גליון 958 מתאריך 23 בפברואר 1956

השהס מה

למען השורה
קבלו נא חמ ש לירות, כתרומתי הרא שונה לשורת
המתנדבים.

עובד עירייה, תל־אביב

העורך הראשי :
אורי אבנר•

נלד אדר, חישפד אור !

ראש המערכת:
*רום בחן

עורבי־משנה :
דוב איתן. אורי סר*

עורך כיתוב :

עורר תבנית :

סירב׳ קשת

אחרון

אור

הכתב הראשי :

עלם המערכת:

שרנא הרניר

יהורח זאיר*

חברי המערכת :
ישראל ביבר, ניצח נבי, איתן נבידול, רירי נלירי.
דויד הורוביין, רותי ורד. רוני זוהר, אברהם חר מון,
אוסקר טאובר, מ שה לשם, אביבה ס טן, ע מו ס
קינן, שלמה קרן, אלי תבור,

הצייר הראשי: עורך דסוס: מנהל מעבדה :
* פו א ל ברתור

אריח אריאל

נתן ר חו

תז׳ גליססון 1תל־יביב. נועז חסברקים :
״עולמגרט״ ת. ד , 136 .סלפון .2*7*6
המוציא ליור ; חפולס הזח בע־נז.
ד 1וס ישראל בע־נו, ת־י סל.2320* .
אין חפארכת אחראית עבור תוכן חם ודאות.
מלבד אבוד פוד אות חפ תפרסמות תחת חכר
תרת. ד ו ־ ח לצרכן־ .״דו־ ח לבו חר־ .״דו־זז
לנוס א־ ובו׳ המוכנות אל־ידי חברי חמארכת
ונבדקות אל־ידם. חסדור, דו ־ ח לבוחר• כולל
פודאות פאאם מתלגות וארגונים ציבוריים
אשר אין חפארכת אחראית לתוכנן ולדאות
חפובאות בחן ושאינן משקאות בשום
צורח שהיא את ראום חפארכת.

אחד הקוראים המסורים שלנו, תושב משק־ספר
מול רצועת עזה, שלח לי השבוע את
השיר הבא, כתגובה על הצעתו של אנתוני
אידן להגדיל את מספר משקיפי־או״ם על
הגבולות. אפשר לשיר אותו לפי מנגינתו המפורסמת
של מרדכי זעירא, לילה, לילה ועם
נתן אלתרמך הסליחה. ובכן :
לילה, לילה, ירח שוקע.
לילה, לילה, הגבול עוד רוגע.
...את המשק התיל מקיף —
נוימה, ילד,
המתן למשקיף.
במרחקים, בעיר הצפון,
מיסטר אידן הלן כבר לישון.
...בשדה השלף, זוחל המתקיף —
נומה, ילד,
המתן למשקיף.
הדיפלומטים מבוקר עד ערב
את השלום הבטיחו בלי הרף.
...ציור כדורים את הבית מצליף —
נומה, ילד,
המתן למשקיף
הם כבר הטילו אמברגו על נשק,
שום תת־מקלע לא יגיע למשק.
...פתע מוקש את הבית מעיף —
נומה, ילד,
המתן למשקיף.
לילה,לילה, אין צורך לבכות,
גם אם נמות, האו״ס לא ישקוט.
...דו״ח ייכתב, נמרץ ותקיף —
נוטה, ילדי
המתן למשקיף.

אם לדון לפי מכתביהם של כמה קוראים
אלמוניים, קקן אנשים רבים נתונים בימים
אלה במבוכה נפשית. הם יודעים, בתוקף
תפקידיהם, על מעשים של שחיתות במנגנון
הממשלה. עד כה שתקו, כי לא הרגישו צורך
לצן וני לעזור בביעור הרעה. אולי גם לא רצו
להסתכן, או לא האמינו בתועלת הדבר. עתה,
עם גבור הסכנה למדינה מבחוץ, הם מרגישים
צורך פנימי לתת את ידם לחיסול המגפה.
הם שואלים את עצמם: כיצד?
אין צורך לחזור ולהדגיש כי המלחמה
בשחיתות היא חובתו המיסרית של כל אדם
הגון. טישטוש מעשיהם של מהרסי המדינה
מבית, ההגנה האילמת על האנשים השודדים
את המליונים שהיו צריכים להיות מיועדים

מסתבר כי אנשים מסויימים, המקבלים משכורת
מן המדינה, שוב עוקבים אחרי חברי
מערכת זו במאמץ נואש לגלות חומר־גלם
להשמצות שיסיחו את דעת הציבור ממעשי
שולחיהם.
חבל על כספם של משלמי־המסים, ועל כוחות
העבודה היקרים הדרושים בוודאי במקומות
אחרים להגנה על בטחון המדינה. כל
המחפש אינפורמציה על חברי מערכת זו,
אל לו לבזבז את דמנו. הוא יכול לפנות ישר
אלינו, ואנו נמסור לו בלי כל טירחה נוספת
כל מה שיש ברצונו לדעת. בסדר י
מכתבים מותו שד מתנדב
כחברו של חיים מילר. שחיה ע מו ברגעים
האחרונים של חייו ויצא ע מו ל שמירה במ שק
כרמיה, זועזע תי מן ה סיפור עליו שהתפרסם בגלית
האחרוו של העולם הזה 957
הסיפור הזה לא התאים ל מ צי או ת. היו בו
הרבה דברים שליליים ש תי ארו ד מו ת שונה ל נ
מ ר׳ מזו של חיים שהיכרנו. בניגוד לכתוב. כמעט
ולא שיחק כלל בקלפים. וכ מעט לא עי שן. הו א
לא התחדד ב ל בו שו יותר מכל צעיר רגיל אתר.
.כבן -כי ת תו, אני יכול להעיד כי חיים היה
תלמיד מ צ טיין ו א הוד על מו ריו ועל מכריו, דבר

ה מוכ ח על־ידי העובדה שקפ ץ את המחלקה הרא
שונה של בית־טפר מכס פיין ערב. סגנונו היה
סגנון של צבר תל־אביבי רניל.
אני חו שב שע שית ם עוול לזכרו של חיים ול מ
שפחתו.

אחד מחבריו, תל־אביב
לא היה לד,עולם הזה כל כוונה לפגוע בזכרו
של חיים נזילר, אותו העלה על נם
כמתנדב והוא מצטער אס כללה הכתבה
פרטים בלתי־מדוייקים שהפחיתו מדמותו.

תחזקנה רנלי כל

מישר. ג ,.תל־אביב

...ה אמינו, יש עוד נקודות זוהר ב מדינה זו.
יש עוד אנ שי, מופ ת. יש עוד אידיאל, נוער.
י שובי ם ואנ שי ם אשר חייהם קוד ש ל מען ה מדינה.
ה מ שיכו להתריע נגד חו שיזם, בנגוריוניזם, וכול
שאר האיז מי ם ההרסניים ב מדינה, אך יחד עם זא ת
ה בי או שו ב בפני הקורא. את נקודות האור, כפי
שעשיתם ברשימתכם על דנגור (העולם הזה .) 804

לדעתי זוהי חובתו של כל בחור צעיר להגן
על מולד תו. לכן אל לו לקורא שי קאולי (העולם
הזה <954 להתרברב ולהפר לאזרח מה זה חייל
קרבי. ער כמה שי דו ע לי, כחייל ב חי״ר לשעבר
מ שתדלים ה מו ס דו ת ה מטפלי ם בחייל להקל על
החייל הקרבי ב מיו חד. מו ס רו ת אלה הם נ ציגי
הציבור. מה עוד, אם כן, על האזרח לע שות?
לנשק להייל הקרבי את כ פו ת רגליו?

קורא נלהב, צה״ל

טוביה צפרי, פתח־תקווה

צברית

ממ תי אהם עו טפי ם את־ הצבריו ת ב סו ד 1מי
היא הצברית החמודה בכפייה המפארת אתע מו דיו
האמצעיי ם של( .העולם הזה 951 אם זד, לא
סוד צבאי 1

דוד צוקר, נתניה
הסוד הצבאי נסתיים לפני שבע שנים,
כששוחררה אסתר שנדור, ילידת הונגריה,

כרכה כפולה

טוב שגיליתם את פ ר צו פו של ה ד״ ר שייב
(העולם הזה ,) 956ש הו א הפ א שיז ם הי שראלי
בה תגל מו תו..

יצחק מן, חיפה

...יישר כוחכם. דווקא כ אי ש חזית הנוער הל או מי.
מעריך אני את -ושרכם בפרסום דבריו של ארס
שדעו תיו נוגדו תאת שלכם באופל דר א סטי ...
כדי להשלים את ה ת מונה, הרי לכל ה מ עוניני ם
בירו׳
כ תוב תנו: בתל-אביב: רחוב ארנון 3
שלים: בנין סנסור רחוב בן־יהודה , 2חדר . 246

יד,ויריב בית־הלחמי, תל־אביב

הכד אודות האידיושין

דבריכם על האיליו שיני ם (העולם הזה ) 956ש
״ שום נשק י שראלי קיים לא יהיה מ סונ ל למנוע
בעדם להחריב את ערי י שר אל״ ,הם תרומה נכבדה
לחוסר ה אוני ם שמרגי ש הציבור מ מיל א והגורם
לכך שהו א מני ב ב אלי שו ת ל שמע הצטיידותם של
הערבים במפ צי צי סילון.
...עליכם להקדיש יותר ת שו מ ת לב לתעופה.
למסור ידי עו ת על הנע שה בארץ ובעולם התעופה.
לעורר א ת הנו ער שי מצא בטייס את ע תידו, את
מ קצו עו בעתיד. כבר בזה אפ שרל העמיד נשק
ננד ה איליו שין ודו מיו.
הנה. כמה נתונים מסבירים אם יש נשק שיוכל
לשסע מערכי ם של ה איליו שיז :
ניקה לדוגמה אתהמט או ר דגם , 8ו ה איליו שין.
לזה האחרון כו שר נ שי א ה של ארבע טון פצ
צות, חמו ש להגנה ב שני תותחים 23מ ״ מ בחר׳
ו שני מקלעים 12,7מ ״ ם בצריח הזנב. טום מהירות שיו ט 480 מי ״ ש ( 770 קילומטרים) ,מהי־רות
מק סי מו ם עד 600 מי ״ ש ( 950 קילומטרים
ל שעה) .שי עו ר נסיקה 7000 רנל לדקה 2.130 מטר
לדקה).
נמצא כי ה איליו שיז נופל ב טי סה אופ קי ת במהי
רותו מהמט או ר ׳וכוחו הו א רק ב טוו חו הארוך.
בעוד שארבע טון פ צ צו ת הו פ כו ת או תו למסורבל
וחסר כו שר תי מר ת, ולבעל שי עו ד נסיקה א פ סי

העתון הנ ברא ביו תרבמדינה
להגנת המדינה, מעשי השחיתות לא יכלו
להימשך אף יום אחד ללא אווירת הסובלנות
והסלחנות האופפת אותם.
דומה שרבים מבינים כיום אמת זו. אחרת
קשה להבין את הזעזוע הציבורי שליווה את
הגילויים האחרונים של העולם הזה, שורת
המתנדבים וגופים אחרים• אחרת קשה להבין
גם את עצם הגילויים האלה• הם לא היו
אפשריים לולא היתר, קיימת נכונות מצד ידענים
רבים לפרוק מעליהם את מעמסת ידיעותיהם
המטרידות.
מה אתה יכול לעשות? אם אתה עובד
במשרד ממשלתי או במקום אחר, ונודע לך
על מעשה שחיתות החותר תחת בטחון -המדינה
ושלומה, מה עליך לעשות י
שוב אין זה מספיק שתודיע על כך לגופים
הממשלתיים המוסמכים. הוכח בעליל שהמשטרה
פועלת כמעט בכל מקרה כזה למען
טשטוש הפרשה והעלמת העקבות. אין לסמיך
גם על גופים אחרים, שעובדיהם משועבדים
בצורה זו או אחרת למשטר הקיים.
דרך יעילה הרבה יותר היא להודיע על כך
בעל־פה או בכתב למערכת העולם הזה, תוך
ציון כל הפרטים הידועים לך. רצוי מאד
שתציין את שמך ותאפשר לנו לשאול אותך
שאלות נוספות. אולם הדבר אינו הכרחי.
אם אתה חושש לקיומך ולפרנסת משפחתך,
שלח לנו את האינפורמציה הידועה לך במכתב
ללא שם וכתובת.
מובן מאליו שלא נפרסם שום אינפורמציה
אלמונית ובלתי־בדוקה. אולם -האינפורמציה
שלך עשויה לשמש בסים לחקירה בלתי־תלו־ייה.
היא עשוייה להשתלב במערכת הידיעות
שנאספו על־ידי חוקרינו, ולתת להם כיוון
חדש. על כן רצוי שתציין את כל הפרטים
הידועים לך׳ ואף את שמות האנשים שאפשר
לקבל מהם פרטים נוספים.

...שכחתם להזכיר כי ה כינוי המקובל לחיים
חפר הו א ״קילומטר״ .,כי, כ מו ש א מרה החברה,
מ שקלו קילו (אחד) וגובהו מטר (אחד).

פלמ״חאית שנדור כמבצע ״עין״
מחטיבת הנגב הפלמ״חית. אסתר, לשעבר
חברת קיבוץ דורות, נשואה.
...אחת ה תכונו ת של הצברית היא הסתייגות
מפ ר סו מ ת ומה ש ת תפות בתחרויות ...היה מקוב
להענקת תואר זה,׳ אבל ל מו ע מ דו ת ש תו צ ענה על
ידי אחרים, לא על־ידי עצ מן.

אליהו שמיר, תל־אביב
הקורא שמיר יכול לסימון על כן שכל
צברית אמיתית תמצא לה ממליץ.

מי בפער?
בדבריו ,״ מי נפל לתוך הפער״ (העולם הזה
,) 956 בתב העורך • ״אם ה מדינה בסכנה, יש
להסיק קודם כל מסקנה אחת • לפטר את מחצית
מי אמר
פקידי הממ של ה.״ ה אין זה נפלא?
שההיסטוריה לא תמיד חוזרת? ה אין רעיון זה
דומה במקצת ל מדיניו ת של סדום? במקום לפטר
את האנ שי ם ולהתאים את האדם ל מי טההמ תאי מה,
האם לא מו ט ב היה אם היו מחסלים את ה מ שרדים
הבלתי־היוניים?

ט. מאיר כהן, חיל־האויר

חודיות־הכייסוי שד ״העודם ה־זה״
ישתדדו בהג הפורים דכקר ב־נשפי־פורים
מלן וריים מכד הסוגים.
מוראים המארגנים נשפי־פורים
באדה, והחפצים כי יצודמו עד-ידי
ההודיות, מתבקשים דטדפן מראש
דמערכת (מספר 5785 וצ, תד־אכיב)
ודהודיע עד מקום גשפיותיהם.

3הריו 561׳?

ליאורה, תל-אביב
...גם אם כל הגורמים לשאלת
אינם ח שובים, הרי אל נ שכח את
מיהה כי הממ של ה לא מיל אה חוזה
שאינה יכולה למלא את חובותיה
מו ט ב שתלך.

ה שכר ע צ מו
העובדה המת־חתום.
מ מ שלה
והתחייבויותיה.

מיכה נתן, רחובות

כר בני השרים -התאחדו !
אני אחד מבני השרים בממ שלה. ובתור שכזה,
ראיתי כי יהיה זה דבר יפה ו חיוני אם י קי מו כל
בני ובנות ונכרות השרים (מניל ) 14—18 פגי שה
(א) קשירת קשר בין כל
מאורגנת ש תוכנה :
ילדי השרים( ,ב) הכרת נוע ר שונה. מ תנו עו ת
שונו ת, ה שקפות שונו ת והבהרה על או פי הנוער
במדינ תנו( .נ) שילוב דורות בין האבות־השרים
ובין הבנים. דבר יפה שהן בעיר והן בכפ ר שו
אפים ומקווים לה שיגו.

אחד מבני שרי הממשלה

אביו האמיתי שד האפרוח

ה סיפור ״ א ביו של א פ רו ח״ (העולם הזה ) 956
הו א אנדה יפה ב שביל תינוקות של בית־רבו.
מי ש הו ה מד לו לצה ומתח אתכם, ואתם האמנ ת ם
והדפסתם. אנ שים אינם דוגרים — פרט ל ס טודנטים
באוניבר סי טה.
ה אמת היא. שי שנו כפר במצרים, ויכול להיות
ש ש מו בורמה, ובו מדגירים ביצים באינקובטורי ם
פרימיטיביים. בוני ם תנור גדול מחי מר, שמים
שכבת זבל אורגני, ועליו שכבה של קש. על זה
שמים את הביצים. סותמים את פתח התנור ומש1
אירים חור קטן לי צי א ת הע שן. הזבל מתחמם
מעצ מו ומחמם א- /.הקש ואת הביצים. אחרי 21
יום פותחים את התנור ו מו צי אי ם את האפרוחים.

יעקוב הובר תל־אביב
...נ שאלת ה שאלה, על כמה ביצי ם דנר
אל־רמול בורהאם במ שך 6שעו ת 1

ע בי

יהודה שור, תל־אביב
המקור המצרי, שגילה את השיטה הפרימיטיבית
של דגירה אנושית, גילה את מספר
האפרוחים. האיש שכב בין הביצים, לא
עליהן.

משקל הפזכים

נכון עשיתם שציינתם ליד שמו תיה ם של דן
בן־אמוץ וחיים חפר (העולם הזה ) 956 משקלם.
במקום את גילם, כי אצל שניה ם המשקל הו א
התכונה הבולטת ביותר.

י א ארבאטוסה, רקדנית :״צב־
/ 3רית זה מושג של סימון חיים, ובארץ
ישנם׳ כמה וכמה סימונים של צבריות.
יש כאלה המצטעצעות ומתחנחנות בסיג־נון
אירופאי. ישנן נערות פרועות שיער
ומרושלות במתכוון. וישנה הצברית הטבעית,
ללא תוספת או חיקוי. אני מעדיפה
ואוהבת את הטיפוס הטבעי.
כרקדנית אני רוצה למצוא בצברית את
כל האידיאלים של היופי: גזרה רזה
וזקופה, מבנה טוב ורגליים ישרות• אך
מלבד כל התכונות הטובות של בטחון
וי,ישר, הטבועות בצברית, הייתי רוצה
למצוא בה גם משמעת, כיבוש המזג הלוהט
והתמדה ־בשטחי התעסקותה.״

העולם הזה 958

* שבוע שעבר השמיע דויד בן־גוריון
הודעה מחרידה באוזני עתונאי זר: המצרים
יכולים עתה להפציץ את תל־אבע
תוך שש דקות, אחר שקיבלו מברית־המוע־צות
את מפציצי־הסילון החדשים.
באותה ההודעה עצמה הודיע בי. ג׳י. על
אי־חידוש העבודה בערוץ הירדן בחדשים הקרובים.
מטרתו היתד, להוכיח לעולם כי
ישראל היא שוחרת־שלום וטובת־לב. אולם
הקורא התמים לא יכול להתעלם מן הקשר
בין שתי ההודעות.

נוצר הרושם הכדור כי ישראל
אינה יכולה לחדש את עבודתה עד
גדת הירדן מפני שרק שש דקות
מפרידות כין שדות המפציצים מדגם
איליושין לכין כיכר מוגרכי ב־תל-אביב.

תוכנית
זו אומרת שעל ישראל להזדיין
בסבלנות ובנשק ככל יכולתה, ולחכות להתקפה
הבלתי־נמנעת של הערבים. עליה למגר
התקפה זו. במחיר הדם והקרבנות של
הסיבוב השני, תקנה לעצמה כמה שנים של
בטחון יחסי. אחר כך יצאו הערבים להתקפה
שלישית, ועל ישראל למגר גם התקפה
זו. כך תקנה לעצמה שוב כמה שנים של
בטחון.
במלים אחרות: גורלה של המדינה הוא
ללחום כל כמה שנים לא כדי לכפות פתרון
כל שהוא על מישהו, אלא כדי לשמור על
עצם קיומה. אין סוף לדרך זו. סיבוב יבוא
אחרי סיבוב, עד אחרית הימים. ומוטב להתכונן
לכך מבחינה נפשית, לבצר את המדינה׳
להגביר את כוחה במרכז ועל הספר.
עוד עז, עוד דונם, עוד שרמן, עוד מטאור.

בל אלה אשליות. המחלה עמוקה
יותר. שוב אי־אפשר לרפאה
על-ידי החלפת כן־גוריון בשרת או
שרת כבן־גוריון, או החלפת שניהם
כיגאל ידין. לא תעזור גם שום
קואליציה הדשה מקיר-עד-קיר או
מרצפה-עד-תקרה.
כי מה שנשבר איננו הקת של אישיות מסו־יימת,
או של מפלגה זו או אחרת. ההתמוטטות
היא עד א־ן ערוך יותר חמורה. נשבר
עצם הבסיס הרעיוני אשר עליה ביססו המייסדים
את מדינת *ישראל, ואת משטר הסוכנות
שקדם לה. נשברה ההנחה היסודית של דור
שלם, על כל מושכליה הראשונים.

לא רפורמה דרושה, ולא רביזיה,
ולא שינוי ערכים. ביום דרושה לנו

ראש ממשלת ישראל ביטא, איפוא, את
הקוו המדיני המוסכם והמוצהר של ממשלת
ישראל: המדיניות של קריאת ״געוואלד ! ״

עדיין בין שני הגושים, ואשר הצטרפותו לגוש
המערבי או הסובייטי יכריע את הכף
במאבק על השלטון בעולם.
שורת הארצות המשתרעות בין אינדונסיה
והקונגו הפכה עתה למרכז כל המאורעות
הבינלאומיים. עליה נטוש המאבק. כל אחד
משני הגושים מוכן לשלם כל מחיר שבעולם
כדי לרכוש אותה לצדו.
במרכז העולם הזה, בנקודת־החיבור בין
שתי היבשות הגורליות, שוכנת מצריים. קא־היר
היא נקודת־המוקד של המרחב השמי,
המשתרע מקזבלנקה ועד מוסול. היא נקודת־המוקד
של עולם האיסלאם, המשתרע מג׳קאר־טה
ועד דאקאר, אשר שלוחותיו מגיעות עד
סין וסייביר.
מצריים שתה לשני הגושים יותר ממחירם
של מאות מפציצים מדגם איליושין, יותר
ממחירו של סכר־ענק אחד. הרוכש את מצריים
את העולם הערבי כולו, מנצח בקרב מכריע
במלחמה על העולם.
היכן נמצאת ישראל במלחמה זו? בחוץ !
היא מחוץ לכל חשבון, נקודה לבנה בכל מפה.
מאחר שהיא מנותקת, תלושה מן המאבק
האדיר על המרחב, אין לה ערך אלא כמט־בע־מישחק
שאפשר לזרקו על השולחן ברגע
הנכון.
בים הסוער של המאבק על העולם אין
איים בודדים. מה שנראה כאי, עלול להיות
סירת־הצלה הסוכה.

** וד לפני שהגיע האיליושין הראשון
י ג לשדה־התעופה של פורט־סעיד, ידע כל אדם
בישראל שהגיעה שעת גורל. בלבבות נפעמים
נולדה קרן־המגן, ועמה הויכוח הגדול
שסער בכל נפש: מלחמה מונעת מיד, כן
או לא?
מאז עברו למעלה ממיליון שניות יקרות,
אשר אף לאחת מהן אין תחליף. היה נדמה
כאילו סער אותו ויכוח גם בלבה של הנהגת
המדינה. הוא התפרץ בדיונים הסודיים של
הממשלה. כל עתוני הארץ והעולם הקדישו
טורים ארוכים לניתוח עמדתו של כל מנהיג
ומנהיג — מה רוצה בן־גוריון, מה שרת,
מה אשכול, מה דיין. ורק עתה, אחרי שבועות
ארוכים, מסתבר שכל זה היה אחיזתי
עיניים, מישחק של חוסר רצינות, הונאה
עצמית של אובדי־עצות.

בסים הרעיוני של מדינת ישראל
| ) שוב אינו מתאים למציאות זו. אין טעם
לשים עליו טלאים. הוא נשבר לנגד עינינו.
בני הדור הישראלי הצעיר, המבקשים בסים
חדש למדינה ומסגרת רעיונית מתאימה למעשה
מדיני בעל טעם, חייבים להבין כי
המדינה הגיעה לסוף של דרך, וכי עתה
עליה לדרוך במקום עד יום הדין — או להתחיל
בדרך חדשה.

מנהיגי ישראל יכולים להופיע ולהשלות
את עצמם שהם כעד קוו
זה או אחר, כעד מלחמה או כעד
שלום. האמת הערומה היא שאין
הם מסוגלים לצאת למסע־מלחמה,
ואין הם מסוגלים למסע־שדום.

ארבע אפשרויות רעיוניות פתוחות
לפנינו. אין בל מקום לויכוח
ביניהן, מאחר שבל אחת מהן מבוססת
על השקפת־עולם שונה לחלוטין,
ותהום ללא גשר רובצת כינה
לבין רעותה.

כל מי שיש לו תוכנית, הרי זו תוכנית
לכמה חודשים, לשנה או לשנתיים. אפילו
אנשי המלחמה המונעת, שהם העקביים ביותר,
אינם חולמים אלא להנחית על מצריים
מכה שתשקיט אותה לשנתיים־שלוש —
תוך ידיעה ברורה שאז יחזור הכל לקדמותו,
בצורה גרועה יותר.
ישנה דרך צברית בדוקה לקטילת בדיחות.
הקוטל מקשיב לבדיחה המסופרת בתשר
מת־לב, מחכה עד שהמספר המאושר מסיים
את העוקץ ומחכה לתרועת־צחוק, ושואל
אז בפנים רציניות לגמרי :״ומה קרה הלאה?״
אפשר היום לקטול את כל התוכניות
הפוליטיות המרחפות בין מנהיגי ישראל באותה
דרך בלתי־הוגנת. צריכים פשוט לשאול
:״ומה יקרה הלאה?״
התשובה תהיה תמיד שתיקה שואגת.

הדרך הראשונה ידועה היטב: דרכם של
נטורי־קרתא. זוהי דרכם של אותם המאמינים
כי היהודים אינם עם, אלא עדה דתית,
וכי הציונות היא סכנה לעדה זו. השעבוד
המדיני לזרים אינו מפריע, כל עוד יש חופש
לעבוד את אלוהים לפי מצוות דת משה.
זוהי דרך הכניעה, דרך ההתפטרות מן
העצמאות הלאומית. היא מובילה לגיטו יהודי
חדש בפלסתין ערבית.

לאן מובילה תוכנית זוז אין היא
מובילה לשום מקום. אולם הדוגלים
כה עלולים למצוא את עצמם
כאחד הימים מובלים לאבדון. כי
הזמן פועל נגדנו. בוהה של ישראל
ככר מנוצל כמעט כמלואו. הערכים
רק מתחילים עתה לגייס חלקים
קטנים של כוחם. וככר עתה
גוכר כוחם היחסי כצעדי ענק, מדי
חודש כחודש.

** ייסדי המדינה איחרו במאה שנה. הם
האמינו כי בשנת 1948 יכולה להתקיים
מדינה הבנוייה לפי רוח שנת .1848

היכן נעמוד בימי הסיבוב הרביעי או החמישי,
כאשר מדינת ישראל, בעלת אוכלו-
סיר, של שני מליון או שני מליון וחצי, תעמוד
מול ארבעים מליון ערבים חמושים
ומאוחדים, בהנהגת משטרים יעילים, בעלי
כלכלה מפותחת?

