גליון 984 מתאריך 22 באוגוסט 1956

אם תנהרו ברוד! טצרים כאיש השנה —
אפסיק לקרוא את עתונכם
שמואל פסר, גבטתיים
אני עדייו מאטי! שאתם אוב״קטיב״ם.
על כז אני מצפה לראות את רעמת נינ׳י
מקשטת את שער נליון ראש השנה שלכם.
דויד תורן, באר־שבס
אילו הייתם שואלים כל ערבי בעולם, היה
מיד אומר: דויד בז־נוריוו. כי הם יודעיס
להעריך נכונה מיהו המכשול הנדול ביותר
העוטר בפניהם, בבקשם לכלות את ישראל ...
רחל ויינר, תל־אביב
בלי ספק מניע התואר למנחם בניז, ד,מנ•
ד,ינ היחידי במדינת ישראל היודע מה שהוא
רוצה והאומר זאת בפירוש.
חיים בר־רצון, חיפה

מלחמה ושלום

״העין הזועמת״ נעצה סוף־סוף את מבטה
בהעולם הזה. השבוע קיבלתי את המכתב
הבא /חתום בחתימת ידו של ישראל בר־יהודה,
שר־הפנים:

בגליון מס׳ 977 של עתונך נתפרסמה
כתבה שהכילה, תוך השאר, את הדברים האלה:
״עדות
זו של רוזנברג, שפורסמה לפני
חודשיים בחוברת פרסומים של סכון ז׳בו׳
סינסקי׳ יכלה להיחשב כעדות בעל־הדבר.
אולם השבוע נתקבלה דעה שונה לחלוטין
מפי אדם מוסמך אחר: אברהם תהומי עצמו,
השוהה עתה בקאליפורניד-
תהומי, איש הגנה וותיק, שהשתתף ב־שעתו
יחד עם רחל ינאית (כיום אשת הנשיא)
בתכנון הריגת פרופסור האוניברסי־סה
דה־האן, שנחשד בבגידה בציונות, הביע
את דעתו במכתב פרסי, בלשון שאינה משתמעת
לשתי פנים
בגליון 979 של עתונך נתפרסם מכתב למערכת,
בזו הלשון— :
״רצח די־האן.
נדהמתי לקרוא ע ל ...השתתפותה של
פרת רחל בן־צבי בתכנון רצח ד״ר די־האן.
הפרסום הזה פוגע קשה לא רק בבית הנשיא
בלבד, היקר והמכובד על כולנו, אלא
בכל אזרח בישראל ובכל יהודי באשר הוא
יהודי.
עליכם לתקן את השגיאה הפטלית שעשיתם
בהבאת הדברים.״
על מכתב זה העירה המערכת לאמור:
״הסולם הזה אינו נותן הערכה, אלא רק
מציין עובדות. רחל ינאית היתה אחת מארבעת
האנשים שהשתתפו בפועל בהריגת
די־האן. שלשת האחרים: אברהם תהומי, ישראל
שוחט ויעקב פת המנוח, שנפטר בחודש
שעבר׳.
בתוקף סמכותי לפי סעיף 17 לפקודת ה־עתונות,
ומאחר ויש לי יסוד להאמין כי
העובדות המתוארות בכתבתכם ובהערתכם
המצוטטת לעיל אינן אמת, הריני מבקשך
בזה לפרסם בגליון הבא של עתונך, במקום
בולט בעמוד 2בו, מתפרסמים המכתבים
למערכת, הכחשה לאמור— :
״רחל ינאית לא היתד. בין האנשים שהשתתפו
בפועל בהריגת דה־האן כן לא היה
ביניהם לא ישראל שוחט ולא יעקב פת
המנוח.״
בכבוד רב, י .בר־יהודה, שר הפניס.״

.למר ישראל בר-יהודה, שריהפנים, השלום

תמהתי מאד לקבל את מכתבך, כי עד
כמה שידוע לי זוהי הפעם הראשונה ששר
ישראלי משתמש בסעיף נושן זה, שחוקק
על־ידי השלטון הזר בארץ׳ במיוחד כדי
לכפות על עתוני ה״נייטיבם׳ את פרסום
הודעותיהם של שלסונות־הדיכוי הקולוניאליים.
סעיף זה מעורר זכרונות נוגים בלב
כל עתונאי. מוזר השימוש בו דווקא בידי
שר המייצג תנועת־פועלים, שהיה צריך להיות
רחוק מסגנון של מושל־מחוז מנדטורי.
הייתי מציע לך לשקול עקרונית מחדש
אם רצוי השימוש בסעיף זה, שיכניס את
סגנון המשטר הקולוניאלי לחיי המדינה.
אשר לגופו של ענין, לא היה שום צורך
בפקודה זו. הריגת די־האן בוצעה על־ידי
ד,״הגנה״ ,על דעתם של המוסדות העליונים
של הישוב של אז׳ ואין כל ספק שחלק ניכר
מדעת־הקהל בישוב הסכים למעשה. עובדה
זו הובלטה בויכוח שהתנהל על נושא
זה בעתון.
אילו נאמר לנו בפשטות כי אשת הנשיא,
שכבודה יקר לכולנו, מכחישה את העובדות
שפורסמו בתום־לב, היינו ברצון בודקים את
כל הפרשה בחקירה כוללת ומקיפה נוספת.
אין לנו שום ענין לעוות את האמת לצד
זד. או אחר, וכל עניננו הוא לגלות את האמת
ההיסטורית.
הסולם הזה נוהג מאז ומתמיד, כדבר
המובן מאליו, לפרסם כל מכתב הנוגע לתיקון
עובדות ולד,בעת דעות הנוגדות את
מה שפירסם.
עתה הטלתי על חולית־מחקר של המערכת
לחדור לעובי הקורה של כל פרשת
הריגת דה־האן׳ ואנו נניח לפני הקוראים
ללא משוא־פנים את תיצאוח החקירה לכשתושלם.״

אולם
חוק הוא חוק, ועל כן, בתוקף החוק
ובתוקף הצו, אני מפרסם במקום נכבד
זה, בעמוד 2של הגליון, את ההודעה הבאה:
רחל
׳נאית לא היתר, בין האנשים שהשתתפו
בפוסל בהריגת דה־האן. נן לא היה
ביניהם לא ישראל שוחט ולא יסקדב פת
החנוק.״

על כך השבתי לשר־הפנים במכתב הבא:
מכתבים איש השנה

המאורע העיקרי של תשכרו היה בלי ספק
חדירת ההשפעה הרוסית למרחב — חדירה
שתוכננה, אורגנה ובוצעה על־ידי דמיטרי
שפילוב אם הממשלה הסובייטית כבר
הכירה בו עד כדי כד שמינתה אותו לשר
החוץ שלה במקום מולוטוב הוותיק, מגיע לו
שאתם תמנו אותו איש השנה.
חיים שריד, תל־אביב
אנשי השנה הם הלוחמים הבלתי־נרתעים:
סרדבי שטטנר ונלסון נליק.
שמחה שחור, חולון
נרשה אגרוז, שלא נרתע מפני פירוק ה־מאליציח
הבלתי-קרושח ששלטה על ירו־

שלים ובצורה זו להכניס לחיי הדת בישראל
את הריפורמה׳ שהיא נזרם חיוני העשוי להחזיר
לדת היהודית את רבבות הצעירים
שחדלו להאמיז בתבכי הדת המיושנים.
דוד שולמן, ניו-יורק
נטאל עבד אל־נאצר, שכבר עכשיו ברור
כי ניצח את העולם הסערבי כולו
מנה שמואלי׳ יפו
נשיא מצרים, שלטרות כל שידולי המערב
והתגרויות ישראל ידע להבליג ולכוון את
סלחסתו ננד אויביו האטיתיים, שהם האימפריאליזם
המערבי והעוני.
חנניה סעיד, חיפה

שוב העלתם את השאלה המכרעת של או
או ביחסינו עם העולם הערבי (העולם חזה
).983 ושוב העמדתם אותה באור לא נכוו.
כי אמנם יכולה מדינת ישראל להחליט על
מלחמה, אולם הברירה ביו מלחמה ושלום
נתונה אר ורק בירי הערבים.
שלום בס, ירושלים
בחדגוניות של שעו! ,אתם מזעיקים מדי
חצי שנה את הישוב לנצל את ההזדטנוח
האחרונה להכריח את הערבים לכרות ברית-
שלום או לשאת בתוצאות עקשנותם. וה בבר
מתחיל להזכיר לי רוכלים בשוק הכרמל,
הצועקים, אוקאזיוז: אוקאזיוז! הזדמנות
אחרונה!״ ותמיד יש להם סחורה להציע.
על כז, טוב יעשה עם ישראל אם לא
״חפו לנצל ״הזדטנויות אחרונות״ אלה ויתז
להיסטוריה לעשות את שלה.
דויד ריבקינד׳ תל־אביב
אם הפעם לא תדע ישראל לנצל את סצו•
קתה של מצרים — לא תדע להתבסס לעולם

חיים שופמן, תיפח
ממשלת ישראל אינה יכולה להתחייב במעשים
רשמיים שיבטאו תמיכה במצרים ואשר
עלולים להתפרש בהתרפסות ללא תמורה.
אבל טדוע לא תעודד הקמת אירנוז של
אזרחים, שמטרתו המוצהרת תהיה ידידות
ערבית־ישראלית. ארנוז זה, למשל, יכול היה
לערוד הפננה ב־ 16 לאונוסם, יום פתיחת
ועידת לונדוז׳ כסם שערכו כל תושבי מדינות
ערב: הוא יכול היה לשלוח מיברקים
התומכים בעמדת מצרים לכל העתונים הנדו•
לים בעולם: הוא יכול היה לשגר בדואר
כרוזים למדינות ערב, המסבירים כי ישראל
שואפת להשתלב במרחב, ואלוי דברים כאלה.
התעלמות ערבית רשמית מפעילות זו לא
היתה פונעת בפרסטינ׳ה של ישראל ובבל
זאת היתה נעשית מלאכה חשובה.
ד״ר ז. לוין, תד־אביב

יצחק עוד יצחק

דרך חייו של הנבר יצחק רפאל (העולם
חוה ).982 היא הדנמה קלאסית למחלה העיקרית
של מדינתנו: לאיש לא איכפת מה
עושים עם כספו. עם כספו? סליחה, התכוונתי
לומר עם כספו של התורם התמים בחוץ•
לארץ.
זה כאילו ראינו פורץ מתפרץ לביתו של
השב! ,לעיניו של אותו שבז, טבלי שזה יעשה
דבר כדי לעצרו. ואז אומר כל אחד:
אם בעל הבית לא מתערב, סח זה איכפת
לי? שיננוב לו!
מאיר שולץ, רחובות
בהיותי חייל, הופעתי בטרמפ על-ידי טר
יצחק רפאל. שיחתו נעמה לי מאד, בפרט
כאשר סיפר על נסיעותיו בשליהויות לחוץ־
לארץ. והנה באתם אתם והפכתם את הקערה
על פי ה...
שמואל סביב, ירושלים
...כיצד יכול לעמוד אדם ברפאל בראש
מפלגה שבכל זאת רוב אנשיה ישרי-דרד?
משר. ד,נעמי, תל-אביב
אחרי כל הפיטפוטים של בל מיני אנשים
רמי־מעלה ורמזים שונים. עלי לציין את
דשיסתבם כרשימה המוסמכת והמפורטת הראשונה
שפורסמה על עסקי רפאל. כאדם שעקב
מקרוב אחריו, אני יכול להעריך את העבודה
שהשקעחם באיסוף החומר הרב

ד. נ ,.ירושלים
מאמר דל מאר בחומר עובדתי של ממ
ש ...אתם מונים אותי בין אנשי סיעה
.יצירה ובניי!״ שהיתה קיימת בשעתה ג־
,הפועל המזרחי״ .האטת היא שמימי לא
הייתי חבר ב״הפועל המזרחי״ וממילא לא
יכולתי להשת״ר לאחת מסיעותיו.
פרופסור ישעיהו ליבוביץ, ירושלים
אתם יכולים לכתוב מה שאתם רוצים. ליצחק
רפאל לא איכפת כלום. אתם תראו עוד
איד שהוא יצחק מכל העולם
חיים לרנר, עפולה

חכר מספר על יאנוש

...בצבא הבריטי הניע יוחנו פלץ לחזית
לפני בל הברינדה, אחרי שנשלה לנסיוז קרבי
עם נדוד בריטי טהור, אחר־כר עם נדוד
הודי ולבסוף עם נדוד קנדי. כשהניעה הבריגדה
להזית, פלץ כבר היה קצי! קרבי
בעל נסיו! רב. בהיותו סנז מפקד פלונר.
(קפט!) היה צריד להישאר לפי התקו׳ בעורף
ולטפל באספקה. מאחר שדבר זה לא מצא
חן בעיניו, הוא פנה למפקד הנדוד בבקשה
להורידו לדרגת מפקד מחלקה, בכדי שיוכל
להיות עם הפלונה בקו החזית.
מפקד הנדוד האננלי לא הורידו בדרנר.
אלא הטיל עליו תפקיד מיוחד והוא —
כיבוש עמדה גרמנית מבוצרת, בשם לה־נ׳ורג׳טח.
במשד חמישה לילות הוא פינה

לבדו, ולפעמים עם ליווי, שביל בשדות המוקשים.
לבסוף פקד על התקפת כידונים
בסיוע טנקים, לאור היום. העמדה נכבשה
ואנו הפסדנו רק שני הרמים. פלונתו של
פלץ היתר, הפלוגה היהודית היחידה שלקחה
אי־פעם שבויים גרמניים. התקפת כידונים זו
היתה נס התקפת הכידונים היחידה שהב־ריגדה
היהודית ביצעה בכלל.
...אדם כזה לא ייטוש את ביתו וטולדתו,
אד,די שהקריב למענה בה הרנה.
חברו, תל־אביב

מדוע נרצח די־־האן?

הלוחם הנדול מלכיאל גרינוולד בתב גנרו,
אחרים כותבים בעדו אבל אי! אף אחד או-
מר בעצם לשם מה ומדוע נרצח די־הא!.
...הוא עמד לצאת בשליחות אגודת־ישרא?
לז׳נבה, כדי להופיע לפני חבר הלאומים ולמעוז
באוזני הנויים כי הצהרת בלפור מרז!
בנובמבר שייכת רק לשומרי תורה ואינת
מתכוונת להקמת מדינה חילונית פוליטית.
אילו היה ממלא אג שליחותו, מי יודע אם
לא היה שולט עקה בארץ המופתי האג׳
אמי! אל־חוסייגי.
אני זוכר עד היום כיצד, שעה שלמדתי
בישיבת טלו, פרץ הרבי, ר׳ משה קרביץ׳
נבכי ואמר :״עכשיו ארץ ישראל אינה כידינו.״
יוסף
קורבמן, תל־אביב

צדיקים כסדום

כותב לכם אהד הצדיקים החי עם אשתו
בסדום. המאמר סזעולם וזוה )982 היה טצו-
יי! ומאד שמחנו לראות את המונתנו סוד־פסת
מעל נכי ער,ונכם.
יעל ויצחק כהן, סדום
הדגשתם — ובצדק — כי תנאי הטנורים
הקשים בפדום, הם אהד הנורטים המשפיעים
על מצנו של המפעל כיום ואף יקכעו את
הצלחתו בעתיד.
עם זאת, אין אתם צודקים בכתבכם כי,
למעשה, איש אינו דואג לשיפור תנאים אלת.
מאז שמרדכי בנטוב נתמנה כשר הפיתות,
נתז דעתו על בעיה כאובה זו, וביקש את
מנהל המפעל רב אלוף מרדכי מקלף, למנות
ועדה מיוחדת שתחקור בעניז.
ואכז ועדה זו סיימה כבר חלק מעבודתה
ובקרוב תניש דו״ח־ביניים שיכלול הצעות
מעשיות לפתרוז חלק מבעיות השיכוז והמנוחה
של העובדים.
רק לאחר שהועדה תסיים את מחסרת
אפשר יהיה לגשת לפתרון יסודי של נעית
שיכונם של עובדי המפעל.
יעקב פרחי
דובר משרד הפיתוח, ירושלים

שערוריות הספורט
ביטים האחרונים הוסער צבור הספורטאים
מהנעשה בהתאחדות הכדורגל וביחוד מפיטוריו
של מר גיבונס.
כמנהלה לשעבר של קבוצת הכוח תל־אביב
ובארם הסתמצא בענינים אני קובע קבל עם,
שאיש בעל כוונות ספורטאיות טהורות אינו
יכול להחזיק טעמה בשטח זח.
אני מודיע שאני טוכז לבא בפני כל בית
משפט ולספר מה ראיתי בעיני ושמעתי באזני
על כל העוול שננרם למר ניבונס תוך
כדי עבודתו.
יוסף ליובץ
מנהל אנף הכדורגל לשעבד בהכח תל־אביב

תשומת לב המערכת הופנתה לעובדה ני
בכתבה שהופיעה בגליון העולם הזה (,)974
שבאה לחשוף את הנסיון הנפשע לשדל
נערה צעירה לדבר עבירה, חל משגה מצער.
בעוד שעורך הכתבה, שהיתח כולה העתקת
של פרוטוקול משפטי, הקפיד למחוק בבל
מקום את שס המשפחה של הנערה, נדי
למנוע את זיהויה, הרי במקום אחד נשאר
השט במלואו, כתוצאה מטעות משרדית
עורכי ״העולם הזה״ מצטערים מקרב לב
על משנה זה, והס מביעים את צערם הנן
באוזני הנערה והוריה.

צבתבהש בו ע
מסית ומחוץ
הרשו לי להוכיח, בעזרת חחגיוז
הפשוט, כי כל תרעומתכם על הבר
הכנסת. יצחק רפאל אינה טוצרקת.
ובכז נתחיל מז העובדה הפשוטה:
מר רפאל עשה לטעז קיבוץ נלויות
מדינת ישראל, שכוחה ובטחונה טוש-
תחים על כינוס פזוריה מארבע כ;-
פות תבל, נהנתה מאד מפעילות זו
והצדק אומר שאיז איש עושה מלאכה
ללא שבר.
על כד, דומני שנם אתם איננם
קובלים. מה שמרגיז אותבם ואי-
אלה אנשים אחרים היא העובדה שסי
רפאל שינשג במידה כפולה ומכופלת
מכל עסקז ציבורי אחר. ובכן,
ההניו! אומר כי מניע לו. והרי
הראיה.
כאמור לעיל, הניע למר רפאל, העושה
למעז יושבי ציוו, יחס מיוחד
מטעם המדינה. אולם מר רפאל פעל
נם מחוץ לנבולות ציוז ולא פעם
התפזר לארבע כנפות תבל יחד עם
פזורינו בארבע הכנפות הנ״ל. משמע׳
שהיה נם עסקז בגולה, וזכותו
כי נם הנולה תכיר לו תודה עבור
עבודתו המסורה. ואדם אשר מכירים
לו תודה משני מקורות, מבעי ונבון
בי יתעשר וישגשג כפל כפליים. אל
תהיה עי: איש צרה בו.
יורם נחמני, גני־ברק

העולם זה *99

ך• סרטו הנהדר של צ׳ארלי צ׳אפלין,
^ הדיקטטור הגדול, ישנה תמונה בלתי־נשכחת
מהווי הצבא הגרמני.
פגז עצום של תותח אדיר, מן הסוג שנקרא
״ברטר, השמנה״׳ נפל מלוע התותח לרגלי
התותחנים. מישהו היה צריך להרחיקו,
כי כל רגע היה עלול להתפוצץ ולרסק את
כל היחידה לגזרים.
במקום נוכחו אלוף, סרן, סגן וטוראי.
בצבא הגרמני אין חוכמות. האלוף פקד על
הסרן לסלק את הפגז. הסרן מסר את הפקודה
לסגן. הסגן העביר אותה לטוראי. הטוראי
הפנה את ראשו, כדי למסור אותה
למישהו אחר. אולם בצבא הגרמני לא היה
קיים יצור נמוך יותר מן הטוראי.
צ׳ארלי צ׳אפלין, הטוראי, נאלץ לסלק את
הפגז לבדו.

•יי ארץ מתנהל ויכוח כלכלי קולני.
^ מלים ארוכות׳ מסובכות ככל האפשר,
מרחפות בחלל שהוא ריק לגמרי מכל רעיון.
המומחים, המומחים־למחצה והמומחים־לרביע
רוגמים איש את רעהו במושגים כמו אינפלאציה,
דיפלאציה ודיוואלואציה, מסתמכים
על ספרי־הקודש של הקאפיטליזם והסוציאליזם.

עובדים.
חלק שני סבור שיש להקפיא את
הרווחים של המעסיקים. אולם על פרט אחד
הסכימו כולם: שיש להעלות את מסי ההסתדרות
עצמה, להגדיל את המנגנון ולשפר
את המשכורות של פקידיה.
והנה עתון הארץ. בעליו סירב להעלות
את שכר העובדים, אך נכנע בתום יום אחד
של שביתה. אחרי שנפתח עתונו מחדש,
הקדיש בו את מיטב מרצו כדי לשכנע את
בעלי־התעשיה שעליהם לשבות ולהשבית עד
הנשימה האחרונה, ובלבד שלא להיכנע לדרישת
העובדים להעלאת שכרם.

וכן הלאה, וכן הלאה, וכן הלאה.
מעגל־קסמים, אך בהחלט לא מעגל
מקסים.

ינתיים מוטל הפגז לרגלי המדינה,
^ וכמו בסרט הצ׳אפליני הוא משמיע קולות
מאיימים המבשרים התפוצצות קרובה.
ואילו הדיונים במדינה מתנהלים בעצלתיים.

כדי להימלט משואה כללית בטוחה׳ שתהפוך
לשואה פרסית של כל אזרח ואזרח,
יש צורך להגביר את הייצור או להקטין
את הצריכה או לעשות את שני הדברים גם
יחד.
איך עושים את זה?

^חד-ע שר החכמים, המתכנסים עתה
\| באחד הארמונות של ההסתדרות או באחד
מהיכלי־הסאר של מפא״י, דנים בשתי
אפשרויות עקרוניות: או שהפועל יסבול, או
שהמעביד יסבול.
תכנית־הסבל של המעביד מושכת מאד. המעבידים
יצטרכו לשלם בהתמדה שכר גבוה
יותר. הם יצטרכו לשלם בשוק־השחור רבית
גבוהה בעד האשראי שהם מקבלים, כי לא
יינתן להם אשראי מספיק ממקורות רשמיים.
הוצאותיהם יגדלו. הם לא יוכלו להטיל את
המעמסה על הצרכן ולהעלות את מחיר תו
מוסדות
הציבור גובים כשנח מסיט
כפך 735 מליון ל׳׳י. זהו
שליש ההכנסה הלאומית. כמלים
אחרות: שליש ההכנסה של כל
מפרנס כמדינה נשאב במישרין
או בעקיפין לתוך מכונת־חספיגה
הגדולה של השלטון.
כל זה לא מספיק: חובות הממשלה בחוץ-
לארץ ובארץ גדלים בקצב מסחרר, ובינתיים
שוב עומדת על הפרק הטלת מסים חדשים.
כל עלית־שכר של העובד נספגת מיד על־ידי
הממשלה בעזרת יהב המגן ושאר ירקות.
מדד יוקר השלטון עולה ועולה בהתמדה.

והשאלה היא: מיהו המישהו?

• • אןמת חי ל ה התמונה הצ׳אפלינית.
^ צ׳ארלי הגדול עצמו לא יכול היד, לביים
אותה בצורה מבדחת יותר.

הנה שר־האוצר. זה עתה רכש את דירת־השרד
המפורסמת, אחרי שורה של מישגים
בלתי־אסתיטיים. שר־האוצר סבור כי כל האחרים
חייבים להדק את החגורה, להביא
קרבנות, לחיות בצנע — אחרת תבוא השואה.
הנה
הכנסת. היא לא היתה פנויה לדון
במצב, לפני שפתרה בעיה דחופה: העלאה
גדולה של משכורת חבריה שלה. מנהיגי
כל המפלגות הסכימו בהתלהבות. אחרי שמכשול
ממאיר זה סולק, היתד, הכנסת חופשית
לעסוק זמן־מה במשבר הלאומי, לתבוע
קרבנות מכל שכבות האומה — לפני שיצאה
לפגרת־הקיץ׳ אותה מבלים כמעט מחצית
חבריה בחוץ־לארץ.
הנה ההסתדרות. חלק ממנהיגיה סבור שיש
להקפיא את תוספת־היוקר ואת שכר ה
מבין
540 אלף מפרנסים, קרוב ל־ 90 אלף
הם פקידים בשרותי הציבור. יחד עם חבריהם
בשאר שטחי הפקידות, מגיעים ל־30
אח! זים מכלל מספר המפרנסים.
תקציבי הממשלה׳ יחד עם יהב המגן, מגיעים
עתר, ל־ 850 מליון ל״י — סכום העולה
על כל ההכנסות של המדינה, במטבע-
חוץ, כולל כל המגביות וד,שילומים.

זהו הפגז. מישהו צריך לפרק
אותו. לפרק אותו, משמע -להדק
את החגורה. מישהו מוכרח להיות
הראשון שיוריד את רמת־המחיה
שלו.

כל גיבורי העלילה עומדים במעגל.
כל אחד מותח את זרועו,
מצביע על העומד מאחוריו וקובע
כבטחון עילאי :״הוא יביא את
הקרכן!״

כך גכנס כל העניו, יחד עם 11 החכמים,
למבוי סתום.

ישנו כארץ מדד של יוקר המחיה.
מה שחסר הוא מדד יוקר השלטון.

לרגלי
המדינה מוטל פגז ענק, היכול להתפוצץ
בכל רגע, להשמיד את כל חברי
הצוות הלאומי. זהו פגז ההתמוטטות הכלכלית.
חומר־הנפץ שלו נובע מעובדה אחת,
פשוטה יותר מכל תיאוריה כלכלית: המדינה
אינה מרוויחה את מחייתה. הייצוא שלה
הוא רק חלק זעיר מערך הייבוא שלה. היא
דומה לאב־משפחה המשתכר 60ל״י לחודש
ומוציא 300ל״י. גם הנדבות שהיא מקבצת
ברחוב היהודי ובכיכר הבינלאומית׳ אינן
מספיקות לכסות את ההפרש.

