גליון 965 מתאריך 12 באפריל 1956

מספר
9 6 6
א׳ א״ד תשט״ז
12. 4 . <9 5 6 המחיר 350פ׳

סכתבים

ה 11ו ^ 0ר 1 .ה
תפקידיו של עתץ

העורך הראשי :
אווי אבנרי

ראש המערכת :
שלום כהו

עורני־משנה :
רוב איתן, אורי ם י0

עורך תבנית :

עורך כיתוב :

אחרה

סייגי קשת

צלם המעיכת ז

הכתב הראשי :
שונא

גו ו

יהודה

הוניל

זעייא

חגרי המערכת :
ישראל ביבר, ניצה נכי, איתן נבירול, לילי נייד
רויד הורוביין, רותי ורד. רוני זוהר, אברהם חרסו,
אוסקר טאובר, משה לשם, אביבה סטן. עמיג
קינן, שלמה ק ח. אלי תבור.

־.צייר הראשי: עורך דפום: מנהל מעבלי,
*ם ואל ברתור

אריה אריאל

נח• י״י׳

וזז׳ נליקסון ג תל־אביב, רען המברקים ;
.עולמפרס״ ת. ד , 136 .טלפון .26785
המוציא לאור: העולם הזח בע-ס
ד*ז 0ישראל בע״מ, ת״א טל.23204 .
איו המערכת אחראית עבור תוכן המודעות.
מלבד עבור מודעות המתפרסמות תחת הכותרת,
דו״ח לצרכו״ ,״דו״ח לבוחר״ .״דו״ח
לנוסע״ וכה המוכנות על־ידי חברי המערכת
ונבדקות על־ידם: המדור ״דוי׳ח לבוחר״ כולל
מודעות מטעם ספלנות וארגונים ציבוריים
אשר אין המערכת אחראית־ לתוכנו ולדעות
המובעות בהן ושאינן משקפות בשום
צורה שהיא את דעות המערכת.

העחון הנקרא ביו תרבמדינה

אהד הצדדים היותר משעשעים של תפקיד
עורך העולם, הזה הוא לעקוב אחרי
הגבותיהם של אויבינו.
בשנים הראשונות. לקיום מערכת זו היתד,
ההגבה פשוטה ואחידה: זהו עתון פורנוגראפי.
יצאנו למלחמה למען אלמנות חל קי
המלחמה, דרשנו רפורמה של בתי־הסו־הר,
גילינו בעוד מועד את גידול סר טן
השחיתות ואולקום ההפליה העדתית, תבענו
צדק למיעוט הערבי והזהרנו כי חוסר־המדיניות
של ישראל מוביל לסיבוב שני
בתנאים חמורים. התשובה לכל אלה היתד,
פשוטה: עתון פורנוגראפי.
הגבה זו לא הזיקה לאיש — פרט לאותם
אלפי הקוראים שקראו את מאמרי ההשמצה
נגדנו, מיהרו אל הקיוסק הראשון
כדי לקנות עתון פורנוגראפי, ומצאו את עצ מם
מרומים.
במרוצת הזמן הרגישו המגיבים כי אין הם
משיגים את מטרתם. קוראי העולם הזה הל כו
והתרבו. הם מצאו בעתון חומר שלא
יכלו למצוא בשום מקום אחר: דו״חים
מדוייקים על דיוני הממשלה, גילויים על
הנעשה במוסדות ממשלתיים וציבוריים רבים.
פרסומי אויבינו רק עזרו לנו.
אז גילו אויבינו את אמריקה: העולם הזה
הוא מוקצה מחמת מיאוס, ובשום פנים ו אופן
לא כדאי להתווכח עמו. מי ישים לב
להאשמות של עתון שאין לו חשיבות ציבורית?
מי בכלל קורא אותו?
זה היה טוב ונוח. מאחר שהעולם הזה
רגיל לבסס את כתבותיו על תוצאות בדוקות
של חקירות מדוקדקות, לא היה לנאשמים
ממילא מה להשיב. הם יכלו רק לענות
בהשמצות אישיות, שלא היה להן קשר עם
ההאשמות עצמן. אם שתקו, תחת זאת, הרי
האמינו שכל הצדדים יהיו מרוצים.
בכל זאת, זה לא הסתדר. ידידים אלה
גילו לתדהמתם כי בינתיים הפך העולם הזה
לעתון הנקרא ביותר במדינה. אם מגלה העולם
הזה כי פלוני עלה בדרגה אחרי שג נב
כמה מאות אלפי לירות מכספי המדינה
המיועדים לבטחון, הרי ידעה על כך למחרת
היום כל המדינה — חבר משק־הספר ה-
מפא״יי ברצועת עזה, המורה בביודספר תיכוני
תל־אביבי, המהנדס בחיפה וחבר־הכנסת
בירושלים. וזה, כמובן, היה מאד לא נעים.

לפתע שינו אויבי העולם הזה את סגנונם.
זה אירע לפני חודשיים, בערך, ונראה כי
קדמה לכך התיעצות בדרג גבוה מאד.
דומני שאות־האזעקה ניתן בגלל שלוש
סדרות-כתבות, שנגעו בנקודות עדינות ביותר
של צמרת המדינה: הגילויים על. השחיתות
במטה המשטרה, הסברת פעולת
היועץ המשפטי לשינוי מערכת המשפט בארץ,
וניתוח המשמעות האמיתית של העדו יות
ופסקי־הדין בפרשת קסטנר.
על כל פנים, לפתע השתנתה כליל דמות עתון העולם הזה בפי יריביו: לא עוד
פורנוגראפי, לא עוד עתון שאין טעם להת-

ווכח עמו, לא עוד עתון המכור לאחדות־ה־עבודה
או לציונים־הכלליים. אלא עמוד־השד-
של קשר פוליטי זדוני להפלת רה המשטר במדינה, חלק ממחתרת סמוייה, בעלת
כוונות חשאיות, הפועלת על פי תכנית
שטנית ארוכת־טווח׳ לשבירת המשטר הקיים.
פתח
במערכה עמוס בן־גוריון, עת הגיש
את השאלון שלו במשפט נגד שורה-המתנד־ביס.
הוא כליל בז׳ כמעט מאה שאלות שמטרתן
היתד, לרמוז כי קיים קשר חשאי
בין גופים ואנשים שונים, ביניהם העולם
הזה, שורת המתנדבוס,׳ -עורך־הדין, שמואל
תמיר, אליעזר ליבנה, ישעיהו ליבוביץ. המטרד,
הוושאית בוטאה, כביכול, על־ידי לי־בוביץ
:״להפיל את המשטר !״

היה זמן ועורך העולם הזה פירסם שבוע אחרי
שבוע מאמר ראשי שעסק בבעיות המדי־ניות־בטחוניות
של המדינה. הוא הוקיע את
אזלת ידם של המנהיגים על שאיז להם מדיניות
ברורה, לא למלחמה ולא לשלום. באחד המאמרים
הללו חזר ונשנה הפסוק, כפיזמון־חוזר :״ובינתיים
מוסיף הנשק הסוויטי לזרום למצרים.״
הנשק ממשיך אמנם עדיין לזרום למצרים (אך)
ברחוב מדברים פחות על המלחמה העתידה לבוא...
ניתוח קר של המציאות מוכיח שהמלחמה בקיץ
זה אפשרית מאד, כי שעת כושר רומזת לעבד
אל־נאצר. ומה עושה עתונכם להכנת דעת הקהל
עמום־ירקוני־חיים מד מלחמתכם
למלחמה?
כהן, תהיה נם מוצדקת כאשר תהיה, תופסת מקום
רב מדי בעתון — מקום בו אפשר היה להכניס
דברים חשובים יותר.
היום, יותר מתמיד, תפקידו היסודי של עתון
הוא לחנך ולא לשעשע — וזה יפה נס -בשטח
הבטחוני.

גרשון רומנבסקי, תל־אביב;
כאשר קראתי את הכתבה הדמיונית על המל-
חמה העלולה לבוא (העולם הזה )962 אמרתי :
״כתבה יפה 1״ שמא כדאי היה להביא רפורטדה
ממיז זה על השלום. ולהראות כמה לא כדאית
המלחמה?
...אני רוצה לקרוא על אהוות־עמים. על פסטיבל
נוער יהודי וערבי ביערות, הכרמל , .על
יעם קות׳ מסחריות, על חברת נפט ־ יהודית־פרבית,
על תחרויות ספורט ואפילו על האולימפיאדה
של המזרח־התיכון. על להעיז* ריקודים ערבית
בתל־אביב ובכלל — על שלום־אסת בין ישראל
וארצות ערב. העולם הזה יכול וצריך למלא
תפקיד זה !

נ. ל ,.ירושלים

נקודת מבט איו עסקו לידתו פנזים

לי שום דבר ננד זה שבמכון וייצמן יתבכרומוסומיט
וינבאו את מיו הולד לפני
(העולם הזה .) 963 אך מה בנונע לכמה
אטומיים -מתוצרת מכון וייצמן?

חנן גולדרט, חולון
אני בקושי צמחוני ועוד פחית מזה פציפיסט.
אולם כאשר אני קורא על אנשים המוצאים סי
סוק בצייד. אני נזכר בפסוקו של ברנרד ש ו :
״כשאנו רוצחים נמר, אנו קוראים לזה ספורט ;
כשנמר רוצח אותנו, זוהי אכזריות.״

זלמן שנוקפרצקן, תל־אביב
הנל, נפי שאמר ג׳ורג׳ ברנרד שו בהזדמנות
אחרת, תלוי מנקודת המבט.
עד כה היו מקשטים את שמות אנשי המדע
בסמלים מופשטים כמו כוכבים, כדור הארץ,

אפשר היה לחשוב שנסיון בן־גוריוני זה
היה מעשה פרטיזני. אולם השבוע בא אחד
הדוברים הרציניים ביותר של מפא״י, חבר־הכנסת
הרצל ברגר, ופירט את הדבר בהרח בה
במאמר ארוך בדבר. הוא פסל את תנועת־החרות
ככוח רציני המאיים על המשטר,
והסביר שעתה צפוי האיום האמיתי מצד
אחר :״הטוענים לקו מלחמתי יותר לשינוי
המשטר למדו לקח מן הכשלונות של פעו לות
חבלה ומחתרת. הדרך שבחרו לעצמם
היא דרך כרסומו של המשטר הדמוקרא־טי
...הריסת האמון במוסדות הדמוקראטיים
של המדינה.״
וכאן שוב בא התאור של המפלצת הנוראה:
העולם הזה, עורך־הדין תמיר, המתנדבים
יעוד, רשת סמוייה ומפחידה של מתכנני
תכניות-רשע .״אין פרוש הדבר כי כל והבודדים הארגונים והקבוצות והעתינים
האלה ...עושים את מעשיהם מתוך שיתוף
וחלוקת תפקידים. מהם עושים זאת אמנם
בשיתוף, ומהם מנצלים זה את פעולת זה...
אך מבחינה אובייקטיבית הפעולה היא אחת —
חתירה תחת המשטר הדמוקראטי של חיינו,
כרסומו, המאסח המשטר והמדינה על
אזרחיה.״

הייתי מתכסה בעור-אווז, לולא הייתי במקרה,
עורך עתון זה. כך אני יודע, כמובן,
שכל אלה הבלים. אולם איני פטור
מלהרהר מה כוונת מסע־הסברה זה. היא
עלולה להיות הרת־סכנות.
כשהכין אדולף היטלר את הדיקטטורה שלו
בגרמניה, הכשיר את הקרקע על־ידי תיאור
דראמתי של מזימות-הסתר הנרקמות בחשאי
על־ידי זקני־ציון, הבונים־החופשיים והישועים
נגד העם הגרמני האומלל. מי שרוצה
להקים דיקטטורה בישראל, כדאי גם
לו לצייר תמונת־זוועה של קשר־סתר, בו
משתתפים כל הבטאונים, הארגונים והאי שים
הבלתי־תלויים, שהם אבני-הנגף האחרונות
בדרך זו.
השמדתם היא תפקיד פטריוטי, וכל האמצעים
כשרים. שהרי זו מלחמה להצלת המשטר
והמדינה (שהם אותו הדבר, בעיני ברגר),
מעין מלחמת בני־אור בבני־חושך.
שקוף מאד, מר ברגר.

אז שלחתי תמונה ובקיצור — התחרבנתי.
...אופירה לידי נראית כמו הברוזון המכוער
של הנם כריסטיאו מה שסו (הבוכרי) זצ״ל ואם
פעם חשבתי שאתם בני אדם אז כעת מתברר
לי שהנכם טעות דפוס ותו לא.

מועמדת אלמונית
טעות דפוס או טעות שיפוט?
...בתמונתה כאחות כבשה ערמה רמתי עין
ולבב. אולם תמונת השער האחרונה (העולם חזה
)962 אינה מסבירה לגמרי מה חפשתם בדיוק :
צברית אמיתית או חיקוי למה שיש לג׳ינה לולו־בריג׳ידה?

חבורת
קוראים, תל־אביב
עלמות אין מספר
אך עלמה רק אחת.
בין כל השאר,
תבלוט למיוחד;

משה חנוכה, ירושלים

מן העכר
קראת< בענייו על הטרגדיה של שהי אמהות
הלוחמות על בן ( .העולם הזה .4963 נם אני עברתי
אותה דרד שבוז עבר קלמן, אלא שאני לא נא־בדתי
ונם הוריי׳ לא נאבדו. הם מתו,.
גם אני הנעתי באותה רכבת לפולין. כמו קלסן,
הצטרפתי לפדעל המזרחי. הוא אינו יודע מדוע
עשה זאת. אני יכול לומר׳לו: בי היינו רעבים
כרוניים ואסרו לנו--שבהפועל׳המזרחי נותנים את
האוכל הבי: טוב...

צבי פייט, יפו

זה תלוי...

בתמהוו מה קראתי את טענתו של שמעת
סאמט. אחד מעתונאי האריז (העולם הזה ,) 964
אופיו הליברלי של עתונו ועל
בו הצביע על
נכונות עתון זה לפרסו מאמרים ומכתבים ללא
אפליה ומשוא-פנים.
אני מצטער להעיד על בו ששלחתי לתאריו
פעמים אחדות מכתבים מנום חים בצורה תרבותית
ועל בסים מוסרי מובהק — והארץ סירב לפר־אילו
בארצנו •היה עתון יומי
מם. היה טוב
בלתי־תלוי. היה זה מצויין אילו היה זה הארץ.
לדאבוני הרב — איו לנו !

יזסף לודינגר, קרית ים
ובכו, הארץ חדל להיות אובייקטיבי ...אולי
תאמרו לי על איזה עתון ישראלי הייתם ממליצים
כאובייקטיבי 1

אבינעם תמרי, תל־אביב
לא. זה עלול לתיות סובייקטיבי.

מי מחרים את מי?
הוראת הצנזור זאב מליון. האוסרת הצנת סרטים
מצריים בישראל (העולם הזח )964 הגיעה
לשיא הטפשות שאפשר לחלום עליה. מי מטיל
אנחנו על הערבים או הערבים
חרם על מי?
עלינו?
הלוואי ויכולנו להבריח ארצה לא טיפין טיפין
של סחורה ערבית אלא מיליונים רבים, כי אז
היינו תופסים את מקומנו במרחב ומשתלבים סוף-
סוף בכלכלתו, .ושידע לו הארוז מלית כי סרטים
וספרים הינם סחורה חשובה לא פחות מאורז
ובשר.

חיים עטיה, רמלה
ראיתי עד כה שלושה סרטים מצריים, למרות
שאיני מביו מלה אחת של ערבית. אבל הם פתחו
לפני אופקים תרשים. אני יכול עתה להעריד
באור נכון יותר את האויב שמעבר לנבול.

דוד מי־זהב, תל־אביב
זאב מליון צריך לקבל אות הצטיינות משרות
המודיעין המצרי עבור מאמציו לטימטום האזרח
הישראלי...

דרוש אור
עיגולים וחלקים בגדלים שונים של הירח והשמש.
אני מציע כי מעתה יוסיפו נם משקפיים, לאות
ולמופת לאלה הרואים (והרואות) את הנולד.

דניאל שטרן, רנזת־השרון

האיש המוסמך

יפה עשיתם שפירסמתם את זכרונות נלאב
המודח (העולם הזה .) 964 כאשר אנו עומדים
סול הלגיון הערבי וכל יום עלול להכניסנו להת-
מודדות־דמים עם צבא זה, טוב שנדע מה עברו.
כיצד הוקם ומה היו סימני הדרד שעיצבו את
דמות חייליו ומפקדיו. ומי מוסמר יותר בענייני
הלנית מאשר הננרל נלאב י

אליהו צור, צה״ל
בשלב זה: ראדי ענב, התפקד החדש של
הלגיון.
׳ כמה זה אופייני למדינה שלנו ...במקום לנצל
את סילוק נלאב לחיסול ממלכת־הבובות שהוא
שירת. מוצאת בו העתונות העברית הזדמנות
לפירסום זכרונותיו 1

אליקים ארנון, טבריה

חמודות ועוקצניות

צברים הם עם מוזר. במקום להתבייש בתכונותיהם
(כולו גרועות שבנרועות) הם עוד הול-
כים ובוחרים צברית אופיינית ! אני רק מקווה
שכאשר תיפנש אופירה ארז עם נשיא צרפת לא
תטפח לו על השכם ותקרא בקול פלמ״חי מזוייו!
כיפק? ״
״אהלן 1

שמואל ברלינר, עכו
בודאי שלא• אין זה מנומס לפנות לאדם
בשפה זרה לו.
אני אהת מיני רבוה שהסתכלה בראי ואמרה
..שמעי: את צברית 5070 פלוס ־.507״ נו,

הו דעה

שמואל ברתור, ירושלים

בנליונכם האחרון (העולם הזה ) 964 הוזכרה
הברא קדישא בשתי כתבות: האחת על סירובה
לקבור תינוק מאחר שלאביו לא היה כסף, והשנייה
על שלושה חברה שהשתמשו במכונית
הברא קדישא לציד ארנבות לילי.
כאזרח רגיל, שאינו אוהב לדוש בענייני מוות
ומתים. לא נותרה ל׳ בכל זאת הברירה אלא
לבקשכו לפרסם דו״ח מקיף על מוסד חיוני זה.
דוד הוברמן, ר חו בו ת
כלקוח בעתיד של הברא קדישא, הייתי מבקש
להפקיד את עצמי בידים אחרות מאלו שסירבו
לקבור וולד מת בשל עוני אביו...

דעה צלולה

אלחנן הלוי, תל־אביב

בכתבה היפה ״מלחמה 1956״ (העולם הזה )962
הוספתם בין שאר התיאורים תיאור מלחמה באוויר.
מטאורים שלנו כננד מיגים ואיליושינים.
לוויתים תיאור זה בתמונה של מפציץ. שזנבו
נדלק והחל לצלול.
אם זה מטאור, אז אני צוללת.

אלי מלמד, ירושלים
הקורא מלנוד יכול להשאר טל פני הקרקע.
תמונת המטוס, ככל שאר התמונות בסידרה,
באה כתוספת ציורית למאמרים, לא כצילום
אינפורמטיבי מדוייק. בתמונה מופיע מטוס־קרב
לילי סילוני, מדגם ח־ינום, תוצרת דה־האבילנד,
בריטניה.

הערכה ציורית
אני מודה לבם מקרב לב בעד תשומת
המיוחדת שהקדשתם לספרי ועל שמצאתם
לפנות לו עמוד שלם (העולם הזח.) 964 ,
זאת עד כת ההערכה החיובית ביותר של
הקריקטורות• שלי.
הלב לנבוז היתה ספר

שמואל כץ, תל־אביב
ד הו ר א׳

לרגל יציאת חברי מערבת ״העולם הזה״ לשבוע שד עבודה
במשק־ספר, יהיו משרדי המערבת והמינהלה שד ״העולם הזה״
סגורים כמשך השבוע הבא. נא דפנות לעתון באותו שבוע רק
במקרים הדחוכ-ים ביותר, וכענינים שאינם סוכלים שום דיחוי.

