גליון 959 מתאריך 1 במרץ 1956

05111:1הוד

מכתבים

העורך הראשי :

במבוי הסתום

אורי •נמרי

ראש המערכת 1
• י ו כוזז

סיגי בז•

1ג 7י י

עורכי־פשנה1

הדרך ה ר בי עי ת ע לי ה כו תבה עו רךבמאמ רו ע ל
ה מ בוי ה ס תו ם ( ה עו ל ם הז ה ) 958 אינ הבת־ ב צו ע...
השתל בו תבמרחב היו ני ת ל קיו מ נו. א ך אינ ה י כו ל ה
ל היו ת דרך מ די ני ת, אלא רק תו צאהשל הד ר ך
של ה ד ״ ר שיי ב...

עזריאלה בת־ציון, ירושלים

דוב איתז. אורי סר*

עורך כיתוב ו

עורך תבגיח :

אחרו?

1ור

הכתב הראשי :

צלם הפערכח!

שרגא הרניר

יזזודזז ז*יר 0

חברי המערכת :
ישראל בי ב ר, ני צ ה בבי, אי תן נ כי רו ל, לי לי נ לי לי,
דוי ד הו רו בי ץ. רו תי ו רד, רוני זו ה ר. אב רהםחר מון,
או סקרט או ב ר. משהלשם. א בי בהס טן. ע מו ם
קינן. שלמה קרן. א לי ת בו ר.

הצייר הראשי: עודד דמום ! נהל מעבדה :
• ו אי נ ר חוי

אריח אריאר

נתז רוזו

רזו׳ נ לי ס סוו • תל־אביב. ט ען חנזברקים :
״ עו ד סי ר ט ״ ת. ד , 136 .ם י 9ו ן .2*7*6
חטוציא לאור: העולם חזח בע*ט.
דיו ס ישראל בע״ם, ת״א טל.23204 .
איו חמקרכת אחראית עבור תוכו חודאות.
לבד עבור פור עו ת חפתסרספות תחת הכר
תרת, דו״ ח י ארכו דו ״ ח י בו ח ר״ ,״דו״זו
לנוסע״ וכו׳ חפוכנו ת אר־ידי חברי חפערכת
ונברשות על־ידם. חפדור. דו ״ ח לבוחר״ כולל
פור עות פאעם פ פינו ת וארנונים איבוריים
א אר איו חם ערכת אחראית לתוכנו ולדעות
חפוב עות בחן ושאינן ס • שאות בשי
אורח שחיא את דעות המערכת

...נור םאחדי כו ל ל שנו תאתמצב נו: החלשת
ש לו ש ה חזי תו ת ה אויי בו ת. מ ליו ני בני ה מ עו טי ם
באר צו תערב, ד רוזי ם, מ א רוני ם, כו ר די ם, א ר מני ם
והאח רי ם, הם ב ע לי ה ב רי תהטב עיי ם ש לנו.

ד״רברט ריטר, כפר־אתא
...חבל מאדשהמפקדשלאצ ״ לבעברע סו ק
כיו םבהסכם עם ה ציוני ם־ ה כל ליי ם ו בל חי צו ת־ידיי ם
ח מי מו ת ב מז נון ה כנ ס ת עם י רי בו לשעבר, דו ד
בן־גו ריון ...ד ׳ ר שיי במצ בי עעל הד רךהנ כונ ה...

.אהרון אלדן מי, יו ושלים
...דבר אחרע לי נו ל ע קו ראחתולת מי דממוהר
ו הו אהשאנ נו ת הנו בעתמעצםהפ קר ת
תינו :
גו ר לנו בי די אנ שי םשאת חו כמתבא נו מקב לי ם
כ מו שכלרא שוז.

אביעזר גולדפלד, פתחיתקוה

העתון הנקרא ביו תרבמ דינ ה

ברגעים של חולשה (ולמי אין כאלה?)
אני ׳מקנא באינשים מסוגו של שבתי טבת.
הם מחוננים בתכונה שלא תסולא בפז: מצפון
גמיש.
זהו מין מצפון שכזה המאפשר לבעליו,
ללא כל מקרה יוצא מן הכלל, להימצא במתנה
החזק, במחנה שכדאי להימצא בו. הם
יוצאים למלחמה בעוול, להגנה על הצוק.
והנה, באורח פלא, הם תמיד מגיעים למקום
הנכון.
הנה קמו שתי חכירות של רשעים, שורת
המתנדבים והעולם הזה, והתנפלו במזיד, על
קרבן חסר־אונים, עמוס בן־גוריון. זיחרי חקירות
של חדשים רבים, בהן השתתפו עשרות
אנשים, הגיעו שתיהן באופן בלתי־תלוי
זו מזו למסקנה הזדונית שעל עמוס בן־
גוריון להתפטר, מיד. עוול זה לא נתן לשבתי
טבת מנוח. מצפונו הרגיש דירבן אותו לחגור
את מותניו ולחפש את הצדק.
ואיפה נמצא הצדק? כן, ניחשת. הוא נמצא
בפיו של השליט הכל־יכול של משטרת־יש־ראל,
בנו של ראש הממשלה ושר הבטחון,
האדם שמאחוריו מתיצב הכוח הכספי והפיסי
האדיר של מנגנון השלטון.
מה טוב ומה נעים לרודף־צדק כמו שבתי״
טבת, שקנה לו במאמר אחד את תודתם
הנצחית של כל הגורמים העצומים האלה,
וכל זה מבלי להקריב אף שמץ משלוות־נפשו
וטוהרו המוסרי !
לאנשים המקנאים, כמוני, בבעלי מצפון
נוח כזה, כדאי מאד לקרוא את המאמר הנידון׳
שהופיע בגליון היום ד,ששי האחרון
של הארץ, ואת המשכו ביום השני.

אמנם, מצפון מסוג זה אינו ייצר תמיד
יצירות עתונאיות משובחות. גם מאמר זה,
שהתבשל בבית־התה של ירח טבת, סובל
מכמה לקויים רפואיים: שילשול של גידופים
ועצירות של עובדות.
גידופים מצויים בו בשפע :״רצח בדיבה״,
״לינץ מלאכת השקר״ ,״עט מורעל״ וכהנה
וכהנה. לעומת מטר פורה זה, שדה הטענות
העובדתיות סובל מבצורת תמורה,
אף שרוכן של העובדות הכלולות בו כוזבות
לחלוטין. אחרי גשם הקללות, המתאימות
יותר להדור המנוח מאשר להארץ,
נשארו העובדות היסודיות בלתי־מעורערות :
• חברתם של שייקה ירקוני ועמוס בן־
גוריון קיבלה את הזכיון על שטחי־החוף
אחרי שהכורים הוותיקים נושלו מהם.
• המשטרה הופעלה בסכסוך בין חברה
זו לבין המנושלים וערכה מאסרים המוניים,
אף שבמקרה קודם גונתה בחריפות על־ידי
בית־הדין הגבוה לצדק על התערבות בלתי
חוקית מאותו סוג בדיוק.
עמוס לא התפטר מן השותפות גם

אחרי שהשותף הסתבך עם החוק — ואחרי
שפרשה זו טושטשה והועלמה באופן מסתורי
על־ידי המשטרה.
• אין שום סיבה המתקבלת על הדעת
מדוע הוכנס עמום תמורת השקעה אפסית
לשותפית זו, בד. לא עבד מעולם.

אף שאין טעם רב להתווכח עתה על
נושא זה, שלחנו מכתב מפורט למערכת
הארץ, ובו הוזמו כל הכזבים וחצאי־ד,אמיתות.
אני מקווה שהעתון ההגון לא יחשוש
לפרסמו. אולם בין כה וכה, אני סמוך ובטרם
כי האמת תתברר בבית־המשפט. אם
.טבת וידידיו רמי־המעלה, שבחברתם בילה
לעתים קרובות, רוצים להקדים את השופט
במאמרים שהם בבחינת בזיון בית־הדין,
מתקבל הרושם שהם אינם סומכים כל כך
על המשפט שהם עצמם הגישוהו.

בסופו של דבר, סלע־המחלוקת האמיתית
בין טבת לבינינו אינה ענין של עובדות
(שהן ברורות לחלוטין, וגם איש כמו טבת
אינו מכחיש אותן למעשה) אלא ענין של
קנה־מידה מוסרי. ועל כך קשה להתווכח.
החתול יוצא מן השק כשמזכיר טבת ב־ריפרוף
את גילויי העולם! הזה בקשר לשוד
הרכוש ברמלה. לדעת טבת, איש המצפון
הגמיש, נודף מהאשמה זו ריח של ״התחסדות
קרתנית.״
י וכאן קבורים כמה וכמה כלבים.
לגבי איש העולם הגדול, כטבת, גבר בריא
וחסון שבילה את מלחמת־העצמאות בחוץ־
לארץ, שוד הרכוש הנטוש בעצם ימי הקרבות
הוא ענין קרתני. הוא בז לאנשי
העולם הזה ושורת המתנדבים הלוקחים עני־נים
פעוטים שכאלה ללב. גם לא חשוב בעיניו
שמייג׳ר קרבי בצבא הבריטי, כמו עמום,
בילה את מרבית מלחמת־העצמאות בג׳ובים
בלתי־קרביים מגוכחים, שעה שאלפים נהרגו
בחזיתות.
אולם אם זה בלתי־חשוב, הרי גם לא חשוב
שפקידים גבוהים מתחברים עם גנבים, עוסקים
בעסקים מפוקפקים והופכים את לב המדינה
הנצורה לביצת רקבון• רק קרתנים
מתרגשים.

אני מודה שקראתי את המאמר בצער
אמיתי.
לא הצטערתי על העולם הזה. אחרי מאות
מאמריהם של כתבלבי הדור וחבריהם, מחוסנים
במידה מסוימת גם עורכיו וגם קוראיו.
הכתבלבים נשכחו. העולם הזה נשאר.
לא הצטערתי גם על עצם ר,עניין. האמת
תתגבר. מאמרים מסוג זה רק יעזרו להפיצה
ברבים.
אולם הצטערתי על טבת עצמו. אין הוא
צעיר בלתי־סימפאטי או בלתי־מוכשר. אך
המצפין הגמיש והמוסר הנוח דיחפים אותו
לכיוון ממנו אין חוזרים.
הוא אופייני לעזובה המוסרית המתפשטת
כיום בקרב החוג הנוצץ התל־אביבי. כאדם
שהשאיר את מלאכת־הדמים של המלחמה לאחרים
אך חזר והתגייס עם תום הקרבות,
שקפץ ברגע הנכון מעל המשנזר הבלתי־פופולארי
להארץ העשיר והמקובל, הוא הדובר
המושלם לסגנון הסנובי המנופח של
שיכבה זו.
וחבל.

השם עוזר
אחרי ק רי אתדב רי ה ת שו בהשל אנ שי ם ה תו מ כי ם
ב ע מו סבד נו ר יו ן, נז כ ר תי ב ב די חהי שנ העל או ־
רו תאשהשבאה לרב ואמרה לו שהבשרשלה
נפלל בי ת־ ה שי מו ש. הי א רצ תהלדעתאםהבשר
ע דייו כשד.
״ אינ ני יו דעאם הו אכשר ,״ ענ ה הרב ,״ אבל
בד בראחדא ני ב טו ח: ש הו אמס רי ח .״

אברהם ג ,.תל־אביב
...דבראחדא ני לאמ ביו :
ע מו ם בן ־גו רי ה, שלאנראה לי
התפ קיד הג בו ה הז הבמשטרה.
כמיי שו רון שי ף ויו סףנת מי א ס

אי ך ה שיג מ ר
כ ג או ן הדו ראת
א ח רי ש אנ שי ם
סו ל קו 1

שוטר, אי־שם
בעזרת השמ׳הקדרא השוטר, בעזרת השם.

קן נמלים
ה ע תוז מ עניין מאד הו דו תלב עיו ת בה ם הו א
עו ס ק, הו דו ת, ל סי ס מ תו ב ה הו א דונ לוע בו ד ת
הנ מ לי םשלאנ שי ה ע תון ל מ ען עו רר אתמצפון
הי שו ב.

תיכ םופצ עו ...א ך הנ ש ק חיי ב
לדע תי הי הנשקכםפ סו ל מ עי ק רו...

ל היו ת

ט הו ר...

מנחם הלפרין, תל־אביב
...בקר אי אתה שו רו תשאל תי אתעצמי: האם
זו או תההמערכתשכתבהבשע תו אתהמאמר
על מ ק צו עו שלקר לי בד. והב טי חההמשךלמאמר
זה 1נ כון שעלהמ תי ם נ הוג ל הני ד ד ברי שבה.
אבל לאאצלש בו עו ן ה סו לדמכלש קר מו סכם. .

שמעון ז ,.תל-אביב

שידת עוזי ושדת׳
אחרי שהע תון הצרפ תי גי להשע מו ס קינז הו א
( ה עו ל ם הזה ) 958 עיינ תי באנ צי ק לו פ די ה
מ שו ר ר
( שו טי ם וע ק רבי ם) ו ה ריני מ בי א ב פני ה קו ר אי ם
אחדמ שי ריו ה מ פו ר ס מי ם:
על ג דו ת הי ש
עלה פי שפש
צחק ב קו ל ב טו ח :
אהה, נו רלא כז ר.
ההר הו לי דעכבר,
וצל םבת פו ח.

אליעזר נווה, דאשון־לציון
דכמו־כן :״מרוע /קבוע /היוט /בשבוע?
/תפארת /בוערת /ואין /מכבה/.
וכבת , /נוסעת /וילד /בוכה / .אוי 1״

דור ההמשן*
או תו בן שרשהע לי םאתש מו, ה רו צהלא רגן
א רנון ש ל בני ש רי ם ( ה עו ל ם הז ה 958 חו ש ב
בו ד אי ש בני ה ש רי ם מ הווי ם שי כבהנ על ה בז כו ת
מי ש רו ת א בו תי הםמ עי ן א רי ס טו ק ר טי ה ...בז מני ם
של היו םזה כלל לאב רו רוב טו חשא ביו ש ל
או תו בן י מ שי ך ל היו תשר !

לא בן שר, תל־אב-ב
למה רק ש רי ם?
וספ־סרי ם?

למה לא

תת־ שרי ם,

סנן־ ש רי ם

יהושע גלאי, נתניה

סיפורי ביצים
אין חד ש תחת השמש — נם לאעל אנ שי ם
דוגרי ם ( ה עו ל ם הז ה 956ה סו פרהצרפ תי גי
ד ה ־ מו פאס אן מספרבאחדמס פו רי םעלאשת
אי כרמרשעת, שני צלהאתמחלת־ ה שי תו קשתקפה
אתב על ה ו אי ל צ תו ל דגו ר על בי צי ם, כ די ל ה סי ק

תו עלתממחל תו.

ישראל אחינועם, ירושלים

רחל י ריטרשפורן, נחלת־ננים

גיזרתה שד צברית

מ״ונד; )1

אני מו תהבכל תו ק ף על דעתהשלהר קדני ת
מי תארבא טו ב ה על הצב רי ת ( ה עו ל ם הזה 853
ש הי א צ רי כהל היו ת כ בי כו ל ״ בעלת נזר ה רזה
וז קו פ ה. מ בנ ה טו ב ורנליי םיש רו ת .״ זהמת אי ם
יו תר למא רי ליז מ ונ רו מאשרלבתה ארין.
הטעם הי שרא לי ה א מי תי. כמוטעמםשל -כל
ע מי המרחבוא גן הי ם ה תי כוו, מ חיי ב צ עי רו ת
מ ל או ת־נו ף. אםתע בי רו משאל ביז הצב רי ם,
תמצ או ש רו בםמע די פי ם ב נו תבע לו ת גו ף ענ לנ ל.
מלאו מו צ ק. אתה רזו תאנומש אי רי םלאמ רי ק אי ם!

הן חן עלה שי הנ אהש קי ב ל תי כפרם על
כ; רון התשבץ ( ה עו ל ם הז ה 953קבל תיו בשבת...
ר.יםמהחב רי םהשתת פו ב ״ שמחה ״ ונשמ עו הל־צ
תבנון אתםלא יו ד עי ם ש הי א ה חבר השל
העו ר ר? ״

שולמית תבורי, משק חוקוק
גס העורך אינו יודע, עדיין.

דן קרמר, גדרה
עדכה חי כי תי ל שו אלמ סו ר על ה ב חו רהשת מונתה
הו פי ע ה על השערשלה עו ל ם הזה 958
טי פו ס
לדע תי הי ת ה, ל פ חו תמב חינ ה חי צוני ת
צברי מו שלם. האם מו ת ר לי, ל מ רו ת ש אינ ני
מ כי ר או ת ה, ל ה צי ע או תהכ מו עמדת?

ישראל גורמן, באר־שבע
נא להכיר: אופירה ארז, מועמדת לתואר
צברית 56׳ (ראה עמוד .)20
...א ם איו בארץיפה פיו ת א מי תיו ת, אז ו חי ל -
כו ם, שי קנו אחתמהו לי בודו שיילמרו או תהע ברית
ב או ל פן...

הגר, יעל, טליה, ירושלים
רק ד מו ת מיו חדתכמוב לה ההמד ״ סי ת, שהומ לצ
ה על־ידי חיילי ג דו ד חי ״ ר ( ה עו ל ם הזה ) 957
מ סוג לתלבצע עם הב חו רי ם מי ב צ עי ם ס פו ר ט איי ם
ולהגיע אתםל רי צו תשל ־עשרות קי לו מ ט רי ם ולה בי אם
ל כו ש ר גו פניג בו ה ...כחברתמשקהמרח בי ה
מ א פיינ ת ד מו תצב רי ת מו בהקת.

חיילת אלמונית, איישם
המועמדת בלהה מרם הגיעח בריצתו! למערכת.

ת דבר הנ ערה
ס פ רו תשלממש,
ויו צ ר. ולאת מו נו ת
עם כ פי הומ כנ סיי ם

הי שרא לי ת ...צ רי כהלה בי ע
ונוער -ישרא לי לו מדו פו ע ל
ג ר אנ דיוזיו ת, ותהא זו גנ ד רנו ת
ק צ רי ם...

נימה גפן, רמת־רמז

כיוון לנשק
הכתבה

שהק די ש

תו דהלה עו ל ם הז ה 958 על
ל פ עו לו תמשטותי רו ש לי ם נג די.
...הנני מבקישכם להע בי רבש מי לקרז ה מ גן
מ כ שי ר שנ שאר בי די מימיהמחתרת. ע ר כו מ ני ע
לכמהמ או ת לי רו ת. ו עו ל ה על כלת רו מהכס פי ת
שי ש בי כו ל תי ל ת רו ם.

דוד (דודו) ועכנין, ירושלים
תרומתו של הקורא דודו, מכשיר כיוון
לנשק מסייע, הועברה על־ידי המערכת לקרן־
המגן.

כעלי הפער
דע תי על הפער ( ה עו ל ם הזח ) 956 הי א: ל א !
למהלמשל. מ ני עלס רן אפסנ אי יו תרמאשר
לחייל קרבי? ו ל נו ע קט ר פ חו תמאשרל מנ ה ל
תחנ ת־רכב ת? מהש נו געל קי ב ה: לכלאחד או תו

ה תי א בון ! .

עליזה בר־און, יווה־שאנן

מות הדוקטור
לא התרשמ תי טו במדב רי כ ם על עז רי א ל קרלי בך
ז ״ ל ( ה עו ל ם הזח 957 הכר תי א ת קר לי בד מ ש תי
שי חו תבלבד, ו הי ה לי ה רו שםש הו א הי ה אד ם
ר ציני וי ש ר, ו ל פי אופיולא הי ה מ סוג ללה פו ך
ענין שלח לו קי ד עו תמסח ריי ם ל ענין שלשנאה
צי בו רי ת...
ד״ר א. י .ירום, ת ל ־ אביב
נ הי ר ה לי צו רתהתקפ תו שלהד״ ר * קרליבך
ע לי כםוא ני יו דעשדב ריו י ר דו עדלעמ קי נ פ שו

שה הלוי, במאי :״המבדיל
את הצברית מנערה אחרת בעולם
הוא, שאם בעולם הגדול נתקלים בנוער
קליל בהשקפותיו, באורח חייו ובשאיפו־תיו,
הרי שהוא באמת נוער קליל, מבלי
שמתחת לקלילות יסתתר תוכן עמוק
יותר, דאגה או אידיאה. ואילו בצבריות
מרגישים מתחת הקלילות הנובעת מעודף
מרץ, גישה חותכת ומעשית לחיים, אומץ
בהשקפות ובחלומות, בטחון עצמי
ויושר.
הבולט ביחסה של הצברית הרגילה לאמנות
היא ההתבטלות כלפי אמנויות
העולם הגדול. הגעגועים הטבעיים לצאת
למרחב, לעולם הנראה בעיניה כשיא
ההישגים׳ גורמים לה להרגיש רגש של
התאפסות עצמית. זו תופעה שלילית, והערכה
לא־נכונד. של האמנויות שלנו.״

* * לח אחת מרחפת בשבועות אלה על
כל שיחה בין אנשים אשר מצב המדינה
נוגע ללבם.
היא הופיעה שוב ושוב במכתבים שהגיעו
למערכת וו. היא הוזכרה — בהיסוס, באי״
רצון, אבל בקול רם — בוויכוחים פרטיים
בכל מקום שם נפגשו צעירים רציניים וגילו
את מחשבותיהם הנסתרות.

רונו לגדל ולטפח מסביבו אישים
חדשים, לזרוע זרעים של גדולה
אנושית שיצמיחו דור של מנהיגים.
כזה היה יצחק שדה, הוא
הקיף את עצמו בקבוצה של אוכד
רי־בן־בן, אנשים חסרי מעוף וברק
שבל בוחם כניענוע ראש ובמילוי
פקודות.

היא לא הוזפרה על-ידי פורשים־
מלידה, חסרי־אחריות ופורקי־עול
מושבעים. להיפף, היא ריחפה על
שפתותיהם של צעירים פשוטים
ונאמנים, לובשי המדים של אתמול
ולוכשי המדים של מחר, ש
קימטו את עור מצחם בחיפושם
המודאג אחרי מוצא בל שהוא.

דיקטטורה של דוד בן־גוריון פירושה דיקטטורה
של אנשי קבוצה זו. הם הקובעים
כבר כיום איזו אינפורמציה תגיע אליו, מה
עליו לדעת ומה יש להעלים ממנו. אלוהים

רתו האמיתית היא לפטור את
עצמו מן ההוכה לפעול כעצמו
לשינוי פני הדברים. הוא רוצה לגולל
על אחרים את החובה המוטלת
קודם בל על עצמו.
הדרך הרעיונית לדיקטטורה היא דרך של
פחדנות, של נוחיות, של התפרקות מן האחריות.

פיתוי הגדול הגלום ברעיון הדיקן
1טטורה נובע מאשליה: האשליה של היעילות.

רמלה
היתר : ,דיקטטורה.

^ פשר להבין ולהעריך את הצעירים ה־מסתכלים
כיום ביאוש גובר והולך במשטר
הדמוקרטי הקיים בארץ. לפני חודשים
צילצלו המנהיגים בפעמוני האזעקה והודיעו
כי השמדה וכליון צפויים למדינה, אם לא
תקום מיד נגד מצריים המזדיינת. מטר של
נאומי־מתכת ירד בכנסת. קרן המגן הוקמה.
הנוער התכונן בלבו למלחמה — לא בהתלהבות,
לא ברצון, אלא כדבר שנאמר לו כי
אין מנוס ממנו.

זהו לקח שכדאי מאד להרהר בו.

^ מת ויציב: המשטר הקיים בארץ
^ התמוטט כליל. הוא דומה יותר למחסן
של גרוטאות אנושיות, מאשר למנהיגות של
עם הלוחם על קיומו. אולם חורבן זה של
המשטר אינו נובע מן הסממנים הדמוקרא־טיים
ששרדו בו. הוא נובע מהרכבו האישי
והחברתי.

ואחרי הרעש -קול דממה דקה.
דממה דקה של חוסר־מוצא ושל
חוסר־מעש מוחלט, של צפייה אווילית
לנשק אמריקאי חסר־ערד,
של התרוצצות שגרירים וטיולי
שרים. בדממה דקה זו לא היתה
רוח אלוהים, לא היתה בה רוח
בכלל.

גדולתו של מנהיג נמדדת בכש

עצם הימים האלה נערכת בבריתו
המועצות ועידת המפלגה הקומוניסטית.
תלמידיו של יוסף סטאלין ערכו סיכום מפתיע.
הם קבעו כי הדיקטטורה האישית של
מורם הגדול היתד, בלתי־יעילה בפנים ובחוץ
וגרמה נזקים חמורים למדינה.
כך נקברה רוחו של סטאלין, האיש שהטביע
את חותמו על דור שלם 35 ,חודשים
בלבד אחרי שנקברה גופתו. למעשה, ל#
היה צורך בהפגנה כזאת. כי העולם כבר
נוכח לדעת בשנים אלה, לתדהמתו הרבה,
כי ההנהגה החדשה, שאינה מבוססת על
דיקטטורה אישית קיצונית, מוכשרת עד אין
השוואה יותר ממשטרו של סטאלין.

ניקיטה ברושצ׳וב, אדם שלא
עסק מעולם כמדיגיות־חוץ, השיג
כשנה אחת יותר הישגים מאשר
השיג סטאלין הגדול כעשר השנים
הקודמות.

בהיסח־הדעת דובר על תכניות־חירום, שנזרקו
לסל עוד לפני שהתייבשה הדיו. אולם
למעשה היה ברור כי תכנית המלחמה נקברה,
וכי שום תכנית אחרת לא באה במקומה.
הכל המשיך להתנהל כפי שהתנהל עד כה,
כאילו לא קרה דבר — לא איליושינים ל־קאהיר,
לא טאנקית לריאד, לא תותחים ל־באגדאד,
לא מיסטרים לדמשק.
למראה תמונה זו של ספינה, השטה לה
בעצלתיים לקראת האבדון, כשגשר־הפיקוד
עזוב והקצינים סועדים את לבם בחדר־האו־כל
— מה צריך, מה יכול צעיר נורמלי
לחשוב? לאיזו מסקנה עליו להגיע, אם לא
התאדש לחלוטין, אם הוא רוצה לעשות משהו
למען עמו ומדינתו י

** וז* לפני שנתיים, כשהזכיר מישהו
^ את המלה דיקטטורה, הוא התכוון לאדם
אחד: דויד בן־גוריון. כיום שוב אין אדם
החושב על כך ברצינות.
האדם שחזר משדה־בוקר אינו אותו איש
שפרש שנה לפני כן מן ר,שלפון כדי להתבודד
במדבר. ביום צאתו, נדמה היה כאילו
חבורה של עסקנים וגבאים מפלגתיים כבלה
את׳ הענק. אחרי חזרו נסתבר כי הענק התכופף,
וכי אדם עייף ורצוץ הוא זה היושב
עתה בראש הממשלה. המבוכה הכללית בשלטון
משקפת רק את המבוכה האישית של
דויד בן־גוריון.
בינתיים היתר, גם שהות להעריך מחדש
את הנהגת בי. מי. בימי המלחמה. יותר ויותר
נתברר כי אין זה פרק שכולו זוהר. לזכות
בי. ג׳י. אפשר לזקוף את פעולת נחשון וכמה
מבצעים מבורכים אחרים. לחובת בי. ג׳י.
יש לזקוף את אבדן ירושלים, את התבוסה
של לטרון, ואת השואה הלאומית של אבו־עגילה.

