה
לשגרירים היתד, פסימית, לא גילתה להם
חדשות רבות. אזור תעלץ סואץ אבוד לבריטניה.
בין שני הבסיסים הנותרים במרחב -
קפריסין וירדן — אין קשר יבשתי ישיר.
בירדן עלול להשתלט בכל רגע ר,קוו הלא״
מני העויין של מצריים. קפריסין מתקדמת
בצעדי ענק בנתיב־היסורים של מלחמת־שיח
רור.
היה צורך בבסיס חדש, שימלא שלושה
תפקידים עיקריים :
• יחדש את הקשר הישיר בין ירדן וקפריסין,

יאפשר לבריטים לעקוף את תעלת־יואץ,

יוכל לשמש תחליף בטוח לבסיטיס
בירדן ובקפריסין, כאשר אלה יתחסלו.
לא היה קשה למצוא את המקום הנכ-ן,
שיתאים לכל הדרישות: הנגב הישראלי.
אמתדה מצויינת. לעיני השגרירים
אהוזי־ר,התפעלות נבנה ד,קוו החדש. הוא היה
מעשי ידי אמן פוליטי.
הסכסוך העברי־ערבי מספק אמתלה מצר
יינת לניתוק הנגב הדרומי ממדינת ישראל,
בשם השלום והצדק, כי זוהי רצועת־האדמה
המבתרת לשניים את העולם הערבי כולו.
אם בריטניה תילחם למען מטרה קדושה
זו, תהרוג כמה זבובים במכר, אחת :
• היא תרכוש מחדש את אהדת העי׳
בום,
• היא תיראה בעיני העולם כגורם אידיאליסטי,
המונע את המלחמה במרחב,
• היא תיצור בסיס מוצק לתביעה כי
הנגב הדרומי לא יצורף לא לירדן ולא למצריים,
אלא יישאר שטח חסות בריטי, לטובת
הערבים.
• בשטח זה תוכל להקים לא רק בסיס
צבאו גדול, שיבטיח את מעמדה במרחב לזמן
ארוך, אלא גם לחפור תעלה מקשרר
חדשה בין עזה ואילת, שתוציא את הדרך
להודו ולאוסטרליה מתחום השליטה המצרית.
לפי
כל הסימנים, כבר הסכים גמאל עבי
אל־נאסר לסידור זה. הוא מוכן לוותר על
חלק מהכנסות תעלת סואץ ועל רצועת עזה
תמורת הכרה בריטית והגמוניר, של מצריים
במרחב. לצורך זה מוכנה בריטניה להפקיר
גם את עיראק הבלתי־בטוחה ואת ירדן כפי׳
יית־הטובה.
חשבון בעל־הכית. חשבון זה לא
נעשה בלי בעל הבית. להיפך, האנגלים לקחו
בחשבון את הפסיכולוגיה של מנהיגי ישראל,
הכינו דרך־פעולר, מתאימה.
התפקיד לרכך את הישראלים העיקשים
יימסר לאמריקאים. מכיוון שברור כי ישראל
תצטרך לצאת למלחמה מונעת אם לא תל,ביי
נשק, יבטיחו האמריקאים נשק. הכמות תהיה
מחושבת בדיוק כדי לחזק את מתנגדי־ה־מלחמה
בממשלת ישראל, אך לא תהיה׳די
גדולה כדי להחזיר את מאזן־ד,כוחות הקורם
בה בשעה שהמשלוחים הסובייטיים כבר מגיעים
למצריים בקצב נמרץ, הרי הבטחת הנשק
האמריקאית לא תתממש במהרה. ישראי1
״תיכנס לרשימת מקבלי הנשק״ ,אולם היא
תצטרך לחכות לתורה — ולשלם את המחיר
היקר המלא.
לסתום את הפה .׳הבטחת הנשק תסתור
לישראל את הפה ותמנע מלחמת־׳מנע, אולם
הסכנה הנשקפת לישראל תגבר ותלך עם
התחזקותה של מצריים. ישראל תזדקק לירי׳
דים. האריה הבריטי מוכן לחוש לעזרתה -׳
תמורת ויתור קטן על שטח שומם בנגב
הדרומי.
אין כל סימנים שמנהיגים רבים בישראי1
יהיו אז סבורים שהעסק יהיה כדאי. כבר
עתה דורש נחום גולדמן, המנהיג הציוני•
ויתורים גדולים יותר, ומסביב לממשלת ישראל
נשמעים קולות המחייבים את הויתור
״כדי להשיג שלום״.
אולם הויתור על הנגב לא יביא את ד,ש־

העדלם הזה 953

לום. המלחמה תידחה, ובסיס בריטי יפריד
בין ישראל ומצריים. אולם הצבא המצרי
יגדל ויתחזק בהתמדה, נשק משני גושי ד.י
עולם יוסיף לזרום לקאהיר ולבגדאד, ישראל
תישאר מנותקת במרחב! ,מוקפת חומה של
שנאה, כשכוחה היחסי קטן והולך.
אמר פעם מאתיאס ראקשי, המנהיג הקו׳
מוניסטי היהודי של הונגריה :״איש איני
אוכל נקניק שלם. תמיד אוכלים רק פרוסה
אחת. אולם פרוסה באה אחר פרוסה, עד
שהנקניק נעלם.״
הבריטים אינם רוצים לאכול את ישראל.
הם מבקשים רק פרוסה אחת.
מנהיגים כמקצצה. החדשים הקרובים
יעמדו כולם בסימן התקפת־השלום העולמית
על ישראל. קשה יהיה לדחות את ההצעות
כי העולם כולו יראה בישראל גורם טרדני.
מחרחר־מלחמה ומפריע לשקט. אולם השלוש
המוצע אינו שלום עם ארצות־ערב, אלא ש׳
ל, ם עם מעצמות העולם, בתנאים שלהן.
שלום אמיתי יכול לצמוח רק מתוך התק־פת־שלום
יזומה של ישראל, הנשענת עיי
כוחה הבלתי־מעורער של המדינה. מכיוון שמנהיגי
ישראל לא הבינו זאת בעוד מועד
יצטרכו הם עצמם לעבור עתה את מקצצת־השלום
של הזרים. כמו ברמי ירמיהו הנביא
תהיה הסיסמר :״שלום שלום — ואין שלום!•,

פר שת בהרל
ההגה ביד נאמנות
קיבוץ גלויות היד, הגשמת חזון הדורות.
הוא היה גם עסק מצויין — למי שהתמצא
בעסקים. אחד מאלה היה דוד בהרל, גזבר
מחלקת הכספים של הסוכנות היהודית.
בשנת , 1951 עת נמקו מאות אלפי עולים
באוהלים, פירסם ד״ר אמיל שמורק, מבקר
הסוכנות היהודית, את הדו״ח שלו על הגניבות
בסוכנות. שמו של בהרל היה מרוח
על מיסמך זה ככתם עצום של דיו. הוא
הביא לארץ סחורות תחת הסוואה של חפצי
עולים, הוא נתן לבנו ללמוד בבריטניה על
חשבון העם היהודי. בין השאר שם שמורק
את לבו לעסק מוזר של רכישת אוהלים
ושמיכות בשביל הסוכנות מידי המיליונר

תז כי ר
איש השער. לפני שלושה שבועות
גילה העולם הזה ( )950 כי השבועון טייס
עומד לשים את דויד בן־גוריון על שערו.

השבוע הופיעה כתפת־השער
שד טיים, מוקדשת לפי. ג׳י ,.טענה,
כין השאר, כי רעיון המלחמה
המונעת ירד כישראל כליל
מן הפרק.

משפט־ראווה י בשבוע שעבר סיפר
העולם הזר )952( ,על מאסר 138 יהודים
חשובים בברית־המועצות ועל התכונה
לעריכת משפט־ראווה אנטי־ציוני
חדש.

בעכור יומיים הכחיש מיניס.
טריון־החוץ הסובייטי רשמית
ידיעה זו, שהופיעה גם כעתוני
גרמניה המערבית.

ישובים בדרך לאילת. בשבוע
שעבר ניבא העולם הזה ( )952 כי כמה
ישובים חדשים יוקמו בין באר־שבע
ואילת.

השבוע הודיעה מחלקת ההת-
ישבות של הסוכנות על כוונתה
להקים כקרוב 11 ישובים באזור

פירות הרמאות. בין גילויי הרשימה
השחורה, גילה העולם הזה ()951
כי כמה סיטונאים תל־אביביים רימו את
הממשלה באופן שיטתי על־ידי קבלת
סובסידיות לעודפי־ירקות בטענות כוזבות.

השבוע
הודיע המפקח על המזונות
בי ציווה לשלול מיד
את רשיון העסקים של סיטונאי
אחד ולפתוח תיק נגד שני באשמה
על קבלת סובסידיות כדרבי
רמאות, ביטא את התקווה שהדבר
״ישמש אזהרה ברורה
לגבי כד המוכרים מצרכים נתמכים.״

העולם
הזה 953

שלום ליגום (ראה, פרשת עמוס בן־גוריון).
כתב שמורק לבהרל :״יש להתפלא שה־גזברות
הסכימה לתנאים המקנים רווחים כה
גדולים בתקופה קצרה !״
כתב בהרל על שמורק :״יש להתייחס
בשאט־נפש לרמזים שלו ! ״
תשובה זו גרמה להרשעת בהרל בביתר,דין
הציוני, מלווה בנזיפה חמורה על בזיון
בית־הדין. ליגום הבין את הרמז, מיהר להחזיר,
מרצונו החופשי חלק מן הרווח שצבר
על חשבון מצוקת שוכני־ד,אוהלים.
האיש שידע יותר מדי. היה ברור
כי דוד בהרל עלה לעם היהודי ביוקר, ושיש
להפטר ממנו. היה גם ברור כי דוד בהרל
יודע יותר מדי על משטר השחיתות בסוכנות,
שעלה לעם בעשרות מיליוני לירות,
שנתרמו למען העולים במעברות ובישובי־ספר.
התפקיד העדין עבר לידי גיורא יוס־פטל,
מנהל מחלקת הכספים של הסוכנות,
כיום גם ח״כ מפא״י ובעל ח״כית מפא״יית.
יוספטל חתם על חוזה מיוחד במינו עם
בהרל. האיש שעלה לעם היהודי סכומים כה
עצומים קיבל, תמורת הסכמתו להסתלק :
פיצויים בשעור של משכורת 30 חודשים, פנסיה
לכל ימי חייו, דמי חופשה של שנים
רבות (כי נסיעותיו התכופות לחוץ־לארץ
לא היו בגדר חופשה).
כדי להמתיק גלולה מרה זו מסר לו
יוספטל, נוסף על הענקות עצומות אלה,
את הזכות הבלעדית לנהל את כל משפטי
הסוכנות.
בהרל לא עסק מימיו כעורך־דין בישראל.
גיורא יוספטל
הוא העביר סיד את הזכות הבלעדית לעורך־
בקופת העם, יותר מדי ידיים
הדין מיכה* ,תמורת קומיסיון שמן.
הסכם זה על מסירת המשפטים לבהרל
כי עלה על דעתו של מנהל משרד הבטחון
את העבודה, ציוו להעביר את העצמות לק-
לא מצא חן בעיני מבקר הסוכנות החדש.
כי בימים אלה של קרן המגן, מוטב לעם
קבורה בבית־הקברות העתיק של טבריה, ליד
ההסכם בוטל, בוררות פסקה כי בהרל יקבל
הגדר הקיצונית.
ישראל להרוויח בעצמו את חצי מיליון הל״י
כפיצוי על כך, נוסף על כל שאר התגמולים
במקום
כה) עד המגן קרן הכנסות
מכל

נערך טכס מחילת עצמות. הרבנים, לבוור,הענקות,
סכום של 25 אלף ל״י במזומן-.
לשלשלו לתוך כיסיו הרחבים של שייקר,
שים לבן ועטופים טליתות, ביקשו את מחיהמשלם:
העם היהודי.
ירקוני.
לת העצמות על שמעבירים אותן, תקעו שוסו?],הקאריירה.
השבוע התפוצץ הענין
פרות, ערכו תפילות. הטכס הארוך לא עבר
חצי מיליון ל״י. שייקר, חשב אחרת.
כולו בפניו הסמוקות של גיורא יוספטל.
בשקט. כמה חרדים מקומיים נכחו בו, מיהרו
השבוע הגיש עורך־הדין מיכה כספי בשמו
עתון אחרי עתון הרים את קולו, דרש את
להתקשר עם ראשי הישיבות והרבנות בירותביעה
לפיצויים על סך חצי מיליון ל״י
התפטרותו .״אם המקרה הנוכחי לא יביא
שלים. הסערה הגדולה החלה.
את סוף הקאריירה של מר גיורא יוספטל, ממשרד ד,בטחון, על הפרת החוזה.
אצבע אלוהים. לפי דיני ישראל, אין
הרי הוא יסמל את סוף הקאריירה של הסוככמעט
מעשה חמור יותר מפתיחת קבר. זהו
נות היהודית כמוסד השייך לציבור !״ רעם
תהליך הכרוך בדיונים ארוכים ומסובכים, בעזריאל
קרליבך.
בור פרה ויחפרהו
היתר מיוחד של בית־דין רבני גבוה. בטבריה
תחילה חשב גם יוספטל כך, התכונן להתנפתחו
מאות קברים.
ספק אם בימי חייו הגדושים עורר רבי משה
פטר. אולם הדבר אינו דרוש במדינת ישראל,
בן מימון סערת־רוחות כזו שהתעוררה ההרבנים
הראשיים הרצוג ונסים התערבו,
כשהמדובר רק במיליוני הל״י השמדות של
שבוע סביב קברו בטבריה 800 ,שנה לאחר
תבעו הפסקת העבודה. בד,נא נבהל, רחץ מיד
התורמים האמריקאיים. יוספטל ״נעתר ללחץ
מותו. לא זו בלבד, אלא שאלה שהגנו עתה
את ידיו מכל העניין, הודיע :״לא נתתי כל
מפלגתו״ ,לא השמיט את ההגה מידיו העליו
היו דווקא הקנאים והרבנים שחרפוהו
הוראה לחפור !״
נאמנות.
כאפיקורם בחייו.
בשכונת מאה־שערים הירושלמית יצאו נטו-
הסערה החלה בשקט רב, ומתוך כוונות טורי־קרתא
בהפגנות, נסעו אחרי מנהיגם עמבות.
לכבוד השנה ד,־ 800 למותו של הגאון
רם בלוי להגן בגופם על החלקה הקדושה בהיהודי
הדגול, שעלה לגדולה כרבה הראשי
עם ק ה פטריוטית
טבריה. הם הכריזו על יום צום ותענית, השל
מערים ורופאו הפרטי של שולטן עמק הטילו
חרם ונידוי על כל מי שימשיך לחשוף
אדם המוכן לתת לממשלתו טנדר חדש
יאור, הכריזה ממשלת ישראל על שנת תשט״ז
בברי קדושים יהודים.
תמורת כל טנדר ישן, הוא פטריוט אמיתי.
כשנת הרמב״ם. לצורך זה הקציבה מאות אלפי
הם הסתמכו על רצון מגבוה, הצביעו על
אם הדבר קורה בישראל, שונה המצב. כי ה זכר את שינציחו מיפעלים לעריכת

מותו
הפתאומי של יששכר דב בר, היועץ ההטנדר
החדש נקנה בחוץ־לארץ במחיר נמוך
איש הקדוש.
משפטי של משרד הדתות .״זוהי רק התחלת
ובדיביזים ממשלתיים זולים, ואילו הטנדר בדמותו נמצא,
הפעולה את שיממש האיש נקמת השם הבטיחו .״בגלל מעשי האפיהישן
נמכר בשוק המקומי, הצמא למכוהעליצה
של שמואל זנוויל כד,נא.
קורסים עוד תבוא מגיפה על ישראל .׳״
ניות, במחיר מופרז, העולה פי כמה על מחיר
טנדר חדש בחוץ־לארץ.
באווירה זו, שוב לא שם איש את לבו ל-
כף אמרה המסורת. כד,נא, מנהל משי״ה
בטבת, היום בו מלאו 801 שנה למות
רד הדתות שלא הוסמך מעולם כרב, החליט
בכל זאת שמח משרד הבטחון כשהציע
הדמב״ב.
כי הגיעה העת להקים לרמב״ם מצבה הראושייקר,
ירקוני (ראה פרשתע מו סבז ־ נ ו ריו ! )
יה לשמו, אשר תיקרא יד הרנוב״ס. מקוש הלספק
למדינה 400 טנדרים חדשים תמורת
מצבר : ,חצר קברו המוזנחת של הרמב״ם, מו400
טנדרים ישנים. החוזה נחתם, הרווח
רד אחת מגבעות טבריה.
הנקי של חצי מיליון לירות נראה לשייקה
בטוח, עד שהתפוצצה השערוריה.
במקום זה, קבעה המסורת, בא הרמב״ם לבין
המצביאים נגד היו חברי הכנסת
מנוחתו האחרונה. אבן עתיקה, שנמצאה שם
דיין וא. הרצפלד (הארץ)
הביסים הרחבים. שמעון פרם, המנהל
לפני 90 שנה, נשאה את השם משה בן מימון.
חיים גלדן, נתניה
הצעיר של משרד הבטחון, הבחין בעוד מועד
מסורת עתיקה עוד יותר אמרה שסביבו נקאילופי
צבא מפא״י
לאומי,
כי השערוריה עלולה להקים רעש
ברו גוייב, שהעריכו אותו יותר מבני ישראל

הסתמך על חוות דעתו של מבקר־המדינה,
שחיו בדורו. אמנם, בכתביו כתב כי ״מפני
״אינטרמצו״ עם לואי אוצר העם (הביטל
את ההסכם. תמורת זאת הציע לשותפו
דרכי שלום, מותר לקבור גויים אצל יהודים״.
ארץ).
של עמום בן־גוריון עיסקה מוזרה ביותר :
יתכן שהלכה.זו היא שקבעה את המסורת.
מרדכי דן, תל־אביב
משרד ד,בטחון יכריז על מכירת הטנדרים
בניצוחו של מאסטרו לזיו אשכולינו
מי אמר שהם גדים? ביצוע העבוהישנים,
שייקר, לא ישתתף במיכרז, אולם
דות להקמת מצבת השיש נמסר למחלקת השייקר,
יקבל את הטנדרים — במחיר הגבוה

עבודות הציבוריות. כבר ביום הראשון נתאל־על
ב־ 9לרופא, פאריס, לונדון ו־ביותר
שיוצע במיכרז. במלים אחרות: כל
קלה מגרפת הדחפור במאות שלדי אדם. הניו־יורק
(הארץ).
הסוחרים שישתתפו במיכרז, ושיגייסו, לצומרים
גל, קרית־מטלון
דבר נודע לרבני טבריה, שדרשו הפסקה מיירך
זה ערבויות כספיות גדולות, ירומו בכוונה
מחלת־אוויר 7
דית של העבודה.
תחילה על־ידי הממשלה.