העולם הזה 965

זאת היא עידית, בת עין־השלושה. היא ישבה במיקלט שלה,
עת התפוצץ הפגז המצרי במרחק!מטר אחד לפני הכניסה לצריף־
הילדים הירוק של המשק, חפר חור בחצר וניפץ את השמשות
והקירות של הצריף. כשיצאה עידית מן המיקלט, התיישבה בין
ההריסות, חיבקה את בובתה. .
זוהי התמונה המסמלת את הימים האחרונים של השנה השמינית
לקיום המדינה. כי עידית, הוריה וחבריה -אנשי-הספר האלמונים

מניר־יצחק, במבואות רפיח, עד להב, במבואות חברון -היו
הגיבורים האמיתיים של השנה הזאת. בני־עיר בלתי־ספורים
תיכננו מלחמות וניתחו ניתוחים איסטרטגיים על כום קפה הפוך.
אולם לגבי איש־הספר, שחי בחזית 24 שעות ביום, שבעה ימים
בשבוע, במתח מתמיד של עבודה מפרכת, לא היתה בעית-הבטחון
בעיה מופשטת. היתה זאת בעית חייו. וברוב ימות השנה, אחרי
ששככו הסיסמות בערים, נשאר הוא להתמודד עם בעיה זו -לבדו.

מכוניתמשל, להב הותקפה ביריות והועלתה
באש על נהגה מרדכי בורנין. נוסעת
אחרת שנפצעה, הצליחה לזחול ולהימלט.

ןוהיגוויתו של אחד הפידאינים. בליל
( שבת עבר את גבול רצועת עזה. הוא
לא היה לבד. חמוש בתת־מקלע שוודי קרל
גוסטאב, עמוס רימונים וחמרי חבלה, צעד
מוחמד בתוך קבוצה של עשרה פידאיון. זה
היד, לילה אחד בלבד אחרי הרעש הגדול
ברצועה. הוא וחבריו עברו את הגבול במקום
שחוצה אותו מסילת הברזל הישנה
לעזה, בין יד־מרדכי וארז.
הם הלכו כל הלילה. בטרם האיר היום,
גמעו העשרה למעלה מ־ 60 קילומטר מבלי
שאיש ירגיש בהם. רק כמה מעובדי הפרדס
הגדול ביד־מרדבי הבחינו בשבת בסימני
חנייה של קבוצת אנשים בתוך הפרדס.
כל השבת לא הראה מוחמד סימני חיים.
רק עם רדת הלילה יצא ממחבואו. אותה שעה
כבר היו חוליות אחרות של הפידאיון פעילות
בגזרה המזרחית, ארבו למכוניות בכביש
באר־שבע.

בלילה. הרחובות הראשיים המו ממטיילים,
אנשים הצטופפו להאזין לחדשות, בתי־הקפה
היו מלאים. אבל בפרברים, בסימטאות החשוכות
ובמעבדות צעדים ספורים ממרכז־העיר,
חיכו אנשים עם נשק.
הם לא היו חיילים. לאחר יום עבודה, יצאו
תושבי אשקלון לשמור על עירם. הם התנדבו
בהמונים לליל שמירה, הצטופפו במפקדת
האזור בכדי לקבל נשק.
היה זה מחזה מיוחד במינו. במקום להסתגר
בפחד בחדריהם, התיצבו אזרחים להגן
לא רק על בתיהם כי אם על חיי שכנים
ורכושם.
תימני זקן התבלט במיוחד .״תנו לי נשק !״
ביקש .״אני רוצה להכות להם כדי שידעו
שאי-אפשר לעשות מה שעשו במגדל ולצאת
מזה חיים !״

מכוןהמים של מגדל אשקלון שימש לא
פעם מטרה לחבלות פידאיון. פיצוץ ליל שבת
הבקיע אך חור במגדל, לא גרם נזק רציני.

ך* שעה 8 .2 0היתד, שעת האפס. קבוצתו
| 1של הפידאין נחלקה לשניים. אחת החו ליות
הפעילה מטען חומר־נפץ שהוצמד למכון
המים מדרום למגדל אשקלון. חוליה
שניה פעלה כמה קילומטרים מצפון לעיר.
היא המטירה אש על ניצנים, פוצצה מנועי
טרקטורים שעמדו בשדה, הפעילה לבנות
חבלה ליד גשר רכבת קטן.
עיקר הפעולה התבצע בשעה מאוחרת יותר.
סמוך לחצות, הופיעו הפידאין וחבריו באשקלון
עצמה. הם הגיחו מצפון, מכיוון בית
הקברות המוסלמי נכנסו לרחוב הראשון.
סיפר אהרון יחיאל 24 נהג תימני הגר
באותו רחוב :״בשבת בערב היה שמח אצל
משפחת ידע, השכנים שלנו. הבת שלהם מזל
התארשה ביום חמישי ובשבת עשו מסיבה
לשכנים. היינו מדברים, שותים יין ורוקדים,
״ב־ 11 הלכתי הביתה עם חבר לדבר קצת.
פתאים שמענו התפוצצות. חשבתי אולי
פגזים, או משהו כזה ואמרתי לחבר שלי
להיכנס מתחת למיטה. נכנסנו קצת מתחת
למיטה. אחרי רגע, כשפסקו היריות, תפסתי
מקל ויצאתי החוצה. ראיתי את המכונית שלי
עולה באש. זרקו סמרטוטים בוערים לפנים.
״כיביתי את האש בידים ונשרפתי. איך
שאני מכבה את האש אני שומע צעקות אצל
השכן. צעקתי :״שקט שמה וענו לי שיש
הרוגים. נכנסתי לחדר, ראיתי אנשים פצועים
ודם. היה הרבה עשן וחורים בקיר. האמא
של מזל שכבה על המטה, מתה, ומזל בעצמה
נפצעה, רצתי להביא אמבולנס.״

מזון מושחת. משה זילברברג, נהג מבאר־שבע,
שנפגע בידו מיריות, איבד את השליטה
בהגה והתהפך עם מכוניתו עמוסת התוצרת.

ך * ואובנילדתו שוב נעלמו למשך
\ היום. טבעת צבא ומשטרה הלכה והתהדקה
סביבי. אשקלון ציפתה לו כי ישוב

ובל הרהיטים נשברו. את ישראל לא ראיתי.
רק אחרי רגע מצאתי אותו. הוא היה מכוסה
בדיקט ואבנים. הדיקט הציל אותו.״
גם בבית רוזנראוך התרחש נס דומה.
הסביר משה רוזנראוך בעניים דומעות :
״שכבתי במיטה עם שני הילדים שלי. בגי
השלישי שכב לבד. פתאום התעוררתי וראיתי
שאני לא במקום -ששם שכבתי. הכל היה
הפוך והרום. לא קרר, לנו כלום• רק בני
יעקב ( )8נפצע.״

** לאי התחמושת וחמרי החבלה אזל.
הפידאיון החליטו לחזור. אחת החוליות
הגיעה לשפך נחל סוכרייר, ליד גן יבנה,
המתינה על חוף הים. במקום זה, הושמדה
כעבור כמה שעות בקרב עם יחידה של משמר
הגבול. הקרב ארך ארבע שעות. סמל
משטרה, שהסתער על המרצחים, נהרג. ב סוף
הקרב נשארו פזורות על הקרקע החולית
חמש גוויות של פידאיון. שליחות-
המוות שלהם באדמת ישראל הסתיימה.
החוליה השנייה חזרה בדרך אחרת. בדרכם,
פוצצו את הבאר בפרדם של יד־מרדכי.

מאמריה ומרוסיה. ליד גופת הפידאי
ההרוג נמצאה קופסת גפרורי־חבלה מיוחדים
מתוצרת רוסית ורימון תוצרת אנגליה.
אולם הוא בחר לו אזור
40 קילומטר מזרחית לניצנים.

פעולה חדש,

ך* מקום שעמדו לפני שנים זה על גבי
^ זה בתי החימר של הכפר הערבי סוואפיר,
דרומית לבאר טוביה, משתרעים עתה שני
טורי בניינים אדומי־גג של מושב שפיר.
בבית משפחת ביטרמן נערכה בערב יום
ראשון התייעצות דחופה: כיצד לחגוג את
יום ההולדת של בן השכנה יחיאל רוזנראוך
בן החמש.
סיפרה צילה ביטרמן :״בדיוק כשהחלטנו
איזו עוגה לאפות, שמענו התפוצצות בבית
השכן ותיכף אחרי זה בבית שלנו. היינו במרפסת.
רצתי לחדר לראות מה קרה. ישראל
בני ( )4היה ישן שם. ראיתי שהקיר מתמוטט

מארב ישראלי, הבחין בחוליה העולה על
קו הרקיע. סיפר אחד מחיילי המארב :״אחרי
ששמענו פיצוץ, ידענו שהם כאן. כעבור
חצי שעה ראינו אותם בראש הגבעה. הם
פטפטו וזלזלו בכללים היסודיים ביותר של
שדאות לילה. שמענו אחד מהם אומר בערבית
:״נדמה לי שיש מישהו כאן.״
״נתנו להם להתקרב עד למרחק 50 מטר
ואז פתחנו במטח יריות ורימונים. אחד מהם
נפל. היתר.ברחו מבלי לירות. אבל זה שנפל
פתח עלינו באש. לא ראינו בדיוק היכן הוא.
הוא ירה וזרק רימונים. שינינו את עמדותינו
בכל פעם• ככה יזה נמשך שלוש שעות. הוא
קרא לחבריו שיבואו ויקחו אותו. בבוקר
מצאנו אותו מת.״
היה זה פלשתינאי בגיל 25 הוא שכב
במורד הגבעה, כשריאתו הימנית מנוקבת ורסיס
רימון בערפו. הוא היד, לבוש מדי
פידאיון, נעול נעלי־התעמלות. את גופו כיסו
גופיה, חולצה ואפודה. בכיסו נמצאו מספר
תמונות במדים, פתילי בטחון, נפצים וקופסת
גפרורים. היד, רשום עליה באותיות אנגליות :
״מייד אין ס.ס.ם.ר.״
יתר חברי החולייד, שילמו גם הם בדמם.
בקרב-אש קצר נהרגו שניים, אחד נפל לבור
עמוק ונשבה. אחד בלבד הצליח להתחמק
חזרה לשולחיו המצריים בעזה.
העולם הזה

אמא, אבא והבית החרב
שתי התפוצצויות שהחרידו ביום ראשון בלילה את מרחבי הדרום פגעו בשני בתים במושב
שפיר. ליד כל בית הונח מטען של כעשרה קילוגרם חומר־נפץ. מהדף ההתפוצצות התמוטטו
שני קירות, נבקעו התקרות, התפוצצו זגוגיות ברדיוס שיל קילומטר. ביתה שלי משפחת
ביטרמן (למעלה) נפגע ביותר, אולם בחדר היה רק בנם בן הארבע, שלא נפגע. משה רוזנראוך
(למטה משמאל) ישן ליד הקיר שהופצץ,הועף באויר ונשאר בחיים. רק בנו בן השמונה נפגע
מהלם, וסובל משטף דם. שרה רוזנראוך(למסה מימין) ,ניצלה אף היא בנס מפליא.

נוות משמת חסנתא
אורחים בלתייקרואים הופיעו למסיבת האירוסין של מזל ידעי בעיר הישנה של אשקלון.
חדר המשפחה היחיד היה מלא קרובים ואורחים שבאו מרחוק ונשארו ללון במקום.
בדיוק בחצות הוטלו שלושה רימונים לתון החדר. שניים מהם התפוצצו, הרגו את הסבתא
שודי ידעי 65 לא פגעו בנכדה מיכאל בן הע^ה שהיה חבוק בחיקה. הכלה מזל נפצעה,
רימון נוסף לא התפוצץ, מאחר שנזרק יחד עם הנצרה. מיד לאחר ההתקפה, מיהרו
תושביו של הרחוב בפיז׳מות אחר הרוצחים, שנמלטו לכוון צפון, לעבר בית־הקברות
המוסלמי השכן; באיזור זה התגוררו במשן שנה לאחר קום המזינה כמה מתושבי
מגדל הערביים. תושבי הרחוב טוענים שזיהו את המתקיפים כתושבי המקום לשעבר.

״הבו לנו!שקו׳
העולם הזה 965

מגדל אשקלון דמתה בלילה שלאחר הרצח לישוב ספר מוגן
ומבוצר. עשרות תושביה, מזועזעים לאחר הרצח, התנדבו
לשמירה, הקימו לעצמם חיל משמר עירוני — הראשון מסוגו
במדינה. השומרים סיירו במקומות התורפה, הרגיעו את
התושבים הנפחדים שחזרו לישון בשלוח. משמרות נוספים

הוצבו בדרכים למניעת מעבר מכוניות בדרכים מסוכנות
שבהם הם עלולים להיות מופתעים ממארב. אותה שעה
ערכו משקיפי או״ם (שמאל) חקירות על מאורעות ליל
שבת. לא היה כל ספק בדבר כונתם של התוקפים: כל
הסימנים העידו כי הרוצחים פעלו לפי הוראות הצבא המצרי.

שבת אחים גם יחד

/הפגז הראשון רעם בחלל.
בני העיר המפונקים
לא למדו עדיין להבחין
מי יורה על מי,
אולם הם שמעו את האזעקה
ונכנסו למקלטים. בחוץ מתנפצים הפגזים והפצצות. בבונקר העמוק הכל נראה בטוח
מתנדבי־העבודה התל־אביביים מתכוננים לשהיה ארוכה, מנצלים את רופסקת־העבודה׳ נחים.

מרי אור, תלמידה בת 16 מהכי־תה
השביעית של גמנסיה הרצ־ליה,
נהנית מהארוחה בחדר-

האוכל של נירים. מסביבה נטוש

קרב אמיתי. התלמידים התגייסו
לעבודה במשק, אולם כששמעו הוריהם על התלקחות המאורעות, שלחו שני אוטובוס־ם
כדי להחזירם העירה. התלמידים הכריזו על מרד, הודיעו להוריהם שלא יזוזו. למרי ולרבים
מבין חבריה יש כבר יבלות על הידיים. הם ישארו במשק עד היבלה המרה האחרונה.
1 2 1 1

111

״וגחושגגל״!
האווירה בעין־השלושה היא קצת מחושמלת.
גרם לכן, בין השאר, הפגז המצרי שחתך את אחד כבלי־החשמל במשק עין־השלושה.
מחברי המשק מתקן אותם. מימין: צריף
הילדים, שנפגע על־ידי פגז בהפצצה האחרונה.

ען ןן ןיי

׳ ,ח\0ו* 18ע111 חז!1

תמונה זו צולמה בשעת אמונים של חיל התותחנים. הרמה
הגבוהה של הכושר. המקצועי שהושג באימונים אלה, באה
לידי בטוי במאורעות השבוע, בהם מילא חיל התותחנים זו
הפעם׳ הראשונה תפקיד מרכזי במלחמה הזעירה הנטושה
זה שבע שנים לאורן רצועת עזה. סיבה נוספת למספר
האבדות הרב היא בנראה־ מעוט החפירות ברצועת.
העולם

הזח 9*5

י לחייל
פלח של תפוז, בבקשה? החייל מקבל אותו
ברצון ביום החמסיני, ביחוד כשהוא בא מיד-
בת־משק צוחקת ונחמדה בשדה־הגזר של נחל־עוז.
חוסר־ההתרגשות המוחלט של בני המשקים
בקו הראשון מול הרצועה היה העובדה
הבולטת של המערכה, אחרי יום ההפגזות.

הו צו ע ה
הסמל ביעל הזקן המתחיל, בולע ארוחה
חטופה שעה שחבריו נחים מסביבו בפוזה
האופיינית לחיילים קרביים בין תפקיד לתפקיד.
אי־אפשר לדעת אם בלילה הבא יספיקו
לישון. אפו של הסמל נשרט על־ידי רסיס.

פקק תנועה
ליד השלט של משק נירים נוצר בפעם הראשונה
פקק תנועה אמיתי. ליד הג׳יפ הלבן
של האו״ם מתדיין קצין שבדי עם נציגי ישראל
בועדת שביתת־הנשק. אנשי הגרעין הנמצא
בנירים עוקבים אחרי הנעשה בסקרנות, מבלי
לייחס לו חשיבות מיוחדת. העיקר שהעבודה
נמשכת. האם. קרה הבוקר משהו בסביבה
זו? ״כן, באמת שמענו משהו ברדיו...״

העולס הזה 965

מ צ פיוג

במדינה

>ב 5הזכויות שמורות<

.מאמציו העיקריים של מזכיר או״ם דאג האמרשילד כמם־
גרת שליחותו כמרחב ירוכזו לפתרון כעיית הפליטים. האמרשילד
יפעיל לחץ כבד על ממשלת ישראל להחזרת מספר ניכר של פלימיס ואילו
ממדינות ערב ידרוש יישוב־קבע של חלק נזהפליסיס היושבים עתה במחנות
לאורן גבולותיהן. האמרשילד יראה בהסדר כזר! צעד ראשון לקראת שלום
מרחבי.

.מאכק חריף צפוי כפנים הממשלה, לקכיעת קו מדיני

חדיש. בי. ג׳י. קיבל לאחרונה את טענותיהם של כמה מראשי מפא״י כי תכנית
שרת נכשלה למעשה, לאור סירובו הממושך של המערב להעניק נשק־מגן
לישראל. שרת לעומת זאת, ממשיך לטעון כי המערכה אינה אבודה עדיין וכי יש
להמשיך בקו המדיני המתון שהותווה על־ידו. צפה, אם כן, לחידוש סיכסון
שרת — בי. ג׳י.

.על רקע סיכסוד זה, קיימים סיכויים כי יונה כסה ישוב
מהתפטרותו כמזכיר מפא״י. כיום, ידועים כל חברי מזכירות המפלגה
כאנשי שרת.

.שורה של שכיתות תפרוץ במפעלים וככתי־חרושת שונים.
שביתה צפויה גס בבתי־ הספר התיכוניים ובענפי הדפוס והמזון.
.אל תופתע אם מעתה לא יוזכר שמה של צרפת כירידת

ישראל לעתים קרובות כל־כך. יעקב צור, שגריר ישראל בצרפת, בא
לישראל כדי להזהיר את שרי הממשלה ואת נציגי הציבור שלא להרבות בדיבורים
על עזרת צרפת לישראל, מאחר שהצרפתים
חוששים כי דיבורים אלה גורמים
להחרפת היחסים בין צרפת למדינות
ערב.
העם מלחמה בגבור עזה
(ראה שעי)
בתל־אביב היה נדמה כי המלחמה עומדת
לפרוץ ככל רגע. אזרחים עצבניים הקדימו
לקום בבוקר, הפעילו את מכשירי הרדיו,
כדי לשמוע את החדשות האחרונות. הם לא
היו בטוחים שהמלחמה לא פרצה שער, ש נחרו
בלילה במיטותיהם.
רק במקום אחד במדינה לא הורגש שום
סימן של עצבנות. זה היה במרכז המערכה,
באותה רצועה שטוחה !מוריקה הקרויה, כבלשון
הרדיו ,״גיזרת כיסופים״.
ריח הרצועה. מי שנכנס למחרת יום
ההפגזות לנירים, היה יכול לפקפק אם אמנם
הגיע לכתובת הנכונה.
הוא ציפה לפגוש באנשים אדומי־עיניים
ומרוטי־עצבים אחרי לילה של נדודי שינה.
תחת זאת מצא את בני המשק, רובם ארצישראליים
בסוף שנות העשרים, אוכלים
בנחת את ארוחת־הצהריים. העבודה התנהלה
כרגיל. איש לא התרגש. לגבי אנשי נירים
היה זה יום ככל הימים, עוד תקרית בגיזרה
המועדה לתקריות.

בעיה שלא נפתרה: כיצד יפצה העם את
המשקים שכבר הוציאו מאות אלפי לירות
לביצורים, לפני שהמדינה נזכרה שהדבר נוגע
גם לה.
הניצוץ הראשון. התקריות עצמן,ש בבר
קצרו עשרות הרוגים, משני עברי הגבול,
התחילו כמעט במקרה. על אף האשמות
רותחות משני הצדדים, אין כמעט ספק
שאיש לא התכוון במיוחד להצית את המדורה.
כמו רוב התבערות בשדות המרחב,
היה מספיק ניצוץ אחד כדי לגרום להתלקחות
רבתי.
הניצוץ נדלק כאשר הותקף סיור ישראלי
על הגבול .״בצד הישראלי,״ קבעו הישראלים
.״בצד המצרי,״ טענו המצרים.
כדי לחלץ את האנשים, היה צורך להפעיל
תותחים. היתד, זאת הפגזה קטנה, שלא נועדה
לגרום נזקים גדולים בצד המצרי. אולם
המצרים פתחו בהפגזת־תגמול, פיזרו את
פגזיהם בנירים, עין־השלושה ונחל־עוז, גרמו
נזקים מועטים.
עתה הגיבה גם ישראל, בהפצצה שקצרה
בצד השני למעלה מששים הרוגים, למעלה
ממאה פצועים. ההבדל העצום במספר הא־בידות
נגרם על־ידי דיוק• הקליעה וטיב הביצורים
במשקים הישראליים, חוסר המקלטים
מעבר לגבול.
אולם לגבי העולם היה דודקא מספר האבירות
קובע. כמו אחרי תקרית כינרת, הו־סיעה
ישראל שוב בדמות תוקפנית ונקי
מנית.