האסון הוא שלפועלים יש המון
קולות כמדינה. קשה להניח שפד
על רעב, שכני משפחתו מתהלכים
כבלויי סחבות, יצביע כעד המפלגה
הנכונה. לכן קשה מאד למנהיגי
המפלגה הנכונה לקבל החלטה
כזאת, העלולה להשמיט את
הבסאות מתחת לגופם בכנסת הבאה.

ה ט הויכוח נשכח לגמרי שישנו גו-
^ רם שלישי בארץ, צלע שלישית במשולש
הכלכלי הנצחי. הצד השלישי הוא הממשלה,
מנגנון השלטון, משטר המפלגות.

אולם חסר ככל המילון הזה המושג
האחד, שיש בו כדי למצות
את כל המציאות הכלכלית של
ישראל והשקפת־העולם אשר עליה
היא מבוססת. מושג זה הוא ה־צ׳אפליניזם.

נית•
או לבטל את הסובסידיות על מצרכי-
המזון היסודיים, כך שהמחירים יקפצו במהירות
והתוספת לא תספיק להדביקם. או
למנוע אשראי מן המעבידים ולהכריח אותם
לפטר פועלים כדי ליצור אבטלה המונית
ולהכריח את המבוטלים המיואשים לעבוד ב־שכר־רעב.

מפא״י
מינתה ועדה של 11 חכמים, מתוך
תקווה שתמצא כמה קיסמים של פשרה להניחם
על תהום חילוקי־הדעות הפנימיים.
הועדה פירסמה אוסף של הצעות, שהמכנה
המשותף שלהן הוא שאף אחת אינה מסוגלת
להרגיז איש. המסקנה הסופית היתד, שהמשבר
הוא בהחלט תופעה מזיקה, ושיש לעמוד
בשער (אוי בפרץ) שכם אל שכם וכאיש
אחד. שלוש פעמים הידד.

אולם המצב מחמיר. המדינה, שעליה
לפרנס את כניה ולקנות נשק
יקר, שוקעת יותר ויותר בחובות
פנימיים וחיצוניים. אחרי שמונה
שנים, בהן הוזרמו לארץ סכומים
אגדיים של מגביות, מענקים, מלווים
ושילומים, גדול הגדעון השנתי
בסחר־החוץ יותר משהיה
אי פעם, עולה על 300 מליון דד
לאר.

צרתם, כמו שעשו בעבר. כי לצרכן אין
כסף׳ וכבר היום ישנו, רפיון״ מדכא ברוב
הענפים, המעביד יסבול.
אלא שהנסיון הכלכלי הוכיח כי הדבר
אינו פשוט כל כך. ההון הוא גמיש מאד.
הוא בורח בנקל — אם על־ידי הגירת בעליו,
ואם על־ידי הברחת המטבע. במשק ה־קאפיטליסטי,
אי־אפשר להכריח אדם לנהל
עסק שאינו מכנים רווחים או המפסיד כסף.
הוא יסגור אותו.

ההון המספסר ישגשג. ההון היוצר
ייעלם. וזה, כמובן, כלתי-רצוי
בהחלט.

•!•פתרון השני א־מר שהעובדים יסבלו.
( 1גם הוא נראה קל בתיאוריה. הכל מסכימים
לו. מלבד העובדים, כמובן.
העובד יכול לסבול בדרכים שונות. אפשר
לבטל את חוספח־היוקר׳ או להקפיאה זמ

קבור הכלב האמיתי. על קברו עו־מדת,
במקום מצבה, דירת־השרד של
שר־האוצר, כסמל עליון.
עקרון חוקי בריטי עתיק אומר שאדם הבא
לבקש מבית־המשפט סעד שביושר, חייב
לבוא בידיים נקיות. אדם שאינו נקי, אינו
יכול לדרוש זכות זו.
את אותו הרעיון הביע 2000 שנה לפני
כן המשורר התנ״כי, כאשר שאל (תהילים,
כ״ד); ,מי יעלה בהר ה׳/,ו מי יקום במקום
קודשו? /נקי־כפיים ובר־לבב / ,אשר לא נשא
לשוא נפשי/,ולא נשבע למרמה!״
עקרון זה טבוע בדמו של כל אזרח ישראלי.
אי־אפשר לרמות את האינסטינקט הבריא
שלו. לא די בכך שראש־ד,ממשלו־,
ילבש באטל־דרם פשוט. לא די לקיים את
הפסוק, וכיתתו קאדילאקיהם לווכסהולים״.
אפילו המערכון של שדה־בוקר לא שיכנע.

כמדינה דיקטטורית אסשר להב־יריח
את האזרחים לסבול ולרעוב,
כעזרת מחנות-ריכוז. כמדינה די־מוקראטית
הדבר פשוטו כמשמעו
(המשך בעמוד )18

ת צ פי ת

במרינה

(כל הזכויות שמורות)

• דויד כן־גוריון יושיט את ידו שוב לגמאל עבד אל־נאצר.

העם

בנאום הגדול שישא בפתיחת הוועידה השמינית של מפא״י, בתחילת השבוע
הבא, יפנה ביג׳י לנשיא מצרים בהודעה ני הדרן לשלום עם ישראל מרם נחסמה
כליל.

דגר שדח
בדירתו הירושלמית שכב משה שרת במיטתו,
קודח בחום גב! ה. כך נבצר ממנו
לחוג את הנצחון העליון היכול ליפול בחלקו
של פוליטיקאי: המשכת הקוו שלו
בידי יורשיו.
מאחר שיורשים אלה סילקו אותו רק לפני
כמה שבועות מתפקידו, באמתלה של חי•
לוקי־דעות מכריעים על הקור המדיני, היה
נצחונו של שרת כפול ומכופל. דגל השר־תיזם
התנופף מעל למחנה יריביו׳ מחסליו
ויורשיו.

• קריאה שניה של כיג׳י באותו מעמד, תהיה מכוונת בלפי
פנים. כדי ללנד את הכוחות, יציע להקים מפלגת פועלים אחידה, סמפ״ס ועד
הפועל־המזרח׳.

ס צפה להחלפת נציגים דיפלומטיים כין ישראל לבין בין
העממיתבעתידהק רו ב. ביקורו האחרון של שגריר ישראל במוסקבה,
אלוף יוסף אבידר׳ בפקין, בירת סין העממית, היה אחד מצעדי הפתיחה בכיוון
זה, הסכמתה העקרונית של ממשלת סין להקים נציגות בישראל תהווה נצחונו
הראשון של משרד החוץ תחת גולדה מאיר.

*< שערוריה חדשה תקום אם יוודעו פרטי הדו״ח של

במת הפיטפוטים. כמו בימי שרת.
ישבה המדינה כולה לפני הבית שבו הוכרעו
ההכרעות, הסתפקה בתחיבת תזכירים
לידי הנכנסים והיוצאים. אפילו השליחים
שעמדו בפתח לא הוחלפו. שרת לא היה
בוחר באחרים.
היה ברור לחלוטין כי אסיפת־הפיטפד
סים, הקרויה ״ועידת לונדון״ ,לא באה אלא
למצוא שם מצלצל וסימפאטי לכניעת המעצמות
הגדולות בפני גמאל עבד אל־נאצר.
אולם ישראל הקשיבה בחרדת־קודש, לא עשתה
כלום, לא צעדה אף צעד אחד, לא לקראת
שלום ולא לקראת מלחמה.
אפשר למצוא אלף נימוקים משכנעים

החשב הכללי על הוצאות האש״ל של השרים. בעוד שכמה שרים
הסתפקו במועט, כמו ישראל רוקח ( 1500ל״י) ,פרץ ברנשטיין ( 3000ל״י)
ולוי אשכול ( 4000ל״י) הגיע משה שרת לחשבון אש׳׳ל (אכילה, שתיה, לינה)
של 27000ל׳־י ואילו שר אחר, שעמד בראש משרד שני-במעלה, הגיש חשבון
אש״ל בסן 30 אלף ל״י. קרוב לוודאי שמנהיגי כל המפלגות המעורבות יסכימו
ביניהם למנוע את הפירסום.

• תוכנית השינויים של גולדה מאיר כסגל משרד החוץ
עשויה להתבטל או לפחות להידחות לזמן רב. לאחר שכל אנשי
שרת בארץ ובנציגויות בחוץ־לארץ התארגנו והודיעו שלא יסכימו בשום אופן
לשינויים מרחיקי־לכת במיבנה המשרד והנציגויות, תדחה גולדה את תוכנית
הריאירגון שלה, שמטרתה היתה טיהור משרד־החוץ ושרות־החוץ מאנשי שרת.
מסיבה זו, עלולה להידחות ביצוע שורת החלפות שכבר הוחלט עליה. בראש
וראשונה, תידחה יציאתו של גדעון
רפאל, שנתמנה כציר ישראל באנקרה
במקומו של מורים פישר, העומד לעבור
לרומא ולתפוס שם את מקומו של
הציר הנוכחי אליהו ששון. אנשי שרת
תובעים להימנע מכל חילופי־גברי כל
עוד לא הובטח מקום מכובד לששון.
• ובחזית הפנימית: פקחי
עיריית תל־אביב יצאו בשבועות
בים לפעולה מרוכזת נגד מוכרי
אפל הרבים ברחובות העיר. לפי
נית המתבשלת בעיריה יתבקשו
הפלאפל להתרכז ברחובות
בלבד, הקרובים לשווקים
ולחסל את הדוכנים במקומות האחרים
בעיר.

הופעותיו של נציגה זה בכנסת, לאחר
הגילויים שנתגלו מסביב לאישיותו והיא
מחפשת דרך כיצד לסלקו מכהונתו ב־צורה
מכובדת.

• פרשת

דצח
ארלוזורוב דוד כן־ ׳גוריון

ידים לעבדי אל־נאצר

• ישראל תזכה לגילויי אהדה מצד המפלגות הסוציאליסטיות
כעולם. נוסף על המשלחת מצרפת העומדת להגיע לישראל,
תגיע גס משלחת של מנהיגי המפלגה הסוציאליסטית בהולנד וכן יבואו לביקור
אישים רמי מעלה הנמנים על מפלגת העבודה הבריטית.

• אל תצפה לשובו של דניאל אוסטר לראשות עירית
ירושלים. כל הידיעות על הקמת קואלציה עירונית בהשתתפות הדתיים,
חרות והפרוגרסיבים, בראשותו של דניאל אוסטר, מי שהיה ראש העיריה
בעבר, יתבדו. הדתיים לא יצטרפו לקואלציה כזאת, העלולה להביא לידי סילוקם
על־ידי מפא״י מהקואלציה הממשלתית, דבר שאין השרים הדתיים ששים אליו
במיוחד.
לעומת זאת, יתכן כי ראש העיר הנוכחי, גרשון אגרון, יצליח להרכיב
קואלציה בלי הדתיים, לאחר שירכוש את קולו של חבר המועצה רחמים בלנתר,
המכהן עתה כחבר הסיעה חדתית.

• הפגנה גדולה של ידידות יהודית־עדבית תיערך כחודש

הבא, כאשר יתקיים כינוס גזול, יזום על־ידי מפ״ם, בהשתתפות נציגים של
חוגים רבים בציבור היהודי והערבי. שתי הסיסמות: שויון למיעוט הערבי
בארץ ומשא ומתן ישיר, ללא תנאים מוקדמים, עם מדינות סרב (המתנגדות לכן).

• הטון המתון שהושמע כלפי ישראל מקהיר כשבועות
האחרונים ייעלם. למרות שרדיו קהיר ניסה לפתח את קו התעמולה כי
ישראל עשויה לרכוש את מקומה במרחב על־יזי התרחקותה מהמערב, עורר
הדבר התנגדות חריפה בחוגים שונים בתוך מצרים וקיימים כל הסיכויים כי
הכרזות כאלו לא יינתנו להבא גס במסגרת שידורי תעמולה.

כני רוסיה ופולין. מפא״י נולדה בחיק
השלטון. היא שולטת בישוב ובתנועה
הציונית מן היום הראשון בו התאחדו תנועות
הפועל־הצעיר ואחדות־העבודה במפלגה
החדשה, לפגי דור. אין מפלגה שניה בעולם
השולטת זמן כה רב בארצה, מבלי להחליף
אף פעם את צמרת מנהיגותה.
הטוב והרע הנובע משלטון ארוך זה יתבלט
בעצם הרכב הועידה. לפי תוצאות המחקר,
שבוצע לא מכבר על־ידי מכון מדעי
לפי בקשת מוסדות מפא״י, הרי למעלה משני
שלישים של פעילי מפא״י הם עולים
מרוסיה ופולין, שעברו זה מכבר את שנות
ה״ 40 של חייהם.
קבע המחקר: פעילי מפא״י מהווים חוג
מקצועי סגור, המתנגד במידה ניכרת להכנסת
כוחות צעירים למעגל הפעילות. רק
870 מן הפעילים הם ילידי הארץ, רק 20/0
הם ילידי תימן• רק ־ 157 יודעים ערבית,
וגם הם ברובם רק ערבית מדוברת. בארץ
של עליה מארצות ערב׳ אלה מספרם מאלפים.
מרצים
וצופים. משביל מפלגה כה וותיקה׳
בעלת עבר שלטוני כה ארוך, מגלה
מפא״י עדיין כוחות־היים מפתיעים. כמה פרטים
על מציאות המפלגה מאז ועידתה האחרונה,
לפני שש שנים:

• מוסדות הסועל־המזרחי מבררים
עתה אפשרויות להעכיר
את חכר הכנסת יצחק רפאל
לשירות הדיפלומטי בחוץ־ל־ארץ.
מפלגתו של רפאל חוששת מ
תהיה
שוב בחדשות. אחד מגיבורי
הפרשת עומד לפרסם ספר מקיף על הפרשה
כולה ובו גילויים מדהימים, שיגרמו
אי־נעימויות לא מעטות לרבים מ־ראשי
המדינה.

לוסיית מדינת־ישראל מהווים גם את מפא״י.
זה בצד זה ישבו לוחמי־ספר שחומים ממשק
ארז; מנהלי סראסטים שעולמם מסתובב ב־ראדיוס
של שלושה מטר משולחן־כתיבתם;
מתישבים וותיקים ושקטים, חרושי־עבודה,
מגבע ועין־חרוד; קארייריסטים קטנים וקן־
לניים מרחוב בן־יהודה, תל־אביב. כל הטוב
וכל הרע, כל החיובי וכל השלילי המאפיינים
כיום את מציאות ישראל, ימצאו להם
ביטוי נאמן באסיפה גדולה זו.

לישיבה בחיבוק ידיים. יורשיו של משה
שרת המציאו, החודש, את הנימוק האלף־
ואחד. בסופו של דבר נסתבר כי בסלקו
את שרת עשה בך גוריון שרות־דוב לעצמו.
כי עתה אין אפילו שעיר־לעזאזל שאפשר
להעמיס עליו את האחריות.
גפרור ולהבה, במצב זה צילצלו הודעות
משקיפי או״ם ורדיו קאהיר על פעו־לות־תגמול
ישראליות, בהן נפלו תשעה
חיילים מצריים, כנגינה של תקליט ישן־נושן.
המדינה לא קיבלה על עצמה אחריות למעכי
מעשה תגמול בשעה
שה זה. ובצדק
הנוכחית דומה למעשהו של אדם המכבה
בקפדנות גפרור בשעה שביתו עולה באש.
מפלגות הלובש הגדול
באחד מערבי השבוע הבא יתכנסו למעלה
מאלף גברים ונשים באולם הפתוח של קולנוע
גן־רינה בתל־אביב׳ בו מוצג כעת הסרט
הכובש הגדול. הם לא יבואו לראות את ההצגה,
אלא כדי להשתתף בהצגה מקורית
משלהם, אשר אותו שם היה יכול להתאים
לה מאד. כי הם יהיו צירי הועידה השמינית
של מפלגת פועלי ארץ־ישראל.
הצירים לא יהיו נציגי טיפוס אחד ואחיד.
להיפך, כל הטיפוסים המהווים כיום את אוכ

המפלגה גדלה מ־ 91 אלף חברים רשומים
אז למספר המדהים של 154 אלף
חברים רשומים כיום. הסניף הגדול ביותר
שוכן בחיפה (העולה אפילו על תל־אביב),
דבר המסביר את פחדה של צמרת המפלגה
מפני אבא חושי.
• מקום מגוריהם של 10 אלפים חברים
אינו ידוע, כ־ 5000 יצאו מן המפלגה, הוצאו
ממנה, נפטרו או עזבו את הארץ, כ־ 18 אלף
לא שילמו את דמי החבר לפחות שלושה
חדשים. הפתרון המוצע: לגבות את מם־
החבר בדרך אוטומטית, יחד עם מסי ההסהמשכורת.

תדרות,
על־ידי ניכוי מן
• הודית לשלטונה המוחלט על תנועת
הצופים, התנועה הטאוחדת, חלק הארי של
הנוער העובד והמועדונים הטכניים, חולשת
המפלגה על 53700 צעירים, נערים וילדים
בני 10 עד ,18 שהם ־ 577 מכל הנוער המאורגן
במדינה.
מכוניות צמודות. לעומת עובדות כח
נכבדות אלה, המעידות על ניצול תקיף ובל־תי־נרתע
של האפשרויות הטמונות בשליטה
על מנגנון המדינה והקליטה, אין המפלגה
מסתירה כמה מחולשותיה. גילוי־לב חלקי
זה, שהמריץ את מארגני הועידה להקדיש
סעיף מיוחד בדיונים למוסד־הביקורת, הוא
אחד הקווים הסימפאטיים ביותר של המפלגה
כולה. כמה פריטים:
• תלונת מחלקת הארגון כי ״לא מתקבל
על הדעת כי מפלגה שביכולתה לגייס
עובדים לכל שטחי־החיים במדינה, תיתקל
בקושיים כה מרובים במציאת עובדים לעבודה
(מפלגתית בשכר מפלגה המונית
אינה יכולה לנהל את ענייניה ולהיבנות על
יסוד התנדבות בלבד.״
• הודאה (שלא־מרצון) בחשיבותם של
פרסומים מגלי־שחיתות :״כתום חמש שנים
לעבודתו של המוסד לביקורת נוחלת האמונה
בשיטה של תיקון (ליקויים) ,ללא פיר־סוס,
אכזבוה קשות דעה זו מחוזקת על־ידי
כך שבלאו הכי מגיעים הענינים לידי
פירסום פומבי.״
• הודאה שעד כה לא הוגשמו למעשה
דרישות המוסד לביקורת, כגון ביטול התקנה
המרשה לשליח (אחרי שישב שנתיים
רצופות בחוץ־לארץ) להביא חפצים משוחררים
׳ממכס כאלו היה עולה חדש.
עובדות אלה יכלו לשמש כתב־אישום כלפי
המפלגה׳ לולא הבליטו את העובדה ש־מפא״י
היא המפלגה היחידה במדינה ד,מ־קיימת
בכלל מוסד לביקורת, המגלח לעתים
ליקויים ומעשי־שחיחות פנימיים — אם כי
ללא פרסום השמות.

המנקד הראשי הואשון שר האוגון הצבאי הלאומי מוסד בנעם

00380478

״אצ״ל לא היה רביזיוניסט״

את גירפתס של קודמיו ויורשיו באותו תפקיד, כץ השאר זו של
אברהם תהומי. השבוע נתקבלה כמערכת עדות מפורטת של אברהם
(״נדעוך׳) תהומי, הנמצא בקאליפורניה. להלן העדות כמעט כ״לואה.

לפני חודשיים פירסם ״העולם הזה 977 את עדותו של משד
רוזנברג, לשעבר המפקד הראשי של אצ״ל, על לידתו של הארגון
הצבאי הלאומי, תיד ציון כי גירסתו זו סותרת כפמה נקודות עיקריות

^ ראיצית הריטימה של העולם הזה כתוב :״רק מיים־
1די אצ״ל עצמם יכולים לענות על השאלה עטוסת־המסתורין:
איך ומתי נולד אצ״ל? אלא שמספר התשובות
כמספר המייסדים.״
רשימתכם מזכירה לי את הודעתו של מנחם בגין לפני
ועדת האומות המאוחדות ב־ .1947 זה היה זמן קצר לפני
שנוצרה המדינה. בפגישתו עם ראש הועדה, ובתשובתו
לשאלתו׳ הצהיר בגין שהארגון הצבאי הלאומי נוסד ב־.1937
הצהרה זו פורסמה בכל העולם.
עכשיו בא משה רוזנברג ואומר שהארגון נולד למעשה
עוד ב־ , 1928 אבל עד 1937 נקרא הארגון בשם הארגון
הימני׳ והשם הארגוך הצבאי־הלאוטי נתקבל ב־ 1937 כאשר
הוא (רוזנברג) הועמד בראש המפקדה.
מי משניהם צודק: בגין או רוזנברג?

האמת היא שהפילוג בארגון לא קרה בגלל חילוקי־הדעות
בשאלת הבלגה, ז גט לא בגלל !,איחוד עט
ה! ,״ה. ב־ !933 התאחדנו עט ההגנה וזר, לא גרם לפילוג.
האיוווד ארך אז רק חדשים מספר, ולאחר שהנסיון נכשל,
חזר הארגון לפעולתו העצמאית.
ויכוח ההבלגה, וגם המשא־זהמתן לאיחוד עם ההגנה, יצרו
מתיחות רבד, בווו ך הארגון. אבל לא הם שהביאו את הפילוג.
הסיבה העיקרית של !,פילוג היתד, הח׳סתם של חוגים
מסויימים במפלגה הרביזיוניסטית להשתלט על הארג, ן.
מי! ם היווטדו היו לארגון שני עקרונות: צבאיות ואל־מפלגתיות.
מי! ם שהתחילה התארגנות הח״אית של הרבי־זיוניטסי
ב תך הארגון — !לרוזנברג היתר, יד בזאת —
נהרסה משמ,תו. זה הביא את הפילוג•
תזנברג מספר שכאשר החליטה המפקדה להתאחד עם
ההגנה, הוא פקד על נ״מגיו להפר פקו ,,,זו. אגי מצטער
מאד׳ אבל לו בל הענין ! ,יד. בפלן!דתו של רוזנברג, א׳ ן אני
ח! שב שחמישה איש היו שומעים בקולו. את פקודת הפילוג
נתן זאב ז׳בוטינסקי.

נגד בגין

מזלנו היה לארגון עתון. שם העתון היה המצודה,
/וכבר בגליון ב׳ ,אשר יצא לאור ב־ , 1932 נקרא הארגון
כשם הארגון הצבאי הלאומי.
למי צריך ואפשר להאמין — לבגין (״הארגון נוסד
ב־1937״)׳ לרוזנברג (״השם הארגון־הצבאי־הלאומי נתקבל
ע״י מפקדה אשר הוא עמד בראשה״) או לעתון רשמי של
הארגון הצבאי הלאומי (שבו כבר ב־ 1932 נקרא הארגון
בשמו המלא, הנכון והיחידי)?
האמנם בגין לא ידע זאת, כאשר מסר את הצהרתו על
לידתו של הארגון? לא! בגין ידע היטב שהארגון נוסד
ב־ . 1931 אבל בגין הוא איש־מנלגה, וברצונו היה לשמור
למפלגתו את הזכות ההיסטורית הגדולה של יצירת הארגון.
בגין ידע את האמת, אבל
הארגון הצבאי הלאומי נעשה לארגון רביזיוניסטי רק
באפריל ,1937 לאתר שמוסדותיו העליונים ורוב חבריו החליטו
להתאחד עם ההגנה. ולכן נעשה אפריל 1937 לתאריך
לידתו של הארגון. עד 1937 לא היה הארגון רביזיוניסטי,
ולכן לפי דעת בגין, הוא לא היה קיים.
בגין ידע את תולדות הארגון. בספר הזכרונות שלו על
הארגון יש רשימת כבוד של חיילי הארגון הצבאי הלאומי,
אשר מסרו את נפשם למולדת. בין חיילי הארגון אשר
נפלו בהכנת חומרי־מלחמה מופיע גם שמו של מנחם
סטרליץ. אבל ראש־קבוצה מנחם סטרליץ נהרג לפני , 1937
ינזמז שהוא נהרג הייתי אני המפקד הראשי.
את הידיעה על פציעתו קבלתי מאת אחיו של מנחם,
חנוך סטרליץ, מי שהיה אז המפקד שלנו בכפר־סבא. כאשר,
למחרתו, הגיעה הידיעה על מותו של מנחם, ובאתי לבית־החולים,
אמר לי חנוך, בדמעות בעיניו׳ שהמלה האחרונה
של מנחם לפני שהוא הוציא את נשמתו היתה :״גדעון״.
מנחם סטרליץ נהרג לפני אפריל ,1937 ואם הארגון.,לפי
דעת בגין, נוסד ב־ 1937׳ איך יכול היה מנחם ז״ל להיות
אחד מ״חיילי הארגון הצבאי הלאומי אשר נפלו בהכנת
חומרי מלחמה?״

מדד מפקדי ירושלים
ך ב משה רוזנברג ידע את האמת. מ־ 1932 ועד 1937
^ כיהן רוזנברג בתפקיד של סגן מפקד סניף הארגון
בתל־אביב, ולא יתכן שהוא לא ידע על המצודה. בעתון
המצודה השתמש בתור עתון בעל־פה, והקריאו לפני כל
חברי הארגון. רוזנברג ידע מתי ואיך נולד הארגון, אבל
אם בגין יכול להכניס פירושים משלו, למה לא יעשה זאת
גם רוזנברג?
בגין שינה את תאריך לידתו של הארגון כדי להבטיח
את זכות יצירת הארגון למפלגתו. עכשיו בא רוזנברג
ותובע לעצמו׳ ולמפקדה שהוא עמד בראשה, את הקופירייט
עבור השם. רוזנברג נתן לארגון את שמו! כשמתחילים
בפרושים חופשיים — מתחילה הפקרות, ולהפקדות אין
גבול.
לארגון הצבאי הלאומי היו זכויות עצומות בתולדות התנועה
הצבאית של הישוב לפני ,1937 והזכויות הללו־ תירשמנה
באותיות זהב בהיסטוריה שלנו. ההיסטוריה של התנועה
הצבאית שלנו לעולם לא תשכח שהארגון הצבאי הלאומי
הפך את בעית הבטחת לבעיה ישובית. כללית (לפני 1931
היתד, בעית הבטחון רק דאגתם של חברי ההסתדרות).
ההיסטוריה לעולם לא תשכח שהארגון הצבאי הלאומי
יצא עוד ב־ 1931 בסיסמה של ״צבא במחתרת״ ,במקוב
״הגנה במחתרת״; ההיסטוריה תמיד תזכור את משמעתי
הברזל אשר הארגון הכנים בשורותיו, את החנוך הצבאי,
את ההישגים הגדולים ברכישת הנשק, ובעיקר את רוח
המלחמה אשר הארגון הכנים בלבבות של אלפים רבים
אשר נמנו על חבריו בשנות 1931־ . 1937 רק אנשים אשר
מפלגתיות או עם־הארציות סינוורד, אח עיניהם, יכולים
להתעלם מזאת.
ועכשיו לעצם הענין: איך ומתי נולד הארגון? לזאת יש
תשובה אחת כי ישנה רק אמת אחת. הארגון הצבאי

רוב ל״הגנה״

אברה ( ״ג ד עון ״)

ת הו מי

הלאומי נוסד באביב ,1931 כתוצאה של מרד המפקדים
בסניף ההגנה בירושלים. אין זו שאלה עטופת־מסתורין, יש
עדים ותעודות להוכיח זאת.

