גליון 980 מתאריך 28 ביולי 1956

המסתורין

כיוג ד

קבר

ד יו ס ף

מיליון

ה עו ב ס הו ה

העורך הראשי:
אורי אבנרי
ראש המערכת:
שלום נוזן
עורכי־משנה:
דוב איתן, אורי סלע
עורך כיתוב:
עורך תבנית:
סילבי עשת
אוזרוז צור
הכתב הראשי:
שרנא חר־ניל

רחוב גליקסון ,8תל־אביב, טלפון ,26785
ת. ד . 136 .מען לסברקיס :״עולמפרס.-
המוציא לאור: העולם הזה בע׳־מ.
דפוס משה שהם בע״מ, ת״א, מל.62239 .
המערכת איננה אחראית עבור תוכו המודעות,
כולל מודעות המתסרסמות תחת
הכותרת. רו־ח לצרכן,־ ״דו״וז לנוסע־וכו׳
המוכנות ונערכות על־ירי המערכת.

צלם המערכת:
אריזז עוז

חברי המערכת:
ישראל ביבר, ניצח נבי, איתן נבירול,
לילי נלילי, רויר הורוביץ, רותי ורד, רוני
זוהר, אברהם הרמוז, אוסער מאובר, משה
לשם, אביבה סטן, עמום עינן, שלמהערו.
אלי תבור.
הצייר הראשי: עורך דפוס: מנהל מעבדה:
נתז רוז
שמואל ברתור אריה אריאל

העתון הנקרא ביותר במדינה

עזריאל קרליבך המנוח לא היה אחד החובבים
של העולם הזה. אולם היה לו שיפונו
עתונאי חותך. כשעבר אהרון דולב,
לשעבר כתב העולם הזה> למערכת מעריב,
אמר קרליבך בדו״ח השנתי שלו על פעולות
המערכת, שהוא מקווה כי דולב ״יתקדם גם
ב ע תי ד ...מבלי לאבד את היתרונות הרבים
שבסגנון אכסניתו הקודמת בוזעולם
הזה׳.
נזכרתי בפסוק זה בשבוע שעבר, כשזכה
דולב. צבר תל־אביבי, בסקופ בינלאומי:
היה זה הוא ששאל את ניקוליי בולגאנין במוסקבה
על יחסו לישראל. בולגאנין נתן
לו רמז בעל חשיבות עולמית: שהוא מוכן
.לבקר בישראל אם יוזמן, וגם להושיט עזרה
טכנית. מובן שמעריב. הבליט את
השיחה בהדגשה.
למחרת היום נטלתי לידי את כל עתוני
הבוקר׳,כדי לראות כיצד הם מוסרים ידיעה
זו. מי שאינו מכיר את עתונאי ישראל׳ יכול
היה להיות מופתע: אף לא עתון אחד הז כיר
את שמו של דולב. כולם הודיעו רק
בי בולגאנין דיבר עם ״עתונאי ישראלי.״
הארץ אפילו הכתיר את הידיעה כולה בשמותיהם
של רויטרס, יונימד פרס וסוכנות
הידיעות הצרפתית, כאילו היתר. זאת ידיעה
שאין לה שום קשר עם עתונאי ישראלי.
צרות־עין אופיינית זו היא אחת הקללות
הממאירות ביותר של העתונות הישראלית.
קנאת עתונים אינה מרבה חוכמה, אלא רק
חוסר כבוד עצמי.

אנו׳ בעתון זה, התרגלנו מזמן להתיחס

לתופעה זו בזלזול פילוסופי. כקורא וותיק
אתה שמת בוודאי לב לכך שאנו מקפידים
בכל מקרה לציין את שמותיהם של העתו־נאים
והעתונים שאנו מצטטים אותם, אפילו
כשהמדובר בעתונים המעתיקים בכל יום
רביעי את מיטב ידיעותינו (בעיקר ממדור
תצפית) מבלי להזכיר לעולם את המקור.
דווקא בשבוע.שעבר ניתנה לנו דוגמה בולטת.
בצפת התקיים משפט נאשמי־ד,הפגנה
בקרית־שמונה. גילויי העולם הזה עמדו במרכז
החקירות באותו יום, והוזכרו פעמים
רבות. אף לא עתון אחד (כולל במאוני המפלגות
אשר גילויי העולם הזה ממש הצילו
את שליחיה,ן במקום) לא מצאו לנכון להזכיר
קטעים אלה של הישיבה ואת שם
העתון.

זרת אבי, שניתז לי לא מכבר על־ידי שר
הפנים — אם לא אבלום את פי ואפסיק
להתריע על אי־הצדק שנעשה לי.
עלי לציין כי מר עיני היה דווקא אדיב
בהשמעת איומיו. הוא אפילו הבטיח לנסות
ולהשינ עבורי משרה — כמחלק מכתבים
מבית לביתו
דאוד חורי, נצרת

בעיטה בעברית
כל חכבוד לכם על טיפולכם חנהדר במיש־חק
הכדורגל במוסקבה (העולם וזוה 9ר.)9
כחובב ספורט מושבע, עקבתי אחר כל ח־עחוגים
באותם הימים ואתם היחידים שהצלחתם
להביא שלל צילומים כה גדול בסחירות
כזו.
יוחנן מירון, תל־אביב
ובכן, יוסלה טרימוביץ׳ כתב וצילם בשבילכם,
סח? עכשיו אני מבין לטח שלאחיה
לו זמן להבקיע איזה שער או שניים
עוזי בירנפלד, בת־ים
אני רק מקווה שתוצאת הטישחק לא נבעה
מכד שנם חודורוב היה עסוק אותה
שעה בכיסוי הטישחק בשביל העולם חוה.
אנב, אולי תעשו מיפעל לאומי ותבקשו ם־
אילין וטישנקו הרוסיים לכתוב ולצלם בשבילכם
בסישחק הגומלין?
חיה בלומנטל, ראשון־לציון
אם יספיקו ללמוד עברית עד אז.
מה היה קורה אילו משרד החוץ שלנו
היה דורש בכל תוקף ששחקני הנבחרת הרוסית
שיבואו לשחק כאן יחליפו קודם את
שמם לעברית? האם היינו שומעים ברדיו
על החלוץ הימני תוציא־לו־לשון וטאטושיז)
המעביר את הכדור במסירה ארוכה לתייש-
נקי (טישנקו) ותייש-נקי לנתן גורי (אינור
נאטו) המשלח פצצה ישר לרשת של תורד
רוב — סליחה, חוד?
יעקב בלדימן, חיפה
יתכן, הקורא בעל־דסיון.

גופית־שרת

הידד לצלם שלכם על תמונת משה שרת
בנופיה, הממתיז לאשתו, כשהיא יוצאת מן
המקלחת בסדום (העולם חוה 9ד .)9אני חושב
שזוהי תמונת השנה. אבל צץ בלבי
חשד נורא הדמויות קצת קטנות ויכולות
להיות סתם דמויות אחרות.
אליך,ו בוש, תל־אביב
יבוש הקורא בוש על חשדו. להלן צילומו
המלא של שר החוץ לשעבר בגופיה, בסדום.

י אחרי מאות מקרים בהם הזכירו העתונים
״שבועון מסויים,״ כדי להתחמק מן הצורך
להזכיר את שם העולם הזה, נולדה אצלנו
במערכת בדיחה. מישהו הציע להחליף את
הגדרת העתון בראש הגליון, לקרוא לו:
״העתון המסויים ביותר במדינה.״

צריך להגיש משפט
המאמר על העולה התרשח דהאן (העולם!
הוה רד )9כולו כתב אשמח אחד נדול ננ ך
העובדת הסוציאלית בצפת. הן תפקיד עובד
סוציאלי הוא: לעזור לאדם לעזור לעצמו.
נעשה עוול לאותה צעירה על־ידי חי
בחור שהבטיח לה נשואים וחי אתה כמת
חודשים בצפת ועזבה ללא כתובת, ועוד הב-
ניסח להריון. על העובדת הסוציאלית לה גיש
תביעה בשם הבחורה נגר אותו בחור.
כי יש פה מקרה של הבטחת־שוא של נשו אים
ושל נטישת ילד. כמובן, אין זה שיקום
סופי, אר הבחור היה חייב לשלם עבור וד
אשה הזאת וכל בסך שהיחח מקבלת חי ת
מקל את מצבה.
יואל ויטנר, רמתיים!

בעיות ילדים
תורתי נתונה לכם עבור המאמר על חילד
בגילים שונים (העולם הוה 6ו .)9בתור מו רה
הנני לבקשכם להתחיל במרור חדש, אשר
יעסוק בעניני חינוד למיניהם. מדור ז ת
יכול להיות לעזר רב להורים המתלבטים ב בעיות
חינוד ילדיהם.
אסתר דנסרן, חיפה.

עולה על העצבים
מדוע כתבתם אליקים העצבני (העולם הות
?)979 אני דווקא מכיר את איש שורת ה מתנדבים
אליקים העצני והוא כלל לא איש!

דויד מרכוס, ירושלים
כן, אבל הקורא מרכוס אינו מכיר את ח־מגיה
של העולם חזר, בשעות העבודה הבו ערת
ביותר. הוא עצבני מאד.

רצח די־האן (המשך)
תמהני על זכרונו הקצר של הקורא
טלכיאל נרינוואלד (העולם הוה ,).918ש נעלם
ממנו משום מה שרי־האן היה חבר
מפלגתו עוד באמסטרראם.
תנועת המזרחי שם שלחתהו לארץ־ישראל־כשליחה
ואף הוציאה לכבודו נליון מיוחד
של עתונה. הוא אף נסע אז בקרון הרכבת
ההולנדית הממלכתית — בה היתה נוסעת
בדרד כלל המלכה — אף זאת לפי בקשת
מנהיגי המזרחי בהולנד.
בהגיעו ארצה, חוא ניתק את קשריו עם.
המזרחי מאחר והשקיף באספקלריה הרקובה,
שלהם, והתקרב אל הרבנים דיסקין וזוכר־פלד,
מנהיגי אגורת ישראל דאו. מני-אר
התחילו לרד לחי:ו. על כן, אין פלא.
שמלכיאל נרינוואלד מתאנה לו מכנה
אותו בונד בעם ישראל ופושע מיני..
יעקב חיימזון, תל־אביב

גורמי חרצה
במשד חודש ימים קרו ארבעה מקרי?יצח!
באשקלון. הסיבה תהיה ברורה לכל אחד, אם
יסור לאשקלון ויראה את מאות האנשים
המתהלכים ברחובה הראשי ולכל אחד מהם
צמוד לצדו אקדח, ממש כמו בטקסס. רש יונות
לנשק, השפעתם של הסרטים הקר*.ו!יי
נליים וסרטי קאובוי, חוסר מועדונים לתר בות,
המתח שנוצך כתוצאה מהמצב הבטחוני־והכלכלי
— כל אלה גורמים למצב אי־נוה
ולשימוש בנשק כתחליף לשפה המקובלת.
נעים גלעדי, אשקלוך

מצאתי בעתון אמריקאי מודעה מערכתית
שאני מוכרח לחזור עליה:
״כמה מקוראינו היקרים הודיעו לנו שהם
מצאו שגיאות־דפוס בעתון. עלינו להסביר
כי אנו משתדלים לתת לכל סוג של קוראים
את אשר הם מחפשים בעתון. ישנו סוג
של קוראים המחפש שגיאות.״

מבט ממרחקים
קראתי את רשייוותיה של נציגת הולנד
במיפנש בנות העמים -,שהתפרסמו בעחון
מקומי. מסתבר שהדבר. אשר ממנו התרשמה•
הכי הרבה בכל מסעה יהיה יופיה ואישיותה
של אופירה ארז. היא כותבת שהצברית היש ראלית
עשתה רושם רב על הבנות שהיר
שם, בהתנהגותה המצויינת ובמיוחד בקשירת.
הידידות בינה לבין נצינת מצרים.
ורדה היגנטליך, אנזסמרדם, ר!ולנ?־

משה שרת כסדום
מכחבים משגה אתי
במשפט אשכול (העולם הזה 9ד ,) 9לא ציינתם
משום־מה באיזה נוסח נשבע בז־נוריון
כשעלה לדוכן העדים. הנוסח הנכון הוא (יש
להניח) :״אני נשבע לומר האנד, כל האטו
רק האם־!״
דן מירקין, רחובות
זור,י באס־ הצעה מעניינ־ ומיוחד־ במינה.
קורם שרת, עכשיו אשכול. מה אתם רוצים
משרי מפא״י? הלא הם בכל זאת בשר ורם.
כשאחד צדיק, אין לו מדיניות תקיפה. לשני
יש מדיניות תקיפה — אבל הוא איננו

אלי אלגזי, ירושלים
...א שכול מלא כרימון — משגים אסתטיים.
אסתר
לוין, חדרה

איש השגה
אני מקווה שהשנה אספיק להיות הראשון
המציע מועמד לתואר איש־השנה .׳ובכן, אני
מציע שנתעלם לגמרי מן הפוליטיקאים ום־
הליכלור שלהם, ונבחר בארם המסמל את
עמידתנו בשער במאורע העיקרי של השנה:
שוער נבחרת ישראל יעקב חודורוב.
דני געתון׳ חיפה
העולם הזה שוב מזמין את הקוראים להגיש
את הצעותיהם׳ ,לתואר, כדי לסייע למערכת
בבחירתה.

דוגמה אישית
ביום נ׳ 17.7.56 ישבתי בקפה פינתי ב•
תל־אביב. בשעת 22.15 עבר פטרול משטרה

בסיור שינרתי ומספר מכוניות שחנו בשטח
אסור חטפו תלונות. ממש באותה שעה עצרה
לפני הקפה מכונית, במקום שאסורה בו
חניה ובמרחק של פחות מ־ 12 מטר מפינת
הרחוב. במושב הקדמי ישבו, בניגוד לחוק,
שלושה נוסעים — גבר ושתי נשים.
אחד השוטרים רשם תלונה אר משניגש
למסרה לבעל המכונית, נרתע לפתע והסתלק
משם במהירות. הסיבה? נהג המכונית היה
עמום בדגוריון. מוזר מאד שסגן מפקח המשטרה
מרשה לעצמו דברים שאזרח פשוט
היה נענש אילו ביצע אותם.
אזרח, תל־אביב

על רגל אחת
מספרים שהיה איש אשר נפצע קשה בתאונה
וכאשר נסם על משכבו קראו לרופא,
שפסק כי יש לקטוע את שתי רנליו של הפצוע
על מנת להציל את חייו. אמנם, היתה
קיימת אפשרות אחרת, להזריק לחולה תרופה
חזקה חרשה. אד הרופא •הסביר לבני המשפחה
כי הסכנה בתרופה החדשה היא לא
מבוטלת והיא יכולה להצילו אד גם יכולה
לגרום למותו.
אז התווכחו בני המשפחה ולבסוף באו
לידי פשרה: נקטעה לו רנל אחת והוזרקה
חצי זריקה. הפצוע מת לפנות בוקר. מדיניו-
תנו הכלכלית והחיצונית מתנהלות באותה
צורה.
יורם דלמר, תל־אביב

איום אדיב
אני מודה לכם על פירסום מכתבי הנ)ודם
(העולם הזה .)977 כתוצאה מפירסום זה תופיע
לפתע בביתי מר יעקוב עיני, מזכיר
מפא״י לעניינים ערביים. הוא איים עלי באבי:
כל מה שיש לי — כולל הרשיון להח
זבות
טכעית

כתבתם כמעט עמוד שלם על מר זכאי
מקריית שמונה (העולם הוה .) 918 רבות הן
המשפחות בארץ הנקראות בשם זכאי: מדוע,
אם כן, לא פירסמתם את תמונתו של הנ״ל?
האבדה המצלמה לצלמי העולם הוה?
יעקב זכאי, חיפה
גם צלם העולם הזד, סבר כי הקורא זכאי,
ויתר הזכאים, זכאים לראות את תמונתו
של מנהל החברה לפיתוח קרית־שמונד״ יצחק
זכאי, אולם הוא עצמו סבר אחרת, סירב
להצטלם.

דור ההמשך
מדוע אפשר בישראל לעורר פולמוס חריך
והפננות על, למשל, השאלת: האם ללנין
היה זקן אדום או שחור? אד לא יקום איש
להפניז ננד התעשרותו של פקיד זה או אחר
על חשבון משלם המסים או פעולה זו או
אחרת ננד חופש האזרח?
הצרה היא שדור ההמשך הולד בתלם
וזה כולל לא רק נ׳ובניקים אלא נם חלק
נדול מאותם האנשים שהגישו לנו את המדינה
על מגש של כסו* .הפרסים המוצעים
לילד הטוב חוקים וקוסמים כנראה יותר
מטושנים מיושנים כגון כבוד עצמי, טוהר
מידות והתנגדות לרע.
אהרן ברט, עכו
עקבתי בעניז אחר כתבותיכם על המצב
הפוליטי ונילוייכם על השחיתות במנננון
הממשלה. טוב לדעת שישנם לוחמים בישראל
הדוגלים בחוק ובצדק, אולם נראה בי
השחיתות־הסטונאית חזקה הרבה יותר מן
הקולות הבודדים הזועקים ננדה אני רק
מקווה שאם תתבסס ישראל ותמשיך להתקיים׳
יצליח דור בריא יותר לטהר את האווירה.

הוד הלאהתברבד
באחד מלילות הקיץ, החלטנו לע רוך
קומזיץ שיכיל מכל סוב, נ ד
תפוחי־אדמה וקפה ועד ענבים, אב טיחים
ותרנגולת צלויה. וכאן היתו״
הבעיה העיקרית: מאיפה נגריל תר נגולת.
בחרנו
בינינו שלושה חברה מך
המעולים שבסחבניס ושלחנו אותם;
לאחד הלולים שבמושב. בבטחון הת קרבי
השלושה אל הלול, פתחו אוד.
הדלת אן לרוע מזלם צלצל פעמוך
אזעקה, שהיה מחובר במנגנון מיו חד
בביתו של הלולן. בעל חלול־תפס
מקל עבה והתקרב אל הלול־בשאלה

החברה כבר ראו את סופם לנגד־עיניהם*:
.ו יהודה לא התבלבל וע-
נח בקול צרוד ודק :״זה אנחנו״
התרנגולות.״
המושבניק נרגע וחזר לישון.
אברהם לתר, גת־רמון ן

ג־ק שולמן, בולוואיו, רוזזי ה חדרוסיח

הסולם הזה

שערורייה חסרת־תקדים אופפת את מפעל האשלג בסדום.
ממדיה מגיעים לשואה כלכלית. רבים ניסו בשבועות
האחרונים לבחוש בה -ולא כולם בכוונות טהורות. פוליטיקאים
ועתונים, שאחדים מהם הזדיינו בחצאי־אמיתות
ובשקרים ממש, ניסו לדוג דגים פוליטיים מפוקפקים במים
המלוחים של בריכות־האשלג .״העולם הזה״ ,שאינו צד
בויכוח ושאין לו מטרה מפלגתית לשרת, מגיש בזה את
הדו״ח האובייקטיבי הראשון, פרי חקירה ממצה ללא משוא־פנים.
הוא מקווה כי בזאת יעזור לטהר את האווירה, ליצור
בסיס לויכוח ענייני, ולתרום תרומה לדיוניה של ועדת־החקירה
הבלתי־תלויה שמונתה החודש על־ידי השר בנטוב.
(ראה שער)
ייאמרו האנשים אל לוט כל
| אשר לך בעיר, הוצא מ! המקום. ני
משחיתים אנחנו את המקום הזה׳ כי גדלה
צעקתם את פני ה׳ ,וישלחנו ה׳ לשחתה
השמש יצאה על הארץ וה׳
המטיר על סדום ועל עמורה גופרית ואש
מאת ה׳ מן השמים. ויהפוך את הערים
האל(ה) ואת כל הכיכר ואת כל יושבי הערים
וצמח האדמה
למעלה מארבעת אלפים שנה עברו מאז
ירדה קללה זו, הנוראה ביותר בתולדות האנושות*
,על סדום. אך החודש היה נדמה

כאילו לא סרה הקללה מן המקום. יד הרסנית
מסתורית שוב רבצה עליו.
כמד, עשרות ממיטב הכוחות הצעירים
בארץ, ובראשם רמטכ״ל לשעבר של צבאי,ד,גנה,
הקדישו את כל כוחם להפעיל את
המפעל החשוב ביותר של מדינת־ישראל,
השוכן ליד חוף ים־המוות. רחוקים ממשפחותיהם,
בתנאים חלוציים שאין רבים דוגמתם
בארץ, ניסו להעמיד על רגליו ענק
תעשייתי שכבר בלע כמעט 30 מליון לירות
יקרות.
השבוע עוד היו מאמצים אלה רחוקים
מרחק עצום מההצלחה. תחת ענק יוצר,
דמה ייצור האשלג לגמד שחפני, הנוטה

בכל רגע לצנוח אפיים ארצה ולהפיח את
נשמתו. היד, זה כאילו התערבו כוחות אל־אנושיים
מסתוריים׳ שליחים של עולם אחר,
כדי למנוע את הפרת הקללה העתיקה. העיר
שנחרבה בצורה כה מחרידה מפני שלא נמצאו
בה אפילו עשרה צדיקים, סירבה לקום
לתחיה גם אחרי שהתקבצו בה עשרות
צדיקים מכל כנפי הארץ.

^הקללההוזדשה
**י שאינו מסתפק בהירהורים על
}*וכוחות־סתר שמעבר לתחום הטבע, עלול
לגלות גורמים הרבה יותר קרובים, שגרמו
לקללה החדשה על סדום. יתכן שאמנם פעלו
כאן כוחות־סתר, אולם הם היו כוחות מן

* אשר המלומדים נוטים להאמין שהיתה
מאורע היסטורי ממשי. ים־הסלח המקורי
השתרע בשעתו מים־החולה ועד ל־ 40ק״מ
מדרום לחוף הדרומי הנוכחי של ים־המלח.
פניו היו אז גבוהים מפני הים התיכון. אולם
במרוצת הזמן הצטמק הים, הצטמצם רק לחלק
הצפוני של הים הנוכחי. מאוחר יותר,
כתוצאה מרעש־ארץ, או בגלל עליה פשוטה
של פני הים, פרץ הים את מחיצת הקרקע
שחיברה את הלשון עם החוף המערבי, כיסה
את כל השטח המהווה כיום את החלק
הדרומי של ים־המלח. יתכן מאד כי הערים
סדום ועמורה שכנו בחלק פורח זה, שהופרה
עד אז על־ידי נחלים הקיימים גם כיום
על פני השטח או מתחת לפני המים.

העולם הזה, כוחות שאפשר לזהותם ולהילחם
בהם.
השערורייה החדשה של סדום, אחת השואות
הכספיות המחרידות ביותר של המדינה,
היא יצירת בשר־ודם׳ ואת האשמים
בה אפשר למצוא בתהליכי חקירה פשוטים.
אם יש בכל הפרשה משהו בלתי־טבעי ואל־אנושי,
הרי זה מידת הטימטום, השחצנות
או הזדון של האחראים לשערורייה, מידה
החורגת מתחום הדמיון הנורמלי.
הצדק מחייב כי אחראים אלה יתגלו אד
בירור ויועמדו לדין הציבור — ושד,חפים
מן הפשע יזוכו מכל דופי. זוהי מטרת
דו״ח זה.
ממשלת ישראל הלאימה את מפעל ים־
המלח לפני ארבע שנים. היא נטלה לעצמה
מנית־יסוד הנותנת לה רוב מוחלט בהכרעה,
ולקתה כ־ס /ס 60 מן המניות האחרות. תמורתן
היא קיבלה על עצמה את החובות של
החברה הפרטית הקודמת, נתנה לה מניות
של החברה החדשה בשווי של מליון ורבע
ל״י ושילמד, לה 390 אלף ל״י באגרות חוב
הקשורות במטבע חוץ. שותף נוסף בהון
המניות: סולל־בונה.
באותו רגע היתד, לממשלת ישראל יד
חופשית לגמרי בהנהלת המפעל. היא מסרה
את סמכותה לשר האחראי — שר הפיתוח,
דוב יוסף ,,עליו היד, מוטל תפקיד ברור
וחד־משמעי: להפעיל את המפעל, להחזיר
* שנתמנה לתפקיד זה ב־ , 1953 עם הקמת
המשרד.

בנוףהמרהיב שוכן ממעל האשלג, הנראה כאן כולו. הצלם צילם את המקום כשגבו
אל בריכות־הקארנאליט העצומות, שאינן נראות בתמונה. בקצה הימני נראים הרי־מואב,
שהם מעבר לגבול. בתמונה ) 1( :הר־סדום, אשר למרגלותיו שוכן מחנה פועלי המפעל.
לו את מעמדו כגורם ממדרגה ראשונה לרכישת
מטבע־חוץ.
על גבי הנייר, היה החשבון פשוט למדי,
בעזרת הבריכות הקיימות ובתוספת הבריכות
החדשות שבנייתן היה בשלב ביצוע,
אפשר לייצר 135 אלף טון אשלג לשנה,
כ־ 400 טון ליום. כל טון של אשלג נמכר
במחיר של כ־ 12 לירות שטרלינג בנמל
חיפה. ההכנסה השנתית: שבעה וחצי מל.
יון

זה היה החשבון לפני ארבע שנים. מאותו
רגע השקיעה ממשלת ישראל 28 מליון
לירות במפעל. היתד, זאת השקעה במלוא
מובן המלה — הכסף שקע באדמת
סדום כטיפות מים באדמת בצורת׳ בחלקו,
מבלי להשאיר אחריו שום עקבות.
כעבור ארבע שנים ו־ 28 מליון ל״י׳ נראית
המציאות של חודש יולי , 1956 ,כך:
הייצור היומי מגיע בקושי רב ל־ 100 טון
ליום, רבע מן התפוקה המובטחת. מדי
חודש בחודשו בולע המפעל 350 אלף ל־י,
מכנים רק 150 אלף ל״י. מדינת ישראל מפסידה
עליו בכל יום 6666ל״י• במושגים
של תקופת יהב־המגן, זהו הפסד שבועי של
מטוס נזוסקיטו או טאנק שרנזן.
המדינה היתד, חוסכת כסף רב לו השתמשה
בבריכות הגדולות של סדום לגדל
קרפיונים.

מעמקי השחצנות
הושג נס כלכלי הסוף זה? ד,פ־
^ רטים מצטרפים לספר לימוד מיוחד
במינו: ספר שעל כריכתו צריבה להתנוסס
הכותרת ״איך להרוס מפעל״.
בשעת ההלאמה, היה קיים מפעל וותיק
ומנוסה בדרום ים־המלח. הוא הוקם בשנת
, 1934 כאחיו הצעיר של המפעל הצפוני,
שנפל בינתיים לידי הירדנים. תוך תקופת
עבודה של 18 שנה התפתח בו צוות רחב
של מומחים ופועלים.
מבחינה כלכלית השיג צוות וותיק זר,
הישג מזהיר, כשהצליח להגיע לתפוקה של
150 טון ליום, על אף העוני הכלכלי של
החברה הישנה. מבחינה חלוצית הצטיין בהחזיקו
מעמד בנקודה הנידחת׳ שהקשר היחיד
שלה עם הישוב היהודי היה על־ידי
הפלגה בסירת־מוטור אל המפעל הצפוני,
מרחק של 70 קילומטרים על פני המים.
מבחינה לאומית רשם קומץ זה דף מזהיר
במלחמת תש״ח, כאשר סירב למלא את פקו־דת־הנסיגה
של המטכ״ל, והגיש את סדום
למדינת־ישראל על מגש של זיעה, התנזרות
וסבל.
כל זה לא ענין את השר החדש. עקרון
אחד ויחיד הדריך אותו: כל מה שקיים הוא
פסול מעיקרו, יש להתחיל את הכל מחדש
לגמרי.
קשה לצלול כיום למעמקי השחצנות של
שר שלא עסק אף רגע אחד בחייו באשלג,
ושלא ניהל אף יום אחד בחייו מפעל תעשייתי,
אך שקיבל על עצמו לפסול את
ייצרו אשלג בים
נסיונם של אותם אשר
המלח במשך דור שלם.
אדם צנוע יותר היה קובע קו הפוך:
לתת למפעל הישן לעבוד כסדרו, להשאיר
במקום את כל הצוות הוותיק, להקים בצדו
לאט־לאט מפעל החדש וגדול יותר, להדריך

( )2התעלה הגדולה׳ הנדעבירה את נזי־היס אל הבריכות, בעזרת תחנות־שאיבה חזקות.
אחת מהן היא התחנה מס׳ ,2הנראית משמאל (סו) ,המעלה את המים מן התעלה אל
הבריכות )3( .חדר־האוכל )4( .משרד המהנדסים. מן הבריכות עוברת תמיסת תאשלג

בהדרגה צוות חדש• אולם כל מחשבה כזאת
היתה מדוב יוסף והלאה.
היעד הראשון שלו היה לסלק את האיש
שהקים את מפעל־האשלג׳ יש מאין, חרף
מכשולים אגדיים: ראש חברת האשלג הקודמת,
המהנדס משה נובומייסקי 78 נובו־מייסקי
נכשל בהשגת הכסף לחידוש העבודה
אחרי מלחמת העצמאות. לדבריו, היתד, ל־כשלון
זה סיבה פשוטה: מדי הופיעו בעיר
אמריקאית כדי לגייס הון, היה הנציג
הישראלי הקרוב ביותר מזדרז להפריח שמועה
שהממשלה עומדת להלאים את המפעל•
איש אינו מעוניין להשקיע כסף במפעל
שעומדים להלאים אותו.
נובומייסקי, האיש המנוסה ביותר בישראל
בכל הנוגע לאשלג׳ סולק כליל על־ידי
דוב יוסף. יחד עמו סולקו כל וותיקי
החברה, כל המומחים שאי־פעם עסקו בייצור
אשלג. במקומם גייס דוב יוסף צוות חדש.
לצוות זד, היתד, תכונה עיקרית אחת משותפת
עם דוב יוסף עצמו: מעולם לא נגעה
ידם בטיפה אחת של תמיסת אשלג.