• גם גרמניה המערבית תם־
תייג מתמיכה גלוייה כישראל.
כבר עתה נתקלת ממשלת בון ביחס
בלתי־אוהד מצד מדינות ערב, בגלל יחסיה
ההדוקים עם ישראל — יחסים שנבעו•
בראש וראשונה מיזמתו האישית
של ראש ממשלת בון קונרד אדנאור.
גרמניה המערבית, המשתדלת לכבוש
עמדה ראשונית בשווקי ערב, עלולה
לא להזדרז בקשירת יחסים דיפלומטיים
עם ישראל.

חשבונו של דיקטטור. בנשימה, עצו־
־ה ציפו הדיפלומטים למהלך הבא, שהיה
שייך לגמאל עבד אל־נאצר. אחדים האמינו
שיפתח במלחמה, יפעיל את נשקו החדש.

,לעומת זאת, ישתפרו יחסי
ישראל עם כלגיה והארצות
הסקנדינביות. שיפור זה יבוא כפי
קשה. לעמו אולם במלהער צוי
מתוכנן מצד המערב על אי־תמיכה
צבאית בישראל.

• ח״כ ״לאחדות העבודה״
בן־אהרן יצא כקרוב בשליחות
לחוץ״לארץ. המסע, שינוצל לצרכי
המגבית המאוחדת בארצות־הברית, יש מש
גס הכשות לקראת תפקידים דיפלומטיים
שיוטלו על בן־אהרון בסוף קיץ

.יתכן מאד כי כקרוב תק־כל
צו גיום־חוכה לעכודת כי־צורים
כמשקי הספר, אם לא
תצא עד אז כמתנדב. צעד זה נראה

תנועות־נוער, מורים, פועלים — היו סימן־
הדרך הבולט ביותר בנוף. בפעם הראשונה
מאז קום המדינה הפגינו את העובדה שהקרב
על הגבול אינו בחזקת מלחמה־פרטית
של המשקים, אלא ענינו של העם כולו.
אחדים מהם, כמו מתנדבי בני-עקיבא, עוררו
התלהבות ממש בלב בני־המשקים.

״ככוח הנשק״ (לו)1948 ,
ט וס דבר לא השתנה
כבלתי־נמנע, מאחר שהתברר כי

אין להסתפק בעבודת המתנדבים.

• גם כיסף יצטרף לשאת חלק נרחב יותר ממעמסת מצב

החירום הכללי. מבחינה מעשית, יתבטא הדבר בהעלאה כללית של המיסים
וההיטלים, שיגיעו בקרוב עד כדי מחצית הכנסתך החודשית הקבועה.

.הריבית שאתה כדטלם עכור הלוואות תוגדל כקרוב,
כעיקר כקופות המלווה והבנקים העממיים, העוסקים כהלוואות
כסכומים קטנים. הדבר יכנס לתוקפו עם תום הדיונים המתנהלים
עתה בין מנהלי מוסדות אלה לבין נציגי האוצר.
• עליה ממשית צפויה גם למחירי החלב והביצים. הממשלה
עומדת לקבל את הצעת תנובה, המתחייבת בשיווק סדיר של מיצרכים אלה, אם
יבוטל הפיקוח עליהם ותאופשר העלאת המחירים.

.שלמה צימרמן, חכר הנהלת צי״ם שנתפס כזמנו כהברחת
מיצרכים מנמל חיפה, יסולק ממשרתו. עם סיום החקירה הפנימית
המתנהלת נגדו, יועבר להנהלת חברת השקעות־ההון ההסתדרותית בארצות-
הברית אמפל, בה משמש אחיו, ברון צימרמן, אחד המנהלים. ברון צימרמן הוא
נציג אמפל בחברת לפידות, התגאה בכך שעזר לגלות את מעילותיו של שלום
רון, מזכיר חברה זו.

.משרד החינוף והתרבות יפריע לפיתוח האוניברסיטה,
ההולכת ומוקמת בתל״אביב. משרד החינוך והתרבות קיבל את טענת
הנהלת האוניברסיטה העברית בירושלים כי הקמתו של המוסד החדש עלולה
לשבש את פעילותה התקינה של אוניברסיטה העברית ולחבל בהכנסותיה.

.כשורה לחברי קופת־חולים המתכננים חופשת־נופש או
הבראה: הנהלת המוסד ההסתדרותי עומות לרכוש. בתי־מלון מפוארים
נוסייס, בעיקר בירושלים ובחוף השרון, כדו להפכם לבתי הבראה ומרגוע
לחבריה.

היד, הבדל בולט בין מצב־רוח שלוז זה
לבין האווירה המתוחה ששררה במקום למחרת
תקרית חאן־יונים. אז פסקה העבודה
כליל, הגברים רצו מסביב לעמדות, מוכנים
להתקפה רבתי. הפעם לא האמין בכך איש.
עכברי הרצועה מצויידים בחוש ריח מיו־חד־במינו,
העולה על כשרונו של הפרשן
המדיני המעולה ביותר במשרדי הקריה ו־בעתוני
תל־אביב.
הם הרימו את אפם, הריחו באוויר והחליטו
:״הפעם לא תקרית רגילה. יעבור
בעוד כמה ימים נ״
״טוב שאתם כף אותה שעה היתד,
נטושה מלח&ה אמיתית מסביב למשק —
אולם מלחמה שונה מזו שתוארה בעתוני־הערב.
שדר,־המערכה היה מכוסה אוהלים,
בהם רבצו כמה עשרות תלמידי הכיתות ה שמיניות
של גמנסיה הרצליה. הם באו לעבודה
של שבועיים במסגרת פעולת הגדנ״ע.
בצהריים הופיעו לפתע שני אוטובוסים
ריקים. כמד, מההורים שמעו את הידיעות
על התקריות, מיהרו לשלוח לבניהם תחבורה
הביתה.
ההורים לא הכירו את בניהם ובנותיהם.
הילדים המפונקים לא חלמו כלל לחזור לספסל
הלימודים. רוח המרד עברה בין אוהלי
הנוער. הם סירבו בהחלט לזוז.
בערב הופיע מפקד הגדנ״ע, רם רון, אישר
שהגדנ״עים יישארו במקום, ימשיכו בעבודת
הביצורים .״יותר טוב שאתם כך מאשר
שתהיו להיפך,״ העיר קצרות.
המתנדבים מן העיר — גדנ״עים, חברי

אין ספק שהקצין המצרי עמד במצב
כדיקטטור צבאי, היה עליו להוכיח
שאי־אפשר להכות במצרים ללא עונש.
מאידך לא היה לו שום חשק להיגרר
חמה לפני שצבאו מוכן ולפני שהעולם
בי מאוחד תחת פיקודו.
על כן באה תגובה מסוג אחר לגמרי :
זולה למצרים, מכאיבה לישראל. שוב הופעלו
הפידאיון, אנשי כיתות־המתאבדים שחדרו
עמוק לשטח ישראל, ערכו סידרה של
התקפות ״פגע וברח״ .הם השאירו מאחוריהם
את חותמם: גויות נרצחים, מכוניות
שרופות, יללת הפצועים.
חשבונו של עבד אל־נאצר: אם ישראל
תגיב על־ידי פתיחת מלחמה, תהיה היא התוקפנית,
ביחוד כשהדבר קורה ערב בואו
של מזכיר או״ם לישראל. אם ישראל לא
תגיב, יישאר הוא המנצח שאמר את המלה
האחרונה.
חשבון זה סוכל השבוע על־ידי צה״ל,
שהוכיח יעילות מדהימה בלחימה נגד ה־פדאיון.
רובה
ודגל. היה ברור שגם תקרית זו
תבוא לסיומה, תישכח בהדרגה עלידי הכל,
פרט להורים השכולים והמשקים האבלים.
לא יהיה לה ערך מדיני או צבאי מכריע.
ערכה האמיתי היה סמלי.
ביום הקמת המדינה צייר הקאריקטוריסט
הבריטי הנודע, לו, את דמותה כשהיא יושבת
חמושה ומזויינת מתחת לדגלה, סומכת
על הרובה יותר מאשר על מאזני־הצדק
של אמא או״ם. בהתקרב יום השנה
השמיני לאותו יום, עוד שיקף ציור זה
מאין כמוהו את מציאות המדינה.
מדיניות אדם סימפטי
אלוף יוסף אבידר לא
לזעוף. המחמאה שיצאה
סובייטי היתר, מיוחדת
צ׳סלב מולוטוב :״אתה
עיני מאשר האיש שאתה

ידע אם לחייך או
מפי שר־החוץ הבמינה.
אמר ויא־יותר
סימפאטי ב מייצג

״האיש שאתה מייצג״ לא היה אלא משה
שרת, שר־החוץ של ממשלת ישראל, שביקר
אצל מולוטוב בשעת ועידת שרי־החוץ של
העולם הזה 965

ארבעת הגדולים בג׳נבה. הפגישה אורגנה
בקושי, ושרת יצא ממנה במצב־רוח עכור.

בעיר העברית הראשונה שני גראם מן הבשר
הטמא ליום.

מתחתלאפס. הסובייטים לא הסתירו
מעולם שאהדתם למשה שרת היא כמה מעלות
מתחת לאפם. הם רואים בשרת אדם
המייצג אינטרסים אמריקאיים, בניגוד לצרכי
עמו.
אולם פליטת־הפה של מולוטוב, חמור הפנים,
לא היתר, הבעה ספונטאנית של רגשות
אישיים. פרשנים מוסמכים בירושלים, שידעו
כי קיימת אפשרות של תזוזה קטנה
של ברית־המועצות לטובת ישראל, הסיקו
ממנה מסקנה מפורשת. לדעתם רצה מולו־טוב
לרמוז שאמנם תזוזה כזאת אפשרית,
אלא שהיא לא תיתכן כל עוד מכהן משה
שרת כשר־החוץ של ישראל.

מפלגו ת
דת הגשמה אישית
קשה לתאר מוסד פחות יעיל מועדה המורכבת
משני אנשים, אשר בידי אחד מהם
מרוכז כל כוח הביצוע. כזו היא ועדת־השרים
המשגיחה על. מתן היתרי-עבודה לשבת.
חבריה: גולדה מאירסון ומשה שפירא.
במקרה של חילוקי דעות, לא מתקבלת הח לטה,
וגולדה מאירסון מוציאה היתרים
כראות עיניה.
בשבוע שעבר
מלאה בום חילול
אותה, ואת לבו,
ארוכות על מצב
שהוא בלתי־נסבל.

החליט משה שפירא כי
השבת. הוא ניגש לשפוך
בישיבת הממשלה, הרצה
חילול השבת בחרושת,

״כן — כן — כן.״ ההרצאה היתר,
מעניינת, אולם דויד בן־גוריון הפסיק את
השר המשופם בשאלה תקיפה :״אתה מכיר
את מפעלי איטונג בטנטורה?״
״כן,״ השיב השר.
״אתה יודע שהם עובדים בשבת, בלי לקבל
היתר לכך?״
״כן,״ השיב השר.
״אתה יודע מי הבעלים 1״
״כן,״ השיב השר.
בזה נסתיים הדו־שיח, וגם הויכוח על
חילול השבת בממשלה. לא היה שום צורך
בהמשך. כי משה שפירא ידע, בדיוק כמו

אצולה חמנית
אחד המיסמכים המוזרים ביותר בעולם
חבוי אי־שם במשרדו של משה שרת. זהו
זכרון־דברים בכתב, שנחתם על־ידי שר־החוץ
ושני נציגים של הפועל המזרחי, יצחק
רפאל וד״ר ישראל רוזנברג. תוכנו: תמורת
תמיכתם של השותפים הדתיים בקואליציד!
ב״קו הנוכחי של משרד החוץ״ ,ישתף מש־רד־החוץ
את הדתיים במנגנון שרות־החוץ
של המדינה.
במלים אחרות: אם יעזרו הדתיים לשרת
לעמוד מול דויד בן־גוריון, יתן להם שרת
כמה פרוסות מן העוגה המתוקה ביותר של
הממשלה — משרות בנציגויות ישראל בבירות
העולם.
מפרעהשמנה. הדתיים לא התמהמהו,
הזדרזו להגיש לשר־החוץ רשימה של כמה
עשרות מועמדים. היא כללה את כל העסקנים
הדתיים שלא נקלטו במשרות העליו נות
של מפלגותיהם: עורכי־דין שלא הצליחו
להקים לעצמם משרדים משגשגים, קצינים
משוחררים שלא נקלטו בחיים האזרחיים
ואנשים כושלים אחרים. קרא להם בזלזול
אחד מחבריהם במפלגה :״אצולה יחפנית !״
בי. ג׳י. לא התלהב כלל לשבץ את בעלי״
הכיפות במנגנון החוץ. אם לשתף את חברי־הקואליציה
במשרות, טען בצדק, הרי מגיעה
זכות קדימה לאנשי מפ״ם ולאחדות־העבודה.
אולם לכך התנגד שרת .״במזרח יהיו אנשי
השמאל אהודים מדי, ועל כן אי־אפשר לשלחם
לשם. במערב יהיו אנשי השמאל שנואים
מדי, כך שגם לשם אי־אפשר לשלחם.״
עד שתלובן הבעיה בין ראש־ד,ממשלה ו שרר,חוץ
שלו, תצטרך האצולה היחפנית
להזדיין בסבלנות. גם לשר־החוץ אין הדבר
בוער: הוא כבר קיבל מפרעה שמנה, בצורת
תמיכת הדתיים בממשלה בקו שלו בחודשים
האחרונים.

ציונות

תפקיד הפו סילבר הוא רפובליקאי,
בן מפלגתו של הנשיא אייזנהואר. רבים קיוו
כי בבוא העת ישמיע את דרישות ישראל
באוזני צמרת מפלגתו, יאיים עליה בנקמת
הבוחרים היהודיים באמריקה.
אולם בימי שהותו של סילבר בארץ, נסתבר
כי המצב כמעט הפוך. פה ושם נתעורר
החשש כי סילבר בא לארץ דוזקא בשליחות
הצמרת של המפלגה הרפובליקאית, כדי ל שכנע
את ממשלת ישראל שלא תתקיף את
הממשלה האמריקאית, תתן לענין הישראלי
לשקוט בשנת הבחירות.
החשבון: יותר קל לשכנע את דויד בן־
גוריון שלא יפתח בריב עם ממשלת אמריקה,
מאשר לשכנע את אייק שיתן נשק לישראל*.

״אתה מכיר את הבעלים?״
דויד בן־גוריון, מי הם בעלי הכבשן מחלל־השבת:
בני משפחתו של אליהו משה גני־חובסקי,
אחד מראשי הצועקים חמם נגד
חילול השבת במדינה, חבר הכנסת הראשונה
והשניה, ומועמד מספר 16 של רשימת
הפועל־המזרחי לכנסת השלישית.

ממוצע טרף
סטטיסטיקה מיוחדת במינה מסר השבוע
ראש מחלקת הכשרות של הרבנות התל־אביבית:
העיר הגדולה ביותר בישראל צורכת
15 אלף קילוגראמים של בשר־חזיר
לחודש.
לפי אומדנה זהירה זו, צורך כל תושב
היעולס הזה 965

השבוע, שבועיים לפני פתיחת הקונגרס
הציוני, שעליו להזעיק את העולם היהודי
להגנת ישראל, נכנס אבא הלל סילבר למטו־סו,
חזר לאמריקה. הוא לא ישתתף בקונגרס.

מנהיג שר ודם
בימים עברו לא היה קיים ציוני קיצוני
יותר מאשר אבא הלל סילבר. בימי המאבק
נגד הממשלה הבריטית, תמך כמעט בגלוי
באצ״ל, קיטרג על הקו המתון של דויד בן־
גוריון, דרש פעולה נמרצת וחמורה.
בשבוע שעבר, כשנפרדו מנהיגי המדינה
מאבא הלל סילבר, נאלצו להסיק מסקנה
עגומה: עתה, כשהמאבק נטוש נגד הממשלה
האמריקאית, נעשה אבא הלל סילבר
מתון מאד מאד.

לוחם־שכת גניחובסקי

ציוני סילכר
בית לב! או ראש לבן

נסיגהשקטה. סילבר סירב לבקר את
בן־גוריון בשדר,־בוקר, אך גילה ידידות רבה
לראש הממשלה, שעודד אותו במאבקו נגד
מתחרהו, נחום גולדמן. הוא נפגש עם ה רבנים
הראשיים אייזיק הלוי הרצוג ויצחק
נסים, דבר שגרם לסערת־רוחות בקרב היהדות
האדוקה באמריקה, המנהלת מלחמה
חריפה נגד הרבנות הרפורמית אשר סילבר
משתייך אליה.
אולם פעולותיו בארץ לא יכלו לחפות על
הבעיה הציונית הנושנה: שום מנהיג ציוני
אינו שש למלחמה נגד ממשלת מולדתו,
למען ישראל. כשהיה על סילבר לבחור בין
הבית הלבן של אייק לבין הראש הלבן של
בי. ג׳י ,.התכונן לנסיגה שקטה.
* סילבר הכחיש בתוקך את הידיעה של
מעריב כאילו ביקר בבית הלבן, השתמש
בדלת אחורית. בזאת אישר את הידיעה הקודמת
של העולם הזה 963 שבכלל אין
לו עוד גישה לבית הלבן.
חגים בין חלמית לתרנגולת
משרד החינוך והתרבות, שדרש החודש
מכל יהודי טוב לחוג את יום העצמאות על
חלמיות במיץ עגבניות ותרנגולת ממולאה
בורגול כסמל לקיבוץ הגלויות, לא נשאר
יחיד לאורך ימים. השבוע הצטרף אליו יהודי
מזוקן וחדבש כיפה, שהוציא לאור ביוזמת
עצמו הגדה ליוס העצמאות, בה יקראו
המוני בית ישראל בין אכילת החלמיות
לתרנגולת.
״איפה ההתלהבות והתרוממות הרוח שצריכה
להתעורר בכל יהודי ויהודי שלב חם
פועם בקרבו?״ שאלה ההגדה החדשה, שמחירה
500 פרוטה בארץ ו־ 500 סנט בחוץ־
לארץ (להשיג בכל הקיוסקים) .״וכי ישאלך
בנך מחר מה הן הסיבות שגהמו לתקומתה
של המדינה ...על זה השיב דוד בן־גוריון
הנערץ מאד: כי עם ישראל קם לא לפי נס
אחד כי אם על פי נסים רבים.״
משהו גם על קולומבוס. המחבר,
ד״ר יהודה הכהן למשפחת מאירוב, אח
וותיק של לשכת בני־ברית ושל לשכת השלושר•
בחולון, לא התעצל -גם למנות את הנסים,
המסומנים במספרים מאחד עד תשע.
נם מספר שש, למשל :״קולומבוס בשעתו
גילה את אמריקה ועם ישראל בימי הפרעות
ברוסיה מצא מקום מקלט שם ...ועכשיו
אחינו בני בריתנו משם משיטים עזרה ותמיכה
ביד רחבה.״
כל קורא היה עלול לחשוב את החוברת
לפירסום היתולי מיוחד במינו, אילמלא באה
בראשו המלצה מכובדת ביותר :״החיבור
הזה עבר תחת׳הביקורת של כבוד הסופר
והמשורר הנכבד דוד שמעוני, וסמך ידיו
עליו.״

המ שק
הבדל קטן
היה זד, יום קשה בשביל שמחה ד,ולצ-
הנדלר, מפיצו של ידיעות אחרונות. היד, עליו
לבקר בכל הקיוסקים, לקחת את גליונות עתו־נו
ולמסור תמורתם גליונות אחרים.
לקיוסקאים לא היה איבפת. גם הקור אים
לא הרגישו בשום הבדל. רק חדי־המ־כט
יכלו לשים לב לכך שבעמוד הרביעי
נוספה לפתע מסגרת קטנה, שהכילה את

הודעתו של גי מולה, כי מנוי וגמור עם
צרפת ללחום בפאן־איסלאמיות.
״ מהיהאמתעל אולם לא הודעה
מהפכנית זו של ראש ממשלת צרפת גרמה
לבהלה הגדולה. חשובה הרבה יותר
היתה הידיעה שמעליה, שקוצצה באופן אכזרי
בגליונות החדשים.
״מהי האמת על חיסול בנק יפת ופויכט-
וונגר?״ שאלה הכותרת. ובסוף הידיעה הודיע
הכתב הכלכלי :״לחיזיק השמועות על
מגמת פויכטוונגר לחסל את עסקי הבנק בארץ
ישנן שתי עקבות ...פקיד גבוה לשעבר
של בנק לאומי לישראל רכש חלק ניכר ממניות
בנק פויכטוונגר...״
כגליונות ההדשים שאלה הכותרת רק ״מהי
האמת על חיסול של בנק יפת?״ ואילו
בגוף הידיעה חסר אותו קטע בכלל. הודעתו
של גי מולה באה למלא את החלל הלבן.
התקפתלב. צנזורה נ?אוחרת זו על
דברי הכתב לא הספיקה. למחרת היום
הופיעה בראש העמוד האחורי של ידיעות
אחרונות ידיעה יפה :״בנק פויכטוונגר מגדיל
הונו״ ,בתוספת הערה כי ״נפלה טעות
במסירת הידיעה של כתבנו ...אנו מצטערים
על הטעות.״
באותו יום רב־ההתרגשות ירדה עוד מכה
על הבנק :״ד״ר זיגברט פויכטוונגר, היועץ
המשפטי של הבנק ובן משפחת מנה ליה,
נתקף לפתע בהתקפת־לב ונפטר.

