גליון 985 מתאריך 29 באוגוסט 1956

ה עו ל ם דו ה

העורך הראשי:
אורי אבנרי
ראש המערכת:
שלום כהו
עורכי־משנה:
דוב איתן, אורי סלע
עורך תבנית:
עורך כיתוב:
אהרוז צור
סילבי השת
הכתב הראשי:
שרנאהר־ניל

רחוב גליקסון ,8תל־אביב, טלפון ,26785
ת. ד .136 .מען למברקיס :״עולמפרס״.
המוציא לאור: העולם הזה בע׳־מ.
דפוס משה שהם בע״מ, ת״א, טל.62239 .
המערכת איננה אחראית עבור !זוכו וו•
מורעות, בולל מודעות המתפרסמות תהת
הכותרת ״רו״ח לצרכו ״,״רו״ח לנוסע״
וכו׳ המוכנות ונערכות על־ידי המערבת.

צלם המערכת:
אריה הרו

חברי המערכת:
ישראל ביבר, ניצה נכי, שייע נלור,
לילי נלילי, רויר הורוביץ, רותי ורד, רוני
זוהר, אברהם חרמון, אוסהר מאובר, משה
לשם, אביבה סטו, עמוסהינן, שלמה הרו,
אלי תבור.
הצייר הראשי: עורך דפוס: מנהל מעבדה:
נתז רון
שמואל ברתור אריה אריאל

העתוו הנקר איותרבמדינה

אחד מסוגי־הספורט הנפוצים לאחרונה
בחוגים מסויימים הוא להפיץ שמועות
כאילו מקבל העולם הזה את האינפורמציה
שלו מחוג זה או אחר.
בשאלון שהציג לשורת המתנדבים, הכניס
עמוס בן־גוריון קרוב לחמשים שאלות שבאו
להוכיח, כביכול, כי העולם הזה קיבל
את החומר נגדו מן השורה. לפני שבועיים
נשלחו למנהל משרד ראש־הממשלה מכתבים
אנונימיים שטענו כי האינפורמציה על
אהוד אבריאל נמסרה מידי מנהל מחלקת
צפון־אמריקה במשרד־החוץ, יעקוב הרצוג,
ח״כ לשעבר אליעזר ליבנה והפרופסור
ישעיהו לייבוביץ. עתה משתדל מישהו
להפיץ את השמועה כאילו היה קשר בין
פרסום כתבת העולם הזה על יצחק רפאל
לבין פרסומי שורת, המתנדבים והפרופסור
לייבוביץ על אותו איש• .
כוונת שמועותאלה היא להנמיך את
דמותו של העולם הזה, ליצור את הרושם
כאילו הוא משרת חוגים קטנים, או שהוא
זקוק לשרותם לשם קבלת אינפורמציה.
קשה לתאר טענה מגוחכת יותר.

גם מי שאינו יכול לקרוא, כמו ראשי
המשטרה, את הדו״חים המפורטים של המוסדות
העוסקים בפעולות־הבילוש הנרחבות
נגד העולם הזה, יכול להווכח בעזרת ההגיון
הפשוט עד כמה שמועות אלה כוזבות.
שורת המתנדבים מפרסמת מדי פעם חוברות.
לו היתד, בידיה האינפורמציה הנרחבת,
בעלת מאות הפרטים, על חייו של עמוס בך
גוריון, שהתפרסמו אחר־כך בסידרת הגילויים
של העולם הזה, האם היה זה מתקבל על
הדעת שהיא עצמה תסתפק בפירסום אינפורמציה
מצומצמת?
הוא הדין לגבי אליעזר ליבנה, העורך
ומפיץ כתב־עת מעניין משלו, בטרם. הוא
הדין גם לגבי הפרופסור ישעיהו לייבוביץ,
שהיה בלי ספק מפרסם בעצמו את מאות
הפרטים על חייו של יצחק רפאל, שפורסמו
בהעולם הזה, אילו היו עובדות אלה בידיו.
האמת היא שהעולם הזה הודיע בפירוש,
בעת פירסום הסידרה ״דת או ביזנס״,
שהוא מתכונן לפרסם כתבה על יצחק רפאל
מחוץ למסגרת הסידרה. זה היה זמן מה
לפני שלייבוביץ התעורר לפעולתו המעניינת,
ופירסם את מכתביו לראש־הממשלה.
חקירת העולם הזה 1גד ראשי המשטרה
נפתחה לפני שנה ורבע, בימי המאבק על
חושיסטאן, כאשר נתברר מעל לכל ספק כי
המשטרה אינה חוקרת ברצינות את פרשת
הפצצות שהופעלו נגד העולם הזה, ושהיא
מוסרת עדויות סודיות לידי דוברי מפא״י.
עלה או על דעתנו שאולי יש לכך לא רק
סיבה מפלגתית, אלא סיבות אישיות יותר.

מי שמכיר את דרכי העבודה של העולם
הזה, יכול רק לחייך למשמע אותן השמועות.
מנגנון־החקר של עתון זה הוא מיוחד
במינו מכמה בחינות. המעגל החיצוני מורכב
ממאות אנשים הפונים אלינו, ומוסרים
ידיעה כל שהיא, מתוך אמונה כי העולם
הזה הוא העתון היחיד בארץ המסוגל
לפרסם כל דבר אמת, בלי מורא ובלי
משוא־פנים, יהיה הנפגע מי שיהיה.

מעגל מצומצם יותר מקיף את עשרות
המודיעים הקבועים של העתון, שקשר. להפריז
בערכם. אלה אינם עתונאים, אלא
אנשים מחוגים ומוסדות שונים, לפעמים
בתפקידים אחראיים מאד, הכואבים את כאב
המדינה והמוסרים לנו אינפורמציה רצופה
פחות או יותר. הם עושים זאת לעתים
קרובות תוך סיכון עצמי ניכר, וכמעט
בכל המקרים ללא שכר. אין הם זוכים
לשם תודה פומבית.
במרכז המעגל עומד מנגנון־החקר המקצועי.
הוא המברר את העובדות המתקבלות,
משתמש בכל עובדה רק אם היא מתקבלת
מכמה מקורות שונים. אין הוא משתמש
בשום פרט ללא בירור עצמאי משלו. מלבד
מקרים מיוחדים, כשיש חשש מפני טרור,
הפחדתת עדים וסיכון מודיעים, הוא פונה
אל האישיות שעליה יכתוב, לפני הפרסום,
להשיב מראש על הגילויים.
כל זה יחד מהווה מכונה עדינה ומקצועית
מא .1לאור פעולתה, מצחיק לטעון שהיא
יכולה או מוכנה להשתמש כמו שהן בתוצאות
חקירתם של ארגונים פוליטיים מקצועיים
או חובבים, או של אישים פרטיים,
העוסקים בגילוי־שחיתות בשעות הפנאי שלהם,
אפילו תהיה פעולתם מבורכת וחיובית
כשלעצמה.

המחמאה העליונה לרמת האחריות של
חקירות העולם הזה כלולה בעובדה כי
במשך שש שנים של פעולה, בה נחשפה
האמת על עשרות אישים בעלי עמדת מפתח
בציבור, לא הוגש אף משפט אחד של
הוצאת דיבה נגד העולם הזה — פרט
למקרה בודד אחד של איש פרטי בחיפה,
שסובך באופן מקרי בפרסום גילויי חושים־
טאן. משפט זה חוסל בדרך של פשרה.
האם אין זה מוזרשעמום בן־גוריון
תבע לדין את שורת המתנדבים, שפירסמה
עליו רק כמה פרטים, ונמנע מלתבוע לדין
את העולם הזה, שגילוייו היו מרובים פי
עשר, והיו ועד אין ערוך יותר חמורים?
האם אין זה מוזר שח״כ יצחק רפאל נהג
באותה דרך בדיוק, כשהגיש תביעה דווקא
נגד הפרופסור לייבוביץ? האין זה מוזר
בנימין מינץ
שאבא חושי, אהודאבריאל,
ועשרות חבריהם פחדו ממשפט נגד העולם
הזה כמו מפני גרדום?
הטענה הרשמית השיגרתית, בכל המקרים,
היא שאין זה מכבודו של האיש להגיש
משפט. היא מושמעת בפי אנשים שאינב
מחמיצים כל הזדמנות להגיש נגד העולם
הזה משפט על סעיפים טכניים קטנים של
בזיון בית־דין, על פרסום פרטים אסורים
וכדומה, והעוסקים בקדחתנות במציאת כל
שהיא למשפט נגדנו. היא מזכירה
עילה
את קריאתם של הילדים בכיתה אלף :״אילו
רציתי הייתי שובר לך את העצמות, אבל
אני לא רו צ ה י העולם הזה לא שירת ולא ישרת שום
ח־ג פוליטי ושום ארגון מפלגתי או חובב.
הוא נותן ויתן להם את הפרסום הראוי
במקרה ובמידה שיעסקו בפעולה מעניינת,
חיובית, מועילה, יוצרת ומטהרת.
כל זהות אחרת של העולם הזה עם מישהו
או מישר,ם לא היתד, ולא תהיה.
מכתבים איש השנה

אם תנמיכו לרנע את הכוונת שלכם ובמקום
להצליח על עניינים שברומו של עולם
ותביטו מעט על הנעשה מסביב, הרי שתורו
ני איש השנה הינו בלי ספק מיטה כרמל,
האיש הראשון שהצליח להצית את ניצוץ
המרי האזרחי במדינת ישראל. ניצוץ זה הוכיח
כי אכן לא אבדה תקוותנו, להיות עם
הופיעי בארצנו
אליהו רם, תל־אביב
אתם חושבים כי מנהיגות המדינה נכשלה
ואילו אני אומר כי עצם קיומנו היום —
חזקים פי כמה מאיער היינו ב־ — 1947 מוכיח
על הצלחה מזהירה ...האדריכל הוא
דויד בז־נוריוז.
חיים פלר, רמת־גן
...אד ורק ביניי. הוא עומד משכמו ומעלה
על כל מנהיג אחר.
רות גורי, חדרה
ראש ממשלת ישראל, דויד בז־גוריוז׳ אשר
למרות היותו אקטיביסט מושבע ידע להבליג
ולהציל את המדינה מאסוז המלחמה.
שלום ניב, עכו
...התכסיס! הגדול, האחד בדורו, איש ה־הזוז,
יוצר המולדת, נביא התחיה, איש
שרח־בוקר, מצביא האומה. טי יכול להתחרות
בגבר, בעל הרעמה המשיחית, לתאור איש
השנה?
חנה לבקינד, רחובות
ד,ויקנה קפצה עליו. הוא (בז־נוריו;)
הפד למטושטש לחלוטין במעשיו, הצהרותיו
ההפכפכיות מוכיחות בעליל שאיבד את יציבותו
ושיווי־משקלו. לעומת זאת עמדתי על
אישיותו של מנחם בניו כמנהיג בעל הבנה
פוליטית ומדינית גבוהה, שנחו! בראיית הנולד
בעוד־מועד.
קורא, תל־אב־ב
בי! השאר, הוצע נם עבד אל־נאצר. אוי
לנו אם תבחרו בו
אלימלך שרך, בני־בוק
עבד. אל־גאצר? סתם אנטי־שמי מוכה מחלת
נדלות. אל תוסיפו לשנעון ז ה...
דויד אלחדף, יפו
אני מציע את עמום־בזגוריון׳ הסמל העילאי
של ישראל תשט״ז.
א רי ברונו, חיפה
אם עוד לא בחרתם במישהו, אני קונלאנר.
אבל רק בשביל הפרינציפ אני מציע את
החבר שלי, עוזי לביא. עוזי הוא טוראי,
כמוני, בכיתה אלמונית של חיל הרנלים.
הוא קצת ארטיסט וכששמים אותו בשמירה
הוא חסיד משתדל להשתמט. אבל אני בטוח
שאלמלא עוזי זה, והמו! עוזים אחרים (מבלי
קשנוח את עבדכם ה,אמו)7 ,א הייתם
אתם יכולים להתפנות לבחירת איש השנה
וספק אם בכלל היו מועמדים לתואר הרם

דויד כהן, צה״ל
...למ ה לא איש-הספר האלמוני, היושב
במשקו ממש על הגבול, עובד ביום ושומר
ננד מסתננים בלילה?
חיה דורון, ל!רית ביאליק

תולדות האצ״ל
מכתבו של אברהם תהומי (העולם הזה
)984 נכתב אומנם בנימה של פולמום מפלנ־תי,
אבל הוא נותז תמונה מאלפת ביותר של
ראשית התהוות הכוח הצבאי העברי. רק בשביל
זה, כואי היה לפרסמו...
דויד שולברג, חיפה
מעולם לא העליתי על דעתי שהארנוז הצבאי
הלאומי לא היה מאז ומתמיד יצור
המפלגה הרביזיוניסטית...
שמואל רון, בתייס
אכז, הארנוז הצבאי הלאומי נולד, למעשה,
ב־1943־ עם העפלתו של מנחם בניז למולדת.
לפני שנטל בניז את הפיקוד על האצ״ל,
הארגון היה בבחינת הנולם מפראג. רק ב־
1943 הצדיקו את קיוטז צמד המלים ״צבאי
לאומי אילו היה מצליח מר תהומי
?חולל, בשש שעות היותו מפקד האצ״ל, מה
שמנחם בניז חולל בארבע שנים, אז בעוד
שנה אפשר היה לחוג את יום השנה העש־רים
של עצמאותנו.
יצחק י. הללי, ירושלים

השם המפורש

אני עוד זוכר היטב את דברי העורר
שקבעו כי שמו הנכון של נשיא מצרים הוא
נטאל עבד אל-נאצר, ולפי מיטב ידיעותי
עתונכם הוא היחידי השומר על כבוד שמו
של נשיא הרפובליקה המצרית.
א,נתי ׳.תחנת השידור של קהיר ולהפתעתי
הרבה השתמש הקריין בקיצור שם
נשיאו ל,.נאצר
אבי־גזית, אבן יהודה
שמו של נשיא מצרים הוא בכל זאת גמאל
עבד אל־נאצר .״נאצר״ בלבד פירושו ״המנצח״
,תואר שקריין קהיר יכול להשתמש בו
כרצונו, מבלי שזה יחייב את העולם הזה.

דחילק, איפה ההומור?
במדור של לילי נלילי (העולם הזה ,)983
תחת הכותרת ״מה שמתוח־טתוח״ פרסמתם
סיפור קצר על מעשה ״מבדח״ והשתמשתם בשמות
נד מן ונברת מז, תושבי רטת-נז.
נכוז שמר נד מז הוא תושב רמת נז וחבר
להקת א״לוז, אולם הסיפור שפורסם ב־עתונכם
הנו בדוי ומעולם לא קרתה תקרית
כמסופר בפידסום הנ״ל. עקב פירסום זה, החסר
שחר, הוצאתם שם רע על שולחי הנ׳יל
ועל אשתו נברת מן
עשיתם מעשה שהביא בעקבותיו לכר ״כשהיא
עובר בכביש, כולם מחייכים לעצמם

בתכת־ענק על אישיותו של
האדם שהשפיע יותר מכל *
על מאורעות השנה, תפור* *
סם כגליון הכא, גליון ראש־ *
השנה של

051111.1חוה
שיופיע כיום ב׳ הבא בבוקר,
ויכיל כמו כן את
בחירי ״העולם הזה״ לתו
ארים ״איש העולם״ ,״איש
המדיניות״ ,״איש הכנסת״,
״איש המשפט״ ,״איש ה אמנות״
,״איש הספרות״,
״איש התיאטרון״ ,״איש הספורט״
,״איש המדע״ ,״איש
העיתונות״ ,״הצעיר״ ,״הא־שה״
של השנה. כן יכיל ה-
גליון

הגייפ האבוד

סיפור מקורי מרתק על שני*
בחורים ובחורה שהסתבכו
| בהרפתקה בשממות סיני/
| ובן פיליטון גדול חדש של

י לילי גלילי
וכן המדורים הקבועים כ•
גליון מוגדל של

24 עמזריגז

היוד רב־הבנה״ ושמתם את שולחי הנ״ל לל עג
ולקלס בעיני הבריות. נוסח לנ״ל, התערער
שלום הבית ביז בני הזוג...
העתק נשלח ליועץ המשפטי לממשלות
ישראל.
עו״ד ח. ס פרין, תל־אביב.
חבל שהבחינות לעורכי־דין אינן כוללות.
בחינה של חוש ההומור. הסיפור, שפורסם
בעמוד ההומורימסי של לילי נלילי, הינו
סיפור מתיחה מוצלחת, לפי מיטב כללי ההומור
הצברי, ותו לא. שום אדם, המחונן
בשכל הישר ובחוש הומור, לא יכול היר,
להבינו אחרת. לאנשים חסרים חוש זה, חוזרת
המערכת ומדגישה כי לא היו לה לא
ענין ולא סיבה להטיל ספק בנאמנותו ההדדית
של הזוג מן. סר מן, כבדרן מקצועית
מן הסתם יבין הומור זה טוב מפרקליטו.
העולם הזה •385

נראה שעד)
ך יום הראשון, היה זה חג ממש. ליד
^ תחנות האוטובוסים עמדו המוני הנוסעים,
עליזים יותר משהיו אי־פעם. הם הצטופפו
בשמחה לתוך המוניות, תשעה איש ו־אשה
למונית. הם טיפסו בצהלה על סולמי
המשאיות. לפחות במרכזי הישוב הוותיק
לא היה להם כל קושי להגיע למחוז
חפצם בשעה היעודה.
במידת־מה, נבעה השמחה בלי ספק מעצם
ההרגשה שקורה משהו בלתי־רגיל, משהו
המפר את האפרוריות המשעממת של היום־
יוב. היתד, זאת ההתרגשות הרוננת של רא־שית־מלחמה,
כשכל אדם מרגיש ביציאתו,מן

השיגרה השנואה, אך עדיין אינו מרגיש בסבל
וביסורים של המאבק.
אולם שמחה ראשונית זו של ילדים־בחו־פש
לא היתד, הגורם היחיד שהחדיר בלב ההמונים
את רוח הלחימה ואת הנכונות להקרבה.
זו הפעם הראשונה, מאז מלחמת
תש׳׳ח, היתר. אוכלוסית המדינה מאוחדת
לחלוטין בשנאתה לאוייב משותף. אוייב זה
היה נהג האוטובוס.
** ד השבוע לא יכול איש לדעת עד
^ כמה עמוקה שנאתו העיוורת של הקהל
לקואופרטיבים. לא היתה זאת שנאה ספוג־

טאנית. היא נבנתה לאטד, במשך שנים רבות.
גרמו לה הצפיפות באוטובוסים בשנים עברו,
המקרים הבלתי־ספורים של רוגז מוצדק או
בלתי־מוצדק על התנהגות הנהג ליד ההגה.
בעיקר גרמו לה הידיעות המרגיזות על המשכורות
השמנות ועל ווילות־הפאר של נהגי
האוטובוסים, שנבנו בשעה שהקהל נדרש להעלות
את מחירי הנסיעה.
אבק־שריפה זה שכן, במשך כל הזמן, אישם
בנבכי חבית ההכרה הציבורית. הוא היה
זקוק רק לניצוץ כדי לפעול את פעולתו.
שרי־התחבורה השקטים והמיושבים של השנים
הקודמות לא סיפקו ניצוץ זה, עד שהופיע
על הבמה האלוף הפלמ״חאי שהדליק
את הגפרור. השבוע התפוצץ המטען כולו
בקול תרועה.
הקהל נהנה ממש למראה נהגי־האוסובוסים
שהתחננו לטרמפים בפינות הרחובות, למראה
האוטובוסים השובתים והפנים הזועמות של
נהגיהם המבוטלים. למען תענוג זד״ והבטחון
המוחלט בצדקתו, היה הקהל. מוכן בהחלט
לסבול.
מרד האוטובוסים נגד הממשלה הסר מעצמו
למרד הקהל נגד נהגי האוטובוסים.

ך* מו ככל מרחמה, לא היה איש מוכן
אף להעלות על הדעת כי יכול להיות
משהו מן הצדק גם בעמדת האויב. האויב
היה כולו שחור, וכל מעשיו הטובים בעבר
נמחקו מלוח הזכרון.
נשכחו השנים הארוכות, בהן סימלו נהגי
האוטובוסים את כוח העמידה והנסיעה של
הישוב במאורעות ובמלחמה.
נשכחה העובדה שרבים מבין הנהגים השנואים
אין להם כלל חלק בשגיאות העבר,
אלא הינם חיילי־תש״ח מש!חררים, ששוקמו
בדרך זו.
נשכחה העובדה שבעוד הישוב הוותיה דו־

דעת האיש על הכביש

״ ברוךהשם שלום לוי , 75 ,תושב
שכונת מולדבי בתל־אביב, משתמש במכונית
רק כשהוא נוסע העירה לשוק לקנות
ירקות, פעמיים בשבוע. דעתו :״ברוך השם.
אלוהים נתן ואלוהים לקח. מה חשוב כמה
זמן נוסעים? העיקר שנוסעים *,.כשנשאל
שלום אס׳ לדעתו, צודקים נהגי הקאו־פרסיביסב
שביתתס, השיב :״וולא, בחיי שלא׳־.

״יותר טוב באוטובוס!״ טוענת אילה
דרורית׳ ,21 חברת חיבוץ מסילות בעמק
בית־שאן .״אני נוסעת לעתים קרובות לעיר
והשביתה גרמה לי קשיים ועיכובים.
אינני רוצה להתווכח מי צודק, אבל עובדה
צריך הרבה מזל כדי להן יע לאיזה מקום.
אני, למשל, הגעתי העירה בטרמפ, ועכשו
מחכה שעות עד שהאוטו יתמלא ונוכל לזוז׳־.

