גליון 976 מתאריך 28 ביוני 1956

דעוה

הזה

העורך הראשי:
אורי אבנרי
ראש המערכת:
שלונז כהו
עורכי־משנה:
רוב איתו, אורי סלע
עורך תבנית:
עורך כיתוב:
אהרון צרר
סילבי קשת
הכתב הראשי:
שרנאהר־ניל

רח׳ גליקסון ,8תל־אביב. מעך המברקים:
״עזלמפרס״ ,ת. ד , 136 .טלפון .26785
המוציא לאור: העולם הזה בע-מ.
דפוס מטה שהם בע״ט, ת״א, טל.62239 .
המערכת איננה אחראית עבור תוכו המודעות,
כולל מודעות המתפרסמות תחת
הכותרת ״דו״ח לצרכו. *,דו״ח לנוסע״
וכוי המוכנות ונערכות על־ידי המערכת.

צלם המערכת:
יהורה ועירא

חברי המערכת:
ישראל ביבר, ני צ ה.נכי, איתן נבירול,
לילי גלילי, דויר הורוביץ, רותי ורד, רוני
ווהר, אברהם חרמון, אוסקר מאובר, נדעה
לשם, אביבה סטו, עמום קינן, שלמה קרו,
אלי תבור.
הציירהראשי: עורך דסום: מנמלמעבדה:
נתן רווו
שמואל ברתור אריה אריאל

ה ע תון הנ קרא ביו תרכמ די נ ה

למחרת פיטוריו של משה שרת נטלתי
לידי את התיק שלו במשרד העולם הזה
וקראתי מחדש את חליפת המכתבים שהיתר,
בינינו בזמנים שונים.
בתחתית הערימה מצאתי מכתב ארוך של
שרת, מלפני כארבע שנים, בו חווה את
דעתו על העתון. הוא ענה למכתבי, בו
ביקשתי לפרט הערה מסויימת שהעיר בפומבי.
בתשובה הסביר ארוכות מדוע העולם
הזה הנהו, לדעתו, עתון קומוניסטי. המכתב
מסומן ״לא לפרסום״ ,ולכן איני יכול להעתיקו
כאן.
לפני שנר, קרא ראש־ד,ממשלה שרת בכנסת
מודעה קצרה בכנסת, בה גינה את הנחת
מפצצה במשרד העולם הזה ופיצוץ הדפום
שהדפים את העתון• תארתי לעצמי שהאינפורמציה
שסופקה לו על־ידי עמוס בן־גוריון
ושות׳ לא היתד, מוסמכת ביותר, ולכן פניתי
אליו בכתב וביקשתיו שיקבלני לראיון לפני
הדיון בכנסת על פרשת הפצצות.
כתבתי בין השאר :״אדוני, בהיותי
משוכנע כי רגשי־התיעוב של אדוני כנים
ה ם יש בדעתי להניח לפניו את כל
העובדות המצביעות, לדעתי, על הכיוון ממנו
באו הטרוריסטים. מכיון שברור שכאן פשע
פוליטי, אני משוכנע כ י ישנו צורך בטיפול
נוסף, שרק אדוני עצמו יכול לגרום

על כך ענה לי שרת, באמצעות מזכירו:
״אשר לפגישה עם ראש הממשלה, אין תוכן
העולם הזה וסגנונו מניחים לו, לדאבונו,
להיענות למשאלתך.״
עניתי למזכיר במכתב של משפט אחד:
״אתה טועה: במקרה הנידון לא תוכן העולם
הזה וסגנונו עמדו לביקורת, אלא אופיו של
ראש ממשלת ישראל.״

מכאן שהיו לי, כעורך עת־ן זה, סיבות
על פיטורי שרת,
מעטות מאד להצטער

אדם שהוא רגיש לביקורת יותר מכל אדם
אחר שפגשתי בחיי, מלבד ייגאל ידין.
אולם עלי להודות כי באותו יום בכנסת,
.יבשבוע שעבר, התחלתי בפעם הראשונה בחיי
לחבב את משה שרת כאדם. לעומת השיפלות
האישית שגילו אויביו, הראה שרת מידה
בלחי־רגילד, של תחושת כבוד עצמי• אדם
ניכר ברגעי מפלה ודכאון־נפש. שרת עמד
במבחן זה.
יש לי ההרגשה כי נאום ההתפטרות שלו
לא נותח בעיון מספיק. חבויים בו כמה מן
הרמזים המרחיקים־לכת ביותר שנשמעו עד
כה בכנסת.
שרת אמר כי עוד עם הקמת הממשלה,
בשנה שעברה, ביקש את בן־גוריון לשחררו
מכל תפקיד. בן־גוריון הפציר בו ואילצו
להיכנס לממשלה. מאז לא אירע, לדברי
שרת, שום מאורע או תקרית שגרמו
לחילוקי־דעות חדשים. מכאן נובעת מסקנה
מרומזת אך ברורה: בן־גוריון הטמין לשרת
בשנה שעברה מלכודת, כדי לסלקו עתה
. .בבושת־פנים.
פרט שני, שלא זכה לתשומת־הלב הראויה,
היה ההבדל בסגנון נאומי בן־גוריון ושרת.
בי. ג׳י. המטיר על שרת מטר מביך של
מחמאות, שקשה היה להתיחם אליהן ברצינות.
שרת לא החזיר לו אף מחמאה אחת.
הוא דיבר על ״שיתוף־ד,פעולה״ בינו לבין
בי• ג׳י. בעבר, העמיד את עצמו ברמה אחת
עם ״ראש הממשלה״ .בשיא דבריו הדגיש
שלעולם לא ישרת עוד בממשלה שבראשה
יעמוד ״ראש־ד,ממשלה הנוכחי״.
יש לשרת ליקויים רבים, ואיש לא הצביע
עליהם ביתר התמדה מאשר עתון זה. אולם
נזכיר גם שהוא אדם נקי־כפיים, אדם ישר
ד,בוחל בכל צורות ד,קנוניות, ואדם בעל
כבוד עצמי. שלוש תכינות בלתי־רגילות למדי
בין עסקני המפלגות בארץ.

מכתבים הכו מעט אהבה
אני מרוקאי, על כ! יתכו כי נישתי
למאמר ״מארוקאים״ (העולם הזה )075
איננה אובייקטיבית ביותר ...כיום יושבים
100 אלה יהודים בסארוקו. מאות מהם
היו בישראל, לחמו במלחמת־השיחרור וגורשו.
ממש גורשו. לא באופן רשמי, כי אם
על־ידי היחס הנורא של הישוב הוותיק.
המארוקאים הם גאים, בעלי רנישות טפו־תהת.
הם חשים במעמקי נפשם כל פגיעה
בכבודם — וביחוד אם פגיעה זו איננה
מוצדקת. לולא יחס אוילי זה, כאילו כל
מארוקאי הוא סכינאי, פושע מועד או לכל
הפחות סרסור־זונות, לא היו 100 אלה יהודים
אלה נשארים עד היום בטארוקו.
רק עכשיו, כששערי הארץ המוסלמית מתחילים
להנעל בפניהם, אנו רואים איזו
אבירה עלול הדבר לגרום למקור כוה־האדם
של המדינה — הדל בלאו הכי. אבל עדיין׳
לא מאוחר מדי. אפשר עור לארגז עליה —
אם לא רשמית, הרי עליה ב׳ .לשם כד
דרוש רק שהאדונים הנכבדים המחזיקים
בשרוכי שקיקי הכסה יחליטו כי הצלת
יהודים אלה חשובה יותר מעריכת טיולים
ברחבי העולט או בניית דירות שרד. וש־האזרח
הותיק יהיה מוכן להשקיע בהם מעט
חבנד, ואהבה — זה לא עולה בסף.
ישראל חדאד, באר־ שבע

שר בחוץ
יצא לי לדפדף בנליונותיכם הישנים. תוך
כדי בד נתקלתי בתצפית שלבם (העולם הזה
)067 בה ניבאתם בי הסיכסוד בין דויד
בדנוריוז ומשה שרת יהייף וילד וכי הדבר
אף עלול לגרום לפרישתו של שרת. וזה
לפני חודיטיים וחצי! אני זובר •טאז צחקתי
סכם. כי מעולם לא נראה נדטה שרת כה
קבוע במקומו כמו באותם הימים. אני מבטיח
כי לא אצחק מהתצפיות שלכם בעתיד.
דב שניידר, אשקלון
הערות כגון אלו, שמר שרת אינו דומה
לקלרק גייבל (העולם הזה ,)074 מעירות על
צורת התבטאות נסה ופונעת, שאינה מתאימה
לעורך שבועון נפוץ כשלכם. מר אבנרי, עם
זק: או בלי זקן, צריך להצטער שאינו דומה
אפילו ׳ לפרננדל
דן שינגרכן, תל־אביב
עם החלפתו של שר־החוץ ושינוי המדיניות
הקיימת, שוב לא תהיה קבלת הנשק מארצות־הברית
אבן הפינה של המדיניות הישראלית...
זכותנו תהיה לקבל נשק לצורכי הננה מכל
מרינה שהיא בעולם.
שמואל טביב, ירושלים

שליחות דעבדאדדה
שום דבר לא הרניז אותי בזמן האהרון
כמו כתבת העולם הזה ( )975 על שליחות
גולדה ם אירכ.ו למלר עבדאללה, בה אמרתם
שעמוס בדנוריוז נלווה אליה.

שום איש אחר, ובמיוחד עמוס בז־נוריוז,
אשר מעולם לא עסק בבעיות ערביות ולא
בשליחויות הקשורות באומץ־לב אישי, לא
השתתף בפגישה זו.
שני האנשים שנלוו אליה ותכננו אח
הפגישה עם המלו היו >ו! א ו איש
המהלקה הערבית של הסוכנות, ויהושע סלמון,
איש משרד־החוץ.
לא אפרסם את שמי בגלל תפקידי.
א ,.ירושלים
העולם הזה שלח את עמוס בטעות.

א/ק ממטסת
קראתי בענין את המלה החדשה שהופיעה
בגליון העולם הזה 975״מטטסת״ .מי
המציא אותה?
חנן אכטמן, תל־אביב

מממסת, נ׳ ,אנית־מלחמה שתפקידה לשאת
ממוסים ולהטיסם, היא הצעת־השם של
העולם הזה.

תותח אמיתי
סידרת הכתבות של חליל תותח (העולם
הזה 971 והלאה) על מסעותיו בארצות ערג•
נתנה לי בפעם הראשונה תמונה חיה של
מדינות ערב. לא רק של המנהיגים המדיניים
ותכביהם, כי אם של העם, הערים, מקומות
הבילוי ושרידי העבר.
דוד ירון, ירושלים
זאת לא פעם ראשונה ש״בתבות מיוחדות״
באלה מתפרסמות בעתונות העברית. אתם
עצמכם גיליתם, למשל, כי אותו ר״ר ששון
אשריקי שכתב בבטאון הרשמי של צה״ל
לא היה אלא כיסוי לצעיר ישראלי שאינו
יודע אפילו לקרוא ערבית. על בז, אני
מביט בודטדנות נם על דוקטור תותח המלומד.
צדקתי?
רמי דור, תל ברון
לא. פרטים על זהותו של ר״ר תותח,
ראה עמוד 6בגליון זה. עטיפת הספר,
שבו לוקטו הכתבות ושיצא לאור זה עתה
בניו־יורק, ראה צילום בעמוד זה.

£־ דוא 4ו 0ו ס
£ 4 5 7

1 £ס ס *41
14 ]1/10111 7010/1

הצילום מזכיר לי את הבדיחה על אותו
סקוטי שבא למספרה וביקש חצי־נילוח, הצי
תספורת וחצי־תסרוקת בחצי מחיר, משום
שהוא הולד להצטלם בפדופיל׳.
ארשה לעצמי לומר רק שחלק מהפרופיל
של לילי מזכיר במקצת את נ׳ינה, אר לא
את טרילין — לילי עדינה ממנה שבעתיים.
על כן, אם אמנם קשה להדפיס את תמונתה
בנודל כוכבונת זיוה שפיר, הרי לפחות תואיל
המערכת בהסרה להקדיש לה את הגודל
של צברית אופירה ארז
אליעזר, ראשון־לציון
שמחה אני על שלילי הסכימה סוף סוף
לכתוב מדור קבוע, .זה ממש מרנין את
הלב אביע את רנשותי במלים של
מירד שיף, אחד המשוררים האהובים עלי
ביותר:
. ..מוטב שתניחי את שבו לא תצליחי
לאותן שחסר להן נוף;
הוד נופר לו יספיק את עתו להמתיק,
משכלד טוב עורד למחשוף.
שרה וקס, תל־אביב
לילי מצטדקת :״את כל כך צודקת;
מאין אקח לך תשובה 7
אן אוי, כמה צר — זכרונך הוא קצר:
כי גס את בעצמן נקבה*.

מה שלומוץ

בכתבה ..עליתי על מוקש״ (העולם הזה
)969 מסרתם כי החייל שעלה על המוקש
נפצע פצעים קשים ואנושים. אשמח מאד
אם תוכלו להודיע מה מצבו הנוכחי.
עדנה ויסמן, תל־אביב
החייל צבי תמיר יצא מכלל סכנה, מחלים
עתה באופן משביע־רצון ובמהירות רבת
יותר מהרגיל במקרי־כוויה. הוא עבר כמה
ניתוחים קלים במקומות שנפגעו ביותר״
אן שומר על מוראל גבוה.

הדרך אד הזוהר
בבתבתכם על זיוה שפיר (העולם הזה <975
שכחתם להזכיר כי העולם הזה הוא ששם
את זיוה לראשונה על השער, שבוע אחרי
שבאה ארצה, לפני ארבע שנים, וכד הניח
את היסוד לפולחן זה.
אם נוסיף לזה בי מלכודהיופי אביבה פאר
התחילה את הקאריירה שלה בהופעה על
שער העולם הזה, וכי הוא הדין לגבי
מלכת־היופי החרשה שרה ביינשטוק־שני־טל,
שאתם בחרתם אותה לסגנית מלכודהחיור,
הרי שלא תוכלו להתכחש לאחריות הרובצת
עליכם בטיפוח פולחן פסול ומזיק זה של
נערות־זוהר.
עדנה גור, נהריר,
בהתאם לאופנה החדשה בעולם הזה,
מתכחש גם העולם הזה בהחלט לפולחן
האישיות הזוהרת.
צחקתי עד דמעות כשקראתי כי כל המוע-
מדות למלכת־היופי הודיעו על עצמן שהן
חברות־קיבוצים לשעבר, פעילות בתנועות־נוער
הלוציות ובו׳ .אני חושבת שמפעל
בהירת צברית ׳50 פתח באופנה חדישה. עוד
מעט יצטרכו מיטב סלוני־היופי להתאים את
עצמם לאופנה זו.
רות אוסטרוב, פתה־תקזזו
למשל: חסרוקת־א־לה־נגבה ( 5ל״י) ו שמלות
נשף א-לה־נחל־עוז ( 250ל״י)

עובדות וכספים

נכי

עטיפת ספרי שד תותח
מה אפור ומה מותר
קראתי את סידרת המאמרים שלכם על
הנעשה בין כותלי המוסדות הדתיים־כביכול
במדינת ישראל (העולם הזה 071 והלאה!
ועלי לציין כי נמלאתי חרדה. כיהודי אמריקאי
הדואג לשלום כלל ישראל ולבריאותו,
.תמהתי לא אחת על כי רוב אזרחי מדינת
ישראל חילוניים המה. ולא יו בלבד, כי
אם מתנגדי הרת הטה. עתה הוחוור לי
מדוע. בטוחני כי אם יטוהר ניגע הבוסים,
ורודפי הבצע, ממהנה ה׳ ,יתקרבו אליו
המוני ישראל.
זלמן פרוידנטל, נידיורק
בכתבה על חברות קדושות כתבתם בין
היתר בי ירושתו של הרב האגר ז״ל נפלה
לחיקו של מניד בדרכים נסתרות.
הדרכים הנסתרות גלויות למדי: מניד נסע
בזמנו בשליחותו של פנקס המנוח לבריטניה.
להביא את הרב אונטרמן לבם הרבנות בתל־אביב.
כתמורה לשרותו ונאמנותו לעניי:
הזה, מינהו הרב אונטרמן למועצה הדתית
ונם למשרה השמנה של מנהל ההברא קדישא
בתל־אביב.
רפאל פרוינד, תל־אביב
מטרתם של כל העסקנים הללו אחת ויחידה:
כיסא. וככל שהוא מרופד. הרי זה משובח...
משה צוק־אור, תל־אביב
אני במקרה בן עירו של משה רב מניד.
הוא ב; לגאון הגדול הרב מגיד, שהיה רב
בקרו.ז ובווקשנה. הוא היה מעוזריו של הרב
ריינס, ממיסדי המזרחי. ובמקום לקלל אתם
מברכים
ביום פטירת המת לא דורשים הרגה, רק
סכום מינימלי. אצלנו היו מקרים לעשרות
שהיו מלינים את המת נמה ימים, מפני
שלא היה בכוחם לשלם את דמי הקבורה —
למרות שהחברא קדישא עברו כולם בהתנדבות.
מה שנונע לקלפים, זה לא חטא. הנטרא
אומרת אפור לשחק בקוביא, אבל בקלפים
מותר. זאת פסקו כל גדולי הדור בליטא
ובחנוכה היה הרבי ממריץ לשחק, כי זוהי
מצווה, היה אומר.
יוסף קורבמן, תל־אביב

היכן מקומה שד אשה ן
מדורה החדש של לילי גלילי מנשב בדפי
העולם הזח ברוח גלילית בשרב נגבי
חברך גולני, חיפה

ביהס לכתבתכם על הגרלת ארנון
מלחמת העצמאות (העולם הזה :)072
ארגון הנכים הוא שפנה למר יעקב ברגר
וביקש ממנו לארגן את המפעל וממילא לא
דרש ולא קיבל מר ברגר שום תנאים המאפ שרים
לו דוחים כאלה שצוינו בעתונכם, או
דומים להם.
ברגר לא הדפיס ולא היה אחראי להדפסת
הכרטיסים. ההגרלה בוצעה בפיקוח ועדה
צבורית מכובדת. עד היום לא הופצו יותר
מ־ 82 אלף כרטיסים ומזה קיבל ארנון הנכים
עד היום 07 אלף ל״י במזומן. פרסים נקנו
בסד של 10 אלף ל״י. עמלת סוכנים הניעת
י־7ד אלף ל״ י בערר והוצאות פרסום, אד-
טניסטרציה ובו׳ ל־סו אלפים ל״י, .
פנחס אילן, תל־אביב

הח־ ו הזו חל
לקראת סוף השנה — ונזוף החיינז
בבית־הספר בכלל — הוציא המחזור
שלנו חוברת הווי קטנה, של מקרית
אשר לוקטו •על־ידי התלמידים משך
השנים:
מיקם, המורה לעברית, לרמי, אחרי
שפורסם עליו מאמר בדבר השבוע:
.למה לא מסרת לכתב שאתה מתענין
בשירי רשב״גל״
רמי :״לא רציתי לשקר.״

זלבי (קצ.ר של זילברשטיין) ,ה מורה
לטבע, עם התחלת ׳הפרק על
הזוחלים :״רבותי, הזזחלים
מיכאל פריד, בית־הספר הריאלי,
חיפה

חעודם הזח 976

גראח שער{
ך • סיסמה אשר בראש הגקיון מחן
1ייבת אותנו לכתוב ״בלי מורא׳ בלי
משוא־פנים ״.חוששני שהפעם לא אוכל להגשים
את הסיסמה במלואה.
מאמר זה נכתב במורא.
לא פעם דרכנו על היבלות של שליטים
רבי־כוח׳ רודנים קטנים וגדולים שפעלו במחשך.
אולם כל אלה היו כאין וכאפס׳
בהשוואה לאנשים שעל יבלותיהם אנו עומדים
לדרוך בשורות הבאות.
אבא חושי הוא חובב פרובינציאלי. כל
מנגנון המשטרה העומד לרשות עמום בן־
גוריון הוא כביתת־הג״א — בהשוואה לקבוצה
אשר עליה מדובר הפעם.

כי זוהי קבוצה שאין לח שם
ואין לה בתופת, המחזיקה בידיה
את מיטב כוח המחץ והלחץ של
המדינה -מכלי להיות קיימת
ככלל.

הפאר, חברי־ד,פרלמנטים שופעי־הססמאות
עסקני־המפלגות המתקוטטים — כל אלת
אינם אלא כקצף על פני המים׳ משוללי
כוח אמיתי. מאחורי התפאורה הססגונית
מתפתחת בכל מקום מציאות אחת: הרודנות
המתכתית׳ הצוננת׳ חסרת־הרגש של
מנהלי המכונה — העריצות המחלחלת אשר
אותה חזו בסיוטיהם פראנץ קאפקא׳ בעל
הטירח׳ אלדוס האכסליי׳ בעל העולם חחדש
וג׳ורג׳ אורוול׳ בעל אלף־תשע־מאות-שמו־ניס־וארבע.

תבן שהניתוח של ברנהאם היה
זזוגזם ופשטני מדי. יתכן שהפריז בבואו
למצוא מכנה משותף אחד לעשרות המהפכות׳
ששינו את פני העולם בדור האחרון.
אולם ניתוח זה הוא מכשיר מצויין להבנת
ההפיכה השקטה והחשוכה המתפתחת

יועצים אלה לא נבחרו על־ידי איש׳ ולא
היו אחראיים בפני איש׳ זולת המלך עצמו.
השפעתם היתד. עצומה׳ ולרוב שלילית ר
מדכאה. הכינוי שניתן להם ,״קאמארידהד
הפך מאז לשם גנאי. אולם התופעה נשארה
קיימת מאז ועד היום.

דויד כך־גוריון אינו סוכל יריבים׳
שותפים׳ מתחרים או יורשים.
אולם הוא אוהב סוג מסויים
של אנשים׳ צעירים בהרבה ממנו,
היודעים למלא פקודות. כני טיפוחיו
אלה דומים זה לזה מכמה
בחינות: הם חפרים כל מקוריות
מחשבתית׳ אף מצטיינים בפעל תנות,
בגמישות ובבוח-האילתרר.
כזירגון הצברי קוראים לטיפוס זה
״מאכר״.

** צב זה אינו הדש. נקוים כלליים.
104 הסתמן באופק עוד לפני ארבע־חמש
שנים. אולם האזהרות הראשונות עוררו רק
חיוך.
לפני ארבע שנים גילה הפולט חזח ()795
כי בחדרו של טדי קולק׳ המנהל מכללי של
משרד ראש־הממשלה, נרקמו־ .תוכנית׳ לסיד,
היה על דויד בן־גוריון לכונן משטר־ לשעוד
חירום׳ כדי להציל את המצב הכלכלי שנראה
מיואש, המשטר החדש היד, צריך לכלול
ריתוק כוח־אדם׳ איסור שכיתות ׳ הפגנות׳
הגבלת הופש־ד,ביטוי.

זוהי האגודה שאין לה פנקסי־חבר ותקנות׳
החסרה מיסקדה ומטה־מיבצעים —
אבל הפועלת בתיאום מופתי ואינסטינקטיבי
בכל החזיתות.
זוהי הכיתה האלמונית שרבים חוששים
מפניה אך שאיש אינו מעז לדבר עליה׳
שגם חברי הממשלה ומנהיגי המפלגות משוחחים
עליה בקול נמוך׳ מחוץ לטווח כל
מכשירי־ההאזנה האפשריים.
אפשר לכתוב עליה בלי משוא־פנים. אך
אי־אסשר לכתוב עליה בלי מורא.

ך פגי תריסר שנים הופיע ספר קטן.
/שעורר הד עצום מסביב לכדור הארץ׳
על אף המולת התותחים שרעמו אותה שעה
בשלוש יבשות.
שם הספר היה ״מהפכת המנהלים׳״ ומחברו
קומוניסט לשעבר בשם ג׳יימס ב ת־האם.
התיאוריה שלו היתר. פשוטה ומזעזעת:
בעולם כולו מתחוללת מהפכה שקטה.
המובילה מנקודות־מוצא שונות למטרה אחת:
השתלטותם של המנהלים על החברה
האנושית.
לדעת ברנהאם׳ איבדו גם הקאפיטליזם
וגם הקומוניזם את תוכנם האמיתי. בעלי־ההון
חדלו לשלוט באמריקה׳ הפועלים אינם
שולטים בברית־המועצות. גם שם וגם שם
השתלט מעמד חדש: המנהלים.
מי הם המנהלים? ברנהאם חשב קודם
כל על מנהלי־הייצור׳ מנהלי בתי־החרושת
השולטים בדטרויט בשם חברות־המניות האלמוניות
ובסטאלינגראד בשם המדינה האלמונית.
המפעלים אינם שייכים להם באופן
רשמי כמובן. אולם הם הקובעים מה לעשות
בהם׳ והם הנהנים הראשונים מפירות
הייצור — משכורות אדירות׳ מכוניות מפוארות
על־חשבון המפעל׳ חיי מותרות ושלטון.
למנהלי־הייצור
הצטרפו שאר המנהלים:
מנהלי המכונה הממשלתית׳ החולשת באלפי
צורות גלויות ונסתרות על המשק: מנהלי
מכונת־התעמולה המודרנית׳ העתונות׳ ה רדיו
והטלביזיה; מנהלי האגודות המקצועיות׳
שאיבדו מזמן את המגע עם הפועל
הפשוט וחסר״הישע.

משלימים את המענר הגנרקים
והאדמירלים׳ מנהלי המכונה הצבאית׳
המתפשטת כהדרגה על
כל שטחי החיים הלאומיים.
לדעת ברנד,אם׳ התקדמה מהפכת המנהלים
בצעדי ענק בכל המשטרים — הקאפי•
טליסטי׳ הפאשיסטי והקומוניסטי. הסמלים
שונים׳ התוכן אחיד. השרים במכוניות־

לכן־גוריץ קרח משחו דומה.
ככל שעלה בדרגה׳ בכל שהסך יותר בעמי
עצמו לדמות היסטורית יחידה במינח׳ ככל
שהשאיר מאחוריו את שותפיו־מאתמול. שהוא
בז להם עתה — כן הפך מנותק
יותר׳ מבודד יותר — ותלוי ידתר בקאמא־רילה
שלו. היא הפכה לקשר היחיד שלו
עם העולם׳ עם המציאות.
הקאמארילה מעונימת להגביר בדידות זו.
לנתקו עוד יותר מקרקע צמיחתו. היא
מעוניינת לטפח בו עוד יותר את הרגשת־הגדולה׳
הרגשת־ד,ייחור שלו. היא מעוניינת
לטפח בליבו את ההכרה שרק הוא לבדו
יכול להציל את עמו׳ ושהוא זקוק לצו חזה
לסמכויות מיוחדות ולמעמד מיוחד. היא
מעוניינת לתוכיזז לו שעליו להיססר מן השותפים׳
הכובלים את כוחו המשיחי.

הממונה על הביצוע חיה צריך
להיות טדי קול ק בכבודו וכעצמו.
בן־גוריון שקל את התכנית. אולם ברגע
האחרון פסל אותה לסיבת פתרון פחות
מסוכן: שיתוף הציונים־הכלליים בממשלה
וחיסול משטר־הצנע. שעת־הכושר עברה.
כעבור זמן־מד, נרקמה תכנית אחרת1 .ז׳
פעם היד. היוזם שלה אהוד אבריאל׳ לשעבר
מנהל כללי של משרד־ראשיהממשלח
ומנהל־כללי של משרד האוצר.
אבריאל הוא חבר המשק הבלתי־מסלגחי
נאות־מרדכי. אחיו היה חבר המשק הבלתי•
מפלגתי שדה־בוקר.

אכריאל המציא את
שדה־כוקר של כי.ג׳י.

בפינות הנסתרות של החיים הלאומיים בישראל.

אפשר
לקרוא לח :״מהפכת ה*
מנהלים הכלליים״.
כנאה למדינה שאינה מפרנסת את עצמה׳
והמתקיימת על נדבות ומענקים׳ אץ עומדים
בראשה מנהלי־ד,ייצור שעניינו כל״כך
את ברנהאם. מנהלי־הייצור הם המעמד ה־פחות־חשוב
במדינה. .
בראשה עומד טיפוס חדש של אדם ישראלי:
המנהל־הכללי של המשרד הממשלתי
או מפקד השרות הלאומי, האדם שמונה
לתפקידו אך לא נבחר מעולם׳ האדם המתחבא
מאחורי גבו של ראש־ממשלה מזדקן׳
שלא הצטיין מעולם בהבנת אופיים
של בני־אדם.

ך* ארמונו של מלך פסרד היה קיים,
- 4בשעתו׳ חדר קטן (בספרדית ״קאמארי•
לה״) בעל שמוגד, צלעות. בחדר זה היו
יושבים היועצים הסודיים של המלך.

כדי להבטיח לעצמו את המשלטים העיקריים׳
הציב בן־גוריון את הצעירים המבריקים
שלו על פסגות הגבעות בנוף הפוליטי.
כראש הממשלה הוא מינה רבים מבץ
מנהלי המשרדים הממשלתיים. כראש מפא״י
הוא החדיר את אנשיו למוסדות. כשר־ד׳בם״
חון הוא מינה את הרמטכ״לים׳ את קציני
המטה הבכירים ואת מנהל משרד־הבסחון.
רוב הממונים של דויד בן־גוריון לא היו
עסקני מפלגתו. הם חיו חברי תנייארדיה
הפרטית של בי.ג׳י.