עתן נחז
״עניו חמור!״
למחרת היום בו חזרי פדויי השבי מדמשק,
פתחו מאות אלפי אזרחים את עתוני־הם,
חיפשו את תיאור המאורע האנושי
הגדול. חיכתה להם אכזבה: העתונים הבי או
רק סיפור יבש של עצם העברת השבויים.
אף מלה, אף שיחה, אף ברכה מהשבויים
לא הופיעה.
היתד, לכך סיבר. פשוטה: קציני הצבא,
שאירגנו את כל המאורע, לא סברו כי ל אזרח
הישראלי ישנה זכות כלשהי לקרוא על
המאורע בעתונו שלו. הם שמרו סקופ לשבועון
הצבאי במחנה, בעל התפוצה הקטנה
בשוק האזרחי.
לא היה זה. מינהג חדש. כבר למחרת
פעולות חאן יונים ועזה הכריזו העתונים
חרם על במחנה, בשל העדפתו הבלתי-הוגנת
על־ידי אנשי־צבא מסויימים על העתונות
הכללית — העדפה שהזיקה באורח חמור ל־
(המשך בעמוד ) 12

ה ו 1ו 0 5

גוג

תלווהאת בחיות צונח ובחיותשואל נסיוו

קנ ק טיי ל 11
השבוע הראשון של ביקור בחירת הנוער הצרפתי
בישראל הוקדש כולו לטיולים ולהכרת הארץ. בלויית
אופירה ארז, צברית 56׳ ,פגשה תרז נמוז הצרפתיה
את בני הארץ מכל השכבות, העדות והגילים. היא
למדה שירים עבריים, ביקרה בקיבוצים, ראתה לראשונה
מטע בננות, רפבה לראשונה על גמל, אכלה לראשונה
מנת חומוס ופיתה טרייה.
תרז, אחות מתלמדת מעיירת רומאן בדרום צרפת,
התעניינה בישראל מאז נערותה. היא זכרה בי בהיותה
עדיין תלמידת בית-ספר, קראה בעתונים הצרפתיים את
תיאורי קרבות מלחמת העצמאות יחד עם פרקי תנ״ד
שתיארו את חיי עם ישראל במולדתו הקדומה. עתה
ביקשה לנצל את ההזדמנות ולראות במו עיניה את
המקומות שקראה אודותם .״בחדר האורחים של הורי,״
סיפרה ,״תליתי מפה גדולה של מדינת ישראל אבל מעולם
לא חלמתי שיבוא יום ואבקר בה ממש :׳׳
השבוע השני של ביקורה היה מוקדש לחלק הרשמי
יותר של מסעה. בהיותה נציגה רשמית •טל נוער מולדתה,

*טתי ידידות. חרז נחת וא
חה ידידותית. בליל שפות
שמשו כאמצעי הבנה בין מ

אופנהלבירתהאופנה. לפני נסיעתה לצרפת, הוזמנה אופירה ארז לביקור
בבית־מסחד לדברי ניריגה אסקו, שס ניתנה לה במתנה חליפת צמר כחולה מתוצרת
אלד. בחליפה זו תייצג אופירה ארז את האופנה הישראלית החדישה במיפגש הכללי
של בנות כל העמים, אשר יפתח בקרוב בצרפת, ויימשך שלושה שבועות תמימים.

חיוכים ורצון טוב שפעו במסיבה שערך השגריר הצרפתי בישראל לכבוד בחירות צרפת וישראל.
בצילום: השגריר משוחח בעברית עם אופירה ארז. במרכז: חברת ועדת השופטים יהודיתאורנשטיין.

ציוד לדרן־ .אירופה בעונה זו של השנה, עלולה להיות קרה במקצת. יוסף איוניר, מבית-
המסחר איוניר, תל־אביב, צייד את אופירה ארז במלאי של בגזים חמים וגם נאים.

״הבה נצא במחול תרז נמוז וחייל
רוקדים במסיבה, אי־שס במחנה צה״ל בארץ.

״בונז׳ור מדמואזל אומר ראש עיר״ י
תל־אביב, חיים לבנון, לנציגת הנוער הצרפתי.
העולנז הזה
סמל נציג!

הבקת־הנרס ת־.זד*ז

ובע חקי
ה ארז בשי*
שפת-ידיים
שני העמים.

נתקבלה על־ידי שגריר צרפת בישראל פייר ז׳ילבד
כמסיבת קוקטייל כביתו, אליה הוזמנו שלושת נציגות
הנוער הישראלי ונציגי ציבור רבים. ראש עיריית תל־אביב,
חיים לבנון, אירח אותן אך הוא במשרדו ואילו
צה״ל הזמינן להשתתף בסדר חגיגי כאחרון של פסח.
כאשר עלתה למטוס ״איר פראנם״ בסוף שבוע זה,
כלויית אופירה ארז, היתה תרז נמוז מלאה רשמים
מכיקורה כישראל .״ארצכם היא ארץ נפלאה,״ אמרה
לעתונאים שבאו להפרד ממנה .״היא גדלה ומתעצמת
ממש למראית עיין. אני חושבת שלע £בריא וחזק
כמוכם ראויה מולדת בריאה וחזקה. את אשר ראיתי
ושמעתי אפיץ כין כל כני גילי בצרפת. עד כה, הערכנו
אותכם ומאבקכם רכש את אהדתנו. עתה נרחש לכם גם
ידידות כנה.״
עם המראת המטוס כדרכו לפאריס ולמיפגן הנוער
הבינלאומי הגדול, שיימשך שלושה שבועות תמימים,
העיר עתונאי זר שנכח במקום :״שם (כמטוס) יש
לבם שתי נציגות; אחת צברית ואחת צרפתית.״

על ראש האורחת ...חייל נח״ל מניח על ראשה של תרז נמוד כומתה של צח״ל-.
היא התקנאה באופירה החיילת, רצתה גם היא לואות את עצמה במדים, לפחות לרגע קט.

״ לחייךכגישה ״ 1צלם יומן כרמל מנציח נמה תמונות במסיבת הקוקטייל
בבית שגריר צרפת בישראל, ז׳ילבר״ .הצלם נלווה אל האורחת בשעת טיולה בארץ,
הכין חומד לאחד מיומני כרמל. שנראהו בימים הקרובים על מסך בתי־הקולנוע שליו.

ראש עיריית תל־אביב, חיים לבנון, מראה לעלמה רמתי ולאיפירה ארז את ספר
האגדה המהודר, מעשה ידי הצייר הנוזע ארתור שיק, בקבלת הפנים שנערכה להן במשרדו.

ועיר מוענק על־ידי ראש העידייה לירה
ארז, לפני יציאתה לצרפת.

צרפת וישראל נפגשות. הנספחה ה תרבותית,
מנהל איר פראנס, נורית יעקבסון.

המפקדתוהטוראית. אלוף־סשנה שושנה גרשונוביץ, קצינת ח״ן ראשית, מברכת את וזטן ראיי!
אופירה על בחירתה ומאחלת לה הצלחה בביקורת בצרפת .״ושתייצגי אותנו כמו שצריך ציוותה המפקדת׳ .

במדינה
(המשך מעמוד )9
מערכת ההסברה של מדינת ישראל. השבוע
פגה אפילו סבלנותו של עתון הקואליציה
למרחב בפני הפלייה זו.
כתב בטאון לאחדות העבודה :״כבר היו
פניות בעניין זה מצד מערכות העתונים,
ועד הרמטכ״ל הגיעו. מסתבר כי שום
דבר לא עזר. או שהרמטכ״ל מתעלם מעניין
זה, או שגם הוא נתן ידו לתופעה זו של
החרמת העתונות הגורמים הנ״ל חייבים
לדעת כי העניין הוא חמור ובלתי־נסבל !״

עם תום המנדט. לנערים הצעירים, לא היה
מה לעשות.
בין ילדי־רחוב תל־אביביים התארגן צבא
מיוחד במינו. חייליו קראו לעצמם בהתרב רבות
צבא־הג׳יונגל, הפילו את מוראם על
אזרחים שלווים, ובעיקר על נשים. מדי פעם,
רוקנו דירות מפוארות. עד אשר נתפסה
הכנופייה וחבריה הועמדו תחת פיקוח ק־צין־מבחן
לנוער.
מאזן מיבצעים. היה זה הגרעין
הראשון של בתי-הספר לערב לנערים עובדים׳
של עיריית תל־אביב. השבוע התכנסו
בבית־הספר העירוני בצלאל יפה כמה מאות
צעירים לכנס הבוגרים הראשון של אותם
בתי-הספר. בלטו במיוחד: חיילים אמיתיים,
במדי קצינים וסמלים של צה״ל.
נערי בית־הספר למדו בתנאים קשים במיוחד•
לא היה אחד מהם שלא נאלץ לעבוד
שמונה שעות ליום, לפרנס את עצמו —
ולפעמים את בני משפחתו. ה $הכינו את
שיעוריהם בשבתות, בחגים, בילו את מעט
הארץ ראש ממשלת ישראל הקולונל עבדול
נאצר (הארץ)
צי פרטר,תל־אביב
איש שדה בוקרה פיל מישנזיש.

סבורים כי בעקבותיה תועלה דרישה
דומה מצד משלחת ישראל בדמשק.
(הבקר)
בנימין רוט, פרדס חנה
מובן מאליו. אי־אפשר להרשות למשלחת
הסורית לעשות כאוות נפשה בתל־אביב

הרחקת שערות
באופן

תמידי

קצרים

גלים

ט פ 1לבפנים

ביום י״א באדר תש״ט נחת רוח ישראלי
אל מול חוף מצדה׳ והשתלט על
מצדות עין־גדי( .במעלה)
מאיר סגל, ראשון־לציון
שנאמר: לא בחיל ולא בכוח ני אם
ברוחי, אמר יהוה.
אינדיבידואלי שיטה

אחרונה בהרחקת
מהרגלים

שערות

לוטה סימון _ שרה שטרן
רחוב אלנבי 81 תל־אביב

6.35״השרים האהובים עליך״( .הארץ)
מרדכי דן, תל־אביב
ואם אני איש אופוזיציה?

הניפו דגלים

לכבוד •ום העצמאות
הראו שהנכם יועדים לחוג את חגינו.
גם מצלמת ״פוטו ברנר״ שייכת להג:
יראו־נא הדורות הבאים איך חגגו
עמנו.
בימינו את חג תקומת
את המצלמה וההדרכה בשמושה
תקבלו אצל

פננוובדנד
חיניה,דח 1בהח לו ק 31

לתשומת לב הגברות:
ב־ 16 וב־ 17 באפריל
מתחילים 2קורסים:
)1קורם עם תפירת השמלות
שלכן — למתחילות ול־מתקדמות.
)2קורם
לתופרות, לקונפק־ציונרים
ולמתקדמות —
גזירה ומודליזציה.
מירד. וקונפקציה
שיטה אמריקאית וצרפתית
חדישה

בית ספר לתפירה וגזירה

ליאונורה

תל־אביב, שלמה המלך 72
על־יד גן החיות
ההרשמה כל יום מ־ 9עד 1
ומ־ 4עד 7בערב

שיקום קשה להיות הוד
השבוע הביא דוור מכתב שנשא את סמל
נשיא המדינה למרתף מוצף ברחוב מכבי,
בת-גלים. מקבל המכתב: אליהו אוסי, דרוזי
בן ,24 שנטש את ביתו בג׳בל דרוז בימי
מלחמת תש״ח, התגייס לצה״ל (העולם
הזה .)944
אוסי, שנפצע ושוחרר כנכה, נשא אשה
יהודיה מעיראק, התגייר והחל חושב על עצמו
כעל יהודי. הוא ניסה להסתדר בארץ,
חלה, הלך מדחי אל דחי. המכתב מירושלים
היה תשובה לפניית הצעיר השחום,
שביקש את עזרת נשיא המדינה. הנשיא
הודיעו בצער כי לא יוכל לטפל בעניינו.
אליהו פנה לאגף השיקום של משרד ה־בטחון,
ביקש את אותו הסעד הניתן לכל
חייל דרוזי מג׳בל דרוז, המשתחרר משרותו
בצד,״ל. במקרים אלה, נוהג משרד הבטחון
להעניק הלוואה מיוחדת של 1000ל״י.
אלא שגם הפעם חיכתה אכזבה לאליהו
ביש-המזל. השיב לו רב־סרן איסר חלמיש,
אליו הגיעה הבקשה: אליהו אוסי אינו
זכאי להלוואה המיוחדת הניתנת לדרוזי מג׳בל
דרוז. כי אליהו שוב אינו דרוזי. הוא יהודי.

חינוך

הגיונגל לספר
הימים חיו ימי תוהו־ובוהו. המבוגרים היו
טרודים בדאגות קיום, הבחורים התגייסו ל מחנות
הלוחמים שהתכוננו להגן על הארץ

מלכה סיימה בי״ס לאחיות בבומביי,
וכאן עבדה במרפאת חופת־חולים( .דבר)
אורה כהן, פתחיתקוה
קול חתן וקול מחלה...

בעת סגירת הלגיון, הויכוח בכנסת
נמשך( .יריעות אחרונות)
דוד בר, רמת־גן
אמר היושב־ראש :״גלאב-גלאב-גלאב!״

הפנאי שנותר להם בצוותא. בין הרוקדים ב כנס
החגיגי, היו גם כמה זוגות מתלמידי י המוסד.
סיפר זישא לנץ, מנהלו הממושקף והקרח
של בית־הספר התיכון לערב :״מתוך
310 בוגרים שסיימו משך ארבע השנים
האחרונות, ממשיכים 450/0בלימודים בבתי-
הספר הגבוהים בארץ• ס /ס 10 עובדים ב הוראה:
השאר משרתים עדיין בצה״ל.״
היה זה מאזן מיבצעים נאה בחזית שכוחה.

שפט
חסיד חם־דוב
אדם שאינו רופא מוסמך, אינו רשאי לע סוק
ברפואה, או לרפא אנשים. זהו חוק
ברור ומובן מאליו. על פי חוק זה, הו בא
ד״ר יוסף חסידוב לבית-המשפט המחוזי
בחיפה, הואשם בהתעסקות כרפיאה ללא
היתר.
חטאו: הוא ריפא חולים בעזרת דיאטות
של מאכלים חסרי שמנים או דברי מתיקה,
איסור עישון או שתיית אלכוהול, וכן

בעזרת אמבטיות־שמש ואמצעים טבעיים דומים.
מעילם לא הורה להשתמש בתרופות.
הטבעונות לא מצאה חן בעיני משרד
הבריאות. נציגו, ד״ר נוח פרץ, שיכנע את השופט,
שזיכה את חסידוב בשלושת חודשי
מאסר על־תנאי.
נשאלת שאלה פשוטה. אחד הנוכחים
באולם, כתב הארץ אליהו מרקוביץ, לא
השתכנע. פירסם כתבה מפורטת, אשר חסי די
חסידוב הזדרזו לחלקה בין 120 חברי
הכנסת, במלחמתם להכרת חרפואה הטב־עונית
כרפואה ממשית.
השבוע הוזמן מרקוביץ הממושקף למשטרת
התנועה בחיפה. הוא חיטט במוחו, לא
זכר שום תאונת־דרכים שראה בזמן האח רון.
בתחנה הודיעו סמל שבא במיוחד מהמטה
הארצי כי הנו נאשם על פי סעיף
4של פקודת המתעסקים ברפואה, האוסרת
פרסומת לרופאים. מאמרו של מרקוביץ, טען
הסמל, היה פרסומת לחסידוב.
הכתב חתם על ערבות עצמית, השתחרר
עד המשפט, כששאלה אחת מטרידה אותו ;
כיצד יכולה כתבתו להיחשב כפרסומת לרופא,
אם בית-המשפט קבע בפירוש כי ד״ר
יוסף חסידוב אינו רופא?

דו־קרב לאוד השמש
רוחו הטובה של יצחק ברלש ( )29 שנכנס
עם שניים מחבריו לקפה צבר בתל־אביב ב־צהרי
יום אחד לפני חודש נעכרה, כאשר ראה
את פאול שוקרון בא לקראתו.
המלים ששמע מפי פאול דמו לאלה שקרא
בעשרות רומנים זעירים :״אתה בגדת בי
יחד עם אשתי. אני רוצה להרוג אותך.״
יצחק לא נבהל ביותר, ניסה להתעלם מקיומו
של פאול שלא היה זה איומו הראשון.
פאול, לעומת זאת, הציע ליצחק מה שנראה
לו כהגיוני בהחלט. ללכת לשפת הים, לע
טר קרב סכינים׳ כגברים.
הרעיון הגברי לא קסם ביותר ליצחק,
שהציע במקום זאת, שאם יש לו טענות,
שיפנה אל אשתו.
יצחק הצליח להרחיק, בעוד מועד, את ידו
מחזיקת הסכין של פאול מחזהו, זכה לעומת
זאת בדקירות בפניו. אחרי שנקם את
כבודו, ברח פאול.
טענתו של פאול בפני השופט אוסטרר :
הוא נהג מתוך התגוננות, אינו מודה, על כן׳
באשמת חבלה גופנית.