כאן החלה שרשרת של מאורעות מוזרים.
שייקח היד, מרוצה, שכר מגרשי חניה.
אריה בן־טוב, המזכיר הפרלמנטרי של
לפי גירסה אחת, נסע כד,נא במיוחד לטבריה,
אולם לפתע קיבל מכתב דחוף הביתה: גם
ד״מבלגה הפרוגרסיבית (חתימה על מכתב
הסביר לרבנים שאלה עצמותיהם של גויים וסידור
זה בוטל על־ידי שמעון פרס. יתכן
למערכת הבוקר).
כי לא במקרה נתגלו כי אם על פי תוכניות
אסתר מון, רחובות
לטהר את שטח הקבר.
* סניגורו של ישראל קסטנר, שקיבל על
מה. עדיין 7
כיום מכחיש כהנא בכל תוקף כי אמנם עשה
עצמו השבוע גם לייצג את שייקח ירקוני,
זאת. מכל מקום, הירשו רבני טבריה להמשיך
שותפו של ליגום, שותפו של בהרל.

פרשת שיי ק ה

הארץ

ב מדינ ה
אחיו הקראים לעלות ממצריים.
הם הגיעו משפחות משפחות. ביזמת מסעודה
שב השיער הוקמו שני מושבי הקראים
רנן, ליד באר־שבע, ומצליח, בסביבות

רמלה.
עיסוקו האהוב ביותר של מסעודה היה
כליאת זרעי כותנה שונים, בהם התמחה עוד
במצריים. עשיר בנסיונותיו אלה, פנה מסעודה
לסוכנות, הציע לה תוכנית חקלאית למושב
מצליח. הצעתו של מסעודה להעסיק
את מתיישבי המושב בגידול כותנה נדחתה.
המתיישבים הועסקו בעבודות דחק שונות.
מ־ 110 המשפחות, נשארו כיום .25

הג בו ל
העדר האבוד
רועה לבנוני זקן נראה משוטט על גבי
המירו, בשדות כפר ישראלי בגליל העליון•׳
התושבים,
שמיהרו לעצרו, נדהמו למשמע
בקשתו המוזרה :״דחילקום — אני מהלבנון.
העור שלי ברח׳ בגלל הקור, מהרי החרמון
לשטחי ישראל. תנו לי להמשיך בחיפושי את
רי העדר, ועצרו אותי כאוות נפשכם אחר

חקלא

״פנה אד שר החקלאות.״ ״לסוכנות
יש יועצים אנגלדסכסיים, ואני רק יליד מצריים
פשוט,״ סיפר מסעודה, שנסיונותיו לגדל
כותנה צבעונית במשתלתו הפרטית בקריית
אליהו עלו יפה .״הייתי משוכנע כי הצלחתי
תעורר הד מתאים. עזבתי את עבודתי בביר.
החרושת שנזן ופניתי לשר החקלאות, פרץ
נפתלי. הוא שמע אותי בעניין והפנה אותי

מסעודה עשה את שלו
אליהו מסעודה, בן למשפחת קראים אמידה
במצריים, שעסקה בגידול כותנה בשטחים נרחבים
בעמק הנילוס, היה הקראי הראשון שעלה
ממצרים, התיישב בחיפה. מסעודה בן
ה־ -,48 התלהב כה ממראה הארץ, שקרא ל
מדריד
מסעודה
רק יליד מצרים פשוט...״

קאזינו שר בחירות
מאת עמוש קינן -ן* אותו דיל שימורים גדול לצר

2פת ולעולם התרבותי בכללו, נתגל־גלתה
זכות גדולה בידי: הוזמנתי לאחת
גלה זכות גדולה בידי: הוזמנתי לאחת
במנין הקולות. אותה קלפי, ברובע
השבעה־עשר של פאריס, קלטה את קי־לותיהם
של אזרחי פאריס המכובדים.
המיוחסים, נושאי מסורת הרפובליקה מי
אז המהפכה עד עצם היום הזה. באותו
איזור הציגו את עצמם לבחירה כמה
מבחירי העם הצרפתי. רק עמידתי האיתנה
על זכויותי כנתין ישראלי הצ״לה
אותי מעבודת מנין הקולות, שכן חסרי
מתנדבים למלאכת קודש זו.
זה היה נפלא, כמו בקזינו. הדבר הבולט
ביותר היו השפמים. דמוקרטיה
ללא שפם היא דמוקרטיה ללא מסורת.
האיש שקרא את תוכן המעטס ת בקול
רם חבש משקפים שחורות ושפם כ;ב
ים שחור ועצום עיטר את סנטרו העגיל.
אן לא היו לו שום אותות כבוד. הוא
היה צעיר, למעלה מבן ארבעים, אך
ניכר היה בו יחוס אבות. זה שישב לידו ורשם במהירות את
הספרות היה ישיש חביב ונמרץ, בעל שפם כלב ים עצום
ולבן, קול חלוש ופנסנה. לידו ישב ישיש מכובד, גבה קרמה
וזקוף, כבן 80 לפחות, בעל שפם כלב ים עצום ולבן, וש. רה של
אותות כבוד מפוארים על חזהו. הנכבד ביניהם היה אות הכבוד
הגבוה ביותר של לגיון הכבוד, תואר הניתן אך למעטים. עד

היום אני מת לדעת מי היה האיש, אני בטוח שהיה מיניסטר או
ראש־ממשלה אי־פעם. הוא היה קורקטי מאד׳ ולא נתן אף רמז
קל לזהותו או להשקפותיו במשך כל הערב. שאר השפמים
היו שפמי נפוליאון השלישי, פיאות לחיים של זולא ולמרבה
הצער גם כמה שפמים צעירים של קלארק גייבל.
כולם היו חגיגיים, הוגנים, ישרים, אדיבים ובעלי הומרו
מאופק. כאשר נשרה מתוך אחת המעטפות פיסת נייר ועליה
חמש אותיות בעלות משמעות מגונה ביותר, חייך אפילו לגיון
הכבוד, חיוך דק מן הדק.

כחזית אחת, מבחוץ

6^901
16 4)00 80)0611* 01801168)3)108 60 8*8006^60 06 03>•5
1 1100 8*806 *1^ 6, )600000 )16־1168006.׳ 0• 861

11611606))6 800*6 0

_ __0100)16 60\ 6) 1118 1,־)81,0006) 13806•16 יי[

1* 1818 86 )3)6886) 8

)011601601
)66)06
3 68) 1 5*01813 קסז 06 )6
08*)8ס1ם0101*1, 148 ¥0100)4 4 )00* 8׳1
?8) 168 {1)4860)68 4160)1003
ויג 116ף114)163ק)0ק16)011)68163£00)163
!)11 6006148 006 111)1016 )018 4 10801)68)6
06 זז 66 *1 )36ם)11))4)6ם))* 1ס׳ז * 11160 116
08־.י )1* )16 18 ¥4)1)4, 11* *6)00

* ה היה דומה בדיוק לקזינו. אצבעות דקות וזריזות פתחי
ן מעטפות. קולות חדגוניים י הכריזו את התוצאות. קרופייה
זריז אסף את הקולות הרשומים וערם אותם לערימות בנית
עשרה. לבלרים מתנדבים רשמו מספרים. אלא שעל שולחן
הרולטה שיחקו לא בכסף, כי אם בדמוקרטיה. ווה אינו משחק
פשוט. מי שיודע את הכללים, יכול להיות ראש ממשלה אפילי
אם אין מאחוריו יותר מתריסר קולות. ראשית, מתחילה החוכמה
בחלוקת האיזורים. זוו/י החוכמה הדמוקרטית העילאית, המכוונת
להבטיח רוב במקום שיש מיעוט. שנית, התקשרויות עודפים.
חישובי עודפים מכל האיזורים וכו׳ לפי שיטה סטטיסטית מיוחדת
המבטיחה אף היא רוב במקום שיש מיעוט, למי שיודע.
אפילו באותו רובע מכובד ואריסטוקוטי קיבלו הקומוניסטים
אחוז מפתיע. ויש לי לכך הסבר מקורי משלי. ערב הבחירות
החליטו -חוגי הממשלה שאי אפשר להמשיך בשיטה הדמוקרטית
לפיה נוהרים הקומוניסטים לקלפיות בסך, ואילו האזרחים הטו
בים נשארים אדישים. על כן הפיצו שמועה שמי שלא ימלא את
חובתו האזרחית, צפוי לקנס של 5000 פרנק. כתוצאה מכך
הצטופפו עשרות אלפי אנשים בתורים ארוכים, שעות ארוכות
בגשם שוטף, קיללו את הממשלה והבטיחו את זכות הבחירה
שלהם. ביום הבחירות התנקמו באלה שהכריחו אותם להצביע.
כמובן שההסבר אינו מדעי.
שתי הרשימות שלא זכו לתגובה הראויה היו רשימת אלוהים
(מועמד יחידי) ורשימת מדעי המדינה, שטענה כי השלטין מגיע
לפילוסופים. גם אלהים וגם הפילוסופים נשארו בחזית אחת,
מבחוץ.
על המשמעות המדינית של הבחירות תוכלו לקרוא בעתונים
מאת סופריכם המדיניים.

לסגן מנהל משרד החקלאות, אריה עמיר.
הוא שמע את דברי בהתענינות !משך שלוש
שעות, רשם כל פרט על טיפוח הצמחים, י־לבסוף
אמר לי שהמדינה לא מעונינת בגידול
כותנה ושאפנה אל שר החקלאות.״
בקשתו של מסעודה להקציב לו שטח אדמה
קטן ותקציב מצומצם להוצאות הכנתו, נדחתה•
משרד החקלאות הסכים רק להקצבת שטח׳
ללא הקצבות כלשהן. מסעודה הודה, סירב.
כאשר
נוסדה, ב־ 1953 החוזה לגידול כותנה
של מפעל ייצור ופיתוח, בבעלות אמריקאית,
נשלח מסעודה על ידי עמיר סמדריך לחוות
בשכר של פועל שחור.
יום אחד הופיע עמיר, הציע לו לשמש מר-
ריך לקצירת כותנה במעוז חיים. מסעודה קיבל
את העבודה, הפעם במשכורת של פועל
מקצועי מעולה. לאחר ניהול הקציר שעלה
יפה, זכה להמלצה ותודה חמה, נשלח הביתה.
מסעודה, הטוען כי משרד החקלאות גנב
את ידיעותיו ומסרן לאמריקאי סם המבורגר,
פנה שוב אל עמיר, בבקשת עיסוק .״הוא
חייך ואמר לי ׳אנחנו כבר לא צריכים
אותך׳.״
מסע דה פנה במכתבים אל בן־גוריון, משה
שרת, נשיא המדינה, קיבל, אחרי דחיות רבות,
מכתב חתום בידי מיכל פלדמן מה־ 24 באוקטובר
, 1954 בו נאמר כי משרד החקלאות
אינו יכול להציע לו עבודה כמדריך חקלאי,
אך בהיותו בעל מקצוע טוב בשטח גידול הכותנה,
לבטח יומצא את מקומו.
לש.א פירסם מסעודה מודעה. איש לא
נענה לה.
כאשר ניסה מסעודה ביש־המזל לגדל קפה,
חפרה חברת החשמל חפירות להנחת כבלים
תת־קרקעיים, הרסה את משתלתו בה השקיע
100 דולר.
מסעודה, המקווה כי הצדק יופיע פעם, פנה
אל עורך־הדין החיפאי עמירם חרלף כדי
שייצג אותו במשפט נגד משרד החקלאות.
בינתיים נשאר הוא בחוסר כל, מתקיים
מעבודות זמניות ומתמיכת ילדיו.

פ ש עי ם
הוא הלך ללבנון
צעירי ואדי־ניסנאס החיפאי היו מלווים במבטים
מלאי קנאה את נאיף רשרש, הדרוזי
השחרחר עת טייל בחוצות עם כלתו הבלונדית
ומלאת האיברים, הלנה פרח.
הלנה הנוצריה בת העשרים וחמש, לא שעתה
למבטיהם החומרים של בני שכונתה, התרכזה
בצבירת כסף לחתונתה, מעבודתה כעוזרת
בית. נאיף יפה־התואר היה עובד לשם
גיוון, העדיף לרוב להשתתף בקבלת משכורתה
של הלנה היתומה.
הלנה טובת הלב, ראתה בכך דבר מבעי בהחלט,
בתנאי שאת היד הנותנת תקשט טבעת
ניש.אים צנועה. לאחר פקפוקים והתחמקויות
רבות׳ ניאות לבסוף נאיף, בתנאי שיקבל תחילה
את הסכמת הוריו המתגוררים בכפר חורי
פיש בגליל העליון, לנישואיו עם נוצריה.
סיפור יום קייץ. ביום קייץ לוהט, באוגוסט
אשתקד, עלה נאיף עם ארוסתו לאוטובוס
לגליל העליון, ירד אתה בתחנה הסמוכה
ביותר לכפר חורפיש• חם היה. השמש
קפחה על ראשי הזוג שהתנהל בעצלתיים, בג־העולם
הזה 953

ייה״ת קאפו!״

הודאתו המוענעת שר נאש בשיתוך פעורה ע הנאצי
אחת־עשרה שנה אחר התאבדותו של אדולף היטלר, עדיין מוסיפים להתגלות ההזדמנויות
שונות משתפי פעולה ועושי דברם של הנאצים. אחד הקאפו׳ס שנתגלו לאחרונה בדרך מקרה,
הוא אלתר (אלפרד) פוגל 55 שזוהה על ידי תושבי מחנה־ריכוז נאצי בגרמניה כאחראי
׳מטעם הגרמנים על אחד הבלוקים במחנה, שהתנהג באכזריות וביצע פשעים כלפי העצורים.
פוגל נעצר והועמד לדין באשמות שונות, שלפי אחת מהן צפוי לו עונש מוות. ביטול עונש
המוות במדינה אינו חל על סעלף זה (שיתוף פעולה ברצח יהודים).
בשנת תש״ח הועמד פוגל לדין באשמה דומה בפני בית־דין צבאי צרפתי, אולם זוכה מחוסר
הוכחות.
ספורו זה הוא הודאתו בפני בית־משפט ישראלי׳ שנמסרה על ידו בזעקה בלתי פוסקת,
מלידה בכיות וצעקות היסטריות בקהל.