״אץ שכיתה!״ לגבי רחל סולונומובה
( ,)20 פועלת דן, נמשכה העבודה נרגיל.
רחל, שעלתה לפני שנתיים מבולגריה עוסקת
בצביעת מכוניות. .לחיפך,׳־ אומרת היא,
״עכשיו יש לנו יותר עבודה, מפני שמתקנים
וצובעים מכוניות שבימים רגילים
אי־אפשר להוריד אותן מהקוים. אס השביתה
צודקת או לא, אני לא רוצה להגיד.
במזכירות יגידו לכם הכל אני לא יודעת*.

הממונה על התחבורה הציבורית במשרד
התחבורה, משה שויטלובסקי, הקים
מטה חירום בתחנה המרכזית בתל־אביב.
אומר הוא :״אנחנו עושים הכל כדי לספק
את דרישות הקהל. בתחנה המרכזית עובי
דות 400 מכוניות טל כל הקוים. התקננו
רמקולים ואנחנו מודיעים לקהל איך להתנהג
ולאן לפנות. סיפקנו בן־לילה סולמות
לכל המשאיות, ברזנטים ושלטים,:

סדרןומפקח על התנועה׳ בקו חיפה —
תל־אביב בימי ההשבתה, הוא אברהם
קושניר ,41 ,סדרן בחברת מוניות. סבור
הוא :״השבין זה יכולה להמשך. אסור להיכנע
לדן, מפני שהם סחטנים. האוטובוסים
רק מפריעים לתחבורה. והראיה
עכשיו נוסעים הרבה יותר מהר ויותר נוח.
המכוניות ממש מחנות לנוסעים, מצוין״.

״אין נוסעים!״ אומר איזנמן דוד (,)60
נהג משאית בחברת נתיב בפתח־תקוה.
״אני עומק בדרך כלל בהעברת מטיילים,
כך שזה לא בעיה בשבילי להוביל נוסעים.
שמו אותי על קו ,51 פתח־תקוה — תל־אביב.
אבל אני כמעט לא עובד — יש
יותר מדי מוניות שירות. במשך היום, אני
עושה רק שני טורים הלוך וחזור. המחיר
שאנחנו לוקחים הוא כמו באוטובוס.־׳•

עדים, בהם מלאים האוטובוסים, הרי האוטובוס חייב להגיע
לאילת, לסדום, למאות נקודות־ישוב רחוקות, כשהוא
במקרים רבים כמעט ריק מנוסעים. החובה לקיים קוים בלתי״
כדאיים ומסוכנים, ששום מונית פרטית אינה מגיעה אליהם,
היא הצד השני של מטבע המונופולין.

ך * קלע תי םרחו קו ת מוכן גוף לוחם לברר לעצמו
| את מטרות המלחמה. גם קהל הנוסעים הממורמר לא
הגדיר לעצמו מה, בעצם, ידיה רוצה להשיג.
הסיסמה הפופולרית ביותר היתה: הלאמת הקדאופרטיבים.
אולם מחשבה שניה היתה מלמדת שזה הפתרון הגרוע
קיו תר היכול בכלל לקום.
[|7ש הבדל עצום בין ט| £בקואופרטיב, המעניין באופן
היוני לשמור על המכונית! ועל המפעל׳ לבין נהג־שכיר,
שהוא אדיש למכונית, להוראות, ההנהלה ולגורל התחבורה.
המשכורות לא תרדנה במפעל י המולאם. אולם יתווספו
עליהן הוצאות כפולות ומכופלות של ביורוקראטיה. יהיה
צורר במנגנון מסורבל כדי לגלות גניבות ומעילות, ואין
ספק שכמה חברי־מפלגה נאמנים יבלו כמה שנים באמריקה
ובצרפת, כדי ללמוד את ׳ בעיות התחבורה /בפולי־ברג׳ר.
כל שרות תחבורה מולאם בעולם מבוסם על הפסד• .
אפילו רכבת ישראל, הנוסעת רק בקווים נוחים ואינה מסריחה
את עצמה למעברות נידחות, עולי* למשלם המסים
470 פרוטה לכל לירה ישל כרטיס. באוטובוס )ך,מולאם לא
יעלה מחיר הכרטיס — אולם מסי המדינה יעלו כדי לממן
אח, הסובסידיה הגדולה שתאפשר מצב זה•
יתכן שחברי הקואופרטיבים עצמם ישמחו יותר מכל
ציבור אחר לקראת הלאמה. להם אין מה להפסיד. כל אחד

״הקהל אינו הפקר!״ מאוברמן לייב
( )72 תושב רמת־גן. המקצוע: עולה חדש.
״עד עכשיו אני די מרוצה שיש שביתה.
צריך ללמד את הנהגים שאפשר להסתדר
גם בלעדיהם, ושלא יעלו כל פעם את המחירים.
אני יושב אמנם הרבה בשמש,
אבל בשעת דחק אין מקפידים על פרטים
קטנים. ברור שמצב זה לא יכול להמשך
זמן רב. לבסוף ימאס גם לדן וגם לאגו.

מהם יקבל תמורת כנייתו כמה אלפי ל׳׳י. הוא ימשיך לעבוד.
המשכורת לא תרד — כי שכרו של שום עובד אינו
יורד לעולם במדינת ישראל. אם יפוטר, יקבל פיצויים
שמנים. איש לא יפסיד — מלבד הנוסע ומשלם־המסים.
* שמעו רמזים שאי־שם מרחפת כוונה אחרת. וזו
^ כוונה בלתי־סימפאטית מאד.
ערב השביתה הציעה ההסתדרות לתת לקואופרטיבים הלוואות
גדולות, כדי שיוכלו להמשיך ולשלם את השכר אשר
הממשלה תובעת לקצצו. הקואופרטיבים דחו הצעה נדיבה
זר. הם הבינו את הכוונה: להקנות למשק ההסתדרותי
זך יסת־רגל בקואופרטיבים. מכאן היה רק צעד קטן נוסף
לדרישה שניה: לתת לחברת־העובדים ס/ס 50 במפעליהם.
גם בעיני סוציאליסט, עדיף קיומו של קואופרטיב עצמאי,
על צירופו לתמנון הענקי של המשק ההסתדרותי המנופח,
השולח את זרועותיו לכל פינות החיים הלאומיים. קשה
להניח כי הנוסעים, שטיפסו השבוע על סולמות המשאיות
או נדחקו לתוך המוניות, היו עושים זאת באותה שמחה
לו ידעו שהם משרתים בכך מלחמת־כוח ערומה ופשוטה
בין גורמים נסתרים, לשם כיבוש משלט כלכלי חשוב.
ך* אשרתתנדף ההתרגשות הראשונה של המאבק,
^ יתברר כי קיימות שתי בעיות שאינן קשורות זו בזו.
בעיה אחת היא בעית השכר. בעיה שונה לגמרי היא בעית
השלטון על משק התחבורה.
שכר חברי הקואופרטיבים (וגם שכר עובדיהם הוותיקים)
הוא גבוה מאד — אפילו בהתחשב בעובדה שעבודת
נהג האוטובוס היא אחת העבודות המפרכות ביותר בעולם.

״טוב שיש שכיתה,׳׳ אומרת אביבה
גולדשטיין פקידה תל־אביבת בת 19״האנשים
קבלו פתאום מצב רוח. למרות
שנוסעים עשרה במונית אחת ״,,יש נושאים
משותפים לדבר עליהם, כולם מוכנים לעזור
וצוחקים מכל תקלה. מצידי, זה יכול
להימשך הרבה זמין. אינני חושבת, שמגיע
לחברות האוטובוסים שיעלו לחם את מחירי
הנסיעה. עובדה שהמחירים במודזז, נוחים״.

אולם שכר זה אינו גבוה משבר עובדי חברת וזוזשמד, למי
של — ואיש אינו מונע מחברת־החשמל להעלות את מחיריה
לצרכן בי־ #>7דווקא בימים אלה. ישנם בארץ תריסר סוגי
עובדים המקבלים שכר גבוה דומה.
עד כה לא היה נהוג בארץ, אף לא במקרה אחד, להוריד
את שכר העובדים או לצמצם את הזכויות הסוציאליות אשר
השיגו, אפילו כשהן גבוהות. אם רוצה המדינה להפר עקרון
זה, עליה להכריז על כך בפומבי — ולהטיל כלל זה על
כל ענפי המשק. אין כל הצדקה לכך שסוג אחד של עובדים
יידרש להביא קרבן ולהנמיך את רמת־המחיה הקיימת שלו

— בה בשעה שבכל שאר הענפים, המשכורת תעלה.
בעיה אחרת לגמרי היא בעית הבעלות על משק הו&ז־בורה.
אין אף צל של ספק כי השיטה הקואופרטיבית היא
הטובה והיעילה ביותר. אין פל ספק שעם כל חסרונותיה,
היא בהחלט הרע במיעוטו. גם השיטה המונופוליסטית היא
מחוייבת המציאות הכלכלית |יך.בטחונית — בי אחית ילא
תסכים שום חברת־אוטובוסים לשגר את מכוניותיה לכפיים
נידחים גם כשיש רק נוסע ׳אחד.

ך * אמתהפשוטה היא כי עד הרגע הזה, לא ביצע
| | איש חקירה אמיתית של הוצאות האוטובוסים. החקי-
רות־כביכול שבוצעו היו שטחיות ביותר.
מה שדרוש הדא מינוי ׳ ועדת־מומחים אובייקטיבית ב&מת -.״
ששני הצדדים י ידחשו לה אימון, מורכבת אולי ממומחים
מחוץ־לארץ. ועדה זו תקבע את המחיר על סמך התחשיב
האמיתי. ברגע שתתמנה, תתנדף ההתרגשות כערפל.
בשעת מלחמה, שותק׳ קול ההגיון והשכל הישר• אולם
מעולם לא נסתרה שום בעיה בכוח השנאה והשמחה־לאיד- ,

ה הי סטו רי ה חו זרת בדמות עגלה רתומה לסוס, המשמשת כתחליף לאוטובוס. עקב
שביתת האוטובוסים, חזרו לכבישים כלי רכב שונים ומשונים, שכמעט ולא נראו קודם לכן.
משאיות וטנדרים, מכוניות מסחריות ומכוניות פאר — כולם עסקו בהעברת נוסעים.

ח לו םכהתגשמותו. זהו חלומו של הנוסע במשך כל ימות השנה: נהגי דן ממתינים
לטרמפ. בימי שביתת התחבורה, נאלצו אפילו הנהגים להשתמש בטרמפים ושירותי חירום,
נדי להגיע למשמרות חהמתנה שלהם על־יר מכוניותיהם, במגרשי החניה והמוסכים.

שכיתתשכת. הזדמנות לנהגי דן ואגד לבדוק את הנוחיות במכוניותיהם ניתנה להם
בימי השביתה. הנהגים, חברים ופועלים שכירים, באו מדי יום למגרשי החניה, המתינו
שם במשן כל שעות העבודה, למקרה שהתחבורה תחודש. הם התכנסו באוטובוסים,

ה סו לםהש כו ר. הצד השני של התלהבות הנוסעים לסדרי התחבורה החדשים: חוסר
בטחון. זהו סולם שנשבר, כתוצאה מהתנגשות של שתי מכוניות משא, שהעבירו נוסעים.
נוסעת שעמדה על הסולם והתכוננה לרדת, נפגעה בתאונה ושברה רגל (תמונה משמאל).

הקרכן הראשון. קרבן המאבק בין הקואופרטיבים למשרד התחבורה, היה האזרח.
הראשונה בקרבנות המוחשיים היתה אותה נוסעת אלמונית, בקו 33 בתליאביב, המהלן
ליד אליהו: בתמונה היא נראית מוטלת על אלונקה, נישאת בידי אנשי מגן־דוד אדום,

במדינה
הע ם
מי ש חק ה 9וקר
אזרחי הארץ נדהמו כאשר קראו באחד
מעתוני הערב את הידיעה המבהילה: ג׳ון
פוסטר דאלס עומד לטוס לקאהיר כדי להשיג
פשרה עם גמאל עבד אל־נאצר. בלב
הוותיקים עלו זכרונות נוראים מימי מינכן,
עת טס בעל־המיטריה המפורסם, גוויל צ׳מבר־ליין,
אל היטלר, ומסר לו את השלטון
באירופה על מגש של הבטחות מופרות.
כעבור יום נתברר שהידיעה היתר, כוזבת.
דאלס נשאר באמריקה. רק ראש ממשלת
אוסטרליה ונציגי חצי תריסר ארצות אחרות
הפצירו בשליט המצרי להיפגש עמם, כדי
להודיע לו מה הוחלט בועידת־הפטפוסיב
הלונדונית. הם הניחו, כנראה, כי אין
מכשיר־רדיו בדירת משפחת עבד אל־נאצר
בקאהיר.
כל זה יכול היה להיות משעשע, לולא
התחבאה מאחורי הבדיחה עובדה היסטורית,
שתשפיע באופן מכריע על גורלה של ישראל:
גמאל עבד אל־נאצר ניצח. מישחק־הפוקר
האדיר ביותר של השנה הנחיל הישג
מזהיר לאדם שהיה מוכן להעיז יותר מכל
האחרים.
לשוא ניפנפו הבריטים בקלף ההתערבות
הצבאית, העבירו חיילים, השיטו או־ניות־מלחמה.
כל אדם ידע כי היה זה
קלף חסר־ערך, שלא יונח לעולם על השולחן.
פרק שלם של היסטוריה עולמית,
שנפתח בשנת 1882 עת הנחיתו הבריטים

חיילים בחוף אלכסנדריה באמתלה של דיכוי
מהומות, נסגר. האיום הצבאי האחרון
של העולם המערבי על המרחב הערבי
התפוצץ כבועת־בורית.
לגבי ישראל, היתד, זאת תופעה הרת־סכנות.
המדובר שוב לא היה רק בשייט
חופשי בסואץ, או במפרץ אילת. בקופת־המישחק
היו מונחים עתה מטבעות הרבה
יותר גדולים: איחוד העולם הערבי כולו
בידי שליט צעיר, חזק, עטור הילת־נצחון —
ואנטי־ישראלי.

הממ שלה
כוכב מנ עו
שום דבר לא עורר פליאה רבה יותר,
בשעת הרכבת הקואליציה הממשלתית, מאשר
החלטת מפלגת אחדות־ד,עבודה למסור
תפקיד של שר למשה כרמל. רבים
ראו בכך סימן של השתמטות מנהיגי המפלגה,
שפינו את מקומם לאיש מן השורר,
השניה. כי בהשוואה לכוכב מבריק
כמו יגאל אלון, היה משה כרמל ידוע
אך במעט מחוץ לחוג המצומצם של חבריו.
השבוע נסתבר כי הרוטנים לא הכירו
את האיש. בעוד שישראל בר־יהודה הנוקשה
הנחיל למפלגתו רק מורת״רוח ציבורית ורצון
רע, דרך לפתע כוכבו של משה כרמל
בזוהר מסנוור. השר הצעיר ביותר בממשלה
( )45 היד, לגיבור היום. מלחמתו
בקואופרטיבים לתחבורה (ראה רפורטנ׳ה)
הנחילה לו אהדה כללית יותר מאשר ניתנה
אי־פעם לשר בישראל העלתה אותו לשיחת
היום של כל תושבי המדינה.

אסיר עכרי כעכו. האנשים שהכירו
את כרמל מקרוב, לא הופתעו. ביניהם היה
ידידו הוותיק ביותר ושותפו במפלגה, יש־ראל
גלילי, הגר בקומה השניה של שיכוך
הוותיקים במשק נען, מרחק כמה עשרות
צעדים מן החדר־וחצי של משה כרמל. כי
גלילי הוא שגייס את משה זליצקי הצעיר׳

(אוזזניר :

אביהם שר נרמה. ס״ו ומצרה
השילוט היה יעיל ומלא. מכביש־החוף והלאה בלט בכל
הצטלבות שלט־חאקי קטן, תקוע באדמה, שהכיל את ארבע
האותיות ״פלמח״ .בקרבת חוף אשקלון, בין החולות, שוב לא
היה צורך בשלטים: הראקטות האדומות והירוקות שפילחו את
אוויר הלילה, ופצצות־האור הלבנות שחיזקו את אור המדורה,
לא השאירו מקום לטעות. טרטור התופים הערביים, שהסתייעו
ביריות קצובות מאקדחים, בישרו למעוניינים שאחד הטכסים
המוזרים ביותר במדינת־ישראל נערך לפי כל כללי דקדוקו.
כך חגג השבוע גאנדי, זו הפעם החמישית, את יום הולדתו
של בנו בכורו, פלמח־יפתח, אחיהם של סייר־בנימין ומצדה*.
עז וקרחת. רק מעטים מאד מכירים את שמו המלא
של סגן־אלוף רחבעם זאבי. לפני עשרים שנה,בעודו ילד
וחניך המוסד בגבעת־השלושה, ניצל תספורת מקריחה, לבש
סדין, גרר אחריו עז וחיקה את המנהיג ההודי המנוח,
שהיה אז פופולארי. מאז נדבק בו השם ״גאנדי״ ,הידוע
לכל אדם הנמצא בתוך ״הענינים״ .לא פחות ידוע פרצופו
הממושקף של בעליו, הדומה לסטודנט נצחי לפילוסופיה.
יחד עם הפלמ״ח,כאשר
באופן רשמי חוסל השם ״גאנדי״
הודיע קצין־מינהלר, גבוה לבעליו במכתב רשמי כי ״ימי
ההגנה חלפו, כל הכינויים בוטלו ויש לחתום בשם הרשמי
של צה״ל,
והמלא״ .אולם מחוץ לעולם הדו״חים הרשמיים
נשאר השם גאנדי סיסמה לוותיקים.
הטכס הקשור בשמו נולד כמעט במקרה. ביום הולדתו
הראשון של בנו החליט גאנדי שהגיע זמנו לראות את צוק
מצדה. הוא הזמין את ידידיו לקומזיץ גדול לרגלי ההר,
שנמשך עד אור הבוקר. לפני זריחת השמש העמים •גאנדי את
בנו על גבו וטיפס לראש המצדה, מלווה על־ידי אשתו, יעל,
וכל מי שזכר הפלמ״ח יקר ללבו.
דתחדשה. מאז הפכה ד,עליה השנתית למצדה (והקומזיץ
הקודם לד ).לפולחן קבוע. עד השנה, כשהחליט גאנדי
לערוך את הקומזיץ באשקלון. השיקול: להקל על ידידיו,
רובם קציני צה״ל, שאינם יכולים להשתמש ברכב צבאי
למטרות פרטיות. העליה עצמה תהיה מאורע משפחתי
מצומצם, תיערך בעוד חודש.
אולם שינוי המקום לא שינה את אופי הקומזיץ. בשעה
שהכבש המופשט הסתובב על שפודו והלהבה המהפנטת של
המדורה הפיצה אור אדמדם מהבהב, נערך מה שדמה לפולחן
המקודש של דת חדשה. הדמיון לא היה אפילו מוטעה.
פולחן זה נולד, כמעט במקרה, לפני 15 שנה, כאשר
התכנסו בחורשה של משמר־העמק החברים השחומים של
הפלוגה הערבית של הפלמ״ח, ערכו ערב־הווי מזרחי. בן
לילה מצא הדור הישראלי הצעיר, שחיפש ביטוי למהותו
המקורית, סגנון חדש. זה בצד זה נולדו הצ׳יזבאת והפינג׳אן,
שירה מזרחית חדשה, ריקוד ערבי וערבי־למחצה וסגנון־
לבוש שעיקרו הקפיה, התלויה מסביב לצואר או קשורה
מסביב לראש.
״ דו פ קי םאתחלכנים אחרי המלחמה כמעט ירד
סגנון זה למחתרת. הדור הצעיר של אחר־ד,קרבות סגד
• מצדה זאבי, עתה בת קרוב לשנתיים, שימשה, יחד עם אביה,
גיבורת הסיפור ;אהריך, בנימין״ בסידרה ״זה קרה בי 1975״ ,בו
תואר המאבק במשמר פאשיסטי דמיוני בישראל(העולם הזה .)920

ברובו לאלילים החדשים של הג׳אז, הזוהר האמריקאי ומועדון-
הלילה. סגנון הפלמ״ח הוסיף להתקיים רק בכמה איי־התנגדות,
ביניהם חבורת־האש, כמה משקי־ספר ויחידות צד,״ל, חוגים
קטנים בעיר.
לכל אלה הפך הטכס השנתי של גאנדי לנקודת־היערכות
קבועה. כולם היו שם: בנות הצ׳יזבאטרון, מאוהלה (אופיר)
ועד נועמי (פולני); חבורת האש בתקן מלא, כולל מילואים;
אילקה ואביבה; ירוחם כהן; יענקלה סלומון; בנות עינבל
וכמאה נושאי־שפם, חובשי־קפיה ולובשות מכנסיים ארוכים.
שלטו העור השחום והסיסמה :״דופקים את הלבנים!״
כמו תמיד, כאשר פורץ חוש־החיים של הדור הישראלי
ללא כבלים, היה מספר הכשרונות מפתיע. שום מיצעד־אמנים
בארץ לא יכול היה להתפאר במספר דומה של זמרים,
רקדנים ובדחנים ממדרגה ראשונה. שום סרט ישראלי לא
הצליח עדיין להעלות על הבד סצינות דומות של אקסטאזה
סוערת.
מרדכניה־ .30 אולם העובדה הבולטת ביותר היתה
אחרת: גיל המשתתפים. לא חסרו נערות צעירות, שהובאו
על־ידי חבריהן הוותיקים, וילדים קטנים, שהובאו על־ידי
הוריהם לספיגת החוויה החינוכית. אולם הדרגה הממוצעת
של המשתתפים הצבאיים היתר, מרב־סרן עד סגן־אלוף, הגיל
הממוצע של המשתתפים היה .30
כאשר התפזרו, שעה קלה לפני הנץ השחר, אחרי עשר
שעות רצופות של טירטור־תופים משכר, פנו רבים מהם ליום־
עבודה בתפקידים אחראיים מאד. התקווה, שאפשר להנחיל
סגנון זה לדור חדש, היתד, קלושה למדי.