פ ש עי ם
מסע־תעווגות רשמי
צו־תנועה צבאי הוא תעודה יקרה. הוא
מקנה למחזיק בו זכות נסיעה חינם באוטובוס,
לינה בבית-מלון על חשבון המדינה
ומעל לכל — הרגשה נעימה של מילוי
שליחות בטחונית רשמית.
בידי יוסף פנקל 25 ממושב בן ינון, היה
צרור שלם של צווי־תנועה.
צרור הצווים לא היד, משנה משהו בחייו
של יוסף, אלמלא החליט, לפני כ חודש,
לבקר את קרוביו בטבריה. הוא
כתב את שמו במקום המסומן, הוסיף חתימה
כלשהי, לא שכח אף לציין את דרגת
החותם. רב־סרן בצבא הקבע. בכך הפכו
הצווים מסתם טופסים, למיסמכים.
לול,ה במחלה נפשית. נהג האוטובוס
קיבל את הצו הראשון, קיפל אותו, מסר
תמורתו ליוסף כרטיס חינם לטבריה. מסעד,תענוגות
בשליחות המדינה החל. .
יוסף זכר את ימי שירותו בצד,״ל, כאשר
קינא בחבריו שהיו מזייפים מדי פעם צו-
חופשה ומסתלקים מן המחנה. עתה הופתע
לראות כמה קל כל העניין. רק דבר אחד
שכח: כל צו שזייף שימש קבלה על הוצאת
כספים בשם משרד הבטחון, עבר בדיקה
קפדנית ׳כשהוגש לפרעון.
כך מצא יוסף את עצמו השבוע בפני
שופט השלום החיפאי ד״ר אלפרד באך,
כשהוא מואשם בביצוע תשע עבירות זיוף-
חתימה והצגת מיסמך מזוייף. להצדקתו טען
כי הינו לוקה במחלה נפשית מסויימת,
שאינה מצריכה טיפול רפואי.
השופט קבע כי 14 ימי מאסר על כל
עבירה ירפאו את המחלה. יוסף ביקש כי
בתום תקופת המאסר יאופשר לו להגר מן
הארץ, כי ״אחרי מה שעשיתי, לא אוכל
להסתכל לאנשים בעיניים 1״
העולם הזה 965

איו הצליחה תמו הד להערים על החוק בעזרתם הפעילה של אישים ומי מעלה

הנדשה המהדהדת שר הד
^ שבועשעבר, שעה שהגיע מצבה
המדיני של מדינת ישראל לשלבים ח־מורים
ביותר, שעה שדנו במסדרונות האו״ם
על מצב המרחב המתדרדר במהירות לקראת
מלחמה, הורצו מברקים בתכיפות לקונסול
ישראל בניו־יורק.
שיחה טלפונית ומאות דולרים בוזבזו כדי
לעסוק לא במדיניות, כי אם בפרשת מנוי —
וביטול המנוי — של עורכת־דין תמר הד־ורבר
33 צעירה שחומת־שער ובעלת קסם
שקשה היה להגדירו אך כנראה גם קשה היה
להשתחרר ממנו.
שר החוץ משה שרת עצמו, מנהל משרד
הבטחון שמעון פרס, היועץ המשפטי למדינת
ישראל חיים כהן, עורך־הדין מיכאל
כספי — כולם גבורי משפט קסטנר —
הוו רק חלק מרשימת המעורבים בפרשה

רעייתו של אחד ממפקדי ההגנה הגבוהים,
זכתה באופן הטבעי ביותר להיות נציגתם
המשפטית של משתכני שיכון צבא ה קבע.
היתה זאת עבודה פשוטה: החתמה
על חוזים, העברת דירות, רישום בטאבו —
עבודה שקטה שהדיה אמנם לא הגיעו ל־בית-משפט,
אך הבטיחה רוחים טובים בלא
טרחה יתרה.
היה זד, גם רק טבעי שהד קסמי תמר
הגיע עד לשמעון פרס, מנהל משרד הבט-
חון. מאז, הפך גם הוא לידיד המשפחה.
כשנולדה, לפני ארבע שנים, בתם ענת,
נחשב הזוג ורבר למאושר בזוגות. המשפחה

ענת רוצה את הוריה
י״י* יום התקרב בבר לקיצו שעה שהנרי
ג׳ בהירה לפני
אחד העם, תל-אביב.
ורבר ( )37 כשהוא מחזיק
ענת, בת הארבע, אף

ן 1נעצרה מכונית
אחד הבתים ברחוב
מהמכונית יצא יהודה
בידי ילדתו החיננית
היא אדומת שער.
הילדה מררה בבכי, התפתלה, לא רצ תה
להפרד מאביה .״נשיקה לאבא קראה
הילדה כשהיא בוכה.
ליד המדרגות עמדה •אשה שחומת שער
ותמירת גוף: תמר, אשתו של יהודה. היא
לקחה את הילדה, סגרה אחריה את הדלת.
יהודה התניע את מכוניתו, חזר לביתו בשיכון
הקצינים. היתד, זאת פגישתו האחרונה
עם ילדתו היחידה.
לא היתר, זו הפעם הראשונה בה נערך
המחזה המזעזע. יום יום נשנה, קרע את נפש
הילדה הרכה בין אמה לבין אביה, שנפרדו
כשניה וחצי קודם לכן.

הדי מלחמת השחרור
ך *8יה זה ׳בסוף מלחמת השיחרור, כש־ו
1הוחלט לשגר משלחת הסברה לארצות־הברית,
כדי לעורר את היהודים לתרום ביד
רחבה למדינה הצעירה. על המשלחת הוטל
לנאום, ובעיקר לתאר את מאבק המדינה
הצעירה, לייצג את דמות גיבורי המלחמה
האמיתיים.
אנשי המשלחת היו צריכים להבחר מבין
פצועי הקרבות — שממילא לא יכלו להל חם
— בתוספת כמה גיבורי ישראל. על כן,
עורר הדבר תמיהה, כשלפתע נקלע בין המשלחת
רב־סרן יהודה ורבי, איש הבריגדה
היהודית לשעבר ועמו קצינת חיל הא־ויר
החיננית תמר, שהיתר, אשתו.
בין הפצועים נפוצה השמועה שהשנים מאנשי
שלומנו הם. זאת לא היתד, שמועד,
בלבד, שהרי ברור היה לראשי המדינה,
אם כי עדיין לא ללוחמיה, ששליחויות כה
אחראיות יש להטיל על אנשים נאמנים,
וברור שנאמנים ביחוד אנשי הקשרים הטובים.

צנורות המים כסדר
* הודה, לשעבר איש מנגנון החגנד,
וממפקדיה המוכשרים, נטש כעבור זמן
מה את הצבא. הוא השתקע בעסקי יבוא
חמרי־הבנין של אביו, עסק שלא היה פחות
מכובד ובוודאי לא פחות מכניס.
תמר, שסיימה את חוק לימודיה כעור־כת־דין,
החלה לעסוק במקצועה בפרקליטות.
שם נפגשה לראשונה בגבר מקסים אחר,
הרמן חיים כהן, שמאז נמנה על ידידיה ה טובים.
עם מות אביה של תמר, ד״ר לותר
הופמן, אחד מעורכי-הדין המבריקים שבמדי נה
ויושב־ראש הסתדרות עורכי־הדין, היה
זה טבעי שבתו תנהל את משרד אביה,
תירש ממנו את קהל לקוחותיו הענף.
תמר, כאישה היודעת לטפח קשרים וב־

העולם הזה 965

את המשפט של יהודה, שלדבריו היו סכו־ייו
לזכות בילדה גדולים מאד.
היה זה לפני חצי שנה, כשכספי הוזמן
לחיים כהן. השיחה בין כוהני משפט קסטנר
התנהלה הפעם על נושא אחר. חיים כהן
הציע לכספי, לדברי יהודה, שירפה ידיו מהפרשה.
יהודה, שהוא גם מכר אישי של
חיים כהן, שלח מכתב אליו, הציע לו להם־
גש עמו, באם הבעיה הזאת כל־כך מטרידה
אותו. עד היום הזה לא זכה יהודה לתשובה
כל שהיא.
לתמר מצדה, היו קשרים לא פחות טובים.
כשהחליטה כי עליה לנוח מעט מספרי החוק
ד,מעופשים ואולי לראות את ידידה ה־שוייצי
בחוץ־לארץ, היה זה מובן מאליו שהוצע
לה, כאשר, מוכשרת ובעלת אמביציות
,־תפקיד מתאים. היא מונתה כנספחת
לארגוני נשים במחלקת ההסברה של משרד
החוץ בארצות־הברית.
היה זה מנוי שקט ביותר, ממש סודי. לא
ידעו עליו אפילו אנשי משרד החוץ העוסקים
בהסברה. אחר כך טענו אנשי משרד
החוץ כי היה זה מנוי זמני, ולכן לא פירס־מו
מכרז. במקום המכרז הגיעו מכתבי המל צה
של מנהל משרד הבסחון שמעון פרס,
היועץ המשפטי חיים כהן, ולפי השמועה —
מכתבי המלצה מרבי האלופים יגאל ידין,
מרדכי מקלף, יעקב דורי.
אנשי צמרת בטחונית זו הכחישו מאו חר
יותר את שיגור המכתבים. מכל מקום,
אישרו ד״ר וולטר איתן, מנהל משרד החוץ,
ושר החוץ משה שרת, את המנוי. תמר
עיברה את שמה להד, רשמה את בתה ענת
בדרכונה הדיפלומטי החדש, השיגה היתר
כניסה לארצות־הברית גם עבור אמה. כיאה
לדיפלומטיה, לא רצתה לעורר כל הד, שמ-

פרקליט כספי
שרות לשרת 7

יכה כספי הוא עורך־דין מצויין,״
אמרה פעם תמר ליהודה. יהודה זכו
את זאת היטב ופנה לעזרתו, כספי ניהל

7כספי קרא אותו מיד אליו, נסע לביתו
של השופט משה רובין, מאחר שבית המשפט
כבר נסגר באותו יום, השיג צו מעצר נגד
תמר ורבר־הד על שהעבירה מעבר לגבולות
ישראל את בתה ללא הסכמת האב. יהודה
נסע, בינתיים, למשרד החוץ בירושלים.
לכשהגיע, לא היו כבר שעות משרד, אך
יהודה חיכה בסבלנות. לפתע נפתחה דלוק״
ושר החוץ הופיע בפתחה .״מה לידידי בביתי?״
שאל את יהודה. יהודה סיפר לו.
למחרת, הורצו המיברקים. עוד באותו לילה
צילצל הטלפון מביתו של עורך הדין
לשם ממשרד כספי לניו־יורק, הוצא צו מע צר
נגד תמר. שרת הורה גם להחזיר את תמר
מיד ארצה.
בגלל מחלת אבעבועות רוח, נאלצו תמר
ובנית לוייתה להשאר ארבעה ימים בניו־יורק,
אך הטלפון לא שקט, המיברקים לא
פסקו — עד שתמר עלתה עם בתה אדומת
השער ענת על סיפון א. ק .״ציון״,
בדרכה לחיפה.

פטי קדחתני. עורך־הדין רוטנשטרייך
הופיע בשם תמר, השיג את ביטול צו־ה-
מעצר, בטענו כי בעל אינו יכול להעיד
נגד אשתו. מיד הוצא צו מעצר שני, דו־מה
בדיוק לראשון אך חתום על־ידי שופט
אחר, בצירוף הוראה מפורשת לשחרר את העצורה
נגד ערבות של 3000ל״י רק עם
הגיעה ארצה.
עירעור חדש בשם תמר הד הוגש, נדחה.
אולם, למעשה, התנהל המאבק המכריע
הרחק מאולמי המשפט. מילאו בו תפקי דים
אותם האנשים הרשמיים עצמם, אלא ש שם
מילאו גם תפקידים בלתי־רשמיים של
ידידי אחד משני הצדדים.

צדיקה פתמר תפרח

עצה?ידיד

״מה לידידי כפיתי ז״
* הודה ודבר חשד שכאן נרקם משהו.

צו, ערעוד, צו
ף! ארץ, התנהל פינתיים מאבק מש־

היתד, אמידה. בעצם, לא חסר להם דבר,
אלא שתמר לא מצאה יותר אותה אהבה
אליה נכספה, שעה שרצתה לנוח מסעיפי
החוק היבשים. ערב ערב, עם סגירת משרדה,
חזרה הביתה. יהודה היה כבר עסוק בילדה,
ואילו האושר פרח ולא היה.

יה זה לפני כשנה וחצי, כשנעצרה
| | משאית לפני בית ברחוב גפן, בשיכון
הקצינים -התל־אביבי, וכמה רהיטים הועמסו
עליה בחופזה. בין נוסעי המכונית היו
גם תמר ובתה ענת, שהיתר, אז בת שנתיים
וחצי ומאד נהנתה לנסוע במכונית לסבתא
הופמן.
״היא חטפה את ילדתי טען יהודה הנמרץ
בבית־הדין הרבני.
יהודה, שבעצמו למד משפט, ידע היטב
מה טעון בטענתו. אך גם תמר ידעה חוק
ומשפט ; היא הצליחה להשיג צו מבית ר,משפט
המחוזי שקבע כי הילדה צריכה
להיות ברשותה.
הפרשה נמשכה. תמר הגישה תביעה לגט.
יהודה סרב לתת את הגט, הגיש תביעה
לשלום בית. הסדר הביניים היחיד שהושג
בבית־הדין הרבני: יהודה ישלם כל
חודש 90ל״י דמי מזינות לילדה, הילדה
תתגורר בבית אמה ויהודה רשאי יום יום
לראותה ולבלות עמה עד לזמן ההשכבה.
כעבור זמן מה היתד, תמר עסוקה
בפרשה אחרת — אהבתה לתייר שוייצי
גבה קומה ויפה תואר. בחיר לבה הסכים
לקבל את הילדה כנדוניה לנשואין החד שים
; המעצור היחיד היה סירובו של יהודה
לתת את הגט.

נם אסור לי ולבתי לצאת את הארץ עד
לגמר משפט הגרושין שלי, אך אני הרי
אשאר בטריטוריה ישראלית (השגרירות ו המטוס
הישראלי) כל הזמן.״
עוד באותו יום שוחח עורך־הדין יהושע
רוטנשטרייך, מי שהיה ידיד נפשו של אביה
של תמר, עם מיכה כספי, סיפר לו בין
השאר כי תמר המריאה לארצות־הברית.
בינתיים, חזר גם הנער השליח שנשלח על-
ידי יהודה כבכל טוף חודש לשלם 90ל״י
דמי מזונות עבור הילדה, הודיע כי הגברת
ורבר איננה בבית.

יועץ משפטי כהן
יועץ משפחתי 7
רה על נסיעתה בסוד עד לרגע המראת המטוס.

ש רוז משרתםן־ ב רי ת
ך * מ*טשעות המתינו תמר, אמה ובתה
1 1במונית, חיכו בחוסר־סבלנות לבואו של
מטוס אל-על שעמד להמריא אותו יום ד
בבוקר לניו־יורק והתאחר.
דרכוני הנוסעות נבדקו במהירות. ניירו־תיה
של תמר לא עוררו חשדות: צו אי סור
עזיבת הארץ נרשם רק על שמה הקו דם
וכן גם צו האיסור להוצאת הילדה.
פרט מעניין: השם החדש נרשם תוך יו־מים,
בעוד שלבני תמותה רגילים לוקח הדבר
שבועיים עד חודש ימים. לא היה סיפק אף
להודיע למשטרה על שנוי השם.
הסבירה תמר לידיד, לפני המראתה :״אמ
הקרפ
ימשיך להתחולל
**הוני הפרקליטות, נרמזו רמזים
ברורים כי תמר לא תובא כלל לדין על
שעזבה את הארץ, בניגוד לחוק. האיש ש יצטרך
להחליט על כך: פרקליט המדינה
וידיד תמר הד, חיים כהן, אשר משום מה
מ^ן־רב שמו בצורה המוזרה ביותר בכל מיני
פרשות בזמן האחרון.
מן הצד השני של המיתרם המשפטי עמד
מיכה כספי, המשמש לעתים קרובות שותפו
של חיים כהן בפרשות משפטיות גדולות.
אחד מעוזריו לא היסס לרמוז כי ברגע
שתחזור ארצה תועמד תמר לדין בפני המועצה
המשפטית וכי אף יבוטל מינויה כעור־כת־דין.
באמצע
עמד האיש המכריע, ידידם של כהן
וכספי כאחד: שר החוץ משה שרת. בחו-
סר-מעצורים בלתי־דיפלו&טי, מיהר להבטיח
כי תוקם ועדת־חקירה, שתחקור את הפרשה
כולה.
אולם א. ק .ציוך תגיע ארצה רק בסוף
שבוע זה. עד אז, ימשיך להתחולל הקרב
ועמדות רבות עשויות להשתנות.

יאתה נזיי ב

_ תה רוצה לותר טל חופשתך בגלל חוסר מזומנים? וודאי שלא ׳
כמובן שגם אתה חייב לעצמן את ההבראה והנופש, שהם מנת
1 ^.חלקו של כל עובד. את בעיות המזומנים פתרה בשבילך א. א.
— הארגון לאשראי, שפתרה בשבילך בעבר בעיות תקציביות רבות
מהלבשת בני ביתך עד לריהוט דירתך. כעת החליטה א. א .להגיש
לרבבות לקוחותיה שרות חדש: את שרות הנופש וההבראה. א .א.
בחרה בארבעים בתי ההבראה המובחרים בארץ והעמידה אותם
לרשותך, א .א. הבטיחה את מקומות הנופש, בתי ההבראה וההחלמה,
מרכזי החופשה והקיט הנבחרים בטבעון ובצפת, בהר־כנען ובנצרת,
בירושלים ובמטולה, באשקלון ובזכרון־יעקב, בפרדם־חנה ובנתניה,
בחיפה ובנהריה. נראה תמונות בעמוד זה) .א. א .מאפשרת לך לצאת
לחופשתך עוד השבוע ללא מזומנים, ללא כל מפרעה, ללא כל תוספת,
בתשלומים נוחים מאד ובתנאים מיוחדים. יתר על כן: כלקוח ותיק
של א. א .תוכל >נצל לשם יציאה להבראה גם את תלושי הקנייה
שנותרו בידיך. באם אתה עובד מדינה או מועסק במוסד צבורי כל
שהוא הרי כבר תכננה א. א .את תקציב הבראתך שלך ושל בני
משפחתך, ללא כל דאגה נוספת מצדך,
_ _ נשים למאות כבר נרשמו לשרות החדש והחשוב הזה של א. א.
הרשם גם אתה עוד היום ! כי הדרישה רבה ואם אתה רוצה
לצאת לחופשה למועד שתכננת לעצמך, עליך לתפוש את
מקומן ברשימה על מנת למנוע עכוב בזמן היציאה. פנה עוד היום

לא. א בתל-אביב, המשרד הראשי, רחוב אחד העם ,11
טלפון 66659 גם בירושלים עומד בא-כוח א.א לרשותך.