הס. ם .התעללו בי ללא כל סיבה. אפילי
כשהמיטות היו מסודרות הם טענו שהמיטות
לא בסדר, אספו את כל הממונים ועשו אמני
התעמלות עונשין.
פעם נכנס גרמני לבלוק ושאלני אם הוא
נקי, אמרתי: כן ! הוא בדק מסביב ומצא
צואה ליד הצריף והכריח אותי לאכול אותה.
הייתי
אחראי גם עבור נקיון האנשים׳ הם
היו חוזרים מלוכלכים מעבודה במכרות ה

מתחת למככש
^ עת שפרצה מלחמת העולם השניה
הייתי בצרפת. נולדתי בפולין בעיר לודז׳
ואני נתין רוסי. גרתי בפאריס. הייתי סוכן
מסחרי, נשוי, היו לי שני בנים ושתי בנות.
עם פרוץ הקרבות התגייסתי לצבא הצרפתי,
אך ביום שביתת־הנשק שוחררתי ונעצרתי
מיד על ידי הגרמנים.
הם החזיקו אותי בצינוק ושברו לי את כל
שיני, כדי שאגלה להם היכן הטמנתי רכושי.
לאחר מכן נשלחתי עם יהודים צרפתיים אחרים
למחנה אושויץ. במחנה זה נשרפה משפחתי.
מאחר
שאני יודע הרבה שפות, השתמשו
בי הגרמנים בתור מתרגם לנאוימים והודעות
של מפקדי המחנה. ניסיתי לנצל את
מעמדי זה כדי לעזור לאחי, אך נתפסתי
והוכיתי מכות רצח. נשאר לי סימן בסנטיי
עד היום. על סמך הלשנה של אחד העצורית
הכניסו את ידי מתחת למכבש ומשום כך
אני עד היום בעל מום בידי השמאלית.
בתור עצור ותיק באושויץ נשלחתי בשנת
1943 יחד עם עוד כמה יהודים צרפתייב,
יווניים וגרמניים לבנות מחנה־ריכוז חוש
ביבוז׳נו שלזיה. נשלחנו לשם לבנות צריפים,
כי המקום היד, ריק. השמירה היתד, בידי
הגרמנים.

״כנינו עצי תלייה..
עם קכלנו פקודה לבנות עצי תלה

קאפו פוגר(מסתיר את פניו)

״הייתי נשלח רמשרפה...״
ך! שהצריפים ככר עמדו, הגיעה קבו•
^ צה שניה של שלוש מאות עצורים, נם
הם יהודים מיוון וצרפת. אז התחילו בשבילנו
ימים נוראים. היינו צריכים להקים אר.
הצריפים במהירות, וספגנו מכות־רצח מיו־אנשי
הם. ס .ללא הבדל. המכים היו פולנים
שנבחרו במיוחד לתפקיד זה.
אחרי שבנינו כבר עשרים וארבעה צריפ-ם,
בחרו הגהמנים בינינו מפקחי־אולמות (שטו־בנאלטסטה)
.אני הייתי האחרון שנבחר לתפקיד
זה. לא יכולתי להתנגד, אחית
הייתי נשלח למשרפה.
תפקידי המשגיח היו לנקות את החדרים
ולהקפיד על סידור המיטה. מלבד זה הייתי
צריך לעבוד כמו האחרים. אני הייתי האחי
ראי על האוכל. הייתי צריך לקחת אותו בשבילם,
לחלק אותו, לרחוץ את כל הכלים
ואחר כך לחזור לעבודתי.
המחנה עמד מוכן ובאו טרנספירטים נום־

לל בשריד. הרוטטים של הלנה. אחרי הליכה
מייגעת בדרך ההררית, קרסה הלנה תחתיה,
אדומה ומתנשפת, ביקשה מנאיף שיביא מעט
מים מן הכפר שכבר היה קרוב.
נאיף האביר הסכים, הציע לד, להפקיד בידיו
את כספה שהסתכם ב— 327ל״י ואת
תכשיטיה, כדי שלא ישדדו אותה בהעדרו,
לאחר שעשתה זאת פנה בצעדים מאוששים
אל הכפר.
משראתה הלנה שהוא בושש לבוא, הגיעה
בעצמה, לאחר כמה שעות אל הכפר, ניגשה
למוכתר שסיפר לה כי נאיף נראה בדרך לגבול
הלבנון.
לא היתד, להלנה ברירה׳ אלא להתלונן במשטרה
על שוד.
כעבור יומיים נתגלתה על גבול הלבנון, גופתו
של נאיף שעלה על מוקש, כשבכיסו כספה
ותכשיטיה של הלנה.
העולם.מזה 953

יותר גרועים מהגרמנים.
הס. ס .פקדו להביא את כל החולים לבתי•
החולים. היה זה תפקידי לשלוח את החולים
לבתי־החולים. לו הייתי שולח את כל מי
שהיה באמת חולה, הייתי צריך לשלוח את
חצי המחנה, לא ידעתי ששולחים אותם למש־רפה.
אחרי
שברחו הרבה פולנים מהמחנה, דרשו
הגרמנים לכבול את ידי האנשים שהלכי
לעבודה בשלשלאות ברזל. תחילה כבלתי
לא חזק׳ כך שהיד בפנים יכלה לזוז, אכל
אנשי הם. ס .תפסו זאת ועשו אתי תרגיל*
ספורט במשך יום שלם. ציוו עלי לכבוד
יותר חזק, כך שהיד לא תוכל להתנועע
אבל אף פעם לא כבלתי עד זוב דם. זה גם
לא נכון שעקרתי שיני זהב, וששברתי אף
למישהו. לא הייתי גם הומוסכס אליסט.
היה במחנה פולני אחד בשם תיאו. הוא
היה הומוסכסואליסט. הוא היה עולה כל לילה
למיטתו עם ילד בן עשר, ואמר לי שאתן
לילד יותר מרק. זה מגעיל אותי. חייתי
תמיד רק עם נשים. אני הגנתי על הילי
ונתתי לו מנה גדולה.

כסא לפני כל עץ תלייה
פים. כל המשגיחים הפכו לאחראים על הבלוקים.
הבלוק היה צריף עץ ארוך, ובי
שלושה חדרים. גרו בו שלוש מאות וחמישים
איש. המטות היו ערוכות בשלוש קומות.
תפקידו של הממונה על הבלוק היה
לדאוג לנקיון הבלוק, להוציא את האנשים
לימיפקד. חילקתי בעצמי את האוכל. כשהיה
נשאר אוכל הייתי מחלק אותו בין כולם,
כי הם תמיד היו רעבים. הם נהגו להתנפל
אחד על השני ולהכות זה את זה.

״אכלתי צואה..
ך* תמניתי לאחראי בבלוק .12 עם
ן | מינויי נשאתי נאום בפני תושבי הבלוק
וביקשתי שיעזרו לי בתפקידי בפרט בסידור
המיטות. אמרתי שאחלק את האוכל לפי
היושר.

בשבוע שעבר, כשקיבלה, באמצעות בית
המשפט המחוזי בחיפה את רכושה, מחתה הלנה
דמעה מזוויות עיניה.
היא אהבה את נאיף.

ד ר כי חיים
אהבת אב
״אינני מוכן שבתי תתהלך עם ספרדי,״ צעק
שלמה ויסמן לעבר שכנים שנסו למנוע
ממנו להכות את בתו היחידה רחל ( )16״תהרגו
אותי אבל אני לא אתן לה ללכת אתו.״
המכות שהוכתה רחל לא היו האמצעי היחיד
שנקט בו האב כדי למנוע מבתו להתחבר
עם צעיר שחרחר בוגר ממנה בשנתיים.
קודם לכן ניסה לכלוא אותה בערבים בבית
עד שהתברר לו כי הפגישות בין הנאהבים
נמשכות לאור היום. רחל היתד, נעדרת מלי
פחם,
ועלי היה להשגיח שיתרחצו במים
קרים בחוץ, כשהשלג יורד עליהם. הגרמנים
ערכו בקורת, ואם מצאו מישהו מלוכלך,
היו מכריחים איתי להכות אותו, ולשפשף
את פניו בלבנה. לא עשיתי זאת כשהגרמנים
לא היו נוכחים.
בגלל זה שלא הייתי די אכזרי העבידו
אותי הגרמנים מבלוק 12 לבלוק .6אחר בך
אמרו לי האנשים שחבל שעזבתי אותם, כי
היה להם טוב אתי. הממונה החדש על הבלוק
היה אגרופן מקצועי.

״יותר מדק לילד״
םלפע מי ם נתתי מכות לאנשים ש-א
בנוכחות אנשי ס. ם.׳ עשיתי זאת מפי•
שהיו נוכחים המשגיחים הפולניים, והם עוד

מודיה בגמנסיה תל אביבית ידועה, מבלה את
שעות הלימודים בגני העיר.
גם שיחת פנים אל פנים עם הבחור עצמו,
ושערוריות רחוב שהקים האב כשהצליח ב־עיקוביו
לתפוס את השניים יחד, לא הועיל׳
ולא כלום .״אני אוהבת אותו ולא איכפת לי
איפה הוא נולד,״ הכריזה הבת הסוררת.
רק לאחר שנוכח כי הכוח לא יניס את האהבה
מלב בתו, החליט שלמה ויסמן, נמוך
ובעל כרס, לנקוט צעדים דיפלומטיים, הזמין
לביתו צעירים מחוג מכריו כדי שישעשעו את
בתו. גם בדרך זו נחל כשלון חרוץ. אפילו
נסיעה של חדשיים לאירופה לא השכיחה מלב
רחל את אהובה.
בלית ברירה, נואש האב מהרדיפה, הסתפק
בהכאת הבת בכל פעם שהיה תופס בידה
מכתב או כאשר היתד, מאחרת לחזור בלילות.

רעיון
גאוני. יום

אחד צץ בלב האב רע

זה היה כשהאחרים היו בעבודה, חשבני
שזה בשבילנו המשגיחים.
כשהעצים היו מוכנים, שלחו אותנו חזרה
למחנה. לפנות ערב׳ אספו את כל המחנה
סביב העצים, אנשי ם. ס .עמדו עם מקלעים
על הגגות. הביאו במכונית עשרים ותשעה
איש. אני הייתי המתורגמן לדברי מפקד
המחנה. הוא אמר שהאנשים האלה ניסו לברוח
ולכן נדונו למיתה. כל איש שילך בעקבותיהם
ימות גם הוא. עלינו להילחם לנצחון
הרייך הגרמני.
העמידו אותי ליד אחד מעצי התליה. כל
משגיח עמד ליד עמוד משלו. איש ס. ס,
תלה על כל וו חבל. כל אחד מאתנו צריך
היד. להצטייד בכסא.
אנשי הס. ם .פקדו להרים את הנידונ-ס
על הכסא שעמד לפני כל עץ תליה. לא יכולתי
להרים את הנידון שעמד לפני בעצמי,
כי הוא התנגד. הגרמנים באו יעזרו לי
להרימו. אחד מהם שם את הראשים בתוך הה
בל ופקד עלינו לבעוט בכסאות. בין העשרים
ותשע היה ידיד־נפש שלי. לא יכולתי
לסרב למלא את הפקודה אבל קמה איזו
מהומה קטנה ובתוך המהומה הצלחתי להתחמק
מלבעוט בכסא. הס. ם .עשו זאת בעצמם.
הכסאות
נפלו והאנשים ניתלו. הם היי
תלויים כך במשך שמונה שע ת וכל המחנה
עמד והסתכל בהם. אותו יום קיבלו המשגיחים
חצי ככר לחם וחתיכת נקניק. לא יפיל־תי
לאכול כי הייתי חולה מהמחזה שראיתי,
ונתתי את הלחם והנקניק למישהו אחר.

״פניתי למשטרה.
^ תכן והכיתי לפעמים אנשים, אך
עשיתי זאת בכדי לשמור על הסדר. לאחר
ששוחררתי הלשינו עלי בפני הרוסים• ,הם
שלחו אותי למחנה הסגר למשך שנתיים
וחצי. בצרפת שוחררתי לאחר שהרבה אנשיב
העידו כי הצלתי את חייהם.
באתי ארצה בשנת 1955 ואני עובד בתו-
נהג. יום אחד פגשתי ברחוב את ישרא?
גבינאז׳ .היא אמר לי שאני שברתי לו את
האף במחנה וביקש כסף. פניתי למשטרה.

יון גאוני. הוא הביא את בתו לבדיקה אצל
ידידו, רופא נשים. מסקנות הבדיקה היו שהבת
הפסיקה כבר את שלב ההליכה עם ידידה.
ברור שהאב לא היסס מהר להגיש קובלנה
נגד הידיד הצעיר, שהועמד במהרה לדין באשמת
בעילת נערה שלא הגיעה לגיל בגרות.
לידידיו סיפר האב בשמחה שמאסר של כמה
חדשים ירחיק סוף סוף מבתו את החתן הבלתי
רצוי.
שמחתו היתד, מוקדמת במקצת. לאחר שהזוג
הכחיש את העובדה שבאו במגע מיני למרות
עדותו של הרופא הכתובה שחור על גבי
לבן, נשלחה הבת לבדיקה רפואית נוספת שהוכיחה
כי הנערה לא ידעה גבר מעולם.
השבוע התברר כי נכונו לזוג ארבעה שבועות
שקטים ללא מורא מאב בעל דעות קדומות.
שלמה ויסמן נשפט למאסר חודש בעוון
זיוף תעודת הרופא.

במדינה

רק בי קו ראחדאצל
ע תונות
קול מן הקבר
פדים מינינגד
תל־אכיב, רחוב פינסקר ,6על־יד קפה ״נוגה״
יוכיח לך, כי בשום מקום לא תקני טוב יותר או זול יותר. מרים מינינגר וטובה קר
הכינו עבורך מעילים, חליפות ושמלות יפות ביותר. ועכשיו במחירי סוף העונד• !

הו צאת ״ אל קנ ה״
־ ספרית ״כרמלי״ לנוער
הופיעה מהדורה שניה של הספר

מאת

אבנ רכרמ לי
הסיפור המתאר את מבצעיהם
של הג׳יננ׳י הנודע ואחיו,
כימי מלחמתהשחרור .

ההפצה הראשית:
א. זליקוכיץ, מזאה ,6תל־אביב.

מחירים מוזלים סנסאציוניים !
הגברת האלגנטית קונה רק כחנות החדשה להלבשה

ד נ ון

מובחרת

תל־אכיב, רחוב נחלת בנימין 51
,מבחר עשיר של מעילי חורף ומעילים קצרים בדוגמאות החדישות ביותר.
שמלות, ה לצות וחצאיות בזול.

היש ל ך דמיון י

תז שם קו ר ע!
מחובר ־ שור
החברה הראשונה והותיקה ביותר בארצנו
בייצור הגלידה והשלגונים, הגדילה וחידשה
מפעלה בציוד מודרני ומשוכלל ופותחת בייצור
גלידות ושלגונים מהאיכות המעולה ביותר !
לפי

ההישגים

החדישים

בעולם !

מצ אשדשל \ ו ן
שעליו יתענגו בקרוב רבבות אזרחי המדינה.

150

פרס למציע השם הקולע
הצעות תתקבלנה עד יום 22 לינואר .1956
הכתובת למשלוח ההצעות: ביח״ר מחובר־שור, גבעת־הרצל ,105
ת. ד 1836 .תל־אביב.
ועדת השופטים: המשורר י. רטוש, א .נוזמן -המזכיר הכללי של
התאחדות הסוחרים, א .ניניו — שחקן ״הבימה״.

אחד השקרים נגע לאליהו אלישר, העסקן
הספרדי הירושלמי: הדור האשים אותו, בין
השאר, בהוצאת כספיו של עזבון דתי לצורכי
תעמולה מפלגתית. השבוע, במודעה שכורה
בעתון דבר, השמיע הדור את קולו מן הקבר
:״התברר לנו כי טעינו בכתבה הנ״ל...
על כך הננו מצטערים ומבקשים סליחת הנפגעים
...נכשלנו במסירת דברים בלתי־נכו־נים
...לא זאת היתד, כוונתנו.״
כל זה היה נכון — מלבד המלים האחרונות.