הם האמינו כי מדינה קטנה של
שניים־שלושה מיליון יהודים יבולה
להתקיים באי בודד כים זר
ועויין, בגיטו מוקף חומה אשר ליושביו
לא איכפת דבר מן הנעשה
כחוץ. הדבר היה, אולי, אפשרי לפני
מאה שנים. הוא בלתי אפשרי בתקופת
המימן.

* שנם אופטימיסטים הסבורים כי
7בצמרת המדינה שוררת ״מבוכה״ .אנשים
קיצוניים יותר כבר מדברים על ״מבוי סתום״.
רואי־ר,שחורות החלו מתלחשים על ״פשיטת־רגל״.

התפוצץ הפצצה המימנית הראשונה
בערבות סיביר או באוקינום השקט, לבש
העולם כולו צורה חדשה. שני הגושים היריבים
בעולם גנזו את האפשרות הרת־ר,התאבדות
של הכרעה צבאית ביניהם. תחת זאת
החל מאבק־השלום על רוב האנושות, העומד

ך* ק תוכנית אחוז ויחידה עונה על ה(
שאלה ״מה הלאה?״ זוהי התוכנית האמיתית
של דויד •בן־גוריון, אותה הוא מגלה
בחדרי־חדרים. אפשר לקרוא לה ״תוכנית־האפס״
.כי זו התוכנית המחייבת לאפס מעשה
ולאפס יוזמה מצדנו.

מהפכה רעיונית, תשובה חדשה לחלוטין
עד השאלה :״מהי מדינת
ישראל ¥״

ך* דדן השניה היא דרכו של הד״ר יש(
\ ראל שייב, כפי שפורסמה בגלוי־לב לפני
שבועיים בעתון זה. אפשר לומר שהיא פא־שיסטית,
ואפשר לומר שהיא ההגשמה ההגיונית
היחידה של התורה הציונית. בניגוד
לכל שאר ההשקפות הציוניות, היא הגיונית
לפחות בתיאוריה, ומגיעה למסקנה העקבית
האחרונה.

שייב מאמין שאפשר לגייס את
בל 11 מליוני היהודים כעולם, והוא
מאמין שבוה זה מספיק בדי
לחסל את התנועה הלאומית הערכית
בכוח הנשק ולכבוש את כל
(המשך בעמוד )14

#ק רן ה מ גן כסכנה. משה שרת, שהכריז על פתיחת קרן המגן בשעה
שכיהן כראש הממשלה, טוען עתה כי צורתה הנוכחית של הקרן והשימוש
באמצעי כפיה מחייבים את הפסקתה המיידית. שרת סבור כי שיטות אלה סותרות
את מגמת הקרן כתנועת התנדבות עממית חופשית, דורש להחליף את הקר!
במס מגן שיוטל על־ידי החוק, ייגבה ככל שאר המסים על־ידי משרד האוצר.
.בן הבט עומד להאשים את חיים וייצמן כבוגד. בספר שסיים
זה עתה, יהודים שבגדו בעמם, מטיל הכט האשמה חמורה זו על הנשיא המנוח
בפרק אחד, הקדיש פרק שני לד״ר ישראל קסטנר.
ספר אחר על אותו נושא: ספרו של ג׳ון קמחי, שייצג כנראה את הצד
תהפוך.

.פרשת קסטנר עומדת לצוף גם במסגרת שערוריית
״לפידות״ ,כאשר יתברר כי שלום רון, הנאשם במעילות, תרם בשם החברה
תרומה גדולת לקרן תהגנה על קסטנר, בניגוד לדעת ההנהלה. היתה זאת אחת
מתרומות רבות שגבתה מפא״י לצורך זר. ממפעליה הכלכליים של ההסתדרות.

.נשק סובייטי יגיע למצריים דרך יוגוסלביה.

בפגישתו האחרונה
העם ריח הגטו
האווירה לא היתד. השבוע פורימית ביותר.
החגיגות הגדולות בוטלו בגלל שעת־החירום•
אולם המצב הלאומי דווקא התאים מאד לתוכנו
ההיסטורי של חג הפורים.
מאז קום המדינה לא היתד, עוד שנה בה
דמתה ישראל במידה כזאת לעדת היהודים
בפרס הקדומה, כמו השנה. לו היו ליהודים
בשושן הבירה עתונים יומיים, היו כותרותיהם
דומות לכותרות השבוע :״אחשוורוש שוקל
מתן נשק ליהודים הפנטאגון הפרטי
מתנגד למתן נשק־מגן מורדכי היהודי התראה
עם תת־שר־החוץ הפרסי בקשר עם בקשת
הנשק ! ״
ריח של גטו נדף מנאומו של דויד בן־גור־

עם גמאל עבד אל־נאצר הסכים המרשל
טיטו שנשק מסוג זה, בעיקר מתוצרת
צ׳כית, יעבור דרך נמל רייקה במדינתו.

.אם יש לך קרובים כגוש
הסובייטי, תובל לדכר אתם כ־קרוב
בטלפון. כמה יהודים סולייטים
במשרות גבוהות, שלא ענו מזה שנים
על מכתבי קרוביהם בארץ, התקשרו
טלפונית עם הארץ, מסרו את מספרי ה־טלפון,
רמזו שאפשר לטלפן להם. גם
הצנזורה הסובייטית תאפשר בקרוב הח־לפת
מכתבים תכופה יותר. יהיה זה
חלק מן הקוו הליברלי יותר בברית־ה־מועצות,
שהשתקף השבוע בנאומי ההתקפה
על סטאלין בוועידת המפלגה
הקומוניסטית.

• תוצרת יפאנית תופיע כ
ארץ.
ישראל תמכור ליפאן מכשירי
רפואה, מוצרי טכניקה עדינה ועוד, תרכוש
תמורתם ביפאן מצרכים חיוניים
ביותר למדינה.

.האנגלים עלולים להישאר

ישראל רודולף קסטנר וברזל ממשרד כספי בכית־המשפט

לפי שעה בסואץ. המדינאי ההודי
״הוא לא מחוייב 1״
קרישנה מנון, איש אמונו של נהרו, מ
תווך עתה בין עבד אל נאצר והבריטים
יון, כשהודיע השבוע על אי־חידוש עבודות
הבריטיים. משא• ומת!
בקשר לדרישת האנגלית לעכב את יציאת אחרת החיילים

הירדן ועל סכנת ההפצצה המצרית. יתכן כי
זה עלול לשנות את המערכה המדינית במרחב בשבועות הקרובים.
באותו סיגנון דיבר מרדכי היהודי, נציג הגטו
היהודי בחצר המלך. נדמה היה כי צדקו רואי־
• ישראל עלולה לאבד את ידידתה האחרונה. צרפת, שתמכה
השחורות: נוצרה בצמרת המדינה אווירה של
בישראל כל עוד זו לחמה בתוקף נגד הערבים, התקררה לאחרונה עקב כניעתה
נסיגה כללית, של ויתורים־ללא־שלום, של
של ישראל ללחץ אמריקאי ואי־פעולתה נגד הערבים.
תחושת חוסד־אונים.
• אין לצפות לעונת תיירים טובה באביב. המצב המדיני המתוח
יהודי שושן ניצלו הודות לעיסקה פרטית
ירתיע תיירים רבים מלבקר בארץ. מספר התיירים שנרשמו עד כה במשרדי
ואינטימית בהחלט של אסתר המלכה ואחש־וורוש.
אזרחי ישראל אינם יכולים לסמוך בהתיירות
בחוץ־לאדץ אפסי.
מידה כזאת על קסמי בנותיהם. הם זקוקים ללעומת
זאת, ישתפר מצבם החמור של בתי־המלון המפוארים עם בואם של כמה
אמצעים אחרים. בעלעלם בתנ״ך, כדאי להם
מאות משתתפי הקונגרס הציוני, הרגילים לאווירה של מותרות.
בפורים תשט״ז לעבור ממגילת אסתר לספר על יעמוד

• תדי קולק לא יוכל לנסוע לחוץ־לארץ, עם בי.
פלכים, ללמוד מה ההבדל בין רוח מדינה עצדעתו
למצוא לו ג׳וב חדש בארץ, הקשור עם מצב הכוננות. תדי, העומד להסתלק
מאית לבין רוח עדה בגטו.
מתפקידו כמנהל עניני התיירות אחרי שלא הצליח בתפקיד זה, היה מעדיף תפקיד
בשרות החוץ של המדינה.
הדוד באמריקה
• תנועת החרות תצטרף להנהלת הסוכנות. בשמה ייבחר
אייזיק רמבה, כעת חבר מערכת הבוקר.
שמחת הצלחה שררה במחנה קסטנר. שלושת
שופטי בית־הדין הגבוה לצדק, הקרוי בפי עו־
• פולל-בונה יוסיף לקנות: המועמד הבא יהיה מפעל גדול לטקסטיל
רכי־הדין בג״ץ (מתחרז עם קמץ) ,ציוו על שר
בבני־ברק, תעלול להיקנות על־ידי החברה, ההסתדרותית במחיר ארבע מיליון ל״י.
פט־השלום משה פרץ ועל מלכיאל גרינוולד ללעומת
זאת סרב סולל־גונר, לרכוש מפעל גדול בענף הטקסטיל בחולון, שאף
בוא ולנמק מדוע לא ידחו את המשפט נגד ישהוא
הוצע לו למכירה.
ראל קסטנר לחודש ימים, כדי להביא עד מאמריקה.
שופט״השלום לא הגיב. שמואל תמיר
• עוד פרשה שתטיל דופי בסוכנות היהודית: אחרי תביעות
הסביר, בשם גרינוולד, את סיבות התנגדותו.
הפיצויים של בהרל וקראום, עומד גם יהוד ה רטנר, לשעבר מנהל הסוכנות
העיקרית שבהן היתה: קסטנר לא בא לבית־בטהראן
שהודח, להגיש תביעה על פיצויים. רטנר, שהואשם על־ידי השופט
המשפט בכפים נקיות — כי בעצמו סרב ל,מ*
החוקר של הסוכנות במעילות, טוען עתה כ, השופט כלל לא נפגש עמו, לא
סור עדות בפני שופט השלום, למרות שהבדק,
את העובדות, הסתפק בשמיעת תלונות מפי אויביו.
עובדות ידועות לו יותר מלכל אדם אחר.
השמיעה נקבעה ליום החמישי.
הממשלה עומדת לאשר העלאה ניכרת של הרבית
אילו התקיימה הישיבה בזמן, יתכן מאד ש־ה
ח ו קי ת. צעד זה הפך הכרחי נוכח הפער העצום בין הרבית החוקית 9 7 0
קסטנר היה זוכה בזמן. אולם קסטנר,
לבין הרבית השחורה, הנהוגה בכל המשק (.)3670
שהיה להוט אחרי כל דחייה, ביקש לדחות את
הישיבה לשלושה ימים. הוא לא חלם כי דור
• לשר האוצר צפויים במה שבועות קשים. נוסף על חזית מאבקו
קא דחייה זו תהיה בעוכריו.
להעברת התקציב בכנסת, תיפתח נגדו חזית שניה על־ידי דוליק הורוביץ, נגיד
בנק ישראל, המתנגד בתוקף לשי טות אשכול ודורש כי האוצר יקבל תוכנית שלו,
ידיעה בעתון. בחמש בבוקר נחת מטוס
בלוד, ממנו ירד מיכאל כספי, פרקליטו של
בעיקר בנוגע לתשלום חובות־חוץ של המדינה.
קסטנר, כשהוא עייף ורצוץ. זמן קצר אחרי
.חנה למדן, שאיבדה את כסאה בכנסת, תקבל פצוי
כן קם יריבו, שמואל תמיר, ממיטתו, החל קומ
תאים: כפרם על קפיצתה ממפ״ם למפא״י בשעתו, תקבל עתה משרה של
רא את עתוני הבוקר. בדבר מצא ידיעה שעניינציגת
מפא״י בועדה המרכזת של ההסתדרות.
נה אותו מאד.

פר שת קסטנר

רוברט קמפפנר, היד,ודייר,גרמני־האמריקאי
שהשתתף בתביעה האמריקאית בנירנברג, מ

לכתב אמריקאי כי לאור המצב המתוח במרחב
לא רצוי, לדעתו, שיופיע כעד־מומחה במשפט
קסטנר ״המנוצל לצרכים פוליטיים״ .היה
זה אותו קמפפנר עצמו אשר למען הבאתו
ביקש כספי את הדחייה. בידיעה נאמר שהבריק
על כך לכספי.
סרט הו לי בו די. אדם המבקש צו־על־תנ־אי
חייב לצרף הצהרד,־בשבועה על נימוקיו.
אדם החותם על הצד,רר,־בשבועה כזאת חייב
להיחקר חקירת שתי־וערב. קסטנר, שאין לו
כל חשק להיחקר, מסר תפקיד בלתי נעים זה
לשמואל ברזל, ממשרד כספי.
ברזל ניגש לדוכן העדים, מוכן לחקירה. השופט
זוסמן לא התלהב, שאל את תמיר :״אולי
נוותר על החקירה?״ תמיר עמד על שלו,
שאל :״האם קיבלת מיברקמקמפפנר ביומיים
האחרונים?״ ברזל ענה בשלילה.
באותו רגע, כמו בסרט הוליבודי, נכנס
מישהו לאולם, ונגש אל כספי, מסר לו פיסת
ניר. תמיר הביט אל כספי במבט שואל :
״זהו?״ המברק עבר מידו של כספי לידי
תמיר ומידיו לידי ברזל, אשר אישר כי זהו
המברק. אותו רגע הוכרע למעשה גורל הבקשה.

נו ק ל תו ך ה פי רצה. נראה כי כר
סברו השופטים, משום שהם וויתרו על טענות
נוספות של תמיר, כאילו שוב לא היה צורך
בהן, נתנו לכספי לטעון מדוע הוא בכל זאת
עומד על בקשת הדחיה של החקירה נגד קסט־נר.
הסביר
הפרקליט הממושקף, הנמוך :״אני
רוצה לתת לקסטנר הגנה רחבה ככל האפשר
כבר בשלב זה !״
היתד. זו נקודה חלשה. השופט־העליון זוס־מן
קפץ מיד לתוך הפירצה ההגיונית .״אם
אתה רוצה בהגנה רחבה, מדוע לא הסכים קס־טנר
עצמו להעיד? הרי הוא צריך לדעת משהו
על העניו הוא ידע כמובן את הסיבה :
קסטנר חשש לעמוד שוב בחקירת שתי־וערב
קטלנית של תמיר, ויתר על כן על עדותו.
לא היתר, לכך תשובה הגיונית .״קסטנר איננו
מחוייב להעיד,״ התעקש כספי.
״הוא גם לא מחוייב להביא עדים מאמריקה
!״ סיכם השופט.
אי ־ אפשרלע מו ד. מבלי לאפשר טענות
נוספות, החליטו השופטים את החלטתם :
להורות לשופט־השלום להמשיך במשפט, ללא
דחייה. חייך השופט־העליון אגרנט, בהומור
אנגלי :״מר כספי, אי־אפשר לעמוד נגד
העובדות ! ״
כספי לא עמד. הוא ישב על מקומו, שמע
את ההחלטה שחייבה את מרשו לשלם למל־כיאל
גרינוולד 50 לירות, עבור טירחתו.
חוק שדות ללקוח
הידיעה בהארץ היתה מעניינת .״אוצי הצדדים
במשפט קסטנר,״ טען העתון, ערמד לטעון
כי קסטנר לא נשבע לשקר, הואיל והלוי
לא היה שופט כשדן ופסק בענין גרינוולדי—
קסטנר, וזאת על סמך הטענה כי הלוי התפטר
בשעתו מתפקידו וחזר בו מהתפטרותו. אין
חוק המאפשר ביטיל התפטרות של השופט, ועל
כן לא היה הלוי כלל שופט כשנתן את פ־סק־הדין,
ולפי טענה זו, באשר לא מונה כחוק
לאחר התפטרותו.
מנין באד, הידיעה? איש לא ידע. פרקליטו
של קסטנר, מיכאל כספי, לא דרש את ביטול.
פסק־הדין בנימוק זה, וכפי הנראה גם אינו•
עומד לדרוש זאת• המקור נשאר עטוף מסתורין.

נין ש ל שי כחה. השבוע ניגש פקיד מ משרד
היועץ המשפטי לבית־המשפט העליון״
הגיש בקשה לבטל פסק־דין אחר של הלוי ב גלל
אותו נימוק. על הבקשה חתם לזר בראי
נדווין שנידון למאסר בשעתו על ידי השופטז
ד,לוי על נסיון לשדוד בנק בירושלים (וזעולסז
וזזה .)945

בראנדווין קרא את הידיעה בעתון, כתב אה
הבקשה בכתב ידו. משרד המשפטים, המגיש
שירות טוב ללקוחותיו, גם כשהם יושבים כ־בית־הסוהר,
העתיק את הבקשה במכונודד,כתיבה
שלו, דאג להגשתה הזריזה לבית־ד,משפט.
היה
זה שרות יפה ואדיב. אי־אפשר, כמובן,
להעלות על הדעת שהיה קשר בין שרות
זה לבין העובדה שאם אמנם יבטל בית־המש־פט
העליון את פסק־דינו של הלוי וישחרר את :

ה 1וול הזה 458

כתב ההגנה שר ״שוות המשונים״ במשפטו שר סגן המפקח הנרד׳

עמוס בן גוריון נ סר את עצמו

עם התקרב שעת-האפם, בה היה על הנתבעים להגיש את כתב־הגנתם במשפטו של עמוס
בן־גוריון נגד שורת־תמתנדבים, נעשו מאחורי הקלעים מאמצים נואשים למנוע את המשפט.
לחץ אדיר הופעל על שורת־ה,מתנדבים כדי להשפיע עליהם לסגת ברגע האחרון.
ביום הראשון של השבוע הגיעו מאמצים אלה, זמנית׳ לקיצים: לתיק מם׳ 113/56 של בית־המשפט
המחוזי בתל־אביב הוכנסו כתבי־ההגנה של ארבעת הנאשמים, שהזדהו כולם בנוסח
אחיד, השתרעו על פני ששה עמודים צפופים של מכונת־כתיבה.
נוסח כתבים אלה לא השאיר שום ספק: נשרפו כל הגשרים. אחרי צעד זה שוב לא יכול אף
צד אחד לסגת מבלי לבזות את עצמו לחלוטין. הברירה בפני עמום בן גוריון תהיה עתה :

משפט או התפטרות. הברירה בפני המתנדבים תהיה: משפט או התחסלות. אין ספק שיהיה
זה אחד המשפטים הסוערים ביותר בתולדות המדינה.
כדי להשוות למשפטם אופי ציבורי רחב ככל האפשר, בחרו המתנדבים בשלושה עורכי-דין
מתנדבים, בעלי עבר ועמדות פוליטיות שונות: שמואל (משפט קסטנר) תמיר, שופט־מחוזי־לשעבר
שלמה תוסיה־כהן(שותפו של חותן הרמטכ״ל) ועורך־הדין התל־אביבי ארנולד אפלבוים.
להלן קטעים מכתב־ההגנה של הנתבע השלישי, אחרי השמטת אותם החלקים שיש להם ענין
משפטי פורמלי גרידא.

ך* נתבעמם׳ 1הוא ארכיאולוג והיסטוריון על פי מקצו־להודיע
על הדברים לציבור הישראלי על כל שכנותיו, וכי
לכאורה, על מנת לפעול נגדם כדין.
( 1עו, וחבר שורת המתנדבים.
עשה זאת בתום־לב ומתוך הכרת מילוי חובה. הפירסומים
• בפרוטקציה, הפליה, מידת איפה ואיפה והעדפה בלתי־הנתבע
מם׳ 2הוא מוסמך למשפטים וחבר השדרה.
הוגנת של ״אינטרסים מוגנים״ ,על שיקולים עניניים וצודהאמורים
לא חרגו בתוכנם ובהיקפם מכפי שהיה ראוי, בהתהנתבע
מס׳ 3הוא היסטוריון ומרצה להיסטוריה, אף הוא
אם למסיבות המקרה,
קים, במוסדות רשמיים שונים.
חבר השורה.
היתד, זו זכותו וחובתו של הנתבע להביע את דעתו בכ
הנתבע
מס׳ 4הוא בוגר האוניברסיטה העברית בירושלים
נות ובתום־לב בדבר התנהגותו של פקיד ממשלתי גבוה,
ן!-תנהגותו הכללית של התובע יצרה קרקע נוחה
וחבר השורה.
הנושא עמדה ציבורית רמה, ובדבר אופיו האישי, כפי שהוא ) 1לחשדות, ובמידה שנמצא אדם או נמצאו אנשים אשר
מתבטא בהתנהגותו. וכן היתה זו הבעת דעה בתום־לב על
הסיקו מסקנות מעין אלו מפירסומי הנתבע, שוב עומדת
שורת המתנדבים! היא אגודה רשומה כחוק לפי החוק
העותומני אשר מטרותיה המרכזיות הן לשרת את העם התנהגותו של אדם בזיקתו לעניני צבור ועל אופיו, כפי שבא
לנתבע טענת הביקורת ההוגנת...
והמדינה, מתוך התנדבות אישית, על־ידי פעולות תרבותיות לידי ביטוי בהתנהגותו זו. הבעת דעה זו נעשתה להגנת
לטענתו של התובע ...כי פירסומי הנתבע מוציאים עליו שם
הזכויות והאינטרסים של צבור אזרחי המדינה.
וחברתיות בקרב העולים החדשים, לשם קליטתם והתערותם
רע, טוען הנתבע כי כבר קודם לפירסומים הנידונים לא
בארץ, ועל־ידי מערכה ציבורית נגד השחיתות ונגעים או
היה לתובע שם טוב מן הבחינות הנידונות.
ליקויים במערכת החיים הציבוריים. מזה שנים מספר פועלת .
לטענת התובע, כי הנתבע מייחס לתובע בפירסומיו התנההשורה
בהתאם למטרותיה.
גות בלתי־הוגנת במשרה הציבורית, משיב הנתבע, שאמנם

מייחסים הם לו התנהגות בלתי־הוגנת במשרתו הציבורית.
** ל־ידי צירו!? בלתי־נאמן של קטעים שונים בחוברת

צ של (השורה) והתעלמות מאחרים, מנסה התובע לייחס
ן * יתר פי רו ט, ונוסף לאמור לעיל, טוען הנתבע כי הוד
לנתבע כוונות אשר לא היו לו, ולהזים טענות שלא הושמעו
^ נהמתו הבלתי הוגנת של התיבע במשרתו הציבורית
על ידו. כך מבקש התובע להשיג בדרכי עקיפין גושפנקא
מתבטאת ב — :
להתנהגותו הנפסדת, אשר כלפי חלק מגילוייה הטיחה ה•
עבירה על תקנות המשמעת, המחייבת כל שוטר וקצין
שורה בקורת ממשית וענינית, שעליה אין לתובע כל תשובה
במשטרת ישראל.
המניחה את הדעת.
• קבלת מתנות ללא רשות קצין עליון, בניגוד לתקנות
השורה והנתבע לא היססו, ואינם מהססים, לגלות בפומבי
המחייבות כל שוטר וקצין במשטרת ישראל.
ובלשון ברורה וגלויה את הידוע להם, ואשר טעון גילוי
• קבלת מתנות ברשות קצין עליון, אך שלא כהלכה,
מבחינת האינטרס הציבורי. זאת עשו בעבר ...בשורת פירסו־בניגוד
למוסר הציבורי.
מים, אשר החוברת הנידונה הינה המשך להם. עובדה זו
• ניצול מעמדו הרשמי לרכישת רכוש במחירים אפסיים
מתבהרת לחלוטין אף מן החוברת בשלמותה, על לשונה,

ובלתי־ריאליים.
סיגנונה, המבוא והסיום ...אולם השורה והנתבע אינם מוכ•
השתתפות בעבירות על תקנות הפיקוח.
נים לקבל על עצמם כוונות ורמזים אשר לא נתכוונו להם,
• התרועעות שלא לצורך עם אנשים החשודים כעבריינים.
ואשר התובע מנסה לייחס להם ללא הצדקה...
• התנהגות אישית וחברתית שאינה הולמת את מעמדו

ומשרתו.
• עבירה על תקנות עירוניות, אשר המשטרה מופקדת
ך * נתבע ...מאשר כי התכוון לומר במכתב תשובתו
על שמירתן.
( ) מיום ( 15.1.56 שהתפרסם בעתונות) ,שמכל מערכת
• התעמרות באזרחים לצורך מטרות אישיות, תוך ניצול
העובדות שנקבעו בחוברת, עשויות היו להתבקש מסקנות
לרעה של מעמדו הרשמי והאפשרויות המוקנות לו בתוקף
ותוצאות חמורות, ביניהן האפשרות של הבזיון המכאיב

שהיה נגרם לעם ולמדינה לו התפרסם בעולם כולו שאחד
• התנהגות בניגוד למוסר הציבורי.
הסוחרים בקבוצה ישראלית, אשר נחשדה בקנוניה זדונית
לטענת התובע, כי הנתבע פוגע בו מבחינת משרתו, טוען
עם ייצרנים גרמנים, הוא שותף (בעסק אחר) עם סגן המפקח
הנתבע שבהתנהגותו פסל התובע את עצמו מלהוסיף ולכהן
הכללי של משטרת ישראל, אשר נשאר שותף וידיד של
במשרתו הרמה, על אופיר, המיוחד ודרגתו הגבוהה, אשר בה
אותו חשוד לאחר מכן, ואף הפגין זאת בגילויים משותפים
היה חייב לא רק לנהוג כשורה, אל<! אף להיראות כאדם
בפומבי.
הנוהג כשורה, על כל הנוגע מכך.
הנתבע אמנם התכוון לומר, כי בטבע הדברים, לא מן

הנמנע הוא, שהתנהגותו זו של התובע היתד, עשויה להשפיע
חובה יתרה נודעה לנתבע לפרסם את הפירסומים שפורסמו,
על חוקר, קצין או סמל בשעה שהיה צורך לדון בתיק הנ״ל,
ך* תוצאה ממצב הדברים המתואר לא נפגע התובע
וכי על כל פנים היתד, קיימת סכנה שיקרה כזאת, ועל
לאור מעמדו של התובע, המתבטא לא בתפקידו בלבד. התובע
^ בפועל, כל עיקר, במשרתו הנוכחית על ידי פירסומי
נהנה, בין היתר, מתמיכה יוצאת מן הכלל של מר יחזקאל
התובע היה להביא זאת בחשבון.
הנתבע: אדרבא, הממונים׳ עליו ממאנים גם עתה בעקשנות
סהר, המפקח הכללי של משטרת־ישראל, המזכה אותו במעין
הנתבע טוען כי תוכן חוברת, והמכתב מיום , 15.1.56
להסיק כלפיו את המסקנות הראויות.
חסינות, אשר במהלך התקין והנכון של הדברים אין הוא
בכל מה שנוגע לתובע, במובנם ההגיוני והסביר, הוא אמת.
אשר לטענת התובע בדבר דעת־הקהל העשויה להיווצר,
זכאי לה, ואשר הרחיק לכת בין היתר, בפירסום עובדות

לטענתו, עקב הפירסומים של הנתבע, טוען הנתבע נוסף
בצביון מגמתי, העשוי להטעות את הצבור.
לכל האמור, כי התנהגות התובע ומעשיו הם הגורם הקובע
ך* מי דהשהחוכרת והמכתב כללו עובדות, העובדות
את דעת הקהל לגביו.