ך* תכונה העיקרית של חביבי בי.
{ ן ג׳י. היתר, שהם יודעים למלא פקודות.
אולם במשך הזמן לא היה עוד ברור כל־כך
מי בעצם נתן פקודות למי.
הקאמארילד, שלטה על מלך ספרד׳ כי
היא חלשה על מנגנון המודיעין. גם המלך
הגאוני ביותר יכול להחליט רק על סמך
הידיעות, ההערכות וחוות־הדעת של היועצים
המומחים. הוא ד׳ם ך לשבוי בידיהם.

מיכצע

הרעיון היה פשוט וקוסם: בי.ג׳י. ינטוש
את הממשלה׳ ימסור את תפקידו ליריבו
העיקרי׳ משה שרת. את תפקיד הרמסכ״ל
ימסור למשה דיין׳ שגם הוא לא נמנה עם
מעריציו הנלהבים של שרת ההססני.
היה ברור שכל ה ב גץ של ממשלת־שדת
יתמוטט תוך שלושה חדשים. בינתיים יקום
הנוער העברי כאיש אחד לקריאת החלוץ
בשזה־בוקר. בי.ג׳י. יוזעק חזרת כדי להציל
את המולדת׳ יסלק את כל עסקני טפא״י
ושאר המפלגות׳ ימסור את תשלסון המעשי
לידי נאמניו׳ מסוגו של אחוד אבריאל,

*את היתח תבנית גאונית.
ן פיס מה לא הצליחה.
מ שעה
שבי.ג׳י. ונאמניו ־חיכו להתפוצצות
וחיברו בינתיים את ההרכב החדש של שלטון
המדינה׳ אותו מסר בפרוטרוט חעודס
הזה ( )892 לפני שנד, וחצי׳ ניהל שרת את
הממשלה. שום דבר לא קרר -השלטון לא
התמוטט. הנוער לא קם כאיש אחד׳ הוא
לא קם בכלל. היה דומה שהקאריירד. הפוליטית
של בי.ג׳י. ושל כל יועציו הגיעה
לקיצה בטרם עת.
אז נרקמה הקנוניה המכוערת לסילוק
פנחס לבון. סילוק זה איפשר לבן־גוריץ
לחזור׳ איך שהוא׳ אם כי יותר כמנוצח

מאשר כמנצח. הוא ניהל את הבחירות
(והפסיד אותן)׳ חזר לראשות הממשלה.

החודש נעשה הנסיון השלישי־.
הפעם הצליח.
בהתקסת־מחץ גדולה אחת׳ ללא קנוניה
מסובכת ואמנו תית׳ סולק משד שרת בצורה
משפילה ומחפירה. הדבר היה הרבה יותר
קל מכפי שאפשר היה לתאר.
זאת היתר. הפריצה — אחרי ארבע שנים
של מאמץ חסר־סבלנות.
עתה היתד. הדרך פנויה. שלטונו של בן־
גוריון הובטח ללא מתחרים. המיבצר החזק
ביותר נגדו׳ משרד־החוץ׳ נחשף מביצוריו׳
צורף למעשה כאגף־משנה למשרד־הבטחון׳
בו שולטת הקאמארילה.

מהפכת המנהלים ניצחה בסי*
כוב הראשון.

פשר למצוא לתהליך זה דוגמד. ב־
\ * ת. לדות הרפובליקה הרומאית. ככל דוגמה׳
אין היא מדוייקת. אולם היא מדגימה
את התהליך.
ברומא שלט הסינאט. הוא לא היד. דימו־קראטי.
הוא היד. מורכב מאוסף של אצילים
וגבירים׳ שדאגו קודם כל לעצמם. אולם
קנאתם ההדדית מנעה את הרודנות׳ ואיך
שהוא שמרו יחדיו על גורל מדינתם
מתוך השכבה הזאת קם איש אחד׳ שחיסל
א!תד,ז יוליום קיסר. הוא הקים את
הרודנות. הוא ויורשיו הקיפו את עצמם
במפקדי צבאם׳ טיפחו את מנהיגי חיל־המשמר
הקיסרי. חיל זה׳ הגווארדיה ה־סריטוריאנית׳
השתלט בהדרגה על הקיסר.
הוא הפך שבוי בידי מפקדיו׳ ובסופו של
דבר מינו הם את יורשיו.

כישראל שלטה עד כה קכוצה
של עסקני מפלגות, המרוכזים בעיקרם
במפא״י. ישנם כארץ סממנים
דמוקראטיים רכים׳ כגון החופש
לכתוב מאמר זה. אולם אין
כה משטר דמוקראטי -לא העם׳
ה׳״דמום״ ,שולט כה. שולטים כה
חכרי הסינאט -צמרת מפא״י
ושותפיהם כשאר המפלגות.
סינאט זה מורכב מהרבה אצילים עצמאיים׳
השולטים איש איש על דוכסות
קטנה משלו׳ פוליטית׳ כלכלית או תעמולתית.
אין בו סיעות נוקשות. אבירי המנגנון׳
האיגוד המקצועי׳ החברות הכלכליות
והסוכנות׳ מתלכדים פעם כך ולמחרת היום
אחרת. כמו קלאיידוסקוס של ילד׳ מסתדרים
עם כל סיבוב, מאות גרעיני־כוח בתמונה
חדשה.
היה לזה יתרון גדול אחה שום אדם יחיד
לא הצליח לרכז בידי עצמו די כוח כדי
לחסל את חרויות־האדם. כל נסיון כזה חוסל
בעוד מועד על־ידי שאר העסקנים׳ שחרדו
לגורל עצמם.

חיסוילו שיל משה שרת היה פגיון
כלבו של משטר זה. הסינאט ה־מפא״יי
לא היה מסוגל להציל את
חכרו. כמקום שלטץ הצמרת כא
הקיסר -דוידוס כן־גוריונוס.

אין כאן שום ענין של דעות או של.קו.
איש כמו פנחס לבון יכול להיות קרוב
בהשקפתו הבטחונית לאחד ממפקדי הגוור־דיר.
החדשה. אולם מפרידה בין השניים
תהום. לבון הוא עסקן שגדל על ברכי
העסקנות ואינו יכול להתקיים באקלים אחר.
המנהלים־הכלליים׳ הקאמארילה של בן־גור־יון׳
הם בני אקלים אחר׳ זן אנושי שונה.

* 4יי הם האנשים החדשים? ביצד הת־לכדו?
מר, מאחד אותם? איך הם מאורגנים?
אין
הם עשויים מעור אחד. מלבד המכנה
המשותף יש בהם כל השוני שבעולם. אחדים
מהם מוכשרים מאה אחדים לא הוכיחו
מעולם שום כשרון שהוא׳ מלבד כשרון
הפירסום־העצמי. פה ושם׳ שונא אחד מהם
את חברו שנאת־מוות. אולם מטרתם המשותפת
מכריחה אותם לשיתוף פעולה. המטרה
היא רודנות המנהלים.
בצד האזרחי בולט כרגע ביותר אהוד
אכייאל. הוא וחברו, טדי קולק׳ הם
הכוהנים הגדולים במיקדש פולחן ה״זקן״
וזה עיקר זכותם לתהילה. הם ״מאכרים״
אוסיניים, ללא שום הברקה של מחשבה
עצמאית או קו עצמאי. הם ממלאי־שליחות.
אבריאל הוא בעל היד החזקה. קולק, הוא
איש כפפת־המשי. שניהם חובבי פרסומת׳
בניגוד לחבר אחר של החבורה, שמעון
פרס, מנהל משרד־הבטחון.
טיפוס אחר לגמרי הוא פנחס ספיר,
שר המסחר וד,תעשיה׳ כיום הדיקטטור המעשי
של כל עניני המשק. ספיר הוא היחיד
בחבורה הדומה למנהל אמיתי׳ ל-
״מאנאג׳ר״ אמריקאי. הוא מומחה למקצועו.
יש לו ברק שכלי.
אי־שם באופק מסתמנת דמותו הסימפא־טית
של גיורא יוספטר, שבן־גוריון מטפח
אותו לאחרונה במקומו של לוי אשכול.
שנאתו האישית של אבריאל לאשכול
יכולה להיות קש! רד, למגמהזו.
בצד הצבאי מהבהבת אישיותו של ייגאל
ידין׳ אדם בעל אמביציה פוליטית לוהטת,
מבט ארוך־טווח ובשרון כמעט גאוני למשוך
את לב ההמון.

אכרי־אל (איכראל) אהוד,38 ,
הוא כיום האיש הקרוב ביותר לדויד בן־
גורמן. בלתי־אהוד ביותר על רוב שרי
מפא״י ועסקניה, מסוכסך גם עם כמה
מחברי קבוצת־המנהלים, בעיקר עם שר־המסחר־וה,תעשיה
פנחס ספיר, שסילק או תו
בשעתו מתפקידו כמנהל כללי של
משרד־האוצר.
יליד וינה, שם היה מדריך בתנועתך,נוער
הציונית, עלה לארץ בשנת , 1939
הצטרף למשק נאות־מרדכי הבלתי־תלוי,
אך עסק בעיקר בשליחויות ובפעילות
ההגנה. בתפקיד זה משך את תשומת־לבו של בי.ג׳י ,.הועבר לפעולה מטעם הסוכנות
בשרות האינטליג׳נס הבריטי, פעל בתורכיה כשליח הסוכנות ובמגע עם האינטליג׳נם.
בתפקיד זה הסתבך בפרשת הסגרתו של יואל בראנד לידי הבריטים, שנידונה
בהרחבה במשפט קסטנר.
לפני מלחמת־העצמאות נשלח לצ׳כוסלובקיה בעניני רכש נשק להגנה. בתפקיד זד.
נחל את הצלחתו הגדולה הבולטת, עם השגת נשק צ׳כי לצה״ל, אולם פעילי הרכש
בארצות אחרות טוענים כי הפריע להם בעבודתם. כציר ישראל ראשון בצ׳כוסלובקיה
הוזכר במשפט סלאנסקי, נוטר מאז שנאה עזה למרדכי אורן.
אחרי המלחמה נתמנה תחילה למנהל משרד ראש״הממשלד״ ואחר־כך כמנהל האוצר.
לא הצטיין בשני תפקידים אלה. הורחק על־ידי מתנגדיו, ובראשם לוי אשכול, שטענו
כי ניהל מאחורי־הקלעים מסע־הסתה נגד משרד־האוצר׳ נגד השר הראשון אליעזר קפלן
ופקידיו. בזמן האחרון הקים לעצמו ממלכה פרטית בקרית־שמונה, אחראי במידה רבה
למצב במקום זה שהסעיר את העתונות ושינותח בדו״ח. ממצה על־ידי זזעולס הזח
באחד הגליונות הקרובים.
אבריאל הוא הדמות הבולטת באגף האזרחי של מיפקדת בן־גוריון, מושך חוטים
רבים, מומחה להפצת שמועות בעתונות, בעיקר על עצמו, אינו מצטיין ברכישת לבבות
אלא בתכנון טכסיסים.

אלתהסכמהמן

איש־הקשו

ן* ם משתפים פעולה בכל מקרה רציני,
| | ללא תכנית מגובשת, ללא משטר ונוהג
מדוקדק. האינטרס המשותף ברור לכל אחד
מהם.
הם מקווים׳ בצדק או שלא בצדק, כי
בשעת הצורך תצטרף אליהם עתודה איס־טראטגית
חשובה — האגף הצבאי של הסביב
מפלגה
לאחדות־ו־,עבודה, המרוכז
יגאל אלון. האגף האזרחי׳ עסקנים מסוגו
של יצחק בן־אהרון׳ יימצא אז בחזית אחת
עם עסקני מפא״י המתגוננים׳ השנואים על
המנהלים באותה מידה.

לזכותה של החכרה יש להזכיר
כי היא חופשית מנגע השחיתות,
שדבק בעסקני המפלגה המזדקנים.
אחדים מהם קנאים ממש לטוהר
כפיהם. בצדם של הקאר*
ייריפטים ישנם אידיאליסטים אמיתיים,
המאמינים בי רק הם
מסוגלים להציל את המולדת מאבדון,
וכי עסקני־המפלגות מו־כילים
אותה לשואה היסטורית.
בשורה השניה והשלישית ישנם עשרות
ומאות אנשים פחות חשובים. שם נמצאים
נחמיה ארגוב ויצחק נכון׳ מזכירי
בי.ג׳י.׳ ח״כ אהרון רמז׳ אלוף שלמה
שמיר ואולי בקרוב גם יוסף אלמוגי,
היחיד שיש לו קשר עם ארגוני הפועלים׳
ואנשי הדור הצעיר במפא״י מסוגו של

* 4אחורי הקיסר החדש מזדקרות
(]ז הדמויות האפורות של מפקדי חיל״ה־משמר.
כמו אלופי הגווארדיה הפריטוריאנית
של ימי רומא׳ הם עלו לגדולה הודות ל־כשרונם
לומר ״כן! כן!״ כשרון זה נותן
בידיהם כוח רב.

אלחנן ישי ואברהם עופר.

בידי הטכנאים ישנו גם כלי אחר: מני
גנוגי־החושך. בן־גוריון התמכר מזמן לסם״
משכר זה. הוא אוהב לדעת לא רק מה
מתבוננים יריביו ומתחריו לעשות בזירה
הפוליטית. הוא רוצה גם לדעת איפה בילו
את סוף־השבוע׳ עם מי הם נפגשו ומה
דובר בפגישה, עד לפרטים האינטימיים ביותר.
גם זד. הרגל שאדם אינו יבול להיגמל
ממנו.
כך מתגברת בהדרגה השפעת מנהלי־החצר׳
המשתדלים לחסל את השפעת צמרת
המפלגה והשנואים על צמרת זו.

״הדור הצעיר״ של מפא״י אינו גוף מגובש•
הוא פוסח על כמה וכמה סעיפים.
אולם יתכן מאד שלפחות חלק ממנו יצטרף
בבוא היום, יחד עם בני המושבים, למחנה
המנהלים.
הדבר לא יהיה חשוב כשלעצמו. אין משקל
רב לקבוצה קטנה זו. אולם באחיזה
בתוך המפלגה להפיכת המשטר במפלגה,
עלול ד,ג! ף הזה להיות בעל ערך בעיני
המנהלים.

*כנן בין המנהלים כמה שנאות
׳ זיסטוריות. אבריאל שונא את ספיר,
וספיר שונא את אבריאל, אלחנן ישי שונא
את פרם, ונחמיה ארגוב שונא את אלחנן
ישי, שכמעט ׳הצליח לדחוק אותו מחוג
בהג׳י, שעה שבן־גוריון יצא לשדה״בוקר
וארגוב נשאר בעיר. רק פולה הצילה את

כי הכינכון הוא אופיום לקיסר.
מי שמתרגל אליו שוב אינו יכול
לוותר עליו. הקיסר המתחיל לחשוב
את עצמו לאלוהים׳ זקוק לכוהני
פולחנו.

איש־הקנוניות

פרם (פרסקי) שמעון ,)32( ,נשוי
ואב לשני ילדים, המנהל הכללי של
משרד־ד,בטחון בנגוד לרוב חברי קבוצת
המנהלים, אין הוא רודף פרסומת אישית,
מעדיף לפעול מאחורי הקלעים. פרס הוא
חולית־הקשר בין האגף האזרחי והלא-
אזרחי של הקבוצה, תופס על כן עמדת־מפתח
במערך הכללי•
יליד ווישניבה בפולין שבא ארצה
כילד, חניך בית־הספר העממי בלפור
בתל־אביב ובית־הספר התיכוני למסחר
גאולה, חבר גרעין הנוער בקבוצת אלומות׳
החל בקאריירה שלו כגזבר הקיבוץ.
משך תשומת־לב כאשר עמד, כמזכיר כללי של תנועת הנוער העובד, בראש
המערכה להשלטת מפא׳׳י בתנועה, שהיתר, קודם לכן כללית• עבר משם לפעילות במנגנון
מפא״י, היה ציר מפא״י בקונגרס הציוני בבאזל ב־ , 1946 עלה לגדולה בהגנה והיה בימי
המלחמה אחד האחראים לעסקי הרכש.
במדינה התפתחה הקאריירה של פרס במהירות מסחררת והוא טיפס בהתמדה בסולם
משרד־ד,בטחון, תחילה כמזכיר, אחר־כך בראש משלחת בארצות־הברית ומאז 1952
כמנהל הכללי של המשרד. פרשת שייקח ירקוני ופרשות אחרות, שהטילו צל על משודד,בטחון,
התפתחו בתקופת כהונתו.
כמנהל משרד־הבטחון פועל פרס בקשר הדוק ביותר הן עם שר־ד,בטחון, דויד
בן־גוריון, והן עם הרמטכ״ל, משד, דיין. מתנגדיו מאשימים אותו שהחדיר למקומות
אחראיים רק אנשים הנאמנים אישית לבן־גוריון, סילק וותיקים שלא נמנו עם. חסידי
קו זה (בעזרת זכיונות שונים) .כמו אבריאל, שנוא פרס בחוגים רחבים של צמרת מפא״י,
על אף היותו חבר־מפלגה מובהק.

המצב והחזירה את ארגוב לקודש הקדשים.
אולם שנאות קטנות אלה אינן יכולות
לשנות את המגמה האינסטינקטיבית המאוחדת
של המנהלים. אפילו ינשור אחד בדרך,
אפילו יצטרף אחד חדש — המנהלים לא
ישתנו.
.לרשותם עומדים׳ כמובן׳ מנהלי מנגנון-
החושך ומפקדי המשטרה׳ יחזקאל סהר ועמום
בן־גוריון, שהם כלים קטנים על לוח
השחמת.
זוהי ד,גוורדיה החדשה. כבר עתר, מרוכז
בידיד, כוח אדיר. כבר עתה יש באפשרותם
להכריע את גורלם של מאות״אלפים. בהשוואה
לכוח זה, הרי חברי־הכנסת, שרים מסוגו
של פנחס רוזן׳ עסקנים כמו מרדכי׳
נמיר׳ הם אנשים חסרי חשיבות ממשית.

הכרעות גורזייות איכן מוכרעות
בישראל בממשלה או ככנסת. כמה
מן ההכרעות הגורליות כיותר
כשנה האחרונה הוכרעו כמקום

אחר. חכרי הממשלה קראו עליהם
כעתונים.

* * ה תפקידו של בי.ג׳י. במישחק זה?
האם הוא דומה לרב שיצר את הגולם
ולא ידע איך לחסלו׳ או לשולטאן המגדל
באופן מתוכנן צמרת של עבד ם כדי לשלוט
באמצעותה?
אין ספק שבי.ג׳י. חושב את עצמו בכנות
לדמוקראט אמיתי. אין ספק שלא פעם ניסה
להרחיק את האיש המסוכן ביותר שבחבו־דתו.
אין ספק גם שעסקני מפא״י החזירוהו
בשעתו משדה״בוקר בטענה שרק הוא לבדו
יכול לרסן את אנשיו ולמנוע בעדם להכניס
את המדנה בין־לילה להרפתקד, הרת״אסו־גות.

אוהדו בין ראשי המפלגה סבורים כי
חסידיו הם הדוחפים את בי.ג׳י. בדדו ׳*ד ז
דיקטטורה, כמעט בעל־כורחו. הם מסילים
את כל האשמה על אי־כשרונו המובהק של

{ איש־ווזוהד ]

איש־הנלבוה

ר,ולק, טדי (טיאו
דור) ,)38( ,נשוי, הוא המומחה
לרכישת לבבות, בעל
קסם אישי אותו ת א יכול
להפעיל ולנתק כברז מים.
קולק מופעל במקום שיש
למשוך מליונרים ולארח שרים
זרים. לעומת זאת, אינו
רעיונות מקוריים.
יליד צ׳כוסלובקיה, שעלה
לארץ באמצע שנות השלושים,
נחשב לכוח תיאורסי ולבעל
הצטרף לגרעין הצ׳כי של תנועת־הנוער הבונים ולמשק עי! גב. היה פעיל בהגנה, שגילתה
את כשרונו המיוחד לטיפוח קשרים עם קצינים בריטיים. כשרון זר, משך את עיניו של
בי. ג׳י ,.שהעבירו, כמו את אבריאל, לעבודה בשם הסוכנות עם האינטליג׳נס הבריטי.
לפי עדותו של יואל בראנד, היו כולאיו הבריטיים מוסרים לידי קולק את מפתחות
חדר כלאו, ומשאירים את השניים ביחידות.
־כמו אבריאל, עסק קולק בימי המלחמה בעניני רכש בארצות־הברית, ממלא מאז
תפקיד מרכזי בכל מאמצי המגביות של ישראל שם. בארץ ירש את תפקידו של אבריאל
כמנהל כללי של משרד־ראש־ד,ממשלה• מנהל כמו־כן את עסקי התיירות.
בניגוד לאבריאל, מתכנן ד,קנוניות המסובכות, הרי קולק הוא מכבה־האש והשגריר-
הנודד של קבוצת־המנהלים, מיישר ההידורים. הוא אחד הכוהנים הגדולים של פולחן
בן־גוריון, נמצא בסביבתו המיידית של בי. ג׳י. מזה תריסר שנים, נהנה מאמונו הבלתי־מוגבל
של ״הזקן״ .יותר מכל אדם אחר הוא מסמל את הטיפוס המושלם של בן־
גוריונאי, המנותק מכל פעילות מפלגתית או ציבורית, לא נבחר מעולם לשום משרה
נבחרת, פעיל ועולה לגדולה אך ורק הודות לקשריו האישיים.
בצד כשרונו לכבוש לב אדם שהוא זקוק לו, עומדת אי־אדיבות מובהקת כלפי
אנשים שאינו נזקק להם ואי־התחשבות מוחלטת בכל העומד בדרכו.

ספיר (קוזלובסקי) פנהם, המבוגר
( )49 והרציני בחוג המקורב לבי.
ג׳י ,.שולט למעשה ללא מצרים בכל
מערכת הכלכלה של המדינה, הן כשר
המסחר ו)־,תעשיה והן כשליט אמיתי ב־משרד־האוצר,
אשר בראשו עמד במשך
שנים כמנהלו הכללי.
ספיר, יליד סובלקי בפולין, קיבל חינוך
מסורתי בבית־ספר להכשרת מורי-
דת, הצטרף להכשרה של החלוץ וכבר
אחרי תדשיים נקרא לרכז את עניני הכספים
במרכז החלוץ בפולין. תוך כדי
עבודה זו למד פנקסנות.
עלה ארצה בגיל ,22 השתקע בכפר סבא, כיהן שם כחבר מיעצת הפועלים ומילא
תפקידים של מזכיר המועצה.
נקרא על־ידי לוי אשכול (אז שקולניק) לתפקיד מרכזי במשק המים ההסתדרותי,
משך שם את עיניו של בי. ג׳י. שקרא לו ערב מלחמת־ד,עצמאות לועדה שטיפלה בעניני
הנגב. ב־ 1948 מילא תפקיד מרכזי באגף האפסנא ת של צה״ל, ניהל את עניני הכספים
של הרכש ואז בא במגע הדוק למדי עם אבריאל וקולק. אחרי המלחמה מינה אותו
בי• ג׳י. כמנהל כללי של משרד־הבטחון (והחליף את שמו לעברית) .כשמסר תפקיד זר,
לשמעון פרס, החליף ספיר את אהוד אבריאל כמנהל משרד־האוצר. בתפקיד זה קידם
בהרבה את המשק ההסתדרותי.
ספיר אינו שייך לחוג המצומצם ביותר של קבוצת־המנהלים, הנהו שונא מובהק
של אהוד אבריאל, אותו האשים בהאשמות שונות כאחראי לאי־סדרים ולפרסומים
אי־לויאליים בעתונות. אולם עם התפתחות והתגבשות קבוצה זו, מזדקר יותר ויותר
תפקידו כאיש הכספים וכמומחה הכלכלי היחיד שבחבורה, שייקרא למלא תפקיד מרכזי
בכל מקרה שהחבורה תגיע לשלטון בלתי־מוגבל בעזרת בן־גוריון. גר בדירת־חדר
צג! עד, בירושלים, לא נטש את מקום מגוריו הקבוע בשיכון־ד,וותיקים של כסר סבא.
שמו לא הוזכר עד כה בקשר עם שום פרשת־שחיתות.

המועמדים הראשונים לרודנות המחו

אלמוגי (קרלנכוים)
יוסף אהרון ,)46( ,חבר־הכנסת
ומזכיר מועצת פועלי
חיפה, לא היד. עד כה קשור
־עם קבוצת המנהלים, אולם
משתדל עתה להשתלב במחנה
הבן־גוריוני ולמצוא
קשר עם קבוצת־ד,מנהלים. מזכיר לתפקיד מועמד מפא״י.
ערכו של אלמוגי בעיני
הקבוצה ובן־גוריון נובע מ העובדה
שהוא היחיד המקיים
עדיין קשר הדוק עם ציבור
הפועלים והיחיד שנבחר על־ידם
לתפקידו.
אלמוגי, יליד רובישוב בפולין שהגיעה ארצה בן ,20 עלה לגדולה במחנה הפנימי
של אבא חושי, שעה שהקים את צבאו הפרטי הידוע בשם ״סלוגות־הפועל״ ,שתפקידו
הבלתי־רשמי היה דיכוי פיסי, בכוח הזרוע, של כל מורד שהעז להרים ראש. בזירה
הלאומית קנה אלמוגי לעצמו שם כמדכא האכזרי של שביתת־ר,ימאים, מעשר, שגרם
להריסת רוחה של הימאות העברית שלא החלימה עד היום.
נד 1940 התגייס עם פועלי־הנמל לצבא הבריטי, נפל בשבי הגרמנים, היה נציג
היהודים במחנה זד, ורכש לו את אהדת חבריו. יחד עם הגסות הבלתי־מהוקצעת שלו,
יודע אלמוגי לרכוש לבבות בגישתו הגסה חסרת־המלאכותיות, נעדרת הנימוסים.
חושי מינה את אלמוגי כיורשו במועצת פועלי־חיפה, במרוצת הימים התקררו
היחסים בין שני האנשים השאפתנים. נסיונו של ב.ג׳י. למשוך את אלמוגי אליו נעוץ
בתקווה להחליש על־ידי כך את ממלכת חושי, המסרבת לקבל מרות והשנואה על
המנהלים.

בך גוריון להקיף את עצמו באנשים הנבו נים
ולבחור בעוזרים מתאימים. בחוגים אלד,
עוד קיימת התקווה כי בבוא היום יתפכח
בי.ג׳י ,.יסלק את הגולם שיצר.

כמה מאנשי חקאמארילה עצמם
אינם רחוקים מהשקפה זו. הם
! מפיצים כגלוי כין אוהדיהם את
הדעה כי כן־גוריון אינו אלא נא
ניב ישראלי, עוכר־כטל קשיש שיש
להשתמש כו כדי להבטיח את
השלטון החדש ולהשפיע על ה־המונים.
חם ככר רואים את עצמם
כדמותו של גמאל עכר אל*
גאצר.

אולם יתכן כי אלד, גם אלה טועים בהערכת
אישיותו של בי.ג׳י. שונאי בי.ג׳י.
בצמרת מפא״י (שכפי הנראה גם משה שרת
נמנה: עליד,ם) כבר רואים אותו בדמותו של
סטאלין בסוף ימיו׳ עריץ אמיתי הנדחף
קדימה על־ידי תחושת-הגדולד. של עצמו.

לדעתם אין ערך עצמאי לקאמארילה.
ההבדל בין שתי ההערכות אינו רב. אפילו
סטאלין יכול היה לסלק את מנהליו רק
כל עוד חי. אולם הם השתלטו למחרת
מותו.

ך* מאבק הנואש בין הצמרת הקיימת,
1 1עסקני מפא״י הנעזרים על־ידי עסקני
כל שאר המפלגות׳ לבין הצמרת החדשה
של המנהלים׳ שגם לה יש שותפים בכל
שאר המפלגות׳ היא כיום התופעה הפוליטית
החשובה ביותר בישראל.
כמעט כל הארץ שונאת את העסקנית
הרוב המוחלט של הקהל מאמין כי המשטר
המפלגתי הקיים הוא אסון לאומי׳ וצמא
למשטר חדש שיעורר מחדש את הכוחות
הרדומים באומה׳ יתן אידיאלים חדשים וכיוון
חדש למדינה.
אולם לגעגועים כמוסים אלד, למהפכה
אמיתית אין ולא כלום עם ״מהפכת המנהלים
״.כל דמיון חיצוני בין שתי השאיפות

א־ש־הרזרבה

ילין (פוי,גיל ),ייגאל (מתחרז עם
ישראל) ,)39( ,אינו קשור במישרין בשום
צ! רה שהיא עם קבוצת המנהלים, וגם
לא התערב בכל דרך שהיא בקנוניותיה.
אולם ידין, אדם בעל אמביציות פ ליטיות
מרחיקות־לכת, הוא מועמד טבעי לתפקיד
מרכזי ביותר׳ במקרה שמגמות קבוצה
זו תשתלמנה במדינה.
עם התרחקותו מתפקידו הצבאי, שבא
בעקבות אי־יכולת אישית להשלים עם
התערבותו של בן־גוריון והתנגשות בין
שני האישים מזקי־האופי, התרחק ידין
מכל פעילות פוליטית ישירה, הקדיש את
מיטב מרצו לחקירות ארכיאולוגיות.
אולם בניגוד לדעה הנפוצה בקהל,
אותה מספר ידין עצמו בשקידה, לא
זנח ידין מעולם את תכניותיו הפוליטיות. אחרי שנכשל בן־גוריון בנסיון למנותו
כנשיא האוניברסיטה העברית, הוצעו לידין תפקידים שונים, שנדחו על־ידו כבלתי*
מתאימים לרמתו. ערב הבחירות האחרונות הציעה לו מפא״י את תפקיד שר־החינוך,
בתנאי שיופיע ברשימתה לכנסת, אולם ידין דרש את תפקיד שר־החוץ ודחה את ההצעד״
שמו נזכר לא פעם כמועמד לתפקיד שגריר ישראל בוושינגטון או בלונדון.
כשרונו התעמולתי המזהיר של ידין, המקדיש זמן ומרץ רב לטיפוח יחסים עם
העתונות, עזר לו להעמיד לעיני הציבור תמונה של עצמו שאינו זהה לגמרי עם אופיו.
ידין הוא איש משכיל, כוח תיאורטי ניכר, בעל הופעה מקסימה ונימוסים מהוקצעים,
אולם יחד עם זה רגיש ידיו מאין כמוהו לביקורת, נוח להתרגז נוכח כל סימן של
התנגדות. במשא־ומתן של רודוס גרם כמעט לניתוק כאשר זרק בהתקפת־כעם את
עפרונו על השולחן, וכאשר קפץ העפרון לתוך נחיר אפו של נציג מצרי, המצב ניצל
הודות לסאקט הרב של ראלף באנץ.,

מבוסם על טעות מרה׳ ורבים מאוהד המנהלים׳
האידיאליסטים המואסים במצב הקיים
והמבקשים פתרון של אמת׳ רק מרמים
את עצמת

מהפכת המנהלים אינה נושאת כחובה
משטר חדש. היא מביאה עמה רק מהדורה
חמורה יותר של הקיים, שכבר הוכיח לחלוטין
את אי־כשרונו לפתור את בעיות־היסוד
של המדינה. במקום להמציא פתרון
חדש, היא רוצה לדכא את תוצאות המשבר
ביד חזקה. היא באה להשליט את הצדדם
השליליים ביותר של המשטר המפלגתי.