אתה
הדמוקרטיה הבריטית יעילה, ממושמעת
ומוכשרת יותר עד אין ערוך.

אלה הם השרידים האחרונים של
צמרת אשר אבד עליה הכלח, המתאימה
למציאות של תשט״ז במו
דינוזאורוס או ממותה. זוהי צמרת
שאיבדה מזמן בל תחושה־של־ייעוד,
השלטת אבל אינה מנהיגה.
מחוסר להט של ייעוד בלכה, אין
היא מסוגלת גם להלהיב אחרים,
להנהיגם ככל ביוון שהוא, למלחמה
או לשלום. היא יבולה רק לשקוע
לאיטה ברפש של שחיתות ורקבון.

ירחם על מדינה זו אם אנשים אלה ירכזו בידיהם
אי־פעם את השלטון המלא.

ך* צעירים המיואשים, הנושאים את
| 1עיניהם אל הדיקטטורה, אינם מתכוונים
למשטר כזה. הם מתארים לעצמם אישיות
צעירה שכולה זוהר, כמו ייגאל ידין, או מין
מועצת־קצינים־חפשיים עם עבד אל־נאצר מ־נהלל,
או קבוצה של ״אנשים־חזקים״ משורות
מפקדי תש״ח.
אין כל סכנה ברעיונות כאלה, כי אין חשש
שיתגשמו. לא כל המבריק הוא זהב, ולא כל
״איש חזק״ הוא חזק באמת. מאחורי חזית־הזוהר
עלולה להתחבא אישיות קטנה, בעלת
אמביציות מעוותות וחשבונות קטנוניים.
בשנים הקרובות לא תתיכן בארץ דיקטטורה
צבאית או חצי־צבאית, אלא במקרה של שואה
לאומית נוראה בשדר,־ד,קרב.
הסכנה החבוייה ברעיונות אלה היא אחרת
לגמרי. היא טמונה בנפש המשמיעים אותם.
זוהי הסכנה האיומה של התפטרות מן האחריות.

שמתייאש מן המצב הקיים
בארץ ותולה את תקוותיו ב״איש
חזק״ ,שיבוא רכוב על סום לכן
ויקה את הענינים לידו, הרי מט
הדיקטטורה
מפנה תמיד לציבור חזית האומרת
כולה יעילות החלטות ברורות, ביצוע
מהיר, מיסדרים מבריקים. לעומתה נראית
הדמוקרטיה תמיד מן הצד השלומיאלי ביותר:
כנסת המורכבת ברובה מפטפטנים מקצועיים,
מבוכה של חוסר־החלטה, התרוצצות
של אינטרסנטים הדואגים לעצמם והמצפצפים
על גורל המדינה.

השאלה היא: מה מתחבא מאחורי
הרושם החיצוני ץ
לפני אחת־עשרה שנה, כאשר בני שנתון
1938 היו בני שבע שנים, התמוטט המשטר
הנאצי. עד אותו רגע היה נדמה שזה המשטר
היעיל ביותר בעולם: ריכוז קיצוני של
כוח בידי איש אחד איפשר החלטות מהירות
וברורות, שבוצעו בדייקנות ובכושר מופתי
על־ידי שמונים מיליון גרמנים.
אך כשירד המסך על משטר־אימים זה,
נסתבר משפע המיסמכים שמעולם לא היה
יעיל. המנהיג לא היה רק מטורף, אלא גם
חסר־קוו והססן. מלחמת־אחים מתמדת היתר,
נטושה בין חברי הצמרת, ששנאו איש את
רעהו וגרמו לביזבוז פנטסטי של כוחות האומה.
בהשוואה להתרוצצות כללית.זו, ש־היתה
מהולה בנימות של טירוף אישי, נר
שום
פירר רכוב על טאנק, שום אלוף במדים
מבריקים, לא יוכל לסלק צמרת זו.
היא תסולק רק כאשר תקום צמרת חדשה,
חדורה בלהט של רעיון גואל, מורכבת מאנשים
המוכנים לשמש דוגמה אישית בהקרבה
עצמית.

ותו פסוק אוילי עוד מרחף באוויר :
״מנין ניקח מנהיגים חדשים? מי יכול
לבוא במקומם של ראשי המדינה?״
מנהיגים אינם נופלים מן השמיים. הם
מתגבשים ומזדקפים בשנים של מאבק ומאמץ.
הם אינם נולדים באווירה של התפטרות
והתאדשות. אולם כשיוצא מחנה לדרכו, בהחלטה
נחושה לשנות את פני הדברים במדינה,
יקומו בו בשעת המסע מנהיגים שאיש
לא ידע על קיומם.
לולא יצא דור המחתרת למאבק על הקמת
המדינה, היה יגאל אלון דג כיום דגים ב־גינוסר,
אדם בשם משה דיין היה חי לו
באחד המשקים של נהלל, ואחד אברהם שטרן
היה מענה סטודנטים באוניברסיטה העברית
בהרצאות שיגרתיות.

המעטים קמים מבין הרכים, ורק
כקרב הרכים יש להם ערף וחשיבות.
המצב כמדינה לא ישתנה כל
עוד חולמים כה רכים על דיקטטור
גואל, כמקום לבוא קודם בל כתביעה
אל עצמם.
אם מותר לגנוב חרוז מן האינטרנציונל :
״לא אל, לא מלך, לא גיבור...״

ת צ פי ת
.מבחן חמור ביותר צפוי ל״שורת המתנדבים״ .בימים האחרונים
הופעל לחץ כביר על השורה, כדי להכריחה לסגת מעמדתה ולאפשר לעמוס
בן־גוריון לחסל בשקט את המשפט שהוגש נגדה. בין מפעילי הלחץ יש התערבות
אישית: רב־אלוף יעקב דורי ואישיות מרכוית במערכת הבטחון. הנימוק הרשמי ז
הוכחת אשמתו של עמוס בן־גוריון עלולה להמיט קלון גם על אביו. המטרה האמיתית.
לחסל את השורה בעיני ההמונים.
.גם פרשת כהרל לא תבוא לשום מבחן משפטי. דויד בהרל
וויתר לאורך כל החזית על תביעותיו נגד ידיעות אחרונות, ביטל את המשפט
תמורת תשלום מינימלי של הוצאותיו.

.צפה לאופנסיבה דיפלומטית חדשה מצד ברית המועצות
במרחב. שליחת הנשק למצרים והתקפת מנהיגי רוסיה על התערבות יתירה של
המערב במרחב הם רק צעד ראשון במאבק הסובייטי על אהדת הערבים. בזמן
הקרוב צפויים צעדים מפתיעים נוספים בכיוון זה.

.לעומת זאת, אל תצפה לשינויים ביחסי ישראל־כרית־ה
מו ע צו ת. הצעותיו של שגריר ישראל במוסקבה, האלוף יוסף אבידר, לשיפור
יחסים אלה לא נתקבלו על דעת משרד החוץ, שראה בהן סטיה מיואשת מן רקו
הפרו־מערבי הנוכחי של ישראל. ההצעות נדחו גם על־ידי רוב מכריע של חברי
וועדת השרים לענייני חוץ ובטחון.
במדינה העם

ווו ת ח׳ מו ל חי פ ה
גיישות יפאניות ובוקרים מן המערב הפרוע,
אבירים מימי הביניים וכושים מן הג׳וג־גל,
נדחקו איש אל רעהו ברחובות הארץ.
בין כל התחפושות בלטו גם הימאים למיניהם.
לא כולם היו מחופשים. כמה מהם היו
אמיתיים בהחלט: ימאי המשחיתה האמריקאית
הרמן.
אומנם, גם ביקור זה לבש מסיכה — מסיכה
של נימוסין. האניה שנכנסה לנמל בשקט,
ללא מטחי־תותחים וללא טכסים רשמיים
של קבלת־פנים, השתדלה להעמיד פנים, מנומסות.
כי, בהתאם לסברה הרשמית, היה
זה ביקור־נימוסין גרידא.
אולם כמו כל שאר מסיכות פורים׳ לא השלה
איש את עצמו שהמסיבה היא הפרצוף האמיתי.
מאחורי הנימוס האמריקאי החוש הסתתר
האגרוף הקמוץ. ביקורה של המשחיתה
הקטנה בעלת 200ן הטון, באה להזכיר לאזרחי
ישראל כי בים התיכון שטה השייטת ה־

.יחסי ישראל־ארצות הברית יתחדדו עוד
יותר. הראשון שירגיש זאת יהיה שגריר ישראל בוושינגטון,
אבא אבן, שינהל בשבועות הקרובים פעילות קדחתנית
באווירה של מתיחות הדדית. נקודת השיא תחיה התקפה
חריפה על מדיניות ארצוודהברית מפי דוד בן־גוריון, שיבחר
לצורך זח את פתיחת ועידת ההסתדרות בעוד שלושה
שבועות•

• גס יהדות ארצות־הכרית תירתם למערבה
הפוליטית. הפגנות המוניות תחת הסיסמה ״נשק־מנן
לישראל תיערכנה ברחבי ארצות־הברית על־ידי ארגונים
יהודיים ולא יהודיים.

• התנגדותם של ג׳ון פוסטר־דאלס ומשרד
החוץ האמריקאי לדרישות ישראל עשוייה גם
לחרוג מתחום הביטול השיגרתי. הצעד המסוכן
ביותר יהיה מכוון נגד מלווה העצמאות. והמגבית היהודית
המאוחדת, הנהנים ממעמד של קרנות צדקה. כבר עתה מנסחים
גורמים אנטי־ישראליים בסטייט־דיפרטמנט החלטה ל־הטיל
פיקוח חמור על כספי התרומות הנשלחים לישראל,
לבל תרכוש בהם ישראל נשק להגנתה, גם ממדינות זרות
המוכנות למכור לה נשק תמורת דולארים.

• נציב מנגנץ המדינה יאשר את בל מינויי
העובדים שנעשו על־ידי שרי מפ״ם במשרדיהם.
בשעת הדיונים על הקמת הקואליציה התלוננו מפ״ם
ואחדות העבודה על קיפוחן בחלוקת משרות, מאחר שהמשרדים
הממשלתיים מולאו כבר אנשי מפלגות אחרות. בן־
גוריון הבטיח להם אפשרות להקים מנגנון משלהם והחלטה על־כך נכללה
בקווי־חיסוד הבלתי־רשמיים של הקואליציה, הנשמרים בסוד.

.בפגישתו הקרובה עם הצ״ב ישמיע דוד כן־גוריון אזהרה

חמורה נגד איחוד הציונים הכלליים ותנועת החרות. איחוד
כזה עשוי, בעיני בי.ג׳י. לנעול לתמיד את השער בפני כניסת הצ״כ לכל
קואליציה ממשלתית עם מפא״י.

• פרט מעניין: הפגישה באה ביוזמת מנהיג הצ״ב פרץ
ברנשטיין, שאינו מתלהב מרעיון האיחוד עם חרות.
• כשנה הבאה לא ייפתח במעט אך מיפעל אחד על־ידי
משקיעי״הץ זרים. מספר המשקיעים, שהיה זעום גם בשנה שעברה, יהיה

כמעט אפטי. דו״ח סודי מקיף, שתוגש לאחרונה לממשלה, קובע שני גורמים
עיקריים לירידה זו המצב הבטחוני המעורפל, ושיתופן של מפלגות השמאל
בממשלה.

• מספר השופטים של בית המשפט העליון יוגדל כקרוב,
עם מינויים של שני שופטים חדשים.
.סמכויות הממשל הצבאי יצומצמו בעתיד הקרוב. לאחר
קבלת הדו״ח הסופי של הוועדה הציבורית, שנתמנתה לחקירת השאלה, נגנזה
התוכנית לבטל לחלוטין את הממשל הצבאי ובמקומה תתקבל החלטה מצומצמת
יותר.
• המאבק הפנימי ב״מעריב״ יוכרע זמנית: עריכת העתון
תעבור רשמית לידי אריה דיסנצ׳יק, שתית עורך בפועל גם בימי מחלתו של
עזריאל קרליבך. המועמד הרציני השני, שלום רוזנפלד, יסע בטקום זה לאמריקה
ככתב העתון שם. החידוש האמיתי: ההכרעה המעשית בעניינים חשובים
תעבור לידי. מערכת קולקטיבית״.
.מיצרך פופולרי מאד ייעלם בקרוב מן השו ק. המדובר בעופות
השחוטים, העטופים בנייר צילופן, ממשקי תנובה• תחת לחץ השוחטים העירוניים,
שחלק ניכר מפרנסתם נשלל מידיהם, תכריז הרבנות על עופות אלה כבלתי־כשרים
— למרות שהשחיטה הנה כשרת, מבוצעת על־ידי שוחטים מוסמכים
בערי משדה.

שופט עליון זמורה
אמריקאית ד,ששית, בעלת נושאות״ד,מטוסים
האדירות והתותחים הארוכים.
פארי מפליג שוב. בימי הפאר של האימפריות,
לא היה ביקור כזה תופעה יוצ־את־דופן.
יפאן ״נפתחה״ בפני המערב אחרי
הופעתו של צי האדמיראל מאתיו קולברייט
פארי מול חופיה, בחודש יולי .1853 ,נתחים
גדולים של אפריקה וזכיונות שמנים באמריקה
הדרומית הושגו הודות להופעת אוניות
מלחמה זרות מול החוף. לרוב לא היה
אפילו צורך לירות — כמה תנועות אימתניות
של התותחים הספיקו.
מקובל היה להניח כי שיטה זו, שנכנסה
להיסטוריה בשם ״הדיפלומטיה של ספינת־התותחים״
היא נחלת העבר ממש כמו הסיפור
על אסתר המלכה ומרדכי היהודי. כך
סבורה גם ממשלת ישראל. היא חייכה למראה
האונייה, העמידה פנים כאילו אין היא
אלא סימן מעודד חדש לטיב היחסים ההדוקים
בין שתי המדינות. גם זה היה חלק ממסכת
פורים, תשט״ז.

מ שפט
פ סו קהש בו ע
לשופט אסור להתערב בעניינים פוליטיים,
למתוח ביקורת על התנהגות הממשלה. השבוע
הגיע אחד מהם לגבול הסבלנות, השמיע
כמה דברים שקטים שהידהדו כרעם
במסדרונות ירושלים, האיש: יצחק אולשן
( ,)61 יליד קובנו, חניך גימנסיה הרצליה
וחייל בגדוד היהודי במלחמת־העולם הראשונה*
,נשיא בית־המשפט העליון במדינת
ישראל.
התריע אולשן, בעל המבט החודר מתחת
* פעולה פחות ידועה של אולשן: תרגום
ספרו של ליאון טרוצקי, לקח אוקטובר,
לעברית.

לגבות עבותות :״יש להבחין בין העבירות
נגד הפרט לבין עבירות נגד הציבור ...יש
להחמיר בדין באותן עבירות אשר יסודן הוא
שחיתות, תרמית ומעילות ...כדי לעקור מן
השורש את ריבוי מקרי המעילות, אשר עליהן
אנו שומעים בתקופה האחרונה.
״כאשר עבריין מועל באימון ועל־ידי כל
מיני תחבולות מצליח לגנוב סכומים ניכרים,
ונראה לו שמצד אחד יש לו סיכוי שלא להיתפס,
ומצד שני, אפילו ייתפס, ייפטר במאסר
לזמן קצר, הרי יש (בכך) משום עידוד לביצוע
עבירות כאלה.״

פרשת קסטנר
תחמושתמ־ד

או־יב

עוד בהיותו מפקד במחתרת למד שמואל
תמיר כי הדרך הטובה ביותר לרכישת נשק
היא לפרוץ למחנה האוייב, לקבלו שם חינם.
השבוע היתד. לתמיר הזדמנות להפעיל כלל
זה בנסיבות אחרות. כמעט כל התחמושת שהיתר,
דרושה לו במשפטו נגד ישראל רודולף
קסטנר על שבועת־שקר סופקה לו על־ידי הצד
השני.
מטח־יריות ראשון ירה תמיר לפני שבועיים׳
כאשר שגה יריבו, מיכאל כספי, שגיאה
טכסיסית קלאסית, איפשר לו על־ידי כך
להכניס לתיק חומר מרשיע שלא היתה לו
אחרת כל אפשרות לצרפו (העולם הזה .)957
השבוע חזרה כמעט אותה פרשה.
על דוכן העדים עלה שותפו של כספי, עד
רך־הוין חיים צדוק, מועמד מפא״ י לכנסת
השלישית, שסיפר כיצד הלך בעקבות תמיר
לפנטאגון ועיין שם בתיקים. בכך נתן לתמיר
הזדמנות־של־זהב לחקרו חקירה שתי־וערב,
להוציא ממנו כמה פרטים שעוררו סנסציה
לאומית חדשה, הנחיתו מכה מוסרית מוחצת
על ראשו של קסטנר.
סגן־ א לו ךלרצח. בשנת 1945 הגדיר
קסטנר בהצהרד,־בשבועה, את סגן־אלוף ד,ס.ם.
הרסן קרומיי (מתחרז עם ״נו״ן־פ״א״ במלים
:״מפקד ביצוע השמדת היהודים, בראשותו
של אייכמן, בפולין, אוסטריה והונגריה.״
ברשימת
פושעי־ד,מלחמה׳ שהוגשה על־ידי
הסוכנות היהודית לבית־המשפט הבינלאומי
בנירנברג, הוגדר קרומיי כ״אחראי להשמדתם
של חצי מליון יהודי הונגריה.״
במשפט הגדול הוזכר השם קרומיי דרך
אגב. כשחקר תמיר את יואל בראנד, עד־ה־מסתורין
ההפכפך, אם נכון הוא כי קססנר
פנה אליו אחרי המלחמה בהצעה לעזור לקרומיי,
התחמק בראנד מלתת תשובה ברורה.
תמיר
:״הלא אתה סיפרת לי (בשיחה פרטית)
שקסטנר ביקש אותך לעזור לקרומיי ! ״
בראנד :״זה לא נכון !״
גם השופט בנימין ר,לוי חקר את קסטנר
בנקודה זו, שאלו :״תאם עשית משהו בטני!
הרמז קרומיי ודיטר וויסליסני?״
קסטנר :״בעני! וויסליסני, לא.״
הלוי :״ובקני! קרומיי?״
קסטנר :״גס כן לא !״
מדוע י הסביר קסטנר לשופט :״כי קרומיי
היה מאלה שעסקו במישרין בהשמדה...
מראשי המשמידים ...אחד מראשי המחלקה
של אייכמן1
״ ד רי ש ת -ש לו םלב בי ת ״ .כשחזר תמיר
מאמריקה, היה בידו חומר־נפץ לפוצץ
עדות זו. הוא החליט, כנראה, לשמרו לשלב
מאוחר יותר. אולם כשמסר חיים צדוק בעדותו
כי ביקש בפנטאגון שיראו. לו ״את כל התיקים
שראה תמיר״ ,הבין תמיר שגם הצד
הארץ מסתנן כבול־ידים נתפס אתמול במרחק
מטרים ספורים ממחנה קודחי־הנפש
בחלוצה( .מעריב)
רנה צור־חלמיש, רמת יצחק
פסיכו־אנאליזה תחת כיפת השמים.

במערכת הבחירות לכנסת השלישים התגייסה
התנועה בהתלהבות עצומה( .דפי
החטיבה)
ישראל קרנסקי, חיפה
הכנסת של האפסנאים והשלמים ה־גדודיים
טרם נבחרה.

אבר שעון־יד של גברת (מודעה ב־הארץ).
שמואל
חנניה, רעננה
ומה בדבר אברי הצמיד והעגילים?

העולם

הזה

959

עמוס בן־גוריון או ״העוד הזה״ -רדיו

הזמנה

בעוד שמשפטו שד הקצין כן־גוריץ נגד ,,שורת המתנדבים״ רק החל,
עשה התובע עצמו מעשה כלתי״רגיל, אשר כמוהו כבזיון בית המשפט
שממנו הוא מבקש צדק.
השיטה: לבלבל את דעת־הקהל על־ידי ערימה של טענות שלא לעניין,
מבוססות על חצאי־עובדות ועל כזבים ממש. המכשיר: כתבה כ״הארץ״.
הצורה: מאמר הנראה כמוזמן ומוכתב, מלווה פרסומת מיוחדת כרחובות.
מתוך זילזול מוחלט כמערכת המשפט בארץ, אשר חבר מפלגתו של
עורך ״הארץ״ ממונה עליה, ביקש הקצין כן־גוריון לתת עדות מכלי
שיהיה צמוד לשבועה ולחקירת שתי־וערב.
דברי ההכחשה וההשמצה אינם מורידים דבר מן ההאשמות הכבדות
שהוטחו כפני הקצין כן־גוריון, אלא אך חיזקו האשמות אדה והוסיפו
עליהן. הקצין כן־גוריון הוא עד־המלך נגד הקצין כן־גוריון.
״העולם הזה״ הפסיק כפרסום גילוייו לאחר הגשת ההגנה כמשפט נגד
״שורת המתנדבים״ ,הן מתוך אמונה פי האמת תתברר כולה בכית
המשפט, והן כדי שלא תישלל מן ההגנה כמשפט זה היכולת להשתמש
בגילויים הסודיים כרגע וכשעה המתאימים. פרסום גילויים אדה בטרם
עת היה מאפשר לחוגים המעוניינים לטשטש את העקבות, על־ידי
הפעלת לחץ עד עדים ובשיטות אחרות.
עצם העובדה ששלויטה עורבי־דין ידועי־שם, כעלי עבר פוליטי שונה,

למשפט

וכולם כלתי־מפלגתיים, התנדבו מרצונם החופשי לקבל על עצמם את
ההגנה במשפט זה והסכימו ביניהם על נוסח אחיד ונמרץ של כתב*
ההגנה, המרחיב כהרבה את היקף ההאשמות נגד הקצין כן־גוריון,
צריבה לעודד בל אדם אובייקטיבי וכר־דעת למחשבה.
יש מקום להשיט כי מסך־עשן זה הונח על־ידי דוכרי״ הק ^בדגורי ץ
מתוך מטרה ברורה להכשיר את הקרקע לביטול המשפט עד־ידי הקצין
בן־גוריון כעוד מועד, על־מנת להתחמק מעדות, מחקירת שתי־וערב
ומהכרעה משפטית.
חשש זה סביר במיוחד לאור העובדה שהקצין כדגוריון לא הגיש עד
היום שום משפט נגד ״העולם הזה״ ,אלא הסתפק כהגשת תביעה נגד
״שורת המתנדבים״ .בתביעה זו הוא מכחיש דברים שלא נאמרו ואינו
מכחיש דברים שנאמרו, כך שהיא מאפשרת לו נסיגה נוחה בבל עת.
על אף הפרובוקציה, לא יגלה ״העולם הזה״ כשלב זה את תוצאות
המשך. חקירותיו. אולם עם זאת חוזר ״העולם הזה״ ומודיע שלמרות כל
הסילופים אשר הופצו ויופצו בדרבים שונות על־ידי נושאי־דברו שד
הקצין כן־גוריון, כי הקצין גן־גוריון פסול לחלוטין מלשמש כסגן המפקח
הכללי שד משטרת ישראל, ואף לא כשוטר פשוט.
ליתר בהירות, וכדי לאפשר לקצין בן־גוריון לתבוע אותנו לדין, קובע
״העולם הזה״ את העובדות הבאות :

1הקצין בן־גוריון זכה לתפקידו שלא
בהתאם לנסיונו, לכשרונותיו ולסגולותיו
האישיות, באשר זכה להעדפת־יתר לעומת
קצינים אחרים, העולים עליו הן בנס-
יונס והן בסגולותיהם.

4הקצין בן־גוריון עבר על תקנות הפיקוח
ואלו תקנות הפיקוח אשר בגינן
נכלאו אזרחים לרוב.

.2הקצין בן־גוריון עבר על תקנות מתקנות
המשמעת, המהווה חלק מפקודת
המשטרה; עבירה על תקנות המשמעת
מחייבת פיטוריו של קצין ללא פיצויים
והעמדתו לדין בפלילים.

.5הקצין בן־גוריון ניצל את משרתו הציבורית
לצרכיו הפרטיים.

.3הקצין בן־גוריון התרועע עם אנשים
שהיו חשודים על מטה המשטרה כעברי
יינים.

.6הקצין
בן־גוריון נהג במשרתו בניגוד
למוסר הציבורי.

.7הקצין בן־גוריון חי חיי הוללות, ה־מכתימים
את שמה הטוב של משטרת
ישראל והממיטים עליה קלון.
מתוך הערכת מלוא חומרתן של האשמות אלה, תובע ״העולם הזה״
את סילוקו המיידי של הקצין כן־גוריון ממעמדו, ומעמיד לדיון ציבורי׳
את השאלה אם לאור האשמות אלה זכאים הממונים עליו להוסיף ולכהן
במשרותיהם הציבוריות כבדות־האחריות.
״העולם הזה״ ,בשבועון הנפוץ כיותר במדינה, היוצא לאור כחוק
והנקרא על־ידי רכבות קוראים כארץ ומחוצה לה, מקבל על עצמו את

השני יודע על ענין קרומיי. הוא ניגש לפוצץ
את הפצצה מייד.
תוך כדי חקירתו את צדוק, הגיש תמיר
לבית־המשפט את דו״ח חקירתו של קרומיי
בנירנברג. בדו״ח זה רשום כי רוצח־המיליו־נים
הגיש לחוקרו מכתב מאת ד״ר ישראל
רודולף קסטנר, משנת , 1947 בו הבטיח לו
קסטנר כי. אעשה כמיטב יכולתי כדי לסייע
לך בהחזרת חרותך חתם ב״דרישודשלום
לבבית״.
היתד, זו העובדה המזעזעת ביותר שנתגלתה
מאז יצא לאור העולם ענין הסגרתו של
יואל בראנה כי בניגוד לבכר, א־ש המחלקה
הכלכלית של מכונת־הרצח, היה קרומיי חבר
.החטיבה המיוחדת להשמדת היהודים״ ,בעל
דרגה שוזר, לזו של אייכמן.
קסטנר, שישב באולם, החליף צבעים, שתלד העולם

הזה

959

״נדרש כעוון עינויים״ .היתד, זאת
הסנסציה העיקרית, אך לא היחידה, של השבוע,
חומר אחר שהוצג בבית־המשפט (אך,
כמו הדו״ח של חקירת קרומיי, לא נתקבל
על־ידו רשמית) :
• הרשימה הרשמית של פושעי־המלחמה
מחודש מארם , 1947 ,ארבעה חדשים לפני
הצהרת קסטנר לטובת בכר, בה הופיע שמו
של קורט בכר כ״נדרש על־ידי ארצות־הברית
בעודן עינויים במחנה־ההשמדה של מאטד,אוזן
ובבודפשט״.
• דו״ח על חקירת בכר בנירנברג, בו
הגדיר את קסטנר במלים :״אפשר לומר שהיה
שותפי״.
• דו״ח על חקירת בכר בנוכחות קסטנר,
בו טען שאינו מכיר כלל את רודולף הס, מפקד
מחנה־השמדה של אושוויץ, שרצח ש
מלוא
האחריות לפרסום זה, וטוען שאם לאחר פרסום זה יישאר הקצין
בן־גריון כתפקיד זה, ישים הדבר לבוז וללעג את כבוד הממשלה והמדינה
כאחת. התפטרותו היא הוכה לאומית וכטחונית.
הכתובת להגשת משפטים נגד ״העולם הזה״ ועורביו היא: רחוב
גליקסון מספר ,8תל־אביב.