אז שולית־דפוס בתל־אביב, לשורות הנועד
העובד, פתח לפניו מסך הפעילות הציבורית.
בחוגים רחבים יותר, נודע השם זליצקי
כעבור 15 שנה, כשהוא נמסר בלחש מפה
לאוזן. באותם הימים הופיע ספר בשם
מבין החומות, שעשה רושם עמוק על הנוער.
חתם עליו ״אסיר עברי״.
הספר היה מורכב ממכתבים שנרשמו על
פסי נייר דק, בעפרון שהיה חבוי במזרונו
של אסיר עכו. אסיר זה היה סגן מפקד
קורס מדריכי ההגנה ,״הארבעים ושלושה״
המפורסמים, שנתפסו בידי המשטרה הבריטית,
עת חזרו מטיול־לילה בסביבות יבנאל,
כשהם נושאים נשק. משה זליצקי הובא
עם חבריו, כבול בשלשלאות, למבצר עכו,
זכה לעשר שנות מאסר, שהומתקו על
ידי מפקד הצבא הבריטי לחמש שנים. מהן
בילה זליצקי קצת למעלה משנה וחצי,
בחברתו הטובה של האסיר משה דיין.
״הגרמנים כשער:״ אחרי שיחרורו,
חזר זליצקי למקצועו העיקרי (טרקטוריסט),
הספיק לסדר ענין פרטי — נשואיו עם
חברת־ההכשרה מרים. אולם חיש מהר הובהל
לתפקיד חדש: שכנו גלילי הטיל עליו
לד,כין את מחנות ההגנה, לקראת פלישת
ד,גייס האפריקאי של המרשל ארוין רומל
לארץ. כשד,תמר,מה, גער בו שכנו :״מה
אתה מדבר? הגרמנים בשער!״
אנשים רבים והולכים החלו מבינים כי
בגבר המוצק, עגול־הפנים, חבוי כוח־עבודה
וכושר החלטה בלתי־רגילים. לא היה לו
הברק החיצוני של יגאל אלון שופע הקסם
הצברי וכושר־השיכנוע הטבעי של ישראל
גלילי. הוא היה תמיד מסוגר בעצמו,
מתרחק מן הבריות, שקט ומכונס. אולם
כשד,תלבש על תפקיד, לא הרפה ממנו עד
שסויים.
כשמונה למפקד־גליל וטען שהתפקיד הוא
למעלה מכוחותיו, קרא ראש המטה ארצי,
משד( ,״הדוקטור״) קליינבאום (כיום סנה):
״תן לנו להחליט על התפקידים שיש להטיל
עליך!״
עם פרוץ המלחמה היד, האלוף משה כרמל
מוכן. כמפקד חזית הצפון היה אחראי על
העבודה השקטה׳ היסודית, המתוכננת־יפה,
של חיסול הכוח הערבי בחיפה ובגליל,
שנחתך כמו נקניק, פרוסה אחרי פרוסת.
לא פחות מזהיר היה נצחונו של כרמל
בחזית שניה: נגד החבלה המתמדת מצד
מזכיר מועצת פועלי חיפה, אבא חושי.
אם לא היה כרמל האיש היחיד שניצח
ערבים, הרי היה האיש היחיד שהצליח
אי־פעם להוריד את ראשו של הרודן החיפאי
במשך תקופה ממושכת.
חומר הרמנזכ״לים. בגמר המלחמה
לא היה ספק כי כרמל עשוי מן החומר
ממנו קורצו רמטכ״לים. אלוף משה כרמל
היה גם האיש שהיה מקובל ביותר על דוד
בן־גוריון. אולם הוא התפטר ככל חבריו,
הפך סטודנט שקדן לפילוסופיה, לאטינית
וצרפתית בירושלים• המשיר את לימודיו
בפאריס. משם הוזעק חזרה כדי לארגן
את מטה הבחירות של אחדות־העבודה בבחירות
לכנסת.
כאשר הפיצו השבוע חברי אגד ודן,
בועידה השמינית של מפא״י, כרוז מלא
התקפות אישיות מוחצות על כרמל, האשימוהו
בארגון השביתה כולה לשם צבירת
הון מפלגתי, החלו גם אנשי־מפא״י אחרים
חוששים כי השר החדש הסך פופולארי מדי.
העולם הזח 985

הבויהה העצובה

עול ההורמור

האבדה שהורידה את הבהרה-ו!אמ זוידה במזיד?
ך* פרשה כולה נשכחה באותה מהירות
| | בה היא צצה. העתונים חדלו לספר
ספורי זוועה על ילדים ומבוגרים, שלפתע
צמחו להם שדיים, כתוצאה מאכילת עופות
מחורמנים. עקרות־בית חדלו לחקור באיט־ליזים
לסוג העופות שהן קונות. לא היה
עוד צורך בזה. צו ממשלתי שם קץ לסכנת
ההורמונים, בזה שהורה על הפסקת שיווק
עופות מחורמנים.
רק בבדיחות והלצות עוד נותר זכר להורמונים.
מלבד זאת, הם נשכחו כליל. אולם
היו במדינה מספר אנשים שלא רצו לשכוח
את הפרשה המוזרה. לגביהם, לא היתה
זאת כלל בדיחה או התחכמות, אלא שאלת
חיים ופרנסה. האנשים שלא שכחו היו רבבות
מגדלי העופות בכל רחבי הארץ. הסערה
הקטנה, שהתחוללה משך חודש אחד
בלבד, המיטה עליהם כמעט שואה כלכלית.
מכירת העופות ירדה בחמישים אחוז, השאירה
לולנים רבים במצב בו אין הם יכולים
למכור את תוצרתם.
מלבד זאת, הפך ענף גידול העופות לעסק
שאינו משתלם כמעט. בעוד שעד עכשיו
יכלו למכור כמות גדולה של בשר עוף
לשוק, במחיר זול ממחיר בשר הבקר, הרי
בגלל האיסור לשווק עופות המגודלים בעזרת
זריקות הורמונים, שוב לא יכלו לעשות
זאת.
כי באותה ההשקעה הכספית מתקבלת
כיום, בלי השימוש בהורמונים, כמות בשר
קטנה יותר — דבר המעלה את מחיר הבשר,
ומקשה את שיתקו בשוק.
הבעיה שהוסיפה להטריד את מגדלי העופות
נראתה חסרת פתרון: מי היה מעונין
בניפוח בהלה חסרת־יסוד?

מי היה מעונין?
ן* שה היה למצוא תשובה לשאלות אלה,
| /מאחר שכל הצדדים המעורבים בו, נפגעו.
נפגעו מגדלי העופות, שלא יכלו לשתק
את עופותיהם, הפסידו המפעלים החימיק־ליים,
המייצרים את ההורמונים בארץ. לא
פחות מכולם, הפסידו הצרכנים עצמם, שהיו
יכולים בעבר לקנות, ללא כל חשש, בשר
עוף מפוטם, במחיר זול.
במצב מעין זה, לא יכלה שלא להתעורר
ההשערה, כי נעשתה כאן חבלה במזיד מצד
גוף מעונין. מיהו הגוף המעונין? זאת לא
ידע אף אחד בבירור: היו שטענו כי אשמים
יבואני הבשר הקפוא, שהיו מעונינים בנהי־רת
הצרכנים לתוצרתם. אחרים האשימו את
משתקי הדגים, את מגדלי החזירים, את הממשלה.
בין ההאשמות, היתר. גם האשמה
בלתי מתקבלת על הדעת: מפעלים תעשיי־תים
מסוימים, המיוצרים תכשירי פיטום לעופות,
היו מעונינים בבמה, לשם הפסקת
השימוש בגלולות ההורמונים, ושיתק תוצרתם

עתון מחומן
ך• אנשים שחששות בלתי מבוססים
( | אלה התעוררו בליבם, הצביעו על כמה
עובדות תמוהות בפרשת בהלת ההורמונים.
משך שלוש שנים, נהנו עקרות הבית הישראליות
משפע של עופות שמנים ומפוטמים,
ולא היה איכפת להן כלל שעופות
אלה הושמנו הודות לזריקות הורמונים. משך
כל זמן זה, לא טען איש שאיבד את כוח
הגברא שלו, כתוצאה מאכילת עופות.
הבהלה קמה לפתע פתאום. בדרך מיסתו־רית,
הופצה שמועה בין קהל הצרכנים, כאילו
לאוכלי עופות מהורמנים קיימת סכנה
לאיבוד זכרותם. למרות שלא הובא כל ביסוס
מדעי לטענה זו, ולא היה כל מקרה
ממשי של תופעה כזו בין אוכלי עופות,
פשטה השמועה כבזק.

בד בבד עם התפשטות השמועה, החלו גם
העתונים לטפל בבעיה. עתונים רציניים ומהוגנים,
הנהנים מאמונו המוחלט של הקורא׳
החלו מפרסמים סיפורי זוועה.״
הארץ, האחראי והמהוגן, פירסם בתחילת
יולי ידיעה בה בישר לקוראיו כי ״לאחרונה
אירעו ברחבי• הארץ מקרים רבים של הפרעות
מיניות קשות, מחמת טיפול לא זהיר
בהורמונים מיניים, המשמשים לפיטום עופות.
מרבית המקרים נתגלו בקיבוצים ומושבות,
אצל לולנים. בין האנשים שנפגעו יש כמה
מקרים של גברים, שאיבדו את כושרם המיני.
חוסר התשוקה המינית, וההפרעות
לעיכול, ובכאבי ראש. אצל כמה גברים החלה
צמיחת שדיים.״
היה זה סיפור זוועה, שנכתב בעתון הנחשב
כמהימן, הוא עשה את שלו. לא היה
כל ערך לעובדה שכל הסיפור היה פרי דמיון
בלבד. העובדה הפשוטה היא, כי במשך
שלוש שנים, עד היום, לא אירע שום מקרה
של פגיעה מינית כל שהיא אצל לולנים, או
בעלי משקים, שעסקו בהירמון עופות.
בשום קופת־חולים ובשום בית־חולים לא
נרשם, עד היום, מקרה של גבר שאיבד את
כוח הגברא שלו, או שצימח שדיים, כתוצאה
מהזרקת הורמונים לעופות.
המקרה היחיד שאירע בארץ, היה זה של
פועלת במפעל כימי בבת־ים. ללא תנאים
סניטריים מתאימים וללא כל השגחה, עסק
אותו מפעל בייצור גלולות הורמונים. אותה
פועלת, שטיפלה בחוסר זהירות בתרכיז
הורמונים, נפגעה ושני ילדיה נפגעו גם הם.
היתד, זאת תאונת עבודה נדירה. גם אנשים
המטפלים בחומרים כמו רעל עכברים, או
תרכובות די. זי. טי ,.נפגעים לפעמים בתאונות
עבודה. אף על פי כן, לא חשב איש
מעולם להפסיק את השימוש בחומרים אלה.

מי,רה מכץ 10מ״לדן
ן* ר שי מ ה בהארץ לא היתד, יחידה. מיד
ן | נגררה אחריה העתונות כולה, שהירבתה
להפריז, ללא חקירה והתיעצות באנשי מדע,
בסכנה שבהורמונים. התוצאה: תוך ימים מספר
נפסק שיווק העופות כליל. איש לא היד,
מוכן להסתכן בגידול שדיים עבור התענוג
שבאכילת מנת עוף.
אולם הסערה לא שככה. אחרי הכתבות
הסנסציוניות, בא גם הביסוס המדעי לכל
הפרשה. העתונות היתר, גדושה בשיחות עם
אנשי־מדע. המפליא היה שנותן הראיונות
— בכל העתונים — היה אותו איש־מדע
עצמו. היה זה ד״ר מלך פרק 50 מלומד
וחוקר ישראלי, מנהל המחלקה לגידול עופות
והיגיינה של בעלי־החיים, בפקולטה לחקלאות
של האוניברסיטה ברחובות.
הכריז ד״ר פרק :״יש לאסור בארץ את
השימוש בהורמונים בגידול תרנגולים!״
כמובן, לא רץ ד״ר פרק לתת ראיונות
לעתונות. להיפך, כפי שמעיד ד״ר פרק עצמו
:״העתונות רדפה אחרי״
הזהרתו של ד״ר פרק לצרכנים הישראליים,
התבססה על מחקר שערך יחד עם פרופסור
צונדק על השפעת ההורמונים. לפי
תוצאות מחקר זה, התברר כי קיימת אמנם
סכנה, במקרים מסוימים: שהגלולה, ד,מוזרקת
לעוף מאחורי מוחו, והכוללת אחוז מסוים
של הורמונים נקביים, המופקים במעבדה
בצורה סינטטית, לא תתמסמס כולה.
ההורמונים הנקביים הללו מיועדים לנתן
את אברי המין של התרנגולים, ולאפשר להם
ריכוז כל האנרגיה בשומנם. במקרה שחלק
מהגלולה אינו מתמסמס במוח, קיימת סכנה
שאדם האוכל באופן רצוף ובתקופה ארוכה,
מספר רב של ראשים, שבהם לא התמוססה
הגלולה, עלול לאבד את זכרותו.
זוהי, כמובן׳ הנחה תיאורטית, נדירה במי
* העולם הזה היה העתון היחיד שלא
נגע בפרשה, כל עוד נחקרה ביסודיות.

אלה העופות המצויים כיום בשווקי הארץ. במקום התרנגולים השטנים, שפוטמו
באופן מזורז על־יד זריקות הורמונים, תלויים באטליזים עופות רזים, אשר לא כדאי
ללולן לפטם בדרכים המקובלות והיקרות. תקופת השפע בקופות הלולנים — חלפה.
ציאות, העלולה להתרחש במקרה אחד מתוך
10 מיליון. עד כה לא אירעה כלל.

מקדה עיוור
לביסוס המדעי של ד״ר פרק הבהיר
| | לכל, מה גדולה הסכנה שבהורמונים.
לא עזרו מאמרים נגדיים של מדענים אחרים,
אשר טענו כי כל העניו הוא עורבא פרח,
שהבהלה היא טיפשות. איש לא רצה להסתכן.

מנת להציל את ענף העופות, היתה
הממשלה נאלצת להוציא צו האוסר שיתק
עופות מחורמנים: להרגיע בכך את הצרכנים,
כי העופות המגיעים אליהם בלתי־מהורמנים.
רק מעטים שמו לב לעובדה כי לד״ר מלך
פרק יש גם פתרון מוכן לבעיה. באמתחתו
היתר, מצויה השיטה כיצד לפטם עופות בהורמונים,
ללא כל סכנה של פגיעה מינית.
כתב סופר דבר, יצחק יעקובי, בשם ד״ר
פרק :״חקירות מדעיות הביאו לכך, שאפשר
לתת לעופות חומר חימי דומר, לסטילבסט־רול
(גלולות ההורמונים ד,מהרקות) ,בלי ששימושו
יד,תה סכנה לציבור. ואין זה ענין
לעתיד לבוא.״
העיר ד״ר פרק כבדרך אגב :״גם חומר
זה נוצר בארץ, על־ידי בית חרושת רפא
בירושלים.״
מסתבר, איפוא, כי ד״ר פרק, האיש שעורר
את סערת ההורמונים בארץ, טען שיש
חומר אחר בלתי־מסוכן לה,ירמוך עופות, המיוצר
על־ידי בית־חרושת רפא. במקרה משמש
ד״ר פרק יועצו הרפואי של אותו בית־חרושת
רפא.
בית־חרושת רפא בירושלים, הוא מפעל
כימי המורכב משני חלקים. חלקו האחד נמצא
בשכונת רוממה, ומייצר תכשירים אנטי־ביומיים,
וכן תכשירים פרמצבטיים לשימוש
בני אדם, לול ורפת. חלקו השני של המפעל
נמצא במרכז העיר, ליד מלון א ורגיל, והוא
כולל מעבדות בקטריולוגיות.
בין השאר, מייצר בית־חרושת זה את ה־ההורמון
הקרוי סטילבסטרול. תוצרתו של
בית־חרושת זה נקראה בשם משמינול. משום
מה, לא היו לה מהלכים בין מגדלי העופות.

ד״ר ברוך לוין״ ,ממושקף ובעל מבטא
ייקי, הוא מנהלו ובעליו של בית־חרושת
רפא. לדבריו, אין כל קשר בין פירסומיו
* בנו של שמריהו לוין.

של ד״ר פרק, לבין כתנתו של בית־ד,חרושת
להוציא בעוד זמן קצר לשוק תכשיר המשמש•
כתחליף לחומר חהורמוני המקובל, ואשר
יקרא, כנראה, בשם דיאנסטרול רפא.
תכשיר זה ינתן לעוף בתערובת, יחד עם
מזונו, או בצורה נוזלית, ואין כל חשש שהעוף
לא יעכלו.
השיב ד״ר לוין לשאלות חוליית העולם
הזה :״נכון שד״ר פרק הוא היועץ הרפואי
של המפעל, אולם פירסומיו נעשו על דעתו
הפרטית. הטענה בדבר הנזק הנגרם לבני
אדם היא מוגזמת וחסרת יסוד עובדתי. תוצרת
בית־חרושת רפא איננה שונה בטבעה
מתוצרת חוץ, שהתקבלה יפה במדינה. ייצור
ההורמונים במפעל מהוה רק נ 1/אחוז מהייצור
הכללי.״
הוסיף ד״ר לוין :״בעקבות הרעש בעתו־גות,
ירד השימוש בהורמונים, ללא הצדקה
אובייקטיבית, עד לאפס. אולם הנסיונות
המסתיימים והולכים של בית־חרושת רפא,
להכין הורמונים בצורה שתבטיח מקסימום
יעילות והפחתת הנזק לאוכלי בשר עד למינימום,
יתנו פתרון רצוי לכל הבעיה, שלא
היה מקום ויסוד לרעש שהוקם סביבה.״
כשנשאל ד״ר פרק עצמו על הבעיה, השיב
:״שטויות! עוד רחוק היום בו יצליחו
לייצר בארץ תכשיר כזה.״
פרט מפליא ומוזר נוסף, הוא שד״ר מלך
פרק, שאינו תמים דעים עם הנהלת המפעל
בו הוא עובד, לא בשאלת סכנת ההורמונים
המוזרקים ולא בשאלת ייצור ההורמונים לתערובת,
מוסיף למלא תפקיד של יועץ לאותו
המפעל.

פי צוחק ממי
^ תכן וכל הסכנה שבהורמונים היא
פרי חששותיו המדעיים של ד״ר פרק בלבד,
או תוצאה של מחקריו הפרטיים. לפני
שנתיים אירע מקרה דומה. ד״ר פרק גילה
צמח מסוים אשר בו, כפי שטען, קיימת
סכנה לצאן האוכל אותו. רק לאחר ויכוח
נוקב עם אנשי מדע אחרים, התברר כי החוקר
המלומד טעה, והעדרים המשיכו ללחך
בנחת את אותו העשב.
בפרשת ההורמונים, לא יעזור עוד כל
ויכוח. לאחר כל מה שנכתב והתפרסם, קשה
יהיה לשכנע את הצרכנים ליהנות שוב מניצול
המדע להנאתם, לחזור ולאכול עופות
מהורמנים. כי פרשת ההורמונים הפכה לבדיחה
משעשעת, אך עגומה מאוד, בה אין
לדעת מי צוחק ממי.

במדינה
מפלמת
אחדב דו דו
היו זמנים בהם אפשר היה להכיר מפא״י-
ניק בפניו. לרוב היה כסוף־שיער, בעל פנים
שזופים־אדמדמים, איש העליה השניה או
השלישית, יליד מזרח־אירופה, חדור צדקת
עצמו אך מוכן תמיד. לשכנע אחרים בסון
חברי לבבי.
מי שנכנס ביום הראשון השבוע לאולם
הפתוח של קולנוע גן־רינה, בתל־אביב, לא
פגש כמעט טיפוס זה. הוא נטמע כמעט
כליל בערב־רב של טיפוסים אחרים — צעירים
מגודלי־שפם בני עדות המזרח, תימנים
מזוקנים ממושבי־עובדים, גברים בגיל העמידה
שיכלו להיות פקידי־בנק רגילים. הקהל
לא היה שונה במאומה מקהל רגיל,
שבא לחזות בסרט רגיל.
זה היה כוחה של מפא״י, שהתכנסה השבוע
לועידתה השמינית. היא חוללה את
המיבצע שהיה חיוני להמשך קיומה: קליטת
נציגי השכבות החדשות בשורותיה. מפלגת
העליה השניה הצליחה לעכל גם את בני
העליה האחרונה.
כמו ניקיטה. כשקם דויד בן־גוריון
לשאת את דבריו, נתגלה הצד השני של המטבע.
אם כוחה של מפא״י בבסיסה הרחב,
הרי חולשתה בפיסגתה הצרה. לא היה זה
נאום של ״ראשון בין שווים״ ,של השליח
העליון אל שותפיו־לשיחות. היה זה נאום
של מנהיג אל עמו, לא פחות מאשר נאומו
של ניקיטה כרושצ׳וב בוועידת מפלגתו.
הנאום היה ארוך, מעייף למדי,נישא בסגנון
הרגיל של ביג׳י, הנוהג להדגיש מלים
בקצב קבוע וחדגוני, בלי כל קשר לתוכנן.

