גליון 961 מתאריך 15 במרץ 1956

מספר * 961ג׳ ניסן חשטי׳י *
* 15. 3.1956ה מ חיר 350 פדי

אני מ ס כי םעםמכת בו ע 1ל -היים ד מ $ז י (זזעולים
#ז ה ) 960ה מ צי ע לה קי םארמןשל קו ר אי ה עו ל ם
הז ה, כ די ל הנן על ה ע תון מ פ ני התקסת־מזו ץשל
כו חו ת־ ה ש חו ר. או ל ם אני מ צי עמטרהנופפת :
• ב חוגי ם סנו רי םשל קו ר אי ם תו כ לו להסביר־ מיו ר ה
ר ציני ת ו ענייני תאת או ת ם הנו ש אי םשאתם? .בו,לי
ם לנגו עבהם רק ב קצ ה ה מז לג ב ע תון ה מיו ע ד
ל ה מוני םהרח בי ם...

העורף הראשי :
או רי

106

אבנו׳

ראש המערכת :
ש לו ם

מרדכי גלובמן, חיפה

כ הן

עורכי־משנה :
דוב. אימן,
עורך תבנית :
עודך כיתוב ר
א ה רון צו ר
•),ך קיימ קשי;
הכתב הראשי :
צלם המערכת :
או רי סלע

. ,ש רג א

הרגייל י

י הו ד ה

ז עי ר א

חברי המערכת :

שראל בי בר. .ני צ ה גבי. אי תן נ בי רו ל. לי ל׳ נ לי לי,
דוי ׳1הו רוני־ן -ל רו תי יורבר רוני זו ה ר. אב רה םחר מון,
.או סקר׳ ,ט או ב ר .,משת לשם. א בי בהס טן, ע מו ם
9ינן, שלמה קרן. א לי תבו ר.

הצייר!,כאשי: עורך דפוס: מנהל מעבדה :
ש מו א ל ׳ ב ר תו ר

א רי ה א רי א ל

נ תן רוזן

רח׳ גליקסון 8תל־אביב, מען המברקים .
״עולמפרס״ ת. ד , 136 .טלפון .26785
המוציא לאור: העולם הזה בע״נז.
דפוט ישראל בע7מ, ת״א טל.23204 .
אין המערכתאחר אי ת ע בו ר תו כן ה מו ד עו ת.
מלבדע בו רמוד עו תהמתפרס מו ת תחת ה כו תרת
״ דו ״ חלצר כן דו ״ ח ל בו ח ר דו״ח
לנוסע ״ וכו׳ ה מו כ נו ת על־ידי חברי המערכת
ונ ב ד קו ת על־יד ם. ה מ דו ר ״ דו ״זז ל בו ח ר ״ י כו ל ל
מוד עו תמטעםמפל נו תוא רגוני ם צי בו ריי ם
אחר אי ת ל תו כנן ול המערכת
אשר
-אין
ד עו ת ה מו ב עו ת ב הן ו ש אינן משק פו ת בה
מערכת.
ד עו ת

ש הי א
צו ר ה
שו ם

העת 11 הנקרא ביותר במדינה

פרטיכל

׳.של ישיבת ועדת־השיפוט הציבורית של התחרות על התואר צברית
36׳ ,שנערבה ביום הששי 9 ,במארס ,1956 ,בתל־אביב.
נו כ חי ם: חברי ועדת־ד,שיפוט יהודית אורנשטיין, רקדנית ; נתן אקסלרוו, מנהל סרטי
!פרמל •; שושנה ומארי, זמרת ; משה וזאלין, אמרגן ; פנינה זלצמן, פסנתרנית ; מרדכי
זעיזלא^,קומפוזיטור ; גוריי חביב חביב, במאי ויצרן סרטים ; ד״ר שאול לוין, מנהל מהלקח
החינזל-׳העירמות -בתל־אביב ; יצחק נימצוביץ, מחנך ועתונאי, ממנהלי עלית־הנוער ; שמעון
סאנזט -,יעתונאי ; שמואל תמיר, עורך־דין ; נציגי מערכת העולם ר.זת ומר רוברט פינסון,
נציגה בישראל של חברת־התעופה א״ר־פראנם, שקיבלה על עצמה להטיט את בעלת־התואר
למיפגש בנותזהעמים בפאריס וחזרה
_ הדידניב. הוועדה בחרה ליושב־ראש הישיבה את ד״ר שאול לוין, מנהל מחלקת החינוך
של עירית תל־אב־ב, ושמעה מפי העורך הראשי דו״ח תמציתי על מהלך התחרות עד כה,וע £פעילות וועדת־המשנה, שבדקה את פרטי המועמדות והציעה את תשע המועמדות
,.ולסופיו!^ מבין 48 .המועמדות שפרטיהן פורסמו בגליונות העולם הזה.

,״ נעי־ך דיין עקיף על התכונות הרצויות והאופייניות לדור הצעיר בישראל, ועל קנו,־המידה
י הל,ולם. את בחירתן: של הצבריות שתייצגנה את הטיפוס הישראלי החדש בעיני המדינה
,־:עוני העולם כולו.
לאולם• הישיבות הוזמנו בזו אחר זו המועמדות הסופיות הבאות )1( :נורית יעקובסון,
~ תלמידת סמינר למורות וחברת גדנ״ע־אוזיר )2( ,ברכה ירמיצקי, אלופת טניס ומדריכת
.גד*:ע גליד, ארקין, חיילת )4( ,שיבולת דד,־אן, חברת־משק לשעבר, חיילת, חברה בלהקה
צבאית,׳ )5(.ז,או־ם ילה יארז; חניכת סמינר למורות, חיילת )6( ,זיווה זוהר, אחות מבאר־שבע,
אחות בית־ר,חולים הדסה בתל־אביב )8( ,לאר, שווארץ, מורה וחיילת.

\ח^גיז*ת התשיעית, תרצד, זיילר, סטודנטית ופעילת שורת המתנדבים בקרב העולים,

לא הופיעה.
כל מועמדת נחקרה ארוכות על־ידי חברי הוועדה, כדי לעמוד על אופיר, ורמתה האישית.
חברי ד,תעדה קבעו ציון לכל מועמדת, בהתאם לטבלה שנכללה בכללי התחרות, כלהלן :
טיב השאיפות ( 10 נקודות) ,הגשמה אישית ( 20 נקודות) ,ומד, אישית ( 10 נקודות) ,טיפוסיות
ישראלית ( 20 נקודות) ,הופעה חיצונית ( 10 נקודות).
ה ב חו ר ה: חברי הועדה הציעו את המועמדות לתואר הצברית ושתי הסגניות, ונערכו
הצבעות. נבחרו ברוב דעות :

. .א ני נאהבכםומ עו דדאתכםלהמ שי ךאת
מאבקכם. אני נו כחלר או ת ש הנ כםע שויי םללא
חת. אףלאמפניהפחתהפ עו ר ה ביו תרששמה
בן־גו ריון.
,ת מי דהאמנ תי בנ צ חון ה צד קוא מו נ תי שהאמת.
עלי האתםלוחמים, בבלמ או דכם. תמצאב מו קדם
או ב מ או ח ר פי רצה לכל ש כ בו ת הע ם.

א. גורדון, רמת־גן
רנ שו תי גו אי ם בי מ רו באהדהוהע רכ ה בנ ה
על עזו תכםל רדוף עד הו רמהאת קני ה ש חי תו ת
ודזרקבון בארץ...

אד.רון£כהן, צה״ל

על שבעת חטאי עטום
החט אי ם

ע מו ם

כה ל חי על ס ר סו םשבעת
בן־נו ריון ( ה עו ל ם הז ה 659
ע מו ם הי ה נו הג לשבח בוו ע דו תהמב חן שלה־ב
כ ש רו נו ע
ליו
ה עו לי ם
ב ציינ םופסל ׳ ר בי ם
תיה םוב סנו לו תו הםהמשטר תיו ת, והמשר תי םעד
היו םכסמ לי םאוכ שו ט רי ם. ע צ תי טי ש ב הו א בוו
עד תמב חן נ &ני ששהסמ לי ם ותי קים. אינ ני
ב טו חאם הי ה עו בראתהסב תן ^לררנת ק צין ע ם
כו כבאחד.
תל־אביב צמם בע איש משטרה לשעבר,
אושע מו ם • בן ־ נו ריון יתפטרמתפ קי דו. או
שאפ סי קלר או תבמשטרה. ב עו ד הז א עו מ ד בר
אשה. אתנ צי גי ..שומ רי ה חו קוה מו ס ר.

ע. הגלבוע, רמת־גו

ל עו מתמננ נו ן נ דו לומ או רגן שלעב רייני ם ו מוע
לי ם ב אי מו ןהמ דינ ה, קם י,ומין ק טן של אנ שי ם
א מי צי ם וי ש רי ם, שבר צונו ל הו קי עאת הרע ו ל הוביל
אתמ די נ ת נו לד רד הי שרה. קו מץק טן זה עו מ ד
האמצ עי ם
מו ל תו מהנ בו ה ה. ה מ צויי ר ת בכ ל
הד רו שי ם כ די לסלףאתהאמת, ומפ עי להאת

כו חההכס פי ננדהצדק.
ר אינו צו רךלהת חיל ב פ עו לתת רו מו תוהת דמו
ת ל טו ב ת שו רתהמ תנ ד בי ם. כ די ש תו כללע מו ד
ב פני ה כנו פי ה.
א ד כנ ה. א נו מצר פי ם
ת רו מ תנו הי א צ נו ע ה
בז ה 5ל ״ימכלאחדמאת נו.

ארבע חתימות, פתח־תקוה

ע= ״האיץ״
אני מתפלא על ת מ הונ כםב ענין חארץ. מההפלא
ש ע תון זהמנן על ב נו שלראש־ הממשלהבכל
האמצ עי ם. כו ל ל סי לו ףהאמת ( ה עו ל ם הזה 7 ) 960
מ ה רנ ע שג ר שו ם שו קן ה ח ליף אתעצמאו תו בכסא
קו א לי ציו ני ב כנ ס ת. איו לו בריר האלאל הגן ע ל
הממשלהבכל ענין ח מו רנאמת, מפרשתקס טנ ר
ועדלפרשתע מו ם...
אל ת היו נ אי ביי ם !

יהודה קורן, תל־אביב

נשתדל.
ע תון מ פ לנ תי מו בהק, המתקשטל שו א בנו
צו תשלע תון ב ל תי -ת לוי. מו כרח לל חו םבע תון

קומזיץ במבוי סתום

בלי חתימה, תל־אביב

ה כ מי ההלהשתל בו תבמרחב ( ה עו ל ם הז ה
) 958מתבטאת בנו ערעל כל חו גיו, ס לו ני ו מנ שי ם
כאחד . .ה טיו לי ם בהרי הארץ, ה קו מזי צי ם, הי שי ב ה
מ ס בי בלמ דו ר ה, שג ם ב חברה ה ס לוני ת ביו תרמע וררת
התפע לו ת. דבר או פיי נ י בקרב הנו ע ר הי ש־ר
אי ל, הו א כי כאשר הו אנשאללתח בי ביו תו פסי
ם ה טיו לי םואהבתה הווי אתאחדהמ קו מו ת הר
א שוני ם. בד ב רי םאלה רו אהא ני אתאחתהנ
טיו תשל הנו ערלהשתל בו תבמרחב לל א חי קוי
למערבעלב תי הקפהותר בו תו ה מ תנוונ ת.
ישלה קי ם חוגי םלב עיו תהמרחב, ל לי מו ד הש
פההער בי ת, ל לי מו ד ע מי המרחב. הי ה ר צוי
אפש רויו תי כםלהקמתנר עין
ת פ עי לו א ת

לרגל כני סתכם שו ב ל של בשל
כו חו ת ה חו ש ד — חז קו ואמ צו 1
קהל ה קו ר אי םשלה עו ל ם הזה לאיהססל הו שי ט
לכם נ ב מו צקבמקרהה צו ר ד.

בועז ברזילי, רמת השרון
ל הי משך ,

בי חו ד ב

. .המצב הקיים ל א יו כ ל
שעת חי רו ם זו.
השאלה הי א: מי יקח א ת הילז שד, לידיים׳׳ ס ס־לנו
תמתאי מו ת אין ל נו. כיוון שבכל לן פשה ננ ע
ה ש חי תו ת. ל כן ני אלץ כל אחדמאת נו ל פנו תלבמה
חו פ שי ת, המת רי עהללא מו ר א ול לאמ שו א פני ם
על ה ר קו בבמ דינ ה. הבמה הי חי דהה עו שהזאת
הי א ה עו ל ם הז ה.
או ל ם כל מהשאתם עו שי םאינו די: אין ז ה
מ ס פי ק ל הו קי עאת הרע עלי די מאס רי םבל בד.
ע לי כ ם ליי סדלצרכםמפ לנ ת־נו ע ר, שתקת בי די ה
אתה עניני םהר קו בי םהל לו. ע מ דו בראשספ לנ ה
כזו ופע לו 1

יורם אבקביץ, חדרה

בשע תו נשל חו ש א לוני ם ל קו ר א׳ ה עו ל ם הז ה , ,
ובה םהשאלה: האםאתהמוכןלשלםעוד ״ צמה >ו
צ, ינ רו שי םבעד הו ספתכמהע מו די ם ץ
מ אז נשתכחה נם השאלה ונ םהת שו ב ה. אני .:ל ן[
מ צי ע ל הג די לאתהש בו עו ן ב שניי ם או שלישו ״

מ ש הו ל ק רו א. אני .
ע מו די ם. ה עי ק ר שי הי ה עו ד
ס בו רשה קו ר אי םלאי תנג דו לכ ר ׳ .ואףי צי עו .
ה צ עו ת ל חו מ ר שיי כנ סבע מו די םאלה.

יגאל עבוד, מגדל אשגולון.

שטויות שמנות
ה פ סי קו ל ש או ל בל מי נ י אנ שי םלדעתםעל
הצ ברי ת. תי או רהשל סי אארב טו ב ה ( ה עו ל ם הזה
) 958שצב רי ת צ רי כהל היו ת רזה וגבוהה ...הי א
ש טו תי תוהסרתכל הגיון. כלילד יו ד עי שבארץ
ח לו צי תכמ די נ ת נו צ רי כו ת הנ שי ם ל היו ת דוו ק א
ש מ נו תוב רי או ת.

שלמד, קליין, תל־אביב
אי לו יצאה חו ברהה עו ל ם הז ה 959 רק ב ש ני
ע מו די ם . 12— 11 .ה עו ס קי ם ב חיי ה אזזו תעלמה
ר מ תי. דייני. פצצתאנטו מי ת ה עו סקת ־נם בא
נ טו מי ה י כו להל היו ת רק העלמהעלמה. בי די
אהתשכ מו תהמוכןא ני ב ר צון רב ובת ענו ג
להפ קי ראת נו פי.

משה חנוכה, ירושלים.
והנשמה, מה תהא עליה?

כל ה כ בו ד לדן ק ר מר מנ דרה ( ה עו ל ם הז ה )949
ל מרח ב. ל אגן הי ם ה תי כון ו לכל הצב ריו ת השמגוית!
אבלד חי ל ק. דני. אנח נו מתקר בי ם ל קיי ץ !

גדעון אידלבום, צה-ל

אז מה 7

ה מו ע מ דו תלצב רי ת 56׳ מ ציי נו תכמעט כו לן׳ א 1ו
ה עו בדהש היו חני כו ת ת נו עו ת נו ערחלו צי ו ת ׳:.הן
חו ש בו ת ש עו בדה זו הו סי ףמש הו ל ד מו תן הזוהרת
בזו הרה סנו ביו ת ה עי רוני ת.
כיווז שלא הנ שי מו אתהמ שי מההח לו צי ת, ה-
מו טלת ביו םעל הנו ע ר הי שרא לי והפ כו ל היו ת
עי רוניו ת — אל ל הן להתה דר ב נו צו תאלה.

הברת המחנות העולים, קזולוז־מוצקין

ס. ר .זיגלין, פנילגנו יה״3ו,

מעשה עי!

הערצה עיוורת

ה ת מו ד דו ת עם

תוספת עמודים

כי חשכ תו בתםאבדהל נו• ,י
הננימע בי רי םלכם קז ה ל אר בע ה
העת קי ם״ עול ה ת מונ ה, ומבקש עז
שתפרפמ׳ו ה, כדי׳ שיו כ לו לקב״

...ישראל י כו להל היו תנאהב :
צ עי רי ה ׳ א ם הם דומיו{ ,לאלה
הארבעה, הם היו א די בי ם ונ
עי מי ם יעיקי לצי מאד. נשמח•
אם יתקש רו ע מ ^ו* :

ש הו אבאמתבל תי־ ת לוי, א מי ץ ו תו ק פני. זו הי תו פ
עהפ סי כו לו גי ת...

חיים בוקסבוים, תל־אביב

אחד מבני שרי הממשלה 4

מי מכיר ץ מי יודע ץ

קיי מתח רנ ש ה כי ה מנ היגי םמשח קי ם בנו. בנו ע ר
הי שרא לי. אחרת אי דאפשרלהס בי ראתכל
ההצה רו תהמ פו צצנתבכנסת על כוח נו. שעהשלא
עו שי ם דבר כ די ל מ נו עמלחמהןו אי ךאפשר
להס בי ראחדב ריו האח רוני םשל בן־נו ריון ככנס
ת :״ אנונס בו ל, יי ה ר סו י שו בי ם ו ערי ם. רבי ם
מ ב ני נו י פ לו, אואנח נו ננצח .״
הני עההעת לוו תר על הפרפ טיגי ה ה מזויי פ ת
ולח שו ב כי צדלמ נו עמלחמה. ה תו בעתקר בנו ה כל
כך נ דו לי ם.

ואף על פי כן, כני שרים
נפגע תי מאדממכתבוה תו ק פני שלהאל מו ני -
שהת £בשם ״ ל א ־ ב;זשר ה עו ל ם חז ה )959ש הגדיר
אתהצע תי: ל ה פגי שאת בני, ה ש רי ם. כ ר צון ׳
לי צו ר חוג שלא רי ס טו ק ר טי ה. ל א ! ,תכוונ תי ל שו ם
דבר כז ה ינ פנע תי ק שו ת. פשוט. השתמש תי ב ע תון

בבל׳ ק שר.
אינ ני מרנ ״ סאתעצ מי ע ליון יו תרמשוםשאני
בן ש ר ...ה ה שוו א ה בין בני ש רי ם ל בני ס פ סרי
ם הי תהבאמתמע לי ב ה.
אין לי כל ה הננ דו ת ש פני ש ה זו ת? לו ל נם א ת
בני פ נ ני ה ש רי ם. אני חוז רומבקש. אל תז־או א ת 1
הצע תי ב ר צון לי צו ר חוג ש ל בני אד ם ע ליוני ם ,״

בהחלטלא. ה כוונ ה הי א י די דו תי תוחב רו תי ת.
לכן בקשה לי אל או תםפ לוני םהמ בי עי ם־ דעמד
כהה רי סו תלה בין אתהצע תי מנ קו דתר או ת אף:׳׳.
וי ש ק לו ת מי ד *ארי׳׳
רת. יו תרי די דו תי ה ו כנ ה.

ד עו תי ה ם וני סו חן ל פני שי ש מי עו ם ב פו מ בי..

צברים 55׳

חברי הוועדה ציינו את הרמה הגבוהה הכללית של כל המועמדות הסופיות, שהצליחו לאפיין
את המהנות השונים של הנוער, והביעו את צערם כי בשלב ראשון של מפעל זד, לא היתד,
ההתישבות העובדת מיוצגת במידה מספקת.
מסירת התואר הרשמית תתקיים בטכס שייערך בבית ציוני אמריקה, תל־אביב, ב־ 4באפריל.

כז ה שי קי ףאתה עי ר, הכפרוהספר. נו ערוק שי שי

עו״ד י. בלומברג, תל אביב

ב שנ השעברה טיי לנו באר*ן
ממטולהעד אי ל ת. יו ם א חז #
פ נ שנו׳ ב מ גי דו ש ני ׳זונות* צ עי רים
ש ,־ ב ט חנו לה םלש לו חאת ^
ת מונו תו הםש צי ל מ נו.

צברית 56׳ -אופירה ארז, מורה, חיילת, משתתפת ככטאון הנח״ל,
כת .20
סגנית ראשונה -נורית יעקובסון, תלמידת סמינר למורות, טייבת
גדנ׳׳ע אוויר, כת 15 וחצי.
סגנית שניה -עלמה רמתי, בוגרת כית־הספר לאחיות של בית־החולים
״הדסה״ סתל־אביס, סת .20

מכתבים

ת חזי ת״ מצרמר ברודל, אי נו ..אי פוא, אלא סי לו ף׳
המצבהמ צי או תי. לאמר בהרל הי המע וניין במני
ע ת׳ מ ב חן משפ טי. ולא הו א לח ץ ב כיוון ז ה.

ו אני
עונ כ ם
אחרת
ו ע קנין

שלמר, הררי, חיפה

דוו קאטו ען ש חיי ם כ הן מ ע רי ץאתש בו ־
ומע רי ךנכ ונ האתה פו פו ל ריו ת ש לו ב צ בו ר.
כי צ ד הי ה י כו ללהסתמךע ליו ב עניין ד ו דו

( ה עו ל ם הז ה? ) 958

ש. אברהמי, ראש־פנה
ישמרנו האל מאוהבינו, לשונאינו כבר נדאג
בעצמנו.

אורכה שד חזית
בנ ליון 959פרסמתםבמ דו רתצ פי ת, ש כ אי לו
מ ר דו ד בהרל ״וי תרל או ר ך כל ה תזי ת על ת בי עו
תיו ננ ד י די עו תאח רונו ת, בי טלאתהמשפט
ת מו רתתש לו ם מי ני מ לי שלהוצ או תיו .״
האמת הי אשכל היוז מהלפשרהבת בי ע ה זו באה
אך ורק מצדי די עו תאח רונו ת ו עו ר ך דינ ם ש מו א ל
ת מיר. אשרלאחס כו׳ כל עמלל הני עאתמר
בהרל לפשרה, ולשםכך, א ף הוז עקה על י די
הנ ת ב עי ם פ רו ט ק צי השלעו ״ ד י דו ע מ חי פ ה.
ל או רהה תנ צ לו ת ש פו רסמה בי די עו תאח רונו ת.
ועל י סו דתש לו ם פי צויי םמצדםבסד 750ל ״י,
ומאחרשעיניושלמר בהרל ל א היו נ שו או ת
להפקת רווחי םמת בי ע ה זו. ה פ כי םלבטלאת הת
בי ע ה. אתהס כז בשלה פי צויי ם. ב ני כוי אנ ר ה
המשפט. תרם מ ר בהרל -לקרן ה מנן.
תי או ר בי ט ו לו שלהמשפטכ,,וי תו ר ל או רךכל

ב תו ראשהואםל בני ם £ /פז־׳ י
גרים. שבשעתס כנ ה למול^־חו^:;:
לא ת ח בי א ם תחת סינו ר ה. ה רי ני׳ ־
פונ האלה מנ היגי םוהמצ בי אי ם
ל כו בדר כו
ב מ דינ תישראל :
של מ צ בי א נו הרא שון. יהושוע
בן־נון ש סי לקאת הננ בעכן
__ ממחנהו. ל מ רו ת ש לנ בי עבי -
נו הו א הי ה צ די ק. כי לכל הפ
חו ת הו א הו דהש ננ ב מן הר
כו ש הנ טו שוהצ די ק ע ליו א ת
הדין. יז כ רו הם אתהפ סו ק
בספרי הו שו ע :״חר ם ב קר בך ישראל, ל א תו כ ל
לקום ב פני אוי בי ךעדה סי רכם החרם מקרבכם .״

אזרחית, תל־^ביב
...אםפעם תיג מרהש חי תו תבמ די נ ת נו, ש גו ר מי ה
הינ םמנ הי ני נו. נדע כו ל נו, שי ש לכ ם. חלק רב
כז ה.