שד הסיכזסיתוח
היה די בסילוק המנוסים. היה צורך
/לסלק גם את פירות נסיונם, את שיטות
העבודה שהתגבשו בנסיון השנים ושהוכיחו
את עצמן למעשה בתנאים המסויימים של
ים המלח.
דוב יוסף הטיל על צוות טכנאיו להמציא
תהליך חדש של עבודת הזיקוק. הטכנאים
לא איכזבו אותו. הם המציאו תהליך שנראה
מצויין על גבי הנייר, ושהיה שונה לחלוטין
מן התהליך הקודם. הוא חייב, כמובן׳ את
פסילת המפעל הישן, היחיד שעמד באותו
רגע מוכן לעבודה.
זאת היתד, ההחלטה הגורלית, שהטביעה
את חותמה על כל אשר קרה מאז בסדום.
אם אפשר לדבר על קללת־סדום, הרי החלטה
זו הכילה את הקללה.
מי החליט אותה?
ההחלטה נתקבלה
דו ובעצמו. היועץ
היה איש זר: אדם
החברה האמריקאית
(סי.סי סי.).

על־ידי דוב יוסף בכבוהעיקרי
שלו בענין זה
בשם סטרלצוף׳ בא־כוח
לבנין. מפעלים כימיים

זה היה בשנת .1954 שתי שנים יקרות
כבר עברו מאז ההלאמה. בארץ התקרבה
עונת הבחירות. דוב יוסף נתקף לפתע פאניקה.
הוא הרגיש כי הקאריירה האישית
שלו היתד, מונחת עתה על כפות המאזניים.
נצחון או כשלון בסדום, פירושם היה
נצחון או כשלון שלו.
יוסף לא למד מעולם את הכלל העתיק:
״אל יתהלל חוגר כמפתח״ ,כלל שהוא
נכון שבעתיים כשהמדובר בפיתוח ממש.
הוא אהב תמיד להצהיר הצהרות מצלצלות,
לזרות מסביבו מספרים רברבניים. לו יכלו
הפיטפוטים לבוא במקום מעשי הפיתוח,
היה יוסף שר־הפיתוח האידיאלי. תחת זאת
ייכנס להיסטוריה רק כשר הפיטפיתוח.
המצב בסדום היה בכל רע: שום יצור
רציני לא נראה אפילו באופק. לפתע קם
השר והודיע׳ לשמחת אזרחי המדינה ולתדהמתם
של כל העובדים במקום: בשנת
1955 תייצר המדינה 150 אלף טון של אש
191
הים אל השק:
• שלב ראשון: תחנות שאיבה אדירות שואבות את המים מים המלח,
מעבירות אותם לאורך תעלה ארונה לתוך בריכות גדולות (״בריכות המלח״).

• שלב שני: בבריכות־המלח מתחילים המיס להתאדות. כתוצאה מכך שוקע
המלח בתחתית הבריכה.

• שלב שלישי: אחרי שקיעת־המלח, מועברים המים מברינות־המלח
לבריכות אחרות (״בריכות־הקארנאליט״) .בבריכות־המלח נשאר רק המלח, והוא
מוחזר לים בעזרת זרם של מים מתוקים. למדינה אין שימוש בכמויות מצומות
כאלה של מלח טהור.רק כמות קטנה ממנו מגיעה לשולחנה של עקרת־הבית.

• שלב רביעי: בבריכות הקארנאליט ממשיכים המים להתאדות, וכתוצאה
מנך שוקע הקאתאליט לתחתית הבריכות. הקארנאליט הוא חומר לבן הדומה

בצורתו לשלג, והוא מורכב מאשלג וממאננזיום•

• שלב חמישי: אחרי ששקע די קארנאליט׳ מופעלת בבריכה דוברה (או
״פונטון״) הפועלת נמו טרקטור גדול המורכב על סירה. הדוברה נעה לאורך
הבריכה, שואבת את גבישי הקארנאליט, יחד עם כמות מסויימת של מים׳ לתהיי-
צינור גמיש נייד. צינור זה מעביר את התמיסה למסמיך־השדה.

• שלב ששי: מסמיך־השדה הוא דוד קוני גדול, בו מסתובבת התמיסה

לג. באותו רגע לא ייצרה המדינה אפילו
קילוגרם אחד של אשלג.

השר משחק סוקר
• לתוצאותהממשיות של הבטחה זו
( |ד,ן כיום נחלת הכלל: בשנת 1955 ייצרה
מדינת ישראל ׳בסך הכל 14 אלף טון
של אשלג, זה היה כ־ס/״ 10 מן המובטח.
גרוע יותר: זה היה רק כרבע מן הייצור
של אותו המפעל לפני מלחמת תש״ח, בימי
ההנהלה של נובומייסקי.
פחות ידועות התוצאות הטכניות של הבטחה
זו• דוב יוסף קרא למשרדו את טב־נאיו.
הוא נתן להם הוראה חד־משמעית:
לגמור את הקמת המפעל בכל מחיר. הוא
הציג להם לוח זמנים דמיוני. דוב שפירא,
מנהל המפעל הבטיח להגשימו.
מאותו רגע החל מירוץ שגעוני׳ שהיה
הרה־אסונות. הכל נעשה בחפזון, ללא בדיקות
מספיקות. הותקנו חיבורים זמניים, שלא
יכלו לעמוד בעומס רציני של עבודה.
העיקר היה לגמור איך שהוא — ולו גם
רק למראית עין.
כדי להבץ את אשר קרה, חייבים לשחזר
את התהליך הדוב־יוספי כולו:
• תחילה הוחלט על תהליך חדש לגמרי,
שלא נבדק מעולם בתנאי הארץ ושלא
קיים דוגמתו בשום מקום בעולם כולו.
השבוע טענו מהנדסי חברת הדשנים׳ ש־תיכננו
את המכונות, כי מעולם לא עלה
על דעתם להקים מפעל ל־ 135 אלף טון.
לדבריהם, היה כל התיכנון מבוסס על 80
אלף טון אשלג לשנה בלבד. אם טענה זו
אינה שקר לשם הגנה־עצמית, הרי שפירוש
הדבר כי שר־ד,פיתוח העלים את הדבר מ
עיני
הציבור, הנהלת המפעל ומשרד־הפיתוח
— מעשה אונאה שקשה למצוא לו הגדרה•
.התהליך כולו הומצא ללא שום בדיקה
רצינית׳ מבלי לבחון אם הוא בכלל ניתן
לביצוע בסדום. במידה שהיו בדיקות, נעשו
במעבדה — גם הן לא היו שלמות. ברגע
שהחלו להתקין את המפעל החדש, פשוט
לא ידע איש כבטחון אם התהליך החדש
מסוגל לפעול.
• העבודה החלה לפני שנגמר אפילו
התכנון. כשנגמרה הקמתו של החלק הראשון,
רק הגיעו התוכניות של החלק האחרון.

מעולם לא ישבו המומחים לעבד תקציב
מפורט של המפעל. למפעל הממלכתי
הגדול ביותר של מדינת ישראל, בו הושקעו
עשרות מליוני ל״י מכספי האומה, פשוט
לא היה קיים תקציב••
המפעל החל מחלק עבודות לקבלנים
בחפזון, אחרי שחיסל את המחלקה הטכנית
הוותיקה והמנוסה שלו. עבודות אלה
נמסרו מבלי להחתים את הקבלנים מראש
על חוזים. ברוב המקרים נחתמו החוזים
רק זמן רב אחרי התחלת העבודה, כשהחברה
לא יכלה עוד להכתיב תנאים כל
שהם לקבלן.
• הרוב המוחלט של הקבלנים היד, חסר
כל נסיון בעבודות מסוג זה. חוסר״נסיון
זה גרם לביזבוז עצום ולביצוע רשלני של
העבודה•
• במפעל הממלכתי הגדול הזה לא היה
קיים מוסד לביקורת שהתאים לגודל ההוצאות•
לא היתד, כל אפשרות לבדוק אם
הקבלנים׳ ובראשם סולל־בונה והחברה הלאומית
להנדסה שהוא קבלן פרטי, ממלאים
החוזים, או כדי למנוע
את תנאי בכלל גניבות ומעילות ממש. מעילות כאלה היו

למפעל החדש ( )5שחלקו השמאלי משותק לחלוטין, ניצב ליד המפעל הישן ()6
העובד כעת. משט עובר האשלג המזוקק למיתקן־היבוש׳ אשר רק חלק ממנו בולט
בתמונה 7ומשם למחסן התפזורת הגדול 8החשמל מסופק על־ידי הגנרטור

האדיר ( )9המייצר 5000 קו״ש ) 11( .בתי-המלאנה )12( .טחנה פועלי סולל־בונה.
במרחק של נמה קילומטרים מימין נמצא הכפר אל־סאפיה׳ כיום הוא נמצא מעבר לגבול.
שימוש במים המתוקים של נפר זה, היה חוסך מאות אלפי ל״י למדינה מדי שנה בשנה.
את הסיבה

מתמדת״ ).אם חל הקילקול הקטן ביותר
באחד המיתקנים. נפסק הייצור במפעל כולו.
כך יכול קילקול זעיר ביותר לגרום לחבלה
חמורה. כל י! ם של הפסקת הייצור עלול
לעלות למדינה, בתקופת תפוקת־השיא בהפסד
של 24 אלף לירות.

התנור החדש לייבוש האשלג, שהוזמן
מחוץ־לארץ׳ לא עבד למעלה משנה, אחרי
שבא־כוח הספק קיבל משום־מה אישור בכתב
שהוא בסדר.

גם זה לא היד, כל כך נורא לולא התעקש
דוב יוסף לחסל את המפעל הישן של נו־בומייסקי
כיחידה עצמאית. חלק ממיתקני
המפעל הישן פשוט פורקו. שאר מיתקניו
צורפו למעגל הייצור של המפעל החדש.

לגלות

כר מיוצר האשרג
כתוצאן! מפעולת הציר המרכזי. תוך כדי סיבוב יוצאים המים מלמעלה, ואילו
הקארנאליט הסמיך נשאב דרך קוי־הצנורות למפעל עצמו( .כעזתגיע התפוקה לממדים
גדולים יותר׳ יצטרך חלק מן התמיסה לעבור ישר מן הפונטונים למפעל, מבלי

לזכות תחילה לטיפול מסנזיך־השדה).

• שלבשביעי: במפעל עוברת התמיסה נמה מסמיכים נוספים, הדואגים
לכך כי האשלג יגיע לאחוז הנכון בתמיסה המועברת אל בית־הזיקוק השכן.

שלבשמיני: בבית־הזיקוק עובר הקארנאליט תהליך נימי, המפריד בין
האשלג לבין המאגנזיום. המאגנזיום, מתנת חשובה שייצורה מחייב אספקת חשמל
אדירה, אינו ניתן דפי שעה לניצול׳ והוא מוחזר לבריכות יחד עם המים.

• שלבתשיעי: האשלג הנקי עובר דרך תנור מסתובב לשם ייבושו,
מועבר משם למחסן. חדקו מוכנס לשקים, חלקו מועבר בתפזורת, לפי דרישת
חקונח.

• שלבעשירי: אם ישנם מתקנים מתאימים׳ אפשר להעביר חלק מן האשלג
תהליך של זיקוק נוסף, לשם ייצור אשלג משובח במיוחד, נקי כמעט לחלוטין.
אשלג זה יכול לשמש לצורכי התעשיה, והוא מכניס מחיר גבוה יותר. נאשר יתחיל
המפעל החדש לעבוד, ישמש חלק מן המפעל הישן׳ לפי התכנית, לזיקוק נוסף זח.

בשפע: בעבודות שבוצעו לפי עקרון הרג׳י
(בלי מחיר קבוע, אלא על סמך חשבון ההוצאות
של הקבלן) נרשמו פועלים שלא
עבדו׳ נקבעו סוגי־מקצועיות ודרגות־משכו־רת
גבוהים לפועלים פשוטים (שקיבלו משכורות
נמוכות)׳ נרשמו כמויות מלט שלא
סופקו, הוקמו סוללות לבריכות החדשות
שהיו נמוכות מן הקבוע בחוזה ושלא הושקעו
בהן חומרי־העבודה שנקבעו. קבלנים
מסוימים גנבו בצורה זו מאות אלפי לירות
מקופת־המדינה.

ב־ 30 מליון לירות של כספי האומה, לא
היה המצב שונה• הקמת המפעל החדש כולו
היה מישחק־האזארד, כל ההון הושם על־ידי
שחקן קל־דעת על קלף אחד — קלף
שכוחו לא נבדק.

כפרי פוטיומקין

סימן מובהק למצב זה הוא הנוהל של
סידור החשבונות׳ לא פעם קרה שסולל־בונה
ויתר, אחרי משא־ומתן של חמש
דקות׳ על 30 אלף לירות מהחשבון של
100 אלף לירות.

* * רבהכחירות הגיע היום הגדול.
העתונאים הובהלו לסדום׳ כדי לראות
במו עיניהם כי המפעל החל עובד במלוא
התפוקה. דוב יוסף ניצח. הכותרות בעתונים
היו משכרות.

אם נתגלתה גניבה׳ נעשה הכל לטשטשה.
קבלנים גרמו במקרים רבים לסילוק עובדים
בלתי־רצויים להם, בנוסח פרשת שטטנר.
במקרה אחד, כשמסר איש־החברה על גניבה
מסויימת למשטרה׳ נזף בו משרד־הפיתוח
של דוב יוסף.

לרוע המזל׳ היו הכותרות גם משקרות.
מד. שראו העתונאים, היה הביום החוצפני
ביותר מאז הוצגו כפרי פוטיומקין לעיני
הצארית הרוסית* .המיתקנים מולאו במים
רגילים, שעשו רושם של מי אשלג. באותו
רגע לא היה המפעל מסוגל לייצר אלא כמויות
זעירות של חומר.

כדי למנוע את גילוי־השחיתות, הקימו
הקבלנים משטר של טרור בין עובדיהם,
השתדלו לשחד את פקחי החברה אין ספק
שמלחמת־העצבים המנוהלת עתה נגד מרדכי
מקלף נובעת במידה רבה מן העובדה ש־מקלף
החליט להעביר את חשבונות העבר
לביקורת קפדנית. הקבלנים המועלים מעוג־יינים
באופן חיוני לסלקו בעוד מועד.
• מחוסר תקציב מוכן מראש, לא היה
גם כסף לשלם לקבלנים. הצטברו חובות
עצומים׳ בתוספת רבית קצוצה, שחייבו את
המנהל הכללי להקדיש את עיקר זמנו ל התרוצצות
בין המוסדות הכספיים לגיוס
הכסף.
לו היה דוב יוסף יושב ומשחק פוקר

מאותו רגע התרחשו האסונות בזה אחר
זה׳ כאילו תוכננו על־ידי מוח שטני.
• מסמיך־השדה היחיד של המפעל׳ שהוקם
על־ידי חברת־בת של סולל־בונה, שקע
על יסודותיו לתוך הקרקע. היה צורך לד,פ״
* הרוזן גריגורי אלכסנדרוביץ פוטיומקין
,) 1739-1790 המאהב העיקרי של הצארית
יקסרינה השניה ומושל אוקראינה, ניסה
להסתיר בפני יקטרינה את הנשלונות של
מ׳׳כצע־ההתישבות שלו. כשביקרה הצארית
באזור, הקיס פוטיומקין במרחק מן הכביש
מיבניס של קרטון ובד, שנראו מרחוק נכפר
יט חדשים.

סיק את הייצור כדי
ולתקנה.
• בבית־הזיקוק נשבר הציר המרכזי של
מסמיך אחר, שבשום פנים אי־אפשר היה
לצפות לשבירתו• היד, צורך ,17 פסיק את כל
הייצור ולהזמין חלקים חדשים.

• מכונות רבות אחרות נמצאו בלתי־ראויות
לשימוש, אחרי שנקנו בכסף מלא
מן החברה הקודמת אך 7א נבדקו. מכונות
אלד, ה! זמנו לפני עשר שנים, אוחסנו חמש
שנים תמימות בתנאים איומים בחיפה
ובסדום.
• כמר, מן המכונות נתגלו, אחרי התקנתן׳
כבלתי־מתאימות בכלל לתנאי הייצור
של סדום. נסתבר כי המכונות תוכננו להעברת
בוץ באזור החולה, לא להעברת
תמיסת־אשלג בסדום• היה צורך להביא מומחים
מיוחדים מטעם ד,ייצרן האמריקאי,
כדי לבדוק את המכונות ולנסות לתקנן.
• אחרי שד,דוברות המתוקנות, שהן
כלים עדינים מאד׳ הגיעו רק למחצית כוח
תפוקתו, הוזמנה דוברה גדולה מיוחדת
(״דראדג׳ר״) .משום מד, התאחרה אספקתו
של מכשיר זד, בשנה שלמה׳ דבר שגרם
לעיכוב גדול נוסח של הייצור. כשד,ותקן
סוף־סוף, נסתבר ׳כי החשמל לא הגיע למקום׳
ושיש צורך להשהות את העבודה
עוד יותר עד להארכת הקו.
• פרט קטן אך אופייני: כדי להקל על
חייהם הקשים של העובדים באקלים הנורא
של סדום, הזמינה החברה עשרות יחידות
יקרות של מיזוג־אוויר, הפועלת על יסוד
של קירור מרכזי. מכשירים אלה נרקבים
כיום מחוסר שימוש — כי רק אחרי שהגיעו׳
נתברר שאינם מתאימים לצריפי המחנה.
ההפסד הנקי: כרבע מליון לירות,
חלקן במטבע־חוץ.
עבודה זו׳ כמו רוב העבודות שנמסרו לקבלנים
בסדום, שולמה על־פי בסיס של
״קוסט פלוס״ — היינו כיסוי כל הוצאות
הקבלן בתוספת רווח מובטח בגובה של
אחוז מסויים מן ההוצאות. ככל שהקבלן
גרם לניסוח ההוצאות, בן גדל גם הרווח
שלו באופן אוטומטי.

זרם האסונות
ך ל התקלות בייצור לא היו נוראות
כל כך, לולא הנהיג דוב יוסף את
השיטה הגאונית החדשה׳ שאושרה על־ידי
המומחה האמריקאי. בגלל שיטה זו הפכו
התקלות לאסונות•

המפעל הישן היה בנוי על ד,עקרון של
יחידות נפרדות. כל יחידת־זיקוק היתד, עצמאית.
אם התקלקלה יחידה אחת, יכלו
האחרות לעבוד כסדרן, והנזק היה קטן.
השיטה החדשה של המפעל החדש בנויה
על עקרון הפוך: כל גראם של אשלג חייב
לעבור את כל המיתקנים, לזרום דאורך
כל המפעל( .מכאן שם השיטה :״זרימה

במלים אחרות: כשישנו קילקול במפעל
החדש, אין גם המפעל הישן יכול להמשיך
בעבודה• גם בו נפסק כל הייצור לחלוטין.
אפילו כשיש צורך בהרצה של מכונה חדשה
במפעל החדש, נפסק כל הייצור במפעל
הישן.
היה זה כאילו הובטח מראש שהמפעל לא
יעבוד לעולם.

רינול בינלאומי?
* שנם אנשים המסרבים בהחלט לה׳
אמין שמצב זה יכול היה להיווצר במקרה.
הם סבורים כי גם הערמת כל המימי
טום האנושי במקום אחד לא היתד, יכולה
לגרום לטרגדיה כלכלית זו. הם מאמיניט
כי פעלו כאן כוחות נוספים׳ בוחות־סתר
שחיבלו במזיד במפעל החשוב ביותר של
מדינת־ישראל
ישראל היא המדינה היחידה בעולם המפיקה
אשלג מן הים. אולם אין היא המדינה
היחידה המייצרת אשלג. ישנם יצרנים
גדולים יותר ממנה, המפיקים אשלג ממחצבים.
יצרנים אלה מאורגנים בקארטל • עולמי,
שחבריו העיקריים הם גרמניה, צרפת
וספרד.
מדינת ישראל סירבה להצטרף לקארטל
זה. עוד חברת ד,אשלג של נובומייסקי עשתה
את החשבון שהיא יכולה להצליח יותר
כגורם עצמאי בשוק העולמי, מבלי להשתעבד
לקארטל העולמי שהיה עלול לצוות
על צימצום התפוקה ולקבוע לחברה המקומית
סוכנויות ושווקים בלתי־כדאיים,
בחירה חופשית של השחקים חשובה מאד
לישראל, כי כיום פתוח שוק עצום לאשלג
באסיה המזרחית• לוא הצליחה ישראל לשווק
את האשלג שלה שם, היה הלחץ הפוליטי
של מדינות אלה עלול לתרום תרומה חשובה
לשבירת המצור המצרי בתעלת־סואץ ובמפרץ
אילת. אולם שיקולים מדיניים מסוג זה לא
היו מעניינים את הקארטל׳ שעיקר דאגתו
להבטיח שדרכי־השיווק הרגילות של חבריו
לא יופרעו׳ וכי לא תהיה עליה בהיצע
העולמי היכולה לגרום לירידת המחירים.
הקארטל העולמי שותק זמנית בגלל מל־חמת־העולם׳
אולם קם לתחיד, מחדש במלוא
כוחו. כאשר החליטה מדינת־ישראל לחדש
(המשך בעמוד )*18
* קארטל הוא ארגון של מספר חברות
עצמאיות׳ לשם תיאום מינסות התפוקה ביניהן,
קביעת מחיר אחיד, חלוקת השווקים,
ו נו /מקור המושג בגרמניה׳ שם הוקמו
בשעתו קארטלים רבים לפי פקזדת הממשלה,
כדי לחקל על המאמץ המלחמתי.
הקארטל הראשון הוקם בשנת , 1910 וחיה
דווקא קארטל האשלג.

תצפית

במדינה

(כל הזכויות ׳עטורות)}

• היחסים כין ישראל ומזכיר או״ם דאג האמרשילד יודעו
בצורה חריפה בחודשים הקרובים. כל השמועות על הבנה הדדית
העם הידדה הקטנה

שנתנלתה כביכול בשיחות שניהל עם ביג׳י חסרות יסוד׳ והאמרשילד יתמוך
פומבית בהסדר־שלוס המבוסס על קיצוצים בגבולות ישראל, במקביל להחלמה

ישראל עמדה השבוע במרכז ר,התעדנות.
המזכיר הכללי של האו״ם הקדיש כמה מימיו
היקרים כדי לפייס את ראש־ממשלתה
(ראה להלן) .חברי הקונגרס האמריקאי דרשו
לספק לה נשק. להשפעת אוהדיה היה חלק
בביטול ההצעה האמריקאית להגשים את
החלום היקר ביותר ללב מצריים: הקמת
הסכר הגבוה באסואן.
מה נתן לישראל משקל מדיני זה׳ שאינו
מתאים למשקלה הגופני?

שנתקבלה לפני שנתיים בועידת באנדונג. ישראל תדחה הצעה זו בכל תוקף,
תגרור שורה של החלטות נגדה בבירות העולם ובאו״ם.
• פעילות אחרת של האמרשילד עשויה להצמיח טובח לישראל. בין תוכניותיו
החדשות של מזכיר או״ם בולטת תוכנית חלוקת מי הירדן, שתבוצע
באמצעות האו״ס. כדי למנוע השמטת העניין מתחת ידה והחדרת התערבות
סובייטית נוספת במרחב, עלולה ארצות־הברית להחליט על ביצוע ״החלק הישראלי׳׳
של תוכנית המיס של ג׳ונסמון.

• ארצות־הברית עשויה בכל זאת להגיש למצרים את ה
עזרה
הכספית הדרושה להקמת סכר אסואן. לאחר שהוברר למצרים
כי הרוסים אינם מוכנים לעזור להם בממדי־ענק כאלה, יוותר כנראה גמאל

צווחות בלילה. הסביר לא מכבר
פקיד גבוה במנגנון המדינה: בעיני העולם,
ישראל דומה לילדה קטנה. מעשיה אינם
חשובים כשלעצמם. אין היא יכולה להזיק
ממש למבוגרים אבל יכולה להפריע להם.
כשהילדה פורצת בצווחות׳ בדמי הלילה,
נאלצים כל המבוגרים לקום ממיטותיהם כדי
להרגיעה. כשהיא באה שטופת־דמעות ומספרת
שכל הילדים היכו אותה, נאלצים
המבוגרים לפייסה ולייבש את דמעותיה.
כושר מיוחד זה למנוע מנוחה מאחרים
היא הקלף החזק בידי ישראל.

עבד אל־נאצר על תקיפותו כלפי המערב, יזכה שוב להקצבה האמריקאית למפעל
הפיתוח העצום.

• אחד הצעדים הראשונים בכיוון זה יהיה צימצום העזרה
המצרית למורדים באלג׳יריה. לאחר ביקורם של ראש הממשלה ושר
החוץ הצרפתיים במוסקבה, שם נדונו גם ענייני אלג׳יריה׳ נרמז לעבד אל־נאצר
באמצעות המרשל טיטו כי ברית־המועצות מעוניינת עתה בצימצום פעולות
המורדים נגד הצרפתים.
• הקפאון כיחסי ישראל-הודו יפשיר. בשבועות הקרובים תחול
התקרבות ניכרת ביחסים המדיניים שבין שתי המדינות וראש ממשלת הודו,
ג׳ואהרלאל נהרו, ייפגש לשיחות עם אישים ישראליים רמי מעלה.

ילדי השכונה. אם נכונה השקפה זו,
הרי שיחק הצוות החדש ביג׳י־גולדה את ה־

• במסגרת התקרבות זו, עשוי לבקר בישראל גס שליחו
האישי של נהרו, קרישנה מינון,
שיקיים שיחות עם ביג׳י
וגולדה מאירסון. בשעתו שימש
מינון מתווך חשוב בסיום הקרבות ב*
קוריאה.

• גורל איחוד הצ״כ עם חרות
יוכרע בועידת הצ״כ שתתקיים
בסוף השנה. תנועת-החרות תקיים
את ועידתה באותו זנזן, לשם תיאום.
למרות שחוגי הכלכלה מסכימים עתה
לאיחוד׳ עוד נטוש ויכוח חמור על המצע
הפוליטי של המפלגה המאוחדת.
בעוד הצ״ג מסכימים כי ״המולדת ה־שלמה״
תהיה ממרת המפלגה, לא הסכימו
עדיין לנקודה השניה האומרת כי
המפלגה ״תחתור בכל האמצעים בכל
שעה״ למטרה זו.
בינתיים מתכננים הצ״כ מסע־תעמולה
עצמאי בעניני כלכלה, וו׳ירלול בין השאר
סרט תעמולה.

• חילוקי-דעות חריפים מתגבשים
בין מפלגת הצ״כ וראש
עירית תל־אביב. כדי להוכיח שהוא
אינו נופל מאבא חושי במיבצעים צי
בוריים, נאלץ חיים לבנון להטיל חסים
גבוהים בעיר. אולם הצ״כ, המתנגדים
להגדלת המסים של הממשלה, אינם יכולים
להסכים להעלאתם במוסד שהם שולטים.
בו. מכאן נסיונו של לבנון לקרבאליו את נציג מפא״

דאג האמרשילד
אחרי ההרצאה תכנית או״מנותית
אברהם שכטר,

מישחק בצורה הנכונה. שורד, של איומים
ומעשים הפגנתיים המונעים מנוחה מן הגדולים׳
מורטת את עצביהם• ד׳צפיה לפעולה
צבאית מטרידה את שנתם מדי שכבם לישון
בלילה.

נמוך אפילו ממחיר פרדס־חיסכון. הדבר נתון עתה לביקורת פנימית.
• קרוב לודאי ששמה של אנה פאוקר יטוהר בקרוב. למרות
התנגדותם של שליטי רומניה, שסילקו את פאוקר, גובר הלחץ לבצע מעשה זה.
ביקוריהם של כמה מגדולי המפלגות הקומוניסטיות, ביניהם משה סנה והמרשל
טימו, היו קשורים בבירור זה.

בטווח קצר, יתכן מאד שזו שיטה מצו־יינת.
השאלה היא רק אם אפשר להמשיך
בד, שנים רבות. גם הילדה הקטנה ביותר
סופה לגדול, כשם שגדלים הילדים האחרים
בשכונה.

לוותר על חלק ניכר ממשכורתם. קריאה זו תהיה צעד ראשון במערכה
שבה יפתח ראש הממשלה להורדה כללית של רמת המחייה. צעדים נוספים :

מדיניות

והשמועות על צירוף מפא״י אל הקואליציה ה־עירונית (בשיתוף עם חרות).
• שערוריה מעניינת עלולה לפרוץ כשיתגלה כי מועצות־הפועלים
בכמה מקומות חילקו לעסקני המפלגות שלהן פרדסים במחיר סמלי, שהוא

• כיגי׳י יפנה כקריאה דרמטית אל חברי־הכנסת והשרים
הקפאה מוחלטת של תוספת היוקד, הקפאת מחירים, הצמדת השכר לתפוקה.

התנגדותן של אחדות־העבודה ומפ״ם למסע זה עשויה
להיות חזקה מדי כשביל ביג׳י, להגיע עד כדי סירוק הקואליציה
הממשלתית.
• למרות ההכחשות הנמרצות על מגע כין ביג׳י לפרץ
ברנשטייין, היה נכון לפתיחת משא-ומתן פעיל לצירוף הצ״כ
לקואליציה. תוכנית מפורטת בעניין זה נמצאת עתה בשלבי ההכנה הסופית

שני הגברים ישבו זד, מול זה ביחידות.
קשר, היה לתאר ניגוד גדול יותר ביניהם.
דויד בן־גוריון לשעבר גדין׳ הוא בן העם,
איש מזרח אירופה. לא עסק מעולם בשום
ספורט, אוהב להתפאר בידיעותיו האפלטוניות׳
מצטיין בכושר משחק. דאג היאלמאר
אגנה קארל האמרסקיולד (,קראו לי פשוט
האמרשילד, זה אותו הדבר!״) הוא בן 16
דורות של אצילים ,,מכונם בתוך עצמו,
שונא כל רגשנות ושחצנות׳ מצטיין בדיי־

תוכנית השינויים הנרחבת של גולדה לטיחור אנשי שרת במשרד החוץ נדחתה
לפי שעה, לאחר שנתגלה כי צעד זה עלול להרוס את מנגנון החוץ של ישראל,
מבלי שגולדה תצליח לבנותו מחדש. סילוקו של ששון יהיה הנסיון הראשון

למישוש הדופק.