^ נכונות ואמיתיות, ובמידה שהן כללו ביקורת, הרי היתר,
מטרת הפירסומים, כפי שהודגש בהם, לא היתה לעורר
ך * ובתו של הנתבע להיזקק לדרך של פירסים החוברת
זו ביקורת הוגנת, ובמידה שניתן היה להסיק כוונות, הרי
שנאה כלפי התובע, אל< 1בראש וראשונה, כפי שנקבע באופן
| | בכללותה, נבעה בין היתר מן המציאות שבה נתקלה
היו אלו הכוונות הגלויות והמוצהרות שבוטאו בפירסומים
מודגש בפתח החוברת להצביע על ליקויים חמורים בהשורה
שהתבטאה :
הנידונים.
משטר ובשלטון ולהתריע על הסכנות הנובעות מליקויים
• בהימנעותם של המשטרה ומשרד המשפטים מלנקוט
...במסיבות הענין היתד, לו (רשות) לפרסם את הדברים
אלה.״
בצעדים ...כלפי אישים שונים, אשר היד. חומר מספיק,
שפורסמו, באשר היתד, זאת חובתו המוסרית והציבורית

השודד, ישמח היועץ־ו־,משפטי חיים כהן מאד.
כי פסק־דין כזה עלול לבטל גם את פסק־הדין
של הלוי בפרשת קסטנר, שהיה מפלה מוחצת
ליועץ המשפטי. כמובן שביטול כזה היה ביטול
פורמלי גרידא שלא היה מעלה ולא מוריד
דבר מבחינה מהותית, ואשר רק אנשים
נואשים יכלו לצפות ממנו לנחמה־פורתה.
משום מה שכח חיים כהן להגיש עד כה לכנסת
הצעת־חוק שיגרתית כמקובל במקרים
כאלה: תשריר המאשר במאוחר את כל פסקי־הדין
שניתנו על-ידי השופט בתקופה שסמכותו
היתד, בספק פורמלי, כמו במקרים של שמחה
אסף, שופט בית המשפט העליון, והרב
הראשי נסים. הוא היה טרוד, כנראה, בהגשת
השירות ללקוחותיו.
העולם הזה 8י 9
מפלגות אין מלה בעברית
אם ישנו דבר אחד אשר ח״כ הפועל־המזר־חי
יצחק רפאל חובב אותו יותר מאשר לטייל
בעולם על חשבון האומה, הרי הזה לנאום
נאומים על בטחון המדינה. השבוע הגשים
הגבר הגבוה והשמנמן את שתי שאיפותיו
בעת ובעונה או ת: הוא טייל בפאריס,
והוא נאם נאום. התוצאות העסיקו את מש־רד־החוץ
הישראלי מש,־ כמה ימים.
״ישראל תספח לעצמה כל שטח שייכבש
במלחמה הבאר רעם הח״כ הנכבד, שלא
היה מעולם חייל בשדם מלחמה .״גבולות

שביתת־הנשק רחוקים מאלה שהובטחו לנו
על־ידי ההשגחה העליונה !״ מאחר שרפאל
הוא, במקרה, גם חבר ועדת החוץ והבטחון
של הכנסת, רשמו העתונאים את הדברים
בהתלהבות, אצו למערכותיהם.
די ט ל פוני ס צי ל צ לו עוד לפני שהגיעו לשם,
צילצלו הטלפונים בכל המערכות. המדבר
זיהה את עצמו כאיש השגרירות הישראלית,
התחנן בכל לשון של בקשה כי דברי המדינאי.
הישראלי לא יפרוסמו. רוב העתונים הסכימו,
לא הסכים: סופר היומון הערבי הגדול אל־אהראם,
שהודיע על המאורע לקאהיר, גרם
לפרסומו בעולם כולו על־ידי סוכנות יונייטד
פרס.
אנשי משרד־החוץ נאנחו, אך לא היו מופ
תעים.
הם זכרו כי שדת אמר בשעתו :״אין
מלה בעברית להגדיר את נאומיו של רפ<1ל ! ״
אסונות הבת היחידה
ביום הרביעי נשאל דויד בן־גוריון אם הוא
מסכים לדחיית הועידה של ההסתדרות הכללית
לחודש. בי. ג׳י. שמע את הסיבה, הפטיר :
״בהחלט, בהחלט !״
ערב לפני כן ניגשה הסטודנטית יעל (״יעל־נקה״)
נמיר ,)21( ,להדליק תנור נפט בחדרה
בירושלים הקרה. הלהבה פרצה אל פניה, גרמה
לכוויות מסוכנות. כששמע אביה, המזכיר
(המשן בעמוד הבא)

במדינה

סקלםר דיו • לו ק סו ס־ ב אי כו ת סעולרי
ו טוזרחז 5 .ולים עם ו לי םקצריםסורחכיס
בולל ולים 40 0ער 100ם. התיבה 1אר. ואמנסיח צבעים בשוטה ורחב תחווח
ל 1ח
בטבעיותםפליא לי
וסדר
צלל

הקץ דשומן!!
מעתה גם לגברים
מ כו חתפלאחשמ ליו ת
• מסלקות עודפי שהמן מכל חלקי
הגוף והפנים.
• מצמצמות היקף המתנים והירכים.
• מפעילות את מחזור הדם
ומעוררות מרץ ועלומים.

ללא דיאטות! ללא רפואות!
ללא תרגילים! ללא מסג׳ים!
תחת השגחה רפואית מעולה

״טרקלין חוס״
הלפרין
רפאל
בהנהלת
תל־אביב, רחוב ריינס ,5טלפון 23104

מלכת היופי
...ומה הפלא אם זכתה דליה בתואר
מלכת היופי 1הן שערותיה הנוצצות
והמבריקות ותסרוקתה הנהדרת העמידו
בצל את כל יריבותיה !
אכן, יקירתי, אבל את סודה אני יודעת.
:יא משתמשת במברשת ראש כרלט
המפורסמת. עם מברשת
:זאת לא קשה לזכות בתואר מלכת היופי.

אויכי הנוער

קצרנותעברית

מחלות המין

קורסים חדשים בהדרכת מורד, ותיקה.
(שיטת י. מימון)

מאת

־!נאים נוחים לקכוצות וליחידים

הד״ר מרדכי זיידמן

־,כשרה למהירות משרדית ופרלמנטרית,
פרטים: ת .ד 1980 .חיפה.

הכללי מרדכי נמיר, על התאונה, פרץ הגבר
המוצק בבכי. מאז הוא עסוק סביבה, אינו פנוי
לכל ענין אחר. לא היתד, ברירה אלא לדחות
את הועידה.
שני כנורות. היחסים בין מרדכי נמיר
( )59 לבין בתו היחידה, הם אחת התופעות האנושיות
הבולטות בצמרת המדינה. נמיר, יליד
אוקראינה שעבד כפועל שחור במאפייה תל־אביבית
והיה אחראי למשלוח העתונים של
זבר, לפני שעלה לתפקיד מזכיר מועצת פועלי
תל־אביב ונציג דפלומטי של מדינת ישראל
* ,אינו נראה כגבר סנטימנטלי אולם מכריו
הקרובים יודעים כי מאחורי המסכה הבשרנית
של איש־ברזל מסתתר אדם רגיש מאד,
שהיה מסוגל לפרוץ בבכי כשקיבל מכתב
של הבת באיחור של שבועיים.
יעל בתו, צעירה חיננית שהיתר, חברת משק
מעין־ברוך, היא היועצת הראשית של אביה.
מאז מות אמה דורה, לפני מלחמת העצמאות,
היתד, האדם היחיד הקרוב ללב אביה, תוכן
יחיד לכל שעת פנאי שלו, מלוותו בכל תפקידיו,
כולל שליחותו כציר ישראל במוסקבה.
נמיר, בוגר קונסרבטוריון רוסי, רגיל לנגן בכינור,
ללוות את בתו, המנגנת אף היא באותו
כלי.
כשרצה בן־גוריון למנות את נמיר, אחרי
הבחירות האחרונות, לשר־בלי־תיק, אץ הלה
לטלפון, התקשר עם בתו, התיעץ עמה . :דופקים
אותי. מה לעשות י״ עצת בתו: אל תקבל,
הסטודנטים יצחקו ממך.
צלקתכראש. בסוף השבוע היה מצבה
של יעל עדיין רציני. אביה, שנפגע גם הוא בנעוריו
מזריקת אבן בשעת קטטה עם ילדים
נוצריים ונושא מאז צלקת על ראשו, בילה את
רוב הזמן ליד מיטתה. .

ירושלים ואת מצבו הכלכלי. הפך את מסעדתו
למועדון־לילה, נתן לו את השם המצלצל
מולין רוג /במקום רקדניות קאן־קאן הופיע
זוג זמרים ספרדי, שמשך את בני ירושלים המשועממים.
חאשיש
כחלון. אווירה עליזה זו עוררה
את משטרת ירושלים לפעולה רצינית. כמה
שוטרים הופיעו במקום, ניגשו ישר לבית־ה־שימוש,
מצאו על חלונו 19 גראם של חא־שיש.
טוען דודו :״אני יודע מי מבקר בביתר,שימוש?
כל הנהגים של הסביבה באים הנה

בינתיים נדרש דודו להגיש בקשה לרשיון
לתזמורתו. העיריה העבירה את הבקשה למשטרה,
זו סירבה. בזריזות. האופיינית למשטרת
ישראל במקרים מיוחדים, הוגש כבר
כעבור שלושה ימים משפט נגד דודו על חוסר
רשיון.
מבלי לחשוב הרבה, הופיע דודו במועד הנדרש
בבית־המשפט. אותו רגע עצמו, על פי
תוכנית מדוייקת ומשוכללת, החל המיבצע ה־
משטרה מוקשי בירושלים
לפי היקף המיבצע, אפשר היה לחשוב כי
החל כיבוש העיר העתיקה. טבעת של מכוניות
סובבה את שכונת תלפיות, כמה עשרות שוטרים
חסמו את כל המעברים. אולם במרכז התכונה
עמד בית חד־קומתי, בעל שלושה חדרים.
לעיני
עתונאים וצלמים, שהובאו במיוחד
על־ידי המשטרה כדי להנציח את המאורע הגדול,
בחן מגלו־,־מוקשים במכשירו את הקרקע,
את הפכו בפנים השוטרים את הבית.
מרגל במארוקו. אם להאמין. לדויד
(״דודו״) ועקנין 39 צבר בן משפחת רבנים
ממוצא מארוקאי, הרי המוקש היחיד באותו
יום היה מוקש אותו הטמינה המשטרה
עצמה כדי לחסל אותו. הוא לא היה מוקש של
מתכת, אלא של כזבים.
דודו הוא דמות ידועה מאד בירושלים. בשנת
1940 הורד על־ידי צוללת בריטית בחוף
מארוקו, כאחראי על חולית מרגלים בת
12 איש, על פי הסכם מיוחד בין ד״ר (כיום
ה״כ) אריה אלטמן, בשם אצ״ל, לבין ד,מיפ־קדה
האנגלית.
שרות זה לא הועיל לו. בימי המאבק נכלא
פעמיים על־ידי הבריטים, כתוצאה מד,לשנה,
לא גורש לאריתריאה רק בגלל התערבות
הקונסול הצרפתי לטובת נתינו. בפעם השניה
שוחרר ממחנה־המעצר בעתלית על־ידי
מדינת ישראל, עבר מיד עם הג׳יפים הראשונים
בדרך בורמה לירושלים, שם שימש קודם
לכן כמחסנאי הנשק של לח״י.
מולן רוג׳ כירושלים. מאז אותם הימים
נשארה בלבו של דודו שנאה עזר, לאותם
שהלשינו עליו, שנאה שלא שקטד, כשר־
<1ה אחדים מן המלשינים במדי משטרת ישראל.
אחד מהם: הקצין זליג גייר ממשטרת
ירושלים, עליו טוען דודו כי ״לולא פרשת
ברנדוט, היה מוצא להורג על־ידי לח״י ! ״
חוסר אהבה זה היד, הדדי בהחלט. אחרי
המלחמה פתח דודו מסעדה ברחוב בן־יהודה,
ששימשה !מקום מיפגש ליוצאי כל המחתרות.
מאז רגילה המשטרה לערוך אצלו בתכיפות
מרגיזה חיפושים באמתלות שונות.
אחד החיפושים נערך אחרי בריחת עציר־ה־מחתרת
שמעון בכר, כחלק מסידרה של חיפושים
שהגיעה גם לבתיהם של ד״ר ישראל
שייב ושל גאולה כהן.
לפני כמה שבועות החליט דודו להחיות את
* כשיצא לנהל משא־וטתן עם אנא פאוקר
על אספקת ציוד ונפט לישראל הלוחמת, קיבל
את הדרכון הדיפלומאטי הראשון של המדינה.

דודו
ועקנין(ימין) כמעצר עתלית
שום דבר —
גדול: בעת ובעונה אחת ירדו כוחות המשטרה
על מועדונו ועל ביתו. אשתו הושבה באחד
החדרים, בלי יכולת לזוז. השוטרים הסתובבו
בדירה כאוות־נפשם. כשחזר דודו לתומו
מבית־המשפט העירוני למסעדתו, הועמס
על מכונית־משטרה, הובא לביתו. שם ראה
מגלה־מוקשים מחפש מטמונים בחדר.
יד על התנ״ך. מספר דודו :״השוטרים
הזמינו את השכנה, גברת אפלבוים, ואמרו
לה בנוכחותי: עכשיו תראי מה זה חא־שיש
! אחרי זה ניגש שוטר ישר לחדר האמבטיה
והוציא משם חבילה.״ הקצינים הגבוהים,
שהתאספו במקום, הצטלמו בפוזות המתאימות
עם המציאה.
מה שקרה הלאה לא הובהר עד היום, גם
משום שהשוטרים עצמם מסרו עוויות סותרות
בביתיהמשפט. הסברה של דודו :״הקצין
משה אילון התנפל עלי, קרע את חולצתי
ואמר לשוטרים להרביץ לי. צעקתי שאשתי בהריון,
אבל הם לא נתנו לאשתי ולשכנה להיכנס
לחדר. אשתי התעלפה ליו השכנה.״
דודו, השוקל 100ק״ג וקנה לו בנעוריו שם
כשהיכה -לבדו תריסר שוטרים בריטיים שנטפלו
אל בחורה יהודיה, הובא לבית־המשפט,
נעצר ל־ 16 יום. כשהובא שנית להארכת המעצר,
נתגלו כמד, מן השוטרים כהססנים מאד•
טענו שלא ראו דברים שקרו, לדברי קצי-
ניד,ם בנוכחותם. צעק דודו, לעבר הקצין אי־לון
:״הלא האדם הזה ששם את ידו על ה־תנ״ך
הוא שהסגיר יהודים לתלייה ולמעצר !״
פסק השופט שלום בזק 3000 :ל״י ערבות
עצמית 3000 ,ל״י ערבות נוספת. דודו
העולם הזה 958

שוחרר, היה חופשי לשבת במסעדתו הדוממת,
בין שמונת עובדיו המובטלים. מחוסר
רשיון לתזמורת, דמה מולן רוג׳ יותר ל־בית־קברות
פאריסאי מאשר למרכז הקאן־קאן
הצרפתי.
הליכה על בטוח. כמו משפטו של ידידו
רומק, עשוי משפטו של דודו להפוך לתיק
מפורסם. טענת ההגנה תהיה מן הסתם
כי המשטרה עצמה הטמינה את החאשיש באמבטיה,
כדי לחסל סופית אדם בלתי־רצוי לה,
הקשור עם כמה מיריביה הוותיקים ביותר.
עובדות מסייעות :

נהגות זו של שליתי מדינה עניה היחד, סנסציה
בחוף החברה הגבוהה.
הדים אלר, גרמו לטיהור יסודי. כמה אנשי
מפתת נקראו לארץ, הועפו מתפקידיהם ישר
לתוך ג׳ובים שמנים בחברות ממשלתיות עשירות.
האיש שירש את ירושתם היה שלום רון.
אולם רון לא מצא חן בעיני ראובן שילוח,
באותם הימים מלך ״התפקידים המיוחדים״
במשרד החוץ. שילוח השליך אותו החוצה, במטאטא
אחרי השימוש. כמו קודמיו, הסתדר
גם רון במהרה: הוא התמנה מיד למזכיר הכללי
של חברת־הנפט ליפידות.
פ שו ט פ סי כי. עסקי לפידות לא שיגש־גו.
החברה עמדה על סף פשיטת הרגל, כאשר
קרה הנס: נפט נתגלה גחולייקת. החברה
עלתה לגדולה, ועמה מזכירה הכללי.
לפתע שמו כמד, אנשים את לבם לכך כי המזכיר
הכללי חופשי מאד בעסקיו. הוא תרם
תרומה של הרבה אלפי לירות לקרן הקיימת,
אחרי שההנהלה סירבה רשמית לתרום. הוא גם
העסיק עובדים שלא נרשמו בשום מקום, לא
אושרו על־ידי ההנהלה. משכורתיהם של עובדים
אלה שולמו בזמן, הגיעו לאלפי לירות.
מה הסתתר מאחורי הנהלת־עסקים זו? ״האיש
ירד מן הפסים. הוא פשוט פסיבי ניחש
אחד ממכריו. אחרים היו ספקניים יותר.
דעתם: ההוצאות הבלתי־מאושרות היו רק
מסך־עשן, שהחביא מעילות בסכומים גדולים,
לתועלת פרטית לגמרי.

סוד הצלחת
נשף פורים ;
במסכה מוצלחת
ובמשקה מובחר
הגבול ישראלי בבירות

מגלודמוקשים בחיפוש אצל דודו
— אינו בלתי־אפשרי
• למשטרה היתה די שהות להסתובב במתת
נפשה בדירה, לשים בה מה שרצתה.
• אין זה מתקבל על הדעת כי אדם שנאשם
כבר פעם בהחזקת חאשיש יקח מסען שני
של חאשיש לביתו, ביחוד אחרי שכבר נערכו
אצלו חיפושים רבים.
• כל התכונה של המשטרה, ואמצעי הפרסומת
הרעשנית שהוכנו מראש לחיפוש זה,
מעידים כי ״הלכה על בטוח״ ,ידעה מה היא
עומדת למצוא.
משך הקצין אילון בכתפיו :״איך ידענו?
היתד, לנו הלשנה !״
ירושת משפט רומה; .יקרה במשפט
מד, שיקרה, עובדה אחת מזדקרת מעבר לכל
הטענות: שוב אין שום דבר מוזר בזה שמתעורר
החשד כי המשטרה ביימה גילוי של חא־שיש.
עתונאים ואנשי ציבור שקלו אפשרות
זו בקור״רוח. אחרי משפט רומק, שום דבר
אינו נראה כבלתי אפשרי, כשהמדובר במשטרת
ירושלים.
שערזריה מסך האיפול
מסך עבה של איפול ירד השבוע על גיבור
היום: שלום רון, לשעבר זינגר, שהואשם במעילות
אגדתיות בחברת לפידות.
מעטים הכירו את הדמות המרכזית של הפרשה.
הם זכרו את רון כפקיד בניק הפועלים,
כסמל בצבא הבריטי שעסק ברכש ובעסקי
טי.טי.ג׳י .*.באותם הימים היה ידוע בשם המחתרת
״אוסקר״.
מטאטא אחרי השימוש. לפני חמש
שנים הגיעו ארצה הדים על כינוס מוזר שהתקיים
בריביירה הצרפתית. לפי הדו״חים של
נספחים צבאיים זרים, השתתפו בכנס זה שליחי
משרד־החוץ הישראלי העוסקים בתפקידים
מיוחדים, שהתארחו בבתי־המלון המפוארים
ביותר של מרכז־הנופש הבינלאומי. הוד
* הכינוי המחתרתי לארגון ההעפלה עליז,
חיילי הבריגדה היהודית בצבא הבריטי,
בסוף המלחמה. השם מורכב מראשי־התיבות
האנגליות של מושג אידיש־ערבי, שפירושו
״עסקים־של־שק־לי־בישבן.״
תעולס חזוז *95

פרצופו של הצעיר שטייל בחוצות ביירות,
לא נשא חן בעיני הז׳נדרמים. הוא נעצר. כעבור
רגעים מספר מצא יחזקאל כדורי ()21
את עצמו עומד בפני חוקרים. הוא לא הבין
מדוע טופלים עליו האשמות כאילו הוא מרגל
ציוני. כדורי בא ללבנון בהחלט מרצונו החופשי.
סיקול
אבנים וסלילת כבישים בישראל לא
היו מן העבודות החביבות ביותר על יחזקאל.
בוגר הגימנסיה בעיראק ראה את עצמו
בתפקידים נעימים יותר. גם הצריף הדל במעברת
כפר־חסידים ששיכן את הוריו החולים
וששת אחיו הקטנים אותם פירנם, היה צר מדי
עבורו. על כן החליט לצאת אל העולם הגדול.

שהיר חי דבש. הז׳נדרמים הלבנונים
הפריעו לתוכניותיו. בבית־הדין הצבאי,
שהיה מורכב משלשה קולונלים לבנוניים,
הצליח הנאשם לשכנע את שופטיו שברח בגלל
המצב הכלכלי הקשה בישראל. הוא נדון
לששה חודשי מאסר בכלא דייר־עמאר.
וכך, בפעם הראשונה, זכה יחזקאל לכבוד.
אמנם, בא כבוד זה מאסירים ופושעים למיניהם•
אולם הוא סיפק בכל זאת את רגש הגאווה
של יחזקאל, שנהנה מיחס מיוחד הן מצד
האסירים והן מצד הסוהרים.
ששת ירחי הדבש נסתיימו מהר. יחזקאל
הוסגר לשלטונות ישראל בראש הניקרה. שוב
עמד בפני חוקרים. הפעם דיברו עברית. יחזקאל
התמים השיב בפשטות לשאלות חוקריו,
סיפר בדיוק מה מסר לחוקריו הלבנוניים.
הוא ראה צורך להוסיף :״אמנם בכלא
הלבנוני הרגשתי טוב, אך מצפוני הציק לי
מאד ולא חדלתי להכות על חטא.״
אולם בזאת לא תמה פרשת חקירותיו של
יחזקאל, בקרוב יצטרך להשיב על שאלות ר
בות
נוספות — הפעם של שופט של מדינת
ישראל.

הארץ
...הגורם הישיר לשלושת השערים ש־הובקעו
על ־ ידי הישראלים. שני המשקרים
סטלמך״ וזליקוביץ נתגלו כמוכשרים
ביותר( .דבר השבוע)
רב״ט עזריאל סמרגון, צה״ל
ועומדים לפרסם את הישגיהם בילקוט
הכזבים.

בישוף הכפייה הקאתולית בשיקאוג
רכש איגרות( .ידיעות אחרונות)
זאב צור, קריית־חיים
וארכיגישוף הבירית האנגליקנית מעיין
באפשרות דומה.

ובזאת נמנעה חלקית בריחתם המבוהלת
של הדגים בד,תרקב הדייגים לשדות
הדייג( .הבוקר)
דליה פלדמן, תל־אביב
הס התרגלו לריח.

ב רנ די אקסמראפ ״ ן
ו ר מוט ז כ רון
לי ק רי ם

כרמל א מזרחי
מיקבי ואעוון לעמן תכוון יעקב

עוד 10.000 טון
7ל77 אלוף דוד שאלתיאל, ציר ישראל לשעבר
בברזיל, אמר בפני המועדון המסחרי בסעודתו
השבועית ביום ששי 10 ,בפברואר, כי יהודים
באותה ארץ עדיין אינם מאמינים כי יש עתיד
לישראל, המהוה כדאיות להשקעות בה. הם
ימשיכו, אמנם, לתרום, אך יחששו מלהשקיע
בה סכומים נכרים.
לקבוצת משקיעי ההון היהודים האמריקאיים,
אוסטרליים ודרום אמריקאיים, שהשקיעה
שלושה וחצי מיליון דולר במפעל הניר
הישראלי בחדרה, אין כל ספק בעתיד הכלכלה
הישראלית. הם הוכיחו כי השקעה מבוססת
על שיטות מודרניות והפעלה יעילה יכולה
לקדם את התפתחות המשק הישראלי. הם גם
יודעים, כי רק השקעה הנושאת רוחים תקינים
יכולה לשכנע אנשי עסק מחו״ל, כי
השקעה בישראל אינה פילנטרופיה, אלא השקעה
טובה מבחינה עסקית.
בזמן בו מהוה המלחמה במזרח הקרוב
נושא לדיונים יום־יומיים הן בישראל והן על
ידי גורמים מחוץ־לארץ — מוכנים משקיעי
ההון של מפעלי ניר אמריקאיים ישראליים
להוסיף להשקעתם ארבעה וחצי מליון דולר
במטרה לרכוש מכונת־ניר חדשה נוספת ל־תעשית
הניר הישראלי. יש הטוענים כי השקעה
זו הנה השקעת ״סכוך ; מפעלי ניר
אמריקאיים ישראליים משוכנעים, כי אין זאת
אלא אמונה בעתיד ישראל.

מפ עלי ניד

א/ק ציון, אנית הנוסעים והמשא החדשה
ואחות לא/ק ישראל נמסרה בהמבורג לחברת
צים. האניה עברה בהצלחה רבה
את מבחן ד,נסמן שנערך ועם צאתם של
אנשי הצוות הנותרים הושלמו ההכנות
לקראת הפלגת הבכורה שלה.
הציון הפליגה מהמבורג לנמל לד,־האבר,
בצרפת. מלה,־ר,אבר לסואטהמפטון שבאנגליה
ומשם לנאפולי, איטליה. א/ק ציון
תגיע לנמל הבית ב־ 2בחודש מרץ.
דני בדאון. א/ק ציון הנה המניה
ישראלית הראשונה המצוידת בסטאבי־ליזרים מסוג דני בראון. אלה מכשירים
המונעים טלטולי גלים ומקטינים עד
למינימום את סבל הנוסעים ממחלות־ים.
א/ק ישראל תצויד גם היא במכשירים
אלה כעבור חדשיים.
האניה הנד, בת 10.000 טון, ומימדיה הם
168 מטר אורך 27 ,מטר רוחב, וגבהה —
8סיפונים. מהירותה — 19 קשר ומכאן
שתוכל להפליג בשבועיים מחיפה לניו־יורק.
באניה מקום ל־ 313 נוסעים בשתי
מחלקות ובמו כן יש בה מחסנים מאווררים
בנפח של 300.000 רגל מעוקבים
ועוד 20.000 רגל מעוקבים של ומחסני
קרור.
יונה הנביא. הקשוט הפנימי כלו
תוכנן על־ידי אדריכלים ישראלים ובוצע
על ידי אמנים ישראליים. חטובי העץ בחדר
המדרגות המרכזי מבטאים את קבוץ
גלויות. אולם אחד נקרא על שם יונה
הנביא, ומשנהו נקרא — אולם הורה.
ב־ 8במרס תפליג הציון לראשונה לאר־צות־הברית
ומכאן ולהבא חברת צים
תקיים שרות קבוע של נוסעים ומשאות,
אחת לשלושה שבועות מחיפה ולנאפולי־גיברלטר־וניו־יורק,
על־ידי הישראל והציון,
אניות הפאר של צי המסחר הישראלי.

נזריקאייס יוטרא ליים בע״נז

דרח מבקר המדינה, שטוסם השבוע, חושו מעירות, בזבוז ושחיתות ומתריע על חנות

יה היה שודד ורוצח מפורסם שהטיל
ן \ את אימתו על תושבי העיר שיקאגו
וארצות־הברית כולה. הוא התפרנס בראש וראשונה
מסחיטה: כל בעל עסק היה חייב
להעלות לו ולארגונו מס קבוע. דינם של
המסרבים נחרץ תמיד למוות. רק לבסוף
הצליח האוצר להביא את אל קאפינה הגדול
לדין, באשמת השתמטות ממם הכנסה. הוא
נידון ל־ 10 שנות מאסר, משטר מרצחיו נשבר.