התקפה עק נשים
^ ניכטוח שלא רחוק היום בו יתפרסמו כל הפרטים
\ 1על יסוד הארגון ותולדותיו, ואז יתגלה לעיני כל, שכל
ספורו של רוזנברג על הפילוג הגדול של 1937 בנוי על
הזיה, הגזמות והתפארות. אין אני רוצה גם לנסות להשיב
על כל הספור הפנטסטי שלו. אני אציין רק נקודות מספר.
לו היה רוזנברג מדבר מתוך ידיעה לא היה מספר על
״ועד לא־רביזיוניסטי שבראשו עמדו מאיר גרוסמן והרב
מאיר ברלין, ועד כזה לא היה בארגון.
המוסד הפוליטי העליון של הארגון הצבאי הלאומי היה
מורכב ממנהיגי כל המפלגות אשר אהדו את הארגון —
הצר,״ר, מזרחי, ציונים־כלליים ומפלגות־המדינד,־העברית. אחד
מחברי הועד הזה היה זאב ז׳בוטינסקי.
רוזנברג איננו מספר את האמת. כל הפעולות אשר נעשו
על־ידי הארגון ב־ 1936 נעשו בידיעתי וגם בפקודתי. נכון,
פעולה אחת נעשתה בלי ידיעתי ורשותי (התקפה על בית־קפה
ערבי ליד תל־אביב) ומה היתד, התוצאה? צויתי להוציא
את האחראים לביצ,ע הפעולה ההיא מן הארגון, והדבר הוצא
לפועל תוך 24 שעות. בארגון היתד, משמעת חזקה
ורוזנברג יודע זאת היטב.

טרור^והבלנה
ך*עית הפעולות ב־ 1936 לא היתה בעיר,־פשוטה. המו!
סד הפוליטי העליון של הארגון היה בדעה שעל הארגון
לנהוג בקו ההתאפקות. זו היתד, גם דעתו של ז׳בוטינס•

קי, ואני יכול להוכיח זאת.
עמדת המפקדה היתר, נגד ההבלגה ונגד טרור. הארגון
עשה רק פעולות נקם, ועשינו אותן כדי לשמור על מצב-
רוחו של הישוב, וגם כדי להתרות בערבים. זאת היתד,
גם דעתו של ז׳בוטינסקי.
אשר לדעתו של רוזנברג עצמו בשאלה זו, יכול אני
להזכיר לו את ישיבת המפקדים הראשיים של סניפי הערים.
וסגניהם׳ אשר התקיימה בתל־אביב, זמן קצר אחרי התחלת
מאורעות .1936
קראתי את הישיבה כדי לבאר למפקדים את עמדת המפקדה.
,וגם כדי לשמוע את דעתם. בישיבה זו הרשיתי ויכוח
חופשי, וביקשתי את המפקדים הנוכחים לדבר גלויות. רוזנברג
תמך בישיבה זו, ללא הסתייגות, בעמדת המפקדה.
יש כנראה דברים אשר נוח לשכוח אותם אחר עשרים שנה.
אני באמת מצטער שעלי להזכיר לידידי משה רוזנברג את
כל הדברים הללו. במשך שנים רבות היינו ידידים והידידות
ביננו לא נהרסה אפילו על־ידי הפילוג. אבל יש דברים אשר,
אסור לעבור עליהם בשתיקה.

•אותן השנים (1931־ )1937 לא הי ה 1ולב
4רביזיוניסטי בארגון. אפילו היו כל הרביזיוניסטי מבין
,.,,י הארגון נשמעים לפקודת ז׳בוטתטקי, ילא היה זר, יוצו־רוב
לש,ללי האיחוד. אולם למעשה, ג חלק מבין הרביזיו־ניטטים
הסכימו לאיחוד עם !.הגנה, והם נמ״ו על תמטי.
״הב החברים נשאר בארג איור, רוב? ר,ב הרביזיוניסטים
בארגון — כן. אבל רוב חברי הארגון — לא! הבל
מאר שרוזנברג איגגו מ״פר כ״ה קיבל הרוב־ שלו, כשיצאה
לפועל חל וקת הרס ש. החלוקה נעשתה בין ו,ת מכים באיחוד
עם ה!,גנה והשוללים. שוללי האיוז!ר קיבלו פחות
ממאה כלים. במחסני הארגון היו מא!ת כלים. כיצד זה
אפשרי שהרוב יקבל את מיעוט הכלים׳ אחרי שחלוקת הרכוש
נעשתה בהסכמת שגי !,צדדים, ואת המשא־והמתן בשם
מתנגדי האיחוד ניהל רוזנברג עצמו!
גם חלוקת כספי ד״וסכון לרכישת כלים מעידה למי היה
הרוב. לאחר בדיקת החשבונות, הוסכם ששוללי האיחור
יקבלו 700 פונט. זה היה את ז קטן של הסכום הכללי שהקופה
היתר. חייבת לחבריה.

ך ין לוקת כפפי

ההצטרפות ל״הגנה״
^פיל! ~7קרה,

ן | למעשה, רק בתל־אביב. מהסכום של 700 לירות, פח! ת
מסג! ויגיעו לאנשי יד, שלים !חיפה. רק בתל־אביב נשמעו
כמה מאות איש ומפקדיהם לפקודת ז׳בוטינסקי. באותו הזמן
היו בארגן קרוב 7־ 3000 איש.
הדברים שאני אומר אינם ספורי מעשיות. נעשו חשבונות
ונעשה הסכם של חלוקת הרכוש והכסף, ועל ההסכם
ישנה גם חתימתו של רוזנברג. כל ה0יפ, רים על הרוב
אשר נשאר הם התפארות ריקה. כל המפקדים הראשיים של
הארגון (מפקדי הערים) ,כל ד,מחסנאים, רוב המפקדים, רוב
אנשי ד,ש, רד. ורוב הרכוש הוכנסו להגנה.
האמנם היה מרכז ההגנה ממגד׳ אותי בתור חבר המפקדה
הראשית שלו, בתור חבר הפיקוד העליון שהיה מורכב משלושה
מפקדים, ובתור המפקח על ההדרכה הארצית שלו —
לו רוב חברי הארגון היד, עוזב אותי?
עובדה היא שכתוצאה של האיחוד נתמנו חמישה מבין
חברי הארג! ן בתור חברי המרכז של ההגנה. עובדה היא
שבכל אחת משלוש הערים (ירושלים, תל־אביב, חיפה) נתמנה
מפקד מן הארגון בתור סגן מפקד הסניף. עובדה היא
שאחד ממפקדינו נתמנה בתור מפקד מחוז הדרום. עוברה
היא ששניים מבין מפקדינו נתמנו בתור מפקדי־גושים ולמעלה
מעשרה מבין מפקדינו נתמנו בתור מפקדים בשכר.
ועוד, וזה העיקר: כל חברי הארגון אשר נכנסו לאיחוד
נשארו בתוך יחידותיהם — פלוגות, מחלקות וקבוצות,
ותחת פקודת מפקדיהם מן הארגון, ועם מחסני הנשק הנפרדים
שלהם במשך כשנה וחצי. רק לאחר גמר תקופת־המעבר
יצאה לפועל ההתארגנות המלאה.

רצח די־האן

ב ה על לידתו של אצ״ל ועל הפילוג בארגון. הייתי
גומר בזד, לולא הפסקה הקטנה על רצח די־האן אשר
הוכנסה לתוך רשימתכם.
בסיסקד. כתוב :״תהומי׳ איש ההגנה הותיק, שהשתתף
בשעתו יחד עם רחל ינאית (כיום אשת הנשיא) בתיכנון
הריגת די־האו.״
אין אף ־מלה אחת של אמת בדברים הללו, ואני מוכן
להעיד על זאת בפני כל פית־דין.

במדינה
חנוך
נ ע רי גומי
המקרה טושטש, שום ידיעה לא הסתננה
לציבור. אולם הוא היה סנסציוני למדי:
בשעת בחינת־בגרות, באחד מבתי־הספר
התיכוניים בארץ, מתה השנה אחת התלמידות
מרוב התרגשות, כנראה כתוצאה מ־מחלת־לב.
החודש פירסם הד־החינוך, בט־און
ציבור המורים, רשימה של מפקח־בחינות,
שיכלה להסביר את סיבת ההתרגשות
הקטלנית.
כתב ד״ר ישראל צבי כנר, בגאווה :״גם
המפקחים ניגשים לבחינות בחגיגיות מסויי־מת
...אני מסתפר, מתגלח ומתלבש בבגדי־החג
— ובנעלי קרם או גומי ...כדי שהתלמידים
לא יבחינו בנוכחותי בזמן שאני
נאלץ להופיע פתאום לפני אחד מהם ותופסו
בשעת קלקלתו!״
כעל הקרחת. דרכי הקלקלה רבים. כך
קרה לו פעם שתלמיד סירב להסיר את
כובעו, בטענה שיש לו קרחת והוא מתבייש.
.קיבלתי את הטענה. אולם באמצע
הבחינה שמתי לב שהתלמיד בעל הקרחת
מוריד מפעם לפעם את כובעו, מחזיקו ביד
ומחזירו לראשו. בהפוגות ארה הבחנתי שאין
לו בכלל קרחת. ניגשתי אליו ולקחתי
את הכובע — ובפנים שפע של נוסחאות
במתימטיקה.״
אולם קשה לרמות איש במו כנר. אין
הוא מרשה לתלמידים לצאת לבית־ד,שימוש
בשעת הבחינה. כי גם בזה הם צריכים
להראות את בגרותם, ולהתאפק.״ כדי שלא
ישאלו אותו שאלות ביחס לחומר, הוא
רגיל להכריז על עצמו כעל מורה להתעמלות,
שאינו יודע כלום.
לא כל המפקחים הם כל כך פקחיים.
מתלונן כנר, בעצב. :במקום להשגיח בשבע
עיניים, הם מעיינים בספר, עתון, שאלון,
מציצים לתוך מחברות הבוחנים, מסתכלים
דרך החלון החוצה ונותנים לתלמידים את
ההזדמנות להיעזר בדרכים המקובלות.״
בילוש וריגול. וידוי מאלף זה של
המפקח לא מצא חן בעיני כל חבריו. לפחות
אחד מהם׳ ברוך ששון, חגר את מותניו
להתקפת־נגד. .אני שואל אם פיקוחנו הוא
בחינת שוטרים, המצווים על דרכי בילוש
וריגול, ואם תפקידנו להלך אימים על
תלמידינו?״
אמנם, אומר ששון, יש. מפקחים. הרואים
את כל עולמם בהטלת אימה על הנבחנים...
ובהכשלתם. שמם הפך לזוועה.״ אולם קיימת
הוראה מפורשת של מחלקת-החינוך האוסרת
על המפקחים לטייל בין הנבחנים, והוראה
אחרת המצווה להרשות לנבחן לצאת מחדר
הבחינה* .מלגלג ששון :״ד״ר כנר יודע
בודאי שמחמת התרגשות חל שיבוש מעיים
אצל פלוני׳ או יש ותלמידה נזקקת מטעמים
ידועים לצאת לרגע.״ חוץ מזה, מה הטעם
להפשיט את מעילי התלמידים, כפי שדורש
כנר ך. מה יעשה ד״ר כנר לגבי התלמידות,
שיש להן כלים מכלים שונים להצניע
בהם פתקים?״
אולם הויכוח הוא עקרוני. שואל ששון:
.הרצויים לנו מפקחים־בנעלי־גומי׳ או מפקחים
שיחסם אומר כבוד לבחינה ולנבחן,
היודעים להשיב. לא״ בטון של נימוס
ונועם לפניותיהם של תלמידינו, הבאים לבחינות
הבגרות לאחר שבועות רבים של
עמל ויגיעה רבה, ובחרדת־קודש?״

תעמולה
דו״ח ל נו ס ע
הכתבן הוא שמו של ירחון המופיע באנגלית
וערבית, אחת לחודש. מקום הוצאתו־לאור:
קהיר. תפוצתו: בכל משרדי הנסיעות
ברחבי העולם.
לעומת החוברות הישראליות הקטנות, המספרות
על יופיו של ים כינרת ועברו הכלכלי
המפואר של הנגב, כותב הכתבן על
בעיות בוערות יותר. כך, למשל, כולל גל־יונו
האחרון מאמר ארוך על יהודי מצר ם,
פרי עסו של אליאס כהן, יהודי תושב קהיר,
המתאר את התנגדות יהודי מצרים לציונות
— התנגדות מהולה בפחד מפני מעשי טי־רור
ציוניים, שתכליתם לעכר יאת היחסים
הטובים השוררים בינם לבין המצרים.
שאר העתון מוקדש לשאלות הספקת הי
נשק הסובייטי, ההסכם הצבאי בין מצרים
לסוריה, תדהמתו של שרת על סילוקו מה*
אולס על הבוחן למטוס בדו״ח הבחינח
את חיציאח ואת נוספר חדקות עד לשוב
חתלנזיד.

ממשלה הישראלית ואינפורמציה בקיצור.
על טיב האינפורמציה אפשר לשפוט לפי
ידיעה זו:
״קבוצת דרוזים (ערבים פלסטיניים) עברה
את הגבול מישראל לסוריה, שם נעצרה על־ידי
כוחות ד,בטחון. הם אימתו את השמועות
על משבר כלכלי חמור, המאלץ תושבים
רבים לחטט באשפה כדי למצוא פת
לחם. הם גם אישרו את עובדת קיומה של
מחתרת פעילה, המכינה מהפכה בימים הקרובים.
כאשר נשאלו אם ראו אנשי קומנדו
ערביים בישראל, השיבו כי מספר לוחמי
הקומנדו בישראל הוא כה גדול, עד כי שוב
אינם פועלים במחתרת, אלא לאור היום
ובגלוי.״
יתכן כי על אזרח ישראלי לא יעשה הכתבן
רושם מבהיל במיוחד. אולם תייר
המתכוון לנסוע לטיול בישראל והקורא במקרה
את הכתבן, יחשוב פעמיים לפני שיקנה
כרטיס נסיעה.

המשק
ה ב תו להוהמפדצת
ג׳ורג׳ הקדוש, שמת לפני 1600 שנה,
היה תושב לוד. לפי האגדה, הרג דרקון
נורא, בחוף ארסוף (ליד הריצליה) או
יפו* .משם הפליג והפך לקדוש הלאומי של
בריטניה, פורטוגל ואראגון.
המפקח על המזון במחוז הדרום, יהושוע
קיזלשסיין, אינו דומה במיוחד לקדוש הנוצרי
או לקוטל דרקונים. החודש כמעט
והצליח לבצע משימה דומה.
מפלצת האינדכם, המאיימת לבלוע את
בתולת ישראל, הגיעה בינואר השנה ל־
238 נקודות. במרס עלתה ל־244׳ בסוף יוני
כבר טיפסה ל־ ,249 גרמה למשבר לאומי
ולעליית תוספת־היוקר ב־ 10 נקודות. כאשר
פורסם השבוע סיכום חודש יולי, היו
הכל מוכנים לבשורת־איוב נוספת. תחת
זאת באד, בשורת־נצחון: המדד ירד ל־.244
עליה, ירידה ושוב עדיה. גיבור
המערכה היד, קיזלשטיין, שביקש לפתור
את בעית עודפי העגבניות ושאר הירקות
שנזרקו עד כה למזבלות (העולם הזה .)982
הוא כינס ישיבה של כל הצדדים ה־מעוניינים,
השיג הסכם: החנוונים יורידו
את מחיר העגבניות ל־ 180 פרוטה הקילו
(במקום 250 עד 300 פרוטה) ,מבלי להוריד
את המחיר הניתן ליצרן.
הפתרון הפשוט הביא מיד תוצאות מצו־יינות.
בשכונות־העוני של תל־אביב קפץ
הביקוש, גרם לירידת מחירם גם של ירקות
אחרים• הודות למכירה המוגברת לא ירדד,
הכנסת החנוונים. העודפים הצטמצמו, נשלחו
על־ידי קיזלשטיין באופן סמלי למעברות.
ערימות הירקות, שפיארו עד כה את המובלות,
נעלמו. .
התוצאה הכלכלית היתר, מפתיעה עוד
יותר. מאחר שיש לירקות משקל מוגזם
מאד בחישובו האינדכס, נאלץ זה -לרדת
בחמש נקודות שלמות. באופק החלה מסתמנת
אפשרות של ירידת תוספת־היוקר
בעוד חודש וחצי, ירידה מקבילה בשכר
הפועלים.
אולם הממשלה לא היתר, מעוניינת במיוחד
שמעטפת־השכר של הפועלים תקטן.
היתד, לה תרופה משלה: השבוע שקלה את
האפשרות לבטל את הסובסידיות בסך 36
מליון ל״י שהיא משלמת בעיקר כדי להוריד
באופן מלאכותי את מחירי המזון. ביטול
זה יעלה מיך את מחירי המזונות הנפגעים
(לחם, חלב ועוד) ,יקפיץ את האינדכס שוב
לרמתו הקודמת. הכל יהיו מרוצים, מלבד
הבתולה שתשאר שוב לבדה מול המפלצת.
תעשיה סיד הבשר
הילל הילמן, בעל בית־חרושת פלאלוס
ברמת־גן, הוא איש־עסקים, לא תיאורטיקן
כלכלי• אולם החודש הדגים בעיני המדינה
פרק בתורת הכלכלה הלאומית, שישאיר
רושם עמוק בחוגי התעשיה.
(המשן בעמוד )8
למרות שהאפיפיור גליזיוס קבע בשנת
494 כי ג׳ורג׳ (או גיאורג) הוא אחד מאותם
•הקדושים אשר ״שמותיהם נערצים בצדק
בפי בני־אדם, אך שנדעשיהם ידועים רק
לאלוהים״ .לדעת המדענים, נהרג ג׳ורג׳ בידי
הרומאים, ירש רק אחרי מותו את האגדות
שהיו קשורות קודם לכן בשמו של פרסאוס,
בן צאוס, הגיבור היווני שהרג מפלצת כדי
להציל נערה

לאחר כל התנגשות בדרום הארץ, צצה מחדש השאלה: מה
לעשות עם רצועת עזה? כי לפחות כל מסתנן שני החוצה את
גבולות מדינת ישראל על מנת להרוג, לחבל או לרגל בא
מרצועת עזה. שם גם מרוכז הכוח הגדול ביותר שאומן במיוחד
לפעולה בלתי־סדירה מאחורי קווי ישראל. אולם מעטים מאד
העתונאים אשר ניתנה להם האפשרות לראות את הרצועה
מבפנים, ולתאר את כל שטחי החיים ב ה -ה פלי טי ם, העובדים,
הפידאיון וקציניהם המצריים. אחד מהם הוא דויד דאנקאן, הצלם
האמריקאי בעל השם העולמי. החודש ביקר דאנקאן ברצועה,
הביא את הדו״ח אשר חלקו העיקרי מתפרסם בעמודים אלה.
הלח מו ת גדולות נולדות תמיד ב•
1 3מקומות קטנים. מלחמת העולם הראשונה
הוצתה בסראייבו; מלחמת העולם
השנייה בדנציג. המלחמה הבאה עלולה
בקלות להתלקח בפס צר של אדמה צחיחה,
הנקרא רצועת עזה.
המושל הצבאי המצרי של הרצועה שולט
על 312 אלף תושבים בערך, הדחוסים
בתוך שטח שאינו עולה על 40 קילומטר
באורכו ושמונה קילומטר לרוחבו. רק 95
אלף מתושבים אלה גרו שם לפני מלחמת
ישראל־ערב.
דלותה של הרצועה אחראית לא מעט
לקציר הדמים לאורך גבולותיה. תושבי
הצד הערבי מעבדים את אדמתם עד לשעל
האחרון ממש לפני הגבול. הישראלים השאירו
פס רחב יותר בין שדותיהם לבין
הגבול. בזבזנות זו של אדמה טובה מעלה
את חמת הערבים לא פחות מעצם קיומם
של הישראלים.
מפקדי הצבא. גנרל עלי טאמר,
מפקד הצבא הנוצרי בגבול ישראל
ובמדבר סיני (מרכז) משוחח עם הגנרל
יוסף אל־עגרודי, מפקד החטיבה
הפלסטינית (שמאל) ועם עלי אל־בוריימי,
מפקד אחד הגדודים בחטיבה.

היי למצ רי עומד על משמרתו, ליד גדר השומרת על עמדת תותחים בגבול הרצועה׳ העשירה בעמדות של תותחי־שדה, תותחים אנטי•
אוויריים ותותחי־חוף להגנה מפני פלישה מן הים. קופסאות ופחים ריקים מחוברים לגדר, כדי להקים רעש במקרה נסיון ישראלי לעברה,

ה שי ט ה הי שנה. נער ערבי מריץ את
חמורו על החיטה שנקצרה בשדה משפחתו.
כוח־האדם עדיין זול בהרבה מאשר מיכון.

מוצב קדמי. שלושה חיילים, שגוייסו מבין פליטי הרצועה, משוחחים בשלווה ליד מכונת־יריה, על אחד המוצבים הקדמיים החיים בגבול. עמדתם מחוברת ברשת של תעלות־קשר ליתר העמדות על המוצב. הנקודות המטושטשות הנראות באופק מימין, הן קיבוץ ישראלי.

הדייגים חוזרים. לאחר עמל של לילה שלם׳ חוזרים הדייגים עם שחר ומושכים את סירתם הכבדה אל החוף, מאחר ואין מקום בנמל
עזה לצי הדייג הגדול. דייג הסרדינים הוא אחד הענפים העיקריים בכלכלת הרצועה; הדגים נמכרים בו -במקום, על־ידי הדייגים עצמם.

התושבים המקוריים סובלים ממחסור. הפליטים
מחולקים בשמונה מחנות עיקריים,
בהנהלת סוכנות הסעד ש להאו״ם. אלה
שורות אינסופיות של בלוקונים, מכוסים
גגות פח. האו־׳ם מספק עזרה רפואית, נפט
שמיכות, קמח, חלב, סוכר, אורז ושמנים.
עבודה — אין.
55 אלף גברים, מגיל 15 ומעלה׳ יושבים
בבטלה מוחלטת• כל עוד לא תימצא הדרל
לרפא את רוחם, תהיה בסלה זו הגורם
המסוכן ביותר לשלום האיזור.
הגבול המפריד בין ישראל לרצועה הוא
תעלה ברוחב חצי מטר, שהתמלאה ונסתמה
מזמן. עתה מנסים משקיפי האו״ם להציב
לאורך הגבול חביות צבועות בפסים לבנים,
שיסמנו בבירור את קו התיחום.
על גבעות החול ראיתי צעירים לבושי
חאקי, רצים וזוחלים, לומדים להשתמש
בנשקם ומבצעים תרגילי התקפה. מעל
ראשיהם התנוסס דגל פלסטין. אלה הם
אנשי הבריגדה החדשה, שהתנדבו לשרת
ביחידה המורכבת כולד, מפליטים. הייתי
הצלם הזר הראשון שהורשה לצלמם.
אין אלה אותם האנשים שהובטו בקרבות
.1948 אמנם הם פלסטיניים ולא שירתו בצבא
עד כה, אולם רמתם, משמעתם וציודם
גבוהים לעין ערוך על אלה של הפלסטיניים
של אז.
הקצינים, הציוד׳ תכנית האימונים —
כל אלה מושאלים מן הצבא המצרי. בעוד
זמן מה עלול כוח זה להוות גורם חשוב
במתיחות השוררת על הגבול. אנשיו מאורגנים
ביחידות, בהתאם לאזורי מוצאם ב־פלסטץ•
״במקרה של מלחמה,״ לדברי אחד
הקצינים ,״יכירו היטב את השטח והתושבים,
יוכלו לפעול בנוחיות עמוק בתוך
שטח האויב*.

במדינה
י(המשך מעמוד )6
עסקיו של הילמן, אשר סיריו נמצאים
בכל מטבח, שיגשגו. הוא שלח את מיטב
תוצרתו לשוק התורכי, צבר הון ניכר.
כמו כל תעשיין אמיתי, ביקש ביד להשקיע
את ההון במפעל חדש.
התוכנית: הקמת מפעל־ענק לעירגול אלומיניום
ולציפיי אמאיל, שיעלה שניים וחצי
מליון ל״י. הילמן חשב להשקיע 750 אלף
ל״י מכספו, לקבל את שאר הכסף כהלוואות.
כלי
דמטכח המודרני. המכונות
הוזמנו, התכנית התקדמה. לפתע חל שינוי
גמור במצב: השוק התורכי התמוטט .,גם
בשוק הישראלי התפשט רפיון קטלני בענף
כלי המטבח. ובאותו הזמן קם מפעל הדש
לציפוי אמאיל מטעם חברת אמקור, שמחציתה
שייכת לסולל־בונה.
הילמן היה חסר־עצה. המכונות הגיע-
לארץ, התגלגלו במחסנים. הבנינים של המפעל
החדש לא הושלמו. מחוסר שוק
מקומי דמו כל תכניותיו לסיר ריק.
אולם כאיש־עסקים ידע הילמן, לבן־ה־שיער,
ובעל הנטיות הימניות מה המוצא.
השוק העיקרי לציפוי אמאיל נמצא בידי,
מפעלי ההסתדרות, המייצרים את רוב המצרכים
הזקוקים לציפוי כזה. הדרך אל
* אחרי שהממשלה התורכית הטילה פיקוח
חמור על חייבוא, הרסה את חיי המסחר
(העולם הזה .)98

היתד,

ברורה

בפני

מייצר־

סיר־הבשר
הסירים.
השבוע הודיע הילמן כי מכר ס/ס 50 של
מפעלו החדש לחברת כור, שהיא חברת־בת
של סולל־בתה. למטבח ההסתדרותי.
נוסף מכשיר מודרני חדש.