ראובן• שמיר, תל־אביב

זרועות מוסיקליות

בכתבתה ענ קשלכםעל סו רי ה ( ה עו ל ם הז ה ) 949
כ תב ת ם כי ה ר דיו ה סו רי עו להב הרב העל קו ל .

ישראל.
אינני מו מחה ־ כ מו כ ם, א ך אני שו מעכמעט יו ם
יום אתשעתה מו סי קההקלא סי תבר דיו דמשק.
ב שי דו רי םאלהנע שו תכמעט יו ם יו ם זוו עו ת
ממש. טו ב שג דו לי ה מו סי קהמ תו כבר, אחרת
היו מ תי ם ב רנ ע ש היו שו מ עי םאתי צי רו תי ה ם.
בקול ישראללפ חו ת. מבק שי ם מ לי חהמהסא זיני ם
על כל פנ צ׳ ר.

עמוס אפית, ק4בו׳ן בית זרע
הכל תלוי, כנראה, בחשיבותה של סליחה.

תשבץ ופרסו
עצ ם פ תי רתהתשבץ נו ר ם לי עו נ ג רב. וכשל-
עונג זהמת לוו ה נם ת מו רהנ עי מ ה, נ עי םהדבר .
כ פ ליי ם. הנני מו דהלבםמקרב לב על הספר
ה מ עניין ומקהה לי הנו תממנו .

י. גנדלמן, תל־אביב
מאוזן )1גם אחננו.
העולם הזה 961

ך* כל התחיל באי־הבנה. מנהיגי ישר!
ן אל לא הבינו את עצמם. בהתרגשות
הראשונה של משלוח הנשק למצריים, כאשר
רעש הסילונים הסובייטיים מילא את חלל
הכנסת, היה נדמה לקברניטי ישראל שהם
מסוגלים להחליט החלטה כל שהיא.
הם חשבו אפילו שהם מסוגלים להחליט
על מלחמה מונעת מיידית.

שיכורים מהונאה-עצמית זו, החליטו
שהגיעה השעה להזעיק את
העם בתפוצות. תחת לחכות למועדו
הקבוע של הקונגרס הציוני, יש
לקימו מיד, לפנות מעל במתו אל
יהדות העולם, למען תקום כאיש
אחד לימין ישראל הלוחמת.

חים. אי-אפשר לקיים קונגרס ב^

משרפה,

צרפת עודנה ידידה. אולם מעולם
לא התקיים קונגרס ציוני שם. פשוט בגלל
הבושה: לנסוע לפאריס, פירושו לנסוע
לחופש, לבלות. איש לא רצה להדגיש
צד זה של קונגרס ציוני.
כך חזר הקונגרס לירושלים. שם, כבניני
האומה הבלתי־גמורים, שזכו בפי העם לתואר
״חירבת אל־אומה״ ,ישאו 500 גדולי
הציונות את דברם, בעוד חודש, כדי לגייס

הפוכה. במקום לאחד את הלבבות,
ליצור חזית אחידה, להרים את
המפלגות מעל לעסקי יום יום,
להעמידן פנים אל פניים מול פני
שעת-החירום הנוראה -גרם הקונגרס
להשבחת שעת-החירום, לנטישת
הדיונים על גורל האומה,
ולגיבוש החזיתות המפלגתיות.
אם עוד נמצאו כמה מנהיגים שהחלו
חושבים בשבועות האחרונים ברצינות על
בעיות המלחמה והשלום, הקובעות את גו
בעוד
שהאיליושינים טסו ממוסקבה לקא־היר,
עפו המברקים מירושלים לניו־יורק. דוקטור
נחום גולדמן הופיע בקאדילאק המעופף
שלו בלוד. ההחלטה נתקבלה: הקונגרס
יתכנס באפריל.1956 ,

ך * חשבון נעשה בלי בעל-בית. איפה
| ) יתכנס הקונגרס? רק דבר אחד היה
ברור: הוא היה צריך להתכנס מחוץ לגבולות
ישראל. כי מטרתו לא היתר, לפנות
בשם ישראל ליהודים, אלא להרים את
קול היהודים למען ישראל.
הבחירה נפלה על שווייץ, ארץ הקונגרסים.
הוותיקים נזכרו ׳בגעגועים במליוני כוסות
התה שזרמו בקונגרסים השווייציים, מאז
קונגרס באזל הראשון.

איך עושים דבר כזה כשנמצאים בניו-
יורק, בביתם של האדונים?

פשר היה לקיים את הקונגרס בלוד
\ ! דון. בקונגרס לונדוני הביא הרצל את
הצעת אוגנדה.
אולם לונדון היא האוייב, גם בעיני דויד
בן־גוריון. אין מתארחים אצל האדיב, נגדו
רוצים להזעיק את העולם.
נשארה גרמניה. שם רצה הרצל בשעתו
לכנס את הקונגרס הציוני הראשון,
דבר שנמנע על־ידי רבני־המחאה האנטי־ציונים.
גרמניה היא כיום אחת המדינות
האחרונות התומכות בישראל.

אודם גרמניה היא ארץ המרצ

הסתדרות הציונית היא אגודה
| 1של מפלגות. במדינת ישראל קנונית
המפלגות !מוסווית, וישנם גופים ממלכתיים
מסויימים שאינם כפופים לקנוניה זו במלואם.
אולם בהסתדרות הציונית אין אפילו
הסוואה. זהו עסק של עסקני מפלגות, על־ידי
המפלגות, למען המפלגות.
במדינת ישראל קיים מבקר־המדינה, קיימות
בחירות דמוקראטיות, קיימת דעת־קהל,
קיימת עתונות בלתי־־תלויה. אי־אפשר עדיין
לעשות בה ככל העולה על רוחו של
עסקן זה או אחר. ישנן מגבלות חמורות,

כל זה אינו קיים כהסתדרות הציונית.
אין כה שום פיקוח רציני
על הון התועפות העוכר דרכה.
אין בה שום דעת-קהל. אין כה שום
דמוקראטיה. שם אפשר לחלק את
הכספים לפי הסכם מפלגתי פנימי,
כאין מפריע. על השכונה אפשר
לטייל, לטוס מסביב לעולם,
לשבת כאפס מעשה עד בוא הפנסיה,
ולמלא את קופות המפלגות
בארץ.

אולם שווייץ סירבה הפעם באדיבות.
בי שווייץ היא נייטרא-
לית. היא לא רצתה להסתבך ב-
סכסוד בין ישראל והערכים. פעם,
כשהיתה הציונות ענין הומאניטרי,
זה היה אחרת. עכשיו זה ענין
פוליטי, של מדינה זרה. הפנייה
של נחום גולדמן לנשיא היתה
סודית. גם התשובה נשארה כסוד
במוס. תובנה: לא רבתי.
המקום האידיאלי היה ניו־יורק. אולם
באמריקה מצטופפים ציונים מסוגו של אבא
סילבר, עמנואל ניומן, אירווינג מילר, ועוד.
כולם ציונים־כלליים. דויד בן־גוריון לא רצה
כמארחים כאלה, ובאווירה כזאת. הוא סירב,
מסיבות מובנות.
בקונגרסים ההיסטוריים נחלו הנציגים מ־ארץ־ישראל,
רובם אנשי מפא״י, נצחונות
מזהירים הודות לטכסים פשוט. נקבע מראש
תאריך לגמר הקונגרס, האמריקאים הבורגניים
קנו כרטיסי־אוניות הביתה למחרת היום.
אולם הקונגרס לא נגמר בזמן. זלמן שזר
היה צריך להספיד את גדולי הדור וכש־זלמן
שזר מספיד, אי־אפשר להפסיקו. ההחלטות
נתקבלו על־ידי החברים מתל־אביב,
אחרי שהאדונים מניו־יורק כבר חזרו הביתה.

הסוכנות
עוסקת בהתישבות אזרחי ישראל.
היא עוסקת בהעלאתם לארץ. היא עוסקת
בקליטתם בתוך הארץ. כל אלה תפקידים
מובהקים של המדינה, המבוצעים בכספי המדינה,
ואין שמץ של סיבה מדוע לא תעסוק
בהם המדינה עצמה .־
למה, אם כן, קיים גוף זה? לכל דבר
בטבע יש סיבה. ישנה סיבה גם להסתדרות
הציונית. סיבה פשוטה עד להפליא.

זו סיבה חשובה

לכן קיימת הסוכנות.
מאד — למי שנהנה ממנה.
על כן אין גם כל פלא שאין לשום אדם
חשק לקיים בחירות לקונגרס. לשם מה ז
מי זקוק לבוחרים? הרבה יותר נוח שבכל
מקום ייפגשו כל אותם האנשים המתקיימים
על הציונות והמתפרנסים ממנה, יווע־דו
יחדיו ויחלקו ביניהם את הכסאות בקונגרס
לפי מפתח מוסכם.
וזהו, כמובן, בדיוק מה שקרה. בחורבת־האומה
הירושלמית לא ייפגשו נציגי העם
היהודי. ייפגשו שם חברי האיגוד המקצועי
של אגודת פועלי הציונות.

את יהודי העולם לעזרת ישראל במלחמה
הגדולה לחיים ולמתת.

לא שבינתיים קרה משהו. מנהיגי
^ ישראל זכרו את עצמם, ושכחו את
החלטתם הנחושה. כמנהגם מקדם, החלו שוב
דורכים במקום, בהשמיעם את יללות־הקרב
של כיתת־רובאים מסתערת.

אף אחד לא ידע עוד מה כדיוק
הוא רוצה, ומה הוא מציע. וכמקום
שאין דרך פעולה, קשה להזעיק את
העולם היהודי למיבצע גואל והיסטורי.
אולם
קונגרס ציוני אינו קיים רק כדי
להזעיק. הוא גם קיים כדי לחלק תקציבים,
כרטיסי־נסיעה של שליחים, אחוזי השפעה
וכסאות פקידים. הקונגרס הציוני הוא
עסק גדול.
ככל שהתקרב מועד הקונגרס, החלו עסקני
כל המפלגות לזכור את עסקי הציונות.
עשרות מליוני לירות עומדות לדיון, ועל
כל לירה יש ללחום בכל כוח, בעזרת כל
הטכסיסים והתמרונים. זהו מדע, אפילו
אמנות. היא מצריכה ריכוז עליון.

וכד השיג הקונגרס, עוד לפני
שהתכנס, כדיוק את המטרה ה

המדינה — עתה חזרו לעיסוקם הרגיל
בכסאות ציוניים.
השבוע כבר נמסר בפירוש: רק שני
הימים הראשונים של הקונגרס יוקדשו לשאלות
הכרוכות במצב המדיני והבטחוני.
במקום להיות טאנק, יהיה הקונגרס הציוני
טרקטור, שיוביל אחריו את כל המרכבות
החורקות של העסקנות הציונית.

ל \ מ ם אם כבר נדונה הארץ לחזות
בקונגרס ציוני, שיעלה כמחירם של כמה
וכמה מיגים מבלי שיוכל להפיל אף אי־ליושין
אחד, מוטב לשאול: לשם מה קיים
המוסד הזה בכלל י
בניגוד לדעה המקובלת, אין התנועה הציונית
מכניסה כספים. עושים זאת מוסדות
אחרים: המגבית היהודית המאוחדת,
שאין לה כל קשר עם ההסתדרות הציונית,
הקרנות הלאומיות, מפעלי האגרות
של המדינה. ההסתדרות הציונית אינה מכניסה
אף פרוטה אתת.

אודם המדינה מסרה לידי מוסד
זה את הזכות הבלעדית להוציא
סכומים אדירים ו,שייכים לה ולאזרחיה.
כשנה האחרונה הגיע העסק
לסכום של 108 מליון לירות,
שכולן באו ממטבע זר.

ך* ו היה הקונגרס רק מחסן־גרוט־
/אות של עסקנים בעלי־וותק, שלא נמצא
להם שום שימוש אחר, לא היה מזיק
לאיש. אבל אין הדבר כך.

הקונגרס משמש חיפוי לחלק ניכר
מן הרקכון המפלגתי האוכל
את המדינה. הוא מוציא מידי האזרח
את השליטה על עשרות מ-
ליוני לירות, השייכות לו. הוא משמש
כסיס בטוח לדיקטטורה של
מנגנוני-המפלגות, המשעבדים את
הציבור כמדינה בעזרת הכספים
הבאים אליהם מקופה פרוצה זו.
יותר מזה. הוא יוצר את האשליה של
עורף ציבורי עולמי במקום שאיננו. הוא
הופך את המדינה, בעיני עצמה ובעיני שכניה,
לראש־גשר של צבא עולמי שאינו
קיים כלל. והוא מונע, על כן, את התהליך
הטבעי של הפיכת המדינה לראש־גשר של
תהליכי־השיחרור במרחב. הוא כדור עופרת
על רגלי המדינה העצמאית, המונע שחיה
חופשית בזרם המדיני העולמי והמרחבי.
על כן, כדאי!מאד לפנות אל המצפון הציוני
של האורחים הנכבדים ולומר להם :
עזבו אותנו במנוחה. אם חייבים אתם לנסוע,
נסעו נא לחוף מיאמי שטוף השמש.
הניחו למדינה לדאוג לעצמה,

תצפית

• המשכר ביחסי־החוץ ילד ויחמיר. בימים הקרובים ינסה שר
החוץ משה שרת להעלות את המתח המדיני בנאום גדו 7שישא בכנסת. הנאום
יכלול רמזי־התפ״סות כלפי בדית־המועצווז, אולם אין לו כל סיכוי לשפר
את המצב.

.כאותו זמן תלך עמדת ארצות־הכרית כדפי ישראל
ותיעשה נוקש״ יותר. במקום נשק, שאיש כמעם אינו מצפה לו יותר,
תקבל ישראל אולטימטום תקיף מפי הנשיא אייזנתואר עצמו. בהזהרתו, שתופנה
גם למדינות ערב, ידרוש הנשיא לשמור על השלום באיוור, יאיים בהתערבות
כוחות אמריקאיים נגד כל מי שיוכרז כתוקפן.

.כריטניה, לעומת זאת, תנסה להגשים את תוכניתה היא

על־ידי הפעלת לחץ סמוי על ישראל. התוכנית: הקמת רצועה של
בסיסים בריטיים לאדרן, קו הגבול הבינלאומי ישראלימצרים.

• ידידותה של המעצמה המערכית השלישית, צרפת,

עלולה אף היא להתקרר. לפי כל הסימנים, ייענה שליט מצרים גמאל
עבד אל־נאצר לדרישות צרפת, לא לתמוך במורדים האלג׳יריים. התמורה תהיה
ריפוף יחטי צרפת עם ישראל.

.הכעיה הכוערת כצרפת עצמה תהדל כזמן הקרוב להיות
מרוכזת 0כיכ צפון אפריקה, תעכור לסיפוח הכל הפאר
לגרמ ני ההמערבית. ממשלת פארים תבקש את עזרת ארצותיהו־רית
ובריטניה בנסיונה להניא את ממשלת
בון מסיפוח האזור התעשייתי החשוב,
בו חונה צבא כיבוש צרפתי. אולם אין
כל סיכוי כי שותפותיה המערביות תי־ענינה
לבקשת צרפת נזו תאיים בשינוי•
קו מרחיק לכת כלפי המערב.

במדינה מיליון ום

הע ם

דרושיס: מיליון ימי עבודה.
לא בתל־אביב, לא בתוף הרצליה, לא בקריות
המפרץ. אלא בנירים, בכיסופים, בזיקים,
בלהב, בעשרות נקודות אחרות אשר
קציני־תותחנים מצריים וירדניים מיטיבים
לדעת את שמותיהם מתושבי רחוב בן־
יהודה בתל־אביב.
מזה שבע שנים היתד, פעורה תהום בין
שתי מדינות: מדינת הספר, שלחמה לבדה
מלחמה פרטית נגד יריב עקשני, הוציאה
את מיטב כוחותיה וכספיה על לילות שמירה
אינסופיות ובניית בונקרים — ומדינת
העורף, שמגעה היחיד עם המלחמה היה
באמצעות סרטי־גבורה הוליבודיים.
השבוע תוכנן הגשר הראשון על פני
תהום מסוכנת זו. הרעיון: התנדבות המונית
של עם העורף לעבודה גופנית, למען בי־

• שכנתה המזרחית של ישראל
רחוקה מאד עדיין מן המנוחה
והנחלה הפוליטית. סילוקו
של גלאב היה רק צעד ראשון ב־שורה
של מהומות והפיכותיחצר, שים׳
עירו את הירדן בעתיד הקרוב.

אור אדום. במוחותיהם של כמה מטב־סיסני
מפא״י נדלק אור אדום של אזהרה.
המסקנה: לעשות את הכל כדי לשבור את
הדתיים לפני הבחירות הבאות. האמצעי :
גירושם מן הקואליציה של בי. ג׳י.
כוח הדתיים יורד בישוב הוותיק. הוא גדל
מאד בישוב החדש. מדוע? אנשי מפא״י
יודעים את התשובה: הודות לתקציבים של
משרדי־הממשלה שהדתיים חולשים עליהם.
בלי תקציבים אלה עלולים הדתיים לרדת לכוח
ממדרגה שלישית.

• אל תצפה לשינויים מרחי-
קי־לכת בהסתהרזת, כתוצאה
מן הוועידה שתיערך־ כשכוע
הכא. מוסדות ההסתדרות יורכבו גם
להבא על בסיס קואליציוני של כל חלקי
ההסתדרות, פרט למק״י. המרוסטים ה־גדולים
ישארו בבעלות מנהליהם ; מרדכי
נמיר ימשיך לכהן כמזכיר־כללי. השינוי
היחיד: החלפת מנהל המחלקה התקציבית
יצחק חסקין במשה ביתן, איש פנחס
לבון, שחזר משליחות ממושכת בארצות־הברית.
כפיצוי ,״שלח חסקין לזמן ממושך
לדרום־אמריקה.

יתכן שלא יהיה משבר פתאומי בזמן
הקרוב. אולם כבר עתה ברור כי משהו
קרה על הבמה הפוליטית, שיקבע יחסים
חדשים בין הכוחות. הברית הנצחית־כמעט
בין הכפה השחורה לבין הפנקס האדום של
מפא״י התערערה.

• מפתיעה עוד פחות תהיה
וועידת מפא״י, שמועד כינוסה
יידחה שוכ ושוב. הוועידה, שעמדה

הכנס ת

להתכנס בחודש ינואר, נדחתה למארס
שנה זו ואחר-כן ליוני. אולם גם בתאריך
עוכד-כצורים דיין לוחץ ידי שר־המשפטים רוזן
זה לא תתקיים הוועידה ומזכירות המפ־דרושים:
אוהלי הדוד משה
לגה תימצא סיבה לדחייתה. בינתיים תמשיך
המזכירות בטיהור שורות הדורהצעיר, שהחל מגלה מימני אופוזיציה
צור השורה הירוקה הדקה של משקים אשר
בזמן האחרון, בעיקר בהשפעת צעירי תנועת המושבים.
יספגו את מנת־המחץ הראשונה במקרה של
מלחמה.

• כגין וכי. ג׳י. שוכ יתנגשו כחריפות מעד כמת הכנסת.

ההזדמנות תינתן כאשר תגיש סיעת חרות הצעה למערך חדש של כוחות
,הבטחון, הצעה שתעלה את חמתו של בן־גוריון בנועדת החוץ והבטחון ובמליאת
הכנסת.

• אין שום סיכויים לפרישה־מרצון שד הדתיים מן הממשלה.
למרות איומיהם, עקב השתמטות י מפא״י מביצוע הסעיפים בקווי־היסוד
הקואליציוניים הנוגעים להם, לא ינקטו הדתיים כל פעולה של ממש, העשויה
להוביל לקרע. לעומת זאת, יתחדדו היחסים בתוך המחנה הדתי. סיכסון רב־קולי
שיפרוץ בין אגודת ישראל—פועלי אגודת ישראל לבין הפועל המזרחי־המזרחי
יגרור אחריו גילויים מעניינים ביותר.

• לשופט השלום הירושדמי משה פרץ צפויה העדאה
כדרגה, לתפקיד שופט מחוזי.
• אם אתה עוכד כמשרד האוצר או המסחר והתעשיה,
•טמך עלול להיות כרשימת המועמדים לפיטורים. מספר רב של
עובדי שני משרדים אלה, בעיקר במחלקות התל־אביביות, יפוטרו וכן פקידים
של חברות הסתדרותיות ובנקים.

פלח נהללי. זו הפעם הראשונה הוציאו
מנהיגי המדינה מן הארכיון את עקרון
הדוגמה האישית. שר־הגטחון, במדי־החא־קי
הרגילים שלו, התפנה משדות־הקרב של
הכנסת (ראה להלן) ,מתח תיל־דוקרני בנוף
העשוי ליהפך באחד הימים לשדה־קרב רציני
יותר. רמטכ״לו, בבגדי־העבודה הרגילים
של פלח נהללי, לימד את קציני מטהו הדו־רי־המדיס
כיצד להחזיק באת חפירה.
אולם גם מנהיגי המדינה לא התגברו
עדיין על אי־האימון בכושר־ההתנדבות של
ההמונים. לבן לא הוצבו בכל פינות הערים
אוהלי־צבא, שיזמינו את העוברים־והשבים
להיכנס פנימה, להתנדב באופן ספונטאני
ליום־עמל.
השיגרה הגדולה עוד נשארה פרושה על
פני המדינה. היא עשוייה להתגלות כאוייב
מסוכן יותר אף מתותחי המצרים.

.ספרו של יואל כראנד, מפעילי הקהילה היהודית שד
כודפשט כתקופת השואה ואחד העדים העיקריים כמשפט
קסטנר, לא יידפם על־ידי הוצאת הספרים ״עיינות״ המפא״יית.

מפלגו ת

ההסכם בין בראנד לבין עיינות יתבטל בחודש הבא, מבלי שהספר יוצא לאור,
בעיקר בגל סירובו של בראנד להרשות שינויים מגמתיים בנוסח המקורי של ספרו.

רוב הנוכחים לא ייחסו ערך מיוחד לדבריו
של ח״כ מפא״י עמי אסף, שמתח השבוע
בכנסת ביקורת על משרד הדתות, טען
כי החינוך הדתי הוא עתה פחות ממלכתי
מאשר בימי קיום הזרמים. אולם יודעי דבר
חידדו את אוזניהם. הם הבחינו בהד הקלוש
של רעם מתקרב.

• מחיריהם של כמה מיצרכים ימשיכו לרדת. העיקריים ביניהם :
הלבשה, הנעלה, ספרים וצרכי־בית. גס מחירי הדירות הגדולות, בנות שלושה
חדרים ויותר, ימשיכו לרדת, עד כי אפשר יהיה לקנותן בפחות ממחיר הקרן.

אדו ושחור

למראית עין, היה הכל בסדר. הטענות

של מפא״י כלפי הדתיים ושל הדתיים כלפי
•מפא״י היו רגילות ושגרתיות — חוקי
שבת, חזירים, תת־שר דתי לחינוך. אולם
מתחת לפני הקרקע הורגשו הזעזועים הראשונים.
מקורם היה בחישובים קרים מאד
מצד מפא״י.
ס טי ר ת ־ ל חי. כיום יכולה מפא״י לשלוט
גם בלי הדתיים. יחד עם מפ״ם ואחדות־העבודה
יש לה 59 קולות בכנסת, בתוספת
הערבים המשועבדים. אולם האם יישאר מצב
זה אחרי הבחירות לכנסת הרביעית?
רוב עסקני מפא״י מנחשים כי בבחירות
הבאות תהיה תזוזה נוספת ימינה, וכי
הגוש המאוחד (אולי) של חרות והצ״ב יקבל
תוססת כוח. עלול להיווצר מצב בו
יהוו הדתיים לשון המאזניים. מה יעשו

מקובל היה לחשוב כי הפועל-המזרהי, שהוא
תנועת פועלים, ילך עם מפא״י בכל
מחיר. אולם לקח כשלונה של גולדה מאיר-
סון בתל־אביב הוכיח שאין זה חוק: הנציג
אדום־הזקן של הדתיים הנחית על פני
גולדה סטירת־לחי פוליטית בלתי־ג׳נטלמנית,
העביר את השלטון לחיים לבנון הצ״כי.
בכנסת הבאה, אם תהיה ההכרעה בידי
משה שפירא וחבריו, הם עלולים לגלות מחדש
שהאינטרס הבורגני שלהם זהה עם
הימין, לא עם השמאל. בפעם הראשונה
מזה דור עלול להיווצר הרקע לממשלה
ימנית, בלי מסא״י.

