גליון 955 מתאריך 2 בפברואר 1956

ן;ותון הפרטי

אג א
* 811111
ל איז ה

! 11־ 0

הנפט?
סילבאנה
מ אנ מג!

ס פו רהש ער:

סינר! כרובי ־ כזכב
חדש מנצנץ

0 91פ ר > 5 5
פי שבטתשט׳
1 . 2 . 19 5 6
ה מ הי ר 3 350 :

05111:1חוה

הרושם. עליכ ם להכריז על התחרות על ה תואר
צבר 56׳ שי צ טיין ב או תן ה תבונו ת ו או תו ה או פי.
;והראוי, על כן, נם הו א לה ש תלמות בדרד בה
בחר.
תעודת עניו ת היא זו לבני ה מין החזק של א
נחלצו להנן על כבודם, או אולי מרכינים הם
ראש ב הסכ מ ה למסקנה ש איו לחפש צבר בעל
או פי ביניהם?

העורך הראשי :
אורי אבנרי

ראש המערכתי
• רו ם כחי

לאומד, שמש,

עורכי־משנה י

הכנופיה

דוב איתן. אורי מרע

עורך כיתוב :

עורך תבנית :

סילבי קשת

אהרון

הכתב הראשי :

גלם המערכת:

אריח ו כרסר

יחודח זעירא

חברי המערכת :
ישראל ביבר. ניצה נבי. אי תן נבירול, רילי נלילי.
דויד הורוביץ. רותי ורד. רוני זוהר, אברהם הרמוז,
אוסקר טאו בר, משהל שם, אביבה ס טן. ע מו ם
קינן. שלמה קרן. ארי תבור.

הצייר הראשי: עורך דפוס 1מנהל מעבדה :
• סואר ברתור

נתז רמן

אריח אריאל

ח ד גליקסון * תל־אביב. ממן המברקים :
״עולספרס׳ ת. ד , 136 .טלפון .267*5
המוציא לאור: חפולם חזה בע״ם.
דפוס ישראל בע*ם, ת*א טל.2320* .
אין חסקרכת אחראית קבור תוכן חסודעות.
סי ב ר קבור סור קו ת חסתסרססות תחת הכותרת,
דויחל צרכן׳ ,״דו־זז יבוחר* .״דו״ח
לנוס ק־ וכו׳ הסוכנו ת קר־ידי חברי חסקרכת
ונבדקות קל־ידם. הסדור ״דו׳׳ח לבוחר• כולל
סורקו ת ס&קם ס פינו ת וארגונים ציבוריים
אשר אין חסקרכת אחראית לתוכנז ול־רקות
ח סוב קות בחן ושאינן מ שקפות ב־שום
צורח • חיא את דקות הסקרכת.

העתון הנקרא ביו ת ד 3מדינה

בשבוע שעבר סיימתי את דברי על ה״כנו־פיה״
בהבעת תמיהה על האנשים ההגונים
הרבים הנמצאים בכל המפלגות, כולל מפא״י,
והמוכנים בכל שעה לחפות על מעשי השחיתות
של חבריהם למפלגה. כשכתבתי את הדברים,
חשבתי במיוחד על חברי המשקים של
מפא״י. כיצד סובלים הם את המעשים הנעשים
בשמם?
היום קיבלתי מכתב ארוך וגלוי־לב, כתוב
בידי חבר צעיר של אחד ממשקי מפא״י בעמק.
קראתי אותו בענין, ודומני שיש בו
ענין גם לך. כותב אותו צעיר, איש הדור הראשון
במשק צעיר־יחסית של איחוד הקבו־בו
ת והקבוצים :

״...נראה כי מאז פרסום הגילויים על חושי־סטאן,
צעד העתון את צעדו הראשון בדרכו
הגלויה למלחמה בנגע השחיתות, שפשט בגוה
המדינה כתולעת מכרסמת. צעד זה היד, צעד
נועז כי העולם הזה היה הראשון (והוא עדיין
נשאר יחיד) שהרים בגלוי את קולו ויצא במלחמה
נגד כל אותם הלוויתנים הגדולים ששלטונם
פרוש בכל המוסדות הרשמיים וה־בלתי־רשמיים.
מנגנונו חולש על כל חיינו הדמוקרטיים.
״במדינה
דמוקרטית, שחופש הביטוי עדיין
קיים בה, מעניינת העובדה כי לא קם שום
עתון במשך זמן כה רב, ולא התריע ..,נגד מעשי
הספסרות והעוול המתרחשים יום־יום.
ודוקא עתון שאין לו כל כל עורף מפלגתי
וכספי, ושכולו תלוי בקוראיו, מרים בגלוי
את דגל המלחמה בתופעות השליליות.
״במקום שתהיה תגובה לכך, והיא צריכה
להיות חיובית ומעודדת לגבי אותם בחורים
צעירים היושבים במערכת, שיכלו לה1טיח את
עצמם בפרנסה פחות מסוכנת בלל עצמות
שבורות ופחד !מפני איומים, אז באה*התגובה
ההפוכה, העולם הזה נהפך פתאום לעתון
מזוהם משוקץ, הוא שייך לעתונות הזולה
הצהובה, שיש לטהר אותה מתוכנו.
״כך אני וכל חברי מנהלים מדי יום ביומו
ויכוח על העולם הזה. כשהננו מזכירים פרשה
מטויימת, תיכף מעירים לנו ״בטח קראתם
את זה בהעולם הזה, ופה באה ההערה שבדרך
כלל מוציאה אותי מכלי :׳אתה בטח
לא יודע מי זד, אבנרי׳׳ כאילו הוא היה
אינני יודע פשוט מה לומר.
״אבל אני שואל את עצמי: אם לא העולם
הזה, האם היה ידוע לי ולחברי מי זה שלום
ליגום, ירקוני וכל משתמטי קרן־המגן, ה
צברית

אני תומר בהתלהבות כה צע תו של הקורא יורם
וייס מפרו ם־הנ ה (העולם הזה ) 954 לבחור בסו־עמדת
לתואר צברית 56׳ את החיילת שרצה בבנדיט
סוג א׳ ברא ש מחלקת הי״ר, כדי להדים את
המוראל 1

יוסקה ברנע,
של סיפור הבינו תי :
כלל אינו אי די או טי.
לא ירוץ
שו ם תרוץ)
ש כז א תי?

דויד צוקר,
החיילת־מרינזת־המוראל,

חו לון

יוכבד

נתניה

טופרובר,

מ שך הצי שעה התעסקתי בפ ת רון לוח הקש רים
המסובך (העולם הזה ) 954 והגעתי למסקנה
כ׳ מדינ ה זו מ שולה לתשבץ אחד גדול של
גניבו ת ומעילות.

יעקב פריש,
איננו

מבטיחים

פרסים

תל־אביב

לפותרים.

תמונותיהם של הנ אהבי ם והנעי מי ם שייקה
ירקוני ועמו ם בן־גוריון בלוח הקשרים, הזכירו
לי את טווידל־די וטווידל־דום מ עלי סה בארץ
הפלאות.

רבקה צור,

גבעתיים

הם עמדו תחת עץ, איש חוב ק צוואר רעהו,
ועליסה ידעה כהרף עין מיהו מי...״
(ראה ציור).

מיכה קלנר,

ספסרים והמתווכים השונים למיניהם ז הרי
שמם לא מוזכר בשום עתון בקשר לכל אותם
הפרשות והעסקים שהוזכרו בהעולם הזה.
״וכאן§,א הדבר התמוה. מד, מניע את האנשים
האלה להשמיץ את העתון בצורה כה
גסה? האם משים ׳שהם חברי מפלגה נאמנים,
או משלם שהדברים כתובים בהעול ם הזה ולא
בדבק״׳ ומשום כך הם פסולים מראש י
״ואותם י אנשים הם אותם אנשים פשוטים
העמלים תשע שעות ביום ומתר הם יעמדו
במערכה ראשונים יחד עס״צעירים כמונו. האם
לא מרגישים הם כל אחריות לגבי המתרחש
במדינתנו ז האם לא ממוגלים הם ל
המכה המחפירה ביותר שלנו היא ה אדי שו ת,
הבין כי גם המנהיגים המכ׳3?1דדם עלולים לשאשר
תמחה או תנו אם לא נצא מ מנ ה. לאחר
הגילויים, לא ננקט שו ם {יעד הגיוני ובריא ננד
גות, וחברי מפלגד*,נאמנים עלולים לסטות
עמו ם בן־גוריון ו הכנופייה. אם העם לא י ע מו ד
מדרך היושר?
כחומה חיה מאחורי שורת המ תנדבים, ירדו כל
״והשאלה שאיני -מוצא את התשובה לה
מרצם וכוונותיהם ה ט הורו ת תהומה.
היא: מי אחראי לטמטום האזרח הפשוט י
כרמלה פרץ, ירושלים
מי יצר את האווירה הזו של האמונה העידרת,
יישר כוחכם, ובמיוחד על שני הנליונו ת האחשל׳
הבטחון המופרז, בקרב כל אותם חברי
רונים (העולם הזה ,) 954 , 953 בהם חשפתם את
מפלגה כשרים? מדוע לא מתיצבים לימינם
פרצופה של המ שטרה על אך ה סיכון הרב הכרוך
בזה.
של אותם המנסים להרים את קולם, השואפים
ה מ שיכו בדרך זו, כי רבים רבים מלווים אתכם
לשינוי ולתקון? היכן ד,בקורת העצמית, הבאהדה.
שיקול
הקר וההגיוני, היכן הואי׳
א. בן־משב, קרית־עמל
״אינני יודע מה לחשוב. מחר. יכול, אני
י המשיכו לנלות את האמת האכזרית בלשכב
בחפירה, והמסקנות ישארו אולי אי
מערו מיה, כי אולי יבין סוף־סוף העם כי של טון
שם בחפירה. לכן זקוקים. אנו ׳:-לשינוי יסודי
זה הו א גלולה מרה לתו שבי ה מדינה הזאת.
של כל הלך־הרוח ומחשבה, וראשית כל ליצחק
י. הללי, ירו שלים
מעשים, מעשים שיפקתו את העיניים לראות
פ שו ט רציתי להביע במש הו את צערי ואת
המציאות כפי שהננה, ולקדם את פני האת
ד אנתי נוכ חהמ צב בו אנו נתונים ונוכח אי
היענותם של בעלי הא מצעי ם לקרן המנן ...עתונ־באות.
כי עלולים אנו לאחר את המועד.
בם הו א היחיד שלקח ברצינות את פ שע ם של
״בחורים, הציעו,׳דרבים לפתרון, כדי ש־בעלי
ה אמ צעי ם.
נצעד את הצעד הלאשון. ואז יבוא היתר. כי
מתתיהו זיתי, גבעת הרצל
למצב הנוכחי מתאומים דברי הנביא עמום,
שאקטואליותם שרירה׳ גם כיום בשינוי ׳.קל: חשיבותו שד כעל
״הוי השאננים בציון והבוטחים בבן־גוריון!״־
הצעתו של יצחק אבינרי (העולם הזה ) 953
בעל, ש אינו הולם א ת יחסי
לבטל את ה מו שג

המ שפחה ב קיבוץ, איננ ה צריבה להתייחם דווקא
כשהעדתי השבוע בפני ועדת־הכנסת על
לחיים בקיבוץ. נם בעיר אבדה זה מכב ר הבעלות
עניני הבילוש וההאזנה, שכחתי לספר. להם
על ה א שה. ויש ה טועני ם שה מצב כבר הפוך.
היה רצוי. אי פו א, להפסיק אתה שי מו ש ב מיל ה
בדיחה. כדי לתקן את המעוות, הריהי :
עתיקה זו נם בעיר, מאח ר ש אין הי א אלא לעג
שני חברים יקרים של: מנגנוך החושך נפלרש.
גשים
ומחליפים רשמים׳ .מתפאר׳האחד :״באליק
-מג, חיפה
מקום שאני עובד, הקירות הם כל כך דקים
.האם הקורא מג נ שוי?
שאני שומע כל מילה הנאמרת בחדר השני ! ״
אחרי שקראתי את הצע תו של יצחק אבינ ר׳,
״זה כלום״ ,השיב.השני בזלזול״ .״במקום
ב מונ ח החדש
א שתי בחברה
פניתי פעם אל
גבות ו שאלה :״ א תה להרמת שאני עובד, הקירות הם כל כך דקים, עד ש ׳ ״רעייתי״ ,זכיתי
חולה, או מ ש הו? ״
אני שומע מד, שאדם בחדר השנל רוצה להשלום
ברזילי, תל־אביב

גיד 1״

חיפ ה

העורכים סולחים לקורא קלנר על הפחתת
חוכמתם, אן לא על הפרזת גילם.

זכרדנות רפואיים
בתקופת מלחמ ת העולם ה שניה הייתי במטה
הרפואי הבריטי על הכרמל. אחת ה תעודות שעברו
תחת ידי, יחד עם בק שה ל טי פול ר פו אי בפצ עו,
היתה של ראש ה מ טה שלכם, שהיה אז אזרח. ה תיק
ה אי שי שלו הכיל הערות מל או ת כ בוד על אי
אנו כיו תו וחוטר המרירות שנילה אחרי מאס רו,
להתנדב למבצע זה.
זכורה לי עדיין שהו תי בחני תה עם ידידי, כא שר
הייתי מ שקיף מעבר לנבעו ת וראיתי כי צ ד מת בצעים
מבצעי ם נועזים. ואחד מי די די. העו בד
למען הנ ציב ה עליון של או ס ט רליה ב לונ דון, זוכר
אף הוא א ת עזרתם של הי שראלים למאמץ המל
ח מ תי.

רנלד רייטי,

צ׳יזלהורסט,

אנגליה

דוינסקי דובבת שוב
אסתר לוינסקי נראית ב ת מונ תה (העולם הזה
) 950 בדיו ק כ מו ש הי אנשמעת ממכ תב־ה הארסיים•
חסרת שמץ של חוש הו מור.

צדוק פלדמן,

רמת־גן

מה נ ט פלו כולם אל אסתר לוינסקי? היא עדיין
לא מייצגת א ת בנו ת מיננו. הנה אני, למ של,
מתנגדת בהחלט לדעו תיה, ולא א בו א להכריז
על נ תוני ם שי ש או אין לי.

יפה טישלר,

חיפ ה

יש, או אין?

דץ הדור הבא
(העולם
ב מכ תב
ב ש מי
ה מכ ת ב
שיפנ ה
ל כי סוי

ב ת שובה למכ תבו של ש מו אלהר מוני
הזה ) 946 הריני שולח לכם העתק של
הנלוי לעבד אל־נאצר ובן־גוריון החתום
ובשם הברימ-לדעה אחרים. העתק של
הז ה׳ (באנגלית) אני מו כן לה מ צי א לכל מי
אלי בכ תב (ת.ד )4627 .ויצרף 50פ רו טה
ה הוצאו ת.
י שפ טו ההי ס טו ריוני ם של הדור הבא, שי כ ת בו
על תקופ תנו, מי ו טי מ מי ט א סונו ת על ראשי
האנ שים: הפ ט ריוטי ם הלאומיים־צבאיים, או מתנגדיהם
— כ מוני — הנהנים יחד עם -המוני הי הו;
דים והערבים ב אזו ר המזרח־הקרוב מ ״ הננ ת״ ה׳
מיליטריזם המודרני״ כדברי הר מוני.
א פי לו במצבה מהו ש מל וה ספוג שנ א ה של היו ם
חיים יהודי ם במצרים וביתר מדינו ת־ערב, ול או
דווקא מ א חו רי גדרות־תיל. אין, אי פו א, מלחמ ת
ישראל־ערב מלחמה על החיים, כ פי שהיתה המל חמה
ננד גרמניה הנ א צי ת, אלא מלחמה על השל טון
ו הכ בוד הל או מי
את תרומתי שלחתי לצלב־האדום, ולא למגן־
דוד־אדום או לקרן הקיימת, מ שו ם שהם אינ ם
יכולי ם לקיים בז מן מל ח מה קשרים עם שני הצד דים
לשם הננה על ז כויו ת מקופחי ם עקב המל חמה.

שלום
זמיר,

תל־אביב

3הריוג?*56״

אחת ה סיבו ת ש מנ עו בעדי עד כה להתחתן.
היתה הפחד מ פני ה שי מו ש ב מונ ח בעל. בעת אני
:מובנה כבר להסכי ם לרעיון.

יהודית מינץ,

חיפ ה

עד פסדיב ויהודים יקרים

מכתבים

לקחו

ה חי״ר זה האי ש, מי ללא

אחרי נערה

צה״ל

ה חוכ מ ה״ ,מתאים גם לכם. ע תונכם ו ע תונ איכ ם
אמנ ם בעלי וותק וזקנים יחסית, אך ב א שר ל חוכ

לוונון וד, למולדתלתוארצברית 56׳,
ע ה: ב ע מו ד 20 .ע*• נעייןזה

מו פ י

רוצה לדעת מ דו ע הוספתם;.,ילי ב-
סידלת. ה מו ע מדנוכ, הראשונ&יי( :העולם הזה 954
ארבע״ד #ני ם ש עו ד. לא ראיתי זכר להן׳ .הנני

טובה זהבי,

רחובו ת

אם ב אמ ת רוצים׳־׳א-ם לח שוח ולטפח את בל׳־
או תו הנפ שי ת הי סודי ת. של הדור שנדל בארץ
זו, להראות פנים צעירות אלה של נז עד בלתי־מו
שחת, עזרו נא לי .-להבין מ דו ע פנים. צעירות
אלד. חייבות להשתייד לנוח. נשיי דווקא ׳ 1האם
עלי להסיק מ כד שרק בקרב בנו ת ה מין ׳ הי פ ה
נמצ אי ם חלו ציו ת ו הנ שמה?
על מנת להסיר ח שדות אלה ולתקן מע ט את

אינני מתיימר להיות מ בין נדול ב א מנו ת. אד
דבר אחד ברור: פ ס ליו של אחיעם (העולם הזה
) 954 הם באמת נפל אי ם. וי ש להצטער על כי לא
נמצ א להם מקום כ כו ר ב מוזי און הל או מי שלנו.
שאתי חדריו ממל או ת לעתים יצירו ת של פסבדו־אמני
ם בעלי קשרים ב מ קו מו תהמ תאי מי ם, כ מו
ה״צייר ת״ צפורה איליו, א ש תו של הי הודי היקר
אפרים אילין.

לוי גולדברג,

תל־אביב

אדומים יבואו כו
איך זה שמתם את חיה הררית ב שער (העולם
חזה?)952 אי ד כיבדתם או תה ב תו אר צברית 55׳,
הרי היא קו מוני ס טי ת !

יונה לבנון, נתניה
הקורא לבנון שם בוודאי לב שהשער היה
אדום.

סייג לחוכמה -גיל
פסוק ה שבוע של סו מרסט מוה א ם (העולם הזה
: ) 953״ככל ש אני מזדקן, כן הנני נו ט ה להטיל
ספק במימרה המקובלת כי עם הזיקנה ב אה גם

•• 4י אופיר, שחקן :״אנחנו עוב־
\ 4/ריס עכשיו, לדעתי, תהליך התפתחות
בצורת החיים בארץ. לפני שנים
מעטות היה המיוחד שבצברית ה־שוזיץ,
הפשטות בתלבושת, חוסר שימת־לב
לצד החיצוני ובטחון־עצמי מופרז.
כיום צורת החייט בארץ היא יותר
רגילה ונורמלית, ור,צברית של היום
צריכה להיראות ולהיות בהתאם לכך.
אמנם, בטחון עצמי אינו מזיק, אך קצת
יותר ריסון ועידון היד, בריא יותר. צברית
צריכה היום לשים את לבה לצד
החיצוני של הופעתה, גם לבוש וגם לגוף,
צריכה להיראות יותר מתורבתת
ומעודנת. כי גינוני הנימוס המקובלים
בחכרה אינם יכולים לפגוע בצבריות.״

העולם הזה 966

ץ ל של התרגשות הציף בשבועות ה־
^ אחרונים כמה מעתוני הארץ בגלל עיסקה
מסויימת של נפט, שעליה למדו מקריאה ב־גליון
העולם הזה (.)953
מסתבר שממשלת ישראל העניקה זכיון
חשוב מאד לחיפוש נפט באזור חשוב מאד
לחברה מקומית, חסרת מטבע זר, במקום להעניקו
לחברה זרה שהמטבע הזר מצוי בידיה
בשפע• אותה חברה פרטית היתד, מוזרה
למדי: היא היתד, מורכבת מצרור של אגודות
מפלגתיות שהתאגדו לפי מפתח מוסכם.

כמלים אחרות: ממשלת ישראל
מסרה את אוצר הנפט שלה, שטרם
נתגלה, בשלל לחלוקה בין המפלגות.
מאחר שהמניות שוות הרכה
יותר ממה ששולם עבורן, הרי שהמפלגות
קיבלו מן הממשלה מתנה
יקרה.

ההגנה, כל אלה היו כפופות למפלגות ומילאו
את רצונן.

ף* ינתיים קמה המדינה, ולמשך כמה
^ חדשים היה נדמה כאילו תיטול לידיה
את סמכויותיו•,שלטון של המפלגות. אלא שהיתר,
זאת טעית אופטית• המדינה לא באה
במקום שלטון המפלגות, אלא נתנה רק צורה
חדשה לשלטון זה.

המדינה הפכה למעין פדרציה של
מפלגות חופשיות וריכוניות. המפלגה
ייצגה את האזרח בלפי המדינה,
ואת המדינה בלפי האזרח.
גם בחברה הפיאודלית היה קיים מלך.
אולם מלך זה לא שלט במישרין. הוא שלט

תגבה ממנו את מס-ההבנסה הנדרש
מאדם אחר.

את הזכות על משרה ציבורית מסויימת, או
את הזכות להפעיל מפעל תעשייתי או טחנה.

ך• ם כתחום השיפוט דומה המפלגה ה-
^ ישראלית בדיוק לפיאודל של ימי הביניים.
מאחר שהיד, אטור לשליחי המלך לחדור
לשטח הפיאודל, היה הפיאודל עצמו ממנה
את השופטים• בית־המשפט שלו סילק בהדרגה
את בית־המשפט של המדינה.

כל זה נבון לגבי הארץ. המפלגה
יבולה להעניק לגוף־משנה או ד־חכר-מפלגה
בודד את הזכות לגבות
מן המדינה שבר עכור עבודה
שלא עבד, את הזכות על
עמדת-מפתח ציבורית (יחד עם כל
ההכנסות משוחד, מיברזיס כוזבים,
דמי תיווך והשתתפות בעסקים
פרטיים הכפופים לאותה משרה),
את הזכות להקים לעצמו קרן־
ראש-העיר, את הזכות על אוצרות
נפט, או בל זבות אחרת.

^ פי תורת מארכם, נבע הפיאודליזם,

מאות כתי-משפט ״פנימיים״ של
המפלגות, ושל האגודות וההכרות
המסונפות להן, שופטות את הפרט
ומגינות עליו מפני חוק המדינה.
כהדרגה עכר שיפוט ״פנימי״ זה
מסבסוכים אזרחיים לענינים פליליים
מובהקים, ובולל עתה את ה
/כמו
כל משטר אחר, מן השליטה על
אמצעי הייצור.
בישראל אין המשק המקומי מב-.ם ס בעיקרו
על אמצעי־ייצור מקומיים, אלא על הכנסות
המגביות, המענקים וד,שילומים הבאים מחוץ־
לארץ. על כן טבעי הוא שהפיא־דליזם המפלגתי
בוסס על שליטה על אמצעי־השנור.

עיסקה זו לא נראתה לאותם עתונים. הם
צעקו חמס. מאמרים ראשיים חוצבי־להבות
נכתבו על־ידי כל העתונאים הנכבדים.
וכאן יש מקום לתמהון מסויים. לא לגבי
העיסקה עצמה — זו אינה מתמיהה כלל
ועיקר. להיפך. אלא לגבי העתונאים ואנשי
הציבור שהתקוממו נגדה. שהרי אם התרגשותם
אמיתית, משמע שאין הם יודעים היכן
הם חיים. יש צורך להסביר להם את עובדות
החיים היסודיות. נשתדל לעשות זאת כלהלן,
מבלי להכאיב לרגשותיהם.

הבסיס לפיאודליזם הישראלי
הוא המגבית היהודית המאוחדת
כאמריקה. מגבית זו משלמת מדי
שנה בשנה הענקות אדירות לכל.
מפלגה ישראלית, מחרות ועד
מפ״ם. בכסף זה מטילה המפלגה
את מרותה על חבריה, קונה כצורה
זו או אחרת את קולותיהם כימי
בחירות ומבטיחה את נאמנותם
ככל ימות השנה. כעזרת רשת
ענפה של חברות שיכון, עתונים,
מוסדות כלכליים ואחרים.

* שנן ארצות בהן שולט ״העם, על־ידי
7העם, למען העם״ .שום דבר אינו ע •מד
בין האזרח לבין המדינה. האזרח מצביע בבחירות,
משלם מסים ומשרת בצבא. תמורת
זאת מגינה המדינה על חייו ועל רכושו,
עומדת מול אויבים מבחוץ ומענישה את הפושעים
בבית. לזה קוראים דמוקרטיה.
לא זה המשטר הקיים כיום במדינת ישראל.

בי מדינה זו אינה מבוססת על
יחסים ישירים בין האזרח לבין השלטון.
האזרח בעל הזכויות הוא
קודם בל ומעל לבל חבר־מפלגה. המדינה
אינה ארגון של אזרחים,
אלא ארגון של מפלגות.
מפלגות אלה אינן אגודות של בעלי דעה
שווה, המתארגנים כדי להיאבק בצוותא למען
הגשמת דעותיהן בדרן של בחירות. הן הרבה
יותר מזה. על כן אין הן דומות לשום
מפלגות אחרות בעולם. על כן גם אין בעולם
כולו משטר הדומה לזה הקיים בארץ.
למשטר זה אין שם ואין תקדים. א־לם אפשר
למצוא לפחות משטר אחד בהיסטוריה הדומה
לו במידה מפסקת כדי לאפשר השוואה הוגנת.
המשטר בארץ דומה למשטר הפיאודלי.

ך* משטר הפיאודלי קם, בשעתו, אחרי
\ 1שהתמוטט השלטון במדינה. רומא
הגדולה התפרקה. האדם החופשי הבודד עמד
חסר־אונים מול אימות החיים. המדינה שוב
לא סיפקה לו את שרותיה החיוניים. הוא
היה זקוק לתחליף.