אנשים

בסוד!׳ השבוע

ח״ב מפ״ם יעקב חזן, במועצת הקיבוץ הארצי :

וישמן השר וייבדק
לאחר שארבעה אלופי־משנה בריטיים שסולקו
מן הלגיון העובי הירדני פירסמו
בעיתונות מודעות של בקשת-עבודה, הציע
הדיילי ויום הניו-יורקי לנשיא ישראל יצחק
בן־צבי לקפוץ על המציאה, בלשון זו :
״בן־צבי ! שים לב ! ארבעה קולונלים שנזרקו
מהלגיון הערבי יחד עם גנראל ג׳ון באגוט
גלאב מפרסמים את עצמם במדור הצעות
העבודה של הטיינזס הלונדוני. הם מתארים
את עצמם בתקיפים, אינטליגנטים ומוכשרים,
ואנו מוכנים להתערב כי הם באמת
כאלה. אם לא תרכוש לעצמך אנשים אלה —
תהיה שוטה גמור שר האוצר לוי
אשכול, הטוען העיקרי להורדת רמת־ה־חיים,
נתבקש להוריד קודם כל את רמת־חייו
שלו: לאחר בדיקה רפואית בביתך,חולים
בילינסון, פקדו עליו הרופאים ל צמצם
את אכילתו ולעשות כל מאמץ שלא
להשמין בעצם השבוע בו ביקרה אשתו
של אלוף דוד מרכוס, המנוח בישראל,
הניח ח״כ אחדות העבודה יגאל אלון,
המבקר בארצות־הברית, זר־פרחים על קברו
של האלוף שנהרג בימי מלחמת השחרור
בהרי ירושלים הרב הראשי יצחק
נסיב, שראש עיריית רמת־גן אברהם
קריניצי הציע לו לענוד כנפי צנחן, סירב
באמרו :״חוששני שזקני הלבן יפריע
במקצת מפקד לח״י לשעבר נתן פריד-
מן־ילין, שהתמסר בינתיים לעסקים פרטיים
ושוהה עתה בפאריס, התפאר בפני
כתב צרפתי כי ״אפילו מחר תונח פצצה
על שולחנו של גמאל עבד אל-נאצר
אם רק אחליט על כך משפחתו של
שר המסחר והתעשייה פנחם ספיר לא
נמצאה השבוע בביתה בכפר־סבא: בעוד שהשר
יצא למסע לארצות־הברית, יצאה אשתו
שושנה לעזרת קיבוץ הספר בחן, במסגרת
קבוצת נשים מטעם אירגון אמהות עובדות
שר־התחבורה מיצה כרמל, ש חזר
מסיור בדרום־אמריקה, סיפר כי פעילי
המגביות שם התלוננו על שבא לבוש בגדים
אזרחיים ולא מדים עושי־רושם
אחד מגדולי המדענים של תקופת האיסלאם,
רופאו הפרטי של הכובש המוסלמי סלאח
אל־דין, הרב משה בן מיימון (הרמב״ם),
יופיע בקרוב שוב בערבית. השייך טאהר
אל טברי, הקאדי של נצרת, קיבל על עצמו
לכתוב ספר ערבי על החכם היהודי,
שכתב את רוב כתביו בערבית. הספר יו הסופר
פיע
בהוצאת משרד הדתות
שלום אש התיישב סופית בבית שנבנה
למענו על־ידי המועצה המקומית של בתים
עדנה הבס, צברית תל־אביבית,
סיפרה השבוע כיצד מתחה את פארוק,
מלך מצריים לשעבר. לאחר שפארוק הכרסתני
הזמין אותה לרקוד בבאר של מלון
שוייצי, נענתה עדנה להזמנה, גילתה לבן־
זוגה את זהות ארץ־מולדתד, רק באמצע
סערת המחול. המלך, החולם עדיין על החזרת
עטרתו ליושנה, החוויר כסיד השח קן
מורים שווארץ, הרוצה להקים בישראל
תיאטרון דו־לשוני, פנה לעיריית תל־אביב
וביקש למטרה זאת את אולם בית־העם,
בו הופיע בעבר תיאטרון המטאטא ז״ל.
כששמע על כך אחד העיתונאים, אמר :
״ובלבד שהמטאטא החדש יטאטא היטב
על אף המצב המתוח, התפנה השבוע שר־החוץ
מיצה שרת וכתב מכתב אישי ל-
חידונאי שמואל (״שמוליק״) רוזן.
הודיע השר: הוא הקשיב לשידורו של רוזן,
עשרים מי יודע, שם לב לכך ששמוליק השתמש
בביטוי ״אחד אחרי השני״ .זהו ביטוי
בלתי-נכון, כי האחד אחרי השני אינו אלא
השלישי. הציע השר, תחת זאת :״בזה אחר

שחייה בגבול הרצועה
החד-גדיאי אפרים קישון, שנראה השבוע
מעמיד את אופנועו (״ד״ר קורט קאלטנברו־נר״)
במקום שהחנייה בו אסורה, הסביר בעליזות
:״אני יכול להרשות לעצמי, כי
יש לי תקציב קבוע של 20ל״י לחודש
לרפורטים, ובחודש שעבר לא ניצלתי אותו
עד הסוף המחזאית שולמית בת-
דורי, חברת קיבוץ משמר העמק, עוסקת
עתה בבימוי מחזה חדש שלה, בשם
בן האחרת, שיוצג על־ידי קיבוץ עין ה מפרץ
בחגיגת מחצית יובלו. לצורך ההצגה,
שתיערך על גבעה פתוחה, היה דרוש עץ
מתאים שימלא את תפקיד עץ האשרה המקודש,
שבני ישראל השתחוו לו, על אפם ועל

העולם הזה 965

להתנשק

״מי שאינו מודה בכך

שהזדעזע מן הבירורים שהתנהלו בוועידה ה־ 20 של המפלגה הקומוניסטית הסובייטית
— או שהוא שקרן או שהוא פחדן.״

אז נ ״ ג שי ק

• ׳העיתונאי שלום רוזנפלד, באותו עניין :״לאט לאט מציג האינטרנציונאל
הקומוניסטי את סטאלין במערומיו: לא אל, לא מלך, לא גיבור.״
השבתון החדש

• ״דבר״ ,על מצב בקשתה של ישראל לארצות־הברית בדבר אספקת נשק :
״היו שצחקו לשרינו ולשגרירינו המכתתים רגליהם ומשחיזים לשונם בפניות בלתי־פוסקות
אל קברניטי המערב ״ -ומעלים חרם בידם. אן צוחק מי שצוחק אחרון.״
• מזכיר עיריית תל־אביב יהודה נדיבי, בהגדירו את עצמו במסיבת
קוקטייל :״אני שוטף הכלים הכללי של עיריית תל־אביב.״
• ד״ר אבא הילל סילבר, במסיבה שנערכה לכבודו בישראל :״הולכתם
אותי שולל — אמרתם שעלי לדבר אליכם ולבסוף דיברתם אתם אלי.״
.שגריר צרפת בישראל פייר אידן ז׳ילבר, בהרצאה על תרבות
צרפת ותרבות ישראל :״לשני העמים אותן התכונות ואותן המעלות. אתם ואנו
בעלי אינדיבידואליות ממדרגה ראשונה. ולכן רק צרפתי או ישראלי מסוגלים להבין
מדוע קיימות מפלגות כה רבות בכנסת שלכם או באסיפה הלאומית שלנו. אולם
הייתי מעדיף לראות מפלגות רבות עוד יותר, מאשר מפלגה אחת.״
• שר־הדדאר יוסף בורג, בטקס פתיחת מרכזיית טלפונים חדשה :״שני
דברים אני לוחץ בשמחה ואהבה — ידו של חבר וכפתור המפעיל מרכזיית טלפונים.״
.ציר בית־־הנבחרים הבריטי יוליוס סילברמן, בשיחה עם שר-
החישמול הסובייטי גיאורגי מאלנקוב :״בברית־המועצות אתם מנתצים אלילים
פוליטיים, ואילו אנחנו כאן נוהגים לקבור אותם בבית־הלורדים.״
• פיר דוינסטון צ׳דצ׳יל, ראש ׳ ממשלת בריטניה לשעבר :
תשפוט את האחרים רק לפי מעשיהם ואת עצמך — רק לפי כוונותיך.״

לוקי
ב ר ־ מסעדה
תל אביב, רחוב אלנבי 3
טלפון 23752

מאכלים איטלקיים -מוסיקה
מיזוג אויר

״לעולם אל

• הכוכבת גדיים קלי, העומדת להינשא לנסיך רנייה ממונאקו :״אהיה
מאושרת באמת רק אחרי שייבלו כל זרי הפרחים שיגישו לי ויצהיבו כל העיתונים
שיכתבו על המאורע.״

בלה קלי
הפרחים בלו, העיתונים יצהיבו

חמתם של הנביאים. מאחר שבשטח המשק
לא נמצא עץ מתאים למילוי התפקיד, דרשה
בת-דורי להעביר עץ תות עתיק ממשק נטוש
בסביבה. בהעברה השתתפו עשרות מתנדבים,
שני טרקטורים ודחפור אחד, אך למרות
זאת ניתקה צמרת העץ את חוטי הטלפון.
עתה מקווים חברי המשק שהעץ ייקלט בקרקע
החדשה שני זמרים ישראליים זכו
להצלחה רבה בהופעתם בהולאנד: הזמרת
כרפהצפירה, שהופיעה באולם הקונצרט־ניבאו
באמסטרדאם והזמר פנהס ( פאולו )
מרין, הבאריטון האהוב של האופרה ה ישראלית
לשעבר, שלאחר הופעותיו בהולאנד
הוזמן לבצע את תפקיד סקארפיה באופרה
טוסקה שתוצג בקרוב בשטוטגארט, מערב־גרמניה,
וכן לסידרת הופעות באופרה של
ברלין המערבית לאחר שמועצת הלי גה
הערבית החליטה לאסור על אסוגר
וויליאמם להופיע בקאהיר בראש להקת
המים שלה, בתגובה לשמועה שהכוככת תרמה
כספים למגבית ישראלית, הודיעה שחיי־נית-הבד
המפורסמת כי היא מוכנה להציג
בישראל, במרחק עשרה מטרים מגבול

רצועת עזה, לעיני קהל משני עברי הגבול
,״והיא רוצה לראות אם המצרים יעזו
לגעת בה.״ אולי תשנה הכוכבת את
תוכניותיה הנועזות לאחר מאורעות השבוע
האחרון הזמרת שושנה דמארי יצאה
השביע בלוויית המלחין משה ווילנסקי
לסיבוב הופעות באירופה. שני מסמרי הסיור:
השתתפות בחגיגות נישואיהם של ה כוכבת
גרייס קלי ונסיך מונאקו רנייה
השלישי, והשתתפות בפסטיבאל הסרטים
בכושל
קאן, בו יוצג כנראה בהצגת
רה עולמית הסרט באי מולדת, ששושנה מככבת
בו הצ׳ליסט פול טורטלייה, שקודם
לכן הסתפק בדרו־כלל בביצוע מו סיקה,
חיבר מאז התיישב בקיבוץ מעברות
את הסימפוניה הראשונה שלו .״את צלילי
הסיום,״ סיפר טורטלייה ,״חיברתי בשעה
ששכבתי תחת מטר היריות שנורו עלינו
בוואדי ערה.״ הסימפוניה תבוצע כנראה
ביצוע בכורה עולמי על־ידי התזמורת הפיל־האדמונית
הישראלית בניצוח המחבר. בינ תיים
ביקשו טורטלייה ואשתו, מוד, להתקבל
כחברים בקיבוץ.

בשלם

עוד עשוה ימים להדשמרו
למפעל ההדש של ״ידיעות אחרונית״

ארצות הכרי ת
מועמד לכשרון
כמעט בטוח כי המועמד הדימוקראטי בבחירות
הבאות לנשיאות יהיה הסנאטור אס־טס
קיפובר, שהנחית בבחירות המוקדמות
בכמה מדינות מכה ניצחת לעדלי סטיבנסון.
קיפובר, שעלה לגדולה הודות לשידור חקי רותיו
בטלביזיה, אמנם שנוא על רוב מנהי גי
מפלגתו, אולם הם מוכנים, כנראה, לבחור
בו מתוך הנחה שממילא אין שום סיכוי
למנוע את בחירתו של דוייט אייזנהואר ל־תקופת־כהונה
שניה.

ברית־המועצות
מ זה דופק בדל ת>־
במליוני בתים ברחבי ברית־המועצות דפקו,
בחודשים האחרונים, ידיים רועדות על
הדלת. בעליהן, מצומקים ועטופי־סחבות,
נראו כמתים שקמו מן הקבר. ואמנם היו
כאלה: מליוני האסירים הפוליטיים, ששוחררו
על ידי המשטר החדש ממחנות־העבודה
במדבר הלבן של הצפון.
לאדם הסובייטי היתד, זאת חודיה מזעזעת.
היא מצאה לה ביטוי ביבול של יצירות
ספרותיות, אשר אי־אפשר היה אף לחלום
עליהן בימי שלטונו של סטאלין.

למעלה מ־ 3500 עמודים
מודפסים על נייר נטול־עץ
בכריכה עורית מהודרת
1 5ל״י במקום 30ל״י

פרס עשר לירות
יוגרל כין פותרי תשכץ

מאוזן . 1 :מנהל
משרד החוץ 1
.4ח״כ מפא״יי מ-
נהלל ; .8האיש שגידל
ורומם לגיון !
. 10 תובע יחס מיו חד
12 מנצח מקהלות
13 החומר מ רוב
מנו
עשויים
גרבי הגברות 16
בהמת משא בטיבט ;
.17 מפלגתו של ה שר
בנטוב 19מקור
הכנסה חשוב
לאוצר ; .20 לשטח
שניים מסוגו ; .21
תואר כבוד יהודי !
.23 תואר ; .24מ־מבניה
המובהקים של
פאריס 26 אות
אנגלית ! .27 הרבה !
.29״...זהב באף החזיר״
! .31 היסטו ריון
יהודי ! .3 3סיג־רייה
בעלת פייה מ סננת
! .35 כן, בספרדית
! .36 מטרוניתה
> .38 קריקטוריסטן ! .39 מין
עץ ! .41 טכס לתינוק יהודי ! .43 חוזה ה מדינה
! .44 האיש החשוב בבית הקפה.
מאונך . 1 :דרגה גבוהה בצה״ל ! .2יש
אומרים 3״,אין ניתן לעבדיו ולבנים אומ רים
לנו עשו 5התוצרת ־החשובה של
כרמל־נזזרחי ; .6גיל החופה ! .7הרב ה ראשי
! .8הערבי שהתנכל לעזרא ונחמיה !
.9נמל ימתיכוגי 11 מגדל צאן ! .14 מע
״העולם
הזה״ 965

זר ליד המדורה. בראשית השנה הופיע
על מסכי מכשירי הטלביזיה, ברבבות
בתי מוסקבה, מחזה של ניקולאי פוגודין,
מחזאי ידוע במדינה. מקום העלילה: אישם
בסיביר, מקום בו עוסקים מאות אלפי
מתנדבים צעירים בכיבוש השממה.
מנורת־נפט דולקת. בצריף, מסביב לשולחן
הפשוט, יושבת החבורה. אחד מהם,
רקיטקין, הוא פרחח עירוני שברח אל הספר
כדי להיחלץ מצפרני המשטרה. חברו, למבין,
התנדב מפני שחברתו בגדה בו. חברה
אחרת היא כתבנית גרושה, שברחה לארץ
השוממה כדי לשכוח את העבר.
לפתע נכנם אדם זר, חסר שם, לתמונה.
אין הוא מברך איש לשלום.
הזר: הי, ילדון, תן לי אש 1
רקיטקין: מי אתה, דוד? אנשים תרבו תיים
אומרים קודם כל שלום !
הזר (בבוז) :אתם גולים ז
רקיטקין: מד1 ,
הזר: אני שואל אם אתם נדונתם לגירוש

כשנשאל הזר מדוע נידון הוא, באה התשו בה
שלא היתד, אפשרית בימי סטאלין :
״אולי אני אשם. אולי גם לא.״
דוד כדתי-מגולח. מחזה זה, שלושה
נסעו לארץ החדשה, שהועתק בכמה כתביעת
חשובים, לא היה פרי יחיד. הסופרת
פנובה מתארת בסיפור לילדים את הפגישה
בין ילד לבין אחד החוזרים.
״פעם הלך סריושד, לחצר וראה דוד זר
יושב על קורות העץ ליד המחסן. הדוד היה
בלתי־מגולח, בגדיו קרועים וכובעו מרופט.
תחת שרוכי נעלים היו לו חוטים...״
הדודה פאשה סרבה לתת לדוד זוג נעליים
ישנות, אולם נתנה לו מן המרק שנשאר
מאתמול .״אולי תקבל עבודה, ואז יהיה
לך יותר טוב,״ אמרה לו.
״לא אוהבים לקחת איש כמוני,״ אמר
הדוד, והדודה פאשד, נאנחה כאילו הבינה
את הדוד, וגם את אלה שאינם רוצים לתת
לו עבודה.
חזיר מן המחנות. אולי חריף מכל
השאר מחזהו של אפנזי סלינסקי, הידיד
הנשכח. גיבורו הוא ינושקין, לשעבר מפקד
של חטיבה נגד־מטוסית, עתה יושב־ראש של
קולחוז. יש לו אשר, וילד ובית נוח.
בתוך אידיליה זו של בורגנות זעירה מופיע
לפתע גוזיקוף, מי שהיה סגנו בצבא.
גוזיקוף נידון במקום ינושקין למאסר ארוך
במחנד,־ריכוז. בזמן המקרה שכב ינושקין
בבית־חולים, גרם לכך שהודיעו עליו כאילו
מת. החוק הצבאי הסובייטי מאפשר לדון
את הסגן בעתן פשעיו של מפקדו.

רב ! .15 סוס ללא ראש 18 בלעדיו אין
הפצצה מתפוצצת ! .20 צורה הנדסית ! .22
עדיף על שמא ! .23״...יהיה יותר טוב
25 לה 120 חברים ! .28 הסיגריה נגד הייאוש
! .30 תיאטרון מתקדם ! .31 אחורי
החזה ! .32 אויב ! .34 הוצאת הספרים של
ביאליק ! .36 פועל מכבסה בעל תפקיד מיוחד
! .37 בן אדם ! .40 לא מקומי ! .42 כלי
בשח־מת.

ינושקין רוצה לחבק את הידיד הנשכח,
לחגוג או) הפגישה בכוס תדקה. אולם האסיר
ד,נחון דוחה אותו .״הייתי סגנך. הייתי
מחויב לדעת את הכל. לכן קבלתי 10 שנים.
לו היית אתה מופיע בבית־המשפט, היו הורגים
אותך.״

ראש הקולחת מתעצבן, רוצה לפייס את
החבר, מציע לו עזרה בבנין החיים החדשים,
אפילו כטף. גוזיקוף מסרב :״במשך שמונה
שנים הייתי במקומך באזורים רחוקים. אתה
שתקת כמו מת. אולם אתה חי. אתה יכול
לדבר. החזר לי את מעיל הקצינים 1אני
רוצה לחזור לצבא ! ״
אולם ינושקין יודע שהחזרת הכבוד הצבאי
לחברו אפשרית רק אם ייפתח המשפט
הצבאי מחדש. דבר זה פרושו הרס חייו
ומשפחתו. הוא יוצא מכליו :״חזיר כמוך
מן המחנות, איש לא יאמין לך !״
״האם אתה חולה ז ״ האיש מן המחנה
מוסיף לדרוש כפרה. לשוא מציג לו
ינושקין את אשתו, את בנו. האיש אינו
נכנע.
ינושקין ממטיר גדופים וקללות על האיש.
לפתע נתקף הלה על־ידי התקפת לב .״האם
אתה חולה, דוד?״ שואל הבן הקטן. גוזיקוף
עונה באנחות :״כן, אני חולה, יצאתי
לבוש וחזרתי ערום...״
ראש הקולחת רוצה להגיש לו כוס מים.
אך האסיר המשוחרר משליך את הכום מ״לא
ממך ! שתה בעצמך 1בנה לך
ידיו
את קנך, חזיר זעיר־בורגני שכמותך!״
האשד. רצה אל הטלפון, דורשת לשלוח
אמבולנס, מפסיקה, מגמגמת שהחולה כבר
מת. השפופרת צונחת מידה :״הם שואלים,
ינושקין, ממה הוא מת...״
המחזאי לא העז עדיין לתת תשובה סופית,
מסיים את מחזהו בנקודה זו. מעל לכל
היצירות מרחפת עדיין שאלתו חסרת־הישע
של ניקיטה כרושצ׳וב, בנאומו הגדול בועידת
המפלגה :״מה יכולנו לעשות?״

כדור הארץ
רציפות הדורות
העיר הגרמנית רגנסבורג החליטה לשנות
את שמו של תא-ד,עינויים במיבצר העתיק,
ששרד מימי הביניים. מאחר שרוב התיירים
קיבלו את הרושם שהמקום הוא אחד
ממוסדות המשטר הנאצי, הוחלט לקרוא ל תא
מעתה ״חדר-ד,שאלות״.
אמנות תיאטרו?
אחד ברגל, אחד בפה
כסך, כסך, כסך (דו־רה-מי) —
יכולה להיות סיסמתו של ג׳ורג׳ ואל בביום הצגותיו.
שפע רב של תלבושות יקרות, קט־עי-ריקוד
המוניים יקרים ותפאורות יקרות
מסברות את עיני הצופה, נותנות לכל ההצגות
סגנון אחיד של קרני-ואל.
כל עוד רוקדים ושרים השחקנים, ביניהם
כוכבים ידועים מרומניה המנוסים בכיבוש
הלב והעין, נשאר הצופה מרוצה. אולם
ברגע שחלה הפסקה בניפנוף החצאיות הססגוניות
וברקיעת הרגליים החשופות, בולט
הליקוי העיקרי של התיאטרון: כמעט
כל השחקנים מדברים דו־רה־מיברית, שפד,
הדומה לשפה העברית אך אינה זהה עמה.
מלהשחולה. הכסף־כסף־כסף שייך ל־ויקטור
(מכס פרלמן) ,מלצר בעיירה בטכסם,
שירש לפתע מליון דולאר. זו רק ההתח לה:
בתמונה הבאה הוא יורש עוד שבעה
מליון דולאר, בתנאי מפורש שתוך חודש
יהיה עני ואביון, בלי אף פרוטה אחת.
הבעיה הגדולה: כיצד להיפטר ממליון דולאר
תוך חודש ימים.
במלאכה זו נעזר ויקטור על־ידי ארוסתו
הקנאית (שרה רובין) ושלל של טיפוסים
מצחיקים. דרכו מובילה אותו, בין השאר,
לביום מחזה בו מופיעה האורחת השחורה
של התיאטרון, וירג׳יניה קיפרם. מרת קי־פרם
השחורה מגרשת את המרה השחורה
גם מאחרון הצופים כאשר היא פוצחת ב שירה
אידישית שוטפת, מלווה בדיבור שוטף
של כל אבריה העגלגלים.
המחזה נושן, ההלצות רובן בגיל העמידה,
הרקדניות צעירות וההצגה בת שלוש
שעות. בסך הכל: בילוי טוב לכל הגילים
ולשני המינים.
העולם הזה 96$

קן לנוע הוליבוד המצריה הישראלית
מחברת יונייטד ארטיסט נתקבלה הידיעה
הבאה :״זיוה שפיר, יפהפיה חומת-שער
ובת * 21 מישראל, הושאלה לחברת בל אייר
כדי לככב בסרט קיללת פרעה. זיוה, המגלמת
ילידה אקזוטית בסרט־דמתח, פותחת בזה
את הקאריירה שלה כשלצידה מופיע השחקן
מארק דאנה.
״השחקנית הצעירה, המכונה לעתים אווה
גארדנר של ישראל שירתה שנתיים בצבא הישראלי,
ביחידת בידור. ב־ 1954 נבחרה למלכת
היין, זכתה בטיול לארצות־הבריח. אחר
חזדה ישראלה היתה לכוכב-במה. היא נתגלתה
בהוליבוד בעת שידור טלביזיה.״
קטן כגדול או גדול בקטן. לכאורה,
נראית השתתפותה של זיוה בסרט — המבטיח
להיות תפוקה זולה מן הסוג הנמוך ביותר,
מכוונת בעיקר לבתי קולנוע בית־העמים ש־בערי־השדה
האמריקאיות — כתחילתה של
קאריירה. האמת היא אחרת: רוב השחקניות
המתחילות בסרטים כאלה, נקברות בהם, אינן

א, חדיש !