•התואר, יחד עם השם׳ ניתן למשפחה
על־ידי המלך קארל התשיעי, אחרי שראש
המשפחה הצטיין בקרב. חמשה בני המשפחה
שירתו בשני הדורות האחרונים כחברי הממשלה
השבדית. אביו של דאג היה ראש־הממשלה
במלחמת־העולם הראשונה.

בצמרת מפא״י.

• קרבנה הראשון של גולדה מאירסץ במשרד החוץ יהיה
שגריר ישראל ברומא, אליהו ששון, שיוצב לתפקיד חסר-ערד.

מר או״ס

קנות מחשבתית, מטפס על הרים ורוכב על
אופניים.
חלק גדול מן השיחה לא היה דו־שיח,
אלא מונולוג ארוך של ראש ממשלת ישראל,
שהוגדר בהודעה כ״הסברת ההיסטוריה היהודית
המסמלת את אופי העם היהודי״.
השבדי הצונן לא הראה כל סימן של רוגז.
הוא היה מוכן להזדיין בסבלנות. כי מאחורי
עיניו הכחולות׳ כצבע דגל או״ם, נרקמת
תכנית הנראית לו בהיסטורית.
שם נולד באמבטיה. התוכנית, שלא
פורסמה מעולם, אך שקוויה הכלליים מסתמנים
באופק בבירור, נרקמה בקומה ה־38
של ביתן־הזכוכית של או״ם בניו־יורק, בחדר
המקושט בתמונות פיקאסו׳ מאטים ובראק.
שם מכהן הפקיד העליון של האו״ם תמורת
משכורת שנתית של 20 אלף.דולאר, חופשית
ממסים, וחשבון הוצאות של 35 אלף ל״י
נוספות• היתה לו הזדמנות מיוחדת־במינה
להכיר את חולשות המוסד שהוא עומד בראשו.
שמו
של מוסד זה נולד שלושה שבועות
אחרי אסון פארל־הארבור, כשנתעורר הנשיא
פראנקלין רוזבלט באמצע הלילה. בלבו עלה
שם נכון למוסד אשר בנות־הברית התכוננו
להקימו אחרי המלחמה. הוא עבר מן המיטה
לכסא־הנכים שלו׳ גילגל את עצמו לחדר-
האורחים של הבית־הלבן. קול משק המים
משך אותו לחדר האמבטיה .״מה ביחס ל-
האומות המאוחדות?״ שאל את האורח .״זה
בסדר״׳ ענה וינסטון צ׳רצ׳יל, שהתנגד לכל
שם שיכול היה לרמוז על כוונה להקים ממשלה
עולמית.
האו״ם נולד כבמת־ויכוחים של מדינות
ריבוניות, ותו לא• ״עתון עתונאים עולמי,״
הגדירו דוד בן־גוריון בצדק. נציג מכסיקאי
הרחיק לכת. הוא אמר כי האו״ם ״ישליט
סדר ביער בין העכברים, אך לא בין האריות.״

קיי. וחאיאשו. כל עוד געשה
המלחמה הקרה בין שתי מעצמות־האטום,
אי־אפשר היה לשנות מצב זה. אולם אחרי
שקליעי־המימן גרמו להרחקת המלחמה ול*
שווי־משקל מסויים׳ הרגיש דאג האמרשילד
שהגיעה השעה לצעוד צעד קדימה.
מטרתו היתד, פשוטה: ישנם אזורים ר.־״
עולם אשר בהם מעוניינות גם מוסקבה וגט
וושינגטון לשמור על השלום, מתוך חשש
שהתלקחות מקומית תגרום למלחמת־עולם.
במקומות אלה יכול מדינאי בינלאומי תקיף
ליצור מרות חדשה: המרות הישירה של
או״ם. מרות של או״ם באזור אחד, פירושה
צעד ראשון לקראת ממשלת־כדור־הארץ.
המקום שמשך את עיניו של האמרשילד
היה המרחב השמי. אף מעצמה אחת לא
רצתה להרגיז את הערבים, אבל אף מעצמה
אחת גם לא רצתה בהכחדת ישראל.
האמרשילד בא למרחב, הפיג במקצת את
המתיחות הגרועה ביותר׳ הביא את תכניתו
לוושינגטון ולמוסקבה. הוא קיבל ״או. קיי״.
אמריקאי ו״חאראשו״ סובייטי.
הגורם היחיד היכול להפריע לתכניתו הוא
ישראל. לא חסרים בישראל אנשים בעלי
השפעה, הסבורים כי האמרשילד הוא ״״שליח
הצביעות המתנכרת״׳ ושיש בכוחם להכשיל
את התכנית. אולם עיקר דאגתו של דאג
האמרשילד היתד :,עמדתו המדאיגה של
דויד בן־גוריון. לכן בא במיוחד כדי לרכוש
את לבו.
סיכוי קטן אחד. ישנם הסבורים כי
דאג האמרשילד, הרגיל לטפס על הרים,
מטפס הפעם על קירות. אולם יש לו לפחות
סיכוי קטן אחד. יתכן מאד שעבד אל־גאצר
מוכן עתה להתקדם לקראת השלום׳ אם לא
יידחף לקו תוקפני יותר אחרי כשלון נסיונו
להתחיל בהקמת הסכר הגבוה באסואן. ויתכן
כי זו הפעם הראשונה, מאז , 1947 מסוגלות
ברית־המועצות וארצות־הברית לשתף פעולה
במרחב.
אם יצליח האו״מן הראשי אפילו בחלק
מתכניתו, יהיה זה מעשה אומנות. במקרה
זה יהיה הרווק השבדי הצונן, שונא הנשים,
ראוי לסרס הגבוה ביותר של ארצו, פרס
השלום.

הממ של ה
כוח חויכוח
״ממשלה זו מצטיינת בכוח הויכוח, אבל
לא בכוח ההחלטה,״ אמר השבוע אחד מראשי
המפלגות המשתתפות בה. הוא התכוון
לויכוח הכללי הגדול: כוחות הימץ,
בהנהגת לוי אשכול ובהשתתפות הדתיים,
רעולם הדר 660 ,

היפר, תיגשו. אוודורה. שימשו
כשם חוגי האוצר התפרסמו בשבוע שעבר שמועות ששר־האוצר לוי
אשכול חושב להטיל מס חדש של 50 מיליון, מפני שהמסים הקודמים ויהב
מגן לא מספיקים לו. ואני חושבת שהידיעה הזאת היא מאה אחוו נכונה, מפני
שאס יש דבר אחד שבז אפשר להאמין לשר־האוצר, הרי זה כשהוא אומר שיטיל
חס חדש.
אז הבעייה הראשונה היא למצוא שס יפה וחדש למס. כשמוצאים את השם,
מוצאים נם את הכסף. היות ועזרה לאוצר היא ההיפך הגמור מעזרה לעבד
אל־נאצר, עשיתי פה רשימה קטנה של הצעות. לוי אשכול יכול להשתמש
בהן חינם (אחרי תשלום מס מותרות, ארנונה והיטל עינוגים) .בבקשה:
• היפר — זה יהיה מס חדש שיוטל על כל אורח שמפר את אחד החוקים.
לא ייתכן שבמדינה כמו שלנו אדם יכול להשתעשע באונס אז ברצח חינם אין
כסף. צריך רק לעבד טבלת־דירוג של גובה המס (רוצחי ערבים יקבלו פיטור
מיוחד) ,והגבייה תהיה אדמיניסטרטיבית, באמצעות המשטרה, כמו קנסות
על עבירות תנועה.
• תינשוק — המס הזה מבוסס על העובדה שבזמן האחרון התחילו כל
מיני טיפוסים אפלים להתנשק עם נערות בשדרות בשעות הערב, זהכל בשביל
להשתמט מתשלום היטל־עינוגים החל על חתונות. את המס יגבו פקחים
מיוחדים שיהיו מצויידים בסטופרים, כדי לקבוע היטל־תינשוקים צודק.
• אוורורה — האזרחים באר׳ן מתהלכים כאילו האוויר שהס נושמים
מגיע להם חינם. אין צורן לעמוד בהרחבה על מידת הסלף שבהדגשת
שאננות זאת.
• שימשום — מס זה (אחרון אחרון חביב) יוטל על שמות חדשים של
מסים. בגלל ריבוי הנישומים יש לצפות להכנסה עצומה.

היו שקולים כנגד כוחות השמאל. שום הוד
לסד, לא יכלה להתקבל.
המצב בממשלה שיקף את המצב במפא״י.
גם בה היו הכוחות שקולים. מנהלי האיגוד
המקצועי, שחששו כי ועדי־הפועלים יעברו
שמאלה, עמדו מול קברניטי חברת העובדים,
שהאינטרסים שלהם נטו ימינה. גם
במפא״י לא היתד, הכרעה. .כל פרוטה שחוקה. בדרג הגבוה
• מזנ הל הויכוח בין שר־האוצר לבין נגיד
ישראל. לוי אשכול דרש להקפיא את
תוספת היוקר. אולם אחרי שהתעשיינים
נכנעו וחתמו על ההסכם החדש, המעלה
את התוספת, דרש אשכול להדפיס כסף
חדש.
הנגיד, דויד (״דוליק״) הורביץ, בעל מ־קור־הנשר,
התנגד בתוקף. הדפסת כסף חדש
יכלה לגרום לאינפלציה דוהרת. אולם מול
טענה זו היתד, לאשכול טענה שאין עליה
תשובה: לממשלה אין כסף לקיים את
שרותיה, מאיימת עליה פשיטת־רגל. אם
השרים לא יקטינו את המנגנון שלהם (ואף
שר לא הסכים לכך) לא יהיה מנוס מהדפסת
כסף נוסף.
הויכוח נמשך, שום החלטה לא הסתמנה
אפילו באופק. הימין דרש את הקפאת השכר,
הטלת העול על הפועלים. השמאל דרש
את הורדת המחירים, הטלת העול על המעסיקים•
היה
כמעט בטוח, השבוע, כי שום החלטה
מכרעת לא תתקבל בכלל. המצב יימשך
כרגיל: להלכה יעלה שכר הפועלים ויחד
עמו המחירים. השכר יפגר תמיד קצת אחרי
המחירים, כך שלא תיווצר אינפלציה דו הרת.
לפועלים פשוט לא יהיה אף פעם
אחת כסף לגרום לבהלת קניות. ואילו האוצר
ינסה לדוג מכיסי האזרחים — והפועלים
— כל פרוטה שחוקה שאינה קשורה
לכיס בחוטי ברזל.
צבא שדיון ומבצ עי
אחד מתפקידיו העיקריים של כל רמטכ״ל
הוא לשגר את הקצין הנכון לתפקיד הנכון.
כל רמטכ״ל מבצע תפקיד זה בצורה המתאימה
ביותר לתפיסתו ולגישתו. השבוע החליף
רב־אלוף משה דיין את הבעלים של
כמה עמדות מפתח בצה״ל.
אדם כאש צורבת. האיש הראשון
שיצא ממשרדו היה יצחק פונדק, עד כה
מפקד גייסות השריון .״פונדיק״ היה אחד
המג״דים הבולטים בימי תש״ח. אומץ־לבו
האישי היה כמעט אגדי, והוא התעקש להוביל
בעצמו גם יחידות קטנות בקרב•
בשעה שהגדודים האחרים היו במצב של
התארגנות בעורף, עשה ״פונדיק״ את העבודה
השחורה בדרום. לא פעם נתפס באש צולבת
הווולח הזה ת*0

בין היחידות הערביות לבין המשוריינים
הבריטיים. התוצאה: גדודו הגיע למקום
הראשון במספר האבידות, בשעה שרוב הגדודים
טרם קיבלו אפילו טבילת־אש ראשונה.
אולם יצחק פונדק היה ונשאר בעיקרו
איש חיל־הרגלים. הפיקוד על השריון יכול
היה להיות רק אפיזודה חולפת בחייו.
להכיור בלטרון. במקומו. בא אחד
האישים הססגוניים ביותר של צה״ל, אלוף
חיים לסקוב 37 מספר האנקדוטות המסופרות
עליו, ומספר אימרות־הכנף שלו העוברות
מפה לפה (״גם הציוני הגדול
ביותר, בעל הזקן הארוך ביותר, לא נשאר
עומד כאשר יורים עליו!״) הוא אינסופי.
לסקוב הוא אדם קשר,־עורף, אפילו קשוח.
הסיבה נעוצה, אולי, בילדותו הקשה: אביו
נהרג במהומות• הוא גדל אצל אמו בעוני
רב, רעב לא פעם. הוא עלה בדרך הקשה,
הודות למאמץ־עבודה כמעט על־אנושי, שהפך
את התשוקד,־לעבודה לתכונתו העיקרית עד
היום. נוספת לכך גם הלהיטות לפרט הקטן
ביותר.
במלחמה קנה לו לסקוב שם כמפקד
משוריינים. ב־ 30 במאי 1948 פרץ עם משור-
ייניו לתוך משטרת לטרון (אחרי שעשה
מעשה בלתי־רגיל אז: תירגול מדויק של כל
הפעולה מראש).
אולם, פרט אחד הכשיל את הפעולה: הלהביור
היחיד של התוקפים עזר ללגיון לגלות
ולפגוע במשורינים. החבלנים נהרגו
לפני שהגיעו לחומת המשטרה. חיל הרגלים
לא הגיע כלל. עם עלות השחר נאלץ לסקוב
לסגת.
כעבור כמה חדשים, ישב לסקוב במשוריין
הראשון שנכנס לנצרת.
שני כני נהלל. בשנים האחרונות, עת
ישב לסקוב בשני חדריו באוכספורד ולמד,
עלתה קרנו בישראל. הוא הוחזר, מונה לסגן
הרמתכ״ל אולם לסקוב, חניך הצבא הבריטי
וחסיד שיטותיו, היה שונה מאד מן הרמטכ״ל,
חניך השיטות הפלמ״חאיות.
השבוע התפנה תפקיד סגן הרמטכ״ל בכלל׳
ואילו תפקיד ראש אגף המטה הכללי
הוחזר למאיר עמית. עמית, בן נהלל
כמו משה דיין עצמו, קרוב גם לתפיסתו
הכלכלית. הוא כבר מונה פעם לאותו תפקיד.
שיבתו תבטיח שיתוף־פעולה אמיץ מאד
בין הרמטכ״ל לבין אגף המטה הכללי והמבצעים
שלו. התיאום יהיה עתה מוחלט.

חו ל וקוד ש
מאז פורסמו הגילויים על אירגון הביזנס
הדתי בארץ, לא שקטו הרוחות בין
אילי העסקים. החודש הותקף העסק הקדוש
ממקום בלתי צפוי. המתקיף: ח״כ פועלי
אגודת ישראל בנימין מינץ, בעצמו מומחה
גדול לעסקים דתיים (העולם תזה .)971
מינץ ארוך הזקן וחובב הסיגאר, השתמש
במדור פנים לוטנים בעתון שערים, עליו

הוא חותם בשם ״אבישי״ לכבוד בנו, שי
מינץ 17 ההאשמה: משרד הדתות הסך
את הייצוא של תשמישי־ר,קדושה לביזנס
פורח, זנח לחלוטין את כל הצד הדתי של
הענין. רוב התשמישים המיוצאים תחת
חסות משרד הדתות פסולים בהחלט מבחינה
דתית.
גאולה כרחוב גאולה. אם שם המאשים
היה בהזקת חידוש. הרי הטענה
עצמה לא היתד, חדשה כלל. היא הושמעה
בחוגים רבים בארץ ובאמריקה, נותחה בפרוטרוט
בסידרת העולם הזה.
הרוח החיה של העסק הרוחני הוא שלמה
זנוויל כד,נא, ממציא מקומות הקודש. כה־נא
הקים בשעתו את החברה לייצוא תשמישי
לן דושה. שלט החברה התנוסס בפתח
הבית בו גר, ברחוב גאולה בתל אביב.
מנהל החברה היה משד, ארדון, שכנו של
כהנא באותו בית.
כשעוררו תשמישי־ד,קדושה את ענינו החילוני
בהחלט של מבקר־המדינה, הוסר השלט
בחפזון. כל ענין הייצוא הועבר למשרד
הדתות, לרשות פקיד בשם יהודה
גרזובסקי, הכפוף למנהל הכללי, שלמה
זנוויל כהנא.
שנים אוחזין בעסקודש. תשמישי
הקדושה הם סחורה עדינה מאד. מגילת־הקלף
הקטנה בתפילין ובמזוזות׳ הכוללת
את פרשת שמע של ספר דברים, כתובה
בנוצת אווז באותיות זעירות, בידי סופרים.
הסופרים. המצטיינים מעדיפים לעסוק בכתיבת
ספרי תורה, שהיא כדאית יותר. על
כן נשאר תפקיד זד, בידי כוחות ממדרגה
שניה. מאחר שכל טעות פוסלת את השימוש
בתשמיש, דרושה ביקורת קפדנית ביותר,
כדי לפסול את הקלפים המוטעים הרבים.
כי לשום סופר אין חשק לזרוק את
הקלף בו השקיע שעות של עבודה מפרכת.
משרד הדתות, שהתענין הרבה יותר בצד
המסחרי של העסק הקדוש, הזניח תפקיד
הבדיקה לחלוטין. בארץ הייבוא העיקרית,
ארצות הברית, התרבו תלונות הלקוחות.
הקונסול המסחרי, יהודה לויט, גיסו של
הציר ראובן שילוח, שלח מחאות חריפות
לארץ.
מחאות אלה יצקו מים על טחנות אנשי
משרד־המסחר־והתעשיה שסבר מזמן כי על
אנשי הדת לעסוק בדת ועל אנשי הביזנס
לעסוק בביזנס, במקום להיפך. הם חיבלו
במאמצי הייצוא של משרד הדתות, דרשו
את העברת כל הענין אליהם.
״שניים אוחזין בטלית. זה אומר כולה
שלי וזה אומר כולה שלי״ .המשנה קובעת
כי במקרה זה על הצדדים להתחלק. כלל
זד, לא מצא חן בעיני ראשי הדת בישראל.
הגורסים דווקא את המימרה האחרת במשנה.
בשינוי קל :״שלי־שלי, שלו־שלי״.
הם לא גילו שום רצון לחלק את העסקודש ׳
בטליתות עם משרד ממשלתי אחר.

דרושים מועמדים ומועמדות
מכל הגילים לתפקידים שונים
כסרט ישראלי מקורי
שיוסרט בקרוב. נא לפנות
בדואר רשום, ולצרף בולים
לתשובה, לת.ד ,2865 .ת״א.

6 0׳ !#תיותר

דירות־ שרד
עזר ה לנז ק ק•
שר־האוצר, הודות לחוקים ותקנות מסו־יימים,
הינו אדם בעל השפעה לא מבוטלת
בכל הנוגע למסים וכספים במדינה. בין
השאר, מסמיך אותו חוק נולווה חובה תשט׳׳ו
להטיל מלווה חובה של 150 עד 200 אחוזים
על בתים משוכללים ומפוארים. אותו חוק
גם העניק לו סמכות חשובה עוד יותר: לפטור
כל בית שירצה מתשלום אותו מס.
רצה שר האוצר — ושבעה בתים ירושלמיים
שוחררו מתשלום המס החדש. היה
בדבר כדי לשמח את לב האזרח הרגיל,
שלפחות כמה דיירים נזקקים זכו בהקלה זו.
לפי ההקלות והתמיכות האחרות שניתנו לאותם
הדיירים על־ידי הממשלה, הרי היו
נזקקים לא פחות מדיירי הפחון העלוב ביותר.
בין
הנזקקים: משה קול, מנהל המחלקה
לעלית הנוער בסוכנות; שמואל אוסישקין,
גזבר קרן־היסוד ובנו של המנהיג הציוני
המנוח הדגול; ישעיהו קלינוב, מנהל מחלקת
ההסברה של הסוכנות; יצחק מלמד,
סגנו של דויד רוזוליו, נציב מנגנון המדינה.
שיעור כהילכות החוק. בין הבתים
ששוחררו בצורה זו, נכלל גם הבית מספר
,32 ברחוב מטודלה, ביתו לשעבר של שר
האוצר. יתכן כי בזכות סנטימנטלית זו,
שוחרר הבית.
אולם משולם רם, דייר הבית מספר ,37
באותו רחוב, לא הבין את הדבר נכונה.
הוא התעקש לדעת מדוע לא ישוחרר גם
ביתו הוא מתשלום מלווה החובה. הוא ביקר
בבתים המשוחררים, הגיע למסקנה המבוססת
כי ביתו שלו היה ״משוכלל ומפואר״
הרבה פחות מאלה ששוחררו ואילו

הסוליה הגמישה גם בקיץ
הסוליה המגינה על הרגל
מחום הכביש והחול
סוליאתו

כאב ראש
ככדור

( 1113מיז
!(הפסקתן חנאב

בם די]ה
הוא עצמו — לדעתו, על כל פנים — נזקק
להקלות מתושבי הבתים המשוחררים.
כמתמחה במשפטים, מיהר רט לפנות למשרד
האוצר, בבקשת שיחרור. הבקשה נדחתה.
אך משולם לא השלים עם הדחיה,
ביקש לדעת כיצד קיבל מלמד, למשל, הגר
בדיוק מולו, שיחרור, ואם יש טופס או
נוסח מיוחד להגשת הבקשה .״הפנייה נעשתה
טלפונית,״ הסבירו לו.
רס לא קיבל אמנם את ההקלה שביקש.
אולם השיעור בהילכות החוק בישראל היה
שווה במשקלו בכסף, למתמחה הצעיר במשפטים.

מים

״פקידי הממשלה צועדים בחמישיות ומחזיקים
אחד את ידו של השני, ורק ידו
הימנית של הראשון וידו השמאלית של
החמישי חופשיות ל פ עול ה כך הגדיר
שמחה בלאס ( )59 לפני ארבע שנים את
צורת העבודה במנגנון המדינה.
בלאס עצמו, גבה־קומה ( 1,82מ׳) ,קרח
ומרכיב משקפי־קרן׳ הוא ההיפך הגמור מפקיד
מסוג זה• הוא עצמאי, שש לקראת
האחריות, מוכן להתעלם לחלוטין מדעותיהם
של קטני־אמונה ומסרסים פורמליסטיים של
רישום תקציב. הצדקתו היחידה: עד כה
הוא צדק תמיד (העולם הזה .)928
השבוע הונח על שולחנם של שרי הממשלה
שיר־הברבור של בלאס: כתב התפטרותו
מתפקידו כיועץ הממשלה וכמנהל כללי
של תכנוך המים־לישראל. היא כללה האשמות
כבדות, אם כי מרומזות. למעשה האשים
את שר האוצר, לוי אשכול׳ שרקם נגדו
קנוניה בלתי־הוגנת כדי לאפשר את העברת
המונופול על המים מידי תה״ל הממשלתית
למקורות החצי־הסתדרותית.

זבובים, יתושים, מקקים וכו׳
מושמדים לחלוטין על ידי
מדביר החרקים היעיל
סופהווקס קיבל אות הצטיינות
בת״י , 1956 חיפה.

בעד

טיב

כסן ז ותורת־הנפש. לא רק התוכן
החמור הפך את כתב־ההתפטרות למיסמך
לאומי, אלא גם לשונו החריפה של בלאם,
הרגיל לקרוא לילד בשמו, אפילו אם הילד
הוא חבר מפלגתו שלו — מפא״י. כמה
מסילוני ביטוי של איש־המים:

המוצר

תוצרת ״תרסיס״.

הרומאנים הטובים
מחכים לך;

• על הקנוניה שגרמה להרחקתו :״אינני
בטוח ששר האוצר, העומד מאחורי כל
ההתפתחות הזאת ...הצליח לשכנע את
ראש־הממשלה שעמדתי אינה נכונה. השאלה
הראשונה שראש־הממשלה שאל אותי היתד,
האם נכון שהוצאתי שלושה מליון ל״י
בלי ידיעת האוצר. תשובתי היתד, שאינני
מסוגל להוציא 300 אלף ל״י בלי ידיעת האוצר,
כי מיד אחרי זה תהיה אצלי שביתה.״
9על טיפולו של ביג׳י :״אין אני יכול
להתנגד שיעמידו אותי בפני ראש־הממשלה
באור אחר מאשר הנני באמת, אך ההגינות
מחייבת לעשות זאת בנוכחותי.״

רומאן אדיבה בוגר — בלונדון המופצצת
של מלחמת העולם השניה
— בין קצין אמריקני נשוי לבין
אנגליה, המאורשת לגבר אחר. פרשיות
אהבה ועלילות מלחמה שזורות
יחדיו — סערות־חיים של יחידים
ושל אומות.

• על עתיד הנגב הדרומי :״ההיסטוריון
שיכתוב פעם על פיתוח הנגב הרחוק, כאשר
יהיו בו 100 ויותר ישובים חקלאיים פורחים
עם אוכלוסיה חקלאית של 100 אלף נפש
וישוב עירוני גדול, יצטרך להזדקק לתורת
הנפש כדי לקבוע את מקור ההזנחה (של
האוצר, שלא הקציב כסף למטרה זו).״

במשך החודש האחרון סיירה
בארץ קבוצת יועצים לחקר בעיות
ייצור התאית. קבוצה זו חקרה
ולקטה את החומר הקיים באשר
לגידולי השדה, מוצרי־יער, מים
ואמצעי־תובלה. למטרות מחקר זה
נתמכת קבוצת המומחים בסיועם
המלא הן של בעלי תפקידים מוס מכים
במשרדי החקלאות והפיתוח
והן ממקורות לאומיים שותפיים
ופרטיים.
מטרתו של מחקר יסודי זה,
אשר יחם ומומן ע״י מפעלי ניר
אמריקאיים־ישראליים בע״מ, הוא
לקבוע :
— האם קיים בארץ חומר גלמי
בעל איכות מתאימה, ובמדה מס פקת׳
כדי להצדיק עתה הקמתו
של מפעל תאית בארץ.
־ ־ האם מפעל זה יוכל לפעול על
רסיס כלכלי איתן, שיוביל לחסכון
במטבע זר לאוצר, ולהשפעה חיו נית
על מחירי תוצרת הנייר ה:קומית.
הרחבתה
של תעשית הנייר,
שתבוסס על מחקרים אלה, תהיה
תמיד לטובתו של הצרכן הישראלי.

דראמה
של יצרים ותככים, אשר
נער מכסיקני׳ הנאשם ברצח ובנסיון
אונם של נערה לבנה, והמחכה לגזר
דין מוות, משמש לה גיבור — וקרבן.

א מ רי ק איי ם י שראלייס בע״נ1

ספר ״לדורי״ —
קחנו לידך כי טוב

מפע לי ויד

הששה ביוני

מאות ליוכל שפירא

נסיכת הזהב
מאת אלכסנדר כארץ
רירנאן קורטאז, כובש מכסיקו,
מאלינאלי, בת־נסיכים ושבויה אינדיאנית׳
כזוג מאהבים — ויריבים
במאבק גדול ומר.

עלילה ומשפט
מאת דץ מאנקגיץ׳

• על אותו נושא :״כל פעם שאני מעלה
על דעתי מה עוללנו לחצי הארץ הדרומי
תוקפת אותי תדהמה על ידי מניעת
ביזבוז בכל הארץ אפשר היה לבצע
פיתוח גדול בנגב הרחוק. אך למנוע ביזבוז
יכולים רק אנשים היודעים את הענינים
מקרוב, ולאלה אין ה שפ ע ה...״
קול אחד לירדן. פרטים מיוחדים במינם
מסר בלאס על האופן בו הוחלט על
מפעלי הפיתוח החשובים ביותר בישראל:
• על האגמים :״נתתי הוראות להקים
את תשעת האגמים המלאכותיים, מבלי ל־התיעץ
הרבה עם חברי לעבודה קודם לכן.
הנסיון הוכיח שטוב עשיתי, כי אחרת לא
היו מוקמים.״
י• על מפעל הירדן, בעל החשיבות ההיסטורית
:״בכמה ישיבות דרשתי
וחזרתי ודרשתי את הסכמת הועד להתחיל
בתכנון מפורט של תעלת הירדן, המתחילה
מגשר בנות־יעקב. כאשר העמדתי את ההצעה
להצבעה, הייתי היחידי שהצביע בעד.
כל האחרים נמנעו מהצבעה, אם כי לא הצביעו
נגד ...ביקשתי לפחות קול אחד
לעזרה, כי לא נעים היה לי להוציא כסף
רב על סמך דעתי בלבד.״
מהרהר בלאס :״חושבני שבלחצי להתחיל

בפעולה הדריך אותו רגש סמוי של תשוקה
״לעשות סימנים״ בקרקע, כי אין אדם יודע
את יומו, ותמיד רודף אחריו הפחד שבלי
״הסימנים״ יתכן וישנו את ה תו כני ת
5מליץ איש. בעוזבו את תר,״ל, לא
נטש המימאי הוותיק את המים. הוא פתח
משרד לייעוץ פרטי בעניני מים, בו ירוויח
בלי ספק פי שלוש ממשכורתו הממשלתית
הצנועה. אחרי ששלח את לחמו׳ על פני
המים במשך דור שלם׳ יתכן ויוציא שמחה
בלאם מעט לחם מן המים.
אולם שמחה לא היד, מסוגל להיפרד בנימה
של יגון. הוא סיים את מכתב ההתפטרות
כבטחון :״מובטחני שנוכל להגיע לניצול של
3000 מליון ממ״ע בשנה ולהשקאת שטח
של חמשה מליון דונם, ולספק מזון ומים
לאוכלוסיה של חמישה מליון איש.״
היה זה חזון מעודד, כשבא מפיו של אדם
שעד כה התגשמו כל חזונותיו.