ההפיכה היא כמעט אישית. המנהלים החדשים
לא מרדו אף פעם אחת בחייהם
בפראזות הישנות. עוד בשחר נעוריהם היו
ילדים טובים׳ שחזרו על כל מלה שנפלטה
מפי העסקנים. שהרי עצם כשרונם ללכת
בתלם׳ עצם היותם כנכנאים מלידה, היא
התכונה שהעלתה אותם לגדולה.

יצמח מתוך העם׳ ושינסה למצוא תשובות
חדשות לבעיות״היסוד של הקיום הלאומי.
רודנות המנהלים תהיה הד,יפו הגמורז שלטון
של הרפתקנים׳ חלקם בעלי רצון טוב
וחלקם מחפשי קאריירה׳ שיעדיפו תמיד את
הדרך הקלה והרודד־,סכנות של שימוש ב־כוח־הזרוע.

המנהלים
אינם צמרת חדשה שצמחה
על קרקע־הבתולין של אידיאל
לאומי חדש. אין הם מביאים
שום פתרץ הדש לכעיות-היסוד
היא מובילה בעקביות של ברזל
של האומה. אין הם פוסלים את לחיסול חרויות הפרט וחופש היסודות
משטר-הגטו הקיים -ה ביטוי. כמקום לרפא את החולה,
תלות בכספי הנדבות של המג היא באה לסתום לו את חפה.
ביות ובמענקים הזרים.
מדינת־ישראל זקוקה למשטר חדש׳ ש

במדינה
העם
א\ דהמרח בי ת
סיפור החודש אירע בשדה־ד,תעופה של
רומא.
אחד מעובדי השדה ניגש למטוס ישראלי׳
מצא בו כלב־זאב נחמד ואצילי, כלוא בסוגר.
האיש חבב כלבים. על כן שיחרר את הכלב׳
משכו עמו ברצועה׳ נתן לו לאכול וטייל
עמו בסביבה. כל העוברים־ושבים הסתכלו
בזוג ונהנו למראה הכלב האצילי.
אחרי הטיול החזיר האיש את הכלב אל
בלובו במטוס. רק אז הסתכל בתעודת־המשלוח
של הכלב. הוא קרא בו, לתדהמתו׳
בי הכלב לא היה כלב. היה זה זאב פראי
אמיתי׳ שנשלח מגן־חיות אחד למשנהו.
סיפור אמיתי זה מצלצל כמהדורה חדשה
של משלי איסופ היווני׳ קרילוב הרוסי או
לה־פונטיין הצרפתי. אולם היתד׳ בו נימה
מרחבית מובהקת. כי אותו זאב דומה למצב
הפוליטי במרחב. קל היה לראות בדמות
הובב־הכלבים את דג האמרשילד׳ המזכיר
הכללי של האו״ם. הוא הביע השבוע דעות
אופטימיות על השלום במרחב.

מדיניות
תו כני תכבקשתר
ובר אחד הצליח דוד בן־גוריון להשיג
בשעה שסילק את משה שרת: הוא עורר
סקרנות עצומה במשרדי־החוץ של כל העולם.
כמגידי־עתידות לפני כהרי־הבדולח
והקלפים, ישבו פקידים בכירים על דו״חים
של שרותי המודיעין והביון, ניסו לנחש:
מד. יעשה בי.ג׳י.ז
שני דברים היו ברורים לכל:
• בן־נוריון לא יצא בגלוי למלחמה
יזונווז׳ אם כי לא היה מצטער, אולי, לו
היו צבאות־ערב מתקיפים עתה את ישראל,
לפני שישלימו לעכל את נשקם החדש•
עד בן־נודיון לעשות מטהו חותך
ודראסטי, שיסמל בעיני אזרחי ישראל את
השינוי הגדול שחל עם הרחקת שרת.
לב המדינה. הניחושים הרבים ביותר
זרמו באפיק הירדן. גם משה שרת לא התנגד
לחרש את העבודה בערוץ בשטח ה מפו ת,
אם כי הית זהיר מבי.ג׳י. בקביעת המועד.
עתה מתקבל על הדעת כי ישראל תחדש את
העבודה, אולי לאחר הגשת אולטימטום שיקבע
גבול של זמן למאמצי התיווך.
יהיה זה בלי ספק תמרון מפוכח. כי
כל הגבה ערבית אפשרית תתאים לתוכניות
קברגיטי ישראל:
• סם הערבים לא יגיבו נלל, יהיה זה
הם בגלוי התוקפים׳ ומעצמות המערב לא
תצטרכנה לאוץ לעזרתם( .כדברי בן־גוריון
בנאומו בכנסת: ישראל אינה רוצה ללחום
בחיילים בריטיים, אמריקאיים או סובייטיים,
אך תגן על עצמה, וכו׳).
• אם הערבס לא יגיבו כלל, יהיה זה
גצחון של ישראל בעולם ונצחון של בן-
גוריון בישראל.
האפשרות השלישית, שעבד אל־נאצר שוב
ישלח את הפידאיון לנהל זמן מה מלחמה־זעירה
בישראל, היתה סחותת-ערך לעומת
שאיפתם של רוב אזרחי ישראל להפגין את
הריבונות הישראלית לגבי מפעל חיוני המוקם
בלב שטח המדינה.

הממשלה
משדדהחצ אי ת
אם קיודח מישהו לשיגויים דראסטיים ב־משרד־ד,חנץ
של גולדה מאירסון, שנקרא
עתה, בפי העם ״משרד החצאית׳׳ ,הרי שנתאכזב.
בן־גוריון, הבוס האמיתי, היה זהיר
רדי,״ ביקש. לעורר את הרושם ששום דבר
לא נשתנה•
אם־ .כי.נ פו צו שמועות לרוב על מינויים
חדש שהופצו בך ובם על״ידי מבקשי־ה־מינויים
עצמם) לא קרה שום דבר. הקרבן
היחיד שיפול, בקרוב כנראה, הוא אליהו
אילת, הסגריר ללונדון, השנוא על בי. ג׳י.
המשטר החדש הופגן בבירור כאשר חזר
אבא אבן לארץ, נתקבל לא על״ידי השרד,
ר,חדשה שלו.,אלא על־ידי בן־גוריוך וגולדח
מאירסון •יחדיו.
השניים יהיו מעוניינים לחזיז את האבן
רשדה״ו־,הכרעות בוושינגטון, בידעם כי אבן
י,יה עמוד־התווך בבנין שרת. לב! הציעו לו
זסקיו חסר־ערך ונביב של ״יועץ לממשלת״
(המשך בנטוד •)

פרק אחרון בסיווה האקסקרוסיבית על הנעשה מאחורי

זעקי, פלסטין
זהו פרק אחרון בסידרת הכתבות של ד״ר חליל תותח, על סיורו
במדינות ערב. ד״ר תותח הינו ערבי נוצרי, יליד ירושלים. עד
שנת 1944 היה מנהלו של הקולג׳ האמריקאי ברמאללה. כאשר
היגר לארצות־הברית יסד בניו יורק את ״המכון הערבי־האמרי־קאי״
,הנחשב לאחת הבמות החשובות לתעמולה ערבית בעולם.

מאח חלילתותח

ן א קל לאדם שנולד בפלסטין לקרוא
/לה ירדן. על כן, אפשר להבין את
רגשותי המעורבים, בעלותי למטום שיובי־לני
מביירות לקלנדיד״ שדה התעופה של
ירושלים. היתד, זו גם הפעם הראשונה שהגעתי
לירושלים במהירות כזו.
במשך חיי בארץ הקודש, הספקתי להכיר
ארבע צורות של תחבורה. בימי נעורי היו
אנשים עוברים מירושלים לדמשק ברגל
או על גבי גמלים. אני ז! כר עדיין את הנאתי
באותם הימים, למראה השיירות עמוסות
החיטה מהחוראן הפורה, המתנדנדות לשווקי
ירושלים.
ב־ 1900 הייתי עד למאורע מהפכני: נפתח
קו המרכבות הראשון בין ירושלים והגליל.
רצתי עם כל ילדי הכפר להבים בפד,
פעור על הדיליז׳נם, ששני סוסים סוערים
היו רתומים אליו. נסיעה כזאת שעמדתי
עתה לעשות, ארכה אז שבוע ימים וכולם
התפעלו מהמהירות המהפכנית.
מלחמת העולם הראשונה הביאה את המכוניות
הראשונות ואתן, הכבישים חסלו־לים
הראשונים. חשבנו כי הטכניקה כבר
הגיעה לשיאה, כאשר עברנו את 300 הקילומטרים
מירושלים לביירות בשמונה שעות.
על כן, היתר. לי הרגשה משונה לעלות למטוס,
לחוג מעל לחרמון, לאכול עוגות
וכריכים׳ לשתות כוס קפה ולרדת כעבור
שעה ורבע בירושלים.
שום פנצ׳ר לא קרה, שום חמור או עז
לא חסם את הדרך. רק גברת אמריקאית
אחת נתקפה היסטריה מעל לחרמון. מזג
האוויר היה מעונן׳ פיסגת ההר היתד. מכוסה
שלג. המטוס ריקד מעט והגברת צווחה
לאלוהים. היא לא נרגעה עד אשר עברנו
את ההר וטסנו מעל למישורי החוראן.

עיר פליטים חדשה

*** דה התעופה של ירושלים נמצא כ־
• /עשרה קילומטרים מן העיר, לצד הכביש
המ.ביל לשומרון, לגליל, לביירות ולדמשק•
הוא נקרא קלאנדיה, על שם כסר
ערבי קטן, שעל אדמותיו נסלל. ליוו עומד
כסר ערבי אחר, אל־רם שהוא רמה התנכית
אשר בה נולד הנביא שמואל.
בימי המנדט הבריטי עמד במקום שדר,
התעופה׳ הישוב היהודי הקטן׳ עטרות. תושביו
התפרנסו מגידול עופות ומוצרי חלב.
חישוב נמחק במלחמה הישראלית־ערבית ב־
1948 ובמק!מו נבנה שדה־התעופה.
נסעתי מיד לעיר מולדתי רמאללה, כחמשה
קילומטרים צפונה. ההרים, הסלעים, הדרכים
לא השתנו במאומה. אך האווירה
היתה שונה לגמרי. במבואות העיר, השתרע
ישוב חדש — לא של בתי אבן וגנים
אלא של יריעות ואוהלים בלויים. ראיתי
כמד׳ תרנגולות, עו או שתיים, כמד. חמורים.
אך המאהל העלוב שקק תינוקות, זקנים
ונשים, ששכבו בצל האוהלים.
כאשר עזבתי את העיר ב־ , 1944 היתה
במצב משגשג, בעלת אוכלוסיה של 6000
איש. כיום, פלשו 25 אלף תושבים חד-
שהיה להם כסף שכרו חדרים או בתים,
שים אל רחובותיה, מטעיה וכנסיותיה. אלד,
שלמו ׳תחילה את שכר הדירה במלואו.
אך ככל שעבר הזמן וכספם נאכל, חדלו
לשלם. מה אפשר היה לעשות להם?

מות הגידה
ך* מצב הכלכלי כעיר גרוע מאד ו

| מכת האבטלה רובצת כקללה על התושבים.
בימים כתיקונם, השקיעו בגי רט־אללה
את כספם במיפעלים מחוץ לעיר.
רבים קנו פרדסים בשפלת החוף! ההכנסות
הקבועות מיצוא הפרי הרשו להם לחיות

חיים טובים ושקטים. אלא שרובם המכריע
של הפרדסנים נשאר עתר, בשטח יש ראל
ומקור ההכנסה של רבבות משפתות
ערביות נסתם.
אלה מבני רמאללה שהפקידו את כספם
בבנקים, הפכו גם הם לעניים, כי הבנקים
הגדולים של חיפה, יפו וירושלים נפלו כולם
לידי היהודים וכספי הערבים מוקפאים
שם. כך, למשל פגשתי פליט המקבץ נדבות׳
שעד, שישראל מחזיקה את רכושו כשעור
מאות אלפי לירות.
אך המכה הכלכלית הקשה ביותר היא
ניתוק הקשרים הטבעיים של העיר עם העולם
הרחב. יפו נמצאת במרחק 60 קילומטרים
בלבד 1משאית יכלה לפרוק או
להעמיס שם את סחורתה תוך שעד. מיציאתה
ממרכז רמאללה, כיום צריך לנסוע
לביירות — דרך ירושלים, עמאן ודמשק
— בכביש המתפתל בהרים וגבעות שלא
לדבר על קשיי הניירות בשני הגבולות.
בימי הבריטים, היו יוצאים לירושלים
מדי בוקר שני אוטובוסים מלאים פקידים
ממשלתיים. ממשכורותיהם חיו עשרות משפחות•
כיום, ירושלים הערבית משולה לפגר:
אין היא יותר עיר הבירה ואותם עשרות
פקידים הפכו מחוסרי פרנסה.

כית־הקם רות בצד השני
ירושלים, עיר זו שהכרתי ואהבתי.
איך אוכל לתאר את רגשותי מול ה־סרגדיה
האיומה של ירושלים השסועה, ירושלים
המחולקת, ירושלים שאינה עוד ירושלים?
בברלין המחולקת, אנשים יכולים
לעבור משטח אחד לשני. לא כן בירושלים,
עיר השלום.
אמנם, רשאים משקיפי או״ם וכמה תיירים
בודדים לעבור מצד אל צד. אך מכל
שאר הבחינות, ירושלים היא שני עולמות,
המפנים זה אל זה את גבם• אם הם מסתובבים,
במקרה, הרי זה רק לירוק זה
בפני השני, לקלל ולשנוא.
נסעתי במכונית מרמאללה אל שער דמשק.
שני רחובות — רחוב הנביאים ודרך
סוליימן — הובילו לחלק השני של העיר.
אולם לכל רוחבם נמתחה גדר תייל, ומאחוריה
השתרע שטח הפקר, בתים הרוסים
ושממה זועקת.
אלה היו המכשולים הפיסיים הנראים
לעין. היו גם מכשולים אחרים: אומד.
נגד אומה, עם חדש הדוחק את רגלו של
עם ישן, דרך חיים זרה שהובאה מן החוץ
על אף רצון בני המקום.
בימים עברו׳ הייתי נוהג לעלות במעלה
הרחוב שלפני, לעבור את המינזר הסורי
והמינזר הפרנציסקני משמאל 1את נוטר־דאם,
בית־החולים הצרפתי ורחוב סנט פאול
מימין. משם, הייתי יוצא לנהל את עסקי
ולהוציא כסף מחשבוני בבנק ברקלייז,
אבל הבנק עתה בידי היהודים ובלאו הכי
לא הייתי יכול להוציא ממנו כסף.
נגד עיני רוחי יכולתי לראות את בנין

מהגרים׳לאמריקה
עומת זאת, היתה לי חווייה משונה
/מאד בראותי את שורת משרדי הנסיעות
שצצו כפטריות אחרי גשם ברמאללה.
סוכנויות. אמריקאיות, הולנדיות, בריטיות,
צרפתיות וערביות הציעו את שרותיהן. כי
זרם בלתי־פוסק של מהגרים עוזב את הארץ׳
בעיקר לארצות־הברית ולאמריקה הדרומית.
משפחות עוקרות ויוצאות לחפש
מולדת חדשה.
עוד תופעה מוזרה היו עשרות החנויות
החדשות לחפצי מותרות׳ שמילאו את
רחובות העיר מלאת הפליטים. הסחורות
ברובן מתוצרת איטלקית, בריטית או צרפתית.
סחורה הקנויה בדולארים מכרו החנוונים
בהסתר. כי למרות פיקוח חמור ביותר,
מלאה הארץ כולה דולארים ולירות
זהב, העוברים מיו ליד בסכומים ניכרים.
כתוצאה ממסחר ענף זה במטבע זר, הציעו
לי ספסרים 45 גרוש לדולר, במקום
המחיר הרשמי של 35 גרוש.
סוכן נסיעות אחד סיפר לי כי היו לו
לא מזמן 6000 דולר ברשותו. מתחרהו
הלשין עליו והוא נעצר בדיוק בשעה שהתכונן
לעלות למטוס לביירות. אם יש לו
מזל, יצא מהעסק תמורת החרמת הכסף.
אם לא, עוד ישב בבית־סוהר.
בין יתר ביטויי המותרות, נוסף לרמאללה
בנין אבן גדול ויפה, בנין קולנוע דוניה.
מנהלו הזמינני לאחת ההצגות• האולם היה
מלא עד אפס מקום. ישבתי בכורסה מרופדת
היטב, ביציע וחזיתי בסרט מצרי טוב. לירי
ובאולם, ישבו מספר רב של קצינים
וחיילים של הלגיון הערבי, שבאו מן המחנה
הסמוך לבלות כמד. שעות חופשה.
ידידים רבים סיפרו לי על הימים שרוב
תושבי העיר ארזו את חפציהם, התכוננו
להצטרף לנחל הפליטים האדיר. מספיק היה
שחייל יהודי אחד יופיע אז בשערי העיר
כדי שתתרוקן. גם כיום חוששים התושבים
מפני התקפה ישראלית, היכולה להגיע
תוך שעות ספורות עד לרמאללה. הכביש
משטח ישראל אל העיר הוא טוב ומשוריינים
יעברו אותו בנקל .״אך הפעם״,
שמעתי לא אחת, ,איש לא יארוז את חפציו
ויברח. למדנו את השיעור״.

המלכה דינה, אשתו של סלן ירדן,
שהולידה לו בת לפני קרוב לחצי שנה.

מסך החור שר שבע המדינות הערביור

האהובה!
הצעירים הווצריים, תרומתו של מלך הקפה
ג׳ארבי מניו־ג׳רסי. באותם הימים הייתי
חבר הנהלת הבית המופלא: עתה, אסור
לי לבקר בו.
תחנת הרכבת, הקונסוליה הכללית האמריקאית
ויתר הקונסוליות, בתי״המסחר, המלונים
ובתי־הספר נמצאים בירושלים אחת
ואין לתושבי החלק השני הזכות לראותם
מקרוב. היהודים מצדם יכולים להשמיע אותן
הטענות: הכותל המערבי, האוניברסיטה
העברית, בית החולים הדסה נמצאים בירושלים
הערבית. היהודים אינם יכולים להגיע
לבית־הקברות שלהם בהר הזיתים ואילו
הנוצרים מנותקים מבית־הקברות שלהם
על הר ציון• תשעה קילומטרים של
כביש אספלט נוח מפרידים את בית־לחם
מירושלים. כיום, כדי לבקר את מקום הולדת
משיחם, חייבים נוצרים מירי שלים לנסוע
33 קילומטרים בכביש עקלתון, חד
ומסוכן.
כיצד להאמין לבריאות נפשו של העולם
ז משהו, איכשהו, איפהשהו יתפוצץ.
ירושלים כבר נחרבה לחלוטין שלוש פעמים
! 38 פעם הוטל עליה מצור. עתר. היא
ממתינה לגורלה בחוסר־אונים משווע.

עיר אחת -שתי מדינות
** גרתי את שער דמשק, הבנוי ב־
3חומה האחרונה שבחומות ירושלים, שנבנתה
על־ידי הכובשים התורכיים בתחילת
המאה ה־ . 16 מתחת לשער הנוכחי, אפשר
לראות את שרידיו של שער מתקופה
קדומה עוד יותר.
את המהלומה הראשונה קיבלתי בבואי אל

מגדל דויד ושער יפו. איפה שמאות אנשיב
נהגו להדחק, לצעוק, לרוץ, לסחור וסתב
לעמוד, הכל מת ושקט. שער יפו היד,
פעם כניסה חשובה מאד לעיר העתיקה
כיום הוא סגור. הפרץ המיוחד, שנפרץ
בתוך החומה כדי לאפשר לקיסר ווילהלב
הגרמני לבקר את העיר ב־ , 1898 נסתם באבנים
גדולות ובחוטי תיל.
זכור לי היטב אותו מאורע גדול. אז
הייתי עדיין ילד ובפעם הראשונה חזית
בתהלוכה כה מפוארת. עמדתי וראיתי או
הקיסר רוכב על סוס, לתרועת ההמונים
כששוסרים מתרוצצים בכל פינה. עתד
רבצה על הרחבה דממה של בית קברות
מצאתי זקיף. ניגשתי ושאלתי אם אוכי
לטפס על החומה ולהביט אל החלק הישראלי
של העיר. הוא ענה בשלילה,, :לא
כדאי לך, אדוני, תקבל כדור״.
כאשר הרס סיטוס את ירושלים בשנת ,70
היה הארמון הישן הזה של הורדוס כמעט
הבנין היחידי שלא נחרב, ואשר בו יכול
היה לאכסן את חייליו. במרחק צעדים אחדים
עומד עדיין עמוד אבן, המשמש כיו
לפנס רחוב, ואשר עליו חרות בלטיניו
״הלגיון העשירי״.
הלכתי לראות את המקום הנקרא שעו
מנדלבאום, נקודת המגע היחידה בין ירושלים
היהודית והערבית• זקיף ערבי עמו
מצד אחד ובמרחק כמה צעדים, הזקיף ה
ישראלי. הרגשה איומה — לעמוד בנקודו
המחלקת עיר אחת לשתי
גבול כביכול,
מדינות.
ראיתי תושבים יהודים במרחק צעדיב
ספורים ממני, אולם לא יכולתי לגשו
אליהם וגם הם לא יכלו לבוא אלי. מעבו
לרחוב הגבול קרץ לי הבית הישן ש;
הקולג׳ האנגלי, בו למדתי בילדותי. שם,
נהגנו לשחק ולנוח בצל עצי הזית הענקדיפים••
עמדתי והסתכלתי. צעד אחד
מה היה מפנה אלי את לועות רוביהם
של ערבים ויהודים כאחד. אילו היה ישו
חוזר למולדתו, כמה היה בוכה על גורלה
המר•

המנהיג נהרג כקסטל
* סעתי עם אחד ממכרי. ליריחו. עברנו
] את מוזיאון רוקפלר, שעלה שני מיליון
דולר, תרומתו של המיליונר האמריקאי
הנידע• הודיתי לאל שלא נפגע בקרבות.
עברנו
את יריחו והגענו לנקודה במחצית
הדרן אל הירדן. שם הקים מומה אל-
עלמי את החווה לדוגמה שלו. איש אסף
תרומות, עבד, בנה, חינך, חפר בארות של
מים מתוקים ולבסוף הקים את המוסד
הנפלא. כאן מתחנכים ילדי פליסים, מגדלים
בנאנות, שעורה, תפוחי־אדמה .״רבע מיליון
פליטים יכולים למצוא בית ופרנסה
בעמק זה״ ,קבע• ״אם רק יימצא ההון
הדרוש״.
מוסד אל־עלמי הוא ערבי ישר, משכיל
ובעל עבר פעיל הוא ייצג את ערביי פלסטין
ב־ 1945 במועצת הליגה הערבית ולא
פעם התריע על הצורך החיוני שיש באהוד
הערבים. אם לא מיד, הרי לכל הפחות
בשלבים ברורים, כמו הקמת פדרציה
של הסהרון הפורה, שתאחד את עיראק,
סוריה, הלבנין והירדן. אולם, בבוא ה שעה
הגורלית, לא היה בו הניצוץ שיהפוך
אותו למנהיג הערבים במלחמתם.
זוהי הטראגדיה של הערבים. דור שלם
של ערביי פלסטין התחנך באוניברסיטאות
בירות, קהיר, אנגליה, צרפת, גרמניה
וארצות־הברית. הם היו אינטליגנטים ואהבו
מאד את מולדתם. בכל זאת נשארת
העובדה המכאיבה כי אף מנהיג אחד בעל
שיעור קומה לא קם מביניהם.
במרד הגדול נגד האנגלים, בשנים 9־1936
ואחרי כן במלחמה נגד היהודים, היו אלה
הפלאחים שנלחמו והגנו על מולדתם. היחידי
מבין הצמרת החברתית שהצטיין
המפקדהעליו ] .המלך הצעיר חוסיין, כמנהיג ולוחם, היה עבד אל־קאדיר אל-
צועד בגאווה כשבידו מקל של פילדמרשל. חוסייגי. הוא לחם, נפצע, הוביל את

__ 1 3 _ :ננריח 3 1 3

כיכרהשעוןבעמאן. לפני חנזש שנים חיו בענזאן 60 אלף תושביס בלבד. כיום מגיע
מספרם ל־סצו אלף וראש העיר מנבא כי תוך חמש שנים תהיה בירת הירדן עיר של רבע
מיליון. הכיכר היא לב העיר וקשה מאד לנהג מכונית למצוא בה חנייה עבור מכוניתו.
אנשי: לקרב ולבסוף נהרג
קסטל׳ במבואות ירושלים.

בפעולה
ב עיתונאי
בכית הסוהר
** מאן, בירת ממלכת הירדן, היא ירו־שת
ההיסטוריה. עוד לפני בוא בני
ישראל הקדמונים, עמדה כאן רבת־עמון,
בירת בני עמון, אויביהם המושבעים של
הישראלים.
רבת״עמון הקדומה הפכה לעמאן, הכפר
קיבל חשיבות פתאומית לאחר שהאמיר
עבדאללה עשה אותו לבירת נסיכותו
המדברית.
הגעתי לבירת ממלכת הירדן במכוניתו
של רב־סרן נוצרי מהלגיון הערבי. מצאתיה
עיר משגשגת, רחובותיה מלאי תנועה.
הכל נראה חדש: בתים, רחובות, לבוש
התושבים. אלפי פלסטינאים שברחו מיפו,
חיפה וירושלים השתקעו כאן ונתנו דחיפה
אדירה לפיתוח העיר.
אגב, כדאי להעיר כאן משהו על גלאב
באשא. בהיותי בעמאן נתקבלתי אצלו ל
ראיון. שוחננו תגל דברים רבים, אולם לא
היה בהם כל חידוש• דבר אחד בלבד הפתיע
אותי: השפה הערבית של גלאב. היא
רחוקה מלהיות כה רהוטה ונקיה כפי
שאפשר לחשוב מקריאת דברי התעמולה

שנכתבו אודותיו.
בעמאן שמעתי לראשונה את השם באייר.
זהו מיבצר של בית־סוהר, על סף המדבר.
שוחחתי עם צעיר משכיל, בוגר אוניברסיטה
שהוציא עתון ורצה להביע בו את דעותיו
על הנעשה בארצו. למחרת, נודע לי כי
נעצר ונשלח לבאייר — ללא משפט.

״המולדת מטפטפת דם !״
ך* אשר יצאתי לסיורי בארצות ערב,
^ עמדה בפני שאלה אחת גדולה :
כיצד יתכן כי מדינה זעירה כמו ישראל
יכלה להנחיל מפלה כה מכרעת לשבע
מדינות ערביות?