הוא מצא את התחליף כדמותו
של האדון החזק הקרוב ביותר.
הוא מסר לאדון את הבעלות על
רבושו ושיעבד את עצמו לשרות*.
תמורת זאת נתן לו האדון את
חסותו והתחייב להגן עליו.
בארץ־ישראל קם המשטר החדש בתנאים
דומים• המדינה לא היתד, קיימת. השלטון
הקיים היה שלטון זר ועוין, שלא סיפק לציבור
העברי את הצרכים המתאימים לרמת
התפתחותו. האדם העברי הבודד היה זקוק
להגנה, לגוף שיספק לו את שרותיו.
גוף זה נמצא במפלגה. המפלגה סיפקה
לו את מקום העבודה ודאגה לתנאי עבודתו.
היא סיפקה חינוך לילדיו ובטחון לרכושו.
הסתדרויות העובדים, לשכת העבודה, ארגוני

באמצעות הפיאודלים, שבחרו בו.
המלך היה זקוק לכסף ולחיילים. אולם הוא
לא היה מסוגל לגבות את מם ההכנסה מן
האירה, או לגייסו לצבא• תחת זאת חילק את
ארצו בין הפיאודלים ומסר להם את כל
סמכויות השלטון. הפיאודל קיבל את המחוז
שלו בהענקה( ,ברומאית :״פיאודום״) והיה
בו השליט היחיד. תמורת זאת שילם הפיאודל
את המסים בשביל המחוז וסיפק בעתות מלחמה
כמות קבועה של חיילים מזויינים, ופיקד
עליהם.
למלך היה אסור לשלוח את נציגיו אל
מחוזו של הפיאודל. הפיאודל הוא שגבה את
המסים במחוז. הוא שהחליט מי ישלם ומי
לא ישלם, וכמה ישלם המשלם. לא היה לזה
כל קשר עם התשלום שהוא עצמו שילם למלך.

מעמדה
של המפלגה הישראלית
טוב יותר. יש לה זכויות של הפי־אודל
מימי הביניים, אך לא חובר
תיו. היא גובה את מסיה מחבריה.
היא גם נותנת להם חיסון מפני
התערבות המדינה. חכר-מפלגה
נאמן, בעל עמדה מתאימה, יבול
להיות בטוח לגמרי שהמדינה לא

דיון בפרשות השחיתות הגדולות
כיותר, המקיפות מיליונים רכים.

ך* א תמיד עמד רק פיאודל אחד בין
/האדם הפשוט לבין המדינה. לעתים קרובות
היתד, קיימת שרשרת שלמה של פיאודלים,
אחד על גבי השני.
המלך העניק את המחוז לפיאודל מסויים.
אולם הלה היה רשאי לחלק את מחוזו בין
כמה פיאודלים שהיו משועבדים לו, וגם
לאלה היתר, הזכות לחלק את אזורם. האבר
הפשוט היה משועבד לאביר, שהיד, משועבד
לרוזן, שהיה משועבד לדוכס.
בארץ קיים מצב דומה. המפלגה מחולקת
לכמה וכמה גופים, שלכל אחד מהם הריבונות
בשטח מסויים משלו — מוסדות כלכליים
ריבוניים כמו סולל־בונה, שליטים מקומיים
ריבוניים כמו אבא ח־שי, חברות
פרטיות ריבוניות של חברי־מפלגה בעלי־וותק,
אחוזות כמו נחלאות
כל גוף כזה שולט בשטח שלו. גם בימי
הביניים לא ניתנה לכל פיאודל הענקה (״פי־אודום״)
של אדמה דווקא. היו פיאודלים שקיבלו
בהענקה את הזכות לגבות מכס, או

כך, למשל, מקבלת פא״י, מפלגת פועלי
אגודת־ישראל, סכום של 80 אלף דולאר לשנה.
בכסף זה מבטיח לעצמו קומץ זעיר של
עסקנים מעמד של ״מפלגה״ עם כל הכרוך
בזה, כולל כסאות בכנסת, חברות כלכליות
ענפות ועתונים יומיים. אגודת־ישראל ופו-
עלי־אגודת־ישראל מוציאות יחד שלושה עתו־נים
יומיים: המודיע, הקול ושערים.

^ כל חברה פיאודלית ישנו מאבק מ־
*2תמיד בין הפיאודלים. כל פיאודל משתדל
להגדיל את ההענקה שלו ולצמצם את
כוח מתחריו.
בישראל נקראת תופעה זו ״מלחמת מפלגות״
,והיא מוצאת את ביטויה בדיוני הכנסת,
בהרכבת קואליציות ובכינון אופוזי-
ציות. בצורה זו נקבע המפתח על פיו מחלקות
המפלגות הש־נות ביניהן את הכנסות
המגביות, המענקים והשילומים, הן על־ידי
הענקות ישירות והן על־ידי חלוקת רשיונות־ייבוא
והקצבות המטבע־הזר לחברות המסונפות
להן.

מובן מאליו שכל הפיאודלים היו
מאוחדים כנקודה מכרעת אחת:
שכדאי לקיים את המשטר הפיאודלי.
בך מאוחדות בל המפלגות הישראליות,
מן הימין ועד השמאל,
בקואליציה באופוזיציה, כהחלטה
הנחושה לקיים את המשטר הקיים
ויהי מה. החלטה זו עומדת ימעל
לבל המאבקים על חלוקת השלל.
ההיסטוריון מלמד כי המשטר הפיאודלי באירופה
התמוטט כאשר הסתירה בין האינטרסים
של הפיאודלים לבין צרכי־החיים של
העמים החריפה עד לבלי־נשוא. המהפכה הצרפתית
סילקה את שרידיו האחרונים. זה
היה לפני 167 שנה.
שום היסטוריון אינו מסוגל עדיין לנבא
מתי יתמוטט המשטר הפיאודלי בארץ, ויפנה
את מקומו למדינה דומוקראטית אמיתית ו־למפלגות
אמיתיות. יש להניח שעד א: יזרום
נפט רב מאדמת־האומה בחלץ, ישר לתוך
כיסי הפיאודלים הישראליים.

תצפית

במדינה

.איומי סוריה לצאת למלחמה אם ישראל תחדש את
העבודה כערוץ הירדן לא ירתיעו את ממשלת־ישראל. העבודה

העם
כו ח במות!׳

שהופסקה לפני שנתיים בלחצו של ראש מ שקיפי ארס לשעבר, גנרל חאן בני?ן ה,
תחודש תוך ז מן קצר. ארצות־הברית, שדרשה אף היא בז מנו להפסיק את העבודה;,
7א תתנגד במיוחד לחידו שה הפעם. לאחר שנציג הנשיא אייזנהואר, אריק
ג׳ונ ס טון, לא הצליח ל שכנע את הערבים לקבל תוכנית כלל־מרחבית ל פי תו ח
וחלוקת מקורו ת המים, הבהירה ישראל את החלטתה לסיים את העבודה•

.ג־ון פוטר דאלס יפגין שוב את חוסר אהדתו לישראל.
בעוד חוד שיים, כאשר יצא לביקור רשמי ב הודו, יתעכב שר־החוץ האמריקאי
בקהיר ובבגדאד, יפסח על בירת ישראל. ב תו ספ ת ליחסו של מזכיר או״ם דאג
האמרשילד, תדגיש ה תנ הגו תו של דאלס את הנטיה הגוברת של מדינות המערב
להתעלם מ שייכו ת ירו שלים למדינת ישראל.
.יוון תנתק את יחסיה הדיפלומטיים עם בריטניה. הסיכסוך
בין שתי הארצות על עתיד קפריסין הוחרף לאחרונה כאשר החלו האנגלים
להפריע ל שידורי רדיו אתונה המכוונים לאי.

• נטורי״קרתא לא יעברו לעיר העתיקה. מ שא־ומתן בדרג גבוה, שהתנהל
בין נציג הקבוצה הדתית בניו־יורק לבין שגריר הירדן בווא שינגטון, נכשל.
הוויכוח נסב על יי שו בן של קרוב ל־ססו מ שפחו ת של נטורי־קרתא בירו שלים
העתיקה. הירדנים, שהס כי מו לקבל תחת חסות ם את אנשי נמורי־קרת א כ״פליטי
המדינה הציוני ת״ /סירבו להתחייב כי י שכנו אותם דווקא בירו שלים העתיקה.
נטורייקרתא סירבו להחליף גלות אחת בגלו ת שניה.

.ישראל עלולה לגרום לם יכסוך־ רציני בקרב יהדות
אמריקה. גולדה מאירסון מסרה את הסכמתה, בשם ממ שלת ישראל, לתוכני ת
חדשה של ידידה האי שי הירי מונ טו ר, מ לן השנור. עיקר ה תוכנית: הקמת
אירגון ידידי ישראל, שיכלול לא־ציוניס אוהדי עזדינת ישראל. הקמת אי רגון זה
עלולה לה שמיט את רסן המ נ היגו ת מירי ההסתדרות הציונית באמר יקה, בעלת ה״
נטיה הצ״כית החזקה.

דממה מוזרה הוסיפה השבוע לשרור על
פני ישראל על אף הרוחות השורקות וגשמי
הסערה.
עם הגיע המשלוח הראשון של נשק קומוניסטי
למצריים נפתח ויכוח גדול. כל אדם
הבין כי גורל המדינה עומד להיחתך וכי יש
צורך בהחלטה בחרה וקיצונית — למלחמה
או לשלום.
מאז לא קרה דבר שישנה את חומרת המצב.
להיפך הוא הוסיף להחמיר מיום ליום,
שעה שהנשק הוסיף לזרום למצריים ולעיראק׳
ומעצמות העולם הבליטו בגלוי את רצונם
לנטוש את ישראל.
אולם ישראל לא החליטה שום החלטה שהיא.
אט אט שככה ההתרגשות, ירד המתח.
כמו תועי־מדבר הגוועים בצמא הזוחלים בשארית
כוחם לעבר פאטה־מורגאנה רחוקה
ובוגדנית, רצו נציגי ישראל אחרי הבטחות הנשק
האמריקאיות, שאינן יכולות להתממש
ברצינות. היתה זאת הפעולה היחידה שהוסכם
עליה.
לשון נופל על לשון. אמר השבוע ציניקן
:״שרת הציע מתינות. בן־גוריון החליט
על מדיניות של המתנה. בינתיים מחכים למתנות
(של יהודי אמריקה) .ובסופו של דבר
חולה כל המדיניות הישראלית כמו בן־גוריון
עצמו במחלת המתנת.

.ירח הדבש הממושך של
ספרד עם הגוש־הערכי מתקרב
לקיצו. פרנקו ביסס עד כח את חי־זורו
אחר הערבים על הס תייגו ת ח סודה
ממע שי הדיכוי של הצי־פתיס ב מ רו קו הצרפתית.
עתה הועמד במצב לא נוח על־ידי
שינוי ה מדיניו ת הצרפתית ; לעו מת
הוי תירי ם ה צי פ תיי ם ללאומנים המרוקאים,
ממ שיך פרנקו להקפיד על משטר
קולוניאלי. ב מ רו קו הספרדית. גמאל עבד
אל־נאצר, שנענה ל הז מנ תו של פרנקו ל השתתף
בוועידה ערבית־ם פרדית־צרפתית
בעניני מרוקו, ש תי עון בספרד, נמנע עד
כה מלנקוב תאריך לביקורו, כל עו ד
לא התחייב פו נ קו מראש לויתורי ם מי נימליים.

אם הנך תושב תל־אביב
הנודד לחופים מרוחקים מדי
קיץ יש כל הסיכויים שתוכל
לחסוך כסף השנה. עיריית תל-

אל המלחמה :״מה, שוב פעם זו״(נורדפרם, גרמניה)
מתינות, המתנה, מ תנו ת, מתנת

אביב תע שה את כל המאמצים לאפ שר
רחיצה נק יה בים העיר וע שרות פועלים
החלו בהטיית צינור הביוב העירוני צפונה. עם השלמת העבודה יטוהר הינו
מזוה מתו.

• שורה של העברות, החלפות ונסיעות מחכה לאנשים
הבאים :
• דניאל אוסטר, ראש עיריית ירושלים לשעבר, עומד
להתמנות ציר כאחת ממדינות דרום־אמריקה.
.יצחק קריב, אף הוא ראש עיריית ירושלים לשעבר, יקבל
משרה חשוכה כמשרד הסעד.
• דוד שאלתיאל יחליף את חום ארגנטינה כשלגי נורבגיה.
שאלתיאל, מפקד ירו שלים ב מלח מתה שיחרור שסיים עתה את כ הונ תי כציר
ישראל ב ס אנו ם־ איי ר ס, יתמנה ציר ישראל באוסלו.

• מחיפה יצא נתן להב, מזכיר מפא״י בצפון, בשליחות

לחוץ־לארץ. מאז קיבל א ת. תפקידו, הודו ת לתמיכת מרכז מפא״׳ ,לא היה
להב אהוד ב מיו ח ד על אבא חושי. אחרי הבחירות לכנסת, למשל, החליט לברר
מדוע קיבל אבא חו שי בחיפ ה יותר קולות בב חירות לעירייה מאשר מפא׳י
ב ב חיוו ת לכנסת. עתה נכנע המרכז לתביעת חו שי לסילוק לוזב.

• מפא״יניק אחר, העומד להתנועע בקרוב, הוא לוי יצחק

הירושלמי, דובר מפלגתו ומזכיר מערבת ״הדור״ המנוח. ה״עיד ה
הבאה של מפא״י, שתתכנס בסוף פברואר, תבחר בו לתפקיד ח שו ב ב מוסדו ת

המפלגה.

.פקיד השומה הראשי במחוז חיפה והצפון יתפטר, למרות
שהאשמות ״שורת המתנדבים״ נגדו הוכחשו על־ידי מזכיר
המדינה זאב שרף.
• גילויי ההברחות והזיופים שנעשו על־ידי הקצבים כשנים
האחרונות, יביאו לעריכת רישום חדיט של חלוקת כשר
לאזרחים. הרישום האחרון, שנערך לפני ארבע שנים, השאיר פתח רחב
להערים על של טונו ת הפיקוח, לרעת הצרכן.
• אל תתפלא לשמוע את ישו מדבר עברית. קארל (יום -זע ם)
דראייר, הבמאי הדני הנודע, יסריט בישראל את תולדות חייו של הנוצרי, ישתף
בו שחקנים בלתי־מקצועייס כולל תפקיד י שו עצמו. הסרט יוסרט בעברית, יינ תן
לו תרגום ב שפו ת אחרות, בארצות בהן יוצג.

אפשר היה להסיק מסקנה עגומה על אותו
משקל: לצמרת הישראלית חסר הכוח במותניים.
בשעת ההכרעה הגורלית, כשהכל
היה מונח על כפות המשקל, נופל לשון על
לשון המאזניים.

מ דיניו ת
הנגי בבא
מי שעצם השבוע לרגע קט את עיניו יכול
היה לחשוב כי חזר דור אחד אחורנית.
לפני עשרים שנה היה נטוש ויכוח מר
בהנהגה הציונית. סר ארתור ווקום, הנציב
הבריטי טוב־הלב, נשאר יושב על בטאו כש־ניגנה
התזמורת את התקווה באולם אדיסון
הירושלמי. הציונים הקיצוניים ראו בכך על־בון
מכוון, הזכירו שזה כבר מקרה שני,
דרשו הגבה נמרצת, הציונים המתונים סברו
שהיה זה משגה, יעצו להימ;ע מהגבה.
חותמת כדרכץ. לעומת ווקום הקטן
והכפוף׳נראה האורח שביקר השבוע בישראל
גבוה וחסון. ביקורו של דאג האמרשילד,
המזכיר הכללי של האו״ם, סימל את עצמאות
המדינה. אולם הויכוח החריף שעורר הזכיר
את ימי המנדט,
כבר שעותיו הראשונות בישראל הרגיזו,
מאחר שנתן לשר החוץ להמתין לו לפני הדלת
בשדה־התעופה בלוד. אולם היה זה כאין
וכאפס לעומת סירובו לתת לשלטונות להחתים
את דרכונו בחותמת המדינה, כי ממשלית
ערב מסרבות בהחלט לתת למבקרים
להיכנס למדינותיהן אם דרכונם נושא חותמת
ישראלית.
הפעם הזדקפה מדינת ישראל במלוא קומתו
של וולטר איתן, מנהל משרד החוץ. הוא
ציווה להחתים את הדרכון, ויהי מה. ישראל
ניצחה לאורך כל הדרכון.
יכלת לחולה סרטן. תוך כדי וויכוח
ער וחריף זה, כמעט נשכח שלביקורו של

האמרשילד היו צדדים הרבה יותר חשובים
וחמורים. אחרי שיחה של שלושת רבעי שעה
עם דויד בן־גוריון פורסמה הודעה סתמית
שהטעימה שדובר על ״מכלול בעיות״ -י
מושג העלול לכלול, אצל דויד בן־גוריון,
כל נושא, החל בכתבי אפלטון וכלה באופים
של העמים הסקנדינביים בהיסטוריה.
בסוף הביקור נסתבר כי רק נקודה אחת
יושבה: האמרשילד הביא הצעה להסדר בשטח
ניצנה, הנקודה הפחות חשובה בגבולות
ישראל. היה זה כאילו הציע רופא לחולה־סרטן
לטפל ביבלת בהונו.

הי ס טו רי ה
הי הודי הנצח
אסתר המלכה, שהצילה את עמה תוך שי־חת־אהבים
עם המלך אחשודרוש השיכור,
יסדה מסורת בישראל. בכל דור ודור קם
לפחות יהודי אחד, שהיה במקרה קרוב לפריץ
הזר, ניצל את קשריו האישיים כדי
לבטל גזרה שאיימה למוטט כליל את סוכת
דויד הנופלת.
השבוע, כשפירסם הארי טרומן קטע נוסף
מזכרונותיו, נתגלה כי גם בשנים האחרונות
לא חסרה תופעה יהודית נצחית זו,
וכי היה לה חלק נכבד בקרב על הקמת ישראל.
שמה, הפעם: אדי יעקובסון.
חנות לגלנטריה. בימי מלחמת־העולם
הראשונה נזדמן אותו אדי, יהודי קטן ממדינת
מיסורי, ביחידה אחת של חיל־התותחנים
האמריקאי עם סגן־משנה ממושקף בשם
הארי טרומן. השניים ביצעו פעולה חשובה
מאד: הם אספו שני דולארים מכל קצין
ביחידה, הקימו שק״ם פרטי, שסיפק לקצינים
את כל הדרוש להם. עם סיום המיבצע
הוחזרו לכל הקצינים הדולארים שהשקיעו,
בתוספת רבית ורוזחים, והשניים הועלו
לדרגת סגן.
לקח זה לא נשכח מהם. אחרי המלחמה,
.כשביקש סרן הארי טרומן עיסוק אזרחי,
הקים עם חברו אדי שותפות להנהלת חנות
לגלנטריה. החנות פשטה את הרגל, גרמה
לכך שהשותף האחד יתמסר, בלית ברירה,
לפוליטיקה״ כעבור עשרים שנה הפך לנשיא
ארצות־הברית.
הוא לא שכח את אדי. היהודי הקטן מ־מיסורי
היה יכול לבקר בבית־הלבן ככל שעלה
על לבו.
מרדכי היהודי. כשפרצו הקרבות בארץ,
הפעילו ציוני אמריקה לחץ אדיר על
הבית הלבן. טרומן׳ שעמד מול הלחץ הנגדי
של מדינאיו ומצביאיו שהתנגדו בתוקף למדינה
עברית, הטיל מצור על עצמו, סירב
להיפגש עם כל מנהיג יהודי שהוא.
רק איש אחד היה מסוגל לפרוץ את המצור.
שותפו לשק״ם ולחנות הגלנטריה פרץ
אליו, דרש יממנו לקבל את חיים וייצ־מן
לראיון. כמו אחשוזרוש לאסתר המלכה,
נעתר טרו,מן לבקשת ידידו. כמו מרדכי היהודי,
הגיע וייצמן אל המלך הבל־יכול,
שבועיים לפני מיבצע נ ח שון.
כשקמה המדינה כעבור חודשיים, הכיר
3ה טרומן אישית, בניגוד לרצון כל פקידיו
וקציניו, עוד באותו לילה.

מנגנזן ה חו ש ך
מכ שי ריו ש ד גנ ב
לפני שבועיים נכנסה אשתו של השגריר
האמריקאי לחדר־המיטות של ביתה הרמת־גני,
נתקלה בדמות זרר .,היה זה גנב.
האשד, לא אבדה את עשתונותיה. היא הזעיקה
עזרה, אולם הגנב ברח. הוא רק השאיר
כמה מכשירים במקום. היו אלה, במקרה׳
מכשירי האזנה.
לפני כן קרה מקרה בלתי־נעים גם בשגרירות
הבריטית. היא פנתה למשרד החוץ׳
ביקשה להסיר כמה חוטים מבית סמוך.
חוטים אלה לא היו מפריעים להם, הודיעו
עובדי השגרירות בתמימות, אלא שבמקרה;
הם מובילים לבית השגרירות.

ה פגנו ת
יחי ה ש לו ם !
הדיבורים על מלחמה באים לרוב זמן רב
לפני שמתחילה המלחמה ממש. כך מלמדת
ההיסטוריה. על מדרגות קולנוע מוגרבי, השבוע׳
עוד בטרם הספיקו להישמע הדי־
(המשך בעמוד )8

העולם הזה 55י

דו״זז על קפריסין • דו״ח על קפרינ1

דו״ח על קפריסין • דו״ח על קפריסין •
״״1ך! אורך 951 קילומטרים ארוכים של
/מדבר, ערבה וגבעות משתרע הגבול היבשתי
והמפותל של מדינת־ישראל. גבול זה
איננו גשר למרחב. הוא חזית־מלחמה, סמל
שותתזדם לניתוקה המוחלט של המדינה מ־מרחב־המחייה
הסובב אותה•
משלושה צדדים מקיפות ממשלות אויבות
את המדינה. בצד הרביעי, לאורך 254 קילומטרים
רטובים, משתרע הגבול הרביעי: הים
התיכון.
בימי!מלחמה, יהיה גם גבול זר, חזית. פרט
לאפשרויות המצומצמות של גשר־אווירי, יצטרך
כל פגז, כל טיפת נפט׳ כל חתיכת ברזל
לבוא לארץ דרך הים. בכל קילומטר של
דרך זו חייבת האוניה הישראלית להיות מוכנה
למארב של משחיתות או של מפציצים
מצריים.
ישנו בסים אחד העשוי לשנות לחלוטין
מצב איסטראטגי זה בחזית־הים של ישראל.
זוהי העמדה הקדמית.הטבעית לחוף הישראלי־הסורי,
מאז ימי סרגון המלך ועד היום הזה.
השולט על בסיס זה, יכול לאיים ממנו על
ישראל, לנתק את דרך הים של ישראל, או
להבטיח את עורק־החיים של ישראל.
בסיס זה שמו: קפריסין.

עקסה-עזה-לימסול
רוע המזל, לא הבינה ממשלת יש/ראל
עד היום את עובדות־החיים היסודיות
האלה. היא עמדה סן הצד כאשר פרץ
הקרב הגדול על האי, כשם שעמדה מן הצד
שעה שהתחוללו המאורעות ברחבי ממלכת
הירדן. עתוני ישראל נוהגים לכתוב על תנועת
המרי השכנה, על הרוגיה ופצועיה, על נצ־

שלטון הישראלי. אחרת היה המבט מופנה
כמעט אוטומטית לעבר לוחמי־השיחרור י היווניים
בקפריסין.
ידידות פוליטית אינה צריכה להתבסם,
דווקא, על רגשות. זכרונות משותפים של
מאבק נגד הדיכוי הבריטי, החיפושים במשקים,
הטלת עוצר ומצב־צבאי, כל אלה יכולים
להיות מלט מדבק. אולם ישנו נימוק הרבה
יותר מפוכח ומעשי.
י -העם הקפריסאי זקוק, ברגע זה, לידידים.
הוא זקוק לעזרה מוחשית במלחמת־שיחרורו.
הוא זקוק גס לעידוד מוסרי, לתעמולה אוהדת,
להופעה תומכת באו״ם ובזירה הבינלאומית^.
בשעתו הצליחה ישראל לרכוש לעצמה
מקום חם בלב העם היווני, הודות לפעולת
ההצלה הנמרצת של שייטת חיל־הים הישראלי
באיים פגועי רעידת־האדמה. זאת היתר,
פעולה חד־פעמית. השפעתה תהיה כאין וכאפס
לעומת גשר הידידות שיחבר את יוון
וקפריסין עם ישראל כאשר תתיצב המדינה
בגלוי ובאופן מעשי לימין המאבק הצודק
של אי־הדמעות.
כיום עמדת יוון כלפי ישראל פושרת מאד.
הסיבה העיקרית נעוצה בקיומו של מיעוט
יווני גדול במצריים, שאין ממשלת יוון רוצה
להזיק למעמדו. אולם המצב הפסיכולוגי ישתנה
לחלוטין כאשר תעמיד ישראל את כל
האפשרויות הממלכתיות שלה לרשות המחתרת
הקפריסאית.
ר לכל המיליונים במרחב הרואים בישראל כיום
חלק בלתי־נפרד של מערכת האימפריאליזם
המערבי, תשמש התמיכה במלחמת קפריסין
אות כי משהו השתנה.
ידידותה של קפריסין עצמאית או עצמאית־למחצה
במקרה של מלחמה במרחב תהיה
תמונה החרותה בז כ רונו של כל תו שב תל־אביב:
שווה לישראל כמה משחיתות וכמה להקי מכיכר
ה מו שבות בימי מיבצע פיל. חייל בריטי ספי
סוסים. היא תהיה ההגנה היעילה ביותר על
כעבור שנתיים לא נשאר חייל בריטי על אדמת ישראל.
אניות התובלה של ישראל הלוחמת. היא

תד־אביב 1946 .
נה את לוע המקלע לעבר רחוב אלנב
1דימסול היא או וראל
״נם לטרון היא ארץ ישראל כד
שרו אסירי ההגנה אחרי השכת ה
שחורה. עת הוכלו למעצר. כיום נערך
על אדמת האי השכן מאכק דומה בין
תנועת־מרי המונית לכין השלטון הזר.
עתה מתאימה לימסול לאותו שיר.