מיבצע הסחה

ראש־הממשלה ניגש לדוכן הנואמים כדי
לענות למנחם בגין. המנהיג שופע־האדיבות
של תנועת־החרות הסביר בנאום בעל מלים
מתונות אך תוכן תקיף, מדוע הוא מציע
להביע אי־אמון לממשלה, שאין לה תוכנית
מדינית או בטחונית בשעת־החירום. האולם
המלא, כמעט, חיכה לתשובה. הוא קיבל
אותה בצורה מקורית.
כשר־הבטחון, יחייב בי. ג׳י. לדעת משהו
על עקרונות הטאקטיקה הצבאית. הוא מכיר
את התמרון השייך לציודו של כל
מם־כף: כשעמדתך חלשה, נסה להתקיף את
האוייב מכיוון אחר, לאלצו לרכז את האש
בכיוון הרצוי לך.
שר־הבטחון, לבוש מדי החאקי, זכר עיקרון
זה. לא היתד, בפיו תשובה להאשמתו
של איש־החרות. כי ברגע זה באמת אין
לממשלת ישראל שום תוכנית לפעולה. אולם
עובדה זו לא הדאיגה את דויד בן־גודון,
למוד הקרבות המילוליים.
.סמארקאץ׳ שתור כאילו ׳,חיכתה
למשהו, קמה פולה בן־גוריון ביציע האורחים,
מתוחה לקראת הבאות, התעלמה מרמזי
שאר הצופים שביקשוה לשבת. אותה
שעה עמד בעלה ליד הדוכן, חייך חיוך
רחב והכריז :
״אנחנו לחמנו ונילחם. האדון בגין לא
לחם במלחמת־ד,שיחדור ולא יילחם !׳*
היתר, זאת ההשמצה החמורה ביותר בדברי
ימי הכנסת, מאז קרא בן־גוריון בכנסת
הראשונה לעבר אליל ההגנה, ישראל גלילי :
״סמארקאץ ,,שתוק כמנת הדברים, הפעם,
היתה לרמוז כי מפקדו האחרון של אצ״ל
הוא פחדן.
בגין, שחי משך שנתיים רצופות בסב־נת־חיים
יומיומית, שעה שירעו נאם ברחבי
העולם הזה ן96

העולם והארץ, קם נרגש ממקומו .״כאשר
נלחמתי למען עמי — היית מלשין
בישראל צעק. על אף המהומה הכללית,
נשמעו הדברים בבירור. אך בי. ג׳י. הוסיף
לחייך למראה ח״כי שתי הסיעות, היושבים
זה בצד זה• ,עד שיוסף שופמן החרותי
צעק לעומתו :״מה אתה צוחק ז מצב המדינה
כל כך טוב?״
היתד, סיבה לחיוך הרחב. כי במהומה
נשכח לחלוטין נושא הויכוח: חוסר־התוכנית
של הממשלה.
מי הלשין? ועדת הכנסת לא יכלה לשכוח.
כשהובאו העלבונות לפניה, תבעה ממנחם
בגין ומחברו, שקרא לבן־גוריון בשם
•פרובוקאטור !״ השניים סירבו להתנצל, עמדו
על דעתם שצדקו.
ברגע הראשון נהנו אנשי מפא״י .״מלשין״
אינה מלה פרלמנטרית. אפשר היה להכריח
את בגין להתנצל, או לגרשו מן הכנסת
למשך חמש ישיבות. אולם התלהבותם
הצטננה חיש מהר.
אדם המגורש מן הכנסת, יכול לתבוע
דיון, לנמק את עמדתו. נימוקו של בגין
היה גלוי מראש: ציטטות מדברי בן־גוריון
בימי ה״סיזון״ ,בהם הוסגרו בפקודתו עשרות
לוחמי אצ״ל לידי הבולשת הבריטית.
בין השאר: נאומו של בן־גוריון בועידת
ההסתדרות משנת , 1944 בו אמר כי ״במידה
שהשלטון והמשטרה הבריטיים מעוניי־נים
בביעור הטירור, במידה זו אנו משתפים
אתם פעולה ...בלי עזרה לשלטונות ובלי
עזרת השלטונות לנו לא נצליח לעאת
הנגע ..עלינו לגייס כל יהודי קור ויהודי בישוב, כל נער בבית־הספר, כל עובד
בסדנא, כל תושב בכפר ובעיר...״
קכורה שקטה. לו גם היתד, מפא״י
מוכנה להסתכן בהרצאה היסטורית בגינית
על רקע זה, לא היתד, הבעייה נפתרת. שום
דבר לא היה מונע בעד ח״כ חרותי שני
לחזור על האשמת ההלשנה בישיבה הבאה,
תמורת גירוש לחמש ישיבות. חמשה־עשר
ח״כי חרות היו יכולים להמשיך בשיטה זו
עד אין סוף, תוך גירושם לסירוגין.
איש במפא״י לא היה מעוניין בכך. אחרי
שהושגה המטרה הטכסיסית העיקרית של מצביאם,
היה ברור להם מה צריך להיות
הצעד הבא: לקבור את הענין בשקט, על־ידי
נזיפה שקטה ככל האפשר.

פרשת קסטנר

חיים כהן נסוג

לפני שבוע התהלך במסדרונות הממשלה, בתי־המשפט והמפלגות
חידון: מדוע הגיש חיים כהן משפט פלילי נגד העולם
הזה 1
השבוע נוסף לחידון זה חידון שני, לא פחות מרתק: מדוע
ביטל חיים כהן את התביעה הפלילית, שהוא עצמו ציווה להגישה
כמה ימים לפני כן?
ח צי שנתמאסר. התביעה ששימשה יסוד לתיק הפלילי
מם׳ 106/56 בבית־המשפם המחוזי בתל־אביב, היתה כבדת־משקל.
הצדדים: היועץ המשפטי לממשלה נגד אורי אבנרי,
עתונאי, שלום כהן, עתונאי, העולם הזה בע״נז. פרשת העבירה :
פרסום לשם השפעה, עבירה על הסעיף 126 לפקודת החוק
הפלילי. 1936 ,
פרטי העבירה :״הנאשמים, בהיותם ראשון־ראשון ואחרון־
אחרון העורך הראשי, ראש המערכת והמוציאה־לאור של העתון
השבועי העולם הזה, פירסמו ביום ,22.2.56 או סמוך לתאריך
זה, דין־וחשבון במספר 958 של עתונם, בעמודים 6ו־ 7בו, תחת
הבוחרת ״משטרה — מוקשים בירושלים״ ,שהנו דין־וחשבון
העשוי להשפיע על דעתו של שופט בית־המשפט המחוזי בירושלים,
אשר יידרש להחליט במשפטו של הנאשם מיד ועקנין, שדינו
הועבר לבית־המשפט המחוזי בירושלים ביום 22.2.56 על־ידי
השופט החוקר בירושלים בתיק פלילי .192/56״
מצורפת לתביעה: רשימת העדים של הקטגוריה, הכוללת
קצין מהמטה הארצי, קצין ממשטרת ירושלים, קיוסקאי תל־אביבי
ופקיד מינהל המחוז.
העונש המקסימלי: חצי שנה מאסר.
ר שי מתהכ זי ונות. השבוע ניגש פקיד היועץ המשפטי
בשקט לפקיד בית־המשפט, מסר לידיו בקשה צנועה: לבטל
את התביעה. הסביר היועץ המשפטי: הוא שוכנע מדבריו של
שופט עליון כי שום כתבה עתונאית לא תשפיע על דעתו של
שופט, מוכן על כן לוותר על תביעתו.
היה זה הסבר מצויץ. לולא סרט אחד קטן: דבריו של השופט
העליון נאמרו הרבה חודשים לפני שהוגשה בכלל התביעה.
הם היו ידועים בעל־פה לחיים כהן זמן רב לפני שהחליט
לעבור להתקפת־מצח על העולם הזה.
מה, אם כן, פתרון החידה? ארבעה ימים אחרי הגשת המשפט
נטל חיים כהן, כמנהגו, את הגליון האחרון של העולם הזה ()960
לידו, ראה על השער את ראשו. בתוך הגליון גילה רשימה
ארוכה של בזיזנות שהופנו על־ידי ידידיו ומוקיריו של חיים
כהן נגד בתי־המשפט — החל בהשמצות נגד שופט־פרשת־קסטנר
בנימין הלוי, ועד למאמריו האחרונים של הארץ לטובת ן עמוס בן־גוריון.
אף לא במקרה אחד ממאות הגיש היועץ המשפטי תביעה
נגד האנשים שביזו, השמיצו והעליבו את השופטים שלא היו
נוחים לממשלת ישראל.

״ ל א חו ר י -פנה אפילו חיים כהן, שאינו מפורסם
כמשפטן הרגיל לראות את הנולד במשפטיו, הבין הפעם באיזה
כיוון מתפתחים הדברים: למשפט גדול, בו יצטרך הוא ן
עצמו להופיע כעד מרכזי, להסביר מדוע הזניח את תפקידז
במאות מקרים אלה, נזכר באותו סעיף־החוק דווקא בשבוע !
שהעולם הזה גילה את כוונותיו לחוקק שורה של חוקים העלו־ !
לים למוטט כליל את משטר־החוק בישראל.
זה היה יותר מדי — אפילו בשביל האיש שהגיש את משפט
קסטנר. בראש מורכן, ללא תרועות חצוצרה, נתן לעצמו את
הפקודה הנבונה ביותר שעלתה בלבו אי־פעם :״לאחור —
פנה נ״
היתר, זאת נסיגה גלויה ובלתי־מוסווית, נצחון חד־משמעי
לחופש העתונות.

הבעיה הפשוטה המסובכת
שופט השלום הירושלמי משה פרץ עמד
השבוע בפני בעייה משפטית פשוטה: האם
להעמיד לדין על שבועת שקר את ד״ר רו־דולף
קסטנר או לא?
הבעייה התעוררה כאשר תבע מלכיאל

ברג לא מסר הצהרה בשבועה בעניין בכר.
פרקליטו של גרינוואלד הביא שורה של הוכחות,
שנראה היה כי אין מפלט מהן: הוא
הביא הצהרה בשבועה של קסטנר בעניין

פולה בן־גוריון וח״כ כגין מיד אחרי השערוריה •
״מצב המדינה כל כך טוב?״
גרינוואלד את קטטנר לחקירה מוקדמת על
אשר העיד בשבועה במשפט הגדול כי בנית•
בכר
! על גבי ההצהרה נאמר שהיא ניתנה
בנירנברג ..בסופה, נאמר כי כאשר דינו של
בכר יידו^ בפני בעלות־הברית ראוי הוא ל

לפי הסידור המושיב את הסיעות בהתאם
לגודלן, מזנה את חרות למקום השני
אחר מפא״י.

• במזנון הגנסת. באמצע: ח״ב הצ״ב
יוסף סרלין.

מעולם הז ח _961

יחם חיובי ; ההצהרה ניתנה בפני אדם שגם
קסטנר כינהו כפקיד בית המשפט הבינלאומי.
גם תמיר וגם יריבו חיים צדוק, ממשרד
מיכאל כספי, העידו כי מצאו את ההצהרה
בתיק התביעה הכללית האמריקאית ממשפטי
נירנברג• נוסף לכל, הובא עוד מכתבו של
קסטנר אל שר האוצר המנוח אליעזר קפלו,
בו הודיע כי כבר שוחרר עלידי שלטונות
הכיבוש הודות להתערבותו האישית. בהמשך
עדותו, אף הוסיף קסטנר ואמר כי במכתבו
לקפלן אין משום שקר, מאחר ש״אין הבדל
גדול בין התערבות לטובת בכר בנירנברג לבין
הצהרה בשבועה.״
בסידרה ארוכה של מיסמכים, ציטטות מן
הפרוטוקול ואסמכתות משפטיות, הידק תמיר
את הטבעת סביב קסטנר .״אני מקווה,״ סיכם,
״כי בית־המשפט לא יתן את ידו לכל אלה
המחפים על פושע מלחמה המסתובב חופש־בקרבנו.
רק אם ייעשה עוול משפטי משווע,
לא יועמד קסטנר לדין...״
היו אלד, דברים חמורים ביותר ; אך הם
ביטאו את ההרגשה הכללית כי במשפט זה
יכולה להיות החלטה אחת בלבד. כאשר קם
כספי למחרת היום ונשא את נאומו המפורסם,
בו טען, למעשה, כי רובם המכריע של
אנשי ד,ס.ס• חפים מפשע, נבע הדבר, אולי,
יותר מעצבנות לאור המצב המשפטי של
שולחו מאשר מתוך אמונה בטוהר הס.ס.
מדוע הוגש המשפט 1לכן, מבחינה
משפטית, היה מצבו של השופט נוח ביותר.
בניגוד לשופט בנימין ד,לוי, שהיה צריך להכריע
סופית — ואשר אמנם ר,בריע_סופית,
בין היתר — כי קסטנר שיקר, היה על השופט
פרץ לקבוע רק אם לכאורה יש מקום
להעמיד את קסטנר לדין. על הרשעתו הסופית
או זיכויו היה צריך לפסוק בית־משפט
גבוה יותר.
אפילו דבר הכין את קוראיו לקראת ה־בלתי־נעים,
הסביר כי העמדת קסטנר לדין
עדיין אין פירושה הרשעתו, באשר השופט

חייב להעמידו לדין, אפילו אם הדברים טו
הוכרעו סופית.
אולם אם מבחינה משפטית נראה הוו
פשוט וקל, הוא היה קשור בתסבוכת ציב
רית רצינית. כי המשפט לא הוגש כדי
קבוע שקסטנר שיקר — זאת קבע עשר!
פעמים השופט ד,לוי, הגבוה בדרגתו מר,שוו
פרץ. תמיר הגיש את המשפט, כפי ש
אישר, כדי לאלץ את חיים כהן לעשות 1
אשר סירב לעשות, הצעד שאזרחים תמיט
ציפו ממנו לאחר פסק־דין ד,לוי: לד,עט
את קסטנר לדין פלילי.
כהן פה, כהן שם. עתה ידע השוו
פרץ כי אם יעמיד את קסטנר לדין, יעב
יחד אחו את חיים כהן ושולחיו במצבי מ
לא נוח: מצד אחד יהיה על היועץ ד,משם
להופיע כסניגורו בפועל של קסטנר בו
בית־הדין העליון, לטעון כי קסטנר לא שיו
מצד שני יהיה עליו להופיע, על פי החלו
פרץ, כקטיגורו של קסטנר בבית־הדין
מחוזי, לתבוע אותו על שבועת שקר.
היה עוד גורם ציבורי. הוא מצא את 1
טויו הגלוי בדבריו של הפרשן המשפטי י
ידיעות אחרונות, שכתב :״אם יחליט השו
פרץ לקבל את התביעה, עלול הוא למן
עצמו מותקף ומושמץ כד״ר ד,לוי.״
בשעתו היה ברור גם לשופט ד,לוי
הרקע הציבורי של משפט קסטנר ומה צי
לו אם יתעלה מעל לשיקולים פוליטיים
ישאר נאמן למצפונו ולחוק. ד,לוי, המקו
בעברו ובהשקפותיו לחוגי השלטון, הוו
את עצמאותו ואי־תלותו המוחלטות.
פרץ, גם הוא ממקורבי חוגי השלטון< ,
מפא״י וותיק ונציגה הסוער בוועד ר,קהי
בירושלים במשך שנים, עמד אף הוא ב
אותה הבעייה — אם כי במהדורה מצומצ
בהרבה.
השבוע, התקרב מועד מתן פסק־הו
רבבות אזרחים, שהאמינו כי בית־המשפט
ישראלי עודנו מיבצר בלתי־חדיר, ציפו
מתיחות למוצא פיו של השופט הירושלג

במדינה
מנגנון

שלטון הגיסים

נוסף על כשרונותיו, עמלו למשה שרת
בדרך חייו קשריו המשפחתיים הענפים. היו
לו שלושה גיסים לדוגמה, ששלטו בהסתדרות
ובארגון ההגנה, גרמו לבדיחה המפורסמת
של זאב ז׳בוטינסקי שקרא להסתדרות
בשם ״גיסתדרות״ .,השלושה :
• שאול אביגור, מראשי ההגנה, שאחותו
צפורה היא אשת שרת.
• דוב הוז המנוח, מגדולי ההסתדרות,
שאשתו רבקה וזיתה אחותו של שדת.
• אליהו גולומוב, מנהיג ההגנה, שאשתו
עדה היא אחות שרת.
לפיכך אין זה פלא שהגיסים פורחים דווקא
במשרד בו שליט שרת, לא פחות מאשר
בשאר ענפי ממשלת ישראל. השבוע
ערך פרשן מדיני את מיפקד הגיסים במש־רד־החוץ,
גילה רשימה מעניינת :
• חיים הרצוג, בנו של הרב הראשי, שהיה
נספח צבאי בארצות־הברית, הוא גיסו
של אבא אבן. שניהם נשואים לבנות
משפחת אמבש.
• יעקב צור, שגריר ישראל בפאריס,
הוא גיסו של יוסף אבידר, שגריר ישראל
במוסקבה. אשת אבידר, הסופרת ימימה צ׳ר־נוביץ׳
,היא אחותו של צור.
• שלמה גינוסר, בנו של אחד־העם, לשעבר
ציר ישראל ברומא, הוא גיסו של
דויד הכהן, לשעבר ציר ישראל בבורמה.
אשת גינוסר היא אחות הכהן.
התוספת האחרונה: יהודה לויט, הקונסול
הכללי של ישראל בודאשינגטון. אשת
לויט היא אחות שילוח.
הציע ליצן במשרד־החוץ: להחליף את
התואר ״נספח״ בתואר ״גיספח״.

31ש בריאה בעסקן בריא

תפקידו של פקיד נחשב מאז ומעולם ל־בלתי־מסוכן
ולבלתי־רומנטי. בניגוד לחייל
הקרבי, הוא מת במיטתו, כשהוא לבוש
פיג׳מה. אולם גם לפקיד צפויים פצעי־קרב
מקצועיים: מחלת האולקוס ומחלות־לב, תוצאות
של התאמצות נפשית, התרוצצות ו־שעות־עבודה
ארוכות.
סיכון מקצועי זה היה גדול מאז ומעולם
דווקא בארץ, בה מרוכזות כל הסמכויות
בידי קומץ של פקידים גבוהים, העובדים
12 עד 14 שעות ביממה, אינם מסוגלים
להעביר סמכויות לאנשים בדרג ב׳ .אין
סגל מאומן ונאמן של מנהיגי־משנה.
אל תתרוצץ. השבוע קיבלו כל הפקידים
האלה במוסדות ההסתדרות מכתב מודפס
במכונת־הכפלה, מטעם הוועדה הרפואית
לבדיקת עסקני ציבור, חברי הסתדרות ה**
ברוסית, שאין בה האות ה׳ ,רגילים
לבטא ג׳ במקום ה׳.

הארץ
ל־ 18 חודשי מאסר באשמת הסתננות
מהלבנון לישראל נידון נוצרי בן ,2
תושב חיפה( .למרחב)
א.ב. סגלוביץ, תל־אביב
תינוקות דבית חורבן.

ראש ממשלת יוון הכריז אמש כי יוון
מזדהה הזדהות מוחלטת עם השקפותיו
של מנהיג תנועת ״אגוזים״ הדוגלת באיחוד
קפריסין עם יון• (הבוקר)
עמירם זמני, חיפה
מתון אגואיזם מופרז ואהבת פיסטוקים,

בשעה
1אחר חצות לפי שעון ישראל
היתד, חלוקת המקומות הידועים בבית
הנבחרים הצרפתי כדלקמן: השמאל המתון
— 21 מקומות! היין המתון —
( .23 הארץ)
מרים גץ, קרית מטלון
הוויסקי הנלהב — 15 מקומות ; הגזוז
החמוץ — 0מקומות.

הוא ראה איך מחכה אשתו ושפעת
ילדיו( .מעריב)
שמעון ז ,.תל־אביב
עוד עומדים בתור: הסבתא ושחפת
השכנים.

עובדים. התוכן: הוראות מפורטות לשמירת
בריאות העסקן. ההוראות :
• ביטול ישיבות־לילה.
•הוראה שכל ישיבה תימשך רק עד שעה
10:30 בערב.
• שמירה על הפסקת צהריים ומנוחה
באמצע היום.
• ניצול מלא של החופש השנתי בכל
שנה.
• ביטול התרוצצות מיותרת בכל הארץ
לישיבות באותו יום.
• חיוב החברים להופיע לבדיקות רפואיות.
התקווה
לקיום ההוראות: אפסית.

השבוע נשמעו שוב צופרי האזעקה בארץ. צפירות מקוטעות, חדק
מרשת האזעקה הארצית, בישרו לתושבי חיפה בי מטוסי האויב
הופיעו בשמי העיר, במטרה להרוג, להצית ולהרוס. העבודה נפסקה,
המכוניות נעצרו, אנשים רצו למקלטים. באזורים שונים שד העיר
פרצו דליקות, התפוצצו פצצות. אנשי הג״א חשו לעזרה, צופרי
אמבולנסים ומכוניות־כיכוי יללו. היה זה תימרץ ההג״א (הגנה
אזרחית) הראשון שנערך מאז תום מלחמת העצמאות. אודם מאחורי
המשחק ב״נדמה לי״ הזדקרה האפשרות הממשית שד הפצצות אוים
במלוא אכזריותה. עמודים אלה נועדו להסביר לך מה עליך לעשות -

מזון

אל תשלם •ותר !
הגמל היה מאז ומתמיד בהמה חביבה בישראל.
פרט לשירים חלוציים עליו כ־״גמל,
גמלי /חבר אתה לי /בזיפזיף״ ,ואסוציאציות
על חולות זהובים ודקלים על רקע שמיים
כחולים, גילו בו גם תכונות אחרות. התברר
כי ספינת המדבר הדבשתית יכולה להיאכל
על־ידי האוכלוסיה המקומית מבלי שיחשוד
איש שהוא אינו אוכל בשר בקר,
בשבועות האחרונים, לקראת הפסח, עלה
מחירה של הבהמה המסתפקת במועט, בשוק
הבשר. הגמל השוקל כ־ 250ק״ג עלה מ״
300ל־ 600ל״י. מדי שבוע מגיעים לבאר־שבע
קצבים מכל הארץ, נושאים ונותנים עם
הבדואים המתמקחים, מעמיסים את הגמלים
על משאיות, שוחטים אותם שחיטה כשרה
כדת וכדין בבתי מטבחיים שחורים בסביבות
רמת־גן וחיפה.
סיבה נוספת להעלאת המחירים: ריבוי
המרעה בתקופת הגשמים אינו מאלץ את הבדואים
למכור את גמליהם, אותם הם מפטמים
ללא הוצאות.

מ שפט

חזרה כללית של מה שעלול לקרות בערי ישראל אם תפרוץ מלחמה, כפי שנערכה
השבוע בחיפה. בסקרה של אזעקה, כלל ראשון הוא: לפנות את הרחוב, להיכנס למקלטים.