סוסי,
גמורים

ג״נג״י ה סי ר

הפתעה

״אם האיש הזה ימות, יצטרכו להרוג את
פיו לחוד אמר פעם אוטו פון־ביסמארק
על אחד ממתנגדיו. השבוע אפשר היה להשתמש
בפסוק זה, בתיקון קל, לגבי הצר,רון
ההרוג של. מפא״י, הדור :״אחרי שמת,
היה צורך להרוג את שקריו לחוד ! ״

שלום ידידיה, עתונאי שקט המרכיב משקפיים
חסרי־מסגרת, כבר גמר כמה סוסים
עתונאיים. כעורך עתון־הערב של הארץ, יוס
יום, נכח בקבורת עתון זה. הוא העביר
את אוכפו לעתון חדש, השבועון חיי שעה,
אותו יסד בשותפות עם מוכר־כרטיסים ידוע
בתל־אביב.
תחילה התחרה חיי שעה, בהצלחה מסו־יימת,
בעתון הנשים של ידיעות אחרונות,
לאש ה, הגיע לתפוצה של 6000 טפסים• אולם
מאז ירדה התפוצה בהתמדה לחצי. הסום
נשם בכבדות, היה זקוק לזריקת מרץ.
רכש חושי ופרשיו. זריקה זו באה
במפתיע. בחיפה התלקחה המערכה הגדולה
נגד משטרו של אבא חושי, שבראשה עמד
העולם הזה• חושי הבין שגם הוא זקוק לשבועון׳
עשה עסק חשאי עם שבועון הנשים.
חיי שעה הקדיש את מיטב עמודיו לגדולתו׳
תבונתו, טוב״לבו, אומץ־רוחו, מסירותו׳
חוכמתו ותפארתו של הגודן החיפאי
הדגול. תמורת זה רכש אבא חושי כמה אלפי
טפסים בכל שבוע, חילק אותם חינם לפועלי
בתי־החרושת החיפאיים, למורת־רוח חבריו
במפלגה, שעיקמו את האף.
הבחירות נגמרו, הסום לא היה עוד דרוש
לפרש החיפאי. אולם נראה שההתחייבויות
של מפא״י כלפי עורך חיי שעה לא נפרעו
עדיין. כשהוברר לידידיה כי שבועונו גוסס
מחוסר תפוצה ועומד לשבוק חיים לכל חי,
הציעה לו מפא״י את תפקיד סגן־העורך
בהדור.
אולם הפעם מת הסוס עוד לפני שהספיק
ידידיה להכניס את רגלו לארכוף.
סו סחדש. המוצא האידיאלי נמצא החודש•
מפא״י החליטה להוציא עתון־ערב חדש,
שיופיע בשעה שש בכל ערב, בה אין שום
התחרות. הערבון יתעטף באיצטלה של עתון
בלתי־תלוי. העורך שלו יהיה שלום ידידיה,
ששבועונו יפסיק את הופעתו באותו מועד,
אחרי שהחליף בחודש האחרון כמה פעמים
את בעליו.
אנשי דבר רצו לצרף אליו את חיים גליק־שטיין,
מזכיר מערכת דבר שספג בשעתו
את מהלומותיו של העורך חיים שורר (העולם
הזה .)938 אולם גליקשטיין, שחשש
שזוהי תחבולה לסלקו.מדבר, סירב באדיבות.
יתכן גם שלא האמין ביותר בסוסים חדשים.

ה תי ש בו ת
חרם על עריש
בשדרת הבתים אדומי־הגג של מושב גילת׳
המוקפים שדות מוריקים ומשקי עזר מטופחים,
בולט רק בית מוזנח אחד, ביתו של
דניאל עריש 56 עוד לפני שנה היה משקו
של דניאל עריש המפותח ביותר בכל המושב.
״אין חקלאי יותר טוב ממנו,״ מעידים שכניו.
כדי להצליח במושב עובדים לא מספיק כנראה
להיות. חקלאי טוב בלבד, צריך להשתייך
גם למפלגה הנכונה, וזאת לא עשה דניאל.
לאחר
שלש שנות התנוונות במעברת כפר
סבא, שם מתה אשתו מדלקת ריאות שחלתה
בה באוהל רקוב, שלחה הסוכנום את דניאל
עם שלוש בנותיו וארבעת בניו, כולם מבוגרים
ובריאים׳ להתיישב בגילת. מזכירי המושב
לא התחשבו ביותר בהמלצת הסוכנות,

סוף סוף הם הקובעים מי ראוי להתישב ב׳׳
כפרם.
עוד
בימים הראשונים לבואו של דניאל למקום
מגוריו החדש נרמז לו כי הוא אינו
רצוי במקום .״היינו קמים בחמש לצאת לעבודה,״
מספר הוא בפה חסר שיניים ,״פעם
התנפל עלינו כלב ונשך את אהרון בני בן
ה־ .13 שאלתי של מי הכלב א ^ו של המזכיר
(איש מפא״י אהרון עוזך) .הלכתי למזכיר
אמרתי לו: למה לא תשמור הכלב י ענה
לי :׳ככה אני חצר״ מי אמר לך לבא הנה?׳ ״
האדמה מלאה בסף. האמתלה הרשמית
לגרושו של דניאל מן הכפר נמצאה כעבור
זמן קצר. משפחת עריש קבלה 40 לירות
לחודש לכלכלת שמונה נפשות. מלבד
פרי אדמתו נתן דניאל למושב את השכר ש
הרויחו שני בניו בעבודת חוץ. פעם כשהיה
דניאל במצוקה כספית לקח לעצמו את משכורת
בניו, במקום למסרה למזכירות. כעבור
יום החליטו מזכירי הכפר כי דניאל עריש
יסולק מן המושב.
למחרת הורידו המזכירים את קווי המים
של עריש, ניתקו את החשמל לביתו.
בצרכניה סרבו למכור לו מזונות, המרפאה

מוחרם דניאל עריש
״מי אוזר לך לבוא הנה?״
סרבה לטפל בבניו, למרות היותם חברי קופת
חולים.
היבול בשדה נבל מחוסר מים, ששת אלפים
לירות הלכו לטמיון. הבנים גורשו מעבודתם,
נאלצו לעבוד במושב שכן. הפרות לא נלקחו
למרעה, התכלכלו על חציר בלבד.
אני אוהב חירות. אף על פי כן לא
יכלו לו לדניאל, באמצעים אלה, נאלצו לנקוט
באמצעים אחרים. יום אחד התלונן שכן, כי
מלולו נגנבו שתי תרנגול ת׳ וכי הוא חושד
כי דניאל גנבם. מאחר שהשכן לא הצליח לזהות
את עופותיו בין מאתיים התרנגולות
בלולו של עריש, הוחלט כי האחרון יפתח את
הלול ואילו ד,עופ ת שיעברו לחצר השכן.
שייכות לו. כשנפתח הלול במעמד כל אנשי
המושב, עברו כל מאתיים העופות לחצר השכן.
השבוע
החליט דניאל כי עליו לשים קץ למצב
הקיים :״הם אמרו לי: אם תעזוב את
תנועת החרות יהיה לך טוב. אבל אני אוהב
חירות, עוד מטוניס, לא יכול לעזוב הוא
בחר בדרך אחרת: הגיש תביעת פיצויים על
סך עשרת אלפים לירות נגד הסוכנות היהודית
ונגד מושב גילת.

ד ר כי אדם
אבונא אליאס מאת
פעמוני כנסייה פילחו את דממת בין הערביים
בכפר המרוני גוש־תלם. לשואלים ניתנה
תשובה קצרה: אבונא אליאס מאת*.
אליאם סוסאן, ממרה הישיש ( )88 של
העדה המרונית, ובן הכפר ברעם, היה רועם
הנאמן של 2000 נפש, מהם 1100 מרוכזים
בגוש־תלם (ג׳יש) ,והשאר בעכו, חיפה, יפו
ונצרת.
* בערבית: אבינו אליאס מת.
חעול* ודדרז 953

עוד בנעוריו היד. סוסאן יפה־הזקן ידוע
כלוחם אמיץ שטובת בני עדתו עומדת נגד
עיניו. גלימת הכמרים השחורה שלו הצילה
אותו לא אחת מידי התורכים שלא ראו בעיין
יפה את פעילותה של העדה הנוצרית. בני
עדתו, שאהבוהו וכיבדוהו מאד, העניקו לו
את הכינוי ,,בעל דם המורדים.״
לכדורים, צלצול פעמונים. מלחמת
תש״ח מצאה את הכומר הישיש במצב
עדין ביותר. לאחר שיקולים מרובים, בינם
כומר כפר ברעם את אנשיו, הורה להם להזדיין
כהלכה, אולם להימנע מפעולות הן
נגד יהודים והן נגד ערבים.
עם כיבוש הגליל כינס את אנשיו בכנסייה
המקומית. לקול שריקת הכהרים היתד, תשובת
אנשי כפר ברעם: צלצול פעמונים ותפילות.

כיתה. שלטונות צה״ל כיבדו את אבו־נא
אליאם, לא נגעו לרעה באנשי הכפרי
הוסיפו לסמכותו הדתית של אבונא
אליאס גש סמכות חילונית: ציוד אנשי
הכפר הרצויים בתעודות.
החיוור אחריו נגמר כעבור שבועיים.
פקודת המטה הכללי הורתה כי על תושבי
הכפר המרוניים לעזוב את המקום לצורכי
בטחון, לתקופה קצרה. חלק ניכר עבר ל לבנון,
השאר, לכפר השכן ג׳יש. רבים מאלה
שהיו בלבנון חזרו בינתיים לגוש־תלם, אולם
לא לכפרם, ברעם.
בצריפו הקטן בפתח־הכפר, היה הכימר
סוסאן נזכר בגעגועים בביתו היפר, שבכפר
ברעם. גילו המופלג ומשטר הרשיונות, מנעו
בעדו מלנסוע. הוא נאלץ להסתפק בכתיבת
מכתבים למערכות עתונים ולמשרדים ממשלתיים,
שתוצאתם היחידה י היתר, ה צאת
אחיינו, כומר אף הוא ומורה. משרות המדינה
בתואנה שהוא עוסק פוליטיקה.
בשבוע שעבר זכה למשאלה זו, אולם
כבר לא בחייו. לאחר שנפטר בבית החולים
האיטלקי בחיפה׳ קיימו שלטונות הצבא את
צוואתו לקברו בכפרו האהוב, התירו לכל
בני עדתו ללוותו בורכו האחרונה.
בפעם הראשונה לאחר שש שנים, וכבני
ברעם לראות את בתיהם שנהרסו.

אשה בקופה
רוזי בלום ( )34 היא אשה נאמנה לבעלה,
מעולם לא בגדה בו ולא המרתה את פיו,
מצות הבעל קודש היא לה. הבעל׳ ישראל
(אידו) בלוב אינו מעלים עין מעובדה חשובה
זו, הדאגה לאשתו היא בראש דאגותיו.
אמנם ישנה לישראה אהבה אחרת,
מלבד אשתו, אך הוא אינו מסתירה מעיניה,
אדרבה, היא נוכחת תמיד בעת שהוא מקדיש
מזמנו לאהבתו השניה, לקלפים.
בדירה תל־אביבית מרווחת נפגש הזוג מדי
שבת עם חוג ידידים מעולי הונגריה. יחד
ד,ם מעלים זכרונית משותפים מהימים הטובים,
שותים משקאות משובחים תוצרת חוץ
ומבלים את שארית הערב במשחקי קלפים.
עשרות
לירות הם עני! של מה בכך בין
סרסורי קרקעות ודירות, לכן לא התרגש
ישראל כלל וכלל כשמזלו פנה לו עורף באחת
השבתות. הוא שמר על קור רוחו גם
כשסכום הפסדו הסתכם בסכום בן שלש
ספרות. אולם כאן זז משהו בקרב אחד
מידידיו.
האשה הסכימה. ברגע הקריטי כשכל

הידידים החליטו כבר לסיים את המשחק
זרק יהודי גוץ בשם אפרים קוצנר הצעד,
מרעישה :״אתה יודע מה?״ פנה אל בלום,
״אני שם מאתיים, אתה שם את אשתך.״
ישראל היסס לרגע, נועץ באשתו האהובה,
זו מיהרה לציית לבעלה, הסכימה למשחק.
הסיכוי לזכות במאתיים לירות קסם
לשניהם. הקסם פג כעבור דקה קצרה. אפרים
זכה. אולם כאן התעוררו חילוקי דעות
חריפים בין הידידים בקשר לפירוש של המושג
:״אתה שם את אשתך.״

אמנות

טען אפרים :״הכוונה היתד, ללילה אחד
בלבד, אני רווק מושבע, אין לי צורך באשה.״
רוזי
לא היתד, מוכנה לעלבון כזה :״חשבתי
שהוא מתכוון לשאתני לאחר שבעלי
יגרשני.״ היא הטילה בראשו אגרטל חימר
שהתנפץ וגרם לפציעתו של אפרים קוצנר
החמדן. השבוע הפסיד ישראל בלום סכום
נוסף בהמשך לאותו משחק, דמי ריפוי שפסק
השי פט לטובת קוצנר. נחמתו היחידה
היא שגשתו ד,אה בה נשארה בידיו, עד למשחק
הבא.

א ס 1נ 1ת

שחקנים וילנסקה ואלמז ב״הפא ריפאית״

יריות באפרה
חגיגת האירוסין הסתיימה. בוני חיים ()35
עזב את בית אחיו במושב גילת, שמח וטוב
לב, עמד. לשוב אל ביתו הוא הנמצא במרחק
כמה בתים. גם בשמחתו לא שכח בוני את כללי
הזהירות לגבי שעת לילה מאוחרת בישוב
ספר: הוא שלח את אשתו לפניו, דחף
בעצמו את עגלת ילדתו בתוכה היה מונח
סטן טעון מוכן ליריה.
לפתע הבחין בוני בתנועה חשודה. במרחק
חמשה עשר מטר לפניו, היה נדמה לו שמישהו
מנסה להתקרב אל אשתו. הוא לא היסס :
צרור קצר לעבר התנועה החשודה פגע בשתי
דמויות שקרסו במקום ללא זעקה. בוני היה
בטוח שהנה בפעם הראשונה בתולדות הכפר,
הצליח לפגוע במסתנן, אולם כשהתקרב לגופות
התחוור לו כי טעה. לפניו היו מוטלות
גופות שני חבריו, שומרי הכפר.
ב עיי החברתית. סביב ביתו של בדי־רי
חואטו 45 התקהלו כמעט כל תושבי גילת,
צפו מרחוק באבלה של משפחת ההרוג.
ששת ילדיו, אמו ואשתו נהגו כמנהג האבל
של עולי טריפולי, הכו חליפות במוטות עץ
ארוכים על גבי שולחן במרכז החצר, ועל ראשיהן,
יבבו ושרטו בפניהם.
בבית קרוב, מיאנה אשתו הטוניסאית של
עולה גרמניה ארנסט להמן ( )35 להאמין כי
בעלה נשאר בחיים, אם כי יהיר, כנראה בעל
מום.
לגבי תושבי גילת לא היה במאורע זה רק
מקרה אסון, אלא בעיה חברתית חמורה. כמעט
מדי שנה נוספות משפחות חדשות שעל
הכפר לשאת בקיומן מאחר שמפרניסהן נפגעו
ביריות. עד כה נהרגו שניים ונפצעו חמישה
תושבים, כולם מיריות שומרים עצבניים.
איש עוד לא נפגע במושב על ידי מסתננים.
פיכם
ישי שלמה, מחברי הוועד של המושב
הדרומי :״בינתיים אנחנו עוד נחזיק במשפחות,
אבל לא נוכל לעשות זאת לאורך ימים.
הממשלה חייבת לתמוך במשפחות.״

מאהב לגברת, פרוטקציה לאמן

תי א ט רון
הנאמנות לבגידה
הפאריסאית (זירה) היא קומדיה פקחית׳
אולי פקחית מדי, אודות אשה החייה
בשלווה ובקביעות עם בעלה וידידו, שהוא
מאהבה הקבוע, עד שמתעורר הצורך לסייע
לבעל בהשגת משרה ממשלתית. ברגע זה
מחליטה קלוטילד (ברתה ווילנסקה ).לנטוש
את המאהב הקבוע (מיכאל אלמז) ולעבור
למיטתו של מאהב ארעי (יהודה פוקס) ,כדי
להשיג בתוכה את המשרה הנכספת לבעלה
האהוב עליה לנצח (אליעזר יונג)• לאחר
שהושגה המשרה, חוזר הכל לתיקונו. המאהב
הזמני מסולק, והמאהב הקבוע חוזר לתפוס
את מקומו השמור בלבה של הפאריסאית
ובתוכנית השבוע שלה.
מטרתו של המחזאי, אונרי בק, היתר, הוקעת
הפרוטקציר, על צורותיה המבישות ביותר,
מטרה שלא התיישנה כלל מאז מחציתה
השנייה של המאה התשע־עשרה, בה חי
המחבר, אך במחזהו אין מרירות ואף לא
מלחמת־תנופה. במקום זר, הוא כולל נשק
חריף הרבה יותר: הומור. הצרה היא רק
שלא כל מה שמסוגל להבין הצופה הצרפתי
הממוצע יכול לשכנע גם את הצופה הישראלי׳
שהתרגל לבדיחות פשטניות הרבה יותר.
שיח בקי אופייני, למשל, הוא זה :
המאהב (האכול כבר חשדות שקלוטילד בחרה
לעצמה ׳מאהב אחר) :קלוטילד ! אל
תתני לפיתוי רגעי ׳להכשיל אותך ! שמרי
לי נאמנות ! אם זאת תעשי, תהיי אשד, הגונה
ומכובדת !
קלוטילד (מעיפה מבט לעבר הדלת) :זהירות
נ בעלי בא !
בועות על שפת הכום. ההצגה עצימה
לא סייעה די הצורך לצופה. במקום משחק
קליל׳ שוצף כבועות־קצף על שפתה של
כוס שאמפאן, כפי שדורשת קומדיה צרפתית
אמיתית, הפגין תיאטרון זירה משחק מאולץ,
כבד־תנועה״ופה. יצאה מכלל זה ברתה ווי־לנסקה
בתפקיד הראשי, שעליה רק לרסן
במקצת את הטונים הגבוהים ביותר של
דיבורה.׳
אולם בשתי הצגותיו האחרונות (הקודמת :
אנו מחכים למראל) הוכיח בכל זאת תיאטרון
זירה את זכות קיומו המיוחדת. הצופה ההולך
להצגותיו, יכול לדעת כי יכיר בערב
נעים אחד שטח תיאטרוני חדש ומעניין, שאין
לו סיכוי לבוא. אתו במגע אף באחד מן
התיאטרונים האחרים.