חונותיה ומפלותיה, כאילו היה המדובר במהפכה
חדשה בבוליביה או במלחמת־אזרחים
באינדונסיה.
במידה שישראל נקטה בכלל בעמדה כל
שהיא בענין האי, היתד, זאת עמדה פרו־בריטית.
מדינת ישראל כולה קמה על ברכי
המאבק נגד הבריטים. רבים מאותם הבריטים
עצמם שגורשו מארץ־ישראל יושבים כיום
באי השכן. אולם על דעתו של שום מנהיג
ישראלי לא עלה שאולי יש קשר מסויים בין
מה שקרה בארץ לבין מה שקורה כיום בקפריסין.
הבריטים
עצמם אינם נוטים להשכיח קשר
הדוק זה. החודש עברה מפה לאוזן במסדרונות
ממשלת־ישראל התוכנית החשאית החדשה
של ממשלת בריטניה. תכנית זו חותרת
לקריעת הנגב הדרומי ממדינת ישראל, לחפירת
תעלה מעזה לאילת ולהקמת בסים
בריטי מרכזי בחבל ארץ זו ( ה עו ל ם הזה .)953
לבסיס זה תהיה מטרה אחת ועיקרית: ליצור
קשר יבשתי ישיר בין הבסיס הבריטי בקפריסין
לבין הכוחות הבריטים המנותקים
בממלכת הירדן.
במלים אחרות: המזימה הבריטית לבתר
את מדינת־ישראל ולהתחיל בתהליך חיסולה
נובעת במידה רבה מן העובדה שבריטניה
הגדולה עדיין שלטת בקפריסין. סילוקה מן
האי יהיה מעשה פרו־ישראלי, מעשה שישמיט
במידה רבה את הקרקע מתחת למזימה.

כמה משחיתות ולהקים
ך• יצד לרכוש ידידים ולהצליח בחב/׳
^ /רה״ — אמנות זו של האמריקאי דייל
קארנגי לא מצאה לה עדיין מהלכים בחוגי ה־

תבטיח את הגבול הרביעי של ישראל.

ך* נימוק העיקרי נגד תמיכה במלחמת!
1השיחרור הקפריסאית הוא הנימוק הישן
נושן: זה ירגיז את האנגלים.
ואכן: זה ירגיז מאד.
וטוב שזה ירגיז.
ברגע זה מהווה בריטניה את האוייבת העיקרית
של ישראל במאבק על בטחונה. בריטניה
עומדת בראש התומכים בביתור: המדינה.
בריטניה משתדלת במיטב כוחותיה למנוע
בעד האמריקאים לספק נשק לישראל. בריטניה
דואגת לאספקת נשק לעיראק.
אס ישנה בכלל תקווה להרתיע את בריטניה
מללכת עד הסוף בדרך הרת־סכנות זו, הרי
זו פתיחת חזית שניה של ישראל נגד חובשי
המגבעות השחורות של אנתוני אידן. כאשר
תתחיל העזרה הריבונית של ישראל להשפיע
על כפות המאזניים של המאבק של קפריסין,
עשויים כמה גנטלמנים לעיין מחדש ביחסם
לישראל. יתכן שיימצא מי שיתן פירוש חדש
למדיניות־הפיום: לפייס את ישראל.
כל אלה כמעט כללים של אלף־בית פוליטי.
אם איש לא העלה עד היום דרישה זו, הרי
זה פשוט מפני שאיש אינו חושב על ניהול
מדיניות־חוץ עצמאית של ישראל. מיטב המוחות
בממשלת ישראל עסוקים בחיפוש
אחרי פינכה בריטית שאפשר ללחך אותה.
קו חדש יכול להינתן רק על־ידי דעת־קהל
ערה ונבונה. על כן חובה היא על האזרח הישראלי
להבין את המתרחש באי השכן, להשקיף
על לקח עברו ולחדור למציאותו.
לולא השלטים היווניים, לא היה שוס ישראלי מדגי ש
בהבדל: הבל דו מ ה לימי המנדט חיילים בריטיים, חבו ד כי, במידה מסויימת, גם לימסול, פאמאגוס־טה
וניקוסיה הן אר׳י־ישראל.
שי מסכות־גאז אחרי התקפה של גאז מדמיע, הדפו הפגנה בעיר־הנמל הדרומית של קפריסין.

לימם ול 1956 ,

ל קפריסין • דו״ח על קפריסין #דו״ח על קפריסין #דו״ח על קפריסין #דו״ח על קפריסין • דו״זז על קפריסין #דו״ח על קפריסין #דו״ח (

בעבד: העמדה הקדמית

מודד ת היופי והאהבה

האגדה נוספות כי אלילי קדם
בחרו בקפריסין כמולדת היופי
והאהבה, קבעו כי שם תיוולד ווינום. בני האי מספרים עד היום בשפה ציורית כיצד נולדה
ווינוס מ תוך צדף גדול, שנדחף על־ידי הגלים לחוף פאפוס. שם, בין חו ר שו ת ומעיינות גדלה
היפהפי ה ה מו שלמת, קיבלה את ז ב חי היוונים ו הפיני קי ם שבאו מרחוק לסגוד לה. בקפ ריסין
פג שה ווינוס את אדונים היפה ; השנים התאהבו ממ בט רא שון, עברו לחיות באו שר בהרי
הלבנון. אולם שאר האלילים, מספרת האגדה, קינאו. בזוג המאו שר, רצחו את אדונים על כי
גזל את מינוס לעצמו. או שרה של האלילה תם — ואתו גם או שרו של אי מולדתה. תו שבי
קפריסין, שהיו מאורגנים ב מדינו ת קטנות, הפכו קרבנות ל מלח מות בין הנסיכים — מלח מות
שהתרחבו עם הופעת הכוב שים מעבר לים. כי כבר אז ידעו כי לקפ ריסין ח שיבות אסטרטגית.

אלכסנדר הגדול

דיברש ״ י
האי נו דיחרדי
ראי אח שפת תו ש ביו, גס הוא למד בילדו תו על ווינוס, סגד לה במיק־ד
שי ארצו. אלכסנדר מו קדון, שיצא מארצו ההררית למסע-
נצחון אדיר נגד מלך המלכים הפרסי, כבש במיבצעים גאוניים
את ארצות החוף המזרחי של הים ה תיכון, התקדם לעכר
מצרים. בדרך, נח תו חיי ליו בקפריסין. צבא מו קדון היה מורכב
על טהרת החילו ת היבשתיים, אשר מצביאיו פי תחו תורו ת
לחימה חדי שות. אולם גם הם הבינו את ערכו של האי כבסיס
עורפי לכיבו שיהם במרחב .״בכל מקרה שלא יקרה,״ כתב
אלכסנדר הגדול ,״יהיה האי נכס יקר לחיילינו, נקודת היערכו ת
וזינוק מן המולדת או אל המולדת ״.ז ה נכתב לפני 2300 שנה.

מ )3 1ע

קשרו קשר הז
בין האי לבין ארץ־ישראל. בר שות קיסרי ביזנץ, אשר תחי
ת מכו בצלבנים, הפכה קפריסין לעורף חיוני לפול שים שב
מאירופה לארץ הקודש. צי ביזנץ יצא לא פעם מקפריסין
הביא מזון ועזרה לצלבנים. ב שנ ת 1182 התבצר באי נו
ביזנ טי, הכריז על עצמאותו. הוא מ לן ת שע שנים בלבד,
שהופיע ריצ׳רד לב־ארי האנגלי. בדרכו לארץ־ישראל, בר!
צבא נו שאי־צלב, נחת ב קפ רי סין והחליט כי אין להשאיר !
האי בידי נסיך זר. הוא סילק את הנסיך הביזנטי, הס?
נסיך מ בין גרוריו. עם חיסול ממלכתם בעכו ב־ , 1291 בר
שרידי הקרב לנקודה הידידותית היחידה ב מר חב: קפריס

מאז יטהר ההיסטוריה היה קיים קשר הדור, כץ רצועת החיח שד
ארץ־יישראד לבין האי הקטן, במרחק 200 קילומטר בלבד. לא יק
קשרי מסחר קישרו את שתי הארצית. מלכים ועמים ששלטו על
החוח הקפידו תמיד להבטיח את האי כבסיס ידידותי, כנקודת מפתח
כדרך הימית בין המרחב לארצות אירופה ואפריקה הצפונית.

ד, אש וחרב פולשי

הפולש הרא שון נחת בחוף קפי
ריסין על פי הזמנת חלק מהתו״

4 שבים.
באחת המלחמות בין ה מ חוזו ת השונים, ביקש נסיך מקו מי עזרה ממלך מצרים. הלה שלח
צבא שהספיק לכבוש את האי כולו. קפ ריסין הפכה למו שבה מצרית, שלחה מדי שנה
כופר כבד בכסף ומוצרים לפרעה. אך ה שלטון המצרי לא נמשך ז מן רב. כמה מן הנסיכים
המובסים פנו לפרסים, הכוח העולה במזרח. הפרסים נענו אף הם ברצון. קמביזיס, מלך פרס,
פלש לאי. הקרבות בין הפרסים והמצרים נ מ שכו למעלה מ שנתיים, כשכל צד מזרים לאי תגבו רות
מן החופים הסמוכים, נעזר על־ידי תו מכי ם מבני האי. לבסוף 525 ,שנה לפני לידת י שו
הנוצרי, גברו הפרסים סופית על המצרים ואוהדיהם, צירפו את האי לקיסרות הפרסית האדירה.
אולם נס הפול שים החדשים, למרות אבידותיהם הרבות, לא נועדו להישאר אדוני האי המ שוסע.

יינות קליאופטדה הערכי נוחתים
ז מן רב. אלכסנדר הגדול מת בגיל ,33 בדרכו חזרו!־ למולדתו
ובין מצביאיו החלה מרוצה לחלוקת האימפריה האדירה
שכבש בימי חייו. תלמי, חבר נעוריו של אלכסנדר, ירש את
מצרים ורצועת החוף מצפון וממזרח, כולל את ארץ־ישראל.
קפריסין צורפה אף היא לממלכתו, עברה בירו שה לבני תלמי
משך 300 שנה. קליאופטרה, המלכה האחרונה לבית תלמי
במצרים, העריכה, לפי ציורי אותה התקופה. את יינו ת
קפריסין. נ שיותה ויינות קפריסין הקסי מו את מארק אנטוניוס
הרומאי עד כי חלם לייסד שושלת עצמאית במצרים. נקמת
רומא שמה קץ לחייו, הפכה את מצרים למו שבה רומאית.

הפליטים מארץ

ד׳ 11
כיכ 1ע1
ישראל היו אן

י יי י

אחת מבעיו תי ה הרבות של ממלכת קפריסין. עם תום שושלת
המלכים שהומלכה על־ידי ריצ׳רד, עבר ה שלטון המקו מי לידי
וונציה, עיר־הסוחר האיטלקית שהחזיקה מו שבה גדולה באי.
הוונצייס שלטו קרוב ל־ 100 שנים. ב שנת 1751 הופיעו התורכים
העו תו מנים שנחתו באי. מצורם על פאמאגוסטה, עיר הנמל
בחוף המזרחי של האי, נמ שך 11 חודש. הקרב על עיר זו
היה האכזרי ביותר על האי, נהרגו בו 30 אלף תורכים. כאשר
נכבשה לבסוף העיר, הרגו התורכים את כל תו שביה הנוצריים.
עד היום מיו שב ת העיר העתיקה של פאמאגוסטה כמעט על
טהרת התורכים, המתנגדים לכל צורה של העברת האי ליוונים.

שוב עברה קפלר
שות ריסין כוב שי מצרים וארץ־ישראל. יחד עם עמק הנילוס, שיג שג האי
תחת שלטון הרומאים. כאשר, כעבור 400 שנה, התפצלה הקיסרות
הרומאית לקיסרות המערב וקיסרות המזרח, הפכה קפריסין
לחלק. מנחלת הקיסר המזרחי שי שב בביזנץ. ה תרבות
היוונית ה מ שו תפת של בני האי עם הארץ השלטת הוסיפ ה
ל שיג שוג קפריסין. בשנת 17 , 649 שנה לאחר מו ת הנביא מוחמר,
פל שו לאי פרשים ערביים, שהנחילו תבוסות־דמי ם לפרסים
ולביזנטים כאחד. בראשם דהרה דודתו של מו ח מד, שנפלה מסוסה,
קבורה במסגד ליד חוף לרנקה. הערבים כב שו את האי
וחזרו למצרים עמוסי שלל. קפריסין נשארה מו שבה ביונ טי ת.

10/1 71^ 0 1־״*11 ך ן

ב 1878ח ת

מו התורכים הנחשלים
הסכם עם בריטניה. אותה שנה אך הסתיימה מלחמה
בין התורכים לרוסים, בה כבשו הרוסים שני מ חוזו ת תורכיים.
כדי לשמור על עקרון שוויון החלוקה של רכוש ״האי ש החולה
של אירופ ה״ ,הוחכר האי לאנגלים, כל עוד י מ שיכו הרוסים
להחזיק את ה מ חוזו ת התורכיים, ת מור ת ת שלום שנתי של 93
אלף לי״ש. האנגלים לא שילמו עד כה אף פרוטה. כניסת
תורכיה בצד הגרמנים למלחמת העולם הרא שונה נתפר שה
על־ידי האנגלים כצעד המ שחרר אותם מ ה חוז ה, שקבע כי
קפריסין היא רכוש תורכי. הם סיפחו את האי לקיסרותם ובהכריזו
עליו ר שמית כ מו שבה בריטית.
שנת 1925

ל קפריסין • דו״ח על קפריסין • דו״ח על קפריסין #דו״ח על קפריסין •

כיוס: אנוסים וקוקה־קולה
ישראלי שיבקר בקפריסין ירגיש את עצמו
כמעט בבית• הנוף המגוון, צבע עורם של
התושבים, הים הכחול — כולם יזכירו לו
את ישראל, אם כי בקנה מידה קטן יותר.
הדמיון חודר גם מתחת לפני השטח: מפלגות
ופלגי־מפלגות, רמת־מחיה מנופחת של
תושבי העיר שאין לה כל קשר עם היכולת
האמיתית של כלכלת הארץ, התפשטות
השפעת הדת לכל השטחים. אם המבקר הישראלי
גם יזכור את ימי המאבק הטרומדינתי
נגד הבריטים — יהיה הדמיון מושלם כמעט
ומתאים לגמרי למציאות של אותם הי,מים
בהם נלחם הישוב כולו למען שחרור הארץ
מידי הבריטים שניסו בכל כוחם למנוע את
ההתעוררות הלאומית של עם ישראל בארצו.

שטחה של קפריסין
מגיע אך בקושי ל־

מחצית השטח של
מדינת ישראל. מתוך
זה, שליש בלבד מעובד
לצרכי חקלאות
ואילו השאר מכוסה
הרים ושטחי שממה, המזכירים לפעמים
את הנגב הישראלי. בשום מקום אין
רוחב האי עולה על 70 קילומטר ואלו אורכו
פחות מ־ 220 קילומטר — שהוא המרחק בין
נהריה לרחובות.
שתי שרשרות־הרים מכסות חלק גדול של
האי. ההרים, שעליהם נשתמרו שרידי יערות
נפלאים, משכו מדי שנה אלפים רבים של
תיירים, בעיקר מישראל ומצרים• השנה, בגלל
הקרבות בין לוחמי המחתרת היוונית לבין
האנגלים, ירד מספר התיירים כמעט לאפס,
שיתק לחלוטין את ענף ההארחה.
בהרי המרכז מצויים, מיכרות עשירים של
נחושת, אסבסט, שיש וגבס, בעלות תפוקה
גבוהה. אולם מלבד שכר־עבודה זעום, אין
הקפריסאים נהנים מעושר אדמתם. המכרות
נמסרו על־ידי השלטונות הבריטיים לבעלי־הון
אנגליים או גרמניים, המייצאים את החומר
לחוץ־לארץ, צוברים רווחים עצומים
שאינם מנוצלים כלל לצורכי פיתוחו של האי.

השטח

כלל עוברת החווה בירושה לבן הבכור ואילו
שאר אחיו מהגרים לחפש פרנסה בארצות
רחוקות. בשנה שעברה, למשל, היגרו 25 אלף
קפריסאים אל מעבר לים, לעומת 50 אלף
שנולדו באותה שנה.
וזאת מתוך אוכלוסיה של חצי מיליון, מהם
410 אלף יוונים וקרוב ל־ 90 אלף תורכים.
רעב גדול זה להגירה נותן לנו תמונה ברורה
על המצב הכלכלי השורר באי זה.

קפריסאי הרוצה להגר
נהנה מהקלות
רבות. כנתין בריטי,
פתוחים לפניו שערי
אנגליה עצמה וכל
המושבות וארצות
יוונית
החבר הבריטי• הוא
יכול להתיישב באנגליה, קנדה, אוסטרליה או
הודו ללא כל צורך ברשיון כלשהו.
אך למרות הנוחיות היחסית המחכה למהגר
הקפריסאי נושא הדרכון הבריטי, נשארו הארצות
הדוברות אנגלית ארצות נוכריות לגביו.
תרבותו, חינוכו ומסורת אבותיו מושכים
אותו הרבה יותר לכיוון יוון. אולם שם
אין הוא רשאי להתיישב.
בחיבור שזכה לפרס מטעם הכנסייה ה־

ה מ קור:
ת ר בו ת

ארכיבי שוף מקאריוס מיריאנטפס, הדובר הרשמי של תנוע ת אנוסים, לאיחוד עם

ה מנ היג
יוון. תביעה זו מבוססת, בין השאר על הצעה בריטית משנת 1915 להעביר את קפריסין ליוון.

0 1ווז 0מ<

<ו_1ו<£ 711.ו! חשסמטו/ץ ן:
י ש.*1*01811 £1,000 | £1.000 8£**1
רצח ! כך זוע ק כרוז תלת־ל שוני זה, שהודבק, על קירות קפריסין. הכרוז הכתוב בתורכית,
יווגית ואוגלית מבקש הסגרת איש מחתרת יווני. הפרם ה מוב טח להסגיר: אלף לי״ש.

יווניודא־רתודוכסית בקפריסין, הסביר תלמיד
גימנסיה יווני מעיר הבירה ניקוסיה :״בעוד
שנתיים אסיים את הגימנסיה. אבי דיבר
יוונית ; אני חונכתי בשפה היוונית. על כן
ההגיון אומר שאני צריך להמשיך את לימודי
ביוונית. אבל יוון היא ארץ זרה• מולדתי הרשמית
היא בריטית. אם אני רוצה לקרוא
ספר ביוונית, איני יכול לקנותו מתוצרת ארצי
הבריטית אלא ניחן, הארץ הזרה. מה
הפלא, אם כן, שאני מרגיש את עצמי כזר
בארץ זו?״

• חיבורו של התלמיד
ביטא, למעשה, את
המניע העיקרי לאנו־סיס,
תנועת האיחוד
עם יוון. תושבי קפריסין
יודעים כי כל־מ
בצר
כלתם מתקיימת רק
מפני שקפריסין כלולה בגוש השטרלינג,
חיילים בריטיים מבזבזים את משכורתם בחנויות
ופונדקי האי, מחנותיהם מספקים
עבודה לאלפים רבים של פועלים מקומיים.
אך למרות זאת, דורשים היוונים את הזכות
להיות עצמאים .״יתכן כי האיחוד עם יוון
יקשה עוד יותר את תנאי חיינו,״ הסביר לא
מזמן מנהיג ימני .״אולם שעה שעמי אסיה
ואפריקה המפגרים התפתחו וזכו לעצמאות,
אין אנו מוכנים להישאר מיבצר אחרון של
משטר קולוניאלי רקוב.״
בשיחה פרטית הוסיף אותו מנהיג .״ישראל
יכולה לשמש לנו דוגמה מצויינת. גם היא
נלחמה בכיבוש הבריטי ; גם היא דרשה את
עצמאותה. בגלל זה היא סובלת כיום מתנאים
כלכליים קשים, מנהיגיה עשו טעויות.
אבל לכל הפחות האיש היהודי בישראל אינו
מרגיש את עצמו כזר במולדתו הוא.״

אנוס-ס:

ח | 0ל

הענף העיקרי בכלכלת
קפריסין היא החקלאות.
בין שר־שרות־ההרים
משתרע
המישור הגדול
היחיד של האי, בו מגדלים
התושבים יבולים
בעלי איכות גבוהה מאד, אם כי בכמויות
קטנות.

ה גי ר ה: המוצא האחרון

פמו בישראל, חמורה בקפריסין בעיית המים.
בחודשי החורף גואים אמנם כל הנחלים
והמעיינות ההרריים• אולם אין כמעט כל
רשת לפיתוח מקורות חדשים והוואדיות
מתייבשים בחודשי הקיץ החמים.
החוות הקטנות, המעובדות באופן פרימיטיבי,
הולכות וקטנות, עם התרבות בני המשפחה.
כיום אפשר לפגוש בכל כפר קטן
בני איכרים הלומדים בבית־ספר תיכון, למרות
שברור להם כי בגמר הלימודים לא
יהיה להם מה לעשות בארץ מולדתם. בדרך

שני הסמלים האופייניים לקפריסין הס שלט קוקה־קולה (למעלה, מרכז) ,המשקה האמריקאי
המיוצר באחד מבתי החרו שת הגדולים בקפ ריסין והמלה ״ אנו סי ס׳ /שפירושה הוא איחוד.

בניקוסיוג המפגיני ם, הנו שאים דגל יווני מול מחסום של חיילים

בריטיים, הינס ברובם תלמידי בית־ספר. המאבק לבש ממדים ׳של מלחמת־נזחתרת עקובת־דמים.

במדינה

ריהם במעברת דויד ליד חיפה סיפרו כי השנים
נתמלאו תסביך רדיפה, רטנו בכל• מקום
ש״דופקים את השחורים !״
• ״החבר זילברשטיין״ ,כפי שהציגו
קריין דמשק, הסביר בעברית משובשת מדוע
ברח ״מהגיהנום הציוני״ :״הייתי מרתיח
250 לירות בישראל וההסתדרות היתה
לוקחת הכל בשביל המסים שלה.״

(המשך מעמוד )4

בורים, כבר החלה המלחמה — למען השלום.
קבוצות
פרחחים וסתם עוברי אורח, שנכנסו
למעגלי ויכוח עם הממתינים לנאומו
של מזכיר המפלגה הקומוניסטית שמואל
מיקונים, מצאו מן הסתם כי מוטב שמתנגדי
המלחמה המונעת יכירו את טיבה
מקרוב .״כדי שתהיה להם סיבר, ממשית להתנגד
לד״״ כדבריו של אחד מהם, הכניסו
לויכוח גם אגרופים.
מיקוניס, לבוש מעיל וכובע שחורים, ניגש
לנצח על מקהלת נאמניו, בתוכם ערבים
יפואים שלא הבינו מלה מדבריו, בקריאות
מלוות מחיאות־כפיים :״הל־אה מלח־מה !
י־חי הש־לום !״ קמה מיד מקהלה נגדית שהשתיקה
את יריבתה בקריאות :״נ־שק מגן

הצועקים ניסו להתפרץ לעבר הנואם שעמד
על המדרגות מוקף שרשרת שומרי
ראשו, בהנהגתו של חובל שני נמרוד אשל,
המנהיג חסון־השרירים של מרד הימאים.
דבריו של מיקונים, שזעק בכל כוחו לתוך
המיקרופון, כמעט ולא נשמעו ברעש
משרוקיות וצעקות :״בוגד ! נאצר. מופתי

כפף, סיגריות ונעליים. לפני הנואם
צצו עשרות סיסמות נגד המלחמה המונעת.
תוך דקות ספורות נקרעו הפלקטים, המוטות
הפכו לכלי נשק בידי שני המתנות. מיקוניס
ניסה עוד לקרוא :״לא להיכנס למהומות !״
נענה במטר של סיגריות בוערות, מטבעות
כסף וקופסות פח, שהשליך בו הקהל. מיש

פ לו מ טי ם
מסך הע שן

חצר כית־סוהר תל־מונד
״שילך לנגב וישלם מסים !

רמלה, המקושט בציורי קיר. חתם אסיר
יהודה וינברגר׳ שנכלא לפני שלוש שנים
בעוון פריצה לבית הנכאת בצלאל כירושלים,
בתחתית אחד מציוריו :״מוגש בידי
יהודה וינברגר מתוך סולידריות אנושית.״
שינוי תוכן הכתובות לא היה רק ענין
של הבדלי זמן ומקום. הוא סימל משהו
עמוק יותר, את המהפכה האיטית והעקבית
בבתי־הסוהר במדינה. אמר השבוע נציב
בתי־הסוהר, צבי חרמון 44 בקולו הנמרץ
והעניני :״בית־הסוהר אינו יותר מוסד הענשה׳,הוא
מפעל חרושתי עם שיכון לפועלים.״
4000 האסירים העוברים בממוצע מדי

מוכה מיקוניס
מוכר הפרחים לא היה קו מוני ס ט

הו אף חלץ נעל והטילה לעברו.
עד מהרה החלו מתעופפים חצאי לבנים
לעבר הנואם, פצעו כמה מהעומדים לידו,
מיקונים הספיק להחליט :״הפאשיזם לא
יקום נמלט אל תוך אולם מונרבי. שרשרת
המגינים התפזרה, הפרחחים החלו לזהות
קומוניסטים בודדים, להקיפם ולהכותם.
לשוא
צעק גבר בגיל העמידה :״אני י׳
קומוניסט 1״ מכת מוט־עץ על קרחתו שיב־נעה
אותו לשתוק, להימלט לעבר חנות־הפרחים
אופרה שבקרבת מקום.
בעל החנות, שיצא להרחיק את הצובאים
על חנותו, נחשד אף הוא בקומוניזם, ספג
כמה חבטות על ראשו. רק אז החליטה המשטרה
להוכיח את קיומה. ארבעה פרשים הרחיקו
את הקהל מחנות־הפרחים, פילסו דרך
למוכה שהוסיף להתנצל :״אינני קומוניסט!״
אוי־ ממארגני האסיפה נשאל מדוע לא
נרתעו מקיומה על אף הלקח המר של אסיפות
דומות. השיב האיש :״מה לא עושים
למען השלום?״

ב תי סו ה ר
ת ע שי המא חו ר• ה סו ר ג
״אין דבר, אסיר, עוד ננקום בכל אלה שעושים
לנו צרות חרטה יד אלמונית לפני
צנים, על קיר צינוק בבית־סוהר תל־מונד.
:תובת טריה יותר, חרוטה אף היא בידי
!סיר נמצאת במזנון הסוהרים בבית־סוהר

שנה דרך חמשת בתי־הסוהר במדינה, היו
עדים לממשות דבריו.
אמנם המובנים עדיין אינם מותאמים לדרישות
האו״ם, התובע תא נפרד לכל אסיר,
והתנאים רחוקים מלהיות אידיאליים.
באולמות האיכסון הגדולים ישנים האסירים
במיטות דו־קומתיות המעודדות יחסים שלא
כדרך הטבע. אסירים חולי־נפש מוחזקים
בבתי־סוהר במקום בבתי־חולים. הסוהרים
עצמם אינם כולם ברמה הדרושה.
על כן, משתדלים להוציא את האסירים
למרחב ולהעסיקם בבתי־המלאכה ובשדות בסביבות
בתי־הסוהר ,״לחנכם שילכו לנגב וישלמו
מיסים,״ כדברי חרמון.
״כיצד נעשיתי רוצח.״ לבתי-המלא-
כה בהם מתקנים האסירים את נעלי השוטרים
שרדפו אחריהם, תופרים את בגדי השומרים
עליהם ומכינים כריכות לספרי המשפט לפיהם
הם מרצים את עוונם׳ מגיעים הם לאחר
בילוי חודש ימים במוסד המיון המיוחד הקובע
את אופי הטפול בהם.
האסיר רוברט הרסון שנדון למאטר חמש־עשרה
שנה בעוון רצח אהובתו בת ה־, 16
סיים חיבור ספר בצרפתית: כיצד נע שיתי
רוצח, עוסק בציור ובבניית מיבנים מגרעיני
זיתים, ביניהם, מגדל אייפל בגובה שני
מטר, עשוי מ־ 24 אלף גרעיני זיתים.
עד כה לא היתד, לנציבות בתי־הסוהר כל
סיבה להצטער על שיטות הכליאה החדישות.
בשטף ההתמרדויות ובריחות האסירים שפקד
את בתי־הסוהר ברחבי־העולם לאחרונה,

נשארה ישראל בסוף הרשימה עם מקרר,
בריחה יחיד* בשנה.