הייתי בפלסטין כאשר החלה התנועה הציונית
להרים ראש. אף ליום אחד לא האמנתי
כי היהודים יוכלו לעשות את אשר
עשו. להיפר, הייתי משוכנע שאם ילכו
האנגלים יחסלו הערבים את הישוב היהודי
תוך ימים אחדים. אפילו היהודים
רואים בנצחונם נם.
אחרי תום סיורי יכולתי להבין מה היתד•
הסיבה למפלה זו. בראש וראשונה עומדת
בעיית הפירוד: לא רק המדינות הערביות
כי אם ערביי פלססיין עצמם פעלו
זה נגד זד -בהיותי במצרים, הראה לי
קולונל עבדאללה אל־תל העתקי מכתבים
שהוחלפו בין המלך עבדאללה לבין שר־החוץ
הישראלי משה שרת — בעצם ימי
הקרבות כשהצבא המצרי סבל אבידות
איומות מידי הישראלים.
היה זמן שערביי פלסטין התאחדו ללחום
בציונות• לא פעם פרצו מאורעות. המרד הגדול
של 9־ 1936 אף השמיט מידי הצבא
הבריטי את השליטה על הארץ 30 .אלף
חיילים בריטיים הוזרמו לפלסטין, התנועה
בכבישים הופסקה, אנשים נסעו במטוסים י
בפנים הארץ.
היתד זו מלחמת גרילה, ללא אגף אפס־ 1
נאות, ללא קווי אספקה. פקידי ממשלה >
עיראקיים תרמו אז /0״ 5ממשכורתם, מנהי־ י
גי המרד סחטו כספים מעשירים ואילו כפ־ |
רים שלמים התרוששו מאפיית לחם ואסס
קת אוכל ללוחמים. אולם כאשר הגיע ה־׳ 1
מאבק לשיאו, עמדו הערבים ללא מנהיגים• ,
המופתי הוגלה. עם ת ם המנדט, יכול היה 1
לחזור למולדת ולהוביל את עמו למלחמר-
אלא שהמלך עבדאללה לא היה מרשה לו, .
ואילו בצד היהודי, הכל התכוננו במאמץ 1
עילאי ליום החשבון. ב־ 1942 אמר לי ידיד י
מתל־תביב :״אנחנו מכינים צבא של 100
אלף איש שיזרוק גם את האנגלים וגם
הערבים לים״ .חשבתי אז שזו בדיחה.
טעיתי׳.
חמור מזה: טעו מנהיגי פלסטין. וכיום
רובצת המולדת השדודה, שסועה ומטפטפת

תצפית

במדינה

(בל הזכויות עטורות

• כהונתו של לוי אשכול כשר האוצר מתקרבת לקיצה.
מוסדות מפא״י, שהצליחו להניא את אשכול מלהתפמר מהממשלה לאחר גילוי
שערוריית דירתו, יאלצו לחענות עתה לבקשתו, המבוססת גנל נימוקי בריאות.

• את מקומו של אשכול יירש נזכר הסוכנות, ד״ר גיורא
יוספטל. את מקומו של יוספמל בסוכנות יקבל לוי אשכול, ששימש גס
בעבר גזבר הסוכנות.

• יתכן שאבא אבן ייפגש כימים הקרובים עם ראש
ממשלתהודו. בשעת בייקור( האחרון בישראל, הוטל על אבן כי בדרכו
חזרה לוושינננוון ינסה לפגוש את ג׳ואהולאל נחדד. השוהה בלונדון במסגרת
כינוס ראשי הממשלות של חבר הסמים הבריסי. בפעילותו של נהרו בשבועות
האחרונים, רואה ממשלת ישראל מפתח אפשרי להפשרת הקפאוך הפוליטי
• הערבים יפתחו כהתקסת־שלום רבתי. הצעת היסוד שלהם
! ^ היה יישוב הסיכסיז עס ישראל על בסיס החלטת החלוקה של האו׳׳ם משנת
| ף׳ 947ו. הבמה שמעליה תושמע ההצעה: ועידת עמי אסיה ואפריקה, בהשתתפות
המדינות שנכחו בועידת בנדונג, ואשר בראשה יעמדו צ׳ו אן לאי הסיני, נהרו
ההודי, עבד אל־נאצר המצרי.

(המשך מעמוד )6
אכן מאסו הבונים. אבן העדין והרך
נתגלה כאגוז קשר -האיש שניהל במלחמת•
העולם השניה בית־ספר של ריגול בריטי
בירושלים, לא היד, זקוק לריגול כדי לדעת
שבן־גוריון אינו זקוק ליועצים ואינו סובל
אותם. הוא עמד ע, רצונו לחזור לוושינגטון.
בלית ברירה ניתן לו מבוקשו, כדי
למנוע התפוצצות פוליטית שניה, אותה
רוצה בי.ג׳י למנוע, לעת עתה.
אולם אבן החדש לא יהיה כאבן הישן.
כרוב שגרירי העולם שוב לא יהיה יוזם•
מדיניות, הפועל בהשראת עצמו, אלא אך
מוסר-מכתבים בדרג גבוה, הכפוף לקו החדש.
האבן
שמאס בבוני הקו החדש, שוב לא
יד,יד, ראש־פינה.

• המופתי לשעבר, חג׳ אמין
אל-חוסייני, לא ישתתף בועידה
זו. בועידת בנדונג היה המופתי
דמות בולטת, אן הפעם יבקש להפגין
בהעדרו את התנגדותו לתכסיס הערבי
,החדש, ידגיש כי אינו חושב על כל
אפשרות של הסדר בדרכי שלום עס
ישראל.

• לא ייערף שום דיון רציני
ככנסת על בעיות הירידה. ביוזמת
יוסף שפרינצק, יושב־ראש הכנסת,
הושג הסכם אילם בין כל המפלגות
שלא להזכיר את הבעיה בפומבי, כדי
לא לתת נשק בידי אויבי ישראל.

• תגבורת חזקה לטענות החוגים
האזרחיים נגד מס ההב*
נסה: זאב שרף, הממחה על הכנסות
המדינה,
מוכן

הודיע

לחוגים

להתפטר אם לא

אלה

שיהיה

יחוסל

קיפוח

כי כאשר נאסר יהודה לייב מיימון בפעם
האחרונה, היה זה בשבת השחורה. האנגלים
העמיסו אותו בכוח על מכונית, גרמו בכך
לשערורייה בינלאומית.

הדרן־ רחה ־ ר ה

העובדים העצמאיים לעומת העובדים השכירים.

בבחירות
לכנסת השניה ניהל אפריים דקל
את מסע הבחירות של מפא״י ביפו. כאיש
ש״י וותיק ידע כיצד לנהל בחירות. הוא
הצליח. כחמורה קיבל תפקיד נאה: מנהל
נמל יפו•

ישתתף במשלחת ישראל למושב הכללי
הקדזב של. עצרת או״ם• המינוי ־נתן
כדי להרגיע את אלה מבין חברי׳מפא״ י
1 --הרוטנים על האופן בו בוצע הסילוק.

בבחירות לכנסת השלישית הוטל על אליעזר
שפירא׳ הבוס של ועד עובדי חברת
החשמל, לנהל את מסע הבחירות בתל•
אביב. ד,כשלון של מפא״י היה קטן מן
המצופה. כתמורה קיבל שפירא נסיעת השתלט
ת של חצי שנד. לאמריקה, מינוי לחבר
הנהלת חברת־החשמל.

ל ל יי ם. בעבוע שעבר התקיימה בכפר
שמריהו, בביתו של בעל־ההון הדרוס־אפריקאי
וויו דונמקי, פגישה ראשונה

של סיעה חדשה, שתדרוש את חידוש

זד. לא הספיק. בשבוע שעבר הודיע לוי
אשכול כי לדעתו צריך ועד־העובדים לנהל
את חברת־החשמל. אליעזר שפירא היה בדרכו
לתהילה.

• משה שרת לא יסולק לחלוטין
מהזירה המדינית. הוא

• היכון למלחמה פנימית
מוגברת כמפלגת הציונים הב־

פני המפלגה, עריכת בחירות חדשות
הרב מימון וידיד
בנל סניפיה. איחודה עם חירות. בין 60
כפה אדומה התאחדה עס הזאב
המצטרפים לסיעה: ד״ר זאב פון־ווייזל, ברון ו״נשטיין, מנהל בית־החוליס
הדסה ד״ר אריה אברמוביץ.
• טדי קולק יבוא על שכרו. לאחר ששימש אחד חבוחשיס הפי־כי
פהא דו מ ה והוא 3
בי.ג׳י.־שרת, עומד קולק להתמנות כמנהלו של משרד החוץ,
־שרת
קריים בפרשת
ההצגה על במת בית הביסה היתד, טרגדבמקומו
של וזלמר איתן. אף שאין זה מן הנמנע ששר החוץ החדש, גולדה
יה: קבורתה של מפלגת המזרחי, שנוסדה
מאירסון, תדחה לזמן מה את ביצוע התוכנית לשינויים דרסטיים במנגנון
לפני 54 שנד, בוילנה. אולם לפי מיטב, הסגנון
השקספירי, הוכנס קטע ד,ית.לי דווהמשרד,
תבוצע התוכנית במלואה וטדי קולק יתפוס את המקום שיועד לו
קא ברגע הטראגי ביותר. ביים ושיחק קטע
על-ידי בן־גוריון.
זד, בכשרון עילאי: הרב יהודה לייב הכוהן
• גם בנציגויות ישראל שליד וועדות שכיתת־הנשק יחולו
מיימון, לשעבר מנהיג המזרחי ושר הדתות
שינויים. נאמני שרת יורחקו ובמקומם ימונו נציגים אהודים יותר מל בי.ג׳י.
במדינה.
וגולדה מאירסון.
מיימון, שגילו הרשמי הגיע ל־ 82 אך לא
שורת-המתנדכים. נגד משפטו את יבטל
כן־גוריון
• עמוס
הדביק את גילו האמיתי, המתקרב ל־,90
יועציו של ממלא מקדגד המפקח הכללי של משטרת ישראל הגיעו לכלל הכרח
הוא ספר־זכרונות חי. אחד הזכרוגות: כיצד
כ לאחר שפרשה זו: וזשתתקה מבחינה ציבורית, רצוי שלא להעלות מחדש את
עלה לארץ לפני מלחמת־העולם הראשונה,

פרסו מעשיו -ה מוזרי ם עמים ו שותפיו.^,.
נאסר ביפו וגורש על־ידי התורכים, עבר
לאמריקה, אירח וכילכל שם שלושה פליטים כי כרכים יתגלה להתעורר>׳.ם
• שערוריה חדשה עלולה
שבאו בעקבותיו ושלא היה להם מה לאאחד
מראשי ארגון כעלי הקיוסקים כתל-אכיב, המקורב-ל*
כול׳:דויד בן־גוריון, יצחק בן־צבי ואיתמר

מפא״י, מעל בכספי הארגון.
בן־אבי. פריט שני: כיצד קידש שם את
הנשואין של בן־גוריון׳ הצעיר לאשתו, ה•
גל של פיטוריה ׳עומד לשטוף את משרדי הממשלה. קיצר
אחות פולה מונבז.
_צינן£ן ספים שיבוצעו בתקציבי המשרדים השונים בשבועות הקרובים יורידו גם

את (נספר אנשי המנג(זן;.הממשלתי.
חזרה לכית־האסירים. מפלגת המז רחי
מתה למעשה כאשר החזיר דויד צבי
• אורח מעניין שיבקר כקרוב כישראל: דויד מרשאל,
פנקס את נשמתו׳ לבורא. עוד לפני כן ניתק
ראש ממשלת סינגפור שהתפוטר. מרשאל, בן למשפחה יהודית מעימי
מון׳ א ת יחסיו עם המפלגה, שנפלה כראק,
יבקר בארץ כאורחה של ההסתדרות הציונית.
תפוח בשל־מדי לחיקה של קבוצת ישראל ש ההפתעה
דוהי
תל-אכיב

רשת אורות ניאון כרחובות
רוזנברג, יהודה אליסון ושות׳ שהיו בקיאים
הנהלת הפיר מכינה לתושבים לקראת החורף•
בביזנס הרבה יותר מאשר בדת•
היה צורך לחסל את המפלגה, ונותני־

מפלגות

הכספים באמריקה דרשו שהחיסול יהיה פ*
כובד ונאה. בניגוד לכיפה־אדומד״ שברחה
מן הזאב, רדפה הכיפה־השחורד, ממש אחרי
הפועל-המזרחי, ביקשה אותו לבלעה. מלבד
זאת דמה איחוד שתי המפלגות השבוע בכל
המובנים לאיחוד כיפה אדומה עם הזאב.
בכל זאת הופיע מיימון לסכם, מילמל
במבטא האידישי שלו לתוך המיקרופון נאום
שגם הקצרנים הבינו רק קטעים ממנו,
אמרות לדוגמה•
״זה עשר שנים שניתקתי את היחסים
שלי עם המזרחי. עם הסועל־המזרחי לא
ניתקתי את היחסים שלי (מתיחות באזלס).
כי אף פעם לא יצרתי אתם יחסים-.
• ״הייתי בעד המזרחי הפועל, אבל כשזה
חדל להיות, ממילא הפועל המזרחי
ירש את הכל •
״בין מייסדי המזרחי לפני 54 שנד.
לא היו סיכסוכים, מפני שד,מייסדים בכלל
לא הכירו אחד את השני. מיד כשנפגשו
בפעם הראשונה בוילנה התחילו הסכסוכים.״
כל זד, לא נכנם, כמובן, לפרוטוקול, לעומת
זאת נכנס לפרוטוקול:
• ״יש למצרים החוצפה להגיד שעזה
שייכת להם. שתהיה לנו החוצפה הזאת
להגיד, להחזיר לנו את חברון ואת ירושלים
העתיקה*.
• ״אינני מכיר בבית־דין שאיננו פוסק
כדין ישראל (בקשר עם עניני ה חזי ס *
• ״אני יודע שבעד דברים כאלה יכר
לים לתת לי בית־אסירים• אבל אני אינגי
מפחד. ישבתי בבית־האסירים ברוסיה. ישבתי
בביודהאסירים בתורכיה. ישבתי בבית־האסירים
אצל המנדט. אשב בבית״ד,אסירים
גם במדינת ישראל. אני רוצה רק לבקש
שאם יאסרו אותי, אל יאסרוני בשבת*.

חושיסטאן
מ׳ גדכיד
בימים שאדולף היסלר עוד היה צבעי
מובטל בוינה, שלם בעיר ראש־עיר אנטישמי
קיצוני בשם לואגר. פעם שאל אחד
מידידיו מדוע עזר ליהודי מסויים, על אף
השקפותיו. השיב ל! אגר, במשפט שהפר
היסטורי :״אני הוא הקובע מיהו יהודין-
השבוע יכול היה ראש־עיר אחר, בן הגזע
שהיה כל כך שנוא על לוגאר, להכריז
:״אני הוא הקובע מיהו גנב!*
המאשים הוא השופט. העתון ידיעות
אחרונות הכתיר את הידיעה בכותרת
בעלת הומור תת־הכרתי עמוק :״חושי יקבע
נוהג חדש ביחס לפקידים מקבלי־שוחו״.
כי בחיפה יש באמת נוהג מיוחד: הדבר
תלוי לא רק אם מישהו גנב, אלא למען
מי גנב ומי. ,חברו.
הפרשה ההומון־יסטית, נתעוררה כאשר
קם חושי. ל,שבוע בישיבת העיר( ,אחרי
כמה דחיות בגלל סירוב שותפיו) ודרש ל־*
החליט עקרונית כי החל מעתה יפוטר מיד,
ללא פיצויים ומשכורת, כל עובד שנגדו
הובאו ״האשמות מבוססות -על קבלת

שוחד.
העוקץ הוא, כמובן, במלים ״האשמות מבוססות
.מי קובע איזו האשמה מבוססת?
לא בית־המשפט, לדעת חושי, אלא ד,משטרה
או הפרקליטות. במקרה הטוב ביותר שני
מוסדות אלד, ד.פ צד מעוניין בחיוב הנאשם.
בחיפה חמור המצב עוד יותר: גם המשטרה
וגם הפרקליטות כפופות לחיים ולמוות ל•
הוו ד לי רז העוז

שלושח חברים שלא חזרו
עירא, אשר ודרור סימלו בעיני תושבי הרצליה את התגלמות הידידות.
שלושתם נולדו כמושבה, גדלו, למדו והתחנכו זה בצד זה. כאשר
הגיעה שעתם להתגייס, התייצבו בהתלהבות. מאז נפרדו דרכיהם
ן* קצה בית״העלמין הקטן והמטופח
•י של המושבה השרונית הרצליה׳ נמצאת
החלקה הצבאית• בד. מצאו את מנוחתם האחרונה
חללי מלחמת השחרור מבני המושבה.
כ־ 20 מצבית לבנות, ערוכות בשורות ומוקפות
גינות־נוי זעירות, מנציחות את חלקה
של הרצליה בקרבן הדמים של המדינה.
אמהות שכולות עולות מדי פעם להשתטח
עם זר פרחים על קברות בניהם. ביום
הזכרון מתאספים כל קרובי המשפחות בצוותא
להתיחד עם יקיריהם• תמיד היו אלה
אותן המשפחות• כי משך שבע שנים ומעלה,
לא נוסף גם קבר אחד בחלקה ר,צ־באית.
לפתע,
החל שוב המוות לפקוד את הרצליה.
תוך ארבעה חודשים, ירד האבל
שלוש פעמים על תושבי המושבה, הקשורים
זה בזה. שלוש משפחות, מותיקי התושבים
במקום, שיכלו את בניהן.
זהו סיפור של צברים ישראליים. 1956 ,
־סיפורם של שלושה בחורים שהוכיחו כי
גם בדור של התפרקות־כביכול מערכים חלוציים,
עוד קיימת בצבר רוח ההתנדבות
וההקרבה האופינית לו.

שלושה חלומות
ירא, אשר ודרור לא היו בני ש־
> .נח־ ן אחד, אולם בכל הרצליה היו ידו עים
כשלישיה מגובשת. הם הכירו זה את
זה מרחוב המושבה, מבית־הספר העממי,
מחוף הים ומצריף הנוער העובד. כל אחד
מהם היה עולם בפני עצמו. לכל אחד היו
עיסקות משלו, חברה אחרת וחלומות א־עירא
שמואלי, המבוגר בשלושה חלם
להיות מהנדס. בבית אביו המודד, קנה
את החיבה לכל הקשור במקצוע זה, התעסק
מילדותו בכל הכרוך בטכניקה.

והפגישות ביניהם הפכו מקריות, נתונות לחסדי החופשות.מן הצבא.
עד אשר, בזה אחר זה, נפלו בתפקיד ונפגשו בביודהקכרות כמושכתם.
המות, פקד את הרצליה שלש פעמים כזו אחר זו.

אשר פורת (פוטרמן) בן העשרים סיפר
פעם בראיון שהיה לו באחד העתונים על

דרור ׳ לוי היה הצעיר בשלושה לו
כבר היו הרבה חלומות. כילד ממש, כבר
נשא בין החברה של הרצליה את התואר
נשק. הוא היה מוצא כל מיני חלקי נשק
וגרוטאות אחרות, מרכיב מהם כלי יריד,
לצהלת כל השכונה.
בימי החופש היד, יוצא לצייד, חמוש ברובה
הטוטו, חוזר תמיד עם שלל יוני בר,
שועלים, אוזים• אך המשיכה העיקרית לגביו
היה הים. הוא היה פעיל באגודת זבו-
לון המקומית, הפך מרכזה, זכה כפרס בטיול
על ספינות חיל הים הישראלי.
כאן באה האכזבה הגדולה. החלום על
הפלגה במרחבים לא הזדהה ביותר עם המציאות.
הוא התאכזב מתנאי חייהם של המלחים,
מחוסר ההרפתקנות שבהפלגות•
החלום הבא הוצמד ליבשה. דרור הפך
מארגן הטיולים הראשי של הנוער ד,הרצ־ליגי,
מהגליל עדאילת.

משכנעים ללכת כדרכם
נים חלפו. השלושה סיימו בתי*
/ספר תיכוניים שונים, ריתגיסו לצבא.
כל אחד פנה להגשים את חלומו הוא. עירא
בהרצליה, הגיע
זכה להיות ראשון
בתקופת שרותו עד לדרגת סגן, נשאר בצבא
הקבע,
דרור התנדב בטרם זמנו לצבא וכחייל,

לאשר פורת באה תקלה שכמעט והרסה
לו את חלומו. בדיוק בתקופת גיוסו חלה
בטיפוס.

עירא שמואלי
באימונים

דרור לוי
ובטיול — פגישה אחרונה

תקופה מסוימת שירת בחטיבת רגלים,
הגיע לדרגת מפקד כיתה. אולם חיי השדה
לא השכיחו ממנו את שאיפתו הגדולה.

שלושתם לא ראו שום דבר מיוחד בתפקידיהם,
שום שליחות, שום גבורה. ההתנדבות
לתפקידים הדורשים מסירות והקרבה
היתד, טבעית לגביהם.
בחופשותיהם, הם היו אוספים מסביבם
את בני המושבה שטרם התגיסו, מספרים
מעלילותיהם ומשכנעים ללכת בדרכם.

שלוש כשורות
*ה אירע לפני ארבעה חדשים לערך.
| בשורת־איוב הראש. נד, מאז מלחמת העצמאות
פשטה כחטף ברחובות המושבה:
עירא שמואלי נהרג• היה זה בשעת טיסת
אימונים, כשמטוסו התרסק עמו יחד. כמעט
כל ותיקי המושבה נוכחו ככרית הקבר.
כמו בסיפורו של איוב׳ לא הספיקו בני
המושבה להתאושש, ומהלומה שניה ניחתה
על ראשם. הם שמעו אותה לראשונה ברדיו
קהיר ורמאללה, אחר כך התאמתה הידיעה
דרור לוי נפל בקרב גבורה על אדמת
ירדן, בעת שחזר עם חבר ממסע לפטרה,
עיר האגדות הקסומה שהפילה כבר חללים
בין המטיילים הישראליים.
החבר״שהיה עמו וחזר פצוע לפני כחד״
שיים, סיפר על רגעיו האחרונים: בורן־
חזרה, נתקלו השניים ביחידת המשמר הלאומי.
בקרב יריות נפגעו שני אנשי המשמר
הירדניים, לאחר זמן מה, שוב נתקלו במארב
של הלגיון, פגעו באחד מאנשיו. דרור
נפגע בעת שזחל אל ההרוג הערבי, להוציא
ממנו אה נשקו.
השלישית:

השבוע, באה בשורת האבל
אשר פורת נהרג כשעת תאונה•
ביום השני שעבר עוד ביקר אשר סורת
בבית הוריו, הביא את משכורתו הראשונה
מצבא הקבע. הוא החל לחסוך על מנת לחמשיר
ללמוד נתן לאביו, בעל חנות קנינו־,
לחמרי בנין, את פנקס הצ׳יקים. הוא תיו
מאושר מאז במשכורתו הראשונה.
היה לו הסכם עם אחיו, מהנדס אגף השיכון
בבאר־שבע׳ כי במקרר, שיארע פ־שהו
יודיעו קודם כל לאח. יום לאחר הביקור
בבית, קוים ההסכם. הודיעי לקלטן
פורת בי לאחיו ארעה תאונה. האח הכין
כי בזד, נגמר הכל.
סירהעלהשכם. דרור לוי (כורע משמאל, מתחת לסירה)
מתנוונת הווי עם חברי זבולון הרצלוה ..היה זה לפני שדרור חת־אקזב
סן הים ומכל הפעולות הקשורות בו, פנה לחובבות יבשתית.

אבא חושי עצמ ,1המאשר למעשך, כל מינוי
במוסדות אלה• איש מהם לא יעלה על דעתו
להאשים אדם הנמנה עם הח־שיסט־ם.
התוצאה: אבא חושי יוכל מעתה ־לסלק
רשמית כל פקיד שאינו רצוי לו. ד,קרבן
הראשון: תומאס וינד, מראשי המורדים־של
קבוצת מהרז, שעתה הוחלט סופית על
פיטוריו, באשמת קבלת־ש חד, למרות שלא
היד. ,שום משפט נגדו (העולם הזה *.)97
התקווה האחרונה להצלת וינד: האפשרות
של אי־אישור ההחלטה על־ידי הממונה על-המחוז, הכפוף למשרד־הפנים.

חושי קוכע.

אבא ־ חושי בתפקיד ה
ענק
וננסית. אשר פורת בחברת ידידה. הדמות על כף־
היד נראית כננסית, כתוצאה מלהטוס צילומי. למעשה, היא עומדת
במרחלן רב ממנו. זאת היתה אחה התמונות הארחונות של אשר.

השבוע, נוסף הקבר השלישי בחלקה הצבאית
שבבית הקברות בהרצליה.
כי תמיד. נופלים ההולכים ראשונים.

שים מסמרי־שערות אשר ראש־העיר׳ עצצזו
היה מסובך בהם. פרייליך התפטר מרצתך
הטוב רק לפני חודש, קיבל פיצויים כיד

פוחתים והולכים. כשנתברר להן שלא יופיין
הוא שנפל אלא מחירה של מרשל, הכו
אותה, לא פסקו עד שכרעה מרסל ונפלת
כאן נתעורתק״רחמי הנערות. הן נשארו
לצד חברתן, הגישו לד, מים ונ&לו לידר
השוטרים כבבירד. בטרם קיץ, שלמה, מויאל,
שצפה במתרחש ,1הוזמן כעד.
השופט לא האמין. החודשים שחלפו
עד למשפט, שנערך השבוע בתל־אביב, עשו
את שלהם; המשתתפים הגיעו לבית־המש-
פט בשינויים ניכרים. מרסל שינתה אח
צורתה, חזרה להיות צנומה כמקודם, מויאל
שינה את כתובתו, עבר לגור בבית־הסוהר.
(המשך בעמוד )12-

לוחם בשחיתות יכול היה להיות דמות
קומית. כי כל ילד בחיפה יודע מה ־ קרה
לאנשים שהואשמו כגנבים ואשר נמנו עם
חסידי חושי. שני המקרים הבולטים:
• שלושת פקידי המכס שהואשמו על;ידי
מרדכי שטטנר, המשיכו לעבוד במשך
חמש שנים אחרי שהואשמו כגנבים, לא
פוטרו גם אחרי שבית־המשפט מוסמך מצא
שיש נגדם הוכחות לכאורה, ו,1ממש?נים
לקבל חצי משכורת.
#זכריה פריילין, שהמשיך לעבוד שנתיים
אחרי שהואשם בגלוי בקבלת שוחד,
ואחרי שבדיוני י ועדר, עירונית נתגלו מע

משפט
מחיר הרח מי ם
צפורה $ ,ר 0ל וסגולה חילקו ביניהן את
שדרות ירושלים שבסביבות הלונה־פארק
ביפו• הן יצרו טראסט מצומצם, שמרי
בהקפדה על חזית מחירים אחידה יד
הקרע החל כשהפך המשולש מרובע. מר־סל
הלכה בדרך כל בשר בלתי־זהיר, הרתה.
לפתע הרגישו סגולה וצפורה שהלקוחות

ך* תזמורת ארזה אה כלי הנגינה•
1וע שרות הנכבדים — חברי־כנסת, שרים
ראשי ערים וקציני צבא גבוהים — שחזו
במשך שעתיים בסקס בואן של המשוזי׳
תות הישראליות הראשונות לנמל חיפה,
מיהרו אל מכוניות הפאר שהמתינו מאחורי
הגדר. משמרות השוטרים הצבאיים התפזרו.
אפילו
שורות פלחי המשחתות לבושי הרדים
המבהיקים, אשר ניצבו על האניות
משך כל זמן הטכס ללא נוע, התמוססו.
החלה מרוצה כללית על האניות. קצינים
וסמלים עזבו את עמדות הפיקוד, סוראים
נסשו את עמדות התותחים והסורפדו. מכסן
האניה הגיחו המכונאים בבגדי העבודה.
כולם מיהרו אל המעקה, אל סכס קבלת
הפנים האמיתי.
על רציף הנמל. התרוצצו מאות אזרחים,
גברים, נשים וסף — אלד. שהמתי־

מבין אנשי הצוות ישנים גם בערסלים
קשורים ״לצנורות וד,מקופלים ביום. חדרי
הקצינים אינם מרווחים יותר. הנוחיות הוק־רבה
למען הגברה יכולתה של המשחתת
למלא יעודה•

נחנו קוראים להן המושחתות
\ * שלנו, אבל זה לא ברצינות• כי אנחנו
באמת אוהבים או תך, הסביר בן להוריו.
״העבודה קשה, האימונים סוחטים, תנאי
החיים אינם בדיוק כמו באכדיה, אבל רבו־תי,
משחתת זה מקום לגברים״.
ההורים התבוננו בגאוה בבנם, שטרם
החל להתגלח.
באחת הפינות הסביר רב־סמל משיפם
לרעיתו את סדר היום .״בשש בבוקר אני
עושה לחברה השכמה. פעם היינו עושים
את זה כמו בכל אניד : ,בוקר טוב בחו רים,
תוך חצי שניה לא תישאר אף נשמה

לנו עתונים בהליקופטר, אפילו העולס-הזה
היה שם״.

ף חדר התרפות, נחבא קצין צעיר
בחברת ידידה. בין ליטוף לנשיקה לא
היד, יכול לעצור בשטף דיבורו * :ניסינו
לחפש כמה מלחים מצרים בנמלים, לראות
עם מי יש לנו עסק. לא הצלחנו. אבל
המדריכים האנגלים אמרו שהם לא מגיעים
לקרסוליים של הבחורים שלנו בכושר התפיסה
שלהם. הם יודעים, הם אימנו גם אותם.
״לעומת
זאת, המצרים ניסו לעשות קצת
מונקי ביזנס לחברה, בהייד פארק ובאול-
להוציא משהו. תיכף הרגשנו שהם ערבים.
שמרנו על המושחתות שלנו כמו על אוצר
הם לא הצליחו לגעת בהן״.
החברה :״למדתם לשתות?״
הקצין :״בשביל מה ז בנמלים ראינו
שיכורים כמו זבובים׳ אבל אף אחד לא
היה שלנו, פעם איזה בחור שקיבל מכתב
מחברה השתכר קצת, השאר שתו חלב,
מתו• ללבניה, אבל אי אפשר להשיג את
זה שם״.
על סיפון אח״י אילת, תאומתה של יפו,
בצל התותחים השחורים׳ עמד מלח צעיר
התרברב בפני מבקריו :״״הדרך חזרה
היתד, כמו כלום, רצינו הביתה• טסנו כמו
שדים. צבענו את כל ד,אניד, מלמעלה עד
למטה. חיכינו בים שלושה ימים עד שיתחיל
הטכס. היו צריכים לחכות עיד יום,
אבל לא היתה סבלנות רצינו הביתה, אז
הקדימו את הטכס.
״ליפו אין מזל. יש להם שם רב צבא׳
שתמיד מתפלל את תפילת הדרך. ותמיד
כשהוא מתפלל אז קורה משהו, כך זה קרה
גם היום״.