השראה בבית בושת

אם שכולה הואטו ומקוננות
ההרוגים לא זעקו
העולם הזה 953

הטלפון טירטר בבית בושת ידוע במרכז
תל־אביב. המאדאס, אשה בשנות החמישים בחלוק
בית אדום הרימה את האפרכסת.
״הלו, מי מדבר?״ מעברו השני של החוט
התחמק קול במבטא בולגרי מלהשיב תשובה
וברורה.
״נו טוב, למרות שאני אשר, זקנה ומשעממת,
ויתכן שתתאכזב. אשמח לארח אותך.״
כעבור מספר דקות ניצב בפתח המצלצל,
צעיר שחרחר וגבוה, הציג את עצמו כיצחק
לוי 29 הוא לא היה לקוח רגיל, לא נערותיה
הצעירות עניינו אותו. מה שעניין אותו
היד, סיפורה של האשד, בעלת המקום, קו
רות
חייה והגורמים שהביאוה למעמדה. המאדאם
לא סירבה.
לאחר שלושה חדשים בהם בילה יצחק ב־אוירת
בית הבושת, בחברת יצאניות, סרסורים
ואנשי העולם התחתון התל־אביבי, חיבר
מחזה בשב הקדשה. הקדשה אינו פרי דמיון.
הוא ספור חיים אמיתי בתוספת סיום טראגי
ד,מ! תח בקורת על החברה הישראלית.
ליצחק לא היה נסיון בשטח התיאטרון. מאז
עלה בגיל 15 מבולגריה, חילק את שנותיו
הטובות בשרות הצבא הבריטי כשומר
שבויים גרמנים בהודו, כקצין קשר בצד,׳ל,
ובשרות המדינה כבודק טלפונים ממשלתי.
אולם היתד, לו ליצחק התלהבות ומשיכה עזה
לכל הקשור בתיאטרון.
מודעה בעתו! ערב. נסיונותיו של
יצחק להעלות את הקדשה על במה נתקלו בהתנגדות
מכל צד .״הרפרטואר מלא,״ טען
יעקב גבעול מזכיר הקו,.מרי, אחרים אמרו לו
גלויות: מחזה כה ריאלי ובקורתי עלול לגרום
לגל מחאות, בעיקר כשמעורבים במחזה
אנשי ציבור מסוימים.
יצחק לא נואש, פירסם מודעה קטנה ב־עתון
ערב, קרא לשחקנים חובבים להקים
יחד להקה חדשה. חודש לאחר מכן כבר מיה
החוג בחמשה־עשרה איש, מהם חמש בנות
ושני קציני צבא עסק בהכשרה עצמית להופעה
על הבמה.
נסיונות להקמת במה חדשה על ידי להקות
חובבים, נעשו לא פעם במדינה, נכשלו מחוסר
אמצעים ותמיכה ציבורית. עתיד דומה היה
צפוי גם ללהקה החדשה שקראה לעצמה בשם
מעלות. אלא שהפעם באה גאולה ממקור בלתי
צפוי.
עירית תל אביב קיבלה את הלהקה תחת
חסותה, העמידה לרשותה את אמצעיה. אולם
מחזהו של יצחק לוי המותח בקורת על החברה
התל־אביבית ועל הווי החיים העירוני,
נגנז לעת עתה. בשלב ראשון תופיע הלהקה
בהצגת מערכונים קצרים במעברות ובמחנות
צבא, תעבוד על מחזה אחר שחיבר לוי :
אין כל חדש בגבול.

מו סי ק ה
מצפון שד גנב
במרכז השיטור של משטרת תל אביר
התקבלה ידיעה מהרו לדואר המרכזי, תמצאו
על החלון משהו חשוב.״ מכונית שיטור
שנמצאה בקרבת מקום נשלחה לדואר, שמריה
הספיקו עוד לראות צעיר שהתחמק
במהירות, התערב בקהל ונעלם.
על חלון בית הדואר היה מונח קלריני
שחור׳ בתוך אחד השסתומים היה נעוץ פתק
כתוב אנגלית מופנה אל להקתו של בני
בנט .״אנו מצטערים מאוד,״ נאמר במכתב
״שגנב חסר מצפון לקח כלי נגינה זה מלהקת׳
כם הנפלאה. אנו מחזירים לכם אותו בצירוף
בקשת סליחה על אי־הנעימות שנגרמה לכם.״
לא היתד, חתימה.
הסביר אמרגן משה ולין את פרשת החזרתו
של כלי הנגינה שנגנב בהופעה הראשונה
של הלהקה :״כששמעו אנשי העולם התחתון
על הגנבה, ערכו אסיפה, הזהירו את
הגנב כי אם לא יחזיר את שללו עד שבת
יועמד לדין גנבום.״ ביום חמישי הוחזר ה־קלרינט.

ק 1לנ 1ע
י שראל
בל• ציונות, בל• עבודה
סי פו רהשדמונית (סרטי גבע) שיוצג
לראשונה ב־ 17 במרס בקולנוע ירון הירושלמי,
יהיה הקומדיה הישראלית הראשונה
אחרי אלפיים ושש שנים. הסרט האפיזודי,
שצילומיו החלו ב— 25 באוקטובר הסתיימו
ב— 2בינואר, מתאר מה קורה כאשר נתקעת
מונית עתיקה בדרכה לירושלים מחמת קלקול
ויושביה מספרים איש לרעהו אפיזודה אחת
מחייהם.

רותי מאלון, דוריס דיי) תתאהבנר, בו (זו
פחות, זו יותר) .מצב זה נמשך עד שמגיע
אל הבית העיירתי הקטן גאון מבוזבז בארני
(פראנק סינטרה) השובר לב אחד, משבש
את סדרי הבית וגורם (לדעתו) לאסון, גורם
לעצמו תאונה.
כאן נגמר הסיפור בסרט ארבע בנות.
בארני דשם (שחקן, מנוח גארפילד) נפח את
נשמתו׳ בבית־ר,חולים• מאז ועד היום חלה
התקדמות במדע הרפואה: חצי־פגר סינטרד,

משך שעה וחצי יראה הצופה הישראלי ב־שחור־לבן
אוסף של בדיחות וסיפורים ששמע
אותם פעמים אין ספור בהזדמנויות ובגירסות
שונות, צחק או גיחך מבלי להקדיש להם מחשבה
שנייה.

מרבו נואלייי*.
נלסון הוא מעעזך1
כלשהו ב או תו שטחש אני מתענינ ת בו וחוץ
מזה בכל שאר הירקות המקובלים. לדעתי
לדרוש מ מי ש הו
שאפ שר
זהו המכ סי מו ם
בי מינו, ולכן אסתפק לפי שעה בז א ת.״

לא, לא, לא

סייר, החביב: מכ ת בד הקטן היה ח מו דמאד.
אני שמחה ש אתה רואה את הדברים ב אור
הנ כון. למרות שנ אמר של א הוב ולהבטי ח
לא עולה כטף. אינני מב טיחה רבד. על כל
פנים, אם הדבר מסב לד עונג, א ש מה ת מיד
לקבל כמה שורות מ מד, מבלי לענו ת עליהן
אי שית.
לולה נורנ׳ה: היות וכדור הבדולח שלי
מ טו שטש מן הקור, אינני יכולה לראות
בבהירות אם את ד מו ת אמי תי ת או בדויה.
כד או אחרת, להוי ידוע לד ש אינני עוסקת
ב המצ את בחורים צברים ח מודי ם לתיירות
צרפתיות בעלו ת מ כוניו ת. אני ב טו חה ש תוכלי
להסתדר בלעדי.

שווייץ, חבש, ישראל
אני כמעטב טו ח ה שזו שתסכים להתכתב
עם 953/ 826צ פוי לה עונג רב. הו א עו שה
עלי רושם חבוב. ל או דווקא מ שו ם ש הו א
יליד שווייץ( ,אולי למרות זאת) אלא שעל
אח היו תו ירוק בארץ, הו א כותב עברית
כמעט בלי שני או ת. ובכן )953/826 ( ,ממסר
על ע צ מו שהיה בעבר שחקן כדורנל ב־
״ מנ צ׳ סטר סי טי ״ ,בעל נובה בינוני, בילה
שנים אחדות בחבש. על כל ה מו צ או ת או תו
הו א מו כן לספר לנערה בלונדי ת בעלת שיע ר
ארוך בגיל , 20— 17 תל־אביבית.

רגל אחת בחוץ
אם או סי ח לקבל עו ד מכתבי ם רבים מן
הסוג של 953/827א היה נאלצ ת להתפטר,
פ שו ט מ שו ם שלא יהיה לי מה לע שות. תסכי
מו א ת׳ ש אני צודקת. ובכן :
״בדרד כלל נוהנים לשים בחלון הראווה
את המוצרים המובחרים ביותר. וכיון שכד,
אשתדל אח אני לע שות זאת. כ מו בן אם
אצליח ל מ צו אמש הו מובחר בין תכונו תי.
רא שית, הורי סיפ רו לי שנולדתי ל פני כ־17
שנה ו אין לי ברירה אלא להא מין להם.
ב או פן ר שמי, הנני חברה בתנועת נוער, אד
רנלי האחת מנ ס ה לפרקים לטייל קצת נם
מחוצה לה. כדי לא להראות בורה גמורה
בענינים העומדי ם ברו מו של עולם, אני מ ש תדלת
ל מ צו א עניין ב שטחים רבים, ו מ כיון
ש ב עול מנו התרבותי כל כד קשה להניע רחוק
מבלי או תה פי ס ת נייר ש מו ד פ סו ת עליה המלי
ם ״ תעודת בנ רו ת״ ,אני מנ ס ה להש־נ
או תה, אח על פי שלדעתי הי א איננ ה מוכיחה
על בנרות כלל ועקר. ה תענינות מיותרת
והפעם אמיתית, אני מנלה, עד כמה שייראה
הדבר מ שונ ה, דווקא ב ש טח הי מ או ת וכל מה
שק שור בה ...בקשר ליצור ש אני מ עוניינ ת
בו כבו זוג להתכתבות, הריחו חייב להיות
יצור אנו שי מ מין זכר (אחרת יהיה העסק
מ שעמ םלמ די) ,ופגי שתו הר א שונ ה עם החיים
היתה יכולה להתקיים לפני כ־ 19— 21 שנח.
אם בר צונו לזכו ת באהדתי, עליו לנלות עניין

953/828 או מ ר בענווה רבה, שהו א בן
, 21ו איננו סובל מ או תן המעלות הנעלות
שרוב הכותבים אלי מתברכים בהן. כלו מר,
הוא לא גבוה, לא יפה, לא רקדן מ צויין,
ולא בעל תעודה אקדמאית. הו א מקווה ש;
נערה (נילה, צא־תה, דתה ועדתה אינ םמש׳
נים לו) תמצא, אולי, בכל זאת מ ש הו מעניין
ב מכ ת ביו.

שלח עטך על פני הדואר
היא 953/829 לא מסרה כל פרטים על
עצמה. ה סכי מ ה רק להודות שהיא חולה
במחלה הנ שיית ה אופייני ת, כלומר סקרנות,
הממריצה או תה ל שלוח את מכתבה על פני
הדואר . ,כ די ל מ צו א, ברבות י הימים, מענ ה
מצעיר תלמיד ש מיני ת. בעיני רוחה רואה
היא או תו לא כטולוז־לוטרק ואח לא כ־גליית
הענק. ד מו תו מצטיירת לעיניה כנער
נורמלי בהחלט ללא תסביכים, א מי ץ עד כדי
שליחת מכתבים ארוכי ם נורא בצרוח תמונה.

היי ממבו !
עו ד

מכתב

המש אי ר

א ו תי

בי דיי ם

ש לו בו ת.

953/830א ת סיו טי •בית הספר ה תיכון
סיימתי לפני שלו ש שנים. עתה הנני לו מד
כלכלה (אל ד אגה, אינני עכבר ספרים) ומ ש רת
יחד עם זאתבצה״ל. הממ ..תכונו תי
ה אי שיות: קצת קשה לאדם לדבר על ע צ מו
ויחד עם זאת לעזוב את תחום ה תכונו ת השגרתיות
ה מ צויו ת אצל צברים. טיולים —
איזה יליד הארץ אינו אוהב כאלה? (הש
אלה היא רק אם ברגל או ב מ כוני ת)...
מוסיקה —י מכל הסוגים.
אם תמ צאי איזה מ שוגע ת ש...בעצ ם לא
ח שוב מי הי א או אי פה היא גרה, או מה היא
אוכל ת לארוחת הבוקר. העיקר שתהיה מעניינת
הן על הנייר והן בחיים אבל כן מעניין
שלא תהיה נל מוד ה בחיים. עלולה לרצות
ל ש מו ע מו סי קה קלה (יש לי כרטים ל־
״ מ לו הממ בו ותדע גם מי הו נ שיא אר־צות־הברית
...רותי, בחיי שהחברה אומרי ם
עלי ש אני בחור נ ח מד...״
נדמה לי ש הו א לא נורא משקר.

ללא הגבלה
א שמח מאד אם יצליח מי ש הו לרפא
( )953/831מ פ סי מיו ת ה. היא סבורה, מ שו ם
שבגלל היותה דתית לא יי מ צ או כותבים
כ אילו אין הי אמא מינ ה בכד בעצמה.
אומר ת שהיתה רוצה להתכתב עם צעיר
שגילו יס תובב בין 21 עד . 27

הי א
דתי

בביס, תעודת בגרות
( ) 958/832 רוצה להתכתב עם נערה בת
16—17 על כל נו ש א, בתנאי של שניהם יהיה
מה לומר. עליה להיות רק תו שבת הארץ ללא
חלומות על דוד ע שיר מעבר לים. הו א טו ען
ש ש מו (יהודה) ,ניתן לו על ידי הוריו לפני
546.272.000 שניו ת( .הו א או מ ר שזה 18 .שנה,
אין לי כל חשק ורצון לבדוק את דבריו).
הוא מ תע תד בעתיד הקרוב לסיים בית ספר
תיכון בתל־אביב כ ש תעודת בנרות ב כי סו.

״גי ב מי געלט.״ מספר הבמאי והתסרי־טאי
האמריקאי הצעיר ( )27 לארי (אליעזר)
פריש, שהנושא האהוב עליו ביותר הוא עצמו
:״רציתי להראות פעם את היהודים כאנשים
רגילים. ההומור בסרט איננו סאטירה
מקומית, יובן על כן בכל העולם. רציתי
להגיש קומדיה בלי ציונות, בלי עבודה, קיבוצים,
מים, נפט, לא אחד מאותם סרטי ״גיב־מי־געלט״י
הנפוצים עתה כל־כך באמריקה.
הישראלים שלי צוחקים, משתטים ונהנים מן
החיים.״
״היה פשוט נפלא,״ סיפר השבוע לארי, בעל
וותק של 15 שנה בעסקי בדרנות ״עבדנו
בקצב מסחרר. היינו צריכים להתחרות עם
החסידה שביקורה אצל גילדה דורן היה קרוב,
(הלבשנו אותה בשמלות רחבות) ,עם קלצ׳קין
שעמד לנסוע לחוץ־לארץ, עם מזג ר,אויר, עם
עצמנו. מצב הרוח היה מרומם תמיד על אף
עייפותם של השחקנים שלפני בואם להסרטה
הופיעו על הבמה.״
את הסרט ביים לארי יפה־התואר בשתי גיר־סות:
עברית ואנגלית, שיתף בו שחקנים ידועים
כרפאל קלצ׳קין, שמואל רודנסקי, שי אופיר,
מריים ברנשיין־כהן, נתן כוגן ועזריה
רפפורט. לא נעדרו גם שחקניות בלתי מקצועיות
כגילדה דורן הבלונדית יוצאת אנגליה׳
ומינה כרובי החמודה, שלארי המתלהב
אומר עליך, שהוא מוכן לחתום שהיא
תרחיק לכת בעולם הקולנוע הישראלי, ואפילו
זוג תאומיו בני השנתיים ובתו בת השלוש
לוקחים אף הם חלק פעיל בסרט.