הג בו ל
ששה צאו לדרך
ריבחי כמאל, קריין קול דמשק שהתחנך
באוניברסיטה העברית, הציג אותם בגאווה :
ששה אזרחים ישראלים שביקשו מקלט בסוריה.

הם ששה אלה?
שלמה בן־יהודה, בחור צעיר ותוסס, נעלם
באורח מיסתורי בספטמבר ,1954 על גדות
הירדן בתל אל־קאדי. בתוקף תפקידו כמפקח
אנטי־מלרי ־בגליל, יצא בן־יהודר, לסמן את
נקודות הריסוס על גדות הירדן. נהגו, שבא
לעת ערב להובילו מעבודתו, לא מצא איש
במקום. עקבות אדם הובילו אל מעבר לגבול.
זכרונות וחובות. מאחוריו השאיר בן־
יהודה אשה, שני ילדים פעוטים, וצרור זב־רונות
יפים ממעשיו בקרבות שיחרור הגליל.
לפני שנתיים, כאשר חדרו מ&תנניים מזוינים
אל תוך מושבת ראש־פינה, יצא נגדם בן־יהו־דה,
הניסם באש תת־מקלע שמייסר כשזרועו
שותתת דם.
אולם לא כל מה שהמפקח האנטי־מלרי
השאיר אחריו היה חיובי. בחודשיים האחרונים
לפני היעלמו הסתבך בחובות של כמה
אלפי ל״י, נתפס בזיוף מיסמכים רשמיים.
משרד הבריאות, שבו עבד, עמד לתבעו לדין
באשמת מעילות בסכומים ניכרים.
..שלמה בן־יהודה פעל במהירות, העביר
את אשתו ואת שני ילדיו לקיבוץ אילת־ה־שחר.
כעבור שבועיים, חצה את הגבול.
• שלמה יפרח, תושב טבריה, עבר לסורים
בנובמבר אשתקד. חבריו בטבריה אמרי
עליו שהוא ״שוואייה טרטוע״ — מעט לא
נורמלי. גם רופאי לשכת הגיוס אישרו הנחה
זו, העניקו לו תעודה כבלתי־כשר לשרות.
סכין על המותן. גם לחיים האזרחיים
היה יפרח בלתי־כשר במקצת. תיקו הגדוש
במשטרת טבריה כלל, בין השאר, פסק־דין
,מאסר לשנה אחת, בעוון שוטטות במסיבות
חשודות.
בצאתו מבית המשפט, ביקש שלמה יפרח
משומריו רשות לבקר בבית״השימוש• השוטרים
חיכו לשווא ; הוא פרץ את החלון האחורי,
רץ אל חוף הכינרת• שם גנב סירה,
חתר במרץ לקראת החופש שחיכה לו על הגביל
הסורי. הוא הושלך מיד לכלא אלמאזה.
• יצחק עזיזה בא ממרוקו. משך חמש
שנים חיפש את מקומו בישראל ולא מצאו.
לבסוף הגיע לאולפן חקלאות בקיבוץ אפיקים,
בעמק הירדן.
גם שם לא נועד עזיזה למצוא את מקומו.
הוא הסתובב בין חבריו לשיעורים, כשעל
מותניו תלוי פגיון חד. בכל פעם שנידמה לו
כי נפגע כבודו, שלף את הפגיון. הנהלת האולפן
דנה בשאלה אם לסלק את התלמיד הבל-
תי־רגיל. עזיזה חסך מהם את ההחלטה הבל-
תי־נעימה: הוא עבר את הירמוק, מצא את
מקומו בסוריה.
שחור־לכן. שלושת הבורחים הנותרים
לא השאירו עקבות רבים אחריהם. תקופת
שהותם בארץ היתר, קצרה, קליטתם קשה
מאד.
• שמעון מזרחי ושמעון חזירי׳ ילידי
מרוקו, נשלחו על־ידי הסוכנות לגליל. מב־
* של מס תנן ערבי, שברח נזבית־הסוהר
וחצה כנראה את הגבול.

רמ״ח מתתיהו סלע, מפקד מחוז הצפון
של משטרת ישראל, עמד בפני מצב בלתי־
׳נעים: היה עליו להסביר לעתונאים מדוע
איננו יכול לנקוב בשם הנציגות הזרה העומדת
מאחורי הברחת־ענק שנתגלתה לפני חודש
בנמל חיפה. ההברחה: ששה ארגזי בדים
וחלקי רדיו בשווי 136 אלף ל״י, שהובאו
באוניה פיליפו גרימאני.
טען סלע :״הדיפלומטים של אותה נציגות
אינם מעורבים בפרשת ההברחה. האחראים
הם חבורת מבריחים מאורגנת ומסועפת.
אם נגלה את כל הקלפים׳ יחמקו מאתנו,
ולא נוכל לאסוף הוכחות נגדם.״ הוא חזר והדגיש
כי גילוי שם הנציגות, שעל שמה הגיעו
הארגזים, יסבך את המדינה בסיכסוך דיפלומטי.

כור: שגתפס. מסך העשן שהסתיר
את הפרשה לא הופשל לגמרי השבוע, כשעל
ספסל הנאשמים ישב נתן מייזליש 40הנאשם
לשעבר מתנדב מח״ל, ואח״ב — בודק
יבוא המיליונים של משלחת הפעולות האמריקאיות
בישראל, סיפר כיצד בוצעה ההברחה
תחת חסות דיפלומטית.
ללא ידיעת אנשי אותה נציגות דיפלומטית,
טען מייזליש, מילא את הטפסים המאפשרים
לו לשחרר כל מיטען דיפלומטי ללא התערבות
אנשי המכס. אך הפעם, לא שיחק להם
מולם של המבריחים.
השופט המחוזי בנימין זאב זוהר הקשיב
לתחינתו של הנאשם כי התפתה רק בגלל
מצוקה כספית ומחלת בנו. הוא הבין כי מיי־זליש
לא היה אלא בורג קטן במכונת הברחה
אדירה, קנס אותו באלף ל״י ושנת מאסר על
תנאי. על עבירה מסוג זה מאפשר החוק להטיל
קנס של 252 אלף ל״י.
מעטה המיסתורין של הברחת הענק, ש־סוכלה
רק במקרה, נשאר סמיך, רווי שתיקה
דיפלומטית.

חי פ ה
ג ר עונ צ ״ ק
ינוש סל, צעיר בלונדי, לא עורר שימת לב
,מיוחדת שעה שהגיע ארצה יחד עם מאות
צעירים אחרים מאירופה. אולם ינוש נבדל מהם•
שלא כמו רובם היה הוא שאפתן ובעל
מרפקים.
עליתו של ינוש בהיררכיה המפא״יית היתר,
מסחררת אפילו באמת־המידה של מפא״י.
תחילה הועסק העולה החדש כפקיד־מנגנון
קטן. אולם ינוש לא נועד להיות לבלר בל
ימי חייו. כשרונו הטבעי להחניף ולרמוס בזמן
ובמקומות המתאימים, ומרפקיו, פילסו
לו דרך למזכיר מועצת־פועלי־חיפה, יוסף
אלמוגי, שאת אימונו האישי הצליח לרכוש.
מעלל צו התפקיד. כדי לפתוח דף חדש
בתולדות חייו, היסב ינוש פל את שמו
לשם פיוטי יותר: דב פלג. מאז הלך הכל בקלות
של פלג מפכה. כשהתפנה מקום ראש
האיגודים המקצועיים במפ״אי במחוז הצפון,
היה ברור כי פלג הוא המועמד הטבעי. התפקיד
נמסר לו.
.שירותיו של דב למפלגתו לא היו דוביים.
הארץ בדקות אלה הצליחה ההגנה החיפנית,
בראשותה של מרטין וחנוני לבלום את
כל נסיונותיהם של מרטין וחנוני (חדשות
הספורט).
מרדכי דן, תל־אביב
שרות עצמי

4 4 4

״המאבק נגד הדתות אינו יכול להיות
מוגבל לדת הקתולית בלבד, אלא חייב
להקיף גם את יתר הדתות, כולל הדת
היהודית,״ קובע הירקון ההונגרי ״1
פאגאנדיסטא״( .מעריב)
דליה אור׳
הדנובה הי שראלית תצא מגד
רוב כעס.

4 4 4
ארגמן בע״מ, לצביעת מפעלים (סו
דעה ב״במחנה״).
בצבעים סמויים מספר הני שומים?

העל? ס הזה

הוא היה המדכא הישיר של מרד פקידי עירית
חיפה, בראשותם של שלום מחת ושלום
מיאנו. הוא הסית, רקם האינטריגות, השתמש
בכוח בריוניו ונעזר בכל האמצעים לקידוש
מטרתו.
מאמציו של החבר פלג בן ה־ 31 התבטאו
גם מעל לצו התפקיד, כאשר, בהיות מרכז
תעמולת מפא״י בתקופת הבחירות, קיבל לעבודה
פקידות נאות. אשתו, שהתמסרות יפה
זו נראתה לה מוגזמת במקצת, ערכה לו פעם
שערוריה פומבית באחת האסיפות המפלגתיות.
המקרה,
כמו רבים אחרים, טושטש. דב
המשיך לעסוק בריכוז כספי קרן הבחירות של
מפא״י, פנה לוועדי פועלים, גבה מהם סכומים
ש״המפלגה נצרכת להם באופן דחוף״.
הדוד כאמריקה. ימים מספר אחרי הבחירות,
שאת תוצאותיהן ראה דב כנצחונו
האישי, ניגשה אשתו אל שיפרה אלמוגי, סיפרה
לה כי קיבלה הזמנה לבקר דוד בארצות־הברית.

שלפתע תקפו אותו געגועים עזים אל
דודו בניכר, נסע אף הוא בעקבות אשתו וילדיו,
כשהוא מבטיח לעצמו תחילה את מקומו
כראש האיגודים המקצועיים.
נסיעתו השאירה אחריו חלל קטן, בצורת
גרעון בקופת קרן הבחירות .״גרעונצ׳יק,״
הסבירו וותיקי מפא״י בסלחנות. מתנגדיהם
סברו אחרת: סכום המעילה המשוערת לא
נקבע עדיין, מתנדנד בין 80ל־ 100 אלף ל״י.
טען יוסף אלמוגי בפני כתב העולם׳ הזה
השבוע :״כל השמועות על דב פלג הן מצוצות
מהאצבע. הוא נסע לביקור קרובים באמריקה.
מקומו ותפקידו במפלגה שמורים
ומצפים לו.״
לא מצפה לו ז דירתו ברחוב נרקיס 3שעל
הר־הכרמל, שדב הספיק למכרה לפני הביקור
אצל הדוד.

הרשימה השחורה של משתמט 3דן המג!

מכתב לאבא
לכבוד
מר אבא חושי,
ראש עירית חיפה,
רחוב ירושלים ,15
חיפה.

ארוכי ראש העירייה,
קראתי ברגשי גאווה את דבריך מאז חורת מסיורן־ המוצלח ב־ארצות־הברית
.״אנו כבר חיים בשעת חירום ויש הכרח להכין
את הציבור לכך !״ כך קבעת בפירוש. כמנהיג דגול, גם התרעת
על גילויים של חוסר היענות שתה מצד כל שכבות העם.
כחבר הועדה הציבורית למען קרן המגן, הספיק אדוני גם לעמוד
על התופעה המוזרה שרוב הכספים לרכישת נשקרמגן נתרם
עד כה דתקא על־ידי האנשים הקטנים, האזרחים הפשוטים שאינם
עשירים במיוחד — ושאינם יכולים להרשות לעצמם, למשל,
נסיעות לחוץ־לארץ.
לעומת אלה, כפי שאדוני כבוד ראש העיר כבר חספיק לקבוע,
קיימים המשתמטים, בעלי העסקים הגדולים והחברות בערבון־מו־גבל,
אשר מקומם נעדר מבין הדואגים לעתיד המדינה.

לקחבאזרחות טו ב ה
לובה גליקמן החליטה לתת לבתה טובה׳ בת
ה־ ,19 שיעור באזרחות טובה. לשם כך לקחה
אותה ביום הבחירות האחרון לקלפי מס׳
4000 שברחוב י. ל .פרץ, חיפה.
מאושרת על בגרותה הציבורית, פינתה
אמא לובה, לאחר שהצביעה כחוק את מקומה
לטובה. כאן אירעה תקלה בשיעור המאלף :
לטובה החיילת נאמר באדיבות שעליה להצביע
במחנה צבאי.
השינוי הגדול. טובה החמודה לא התרגשה
ביותר, הלכה עוד באותו יום לקול נוע,
השאירה את פנקס הזיהוי בבית.
לובה, שהתמהמהותה של טובה קיצרה
את רוחה, לקחה את פנקס הזיהוי של בתה,
הלכה אתו לקלפי ,4000 התייצבה שוב בתור
לבוחרים, בכוונה להצביע בשביל בתה.
כשנטל סגן יושב־ראש הקלפי את תעודת
הזיהוי של טובה לידו, תמה כיצד אפשר
להזדקן כל־כך. הוא שאל ביובש אם תעודת
הזיהוי שייכת לה.
טובה המגמגמת החלה להסביר לו, ואחר
לשוטר שניגש למקום, כי בטעות לקחה את
תעודת בתה. התעודה נשארה בידי השוטר,
שהבטיח להחזירה רק כאשר תציג לובה
לפניו את תעודתה שלה.
במשטרה, לשם נקראה לאחר שנתברר שכבר
בחרה באותו יום, סיפרה לובה סיפור
אחר. טענתה: אנשי הקלפי דוברי העברית
לא הבינו את דבריה שנאמרו באידיש. כל
כוונתה, אמרה, היתד, לשאול אם תוכל לבחור
בשם הבת.
אמר השבוע שופט השלום אריה כלימור
במשפטה של לובה :״לובה גליקמן נהגה
כמו בפתגם :׳תפשת אותי — טעיתי — לא
תפשת אותי — זכיתי׳.״ התוצאה: קנס
35ל״י.

מ שפט
ואהבתל גי סךכ מו ך
יעקב מזרחי ( )21 הוא בעל חך עדין —
אפילו אם הדברים אמורים במרק־עדשים
פשוט ופרוזאי. המרק שהגישה לו מזל אשתו
באותו יום נראה בעיניו כעלבון לאמנות
הגאסטרונומית• הוא הטיח את קערת הנזיד
ברצפת החימר של צריפו במעברת בית
שאן, ארז צרורו הדל בסדין וטרק את הדלת
מאחוריו.
צריף בית־הקפה הסמוך נראה לו כמקלט
טבעי להרהורים. עזר בכך לא מעט גם בקבוק
העראק שניצב, כמנחם, על שולחנו.
סכין בריאה. הפסיק את הרהוריו הנו
כעד־מניות
חושי
על כן, מתוך השתתפות בדאגת כבודו ליושר ולצדק, הריני מרשה
לעצמי להצביע לכבודו על חברה חיפאית מסויימת שלא תרמה
עדיין אף פרוטה אחת לקרן המגן.
חברה זו, אדוני ראש העיר, היא חברת גלים בע״נז, הסוחרת
במכשירי רדיו ואלקטרוניקה. עד לפני זמן קצר ניהלה חברה זו
את עסקיה בחנות המרווחת שבבית הקרנות, כרחוב הרצל , 16בעירך
הנכבדה. עתה עברה חברה זו למשכן חדש.,בן שלושה חדרים,
ברחוב החלוץ ,29 לא הרחק מבניו העיריה.
החברה, שנוסדה ב־ , 1938 החלה אמנם את עסקיה בצניעות רבה•

גים של יעקב הצנום גיסו, אנואר חביבי, שבא
בשליחות מזל אחותו להחזיר את הבעל האבוד
לארבעת ילדיו. השיחה ביניהם היתד,
חמה. שני הגיסים מצאו כי בפיהם לא יספיקו
לבטא את מר, שבלבם, העדיפו להוסיף, כמשקל
לדבריהם, גט את הידיים לוויכוח.
סכין חדרה לריאתו של אנואר, סיכמה את
המיפגש המשפחתי. אנואר נלקח לבית החולים
בעפולה כשהוא רוקק דם, יעקב המפוחד
חזר אל אשתו ותבשיליה.
אנואר לא היה אדם נוטר טינה. הוא בילה
20 יום בבית־ד,חולים יצא עם מסקנה כי
שלום הבית נשאר, בכל זאת, מעל לכל. כאשר
נקרא להעיד במשפטו של יעקב, שנאשם
בנסיון להריגה, סתר את דברי כל העדים
שסיפרו את האמת.
״נפלתי על חבילת כלי־מטבח וסכין המטבח
חדרה לריאתי,״ אמר לשופט יעקב בר־זאב,
שלא נטה להאמין לסיפורו התמים. הוא
שלח את יעקב מזרחי למאסר חודשיים, ציוה
להעמיד את גיסו האוהב בפני בית המשפט
המחוזי על מתן עדות שקר.
השבוע, הגיש עורך הדין גדעון מרקוזה
ערעור על מאסרו של יעקב. טען מרקוזה,
שאף הוא האמין כי שלום־בית מעל לכל :
״הם הרי השלימו ביניהם — המאסר יקלקל
שוב הכל.״

משבן חברת ״גלים״
כדי לגייס את המון הדרוש לה, נאלצה החברה למשכן את כל
רכושה עבור הלוואה פעוטה של 500 לא״י, מתושבת חיפאית ב־רבית
של 0׳ל•7,5
והרכוש, באותם הימים, היה אמנם דל: שני דיקטפונים חשמליים
150 ,גלילים לדיקטפונים 120 ,מנורות רדיו, שבעה מקלטים
סוג א׳ ו־ 12 סוג ב׳ 20 ,מגהצים שונים 20 ,סירים וקומקומים,
10 תנורי חימום ואי־אלה אביזרים זעירים הדרושים לחנות רדיו
וחשמל.
אך לא לזמן רב עסקה חברת גלים ביע״ם בפעוטות. היא פרעה
את חובה והחלה, מגשימה את מטרותיה המוצהרות בתקנונה הרשמי:
ייצור מכשירי רדיו וצרכי חשמל, מסחר במכשירי רדיו
וצרכי חשמל כנ״ל — הן מתוצרת עצמית והן מתוצרת של פיר.
מות
אחרות.
במרוצת השנים התבססה החברה, תחת אורן. השופע והמחמם
של עיריית חיפה ומדינת ישראל. עד כמה שיגשגו העסקים תוכיח
העובדה הקטנה כי עוד בשנת 1953 הגיע אחד השותפים בחברה
זו, המהנדס לוי דובקין, לידי הסכם עם שלטונות מם ההכנסה
בו נקבעה הכנסתו הרשמית כ־ 4002ל״י.
ומר דובקין הוא בסך הכל שותף בחלק זעיר מחברת גלים נ׳
ע״נז, והוא אינו מחזיק אלא ב־ס/־ 10 בלבד ממניותיה.
אולם, בעצם, מיותר למסור לכבודו פרטים על חברת גלים ב־ע״מ.
כי אתה, ראש העיר, הנך בעל ס 30 שלושים אחוזים)
של מניות חברה זו, עוד מיום ייסודה.
הרשה נא לי, כבוד ראש העיר, לסיים־ בהזכירי לכבודו כי צדקה
(והתנדבות לקרן המגן) מתחילה בבית. או שמא מתאים יותר
במקרה זה — בבית העסק?
בברכת חזק ואמץ

ד ר כי חיים
פ לי שהשליצ אניו ת
כל אדם היה ודאי מזדעזע לו היה שב לביתו
לאחר שנעדר ממנו זמן מה ומוצא כי
׳אלמונים פרצו אל חדרו. אולם מה תהיה תגובתו
של אדם המוצא שלא זו בלבד שחדרו
נפרץ אלא שמיטתו היחידה משמשת מקום
עבודה לחצי תריסר יצאניות? מרדכי גפן הגיב
בפשטות. הוא התלונן במשטרה :״זונות
פלשו לדירתי.״
סמל המשטרה התייחס אל הודעתו של גפן
כאל בדיחה גרועה, אף־על־פי־כן, מילא את
חובתו, יצא בתלבושת אזרחית למקום•
חדרו של גפן נמצא במרתף המשמש מקלט
ליד ככר לונדון בתל־אביב. כשנכנס הסמל
פנימה, מצא בו מנורת נפט קטנה שהפיצה
אור חיור על מיטת ברזל ועל ארון הבגדים
השבור שהיו בחדר, לא היה שום סימן אפילו
לפלישה של חתולים.
גפן והסמל המאוכזב כבר עזבו את החדר,
עמדו בחצר, כשזוג דמויות נראה יורד במדרגות
לחדר, נועל את הדלת אחריו. מיד לאחריהם
הופיעו עוד גבר ואשד״ חיכו בפתח
עד שיצא הזוג שהיה בחדר. הסמל שוכנע.
הוא לא החליף סדין. ספורו של חמש
היצאניות היה כמעט זהה. הן כלל לא פלשו
לחדר, טענו, כי הס שילמו שכר־דירד,

מערכת
תל אביב

העולם הזה,

עבור השימוש בו. מרדכי גפן טען שלא קיבל
פרוטה. התרתחה יצאנית חנה ימקוום 19
״זה לא הוא. שלמנו לשלמה ביטון שלש לירות
בשביל כל קליינט.״ התערבה חנה ווי־צמן
דקת הגו :״אני שילמתי רק שתיים, מפני
שהוא אוהב אותי.״
עד מהרה נעצר משכיר הדירה, שלמה בי־טון(
,)19 צעיר הדר בשכנות למקום, שהכחיש
כל שייכות לעיסקה :״הן משקרות.
אני רק מכיר אותן משפת־הים. לא התעסקתי
אתן בכלל.״
למרות מקצוען הלא־כל־כך מכובד, נשבעו
הצעירות בכבודן :״שלמה ביטון הוא
שהשכיר לנו את החדר. הוא היה שומר על
הכביש מפני המשטרה.״
כשנשאלה אחת מהן לסיבת כעסה על ביטון
השיבה :״הוא דרש שנעלה את שכר הדירה,
ואפילו לא היה מחליף סדין. עשרים
איש שכבו בלילה אחד על אותו סדין.

שיכון בשדרה
מדי לילה בלילה, יכולים חובבי שירת־ניבול־פר,
להאזין, חנם אין כסף, למיטב השירה
העולמית מסוג זה, כשהיא מושרת
בקולו הצרוד של יוסף אבן זוהר ()41
סמוטוטר המתגורר בשדרות הקרן־הקיימת,
(המשך בעמוד )12

קולנוע
י שראל
גלי צ רין בעיניים חו מו ת

חמוד זה. אמרתי לו שלא מגיע לו בסף בעד
הופעה כזו. להיפך, הוא צריך לשלם לנו
בעד העונג ! ״

למהלא שוויצר

(ראה! שער)

״איפר, אביך?״ שאל ביובש, גובה חברת
החשמל, שעמד בפתח דירת הגג בת חדר
וחצי ברח׳ סוקולוב בתל־אביב. לשמע שאלתו
פרצה מינה כרובי, כרוב בלונדי יפה־עיניים׳
בצחוק.
היא היתד, רגילה לכד• מיום שנישאה פינה
בעל־תשובה הירושלמית לצייר חובב כרובי,
לפני שנה וחצי, לא זכתה לכינוי ״גברת״.
הנערה דקת הגזרה, הנראית כבת ,17 מתנהגת
כבת 25 והינה באמת בת ,21 גורמת
להרמת גבות בתמיהה למראה טבעת הנישואין
המוזהבת הרחבה שעל קמיצת ידה השמאלית.