האחרונות הוסיף, ברגע האחרון ממש, לטופס
המוכן של נאומו.
• גם העלאת התפוקה צריכה לשמש
בעיקר להגדלת הייצוא, ורק בחלקה להגדלת
השכר. בלי ייצוא גובר והולך ״או שניאלץ
להוריד את רמת חיינו עד שפל המדרגה,
או שנהיה תלויים בלי סוף בעזרה חיצונית.״
• יש לפטר את עובדי המנגנון הבלתי-
יעילים והבלתי־נחוצים, ועל המדינה לדאוג
לסידורם בעבודה חדשה ומועילה. הצעה זו
הושמעה בשבוע שעבר בהעולם הזה.
ס לא יהיה שלום .״לא עמדנו בקרב האחרון,
והפרדוכס של מצבנו הוא שלא נעמוד
בו אף פעם.״ שתי המלים האחרונות
נוספו ברגע האחרון, לא הופיעו בנוסח
הכתוב. יחד עם זה השמיע ביג׳י שוב הצעה
כללית לשלום, בלי החזרת פליטים ובלי ויתורים
אחרים, בדרך של משא־ומתן ישיר.
• ״כל העצות הנמהרות לערוך מלחמת־מנע,
גם כשאין מקורן בדמגוגיה פאשיססית,
הן עצות חוטאות ומחסיאות היא) לא
תפתור שום בעיה שלנו.״ דברים אלה היו
מכוונים לאגף הקיצוני של מפא״י עצמה.
הצעירים באולם, ביניהם הרמטכ״ל, שהופיע
במדים וישב בין הקהל; הקשיבו בענין.
• הודאה בצורך בקיום העתונות מגלה־השחיתות,
אותה התקיף קודם לכן בחריפות
צורבת :״מבלי שנעיז להכיר בליקויים ו־בפגימות
של עצמנו, לא יימצא בנו הכוח
לעקור ולתקן אותם.״
• הדרישה לכנס ועידת־פועלים, גם בלי
הסכמת מפ״ם ואחדות־העבודה, שתחליט
על הקמת מפלגת־פועלים אחידה ״ותחייב
את כל המשתתפים בה.״
רק בנקודה אחת ויתר ביג׳י על סגנון

רדיו פאלאס
מציע

בשנה

זאת

המתנה המסורתית ללקוחותיו
מ־ 16.9.56—26.8.56 כל קונה

רדיו פאלא 0
פיקולו מקבל מדליק-סיגר-
יות חשמלי יפה ובעל ערך
חוץ מהמקלט

רב עם חוט ותקע

חנם.

״פגניני״ ,הרדיו היחיד במינו בפעוובהדורו,
מצויד ב־8

לתו

מנורות

פיליפ־נובל ורמקול אליפטי 10 .מודלים
חדישים של רדיו

לכל

טעם

ולכל

פ א לא ס

כיס .

אין כמוהו
בפעולתו

אלא וללא התחרות

דרוש ללא התחייבות מצדך את הצגת מקלטנו החדש

מי בר פן ן-ניי קן לו״ (מקלט עממי) במחיר 417:350 ליי•

גולדה, שרת ושסרינצה! על הכמה
״לא עודדנו בקרב האחרון
בניגוד לנוהג הקלאסי של פולחן־האישיות
לא שוסע כמעט על־ידי מחיאות־כפיים.
אחד היוצאים מן הכלל: כשדיבר בן״
גוריון הקשיש ( )69 על הצורך להעלות כוחות
צעירים במפלגה, בהסתדרות ובמדינה,
פרצו בני סיעתו של אברהם עופר (״הדור
הצעיר״) במחיאות־כפיים. העיר בן־גוריון,
בחיוך קטלני :״אינני בטוח אם כל מוחאי
הכף מוכנים להיחלץ (לתפקידים קשים)!״
הרעיונות העיקריים של מנהיג -המפלגה
החשובה ביותר במדינה:

הנביא בעמו, הראה את הקו העיקרי של
אופיו — הקו של טכסיסן מפלגתי. בהעמידו
פנים כאילו הוא קורא קטעים מנאום
כרושצ׳וב נגד ססאלין, הביא כמה ציסטות
ארוכות. רק בסופן גילה שהן לקוחות מ־ממאמרו
של ״פובליציסט ישראלי בשם ם. ש.
יריב, לפני יותר משלוש שנים״ .ס. ש .יריב
(״סבא של יריב״) הוא בן־גוריון עצמו*.
הקהל המופתע פרץ בפעם היחידה, בצחוק
שובב.

• ״בלי שאנחנו (מפא״י) נדע לקיים מה
שאנו דורשים — לא נהיה ראויים לשלי־חותנו!״

הישוב הוותיק מעלה את רמת־חייו
על חשבון העזרה הזורמת מחוץ־לארץ,
שנועדה לפיתוח הארץ ולקליטת העליה .״אין
סכנה גדולה למעמדנו משימוש פסול
זה בעזרת־חוץ!״ עד כה דחתה מפא״י ב־חרון־אף
טענה זו, שהושמעה לא פעם מעל
עמודי עתונים ביקורתיים, ביניהם העולם
הזה-,
• ״בלי הגדלת התפוקה, אין העלאת
שכר אלא קבלת צדקה!״ את שלוש המלים

הקט עי ם ש הו ש מ טו
אף שבן־גוריון קרא את נאומו מן הנוסח
שהכין מראש, ושחולק לכמה מבאי הועידה.
הרי לא נצמד אליו. ברגע האחרון הכניס
בו שינויים סגנוניים ומהותיים, הוסיף חצאי
משפטים, השמיט קטעים שלמים, מתוך שיקולים
מדיניים ואישיים.
הקטעים שנמחקו לא היו פחות מעניינים
מאלה שנשארו. כמה דוגמות:
• ״שלושה מיליון יהודים בגוש ה•
יריב הוא הבן הבכור של בתו הב,
כורה,
גאולה.
העולם חזה 986

סובייטי, שחלק גדול מהם היה בלי ספק
רוצה לעלות• — אין להם רשות היציאה.
למעלה. מששה מיליונים יהודים החיים בארצות
חופשיות אין להם רצון לעליה,
ונראה להם עכשיו שאין להם צורך בעליה

• ״בברית־המועצות נשמע רק קול ה־שליסים,
וקול זה׳ גם אחרי מותו של
סטאלין, הוא לצערנו לא ידידותי. העתונות
הסובייטית פירסמה באותיות גדולות (את)
הריגת תשעת חיילים מצריים ברצועת עזה
— אבל לא סיפרה אף מילה אחת על
הרצח המתועב בערבו
• על הדת י. מובן מאליו כי
רציפות היסטורית אין פירושה התאבנות
והקפאת העבר בחינוך לאחדות העם,
אין להתעלם מחילוקי דעות בעניני אמונה
ודת, ויש להבטיח לכל אזרח חינוך בניו
לפי רוחו
• ״מגילת או״ם אינה לפי שעה אלא
הצהרות יפות פרשת הברית בץ היט־לר
וסטאלין ומדיניות צ׳מברליין במינכן
חוזרת גם בימינו.״
שליטי ערב למדו כראוי(את)
תורת היטלר, וגם היו שותפים לו כל
מלחמה נגדנו תהיה בעצם מלחמת השמדה

• ״רק השליטים הערבים מתיימרים שהם
יצליחו לנצח אותנו נצחון מכריע וסופי,
שאין אחרי כלום. יומרה זו היא הבל הבלים׳
אבל לפחות יש לה יסוד הגיוני פורמאלי׳
כי הם מתארים לעצמם שיכבשו (את)
הארץ ויזרקו (את) תושביה לים. אין אנו
יכולים ורוצים נצחון כזה נצחון ב־מלחמת־מנע)
לא יוכל להיות נצחון סופי
כי אחריו יתכן סיבוב חוש.״
• ״אין כל בטחון שמלחמה׳ שתהא
יזומה על־ידינו, תיגמר בנצחון, מפני שיש

ניגשה הועידה לקבוע כיצד יורכב המרכז
הבא. הרוב הביג׳יסטי בועדה המתמדת הציע
הצעה מחוכמת: אמנם יורכב המרכז בעתיד
בשני־שלישים מנציגי הסניפים ורק שליש
מן הגופים• הארציים, הכפופים לצמרת, אולם
הפעם ימנו הסניפים רק 120 חברים,
הרשימה המרכזית 101 בהרכב זד. היה הרוב
של ביג׳י ושותפיו מובטח.
המיעוט הציע הצעה מהפכנית: מרכז בן
123 חברים בלבד, ששני שלישיו ימונו על-
ידי הסניפים׳ רק שליש על־ידי הרשימה המרכזית.
אחד הנימוקים: במרכז גדול, איד
אפשר למנוע הסתננות סודות מפלגתיים
לעתונות הביקורתית, .
ההצבעה היתה דרמתית, התוצאות מדהימות.
למרות שביג׳י עצמו, שעמד על הבמה׳
הרים את ידו באופן הפגנתי, נחלו
תומכיו מפלה נוראה. שרת ושותפיו ניצחו
ברוב של 231 קול.
מאוחר יותר, הציע ביג׳י הצעת פשרה,
זכה להעבירה ברוב קולות.

ירושלים
3ל רח מי
פעם בשנה, היתד, נערכת חגיגה ציבורית
מיוחדת במינה ברחבי בוכארה. בפני קהל
נכבדים היה מופיע הכלנתאר, גובה המסים
שמונה במיוחד על־ידי המלך, ומקבל סטי-
רת־לחי מצלצלת. בדרך זו׳ הפגין המלך כי
למרות מעמדו הרם של הכלנתאר, נשאר
הוא עבד לאדונו.
השבוע,
כלנתארים
רק לקבל
לפחות

הוכיח רחמים כלנתאר, צאצא ה־המכובדים,
כי כלנתאר יכול לא
סטירת־לחי, כי אם גם לתתה.
חמשה אנשים היו יכולים השביע

תצפית

(כל הזכויות שמורות)

• ארצות־הכרית עלולה לחדש את הצעתה למימון בניית
סכר אפוא] הגבוה. צעד זה יהווה משקל נגדי לצעדי אנגליה וצרפת,
שימשיכו בתמרון כוחותיהם הצבאיים ביס התיכון. במקרה זה, יותנה מתן
הכסף האמריקאי למצרים בהבמחה מצד גמאל עבד אל־נאצר כי יסכים לפתרון.
נוח של משבר הסואץ.

• כדי להפגין את נכנותה לצעדים מרחיקי-לכת, תפתח
בריטניה במשא־ומתן חשוב עם ישראל. מטרותיהן של שיחות אלח,
אשר יוחל בהן בעתיד הקרוב; הנחת צינור נפט. בריטי מאילת לאשקלון. הצעה
זו הועלתה לראשונה על־ידי הצרפתים.

י • ישראל לא תסתפק בהסדר הקיים, לפיו מרשה מצרים
לאניות זרות לעבור את תעלת סואץ בדרכן לנמלי ישראל.
בקשר לכן, מעיינת הממשלה בכמה צעדים נסיונייס חשובים להפשרת הקפאון.

• תועמלני מצרים יפתחו במערכה חדשה נגד צרפת.
הפעם תשמש ציר מרכזי ידידותה של צרפת לישראל, שהתבטאה בהגשת עזרה
ממשית נרחבת.

• חילופי הנציגים הדיפלומטיים בין חבש לבין ישראל
יתעכבו. למרות ששתי המדינות כבר הסכימו ביניהן על פתיחת נציגויות,
גרמה מצרים לתקלה לאחר שהתרתה בחבש כי אינה רואה בעין יפה חזירת
ישראל לעורף המצרי באפריקה.
• מדד יוקר המחיה לא יעלה כחודשים הקרובים. הממשלה
מושה עתה את כל המאמצים להוזיל מספר מיצרכים לא־חיוניים ביותר, כדי
למנוע עליה בעקומת המדד ותשלום תוספת־היוקר הקשורה בכל עליה כזו.

• צפה למשבר חדש כין מפא״י למפ״ס בתוף הממשלה.
המשבר עלול לפרוץ כאשר ינסה שר האוצר לוי אשכול לצמצם את תקציב
משרד הפיתוח של מרדכי בנטוב עד כדי מינימום, בדרשו לבטל עבודות מחקר

חעבדתיות וחקירות גיאולוגיות שונות.

• גם היחסים כין מפא״י לבין שותפיה הדתיים בממשלה
יתחממובק רו ב. תגרום לכך התפוצצות הקואליציה בעיריית ירושלים.
השרים הדתיים ידרשו בכל תוקף מבן־גוריון שיסדיר את הכנסתם מחדש להנהלת
העיריה, מבלי להעמיד כל תנאי לביטול׳ הרשיון שניתן לפרופסור נלסון גליק
לבנות את בית־הכנסת הריפורמי שלו.

• ממשלת ברית־המוע״
צות תתיר בקרוב ייבוא של
סידורי־תפילה מישראל. לאחר
שמשלחת הרבנים האמריקאים, שביקרה
במוסקבה, ניהלה משא ומתן
על כן עם סגן שר החינוך הסובייטי,
צפויה עתה החלטה עקרונית
.חיובית, למילוי המחסור השורר, בסידורים
בקרב יהודי בריתרהמועצות

מאידך, יגיעו ארצה ספרים
עבריים עתיקים יקרי־מציאות,
הנמצאים עתה ברשות
ממשלת ברית־המועצות ואשר מוס-
דות־מדע יהודיים בישראל ובעולם
מטפלים ברכישתם.

• יהודי ארץ אחרת יזכו
אך הם לגילויי ידידות רשמיים
מצד ממשלתם. בפרוס
החגים תעביר ממשלת מצרים את
איחוליה לעדה היהודית היושבת בה
ויתכן גם כי כמה מראשי השלטון
ישתתפו בתפילת כל נדרי בבית
הכנסת הגדול בקהיר.

• עסקי המטבע ברחוס
לילינכלום יגדלו כמידה ני*
כרת. הגדלת הסובסידיה הממשל־תית
לייצואנים בכמה ענפים תאפשר
צירי הועידה באולם
בן-גוריון נואם
למבריחי־מטבע לצבור רווחים עד ססג
פרוטה לדולאר. השיטה, הנהוגה נבר
למנוע מעצמם הפתעה בלתי־נעימה בקשר
כוחות גדולים לעולם הערבי, העלולים בעתה
בממדים נרחבים; קנית מטבע זר בשוק השחור לשם מימון ייצוא פיקטיבי,
לכך. אילו קראו נציגי הסיעות הדתיות במקרה
זד. להתייצב נגדנו בכוחם הצבאי, גם
קבלת סובסידיה ממשלתית על המחירים הכוזבים שיכניס, כביכול, הייצוא.
מועצת עיריית ירושלים את מדור תצפית
במזרח וגם במערב, ואין צה״ל מיועד להתשל
הגליון האחרון של העולם הזה ()984
מודד עם כוחות עולמיים אלה.״
• למרות עמדתה התקיפה של הממשלה, כלפי קואופרטיבי
ביתר עיון, היו למדים כי קיימים סיכויים
במקום קטע מושמט זה של מנהיג מפא״י,
התחבורה, צפה לנצחון הקואופרטיבים. לפחות בחלק ניכר מתבירציניים
מאד שחברם לסיעה, רחמים כלד
אמר שר־הבטחון :״כל מלחמה שלנו תיגמר
עותיהם, יזכו דן ואגד לויתורים מצד הממשלה, שתכריע בניגוד לדעתו של שר
תאר, יבגוד בהם בשעת ההכרעה.
בנצחוננו!״

התחבורה משה כרמל.
אך הנציגים הדתיים האמינו יותר לחתימת
• מאבק בנקאי ממדרגה ראשונה יפתח מסביב לשלטון
מרד מל מטה
ידו של כלנתאר עצמו, שקישטה את הצעת
כבנק הלוואה וו־זסכון. בנק זה, שהוא הגדול ביותר בתל־אביב מבחינת
אי־האימון באגרון. יחד עם חתימתו׳ הצכבר
למחרת נאומו של ביג׳י, באה ההפמספר
בעלי הפקדזנות, היה מוסד אזרחי, עד שהשתלמו עליו בשעתו חוגי
טופפו בגליון הנייר עוד 10 חתימות של
תעה הגדולה. מרד ספונטאני מלמטה׳ בהמשק
המפא״יי. עתה, עם אירגז;ה מחדש של ההנהלה, ייעשה נסיון מחודש
הדתיים וחרות, שהיוו רוב מוחלט של חברי
ראשותו של משה שרת, הנחיל לדויד בן־
מועצת העיר ירושלים•
מצד אנשי היוזמה הפרטית לכבוש׳ בחזרה משלט כלכלי זה.
גוריון מפלה מוחצת.
כיפה הפוכה. כאשר צצה במפתיע
במשך חצי שנד׳ הוכנו ההצעות לועידה
• מתפתחת התקפה מרוכזת של חוגי הימין נגד הנוהג
שאלת מתן רשיון לבניית בית־הכנסת הרי־בידי
״ר,ו,עדר,־המכינה.״ בועידה עצמה הפהממשלתי
למנות ועדות־חקירה ציבוריות. אחרי ששר־הפיתוזז
פורמי של נלסון גליק, לא האמינו חברי
כה ועדה זו ה״ועדה מתמדת,״ כתוצאה ממינה
ועדה לחקירת ׳עניני האשלג ושר־החבורה ועדה לעניני הקואופרטיבים,
הקואליציה הדתיים בעיריית ירושלים כי
הצבעה דרמתית בה ניצחה הצמרת. אולם
עוררו החוגים האזרחיים שערורייה כאשר מינה שר המסחר־והתעשיה ועדה
הדבר קבל מימדים רציניים. אך אגרון עמד
אחרי־הצהריים נהפכה הקערה על פיה.
לבדיקת רווחי היבואנים. בראש ועדה זו הועמד דובר־הכלכלה של מפא״י,
התגבשה קואליציה מוזרה, שלא היה לה
(המשך בעמוד )42
נתן בן־נתן. לשבת־המסחר והתאחדות־בעלי־התעשיה סירבו לשתף עמה פעולה,
שום דבר משותף, מלבד הרצון הגלוי לכבול
את בן־גוריון. השותפים העיקריים. :
• השיבו אנשי ביבי׳ תוך פזילה להיאס
לא ימונו נציגים משלהם נמשקל־נגדי להרכב השמאלי. מנעת הימין;
משה שרת; קבוצת־הצעירים של אברהם שגי העולם הזה ומעריב בשנה. .האחרונה:
מי שמרכיב את הועדה יכול לקבוע מראש את המסקנות, על־ידי בחירת חבריה
עופר, הצמאה להשפעה ולמשרות; המנגנץ דווקא הסודות הנידונים בישיבות קטנות של
מבין בעלי הדעות הרצויות לו.
החשוך של אבא חושי ויוסף אלמוגי.
שלושהיארבעו־! סנוזיגיס מסתננות ידיעות
מפלה נוראה. ההכרעה נפלה כאשר

לעתונינז אלה.
העולם הזה 985

בתוקף השכלתי, הכשרתי המקצועית, סגולותי האישיות.
• האם נבון הדבר שקבלת אינפורמציות שונות לצורך ניהול
המשפט הנוכחי משרות הבמחון (ש ב?).

0כמה מכשירי־האזנה חשאיים פועלים לצורך קבלת אינפורמציות
על־ידך, או עבורך, בניהול המשפט?
אף אחד על־ידי, ולמיטב ידיעתי אף אחד עבורי.
• על כמה קוים טלפוניים נקבעה האזנה חשאית לצורך
ייהול המשפט על־ידך?

אף אחד על־ידי, ולמיטב ידיעתי אף אחד עבורי.
• האם נכון הדבר, שגם ראש שרות תנסחון שותף בוזתיס־

צויות בקשר למשפמך הפרטי הנוכחי?
לפי מיטב ידיעותי — לא.

• האס מוכרים לך הבאים:
״אלדורדו״ ,חיפה; ־הירש השחור,״ כפר שמריהו :־דולפין״,
חל־אביב; ״חינגה״ ,תל־אביב; ־קוקטיל״ ,תל־אביב; ־אטום״ ,תל־אביב;
־רנדזז״ ,רמת גן; ־אריאגה״ ,יפו; ־חרות״ ,יפו; ״אוהו״. ידועים מהבארים
־עדן 1בר״ ,רמת גן? פרט אילו

הנזכרים ״

ו-וו .1

ווו וווו 1—111111
יפו; 1י״

כולם פרט ל(ב) ו־(י).
• כמה פעמים בילית בכל אחד מן הבארים הללו תוך ארבע
הללו, הבארים בילית בכל בחברת השנים

...מי 1
האחרונות? ו. .