ס ר טי ם
אי־ליטוש נע•
נ פו לי צוהלת (לוקס, איטליה) הוא יצור
נדיר משהו: סרט מוסיקלי איטלקי שאינו
מושתת על אופירה. זוהי הצגת ראווה, מפוארת׳
עליזה, ססגונית, נאיבית, המתארת ב־סידרה
של תמונות — שר,מקשר ביניהם
הוא רוכל פזמונים (פאולו סטופה) הנודד
בכולן (ובכל הדורות) עם תיבת ר,זימרה
שלו ומשפחתו העניפה — המתארות את
תולדות העיר.
לא כל התמונות שתת ענין וערך. זו למשל.
המתארת את עליתה של דוגמנית (סופיה
לורן) לגדולה בהצגות מרזח ואיך היא מאבדת
את אהובה — ארוכה מדי ומעוררת שעמום־
אבל אחרות: מחול פולצ׳ינלה, ליצן
הקומדיה־דל־ארטה (לאוניד מאסין); מחול דורות
מסביב לפזמון :״אתה תן לי משהוא
ואני אתן לך משהוא״ שבו מתגלגלים השירים
מן המאה ד,־ 17 ועד ד,־ ;20 קטטת רחוב
בין שתי נשים קנאיות: בואו של, מתכנן
ערים שבדי גוסטפסון — יכל אלה פנינים
קולנועיות׳ מוגשות בחן, טוב־טעם ואי־ליטוש
נעים שקשה למצוא כמותו בסרטזמר הוליבודי.

חצי
פגר •וצא שד

נדיה גריי כ״נפולי צוהלת״
אתה תן לי משהו, ואני אתן לן משהו.
נלקח אל הדר שעל דלתו כתיבת: חדר
ניתוח, ויוצא משם בריא ושלם.
בקצרה לנשים לא איכפת. וגם ללמי קושן,
בלש נפלא שנולד באנגליה, נתפרסם בעולם
הודות לקולנוע הצרפתי. בהשתתפות אדי
קונסטנטין.
בריגדון. אגדה מוסיקלית על אודות כפר
סקוטי נרדם, הנעור אחת למאה שנה ליממה.
ג׳ין קלי, וואן ג׳ונסון, סיד צ׳אריס.
שנעץ על סף ביתך. הפיתוי בדמות
מארילין מונרו, מתדפק על דלת דירתו (הריקה
זמנית בגלל היות האשד, בחופשה) של
טום יואל, לאחר שבע שנות נישואים.
בת הנהר. סופיה לורן מנסה להזכיר
את סילבאיה מאנגנו בסרט המתרחש, כמו
האורז המר, בשפך הנהר פו. ללא הכח הסא־דיסטי
והארוטי שציין את הסרט הקודם.
הגלדיאטורים. המשך של הגלימה. עומד
על אותה רמה, בערך.
השגעץ הנפלא. ג׳יין וויימן סובלת,
הקהל שופך דמעות כמים באחד הסרטים
הדרמתיים המגוחכים ביותר שהופקו אי פעם.
לחובבי הומור בלתי־מכוון.
לחם, אהבה וקנאה. תמשך ללחם
אהבה ופנטסיה, אך חסר החן המיוחד שציין
את הסרט הקודם. ג׳ינה לולובריג׳ידה, ויטוריו
דה סיקר.,
יד לפה. שרברב אננלי •מתגלגל לבר־ת־המועצות
בהרפתקות מעוררות צחוק. ג׳ורג׳
קול — נאדיר, גרי.

צ עי רי םבלב (וורנר, ארצות הברית)
הוא חידוש של עלילה משומשת: ארבע
בנות 1938 בהשתתפות קלוד ריינס וג׳ין
גארפילד. הפעם השליכו בת אחת והאריכו
את העלילה: אל ביתו של פרופסור למוסיקה
טאטל (רוברט קית) מגיע מלחיו צעיר
ושחצן אלקם ברק (גייג׳ יאנג) גורם ששלוש
בנותיו של המוסיקאי (אליזבת פרייזר, דולנשים

איכפת.

באידיש אמריקאית: תנו לי כסף.

העולם הזה 953

4סיפוריה
של המונית
מונית עלובה נתקעת בדיד כין
תל־אכיב לירושלים. נהנה, נעמד
לתקנה כסיכות וחבלים. כדי להע*1
ביר את הזמן מספרים נוסעיה איש
לרעהו אפיזודה מענינת אחת מחייהם.
לארי פריש (ימין) ,במאי
הקומדיה הישראלית המוסרטת הראשונה,
מודה כי השתמש ככדי•
חות ידועות מן ההווי הישראלי,
התכוון להראות בסרטו טיפוסים
משעשעים, לא מעוררים רחמים.
לא חסרו גם אפיזודות בהפרטה
עצמה: כאחת הסצינות היה על
מרים ברנשטיין־כהן לחצות את
הרחוב כככר מגן דוד כשעה אחת-
עשרה כבוקר דווקא כשהרמזור
הורה על אור אדום, זכתה מהעוברים
ושבים לקריאה :״קצ׳קה: איד
את הולכת ץ״
שי אופיר היה נוהג לבוא להפרטה
כשעה אחת בלילה, שיחק
סצינות אהבה לוהטות עם מינה
כרובי כשהוא קופא מקור.

כס!? למעב רו ת. יוסף קארל, צייר התיאטרון, מופיע באפיזודה
על פקיד בנק השודד כסף ממקום עבודתו נדי לחלקו ליושבי
מעברות, משוכנע שהוא משה רבנו. השוטר נתן כונן (ימין),

מופיע בכלאו בלילה, מספר לו שהוא אחיו, אהרון, משכנע אוהו
למסור את הכסף לידיו. בקטע זה, השתמש פריש בלהטוט
ריאליסטי מענין, העיף 100 לירות בין תושבי המעברה.

מעשה כעז. הבדיחה העממית המפורסמת על הרבי, היהודי והעז. רפאל קלצ׳קין
בא אל רבו בשאלה מה יעשה וצר לו המקום. הוא מקבל את העצה הידועה להכניס,
נוסף לכל, גם עז לביתו. השתתפו בקטע גם תאומיו בני השנתיים של פריש.

העולם הזה 953

השלומיאל ניצח. שי אופיר, חייל מילואים שלומיאל, מסתלק ממקום תימרוניו
כדי להתעלס עם מינה כרובי (למעלה) .בשובו מפגישתו אתת, אין הוא מוצא את
יחידתו, שובה, בעצמו, יחידה אוייבת. למטה: שי עם מפקדו, מינה נבון.

מעשה בפטריות. הבדיחה הידועה על אשה שאפתנית גילדה דורן, המפתה
את בעלה, עזריה רפפורט, להזמין לארוחת הערב את מנהלו, שמואל רודנסקי, אוהב
הפטריות, נותן מהן לטעום קודם לחתול. באמצע הארוחה מודיע הילד כי החתול מת.

ספו ר ט
כ דו רג ל
הגדי געשו תיישים
אילו ישב מישהו ביום הששי האחרון עם
נחשון לפניו, והיה מתאמץ לרשום במתכוון
את התוצאות האבסורדיות ביותר, יכול היה
להיות בעל הסיכויים לזכות באלף ל״י ! דמי
הזכייה בנחשון.
אולם, גם לבלתי־מתקבל־על־הדעת יש
הגיון משלו :״הגדולות״ הוציאו את כי1
כוחן ורמ״ח אבריהן בהתכתשויותיהן ז!
בזו ! בעוד שד״,קטנות״ משמשות בבחינת
הרגל שגלגלה את הכדור לשער פרוץ.
הגדולה באפתעות השבת האחרונה נראית
ממש כאילו שר־הנחשונים חמד לו לצון.
הפועל כפר־סבא, שהיתר, תקועה אחרוני־בתחתית
טבלת הליגה, פתחה פתח־תקווה בשערם
של הפתחתקוואים, הביסה אותם ()3:2
וכמעט סתמה את פתח תקוותם של המלבסים
אלופי אשתקד, לעמוד בראש הליגה. רק תיקו
רב־שערים ( )4:4על מגרש מכבי פתת־תקווה
שנאבקה עם הפועל תל־אביב הגולשת מ;:י
בעד הקבוצה המקומית מלעלות לראש הטבלה.
״קבוצת
האינואלידים״ מכבי תל־אביב, מחזיקת
הגביע׳ יצאה גם היא בשן ועין ( 1:2׳
ממפגשה עם מכבי נתניה ששיפשפה עד כה

בית״ר• אותו רגע ממש נחתמה הטראגדיה
בשריקתו של השופט וורנר שהריקה אח
המגרש מאחד עשר מכבים שכורי נצחון, ארי
בעת אלפים ואחד עשר אבלים ועוד משפחה
משוסעת אחת.

כ דו ריד
לקח מאלף
הכדוריד הוא מאז ומתמיד הספורט הלאו׳
מי של רחובות. במשך שנים היתד, קבוצת
מכבי רחובות היחידה שלקחה את כדור היד
לידיים ברצינות, זכתה בכל התמודדות שהיא
לפני שנתיים אף הביאה קבוצה זו את שט
רחובות להולנד הרחוקה לשם נסעה על
חשבון השחקנים.
היה זה אך טבעי שקבוצה זו תיטול בתמידות
את כתר האליפות, במשחקי הליגה
לכדוריד, ללא כל הפסו.
השבת נשקפה, בפעם הראשונה, סכנה
ממשית לתואר הנצחי, א־לם לו גם היתה
מכבי מאבדת את אליפותה לא היו אזרה׳
רחובות מאבדים את גאוותם המקומית, כי
הקבוצה שעמדה להכות באלוף היתד, בת ל׳
אותה משפחה, הפועל רחובות.
שחקני הפועל הם ברובם צעירים לפני גיל
גיוס, שלמדו את תורת הכדוריד מ״ו׳,גדולים״

עשרה פרסי ספרים
יוגרלו כץ פותרי תשבץ ״העולם הזה״ 953
מאוזן .1 :בחירת
העם ! .4גיבורת
חודש אדר !
.8השנה האחרונה
למאורעות ! .10רגולציה
; .12 מערב
; .18 שימר.
!ליפסטיק, למשל !
. 16 ארבעים ושש !
. 17 שמו הפרטי של
באבץ 19 ציפור
טמאה ! .20 בראש
משרד זה עומד ד״ר
בורג ! .21 סוג צמח
! .23 זהב ! .24
יישוב ביהודה ! .26
״לך ...מארצך 27
אויב ; .29 לידו האיש
האחראי ! .31
אחר ערבול, על־פני
המים ! .33 אדם שאמצעי
התחבורה העיקרי
שלו הם רגליו
! .35 אבר בגוף
! .36 חמלה !
•38 אל בבלי ! .39
סמל אלילות ע־כו״מי
! .41 הטובה
באבני הבניין ! .43 יישוב בגליל העליון !
.44 במאי ישראלי.
מ או ג ך .1 :שר חדש ! .2עוף טרף !
.3אויב החקלאות ! .5בלעדיו אין חיל פרשים
ז .6מקצוע צבאי יסודי ! .7בירה ימ־תיכונית
! .8גידול צפון־אמריקאי ביסודו י
.9מרכז מחקר ישראלי 11 חמשה החומשים
! .14 לא קשה ! .15 סוס ללא ראש !
.18 ליקוי בראייה ! .20ס-גריית פילטר
חדשה ; .22 תער בת מתכות ! .23 סופר
אידישאי ועברי ! .25 שולחן, למשל ! .28

שוער כית״ר, סלומון, מאבד את הכדור
לאחר הנצחון — מפלה מחפירה.
חזק חזק את תחתית הליגה, נשמה לרווחה
בהשיגה שתי נקודות יקרות ובלתי־צפויוה
אלה שהיו מקפיצות אותה קצת, אלמלא
התרחש הנס בכפר־סבא וביפו (מכבי יפו —
הפועל רמודגן )1:2שהפך גם את יתר הגדיים
לתיישים ואת הליגה כולה לחבית עם תחתית
מוצקה.

הבד ר הוא רטוב

החדש בקולנועי תל־אביב ! .30 יחידה צבאית
גדולה ! .31 תשובה !אפשרית לתן ! !
.32 נם מך של פה ! .34 שחקן ישראלי צעיר!
.36 מטיל רימונים ! .37 שייך לסמל המפלגה
הקומוניסטית ! .40 ילדים ! .42״עם...
בחרת״.

הקורא אליעזר נווה, ראשון־ל-
ציון, רחוב רש״י ,23 זכה כפרם
עשר הלירות על פתרון תשבץ ״העולם
הזה״ .951

״מילא שיהיה הפסד, אבל לא תבוסה ! ״
קראו בייאוש אוהדיה המיואשים של בית״ר
תל־אביב מעל יציעי מגרש באסה היפואי.
אותם אוהדים צעקניים איבדו אותה שעה
ממשקלם ומיציבותם הנפשית הרבה יותר
מכפי שצברו שבוע קודם לכן, כשגברה קבוצתם
על מכבי תל־אביב (.)2:3
אלא שהדבר אשר קרה הפעם כבר לא
יכול להיקרא לא אפתעה, לא הפסד וגם לא
תבוסה. זאת היתר, טראגדיה ממש, ואפילו
טראגדיה משפחתית.
בית״ר תל־אביב, שהציבה מול אחד־עשר
מכביי חיפה ארבעת אלפים ואחד עשר שהקנים
(מהם אחד עשר על המגרש) ירדה מן
המגרש במפלה שעוד לא ידעה כמותה בליגה
הישראלית׳ ובלי כל אפשרות לד,אשיח
מישהו או משהו, או לומר ״שופט רמאי״.
נשיקה על לחי. לאחר שהתוצאה הוגדלה
מ־ 0:5ל־ 0:6לזכות החיפאים ברגליו
של מספר 10 עשה מספר 10 של הצד שכנגד
מאמצים נואשים להשיג לפחות שעי־כבוד.
המאמצים לא עלו ברגל ריקה. בשנייה
האחרונות נראה מספר 10 הביתרי משחיל
כדור מפרפר לשער החיפאי. לא היו אלה
חברי קבוצתו שרצו לקראתו לחבקו ולנשקו.
כמקובל׳ במקרים אלה, היה זה מספר 10
של הצד שכנגד, שלמה לוי׳ שהדביק נשיקה
ארוכה על לחיו של אחיו — חולי לוי, חלוץ

של מכבי. בהתמודדויות קודמות נוצחו על
ידי מכבי 15:4 ,5:1נשארו בשנה שעברה
כמעט בסוף טבלת הליגה.
פעמיים חמור .״מה הצוציקים האלה
כבר מסוגלים לעש ת,״ התרברבו המכבים.
רובם בגיל של, שים, המשחקים יחד עוד
מתקופת הגי,מנסיה. ואמנם נדמה היה כי
הנערים יכנעו לק־טישים בנקל. ארבעה שעריס
שבאו בזה אחר זה, הרתיחו את נערי
הפועל לגמרי :״אולי תשתקו כבר !״ צעת
אחד מהם לעבר הקהל שהריע למכבי. מוטי
מוקוסיי, מאמנה וחלוצה המרכזי של הפועל
תלה את האשמה בשופט, הטיח לו ״חמור״
בפניו, הוצא לחמש דקות מד־,משחק. כשחזר
לשחק לא יכול היה להתאפק הפליט שוב :
״חמור״ ,הוצא מהמשחק לגמרי.
אף על פי כן, ד,ישוו שחקני הפועל את התוצאות,
עמדו לזכות בזכות משחקם המהיר
והמחושב יותר. רק נס מנע ממכבי ד,פסי
והעניק לה נצחון 7:6״לא היה מגיע לנו
לנצח,״ הודה אורי כהן ,״המשוגע״ לכדוריד
מכבי שמרה אמנם על מקומה הראשון בליגה,
אך נראה שלמדה לקח מאלף: הנסיעה
לארצות בנלוכס בעוד שבועות מספר, לא
תהיה של מכבי בלבד, אלא של נבחרת רחובות.