הממשל הצבאי
ב חי רו ת די מו ק ד טיו ת
סעאדת אל־חאכם אל־עסקרי, הוד מעלתו
המושל הצבאי באיזור התיכון, סגן־אלוף
זלמן מרט, לא היה מרוצה מהתערבותו של
בית־המשפט העליון בעניינים שבינו לבין
אזרחיו הערביים. הוא חשב כי לאיש אימונו,
סוילח מנצור, מגיע להיות יושב־ראש
המועצה המקומית של טייבה — תהיה דעתם
של השופטים הנכבדים כאשר תהיה.
בבחירות שנערכו בכפר לפני למעלה משנה,
התחרו ביניהן שתי רשימות — שתיהן
קשורות במפא״י. אולם בעוד שמועמדי
י״ד היו סתם אוהדי מפא״י, היתד, רשימת
ע׳ גם אוהדת מושבעת של סגן־אלוף מרט.
לפני חמש שנים׳ היה הדבר גורם לנצי
חונם המוחץ של אהובי המושל הצבאי. הפעם
ארעה תקלה רצינית וכל אחת משתי
הרשימות זכתה בשמונה כסאות. ברגע האחרון,
לפני כינוס המועצה לבחירת יושב־הראש,
ארעה תקלה שניה, חמורה לא פחות:
דרוויש מטר, חבר המועצה מטעם רשימה

גא ר ה כיו:

ביקיני בים המ₪
מאז הפכה אשת
לוס לנציב מלח, כאשר
העיזה להעיף
מבט בסדום, מעטות
הן הנשים הרוכשות
אהדה לבידור
מעין זה. אם כבר
זוכים מימיו הצורבים
והלוהטים של
ים־המלח למגע עם
בנות המין היפה, הרי
אלו הן בעיקר
נשים החולות בכל
מיני חליים, שהרופאים
סבורים כי רק
במי ים־המוות ימצאו
להם מרפא.
על כל פנים, ספק
גדול הוא אם מאז
תקופת ההפקרות בסדום,
לפני שלושת
אלפים שנה בערך,
ראה המקום נערה
בתלבושת כה מינימלית,
כזו של סימון
מויאל (.)18
היא באה לסדום
לשלוש שעות בלבד,
כדי לבקר את אחיה
העובד במפעל האש־לג
במקום, ניצלה
את הביקור לטבילה
הגונה בביקיני מנומר
בצבעי המואר,
של הצבא האמריקני,
במי הים הרותחים
כמעט.
עדי הראייה המעטים
שיפשפו עיניהם
מרוב נחת. לרגע
היה נדמה להם
כי הם נמצאים בחוף הריביירה הצרפתית. הם לא היו רחוקים מהאמת. כי סימון
מויאל, ילידת מרוקו שעלתה לפני שמונה חדשים לארץ והתישבה בבאר־שבע,
הגיעה לסדום כמעט ישר ״מחופי הרביירה.
,כבת לבעל שרשרת חנויות הלבשה בקזבלנקה, יכלה סימון להרשות לעצמה
לימודים בפאריס, שב עבדה גם כפקידה וכדוגמנית במיטב סלוני האופנה של עיר
האורות.
עכשיו היא גרה בבאר־שבע עם הוריה מחפשת עבודה. לא סתם עבודה, כי אם
בתור דוגמנית .״הציעו לי לעבוד בחנות הלבשה, אבל זה לא כמו בפאריס,״
טוענת היא.
אולם לסימון חסרה הסבלנות להכות עד שבירת הנגב תיהפך למרכז האופנה
הטרופית של אסיה. היא רוצה לעבור לתל־אביב, אולי שם תמצא את העבודה
המתאימה למידותיה.
אם יקרה כדבר הזח, יצטלך ים המוות בוודאי להמתין עוד ׳שלושת י אלפים שנה

עד שתטבול בו נערה בביקיני מינימלי.

גולים נאצר ועיראקי עה -ידידי כעכו
אין דבר העומד בפני רצוך&מושל
ע׳ ,הודיע כי אינו מוכן לתמוך בראש סיעתו,
סוילח מנצור.
הדרךנפתחה. מנצור הודיע מיד על
התפטרותו של חברו הסרבני, הכנים במקומו
למועצה את המועמד הבא ברשימה ע׳.
כך מנע רוב מיריביו, זכה להיבחר מחדש.
בית־המשפס העליון, אליו הובא העניין,
קבע כי פסילתו של דרוויש היתה בלתי־חוקית,
הורה לערוך בחירות חדשות לראשות
המועצה. סוף כהונתו של מנצור
נראה וודאי.
ואז הוכיח סגן־אלוף מרט כי קיימת רשות
גבוהה יותר מבית־המשפט העליון של המדינה.
בהסתמכו על חוקי החירום המנדטוריים,
הגלה המושל שניים מתוך שמונה חברי הסיעה
שהתנגדו לאיש־שלומו מנצור. ללא
כל חקירה משפטית או פסק־דין מוסמך,
הורחקו השניים בכוח למשך חודשיים לעכו.
אך השניים, מוחמד נאצר ועבד אל־רחים
עיראקי, יצאו לגלות״ והפכו מרכז של עליה
לרגל. השבוע הודיעו כי לא השלימו עם
פקודת המושל. באמצעות עורך־הדין דויד
חושן הגישו בקשת צו על תנאי לבית־המשפט
העליון, דרשו מסגן־אלוף מרט להחזירם
לביתם ולא לקיים שום אסיפה של
המועצה המקומית ללא נוכחותם.
עתתות אהת החידות הפחות חשובות בעולם ה־עתונות
הישראלית היתה: כיצד מתקיים
השבועון ר,יר אנד נאו( ,״כאן ועכשיו״)
המופיע בשפה האנגלית, ושתפוצתו זעירה?
הנעלם היה: איזהו המוסד הממשלתי או
המפלגתי הממן את אי־תלותו הבלתי־מפלג־תית
של השבועון.
השבוע, עם פירסום הסקירה המקיפה על
פעולות מוסדות מפא״י, שנמסרה לצירי
ועידת המפלגה (ראה לעיל) נתגלה הסוד:
היד אנד נאו הינו אחד מששה כתבי עת
לועזיים, הממומנים על־ידי מפלגת פועלי
ארץ־ישראל.

ד ר כי חיים
כמו ב&ן־עדן
דן גלברט ואווה פליישר נפגשו על ספל
קפה. היא הגישה את הספל, כמוזגת אספרסו
בקפה עטרה ברחוב אלנבי, תל־אביב,
והוא שתה אותו כלקוח קבוע.
ברבות הספלים נקשרה ידידות־אמת בין
גלברט, עורך־הדץ הצעיר ( )33 והמצליח,
לבין אווה היפה, חטובת הגו. אווה, אשר
בעלה ג׳ורג׳ היה עסוק במלאכתו כנהג מונית
שרות, שמחה להזדמנות להפיג את
שיעמומה. כאשר הציע לר, גלברט כי ייפגשו
גם מחוץ לשעות עבודתה, נענתה.
ידידה של ידיד של ידידה. לאווה
היתה גם ידידה טובה. לידידה זו היה, מלבד
בעלה, גם ידיד טוב. הידיד, מהנדם תל־אביבי,
היה גם ידידו של גלברט. ומיכוון
שבין ידידים אין סודות, נדברו הארבעה
לצאת במכוניתו של המהנדס לבילוי סוף־
שבוע קריר בטבעון. ג׳ורג׳ הסכים בשתיקה.
כעבור
שבוע, קרה מקרה שני. הפעם ג׳ו־רג׳
לא שתק. בראותו את אשתו בשיחה
לבבית עם גלברט, במוצאי־השבת האחרונה

ליד קולניע אופיר, הסיק מסקנות מיידיות.
הוא השאיר את נוסעיו המופתעים במוניתו,
שלף מנ ף־ההתנעה שלו וביד נוקמת הנחיתו
על ראש המחזר.
מי אשם? השבוע הסביר ג׳ורג׳ בבית־משפט
השלום בתל־אביב מה היו המניעים
הנפשיים מאחורי מנוף־ההתנעה .״מעולם לא
היכיתי איש׳ במוט על ראשו,״ טען ,״אבל
כשראיתי גבר זר מבלה עב אשתי, התעצבנתי
ולא ידעתי מה שנעשה אתי.״
הוא נקנס ב־ 25ל״י ונידון לחודש מאסר
על תנאי. בצאתו מן האולם ניכר היה עליו
הלך־רוח פילוסופי עמ־ק. הוא כבר החליט
להיפרד מאשתו, בהשאירו לה את דירתם
המשותפת .״בסופו של דבר,״ סיכם, כפי
שעשה. לפניו תושב גן־עדן הראשון ,״האשד,
אשמר..״

עדות
צע די •וצא• למסורה
בכפר דליית אל־כרמל, ישוב דרוזי על
פיסגת הכרמל, התארגנה קבוצה מיוחדת
במינה 120 :צעירים, משוחררי צה״ל, שהחליטו
לקום וללחום למען זכויותיהם.
היר. להם על מה ללחום. כי למרות שצעירים
דרוזים נדרשים על־פי החוק להתגייס
לצבא, משרתים בגבולות ולומדים את
דרך החיים של הנוער העברי, אין הם עדיין
אזרחים שווי־זכויות. בשובם הביתה, לאחר
שפשטו את מדיהם, אין הם יכולים, למשל,
להתקבל כחברי הסתדרות העובדים. אם רצונם
להתארגן, עליהם להרשם בברית פועל׳
ארץ־ישראל, הסתדרותי נחות דרגה.
צעיר־ דליית אל־כרמל בחרו כמטרד, ראשונה
לדרוש מקופת־חולים להקים בכפרם
מרפאה, כנה ״ג בכל ישוב עברי קטן בהרבה
משלהם ( 3500 תושבים).
תחילה מאנה קופת־חולים לענות. אך צעירי
הכפר התכוונו למאבקם ברצינות. הם
פנו לעורך־הדין עמירם חרלף, ביקשו ממנו
שיטפל בעניין. השבוע, לאחר התכתבות ארוכה,
הודיעה קופת־חולים כי היא מוכנה
עקרונית להענות לבקשת הדרוזים.

ד ר כי אדם
ה עי ק ר -אשתה אי ב ר

אירנה היתד, אחת הנשים היפות ביותר
בנהריה. שערה הבלונדי וגופה התמיר משכו
עיני כל. אולם בעלה, איכר חרוץ, שמר
עליה מכל משמר.
בין מעריציה של אירנה, עוד במלחמה
העולם השניה, היה סרן תותחנים אנגלי.
כתותחן ותיק, ידע אותו סרן כי את חומות
לבה של אהובתו יש לקעקע בשיטתיות
רבה. תחילה התידד עם בעלה של אירנה,
סיפר לו על חוות משפחתו באנגליה. בחופשותיו
עזר הקצין לבעל במשקו. אם מדי
פעם העיף מבט חם לעבר אירנה היפה, הרי
הבין זאת הבעל. סוף סוף, הסרן הוא חייל
הנמצא בנכר.
מבטיה של אירנה לא היו פחות חמים.
כאשד הוכנס ילדם של הזוג לבית־חולים
לניתוח בעין, נסע האב הדואג לבקר את
ילדו בחיפה. הוא השאיר את אשתו לשמור
(המשך בעמוד )10
•ח״כ מפא״י ג׳בר מועדי

״מים. מים ויגון׳ -זהו גורלו של הממציא אלכסנדר זיתיו, ממתיק מי הים

גאה במשכן העמי

** דון כמרכז תד־אביב. שביל מו־צ-
*ופות, מכוסה שברי חמרי־בנין, מוליך
אל מרפסת קטנה בחצר. בנין ישן, הטיח
מתקלף מהקירות. מפתח תקוע בחור המנעול׳
קול מכשיר רדיו בוקע מבפנים. אבל
החדר ריק. חדר קטן, עני׳ דחוס רהיטים
וגלילי תוכניות.
כאן גר האיש הטוען שבאמתחתו נמצאים
הפתרונות כמעט לכל בעיותיה הכלכליות הבוערות
של המדינה, האדם הסבור שבין
גלילי־הנייר המתגוללים בחדרו נמצא המפתח
לניתוח אוצרות המדינה ולד,זרמת מלאי
בלתי־מוגבל של כוח, מתכת ומים לכלכלתה.
זהו אלכסנדר זרחין. יהודי דתי לבוש
ציצית וחבוש כיפה סרוגה, נמוך קומה ו•
חיור. הוא נראה זקן בהרבה מכפי גילו
( ,)59 שבור ואכול מרירות. כי מאחורי אדם
שקט וצנוע זה, המתאכסן במשכן העוני
מזה עשר שנים, עם אשתו לאה, בעלת השיער
השחור הנדיר ביופיו, מסתתרת אחת
הפרשות הסתומות ביותר במדינה.
גם כיום אי־אפשר להחליט אם פרשת
אלכסנדר זרחין היא פרשת חייו של גאון
בלתי־מובן לדורו, החושב אותו למתעתע.
או שערוריה של טמטום ביורוקרטי וחבלה
במזיד בפיתוח המדינה.

האב עמד אובד עצות נוכח הצו, אותו
לא יכול היה לבצע בזמן המוקצב. את
הפתרון מצא בנו אלכסנדר׳ אז בן .18 על
סמך מה שראה ושמע במפעל אביו הציע
שיטת אידוי חדישה ומהירה. השיטה נוסחה
והצליחה.
בתקופת המהפכה ברוסיה נמלט אביו,
אלכסנדר עצמו זכה, הודות לתגליתו׳ לתהילה
וללימודי חינם במכון הטכנולוגי בלנינ־גראד.
שם המשיך בעבודתו המדעית גם

המכון׳ המיליונר ד״ר בלומנפלד, גיסו של
הנשיא וויצמן המנוח. לבלומנפלד ישנם מפעלים
לתעשיית מגנזיום בצרפת. לדברי זר־חין,
ניסה בלומנפלד להשפיע עליו כי
יסכים לעבוד עבורו בצרפת. הוא אפילו
הבטיח לו ״חיים בסביבה רוסית״ .זרחין
סירב.
שוב הסתובב הגאון הבלתי מוכר רעב
ללחם ממש, כשהוא חי על תמיכתו של
קרוב משפחה עני באמריקה, שהיה שולח

ייייי״״ייייייייייייייי

/ *$11111

ויתור על זכויות

עוד נודניק אחד
פני עשר שנים, שנה לאחר תום

/מלחמת העולם השניה, הגיע לארץ
בתוך זרם גדול של ניצולי מחנות־השמדה,
אלכסנדר זרחין, עולה מברית־המועצות.
מאחורי הגבר הצעיר והמלא מרץ, עמדו
כשלושים שנות פעילות מדעית — מהן
חמש במחנה־ריכוז בצפון אוראל — שפע
תגליות טכנולוגיות, פרי עבודתו במכון
הטכנולוגי בלנינגראד.
כאשר הגיע לארץ, לא שמע ולא ידע
עליו כמעט איש. אף אחד לא בא להקביל
את פניו. אף אחד גם לא חפץ בו.
זרחין, שהביא עמו מברית־המועצות כעשרים
המצאות ושיטות טכנולוגיות חדיש
ת, מבוססות על תכניות וחישובים׳ מיהר
להביא את כל המצאותיו בפני חברי הקונגרס
הציוני, נציגי הסוכנות והועד הלאומי.
אך לגביהם, היה זרחי עוד נודניק
אחד, המבלבל את המוח בתכניות שגעוניות
שאין להן שחר. הם דחוהו בלא כלום.
רק כעבור שלוש שנים׳ לאחר מלחמת
העצמאות וקום המדינה, כאשר הכריז דויד
בן־גוריון על הקמת המועצה המדעית לישראל,
שתרכז את כל המחקר המדעי במדינה
ותהיה ממונה על פיתוח אוצרות
הארץ, התעורר זרחין לתחיה.
הוא פנה אל המועצה המדעית, הציע לה
שלוש מתוך עשרים המצאותיו׳ שנראו לו
כחיוניות ביותר לפיתוח המדינה. ביניהן:
ס שיטה להפקת נפט מאבן הביטומין,
הנמצאת בנגב, המסוגלת להפיק עד ״/״25
אחוז דלק מהאבן.
• שיטה להפקת מגנזיום ממימי ים־המלח
בשיטה טרמית, שאינה מצריכה אנרגיה חשמלית,
בניגוד לשיטה המקובלת הקודמת
להפקת מגנזיום שהיתר, בלתי כדאית בישראל׳
בגלל כמויות החשמל העצומות שאי־אפשר
היה ליצרן בים־המלח ובמדינה בכלל.
• שיטה להמתקת מי הים, ניצולם
לשתיה והשקאה.
לא היו אלה תכניות דמיוניות חסרות ביסוס
מציאותי. כולן היו שיטות בדוקות
ומנוסות, שהוכיחו את יעילותן המעשית
בברית־המועצות, פרי מחקר של עשרים
שנה במכון הטכנולוגי בלנינגראד.

מסעות כץ קרחונים
^ לכסנדר זרחין, בנו השלישי של
^ בעל תעשית מזון אמיד באוקראינה.
הגיע אל המכון הטכנולוגי בדרך בלתי־רגילה.
הוא היה נער יהודי רגיל, שהתחנך
על ברכי המסורת היהודית במוסדות החינוך
של ראשית המאה העשרים: חדר, מלמד
פרטי, לימודים אצל הרב.
היה זה בתקופת מלחמת־העולם הראשונה
הצבא הצארי ציווה על אביו של אלכסנדר,
התעשיין לייצר מיד כמות עצומה של
צנימים לצבא הלוחם.

לפני שנתיים נכנס לתמונה גם דויד בן-
גוריון׳ שהתענין בזרחין, הצליח להשיג לו
תקציב של 50 אלף ל״י, הסכום שדרש
מגן־צ׳טווד עבור התקנת המתקן החרושתי
להמתקת מי־הים. ברגע האחרון שוב התערבה
המועצה המדעית — נגד החלטה
זו. התקציב בוטל.
בן־גוריון עמד חסר־אונים מול הגולם
שהקים בעצמו. הוא כתב אז לזרחין:
..בעניני מדע וטכנולוגיה אני הדיוט גמור,
אין אפשרות לבטל דעת המועצה המדעית.״
הישועה באה ממקור בלתי־צפוי. חוברת
של איגוד הממציאים בישראל, שכללה את
המצאותיו של זרחין׳ הגיעה לידי פרופסור
רוברט האו, איש מדע באוניברסיטת קולומביה
בארצות־הברית, העוסק במחקר אותה
בעיה. הוא התענין בפרטים נוספים, פירסם
לאחר מחקר דו״ח נלהב על שיטת זרחין.
עתה׳ אחרי שהגוי נתן את הכשרו, נראה
הכל לפתע באור אחר לגמרי. המועצה המדעית
התעוררה לתחיה, העבירה תזכירים
פנימיים תכופים: יש להחיש את הפעולות
בענין זרחין, לפני שמדינות אחרות תקדמנה
את ישראל.

גאון ואשתו. אלכסנדר זרחין ואשתו לאה, בתמונה שצולמה לפני חמש שנים. שנות
הסבל שעברו עליו מאז, רעב מצוקה ודיור בחדר צר הזקינוהו בהרבה מכפי גילו.
אחרי סיום חוק לימודיו.
שם גם גילה את תגליתו החשובה ביותר:
המתקת מי הים. הרעיון נולד בו לאחר
ששמע הרצאה של פפנין, חוקר הקוטב
הדרומי הסובייטי, בה סיפר החוקר כי
בתקופת מסעותיו בין הקרחונים השתמש
בקרח מופשר כמי שתיה.
זרחין המציא שיטה לפיה אפשר להפריד,
בתהליך מיכני׳ בין שכבת המלחים העוטפת
את גוש מי הים הקפואים לבין הקרח הנקי
עצמו. שיטה זו של הקפאת מי הים והמסתם
לאחר מכן, תוך הפרדה בין המלחים למים,
היא שיטתו להמתקת מי הים.
הייצור המעבדתי הצליח, הפטנט נחשב
כסוד שמור של הצבא האדום׳ שהשתמש
בו לשם הספקת מים לחייליו המתאמנים
במדבריות תורכמניה.

לו מדי שבוע חבילת מזון. זרחין היה
מוכר את החבילות, מתקיים עם אשתו על
לחם ובצל בלבד.

דו״ח כלהב מאמריקה
^ ולס דוקא כשמצבו היה בכי רע, על
\0 4ף גמעה ברעב ממש, דוקא אז זז
משהו בקשר להמצאותיו.
יאיר שפרינצק, בנו של יושב־ראש הכנסת,
העובד במחקר במכון ויצמן, התרשם מהיחס
הבלתי־הוגן כלפי זרחין, התעניין באיש
והחל תומך בו ובהצעותיו.
פרופסור הולנדי בשם וואן מינץ, חבר
המועצה המדעית, ערך נסיונות בהמצאותיו
של זרחין, התיצב לצידו אחרי שהנסיונות
הצליחו באופן מפתיע.

* רחץ התקפל כיועץ בדרגה ב׳ למשי
רד הפיתוח. השר מרדכי בנטוב ומנהל
משרד הפיתיח, מנחם באדר׳ ביקרו בחדרו
הצר, החלו מתעניינים באישיותו ובסגולותיו.
משרד הפיתוח אישר תקציב בסר 150 אלף
ל״י להקמת המתקן הנסיוני, שלפני שנתיים
היה צריך לעלות רק בשליש הסכום הזה.
אנשי מדע התחילו כבר במחקרים, לפי
תכניותיו של זרחין. אם יצליחו ויוכיחו את
יעילותם הכלכלית, הם עלולים לחולל מהפכה
בכל שמחי החיים, במדינה.
אולם אלכסנדר זרחין נשאר עדיין ב־מאורתו
החשוכה והצרה. לא ניתנו לו
כל משרד או מכשירים בהם יוכל לערוך
את תכניותיו ומחקריו. הוא ממשיך לשבת
כפוף על גבי שולחן האוכל שלו׳ בדירתו,
לערוך עליו את חישוביו. אין משתפים
אותו לא בדיונים על ביצוע תכניתו ולא
בביצוע עצמו. טענת הנוגעים בדבר היא
שאלכסנדר זרחין, עם כל היותו גאון ממציא,
לא הוכיח עדיין את עצמו כאיש
המעשה.
״אין דבר.״ אומר זרחין ,״ברוסיה הסובייטית
הפקידו בידי מתקני ענק, נתנו
לי תקציבים בסכומים עצומים, משכורת
גדולה׳ חייתי חיים נוחים ובכל זאת באתי
ארצה. אינני רוצה כל טובת הנאה עצמית,
רק שינצלו את המצאותי למען המדינה,
ושלא יפקירו אותן בידי פקידים שאינם
יודעים מה שהם עושים.״

חבילת מיון לשכוע
ניותיו שד זרחין למועצה המדעית
בישראל לא זכו לכל תשובה. אנשי
המועצה ראו את התכניות כנטולות ערך
ממשי וכלכלי, לא טרחו כלל לבקרן. גם
פניתו האישית לראש־ד,ממשלה לא זכתה
לתשובה אישית, אלא להודעה השיגרתית
של מזכירתו שהענין ״נמצא בטיפול.״
זרחין לא נואש. הוא התקבל לעבודה
במעבדת אחד המוסדות הממשלתיים, הצליח
ליצר שם מכשיר הממתיק מי ים. מאוחר
יותר, נתקבל לעבודה במעבדת מחצבי
ישראל.
אחרי שלוש שנים נוספות, בשנת ,1952
זכה סוף־סוף לתשובה מטעם משרד־הפיתוח
של דב יוסף׳ שהפנתה אותו לאגף הערבה
לטיפול בהצעותיו. האישיות אליה הופנה:
אדם בשם שורד, פישמף, לשעבר בנאי, איש
חסר כל מושג בעניני מדע; שעליו הוטל
עתה להחליט אם יש בהצעותיו של המדען
משהו ממשי.
לזרחין חיכתה מהלומה נוספת: הודעת־פי־טורין
מועדת לבין ליעול וחסכון, מאחר
שנמצא כבלתי־יעיל.
מאחורי פרשה זו של פיטורין, הסתתרה
דרמה אכזרית בה נטל חלק גם מנהל
הנשפט עתה בעוון מעילה בדפוס מפא״י

תמונתהמשפחה של אלכסנדר זרחין (קיצוני משמאל) :בקצה היפני: העלבון שז
התמונה נראה פרופסור׳מיכאל זרחין; מיצה לכלכלה באחת מאוניברסיטאות קאליפורניה.

הווי

במדינה
(המשן מעמוד )8
5ל המשק. עוד באותו יום יצא הסרן בהת־זפת
מחץ, כבש את אהובתו. מאז נמשכי
•חסי האהבים בקביעות. כל חופשה היד,
־.תותחן האמיץ מבלה בעבודה במשק ידידו,
בינתיים סיפל גם באשת האיכר.
המשלט נכבש. יתכן שיחסים אלה
זיו נמשכים זמן רב, אולם פעולה בלתי־יהירה
גילתה את השנים לבעל• אירנה נד-
־שה לבחור. הבחירה נפלה על הבעל. כי
:ינתיים הרתה וחכתר, לילדה השני. הסרן
:סוג, תוך חפוי התנצלויות, מאז לא נראה
:ותר בנהריה.
פצעי האהבה של הזוג הגלידו מזמן. הילדים
גדלו, המשק פרח והסרן נשכח. עד
*שר הגיע מכתב צנוע לאירנה לפני חוד־סיים.
השבוע היא הפליגה מהארץ, יחד עם
:נד, בן העשר׳ לסת שעלה לדרגת סגן
>לוף בחיל התותחנים הבריטי.
המשלט נכבש סופית.