נים וחצי מליון נפש״ .במשפט הגדול טען
קסטנר כי אותו הם, בכר וקסטנר עצמו נפגשו
בבודפשט בימי ההשמדה.
״רק אם ייעשה עוול כשהחלו השבוע
הסיכומים, היתד, האוזירה באולם הירושלמי
הקטן מחושמלת. הכריז תמיר:
״רק אם ייעשה עוזל משפטי משווע לא יועמד
קסטנר לדין!״

ציונות
הפחדהג דו ל
משך 3שנים ציפתה ממשלת ישראל לשנת
* שאין להחליפו עם רודולף הם, סגנו
של היטלר, שצנח באמצע הנולחנזה על פני
בריטניה והציע לצ׳רצ׳יל על דעת עצמו לכרות
שלום עם הנאצים נדי להשמיד במשותף
את ברית־המועצות.

. 1956 בשנת הבחירות לנשיאות, כך קוותה,
כאשר מיליוני הקולות של יהודי אמריקה
שוב יהיו חשובים לשתי המפלגות היריבות,
תצטרך וושינגטון לשנות את יחסה לישראל.
אולם תקווה זו התבדתה, בינתיים, במידה מכרעת.
על אף הבחירות הממשמשות ובאות,
סיפקה אמריקה את הנשק לסעודים, מסרבת
לספק לישראל את סוגי־הנשק החשובים ביותר.

קרה י מפה לאוזן נמסרה במסדרונות
הממשלה התשובה: יהודי אמריקה הכזיבו.
הם לא התעוררו למסע־מגן־דויד חדש.
הציונים פעלו, כרגיל. אולם שום התעוררות
המונית גדולה, כמו בימי מלחמת תש״ח,
לא הציפה את יהודי אמריקה.
שעיר ליעזאזל. מעטים בישראל הבינו
את הסיבות העמוקות לאכזבה זו. הן פורטו,
החודש, בסקירה שחוברה על־ידי הועד היהודי

במדינה
האמריקאי, ארגונו האנטי־ציוני של מליונר
חנויות הכל־בו לסינג רוזנוולד. היא הצטיינה
בגלוי־לב מפתיע. עמוד־השדרה: יהודי אמריקה
חוששים מפני גל אנטישמי חדש, די״
עלול להתעורר אם יתמכו בישראל.
״צפויות לנו סכנות חמורות, ביחוד לאור
הבחירות הבאות לנשיאות. למשל, אם תתעורר.
השאלה: מי גרם לאבדן המזרח־התיכון
(לקומוניזם) ,ואם תהפוך שאלה זו לנקודת־המוקד
של הבחירות הבאות, כמו הוויכוח
בשנים הקודמות על אובדן סין, אפשר יהיה
להאשים את היהודים האמריקאיים ואת הישראלים
שהם דחפו את הערבים לזרועות הקומוניזם
וגרמו לאיבוד 40 מליון בני המזרח
התיכון ואוצרותיו.
אם יתעורר וויכוח כזה, יחפשו הכל שעיר־לעזאזל,
ואז יאמרו כי הלחץ היהודי הכתיב
את המדיניות האמריקאית בהתאם לאינטרסים
של ישראל.״
חיי צעירים. לא היתד, זאת הדאגה היחידה.

יתפתח סכסוך גדול יותר, כמו מלחמת
קוריאה, וחיי צעירים אמריקאיים יאבדו בגללו,
עלול הדבר לגרום עוד יותר לרגשות
אנסי־יד,ודיים ואנטי־ישראליים.״
וזה, כמובן, לא הכל .״התעמולה הערבית
בארצות־הברית גוברת ...התועמלנים הופכים
את הטענות נגד ישראל לרגשות אנטישמיים
כלליים. הם מטילים על כל יהודי אמריקה
את האחריות ללחץ הציוני על ר,ממשא•,
והעתונות, והם רומזים כי כסף יהודי וקולות
יהודיים משפיעים על המדיניות האמריקאית
במזרח התיכון.״

סגרו אויבים על ישראל מנכב, מקדם, מצפון, וכמערב -הים,
הפתח?יחסי כלכלה? ,קשרים עם העולם וגם ..למזימות
אויב. משנאינו זוממים לאיים על נתיכינו בים, על שלום חופינו
הארוכים.
מי ישמור על גבולנו המערבי? -הימאי העברי האמיץ. הוא
ימסור נפשו על חננתנו. תביעתו היא רק אהת: הבו לי בלים,
הבו לי נשק יעיל. ואתה -מהתשובתך?

(!£7/0תי/אתץ

פרשתר 1ם ק
לפתרוןה חי ד ה
מאז קם ראובן (״ממק״) גרינברג בבית־המשפט
הירושלמי וגילה כי משטרת־ישראל
נתנה שוחד בסך 1500ל״י לעד הקטיגוריה
הראשי במשפטו, נשארה שאלה אחת עטופה
מסתורין ! מנין ידע רומק על עיסקה זו,
שבוצעה בהסוואה מושלמת ובחדרי־חדרים 1
השבוע, עת עסקה המועצה המשפטית בחקירת
העיסקה המחפירה, גילה רומק בשיחה
פרטית את הסוד. הוא חרג גם מן הניחושים
הדמיוניים ביותר. הפתרון: המשטרה עצמה
גילתה לו זאת.
פליטת פה. סיפר הגבר הגבוה והבשרני
:״בשעת בירור המשפט פגשתי את
(ע. מ .מ. אליעזר) שילוני במסדרון ביתד,משפט.
הרגשתי בריח של יין. הוא הסיר
מידיו כפפות מעור חזיר, תקע את המקטרת
לפיו ואמר לי בגאווה :׳לא רק לך יש
.מונופול לתת הלוואות לרוזנברג•.׳ הוא כבר
לא צריך לבוא אליך כדי לקבל עזרה. לרשותנו
יש בנק הפועלים, בנק אפיק ובנק
ישראל...״
אחרי הישיבה חזר שילוני לאשתו לאה••
ושכח מן הסתם את כל הענין. לא שכח את
פליטת הפה: רומק, לשעבר קצין־מודיעין
של לח״י, שהרמז הספיק לו לפתיחת חקירה
נמרצת .״התחלתי לחפש, לא רק בבנקים אלא
גם בין שלמי המשטרה. לא היה קשה לגלות
את כל הפרטים.״
מוסר ד,השכל: קצין־משטרה המעשן מקטרת,
אל יפתח את פיו.

לקרן ה מגן

מודעה זו — תרומת

בנק י. ל .פ נ יכט ו ו גר בע־־מ

מיכלית־ענק
ב־ 24 לפברואר נמסרה בהמבורג
לידי חברת צים מיכלית ראשונה
שנבנתה שם ושהושלמה זה עתה.
המיכלית חיפה היא האניה הגדולה
ביותר בצי הסוחר הישראלי. הנה
בת 18.500 טון 193 ,מטר אורך,
23 מטר רוחב ומהירותה 16 קשר.
חיפה הותאמה להובלת מטענים
נוזלים שונים, כגון דלק גלמי, גזולין
ובנזין, ולכן צוידה במכונה מיוחדת,
הנקראת בשם בומרוולס, שבעזרתה
אפשר לנקות כל מיכל ע״י לחץ חזק
של מים חמים במשך שתי 1—2
שעות, כאשר יש צורך להחליף את
סוג המטען. באניה שלש משאבות
ענקיות, אשר בכוחן לפרוק או לטעון
1800 טון נוזל ליום ויש בהן כדי
לצמצם את שהות האניה בנמל ליום
אחד בלבד.
עם מסירתה של ד,חיפה ימנה צייה
של חברת צים 25 אניות בטונאז׳ כולל
של 113707 טונות. מהן 16 חדשות.

רחזדד^זד*
• כריכות הקוראים

קו ר מי ט
המבקשים לברוך את גליונות ״העולם הזה״ כל מהשנה שעברה : -או מכל שנה אחרת -מתבקשים להמציאם
בדואר (ת. ד ,136 .תל־אכיב) או כאופן אישי(רחוב גליקסון ,8
תל אביב, כין השעות 13.00 - 11.00ד.)18.30 - 16.30

מחיר הבריכה הוא 3.500ל״י והקוראים החפצים לקבל את
הברך הביתה כדואר מתבקשים להוסיף סך 500 פרוטה.
הקוראים מתבקשים למסור את השבועונים כחבילות מסודרות,
בשהגליונות מונחים לפי מספריהם הסידוריים, עם המספר
הקטן למטה והגליון האחרון של השנה, למעלה.
המערכת תשלים את הגליונות החסרים תמורת תשלום נוסף
של 350 פרוטה לגליון.

מועד אחרון 15 :למארס

סערהבכוס מי ם
כל ימאי אוהב את השקט הגדול של הים
הרוגע. גם השליטים בימאות — ההסתדרות
הכללית וחברת שוהם — אוהבים שקט,
שמחו כשחזר השקט לים הישראלי אחרי דיכוי
מרד־הימאים הגדול בכל האמצעים הכשרים
והלא־כשרים.
החודש היתד, להם הזדמנות להתחרט על
שקט זה, להרהר על ההבדל הרצוי בין השקט
הרצוי בים ולבין השקט המצוי בבית־קברות.
קרח מכאן ומכאן. האיש שסימל את
השקט הגדול היה ארווין זיטנפלד. אחרי ש•
המשפט נגד ך ונזק, בו הואשם כאילו
איים על רוזנברג בחבלה גופנית אם לא יחזיר
את כספו, נגע להלוואה שנתן רומק לרוזנברג,
•• מזכירתו של יצחק רפאל, שבעלה הראשון,
השוטר אריה פולונסקי, הוצא בשנת
1938 להורג על־ידי אצ״ל באשמת הסגרת
מעפילים לבריטים,

האם תקבר הכנסת נהיסח־הועת הצעה ששתה הנכון צוין היה להיות

״החוק להתות עדות עוקר
איש אינו אוהב לקרוא סעיפים משעממים של הצעות-חוק מסובכות.
אולם כאשר משמש השיעמום החוקי השגרתי להסוואת מזימות, העלולות
לכרות קבר למשטר-החוק בארץ,הגיעה השעה גם לאזרח לעיין בסעיפים.

** ו כ די משרד היועץ המשפטי גירדו את גולגולותיהם.
לפניהם עמדה בעייה קשה. בחודשים הקרובים עומדים
להתחולל במדינה שורה שלמה של מאבקים משפטיים שבהם
מסובכות ממשלת־ישראל או המפלגה השלטת בה.
גם משפטנים וותיקים התחלחלו בחשבם על כל מה שעלול
לקרות במשפטו של עמום בן־גוריון נגד שורת המתנדבים,
במשפט בהרל, ובשלושת המשפטים של ישראל רודולף
קטטנר. בכל המשפטים האלה עומדים להופיע אישים רמי
מעלה׳ השומן והשמנת של המשטר הקיים. אחדים מהם
עלולים לרדת מדוכן העדים כבאלונים דקורים בסיכות.
היה צורך לעשות משהו. אולם גם משפטנים נועזים הבינו
כי קשה להוציא חוק בשם ״החוק להגנת ישראל קסטנר,
תשט״ז— 1956״׳ או ״חוק לתיקון דיני הראיות (חקירת עדים
חברי מפא״י) תשט״ז—.1956״
היה דרוש טכסים מחוכם יותר כדי להגן מראש על שליחי
הסוכנות, קציני המשטרה ושאר ירקות בגן־הירק הממשלתי.
ואין דבר העומד בפני הרצון הרע• על שולחן הכנסת הונחה
חוברת כחולה של רשומות, גליון ,257 הנראית כעבודה
שיגרתית של משרד המשפטים.
כשפתחו עורכי־דין מנוסים חוברת זו, והתגברו על ההצעה
הראשונה שהיתר, תמימה ושיגרתית בהחלט (״חוק המהנדסים
והאדריכלים, תשטז—1956״) פקחו את עיניהם לרווחה. הם
נתקלו בשתי הצעות־חוק קטנות וצנועות, העלולות להפיל
את עמודי־התווך של משטר־החוק בארץ.

.אין לשלול מן הנאשם את ההגנה, כי במסרו את
העדויות או האמרות האמין בתוס־לב שהן אמת, או את
ההגנה, כי במסרו עדות קותרת או אמרה סותרת, התכוון
בתום־לב לתקן עדותו או אמרתו הקודמות לפני בית־המשפט
אג הרשות שיפעלו על פיהם.״
בשפה אנושית יותר, הרעיון היסודי פשוט מאד. עד כד,
היה ברור שאם עד אחד מוסר שתי עדויות סותרות, הרי

בחוקים מקוריים, מגילות־מגילות.״ לכן תוקן דווקא סעיף
אחד זה מתוך 370 הסעיפים של החוק הפלילי *.
הדרך לגיהינום רצופה בכוונות שאינן פחות טובות.

4 4 4

החוק?ריסון תמיר, תשט״ז
א פחות טוצה הכוונה ד,מוצר,רה של הצעת־החוק
/השניה, החוסה בצנעה בצלה של ההצעה הראשונה :
״חוק, לתיקון דיני הראיות (חקירת עדים) ,תשט״ז— 1956״.
עד כה שלט בארץ העקרון הבריטי :״אתה יכול להתקיף
עד !״ הכוונה, היתד״ כמובן, לעד של הצד השני. אין אדם
יכול לטמון מלכודות לעד שהוא עצמו קרא לו׳ אלא אם כן
הוצהר עד כור, כ״עד עוייך. אולם אם נקרא עד על־ידי
הצד השני, הרי שכל האמצעים כשרים לחקירתו: אפשר
לשאול אותו שאלות שאינן נוגעות במישרין לעניין, כדי
להוכיח שהוא שקרן או בלתי־מוסרי, לערער את שיווי־משקלו
בשאלות מבלבלות, להתקיפו התקפת־מצח מוחצת
או לטמון לו מלכודת בדברי רוך,
זוהי ״חקירת שתי־וערב״ ,אחד היסודות החיוניים של
מערכת המשפט בבריטניה ובארץ. בידי אמני־המשפט הפכה
לאמנות ממש, שוט לשבור את התנגדותו של עד־השקר,
עינוי לכל אדם שיש לז מה להסתיר או לטשטש. היא חשובה
עד אין ערוך יותר מכל מכונה או זריקה לגילוי האמת•
הצעת־החוק החדשה כוללת רק סעיף אחד ויחיד. הסעיף
כולל 36 מלים, שדי בהן לבדן כדי להרוס את יסודות המשפט
בארץ. הנוסח :
,בחקירת עד בבית המשפט יאסור ויפסיק בית־המשפט כל
חקירה, אשר לדעתו אינה נוגעת לדברים העומדים להכרעח
בתהליך שהוא דן בו, או שיש בה לדעתו משוס הפחדה, הי
מעיה, עלבון או ביוש שאינם הוגנים או שאינם לענין.״

4 4 4

4 4 4

ככלים לשופט, מחסום לפרקליט

החוק להכנה עד קסטגר, תשט״ז
**ץ ועלי החוק הקטנים, המחבלים בכרם התחיקה
בנסותם ליצור שטח־הפקר מסביב לפרשת קסטנר, כבר
הספיקו להשמיד שני גפנים ירוקים. הצעת־חוק אחת ביטלה
את האפשרות שאדם פרטי יגיש קובלנה פלילית פרטית, נגד
איש שהפר את החוק ואשר המשטרה והתביעה הכללית
מסרבים לתבוע אותו לדין. המצב החדש: רק היועץ המשפטי
קובע בארץ מי עבר על החוק — ומי לא.
כדי לחזק מצב זה הוצעה הצעת־חוק שניה, שגם היא
נתקבלה בינתיים, המבטלת את החובה להביא חשוד קודם
כל ל״חקירה מוקדמת״ בפני שופט־שלום, המחליט אם
להעביר את דינו לבית־המשפט המחוזי או לא. גם זכות
זו עברה, למעשה, לידי היועץ המשפטי של ממשלת־ישראל.
אולם לפני שנתקבלו שני חוקים אלה סופית, הספיק
עורך הדין שמואל תמיר להגיש בשם מלכיאל גרינתלד
קובלנה פלילית פרטית נגד ישראל קסטנר, על שבועת־שקר.
במשרדי היועץ המשפטי נוצר מצב־חירום. היה צורך לחוקק
מיד חוק שימנע את העמדת קטטנר לדין, אפילו אם יחליט
שופט־השלום להעביר את דינו לבית־המשפט המחוזי.
התשובה המזהירה לבעייה זו ניתנה על־ידי חיים כהן בהצעת
חוק של 12 סעיפים תמימים׳ בשם ״חוק לתיקון דיני
העונשין (ראיות כוזבות) ,תשט״ז—.1956״

4 4 4

ענץ שר תום־לב

^ משפ טו ה ג דו ל הכחיש ישראל קסטנר בעדותו ה־
^ ראשונה באופן נמרץ שמסר הצהרה לטובת אלוף
ד.0,ם. קורס בכר, חבר מנגנון ההשמדה הנאצי. בחקירת
שתי־וערב, כשנלחץ אל הקיר, סתר הוא עצמו הודעה זו.
בהסתמכו על כך הגיש תמיר את משפטו על קסטנר,
האשימו בשבועת־שקר.
הצעת־החוק החדשה מתקנת מצב־ביש זה. למראית־עין
היא עוסקת בכלל בהגדרה חדשה של שבועת־שקר, בצורה
היכולה לשמש דוגמה בכל קורס צבאי להסוואה. המטרד,
האמיתית מתגלה רק קרוב לסוף, בסעיף .10

נשבר עמוד־השדרה של ציבור־הימאים והיד,
צורך לבחור במזכיר איגוד הימאים שיהיה
שקט וממושמע, בחרו דווקא בימאי קשיש
זה. הממנים קיוו ששמו הטוב, כחבר מזכירות
המרד, יעזור להשליט מרות על הימאים,
להכניעם לרצון שליטי חושיסטאן.
היה זה חשבון־שווא. הימאים הם בכל העולם
ציבור סורר ומורר, המושך טיפוסים השונאים
את ההליכה בתלם. ימאי ישראל לא יצאו
מכלל זה. הם בזו לזיטנפלד השקט, ראו בו
קוימיסאר של שוהם. ואילו זיטנפלד חסר־הישע
נאלץ להילחם על כל שטות שנכנסה
לראשו של ימאי, כדי להוכיח שאינו קוויז־העולם

הזה

959

מתקן־־חוקים
חיים כהן
למי, מתי וכיצד מותר לשקר ן
ששיקר לפחות באחת מהן. עתה נשברת הנחה זו. העד יכול
עתה לטעון כי טעה בעדות׳ הראשונה, וכי תיקן את עצמו
בסברה השניה, לפני שניתן פסק־הדין.
מובן מאליו שאם יתקבל חוק זה בצורה זו בעוד מועד, יוכל
ישראל קסטנר לטעון טענה זו אם יגיע דינו לבית־המשפט
המחוזי. כי, בניגוד למקובל׳ שכח היועץ המשפטי לכלול
בהצעת־חוק סעיף האומר שאין החוק חל על עדויות שניתנו
לפני היכנס החוק לתוקפו.
אולי רצה היועץ המשפטי לחסוך נייר.

4 4 4

הסבר מזבב

ן** נז קהע צו ם הגלום בחוק זה ניתן להבנה בנקל גם
( | למי שאינו משפטן מקצועי• למעשה נותן החוק הכשר
לעדות־שקר.
אם יתקבל החוק, יוכל כל עד לשקר בעדותו העיקרית
ככל העולה על רוחו. אם יסתבר לו בהמשך המשפט׳ או
בחקירת שתי־וערב, כי נתפס בקלקלתו, וכי הוכח שדבריו
היו כוזבים, הוא יכול לקום ולתקן את דבריו ״בתום־לב״.
למעשה נתונה לו זכות זו עד למתן פסק־הדין — היינו,
עד לרגע האחרון ממש, כשיש לו כבר ידיעה ברורה על כל
שאר העדויות שנמסרו באותו משפם.
אולם כל זה אינו מופיע, כמובן, בדברי ההסבר של היועץ
המשפטי, שהוצמדו להצעה. מדוע הוצע דווקא חוק כזה
בשעה זו? לחיים כהן הסבר משכנע ומלבב :״יש בדעת
הממשלה להציע לכנסת את החלפת דיני העונשין המנדטוריים

לינג. שוהם רגזה. האיש כסוף־השיער נשאר
קרח מכאן ומכאן.
אפילו נמרוד. שני מקרים שפכו בזמן
האחרון אור בהיר על ד.,מצב הקודר :
• אחרי שרכשה שוהם אוניה מובילת״
נפט, שהיתר, צריכה להישאר רחוקה מן הארץ
במשך חצי שנה, סרבו הימאים לעלות עליה,
אלא בתנאי שיוחלפו כל חודש־חודשיים
בימאים אחרים. איגודם היה חסר־אונים כלפי
דרישה מגוחכת זו, נאלץ להציג אותה ׳ ל־שוהם.

כשעמדה להפליג אוניה חשובה מחיפה,

^ םתתקבלהצעתיחוק זו, הרי תסתום את הגולל
על קברה של חקירת שתי־וערב. באותו קבר יהיר,
מונח משהו הרבה יותר חשוב: יסוד השיפוט במדינה.
אם יקום מחר עורך־דין כדי לחקור עד חשוב שהובא
על־ידי הצד השני, למשל המפקח הכללי של משטרת ישראל,
לא יוכל לשאול אותו שום שאלה שאינר, נוגעת במישרין
לענין הנידון, למשל סגירת התיק של שייקר, ירקוני. הוא
לא יוכל לשאול אותו, ולמשל, מה דעתו על שוד הרכוש
הנטוש.
אם יחרוג עורך־הדין משאלה מצומצמת זו׳ ,יקום יריבו,
עורך־הדין שהזמין את יחזקאל סהר כעד, וידרוש להפסיק
את החקירה. במקרה זה יהיה השופט חייב — לא רשאי!,
אלא חייב — להפסיק את החקירה. אם יסרב לעשות זאת,
עלול הדבר לשמש סיבה מספקת לביטול פסק־דינו בערעור.
בידי חיים כהן יהיה שוט נוסף נגד השופטים הבלתי־תלויים,
שהם יסוד משטר־החוק.
מדוע הוצע חוק זה דווקא עתה? מדוע היה בו צורך
בארץ, למרות שלא נמצא בו שום צורך בבריטניה ההגונה,
בעלת המסורת המשפטית בת מאות בשנים? מדוע נמצא
לנכון לכבול את ידי השופטים, נוסף על זכותם, הקיימת
מאז ומעולם, להפסיק חקירה שירדה לדעתם מן הפסים?
בקיצור: מדוע נקבע לפתע כי מהימנותו של עד אינה
נוגעת עוד לעניו הנידון במשפט בו הוא מופיע?
היועץ המשפטי הסביר ;את בכתב :
,לאור התלונות ההולכות ומתרבות על.חקירות ננדים בלתי־הוגנות,
והחורגות ממסגרת הנידון במשפט, נראה צורך
להעניק לבתי־המשפט סמכות זו בחוק מפורש.״
מאחר שהיועץ המשפטי לא פירט מניין באו התלונות,
הרי אין לדעת אם הושמעו על־ידי מרכז מפא״י, ואם נגעו
לחקירת ידידיו של משה שרת במשפט קסטנר.
* לא. תיקנו ער כה: שורה של סעיפים שבתייהמשפט עצמם
דרשו את תיקונם.

ציווה האיגוד על ימאיו שלא לעלות עליה,
בגלל סכסוך פעוט על תשלום מחיר הדרכונים.
נאנח
אחד מקברניטי שוהם העייפים :
״אפילו נמרוד אשל• היה יותר טוב ממזכירות
זו. הוא היה דורש מזיתנו וויתורים, אולם
לפחות היה מסוגל להטיל מרות על אנשיו ! ״
הילד והאמבטיה. לפני שבועיים נפתחה
מועצת הימאים באווירה של שיעמום
• מנהיג מרד הימאים, שהצטרף בינתיים
למק״י.

כללי, הפכה נושא לרגשי זילזול ואיבה
גלויים מצד הימאים, אותם באד, לייצג. היא
היתד, לבדיחה ברחובות חיפה אחרי שקם
רב״חובל אנריקו לוי, בעל משכורת מיוחדת
כמנהל בית־הספר הימי בעכו, דרש שד,ימאים
יקפיאו בעצמם זזת שכרם בגלל מצב־החירום.
למחרת היום הודיע האיגוד הודעה צנועה
שהעידה על סערה בכוס מים: ארווין זיטנ־פלד
התפטר ממזכירות האיגוד.
מוסר־ההשכל: שבירת שביתה בכוח אינה
מעשה מחוכם אם נהרס הבסיס להמשך העבודה.
איחרת היא עלולה לשפוך את הילד
עם מי האמבטיה.