מ ס לו ל
א רצה המפקד
דוד עובד, המתאגרף המקצועי הישראלי
ואלוף צה״ל באיגרוף, זכה בהזמנה מג׳ק סלו־מונס
האנגלי לבוא לבריטניה ולערוך בה
סיבוב תחרויות. בשבועות האחרונים נראה
רבן־אגרוף לשעבר ז׳אק לוי, מאמנו של עובד,
רץ ממטה למטה וממפקד למפקד על
מנת להשיג שחרור לתלמידו.
העולם הזה 953

אנשים
חום ולא כח ד
צחוק ממושך ביותר עורר השבוע בכנסת
כשל־הלשון של יושב־הראש יוסף שפריג־דק,
שאמר בהגיע תורו של ח״ב צ״ב חיים
אריאב לנאום :״הנני מוסר לך את רש יוד
הבידור נואם אחר בכנסת, חנן רובין
המפ״מי, התלונן כי מאז ה־חק חוק־העיזבון,
המטיל מס־כבד על ירושות, ירדה בא רח
מפתיע עקרמת התמותה במדינה אגב
אחד העיתונאים ששמע זאת, הציע שיטד,
להגדיל את ההכנסות לפי חוק זה, על־ידי
כך שיוכנס בו תיקון קלי :״לצורך חוק זה,
ייחשב כבר־מינן כל אדם שלמעלה מגיל
60 צייר השער של טייס, בורים
שליאפין (בנו של הבאס המפורסם פיו־דור
שליאפין המנוח) שגה שגיאה חמורה:
הוא הכחיל בצי רו את עיניו של ראש
ממשלת ישראל דוד כן־גוריץ, שצבען
האמיתי הוא: חום אגב, בן־גוריון למד
השבוע מה חמורים לפעמים נזקי הפיטפוט.
לאחר שטייס הזכיר השבוע בסיפור השער
כי בי. ג׳י. זילזל בפומבי במידת ידיעתו של
ראש ממשלת בורמה או נו בתורת בודהא.,
נאלץ ראש הממשלה לתת הוראה לשגריר
ישראל בארצות־הברית אבא אבן להכחיש
זאת נמרצות, אם כי בישראל מצויים כמה
עדי ראייה ושמיעה למלים אלה בהרצאתו
במועדון אגודת העיתונאים בירושלים סיפר
יגאל ידין כי לשני תואריו (רב־אלוף,
דוקטור) נוסף לא מזמן שלישי: בשעת
אסיפת רבנים בה השתתף, הודיע היושב־ראש
:״ועכשיו ישא דברו הרב, רבי יגאל
ידיך הרכילאית האמריקאית אלזה
מאקסוול ציטטה השבוע בדיחה ששמעה,
לדבריה, בשעת ביקורה בישראל: מורה להיסטוריה
בבית ספר יפואי הרצה באוזני
תלמידיו על מלחמות היהודים ברומאים. קם
תלמיד צעיר ושאל :״ולצד מי היו האמריקאים?״

מדוע לא, בעצם?
שר־האוצר לוי אשכול כמעט שלא זכה
לראות את רביעיית התנועה שהופיעה בשבוע
שעבר בהדרכת בתו נועה אשכול. בשעת
כניסתו לאולם, עצר אותו סדרן, הראה לו שעל
ההזמנה שבידו אין בולי מם־שעשועים, כפי

תזמורת של מוזיקה ראשונה ממדרגה

הכניסה חופשית

קונסו,מציר 500 פד׳ • פתוח כל
יום בין השעות ,5 — 7.30
ו־ 8 — 11.30 בערב.
שדורש החוק נציג מפ״ם בוועד הפועל
של ההסתדרות ישראל יודין תיבל את
הדיון על העלאת השכר בבדיחה: מעשה
ביהודי שאכל בצהרי יום השבת ארוחה דשנה
של חמין, בשר ודגים ולבסוף קינח בכוס
תה. כעבור זמן קצר התמרדו כלי־העיכול
שלו כנגד העומס הרב ותקפוהו כאבי בטן
איומים. זעק האיש: כל זה קרה לי בגלל
כוס התה הארורה ! הנמשל של יודין: האינפלציה
מתפתחת בגלל עליות המחירים,
הרתחים והמסים ולא בגלל תוספת השכר הפעוטה
הסופר בן הבט ע מד להוציא
החודש ספר חדש ובו פרק מקיף על משפט
קסטנר גם ליאון פויבטוואנגי עסוק
בכתיבת ספר על רקע ישראלי־היסטורי בשם

יפת ובתו בתשובה לשאלתו של הבר
קיבוץ, שטען כי המושג ״בעל״ אינו הולם
את יחסי המשפחה בקיבוץ וביקש תחליף,
הציע השבוע !/מדקדק יצחק אבינרי
לקיבוצניקים אדוקים את השימוש במלים
״רע ורעיה״ או ״איש ואשתו״ .על כל פנ־ם,
קבע, השימוש במושגים ״הבחור שלה״ ו־
״הבחורה שלו״ פסול בהחלט כשנשאל
השבוע הבמאי הבריטי לורנס אדליביה
על־ידי עיתונאי אם יאות לה פיע בסרט לצידה
של מארילין מונחו, הירהר רגע
והשיב :״מדוע לא, בעצם, מדוע לא?״

קפה -מועדוןרנועד ״
תל־אביב׳ רח ב הירקון , 106
פינת רחוב פרישמן.

1ותי 1ת
א ם בריאות לילד

שיעור גדול אחד

מי היא כוכבת הסרט טרפציה המופיעה
בצילום שבעמוד זה בשעת האיפור? ניחוש
אחד ...שניים ...שלושה ...לא נכון: זוהי
פסוקי השבוע
האיטלקיה מספר אחד ג׳ינח לולובריג׳י-
דה כשהקהל של אולם שרון ׳בנ תניה
.המפקח הכללי של משטרת ישראל יחזקאל סהר, בתגובה
לא פסק מלהשתעל בשעת הצגת בעלת הארלפירסומים
המחשידים את עוזרו עמוס בן־גוריון בקשרים עם אנשים מם קפקים :
מון השבוע, הפסיק לרגע שחקן הקאמרי
״אינני מתכוון להתחרות עם שורת המתנדבים בהשמצות.״
יוסף ידין את י מהלך ההצגה פנה לקהל
• שר החוץ משה שרת, בסיכום הוויכוח המדיני בכנסת :״אנו מצווים
ואמר :״אנא, רבותי, בואו נשתעל כולנו
לעשות הכל — ויכולים לעשות משהו — להצלת השלום.״
שיעול גדול אחד ונגמור בכך הבמאי
• שר-החינוך זלמן ארן, לראש משלחת הפעולות האמריקאיות בישראל
לארי פריש, יצרן הסרט מעשה במונית
ד״ר לינקולן הייל :״אנו אולי העם היחיד בעולם המוסיף לרחוש אהדה לארצות־
(ראה קולנוע) קיבל השבוע התראה מפקיד
הברית, למרות העזרה שהיא מגישה לנו.״
באנק פויכטוואננר גרשון פאר שלא לכ־העיתונאי
שלום רוזנפלד, בהזכירו ביקור של ציר שמרני בבית־

לול בסרט סיפ ר על קופאי באנק הלוקח את
הנבחרים הבריטי בישראל :״נראה כי מדיניות החוץ של הוד מלכותה מבוססת על
כספי הקופה כדי לחלקם במעברות. לדעתו,
טעות דפוס: למצרים היא שולחת שרמנים ולישראל — שמרנים.״
סיפור זה דרמה מדי למעשה שאירע בו עצי
• ההומוריסט אפרים קישון, בספרו במדורו חד־גדיא השבוע נוסחה
מו לפני שלוש שנים מאמר הניו־סטייטס־חדשה
של מעשייה ישנה אודות הרועה שהזעיק את בני־הכפר להגן על סבשיהם מפני
מן אנד ניישן, שהופיע בהעולם חוה בעיבוד
הזאבים, אולם הכפריים נוכחו לדעת כי הזאבים חזקים מהם, ולכן התנפלו דווקא על
ישראלי תחת הכותרת חוק זלינסון, הופץ
הרועה הנאמן שהוא סמל לעיתונות החופשית :״מוסר־ההשכל: הבה ניעשה זאבים,
על־ידי סגן הרמטכ״ל אל ף חיים לפקוב
בטרם יאזל הצאן.״
בין קציני הצבא, כאתראה נגד ניפוח המנגנון
• ״חרות״ ,בתגובה להמצאתו של המדען ז״ר דוד סר, המאפשרת לקב־ע את
הפקידותי הסופר דם סדן תקף קשה
מין העובר :״מה שחסר כאן הוא העיקר, כלומר — לקבוע את מפלגתו של העובר.
את אלה שדרשו למנוע את פרם ביאליק מ כי
כידוע, כל אדם נולד אצלנו עם המפלגה שלו מבטן אמן.״
משה שמיר בגלל סיפורו כד השמן, ה•
שופט השלום יצחק בזק, בפסק־דינו נגד נהג אוטובוס ירושלמי שנאשם
פוגע לדעתם בגירסה המסורתית של אגדת
בשיחה עם צעירה בשעת נהיגה לכביש הבט, ואל תפן ליצר.״
חנוכה .״אם היו שופטים תמיד לפי קנה•
טוביה אהרן, חבר מועצת־הפועלים בצפת, בעצרת מקומית למען קרן
• מידה זה,״ אמר סדן ,״לא יכול היה אפילו
המגן :״לא על רוח ג׳נבה יש לדבר, אלא על רוח גניבה — גניבת־דעת.״
ביאליק עצמו לזכות בפרס ביאליק
• ראש ממשלת צרפת לשעבר אדגאר פור, בעקיצה כלפי מתחרהו
אגב, מחזהו של שמיר מלחמת בני א! ר, יוהמסוכן
ביותר, פייר מנדס־פראנס :״אין לי שום דבר נגד החלב, אלא שאינני מסוגל
צג לא רק בתיאטרון הקאמרי אלא גם בלעכל
אותו.״
תיאטרון לה ווי קולומביה בפאריס, בעת
• גנראל ג׳ורג׳ מארשאל, לשעבר שר־החוץ האמריקאי :״הדבר הקשה $
ובעונה אחת עם הצגתו בישראל הצ׳־
ביותר שעשיתי אי־פעם היה לבלום את מזגי הסוער.״
ליסט הצרפתי פול טורטלייה, שבא לא
• ראש ממשלת מערב־גרמניה ד״ר קונראד אדנואר :״בחכמת
מזמן לישראל והשתקע בקיבוץ מעברות׳
הדיפלומאטית הרבה יותר קל לכסות על מה שאתה יודע מאשר על מה שאינך יודע.״
הספיק כבר לחבר הימנון לחקלאות בישראל,
• המחזאי מארסל פאיניול :״אידיאליסט הוא אדם הסבור כי המין האנושי
אותו ביצע השבוע בכנס החקלאי בחיפה לטוב
יותר מן האדם.״
אחר שהמלחין ישיטכר מירון ניצח במא.הסופר־השחקן
הצרפתי סאשה גיטרי, על ההבדל בין השוטרים
בק משפטי ממושך שהתנהל בשעתו בארצות־בארצות־הברית
ובצרפת :״כשאתה נטפל אל אשד, יכה בניו־יורק, מיד בא שיטר
הברית בדבר בעלותו על השיר צאנה צאנה,
ורושם לך דו״ח. כשאתה נפטל אל איטה יפה בפאריס, בא השוטר ומציג אותה
קם לו יריב חדש בישראל: המלחין החיפאי
לפניך.״
משה סילן טוען כי חבר את מחצית השיר,
• הסופר סומרסט מוהאם :״ככל שאני מזדקן, כן הנני נוטה להטיל ספק
בשעה שניצח על מקהלת היחידות הארץ־
במימרה המקובלת כי עם הזיקנה באה גם החוכמה.״
ישראליות במלחמת העולם השניה, שמירון
• הפסנתרן־שחקן אוסקר לוואנט :״הדבר הראשון שאני עושה מדי
היה חבר בה. ביק עומד לדרוש שליש מהבוקר,
ציחצוח השיניים וחידוד הלשון.״
זכויות על השיר במשפט שיתברר בקרוב
בפני בית־משפט השלום בחיפה.
העולם הזה 953

רקזדי !11

המשרד: תל־אביב
רח׳ הקישון — 41 טל 81674 .

קונה פולים ישראליים משומשים משלם מחירים גבוהים
תל־אביב, סוקולוב ,44 דירה 7
שעות 10—8 :לפני־הצהרים
6—3אחרי־הצהרים.

החי
מה שמותר ליופיטר...
*9ק רי ה, בשידור קול־ישראל על הנושא נימוסים, שיסעו
^ ארבעת משתתפי התוכנית איש את דברי רעהו, הפריעו
למהלך השידור.

סיגויתה פי לטר
נ 11 בבע1ה את הע 11ק

פינאלה

ך לום אנג׳לס, ארצות־הברית, הופיעה מודעה בחלון
^ דירה :״סקסופון למכירה״ ,ובחלון הדירה הסמוכה :
״תודה לאל.״

הסוס נכמר

ף ע כו, הועמד למשפט ערבי צעיר מכפר חורפיש בגליל,
^ באשמת יציאה מן הארץ ללא היתר, טען להגנתו כי
רדף אחרי סוסו שברח מאורוותו, חצה את הגבול בלא
יודעין.

טעות משפטית

ך* תל-אכיב, אחרי שנאשם שיסע את דברי השופט
^ שהחל בקריאת כתב אישום שלו ״אתה נאשם״׳ בקריאת
״לא נכון, אני זכאי 1״ נתברר כבעל השם ישראל זכאי.

או_או_או_או

^ פאריס, צרפת, הגיש חייל בחופשה ז׳אן דיגרה ארבע
^ בקשות נישואים עם ארבע נערות שונות, הודיע כי יחליט
על בחירתו הסופית רק ברגע האחרון.

שרות אכספרס

^ ירושלים, הבריק אב מאושר ביום הששי שני מברקים
לבני משפחתו על הולדת בנו, התרגז כאשר נודע לו
שהגיעו רק. במוצאי־שבת, כתב מכתב חריף לדואר, קיבל
מענה כעבור חודש שהוא צודק, מחכה עד היום להמחאה
על סך 900 פרוטה.

טחנות הצדק

קלקוטה, הודו, נעצרה השוטרת קאקאריה, שנכנסה
לתפקידה אחרי שהצילה אשת שופט, שבעלה השליך אותה
מרכבת בשעת נסיעה — אחרי שנתברר שהיא עומדת בראש
כנופיית שודדים.

* *סכנה אורכת מבפנים
ף* תל־אכיב, הסביר אדם בבית המשפט מדוע תקע את
^ ידו בכיס העומד לפניו באוטובוס :״האיש לבש מכנסיים
דומים בדיוק לאלה שנגנבו ממני לפני חודש רציתי רק
לברר אם יש בפנים הוכחה כלשהי.״

אמת מרופאת

ף שיקאגו, ארצות־הברית, נאסר על פקידות וועדת
4הבחירות ללבוש מחוכים בבואן לעבודה, משום שה־מחוכים
מפריעים לפקידים החוקרים אותן במכונת אמת
כדי לגלות שני כרטיסי־רישום שנעלמו.

^111111111
:1 1 1 1 ^ 1

לנו, כולד לנו

ף צפת, טען נאשם בגניבת תפוחי אדמה משדות זרים :
4״לא גנבתי כי אם לקחתי מן האדמה שלי. לפני שעליתי
ארצה אמרו לי שכל הארץ היא שלנו ! ״

אפורים כשק

151

6מ־ ל < /ממי :

תערובת עילאית
עולסוגי כו בלדכוובדורי

פיה מסננת ממדרגה ראשונה
מחיר הקופסה 450 פרוטה

ך* כנקוק, סיאם, קנה סוחר־חיות פיל לבן, צבעו בעזרת
2נוזל חיימי בצבע אפור, על מנת לעקוף את מס היצוא
הגבוה על פילים לבנים, העבירו לגן־החיות של שיקאגו,
ארצות־הברית, נדהם לגלות, כששטף את הצבע האפור מן
הפיל, כי גם הצבע הלבן נשטף, הותיר תחתיו את צבעו
המקורי של הפיל, אפור לחלוטין.

נגר זר במיטה

ך* טכעץ, ירה שוטר ניידת באדם שסירב לעצור כאשר
^ קרא לו ״עמוד החטיא, רדף אחריו, מצאו מסתתר
מתחת למיטת זוג דרום־אפריקאי, גילה כי היה זה צעיר
שנבהל מן השוטר אותו חשב למסתנן.

כושר שיכנוע

ף סידניי, אוסטרליה, פירסם סוחר מכוניות ג׳ים מוראן
^ מודעה בה הציע לשלט את דמי הנסיעה של כל לקוח
לחנותו, קיבל הצעה משיקאגו, ארצות־הברית, שילם 250
לירות עבור כרטיס הטיסה של הלקוח, לא הצליח לשכנעו,
כשהגיע באוירון מארצות־הברית, לקנות מכונית.

ריבית קצוצה

ף* רמת ־ גן התלוננה אשר, במשטרה כי בעלה סוגר את
4כל האוכל במקרר, נועל אותו במנעול, מחייב אותה
בתשלום על כל מזון שהוא מוציא מן המקרר, בתוספת
מס קניות בגובה שלושה אחוזים.