ד ר כי חיים
המלצר הוריו
אליהו צדוק ,)25( ,היה אישיות ידועה
נין יוצאי תימן שרצו להשקיע את כספם.
מקצועו הרשמי היה מלצר בדוכן תל־אביבי
למכירת חומוס. אולם הוא ידע להפיץ סבינו
אגדה, כי מי שרוצה להתעשר תוך תקופה
קצרה עליו לתת לו מיד את כספו. כעבור
חצי שנה הובסח לו לקבל סכים כפיל.
שיטתו של צדוק השמנמן והיפה היתה
פשוטה. הוא סיפר למי שרצה לשמוע כי
זוא מבריח יהלומים מהארץ לאיטליה, וכי
הוא רק זקוק לבעלי הון שיממנו את נסי־עתו.
לפי הערכה זהירה, הגיע בדרך זו
ל 80-אלף ל׳׳י, אם כי הוא עצמו ראה
כהערכות אלה דברי השמצה בלבד. על כל
פנים, נסע הבחור פעמיים לאיטליה. בפעם
הראשונה סיפר כי לא הצליח למכיר את
היהלומים. בפעם השניה באי אנשים רעים
ישדדו אותו.
נ־רסה מתקבלת יותר על הדעת היתד״
יי הוא בילה ברומא במועדון שעשועים
•בזבז את כל הכסף.
אולם איש מבין נושיו לא העיז לתבוע
את צדוק לדין. כי הכסף שמסרו היה מיועד
לעיסקה בלתי־חוקית וכל תביעה להחזרתו
היתד, הופכת אותם שותפים לדבר עבירה.
פשעים דרכון ד שו״ץ
יצחק קופלוביץ היתר, ידוע בין אנשי העסקים
המפוקפקים של תל־אביב כאדם ה׳
מסוגל תמיד להניח יד על סכומי כסף
רציניים .״המהנדס,׳׳ כפי שקרא לעצמו, היה
מלוזה בריבית קצוצה לכל דורש, ניכה שטות
של רבבות לירות תמירת קומיסיון
של 30 עד 40 אחוזים.
כין הלקוחות שפנו אליו בבקשה דחופה
למזומנים, היתד, חברת אבנה לשיווק מתכות
לקיבוצים. היא מסרה למהנדס שטרות
תתומים על־ידה׳ בסך 9000ל׳׳י. קופלוביץ
הבטיח למסור את הכסף המזומן — 6600
ל׳׳י — למחרת.
אך קיפלוביץ לא הסתפק כריבית. הוא
שמר בידו את השטרות, סירב לשלם את
התמורה. אבנה המרומה הגישה תלונה למשטרה.

בו ל׳ הטעםה טו ב. שבע פעמים התכנסו
המעוניינים לאולם בית־משפט השלום
של תל־אביב, רק אדם אחד נעדר :״המהנדס״
כל פעם המציא על־ידי שליחים תעודות
כי הינו חולה. בפעם האחרונה, הגיש תעודה
שהעידה כי שכב בבית־החולים הצרפתי ביפו,
לאחר התקפת לב.
פרקליט חברת אבנה נסע לערוך ביק־ר
חולים בבית החולים הצרפתי. מיד התברר
לו כי מעולם לא שכב שם אדם בשם יצחק
קופלוביץ. התעודה שהומצאה לבית־המשפט
היתד, מזוייפת. שופט השלום יצחק בן־חנוך
החליט כי הבדיחה עברה כבר את גבול
הטעם הטוב. הוא נתן צו לעצור את קופ־לוביץ
ולהביאו בכוח לבית־המשפט.
הצו היה מיותר לחלוטין. השבוע, יומיים
לפני הישיבה האחרונה של בית־המשפם,
המריא האזרח יצחק קופלוביץ מלוד בדרכו
לשוייץ. בשבילו, לא היתד. בעיה להשיג
את הדרכון והיתר היציאה הדרושים — על
אף העץ הזועמת של שר הפנים והעובדה
ששמו נכלל ברשימת האנשים אשר ד,משפרה
נתבקשה למנוע את יציאתם מן הארץ.

איו מלירה?5 ,.,דיי

תיאור ההתקנה האחוונה שר אנשי הנידאיוו

נצרת, נעצר הולך־רגל במסגרת המיב־צע
הארצי לזהירות בדרכים, הסביר לשופט
מדוע לא הלך על המדרכה, כפי שדורש
זאת החוק: באותו קטע של הרחוב
הראשי של נצרת אין מדרכה.

ך • ט וניס, חוקקה ממשלת טוניסיה העצמי
- 1אית חוק האוסר על התושבים המוסלמים
לשאת יותר מאשה אחת, הרגיעה את
התושבים בהבטחה כי החוק לא יחול על
נש־איב קודמים.

מס ההוצאה
^•תל״אכיב, ניסה בעל בית־חרושת ל-
—1נעליים להצית את הסחורה בחנותו כאשר
הופיעו פקידי ההוצאה לפועל של מסהר,כנסה
להטיל עליה עיקול. נעצר מיד על־ידי
המשטרה באשמת גרימת חבלה לרכוש
שאינו שייך לו.

כתב אשמה

ויונקרם, ארצות־הברית, קרא רוקח ל־משטרה
לעצור נרקומן מושבע, אשר
זייף תעודת־רופא על מנת לקבל סמים משכרים,
הסביר למשטרה כיצד גילה את הזיוף:
״זה היה כתוב בכתב־יד ברור מדי.״

קור רוח

ך*א׳ם אל־פחם, נתפס תושב ערבי ש־
- 1ניסה להעביר סחורה מוכרחת מכפר
לכפר בתוך ארגז של שלגוני ארטיק.

הו השקר ויופי ההכל
*ניו־יורק, ארצות־הברית, הכין איש
- 1עשקים חותמת גומי, אותה הטביע על
כל מכתב שנכתב בידי מזכירתו ושהכיל
שגיאות :״היא איננה יודעת לכתוב על מכונה,
אבל היא יפה מאד.״

נדו

תזכורת

•עכו, חיכו פקידי מועצת־הפועלים לשו־בי
של מזכיר המועצה׳ נתבשרו כעבור
שמונה שבועות כי המזכיר עבר לעבוד בחברת
ספנות פרטית בחיפה.

מלחמה טוטאלית

כתמידם. נ ן נראה פנים האוטובוס, לאחר ההתקפה. מאחורי נסאו של הנהג מוטלות
התחבושות ספוגות הדם, בהן נחבשה תרצה זרחי על ידי חבריה לנסיעה קטלנית זו.
תופיעו אחד יש
של מפ בפניו הנעימו
את תהו אחרי בחוזקה
ירד חז
דויד

•לונדון, הוציא מיניסטריון המלחמה ה־
- 1בריטי הוראה כי כל החיילים המוטסים
בדרך האוזיר לאזור הים־התיכון חייבים להחליף
את נעליהם המסומרות בנעליים אזרחיות,
על מנת לא לקלקל את שטיחי המטוסים
החדישים שהושכרו להטסתם.

מלחמה קרה
•מחנה צבאי, אי־שם, נעצרו שני אז־
—1רחים שחדרו למחנה ללא רשות ונח־שדו
כמרגלים, גילו שביקשו רק לרענן את
רוח החיילים על־ידי מכירת שלגונים, שער,
שהשק״ם היה סגור.

שותקת כדג
יניו־קאסל׳ אנגליה, קיבלה עדנה ריד
גט מבעלה, לאחר שסיפרה לבית־ד,משפט
על שיטתו הקבועה של בעלה לסיים
כל ויכוח: הוא היה סותם את פי אשתו
בדג מלוח.

מכתב למערכת
••צ׳יליקוט, ארצות־הברית, פתח העתון
* 1המקומי במסע לעידוד השמירה על רמה
מכנית גבוהה של מכוניות העיר, שלח את
מכונית המערכת לבדיקה שיגרתית׳ קיבל
בחזרה הודעה שפירטה את מגרעות המכונית:
העדר בלם־יד, אורות לקויים, מערכת
בלמים פגומה, העדר פנס אחורי, שני חלונות
שב־רים ומצב כללי המסכן את שלום
הציבור ברחובות.

עסק מזופת

יורקטא*]׳ ארצות־הברית׳ אחרי ש־
*4משאית הפילה בטעות את מטען הזפת
שלה באמצע הרחוב, ירדו הפועלים שנסעו
במשאית, זיפתו את הרחוב, המשיכו בדרכם.

קליעות מדוייקות. בצילום זה, נראות הפגיעות בבירור. האורבים ניוונו את אשם היטב, ניסו
מרוכזות בשמשה הימנית׳ לפני מושב הנהג, בעוד שהשמשה השמאלית נשארה שלמה, מראה על דיוק

ל האוטובוס שר אגו נדרו לאילת
ורבה פגעו מרדכי עופר, הנהג השני, מצביע על שניים מתוך ששה חורי
שכוונו אל הנהג על ידי התוקפים ואשר אחד מהם פצע אותו בידו.
׳ 0ת״ 1371 של אגד המתין לליווי המזויין. הוא עזב את באר־שבע בשמונה
וליד אחת ההצטלבויות הסמוכות לעיר חיכה לחיילים שילווהו עד אילת. מרחוק
;י נקודות שחורות, שהתקרבו במהירות: שני ג׳־פים מזויינים במקלעים. בכל
שלושה חיילים. השיירה יצאה לדרך: ג׳יס אחד קדימה, האוטובוס באמצע, הג׳יס
הסיור בסוף.
אוטובוס היה מצב הרוח, כרגיל, מצויין. שני הנהגים, שהתחלפו ליד ההגה,
סעים את הדרך הארוכה. דויד פרידמן, הותיק בין השניים והאחראי לקו, מסר
מרדכי עופר, שזה מקרוב עבר לקו אלת מקו מיוחס פחות.
יה קצרה בעין־חוציב, המשיך האוטובוס ורומה. הג׳ריקנים שעל הגג ניטלטלו
?ימו רעש מתמיד. דויד החליט לפעול. הוא טיפס על הגג, קשר את הג׳ריקנים,
תוך כדי נסיעה — דרך החלון האחורי.
אל ההגה. בעין יהב> נעצר האוטובוס למנוחה קצרה. יושביו החליפו בדיחות
עם אנשי הג׳יס הקדמי׳ שהמתין ליד שער
הכניסה לחווה החקלאית במקום. כעבור כמה
דקות יצא הג׳ים קדימה, כשזנב אבק סמיך
מתמשך אחריו. האוטובוס זינק בדהרה אל
תוך האבק. לפתע נשמע מטח יריות.
על מה שארע בקילומטר ה־ 102 סיפר אחד
מנוסעי האוטובוס לכתב העולם הזה באילת:
עזבנו את עין יהב בשעה .11 נסענו במהירות
הרגילה. באוטובוס שרר מצב רוח
מצויין. היתד, אתנו קבוצה קטנה של תיירים
אמריקאיים, ששאלו שאלות בחצי אנגלית
חצי אידיש. לפתע, שמעתי יריה. אחריה עוד
אחת. הקול נשמע מצד מזרח. הורדתי את
ראשי אל מתחת לספסל. אחרי שניות אחדות,
הרמתי אותו.
הבחורה שישבה בספסל שלפני, היתד,
פצועה. היא מלמלה משהוא! ראיתי הרבה
דם נוזל מגבה. גם דויד הנהג היה פצוע.
הוא לחץ בכוח על הגאז, קלט את זמזום
הכדורים מסביב, הרגיש בדם הזורם מכף
ידו,ד,משיך בנסיעה מהירה והוציא את האוטובוס
מכלל סכנה.
הבחורה שישבה מלפני מלמלה כל הזמן:
״הוא הרג אותי. הוא הרג אותי.״
היא היתר, בלי הכרה. בפעם הראשונה
בחיי ראיתי אדם גוסס. זה היה נורא. נתתי
לה לשתות׳ שפכתי עליה מים קרים. היא
כבר לא הרגישה. כשהגענו לעין רדיאן,
היתד, כבר מתה.
עוד כמה נוסעים נפצעו. הושטנו להם
עזרה ראשונה, קרענו חולצות, השתמשנו
במעט התחבושות האישיות שנמצאו במכונה.
המשכנו לאילת, הגענו בנסיעה מהירה
ביותר למרפאת קופת חולים. ד״ר קונפינו,
הרופא היחידי במקום, קבע :״היא מתה״.
התרחקתי מן המקום, כשבחור צעיר עיכב
אותי ושאל אם באתי באוטובוס. כשעניתי
בחיוב, התחיל לחקור אותי לתיאורה של
הבחורה שנפגעה. התחלתי לתאר לו אותה.
לפתע הוציא מכיסו תמונה ושאל :״זוהי?״
הבנתי שזה בעלה. לא ידעתי מה לומר
וע בנהג. העובדה שכל הפגיעות לו .״הגוויות נמצאות במרפאה,״ עניתי ו־מיהרתי
להסתלק מן המקום.
יעותיהס, על אף הנסיעה המהירה.

הדרך האחרונה. ארבעה תושבי אילת נושאים גופה על אלונקה. גופות ארבעת הנרצחים הועלו למטוס
מיוחד, שהגיע זמן קצר לאחר המקרה׳ כדי להעביר אותן צפונה, לקבורה. נושאי האלונקה חובשים ממחטות.

פתחהמוות .׳ פתח היציאה של הקליע שהרג
את תרצה זרחי. נכאה. בבירור, מימין. לרצועת תלון
האוטובוס. לולא התכופפה קדימה, לא היתה נפגעת.

אחד שניצל. אחד מנוסעי האוטובוס עומד על
כנף י המכונית בהגיעה לאילת, מתאר לתושבי
המקום שהתאספו, את פרטי ההתקפה בק״מ ה־ 02ו.

אנשים
ה פי ר מי דו ת ש דנו

׳נ ץ טזזזו ת ד עג-ו לו ת ״

ס 2ס ע ריו ד ע 9 3 2 0ר 1שד,

1 0ל1

קורם מזורז

למבוגרים

כתות ל
שנה י2 _0__1
יום -ערם

לצעירים

מ. רק ה ם • <2מ.
מ. ת״א, טל 5061 .מ.
מ. הנרשמת? מ.

שני חיילי צה״ל שירדו השבוע להתרחץ
בלוית חברותיהם במקום עזוב בחוף מדרום
למלון אכדיה, זכו להגשמת חלום המנקר
בלבו של בל טוראי. בעודם מתרחצים הגיעה
למקום מכוניתו של הרמטכ״ל, ומתוכה יצא
הנוסע היחיד׳ רב־אלוף משה דיין שהתפשט,
סגר את בגדיו-בתוך המכונית, הוציא
מארגז הכלים את־חפירה צבאי מתקפל,
טיפס על צלע הצוק המשקיף על הים
והחל ח׳פר בכל כוחו באבן־החול הקשה.
במשך שלוש שעות רצופות שכבו שני הטוראים
פרקדן והשתזפו באור השמש, הסתכלו
כמפקדם העליון, הלבוש רק במכנסי-
התעמלות לבנים׳ שעבד בקדחתנות בעמידה,
בכריעה ובשכיבה, ללא רגע של הפי
סקת־נופש, עד שנעלמה קרן האור האחרונה•
מפעם לפעם התכופף הרמטכ״ל, בחן
את האבנים, בחפשו כנראה אחרי מציאות
ארכיאולוגיות בעיתון צרפתי הופיעה
השבוע מעשייה כזאת: כשסיפרו לדוד כד
גוריון כי גמאל עבד אל־נאצר הצהיר
שאחת הסיבות להלאמת התעלה היא
העובדה ש־ 120 אלף מצרים קיפחו את חייהם
בבנייתה׳ העיר ראש הממשלה :״אם כך,
הלי הפיראמידות שייכות לישראל שר־העבודה
מרדכי נמיר קיבל השבוע מכתב
מתושבי מעברה בנגב בלשון זאת :״אדוננו
השר. הגיעו מים עד נפש. זה שבוע שאץ
מים אצלנו אחד ממנהיגי נטורי קר־תא,
הרב ישעיהו שיינכרגר, פנה השבוע
בחוזר אל בעלי המשאיות הירושלמיים
הנוהגים לעבוד בשבתות והציע להם
לשלם בכסף מלא מקופת נטורי קרתא את
כל רווחיהם מעבודת־השבת, ובלבד שישבתו
שר־התחבורה אכרהס משה
כרמל ( )45 גילה את עצמו השבוע בתמונה
ישנה (ראה תמונה) משנת . 1925 בתמונה
נראה שוליית־הדפום משה זליצקי, בן ה־ארבע־עשרה,
שנה לאחר עלייתו ארצה מפוליו׳
בשעה שצעד את צעדו העצמאי הראשון
בחיים. העיר כרמל :״אצלי הכל׳זזיה
הפוך. קודם עבדתי׳ אחר־כך קיבלתי השכלה
תיכונית, ואחרי שהפכתי לאלוף, התחלתי
ללמוד באוניברסיטה.״

ב א די ם -מי צי ר עממי
סגן המפקח הכללי של משטרת ישראל
עמוס בן־גוריץ התנער השבוע להשיב
על 400 השאלות של שורת המתנדבים. לדברי
תשובות אלה, רק ע. מ .מ. שלום
ירקוני עזר לו בניהול המשפט נגד שורת
המתנדבים, ואף זאת בזמנו החופשי, בעוד
שהמשפט כולו מומן מכיסו הפרטי בקשי
לבילוייו׳ מנה עמוס בן־גוריון שורה
ארוכה של בארים ומקומות שעשועים, בתוכם
אלדוראדו בחיפה, קוקטייל־באר בתל־אביב,
אריאנה ביפו, דולפין בשבי־ציון, ו־תדמור
בהרצליה׳ בהם בילה על חשבונו
הוא, בתקציב של לא יותר מ־ 10ל״י לחודש
ובחברתם של ח״כ צ״כ לשעבר וסגן
ראש עיריית רמת־גן שלום זישמן, שחקני
התיאטרון הקאמרי חנה מרון וזל
מן לביוש מנהל משרד ראש הממשלה
תדיקולק, ואחרון אחרון חביב — שותפו
ישעיהו (״שייקח״) ירקוני, שלא
גילה לו מאומה על פרשת הייבוא המפוקפקת
של אירס״ו, שחקירתה המשטרתית הופ־

שר־התחכורה כרמל (כעיגול) כשולייח בדפוס ״שהם״ ()1925
התקדמו ח הפוכה
סקר אשר לסידרת המאמרים עליו ב השתלם בשפה, ענה :״אני מעדיף לדבר
הארץ, שנכתבה על־ידי שבתי טכת, טען אנגלית׳ כי יחסי לעברית הוא כיחסי לאשבן־גוריון
הצעיר כי ידוע לו שלכתב נמסר תי — אני אוהב אותה, אבל אינני שולט
חומר משטרתי, וכי היה ידוע לו רק שמבת בר מאז נאלץ 1אש עיריית תל־אביב
עומד לכתוב סידרת מאמרים בקשר להש־ חיים לבנון להתנצל בישיבת מועצת המצות
הטולס חזה ח״כ כאג״י בנימין עירייה על הפרזתו בקבלת־הפנים לכוכבת
מינץ, שתואר בהרחבה על דפי העולם הקולנוע מארטין קארול, זרמו כנראה
הזה 971 נשם לרווחה רק כאשר אחריו מים רבים בירקון. השב! ע שלח לבנון לעיבא
בתור, בסידרה דת או ביזנס, הרב הרא תונות מכתב מלא התמרמרות על שעיקר
תשומת־הלב הוקדשה לבואה של הזמרת
שי הראשון־לציון יצחק נסים (העולם הזה
.)972 אמר מינץ :״ברון• השם. יצאתי א רתח קיט ולא לבואו של יושב־ראש
מהעניין בנסים בתחהת הבין־סיעתית עיריית ניו־יורק איים שטארק, שלדעת
בכנסת על שיא הנסיעות לחוץ־לארץ זכתה לבנון הוא חשוב הרבה יותר כתב
סיעת הציונים הכלליים, שששה מתוף 13 העולם הזה לשעבר, כיום חייל צה״ל, אורי
חבריה נמצאו מעבר לים. הששה: עזרא דן, זכה השבוע לאות־הצטיינות בלתי־איכלוב,
שמחה בבה, שושנה פר־ עיתונאי: כנפי צנחן, שנענדו לו אחרי שסיץ,
ד״ר בנציון הראל, זלמן סו עבר בהצלחה קורס צניחה.
זאייב ויוסף סרלין .

אדו ם ו שחור
או ה ב, ל א שורט
ח״כ מק״י משה סנה והמשורר אורי
ח״כ הפועל המזרחי מיכאל חזני, ש צבי גרינברג נראו לאחרונה כשהם יושנשאל
השבוע באיזו מידה מקיימת מפא״י בים בקפה תכלת התל־אביבי (ליד שני שולחנות
נפרדים) ומשלחים אחד בשני חיצי
את הבטחותיה לשותפים הדתיים בקואליציה,
פולמוס וליגלוג. אמר גרינברג אדום־השיער
השיב :״מפא״י נוהגת כאותו בעל חוב, שהכריז
כי חובות ישנים אינו משלם, ואילו לסנה :״תראה כמה משונה. אתה קומ ניסט
חובות חדשים — הוא מחכה בסבלנות עד ודווקא אני אדום כאשר קרא שמואל
יו ס ף עגנדן בהעולם הזה ( )979 את
שיתיישנו בקשר לגילויים על ח״כ
הפועל־המזרחי יצחק רפאל, שאחת ידו הגדרתו למושג הכבוד (״אפילו בעניין כבוד
עושה במלאכת ההוללות בעוד השנייה מ אני שונה מכל אדם אחר. כל אדם אוהב
חזקת בחרב המוסר, הוזכרה השבוע תשו כבוד׳ ואילו אני אוהב הרבה כבוד. אילו
בתו של פרופסור ס סי ל רות (מתחרז עם היו כל העצים שבעולם עשויים זהב, וכל
מוט)׳ שהירצה בשעתו באוניברסיטה העב עלה ועלה עשוי זהב, ועל כל עלה משורית
על מוסר המשפחה. כאשר נשאל מדוע בצות אבנים טובות ש ״ /עמון, ש״י עג־אינו
מקיים את תוכן הרצאותיו הלכה ל נון — גם אז לא היתה תאוות הכבוד שבי
מעשה גם בחייו הפרטיים, השיב :״אי אפ באה על סיפוקה העיר הסופר, כי בפסוק
זה חסר הסיום :״אבל מכיוון שאינני
שר לדרוש זאת ממני, כשם שאי־אפשר לדיכול
להגיע אפילו למועט שבמועט מדרגת
רוש מפרופסור אברהם הלוי פרנקל
(המרצה על מתימטיקה) שיהיה משו כבוד זו׳ החלטתי לוותר על הכבוד בכלל,
לש אגב, לא מזמן הוזמן פרופסור ולבחור בענווה השחקן יוסף ידיו
רות להרצות בפני חוג סטודנטים לעברית ניצל את סיורו באירופה אחרי פסטיבאל התיאטרון
בפאריס לביקור בעיירה האיטלבאוקספורד,
עיר מולדתו. כשנתבקש רות
לדבר עברית ולתת לסטודנטים הזדמנות ל־ קית פיוג׳י, בה שהה בשעתו כחייל הבריגאדה
העברית. סיפר ידין :״אי אפשר להכיר
את המקום. העיר מלאה קייטנים לבושי
צבעונים, בניגוד לחאקי ולתותחים שראינו
בימים ההם דירת־סופרים חיפאית
טיפוסית תימסר בקרוב גם לסופר
התימני מרד כי ט סי ם, מחבר כעשב השדה

וסנ״השל רובינ א

דאגת העם לחייליו

יסוד בטחוננו

פעולתו האחרונה של המחזאי הגרמני
המפורסם כרתולד כרכט, שנפטר השביע׳
היתה הגשת תביעה משפטית נגד התיאטרון
הקאמרי. מסתבר, כי בהתאם לחוזה׳
לא היתד, לקאמרי רשות להציג את
מחזהו הנפש הטובה מסצ׳ואן מחוץ לגבולות
ישראל, והמחזאי בעל השם־העולמי התרגז
מאד כשקרא את הביקורות הצוננות על
ההצגה בפסטיבאל התיאטרון בפאריס
בקרוב עומד לצאת לאור באנגליה ספרו של
אדיוין פמואל, הנקרא בשם בית בגליל
ומתאר את פעולתו כקצין־מחוז בגליל בימים
הראשונים לשלטון המנדאט הבריטי ב־ארץ־ישראל
בין הזוכים בדו״ח חיובי
כהולכי־רגל זהירים. נמצאו השבוע שחקני הבימה:
חנה רוביגא ואהרון מפקין.
העולם הזה , 984

״אגי אתגרש בגללה, מכריז שמעון חדד. בהיותו בן 7ו, אילצו אותו הוריו לשאת
נערה אחרת. עתה השלים את ההכנות לגירושין, כדי שיוכל לשאת את אהובתו זינה מדר.

״ אני אוהבת רק אות ! 1״ מצהירה דינה בת ה־ 7י. היא הולכת עם שמעון מזה ארבע
שנים. השבוע, כאשר נואשו הוריה מלהשפיע עליה בדרבים אחרות, היכוה וכבלו אותה,

נערה בכבלים

נקמתה של משפחה אשר מחזר־בתה לא מצא חן בעיני האב
*** לושה שוטרים עמלו השבוע בפטיש ואיזמל, בתוך מחסן גרוטאות בשכונת
*/החיילים המשוחררים בפת־־תקוה. על מיטת ברזל חלודה שכבר, צעירה חטובת־גו, לבושה
חצאית צבעונית וחולצה לבנה. שרשרת עבה ריתקה את הבחורה למשכבה.
לבסוף הצליחו השוטרים לנתק את הכבלים מהמיטה. אך הצעירה לא התנחמה. היא
המשיכה לד,תיפח: מנעול השרשרת, שהידק את ידיה זו לזו, מאן להיפתח. השוטרים העלו
את הבחורה על טנדר משטרתי שהמתין בחוץ׳ בין עשרות סקרנים, הסיעוד. לתחנה. שם.
לאחר עמל נוסף, בותקו סוסית הכבלים. רק אז היתד, דינה מדר חופשיד, לנענע את זרועותיה.
הבחורה צולמה, עם ובלי כבלים. סמל משטרה רשם את עדותה, הכניסה לשני תיקים:
אחד נגד אביה יפתח, השני נגד אחיה יעקב. האשמה: כבילתה של דינה בניגוד לרצונה.
לצד דינה עמד, כל אותה שעה׳ צעיר רזה, שחרחר, בעל עינים יוקדות. היה זר. ידידה
שמעון, שבגללו אירע כל המקרה. הוא חיכה בסבלנות עד גמר החקירה וכשהודיע השוטר
לבחורה כי היא חופשיד, ללכת, יצאו השניים לרחוב׳ יד ביד.