אופראיות (הקול הבוקע מגרונה שייך לזמרת
לורנם האמיתית) ,להפעיל את הטמפרמנט
שלה. יש לה הרבה מזה.

אהבה למרות המסך
מערב הוא מערב
ומזרח מזרח
והשנים לעולם
לא ייפגשו( .קיפלינג)
אינטרמצו מסוכן (ארתור רנק, ברי־טניה)
,הוא סיפור אקטואלי ביותר: אודות
אמריקאי, פקיד שגרירותי בלונדון, המתאהב
בבתו של שגריר מדינה קומוניסטית. על
עלילה מצוינת בנה במאי אנתוני אסקוית סרט
איטי, רומנטי, לעתים יתר על המידה הטובה,
שרק לסרוגין הוא עשוי לענין.
בתפקיד המאהבים הצעירים (זה גם שמו
האנגלי של הסרט) מופיעים דויד נייט ואודיל
ורסואה ״ ,הנפגשים לראשונה בהצגת בלט,
לצלילי אגס הברבורים של צ׳ייקובסקי. צלילים
מתקתקים עוקבים אחר השתלשלות ה עלילה
בעקשנות רגשנית.
פתרון אחר. כן מעורב בפרשה גם תי־אודור
(מאיר) ביקל, לשעבר שחקן הקאמרי,
השגקצין־בטחון

בתפקיד של כמאהבת רירות הקומוניסטית, החושד סוידיעות מעבירה
הצעירה
שהיא
דיות לאויב. מאידך עוקבים אנשי הבולשת
האנגלים והאמריקאים אחרי מאהב נייט, מאלצים
אותו לנתק — זמנית — את יחסיו
הלא דיפלומטים עם בחירת לבו.

נקני יב ש מ עו ל ה

מדינת ישראל
משרד הבטחון

לסרט מעין זה מתבקש סוף דיפלומטי או
עצוב. המחברים בחרו באפשרות הראשונה :
המאהבים הצעירים נופלים זה בזרועות זו
בלבו של הים הגדול, שאינו שייך, לפי החוק,
לא למערב ולא למזרח. כמובן, יכול היה
להיות פתרון נוסף: הגירה לישראל.

מוטב קטן בגדול
זוכות לתפקידים של ממש. התחלה רצינית
יותר היתה חוקה תפקיד קטן בסרט גדול,
לא תפקיד גדול בסרט חסר כל ערך.
סרטים תולדותיה של זמרת

המנגינה שנפסקה (מטרו־גולדוין־
מאיר, ארצות־הברית) ,היא השירה הבוקעת
מגרונה של זמרת אופרה מרגרט לורנם, ה־נפסקת
משהיא נתקפת שיתוק ילדים, בהיותה
במרומי קריירה מזהירה.

בקצרה

הודות למסירותו של בעלה (גלן פורד)
חוזרת הזמרת לחיים פוריים ואופראיים, ל אחר
שנות יאוש וכמה נסיונות התאבדות.

תמימים בפאריז. שבעה אנגלים בפאריז
ומה שקורה להם. שמח. אליסטייר סיס.

הסרט מבוסס על האוטוביאוגרפיה של הזמרת:
סדרת מאורעות לא מיוחדים במינם —
בריחה מן הבית כערבה האוסטרלית, הצלחה
באופרה במונטה־קרלו אחר בפאריז וניו־יורק
— סיפור שיגרתי למדי, אבל לא מתוח
בסרט יתר על המידה הטובה, רצוף כמה וכמה
קטעי אופרה מצוינים.
הרכה טמפרמנט. הצופה הישראלי
יוכל לשמוע (ולראות) ,זו הפעם הראשונה
זה שנים, ביצוע יצירות ריכארד וואגנריות
בפרהסיה* .,קטעים אלה הם גולת הכותרת
של סרט שרמתו המוסקלית, אף על פי ש המבחר
הוא רגיל ופופולארי מדי, גבוהה.

חכל שאת כזאת לא כל כך, בעצם;
היא: סופיה לורן.
פיקניק. אהבה בסגנון אמריקאי: האשד,
מחזרת אחרי הגבר; הגבר חושף חזה, נוהג
כבהמה. קים נובאק, וויליאם הולדן.
זמנים מודרניים. מחאתו הטראגי־קומית
של צ׳רלי צ׳פלין נגד עולם מכונות
ולבבות פלדה. פולט גודרד.
• אחותה של נוארינה (לפני המבול) וזלאדי

•לכ תב העולם הזה ( )723 מסרה זיות שנת
הולדת לפיה היא עתה בת .23
״ קול ישראל והתזמורת הפילהרמונית מחרימים
את המלחין וואגנר.

העול הז ה **י

תשי״ז) של הפנימיה הצבאית יבולים
להגיש את בקשותיהם עד יום 30
כאפריל 1956 באחד מהמקומות הרשומים מטה :
בלשכות הגיוס המחוזיות
בת״א־יפו — יפו, רח׳ 303 מס׳ ( 1ע״י קולנוע
כירושלים — רח׳ בית־לחם פנת עמק הרפאים
כחיפה — רחוב י. ל .פרץ 32
בטבריה — רחוב נצרת מול העיריד.
כבאר־שכע — כביש ראשי
ובבית הספר הריאלי העברי — חיפה.

זמנים

מודרנים

כל כד חם היום. שאני מתעצלת לשנות
משהו ממכתכו.

מבתכים מרותי

אני חושבת שהמלה הגמישה ביותר
שאני מכירה, היא ״סימפטי״ .כל פעם
שבחור או בחורה רוצים להביע דעה
על בן/ב ת זוגו שאיננו מקסים במיוחד,
הוא משתמש במונח ״סימפטי״ .היא לא
יפה, אבל היא סימפטית ...אומרים הם.
באמת, מה היינו עושים בלעדי המונח
הזה?

כלי רכילות

( )065/882 אוסר לי שלא איכפת לו אם
אסבול במקצת ויהיה עלי לטפל במכתבו.
בסקופ להעתיקו ולחמוד לעצמי זמן ועבודה.
למרות שיש לו חוש הומור. אומר הוא.
אין לו כל חשק לכתוב אלי מכתב משעשע.
וא!ז על פי כן היה מכתבו מעניין ביותר.
ואני בטוחה שמכתביו אל חברתו־לעט המיועדת
יהיו מעניינים עוד יותר. קשה להאמין
עליו -שהוא רק בן 18 ותשעה חודשים.
מכתביו יהיו מופנים אל נערה משכילה
ומעניינת. אין הוא מעוניין בקריאת רכילות
אוילית או סתם קשקוש. לא איכפת לו אם
תהיה יפהפיה או מכוערת. כל מה שהוא
מעוניין (לפי שעה) הם מכתביה. לא פניה.

21 וכלונדי

בתפקיד׳זמרת לורנם אין נדרשת אלינור
פרקר לעשות הרבה יותר מאשר תנועות

אהרן בירם

המועמדים למחזור החדש (שנת־למודים

עבדי החטא (איטליה) נותן לצופה תמורה
מלאה עבור כספו. אולי תמורה מלאה
מדי: רכבת מתהפכת בעשן, דם ודמעות 1
מקום שמטעמי עדינות נקרא ״בית בעל שם
רע״ ; בית־יתומים, בתי־חרושת רועשים, נ סיין
לרצח. כמובן, גם סילבאנה פאמפאני-
ני, במלוא הדר חיטוביה.
אלא שהעיגולים אינם מיישרים את הזוויות
החדות שבמשחק הסניורינה רחבת הלב והמידות
הנכונות, במקומות הנכונים.
עבדי.החטא הוא סיפורה של סילבאנה, פרו צה
אשר, בעצם, רק רצון הבמאי כפה עליה
את גורלה המר. היא מתיידדת עם יתומה
צעירה וכדי לאמץ אותה לבתה, חוזרת ל מוטב.
הילדה, כיאה לילדה מלו־ריאליסטית
מתוצרת צ׳ינה־צ׳יטה, כמעט אינה מכירה טו בה
לידידה הטובה.
עלילה המזכירה להפליא עלילות רבות ש קדמו
לה מאיטליה. גם השפה אותה שפה.
הפרצופים קצת שונים — אבל איש אינו
שם לב אליהם במיוחד.

ספורים ישראלים,
מעשה כמונית.
מושתתים על מונית ישנה ובדיחות ישנות
עוד יותר. מדבר עברית, אך לא תמיד בקצב
אחד עם שפתי השחקנים.

ביד,״ם הריאלי העברי
בחיפ די

פנימית צבאית

קצת דומה

כוכבת שפיר

חדי ש

אופייני לסוג המכתבים שאני חורקת את
שני כל פעם שאני נתקלת בהם — והם רבים
מאד — הוא זה של 965/883 הכותב שהוא
רוצה להתכתב עם ״נערה חיפאית בניל
ז , 20— 1בנוכח -עד 168ם״מ שתאהב ריקודים
סלוניים, עממיים, טיולים, ביקורים בקולנוע
וכד׳״ .הוא בלונדי בן .21

אולי כדי לשחד אות׳ במקצת, כותבת
( )965/884ש(א) שמה גם כן רותי( ,ב)
ש״אני תמיד מניעה בראש וראשונה למדורך
לפני שאני מתחילה בשאר החומר בעתון...
היית נותנת תשובות פקחיות, ואני נהנית
ממדורך הנחמד.״
אחרי הקדמה מחניפה כל־כך לאנו שלי.
היא מספרת לי שבעצם היא נערה ביישנית.
בת , 22 שלא מצאה עד היום את החברה
המתאימה לה. היא אוהבת לספר על הספרים
האחרונים שקראה — והם רבים כנראה
על מוסיקה וטיולים.
צעיר בן 24— 28 הסבור שיוכל לעניין אותה
במכתביו, ימצא בה עין עוקבת. אם יעלה
פעם על דעתו לרצות לפנוש אותה. היא
מצהירה .׳׳כדי לא להיות נדושה״ שאין הוא
חייב להיות יפהפה, מספיק שיהיה ״סימפטי״.

רנה. קשה לך להתבטא לפעמים בחברה?
מה זה חשוב י אשד, שותקת
הריהי אוצר ממש.
צביקה. נחמד מצדך שאתה אומר לי
מלים חביבות ומכנה אותי בשמות חיבה,
אולם קשה לי, בכל זאת, לקבל את
מכתבך הקטן ברצינות. אינך כועס עלי
אני מקווה?
חנה׳לה. הכל עלול לקרות באהבה.
קורה שאנו אוהבים בשעה שאיננו נאהבים,
שאנו נאהבים ואיננו אוהבים, אפילו
שאנו אוהבים ונאהבים. לאיזה מן המקרים
משתייכת את י
חיים. אני באמת מקבלת את אותם
המכתבים.

החי
הנשק הבודי

בים

חיפה, מצא תושב את מכוניתו הגנו־בה
ובה מכתב התנצלות שהשאירו הגנהאלמונים,
בתוספת ההסברה :״לא היברירה.״

מה שבמוח, במוח
פ תל-אביב, השכים אחד התושבים קום,
שילם את דמי הביטוח במשרדי הביטוח
הלאומי, הלך להתאבד לאחר שווידא
בצורה זו כי משפחתו תקבל קיצבה חודשית
לאחר מותו.

חשבון נקי
^ הרצליה, לאחר שהציע ראש המוע־
^ צר, להקצות 11 אלף ל״י להקמת מקווה
בשכונה הדתית של המושבה, החלו חברי
סיעות האופוזיציה מחתימים תושבים על בקשה
להקדיש כסף זה לבניית מקלטים, בטענה
כי ״תפקידה של המועצה לדאוג לבטחון
הגוף ואילו לנקיונו — ידאג כל תושב
באופן פרטי, על חשבונו הוא.״

אומר הנוסע!
אין צורך בהרשמה, מוקדמת בכדי לנסוע ב״אגד״

ישיר לחיפה

תמימות של כבש
מקומות ישיבה
שמורים לכל נוסע
בכל שעות היום

^ גכעת־עוז, מתו עשרות כבשים לאחר
שאכלו ברוב תמימות גרעינים מורע לים
שהוכנו למלחמה בנברנים, הושלכו תחת
זאת למזבלה המשק על־ידי החצרן.

התחשבות במצב
אנשי עסקים, פועלים
וכו׳ בוחרים על כן
לנסוע לחיפה רק בישיר הפוטר אותם מטרחת
הרשמה מוקדמת ותוספת תשלום.

70 מכוניות חדישות יוצאות בכל
25־ 30 רגע בקו תל־אביב-חיפה וחזרה

ף* ירושלים, לאחר שהשתולל אלברט
אבידג׳יל בלשכת העזרה הסוציאלית במעברת
תלפיות בטענה כי עובדי הלשכה
אינם מתחשבים במצבו הקשה, הגישו ה עובדים
תלונה נגדו, גרמו להעמדתו לדין
ושפיטתו לחודש מאסר על תנאי.

מעגל קסמים

ישירים לכל ערי ישראל נוחים ומהירים.

^ תל אביב, הגיש החרשתן אברהם
אמנבאום תלונה נגד צעיר שביקש למכור
לו כמות גדולה של כותנה שנגנבה
ממחסן בית־החרושת של איזנבאום משך
השנה החולפת.

ארבעת הקושיות

^ ניה ילד את מתי

נהריה, ערכה משפחה מקומית את
סדר הפסח הראשון מאז עלותה מגרמ לפני
20 שנה, כשבן המשפחה היחיד,
בן שבע, קורא את ההגדה ומתרגם
תוכנה להוריו, בתוספת הוראית לאביו
עליו לשתות את היין ולחלק את המלמסובים.

איך אפשר 7

ף* א -קים, ירד קרנה של העתונות ה־
^ אמריקאית עוד יותר כאשר גילו בני
המשק כי כתב השברעון האמריקאי סאטרדיי
איבנינג פוסט כתב מתחת לתמונה של בת
אפיקים כי זוהי עולה מארגנטינה.

דוגמה אישית
ירושלים העתיקה, הופתעו התוש-

בים לראות את חברי מועצת העירייה
לבושים בגדי עבודה, מטאטאים את הרחובות
במסגרת שבוע הנקיון, נכנסים למכוניו־תיהם
הפרטיות לאחר חצי שעה של טי-
טוא.

אל יתהלל.

ף* ירושלים, שעה שהרצה מורה בבית^
ספר לנהגות בפני נהגים מתלמדים על
האמצעים שבהם יש לנקוט לשמירה על מכונית,
גנבו אלמונים את מכוניתו שחנתה
מחוץ לבית.

ל בי טו ח הלא 1מ׳ גםנעודד

ועזרת יעצמו

שומר חוק
^ רמת ־ ג ן, נכנסו שתי נשים לזירהטרון
*6להאזין למקהלת רוברט. שו, מצאו כי
מקומותיהם היו כבר תפוסים, ביקשו לקרוא
לשוטר, נוכחו לדעת כי השוטר ה יחידי
בקרבת מקום היה קצין גבוה שתפס,
יחד עם אשתו, את שני המקומות שלהן.
העולם הזה 965

מאות אלפי בחת ברחבי העולם מחוות את דעתן במשאל יחיו במינו ער

הורים, מחולות, נישואים
בו בזמן שמערכת ״העולם הזה״ ערכה כארץ את בחירת ״צברית 56״,
ניהלו 20 עתונים אחרים ברחבי העולם תחרות דומה, לקביעת דמות
הנערה הטיפוסית של ארצם. שאלון מקיף, שחובר על־ידי אנשי ספרות
ואמנים צרפתיים, נשלח למערכות העתונים המשתתפים והוא עובד
בהתאם לאופיה המיוחד של בל ארץ וארץ. שאלון זה, בשינויים קלים,
פורסם גם ב״העולם הזה״ ,עם פתיחת מיבצע ״צברית 56״ .עתה, עם
גמר השלב הראשון של המיבצע העולמי, שיסתיים כעוד שלושה שבועות
כבנם גדול בצרפת, מפרסם ״העולם הזה״ את תוצאות משאל הענק,
שתשובותיו קובעות את דמות הנערה האופיינית של 21 ארצות.

תר בבעל?״ בנות גרמניה, ארצות־הברית,
הילנד, איטליה. ,יפאן, פורטוגל ושוייץ אמרו
כי זוהי ההבנה. הצרפתיה היתד, היחי דה
שביקשה בעל תכליתי, היודע מה רצונו
בחיים. האנגליה והמי ת ענו כי טוב-לב
היא המידה היפה ביותר. ואילו האוסטרלית
והשוודית ביקשו בעל המצטיין ברגשות
עדינים.
הבלגית, הישראלית והיוונית ביקשו אומץ־
לב ואילו המצריה בלבד חיפשה בעל שו־מר־מצחית
אדוק (מוסלמי) .שתי בנות הקת-
גו והקאמרון העדיפו לא לענות על שא לה

>זיפמנ בגיר• ה ״נ דג•* ,י 5 .

מיד
^תד׳תרער־* ,ו׳#״*י־ן*על יגד־

בנות העמיס

#מ, מ*ר*מ **י. עדציי /דו

ג מיי־׳י ט לי ב ה /גרהי *״ עמג

*מ ~*ה*׳* 1גמל

ע* *יד יגהז•׳ ימזי״׳י. ייי״ד.

ב^ן מלימי5ין ן•גאהר*מיה יי^מדי*

לעומתן מודאגת השוודית קודם כל מן האפשרות
שלא תמצא לעצמה חתן ואילו
האמריקאית סבורה כי אבדן הדימוקרטיה הוא
הסכנה הגדולה ביותר לעתיד העולם. האיטל־קיה
והפורטוגלית, לעומת זאת, חיות בנחת
גמורה. הן בוטחות בעתיד ואינן מודאגות
כלל וכלל.

הקואליציה הרחבה
ס ת 3רכי ^ 5 0מבנות העמים מאס
/מינות בכוח האמונה לשנות את עתיד
העולם. הצרפתיה, הגרמניה, הבלגית, היש ראלית,
המצריה והיפאנית מאמינות בדברים
גשמיים יותר: התקדמות המדע והטכניקה.
בת פ־רטוגל מאמינה כי העלאת רמת המחייה
בעולם היא שתשנה את העתיד ואילו רק
בחורה אחת, בת שוודיה, מאמינה כי בכוח
וועידות בינלאומיות להבטיח את שלום העולם.