תולדות
פ ת רון התע דו מ ה
כאשר נודעו תוצאות הבחירות לכנסת
השלישית ניסו תושבי כפר נבתון, המושב
הקטן שליד רחובות, לנחש מי מביניהם
היו יכולים להטיל את ארבעת הפתקים של
המפלגה הקומוניסטית לקלפי.
בשבוע שעבר נתגלה הסוד. לאחר שנהרג
אריה גרובאק על־ידי מסתננים ליד וילהלמה
(העולם הזה )979 פירסם קול העם מודעת
תנחומים להורים השכולים ולאחי הנרצח.
החתומים על המודעה: המפלגה הקומוניסטית׳
סניף רחובות, בה היה אריה גרובאק
חבר.

פר ש ת קסטנר
הטלא ה צ הו ב
הכתבים המשפטיים של העתונים היומיים
הם אנשים עסוקים מאד. על כן לא התמהמהו
כאשר קיבלו השבוע שתי חוברות,
כתובות בשורות צפופות של מכונת־כתיבה,
ובהן תשובותיו של התובע רודולף ישז^<
קסטנר ל־ 517 השאלות של הנתבע, מלצ •
גרינוולד, במשפט האזרחי (והשלישי) המתנהל
בפרשה זו. הם העתיקו כמה מן התשובות׳
מבלי לטרוח להשוותן לשאלות. כך ־
החמיצו את הנקודה העיקרית: רבות מן
התשובות אינן משיבות כלל על השאלות.
למחרת היום, באה ידיעה שניה שאילצה

תזכיר
ר 8/,ל ח קי ר ה[
כסידרת כתבוה על ״מחנה!
!הריכוז של אהוד אכריאל״^
)חשף העולם הזה ( )977 ,978 את״
ומעשי השחיתות במוסדות השלטון^
)המקומי של עיירת העולים הגדולה״
,בצפון הארץ.
השבוע, התעורר מבקר המדינה!,
,שלח לקדית־שמונה את נציגו האי־ |
שי, פתח בחקירה תקפת על פרסו־ [
| מי העולם הזה. תלונות אזרחים ש־
,נידונו עד עתה לגניזה, הוצאו מ־התיקים,
משמשים חומר נוסף לחקירה.

העומד בפרץ
עכרו של המורד כקרית־1
שמונה, יוסף פרץ, כלל כסה מק־[
ריס בו הוכה פרץ על־ידי אזרחים^
ושוטרים בהר־טוב, שעה שתתנגד[
למשטר הטרור במקום ערב הבחי־ו
רות (העולם הזה .)978 הסשטרר,ז
האשימה את פרץ בתקיפת־שומריס[
והפרת הסדר הטוב.
השבוע זחה שופט־השלוס בי ר ד[
שלים׳ משה בזק׳ בפעם הרביעית׳ ן
את הדיון בהאשמות אלה- ,לבקשת ן
המשמרה

המעיינת

עתה

בסגירתם[

^הסופית של התיקים.

העולם הזה 980

דוגמניות בית־ספר ״אורט״ רחל קולט (מרכז) ורחל פואנו(שמאל) כתצוגת הגמר של ביודהספר,
אחדות כמקצוע לחיים, אחרות כתחביב
את הכתבים לשים לב לפרט זה. שמואל
תמיר, פרקליטו של גרינוולד, תבע כי
התובע יפרט שוב את תשובותיו.
נאצים מול גרמנים. ההפרשים לא
היו רק סגנוניים׳ כמו השימוש במושג
״נאצים״ בשאלות והחלפתו במושג, גרמנים׳׳
בתשובות. הם נגעו גם לתוכן. תשובות
לדוגמה:
( )80 כיצד שוחררת בכל אחד מהמאסרים
־הרבים שנאסרת על־ידי הנאצים?
.תשובה: שיחררו אותי.
) 116(,במשך כל תקופת הכיבוש הנאצי
חדייב הרוב המכריע של יהודי הונגריה לענוד
כוכב צהוב על בגדיהם. כיצד אתה
השתחררת מחובה זו?
תשובה: כדוגמת חברי היודנראט וכמה
מאות מעובדי הקהלה קיבלו אף חברי ועדת״
ההצלה תעודות מסעם המשטרה ההונגרית
והגרמנית בתעודות אחדים מחברי הועדה
נרשם על־ידי המשטרה הגרמנית כי נושאיה
פטורים מחובת נשיאת הטלאי הצהוב. לפטור
זה לא היה ערן חוקי, ולא נתקבל על
דעת המשטרה.בכל זאת לא ענדתי את הטלאי
הצהוב אלא למספר ימים, מפני שלא רציתי
בכך.
מאחר שיש להניח שהיו עוד כמה מליוני
יהודים שלא רצו בכך, אך ענדו את הטלאי
מאין ברירה, לא היתד, התשובה מספקת
ביותר.
( )319 האם נכון שהנאצי קורט בכר ניהל
איתך מה שקרוי בפיך משא־ומתן, בהסתמך
על יפוי־כוח שקיבל לכך מראש הס. ס.
היינריך הימלר?
תשובה: ניהלתי משא־ומתן עם קצין
הס. ם .קורט בכר, אשר טען שיש לו לכך
יפוי־כוח מהממונים עליו.
השם המפורש הושמט•
מאחר שעשרות תשובות סתרו עדויות
קודמות במשפטי קסטנר׳ הבטיח גם משפט
זד, להיות מעניין ביותר.

ה מ שק
ס ר סו רי לדבראשר אי
האשראי הוא הדם הזורם בעורקי המשק.
אם אין הוא מגיע לאחד האברים׳ נידון
אותו אבר להתנוונות ולמוות. אם אין מפעל
מסוים מקבל את האשראי הדרוש, אין הוא
יכול לפתוח בפעולה יצרנית. על־ידי שימוש
בנשק זה יכול הלב — אוצר המדינה —
לדון כל חלק של המשק לחיים או לאבדון.
בשנים האחרונות הפך מצב האשראי בישראל
לתקלה העיקרית של כמעט כל מפעל
ואיש־עסקים. קם מעמד שלם של סרסורים־
לדבר־אשראי, המלווים כסף ברבית עד סל 35
לשנה׳ תמורת ערובות מוצקות. את המחיר
משלם, בסופו של דבר, הצרכן.
חוקתורכי . ,כל זה ידוע ברבים. פחות
העו 7ם הזה 980

ידוע הוא כי גם הבנקים הגדולים במדינה
הצטרפו לניצול מחפיר זה של מצוקת האשראי•
אחדים מהם המציאו שיטות מקוריות
ביותר לעקיפת החוק הקיים בארץ (עוד מימי
התורכים) המגביל את הרבית ל 9
השיטה המסורתית והמכובדת היא זו הנהוגה,
למשל, בבנק חשוב כמו בל״ל, המוסיף
370 דמי עמלה וניהול־חשבון על 97 ,
הריבית. בס׳׳ה , 127 , :מחיר זול מאד ביחס.
בנקים אחרים, כמו בנק איגוד׳ מגיעים
לפי אותה שיטה ל־50/0נ• בנק שני, מכובד
יותר, כבר הגיע ל־ 1870׳ בעוד שהבנקים
ה״גרמניים״׳ כמו בנק פויכטוונגר, אלרן ורפת
מסתובבים מסביב ל־> .207 לעומת זאת
הגיעו הבנקים ה״עיראקיים״ ל־/0״. .24
שיטות גאוניות. השיטות המעשיות
מרובות ומגוונות. כמה מהן גאוניות ממש.
כך מסתפק בנק אחד ברבית חוקית׳ להלכה.
כשהוא מעביר לחשבונו של הלקוח
הלוואה בסך 10 אלפים ל״י, הוא מוסר הוראה
לקופה להרשות לו למשוך רק 5
אלפים. הרבית מחושבת לסכום המלא, מגיעה
למעשה לשיעור הכפול. כל העיסקה
חוקית בהחלט — להלכה.
בנק אלרן נוהג אחרת. לקוח שבא למסור
לו שטר לנכיון (היינו לקבל תמורת
השטר הלוואה עד ליום הפרעון) נשלח למוסד
כספי אחר, בשם נציח, השוכן לתפארת
באותו בית ומשתמש באותה מרכזית
הטלפון. מוסד זה קונה את השטר (רק אם
הוא בטוח לגמרי) תמורת נכיון של 24
עד 30 אחוז.
עולים על כולם בנק אסיה, קופת מלווה
וחסכון. לקוח מסויים, שביקש הלוואה של 500
ל״י לחצי שנה, שילם למשל, את התשלומים
הבאים: נכיון ( 7ל״י) ,גובינא על שטרות
( 1.350ל׳׳י)׳ 970 ריבית ( 19.780ל״י) ,קו־מיסיון
על נכיון ( 12.733ל״י< קומיסיון
עבור פיגורים ( 6ל״י) ,דמי חבר ודמי כניסה
( 37ל״י)< דמי חבר נוספים 5ל״י.
קבלות אלה לבדן מסתכמות לריבית מוסווית
של ,3170 נוסף על החובה לקנות
מניה שאינה מקנה שום זכות הצבעה ושהאיש
אינו מעוניין בה• ב סו הכל חתם הלקוח
על שטרות בסך 666.100ל״י, כדי
למשוך 500ל״י לחצי שנה.
עכירה פלילית. כדי להגביל את מע־שי־השוד
של נושכי־הנשך הפרטיים והציבוריים
הציע אליעזר זיגפריד הופיין (,)74
מנהל בנק לאומי לישראל, להגדיל אתי הרבית
המכסימלית החוקית, להקטין את הפער
בין הרבית החוקית לבין הריבית השחורה.
כתוספת חיונית הציע הופיין הממושקף,
יליד הולאנד, להפוך כל רבית גבוהה
יותר לעבירה פלילית.
הצעה זו נתקלה במסלול של מכשולים.
כל המוסדות המקבלים הלוואות ממשלתיות
ברבית נמוכה, מתנגדים להעלאת הרבית ה
חוקית.
הקיבוצים׳ שרבים מהם נפלו קרבן
לרבית קצוצה, דורשים הטלת עונשים. בנק
ישרא? מתנגד להטלת עונשים, שותק בענין
ההעלאה. הממשלה, לעומת זאת, החליטה
להטיל עונשים על נושכי־נשך, התנגדה
להעלאת הרבית.
השבוע הודיע שר־המסחר־והתעשיה פנחס
ספיר, שהוא כיום איש־אימונו הכלכלי של
בי. ג׳י ..כי בקרוב יוגש לכנסת חוק הריבית
החדש. הסיכויים לשינוי במצב ספסרות־האשראי:
אפסיים.
חנוך דוג מניו ת

רחל קולם, דוגמנית חיננית וחייכנית,
עלתה על הבמה המקושטת של בית ציוני
אמריקה בתל־אביב׳ לקול תשואות הצופים.
היא קדה קידה קלה, הסתובבה סביב עצמה
בהציגה את תלבושתה, הרימה את חצאיתה
עד ללבגיה. הקהל יצא ׳מכליו. מחיאות
הכפיים עלו לראשה של הדוגמנית: היא
נשארה על הבמה, עד שהיה צורך להורידה
משם בכוח.
רחל קולט היתר, פעוטה בת שלוש בלבד.
אפילו לגן טרם הלכה. אולם היא ביצעה
את תפקידה באמונה, עשתה חזרות משך
ימים רבים לפני הראי בבית ולפני חלונות
הראוה ברחובות. ביום שלפני הופעתה, לא
אכלה ולא ישנה מרוב התרגשות.
שמלת ערב כיממה. רחל׳ה לא היתד,
היחידה. בתצוגת האופנה של ארגון נשי
אורם, הופיעו משך שעה ארוכה בנות
חינניות, מגיל שלוש עד , 18 הדגימו עשרות
מוצרי אופנה, יצירת מתפרות אורט.
הנערות לא היו תלמידות בית־ספר לדוגמניות
אלא התופרות עצמן: בחורות מרמלה,
ירושלים ותל־אביב׳ שלמדו משך שלוש
שנים את מקצוע התפירה בבתי־הספר של
אורט, תוך כדי רכישת השכלה תיכונית.
חלק מהן למד את התפירה כמקצוע לחיים;
אחרות רק מתוך תחביב׳ כדי שיוכלו לתפור
את שמלותיהן בעצמן.
שמלות הערב והקוקטייל שהוצגו על־ידי
הבנות׳ ואשר היו למעשה עבודת המיבחן
שלהן, לא נפלו ביופין ובהעזתן מיצירות
מיטב סלוני האופנה התל־אביביים.
גילתה דוגמנית מרים קפואנו 18 כיצד
יצרה את שמלת הערב שזכתה לתשואות
מרובות :״גזרתי ותפרתי אותה במשך 24
שעות, זאת היתד, עבודת הגמר שלי.״
העיר גבר בעל נסיון :״בעד שמלה כזאת
לוקחות לילי שלייפר או לולה בר 500
לרות.״

עת 1נ 1ת
3ודא פ ד• ,,הארץ״
הסיפור שהופיע בהבלטה׳ במסגרת מיוחדת,
בחארץ היה מרתק מאד: צעיר ש
השתחרר
לא מזמן מן הצבא הכיר בחורה,
צעירה תל־אביבית ולאחר תקופת הכרות קצרה
מאד החליט לשאתה לאשה. כשנקבע
יום הנשואין החליטו הורי הכלה, מסיבות
שכתב הארץ לא טרח להסבירן, להשיא
תחילה את אחותה התאומה של המיועדת
לחופה, לאחר שהיה באפשרותם לנצל את
דמיונן הגמור של שתי האחיות התאומות.
מעשה התרמית נוסח לבן הארמי בוצע
בהצלחה. הבחור השחיל את טבעת הנשואין
על אצבעה של אחות כלתו• משעמד על
טעותו, סירב להשלים עם המציאות, הציע
לחת גט לאשתו• הורי הכלה חשבו אחרת.
לדבריהם׳ לא היתד, שום טעות והבחורה
המקודשת היתד, זו שהכיר הבחור מלכתחילה.
העניו נמסר לעורך־דין ויוגש בקרוב
לבית המשפט.
בניגוד לסיפור המקורי של העתונאי האלמוני
בתנ״ך, לא כלל סיפור ישראלי זד,
אף פרס אחד המאפשר זיהוי — שמות
המעורבים׳ שם הרב שערך את החופה, המקום
שבו נערכה החופה׳ שם העורך־דין
המטפל בענין. עתונאים מנוסים משכו ׳בכתפם,
סברו כי ראו את יד הדמיון ד,חמסיני.
אחרים עטו על הידיעה כדבורים עצלות׳
העתיקוהו ללא כל בירור נוסף.
לאלה שהתאמצו לגלות את עקבות הסיפור
הסנסציוני, חיכתה אכזבה. כל העקבות נעלמו׳
כאילו בלעה אותם הארץ.

ה ע תונ א• ה סיו ח ד
העיר העתיקה בירושלים היתד, סגורה.
שוטרים אנגליים חסמו את הדרכים, אי־אפשר
היה לקבל כל ידיעה על המהומות שהתחוללו
מעבר לחומה. רק עתונאי אחד הצליח
לפרוץ את מסך ההשתקה. היה זה אלכסנדר
זאובר.
הוא ניגש לטלפון ציבורי, צלצל למפקד
משטרת העיר העתיקה, הציג את עצמו כ־ספנסר,
המפקח הכללי של משטרת ארץ־
ישראל. הקצין בצד השני מיהר למסור
דו״ח מפורט על כל מה שאירע וקוראי
דואר־היוס׳ עתונו של זאובר, יכלו לקרוא
את הסקופ הגדול.
היה זה מעשה אופייני לזריזותו של
זאובר, אחד הוותיקים ( )58 בעתונאי ישראל
ואחד המוכשרים שבהם׳ שידע לחרוג הרחק
מגבולות המקצוע, ולהרחיב בכך את אופקיו
המחנים והכלכליים.
הנאה עם המועיל. אולם לא על
סקופים עתונאיים בלבד נבנתה הקריירה
של זאובר. כאשר פשט דואר חיום את הרגל,
החליט זאובר על הצעד הבא, החשוב
ביותר בחייו. יחד עם עתונאי אחר, יסד
את העתון המיוחד.
עד כמה היה זה עתון מיוחד, זוכרים
עד היום רוב קוראי העברית בארץ. אלד,
שלא הספיקו להכיר את יצירות־הפאר״של
זאובר מקרוב, שמעו עליהן מפי בוגריהם.

במדינה
התפריט המערכתי היד, מורכב ממנה אחת
עיקרית: שערוריות אישיות. את האינפורמציה
סיפקו לזאובר שוטרים וקציני־משסרה.
לא עבר זמן והעתון המיוחד היה ידוע
בארץ בשל נכונותו לפרסם פרסים אינטימיים
או פליליים על כל אדם בארץ. לא
פחות, הצטיין בשל נכונותו לא לפרטם
סיפורים אלה.
מקור אינפורמציה נוסף היו בעלי בתי־הבושת
של תל־אביב. זאובר היה כה מקובל
עליהם׳ עד כי שימש בורר יחיד בסיכסוך
חריף׳ שפרץ לפני 20 שנה בין מעבידי
ענף הזנות. לולא התערבותו מלאת החוכמה
של זאובר, היה יורד על הענף משבר רציני
מאד.
לסי הסכם ג׳נטלמני, אסור היה על בעלות
בתי־בושת לשרת את לקוחותיהן בעצמן׳ כי
דבר זה היה יוצר התחרות בלתי־הוגנת
לבעלי בתי־הבישת הזכריים, שלא יכלו לספק
שירות דומה ללקוח. כאשר נקרא זאו־בר
לפסוק הלכה בענין, הסבירו לו המד־אמות
כי יחסיהן עם הלקוחות באו אך ורק
בגלל היותן בשר ודם וכי הדבר חיוני להן
לאו דווקא מבחינה כספית.
זאובר לא נפל משלמה המלך: הוא פסק
כי להבא על בעלות העסק להגביל את פעילותן
המינית לחוג המקצועי בלבד, לעסוק
בשטח זה רק עם בעלי העסקים הזכריים
המתחרים׳ מבלי לדרוש כל תמורה כספית.
בצורה זו צירף את הנאה עם המועיל.
ידידת נעורים. זאובר היה אהוב על
ידידיו• ביתו ברחוב אלנבי בתל־אביב היה
פתוח לכל מי שרצה לבוא. הכסף הרב
שהוא הרויח בוזבז על ידידיו ומוסרי האינפורמציות
השונים. בין באי ביתו ואחד
מחבריו למשחק הקלפים היה עזריאל קרלי־באך
המנוח. אולם כאשר נבחר זאובר לועד
אגודת העתונאים יחד עם קרליבאך, הכריז
קרליבאך כי אינו מוכן לשבת עב זאובר
בועד. זאובר סולק, הפך מאז לשונאו
האישי.
כאשר עזבו כל חברי מערכת ידיעות
אחרונות ויסדו יחדיו את מעריב היה זה
דוקא אלכסנדר זאובר שיעץ למשפחת מווס,
בעלת ידיעות אחרונות׳ לקחת כעורך את
חבר מערכת הבוקר ד״ר הרצל רוזנבלום.
כיום משמש זאובר אחד מכתביו של רוזנ־בלום
בידיעות.
עם תום המנדט חרבו כמה ממקורות ה אינפורמציה
הטובים ביותר של זאובר. שותפי
היגר לארצות־הברית, הוא עצמו הצטרף
ידיעות אחרונות.
אבדן העתון המיוחד לא פגע בזאובר.
הוא נשאר עליז ושמח כתמיד׳ עד שמתה
עליו אשתי. אבלו של האלמן נמשך זמן
רב, עד אשר שמע יום אחד על ידידת
נעורים ממונקץ, עיר מולדתו של זאובר,
בקרפאסו־רוסיה• אותה ידידה היתד, נשואה
למליונר אמריקאי ונתאלמנה.
זאובר כתב לה מכתב קצר. הוא זכה
לתשובה ארוכה, החזיר תשובה עוד יותר
ארוכה. ההתכתבות בין השניים הפכה לכל
כד מסועפת, עד אשר היה ־ ברור לזאובר
כי עליו לנסוע לארצות־הברית.
השבוע התחתן האלמן זאובר עם ידידת
נעוריו. צעדו הראשון של הזוג בצאתו לבלות
ירח הדבש שלו: תרומה גדולה למגבית
המאוחדת, ממש כמעשיהם של אותם
האנשים הגדולים שזאובר היה כותב עליהם
בעתונו.

מ שפ ט
דוו

011*31

חרוש שנים שילמו דיירי שלוש דירות
ביפו את שכר הדירה לכנסיה הקאטולית־יתנית.
הם ראו בדירותיהם רכוש הכנסיה,
קיבלו את הכומר ג׳ורג׳ ריזיק כנציגה עלי
אדמות — או על כל פנים כנציגה לענייני
שכר־דירה בעיר יפו.
עד אשר כפר האפוטרופוס על רכוש ה נפקדים
בעיקר מקודש זה. הוא טען כי
הדירות הינן רכוש נטוש׳ דרש מהדיירים
תשלום בעד כל חמש שנות שבתם בהן.
הדיירים התנגדו, הכנסייה התנגדה; אחד
הדיירים פנה לעורך־הדין אברהם סוכובולס־קי,
הפרשה הובאה בפני בית־משפט השלום.
העניין
היה בא על פתרונו בדרך המקובלת
והמהירה ביותר, אלמלא הופיע על

״הכל

הבמה זקן שב־שיער ועיקש בשם מיכאיל
ג׳דאי, בעל בית־מרקחת ביפו. הוא טען
כי לא הכנסייה ולא האפוטרופוס זכאים
להכנסות הדירות, כהוכחה שלף נייר עתיק
ומקופל ד,יטכ: שטר הקדש עותומני משנת
. 1885
לפי שטר זה׳ הוקדשו הכנסות הדירות
לעניי יפו׳ עד עולם. את ניהול ההקדש
מסר הנדבן הנשכח לידי צאה־זי משפחת
ג׳דאי. מיכאיל הזקן ( <65 הנצר האחרון
למשפחה זו בארץ, טען לזכותו זו.
מיד הפכו שגי היריבים הקודמים, האפוס־רוס־ם
והכנסייה, לבנות־ברית במלחמת הקודש
על ההקדש. אפילו השפעתו של הכומר
ריזיק לא השפיעה על מיכאיל הזקן. במלים
חריפות הודיע כי עזב את הכנסייה הקא-
טולית־יוונית׳ עבר לעדה הקאטולית־רומאית.
הוא האמין, כנראה, בעקרון של הפרדת
הביזנס מן הדת.

ך* סיפור
1 1שירלי־ר
לבעלה לעת,
באולם ר,נ
ביים, המתיז
הופעת החת
נאווה׳ בת
חיוך קפוא
יצחק גרז
שנותיו (:42
עם ידיד. ה
אחדות בלב
שסייגר, אב
הנדוניה. לגז
שג מרחוב
חשיבות מכו
תיו :״בני
עם מולאסיח
ליתר בסו
שמא בכל ז:
משלא נודע
נית לבית

פ שעים
נקמה במדכה
וירג׳יניה אסטרלוג, יצאנית דקת־גו בעלת
רעמת־שיער קוקו שחורה, נהגה לכנות את
עצמה בשם ״מלכת רחוב בן־יהודה״ .אם
כי דמותה ר,שחפנית ומראה פניה לא הצדיקו
במיוחד תואר זה׳ היו לה נימוקים
אחרים, משכנעים למדי, להחזיק בו. כי
בכל פעם שעברה ניידת המשסרה ברחוב
בן־יהודה בתל־אביב ואספה אל תוכה את
כל היצאניות המשוטטות בו, נהנתה וירג׳יניה
מחסינות מלכותית.
וירג׳יניה לא ידעה לעמוד על הזכויות
שהעניק לה מעמד מיוחד זה. השבוע, שעה
שישבה לעת ערב על כס מלכותה הקבוע
בקפה ווקס׳ בפינת הרחובות אליעזר בן־
יהודה ומנדלי מוכר ספרים, הבחינו עיניה
חסרות־המבע בשתי יצאניות צעירות שפלשו
לשטחה והחלו צדות לקוחות בתחום
הממלכה המיוחדת של וירג׳יניה. היא לא
היססה, ניגשה אל המסתננות, ציותה עליהן
לעזוב את המקום מיד. לשיכנוע, הוסיפה
סטירת־לחי לאחת מחברותיה למקצוע, יצאנית
בשם נעמי.
הלשנות והסגרות. לא היה זה מעשה
ראשון של קוליגיאליות מצד וירג׳יניה.
חברותיה למקצוע האמינו כי כל זכויותיה
המיוחדות נבעו אך ורק מהיותה מלשינה
קבועה לטובת המשטרה. לזכותה זקפו, בין
השאר, מספר סגירות של בתי־בושת בתל־אביב,
וכן מעצרים רבים בין אנשי העולם
התחתון של העיר.
כך, למשל, טענו שני פורצים מועדים,
שהשתתפו בחפירת המנהרה בכלא רמלה,
כי הם ניסו לברוח מבית־הסוהר רק כדי
לנקום בוירג׳יניה על הסגרתם. תמורת הלשנה
זו, הצליחה היצאנית, ילידת איטליה
בת ,26 להציל את סרסורה־בעלה, צעיר
רומני בשם אלכס׳ ממשפט על ששה תיקי
פריצה שהוא כבר הודה בהם.
סטירת־הלחי הפומבית ברחוב בן־יהודה
הגדישה את הסאה. שתי היצאניות הנפגעות
החליטו לנקום במלשינה. תחילה חשבו
להתגנב ולקצוץ לה את צמת הקוקו המשמשת
לה סמל מסחרי, החליטו מאוחר
יותר על קו חדש.
המלכה היא ערומה. וירג׳יניה ישבה
כמנהגה במזנון ווקס. אלכס, סרסורה, הסתובב
על גבי אופנוע ווספה חדש בסמטאות
השכנות. לפתע הגיחו אל וירג׳יניד, שתי
צעירות מצוידות בסכיני גילוח, ועוד לפני
שזו הספיקה להפליט זעקה מפיה׳ הוסרה
ממנה החצאית.
ד,נוקמות לא הסתפקו בחצאית, מיהרו לחתוך
גם א< 1חולצתה. וירג׳יניה נשארה בתחתונים
בלבד, כשכולה סמטה ומיללת.
אלכס ניסה לבוא לעזרתה. הוא הוקף מיד
בבחורים גברתניים, שהנחיתו עליו מהלומות
הגונות.
קהל רב של יצאניות וסרסורים, כולל
מלך בתי־הבושת של תל־אביב דב (״ברלה״)
שמיר׳ היה עד למחזה המעניין של חיסול
חשבונות. רק עוברי אורח תמימים, שלא
ידעו במה מדובר, ריחמו על היצאנית הערומה,
הכניסוה למונית והסיעוד לביתה.
משך ימים מספר לא נראתה דמותה של
וירג׳יניה באיזור ממלכתה. בתום השבוע,
שוב הופיעה מלכת רחוב בן־יהודה במקום
הקבוע. יצאניות וסרסורים שוטטו שם בהמוניהם
כבתוך שלהם. אבל וירג׳יניה לא
פצתה פה.
היא למדה את הלקח.

1.כם ון,6

מכונית החתן .״יש

הכלה. שירלי־תרזה־נאווה גרטנר, ילידת קיראסאו שבדרום־אמריקה. היא באח
לאולם החופה לבושה שימלה לבנה ונושאת זר פרחים שנשלח לה על־ידי החתן.
היא ואביה׳ מיליונר מוונצואלה, זרחו מאושר, לא ציפו להפתעה שנכונה להם.

חלת החתונה לא נפרסה. החלה העשויה קמח סולת ותאנים מיובשות
לפי נוסח בוקובינה, מולדתו של אבי־הנלה, נשלחה עם העוגה בחזרה למלון.