זוהיזאת כשניגשה חברת גבע ל־הסרטת
סיפורה של מוני ת (העולם תזה )953
שאל הבמאי לארי פריש את שי אופיר, אחד
מכוכבי הסרט אם מכיר הוא נערה יפה
ויחד עם זאת מלבבת, שתשחק את בת זוגו
בסרט. שי השיב ללא היסוס :״מינה כרובי

ברגע שראה אותה פריש׳ הכריז :״זוהי
זאת !״ היא קיבלה את התפקיד מיד.
לא היתד, זו הופעתה הראשונה של מינה
בפני מצלמות הקולנוע. מאז סיימה את לימודיה
כגננת בבית־הכרם בירושלים, עברה
לתל־אביב, שם נישאה לחובב, אותו הכירה
עוד בהיותו תלמיד בצלאל ירושלים — הספיקה
מינה חומת־העין להופיע בכמה סרטונים
קטנים׳ קיבלה גם תפקיד קטן, כנערה
בוכיה בגבעה 24 אינה עונת.
״זה היה נורא,״ נזכרת מינה .״כדי ליצור
אפקט של דמעות, מזליפים, בדרן כלל, גליצרין
לעינים. אותה שעה לא נמצא גליצרין
בסביבה. נאלצתי להשתמש, תחת זאת בשמן
שערות. בכיתי כשבע שעות.״
שכרה? ןונג. גם בזמן הסרטת ספורה
של מוני ת, לא רוותה מינה נחת. תפקידה בן
החמש־עשרה דקות קולנועיות׳ בו אין היא
מוציאה הגה מפיה — חייב אותה להופיע
לצילומים בליל כפור אחד, בחולצת משי
דקיקה, להתעלם עם שי, לבוש הסוודר, כששיניה
נוקשות מקור. מספרת היא :״הדבר
היחיד שחימם אותי במקצת היה הרום ששתינו
לפני כל צילום !״
כשאין היא מופיעה בסרטים או סרטונים,
אוהבת מינה׳ העובדת לפי שעה במשרד
הפרסום של בעלה, לצאת לדייג בירקון, לא
מזניחה, יחד עם זאת, את חובותיה כעקרת־בית,
רואה בבשול עבודה נעימה.
כשנסתיימו החודש, צילומי סיפורה של
מונית, סיפר עליה לארי פריש :״כולנו
קנאנו בשייקה׳ שהחזיק בזרועותיו יצור

״תרגום בגוף הסרט.״ פעם היה המשפט
הזה בגדר חדוש. כיום, הודות לשלוש חברות:
ירושלים סגל, קן־פיקם ופילם־טכניק,
מקשטות המלים העבריות את החלק התחתון
של התמונה בקרוב ל־״/ס 90 של כל הסרטים
המגיעים ארצה. נשכחו הימים שבהם היתד,
כתובת בצדו השמאלי של הבד מקדימה את
(או מפגרת אחרי) המתרחש על הבד.
אולם פרט לערך השימושי הברור של
התרגום שעל התמונה, הוא מספק לעתים
קרובות קרן אור יחידה בסרטים משעממים.
בסרט איטלקי המוצג השבוע בתל־אביב מתורגמת
המלה רפרין כ״מניעה״ ,פרוש המלה :
פזמון.
באותו סרט מאיצים כשחקנית שתחשוף
את גופה בגוף רבים. זה הנוהג באיטלקית,
אבל בעברית הדבר נשמע מוזר ביותר.
בסרט אמריקאי המלה סוויטר (אפודה)
מתורגמת ״מיזע״ .גם זו לטובה: המתרגם
המשכיל יכול היה לכתוב גם ״שוויצר״.
מדוע לא?

ס ר טי ם
חזרהאל המעיין
כת הנהר

(פונטי־די לאורנטיס, איטליה)

נראית במבט ראשון כבתה של סילבאנה מא־נגנו
מנשואיה הראשונים למר אורז. כמו בנהר
פו שם, גם פה הפו מכיל הרבה בוץ :
חטא, טומאה, תאוות אפילות, ומים לא מעט :
שיח ללא סוף, ללא גבול, על חטא, טומאה ותאוות
אפילות. אולם בהאורז המר הכל נעשה
בהברקה שבחידוש, בעוד שבית הנהר נראה
כפארודיה על הסרט הניאו־ריליבטי הארוטי
הראשון.
דבר יחידי שמח. גיבורת בת הנהר
היא סופיה לורן, נערה מגודלת בשר, ששמה
וחזה הולכים לפניה מרחק רב. בסרט היא
מתאהבת בפוחח, מתמסרת לו וניטשת על־ידו
כשהיא מוסרת לו את תוצאת ההתמסרות:
באמבינו, הנולד בהמשכו של הסרט טובע
במי המדמנה.
בינתים מבלה האב זמן מה בכלא, בעוד
אשתו חיה ככלב• על קבר בנם הקטן הם מתפייסים.
כל זה מאד משעמם. מאד לא אירוטי.
הצופה יכול כמעט לראות את סילבאנה מא־נגנו
מחייכת תוך שמחה לאיד. זה הדבר היחידי
השמח בסרט.

רגליים ת/טחוכות. הנערה במכנסיים
הקצרים (לעתים בגרביים הארוכים) ,העומדת
כשרגליה תחובות /טחובות במי הנהר, הפכה
כמעט לסימן־היכר של הסרט האיטלקי,
כמו שהאריה מסמל את מטרו־גולדווין־מאיר

והקיר המתמוטט את יומן כרמל.
הקורא הישראלי הנאור יוכל לראות בעמוד
זה סידרה שלמה של בנות־נהר אלה. הראשונה
היא, כמובן, סילבאנה מאנגנו, בה־אורז
המר. השניה אף היא קלה לזיהוי: סו פיה
לורן, בבת הנהר. הרביעית קשה קצת
יותר: השחקנית האיטלקית החדשה־יחסית
אלזה מארטינלי, ביצירה לה ראיזה.
השלישית היא לא, טעית בניחוש:
איטלקיה זו נולדה בתל־אביב. כדי להוכיח
שאפשר לייצר אורז מר גם בארץ, צילם
צלם העולם הזה את הרקדנית כרמלה גולדברג
(שערי העולס הזה 806ו־ )907 בשטח
מתאים ליד כפר אזור. הביום ארך שלוש
שעות. התוצאה: תמונה זו ושפעת קלה.

ההפצצה הג דו ל ה
פורצי הסכרים (אסושיאטד־בריטיש־

בובבונת כרוכי
איפה אביך?

פאטי, אנגליה) ,בא להנציח, לשבועות מספר,
את מעשיו של מהנדס בריטי בשם בארנס
וזאליס, שהגה תוכנית שטנית וגאונית כאחת:
לפוצץ את סכרי הנהרות מוזער, ואדאר,
בעמק הרוהר, להציף שטחים עצומים במים
לגרום בכך נזק לתעשיה הגרמנית הכבדה.
טמפרמנט לפצצות. פיצוץ כזה הצריך
לא רק פגז מסוג מיוחד (פגז עגול שנזרק
מגובה של כ־ 17 מטר אל המים׳ החליק
על פניהם וגרם ללחץ־מים שהרס את הסכר)
— אלא גם צוות טייסים נועזים. הצוות,
יודע כל מי שההיסטוריה של המלחמה לא
נשכחה מלבו, נמצא, והפעולה בוצעה בהצלחה•
סמל היחידה מראה מאז, סכר מופצץ
ואת סיסמת המלך לואי ה 15 אחרינו —
המבול ! ״
הדמויות, החל ממייקל רדגרייב (בתפקיד

ערטילריה אי
בעל־דמיון וזאליס) וכלה כטייסים, משחקים
בהתאפקות בריטית אופיינית׳ מניחים את
התפרצויות הטמפרמנט לפצצות אשר פרצו
את הסכר.

ששה מליו! ,
הלנהמטרויה (ווארנרס, ארצות־הברית),

היא בעיקר פרי יצירתו של במאי הוליבודי
רוברט וזיז, שחיפש משך חודשים את ההלני׳
המתאימה, חשך שמצא אותה בדמות
רוסאנה פודסטה (גבורת הרשת).
הוא חיפש גם פאריס מתאים, מצא אותו
לבסוף בפאריס: ז׳אק סרנאם, בנו של שר
ליטאי לשעבר׳ עתה נתין צרפתי, מי שהיה
איש מחתרת אנטי־נאצית, ישב במחנה בוכד
וזאלד.
ווייז נזקק ל־ 300 קשתות 15 ,אלף חצים,
14 אלף כידונים 800 ,שריונים. פרט לזה :
30 אלף ניצבים, מאתיים סוסים, מאה ועשרים
פרים, מאתיים וחמשים כבשים ומומחה
שהיה מוחה את צבע הצפרנים מאצבעות
הנשים בסרט, כדי לשמור על אופיו
היווני העתיק.
רק פסל אפרודיטי שופץ במשהו. במקום
הבשרנות הנשית האהובה על היונים הקדמונים,
הוכן פסל שאבריו דקים.
הסרט עלה ששה מיליונים. יכניס לפחות
עשרה, מזה לא קיבל הומרוס אפילו פריטה

אחת. הסיבה ההגיונית היחידה לכך היא שאין
לו קשר רב עם סיפור המעשה.
בקצרה המשטרה באה לפגישה. סרט עבים
ושודדים, עשוי במומחיות, על פושע
המנסה — ומצליח רק במאוחר — לחזור
בתשובה. טוני קרטים.
כתנופת הקטיפה. שיחזור קולנועי
של אחד ממקרי הרצח־מתוך־קנאה המפורסמים
ביותר בדברי ימי אמריקה, בו היו
מעורבים שני גברים ואשד, אחת מן החברה
הגבוהה ביותר. ריי מילנד, ג׳ון קולינם.
כנות השטן. שתי נשים מנסות לרצוח
גבר. ורה קלוזו, סימון סיניורה בסרט המתח
המעולה ביותר שהופק עד היום. הבמאי:
אונרי ג׳ורג׳ קלוזו.

העומד הזה

הפך כמעט סמל מסחרי של הסרטלקי. נסה כוחך*
זהה את ארבע השחקניות העומדות בביצות למעלה.
אם נכשלת, עיין במדור קולנוע בעמודים אלה.

מאז האכילה סילבאנה מאנגנו את עולם הגברים
במנת ״האורז המר״ ,לא חדל הקולנוע האיטלקי
מלחזור ולהעמיד את גיבורותיו בביצות. הדבר

הווי
על פרשת דרביס
^ חיפה, התחילה מנהלת הנמל לשדר
^ כל פעם שיורדים עוזבים את הארץ את
השיר ״ווי אהין זאל איך גייעך.

עוד בהורגו חי
ך* נאפולי, איטליה, הצליח פקיד הדואר
^ פרנצסקו אוולונה בן ר,־ 62 לשכנע לבסוף
את שלטונות הדואר׳ כי הוא עודנו
בחיים וכי הגיעה השעה למחות את שמו
מטבלת הזכרון לזכר פקידי הדואר הנאפו־ליטנים
שנפלו במלחמת העולם הראשונה,
בה הוכנס בטעות בשנת .1919

הצופים במשפט :״מה הוא רוצה בעד
הכסף הזה, פיל ז״

ס.או.ס.

ף* פאריס, צרפת, פירסם עתון יומי מד דעה :״הצילו, הצילו, הצילו ! האין מי
שיציל אותי? ת. ד.592 .״

פדהמה קרה

^ רמת־כן, ארבו שכנים מרוגזים ב־
^ רחוב לזמר הרגיל להתאמן בביתם, שפכו
עליו דלי מים, גרמו לו להצטננות, הפסיקו
את שירתו לשבוע.

משנה נעוריה
ף* תל־אביב, עצרה המשטרה זקנה בת
^ ,72 לאחר שניסתה לזייף את גילה לסד.

לתמכו ני ־ מי סבחבשה אי ט ל קי ת, המעסיק
28 מהנדסי־מים, למרות שחבש השתחררה
משלטון איטליה במלחמת העולם השניה.

קולקטיביות רעיונית
ף ברלין המזרחית, גרמניה, האשים מו־
^ רה את תלמידי כתתו בהעתקה בבחינה,
זכה לתשובה :״לא העתקנו. פשוט
עשינו עבודה קולקטיבית.״

יסורי שאול
ף סאנפווד, ארצות־הברית, פירסם ע־לון
הכנסיה המקומי כי דרשתו הבאה
של הכומר תהיה: מתו גיהינום? המשיך
מיד לאחר מכן :״בואו לשמוע את שירת
מקהלתנו.״

תמורה הולמת

חוק זלינסון

מכשף לא תהיה

ך* תל־אביב, תבע אזרח לדין את יצ־רני
הגזוז על שמצא חרק בבקבוק שקנה,
זכה בבית־המשפט להערה של אחד

ף רומא, איטליה, חיפש עתונאי סקרן
1אחר הוכחות לבזבוז במנגנון הממשלה,
גילה לבסוף את המשרד להקנות והע-

ף -תל־אכיב, הצטער אליהו עמר, בעל
^ ברטים ביקור המציג אותו כ״מכשף
מוסמך״ ,על שלא הביא אתו את ספר ה־

העולם הזה 955

כישופים שלו לבית המשפט, כדי שיצליח
לשחרר את עצמו מבית הכלא, לשם נשלח
אחר שנמצאו בביתו אקדח ושני כדורים.

נשאר במקום, משגה מזל
^ תל׳אביב, נידון רב־סוהר בנזע שייהו,
4סימן־טוב ניעגו, למאסר ששה חדשים
על תנאי למשך שנתיים ולקנס 50ל״י, על
שגנב, בשעת מילוי תפקידו, מספריים, כמד,
התיבות בד ותיק ניילון.

יזבור

ף קריה, תל־אביב, ערך תייר אמריקאי
^ ביקור בבתי־ר,חולים, שילם 50ל״י לכל
אם שהסכימה לקרוא את בנה על שם אביו
המנוח.

מס־מותרות
^ תל־אכיג, נעצר אדם על שוטטות
^ והחזקת תריסים ונציאניים בידיו, טען:
״אני בונה לעצמי בית ומוכן לגור רק בתנאי
לוכסוס.״

במרינה
כ ס ^ פסחס 3 0ס(ם[
קופת חסכון עתיקה
מלפני 2000 שנה כמתכנת
בית אוצרי יוגי.

נ3זיוד ו^ד 1ד
הכירו בכי אדם בחשיבות החסכון לעתיד.
תכנית בח של בנק לאומי לישראל פות־חת
את שערי החסכון כפני בל הוני הצבור.
שאל לפרטים בסניף הקרוב.

שושנה ואליהו שוקר
הגיון מטורף

לאופי
ב\33
לי׳ש* ר* לגעע

(המשך מעמוד )9

אתה מ של םלעצמך
תודות למס הכנסה ייט כידי המדינה לספק לד ולבני ביתד
את שרותיה החל מבריאות וחינוך וכלה ככבישים ודואר.
לנוחיותם של משלמי המסים יהיו כל משרדי מס ההכנסה
פתוחים בכל הארץ, ער שעה 5.00 אחה״צ. שלם חובך,
שאינו רק חוב למדינה אלא גם לעצמך ולבני ביתן*.

שלם מס הכנסה במלואו ובמועדו

הי שלד

24495

בריכות
מי־מרפא
חבישת בוץ
כמו בקרלסבד
דשי או טבריה במו כן אמבטיות ערבול ( 1>001 8:1:11ז 1חדי זיעה תורכי /
מחלקה מיוחדת לאיכשור ע״י התעמלות רפואית. מסג, וריהביליטציה•
המוסד היחידי מסוג זה בארץ. מחלקה לסובלי רוימטיזם

__ ה מו ס ד פתוח עד 9בערב

פ ש עי ם
ה ש כן חזרהביתה

כ אניס...

בגב׳ בברכים, בכתפיים או בפרקים ז
״ רפא ״— רה׳ שלמה המלך . 1 0 5ח ל *א ב ׳ 3טל.

ספסל שלישי מצד שמאל, מזרחה לרחוב
בן־יהודה.
בהתחשב בתנאי המגורים של יוסף, המסתכמים
במזרון בלוי על ספסל העץ
ופתיליה לבישול בצד פח האשפה הציבורי,
הרי שאינה נראית סיבה מיוחדת למצב
הרוח העליז הפוקד את הסמרטוטר מדי
ערב. אולם לאחר גמיעת שלושה בקבוקי
יין אין הוא יכול עוד לעצור בעצמו אני
מוכרח לשיר — זה הבילוי שלי. אם לא
אשיר אשתגע !
בשמסתלקים הכלבים. בין זמר לזמר
מוכן אבן זוהר להשיח גם קצת מבעיותיו:
המצב היום מחורבן בשביל סמר־טוטרים.
פעם אפשר היה להרוויח אפילו שש
לירות ביום, אבל היום — אוספי הזבל
של העיריה לקחים הכל לבדס. מלבד דאגות
פרנסה מעסיקות את יוסף גם בעיות־שיכון.
מאז חזר כחייל משוחרר משבי הנאצים,
מקום שם נקטעה אצבעו, הצליח לפתור
בעיית זו בעזרת תחנות אוטובוסים, מקומות
מחסר, לנצרכים ולאחרונה — לול עזוב
בחצר אחד הבתים, משם גורש בחג ־פסח.
כיום קנה לו יוסף, יליד צפת וחניך בית
היתומים דיסקין, זכות מגורים על ספסל
בשדרה. בשש בבוקר הוא מתעורר, מתגלח
בעזרת ראי התלוי על עץ, יוצא לסיבוב היומי
לאיסוף סמרטוטים. עם ערב הוא שב,
מבשל ארוחת־ערב הכוללת ביצים תה ולחם,
מתפנה לשיחה עם כלבי הסביבה הנאספים
אליו בהמוניהם .״כל הכלבים באים אלי,
הכלב יודע מי באמת מסכן.״
כשמסתלקים גם הכלבים הוא פוצח את
פיו בשירה גסת־מלל.

בבגדאד, היו לאברהם שוקור שמונה בנים.
אחד מהם נתפר בידי פורעים ערביים,
הוטח אל הקיר לעיני הוריו. לכן, היה אברהם
ואשתו שושנה שמחים בחלקם בישראל,
על אף עניים ודלותם. הם בטחו בי
בארץ־הקודש לא יתנכל עוד איש לבניהם.
לפני ימים מספר נוכחו השניים כי הסכנה
אורבת לילדיהם אפילו ברחוב אילת ב־תל־אביב.
צעקות שבקעו מבית השימוש
הזעיקו את שושנה ממטבחה. בעמדה בפתח
ביי׳־השימוש, שהיא ביי בעומק שני מטרים
מכוסה קרש, ראתה שושנה את אברהם
חאגימת 25 שכנה לשעבר, לוחץ
על גוש קטן שבלט דרך החור שבקדש.
הגוש היה ראשו של בנה אליהו 3כל
גופו כבר היה בתוך הבור.
״הילד לא שלי.״ השביע, כשהועמד הצעיר
הצנום לחקירה, הוברר כי היה לו
עבר ארוך של מעשי טירוף הכוללים, בין
השאר, נסיון לחנוק את אביו. החוקרים ניסו
להוציא מפיו ׳מדוע חדר לדירה שדר בה
לפני שנתיים, ניסה לטבע את אליהו בבור־השופכין,
למרות נוכחות הוריו.
הצעיר, שלפי הבחנה רפואית היד, לקוי
בארבעה סוגי טירוף, התגונן בצלילות־דעת
מתמיהה .״לא נכנסתי בכלל לבית ואפילו
לא לחצר.״ ענד, לשאלות חוקריו .״אף פעם
לא תשבתי על הבנות שלהם ואני לא מסתכל

בהן בכלל. לא היו לי שום יחסים עם שושנה
; לא נגעתי בה אף פעם. לא נכון שאליהו
הוא הילד שלי ממנה.״
טענותיו לא שיכנעו את החוקר. הוא
יועמד לדין בעוון נסיון לגרום באופן בלתי־חוגך
למותו של אחר.

תז כי ר
ההאשמות גגד המשטרה.

( ה עו

הזה ( )953 ,953 חשף שורה של שערוריות
הנוגעות למטה הארצי של המשטרה,
הצביע על המוראל הירוד בקרב
השוטרים היודעים כי ההאשמות נכונות.

השבוע כינס המפקח הבדלי
של המשטרה כבנין המטה
הארצי כתל־אביב בנס שד
כד המפקחים המחוזיים, הודה
בי קיים משכר עמוק במשטרה
כתוצאה מגילויי ״שורת המתנדבים״
ו״העולם הזה״ .הוא דרש
פעולה נמרצת בדי להרים
את המוראל.
המפקחים המחוזיים כינסו ככל
מחוז אספה כללית של הקצינים,
ביקשו אותם להוות את
דעתם. הקצינים גילו באסיפות
אלה יחס עויין למטה, הפגינו
הסכמה אילמת עם המאשימים.

האויב: הירדן(. .העולם הזה )950
הציע תוכנית לפתיחת התקפה פוליטית
של ישראל על ירדן, במגמה לחסל אה
הממלכה ההאשמית, להקים מדינה פלש־תינאית־ערבית
הקשורה בישראל ולרכוש
את ידידותה של, מצריים ובנות בריתה.

השכוע הודיע רדיו רמאללה
כי קיימת תוכנית מצרית לכתר
את הירדן, לחלקה בין סעודיה
(מחוז עקבה) ,סוריה (צפון
עכר הירדן) ומדינה עצמאית-
כביבול בחסות המופתי הירושלמי.

מנגנון החושך. בהזדמנויות רבות
גילה העולם הזה פרטים על מנגנוני הביל
ש וד,האזנה בארץ ועל פעולותיהם נגד
העתון.

השבוע הוזמן עורך ״העולם
הזה״ להעיד כפני ועדת־משנה
מיוחדת שד הכנסת לחקירת
מעשי הבילוש וההאזנה (יעקב
ריפטין, מפ״ם, יו״ר; דויד הכהן,
מפא״י: שלמה פרלשטיין
הצ;׳ב) ,מסר כעדותו סקירה על
מיבנה מנגנון־החושך ועל פעולות
בילוש והטרדה נגד עורבי
״העולם הזה״.
כהזדמנות זו גילה העורך בי
ההתנפלות על עורבי העתון
לפני שנתיים לא בוצעה על-ידי
מנגנון החושך, כפי שנחשד
תחילה, אלא על ידי חברי יחידה
ממשלתית אחרת, שזוהתה
על־ידו.

העולם הזה 955

x27x7,,דו״ח לצרכן 7

! ב ר ידוע הוא כי ריהוט ביתך
מעיד על תרבותך.
לכן אתה משתדל לרהט את ביתך
ברהיטים הטובים, המשובחים
והחדישים ביותר.
אם תסתייע
במומחים המנוסים והוותיקים של קאדו
תשיג מטרה זאת בקלות.
כי קאדו מרהט את ביתך
ברהיטים הטובים ביותר :
חדישים, שימושיים, קלים ואסתטיים,
בעלי הפרופורציות הנכונות
ומתאימים לתנאי האקלים והארץ.
קאדו עומד לרשותך עם
בתי-מלאכה משלו,
יועצים ואדריכלים המרהטים את ביתך,
לפי הזמנתך,
בסידור אינדיבידואלי
תוך התאמה מלאה של
הריהוט המורכב לדוגמה הוא המזנון־בר־כונני ת מעץ האגוז שב תוכו אפ שר
להטמין מרתף מ שקאות ושעל מדפיו אפשר לערוך ספרייה שלמה, שלא לדבר על ספריית התקליטים
(למעלה, משמאל) ועל ארגז הרדיו ו הפ טיפון (למעלה, מי מין).

קאר 1וו??\0 1ת 9ר׳ 6/9רדר 6ס!״ /ה׳ו/נן ן

הפינה הסאלונית המוסיפה יופי לכל חדר מורכבת מספח פינ תית (מצופה בד צמר חלק כחול),
שתי כורסאות מצבע לבנים אדו מות, שני שרפרפים ו שול חן סאלוני.

הצבעים, המנורות, הוילונות, האגרטלים
וצלחות הנוי.
קאדו מציע שירות מיוחד נוסף :
הריהוט המורכב.
אדם הנכנס לביתו החדש אינו יכול תמיד
להרשות לעצמו לרהט את ביתו בשלמות.
וכאן עוזר לו קאדו ;
הוא עורך למשתכן תכנית כללית
לריהוט ביתו
והמשתכן קונה את רהיטיו בזה אחר זה
לפי התכנית המוכנה מראש ולא
באופן מקרי.
כך אתה מרכיב את ריהוטך לפי׳ טעמך,
ולפי יכולתך הכספית,
ולא לפי הגורל העיוור.
התחל בתכנון ריהוטך עוד היום.
לשרותך עומדים ארבעה
סניפים של לזאדו:
תל־אביב, רחוב דיזנגוף 99
תל־אביב, רחוב בן־יהודה 47
נתניה, רחוב הרצל 5
רחובות, רחוב הרצל .188

ספרים
מ קו ר
£00)1 3 )6ז66נ)
• 3 616. 0105ת 6350ז ׳0065. 8001011 15

פי א לי קעדה שו קהש חו ר
ליד הפרגוד המופשל ( שלמה שטיין

>1£11<.ז1<1וד1
6 !116315 31־ 3115 66)01נ1^ 111ו) 16נ 131ק5 3006־/ 5/1/1£/- 0 )101
<1ת6( 3ר11׳\ו 6116׳<! 11161 110011 )<117־4 75^, 1116 11106 031מ 011ז3
171־<1 01161ת<1 00£030 3מ116 1116315, 3׳ 6<1( \5זץת1ז 110מ>\)101
31160 1116315.ץ101ז 3ז 6
^ 10ז 0ק 165 <1151111 3ז 1ח ע1\7 30 )1111051 \ 11<1)116 £351 00
1, 113ח 016ק 311011161. 11 15־ 01ץ3׳\\ 006
<1 11116 ? 610001,ח3
^׳5 601615ת

עדות נוספת
לאיכותם המשובחת של

׳׳ כרמלהזק אדזס

111

ושאר משקאות

מיקבירר אמשון ל לציון מ וזזכ רון ר י עחק בי

הקץ לשומן!!
מעתה גם לג ב רי ם
מכו ות פלאח שמליו ת
• מסלקות עודפי שומן מכל חלקי
הגוף והפנים.
• מצמצמות היקף המתנים והירכים.
• מפעילות את מחזור הדם
ומעוררות מרץ ועלומים.

רוקי
בר־מסעדה
תל אפים, רחום אלנכי 3
טלפון 23752

מאכלים איטלקיים-מוסיקה

ללא דיאטות: לרא רפואות:
ללא תרגילים: ללא מסנ׳ים:
תחתהשג דו ה ר פו אי ת מ עו ר ה

״טרקלין 0111״
בהנהלת רפאלהלפדין
תל־אביב, רחוב ריינס ,5טלפון 23104

המשרד: תל־אביב
רה׳ הקישון — 41 סל 81674 .