כבוד ראש המועצה
ראש המועצה המקומית של המושבה מגדיאל,
צבי זמיר 50 מוכר על־ידי בני
מושבתו כאדם רציני ומיושב בדעתו. הוא
מפאי״ניק טיפוסי, מאלה שבנו את הארץ
בטוריה ושפכו זיעה בסלילת כבישים.
אולי לבושו המרושל וכובעו המרופט אינם
הולמים ביותר תואר של ראש־מוע־צה,
אף על פי כן הם משווים לו הבעה
של אדם הבז לקטנות ולענינים גשמיים.
דוקא מסיבה זו, השתוממו בני המושבה
בצהרי אחד מימי חג החנוכה, כשראו את
ראש מועצתם הנכבד מתקוטט עם אשר, ברחוב
הראשי של המושבה. האשד, ירקה
לראש המועצה בפרצופו, לא נרתעה מלכנותו
בכינויים שאינם הולמים ביותר את
תוארו. הוא מצדו לא טמן רגלו בצלחת,
השיב לה כגמולה בבעיטה הגונה. תשובתה
על כך היתד, דומה.
כבודו של ראש המועצה המקומית במגדיאל
אינו הפקר. צבי זמיר לא היסס לתבוע
את האשד, המעליבה לדין.
השבוע, עמדה בתו של ראש המועצה, חנה
זמיר ( )13 בבית המשפט, ספרד, על עלבון
נוסף שהעליבה הנאשמת צפורה בבון
את אביה. ספרה היא :״אמא רצתה לעשות
נשף לעובדות שוק אמהות פובדות
ושלחה אותי לצרכניה להביא עגבניות ד
סרדינים. באתי לצרכניה, אז האשה הזאת
התנפלה עלי וצעקה: את לומדת להיות
משוגעת מהחורים שלך, אני אקצץ לאמא
שלך הידיים את והרגליים, שיובילו אותר,
באלונקה.״
פרטק טן. צפורה בבון ( )38 לא הכחישה
את האשמה, היא רק ביקשה להסביר
למה עשתה זאת .״ישנם כל כך הרבה גברים
במגדיאל. למה התחלתי דוקא אתו,״
הסבירה צפורה, שנראתה כחלוצה ופועלת
טיפוסית כפי שהיא מתוארת בסרטים סובייטים
.״כל זמן שזמיר עבד בטוריה היה
שקט. אבל מיום שנעשה ראש המועצה אי
אפשר לסבול אותו. ספרו לי שהוא רודף
אחרי.״
קודם לכן סיפרה צפורה במשטרה, כי
ראש המועצה אינו מניח לה. הוא עומד
בלילות מתחת לחלונה ומפריע לה לישון.
כשהיא עוברת ליד ביתו בלילה הוא מד־
(המשך בעמוד )8י

1בוד מצדם8 ,״ס־ ה1ילמ 4החק־מ ״!שרוח צבא*ן וומ נח״א

•>י! •/יייזק י־*׳גי-5זד?

הפעםהקודמת: זהו עמוד שנלקח מתון גליון העולם הזד ,557 ,שהופיע 2ז יום
לאחר הכרזת קום המזינה. התמונות, שצולמו לאחר הפצצת התחנה המרכזית בתל־אביב,
מבהירות כי במלחמה מודרנית, אין שום מטרה, גם ״אזרחית״ ביותר מחוסנת ספני הפצצה.

הפצצהמרוכזת על מטרה בעלת חשיבות מיוחדת עשויה להסתיים כפי שהסתיימה הפצצת־הפתע של היפאנים על נמל פרל הארבור
(למעלה) .גורם ההפתעה במקרה זה, והזילזול המוחלט באפשרות הסכנה, העלו את מספר האבידות במידה רבה בהפצצה זו.
* ץוסקכה, פאריס, לונדון וניו־יורק מת־בננות
את הגנתן במושגים אטומיים. בישראל
מתכוננים לפצצות צנועות יותר —
שגם בהן אין לזלזל.
אמנם (בגלל הנשק החדיש הנמצא עתה
בידי הערבים) תהיינה ההפצצות העלולות לבוא
הרסניות הרבה יותר מאלה של מלחמת
תש״ח. אולם עקרונות ההגנה בפניהן
לא השתנו.
האמצעי היעיל ביותר להגנה מפני פצצות
נשאר עדיין המיקלט. לא רק המיקלט הציבורי
הגדול, החפור עמוק באדמה ומוגן היטב
בשכבות בטון וחול, כי אם גם המיקלט הפרטי
הקטן, בחדר המדרגות, במרתף, או בפינה
מוגנת של הדירה.
אולם גם אם אין אפשרות לבנות מיקלט
מבוצר, אפשר להכין מחסה טוב, שלא יעלה
הרבה. למעשה, כל בית שאינו רעוע ונוטה
להתמוטט, יכול לשמש מחסה בשעת הפצצה.
למחסה כזה, המותקן בתוך דירה, יש גם
יתרון חשוב: הדיירים אינם חייבים לרוץ
אל מקלט רחוק׳ לאחר שהחלה ההפצצה.
המחסה הפנימי הטוב ביותר הוא חדר צר
או מסדרון, שאין לו קיר היצוני או חלונות•
אם רוצים, אפשר להתקין גם בתוך מחסה

העולם הזח 961

זה מחסה נוסף, נוח ביותר. באנגליה קראו
לו ״מיקלט מוריסון״ .זהו, למעשה, שולחן
נמוך העשוי מפלדה או מלוחות עץ, הנתמך
על רגליים חזקות. ביום אפשר להשתמש בו
כשולחן רגיל, ובלילה *;ישוו במיטה תחתיו.
בישובים כפריים או בשיכוני פרברים, שם
מפוזרים הבתים על פני שטח רחב, אין אפשרות
מעשית להקים מקלטים ציבוריים. גם
לא כל משפחה, הגרה בבית בן קומה אחת,
יכולה לבנות לעצמה מיקלט. במקרה זה,
ההגנה היעילה ביותר היא השוהה.
כל חייל קרבי, שהתנסה בהפגזות או הפצצות,
יודע כי שוחה צרה ועמוקה, שדפ־נותיר,
חוזקו על־ידי מוטות עץ או ענפים,
היא מחסה מצוין׳ אשר רק פגיעה ישירה
עלולה לחסלו. רסיסים, הדף אוויר ומפולות
אינן יכולות כמעט לפגוע באדם הנמצא בשוחה
טובה. שוחה כזו יכול כל אחד לחפור
בעצמו, כמעט ללא הוצאות.

** צעדהרא שון במקרה של הפצצה,
ן ) הוא למצוא מחסה: במיקלט, בחדר המדרגות
הקרוב ביותר — העיקר לא להישאר
בשטח פתוח. אם אין שום מחסה בסביבה
— יש להשתטח על האדמה• כי

סיכוייו של אדם להיפגע כשהוא עומד ברחוב
גדולים פי שניים מסיכוייו אם ישכב
באותו מקום.
• בשעת שכיבה, יש להצמיד את הגוף
אל הקרקע, כשהפנים כלפי מטה, ולחפות
בידיים על העורף והאזגיים. את החזה והראש
יש להגביה מעט מעל פני הקרקע, כדי
למנוע זעזוע ראש במקרה שתיפול פצצה
בסביבה.
• בשעת תפיסת מקום מחסה, אסור ל־היעשן
על קיר, כי הקיר עלול להעביר
זעזוע חזק מההתפוצצות, לגרום נזק קשה
לאדם. האבר הרגיש ביותר לזעזוע כזה הוא
הראש.
• בשעת כניסה למקלט, יש לתפוס מקום
מרוחק מהפתח, כדי לאפשר כניסה חופשית
לאנשים אחרים.
• אין שום חוקים הגיוניים הקובעים את
צורת ומידת הנזק של פצצה. פצצה יכולה,
למשל, לגרום הרס מוחלט בתוך בית, מבלי
שקירותיו ייפגעו כלל.
• לעומת פצצות חנ״ם (חומר נפץ מרסק)
הכבדות, גורמות הפצצות המציתות
נזק רחב הרבה יותר. פצצות אלו קטנות
ומשקלן הממוצע מגיע לשניים או שלושה

קילוגרמים. מפציץ קל יכול לשאת מאות
פצצות כאלה, המוטלות בדרך כלל בלהקות.
הפצצה הקלה אינה יכולה להבקיע תיקרה
מבטון מזויין.
• משך דקה אחת בוערת הפצצה באש
עזה, שאי־אפשר לכבותה. אחר כך שוככת
האש אולם משך ארבע דקות נוספות היא
עשויה להתפוצץ ולהעיף רסיסי מתכת סביבה.

פגיעות בחוטי חשמל גורמות לדליקות
ולחישמול של בני אדם. אולם מתת של
אדם הנפגע ממכת חשמל — על־ידי חוט
חשמל קרוע, בעל מתח גבוה, למשל — הוא
בדרך כלל מתת מדומה ויש להתחיל מיד
בפעולת הצלה: ניתוק המגע עם החום, הפעלת
נשימה מלאכותית.
• חום חשמל קרוע עלול גם לחשמל
שטח קרקע. הצועד על קרקע כזה מרגיש
בחבטה עם כל פיסוק רגליים. לכן עליו
מיד להצמיד את רגליו, ולצאת משטח הקרקע
המחושמל בדילוגים, כשהרגליים צמודות
או על רגל אחת.
• לא כל פצצה שאינה מתפוצצת היא
פצצה עקרה. היא יכולה להיות גם פצצת
השהיה. על כן, הטיפול בה הוא תפקידם
של אנשי הג״א מאומנם•

פעולה אישית. איש ה ג״א ישראלי,
בשעת תינזרון, מנסה לכבות דליקה קטנה,
על־ידי חול. רק אם הדליקה היא גדולה או
מתחילה להתפשט יש צורן להזעיק כבאים.

במדינה

חתן פינקלשטיין וכלתו
הר־הבית במקום שלוס
(המשך מעמוד )6
ליק במיוחד את האור כדי להתבונן בה.
ובעברו, ברחוב הוא מסתכל ברגליה.
זאת לא יכלה צפורה לסבול. היא ירקה
בפרצופו.
רק לאחר שמיעת כל העדויות נזכר בא
כוח היועץ המשפטי להוסיף עוד פרם קטן,
אוחו שכה לציין: היה זה מיסמך רפואי
המעיד כי צפורה בבון סובלת משגעון
הרדיפה.

חינוך חינם
מוסד אונים בכפר־סבא, הוא בית ספר ו־פנימיה
ליתומים. כשאר מוסדות החינוך במדינה,
טרם הנהיגו בו את החינוך המיני.
מצב זה לא יכלו לשאת יחזקאל ותקוה מרודה,
זוג פועלים הגר בשכנות למוסד. הם
סברו כי הגיעה השעה שילדות שהגיעו לשנתן
ה־ ,12 ידעו את עובדות החיים.
ליחזקאל ואשתו לא היו חלילה כל שאיפות
לרווח־ם. הם רצו ליטול על שכמם את
החינוך המיני של ילדות המוסד מטעמים
פילנמרופיים גרידא. שיטת הלימוד היתה
פשוטה. בהפסקת הצהרים הזמינו אל ביתם
קבוצת ילדות צעירות, התפשטו בנוכחותן
וקיימו בפניהן מעשי גירוי הדדיים. אחר כך
הראו והסבירו להן תוך הדגמה עצמית,
יחסי מין.
פסק דין סלחני .״זהו מקרה מחריד,״
קבע השופט בפניו הובאו השניים באשמת
עשיית מעשה, העלול לגרום נזק צבורי.
״מעשה נבלה ללא תקדים בהיסטוריה בישראל
!״ זעקה התביעה. אף על פי כן,
שוחררו יחזקאל ותקוה ללא כל עונש, רק
באיום שאם יחזרו על שיטת חינוכם יהיו
צפויים לשני חודשי מאסר.
גרם לפסק־דין סלחני זה, עברם ומצבם
הנוכחי של בני הזוג. יחזקאל מרודה (,)45
גבר כחוש ושחום, שלא למד מעודו בבית
ספר, הוא יליד הודו שבילה שנים רבות
עם משפחתו בעיראק. מהודו אין הוא זוכר
הרבה, רק את אמו שהיתר, מבוגרת ממני
ב־ 12 שנה ואת עבודתו כסבל מגיל .10 שם
גם שותקה לפתע זרועו הימנית מבלי שיוכל
להשתמש בה עד היום.
בבצרה, עיראק, בהיותו בן 20 התעוור
בעינו השמאלית והחל להשתמש באופיום
וסמים משכרים אחרים, לאחר שלימדוהו שהם
עלולים לרפא את כל מחלותיו. לפני חמש
שנים עלה לארץ וקיבל שיכון בכפר־סבא.
שם הכיר את תקוה, ילידת עיראק בת .22
תרבות פרימיטיבית. קבע הפסיכולוג
שבדק את הזוג :״לא כל מסגרת בעלת
תרבות פרימיטיבית מתיחסת להצגת האקט
המיני באותה חומרה כמו התרבות שלנו.
יתכן כי בעצם המעשה היתד, מעורבת הרגשה
של נחיתות בגלל פרימיטיביותם לגבי הסביבה.
הם מתגוננים בפני עולם שאינם מבינים

אותו והנראה להם ככוח עוין, בכעסנות,
תוך רצון להבליט את פיגורם.״

סיפורה של מונית
בין סבכי העצים, בסיבוב החד בכביש
טבריה צפת, נחבא מארב. עיניהם של האורבים
המשועממים אורו: מכונית קרבה במהירות
מסחררת, התגלגלה כמעט לוואדי
הסמוך•
נהג המונית, זלמן שמיר ( )28 היה עסוק
מדי כדי להתרכז בדרך שלפניו. לצדו ישבה
צעירה חיננית כשכתפה חבוקה ביד ימינו
של הנהג. מדי פעם לא הסתפק זלמן רק בחיבוק,
ראה צורך גם לנשק את שכנתו,
מבלי שהמחשבה על אשתו ושלושת ילדיו
תטרידו. הנוסעת אף היא לא נתפנתה להרהורים
על שני ילדיה.
כמו בסרט קולנוע מהיר־פעולה פקד ראש אחרי האורבים על אנשיו :״רדפו
מכונית זאת.״ היתד, זו, כמובן, משטרת
התנועה שדלקה אחרי הנוסעים הנאהבים עד
לראש פינה, עצרה את זלמן, הגישה לו
רפורט המאשימו בחיבוקים ונשיקות תוך
כדי נסיעה.
התעלסותו של שמיר מצאה לפני שבוע
הד בבית משפט השלום בטבריה, כאשר פסק
לו השופט שבעה ימי מאסר וקנס 100 לירות,
תוך בקשה מיוחדת לתובע להביא את המשפט
לידיעת כל העתונים וד,שבעתים בארץ.

הנגב

חגו של הר הבית
מבאר שבע דרומה, לכל אורך הערבה,
מתהלכות האגדות על ״דני מביר מליחה.״
יש שמכירים אותו בשם דני הר־הבית
ויש הזוכרים אותו כסתם דני, אך מסביב
לכל שמות אלו נרקמים אותם הסיפורים
עצמם. רק מעטים הם היודעים כי שמו
האמיתי של מפקד מחנה חוצבי הנחושת
בתמנע, דמי שהיה משך שנים ארוכות
מפקד מחנה העבודה של באר־מנוחד״ הוא
צבי פינקלשטין (.)37
ההיסטוריה של דני מתחילה בערך לפני
עשרים שנה, עת עלה מפולין והתנדב מיד
למשטרת הישובים העבריים. הוא נתגלה
כמומחה לנשק ושדאות ואורגן עד מהרה
כמדריך בקורסים של ההגנה.
אולם באותו זמן עצמו היה דני גם איש
אצ״ל . ,מן המקורבים לדוד רזיאל ואברהם
שטרן. אחרי הפילוג הלך דני עם יאיר.
רק אחרי שנים, בתקופת המאבק המשותף
של כל אירגוני המחתרת, נתגלה דני כאיש
לח״י — גילוי שהדהים את ראשי ההגנה וחבריו.
דני
היה לוחם בדם• כמעט בכל הפעולות
הקרביות של לח״י בכל מקום בארץ,
בלטה דמותו החברית. הוא שאירגן את בריחת
אנשי לח״י מלטרון. היוצאים מן המנהרה
הופתעו לפגוש שוטר במדים של

משטרת הישובים העבריים, שחילק להם
רימונים ואקדחים.
שרותו כנוטר עזר לו להחביא את נתן פרידמן
ילין בתחנת משטרה בתל־ליטוינסקי,
המקום האחרון בו חשבו הבריטים למצאו.
דמות המנהיג והמפקד שבו נתגלתה בכל
זוהרה בליל הפצצת המטוסים הבריטים.
דני הוביל את אנשי לח״י לשדה התעופה
בכפר־סירקין. בדרכם חזרה האירו להם את
הדרך 12 מטוסים בוערים על הקרקע.
האנשים שעשו היסטוריה. במלחמת
השחרור השתתף דני כמ,מ. בגדוד
הקומנדו המפורסם של משה דיין, נפצע מספר
פעמים. בפעם האחרונה נפצע במבצע
כיבוש עוג׳ה אל חפיר.
לאחר שהחלים, חזר שוב לנגב, הפעם כמנהל
מחנה העבודה בבאר מנוחה. על
קיר אבן ענק שעמד בכניסה למחנה היתר,
מצוירת שבועת לח״י: שלש אצבעות עם
השבועה ״לחירות ירושלים״ .הסיסמה נמ־יחקה
בידי אלמונים בעת שדוד בן־גוריון
ביקר במקום.
לכינוי דני הר הבית זכה דני בשל ברכת
הפגישה שלו: הוא נוהג לומר הר־הבית
במקום שלום.
רק בשבוע החולף, לאחר שהקדיש שמונה
שנים לערבה, פנה דני לעשות לעצמו.
הוא נשא לאשה את יוכבד מזרחי
(תמר) ,אחות קרבית בחטיבת לח״י ירושלים,
שנעצרה לאחר רצח ברנדום והצליחה
להימלט מכלאה.
התפעל אחד הנוכחים מכנם בלתי צפוי
זה של כל אנשי לח״י :
״אלה האנשים שעשו את ההיסטוריה.״
הפרק האחרון בהיסטוריה: נישואיו של
דני.

כ ס פי ם

1ה השער ללי׳י

אנשי העסקים האירופיים מלפני מלחמת
העולם הראשונה נהגו לצחוק משער הרובל
הרוסי. הם ידעו כי לא יציבות המשק הרוסי
היא שקבעה את ערך הרובל, כי אם
רגשי הפרסטיג׳ה של הצאר. לשם כך היו
לקיסר הרוסי סוכנים יהודיים גרמניים :
בנק מנדלסו 1הברלינאי.
הצאר היה קובע לסוכניו מה, לדעתו,
צריך, להיות השער הנאות של הרובל.
אם במקרה היה השער המעשי בבורסה נמוך
יותר, היה בנק מנדלסון קונה את כל
הרוכלים שהוצעו בשוק. הקנייה המבוהלת
היתד, משיגה את שלה, מעלה מיד את מחיר
הרובל לרמה שנקבעה על־ידי הצאר.
את מלאי החבלים היו סוכני הצאר מוכרים
בחזרה, כאשר הביקוש בבורסה העלה
את המחירים מעל לדרישת הפרסטיג׳ה הקיסרית.
בשני המקרים, אספו הבנקאים לקופתם
דמי עמילות.
הדירה יציגה בציריך. מדינת ישראל
החליטה עוד בראשית צעדיה הכלכליים
כי ללירד, שלה דרוש שער נאה. אמנם,
לסי תקנות האוצר, אסור היה להוציא
או להכניס למדינה יותר ־מחמש ל״י לאיש.
אולם בכל זאת הסתננו ערימות של
שטרות נושאים כתובת עברית אל הבורסה
הבינלאומית בציריך, שוויץ.
מלבד כמר, אספנים ובעלי עסקים מפוקפקים,
לא היה כמעט איש מעוניין בלירה
הישראלית. מחירה בבורסה ירד. עד אשר
הופיע הגואל, בדמות סוכנו של משרד
האוצר הישראלי. הסוכן קנה את הלירות
הירודות, מכר אותן לסוכן אחר, אף
הוא איש אימונו של האוצר הישראלי.
כל עיסקה נרשמה בלוח העסקים של הבורסה.

אז לא היה איש מעוניין ברכישת
לירות ישראליות. אולם המסחר הער בשטרות
אלה העלה באופן טבעי את מחירם.
אזרחי ישראל יכלו לקרוא בגאווה כי הלירה
שלהם ״יציבה״ בבורסה של ציריך. הסוכנים,
בינתיים, אספו דמי עמילות.
עני בנ קי ם. כדי להקל על עסקיהם,
הקימו הסוכנים בנק שוויצי• משלהם. השבוע
נתברר כי מרוב עסקים, היה דרוש להם
גם בנק ישראלי משלהם. האוצר, שעודד
אותם בראשית דרכם, היה מוכן לעזור גם
עתה. הוא אישר רשיון לבנק חדש — אחד
הרשיונות הקשים ביותר להשגה במדינת
הרשיונות.
הבנק לסחר חוץ בע״נו יוכל לעשות

מעתה למען מטבע ישראל גם בתוך גבולות
הארץ.

עבוד ה

קורות שביתה אחת
איש לא התעניין ב־ 15 הגברים הבלתי׳
מגולחים ששכבו על שמיכה צבאית במס-
דרונה הצר של לשכת העבודה הרמת־גנית.
שלט שהתנוסס לפני ד,בנין שברחוב ביאליק,
נשא את הכתובת :״כאן מתקיימת שבי־תת־שבת.״
עובדי
לשכת העבודה המשיכו בעיסוקם
ד,שיגרתי, שילחו את מרבית הבאים לבקש
עבודה במלים הנצחיות ״תבוא מחר.״
שלושה וארגנה. סיפר אחד השובתים,
דוד חקק, צנום ושב־שיער :״יש לי
אשר, ושני ילדים. אשתי חולה שבעה חודשים.
מציעים לי עבודת דחק של 12 יום
בחודש, במשכורת ברוטו של 50ל״י לחודש.
איך אפשר להתקיים מזה ז״
שביתת השבת החלה לפני שבוע, לא
הופסקה גם כאשר הוכו שלושה שובתים
על־ידי ארבעה אלמונים. חקק שהתעלף מן
המכות הועבר לבית החולים לטיפול קצר.
חבריו המשיכו בשביתתם.
כאשר לא עזרו איומי עובדי הלשכה
להתפזר, הופיע החוק בדמות קצין משטרה,
סמל וארבעה שוטרים. הם אסרו ר
העבירו את השובתים לכלא רמת־גן, הבטיחו
לשחררם רק באם יפסיקו את שביתתם.
משסירבו, הועברו לכלא יפו. חולקו טיפול שיגרתי. השובתים
שניים־שניים בין תאי הפושעים הפליליים,
הכריזו מיד על שביתת רעב. חקק דרש
שיובאו אליהם עתונאים, הועבר לצינוק ב־לווית
הערה :״שם אולי תפגוש בעתונ־אי.״

חסרו, לדברי השובתים לאחר שיחרו־
תזכיר מדור זח בא להזכיר לקוראי העולם
הזה גילויים אשר לגביהם חלה השבוע
קתפתחות נוספת וחשובה.

*הרשימה השחורה
במכתבו לקוראים גילה עורך העולם
הזה ( )945 כי כמה ממנהיגי קרן־המגן
פנו אליו, דרשו להפסיק את פרסום הרשימה
השחורה של משתמטי הקרן, כדי
שלא ייפגע עקרון ההתנדבות.