הרמטכ ״ ל סטה דיין (ימין) מתכופף מעל גשר הפיקוד ועוקב אחר סלח המנסה
לתפוס צפור שנחתה על תותח אנטי־אוירי טל אח״י יפו בשעת הפלגה בלב־יס רב־אלוף
דיין ליווה את המשחתות בחלק האחרון של הפלגת הבכורה שלהן בדרכן לנמל האם.
נו משך כל זמן הסקס הרשמי מרחוק,
צפו בצפיפות מעל מרפסות וגגות בבוא
ד,משחתות. להם לא הביאו האניות חמושות
התותחים רק התרוממות רוח לאומית וגאוד,
על תוספת הכוח הימי. להם הביאו האניות
את בניהם׳ חבריהם וקרוביסה.
תחילה עמדו הקרובים על הרציף, נופפו
בידיהם למלחים על הסיפון, אולם חעבור
דקות לא היה כבר מי שיעצור בעדם. הם
הסתערו על כבשי האניות, כבשו תוך זמן
קצר את שתי המשחתות גם יחד. ים הנשיקות
והחיבוקים — סער.

* * לסיסץ אח״י (אנית חיל הים) יפו
׳ ג. עמד זכריה יפת מראש העין, חבוש
כיפה כשפיאותיו נעות ברוח. הוא הביא
עמו את אשתו, שמכנסי בד רקומים התמ שכו
מתחת לשמלתה• ספק הוא אם זכריה
יפת ראה מימיו אניח, או אם הריח את
ריח הים מעודו. אבל היום הוא היה בעל
השמחה.
הוא צעד על הסיפון הירקרק של האניה
האפורה בגב זקוף וגאוה בולטת. בידיו
החליק את קני התותחים השחורים, ליטף
את צנורות הטורפדו, הציץ במצפגים וב־שעונים
שעל הסיפון, כשבנו הכלח מסביר
לו כל פרס ופרם ופרט בריקנות. זכריה
יפת לא ז,יה יחידי 1כפוהו היו עוד מאות
הורים, חברות ובני כשפחה. זד, היד. יומם.
הם לא הסתפקו במראות שלאורך 120
המסר של הסיפון, גדחקו מבעד לפתחים
הצרים, ירדו בסולמות התלולים לתוך תוכה
של ד,אניד״ לתאי המכונות והמגודים.
תא הטוראים הוא אולם גדול, שסוע
ומבותק בצנורות ומתקנים אחרים. צמר
דים לדפנותיו, ארגזי עץ גדולים מרופדים
במזרוני עור אדומים ביום משמשים האר־גדם
בספסלי אכילה ובלילה כמיטוח. כמה

מד, שאירע ליפו׳ בטכס הקשור לחוף,
לחוף. יכול לקרות לכל משחתה הגונה.
אולם הוא נתן למלחי אילת פתח לגאוד,
לאחר הכבוד שנגזל מהם על ידי יפו,

סרוחה במיטה! עכשיו יש שיטה אחרת•
אני מתחיל לשיר להם את זמביד. את לא
יודעת מה זה ז גברת, זה ההמנון של המשחיתים.
למדנו את זה מהאנגלים. מי שרק
שומע את זה הדם אצלו מתחיל לבעור,
אפילו אם ירצה, לא יוכל יותר לישון״.
טוראי ראשיז ממרוקו הסביר לשתי אחיותיו
:״הנסיעה לאנגליה היתה חלום. נסענו
כמו תיירים בירושלים, אבל שם התחילו
הצרות. התחילו לדבר אלינו באנגלית
לא ידעתי קודם אף מלה. עכשיו אני מבין
המון• אבל אני חושב שהמדריכים שלנו
למדו יותר עברית ממה שאנחנו למדנו אנגלית.
את תרגילי הסדר הם היו עושים
לנו בעברית״.

״עתונים מהארץ הגיעו אלינו פעם בשבועיים.
כשיצאנו פעם לסידרה של שלושה
שבועית אימונים עם הצי הבריטי, הורידו

• אונית ״ הקרב היא עמוד־השדרד, של
ככוכבי־לכת סביב השמש. אונית־הקרב, המגיע
לחסל כוחות־אוייב לשם השגת המטרה העיקרי
משוריינת, מצויירת בתותחים בעלי טווח של
אונית־הקרב מופעלת בקרב ישיר עם הצי היו
פלישה.
• דלממטסת היא אוניה חדישד״ שנסי
אלא שהיא נושאת מטוסים במקום תותחים.
שאינה משוריינת ומזויינת כראוי, והכל הו
המטוסים להתקפת הצי היריב או להפצצת הח
רציניות של האויב. הממטסת, הדומה כמעט ל
עולה עליה (יש לארצות־הברית ממטסות המגי
אויבי־הצי וחסידי־ד,אווירת־ ,טענו כי בתקום:
אולם חסידי־הים טוענים, בצדק, כי אונית־הק
יכולה לשגר מפציצים אטומיים ומימניים בי
שהממססוו היא ניידת, יכולה להופיע במפתיע
התגמול.
ס הסיירת היא, כסי שמעיד שמה, או,
קוי־האספקה של האויב• סיירת אופיינית רגין
סיירת קלד״ הדומה יותר למשחתת, לבין נ
תפקיד של אונית־קרב. כקרב עוזרת הסיירת
• הטיטהתת נקראה תחילה ״משחתת־ס׳
הגדולות בפני הנשק החדש של אז: הטורפדו ו
טון, נשקר, קל מאד, ועיקר דאגת בוניה היא ל
להקריב כמה משחתות, אם במחיר זה תיטבע
את מהירותה של יחידה קלה זו.
המשחתת היא הנשק העיקרי למלחמה בצ
הגדילות ולהתקיף את היחידות הגדולות של ד
במרחב מהווה המשחתת עתה את היחידה
את התפקיד של אינית־קרב־זעירה והפכה עמו
ואילו בידי מצרים שש משחתות, מהן שתי נ
סלוס, שהיא דומה למשחתת. מספר וטיב המש
שתי המדינות 7 ,נגד .2

צבר יליד ירושלים התפעל בפני שני
חבריו, חיילים גם הם :״דפקו אותי שמו
אותי מכונאי, אפשר להיצלות בחום הזה
שם. בדרך חזרה התעלפתי פעמיים, עכשיו
זה על הקו. העיקר היו חופשות כמובן,
אני אומר לכם: אנגליה זה לא צחוק.
״עשינו שם רושם עצום. בחורות התנפלו
עלינו כאילו לא ראו מימיהם גברים.
היו לנו קצת צרות עם התדי בויס שלהם,
סתם בחורים שמסתובבים ברחובות ומחפשים
צרות. רואים בחור הולך לבד, מתחילים
להרביץ לו בלי שום סיבה. אבל מאיתני
הם פחדו. הם ידעי שהמלחים מישראל
עוזרים ׳חד לשני.
״תיכף נסענו מפלימות ללונדון, לראות
משהו. איפוא לא היינו, בפיקדילי, בהייד
פארק, אפילו את המלכד, ראינו אחרי שעמדנו
בגשם ארבע שעות. יהודים לא נתנו
לנו לזוז, בכל מקום ניגשו אלינו. היו
מבסוטים ללכת לידינו.

| ן במאבק על קיומה של המדינה, שתי המשחח
) ־,מודרני של מעצמה ימית גדולה, המשחתת
ן? .סגולותיה המיוחדות של המשחתת; יש להבין
הימית המודרנית כולה, שהיא רק אחת מבנוו
ואלה בנות משפחה זו:

• הפריגאמהוהקורבטח נוצרו בש!
תפקידי־שיגרה, כמו הגנה על שיירות של א!ינ
הצוות, כרבע משחתת. הפריגסה היא גדולה ופו

נס השירות הקרבי מונף על ראש
התורן, שעה שהמשחתת מתקרבת לחיפה.
שנטלה את הרמטכ״ל
ושרי המדינה האחרים.

וביקור

ד,בטחון

האירע בעת שהאניות התקרבו לנמל.
1המרפדות ומטוסי הסילון שהפגינו את
מהירותם, הסתלקו. סירת מנוע קטנה, ש•

0צוללת היא נשק אידיאלי למדינה 7
מיועדת בעיקר להתקפה באמצעות טורפדות. ב
קליעים מונחים.
אם יעכלו המצרים את שש או שמונה ה
להטיל מצור יעיל על חופי ישראל ולהבטיח
של ישראל. אין בידי ישראל כוח מגן מספיק
• יחידות קטנות מסוג הטרפדת, ה ס
בפעולות־לילה ובפעולות פגע־וברח, בטווח >
האויב. אין בכוחן להשפיע על מאזן הכוחות
סוגי היחידות הקטנות, לתבל לפעמים גם ב!
עדיפות מסויימת.

באות לחיפה

הן נשק חשוב. אולם במערך הכללי של הצי
א פריט קטן מאד. כדי להעריך את כוחה
המטרה שלמענה נוצרה ואת מקומה במשפחה
^הצעירות.
צי׳ וכל שאר אוניות הצי סובבות סביבה
;ממוצע ל־ 35 אלף טון, היא האוניה שתפקידה
צל כל צי: השליטה על הים. לכן היא כבדה,
קילומטרים ומעלה (מן החוף עד רמלה).
ולעתים גם להפגזת חוף אוייב ולחיפוי על

נקלעה אל קצף הגלים שהשאירו אחריהן
הטרפדות, כמעט וטבעה בסערה• מנהל ה טקס
נתן את האות, כל האורחים קמו
על רגליהם, הקצינים הצדיעו בצפיה למטחי
הכבוד של המשחתות.
עברו דקות ארוכות ! המשחתות טרם
נראו. האורחים התעיפו וישבו, הקצינים
הורידו את ידיהם. אז, ללא כל אזהרה מוקדמת,
החלה יפו במטחי תותחיה.
תזמורת צה״ל פצחה בצאנה צאנה,
ההורים על הגגות מחאו כף ושתי משחתות
גאות החליקו אל פתח הנמל. הן היו צבועות
בצבע אפור תכלכל, כצבע האניות
הבריטיות. תותחי החוף קיבלו את פניהן
במטחים נגדיים. מעוצמת הרעש, נפלו לאחר
הצלמים משקפיו.
רעמי היריות החרישו אזניים. אולם גם
הרעש לא הפריע לאורחים לספור את מספר
המטחים .״היו רק 17״ ,התמרמר אחד
האורחים שהרגיש את עצמו מרומה.
המשחתות התפרסו לתנועת מלקחיים, הן
היו צריכות להגיע חרטום מול חרטום ליד
הרציף. אולם יפו נשארה במרחק מהרציף.
לאנשי חיל הים היה זה אך טבעי: הם ידעו
שברוח זאת, לא תוכל אניד, חסרת דלק
שהוצא בזמן ההפלגה. והנעה ללא עזרת
מכונותיה, להגיע לחוף. אך האורחים
נאנחו: איזה מין אניה נתנו האנגלים?
בעזרת גוררות הנמל, נקשרה יפו לחוף,
אנחת רווחה יצאה מפיהם כאשר לבסוף,
שלושה סמלים ניגשו לכבש, הכניסו לפיותיהם
משרוקית צרודת קול, הפליטו שריקת
הצדעה צורמנית כדת וכדין בכל ציי
העולם. הרמטכ״ל רב־אלוף משה דיין ומפקד
חיל־הים ירדו מהמשחתת, אליה עלו בלב-
ים. תקופת האימונים הממושכת והמסע הארוך
מבריטניה לישראל נגמר•
הטכס התחיל.

סון?״סוף ׳ משלנו. נמה ממלחי המשחתות החדשות נזתקהגים סביב נערה חיפאית גיד
שער הנמל, הראשונה שנקלעה בדרכם לאחר שובם מאימונים של שלושה חודשים באנגליה.
על חוויותיהם עם הנערות הבריטיות אין הבחורים מפסיקים לספר, אך סוף־סוף היא משלנו.
״שלנו שוות הרבה יותר,״ אמר מלח־תותחן אחד, בחבקו את חברתו שבאה להקביל פניו.

לידיה במידה רבה את תפקיד אונית״הקרב,
ימטסת אינה מסוגלת להיכנס לקרב, מאחר
בה למען המהירות. תפקידה להטים את
ולברוח במהירות האפשרית בהתקרב יחידות
שטה, מגיעה בגודלה לגודל אונית־הקרב ואף
ל־ 65 אלף סון^
;אטומית ש־ב אין מקום לשתי יחידות־הענק,
מתאימה לשיגור קליעים מונחים, והממטסת
יעילות מאשר שדד,־תעופה יבשתי, מאחר
^ מקום מול חוף האוייב ולהסתלק לפני בוא
שתפקידה העיקרי לסייר בימים ולנתק את
ל־ 10 אלפים טון, אולם יש הבדל עצום בין
ת משוריינת גדולה, המסוגלת למלא כמעט
|>וניות־ר,קרב ושומרת על הממטסת.

!;־טורפדו,״ והיא נוצרה כדי להגן על האוניות
|יע את עצמו. משחתת מגיעה בממוצע ל־1500
ותה מהירה ככל האפשר. החישוב היה שכדאי
^ידה גדולה של האויב. ים סוער מגביל מאד
ות. תפקידה בקרב הוא להגן על היחידות
יב. נשקה העיקרי הוא הטורפדו.
דולה ביותר, כך שהיא קיבלה כאן במפתיע
־,שדרה של הצי. בידי ישראל שתי משחתות,
־ימיות חדישות וחזקות מאד. כן יש למצרים
;ות קובעים עתה את מאזן הכוחות הימי של
וא כי המשחתת יקרה מכדי לבזבז אותה על
)־סוחר• הקורבטה היא, בגודלה ובמספר אנשי
ה יותל. בשני הסוגים יש למצרים עדיפות מה.

יא חלש־ ,בכות ימי. היא נשק זול יחסית,
יד תהיה הצוללת גם פלטפורמה ניידת לשיגור
ללות שקיבלו מידי הסובייטים, יהיה בכוחם
יצמם שליטה כמעט מוחלטת על קוי־האספקה
ולחמה בנשק זה.
ש ת ושאר בנות הצי־הזעיר יעילות במיוחד
־ ,וכן להמר, על החופים ולנחיתה בעורף
אולם בידי צודת נועז יכולה הטרפדת׳ ושאר
:יות גדולות. בכל הסוגים האלה יש למצרים

עודניפגשעלהמים. תמונה מיוחדת במינה, שצולמה על־ידי עתונאי מצרי, והמראה יחידה של הצי המלחמתי המצרי מול שלוש
פריגטות של חיל הים הישראלי. האניות נפגשו לפגי שנתיים במקרה, בשעת הפלגות אימונים ארונה, בנמל וונציה בצפון איטליה.
גם בבריטניה נפגשו מלחי אילת ויפו במלחים מצריים שירדו אל החוף בפגרת-מסע אימונים, הסתפקו בהחלפת מבטים סקרניים אלה
באלה. המלחים הישראליים נזהרו מאד מדליפת ידיעות עד. מושחתותיהם״ ,סיפרו בגאווה על מחמאות המדריכים הבריטיים להישגיהם.

במדינה
(המשך מעמוד )9
צפורה שינתה את שמה, נישאה לאיש. הפכה
לעקרת בית.
לא היו אלה השינויים היחידים. גם העדויות
לא התאימו לנוסח המקורי• סגולה
החליטה כי יתכן וסטרה למרסל ״פעם או
פעמיים״; צפורה לעומת זאת לא נגעה בה
כלל ומויאל לא זכר מאומה. הוא חתם על
עדותו הראשונה פשוט משום שנתבקש לעשות
זאת ואין דרכו לסרב בקטנות.
בית־המשפט, כמוסד שהיציבות והעקביות
הן עמוד שדרתו, הביע את מורת רוחו מן
הזעזועים הפתאומיים, לא האמין לאיש.
סגולה ספגה שבוע חבישה. צפורה, שהפכה
עתה להיות גברת ווינשטוק, נענשה רק
במאסר־על־תנאי ובדרשה על מותר עקרת־הבית
מן הזונה.
במסדרון סיכמה צפורה את. מוסר ההש־כל
שלמדה מהפרשה :״מכות זה לא משתלם׳
אבל מצפון עוד פחות• כלב מי שלא
בורח בפעם הבאה׳״

הולכים ברגל, חוזרים ברגל

דרכי חיים

ארצישראלים רק בהמלצת המחלקה המדינית
של הסוכנות.

•ובל הכנא
חיים טפר, איש נם־ציונה, הוא אחד השרידים
האחרונים של דור שאך מעטים נותרו
ממנו. הוא יכול לספר כיצד, לפני למעלה
מ־ 70 שנה. ,ביקר אצל מנחם לב לילנבלום
ברוסיה, כדי להתעניין באפשרויות העבודה
בארץ־ישראל. לפי התשובה שקיבל אז, היה
חיים מפר צריך להתכבד ולחזור לביתו
בעיירה סמיטיץ שבפולניה. במקום זאת,
עלה לארץ־ישראל והעלה אחריו את כל בני
משפחתו•

ת וצר תדוב? בע״מ

ה שק חמיריון ב״תמר׳
האניה ״תמר״ של חברת ״שהם״ הפליגה השבוע ליוסטון
שבטקסאס. היא הובילה הפעם 83,550 שקי מלט וביניהם
השקהמיליון הנשלח כיצוא השנה.
בצהרי יום ההפלגה חגגו מאורע זה כמה עשרות אנשים
השותפים להישג. הם נקבצו על ספון האניה וחזו בטכס
טעינת השק.
מר צבי יחיאלי, חבר הנהלת ״שהם״ .הפקיד את השק
המיליון בידי רב-החובל של ״תמר,״ מר מ. ברנר. שהודה
בשם הצוות כולו על ההזדמנות הנאה וגורלם הנעים•
הכל הרימו כוס בתקוה לחוג בקרוב את הישג מיליון
הטון הראשונות של יצוא בכלל ומלט בפרט.

שמור עמו גם פנקס חבר מטרייד יוניון
יהודי בלונדון, שם ניסה לפני 70 שנה
למצוא פרנסה כעובד בבית־חרושת למס־ריות.
אך מיטב סיפוריו הם על התקופה
בה התישב ברמלה, לאחר שלא יכול היה
להתגורר במושבת הבארון, ראשון־לציון.
פקידות הבארון לא דגלה בקליטת עולים
חדשים במושבות הבארון. הוא עסק אז
בבנין, היה אחד הבנאים היהודים היחידים
שבנו בתים בירושלים ובאר־שבע, אליהן
היה מגיע על גבי חמור.
לבית הקברות וחזרה. ביחד עם
עבודתו כבנאי, חקלאי ופרדסן, עסק חיים
טפר בתחביב: יצור יינות וליקרים מפירות
שונים. כאשר שלח חיבת יינות כשי לנציב
העליון סיר ארתור וואקופ, השיב לו
הנציב :״החוק אוסר על הנציב העליון
לקבל מתנות. אבל טעמתי מיינותיך ואני
מקבלם בתודה.״
.השבוע, חגג חיים טפר, סב לתשעה נינים,
את יובל ה־ 95 שלו. אמו זכתה גם היא
לחיים ארוכים, מתה בגיל .100 למרות
גילו הריהו בריא בגופו, עושה את כל
עבודות ביתו לבד, החל בבישול וכלה בטיפול
בגינתו המפורסמת, בדגי הזהב, בבריכה
וביוניס שבשובכו.
כאשר ראו אותו -פעם אנשי נס״ציונד,
עושה את דרכו רגלי אל בית הקברות
מחוץ למושבה, בתוקף תפקידו כנשיא
החברא קדישא המקומית, השתוממו על
כך. אך להיים ספר היתד, תשובה לכל
המשתוממים :״אל פחד! כשנישאים לבית
הקברות, זה כבר לא טוב. אבל כשהולכים
לשם ברגל, חוזרים גם כן ברגל.״
יורדים תעלול* •נוש ה ג דו ל
ליוחנן פלץ 38 הגבר בעל השער הבלונדי,
עור הפנים האדום והקומה היפה,
קראו בחיבה ינוש. ינוש היה בחור ממולח,
ידע תמיד עם מי כדאי לטפח יחסים, ומה
לעשות בשעה הנכונה.
לכן היה זה מובן מאליו שינוש, בבואו
ארצה בשנת , ,1936 שעה שהשתוללו מאורעות
דמים בארץ, פנה לנוטרות. הוא ה ^
קורפוראל נוטרים במפעל האשלג בסדום.
מאז נשארה בו נטיה סתומה לשטחי־פעולה י
רחבים ולעסקי בטחון.
בכל זאת הרגיש ינוש אחרי שנתיים. כיי:
מוטב לו לחזור למולדתו פולניה, שם חיכו

לו חיים נוחים יותר.
בפרוץ מלחמת־העולם השניה שוב הצליח
ינוש להיחלץ מן הגיהינום באירופה, שוב
הופיע בארץ, נזכר בתפקידו הבטח־ני, אותו
מילא שנתיים קודם לכן. הוא השיג את המלצתה
של הסוכנות, התגייס לצבא הבריטי,
נשלח מיד לקורס הקצינים, אליו התקבלו

אכר מפר

סופה של קריירה. כאיש בטחון
אמיתי, יודע ינוש גם לדאוג לבטחונו האישי.
אף שהיה אחד ממפקדי הגדוד השלישי
של החטיבה היהודית הלוחמת, לא
הצליח משום מה להגיע לחזית. בכל זאת
רדף אותו הגורל: הוא נפצע בתאונת דרכים
בראשו, הותקנה לו לוח־ת״פלטינה במקום
חתיכת עצם הגולגולת שנשברה.
אך ה אי ל! שנפל על ראשו לא איבד את
חושו המסחרי. מיד עם שחרורו מהצבא
הבריטי, השתקע, יחד עם אשתו ושני ילדיו.
בנתניה• סיפר הוא בהלצה לחבריו. :הבדיחה
הגדולה ביותר זד, אני. כעת אני קבלן
כבישים.״
קבלנות זו לא הזיקה לינוש כלל וכלל.
אמנם מלחמת השחרור הפריעה לו להמשיך
בה, אך את הקשרים שאז רכש לא שכח.
הוא נזכר בהם כאשר שוב ירד דרומה.
את תפקידו הבטחוני בתחילת מלחמת העצמאות
מילא ינוש כמפקד ה״מיליציה״ ב־תל־אביב.
תפקיד יחידה זו היה לערוך
לויות צבאיות וג׳ובים בטחוניים דומים. אמנם
הופיע לימים ספורים כסגן מפקד גדוד
קרבי, אבל תפקיד זה לא הלם איש כמו
ינוש, והוא נטש אותו לאחר ימים ספורים,
אף שלבש בינתיים מעיל־הסואה מפואר שציין
אותו בעיני כל כלוחם אמיתי העשוי
ללא חת.
מותה שק שותפות. גם מפקדיו של
ינוש הבינו כי הוא נוצר לגדולות ממד.
שהם יכלו להציע, פיטרו את סגן־אלוף
יוחנן פלץ בשנת . 1951 ינוש הצטרף לדרום
יהודה הפך לסתם נהג אוטובוס. התפקיד
לא התאים לרוח אדם כמוהו. לכן, כאשר
פגש את חברו מהצבא הבריטי, מתווך הדירות
והקרקעות מרדכי רומס, מיד שפך
לפניו את מרי לבו.
רומס הציע לו לפתוח יחד עמו משוד
לתווך קרקעות ובתים בנתניה. ינוש הסכים,
שניהם הפכו לשותפים• רק ימים ספורים
אחרי פתיחת המשרד החדש נעשה העסק
הראשון, שהכניס אלפיים ל״י במזומן.
ינוש שכח את שותפו וחברו, שלשל את
כל הריווח לכיסו. רומס לא ויתר, תבע
את ינוש למשפט ולאחר שקיבל את חלקו,
פירק את השותפות.
ינוש עוד ניסה מספר חדשים את מזלו,
נואש, נטש את התיווך. אפילו לטיפוס
כמו ינוש פלץ היו צרות. אשתו לא הבינה
למה לינוש ידידותה ההדוקה של רות
רייסיס, בת מושב אביחיל, אותה פגש בצבא•
המריבות עם אשתו החשדנית גזלו
את מנוחתו. כפי שטען פעם לפגי שותפו,
מתווך הבתים רומם :״יש לי צרות. היא
משגעת אותי ואז אני מוכרח להרביץ לד״״
מצב לא נעים בהחלט.
ניתוח חיוכי. לבסוף הגיעה שעת ׳ הכושר•
ינוש נזכר בידידים ותיקים, במיוחד
בידיד ושכן מכפר אביחיל: שר הפיתוח
דב יוסף, שבנה לעצמו ווילה ליד ביתר החדש
של ינוש, ושגר יכו יחד עם זוגתו
החדשה רוחי.
ידידים אחרים יעצו לדב יוסף כי״ מוטב
לא להטיל על ינוש תפקידים מיוחדים, אולם
מאחר והוא שכן, מינה דב יוסף את ינוש
כמפקד מחנה הפוספאטים בנגב. ינוש מילא
תפקיד זה בנאמנות רבה• אמנם -,באופן
מקרי לגמרי - ,הרויחו שותפיו מנתניה הון
רב בכריית המחצבים, אולם מובן שינוש

במדינה
עצמו נשאר נקי מכל חשד. אנשי נתניה
ידועים פשוט, בכשרונם המסחרי למופת.
כינתיים הכיר. ינוש אחד משליחי סעיף
ארבע *,אמריקאי בשם וולסש. אותו וולטש
היה ממונה על מפעלי האשלג והמחצבים.
ינוש איש החברה, סיפר לידידו החדש את
תלאותיו הרבות. וולטש הציע לו כי ישתדל
להשיג עבורו סטיפנדיה ללימודים מטעם
סעיף 4בארצות־הברית. לינוש נראה הרעיון.
הוא זכה לחופשה מתפקידו כדי
לטפל בנסיעה. אולם המכשולים נערמו בדרכו.
היו יותר קופצים על סטיפנדיות מאשר
מקומות. ינוש, שהוא אום אופטימי
מטבעו, לא התבלבל. הוא ;.זכר כי בעצם,
הינו נכה מלחמה. מיד פנה למשרד הבטחון,
דרש להשלח לנתוח־ראש לארצות־הברית.
הידיד המכין מאד. אילו היה ינוש
סתם נכה, היו אולי דוחים את בקשתו,
מיעצים לו לפנות למומחים מקומיים. אבל
ינוש היה סגן־אלוף משוחרר ומנהל באחד
מפעלי הפיתוח החיוניים. ביותר.
בכל זאת התנהלו הענינים בעצלתיים.
ינוש רצה לחזור למקומו במחנה הפוספא־סים.
אך הממונה על המפעל, אלוף שלמה
שמיר, החליט כי מוטב שינוש ינצל את
כשרונותיו לתפקידים יותר נעלים. ינוש
שוב פנה לשכן מאביחיל. הפעם זכה למשרה
של מפקד המחנה ומשליט רוח ה משמעת
בחברת האשלג בסדום.
ליתר בטחון, המשיך ינוש בטיפול נסיעתו
לחוץ־לארץ ובטיפוח ידידותו עם
וזלטש. הוא גם המשיך לתנות את צרותיו
בעבודתו בפני האמריקאי המבין ולשוחח
באופן חפשי וידידותי ביותר גם על תכונות,
תוכניות ובעיות המפעל הענק. לאט
לאט חיסל ינוש גם את רכושו, מכר מה
שניתן למכור. והנה, ביום בהיר אחד, זכה
ינוש לשני אישורים: האחד מטעם משרד
ד,בטחון, השני מטעם משרד הפיתוח. ינוש
הנכד, וינוש המשתלם ארזו את חפציו של
יוחנן פלץ ונסעו.
מכתכ מחוץ־לארץ. איש כמובן לא
הטיל צל של חשד בינוש הטוב, ואם במקרה
נעלמו, אחר נסיעתו מן הארץ, כל
• הסעיף הרביעי בעקרונות המדיניות של
מרומאן, העוסק בסיוע לארצות נחשלות.

התכניות החשובות של מפעל האשלג בהן
התענין ינוש, היה זה מקרה ב׳^ד. כן היד,
זה מקרה עוזר כאשר מונה אותו אמריקאי
ידידותי בשם וולטש, מיד עם חזרתו לאר־צות־הברית,
כאחראי להקמת מפעל האשלג
בירדן, שיוקם בקרבת המפעל הישראלי ב•
סדום
ויתחרה בו בשוק העולמי•
כמו כן מקרה בלבד הוא שוולטש המליץ
על ינוש בפני חברת מלח אוסטראלית, ש־תעסיקו.
ואם נסע על חשבון המדינה להשתלמות,
הרי גם המדינה למדה מנסיעה
זו משהו, והכסף לא בוזבז לשוזב
המוסדות המתאימים שיגרו מיד מכתב
סודי לנציגויות ישראל ברחבי העולם, הורו
שלא להגיש כל עזרה שהיא לסגן־אלוף
פלץ. הם סברו כי כבר הוגשה לו די
והותר עזרה בהיותו בארץ.
השבוע עיינו בצעד חמור עוד יותר. ארבעה
חודשים לאחר שיצא בפעם האחרונה
את הארץ, עם ניירות שהעידו כי פניו
לארצות־הברית אם כי עלה על מטוס שהמריא
לאוסטרליה, חשבו כמה פקידים ממשלתיים
שמא, אולי, כדאי להקים ועדת״חקירה.
אולי גם יועמד למשפט.
קשה להניח כי ינוש נבהל מן השמועות.
היתד, לו, סוף־סוף, עבודה קבועה שהלמה
את כשרונותיו.