נו ס ע שו דירות
מאוזן .1 :בית־חרושת לסיגריות
; .4הוצאת ספרים .8 :
החייל האמיץ .10 :חיית מים ;
.12 בלבד .13 :נכדו של דויד :
.16 גב ; .17 הקופאי שחילק
כסף במעברות ; .19 תמרוק
חנכ״י .20 :מערכה צבאית ;
.21 דו״ח ללא התחלה.23 :
ושלום 24 :פרבר רא־שון־לציוני
.26 :ישן .27 :היום
המפורסם בשבט ; .29 על-
מנת ; .31 מאמר רציני מאד :
.33 ירק שנוא למדי על הילדים:
.35 רבנו, רב .36 :חברת תעופה
; .38 בצורה זאת .39 :קצין
נמוך דרגה הוא קצין כזה ; 41
משבעת המינים ; .43 כינוי ה־אצ״ל
בפי חבריו ; .44 פרי ישראלי,
סובטרופי.
מאונך .1 :למרות הכל .2 :
אות אנגלית .3 :איש מרכזי

של הוועד הפועל של הסתדרות
העובדים ; .5ספרי תורה ומזוזות
.6 :לפעמים הוא נשפך כמים
.7 :קרנטינה, אבל בעברית
.8 :בגללה קיימים מכבי־אש
.9 :אביה הרוחני של תנועת
חירות ; .11 צד בהנהלת
חשבונות ; .14 בן נח .15 :בן
יהודה .18 :קשור עם הרוח :
.20 קובעי פלדה; .22 עיר השוטים
; .23 בלעדיו אין ערך
רב למחט ; .25 השיטה הנכונה
לקבלת עסקים ממשלתיים ; .28
מקצוע יהודי נכבד ; .30 כיוון
אילת לרוב תושבי המדינה ; .31
אדון ; .32 מלת קריאה ; .34
כשהיה נטוש התעשרו ממנו רבים
.36 :ממלכת צפון ; .37
בלעדיו קשה לקבל הלוואה .40 :
מצוות ט״ו בשבט .42 :קול די־געיד״

תשבץ 955

נגו הות ; 175 עמודים) הוא סיפורו של אדם
אשר לא רק מאמין בספיריטואליזם, אלא
רואה גם את ייעוד חייו בהפצת אמונה זאת
בישראל.
כדי לשבר את אוזניהם של קטני אמונה,
גדוש הספר קודם כל במעשים שהיו, אשר
בהן לקחו הרוחות חלק פעיל :
• נחמן שקדי, חוקר לשעבר במשטרת
המנדאט, קיבל יום אחד הוראה מרוח לגשת
לאדם מסויים בתל־אביב ולדרוש ממנו להעביר
רכוש שהפקיע לעצמו לידי יורשו
החוקי של הרוח. הוא ניגש אל האדם הזר
שהרוח קראה בשמו, והאיש הודה במעשה
ואף סיפר כי גם אליו הופיעה הרוח בחלומו
על מנת לתבוע את השבת הגדלה.
• המהנדס התל־אביבי ליאשינסקי, שהגיש
לעתים עזרה חומרית לבנות־טובים
שהתרוששו, שמע יום אחד בשבת דפיקות
וצילצולים בפעמון הדלת, אך איש לא חיכה
בחוץ. הוא מיהר לבית־החולים בו שכבה
על ערש דווי אחת הנשים שתמך בה, ונוכח
כי היא גוססת ממש באותם הרגעים בהם
נקרא בדרך מסתורית זאת אל מיטתה.
• אך המופת החותך ביותר אירע בתקופת
מלחמת השחרור. משה בהרב, קצין
צה״ל הגר כיום בשיכון הקצינים בצהלה,
סיפר למחבר כי יום אחד נכנעה יחידת צבא
סודאנית בנגב בפני צה״ל, לאחר שלחיילי
הצבא המצרי היה נדמה כי מולם עומדים
גדודים רבים ועצומים, שלא היו ולא נבראו.
״מבחינה ספירוטואלית,״ מסכם הספר ,״תופעות
אלה ייתכנו.״
אותות־־הצטיינות לרוחות. רוב עמודי
הספר מוקדשים לסיפורו האישי של שטיין,
אך אפשר ללמוד מתוכו גם משהו על הסדרים
הנהוגים בעולם הרוחות. כך, למשל,
כלולה בו העובדה המאלפת ״שבעולם האמת
עונדים אותות הצטיינות לרוחות בעלי זכויות
המטילים עונשים על רוחות נפשעות.״
כן מתברר, כי רוחות עלולות לשקר ולהציג
את עצמן בשם רוח אחרת, של איש גדול,
כדי לזכות בכבוד שאינו מגיע להן. אך
רוחות ירודות כאלה מתענות אחר כך בעינויים
נוראים במיכרות הפחם שבמדור
התופת.
ספיריטואליסט ראוי לשמו אינו נרתע מסכנות
אלה, ולו רק למען העונג הרוחני
להיפגש עם נשמות כמו של המשוררים שאול
טשרניחובסקי (,׳שהופיע באחד הערבים ב־מצב־רוח
לא שמח ביותר״) וחיים נחמן ביא-
ליק (״במצב רוח מרומם למדי, אך באי־רצון
גלוי על ההטרדה ...בשיחה מסר ביאליק
את דבריו על הרוח, היהדות, הספרות, ועל
רוח הזמנים שנמכרה לסיד הבשר של השוק
השחור ...והכל בסגנון מלוטש, ביאליקאי
מובהק, שהפתיע והקסים״).

חדשוק רי א
גילו• א מ רי ק ה
אפודוג הקטיפה (ג׳יינזס סטרינו) ;
עברית משה הרפז ; ע מיחי ; 387 עמודים)

הוא סיפור היסטורי על המלח רודריגו מטרי״
אנה, שלטענת מיעוט החוקרים היה הראשון
לגלות את אמריקה, א־לם כריסטופר קולומבוס
גזל ממנו זכות זאת בעורמה. לתוך
הפרשה משתלבת יהדותו המוסוויית של המלח
ואף קולומבוס עצמו מתואר כיהודי
מומר, בספרד של האינקוויזיציה. לחובבי
מסעות והרפתקות.

או צ רו ת או פי ר
אני שלמה

(נורה, קווימבי ; עברית
ע מיחי ; 168 עמודים) הוא

שמואל שיחור ;
הצי של שלמה המלך, אליו מתגלגל רועה
צאן מהרי יהודה שנחטף כעבד, נסע לאופיר
ומצא את אוצרותיה לאחר הרפתקות סוערות.
לנוער.

נשי ומח לו תי הן
חדר הרופא (ד״ר פרדריק לו מי ם ;
עברית סרים ברנ ש טיין־כהן ; המת מיד ; 276
עמודים) — רופא נשים השולט בעט לא

פחות מאשר באיזמל הניתוחים, מספר על
פרשות אנושיות שהתחוללו בין כותלי המרפאה,
מסביר אגב אורחא כמה בעיות רפואיות
מעניינות ביותר, בעיקר בשטח הילודה.
העולם הזח *• 4

מכתביה האחרונים שר שושנה הו־ציון

אהבה !גברית
נ. שלום.
קמנו בלילה׳ ולתמהוננו הנהג האכזר הקדים אותנו בשתי
דקות ונאלצנו לישון את מחצית הלילה השני. למחרת
נוסעים עד תל־נוף ופוגשים שלושה חברה מדגניה ב׳ —
הפכנו להיות טיול אחד. טסים במהירות מסחררת לעיך
חוצוב.
שוב מפתיע נוף הערבה ממרום מעלה העקרבים, ומתנהג
כאילו נגלה לי לראשונה. זאת הרי יותר מאמנות, לחרוץ
חריצים כאלה יפים שם בערבה. לא גמרתי להתפעל, ומצאנו
את עצמנו באחד הישובים. לא קיבלו אותנו כל כך יפה.
דוקא נתנו לנו מה שצריך ואפילו קצת יותר, אבל היחס
אלינו היה כאילו ״קחו רק שתקו והסתלקו״ .וכך עשינו.
מחוסר סיכויים למכונית, חזרנו למחרת צפונה.

ךעתערב, האיר לנו המזל׳ שהופיע בדמות מכונית
/ישירה לעין־רדיאן. השמש שקעה לנו במכתש הענק.
גווני האור שהיא נוהגת להשאיר תמיד, ובכל מקום, לאחר
היעלמה, שיחקו עם הרי המכתש המחודדים, ואי־אפשר
היה להפסיק להביט אפילו לרגע.

ך י, ואת שם בצבא עוד מסוגלת לתאר מה פירוש מסע
*לילה לאור ירח במדבר? נ ,.זה היה פי אלף יותר יפה
מאגדה הכי יפה ששמעת.
היה כבר לילה לגמרי כשמצאנו את עצמנו ביישוב הבודד
בלב הערבה. לאחר מנוחה קלה ותוספת מזון לגוף הרעב
ברחתי מהחברה אל אחד ההרים זה הכי גבוה והכי רחוק.
הושגה הבדידות המוחלטת. משטח רחב ידיים היה שרוע
לפני ואחריו הרי אדום בכל הדרם. ככה ישבתי לי הרבה
הרבה זמן, שכורה ממה שגילה לי הלילה הזה.
כשלבסוף נעשה קצת קר, חזרתי למטה בעצה שגעונית
שמיד התקבלה ובוצעה. קפצנו (אני והיא) לבריכת ד,שחיה,
ממש כביום היוזלדנו, וחזרנו רעננות מאוחר מאד למטה.

ך * אשיתו של יום המחרת נוצל להליכה מערבה, סתם
! בעד להכיר, לראות וליהנות. לא היה כלום מיוחד חוץ
ממצב רוח טוב והכרת נוף חדש. חזרנו די מוקדם, ישבנו
על חמורים ומזרחה רכבנו בערבה בחום הגדול, עד שנמצאנו
בתוך סוכת תמרים, כשאנחנו מוקפים מהפרי המתוק. זללנו
כמובן וחזרנו.
לאחר הצהרים נעשה מבצע קצת יותר רציני צפונה.
בקילומטר ה־ 52 מונח לו ואדי חמוד נורא ומעטים הם
המכבדים אותו בביקוריהם. החלטנו להיות בין המעטים
ולא הצטערנו. איזה מין ואדי כזה עם צוקים ענקיים שמזדקרים
משני הצדדים. מקום נידח ובכל זאת...
פתאום זינ7ך. לה משפחת יעלים שלימה מתחת לצאלה,
בהתחלה האמא, אחריה שלושת הבנים הצעירים ולבסוף
האב הגאה. איזה מותק. הם טיפסו להם על סלעים, ועלו
ממש על הצוק הזה הזקוף שעמד לו משמאל לואדי, איך הם
עשו זאת — לאלוהים פתרונים.

^ משכ נו ועלינו,במעלה הואדי, טיפסנו במפליו היבשים
) 1והגענו להרים שממנו הוא יוצא. התרוצצנו עליהם
וגלשנו שוב לערבה. חזרה הביתה דהרנו במהירות מבהילה
ממש. בלי כוחות הגענו. התרעננו בבריכה ולאחר ארוחת
ערב משביעה — לישון. מחר מדרימים. שוב ישבנו על
הקומנדקר, הכלי האהוב עלינו, וטסנו דרומה.
החום האיום בערבה הדרומית מצץ מאתנו את מצב
הרוח הטוב שלנו, והוציא את כל היופי מההרים שמסביב.
אבל לא תשוב. שתינו לימונדה קרה ונחנו קצת ושוב הושג
המורל הרצוי. כשחזר מזג האדיר להיות קריר יותר זיהינו
במפה את כיוונו של ההר הגבוה והיפה ביותר שמשקיף על
כל הסביבה. הוא הר שלמה. יצאנו בהסתר מה״עיר״ ולדרך.

ך* רהגרנית הראשון שקבל אותנו לא היה מיוחד
) 1במינו, אך ידע להכניס אותנו לאוירה המתאימה של חצי-
האי־סיני. עלינו וירדנו והנה לפנינו הר מאבן חול. השתוממנו
מה מעשיו כאן ולא מצאנו פתרינים. מוקף הרי גרנית.
אפורים, אדומים וירוקים, צמח לו פתאום הר לבן וצבעוני,
שבשום אופן איננו יבול להתקשר קשר טבעי עם הנוף.
ויתרנו לו ופנינו הלאה. כאן קיבלנו ערוץ צר שהפך אחר
כך לואדי עמוק ויפה. איזה מין אבנים ענקיות סגרו לנו
מדי פעם את הדרך, אבנים כאלו מלאות סיגים לבנים ויפים.
זחלנו דרך נקיקים צרים צרים והיינו מלאים השתוממות
על גודלו וכוחו של הקדוש ברוך הוא. לבסוף, ההר בכבודו
ובעצמו ששום סימן של רגל אדם לא ניכרת בו. כולו אבך
אדומה עם נקודות לבנות.
החילונו לטפס במרץ רב מעלה מעלה. נשארו עוד
עשרות מטרים בודדים עד הפיסגה ופתאום נתדרדרו אבנים
למטה למטה, עד שנחו לבסוף על ראשו של אחרון ההולכים
בשורה המעפילה. במקום לראות את האבנים שעוד מעט
תפולנה עליו ראה כוכבים והתחיל להרגיש רע.

התישבנו אנחנו על הצוק הקרוב, והסתכלנו על הים
הכחול ולהרים שהיו ממש אדומים, אלה שממזרח לים. הם
נראו כל כך יפה מבעד לשני צוקי גרנית שהבטנו. קשה היה
להפרד מכל היופי ונוסף להכל עוד מבלי לשבת על הצוק
הגבוה ביותר שעל ההר.

^ כאב לב ירדנו לאחר שניצח בהתלבטות הקלה הרגש
*1האנושי לחבר שנפגע. עם לילה היינו שוב ב״עיר״
כשאנחנו חרדים לשלום חברנו (עכשו הוא כבר קצת* קודח).
פגישית עם אנשי המקום ושיחות מענינות מילאו לנו את
הערב ואת היום שלמחרת. היתר הוציאו לנו אלמיגים. הצצנו
לרגע לתוך המים עם משקפיים ונתגלתה לנו תחתית הים
בכל הדרה, כביקור במוזיאום.
נ ,.אני לא יודעת למה, אבל אחד מהדגניים היה יותר
מדי נחמד בכדי שאעזוב אותו סתם ככד״ מהתחלה הרגשנו
במין קירבה כזאת שאף פעם לא חשתי כמוה. אחר כך
הסתבר שהוא חש אותו דבר ולכן נאלץ לשנות את תכנית
טיולם בהתאם לשלנו. סוף סוף בערב האחרון באילת (גרנו
באוהל על יד המחסן) יצא לנו במקרה לשטוף יחד את הכלים
אחרי האוכל. הוא שאל אותי מה עושים עכשיו. אמרתי —
הולכים לישון. באותו שקט הוא מודיע לי שלא הולכים
לישון. אז לא הלכנו לישון. בהתחלה מין הרגשה טפשית
כזאת, אחר כך סתם נתגלגלה שיחה.

ך* תאום מצאנו את עצמנו שוב על יד האוהל. לא
^ הספקנו לומר אף מילה טובה אחד לשני. התביישנו
להודות שפשוט אוהבים. כל אחד ניסה להוכיח לשני את

לפני שנה שם שודד ערבי קץ לחייהם
של שושנה הר־ציון, בת בית אלפא,
ושל עודד ווגמייסטר, בן דגניה ב׳ ,עת
חצו לבדם את השממה הפראית של
מדבר יהודה. מכתביה של שושנה,
שפורסמו החודש על־ידי משק בית־אלפא,
הם תעודה אנושית מפתיעה
ביופייה. הם מוכיחים כי מתחת לקליפה
הנוקשה של צברית לא־איכם־
תית, הסתתרה נשמה עשירה ורגישה.
המכתב הראשון בעמוד זה מתאר את
הטיול בו הכירה שושנה את חברה
עודד. השני מתאר את ראשית הטיול
האחרון, שנסתיים באבדן חיי שניהם.
ההפך וככה ד,לכנו לישון עם איזו מין הרגשת תפלה בזו,
כאילו שמישהו משנינו נרצח אותו לילה. אפילו את שם
משפחתו התבישתי לבקש ממנו, כך שגם מכתב לא יכולתי
לכתוב. אחר כך היה עצוב.
למחרת היה עוד יותר עצוב עד שבסוף׳ כשעצרתי טרמפ
אחד, שלחתי אותו ואת שני חבריו ואגי והיא נשארנו על
הכביש. אני עם ההרגשה הכבדה שלי והיא סתם עם מצב רוח
מחורבן. היה כבר לילה. החלטתי לחייב את עצמי לשכוח
אותו ולחסל את הכל, למרות שבכלל לא רציתי. פתאום
בא מכתב ממנו שהפך את הקערה על פיה.

** כ שו אנחנו כבר ממש ...נ ,.למה מוכרחים כל כך
׳ ג להתבייש בכל הדברים האלו? למה מוכרחים להתנהג
בדיוק להפך ממה שרוצים וחושבים? נורא כעסתי על עצמי.
יכולתי להתנהג אחרת אבל לא חשוב. הכל עבר והסתדר
לו על הצד הכי טוב שאפשר.
נ ,.לא איכפת לי לצאת לבדי לאיפה שהוא לטייל משום
שאני תמיד נהנית לבדי, ואף פעם לא זכיתי שמישהו
יצליח לשתף את עצמו ממש בהתרגשותי מכל מיני קטנות.
אולי גם העוד מישהו נהנה, אך אין זה מוסיף לחודיותי
כלום. הנאותי הן נכס פרטי שלי שאני רוכשת אותו לבד
ונהנית לבד.
אולי אם יימצא מישהו שבמיוחד יהיה נעים וטוב יותר
לטייל, שיוסיף עוד משהו לטיול, מלבי החוויות הנרכשות
בלי עוד משהו, אולי אז יישנה לי עם מי לצאת. ברור׳ עם
אדם שאינני סובלת לא אצא לעולם, אבל סתם מישהו בכלל
בכלל לא איכפת 7י.

* ץהנ. זאת משלה את עצמך שאת עכשו יודעת איך
* ) היה הטיול? שטות כזאת. לא הצלחתי להגיד אפילו
רבע מכל מה שהיה.
.המכתש הענק ביום כשהוא נשקף ממרום מעלה העצמאות

לא היה נהדר? ועוד הרבה מראות שפסחתי עליהם לא
הקסימו אותי? כל פרט קטן בטיול הוסיף לי המון והיה
מיוחד. אז מה, מכתב הרי אף פעם לא יכול להכיל הכל
ולשקף באמת את מה שהיה. כותבים רק על הדברים שהשאירו
את הרושם החזק ביותר ופוסחים על כל הנקודות
הקטנות שאלו לא הן, לא היה שום טעם לאותם דברים
גדולים.
לולא היה האנושי והטוב שכבר דובר עליו אחרי טיולך
שלך, לולא פגשתי בנערה נחמדה בעין־רדיאן (היתר, חברה
של האח שלי) לא הייתי יודעת ללכת לטייל שם בסביבות
והייתי יושבת בעין־רדיאן על הכביש ומחכה לטרמפ לאילת
שלא עבר באותו יום. לולא השיחה המענינת שהתגלגלה
בינינו היה אולי הערב השני שם ריק ומשעמם ובודאי
היה טובע השעמום את חותמו על הרושם של הטיול בכלל.
ועוד המון, המון, שחלק נשכח מרוב ״קוטן״ וחלק נראה משום
מה באמת חסר ערך•
נ ,.עכשיו כבר די. אני מתגייסת בדצמבר. כבר לא כל
כך מצויין? לא חשוב. אחרי ששתינו כבר לא נהיה טירוניות,
נוכל לדבר יותר בענין על עניני צבא, בינתים מסתבר
שמוטב לשתוק.
פגשתי את החברה שלך בחיפה ואמרתי לה שלום מבלי
לדעת אפילו את שמה. זאת שפעם באה לבקר.
להתראות !! אני רוצה את התמונות, את שומעת !
שלום שלום — שושנה•

נ. שלום
** כ ש 1אני טובה ועונה מיד. מה את יודעת בכלל, כרגע
¥גמרתי לגלוש מההר וגם מחרוזות הכבשים שמאחורי
גמרו• כשאנחנו חוזרות כ לנו הביתה בערב, אז תמיד עם
מצב רוח טוב ותמיד אני ש כחת להן איך רבנו בשדה כשאני
רציתי שילכו לכיוון אחד והן התעקשו לפנות דוקא להיפך.
היום אפילו שכחתי להן איך צעקתי והוצאתי את כל
הקול שלי כשרציתי שתחזורנה הביתה, כי כבר התחיל להחשיך
והן פחדו לרדת. היה ריב עצום בינינו ובסוף חזרנו
בריצה עם מורל גבוה ולא היה איכפת לי בכלל שאבדו לי
כל הפרחים בדרך.

ת שו אלת למה אני כל כך מבסוטה דוקא היום?--
כי כבר שבועיים לא בילינו יחד (אני והכבשים) ושוטטתי
בין כל המטבחים זיפט כזה, דוקא מתי שכל הירוקים
מתחילים לבצבץ סגרו אותי בתוך מטבח עם קיטור ודודים
מלבד דברים מלוכלכים ואנשים רבים וכיעסים, אין בו
כלום. כעסתי וכעסתי עד שיצאתי חזרה החוצה.
את ודאי מתארת לך לבד שלא הייתי סגורה. השבת היתד,
שייכת לי ולאל החדש שנולד בתוכי (אל האהבה•),
והיא נוצלה על הצד הכי טוב שאפשר. בכלל, גם לנו כל
פעם יותר טוב, כי מסתבר כל פעם שטוב להכיר אותו. ביום
ששי בערב נולד רעיון של טיפוס על ד,ברקן ובוצע מיד.
כבשנו את הפסגה לאחר שעה והיא היתד, שייכת רק לנו
והיתד, פתאום הרגשה אדירה. פעם ראשונה בחיים שהייתי
( ה מ שן בעמוד ) 16

אהבהצב רי ת

לעסת

(המוסך מעמוד ) 15

מונחת על הפסגה בלילה אבל בשום אופן
לא אחרונה אחרי שטעמתי.

אנו מחדשים את המסורת של שי
לפסח ומוזילים באופן ניכר את מחירי
המוצרים העממיים חכאים :
סירים

קרחות

מחבתות

קומקומים

סירי

פ רא

ספורט

ך מחרת כבוקר, לא השכמנו במיו־
/הד, אך לאחר שגרשנו סופית את השינה
הקצרה, הלכנו מהעמק שלי לעמק
שלו. לא פסחנו בדרך על אף פסגה אחת.
נשמנו המון אויר רענן ואחרי שגמרנו את
הכל, נתנו לפסגות האלו אויר מהפסגות
שבתוכנו. אילות (סליחה צבאים) התרוצצו
שם חופשית. הרגיז לראות כמה בקלות הולך
להן לטפס על הרים תלולים וכמה זיעה
אני שופכת באותם שבילים.
תמיד זיפט לי אחרי שאני מנסה לתאר
מראות יפים. לכן הפעם אחסוך זיפט נוסף
ולא אתאר. אך אני מודיעה לך שכשעמק הירדן
פער את פיו הרחב מכאוב, שוב נתמלאתי
התפעלות כאילו זו הפעם הראשונה
שאני רואה אותו.
את יודעת למה כל כך התעכבתי על שאלת
האהבה והמשיכה? כי אני בשום אופן לא
תופסת איך זה דוקא איתו בא לי. נמשכתי
כבר לכמה מוכרים ולא מוכרים אבל בגלל
שידעתי כל הזמן שזו רק משיכה לא הצלחתי
לאהוב בכלל, אפילו בלי שהאנשים
יעשו דוקא רושם רע. אחר כך התברר שהם
די רעים וגם הפעם למעשה היה בדיוק
אותו דבר, אום שאני לא מכירה ולא יכולה
להעריך ובכלל אין כלום מלבד — .ובכל זאת
היתר, הרגשה תיכף מהתחלה שיש עוד משהו.

דו רג ל
בקור שד מכרים
״זה לא כדורגל, זה דמקה !״ התרגש סלו־ניקאי
עטוף שכמית־גשם מאחורי הגדר של
מגרש באסה היפואי. לפניו על משטח של
שלוליות ובוץ, קיפץ כדור דביק מרגליו של
יגוסלבי אחד לחברו, דילג כמו במשחק ה־דמקה
מעל לישראלים אדומי החולצות, עד
שמצא את מנוחתו בפינת שערו של יעקב חו־דורוב.
שלוש
דקות לאחר מכן, כששרק שופט יצחק
בן־רובי, שנוא הקהל, את שריקת הסיום
במשחק בין סארייבו היגוסלבית לבין הפועל
תל־אביב, פרצה אנחת רווחה מפי חמשת אלפי
הצופים :״טוב שהכניסו רק שלושה.״
כי הכדורגל היגוסלבי מוכר לאוהדי הספורט
בארץ יותר מכדור כל ארץ אחרת בעולם,
גם אם ההיכרות מתבטאת במפלות בלבד,
שנחלו קבוצות ישראליות. סארייבו עצמה
כבר הציגה את עצמה לפני שבע שנים
בפני נבחרת ישראל בחמשה שערים כנגד
אזזד שהבקיעה.
אולם הישראלים טרם נואשו, ואפילו סיכוי
אחד למאה דיו למשוך אלפי אוהדים ביום
גשום וקריר, ליציעים חסרי כל מחסה.
בעיטה כראש. כבר בתחילת המאבק
היה ברור כי אין להשוות את רמת המשחק
והכושר הגופני של שתי הקבוצות. הקבוצה
החמישית בליגה היגוסלבית הדגימה משחק
העולה על משחקה של כל קבוצה ישראלית.

מכרי! עד מפעל
פרסי כקוראים
ולחובבי ספורט
כדי לאפשר לצבור חובבי הספורט להכיר את הדמויות הבולטות
והמפורסמות בשדה הספורט הישראלי והעולמי, מכריז ״חדשות
הספורט״ על מפעל עממי מקיף:

רכישת שני אדבומים :
אדבו אלבום
ספורטאי ספורטאי
שראד העוד

לכל קורא שיאסוף 5תלושים שיופיעו בגליונות יום א׳ במשך 5שבועות
רצופים, תינתן הזכות לרכוש אלבום ספורט במחיר מינימלי של

2.500ל״י במקום 4.000ל״י

הקורא שיאסוף 7תלושים ירכוש את שני האלבומים במחיר מינימלי של

4.500ל״י כמקום 8.000ל״י

האלבומים מודפסים על נייר מהודר וכוללים כ־ 200 תמונות, בתוספת עיטורים
וציורים, דיאגרמות וסקירות מקיפות על הספורט בארץ ובעולם.
את התלושים בצרוף ההמחאות, יש לשלוח למערכת ״חדשות־הספורט״ ת.ד ,6035 .ת״א, או
להמציאם לפי כתובת המערכת, שד רוטשילד 7ת״א. בין הש 12—9 ,לפה״צ 5— 4אחה״צ.