השבוע פירסמה קרן־המגן
רשמית רשימה ראשונה של
משתמטים. ההבדל היחידי כיד
רשימה זו לגין רשימת ״העולם
הזה״ :הרשימה הרשמית עוסקת
רק כאנשים קטנים, לא הזכירה
אף אחד משורת השמות
הידועים שפיארו את רשימת
״העולם הזה״.
השמצת השופט
בגליון האחרון הזכיר העולס הזה
( )960 את מאמריו של זאב לקוור, הפרשן
המדיני הרשמי של קול ישראל ושופרו
הרגיל של משה שרת, שהשמיץ בחוץ־
לארץ את השופט בנימין הלוי, טען שהלה
פסק נגד קסטנר כדי להתנקם בממשלה
שלא העלתה אותו בדרגה, ושפירסם את
פסק־הדין במזיד ערב הבחירות.

בינתיים הגיש ח״כ מק״י מאיר
וילנר שאילתה כענין זה. שר-
המשפטים פנחם רוזן הסבים שהמאמר
מבזה את כית-המשפט,
הסביר שדרש מלקוויר להכחיש
את דבריו /אך שאינו יבול לתבוע
אותו לדין, מאחר שהוא
כחוץ־לארץ.

מרד קפריסין

לפני חודש וחצי ניבאה תצפית העולם
הזה ( )955 כי יוון תנתק את יחסיה עם
בריטניה, בגלל המאבק על קפריסין.

השבוע, אחרי שהאנגלים הי־גלו
את הארכיבישוף מאקאר•
יום מיריאנטפס לאיי-הסיישל
(אליהם הוגלו בשעתו גם ראשי
הוועד הערכי העליץ בארץ־
ישראל) החזירה יוון את שגרירה
מלונדון, כצעד ראשון ל־קראת
ניתוק היחסים__ .
העולם תזה. י 96

רם, גם סטירות לחי כאשר תבעו כמה מהם
לראות שלושה מחבריהם שהתעלפו.
כשהעיר השובת יוסף מוצבי לסמל שזרק
את המתעלפים אחרי הסיפול לרחוב,
שכף אין נוהגים, השיב הלה :״מספרי
.415 אתה יכול להתלונן.״
עם תום מעצרם, חזרו השובתים למקום
שביתתם, לשכת העבודה ברמת־גן. מזכיר
מועצת פועלי דמודן $הסביר להם
שאין טעם לשביתתם, ושבדרו זו לא ישיגו
דבר. ראש העירייה, אברהם קריניצי,
סירב לקבלם, בתירוץ של חוסר זמן. השובתים
איימו לפתוח בשביתת רעב, אם לא
חסודר להם מיד עבודה בשכר מלא.
טען לעומתם פקיד הלשכה שמעון גפני :
״השובתים הם קבוצת לחץ. בעייתם היא
בעייה כללית של חוסר עבודה. הם רשומים
אצלי כתור, יקבלו עבודה בהגיע תורם•
מה אני יכול לעשות אם רשומים
אצלי למעלה מ־ססד מובטלים?״

ד ר כי חיים

איה?*13

כמה אמהות
ואם? עד לפני
התשובה היא:
לה לתמהונו כי

יכולות להיות ליתום מאב
שבוע האמין נתן בסר כי
אף לא אחת. השבוע גייש
לו שתיים.

זכרונותיו של נתן מימי ילדותו קלושים
ביותר. אי־שם בערפילי מחשבתו, חבויות
תמונות מקוטעות של בית הוריו בפולין׳
אביו המרכיב אותו על שכמו, אש
גדולה בוערת באח.
מאוחר יותר, היה גם מחנה־נוער סובייטי. מדריכה שאמרה לו :״שמך נתן בסר 1״
היתד, גם ילדה צעירה ממנו, שהגיעה יחד
אתו לאותו מחנה, תחת חסותו של חייל
רוסי. המדריכה אמרה לו כי שמר, של הילדה
פאולה בסר. אך נתן לא חשב כי
השם בסר מעיד על קירבה כלשהי.
פ גי שהבכיקתה. הנער עזב את המחנה,
הוחזר לפולין. שם נודע לו כי הינו
יהודי. הוא הצטרף לקבוצת נוער של הפועל
המזרחי, הגיע ברבות הימים לניר־גלים
בנגב.
הוא עזב את המשק, הסתובב בחוסר מעשה
בפרברי תל־אביב. עד אשר, יום אחד,
לקחה אותו צביר, אנגל, סדריכתו מהפועל
המזרחי, לבקר בביקתת אבן צרה בכפר

למשפחת איונטש לגזול אותו ממני נשבעה.
צעדה הראשון: פנייה למשרד הרישום
לעכב את שינוי שמו של נתן־קלמן איונטש־בסר,
עד שתיפגש אתו ותוכיח לו מי אמו
האמיתית.

בתי־הסוהר

ארוכה הדרך לח־דות
שקט שרר בליל שבת שעברה בבית הסוהר
המרכזי ברמלה. מדי פעם הפריע את
הדממה צופר מכונית נוסעת בכביש הם־
מוך. בתא ,67 שחלונו פונה לחזית הבנין
רחב־המידות, ישבו אחד עשר דייריו בחצי
גורן. אליהו חדד, אסיר שנידון לארבע
שנות מאסר באשמת יריות על ניידת שהפתיעה
אותו בפריצה, התודה את תוכנית הפעולה.
הוא עקר אריח מן הרצפה, תחח
באדמת הקורקר מתחתיה בכף המרק שבידו.
עשרים עינים עקבו בלהיטות אחרי תנועותיו
.״מי שילשין יקבל כדור היתרה
מישהו.
מ ר! חתל מי ט ה. צעדים קצובים הדה־הו
במסדרון. האסירים חזרו למקומותיהם. סילון
אור דק חדר דרך צוהר הדלת .״הכל
בסדר,״ הפטיר סוהר והמשיך בדרכו.
האסירים ניגשו במרץ לעבודה. תשעה
אריחים הוצאו מן הרצפה. נוצר רבוע של
שלוש על שלוש מרצפות. מן המיטה ד,־12
הקיצונית, הוסרה שמיכה. בעזרת צלחות
האוכל וכפיות, נתמלאה השמיכה באדמה.
כל עשר דקות התחלפו החופרים, שעסקו
אחד בשוחה ואחד ליד השמיכה. שני אסירים
אחרים גררו אותה כל פעם שהתמלאה,
הריקו את תוכנה מתחת למיטה ה־ 12 שאינה
נראית דרך צוהר הסוהר.
פירצה קוראת לסוהר. בשבת, בביקורת
הבוקר השיגרתית בתאי האסירים,
הבחין אחד הסוהרים שמשהו אינו כשורה
בתא .67 הוא הרים את המרצפות העקורות,
החזירן למקומן ומיהר לספר על תגליתו למפקד
בית הסוהר, ע.מ.מ. אברהם מרח בי.

מרחבי החליט לתפוס את הבורחים
בשעת מעשה. הוא התקשר עם משטרת רמלה,
שהציבה משמר כבד סביב בית הסוהר,
חיכה, בעזרת סגנו, צבי דשא לתוצאות.
העבודה בתא 67 התנהלה במלוא הקיטור.
שמיכה אחר שמיכה נמלאה אדמה.
בין האסירים העובדים במרץ היה גם לזר

משם חה מם׳ 1איונטש
מי שתזכה, תקבל בן
שלם, בדרום חל־אביב. שם פגש אשד, שדמתה
לו מאד.
״ידעתי מיד שדיירי הבית הם הורי ! ״
גילה אחר כך בהתרגשות לכתב העולם הזה.
״לכן ויתרתי אפילו על בדיקת־דם. כעת
נשאר לי רק להחליף את שמי למה שהיד,
במקורו — קלמן איונטש.״
תמונה כעתון. בעג׳מי, שכונה יפו־אית
מוזנחת, נטלה אשד, זקנה עתון־ערב עברי.
מעל דפיו הזדקרה תמונתו של הצעיר
שמצא סוף־סוף את הוריו .״זה נתן שלי ד
צעקה פייגד, רוזנבאוס, לשעבר בסר .״מצאתי
אותו 1״
סייגה, אם לשלושה ילדים מגש ואיה השניים,
ידעה מעל לכל ספק כי נתן הוא בנה,
שעקבותיו נעלמו, יחד עם עקבות אחותו,
לפני 15 שנה ברוסיה ,״אני לא ארשה

ברנדווין שנידון לארבע שנות מאסר באשמת
נסיון שדידת הבנק הלאומי בירושלים
(העולם הזה ,)945 ואשר טען לא מכבר כי
פסק דינו של השופט המחוזי בנימין הל־וי
ששפטו לא תפס, כיון שהשופט התפטר
לפני משפטו ואחר חזר בו.
היה ברור לע.מ.מ. מרחבי כי הפריצה
תבוצע בעזרת אנשים מן החוץ, הודות
לקשריהם הענפים של אסירי התא שהיו ברובם
פושעים בעלי עבר וותק.
דמות אפלולית הגיחה. בשתיים אחר
חצות היתר המנהרה מוכנה. דמות אפלולית
שחוחה הגיחה ממנה. מגג בית הסוהר,
עליו עמדו אותו רגע מפקד בית הסוהר
וכמה קצינים, נורתה רקטה.
עשרה שוטרים יצאו ממארבם, תפסו את

הדמות האפלולית שנתגלתה כברנדווין, שהיה
מוכה תדהמה. שריקה חדה הורתה לסוהרים
להקיף את המנהרה. התלקח קרב קצר בין
האסירים שהיו בחלקם בתוכה ובחלקם השני
הגנו עליה ובין הסוהרים. עשרת האסירים
נכנעו לאחר שהוברר להם כי מפקדם הבלתי
מוכתר, לזר ברנדווין, נתפס.
טען האסיר אליהו חדד בפני הקצין החוקר
שהודיע לו שיועמד, יחד עם חבריו
לתא למשפט באשמת נסיון בריחה מבית-
הסוהר :״לא יכולתי לחכות לחופש אלפיים
שנה כמו עם ישראל.״

ד ר כי אדם

שייקר החיגר

לא תמיד היה שייקר, הצולע צולע, ולא
תמיד היו בורחים ממנו תושבי צפת כל
פעם שנתקלו בו.
תושבי הגליל זוכרים כיצד היה רודה בהם
בעת שהיה סמל בצבא הבריטי. אז כבדוהו
ויראו אותו, הכניסוהו בכבוד ובהכנעה לבתיהם.
כיום, כשהוא מחזר על פתחיהם,
הריהם מגרשים אותו באותן הקללות שהיה
פעם משתמש לגביהם.
כי שייקה, האוהב לרחם על עצמו, הוא
אב טיפוס של החולה המדומה, מוכן, תמורת
כמה.לירות, לעשות כל מום בגופו, מדומה
לרוב.
לכינויו זכר, כאשר נפצע קלות מרסיס
במלחמת השיחרור ברגלו. התחבושת כה
מצאה חן בעיניו, שהחליט לשאת אותה עד
היום הזה, צירף, להשלמת התמונה, צליעה
מעוררת רחמים.
הצכולם
היו כני. אל הרגל
טרפה גם היד• לפני שנה נפגע מרפקו על־ידי
מכונית שעברה כשהוציא את ידו, בכוונה או
לא, מחלון אוטובוס. שייקר, התאהב בגבס רב
הרושם, מסתובב אתו עד היום על אף
הצחנה האיומה הנודפת ממנו.
כאילו לא הספיקו לו פצעים חבורות
ומכות לא־טריות, גייס שייקר, גם שלושה
בנים מדומים, המית איתם ללא רחם במלחמת
השיחרור, ויצא להספידם בחיפה וירושלים
מקום אין מכירים אוחו. התוצאה:
צרור כסף הודות ללבם היהודי של
רחמנים בני רחמנים.
הצטרפו אל הצרור עוד 10ל״י כאשר
הוביל לפני שבוע אורחת קייטנית לאחד
•מבתי המלון בצפת, כשהוא גורר תוך צליעה
וגניחות את מזוודתה. ברגע שהגיע למדרגות
המלון, גילגל את עצמו • באמנות
מפליאה מכל המדרגות, הרים יללות וצעקות.
הקייטנית שחששה מתוצאות משפטיות,
פיצתה אותו במרשרשים.
מאושר קם שייקר, מן הארץ, לא שכח
להתרחק בצליעה.
במרחב ירד!
ק־דקול טכני
יונים בחרי נשלח לעמאן עם הוראות ברורות:
להשיב להתקפות קול הערבים הקר,ירי
על מדיניות עיראק הפרו־בריטית. לרשותו
העמידה ממשלת בגדאד כלי יעיל ומשוכלל:
תחנת השידור הערבית.
באוזני מיליוני מאזיניו, עורר קולו של
בחרי זכרונות נוגים. בקזבלאנקה, קהיר וחלב
זכרו ערבים את שידוריו מימי מלחמת
העולם השנייה, כאשר עבד בשירות
מכונת התעמולה הנאצית. אז מילא בחרי את
האוויר המרחבי בשבחים נלהבים לגרמנים,
שמילאו את מצוות אללה במלחמתם למען
שיחרור הערבים מאדוניהם האנגליים ומנגן
היהודים. הכינוי ״חג׳ היטלר״ הנפוץ
היה מחמאה מחמאה לכשרון השכנוע של בחרי.
הידיד
הלך. בחרי מילא את שליחות
אדוניו בנאמנות, גידף את המצרים על כי
התנגדו לברית בגדאד .״הברית,״ קבע הקריין
בנימת הגיון ,״היא חומת־מגן לאיסלאם נגד
הקומוניזם.״ התנגדות מצרים, בעיניו, לא
היתר, אלא תקיעת סכין בגב האומה הערבית.

סילוקו של גלאב מפיקוד הלגיון,
נראה היה לכחרי כי ניתנה לו הזדמנות
להשמיץ מחדש את שני אויביו הישנים
ביחד. הוא ניצל אותה בזריזות.
״גלאב זה, שבידיו הופקד הלגיון,״ הכריז
בחרי ,״הפך להיות שומר ראשם של היהודים.
אלמלא גלאב, היה גורלם של יהודי
פלסטין שונה לגמרי ממה שהוא. גלאב
האנגלי לא התיר לשום לוחם ערבי לירות
כדור אחד על האויב, עד לאחר שהאויב
ביצע את דממו ויצא מטווח האש

עתה, גילה השדרן, לאחר שסולק ידידם
האנגלי, מרגישים היהודים כי מחצית כוחם
הותש. כי עתה יאלצו לעמוד פגים אל
פנים מדל אויבם מספר אחד: המלך חי־סיין.
למחרת
בבוקר, נדם קולו של בחרי. בגדאד,
ששילמה את משכורתו, לא הבינה מדוע
תיציא כסף על השמצת ידידיה האנגליים.
״מחמת קלקול טכני,״ הסביר קריין רדיו
ראמללה ,״יופסקו שידורי תחנת השיזור הערבית
מעמאן.״
הוא לא הבהיר אם ״הקילקול הטכני״
חל ביחסים בין ירדן ועיראק.

בחינה חינוכית
בוחן ד״ר שאול לוין.

סקירה מקצועית. אמרגן משה
וזלין בוחן את המועמדות לתואר.

רכוז מחשבתי. פסנתרנית פנינה זלצמו מחשבת את משקפיים כהות עזרו לסרסאי תשוכה קולעת. איש
סיכום הנקודות שהעניקה בעת המבחן לאחת המועמדות. נזרי חביב למצוא אור בצבריות. ירמיצקי, בעוד עורן הדין

בהכרעת הנצגיס שר כל ענפי היצירה ה׳

כך נבחר

בחקירה צולבת נמצאת מועמדת נורית יעקובסון שלמרות גילה אל כסא החקירות נכנסת ן
הצעיר כבשה את לב השופטים, זכתה להיבחר כסגנית לצברית 56׳.

כחדרההמתנה. מועמדת שבולת דה־אן (מרכז) סוקרת עם לילי פיציוטו,
חברתה ללהקת פיקוד המרכז את רשימת המועמדות המשתתפות במבחן.
ך ייאולם הארוך והצר היה אפור. אולי אפור יותר מדי לגבי המאורע
} | שעמד להתרחש בו. הוא לא היה מואר בזרקורים, גם לא
מקושט בחגיגיות. לא נשמעו בו צלילי תזמורת או טירטור מצלמות קולנוע.
אפילו קהל הסקרנים היודע תמיד לחדור למאורעות מעין אלה, נעור הפעם.
הוא לא ידע בכלל על קיומו.
אף על פי כן שררה באולם הרגשה חגיגית. זאת היתר, הרגשת הרצינות
של היושבים ליד שורת השולחנות הארוכה בשל התפקיד המוטל עליהם :
בחירת צברית 56׳.
הרגשה זו נבעה מהעובדה שעד כה טרם הוגדר המושג ״צברית״ .איש
לא קבע עדיין מה מאפיין את הנערה הישראלית, מה מבדילה מנערות
אחרות בעולם, מהי תכליתה בחיים וכיצד היא מתנהגת בחברה. לכל אחד
היתד, הרגשה פנימית ודעה משלו על הצברית. עתה, היה צורך להלביש
את הרגש במילים כדי ליצור דעה צבורית על הצברית.
לכן לא הפכו הדיונים לתצוגה רעשנית העלולה להעליב את המועמדות.
לא היוזמים ולא השופטים היו מעונינים בפרסומת. הם העדיפו דיונים
שקטים ורציניים כדי שתתגבש במרוצת השנים דמות האידיאל המבוקש.
מאותר, סיבה עצמה נערכה גם הבחירה עצמה בגמר הדיון, בהעדר
המועמדות. הטכס הרשמי של מסירת התואר יערך לחוד.

ך* עוד הויכוח באולם נטוש על התכונות המבוקשות של הצברית
1ועל צורת הבחינה המתאימה, החלו המועמדות עצמן להופיע במקום.
הן היו הרכב מגוון של צעירות ישראליות שונות זו מזו בצורתן, התנהגותן,
במקצוען ושאיפותיהן. גם הופעתן היתר. שונה. אחת המועמדות הופיעה
במכנסי עבודה בעוד שחברתה באה בחליפה אלגנטית.
הן ישבו בחדר ההמתנה והיה ניכר שהן היו נרגשות למרות שניסו לחייך
ולהסתיר את מה שבליבן. כל אחת מהן היתד. טיפוס צברי בפני עצמו ורק
חבר שופטים רחב ושקול יכול היה להחליט מי מהן זכאית לתואר.
תפקידה של המערכת תם ברגע שהונחו לפני השופטים עובדות החיים
הפרטיים של המועמדות שנחקרו על ידה. מעתה היתד, הוועדה מחליטה
בהתאם לרצונה ד,חפשי.
ראשונה הוזמנה לאולם הדיונים נורית יעקובסון, לבושה במכנסים כחולים
ארוכים ובסודר תכול. היא היתד, מיד פצצה. שופעת חיוכים ולבביות
מקסימה, חישמלה נורית את האווירה מיד עם כניסתה, הרסה כל מחיצה בינה
לבין השופטים.

שענתה במשן עשר דקות לש*

ועדתה שו פ טי ם. לפני כל־שופט מונח דו״ח של ועדת המשנה על כל אחת מהמועמדות הסופיות ...היתה זאת הזדנז
להכיר זה את זה לראשונה. כך, למשל, נפגשו לראשונה יצרן סרטי חביב נורי חביב עם וותיק המסריטים בישראל
״ממש כמו אודרי הפבורן בחופשה ברומא,״ לא עצרה אחת השופטות
מלהביע את דעתה בקול. נורית הצעירה ישבה בראש השולחן, לא נבוכה
כלל מזוגות העינים הנעוצות בה, ענתה בחן וטבעיות על כל שאלה שנשאלה.
״מדוע בחרת בהוראה כמקצוע?״ התענין לדעת ד״ר שאול לוין, ראש
מחלקת החינוך של עירית תל־אביב.
בעברית צחה סיפרה נורית כיצד הגיעה לבחירה זו. מיד צצה שאלה
נוספת :״האם הינך סבורה שאת באמת ראויה לתואר ז״ שאל שמעון
סאמט העתונאי הוותיק, איש הארץ.
״לא !״ באה התשובה המדהימה. כאן ציינה נורית שם של צברית שנראתה
לה כזכאית לתואר, למרות שלא נכללה בין המועמדות.
אולם יותר מכל, כבשה נורית את לב השופטים כשנשאלה על גילה.
היא לא זייפה אותו, אף שהיה רשום כי היא בת ,16 הודיעה כי מלאו לה

רק 15 וחצי שנה .״וזה מספיק לי בהחלנ
כל המבטים עקבו אחריה באהדה כשן
לניירותיהם, בררו לעצמם את מספר
וההתרשמות.
בזו אחר זו, הוכנסו לאולם שאר הם
בפני חבר השופטים. הם לא היו רחמני
כשנכנסה אופירה ארז, לביישה בחולצה
מיד את התלהבות השופטים בחן הצם
שאלות מכל הסוגים.
״מדוע הנך שואפת לד,יוה מורה?״ שז
״לא ׳מורה, כי אם מחנכת,״ תיקנה ל
השתיים.
העו

הנוער יצחק נימצוביץ נשאר אדיש לתשובה משעשעת של מועמדת ברכה
ל תמיר ורקדנית יהודית אורנשטיין אינם מסתירים כלל את הנאתם.

מסטצרפתי מעיף רוברם• פינסון מנהלה
הקפדני של אייר פראנס, אשר השתתף במבחן.

מפתח מו סי ק לי. בעיני קומפוזיטור
זעירא היתה חשיבות רבה לידיעת שיוה.

סרט אי
איש יומן

ראלית המקורית, אחרי חקירה אישית יסודית
*האם תהיי מוכנה ללמד ילדי ערביים במשולש?״ חקר עורך הדין תמיר.
*האם תוכלי לשיר שיר ישראלי כשתתבקשי לעשות זאת בצרפת?״
התענינו האמנים שבחבר השופטים.
תשובותיה של אופירה כבשו את לב השופטים בכנותן וחריפותן.
המועמדות נבוכו לפעמים כשנשאלו שאלות שלא ציפו להן כלל. בצד
תשובות חריפות ומהירות היססו לפעמים במתן התשובה, ואפילו התבלבלו.
כך למשל ידעה אופירה ארז להשיב על שאלתו של האמרגן משה מלין
מהו המשקה אותו מרבים הישראלים לשתות, ציינה מספר משקאות,
שכחה רק את מיץ ההדרים. המורה לאה שוורץ שעשתה רושם ברצינות של
מורה אמיתית התבלבלה כשנשאלה :״איזו עיר עתיקה יותר, תל־אביב
או יפו?״ ענתה כי הבדל השנים בין השתי״ם אינו גדול.
תשובותיה של שבולת דה־אן היו אופייניות לחניכת ההתיישבות העובדת,
העידו על בטחון עצמי וטבעיות. שבולת קסמה במיוחד לנציג הצרפתי
שנהנה לנהל עמה שיחה ארוכה בשפתו, חקר לדעת אם אמנם קורא לה
הברה כשהם נמצאים ביחידות בשמה המלא, שיבולת.
כשנכנסה גליד, ארקין לאולם, הותקפה במטר שאלות, הצליחה החיילת
החיננית להתחמק מהשאלות החטטניות בתשובה :״סוד צבאי נתגלתה
כבעלת הכרה שאינה נרתעת מלהכליל את עצמה בביקורתה על הנוער
הישראלי.
עם ברכה ירמיצקי חדרו לאולם רעננות נעורים ומרץ של ספורטאית
ששיעשעה את השופטים בתשובות קולעות וחדות. ואילו בעלמה רמתי
ניכרו העייפות מהתבוננות לבחינות גמר של שלוש שנות לימודיה בבית
הספר לאחיות. אף על פי כן השאירה על השופטים רושם של צברית שקטה
בעלת הכרת אחריות. אחות אחרת, זיוה זוהר, יצגה את הצברית הנכונה
למעשי חלוציות והגשמה אישית.