נשירה ראשונה
זה באחד מערבי הקיץ, לפני ארבע שנים. צעירים משכונת החיילים המשוחררים
1בפתח־תקוד, התאספו, כדרכם בכל מוצאי־שבת׳ והלכו לקולנוע. הסרט היה סרט
אהבה אמריקאי. הגיבור תפס את אהובתו בכוח. היא ניסתה להתחמק. לבסוף נאותה לו
והוא נישק אותה בכל להט אהבתו. שמעון .
חדד בן ה־ 19 עקב אחר המתרחש בנשימה
עצרוה. ל־דו ישבה דינה מדר, שכנתו.
הסרט נגמר, כשד,אהובה בזרועות הגיבור.
דינה קמה והלכה. אחריה פסע שמעון.
לפניהם שאר צעירי השכונה.
לפתע הושיט שמעון רגל בדרכה של דינה.
היא צעקה :״מה אתה רוצה ממני?״
צעקתה נחנקה בנשיקה ל הטת. היתד, זו
אהבה מנשיקה ראשונה.

באחת עשרה, כשכולם חזרו מהקולנוע, דינה
לא חזרה. חיכיתי בחוץ. היה כבר שתים•
עשרה והילדה שלי איננה. היה אחת, שתים.
חיכיתי והיא לא באה. חיכיתי עד הבוקר.
אז הלכתי לאיזה חבר של דינה. הוא אמר
לי כי היא הלכה אל שמעון, אותו שמעון
ימח שמו. הלכתי לשם. והיא באמחי היתה

״אמרתי לה שתלך לקיבוץ, למוסד ילדים,
אבל היא לא רצתה. רשמתי אותה לבית־ספר
של אחיות, אולם היא עוד לא נת־קבלד׳•
אמרו שיש תור גדול. כמה שהפצרתי
בה לא היה טוב. היא לא דיברה, אבל
היא לא שמעה בקול אמא שלד״ ואני רוצה
רק סוב בשביל ה־לדים שלי. אני עובדת כל
יום מחוץ לבית, רק שיהיה טוב לילדים
שלי. לפני כמה ימים לקחה כסף והלכה

״הוא הוביל אותי למחסן, ואמר לי לשכב
על המיטה הישנה. נשכבתי. הוא חזק ממני,
ידעתי שאם אסרב אז הוא יכה אותי
נורא ובכל זאת ישכיב אותי על המיטה.
הוא אמר לי שלעולם לא אלך יותר עם שמעון
וקשר אותי בשרשרת. כל הלילה שכבתי
ככה. למחרת באה אחותי הקטנה. נתתי
לה פתק שתרוץ לשמעון ותמסור לו אותו.
היא רצה. אחר כך באה אמא שלי והביאה
לי אוכל. היא אמרה לי שלא אלך עם שמעון.
אבל אני אוהבת אותו.
״אחר כך באה המשטרה. עכשיו אני הולכת
עם שמעון. אני גרה בבית שלי׳ לוקחת
לי אוכל, אבל ההורים שלי לא מדברים
אתי. עוד מעט אתגייס לצה״ל ואחר כן אתחתן
עם שמעון.

רוצים להתחתן
**ץ מ עון חיי ך. הוא הסתכל על ידידתו,
הוציא את תעודותיו מכיסו והראה על
קבלה ממשרד הרבנות :״זאת קבלה שאני
עומד להתגרש מההיא. שילמתי כבר דמי
רישום ובעוד שבועיים אתגרש. כבר ארבע

נשואים כזאונס

ךפתמדר, אביה של דינה׳ היה עדיין
שוליה של קצב כאשר עלה לפני שלושים
שנה מתימן. שני בניו מאשתו הראשונה
גדלו והחלו להתפרנס מעבודתם, יפת
התחתן שנית. דינה היא הבכורה מבין ארבע
בנותיו מנשואיו השניים.
כיום יפת דיני בעל איטליז משגשג.
שהפך ברבות הימים לא רק לעסק פורח
אלא גם למרכז חברתי, בו אפשר לשמוע
את החדשות האחרונות של השכונה.
לפני שנתיים, סיפרו לקוחותיו ש; מדר
על מקרה מעציב. בתו הלא־נשואה של אחד
השכנים נכנסה להריון. כולם ידעו כי האב
לא היד, אחר מאשר אותו שמעון חדד. אך
שמעון סירב בתוקף לשאת באחריות המסורתית
במקרים אלה, לשאת את הצעירה
לאשה. הוא טען בעקשנות כי הבחורה
עצמה פיתתה אותו ועל כן ראה את עצמו
חופשי מכל התחייבות.
קרובי וידידי הבחורה השיבו כי שמעון
אנס אותה. אם לא ינהג כגבר ירא־שמיים
ויתחתן עם אם בנו, הודיעו בפירוש, יעשו
בו שפטים. בחודש האחרון לפני הלידה,
נכנע שמעון ללחץ הוריו. הוא הסכים לשאת
את הצעירה לאשה, בתנאי שהיא תמשיך
לגור בבית הוריה והוא בבית הוריו.
אם, בתום שנה וחצי לאחר החתונה, לא
ישלימו השניים ביניהם, יתגרשו. באם ימות
הילד לפני כן, יתגרשו לפני כן. שמעון
היד, אז בן .17

״עזוב את כתי ז״
ין המתווכים בפרשה העגומה, בלט
בתקיפותו יפת מדר. על כן, כאשר
שמע שוב את שמו של שמעון חדד, לא

זאת המיטה

אליה

נכבלה דינר.,

אביה של דינה.

יפת מדר, משחיז את סכינו בספרו ללקוחותיו על שינאתו לשמעון.

היה במצב רוח סולחני. על אחת כמה וכמה
כאשר קשרו השמועות את שמו של שמעון
בשמה של בתו הוא, דינה.

אליו. זה היד 20 ,לירות. אני יודעת שהיא
עושה כל זה בשבילו.״

שמעון הכחיש את הכל. אך מדי פעם,
הוסיפו השכנים לספר לאב ד,נרגז כי ראו
את בתו בחברת שמעון. שוב הפציר הקצב
במחזר הצעיר, הפעם בליווי איומים. שמעון
ודינה חדלו להתראות. שבועות לא נפגשו
השניים, עד אשר, במקרה, נתקלו איש ברעותו
ברחוב. מאז לא עזרו איומיו של
האב. דינה, שהיתר, מקבלת מכות נמרצות
מאביה ומאחיה השיבה בעקשנות :״אני
אוהבת אותו.״
דמו של יפת התחיל לרתוח. הוא סיפר
באטליוו :״שמעון זד, הוא פוחז. הוא אינו
מרוויח פרוטה. כל יום יושב בבית ומשחק
קלפים. מה הוא רוצה מבתי?״
סיפרה האם :״לפני כשבוע ביקשה מאתנו
דינה לירה, כדי ללכת לקולנע. נתנו
לה ובקשנו שלא תלך עם אותו בחור. היא
נענעה בראשה והלכה. זה היה בשמונה.

זעקת הקרב
^ ינה י*טכד! בבית הוריו של שמעון.
1היד, זה יומיים אחר שחרורה. החבורות
עדיין נכרו בה. היא אחזה בידו של שמעון
שליטף את ראשה בעדינות. אמו של שמעון
שושנה חזרה מעבודתה במרפאת קופת־חו-
לים. ואז סיפרה דינה :״במוצאי שבת הלכנו
לסרט. זה היה בקולנוע היכל בפתח־תקוה.
שם הסרט היה זעקת הקרב. בשער.
אחת באתי הביתה. ההורים שלי כבר חיכו
לי, ושוב החלו לריב אתי על שאני הולכת
עם שמעון.
״ביום ראשון לא הלכתי לעבודה. אני עובדת
במשק־בית ברמת־גן. הורי ד,יכו אותי,
ככה שכל היום שכבתי במיטה, כל־כך כאב
לי. הם ר,יכו אותי כשישנתי. פשוט העירו
אותי במכות. למחרת בא אחי ואמר לי:
בואי תראי איפה תישני הלילה!

שנים שדינה ואני הולכים יחד. בהתחלה הסתרנו
את זה, ואז לפני שנתיים היה המקרה
עם הבחורה ההיא. הילדה שלנו כבר מתה.
כבר יכולנו להתגרש, אבל לא מיהרתי, כי
לא היה דחוף.
״הם אומרים עלי שאני לא עובד. זה לא
נכון. בחורף אני עובד באריזה. רק בקיץ
אני לא עובד, כי אני לא צריך הרבה כסף.
וטוב לי ככה. לדינר, אולי יש כוונות רציניות,
אבל לא נתחתן עכשיו. למה כבר
להכביד על עצמנו בעול משפחה? טוב יותר
ככה. עכשיו אני מחפש לי עבודה. אחרי
שאסתדר, בעוד שנה בערך, אז נתחתן.״
במרחק של 300 מטרים מבית משפחתו
של שמעון חדד, עמד יפת מדר והשחיז את
סכין הקצבים שלו .״האמינו לי״ הוא צעק
כלפי ידידיו שבאו לקנות בשר׳ ״אם לא
פחדתי ללכת לבית־הסוהר למשך כל ימי
חיי, הייתי רוצח אותו בסכין הזאת.״ ובעברו
לדבר על בתו, הוסיף :״היא כבר לא
הבת שלי. בחורה שמתנהגת כרצונה לא
צריכה אבא! אתם רואים לאן הגענו?״

תחחת*א!

זהה את המקום בו מבקרת השבוע נערת ״ראלי״ וזכה באחד
הפרסים הגדולים: פרם ראשוז — זוג אופני ״ראלי״; פרם
שני — שעון יד נהדר ו־ 25 פרסים של עטי גלובוס כל אחד.

! תבאי הפתרון :

אל תתלוש את תמונת־הנוף הזו.
מספיק לשלוח את הפתרון הג־נון
ל״תחרות ראלי,,׳ ת.ד,136 .
תל־אביב ולציין (א) היכן מבקרת
נערת ״ראלי״ בגליון ( ;984ב) את
שמך וכתובתך; (ג) אם ברשותך
אופניים ואם כן מאיזו תוצרת
ו(ד) מדוע תרצה באופני ״ראלי.״

תמונת נוף זאת היא השמינית בסדרה של עשר תמונות נוף
שתפורסמנה משך השבועות הבאים, בזו אחר זז, במקום זה. זהה
מספר תמונות כרצונך ותשותף בהגרלה לפי מספר פתרונותיך.

פרס עשו לירות
יוגרל בין פותרי תשבץ ״העולם הזה״ 984

מ אוזן .1 :המטבע
־,עובר כאן לסוחר!
.4אחד מחכמי ה־כשנה!
.10 יום ללא
־,תחלה; .11 כלי ב־צח־מח!
.13 סימן
זחת המפלגות הפו-
;ליות בבחירות ל־
;נסת השלישית! .14
־,נוזל ההופך את ה־יט
הנובע לשימושי.
! . 1סמל הגבורה ב־נדבר
יהודה; .17
,ודיברת 19
;ואר שם אופייני
!חורף; .20 מקצועו
־,ראשון של דויד
:ן־ישי; .22 האי ע־
׳יו בנוייה ניו־יורק;
! .2אויב; .26 מתנת;
.27 כלי חיוני
!דייש; .30 אישור
!כשרות; .32 צורה
:יאומטרית; .33 ראי
צית כל הצטדקותו
׳ .3בלבד; .36 בסו׳
ים הטונים; .37 פרי
־,מוגש במיוחד ל־לתינוקות;
.39 המלכה שקדמה לאסתר;
.41 מכה יבשה על העין; .42 ירבעם לנבט!
.44 רע לב! .46 יישוב בעמק; .48 ראה
שאלה ראשונה .50 :בירה אירופאית; ,51
מביעים אותה לאבלים; .53 שם פרטי,
לנערה .55 :חבר; .57 חיל ים; .58 יום
חשוב בשבט, ראש השנה לאילנות; 59
מפקד הצי הבריטי; .60 אתר.
מאונך .1 :מרכז אוצרות אמנות; .2גבוי
לנו המערבי; .3התקופה הנסיונית בחיי
מכונית; .5בת שבע. לשבע; .6מעשה טוב!
.7מצבה! .8שמו הפרטי של בדרן אוליבר;

.9ארץ סקנדינבית; .12 כוון .15 ,בה חיו
אנשי קדם; .16 מכונית בריטית; .18 אוצר;
.21 קוץ קטוע; .23 עוף דורסני; .24 מלת
הזרה באידיש; .26 חווה; .28 לא קשה!
.29 הבירה; .31 מעטפת ספר; 32 עונש
כספי; .35 מה ששובר, בדרך כלל, את גב
הגמל; .37 בית, למשל .38 :חלק של מלה!
.40 חדר באניה; .41 אבי העגל; .43 נרו
יאיר; .45 עיר בלקנית; .46 הם מספרים
כבוד אל; .47 בכוון זה נמצא הנגב; .49
העיר שסופחה לתל־אביב .52 :תחמושת הקשת;
.54 כן .56 :הגלובוס ירש את מקומו:
.58 חמש עשרה.
ספורט עסקנים
הדלתה חו רג ת
כאשר נודעו בשבוע שעבר תוצאות הבירור
בין ד״ר יוסף לאם, נשיא התאחדות
הכדורגל, לבין אלברט הנרי גיבונס, מאמן
הכזירגל האנגלי של נבחרת ישראל׳ שנס־תימו
בסילוקו של גיבונס מאימון הנבחרת
שבועיים ימים בלבד לפני מבחנה הראשון
במשחקים על אליפות אסיה בהונג־קונג,
היה ברור כי היתה זו אחת השגיאות החמורות
בתולדות הכדורגל הישראלי.
ד״ר לאם ידוע כאיש. יקר, ישר ועדין
נפש. אולם שיקוליו בפרשת המאמן הושפעו
במידה רבה מהיותו נתון להשפעתם הצעקנית
של אנשי מכבי בהתאחדות וביחוד זו
של מקים השערוריות התמידי זלמן קליאוט,
איש מכבי תל־אביב. רצונו של ד״ר לאם להחזיר
את השלום והשקט בהתאחדות הכדורגל
היה המניע העיקרי להחלטתו הגורלית.
אולם ההחלטה לא הולידה את השקט. היא
גרמה לסערת רוחות שכמוה לא ידעה מעודה
עסקנות הספורט בארץ. ד״ר לאם
הוצף במטר מחאות של מומחי כדורגל, צלצולי
טלפונים תמידיים הטרידו את מנוחתו,
בטאונים רשמיים של אגודת הפועל האשימו
אותו בגלוי בחריגה מסמכויותיו ובהחלטה
חד־צדדית. התוצאה: השבוע הודיע לאם על
התפטרותו מתפקידו כנשיא ההתאחדות׳ ביום
בו תכונס האסיפה הכללית.
הדגמה בגפרורים. העוקץ בכל הפרשה
היה שאיש לא הטיל ספק ביכולתו של
ג׳ק גיבונס כמאמן. להיפך, לאחר סילוקו
יצאו אפילו מתנגדיו המושבעים במחמאות
ותשבחות לפעולתו, ולתרומתו לכדורגל הישראלי.
המחלוקת התעוררה רק סביב סמכותו
של גיבונס להרכיב את הנבחרת.
בכל ארצות העולם מקובל כי מאמן הנבחרת
הוא גם מרכיבה. סמכות זו סירבו
קברניטי המרגל בארץ להעניק לגיבונס.
הם העדיפו לתיתה בידי אדם אובייקטיבי ובעל
עמדה, למרות שהבנתו בכדורגל קלושה.
אלוף משנה שמואל סוחר, שמנמן וחייכני׳
היה משך שנים צופה כדורגל נלהב.
מדיו המבריקים היו בולטים בכל תחרות
כדורגל חשובה׳ תמיד ביציע המרכזי.
כמה שחקני כדורגל זוכרים שאך לפני
תקופה קצרה הסבירו לו את עקרונות המשחק,
בעזרת קופסת גפרורים בקפה תל־אביבי.
כאשר סולק לפני שנה ומחצה מרכיב
הנבחרת הישראלית הקבוע, ארתור באר,
בשל היותו איש הפועל, חיפשו אנשי ההתאחדות
אחר אדם בלתי־משוחד, שאינו נוטה
לאף אגודה, שימלא את מקום באר. באופן
טבעי נפל מבטם על דמותו העגלגלה של
אלוף־משנה שמואל סוחר. למעשה הצטמצם
תפקידו של סוחר בהסדרת הבעיות הצבאיות
של הנבחרת, כמו שיחדור משירות
מילואים והסדרת חופשותיהם של חיילי
צה״ל בנבחרת. את הנבחרת הרכיבו כבר
העסקנים, לפי השיטה הבדוקה של פיפטי-
פיפטי.
הופעתו של גיבונס, שניסה בכל רצונו
הטוב לבחור את סגל הנבחרת לפי כושרם
של השחקנים ולא לפי השתייכותם האגו•
דתית׳ היתד. עובדה בלתי נעימה לכמה עסקנים
שראו את סמכויותיהם נשמטות מידיהם.
גלוי
מרעיש. השבוע, גילה גיבונס,
שהפך לשונאם המושבע של עתונאי הספורט
בישראל, לאחר יחסם הבלתי־הוגן כלפיו,
ברשימה בהארץ :״אני מרגיש שעלי להשיב
להאשמות שהוטחו כלפי על־ידי האדונים
קליאוט, אבני, לאם וסוחר כאילו יש לי
דעה מוקדמת כלפי כמה שחקנים ויכולת
משחקם.״
האשמות אלה התיחסו לאי הכללתם של
נוח רזניק, שחקן מכבי תל־אביב ואשר
בלוט, שחקן הפועל תל־אביב׳ בנבחרת.
טען גיבונם :״רזניק יצא מן הסגל בגלל
תאונה — יד שבורה שטיפלו בה פעמיים.
שבוע לאחר מכן אירעה לו תאונה מכאיבה.
כשנפט בוער נשפך על רגלו.
״אשר בלוט הוצא מן הסגל משום שבאותה
תקופה חסר את התכונות החיוניות לתפקיד
רץ צדדי.״
אולם גילויו המרעיש של גיבונם היה:
״אם אין אלוף־משנה סוחר סובל מזכרון
לקוי, יתכן ולא יראה לנוח לו להיזכר כי
כאשר ציינתי בפניו עובדות אלה הביע הוא
הסכמה מלאה לדעותי והוסיף כמה הערות
אחרות שלא אזכירן בזה.״

היתד, זו טענה בלתי נעימה כלפי מומחה
הכדורגל, שמיד לאחר משחק הגומלין
נגד ברית־המועצות ניער חוצנו מהרכב הנבחרת.
על כן לא היו גם מצדדיו הנלהבים
ביותר של סוחר נרעשים כאשר פוטר מתפקידו
כמרכיב הנבחרת, בלחץ שלטונות
הצבא שסרבו לשחררו לתפקיד זה.
הדלת שנסגרה בדפיקה מאחורי גיבונס,
נפתחה לפניו השבוע שוב, אמנם בחריקה
ולזמן קצר. גיבונם הוחזר לאמן את הנבחרת
עד לאחר משחקי הונג קונג.
אולם גם דלת חורקת טובה משער נעול.

שחיה
כ ש לון ק פו א
צי הספינות והסירות שהפליג בראשית
השבוע שעבר מפולקסטון שבבריטניה לעבר
כף גריז נז שבצרפת, משם עמד להינתן אות
הזינוק לחצית תעלת לאמנש כשחיה, הפליג

מרכיב־נבחרת סוחר
גיבונס אמר שהוא הסכיס
בקול תרועה גדולה. צבא עתונאים וצלמים
עט על 22 השוחים משוחי השומן, תזמורת
העיר השמיעה מנגינות־לכת. כמעט ונשכחה
הפרשה העגומה שהתעוררה עם סילוקם של
השחיינים המצריים ופרישתם של הסורי וה־הלבנוני.

מקומם של הערבים תפשו מספר שחיינים,
שאמנם לא נכללו ברשימה הרשמית
של השוחים׳ אך הוכנסו אליה בעקבות
פרישת חמשת הערבים. בתוכם היה יוסף
קלינגהופר 23 סטודנט ישראלי השוהה באנגליה,
שבא לייצג את ישראל במשחה הבינלאומי
עקב העדרה מחמת מחלה של השחיינית
עדנה בורנשטיין.
גם הודעת החזאי כי מזג האויר התקין
עלול להשתנות, וכי צפויה סערה בתעלה.
לא יכלה לקלקל את מצב הרוח. לא היה
כל סימן בולט כי מי התעלה השקטים עומדים
לסעור, ופה אחד החליטו השחיינים
והמארגנים להמשיך במבצע.
אולם ברגע בו הגיעו הספינות לחוף צרפת,
שינו כבר רבים את דעתם. באמצע ה
דרך החלה להשתולל סופה שגרמה לכך שחלק
מהספינות לא הגיעו כלל לחוף.
אלה שהגיעו לכף גריז נז, היו כולם חולים
במחלת ים 14 .שחיינים הודיעו על
פרישה מיידית, זכו להענקת פיצויים בסך
25 לי״ש כדמי טרחה.
הסקוטי נשאר אחרון. רק חמישה
גברים ושלוש נשים קפצו למים הגועשים,
כאשר ניתן אות הזינוק עם שחר. יוסף
קלינגהופר לא היה בין הקופצים, מאחר שסבל
ממחלת ים.
כל שוחה לווה בשלוש סירות לווי, שהיו
נאלצות לקיים קשר אלחוטי כדי לשמור על
המגע ביניהן. נדמה היה כי שמונת השוחים
האמיצים יצליחו להתגבר על הגלים.
אולם כעבור שעה בלבד׳ החלו הסירות
למשות את השחיינים אחד אחד מתוך המים,
לאחר ששכבות השומן העבות לא הצליחו
לשמור עליהם מפני הקפאון.
11 קילומטר בלבד מנקודת הסיום׳ משו
הסירות את ג׳ק לנד 32 מתאבק סקוטי
שהחזיק מעמד משך 11 שעות שחיה.
היתד, זו הפעם הראשונה מאז 65 השנים
בהן קיים המפעל, שאיש לא זכה לסיימו
בהצלחה.

בומבה מתפוצץ. זאב (״בומבה״) צור, איש התיאטרון
הקאמרי, מרגיש את עצמו ממש כחתן, כשהוא מנשק
את רותי, הכלה. הוא חיכה להזדמוות זו זמן רב.

הרגעהמ או ש ל. לאחר ענידת הטבעת וניפוי! כוס הזכוכית, מתכונן יוסלה מרימוביץ׳ לנשיקת הבכורה, להנאתם
של כל הצופים. חתונתו של יוסלה׳ בין נסיעה לנסיעה, איפשרה לו ירח דבש בן יומיים בלבד, אותו בילה עם אשתו
במלון. אכדיה. משס נסע לרעננה ללבוש את בגדי האימון שלו, לקחת חלק בתכונה לקראת משחקי אליפות אסיה.

וסלה מרימוביץ־רותי כץ

יש עכשיו תכנית לקחת את הנשים של
ך רגשנו את זה כבר בנסיעה לרוסיה,
מאתש ״ ע \ ד 1ר
השחקנים ולשלוח אותן קצת לאירופה ש1
1שמשהו לא בסדר עם יוסלה מרי־יראו
גם כן משהו. עד אמריקה אי אפשר
מוביץ׳ .בדרך כלל הוא היה הולך עם בחוה מהחברה האחרונים בין כמעט הוא מסלה הוא מתרגש, עוד שהוא מתפלא אני
הגול.
לקחת
אותן. אני באמת לא יודע איך רותי
רות זמניות. מה יש? הוא בחור יפה ופעם
הבנות היו משתגעות אחריו. אבל בנסיעה עבר את גיל ההתרגשות כבר.
ותיקים מנזכב־ שמתחתנים. הוא הכי ותיק תסכים שיוסלה יסע תיכף אחרי החתונה.