מה היה קורה אלו, במקום ליפול לידי
בלשי האוצר האמריקאי, היה אל קאפונה
נופל לידי מבקר המדינה בישראל? אם לדון
לפי הדו״ח השנתי הששי של מבקר המדינה,
שיצא לאור השבוע, היה אל קאפונה זוכה
בלי ספק לשתיים או שלוש פיסקות בלשון

תפלות — למרות שמשרד בי. ג׳י. מרכז את
הפעולה הענפה ביותר מבין כל משרדי הממשלה.

שיכולים לשור
** שרד האוצר, הוא הראשון שזכה ל־ביקורת
מפורטת• בכל מדור ומדור, השתוללו
בו השוורים הבלתי־חסומים להנאתם.
• חברה גדולה קיבלה הלוואה להקמת
בית חרושת, בסך של מיליון ו־ 200 אלף דולר.
החברה היתד, צריכה להחזיר את הסכום
בלירות ישראליות, לפי השער הרשמי הנוח,
במשך שמונה שנים. האוצר, היודע לגבות
את הגרוש האחרון מכל סוכריה וקופסת סיגריות,
טעה וקבע כל תשלום חצי־שנתי ל־

איבדו את כל אשר להם, במלחמת העצמאות.
אולם בכל זאת הספיקו כספי הארנונה למטרה
חיונית אחרת 550 :אלף ל״י הוקצבו
מתוכה כדי לרכוש דירות שרד לנכבדי הממשלה.

על ספר הנישומים, אותה שערוריה
לאומית, עובר מבקר המדינה במשפט קצר
ואלגנטי :״במספר נכר של מקרים, ססתה
שיטת חישוב המם מזו שנקבעה בחוק״.

מי כטור ממס ץ
אנשים הנכונים בעלי הידידים ה!
| נכונים במשרד הנכון פטורים, בין השאר
מתשלום כל מיני מסים ומכסים, המוט
עסקי
מר קופאי
הסעיף איסוף טיהור לחיצה חימום סחיטה
סה״כ נקי

א בי ב׳

1954/55 766 976 987 634 578 8456

השרים מתערבים
* ה היה יכול להיות מצחיק מאד, אילמ־
( לא היה עצוב כל כך. משרד מבקר המדינה
הוקם בשעה שאיש לא חלם כי השחיתות
תשתלט על הארץ כפי שהשתלטה
ופיה ייפער כפי שנפער לבלוע הכל. בתנאים
החדשים, משרד מבקר המדינה — שאיש אינו
מפקפק ביושרו, בחיוניותו ובכוונותיו הטו־ברת
— אינו יכול לשמש מכשיר מספיק למלחמה
בנגע. ההוכחה הטובה ביותר: ה־דו׳׳ח
השנתי מספר .6
עוד לפני שפורסם הדו״ח, שהעסיק 331
עובדים בהכנתו ואשר עלה למדינה כמעט
מיליון ל״י, קמה סערה סביבו. אפילו נוסחתו
החיוורת נראתה חריפה מדי לכמה משרדי
ממשלה שבוקרו.
על פי דרישתו של שר האיצר, לוי (״לא
תחסום שור בדישו אשכול, ובניגוד מפורש
לחוק, הוכנסו שני שינויים בדו״ח, לפני
פירסומו. על פי דרישתו של שר החוץ משה
שרת, הושמטו לגמרי שני פרקים מתיך ה־דו״ח.
מתמיה
לא פחות המקום הזעום שהוקדש ל־בקורת
פעולות משרד ראש־הממשלה. בעוד
משרדים קטנים אחרים זכו לעשרות עמודים,
הסתפק משרד ראש הממשלה ב־ 40 שורות

מחלקים מיליונים

״בסוף הביקורת הוצעה שיטת ניהול פנקסים
כפי־לה, וכן ו,קמת ארכיון מרכזי אחד
לריכוז התלונות״.

• כל עקרת בית יודעת כי חברות הסק־ריפ
היו רק מסווה לעסקי הברחה בממדים
עצומים — בידיעת האוצר. הדו״חות של
חברות הסקרים למשרדי הממשלה היו כוזבים,
לא התאימו לחשבונותיה בבנקים. אולם
עובדה זו לא הניעה את משרדי הממשלה
לפעולה — למרות שהיד, מדובר במיליוני
דולרים, שהיו צריכים להיכנס לקופת האוצר.
• עוד עסק־ייבוא מוצלח. סוחר הופיע
במשרד האוצר ובידו תוכנית כלכלית בריאה :
לייבא חלקי מכוניות משא, להרכיבם בארץ,
לייצא את המכוניות הגמורות לתורכיה. הסכום
הדרוש 189 :אלף דולר. התוכנית
כאמור, היתד, בריאה• המכוניות הושלמו, התברר
ש״אין אפשרות לייצא״ והן נמכרו במחיריו
המפולפלים של השוק המקומי, להנאתו
ולבריאותו של הסוחר. מציין הדו״ח בצניעות
:״חייב היה האגף לשקול, אם מן
הנכון להעניק ליבואן אחד רשיון לייבוא
של כמות ניכרת של סחורה מסוג זה״.

ך נעניין היחסים בין הרשות המקו־
* 4מי ת בשיקאגו לבין האורח מר אלי
קופאי, העלתה הביקורת כי בכמה מקרים
גילה מר קופאי נטיה מסויימת שלא לנהל
את עסקיו על טהרת הסדרים החוקיים המקובלים.
יתכן שחלק מהאשמה רובץ על
התיישנות החיק עצמו, ומבקר המדינה, ב־דו״ח
הביניים, הביא עניין זה לתשומת לב
המחוקק.
״בכמה מקרים הוצאה מהמחסנים תחמושת
מבלי שייערך רישום נאות של הפעולות, ומבלי
שיוחזרו התרמילים הריקים, כפי שדורשים
כללי החיסכון הציבורי. לעומת זאת
נמצאו כמה מאזרחי העיר מוטלים ברחובות,
כשהקליעים החסרים ברשותם.
״הנהלת הפינקסים גם לא התאימה להיקף
הגדול של עיסקות המשרד. כדוגמה תשמש
טבלת ההכנסות הבאה, המבוססת על קשרי
מר קופאי עם ענף המכבסות בלבד, תוך
השוואה לשנת הכספים הקודמת (באלפי ל״י).
1953/54 530 978 554 289 640 5678

• ברשות הממשלה מחסנים ריקיס רבים.
אילם, כאשר עוקלו חפצים והיה צורך לאחסנם,
לא השתמשו האחראים במחסני הממשלה•
החפצים נמסרו למחסנים פרטיים, שגבי
את שכרם ביד רחבה. חפץ שהכניס לאוצר
המדינה 56ל״י, למשל, הוציא קודם לכן
42ל״י בעד אחסנתו.
• הכרוז במכירות הפומביות של סחורות
מטעם הממשלה היה צריך, לפי החוק,
לקבל 5ממחיר הסחורה. אולם, בניגוד לחוק,
נהג לקבל ס/ס . 10 קובע המבקר, לאחר
שנדרש להתערב על־ידי אזרחים תמימים :
״העניין הוסדר״ .כיצד? ״תוקנו התקנות והותרה
גבייה בשיעור של ס/ס.10״
• במכירות הפומביות פעלו קבוצות אגרוף׳
שדאגו שאיש לא יעז להציע מחיר גבוה
משלהן. מי שהעיז — יצא באברים מרוסקים.
המכירות נערכו בחצר משטרת צפון תל־

דו״ח משה רבנו ודו״ח מוזם המבקר
הרבה מלים —
97 אלף ל״י בקירוב. אילמלא הביקורת, שתבעה
להחזיר !).ת הסכום לגובהו הנכון, הי־תה
א תה חברה מרוויחה למעלה ממיליון ל״י
על חשבון משלם המסים.
• בחוץ־לארץ פעלו, כידוע, שליחים שהתמסרו
לענייני עלייה. בשעתו, היה זה
עדיין מפליא לראות שליחים מסורים כאלה
ח־זרים הביתה עמוסים מתנות, מקררים חשמליים
או מכוניות אנגליות צנועות .״מאין
לקחו את הכסף?״ שאלו כולם. הנה אחת
התשובות :
עם חיסול תפקידי קציני העלייה בחוץ-
לארץ׳ נתברר כי אלה הורישו לאוצר מתנת־פרידה
פרטית. לפי הספרים, נשארו השליחים
חייבים אלפי ל״י, שקבלו כהלוואות. למדינה
לא היה לב לדרוש את הכסף ממשרתיה המסורים:
הגרעון הועלם על־ידי להטוטים
חשבוניים.
• מדי חודש משלם כל אזרח ארנונה,
שמטרתה לפצות את בני הארץ שנפגעו מהמלחמה.
הארנונה לא הספיקה עדיין לפצות
את אנשי מושבת משמר־הירדן, למשל, ש
לים
על האזרחים הלא־נכונים. כך, למשל,
גילה המבקר סוף־סוף את שערוריית הפיטור
ממכם של ייבוא מכוניות, סחורות שונות
וציוד לבתי־מלון. יבוא מפוקפק זה ח־בא לא
מזמן לתשומת לב הציבור, כאשר נתגלה כי
תיקו של שייקר, ירקוני, בקשר לאחת מעיס־קות
אלה, נסגר על־ידי אחד מפיקודי עמוס
בן־גוריון במשטרה.
• להלכה, פטורים בתי־המלון מתשלום
מכם על ציוד שהם מייבאים לצרכיהם. הדו״ח
קובע: כמעט בכל המקרים נמכר חלק הגון
מהציוד הפטור ממכס בשוק השחור.
בכמה מקרים, נמכר הציוד כולו. שנים מהיבואנים
השתמשו בציוד ובחומרי הבניין להקמת
בתים מש־תפים, שנמכרו במחירים
לפי רוח הזמן. בית־מלון אחד, אף לא עבר
את שלב התיכנון על גבי הנייר. הסחורות,
לעומת זאת, נעלמו — ואתם המכס שנגזל
מהמדינה.
• מנהל המכס פטר — על דעת עצמו,
ובניגוד לחוק — משלוחים רבים של סחורות
שונות מתשלום מכס.

** לחור כו ת הרכוש הנטוש של ערביי
> ישראל ניבנו תוך זמן קצר אימפריות
כלכליות אדירות. גנבים, ספסרים ומועלים
למיניהם עטו על הדבש כזב•,בים, שילשלו
מיליונים לכיסיהם הרחבים. המבקר היה חסר־אונים:
האפוטרופוס ורשות הפיתוח לא המציאו
למשרדו את הדו״חות הכספיים של
פעולותיהם משך שנים. ממקורות אחרים, גילה
המבקר טיפות מן הים העכור :
• מקירות המנדט קובעים כי 122 אלף
דונם של פרדסים ערביים ננטשו בישראל. בספרי
האפוטרופוס רשומים רק 37 אלף דונם.
לאן נעלמו שאר 85 הדונמים האחרים? קל
יותר למצוא מחט בערימת שחת.
• מה נעשה באותם הפרדסים שבכל זאת
נשארו קניין האומה י בפי המבקר תשובה,
מאלפת: הם עובדו על־ידי האפוטרופ־ס. אולם
בעוד שמנם פרדס הכנים לבעלים פרטיים
60ל״י ריווח בכל עונה, הרי הצליח האפוטרופוס
להפסיד יותר ממיליון ל״י על פרדסיו.
• האפוטרופוס גם העשיר אנשים באופן
חוקי. הוא מכר פרדסים לידידים טובים במחיר
160ל״י לדונם. המחיר, לפי חישובי
משרד החקלאות, היה צריך להיות 360 :ל״י.
• רכוש נטוש לא פחות היו סחורות השילומים
11 .אלף טון בולי פלדה ניתנו ב־ז׳סטה
נדיבה למפעל העירגול של סולל־בונה
בצפון, ללא חוזה, וללא קביעת תנאי התשלום•
גם אחרי הביקורת, לא תוקן המצב.
• כפי שההגיון מחייב, קיבלה חברת
שוהם את הזכות להעביר ארצה חלק הארי
של סחורות השילומים. אולם חברת הספנות
הישראלית סירבה להעניק למיבצע הובלה זה
את ההנחה המקובלת, שהוצעה על־ידי כל
שאר חברות ר,ספנית הבינלאומיות• במשך
שנים נהנתה שוהם, איפוא, מתשלומים מנופחים.
ידידיה במקום הנכון דאגו לכך.

תקציב השרטף של הקונסוליה הכללית ב־ניו־יורק״.

אם נדמה היה שקשה לבזבז יותר מכפי
שביזבזו בסעיפים הקודמים, הרי הם
הצליחו להפוך גם את הבי.בוז עצמו למקור
של ביזבוז נוסף. בכל פעם שהתחשק למישהו
מר,פקידים הקובעים לטייל, הוא קבע שעליו
לערוך ביקורת בכמה מבירות העולם ׳.המבקר
המתון כמעט יוצא מכליו בנקודה זו :
״כצעד ראשון יש להפסיק את הביקורים...
הנעשים למטרה זו רק למראית עין• ביקורים
קצרים ומקריים — אך יקרים — אלה,..
מביאים תוצאה חיובית מעטה או אין להם
כל תוצאה חיובית, ולמעשה עלולים הם לגרום
נזק ודמוראליזציה.״
• העבידה לעגל הזהב י אסורה בהחלט
לפי חוקי משרד הדתות. דוגמה מובהקת היא
שערוריית האגודה למען המקומות הקדושים.
מטרתה הקדושה של האגודה היא לעורר את
העם כולו להעריץ את המקומות הקדושים,
לעלות אליהם לרגל ולתרום מכספם ביד רחבה•
מטרות אלה׳ וביחוד האחרונה, מסבירות
מדוע נערך משך כל השנים האחרונות מירוץ
סוער אחרי כל אבן או גבעה, שיכלו איכשהו
להפוך למקום קדוש ומכניס.
לאגודה אין, כמובן, כל רווחים. להיפך !
משרד הדתות נאלץ להכניס לכסוי גרעונות
האגודה הפרטית יותר מ־ 9000ל״י, בהמלצתו
של מנהלו הכללי שלמה זנוויל כהנא. מנהל
האגודה הפרטית, שלמה זנוויל כהנא, קיבל
הקצבה זאת בשמחה רבה.
אולם אם האגודה מפסידה, אין זה אומר
שחבריה הפרטיים חייבים להפסיד. גם הם,
בפרט כשיהודים תמימים מוכנים לתרום למטרות
הקדושות. כמה תרמו י קשה לדעת
בדירק. המספר היחידי הוודאי, בלי עין הרע,
הוא ״ש־ 27 פינקסי קבלות, לכוללים 1200
שוברות הכנסה, חסרים — וסיבת העלמם
לא הובררה לא על־ידי האגודה ולא על־ידי
משרד הדתות״ .רחמנא ליצלן.
• כל ילד בארץ זוכר בשמחה ובגעגועים
את שביתות המורים המרובות. המורן ם, כזכור,
טענו שגם הם צריכים לאכול סנדביץ
בזמן ההפסקה הגדולה. מדו״ח המבקר, מתברר
כי במקרים רבים לא היה זה אפילו חוסר
כסף שעיכב את תשלום המשכורת. פשוט —
הפקידים בירושלים היו עסוקים מדי בשתיית
תה מכדי להעביר בזמן את המיסמכים הדרושים
בשלבים השונים.

לא פעם נוצר בציבור הרושם כי במקום
לרכוש ידידים ולהשפיע על איזנהואר, שקדו
שליחי המשרד לרכוש ווילות ולהשפיע על
הממונים עליהם. קבע המבקר :
• בשנים האחרונות נשלחו לעתים קרובות
מישראל לחוץ־לארץ עובדים שמכמה
בחינות אינם מתאימים לתפקידיהם — אנשים
שאינם שולטים בשפת ארץ כהונתם, ושאין
להם הידיעות והנסיון הדרושים למילוי התפקיד
שהוטל עליהם.
• בעבר נמצאו כמה עת־נאים חצופים
שהתריעו על הביזבוז הדמיוני בנציגויות החוץ
של ישראל. מתוך חוסר אחריות ממלכתית
מובהק, מצטרף אליהם המבקר בדו״ח.
כבר בדו״ח הקודם התריע על כך ששליחי

עסק לא מזופת
! *4שרדהע בו ד ה עבד קשה לספק חומר
(׳ /למבקר. עזרו לו לא מעט הקבלנים שהתייצבו
בשורה הראשונה של בוני המדינה
וסוללי כבישיה. די לחשב כמה מרויח קבלן
על סלילת קילומטר אחד.
• על בניית כביש באורך זה, באזור נמל
הקישון, נחתם חוזה בין משרד העבודה לבין
קבלן. הוא היה צריך לסיים את העבודה
תוך ארבעה חודשים, אך במקום זה סיים
אותה כעבור שמונה חודשים. אז שולם לו
שכרו 22 :אלף ל״י. אך למרות השהות הארוכה,
לא נתפנו מהנדסי משרד העבודה לבדוק
את טיב הכביש שנסלל. רק המבקר גילה

* * דיניות החוץ של ישראל היא הכל
— חוץ ממדיניות. במקום לגלות מעוף,
דאג־ פקידי משרד החוץ לעוף במטוסים
אל כל פינות העולם — ובלבד שיהיה זה
מקום שבו אפשר להוציא דמי ייצוג.

• חברה מסויימת קיבלה יום אחד ממשרד
הפיתוח סכום של 20 אלף ל״י, לפיתוח
חבל סדום. הכסף נלקח, אך החברה לא הוקמה
עד היום. וממילא לא נערך אתה כל חוזה
על שימוש בכסף והחזרתו. דב יוסף סמך על
מנהליה שימצאו בעצמם שימוש מתאים לכסף.
• משרד התחבורה מסר לקבלן את עבודת
הקמת גשר על הירקון, עליו תעבור
מסילת הרכבת החדשה מתל־אביב לחיפה• הקבלן
הבטיח כי יש לו כל הציוד הדרוש לביצו ע העבודה. אולם התברר שציוד זה לא
היה ברשותו. הציע הקבלן: אם אין הציוד הדרוש
לעבודה, הבה נתאים את העבודה לציוד.
אלא שחוקי הטבע סירבו להיענות לתנופה
החלוצית. עמודי הבטון שניסה הקבלן לצקת
כתחליף לעמודי הברזל לא יכלו למלא את
תפקידם 18 .אלף ל״י ששולמו לקבלן במזומנים,
וכמות גדולה של חומרי בניין ירדו
לטמיון. במקום אחר, היה הקבלן נתבע לדין
על תשלום פיצויים. לא כן במדינת ישראל.

צפורי דרור

• עבודות הבנייה באילת נמסרו ללא
מיכרז. הקבלנים המעטים שזכו לעבודה, נהנו
ממנה כראוי. המשרד לא טרח לבדוק את
חשבונותיהם, סמך על הגינותם. את התוצאה
מדגימה בניית המזח במקום. לעבודה הוקצבו
30 אלף ל״י, אך עד היום הוצאו למטרה זו
70 אלף ל״י. הדרך היתד, פשוטה: באין
עליו כל פיקוח, הכניס הקבלן לחשבונות ההוצאות,
למשל, גם סכום גדול ככל האפשר
של הוצאותיו האישיות. והדבר היה כדאי
לו פעמיים: מלבד החזרת הסכום, קיבל גם
״ 12,50/קומיסיון על הוצאות אלה, כפי שקיבל
על כל העבודה.

מעט אודות אבא
ן יי< סערה מכיב חושיסטאן שקטה ב
חשיבותה
ש? ידידות
ין השקעה טובה מידידות — כלוי
מר מידידות עם מרכז ההשקעות. אלא
שידידות זו לא הובנה כראוי על־ידי מבקר
המדינה. ביקורתו נגד מוסד זה, שמטרתו
להלכה היא סיוע למשקיעי הון חוץ, היא
מן החריפות ביותר בדו״ח. לדוגמה :
• עשרות בעלי הון העבירו ארצה מטבע
זר בהתאם לערכו בשוק השחור. השיטה הרשמית:
פניה למרכז ההשקעות להרשות
להם להביא סחורות, שמומנו כביכול בהון
של עולים. לא היה כל חשש שמרכז ההשקעות
יבדוק את נכונות ההצהרה, אם המדובר
בידיד אמיתי.
• ידידים אמיתיים הורשו להביא אפילו
סחורות שלא נכללו ברשימת המיצרכים, ש׳
מרכז ההשקעות רשאי לאשר את ייבואם.
• סוחרים רבים הורשו להביא ארצה
סחורה במיליוני דולרים׳ באמתלה שהיא
מיועדת ליצוא חמר, ומשוחררת על כן מתשלום
מכס ומסים. הסחורה הסתננה, בעזרת
ידידים, לשוק המקומי.
• מעשה במרכז ההשקעות, שהורשה
להביא ארצה 1300 ראשים למכונות תפירה,
שהיו מיועדים ברובם ליצוא, אחרי שתורכבנה
המכונות בארץ. אגף היצוא אמר מראש
כי אין סיכוי לייצא את המכונות. אולם חוות־דעת
זאת לא הבהילה את סגן מנהל חטיבת
התעשייה: הוא המליץ בכל לבו על העיסקה.
מסתבר כי מאחורי העניין עמד ראש טוב —
לא־ דווקא של מכונת תפירה. המכונות המוגמרות
שאי־אפשר היה, כמובן, לייצא —
,כשם שאי־אפשר היה לייצא את רוב מוצרי
הארץ שנועדו כביכול ליצוא — נמכרו בשוק
המקומי, במחירים לפי רוח הזמן.

בתשלום ^ 12,5דמי ניהול, ומשרד הפיתוח
ללא וויכוח.
שילם 9

מגקר־המדינה מוזם
— מעט שמות
ישראל, ללא יוצא מן הכלל וללא תקדים
בשום מדינה אחרת, מקבלים דמי ייצוג כתוספת
קבועה, הצמודה למשכורתם. ההתראה
היתה קול קורא במדבר. אדרבא ; הדו״ח החדש
מציין מקרים נוספים בהם קיבלו עובדים
ללא כל תפקידי ייצוג דמי ייצוג שמנים.
• אחרי כל פעולה בגבול, מזדרזת העתו־נות
העולמית לתאר אותה במפלה מוחצת לישראל.
אין היא עושה זאת בגלל כוונות
רעות. ההסברה הערבית היא פשיט זריזה
ויעילה הרבה יותר. ההכחשה הישראלית העלובה,
מתפרסמת כעבור כמה ימים אי־שם
מתחת לאחת המודעות בעמוד האחרון.
לתיקון הליקויים הקציבה הממשלה 600
אלף דולר בהוסיפה הוראה מפורשת למסע
תעמולה מוגבר.
״כך, למשל,״׳ לדברי המבקר ,״שולמו מכספי
מיבצע ההסברה משכורות של עובדים
קבועים, לתקופות שקדמו להתחלת המיבצע ;
הוצאות בעד תיקון מיבנים שונים של המשרד
הראשי(בירושלים) ובעד הרחבת רשת הטלפו׳
נים במשרד הראשי ; כן כוסה מכספים אלה
חלק מהגרעונות שנתהוו בסעיפים שונים ב
במאוחר
כי הקבלן החליט לא לבנות כביש
מזופת. הוא כמעט ולא הכנים זפת לתערובת,
בניגוד מפורש לחוזה.
• קבלנים אחרים קיבלו על עצמם לפרק
צריפים ולחסל מעברות. היתר, זאת מלאכה
ששכרה בצידה, כי איש לא השגיח על כמות
העץ המפורק. הנגרים עצמם לא היו, כמובן
מעץ. הם נענו לפירצה הקוראת.

היי דרומה 1

ל יתהלל דובר כמפתח !״ לעגו לא
״ י•* פעם לשר הפיתוח דב ירסף, שהירבה
לגלות אוצרות טבע דמיוניים ברחבי הארץ.
עתה נתגלה כי יוסף לא רק דיבר — הוא
גם ביזבז.
• ארבעה מיליון ל״י הוקצבו לפיתוח מקורות
מים בנגב. התפקיד נימסר למקורות,
תמורת קומיסיון. לא נערכו הסכמים בכתב
עם החברה, חשב־נותיה לא נבדקו והיא לא
נדרשה להגיש הוכחות להוצאות הממשיות.
על דעת עצמה חייבה מקורות את הממשלה

) ן רגע בו הכריז אבא חושי באורח דרמתי
כי מסר את העניין לטיפולו של מבקר המדינה.
הוא ידע שאין אמצעי נוח ובטוח יותר
מזה. ואמנם, הדו״ח כולל כמה י הערות חריפות
ביותר על יחסו של שליט חושיסטאן לחוק.
אך ההערות מעטות, טובעות בים ערפילי
של נוסחות כלליות והערות תחוקתיות.
• ״מקורם של חלק לא קטן מהליקויים
והפגיעות הוא יחסם האדיש של רבים מראשי
הרשויות המקומיות כלפי החוק: גוברת והולכת
אצלם המגמה שלא לוותר על ביצוע
פעולות ...אף על פי שהחוק הקיים אינו מיפה
את כוחן של הרשויות לבצע פעולות כאלה,
או שהפעולות אף נוגדות את החוק.״
• על אבא חושי כותב המבקר בפירוש,
כי הוא המשיך בגביית ״תרומות״ לקרן ראש
העיר, אף על פי שנדחתה במפורש הצעתו
לתת בסים חוקי ל״תרומות״ אלה .״לשיטת
הגביה של ״תרומות״ אין בסיס חוקי כלשהו
...מן הצורך לחדול מגישה זו. לעתים
עלולה היא להביא לידי עבירות על החוק
מתיך מניעים בלתי־טהורים״.
• וזאת קובע המבקר על פרשת המכוניות,
שהועלתה אף היא על־ידי העולם הזה :
״הביקורת העלתה שבעיריית חיפה ...קיימות
מכוניות שבאופן רשמי נרכשו על־ידי הרשות
ונרשמו על שמה, אך למעשה הן נועדו מלכתחילה
לשימושם הבלעדי של עובדי הרשות
ועתידות לעבור לבעלותם ...הן נמסרות לפקידים
לצמיתות, גם אם הפקיד פרש ממשרתו
ומתפקידו. יש להימנע בהחלט מדרך זו,
משום חשש, שרישום המכוניות על שם הרכוש
אינו בא אלא כדי לשחרר את המכונית
מחובת תשלום מכס ומס קניות״.
הסיכויים שמישהו ישים לב להערות אלה
היו קלושים ביותר.

הראה?

* * קרים אלה הם רק טיפות אחדות מן
הים הגדול שהעלה המבקר בדו״ח. אולם
גם הדו״ח עצמו העלה רק טיפות מן הים
הגדול של הביובוז, השחיתות והמעילות במשרדי
ממשלה רבים.
אלם הביזבוז, השחיתות והמעילות לא
ייעלמו בגלל אצבעו הגוערת ברכות של המבקר
ומנזיפות בנוסח ״פוייה 1״ תופעה אופיינית
בדו״ח היא ההעלמה המוחלטת של
שמות כל הפרטים והחברות המואשמים בעבירות
על כללי המוסר הציבורי ואפילו על
כללי החוק.
בעדינות זו אין לנצח את גסותה של השחיתות.
המבקר אינו יכול להשאיר מלאכה
זו לאנשים פרטיים. עליו להוקיע בעצמו את
הורסי המדינה אל עמוד הקלון.