הרס פנים אל פנים. כל אחד מהנוכחים תפס עמדה: מי לצד הכלה,
לצד החתן. בתמונה זו, נראה אבי החתן מנסה להשתחרר מידי מתקיפיו,

אבי הכלה
כנות בשטח
סר^לרס צ״?
צאות חדישוו
ד,ן*אות הבו
שערכן בכל
הוא התעקש
בכסף עיבר
הוויכוח לז
האלפים שהו
אים. המשא־נראה
להם 1
החתן בכוח,
עוד בטרם ז
שניה ושליק זעקותיו אלה מבין !
חשו להצילו
שטייגר על־׳
קללות קולני

ך • ינתייו
^ הסמוכה
יפה־תואר, י
המקח־וממכו
יוחד — יוו

בפתח האולם.
בפינת הרחוב

ה 0כ 1רה״ בסהד 1ר ח תל־אביבית

ות 1התחמ>ן
ש ת החזפה

מ קו רי של השנה אירע לנאווה
גרסנר. היא חיכתה
שעתיים ליד החופה.
ז של אולמי גיל התל־אבי־
) 15 המוזמנים בעצבנות ליעקב
שטייגר. שירלי־תרזה־
, 1ישבה על כסא וחייכה
ויה שהחזירו מבטים דומים.
אבי הכלה, גבר במיטב
:על שיער בלונדי׳ התלחש
ור נראה לו חשוד. שעות
ן ודם לכן, ניהל עם יהודה
התן, משא־ומתן על גובה
סטייגר, בעל־המכולת המשג־ום
ברמת־גן, היתד, לנדוניה
.הוא התפאר בפני לקוחו־צאצא
רבנים והוא מתחתן
:צריך לכסות אותנו בזהב.״
טילפן גרטנר למשטרה —
אירע משהו למכונית החתן ז
־ ,יצא ידיד המשפחה במו־ו•

הקרב

ויחור של שעתיים, נעצרה
תח האולם. ממנה יצא אבי
הכסף?״ שאל באידיש.
שיב כי 20 אלף לירות מו־ישראליים.
את העודף ישלם
שטייגר. לא האמין בד.מ־
:אלה. הוא סירב לקבל את
האמריקאי שהוצעו לו ו־ום
בעולם ;כערך כסף מזומן.
קבל את כל הנדונייה דווקא
יחר.
בר ללא תשומת לב. שמועת
• ונדחו הגיעה לאזני הקרוון
הפרוזאי בשעה נעלה זו
״טעם. מישהו דחף את אבי
חר הנחית לו מכת אגרוף.
יק לנגב את הדם, ספג מכה

מועד, כי אביו כלא אותו בחדר, נטל ממנו
את בגדי החתונה על מנת לנהל שלא בהסכמת
הבן את המשא ומתן הבלתי־סימפטי,
בראותו את אביו הפצוע נס משדה המערכה׳
הורה גם יעקב את נהגו לשוב
הביתה. באולמי גיל, נעדר באופן סופי הגיל•
מספר אורחים ניסו לדובב את הכלה,
צעירים הזנך נוה לרקוד לצלילי התזמורת.
אולם קשר׳ ,לנחם כלה שחתנה התחמק.
למחרת בבוקר החזיר הרב ד״ר יוסף
שפרן, המקובל במיוחד על עולי רומניה,
את תיק הנישואין החום לרבנות. מתוך
עשרות אלפי תיקי הנשואין של המועצה
הדתית בתל־אביב היה זה התיק היחידי
בו נרשם בעפרון אדום :״החופה בוטלה.״
אולם גב אבי הכלה וגם אבי החתן היו
סוחרים מנוסים; הם לא ויתרו על העיסקה
בקלות. למחרת המאורע׳ הופיע יעקב שטיי־גר
בחדר המלון של כלתו׳ כשכולו מלא
צער על התקרית. לא היד, זה, נשבע, אלא
אי־הבנה, מעשה פזיז של אביו. הוא עצמו
נשאר נאמן לבחירת־לבו. הרב אכסלרוד,
מחסידי לובביץ׳ הוסיף אף הוא את דברו.
תרזה לא יכלה לעמוד מול ההסתערות
המחודשת על לבה. רחמיה נכמרו על יעקב
החוזר בתשובה. היא אמרה ״כן״ בשנית.

למרות הכל
ן * חתונה נערכה למחרת הפיוס הו
| גדול. הפעם התנהל הטכס ללא הפרעה,
עד ל״אמן״ האחרון• נקבע מועד שקט במי

מכות לאבי החתן. משנודע לקרואים כי יהודה
שטייגר בא לעמוד על המקח בקשר לכספי הנדוניה,
התמלאו זעם. בצילום זה, נראים בבירור כמה מן הקרו
בים
המתנפלים עליו, מכים אותו נדאחורל מושכים את
כובעו, שמישהו לופת את זרועו בכוח. תוך כמה דקות
צבו פניו עד לבלי הכר, זבו דם מעוצם מכות הנוקמים.

שטייגר קראו לקרב את
זמנים שהוזמנו על־ידו. הם
לשפט לינץ׳ .בקושי־רב נסחב
גיסו למונית והסתלק׳ כש־מלוות
אותו בדרכו.

המונית השניה
המתינה מונית שניה בפינה
בתוכה ישב החתן, בלונדי
יכה בהתרגשות רבה לסיום
מאוחר יותר, הפיץ את הש־ששי
אחר הצהרים — כדי

שניהמחנות. עשרות האורחים, שהתפלגו לשני מחנות יריבים, מתקהלים
ברחוב. נמה שניות לפני כן, הצליח אבי החתן, יהודה שמייגר, להתחמק במונית.

ולצרית מנסה להפריד בינו לבין קרובי הכלה הנזעמים.
זתתר הבן־החתן בפחד מחנה הכלה הנקמני, ברח למונית.

למנוע ביקורי סקרנים בלתי״קרואים. רק
קרובים בודדים של שתי המשפחות נכחו
בחצר ועד הקהילה, ברחוב יבנה, שעה שהרב
שפרן הקריא את פסוקי הקידושין.
הוא לא מיהר במיוחד. הפעם לא נשקפה
סכנה — שני האבות הגיעו כבר לידי הסכם
מלא: במקום הכסף המזומן׳ יקבל הזוג
דירה מרוהטת בת שלושה חדרים וכדי
להבטיח כי לא יהיה תלוי להבא באבי
החתן׳ יקבל גם חנות במרכז תל־אביב.
היה זה סיום לפרשת החיזור המגוונת
שהחלה לפני חצי שנה ושבה, בין השאר,
היתר, צריכה הנערה מדרום־אמריקה להוכיח
כי אמה הנוצריה אמנם התגיירה לפני שנישאה
לאביה.
אבי החתן המאושר, הבין מיד כי שעת
הכושר הגדולה לה ציפה במשך אלפיים
שנות חנוונות, באה ונתגלגלה לידיו. הוא
שיכנע את בגו יעקב, שד,קרבתו ועוז רוחו
שהביאוהו לשאת כלה מולטית, ראויים לתגמול
כספי הגון׳
כאשר ענד לבסוף מר שטייגר הצעיר את
הטבעת על אצבעה של הגברת שטייגר החדשה׳
זרחו פניה משמחה. הלילה באולמי
גיל נראה לה כבר רחוק מאד.

הכלהמתאוששת. שירלי קיבלה את הבשורה הנוראה בגבורה. היא אפילו
לא בכתה. כאשר נתברר כי החופה בוטלה, הזמינה את אורחיה להסב לשולחן.

מ * ר? כי כ!

במדינה

ספורט

מ שטרה

כדורגל

שיטות וו 3ודה

אי! ויו
תל־אבי,1רח1ב אלנבי 31
הסחורות על הרגילות כאיכות
הידועה טל נו

ד ג הצעותמיוחדות
כמהירים
עו ד

מוזלים
יותר !
צים ם1

מלון דגון אשקלון
מודיע שכל המקומות הוזמנו
לראש השנה. הואילו למסור לנו

דגר

הז מגו תי כםל סו כו ת
בהקדם האפשרי.
הזמנות: אשקלון, טלפון .848

לחייל

ד רכי חיים
האטת הונדוטד;
אחרי שורה של מעשים מגונים שקרו
בחוף יפו׳ החליטה משטרת גפת הדרום
לקיים סיור קבוע לאורך החוף בשעות הרחצה.
השבוע גילו שני שוטרי הסיור את
המעשה המגונה הראשון לאור היום•
במרחק של 300 מטרים מחוף הרחצה
של גבעת־עליה שהמה אותה שעה ממת-
רחצים בני כל הגילים והמינים׳ נראו שני
אובייקטים מוזרים שטים במים. לא היה צורך
בדמיון רב כדי לזהות אותם: היו אלה
שני בני־אדם, ממין זכר׳ בתלבושת האדם
הראשון אך בלי עלי תאנה.

ד רכי אדם
! 11113ש ל 1(.3ל
לא קל לזוג שחי יחדיו 30 שנה, להתגרש.
אולם משה ורחל צימבליסטה לא יכלו לשאת
יותר את החיים המשותפים בביתם הנאה
בחיפה• הזקנים — הוא בן 70׳ היא
בת — 50 פנו לעורך־הדין נחום כהן, ביקשו
ממנו לערוך שטר גירושין. גם שלושת
ילדיהם המבוגרים לא יכלו להניאם.

לראש השש
תשי״ז

מכותוע דין. פרסים נוספים של שיטות
הפעולה של משטרת ירושלים נתגלו השבוע,
במשפט נגד עובד עירית ירושלים שנאשם
בהחזקת סמים משכרים. העיד בשבועה השוטר
יצחק פולק בתשובותיו לחקירת שתי
וערב תקיפה של עורך הדין דניאל ינובסקי.
• הקצין משה איילון, ראש המחלקה הכלכלית,
היכר. את הנאשם בכל חלקי גופו
ובמיוחד בעורפו, על מנת להמם אותו!
• לפני שהובל לחקירה בפני איילון,
הושקה הנאשם כמויות גדולות של ערק׳ על
מנת להקל את מלאכת החוקר.

גן־עדן רחוק. השוטרים החרוצים חיכו
בסבלנות רבד׳ על החוף. המתנתם הוכתרה
בהצלחה: מן המים יצאו שני ערבים,
תושבי כפר אבו־גוש. בתרועת־נצחון הובאו
למשטרת עג׳מי. הצדקתם היחידה :״אין לנו
בגדי־ים!״
התיק נפתח׳ השניים הואשמו בעשיית
מעשה־מגונה בפומבי. אולם השופט לא זכה
לגלות את האמת הערומה של פרשה זו:
התיק בוטל עוד במשטרה בגלל חוסר ענין
ציבורי. שני הערבים חזרו בשקט לאבו־גוש
ההררית׳ ממנה נראה חוף־הים הלבן
בימים בעלי ראייה טובה כגן־עדן רחוק.
למחרת היום הודיעו כמה עתונאים כי שני
בני־מושבים ערומים נתפסו על־ידי אשה
בחוף גבעת עליה.

דאגת העס לחייליו
-יסוד נטחוננו

נל אזרח שולח חבירת
ש׳ של 1 .5 0 0ל״
באמצעות הועד למען
החייל ומוסדותיו

העובדה המעניינת כי מטה משטרת ירושלים
משמש גם מרכז בנקאי מוסמך לסידור
הלוואות מיוחדות, נתגלתה לראשונה
במשפטו של ראובן (״רומק״) גרינברג לפני
חצי שנה. אז נודע כי קציני המחלקה הפלילית
של המחוז סידרו לעד יצחק רוזנברג
(ראה אנשים) הלוואה של 1500ל׳׳י.
השבוע התברר כי המוסד הכלכלי התפתח
יפה, המשיך לנהל את עסקיו בהצלחה רבה.
בחידוש משפסו של דוד (״דודו״) ועקנין,
בעל־המסעדה הירושלמי שנאשם בהחזקת
חשיש בביתו׳ נודע כי דמות מרכזית במערך
התביעה המשטרתית זכתה לאותו יחס בנקאי
אוהד. יעקב אלבז׳ מודיע וותיק שעדותו
נגד ועקנין הוקלטה והובאה לבית־המשפט,
קיבל הלוואה של 300ל״י בתנאים
נוחים מבנק מק״פ (מסחר, קרדיט, פיננסים).
הממליצים והערבים: הקצין אליעזר שילו
ד והסמל יעקב יערי׳ ראשי המחלקה הפלילית
של מחוז ירושלים.

כי מזה שנים רבצה קללה על בית״״צימ־בליססה.
ליתר דיוק, רבצו קללותיה העסיסיות
של רחל׳ כענן עכור על ראש בעלה.
והוא, כדי להפיג את זעמו׳ היה מכה אותה
מכות נאמנות.

תוצרת ביח״ר נקה.
המפיצים חברת נורית בע״מ

אולם, משבאו למשרד הרבנות, להביא את
הגירושין לתוקפם הרשמי׳ פויסו השנים ע״י
הדיינים. תנאי הפיוס: משה יורשה להכות
את רחל, מכה אחת לכל 10 קללות, שתופ־נינה
לפי כתובתו.

ה ג דו דבט או ר עו תחס סו ר ט
כאשר יעלו בשבוע הבא עשרים ושניים
שחקני הכדורגל של נבחרות ישראל ובחת־המועצות
על מגרש הדשא של איצמדיון
רמת־גן, יהיה זה ללא ספק המאורע הספורטאי
הגדול ביותר בתולדות הספורט
הישראלי.
65 אלף צופים שימלאו את האיצסדיון,
המכיל רק 60 אלף מקומות ישיבה ועמידה,
צפויים לתקלות ומכשולים שיעמדו בדרכם
למקומותיהם. יהיה עליהם להגיע עד למרחק
קילומטר אחד מד׳איצסדיון ברכב, ומשם
להמשיך דרכם ברגל דרך חמש נקודות
ביקורת שונות, בהן יעמדו כחמש מאות
סדרנים אזרחים בתלבושת חאקי־לבן ועוד
מאות שוטרים אזרחיים וצבאיים.
רק חמישית מכל מספר הכרטיסים הגיעה
למכירה חופשית לקהל. חצי ממספר הכרטיסים
נרכש במאורגן על־ידי קיבוצים׳ עיריות
ובעיקר על־ידי התאחדות הכדורגל
לצבא׳ לאגודות הספורט׳ לממשלה ולסגל הדיפלומטי.

על פי כן הסתננו כרטיסים רבים
לשוק השחור׳ שם הם נמכרים במחיר כפול
ומשולש.
למרות הצפיפות וקשיי החדירה׳ צפויה
לצופים חויה גדולה, אותה ישתדלו לגוון
תזמורות הצבא והמשטרה.

כדו רסל
נחמהב דיג א טו
אולמר ריסליי, שמנמן וצולע׳ לבוש חולצה
אמריקאית מבריקה׳ החזיק בידו את הכדור
והפליט באנגלית לעבר הבחורים הגבוהים,
שעמדו סביבו בתלבושת ספורט:
״או. קיי. בחורים׳ אנחנו ניקח אותם!״
והבחורים לקחו.
היה זה בעת מבחנה הראשון של נבחרת
הסגל האולימפי של ישראל בכדורסל, נגד
קבוצת דינאמו סופיה. הקהל באיצטדיון הכדורסל
בחולון שאג בהתלהבות׳ עודד את
השחקנים הישראליים.
מעולם עוד לא נראה קהל כזה במשחק
כדורסל 3500 .הצופים שעלו על גדות המגרש
ביטאו את תקוות הספורט הישראלי
בענף היחידי בו יש לישראל סיכוי לעמוד
בכבוד.
לא די טוכ. אולם הופעתה הראשונה
של נבחרת ישראל, שבוררה מתוך עשרות
שחקני כדורסל על־ידי המאמן האמריקאי
ריפליי, לא הצדיקה את כל התקוות שתלו
בה. הדקות הראשונות של המשחק׳ בהן
היתה הנבחרת פותחת בעבר בהתקפות מחץ
על סל היריב, חלפו בשקט יחסי׳ כשרק
סלים בודדים נקלעים באופן הדדי.
לא היה זה משום שהיריב היה כה חזק.
להיפך. הבולגרים הרגישו עצמם שלא בנוח,
אם מפאת החום שלא היו רגילים לו ואם
מפאת ההערות שנשלחו אליהם מפעם לפעם
על־ידי צופים חסרי טאקט בבולגרית :״עכשיו
תשלמו בעד המטוס!״
הם גילו משחק נמרץ ותוקפני, אך חסרו
את הטכניקה של הישראלים• לעומתם היתה
צרת הנבחרת הישראלית פיספוס כמעט
תמידי של הקליעות לסל. רק שליש מכל
הזריקות לסל הצליחו להשחילו.
למרות הנצחון הסופי ( )47:64 של הנבחרת
הישראלית׳ היו אוהדי הכדורסל מאוכזבים
:״איפוא הימים הטובים של הנבחרת?
קבוצה כזאת היתד, מפסידה על האפס!״
הם לא יכלו לסלוח לריפליי שאברהם
שניאור ופרדי כהן לא נכללו בנבחרת. ריפ״
ליי עצמו נראה די מחצה, טפח על כתפי
הבחורים, עודד אותם לקראת משחקי הטורניר
שיערך החודש בסופיה ואשר בו תיש־תתף
גם נבחרת ברית־המיעצות .״אין דבר
בחורים״ ,עודד ,״ניקח גם אותם!״
במשחק נוסף שנערך השבת בחיפה, השתתפו
שחקני הנבחרת בקבוצה בעלת שם
אחר: נבחרת הצפון, שגברה שוב על די־נאמו
הבולגרית בתוצאות .52:61 אמר זכריה
(״טאטום״) עופ ח׳ שחקנה המצטיין של
הנבחרת: זה בשביל ההפסד באיצטאדיון
דינאסו במוסקבה.
חעולם הזח 980

כדורגלן ישראלי מוסר
דוישת שלום
מססאריו

ך * ן, כ ן, שמענו כבר בחוץ לארץ מד, שאתם חושבים
עלינו ועל המשחק במוסקבה. קראתי גם שממני לא
מרוצים במיוחד. מה יכולתי לעשות? הרוסים מהירים כמו
סילונים, כל פעם שהיו שולחים אלי כדור, לא הייתי מספיק
להסתובב והבק שלהם כבר היה רחוק ממני ביחד עם הכדור.
אבל אם להגיד את האמת, זה עוד לא היד, כל כך נורא.
שמענו במוסקבה שחדשיים לפנינו ביקרה שם נבחרת הלבנון
והפסידה בתוצאה של 18:0ואחר כך׳ עוד כל העתונים במוסקבה
כתבו שהשוער שלהם הצטיין. אבל ביקשו מאיתנו
לא לספר את זה לאף אחד, הלבנונים מתביישים.
הגענו למוסקבה בלילה. טסנו מבריסל לפראג. חיפשנו
בדרך את מסך הברזל׳ אבל אף אחד לא ראה אותו. כנראה
שזה סתם בלוף של האמריקאים או שהורידו אותו כבר.
מפראג טסנו עוד שעתיים עד לוילנה. בוילנה ידעו כבר
שאנחנו צריכים לבוא ובשדה התעופה חיכו לנו המון יהודים.
נתנו להם קצת מתנות׳ סיגריות, לוחות־כיס׳ מטבעות משוקולד׳
שידעו גם הם שהמדינה קיימת בכלל.
אחר כך טסנו באוירון צ׳כי עד למוסקבה. לפני זה הבהיל•
אותנו שאסור לצלם באוירון ושבכלל אסור להסתכל החוצה.
אבל זה לא נכון. מיוסל׳ד, לא לקחו את המצלמה ויכולנו
להסתכל החוצה דרך החלונות. היה לילה. על החברה אני
כבר לא רוצה לספר בפעם שעברה כתבתי שדודו קרמר לא
הרגיש טוב בטיסה ואחר כך הוא לא רצה כבר לדבר אתי.
למה לי צרות?
כשהגענו למוסקבה היה דוקא מזג אויר יפה. בשדה
התעופה ראינו רק מטוסים דו־מנועיים, שום מטוס גדול
יותר לא היה שם. עשו לנו קבלת פנים באולם ההמתנה.
לא היו הרבה אנשים, רק כמה נציגים מההתאחדות לכדור־רגל
הרוסית וצלמים. למחרת הם כתבו בעתונים על המשחקים
הטובים שלנו׳ אבל שכחו לכתוב על הרעים.
מאוחר בלילה הגענו למלון לנינגראד, המלון השני בטיבו
במוסקבה. מלון נהדר, אף על פי שיש בו פחות לוקסוס
מאשר באמריקה. בכלל הרוסים לא בונים כמו האמריקאים
שמים עמודים בכל מקום. הכל מצופה שם בשיש. בחדרים
יש טלפון ושטיחים ואפילו רדיו. הצרה עם הרדיו שהוא
מכוון רק לרדיו מוסקבה. חדר האוכל הוא אולם ענקי׳ כמו
כל קפה נוגה. הלכנו לישון. למחרת עשינו הכרה עם
מוסקבה. כבישים ענקיים. באף מקום בעולם לא ראיתי
כבישים כל כך רחבים. המכוניות שלהם הן חיקוי מושלם
של כל המכוניות האמריקאיות.

טיול ברחובות מוסקבה. נבחרת ישראל בכדורגל מטיילת לפני המשחק ברחובות העיר. נראים מינזין
לשמאל: סטלמך׳ גלזר׳ לבקוביץ, מתניה חודורוב, ויסוקר, חלדי ורבינוביץ. מאחוריהם שאר אנשי הנבחרת.
רוב הזמן הלכנו ביחד. היה לרשותנו אוטובוס. קצת ישן
ובו הסתובבנו בעיר. היו לנו שתי מלוות׳ ורה שתירגמד,
לנו הכל לאנגלית ועוד אחת שהסבירה ברוסית.
לפעמים היחד, אפשרות לצאת לשעה־שעתיים לבד. אבל
אף אחד לא הלך יותר רחוק משמאד,־מאתיים מסר מהמלון.

מאת ״שי״ע״ ג ר אז ד

ך יו פני המשחק התאמנו אימונים קלים על מגרש די/נאמו,
שנרגיש קצת את השרירים אחרי הנסיעה. באותו
זמן היתד, שם הספרטקיאדה. היו שם המון סינים וקוריאנים.
בני אדם משונים׳ אף פעם לא ראיתי כאלה.
יומיים לפני המשחק היה טקס הסיום, שבו היו צריכים
לחלק את הגביעים. באנו לשם כל הקבוצה׳ לראות משחק
כדורגל. פתאום היה מבול של גשם. המשחק נפסק וכולם
ברחו.
אנחנו ישבנו ביציע המרכזי׳ שלושים מטר אולי מבמת.
הנשיאות. ישבו שם כל הגדולים. הכרתי את וורושילוב,
מולוטוב׳ שפילוב׳ חרושצ׳וב ובולגאנין עם הזקן הקטן.
את מי שלא הכרנו הראו לנו. חשבנו אולי יציגו אותם
בפנינו ונתקן קצת את הרושם. איפוא — הם אפילו לא
הסתכלו עלינו! אולי ראו את התלבשות שלנו, אבל בטח
לא הבינו מד, זה.
הם היו לבושים חליפות רגילות. אף אחד לא היה במדים.
צריך להגיד את האמת׳ הם נראים לא רע. מה אתם רוצים,
שהם לא יראו טוב?
חוץ מהאימונים טיילנו בכל מיני מקומות בעיר. קודם כל
הלכנו לקרקס. איזה דברים נהדרים שראינו. ארבעה כלבי־מים
מאולפים משחקים בכדור כמו בני אדם׳ עוד יותר
טוב. אני לא בטוח אם היינו מנצחים אותם. לא האמנתי
למה שאני רואה. כלב־ים כזה שחור ומבריק עושה לך
פתאום סלטות ורוקד. אי אפשר להאמין.
אחר־כך הלכנו לבאלט. לא מבין בזה הרבה׳ אבל היה.
נהדר. ישב על ידי הליינמן (שופט הקו) הפיני. הוא לא
יודע אנגלית ולא שום דבר. דיברתי איתו בידיים. אמרתי
לו שבזמן שהקיצוני של הרוסים יעבור את ההגנה שלנו׳
שירים את הדגל. הוא צחק.

החברה אפילו לא היו מעונינים בזה׳ מה הם צריכים ללכת
ולא לחזור?
כמה התחילו עם סטודנטיות רוסיות. אני לא יודע איך
ואיפוא׳ אני גם לא יודע איך דיברו איתן ואיך גמרו, זה
לא מעניין איתי. לא באתי לרוסיה בשביל בחורות.

* ה לא כל כך קל לנצח את הרוסים. קודם כל לא
( ידענו עליהם שום דבר. שמענו פה ושם, אמרו לנו שזה
טוב וזה מסוכן, אבל אי־אפשר לדעת כלום עד שרואים
אותם. אתם עוד תראו אותם — תשתגעו פשוט. לנו לא
נתנו לראות אותם. כשגיבונס ביקש רשות לבקר באימונים,
ענו לו שזה רחוק וחבל על הזמן. אבל להם לא היה חבל
על הזמן לבוא לראות איך שאנחנו משחקים באימון.
יום אחד לפני המשחק הלכנו לישון מוקדם וגם למחרת
לא יצאנו בכלל מהמלון. לפני שיצאנו שתינו משהו ונסענו
לאיצטדיון. בחיי שיש אצלם סדר. עד שהשחקנים לא באים,
לא נותנים לאף אחד להיכנס למגרש. רק אחרי שנכנסנו׳
נתנו לקהל להיכנס.
את הטקס בטח שמעתם ברדיו. אין לי מה להוסיף, רק
שבאמת היינו נרגשים. שאלו אותנו אם אחרי הגול הראשון
היה לנו חושך בעינים. לא! היה לנו חושך עוד לפני זה.
אני רק זוכר שהשחקנים הרוסים דחפו לנו זר פרחים
ענקי ליד. רצתי למושבים שמול היציע המרכזי וזרקתי את
הפרחים לכמה חתיכות שישבו שם. אחר־כך התחיל המשחק.
אני לא רוצה לדבר על החברה, רק על עצמי. לא הגעתי
לרמה הרגילה שלי׳ מפני שהכדורים הגיעו אלי בהפסקות.
מרוב שלא קיבלתי כדורים, כמעט נרדמתי על המגרש.

אפשר להגיד שכמעט כל הזמן הייתי משקיף על המשחק
מטעם שחקני הנבחרת.
החברה שלנו נכנסו כולם לקו ה־ 16 ולא יצאו משם.
היו אולי שמונה מגינים. הרוסים משחקים מצויץ ולמזלנו
היה להם יום גרוע. הקהל התרגז וקילל אותם׳ כאילו הם
מפסידים ולא אנחנו.
קיבלתי את הכדור אולי עשר פעמים. חמש פעמים הצלחתי
לעבור את קו ר 16 ברור שלא הצטיינתי. הייתי
לבד בהתקפה. אם היו נותנים גם לי לעמוד כמו כולם בק
בקו ד,־ 16 הייתי גם אני מצטיין.
אבל תגידו עלי מה שתגידו, בכל המשחקים נגד נבחרות
של ארצות׳ מי נתן את הגולים אם לא אני? נגד הרוסים
זה היה אחרת• לא הספקנו לראות את הגול שנתנו והם
עוד פעם כסי היו בשער.
שיחליפו אותי׳ לי זה לא איכפת. הייתי כבר במלון
לנינגראד.

י* שופט גריפית היה מצוין. הוא היד, תופס אופסיידים
( | 15 סנטימטר. מה שמענין אתכם בטח זד, איך נפצע
השוער יאשין. לי לא היה שום דבר נגדו• הוא רק הרגיז
אותנו בזה שהיה יוצא כל פעם עד אחרי קו ה־ ,16 כאילו
לצחוק לנו. היה עושה כל מיני תנועות בידיים וצועק על
השחקנים שלו. זה גבר עצום. חבל שלא תוכלו לראות
אותו בארץ. בדקה האחרונה אני התפרצתי ועל קו ד,־,16
תפס אותי בששקין הבלם ורצה להוציא לי את הכדור. יאשין
השתטח על רגלי שנינו ורצה לתסוס את הכדור.
אני אומר שבאששקין פצע אותו. באששקין אמר שאני.
יאשין שכב על הארץ כמו סטאלין במוזוליאום. כולם רצו
אלי׳ חשבתי שהוא מת. ירד לו דם מד,לסת. אמרתי סליחה
וברחתי.
אחרי המשחק היינו עוד יומיים במוסקבה. עשו לנו מסיבת
פרידה עם וודקה וקאבייאר ונתנו לנו מתנות• לקבוצה
התורכית פאנרבחצ׳וז שהיתר, שם נתנו לכל אחד מצלמת ל״קה
ושעון זהב. לנו נתנו קומקום מעץ. אפילו לא קומקום —
אגרטל בשביל פרחים. חוץ מזה׳ ציירו כל אחד ונתנו את
הציור. גם כן מתנה. איבדתי אותה במטוס.
החברה קנו מתנות לבד. קיבלנו שם 300 רובל. כל ארבעה
רובל זה דולר. קנינו כל מיני מתנות. דובים מעץ, עגלות
חורף עם סוסים מעץ, בולים ועוד.
הלכנו גם לבקר את סטאלין. קודם הראו לנו את המוזיאון
בקרמלין׳ שם נמצאים תותחים ומרכבות מימי הצארים.
למוזוליאום עצמו יש תמיד תור ארוך. זה פולחן שלם ללכת
לראות אותו. נכנסים והולכים במסדרון לאט לאס׳ כמו
בהלויה. ליד כל אחד הולכים שוטרים. אסור לצלם, אסור
לדבר או לעשן, אסור לעמוד• צריכים ללכת בקצב איטי.
סטאלין ולנין שכבו בארונות זכוכית׳ בדיוק כמו בחיים.
היד של לנין נשארה סגורה. סטאלין נשאר כמו שהיה.
עם שפם וחליפה שתמיד היד, מצטלם בה. אין מר, לדאוג
להם — די נעים להרגיש שמסתכלים עליך גם אחרי שאתה

כל מה שאומרם על סטאלין זה שטויות. בכל מקום
ראינו תמונות שלו ופסלים. אף אחד לא חושב להוריד אותם.

!י שכת טסנו כחזרה, שוב בשני אוירונים: אחד רוסי
4ואחד צ׳כי. הדרך בחזרה היתד, כמו חלום. יש להם
טייסים מצוינים, כמעט ולא מרגישים שטסים באוירון.
הגענו לפאריס ב־ 10 בלילה. כשנסענו משדה התעופה
ברחובות שרים, רוקדים וצועקים.
המון אנשים ראינו לנו שזה
שחזרנו מרוסיה. אמרו
חשבנו שהם שמחים את לכבוד יום הבסטיליה. החברה רצו ללכת לראות
התיאטרון הקאמרי. את מי זה מעניין. פיגאל יותר מעניינת.
מד, שאני רוצה להוסיף בהזדמנות זו. זה שאף אחד לא
יבקש ממני כרטיסים למשחק. אין לי. מה יש? ברוסיה
שילמו בעד כרטיסים בשוק השחור פי שתיים ושלוש מהמחיר
הרגיל. אתם כבר לא יכולים לשלם?

רדין
שדרני
מי בצע •חיד

היאמד בי רוז
ממדרגהרא עזו ב ה.
ז רי ז ה רבדהיבדבה.
מ־ ער לס־ אין חרעז ה
מכזיב. בגתירתו.