והגיע הזמן שיתחתן. עכשיו התור של חל־ אולי היה כתוב בתנאים שהיא לא תעכב
האחרונה הוא נזהר. כנראה שידע כבר מהף
יצלתי את ההזדמנות כשאשתי אולה.
אותו בנסיעות.
חתונה הזאת. היא נשיקה. כץ לרותי לתת ראתה,

היה כל כך הרבה רעש בחתונה, שלא
זה היה ביום שישי זה. באותו הזמן הימסלה עם להתחתן. בשביל בחורה
באמת

ה הזכיר לי קצת את הזמן שאני הספקתי לברך אותם כמו שצריך. אז עכשיו
תד, אסיפה בהתאחדות הכדורגל׳ בה היו
צריכים להחלים מי נוסע להונג־קונג ומי לא. היא הולכת כבר הרבה שנים. נדמה לי ש(
התחתנתי לפני שלוש שנים, אחרי ש אני מאחל להם הצלחה בנשואים. מה אני
חיכינו שם, כל השחקנים של הנבחרת, ל היתר, בבנות של הכדורסל במכבי או שאחו הכרתי את פנינה הטלפוניסטית באגד, שהיא אגיד להם יותר? ליוסלה אני יכול להוסיף
תה היתה. הוא הכיר אותה שם והיא לקחה עכשיו אשתי. אי־אפשר להגיד שאשר, מפ שלא יפחד מזה שתבעו משנינו בעתונים
דעת מי יהיו אלה שיצאו. פתאום באים ואותו
טוב טוב בידיים.
ריעה לשחקן כדורגל. יש דברים שכן ויש שנפנה את מקומנו בנבחרת. עוד רחוק המספרים
שלא משחררים את סוחר מהצבא
היה שם אוכל טוב והכל היה בסדר. דברים שלא. ככה, בדרך כלל, היא לא מפרייום
שנפנה את המקום.
ושלאם מתפטר. אי־אפשר להגיד איך זה
לא היה חסר כלום׳ רק קצת יותר מדי עו עה. אבל כשמתחילים לנסוע, אז מתחילות

השפיע עלינו.
גות. בכלל זה נוח לעשות חתונות בנוגה, הצרות.
עד שהגענו לנוגה, מסלה כבר הספיק ל>\
י ד שלא יהיה, בגלל החתונה לא
שים את הטבעת ולשבור את הכוס בלי ש זה מרכז העיר ובאים המון אנשים שרגיבעצם
הן קצת צודקות. נסעתי כל כך
^ הפסיקו את האימונים של הנבחרת. יו־נראה.
היו שם המון אנשים, אפשר היה לח לים לבוא לשם כל יום סתם לשבת.
הרבה׳ שאשתי אומרת שאני בא הביתה רק
סלה׳ קיבל חופש רק עד יום ראשון והיה
שוב שזאת תחרות כדורגל. מי לא היה שם?
החברה לא רקדו כל כך הרבה, מפני ש לעשרה ימים חופש בין נסיעה לנסיעה. הן • צריך להפסיק את ההרצה באמצע ואני בכלל
היו כל כך הרבה שתתארו לעצמכם שאני עוד לא ידעו מי נוסע ומי לא. אבל מי ש גם כן רוצות לנסוע. עכשיו אני לא יודע לא באתי לאימונים. קודם כל, אני עוד לא
כבר לא הכרתי את כולם. כל חבר הביא עשה שמח זה היה אחד יוסקוביץ׳ .אני אם אשתי תתן לי לנסוע להונג־קונג. בשביל יודע אם אשתי תתן לי לנסוע, וחוץ מזה
איתו עוד חבר והקפה היה מלא. אוהדי לא יודע אם הוא שחקן או מה, אבל לפני מה התחתנה איתי — שעוד פעם לא אהיה לא שיחררו אותי עוד בעבודה. הזמינו אותי
מכבי, אוהדי מסלה ואוהדי רותי. גם השח שהוא מתחיל לדבר הוא שותה כמה ספלים חדשיים בבית?
לבוא לאימונים ושפיגל אפילו בא אלי לקנים
של הקאמרי, שיוסלה הוא החבר שלהם של קוניאק.
שמעתי שאם יש ילד, אז האשד, יכולה עבודה לצעוק למה לא באתי לאימון. אבל
הוא נתן נאום ציוני שלם. צחקו כל כך להוציא עוד צו מניעה בבית המשפט שאני כל זמן שלא משחררים אותך, אתה לא יכול
ודוגר איתם כל היום.
את יוסלר, בעצמו אי־אפשר היה לחפש. שלא הספקתי לשמוע כלום. שמעתי משהו לא אסע. מזל שאין לי ילד, אבל אשתי יכולה לעזוב את העבודה. מספיק מפסידים כשכבר
כל אחד נראה שם כמו חתן. בסוף הכרנו שהוא אומר, שיוסלה זה נכס האומה וש עוד להביא את הילד של השכן ולעצור אותי. משחררים אותך.
.אותו לפי הפפמן. היינו הולכים עם זה
היום לא משחקים כדורגל אלא בכדור אהאני
מנסה להסביר לה בטובות: זה
נחכה ונראה מה שיהיה. לפי דעתי, בטח
בדרום אפריקה וזה לא עושה עלי יותר רו בה. בעצם, תשאירו את זה פתוח. אני עוד לטובתך ולמענך, ועוד כל מיני פתגמים, שיקחו אותי. כל הסגל צריך להישאר אוחו
שם. ספרו שלפני החופה הוא נראה כמו לפ אשאל מה הוא אמר בדיוק ואמסור לכם
וזה לא עוזר.
הסגל שבמשחקים נגד _רוסיה, היות ואנחנו
ני המשחק במוסקבה, אבל כשאני ראיתי
בפעם אחרת.
הפתרון יהיה לפנות לד״ר לאם שיהיה בכושר של כמה חדשים. אפשר, אם רוצים,
אותו הוא היה מזיע ושמח, כאילו נתן את. איך שלא יהיה׳ זאת היתד׳ חתונה גדולה. בורר בינינו.
לעשות כמה חילופים בשחקנים שלא משחקים
ורק נוסעים.
מה שאני רוצה להגיד לכם, הוא שלא
צריכים לזלזל. במשחקים בהונג־קונג. שמעתי
שרבים חושבים כאילו האליפות כבר
נמצאת אצלנו בכים, ולא חשוב אפילו מי
שיסע לשם ואם יש מאמן או לא. זה לא
כל כך בטוח.
היינו בכל כך הרבה ארצות שאני לא זוכר
אם היינו בהונג־קונג או לא. מה שאני
יודע הוא שזאת קולוניה בריטית, כמו שרואים
אותה בסרט גבעת האהבה ושלא צריכים
לשלם שם מכם. שמענו גם שזה מרכז
השוק השחור בעולם, אבל מה זה משגה
לנו? אנחנו לא סוחרים.
הסכנה הגדולה עלולה להיות שהסינים
משחקים שם יחפים ואי־אפשר לשחק איתם,
מפני שכל הזמן יש פחד שדורכים להם על
הרגליים, ובעצם הם נותנים ברגליים יחפות
בעיטות פי עשר יותר חזקות ממה שאנחנו
עם נעליים. יש להם צפרניים ארוכות.
אני לא יודע אם יש לי הזכות והרשות
לתת הבטחות בשם כל הנבחרת, מפני שאני
לא הקפטן ולא המרכיב. אבל מה שאני מרגיש
זה שאם נגד הרוסים יצאנו בתוצאות
יפות׳ נוכל לשחק גם נגד קוריאים.
ניצול ההזדמנות. אני מנש?! לכלה. לדעתי, היתח זו הפטו־לחיי
הנבחרת. שחקני הנבחרת מקישים בבקבוקי הבירה להצלחת
אני באופן אישי רוצה עוד להוכיח לסונשואי
הזוג ולהצלחת הנבחרת במשחקי הונג־קונג. מימין לשמאל: שאול לה שאיפיינה ביותר את חגיגת וזנשוא-ים הממושכת, שלכל אורחר
ולכל אלה שאומרים שאין לי מקום ב.מתניה,
רותי (הכלה) ,רחביה רוזנבאוס. משמאל זה אני׳ שייע גלזר. כה התנשקו ידידים ורעים באיחולי אושר לזוג הפופולרי.
נבחרת שהפירמה גלזר עוד לא מתפרקת.

קולנוע סרטי
1י?ו בין כוכבות
זה 3נאפולי (ירון׳ תל־אביב; איטליה)
;רא פרי יצירתם המשותפת של שני אלילי
;קולנוע האיטלקי, קארלו פונטי ודינו דה
׳ורנטיס. הוא הוסרט עוד לפני מריבתם הדולה
וניתוק הקשרים ביניהם בגלל ריב
;כוכבות בין סילבנה מאנגנו־לורנטיס וסופר,
לורן, בת טיפוחו של לורנטי.
הם יצרו אז את זהב נאפולי כדי לתת ל־
8תי ד,כוכבות את היכולת להתבודד על הבד
:סרס אחד׳ לעיני הצופים. המוצאה: סיל־
:נה מאנגנו מאפילה בכשרון ׳ משחקה על
יורן׳ העולה עליה בנענועי אברים.
שלא להתחשב בתחרות זו, יצא זהב נא־
־ולי — כמעט דרך אגב — יצירה קולנו־
!ית מושלמת, הודות לבימויו האמנותי של
יטוריו דה סיקה.
הסרט מורכב מארבעה סיפורים, אפיזודות
;טנית בחיי אנשים קטנים, שהמשותף לכו־
׳ם הוא היותם בני נאפולי׳ המאפיינים ב־
־,תנהגותם ובהוויתם את כל מה שמתחבא
מאחורי העיר.
הטוב שבסיפורים הוא הנשוא׳! ,שהוא גם
־,נוגה והמוזר שבהם. כוכבת מאנגנו מופי-
!ה בו בתפקיד יצאנית השואפת למנוחה
׳לפינה משלה, נישאת לבחור שאינה מכירה
זותו כלל. מאוחר יותר היא מגלה כי הוא
:שאה כדי לייסר את עצמו בגלל התאבדות
:ערה שלא השיב לאהבתה, מחליטה לחזור
!זנות. אולם מראה הרחוב השומם, מחזירה
זזרה לבית שלא יהיה לה בו בעל, אך
!ויהיר, ביתה.
זהב אנושי. מבחינת המשחק, מעלה
;קומיקאי טוסו את סיפור הבוס למקום
;ראשון. טוטו הוא כרוז מזדקן, בעל־מש־יחד,
שבריון פלש לביתו, הפיל מוראו על
:ני הבית.

רדיו

שיטתיות של יחידה צבאית. לאחר שוד שיגרתי
של רכבת משא, בו נהרג חייל אמריקאי,
מקבל רייאן לכנופיתו ברנש חד־לשון
(רוברט ססאק) שאינו אלא סוכן חשאי של
הצבא האמריקאי, דבר הברור לכל צופה
אם כי רייאן אינו יודע אותו, משום מה.
כשמתגלה זהותו האמיתית של סטאק מתחיל
הציד העקשני ברחובות יפניים ציוריים׳
המסתיים בצניחתו של הנבל רייאן
ממרומי בית הבמבו.
תשומת לב רבה יותר מכנופית הגנגסטרים
מושכת הייפהפיה היפנית שירלי יא־מגוצ׳י,
הממחישה את כל המעלות האגדתיות
של הגיישות היפניות.

\ ל1גול נ ש מו ת
הציד האחרון (אסתר, תל־אביב; אי-
צות־הברית) היא מערבון מוכתם דם, המציג
שתי דרכים לציד הבופלו! האכזרית
והבלתי מהוקצעת, זו של הצייד־נבל רוברט
והחלקלקה בה משתמש סטיוארס טיילור גרנגיר עדין הנפש. שתי הדרכים מסתיימות
כמובן במותה של החיה.
מלבד בבעיה זו, מתנגשים שני הציידים
גם ביחסם אל דברה פיג׳ס, המשחקת זו הפעם
הרביעית תפקיד נערה אינדיאנית. צייו
טיילור גורר אותה בגסות למחנהו כדי שתשמש
לו כטבחית.
עבור זה מקבל מיילור את המגיע לו,
כאשר הוא עוקב אחרי הזוג גריינג׳ר־פייג׳ט
הבורח מפניו, אורב לילה תמים בפתח מערד,
בה הם מסתתרים ומוצא את עצמי בבוקר
בגלגול של גוש קרח קפוא.

יומן החדשות
לי דו ת. ג רושין ובדהשאר
לאחר צפיה, של שש עשרה שנות נשואין
לכוכב לורנס אוליבייה, ולאחר שהכריזה לפני
שלושה שבועות על לידה קרובה, הפילה

כוכבות לוין (״מין) ומנגאנו(שמאל) ב״זהב נאפולי״,
על יצאנית החוזרת הביתה ואשת השוכחת מבמת

רק כשמחלת לב מדומה תוקפת את הבריון,
אוזר טוטו עוז לגרשו מביתו. סיפור
חיור, שסוטו הופך אותו בעזרת הבעות
פניו בלבד לקטע קולנועי קלאסי.
בסיפור הקלפן מופיע ויטוריו דה־ סיקר,
עצמו בתפקיד רוזן חולני וחסר פרוסה.
החי באשליות ודמיונות שוא ומבלה את
ומנו במשחק קלפים עם ילד.
המשעשע והדינמי בסיפורים הוא סיפורה
של סופיה לורן הטבעת׳ אותה השאירה לו ן בשיכחה אצל מאהבה.
כשבעלה, מוכר הפיצה (מאכל לאומי אי•
דלקי) מגלה את חסרון הטבעת, הם עור
:ים אחריה בילוש מהיר ברחובות נאפולי,
:קלעים לסצינה הבלתי נשכחת בה מתאבל
יאקומו פוריה על מות אשתו. זהב נאפולי,
אינו אלא כרוניקה יום־יומית רגילה
׳אפורה, מאחוריה נחשף הזהב האנושי באחד
הסרטים הטובים של השנה.

השבוע כיכבת וויוויאן ליי ( )42 את תינוקה
מחמת התרגשות ...כוכב אחר בן אותו
גיל׳ רקדן ג׳ין קלי, הגיע גם הוא למשבר
לאחר 15 שנות נשואין, הודיע השבוע על
פרידה מאשתו בטסי (מארטי) בלייר בלה
לוגוזי, השחקן ההונגרי שקנה פירסום בסרטי
אימים הוליוודיים, נפטר השבוע.

מוצג וראוי
אלה הסרטים המוצניס בשבוע זה בערי
הארץ ואשר העולם הזה ממליץ לראותם.
9השעות הגורליות (חן, תל-אביב)
מה קורה כשאזרח רגיל חוזר לביתו ומוצא
בו שלושה פושעים בורחים. על המאבק בנפשו
של האב והבעל׳ בין חובת ההסגרה
והדאגה למשפחתו.
• נערה קדושה זו (אופיר. תל-
אביה) בריג׳יט בארדו מקימה שערוריות.
שורפת דירות, מכה גברים ומשחקת פוקר
בקוקטייל צרפתי משכר.

שוד שיגרת*
כית הכמכו (מוגרבי, תל־אביב; אר־

• אילו כולם היו כמוהם (אורה

לות־הברית) הוא סיפור על שוטרים וגנבים,
־,שונה משאר הסיפורים מסוג זה בזה שהוא
מוסרט הפעם בטוקיו.
סנדי דוסון (רוברט רייאן) הוא הבוס של
קבוצת שודדים קטנה, הפועלת בדיקנות ו
חיפה)
אוטופיה על שיתוף פעולה בין מעצמות
להצלת חיי אדם.
6חופי הכרך (בת נלים, חיפה!
שעור מאלף לאזרחי חיפה על דמותה האמיתית
של עיר נמל גנגססרית. מרלון ברנדו.

גלים קצרים
חוזרי ויוצא׳
יצחק שמעוני טרם וויתר על חלומו להקים
לתחייה את בת־ר,שעשועים שהוליד
עם שובו מהשתלמותו בארצות־הברית,
תוכנית הבידור ינשופים וחיוכים. הוא עושה
מאמצים לחדש !ן ת התוכנית, בשם
אחר ובמתכונת חדשה, כתכנית חודשית(במקום
שבועית) החל מחודש אוקטובר. אבן־
הנגף העיקרית: טרם הובטח תקציב לתיב־נית
ד,חדשד,־ר,ישנה מנהל קול ישראל
צבי זינדר יצא בימים הקרובים לסיור ממושך
בתחנות הרדיו של מדינות אירופה,
כדי לנסות ללמוד משהו על ניהול תחנת־רדיו.
הסיור ייערך על חשבון אירגון התרבות
והמדע של האו״ם. בהיעדרו (כמו
בנוכחותו) תנוהל התחנה למעשה על-ידי
סגנו, חנוך גי ב תון ...לקראת שעון־החורף
הממשמש ובא, יחולו כמה שינויים בלוח־הזמנים
של המשדרים, אם כי לא יחול כל
שינוי יסודי במערכת־המישדרים עצמה. השינוי
העיקרי: תוכניות הבידור הגדולות
ישודרו בחורף לא החל משעה 9.15 או
,9.30 כבקיץ, אלא החל משעה ,8לפני
מהדורת החדשות המאוחרת.

מה נשמע
ת 1כניות אלה, מתון משדרי השבוע הבא,
ראויות לתשומת-לב. מיוחדת:
• צלידיתון (יום די; קול ישראל) —
במרכזו של השבועון המוסיקאלי, הערוך
בידי יורם רונן ואלון שמוקלר׳ יעמדו הפעם
ראיון עם הזמרת ארתה קיט ותסכית
של יהודה פרדיס בשם פסנתר למכירה. כן
תכלול התוכנית עמוד. לג׳אז וחדשות.
• שלושה בסירה אחת (יום ד׳;
; 9.30 קול ישראל) — שידור התוכנית שהוקלטו;
בבית ציוני אמריקה נדחה, לאחר
פירסום נוסחה בר,עולם הזה 983 במקומה
תשודר לכן תוכנית חלשה יותר, שה, קלטה
לפני חודשים אחדים בכנס מפקדי הנח״ל
ושבשעתו הוחלט לא לשדרה. לאחר מכן
תצא התוכנית לחופשה של חודש ימים, ורק
לאחריה תשודר ההקלטה של בית ציוני
אמריקה. עורך התוכנית, יצחק שמעוני, מחפש
בקדחתנות ספן חדש׳ במקומו של סופר
מעריב שלום רוזנפלד, העומד לצאת
בשליחות עיתונו לארצות־הברית. מלחים
כשירים יכולים איפוא לקנות עתה את עולמם
בחצי־שעה אחת.
• מסף הכס( ?,יום ה׳; ;8.30 גלי
צה-ל) — במרכז התוכנית יעמדו הפעם סיפורו
של הסרט מרד הנעורים וקורות חייו
(ומותו) של כוכב הסרט, ג׳יימס דין, לפי
בקשת מאזינה צעירה מקיבוץ יגור. כמו כן:
חדשות מעולם הקולנוע, פרפראות מחיי כוכבים
והמדור שורה , 10 כיסא סז, בו משמיעים
מאזינים את דעתם על סרטים ועל
סדרי בתי הקולנוע.
• המחזה המוסיקלי (יו ם וי; ;9.15
גלי צה״ל) — יושמעו מיטב הפיזמונים של
הקומדיה המוסיקאלית המצליחה גברתי הנאתה,
המבוססת על המחזה פיגמאליון של
ג׳ורג׳ ברנארד שו, בעוד ששחקן הבימה
שרגא פרידמן יספר בין־התווין את הסיפור.
• המסד עולה (יום בי; ;9.30 קול
ישראל) — מחזהו של ארנסט תיאודור אמי
דאום הופמאן, צינאובר, ששידורו נדחה לשבוע
זה׳ מספר בדרך הסטירה הפוליטית
על גמד העולה לגדולה באמצעות תחבולות
עורמה. את הגמד ישחק שמואל סגל, ויעזרו
לידו שרגא פרידמן, מרים זוהר ושלמה
בר־שביט.

דתית בוכה
בירושלים.

ה כ רי ם. ארתח מתחבקת עם נער מגודל
פיאות בסמטאות מאה שער-יס בירושלים.

המאזין הזהיר לא יפתח את המקלט בשעת
שידור התוכניות הבאות, המאיימות להטביע
אותו בגלי־שיעמום:
• ירחץ אקדמאי (ביום הי; 7.40
קול ישראל) — ת כנית שנועדה לספק תעסוקה
(ששכרה בצידה) לעסקן המפא״יי הצעיר
שלמה אבינרי, הזקוק לאמצעי מחייה
על מנת ללמוד באוניברסיטה. הפעם, כדי להצדיק
את קיומו׳ אסף העורך קצת פחות
מתריסר מדענים, אנשי האוניברסיטה והטכניון,
שיפתרו תוך 20 דקות את בעיית המחקר
האטומי.

• כמוצאי יום מנוחה

(שבת; ; 8.30

גלי צה״ל) — הרבנות הצבאית הראשית,
השולטת מטעמים קואליציוניים על שעות
שידור אחדות בשבוע, מזכירה את קיומה
בעזרת קריאות מספרים ישנים ונגינת תקליטים
שחוקים.

היו ךלקבצ כי ת. ארתה מחיכת לקבצנית
שבקר! הרחוב בשוק מחנה יהודח בירושלים,

24ע ות עש ארתה >ן י 0

הפנתר השחור
מ חו ץ ל סוג ר
(ראה שער)
רץ לרופא, האשד, המגרה ביותר בעולם כלל לא מגרה אותי!״ התלונן אחד
ממקבלי פניה של הבדרנית הכושית ארתה קיט, שעה שהגיעה השבוע בשעת לילה
מאוחרת לשדר, התעופה בלוד.
לבושה בשמלה צהובה, חבושה כובע עשוי כפתורי צדף שחורים, כשעל ידה מטען כבד
של צמידי זהב ויהלום ענק, קיבלה ארתה את מקבלי פניה בשפע חיוכים. אולם היא גרמה
כמעט אכזבה לרבים. האשד, המגרה ביותר בעולם, האש שבקרח כפי שמכנים אותה,
נראתה יותר כקרח מאשר כאש.
אין הרבה מן המיניות הנשית בהופעתה החיצונית. היא נמיכת קומה, פניה חדים, אפה
רחב מאוד ומצחה רחב, כמעט קרח. היא אינה משתמשת בשום איפיר או צבע.
אולם כשהיא זוקפת את אישוניה השחורים כמעט עד מצחה ומתחילה לדבר, לא חשוב
מה, כמעט קשה לעמוד במחיצתה. ארתה עצמה אינה יכולה לעזור הרבה בפתרון סוד זה.
אומרת היא :״אינני יכולה לקחת את המין ברצינות׳ אינני נשואה עדיין. מעולם לא
השבתי את עצמי למינית ואינני מנסר, להיות, מה כל העסק הזה בכלל?״
כששואלים אותה על דעותיהם והגדרותיהם של אישים כאורטון וולט, היא עונה כמעט
בכעס :״שטויות, הם רק ילדים!״
זהו המיוחד שבאשה ארתר, קיט. היא איננה גסה או המונית, היא עדינה, לפעמים מתפנקת,
לפעמים מתחצפת. קשה לתהות על קנקנה. אישיותה, כמו קורות הייה, היא פקעת תסבכות
וניגודים משונים. לרגע היא יכולה להיות עייפה ודוחה. לא איכפת לה מכל העולם, היא
עלולה אז לגרש את כל מי שבא לבקרה, כולל עתונאים. וברגע שני היא הופכת להיות
״אינני יכולה לבקר את מצבי הרוח שלי,״ היא מתודה ,״אני מביאה אנשים לידי אי־נוחיות
ולרוב הם אינם מבינים אותי״

וגמה -ילטת? !5׳ יכולה לשמש הרפתקת האהבים שלה. בדרך כלל אין היא
ו נראית בחברת גברים. אולם לאחרונה בילתה בפאריס בחברתו של בן מיליונרים
אמריקאי צעיר. היא חשבה לבוא עמו ארצה, וכבר הוזמנו מקומות במלון ובמטוס עבור
שניים. לפתע הגיעה טלגרמה :״אני באה לבד!״
גם עם הפסנתרן והמנצח שלה, איש הג׳ז סנדי גולד שבא לפניה לארץ, הספיקה כבר

עצמה כמו בבית,

ב מרגישה ארחה קיט את
לאחר שהסירה אח נעליה ותכשיטיה.

להסתכסך והוא אפילו לא בא לקבל את פניה. אולם ארתה אינה שטיה. היא ׳נערה פיקחית
ויש עמה תשובות מן ד,מ כן על כל שאלה. היא פרוטסטנטית דתית ומתענינת מאד
בפוליטיקה ובמיוחד בבעיות הכושים. גם בסיורו־ .היא מרבה לעקוב אחר המאבק לנשיאות.
היא נהנית מחיים נוחים׳ חושבת ברצינות רבה על עצמה ועל הקריירה שלה. היא אוספת
עתיקות, לומדת פילוסופיה׳ קוראת את אפלטון, איבסן ומקיאבלי להנאתה ואוהבת להאזין
לג׳ז אפרו־קובני לבדה, בשעות לילה מאוחרות. לעיתים מתקבלת ההרגשה שארתה היא
אשה בודדה, למרות כל הצלחתה ופירסומה.
א ת היו שהר טי טו! לשהותה בארץ הקדישה לסיור קצר בתל־אביב. היא נהנתה
במיוחד לשמוע את צלילי השפה העברית :״זה לגמרי לא כמו תורכית,״ התפלאה.
בשדה התעופה השמיעו לה העתינאים בליל בואה לארץ את השיר הבאנו שלום עליכם.
היא קלטה אותו במהירות מפתיעה ומזמזמת אותו מדי פעם בפעם.
למחרת בואה, מיהרה לעלות בשעיר, הבוקר המוקדמות לירושלים, עצרה מדי פעם
אר. המכונית כדי להתבונן בנופים שמשכו את עיניה. בעיר עצמה סיירה רגלי, החל
בשכונות הישנות ובסמטאות הצרות וכלה ברחובות העיר החדשה ובניני המוסדות והכנסת.
כאשר הראו לה את העיר העתיקה, לא יכלה ארתה לעצור בעד דמעותיה. אמרה
היא לאחר הסיור :״אני מרגישה שמשהו מתקתק אצלי בלב. זה קרה לי רק פעם אחת
בחיים כשהייתי צעירה ובקרתי בפעם הראשונה ברומא. זה כמו בתנ״כ בדיוק״.
קשה היה להאמין שאשר. רגשנית זו תופיע בעוד יומיים כפנחר המין בפני אלפי
צופים נלהבים ותסעירים ממש.

*},נכי הז?ים. על ספה במלון דן מוצצת ארתה ענבים ישראליים. היא נתונה לשינויים
תמידיים של מצבי רוח מנוגדים המתחלפים בקצב מהיר׳ ללא כל סיבה נראית לעין.

עתיקות למזכרת. בשוק הגרוטאות׳ במחנה יהודה בירושלים׳ מתעכבת ארתה קיט
לבחון ערימת גרוטאות ועתיקות של יהודי בוכרי זקן. היא חובבת עתיקות מכל הסוגים.

הנידוו
(המשך מעמוד )3

כלתי-אפשרי. אי־אפשר להכריח.
אפשר רק לשכנע. וזה המבקש לשכנע,
חייב לבוא בידיים נקיות.

המנון העממי למוסיקה ׳שואדת

מתקבלים תלמידים מתחילים ומתקדמים ללימוד בכלי נגינה עממיים
לימודי חובה : פסנתר חלילית
יסודות המוסיקה גיטארה מפוחית פה
סולפג׳(קריאת תוים) מנדולינה אקורדיון
שירת תימן ומחולותיה תוף קונצרטינה

הלימודים

סטודיו לפיתוח הקול
בהנהלת מורים

מוסמכים

— זה עתה נתקבלה במכון מערכת כלי נגינה חדישים ביותר —
פרטים והרשמה: צילום ״ארדה,״ פינסקר ! 2רח׳ הגדוד העברי .31
בין השעות 7—4אחה״צ, עד יום 31 לאוגוסט בלבד.