דרכי אדם
עו שר בד או שר
צרותיו של יוסף וואסף לד,אם באו לו
יחד עם העושר. עד אשר נפטר אביו והשאיר
לו חצי מיליון ל״י, חיו יוסף ()39
אשתו ג׳ורג׳יה וארבעת ילדיו, בנצרת.
עם הכסף נכנס גם השטן לבית להאם.
לפני שלושה חודשים, פנתה ג׳ורג׳יה
לבית־המשפט, טענה כי בעלה אינו שפוי
בדעתו, מפזר את הונו לכל רוח, תורם
תרומות צדקה מופרזות, מנהל עיסקות כספיות
המסתכמות תמיד בגרעונות.
בין השאר, הזכירה האשד. הנמרצת, בת
ד,־ ,30 שני לילות מלפני חצי שנה, אותן
בילה בעלה במלון צנטרל בתל־אביב. החשבון
728 :ל*י.
את ההוכחה החותכת הגישה ג׳ורג׳יה,
שהדגישה כי היחסים בינה לבין בעלה

הדהוד• הלב:
אתמול קראתי בעיתון סיפור מעניין: צייר אחד עשה בשביל משרז־חחינוו כרזה
ועליה מצוייר ילד. אבל הדתייס במשרד רצו שהילד בציור יחבוש כיפה, בזמן
שכל האחרים רצו שהוא יהיה דווקא נלוי־ראש. בסוף הצי יר פשה לילד שערות
פרועות, ולמעלה, במקום שרואים בקושי, צייר שערות מ צייו ,״וככה,״ אומר
העיתון ,״יכול כל אחי ליאות בציור מהירהור׳ ליבו:
יס. בכך. כיפה,
ואילו החופשיים רואים סתם קמצת שיער*.
אני חושבת שזה רעיון גאוני, וחבל להשאיר אותו
!׳סך׳ אף על
פי שהוא חינוכי מאד. ככה אפשר לפתור הרבה מה
של תקופת
מיזוג־הגלויות־המצויירות•
אפשר למשל לבנות את כל האוטובוסים בצורה של חמורים ולצבוע אותם בלבן.
אחר כך הם יוכלו לנסוע בשבת, כי הדתיים יראו בהירהור׳ ליבם את החמור של
משיח בן־דוד.
והבשר — אפשר להגיש מעכשיו במסעדות נתחים שמנים שהדתיים יהרהרו
בהם בתור בשר כשר והאחרים יראו בהירהורי ליבם חתיכת בשר־חזיר, למרות
שבאמת הבשר בא דווקא מגמל.
או ״קול ישראל* .הדתיים יראו מעכשיו בהירהורי ליבם שלא משדרים בשבת
ולא יפתחו את המקלט, והלא־דתיים יראו בהירהורי ליבם שכן משדרים בשבת,
וגס כן לא יפתחו את המקלט.
ובכלל, למה להשאיר רעיון כזה טוב רק לדתיים? אפשר לחתום ברית צבאית
עם אמריקה, כהירהורי ליבו של בן־נוריון, ומפ״ם תהרהר בליבה שזאת ברית סס
ברית־המועצות. אפשר לבחור מלכת יופי שהיא יפה מאד בהירהורי־ליבס של
הוריה. אפשר להרהר שמקבלים נשק מארצות־הברית, אף על פי שדאלס כבר אמר
מה שהוא מהרהר בליבו בעניין זה. והכי סוב, אם אפשר היה לשלם מטיס רק
בהירהורי־לב.
אז ככה תמיד תמיד תהיה לנו בהירהורי־הלב מדינה לתפארת.
טובים ולבביים, בצורת תעודה רפואית.
כתב הרופא החיפאי יצחק אלפנדרי על
יוסף: הוא אינפנטילי, דבילי, בעל הבנה
לקויה ואינו מסוגל לנהל את עסקיו.
דרישתה הממשית של האשה: שלילת
זכותו של בעלה לעשות כרצונו ברכושו,
מינוי אפוטרופוס על הרכוש. היא גם
המליצה על אפוטרופוס מתאים: ג׳ורג׳יה
לד,אם. בית־המשפט הקפיא את ההון, עד
לקבלת החלטה סופית.
לא סיכה מספקת. בזריזות בלתי-
דבילית לחלוטין, התקשר יוסף עם עורך

הדין נחום כהן, ביקש לבטל את הקפאת
רכושו.
ליתר בטחון, צירף גם הוא תעודה
רפואית להצהרתו, הפעם חתומה בידי רופא
העצבים הנודע ד״ר יוסף פראגד. לדעתו,
יוסף נורמאלי בהחלט.
אשר לבילוי בתל־אביב, הודה ־יוסף :״זח
עלה לי רק 400ל״י. את עודף הכסף הוצאתי
לסילוק חובות ישנים. יתכן שזה
דבר בלתי״נורמלי, אבל קשה להניח כי
בית־המשפט יראה בכך סיבה מספקת לנשל
אותי מרכושי.״

רצת ב שפונ ת שפירא

הגרצחת. תמונתה של שושנה ברנהולץ ,34 שנרצחה השבועי
בדירתה בשכונת שפירא, תל־אביב. אם כי היתה שושנה
ידועה כפרוצה, לא יכלה המשטרה לעשות נגדה דבר, היא שסרה
על החוק הקובע כי בית־בושת הוא בית אשר יותר מאשה
אחת עוסק ת בו בזנות, לא הרשתה לשום אשה אחרת —
יכם לא לעוזרת בי.ת או כובסת -י להיכנס ולשהות בדירתה.

היתומים. צילום של יוסי ( )8ואריה 10 שתפס מקום בולט על קיר הדירה של עז^שנה ברנהולץ. אמם,
התגרשה מבעלה בן ה־ ,70 ניסתה להכניסם למוסד של המיסיון. לפני חודשיים העבירה אותם. למוסד שר
העזרה הסוציאלית בראשון־לציון. ההשערה העיקרית לסיבת הרצח: אחד מלקוחותיה ביקש מן האשת הנאה
לצאת עמו לבילוי, חנק אותה לכשדחתה אותו• השערה שניה: אחד הסרסורים רצה ליהנות מרווחיה, הרגה
בכעס לכשסירבה, או כאשר הודיעה כי ברצונה להתחתן עם סרסור אחר, שישמור עליה ביתר בטחון.
שכניה של שושנה מספרים על לקוחות צעירים רבים, שהיו מפריעים בצעק תיהם את שלוות הרחוב.

טריכיטש־לינקולן כשלבים שונים•
גס הימלר, גם צ׳רצ׳יל היו שם

מקור
ה ג דו ל במרגל תכר
טריכיטש לינקולן (יוסף

1גזז בחרתי

כריכת שחיה וקפה ״גלי הרחש״
חולון

שעורי שחיה?ילדים ומכוגרים

תזמורת ג׳ז כמוצאי שכת

ריקודים כל ערב

תחבורה: אוטובוסים:
__ מוניות

רח׳ ז׳בוטינסקי פינת דיזנגוף
רח׳ הגדוד העברי
רדד לוינסקי פינת עליה __

הי ש לר באבי
בגב, בברכים, בכתפיים או בפרקים?
״ ד 0א יי * -ר ח׳ שלמה המלד , 1 0 3ת ל ״ אגיג, טל 24495 .

בריכות
מי־מרפא

נזבה, חו־צאת
שמואל זימזון 243 ,עמוד) הוא, לדברי
.ביוגראפיה רומאנטית ...של נושא הסיפור,
שהיא לדעתי גדול •ההרפתקנים בכל הדורות
— גדול אפילו מקאזאנובזז*.
קאזאנובה בצד, אך טריביסש לינקולן
מדמואזל דוקטור והמרגל של מבצע ציצרו
יכול לגרום לרחב הזונה, מאטד, הארי,
להחויר מקנאה.
המקום היה צר ליצחק טריביטש בעיירה
ההונגרית פץ׳ :הוא נועד לגדולות יותר.
אפילו כל רזי הקבלה, אותם ידע כבר בגיל
עשר, לא עזרו לשלוות נפשו• המתמיד
במבטא ההונגארי התפקר, עבר לבודאפטש
שינה את שמו לאיגנאץ, ברח משם אחרי
הרפתקת אהבים עם שרה ברנאר מקומית,
המיר את דתו ,׳ן,יה כומר פרסביטריאני
בקנדה בשם איגנאציום תימותיאוס. הגיע
לאנגליה על מנת לכבשה.
האימפריה ממש ציפתה לגיבור כמוהו.
הוא פשט את גלימת הכמורה, הוסיף לעצמו
את השם לינקולן, נרשם לפרלאמנט,
ניצח באיזורו, נכנס לבית הנבחרים כנציג
הליבראלים. לויד ג״ורג׳ וצ׳רצ׳יל בכבודם
ובעצמם שתי את דבריו בצמא, הקשיבו,
בהתעניינות לכל מוצא פיו.
אחרי שהשתעמם גם שם, קנה לעצמו
כמה בארות נפט בגליציה. התעשר. התרו־שש.
נזכר בסיפור המופלא בתנ״ך על המרגלים
— בדיוק מה שהרופא רשם בשבילו.
הוא נעשה מרגל לטובת הגרמנים,
וגם קצת לטובת האנגלים, בעצם. משך בחוטים,
שכר מרגלות בלונדיות, החיש את
מלחמת העולם הראשונה, היה יותר פון
פאפן מכראנץ עצמו.
היטלו*? לא שמעתי עליו. אחרי
שברת מאנגליה, וגם מאמריקה, חזר לגרמניה
אחרי מלחמת העולם, גרם אישית לד,פ־לתה
של רפובליקת וויימר, הגה את רעיון
הקמת המפלגה הנאצית. הסתלק משם, עבר
לסין, היה יועצו של גנראל סיני• מרגל
יפאני. כוהן בודוסטי. הבל.
הקטע מרים הגבות ביותר שבספר, שיכול
היה להיות עוצר־נשימה אך הוא חסר מתח
— הוא כאשר. נמצא טריביטש לינקולן במינכן,
אותה בחר הוא כשדה הפעולה להפלת
ממשלת וזימר — ובמרתף הבירה המפורסם
מוצג בפניו אדם נמוך בעל עינים
מטורפות.
״יש לי הכבוד״ ,אומר האיש ,״שמי
שיקלגרובר—היטלר שיקלגרובר היטלר
חזר לינקולן וקימט את מצחו כמבקש להיזכר
בשם, אך מיד ויתר על המאמץ״.

חדש וקריא
לי ל די םמכל הגי די ם

חבישת בוץ
כמו בקרלסבד
וישי או
טבריה

מורות ואמהות שוב לא תיאלצנה להתחבט
בשאלה: מה אספר לילד. הוצאת
עמיחי הוציאה למענן סידרת ספרי ילדים,
קריאים משעשעים ומעוסרים בחן רב. הילדים
היודעים לקרוא יוכלו ליהנות בעצמם
מקריאת הסיפורים, המוגשים בשפה קלה ובאותיות
מאירות. הכפרים :

כמו כן אמבטיות ערבול 1111-11(001 !>3111 חדר זיעה טורקי /
מחלקה מיוחדת לאיכשור ע״י התעמלות רפואית, מסג׳ וריהבי־ליטציה.
המוסד היחידי מסוג זה בארץ. מחלקה לסובלי רוימטיזם.

המוסד פתוח עד 9בערב

• ספרית פרחי״נוי: קובץ נאה המכיל
חמישה ספרונים דקים מע,ם רים בצבעים
על־ידי איזה, מכילים את הסיפורים
רובינזון קרתו, בגדי המלך החדשים, לכלוכית,
עלילותיו של דון־קישוט ואלדין ומנורת
הקסנדס.
• הנר והשמש גמינאל דשא 107 ,
עמוד) .סיפורים קטנים וחמודים מעולם החי

224 עמוד) ,זעתולוגיה של סיפורים קצרים
מעולים, מקוריים ומתורגמים, מוגשים בצורה
פופולארית. למספר הסיפורים חרב
ביותר זבד, ד׳אמיצים, מחברם האיטלקי הנודע
של סיפורים נוגים, אהובים בעיקר על-
הילדות.
• יהלום הפלאים (יעקב חורגין 308 ,
עמוד) ,שמונה סיפורים מרתקים ומשעשעים
מאת מחבר שהעניק לדור הילדים הקודם
ספרים נהדרים כהקנאים הצעיריט. הפעם
אין הסיפורים בעלי רקע היסטורי.
• חבר הפרלמנס הברימי (0ז ,<19 כהן
בודהיסטי בטיבם 1930 תמונתו האחרונה
(.)1943
תזכיר סילוק שרת
במכתב לקוראים סיפר עורן העולם
הזה ( )974 כי אחת הסיבות המנרי׳עות
לסילוק שרת על־ידי בי.ג׳י. חיתה תוצאת
חקירתו של בן־גוריון, שהוכיחה כי
העולם הזה ( )965 צדק בטענתו ששרת
כרת מאחורי גבו ברית חשאית עם השרים
הדתיים.

השבוע הודה טדי קולק כפירוש
כי הדבר נפון, כאמרו כי
״מר שדת אירגן נגד כן־גוריון
התנגדות כתוך הממשלה ״.כנהוג
כישראל, הכחיש קולק
מיד שאמר את הדכרים, למרות
שפורסמו ככל העתונים.
וכמכתם אישי לפרץ ברנשטיין,
הזכיר שרת כפעם הראשונה
את העולם הזה בענין
זה, כהתלוננו ש״הבוקר״ ״חוזר
על הדיכה השפלה כרכר
הקנוניה שעשיתי, ככיכול, עם
הפועל־המזרחי. האמנם מוכרח
עתונס של הציונים הכלליים
להתחרות עם העולם הזה?״
בנתחו את הנסיון לנצל לרעח את
מעמד הרב הראשי בישראל, גילה העולם
הזה ( )972 את הפרשה המוזרה של דירת
הרב נסים, שהשכיר את דירתו הפרטית
תמורת דסי־מפתח של 9000ל״י ושכר
חודשי של 400ל״י, סירב להיכנס ל־דירת־שרד
מובנה ודרש תחת זאת להקים
לו זירת־שרד מפוארת חדשה, שעלתה
90 אלף ל״י.

השבוע הודה לוי אשכול ככנסת
כי דירת הרב עלתה,
יחד עם הרהיטים 71 אל!?
לירות.

מטר כפפי הבצורת
״שערוריית השנת עלולה להתפוצץ
כאשר יתדעו פרטים על חלוקת כספי
התמיכה הממשלתית לנפגעי בצורת,״
ניבא מדור תצפית (העולם הזה 6צ)9
לפני ארבעה וחצי תרשים.

החודש נודע כי חלק ניכר
מכספי התמיכה לא שולמו כלל
למשקים הסובלים, אלא למנגנון
״המשכיר המרכזי״ ,שהשתמש
כהם, כביכול, כדי לסלק
חוכות ישנים של ישוכי-העולים,
מכלי להודיע למשקים עצמם.

ספורט

רדיו

כדורגל

תוכניות

ח ש בון ישו
בין הזאטוטים שהחפלחו לאיצטדיון המכביד,
בתל־אביב, בעת שהתנהל שם קרב
הכדורגל בין מכבי תל־אביב לקבוצת ויינה
האוסטרית, היו גם נערים כאלי פוקם, יונה
פוקס אחיו, יוסלה מירימוביץ׳ ואחרים. זה
היה בדיוק לפגי שש־עשרה שנה
הם אולי לא הבינו אז בדיוק את כל
התורה כולה, אולם ככל שאר הצופים, היו
ממורמרים ומאוכזבים. כי הקבוצה הלאומית
שהיתר, גם בימים ההם בחירת הכדורגל
העברי׳ נחלה את אחת המפלות הנוראות
בתולדותיה. האורחים הוינאים הביסו את
מארחיהם בתוצאה .6:2
ההזדמנות לנקמה ניתנה השבוע, שעה
שבאיחור רב, הגיעה ויינה למשחק הגומלין
שלד, עם מכבי תל־אביב. אך הזמן עשה את
שלו בקצב מהיר. גם אלי פוקס וגם מירי-
מוביץ, כוכבי הכדורגל הישראל, היו שוב
בין הצופים. השחקנים שניהלו עתה את הקרב
משני הצדדים היו צעירים שלא ראו
זה את זדי מעולם.
וינה לא הכינה. הפעם, שוב לא ערכו?
ויינה טבח ביריבתה. היה עליה לעמול
קשה כדי להבקיע פעמיים את שער שחקני
מכבי, שלא נפלו מאורחיהם במשחקם.
היו רגעים בהם היה נדמה כי משחק
שקול זה יתבטא גם בתוצאות. אחד מרגעים

מתאגרף וויספיש
מה עושים בספרדל
אלו היה כאשר יונה פוקס, היחיד משחקני
מכבי הזוכר את ויינה של אז, בעט
פצצה לשער האוסטרי ממרחק של 20 מטרים.
השער אמנם לא הובקע׳ אך הכדור
התפוצץ מעוצם הבעיטה. כדור תחליף לא
נשאר חייב ליונה מאומה• כמה דקות אחרבן,
הוא נתקע בבטנו של יונה פוקס. היה
צריך להוריד את יונה מהמגרש.
גיבור היום היה ללא ספק שייע גלזר,
שאם כי נשמר כהוגן על־ידי האורחים,
הצליח לבצע מספר להטוטים שבילבלו לגמרי
את הגנתם. הסביר הבלם האוסטרי
שישמר באופן אישי על שייע :״זה השחקן
הישראלי היחיד שקשה לשמור עליו• אי־אפשר
לעולם להבין מד, הוא עומד לעשות.״
״אין דבר,״ ניחם אותם א! הד בסוף המשחק
,״בקצב כזד, ננצח אותם בעוד שש-
עשרה שנה בתוצאה .2:0״

איגרוף
פ רנ סהחדשת
כמעט ללא פירסום וללא רעש עזבו אברהם
וייספיש ויונתן (״שוגר״) לוי את הארץ׳
הפליגו לאיטליה לסידרת קרבות חובבים.
הם שהו שם חדשיים, נוצחו וניצחו
בהופעות ראווה. שוגר חזר לארץ ואילו
וייספיש המשיך לספרד, המשמשת כיום
מרכז בינלאומי למסחר במתאגרפים•
במדריד, התברר מדוע יצאו השניים ללא
פירסום. וייספיש, המתאגרף החובב, השתתף
בקרב מקצועי, חזר לארץ שוב כמתאגרף

חובב.
הרפתקותיהם של השניים הניעו רבים מחבריהם
להחליט להפוך את האיגרוף למקצוע
משתלם. הצעד הראשון נעשה בתחרות
האיגרוף לפני שבועיים, כששלושה זוגות
מתאגרפים ידועים הופיעו בזירה תמורת
תשלום, החל ב־ 30ל״י — כלה ב־סד.
השבוע היתד. ועדת האיגרוף תקיפה6 :
המתאגרפים הוצאו מהתאחדות החובבים. סיבה
נוספת: ה־ 6לא היו חברי הפועל.

הסרבןה אחרון
לעובדי גלי צה״ל ולמרכלי נסית היה
ידוע׳ מזה ששה שבועות׳ כי דגש קל׳ תוכנית
הבידור של התחנה הצבאית׳ שבק חיים
לכל חי. אולם מנהלי התחנה׳ מתוך אמונה
בתחיית המתים׳ מאנו לפתוח מיקרופון לשטן
ולהודיע על הפטירה למאזינים.
הם המשיכו לכלול בעקביות את התוכנית
בלוח השידורים, כאילו לא קרה מאומה
ומדי ערב שבת׳ היו משדרים תחליפים.
השבוע הודו סופית בעובדות החיים. רוח־הרפאים
של דגש קל חדלה לרחף בין דפי
התוכניות.
ענין טלפוני. התוכנית השבועית• היתד,
אחת הזולות ביותר במשדרי ישראל:
75ל״י בממוצע׳ לעומת תקציב של 250
ל״י בערך לתוכנית כמו המסד עולה של
קול ישראל׳ למשל׳ שהיא בעלת אורך דומה.
אולם גם תקציב קטן זה היה קשה לתחנה
לכסות. ד,״סיכות הטכניות״׳ שבגללן היתר,
נפסקת מוי פעם התוכנית׳ היו כספיות
טהורות.
בחודשים הראשונים נערכה התוכנית על־ידי
אורי סלע ומיכאל אלמז מאוחר יותר
באה מרים תמיר, אשתו של סלע ושדרנית
קבועה בגלי צה״ל, במקום אלמז, שפרש עם
חידוש תיאטרון זירה.
באמצעים הטכניים הדלים של התחנה׳ היתר,
עריכת התוכנית המסובכת מן הקשות
ביותר. אולם חמורה עוד יותר מן המיג־בלות
הטכניות היתד, התערבות הקומיסארים
השונים בעבודה השוטפת. ערב הבחירות׳
למשל׳ רצו העורכים להנהיג מדור של מתיחות
טלפונית! לטלפן לכל מיני אנשים באקראי׳
להקליט ולשדר את דברי תשובתם למתיחות
שונות — במידה שהדבר לא יזיק
לאיש.
ר,קרבן ה,ראשון היה אליהו פרומצ׳נקו׳
בעל בית־חרושת עלית לממתקים. המראיין
הציג את עצמו כעסקן רשימת הסוחרים ו־העמלים
הדמיונית׳ ביקש ממנו תרומה של
500 קילוגרם טופי בצורת האות טית לתעמולת
הבחירות. פרומצ׳נקו קיבל את העניין
ברצינות גמורה.
ד,קרבן השני היד, רעיון המתיחות עצמו
הן הוקלטו, אך לא שודרו מעולם.
השר שואל שאלה. מדור ״לדעתי״
הטלפוני נהנה מחיים ארוכים יותר׳ אם כי
בא למיתה חטופה אף הוא. מאזינים ענו
בטלפון על נושא קבוע מראש׳ תשובותיהם
שודרו. שר הדואר יוסף בורג פנה לשר
הבטחון בשאילתא :״מדוע גלי צה״ל מעודדים
את חילול השבת על־ידי הזמנת אנשים
לטלפן אליהם ביום ששי?״
לפי הוראת המטכ״ל׳ חוסל המדור.
חשמונאים מעדיפים בלונדיות; פארודיה
על טיפולה של הוליבד בפרשת החשמוהלכה
לכבוד
חנוכה׳ שהוכנה נאים׳
אף היא בדרך כל מישדר. לאחר שהוקלטה
והוכנה סופית׳ התקשר עורך תוכנית הרבנות
הצבאית של התחנה למפקדו שלמה
גורן׳ הרב הצבאי הראשי. הרב דרש בכל
תוקף לא לשדר את התוכנית. היא לא
שודרה.
חילול ״קודש. הפגיעה האחרונה והחמורה
ביותר ברגשות הקומיסארים שודרה
בתוכנית מספר .59 היתר, זו פארודיה על
בולמוס החיזור אחרי דני קיי שרו קרייני
התחנה במקהלה מאולתרת׳ למנגינת ד,הינד
נון הלאומי:
״כל עוד בלבב דני קיי׳
נפש יהודי היא או. קיי״.
הממונים נזדעזעו עד עומק נפשם מן
המראה שנראה להם כחילול־קודש. הם
דרשו כי להבא יעבור תוכן המישדרים את
הצנזורה שלהם שלושה ימים לפני השידור
— דרישה בלתי־מציאותית לגבי תוכנית שהתיימרה
לשמור על אקטואליות כלשהי.
תחילה ניסו למצוא עורכים חדשים. אך
הכשרונות המועטים המתבזבזים באולפני
השידור העברי לא היו די עשירים לצורך
זד״ התוכנית נקברה סופית׳ ללא תרועות
ואף ללא שעורכיה יקבלו הודעה רשמית
על כך.
• ששודרה 59 פעם תוך 80 שבועות.
•• חברי מערכת העולם חזת.
עם רדת קיי מן המטוס שרו מקבלי
פניו :״איש חיה בישראל, דני ק* שמו
לפי מנגינת השיר ״איש חיה בישראל, בר-
כוכבא שמו״.

מבחר עצום של שמלות׳ חולצות וחצאיות מקסימות.
תשומת לב אינדיבידואלית ומחירים זולים במישד.
לפני שאת בוחרת בשמלת הקיץ החדשה שלו, בקרי את

פדים מינינגד

תל-אביב, רחוב סיגסק ד ,6עלייה ק פה ״נוגח* חידושים כענן? המשקאות
המפעל ליצור סירופים ״מי*
צי ״ ,אשר הביא לצבור את הסירופ
הידוע ״טיפיטוס״ ,הוציא
עתה לשוק משקאות מפום־
טרים בבקבוקים קטנים (200
סמ״ק) .המשקאות הללו מכילים
כמות גדולה של סירות טבעיים
ומיצי פירות והנם מיוצרים ב״5
סוגים: אננס, דובדובנים, מישמיש,
תפוחי־עץ ומרק פירות.
המשקאות המפוסטרים, אשר
איכותם מעולה ביותר, נתקבלו
בהתפעלות בחוגי ענף המשקאות
ואין כל ספק כי יזכו בקרוב
באהדת הצבור הישראלי.

חופשה ללא מצלמה, חצי תענוג.
מצלמה ללא חופשה גם כן
לא תענוג מלא. חופשה עם מצלמה,
זח אידיאלי.
שמחת החופשה, השמורה לעולמים בעד
רת מצלמת פוטו בתר, תשאר בלתי
נשכחת. על כן אין חופשה גלי מצלמת

פו שבתר
חיפה,רחוב ה חלונן 31

מועד אחרנן
לקבלת כריכות
ה נוו ה

סול• ן ת 7עקביס

הוו :

הקוראים שמסרו גליונות
לכריכה מתבקשים לקבל את
הכריכות שלהם, עד ליום
א ,,הראשון ליולי ,1956במשרדי
,,העולם הזח״ ,תל-
אביב, רחוב גליקסון ,8בשעות
12.00-14.00 לפני הצהרים
17.00-19.00 ,אחר
הצהרים, מלכד כימי רביעי.

קולנוע
סרס•
קול חן הבעל
השושנה המקועקעת (פאראמונט,

שפעפר סי גזלחכיס
ב רנ ח רו דני

ה 3רסי 3

ה 3דרלה

בו טעם

״אופני ראלי״
הגיוצגים בישראל ע״׳ ״טכניקה״ יעקב נוקשמיו

ארצות־הברית) ,הוא עיבודו הקולנועי של
מחזהו של טנסי (חשטלית.הקרויה תשוקה)
וויליאמס, ונצחונם האישי של אנה מניאני
והבמאי דניאל (נוארטי) מאן.
בסרט שחור־לבן זה, מניאני היא סראפי-
נד. דל־רוזה, תופרת ממוצא סיציליאני, האוהבת
אהבה חושנית עזה את בעלה, נהג
משאית, רואה בו את כל עולמה. עולם זה
מתמוטט כאשר נהרג הבעל, שלא היה
אלא מבריח. היא מסתגרת, פורשת מן העולם
החיצוני, חיה בזכרונות העבר, מנסר,
להכריח לכך גם את בתה.
הספקות שאפשר ובעלה לא היה כל כף
קדוש מכרסמים את לבה, אחרי ששתי לקו חות
ממורמרות על כי לא הכינה להן
חולצה בזמן, מספרות לה שבעלה בגד בה.
כשהיא נוכחת בדבר, היא משת־ללת כחיה.
ברגע מלא זעם זה, נכנס לחייה נהג
משאית אחר, אלוארו מנג׳יאקבאלו (ברט

גבר אינו מפנה את מבטו אליה, פרט ל־ואן
ג׳ונסון, חייל בחופשה, טיפוס של ה נער
החביב גלוי־הלב הכל־אמריקאי, הפוגש
אותה ביום גשום.
כמה היא סובלת! בדממה, בלב שבור,
אותו היא מגלה רק בפני פסלו של אנדרו
הקדוש בכנסיית פאטריק הקדוש. היא אפילו
מתה כמעט לרגליו מדלקת ריאות, אך
לא לפני שאנדרו הקדוש והטוב יבצע למענה
נס קטן: תוך תפילה מתגלה אליה
חברה ההרוג, מוסר לה את המטבע שנתנה
לו במתנה כקמיע•

יומן החדשות
כוד היו כ מו ה
בשבוע שעבר, ניתן לשלושה במאים לשחק
בחיים את אלו כולם חיו כמוהם.
הבמאי הסובייטי סרגיי (אותלו) יוקטביץ,
התכונן לחזור מפאריס למוסקבה, כאשר
קיבל בערב הנסיעה קריאה טלפונית מאשתו
ברוסיה. דרושה תרופה נדירה ביותר
לידידם הצייר מאקס ליטבאק, אמרה לו.
יוקטביץ טילפן לבמאי ממוצא רוסי, לי־

אופני ״ראלי״ פותחים בשבוע הבא במקום זד. בתחרות
הפרסים הגדולה. כל רוכב אופניים חייב להשתתף בתחרות
זאת ויוכל לזכות באחד הפרסים הגדולים של אופני ״ראלי״.

פרס ראשון: אופנ דאל ,״
קדם שני: שעון נהדר
25 פרסים של ענד ״גלופוס״ כל אחד.