>20 זי ג

600 יגי

מרב! מאליו:

נלסוך היא נועעזנח י

הקץ ל ד ^נ ה
מעתה תוכלנה בנות ה־ 18—12 ליהנות מתשומת לב מלאה.
״ חן נ עו רי ם ״ מציע לכל נערה את השמלה המתאימה לה,
לפי טעמה המיוחד, גזרתה האופיינית ומעל לכל — לפי גילה
וחינה האישיים של כל נערה, כשהתפירה במיטב האיכות.
בקרו נא אצל ״ חן נ עו רי ם ״ וראו את שפע חן הנעורים.
״ חן נ עו רי ם ״
תל־אביב, שדרות דויד המלך 37
דירה ;11 אוטובוסים 12ו־. 19

משמחות חוזרות
נהנה זה, המצלם בזמן חופשתו.
על כן, אל תצא לחופשתך ללא
מצלמה ״פוטו ברנד״ .כל קונה
מקבל הדרכה ללא תשלום נוסף.

הודעה

נמשכת הרשמת מועמדים־ות לבית הספר לאחים־יות
מוסמכים־ות, ליד בית חולים מלבץ באר-יעקב.
מתקבלים מועמדים־ות בעלי השכלה של 10 שנות לימוד, בגיל .35—17

המעונייגים

לפנות בכל יום חמישי, בין השעות , 12.00—09.00

למחלקת האחיות ברחוב מפריק 19 תל־אביב
או בכתב — לסי הכתובת: ת .ד 2883 .תל־אביב.

בעוד שבוע ימים תעמוד שוב תחנת השידור
של קול־ישראל בפני התופעה הנדירה:
האזנה כמעט כללית לשידוריה. יהיה זה
ביום בו יועבר שידור מישחק הגומלין בכדורגל
בין נבחרות ישראל וברית־המועצות׳
מאיצטדיון רמת־גן.
אולם כמו בעת השידור של המשחק
הראשון מאיצטדיון דינאמו במוסקבה, קשה
יהיה לזקוף עובדה זו לזכות קול-ישראל.
כי למעשה יהיה זה מבצע יחיד של אדם
אחד, ספרשן נחמיה בן־אברהם.
הגבר הצנום והממושקף, שאינו נוהג להתבלט
בפומבי ומתחמק מעדשות הצלמים,
הפך כמעט לגיבור לאומי של המדינה, כאשר
כבש במשך שתי שעות שידור המשחק
ממוסקבה את ליבותיהם של מאות אלפי
מאזינים. לא רק שהצליח, במבצע אמנותי
ממש׳ לתאר בבהירות ובקצב מהיר ושמיע
את המעמד שלפני המשחק ואת המשחק
עצמו׳ אלא שלזכותו יש לזקוף גם את
עצם קיום השידור. משום שנחמיה בן־
אברהם נסע למוסקבה ביזמתו הוא, בכספו
הוא ובזמנו החופשי, אותו ניצל מתוך
חופשתו השנתית.
יומיים בלבד לפני הנסיעה׳ היה השידור
ממוסקבה מוטל בספק, משום שלוול־ישראל
לא דאג לסידורים הדרושים. פרט מעניין
הוא שנחמיה בן־אברהם היה צריך להתחייב
לשדר את משחק הגומלין ללא תשלום,
תמורת הסכמת קול־ישראל לממן חלק מהוצאות
הנסיעה.
כתכה מוגנכת. לגבי נחמיה 35 שב
ניגוד לשטף דיבורו המהיר ברדיו הוא
שקט וסולידי וכלל לא מהיר בדיבור בחיי
היום־יום, לא הצד הכספי חשוב. הוא רואה
בשידורי הכדורגל שלו אמנות. ואמנם יש
אמנות רבה במבצע המצריך דיבור שוטף
ללא פליטות פה וטעויות לשון. תוך כדי
הסתכלות אחר מהלך המשחק, זכירת שמות
השחקנים, ועימות לגבי המתרחש בקהל.
בשידור מעין זה אין מקום לטעויות.
אסור לו לטעות בשמות השחקנים שעל
מבצעיהם הוא מספר, משום שאז יכנס לתסבוכת
שממנה לא יוכל לצאת. אולם בכל
עשר השנים׳ מאז נקרא על־ידי אדווין סמו־אל
לשדר לראשונה את מהלך משחקה של
קבוצת מ.ם.ק. ההונגרית, לא הסתבך נחמיה
מעולם.
את הקריירה שלו ככתב ספורט החל
נחמיה גולדברג עוד בהיותו תלמיד הפקולטה
למדעי הרוח באוניברסיטה העברית בירושלים.
שמעון סאמט, איש הארץ, הגניב
בחשאי את רשימות הספורט שלו למדור
הספורט של העתון, בשם העט בן־אברהם.
למרות שמשך שנים חותם נחמיה בשם
זה על כתבות הספורט של בהבוקר, חדשות
ספורט ומעריב, הרי רק לפני שבועיים,
לפני הנסיעה למוסקבה׳ עיבר את שמו באופן
רשמי.
אך הספורט הוא רק ההובי בחיי נחמיה
בן־אברהם, המשמש ככתבו הצבאי של ה־בימי׳
פרשן מדיני, ועורך מדור הקולנוע.
הוא עצמו משחק כדורגל במשחקים בין
מערכות העתונים.
בן יגוריון התרגש. בניגוד למנהלי שירות
השידור, צפה נחמיה מראש את ההתעניינות
העצומה של אזרחי המדינה במשחק.
לגביו לא היתד, זו הפתעה, גם כשקיבל
למחרת שידורו ממוסקבה מברק ממנהל משרד
החוץ׳ הד״ר וולטר איתן; ״בכיתי כילד
בזמן השידור גם בן־גוריון התרגש
מאוד וביקש להודות לך״.
*־ פחות נרגשים היו בני משפחתו בעת השידור.
אשתו תמר ושתי בנותיו, רותי ()3,6
וחיה ( )7שמו לב, בהאזינן לרדיו, כי אבא
הולך ומצטרד .״אין דבר,״ הרגיעה רותי
הקטנה את אמה ואחותה ,״שאבא ישתה
חלב עם דבש ואז זה יעבור לו״.
נחמיה לא שתה עדיין את החלב בדבש
שהכינה לו בתו. כאשר חזרה השבוע משלחת
הכדורגלנים ממוסקבה, לאחר בילוי
של שבוע בפאריס (ראוז ספורט) נעדר ממנה
נחמיה. התברר כי הוא טס ישר מפראג לאיטליה׳
לנוח כמה ימים בעיירה קטנה ליד
רומא׳ לפני התחרות הגומלין שלו עם המיקרופון
במישחק ישראל—ברית־המועצות.

מה נ ש מע
תוכניות אלה, מתוך שידורי השבוע הבא,
ראויות לתשומת־לב מיוחדת:
• פכים קטנים (שבת; סו; קול ישראל)
— חסידיה המתאבלים של תוכנית

ינשופים וחיוכים, ששבקה חיים חי בעודנה
צעירה ויפה יוכלו לד,אזין למבחר הפיזמונים
ההיתוליים שחוברו במיוחד לתוכנית זאת
ובוצעו בה בשעתו לראשונה. בין השאר:
האיש שבקיר, הוי עלמה מרמתיים, שיר ה״
ינשופים, שיר השריקה, בוך סואר. המלים
הן פרי עטו של יהודה פרדיס. ,והמנגינות
משל יוחנן זראי ומאיר הרניק.
• פרסי רוטשילד (יום א׳; ;8.25
קול ישראל) — יחד עם כתבה מוקלטת על
הטכס שייערך ברמת־הנדיב, יראיין יעקב
בן־הרצל שלושה מדענים ישראליים (ששמותיהם
שמורים עדיין בסוד) שיזכו בפרס המפוצץ
של 5000ל״י כל אחד. עבודה מדעית
הראויה לסכום כזה, מוכרחה להיות
מעניינת.
• מלכודת (יום א׳; ;10.15 קול ישראל)
— משדר־המתח יוקדש הפעם׳ כנראה,
לשיחזור מתוסכת של פרשת האחים
מזרחי שנידונו על רצח מתווך־דירות• יעקב
בן־הרצל יכתוב, יביים וישחק את דמות
הבלש המרכזית.

• תחרות הכדורגל כין נכח
דות
ישראל-כרית־־המועצות (יום
ג׳; ;5.10 קול ישראל אם יעביר נחמיה

ספרשן גן־אכרהם
החלב והדבש נשארו
בן־אברהם את משחק הגומלין מאיצטדיון
רמת־גן באותו כשרון שהפעיל באיצטדיון
דינאמו, הרי משדר זה יהיה נחמתם היחידה
של כל אלה שלא השיגו כרטיסים.
9צליליתון (יום ד׳; ;8קול ישראל)
— במרכז התוכנית יעמידו העורכים אלון
שמוקלר ויורם רונן מבצע מיוחד במינו:
פסנתרנים תלמידים יוזמנו לבצע (בביתם)
קטע מתוך שלישיה של בטהובן, כששמעון
מישורי ותלמד, ילין מספקים להם מבעד למקלט
את תפקידי הכינור והצ׳לו, בתוספת
הסברים לביצוע. מדורים אחרים: עדד, ברוצ־קי
תסקור ספרים על מוסיקה, יוחנן זראי
ידבר על (וישמיע את) הזרם החדיש ביותר
של מוסיקת־הג׳אז, הרוק אנד רול, יהודה
פרדים ייעץ לבעלי מקלטים וגרמופונים כיצד
לטפל במכשיריהם על הצד הטוב ביותר.
• עולמות חדשים (יום ד׳; ;8.35
קול ישראל) — עשרים שנה אחרי שאורסון
וולס גרם בהלה עצומה בתארו במשדר רדיו
יותר־מדי־ריאליסטי את פלישת אנשי המאדים
לכדור הארץ, יגרום עתה יהודה פרדים
בהלה גדולה לא פחות (כך הוא מקווה) בהנחיתו
את אנשי המאדים בישראל.

המאזין הזהיר לא יפתח את המקלט בשעת
שידור התוכניות הבאות, המאיימות להטביע
אותו בגלי שיעמוס:
• הגרלת מפעל חפים (יום ה׳;
;4.45 קול ישראל) — הנהלת המפעל משלמת
לקול ישראל ולקריין בעיין יפה על
שידור הפירסומת׳ אבל איש אינו משלם
פרוטה למאזינים (אם אינם זוכים במקרה
בהגרלה).
• לאזרח ירושלים (יום ו 1.45
קול ישראל) — שתי דקות בהן חוזר ראש
עיריית ירושלים גרשון אגרון על הנאום ש נשא
באותה שעה ובאותו מקום שבוע לפני
כן׳ נשמעות באוזני המאזין כשתי שעות
רצופות.

נסות ולהיווכח. לא מרוויחים ולא מפסידים
יותר מאכזבה סטנדרטית.״

לא במו הכלב

זמרת דמארי מחלקת אוטוגראפים בשור, האמנים כפארים
אחרי מחלת ים, נשיקה פילוסופית
אממת מוסיקה
שו שנה בפא רי ס
באולם המרווח של פאליי דה־שאיו בפאריס
ישבו 3000 איש, הקשיבו בסבלנות
לנואם אחרי נואם שקם להלל את מדינת־ישראל.
אחריהם קיפצה בלי סוף להקה של
סטודנטים־רוקדים שבאו לפאריס מישראל.
מאחורי הקלעים עמדה יפהפיה בתלבושת
תימנית. מצב־רוחה נעכר יותר מרגע לרגע.
היתר, סיבה למצב־רוח זה של שושנה
דמארי. היא באה לצרפת במיוחד למען קונצרט
זה, והצלחתה בערב זה עמדה לקבוע
את סיכויי שאר הופעותיה בצרפת. לפי ה חוק,
חייב המסך בפאריס לרדת בחצות.
השעה היתד, רבע לשתים־עשרה׳ ועוד לא
ניתן לה לשיר את דברה.
לפתע הגיח מנהל הנשף מתא הטלפונים,
״ידיעה אחרונה! פרצה מלחמה בישראל!״
קרא בקול בהול.
באותו רגע ממש נקראה שושנה לבמה.
מחשבותיה חזרו לרחוב הקליר, תל־אביב,
אל בעלה שלמה ובתה נאווה 13 שמן
הסתם הופצצו באותו רגע. אולם המוסיקה
קודמת: שושנה עלתה על הבמה, שרה הבדלה
בנוסח יהודי תימן, כנאה (לדעת מארגני
הנשף) לבתו של רב תימני. אחר כך המשיכה
באוחזה במדבר, חדש ימינו בקדם
בנוסח ספרד והרועה הקטנה מן הגיא.
הקהל דרש ״אנקור״ ,זכה להדרן. כשירד
המסך, נפל על ראשה של שושנה ממש.
היא לא ירדה מן הבמה עד השניה האחרונה•
היתד, מאושרת. הקהל קיבל אותה
בהתלהבות, וחוץ מזה, כפי שנתברר בי-
הארץ אנטרופולוגיה ואספרנטו. שלוש מלים
מלים לועזיות אלה נתמזגו( .מעריב)
יואב בורג, חיפה
לשתי מלים עבריות.
תערו לעצמכם את איבון סאנסון( .דבר)
מאיר צמח, ירושלים
עירוי מדאם?
הנברחת הישראלית הוכרה כמנצחת
במשחקי מערב־אסיה( .הארץ)
אליהו כהן,רמת־גן
אחרי שהבריחה את כל יריביה.
גיבונס פנה אל קופמן ואמר ״אתה
עדין עדיף ולא תוכל לשחק.״ (הארץ)
גדעון לוי, חולון
האמנם רק השחקנים הגרועים מסוגלים
לייצג את ישראל?

נתיים׳ לא פרצה שום מלחמה בישראל,
אם כי ערכו הפדאיון טבח בכפר שפריר.
המחשון? של ג׳ינה. כך נפתח מסער,
הראשון, בן ארבעה החדשים, של הזמרת
השחרחרה בצרפת. השבוע, שעה שנחה ממסעה
בתל־אביב והתכוננה לסיבובי, הבא
בדרום־אפריקה, סיפרה הזמרת על מה ש קרה
לה בסיור הצרפתי. הוא לא היה חסר
׳תקריות.
כבר הנסיעה בא/ק ירושלים היתד, רבת
אירועים: שושנה נתקפה במחלת־ים חמורה,
נאלצה לזנק באמצע הארוחה משולחן
רב־החובל אל האוויר החופשי. שכנה לשולחן,
הפרופסור מרטין בובר, שמח לראותה
חזרה, כעבור שלושה ימי מחלה: כששרה
בנשף סיום ההפלגה, שיבח הפילוסוף המזוקן
את קולה, נשק את ידה.
בתכנית טלביזיה, בשם שלושים־וששה
נרות׳ שכלל 36 כוכבים נודעים, הוצגה
שושנה כ״זמרת גדולה מארץ ידידותית״,
אולם המתינה מאחורי הבמה בחושבה שיקראו
לה במיוחד. ברגע האחרון ממש,
כשהמנצח כבר עמד לסיים את הפתיחה לשיר
(חדש ימינו כקדם) פרצה לבמה בבהלה,
דרך הכניסה הלא־נכונה. הקהל באולם השידור,
שחשב כי זוהי כניסה שבוימה במיוחד,
פרץ בתשואות סוערות.
שיא המסע בא כשנתבקשה שושנה להופיע
בשוק־ד,אומנים השנתי הגדול של פאריס,
שנערך הפעם לכבוד פצועי הדיביזיה
המשוריינת הלוחמת באלג׳יריה. ביום ההופעה
ירד גשם שוטף, ודמארי סברה כי
ההופעה, תחת כיפת השמיים, בוטלה לכן
לבשה סוודר עבה, סגור עד לצוואר, הלכה
למקום רק מתוך סקרנות.
אולם שם מצאה קהל עצום, איש איש
מתחת מטריתו, ואת מיטב ד,כוכבות, כולל
ג׳ינד, לולובריג׳ידה׳ במחשופים עמוקים. נתנו
לה ילד במדים שהלך לפניה, נשא את
שמה על מוט גבוה. מסביבה, דרשו את
חתימתה. בין המבקשים: סינים, מארוקאים,
כושים, וגם יהודי שרשם את האותיות
״שלום״ עם שגיאת־כתיב•
פולי ברכ׳ר חינם. יבול המסע הסתכם
בהופעות בארבע ערים ובהכנת תקליט
ארוך־נגן ( 12 שירים) מטעם חברת ווג, לפי
שיטה חדישה: הקול הוקלט לחוד׳ שודר
אחר־כך בחדר התזמורת. התזמורת ניגנה
לפי הקול המשודר, שמוזג יחד עם קול
כלי־ד,נגינה רק בתא המהנדס. הדבר קשה
יותר לזמרת, אך מאפשר השגחה מדוייקת

על הקול.
שאר מראות־פאריס, אשר לא הלהיבו
במיוחד את התימניה •שגדלה בראשון־לציון:

המחלקה לתלמידים ולנוער — הצגת
בוכרה( .הארץ)
מרדכי דן, תל־אביב
פיל מישמיש, בשעה שבע בערב.

• הפולי ברג׳ר (״נתנו לי להיכנס

חינם. זד, לא שווה כסף.״)

עובדי העגבניות לא יושלכו עוד למזבלות,
אלא יועברו לרסק ויימכרו בחו״ל.
(ידיעות אחרונות)
יחזקאל סקוברונסקי, תל־אביב
סוף סוף, קצת דם במקום מיץ עגבניות.

• החייל האמיץ שווי? ,בביצוע
תיאטרון אנגלי בפסטיבל התיאטרון(״מרגלית
הרבה יותר טוב!״)
• מהזה של מולייר בביצוע להקה
ערבית ממארוקו (״השחקנים היו הרבה יו תר
מצחיקים מאשר המחזה!״)

הווולח הזה ח&ס

״אני מוכרח להגיד לן,״ כותב בחור
משער הגולן ,״שמכתבה של האכזינז־טנציאליסטית
מגליון ,977 עשה טלי
רושם עצום ביותר. לכל הבנות האלה
שהן די מבולבלות ועוד מוסיפות לבלבל
את עצמן ואחרים, יש לי הצעה ל־ענין:
שיקחו דוגמה משלוש סמינריסט־יות
חמודות שהגיעו אלינו למשך חופשת
הקייץ, ויארזו זוג מכנסיים ארוכים
וקצרים ׳,כובע קש, ויבואו למשן זמן
מה לעבוד ולחיות בקיבוץ ספר.
״מזחוץ לעזרתן למשק הצמא לידיים
עובדות, הן גם תיווכחנה שאנשים שבאמת
עושים משהו, אינם מתפנים לשטויות
כגון: מה אני, מי אני, מה
מקומי בין צבא הכוכבים והמזלות, למה
לא מתייעצים אתי גדולי הדור כיצד
לפתור את בעיות האנושות וכו׳ וכו׳ .־
״פרט לזה, אולי תסייע להן הישיבה
בקיבוץ לפתור בעייה אישית כאובה,
בצורה המניחה את דעת שני הצדדים
ותוציא מראשיהן את הרעיון שאדם
משכיל חייב לשאת את ההוכחה לכך
בכיסו. דעתי על הבנות הלומדות בלי
לדעת בשביל מה, אך למען התגנדר
בתעודה המוכיחה את השכלתן שחור
על גבי לבן, היא שלילית, כמובן.
״אן נניח להן. חושבני שהן תעדפנה
להמשיך בבטלה נעימה מלווה התלבטויות
נפשיות ״קשות״ .אאחל להן ש־מדגירתן
על ביצי השיגרה יתבקע בכל
זאת פעם איזשהו אפרוח מועיל.״

אבר גבר
אחרי שקראתי את שמה וכתובתה של
( ,)980/985 התברר לי שאני מכירה אותה.
לא היכרות אישית הדוקה כי אם
היכרות שטחית למדי. אני באמת יכולה
להמליץ עליה. היא מקסימה, נערה זו.
אם אינכם מאמינים לי, נסו לכתוב אליה
ותיווכחו.
ובכן, אותה נערה כותבת לי שהיא
נערה משכילה בת ,20 הנמצאת עתה
באחת הלהקות הצבאיות אי שם, ש־
״בדרך כלל הולך לי טוב אצל המין
החזק,״ אך עד עתה עוד לא נתקלה
בגבר שיצדיק את התואר המין החזק.
לפיכך רוצה היתד, לקבל מכתבים מצעיר
עד גיל 27׳ משכיל, נאה, כן, והיא
מבטיחה שבסופו של דבר לא יתאכזב
ממנה, אבל בתנאי שיהיה. גבר.

לאחר עיון מעמיק, כולל מבטים עורגים
בזוגות מטיילים, הגיע ()980/988
למסקנה שלא טוב היות האדם לבדו.
כיוון שהוא חייל קרבי ולא ניחן בסגולות
אופי המאפשרות היכרויות מקריות,
רוצה הוא להתכתב עם נערה חיפאית,
גבוהה, סנטימנטלית, ורצוי שלא תדע
מי הוא בעלה הנוכחי של אשתו לשעבר

של המפרי בוגארס.
הוא הינו בן , 19 חיפאי, בוגר תיכון,
חובב תיאטרון, אמנות, ג׳אז ומוסיקה
קלאסית ומוכן להוכיח במכתביו שאין
בכך כל סתירה.

( )980/984 הוא אותו קיבוצניק שכתב
את המכתב לעיל על הנערות שאינן
מוצאות לעצמן מקום. ממכתבו ניכר
שאין הוא נמנד, על מחנה המתלבטים.
הוא יודע בדיוק את רצונו• ״ככל גבר
הגון, אני מחפש קשרים עם בנות כלשהן.
מסיבות מובנות איני מחבב פסלים
מהלכים. כשאני רואה לידי בית מתמוטט,
אני זז הצידה, כי מה שבטוח בטוח.
פרט לכך אני בגודל נורמאלי. אף
פעם איני משתעמם. לא אוהב חצילים,
ועוד פחות מזה, בנות משעממות.״

מי כעלה של אשתו של

מה שעבד עליו

מה שבטוח, בטוח

( )980/987 הן שתי נערות האומרות
שלא אחשוב שהן נמנות על מחנה האומללות
שאליהן אפשר לייחס את השיר
המפורסם: אני עזובה וגם נעזבת
/כמו כלב מוכה בתחנת הרכבת.
ההיפך הוא הנכון, ממהרות הן להבטיח•
הן שתי גימנזיסטיות׳ אחת בלונדית,
שנית שחורה, על כל המעלות
והחסרונות של גילן שהן אומרות עליו
שלא נכונה הדעה שהוא היפה ביותר.
הן לומדות במגמה הריאלית ומת־עניינות
במדעים המדוייקים, דבר שלא
יפריע בעדן לכתוב על שייקספיר, אם
יידרש מהן. הן רוצות בהתכתבות עם
נערים מעל לגיל 17 וחצי. הכרחי׳ מתנות
הן ,״שלא יימנו על הנוער המבלה
את לילותיו בריקודי ממבו חדישים כ־שבלוריות
משומנות מזדקרות מעל לראשיהם
הריקניים.״

לפני 6אלפים שנה
״לפני למעלה מ־ 6800 שנה,״ כותב
( ,)980/986 התחתן משה כדת וכדין׳ עם
בתו של יתרו נביא הדרוזים, צפורה.
ברם, הזמן עשה את שלו. הקשרים הוזנחו,
ולאט לאט הותרו ונשכחו כאילו
לא נבראו מעולם.
״אני הנני דרוזי, פקיד במקצועי, התוהה
אם באחד הימים אמצא לי נערה
יהודיה בגיל 22־ 18 בעלת השכלה מעל
לעממית, המוכנה לפרוע את כופרה של
צפורה הדרוזית׳ אשר נטרפה על־ידי
משה, ותסכים להקריב נפשה כקרבן ראשון
על המזבח למען המיזוג מחדש.
״ברם, חוזר אני ואומר, דבר כזה. לא
יתגשם בעולם המציאות. אך כדאי ל

גילה לא ציינה 980/989 נניח
ששכחה. פרט לכך מכתבה הוא שיגרתי
בהחלט, מוסר כי היא נערה שחרחורת,
אוהבת טבע וטיולים ממושכים, מתעניינת׳
כמובן, בקולנוע, תיאטרון וספרות,
מעוניינת להתכתב עם צעיר בגיל 28־,24
בתנאי שיהיה גבר רציני ואדם שעבר
עליו הרבה בחיים. אחרי הרהור קל,
היא מוסיפה שלא תתנגד להתכתב עם
חמורים נושאי ספרים,

חייל המשתעמם
אם את נערה נאה בת 17־ 18 ואין לך
מה לעשות׳ מדוע לא תכתבי אל
( ?)980/990 הלה הינו חייל קרבי בן
, 19 נער בודד שאין לו הורים בארץ או
בחוץ לארץ, מעט מאד חברים, ולכן כמעט
ואינו יוצא מן המחנה, אף בשעה
שהוא מקבל חופשה.
לנערה שתרצה לכתוב אליו ולהכירו
הוא מציע טיולים ארוכים, ביקור בקולנוע
ותיאטרון. הוא אוהב מאד קליעה
למטרה ויש להניח שהוא קלע טוב.

אין ע 8מי לדבר
( )980/991 מוכרחה לקרוא מלה עברית
בגרמניה. בעצם, אתן לה לדבר בעד
עצמה:
״הריני בחורה ישראלית אשר מוכרחה
להיות בגרמניה תקופה די ארוכה.
פונה אני אליך בבקשה גדולה. הייתי
מאד רוצה להתכתב עם ישראלי, על כל
מה שרחוק ממני כל כך כעת. על ארצנו,
על מצב הגבולות, על כל החדשות
בארץ שאולי לא כל כך חשובות, ובכלל
על צורת החיים בארץ, .
״במיוחד בגרמניה אין כמעט אפשרות
לדבר על ארצנו או בשפתנו, ולאט לאט
אני פוחדת לשכוח את השפה. אולי
אוכל למצוא אדם שירצה להתכתב אתי.
״עוד בקיצור, כמה פרטים על עצמי•.
אני ילידת גרמניה, בת ,26 חיפאית עד
לפני שמונה חודשים, חברת הציונים
הכלליים. מעוניינת בספרים, במיוחד ליטרטורה
ישראלית, מוסיקה ותיאטרון,
ובעיקר בכל פרט על ישראל. כעת אני
עסוקה על ידי הצבא האמריקאי בגרמניה.״

דעתכם, אם אירשם לציונים הכלליים׳
ישלחו אותי לדרום אמריקה? אני
מבטיחה להתגעגע לארץ, ואפילו אכתוב
אל יורשתי שתסדר לי התכתבות.

אנשים

נערת ״ דינ ה ״
בחוף מלון השרון

ת צ דו ר א שון מסרטההחדששד חי תהררית

היס ה א רו סוהש חו ר

1ת ח רו ת 1יהו

דירה

בדיחת השבוע, שנפוצה מאליה, מספרת
כי בשעה שירד המזכיר הכללי של האו״ם
דאג האמרשילד ממטוסו בלוד, הופתע
לראות אתשרת־החוץ גולדה מאיר >ם ון)
מקבלת את פניו במקום משה שרת, כמו
בעבר. פנה האמרשילד לגולדה ואמר :״או,
מר שרת, כל כך הרבה תרנגולות אכלת?״
שר־החקלאות קדיש לוז נכנם השבוע
למשרדי הסוכנות כדי להיפגש עם מישהו,
נתבקש על־ידי פקיד המודיעין (שלא הכירי)
לחכות בחוץ. לאחר זמן ממושך, מסר
שר־החקלאות בצניעות לפקיד את שמו. צעק
הלה בזעם :״אתה חושב שאם יש לך קרוב
בממשלה, אז כבר מגיעה לך פרוטקצ־יה?
שר־החינוך זלמן (״זיאמה״) ארן
נראה השבוע מהלך ברחובות ירושלים כשתחת
זחועותיו ספרים כרסתניים באנגלית.
כשנשאל מהם הספרים, השיב שר־החינוך בגאווה
:״זהו השלד של משרדי ד״ר
(לרפואת עצבים) משה (״הדוקטור״) סגה
חזר השבוע מנופש ברומניה, כשהוא שזוף
ובריא עוד למעלה מהרגיל. נזכר סנה במה
שאמר למארחיו הרומניים :״לכם יש
ים שחור והוא כולו אדום, ולנו יש ים־
אדום והוא כולו שחור אחד משני
תתי־שר־החינוך, איש הפועל המזרחי משה
אונא, סיפר כי הוא מקבל לעתים תכופות
מכתבים מעולים חדשים, הפונים אליו כ״מר
אונר״א״ ,על שם סוכנות הסיוע לפליטים
של האו״ם, ששמה מוכר להם איש פו־עלי־ציון
המזוקן יעקב זרובגל הפליג
השבוע בשבח נכדו אביתר בן ה־ד, שהוא
ילד פלא: כבר בגיל זה הוא מסוגל לחשב
על״פה חשבונות של שש ספרות. החודש׳
לפני שאביתר נסע אל אביו העושה בשליחות
בקולומביה׳ קנה לעצמו חליל וחוברת
תווים, למד לחלל תוך כמה שעות ליליות
תוך כדי כך נזכר זרובבל בביל־בול
שגרם זרובבל אחר, המשורר הצעיר
זרוכבל גלעד, חבר קיבוץ עין־חרוד,
שבמשך שנים רבות חתם על שיריו רק בשמו
הפרטי• הדבר גרם לאי־הבנות רבות,
כמו זו של המשורר נתן אלתרמן שניגש
יום אחד אל העסקן המזוקן ואמר:
״מה אתך, קשיש כמוך מתחיל לכתוב שירי
אהבה?״

כ ש אן קן הוא

לאחר שזוהיתי בהצלחה בחוף א־כריה
ובחוף בת ים יערך ביום
השבת ה־ ,28/7בחוף מלון השרון
השלב האחרון בתחרות הזהוי של
״ דיו הי׳.
הפרס הנאה של בגד ים אלגנטי
ו־ 3חזיות יוענק גם הפעם למזהה
הראשון. אולם זכרו נא, תנאי ה־זהוי
הס כדלקמן; עליכם לזה ותג י
לפי צלום בגד הים הניתן בזה,
לגשת אלי ולאמר; —
״את נערת ״ דינ ה ״ הלובשת בגד ים
ש ל ״ דיו ה ״ .משום שבגד־הים
של ״דיו הי• הוא הטוב ביותר.״
להתראות

באיחולי הצלחה
בשבת בחוף נזלון

השרון.