ך* מועמדות הלכו, ועמן החיוכים והצחוק. השופטים החלי בדיונים.
| \ איש איש פנה לנירותיו, שיחזר לעצמו את הדמויות שהופיעו לעיניו,
סיכם את הנקודות.
כמעט ולא היה ספק מי יהיו שלוש הזוכות הסיפיות. הויכוח נסב רק על
חלוקת המקומות ביניהן. ברוב קולות גדול זכתה אופירה ארז בתואר צברית
56׳ .הכריעו לטובתה הופעה צברית מובהקת, בטחון עצמי ורמה אישית,
ואולי גם עובדת היותה חיילת, שנראתה לשופטים חשובה בשעה זו.
נורית יעקובסון שסימלה את החן הישראלי הרענן זכתה בתואר סגנית
ראשונה ואילו עלמה רמתי האחות המסמלת את ההגשמה האישית הטהורה,
זכתה בתואר סגנית שניה.

ב חי נ ה. אופירה ארז שזכתה בתואר צברית 56׳ ניצבת בפני ועדת השופטים.
אופירה הוכיחה כי היא אישיות צברית טיפוסית הן בהופעתה והן בתכונותיה.

שיקול. שופטים שושנה דמארי ושמעון סאמס משווים את סיכום הנקודות
שהעני<ך,ו שניהם לאופירה. בחירתה של אופירה התקבלה׳ ברוב קולות גדול.

ת לכמה אישים מענפי יצירה שונים
נתן אקסלרוד איש סרטי כרמל.
י׳לעת עתה.״״
בה את ההדר. אחר נפנו השופטים
הנקודות המגיע לאור התשובות

עמדות. כל אחת הציגה את
4ביותר בשאלות.
(תימנית רקומה ריקמת כסף ועוררה
^ •הזזזסס שבה, הומטר עליה מטר

? המחנך שאול לוין.
אופירה בהסבירה את ההבדל בין

ים הזה 961

המועמדת האחרונה. עלמה רמתי שהתיצבה אחרונה בפני ועדת
השופטים, סבלה את הרגעים שלפני הבחירה בהרהורים בחדר ההמתנה.

הצבעה. סורד העולם הזה מונה את מספר הקולות שנתנו לאחת הסגניות.
ההצבעה שנעשתה בהרמת ידיים הוכיחה ני השופטים הס בעלי רצון מגובש.

ק1לנ1ננ סרטים
פדננדר־שנים ועוד אחד
מדמואזל ניטוש (ריסוס ,,צרפטליוז)
הוא הכינוי בו ידועה בסרט פיר אנג׳לי,
חניכת־מנזר הנשלחת פאריסה כדי לפגוש
בה את בעלה לעתיד — קצין. היא אמנם
פוגשת בו, אך סבורה שהוא אחר. הוא
סבור שהיא אחרת, נשואה לאחר. הם מתאהבים.
אולם
גבוריה האמיתיים של אופריטה מ־מוסכת
זו הם: סלסטן (פרננדל) ,המורה
למוסיקה במנזר, הידוע בעיר בשם ב. פלו-
רידור (פרננדל) ,מחבר מחזות מוסיקאליים
עליזים (וקליל־דעת) .פרננדל־פרננדל מסתבכים
עקב כפילות זהותית זו במספר תסבוכות.
למשל: נתפשים על ידי מאהבה של
זמרת יפהפיה, זוכים בבעיטת אחוריים ;
מתגלגלים לקסרקט כאיש מילואים מדומה,
עוברים כמה וכמה מדורי גיהנום, נאלצים
לסגל לעצמם זהות שלישית: בן איכרים
מטופש וגמגמן — אחת ההברקות הקומיוח
הגדולות של הקומיקאי הגדול פרננדל.
עכשיו במכירה

קו לנו ע

לא בלי נדד

ץ14ק0ז0אק

האהבה הבלתי גמורה נקורונאדו,
בריטניה) הוא עיבוד רומאן מאת סופר־חטטן
גראהם גרין, על אודות שבועתה של
אשד, אחת: שרה מיילס (דבורה קאר) .כוכבת
קאר היא אשתו של פקיד ממשלתי זעיר
ומשעמם (פיטר קושינג) ,הפוגשת בגבר נאה
(ואן ג׳ונסון) ,הופכת אהובתו.
הימים ימי שלהי הבליץ: פצצה מעופפת
פוגעת בבית בו מבלים הנאהבים בנעימים.
קאר רואה את ג׳ונסון הרוג. היא נודרת
נדר: אם אלוהים יחיה את אהובה היא
תינזר ממנו לעולם. בו ברגע ניעור ג׳ונסון ;
הוא לא היה מת כלל וכלל. אבל נדר הוא
נדר.
מפיץ ראשי. כאן מתחילים הסיבוכים.
מסתבך ראשי: סופר גדין, שהסרט נאמן
מאד לרומאן שלו, מעלה את כל הפלפולים
הדתיים, המושתתים על מיסתיקה קאתולית
שגרין הוא מפיצה הראשי בשטח הספרות.
כיצירת אמנות פגום הסרט מעיקרו עקב
משחקו הקפוא של כוכב מנומש ג׳ונטון• זי
הפעם השניה** בחודש האחרון שמעמידים
לא־שחקן מול המצלמה בתפקיד פסיכולוגי
מובהק, מכשילים בעטיו את הסרט כולו.

הוצאו! פכרואר 1956
המחיר 400 פרוטה

אסוזסא
8 £עז1):ק
הוצאת ינואר 1956
המחיר 250 פרוטה

להשיג בבל מקום

המפיץ היחידי

לא כאותה מידה. אם כי הסרט בכללו
עלול לשעשע ביחוד (ואולי אך ורק) את
חסידי הוודביל /הרי משחקו של סרננדל
הוא שווה־לכל־נפש: הוא מבריק, ואם כי
לא באותה מידה שהבריק בלכיבשה חמש
רגליים, ראוי משחקו ליותר מהערכה.
המציגים קצצו את סופו של הסרט

טי מצקי
אין מתחרה לאבקת בכיסה

זינה
בקצרה בהלה בצוק השחור. ספנסר טרייסי
ממלא תפקיד של שורת־מתנדבים בת איש
אחד, שוקע בצרה בעיירה מדברית אמריקאית
קטנה. רוברטו רייאן, אן פראנסיס•
אבא, אמא, העוזרת ואני. קומדיה
צרפתית שנונה ומשעשעת על אב, אם, העוזרת
ובנם של אבא ואמא, המאוהב בעוזרת.
רובר למורה, פרנאן לדו, גאבי מורלה,
ניקול קורסל.
לא בזר. ניתוחים לרוב בסרט (שקוצץ
ביד רחבה על ידי המציגים) על אודות רופא
המחליט להיות רופא טוב, לא סוחט כספים.
רוברט מיצ׳אם׳ אוליביה דה האבילנד.
גבעת האהבה. ג׳ניפר ג׳ונם, חצי־סינית,
הצי־אירופית מתאהבת בוויליאם
הולדן, אמריקאי כחול־דם. התוצאה: שמח
באולם — כל הנשים בוכות.
• מהתלה קלילה, רצופה שירים ופזמונים,
נמו כובע הקש האיטלקי.
** ראשונה: רוברט מיצ׳אס בלא כזר.

תלוש

מתנה

בבל

תוצרת נקה
המפיצים היחידים חב׳ נורית

קופסה
בע״מ

תמונת פרסומת. צלמי לשכת התיירות הממשלתית בחרו באופירה כבטיפוס צברי
מובהק. הם צלמוה בצורות שונות, השתמשו בצילומים למטרות תעמולה ועידוד התיירות.
** ילדים כאולם התיאטרון היו מן
\ תוחים ומזועזעים. על הבמה שלפניהם
רדף זאב טורף, שהתחפש בבגדי סבתא
זקנה, אחרי כיפה אדומה האומללה שצעקה
בקול דק :״אמל׳ה הצילו ! ״
הילדים, שחששו פן יטרוף הזאב את כיפה
אדומה פרצו בקריאות :״הזהרי ! כיפה
אדומה הזהרי ! הזאב יטרוף אותך !״
אופירה צנחה בעייפות על הכסא בחדר האיפור,
החלה מורידה בעזרת מישחה את ה־הצבע
מפניה. הילדה בת השמונה בשמלה
הקצרה, הפכה שוב לנערה בת 20 במדים
של צה״ל. במקום כיפה אדומה חבשה על
ראשה כיפת חאקי. היא חזרה למלא את
תפקידה כחיילת, כתבת צבאית של במחנה
הנח״ל.
כבכל תפקיד צבאי בלתי קרבי אחר, כן
גם בתפקיד הכתב הצבאי, מסוגלת החיילת
למלא את תפקיד החייל, לשחרר כוח אדם
לשירותים הלוחמים. תפקידה של אופירה ארז
הוא דוגמה משכנעת לכך.

ת הנושאים לרשימותיה היא
בוחרת תוך טלטול להרבה אי־שמים
רחוקים, בתנאים של חייל קרבי: המתנה
ארוכה לטרמפים ואפילו הליכה רגלית. היא
צריכה לחיות עם האנשים עליהם היא עומדת
לכתוב, להכיר את ־בעיותיהם; לשוחח
עם רבים ככל האפשר ולחטט בפרטים
.צדדיים. ועל הכל היא חייבת לראות ולשמוע
את כל הנעשה סביבה, עד שתוכל לבטא בנאמנות
את ההווי עליו היא כותבת.
אל העתונאות, ממש כאל המשחק, הגיעה
אופירה בדרך מקרה בלבד. פגישה מקרית
בתור לאוטובוס עם אשה שהתלהבה מצורתה
החיצונית ודרך דיבורה, הביאה אותה אל
במת התיאטרון המוסיקלי לילדים, ואילו
אל במחנה הנח״ל הגיעה אופירה לאחר גמר
אימוני הטירונות שלה• היא השתתפה בכנס
נח״ל הגדול בחיפה ואחד המפקדים הציע
לה לכתוב את רשמיה. רשימה זו הביאה
אותה אל העתון.
אולם שני אלה הם בבחינת חובבריות בלבד,

התפקיד. אל הערבה מגיעה אופירה לעתים
קרובות בתוקף תפקידה ככתבת עתון הנח״ל.

ך— ? 3רית 56׳

— (י 9.1חרו /

ממתחת חיל׳ החוו
כי אופירה רואה את עתידה כמחנכת. היא
סיימה את הסמינר למורות על שם לוינסקי
בתל־אביב, הוסמכה כמורה. את נסיונה הקצר
רכשה בהדרכת נוער בקייטנות בחופשת
הקיץ ובהקניית הלשון העברית למבוגרים
באולפן לעברית, בו לימדה משך שנה.
היא מותחת קו מפריד בין מורה למחנכת.
״מה הטעם ללמד ילדים נקיים מבתים מהוגנים
שחונכו להתנהג בנימוס ויודעים איך
לאכול ולדבר,״ אומרת אופירה .״הסיפוק
האמיתי הוא חינוך ילדים שבאו מבית חשוך
ועני, הסובלים מחיי משפחה בלתי סדירים.
אותם אני רוצה לחנך שיהיו אנשים טובים,
חברים ואזרחים נאמנים.״
אופירה, שהיא חניכת התנועה המאוחדת
בה היתה גם מדריכה, מבלה כיום בחברה
עירונית יחידה במינה. כמה צעירים שנמאסו

היא המרקידה הראשית.
עיסוקים אחרים, שקטים
יותר, המקובלים עליה, הם
נגיזה בפסנתר וקריאה.
אופירה ארז
השם י.
צבריותה של אופירה בולשת
בחיצוניותה׳ ובתכונוהגיל

תיה גם יחד. ברגע שהיא
מסירה את מדי הצבא היא

נוהגת ללבוש מלבושים ישראליים
עממיים ובעיקר חולמקום
ומגורים תל־אביב
צות תימניות מקוריות. העדיים
המעטים בהם היא מששאיפה

חינוך
תמשת גם הם נושאים אופי
ישראלי. אך מעל לכל
הגשמה אישית חיילת צה״ל
מאפיינים אותה בטחון עצמי
בולט עם גילוי לב.
תחביב נגינה, משחק
כשנבחרה על ידי וועדת
השופטים נתבקשה להשיב
מיד מדוע הופיעה בחולצה
תימנית, ענתה ללא היסוס
:״לפני שלבשתי חולצה
עליהם המסיבות הסלוניות חסרות התכלית
זו חשבתי אמנם כי הדבר עלול להיראות
והטעם, אירגנו חברה׳ קבלו מועדון בבית
כאילו רציתי להשפיע בכך על השופטים,
ציוני אמריקה בו הם נפגשים ומבלים יחד. אף על פי כן לבשתי אותה, כי אני לובשת
הם מסריטים סרטי אמנות, מאזינים להרצאות
חולצות אלו תמיד.״
פוליטיות ואמנותיות, מתווכחים על נושאים
לפני בחירתה נתבקשה אופירה לנסח
שונים, ורוקדים.
סיסמה קצרה שתופנה אל נערות העולם.
לאחר פגישה מעין זו מוצאים התפרקות היא עשתה זאת מיד :״העתיד כדאי בשביל
בריקודי קראקוביאק ברחובות, בהם אופירה
להילחם למענו.״

״אד המטרה שלפניו ״ 1טוראית אופירה ארז עברה אימון
בסיסי בבל חיילת אחרת. היא זוכרת לטובה את חודשי האימונים.

הכימי. הספורס אינו נמנה בין חובבויותיה
המיוחדות, אולם היא נהנית בבריכת השחיה.

העולם הז ה 961

״הזאב יטרוף אותך!״ צועקים הילדים בהצגת הכיפה
האדומה, בה משחקת אופירה את תפקיד הילדה הקטנה והתמימה׳

״העתיד כדאי בכדי להילחם בעדו ! ״
טוענת אופירה. היא עצמה מוכנה להילחם
בעד עתיד טוב יותר לילדים אותם תחנך.

״ אידהיתההמסיכהי ״ כתבת אופירה ארז בראיון מיוחד
עם בת מעברה במסיבת חנוכה של חיילים. יש לה בטחון עצמי רב.

צליל הצלילים לאופירה. בעת היותה לבד בבית,
אוהבת אופירה להסתגר בחדרה, להשתפך בפריטה על פסנתר.

מי אחראי לבך שמצב התחבורה

״אחת הבעיות המסובכות ביותר הקיימות כיום בשטח
התחבורה היא בעיית הסעת נוסעים במוניות הנקראות ׳שירות׳
-המתבטאת בהסעת נוסעים במונית בקווים בהם
פועלים אוטובוסים.
העלאת נוסעים זו נעשית ליד תחנות האוטובוסים במקומות
סואנים והומים. דבר המעכב ומפריע לתנועה העוברת והמהווה
סכנה לנוסעים המשתמשים במונית -היות והמונית
מבחינת בנייתה, המרכב הדלתות וכו׳ אינה מאפשרת החלפה
מהירה של נוסעים ובטחון הנוסעים אינו גדול בפרט בעת
היציאה מהמונית, הנעשית גם מצד שמאל --

שבדות ומספרים

המונית מוגבלת למספר קטן של נוסעים ומייקרת את
הנסיעה. שטח החנייה של מונית אינו קטן בהרבה מזה של
אוטובוס וכוח הקליטה שלה קטן בהרבה בהשוואה לשמונים
הנוסעים המתחלפים באוטובוס. המונית נהפכת על-ידי זה
לגורם המעכב ומפריע לתנועה ומביא לידי כך שתמורת
נוחיות של נוסע אחד, המתחשב רק בצו כיו הוא, תופרע
התנועה הסדירה של נוסעים רבים ברחוב --
יש לפעול להקטנת הנגע והסרת מכשול זה מהדרכים.״
(פקיד בכיר של משרד התחבורה בישיבת הוזעדה
המחוזית לתיאום התנועה בחיפה ב־ 18 לנובמבר ).1954

המספר המכסימלי של מקומות ישיבה במונית שירות הוא שבעה ;
באוטובוס חדיש — חמישים ואחד 3600 .עובדי אגד הם בעלי נסיון
כביד: הם מסיעים מדי חודש ביססו 1אוטובוסים 2ו מיליון נוסעים
לאורך חמישה מיליון קילומטרים. דרושות 2ו מוניות כדי להסיע
את 80 הנוסעים אותם מסיע אוטובוס ממוצע בנסיעה ממוצעת 12 .מוניות הנוסעות במהירות של 30 קילומטרים לשעה זקוקות ל־ 250 מטר
רחוב לעומת 30 מטר שתופס האוטובוס. אוטובוס ענק חדיש עולה 30 אלף לירות ומסיע עד שמונים איש בנסיעה אחת. מונית שירות אחת,
לעומת זאת, המסיעה שבעה אנשים בלבד — עולה 12 עד 14 אלף לירות. ומזה חלק ניכר במטבע זר, החיוני כל כן לכלכלת המדינה.

על רקע חמור זה ראיין כתב מיוחד את
מר יוסף בן־משה, מנהל האגף ליחסי ציבור
של שירות האוטובוסים אגד (א.ש.ד .).מר
בן־משה עמד ביתר פרוטרוט על הצדדים הרבים
של בעיית מוניות השירות, שהגיעה בימים
האחרונים לשיא חריפותה בעיר חיפה.

מר בדמשה, האם השתנה משהו
ב־ 15 החודשים האחרונים מאז
אמר אותו פקיד נכוה את שאמר ץ
לא ולא. להיפך. המצב הולך ומחמיר• העיר
חיפה׳ למשל׳ מוצפת לאחרונה מוניות
ללא גבול. הזרימה המוגברת של מוניות לרחובות
חיפה נובעת משתי סיבות ) 1( :
יבוא מוניות נוספות מחוץ־לארץ (תמורת
מטבע זר חיוני) ללא תכנון וץ )2דחיקת המוניות
מהשירותים הבינעירוניים עקב שיפור
שירותי אגד הבינעירוניים.

דמה היא התוצאה המיידית של
הצפת חיפה על־ידי המוניות ז
נוצר מצב שהיה מסכן את קיומו של כל
שירות ציבורי מסודר.

מדוע ץ
פשוט מאד. שירותי האוטובוסים הציבוריים
פועלים לפי לוחות זמנים קבועים מראש, הנקבעים
על סמך מספר ידוע של נוסעים הזקוקים
לאוטובוס או העלולים להשתמש בו.
הכנסת גורם נוסף, בלתי מרוכנן, למערכת
מסובכת זו מפריעה להתפתחות הטבעית של
שירות האוטובוסים ובמקים לעזיר לשיפירו
גורמת להרעתו על־ידי הפחתת מספר הנוסעים.

כן־משה, אתה אומר כי מוניות
השירות לא רק שאינן מביאות
לשירות הסעה נוח יותר, אלא
להפך, גורמות להרעתו. אולי תם-
כיר את דכריד.
ידוע הדבר בעולם כולו כי תפוקתי של
שירות אוטובוסים מנוצלת. במידה מספקת
רק בשעות הגיאות בתנועה — בכל יתר
שעות היום אין כוח קיבולם של האוטובוסים
מנוצל במידה מספקת.

העולם הזח 961

הגיע עד

ומהי התוצאה של חוק-תעכורה
זה ץ
הפחתת מספר הנוסעים, הנחטפים על־ידי
מוניות השירות, חייבת להביא לידי צמצום
שירות האוטובוסים, לפגיע ביעילותו ועלולה
אף לסכן את קיומו. כי חישוב מחירי הנביעה
נעשה על ם מך איזון מדוייק של הוצא־ת
והכנסות המבוססות על ניצול רציונלי של הכלים
וכוח האדם. מובן שהפרת איזון זה
על־ידי פגיעה בניצול הרציונלי, חייבת להביא
לידי העלאת מחירים, או כפי שכבר הסברתי,
אף להתמוטטות ש רות האוטובוסים•

עיר ללא מוניות
מר בן־משה, תסכים אתי שמשמעות
הדברים האלה היא חמורה
כיותר. האם אתה באמת משוכנע
בי הפגיעה של מוניות השירות
רעה כל כך *
לדאבוני כן. הנה, למשל, צד אחר של ה־בעייה:
כידוע מותנית פעולה תקינה של
שרות האוטובוסים בביצוע בלתי מופרע של
לוח זמנים. ודבר זה נמנע כיום על״ידי מוניות
השירות המשבשות את נסיעת האוטובוסים
על־ידי הפרעה בתחנות וסתימת הרחובות.

מחיר
הנסיעה באוטובוס זול מאשר במונית. אין הנוסע מתעייף מישיבה באוטובוס.
הוא יורד אחר הנסיעה כאילו לא נסע, שעה שבמונית יש חק מקום נוח אחד —
ליד הנהג. ביום שביתת המוניות בתל־אביב, בשנה שעברה, עלתה מהירות התנועה
בי־/ס .50 המוניות לא סתמו יותר את מסלולי הנסיעה והאוטובוסים נעו מהר יותר
ומרווחים יותר. כל נוסע במונית עולה לאוצר פי חמש במטבע זר מאשר נוסע באוטובוס. רחובות עיר נוצרו לשם העברת נוסעים רבים
ככל האפשר ולא לשם העברת כלי רכב רבים ככל האפשר, קבע מומחה תחבורה בינלאומי, לאחר ביקור יסודי בערי הארץ.

זאת אומרת כי הפרעה שד
שניות מספר בכל תחנה לאורך הו
מסויים, שאינה ניכרת כשלעצמה,
גורמת כסופו של הקו לאיחור רב
וזה מספיק כדי לשבש את כד לוח
הזמנים 1

הקץ לאנדרלמוסיה האיומה הזאת
בתחבורה ו
נכון
מאד. וזהו גם הסוד של הופעת
״חורים״ בקו מסויים ואחריהם הופעת מכוניות
מספר בזו אחר זו. כמו כן אין שום
ערך לתכנון התנועה אם מספר הנוסעים משתנה
מפעם לפעם באופן בלתי צפוי על־ידי
תנודות בעבודה הבלתי מתוכננת של המוניות.

התוכל
לתת לי דוגמה מוחשית
לדבריך, מר כן־משה 1
בבקשה, ביום שמגיעה אניית נוסעים לנמל
חיפה, כמעט ואין לראות מונית בעיר.
התוצאה היא כמובן שאגד, כשירות ציבורי,
חייב להטיל עשרות רבות של אוטובוסים לקווים׳
ללא כל הודעה מראש.

אני רואה כי האחריות כלפי ציבור
הנוסעים אינה מתהדקת שווה
כשווה בין מוניות השירות לבין
שירות האוטובוסים.
בהחלט שלא. שירות האטובוסים נדרש לקיים
תחבורה לפי צרכי ודרישות האוכלוסיה,
בלי התחשבות עם הכדאיות של קו זה או
אחר — ובצדק, כי אכן שירות האוטובוסים
הוא שירות ציבורי. מוניות השירות, לעומת

כדאי לזכור:

זאת, פועלות לפי ראות עיניהם של נהגיהן
בלבד.

בסיס ללא תהליך
מר כן־משה, אתה קבעת כי
תחרות מוניות השירות אינה גורמת
לשיפור שירות האוטובוסים,
אלא להפך. מה, אם כן, בן גורם
לשיפור שירות האוטובוסים ץ
שיפור שירות האוטובוסים תלוי אך ורק
ביבוא אוטובוסים חדשים במספר מספיק —
כפי שהוכח בשנתיים האחרונות. אך יש
לזכור כי שירות האוטובוסים מבוסם קודם
כל, ומעל לכל, על תכנון• שירות האוטובוסים
מבוסס, למשל, על ההנחה שברווח הזמן
בין אוטובוס לאוטובוס יתאסף בתחנות מספר
הנוסעים הדרוש. חטיפתם של הנוסעים על־ידי
מוניות השירות שוללת את הבסיס הכספי
משירות האוטובוסים מבלי לספק תחליף
מספיק.