בכל אחת מן הפעמים הללו?
למיטב זכרוני, ביקרתי בבתי־הקפה כמפורש להלן, בחברת
הבאים: גב׳ מרי בן־גוריון, רעיתי; שלום זוסמן, אז חבר כנסת!
אלוף משנה בן־גל; ישעיהו ירקוני ורעיתו; רמ״ח גיא ורעיתו;
סגן מפקח כללי של משטרת ישראל לשעבר מר י. נחמיאס
ורעיתו; עו״ד צור; גב׳ רננה בן־גוריון; גב׳ חנה מרון; מר
דוד לשם; אלוף משה לשם; מרדכי צרפתי! טדי קולק, מנהל
כללי של משרד ראש הממשלה; אליעזר מטלון ורעיתו; עו״ד
חוטר ישי; סמ״מ שפי; עמינצה רובינשטין; אפרים עברון, אז
ראש לשכת שר הבסחון; המהנדס שלוש; גב׳ נעמי בלוף, אז
מזכירת שר המשטרה; אורי שי, לשעבר הנספח הצבאי הישראלי
בתורכיה! רמ״ח עופר; אלוף־משנה איתן; סגן־אלוף אביצור;
אלוף משנה פריהר; השחקן לביוש ורעיתו; רב־סרן.אורן; רמ״ח
קנר.
בקרתי ב־ 1955 בבתי הקפה אריאנה, חרות, ניצנים1 ,נדוו
וקוקטייל בחברת הה׳ קולק, גיא, עברון, קנר צרפתי; בדולפין
— בחברת הה׳ ירקוני ועופר. ב־ : 1954 בתדמור, בחברת אשתי
והה׳ גיא, נחמיאס ורעיתו, עזריאל ורעיתו; בקוקטיל — בחברת
אשתי ומר גיא ורעיתו; בדולפין — בחברת רעיתי ומר ירקוני.
ב־ : 1953 באריאנה, בגן תמר — בחברת הה׳ צור, חוטר ישי,
עשת, איתן, פריד,ר, אביצור, בנגל, ישי, אורן וקנר. בקוקטיל
ובאריאנה — בחברת הה׳ לביוש ורעיתו, רננה בן־גוריון ודוד
לשם, גיא ורעיתו. בקוקטיל — בחברת הה׳ נחמיאס ורעיתו,
צרפתי, גיא ורעיתו, שלוש, פליז, ממלון ורעיתו! בקוקטיל
ואריאנה — בחברת הה׳ ירקוני, דוד לשם, חנה מרון, גיא,
צרפתי וקנר. בעדן בר וקוקטיל — חנה מרון, ירקוני, גיא;
בקוקטיל — בחברת הה׳ מטלון, גיא וירקוני. בחינגא בר —
בחברת ה׳ קנר. ב־ 1952 וב־ 1954 בדולפין — בחברת הה׳ זוסמן
וקציני צה״ל יוצאי הגדוד השני של הבריגדה. ב״: 1952
בכפר שמריהו — בחברת
הה׳ שפי ורובינשטין. ראה
תשובות 99־ .66 באלדורדו —
בחברת הה׳ עופר, גיא וצור.
בפעמים
לא מעטות מן ה־

השבוע הגיע לסיומו השלב הראשון של
המתנדבים. בהפרש של ימים אחדים, הגיש
אביב את תשובותיהם למאות השאלות שע1
בשאלות ששאל עמוס בן־ גוריון, התעניין 1
המתנדבים, ביקש לדעת במיוחד מה הם
תיאר בפרוטרוט את הצד העיקרי בכל ו
הכללי של משטרת ישראל, מחוץ לשעות
שהופנו לעמוס בן־גוריון ותשובותיו על

,0חאם נכון הדבר, שבפעמים לא מעטות מן הבילויים הללו
הוצאת אתת־ .מכומיס העולים על סאה ל״י לערב אחד?
לא נכון.
• מנין לך הסכומים שהוצאת בבארים הללו בפעמים הרבות
שבילית בהם?
לא ״בפעמים הרבות שביליתי״ ,אלא במספר המקרים שביקרתי
— מהכנסות.,
• בפעמים שלא שילמת עבור הבילויים הללו, מי שילם
עבורך? פרם.
איני זוכר בדיוק מי שילם באותן הפעמים, כשם שאיני זוכר
בדיוק את המקרים בהם שילמתי אני עבור האחרים. אולם יש
להניח ששילמו האנשים שאתם ביקרתי באותו ערב.
• מהו הסכזם חגבוה ביותר ששילמו עבורך אנשים זרים
בבילויים בבארים, או במועדוני לילה? האם נכון הדבר שסכומים
אלה הגיעו אף לעשרות לירות מרובות לערב?
אנשים ־זרים״ לא שילמו אף פעם עבורי, ואיני יודע מה
הסכום הגבוה ביותר ששילמו עבורי חברי וידידי במקרים אלה.
• האס נכון הדבר שעבוד קבלת מתנה בסך של — 20.ל״י,
ללא דשות קצין, הועמדו שומרים וסמלים לדין משמעתי
במשטרה?
נכון — אם המתנה נתקבלה כשוחד, או כתגמול למילוי
תפקיד על־ידי שוטר.
• האם נכון הדבר שבפעמים רבות שבילית בבארים הללו
השתכרת בפומבי?
לא ביליתי ״פעמים רבות״
בבארים ולא ״השתכרתיובפומבי״.

כמה פעמים השתכרת
בפומבי בב־לוייך ת,ך ארבע
השנים האחרונות?
אף פעם.
0כמה פעמים ה״ת ב־גילופין
בפומבי, תוך ארבע
השנים האחרונות?
אף פעם.
• ה>מ מסכים אחה
ששכרות תדירה בפומבי של סגן
קלון על סדי משטרת ישראל?

שייקה ירקוני
המפקח הכללי ממיטה

נכון, אילו היה זה כך.
• האס נכון הדבר, שפעמים רבות בילית בבארים בחברת
אנשים חשודים כעבריינים?

פטרונים שבחברתם בילית,
סכומים בשיעור של למעלה
ממאה ל״י לערב?

לא ביליתי פעמים רבות בבארים, ובאותם המקרים שביקרתי
בהם לא ביליתי בחברת אדם שהיה ידוע לי אותה שעה כחשוד
כעבריין.
• כמה פעמים, תוך ארבע השנים האחרונות, בילית בבארים
בחברת אנשים החשודים כעבריינים?

לא ביליתי מחברת ״פטרונים״
וממילא התשובה לשאלה
שלילית; על כל פנים,
לרוב השתתפתי אני בתשלום
חלקי אני.

ראה תשובתי הקודמת.
• האם נכון הדבר שפעמים רבות בילית בבארים בחברת
אנשי ־העולם התחתון״?
לא נכון.

שיום זוסמן

מן, חשוק השחור״ בסכומים של מאות ל״ ,בערב אחד, חייגה
המשטרה אוסרת ומעמידה לדין אזרחים שנתפסו עם עוף או
מספר ביצים?
כאמור, מר ירקוני לא נוכח באותה הזדמנות. כן לא נכון,
כאמור, כי סעדנו בצוותא מן השוק השחור בסכום של מאות
ל״י בערב אחד, או בכל סכום אחר. בשנת 1952 בוצעו מאסרים
על־ידי המשטרה באשמת עבירה על חוקי הפיקוח, והעבריינים
הועמדו לדץ בפני בתי־המשפט.
ס תאם נכון הזבר שאותה סעודה בכפר שמריהו, המתוארוו
בשאלות הקודמות! ,ערכה כדי לחוג את סיומה המוצלחת סל
סיסקה בלתי חוקית?
לא נכון. השאלה נובעת מדמיון חולני בלבד של השואל.

מאבק המשפטי עמוס בן־גוריון -שורת
שני הצדדים לבית המשפט המחוזי בחללו
על־ידי הצד השני, לקראת בירור המשפט.
ופיה הציבורי ובדרכה הפוליטית של שורת
שריה עם ״העולם הזה״ .בתשובותיו הוא
רשה: בילויו ועסקיו של סגן המפקח
עבודה המשרדית. להלן, כמה מן השאלות
ן, כפי שהוגשו ע״י פרקליטיו של עמוס.
• כמה פעמים, תון אר־בע
השנים האחרונות, בילית
בבארים בחברת אנשים מן
״העולם התחתון״ל
אף פעם.
• האס מסכים אתה שבילוי
תדיר במועדוני לילח
עם אנשים החשודים כעברי׳
ניס, או עם אנשים הידועים
כאנשי ״העולם התחתון״,
מכתים את מדי משטרת יש־ראלל
אני
מסכים.
• האם ידוע לן שהתרו־עעות
שלא לצורן עם אנשים
הידועים כעבריינים מהחה
עבירה על תקנות המשמעת
של משמרת ישראל?

• האס ידוע לן ששוטרים וסמלים במשמרת
לדין על עבירה זו?

• האס, לפי המושגים שלן, קייס מוסר אחר לקצינים רני־לים,
סמלים ושוטרים, ומוסר אחר עבורן?

• אם זו היא דעתך, באיזו זכות?

• האם מוכר לן אדם בשם ״שיקהלי״?
לא מוכר לי אדם בשם ״שיקהלי״ ,אולם ידוע לי אדם המכונה

> האם נכון שהאיש המכונה ״שיקהלי״ הוא בעל מועדוני
קלפים?
שמעתי על כך.
• האם נכון שהאיש המכונה ״שיקהלי״ סטר לן על לחיין
בפומבי ב״דולפין בר״ ,תל־אביב? אס לא, באיזה באר עשה זאת?
לא איתו אדם המכונה ״שיקהלי״ ולא כל אדם אחר סטר על
לחי מאז היותי נער, לא בדולפין באר ולא בכל מקום אחר.
#סביב מה נסב הסכסון בינן לבין שיקהלי, שנסתיים
בסטירת־לחי מצדו? האם נכון שכתוצאה מסטירת לחי, שסטר
לן שיקהלי ארעו בבאר חלופי מכות ושבירת רהיטים?
לא היה כל סכסוך. לא היתד. כל סטירת־לחי וממילא כתוצאה
מזה, לא היו חילופי מכות ושבירת רהיטים.
0ם*$לו בארים היית מעולב בשערוריות שנסתיימו בשבירת
כלים? באילו בארים היית מעורב בשערוריות בשבירת רהיטים?
באילו באריס היית מעורב בשערוריות שנסתיימו בחלופי מכות?
באף לא אחד.
+האס נכון הדבר, שאחת מן השערוריות שנסתיימו בש־בירת
כלים, ושבה היית מעורב, היתה ב״אמום בר״ ,תל־אביב?
לא נכון.

9האם נכון הדבר, שאתה והקצין שפי ביליתם בבאר חמי
כונה ״הירש השחור* בכפר שמריהו, בשנת? 1952 אם בילויין
עם הקצין שפי בבאר חירש בכפר שמריהו לא חיה בשנת , 1952
מתי הוא חל? האס נכון הדבר, שאתה עם תקצין שפי ביליתם
בבאר ״חירש השחור״ בכפר שמריחו, בתקופה שמר שפי חיה
מפקח חופים ועולות במשמרת ישראל?
איני מכיר ״בארים״ בכפר שמריהו, לא בשם ״הירש השחור״
ולא בשם אחר. אולם זכור לי שהקצין שפי, שהיה אותה שעה
מפקד חטיבת חופים וגבולות, עמי רובינשטין ואנכי, נפגשנו
בקפה בכפר שמריהו בשנת .1952
#האס נכון הדבר, שאתה והקצין שפי ביליתם בבאר ״הירש
השחור״ בכפר שמריהו בחברת אנשים מסויימינב ביניהם אנשים
הידועים למשטרה כמבריחים?
לא נכון שבמקום הנ׳׳ל היו נוכחים אנשים שהיו ידועים לי
כמבריחים. בבית־הקפה הנ״ל היו נוכחים גם אנשים אחדים שלא
הכרתים אז. לאחר קבלת השאלונים, ביררתי שמותיהם של חלק
מהם: אליהו ספקטור, לקוחו של מר תמיר, שמואל קפלן, לקוחו
של מר תמיר.
#האם נכון הדבר, ששעה שביליתם בבאר ״הירש השחור״
בכפר שמריהו, ושתית לשכרה בפומבי?
לא נכון.
• האם נכון הדבר, ששעה שבילית אתה, הקצין שפי, וח־אנשים
האחרים חידועים כמבריחים, בכפר שמריחו, אכלתם
באותו מעמד מאכלים שהיו נתונים בפיקוח, לרבות כמויות בשר,
מבלי שתתנו את התלושים המתאימים עבורם?
אני הגעתי לקפה הנ״ל בשעה מאוחרת, זמן ניכר לאחר מועד
ארוחת ערב. לא אכלתי כל מאכל שהיה נתח לפיקוח ובנוכחותי
אף אחד לא אכל כל מאכל שהיה נתון לפיקוח.
+האם נכון הדבר, שכמויות בשר אלה הוצנעו קודם לכן
בסירים מיוחדים בקרקע?
ראה תשובתי הקודמת.

> האס נכון הדבר, שעבור הארוחה והמשקה, בסעודה הנז־כרת
בסעיף הקודם, שילם אחד הנוכחים שהיה ידוע במשטרה
כמבריח רב היקף?
למיטב זכרוני — שילמתי
אני עבור חלקי בהוצאות.
על כל פנים בין הנוכחים
בבית־דקפה הנ״ל לא היה
איש אשר אותה שעה היה
ידוע לי כמבריח רב היקף
או מבריח בכלל; אם כוונת
השואל למר שמואל קפלן,
אשר עליו הגן בשנת 1955
עו״ד תמיר בבית־המשפט בי
חיפה, וטען למענו, הרי
שלא ידעתי עד לאחר הגשת
שאלונים אלה כי בין הנוכחים
היה אותו ש. קפלן!
שלום ליגוס
לא הכרתיו ואיני מכירו
היום.
0האם נכון הדבר, שהאיש אשר שילם עבור הארוחה
והמשקאות של אותו ערב בלבד, הנזכר בסעיף דלעיל, שילם
בסן של סקב ל״יז
לא ידוע לי. אני את חלקי שלמתי, למיטב זכרוני.
+האם נכון הדבר ששותפן, סר ישעיהו ירקוני, השתתף
באותה סעודה בכפר שמריהו?
מר ישעיהו ירקוני לא השתתף באותה הזדמנות.
• אם אותו איש, הנקוב ומתואר בשאלח לעיל שילם סכוק
אחר — כמה שילם?
ראה תשובה לאותה שאלה.
0אם לא האיש אשר נקוב בשאלה הקודמת שילם עבור
הארוחה, מי שילם עבורה?
ראה תשובה לשאלה הקודמת.
0האם נכון הדבר, שבאותה תקו*ח עצמה, שאתה, מר שפי,
מר ירקוני והאנשים הידועים למשטרה כמבריחים, סעדתס בצותא

• האם נכין הדבר, שבחסותן החלו גס קציני משמרה
אחרים לבקר באופן תדיר במועדוני הלילה של תל־אביב, רמת־גן
ויפו?
לא נכון.
+האם נכון הדבר, ש־בחסן
תן חחלו קצינים אחרים
לבקר באופן תדיר במועדוני
לילה שונים של תל־אביב
יפו, בדוברת אנשים מה־
״עולם התחתון״?
לא נכון.
+האס נבון הדבר, ש־במיוחד
בילו בחברתן וב׳
חסותן במועדוני לילה ב־מרי
כן־גוריון
תל־אביב וביפו הקצינים ק־נר,
סגן־מפקד מחוז תל־ אביב, והקצין ינאי, קצין
העתונוח של המשטרה?
לא נכון.
^ האם נכון הדבר, שבקשר למשפט המתנהל בינן ובין
ארבעה חברי שורת המתנדבים, הראית למר שבתי טבת, סופר
״הארץ״ ,תיקים ו/או יומנים משטרתיים?

9האם נכון הדבר, שהיה ידוע לן כי סידרת חמאמרים של
מר שבתי סבת תדון בעניינים שבית־המשפט התבקש על־ידך
להבר״ע בחם?
לא נכון! היה ידוע לי כי מר שבתי טבת עומד לפתוב מאמרים
בקשר להשמצות של ״העולם הזה״.
• האם נכ ון הדבר, שהפעולות המתוארות בשתי השאלות
הקודמות מחוות בזיון בית חמשפט?
למיטב ידיעתי — לא.

> באילו מסיבות חזזסן לן להכיר את מר ליגום?
בהזדמנות של משא־ומתן לקבלת דירתו.
• האם נעשה הדבר לפי בקשתן?
לפי הצעת הממונים עלי ובהסכמתי.
• האם זה היה תמורת תשלום שכר זירה?
לא. מר ליגום סרב לקבל כל תשלום, כדי לא ליצור בינינו
יחסי בעל־בית ודייר, שעלולים להתעורר בהתאם לחוק הגנת
הדייר.
0אס לא היה תשלום שכר, האס שילמת שכר־דירח למש־טרת
ישראל, או לממשלה?

• אם לא שולם שכר דירה על ידך, האם נגבה סכום נל־שהוא
ממשכורתך עבור השימוש בחוילה?

• האם שילמת מסים לרשות המקומית, שהגיעו בתקופה
שהתגוררת בחוילה? אם כן נא לפרס סכומים ומועדים.

• האם סיב הבניה חורג מגדיי בניה רגילה, כגון בשיכון
החיילים המשוחררים ביד יליחוו

• האס בילית אי־פעם בחברת סר ליגוס?

• האם התבטאו בילויים אלו גם בשתיה משותפת של מש־קאות
חריפים?
לעתים, כן.

במדינה

2 *1 3

(המשך מעמוד )9

על דעתו! חישובי פרסטיג׳ד, אילצו את הדתיים
להודיע על פירוק הקואליציה•
הם קיוו כי במשא־ומתן הממושך, המקובל
אחרי כל משבר קואליציוני, יצליחו
לחזור להנהלת העיר. אך מפא״י חשבה
אחרת. היא חיפשה את החוליה החלשה 1בחזית
הדתית, מצאה אותה ללא קושי: רחמים
כלנתאר.
כלנתאר, יליד ירושלים ואב לשלושה ילדים,
נמנה על נכבדי העדה הבוכארית בארץ.
כלנתאר׳ מדפיס שהפך סוחר־שטיחיב
וירד מעט מנכסיו, היה ידוע כאוהד מפא״י
מושבע.
כאשר ביקש הפועל־ז־,מזרחי למשוך את
קולות הבוכארים בבחירות האחרונות, פנה
ישר לכתובת הנכונה• תמורת תשלום במזומן
שלי למעלה מ־ 5000ל׳׳י, בתוספת אי־אלו
הבטחות, הפך רחמים כלנתאר את כיפתו
הבוכארית הצבעונית הרקומה לכיפת
מועמד של הפועל־ד,מזרחי.

תנכנן המרא שר
3שפופרות במחיר

שי 2

חכר־מועצה בלנתארי

ידיים מתחת לשולחן. השבוע שוב
הפך כלנתאר את כיפתו. כאשר ניגש גרשון
אגרון למניית הידיים שהורמו נגדו, בהצקרב
של אלגור. הוא תלה שלט חדש בבעת
אי־ד,אימון, נשארו ידיו של כלנתאר
פתח משרדו: ארגון משלמי מסים בישראל.
עמוק מתחת לשולחן. בהצבעה שנייה, ש״זו
תהיה מלחמה קשה יותר׳ אך חשובה
נערכה מיד לאחר מכן, נתברר גם מדוע:
יותר,״ הכריז, בהצביעו על השלט.
רחמים כלנתאר, שקולו הכריע בין מיעוט
לרוב. נכלל בהנהלה החדשה של העירייה,
הדוגמה החיה שעמדה נגד עיניו של התחת
חסות ידידיו הוותיקים ממפא״י. ההתקפה
החריפה של חבריו־לשעבר וקריאות י גבר. הרמת־גני, בעל הקומה הנמוכה והמבטא
הגרמני: מארגן מרד משלמי־המסים
״בוגד!״ לא עשו עליו כל רושם.
בדברי ימיה רוויי התככים וד,קנוניות של
* יושב בסוכר, בתלבושת בוכארית, ענו
עירית ירושלים׳ תירשם סטירת־הלחי שהנשלושת
בניו.
חית רחמים כלנתאר על לחייהם של הבוסים
המפלגתיים שלו, באותיות אדומות.
סטירת־לחי חגיגית

ב שפופר ת
המקציפה

ארגונים

וטעימה • ע 1כרסבוןאיןבה !

ס ח׳ אדמדמת־גן

18397445 קה ישראלית
מתקבלים תלמידים מתחילים ומתקדמים ללימוד בכלי נגינה עממיים חלילית מפוחית פה אקורדיון קונצרטינה
פסנתר גיטארה מנדולינה תוף

לימודי חובה :
יסודות המוסיקה
סולפג׳(קריאת חיים)
שירת תימן ומחולותיה

סטודיו לפיתוח הקול
בהנהלת

הלימודים

מוסמכים

מורים

— זה עתה נתקבלה.במכון מערכת כלי נגינה חדישים ביותר —
פרטים והרשמה: צילום ״ארדה,״ פינסקר ; 2רח׳ הגדוד העברי .31
בין השעות 7—4אחה״צ, עד יום 31 לאוגוסט בלבד.

ברמת־גן, חגג השבוע גבר צעיר נצחון
גדול: רפאל אלגור, ישב ליד שולחן כתיבה
קטן, מצויד בטלפון חדש. ממולו תקתקה
מזכירתו הצעירה את נוסח הכרזתו האחרונה
של ארגון צרכני גאז לבישול בישראל,
שאלגור הוא מזכירו הכללי.
בהכרזה, הודיע אלגור: הגיזרה הראשונה
במערך הקרב של אויבי הארגון נפרצה.
חברת של־בוטאגאז, בעלת כל אוצר ר,גאז
של המדינה והגדולה בין חברות ד,גאז,
הודיעה על הורדה ניכרת במחירי שירותיה.
היא הורידה את מחיר המיתקן׳ בעל שתי
הלהבות ומיכל הגאז האחד, מ־ 200ל״י בקירוב,
ל־ 164ל׳׳י.
לידתו של הארגון. רפאל אלגור,
יועץ מסחרי לפי כרטיס הביקור שלו, ובעל
השכלה גבוהה בכלכלה, שימש כמרכזו המנהלי
של ארגון סוחרי רמת־גן, עד אשר
החלה בעית גאז הבישול להטרידו, מטעמים
אישיים ביותר. בקנותו מיתקן־גאז פשוט
לביתו, נדמה היה לאלגור כי המחיר הנתבע
ממנו היה מופרז ביותר. הוא נפנה לבדיקת
המחירים, החליט כי ההפרש בין
חישוביו לחישובי חברות ד,גאז הגיע ליותר
מ־ 50 לירות ישראליות טובות.
אלגור ידע כי במלחמה בחברות הענק
יהיו סיכוייו אפסיים כמעט. בכל זאת!
כינס ועדה יוזמת של אנשי ציבור, עורכי-
דין ואנשי כלכלה׳ יסד את ארגון צרכני
הגאז בישראל.