? 3רי ת 56
החי כשמו כן הוא
^ ת ל -א כי ב, בתוכנית כבקשתך בקול
ישראל, שידר קריין :״טנסי ארני ישיר
את הסרנדה לחמור, משה מרמתיים•״

פרט קטן

* צ׳יקאגז, ארצות־הברית׳ קיבלה המש־
^ טרה מכתב :״רצוני להודיע, כי בזמן
היותי בצ׳יקאגו גנב מישהו ממכוניתי גיטרה,
שמונה ליטראות בוטנים, ארבע זוגות
גרביים, כותונת אחת, שש חפיסות סיגריות,
חליפה אחת ותריסר קופסות סרדינים ; נ. ב.
בעלי נעדר אף הוא מן המכונית.״

תודת האומה
ך* חיפה, כתב אזרח לאחד העתונים כי
ילדה התרימה אותו לקרן הקיימת, סר-
בה לומר תודה, הסבירה :״הכסף לא בשבילי.״

הופחה
משכנעת
ך* ווארויק, ארצות־הברית, זוכה אדם
מאשמת שוד אחרי שהעיד כי בליל הפשע
שיחק בקלפים במועדון אליבי.

* אנשים על חון? הים התקהלו סביב
( [ סירת המציל, זרזוהו בקריאות :״יותר
מהר ! יותר מהר !״ הם הצביעו בחרדה לעבר
הים, שם נראתה דמות קטנה נאבקת עם הגלים,
מופיעה ונעלמת חליפות.
בהגיע סירת המציל לחוף, היתר, מוטלת
עליה נערה מתולתלת, חסרת חיים. שני מצילים
גברתניים אחזו ברגליה ובידיה, החלו לטלטלה.
סילון מים פרץ מפיה.
״מסכנה ! היא ודאי לא תחיה,״ הצטערו האנשים.
בו ברגע קפצה הנערה על רגליה, הוציאה
לשון ארוכה אל מול המתקהלים.
מסריטי חברת גבע, שעמדו על סוכת המציל
הסריטו את קטע הטביעה בסרט התעמולה
למגן דוד אדום, פרצו בצחוק. הם כבר התרגלו
לתעלוליה של נורית, עוד מזמן שד,סריסו
עמה את סרטה הקודם, הדרך לשחקים.
קודם לכן, חיפשו במשך חודשים את השחקנית
המתאימה לסרט זה, על פעולות גדנ״ע
האויר. דרוש היה להם טיפוס של נערה צברית,
שחצנית חיננית, חריפת מבטא וחצופה.
שחקנית מתאימה לא נמצאה.
השם הגיל . מקצוע מקום מגורי
שאיפה לעת
הגשמה איש
תחביב

הזדמנות אחרונה
^ תל־אביב, בשעת קצר חשמלי, נתקע
* זוג צעיר במעלית בדרכם אל החופה שנערכה
למטה, הורד בעזרת סולם, המשיך את
דרכו בחשיבה.

המין החלש
ף• פו ר רו, צרפת, אחרי מריבה משפחתית,
^ יצאה ז׳קלין בידו באצבע שבורה, בעלה
פייר ב> ) 1אף שבור )2( ,שבר ברגלו הימנית
)3( ,צלע שבורה )4( ,זוג משקפיים שבורים.

המרובע
הנצחי
ף תל ־אביב, הכניס גבר אשר, בלי תור
£לאוטובוס בטענה כי ״אנחנו נשואים״,
הסביר למקטרגיו :״היא נשואה לבעלה,
אני, לאשתי.״

שפר הברירות
^ תל־אביב, הופיעה בחלון ראווה של
חנות־נעליים מודעה :״מכירה כללית לזוגות
בודדים.״

ישועה

^ לאם־וגאס, ארצות־הברית, נעצו^?^
^ ברט הנרי בידל על החזקת ארבע קופסות
של זריקות מורפיום, סיפר במשטרה
שניסה למכור את הסם כדי להשיג שכר
לימוד בבית־הספר לכהונה.

ערות אילמת
^ תל־אכיב, הגן על עצמו סבל סלוני*
קאי, שנאשם בהשתתפות בקטטה ציבורית
:״לא נכון. אפילו האיש היחיד שראה
אותי מתקוטט לא יוכל להעיד, הוא קיבל ממני
שמאלית בעין וראשיה בפה.״

יד הכורל

^ רומא, איטליה, נאסרה מגדת־עתידות
מריה מולינרי על הכאת בעלה באלה
על ראשו, הסבירה :״ראיתי בקלפים שבעלי
יסבול ממכה קשה.״

הטיפות המרות
^ חיפה, הסביר שיכור מועד כיצד נגמל
1מן השתייה :״הכנסתי נפט ליין, נתקפתי
בחילה כל פעם שרציתי לשתות.״

״הד>*דלשח קי ם !״ מאות אלפי תושבי המדינה הכירו את נורית שעת שחזו בסרט זה, המוקדש לגדנ״ע
אוויר, זכה בפרס־הצבר. נורית דאתה באמת בסרט דאיית־יחיד, בניגוד ליאיר (ימין) ,שישב בדאון על הקרקע ונוענע.

עקגסץ

ומורות
מת־גן הוראה אויר
ריקוד

ננות הגדנ״ע
רישות, אולם
יום.
.קורם מהיר
בדאון. הסרט

״אדדוראדו:״ כצברית אופיינית, מערבבת נורית תעלולים עם גישה רצינית, נחשבת
לתלמידה מצטיינת בסמינר למורות, על אף שהיא מחייה את האווירה בזרעי פורענות, כהצגת
קטע מאלדוראדו בהפסקה, בתמונה. היא.למדה קטעים שלמים אחרי ביקור אחד בהצגה זו.

הופעתה ב־ך
ו לי לתפוס
זביליתי לילה
תם בידים מק
שאני מפ־

.להיות שח־שהקנים

היא טוענת,
ונשים.״
זקנית מקצו־י
הבא להג.דינמיות
ווים
למטרות
ת את הכם־
׳חדת ברמת-
;יינו רוקדים
היה איכפת
בגדנ״ע מצ־יולות
החב־ודרו
בד, את
במקצוע מ

ל מי ד ה ״ מו ר ה. בית־הספר העממי, שגם בו היתה תלמידה מצטיינת, שלח לה קבוצות ״דיו, סוס:״ נורית רוכבת על אהרונה, חברתה לכיתת ולגדנ״ע, שותפתה לתעלולים
של תלמידים חלשים, כדי לעזור להם בלימודים. תפקיד זה גוזל כמה שעות בכל יום, עורר ולמעשי־קונדס בלתי־ספורים. היא גם היחידה המסכימה לשחק כדורגל עם נורית, המחפשת
בה החלטה להיות למורה. אחיה יונתן (בתמונה) נמנה עם תלמידיה, נעזר בהכנת שיעורים. מועמדות מתאימות להרכבת קבוצת־בנות .״בועטים, דוחפים, קופצים, אין בעיות !״

ם דבר מסו־ )
צטיינת בלי־
•ינסקי בתל־ 4.
איפתה מוג־ ,
דוקטור ל^ -
ת,״ אומרות
צי היום ש־
;שיעורים ב־ממשי,
מל־האויר
היא
לומדת מקים
המוטורי.
בלימוד רי־טיין.
ויים
צבריים
,וניבים מעברית
שלה
בכתתה היא
ללו מחזרים
! פנים .״ל

כלל ל-

הכוכבת הצברית. אחרי שנתגלתה בסרט הגדנ״ע כדמות צברית טיפוסית המיטיבה
לאפיין על הבד את טיפוס בת־הארץ המלבבת, נקראה להופיע בסרט מגן־דויד־אדום, בו
היא משחקת טובעת. לדעת מסריטי גבע. צפוי לה עתיד קולנועי!״ נורית אינה מעוניינת.

רגליים כאוויר. בסדר־היום הדחוס של נורית, בה מנוצלת כל דקה מרוב פעילות, נמצא
זמן ללימוד הריקוד אצל האחיות אורנשטיין. התחביב נולד בה למראה סרטים מוסיקליים,
אחריתם היא נוהגת לחזור הביתה, להציג את הריקודים שראתה, כאילו למדה אותם.

במדינה
הצטרף לאלפי

החוסכים

במסגרת

תתבולו 1מידמה

מפעל חסכון פרס
בבקא״ידדיסקונטבע״פל
הוצאת ״ מסדה ״ בע׳־מ

ההגדה שד פסח
המצויירת בידי ארתור שיל!

אפשרלשלוח במתנה לחיץ־לארץ
ישר על־ידינו

גור פורים במחיר מודד

במקום 45 לי־י

פוירחד דפודים*פדוהד דפורים

קניו ת
הדבעזה

ה סו 3רת

• אם עדיין לא קנית דבר לנשפי פורים
ותקציבן מוגבל תוכלי למצוא שמלות
ערב, חצאיות וחולצות מתאימות
למסיבות אצל עזיטקם— ^ 1גע £2
ברחוב נחלת בנימין • .34 גם מקטרני
קורדרוי בצבעים שונים.
• הלבשה מיוחדת לקראת פורים —
8צל ויקטור 1010!-ברחוב בן־
יהודה ,6ליד מוגרבי. ולקראת האביב הכין
בית המסחר לאופנת גברים ויקטור
דוגמות חדישות של חולצות טריקולין,
דקרון וספורט. כמו כן: מכנסיים, עניבות
ופיג׳מות.
• מבחר אריגי צמר מן הטיב המשובח
ביותר, מתוצרת הארץ ומתוצרת
חוץ, אפשר למצוא אצל בראו* את
בילד ברחוב נחלת בנימין ,43 טלפון
.4005 אצל בדאון את בידר רוכשים
את כל סוגי הבדים, בשלל צבעים.
• עם התקרב האביב החלו דאגותיו
להלבשת ילדיך. כדי להבטיח את בריאותם
סורי לחנות חלוצי הלבשת הילדים
ברנ הלן ברחוב אלנבי ,98 בה תמצאי
<<ת כל מבוקשך מן האיכות המעולה
ביותר.

הנעדה
• בעלות טעם מעודן תמצאנה את
מבוקשן בסלון הנעליים וורשאי ברחוב
אלנבי .48 סלון ורשאי דואג
במבחרו העשיר לא רק ליופי אלא גם
לבריאות הרגל.
• בחנות טוב טעם ברחוב אלנבי
60 מבקרות רק בעלות הטעם הטוב. הן
מוצאות ב טו בטעם נעליים בגזרות הכי
חדישות ובצבעים לפי הלבוש והטעם האישי•
אצל טוב טעם אפשר גם להזמין
נעליים — במחירים הרגילים ובכל הצבעים.

עדיים
ומתנות
• כל כלה המחפשת שמלה והינומה
יפה במיוחד תוכל למוצאן אצל הגברת
צי לי בי נ ר ברחוב פינסקר .6חוץ מזה
תגלה בשלוש תיבות הראווה החמודות של
צי לי כי נ ר מבחר של עדיי פנינים, כובעים
מרהיבי עין, כפפות תואמות, ארנקים
ושאר אביזרים.
• עבורך תמצאי את הכל אך ורק
אצל ע בי ר!־ —י ¥011ז ס?— ברחוב
אלנבי : 94 חולצות מטל תחרים שקו׳
פות, חצאיות יפות ובעלות גזרות נאות,

משפט

בתל־ ^ בי ב

צעיפים שקופים ורבגווניים. כמו כן ישנם
אצל עבורך ארנקי עור וקרוקודיל,
אביזרים, תכשיטים, מתנות יפות וכמובן
— שירות מצויץ.
• כמו כל שנה מצטיינת גם השנה
החנות האלגנטית ענוג אשר ברחוב שיג־קין
34 בתכשטיה הנדיירים ורבי־הרושם:
כתר אסתר המלכה, פרי עבודת
אמן המוצב במרכז חלון הראווה הנאה,
הוכן במיוחד לפורים.

רהיטים
• החנות לרהיטים א. זוזובסקי ברחוב
הרצל 39 מציגה מודל חדש של
פינת סלון נחמדה: קומפלט שולחן פי-
קאסו, שתי כורסות נוחות וספת־פינה
ההופכת למיטה רחבה בלילה. נוסף על
הרהיטים לכל פינה בביתך תוכלי למצוא
אצל א. זוזובפקי דברים מקוריים
כגון סלסלת עיתונים שזורה חוט
צבעוני במודל בננה.
• קומפלט נאה הכולל שולחן פסנתר
מעץ אגוז, שתי כורסות וספה סלונית
כפולה, לפי הדוגמה החדישה ביותר׳
תוכלי לראות בחנות הרהיטים או-
שינפקי ברחוב ׳הרצל .56 חנות או־שינסקי
מבצעת עבודות גם לפי הזמנה
— כולל חדרי אוכל ושינה אינטימיים.
0דוגמות חדישות ביותר של רהיטים
מתוצרת עצמית מכין בית המסחר
לרהיטים ל״ינשטייי ברחוב הרצל : 43
חדרי אוכל נוחים, פינות הול נחמדות,
חדרי שינה, ספות וספריות מוכנים ולפי
הזמנתך — מן העבודה המשובחת ביותר,
תמצאי נשל לויניטטיין שהוא מן
הוותיקים ביותר בענף הריהוט בארץ.
• לא לחינם נושאת אחת החנויות
היפות בתל־אביב את השם קשטן. הכוונה
לקשטן ובניו ברחוב הרצל ,27 להם
מבחר עצום ומרהיב־עין של בדי ריפוד
וקישוט.
• באולם הראווה המרווח של פר־קש
ברחוב בן־יהודה 78 תוכלי למצוא
מבחר גדול של מערכות ריהוט: חדר-
שינה אינטימי, פינות סלון עם ספות אלגנטיות,
מזנונים יפים מן הסגנון האחרון.
החנות פרקש מקבלת הזמנות לכל
רהיטי הבית.
• ספת פינה קטנה לשניים, מרופדת,
ובצבע לפי בחירתך, אפשר להשיג בחנות
הרהיטים ארקו אשר ברחוב בן־יהודה
.43 אפל ארקו אפשר גם למצוא חדר־שינה
נהדר בעל מיטה רחבה ואידיאלית.
רהיטי ארקו עשויים לפי תרשימיהם
של אדריכלים ידועים.

הווילה המהודרת ברחוב של״ג בתל־אביב,
שבחזיתה ניצבים שלושה דקלים נישאים, היתד,
נוהגת לארח לא פעם רבים מנכבדי המדינה
— שרים, ח״כים מכל המפלגות, אילי־הון
וסתם מכרים של בעל הווילה מכניסיד,אורחים,
המיליונר יעקב בראונשטיין (.)43
לכן היה זה מוזר במקצת, כשהתדפקו לפני
כארבעה חודשים כמה קציני־משטרה בשער
הווילה, הודיעו לבעל כי לצערם, עליהם לעצרו
לחקירה. הם לא ידעו בדיוק על איזו אשמה
הם עוצרים אותו, הם רק היו בטוחים כי הוא
אשם.
בראונשטיין, גבר שמנמן וחייכני, לא הידבר,
להתווכח עם עוצריו, נפרד מאשתו היפה
וילדתו, נכנס לקאדילק השחור שלו, הסתגר
מרצונו הטוב בפנסיון אורה ברמת־גן, מבלי
לראות ולשוחח עם איש. שבועיים בילה באכילה
ובטיולים ברחבי הארץ במכוניתו, כשלצדו
יושב סמל משטרה בלבוש אזרתי. המשטרה
הודיעה שבראונשטיין נעצר לחקירה. סיפר
הנעצר עצמו על שיטת החקירה :״במשך
שבועיים לא שאלו אותי אפילו שאלה אחת !״
כששוחרר בערבות של 50 אלף לירות, עדיין
לא ידע איש מהי העבירה שעבר. שום כ־חב־אישום
לא הוגש נגדו. פה ושם גונבו ידיעות
כאילו עסק בראונשטיין בהברחת מטבע
זר בסכומים ניכרים, עסק בעיסקות בלתי־חו־קיות
שהזיקו לכלכלת המדינה. הפירסומים
הסתמכו על עברו של האיש, שהיה, בתום מלחמת
העולם השניה, גדול המבריחים הרשמיים
של ממשלת הונגריה הקומוניסטית, סייע
להעמיד את הכלכלה ההונגרית על רגליה.
תוצאה שהתפוצצה. השבוע, כשפרשת
בראונשטיין כמעט ונשכחה בציבור, הוכיחה
משטרת־ישראל כי זכרונה ארוך. משך
שלושה חודשים, אספו חוקרי המשטרה ומשרד
המשפטים אלפי מסמכים, גבו מאות עדויות,
עמדו בקשר עם חמשה מדינות זרות.
התוצאה התפוצצה השבוע: כתב־אישום בעובי
של ספר קריאה בינוני, המכיל 248 אשמות
נגד בראונשטיין ושותפיו, עובדי בנד
יפת בתל־אביב.
יחד עם פרסום כתב־האישום בוטל הרשיון
שהיה בידי הבנק לעסוק כסוחר מוסמך בעסקות
מטבע־חוץ.
248 ההאשמות, הנוגעות בחמישים מקרים
של עיסקות מטבע זר, בסכום כולל של
כחצי מיליון לירות כוללת תחבולות
מירמה, כלשון החוק, בסכום של מליוני
פרנקים צרפתיים בצד אשמה על אי־הצגת
מטבע זר למכירה בסכום של תשעה דולר.
למעשה נפרטת כל עבירה למספר רב של
סעיפים נגד כל אחד מ־ 11 הנאשמים וזה שיוצר
את הרושם של מספר עיסקות ענקי.
אנשים בדתי ידועים. בהאשמות
אלה נחשפה שיטת העיסקות של בראונשטיין.
הוא היד. מפקיד מטבע זר לזכות אנשים בלתי
ידועים בשוויץ, המכונים בשם הפיקטיבי רמו־נטה.
כשהיה זקוק לאותו מטבע חוץ, היה מקבל
כאילו הלוואה מאותה חברה, באמצעות
בנק יפת, מעמידה תמורת תשלום לנזקקים.
על ידי כך הפר את החוק האוסר הפקדת מטבע
לרשות תושבי חוץ ומחייב למכור כל
מטבע זר שנמצא ברשותו.

נאשם בראונשטיץ
קל״אנט להברחות: אוצר המדינה
בראונשטיין עלה בשנת 1950 לישראל לאחר
שהיה מבוקש על ידי משטרת המזרח והמערב
גם יחד, הביא עמו סכומים ניכרים של
מטבע חוץ אותם השקיע במפעלים חיוניים *.
רכוש נוסף שהביא — קשריו ברחבי־בי
העולם.
הודות לאלה נהנה ממעמד מיוחד. ניתן לו
לבצע עיסקות שכל אדם אחר, במקומו, היה
עלול למצוא עצמו בגללן בבית־סוהר. אולם
הוא לא חשש משום פעולה משטרתית נגדו.
היתד, לו סיבה טובה מאוד: בין שאר העים־
קות המפוקפקות שהיו בגדר הברחת מטבע,
נכללו עיסקות חשובות למען לקוח חשוב מאוד.
היה זה אוצר המדינה בכבודו ובעצמו.
בחסות חסינות זו, שעוררה את קנאת כל שאר
מבריחי ישראל, פתח בראונשטיין משרד
עצמאי ליבוא מזון, הפך ליבואן הראשי של
מוצרי נס־קפה. כן מימן בעזרת כספו את
יבוא המזון של רוב חברות הסקריפ ויבואני
מזון אחרים, תמורת רווחים הוגנים. משרד ה־אוצר
עצמו שלח לו יבואנים חסרי מטבע
חוץ.
אולם לא לעולם חוסן. כשהתחלפה הקואליציה
הממשלתית, הוחלט בלחץ צדדים מעוניי-
נים, שאין זה הוגן שאדם פרטי מארגן תחבולות
מידמה עבור האוצר. ביחוד אין זה הוגן
כשזה מפריע לחברת היבוא ההסתדרותית,
עמיזן.
בראונשטיין הואשם בחריגה מתחומי הרשיון
שניתן לו. בכל כתב האישום לא היתר, גם
עבירה אחת המיוחסת לעסקותיו עם האוצר.
המפסיד האמיתי. מוקף עשרות יצירות
אמנות מקוריות, המסוגלות לפאר כל מוזיאון
מכובד בעולם, לא חשש בראונשטיין מהפסדים.
הסביר הוא :״הקו החדש בממשלה
שינה את היחס כלפי.״
גם הוא עצמו שינה את יחסו. האיש שהיה
חורם לקרנות כל המפלגות, כולל מפא״י, הפך
לתורם בעילום שם של הועד להגנת גרי׳ נתלה המפסיד האמיתי היתד, המדינה עצמה. חידוש
מלאי המזון כמעט ונפסק כליל. עסקי חברות
היבוא שעדיין לא חוסלו, פחתו במידה
נכרת. הנהנה היחידי: חברת עמיזן.
* כמו ממגורות דגון בחיפה, בהן הוא
בעל המניות הראשי.

הוילה של פראונשטיין
למבריח: מעמד מיוחד

ודד ה __ם ש,־<

השעתיים הוואמתיות שהסתיימו בוצת -מתוארות בני הנאשם

פולים חזו למקום חנעוע
תעלומת רצח סוחר הבגדים הישיש יצחק קדאוזנר; ,שארה ככה, והוא ענה לי :׳כחצי שעה.׳
סתומה גם אחרי שהמשטרה הודיעה כי החשוד כרצח,
יצאתי מיד החוצה. כל החנויות היו
צעיר כן 27 כשם אלכרט פוליטי נמצא בידה. מיהו פוליטי*
האם היה זה רצח בכוונה תחילה? מה התרחש כחנות סגורות. ניגשתי לקיוסק בקיר־הבגדים
שברחוב המלך ג׳ורג׳ ,כמשך השעתיים שקדמו בת מקום ובקשתי משני אנשים שלרצח?
שאלות אלו נשארו כלתי ברורות, עד שהחלה עמדו שם שיראו מה נעשה בחנות.״
יחיאל שטמלר, בעל מזנון תנובה
השבוע, כתל־אכיב, חקירתו המוקדמת של הנאשם כפני
ברחוב המלך ג׳ורג׳ ,שכנו של קלאוז־כית־משפט
השלום.
נר, שמע על המקרה רק כשפתח את
״זהו זה, זהו זה,״ הצביעו הנוכ נה אלי. אבל הוא הסתכל על השעון החנות אחרי הצהריים. קלאוזנר היה
חים באולם בית־המשפט, על אחד ואמר שכבר מאוחר ושהוא הולך אז בבית־החולים. סיפר שטמלר :
״מצאתי את קלאוזנר בחדר למקרי
העבריינים שהובא, מלווה שוטרים, לסגור את החנות, אז יצאתי.״
אסון. באותו רגע באה אחות ומסרה
לאולם .״רואים בפרצוף שהוא רו¥

שהוא שוב בהכרה. ניגשתי אליו וצח,״
הסבירה גברת רגשנית. אולם
״אמרתי זו שיקום.״ החזקתי בידו. היד היתד, קרה. שאלהאיש
נידון רק באשמת פריתי
אותו באידיש אם הוא מכיר אוצה
קטנה.
כשהופיע פוליטי עצמו, כבול ב ע ה ^ אחרלצכ ^ לכמלל חנו ת תי• הוא ענה באידיש: אה, כן. אז
יעקב וינר, תושב גדרה• סי אמר לי שאדם אחד נכנס לחנות וידיו
ורגליו, מלווה משמר משטרה
כבד, לא שיער איש שהוא הוא ה פר וינר בעדותו :״הייתי באותו יום אמר שרוצה לקנות הרבה סחורה. ב חולצה לקנות ורציתי
בתל־אביב
אמר
לו שיארוז והוא ארז. האדם
נאשם ברצח.
הוא היה הדור בלבושו, מגולח ו חנות לבגדים משומשים. הגעתי ל רצה לקהת את החבילה בלי כסף ומטופח
שערות, לצווארו היה צעיף חנות בשעה שתיים בצהריים. כש הוא לא נתן לו, ואז קיבל מכה בצמר
משובץ. תווי פניו חדים וא נכנסתי לא ראיתי בתחילה שום ד ראש.״
מיצים, עיניו ירוקות שקטות. רק
צפורני ידיו היו שחורות.
כשעלה אלברט פוליטי לפני ארבע
שנים מצרפת ונשלח להתישבות בכפר
אוריה בהרי ירושלים׳ לא הצליח
להיקלט במקום. יליד מרסיי,
שדם קורסיקאי זורם בעורקיו, לא
יכול היה להסתגל לחיי שיגרה שקטים,
למרות שכל מכריו הכירוהו
כאדם שקט ורך.
מה עשה אלברט פוליטי מיום שעזב
את המושב יודע רק הוא בעצמו.
מדי פעם היה מופיע בבתי מלון
שונים בערים הגדולות ללינה של
לילה אחד. לשואלים, ידע לספר,
שהוא עומד להצטרף אל אשתו ובנו
הנמצאים בצרפת, התומכים בו.
בדרך כלל לא הירבה לשוחח. היה
׳מסוגר בתוך עצמו.

״זה 7א נכון1״
הדירה של פוליטי. ארגז עץ שעמד בחדר המדרגות של נזלון מסחרי,
ך• אחרונה, אזר הכסף מכיסו. שימש לפוליטי מקום לינה בלילות. פוליטי הוביל את חוקריו למקוס,

דלת הושטתי את י ד מעבר לשולחן
ופתחתי קצת את המגירה, בתוכה
ראיתי את הארנק עם הכסף. הכנסתי
את ידי לתוך המגירה אבל בינתיים
הוא חזר אל מאחורי השולחן והספיק
לתפוס את ידי. הוא סגר לי את המגירה
על היד.
אני תפסתי בדש מעילו ומשכתי
אותו אלי. הוא נסוג ורץ לדלת הראשית.
אני רצתי אחריו וסחבתי
אותו חזרה. הוא ניסה להדוף אותי
אחורנית.
אז הושטתי את יד ימיני אחורה
כשגופי מוטה אלכסונית ותפסתי את
המוט. נתתי לו מספר מכות על הראש
והוא נפל. שמעתי אותו שהוא
נושם. לא נתתי לו יותר מכות אחרי
שנפל. זרקתי את המוט על חבילת
המגפיים שעמדה בפינה׳ תפסתי את
החבילה ואת הארנק וברחתי.״

טעות בחישוב
ן* רך רחוב רש ״י, החל פילי-

( טי את מנוסת הבהלה שלו. במקרה
נתקל במונית שנעצרה להוריד
נוסע, קפץ לתוכה ונסע, עמה עד לתחנה
המרכזית, שם ניגש והפקיד
את החבילה במשרד אגד.
יומיים לאחר הרצח, חזר פוליטי
לתחנה המרכזית, הוציא את החבילה,
לקח ממנה בטלדרם וזוג נעליים
שהיו ארוזות בתוך קרטון. הוא הניח
אותם מתחת לספסל אוטובוס שעמד
לצאת לירושלים, והשאירם שם.
את שאר החבילה לקח עמו ונסע
לבית השימוש הצבורי שבשדרות
ירושלים, ביפו. סיפר פוליטי :״האחראי
של בית השימוש היד, כזה
זקן שחור. הוא אמר לי לעזוב את
החבילה בחוץ, אולם אני נכנסתי עם
החבילה לתוך התא.״ בבית השימוש
החליף פוליטי את בגדיו, זרק
את הארנק שלקח מחנות הנרצח.
לאחר מכן התייצב במשטרה, הודיע
כי קנה את הבגדים מידי צעיר
אחר שהוא חושד בו שהוא הרוצח.
אולם כאן חלה טעות בחישוביו.
בתחנת המשטרה נפגש פוליטי עם
אהרון שרמן, האיש שראה אותו במקום
הרצח. שרמן נקרא למשטרה
לזהות את הרוצח, עמו נפגש בחנות.
הוא פג^ז את פוליטי במסדרון, שו מכשיר הרצח. מוצג משפטי
חח עמו, לא העלה כלל בדעתו, היכן בתיק ,474-/56 ציר של מלטשת
נפגשו קודם. אחרי כן ניסה למצוא יהלומים, בו היכם פוליטי שלש
את הרוצח במסדר זיהוי שנערך ב פעמים על ראשו של קלאוזנר עז
מקום. איש מהמשתתפים לא התאים שצנח האחרון ללא הכרת ונפטר.
לדמות שבזכרונו. הוא דיפדף באלבומי
המשטרה, לשוא. האיש המבוקש
לא היה פושע מועד.
כשעמד שרמן לצאת נתקל שוב
בפוליטי ; ״הוא הזכיר לי את ע>ין
החנות משום מה. הוא ישב בצד, בתלבושת
אזרחית. גם קולו היה דומה
לקול הקונה שהיד, אז בחנות.
אמרתי לקצין שהוא דומה לקונה.״
פוליטי נשבר.