כדורגלנים יוססגוביץ (שמאל) וביוגדליץ מתאמנים
דמקה, לא כדורגל

את יודעת, כל האנשים שהתקרבתי אליהם
אז הרגשתי שזה יקרה לי מיד כשהכרתי
אותם. כשרק באתי לבית־אלפא, אז בלי להכיר
בכלל את י. חשבתי על כך שיתפתח
בינינו משהו. כשבאתי לתל־אביב זכרתי רק
את השם שלך אז בשעה ששאלת אותי אם
אני רוצה לגור בחדר, אז כמה שט. ניסתה
להכניס לראש ששמה מ. כתבתי — ״לנ״.

* אותו דכר היה בטיול לאילת. מכל
שלושת המשתתפים השם הראשון שנקלט
היה עודד. אז אני כבר מתחילה לא לדעת
מה העסק. פשוט מצטערת שאינני מאמינה
באלוהים. אבל בכל זאת אני מתחילה לחשוב
שיש כאן איזה שהוא דבר שנסתר מבינתי.
נ ,.נדמה לי שזה קצת לא טוב לדרוש
כל כך הרבה על נושא אהבה מתי שאוהבים
כל כך במרץ אז אני לא יודעת למה אני עושה
את זה בכלל. מתי יגמר הקורם שלך?
אני חושבת שכבר אהיה אז בצבא. כי מתחיל
להריח לי שאני עפה כבר לצבא. נורא רוצה
לדחות בקצת כי התבשלה שוב תוכנית לטייל
צמדים, והפעם למדבר יהודה. מי ית;
ותוגשם.
אם — אז ביום רביעי הקרוב. אה, ויהיה
טוב כל כך ששנינו כבר מתפוצצים לרגע
הגדול הזה. אנחנו יכולים אפילו למות קצת
במדבר אבל בטוח שלא נעשה זאת.
אז שלום (ואולי אחרון) — אל תקחי ברצינות.

ן, שושנה.

נערי הפועל נראו ממש ננסים בצל הגברתנים
היגוסלבים, הצליחו רק לדקות מועטות ליטול
את היזמה לידיהם אך ללא סיום ממשי.
פעמיים הסתבכו כל חמשת חלוצי הפועל גם
יחד מול שער ריק של סארייבו, בעטו בזה
אחר זה בכדור שמאן לחדור אליו.
בשאר הזמן השאירו היגוסלבים האדיבים
לחבריהם האדיבים פחות מישראל, להשתאות
למראה משחק מדויק ונמרץ ללא כל עיכוב
מיותר של הכדור. רק לדקה אחת היה
נדמה כי הנה יצאו היגוסלבים מגידרם :
אנצי דראגו, שוערה הארוך של סארייבו
עצר בעיטה מסוכנת, בקפיצה נועזת אל שלולית
בוץ. פנחס (פתקה) חוצבקוב שרצה להוציא
את הכדור מידיו, מיהר לעברו, אולם
במקום לבעוט בכדור, בעט בראשו של השוער.
מיד נעלם פטקה הנמוך בתוך היוגסל־בים
שסובבוהו תוך חרדה לחיי שוערם, נתגלה
חיור ורועד רק כשהלה חזר להכרתו.
תקרית אחרת כמעט. ואירעה בתחילת המחצית
השניה. לשריקת השופט החלו היגד
סלבים לבעוט בכדור בעוד שחצי משחקני
הפועל, ובתוכם חודורוב, עוד עסקו בחדר
ההלבשה בהחלפת חולצותיהם הרטובות. רק
במקרה הצליח שוער הנבחרת הלאומית לרוץ
בעקבות הכדור לעבר שערו ולהקדימו•
״זה היה כמו משחק בליגה ג׳,״ סיכם אחד
הצופים את דעתו על המשחק. היגוסלבים לא
היו אשמים בכך. מלבד המגרש המושחת, גרמה
לכך רמת משחקם הבטלנית של מרבית
השחקנים להוציא את בועז קאופמן מהפועל
פתח־תקוה שהיה יריבם היחיד של האורחים.
העולם הזה 955

אנשים
ד ג קו פץבראש
כאשר בא שר־החקלאות קדיש לוז לבקר
בבית־ד,חרושת לסוכר בעפולה, נתקל
להפתעתו בשומר־סף שמיאן בכל תוקף להרשות
לו להיכנס .״תבוא מחר,״ אמר השומר
.״היום אי אפשר לבקר. היום עומד לבוא
הנה שר־ר,חקלאות שר המסחר
והתעשייה לשעבר פרץ כרנשטיין התפנה
כנראה מאז מעיסוק בדברים כה גשמיים.
לאחרונה הקדיש שני מאמרים בה־בוקר
להצגת המירה ב תיא סרון הקאמרי
מלכיאל גיינוואלד הוציא השבוע לאור
עוד אחד מחוזריו המפורסמים, בו הודיע
כי אין כל יסוד להשמצות כלפיו שנכללו
בסידרת השאלות של רודוקת קסט־נר
קריאת ביניים מוזרה של ח״כ צ״כ
ישראל רוקח: לאחר שד״ר יוחנן בא
דר, ח״כ חרות, טען באחד מנאומיו כי הצעת
משרד המשפטים לתיקון חוק סדרי הדיון
הפלילי היא בבחינת ״מיתה בנשיקה
של החקירה המוקדמת״ — שיסע אותו רוקח
במלים ״נשיקה במיטה כשנכנס
המזכיר הכללי של האו״ם דאג האמר־שילד
בשעת ביקורו הקצרצר בישראל לביתר,ילדים
בקיבוץ פלמ״ח צובא, הסביר
אחד הילדים לחברו :״זה המזכיר של כל
העולם אגב׳ על ביקור זה טען אחד
העיתונאים כי הוא מזכיר את הפיתגם היהודי
העממי ״הדג מסריח מהראש.״

כלפרוטהל פי צויי ם
מכון גאלופ, שערך השנה כרגיל את מחקרו
אודות עשר הגשים הנערצות ביותר־־ב־עולם,
קבע כי גם השנה זכתה במקום זה,
בפעם התשיעית, אלמנת נשיא ארצות־הברית
אלינור רוזוולט. אחריה באות בתור הפופולאריות:
קלייר בות ליום, שגרירת
ארצות־הברית באיטליה ואשת העורך של השבועון
ט״ם, מאמי אייזנהואר, הסופרת
החרשת־עיתרת־אילמת הלן קלר,
מלכת בריטניה אליזכת, סונה אשתו של
שליט סין הלאומנית צ׳אן קאי שק, הנסיכה
הבריטית מארגרט שבורת־הלב, אחותו
של ראש ממשלת הודו ונשיאת עצרת
האו״ם לשעבר וויז׳יה לאקשמי פאג־דיט,
הסינאטורית האמריקאית מארגרט
צ׳ייז ממית ושרת הבריאות האמריקאית
לשעבר אוכטה קאלפ הובי. ונשאלת
השאלה: איפה גולדה מאירסון
ריטה היוורת הכחישה בתוקף את השמועות
כאילו היא עומדת להינשא ליצרן
הסרטים המצרי ריימונד האפים .״השמועה
היתד, בשביל׳ הפתעה גמורה,״ אמרר
הסופר הצרפתי אנדרה מורו-
אה גילה השבוע כי הוא עוסק בכתיבת ס

פ סו קי ה ש בו ע

• ראש הממשלה דוד פן־כוריון :״אין עדר. בארץ שאינה מיוצגת כיום
בקצונד, של ציה״ל. יש רק קשיים עם התימנים, שאינם מגלים נטייה לשלוט.״
• שר המשפטים פנחס רוזן, בהסבירו את עמידת מפלגתו על מתן תוספת
השכר לאינטליגנציה במלואה :״אני נגד שוביניזם וגם נגד שיוויוניזם.״
• שר־האוצר לוי איטכול, בנאום בכנסת :״בימים אלה נתקבל הכלל: כל
המכשיל הרי זה משובח. ואני אומר: כל המכשיל, הרי זד, מסובך.״
• המזכיר הכללי של האו״ם דאג האמרשילד, בהגדירו את מהות
תפקידו :״מתוזך? בשפר, פשוטה זהו נודניק.״
• ח״כ צ״כ ישראל רוקח, בנאום בכנס מפלגתי, בו מתח ביקורת על
העברת סמכויות תיכנון־המים־לישראל לידי מקורות :״לא נשלים שמיליוני לירות
מכספי העם והמדינה בוזבזו כמים למען חברת־מים שאיננה בבעלות הממשלה.״
.ח״כ היות אליעזר שוסטאק, בשיחה על מה שעתיד לקרות בארץ
כאשר חרות תגיע לשלטון :״מבניין הוזעד הפועל של ההסתדרות נעשה בית־מלון.
יש שם המון חדרים.״
.יהרכ יהודה לייכ הכהן מיימץ, במסיבה שנערכה ליובל השמונים שלו,
בה סיפר כי הספרים הראשונים שקרא בחייו היו רומאנים באידיש :״בטרם הייתי
לסופר, הייתי לקורא.״
• העיתונאי שלום רוזנפלד, בטורו קראתי־רשמתי :״הממשלה הריפוב־ליקאית
בארצו ת־הברית הועמדה בפני הברירה החמורה: או לספק נשק לישראל,
או לספק נשק לדימוקראטים במלחמת הבחירות המתקרבת.״
• הפיזמונאי חייט חפר, בספרו רשמי ביקור בהולאנד :״יש בה חמש
תחנות־שידור. כל מפלגה ותחנת השידור שלה. אינני מציע להנהיג שיטה זאת בארץ.
מספיק לנו קול ישראל.״
• המשורר יצחק שלו, במסיבת עיתונאים מטעם שורת־המתנדביס :״פירצה
קוראת לגנב. השורה מעוניינת, איפוא, בגילוי הפירצה ואילו הגנב הפיטי משמש
לה מכשיר לשם גילוי הפירצה. אם כי הוא עצמו אינו מעניין ואינו חשוב, אנו
נאלצים להציגו במערומיו, כי טוב מראו•,־עיניים מהלך־נפש.״
• ראש עיריית רמת־גן אכרהם קריניצי, בנאום שנשא בטכס הנחת
אבן־פינה :״אין מפסיקים את העבודה בגלל נאומים. להיפך, מפסיקים נאומים בגלל 1

העבודה.״
• ד״ר ישראל שייב, עורך סולם, במתחו ביקורת על הפגנת המטריית • $
שאורגנה על־ידי אנשי חרות עם שובו של שר־החוץ משה שרת !ממסעו בארצות־ |
הברית :״המפגינים התכוונו להעליב את שרת, והאמת היא שהעליבו את צ׳מברליין.״
• ״מעריכ״ :״אילו העלתה עמה הזמרת יפה ירקוני לבמה את בעלה שייקה
ירקוני, היתד, לה הצלחה עוד יותר גדולה.״
• הסופר משה שמיר, ברשימה על !תגובתו של זלמן שניאור לביקורת
השלילית על מחזהו פאנדריי הגיבור :״יש כאלה הטוענים שלמדו זאת ממך, שמעולם
לא היססת לפסול מחזה, שלא נכתב על־ידי זלמן שניאור, אם לא מצא חן בעיניך —
ומתי מצא חן בעיניך מחזה שלא נכתב על־ידי זלמן שניאור?״
• העיתונאי אריה גלכדום, במתחו ביקורת על העובדה שתוכנית החירום
עובדה על־ידי מפלגה, במקום על־ידי הממשלה :״במקום שאין איש — גם דג רקק
קרוי פיש.״
• הסופר כנימין גלאי, ברשומה שהוקדשה לאוזלת ידו של מנגנון התעמולה
הישראלי :״לדעת אברכים מסויימים בירושלים, ההסברה היא תעמולה למה שאין
לנו, לעולם לא למה שיש לנו.״
• העיתונאי וואלטר ליפמן, הפרשן המדיני של ניו־יורק היראלז־ טריביון,
על דבריו הקיצוניים של שר־החוץ האמריקאי שהתפרסמו בשבועון לייף :״מדיניית
החוץ של ארצות־הברית היא אחראית הרבה יותר מכפי שישער כל מי שיקרא את
מה שד,ירשה לעצמו לכתוב על נושא זה מר דאלם.״
• ״הוליווד ריפורטר״ ,במסרו על התקציב העצום שהקדיש ססיל ב. דר,־מיל
לסרטו עשרת הדיברות :״כל דיברה עלתה לו 1,4מיליון דולאר.״
• סנדלר בכנס הסנדלרים של הקיבוץ המאוחד שנערך באפעל :״למרוח
הימים הטרופים הללו, אין אנו דנים בדברים העומדים ברומו של עולם — להיפך,
אנו דנים בדברים הנוגעים בכפות רגליהם של חברינו בקיבוצים.״

פר על בנימין זאב הרצל, אבי הציונות,
וכי בסיום העבודה יש בדעתו לבקר
בישראל איש שורת המתנדבים חנן
חנן רפופורט סיפר
השבוע כי בתגובה לטיפולה.
של השורר, בפרשת
דוד בהרל הפסיקה
הסוכנות את תמיכתה
בשיעור של 1900
ל״י לשנה לפעולות השורה.
מה הפלא? כל
פרוטה נחוצה עכשיו לתשלום
פיצויים ה־גראפיקאי
הישראלי גדעון
המורי הוזמן השבוע
לצייר שלושה בולי
דואר־אוויר למען, ממשלת
בורמה, על פי תמונות
של נוף בורמי
בשעת חנוכת הקרונועים
החדשים עבר שר־התח־בורה
בקרונות כדי 15ברך
את עובדי הרכבת
וד,מוזמנים, אך חלף כמעט
על פני חברי וועד
העובדים, שלא היו מוכרים
׳לו. עצר אותו המנהל
הכללי של הרכבת
מנחם סבידור ואמר;
״חכה רגע. עליך להכיר
אותם. אלה האנשים שיגרמו

כשהאיצו בח״כ מפא״י
יוסף אלמוגי לעלות
לקרונוע שעמד לצאת
לדרכו, שאם לא כן יישאר
בחיפה, השיב :״לא
נורא. מה רע לי בחיעלילה
יוונית, מוסיקה אמריקאית, תפאורה יפאנית
פ ה אלמוגי, אגב,

העולם הזה 955

ה ע 1 1ר ת

המוסד לביטוח לאומי
סרס* 0*000 1 0
בסניף הקרוב שר ה ם 1ס ר

ביט 1ח

ד מי
עבור

העוזרת

ימנעו

הפסדים

המוסד לביטוח לאומי
0 *010
בסניף הקרוב

וסססיס
שלה 1010

1 /7 7 /9 $ללממי ״
לעוזרת

ביטוח

ילר

לות

רוח

המוסד לביטוח לאומי
ממשיך לשמור בעקשנות על עמדת־המפתת
של מזכיר מועצת־פועלי־חיפה, גם לאחר שהוכנס
לכנסת.

0 * 0 1 0
בסניף הקרוב

וסססיס
ש ר 1010.1

ע תי ד ל ספר עבר
ספרים חדשים לרוב צפויים בעתיד לחובבי
הספרות העברית הצעירה, שבינתיים כבר
איננה צעירה כל כך: יזהר (״ס. יזהר״)
סמילנסקי משלים רומאן חדש על רקע מלחמת
העצמאות, שיהיה הרומאן הראשון
מפרי עטו מתי מגד עומד גם הוא
בעמודים

האחרונים

רומאנו

הרא שון

(על הנייר נתן שחם מרחיק את
עדותו לתקופת העלייה השנייה בספר חדש
בשם אבן על פי הבאר. שיופיע בהוצאת
ספריית פועלים ואילו משה שמיר,
מספרים יודעי־דבר, חזר יותר אחורנית מאשר
בספרו מלך בשר ודם ובמחזד, מלחמה
בני־אור. הספר הבא שלו ידון בתקופת דוד
המלך אחד מקטעי הריקוד שתציג בארץ
מארתה גראהאם, שהוזמנה עם
להקתה על־ידי הבימה, הוא צירוף רב־לאומי
מעניין: את הסיפור סיפק היווני סופוקלס
שהטראגדיה שלו המלך אדיפוס שימשה יסוד
לעלילת הריקוד, המתאר את גורל המלכה
יוקאסטה שבנה נושא אותה לאשה. את המוסיקה
סיפק הקומפוזיטור האמריקאי ווי־ליאם
שומאן ואילו את התלבושות והתפאורה
הכין הפסל היפאני איפאמו נז־גוצ׳י
הסרט שאול, שחברת קולו מביה
מבטיחה להפיקו בישראל, יהיה מבוסס
על תסריט שנכתב על־ידי יגאל מוסינ־זון
...דן בן־אמוץ וחיים חפר התיישבו
השבוע לחבר מודעות מקוריות לספרם
ילקוט הכזבים העומד לצאת לאיר בחודש
הבא. אחת מהן :״עשרה אנשים מתו היום
ברחוב שיינקין ! תשעה מתו לקנות את
ילקוט הכזבים, ואחד מת מצחוק אחרי שקרא
את הספר ! ״

האכ׳ ר ה ־

במרחב
ה סו ד אן
הנ המה טו ב

הפגישה שהתקיימה בשבוע שעבר בין שרי
החוץ היתה לבבית ביותר. על פי הסכם אילם
החליטו מחמוד פאוזי המצרי ומובארק
ראזוק הסודאני לשכוח ולסלוח את העבר.
השיחה הידידותית הממושכת במשרדו הקהירי
של פאוזי, נוהלה כולה במשפטים בלתי־מחיי־בים.
למעשה נועדה רק להוכיח לעתונאים
כי מצרים אינה שומרת כל טינה לשכנתה הדרומית
על כי סירבה להפוך גרורת קהיר.
אולם מבעד לחיוכים והחיבוקים הדיפלומטיים,
הזדקרה מטרת ביקורו של ראזוק :
יישוב המחלוקת על השימוש במי הנילוס. סודאן
דורשת לעצמה זכות להשתמש ב־ס/״50
מכמות המים ואילו מצרים טוענת כי ארץ בת
22 מיליון תושבים רשאית להשתמש בכמות
גדולה יותר של מים מאשר ארץ בת חמשה
מיליון נפש.
הדיונים בשאלה זו כבר נמשכו חודשים
רבים, הופסקו בקפאון לפני 10 חודשים.

אין בד סיבה. מאז גמרה מצרים אומר
להקים את סכר אסואן העילי. ביצוע התוכ

התקפה נגדית, מסר הודעות זועמות על מוכרי
הסמים הנפשעים, המשחיתים את נפש העם
הלבנוני .״אל תשמחו באסון בני,״ קרא
לשונאיו ,״רחמו על אב מסכן ! ״
כמה עתונאים, שפניית האב האומלל נגעה
עד לעומק ליבם, יצאו חוצץ נגד הסחר ה־חופשי־כמעט
בסמים. טענו העתונאים: סחר
זה הפך את בירות לשנחאי חדשה, מרכז ענף
הסמים המשכרים לא רק במרחב, כי אם בעולם
כולו.
בין השאר, גילו כי לעומת 13 הכנופיות
הענפות העוסקות בגידול והברחת הסמים,
אין בלבנון כולה אף מוסד ממשלתי אחד בו
יכולים קרבנות הסמים לקבל טיפול כלשהו.
חריצות העתונאים נשאר, פרי. כמה סוחרי
סמים נעצרו, הובאו מיד למשפט. הראשון :
הסוחר מישל ברקאת, שהיה מבריח אבקת
הירואין בין דפי ספרי־קודש.

מ רו קו
פו• ה דו ר
מזה חודשיים, מראה מרוקו פנים חדשות :
פניהן של ארבע מיליון הנשים שהסולטן מו־חמד
בן־יוסף הפיל את צעיפיהן הלבנים. עד

ס 7רוורכ

ו 1ל ־ אביב ; ו ־ ח׳נחלת גנייזיו . 4 4חיפה: רח׳ הרצל 37

עד בל נושא שהוא
הן שתי חברות 955/830 בנו ת , 18— 20
מ עונינו ת להתכתב על כל נו ש א שהוא•;
מחבבות בלונדים וצברים.
ואם אתם סבורים ש אין צורד לה שתמ ש
בנלולות נגד שינה, נ סו נ א לקבל, ב מ קו מי.
שני תריסרים מכתבים כאלה ליום.

הבלונד והשחור
פיתחתי לעצמי את הכשרון לנחש׳
מיד עם קריאת מכתב כלשהו, אם יזכה
להיענות גדולה או לא. עלי לציין, כמובן
בענווה רבה, שאף פעם לא טעיתי. לא
תמיד אשם בכך הכותב עצמו. לעתים
אשמה אנוכי, אמתכם. כשנחה עלי הרוח
ואני מצליחה לגוון ולקשט מכתב בנאלי,
יקבל אותו בעל המכתב הר של תשובות.
כל זה ללמדכם שלא תסמכו עלי יתר
על המידה, ואל תשלחו לי מכתבים שיג״
רתיים (פשוט לא נעים לי לומר אוויליים)
כי לא תמיד יהיה לי מצב הרוח
לצעצע אותם, ואז, אל תייחסו את התוצאות

דא כנזיר
אחד מ אל ה ש אני ב טוחה שיזכ ה בהי ענות
הו א
בזכו תעצ מו לגמרי וזאת
גדולה,
955/838 הבה אצטטב פני כן את מכת בו :
״ מי אני בעצם? אחד בחור רגיל ביותר,
מעורה בחיי הארץ, א שר עברו עליו הנלנולי ם
הידועי ם של הנ דנ״ ע, ההגנה וצה״ל. כרבים
אחרים. אף אני עו מ ד אחרי קום ה מדינה ו תוהה,
האם המאבק כד אי היה? קשה לו מ ר
ש אני או פ טי מי מאד לגבי העתיד( .בעיקר
אחרי קריאת סידרת המאמרי ם של אבנרי,
הנידון, ב ש בו עו ת ה אחרוני ם).
אין לי עדים שיו פי עו וי עי דו ש אני נחמד.
פקח. בעל חו ש־הומור ו שאר ירקות ...אם כי
לא הייתי או מרש אני חסר הרבה מ ה תכונו ת
הנזכרות.
מעוניין אני להתכתב עם נערה בניל המתאים.
אינני מ תננד שתהיה יפה, ב תנאי
שיהיה לה שכל בקדקוד. בחורה שכל התעניינותה
מתח־לה ונגמרת ב סלון היו פי. התופרת
ושחקני הקולנוע — מו ט ב שת שלח
את מכ תביה ל מי ש הו אחר. אינני מתכוון לו מר
ש אני נזיר, אלא ש אינני רואה בדברים
אלה את העיקר. מ כיוון שרבות הבנות, בזמן
האחרון ה״ עו ס קו ת״ ו״ חו ב בו ת״ ב פ סי כו לוני ח,
לא א תננד שהמתכתבת אתי תדע להסביר לי,
בצורה מדעי ת. מ דו ע אני מחבב בנות יפו ת
דווקא, אך מעדי ף לפעמים, אחת ש איננ ה
י פ הפיה אלא מעניינת בשיחתח ו מו שכ ת ב פקחותה.״

כתב זה 955/840 קיבלתי מ שני חיילי
חי״ ר צעירים שי ש בו וכתבו או תו בשק״ ם
המרכזי שלהם. הווה או מ ר שהם מ ש תע מ מי ם
כהלכה במחנם. נערות שתרצינה לכתוב להם
ת מ צאנה אות ם מ שכילים, חובבי טיולים, מו סיקה.
קולנוע ובנות. כדי ל ע מוד על תכונות
אלה מקרוב, יהיה עליהן להיות בנות
16—18ומס בי בו ת תל־אביב, ו אפילו נתניה.
הם רואים צורך לציין, מ שו םמה, שא הד
מהם הו א שהרהר וה שני בלונדי.

קיבוצניק או עירוני, מה חשוב?
( )955/841 כותבת,
ומק סימו ם של פ ש טו ת
עם צעיר בן , 22— 24
א ם יהיה זה קיבוצניק
היא רק או מר ת שהיא
נחמדה.

ב מיני מו ם של מלים
ש הי א רוצה להתכתב
ולא איכפ ת לה כלל
או עירוני. על עצמה
בת . 21 שחרחורת ו
מיזוג
התכתבויות
אחרי שהלק לי מנ ה ש מנ ה של מחמ או ת.
כו ת ב 955/842 בענוו ה רבה ש איו הו א
מ או ת ם. ה טיפו סי ם היכולי ם להתפאר שהם
עירונים או א פי לו יו שבי ספר. הו א בתור
פ שו ט וחביב בן , 32 הרו אה צורר לציין את
עדתו האש כנזית רק מ שו ם ש הו א דוגל ב־מיוונ
התכתבויות, אם אפ שר לקרוא לזה כד.
א שר לי, למ של, אני סבורה ש א פי לו בכוונה
כל כד טוב ה מיו תר לציין זאת, מ שו ם שזה
צריך להיות מו בן מ א ליו.

בשם אלוהים, רק לא עירוני !
<זם מכ תב זה לא יזכה לנל של ת שובות,
אתם יכולי ם ב שקט לכנו ת אותי שקרנית.
מ ספ רו 955/843
״רצוני להתכתב עם צבר נבוה וכחול
עינים ונילו צריך להיו ת ביו 19—22 וכן עליו
להיות ממשק ספר מ איל ת או סתם קיבוצניק.
(בשם אלוהים, רק לא עי רוני) .נו ש אי ההתכ
תבות: ספרות ( אני חובבת ספרים נלהבת)
,סרטים, תיאטרון, מו סי קה קלאסית
קלה וג׳אז. על ע צ מי אין לי הרבה לספר :
אני צברית בת 17,5שחרחורת וחמודה( ,אי נני
בונרת תי כון ועדיין לא צמח לי מזה
רנש נחיתות) עד ל פני שנתיים הייתי ב תנועת
נוע ר ועזבתיה בנל סיבו ת פר טיו ת. הייתי
גם בחברה סלוני ת, אבל בחברה זו לא חש בו
על שו ם הבר חוץ מריקוד, זלילה ורכי לות.
לכן עזבתי נם חברה זו וכעת אינני
נמצאתב שום חברה ולכן אני מנ ס ה להסיג
את ה שעמו ם ול שנות את האווירה ה אי דיוטי
ת על ידי התכתבות.