עיי

י שן

מ שן

ש רי בהדי

קוני א ק סו ב רין

פלאוס

קורדיאל

נ שי אהארק

הידועים

בטיבם

המשובח

בעזרת כרוזים, שהופיעו בכל רחבי הארץ׳
הודיע הארגון החדש על נכונותו להגן
על ענייני ציבור צרכני הגאז, המגיע לספ
אלף איש. ההענות היתה מפתיעה. מבין
השואפים לרכישת מיתקן־גאז משלהם, נרשמו
יותר מ־ 6000 אזרחים ואילו מספר בעלי
המיתקנים, שביקשו להגן על זכויותיהם, עלה
על רבבה אחת.
תברות הגאז לא הביטו על. היצור החדש
בעין יפה, הם גייסו את הפקידים המתאימים
במשרד המסחר והתעשיה; פורסמה הכרזה,
חתומה בידי יועץ הממשלה לעניני דלק,
שהודיעה כי הארגון החדש לא יזכה לעולם
לקבל גאז משלו. טען אלגור באחד
מתזכיריו :״בישראל קיימים עודפי גאז מבתי
הזיקוק בחיפה בשיעור העולה על עשרת
אלפים טונה. כמות זו דיה לספק צרכי-
הן של מאה. אלף משפחות.״
השלט הנו ס ף. הורדת המחירים של
חברת שדבוטאגאז לא סיפקה את תאוות ה־

תזכיר חיים כהן משתולל -תחת(
י כותרת זו פרסם העולם הזה ([)963
:לפני חצי שנה אזהרה חמורה לצי־1
׳בור ולעתונות על כוונת!• של היועץ׳
המשפטי של ממשלת ישראל לחתור
(תחת חופש העתונזת ולצמצם את
,אי־תלותו של המשפט הישראלי. אזהרה
דומה היתד, כלולה בכתבתו ה׳
גדולה של העולם הזה עוד לפני
/שלוש שנים, כאשר בחר בחיים כהן
׳כאיש השנה.
השבוע הצטרף הארץ בפה מלא
לעמדה זו

כאשר קבע ״מר. חיים

הוא

החופשיים,

כהן

סכנה

לחיים

כפי שאנו מכירים אותם . .לו היה
אדם פרטי

היה מכתים את עצמו

במוקדם א

במאוחר בכתם של רע־

יונות

טוטאליטריי ם,

והכתם

היה

מוציא אותו במהרה ממעגלי החיים
הפוליטיים המכובדים.״
ומיים

כעבור

יצא

השר

פנחס

רוזן עצמו בהגנה נמרצת על היועץ
המשפטי שלו, קיבל על עצמו למע־שה
את האחריות למזימותיו הטו־טאליטריות
של ח ים כהן ולתכנית
חיסול העתונות.

טיול למוסקבה ל פני שלושה
חדשים גילת העולם הזה ( )973 כי
ברית־ו־,מועצות׳י תזמין באופן הפגנתי
משלחת של אגודת־ישראל האנטי־ציונית
לבקר במוסקבה, בראשות
המנהיג האנטי־ציוני הארי גודמן1 ,
לפני שתבקר שם כל משלחת ציונית!1
או משלחת מטעם הקונגרס היהודי
העולמי.
השבוע החנון ־גודמן רשמיו! ל־
\ מוסקבה, הודיע שיצא לשם בימים ן
,ן הקרובים. שוס משלחת מטעם הקונ־ן
,גרס
עדיין.

ה יהודי

העולמי

הוז מנה,

חעולס הזה 985

בצרפת, פייר פוז׳אד, שהפך תוך שנתיים
לאישיות מפורסמת בעולם כולו.

ת קוו הדמ קוו ה
יהודי שומר מצוות, אסורה עליו אשתו
אם אינה סובלת במקווה לפחות פעם אחת
בחודש. על כן, בכל ישוב יהודי, חיוני
בנין המקווה לא פחות מהמרפאה האזורית
של קופת־חולים•
בוני העיר דימונה בנגב לא ידעו זאת,
כנראה. העיר,שהוקמה לפני שנה בערך
ואשר בה יושבות כיום מאות משפחות מעולי
צפון אפריקה. מדי חודש היו הנשים
האדוקות אורזות את חפציהן, נוסעות לקרובים
בישוב אחר, שם לא שכחו המתכננים
להקים את. המוסד ההגייני, העומד במרכז
חיי המשפחה היהודיה.
לאחסרתק צי ב. השבוע הגיעה
לנותם של תושבי דימונה לקיצה• כמה
לומדיהם ערכו מכתב מלא התמרמרות׳
פילו אותו בסטנסיל, שלחו אותו אל
המוסדות הנוגעים בדבר, בתקווה לראות
ווה בעירם.

סבמם־
הככל

״איך
נוכל לעבוד את אדמת הקודש ולשמור
גבולותיה, כאשר מערערים את יסודות
חיינו?״ שאלו בני דימונה .״למה השביתו
את שמחת חיינו מישובינו?״
אך, למעשה, לא היה כל צורך לשכנע את
קובעי התקציבים במדינה בצורך לבנות מקוות
בישובי העולים. לצורך זה אישרה המסת
רבבות רבות של ל״י. אלא שעסקני
משרד הדתות העדיפו להקים מקוות במקומות
שהן עלולות לא רק לטהר את גופות
המאמינים, אלא לוזדא שקולותיהם יינתנו
על טהרת המפלגה הנכונה. כך, למשל, בעיד
דימונה זועקת למקווה, הולכת ומוקמת מקווה
בשכונת פלורנטין, תל־אביב, עיר המבורכת
כבר בכמה מקוות.

אילת
חז ד ה רי ס
סדרי העבודה בקואפרסיב דייגי אילת הם
שגרתיים ביותר. תחילה יוצאים הדייגים לים,
פורשים את הרשתות ומחכים לשלל. אחר
כך, כשמתמלאות הרשתות בדגים חיים
ר! חשים, הן מועלות לספינות הדיג, מובאות
לנמל.
רק סופו של תהליך הדייג שונה באילת
מן המקובל בין שאר דייגי העולם. בעוד
שדייגים אחרים אוספים את שללם, מביאים
אותו לשוק הקרוב למכרו במחיר הגבוה
ביותר שהם יכולים לקבל בעדו, נוהגים דייגי
אילת אחרת. הם משליכיב את השלל לים.
הסיבה להתנהגות בלתי־עקבית זו היא שבאילת
אין בית קירור המסוגל לאכסן את
שלל הדגה, להחזיקו במצב תקין עד הובלתו
צסונה.
מוקש כשדה יבוק ר. מזה שלושה שבועות,
מושבת בית הקירור היחידי של
אילת, והשייך לסולל בונה. הקומפרסור של
בית הקירור שנשלח לצפון לתיקון, ניזוק
עוד יותר בדרך. ליד שדה בוקר, עלתה מכונית
המשא, עליה הוטען, על מוקש מצרי.
השבוע אפשר היד, לראות את פקידי משרד
הפיתוח שוקלים מדי יום את שלל הוייגים
— קרוב לחצי טון — ומאשרים את החזרתו
לים הרוגע. הדייגים עצמם קיבלו את מלוא
התמורה בעד עבודתם, במסגרת המענקים
הניתנים להם על־ידי משרד המסחר והתעשיה.
התופעה הפחות מובנת בפרשה: באף אחת
משתי המסעדות של אילת אי־אפשר היה
השבוע להשיג אפילו דג אחד למאכל.

ה תי שסת
פן הכפראלה עיר
ביום בו ירד הרמן קלקודה ( )30 בנמל חיפה
מהאניה שהביאה אותו מרומניה, יחד
עם זוג הורים זקנים וצמד אחיות, העמיסו
אותו על מכונית משא הביאוהו לכפר במרכז
הארץ׳ נתנו לו בית וציוד ואמרו לו:
״זה ביתך. כאן עבוד וחיה.״
זה ארע לפני כחמש שנים. הרמן קל־קודד,
עשה כל מה שאמרו לו המדריכים
בכפר סרומן, מושב עולים ליד לוד. הוא
עיבד את שדותיו, פיתח בחריצות משק־עזר
מפותח, הגיע בכשרונו ויגיע כפיו לגדול
שבמשקי הכפר. בעוד שלכל שאר המשפחות
העולם חזד,

גיבורה עדה\ *
רק ימים מעסים אחרי ששכרה את דירת־החדר על הגג ברחוב
המלך ג׳ורג׳ 101 בתל־אביב, נודע לרומאלדה (״רומה״) לנקר
שהמקום שימש קודם לכן בית־בושת. כצעירה פקחית, הגיבה
בצורה נבונה: היא השאירה את הדירה ריקד. במשך חמשה
וזדשים, כשהדלת פתוחה, כדי שלקוחות המוסד המחוסל יווכחו
בעצמם ששוב אין להם מה לחפש על הגג.
פתרון זה הועיל. כשנכנסה סוף סוף רומאלדה היפר,פיה, בת
ה־ ,31 לדור בדירה, לפני שנה וחצי, כמעם ולא הוטרדה עוד.
רק מפעם לפעם נשמעה בלילה נקישה עדינה על הדלת, וגבר
נבוך היה שואל שאלה ספשית. תשובה קצרה ותקיפה של
הצעירה הבלונדית, בעלת הגוף המוצק החסוב והפנים הסלאביים
המובהקים, הספיקה כדי לגרשו בחפזון.
״י חי המוות באחד הלילות לפני חודשיים חזרה רומא־לדה
מעבודתה, כמגיהה בעתון הפולני נוניני, בשעה 2אחדי
חצות. היא התפשטה והתכוננה לשכב לישון, כשהרגישה לפתע
הרגשה סתומה שמישהו מתבונן בה. היא הסתובבה אל האשנב
הפונה לגג, ראתה את פניו של גבר שחרחר וצנום נעלמים.
רומאלדה סיפרה על כף למחרת היום לידידיה, אך מאחר שלא
קרה דבר, לא פנתה למשטרה.
שבוע אחרי מקרה זה, שוב חזרה הצעירה תכולת־העין מעבודתה
לפנות בוקר. היא התפשטה, לבשה כותונת־לילה ושכבה
לישון. בגלל החום, לא התכסתה.
לפתע התעוררה .״אולי הרגשתי שמסתכלים בי. ואולי גם
היה רעש קל,״ נזכרה אחר־כן. מולד, עמד גבר שחרחר, שכיוון
אליה אקדח תופי שחור .״שקט, או שיהיה מתת,״ אמר בעברית.
למרות בהלתה, לא איבדה רומאלדה את עשתונותיה .״מה
אתה רוצה?״ שאלה, מבלי להרים את קולה. אותו רגע ניגש
הגבר למיטתה, סתם בידו האחת את פיה, לחץ את האקדח בידו
השניה אל רקתה.
״פחדתי שיגע כגופי!״ אשר. אחרת היתד, מתעלפת,
מן הסתם, בו במקום. אולם רומאלדה, ילידת פולין שעברה את
כל גילגולי המלחמה ומחנות־הריכוז ועבדה אחרי המלחמה
כעובדת סוציאלית במולדתה, קורצה מחומר אחר. מודה היא:
״לו ידעתי שבא רק לגנוב הייתי מוסרת לו את המפתחות
ומתעלפת. אין אצלי מה לגנוב. אבל פחדתי שיגע בגופי וזה
לא נתן לי להתעלף.״
מיואשת, שלחה רומאלדה את ידה ^אל האקדח שהיה מכתן
אל ראשה, לחצה על ההדק כדי להרוג את עצמה. אולם האקדח
לא פעל. רומאלדה החליטה לעמוד על נפשה.
במשך כמה דקות נערך מאבק איתנים. הגבר חנק את צוארה,
הלם באקדח על ראשה, פתח פצע עמוק ושותת־דם. רומאלדה
לחמה, המומה ומטושטשת־הכרה, הוציאה את האקדח מידו,
פרצה אל הגג הפתוח, צעקה בכל בוחר״
הפורץ נבהל. חולצתו היתד, מגואלת בדם. הוא פשט אותה
במהירות, זרק גם את ארנקה של רומאלדה (שהכיל רק לירה
וחצי, שארית משכורתה האחרונה, וצ׳יק על משכורתה החדשה),
קפץ במדרגה למטה. בדרך פגש שכנה אחת, דחף אותה הצידה.
לשכנים בקומה התחתונה קרא :״יש גנב! אני קורא למשטרה!״
ונעלם.
כ ני סהבל תי -מ קו בלת. בזה היתד, הפרשה מסתיימת,
לולא היתד, רומאלדה, נוסף על שאר מעלותיה הבולטות, מחוננת
גם בזכרון מצויין. ארבעה שבועות אחרי המקרה דגרד, על
אלבום הפושעים של המשטרה. מבטה ננעץ בפניו של שבתי
אשכנזי, עולה מבולגריה בן ,30 שנמצא באלבום בגלל פריצות
קודמות. כעבור ימים מעטים זיהתה את אשכנזי גם במיסדר־זיהוי
משטרתי.
סיפורו של אשכנזי התאים לכל הפרטים, אך היה שונה בפרושים.
לדבריו עזב את אשתו ובנו במשק חצור, הגיע העירה
רק בחשכת לילה. הוא הסתובב ברחובות באפס מעשה, נזכר
לפתע בכתובת של בית־בושת שניתנה לו על־ידי חבר לפני
גם יחד היו כ־ 25 ראש בקר, מנתה רפתו
של הרמן עצמה כעשרים ראש.
הוא שיווק את חלבו ותוצרתו דרך חנונה,
תמורת מחיר קבוע שלא העיז לדרוש
יותר ממנו. גם כאשר התפרק הכפר לפני
כשנה׳ בגלל קשיים חברתיים וכלכליים, היה
הרמן קלקודה בין היחידים שמאנו לעזוב
את משקיהם, המשיכו לעבדם בכוחות עצמם.
אולם אז כבר לא היה כדאי לתנובה לשווק
תוצרת כה מועטת, וקלקודה נאלץ לשווק
את תוצרתו בעצמו. להפתעתו הוא
קיבל מחירים גבוהים יותר מששולמו לו
עד כה, יכול היה לקנות את ההספקה לפרותיו
יותר בזול וביחוד לא היה נאלץ לרוץ
אחרי הכסף שהגיע אליו עתה בזמן. הוא
המשיך להרחיב ולפתח את משקו.

״אפילו אם יקהו את נשמתי.״
לפני כמה חדשים הובאו עולים חדשים ליישב
את כפר מרומן מחדש. שוב היה זד.
כדאי לתנובה לשווק את התוצרת של הכפר.
המתיישבים החדשים שיווקו דרכה, אך הרמן
קלקודה סירב. הוא לא הבין מדוע יכריחוהו
למכור תוצרתו במחיר זול, ובכסף שאינו
משתלם בזמן. הוא סרב לכל פניות המד
השבוע׳ קיבל קלקודה מכתב ממשרד עור־כי־הדין
כספי את צדוק, בשם הסוכנות היד,ודת
:״הנך נדרש לפנות תוך שבוע ימים
את כל המבנים וסוגי המקרקעין על כל

דומאלדח לנקר
״לחצתי על החדק
שנה. בעלותו על הגג ראה מבעד לאשנב צעירה ישנה, חשב
שזו הבחורה שחברו סיפר עליה בשעתו, נכנס אליה מתוך
כחנות טהורות (או בלתי־טהורות^ שלא היו קשורות בשום פשע.
אשכנזי הציג אקדח־צעצועים תופי, טען שזה הנשק בו הלם
על ראש הבחורה הצועקת ,״כדי להרגיעה״ .לא ברור היד,
מדוע החזיק אקדח זה בכיסו בשעת ביקור ידידותי. עוד פחות
ברור היה מדוע נכנם אל הצעירה בדרך בלתי־מקובלת, תחת
להקיש על דלתה באדיבות ולבקש כניסה, כנהוג במקרים כאלה.
כניסתו המעשית, כפי שהדגים אותה למשטרה המשתוממת,
היתד, מסובכת מאד. הוא נכנס מבעד לאשנב הזעיר של חדר
האמבטיה, מצא את עצמו סגור, הוציא את המפתח מן הדלת
בעזרת ברזל כפוף, נטל את המפתח מן הרצפה מתחת לדלת,
יצא מחדר האמבסיד״ פתח באותו ברזל את בריח דלת המסבח,
נכנס דרכה למטבח ומשם לחדרה של היפר,פיה הנרדמת.
כל זה לא דמה ביותר לכניסה שמסרתה קיום יחסים חברתיים
עם יצאנית. כפי שציין התובע, דמה המיבצע יותר לפריצה
למטרת שוד, אולי מתוך אמונה שהמקום הוא באמת בית־בושת
וששם תהיה המלאכה יותר נוחה ופחות מסוכנת.
״אני פחדנית איומה הגבר שישב בכית־המשפס, מדל
השופטת מינה שמיר( ,שהעבירה את דינו לבית־המשפס המחוזי)
לא דמה לגיבור. הוא בכה ללא הרף. זרועו רעדה, הוא לא יכול
היה לפסוע מבלי שהשוטרים יתמכו בו. קשה היה לתאר שזה
אותו איש ממש שפרץ לדירה בצורה ששוטרים מנוסים לא היו
מסוגלים לחזור עליה, שנאבק בכוח רב עם צעירה חסונה,
ושנמלם תוך שימוש בטכסיס מחוכם.
לעומת זאת דמתה רומאלדה שופעת־ד,בריאות בהחלט לגיבורת
הפרשה. אולם היא עצמה היתד, צנועה מאד .״אינני גיבורי״״
טענה .״להיפך, אני פחדנית איומה. אני פוחדת מכל דבר —
מהחדר שלי על הגג, מנשק, מרעש, מכל דבר

השטח״ שהשביחו במשך הזמן.״ הסיבה, כסי
שפורטה במכתב :״תלונות שהגיעו אל מ ד
שתנו אינן מאפשרות לך להחזיק במשק.״

ד רכי חיים
ארבע עד ארבע
התובע היה עורך־דין תל־אביבי. תביעתו
היתד, שיגרתית: הוא דרש להתגרש מאשתו,
ללא תשלום סכום־פיצויים הנקוב בכתובה,
אחרי שבגדה בו. רק כאשר פנו שלושת
הדיינים המזוקנים של בית״הדין הרבני התל־אביבי,
אל הנתבעת, נתגלה פרט ששפך
אור חדש על כל הפרשה.
טענה האשה: היא ובעלה שייכים לחברת
ידידים המורכבת מארבעה זוגות. בחברה
זו היה נהוג מזמן להחליף נשים ובעלים
באופן חופשי. בעלה היה מקיים יחסים
מיניים עם נשות שלושת הזוגות האחרים
ואילו היא היתד, מקיימת יחסים עם בעליהן
של אותן נשים.
הטענה המשפטית: מאחר שבעלה הסכים,
במשך כל הזמן, לכך שתקיים יחסים עם
גברים זרים׳ לא יכול היה עתה להאשימה
גם במקרה זה. לפי החוק היהודי, אמנם
אי־אפשר למנוע בעד הבעל לתת גט לאשתו,
כשהוא רוצה בכך. אולם אם אין לו הצדקה
לכך, עליו ל׳?לם לה פיצוי כספי גדול,

כמפורט בכתובה וכמוערך על־יד הדינים.
אץאשח לרוו?[ .מוכי תדהמה הפני
הדיינים את מבטיהם אל הבעל, בטוחים שיכחיש
את הסענו; המוזרה. אולם הבעל
השמיע טענה מוזרה עוד יותר: אמנם הסכים
לסידור הנוח בין ארבעת הזוגות, אולם
,הפעם בגדה אשתו עם גבר שאינו שייך
כלל לחברה זו. הגבר החדש היח רווק,
ומשום כך לא יכול היה לקיים יחסי-

?ומלין.
כדיינים הגונים לא יכלו שלושת הרבנים
להשמיע את דעתם האישית על
סידורי חברה אלר״ בשעת מהלך ר,משפם.
אולם גם להם היה ברור כי לפי החוק היהודי•
היה הצדק׳ במקרה זה, עם האשה.
• בדוגמה תלמודית נזפורסמת, נתבע
אדם לשלם 400 זוז פיצויים לאשת סל
שהרים את צעיפה בפומבי. ידידי חנתבס
עקבו אחרי התובעת ברחוב, שברו בדרכה
נד שמן שערנו שני זוז. האשת הרימה
את צעיפה נדי למרוח את השמן השפוך
על שערותיה. סען הנתבע: אם האשה מרימה
מרצונה את צעיפה תמורת שני זוז,
אין היא יכולה לתבוע 400 זוז על הרמת
צעיפה בידי אדם אחר. במקרה זה: אם
הבעל הסכים שתבגוד בו במקרים מסויימים
אין הוא יכול לבוא בטענות כאשר פושה
היא זאת על דעת עצמה.

גלים קצרים
אספקהל חגי ם

זהה את הטעום בו מבקרת חשבוע נערת ״ראלי״ וזכה באחד
הפרסים הנדולים: פרם ראשו! — זוג אופני ״ראלי״; פרס
שני — שעו! יד נהדר ו־ 25 פרסים של עטי גלובוס כל אחד.