במדינה
הממ שלה

מרפאל עד רפאל

אם אי־פעם ייכתב פרק על פעולותיה הפוליטיות
המפוארות של ממשלת ישראל, אפשר
יהיה להכתירו :״מרפאל עד רפאל״.
שני הרפאלים, שאינם קרובי־משפחה, הם
נציגי שני האגפים של התפיסה המדינית
במדינה. יצחק רפאל, ח״כ הפועל המזרחי,
הוא התגלמותו של העסקן הציוני המודרני
הנושא את האקטיביזם בפיו, מטייל בינתיים
בעולם, עוסק בעסקים שלא תמיד מצאו חן
בעיני המשטרה הכלכלית, אך מוכן בכל
שעה לשלוח את צעירי ישראל לקרב. גדעון
רפאל היה ההיפך הגמור: פקיד שקט, שרוב
מעשיו היו חבויים מן העין ומזרקור הפרסומת.
תפקיד
הרפאל השני, כמנהל עניני המזרח
התיכון של משרד־החוץ, היה לגלות כל
נקיק בחומת האיבה הערבית, לנסות לחדור
בעדו אל המרחב. לתפקיד אדיר זה העמידה
המדינה לרשותו: שני חדרים, מזכיר, מזכירה,
תקציב אפסי.
10 לירות לסאלם. הפקיד השקם ושו־נא־הפרסומת
ניסה לפעול כמיטב יכולתו
במסגרת מחניקה זו. בין השאר יזם את
י הפשרת הפקדונות של הפליטים הערביים
בבנקים ישראליים, שהכריחה אלפי פליטים
; למלא טפסים רשמיים של המדינה, לביא עמה
בפעם הראשונה במגע ישיר. מיבצע אחר:
תזכיר מדור זה בא להזכיר לקוראי העולם
הזה גילויים ותצפיות אשר לגביהם חלה
השבוע התפתחות נוספת וחשובה.
אדוס-לבן-אדופ * .לפני חמישה
שבועות ניבא העולם הזה ( )954 כי מדינת
ישראל תקשור יחסים דיפלומטיים
רשמיים עם אוסטריה, למרות סירובה
העקשני של זו לשלם פיצויים ליהודים
ולישראל.

השבוע הודיעו הקריה ווינה
שהוחלט על החלפת צירים בין
שתי המדינות.
הנאצים

חוזרים

לגרמניה.

באותו גיליון גילתה תצפית העולם הזה
כי הנאצים הסתננו למפלגה הזמוקראטית־החופשית
בגרמניה, בהנהגת הנאצי הוותיק
ד״ר טידלהאובה, ישתדלו יחד עם
הסוציאל־דימוקראטים להפיל את אדנואר,
שיעשה נסיון נואש לפלג את מפלגתם.

השבוע שיתפו הנאצים של
ד״ר מידלהאוכה פעולה עם ה־סוציאל־דמוקראטים,
הפילו את
שלטון מפלגת אדנואר במדינת
ריין־ווסטפאליה, הגדולה כמדינות
גרמניה המערבית. לעומת
זאת גירש אדנואר את מפלגתם
מן הקואליציה הממשלתית בבון,
אחרי שהצליח לפלג את
המפלגה.

ראש אב״א. לפני ששר, שבועות
יעץ לך מדור תצפית של העולם הזה
( )953 לעקוב מקרוב אחרי התקדמותו
של גדעון שוקן, העומד לקבל מינוי
חשוב.

השבוע מונה אלוף־משנה
גדעון שוקן לראש שרותי אכ״א
בצה ״ ל.

פעולה מסויימת בסודאן, שהביאה לברכה
הישראלית הרשמית למדינה החדשה, למורת
רוח המצרים. מאות רעיונות אחרים נפסלו.
חשובים ׳מפעולות אלה היו שידורי קול
ישראל בערבית, אותם ניהל רפאל, יליד גרמניה.
הערכתו של מומחה:
סלאח סאלם, אז שר־ר,תעמולה המצרי,
אמר לפני שנה כי ״אילו הייתי אני במקום
ישראל, לא הייתי מקים צבא ישראלי ולא
הייתי מוציא עליו אפילו עשר לירות. מספיק
היה להקים תחנת־שידור ישראלית חזקה,
להפיץ באמצעותה יום־יום שמועות, לחרחר
בין מדינות ערב ולהניח להן להילחם זו בזו
ולהכות זו את זו ...די היה בה להרוס את
הערבים.״
קאהיר או קאראקאם. השבוע החלים
משה שרת שתפקיד זה אינו שווה עשר
לירות. גדעון רפאל סולק ממחלקתו, שחוסלה

למעשה. מעתה לא תהיה בכל מדינת ישראל
אף מחלקה אחת שתטפל בניהול תעמולה
מילולית ומעשית בעולם הערבי.
התקציב שייחסך יוכל לשמש למשלוח
נציגים ישראלים נוספים לבירות חשובות
וגורליות כמו קאראקאס, קופנהאגן ומקסיקו־סיטי.

מ של צבאי

מאות הזמנות הגיעו למערבת ״העולם הזה״ להשתתף במסיבות
פורים כבל רחבי הארץ. אולם המערכת בחרה לפרסום רק במסיבה
אחת, אליה הוזמנה באופן בהול. התבונן בתצלומים המובאים באן
ונחש היכן צולמו: כמלון ״דך ,״אבריה״ או ״המרו דוד״ ץ מי הם
לפי דעתך נושאי התחפושות העליזים: כני החוג הנוצץ, סוחרים
ער צמא לחידושים מענינים ומרעי־אמידים
או נופעם
הזאת טעית. אין זו אלא
שים ז ובכן, ה
אמא
אדמה

חאג׳ מחמוד אל־נדאף לא עזב את אדמתו,
משך 81 שנות חייו. לא בימי התורכים, לא
בימי האנגלים, ואף לא בימי מלחמת העצמאות.
יחד עם רוב בני כפר ג׳למי, במשולש
הקטן, סרב לזוז — עבור כסף או תחת
לחץ.
עד אשר, לפני שש שנים׳ הופיעה שיירת
משאיות ברחוב הכפר. שוטרים וחיילים ציוו
על התושבים לעלות למכוניות. ל־ 230 התושבים
ניתנה תשובה אחת: סיבות בטחון.
בגלל סיבות אלה, הועתק מקום ממריד,ם מ־ג׳למי,
מרחק ששה קילומטרים מגבול הירדן
לכפר ג׳ת, מרחק 300 מטר מאותו גבול.
הצדה מו ס רי. מאותו יום החל מאבק
אל נדאף ובני כפרו על זכותם לשוב לאדמתם.
באמצעות הממשל הצבאי, קיבלו האיכרים
העקורים אדמה אחרת לעיבוד, במקום
1500 הדונם המקוריים שלהם. הפלחים קיבלו
את האדמה, אך עיבדו אותה ״זמנית״ ,עד להחזרת
רכושם.
על אדמות ג׳למי, בינתיים׳ עלה להתיישבות
קיבוץ להבות חביבה, של השומר הצעיר.
לעלייה לקרקע קדמו וויכוחים רבים בקיבוץ
עצמו: אנשי הבטחון הסבירו כי המקום
הוא נקודה איסטרטגית השובה, ועל
כן יש ליישבה על־ידי מגינים עבריים.
כמה מאנשי הקיבוץ התנגדו מטעמי מוסר
סברו כי ברצון המוסדות לסבך גם את משקי
מפ״ם בתפיסת קרקעות של ערבים, כדי
שהמפלגה לא תוכל לטעון כי היא מגינה על
המיעוט הערבי• לבסוף נתקבלה ההחלטה :
הקיבוץ יעלה על האדמה, שהפכה בינתיים
רכושה החוקי של הקרן הקיימת לישראל.
הצדהמשפ טי. ערביי ג׳למי, ששוכנו
בבקתות חימר בג׳ת, פנו לבית המשפט העליון,
בבקשה למתן צו־על־תנאי. שלושה
שופטים עליונים דנו בבקשתם, הכירו בציד
קתה. אך לבית המשפט לא היתר, סמכות
לצוות כי יוחזרו 1500 הדונם.
חג׳ מחמוד לא אמר נואש. יחד עם שמונה
מבני הכפר הגיש תביעה משפטית נוספה הפעם:
נגד ממשלת ישראל ונגד להבות חביבי״
החודש, מצא שר האוצר לוי אשכול
מוצא נוח מאד מן הסבך: הוא הכריז כי
אדמות ג׳למי דרושות לממשלה, החרים אותן
בתוקף סעיף משעמם של חוקי המנדט.
התביעה נתבטלה מאליה.
אלא שגם הפעם התעקשו אנשי ג׳למי.
באמצעות עורך הדין מוחמד ניסר אל־הוארי,
הגישו השבוע תביעה נוספת: נגד שר האוצר׳
שיבוא ויוכיח כי פקודת ההפקעה שנחתמה
על־ידו אינה מנוגדת לצדק.

שנערכה כחדר האוכל כמשק כדטמרות של איחוד הקיבוצים
והקבוצות. פירושן של המלים א/ק כמקרה זה הוא: אנשי קיבוץ.

״וויסקי אנד מרק פירות :״ דורש פארוק (קיצוני מי,מין) מעובדי הבאר. הוא מקבל
״במקום״ .כלומר: תה. הזיוף אינו מפתיע אותו במיוחד: הבאר עצמו אינו אלא מטבח
מחופש, בדיוק כמו שיתר השרותים המיוחדים בנשף זה אינם אלא מחופשים.

ד רכי אדם

שי טהלאבטוחה

חנה מרכוס קראה בשנית את מיברק בנה :
״שובי מיד הביתה. אבא קיבל שבץ לב. אליעזר.״

לפני ימים ספורים הגיעה לביקור אצל
קרוביה בניו־יורק וכבר קראה לה חזרה בשורת
איוב. היא ארזה את חפציה, הזמינה
מקום במטוס הראשון ללוד, שיגרה מברק
לבנה.
בתל־אביב, פתח אליהו מרכוס, מנהל חב-
רות הביטוח יהודה וציון, את המיברק המיו־עד
לבנו. הודעת אשתו על שובה נראתה לו
משונה ביותר.
מהתלהפ לי לי ת. המטוס מניו־יורק
נחת. בפתח הדלת הופיעה חנה מרכוס׳ לבושה
שחורים. היא ראתה את בעלה חי ובריא,
פרצה בבכי היסטרי. רק בדרך הביתה, שמע
איש העסקים בן ה־ 54 על המברק המסתורי.
הוא פנה מיד למשטרה, שגילתה כי המיב־רק
נשלח מהדואר המרכזי בתל־אביב, תמורת
שמונה ל״י. תוכן המיברק נכתב במכונת
כתיבה. אחרי בדיקה קצרה, נתגלה כי המכונה
שבה השתמש השולח היתד, אחת מסב
מכונות הכתיבה של חברת ציון לביטוח.
למעשה, היתד, זאת מהתלה. אלא שלמד,ת־לה
כזו יש גם אופי פלילי. עובדי המשרד נקראו
לחקירה. לבסוף נתגלה המבריק האלמוני:
פקיד בן ,25 שרצה להתנקם בדרך זו
במנהלו, בגלל סיכסוך אישי. הוא נעצר, שוחרר
בערבות עד למשפט.

כ נ רי תרא שו נ ה. חברת המשק הוותיקה
רגילה לנגן בפני חבריה. אולם הפעם איל־צוח
להתחפש לקונצרט. ואיזו מנגינות 1

לא לילדים כלבד. עד כה נחשב פורים
לחגם של ילדי הקיבוץ. השנה החליטו המבוגרים
שגס הם, בעצם, קצת ילדים.

רק עם סמלת חמודה :״

טרו חיילי צה״ל. אילו ביקרו בקיבוץ משמרות,
היו מוצאים בקלות את מבוקשם.

משחקים אסורים. המלח השיכור הוא אליהו,
מנהל החשבונות של תעל, מיפעל העצים הגדול של
הקבוצה .״פיפי הבלונדית״ היא אילן אקנזלרנד, בן 15

^ פילו חדר האוכל הוד
\ | חפש — לדבר הרחוק
ביותר מחיי היומיום של
קבוצת משמרות: ספינת
שעשועים. היה לה אמנם שם
חלוצי מכובד מאד :״קדימה״
.אבל היא שיעשעה בכל
זאת.
במקום מגישי האוכל הנחפזים
למלא את תורנותם,
השתלטו על המקום רב־חו־בל
מגונדר וצוות מלחים,
שלא היה מבייש את אניית
הפיראטים הססגונית ביותר
שהפליגה אי־פעם בסרטי הטכניקולור.
מגשר הפיקוד יצאה תורה. לא של ברל,
לא של מארקם ואף לא של צפור הנפש
חלילה, כי אם תורתם של בני המשק הצעירים,
מחורזת ומושרת בקול :״כל עם בריא
זקוק לקרנבאל !״
דני המזוקן, צנחן עד לא מזמן, והערב בדחן
מדופלם׳ פתח את התוכנית :״ערב טוב
רבותי וכו׳ ,אנו פותחים בזה את החלק
הראשון של הרפרטואר ...מה אמרת שם?
מתי החלק השני י בפורים הבא, אינשאללה !״

הו הרפרטואר ז
• פואימה עברית מודרנית :״שיר הגר־זוזיים״
.וכדי שתבינו במה המדובר, הרי
גרזוזיים הם !מכשיר כזה, שמגרזזים בו את
הגרזיזים. בר! ר?
• נאום עברי לא כל כך מודרני :״שנייר
זה שנייר, רבותי ! זהו המשורר הכי גדול.
הן בשירה והן בפרוז׳ה. לכן דרך ארץ,

הדוד היצני רוקד וצוהל. הנשף נערך ביוזמת כמה׳מבני המשק, שחזרו לביתם עם תום שירותם בצבא. הס הקימו מטח נזיבצעיס
מיוחד, התלבשו על וועדת התרבות, העבירו החלטה שכל חבר חייב להתחפש, עיבדו את תוכנית הערב, אירגנו בדים וחומרים ממחסן
המשק, המציאו אימפרוביזציות שונות בכל השטתים, נתנו הוראות לכל חבר המשק איך עליו להתחפש ומה עליו לגלם בערב זה.
רבותי ! דרך ארץ ! לא דחילק, שמילק ! מה

• ששד, כושים צעירים, מפוייחים ומרוחים
כהלכה, עולים על הבמה. קצב, קפיצות,
תופים, הלמות רגליים יחפות ומנגינת
ג׳ונגל פראית :״אהייאהו, אוכלי אדם !״
ואוכלי האדם רוקדים סביב סיר ענקי מרכוש
המטחב ,״מייללים ומנופפים רמחים. לפתע
מזנקים שניים מהם אל תוך הקהל, חוטפים
תינוק רך וצורח. ישר לסיר נכנס התינוק
הלבן והמחול ומשך במהירות מסחררת. אוכלי
האדם רוקדים ושרים, ותאבונם גובר והולך
למראית עין. התינוק הלבן, בינתיים,
נעלם כליל בתוך הסיר. לבסוף, ניגז^ אחד
הכושים אל הסיר ומוציא ממנו נתח בריא
של בשר ועצמות !מבושל היטב. הוא נוגס
בו בהנאה. בסוף הריקוד יורד הילד הלבן
׳מעל הבמה, כשהוא נושא בגאווה את הסיר
הענקי.
• לאוהבי המסורת מגיש החזן הראשי
מפשמישל, יעקב זיסמן במלים אחרות, את
חלקו בבריטון מסולסל, כשהקיבוץ כולו
עונה ״אמן ! ״

ה לו חהק דו ש ה מרחפת מעל ראש יהודה אקסלרוד ובת־זוגו.
אמנם האפיפיור אוסר נשיקות כאלה — אבל בפורים
הרי הכל מותר. וחוץ מזה, הם כבי נשואים עשרים שנה.

״המסדר יפתי]? את כתו!״ אין זה תרגיל צבאי רגיל ומקובל.
אבל ״הרמטכ״ל״ העסוק בכל ימות השנה בתרגילים מסוג אחר במשק,
יכול בערב זה להתמסר לחידושי תרגילים כאוות נפשו. מי יכול להפריע לו?

ך* ך נמשכה ההפלגה עד אור הבו-
^ קר. כי הרי נתקבלה על כך החלטה מיוחדת
של מוסדות הקיבוץ, שבערב זה ״מוכרחים
להיות שמח!״ וכשהמוסדות מחליטים
ברוב דיומוקרטי, אזי באמת שמח.

? 3רית

במדינה
ה תי שכו ת
לחם צר
״לא על הלחם לבדו יחיה האדם,״ הוא פתגם
יפה כלשעצמו. אף על פי כן נשארה כיכר
הבצק האפויה מצרך חיוני ראשון־במעלה.
ביחוד יודעים להכיר בערכו של הלחם אנשי
המועצה המקומית במושבת־ד,עולים עקיר.
הם ידעו להעריך אותו גם לפני חמש שנים,
שעה שהלחם היה מגיע אליהם מרחובות הסמוכה,
לא תמיד בזמן ולא תמיד במצב המתאים
ביותר לאכילה. לכן שמחו אנשי המושבה
אותה תקופה, כשקמו שלושה מביניהם,
החליטו להקים מאפייה במקום.
בהסכם שנחתם <1ז בין המועצה המקומית
לבין חיים מורד, אליהו גבאי ופתחי סאלם,
נמסר לשלושה העולים מעיראק זכיון יחיד להחזקת
מאפיה, באחת החורבות שהועמדו לרשותם.
במשך
השנים שחלפו מאותו תאריך זרמו
כיכרות לחם ופיתות רבות לבתיהם של תושבי
עקיר• קשה לומר שהמאפייה היתד, מודרנית
ומשוכללת, אך היא סיפקה לחם טרי.
איזור של פועלים. אך גם שליטי עקיר
ידעו כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם. כשהגיעה
תקופת הבחירות לכנסת השלישית, עסקו
בעלי המאפייה גם קצת בפוליטיקה. הם
אמנם לא נשאו נאומי־תעמולה ולא כפו על
קוני לחמם להצביע עבור מפלגה כל שהיא, כמו
פרננדל בסרטו המפורסם בלי תעודת לידה•
אולם באחת מאסיפות הבחירות של תנועת
החרות, נראו השלושה יושבים במקומות
כבוד על הבמה.
לכאורה נראה היה כי הופעתם זו לא עוררה
כל תשומת־לב. אבל זה היה רק לכאורה,
בישיבת המועצה המקומית הושגה החלטה כי
לחם לחוד ופוליטיקה לחוד, ואין כל מקום
להפקיד מצרך חיוני זה בידי אנשי האופוזיציה.
כמנהגם
מדי שנה בשנה, שילמו בעלי המאפיה
את המם המגיע עבור רשיון החזקת
המאפיה, חיכו לחידוש שיגרתי של הרשיון.
העיכוב בהוצאת הרשיון הניע אותם לבוא
באופן אישי למשרדי המועצה, להתעניין בגורלו•
כאן הוסברה להם הסיבה בבהירות.
״אי־אפשר שמוסד חיוני כמו מאפיה יהיה בידי
אנשים שאינם תמימי־דעים עם המועצה,״
אמר להם המזכיר.
בפיו של יושב־ראש המועצה האזורית, יעקב
דברת, איש גבעת ברנר, היה הסבר דומה :
״זה איזור של פועלים, אין פה מקום לאנשים
כמוכם ! ״
בינתיים נסגרה המאפיה בגלל חוסר־רשיון,
עקיר חזרה לאכול את הלחם הרחובותי. חברי
המועצה עצמם הסבירו את סגירת המאפיה בטענה
שאין זה משתלם להחזיק מאפיה במקום
כה קטן.
השבוע קיבל סלים סנדולי, מפעילי מפא״י
במקום, רשיון להחזקת מאפייה בעקיר.

ך* ל חולה המרותק למיטתו משך תקו־
^ פה מסויימת, נוטה לראות באחות המטפלת
בו, את דמותה של אוה גראדנר לפחות.
לחולים במחלקה בה עובדת עלמה רמתי, תלמידת
המחלקה השלישית והאחרונה של בית־הספר
לאחיות הדסה בתל־אביב, אין ראיה זו
פרי דמיון בלבד. כי עלמה נחונה בדמיון מסוים
לאותה שחקנית. גם אנשים בריאים, הפוגשים
בה, מודים כי יש בה יופי וגינונים
של צברית טיפוסית. מה, איפוא, יאמרו החולים

בשעות הלילה החשוכות, המטילות אימה על
השוכבים בחדר, שרק גניחות ואנקות מפריעות
את שלוותו, הם מחכים לרגע בו ישמעו
צעדים קלילים במסדרון. צלליות אור הפנס
יחדרו מבעד לפתח ובעקבותם החיוך על פני
האחות.
היא עוברת בין המיטות, מקשיבה לנשימת
הישנים, מתקנת לזה את כרו, לשני את שמי־כתו,
עונה רכות לשאלות, ממלאת את הבקשות•
לפעמים אוחז מישהו בידה ולוחש :
״אחות, אני מפחד מהלילה.״ אין הוא מעלה
כלל בלבו שאולי גם האחות יראה קצת את
הלילה.
החולים רואים אותה אמיצה וחסרת רגשות.
יחסה אל כולם שווה בתכלית. היא מזריקה
זריקות בידיים בטוחות, חסרות רעדה. היא
עומדת. ליד שולחן.הניתוחים, מתבוננת בקרירות
באיברים שסועים, היא אינה מתרגשת.
אולם מאחורי ההופעה החיצונית המקצועית
מסתתרת דמות שונה לגמרי, דמות של צעירה
ישראלית בת .20

אש בריא ב׳

השם ...על מה רמו
הגיל ...

מקצוע . .תלמידת כית־ספר לאחיו
מקום מגורים

חים

שאיפה לעתיד טיפול כחולי
הגשמה אישית. עבודה בבית־חו־לי
תחביב ...ספור

* •1עירי חיפה היו מחבבים לבוא אל מג־
^ רש הכדורסל של הטכניון, שעה שהיה
נערך שם אימון קבוצת הבנות של מכבי חיפה•
את עיני הכל משכה נערה בת ,15 ראש
קבוצת הבנות, שהיתר, מפליאה לרוץ ולקפץ,
הדהימה בקליעותיה המדויקות לסל. עלמה
לא היתר. יכולה לסבול מבטים אלה. למרות
שקבוצתה זכתה באליפות האזור, החליטה לעבור
לקבוצת הפועל חיפה, שם נערכו האימונים
במקום סגור ושקט.

הכדורסל היה לעלמה תחליף לטיפוס על
עצים וגדרות, מכשיר לפורקן המרץ. היא
הירבתה גם לעסוק במקצועות שונים של אתלטיקה
קלה, נואשה מהם לאחר שלא הצליחה
לזכות בהישגים של ממש.
אותה תקופה נואשה עלמה גם מתחביב אחר.
משך חמש שנים תמימות ניגנה בכינור, למדה
בקונסרבטוריון החיפאי, השתתפה בתזמו־רתו.
אולם, משום מה, נשמעו הצלילים הבוקעים
מכינורה כבלתי־מתאימים לצלילי שאר
התזמורת. התברר כי עלמה היתד, מעדיפה

לנגן תוך שמיעה בלבד, ללא כל קשר לתוזים
ולניצוח. היא ויתרה גם על הכינור.
עד המחלקה השישית, למדה עלמה בבית־הספר
התיכון על שם ביאליק בחיפה, היתד,
חניכה מסורה בצופי בית־הספר הריאלי. ב־יחוד
ימשכו את לבה הטיולים ומחנות־ה,עבודה
בימות החופש הגדול. עוד היום נותרה בה
השפעת תקופה זו• היא מבכרת טיולים ברגל
על סיורים במכוניות.
לאחר שהפסיקה את למודיה בבית־הספר
התיכון, ניסתה לעבוד כפקידה בסוכנות ה־

תחבורה
ו הג אחדהתעקש
!היד. זה בערב גשום לפני שלושה חודשים,
כשנעצרו ארבע מוניות ברחוב המלך ג׳ורג׳
בתל־אביב. בסימטה צדדית ארבו שני שוטרי
תנועה. הם הגיחו לפתע, רשמו לנהגים
דו״חים על עצירת מוניותיהם כדי לאסוף
נוסעים, במקום אסור לחניה.
שלושה מהנהגים בחרו בדרך הקלה: הם
שילמו קנס של חמש ל״י, שכחו את העניין.
זמנם היה יקר יותר.
ספר מו סמך. הנהג הרביעי, דניאל פו־רד,
היה עקשן יותר. כנושא־שמו האגדי, ה־נרי
פורה ידע כי אין לוותר בקלות על שום
דבר. הוא החליט להתדיין עם השוטרים. כבר
בעבר עשה זאת, ולא פעם יצא זכאי.
הפעם נטל פורד ספר דיני תעבורה חדש,
שחובר על־ידי אדם מוסמך ביותר: שופט
השלום ישעיה הראל. השבוע, מחוזק בחוכמת
הספר, ידע פורד להוכיח את צדקתו. בפני
שופט השלום ישראל דב זוהר המופתע, טען
כי לא חנייתו היתד, בלתי־חוקית, אלא התמרור
הרשמי שאסר אותה.
״לפי חוקי המנדט, הנמצאים עדיין בתוק־פכ,״
נימק הנהג ,״היה צריך התמרור להיות
כתוב באנגלית ובעברית, לא רק בעברית.״
פורד זוכה, היועץ המשפטי נתבקש לתקן
את החוק. בינתיים, החלו נהגי המוניות מעלים
נוסעים ליד התמרורים הבלתי־חוקיים.
שוטרי התנועה יכלו רק לחרוק שן.

משמעת היא תנאי חיוני באופיה של חניכת ביתיהספר לאחיות. בפנימיה שליד•
בית־הספר מתגוררות התלמידות, שלוש בחדר, חייבות להקפיד על נקיונו בכל עת,

משחקי הספורט מאפשרים פריקת המתח הנא
*123^?1לן
גדושות האחריות של טבודה. הנדירמר הוא הספורט החביב

ת, נוכתה כי חייה משעממים וחסרי־תכ־החליטה
להקדיש את עצמה למקצוע שאת
תשומת לבה עת ראתה אחיות מסו״
מטפלות באמה בבית־ד,חולים, מקילות
בלותיה.

ע ם ״ שחי ״ ,סוסה החביב, התוודעה עלמה באמצעות
מורה־הרכיבה אליהו גורדון, שהיה אחד מחוליה.

עםעים מתחילות שעות תורנות הלילה, שהם החלק המפרן בעבודת האחות. עלמה
עוברת בין מיטות־החולים,עונה לבקשותיהם. הטיפול בחולה נמשך כל שעות היום והלילה.