׳ /שוב לא היה מסוגל לשלם עבור הדגים בפניהם כיצד היה שובב בארגז, סוגר את המכסה בעזרת מוט
בתי מלון, הכין לו דירה משלו. היה עץ קצר. פוליטי השתמש בעתונים ישנים ששימשו לו כמזרון.
זה ארגז עץ גדול, באורך של מטר
וחצי׳ שעמד בחדר המדרגות של
מלון מסחרי בתל־אביב. בלילות היה
נכנם לתוך הארגז, מוריד בעזרת
מקל את המכסה על ראשו, משאיר
רק פתח צר בשביל אויר.
בשבת שקדמה לרצח, התרחץ פוליטי
ליד ברז המים שנמצא בחצר.
סיפר פוליטי לחוקריו :״ראיתי בחצר
מוט ברזל קצר שהיה מונח מתחת
לצנור הביוב, לקחתי אותו,
עטפתי אותו בעתון ושמתי בארגז.״
היה זה ציר מכונת ליטוש יהלומים.
באותו בנין נמצאת מלטשת יהלומים.
ביום הראשון, לפני שלושה שבועות,
יצא פוליטי מארגזו כשמוט הברזל
מוסתר מתחת מעילו. הוא
הסתובב בעיר כל שעות הבוקר, נכנס
לחנותו של קלאוזנר קרוב לש¥

עה 12 בצהרים.
סיפר אהרון שכמן, בעל חנות דהתעלומה
נפתרה
גים בתל־אביב :״באותו יום רציתי
* * ש ך יו מיי ם הוביל אלברט פר
לקנות מכנסיים לעבודה. הלכתי ל מקום הפשע. כתמי דם גדולים על ריצפת חנות הבגדים של קלאוזנר,
חנות של קלאוזנר, כי קניתי שם נשארו עד שחזר פוליטי למקום, בלווית המשטרה. המעגלים הלבנים מסמנים ( /ליטי את החוקרים לכל המקומות
מספר פעמים. הגעתי לשם לפני ה את מקומם של הנרצח והרוצח, שעה שהונחתה המכה במרחק חצי מטר. בהם שהה אחרי הרצח, עזר להם לשעה
אחת בצהרים ומצאתי שם את
שחזר את ההתרחשויות בתוך הח,,נתתי
דו מספר מכות.״ נות. הוא סירב לראות ולזהות את
בעל החנות ועוד אדם אחד.
בר, כי החנות היתד, שרויה באפלה,
מוט הברזל ששימש ככלי ההריגה,
על השולחן היתר, מונחת חבילה למרות שהיתר, פתוחה. קראתי ״הלו״
* • ה שאירע כחנות באותה העדיף לצייר לחוקרים את צורתו
של בגדים מוכנה לאריזה. האדם ד לתוך החנות, אך איש לא ענה.
שעה שהפרידה בין שני הבי בדיקנות.
רש עוד כובע וילקוט. אחר כך ביהסתכלתי
סביבי בתוך החנות וללמקום
הרצח, חזר פוליטי במונית
קש עוד דברים קטנים. הוא ביקש פתע ראיתי גופת אדם מונחת לפני. קורים, ידע רק פוליטי עצמו. בעדושרוכי
נעליים מעור. בעל החנות ח חציה העליון של הגופה היתה׳מתחת תו בפני חוקריו, סיפר פוליטי :״כ שכורה בלוזית שוטרים בתלבושת
תך זוג מהחבילה של השרוכים ונתן לשורת מעילים תלויים. ראיתי ש אשר נכנסתי לחנות הנחתי את מוט אזרחית, הצביע בדייקנות על כל פרט
לו זוג. הוא נתן לו חשבון ואמר הרגליים נעות וחשבתי שהוא מסדר הברזל בצד. אני עמדתי ליד השול של מקרה הרצח. התעלומה נפטרה.
שהמחיר הוא ארבעים לירות.
את המעילים, אמרתי לו שיקום. ה חן שעליו היתר, מונחת האריזה. לפברגע
שהסירו את הכבלים מידיו,
האיש לקח את החשבון בדק או איש ענה לי , :מי שם?׳ על זה ע ני שלקחתי את החבילה, ניגש ה הפליט פוליטי קול זעקה קצרה. אחר
תו׳ אמר שזה לא נכון ושאצלו יו ניתי , :קונה שרוצה לקנות.׳ הוא מוכר ודחף קצת את הדלת. הוא ישב באולם בית המשפט בשקט מופצא
רק 37,5לירות. אחר כך לקח לא קם ואז הסתכלתי ביתר עיון. סגר אותה קצת ואמר שלא רוצה תי, עקב !באדישות אחר מהלך הדיופתק
וחישב ואמר שהחשבון בסדר. קרוב לגופה ראיתי טיפות דם. שאל שיכנסו עוד קונים עד שנגמור את נים. רק כשהוצג בפני השופט מוט
אני עמדתי עד שבעל החנות התפ תי את האיש כמה זמן הוא שוכב החשבון. בזמן שהוא היה ליד ה הברזל הסתיר הנאשם את פניו בידיו.

נר נשאר תלוי על מדפי הבגדים
המשומשים והציוד הצבאי הבלוי,
ביניהם בחר פוליטי את החפצים
שהביאו להרצחו של הסוחר.

הנידון
(הנושך נזננזוד )3

הסהרון הפורה -את ארץ־ישראל,
עכר־הירדן, לבנון, סוריה ועיראק.
מדינה יהודית בזאת תהיה די גדולה
כדי להופיע על המפה הפוליטית
כגורם עצמאי, שיש לו סיכוי
להתקיים לאורך ימים.
מתנגדיה של השקפה זו טוענים כי אינה
מציאותית לחלוטין, כי אין שום כוח יהודי
המסוגל לכבוש את העולם הערבי, וכי התוצאה
היחידה תהיה שפיכת הטיסה האחרונה
של דם עברי בשדות הקטל של מלחמת־התאבדות.

דרך
השלישית היא זו של מק״י —
( 1הדרך הקלאסית של הקומוניזם האדוק.

מק״י מאמינה בי המאבק כמרחב
הוא רק חלק זעיר מן המאבק
העולמי, ושעם נצחון הקומוניזם
כעולם ייעלמו כאופן אוטומטי הניגודים
הלאומיים בין ישראל.והערכים.
הרפובליקה הסובייטית הישראלית
והרפוכליקות הסובייטיות
הערביות יחיו בצוותא ובשלום
כמחנה המהפכה.

מתנגדי מק״י טוענים כי אין טעם להחליף
כובש זר אחד במשנהו, וכי ברית־המועצות
עלולה להקריב את כל ישראל על מזבח המאמץ
לרכוש את העולם הערבי. אך הויכוח
הוא חסר־ערך. דרך זו, כמו הדרכים האחרות,
מבוססת קודם כל על האמונה נמוש־כלים
ראשונים מסויימים. מי שאינו שותף
לאמונה זו, ממילא אינו יכול לקבל את המסקנות.

• דרך הרביעית היא דרך ההשתלבות
| 1במרחב, פלישתה המדינית של ישראל
לתוך התהליך המהפכני של העמים השמיים
המתעוררים.

הרוצה ללכת בדרך זו חייב לקבל
מושכל-ראשון אחד: שישראל היא
קודם בל, ומעל לכל חלק בלתי-
נפרד של המרחב השמי, מבחינה
פוליטית, צבאית, רוחנית וכלכלית,
ולא מיפקדה של עדה דתית
בינלאומית. היא יכולה וחייכת לדאוג
לגורל היהודים כעולם, אך אין
היא שייכת ליהודים אלה.
כמדינה שמית, שהיא חלק מהמרחב ומהעולם
של אפריקה ואסיה, חייבת ישראל לקחת
חלק פעיל בעיצוב דמותן של ארצות ערב,
ללחום מבפנים ובאמצעים מהפכניים במשטרים
הערבים העויינים, להיאבק למען הקמת
מסגרת מרחבית חדשה, בה תהיה היא שותפת
במלוא כוחה. החזית שוב לא תעבור
אז בין ישראל לבין הערבים, אלא בין חלק
אחד של המרחב לבין חלק שני.
כמו כל הדרכים האחרות, מחייבת הדרך
הכלל־שמית שינוי קיצוני של עמדת ישראל
כמעט בכל שטחי החיים. היא תתווה כיוון
חדש להתפתחותה הרוחנית והפוליטית, הכלכלית
והצבאית. וכמו שאר הדרכים, הרי
אדם שאונו מקבל את הנחותיה היסודיות,
ישלול ממילא גם את המסקנות.

* * י שככול בכבלי־המחשבה של המשטר
* 1הקיים, מוכרח להגיע בימים אלה עד לגבולות
היאוש. זוהי הסיבה למבוכת* הקודרת
של קברניטי המדינה. ששוב אינם יכולים
לשנות את כל השקפת־עולם אחרי, המשים
שנה של פעילות פוליטית בכיוון הפוך.

כרכות ו^ ו1^1הו^
פל הקוראים המבקשים לפרוד את גליונות ״העולם הזה״
מהשנה שעברה -או מכל שנה אחרת -מתבקשים להמציאם
בדואר (ת. ד ,136 .תל־אכיב) או כאופן אישי(רחוב גליקסון ,8
תל אביב, כין השעות 13.00 - 11.00ו־.)18.30 - 16.30
מחיר הכריכה הוא 3.500ל״י והקוראים החפצים לקבל את
הכרך הכיתה כדואר מתבקשים להוסיף סך 500 פרוטה.
הקוראים מתבקשים למסור את השבועונים כחכילות מסודרות,
בשהגליונות מונחים לפי מספריהם הסידוריים, עם המספר
הקטן למטה והגליון האחרון של השנה, למעלה.
המערכת תשלים את הגליונות החסרים תמורת תשלום נוסף
של 350 פרוטה לגליון.

אולם מצב המדינה אינו מיואש
בלל. כוח-חיים עצום גלום בה, יוצר
מדי יום אלפי מעשים פוריים
לאורך הגבולות הגיאוגרפיים והרוחניים.
אם אין המדינה מסוגלת לזוז,
אם היא נראית ־ביום באדם משותק,
הרי אין זה כגלל אבדן השרירים.
כמו גוליבר, קשרו אותה
הגמדים לקרקע כאלפי חוטים קטנים
של מחשבות מיושנות.
המשרד: תל־אביב
רח׳ הקישון — 41 טל 81674 .

תפקידו של הדור הצעיר הוא לקרוע חוטים
אלה, לפלס דרכים נועזות חדשות במרחב
המדיני. הגוף הלאומי המשוחרר, כשיקום
ויזדקף שוב במלוא שיעור קומתו, יהיה מסוגל
לצאת למיצעד ארוך ומפרך — אם
רומזת לו בסוף הדרך מטרה הגיונית ומעשית.

אין.מתחרה לאבקת כביסה
אמנות מחול
לעניין
מאיתהגיאהם (ולהקת המחול
שלה) — עוררה עוד לפני בואה
לישראל שפע אינסופי של הערצה
שהריצה את הקהל אל הקופות, לרכישת
הכרטיסים היקרים. הערצה
זאת השתקפה גם במאמרי הביקורת
הרבים בעתונות.
אולם ביקורת עניינית הרבה יותר
נשמעה בשיחה שהתנהלה באולם ההמתנה
של בית־הבימה, בשעת ההפסקה
בהופעתה של מארתה גראהם.
השתתפו בה במאים, שחקנים ועיתונאים,
בתוכם שחקנית התיאטרון הקאמרי
חנה מרון, הבמאי גרשון
פלוטקין, עורך התסכיתים של קול
ישראל מיכאל אוהד, העיתונאי חיים
גליקשטיין ואחרים.

״כי זוהי רשת העורקים והעצבים
הנובע ממאורת־הלב, כמו שנקרא הקטע.״
״בצורה כזאת,״ ליגלג מישהו
,״היא הופכת למה שאנחנו
קוראים בעברית פקעת עצבים.״
מן הוויכוחים אפשר היה להוציא
רק מסקנה אחת: ייתכן מאד ש־מארתה
גראהם היא אמנית גדולה,
אבל מספר האנשים המסוגלים להבין
כראוי את אמנותה בישראל הוא
קטן בהרבה מכפי שמוכן מישהו ל אין עשן בלי צחוק
הודות בכך.
מהגוער? (תוכניתה התשיעית
למארתה גראהם עצמה היתד, תשו של להקת הנח״ל; בבימוי דוד ברגבה
אחרת לשואלים .״היהודים הם מן ; מערכונים מאת אפרים קישון
עם מוזר,״ אמרה היא .״הכל הם ודן בן־אמוץ ; פיזמונים מאת יחירוצים
להבין דווקא. הצגתי בכל אל מוהר ; מוסיקה מאת משה ווי־מדינות
העולם כמעט ובשום מקום לנסקי, אלכסנדר אברמוביץ, מרדכי
לא ביקשו ממני הסברים. ישבו, ראו זעירא ויוסף וואלד) — להקת הנח״ל
ונהנו ככל שאפשר ליהנות מראייה מזדרזת להשיב על השאלה החמה
ראשונה. האמנות שלי היא כמו מר בתוכנית לוהטת ממש, המעלה עשן.
בדיו היאוש, על רקע צרותינו המגוחכות
והתלהבותנו המאוכזבת.
מבקר לא פאריסיה ליברה שם את
הדגש על המחבר :״עמוס קינן, סופר
ישראלי, שנתן לנו חומר לאחת
היצירות המעניינות ביותר בעולם
הריקוד.״

תיאטרון

ראש פיזמון /תקף אותי מין חשק
להופיע / ,ולא אהיה עוד זנב המערכון
/ .גם לי סוף סוף תפקיד ראשי
מגיע.״

?יוה

מיבצע אימוץ
פשיטה ככפר (מערך מוסיקלי
בשלושה אימוצים מאת אהרן מגד;
מוצג בלהקת פיקוד המרכז בבימוי
גדעון שמרי, פזמונים מאת ש. כרמל,
אברהם בירמן ויצחק יצחקי; מוסיקה
מאת יוחנן זראי, ש .כרמל, ואלכסנדר
אוריה בוסקוביץ׳; הצייר
ז׳אן גילון) — עורכת יחידת צה״ל
שבהתאם לאופנה האחרונה בארץ,
אומצה על־ידי מושב עובדים סמוך.
החיילים בטוחים כי הם באים לשבועיים
של מנוחה והתעלסות עם
בנות הכפר, אך המושבניקים גוזלים
מהם את המנוחה ולוקחים אותם

תלוש מתנה ככל קופסה
תוצרת נקה
המפיצים היחידים חב׳ נורית בע״מ

רקדנית סניירה והגרי להקת ״ארבע העונות״ כ״זה האיש״
קאפקא, צ׳אפלין ולהבה רוקדת
השיחה התנהלה לאחר סיום המחול
מאורת־תלב, המבוסם על אגדת
מריאה, שהוצגה לא מזמן גם ב־הבימה,
עם עלות המסך רואה הצופה
משמאל הבמה שורה של גבעות קטנות
ועגולות בצבעי אפור וורוד. מצד
ימין ניצב מבנה תכלכל וסעו־קל,
ומתוכו כמו צומח שיח דוקרני,
עשוי חוטי זהב מוזהבים.
סיפורה של מדיאה, האשד, ר,אומללה,שנקמה
נקמת דמים בבעלה הבוגדני
ורצחה את אשתו הצעירה,
הוצג בצורה מובנת למדי, בקוריו
הכלליים. אף על הפרטים התנהל
בהפסק* תיכוח ער.
אח 1המשוחחים טען, כי הסרט
האדום שהוציאה מארתה גראהם מחיקה
!באמצע הריקוד והחלה •להשתעשע
בו, אינו אלא סמל לדם השפוך,
שהיא שותה אותו בתאווה.
על דיעד. זאת חלקה שחקנית ידועה,
שאמרה כי היא סבורה שהסרט
האדום הוא סמל לשני ילדיה של
מדיאה, שגם אותם היא רוצחת להגדיל
נקמה ולהאדיר. פירוש שלישי,
פשטני יותר, סיפק משוחח אחר. לגביו,
היה הסרט האדום סמל לנקמה
שמדיאה כורכת סביב עצמה.
לא פחות וויכוחים עורר השיח המוזהב
מחוטי ברזל, שלאחר ביצוע
הנקמה נוטלת אותו מארתה גראהם
ממקומו ומרכיבה אותו על כתפיה.
״זהו סמל הרוע העוקצני,״ אמר
שחקן ,״שהופך לחלק ממדיאה עצמה,
אחרי המעשה.״ ״ואני סבורה,״
אמרה מי שמתסזנת להיות שחקנית,
העולם הזה 958

סיקר, חדישה — אי אפשר להבין
אותה מראייה ראשונה.״
בחוץ ישראל• בפאריס
זהו האיש (עמום קינן, פונטן
דה קאטר סיזון, פאריס) העסיק בשבוע
שעבר את מבקרי האמנות של
עתוני פאריס. המחזה (העולם הזה
) 956 נראה מוזר ויוצא־דופן גם בבירת
המחזות המוזרים ויוצאי־ה־דופן.
כתב
לה מונד: התיאטרון לה-פוד
טן־דה־קאטר־סז׳ון (מעיין ארבע העונות)
,השוכן באורווה ישנה,
מקפיד על העידון. הוא גם אסתטי
יותר ממקומות רבים אחרים: תוכניתו
החדשה מגישה את מאמציו של
הכוריאוגרף מורים בז׳אר. שותפו ל־
!מעשה, הפעם, הוא עמוס קינן, משורר
ישראלי צעיר.
סידרת?־,מערכונים מציירים לנו את
הבלי חיינו, המגיעים עד לכדי גיחוך
מבהיל. אדאמוב, מילר, קפקא —
נדמה כאילו התבטאו גם הם בשלושת
התמונות. להנאת העינים: תפאורה
משעשעת ויופיה של מישל
סניירה, הלהבה הרוקדת.

קשה מאד ומריר מאד.
פארי־פרס כינה את ההצגה כ״מין
:באלט סמלי, חזי רוח צ׳אפלינית, שהבמאי
הצליח להפיק ממקור קשה
מאד ומריר מאד.״
מבקר קומבא כתב אף הוא באותה
רוח: מעשיהן של דמויות, שצוירו

אחד הדברים היפים בלהקה זאת,
המתפתחת מתוכנית לתוכנית וכובשת
לה בצדק מעמד של התיאטרון
הסאטירי היחיד והטוב של ישראל,
הוא שאיננה מנסה לקפוץ מעל לעצמה.
התוכנית הורכבה ממערבו־נים
ופיזמונים ההולמים בדיוק את
יכולת המשחק של חברי הלהקה. התוצאה:
התפוצצויות של צחוק בלי
תי פוסקות למשך כל השעתיים.
מבחינת המגמה, להקת הנח״ל היא
הנועזת ביותר בין הלהקות הצבאיות.
היא היחידה שאיננה מתביישת
להשמיע דברי ביקורת נוקבים וחריפים,
לדברי ההטפה לחלוציות ונכונות.
על במתה מוצלפים קשות אותם
קצינים שהפכו את הצבא לבית־הב־ראה
(בשביל עצמם) ולגיהינום (בשביל
אחרים) ,כמו גם מארגני הטכס
ההיסטורי לפתיחת הסניף החדש של
השק״ם !בכביש רמלה־לוד, המכינים
מסכת ספרותית־מוסיקאלית־היסטו־רית
על השק״ם ואלפיים השנה. כל
מי שהיה פעם קורבן לטכס היסטורי
כזה אינו יכול להפסיק אף לדקה אחת
את הצחוק הפרוע.
לאחר קטעים כאלה, נעים יותר לעכל
את מוסר־ההשכל החבוי בצורה
יפה במערכון על.משתמטי קרן־המגן,
שהוא אחד מן המוצלחים ביותר, ואפילו
מוסר־ההשכל עצמו, המופיע
כגיבור של פיזמון מיוחד :״אני
הוא הקרוי מוסר־השכל /היום על
הפיזמון הכרזתי מרד / .נמאס לי
בפרוזדור להתבטל /ולשחק תפקיד
בגודל זרת / .על כן פרצתי כאן ב־

לעבודה בשדה וברפת, בעוד שהאמהות
גוזלות מהם את ההתעלסות,
בהשגיחן בשבע עיניים על הבנות.
במצב זה, נאלצים המוחות׳הצבאיים
להמציא דרך לעיקוף והטעייה.
הם מזמינים את המושבניקים לבי־קור־גומלין
במחנה הצבאי, ושם הם
מלבישים אותם במדים ומוסרים אותם
לידי מפקד שזה עתה הגיע.
*במשך שלושה ימים משפשף המפקד
את הטירונים המשונים שלו, בעוד
שהחיילים שחזרו למושב, נוכחים
לדעת כי עליהם הוטלה מעתה
הדאגה לשדות ולבעלי־החיים. בשיטות
צבאיות יעילות הם ניגשים
למשימה, ומבצעים אותה בהצלחה
מפתיעה. בסופו של דבר, מגלה המפקד
החדש את מכתב־ד,אימוץ ומביא
את יחידתו, כלומר את המושבניקים
הקשישים, לאימוץ אל המושב
שלהם עצמם. בראותם כי המשקים
לא הוזנחו הם מתפייסים ומרשים
לחיילים לחזר אחרי בנותיהם
ללא הפרעה. סוף טוב, הכל טוב.
ההצגה, שתזכה בוזדאי להצלחה בקהל
הטבעי שלה, סובלת מעודף השאפתנות
של המחבר והבמאי. השחקנים
הטירונים מתבקשים לעמוד
במשימה של עיצוב טיפוסים לאורך
מחזה שלם, משתדלים לעשות זאת
בדרך הקלה ביותר — חיקוי של מבטא
רוסי נלעג.
תריסר נקודות אור בהצגה הם
תריסר הפיזמונים, שכמה מהם ייקלטו
סזדאי מחר־מחרתיים וייהפכו ל־מושרים
בפי כל.

קולנוע ישראל כובב דורך בבוץ

מובן גואליו:
נל סון וודא מננעזן י

נוס עשו ריווח
יוגדל כין פותרי תשבץ ״העולם הזה״ 956

מאוזן .2 :אותה
חוגגים בה׳ באייר
; .8פרח חריף-
ריח ; 10 ימת החולה
; .13 זכות השמורה
למעצמות הגדולות
במועצת הב־טחון
14 כן, באנגלית
; .15 סמל דתי;
. 16 מלה אהובה
על נהג מונית ;
.17ח״ב מק״י ; .18
בית־חולים לחולי־רוח
; .20 סמן רבות
; .21 שיח ; .23
אות ; .25 חברת הליגה
הערבית ; .27
נהר הגבול בין פולין
לגרמניה ; .29
כלי־נשק ; .30 משומש
; .32 אהובות
על סטטיסטיקאי ;
.34 מנהג דת קתולי
ז .35 מלת אזעקה;
.36 מי שהיה
שר האוצר הבריטי ;
.37 אבר חיוני ; .39
כתר; .40 רב־אלוף;
.41 מלת שאלה ; .42 בן אדם ; .43 לא נפרד
מעולם מן האדם ; .44 דו־תחמוצת המימן ;
! .45 מכלול מידות רוחניות.

מ או נ ך .1 :בשבת׳ אחר פרשת השבוע !
.2בן יהודה ; .3תכונה טובה לנערות ; .4
חווה לכל חי ; .5חוקר הארץ ; .6אחד מבני
ההגדה ; .7רהיט בית ; .8פקודה ; .9קרם;
.11 בלי בשח־מת 12 מספר פרקי איוב ;
. 18 ארץ מרכדאמדיקאית 19 במוצאי שבת
; .21 בית דין גבוה ; .22 מחשבות ;
.24 משק בגבול הצפון ; .25 סגן .26 :מאליו
; .28 מייסד הפאבייאנים ; .29 תחת ;
.31 כמו .33 ; 9מתלויי פורים ; .34 תבוסת
נפוליאון ; .38 מלכות מרחבית קדומה ; .41

סרטים

מוקש נגד נשואי

נושא מעניין למדי ; .43 אויב.
ספרים פרסי
עשר!ה
לפותרי תשבץ ״העולם הזה״ 954
מיכה נתן, הרצל ,162 רחובות ; אהרון
שרעבי, שכונת עזרא ובצרון, ליד ראשון־
לציון ; פנינה ליבזון, כ״ג יורדי הסירה 32
תל־אביב ; יורם ברנשטיין, חוזת הבוקרים,
בית־ניר, דואר גל־און ; אברהם בכר, שיכון
רזניק, ראשון־לציון ; יפה ספובק, אורלוב ,7
פתח־ תקווה ; חנוך פשרובסקי, מכבי , 19
רעננה ; קטינה טובי, וזרמיזה ,5תל־אביב ;
יהודה רוזנוביץ, סוקולוב .,14 תל־אביב ; יהודית
גולדמן, ברקת ,4נתניה.

(ראה שער)
״אין כעוגות של אמא,״ אומר הבעל לאשתו
המאוכזבת ״אין חדש תחת השמש,״ ״אין
טוב מיין ישן.״ אימרות אלה ועוד רבות
רבות מוכיחות מה גדולה שמרנותו של האדם•
!!.פילו המהפכן אינו מהפכן באמת.
לרוב הוא שואף למהפכות כאלה שכבר היו
פעם. החדש מעורר חשד. הישן, או הדומה
למה שכבר היה נראה לו כידיד ישן, העדיף
לאין ערוך על הזר.
באשה הדקה, ארוכת הגוו, כבדת החיה׳
שהתהלכה על הבד באי־כשרון, לא היה
כל חדש• היא לבשה מכנסיים קצרים הדוקים
לגופה. רגליה דרכו בבוץ הנהר. סילבאנה מג־גאנו
בהארז הנור? כמעט. סופיה לורן בבת
הנהר.
אבל לקהל לא איכפת. הוא את שלו קיבל.
הסרט נראה מיושן, הכל כמו
שהיה פעם, אבל הכוכב —
הכוכב החדש הוא.
לא על שיש. הצלחת בת
הנהר היא הוכחה בדוקה נוספת
להצלחת המה-שבאפנה.
סרט רע! ,משעמם, שהכל מודים
שהוא רע — זוכה להצלחה
רבתי. השמועה — ואין
גורם משפיע מזה על
ביקורם של אנשים בקולנוע
— אומרת כי בהחלט לא
כדאי לראות את בת הנהר
וכי סופיה לורן נראית בו
לבושה בצניעות מאקסימא׳
לית. אבל האיש ברחוב מסרב
להאמין לדברי חברו,
אינו חדל מלנהור אל סופיה.
״אינני מבין את טעם הקהל,״
הכריז סופר צעיר ביאוש
בצאתו מבית הקולנוע,
בראותו את ההמונים ממתי־נים
לתורם להיכנס להצגה
השניה.
אבל מפיקי איטליה יודעים
את טעם הקהל. הם גילו
את הסוד, מנצלים אותו
עד תדמו: הוליבוד מלבישה
את המועמדות לכוכבות בגדי
פאר, מצעידה אותן על
מרצפות השיש של תפאורות
הפאר. האיטלקים נוקטים בשיטה
אחרת: מלבישים אותן
בגדי עבודה, לא פחות
צמודים לגוף מבגדי־ים יקרים,
מצעידים אותן על בוץ
קרקע נהרות איטליה, הדרך
הטובענית המובילה להצלחה
בכל העולם. הקהל הישראלי,
שלהיטותו לקולנוע היא הגדולה שבעולם
מוכיח כי הוא אוהב את הישן לא פחות מכל
קהל אחר, עומד על אותה רמת־טעם נמוכה.