העולם הזה ב95

שאדון ל בנו ת
הדור הצעיר

.1האם את מרגישה שיש
תכלית לחייו 7

.12 מה הלבוש המקובל

חצאית וחולצה. או סאראפ אן
מכנסיים ארוכי ם או קצרים
שסלה ס פור טיבי ת חליפה שמלת קוקטייל
שמל ת נ שף

א. כן
ב. לא

אם לאו -מה חסר לך, לדעתך ז
תפקיד ברור בעל ערך לאום*
חברה מ ת אי מה לרוחך
אווירה תרבותית בסביבתך
א מצעי ם להגשת ש איפו תיך
הופעה חיצונית שונה
דרך לפיתוח ע צ מי

עליך ז־

.13 מה סוג הנעליים האהוב

עליך ז

.21 האם את בחרת כמקצוע :
א. כן
ב. לא

,14 האם את שותה משקאות
חריפים ז׳

.22 האם את שבעת רצון
מבחירה זו:

.2מי הדמות האידיאלית כחייך: אביך אמך
מדריך. מפ קד מורה דמו ת ל או מי ת מ סויי מ ת
חבר

4 4 4

חובה בלתי נ עי מ ה
יעוד ל או מי ח שוב
הזד מנו ת לעזוב את הבית
הזד מנו ת. ללמוד מ ק צוע
הזד מנו ת ׳ ל מ צו א חברה

אתן חברות לכיתה או לעבודה
אתן חברות בתנועת נוער

4 4 4

.ה שתלטות
.אי״הבנה לדרכך
אנו כיו ת
.ריחוק מהווי הארץ

4 4 4

.5הבית הוא בעיניך:

עצלה חסרת
אנוכי ת
בלתי־מסודרת
הולכת בדרך פסולה בסדר אחריות

4 4 4

.7האם את עוזרת בבית:

נ. את מרגי שה ש ש אי פו תי כן זהות
ד. אין ביניכן סו דו ת
ה. רמתה התרבותית מ ת אי מ ה
ו. אתן מ שתייכו ת לאותה חברה
ז. היא עוזרת לך
ח. היא מצליחה בחברה

4 4 4

.10 האם הוריה מתערבים
בחברתך ץ

4 4 4

.17 האם את מזמינה הבדים או
חברות הביתה 7
4 4 4

.18 האם את משלמת את הלקך
בהוצאות בצאתך בחברת
הבד ץ
א. כן
ב. לא

א. בכלל לא
ב. כן, אבל בצורה בלתי נראית
ג. צובעת ש פ תי ך
ד. מ אדי מ ה לחייך

4 4 4

.9האם את מתבשמת :

מקרר ח שמלי
כנרים

מבנבנת י
כרטים לחוץ־לארץ

ספרים
י י׳ יי׳

לי״י;

.33 על איזה עתיד חולמת את 7
.24 מה עיסוקך החביב ביותר
כשעות הפנאי זו

פעולה בתנועה

הג ש מה חלוצימ-
תפקיד שי תן לך סיפו ק
חיים מ שפחתיים
טיול ב עו ל מ
עו שר
הצלחה בקאריירה
הרסתקות

.34 האם יש לך בטחון עצמי זו
א. כן.
ב. ל א

.35 מה מדאיג אותך לגבי
העתיד
א. סכנה לקיום ה מדינה
ב. ירידה מוס רי ת ציבורית

נ. ב די דו ת ״חברתית
ד. מחלות

ה. מ צו קה חומרית
ו. אי. הצלח ת אי שי ת
ז. חוטר תכלית

.30 מה, לדעתך, הגורם העיקרי
שישפיע על גורל המדינה זו

א. כן
ב. לא

.8האם ארז משתמשת באיפור ז־

טעם יי זיזמזוח 1) 0ז 0י י׳•

א. כן
ג. לא

אם את מתכוונת להיות מועמדת בתחרות ״צברית 56״,
וגם אם אין את מתכוונת לעשות זאת -אנא, מלאי את
השאלון הזה ושלחי אותו למערכת ״העולם הזה״ ,ת. ד,136 .
תל־אביב, וצייני על המעטפה־ ״שאלון צברית״ .שאלון זה
בא נוסף על שאלון המועמדת שמעבר לדף.
השאלון ישמש חומר־רקע לשופטים, ויהווה חומר גלמי
לסקר מקיף של תכונות בנות הדור הצעיר בארץ.
עני על כל שאלה, ותני לכל שאלה רק תשובה אחת, על־ידי
סימון עיגול מסביב לאות התשובה המתאימה לרוחך.

.4מה מגרעתם העיקרית של
הוריך בעיניך:

4 4 4

אוייי ^

.חברות
.הבנה הדדית
התרחקות אדיבה
הפרדה גמורה
,אי־הבנה הדדית

בני משפחתך חושבים כי את :

.32 האם״לדעתך צריבה איטה
להמשיך בעבודה אחרי
הנשואים ז

.3האם יחסיך עם הורים
מושתתים על:

א, בית־כלא
ב. מרכז החיים
ענין של חובה
מקום לינה
נמל מבטחים
חלק ח שוב אך לא עיקרי של חייך
בית מריבה
א מצעי לע שו ת רושם על ידידים

החיתי עם,.קעל,£.

אם כן -כהרת כה מפני ש :

.15 האם יש לך ידידה קרובה
מאד זו

א. כן
ב. לא

;61 מה היית רוכשת ראשונה לו
זכית כפרם מפעל הפיס זו

מטרה מ שו תפ ת בחיים
אופי חיובי יופי פקחות עושר חבר מניו ת
אומץ־לב
הרנשת אחריות

.23 האם את מתייחסת לשרות
כצבא באל:
נדלים נעליים פ שו טו ת
עקבים נבוהים

2־ה היא התבונה״ הנראית׳ לך
השיבה כ*ותר כבעל; ?.ןיי

4 4 4

.19 מה את מחפשת בצאתך
לבלות כחכרה 7
א. ש אי פו ת מ שו ת פו ת
ב. יחסי חברות נעימי ם
נ. בילוי
ד. פלירט

ב. קריאה
ג. ביקור בקולנוע
ד. ביקור ב תיא טרון
ה. ספורט
ו . .טיולים בארץ
ז. מ סי בו ת ריקודים
ח. התבטלות
ט. עיסוק ב א מנו ת
י. מ שק בית

4 4 4

.25 מה הריקוד החביב עליך
ביותר :

ריקודי עם ישראליים
ריקודים סלוניים מ תוני ם סווינג סמבה, רומבה
ריקודי־עם זרים
מ מ בו
שו ם ריקוד

.37 האם. ביקרת פעם בחוץ־־
לארץ זו
א. כן
ב. לא

. 38אםתזכיכפרם ״ ה עולם הז ה ״
כםך 1000ל״י, על מהתר צי
שיו צאז־

4 4 4

.26 איזה ספורט את מחבבת
ביותר :

נשי,
יש ובי. ספר
התפתחות התע שיה
רמה ט כני ת נבוהה
התנדבו ת הפרט
עז ר ה״ מוזוץ־לארין
קיבוץ נלויו ת
דבקות למסורת
שחיה ריצה כדורסל קפיצה לגובה או לרוחק
חתירה
שו ם ספו ר ט

שכר לי מוד
ה ש תלמות מקצועי ת
מהיד. בז מן הלי מודי ם
רכי ש ת ציו ד

,30 כתבי כפחות מעשר מלים את
הקריאה שהיית רוצה להפנותה
אל כל נערות העולם

א. כן
ב. לא

4 4 4

.10 האם את מעשנת 7

.27 האם לדעתך הנשואים הם
עיקר החיים 1

א. כן
ב. לא

4 4 4

.11 האם את עונדת עדיים 7
א. לא

ב. רק סמלים תנועתיים
נ. עדיים ישראליים מקוריים
ד. ענילים
ה. מחרוזת, טבעת. סיכ ה

העולם הזה 953

.20 האם עבודה (או לימודים)
הם לגביך:

עול תענוג
חובה

.28 האם לדעתך ילדים מעשירים
את חיי המשפחה ז־

הכתובת :

מקצוע.. :

שאלון מועמדות
את השאלון׳ הזר. זכאית למלא המועמדת
עצמהר ~ו״בן כל אדם אחר המעוניין
להמליץ על מועמדת לתחרות. כמו כן
רשאים למלא אותו מוסדות חינוכיים,
ארגוני !|וער ומחנכים הסבורים כי אזזת
מחנינויניהם או מחברותיהם ראויות ל תואר

)8נורי חביב חביב, סרטי חביב ( )9יעקב חודורוב, כדורגלן
( )10 שאול לוין, מחנך, ראש מחלקת החנוך בתל־אביב
( )11 יגאל מוסינזון, סופר ( )12 יצחק נימצוביץ, מחנך,
עיתונאי ומומחה לנוער עולה ( )13 חנה מרון, שחקנית
( )14 רם סולומון, עורך־דין ( )15 שמעון סאמט׳ ,עיתונאי
( )6יוסף קסטל, צייר ( )17 שמואל תמיר, עורך־דין. כן יהיו
בחבר השופטים בתוקף תפקידיהם העורך הראשי של העולם
הזח, ראש מערכת העולם הזה ועורך־משנה של העולם הזה.
מועמדות שאין להן תמונה מתאימה, יכולות להצטלם
אצל הצלם הראשי של המבצע, יצחק ארדה, ברח׳ פינסקר ,2
תל־אביב, מול קולנוע מוגרבי.

כל צעירה ישראלית יכולה להשתתף בתחרות על התואר

צברית ,׳56 שיזכה את הזוכה בהעקנה של 1000ל״י,
לצורכי השתלמותה. כן תייצג הזוכה את הנוער הישראלי
במיפגש של בנות 21 עמים, אשר יתקיים בפאריס בחודש
אפריל במסגרת התחרות העולמית לבחירת נערת-השנה.
על המועמדת, או הממליץ, למלא את השאלון המודפם מימין,
ולהמציאו למערכת עד סוף חודש ינואר.
ועדת־השיפוט מורכבת כלהלן )1( :יהודית אורנשטיין,
רקדנית ( )2נתן אקסלרוד, סרטי כרמל ( )3שושנה דמארי,
זמרת ( )4חיה הררית, שחקנית ( )5משה וואלין, אמרגן
( )6פנינה זלצמן, פסנתרנית ( )7מרדכי זעירא, קומפוזיטור

מצב משפחתי

לטפל בבעלה ובבתה הקטנה. עזבה זמנית
את המשק מסיבות משפחתיות, עברה
ירושלימה, משתתפת בלהקה דרמתית.
עיסוקיה :״זה מתחיל בעקרת בית, ונגמר
בעבודות עץ־זית (אמנות שימושית).״

הכתובת המלאה
שנת הלידה
מקום הלידה :
שנת העריה . :
השכלה.קודמת
שרות צבאי

(מקצוע ודרגה)

מקצוע או שטח לימודים

מקום העבודה או הלימודים
האס המועמדת היתה או הנה חברת
בתנועת־נוער, תנועה קיבוצית, ארגון
ספורט, להקת אמנותית או כל אגוד אחרד

אילנה אדיר, תלמידת הסמינר על
שם לוינסקי בתל־אביב, מתעתדת להיות
מורה. מקדישה את זמנה ־הפנוי לספורט
באגודת מכבי׳,,במיוחד לכדוסל ואתלטיקה
קלה. מלבד זאת, מתענינת ״בדברים
רגילים שכמעט כל אחד מתענין בהם,
כמו מוסיקה ותיאטרון.״
שאיפתה: להשתלם במקצוע. ההוראה
וללמוד מדעי החברה באוניברסיטה .״צברית
אמיתית היא חלוצית ולא חשוב
באיזה שטח, גם ההוראה היא שדה חלוצי,״
טוענת אילנה.

חוכבויות !

צפורה צדוק ,17 ,י משכונת מכבי
החדשה, תל־אביב, רווקה, חניכת המחנות
העולים, כיוס מדריכה במועדון נוער.
לומדת בכיתה השביעיתישל בית־הספר
התיכוני לפדגוגיה ביפהצברית, בת העדה
התימנית, מתכוננת לתפקיד של
גננת, קובעת כי מטרתה ״לחנך נוער
נחשל שאין באפשרותו להתחנך באווירה
מתאימה לנוער ישראלי׳ הבריא בגופו
ובנפשו.״ לדעת חברתה :״בעלת מרץ;
שמחת החיים מתגלמת בדמותה.״

לילי נדב ,23 ,נשואה, ילידת בית-
אלפא, בה התחנכה עד גיל , 17 עברה
ללמוד בסמינר ,״עבדה בכל מיני גליקן,
מכל הבא ליד, כדי לשלם את שכר הלימוד
(ולאכול ארוחה אחת ליום) .לא
הונביישה אפילו לחלק עתונים.״
כשד,וסמכה להוראה למדה,בשכונה ליד
ראשון־לציון וביפו, כיום מורה ברמת-
החיל׳ נרשמה למקצועות הספרות וההיסטוריה
באוניברסיטה .״יש לה שגעונות
משלד, במה שנוגע ללימוד הספרות לדור
הצעיר. חוץ מזה היא כותבת, חובבת
תיאטרון, שירה; ווכחנות, שירי עם מכל
העמים, טיולים על גבי האופנוע בימים
גשומים, מומחית ביצירת ארוחות טעימות
ממזווה ריק.״

אם אחד הפריטים אינו חל על המועמדת,
אל תמלא אותו׳.יש לצרף. לשאלון זה
תולדות חיים של המועמדת, עד כמה
שהן ידועות לממלא השאלון. במקרה
שהשאלון ממולא על־ידי ממליץ או מוסד,
עליו לצרף הנמקה מדוע לדעת
ראוייה המועמדת לתואר. במקרה שהמו־עמדת
ממלאת את השאלון בעצמה, עליה
לצרף הסבר קצר של דרכה בחיים ושאיפותיה
לעתיד. במקרה שהשאלון ממולא
על-ידי ממליץ או מוסד, ציין להלן את

הכתובת

נא לשלוח את השאלון הממולא
בצרוף החומר למערכת העולם
הזה, ת .ד ,136 .תל־אביב ולציין
על המעטפה ״צברית 1956״,

במקום זה, נא להדביק תמונה של ה׳
מועמדת.

111

עליזה כהן ,21 ,נשו-אה, ילידת תל־אביב
.״נחלצתי נגד רצון הורי מר,בית
ועברתי ללמוד בבית־הספר-החקלאי׳ ב־פתח־תקווה;
.זו. ,היתד, מלחמה״נהדרח• ,מצד,
אחד הורי, שקיוו למצוץ ממני את הגאוניות,
ומצד שני אני, המקמה ׳למצוא
את הגאוניות.״ הצטיינה בחקלאות, הצי
טרפה עם. חברותיה לקיבוץ תל־רעים,
מול רצועת עזה. אחרי שנתיים הצטרפה
לקיבוץ קיסריה.
שאיפותיה, בכלל :״לחיות תמיד בארץ,
ללכת בחופשיות בכל גבולותיה,
לגדל דור של ישראלים המתגאים בשמם
מבלי להידבק בסנוביות זרה.״ בפרט: ,

חיה שמאי ,16_,חברת גרעין אלו־מות,
משק עין־שמר .״גמרה את לימודיה
בבית־דספר העממי למרות הפסקות של
מחלה ...הלכך׳ ,למשק למרוח התנגדות
הוריה. הסתגלותה למקום זה ׳היה מהיר
וקל ...בחרו בה כנציגת ־החברה סמקהלה׳
המקובצת שלי הקיבוץ הארצי. היות ומטרתה
להיות אחות בעתיד נתנו לה במשק
את האפשרות לעבוד במרפאה וללמוד...
כשמתה אמה במפתיע, נשארה׳יבמשק
למרות הפצרות אביה ׳,שביקשה להיינזאר
בבית ולטפל באחיה הקטן ...דוגמה לצעירים
ולצעירות שאינם שואפים לקאריירה
בחיים בלתי־מציאותיים, אלא מוצאים את
הטוב והיפה גם במקום,מציאותי ואופייני
לארצנו.״ .

זורקה אדיפרוגיץ ,18 ,רווקה מר-
מות־רמז, חיפה, תלמידת הטכניון החיפאי
להנדסת־חשמל. בת למשפחה פועלית, טוענת
כי אחרי שש שנים בתנועת נוער
חלוצית (המחנות העולים) הגיעה לכלל
מסקנה כי עתיד הארץ תלוי קודם כל
בכושרה התעשייתי ,,וכי המחסור באנשי
מדע וטכנאים חמוד יותר מאשר המחסור
בחקלאים.
״חלומי הגדול הוא הפיכת הנגב למרכז
התעשייה הכבדה, ובגמר לימודי אקדיש
את עבודתי להגשמת חלום זד״׳<