דים כפנימית בית־הספר לאחיות אי־ם
מן הקלים. שעות היום מחולקות למעשית
וללימודים עיוניים. שניהם כאחד
מצריכים מאמץ פיזי
ורוחני. ביחוד מיגיעת
תורנות הלילות, הנעשית
שגים־עשר לילות רצו־
.פים, בזה אחר זה. אבל
יש בחיים אלה ספוק ו־ענין.
תוך
כדי עבודתה היא
מכירה אנשים חדשים,
לחמדת להכיר את חייהם
ובעיותיהם המיוחדות.
החולים נוטים -להשיח
בפני האחות המטפלת בהם
את כל מה שמעיק
עליהם, כאילו תוכל להושיע
להם. הידידות הנקשרת
בין האחות לבידור
יום אחד בשבוע פנוי כולו מלימודים ועבודה. עלמת. מבכרת
לי מו די ם. העבודה המעשית בביתיהחולים היא רק חלק מיומה של
חולה נמשכת תקופה אלהתבדר
ביום זה ברכיבה על מום, טיולים וכיוף על חוף הים.
התלחידה־האחוה. הלימודים העיוניים מעסיקים את שאי שעותיה.
רוכה.
לא פעם נתקלה עלמה,
בגבר המברכה לשלום, מבלי שתכירו כלל,
רק אחרי דקה היא נזכרת כי היה זה אחד
החולים שריחף בין חיים ומות ליד שולחן הניתוחים.
עתה הוא בריא ושלם, מציג בפני
משפחתו את האחות לה הוא חייב את חייו.
אין היא עובדת במחלקה אחת, או בתפקיד
אחד בלבד. מפעם לפעם מוגבר נטל האחריות
המופקד בידיה, היא.מתקדמת בלימודים, חודרת
לשטחים חדשיב, חייבת לחזור ולשנן
בכל פעם את למודיה הקודמים. וככל שמתרחבים
האופקים, גדלות השאיפות. כיום חפצה
היא להשלים את למודי הבגרות שלה׳ אחרי
תום התחייבותה לשנת עבודה כאחות, להמשיך
וללמוד רפואה חירורגית.
המעבר לחיים בעיר החדשה גרם תחילה
למשבר. העיר הסואנת, האנשים הבלתי־מו־כרים,
הריחוק מהבית, הביאוה בכל יום חופש
אל בית הוריה בחיפה• שם היתד, מקדישה
שעות לשינה ולמנוחה, מבלה בחברת אחיה
רפי, בין ר,־ ,10 מנגן הקלרינט בתזמורת הילדים
של חיפה, מספרת את כל בעיותיה לאביה
ירמיהו רמתי, מהנדס בעירית חיפה.
כיום התרגלה לריחוק מהבית, מבלה את
שעות הפנאי בחדר שלה, בין חברותיה לנד
נימיה, או יוצאת לבלות בעיר. מסבירה היא :
״אני רוצה להרגיש את עצמי עצמאית ואחרה
ע ר כי םהחופ שיי ם מוקדשים בדרן כלל לקריאה ולימודים, לעתים גם ליציאה לבילוי בעיר, לסרט קולנוע. אולם העייפות
אית, אחרי כל כך הרבה שנים של תלות ב בשעות
אחרי יום־עבודה אינה מאפשרת תמיד ניצול ערבים אלה, מביאה לפעמים לאפיסת־כוחות ולאיבוד כל חשק לבידור ולשעשועים.
אחרים ! ״
ל עלמה.

:ולס

חזה

959

קזלנוע

הסמן פרס

בנק א״י לדיסקונע בעיינו

סי ג רי ת

ה ני ל טו

ענבבנסה את הוו 11ק

הזליבזד
ק לי קלעהלמטרה
•זד. שנים,״ אמר קרוסבי לעתונאי־ידיד,
״שאני מבקש תסריט שבו אוכל להפגין משחק
דרמאתי ראוי לשמו. תפקידים כאלה קלים
לי מן הדמויות הקלילות, כביכול, שגי־למתי
בסידרת הדרך. אני מקווה למצוא משהו
מתאים בקרוב. ואז״.״
התסרים הנכסף נמצא. המפיק ודיליאם פר־לברג
והבמאי ג׳ורג׳ סיטון קנו מאת המחזאי
אודסט את זכויות נערת הכפר* (העולס
הזה )959 הציעו את תפקיד פראנק אלג׳ין
לקרוסבי. הוא קיבלו בזרועות פתוחות, דרש
רק שיהפכו את האיש משחקן־גדול־לשעבר
לשחקן־במה־מוסיקלית־גדול־לשעבר. דבר זה
נעשה.
גאר בו או 1 --אז החל החיפוש
אחר שחקנית מתאימה לתפקיד ג׳ורג׳י,
האשה. המבטים נפלו על דניפר דונם, שנתנה
את הסכמתה. אולם הטבע לא התחשב הפעם
ברגשי הוליבוד, העניק לשחקנית דונם
תינוק. חודשי הריונה האחרונים חפפו על
חודשי העבודה העיקריים על הסרט• המצב
החל להיות דומה למצב בסרטים מוסיקאליים,
במערכה שלפני האחרונה, כאשר, בערב ההצגה
הגדולה, מתפטרת הכוכבת.
קרוסבי דרש שותפת־למשחק ראויה לשמה.
הוא נקב בכמה שמות: ביניהם גם שמה של
גרטה גרבו. אולם השחקנית הדגולה סירבה•
אז נזכר המפיק בגדיים קלי, שחקנית
מטרו, אשר קיבלה בהשאלה לסרטו הגשרים
בטוקו־רי, ובמחיר לא גבוה 30 :אלף דולאר.
״קלי ע צו מ ה קרוסבי נדהם לכשנודע
לו במי חפץ פרלברג .״היא תציג שוב
משחק קר כקרח,״ טען. פרלברג הבטיח לו
כי קלי כשרונית ביותר ; פרט לזה, אין לו
מועמדת אחרת. קרוסבי נכנע׳ אבל לא כן
נוטרו: בינתיים עלו מניותיה של כוכב קלי,
לחברה־האם היו תוכניות אחרות עבורה.
פרלברג לא אמר נואש שלח לשחקנית כתב י ה ביקשה לעין בו. התוצאה: הודעה מאת
גדיים קלי אל מטרו כי אם לא יינתן לה
לעבוד אצל פרמאונט על הסרט, תסע מהולי־בוד.
הרשות ניתנה — במחיר 50 אלף.
הודה קרוסבי לאחר הבכורה, בשיחה עם
פרלברג :״שוב לא אפער את פי בעניני תי־פקוד.
קלי עצומה ! ״

ביע את חותמו על המציאות האמריקאית
במשך עשרים שנה גורליות.
קגני הוא גם היחידי בסרט שאינו משחק
בשיטת מארלון ברנדו, אינו ממלמל משפטים
שקשה לקולטם, כי אם מדבר בפה מלא. ה־תרגים
העברי, המופיע כמורם בגוף הסרט
מתרגם משהו, בלי ספק, אבל לרוב דברים
שאינם שייכים כלל לסרט. המתרגם האלמוני
ראוי לפרס על בורות כפולה: בעברית ובאנגלית.

ט לי ה ב הו דו
אמא אדמה (בימאל רוי, הודו) הוא
סרט דה־סיקאי על אודות דלת העם בהודו.
לאחר אאן, שהיה, כמרבית סרטיה של הודו
(ומספרם מגיע למאות בשנה) ,רומנטי ביותר,
ניסה הבמאי בימאל רוי להראות את ה
סרטים

ש תו שדגנגסטר
אהב ני אל עזבני (מטוו, ארצות־הב־רית)
הוא סרתולדות אחת מכובבות הבמה
הגדולות של אמריקה (בשנות העשרים והשלושים)׳
רות אטינג. רות, נערה יהודיה בת
שיקאגו, החלה את הקריירה המזהירה שלה
באולם ריקודים מאד לא זוהר, כנערת־טאק-
סי״׳ שם נתקל בה מבטו של גנגסטר מארטי
שניידר, שהצטיין בצליעתו הגרוטסקית, ב־גסותו
ובקשריו עם בעלי המסבאות.
סניידר מחליט להפוך את בת חסותו לזמ־רת
מוכרת במסבאות ידידיו, אחר לכוכב
גדול, מצליח להביאה עד במת המפיק זיג־פילד
בניו״יורק, קודש הקודשים של שחקני
התיאטרון המוסיקאלי, ולהוליבוד.

| ן ^ תערוכת עי ל אי ת
עגלסוגיכ\ 3ק כלוברזו־יס

ן 4פיה מסננת ממדרגה ראשונה
מחיר הקופסה 450 פרוטה

לל א ד רי כ ה על י ב לו ת. אולם בזה רק
מתחילות צרותיה של רות, ששיריה כמו
אהבני או עזבני, אלצתני לאהוב אותך, מלהיבים
דור אמריקאי שלם. הגנגסטר־לשעבר
שניידר׳ שנטש את עסקיו בשיקאגו, הפן
אמרגן לאשתו, משתלט כליל על רות, נושא
אותה לאשה, אינו מניח לד, כל עצמאות.
מצב עניינים זה מביא לידידות בין רות
לבין הפסנתרן ג׳וני אלדרמן(קאמרון מיצ׳ל),
אשר כמעט מסתיימת בטרגדיה.
סרט מעין זה קשה לו לדרוך על יבלות
אנשים חיים. על כן יוצאים רות (דוריס דיי)
ובעלה העכשווי ג׳וני (קאמרון מיצ׳ל) בשן
ועין, אבל לא יותר מזה. בעוד יבלותיו של
שניידר — מהיותו בעולם הרפאים זד, שנים
אחדות — פחות רגישות. התוצאה: את הדמות
החזקה בסרט מגלם ג׳יימס קגני, ב־שניידר
התוקפני והה־סטרי. הוא מצליח לא
רק להשניא ולהגעיל את עצמו על צופיו,
אלא אף להסביר, בדרך משחקו, את מהותו
של הגנגסטר, יצור מתוסבך בסאדיזם, שאפתנות,
רגשנות, רכרוכיות ונוקשות, שהם־
* המחזה נרכש גס על ידי הקאמרי להצגה
בישראל, אבל נגנז סמוך להצגת הבכורה.
•* הרוקדת עם כל קונה כרטיס־ריקוד,

דיי ב״אהכיני או עזביני״
נערת־הטאקסי מכירה גנגסטר
צד השני של המטבע, שאל לשם כך שיטות
עבודה ויצירה מן ר,צד השני של העולם :
הניאו־ריאליזם האיטלקי.
זה מעשה בסמבהו (באלראז׳ סאחני) ,איכר
בנגאלי זעיר, הנדרש על־ידי בעל האדמה
עליה הוא יושב כאריס, לשלם סכום כסף
גדול תוך זמן קצר, אחרת ינושל ממנה. סמבה,ו
נפרד מעל אשתו פארו (ניפורד, רוי)
יוצא לכלכותה. בנו הקטן, קאנאיה (ראטן
קומאר) ,עוקב אחריו בסתר.
כאן מתחילות הצרות, כמו בכל סרט ניאו־ריאליסטי:
סמבהו הופך לבעל ריקשה מושך
בעגלתו יומם ולילה, קאנאיה נעשה מצחצח
נעליים, ואחר כך כייס. בתאונות נפצעים גם
סמבהו וגם אשתו. בחוזרם בתומו של סרט
אל הכפר, מתברר כי נושלו מן האדמה בכל
זאת.

בקצרה
פ רו פ רו. מוכרת פרחים פריסאית קטנה
קוטפת פירות בפאריס של ,1913 איכלת בוסר
בשנות העשרים והשלושים בסרט המע-
ביר ברוב טעם ופקחות את העולם של האתמול
הרחוק. דאני רובן.

פ רו פ רו•
נערת הכפר

1עגולם

הזה

959

הבלש תוהו ממשץ־ לבלוש
גבוו סנוות הבלשים של הווו הקודם חזו והתחקות אחו׳ פרשיות ננבני העבר

מזנזיכר עד אילת
סוף המאה הקודמת היה הדוקטור
. 1יצחק ד׳ארבלה, מנהל בית־החולים
רוטשילד בירושלים, דמות ידועה בישוב היהודי•
רק בודדים ידעו כי שמו הקודם של
היהודי יליד אוקראינה היה גרגורי אכד
ציסלכסקי. גרגורי היה רופאו הפרטי של
שולטן זנזיבר, מילא בשליחותו משימות דיפלומטיות
חשובות, שינה את שמו על שם
אי קטן שהשולטן נתן לו במתנה סיבה
אחרת הניעה את אליהו אפשטיין, כיום
ציר ישראל בבריטניה, לעבר את שמו לאילת.
הוא היה ממיסדי ״חבורת הדרום״ ,אותי׳
הקימו כמה צעירים מבני רחובות, שראו
את יעודם בהתישבות בעבר־הירדן המזרחי.
הם הצטרפו לקבלן יהודי, שבנה קסרקטינים
עבור הצבא הבריטי בעבר־הירדן, חיו בתנאים
שווים לבידואים המקדמיים. באחד הימים
לקח אליהו סוס, רכב עליו במשך יומיים,
עד אשר הגיע לאילת. התפעלותו מהמקום
הניעה אותו לשנות את שמו לאילת, בתקופה
מאוחרת יותר אותו זמן התפעל מאילת
יהודי אחר משה (״מאוריצי״) רוזנגרט,
חלוץ הדייג העברי. הוא העסיק את אחת
מספינות־הדייג המרובות שלו בים אילת,
הקים במקום בית־חרושת לקרח, כדי לשמור
על הדגים לפני שהועברו לתל־אביב. רוזנגרט,
המתגורר כיום בצפת, ניהל במשך שנים
משא־ומתן עם ממשלת־המנדט על קבלת זב־יון־יחיד
לדייג באילת. הממשלה הסכימה לתת
לו שטח של 100 דונם לבנית נמל דייג, רשיון
להקמת שדה תעופה, ואפילו היתר לרכישת
מטוסים. משטרת א ם־רשראש הוקמה במיוחד
להקמת !מפעלו, שהיו בו שותפים ערביים.
כן נמסרה לרוזנגרט תכנית מחקר מים
סודית, שבוצעה בערבה, אותה העביר בבוא
העת לידי ממשלת־ישראל.

ערב מלחמת־השחרור נשלח ספיר לאירופה
בעניני רכש, הצליח לשכנע מוכר־תותחים
מטויים לספק את סחורתו תוך ארבעה ימים,
במקום ארבע שנים׳ כמקובל. אגב, ספיר היה,
בתחילת שנות השלושים, פועל פשוט בפרדסי
השרון, אירגן משמרות־פועלים נגד העבודה
הערבית, נידון בעוון זה לארבעה
חדשי מאסר בכלא ירושלים, זכה ביחס מיוחד,
הועסק כגנן בארמון הנציב ליחס
מיוחד בכלא זכה גם שר התחבורה משה
כרמל, שנקרא בימים ההם אברהם זליצקי.
בהיותו סגן מפקד קורס מ״כים בהגנה, נתפס
יחד עם 43 חניכי הקורם, שעה שחזרו
עם נשקם בסביבות יבניאל. תקופת מאסרו
של כרמל, שהיתה תחילה עשר שנים, קוצצה
לחמש, ואילו הוא ישב רק שנה וחצי בכלא
עכו, חיבר שם את ספר מכתביו המפורסם
מבי! החומות. כרמל התחיל את דרכו כשולייה
לעובד־דפום, אחרי שנאלץ להפסיק את לימודיו
בהיותו בר־מצוה, בגלל מצב חמרי קשה
גם חברו למפלגה של כרמל, ישראל
גלילי, בחר באותו המקצוע, מאותה
הסיבה עצמה. לאחר בית־הספר העממי עבד
גלילי בטידור־יד בדפוס אחדות. לאחר שעות
העבודה היה נשאר במקום, אסף פסי־נייר
צבעוניים, שאריות של פלאקטים וכרוזים,
הדפים עליהם כרזות קצרות, בהן קרא לנוער
העובד להתארגן. הוא היה !מחלק כרוזים
אלה במו־ידיו במקומות העבודה אדם
אחר שידע להפיק תועלת ממקצועו היה אלוף־
משנה חיים (ויויאן) הרצוג 38 בנו של
הרב הראשי יצחק הלוי הרצוג, המכהן
כיום בתפקיד מפקד מחוז ירושלים. חייב, יליד
בלפאסט שבצפון אירלנד, זכה בהיותו בן 16
באליפות העיר דובלין באיגרוף משקל קל.
כשלמד הרצוג משפטים באוניברסיטה של
לונדון, היה הוא יושב־ראש ההסתדרות הכללית
של הסטודנטים. באחת האסיפות קם
סטודנט יהודי קומוניסט, השמיץ את הישוב
היהודי בארץ־ישראל. הרצוג לא היסס, ניגש

העולם

הזה

ך* יהח קי רהטכועהכדמו של דוד תדהר ( )61 והוא אינו יכול עוד להיפרד
^ ממנה. כיליד יפו, דינאמי ופעלתני, שחי את מאורעות הישוב במשך חמישים
השנים האחרונות, היתד, החקירה לתדהר עיסוק טבעי, שעד מהרה השתלבה באופיו.
למעשה החל בקריירה זו שעה ששירת בגדוד העברי בימי מלחמת־העולם הראשונה.
מתוך שיחות עם ידידים ערביים, נודע לו בדרך מקרה על תכנית התנפלות
של כנופיות ערביות על מושבות רחוקות. הערבים, שעבדו בפרדסי המושבות
המבודדות, נצטוו לגדל פיאות, להתנהג כיהודים בני־תימן ולרגל אחרי מחסני־הנשק.
לאחר גילוי הנשק עמדו הכנופיות, לפי התכנית, לערוך טבח בפועלי הפרדסים.

אנשי המ חתרת

יחם מיוחד לשר
שרון שיכנוע מסחרי היה גם ל-
^ פנחס ספיר, שר המסחר והתעשיה.

959

** ד לפני עשרים שנה, היה השם דוד תדהר מתנוסס כמעט בקביעות מעל
! ג לסידרת פתרונות תעלומות־רצח ופשעים אחרים, שאירעי בארץ־ישראל׳ ומעל
לסידרה נוספת של חוברות בלשים מקוריות שסיפרו גם הן על מעלליו של הבלש
היהודי הראשון אחרי אלפיים שנה. השם תדהר היה אז לגבי הנוער למושג המזדהה
עם המלה בלש, ממש כשם ששרלוק הולמס הפך שם נרדף לבלש באנגליה.
כיום מתנוסס שמו של תדהר מעל סדרת ספרים מכובדת יותר, הנושאת עליה את
השם האקדמאי: האנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו. אולם העיקרון המשמש בסיס
לאנציקלופדיה רבת כרכים זו, נשאר אותו העיקרון ממש שהיה בסיסן של ח־ברות
הבלשים: חקירה מדוקדקת ומקיפה עד לפרטי הפרטים. רק הנושאים התחלפו.

אילו אביו של איתן שירת בצבא זה 51 שנה,
הגיע לדרגת אלוף־משנה בחיל־הרגלים, ובציון
מיוחד שירת תקופה מסוימת כשלישו
של שר־הבטחון האוסטרי לציון מיוחד
בווינה זכה גם ד״ר אברהם שרון (שבד־רון)
,אבי תורת הציונות האכזרית, התובע
גירוש ערביי ישראל, החלפתם ביהודי ערב.
שרון, שהוא גם בעל אוסף אוטוגרפים, הכולל
17 אלף חת״מות של אישים יהודיים !מכל
הדורות, זכה לציון ״מצויין״ בתעודת־הבגרות,
שניתנה לו על־ידי הגמנסיה הממלכתית בוינה,
בתוספת ההערה: בגלל העדר ציון
גבוה יותר גם מהנדס המים, שמח!1
בלאס הצטיין בלימודיו. כסטודנט בטכניון
היהודי פולני בורשה, שבכתתו הסתבך פעם
אחד הפרופיסורים בפתרון בעיה טכנית מסו בכת
ליד הלוח, ניגש בלאס ללוח, הראה למורו
פתרון הגיוני ופשוט. לאלה המתפלאים
על דייקנותו הגדולה של בלאס, מוצא תדהר
את ההסבר לתופעה: בבית סבו של בלאס
היו שעוני־קיר רבים, והוא היה טורח רבות
לכוונם שיצלצלו בבת אחת עוד חניך
מצטיין היה אלוף יצחק רבין 34 שזכה
בסיימו את בית־הספר החקלאי כדורי בפרס
הנציב העליון בסך שבע לירות. לפני שבחר
רבץ בקאריירה הצבאית, עמד להשתלם בתורת
ההשקאה עמוס כן גוריון, שהיה
גם הוא חניך כדורי בזמנו של רבין, לא זכה
בשום פרם.

תגובתו של תדהר היתד, פשוטה ואופיינית. הוא נטל חופשה משירותו בצבא, ויחד
עם מספר חברים עבר בנקודות השונות, זיהה את התימנים המדומים ו״הרחיקם ממקומות
עבודתם״ ,כדבריו. על חיסול 18 אנשי הכנופיות זכה תדהר לכינוי ״השוחט
המדופלם.״

שף שנים היה קצין משטרה, מונה מפקח תחנות ירושלים החדשה, שם גילה
} /את מבצעיהם של פעולות טרור נגד הישוב היהודי. לאחר שהתפטר מהשירות,
פנה לעסוק בחקירות פרטיות.
לפני עשר שנים החל תדהר להוציא את האנציקלופדיה לחלוצי חישוב. כפעיל בהתאחדות
בני הישוב, ראה צורך לספר על מעלליהם של אנשי הישוב הישן ופעולותיהם
בארץ. כדי לשוות לענין אופי של עבודת־מחקר, צירף למחקריו בצד ערכי
האישים הבולטים בתולדות הישוב, ערכים על סוחרים ובעלי־מלאכה, בעלי־צדקה
ופועלים ,״כל מי שהוסיף נדבך, או אפילו רק לבנה, לבניין הישוב בכל ענף שהוא,
ואפילו אלה שמעשיהם היו שליליים,״ כפי הגדרתו.
הוא לא חיכה עד שיצטבר בידיו חומר לכל הכרכים, הוציא עוד באותה השנה
את הכרך הראשון, כדי שיוכל לממן את מפעלו, .מסיבה זאת רחוקה האנציקלופדיה
מלהיות עבודה מדעית. שורר בה אי־סדר קלאסי: אישים בני תקופות שונות, עדות
ומשפחות שונות באים בו בערבוביה, ללא סדר אלף־ביתי או מיון אחר.
השבוע הופיע הכרך השביעי של האנציקלופדיה• מספר הערכים בה הגיע לשלושת
אלפים ומעלה. בעמוד זה, מבחר קטעים מתולדות האישים המתפרסמים בכרך האחרון.

אליו, הפילו במכת־אגרוף מסוג מגל. בבירור,
שנקבע לאחר !מכן, יצא הרצוג זכאי. מעשה
אחר, הנזקף לזכותו, הוא גילוי פושע־המלחמה
הנאצי, היינריך הימלר. הרצוג שירת במלחמת־העולם
השניה בתפקיד סרן בשרות המודיעין
הבריטי. לאחר כניעת גרמניה היה ממונה על
חקירת השבויים הגרמניים, זיהה את אחד
הסמלים בתור הימלר. כשנתגלתה זהותו, התאבד
ה״מלר בעזרת שפופרת רעל.

ציונות אכזרית
ך• אחד הערכים של הכרך החדש מגלה
^ תדהר כי שיטת העלאת הפקידים בדרגה,
כפי שהיא קיי!מת היום במדינה, היתד. נהוגה

עוד בתקופת התורכים. בירושלים ישב אז
יהודי בשם יוסף קריגר, שכונה בפי כל
בשם יוסוף קריגר אפנדי. הוא שימש בכמה
תפקידים, כולל קונסול יוון בירושלים, וכ־ממלא־מקום
הפחה הירושלמי ראוף פחה. בשנת
1883 ביקר בירושלים ציר אמריקה ב־קושטא,
הגנרל וואלי. קריגר אפנדי זילזל
בעריכת קבלת־הפנים לציר, וזה תבע את
פיטוריו. יוסוף הועבר אמנם מתפקידו בירושלים,
אולם זכה מיד בתואר הוד מעלתו
מידי השולטן עצמו, ובשורת תפקידים נכבדים
יותר ליהודים אחרים היו אותה
שעה תפקידים נכבדים בממלכה האוסטרית.
סבו של אלוף איתן אבישר (זיגמונד פון־
פרידמן) נשיא בית־הדין הצבאי העליון, ומי
שהיה עצמו סגן משנה בגדוד תותחנים אוסטרי,
היה רב־סמל בצבא הקיסרי־המלכותי. ו

* קו םנכבד תופסים בכרך ז׳ של ד,אנ־
^ /צי ק לו פדיה, פרשי! ת חייהם של אנשי
נילי״ ,המחתרת העברית בתקופת התורכים,
שתדהר היה אחד מאנשיה. ה! א מגלה למשל
שאלכסנדר אהרונם ון, ממיסדי נילי,
אחיהם של שרה ואהרון, פירסם בשעת שהותו
באמריקה, בשנת ,1916 סידרת מאמרים
נגד תורכיה ומדיניותה בשם ״חרבותינו אדומות,
השולטן״ .מאמרים אלה לוקטו אחר־כך
בספר, שאלכסנדר וויתר על זכויותיו בו,
לבקשת ראש. משרד־התעמולה של בנות הברית,
הלורד נורתקליף. הספר תורגם לשש
שפות, הופץ כחומר תעמולה מעבר לקווי
האויב גם יוסף אלמוגי, מזכיר מועצת
פועלי־חיפה וחבר־הכנסת, הקים בשעתו
מחתרת נגד השלטון הבריטי. היו אלה פלוגות
הפועל המפורסמות שנוסדו על ידו בשנת
, 1937 ושימשו בגילגולן הראשון פלוגות
הבטחה לעליות על הקרקע בימי חומה ומגדל
איש מחתרת פרטי היה דוד פרנק־פורטר
45 צעיר יהודי שקנה לו שם
עולם שעה שהתנקש בשוויץ בחייו של הפקיד
הנאצי ווילהלם גוסטלוף, והרגו. פרנקפורטר
נידון למאסר 18 שנה, ריצה אותן בבית־סוהר
שווייצי. כיום יושב האיש בישראל, עובד
בתחנה לחקר החקלאות של !משרד החקלאות
בעסקי מחתרת אחרים עסק פרופסור
דוד ברגמן, פרופסור לכימיה אורגנית
באוניברסיטה הירושלמית, ואיש מכו! ויצמן
ברחובות. בתחילת שנות השלושים פיתח
ברגמן, בעזרת ההגנה, את השיטה ליצור חר
מר־נפץ מנפט. חומר הנפץ שיצר, הטן, היה
חומר הנפץ הראשון שיוצר בארץ. ברגמן
הציע, בתחילת מלחמת העולם השנייה, למשרד
המלחמה הצרפתי להקים תעשיה לייצור
חומר זה בצרפת, הוזמן לפאריס, אולם החוקרים
הצעירים שהועמדו לרשותו, לא האמינו
בהצלחת המפעל והכשילוהו טובה
רוטמן, עוזרתה של שרה אהרונסון במחתרת
נילי, ניסתה לעזור לבריטים בתקופת מלחמת
העולם הראשונה באמצעים אחרים. היא
עמדה בקשר עם קצינים גרמניים ואוסטרים
ששיתפו פעולה עם נילי, העבירה הודעותיהם
לבריטים. אולם מיבצעה המוצלח ביותר היה
חדירתה לשדה־התעופה ברמלה. היא נכנסה
למטוס גרמני מטיפוס חדש שעמד במקום,
למדה את כל פרטיו, למרות שלא היה לה
מושג בענייני תעופה, העבירה באלחוט פרטים
מדויקים.
* ראשי־תיבות של ״נצח־ישראל־לא־ישק״ר״.