אגב, מר כן־משה, האם ציבור
הנוסעים הוא הנפגע היהיר מהתחרות
הפרועה של מוניות השירות
בשירות האוטובוסים ץ
לא. כאיש אגד אני אמנם יודע עד כמה
נפגע ציבור הנוסעים של חיפה ופרברי תל־אביב,
כגון חולון, אך למען האמת יש לומר
כי אין הוא הנפגע היחיד ואולי אפילו לא

העיקרי. כי הנפגע האמיתי הוא משק המדינה.
ההוצאה לכל נוסע המוטלת על משק המדינה
על־ידי מוניות השירות עולה פי כמה
על זו של שירותי האוטובוסים. הוצאות הנסיעה
במונית שירות מורכבות בחלקן הגדול
מתשלום עבור דלק, צמיגים, חלקי
חילוף זכו׳ ,הנרכשים, כמובן, תמורת מטבע
זר. בשירותי האוטובוסים, לעומת זאת, ההוצאות
האלה מהוות חלק קטן בהרבה ממחיר
הנסיעה.

עזרה ללא תועלת
עובדה זאת ידועה בוודאי גם לשלטונות.
מה היא תגובתם ו־למרות
אזהרותינו השלטונות כמעט ומתעלמים
מן הבעייה. הסדרים שונים שהובטחו
לא בוצעו.

לאיזה הסדרים אתה מתכוון, מר
בן־משה ז
המוניות לא הוצמדו לשירותים קבועים
(עירוניים או בינעירוניים) וזרימתן מכל פינות
הארץ אל השירותים העירוניים נמשכת.
יבוא המכוניות, העולה בסכומים ענקיים במטבע
זר, לא הופסק; הפיכת מוניות בעלות
ארבעה מקומות ישיבה למוניות בעלות ששה
או שבעה מקומות ישיבה לא הופסקה. חטיפת
הנוסעים מתחנות האוטובוסים לא חדלה•

וכיצד, ככל זאת, אתה רואה את

אודה ^7ל האמת. אני נדהם מהעובדה ששלטונות
המדינה והעיריות אינם מקיימים
את תפקידיהם כמדריכי הציבור ואינם משתלטים
על האנדרלמוסיה ונראים כחסרי אונים
לחלוטין לשים קץ למצב המסוכן הזה.
מצדנו, עושים בכל אופן כל שביכולתנו —
אבל אין זה מספיק. אם, למשל, אנו מעבירים
אוטובוסים נוספים לערים, לא רק שאין זד.
עוזר אלא להפך — מזיק, כי הרחובות הסתומים
על־ידי מוניות השירות נסתמים עוד
יותר על־ידי תוספת האוטובוסים.

זאת אומרת, שמאמצי שירות האוטובוסים
יעלו כתוהו אם שלטונות
התחבורה לא יקבלו על עצמם
את הסדר התחבורה הציבורית
בערים ובפרברים.
נכון מאד. ולשם כך אני מציע :
• הרחקת כל המוניות הזרות מהשירותים
העירוניים.
• הפסקת יבוא מוניות נוספות.
• איסור הפיכת מוניות של ארבעה מקומות
ישיבה למוניות של ששה או שבעה
מקומות ישיבה.
• הרחקת תחנות מוניות השירות לרחובות
צדדים.
• במקומות בהם אין אפשרות להעביר
את תחנות המוניות לרחובות צדדיים יש להעתיקן
למרחק של 100 מטר מתחנות האוטובוסים.

ו״ חלנוסע

אנשים
חבר, לא אוהד

וזאת הסיסמה:

וכתתו חרג! הנ!? 6 8
ו 08ח ]/תהכן /^/כ ו 0י תט

ג ל 1ב 1ס
המ ילו וה
הוא עממי באמת

העממי

-זאת הוכיחו הזוכים, שהנם

חיילים

פועלים

פקידים

ע־חקלאים
ועולים חדשים
הפרס

40.000

בהגרלת דימילוזה העממי — 1954
6ימים.
שתתקיים בעוד
ל הגדול
-רכוש אגרת עוד היום בבנק הקרוב -

כ תו ת

11:1 05111:1

/ 0ס 15 מכלל רווחי מפעלי גיר
אמריקאיים ישראליים בע״מ בשתי
שנות הייצור הראשונות שלו,
הושקעו מחדש במפעל חדרה.
מדיניות זו של השקעת רווחים
פירושה התרחבות מתמדת.
בצורה זו בלבד יכולה תעשית הניר
הישראלית להצמד ׳להתפתחויות
טכניות חדשות, ליצור מקורות
תעסוקה נוספים, לספק עבודה
לתעשיות מקומיות אחרות והבטחת
אספקת תוצרת בעלת איכות גבוהה
לשוק המקומי.

מפע לי ניר

א מ רי ק איי ם יננוראליים בטייס

סנהדר הרבנים המאוחדים
באמריקה

כל הקוראים המבקשים לכרוך את גליונות העולם הזה מהשנה שעברה — או מכל שנה אחרת —
מתבקשים להמציאם בדואר (ת. ד 136 .תל־אביב) או באופן אישי(רחוב גליקסון ,8תל אביב, בין השעות
.)18.30 — 16.30 — 13.00 — 11.00
מחיר הכריכה הוא 3.500ל״י והקוראים החפצים לקבל את הכרך הביתה בדואר מתבקשים להוסיף
סך 500 פרוטה.
הקוראים מתבקשים למסור את השבועונים בחבילות מסודרות, כשהגליונות מונחים לפי מספריהם
הסידוריים, עם המספר הקטן למטה והגליון האחרון של השנה, למעלה
המערכת תשלים את הגליונות החסרים תמורת תשלום נוסף של 350 פרוטה לגליון.

מו ס ד סו ני 2 0 :למאוס

אגודת רבנים מאושרים מאת הממשלה
באופן רשמי, מעניקה ת עו־דוה
סמיכה לרבנים, בני ישיבות
וצורבא דרבנן, לאחר בחינה בכתב.
התעודה מאושרת בחתימות הרבנים,
ראשי האגודה, ובהחותמת והגוש־פנקא
הרשמית של הרבנות, שיש
לה תוקף חוקי בזכויות מיוחדות.
לשכת העבודה ע״י סנהדר הרבנים
המציאה להמוסמכים המובטלים משרות
רב בקהילות שונות. המעונינים
יפנו :

6ז\68151311״^ 55001816£1 1
81;6ו 11נ 1נ( 1^£11א 0ג< 1110ז ) 0
0£1ח 6מ{ ^ 1ס

661:,־259 \ ¥631; 34111 §11
¥0111 — 11. 8 ע\ 6א

ככנסת נפוצה השבוע בדיחה על
חשבונו של היועץ המשפטי חיי ם
כהן: הוא ביטל את התביעה נגד
העולם הזה כמתנה לעצמו, ליום הולדת
ה־ 45 שלו, שחל השבוע
גיבורה של בדיחה אחרת היה ראש
הממשלה דו ד כן ־ גו ריון: לאחר
שדובר מפא״י הודיע כי עסקני מפא״י
יורשו להמשיך לפעול רק בתפקיד
אחד ויחיד, שאל אחד העיתונאים :
״באיזה תפקיד יחיד יסתפק ראש הממשלה
ושר־הבטחון אגב,
שניים מחברי מפא״י כבר קיבלו היתר
מפורש להיות יוצאים מן הכלל (שעדיין
אינו כלל כלל וכלל) ,להמשיך
לכהן בתפקיד כפול: המזכיר הכללי
של ההסתדרות מרד כי נ מי ר וראש
האיגוד המקצועי א ה רן בקר,
היושבים גם בכנסת ומה היה
פרויד אומר על התפקיד הכפול שייחם
לעצמו בטעות שר־האוצר לוי
א ש בו ל? בנאומו בטכס התיישבות״
הקבע בעין־גדי פתח אשכול :״בתוקף
תפקידי כשר־האוצר וכשר־החקלאות
שריהחקלאות קדיש
לוז, נראה מופתע ביותר מ־הדחתו
הפתאומית מן הממשלה, אך
אשכול תיקן את עצמו בחופזה רק
לאחר שנציג הסוכנות זלמן שזר
תקע בעדינות את מרפקו בין צלעותיו
של הנואם אגב, כשל־לשון
אחר של אשכול היה השבוע נושא
של מכתב למערכת הבוקר שנחתם
על ידי ״בת פתח־תקווה״ ,שהתלוננה
על הכינוי ״מלבסי״ שזרק
אשכול בפניו של ח״כ צ״כ יוסן ז
ספיר .״חרותה מכרוני תמונה,״
כתבה מחברת המכתב .״בשובי מ־בית־הספר
ישבתם ליד השולחן אתה
אדוני השר, אז שקולניק( ,ואחרים)...
אמי ז״ל הגישה לכם אוכל שבישלה
ולחם שאפתה במו ידיה לביסוס
טענתו כי רבים מחברי המפלגה
הולכים בתלם רק מחוסר ברירה,
סיפר אשר ידלין בכנס צעירי
מפא״י את הבדיחה הבאה :״פקיד
ממשלתי פגש פקיד אחר ושאל: אתה
חבר מפלגה י לא, השיב השני, אני
רק אוהד. ואני, אמר הראשון, בדיוק
להיפך — חבר, אבל לא אוהד
ד״ר יגאל ידין, שחזר בשבוע
שעבר ממסעו בבריטניה, סיפר כי
בולמוס שרה אמנו תקף את העיתונות
העולמית עד כדי כך, שעתון
דרום־אפריקאי כינה את שרה ״ג׳י־נה
לולובריג׳ידה של מדבר סהרה.״
ידיו עצמו הסתפק בהערכה
צנועה הרבה יותר .״כשיוחלט על
פירסום תוכנה של מגילת הנחושת,״
אמר ,״אין להניח שהצנזור יפסול
אוחו מטעמי מוסר.״

מעבר למסר הקרטון
המזכיר הכללי של האו״ם, דאג
האמרשילד הותקף השבוע, כשערך
מסיבת עיתונאים על סיורו בעולם,
בשאלותיו של סופר חרות
בארצות־הברית, איזאק סמואלס,
בדבר התקריות הדיפלומאטיות שליוו
את ביקורו הקצרצר בישראל. האמר־שילד
התנצל, טען כי בקשת יועציו
שלא להחתים את הדרכון שלו בחותמת
ישראלית הוגשה שלא בידיעתו,
ואילו התקרית השנייה, ביטול
קבלת הפנים שהיתר צריכה להיערך
בירושלים ,״היתר החלטתי האישית
ונבעה מן האחריות המוטלת עלי בתוקף
תפקידי, כסי שהבנתי אותו
דירתו הצרה של מנהיג תנועת החרות
מנחם בגין, שהיתר, פעם
חלק מחדר מדרגות, מלאה השבוע
מאות אורחים שבאו לחוג בה את
מסיבת הבר מצווה של זאב כני*
מין בגין, הנקרא כך על שם זאב
ז׳אבוטינסקי ובנימין זאב הרצל
בדיחת המסיבה היתד, שכחתו העצמית
של ח״כ חרות ד״ר יוחנן
כאדר, שהחל את ברכתו במלים :
״אדוני היושב ראש, כנסת נכבדה״
ידין
...בד ר כו של ד״ר יגאל
יצא השבוע גם איש־צבא מפורסם
אחר בעבר: מפקד חטיבת גבעתי
שמעון אכידן, חובב ארכיאולוגיה

זזוסס 1פ: ת ד
( בנק א״י לדיסקוננו בעיימ1

מתאבק הלפרין בגוב־האריות
; 0ז לטובתו
מובהק, שהצטרף למשלחת חפירות שיצאה למצדה
במקום ישיבת המליאה, אפשר
יהיה לכנות זאת עוד מעט בשם ישיבת
הריקנות,״ כך התלונן השבוע יושב־ראש
הכנסת יוסף שפרינצק, בהציעו לשלול
את רשות הדיבור מח״כים הנעדרים מאולם
הכנסת בהגיע תורם לדבר חבר מועצת
עיריית תל־אביב מטעם חרות, דוד יומן,
הציע השבוע להעניק לכל חברי המועצה
כרטים־חינם לבית המרחץ העירוני. מששמע
זאת אחד העיתונאים, רשם על פתק פסוק
משיר חסידי מפורסם :״וטהר ליבנו.לעבדו
באמת שגריר סוריה בודאשינגטון פא*
ריד זאיין־א־דין סירב השבוע להופיע בשידור
טלביזיה לצידו של שגריר ישראל
אבא אבן אלא אם כן יותקן ביניהם מסך־
קרטון, שלא יאלצו לשהות במחיצת האוייב.

גור־אריה־רפאל
רשימת הנוסעים: זקן השומרים אברהם
שפירא נסע השבוע לארצות־הברית לפי
הזמנת העיתון האידישאי מורגן ז׳ורנאל
טאגבלאט, העומד לפרסם את זכרונותיו בהמשכים
שחקן אהל מאיר מרגלית
עומד לצאת לסידרה של נשפי קריאה ומשחק
בעברית ובאידיש בדרום־אמריקה
מתוך פנקס החוזרים: אלוף העולם
בהיאבקות חופשית רפאל (מר ישראל)
הלפרין, שחזר השבוע מביקור בדרום
אפריקה, הביא אתו לא רק נצחון על אלוף
דרום־אפריקה ווילי ליו״ברג ( 118 קילו־גראם)
,אלוף רודזיד, והאימפריה הבריטית
לס הרברט ( 121 קילוגראם) ואלוף מרכז־אפריקה
פרסי הול ( 123 קילוגראם) — אלא
גם נצחון על אריות גן־החיות ביוהאנסבורג,
שאל כלובם נכנם בלתי־מזויין לאחר התערבות.
בצאתו בריא ושלם מגוב־האריות,
זכה הלפרין לכינוי ״דניאל החדש״ בעיתונות,
ובגור־אריה מתנת הנהלת גן־החיות, שיגיע

לישראל החודש ויימסר על־ידי הלפרין לגן
החיות בתל־אביב .

חלוץ! הכוכבים
כשביקר השבוע בישראל מיליונר־הודיסקי
הקנדי שמואל (״סם״) ברונפמן (700
מיליון דולאר, לפי הערכה צנועה) ,סיפר
טדי קולק, הממונה על המיליונרים מטעם
המדינה: כשביקר אצל ברונפמן בקאנאדה,
מצא שמשרדו מלא וגדוש פסלים של נא־נהג
פוליון
בונאפרט. באמצע השיחה,
ברונפמן להצביע על הקיסר הצרפתי בתנועת
ביטול ולומר :״מה יש? לי יש יותר כסף
מאשר היה לו אורח אחר, המפוחאי
לארי אדלר, נזכר השבוע כי בהיותו בגייי
עשר ניסה לתרגם לעברית את הפזמון יש
לנו בננות. מאז הספיק אדלר לשכוח את
העברית כמעט עד למילה האחרונה (מלבד,
כמובן ,״שלום, תודה רבה, להתראות
״באת לעיר, לך בדרכיה״ — כלל זה ביקש
השבוע לקיים כוכב הקולנוע הבריטי דוד
קוסוף, המבקר בישראל, שהופיע לנשף של
מגן דוד אדום במלון השרון השבוע לא
בסמוקינג אלא בחליפה פשוטה, מתוך הנחה
כי ישראל היא ארץ חלוצית. הוא היה היחיד
בתלבושת פשוטה זאת ואילו המנגן־
הבדרן לייאונל האמפטץ הודיע השבוע
כי בבואו בקרוב לישראל יש בדעתו קודם
כל לעלות אל הרב הראשי יצחק אייזילו
הלוי הרצוג ולברך בפניו ברכת הגומל
על צאתו בשלום מהתאונה שאירעה ללהקתו
הסופר יגאל מוסיגזון, שחזר
והפליג השבוע בכי 1זן ישראל־הוליבוד, הודיע
בינתיים כי הוא עוסק בכתיבת מחזה היסטורי
אודות שמשון הגיבור הבדרנית הכושית
ג׳וזפין כייקר, המופיעה עתה בשטוק־הולם
בירת שבדיה, נוהגת מאז ביקורה בישראל
לפתוח כל הופעה מהופעותיה במילה
העברית ״שלום 1״

פסוקי השבוע
• משקיף או״ם, לאחר חקירת הטייס הישראלי שנאלץ בשבוע שעבר לנחות
נחיתת אונם במטוס קל לא הרחק מדפנה, לאחר שנפגע מיריות הסורים :״אם
בחורים כאלה לכם, הרי האוירונים שלכם שקולים כנגד המיגים שלהם.״
• העיתונאי שלום רוזנפלד, על המצב בידרן לאחר הדחתו של גנראל
ג׳ון באגוט גלאב מתפקידו כמפקד הלגיון הערבי :״מן הפחה אל הפחת.״
• ח״כ חרות ד״ר יוחנן כאדר, בנסותו להסביר לפולה בן־גוריון כי
עליה לשכנע את בעלה לחזור בו מדברי העלבון שהטיח כלפי מנחם בגין :״בחיי
כל זוג נשוי קיימת שעה בת חייבת האשד, לתת מנה לבעלה ! ״
• הסופר אהרן מגד בלמרחב :״לפני שנתיים ידענו על מי לרגוז: מפא״י,
השבוייה בידי הבורגנות. רוגז קדוש היד. זה, מקודש בק״ן השבעות מפלגתיות.
היום הרוגז לא קדוש יותר. אפשר לדבר רק אל עצמנו״.
• המשורר חיים גורי :״צריך אדם להתכסות ימים רבים בשמיכות צבאיות
מצחינות כדי לכבד זוג סדינים לבנים. צריך אדם לרעוב ולהיות בודד מאד כדי
להבין את משמעותם של לחם ואשת, ולמצוא עד כדי עילפון כדי לכבד את המים,
מי הברז הפשוטים.״
• ״מעריב״ :״ראש הממשלה דוד בן־גוריון נשאר נאמן לשיטתו כשיצא
לעבודת ביצורים: הוא לא השתמש באת, אלא גלל סלילי תיל דוקרני.״
• שמואל בזק, מזכיר וועדת הכלכלה של הכנסת, בראותו במסיבת פורים
נערה לבושה במחשוף עם שמלה :״היא אקדמאית. היא לובשת ששים וששה אחוז.״
• העיתונאי אורי קיסרי, בעצה לנערה שידידה מסרב לשאת אותה בטענה
שהוא אמן :״סוף סוף, לא כל הגברים הם אמנים ...יש גם גברים.״
• אשת החכרה ג׳ולי גאבור, אמן של שלושת נערות־הזוהר המפורסמות :
״אינני מבינה מדוע מרבות הנשים האמריקיאוה לדבר על עצמאותן. עמוק בלבה
משתוקקת כל אשה להיות שפחה.״

העולם הזח 911

מברג
לגברות

לגבר ים
לילד ים

5נ עלי ם

איכות משובחת
מכח ר גדול

שרבמכית החרושרו;לצרכן

תל א בי ב, רוז׳ הגליל , 11* 6 * 1.11 57 . 2 - 4זוו1£ 1 *\/

\ 7ב׳ר\יכזי ת 7-4x10 5ט? #41 . 9

ארבעה
מי יודע?
קוניאק סוכריין אחד
שנים -פלוס קורדיאל
שלשה -שרי קורדיאל
ארבעה -יין ישן נושן
כולם -מהתוצרת המשובחת

יקבי פרידמן

זכה בפרס הגדול
יוסי שקבל ליום הולדתו את מצלמת
פוטו ברנר שהשתוקק לה מזמן. שום דבר
לא יכול היה לגרום לו אושר יותר
גדול. אצל ברנר קבל גם הוראות שמוש
וכעת הוא מצלם צלומים יפים להתפעלות
כל המשפחה.

ובדנו־פוט
חיפה,דח1ב
החלוו^ 31

פתח־תקוה

אבנעל

תוצאת תחרות השמות

כפרם הראשון 150 ,ל״י, זכתה פרידה מדיני מכפר קדימה
כעד השם

ס ל 1א*

כפרס השני 100 ,ל״י, זכה אליעזר קמחי משיכון רסקו ,14
ירושלים, כעד השם

סאן !
כפרם השלישי 50 ,ל״י, זכה ישראל ישראלי מרחוכ הגיטם ,8
רמת־גן, כעד השם
ברבור הזוכים יקבלו את הפרסים בדואר. פרסי תנחומים יחולקו לשאר הזוכים.
הנהלת ״אבנעל״ מודה בהזדמנות זאת לאלפי המשתתפים בתחרות.
* בני ציון היקריס המסולאים בפז
(איכה ד׳ ,ב׳)

עמום קינן בברלין

וא3

ך• רפכת הנוסעת מקלן להנובר היה
קר. באירופה לא מסיקים את קרונות
המחלקה השלישית, אפילו בלילה קר של 20
מעלות מתחת לאפס. צריך לעשות עוד פעם
מהפכה. ממולי ישב פרצוף אחד וחייך
מאוזן עד אוזן. גם אוזניו הארוכות חייכו.
הוא שאל אותי בצרפתית אם אני צרפתי,
אבל אני ידעתי שהוא יהודי. הוא הודה
בכך, אבל למען הציבור הרחב הוא שאל
אותי כל הזמן שאלות בצרפתית. בסוף גם
הוא נרדם. שני צעירים גרמנים העירו בגסות
ילדה קטנה שישנה לה ופינו להם מקום.
האבא של הילדה אמר שבצרפת לא היו
עושים ככה. הוא ידע מה שהוא אמר, כי הוא
היה חייל גרמני בפאריס. הוא ידע שבמזרח
התיכון חם בעונה זו של השנה, כי
אביו היה חייל בצבאו של רדמל. הוא הסביר
לי שאיש אינו רוצה במלחמה, אף על
פי שלא שאלתי אותו בכלל. וזה מראה
שאנשים יודעים מה צריך לענות אפילו
אם, לא שואלים אותם.

אי הקרוי כרדין
** הנופר טסים לפרלין^זסשר^טוס
]ו כמעט מכל מקום, אבל גם מהנובר. שעה
אחת. ברלין היא אי גדול, מוקף אוקינום
אדום. על האי חיים כמה מיליוני אנשים
ומחכים עד שהמים יסוגו והאי יתחבר עם
היבשה. הם בכלל לא יודעים שזה אי,
והם בטוחים עד היום שברלין היא מרכז
העולם. ולא סתם מרכז, אלא מרכז רוחני.
הם בטוחים ששם מסביב לקיורפירסטנדם הם
נאבקים על נשמת העולם. וכשהם שוכחים
לפחוד, הם נורא גאים בזה. קורפירסטנדם
יכול היה להיות דומה לשאנז־אליזה, אבל
בשביל שיוכלו להבדיל ביניהם הוא איני
דומה. אשר לאונטר־לינדן, הרי הוא נמחק
מעל המט־ ,באחת השנים הנשכחות ביותר
בהיסטוריה, שנת 40 ומשהו. שתילי
תרזות רכים וחדשים מבצבצים שם מתחת
לקרח בין עיי החורבות, אבל הם
לא מרמים איש. גם בקורפירסטדם התיז אי

פגו טפשי את השפיץ של הקתדרלה
של הקייזר וילהלם, והיא נראית עכשיו
כמו גרמני שמן וקרח שהסיר לפתע את
המגבעת וכולם רואים שהוא קרח. מאחורי
הקתדרלה־ מגרש קרח, המכוסה עשב
בזמן שאינו מכוסה קרח, ועל המגרש קפה
ספרותי נורא מפורסם שפעם ישבו בו
היינריך מאן וקפקא. היום אוכלים שם נקניקיות.
בברלין אוכלים בכלל הרבה נקניקיות,
בלי סכין ומזלג, והאנשים גם נראים

נערות בנות חמש עשרה מציעות ברחוב
משהו שאין להן מושג עליו. בברלין אין
להן זמן אפילו להיות בתולות. בדיוק כמו
נקניקיות. אבל בקור הזה אפילו כושים
לא מביטים אחורנית.