חטא על סך ביתך (פוקס המאה־ועש־ריס,
ארצות־הברית) מוכיח כי השם מונרו,
המורכב מראשי־התיבות של ״מוקש־נגד־רוו־קים״
,עלול לסמל גם מוקש־נגד־נשואים. אפתעה
שונה: מארילין היפה אינה יותר בובת-
שעווה של פירסומת, אלא יצור אנושי שו־בה־לבבות,
המחונן בכשרון משחקי.
האגדה אומרת ששבע שנים אחרי נשואיו
נתקף הגבר ההגון על־ידי תשוקה מוזרה
לשלוח את אשתו ואת ילדיו לחופשה, ואת
עצמו לזרועות השכנה הבלונדית. אנשים
בלתי־הגונים נתקפים, כמובן, על־ידי אותה
תשוקה עצמה הרבה זמן לפני כן. אולם הוליבוד
מאוכלסת על־ידי אנשים הגונים בלבד.
אחרי
קרבות איתנים עם בנות המין היפה,
שהתחוללו בדמיונו בלבד, בא! רגעו של תום
יואל להוכיח את גבריותו הלכה למעשה. על

חטא על סף ביתך
נערת הכפר

אף החלודה של שבע שנות נישואים, מתנערת
הגבריות במלוא קומתה, מתישבת ליד
השכנה על כסא־הפסנתר, נופלת עמה על
הארץ עם הנסיון הראשון לנשקה. מוסר ה־השכל,
המבוטא בסרט על־ידי פסיכולוג מקצועי
:״אל תנסה לאנוס בחורה. אולם אם
אינך יכול להימנע מכך, בחר במקום יציב
יותר מאשר כסא־פסנתר ! ״
מארילין, התמימה מן העיירה, מסוגלת לומר
את הדברים האיומים ביותר בפשטות החיננית
של בת טפשה־עשרה. למשל :
״היה כל כך חם אצלי בדירה שהלכתי לישון
באמבט. מה אתה חושב? לא יכולתי להירדם
בכלל. הברז דולף והטיפות לא נתנו לי
לישון. אד תחבתי את הבוהן שלי לתוך הברז,
אבל היא נתקעת בפנים ולא יכולתי
להוציא אותה. למזלי יש טלפון בחדר האמבטיה.
אז טילפנתי לשוער שיעלה ויעזור
לי. אתה יודע, הוא שרברב מצויין. אבל אני
התביישתי נורא. תאר לן, בכלל לא היתה
לי לנה על צפורני הרגליים !״

״חטא על סך ביתך׳
נזונרושם אדיר
במחזה המקורי, של ג׳ורג׳ אקסלרוד ששיגע
את ברודווי, מסתיימת ההרפתקה במיטה משותפת
_.למחרת היום חוזר הגבר, צעיר ורענן
יותר, לזרועות אשתו. אולם תועבה
כזאת א־נה מתאימה למוסר ד,הוליבודי העדין.
בסרט ישן הגבר על הספה בחדר הסמוך,
מתייחד עם מארילין רק בחלומונרו.
בכל זאת לא יעורר הסרט חיבה בלב הנשים
שנישאו ׳ לפני שבע שנים, ישאיר מונרושם נ חיובי רק בלב הגברים.

הפתעה בצד הפתעה
נערתהכפר (פרמאונט, ארצות ץ ולברית)
הוא עיבוד קולנועי של מחזה (מאת קליפורד
אודסט) אודות אחורי הקלעים של תיאטרון :
מעשה בשחקן, אשה רעה (למראית עין ובמאי
המנסה׳להחזיר את אמונתו בע;צמו.
תחילה סבור הבמאי (וויליאם הולדן) כי האשד,
אשימה בירידתו של בעלה, מגלה כי :
א. לא כן פני הדברים ; ב. גם כי פניה של
האשד, נאים, מתאהב בה. השניים מחזירים
לשחקן את כבודו העצמי.
אין בעלילה משום חידוש רב: דראמה פסיכולוגית
על נושא לא־אהוד ביותר ; הקהל
מעדיף את פני הקלעים על אחוריהם — אולם
ההפתעות צפונות בשחקנים הראשיים: בינג
קרוסבי הוא השחקן, גרייס קלי — אשתו.
שניהם מפתיעים. זמרגש קרוסבי מדגים משחק
דרמתי ״כבד״ בהצלחה מפתיעה, נסיכה-
בעתיד * קלי מרכיבה משקפיים, מגלמת
דמות שונה בתכלית מנשי החברה הגבוהה
הקרירות והמנומסות אותן עיצבה ברב סרטיה.
* לאחר נישואיה הקרובים לנסיך נזונאקו
ראינה.
העולם הזה 958

אנשים
בדיוק באמצע

מדוע החליט ראש הממשלה דוד כן־
מריץ לוותר על מכוניתו? הסיבה האמיתית
התבררה רק השבוע: נודע לו, כי השיר
הפופולארי ביותר ברחוב כיום הוא
״לבן־גוריון יש קאדילאק /קאדילאק, קאדי־לאק
/לבן־גוריון יש קאדילאק /ולנו יש
כזה.״ השיר, שמחברו אלמוני, מושר בערך
לפי מנגינת הספיריטיואל יהושע לחם בקרב
יריחו, והוא שיר־הלכת מספר אחד בקרב הנוער
כיום אגב, בי. ג׳י. כבר קיים את
החלטתו זאת ולטכס חלוקת תעודות קרן
המגן הופיע השבוע במכונית ווקסהול בריטית
קטנה סיפר השבוע הרב יהודה
ליים מיימץ 80 כשהציע בשעתו להקים
סנהדרין, התלונן בפניו בי. ג׳י. כי
השם הוא יווני, ואילו הרב הראשי יצחק
אייזיק הלוי הרצת טען כי השם מקודש,
ואסור להשתמש בו. סיכם מיימון :
אם שניהם מתלוננים, סיימן שהשם הוא בדיוק
באמצע, כפי שדרוש שלישייה מעניינת
שנראתה השבוע אובלת ארוחת־צהריים
בצוותא במזנון הכנסת: ח״ב מפא״י עקיבא
מכרין, ח״כ חרות שמשון יוניצ׳
,מן וגיבור פרשת רומק, ראובן (״רומק״)
.׳גרינברג שר־האוצר לוי אשכול החל
;השבוע להתחרות בבלשנות עם משה שרת
:עצמו. הוא הודיע בשמחה כי המונח ״פיקוח
:על המחירים״ אינו נראה לו מתאים, ולכן
ייגע ומצא מונח חדש :״שיגוח״ .מעתה
!ואילך יקויים איפוא לא אי־פיקוח על המחי־ורים,
אלא אי־שיגוח עליהם אחרי שיש־דאל
רודולן* קסטנר חוייב השבוע לשלם
501ל״י למלכיאל גרינוולד הסתכם לפי
ישעה המאזן הכספי ביניהם כך: גרינוולד
!חוייב פעם, במשפט הגדול, לשלם 20ל״י
ומפני שלא הכין את הגנתו. סכום זה בדיוק
;הוחזר לו בפעם אחרת על־ידי היועץ המשפטי
חיים כהן, שלא הכין את תביעתו. בגזר-
!,דין חוייב גרינוולד לשלם ( 1אחת) ל״י בשל
אי־הוכחת אחת האשמות, אך זכה ב־200
ל״י מן האוצר, כפיצוי על שהואשם בשאר
הסעיפים שלא צדק. סיכום זה אינו כולל
כמובן את המיליונים שמשפט זה עלה וערלה
למדינה.

מן הנמוך אל הגבות
לאחר שאפרים קישץ גילה במדורו חד־
!גדיא את השיטה לשליחת מכתב בדואר חינם
((השיטה, שהיא המצאת צייר הארץ שמעון
׳•צבר ; כתוב את שמך כמקבל המכתב,
וזאת שם המוען במקום המיועד לשם השולח.
והדואר יביא אליך את המכתב וידרוש תש

7(01)2(117(1

האמפטון ולהקתו עם מעריצים
ים של נייר
לום קנס, כנהוג במכתב ללא בול. אתה
תסרב לקבלו, והוא יוחזר לשולח, זאת אומרת
לאיש שאליו רצית לשלוח את המכתב)
— נאלץ הדואר להתקין בזריזות תקנה, לפיה
יחוייב גם השולח לשלם קנס כדי לקבל את
מכתבו בחזרה. אל קישון עצמו הגיעו עשרות
מכתבים ללא־בול בהתאם לשיטה החדשה
המנהל הכללי של הדואר משה
כן־מנחם, שפתח השבוע את משרד הדואר
״הנמוך ביותר בעולם״ בסדום — שלח
משם מכתב ברכה מיוחד למשרד־הדואר הגבוה
ביותר בעולם פיסגת הר היונגפראו ב־שווייץ.
הוא ציין בדבריו שמעמדו של המשרד
הגבוה בעולם אינו מובטח, כי
עלולים עוד לבנות משרד דואר על הר גבוה
יותר, אך אין כל סכנה שייבנה משרד נמוך
יותר מהמשרד הסדומי המחזאי האמריקאי
אלתור (מות הסוכן) מילל שלח השבוע
לתיאטרון הבימה, העומד להציג את
מחזהו המראה מעל לגשר, כמה עמודים
של תוספות למחזה. הבימה תהיה התיאטרון
הראשון בעולם שיציג את נוסחתו הסופית
של המחזה. .

השיר והשיר
חברי הפועל המזרחי, המכהנים בתפקידים
גבוהים במנגנון המדינה, התכנסו השבוע כדי
להביע את מורת רוחם על כך שמפלגתם אינה
דואגת להם די הצורך. השיב להם השר
משה שפילא :״אתם מזכירים לי את
הבדיחה על חייל יהודי בשם מרדכי יענקלביץ,
שהועלה בצבא הרוסי לדרגת קורפורל. על
מכתבו הראשון לאחר המינוי חתם: קורפורל
יענקלביץ, לשעבר בנכם מוסקה ח״כ

פסוקי השבוע
• דאש הממשלה דוד בן־גוריץ, בסרבו להצעת שר־המשפטים הפרוגרסיבי
המתפטר פנחס רוזן למסור את שביתת האקדמאים, שהסתיימה בינתיים, לבוררות :
״איך אני יכול ללכת לבוררות כשאני יודע מראש שאפסיד ז״
• הגנראל אדיסץ ל. מ ,כארנם, ראש מטה משקיפי האו״ם בישראל,
בהסבירו לעיתונאי מדוע הוא מתכוזן לנצל את חופשתו השנתית לדייג בקאנדה ולא
בכינרת :״אני אוהב דייג, אך לא יריות. כל מי שמבין בדייג יודע כי הדי יריות
מבריחים את הדגים.״
• ״שורת המתנדבים״ ,בכתב ההגנה שלה במשפט שהוגש נגדה על הוצאת
דיבה על־ידי סגן המפקח הכללי של משטרת ישראל עמום בן־גוריון :״אשר לטענת
התובע כי פירסומי הנתבעים מוציאים עליו שם רע הרי) כבר קודם לפירסומים
הנידונים לא היה לתובע שם טוב״.
• הסופר בנימין גלאי, ברשימה שהוקדשה לאותה פרשה :״בינינו לגין
עצמנו: מי מאתנו, נוסעי־חינם במרכבת־הדואר של ההיסטוריה, לא משך מתוכה —
באין רואים — משהו לעצמו?״ .כולנו, כולנו מרטנו, ברוך השם, נתחים טריים
למדי מבשר אותה ממותה שקורין חזון אלפיים שנה ! ״
• שר־התחכורה משה כרמל, בנאום שנשא באסיפת מהנדסים בוועד
הפועל של ההסתדרות, בימי השביתה :״עוד לא היה מקרה שאדם בישראל התעשר
ממשכורתו. ואם קרה שמישהו התעשר ממשכורתו, הרי זו הוכחה מספיקה שלא
התעשר ׳ממשכורתו.״
• ד״ר שמשון יוניצ׳מן, ח״כ חרות, בנאום בכנסת :״אינני מתפלא על
שהממשלה לא קיימה את הבטחותיה ...הממשלה אף פעם לא הבטיחה לקיים את
הבטחותיה.״
• העיתונאי שלום רוזנפלד, בטורו קראתי־רשמתי במעריב, על המעילה
שנתגלתה בחברת הנפט :״פעם היה צריך לחפש מעילה בארץ זו בלפידים. היום אתה
מוצא אותה בלפידות.״
• שגריר צרפת בישראל אז׳ן פייר ז׳ילבר, בנאום לפני חברי מועדון
רוטארי ברמת־גן :״קיבתו של דיפלומאט היא האבר החשוב ביותר בגופו — היא
צריכה לעמוד בנסיון כל המאכלים והמשקאות המוגשים לה.״
• ראש עיריית חדרה יוסף ווידרקר, בהסבירו מדוע, בניגוד לראש
העיר הקודם דוד ברמן, הוא ממעט במסירת ידיעות לעיתונות על פעולות עירייתו :
״חדרה כבר התפרסמה די הצורך בעבר, אני עושה עתה מאמץ שיהיה אולי קצת
יותר משעמם.״
• המכקר נחמן בן־עמי, ברשימה על מארתה גראהם ולהקתה בעל חסשמר:
״שוב תקפה קדחת חלקים רחבים של הציבור בישראל — חובבי־אמנות וסנובבי־אמנות
כאחת.״

העולם הזה 958

כי ס ־

מפא״י לשעבר אליעזר ליבנה, המשתלם
עתה בלונדון, פגש שם את שחקן הבימה
לפאל קלאצ׳קין והמליץ בפניו בהתלהבות
לבקר בהצגת בית־ התה של ירח אוגוסט,
מבלי לדעת שקלאצ׳קין מילא תפקיד ראשי
בהצגת מחזה זה בישראל המשורר שמשון
מלצר שלח לאחד מקרובי משפחתו
הקטנים מתנה מיוחדת במינה: סיר־לילה, בתוספת
שיר בן 40 שורות ובו הוראות לשימוש
במודעה שהופיעה השבוע על קירות
תל־אביב בדבר מירוץ האביב מתל־אביב
לפתח־תקווה, הנערך על־ידי איגוד הספורט
הדתי אליצור, הופיעו ברשימת המשתתפים
גם שמותיהם של סגן ראש עיריית תל־אביב
אכלהם בויאל והמנהל הכללי של משרד
הדתות, ר״ר שלמה זנוויל כהנא...
ובעוד הפוליטיקאים עוסקים בספורט, עוסקים
הספורטאים בהצלת־נפשות. המדובר ביצחק
שניאור בלם נבחרת הכדורגל, שהצליח
לבלום השבוע אוטובוס דו בו נהג.
כשהתברר לו שמערכת הבלמים במכונית אינה
פועלת, כיוון שניאור את האוטובוס
שגלש במורד הרחוב אל תוך גדר אחד הבתים
והצליח לעצרו בצורה זאת ללא נזק
רב חמש דקות לפני שידור התוכנית קבלת
שבת. של בנימין צביאלי התברר שהסרט
שעליו היתד, מוקלטת נמחק בטעות.
הקריינית אספה בבהלה של הרגע האחרון
כמה תקליטי תפילות לסתום את הפער, ניגנה
את רובם מן הסוף להתחלה, במקום
להיפך הדו״ח הרשמי על נאומו של המזכיר
הכללי של המפלגה הקומוניסטית הסובייטית
ניקיטה כרושצ׳וב בוועידת
המפלגה, נמסר בעיתונות הסובייטית תוך
ציון מדוייק של מידת התשואות. נמסר בו
כי הקהל הפסיק את הנאום בתשואות 82
פעם 23 .מתוך אלה היו ״תשואות״ סתם, שש
פעמים היו אלה ״תשואות סוערות״ ו־35
פעם הוגדרו כ״תשואות סוערות וממושכות.״
ארבע פעמים גרר הנאום ״התלחשויות באולם״
ופעם אחת היו גם ״צחוק ותשואות
באולם״.

פורנוגרפיה דתית

הסופר משה שמיר השלים את כתיבתה
של קומדיה חדשה המתארת התנגשות בין
סולל־כבישים תימני, המגלה במקרה עתיקות
ונאלץ משום כך להפסיק את העבודה לפי
הוראותיו של פרופסור לארכיאולוגיה
זינמונד טורקום, המסיים את הכנת הצגת
הבכורה של התיאטרון החדש בבאר־שבע,
יתחיל לאחר־מכן בבימוי קומדיה חדשה של
יהושע (״יוש״) הלוי שתוצג באהל. הקומדיה,
הנקראת סנונית בחוף מיונזבה, מתארת
מלחי אנייה ישראלית הבאים לביקור
כבוד במדינה נידחת על חוף אפריקה, נפגשים
שם עם נציגי הקהילה היהודית ובעיקר
— בנותיה הבדרן לייאונל
המפטץ, העומד לשוב לישראל בחודש הבא,
זכה בינתיים להצלחה בלתי־רגילה בהופעותיו
באולם אולימפיה בפאריס, הוצף על־ידי
הקהל הנלהב בשפע סרטי נייר צבעוניים שכיסו
את החצוצרות והתופים ספר החזיונות
מאת רבי חיים וויטאל, איש אסכולת
המקובלים הצפתית, הודפס על־ידי
מוסד הרב קוק לפני שנתיים, אך הוצא למכירה
רק החודש. השמועה אומרת, כי הספר
עוכב בגלל קטעי הפורנוגראפיה שבו, רחמנא
ליצלן, כמו תיאור הנשים ״שדדיהן מגולות
וממלאין חיקיהן בגדים להראות שדדיהן גדולות״
מיכאל טאובה עומד לנצח בימי
הפורים על קונצרט מיוחד של תזמורת רמת־גן
— קתצירטו למכונות כתיבה, בו ישתתפו
גם חובבים.

1(״ 6ח 41 אופרה^לוכס
7אעמת.

סופר

8אן ורות

סו פ ר ״ לו כ ס

׳ פ אג אניני

8אן! ה*1

להשיג בכל
חנויו תהרדיו

חטוב ביו תר בעמם-תו<ירמ אנאלית
והשתיה כיד המלך...
נשפית פורים תהיה מוצלחת
ביותר אם תקיים את המימרה
הנ״ל ותשמח את אורחיו ע״י
הגשת מבחר משקאות מתוצר תנו
המשובחת הידועה לתהלה.
קוניאק: סובריין
סופריור ברנדי
קורדיאלים: שרי קורדיאל
(וישניאק)
פלום קורדיאל
(שזיפים)
ליקרים: בננות דה-לוקס
שרי ברנדי
אראק: נשיא האראק
אראק קזבלן
יינות: ישן־נושן טוקאי פורט מובחר
הוק מובחר ישן

יקבי ש. פרידמן ובניו
פתח־תקוה — מאז 1889

לוק י
בר־מסעדה
תל אכיב, רחום אלנבי 3
טלפון 23752

מאכלים איטלקיים-מוסיקה

ספורט כדורגל קונצרט במלבס
אם יערוך פעם מישהו מתקר על תולדות
הכדורגל בארץ, ישים לב לעובדה מוזרה:
אין כל. קשר בין גודלן של ערי הארץ
לבין רמת קבוצות הכדורגל שלהן. בעוד
שערים כירושלים וטבריה לא זכו מעולם
לקבוצת כדורגל ראויה לשמה, זכתה
פתח־תקור. להעמיד שתי קבוצות כדורגל
מן המובחרות בארץ, התופסות זה שנים
את מקומות הפיסגה בכדורגל הישראלי.
לבני
פתח־תקווה עצמם, אין עובדה זו
מוזרה כלל וכלל .״כל מלבסי בינוני הוא
בערך כמו שני תל־אביביים,״ הם אומרים,
״כדורגל בשבילנו זהו כמו לחם, אוכלים את
זה עוד בגן הילדים,״ מתפארים הפתח־תק־ואים.
השנה,
תפסו שתי קבוצות פתח־תקוזה,
מכבי והפועל את מקומות הליגה הראשונים.
בעשרת משחקי הליגה הלאומית שהת־קימו
עד כה לא הפסידה מכבי המקומית
אף משחק אחד. הפועל אלופת הליגה מאשתקד,
אף היא לא פיגרה אחריה, צעדה צמודת
עקב לאחותה בטבלה.
היתד, זו, איפוא, המענינת בהתמודדויות
העונה, כשנפגשו השתיים השבת, במולד

לרבים, כנראה, דעה מצויינת עלי.
תארו לכם שאני מקבלת השבוע מכתב,
משעמם נורא< ,׳גב, המתחיל במלים :
״בקשר, אחת לי אליך והיא: לא לזייף
מכתב זר.,״
בחורים רבים מביאים אותי במבוכה•
המדובר הוא בחיילים הפונים כולם
אל הרגש הפטריוטי שלי ומספרים
לי סיפורים נשגבים על הרמת מוראל
ודברים מעין זה. דחילקום, חדלו מכך,
אתם נותנים לי להרגיש, כל פעם שאינני
מעבירה מכתבו של חייל כראשון —
כבוגדת במולדת.

14 קאראט צפר
אחד מ אל ה הו א ( )958/846ה כו תב :״דזייז
קרבי בן . 19 צבר של 14 קאראט, ו כ מו בן
עירוני כ מו־כלו ם. שהזיע דם עד שע שה תעו*
דת־בגרות, מ ש תנע לנצל את ה מון ש עו ת
הפנ אי שלו כדי ל שוחח באמצ עו ת הכתב עם
נערה בת , 16— 18ה מו כנ הלהא מין למפרע :
(א) ש הצד ה שני הו א חתיך די רציני( ,ב)
ש הו א נור א ג און( ,ג) שכד אי להתכתב אתו.
נערה ה מו צאת בע צמה את ה ת כונו ת הללו
+אינ טליגנ ציה מיני מלי ת — מוז מנ ת.״

סטודנטים (לא) למכירה
למרות שה אחד שחור וה שני נ׳יננ׳י, הר׳
שניה ם 958/847מ או חדי םנדעה שהם רו־ציב
ב מכ תביהן של נערות בלונדיו ת דווקא.
הם עצמ ם היינם ס טו דנ טי ם בני , 18 טו עני ם
ש אינ ם רוצים ל הע מיד את תכונותיה ם למכירה,
אד מבטיחי ם לנערות שלא ת ש תע ממנה. הם
מו סיפי ם כי למרות היו תן בלונדיו ת עליהן
להיות נם קצת תרבותיות וצבריות באופיין.
עבר של תנועת נוער. או א פי לו הווה כזה.
היה רצוי מאד.

לירושלמית, סטודנט מנופה
היא 958/848 רוצה דווקא בהתכתבו ת עם
ס טו דנ ט ירו שלמי אולי בגלל הסיבה ש הי א
עצמה כזא ת. כלו מ ר ירו שלמית. יש לי ח שד
נורא ש הי א רוצה גם להיפג ש ע מו. הו אימצא
ל פ.יו נערה בת 18,5בונרת תיכון, ש ההובי
שלה הו א ציור. הי א מתרה בו מרא ש ש אין
היא מ סוג הנערות המתלב שו ת כל יום כ אי לו
הן הו לכו ת לנ שף, רואה גם צורך להוסיף
שהיא יודעת לפעמי ם שלא להיות רצינית
ביותר, היה רצוי ש או תו ס טו דנ ט יל מד מ ד עי
הטבע, היו ת וזה ש טח בו הי א מתעניינת
אני את שלי ע שי תי.

מרד הפספוסים

כנציג הפ ספו סי ם, או מ ר 958/849 הריהו

בא למחות על אי ייצונם במדורי. כ מו א חיו
הבוגרים במקצת מ מנו (הו א בן 16 הריהו
מחפ ש חברה לעט. למרות ש הו א צעיר מהם,
אין הו א שונ ה כלל בדרי שו תיו והנתונים
ש הו א מו סר. כב ט חון ע צ מי רב, הו א מ ספר
לי שאפ שר להתכתב א תו על הכל, החל
מ פי לו סו פי ה, וכלה ב פולי טי קה ו איו הו א
מדלג א פי לו על רומנטיקה. הנערה בת הי
16— 14שתכ תוב אליו חייבת להיו ת שחורת
שיער וגבוהה ל מדי. תדע להפיג את המרה
ה שחורה בה הו א לוקה ( שאלה של גיל אם
תשאל אותי ).האם עלול הדבר לעזור במש הו
אם או סי ף ש הו א מלבסי?

הסלץ יצא מהאן?
( ) 958/850מ ספר ת לי שכל החברות ה סלוניות
בהן הסתובבה ע ד עכ שיו, י צ או לה
מן האף. הי א בת . 17״בקיצור — נתמדזז
מאד.״ מ עי ד ה הי א על עצמה. הי א מ עונינ ת
בהתכתבות ל שמה עם עלם בהיר שיער ועיגים
שלא איכפ ת לה אם יהיח קיבוצניק או מושבי
ניק אם הו א יו ש ב באיל ת או בתל־אביב. הכל
טוב ויפה. מ ה שלא ברור לי הו א מ דו ע
היא מבקשת לראות דווקא אתת מונ תו !

מקורי?
״יו שבי ם אנו ומהרהרים כי צ ד לפתוח את
מכ ת בנו. כ ן של א יהיה רשמי מ די, לא
ני מו סי פחו ת מ די, ובכל זאתמ קורי״...
אחרי פתיחה מ עו דד ת כל כך התכוננת־לראות
מ ש הו מקורי באמת. אבל לא. ה מכ תב
בא מ שני תלמידי תי כון בני ) 958/851( 18
ירו שלמיים, האומרי ם שהם בעלי ר מ״ ח אבי
רים בריאים ו שלמים. כ מו אלפי העתקות*
קופי אחרות הם מתעניינים ב תי א ט רון, קול נו()
,ספו ר ט, וטיולי ם ברחבי האר־ן. הם
מ עוניני ם להתוודע בכ תב אל שתי נערות
הסבורו תשתמצ אנ ה עניין במכתביהם.

סטודנט לא בכותרת
( ) 958/852 היא נערה בת 18 הדוגלת בסי
ס מה ״עת לכל״ .כלומר, עת ללי מודי ה בש
מיני ת, ועת ל שע שועים, שהם בסקרה זה,
מכתבים אל בחור נ ח מד החו שב כ מו ה. עליו
להיות, או מרת היא, ב סביבו ת גיל העשרים
ורצוי מאד שיהיה ס טו דנ ט (״ אל תע שי מז ה
כותרת,״ הי א מבק שת, לכן לא ע שי תי) .הי א
מו כנ ה להתכתב על כל נו שאש הו א, ו טוענת
שיהיה זח שקר נמלין אם הי א ת אמר
ש הי א מ שתגע ת אחרי מו סי קה קלאסית, ספרות
ופוליטיקה. וכן, או מר ת היא, איננ ה
רוצה ל הוצי א את ידידי ה מקבריהם כדי ש י
עי דו עליה אם הי א נחמדה או בעלת חו ש
הומור. על הרוצה לכ תוב אלי ה להיות מו כן
להסתכן כדי לנלות מ ה טיבה, טו ענ ת הי א.
החוש ה ש שי ה פ עו ט שלי, או מ ר לי נם
הפעם שלנערה זו צפויים מכתבי ם רבים.