1תנאי הפתרון:

אל תתלוש את תמונת־הנוף הזו.
מספיק לשלוח את הפתרון הד
נון ל״תחרות ראלי,״ ת.ד,136 .
תל־אביב ולציין (א) היכן מבקרת
נערת ״ראלי״ בגליון ( !985ב) את
שמך וכתובתך! (ג) אם ברשותך
אופניים ואם כן מאיזו תוצרת
.עד) מדוע תרצה באופני ״ראלי.״

תמונת נוף זאת היא התשיעית בסדרה של עשר תמונות נוף
שתפורסמנה משך השבועות הבאים, בזו אחר זו, במקום זח. זהה
מספר תמונות כרצונן !תשותף בהגרלה לפי מספר פתרונותיך.

חגים הם כאב־הראש התדיר של קול
ישראל. הם שוברים את שיגרת מועדי השידורים,
ושירות השידור מתקשה מאד לבצע
משהו החורג מן השיגרה. אבל בראש השנה,
הבעייה קלה יותר, יחסית, כי תמיד אפשר
לסכם את השנה בשיחות ארוכות או מסכתות
לא קצרות לקראת החג המתקרב,
הוכן איפוא, בשפע, חומר מעין זה:
תוכנית על השנה בחקלאות, בשם ברכת השדה,
תשודר בשעת בוקר שלי יום החג
הראשון מנהלי אותו יום, תושמע
תוכניתו של יעקב בן־הרצל, מעוללות שנת
תשט״ו, המבוססת על פיזמוני הטור השביעי
מאת נתן אלתרמן, ותשקף איפוא את השנה
כפי שהם שיקפו אותה כערב יסכם
סגן־אלוף ישראל בר את מאזן הביטחון
בשנת תשט״ו בוקר יום החג השני
יהיה מבורך לא רק בשיחה על השופר, אלא
גם במחצית שעה של פיוטי הימים הנוראים
ואילו ח״כ מפא״י הרצל ברגר
יסכם בערב את מערכות המדיניות כגלי
צה״ל יוזמנו האלופים, מפקדי חיל־הים,
חיל־ו־,אווירי, חיל־השריון ומפקדי הפיקו-
דים, למסור לפיקודיו־,ם ברכת־חג אישית
מלכד זה, מתכננים מנהלי גלי צה״ל שתי
תוכניות, שכדוגמת הסרט המפורסם של אדו־ארד
מורו, יציגו בפני המאזין את ההתעצמות
הצבאית של מצרים ושל ישראל. התוכנית
על מצרים תכלול׳ מלבד קטעים מנאומיו
של גמאל עבד אל־נאצר, גם את הופעתו
של ירוחם כהן, מי שהיה שלישו של
יגאל אלון, שיספר על פגישתו עם הסרן
עבד־אל־נאצר בימי מלחמת השחרור. ואילו
למען התוכנית על ישראל, מקווה העורך, דוד
ריבלין, לראיין את שר־ד,בטחון דוד בן־
גוריון.
הברכה ״חג שמח״ לא הגיעה, כנראה, לאוזניו
של שירות השידור.

מה נשמע
תוכניות אלה, מתון שידורי השבוע הבא,
ראויות לתשומת־לב מיוחדת;

פרס עשר ליוו ת
יוגרל כין פותרי תשכץ ״העולם הזה״985

מאוזן .2 :בירה
אירופית שעלתה לדרגתה
רק אחר מלחמת
העולם הראשונה;
.8תיאורו הלאומי
של גלית; .10
בעל ציביליזציה! .13
חור! .14 שופט שעסק
בכדורגל; .15
ממנו צוללים לתוך
בריכה; .16 חיל הנשים;
. 17 אדוננו,
בארמית; . 18 תיאטרון
ישראלי! .20המלה
השנואה על בי.
ג׳י; .21 הצנחנית;
.23 סמל הדואר; .25
שמו הפרטי של אב־ריאל;
.27 אחו מספרי
התנ״ך; .29
כשהוא פוסק לפעול,
מת האדם; .30״ה־בן
לי אפרים!״ .32 ימים כאלה היו
לפני הרבה זמן; 34
תוארו של אברהם,
בפי העם העברי; .35 ציפור המופיעה
בשיר השירים; .36 לעתים מחליפים בה
כוחותינו והסורים אש; .37 מה שאשכול
גובה! .39 בלעדיו אין ערך לשקע החשמלי;
.40 גם כן; .41 שמותיו הפרטיים
של סופר עמון; .42 כלי נגינה; .43
ממציא הטלפון; .44 כבשה רכה; .45 חכם
סיני.
מאונך .1 :אבי שמואל; .2ארבע מאות
וארבעים, בסדר הפוך; .3חוקר הארץ; .4
חלק הרובה; .5אשת רבי מאיר; .6תן!;

• עולמות חדשים (יום ד׳; ;8.35
קול ישראל) — תסכיתו של יהודה פרדים
ילך הפעם בעיקבות המחזה ר. או. ר .של
קארל צ׳אפק, יתאר רובוט הנמלט מבית־חרושתו
ומגיע עד לדוכן הנאומים של הכנסת.
בדרך נס, מרגיש שם מישהו שזהו
רובוט ולא ח״כ מפלגתי רגיל.
• מחזה מוסיקלי (שבת; ו; קול
ישראל) — תוכנית הרביו החדשה של התיאטרון
הקאמרי, ת״ק על ת״ק, עושה את
>קידת־ההיכרות הראשונה שלה עם הקהל.
• צו תנועה (יום ב 8.30 גלי
צה״ל) — יכלול, בין השאר, ראיון לא עם
טייס־סילון, אלא דתקא עם אשתו המקור־קעת,
וכן עם חייל שמקום שירותו הוא בבטנה
של אחת המשחתות.
• המסך עולה (יום ב 9.30 קול
ישראל) — בסאטירה של פרנץ מולנאר, פקיד
ממשלתי ישר, תוארה בהצלחה רבה דמותו
של מרדכי שטטנר, אם כי המחבר כתב אותה,
כמובן, בזמן אחר ובמקום אחר. זה
מעשה בפקיד הממלא תפקיד של סגן־מריח־הבנזין
במשרד ממשלתי, שבעל עסקים מנסה
לשחדו כדי שירשה לבנזינו להסריח. הפקיד,
היוצא לדרך כדי להחזיר את השוחד,
נקלע ליער צפוף של שחיתות הבולעת־הכל.
יש להניח שאיש ממנהלי קול ישראל לא
קרא את הסאטירה לפני השידור, או לפחות
לא הבין אותה.

.7תשובה לשאלה מתימטית; .8כדי שלא;
.9זקן; .11 שוק שאין לו התחלה; .12 אי
אפשר לייצרו מאין; .18 מה שגונבים בליל
הסדר; . 19 התחכמות! .21 סחורת רוכלים,
על־פי־רוב; .22 סקנדל, אבל בעברית; .24
חייה אפריקאית; .25 חודש האבל; .26 ברך,
בלשון התנ״ך; .28 דוד שאין לו ראש; .29
שופט מחוזי; .31 מטבע יפאן; .33 נהר
ישראלי; .34 תושב לונדון; .38 פקעת ללא
מוצא; .41 חברת תובלה; .43 חטה.

המאזין הזהיר לא יפתח את מקלטו בשעת
שידור התוכניות הבאות, המאיימות להטביע
אותו בגלי־שיעמום:
• דך חדש (יום ד 10.30 קול ישראל)
— דף ישן נושן, שנקנה על־ידי הביטוח
הלאומי כדי לפרסם בו מודעה.
• קכלת שכת (יום ו׳; ;3.30 קול
ישראל) — אפרים די־זהב מגיש תוכנית
המורכבת משירי שבת (מפי אפרים די־זהב),
קריאות בפרשה ובהפטרה, שיחה על השבת
ושאר מאמרי חז״ל, שאחד מהם הוא, כידוע:
״שינה בשבת תענוג״.

מי לובש את המכנסיים?
ך • תל־אכיכ, יצאו כמה חברי תנועת
1נוער להתרחץ ערומים בים בלילה, על
אף התנגדות הבנות שבחבורה, גילו בשובם
מן הרחצה כי הבנות נעלמו עם מכנסי
המתרחצים.

חמץ החלש
ך* אליזאכת, ארצות־הברית, לאחר ש־סטרה
על לחיו של הטבח וקיבלה ממנו
מכה בחזרה, זכתה המלצרית פיי מארטין
ב־ 5200 דולר פיצויים, כאשר קבע השופט:
״כל אחד יודע שסטירת ידה של אשד, על
לחיו של גבר איננה מצדיקה כל תגובה.״

מות השכן
ך תרשיחה, ניצלו אלמונים את שכרותו
! המתמדת של אחד התושבים, התפרצו
לצריפו, גילו את בעל הבית מת, הסתלקו
בלקחם אתם כשלל דברי הלבשה, נעלים,
סדינים וכלי מטבח בשווי של 100ל״י.

שיגאה לוהטת
^ כליטמור, ארצות־הברית, לאחר שבעלה
! יצא את הבית בגלל מריבה, הציתה מרי
לאב את הבית, הסבירה :״עשיתי זאת כדי
שלא יחזור הביתה לעולם.״

עלי לחכה ;
ך* חדרה, ירד אליהו ששון מן המכונית
4שהסיעתו בטרמפ, לאחר שהנהג העיר
לו כי אסור להשליך סיגריה בוערת מבעד
לחלון ודרש ממנו לרדת ולכבותה, אסף
שבעה בדלים בוערים בקטע כביש של 20
מטר.

הרע כמיעוטו
^ האנטסכיל, ארצות־הברית, שוחרר
1קלייטון נאש ארבעה חודשים לפני תום
תקופת מאסרו, חזר כעבור יומיים לכלא,
ביקש שיכלאוהו בחזרה, מאחר שהוא כבר
התרגל לעולם שכולו שקט גברי ואין בו
אשד, טרדנית.

היצע וכיקוש
ך* חיפה, דחו שני טרמפיסטים הצעת־
,6הסעה של בעל מכונית, הסבירו כי מאז
ריבוי המסיעים שבא עקב שביתת האוטובוסים,
אין הם נוסעים אלא במכוניות שיש
בהן רדיו.

שולחן עגול
ך* תל־אכיכ, נאלצו השכנים להפריד בין
^ רחמים עמאר ואשתו אסתר, אחרי ריב
שפרץ בגלל וויכוח על שביתת התחבורה,
בו צידד הבעל בקואופרטיבים ואשתו כינתה
אותו ״משתף פעולה עם הנאצים על גלגלים״,
זכתה במכה משולחן קטן.

_עצה משפטית
ך* כופטון, ארצות־הברית, הופתע שופט
לראות עבריין צעיר מובא למשפט לפניו
בפעם העשירית, יעץ לו לנסות להבא ל־השאר
מחוץ לבית־הסוהר, זכה לתשובה:
״בפעם האחרונה ניסיתי בכל כוחי וקיבלתי
מאסר נוסף, בעוון התנגדות לשוטרים במילוי
תפקידם, מפני שהם דווקא התעקשו
להכניס אותי לכלא.״

תאמת דכרים
ך* ירושלים, התנגשו שני רוכבי אופנוע,
1יצאו בשלום מההתנגשות, נפצעו לאחי
מכן, בקטטה שפרצה כדי לקבוע מי משניהם
אשם בהתנגשות.

סיפור כעל זקן
ך דונקאסטר, אנגליה, תלה הדוור ה!
מקומי שלט על חזהו, שהכריז :״זקני
הוא זקן אמיתי. נא לא למשוך בו. תודה
רבה.״
העולם הזה 985

--במרפסת--
ספורט כדו ר סל
כביסה פו מ בי ת
מרגע בו החלו להגיע, בזו אחר זו, תוצאות
משחקי נלחרת הכדורסל הישראלית
ביוון ובבולגריה, התברר כי משהו חמור
מאוד התרחש בממלכת הכדורסל הישראלי.
למרות שעוד זמן רב, לפני נסיעת הנבחרת,
היה ברור כי כושרה ורמתה ירודים — הן
בגלל העדר* מספר שחקנים ותיקים בהרכב,
והן בגלל חוסר אימון צוות יסודי — לא
שיער איש את חומרת המצב.
משחקיה של הנבחרת נגד קבוצת דינאמו
הבולגרית בארץ, שאם כי היו גרועים, נסתיימו
כולם בנצחונה, הניחו כמה תקוות
בלבבות המומחים. הם האמינו כי מספר אימונים
ומשחקים נוספים יחזירו את הנבחרת
לרמתה, אפילו על הגורמים האמיתיים לכושרה
הירוד.

אולם כשהגיעו תיאורי המשחקים בחוץ־
לארץ, התקבלה תמונה שונה לגמרי. שוב
לא היתר, זו נבחרת הכדורסל הישראלית,
הקוצרת נצחונות בזה אחר זה, והמסוגלת
להכניע כמה מן הטובות שבנבחרות. הפעם
אי־אפשר היה לחזות מראש את תוצאות
משחקה של הנבחרת. במשחק אחד, הוכיחה
כל הקבוצה רמה טכנית גבוהה ומשחק צוות
למופת, ואילו במשחק שני, נתגלו תופעות
הפוכות לגמרי.
מאמן הכיתה ! כל מה שהיה טמון
בלב עסקני הכדורסל במשך תקופת הרכבת
הנבחרת, על־ידי אלמר ריפליי האמריקאי,
התפרץ החוצה. שמחו לאיד אנשי מכבי:
״ריפליי אשם. אמרנו זאת מראש — הנה
התוצאות!״
הפעם לא יכלו גם אנשי הפועל להתאפק,
יצאו בהאשמות כבדות נגד יהושע רוזין,
לשעבר מאמן הכדורסל של מכבי, וכעת
קפיטן הנבחרת ומאמנה בהעדרו של ריפליי.

טען יהושע כהנא: נכון שריפליי ביזבז הרבה
זמן בהרכבת הנבחרת, אבל בשום אופן
לא לריק. בשקדנות ובשיטתיות, הכניס ריפ־ליי
לשחקני הסגל צורה ושיטת משחק חדישה.
האשים
כהנא את רודן, שלפני צאתו עם
הנבחרת פירסם גלוי דעת, בו התנצל שהנבחרת
לא הורכבה לפי שיטתו, ושהוא
מקבלה רק מטעמים לאומיים :״מאמן שאינו
מוכן לקבל על עצמו את ניהול נבחרתנו
הלאומית, ומטיל ספק בכושרה, חייב לחזור
מיד ארצה!״
היתד, זו הפעם הראשונה בה יצא הויכוח
המפלגתי המכוער, המתנהל כמעט בכל מוסדות
הספורט במדינה, החוצה. לאוהד הספורט
הבלתי־משוחד, היו כל ההתנצחויות
וההסברים מיותרים. עצם הופעתם הסביר לו
מי אשם בכשלון הנבחרת: שני הצדדים, המנהלים
מלחמת פרסטיג׳ה מפלגתית על גופם
של השחקנים.

הושלכתי ומימי הבוספורוס

^ז מי אור היה ספורטאי תורכי מצטיין,
/ן בעל השיא התורכי בריצת 100 מטר,
אותם רץ ב־ 10,6שניות. הוא נפל במלחמת
קוריאה. הוריו, מיליונרים מגדולי עשירי
איסטנבול, החליטו לערוך מדי שנה תחרויות
ספורט לזכרו, בהשתתפות ספורטאי ארצות
הבלקן. אם כי ישראל אינה נכללת בין הר,משתתפות
בתחרויות אלו, הרי השנה, הזדמנו
במקרה בתורכיה, לתחרויות האתלטיקה
תל־אביב־אנקרה. בזכות זאת, הפכנו גם
אנחנו בלקאניים.
אחרי התחרויות, ערכו הוריו של קזמי
אור מסיבת אחר־ד,צהרים נהדרת, בוילה שלהם
על שפת הבוספרוס. כל מי שהיה לו
בגד ים, לקח אותו למסיבה. אולם מאוחר
יותר, התברר כי לא היה בזר, צורך מיוחד.
כשהתחממה האוירה, וספורטאים בני עשר
ארצות הרגישו שכל המחיצות נפלו, התחילו
הגברתנים בספורט מיוחד במינו: הטלת קר־בנות
למים. הקרבן הראשון היה אורי גלין.
לא היה לו בגד ים והוא בא בלבוש חגיגי,
מצויד במצלמה ובשעון. כל זר, לא עזר לו.
שלושה בריונים, כל אחד באורך של מטר ותשעים,
תפסו אותו והטילוהו למים.
תיכף הבחנתי שאני אחריו בתור. ניסיתי
להתחמק ולעלות במדרגות הוילה, אבל הבריונים
רצו אחרי ודחפוני ישר למים. היה לי
בגד ים, אבל הצרה היתד, שהמים לא היו
עמוקים וקיבלתי טפיחה הגונה מד,חצץ.
היתד, עוד תוצאה מאותה טבילה: נזלת
כללית, בה חלו כל אלה שהיו במים ושד,תפשטה
תוך יום אל כל חברי המשלחת.
כשהופענו יומיים לאתר מכן לתחרויות ב־

מאת אי דג ה א די ר

אנקרה, יקדנו כמעט כולנו בחום של 38,7
מעלות. למזלנו, היה עלינו להתמודד רק עם
התורכים, שמלבד כמה ספורטאים בודדים,
אינם מצטיינים ביותר באתלטיקה.
דויד קושניר היה מוכרח לקפוץ לרוחק
עם חולצת טרינינג. הוא הרגיש איום. בכל
זאת הצליח להשיג תוצאה שאפילו בארץ,
בכושר טוב, אינו עושה אותה. הוא קפץ
7.05 מטר.

המלכה המכוערת
ך • ;ו, שלוש הצעירות שבמשלחת, הי/תה
זו נסיעה ראשונה מחוץ לתחומי
הארץ. התרגשנו נורא. בלילה הראשון, שלמחרתו
חיכתה לנו התחרות באיסטנבול,
לא ישננו בכלל. כמעט מכל דבר שראינו
התפעלנו בקול רם. רינה וינרייך ואני אף
ניהלנו יומן יומיומי, מכל מה שעבר עלינו.
המשלחת הישראלית היתד, היחידה שכללה
בנות ומאחר שאני הייתי הצעירה שבהן,
הפכתי לבת התפנוקים של המיפגש כולו.
בכל הזדמנות ובכל מסיבה, צבטו אותי בלחיי,
לאות חיבה. אולם המקרה המשעשע
בר תר היה זה עם הרץ הצ׳כי, יונגוירט,
שהוא מטובי רצי ה־ 1500 מטר בעולם.
מיד כשבאנו, מצאתי כנראה חן בעיניו.
הוא ידע לדבר צ׳כית ולכן מצא לו בת זוג
לשיחה — אולגה ויטנברג, שהיא צ׳כית
גם כן. היא הודיעה לי שיונגוירט מבקש

אתונותאוהדת. היעתונות התורכית הקדישה מקום נרחב בעמודיה למשלחת הישראלית,
וביחוד לבנות המשלחת. אלו הן שתיים מתון עשרות התמונות שפורסמו. בתמונה מימין,
נראית אילנה אדיר חולצת נעלה לאחר הריצה, ואילו בתמונה משמאל, היא מושלכת לים.

העולם הזה 985

סדי ערבבערב תזבזורת
ר קוד׳ ו הו פעת אמנים
ביוס רביעי 29.8אחה״צ

תה רקודים
בימים 29,8ו־ 30.8בערב

האופרה

זמר

א. גראי
אר יות

ואופרות

הזמנת שולחנות: ת״א, טל.
4327/8/9והרצליה טל 75 .

ממני נשיקה ואם לא אתן לו אותה, הוא
לא ישתתף בתחרות. עניתי שרק אם ינצח
במירוץ, יזכה בנשיקה.
הייתי בטוחה שהוא לא ינצח. אבל כשבכל
זאת זכה במקום הראשון, כבר לא היה לי
נעים. התחילו הצגות שלמות, וכל הזמן
הוא רץ אחרי. העתונאים שליוו אותנו, נורא
התפלאו: איך זה? ספורטאי כזה מפורסם
ואת מסרבת לתת לו נשיקה?

שתי געליים שמאליות
•ץ ורכיה מלאה ישראלים. כשהלכנו

4 1ברחוב ודיברנו עברית, היו אנשים מסתובבים
ואומרים שלום בעברית. חצי הקהל
באיצטדיונים, בהם הופענו, היו פועלי סולל
בונה, שקראו לנו קריאות עידוד בעברית.
כמעט כל המוניות שבערים נושאות את הציון:
קייזר פרייזר ישראל. ואילו חלונות
הראוה מלאים בתוצרת ישראלית.
כשביקרנו בגן־החיות באנקרה, פגשנו
אפילו בזוג אריות ישראליים. אורי גלין
לא יכול היה להתאפק והתחיל לשוחח עמם
בשפת האם.
אשר לתוצאות ההתמודדיות, הן היו שניות
במעלה. לגבינו, הבנות הנמצאות בחוץ־
לארץ בפעם הראשונה, היתר, חוית הנסיעה
והכרת הספורטאים הזרים החשובה ביותר.
למרות זאת, עשינו כמיטב יכולתנו גם על
המגרש. היו כמובן כמה פנצ׳רים. כמו זה
שקרה לרינה, שברגע האחרון לפני הזינוק
הרגישה שהיא נועלת שתי נעליים שמאליות,
והיא רצה עם דמעות בעיניה.
תקרית אחרת ארעה במירוץ השליחים באנקרה.
היתד, לנו אמביציה פנטסטית לנצח
את התורכיות במירוץ זה. למעשה, הייתי
אני צריכה לרוץ ראשונה, אבל פחדו שאגנוב
בסטארט, כרגיל, ואפסול את הקבוצה. רינה
רצה ראשונה ולקחה את אולר, הגרמניה־התורכית.
אני הגדלתי את ההפרש וגם אהובה
קראוס שמרה על היתרון. אבל כשהגיעה
תורה של נועה, נשמט המקל מידה והיינו
בטוחות שהפסדנו. אבל היא תפסה את
המקל ורצה בפיניש נהדר, כך שזכינו.