במרחב
סעודיה
ל אן הו לכיםהטנ קי ם *
מה טיבו של הצבא הסעודי, שזכה ל־18
טנקים אמריקאים ז כך תיאר אותו השבועון
האמריקאי ריפורטר, לאחר ביקור בממלכת
הנפט :
הייתי בין המוזמנים למיפגן הראשון של הצבא
הסעודי בג׳דה. זה היד, עניין עלוב אך
מרעיש, כשמכוניות נושאות חיילים דוהרות
בתוך ערפילי אבק אדירים. למען הרושם, פתחו
הנהגים את צנורות הד,פלטה וטרטור המנועים
היה מחריש.
בשמים חגה טייסת של מטוסי הובלה, שסיפקה
את הסנסציה הגדולה של המיפגן. בנקודת
השיא, הטילו שני מטוסים את סודו
השמור ביותר של הצבא הסעודי — מחלקה
של צנחנים, שאומנה על־ידי מדריכים מצריים.
המלך,
שהוציא 30 מיליון דולר על צבאו
בשנה שעברה והקציב 80 מיליון למטרה זו

הקריין המצרי המשיך למנות את חטאי ג־לאב:
בכל מקרה של סיכסוך בין מדינות ערב,
היה גלאב המניע היחיד ; הוא יזם תככים, שלח
מאות ערבים למותם, אסר אלפים מבני היר

״הוא
אינו סתם ראש מדינה, המחליט כרצונו.
הוא יותר מזה. הוא לוחץ על כפתור —
וראשי ממשלה מתחלפים.״
״נגד שליט כזה, אין מנהיגי הירדן יכולים
לעמוד• רק העם הירדני עצמו,״ הקריין היה
בטוח ,״יכול לחסל את המכשול העומד בינו
לבין חמתו לשם כך, מוכנה מצרים להגיש
כל עזרה — גלוייה או נסתרת.

סוריה
שעת חי רו ם
מיבצע צד,״ל נגד מוצבי הסורים על חוף
הכינרת זועזע את דמשק, מול ההפגנות, היה
נאלץ הנשיא שוקרי אל־כואתלי לעשות משהו.
הוא הכריז על מצב חירום.

השכיחו תקבע
את עתידך!
מהנדסות

מדעי המסחר

השכלה כללית

הנהלת חשבונות
בקורת חשבונות מזכירות בנקאות
בטוח
מס המסר,
בחינות למנהלי
חשבונות מדופלמים .
בחינות למבקרי
חשבונות מוסמכים וכו׳
בניו מכונות חשמל רדיו שרטוט אוטומובילים תעופה חימיה תעשיתית טקסטיל חקלאות וכו׳

בחינות מוקדמות
בחינות בגרות
אנגלית (כל הדרגות)
עתונאות וספרות
מדעי הטבע
מדעי הרוח
צרפתית, גרמנית
רוסית, ערבית
כלכלה מדינית
פסיכולוגיה וכו׳

ועוד קורסים רבים אחרים, לרבות הכנה לבחינות דיפלום
מקצועיות מוכרות — בשיטת הלמוד בכתב המיוחדת שלנו !

השנה, קרן מנחת. עם סיום המיפגן נטל חרב
לידו ויצא במחול מדברי מסורתי, כשמשקפיו
זהובי־ר,מסגרת מיטלטלים בטירוף על חוטמו.
לבסוף, כדי לשמח את לב חייליו, הודיע המלך
ברמקול כי מאותו יום תוכפל משכורתם.
הוא לא חשש לניפוח תקציב המדינה. חברת
הנפט האמריקאית תשלם את ההעלאה,
כשם שהיא משלמת עבור כל הוצאות הממלכה
המדברית.

לנרשמים בחודש זה יוענקו פרסי־ספרים מקצועיים
פנה עוד היום לקבלת פרטים ומדריך מקצועי חינם אל :

המביך העברי להוראה והשכלה
מיסודו של

המברך הבריטי
ירושלים
תל־אביב

ירדן

:רח׳ בן־יהודה ,2ת. ד1259 .

:שדר׳ רוטשילד 15

ה אי שגלאב

נא לשלוח לי פרטים ומדריך חינם

חיפה: רח׳ הבנקים 5

על הקורם
שמי ...

נתניה: רח׳ הרצל 19

כתובתי ...

תן לו מצלמה
מפני שזו בקשתו הגדולה ביותר.
מצלמה תהיה גם שמחה לכל
המשפחה.
ל״ברנר״ יש מצלמות בכל המחירים.
הוראות
נתנות בחנם.

פ 1ט- 1ברנר
חיפה,רחוב ה ח לו ק 31

נ 1חי 1ת

א 11
בריאות

וו ידי

אחרי כל ריב גדול חייבת לבוא, לפי המסורת
הערבית, סולחה גדולה. אחרי התקפות
הארס של רדיו קהיר על הירדן, נשמעו השבוע
משפטי־המבוא הראשונים לסולחה מעל גלי
האתר. לא הירדנים, בעצם, אשמים בסיכסוך
עם מצרים, קבע קריין קול-הערבים הקר,ירי,
אחמד סעיד. המנוול האמיתי בדראמה המרחבית
הוא בריגדיר ג׳נרל (רב־אלוף) ג׳ון בא־גוט
גלאב.
אין זה סוד כי אבו חנייק• ,הוא שליטה האמיתי
של ממלכת הבובות. כל צעד של ממשלת
עמאן נעשה על סי הוך אות ממנו — הוראות
המועברות ישר מלונדון. גם המצרים
ידעו זאת תמיד. אולם כאשר החליטו לפייס
את הירדן, בחרו בגלאב כשעיר לעזאזל.
לוחץ על כפתור. התרתח אחמד סעיד :
״ראש ממשלת הירדן הודה בפירוש כי תחנת
השידור הערבית בעמאן אינה תחנת שידור
ירדנית וכי לממשלתו אין כל השפעה עליה.
אין גם צורך לחפש הרבה כדי למצוא את האחראי
לתחנה זו — האיש גלאב, שליחו של
האימפריאליזם.״

המשרד; תל־אביב
רח׳ הקישון — 41 טל 81674 .

צילום תעמולה מצרי, המראה את האסיר פיליפ נתנזון בתאו, בבית הסוהר האזרחי
המרכזי של קהיר. נתנזון היר< אחד מ־ 12 היהודים שנמצאו אשמים בריגול למע! ישדאל על־יד־בית
משפט צבאי מצרי, לפני למעלה משנה. דברי ההסבר לתמונה זו קובעים כי האסירים
חיים בשלווה, מקבלים אוכל כשר ומודים לאללה שנידונו דווקא על־ידי המשטר המהפכני
ולא בימי שלטונו של פארוק, כי אז היו מלקים את האסירים מדי יום ביומו עד זוב דם.

* נימיו של גלאב, שלסתו רוסקה במלחמת
העולם הראשונה.

לא היתר, זאת. זריקת. הרדמה. המקלטים
מימי מלחמת העולם נוקו, נערכה תוכנית
לבניית 100 מיקלטים. חדשים. השבוע הסתיימה
בנייתם של 20 מוקלטים אלה בדמשק.
להצהרה היה גם צד פוליטי .״בשעת סכנה
זו,״ קרא הנשיא ,״עלינו לשכוח את הבדלי
הפוליטיקה נציגי כל המפלגות התכנסו,
החלו דנים באפשרות להקים ממשלת איחוד
לאומי.
ממרומי ג׳בל דרוז שיגר השבוע סולטן
אל־אטרש, מנהיג הדרוזים, מיברק עידוד .״אנו
נשבעים אימונים לארצנו נגד הסכנה הציונית,״
הבטיח האיש שצבא הריפובליקה הסורית ניסה
ללכדו לפני שנתיים.
מחרוזת שסגן לגלגלים
אחרי עיסקת הנשק, עומדת עתה צ׳כיר, להקים
בית זיקוק לנפט בסוריה. לפי הודעת
דובר סורי, יהיה. זה מיפעל ענק, בעל תפוקה
של 750 אלף טון לשנה וכבר עתה נמצאת בסוריה
משלחת מומחים צ׳כיים לעיבוד תוכניתו
הסופית.

צו תנו ע ה
שבועיים לאחר שבית־משפט עיראקי דן את
מוחמד עלי עיסא המצרי לארבע שנות, מאסר
בעוון פעילות מחתרתית, נדרשו 48 פליטים
פלסטיניים,לעזוב את עיראק. הסיבה: החשש
שהם שייכים למחתרת הפרו־מצרית.

אםבא רנ׳ ם...
נסיכות קטר ( 25 אלף תושבים ,)1בחצי האי
ערב, הקימה ועדה מיוחדת בת ארבעה חברים,
שתפקידה להפעיל חרם על הסחורות היהודיות
בנסיכות. שניים מבין חברי הוועדה הם פליטים
פלסטיניים.
העולם

חזה

959

סינורו האישי שר צעיו שהרך למסוו את עצמו לידי המשטרה והודה נ׳

״ הכיתי

כפנים שותתי־דם, כשכולו לוהט מחימה, התייצב יעקב לוי 59 נכר צנום
ושחום העובד במחלקת המים של עירית רמת״גן, במשטרה, הגיש תלונה על מכות
שספגו הוא ורעייתו, רחל. הנאשם בהכאה -כנם כן ה־ 26 יום!? לוי.
״בשמת בלב או חתול בבית, בוכים עליהם, כשימות יוסף, זה לא יהיה איכפת
לי,״ אמרה האם .״אם ינסה לחזור הכיתה, אכין לו קבלת־פנים הגונה,״ הוסיף
האב .״אינני רוצה להכיר אותו. הוא מת כשבילי ! ״
לפני שמסר את עצמו לידי המשטרה, הופיע יוסף לוי במערכת ״העולם הזה״,
מסר את סיפורו האישי. המערבת מוצאת לנכון לפרסם סיפור זה להלן כמלואו,
כמלים שלו, בדי לאפשר לקוראים לעמוד על ההווי החברתי ועל המניעים
הנפשיים, האמיתיים או המדומים, הדוחפים צעיר ישראלי לזרועות הפשע.
תמול היכיתי את הורי והמשמרת מחפשת אותי
\ $בג ל ל זה. מחר אני עלול לעשות משהו הרבה יותר
גרוע, אם לא ישתנה מצבי. השם יוסף לוי עלול להתפרסם
בעתונים כשמו של פושע, או אני לא יודע מה• לכן באתי
הנה, ואני רוצה לספר את כל מה שקרה, מההתחלה עד
הסוף, כדי שתראו איך הגעתי לדרגה שכזאת.
חזרתי אתמול הביתה בחמש וחצי אחרי־הצהרים. כשנכנסתי
לחדר, ניגש אלי אבי, ובלי כל הסבר ציווה עלי לקחת את
חפצי ולעזוב את הבית לעולם. שאלתי אותו למה הוא
מגרש אותי׳ ואז ענה לי :״אל תשאל שאלות ועזוב את
הבית !״ אמרתי לו שאינני מוכן לקבל ממנו פקודות על
מעשי, ואם זה לא מוצא חן בעיניו, אז הוא יכול לפנות
למשטרה.
אבי התרגז ופתח את הדלת, תפס אותי בדש מעילי והחל
לדחוף אותי החוצה לרחוב. הורדתי לו את היד, ואז באה
אמי והורידה לי מכה בפרצוף. נאלצתי להתגונן, הכיתי
אותם חזרה וכנראה שפגעתי בהם. תוך כדי המכות נקעתי
את הבוהן של ידי הימנית. עזבתי את הבית.

לשם מזון וכסף כדי לעזור לו, בו בזמן שבבית כמעט לא
היה מה לאכול.
כזה היה המצב כשחזרתי מהצבא. הייתי אז בן 19 רציתי
להיות כמו כל בן־אדם, לעבוד ולחיות בבית משלי. הייתי
זקוק שמי שהוא יעזור לי להתחיל בחיים אלו׳ אולם מצאתי
את כל הדרכים חסומות. בקשתי מהורי שיתנו לי חדר, והם
סירבו. בקשתי מאחי שיתן לי חדר אחד משלושת חדריו
בווילה ..גם הוא סרב. היתד, לי בחורה ורציתי להתחתן
עמה. הורי התנגדו. הם אמרו שהיא פרוצה.
נסיתי להתחיל לבדי בחיים חדשים. עזבתי את הבית ולא
גרתי שם אולי שנתיים וחצי.

האס פתחה מז 7ות
ן * משך הז מן שלא הייתי בבית, השכירו הורי אחד
*2משני חדריהם לדיירי־משנה. תחילה היו אלה ארבעה
גברים ואחר כך ארבע נשים, שהיו כנראה פרוצות והשתמשו
בחדר למטרת פריצות. יום אחד הופיעו במקום כמה בחורים
ואיימו לפוצץ את הבית, באם לא יחוסל בית־הבושת במקום.

האח הצטרף למפאי
ך* די להכין איך הגעתי לכך, אני צריך לחזור ולספר
על עברי. נולדתי בתל־אביב למשפחה תימנית, דור
שני בארץ. משפחה פרימיטיביתי מאוד. הייתי הבן השני.
היו לי עוד אח ואחות קטנים ואח גדול, שלא הכרתי אותו
כמעט בכלל, מאחר שישב שש שנים בכלא הבריטים. למדתי
בבית־הססר העממי, ואחר כך הסתובבתי ועסקתי בכל מיני
עבודות. הורי לא דאגו שאלמד איזה מקצוע•
עם הקמת המדינה חזר אחי הבכור הביתה, אחרי שש
שנות ישיבה במחנות מעצר בארץ ובאפריקה. הוא נעצר
בגלל היותו איש לח״י. כשחזר הביתה, נפגשנו כשני אנשים
זרים. לא מצאנו שפה משותפת.
השתדלתי להבין אותו, אבל הוא היה טיפוס מאוד משונה.
לא יכולנו להסתדר, והיינו תמיד רבים.
בתחילת מלחמת השחרור גוייסנו שנינו לצה״ל, אבל אחי
שוחרר מהצבא לפני סיום שרותו, בגלל הקדחת שחלה בה.
תיכף לאחר שחרורו ניסה להתקבל לעבודה בתור עתונאי בהדור•
בגלל עברו כאיש לח״י, סירבו לקבל אותו׳ ובמשך
תקופה ארוכה היה עובד שם ללא כל תשלום׳ עד שהסכימו
לבסוף לקבלו. מובן שהצטרף למפא״י.
באותה תקופה נשא אחי אשד, פולניה והביא אותה הביתה׳
ואז נתגלעו החיכוכים שהם טבעיים במקרים מסוג זה.

הם אמרו שהיא פדוצה
ך* ודי סבלו מרגש נחיתות כלפיה. הם ראו את עצמם
| \ כחייבים לה משהו, בגלל זה שהסכימה להתחתן עם
בנם, והיו משפילים את עצמם בפניה. היא היתה השליטה
בביתנו, והרגישה את עצמה עליונה על כולם.
אני השתדלתי להתנהג אתה בנימוס, וכיבדתי אותה כראוי
לאשת אחי• עד שיום אחד הופעתי בבית ומצאתי אותה
לבד בבית. היא שאלה אותי על סכום כסף מסויים שהיה
מונח על המזנון ונעלם. הטון בו אמרה את הדברים היה
כה משפיל עד שלא יכולתי להתאפק והתפרצתי. אמרתי לה
שבביתה שלה היא יכולה להגיד מה שהיא רוצה ׳,אבל לא
בביתי.
במשך שש שנות שהותו של אחי בכלא, ניסתה אמי לשחד
אנשים שונים כדי להוציאו משם. היא הוציאה סכומי כסף
גדולים ללא הצלחה. היא גם שלחה לו כל הזמן חבילות,
וממש חלתה מזה. אחרי השיחרור, במקום לסייע לה ולעזור
בבית, המשיך אחי כל הזמן רק לקחת ולהוציא מן הבית.
במשך שנר, היו אחי ואשתו י?זנים ואוכלים בביתנו ללא
כל תמורה. אותו זמן נסתיימה גם בניית הווילה בגבעת־שמואל,
אותה הקימו בכספי חסכונותיהם. עד אז גרנו שבע
נפשות בשני חדרים. חשבנו לעבור לוילה ולחיות ברווחה.
אולם כשנגמר הבנין, נכנסו אחי ואשתו לגור בשלושת החדרים
בווילה ואנחנו, חמש נפשות, הצטופפנו בשני חדרים
צרים בתל־אביב.
גם כשעבר אחי לגבעת־שמואל המשיכה אמי להביא לו

אחי שהיה שם, איים על הבחורים לחסלם, והם מצדם
הבטיחו לו לערוך אצלו ביקור לילי. עוד באותו ערב נעצרו
הבחורים על־ידי המשטרה. במשפט שנערך נגדם יצאו הבחורים
זכאיים.
לא יכולתי לשאת את הרעיון, שבעוד שאני מסתובב מחוסר
חדר, משכירים הורי חדר שהיה מגיע לי. הלכתי
והתלוננתי במשטרה כי בביתנו נמצא בית־בושת. סיפרתי
גם למשטרה על כמויות נשק ותחמושת הנמצאות אצלנו
בבית. אבל טיפול המשטרה לא נשא כל פרי. אינני יודע למה.
אמי היתד, עוסקת בפתיחת מזלות, רקיחת רפואות בצורה
פרימיטיבית וגם היתד, עורכת שידוכים ומסדרת גירושים. כל
מיני אנשים מסכנים היו באים אליה שתנחש לדם את מזלם,
ושתעזור להם בעצות ובמעשים. היא היתד, עושה זאת
תמורת תשלום, שהיה משתנה לפי יכולתו של הלקוח.
היא היונה, למשל, לוקחת ניר, שורפת אותו ומכניסה את
האפר לבקבוק מים, והיתה מייעצת ללקוח לזרוק את זה לים
וזה יביא לו מזל וכדומה. לפעמים היתד, אומרת ללקוח,
שהיא צריכה להתייעץ בענינו עם קוסם הודי מסויים. בעד
הנסיעה היתד, לוקחת כסף• כמו כן. היתד, מכינה כל מיני
קמעות שתולים על הצוואר למזל, והיתה מוכרת אותם. אחי
ואשתו היו זמן מה כותבים לה את הקמעות בכתב רש״י
על קלף•
גם על זה התלוננתי במשטרת וטענתי שאמי מוציאה כסף
מאנשים בטענות־שווא. גם הפעם סירבה המשטרה לטפל
בתלונתי. משכתי את אחד הבלשים לפנים הבית ורציתי להוכיח
לו כיצד אמי פותחת מזלות, אבל הוא טען שקיבל
הוראה לא לטפל בעניינים שם.

אני שונא שיגרה
ך * איתישהמשטרה לא יכולה לעשות שום דבר, ו!
החלטתי לקחת את העניינים בידיים. באתי הביתה, נכנסתי
לחדר של הנשים והוצאתי אותן בכח החוצה. זרקתי גם את
חפציהן לרחוב. הן הזעיקו משטרה, וזו נתנה לי הוראה להחזיר
את החפצים והיא כבר תטפל בענין. הם גם ניסו לעצור
אותי, אבל אני הסתלקתי. אחרי זמן קצר עזבו הנשים את
הבית ואני קיבלתי את החדר לרשותי.
היחסים בבית השתפרו, לכאורה, לזמן קצר. הייתי שוטר
זמן מה, אולם אני אדם בעל טמפרמנט ושונא את השיגרה
שבחיים אלה. לא מצאתי סיפוק בעבודה והתפטרתי•
עבדתי בחקירות באופן פרטי. שוב עמדתי להתחתן, אבל
הורי עמדו בדרכי, בטענה שהבחורד, אינה די הגונה בשבילם.
הם יעצו לי לשכוח אותה ולחפש נערה אחרת, ולמטרה זאת
אפילו נתנו בידי סכום כסף שאסע לחוץ־לארץ. הייתי כשלושה
חודשים באירופה, וכשחזרתי עמדתי בפני אותו מצב.
הורי הציעו לי כל יום עסק אחר, והצעותיהם לא יצאו
מגדר דיבורים בלבד. חייתי חיים חסרי תכלית ;מחוסר יכולת
להתחיל במשהו.
אולם בעוד שלי לא מצאו הורי כל אפשרות עזרה, הם
מצאו בשביל אחי, שהיה כבר מסודר וגר חמש שנים בבית
הורי בגבעת־שמואל ללא כל תשלום מיסיס או תשלום שכר
דירה, עוד ארבעת אלפים לירות כדי שיצא משם.

המשטרהמפ רי ע ה די
ך< פ ני שנתיים עברו הורי לגור בגבעת־שמואל. הם
/רצו להשכיר את החדר בתל־אביב. אני התנגדתי. טענתי
שגם לי יש זכות למגורים. הם שיכנעו אותי שיקחו חדר
אחר בשבילי. נתתי אמון בדבריהם, אחר כך לא רצו כבר
להכיר אותי וחייתי ארבעה חודשים מחוץ לבית.
בהשפעת קרובים חזרתי לבסוף הביתה. הורי אמרו שאני
די גדול כדי לדאוג לעצמי. אבל מי דאג לי כשלא הייתי גדול?
ביקשתי לפחות שיתנו לי לגור לבד באחד החדרים. הבנתי
שאני בחור מבוגר וצריך להיות עצמאי. חדר ריק עמד
בבית, נעול ומסוגר, אבל לי הם לא נתנו לגור בו. נאלצתי
לישון עם אבי ואמי במיטה אחת.
לפני זמן מה עשו לי סקנדל בטענה שאני הומוסכסואליסט
וכל הקשור בזה. נפגעתי קשה. בקשתי לדעת מי ספר להם
זאת. ואז אמרה לי אמי שהמשטרה היתד, בבית ומסרה לה
הודעה בענין זה.
דרשתי ממנה שתבוא אתי למשטרה, אבל אמי שינתה את
דעתה וטענה ששוטר אחד שהיא לא מכירה אותו בא וסיפר
לה זאת. אחר כך התברר, שאיזה שוטר לשעבר, שהוא
ידידה של אחותי, יצא איתה, וכנראה לא היה לו מה לדבר,
וסיפר לה כל מיני שמועות עלי, היא סיפרה להורי.
לפני חמשה חדשים התלוננה אמי במשטרה ברמת־גן שאני
פורץ, רועה זונות, גנב וכל שאר המקצועות ההגונים. מאז
איבדתי כל סיכוי להסתדר. המשטרה עצרה אותי סתם ככה,
ברחוב לארבעים ושמונה שעות, ללא כל סיבה, במשטרה
ניסו ללחוץ עלי שאהיה מודיע שלהם. סרבתי בטענה שאינני
מלשין.
כל מקום שאני מתחיל לעבוד שם, המשטרה מפריעה לי.
עבדתי במשרד פרסום׳ המשטרה באה ומיד פוטרתי.
בבית אומרים שלא מגיע לי כלום. הם אומרים שאחי ירש
אותם עוד בחיים. הם רצו שאתחתן עם בחורה שהם יביאו
לי. הייתי מוכן לבלוע כל לוקש והם לא עשו כלום בענין
זה. אמי אמרה לי: לך תעבוד בבניין. אינני מסוגל לעבוד
בבניין. אני שונא עבודות כאלו. אני רוצה לחיות לפי דרכי.
לא יכולתי לשאת את המצב ראיתי שאני מסוגל לעשות
מעשי שטות. הלכתי למשטרת פתח־תקוה והודעתי לסמל
החקירות שאם המשטרה לא תיקח את העניינים בידיים,
ייתכן שיהיה כבר מאוחר. הוא הזמין את הורי לבירור.
הם טענו את כל הטענות הרגילות: הוא פורץ, גנב, פושע,
ומקלקל כל מיני בחורים צעירים. לבסוף הסכימו, בלחץ
הסמל, להבטיח לי עשרים לירות למגורים, בתנאי שבמשך
שלושה חדשים אהיה בסדר. איפה אפשר לגור בסכום כזה?

אני הו דךדמשטרה
^ ני ל,צת ח מו ם ולפעמים יש לי החלטות פזיזות. אני
\ 1ל א חזק, אבל ברגע שאני מחליט משהו זה רע מאוד.
חשבתי ללכת אל הורי ואל אחי, ולסדר אתם את החשבון.
אבל זה עניין של עצבים. כשאני נרגע ומתקרר, אני חושב
לאן אגיע בדרך זו. אני רק יכול להרוס לי ולהם את החיים.
אבל לאן אגיע אם לא אעשה שום דבר י איני יכול
להמשיך ולהסתובב ברחובות, ערום ויחף ורעב, בלי בית
ובלי משפחה. יותר טוב כבר להיות רועה־זונות, עם חמישים
לירות כל לילה בכים, מאשר אדם ישר ורעב. שיקראו לי כל
מיני שמות. בין כך וכך קוראים לי כבר.
עכשיו, אחרי שסיפרתי כל מה שמעיק עלי, ואיך הגעתי
לזה, שהיכיתי את הורי, אני הולך למשטרה למסור את עצמי.

ספן ן־ט
כדו רגל
ה מ שי חבא

מו טבש אנ הג ל פי הכל ל: בשעתהס כנ ה
דו א ג אי שלעצ מו, ו ר צוני ל ס תו ראתב עיי תי
על י די מיז וגשל בי דו רבמחשבה בי חדעם
נע רהשש אי פו תי ה ת היינ ה דו מו תלש לי.
אלנא יי ראהממכת בי כ אי לו טי פו ס עיו נ י
וי בשא ני. ה הי פ ך הו א הנ כון. ה ריני נאה
מעללמ מו צ ע, מ הי ר שי חהו שנון ל שון .״
ו ב כן, נ ע רו ת, טו לנ העט כן ו כ תו בנ ה לו.
למהא תן מ ח כו ת?