מלון דגון אשקלון
טלפון 8-48

מודיע שכל המקומות הוזמנו
לראש השנה ולחג הסוכות
אך ישמח לקבל את הזמנותיכם
לתקופת 19.9.56 - 9.9.56

לקראת ראש השנה --ה בינונו לד הפתעה
זה עתה קיבלנו דוגמות חדישות, מאיטליה ומשאר הארצות, של
אימומים ועקבים מתוצרת איטלקית׳ חלום כל גברת מאז ומתמיד
ננבלי תו ך
ג ב 1ן

0£ 5א 5

תל־אביב׳ רחוב דיזנגוף 222

*^ין פירוש הדבר רק טיהור אורוות
השחיתות, דבר שהוא חיוני לפני כל
צעד אחר. השחיתות אינה רק ענין של מעילות,
בילוי בקאבארטים פאריסאיים על חשבון
האומה והקמת דירות־שרד מפוארות.
מרכז השחיתות הוא עצם קיומו של מנגנון
מפלצתי מנופח המשמין על חשבון אומה
עניה ומרודה, שאין לה כסף לקנות די תותחים
להגנת חייליה.
מי שרוצה לפרוץ את מעגל־הקסמים הפסיכולוגי
ולהחזיר אחורה את גלגל האינפלאציה
הכלכלית׳ בנקודה זו עליו להתחיל.

יש צויד כהעברת אלפי פקידי
ממשלה למקצועות יצרניים, כעזרת
מיבצע־שיקום אדיר שיהפוף
את מחממי-הכסאות בקריה ל־משרטטים,
לכימאים, למפקחי-
ייצור, כשם שמשוחררי-צה״ל הסבו
לעורכי־דין, לטרקטוריסטים ול־מהנדסים.
אמנות זמרה

תקליט 111*3 ,
״גם כן מקצוע, זמרה!״ אמרו בבוז בני
משפחת סבירי, כאשר צדוק׳ חייל קרבי
בחיל הרגלים, חזר הביתה לחופשה קצרה
ובישר להם כי התקבל ללהקת פיקוד הצפון
וכי הוא החליט להיהפך לזמר מקצועי. זה
היה לפני שנתיים. אז רצו בני המשפחה
לזרקו לרחוב כששמעו על תכניתו.
היום הם מתבוננים עליו בהערצה ומתגאים
בו, כי צדוק סביר ( )21 מתולתל שיער
ובישן, הפך בן לילה מדמות בלתי־ידועה
לאחד הזמרים הפופולריים בין אמני הבמה
הזעירה בארץ.
פרסומו הגדול החל לפני כחודש ימים,
בעת שהשתתף בקול ישראל בתכנית שלושה
בסירה אחת. הוא עמד בפעם הראשונה לפני

יש צורך בסגירת מאות משרדים בלתי־חיוניים,
כולל כל הבסאונים הממשלתיים היקרים
שאיש אינו קורא אותם מלבד הפקידים
והמפקדים שאותם נועדו לפאר ולרומם.
יש צורך לחסל את כל המנגנונים הנפרדים
של הסוכנות היהודית והקרנות הציוניות,
ולצמצם את מנגנון הסתדרות העובדים
עד כדי מחציתו.

ך*ירוש הדבר: מהפכה נפשית, כל־
^ כלית וציבורית. כי היא מצריכה שינוי
יסודי במשטר המפלגתי הקיים בארץ, משטר
המאפשר לאוסף של מפלגות יריבות
לשדוד בשותפות עילאית את כספי האומה
בארץ ובחוץ־לארץ, אם במישרין ואם באמצעות
הממשלה והסוכנות. ממשלת ישראל
אינה אלא פדרציה של מפלגות׳ וחיסול ניפוח
המנגנון פירושו חיסול המעמד החברתי
של עסקני המפלגות המוסתים.
מבחינה כלכלית, זוהי מהפכה עצומה.
היא תאפשר הורדה עצומה של מסים, שלא
תפגע במאומה בצ״הל. ההורדה תגרור אחריה
ירידה של מדד יוקר־המחיה, ולא בנקודה
אחת או שתיים. עם המדד תרד תו־ספת־היוקר,
שתוריד שוב את המחירים. התהליך
הגדול של החזרת גלגל האינפלאציה
אחורה יתחיל.

מבחינה ציבורית, תהיה המהפכה
גדולה עוד יותר. הממשלה המחודשת,
אחרי שהראתה דוגמה אישית
והלכה בראש מיצעד הקורבנות,
תובל לרכוש שוב את אימון
הציבור, תהיה מסוגלת לדרוש קר־כנות
גם מאחרים.
המנהיגים שפיטרו את פקידיהם, שלא יטוסו
עוד מסביב לעולם ולא להרו עוד במ־כוניות־פאר
בכבישי הארץ׳ יוכלו לשכנע
פועלים ומעבידים כאחד. רוח חדשה תחדור
לארץ, רוח של מיבצע, של מאמץ, של הרגשת יעד.

* שנו הבדל מהותי בין הרוח הצבאית
הגרמנית לבין הרוח הצבאית העברית.
זהו ההבדל בין אופי העמים.
הרוח הגרמנית השתקפה באותו קטע של
הסרט הצ׳אפליני. המפקד מפקד, הטוראי הולך
לפרק את הפגז.

הרוח העברית, כפי שבאה לידי
גילוי עליון כמלחמת תש״ח, הי-
תה הפוכה כדיוק. המם־כף הלך
לפני הטוראי, והמם-מם הלך לפני
המם־כף. הדוגמה האישית השקטה
של המפקד דיברה בקול רם יותר
מתריסר פקודות מהדהדות. כאז
כן עתה, המפקד הטוב כצה״ל
הוא המפקד המשתף את עצמו כסכנה
וכסבל, אליהם הוא שולח
את פקודיו.
זוהי הדרך לחיסול הצ׳אפליניזם, טובה
יותר מכמה מאות תיאוריות כלכליות מסובכות.

זמר
צדוק כפעולה
דני קי׳ הפתיע
מאזינים. המאזינים בחרו בשם של זמר
או זמרת׳ צדוק השמיע את הקול המבוקש.
קהל מאזינים שבחרו בשם של זמר או זמרת,
צדוק השמיע את הקול המבוקש, לא
על גבי תקליטים אלא מתוך גרונו.
הוא הכין למפרע כתריסר חיקויי קולות
של המפורסמים בזמרי הארץ והעולם, כך
שכל בקשה דלתה את אחד מהשירים שהכין.
הוא שר שירים בסגנונותיהם של יפה
ירקוני, ישראל יצחקי, ט! בה פירון, עבדול
תאהב וטנסי ארגי, כשהוא מחקה את הניואנסים
הדקים ביותר האופייניים לכל זמר
ומשתמש בסולם קולות בלתי רגיל. מאזינים
ששמעו את קולו של צדוק סביר מבלי
לראותו׳ לא יכלו כמעט להבדיל בין המקור
לחיקוי.
ניטואים מפריעים. כאשר ביקש מישהו
מהקהל שצדוק יחקה את דני קיי, לא היה
צדוק מוכן לכך. אולם לא היה זה מבצע
בלתי אפשרי בשבילו. בסוסו של דבר, היה
חיקויו של דני קיי אולי המוצלח שבין
שורת החיקויים, כי לגבי הנער, שבבית-
הספר העממי לדוגמא בתל־אביב היה מחקה
את כל המורים׳ ובבית־הספר התיכון שלוה
היה מוכן להציג בהצגת הסיום את דמותו
של כל אחד מארבעים התלמידים שבכתתו,
לגבי החייל שהיה מרתיח את מפקדיו בחיקוי
פקודותיהם, אין כמעט טיפוס או קול שאינו
ניתן לחיקוי.
״זה לא ענין של לימוד׳ זה משהו בדם,
אני תופס מיד את האופייני לכל קול ואדם
ואז אין שום בעיה לחקות את זה?״ אומר
צדוק. מספיק שיאזין פעם ופעמיים לקולו
של זמר מסויים כדי שיוכל לחקותו.
הגיעו הדברים לידי כך שכמה זמרים, כמו
אברהם וילקומירסקי ומישר, אפלבוים באים
אליו בטענות מדוע אינו מחקה גם אותם
בתכניתו.
אולם צדוק, שהחליט כי נשואים יפריעו
לקריירה שלו וכי עליו להגיע להופעה בסרטים
מוסיקליים, אינו חקיין בלבד. הוא
בעל קול בריטון נעים משלו, לומד לפתח
את קולו ומתכונן ליצור לו סגנון שירה
משלו, כדי שיגיע יום ובו יתחילו לחקות
גם אותו.

כל זאת הס עושים, במובן. בבואם
לחופשה,

שלא יחשוב את עצמו

־כאשר עוקבים אחרי מדור רותי,״
כותבת חבצלת מחיפה, אפשר לראות
>ז כמה אוהב הנוער הישראלי את וד
•יולים בחיק הטבע. במוחה אני שדק
אחוז קטן, בעל אמצעים, יכול להנשים
אהבה זו הלכה למעשה. המכשול היי
זזיד הוא חוסר אפשרות לארגן רכב . .
ברור שבאם יתאסף קומץ אנשים מספיק,
אפשר יהיה לשכור רכב והדבר ישתלם
01 ישתלם.״ .
רעיון לגמרי לא רע. מדוע לא תעשו
שהו בנידון? וכשתצאו, אל תשכחו
להזסין אותי.
חייליסשלושה לשלושת החיילים הללו ()984/1012
יש פטריוטיזם מקומי חזק ביותר. שמענה
אותם, :אנו שלושה חיילים ...הנמצאים
רחוק רחוק בקצה המדינה הקטנה
שלנו. אנו מעוניינים להתכתב ובשלב
מאותר׳ אף להכיר, שלוש נערות צעירות
שלא תעלינה בגילן על 18 אביבים. רצוי
שגבהן הממוצע יהיה 168ס״מ. שיער
בהיר רצוי, אך לא מחויב. מה שחשוב
מאד בשבילנו זה שתהיינה תל־אביביות
או מסביבתה.
,אשר לנו: הננו בני 20־ ,19 מכ״ים
קרביים בחטיבה המפוארת שהגנה על
דרום הארץ במלחמת השחרור וממשיכה
בעבודתה גם עכשיו (זה לא מזכיר
לכן מישהו בוגרי בית־ספר תיכון
יבעלי השקפה חופשית על החיים וכל
*קשור בהם ...בין השאר אנו אוהבים
לטייל בארץ במכוניתנו שאינה נמנית
על הקטנות, אלא מסוגלת להכיל בשקט
שלושה זוגות עם אביזרים אנו עורכים
•סיבות יפות ומצב רוחנו הכללי רם.

( )984/1013 היא תלמידה בבית הספר
לאחיות׳ ואומרת שהיא משתעממת מעט
רק בשעות הפנאי שלה. מכתב מקיבוצי
ניק או מושבניק יהנה אותה מאד. היא
מוסיפה בסוגריים :״יכול להיות במקרה
יוצא מן הכלל, גם עירוני, אן בלי נטיות
סלוניות.״ צורתו החיצונית של הכותב,
אומרת היא, איננה חשובה. כל
מה שהיא רוצה הוא שלא יאהב יותר
מדי מוסיקה ו״לא יחשוב את עצמו
למלומד.״

חשאילי לי ספר
״כשאני נוגע בפצע שבליבי,״ אומר
לי ()984/1014׳ ״איני יכול לעצור את
התרוצצות עטי על פני הנייר. אני צעיר
כבן ,18 לומד בכתה השמינית של בית-
ספר תיכון. אני מתעניין בהרבה שטחים,
ביניהם ספרות, פילוסופיה, סוציולוגיה
וגיאולוגיה. ודאי תתמהי אם אספר לך
שמעולם לא היתד, לי חברה, למרות שאני
יפה מראה׳ כשרוני ונעים הליכות.
כל מגעי עם בנות מסתצם בשיחות קטועות
ספורות ובשאילת ספר או מחברת

מצבי זה נעוץ בעובדה שאני ביישן
ובא תדיר במבוכה כשאני מדבר עם נערה.
זה לי כשלוש שנים שאני חש בדידות
איומה. בשנה האחרונה מצאתי נחמת
מה בפילוסופיה. עתה הגעתי לכלל
מסקנה שמאום לא יעזור לי זולת חברה
מסורה, שלפניה אוכל לשפוך את
הגיגי לבי. אני נתון כיום בבדידות המלווה
רגשי פסימיות ואדישות לגבי ה־החיים
והעולם. חושבני שרק נערה חביבה
ומבינה עשוייה למסוך טיפה מתוקה
לחיי ולשרש מתוכי את הפסימיות
הרקובה לה נתפסתי...״
אתן צריכות להיות עשויות מאבן כוי
לא לענות למכתבו של (.)984/1014

זה הכל

דאש בלי?ש

( )984/1015 איננה אוהבת להרבות במלים
על חיצוניותי״ ״אני. נערה גבוהה,
חומת עיניים ושיער וזה הכל,״ אומרת
היא. לעומת זאת יודעת בת ,17 חלטי-
דת שמינית וחברת תנועת נוער זו,
לדרוש שחברה לעט יהיה נאה׳ או לכל
הפחות בעל חיצוניות רגילה >האם לא
לימדו אותך בגימנסיה שלך משהו על
קנקן שאסור להסתכל עליו אלא על מה
שבתוכו?) .היא מתענינת בעיקר בתיאטרון,
בספרות טובה, ואוהבת לערוך
טיולים ומסעות.

ל־( )984/1019 אץ כל רצון להתחשב
בי ובחום׳ והיא אומרת לי בגילוי לב
צברי שאין לה כל חשק לשבת ולשבור
את ראשה לקשט במקצת את מכתבה
אלי. היא משאירה את העבודה הזו לי.
אינני יודעת אם עלתה בדעתה האפשרות
שנם לי לא יהיה חשק לכך, מילא, אעשה
כמיטב יכולתי.
היא נראית לי נערה בריאה, רגילה
וחסרת תסביכים. בעוד שנה תהיה תעודת
גננת בכיסה. מקצועה החדש לא יפריע
בעדה לטייל, לקרוא ספרים׳ לרקוד
ולשמוע מוסיקה, היא תהיה אפילו פנויה׳
אחרי יום של ריקוד עוגה עוגת
עם הפעוטות, לקרוא את מכתביו של
צעיר בן 24־ 21״שראשו שעל כתפיו
מלא במשהו אחר לגמרי מקש.״ כן׳ היא
לא סובלת בחורים מצוברחים.
היא חשבה שיעזור אם תוסיף ״שיש
הרבה שטוענים שאני נחמדה.״

יש לו איזה משחו
בלי כל גינוני טכס, אומר ()984/1016
בקיצור טלגראפי שהוא בן ,24 רגיל,
פשוט׳ ״ועוד משהו עבור מישהי.״
נקודה.

חיילת לשבה

אפילו מת צוח)3

אמנם אין ההשכלה בעיני ()984/1017
אמת מידה לאופיו של אדם ואף על פי
בן רוצה היתד, להתכתב דווקא עם בחור
בעל השכלה אקדמאית. עליו להיות בגיל
28־ 23 ועדין נפש.
הכותבת היא חיילת המגיעה העירה,
כלומר תל־אביבר״ רק לשבתות, היא לא
רוצה לספר על עצמה, משום שאין היא
אובייקטיבית. מובן שאין זה חשוב שיש
לה השכלה תיכונית, לכן אין היא מזכירה
זאת.

( )984/1020 אומר שיש לו כזה מ ץ
חוש הומור, שאפילו מת מסוגל לצחוק
מבדיחותיו. אולי זו הסיבה מדוע לא
צחקתי, אני חיה מאד. לא חשוב, נעבור
אליו. ובכן, זה לא כבר סיים את בית־הספר
התיכון׳ השתחרר מן הסיום הקרוי
בחינות הבגרות ואחרי החופש יון־
גייס. זאת אומרת שהוא בן .18 הוא
חובב מוסיקה, אמנות ותיאטרון והוא
אפילו חובב פעיל בתיאטרון.

דומן בלשי

לב למשמר הגבול

תיארתן לכן, לפי הבלשים שאתן קוראות׳
ואני יודעת שאתן קוראות כאלה,
שבחור העובד בבולשת מסוגל להיות
ביישן 984/1018 הוא כזה. הוא אומר
שהוא בן ,22 אינו רוצה לפרט מה הוא
אוהב ומה לא ולמה, מבטיח רק לתל־אביבית
שתכתוב אליו שתמצא בו רע
נאמן.

מכתי קצר ופשוט, אך אומר הרבה
על היד שכתבה אותו (:)984/1021
״אני בן ,22 יליד הארץ׳ השכלה תיכונית,
עבר צבאי של שנתיים וחצי
בצנחנים, כעת במשמר הגבול
אחת לשבוע בתל־אביב. כך שהייתי
מבקש אחת בעלת לב טוב ומסור
לכתוב במר, מלים. הנושא לרשותה*.

למעלהם־ 1מכל 3סי ג ריו תפילטרשמעשניםבארץ הי אאסקום

תו צרתאס קו טחברהל סי ג ריו תבע ־ ם

ומ 0*11 חזה *93

המם־פא. בשהמם־פא שמע באיזה מוצב
הם היו, הוא התנצל בשם כל החברה
שהיו שם, ואמר שבעצם זה לא אשמתם,
כי יושבים שם חיילים שלא יודעים עברית
ולא מבינים בדיחות, מפני שהמוצב
הוא מוצב מצרי.
שמעון יפת, לשעבר צוות החי, נח״ל

מס-הכנסר,
חדר ^ 8

אדנש תו ק! נ די םאת קו לנו !

יהיה שמח
בימי הקרבות על ניצנה, נשלח צוות
הווי של הנח״ל לעשות שמח לחברה.
יום אחד הצתת מגיע לאחד המוצבים
הכי רחוקים, ונוכח שכל המאמצים לבדר
את החברה לא מועילים. מספרים
בדיחה — אף אחד לא צוחק. שואלים
חידות — אף אחד לא עונה. מנגנים
כאקורדיון — והחברה יושבים, שותקים
ומסתכלים עליהם כאילו שהם נפלו מהשמים.

וגרון
נדרי המקוצר

ט עו ת ר עו ד ס צו דסת
ביטל את מינויו כסוכר מוסמך
במטבע זר( .מעריב)
אליעזר נוה, ראשון־לציון
חמוץ־מתוק.

ממחטה — פיסת־בו.שהנשים מאבדות
תמיד כדי לתת לגברים זרים הזדמנות
להכירן.
אדם ישר — איש המוצא ברחוב
לירה, ומפרסם בעיתון מודעה :״נא לקבלה
לפי סימנים.״
שילשול שוטפים.

— ישיבה דחופה לעניינים

עצירות — ישיבה ממושכת׳ שבה לא
נמצא מוצא לעניינים דחוקים.
שי כוןחדש — דבר שנהפך לשיכון
ישן עד שאתה גומר לשלס את התשלומים.

ודיסטית — על זו הגברת בזו האדרת
כל כותרת תהיה מיותרת.
אברהם למר, גת־רימון

המצרים
(הארץ)

מים מים כלי ששון
צב• ״וייס 1גבעתיים

ירו

קיבוץ

אוז.

שמואל בהן, פתח־תקוח
והחברה עשו אחר־כן קומזיץ ואכלו
אותו.
נציגי הסיעות הדתיות על פישתם
מן הקואלציה( .מעריב)
אליק מג, חיפה
הצחנה עלתה עד לב השמיים.
טכנאי וחובב־רדיו למכירה בהזדמנות(
.מעריב)
יוסף הרטשטיין, תל־אביב
מה יש — כבר לא מוצא חן בעיני
אשתו?

וטובו בגיס רגבולס
* .ספרי חז קאל מסופר, כידוע, ש־
, 4הנביא בלע מגילה ״מלאה קינים והגד,
והי״ והיא היתד, בפיו ״בדבש למתוק״
.כשנשאלה חנה ( )10*7במבחן
בכתב ״מדוע היתר המגילה בפי הנביא
כדבש למתוק?״ השיבה:
״מפני שהיתר. מלאה כינים.״
אליעזר נוה, ראשון לציון

ץ* ש כי קרה אצלנו קרובתי שמחה
( ,)4;2היצגתי אותה בפני חברי
בתור ״החתיכה שלי.״
קמה שמחה כנשוכת נחש ואמרה:
״לא נכון. אני לא הסמרטום שלו,״
א. פטל, תל-אביב

נגה מחיל־האוויר נעצר יום אחד על־ידי
מם־צדיק בגלל זה שנסע בטנדר
שלו במהירות משגעת. המם־צדיק הצביע
על השלם שבצד הכביש, שעליו היו מצויירים
כמה מסוסים בצירוף הכתובת
״רק להם מותר לטוס!״
״אם ככה, זה בסדר,״ אמר גגה, הוציא
מכיסו את רשיון־הסייס, הראה אותו
למם־צדיק והמשיך לנסוע.
רב״ט דן פרמפול׳ צה״ל

בסוף הצתת נעלב נורא, לקח את החפצים
וחזר לבסיס כדי להתלונן בפנ•

הקונגרס הסואציוני הכ״ג התכנס לא בדיוק לפי התוכנית. היה הכרח לכנסו
שלא במועד׳ בגלל שואת התעלה, שגרמה לירידה מדאיגה במגבית דסי־הסעבר.
ראשון הנואמים היה מר גיורא מולא, שהעלה במלים חסות ונרגשות את זכרו
של אבי־התנועת פרנאנד (אפרים) לספס זכרונו לברכה, מראשוני כובשי השממה
ומייבשי הביצות .״במותו,״ אסר מולא בהתרגשות ,״ציווה לנו את המעבר.״
אחריו השמיע את דברו, לקול תשואות הצירים׳ סר נתניאל עדן, ציר קהילת
לונדון. הוא הכריז כי גס ביסים סרופים אלה תוסיף התנועה לעמוד בשער, ולא
להניח למצרים לעמוד שם. מר עדן הכריז, כי ההסתדרות הסואציונית לא תשלים
לעולם עם הנסיון לנתקה מפזוריה בכל הגלויות בארבע כנפות הארץ .״זהו כשלון
חמור למצפון העולם הבלתי־חופשי,״ קבע מר עדן.
נציג גוש־הסזרחי־הפועל־הסזרחי־תורת־העבודה, סר אנוריי פייבוש שפילמן,
הביע הסכמה עקרונית לדיעות קודמיו, אן הסתייג מהדרישה לתנועה חופשית
בשבתות. כמו כן^ ,סזי ש בתוקף את הפלילה, כאילו תנועתו היא שסיפקה אבנים
ונפט לחבורה של נטורי קרתא, המתנכלת לחופש התנועה.
לאחר קבלת ההחלטות׳ שנמשכה עד שעה מאוחרת בלילה, התפזר המעמד
ברוח מרוממת, לאחר שירת התקוזזז.

ה ר שו ת ה מו סמכת

מהשמ תו ח ־ תו ת

מייק גלאי עבר פעם ברחובות יחד עם בנו הקטן׳ אמנון בן החמש, ונזכר
פתאום בדני כהן, חברו -הטוב -מימי הצבא שלא ראה אותו כבר שנתיים אולי.
מייק החליט לגשת עם הילד לביקור אצל דני, שגר עד היום בבית הוריו.
דני, עליכם לדעת, היה טיפוס נחבא אל הכלים ולפי טענת כל חבריו עוד לא
התקרב מימיו אל בחורה יותר משלושה מטר. מייק, שנזכר בכן, החליט לעשות
את הופעתו בבית כהן רבת רושם. לאחר שהסביר לאמנוניק הקטן את תפקידו
במשחק׳ ניגש לבית והעיק על כפתור הפעמון.
את הדלת פתחה, בהתאם לתוכנית, אמו של דנת שלא הכירה את מייק. מייק
גירד קצת בראש, הוציא מכיסו איזה פינקם קטן, התבונן בו בעיון ואמר :״סליחה,
כאן גר דן כהן ז״
כשהאם אישרה זאת, הוסיף מייק :״זה באמת עניין מאד לא נעים, גברת. אני
בא הנה מהמוסד לילדים עזובים ״באומגארטן״ בקריית־אונו. דן כהן מפגר בתשלומים
למוסד מזה ששה חודשים, שלחנו לו התראות וכל זה, אבל לבסוף לא ראינו
ברירה לעצמנו, אלא להחזיר לו את הילד שלו. אני הבאתי אותו כאן אתי.״
האם ההמומה, שלא תיארה לעצמה אפילו בחלומות הזוועה שלה שמר,׳לה חי
אי־פעם חיי משפחה כל כך אינטנסיביים, הפליטה צווחת תדהמה. ברגע זה מיהר
למסדרון דני עצמו. הילד, אמנוני, שהוכן מראש לתפקידו, רץ מיד לקראתו
בזרועות פתוחות וצעק :״אבא! אבא!״
הוריו של דני קיבלו אחר־כך הסברים ארוכים ומפורטים. בכל זאת, הגבירו
את השמירה עליו עשרת מונים. כלפי הוץ הוא כאילו בחור שקט וצנוע, אבל לך
תדע מה שהוא מסוגל כבר לעשות.

ה 1א

והיא

א אז
היא: יקירי, נכון שאני יפה?
הוא: כן.
היא נכון שעיני יוקדות ומלאות
זוהר?
הוא כן•
היא נכון ששפתי נפלאות?
הוא כן•
היא: יקירי! כמה נהדר אתה! איזה
דברים יפים אתה אומר לי!

ב. עתה

״ככה מעירים אותן• מהשינה
כצבא

היא: נכון שיש לי גוף נהדר?
הוא: כן.
היא ז נכון שעיני מלאות אש להבה?
הוא: כן.
היא: אוף, כמר, שאתה משעמם!
__*י 1־ וייח.ר?>ח,וו ר׳ייוי

טיליגז־בית
במסיבה מפוארת, שהסתיימה בשעה מאוחרת בלילה, קרה
במסיבות הטובות ביותר. הבעלים שנימנו על צמרת עולם
והקולנוע, השתכרו כראוי ולקחו נשים זרות במקום נשותיהם,
לבתיהם. הבה נניח שהיתה זאת טעות מצערת סתם, ונחזיר כל
ולביתו האמיתי.

פטרוצ׳יו
רט באטלר פייר אמנון
ינאי

נאטאשה תמר קתרינה שלומית
פקארלט

אוהרה ()5

מה שקורה לפעמים
הספרות׳ התיאטרון
לבתים זרים במקום
בעל לאשתו החוקית

אהבת ציון
מלחמת בני אור
חלף עם הרוח
מלחמה ושלום
אילוף הסוררת