לאלא־עאישה (שמאל) ותקליטים

מנוחה, בלי לי שון

נית יסבך עוד יותר את היחסים עם הסודאן.
כי מתוף 400 קילומטרים של עמק הנילום ש־יכוסו
על־ידי מי הנהר הנאגרים, נמצאים
200 קילומטר בתוך שטח הסודאן.
שיחות קהיר החדשות, שקבעו רק כי יש
צורך לחדש את המשא־ומתן על חלוקת המים,
חלפו בקלות על החיכוכים בין שתי השכנות.
איש לא אמר זאת בפומבי, אולם שני הצדדים
רמזו כי כשלון השיחות הקודמות היה
תוצאת יהירותו של סאלח סאלם כלפי נציגי
הסודאן.
עתה, קיוו המצרים, לאחר סילוקו של ה־רב־סרן
הרוקד, לא תהיה כל סיבה מדוע לא
תסכים הסודאן להסדר שיתן למצרים את חלק
הארי של מי היאור.
מלבד, כמובן, חשש הסודאנים מפני תוכניות
ההתפשטות של מצרים.

הל בנון
האבהמס כן
״אני נרקומאן. אינני יכול להיגמל מעישון
חשיש בכמויות עצומות. אני מבקש שתעצור
אותי ותכנים אותי לכלא.״ הצעיר שהפנה את
קריאתו הנואשת לקצין משטרת ביירות היה
בחור בן , 19 בעל הופעה נאה.
הקצין סירב: סעיף החוק הדן בסמים משכרים
קובע כי רק אדם שייתפס כשברשותו
סם משכר צפוי למעצר ומאסר. לבחור הצעיר
לא היה אף גראם של חשיש, הוא כבר השתמש
בכל מה שקנה.
מאוחר יותר נתגלה כי הצעיר, חמדאן בה
קאת, הוא בנו של מישל ברקאת, אחד הסוחרים
העשירים ביותר בלבנון. אויביו של הסוחר
דאגו כי הסיפור, בתוספת תצלומים
של הבן כשהוא מתהולל בבארים וקברטים,
יפורסם ברוב העתונים.

כין ספרי הקודש.

האב יצא מיד ל

הראו נשות מרוקו רק את עיניהן לזרים.
המהפכה החלה בתקופת גלותו של הסולטן.
מאורעות השנתיים האחרונות, שחדרו לכל
פינות הארץ, הכריחו את הנשים להשיר את
אדישותן המצועפת. הד המאבק הלאומי הגיע
עד לבתיהן, העסיק אותן שעה שהתקהלו בפתחי
בתי־הכלא שבהם נכלאו הגברים.
הסולטן לא שכח. הן גם החלו להאזין
לשידורי קהיר, השתתפו לא פעם בהפגנות־הדמים,
כשבידיהן צילומי הסולטן וכרזות הדורשות
את החזרתו.
בן־יוסף לא שכח את עזרתן. בשובו, העביר
חוק שהסיר את הצעיף — סמל שיעבוד
האישה המוסלמית — מפני נשות מרוקו. יו־עצתו
העיקרית בצעד זד : ,בתו, הנסיכה לא־לא־עאישה,
אותה עודד לעמוד בראש תנועת
השיחרור הנשי.
עאישה בת ה־ ,25 שמימיה לא כיסה צעיף
את שפתיה המלאות, הבצועות בצבע ורוד
חיור, קיבלה את תפקידה ברצינות. תוכניתה:
הקמת מועדוני־נשים, יצירת תנועת צופות,
הגדלת מספר בתי־הספר, עידוד נערות
לעסוק בספורט.
קצב מערבי. בווילה הנמצאת מרחק
צעדים מארמון המלכות, מתגוררת לאלא עאי־שה
עם אחיותיה, מסגלת לעצמה אורח חיים
בקצב מערבי מהיר. קימה בשמונה בבוקר,
קריאה, מנוחת צהרים מבלי לישון, האזנה
לקולו המתחטא של פרנקי ליין מתוך אוסף
תקליטיה הגדול. בערב: מסיבות תה לידידות,
משחקי טניס, טיולים ברכב או ברגל,
הקרנת סרטים צרפתיים, אמריקאיים ומצריים
בביתה. מדי פעם היא עורכת מסע תעמולה
לשיחרור האשה, בערים הנידחות.
בחצר ארמונו שברבאת, מקבל הסולטן בכל
בוקר את פני נתיניו. התרועות הגדולות
ביותר באות מפיות הנשים: הצעיף שוב אינו
מעמם את קולן.
18 העולם הזח *05

011

מה קורה כאשר נפגש בן אסיה עם תרבות
המערב והמזרח? וידוי אישי זה של צעיר יליד
הארץ מספק את התשובה: הוא מעדיף את
הריקוד ההודי והסיני על התנועות המגוחכות
של באלט קלאסי אירופי, ואת שירת המזרח
והתנ״ך על פילוסופיה שהובילה לתאי הגאזים.

החיים המתים
והמתים החיים
המתים מתים, החיים נמשכים, על הקברים
מניחים מצבות. המצבות חיות, המצבות
מתות, קוברים אותן במוזיאון. כל מוזיאון
הוא בית קברות, בית קברות לאמנות ותרבות.
האיש הלבן האירופאי המציא את אבק
השריפה ואת המדע. בעזרת אבק השריפה
והמדע השתלט על יבשות לא נודעות, השמיד
ודיכא ללא רחם עמים ותרבויות פורחות. את
השלל הציב במוזיאונים, שלל מצבות מתות.
מחוץ למוזיאון הלובר המכוער, שמיליוני
תיירים זעיר בורגנים אצים־רצים אליו
מכל פינות העולם להזיע במסדרונותיו הארוכים
לאין קץ, המלאים הבלים במסגרות
מוזהבות, מצויים בפאריס גם כמה מוזיאונים
נפלאים, שאיש אינו פוקד אותם. אחד
מהם הוא נז חי און האדם בכיכר טרוקדרו.
שני במאים צרפתים צעירים, אלן רנה וכריס
מארקה יצרו בין כתליו סרט בשם גם המצבות
מתות. הוא נוצר ללא אמצעים. כל ההון
שעמד לרשותם של הבמאים היה• דמיון,
כשרון, מצלמה ורעיון עצוב. זהו אחד הסרטים
היחידים שהצגתם נאסרה על ידי
הצנזורה כאן.

נושאת דגל הטעות
^ ?ן ו׳לם המערבי שוררת הדעה שה־היסטוריה
מתחילה מיוון. ימה שקרה
לפני זה נקרא פרה־היסטוריה. האמנות, הארכיטקטורה,
הפילוסופיה, הספרות, החוק
והמוסר — כל אלה נודעו לראשונה ביוון.
זוהי אחת הטעויות שהמיטו שואה על האנושות.
היא שימשה הצדקה לגזל, ניצול
אימפריאליסטי ורדיפות דתיות וגזעיות ב־איצטלה
של חינוך העמים הפרימיטיביים לתרבות,
וגרמה במישרים ובעקיפים לירידת
האמנות והתרבות האירופית עד לדרגה
של ניוון כמעט מוחלט. נושאת דגל הטעות
הזאת במשך דורות היתר, הנצרות, שבגינה
הרוחני הושתת על יסודות הפילוסופיה ה־אריסטוטלית,
הפשרה הגאונית שבעזרתה
השתלטה הנצרות על העולם ההלניסטי. הביטוי
העילאי לטעות זו היא ההשקפה שאבק
שריפה, מדע ואל אחד הם פיסגת התרבות.
בשנת 1956 מותר להתחיל להטיל ספק
בכך. ודוקא אנו הישראלים, בעלי המסורת
העתיקה, המקימים כיום מדינה ועם על יסודות
חדשים כדאי לנו להרהר מה לקחת
ומה לא לקחת מאירופה.

שמעולם לא נראה כמותם באירופה. באי-
הפסחא הקטן, ששטחו כמד, מילין מרובעים,
נמצאו שרידי תרבות ענקים, פנתיאון של
קרוב ל־ 700 פסלי ענק. אולם מי יודע על
כך? לקונקויסטדורים היה אבק שריפה.
הם השמידו את התרבות ואת השלל נשאו
למוזיאונים, כמין קוריוז.

ילדים פראים קוטפים בננות
^ איי האוקיינוס השקט, בג׳ונגלים של
אפריקה, פגשו המיסיונרים, הסוחרים,
החיילים וחוקרי תולדות האדם במין ילדים
פראים, הקוטפים בננות מהעצים, מתהלכים
ערומים כבהמות ולא יתבוששו ומשתעשעים
במסכות מצחיקות עשויות עץ ומתכת, רוקדים
ריקודים משונים ומתופפים על תופים
פרימיטיביים ונחשלים. הם לימדו אותם לעבוד
לאל אחד, ללבוש מכנסים ולהצביע בבחירות.
את המסכות המצחיקות העמידו
במוזיאונים שוב, כמין קוריוז, למען תדע
ההיסטוריה במה שיחקו הילדים הללו בטרם
ספגו את יסודות הדמוקרטיה. אשר לריקודים
ולתופים, הם עברו ישר לחברה הגבוהה,
אלא שנתלווה אליהם הסמוקינג.
אחת הסצינות שבגללן נאסר הסרט, מראה
כושי חסון ויפה מטפס על גשר חבלים,
בעוד הטקסט מדבר על יופי. מיד לאחר זאת,
בעוד הטקסט ממשיך לדבר על יופי, נראית
קבוצה של כושים ערומים למחצה, חסונים
ויפים, ובמרכזם איש לבן, שמן ומכוער,
לבוש חליפה לבנה וכובע שעם טרופי. סופו
של הסרט מתאר בלעג מר את שמחת
הקהל כאשר ספורטאים כושים כובשים שיאים
אולימפיים׳ מתופפים בתזמורת ג׳ז ב־לווית
תנועות מצחיקות ובכלל מביאים את
חן הג׳ונגל התמים לחברה המודרנית העייפה.
אך אין זה מעניננו.

בדיחה עצובה

ן* אמנים הנם, כידוע, אנשים רגישים
( ) יותר מאשר המדינאים והוגי הדעות הרשמיים.
על כן לא ייפלא שהם היו הראשונים
להבין שהמצבות המתות הללו אינן
קוריוז אלא אמנות גדולה, שלעומתה נראים
הישגי אירופה עלובים מאד. הם החלו משתדלים
בכל מאודם לחקות את האמנות ה¥

פרימיטיבית.
שרידי תרבות עגקיב
אך ההבדל בין חיקוי ובין אמנות חיה
הוא כהבדל בין אמנות חיה ובין מצבה מתה.
*\יז ה בית קברות נפלא, אותו מוזי־ כי בין כתלי המוזיאון, באין רקע טבעי
\ ! און. אנו חולפים על פני האולמות ה שבלעדיו אין חיים לתרבות, מתבלטת בכל
ארוכים, ורואים איך ירד האדם מראשי ה עוצמתה הטרגדיה של שוד העמים ונצחון
עצים, קיפל את זנבו בין רגליו והחל חורש התרבות האירופית

את האדמה, טווה אריג, צד ציד למחייתו,
היום אין בכל הדברים. הללו בגדר חידוש
יוצר כלי חרם ומקים את היסודות לתרבות ׳ מהפכני. ואם נאסר סרט כזה על ידי הצנהאנושית.
אנו עוברים לאמריקה. במקסיקו, זורה הרי זו שמרנות בלבד. גדולי אנשי־בפרו,
ביוקטן, התנשאו אל על מקדשים. הרוח של המערב חזו את שקיעת המערב,
פלאי ארכיטקטורה שאפילו הפירמידות של והוכיחו את טענתם בספרים עבי כרס שלהמצרים
נראות פרימיטיביות לעומתם. אמנות איש אין פנאי לקרוא בהם. מי יכול לשקוע
הפיסול המקסיקנית עמדה על רמה כה גבו ולקרוא בעת ובעונה אחת? לנגד עינינו הוהה
והצטינה במונומנטליות ועושר של הבעה לכת אסיה ותופסת את מקומה האמיתי בעו־

העולם הזה 955

לם, אלא שזוהי
בדיחה עצובה,
כפי שיוסבר להלן.

הרחק
מאותו מוזיאון,
מצוי מוזיאון אחר,
גדול ועצום,
מוזיאון נימה לאמנות
המזרח
הרחוק — שאיש
כמעט אינו
יודע על קיומו.
היום, קצת במאוחר,
יודעים אנו
להעריך את
הכוח ואת החן הבלתי חוזר לעולם של
סול ההודי — תרבות הגוועת לעינינו
מות גאנדי. מי שלא ראה קיר מקדש
במו עיניו, לא יאמין כי ייתכן כפלא
הפימאז הודי
הזה.

הוא היה קיים והגיע לשיא העידון
עוד לפני פידיאס. לנוכח הפתטיות והפור־מליזם
של האמנות האירופית, נראות יצירות
אלה פיסגת הרוח האנושית. היתד, לי
הזדמנות לראות באירופה בלט הודי, אינדונזי,
סיני ויפאני — כליל העידון, הסימליות
וההבעה הכנה של הגוף האנושי. מי שלא
ראה זאת, יכול להמשיך ולכנות את אותו
אוסף של תנועות מגושמות ומזוייפות וקפיצות
רועשות על הבמה — המכונה ״בלט
קלאסי״ — בשם אמנות. לציור הסיני דה־יפאני
אין צורך לעשות תעמולה, הם ידועים.
ומי שלא עיין מימיו בכתבי השירה
והפילוסופיה של המזרח הרחוק, ובתנ״ך
שלנו, יכול להיות סמוך ובטוח שהפילוסופיה
המערבית, שהובילה לכבשני הגזים, היא
המנה האחרונה של התרבות. במרכז המוזיאון
ספריה קטנה, עגולה ומקורה בכיפה,
בסגנון הבודליאנה של אוקספורד. ראש
בודהא ענקי משקיף על קהל הקוראים, שאינו
קיים. אוזנו הימנית ארוכה מהרגיל
ומנוקבת בחנוכה, ועל שפתיד חיוך עתיק
ימים. יש לו הרבה סיבות לחייך. מאמיניו
המרובים באסיה מתנערים, ומחר הם עתידים
אולי לכבוש את העולם, ענין של זמן
בלבד.

רמז או הצדקה לכיבוש העולם
^ ולב לא מתורתו ישאבו את הכח לכך,
\ ! כיב־ 2400 השנים האחרונות לא יכלו
למצוא בדבריו שום רמז או הצדקה לצורך
לכבוש את העולם. תורה זו ניתנה להם על
ידי הפילוסופיה האירופית החמרנית. סין לא
היתה ולא ניסתה מעולם להיות אימפריה,
ורק פעם אחת בהיסטוריה שלה התאחדה
להיות ממלכה אחת — תחת ידי הכובש
המונגולי. האדמה החקלאית הברוכה הספיקה
ל־ 500.000.000 איש. היום אין הדבר כן.
אך כדי להתנער משלטון הקולוניליזם ולכבוש
את העולם צריך להתארגן כדוגמת האדם
הלבן, ולהקים את המשטר החברתי הנאות
כמסגרת ליחסי ייצור של חברה תע־

שייתית מודרנית. זאת יודעים יפה מאו טסה
טונג ונהרו.

אפילו קבורה במוזיאונים
** לפי חוץ שונים הפאשיזם והקומוניזם
^ תכלית שינוי, ומסיבות סנטימנטליות
נוטים רבים להעדיף את הקומוניזם. אך
אותם רבים שוכחים ששתי תורות אלה ינקו
מאותו המקור, הפילוסופיה החמרנית, וששתי
תורות אלה שמו להן כמטרה לארגן
את החברה בסדר חדש — אך שכחו להעמיד
מטרה רחוקה יותר, טרנסצנדנטלית, שלשמה
כדאי בכלל לארגן את החברה. הקומוניזם
מחולל כיום נפלאות באסיה, אך אסיה האמיתית,
שיכלה לתת את התשובה ואת הדרך
לצאת מהמבוי הסתום שאליו הגיעה האנושות,
אותה אסיה מתה. כאשר יבוא היום
והיא תופיע כגורם חדש בעולם, ינצח
האדם הלבן הצהוב את האדם ר,לבך הלבן.
וזוהי אחת הבדיחות שההיסטוריה חוזרת
עליהן מפעם לפעם. אסיה מתה קבורה במוזיאונים,
לאחר שהאדם הלבן שלט בסין
קצת פחות ממאה שנה, באמת לא הרבה.
אם סבורים קוראי ״העולם הזה״ שסופרם
באירופה חרג קצת מסמכויותיו והרשה לעצמו
יותר מדי, יוכלו למצוא בכתבות הבאות
חומר בשפע על לקח הבחירות בצרפת, מאורע
שאינו מעלה ואינו מוריד לגבי גורל
העולם. לפי עניות דעתי כדאי לקורא הישראלי
לתת את דעתו על דברי הבל אשר
כאלה, כי את גורל העולם לא יקבע מירוץ
הכוח — כוח יש כיום לכולם ויותר מדי —
אלא המירוץ שבין הכוח לרוח.

ביסטרו אחד קטן*
** כל מועדוני הלילה של פאריס מו־קיר
אני ביסטרו אחד קטן, המסוגל להכיל
לא יותר מעשרים איש. שני גיטריסטים
בוונצואלה ונערה אינדיאנית בת אותה ארץ,
המלווה אותם בקול ובתוף, פורטים שם ערב
ערב שירי עם אינדיאניים, עתיקים יפים,
פשוטים ונוגעים ללב. קצת פשוט וכבד,
ומדוייק עד לסיפרה ־העשירית אחרי הפסיק.
קונטרפונקטים הראויים לבאך. שרשיים, גאים,
אציליים ומלאי חן, בנים לאומה עתיקה
שלא איבדה את תודעתה וגאוותה לאחר ארבע
מאות שנות שפל ותרדמה. ואינני יודע
על מה הם עצובים — על אתמול או על
מחר.

את השאלון חזת זכאית למלא המועמדת
עצמה, וכן כל אדם אחר המעוניין
להמליץ. על מועמדת לתחרות. כסו כן
רשאים למלא אותו מוסדות חינוכיים,
ארגוני נוער ומחוגים הסבורים כי אחת
מסנינותיהם או מחברותיהם ראויות לתואר

מצג
משפחתי
הכתוכת המלאה
שנת הלידה :

מקום הלידה _ :
שנת העליה _ :
השכלה קודמת:
שרות צכאי

(מקצוע ודרגח) 1

מקצוע או שטח לימודים

יהודית שם-טוכ
** כרית, תל־אכיגית 16 שאפה
^ מקטנות לחיי קיבוץ, עזבה את הבית
בגיל 14 על אף התנגדות הוריה, הצטרפה
למשק בית־אורן, אולם חזרה העירה מסיבות
משפחתיות. מאחר שנאלצה להר־ויח
את מחיתה, החלה עובדת כספרית.
.תחילה זה לא משכני, אך כיום אני
לומדת את המקצוע בתענוג ובשאיפה
להשיג מה שאפשר !״
אוהבת מוסיקה קלאסית. מעידה על
עצמה שהיא מלאת חיים ומרץ, מסתגלת
לכל חברה, מוכנה לכל מסע ותפקיד, אפילו
שיעלה מעל לכוחותיה .״אני מוצאת
שלמדתי תכונות טובות בהיותי בקיבוץ,״

יונה בנימין

אילנה אכינרי

ך* כרת חברת־הירדים ובית־הספר
| | של משק כברי בגליל, ילידת חיפה
( ,)16 חניכת בית־הספר העממי א׳ .״באתי
למשק משום שאני אוהבת חיים חקלאיים,
חיים קולקטיביים, ומאז ומתמיד שאפתי
לחיות בקיבוץ.״ חובבת שחיה ורכיבה
על סוס, מעידה שהיא ״פקק של כתה ט׳,
נודדת משטיפת כלים בחדר־האוכל ועד
לייצור גזוז בבית־החרושת שלנו״.
מרגישה שיש תכלית בחייה, אינה מתאפרת
(״אבוי לי ואינה מתבססת (״לא
עלינו עונדת את סמל הנוער העובד.
פניתה לנערות העולם: היינה פשוטות
וצנועות, והסברנה פנים לכולם, כולם נ״

ן * ושבתכסר ־ ש מ רי הו, בת תלן
4אביב 18 פקידת עורך־דין, חניכת
בית־ספר תל־נורדוי, בתו של המציל המתאגרף
אמיל אבינרי ונכדתו של הרב משה
אבינרי.
מתכוננת לגיוס בעוד חודשיים. רוצה
ללמוד בצבא אלחוטאות ולהתמסר אחר־כך
לאלחוטאות ימית כמקצוע. .זה בא לי
כירושה מאבא, לאהוב את הים״.
איני רואה ענין בספורט לשם אחרויות,
אך חובבת ספורט לשם עצמו. הית חברת
מכבי, אך לא מצאה שם סיפוק. כיום
עושה. מה שכל אחת עושה — הולכת להצגות,
קוראת ספרים, רוקדת קצת.״

מקום העבודה או הלימודים
האם המועמדת היתה או הנח חברח
בתנועת־נוער, תנועה קיבוצית, ארגון
ספורט, להקה אמנותית או כל אגוד אחר?

חובכויות:
אם אחד הפריטים אינו חל על המועמדת,
אל תמלא אותו. יש לצרף לשאלון זה
תולדות חיים של המועמדת, עד כמה
שהן ידועות לממלא השאלון. במקרה
שהשאלון ממולא על־ידי ממליץ או מוסד,
עליו לצרף חנסקח מדוע לדעת•
ראוייה המועמדת לתואר. במקרח שח מד
עמדת ממלאת את השאלון בעצמה, עליה
לצרף הסבר קצר של דרכה בחיים ושאיפותיה
לעתיד. במקרה שהשאלון ממולא
על־ידי ממליץ או מוסד, ציין להלן את

הכתובת

נא לשלוח את משאלון הממולא
בצרוף החומר למערכת העולם
חזה, ת .ד , 136 .תל־אביב ולציין
על המעטפת ״צברית .*1966

שולמית ברגר
* לידת פתח־תקוה 18 חניכת
תנועת ה שומר־הצעיר בגבעת שמואל.
כיאה לנערה שחונכה להגשמה חלוצית,
הכינה שולמית את.עצמה למילוי תפקיד
מסוים ״בכדי לא להיות סתם פקק״,
למדה בבית־ספר למטפלות של ויצו בתל־אביב,
עסקה בעבודה מעשית בבית־חו־לים
ליולדות.
בהגיע צו הקריאה התגייסה שולמית
לנח״ל ולאחר תקופת שירות הצטרפה
למשק יסעור, קבוץ ה שומר־הצעיר בגליל
המערבי, במסגרת השירות־ללא־תשלום.
שולמית נחונה בכשרונות טבעיים לזמרה,
ועוסקת בזמרה בשעות הסנאי שלה.

יוכבד טופרוכר
ך* יי ל ת, ילידת הארץ 18 תל־אבי־
( | בית, השכלה עממית ותיכונית, לשעבר
חברת הצופים, הוצעה כמועמדת על־ידי
קוראי העולם הזה אחרי שעד־ראייה
סיפר שראה אותה מחכה בבגדי־שבת לטרמפ
בסיבוב ביל״ו, שעה שעברה בריצה
מחלקת חיילים עייפים, וכשנתבקשה
על״ידי המפקד להצטרף, רצה בראש החיילים
ואף הגיעה ראשונה.
ב־ 1953 זנחה את תנועת הצופים, מתכוונת
ללמוד בקטריולוגיה שהיא לדעתה
מקצוע חלוצי. החובבות העיקרית: נגינה
על פסנתר. נמצאת לפעמים בחברה סאלו־זית,
למרות שהיא. סולדת ממנה.״

כל •צעירה -י שראלית יכולה להשתתה בתחרות על התואר צברית
56׳ ,שיזכ ה את הזוכ ה בהענקה של

1000ל״י
לצורכי ה שתלמותה. כן תייצג הזוכ ה את הנוער הי שראלי ב מי פנ ש
של בנו ת 21 עמים, א שר יתקיים בפ אריס בחוד ש אפריל במסנרת
התחרות ה עול מי ת לבחירת

נערת-השנה
במקום זח, נא להדביק תמונת של ח׳
מועמדת.

על ה מוע מד ת, או הממלי׳ל. למלא את ה ש אלון ה מודפ ס מימיל,
ול ה מ צי או למערכת עד סלה חוד ש ינו אר.
ועדת־ה שיפוט מורכב ת כלהלל ) 1( ׳:י הודי ת אורנשטייל. רקדנית
( )2נתל אקסלרוד, סרטי כרמל ( )3שו שנ ה דמארי, זמרת 4היה

ףתתל ־ א בי ב 16 גמרה שביעית
^ ומתכוננת בבית־ספר ערב לבחינת
בגרות. לשעבר חברת הצופים ומכבי־צפון.
בעלת
כשרון לציור (זכתה לפרס מטעם
אונסק״ו, ובתערוכה הפדגוגית) לריקוד
ולמשחק. היתד, חברה בחוג הדרמתי של
הגמנסיה הרצליה, הופיעה במשך שנים
במחזות שהועלו על במת הגמנסיה, לומדת
עתה ריקוד. כשתקבל את תעודת הבגרות,
תשתדל להשתלם במקצועות אלה.
לדעת אחיה :״נוסף על היותה צברית לפי
מקום הלידה, הריהי מגלמת בעצמה תכונות
שהן ערובה לטיפוס הצברי המיוחד.״

הררית, שחקנית 5מ שה וואליז, א מ רנו ( <6פנינ ה זלצמז, פ סנתרנית
מ רדכי זעירא, קו מפוזי טו ר 8נורי חביב חביב, סרטי
חביב 9יעקב חודו רוב, כדורנלן ( )10ש אול לוין. מ חנד, ראש
מחלקת ה חי מ ר בתל-אביב 11 ינאל מו מינזון, סופ ר 12 יצחק
ני מ צובי ץ, מ חנד, עי תונ אי ו מו מחה לנוע ר עולה 13 חנה מרח.
שחקנית 14 רם סו לו מוז, עורד־דיו 15שמעתפאמט, עי תונ אי
( ) 16 מו כ ה קורחלוב, חקלאי 17מ שה קסטל, צייר 18ש מו א ל
תמיר. עורד־דיו. כז י היו בחבר ה שו פ טי ם בתוקלז תפקידיהם העורך
הראשי של העולם הזה, ראש מ ע רכ ת העולם הזח ועורך־משנה של
העולם הזה.
מו ע מ דו ת שאיל להל ת מונ המת אי מ ה. יכולו ת להצטלם אצל הצלם
הראשי של המבצע. יצחק ארדה, ברח׳ פינס ק ר . 2תל״אביב, מול
קולנוע מונ רבי__ .