שייקספיר, שניאור וסוס
מלל, ריקנות ואידיאלים
המכתבהמ עניין שלהש בו ע, ה נו שאאת
המספר 959/854״ הנ ני בן , 17ת ל מי ד
המחלקההש מי ני תבאחדמב תי הספרה תי כוניי
ם עי רוניי םבתל־ א בי ב. ככלנ ער בני לי,
התלבט תי ח מו רו ת ל אן א פנ ה ו סו פי שנ שאר תי
קרח מכאןומכ אן.
אינ ני חבר ב תנו ע ת נו ערבשלה שיג ר ה
ה חו פפתעלפ עו לו תי ה. בשלהכ פיי ההר עיוני
תוה אי שי ת, בשלהמלל הרב ו הנ בו בשל
מעצ בי ה.
כתל מי ד ש מי ני תבעלרמה אינ טלק טו א לי ת
לא י כו ל תי שלאלב חו ל ב חבר ההסא לו ני ת
שכלער כי םנע לי םבמקצתמתל בו שו ת מגוו נו
תומ עי כו ם מ תני ם זרים ל רו ח ה, ו ב רי קנו ת
המח לי אהוהמדכאתהמא פיי נתאתדרכה...
...ה ת שו בהלב עיי תי ה אי שי תנפתרהבה תח
שבעםמצכםה חו מ רי ה מ שו פרשל הו רי
מחד גי סאובכש רו נו ת׳ ורמ תי מ אי ד ך גי ס א.
אלמדמד עי הטבעב או ני ב ר סי ט ה בי רו ש לי ם
ב שנ ההבאה. אךהב עיי ה ש אי ננ ה אי שי ת
ו או פיי ני ת דו ק א לי, הי א ב אי לו ע ר כי ם א דנ ל,
מהי היו ה אי די א לי ם ש לי — נשארהס תו מ ה.
ב עיי ה זו מ ח רי פהעםהב די דו תההכר חי ת
כ תו צאהמש תי ה ב רי רו ת ש הז כ ר תי ...המצב
נראהא פו רכש אי ןלאב אי שיו ת ם ול אבמע שי
הםשל מנ הי גי נו דונ מ ה.

״ אני בת
כו תבת 959/855בהחל טיו ת :
, 18 או הבת אנג לי ם, קפהק פו א ו רי קודי ם
קלי ם. ס פ ריי תי כו ללתאתש גי או ר, ה מינגוויי.
שיי ק ס פי רוא רי כ א. חו בבת אני טיו לי ם, ר כי ב ה
(על סו ס ו או פניי ם) ו ציי ד.
ב ר צוני להתכתבעם נער הבת־גילי או ע ם
ב חו רמת אי ם, ר צוי גם על ענייני מין .״

מה את יודעת על נומיפמטיקה?
היי תי נערהש לוו הוחסרתדא נו תעדש קי ב
ל תי אתמכת בו ש ל קי בו צני קבמשקספר
959/ 856ה רו צהלהתכתבעםנערהכבת
, 20— 17והמ ציין כאחדמ נו ש אי התכת בו ת
מין מלהמפלצ תי ת כ נו מי מ ס טי ק ה. או לי תו כ לו
להס בי ר לי א ת פי רו שהן
חו ץ מן המלההמשנעת הו אנראה לי ח בו ב
ל מ די ממכת בו. הו אאינ נו רו צהלהד הי ם
נ ע רו ת רק באו תו נו ש א, מ ו כז ל כ תו בנם
ע ל הי ס טו רי ה, פו לי טי ק ה, קו לנו ע, תי א ט רוז,
ס פ רו ת. ני אונר פי ה ונ ר א פו לוני ה.

כומתה אדומה
נראה לי כי ה ה בד ל בי ן ה כי פההא דו מ ה
ו ה כו מתההא דו מ ה, הי א כי ה כי פההא דו מ ה
נאכלה על י די זאב, ו אי לו ה כו מתהא דו מ ה
הי אבעצמהזאב. רו ש ם כז ה, עלכלפ ני ם.
א ני מקבלתממכת בי הן שלנע רו ת ר בו ת, ה רו צו
תלהתכתב דוו קאעם צנ חני ם. אחתמאלה
הי א ( !959/857ש הי אכבת , 17ת ל מי דתש מי

ת. הי א רו צהש הז אבשלהלאי הי הלמעלה
מגי לעש רי ם, י הי הכמוכ! בונ ר בי תספר
תי כון .

כדיוק כמו חשמל
בני אדם הם בערךכ מו חשמל, מנפהלהס בי
ר לי 959/858מדוע? בי מי נו סופ לו ס
מו ש כי םזהאתזה, הי א ת שו ב תו. ל כן. אין
הו אמאלהה רו צי םלהתכתבעםנע רו ת ה דומו
ת לו ב ת כונו תי הן. כי בד רך זו, ס בו ר
הו א, נראה הד ברכ אי ל ו יד ב ר אל ע צ מו.
כמהפר טי ם על עצמו: הו א חייל ק ר בי. ש ונ א
ציו נו ת. ואוהב טיו לי ם א רו כי םככלהאפשר.
כיון ש הו א ר ציני במקצת. רו צ ה הי הלכ תו ב
אל נערהע ליז ה. הו א חו ב ב בי דו ר. רי קודי ם
ע מ מיי םוקצתס לוניי ם.

גדולים שהם קטנים
אחרי שחלק לי מנ השלמחמ או ת. שתס פי ק
לי ל פ חו תלש בו ע, מנ סהלספר לי ( )959/859
ש הו א, בעצם, ב חו רפשוט לג מ רי, ו תו ההאם
תי או תנערהכלש הי ל כ תו ב א ליו, תו ך י די ע ה
ב רו ר ה זו. הו א ח סי דהטב עיו ת ו מו כןלה תכ
תבא פי לו על ה נו ש אי ם ה שינ ר תיי םוה בנ א־ל
ד ב ריו, הד ברי ם הג דו לי ם
ליים ביו ת ר, כי
ו הנ ע לי םשב היי ם מו ר כ בי םמדב רי ם שיג ר תיי ם
ו ק טני ם. שכח תי, הו א בן . 32

חתיך, אד עצבת?
ש לו ש ב נו תשבע־ עשרה, או ה בו ת ח ריז ה.
( )959/860 שינ רו לי ארבעהע מו די םמל אי ם
ח רוזי ם. מו בןשלאא בי אאת כו לםל פני כ ם,
רק שו רו תמכפר. או מ רו תהמ שוי רו תהקט״
אנו רו צו ת, פשוט, ב בני ם שיו כ לו
נו ת:
להתח רו תעמ נו בפק חו תםב חינ ם .״ כמהמח רו־זי

ב קר אי זהה פז מו ן
חיל ׳ א חז ני ותמ הון,
מדועתבכהכההמ שו ררת?
על ה ח תיך, או העצבת?

נו ס עשו דירות £תשבץ 959
מאוזן .1 :שר בשליחות; .4האיש על הגשר
בבאזל; .8מספר המצוות; .10 איגוד נשים; .12 מספיק;
.13 מחנה מעצר מנדטורי; .16 אות הנצתון;
. 17 הצלחה; . 19 חנות לנעלי ילדים; .20 ראשון
הקראים; .21 תואר כבוד עותומני; .23 בן נח;
.24 אחת המגילות; .26 עוף טרף; .27 ענף; .29 שם
פרטי, לנערה; .31 הוא הגורל; .33 קרניו הן סמל
הקרניים; .35 נהר איטלקי; .36 להם ולא
ישמעו 38 אדוני המלך 39 מכלול
הדינים; .41 המתופפת בתוף; .43 קריאת עידוד;
44 מה שלשריון אסור להיות.
מאונך .1 :מצוי בחופי אילת; .2שמו הפרסי
סינגמן; .3מסמלי המפלגה הקומוניסטית; .5הפקיד
שמעל בלפידות; 6אוני; .7התחכמות, בדיחה;
.8עץ; .9יישוב בגליל העליון; 11 בירת אוסטריה;
14 ילדים; .15 חצי טיול; .18 מוצר הלב; .20 חברת
שיכון; 22 אסון; .23״ .להשכיר 25 כרך
ישראלי; .28 מושב המלאכים; .30 אשת בי ג׳י;
.31 זהב; .32 חצי תשרי; .34 בירה ישראלית; .36
אגף ההדרכה; .37 דימנזיה; .40 יען ש .42 מאתיים
ועשר.

אילו היה המשיח עצמו מופיע על גבי חמורו
הלבן במגרש באסה השבת, לא יכול היה לעורר
בקרב חמשת אלפי הצופים התלהבות גדולה מזו
שעוררה הופעתו של יהושע (״שייע״) גלזר.
עוד בהופיעו בשער האיצסריון לבוש חליפת־האמונים
הכחולה של מכבי תל־אביב, אותה לא לבש
זה שלושה חדשים, קידמו את פניו מחיאות כפיים
וקריאות קצובות :״שי־יע ! שי־יע !״ לא היה חשוב
כלל בעיני הקהל אם היה זה אותו שייע, שהלהיב
בשעתו אלפי צופים בלהטוטי כדורגל מופלאים,
שהפך אלילם של ילדי כל השכונות בשל ריצתו
הפראית המהירה או בעיטותיו האדירות. מספיקה
היתד, הפירמה ״שייע״ כדי להוציא את הקהל מכליו.
נראה שפירמה זו הספיקה גם לשחקני מכבי עצמם.
כי למרות שהכדור הגיע אל גלזר רק לעתים רחוקות
— והוא עמד במשך רוב המשחק בפינתו
הימנית, חיכה לכדורים והזדמנויות שאפילו כשהגיעו
לרגליו לא היה עדיין מסוגל לנצלם ביעילות —
היתד, נוכחותו על המגרש מספיקה כדי לשנות את
צורתה של קבוצת מכבי תל־אביב.
משחק פורים. אותם שחקנים, שוק לפני שבד
עיים היו חסרי רוח־קרב, נחלו מפלות ובזיונות
מרגלי קבוצות נחשלות והתגלגלו במקום השביעי
בטבלת הליגה, כאילו החליטו להתחפש תשבת לכדור־גלנים
נבחרים. ואמנם היה משחקה של מכבי, סימפוניה
נהדרת חסרת־זיופים, שהזכירה את הימים
בהם לא היה לקבוצה מתחרה רציני במגו ישי הכדורגל.
צבי סטוז׳ינסקי, שעוד בשבת שעברה צויין כשחקן
שאיבד את יכולתו הטכנית והעזתו, היה המנצח על
תזמורת קבוצתו, הובילה לנצחון המשכנע על יריבתה
מאז ומתמיד, הפועל תל־אביב 3 : 0אולם
הסוליסט בתזמורת רגליים זו היה לייא ספק יונה
פוקס, אותו שחקן מזדקן, שאיש לא חפן ביקרו, היה
כוכב היום. לחימותיו העקשניות ובע־טותיו הנמרצות
החזירו את התהילה למשפחת פוקס.
היתד, זו שעתם הגדולה של אוהדי מכבי. שלטונה
המלא של קבוצתם במיגרש איפשר להם לנקום
ביריביהם ליציע את נקמת גאוותם, שנאלצה להסתתר
במשך שלושה חדשים. הם עשו זאת ללא רחמים.
השיר* :מכבי על החומה, והפועל בזבל׳׳ ,נשאר
ללא מענה.

איגרוף
חו מדגרםל זי ר ה
״הזרימו דם צעיר אל הזירה!״ תבעו לא פעם
מומחי האיגרוף מעסקני ענף ספורט זה. השבוע
קיימו העסקנים דרישה זו בשינוי קל. הם הזרימו
דם צעיר על הזירה.
קרבות האיגרוף, שנערכו בבית הפועל בין נערי
שלושת אגודות הספורט, שהגיעו לשלב מתקדם
ושנועדו לפי דברי המארגנים בפתיחה ,״להכין מת-
אגרפים להופעה בפני קהל בזירהטרון״ ,דמו יותר
למעשי רצח פשוטים .״איך לוקחים מתאגרף חדש
והורגים אותו?״ התרתח מאמן הפועל למראה אחד
מנעריו, שהפך אומצת־בשר אדומה בידי מתאגרף
העולה עליו בגבהו ובמשקלו.
אולם תופעה מעין זו לא הדאיגה במיוחד את
עסקני וועדת האיגרוף, שזה עתה, לאחר נופש ארוך,
הורשו לחזור להתעסקותם. הם עקבו אחרי הנערים
שהוכנסו לזירה, היכו זה את זה בצורה שלא הוכיחה
ידיעה מינימלית באיגרוף, ציינו לעצמם את אלה
שהוכיחו רצון מספיק לעמוד על נפשם, כחומר גלם
לזירה.
הקהל אוהב מכות. היה אולי משהו מן
השעשוע הסאדיסטי הטבעי במראה הנערים בני ה־,15
שהופקרו בין החבלים לחסל חשבונות זה עם זה.
אולם היה זה רחוק מלהיות ספורט.
רק הקרב בין יעקב צימרון, אלוף צד,״ל במשקל
קל, לבין אקרי (בית״ר) ,עמד על רמה שהצדיקה את
ההתעניינות במיפגש זה.
צימרון הבלונדי, שאינו דומה כלל לתיאורים המקובלים
של מתאגרף, הוכיח יכולת טכנית וסבילות,
הלם בדייקנות בנקודות חשופות של יריבו, הוציאו
ממש משווי משקלו. דעתו של אקרי השחום ובעל
הרגליים הדקיקות, הנחשב למתאגרף העתיד של
בית״ר, הוסחה כליל מיריבו ברגע שאפו החל שותת
דם, הוא הניח לו להלום בו עוד כמה מהלומות
אמנותיות שהנחילו לו נצחון.

מתאגדפיםלב רי ט ני ה
הממשלה אישרה בימים אלה את המלצתו של
אליהו אילת, ציר ישראל בבריטניה, לשיגור נבחרת
מתאגרפי ישראל לבריטניה, לשם התמודדות בינלאומית
בין מתאגרפי שתי המדינות.
אם לא יחולו בינתיים שינויים בתכנית, יזכו גם
המתאגרפים, סוף סוף, בנסיעה לחוץ־לארץ בסוף
שנה זו.
העולם

הזה

959

אנשים
הו אולאתחפושת
חידוש מהפכני בחיי התנועה הקיבוצית: חבר משק מסויים החליט
להביא למקום, הנמצא בנגב הרחוק, עוזרת־בית שבירה שתנקה את
חדרו ותגיש לו את האוכל בחדר־האוכל המשותף. שם המשק: שדה־בוקר.
שם החבר: דוד בף גוריץ אגב, במסיבת הפורים
שהתקיימה בשדה־בוקר נכנסה פולה (״פוליצ׳קה״) לחדר־האוכל
שלובת זרוע עם אחד מחברי המשק שהתחפש לבי. ג׳ ,.שוחחה
לאחר מכן בעירנות עם חנר־משק אחר שהתחפש לאחד האנשים
המבוקרים ביותר כיום: יוסף וויסריונוכיץ סטאלץ...
התחפושת המקורית של השבוע: ברחובות תל אביב נראתה בימי
הפגרים שלישייה ידידותית מאד, מורכבת משר־החוץ משה שרת
נושא מטרייה (שהיה מיוצג, ל 7א דמי ייצוג, על־ידי סטודנט האוניברסיטה
אהרן כהן, אחיה של קריינית קול המרי לשעבר גאולה
כה]) ,שחפפה על אלוף־המשנה של האסאס. קורט ככר (במקרה
זה: שרגא טקולצקי, טכנאי רדיו תל־אביבי) ומצילדממשפט ד״ר
ישראל רודולף קפטנר הממושקף (שהיה, מתחת לאיפור, הסטודנט
מנחם סגל קורבן לרוח הפורימית היה גם הרמטכ״ל רב*
אלוף משה דיין, שלא יכול להיכנס לנשף הציירים בבית לייסין
עד שלא הוכיח לשומר־הסף באותות ובמופתים כי הוא הינו הוא
ולא תחפו שת ...ציונות השבוע: התברר כי האנייה הנושאת את
הטאנקים האמריקאיים לערב הסעודית, א/ק ג׳יימס מונרו, שייכת
למיליונר היהודי יעקב מיכאל, שהוא אחד מפעילי ההסתדרות
הציונית בארצות־הברית. כדי לא לבגוד במצפונו, רשם מיכאל, ערב
ההפלגה, את האנייה על שם אשתו. שמא יתרום הציוני מיכאל את
הרווחים לקרן־המגן?

7ל/׳ 7
מחסור גובר של ניר קרפט בשווקי
העולם מורגש עתה בין כל
צרכני סוג ניר נפוץ זה. ממקור
מהימן נמסר, כי גדולי יצרני
ניר קרפט בארצות הברית

גמשזר הנ ע ליי ם
בשעת משפטו של מלכיאל נרינוואלד נגד ישראל רודולף
קסטנר על שבועת־השקר, ישבה ליד שופט־השלום משהפרץ
אשה שרשמה לעצמה רשימות. האשה: נ ע מי, הסטג׳רית (המתמחה)
של השופט, שהיא אשתו של תת־שר־הדתות זרח וו רהאפ טי ג.
התלוצץ אחד מעורכי הדין :״נציגת הממשלה במשפט דיון
פורימי בכנסת על פרשת ינון: ח״ב חרות מנחםב גין :״רוב
המתיישבים הצטרף לחרות. המיעוט מוסיף להשתייך למפא״י. מי
צריך להכריע?״ ח״ב מפא״י ש מו א ל דיין :״המיעוט!״ בגין:
״אולי תציע נוהג זה גם בכנסת? הרי בסדום ייעשה כדבר הזה!״ ח״ב
מק״י ד ״ רמשהפנה :״נכון, גם בסדום, במפעל האשלג, נהוג
ככה.״ בגין :״במקרה מתחילה המילה סדום בסמ״ך, סמו סטאלין.״
ח״ב חרות א לי עז רשופטאק :״וגם סנה.״ סנה :״לעומת זאת,
חרות וחמור מתחילים בחי״ת בקיבוץ כברי הוחלט לכנות
את המבצע לקטיף מזורז של התם־זים בשם מבצע טיטו, לאחר
שהפרי נועד למשלוח 7יוגוסלאביה, ארצו של יו פי פ כ רוז טיטו
בוועדת הפנים של הכנסת, שהתכנסה השבוע לשם דיון על דרכי
המלחמה בשחיתות, הציע ח״ב מפא״יישראליש עי הו :״אולי
נתחיל בשורת המתנדבים לאחר שהארץ פירסס כי משנה המנהל
הכללי של משרד הפיתוח אליעזר פרמינגר התקין מנעול חדש
על דלת חדרו, הציע למרחב אמצעי נוסף למלחמת־הקודש של הארץ
נגד הפקידות החדשה במשרדי מפ״ם ואחדות העבודה• ״שמא יפרסם
העיתון הנכבד,״ הציע למרחב ,״גם את מספר הנעליים אותן נועל

בסוד,׳ ה ש בו ע
• ד״ר ישעיה פרדר, ח״ב הפרוגרסיבים, בדיון ב

כנסת
על תקציב המדינה :״בכל שנה מקבלים פקידים חדשים,
ואין מפטרים את הישנים. אם יימשך הדבר בקצב כזה, הרי
בשנת 2050 נהיה כולנו פקידים ממשלתיים.״
• עורף־הדין שמואל תמיר, בסיכומיו בחקירה המוקדמת
במשפט נגד ישראל רודולף קסטנר :״קשריו היו
קניינו, האמת — אויבו, ושבועת־השקר — נשקו ! ״
• משה רב מגיד, מנהל החברא־קדישא בתל־אביב בנאום
:״כאשר יבוא המשיח, תיהפך החברא־קדישא לחברה
להקמת שיכונים בשביל אלד, שיקומו לתחייה.״
• המשורר חיים גורי, בתגובה על החלטת בי. ג׳י.
לוותר על הקאדילאק :״ מעשה במפקד דיביזיה אחד שיחידתו
עמדה באש הרסנית ובסכנת כליון. נטל המפקד רובה,
הרכיב עליו כידון ויצא בראש המסתערים — ופוטר. נאמר
לו, כי איש לא דרש ממנו להוכיח את אומץ־לבו האישי.
דרשו ממנו לפקד על יחידה• חובתו היתד, לנהל, לארגן,
לפקד, לשלוט במכונה הגדולה. היינו מעדיפים להשיב לזקן
את חקאדילאק וליטול אותו מאחרים, במקום להסיעו במכונית
קטנה בין קאדילאקים חדשים.״
• ״חרות״ ,על מעמד הפרוגרסיבים לאחר סיום שביתת־האקדמאים
:״לפני פרישתם מהקואליציה עמדו הפרוגרסי־בים
עם רגל אחת בחוץ. אחרי פרישתם עמדו עם רגל אחת
בפנים.״
• ה״כ חרות אריה כן־אליעזר, בשעת הדיון בכנסת
על פרשת ינון, בו התברר כי כעונש על הצטרפותם
לחרות, נלקחו מהמתיישבים פרידות־העבודה שלהם :״האם
הפרידות הצהירו שהן משתייכות למפא״י?״
• הפופר ארתור קסטלר, בתשובה לשאלה אם הוא
מאמין במזל :״אני לא, אבל אויבי מאמינים בו. כאשר הם
נשאלים לסוד הצלחתי, הם אומרים תמיד: יש לו מזל ! ״
• הצייר פאלוואדור ראלי, בבקרו אצל ידיד חולה־צהבת,
שפניו קיבלו את הגוון האופייני למחלה :״כמה יפה

אתה ! ״

העולם הזה 959

ז 6ק 3י±

21נ113.1101־ 1€1ם 1

ז 6ק? 2

& § 1011 6 2מ ס

.קז 0 0זסק ה? & ק1111)15011 ? 111
0 0 .,ת 6ק 6£15 ? 2א 211)1 )116 50

התחפושת המקורית של השבוע
בלי דמי־ייצוג
פרמינגר? יהיה זה פרט פיקנטי למדי, ואלה שמכירים את פרמינגר
(הגבוה יבין פקידי הממשלה) — יעידו!״

הנ הגמ שקץ, ע צו רי
הצלם. בנו רוטנברג הוכיח את עצמו כאיש רב״צדדי: מלבד
עיסוקו כצלם, כמיטיאורולוג שחיבר ספר על נושא זה והארכיאולוג,
הנמנה באופן קבוע על משלחתו של נלסץ גליק — מסר רוטנברג
לפירסום לא מזמן גם ספר מסות פילוסופיות וספר שירים בחרוזים
לבנים הפרס לאמנות התיאטרון על שם מנתם גנסין מטעם
הבימה הפך השנה למגוחך ממש: בעוד שפרס המשחק ניתן שוב
לחבר התיאטרון רפאל קלצ׳קין (שהיה ראוי לו בשל משחקו
המצויין כסאקיני בבית־התה של ירח אוגוסט) ,הרי בשנה בה הוצג
מחזה כבעלת הארמון של לאה גולדברג והתפרסם מחזה כמלחמת
בני אור של משה שמיר, לא מצאו שופטי הבימה ״אף מחזה
ישראלי מקורי אחד הראוי לפרס,״ ולכן החליטו להעניק את הסכום
״על תרומה חשובה לאמנות התיאטרון״ דווקא לאיש הבימה שמעון
פיגקל, שנכשל השנה בבימוי הצגה כה כושלת כפאנדריי הגיבור
שחקן אחר של הבימה, אהרן מפקין, שנקרא השבוע להעיד
בפני בית־המשפט בדיון על עבירת תנועה, הודה כי איננו יודע לנהוג
במכונית .״כשהייתי בן ,18״ אמר מסקין בקולו העמוק והעשיר,
״נסיתי לנהוג ושברתי שתי מכוניות. מאז אינני מנסה הסופר
יגאל מוסינזון הצטרף עם שובו ממסעו בארצות־הברית לאלה
שהביעו דעה שלילית על ספרו המפורסם־מאד דרך גבר .״אילו לא
היה נדפס,״ אמר מוסינזון ,״הייתי גונז את כתב־היד״ כן הסביר
מוטינזון כי את מחזהו אלדוראדו יש לכתוב מחדש לעורך
שהפציר בו לתרום שיר כלשהו לעיתונו, השיב איש הטור השביעי
נתן אלתרמן :״אין לי אפילו במה להשיב את פניך ריקם !״

ה ק רי ק טו רי ס טי תבתורקריק טו ר ה
תאננה מקצועית: אליהו גורדון, הוותיק במורי הרכיבה בתל־אביב,
נפל מן הסוס כאשר זה התחלק בבוץ, יצא מכלל שימוש פעיל
לימים מספר זאב יוסיפץ צעד בראש להקה של תל״ס
שעברה בין יישובי העולים בפרוזדור ירושלים ובחבל לכיש בימי
הפורים, כשהוא מחופש לאסתר המלכה ומדבר בקול דק וצפצפגי.
ליוותה אותו: הקריקטוריסטית פרידל שטרן, מחופשת כאחש־וורוש
מן הרעיונות המקוריים של פורים: עורך עיתון הילדים
אצביעוני, מיכאל שיר, שאל לעצמו בובה מלהקת העץ של קארל
לווי, העמידה בגן־החיות ונתן לה לשוחח עם הילדים כמו הבובה
בסרט לילי שלושה סטודנטים ערביים באוניברסיטה החליטו
לתרגם לערבית את סיפורו של ס. יזהר סיפור זזירבת־חיזעה,
להמחיזו ולהציגו על־ידי להקת חובבים בנצרת ובחיפה. מי יודע אם
ח״כ מפא״י לשעבר יזהר פמילנפקי יהיה מרוצה הסופר
הצרפתי פראנסוא מוריאק, שיבקר כנראה בקרוב בישראל,
צירף הקדמה נלהבת לאוסף סיפורים ישראליים העומד להופיע
בתרגום צרפתי ובו, בין השאר, סיפורים של שמואל יוסף עגנון,

חיים הזז, יהודה כורלא, יצחק שנהר ומשה שמיר...

בראיון עם כתב אמריקאי, שבו התלונן על הקשיים העומדים בפני
הכנסת חידושים טכניים בארצו, גילה המלך פעור אל־סעוד
כיצד הצליח אביו להחדיר את הרדיו לסעודיה: מספר שייכים ואנשי
דת קיצוניים התנגדו בכל תוקף להתקנת משדרים, קבעו כי הם
מכשירי השטן. אל־סעד המנוח בינם את המתנגדים, פתח את הרדיו
בדיוק כשתחנת קהיר שידרה פרק מהקוראן. אנשי הכמורה השתכנעו.

החלו כבר בקצוב תוצרתם לצרב־ניהם
בארצות הברית ומחוצה לה.
צריכתו הגוברת של ניר קרפט
נעוצה בעלית תפוצתו של ניר זה
כמצרך עטיפה בינוני בענפים תע־שיתיים
ומסחר קמעוני. ניר קרפט
משמש לאריזת מלט, חימיקלים.
דשנים ולייצור שקי עטיפה.
אחד הגורמים החשובים לעלית
צריכתו של סוג ניר זה בישראל
היא הרחבת תעשית שקי הניר, הנשענת
בעיקרה על דרישתה של
עקרת הבית לקבל את מצרכי המ זון
והירקות ארוזים כאמצעי לשמי רת
הנקיון וכן הנוחיות.
2900 טון ניר קרפט נוצרו במשך
שנת 1955ע״י מפעלי ניר אמרי קאיים
ישראלים בע״מ.