,תחנה אחרונה׳׳
^\פ שר לנוע כאופן חופשי ממד
\ 1ר ח למערב וממערב למזרח. בשתי מערכות
של רכבת תחתית, האו. באן והם.
באן. כי ברלין נמצאת לא משני עברי
מסך הברזל, אלא על מסך הברזל. זה לא
כל כך טוב בשביל הביזנס כמו שהיד,
פעם, ומסיבה זו עברו רוב היהודם לברצלונה.
כמה מהם עדיין נשארו, והם מלשינים
איש על רעהו בפני הרוסים או
בפני האמריקאים ומפעם לפעם נהרג מישהו,
ואז אי אפשר לכלוא אותו לחמש
שנים באשמת אי תשלום מכס. יש צדק.
עד לפני כמה חודשים היה הקונדוקטור
מכריז בפרידריכשטראמה :״תחנה אחרונה
של הדמוקרטיה אבל גם מהצד השני
היד, הקונדוקטור מכריז בפרידריכשטראסה ::
״תחנה אחרונה של הדמוקרטיה נוהג זה,
בוטל עתה, כי איש לא יכול היה להחליט׳
לאור הנתונים הללו איך לקרוא לפרידריב״
שטראסה.

משהו על כרכט׳
פ יש שני עולמות שונים וזרים;

לחלוטין, הרי הם ברלין המערבית ו ברלין
המזרחית. מרק מזרחי עולה בשוק;
הרשמי חצי מרק מערבי ובשוק השחור רבע.
רמת החיים נמוכה יותר, פחות פולקסוזאגנים;
ומכוניות אמריקאיות, פרצופים יותר אנו שיים.
במקום ספריהם של גנרלים נאציים
אתה מוצא בחנויות הספרים ובקיוסקים את
ספריהם של מארכס ולנין, והרבה הרבה, ספי
רות טובה. המקום היחידי באירופה בו מוצאים
היום כתביהם של סופרים מתקדמים
(ללא מרכאות) מכל העולם, הוא ברלין המזרחית.
מעט
האינטליגנציה הגרמנית שנותרה לפליטה
לאחר כל השחיטות והקניות חזרה
לשם. מרכז העצבים הוא תיאטר אמשים־
באורדס של ברטולו ברכם. אשתו של ברכט׳
קיבלה אותי בסבר פנים נאות והסבירב.
לי שברכט חולה ושוכב במיטה. אבל יכולתי
לשוחח עם אליזבט האופטמן, יד ימינו
של ברכט משנת 1927 עד עצם היום הזה.
לפני
שאספר על השיחה המאלפת עם:
אליזבט האופטמן אני מוכרח להקדים כמה.

מלים על התיאטרון של ברכט. לאחר שראיתי
את טובי התיאטראות של אירופה, כולל
הבימה והאולד ויק, אני תמים דעים
עם כל הטוענים שהתיאטרון של ברכט הוא
היחידי בעולם הראוי להקרא בשם זה. מחזה
שברכט מעלה על הבמה אינו קובץ של מלים
הפורחות והמתבזבזות באוויר, אלא דבר
חי ורותח ובעל משמעות. חזרה על
מחזה נמשכת 52 עד 53 שבועות. אין מקום
לאימפרוביזציה. אם השחקן מעשן סיגריה
על הבמה, אומרים לו באיזו אצבע להתיז
את האפר. לא סומכים עליו.
לאחר 52 שבועות, כאשר נדמה לברכט
שהמחזה קצת מוכן, הוא מעלה אותו בפני
הקהל. כך הוא נוהג מיום שהעלה את
אופרה בגרוש.
ערב ערב נוכח בהצגה מפקח אמנותי. אם
השחקן שכח באיזו אצבע להתיז את האפר,
היא מקבל מכתב, עם העתק להנהלה,
ומיד מפסיקים את ההצגות ועורכים
שוב חזרה.
ניצלתי את ההזדמנות לחקור איש רוח
החי מעבר זד, של מסך הברזל על החיים
בעבר זה.
״גברת האופטמן, התוכלי לומר לי מהם
לדעתך התפקידים, האפשרויות והמגבלות כיום
בפני מחנכי הציבור בגרמניה המזרחית?״

״מוכרחים לאחד את גרמניה.״
לתפקידים הם עצומים. הנאצים הר״!
ן סו הכל. על הדור שהתבגר תחת הטרור
הזה אין כמעט ברירה אלא לוותר. אנחנו
מתרכזים בנוער. גם שם קשה, אך יש
תקווה ויש גם פירות. פתחנו במערכת
חינוך נמרצת, כדי לעקור מהשורש את
המושגים הגזעניים והלאומניים. הוצאנו ספרות,
השתדלנו לרכז אינטליגנציה. אבל חסרה
לנו הנהגה. מפנ׳ שמספרם של האנשים
בגיל 60—40 המסוגלים לתת משהו למישהו
הוא עלוב ביותר. הם נהרגו כולם. אנו
מעטים נגד רבים.
״האפשרויות הניתנות לנו הן עצומות.
התיאטרון נתמך על־ידי הממשלה. מה שנדרש
מאתנו הוא ביצוע טוב בעל רמה.
אנו משתדלים לעשות זאת. מותר לנו לה־ציג
ככל העולה על רוחנו. מפרי עטם של
מחברים מזרחיים או מערביים. מותר לנו גם
להעסיק במאים או שחקנים ללא הבדל השתייכות
או השקפה פוליטית. אנו מעסיקים
והעמקנו אזרחי גרמניה המערבית, בלתי
קומוניסטים, מסיבות שנראו לנו. מבחינה
וזו האוטוריטה של ברטולד ברכט עומדת
למעלה מכל הוראה או פקוח.״
״מהי עמדתך לבעיית איחוד גרמניה?״
״אנו מוכרחים לאחד את גרמניה. המצב
הוא בלתי נורמלי ובלתי רצוי. איננו
רוצים שהנוער שלנו יעבור בערב לאיזור
המערבי כדי לראות סרטים אמריקאיים ולרקוד
במסבאות. אנחנו מטילים עליהם תפקידים
עצומים של בניה ושיקום, ומשתדלים
לחנך אותם בהתאם לתפקידים אלה.
האמריקאים מנהלים תעמולה עזה לערוק.
העריקים נהנים מתמיכה חמרית, ונשלחים

בחזרה למטרות חבלה. עלינו לבזבז אנרגיה
רבה מדי למלחמה בתעמולה זו, ואנרגיה
זו דרושה לנו למרטות אחרות.״
מסרתי את דבריה של הגברת האופטמן
בלשונם וברוחם. היא קומוניסטית פעילה,
ומה שהיא אומרת הוא תעמולה. אבל היום
הכל תעמולה, אפילו התנ״ב. דבר אחד אני
יכול להגיד: בגרמניה המערבית הרגשתי כל
הזמן רגש בחילה עז מעורב בצמרמורת
קרה בעמוד השדרה. המקום היחידי בו ראיתי
אנשים בעלי תרבות מערבית נאורה הוא
בברלין המזרחית. היתד, לי ההזדמנות הנדירה
לשוחח עם אגשים ש־ 30 שנות זוהמה
לא השפיעו עליהם במאומה, והם נשארו
גרמנים טובים ותרבותיים כמו לפני
הנאציזם. רק קצת יותר עצובים, אולי.
׳חזרתי מערבה. איש לא חטף אותי. כמה
נערות ניסו, אמנם, אבל לא הצליחו. בעלת
המלון שלי, בקורפירסטנדם, נתנה לי
שני כרטיסי ביקור למסור לישראלים שיזדמנו
לברלין, והכלב שלה לא נבח לי
ברכת פרידה, מפני שהוא החזיק כדור גומי
עצום בפיו.
לא קניתי אף תותח, מפני שלא היה לי
כסף. קניתי ספר רישומים של ז׳ורז׳ גרוס,
שנבהל בעצמו כל כך מהרישומים שלו עד
שלא חזר עד היום לגרמניה. נכנסתי ישר
למטוס, ובהנובר נכנסתי לרכבת ההולכת לפאריס.

לא לכעלי דרכון ישראלי
ך* יינו שנים כתא. הבחור שישב לידי

( | הוציא מכיסו דרכון ישראלי, כרטיס
אניד, של שותם וספר בעברית, הים לאכזרי.
בכל זאת לא אמרתי לו כלום ולא שאלתי
אותו מאיפה הוא. כעבור תשע שעות,
בביקורת הדרכונים, הוא הביט עלי בפליאה
עצומה.
כעבור עוד שבע או שמונה שעות מצאתי
את עצמי בטעות בארץ שמעולם לא רציתי
לשהות בה אפילו חמש דקות. איש במדים
נכנם לקרון ושאל אותי איפה הויזה הבלגית
שלי. אמרתי לו שלא ידעתי שאני בבלגיה,
ושהגרמנים הכניסו אותי בטעות
לתוך הרכבת הלא נכונה. הוא לא רצה
אפילו לשמוע, ואמרתי לו כל מה שאני
חושב. זה היה קצר, אבל מלא תוכן.
החזירו אותנו לגרמניה, ושם בתחנת הגבול
מצאנו עוד איזה 50 או 60 בעלי
דרכון ישראלי, עם פיאות או בלי, דוברי
אידיש, והלכנו כולנו לקונסוליה הבלגית,
שילמנו מרק אחד תמורת ויזה וחזרנו לבלגיה.
הם יכלו לעשות אותו דבר בתוך
הרכבת, כמו שעושים בכל ארץ, אבל
לא לבעלי דרכון ישראלי.
בלייז׳ יצאתי לטייל קצת, וראיתי ברחוב
הראשי את התמונה שאני מצרף כאן. מה
עושות הדמויות הללו בתוך חלונות הראווה
הוא ענינה הפנימי של בלגיה ואיני
רוצה לחרוץ משפט, אבל עכשיו אני מבין
הכל.
בכל זאת טוב שתקעו את בלגיה בין
גרמניה וצרפת, מפני שכך המערב הוא לפחות
קצת הדרגתי. והייתי מוכן בהחלט
לזעזוע הנעים לראות שוב את פאריס.

הווי

ספורט

גרעין של אמת
כפר סבא, פורסמה מודעה לתושבים
^ על הרצאה בבית־התרבות המקומי על
הנושא :״פצצות האטום, בליווי הדגמות.״

בלשים וגנבים

ך! צפת, הורשה האסיר יחיא קדוש ()17
לצאת כרצונו מבנין המשטרה, בו בילה
את תקופת מאסרו, הציג את עצמו כבלש
בפני בעל חנות מקומית׳ פתח אצלו חשבון
אשראי, זוהה על־ידי בנו של בעל החנות,
שהוא חוקר במשטרה.

צפור האש

ף י< נוטינגהאם, אנגליה, מיד כאשר סיים
^ זוג את סידור ביתו מחדש, הרימה צפור
בדל סיגריה בוערת מן הרחוב, עפה לקינה
שעל גג הבית׳ גררה לשריפת הבית כולו,
כ לל תעודת ביטוח נגד אש,

גלים ארוכים

*ט תליאביב, הסביר אדם לשופט מדוע
^ גנב שני מקלטי רדיו :״אשתי מא ינה
רק לשידורים בערבית, ואני לא ; לקחתי
מקלט אחד בשבילה, אחד בשבילי.״

פירוק הנשק

ף* שיקאגו, ארצות־הברית, טענה אשד,
^ שאינה רוצה להסתכן יותר, תבעה, פרט
לגירושים, שהאקדח בו איים עליה בעלה,
יפורק וחלקיו יתחלקו ביניהם.

גבול הצניעות

ף* תל־אביב, הודיעה נערה בבית ה*
משפט שהיא מוכנה להבין מדוע חדר
צעיר שיכור לחדרה בלילה, אולם לעולם
לא תסלח לו על שליכלך את סדיניה בבוץ.

יש קמח, יש תורה

ך* סנטג׳וז ף, ארצות־הברית, השאיר
^ מחלק־לחם ששה ככרות במכוניתו, חזר
ומצא במקומם כרך כתבי קודש.

פוי :

ף צפת, באה צעירה בת 22 בבכי אל
אמה למחרת יום נישואיה, התלוננה :
״הבחור שהבאתם לי הוא לא טוב, אתמול
בלילה רצה לעשות לי דברים גסים.״

מכתבים לרותי

ף* ראיט־פינה הופיע צעיר לפגישה ב־
^ מקום שסומן לו על־ידי מכתב אלמוני
של נערה שהתוודתה שהתאהבה בו, מצא במקום
נערה יפה, שקיבלה מכתב אלמוני שקבע
לה מיפגש באותו מקום ובאותה שעה,
ושכותבו טען שהתאהב בה.

אמאליה :

^ לוד, פרצה אשה בתחנת אשז בצעקות :
^ ״ילדי ! ילדי אבד נענתה על ידי צעיר
בן : 20״אני פה, אמא.״

מוסיקה* לשעת הנופש
ף* טרדגר, בריטניה, שבתו 300 פועלי
*£בית־חרושת משך שעה וחצי משום שהמוסיקה
שהושמעה להם, כבידור, לא מצאה
חן בעיניהם.

פסברונים

ך* אלקמאר, הולנד, נימצא אסיר בורח
על ידי המשטרה כאשר נרשם בבית־מלון
בשמו של אסיר בירח אחר•

עבותות אהבה

י* מרסיי, צרפת, הורישה אשד, סכום
כסף לחתנה ״לקנות מספיק חבל כדי
לתלות את עצמו.״

קללת כוהנים

ן* חיפה, התגרש זוג אחרי 20 שנות ני־שואים,
יצא לחוג את המאורע בשתייה
בבית־קפה, נמלך וחזר לרבנות לבקש ביטול
הגט, הושב ריקם, ביקש להירשם מחדש לנישואים,
נתקל בסירוב הרבנות להשיאם
מאחר שהוא כוהן והיא גרושה.
העולם הזה 961

כ דו רו. ל

השבתה שדוורו;
הפתעות הפכו כבר לתופעה שיגרתית על
מגרשי הכדורגל בארץ• מדי שבת בשבת
מתחלף דרוגן של קבוצות הליגה הלאומית
בדילוגים ארוכים מבלי שיגדלו סכוייה של
אחת מקבוצות הצמרת מסכויי חברתה לזכות
באליפות הליגה.
לאחר שהיה נדמה בשבועות האחרונים כי
הדרוג של מספר קבוצות בטבלה יזכה לקביעות,
באו תוצאות השבת האחרונה ושיבשו
את טבלת הליגה כולה.
אולם את האכזבה המרה ביותר נחלה קבוצת
מכבי תל־אביב שהפסידה השבת את בכורתה׳
לא משום שיריבתה היתר. חזקה ממנה׳
או משום ששחקניה לא היו בכושר.
פשוט ״לא הלך להם קלף,״ כדברי מאמנם.
אלפי האוהדים של מכבי תל־אביב שליוו
את קבוצתם לפתח־תקוה לחזות במשחקה
נגד הפועל המקומית, לא פיקפקו אף לרגע
כי יזכו בנצחון. למרות ששתי הקבוצות
עומדות על רמה שווה ולמעשה מורכב סגל
הנבחרת ברובו משחקני שתיהן, היו הסכו־יים
לקבוצת מכבי, שבשבתות האחרונות
גברה על כל יריביה.
אפילו פתח־תקואים מושבעים לא היו מו־כניב
להתערב עם התל־אביבים על התוצאות,
כך שאלה נאלצו להמר בינם לבין עצמם על
גודל הפרש השערים לטובת מכבי.
״למה לא הכנסת?״ סוף סוף נראתה
קבוצת מכבי בהרכבה המלא .״שייע״
גלזר, יוסלה מירימוביץ׳ ונוח רזניק עלו
שוב על המגרש. אבל על אף ברק הכוכבים
היתד, זו שבת שחורה בשביל מכבי.
כרבע שעה ארכה להם ההסתגלות למגרש
הקטן ב־ 20 מטר ממגרש כדורגל רגיל. וכש־החלו
כבר לפתח משחק מהיר ותוקפני לא
יכלו בשום פנים ואופן להכניס את הכדור
לשער.
מלבד השער הבודד שהובקע על ידי נח־מיאם,
נמצאו עוד חצי תריסר הזדמנויות להבקעה.
ההחמצות חולקו שווה בשווה בין
חמשת החלוצים. כשעמד גלזר בפני השער
החשוף, מעד, כשהצליח בפעם אחרת לבעוט,
טעה בכמה סנטימטרים. אותו גורל עלה גם
ברגלי יוסלה מירימוביץ׳ וצבי סטודיזנסקי.
אך הפליא מכולם שמואל ישראלי.
במרחק חמשה מטרים משער ריק של היריב
היו רק ישראלי והכדור׳ וכאילו מעשה
שדים, לא הצליחו להמשיך יחד לתוך השער.
במקום בכדור, בעט ישראלי באדמה.
התרגז צופה מיואש :״בעד פיספום כזה
זרקו אותי מקבוצת הכדורגל של השכונה.״
מעמדו של ישראלי היה חזק יותר. לאחר
תוצאת התקו ( )1 : 1ניגש אליו אוהד מאוכזב,
שאל בתמימות :״למה לא הכנסת
את זה?״
הוא זכה רק למבט רחמני.

סיגרית הפילטר
עוכבנווה את הוגו!£1

ב מ סלול
הגינות עוקצנית
עם חזרתם של שחקני קבוצת קאפפנברג
לאוסטריה החלו להופיע בעתוני וינה רשימות
מלאות התפעלות מהגינותם של כדורגלני
ישראל. יחד עם זאת ציין אחד העתונים כי
אפשר ללמוד על רמת הכדורגל הישראלי מעובדה
אחת בלבד :״ישראל היא המדינה היחידה
בעולם בה מפריד בין הצופים למגרש
תיל דוקרני.״
העתון נמנע מהסברים נוספים.

פיפטי־פיכטי

גדול אמרגני האיגרוף באירופה, היהודי
ג׳ק סלומונס המשתמש בכדור הארץ כ־בסמלו
המסחרי, עומד לבוא בקרוב לישראל.
סלומונס חושב להשקיע כספים בבניית איצ־טדיון
ספורט בקרבת תל־אביב על בסים של
שותפות בהשקעה וברווחים עם הממשלה•

תערובת עילאית
סובי

בוא ספורטאי
האי קפריסין מהווה עתה את מלאי שחקני
הכדורגל של קבוצות ישראל. לגורגיאס, השחקן
הקפריסאי הראשון בישראל, המשחק
מזה כמה חודשים בקבוצת מכבי חיפה נוסף
שחקן נוסף מארצו, פפינום.
פפינוס שהושאל לקבוצת מכבי רחובות
כדי להעלותה בטבלת הליגה, לא סיים יבוא
ספורטאי זה. השבוע נודע על משא ומתן
שמנהלת קבוצה חיפאית להבאת שני שחקנים
נוספים מקפריסין.

סיבק

כדובהודים

פיה מסננת ממ׳דדגה ראשונה
מחיר הקופסה 450 פרוטה

למכירה כהזדמנות: מנרשים כרחובות
לפנות: תל׳־אכיב, טלפון 24749

3זיו 0צברית 5יגיעו לפאריס 20
צעירות נוספות, נצך גנת הנוער של
20 ארצות. לקר&ת הביקור, שיארך
שלושה שבועות, הכין שבועון אל תוכנית
גדושה, שתאפשר לנערות הארצות
השונות להכיר זו את זו ולראות את
כל המאפיין את צרפת עצמה.
השבועון, השייך לרשת העתונים החשובה
ביותר של צרפת, רשת משפחת
לזארף׳ גייס לקראת הביקור את האנשים
המעניינים והחשובים ביותר במדינה,
החל מנשיא המדינה וכלה במוריס שבא־לייה.
פרטי התוכנית :

הנציגה הישראלית תצא
פראנס ב־ 5לאפריל. נציגות
תתאספנה בפאריס עד ה־8
ריך בו מתחילה התוכנית הסיור במטום
אייר־שאר
הארצות
באפריל, תאהרשמית

• 9באפריל: קבלת־פנים שתו־סרט
על־ידי תחנות הטלביזיה. סדרי לינה

׳בארמון הנשיא. מאחר שתחרות זו היא מיפגש בינלאומי של
צינות העמים, תתקבלנה המשתתפות רשמית טל־ידי נשיא צרפת.

במלון קומ׳ודודר מן המסוארים שבשאנז־אליזה.
אחר הצהרים: מסיבת קוקטייל
עם נציגי העתונות, הרדיו והטלביזיה.
ארוחת ערב במסעדת הבסטיליה, חזרה
למלון בשיירת מכוניות פתוחות לאורך
הרחובות הראשיים.
10 באפריל: סיור בחלקי פא•
ריס
השונים, ארוחת צהרים במסעדה בקומה
הראשונה של מגדל־איפל, ביקור
במוזיאון לובר, טיול רגלי מודרך ברו־בעיט
השונים. בערב: קבלת פנים חגיגית
על־ידי נשיא צרפת מר רנה קוטי,
וארוחה קלה בארמון הנשיא.
11 באפריל: ביקור בארמון

וורסאי, במבואות פאריס. בערב: נשף,
הופעות אמנותיות.
• 12 באפריל: סיור בחנויות של
רובע סנט־הונורה! לכל אורחת ינתנו
מזכרות מביקורים אלה. אחר הצהרים :
תצוגת אופנה אצל כריסטיאן דיור: כל
משתתפת תקבל שמלת נשף לפי בחירתה.
בערב: הצגת בכורה באופירד. דד,־פאריס.
• מ ה ־ 13 עד ה־ 17 באפריל :
טיול במכוניות מפאריס עד לחוף התכלת,
דרך אביניון, מארסיי, קאן וניצה. בכל
עיר, יבקרו האורחות במקומות המעניינים,
יתקבלו חגיגית על־ידי ראשי הערים. לילות פאריס. לרגלי מיגדל אייפל משתרעת פאריס, עיר האורות,
3על מאות מקומות הבידור והתרבות של העיר המפורסמת ביותר בעולם.
17 באפריל: מגיעים למונטה־

קארלו. בערב: השתתפות בחגיגות לכבוד
נישואי הנסיך רינייה של מונאקו
וכוכבת הקולנוע גרייס קלי.

פארההיסטוריה. חלק גדול מביקור הצברית 56׳ יוקדש לסיורים
בצרפת, ובעיקר במקומות היסטוריים, כמו ארמון וורסאי (למעלה).

תצוגת אופנה מיוחדת
21 הארצות. לכל נציגה ינתן שי:

18 באפריל ג השתתפות בטכס

הנישואים של רינייה וגריים קלי׳ הזמנה
לנשף הרשמי בארמון הנסיך, לאחר הטכס.

פאריס.

באפריל

:חזרה
ישירה ל

20 באפריל: מנוחה בפאריס.
בערב: נשף דיפלומט׳ ,בו ישתתפו השגרירים
של כל הארצות ששיגרו נציגות.

21 באפריל: ביקור בחנויות
לפאייט. אחר הצהרים: ביקור באוניברסיטת
סורבון. בערב: ביקור ברובע ה־אמנים.

באפריל: ביקור בכנסיית

נוטר־דאם, שוק הפרחים, יער בולון, טיול
בסירה לאורך נהר הסיין, ארוחת ערב
חגיגית בבניין עיריית פאריס.
23 באפריל: ביקור במונטמר־

טר, קוקטייל אצל כוכב־הזמר מורים ש־באלייה•
בערב: ביקור במולי! רוז׳
24 באפריל: חזרה לתל־אביב,

כמטוס אייר־פראנם.

פ ס טי בלהסר טי ם. הנציגות יבקרו גם. בקאן, ישתתפו בכמה
ממאורעות פסטיבל הסרטים, מול מצלמות העתונות והטלביזיה.

מסמרה סיו ר: הזמנה אישית להשתתף בטכס הנישואין ש?
הנסין רנייה ממונאקו וכוכבת הקולנוע גרייס קלי, במונטה־קרלו.