נערת ״ דיו ה ״

161

בשיחה על הנושא הרגיש ביותר של העונה,
רמת־החיים של שרי הממשלה, סיפר
שר־התחבורה מ שד! כרמל, חבר קיבוץ
נען, את אשר ראה בביקורו האחרון בארגנטינה.
נאמר לו שם׳ כי די לאדם להיות
שר במשך שנה אחת ויחידה, כדי לצבור
הון מספיק לכל החיים. מסקנת כרמל: בישראל
חיים השרים בצנע העולה על הנהוג
בדרום־אמריקה כשרצתה הוצאת לדורי
להדפיס לפני שנתיים בעל המשמר מודעה
על הביוגראפיה של י ד סי סכרוזטיטו
(שתורגמה מתוך ספרו של עוזרו הקרוב
ביותר, וולאדימר דרייר) — סירב בסאונה
של מפלגת הפועלים המאוחדת להדפיס את
המודעה ואף החזיר את מחירה ששולם מראש
במזומן. השבוע, פנה המוסד לאספקה
של הקיבוץ לספק מחדש את הספר, שחדל
להיות מוחרם כשהתקיימה השבוע בקיבוץ
בית־אורן שעל הכרמל מסיבה עם
הסופרים שהתיישבו בחיפה, עמד המשורר
שמשוןמלצר על כך שישתפוהו בהגשת
הכיבוד לשולחנות, בהסבירו :״זה הולם את
שמי המשורר שלמהשנהוד, ש הוציא
לא מזמן לאור את ספרו שירי העצב
הקורן, ביקר בכל אחד מבתי־הדפוס של
העיתונים שהדפיסו ביקורות על הספר, השגיח
אישית על הגהת מאמרי־הביקורת, הק פיד
על כך שגלופת תמונתו תודפס ללא־פגם
ולא זז מן הדפוסים במשך שעות, עד
שלא היה בטוח כי עניינים אלה סודרו על
הצד הטוב ביותר אחד העיתונאים שראה
את המשורר בפעולתו, נזכר במעשה
דומה שאירע בשעתו במנהל המנוח של ה קרן
הקיימת לישראל מנחם אוסישקין.
לאחר שהרחוב הירושלמי בו גר אוסישקין
נקרא על שמו, שכר אוסישקץ תימניה זק נה
שתצחצח יום יום מכל שמץ־אבק את
טבלאות האמאיל שנקבעו בקרנות הרחוב
ושנשאו את שמו דעתו של המשורר
אורי צבי גרינברג על עתידו של הסופר
משה שמיר היא פסימית ביותר.
אמר הוא השבוע, בשיחה פרטית :״לפני
שלושים שנה ירק עלי מחנה הפועלים, ו כיום
זוכים ספרי להערכות חיוביות אפילו

זהו התצלום הראשון שהגיע לישראל מתוך הסרט האיטלקי החדש גיבורת היום, בו ממלאה
שחקנית התיאטרון הקאמרי לשעבר חיה הררית (במרכז) את אחד התפקידים הראשיים, לצידו
של הכוכב סרג, רג׳יאני. גיבורת־היום היא דוגמנית, המחליטה לנצל את אסונה של ידידתה כדי
לעלות לכותרות הראשיות, כקורבן של אונס-כביכול, ולזכות בפירסומת מפוקפקת ובעתיד בטוח.

בעיתונות הפועלית. מצבו של שמיר בעוד
30 שנה יהיה ההיפך הגמור.״

ש בו ע אחר* המלחמה
טור הרכילות המפורסם של העיתונאי האמריקאי
וולטה ווינצ׳ל, הנדפס ביותר
מ־ 400 עיתונים ברחבי ארצות־הברית׳ פירסם
השבוע את השמועה שהכוכב מייכל רני
החל לחזר בסתר אחרי זיווה שפיר
ואילו טורי הרכילות של עיתוני רומא חילקו
מחמאות לכוכבת חיה הררית על
השמלה בעלת הריקמה התימנית אותה היא
לובשת בחוצות העיר האמרגן משה
וואלין נפגש השבוע בפאריס עם כוכב־הזמר
המצרי פאריד אל אטראש, שזכה
בשעתו לפירסום מיוחד בשעה שחיזר
(ללא הצלחה) אחרי מלכת •מצרים ואשתו
של המלך פארוק לשעבר, נארימאן
פארק. וואלין ואל־אטראש הגיעו בשיחתם
לכלל הסכם כי שבוע ימים לאחר חתימת
הסכם השלום בין ישראל למצרים יגיע הכוכב
המצרי עם תזמורתו לשורת הופעות
בישראל. בינתיים, הסתפקו השניים בתצלום
משותף מוקדם יותר יביא וואלין לארץ
את השחקן הצרפתי פרננדל, שיתפנה
בכל זאת להופיע בישראל לאחר חודש
ספטמבר השנה. הכנסות הופעותיו יוקדשו
לעזרת אגודת העוזרים הנעזרים בכלבי־הג־חייה
בינתיים פיתח וואלין לא רק את
הייבוא אלא גם את הייצוא: הוא חתם על
חוזה,.עם חברת קולומביה, לפיו תוציא החברה
לאור עשרה תקליטים משיריה של
חנה אהרוני, בלוויית תזמורת סימפונית
לכבוד אחר זכתה התקליטאית

יפה ירקוני שקיבלה השבוע גלוייה ממוסקבה׳
בה בירכו אותה חברי נבחרת הכדורגל
לכבוד הופעתה הפומבית (מעל גבי
תקליטים) באיצטדיון דינאמו.

אקדחומ שר ה מ כני ס ה
מפקד חיל־האוויר אלוף דן טולקובם־
קי התפלא לא מעט כאשר הגיעו אליו השבוע
כמה ברכות חמות של ״מזל טוב!״
רק מאוחר יותר גילה האלוף, שהוא נשוי
ואב לשני ילדים׳ כי נפל קורבן לעובדה
שדן טולקובסקי אחר לחלוטין פירסם מודעה
בהארץ על נישואיו הקרובים המנהיג
כסוף־השיער של אחדות העבודה,
יצחק טכנקין, הקדיש את מחצית השבוע
שעבר?השתתפות בכינוס האוניברסיטאי
להיסטוריה יהודית, שהתקיים בירושלים,
רשם כל מלה שיצאה מפי המרצים
ראובן ממק ״) גרינברג זכה
השבוע להזמנה חגיגית ביותר: השייך מה״
מור ראשיד אכו־גוש, יושב־ראש המועצה
המקומית של כפר אבו־גוש׳ בא אליו
בראש משלחת כדי להזמינו לחגיגות חג־הקורבן
המוסלמי לכבוד אחר זכה
יצחק רוזנברג, שקיבל בשעתו מהמשטרה
הלוואה שמנה׳ כהקדמה לעדותו נגד
״רומק״ במשפט המפורסם. השבוע קיבל
רוזנברג גם רשיון לאקדח, בהתערבותו של
מפקד משטרת ירושלים דוי אכרהמי
הכוכבת אליזכת טיילור ( )24 הודיעה
השבוע על גירושיה משחקן הקולנוע מייכל
וויילדינג 44 בכך הגיע קיצם של נישואים
שנמנו על היציבים ביותר בעיר הסרטים.

מסוק• ה ש כוונ
0ח״כ חרות יוחנן באדר, במתחו בכנסת ביקורת על כך, שלצורך
דירות־השרד וריהוטו הוצאו כספים אפילו מן הקרן המיוחדת לפקודת שר-החוץ:
״עד כה חשבתי שהכספים האלה מיועדים לכלי־האזנה. עכשיו מתברר כי לקחו
זאת בשביל כלי־בית.״
• מנהל משרד־הבטחון שמעון פרס, בנאום ברכה :״איננו יכולים
לקנות טאגקים כפי שניתן הדבר למצרים. אולם הם אינם יכולים לקנות נגבות,
רביבים ונחל עוז.״
• הכדורגלן יהושע ״שייע״ גלאזר, בנתחו את המשחק עם נבחרת
ברית־המועצות, בו הובקע השער הראשון בדקה השנייה והחמישי בדקה האחרונה:
״אילו היה המשחק מתחיל שתי דקות מאוחר יותר ומסתיים דקה אחת מוקדם יותר,
היתד, התוצאה 3 : 0בלבד.״
0ד״ר יעקב לנדאו, נציב מס־הכנסה, לבעל מפעל טמפו יעקב תבורי,
שהזמינו לחנוכת המפעל החדש בחולון :״לצערי אינני יכול לבוא היום׳ אך אני
מבטיח לך לבוא לחלוקת הרווחים.״
• שר־הדואר ד״ר יוסף בורג :״בענייני כלכלה חסר לי ג׳ ,אני סתם בור״.
• פירסומאי אליהו טל, בהזכירו את סיסמת הפירסום הראשונה שלו,
אותה הציע בשעתו למפעל לייצור מזון :״אפשר לרמות את בני־האדם, אך אי־אפשר
לרמות את בני־המעיים.״
• הרמט״כל המרוקאי מולאי חסן, בהסבירו את טדיניות־החוץ של
מדינות־ערב :״לנו המוסלמים מותר לשאת נשים רבות. אנו יכולים להינשא למזרח
ולמערב גם יחד׳ ולהישאר נאמנים לשניהם.״
• המשורר אברהם שלונסקי. בהביעו את דעתו על המולם הזה:
״לפעמים הוא עוסק בפורנוגראפיה — הוא מגלה את האמת הערומה.״

העולמהזוז?80

ק1לנ 1ע
ה קופה
משבר? 811)3
קופות בתי הקולנוע במדינה עדות בזמן
האחרון לתופעה שלא היתה ידועה זה שנים
רבות: עודף כרסיסים. אפילו בשבתות אפשר
עתה להשיג כרטיסים כמעט לכל סרט
ברגע האחרון ממש. ואילו בימות החול נותרים בממוצע קרוב למחצית הכרטיסים בקופות.
בחודש
יוני ירד מספר מבקרי הקולנוע
בתל־אביב ב־ 125 אלף׳ לגבי 850 אלף המבקרים
בחודש הקודם. הירידה בחודש יולי גדולה
עוד יותר. בעלי בתי הקולנוע ראו את הסיבות
לתופעה זו, המאיימת במשבר על
הענף, בשלושה גורמים: חום הקיץ׳ שעון
הקיץ והמחיר הגבוה של הכרטיסים.
הם הצביעו על העובדה שכל הכרטיסים
הנותרים בקופות ד׳ם הכרטיסים היקרים.
סרטים סוסי ! קני ם דשחי &ה
הנכרי הנרד!? (אוריון תל־אביב, ארי
צות הברית, סרטו האחרון של פאול (אני
מאטים) מוגי, שהוסרט באיטליה לפני שלוש
שנים, בטרם התעוור מוני בעינו האחת. סרט
טוב.
הוא מספר על יום בחייו של הילד ג׳י־אקומו
(ויטוריו מנוטר ),שאינו מבץ מדוע
מובלים סוסים זקנים לבית המטבחיים במקום
לבלות את שארית ימיהם בכרי הדשא.
סוס זקן ואלמוני מעין זה הוא פאול מוני,
משוטט נכרי ללא שם וכתובת. הגורל מפגיש
את שניהם בחנות המכולת, שם גונב
ג׳יאקומו בקבוק חלב לאחר שהפסיד את
כספו במשחק האבנים. ואילו מוני הרעב
רוצח את בעלת החנות בגלל פיסת גבינה.

סוככת בארדו וידידה (קוריי כת ה* 17 תגליתה החדשה של תעשית הסרטים הצרפתית)

הכל על חתול־הנוץ
•ו! י החתיכה הזאת?״ ״שמע, היא פשוט הורגת!״ אלו
ן הם רק הצנועים שבביטויים הנשמעים בחשכת קולנע חן,
תל־אביב, שעה שמופיעה על הבד בסרט רופא בלב ים נערה
בעלת גיזרה דקה, רעמת שיער שטני שופעת, חוטם קטן ושיניים
בולטות. זאת היא בריג׳יס בארדו 21 כוכב הבד הצרפתיה
שכבשה תוך שנה את צופי הקולנוע בכל רחבי העולם, והגיעה
עתה גם לישראל בתפקידה הגדול הראשון.
מפיקים ובמאים ממש משתגעים אחריה. בחצי השנה האחרונה
בלבד, קיבלה בריג׳יט הצעות להופיע בחמישה סרטים צרפתיים,
ששה איטלקיים, שמונה אנגליים וחמשה עשר גרמניים —

השניים נמלטים מהמשטרה הרודפת אחריהם
בין חורבות העיר ההרוסה, כשג׳יאקו־מו
משוכנע כי המשטרה מחפשת אותו בגלל
בקבוק החלב, אינו יודע כלום על הרצח.
כאשר
מתבררת לו האמת הוא חוזר אל
אמו וחבריו, לאחר שמוני הנרדף מצילו ממות,
נהרג בעצמו מכדורי השוטרים. ג׳יא־קומו
חוזר אל משחק האבנים. יותר אין
הוא נזקק להסבר מדוע שוחטים סוסים
זקנים.
כל אמיתותו וגדלותו של הסרט מובעת
בדו־שיח קצר בין שוטר לזקן, שידע על
המצאות אקדח אצל מוגי. מתמרמר השוטר:
״למה לא סיפרת לי על האקדח? היית יכול
למנוע את הרצח!״
משיב האיש :״למה לא נתת לו את ד,ג־בינה?
היית אתה מונע את הרצח!״
משחקו הכמעט צ׳ארלי צ׳אפליגי של מוגי
הום ך את הסרט לחויה שאסור להחמיצה.

נ שיקו תבטל פו ן
תלמידי החמישית

(מגדלור תל-אביב,
איטליה ),באים להזכיר לכל אלה שאיך שהוא
הצליחו להגיע אי פעם עד לכתה זו,
כי׳מאז ועד עתה לא נשתנה דבר.
לא השתנו בעיקר המורים, שנשארו אותם
טיפוסים בעלי קול צורמני, המתעט־שים
ללא הרף והמוצאים את תמצית תע-
נוגותיהם בחיים בהפרעת כל יזמה של תלמידים,
כדוגמת דואר כיתתי בשיעורים ,,או
עתון שנועד לחנך את המורים. ברור שגם
התלמידים ממשיכים לשגע מורים, להעתיק
בבחינות אך בעיקר לפלרטט עם הבנות
ולנשקן באמצעות הטלפון.
אין בסרט זה עלילה מרכזית ואין הוא
סתימר להציג ולפתור כביכול בעיות של
תלמידים. כל מה שיש בו — הווי תלמידים
מועתק בדיקגות מספסלי הלימודים, מוצג
בידי נערים ונערות בחן וללא יומרות•
קליל ומשעשע, עד לגבול מסרם.

שלא לדבר על הזמנה מידית להופעה בהוליבוד. תוך זמן זה
הספיקה בריג׳יט לשחק חמישה תפקידים בחמישה סרטים
שונים — הספק דמיוני כמעט לכוכבת שעד לפני שנתיים לא
היתד, מוכרת כלל.
הנערה בעלת פני התינוקת שאינם יפים במובן הרגיל, ובעלת
הגוף הנשי המפתה, יכולה לזקוף את הצלחתה המסחררת למסע
פירסום ענקי, שכמוהו לא ידעה שום כוכבת צרפתיה לפניה.
המיוחד שבמסע פירסום זה, הם סיפורים תמימים ובלתי־מתקבלים
על הדעת כמעט, סיפורים השונים מכל סיפורי
הפירסום הבקובלם על בגדים תחתונים ומידות־גוף של
בריג׳יס ( 90 סנטימטר היקף וזזה׳ 48 היקף מותניים) .דוקא
סיפורים תמימים אלה כבשו את לב הקהל.

** ספרים עליה שהיא נוהגת לקלל כפירחחית רחוב
ופורצת בבכי לאחר כל אכזבה. היא משתגעת אחרי תה
וביסקויטים ומוכנה להעדיפם על פני כל ארוחה אחרת• רק
בקושי הצליחו להניעה מלהיכנס למנזר, לאחר שמכוניתד, הפרטית
נפגעה בתאונה. היא מוכנה לותר על חברת בעלה אם יתנו לה
לשחק בחיות, כדוגמת עיזים וחזירים.
בעלה מתאונן על צביטות תמידיות בכל אברי גופו, כל אימת
שאשתו המתרגשת נמצאת לידו. הוא יודע לספר׳ במאמרים
הזוכים לתפוצה עצומה, כיצד עלולה אשתו להעיר אותו
בסטירת־לחי באמצע הלילה ולדרוש ממנו שיזכר באיזו מנגינת
שיר. על כל חוסר נימוס מצדו או יחס בלתי־הוגן לכלבת
השעשועים שלה קלאון, היא מאיימת בגירושין מידיים.
שני התחביבים הגדולים ביותר שלה הם בישול ושינה.
הרהיט היחידי בחדר השינה של הזוג בדירתם הפאריסאית
הצנועה, בת שני החדרים, היא מיטת ענק התופסת את כל
שטחו של החדר• אולם חלומה הגדול ביותר, לדבריה, הוא
לחסוך כסף לקניית חווה מלאת בעלי חיים מכל המינים, בה
תוכל לבלות את זמנה ברעית פרות ואווזים.
עד אז היא מבלה את מרבית זמנה באולפנים, מוכרחה לראות
לפני כל ביצוע תפקיד קטע מוסרט של אחד מסרטיה, לשם
קבלת השראה. כיאה למי שזכתה בכינוי ״חתול המין״ ,התפקידים
האהובים עליה ביותר הם קטעי האהבה. בשעת הסרטת רופא
בלב ים׳ איימה בריג׳יט להפר את החוזה, רק משום שסצינת
האהבה שלה עם דירק בוגארד נראתה לה אפלטונית מדי.
אהבתה של בריג׳יט. אל בעלה, ואדים פילימיניאקוב, לשעבר
עתונאי וכיום כותב תסריטים המתעתד לביים את אחד מסרטיה
הבאים של אשתו, מהווה מפגן צבורי בכל הופעה פומבית.
אולם אין בריג׳יט מהססת מלהצהיר שר,נשיקות הערבות ביותר
לשפתיה החושניות הן דווקא נשיקותיו של השחקן הצרפתי
ריימונד פלגרין.
שטח אחר שבו אין לה מתחרה בעולם הקולנוע, הוא שלל
הכינויים שהמציאו לה העתונות׳ מפרסמי הסרטים, והיא
עצמה. המקובלים ביותר שבהם: חתול המין, תסס, כלב
פקינגיזי נהדר, הכבשה התמימה, עז חושנית. היא מקובלת
ביום בעולם הקולנוע כנערה החמה ביותר שהופיעה אי פעם על
הבד.
חתול המין שואפת עתה יותר מכל להופיע בסרט בריטי
בשם מנואלה בו תמלא היא את תפקיד הנערה המתחפשת למלח,
מפליגה על סיפון אניד, בין צוות גברי ומתגלה בגלל הדברים
שאינה יכולה להסתיר.
יהיו הסיפורים אודותיה אשר יהיו — המבט החצוף שבעיניה
והגמישות המרטיטה שבשפתיה, מובטחים לצופי הקולנוע
בשנים הקרובות במימדים שאף שחקנית אחרת לפניה לא ידעתם.

מוצג נראוי
אלה הסרטים המוצגים בשבוע זה בערי
הארץ ואשר העולם הזד, ממליץ לראותם:
• מיסטר רוכרנזם (אדיסון, ירו•
שלים ),סרגי־קומדיד. על סיפון ספיגת משא
באוקינום השקט, בתחילת מלחמת העולם
השניה. ג׳יימס קגגי, הגרי סונדד-
• רופא כלם ים !ח! ,תל־אביב ),ד״ר
דירק בוגארד לומד בקומדיה משעשעת על
העולם חזח 980

המחלות שאי אפשר לרפאן׳ כולל בריג׳ט
בארדו.
• להק הנמרים (אסתר, תל-אביב),
סגן משנה שכטר נוחת בעיוורון מוחלט
במטוס סילון על סיפוך־ ממטסת. צילומי
טיס מסחררים בנוסח הגשרים;.של טוקו די.

• היצר שכאדם

(תחר,

תל־אביב),

הסברים פרוידיסטים על נמרים הישנים בלבבות
נשים וגברים. אלקסיס סמית׳ דירק
בוגארד.

• בעל לשבע נשים (ירון, תל-אביס
רקס הריסון לומד לדעת שלא תמיד הזכרון
מועיל. מצחיק.

• אהבותיה של הילדה קריין

• פיקניק (תנלת׳ תל-אביב) גבר רגיל
למדי (ויליאם הולדן) משגע עיירה קנזאסית
קטנה זה השבוע ה״. 18

(אמפיתאטרון, חיפה) תצפית לנפש אשד, שד,וליכוד
אינה יודעת אם לקטרג או לרחם
עליה. ג׳ין סימונס, דאן פייר אומון.

• החוטפים (ארמון, תי-אביג) .מצוין.

סדום

החי

(המשך מעמוד )5
זאת

זהה את המקום בו מבקרת השבוע נערת ״ראלי״ וזכה באחד
הפרסים הגדולים: פרם ראשון — זוג אופני ״ראלי״; פרס
שני — שעוז יד נהדר ו־ 25 פרסים של עטי גלובוס כל אחד.

תנאי הפתרון:
אל תתלוש את תמונת״הנוף הזו.
מספיק לשלוח את הפתרון הנכון
ל״תחרות ראלי,״ ת.ד,136 .
תל־אביב ולציין (א) היכן מבקרת
נערת ״ראלי״ בגליון ( ;980ב) את
שמך וכתובתך; (ג) אם ברשותך
אופניים ואם כן מאיזו תוצרת
ו( )1מדוע תרצה באופני ״ראלי.״

את הייצור בדרום ים־המלח, היתד,
למעשה הכרזת מלחמה בקארטל.
הקארטל הוא גורם בינלאומי ממדרגה
ראשונה. לרשותו עומדים אמצעים כספיים
כמעט בלתי־מוגבלים. היה כדאי להוציא
סכומים שמנים כדי לחבל בייצור האשלג
בישראל ולשתקו.
מעולם לא נמצאה שום הוכחה כי אמנם
פעלו מרגלי הקארטל בישראל, או ששילמו
באמת שוחד עבור חבלה מכוונת בארץ או
אצל הספקים בחוץ־לארץ. אולם קשה להתעלם
מן העובדה שישנה הקבלה מוזרה בין
שתי התופעות: קיומו של קארטל עולמי
עשיר, שהיה מעוניין לחבל בייצור בכל
מחיר׳ והשרשרת שלא־תיאמן של שגיאות,
כשלונות וקילקולים בייצור האשלג בארץ.
לאור חשד זה, מקבלים פרטים רבים
משמעות חדשה. בולטים ביניהם הקילקולים
המוזרים והתכופים, שעד היום לא נמצאה
להם שום סיבה סבירה• לא פחות בולטים
המשגים בשיקול ובתיכנון, שגם אותם קשה
להסביר בטימטום נורמלי.
האיש שהכריע את הכף בהחלטת דוב
יוסף להנהיג את השיטה החדשה׳ הרת־האסונות,
היה המומחה האמריקאי סטרלצוף.
כבר הוזכר כי סטרלצוף זה היה בא־כוח
החברה האמריקאית 0י.סי.סי. אולם יש צורך
להוסיף שחברה אמריקאית זו תלויה במובן
בהזמנות מפעלי־האשלג הגדולים בעולם,
השייכים כולם לקארטל. פרט חשוב
נוסף הוא כי חברה זו מתכננת גם את
מפעל־האשלג החדש של ירדן׳ בצפון ים־
המלח. כל זה יחד מצטרף לתמונה אחת.
מכל עובדי מפעלי ים המלח בע״נז התפרסם
ביותר יוחנן (״יאנוש״) פלץ (העולם
הזה .)973 פלץ עזב כידוע את הארץ וקיבל
עבודה באוסטרליה במפעל הקשור עם ה־קארטל.
עזר לו בכך נציג זר•
שאר העובדים במפעל התחלפו בתכיפות
כזאת, עד שקשה מאד כיום לערוך חקירה
בטחונית ולבדוק מי מהם אחראי לכל קיל־קול
מסויים.
החשד של קיום חבלה בינלאומית אינו
משחרר את דוב יוסף מאחריותו הנוראה.
להיפך. הוא היה השר האחראי שבחר את
העובדים הראשיים ואת ־ היועצים הזרים.
הוא שהחליט לקבל את עצת־אחיטופל של
המומחה האמריקאי. הוא האיש שהיה צריך
לעמוד על משמר הבטחון של מפעלו.

רב־אלוף נקרא להציל

נו ס עשו ריוות
יוגרל כין פותרי תשבץ ״העולם הזה״ 980
מאתן . 1 :אבוקה;
.4אסור לו לבוא בעדת
ישראל; •8בן
מכל,
תרח; 10
המלך 12״עם י*
בחרת 13 הפסקה
בין קרבות; . 16 אנחנו,
באנגלית; .17
תוארו של גמליאל
הנשיא; . 19 יו״ר הועד
למען החייל;
.20 היהודי שהתאבד
בכלא קהיר; 21 אות
הנצחון; .23 מלת
שלילה; .24 אהודים־
מאן; .26 קשה ליצרו
מאין; .27 זאת;
.29 פרי; .31 קואופרטיב
להובלת משאות;
.33 התעשייה
הצבאית! .35 מלת
כאב! .36 רעש והתקהלות!
.38 כמו
•39 !35 גמדת! .41
מלה שכיחה, כמו
נו; .43 היתר רבני!
.44 בן־אדם.
מאונך . 1 :עיר
גלצאית; .2יריבו של הטוריאדור; .3הכינרת,
למשל! .5למי שיש אותה יש גם
הידיעה; .6טהור! •7צנימות; .8תושב
הארץ; .9נשיא ברית־המועצות; . 11 שמה
הפרטי של כוכבת גילדה; . 14 הפסוק הפותח
של פרק תר,לים זה מודיע כי ״אלוהים
ניצב בעדת אל 15 אחו כמותו מספיק

לגרום לשרפה גדולה; . 18 החברה המייצרת
את זיוה; .20 מקצוע בית־המרץ; .21 המשקה
החביב על החסידים .23 :בעל כנף; .25 עליה
רכב בלעם! .28 יצחק בן־צבי; •30 בירה
אירופאית; 31 הצעירה בצאן! .32״ודיברת
34 צמח השדה; .36 מחלקת
התשלומים של צר,״ל; .37 האגגי; .40 סכום
כולל; •42 כך היה צריך לכתוב ט״ז.

ס חיתה הכלה או לא, אם פעל
>£הטי מטום הגס לבדו או בתוספת ריגול
בינלאומי, הרי המצב הקיים כיום אינו נתון
בספק. הוא יחיד במינו בהיסטוריה הכלכלית:
#אחרי
השקעת 28 מליון ל״י< מגיע
כיום הייצור במפעל למחצית או לשני־שלי־שים
של הכמות אשר המפעל הישן ייצר
בדרום ים המלח לפני השקעה אדירה זו.
• כל הייצור הזד, מבוצע ברגע זד, במפעל
הישן• בית־ד,זיקוק החדש פשוט אינו
מסוגל לעבוד. שום אדם חי אינו יודע מדוע.
י • ברגע זה אין איש יודע אם המפעל
החדש יהיה מסוגל אי־פעם לעבוד. כדי
לבדוק זאת, הוריד שר־הפיתוח החדש לפני
שבוע צוות חדש של מהנדסים, מעובדי
חברת הדשנים והחומרים הכימיים, כדי לפרק
את כל המפעל החדש ולבדוק כל מכוני׳
ומכונה לחוד. בדיקה זו תימשך כששר.
חדשים, אשר כל אחד מהם יעלה למפעל
בהפסד של 200 אלף ל״י. רק אחרי בדיקה
זו יכול מישהו לדעת אם המפעל יהיה בכלל
מסוגל אי־פעם לייצר.
• כיום אין איש יודע (או יכול לדעת)כמה יעלה בסופו של דבר הייצור של טון
אחד אשלג. בשנה האחרונה בלבד נמסרו
שלוש הערכות שונות׳ ושלושתן היו
כוזבות. לא ברור עתה אם המדינה תרוויח
או תפסיד בסופו של דבר בייצור.
זהו המאזן העגום של פעולתו של דב
יוסף כשר־הפיתוח. זוהי הירושה האומללה
שנפלה לחיק ההנהלה החדשה של משרד־הפיתוח,
אחרי סילוקו של יוסף והקמת הקואליציה
החדשה. וזהו גם הרקע הקודר
לפעולתו של האדם אשר נקרא, לפני שנה,
כדי להציל את אשר ניתן להציל ולהקים
מן ההריסות את מפעלי ים־המלח: רב־אלוף
מרדכי מקלף.
כאשר הופיע מקלף, היו כל הנתונים
נגדו. בפרק הבא בסידרה זו יסופר כיצד
עמד במבחן יחיד־במינו זה.

אבא שלי
לנ ה רי ה, היכר, צעיר בן 18 את אביו
הישיש לעיני עוברים ושבים׳ פצע אותו
בראשו, בחזהו, בזרועותיו וברגליו, השאירו
מוטל נטול־הכרה על הכביש, חזר כעבור
כמה דקות׳ העמים את אביו אל תוך מונית,
הסיעו לבית־ד,חולים.

ראשונים תמיד אנחנו
לאינדונזיה, הטילה הממשלה על ה־
. 2צבא לשים קץ להברחות העצומות של
גומי מן המדינה, נוכחה לדעת כי הפקודה
לא בוצעה מאחר שכל ההברחות מבוצעות
על־ידי הצבא וחיל־האוויר, לשם מימון ה קמתם
של בסיסים ומחנות.