•דאלי* -אופני הפלדה
• 06 411 $! 621016761ז 1 * 1 0 0 1

שחקנים לגקאסטר ומאניאני

בסרט ״השושנה המקועקעת״

חושניות של חושם

נוס עשר ריוות
יוגרל בין סותרי תשבץ ״העולם הזה״ 976

מאוזן 1נושא
לאחד המחזות האחרונים
של התיאטרון
הקאמרי; 4החודש
בו אנו חיים! .8המלך
דויד בירושלים!
.10 סכין כיס!
קריאת התפעלות! •13
יצרן נשק קל!
מודד! . 17 לפי פרט
קטן! •19 מה
לפעמים באלייה! .20
מטבע אנגלי! .21סמל
האיטיות .23 .אחרון
פרקי ישעיהו
.24 ספר שופטים,
פרק -ה׳! .26 מופיע
נבית־המשפט! .27
כן, בספרדית! .29
אחד המוצרים החקלאים
החשובים של
תימן! .31 חיל ה*
אויר המלכותי! .33
תנועת עלייה שסיס מתה
<־היתה ״מי בכם
ויעל!״! 35 דגל!
36 הבי״ת של בי־ע״ף!
38 אויב הצמר,
בעיקר בקיץ! 39 נשיא אמריקאי לשע־בר,
שעודנו בחיים! 41 תנועה עברית!
43 ריקוד פריסאי! .44 האיש המעלה לגרדום.
מאוגף .1 :קצין גבוה בצה״ל! .2אתה.
בגרמניתז •3מכונית צרפתית! .5קולנוע
חיפאי! .6קרם! .7שמו הפרסי של שניאור!
3שם משפחתה הבא של מרילין מונרו!
3מחריב ירושלים! .11 אחד מאמצעי הבידור
החשובים! . 14 שוק שאין לו התחלה!

לאנקאסטר) ,הדומה בגופו לבעלה המת, אך
נראה ומתנהג כשוטה.
מניאני, שזכתה השנה באוסקר בעד תפקידה
זה ולכינוי ״רוזה של הסימטאות,״
מלאה חושניות חייתית. סראפינה שלה היא
שמנה, מרושלת, קולנית, אשד, בגיל העמידה
בכל איבריה. לעתים היא עליזה,
גנדרנית, מליאת צער נוקב, שסלתגית וחש דנית.
עיניה הנפלאות, פיה הגדול, אפה
הרומאי ותנועות ידיה, מסוגלים לבטא יותר
מן השיח השנון ביותר.

ג ״ן או ה ר כו ש
הגיזרה הצרפתית (ר.ק.או ,.ארצות־חברית)
,חוזר בפעם המיליון על הסיפור
הנצחי של נערה עשירה מסכנה שכולם
רוצים את כספה ולא אותה.
הנערה המסכנה במקרה זה, היא ג׳יין
ראסל, המתאבלת עם כל ידיעה שנתגלתה
באר נפט חדשה בשדותיה בטכסאס. כדי
לשכוח את ארוסה שעזב אותה, היא עולה
לאונייה המפליגה לצרפת, אינקוגניטו.
אך קשה להישאר אינקוגניטו בציוד כשלה.
היא זוכר. לשימת לבו ופיו של ג׳יל־ברט
רולאנד׳ זמר צרפתי המנסה להדיח
אותה בניב הנראה לאמריקאים כצרפתי ואשר
א פלו בן כפר היה מתביש בו.
בין תהייה אחת לשניה אם אמנם אוהב
הוא אותם, מפגינה ג׳יין את הריקוד אני
מחפשת צרות, שהביא לה צרות של ממש,
בדמות ליגות הגשים בארצות־הברית שכינו
את הריקוד כ״מושחת, בלתי־מוסרי וסור*
נוגראפי״ .צרפתית או לא, הגיזרד. היא
הדבר היחיד ששווה לראות בסרט.
. 15 בדחן! .18 תאנים כבושות! .20 חג ה־עדלידע;
.22 אחת מעשר המכות! .23
ורוכבו רמה בים 25 בקר! .28
המטומטם בה״א הידיעה! .30 משפט! 31
לאחרונה שוב נבחר לנשיא בארצו! 32 אות
יוונית, קשורה למעגל! 34 חובב! 36 בן
זוג הרעם! 37 מראשי התיבות החשובים
של מלחמת העצמאות! 40 דויד לישי!
42 אנחנו, באנגלית.

אנדרו הגששוה טו ב
מפגש כגשם מואתר, ארצות־הברית)
דורש, פרט למטרייה, גם סדין גדול לניגוב
דמעות• דיין וויימאן סובלת שוב, אך הפעם
לא בצורה אלגאנטית כמו בהשגפון
הנפלא, כי אם בתלבושת עלובה של בת
ניו־יורק פשוטה•
היא פקידה פשוטה ובלתי זוהרת, ששום

אוניד (מחר מאוחר מדי) מוגי, ביקשו לעזור
לו. הלה טילפן ללונדון אל הבמאי
אנטול (קורות אהבה אחת) ליטבאק, אחי
הצייר החולה, שטילפן חזרה לפאריס אל
רופא ידוע, שהעביר את התרופה למוגי,
שמסרה ליוקטביץ בשדה התעופה, חמש
דקות לפני המראת המטוס. למוסקבה.
ישראל הור*׳ אתבומבה
לצופר, הישראלי שונא סרטוני התעמולה
הבנאליים, ציפתה הפתעה כאשר הופיע על
נדי הקולנוע השם פלטיאל.
״מה ל ע שו ת ...מה ל ע שו ת ...הוא
יהרוג אותי ...הוא יהרוג או תי נאנק
בייאוש יוסף (״בומבה״) צור, ברדיפה
דרמטית אחרי זבוב טרדן, תוך העוויות
מצחיקות ושבירת כל הכלים בסביבתו.
התשובה. בפיה של זד,רירה חריפאית!
השתמש בשלסוקם.

מוצג וראוי
חכרכור (אסתר, תל־אביב) .חזרה כללית
לגדיים קלי לפני היכנסד, לתפקיד נסיכה.
החוטפים (ארמוך דוד, תל־אביב) .שני
ילדים קטנים מאמצים לעצמם תינוקת עזובה
במקום כלב. גון וזיטלי, ווינסנט ווינטר,
התמרונים הגדולים (אופיר, תל•
אביב) .ז׳ראר פילים נופל בפח של עצמו,
אחרי שמתברר לו כי הוא אוהב את האשד.
שהתערב לכבשה. מישל מורגאן.
פיקניק (תכלת, תל־אביב) .באיזו מידה
להוטות הנשים בארצות״הברית להשיג גבר.
קים נובאק, וויליאם הולדן. שבוע .14
פרנץ׳ קן־קו (פצמון. ,חיפה) .אפשר׳ ל•
הסתכל גם בו וגם במה שבתוכו, בעיקר
כשהבמאי הוא ז׳אן רנואר.
מכצע אלמוני (אמפיתיאטרון, חיפה).
מבוסם על ספרו האמיתי של מוגטאגיו
האיש שלא היח. מלא מתח. קליפטון חב.

אנשים

3ם!קי השבוז!

ברשתש מו ת

בשגיאה טאקטית ואיסטרטגית
נבשל בשבוע שעבר הרמט״כל רב״אלוף
משה דיין. מרוב התרגשות׳ פתח את
נאומו בכנס חטיבת גולני בעכו במלים:
״חיילי חטיבת גבעתי!״ רק לאחר פרץ
התמרמרות קולני מפי החיילים מיהר לגולני

תקן את עצמו :״סליחה
ההבדל לא גדול מי שם לב? את
הציטטות מספר יהושע שמילאו חלק גדול
מנאומו על פיטורי משה שרת, פתח
ראש הממשלה דוד כן־גוריון במלים:
״ויהי אחרי מות משה אגב׳ הסצינה
הטראגית ביותר לאחר פיטורי שרת
התרחשה בינו לבין נהגו: כשיצא שרת
מהכנסת׳ הוא ניגש אל נהגו המצפה ואמר
לו לחזור לבדו למשרד״החוץ׳ מאחר
שאינו רוצה לנסוע במכונית הרשמית כאדם
בלתי־רשמי. הנהג יצא לדרכו כשעיניו זולגות
דמעות עם החלפת המכונית
(מקרייזלר לווקסהול) החליף שרת גם את
הנהג! הוא נראה השבוע נוסע בחוצות
ירושלים כשליד ההגה אשתו׳ ציפורה
שרת ואילו לשרת־החוץ החדשה׳
גולדה מאירפון׳ ניתן השבוע תיאור
ממצה בעיתון הלונדוני דיילי מייל :״אשד,
אידיאלית ...מכינה לעצמה את ארוחות
הבוקר והערב וישנה רק חמש שעות ביממה״•
אף יש לה קול ואופן־הליכה גב ריים״
אגב׳ ליצנים טוענים כי
בהתאם למסורת של משרד־החוץ׳ שהרגיל
את כל עובדיו להחליף את שמותיהם
הלועזיים בעבריים׳ תיאלץ גם גולדה להחליף
עתה את שמה לזהבה מאירי
גם ריצתה של שרת החוץ החדשה זכתה
השבוע למחמאות. לאחר טכס קבלת פני
ד,משחתות בנמל חיפה עלו שרי הממשלה
לבקור באונית יפו• גולדה, מהרה בעקבות
שר הבטחון שרץ כמלח כשיר במעלה
כבש האניה, רצה גם היא לכל אורכו,
זכתה לשואות הסוערות של הצופים
לאחר ששר־המשפטים פנחס רוזן גילה
לידידיו בכנסת כי חיבר שיר (לכבוד יום
ההולדת ה־סד של אחיו מארטין רוזן,
(נציג האוצר בארצות־הברית) ,הם מכנים
אותו בהלצה בשם ״משפייטן כאשר
יצא המנהיג הוותיק של לח״י ד״ר ישראל
אלדד (שייב) לארגנטינה השבוע׳ ליווהו
לשדה התעופה כמאה ממעריציו שערכו
שם הילולת שירים וריקודים׳ כחסידים המלווים
את רבם אחת ממטרות נסיעתו
של שייב: איסוף חומר חדש הקשור במשפטיו
של ד״ר ישראל קסטנר.

יחד

ט לי ת. ת פי לין ו אס תי ט־ק ה
בכתבה שפירסם הארץ על וועידת האיחוד
של המזרחי והפועל־המורחי נכללה גם
ידיעה מאלפת על נאומו של הרב הצבאי
הראשי אלוף־משנה שלמה גורן. היה
בה רק פגם קטן אחד: גורן רצה אומנם
לנאום בוועידה׳ אך לא הורשה לעשות
זאת׳ מה שלא מנע בעדו מלחלק לעיתונאים
את תוכן דבריו קולני יותר היה
חגרו של גורן למפלגה׳ המנהל הכללי של
הארץ מקץ 4־ 3ימים, הופשע שרת מפמל-
יתו והשתכנע כי נוכחותו חיונית.
(ידיעות אחרונות)
דן יואל, תל-אביב
על כל פשעים תכסה פמליה.
את הגמל שקיבלתי במתנה מהשיר
סולימן בנגב החלטתי לתרום לגן האכזרי(
.הארץ)
משה רושצ׳וק, תל־אביב
איזה גן? זה ששבר את גב הגמל?
— 10.30 פרקי אופרה מוברחים מפי
פיודור שליאפין, באם, נהארץ)
זלמן שנוקפרצקן, תל־אביב
ואיפה המשטרה הנווסיכלכלית?
מבצע סיום 700 .טון זבל על להקת
הבלט• (ידיעות אחרונות)
אברהם לוינגר, ירושלים
האומנות מתחת לכל.
בית״חרושת גדול לריבות וממתקים
רוצה להכיר בחורה יפה ואינטיליגנטית
ממשפחה טובה, כספה לא נחשב.
(ידיעות אחרונות)
מרדכי דן, תל-אביב
העיקר שתחיה מותק.

זזעולס הזח 6מ

• שר־החוץ לשעבר משה שרת, בהודיעו במסיבת
פרידה במשרד־החוץ על תוכניותיו לעתיד :״אהיה הבר בכנסת,
אפעל במפלגה, אעסוק בהסברה ובכתיבה ועל הכל — אלמד עברית.׳׳
ס שר־החוץ כהווה גולדה מאירסון, בראיון ראשון
עם עיתונאי לאחר מינויה החדש :״אינני מנסה ומעולם לא נסיתי
להשיג יתרון בעבודתי הציבורית מעצם היותי אשה״.
• ח״כ פרוגרסיכים גרשום שוקן, במאמר על פיטורי
שרת :״האם דווקא בימים אלה יש לסתום את הגולל על האפשרות
של בדיקה נוקבת ובלאמוראאומשוא ־ פנים של דעות
ותוכניות בענייני בטחון?״
• ח״כ חרות אריה כן*אליעזר ז ״תחילה (בימי שדה•
בוקר) הוכיח שרת שבין־גוריון מיותר. עכשיו מוכיח בן־גוריון
ששרת מיותר. אנו מקווים להוכיח ששניהם מיותרים״.
• ח״פ אחדות העבודה יגאל אלון, במסרו רשמים
מסיורו בארצות־הברית :״אפשר יאסוף מעות מבלי לסחוט דמעות״.
0ר״ד יגאל ידין, בתשובה לשאלת עיתונאי כמה
צריכות להימשן־ עוד החפירות בחצור :״ 800 שנה לפי הערכתי, אך
מובן׳ שלא כולן בהנהלתי״.
״#״מאנצ׳סטר גארדיאן״ ,מחשובי העיתונים הבריטיים׳
במאמר על המצב המדיני בישראל! ״מפא״י היא מפלגה מזדקנת׳
קפואה׳ אינה נוטה לאנשים חדשים ואינה נוטה לקבל רעיונות
חדשים. היא דומה למפלגה הסוציאל־דמוקראטית בגרמניה לפני
עלות היטלר לשלטון״.
• נציב המנגנון דוד רוזוליו, בסיומו של דיון בקול
ישראל על הנושא האם הביקורת הציבורית בישראל מספיקה
ויעילה :״אנחנו רק מבקרים את הביקורת!״
0״חרות״ ,על פשיטת הרגל של ז׳אק פדואה׳ מפיק הסרט
גבעה 24 אינה עונה :״מתי כבר נזכה לסרט ישראלי פחות מוצלח
להלכה ומכניס רווחים למעשה? על שאלה זו גבעה 24 אינה עונה״.
• הסופר אנדרה מוראה ז ׳,בחיי האדם ישנם שני שיאים
של פעילות רוחנית: בגיל ארבע ובגיל שמונה־עשרה. בגיל ארבע
יודעים את כל השאלות. בגיל שמונה עשרה יודעים את כל
התשובות״.
0הסופרת פראנסואז סאגאן, בהסבירה את הרעיון
המרכזי של המחזה הראשון שלה׳ שהיא עוסקת בכתיבתו :״אשר,
משעממת היא מסוכנת, אבל מסוכנת כפליים היא אשד, שמשעממים
אותה״.
צעיר׳ נהגתי
• הההצוצרן דיוק אדינגטון :״בהיותי
להכניס ספר עבה אל תוך מכנסי בכל פעם שהלכתי למקום בו
היה חשש שיבעטו בי. מאז למדתי להעריך את הספרות כגורם
מחסן״.
0הכוככת ג׳יין ראסל :״כל הנשים ההגונות שואפות
ליד,פך לפרוצות׳ וכל הפרוצות — לנשים הגונות. כל הצרה היא׳

משרד הדתות שלמה זנוויל כהנא,
שחתם השבוע׳ במזל טוב ובשעה טובה׳
על חוזה לשידור תוכנית רדיו בארצות־הברית׳
שתיקרא בשם קול הר־ציון ותטפל
בחיי הדת בישראל ד״ר ישעיהו
לייבוביץ׳ ,פרופסור האוניברסיטה העברית
ופעיל שורת המתנדבים׳ אמר לא מזמן
בי יש בדעתו לכתוב מחדש את הערך
״אסתיטיקה״ בשביל המהדורה השנייה של
האנציקלופדיה העברית, שהוא אחד מעור-
כיה. הסיבה: הערך הקודם אינו יכול להתאים
לעניינים כמו ״המשגה האסתיטי״
המפורסם של דירת שר־האוצר לוי אשכול
אחד מח״כי חרות הזכיר השבוע,
עם צירופו של מרדכי נמיר לממשלה׳
את הפסוק שפסק סיר ווינסטון צ׳ר*
צ׳יל בזמן שינויים דומים בממשלת הלייבור
בבריטניה :״שמעתי הרבה פעמים כי
העכברים בורחים מאנייה טובעת. זו הפעם
הראשונה שאני שומע על עכברים
העולים על אנייה טובעת מכוניתו
של ח״כ מיכאל חזני נגנבה השבוע בעצם
הלילה, זמן קצר לאחר צאת בעליה
מישיבת החוץ והבטחון של הכנסת, בעוד
כל המסמכים הסודיים הנוגעים לישיבה בתוכה.
לאחר שנמצאה המכונית כעבור שעה,
יחד עם כל הניירות, אמר חזני! ״אילו
גנבו את המכונית ביום׳ הייתי מבין. היו
בד, טלית ותפילין׳ ואולי רצה איזה יהודי
להתפלל ונאלץ להיזקק לגניבה. אבל מאחר
שנגנבה באמצע הלילה׳ אינני יכול להעלות
על דעתי מה רצה הגנב
ל-ישעיהו (״שייקה״) ירקוני היו
השבוע שוב עסקים עם המשטרה. שוטר,
שגילה כי אין ברשותו תעודת־ביטות׳ עצר
אותו והביאו לתחנת המשטרה. שייקה מיהר
לצלצל מן התחנה לידידו ושותפו עמוס
כך יגוריון, ממלא מקום המפקח הכללי
של המשטרה, שהורה טלפונית לשגר אח
שייקר, לביתו בלוויית שוטר׳ כדי לבדוק
אם התעודה נמצאת שם.

שי כדםשד חוני ם
דרך ערמומית מצאו קרייני רדיו קפריסין
להפגין את הזדהותם האילמת עם לוחמי־המחתרת:
הם החלו לשדר לעתים קרובות
את השיר כלניות׳ בביצוע שושנה דמארי,
ששימש כתקופת המאבק נגד הבריטים ב־

פופבת נ׳יין ואסל
הדרת

ארץ־ישראל כפזמון לעג לצנחנים הבריטיים
אדומי־הכיפות לאחר שנודע כי חביבו
של בי. ג׳י. אהוד אכריאל, שאינו
ידוע ככוח מבצע מעולה, ייעמד בראש
וועדה לתיכנון חגיגות העשור לייסוד המדינה
ב־ 1958׳ התלוצץ אחד העיתונאים:
״עכשיו יש כל החשש שהמדינה לא תגיע
בשלום לשנתה העשירית הדעה
ננה בלתי־מקובלת׳ כנראה, גם בין החזנים
העממית שחזנים הם טפשים מטופשים אי-
עצמם. כשהציעו לחזן דוד קוסכיצקי,
המבקר בישראל, להשתקע במדינה, תמך
בכך בהתלהבות החזן־המפא״יניק ליים
גלאנץ באמרו :״חכמינו קבעו כי אוויר
ארץ־ישראל מחכים׳ ומי עוד כחזנים זקוקים
לכך לאחר שיצחק בנאי,
אחד מתוך ארבעה אחים־שחקנים בני ירושלים׳
יופיע בתיאטרון זירה בהצגת ילד
השעשועים, של העולם המערבי, יופיע עתה
אחיו יעקב כנאי, לשעבר שחקן המטאטא׳
בקומדיה אשת הסנדלר הנפלאה,
אותה יביים איש הבימה יואל זילברג,
ערב נסיעתו להשתלמות בפאריס. יצא
אתו גם השלישי ברביעייה׳ יוסף בנאי,
שחקן הבימה בהווה וכוכב להקת הנח״ל
בעבר רכישה חושה נוספת של
תיאטרון זירה: שולמית קפלנסקי,
בתו של מנהל הטכניון המנוח שלמה
קפלנסקי, שחזרה מחמש שנות השתלמות
ומשחק, באנגליה מפיק סרטי־הענק
ססיל כ. דה״מיל, המתכנן סרט
על שלמה המלך ומלכת שבא׳ החליט
לפנות לעזרתו של יועץ מיוחד לענייני
בניין בית־המקדש. היועץ! ד״ר יגאל
ידין בין אלד, שתקפו בפומבי את
נאומו הסנסציוני של מזכיר המפלגה הקומוניסטית
בברית־המועצות ניקיטת
כרושצ׳וב נמצא גם הסופר היהודי־אמריקאי
הווארד פאסט, מחבר אחי
גיבורי התהילה וחתן פרם סטאלין לספרות,
טענתו: בנאום לא נכללה הבטחה מפורשת,
בי מעתה יושם קץ לשפיכות-הדמים ויכובדו
זכויות האדם.

ממצ רי םעד בו רמה
ישראלי צעיר, שעמד משך יומיים במרכז
החדשות העולמיות, ומאז כמעט שנשכח,

החזר

לזווז ה

אדן

חזר השבוע לטור החדשות האישיות.
גרץ, רב־חובל שגרם לסנסציה כאשר שלח
לפני שלוש שנים אולטימאטום לממשלת־ישראל
מלב ים, ושלא חזר מאז לארץ, הפך
אב לילדה במכסיקו־סיטי. שם הבת: אניס־אילה־גבריאלה
עד*׳כמד. יכולות מלים
לקבוע ביחסי עמים״ ,סיפר השבוע־ הפרשן
המדיני והביוגראף של.מ שה שרת, נחום
ווילנסקי, לשעבר נציג הסוכנות במצרים.
בשיחה עם מח״וד צדקי באשא המנוח,
ראש ממשלת מצרים, שגרם לפגי מלחמת
העצמאות לסנסציה עולמית בהצהרה
פרו־ציונית• ,אמר לו צדקי באשא :״מדוע
אתם קוראים ליישובים שלכם בשם מושבות
(בצרפתית, אנגלית וגרמנית: קולוניות)? לאוזן
הערבית מזכירה המלה את הקולוניא-
לזים השנוא עליה. מדוע לא תקראו להן
פשוט בשם כפרים או יישובים?״ נזכר ווילג־סקי:
למרות שהעביר הערה צודקת זו לידיעת
ראשי הסוכנות היהודית, הוסיפו אלה
להשתמש במושג, המשמש בעולם כולו ככינוי
לנקודת־יישוב של עם כובש
העתונאי יליד־סין וחבר־מפא״י׳ שמואל
רילכנט, סיפר השבוע כי באחת האסיפות,
כשקם ציר־ישראל־בורמה־לשעבר דויד
הכהן לנאום׳ שיגר לו פתקה באותיות
סיניות :״אני מקווה שזה יהיה נאום קצר״.
השיב לו הכהן פתקה באותיות בורמאיות:
״אני מקווה שהוא יהיה מעניין ״.אחר־כך
הודיע הכהן לרולבנט שהראה את פתקתו
לאורח מסין׳ ושהלה טען כי הסינית של
רולבנט לקוייה. השיב לו רולבנט :״זה
לא כלום. הראיתי את הפתקה שלך לאורח
מבורמה׳ והוא אמר :״סליחה׳ איני קורא
עברית המשורר דוד שמעוני
הסביר השבוע מדוע׳ לדעתו, חותם עורך
על עיתונו בראש העיתון ולא בסופו!
כשאדם כותב משהו ויודע מה כתב, הוא
חותם בסיום את חתימתו. העורך איננו
יודע מה יידפס בעיתון׳ וחותם על ק
למעלה, עוד בטרם התחיל לכתוב.

* בין השאר אסר; ״אם שבע טדינות ערב
תתקפנח מדינח קטנת אחת, אוי לכבוד
הערבי. ואם חנודינח חעסנח תנחיל נזפלח
לשבע סדינות ערב׳ אוי ואבוי לכבוד וד
ערבי,

לאורחים י החדשים במדורי :
אני מקבלת מכם מכתב, ממספרת ומפרסמת
אותו, ואת התשובה המתקבלת
מעבירה לכתובותיכם. לאחר מכן, אתם
מתכתבים ביניכם באופן חופשי כשברכו
תי מלוות אתכם.
— עוד ־ביטוי צברי שקיבלתי ואשר הכנסתי
למילוני — ״פול לי פהעינים״:
היעלם, התנדף.
בעצם, מדוע לא תשתתפו אתי באופן
פעיל יותר במדור? אם תתקלו בקרי־קטורה
משעשעת, בדיחה טובה הראויה
לדפ־ם — אני חוזרת: הראויה לדפוס
— שילחו אותן אלי. אשמח גם לקבל
הצעות על תוכן המדור.

תמונות כהמשפים
מה דעתכם על הרביעיה הזאת (/ 956

.אנו ארבע בנות נחמדות, המשתע-
ממ ת ברגע זה מאד,׳׳ וחם להן גם־כן,
בגיל המתוק 20־ 8,5נ, חיילות בחיל־הרוח,
מחליטות שיש להן מספיק זמן
— בשעות העבודה, בעיקר — להתכתב
עם בחורים. הגיל, הפרצוף והחשבון בבנק
— לא חשובים.
לאחת חשוב הגובה, לשניה — מספר
הנעליים, לשלישית צבע השיער ולרביעית
— ברצינות — ארץ מוצאו של
הכותב. היא מעוניינת ביוצא פולין, דובר
וכותב סולנית.
״כולנו מעונינות בחברים לעט, בעלי
חוש הומור, השכלה פחות או יותר.
אחת מאתנו היא צפונית, אחת ראשונית,
אחת תל־אביבית ורמת־גנית אנחנו
פחות או יותר נורמליות אם לא ניקח
בחשבון משקפיים פה ושם ורגל נקועה
לפעמים, מוכשרות מאד ויכולות לשלוח
למתכתבים עמנו גם תמונות בהמשכים
על נושאים אקטואליים ואבסטרקטיים
כאחד*.

־•* דרושה: בת לוויה
כותבת 975/957״אני עומדת לערוך
טיול לאירופה — אנגליה, צרפת, שווייץ
ואיטליה — בחודש אוגוסט השנה. ברצוני
למצוא בת לווייה שתסכים להצטרף
אלי. גילי הוא 28 שנים ועל המועמדת
להיות בגיל דומה — עד 35 שנה.׳׳
אולי תקחי אותי? אינני בדיוק בת
,28 אבל אני משתגעת אחרי גבינה
שווייצרית.

מדאה מעל לכרמל
מזמן חיכיתי למכתב כזה. פשוט, לבבי,
לא מבריק מדי, אך קריא מאד.
:)976/958
כדי לעניין את אחת הקוראות או
כמה מהן, איני יודע מה לציין קודם.
ראשית אכתוב את מה ש אינני ...אינני
סטודנט, ואף בעל רכב אינני. לא רקדתי
מימי אפילו הורה למרות שאני 25 שנד,
בארץ ומימי לא הייתי בחוץ־לארץ. אם
אני עוזב את דירתי אחת לחודש בערב,
הרי סימן הוא שמתקיים קונצרט בחיפה,
או שאחד התיאטרונים מציג הצגה סובה.
ממקום מגורי, המשקיף למטה על ה עיר
חיפה, איני יוצא, ואני מעסיק את
עצמי בהאזנה למוסיקה שאותה אני בורר
מבץ תקליטי, בקריאה בספרים שאותם
אני מוציא מספרית, ובהאזנה
עקשנית ומתמדת לתחנות העבריות ה־
.מופיעות על לוח המקלט שלי, מתוך
תקווה שהתוכניות תשתפרנה לפני שאזקין

בחורה ( )971/919 המשועממת עד מוות
ויש ברצונה לצאת לדוג, אפילו במים
עמוקים, בחברת גבר. מכאן תביני מדוע
כתבתי את מכתבי זה. בתור מזכיר האגודה,
אני מתכבד להזמין את (/ 919־
)971 ועוד כאלה הכותבים לך ומשועממים
ומחפש-ם לעשות משהו בחי־ם —
שיצטרפו לשורותינו וייהנו מהמראות
והדייג התת־מיימי בחברת בחורים כהלכה.
לאגודתנו
יכולים להצטרף נערים ונערות
מגיל 16 ומעלה, היכולים להוכיח
את כושר בריאותם. אנו עוזרים לחברינו
לרכוש ציוד בהנחה וכמו־כן מדריכים
אותם. אזור פעולותינו — כל חופי
הארץ.׳*
החתום: יעקב אבים, רח׳ יחזקאל , 16
תל־אביב, האגודה לספורט תת־מימי.

מבלטימור קביו נא אמרת
גם מכתב זה מדבר בעד עצמו. הוא
נשלח אלי מבלטימור, ארצות־הברית
(:)976/959
״משרד שגרירות ישראל בוואשינגטון
היפנה אותי אלייך כדי שתקשריני עם
חבר לעם בישראל. אני מעוניינת בהתכתבות
עם צעיר יהודי בגיל 26־,23
היודע לכתוב אנגלית. הנני נערה יהודיה
אמריקאית בת .19׳׳
זוהי הזדמנות מצויינת לצחצח את האנגלית
שלמדתם בביודהספר. למה אתם
מחכים?

הסטודנטים הללו
( )976/960 הוא, אחרי הכל, רק סטודנט•
אי אפשר, לכן, לבוא אליו בדרישה
שמכתבו יהיה מסעיר במיוחד בשלוש
יחצי שורות הוא כותב לי שהוא בן ,21
•רוצה להתכתב עם נערה בת גילו או
אפילו קצת יותר צעירה. עליה להיות,
כמובן, נאה, ובעלת דעות מקוריות. תל-
אביבית, או ירושלמית, לא חשוב, ובלבד
שלא תאהב את חיי העיר.
מה שאני לא קולטת הוא: מדוע לא
ביקש להתכתב ישר עם כפרית?