חכמה, טפשה ומיץ עגבניות
( )958/853 או מרבפש טו ת ש הו א רוצה
להתכתב עם נערה ב ח מי שית שתהיה מ ספי ק
הכמה כרי להבין את חכ מ תו הרבח, ויחד עם
זאת, מ ס פי ק טיפשה כדי להעריין או תו על
כד. עליה, להוכיח שלא מי ץ עגבניו ת זורם
בעורקיה על ידי שליחת תמונתה במכתבה
הרא שון. מ א חר שביקש שלא או סי ף שו ם
הערה עו ק צני ת העלולה להוריד את מ ספר
המתכתבו ת לאפ ם.
א מ רו לי, האם כולכ ם בדעה כזו עלי?

החכרה מזייפים. כל מי שיודע מה זה
כדורגל בפתח־תקווה, בא למשחק. המתיחות
בין הצופים לא נבעה הפעם מהבדלים מקומיים,
כי אם מהבדלי גוונים. הצופים ניסו
לשמור על קור רוחם לפני הפתיחה, בלעו
בוטנים, מצצו לימונים.
אולם כשהחל הכדור לטוס משער אל
שער, כמגרש הצר, נמצא גם הפורקן ליצרים.
מדי רגע התרומם ים הראשים, ליווה
בתנועת ראש חדה את הכדור, צנח באכזבה
בלוית ״אוף״ המוני. אוהדי הקבוצות
לא חסכו קללות גם מאוהדיהם. ביחוד זכו
לכך המגינים משני הצדדים.
״הקונצרט מתחיל,״ הסביר אחד כאשר, מיד
עם הפתיחה, הבקיע שפיגל ממכבי את שער
הפועל. אותו צופה נשאר חרש כמחצית
השעה, חיווה דעתו עם סיום המחצית כשהתוצאה
היתד 2:1 ,לטובת הפועל :״החברה
מזייפים.״
אולם שחקני מכבי פתח־תקווה, לא נתנו
לאוהדיהם להתאכזב, גלגלו במשך עשר
הדקות של המחצית השניה שלושה כדורים
לתוך שערו של שמחי, מחליפו של
ויסוקר, שישב בין הצופים, מרט את שערותיו
.״אצלי זה לא היה נכנס.״
היו כאלה שראו את הענין גמור, נצחון
מכבי מובטח. הם קמו ללכת הביתה. מחוץ
למגרש השיגו אותם פעמיים שאגות
קהל. הפועל הישווה את התוצאות בדקות
האחרונות: מאזן סופי .4:4
מה שלא היו התוצאות, לא הפסידה פתח-
תקווה.

הצעיר שהציל
בעת שעלתה קבוצת מכבי תל־אביב על
מגרש באסה היפואי השבת, כדי להתמודד
עם קבוצת הפועל חיפה, היה ברור כי
לא תהיה זאת הפתעה באם יגברו החיפאים
.״הם משחקים נגד השם של מכבי,
לא נגד הקבוצה,״ הסבירו אוהדים מכבים
הממשיכים, בסתר ליבם, לקוות כי עוד יעלה
בידי קבוצתם לעלות לפיסגה.
אם הסתיים המשחק בתוצאה 2:0לטובת
מכבי והקבוצה קפצה למקום הרביעי בטבלת
הליגה, היה זה יותר מבצעם של כמה
שחקנים בודדים במכבי, מאשר הישג קבוצתי.
למעשה, השיג את שתי הנקודות עבור
מכבי שחקן אחד, היחיד שידע לסיים כהלכה
את האפשרויות הפתוחות להבקעת שער
היריב. היה זה רפאל(״רפי״) לוי.
ה צ עי רכשחק ני ם. רפי הוא כיום הצעיר
בשחקני מכבי תל־אביב, ואולי הצעיר
ביותר בשחקני הליגה הלאומית, הוא כבן
שבע־עשרה בלבד. את קריירת הכדורגל הקצרה
שלו עשה במהירות ובהחלטיות.
הדבר התחיל במשחקי כדורגל בשכונה.
רפי הצנום והשחרחר בעל התנועות העדינות,
גר בשכונת גרין שבחולון. שם קנה את
ראשוני המושגים בבעיטה בכדור, שיחק תמיד
את תפקיד החלוץ המרכזי וראש קבו

השכונה. יום אחד התארגנה כל הקבו צה
במסגרת רשמית, הצטרפה למכבי חוליו•
אולם אחרי המשחק הראשון החליט
רפי שאם כבר — אז כבר. אם לשחק כדורגל
אז לשחק בקבוצות טובות. הוא הצטרף
למכבי• תל־אביב, כשהיה כבן ארבע־עשרה.
משך שלוש השנים שעברו מאז, עבר רפי
את כל שלבי הגבלות הגיל. הוא שיחק בקבוצות
הילדים של מכבי, וזו זכתה באליפות
הילדים ובדגל פיפ׳א (התאחדות הכדורגל
העולמית) ,עבר לקבוצת הנערים מכבי
מנחם, ואז שוב נטלה קבוצתו את האליפות.
רפי שיחק בתפקידים שונים, היה חלוץ מרבי
,׳ וקיצוני ימני, הוא היה מבקיע השערים
של קבוצתו. במשחק נגד קבוצת הנערים
של מכבי יפו הגיע לשיא, הבקיע חמשי׳
מתוך שמונה שערים.
זה מניע לנו. לפני שנה צורף לקבוצת
מכבי תל־אביב, כשזו היתה במלוא
כושרה, בפיסגת הליגה ובהחזקת הגביע. וגם
בה קיבל לעיתים את תפקיד החלוץ המרכזי,
בונה ההתקפות על שער היריב.
רפי עובד בתור מכונאי במוסך ממשלתי,
מקדיש שלוש פעמים בשבוע, שעתיים
משעות היום לכדורגל. השבת, הפגין את
תוצאות אימוניו.
החלוצים ידועי השם של מכבי תל־אביב
עמדו חסרי־אונים מול שער הפועל חיפה.
למרות שהצליחו לערוך את הקרב רב הזמן
סביב שער היריב, היו בעיטותיהם חסרות
תכלית .״לו היד, כאן גלזר, היו כבר
שני תריסר גולים התגעגעו הצופים. ריככו
את געגועיהם שני שערים נפלאים שהחדיר
רפי לוי אל רשת הפועל.
עם הכדור הראשון, שבא מבעיטה טובה
של ״פפו״ ישראלי, נכנס לוי לשער,
כשהוא צמוד לגופו. ואת השני החדיר מ־בעיטת
פצצה מלווה חישובי הטעייה.
אמר רפי לאחר המשחק בקולו הרך :
״פיספסנו המון, אבל הנצחון היה מגיע לנו.״
במסלול נצחון צודק
במשחק כדורגל שנערך בפלרמו בירת סיציליה
בין שתי קבוצות מקומיות, הושג
שיא בהבקעת שערים. לאחר שחמשה חלוצי
אתת הקבוצות הכריזו שביתת עמידה על
המגרש, כמחאה על הגנת קבוצתם הלקויה
לא נגעו כלל בכדור, הבקיעו שחקני הקבוצה
היריבה 28 שערים.

תחליף לאלוף
רוג׳ר באניסטר, כוכב הריצה האנגלי, הראשון
שעבר את מרחק המיל בפחות מארבע
דקות, ואשר פרש מפעילות ספורטאית
מסיבות בריאות, החל להתעסק בספורט
אחר: לאחרונה נראה באניסטר באלפים ה־שויצריים
כשהוא עוסק בלימוד הסקי.

חביות ברוקליניות
באליפות העולמית בדילוג מעל חביות,
זכה השבוע צעיר יהודי מברוקלין, לאו לבל
( .)24 בהתחרות שנערכה בניו־יורק הצליח
לבל לדלג מעל ל־ 15 חביות ו־ 30ס״מ. השיא
הקודם השייך גם כן לו, הוא 15 חבי 4ת
ו־0 28״מ.

מחסור במחבט׳
משרד החקלאות האמריקאי הוציא איסור
חמור על כריתת עצי ברוש. מדי שנר, ב&נה
נכרתים רבבות עצים מסוג זה שהם חומר
הגלם המסורתי לתעשית מחבטי כדור הבסיס.
מחבטים אלה נשברים בכמויות של מליונים
לשנה, גרמו להכחדת יערות שלמים.

כד 1ר חטוף
במשחק הכדורגל שנערך השבת בין קבוצת
הפועל וביתר.תל-אביב, ושנסתיים בתוצאות
3:1לזכות הפועל, אירעה תקרית שכמעט
וגרמה להתפוצצות המשחק. מאיר בר־ציון,
חלוץ ביתר פרץ לעבר שוער הפועל שהחזיק
את הכדור בידו, ובנגיחת ראש הוציא ממנו
את הכדור ונכנס יחד עמו לשער.
באירופה מהווה התפרצות כזאת פשע, שכן
היא מסכנת את שלום השוער ומהוה עבירה
על חוקי המשחק. בארץ, תופעות מעין זה
הן שכיחות ביותר, אינן אסורות על פי החוק.
אף על פי כן, נפסל שערו של בר ציון,
והוא הוזהר בחריפות.
העולם הזה 9 ) 5

האם אתה עורך נשף פורים ושובר את הראש בחיפוש אחרי תוכנית י אם כן -
תוכל להסתייע בתסכית שבעמוד זה, ששודר לא מזמן בשבועון גלי צה״ל ״דגש
קל״ .שתף בביצוע עוד חבר וחברה, ודי אם תערכו חזרת-קריאה אחת. להגברת
הרושם, מוטב שתשתמש במוסיקה מעל גבי תקליטים, בפעמון דלת
ובחיקוי כלשהו לרעש רחוב. כל מה שנחוץ מלבד אלה, הוא מצב-רוח טוב.
מוסיקה: שיר הצ׳יזבאת. מתמזג עם .
פעלול: רעש רחוב. יורד לרקע.

גי די : .היי, מייק ! מייק ! מה אתה רץ? חכה רגע !
מיי ל: את מי אני רואה ! גידי ! איזו הפתעה.
גי די: אהלן, יא ברנש ! מה נשמע? ׳ איפה אתה מתגלגל?
מיי ק: ומה אתה עושה כאן? שנים לא ראינו אותך. לאן
פנית, לגליל או לנגב?
גידי: אותי לא רואים? זה טוב ! הלוא את מחצית חיי
אני מבלה בתל־אביב. חצי כאן, וחצי בסדום.
מייק: איך זה?
גידי: מין סידור עבודה כזה. ואני די מבסום...
מיי ק: ואני יושב בינתיים באיניברסיטה. יורד הנה רק
פעם בשבועיים...
גידי: מה אתה לומד?...

פעלול

אתה. אבל היא מצפצפת עליו. בכל הזדמנות היא יוצאת עם
אחרים וצוחקת עליו עד השמיים. הייתי רוצה שהוא יפקח
פעם את העיניים ויבין מה שהיא עושה לו...
מייל! :חבל, בחור טוב. תגיד, אתה מזדמן לרחוב הזה
לעתים קרובות?
גידי: בימים שאני בתליאייב — זוהי כמעט דרכי היחידה.
אליה וממנה...
מייק: אם ככה, אינני מבין איך לא נפגשנו כל השנים
האחרונות.
גידי: אגב, מה ביחס לכוס גזוז? החום הזה הורג אותי...
מייק: אתה מספר לי? אינני עובר על־יד הקיוסק הזה
בלי להרביץ כוס אחת או שתים.

מוסיקה: ברקע נגינת פסנתר רחוקה.

גידי (ממשיך) :היא מנגנת ...כמו תמיד ...לעולם לא
תיארתי לי שאעלה במדרגות האלה במצב כזה ...נו טוב,
יהיה אשר יהיה. עכשיו זה באמת כבר לא חשוב...
מייל! :גידי, שחק לפחות כהוגן את התפקיד ! תסיר את
ההבעה האומללה הזאת מפניך, ובוא כבר. מה אתה נעצר?
היי, אתה מצלצל כאן? בקומה הראשונה?

:קול מכונית עולה מהר, יוז־ד מהר.

גידי (ממשין) :אוף, היזהר ! פרא אידם, הנהג הזה.
מייל! :נו, גידי, הייתי שמח לשבת אתך קצת, אבל אני
ממהר מאד. אני מוכרח לפנות כאן ימינה. שמע, אולי תקפוץ
אלי פעם ונשוחח קצת על כל מה שקרה בינתיים?
גידי: זכרונות מבית־הספר, מה? אבל רגע. אין שום צורך
שנפרד. אני יכול ללכת גם מכאן...
מיי* :מצויין. אינני זיוהב ללכת לבד. או מה אתה מספר?
את מי מהחברה אתה רואה?
גי די: איפה החברה? אתה זוכר איך דיברו במסיבת
הסיום? קבענו אז פגישת־כיתה בכל חנוכה ...ומה יצא
מזה? ידעתי מיד שלא יצא מזה כלום. מתחתנים ושוכחים
את כל העולם. אגב, מה המצב אצלך?
מייל! :זיני עוד לא ...ואתה?
גי די: אל תדאג. רווק מושבע לעת עתה...
מייל! :בעצם, אני מתכוון כבר בקרוב ...אבל היום, צד
#משיגים דירה...
גידי: מה יש ז אפשר להתחיל בחדר אחד.
מייק: עזוב שטויות. החברה שלי מנגנת על פסנתר וגם
נותנת שיעורים ...ובכלל, בחדר אחד נתקלים זה בזה יותר

פן ן לו ל: צלצול פעמון דירה.
מוסיקה: הפסנתר נפסק.

גידי: סתם בשביל לשמוע צלצול. מה התמימות הטפשית
הזאת פתאום?
פ ע לו ל: צלצול.

שרי.
גי די: רגע ! זה מעניין ! אמרת שהיא פסנתרנית? גם
החברה שלי, כשאני בא אליה, תמיד היא על־יד הפסנתר.
נדמה לי שהיא פורטת עשרים וארבע שעות ביממה. זז׳ת
אומרת, מלבד השעות שהיא מבלה אתי...
מייל[ :טוב, גידי, מילא. נמשיך ברכילות בפעם אחרת.
ברחוב הראשון אני פונה שמאלה.
גי די: אני רואה שלא תיפטר ממני כל כך מהר. גם אני
פונה בדיוק כאן.
מייק: מוקרה מוצלח ! שמע, גידי, רציתי לשאול אותך
משהו ...כן, מה נשמע עם בני, אולי אתה יודע?
גידי: אל תשאל. היא משתגע אחרי רינה. אתה זוכר
אותה י
מייק: בוודאי ! מעניין מאד. מה אתם?
גידי: עלוב מאד. הוא לוקח אותה לקולנוע, לתיאטרון,
לאנדיה, לאן לא? הוא סיפר לי אפילו שהוא עומד להתחתן

העולם הזה 958

מיי ק: גם בשבילי אחת. מירד, שלי בלי מאסטיק, זה כמו
צ״רצ׳יל בלי סיגאר...
גידי: ומירי בלי מאסטיק, כמי שמשון בלי שיער.
מייל! :שמע, אילמלי היה לשתיים האלה אותו שם, הייתי
מתחיל לחשוש שהן תאומות. בוא נזוז. בככר נאלץ להיפרד...
גידי: כן. אני ממשיך דרך השדרה.
מייל! :אני רואה שנגזר עליך ללוות אותי עד הסוף המר,
כמו שאומרים. טוב שפגשתי אותך. אני כל כך שונא ללכת
לבד. ובעיקר, שמצב־הרוח שלי די שפוף. לא השגתי כרטיסים...
גידי: גם אני לא, אבל לי לא איכפת. כשמירי מנגנת על
הפסנתר, זה בילוי הרבה יותר טוב מכל סרט.
מייל! :אם היא מנגנת את הקונצרט של צ׳ייקובסקי
כל כך טוב כמו מירר, שלי, אני בטוח שתיהנה...
גידי: מייק ! כאן אנחנו נפרדים באמת. אתה רואה את
הבית הכחול הזה ...שלוש קומות? כאן היא גרה. היא כועסת
כשאני מאחר לבוא...
מייל! :רגע, גידי ! אל תלך ! אני מתחיל לחשוב שמשהו
איום קרה לנו...
גידי: למה אתה מתכוזן?
מייל! :סיפרת לי קודם על בני, בני המסכן שיש לו־ עיניים
ואינו רואה ...צחקנו לו...
גידי: אתה רוצה לומר ש...
מייל! :ברור כשמש. מירה זו מירי, או להיפך. אולי יש
לה שני פרצופים, אבל היא עצמה אחת ויחידה...
גידי: איום ! איום ונורא ! אינני יכול להאמין...
מייל! :גם לי זה לא קל, גידי. תאמין לי. שבוע בתל־אביב
ושבוע בסדום. זה היה סידור העבודה שלך, שהיית כל כך
מבסוט ממנו. שבוע אני ושבוע אתה — פשוט מאד, לא כן?
גידי, נדמה לי שאנחנו צמד הטמבלים המושלם ביותר שהיה
אי פעם עלי אדמות. רק הדירה היתד, חסרה לנו ...רק הדירה.
ג י די: אינני יכול להאמין, אבל ...כל העובדות לצידך. אני
מסתלק מכאן. אינני יכול לשאת זאת. אכתוב לה מה אני
חושב עליה. אין טעם לגשת עכשיו ...הנשים הן עם נבזי...
יש לך סיגריה?
מייל! :קח סיגריה, אבל אל תסתלק עדיין. לא לא ! אסור
לנו לתת לה לצאת מנצחת מהפרשה. אסור שהיא תחשוב
שרכבה על זוג החמורים שלה עד הסוף.
גידי: מה אתה מציע לעשות י
מייל! :אני מציע שניכנס אליה שנינו. תאר לעצמך את
פרצופה ! אני מציע שנעמיד פנים כאילו העניין היה ידוע
לנו מזמן. אנחנו שיחקנו בה, ולא היא בנו. מה אתה אומר?
גי די׳ :עזוב אותי לכל השדים! אינני יודע מה היא היתד,
בשבילך, אבל אני ...אינני יכול עכשיו
מייל! :אני חיפשתי דירה אתה יחד, שכחת? אבל
עכשיו ...עכשיו עלינו לעשות בדיוק מה שאמרתי.
גידי: טוב נעלה...

גידי: שלום, אדוני ! פעמיים חמוץ־מתוק ! אגב, מה שמה?
מייק: מי? היא אה ...קוראים לה מירון.
גידי: שם נחמד. גם שלי, אגב, שמה מרים. אבל בוואריאציה
אחרת — קוראים לה מירי.
מייק: שם נפוץ מאד. איפה שלא תזרוק אבן, תפגע לפחות
בשתי מריימות.
גידי: גמרת לשתות? בוא נזוז רגע ! אדוני, תן לי
חבילת מאסטיק בבקשה.

מייל! :שמע׳ אל תתבלבל לגמרי, בגלל מה שקרה. או...
הנה, פותחים...
מידה: גידי ידעתי שתבוא ! תאר לך שקניתי זוג כרטיסים.
אבל למה אחרת כל כך? מי זה אתך, חבר?
גידי: אפילו לא הסמיקה. מה אתה אומר, מייק? קור מזג.
אמרתי קודם שהנשים הם עם נבזי? טעות גסה — נשים הן
עם גאוני !
מידה: אינני מבינה. מה אתך, גידי?
גידי: או, סליחה. שכחתי להציג בפניך את זה ששייך
לשבוע הבא. נא להכיר — מייק. או אולי את קוראת לו
אחרת? מותק, או צוציק, או משהו כזה?
מידה: גידי, חדל להשתטות. יש גבול גם לחוכמות. מלבד
זה עלינו למהר בעוד חצי שעה הסרט מתחיל.
גידי: מה אתה אומר עליה, מייק? תמימות אלוהית, שחקנית
בחסד עליון ...מה אתה מתפוצץ מצחוק?...
מי ד ה: מה זה? ריח קוניאק לא נודף מכם ,,אבל ...גידי !
עלינו למהר, אם לחבר שלך אין מה לעשות, הוא יכול
להצטרף אלינו...
גידי: מה אתה אומר, מייק? היא מואילה בטובה להציע

מידה: גידי, חדל ! אינני מתלוצצת. יש לי שני כרטיסים
מיותרים.
מייל! (בצחוק) :שני כרטיסים, אמרת? חכו רק רגע שאעלה
ואקח את מירר .,לא הספקתי לומר לך, גידי. מירד, שלי
גרה בקומה השלישית !

מוסיקה :

שיר הצ׳יזבאת.

סדרת מועמדות ששית

שאלון מועמדות
ת זזסאלון חומ זמית לטי חטופטדת
?8פוז< ופו כל ידס יזיר חנזעוניין
לתגזליץ על טועטדת לתטרות. כסו כ!
רופאים לסלי אותו מוסדות ינוכיים,
ארנוני נואר ונרינייס חסבורים כי *זזת
משניפותימס או מאברותיחס ראויות לתואר

השם

מצב משפחתי
הכתובת המלאה :
שנת הלידה !
מקום הלידה !
שנת חעליח :
השכלה קודמתי
שרות צבאי

(מקצוע ודרגת) 1

מקצוע או שטח לימודים

שבולת דח־אן

אביבה פרנץ

**מבשלת בקבוץ הראל שבן
פרוזדור ירושלים, היתה ידועה במשק
בכשרונות הזמרה והמשחק שלה, אותם
היתד, מדגימה גם בעת שהיתר, קולפת
תפוחי־אדמה במטבח. כיום זוכים כשרונות
אלה לייצוג מתאים על במת להקת
פיקוד המרכז הצבאית, בה משרתת חב
רת־המשק בת ר,־.20
שבולת, ילידת ירושלים, חניכת השומר
הצעיר, מוצאת כי ההווי הסאלוני ,״הולך
ופושט זרועותיו ומנסה להחדיר את הקלוקל
והמכוער בחיינו ,״מאושרת בחיי
הקבוץ :״חוץ לארץ אינה קוסמת לי בכלל.
אם אוכל לחיות באילת או בנגב׳ דיי.״

ף ש לי השגעץ לרקוד״ ,אומרת א/
/ביבה, צברית ילידת ירושלים בת .21
״לא רקוד בלט או רקודים סלוניים, אלא
ריקוד שיביע את חגי עמנו ויגלם דמויות
תנ״כיות.״ פרט לריקוד עוסקת אביבה
הספורטאית בריצה.
חניכת אחוזת־ילדים ויצו, באחוזה שעל
הר הכרמל, שרתה בצה״ל כפקידה ומיד
לאחר השירות נישאה. התכונה הנראית
לה חשובה ביותר בבעלה היא המטרה
המשותפת לשניהם בחיים. לפני הנשואים
היה שם משפחתה חדד. גם עכשיו עובדת
אביבה, חניכת הנוער־העובד, בפקידות.
לא מעשנת ואינה שותה משקאות חריפים.

מקום העבודה או הלימודים נ
האס המועמדת חיתח או הנח חברת
בתנופת־נוער, תנופה קיבוצית, ארגון
ספורט, להקת אמנותית או כל אגוד אחר?

פרט איזה ומתי

חוכבויות י
אם אחד הפריטים אינו חל על המועמדת,
אל תמלא אותו. יש לצרף לשאלון זח
הולדות חיים של המועמדת, פד כמה
שהן ידועות לסנזלא השאלון. בנוקרה
שהשאלון ממולא פל־ידי ממליץ או מועד,
סליו לצרף חנמקח מדוע לדעתי
ראוייה המועמדת לתואר. במקרה שתמו־עמדת
ממלאת את השאלון בעצמה, עליה
לצרף חסבר קצר של דרכה בחיים ושאיפותיה
לעתיד. במקרה שהשאלון ממולא
על־ידי ממליץ או מוסד, ציין להלן את

זשם נ־וכתובת

נא לשלוח את השאלון הממולא
בצרוף חחומר למערכת העולם
חזה, ת .ד 36 .ו, תל ־אביב ולציין
על חסעטגח, צברית .*1956

:מקום זוז, נא לחדביק תמונת של ח־ועמדת.

מאשה
טוקדצקי
נטיה למקצוע התחילה עוד בגיל
צעיר באגודת הבריאות בבית־הספר
העממי ברחובות. מאשר, היתד, פעילה באגודה,
נשאה בכל הטיולים של בית־ה־ספר
את תיק העזרה הראשונה, קיבלה
תחת השגחתה את חדר האחות בבית־ספר.
מאשה בת ד 19-,היא כעת תלמידת בית-
הספר לאחיות של הדסה בתל־אביב, מתכוננת
להמשיך במקצוע זה אפילו אם תתחתן
בינתיים. בימי החופש שלה פורטת
מאשר, על פסנתר, מבלה בתל־אביב עם
חברה חצי־סלונית בקומזיצים על חוף
הירקון. ברחובות מחכים לה שוב הקונד
זיצים, בחברת חבריה לתנועה המאוחדת.

עליזה מישלין
כרית נשארת צברית, אפילו
^ אם היא מתערבת בחברה זרה, נשארת
רחוקה במשך שנים מהמולדת הצברית.
כך סבור אחיה של עליזה בת •ה־,23
השוהה זה חמש שנים בלונדון. האח לומד
בבית־ספר החקלאי בפרדס־חנה.
היא סיימה את בית־הספר העממי על
שם סמילנסקי ברחובות, עיר מולדתה,
ושם גם למדה עד הכתה השביעית בבית־הספר
התיכון. לאחר מכן המשיכה את
לימודיה בלונדון. גמרה בגרות ולומדת כעת
רפזואה.
בילדותה היתר, חניכת מכבי רחובות,
הרבתה לעסוק במקצועות ספורט שונים.

כסו!? הורש פברואר תיסגר רשימת המעמדות
לתחרות צברית 56׳ .כל אדם או גו,ה ציבורי
החפץ להמליץ על מועמדת, מתבקש ל המציא
את השאלון, התמונה ופרטי החיים עד
ליום האחרון בחודש זה למערכת. בגלל המועד
הקרוב של הופעת צברית 56׳ בתחרות הבינלאומית
של נערת השנה בפאריס, לא תיתכן

^ ול הסופרן הצלול אשר ללאה, לא
7זכה לפיתוח מתאים. אמנם, במשך
תקופה ארוכה למדה ילידת שכונת שעדיים
שברחובות אצל מורה מפורסמת
לזמרה בתל־אביב, אולם מחוסר אמצעים
נאלצה להפסיק. גם כיום, בעבדה כעוזרת
לגננת ברחובות, שואפת היא ללמוד זמרה,
ומקווה לזכות בפרס שיעזור לה לקיים
את שאיפותיה.
במשפחה המונה חמש נפשות, לאה היא
המפרנסת היחידה, מלבד אמה. לאחר סיום
בית־הספר העממי, מת האב והיא נאלצה
להתחיל לעבוד. לאה, בת , 19 היתה חניכת
התנועה המאוחדת, עומדת להתגייס.

שום דחייה נוספת. רשימת המועמדות תסגר.
בינתיים החלה ועדת־המשנה, הבוחנת את
המועמדות ובוחרת מתוכן במועמדות הסופיות,
בעבודתה. החל מגליון זה יתפרסמו הדו-״חים
על המועמדות הסופיות (עמודים ,)11-10 אשר
מביניהן תבחר הועדה הציבורית הרחבה את
הזוכה בתואר צברית ׳ 56 ואת שתי סגניותיה.