מהירות מופרזת
לתל ־ אביב, ניגש שוטר התנועה שמ־
* 2עון מזרחי להפריד בין שני נהגים
שרבו ביניהם, גילה בשובו כי סוסו ניצל
את העדר רוכבו, ברח בחזרה אל אורוותו
בקצה השני של העיר.

שירים כבקשתך
ל חי פ ה, שעה שרפאל כהן דרש בכל
1תוקף כי מקלט הרדיו של בית־הקפה
בו ישב ישמיע שידור בלאדינו׳ תבע חברו
יוחנן בית־הלחמי לשמוע דווקא שירים ערביים,
דקר את חברו בסכין כשזה ענה שאינו
מבין שירים ערביים.

נטורי מוסרתא
ל רי א ד, נאסר דואד חמיד אל־ג׳ופי ב־
^ אשמת התנהגות בלתי־מוסרית בציבור,
כאשר נישק את אשתו מבעד זכוכית חלון
האוטובוס, בשעה שנפרד ממנה בתחנה.

העיקר והתפל
ל אי טון, ארצות־הברית׳ פירסם ביל רוס
! מודעה בה ביקש לדעת את שמו של
האדם ״שגנב את אשתי ואת מיצרכי המזון
מביתי,״ פירסם כעבור שבוע מודעה שניה
בה הסביר :״אני רק תצר, תשלום עבור
המזון. על אשתי אני מוכן לוותר ברצון

מנה לנ&יון
ליפו, נכנס אלחנן דובר לאחת המס!
עדות, ניגש לשולחנו של לקוח שהזמין
מנת בשר צלוי, נגס נגיסה הגונה בבשר,
עזב את המקום כשהוא מודיע :״שיניתי
את דעתי. לא רוצה לאכול כאן — הבשר
שלכם לא מספיק טוב בשבילי.״

ריסויבעיסוק,
לתל ־ אביב, לאחר שנכשל בנסיונו לש-
^ דוד את בנק איגוד, ברת אלמוגי רעול־פנים
מהמון שרדף אחריו, בקריאה :״על
תגעו בי! אני משוגע!״

הרגל מסחרי
ל בי רו ת, לבנון׳ נקנס אלברם חמו על
^ מסירת צ׳ק ללא כיסוי, שילם את הקנס
בצ׳ק שנתברר כעבור יומיים כי היה אף
הוא חסר כיסוי.

צו האופנה

דירכורן, ארצות־הברית, לאחר פניות
^ רבות ממועדוני הנשים בעיר, הודיע
מפקד המשטרה כי צבע מכוניות השיטור
יוחלף משחור לאדום׳ וורוד, ירוק ותכלת־שמימי
״כזה נחמד׳ שכל הגבירות ישתגעו׳
אחריו.״

נקמה בנויים
לתל ״ אביב, התחלק הירקן שמואל כ־
•1דורי על קליפת בנאנה ונקע את רגלו,
תלה שלט על עגלתו :״אני מוכר עכשיו׳
בגאנות בחצי מחיר בגלל נקמה אישית.״

סינורו סור הרקדן קונן ה חנונ ה

׳ארקוד שו
על ס ד תותבת!
פני שכוע הביאו לבית־החולים, ל/מחלקה
בה אני שוכב כעת, ילד בן
ארבע• הוא נמחץ על־ידי אוטובוס, שכמעט
והוריד לו את הרגל. לא קטעו לו אותה,
אבל יעבור הרבה זמן עד שיוכל ללכת שוב.
אמו של הילד׳ תושבת באר־שבע, הגיעה
לבית־החולים ופרצה מיד בבכי היסטרי. לא
יכולתי לשאת את בכיה וקראתי לה אלי.
״תראי,״ אמרתי לה ,״גם אני נפצעתי.
הייתי רקדן ועכשיו הורידו לי את הרגל.
אני לא בוכה.״
חשבתי שזה אולי ירגיע אותה, אבל היא
פרצה בבכי גדול עוד יותר. היא הכירה
אותי. אמרה שהיא זוכרת אותי מריקודים
בכל מיני מקומות. לא היה איכפת לה כבר
מהילד שלה. היא בכתה עלי. היא איננה
היחידה.
כל ירם באים לבקר אותי המון אנשים.
אולי 60 איש כל יום. חברים, אמנים וסתם
מכירים שזוכרים אותי. יש הרבה כאלה.
אני רוקד בארץ כבר חמש עשרה שנים
רצופות. רקדתי בהרבה מקומות ויש לי
המון מכירים. התפקיד העיקרי שלי הוא
לנחם אותם, להסביר להם שלמעשה נשארתי
אותו יצחק משיח כמו שהכירו אותי.
אולי כושר העבודה שלי נפגם ואבד׳ אבל
ברוחי נשארתי אותו אדם.

— • 11 x 11וגסס ח —
עשרה ^<ים לאחר הניתוח, לאחר שקטעו
לי את רגלי השמאלית, בא אלי הרופא עם
זוג קביים. שעה ארוכה הסביר לי איך
ללכת בהם• אחר כך, כשלקחתי אותם לידיים,
החזיקו בי האחיות והשכנים שלא
אפול. לא היה צורך בעזרתם. אני עומד על
רגל אחת יותר טוב משבעזרת הקביים. סוף
סוף זאת היתה האמנות שלי.
בדרך כלל זה לוקח כחודש עד שמתרגלים
ללכת בקביים. אבל אני כבר ביום הראשון
ירדתי מהמיטה לבד, ואפילו התגלחתי לבד.
מה אתם יודעים? זאת היתר, הצגה שלמה.
לא האמינו לי שאני יכול ללכת לבד. האחות
המטפלת בי רצה אחרי לכל מקום,
שמא אפול. אבל חוש שווי המשקל עדיין
נשאר אצלי.

עכרתי כפקיד כבנק
ך* ציתי לרקוד מיום שהכרתי את עצ

אבי היה ספר בסופיה שבבולגריה,
ואילו לדודי היתד, חנות גלנטריה באותה
עיר. הייתי עובד אצלו בשעות הפנאי כ עוזר
בקופה. כל פעם הוא היה נותן לי
בקשיש. הייתי אוסף את הכסף וקונה כרטיס
להצגות תיאטרון או באלט. תמיד הייתי

קונה כרטיס בשורה הראשונה, כדי להיות
קרוב לשחקנים ולרקדנים. באותם ימים לא
אהבתי כלל את ד,באלט הקלאסי. הייתי משתגע
אחרי ריקודים מודרניים.
אני זוכר עד היום שבבית־הספר העממי
הייתי מארגן כל פעם הצגות עם התלמידים.
פעם אירגנתי אפילו באלט קטן. סתם מתוך
אינסטינקט. לקחתי שלושה ילדים ושלוש
ילדות, ועוד ילד אחד שניגן בבאנג׳ו, לקחתי
איזו מנגינה וחיברתי באלם. המנגינה
נשארה טבועה אצלי עד היום. ההצגה זכתה
להצלחה גדולה.
אחר כך למדתי בבית־ספר לאמנויות הבמה
שבסופיד -שם קיבלתי לראשונה אח
יסודות הבאלט.
לפני 15 שנה עליתי עם הורי לארץ.
עבדתי בתחילה בתור פקיד באנגלו־פלשתינוו
בנק, עד שהכרתי את מיא ארבטובה. אותה
תקופה שרתי במקהלת המלך דוד, מקהלה
של עולי בולגריה, הופעתי בקונצרטים גם
בתור סוליסט. יש לי קול בריטון לירי.
מיא ארבטובה נתנה לי את יסודות הטכניקה
הקלאסית. לאחר תקופה קצרה התחלתי
להופיע עם הלהקה שלה באופרה
העממית ובאופרה הישראלית. הופעתי בשמונה
באלטים ואופירות תוך כדי לימודים.
הייתי הרקדן הראשון בארץ ממין זכר.
לא יכולתי להמשיך בהופעות אלו׳ מכיון
שהיה עלי לפרנס את אמי. אנחנו גרים יחד
בדירה צרה בדרום תל־אביב. אמא חולה
ויש צורך לשלם עבור רופאים ותרזפות.
התחלתי מופיע בקברטים עם בת זוג,
רקדנית יוגוסלבית, רנה ויזנר. הייתי מחבר
בעצמי את הרפרטואר. רקדנו ריקודים מודרניים
וגם קלאסיים, כמו קטעים מתוך
אגם הברבורים והסילפ-זים. הופעתי גם בקיבוצים
ובצבא, אבל קשה היה לחיות מהופעות
אלו. נסעתי עם בת זוגי לסיבוב
קצר באירופה. באתונה הדרכתי במשך שנה
בבית־הספר לבאלט שליד האופרה. נאלצתי
לחזור לארץ בגלל מחלת אמי.

שי א

ימי הזוהר. יצחק משיח׳ בקטע מתון ריקוד אפאשי, בליווי שתי רקדניות. היה זה אחד
מעשרות אותם ריקודים משוכללים אותם יצר וביצע בעצמו, בהופעות רבות בכל הארץ.

מקור

ילד מול פסל.
העולם הזה 980

המאורעות בישוב וחל

רתיכארץ שתי רקדניות אנגליות
( 1ויחד הקמנו להקת ריקוד קטנה. הופענו
בכל מיני מקומות, במועדוני לילה בתל־אביב
ובחיפה. הצלחנו די יפה. אני הייתי
הכוריאוגראף׳ הרקדן והזמר שבלהקה. כינינו
את עצמנו בשם -טריאו פלמינגוס. פל־מינגוס
— אלה עופות ממשפחת החסידה,
הנוהגות גם הן לעמוד על רגל אחת. הופענו
בריקודים כמו לילה בהארלם, שחרז-
דה, מוכדי־הבננות ר,קנוניים.

ספרים

המחתרתו רו ת
נערות במבחן (סובה אליצור, הוצאת קרני
186 ,עמוד) .רות, תלמידת ששית בתקופת
המנדט, היתה בטוחה שהיא ממלאה
את כל חובותיה למולדת בזד, שהיא ״״תורמת
לקרן הקיימת, מדברת עברית וקונה
תוצרת הארץ״.
בספרד, הקטן והתמים למדי, מתארת המחברת
את התעוררותה של הנערה, רגישותה
לנעשה סביבה.
עד שלא הגיעה ליעודה האמיתי, האצ״ל,
או ברית הלוחמים, כפי שמופיע ארגון המחתרת
בספר, היתד, רות גימנזיסטית אופיינית
בגיל ההתבגרות, על רגישותה הד,מופרזת,
מריבותיד, בבית, עקשנותה והת־לבטותה
בבעיות שאינן קיימות כלל.
היא אוהבת את תלמיד כתתה החרוץ,
שמואל, אהבה ראשונה עדינה, רגשית ומליאת
ציפיה. לא נעדר מן התמונה גם המורה
הנערץ, הפעם לאנגלית, הנראה גדול
מן החיים׳בחביבותו והבנתו את תלמידיו.

ההצלחחש לי

קו של הנוער בו, מוציאים את רות מק ליפתה
המוגנת והבטוחה. היא מצטרפת למחתרת,
מדקלמת ברוח נפעמת את שירו
של אורי צבי גרינברג, באזני ילדי אספרה,
במסיבה בבית הספר, במקום שירו של צ׳ר־ניחובסקי
מול פסל אפולו. הנערה הקטנה
שאך אתמול קישקשה ״אני אוהבת אותך״
על ספסלי בני ובנות כיתתה, התבגרה ו נפרדה
מחלומות ורודים של ילדות ונעורים,
עם נפילתו של מדריכה האהוב.
הספר ד,רגשני איננו יצירה ספרותית,
אך דמויותיו הן נערים ונערות נורמליים,
בעלי קנאות׳ אהבות תמימות והתלהבות
נעורים.

ח״ל• אדמוני
גשראכזב (דוד א. רקנטי, הוצאת
הדר 216 ,עמוד) ,הוא לקט סיפורים בעלי
אופי אוטוביוגראפי, אף הוא על המחתרת.
שלא כנערות במבחן, אין הוא רגשי,
רומנטי או סנטימנטלי. כתיבתו היא גברית
ומליאת און.

על אף חילוקי הדעות שעלול הספר לעורר
בגלל האור בו מוצגים אנשי ההגנה
שהמחבר בעצמו אינו יודע מדוע נקראה
בפי אנשי האצ״ל בשם שין־דלת * ,הרי
סיפוריו של גשר אכזב הם פסיפס רבגוני
של מאורעות והלכי רוח, ודמויותיהם, החיוביות
והשליליות.
בימים טרופים אלה. כיצד, למשל,
מדבר בכנס תלמידי בתי הספר התיכוניים,
איש ההגנה, החבר דוב, על הנושא למען
מוהר מחננו:
״אנו, ובמיוחד אתם, הנוער צריכים להילחם
בכנופיית פורקי העול בכל האמצעים.
בשעה שאנו מבליגים על רגשות הנקם ושומרים
על טוהר נשקנו והופכים דוגמא
לעולם במוסרנו הנ עלה ...לכן איפוא זאת
• שמונה עשר דרקס — 18 חברי אצ״ל
בהנהגת המפקד עז אז, אברהם תהומי׳ שעברו
להגנה בשנת , 1958ת^וז הסכמה להבלגה.

היה
בתכניתנו לנסוע לסיבוב באירופה והכל
היה כבר מוכן לשם כך. כאן פנה
אלי ג׳ורג׳ וואל, מנהל תיאטרון דו־רה־מי,
והציע לי את תפקיד הרקדן הראשי בהצגה
כסף כסף כסף. לא יכולתי לסרב. דחיתי את
הנסיעה והשתתפתי בהצגה. אני חושב שזה
היה שיא הצלחתי.
כשנסתיימה ההצגה, שוב חזרתי לתכניתי
לנסוע עם הרקדניות שלי לאירופה. ביום
ראשון היינו צריכים להפליג, ונסענו לחגוג
זאת במלון תדמור. היה די משעמם. החלטנו
לנסוע למקום אחר. השער, היתה כבר
שעת חצות׳ המונית שישבנו בה עלתה על
כביש נתניה, ואני נמנמתי קצת. מה שאירע
לאחר מכן אינני יכול לזכור. מצאתי את
עצמי בהדסה על מיטה לבנה. ריחפתי במשך
תשעה ימים בין החיים והמוות. לא
רצו לקטוע לי את הרגל, אבל לא היתד,
כל ברירה אחרת.
אמא לא ידעה כל הזמן שום דבר. אחרי
הניתוח, אי־אפשר היה להעלים זאת יותר.
אמא קיבלה את הידיעה כשם שכל אם אחרת
היתד. מקבלת זאת.
המשבר העיקרי עבר כבר. עוד לא תינד
ננתי לי את העתיד. אני עוד צעיר, רק
בן 30׳ יתקינו לי פרוטזה. תראו׳ אני עוד
ארקוד עם פרוטזה.

נעשה: כל המכיר את האנשים האלה יודיע
עליהם מיד. מחסניהם יוחרמו. מנהלי בתי
הספר יגרשום מכותליהם, בעלי בתי־חרושת
והסדנאות יסלקום מהעבודה. נגרש אותם
מדירותיהם, נחרים או ת ם ...ואם יהיה צו רר
בכך — נמסרם לידי המשטרה הבריטית.״
הייפלא, איפוא, אם בסביבה מחניקה כזו
מתהלך בטיילת הגיבור, שהוא כנראה המחבר
עצמו׳ ושומע קולות ורחשים כז׳אן
ד׳ארק אך בעברית, האומרים לו :״אתר,
מן הבחירים. מן הגיבורים, מן המשוחים
על ידי האלוהים. לך, איפוא, בכוחך זה.
צא למלחמה: אלמוני, עברי, אכזר.״?

חד ש וקריא
מספרים אמריקאים (יערך שלמה
וייסמן הוצאת ניומן 541 ,עמוד) .אנתו לוגיה
מהודרת של הסיפור הקצר. בעולם
החדש. מרבית הסיפורים, שנבחרו בטעם רב
רואים אור לראשונה בעברית.
צל ונוגה (רפאל מזרחי, הוצאת עירית
טבריה 126 ,עמזדיס) .ספר שירים עדינים
בסגנון רחל על טבריה, הכנרת ופרחים.

בשר

וכאלה הם גם נשיאים, מצביאים, מדינאים וראשי־ממשלות. כולם מניעים במרץ את גלגלי-
ההיסטוריה וחורצים את גורלם של רבבות אנשים,
הרודן והחכם
ץ• רודן היווני דיוניסיום, שמשל בסי1ראקוז,חשב
את עצמו גם למשורר בחסד
עליון. אולם לא זו היתד. דעתו של
הפילוסוף פילוקסנם, שמתח על יצירות
שליטו׳ ביקורת חריפה.
מלא זעם׳ ציווה דיוניסיום לחבוש את הפילוסוף
בבית־הסוהר. כעבור זמן, כששוח־רר
פילוקסנס, הוא נקרא להתייצב בפני
הרודן, שקרא בפניו את שיריו החדשים.
למשמע השיר הראשון, קם הפילוסוף ממקומו
והחל ללכת.
״לאן מועדות פניך?׳׳ שאל אותו דיוני-
סיום המופתע.
השיב פילוקסנס :״לבית הסוהר, כמו בפעם
הקודמת.״

זרועותיו של ברנאדוט
ץ* אן בפטיסט ברנאדוט, שחייו פ!
תוארים בספר דדרה׳ עלה לגדולה בצרפת
בימי נאפוליון והגיע לדרגת נזאר־שאל
בצבא הקיסר. מאוחר יותר, כשנתבקש
על־ידי שמדיה להימשח למלך עליה, סירב
ברנאדוט בנל תוקף לפשוט אי־פעם את
כותנתו בנוכחות אדם זר, ויהיה זה אפילו
רופאו הפרטי.
משרתיו ומקורביו תמהו לא מעט על זד
שגעון המוזר של מלכם, אן הסיבה האמיתית
נתבררה להם רק לאחר מותו: מאז
לחם ברנאדוט בצבא המהפכה בצרפת, היו
חקוקות על שתי זרועותיו בכתובודקעקע
המלים; ״מות למלכים! ,׳

פרידריך ואות-ההצטיינות
ח רידריך הגדול, מלך פרוסיה׳ הע־ניק
יום אחד אות־הצטיינות לקצץ צעיר.
הקצין נהנה אומנם מן הכבוד, אך ברצותו
לעשות רושם על מלכו, אמר :״הוד מלכותך,
סבורני כי יגיע לי אות הצטיינות
רק אחרי שאוכיח את כוחי בשדה־הקרב.״
״אל תהיה שוטה,״ השיב פרידריך ,״וענוד
על חזך את האות הזה• הרי אינני יכול
לפתוח עכשיו במלחמה חדשה במיוחד
בשבילך.״

קפדנותו של אדרארד השביעי
מארדהשביעי, מלן בריטניה, הק־פיד
מאד על כן שבני־משפחתו לא
יפסיקוהו באמצע דיבורו. יום אחד, בשעת
ארוחת־צהרייס, כשהמלך היה שקוע בשיחה
עם אחד מאורחיו, ביקשה נכדתו הקטנת
לומר לו משהו. המלך השתיק אותה בת־נועת־יד
זועפת והמשיך בשיחתו.
רק כעבור רגיעיס אחדים, כשהסתיימה השיחה,
פנה המלך לילדה שנעצה בו כל הזמן
מבטים נרגשים, ושאל אותה :״ובכן,
יקירתי, מה רצית לומר לי?״
״מאוחר מדי, סבא,״ השיבה הנסיכונת,
״רציתי לומר לן, כי בעלה החסה שבלעת
היתה תולעת.״

רים את הגורל הצפוי לנערים שאינם מסוגלים
לנהל את חייהם במסגרת קיצבתם
הקבועה.
לאחר זמן קצר קיבלה המלכה וויקטוריה
מכתב תשובה קצר מהמלך־לעתיד .״סבתי
היקרה,״ כתב הנער ,״בוודאי תשמחי לשמוע
כי לא אצטרך עוד להטריד אותך ב־

אך לכולם יש גם בית, ילדים, אולקוס ושגעונות
פרטיים. צרור סיפורים על השעות הקטנות בחייהם
של מנהיגי העולם בגי כל הדורות-מוגש בעמוד זה.
אירעו ברחובות העיר תאונות רבות* .חסלך
החליט איפוא להתגבר על מצב זה בדרן
דיפלומאטית. הוא חוקק חוק, האוסר על
נשים צעירות מגיל 30 לנהוג בעצמן בכרכרה.
התוצאה
התאימה בדיוק לתקוותיו של ה מלך:
שום גברת פאריסאית ראוייה לשמה

ההיסטוריה הקם נסתת־צווו עובדות
לך אנגליה ג׳ורג׳ הראשון לא ידע אף מלה אחת אנגלית
ן אהובתו של מלך צרפת לואי ה־,14 מאדאם דה־מנטאנון,
הורתה לרופא שלה להקיז מדמה פעמיים בשבוע, כדי שלא תם־
מיק למשמע סיפורי־הרכילות שנפוצו בחצר־המלכות רעמסם השני,
מלך מצרים, שגופתו החנוטה מוצגת לראווה עד היום במוזיאון
קאהירי, היה האיש העשיר ביותר בכל הדורות. שווי רכושו
הגיע ל־ 50 ביליוני ל״י בערך תמיסטוקלס, המצביע היווני
שהנחיל מפלה ניצחת לצי הפרסי בקרב סאלאמים (שנת 480 לפני
הספירה) ,הכיר כל אחד מ־ 20 אלף התושבים הגבריים של אתונה
בשמו הפרטי את המשכורת הגבוהה ביותר בעולם בכל הדורות
קיבל קיסר אוסטריה יוסף הראשון. היא הגיעה לסכום של יותר
מ־ 22 מיליון קרונים לשנה, שהם לפי השווי כיום בערך 9מיליון
ל״י בנימין פראנקלין, שגרירה הראשון של ארצות־הברית
בצרפת, היה גם ממציא מפוחית הפה, האדם הראשון בעולם שצייר
קריקטורות פוליטיות בעיתונות ואחד מטובי השחיינים בדורו
קיסר רומא קאיו 0קאליגולה לא זו בלבד שהעניק לסוס החביב
עליו, אינציגטאטום, תואר של קונסול, אלא שגם בנה למענו שוקת
של זהב, שמתוכה היה הסוס לוגם יין שניים מנשיאי ארצות־הברית,
שהיו גם בין חותמי הכרזת העצמאות האמריקאית, נפטרו
לאחר מכן ב־ 4ביולי, תאריך ההכרזה ויום העצמאות האמריקאי.
השניים, תומאס ג׳פרסוץ וג׳ו־הן אדאמ 0נפטרו ביום אחד,
בשנת ,1836 בדיוק חמישים שנה לאחר החתימה האפיפיור
אדריאן הרביעי מכר בשעתו, בשנת , 1155 את אירלאנד למלך
אנגליה הנרי השני, במחיר פני אחד תמורת כל בית הנמצא במדינה.
בית־הנבחרים האירי הכיר בחוקיותה של מכירה זו והטיל על
הכמורה להעניש כל אדם שלא יראה את עצמו מכור כחוק ישנן
תעודות היסטוריות המלמדות כי מלחמת מאת השנים, בין אנגליה
לצרפת, פרצה בשל זוג פיאות־לחי. לאחר שלואי השביעי מלך
צרפת החליט לגלח את לחייו, הכריזה אשתו, אלינור, כי חדלה
לאהוב אותו. בשעת הגירושין, נטלה אלינור את מחוזות דרום־צרפת,
שהביאה בשעתו למלך כנדוניה, והעניקה אותם מאוחר יותר למלך
בריטניה הנרי השני, בעלה החדש. כתוצאה מכך הוכרזה המלחמה
הצאר הרוסי פאבן הראשון גירש בשנת 1799 את כל
משמר ראשו, שמנה 400 איש, לסיביר, רק מפני שבמעילו של אחד
החיילים נמצא כפתור בלתי־פרוף. הגדוד יצא לדרך בו במקום,
ללא צידה, ועיקבותיו לא נודעו נירון קיסר כלל לא ניגן
בכינור בשעת שריפת רומא. בניגוד לדיעה המקובלת, מציץ ההיס טוריון
הרומאי טאציטוס, כי נירון שהה בשעת השריפה בווילה שלו
באנטיום, מהלך 75 קילומטרים מרומא, ולא חזר לעיר לפני שהפכת
לאפר מלך סיאם ראמה החמישי, שנפטר בשנת ,1910 היה
בעל לשלושת אלפים נשים ואב ל־ 134 בנים ו־ 236 בנות מלך
ספרד, אלפונם, הוכתר בהיותו בן חודש ימים בלבד שליט
אנגליה אוליבר קרומוול ניתלה לאחר שהיה מת השולטאן
התורכי מוראד החמישי שקיבל בירושה, יחד עם הכתר 240 ,
נשים, החליט להיפטר מהן בדרך פשוטה: כל אחת מן הנשים
נקשרה בתוך שק והוטלה למימי ים־השיש.

מכתבה של וויקטוריה
לך בריטניה ג׳ורג׳ החמישי גילה
^ 1יום אחד, בשעה שהיה עדיין תלמיד
אוניברסיטת אוקספורד, כי קיצבת־החודש
שלו אזלה זמן רב לפני תום המועד. הוא
פנה איפא בבקשת עזרה לסבתו׳ המלכה
וויקטוריה.
דעת המלכה לא היתה נוחה כלל מן הבקשה.
היא השיבה לנכדה במכתב ארוך,
גדוש הטפת־מוסר, בו תיארה בצבעים שחו־

שאינם מוצאים חן בעיני. הלוא הם הש-
קפותיך ושפמו.״
״אל דאגה׳ גברתי,״ השיב המדינאי המבריק
,״הנני להבטיח לך כי לעולם לא תבואי
במגע עם אף אחד מהם״

איגרתו של הנרי השמיני
^ נרי השמיני, מלך בריסיה, שעמד
1 1לצאת למלחמה נגד צרפת, החליט לשגר
קודם כל למלך פרנסוא הראשון איגרת
אזהרה חריפה ביותר, אותה התכוון לשלוח
בידי אחד מאנשי החצר.
״הוד מלכותו,״ אסר השליח המיועד לאחר
שנודע לו תוכן האיגרת׳ ״חוששני שמלך
צרפת, לאחר שיקרא את האיגרת,
יצווה לכרות את ראשי מעלי.״
״ינסה נא!״ זעק הנרי השמיני, שהיה
מפורסם בחום־מזגו• ״אני אכרות את ראשיהם
של כל הצרפתים החיים באנגליה!״
״טוב מאד, הוד מלכותך,״ השיב השליח
בחיוך מריר ,״אני מפחד רק כי אף אחד
מהראשים האלה לא יתאים בדיוק לצווארי.״

שתקנותו של קולידג׳
\ שיא ארצות־הכרית, קאלווין ק ר
לידג׳ ,התפרסם בשעתו כשתקן מופלג.
ביום א׳ אחד, בשובו מן התפילה בכנסייה,
שאלה אותו אשתו:
״האם דרשתו של הכומר היתד. טובה?״
קולידג׳ ניענע בראשו לאות הן.
״על מה הוא דיבר?״
״על החטא,״ ענה קולידג׳.
״נו, ומה אמר?״
״הוא נגד.״

החשמן רישלייה ^אשתו
^ חשמן רישלייה, שליטה האמיתי
1 1של צרפת בימי המלך לואי חשלושה-
עשר, היה מפורסם בדורו כציניקן גמור.
יום אחד, כשנכנס במפתיע לביתו, תפס את
פילגשו בחדר־המימות, בחברתו של הממונה
על אורחותיו.
״תארי לעצמך, גברתי,״ אמר חחשמן קר־הרוח
לפילגשו׳ באיזה מצב בלתי־נעים היית
עלולה להימצא כרגע, אילו נכנס לחדר
מישהו אחר במקומי.״

פרוטקציה נוסח לינקולן
ץ 3רת אחת באה אל נשיא ארצות־הברית
אברהם לינקולן בדרישה להע ניק
לבנה תואר של רב־אלוף .״אני דורשת
זאת,״ אמרה הגברת לנשיא ,״לא כחסד אלא
כזכות. סבא שלי נלחם בלקסינגטון. דודי
היה, האיש היחיד שלא נמלט משדה־הקרב
בבאלדנסבורג. אבי השתתף בקרב ניו־אור־ליאנס
ובעלי נפל בשדה־הקרב במונטיירי,״
״גברתי,״ השיב הנשיא ,״אני רואה כי
משפחתך עשתה כבר הרבה מאד למען
המולדת. עכשיו הגיע הזמן לתת הזדמנות
למישהו אחר.״

קבלת-הפנים של הנרי החמישי
ענייני כסף. מכרתי את מכתבך האחרון
למורה שלי להיסטוריה, במחיר עשר לירות
שטרלינג.״

לואי החמש-עשרה והגברות
לתקופתו של לואי ה־ ,15 פשט
* מנ ה ג חדש: הגברות נהגו בעצמן את
מרכבותיהן. ומאחר שהנשים נהגו אז ב־כירכרות
כפי שהן נוהגות היום במכוניות,

לא היתה סוכנה להודות כי עברה את גיל
השלושים, וחתנועה ברחובות חזרה לתיקונה.

שפם,
השקפות וצ׳רצ׳יל
ף מסיבת קוקטייל ניגשה פעם גברת
• 1מכוברת אל סיר ווינסטון צ׳רצ׳יל הצעיר,
ראש ממשלת בריטניה לשעבר, ואמרה
לו :״מר צ׳רצ׳יל, יש בך שני דברים

^ נרי החמישי, מלך צרפת, עבר
1 1אחד בעיירה קטנה בפרובינציה.
אנשי העיירה נאספו בכיכר השוק על
לקבל את פניו׳ וזקן־הכפר קם לברך
המלך.
ברם, בו ברגע שפתח הנואם את פיו,
התפרץ חמור שהיה קשור לעמוד בכיכר
בנעירה צורמת־אוזן. פנה המלך לעבר החמור
ואמר :״רבותי, דברו נא אחד אחד
בבקשה!״
יום כל מנת