מפע לי 1יר

א מריק איים יעודאלייס בעיים

ל 1ק י
בר־מסעדה
תל אביב, רחוב אלנבי 3
טלפון 23752

מאכלים איטלקיים -מוסיקה

להפתעה נוספת כחנות המרווחת \

כוהרי יסזירלן
^תל־אביב, רחוב דיזנגוף ^128
טלפון 20654
לרהיטי פלדה ועץ קלים מתקפלים^
עבודות קליעה
קומפלט פינת הול
ן שולחן וארבע בורסות שזורות^
^עם ברים גום־אויר או פלסטין
^ בצבעים לפי בחירת הקונה ^

החי

מה שבטוח, בטוח
^ תל אביב, לאחר שנעצר כחשוד
בניהול משחקי מזל, טען משה
סבאח באוזני המשטח לא היו אלה
משחקי מזל. הקלפים היו מסומנים ו־הקוביות
ממולאות עופרת.״

אשרי הגפרורים

ד עפר,

בשריפה שפרצה במחסן בית
^ החרושת נור, נשרפו חומרים וציוד
בערך של 3000ל״י, אולם כמות גדולה
של גפרורים שהיתר, מונחת במחסן לא
נפגעה כלל.

מק־מיים
^ ירושלים, גילתה סיעת חרות
^ מועצת העירייה כי מפעל המיים
עירוני רשום עדיין בספרי האחוזה
רכושו של הנציב העליון הבריטי
אחרון, סיר הארולד מק־מייקל•

ב־הכה

הקוזאקית

הגגזרת

סמית

ף* יפו, עצרה המשטרה אשר, שהת־נפלה
על נהג אוטובוס וסטרה על
לחיו תוך צעקה :״ששה וחצי גרוש
בעד נסיעה באוטובוס מתל־אביב ליפו,
זה גזל נ״

הקש האחרון
^ תל׳אכיב, לאחר שהתיאטרון ה־קאמרי
פיגר בתשלום חוב, נכנסו
פקידי משרד ר,הוצאה,־לפועל לביתן ה קופה,
מכרו כרטיסים להצגת כובע הקש
האיטלקי בסכום של 600ל״י, עיקלו בו
במקום את הכסף לטובת הנושה.

בל לכן. השמים לבנים כעין החלב.
| | האדמה מכוסה שלג לבן. הטמפרטורה
מתנודדת בין 10ו־ 30 מעלות מינוס. עמק הריין
נבלע בערפל הלבן, ובתחתיתו מתרקע
נהר הריין הקפוא. רק באמצעיתו רצועה צרה
של מים זורמים. נהר המיין קפוא כולו, אפשר
לחצותו ברגל, ועל גדותיו מתנשאת, בשפעת
צריחים לבנים, פרנקפורט העיר. אבל
לגרמנים לא קר. יום חג להם היום, קרניבאל.
הגעתי לגרמניה בשבוע הקרניבאל הקא־תולי
של פברואר. ולמי שאינו יודע, גרמניה
המערבית, בניגוד למזרחית, היא בעיקרה
מדינה קאתולית. קונרד אדנאור הוא ילד־טי־פוחיו
של האפיפיור. וכאשר מזדמן חג קתולי,
אפשר לקחת אותו בכל הרצינות. ומדוע
לא? לא חסרות להם סיבות לשמוח.

שילמו בעין יפה כדי לתקן את ההריסות.
קייזרשטראסה הוא רחוב של חנויות כלבו
אולטרה־מודרניות, בנות 10ו־ 15 קומות, בהן
אפשר להשיג הכל וגם יותר מזה, בזול
יחסי, והמארקים מצויים בשפע. יש מה לקנות
ובמה.
אורות ניאון מזמינים את האזרחים השמנים,
ד,עונדים שושנים אדומות על דש המעיל,
להיכנס ולחוג. יינות הריינום נשפכים
על השולחנות, וחיילים אמריקאיים מתעלסים
בידידות עם נערות החמד, הליבראליות
כנ״ל, לצלילי התזמורת המרעיפה מארשים
גרמניים. כי נערות פרנקפורט יודעות להתרפק
בתנועות מרובעות.
המלצרית אומרת לרב־ד,מלצרים שהפרצוף
הפולני המשחק שם בפינה במכונת אל־קפו־נד,
נשא עמו אקדח בכיס האחורי. רב־המל־צרים
מגביה את גבותיו ושואל: האומנם׳ י
המלצרית עונה, בהתרגשות: אומנם. רב־המלצרים
מנמיך את גבותיו ונאנח• עד היום
לא ברור למה נשא הפולני אקדח ומה השימוש
שמצא לו.

הפולני עם האקדח
^ בר כתחנת הרבב^הכל״למח.

החטיבה המהודרת

^ אזרחים כבודים, בעלי כרס, צועדים בחשיבות,
ענודי נוצות וכובעי־ליצנים. אברכי־משי
׳מצמיחים לר,ם שפם עבות, רמז לעתיד.
ואשר לבתולות, הן מפרשות את החג ברוח
ליבראלית מאד.
אמנם נכון הוא, ומה מצער הוא, שהאמריקאים
הפציצו את פרנקפורט, אך הם גם

* ב 3־15־ 08 שמח. זה 15־ 08 על שם או־
^ תו הרגימנט המהולל של הוזרמכט, אותו
רגימנט נחמד שבכלל לא היה נאצי, אלא
חינך חיילים טובים ובחורים נחמדים להיות
חיילים נחמדים ובחורים טובים. ומי שאינו
מאמין, יוכל לראות את הסרט 15־ ,08 המוצג
בהצלחה בכל אירופה, ומוכיח בהומור מאד

המשולש הנצחי

זוג

ת ל ״ א כי ב, בהזמנה ששלח התיא־טרון
אהל לנשף פורים, נתבקש כל
להביא אתו, בין השאר, מזון לשלואנשים.

התקשטות
בנוצות זרים
^ ירושלים, לאחר שכל נוסעיו של
אוטובוס ציבורי כוסו לפתע בגשם
נוצות׳ התברר כי שק נוצות שהיה שייך
לאחת הנוסעות התפרק בגלל הטילטו־לים.

ינג*

תרגולת
קרב
בביש רמלה—בית־־דגץ, ר,ת-
^ נגש אוטובוס אשד בטאנק, לאחר
שניסה לעקוף אותו, מבלי שנפגע איש.

פואמה פדגוגית
^ ירושלים, התלוננו שתי תלמידות
^ צעירות של הסמינר למורות בביתר,כרם,
פנינה ארטן ( )20 ומרים אכרם
( ,)20 כי צעיר נכנס לחדרן בשעת שנתן,
ליטף אותן.

ך* תל״אביב, נערכה באולם אהל־שם
תחרות על זריזות באכילת
מאקאמנים מטעם יצרן מאקארונים, שהעניק
לזוכה המאושר חמש חפיסות
מאקארונים.

תחליף זול
^ תל־אביג, לאחר שנקנס ב־20
1ל״י על ידי בית־המשפט באשמת
יריקה בפניה של צעירה, התלונן הנאשם
:״ 20 לירות בעד יריקה זה
המון כסף ! מה היא, מארילין מונרו?״

העולם

הזה

959

עמוס קינן בגרמניה

״אכול, שתה ורקוד -כי מחר נחיה זוהי סיסמתה

פחד מפני הקומוניזם. כי במזרח גרמניה
קיימת תנועה עממית אמיתית של קומוניזם,
של נוער משכיל ופועלים כאחד. ודווקא אתם
מנוי וגמור לאחד את גרמניה.

החדשה של גרמניה, שתושביה החליטו כי אין טעם לחזור
ולשרת שנים על שנים בצבא, אם אפשר לכבוש את לב

בגילוי־לב על כל נושא שבעולם. רק
אחד קטן הם מבקשים — לא לצטט אומפני
שנעים מאד להיות אמיץ וגלוי,
מה יהיה מחר י

לף שבחורים טובים יש בכל מקום, לעזאזל.
לא כולם שמחים. הגעתי לגרמניה בלוויית
איש עצוב מאד. אותו איש, סופר גרמני, אנטי
נ:צי מובהק שבילה במחנות ריכוז, היה
הגרמני הראשון שקיבל אשרת־כניסה לצרפת
אחר חמה. הכרתיו בחוג ידידים פא־ריסאי
— ט פוס של אינטלקטואל קוסמופוליטי,
חו-כב נלהב של תרבות צרפת, שספריו
על צרפת זכו להצלחה רבה.
הוא הטריח את עצמו להגיע לפאריס בעצם
הקור הנורא, כדי לראות אותה בפעם האחרונה.
כי הרופאים אמרו שימיו ספורים. בפאריס
קנה בקבוק יין, חריץ־גבינה, כמה
ספרים וכמה תקליטים. אחר עשה את דרכו
האחרונה, כנראה, מפאריס הביתה. הוא אמר
לי שהגרמנים למדו שפאשיזם או קומוניזם
אינם פתרון. מהו הפתרון, לא ידע גם הוא.

הגבר שאינו צועד

^ תמינ כן הפציצו בנות הברית ביפו^
דיות, על כן היא בנוייה היום לתלפיות,
עיר מודרנית, עשירה ומרווחת, לפי כללי הארכיטקטורה
האחרונים ביותר.
מובן שגם במינכן משתולל הקרניבאל בכל
עוזו, בבתים וברחובות, בבתי־הקפה ו־במועדוני־הלילה.
מפני שאדנואר אינו מין
נאצי שכזה, הוא רוצה שהעם ישמח. בשווא־בינג,
מעין הרובע־הלטיני של מינכן, מתכנסת
במועדון־לילה אכסקלוסיבי שמנו וסל־תו
של הנוער של מינכן. שם רוקדים ממבו.
ממבו הוא התשובה הניצחית, הקולעת והחזקה
ביותר, של הנוער הגרמני לנאציזם ו־לקומוניזם
גם יחד. ארשת של טמטום, הבאה
לאחר לעיסה ממושכת של גומי־לעס, שפוכה
על כל פרצוף, בדיוק כמו במרתף פריסאי,
לונדוני, רומאי. וזוהי התקדמות עצומה ב־דרך־המלך
אל העתיד הוורוד. איזה משוגע
ילך להילחם כאשר אפשר לרקוד ממבו?
לא רק אני סבור ככה. גם אותו אומלל
מה״צוויבל״ סביר כך. ה״צוויבל״ הוא הקא־ברט
הסאטירי הטוב ביותר של מינכן, ובו
ראיתי לתדהמתי רביו סאטירי חזק, אמיץ,
בעל רמה גבוהה ומבוצע בכשרון.
השיר האחרון היה נזנזבו־ג׳וזבו.
ממבו — הסבירה הלהקה — הוא טוב מאד.
מפני שאס פתאום יגידו למי שהוא להתחיל
לצעוד, אולי לא ירצה לצעוד, מפני שיהיה
עסוק במסבו. וממבו גם טוב בשביל
אדנאור, מפני שמי שרוקד ממבו אינו פנוי
לשאול מה עושה בעצם אותו אדנאור בבון.
השיר החזק ביותר היה שיר אנטי־מיליט־ריסטי.
נערה הופיעה על הבמה, ודיברה־שרה
על הגבר הראוי להיקרא בשם גבר.
הוא מביא לנערה שושנים, ומנשק את ידה.
כי נערה אוהבת קצת להתפנק.
הוא אינו נועל מגפיים, כי מגפיים מפיקות
סרחון של עור, קסרקטין ובדיחות זולות.
הוא אינו לובש מדים.
כי הוא אינו מאלה הדומים לעוד אלף אחרים.

בהיותו בין אלף אחרים יש לו אישיות.

סתם פאשיזם
ך* עמיים עלה על הבמה ליצן וסיפר
^ אניקדוטות נוראות של הפלדפבל* שפל-
ייסר, אותו חזיר שמן שירד לחייה של כל
הפלוגה בוורמכט. הוא נשבע לנקום בשלייסר
ביום שיזדמן לידיו. ואמנם הגיע הרגע• ב־לשכת־הגיוס
לצבא החדש של גרמניה המערבית,
מי עומד בכניסה
אם לא פלד־פבל
שלייסר?
״האם איננו מכירים
מאיזשהו מקום?״
שואל הפלד־פבל.

הרר פלדם־
בל קופץ הליצן
לדום ומצדיע. אולי
יתנקם בו אחרי המלחמה
הבאה.
לאחד ההצגה ניגשתי
אל השחקן הראשי
ושאלתי אותו
מי הידר את הטקסט.
הוא גם הבמאי,
הוא גם בעל
העסק. שאלתי אותו
אם סאטירה כמו שלו
מקובלת כאן, או
שזה נחשב לאומץ־
לב. הוא השיב לי
בתור בעל העסק,
הוא האיש ההולך
לבית־הסוהר והמשלם
את הקנסות לאחר
כל הצגה. לא
שאלתי אותו כמה
זמן הוא חושב להמשיך

מפני שגרמניה של היום היא מדינה פא־שיסטית.
זאת התברר לי ללא ספק בשיחות
עם סופרים, במאים, עתונאים, עורכי תוכניות
ראדיו וטלויזיה, וסתם אנשים•
מובן שגרמניה של היום אינה נאצית. רק
פאשיסטית. כמו אמריקה, למשל, מפני שאין
צורך בנאציזם. המצב הכלכלי משובח•
הכל פורח. איש אינו רוצה לצאת להרפתקות
ולהסתכן בהורדת רמת־החיים, אפילו
ליום אחד. ומבחינה זאת הספיק לקח המלחמה.
רוב הגרמנים מסכימים היום שמוטב
לאכול טוב ולהתפטם כמו חזירים מאשר לכבוש
את העולם. וגם לרקוד ממבו, כאמור.
המפליא ביותר הוא שאיש אינו להוט בכלל
לאיחוד גרמניה. היחידים הלהוטים הם
האמריקאים. הנימוק הנאצל והמוסרי שכל
גרמני מוכן לאמור הוא שהגרמנים אינם
רוצים להיות חזקים מדי. אך זה שקר, כמובן
האמת
היא שמזרח גרמניה היא פרוטסטנטית,
ואנשי אדנאיר מוכנים בהחלט לא להתאחד
אתם ובלבד שלא להשמיט את השלטון
מידי הקאתולים. והנימוק השני הוא ה*

רב־סמל.

דבר

אבל

יבוא רגע, בו יילחמו גרמנים נגד גרמנים.
ש: האם אין בגרמניה מחולקת משום סכנה
לשלום? האם אין כאן חזרה על שגיאות
וורסיי?
ת: גרמניה המערבית היא הגרורה החזקה
ביותר של אמריקה באירופה• גרמניה מאחדת
תהיה גרורה עוד יותר חזקה של אמריקה
באירופה. אם יש בזה משום סכנה לעולם
— זאת אני משאיר לדמיונך.
ש: אני מודה לאדוני על הקיצור והבהירות
של התשובות.
ת ( :חיוך דק מן הדק של גאווה צנועה, מפני
שכל אחד אוהב לתת הצהרות דיפלומטיות
על מדיניות־החוץ).

מר וופלגנג מספיר
ך* גרמנים מ^יכ^מזומניפללדבר

אמריקה ולהצליח בחברה האטלאנטית גם בלי זה.

גם אדון וולפגנג א, עורכו של אחד משני
העתונים הגדולים ביותר של גרמניה, שייך
לסוג זה. הוא ענה לכל השאלות, אך ביקש
באופן נמרץ להזכיר רק את העובדה שהוא
עורכו של עתון גדול, ובשום פנים ואופן
את שמו.
הוא קיבל אותי במשרד העתון, בלוק של
שמונה קומות, באדיבות מופתית. תשובותיו
היו קצרות, בהירות ומדוייקות עד מאד.
ש: האם יש לגרמניה המערבית אינטרס
במזרח התיכון? ואם ישנו — מהו?

ת : .יש אינטרס. בראש וראשונה כלכלי. גרמניה
מעוניינת לסחור עם כל מדינות המזרח
התיכון, במיוחד עם מצרים.
ש: מה תהיה תגובתה של גרמניה אם המצרים
יתנו יחסים מסחריים בהפסקת השילומים
לישראל, והפסקת היחסים המסחריים
איתר1 ,
ת: התשובה תהיה שלילית, ובלאו מוחלט,
כל עוד יושבים בשלטון הויס ואדנאור.
ולא רק בשל אהדה לישראל — הקיימת באמת
ובתמים אצל שני אלה — אלא בשל
עניין הפרסטיז׳ה הכרוך בכך. אדנאור לא יסכים
בשום פנים לשום תנאים. מובן שאינני
יכול לומר אותו דבר על חוגי התעשיינים
— הם יהיו מוכנים לקבל כל תנאי, כי הם
כמובן מעוניינים ברווח בלבד.
ש: האם רוצים הגרמנים באיחוד גרמניה?
ת: לא.
ש: מדוע?
ת: כי אין רצון להוריד את רמת־החיים.
ש: האם גרמניה מחולקת עלולה להיות
סכנה?
ת: כן, סכנה לגרמניה. כי מאד ייתכן ו־

על כפן! ועד נשק
טרם תם הראיון ״,ביקש מר צ ל־

2הוסיף הצהרה אחת קטנה משלו :״אנחנו
יודעים יפה שקיימת תנוער, ניאונאצית חזקה
בגרמניה. אנחנו יודעים את הסכנה הכרוכה
בכך. אנחנו רוצים שידעו מחוץ לגרמניה
שישנם בגרמניה אנשים רבים העושים הכל
כדי להילחם בסכנה, ואנשים אלה מרובים
יותר ממה שסבורים בחוץ לארץ.״
וזה קצת שקר, מפני שאדנאור שולט בגרמניה
ללא אופוזיציה דמוקרטית. היא סתם
ככה פשוט אינה קיימת. ואדנאור נתן כסף
אמריקאי לקרוס למען שיקום מפעלי קרום.
ואילי התעשייה הגרמניים, שהעלו את היטלר
לשלטון, וקרום בראשם, הם הכוח העומד
כיום מאחורי אדנאור.
וכאשר יתחילו לייצר נשק למען צבא האמנה
האטלנטית, אפשר לסמוך עליהם שידעו

כיצד לגייס את הנוער הגרמני לצבא, אם יאבה
ואם ימאן. רק הממבו עומד למכשול בדרך.
והפקידות הגבוהה של משרד־החוץ, מורכבת
ב־/0״ 64 מנאצים פעילים לשעבר.
והם לא הסתננו לשם במקרר, ובלא יודעים,
אלא הוכנסו לשם בכוונה ברורה ומכוונת.
מפני שגרמניה לא למדה כלום מהמלחמה
ומי שגייס את הנוער למען הרייך השלישי
יעשה זאת מחר למען נאט״ו. רק ללא
סיסמאות גזעיות, ששוב אינן באופנה.
בתיהקפה פתוחים עד השעות הקטנות,
עוד יותר מאשר בפאריס. ובמרתפי הבירה
שרים את הורסט־ווסל, אבל המשטרה אוסרת
אותם, לפי שעה.
אייזנהאור, תן לאדנאור הרבה כסף, כדי
שהגרמנים יהיו מאד שבעים ומאד שמנים
ולא ירצו לכבוש את העולם. אבל תן את הכסף
בתנאי שהם יילחמו למען הדימוקרטיה
לא כמו הצרפתים והאיטלקים, הממזרים האלה
שלוקחים כסף ואחר כך עוד מקללים.
* הורסט וסל, רועה זונות ברליני שנהרג
בקטטה, הפן לגיבור התנועה הנאצית, ושירו
הפן?היטנונה.

סדרת מעמדות

עואדון מועמדות
*ה משאי,ין הזה זנאית י מי* המועמדת
יזצמוז, וגז רי ידם *דיר חמעוניין
יוזמייץ עי מועמדת יתמרות. כמו כן
רייייס ימי* יו תי מוסדות ינוכיים,
י רי תי נוער ימזזנגיס חסבוריס כי יסת
״״ייעותיהס 8ז סעגרותיחם ריויות ל־תואר

השפ

מצב משפחתי
הכתובת המלאה

ענ ת הלידה י
מרים פרנקל
** פורט, משחק או נגינה, הם חו־

מקום הלידה :
ענ ת חעליח :
השכלה קודמתי
שרות צבאי

(משצוס ודרגת)

מקצוע או שטח לימודים :

^ בכויות נדושות לגבי מרים פרנקל,
החובבת להצטלם ולעשות רעש, פשוטו
כמשמעו. היא עושה זאת בהצלחה בקיבוץ
ניר־אליהו ליד קלקיליה, בו היא. משרתת
כירקנית.
מרים נולדה לפני 21 שנה בקרית
עמל ,״שם ספגתי את נוף הארץ אל
תוכי.״ בהיותה בת 12 עברו הוריה לאם
המושבות פתח־תקוה, למרות התנגדותה
החריפה, לפי דבריה.
אף על פי כן נקלטה במקום החדש,
סיימה בו בית־ספר תיכון, התחנכה בתנועה
המאוחדת׳ דרכה יצאה להגשמה.

אופירה ארז
שסיימה אופירה בת ה 20-את

^ הסמינר למורות על שם לוינסקי
בתל־אביב, התכוננה לשירות צבאי במסגרת
הנח״ל. לאחר סיום הטירונות
עמדה בפני בחינות־קבלה ללהקת הנח״ל
כשהוצע לה לכתוב על כנם צבאי שנוכחה
בו. אופירה ניסתה והצליחה, כיום
היא כתבת צבאית של כתב־העת במחנה
הנח״ל.
בת שמונה התייתמה מאביה, המהנדס
ארז, האיש שיסד את המחלקה להיגיינה
מקצועית בועד הפועל של ההסתדרות.
חניכה ומדריכה בתנועה המאוחדת. חובבת
משחק ונגינה. רואה עתידה בחינוך.

דאה שווארץ
ר=ן י פקידיה של מורה בגדוד
4 1קרבי בצה״ל, אינם מן הקלים.
היא חייבת להחדיר את השפה העברית,
באנשים עייפים מיום אימונים מפרך,
לטעת בהם השכלת יסוד. מלבד ההשכלה
היסודית לבחורים בני עשרים גלויות,
היא חייבת להציג בפניהם את הארץ
והווי החיים בה. הסמלת לאה, בת טבעון,
התמחתה בשטח זה.
ילידת חיפה, בת ,21 תלמידת ביתי
הספר הריאלי וסמינר הקיבוצים, בו
קיבלה סמיכות כמורה. חניכת הצופים
וחברה בלהקת הריקוד של הפועל חיפה,
איתה הופיעה בפסטיבל הריקוד בדליה.

מקום העבודה או הלימודים :
חאס המועמדת חיתח או הנח תברח
בתנועת־נוער, תנועח קיבוצית, ארגון
ספורה, יחקה אמנותית או כל אגוד אסרז

שרט איזה ומתי :

חובכויות י
אם אחד חפריסיס אינו חל פי חמופמדת,
אל תמלא אותו. יש לצרף לשאלון זח
תולדות חיים של חמופטדת, עד כמח
שחן ידועות לממלא חשאלון. במקדח
שחשאלון ממולא פל־ידי ממליץ או מוסד,
סליו לצרף חנמקח מדוע ידעתו
ראוייה המועמדת לתואר. במקרח שחסו־עמדת
ממלאת את חשאלון בעצמח, עליה
לצרף הסבר קצר של דרנח בחיים ושאי
3ותיח לעתיד. בסקרח שחשאלון ממולי
פל־ידי ממליץ י ו מוסד, צייז יחלן י ת
השם הכתובת

נא לשלוח את ישאלון חסמולא
בצרוף חזזוסר למערכת העולם
תזד״ ת. ד 6 .ג , 1תל־אביב ולציי!
על תסססאח •צברית *195״,

במקום זוג נא להדביק תמתח של וו
מועמדת.

איריס כנעני
ועמדת כפר־הילדים והנוער
הדסים, מיסודה של ויצ״ו, היא
תלמידה מצטיינת במוסד. עוד בבית־הספר
העממי גילתה אירים, ילידת פתח-
תקוה, נטייה להצטיינות בלימודים. אולם
נמשכה דוקא אחרי החיים בקיבוץ או
במושב. הוריה שלחוה לבית־הספר החקלאי
בהדסים. איריס, בת ה־,16א היא
תלמידת הכתה השישית במוסד.
גם בכפר הנוער הצטיינה בלימודים,
זכתה בסטיפנדיה מטעם משרד החינוך.
מוריה וחבריה מציינים שהיא נערה מוכ־שרת
וחברתית. רואה את עתידה בחקלאות•
חובבויות־ה: ספורט׳ רקודי״עם.

זיווה זוהר

ברבה ירמיצקי

י *-יקוש לאחיות קיים בכל מקום
^ בארץ. כל אחות תקבל עבודה בכל
מקום שהוא. זיוה העדיפה לעבוד בנגב,
בישובי עולים ובנקודות ספר• בת הפז,
ילידת תל־אביב, שהוסמכה כאחות
ילדים ברפואה מונעת לאחר שנות למודים
בבית־הספר לאחיות ילדים בירושלים,
התנדבה מרצונה לעבור לבאר-
שבע, בה היא גרה מזה שנה וחצי,
עובדת מטעם משרד הבריאות במעברות
וישובי הסביבה.
בתכניתה של זיוה להתגיס לצבא בעת
שתיקרא, להמשיך אחרי שחרורה להשתלם
במקצוע של אחות סוציאלית.

ף ת 14 היתה כרבה כשהחלה
להימשך אחרי הספורט הלבן, הטניס.
הוריה לא עמדו בפני הפצרותיה,
הסכימו לאפשר לה לשחק במחבט. היא
למדה אצל האחים רג׳ואן, הפכה תוך
שנה לאלופת הנוער בטנים. כיום ברכה
היא בת ,21 אלופת נשי־ישראל בטניס.
ילידת גרמניה, תושבת תל־אביב, בה
סיימה את גמנסיה שלווה, היתה חניכת
צופי דיזנגוף. בשתי שנות שרותה ב־צה״ל
היתד, מדריכת־ספורט בחיל־האויר.
גם אחרי שחרורה לא נטשה מקצוע זה.
כיום היא מדריכת גדנ״ע בשלוש גמנסיות
תל־אביביות, ממשיכה לשחק בטניס.

השבוע נסגרת רשימת המועמדות לתחרות.
המועד האחרון לקבלתם של השאלונים כמערכת
הוא יום ששי זה 2 ,במרס ,15156 ,ולא
תתקבל שום הצעת־מועמדות נוספת אחרי
תאריך זה.
השבוע מתפרסמת השניה בסידרת המועמדות
הסופיות (ראה עמודים )10-11 שנבחרו

על־ידי וועדת־המשנה, ואשר מביניהן תבחר
הוועדה הציבורית הרחבה את הזוכה כתואר
צברית 56׳ ואת שתי סגניותיה.
צברית 56׳ תצא עוד בסוף חודש מרס לייצג
את ישראל כתחרות העולמית לבחירת נערת
השנה. מועמדות 20 העמים האחרים תתפרסמנה
ההל מגליון השבוע הבא כ״העולם הזה״.