העמים גם בתשובה לשאלה הבאה :״מי
הדמות האידיאלית בחייך?״ שלוש נערות בלבד
לא ענו כי זוהי אמם. השלוש: בת
הקונגו הבלגי, שענתה כי אביה הוא הדמות
האידיאלית ; בת אמריקה, שציינה את הוריה
יבת הקאמרון המעריצה את מורה (יליד צרפת).

השאלה אם הן יוצאות בחברת בחו רים,
עונות 15 בחורות בחיוב. אלה שאינן
יוצאות עם בחורים, מפני שהדבר אינו נהוג
בארצן: המצריה, היפאנית, הפורטוגלית, ה־קאמרונית
ובת הקונגו. מתוך אלה היוצאות
בחברת בחורים, רק האוסטרלית, האמריק אית
וההולנדית אינן משלמות את חלקן
בהוצאות הבילוי. שם קיימים עדיין, כנראה,
מושגי הגינטלמניות הצרופה.

מול השאלה האחרונה ,״מה היית רוכשת
ראשונה לו זכית בפרס כספי גדול?״ שוב
נוצרת קואליציה רחבה 18 :בחורות היר
מקדישות את הכסף לרכישת דירה. מה היו
עושות בו יתר הבנות? האוסטרלית היתד,
תורמת אות* למוסד צדקה ; ההולנדית היתד,
רוכשת בו ריהוט וציוד-בית מודרני ; השוו-
דית היתר. מוציאה אותו על טיולים ברחבי
העולם.

היפאנית בחרה בדרך־ביניים: בלוז. ה-
קאמרונית אינה רוקדת כלל ואילו שתי
נערות בלבד מעדיפות ריקודי־עם: הישר אלית
ובת הקונגו — אם כי הכוונה לשני
סגנונות שונים במקצת של ריקודי-עם.
איתו היחס בין תשובות חיוביות ושליליות
נשמר גם לגבי השאלה אם הן משתמשות
באיפור. רק הישראלית וההולנדית
ענו בלאו מוחלט. בת מצרים, שאינה מתאפרת,
משתמשת בבושם.

רוב בנות העולם חוששות מפני מלחמה.
הישראלית והמצויה הוסיפו הערה כמעט
זהה: שתיהן חוששות במיוחד, מאחר שהסיכויים
למלחמה מרחבית נראים להן גדולים
מאלו של מלחמה עולמית. הדנית הוסי-
פר, גם חשש ספציפי יותר: הפצצה האטומית.

ך• מרות מגיפת המאמכו והבי-בופ
/המטורף, נשארו שני ריקודים חביבים
על רובן המוחלט של הנערות: הוואלס החולמני
והמנגו. בארצות־הברית, לעומת זאת,
שומרות הנערות על קצב חד יותר: הן
מעדיפות את הפוקס־טרוט.

ף 6אם הנערה העובדת חושבת לד,מ-
| ! שיך ולעבוד גם אחרי נישואיה? על
כך עונות בנות צרפת, גרמניה, דניה, מצרים,
ישראל, ארצות־הברית, איטליה ופורטוגל בחיוב.
בנות שאר הארצות רואות בנישואים
ועבודה שני מושגים מנוגדים, המפריעים
זה לזה.

ושוב אל הכבד :״מה מדאיג אותך לג בי
העתיד?״

הורים ובילויים
•י עה כמעט אחידה משמיעות בנות

מה הן רוקדות?

האנגלית הלא-ספורטאית

ומן הכבד אל הקל :״מהו הלבוש המקובל
עליך?״ ובכן, כל בנות העולם מעדיפות
הופעה ספורטאית: חצאית וחולצה. מלבד
הנערה האנגליה, בת מולדת הספורט: היא
מעדיפה חליפה.

מי נבחרה כנציגה ז
* * תוך 21 המשתתפות בכנס בנות
העמים ישנו רוב מוחלט לפקידות ומזכירות.
זהו כנראה, המקצוע המקובל ביותר
על הנערה המשכילה הממוצעת של
היום• אחרי הפקידות ( )8צועדות המורות
( .)5שני עיסוקים נדירים: חיילת (ישראל)
וחקלאית (ארצות־הברית) .נציגת מצריים,
הצעירה בין המשתתפות (בת ,)16 לומדת
עדיין בבית־ספר תיכון. כמוה גם בת ראש
השבט הכושי מהקאמרון.
בין הנציגות נמצאות גם שתי אחיות רחמניות
ואילו בחירת פורטוגל לומדת רפואה
באוניברסיטת ליסבון. נציגת שוייץ שיי כת
לסוג מיוחד: בת הורים עשירים, הלומ דת
באוניברסיטה — עד שתמצא משהו
מעניין יותר בחיים.
עיסוקיהן השונים של הנערות מוצאים כנראה
חן בעיניהן. כי על השאלה הראשונה
:״האם את מרגישה שיש תכלית לחייך?״
עונות כולן, ללא יוצא מן הכלל :
״כן 1״

בהחלטיות שהן רוצות ילדים אחרי הנישו אים.

עמוד יזתוך ״העולם הזה״ 963 ובו תמונותיהן של 16 מתון 21 בנות העמים הנזתכנסות
למיבצע (זעולמי הנערך בפאריס. תמונות יתר חמשת המועמדות הגיעו למרכז באיחור.
רוב הבחורות גם אינן מעשנות או שותות
משקאות חריפים. למעשה, רק הצרפ־תיה,
הגרמנית והאנגליה מעשנות וגם שו תות
משקאות חריפים. ואילו האוסטרלית
מעשנת, אך אינה שותה. הנערה ההולנדית,
לעומתה, לוקה בהרגלים הפוכים: היא שו תה
משקאות חריפים, אך אינה מעשנת.

ע? בעזים וילדים
פרק הבא במערכת השאלות הביא את
( | התשובות המגוונות ביותר. הוא נגע לענייני
נישואים, משפחה וילדים. השאלה הראשונה
היתה .״מהי התכונה הרצויה ביו־

גם התשובות לשאלה השניה בסידרה זו
לא היו אחידות. נושאה: הרקע המשותף
הרצוי בין בעל ואשה. על כך ענו נערות
צרפת ואנגליה: דרוש טעם משותף.
הגרמניה, האוסטרלית, המצריה, האמריקאית,
האיטלקיה, הפורטוגלית, השוייצית והייווניה
קבעו כי השייכות לאותה עדה דתית היא
חיונית. הבלגית והשבדית, לעומתן, שמו את
הדגש על השייכות לאותה שכבה חברתית ואילו
הישראלית וההולנדית שוב נמצאו בדעה
אחת, בהסכימן כי חשובה מכל — תפיסה
משותפת של בעיות החיים.
על השאלה הגורלית בחיי כל אשה, לא
היו כל חילוקי דעות: כל בנות העמים ענו

ספר מיו חדב מינו
ףץוצאותה מי טאל, שהוא הראשון מ׳
ג סוג זה שנערך בהיקף עולמי, פורסמו
בהבלטה על־ידי סוכנויות החדשות הבינ לאומיות.
הם ישמשו רקע לספר שייכתב
על־ידי 21 הנבחרות, בל אחת על רשמי סיו-
רה בצרפת והתרשמותה מחברותיה למסע.
החלק השני של הספר, שיצא בפאריס בעוד
כמה חידשים, יכלול את יומני-הסיור של 21
הנציגות הצרפתיות, כל אחת על הארץ שביקרה.
כפי
שמבטיחים מארגני המיבצע :״יהיה
זה הספר הבינלאומי הראשון שיכלול תמו־נה
מלאה של כוח ההבנה והידידות ביחסי
העמים.

צוף בזה. הנני סבור כי חמישה עשר שילינג
הם תשלום הוגן בעד שתי מלים.״
קיפלינג החזיר מיד את גליון הנייר, לא חר
שרשם עליו :״קיבלתי, בתודה.״

הבן הנבחר
**.סופר אדגאר וואלס, מחברם של

מילטון ו; ;רוח
•למ שורר האנגלי ג׳ון מילסון, מחבר
גן־העדן האבוד היה ידוע ביחסו הגס
והרודני לאשתו. לכן היתד, האשד, מופתעת
כל כך כאשר פנה אליה מילטון יום אחה
בשעת ביקור בבית ידידים, ושאל ברכות :
״האם הכיסא שאת יושבת עליו הוא
נוח?״
״כן,״ ענתה רעיתו בתדהמה לשמע הדאגה
הבלתי־צפוייה.
״האם לא קר לך?״

״והאם אינך סובלת מרוח נושבת?״
״כלל לא.״

״אם בן,״ סיים מילטון ,״בואי ונתחלף
במקומות. במקום שאני יושב נושבת רוח
פרצים.״

*קונאן דויל מופתע

צול עצמו יודע אל נבון את ערכם האמיתי
של חייו?״

חצי-האמת של וולטיר
הקנית תיאטרון התלוננה פעם ב־
^ פ ד הסופר הצרפתי וולטיר, מחבר קנדיד,
כי היא משמשת כחומר ללשונות הרעות
בתיאטרון. בזמן האחרון, התלוננה, מספרים
עליה כי נסעה כביכול לכפר על מנת לל דת
שם ואף ילדה תאומים.
״אל תשימי לב, יקירתי,״ יעץ וולטיר ,״אני
עצמי כבר התרגלתי להאמין רק למחצית
מדברי הרכילות הנשמעים בתיאטרון.״

ברוגז עם אלוהים
ף ולטיר היה ידוע בימיו ככופר קיצו־

* ני בדת. יום אחד פגש אותו אחד ממכריו
ושאלהו בהלצה מה הם כרגע יחסיו עם

נוחיות לאורח

הברירה של ג .-ב. שו

מ^ 8ארק טוויין אהב מאד לכתוב כשהוא
(*/שוכב במיטתו כל היום כולו. יום אחד,
בשעת הצהריים, בא׳עיתונאי לבקרו. אשתו
נכנסה לחדר וביקשה את הסופר לקום,
״לא יהיה זה נעים ביות* ,שיישב ליד
מיטתך,״ אמרה לבעלה.
״את חושבת שלא ירגיש את עצמו בנוח?״
שאל מארק טוווין ,״אם כך אולי כדאי שתציעי
גם לאורח מיטה.״

מ<ל הסופר והמחזאי ג׳ורג׳ ברנארד
^ £ש ו, שהיד, ידוע ככופר בעיקר, בא פעם
מטיף דתי שנים־ ,לשכנעו להיטיב את דרכו
עלי אדמות, למען יזכה להיכנס בעתיד
לגן־העדן.
לאחר שמחבר פיגמאליון האזין בסבלנות
לתיאור מפורט של שני חלקי העולם הבא,
אמר שו :״הבחירה קשה מאד. בגן־עדן
האקלים נוח אומנם, אך לעומת זאת החברה
בגיהינום מעניינת הרבה יותר.״

*קשה^ למצוא ידידים
ן* דיר שנכנס לביתו של מארק טוויין
הופתע בראותו ערימות של ספרים מונ חים
על ד,ריצפה ועל הכיסאית. הוא העיר
למארק טוויין שעליו להעמיד בביתו רהיט
מתאים לאיכסון הספרים.
״אתה צודק,״ נאנח טוויין ,״אבל כל כך

* ונאןד*יל, אבי אבות ספרות הבל-
7שים, חזר יום אחד ללונדון ממסע באירופה
ועלה על מרכבה על מנת לשוב לביתו.
הרכב זרק בנוסע מבט חודר ואמר :
״מר דויל, שמתי לב ששהית לא מזמן
בקושטא ואתונה, וכן יש לי יסוד להניח כי
ביקרת גם במילאנו.״
״נפלא !״ צעק יוצרו של שרלוק הולמס,
״אשלם לך חצי לירה אם תסביר לי כיצד
גלית כל זאת.״
״פשוט מאד,״ הסביר הרכב ,״הצצתי בפתקים
המודבקים על מזוודותיך.״
קי כ תו /י ל

אנ א טו ל

* שניי ם

כצדה

אחת

*!ומוריפט מחוסר־כשרון פנה פעם
ז אל מחבר שלושה בסירה אחת, ג׳רום
ק. ג׳רום בהצעה למכור לו כמד. חידו־די־לשון
שיוכל לייחסם לעצמו, תמורת חמש
לירות.
״עיסקר, זאת לא תצלח לשנינו,״ השיב
ג׳רום .״כשיראו אצלי חמש לירות, יחשדו
בי כי גנבתי אותן. וכשישמעו מפיך בדיחה
טובה, שוב יבינו כי גנבת אותה.״

ג׳ורג׳ בארנם ושכד-האימה
-ומשורר״האנגדי מורג׳ באתם (ש-
מתוך אחד משיריו לקוח, אגב, שם ה מחזה
על עכברים ואנשים של גון סטיינ־
:ק) נכח פעם על שפת הנהר, שעה שסו תר
ידוע נפל המימה. האיש, שלא ידע לשתות,
היה טובע בוודאי, אילמלא קפץ המי־מה
צעיר שמשה אותו מן המים.
כששבה אליו רוחו של הטובע, פישפש
־,לה בארנקו, יד,ושיט למצילו כאות תודה
פילינג אחד בלבד.
כל הנוכחים כמעט יצאו מכליהם כשראו
:ד היכן מגעת קמצנותו של הסוחר הע־סיר.
רק בארנם הרגיע את הרוחות.
״הרגעו, אזרחים,״ קרא., ,מי אם לא ד,ני
הרהורים
בטלים
ץ דיר פגש פעם את ג׳ורג׳ ברנארד שו
כשהוא שקוע בהירהורים עמוקים.
״היית• נותן דולאר שלם כדי לדעת מה
חשבת זה עתר״״ קרא.
״למען האמת לא היו מחשבות, שוות
אפילו פרוטה אתת,״ השיב שו בחיוך.
״חשבתי עליך.״

2:1לטובת השחקנית
^זחרי הצגת הבכורה של אחד ממח־
^ זותיו בארצות־הברית, שלח שו מברק
לשחקנית הראשית בהצגה, קורנליה אוטים
סקינר, ובו שתי מלים .״נפלא ! נהדר ! ״
השחקנית השיבה על המחמאה במברק
צנוע :״מוגזם ביותר.״
שו הנפגע מיהר להבריק :״התכוונתי למחזה.״

המילה האחרונה נשארה בכל זאת
למברקה החוזר של השחקנית :״גם אני.״

פ ר אנ ס

* סופרהצרפתי אנאטול פראנס, מחבר
האלים צנזאים ואי הפינגווינים, נהג להשמיע
בכל שיחת טרקלין את השקפותיו הסוציאליסטיות
הקיצוניות. יום אחד, ברית-
חת וויכוח כזה, הטיח בפניו איש ריבו :
״אתר. מתיימר להגן על האינטרסים של
הפועלים, אבל בחייך הפרטיים אתה מעדיף
דווקא קאוויאר, סרטנים ושאמפאניה !״
״אני מודה כי הצדק אתך,״ חייך אנאטול
פראנס ,״אך לדאבוני עדיין אין לקיבתי השק פות
פוליטיות מוצקות.״

ז אינסוף ספרי מתח ובלשים, היה בן
בלתי־חוקי ואומץ על־ידי משפחה לונדונית.
הדבר היה ידוע לילדי השכונה, שהתעללו
בשל כך בנער האומלל.
״אינך ילד אמיתי צעק לו פעם בנו
של אחד השכנים ,״אינך שווה כלום !״
״לא נכון,״ התגונן אדגאר הקטן ,״אדרבה
— הורי יכלו לבחור אותי מתוך הרבה
ילדים אחרים, בע! ד שהוריך היו מוכרחים
להסתכק במה שניתן להם.״

300 הספרים •טל דיומא
אלוהים.
״כרגיל,״ ענה וולטיר .״אנחנו מברכים זד,
את זה לשלום כשאנו נפגשים, אבל איננו
מדברים זה עם זה.״

החיים שאחרי המוות
*^חד ממעריציו היה מציף את וולטיר
^ במכתבים על גבי מכתבים, ובהם שאלות
על גבי שאלות על כל מד, שבשמים
ממעל ובארץ מתחת.
כשנמאס הדבר על וולטיר, שיגר למעריצו
פתק קצר :״אדון נכבד, הנני להודי עך
כי לפני ימים אחדים שבקתי חיים לכל
חי, ולכן לא אוכל להוסיף לענות לשאלות.״

האהבה
האומללה שד טוויין
*סאם יש לך מזל בענייני אהבה?״ —
״ כך שאלה פעם גברת טרדנית את הסו פר
האמריקאי מארק טוויין.
״לא גברתי,״ השיב הסופר בהבעה אומללה•
״האשה היחידה שאני אוהב היא כבר
נשואה.״
״האמנם !״ נזדעקה הגברת בצער .״מה נורא.
למי היא נשואה?״
תשובתו של מארק טוויין :״לי ! ״

שאפשר לקחת אצלם

קשה למצוא ידידים
כוננית בהשאלה.״

חתימתו של קיפליגג
^*-פופר האנגלי רודיארד קיפלינג, מח־בר
קים, נדהם פעם למצוא באחד העי תונים
שיר ששמו שלו היה חתום עליו,
כביכול. הוא פנה למערכת בזעם רב, הסביר
כי השיר אינו משלו ,״ומלבד הכל
זהו שיר גרוע עד לזוועה,״ טען.
״כך חשבנו גם אנחנו,״ הצטדק עורך העיתון
,״אבל היינו סבורים כי אתה כתבת
אותו ! ״

לסינג והגרדום
^ל הסופר היהודי גרמני גוטהולד
אפריים לסינג, מחבר המחזה נתן החכם,
פנתה פעם חבורה של שחקנים־חובביס
שהציגה אחד ממחזותיו, בבקשה שיבוא לראות
את ההצגה. לסינג סירב.
״אבל מדוע?״ הפציר בו ידיד .״הרי זה
אחד מילדי־רוהך, ואב מוכן לראות את ילדו
אפילו כאשר הוא לבוש בבלויי סחבות.״
״אמת
נכון,״ .השיב לסינג ,״אבל שום אב
אינו רוצה לראות את ילדו בשעה שמעלים
אותו לגורדום !״

סיכת החיים
* שעה שמארי, טוויי^מ^כעורו

תשלום הוגן

8—4עיתון, נתקבל יום אחד למערכת צרור
שירים, שנשא את השם ״מדוע אני חי.״
מארק טוויין הזדרז להחזיר את כתב־היד
לבעליו בתוספת פתק קצר :״מפני ששלחת
את השירים בדואר ילא הבאת אותם למערכת
בעצמך.״

ף * ודיארד קיפלינג קיבל יום אחד
מכתב שאליו צורפו סכום של חמישה 1 עשר ש־לינג וגליון נייר לבן• ״אדוני הנכבד
מאד נאמר במכתב ,״הנני איסף חתימות
של אנשים נודעים, ואודה לך אם
תשלח לי את כתב־ידך על גליון הנייר הר

לכסנדרדיומא האב ידוע כסופר ה א
פורה ביותר בספרות הצרפתית, ואולי
בספרות העולם בכלל. הוא השאיר אחריו
יותר משלוש מאות כרכים. כשנסבה, יום
אחד, בטרקלין ספרותי השיחה על אחד
מספריו של דיומא, הופתעו הנוכחים בראותם
כי דיומא עצמו לא התמצא בתוכנו
של הספר.
״אומנם כתבתי אותו,״ התנצל דיומא ,״אבל
לא הספקתי לקרוא אותו.״

א בי א בו ת ה אנו שו ת
יש פיהשמועה, היה אלכסנדר דיומא
9צאצא של כושי, מצד אביו, אך מחבר
שלושת המוסקטרים לא אהב לדון בנושא
זה. יום אחד נטפל אליו עיתונאי ושאל
בתוקף :״האם נכון שדם כושי נוזל בעור
קיו

״נכון,״ השיב דיומא.
״ובכן, אביך היה...״
״בן תערובת,״ השיב דיומא הזועם.

״כושי ! ״
״ואבי סבך...״
״גורילה !״ צעק. דיומא שסבלנותו פקעה,
״כמו אבי סבך ! ״

ס ס או של וו ר לן

*!משורר הצרפתיל!ו 0ללן לשה!ה
שותה שיכור, ירד מדחי אל דחי עד
שיום אחד שלחו נושיו אל ביתו את פקיד
ההוצאה לפועל כדי שיעקל את רהיטיו.
כשנכנס הפקיד לדירה, אמר לו וורלן
בחביבות :״קח כיסא ושב, אדוני, כי זה
כל מה שנשאר לך לקחת ממני.״