תיאטרון
ה מ טו סהשש׳
סילונים (מאת ג׳יל ר 1א, בינוו• שרגא
פרידמן׳ תפאורה שמואל בק, תירגם יעקב
מלבין) הוא מחזה של דור האטום. גיבוריו
שווי״המעמד הם טייסים של בשר ודם ומכונות
הפלדה הצרחניות שלהם.
המחבר׳ קולונל תעופה צרפתי, שירת במלחמת
העולם השניה בחיל האוויר הצרפתי
החופשי. לאחר המלחמה׳ עבר למיניסטריון
התעופה בפאריס׳ ראה מקרוב את חבלי הלידה
של מטוסי הסילון הצרפתיים׳ הטובים
בעולם. סילונים הוא פרי עבודה זו.
בהבימה׳ השבוע׳ הידהד משק כנפי המחזה
בריאליזם רב. כדי לשוות אווירה אמיתית
למתרחש על הבמה׳ לקח במאי פרידמן את
שחקניו אל בסיס חיל האוויר הישראלי. שם
טסו׳ חיו והתיידדו סילונאי הביסה עם סי-
לונאי צה״ל. רעשם המחריד של מטוסים
מנמיכי סוס הוקלט במיוחד׳ כדי לשמש
רקע למישחק.
המפקד מסרב. המדובר הוא במטוס
סילון חדיש׳ הנמצא עדיין בשלב הניסויים.
ארבעה מטוסים כבר התרסקו׳ ארבעה טייסים
נהרגו. כאשר מתרסק המטוס החמישי, מאבד
מפקד הטייסת (נחום בוכמן) את קרירות־רוחו
הקרבית. הוא מסרב לשלח טייסים נו ספים
למות. מפקד הבסיס (שמואל רודנסקי)
מצטרף אליו.
פורץ ויכוח עם שר האוויריה (חיים אמיתי)
והממציא (ישראל בקר) ,המואשם במות
הטייסים. לבסוף ממריא מפקד הטייסת עצי

הפרסקו. אך באמנות הציור על־גבי זכוכית,
לא קמה דמות בעלת שיעור קומה כזו.
בימי הביניים׳ היו הציירים מחברים את
קטעי הזכוכית המצויירת בעופרת מותכת,
מקבלים תוצאות. של מוזאיקות שקופות.
כיום׳ עובד כל צייר זכוכית לפי שיטות
משלו.
קלייר, שלמדה אמנות זו בשוויץ׳ כנערה
פליטה מהונגריה׳ מציירת על הזכוכית בצבעי
שמן מיוחדים. את הצבע היא שורפת
אל תוך הזכוכית׳ באמצעות תנור היתוך
שנבנה לפי הוראותיה.
זגוגיות הציורים של קלייר׳ אשתו של
קרנן (מנגן נ^קרן) התזמורת הפילהרמונית
פאול באום, הדרו לאופנה׳ מקשטות עתה
ווילות רבות בישראל. את העבודה ביצעה
אך ורק לפי הזמנה.
כי קלייר, ששאלה מאמני ד,רנסנס את
צורות אמונתם, לא ראתה כל פגם בשאילת
שיטותיהם הכספיות .״זה אינו מפריע בכלל
לחופש היצירה ״,קבעה .״גם הציירים הגדולים
של אז עבדו לפי הזמנות ובכל זאת
השאירו אחריהם יצירות מופת״.

אורחים
א שה עד הרא ש
כמעט כל גבר מבטיח לארוחתו לשאת אותה
על ידיו אחרי הנישואין. אחד המעטים
שקיים הבטחה זו׳ כמעט מדי יום ביומו,
הוא ברונו שוק 30 מזה תשע שנים הוא
נושא את אשתו קסאניה ()29׳ בעלת 53
הקילוגרמים׳ על ידיו, פעמיים בערב. כי
השניים הם זוג האקרובאטים ד׳שוייציים ״לס

״ הוא לא אוהב את זה
( )976/961 היתבדיחה
על חשאוהב
את זה.
על כל רעיון

החייל הצעיר בן ה־19
רה בי שלא אוסיף שום
בונו משום שהוא לא
נבהלתי נורא׳ וויתרתי
לעשות כך.
ובכן, אותו בן־חייל, רוצה להתודע אל
נערה בגיל 18,5־ , 17 תל־אביבית, גבוהה,
שחרחורת, אוהבת טיולים והרפתקות,
קולנוע ומוסיקה קלאסית וקלה. ככל
כנות מינה לא יזיק אם תדע לפטפט
קצת אך עליה גם להיטיב להאזין, לדעת
לצחוק, ויחד עם זאת להיות רצינית.
כעל הדבר הוא, כאשר אמרתי, חייל
קרבי, עליז תמיד, גבוה ומעט שוויצר.
את זאת אמר בעצמו. אני לא העזתי.

חרוזים נבוכים
) 976/962 רוצה להתכתב דווקא בחרוזים•
הוא בן 21׳ מספר הוא לי, יליד
רומניה, עובד בניסויים חקלאיים בירקות
(כעת אני מבינה מדוע הם יקרים כל כך.
צריך לשלם לו משכורתי הוא מבקש מ-
מני לציין שהאופי קודם ליופי. ציינתי.
הנערה התל־אביבית שתרצה להתחרז
אתו תוכל לקבל דוגמה מן השורות
ששלח כמחמאה לי. כמו חרוזים אמיתיים
הם נבובים במקצת, אבל העיקר
הכוונה, אמרה השחקנית לבישוף.
על כן דרכך היא נכונה
על אף שהיא סטירית
ועל כך את ברכותי קבלי נא
הפעם באופן לירית.

ממעמקים למכתב זה אינני מעניקה מספר. את
מסיבה לכך תבינו אחרי שתקראו אותו.
.זו לי הפעם הראשונה שאני כותב
למדויך מכתב. איני רוצה להתכתב עם
נערה או נערות. יש לי שתיים בבית
שאתן_ יחד שורד האושר עד אין קץ,
וחן: אשתי ובתי הקטנה•
״הענין הוא בזה: קראתי במדורך על

אמנות

אורה. נכון, את תהיי כבולה בכבלים
נראים וסמויים כל ימי חייו. תלכי עם
אות קיץ של אשד׳ נשואה. אך מה
איכפת לך? הכבלים הם מזהב.

ציורי זכוכית סילארדי ,״עופות טורפים״ ו״עירום״
גם הקודמים עשו כן
מו במטוס הששי׳ מגלה את סיבת הקלקולים
הקטלניים.
סילונים׳ שלא ירד מבימות אירופה מאז
חובר לפני שש שנים׳ והנמצא עתה בשלבי
ההכנה האחרונים להופעה במוסקבה׳ אינו
רק מחזה מתח. הוא שם את הדגש על ערכו
של האדם גם בדור התנועה העל־קולית.

ציור
ע ל חלון ועל קי ד
קלייר סילארד׳ אינה מחפשת כל תוכן
מיוחד בציוריה. מטרתה היא רק לדובב את
העין והלב! לשם כך׳ בחרה בציור המופשט.
כי, לדבריה, זהו הסגנון הדיקורטיבי
ביוחר.
אולם אין בכך שום תופעה יוצאת־דופן.
ציורי״המים שלה׳ שהוצגו בתחילת השבוע
בגלרית צ׳מרינסקי בתל־אביב׳ היו אמנם
נחמדים׳ אך לא חרגו במאומה מן הרגיל.
תמונות כאלו מקשטות כמעט כל תערוכה
רגילה בארץ.
הדבר הבלתי־רגיל בתערוכתה של קלייר
החיננית׳ בת ד,־ 35׳ היו ציורי הזכוכית וה־פרסקות
שלה.
שיטות העבר. שתי צורות אלו של
אמנות התפתחו לשיאן באיטליה של ימי
הרנסנס. בפרסקות, ציורי הקיר, חשובה במיוחד
זריזותו של הצייר. הנושאים מצויירים
בתוך הטיח הרטוב של הקיר, בצבעים כמעט
מימיים. הטיח מתייבש תוך שלוש עד
שש שעות׳ אינו קולט לאחר מכן את הצבע.
הצייר המקסיקאי הגדול׳ דייגו ריברה,
חידש בעשרים השנים האחרונות את אמנות

אילניס״ ,שהופיע בתריסר ארצות׳ ולאחרונה
גם במועדוני-לילה ישראליים.
הקהל הישראלי, שאינו רגיל לאמנות-
וואריאטה׳ מתקשה להבין גם את הרמה
האמנוחית של הזוג שוק׳ המסוגל להכות
רבים ממתחריו האירופיים שוק על ירך.
ברונו מרים את אשתו ביד אחת, נושא
אותה על כתפיו וראשו, מבצע עמה תרגילים
מסובכים, כשהשניים מחופשים לפעמים כ־אנשי־מערות
קדומים, לפעמים כנער ונערוד
זוהר מודרניים. קסאניה המובילה עמה מ־כונת־תפירה
בכל מסעותיהם, מכינה את כל
התלבושות בעצמה•
טובים השניים קסאניה השחרחורת
והתמירה הופיעה מאז גיל ארבע עם הוריה,
להטוטני אופניים, הכירה את ברונו כש הופיעו
שניהם במספרים שונים של תכנית
אחת בעיר מולדתם, ציריך. ברונו, שפיתח
את שריריו עוד כשהיה שולית נפח, עורר
בלבה את הרעיון כי טובים שני האקרובסים
מן האחד. מאז לא נפרד הזוג מן הבמה,
פרט בתקופות אלה כשעבד ברונו כפקיד,
כדי למנוע, כפי שמחייכת קסאניד״ ״הסתבכויות
משפחתיות׳׳.
הרעיון להופיע בישראל (כעת במלון ח-
נשיא) עלה בלב הזוג כשהופיע בקפריסין.
שמע הד ההתפוצצות של פצצה קרובה. ה קהל
הישראלי׳ גילו, הוא קר במקצת, אמו
יודע מתי מותר׳ דרוש וצריך למחוא כף.
תשואות אלה חשובות מאד. טוען ברונו!
״כשהרבה אנשים מוחאים כף, המאמץ הגר
פני שלנו הרבה יותר קל.״
.הקהל שלכם משוחח בזמן ההופעה, גורם
לכך שאנו מתקשים להתרכז כביצוע
הקטעים שאגו מופיעים בהם.־׳
הע-גוז ר י

החי
אורי הדליק את האור במתבן. בין חבילות
הקש ראה זוג. הוא הרהר: מה לעשות?...

אצבע אלוהים
ךתל ־ אכיב, לאחר שקיבל סכום גדול
4של מזומנים מתעשיין ממורמר׳ הזדרז
הקופאי הראשי של משרד מס־ההכנסה לנעול
את קופת הברזל׳ מעך בחפוונו את אגודלו
בדלת הכבדה.

שכר טרחה
ף* עין אילה׳ נחלצה המשטרה לכיבוי
4דליקה שהתלקחה בשדהו של אחד האיכרים׳
עצרה אותו לאחר מכן באשמת זריקת
בדל הסיגריה שהצית את הדליקה.

ממלט פוליטי
ך • ירושלים׳ ניצל פר שנועד לשחיטה
1את הפסקת הצהרים של עובדי בית־המטבחיים
שיצאו לאכול׳ ברח אל מעבר
לגבול.

סולם מוסיקלי
ף* משמר הנגב, הוצע להחליף את
!4שמה של הפרה ״הדסה״ ל״פסנתר״
לאחר שהצליחה להניב יותר חלב מאלופת־הרפת
הקודמת של המשק׳ הפרה ״הארמו־גיקה״.

טעות
לעולם חוזרת
ך! חיפה׳ לאחר שקיבלה גט מבעלה׳ ש־
^ טען כי היא ״הטעות הגדולה ביותר
שעשיתי בחיי׳״ הופיעה שרה ברגר בבית
בעלה׳ ביקשה להשלים עמו ולחזור לביתו.

לריח שמ;יך טובים
ך* תל־אביב׳ התלוננה דורה שוורץ ב־
1בית־המשפט נגד יצרני שמן למשתזפים׳
הסבירה כי השמן׳ בו משחד, את גופה על
שפת־הים׳ העלה ריח של בשר צלוי׳ גירה
כלב לנגוס בירכה.

כשן ועין
יפו׳ חטף אלברט אלחדף אחרי קטטה
1את שיניו התותבות של שכנו דויד מאוזר׳
הודיע כי לא יחזירן אליו ״עד שהעין
שלי תבריא מהמכה שנתת לה״.

מנה אחרונה
ף י ירושלים׳ הודיע בעל מסעדה גדולה
4כי יעדיף לשלם מכיסו את תוספת תו־המגן
לעיריה׳ ובלבד שלא יקלקל את תיאבון
לקוחותיו על־ידי הוספת המם לחשבון ה ארוחה.

מדיניות
כלכלית חדשה
ף* שפיר׳ הודו שתי נשים כי אספו 10
>2ל״י׳ שלוש תרנגולות ו־ 75 ביצים מ תושביו
הרחמניים של המושב, בעזרת סיפור־בדים
על אלמנה דמיונית׳ מכיוון שלא היה
להן הכסף. הדרוש ״לקנות את המיצרכים
הללו בדרכים אחרות״.

המושך כהוטים
*1חדרה, עצר שומר־תנועה אוטובוס
4י מלא חברי אנד׳ רשם לנהגו דו״ח על
נהיגה במהירות מופרזת׳ גילה לאחר מכן
כי אחד הנוסעים התנקם בו׳ הוציא את חוס
הניצת מאופנועו.

גלגל חוזר

ף! תל־אכיב, הסביר אברהם שמואלי
*4מדוע התפרץ לדירה וגנב מכוס של 80
ל״י .׳•הייתי צריך את הכסף בשביל לשכור
עורך דין שיגן עלי במשפט שהגישה נגדי

מהיר לסיטונאי
^ ת ל ״ אביב, נידון תושב מעברה למע־
4ייי צר שלושה חודשים על הכאת אשתו,
החליט כי המחיר אינו כה נורא, יצא מאולם
המשפט, הכה את אשתו בשנית במס דרון׳
הואשם מיד מחדש באותה עבירה.
העולם הזה 976

מאז סיום התחרות העולמית של הסיפור הקצר, אשר חלקה הישראלי, כחסות
,,העולם הזה״ ,הנחיל לארץ שני פרסים בינלאומיים, חלה הפסקה מסויימת בפרסום
ספרות מקורית בעתון זה.
השבוע מחדש ״העולם ־־הזה״ את מדור הסיפורים שלו, שיכלול סיפורים קצרים
מובחרים, המתארים את הווי הארץ ואת סגנון חייה.
הסיפור הראשון הוא פרי״עטו של ראובן קריץ ,)28( ,נשוי ואב לילד, הבד משק
מזרע ומורה במוסד החינוכי המקומי; חבר משק מזה 18 שנה.

כבר בראשית עבודתה של המשמרת השניה התברר, כי המתבן
האחד עוד מעט ויתמלא עד אפס מקום. אך אורי, שחזה מראש
אפשרות כזאת, החליט לכון את המכונה הבאה למתבן הקטן
של הדיר, שגם בו הותקנה תאורה. בשעה עשר שוב עבר אורי
בשלושת המתבנים, כדי לבדוק אם הגיעו כל הפורקים לעבודה.
במתבן השלישי, שכמעט והיה מלא, עבד צות בתורים מן
הקבוצה הבוגרת ב״מוסד״ .הנערים פשטו את חולצותיהם, ועבדו
מקצתם בגופיות, מקצתם עירומים למחצה. אורי כיוץ את שפתיו
בבוז. רק טירונים עובדים כך.
״הברה, מה אתם עושים, מה?״ שאל אותם לאחר שנגש
אליהם .״מה אתם, חלוצים בהכשרה, עולים חדשים שרוצים
להשתזף, או מה? הרי תקבלו שריטות והקש יכנס לכם עד

לא סיים את המשפט והבחורים געו בצחוק. היו בני 17ד, 18
שזופים מן הרחיצה הרבה שהתרחצו בבריכת השהיה במשך כל
הקיץ, שריריים ודקים, ואורי ראה כי הם עובדים באותה
התלהבות תמימה של נוער, שהיטיב לחזות מבשרו עוד לפני
ארבע או המש שנים, התלהבות המעבידה עד כלות הכוחות,
ומעניקה ספוק יתר ככל שגוברת העיפות, ככל שרצוץ הגוף.
אורי, למרות שלא היה בוגר מהם אלא בארבע שנים לכל
היותר, נראה מוצק ורחב מהם בהרבה. וכאילו הפגין במזיד
כבדות בתנועה ובדבור.
״חברה, אני מבקש מכם. פחות התלהבות ויותר שכל. ככה
התם תתעיפו: קודם אתם זורקים את החבילות מעל המכונית
למטה, ואחרי זה אתם סוחבים אותם שוב למעלה. הי, מוישה
;זה היה הנהג) תדליק את חמכונה וגש יותר קרוב. ואתם תעיפו
זית החבילות ישר לפנד, ההיא, ולא למטה. אתה, עזרא, תעמוד
כאן, ואתה הראה לכל אהד את מקומו, ונוכח לדעת כי
הס רק ארבעה, ואחד חסר.
״מה זה, חברה, ואיפה גרשון?״

כשבאה מכונית נוספת, היד, ברור כי שוב אין די מקום, ואורי
אמר לבחורים לעלות על המכונית העמוסה ולנסוע עמה אל
המתבן הקטן של הדיר.

״חכה רגע, מוישה,״ קרא לנהג ,״אני ארוץ קדימה ואדליק את 1

האור, שתראה איך לגשת.״
המכונית נסעה ונעצרה במרחק חמישים צעדים מן המתבן.
הדיר היד, אפל ודמום, וכאשר קרב אורי בריצה נבהלו הכבשים
והצטופפו בפנת החצר. אורי נגש עד פתה המתבן ולחץ על
מפסיק הזרם שהתקין שם• אור מסנוור של שני זרקורים חזקים
הציף את המתבן ואת הדרך שלפניו.
בתוך המתבן זע משהו. אורי הביט, וראה זוג — גרשון, אותו
נער שלא הגיע לעבודה, היה שם על הקש עם איזו נערה בהירת
שער, חיננית, שלא הכירה. אורי ראה את תנועת הבהלה שלהם
ואת ארשת המבוכה והבושה על פניהם. במשך מאית השניה
נלחמו בו שתי מחשבות. האחת — להסתכל ולראות ככל האפשר
יותר (עוד בהיותו בן 12 היה אורי, בלוית כמה מחבריו, מתגנב
למתבנים שונים עם פנס כים חשמלי, ומאיר אותם לפתע, מתוך
תקוה לתפוס שם פעם זוג ולראות ״מה הם עושים״ ,והנה —
בהיסח הדעת נתגשם חלום הילדותי והאחרת — רגש חם של
השתתפות, שדאג: מה לעשות בשביל לא לבישם עוד יותר? עוד
בטרם הספיק לשקול את מעשיו, וכבר כיבה את האור ואמר
בקול רם:
״זהו, מוישה, כאן המתבן. אנחנו נלך עכשיו לשתות משהו,
ובעוד חמש דקות נחזור לפרוק.״
משה הנהג והיושבים במכונית לא יכלו, כמובן, לראות את
אשר ראה או לשמוע את אשר אמר. אורי חזר אליהם בריצה,
ואמר 3י יעשו הפסקה של עשר דקות, עד שיברר סופית אם
לפרוק כאן ובינתיים הוא מציע להם לבוא אתו למתבן השני
ולהתכבד שם בשני בקבוקי מיץ תפוזים.

רגע היתד, שתיקה. אחרי כן ענה פלוני בקול משוך:

משה אמנם רטן, כי אין מה לברר, כי זה המקום היחידי הבא
בחשבון, וכי ״סתם מבזבזים זמן״ והוא עיף, ורוצה להכניס את
המכונית למתבן וללכת לישון, אבל ״בקבוקי המיץ״ שכנעוהו
לבסוף, וכולם הלכו.

שתיקה. ושוב אותו קול משוך :

כשחזרו כעבור עשר דקות, היה המתבן ריק. המשיכו בפריקה,
מבלי שאיש ידע דבר, ובודאי גם הזוג עצמו חשב, כי איש לא
ראה אותם.

״אני יודע בטח מתמזמז
״מת זאת אומרת?״
״אני יודע

באד. איזו חברה שלו לבקר אותו.׳

,,חברה, זה לא יתכן. ככה כתם הסתלק לו מן העבודה? הוא
לא ידע שיהיה גיוס הערב? הוא לא היה יכול לסדר שיחליפו
אותו?״
כאן התעוררו כולם, וטענו בערנות, שדוקא כן
שיהליפוהו ,״אבל אנחנו אמרנו לו שנסתדר בעצמנו.״

ביקש

״מה עוד אני רוצה?״ שאל אורי מהורהר, בפזור נפש, וחור
שנית על השאגה ,״מה עוד אני רוצה? אני יודע

״אתם לא תספיקו ככה״ ,אמר בריטון׳ ״אני אחליף אותו,״

והצטרף אליהם והחל לפרוק ולערוך את החבילות.

ולפתע הרגיע את עצמו עיף ומבוגר והביט בקנאה בבחורים
בני השמינה עשרה, שישבו מולו וצחקו.

עשרה הגיעו
הגיוס הצליח מעל למשוער. בשעה אהת
המכוניות האחרונות מן השדה, ובחצות שבתה גם עבודת
הפריקה• כל הבילות הקש איכסנו כמתבנים לפי התכנית.
הפורקים — עיפים, מיוזעים, שרוטי ידים, כשהקש משתרבב
משערותיהם, מגרביהם וחולצותיהם — התאספו בחדר האוכל.
כולם אכלו בכל פה, התבדחו והיו ב״מצב רוח מרומם.״ רק
אורי היה שקט ורציני, ולנגד עיניו עמדה בלי הרף התמונה
שראה.

אורי השים עצמו כועס, אך בפנימיותו הש רגש של אהדה
״ מהולה ביטול ומעט בוז שבהיבה. כמעט רצה לומר להם :״אתם
,לוקחים על עצמכם עבודה של חמישה, ואתם רק ארבעה, ובסוף
9לא תספיקו.״ אפל אחרי כן אמר לעצמו :״ואם אגיד להם —
יעזור? האם יש טעם לדרוש מגיל כזה שכל במקום התלהבות?״
4ולמרות שהיה בוגר מהם רק בארבע שנים הש עצמו גדול ורב
ר׳ נסמן מהם, ולא היה מסכים להתחלף אתם בכל מחיר.

״ני, יא פלאח, הצלחנו! מה עוד אהה רוצה עכשיו?״ אמר לו
עוזי יטפח לו על כתפו.

—89— 99

מריהו ( )4;2התבונן בעיון במשה, שניסה להניע
טרקטור ללא הצלחה. לבסוף הניף שמריהו את
ידו בתנועת ביטול ואמר:
״עזוב את הטרקטור. אתה לא רואה שאין לו שכל?״
קיבוץ כיסופים
* הודה ( )3;6ראה כיצד שחטו בלול תרנגולת ומסרו
אותה לדודו, שעמד לנסוע לתל־אביב.
שאל יהודה :״מה זה׳ הוא לוקח אותה לתל־אביב
לתיקון?״
קיבוץ שסיים

יתן ( )5:7דיבר במלים גסות. גערתי בו׳ והוא
ענה ברוגז :״מה איכפת לך? זה הפה שלך?״
אביו הרברט אמנון ריטר
גבעת אתא ב׳ ,כפר אתא

* * מום ( )4ראה שאמו לובשת חולצת צמר.
״אמא, למה לך עוד החזה?״ שאל .״הרי אין לך
כבר תינוק ואינך צריכה את החלב״.
״אבל ראית כבר אשה בלי חזה?״ שאלה אמא.
עמום הידהר בעניין ברצינות, ולבסוף אמר :״אהה,
זה קישוט לאשר, י אז טוב, שיהיה כבר״.
דודתו לייקר, מלצ׳ז
מרדכי , 15 יד אליתו

ביום ערפל קם אפרים (;10צ) ממיטתו.
התבונן בחלון ואמר :״אש כחוץ!״
המטפלת שטרם יכלה להסביר לו מהו
ערפל׳ הסבירה לו כי אץ שריפה׳ אלא
משהו שירד מהשמיים.
״אוי״ ,ענה הפעוט בבהלה ,״ומעכשיו לא
יהיו יותר שמיים לאוירונים?״
אמו שרר, הלפרין
קבוצת שילר, רחובות1
המטפלת :״מתי הם עושים כך?״
עדה :״כשהם אוהבים את האמהות!״
קיבוץ גבת

^ ריק ( )7:6כתב לאמו ביום האם בין השאת, ו בנ ד
רט שאת האשד, הכי יפר. שראיתי בעולת״
אביו ,״בעל העולם״ ,ד״ר ו. ג.
תל־אב־ב

״איך התלבושת שלי?״-

זהבה רבינוביץ׳ ()3
הושע ,21 שכונת גאולה, ירושלים
ך* ביתנו יש ספר העתקים של יצירות האמנים ד,ק-
1לאסיים המפורסמים. דודי ( )2:9מתעניין מאד בספר,
ואבא נוהג להסביר לו מי הם הציירים שיצרו
את התמונות.
פעם התגלגלה בבית חוברת ועליה ציור דיוקנו של
סיציאן. שאל דודי כרגיל :״אמא, מי הדוד הזה?״
לאחר שהסברתי לו, קפץ דודי בשמחה :״אה, זה
זהו שמצייר את הבחורות הערומות!״
אמו אסתר ליבנה
המרגוע , 9רנות־גן

יתן בן החמש השתולל בבית. כעסתי ואמרתי לו:
\ £״איתן! אתה שובב ממדרגה רא שנה!״
התחצף איתן וענה :״ואת — מכל המדרגות!״
אמו מרים גינצברג
צידקיוזו , 3הר־הכרמל, חיפה

ך* שהייתי לא מזמן בעבודת ביצורים בקיבוץ,
^ התידדתי שם עם משפחה אחת, ובפרט עם
630
!•׳יינן הבת עינת 1:6יום אחד לקחתי תמונה של חמור
1ץ ואמרתי לה :״עינת׳ תני נשיקה לחפור!״
כהרף עין קיבלתי ממגר, נשיקה.
ידידה. מרדכי ווינריב
!יש|ך
יצחק שדה , 9גבעתיים

*** ואלים את אבנר 5:3״פד, תעשה כשתהיה

\1/גדול?״
״אהיה נהג של אוטו־משא״.
״ומה תו ב ל באוטו שלך?״
״אקח בכל בוקר את החברים שלי לגן״.
אפו הניד, בן־משה
רסבם , 23 גבעתיים

י* די ( )4:3הלך אמו להירשם לגן־הילדים. בבואם
^ למזכירות ציפתה להם אכזבה. המזכירה אמרה כי
,׳׳ ההרשמה נסגרה ואין מקום פנוי בגן.
״אז שכל הילדים יזוזו קצת,״ אסר גדי׳ ״וימיה
.לי מקום״.
אחותו חיה רסל

מבון פפל, חדרה

** איר ( )3:6רב עם אחיו בן השמונה. כשהתרגז
* ) האח הגדול׳ צעק על מאיר :״אתה נחש קטן!״
פרץ מאיר בבכי ואמר :״לא נכון׳ אני לא נחש קטן.
אני דווקא נחש גדול!״
אפו בלה אורדננץ
פזרחי א׳ , 15 תל־אביב

ימלה ( )5שמע את אביו אומר פעם :״ברוך
? 16 השם!״
התעניין שימלה :״למה הוא אשמי*
דודתו ניצר, בלובסקי
ירושלים

ץאבי ( )3:6בא הביתה כשהוא צולע על רגלו הי(
מנית .״הרגל כואבת לי,״ אמר ,״אני חושב שיש
לי שם פנצ׳ר״. דודתו דרך ההגנה , 53 גבעת שמשון, תל־אביב

״משעשעת מאד!״חיים לביא () 1
תל־אביב
ב א של נירה ( )4מספר לה כי סבא וסבתא שלו
עומדים להגיע מחוץ־לארץ.
״ומאץ באו סבא וסבתא של רותי?״ שאלד, ניתק
״מחוץ־לארץ״.
״והדוד של אורי?״
״מחוץ־לארץ״.
״אז מד״״ שאלה נירה בדאגה ,״חוץ־לארץ יישאר

קיבוץ רגבים

ילנה ( )4מצאה כדור של נפטלין. הביאה אותו
אל אמה ואמרה :״אמא׳ הריחי! יש לזה ריח של
מעיל״.
קיבוץ קדמה

* * ד ה העבירה את ידה בחיבוק מאחורי גבה של
? ג המטפלת, ואמרה :״ככה עושים האבאים״.

ך הושע 5שמע בראדיו תוכנית על מצדה, בד,
סופר כי הרומאים נצחו בקרב.
״אד״״ התפלא יהושע ,״ולנו ספרו תמיד שהיהודים
ניצחו!״
קיבוץ אפק

ההורים ששלחו תמונות למדור זה וטרם
קיבלון בחזרה -מתבקשים להזדיין בסבלנות•
כל התמונות שמורות כמערכת ותודו־זרנה
לבעליהן כשלימותן.
בעלי חמשת השמות הראשונים המתפרסטים
במדור זה זוכים בחבילות שי של התכשירים
המפורסמים לתינוק ״בבה שופמן״ פודרה, סבון,
תחליב — המוסיפים ח! ובריאות לתינוק. נוסח
על כר יקבלו ילדים משחת שיניים מיוחדת ״בבה
שופטן״ עם טעם תפוחי־זהב. ערכה של כל חבילת
שי (לפי המהירים לצרכו) יהיה שש ל״י.
החבילות יישלחו ישר לביתו של הזוכה.
את החומר יש לשלוח למערכת העולם הזה,
ת. ד .136 .תל־אביב ולסמן על המעטפה ״צברינו
חמודים ועוקצנים״ .כ! יש לצייז את שטו המלא
של הילד תאריר לידתו, את שם השולח, את
יחסו לילד (אם, אב, אח, מורה, נננת וכו׳) ואת
כתובתו המלאה. המערכת תבחר בתמונות הטובות
ותחזיר לשולחים את כל הצלוטים, אם פורסמו
או לאו.