קיל קול ב מ נו ע

דאגת העם לחייליו

יסוד בטחרכנר
הה? אה השנההחדשה
עם מצלמה של

פוטו ב ר 1ר
החגים נותנים הזדמנות לצלם אורחים׳
מסיבות ונסיעות. התמונות
תגרומנה לך שמחה לעולמים. הצלחה
לשנה החדשה עם מצלמה.
המצלמה היא זולה וההדרכה חינם.

13ט - 1ב רנ ר
ח ׳ פ ה, ד ח 1בהתלו נן

^ סיוטהג דו לבהתחרויות היתד,
| 1אולד, ר,גרמניה שהזכרתי אותה קודם.
היא גרה בתורכיה זה שנה אחת עם בעלה.
התורכים קנו אותה והיא מתאמנת יום יום
ומופיעה בשמם. איש לא יודע את שמה
האמיתי. אולר, זה רק הכינוי שלה. היא כבת
27 ונראית גברית.
באיסטנבול התנהגה יפה, מפני שהצליחה
יפה והיא ניצחה כמעט בכל שמונת המקצועות
שהשתתפה בהם. אבל באנקרה, היא התחילה
להתווכח על תוצאות הגרלת המסלולים,
עד שיהודה גבאי היה נאלץ להוציא
ממנה בכוח את מזניקי העץ שלה.
בדרך מקפריסין לארץ, שוב ארעד, תקרית
קטנה. המראנו מניקוסיה וטסנו לכיוון הארץ,
במשך חצי שעה בערך. לפתע יצאה הדיילת
והודיעה שאנחנו חוזרים לקפריסין, משום
שאחד המנועים חדל לעבוד. החברה קיבלו
מצב רוח והתחילו לשיר ארץ זבת חלב.
אבל בלב, חשב כל אחד על משהו אחר.
הגענו לארץ באיחור של שעתיים בלבד_ .

קולנוע
י שראל
מרי ץ היוווזד
ברגע בו מתגלה שחיתות במוסד כלשהוא,
ודעת הקהל נסערת סביב הפרשה, מיד צץ
על הבד הישראלי מליץ־יושר בדמותו של
סרס צלולויד הנושא את תו ההיכר: יומו
נרמל.

כך אירע בעת שצחנת עירית חושיסטאן
יצאה לאויר העולם. לפתע הוצפו יומני
כרמל, הגדושים בדרך כלל רק סיורים ב־בתי־חרושת,
שאינם מענינים איש, בקסעים
שכל מסרתם היתד. להראות את הסוב, היסה
והמועיל שבחושיסטאן. בעלי היומן לא מצאו
לנכון אף לציין שקטעים אלה הם קטעי
פירסומת, ששולם עבורם כסף מלא.
בשבוע ר.חולף, כשסערת קרית־שמונד, טרם
שככה, שוב חרג יומן כרמל מתחום אי־זורי
התעשיה, הציג לעיני הצופה הישראלי
מסע הישגים נקי מכל רבב של מועצת
אהודיסטאן.
סרטים שדים ב ר • קרוי־ם
אינטרמצו מסוכן (מגדלור, תל־אב־ב;
הש וויהכספי של בולמאוריציוסמשנת 1847
בצבעכחלנאמדב ־ 3 0אלף דולר. ונמצא
באוסףהמפורסם של המלכהאליזבס .
אין פלאאיפואשנסיונותנואשים
נעש ו לזייף בולים בעלי ערך.
לחיקוי
אוריגינל — מטרה

לא ניתן ל חי קוי לנורות הני סוי

ב! 91ן שאת נ פג ש ת
עס י די דו תי ך...
כביסתן בבית מתכבסת
בעצמה ללא נקיפת אצבע
אחת. אבקת ״כביס״־נקה .
החדישה (מקודם כביסו!)
מכבסת במהירות וביעילות,
מאריכה את ימי כביסתן.

עליך פשוט לשרות את
הכביסה בתוך תמיסת
ולהשאיר
״כביס -נקה
במשך־ שעתים. וככיסדזד י׳
תהיה נקיהלהפליא
לש טיפה .
ומוכנה

כובס בעצם!
המפיצים: חב׳ נורית בע״מ

\7י. נ

משבח

האליפות עם כל הסרטים הגרועים שנוצרו
אי־פעם.
בתמימות של גן־ילדים, ובצורת משחק,
המקובלת בהצגות סיום של ביתיספר עממיים,
מתיימר פתו׳ וחטא להיות סרס היסטורי
גדול. תוצאת הפיתוי הוא החטא.
בנסיון לסתור את תעלומת גביע הכסף,
בו ד,ישקה ישו את תלמידיו בסעודה האחרונה,
ושנעלם מאז, מערבבת הוליווד את אני
טיוכיה, ירושלים ורומא, נוצרים, יהודים,
סיקריקין ועובדי אלילים, בדיסה שש ים צופה
נורמלי לא יכול לעכלד, עד תומה.
המפליא הוא, שבארצות־הברית זכר, הסרט
להצלחה עצומה, הוצג במשך ששד, חדשים
ללא הפסק.

רכלועיחב * ר *ו ר דבי ע•
סנדל הפלאים (אסתר, תל־אביב; אר־צית
הברית) היא הגירסה הרביעית של
הוליבוד על אגדת סינדרלה, אך לא המוצלחת
שבהן. הפעם, ממלאת כוכבת לסלי (לילי)
קארון את תפקיד ד,לכלוכית, העולה לגדולה
בזכות סנדל הזכוכית, המתאים למידתה
בלבד.
ההבדל העיקרי בין נוסחה חדישה זו ל-

בריטניה) הוא סיפור אהבתם, המסוכנת של
צמד צעירים, הנפגשים תחי בהצגת באלט אגס הברבורים
בלונדון, מתאהבים
ממבט ראשון. האהבה
מתחילה להיות מסוכנת,
ברגע שמתברר
כי הצעיר . ,טד( .דויד
גייס) ,אינו אלא סוכן
חשאי של השגרירות האמריקאית,
בעוד שאננה,
אהובתו (אודיל ורסוא
הצרפתית) ,היא בתו של
פקיד מדינר, מזרח אירופית.
עובדות אלה אינן
מפריעות להם להיכנס
יחד למיטה.
אולבברגע בו מתגלה
הדבר לשתי המשלחות
הדיפלומטיות, הן מפעילות
את מיטב כוחו־תיהן
למנוע בעד השניים
מלהיפגש. האמריקאים
עושים זאת באמצעות
הסקוטלאנד יארד, הקומוניסטים
באמצעות יוכוכבת
לסלי קארון ב״סנדל הפלאים״
סף (תיאודור ביקל) ,איש
בפעם הרביעית, לא הכי סוב
סודם, הנוטל עמו את א-
ננה כדי להחזירה לארצה.
גם מנגנוני המעצמות אינם מצליחים למנוע קודמותיה, הם שורת רקודים מרהיבים, בהם
בעד הזוג להיפגש בפעם נוספת, להימלט
נוטל חלק מייקל וילדינג הבריטי.
יחדיו בסירה אל ים סוער, ולהשאיר מאחוריהם
פתק האומר :״איננו בורחים משום הו רדתמ חירים
שאנו אשמים, אלא מפני שאתם האשמים
שדהמדבר (אופיר, תל־אביב; צרפטליה)
המלודרמה העדינה, המצטיינת במשחק בא להוכיח כי מד, שהוליבוד יכולה לקלקל
מושלם כמעט, היא יוצאת דופן בהיותה הי בסכום של שישה מליון דולר, עושים הצרצירה
המערבית הראשונה שאינה מציירת פתים והאיטלקים בסכום קטן יותר.
את הקומוניסטים כשדים בעלי זנבות וקרכי
מד, שמתרחש על הבד בסרט זה, דומה
ניים. ניתוח הבעיה האקטואלית נעשה בצורה
לחלוטין למד. שקורה בסרט הכובש הגדול
כמעט בלתי־משוחדת, במידה שדבר זר, אפ(נן־רינה,
תל־אביב) .אותם קרבת החרבות
שרי במדינה מערבית. מסיבה זו אינטרמצו
ההמוניים, אותה דהרת רבבות הסוסים ואפימסונן
הוא סרט סוב.
לו איתר. רמת משחק ירודה של פדרו (הפנינה)
ארמנדז, מציינת את שני הסרטים
כטיסשיים להפליא.
ה ס בנו תברחוב
• הבלון הצהוב (תמר, תל־אב־ב.
בריטניה) ,הוא המניע את נער החמד פרגקי
(אגדריו ריי) ,לגרום בעקיפין למות חברו
אלד, הסרטים המוצגים בשבוע זד, בערי
למשחק, לאחר רדיפה בין חורבות בית הארץ, אשר העולם חזה ממליץ לראותם:
הרום.
• זה 3נאפולי (ירון, תל־אביב) מהפושע
מועד המשמש כעד ראיה לתאונה, דורה מקוצצת ליצירתו של ויסוריו והמחדיר
למוחו של פרנקי כי הוא אשם
סיקו״ שעוררה סערה באיטליה ומחוצה לה.
ברצח וכי המשטרה רודפת אחריו, משתמש ארבע אפיזודות מחיי אזרחיה הקטנים של
בו למטרת רצח נוסף. אולם ברגע בו מגלה
נאפולי, משוחקות בכשרון ותבונה על ידי
פתקי את כל סודותיו ליצאנית האוספת
הקומיקאי טוסו, סילבאנר, מנגאנו, ויסוריו
דה־סיקר, וסופיה ורן.
אותו ברחוב, מחליט הפושע לרצחו.
התוצאה: רדיפה דרמטית, מלאת מתיחות
• מרד הנעוריק( .אדיסזן, ירושלים)
במרתפי הרכבת התחתית. בסיומה ניצל ג׳יימם דין, כוכב קדמתי עדן, שנהרג בתאונת
פתקי והפושע בא על עונשו.
מכונית וזכה לתהילה אחר מותו, מעצב טי־סיפור
זד״ שאינו שונה בהרבה מסיפורי פוס אמריקאי צעיר מודרני, המתגלגל בדרסרטי
מתח נדושים, הופך לח ויד, בזכות מש•
.השעות הגורליות (חן, תל-אביבז
חקו של הנער אנדריו ריי. יש בו מוסר
שלושה פושעים בורחים, מוצאים מחסד, בהשכל
רב להורים וילדים על הסכנות הבית
משפחה אמריקאית רגילה. פרדריק
אורבות ברחוב.
מארטש, האמפרי בוגארס, באחד מסרטי הדרמה
והמתח המעולים של השגרל
א ר עי בו ד
• פרי ל!יץ (מאי, חיפה) אשר, אונסת
׳ פתויוחטא (אוריון, תל־אניב; ארצות גבר, שאינו אלא בעלה, כדי לחפות על חטא
נעורים של בתה. צחוק בשפע.
הברית) יכול, בבטחה, להתחרות על תואר

מוצג 1ראוי

העולם הזה 985

אנשים
המחמ או ת הו שמטו
כאשר שרו הנוכחים בפתיחת וועידת
מפא״י בקולנוע גן־רינה את התקווה, נראה
ראש הממשלה דו דסךגוריץ כשהוא עומד
ושפתיו קמוצות, בעוד שאיש הנהלת
הסוכנות ז ל מן שז ר שר בפה מלא. התמונה
התהפכה שעה שעברו לשירת תחזקנה!
ביג׳י שר במלוא גרונו, בעוד ששזר השתתק
בשעה שנכנסו לאולם טורי הדגלים
האדומים והכחולים־לבנים, בלוויית
טירטור תופים, החל הקהל לקום על רגליו,
התיישב רק לאחר גערתו של יושב־ראש
הכנסת יו סףשפ רינ צ ל לא קמים לטכסים
כאלה לעומת זאת זכה נשיא
המדינה יצחק סן־ צ כי, שהגיע למקום
בשמונה וחמש דקות, להערכה מפיו של
ביג׳י, שהצביע על שעונו ואמר :״נשיא חייב
לדייק ביג׳י זכה, עם כניסתו, למחיאות
כפיים נלהבות, אולם מופתע ממש היה
משהשרת, שבהיכנסו לאולם קידם אותו
רעם מחיאות כפיים. רק כעבור רגע. התברר
לשר־החוץ לשעבר כי באותו זמן נכנס לאולם,
מפתח אחר, גם הנשיא לאחר
שיושב־הראש של הפתיח,־״ יונה כסה,
ב־שר לקהל כי באותו יום מלאו גם חמישים
שנה לעלייתו של ביג׳י לארץ, הזדרז
ביג׳י לתקן, כי מלאו כבר חמישים שנה ויומיים
.״יום בארץ־ישראל הוא לא דבר
קטן,״ אמר ,״ויומיים בוודאי לא כשטען
ביג׳י בנאומו כי במפא״י יש יותר
דתיים מאשר בכל המפלגות הדתיות גם יחד,
אמר שר־הדואר ד ״ר יוסף סורג, שישב
על הבמה :״אם כך, מדוע כל כך מעטים
מכוסי־הראש באולם בעוד שביג׳י
עצמו הקדיש מקום חשוב בנאומו לגינוי
העיתונות על שלא בכל מקרה היא משבחת
אותו ואת מעשי ממשלתו, נהג הדור הצעיר
של מפא״י ביחס אחר לחלוטין לנציגי אותה
עיתונות: דובר מפא-י לוי יצחק הירד
שלמי עבד קשה כדי לספק לעיתונאים בוועידה
מקומות ישיבה נוחים ולהמציא להם
אינפורמציה הנוסח המוקדם של נאום
ביג׳י, שחולק לעיתונאים לפני השמעתו,
הוברק על־ידי עיתונאי־חוץ רבים, ועיתוני
העולם כולו פירסמו איפוא קטעים רבי־משמעות
שהי שמטו אחר־כך בשעת הנאום,
עצמו בין השאר ההשמטות, נמנע ביג׳י
מלהשמיע שבחים לחבריו שלמה לביא,
איש עין־תרוד, ויוסף כרץ, איש דגניה א׳,
שהיו כלולים בנוסח המודפס. כשנשאל
מדוע עשה זאת, הסביר ראש הממשלה
כי חשש לעורר את קנאתם של רבים וטובים.

כ רו כ ר הוויצים
כדרכו של. ביג׳י, האוהב לדבר על עצמו
בגוף שלישי ולצטט מדבריו (כסי שעשה
גם הפעם באמרו :״ראש הממשלה התייעץ
עם שר־הבטחון״ ,״שר־הבטחון של אז היה

פ>10 ן י השסע

• שר־התחכורה משה כרמל, בפנייתו לציבור בראשית שביתת־התחבורה:
״מבקש אני להזכיר לתושבי הערים, כי למרחקים קצרים יחסית מוטב כי יעשו
דרכם ברגל. ההליכה יפה לבריאות, בייחוד לצעירות ולצעירים.״
• שר־האוצר לוי אשכול, בנאומו בוועידת מפא״י :״הוא אשר חזינו
והבטחנו — לצייר ירוק על גבי שחור.״
• ח״כ מפא״י אברהם חרצפלד, בוויכוח בוועידת מפא״י :״האוזן
שומעת אצלנו, אבל איננה קשבת•
ח״כ מק״י ד״ר משה סנה, בתשובה לביקורת שנמתחה על מפלגתו
לאחר השינויים האחרונים בברית־המועצות :״אלה שהולכים בדרך הנכונה, יכולים
לעשות שגיאות רבות, אבל אלה שאינם הולכים בה, עושים רק שגיאה אחת —
הם הולכים בדרך הבלתי־נכונה.״
• הסופר שמואל יוסף עגנון, בלגלגו על מדע הארכיאולוגיה :״צאו
וראו, בכל יום מביאים לירושלים עשרות כדי חלב שכתוב עליהם עין־חרוד, בית־אלפא
וכדומה. אם כד כזה ילך לאיבוד, יחפור מישהו כעבור מאות שנים, ימצא
את הכד ויקבע שאכן היה ישוב בשם עין־חרוד או בית־אלפא.״
• שרה דו ארד ״ ר -ייוסף סו רג :״מה זה קואליציה? תובעים השניים מן
האחו.,״
אסף, בהביעו את דעתו על המצב הכלכלי:
• סגן שר־החינוך עמי
״הקידמה שבחרנו מובילה לאבדון. אני בוחר בריאקציה.״
קרוב לראש הממשלה הראשון״) ,הלך הפעם
גם שר־האוצר לוי אשכול, שנאם בישיבה
השנייה של הוועידה. באמצע הנאום הכריז
על רצונו לצטט ״חבר אחד בוועידה השביעית
של המפלגה״ (שהתקיימה לפני שבע
שנים) ,ולאחר,שייגע את המאזינים בקריאת
שלושה עמודים גדושים, סיים :״אלה ׳היו
דברי לוי שקולניק העיר על כך
אהרן מסקין, שישב על במת בית־הבימה
והרגיש את עצמו כמו בבית :״אשכול מיטיב
לדקלם את דברי עצמו יותר מכל שחקני
הבימה יושבת־הראש של ישיבה
זאת, גולדה מאיר, ניסתה להשתיק את
הקהל הרעשני בנקישות פטיש, ללא הועיל,
ולבסוף קראה :״אני רואה את החברים שמדברים
ויכולה לקרוא כל אחד מהם בשמו,
אבל לעת עתה אני נמנעת מלעשות זאת!״
הרעש שכך מיד כאשר דרש הרוב
לדחות את ביצוע אחת ההחלטות לשנתיים,
טען נציג הצעירים אשר ידלין, איש קבוצת
חמדיה :״מי יודע אם נחיה בעוד שנתיים?״
ההערה, שפגעה קשה בעסקנים הוותיקים
גרמה לסערת־רוחות ששקטה רק
אחרי שגולדה הכריזה :״אני קובעת כי כולנו
נחיה בעוד שנתיים נציג שכונת
התקווה, מנחם כהן, שהופרע בעצם דבריו
בוויכוח על־ידי קריאת־ביניים, מיהר להשיב:
״אדוני, נא לא להפריע לי. אני אינני רגיל
לרעש בשעת אחת ההצבעות, טענה
גולדה כי נדמה לה שכמה מן הצירים מצביעים
פעמיים: גם בעד וגה נגד. העיר על
כך אחד העיתונאים :״מה הפלא? חברי
מפא-י רגילים להצביע כמה וכמה פעמים
בל אחד, בבחירות כשהגיע לוועידה
המשורר דוד שמעוני, הכריז יונה
כסה שהוא מקבל את פני שמעונוביץ, כפי

כרמל

מז חוי

יקבי ראעוון לזניוו וז כ מו יעקב

שנקרא המשורר לפני עיברות שמו. השיב
לו שמעוני :״אצלי כבר מזמן כלו כלהוויצים״.

נרמל ניזיח׳

ה ״ הג׳־מ
לאחר הפסקה של שנים רבות, חזר המשורר
אורי צכי גרינסרג לכתיבה באידיש.
פואמה שלו בשפה זאת עומדת להתפרסם
בגליון ערב ראש השנה של העיתון האידי :
לעצטע נייעס רדיו קאהיר טען השבוע
כי שני אלמונים ניסו להתנקש בחייו של
ראש תנועת החרות מנחם כגין, שניצל
בנס לאחר שאחד מדתיי עיריית ירושלים,
רחמים כלנתאר, הצטרף לקואליציה
העירונית על אפם ועל חמתם של
שאר חבריו בעבר הקרוב, טען סגן ראש
העירייה (למשך עוד שבוע אחד) משה
פרוש :״עכשיו אני יודע מה פירוש שמו
של ראש עיריית ירושלים גרשון אגרון
—הוא יודע לשלם אגרה בישיבה זו
של מועצת העירייה נאם נציג דתי אחר,
הרב שאר*ישוכ כהן, שכינה את מעשהו
של כלנתאר פעמים אחדות בשם ״ביגאמיה
פוליטית״ ו״פוליגאמיה פוליטית״ .השיב לו
נציג אחדות העבודה אכרהם (״אבראשה״)
ארסט :״אל תהפוך את ישיבת העירייה
לבמת־פורנוגרפיה לא רק ראש הממשלה
והרמט״כל החליטו לעבור ממכוניות
הפאר לג׳יפים: בעיקבותיהם הלך השבוע
גם מנהל המשק הממשלתי שלמה ארזי,
שהחזיר בכבוד גדול את מכונית־הפאר שקיבל
במתנה ממנהל מכון ווייצמן מאיר
ווייסגאל, ערב העמדתו לחקירה בפני בית-
דין משמעתי, ועבר לנסוע בג׳יפ ממשלתי
אגב, מלכיאל גרינוואלד סיפר
השבוע כי מיד אחרי שמסר את עניין המכונית
לחקירתו, של מבקר־המדינה, הזדרז
ווייסגאל להקדים רפואה למכה ויצא לפי
שעה לחוץ־לארץ תקרית בלתי־נעימה
ארעה בהצגת־הבכורה של הזמרת ארתה
קיט. עורך הארץ גרשום שוקן התיישב
בשורה הראשונה במקום הלא־נכון וסירב
בהחלט לפנותו ולעבור למקומו בצד השני
של האולם, אלא לאחר שהוזעקו כמה סדרנים
שריריים. עדי הראייה לא התפלאו כאשר
הופיעה בהארץ למחרת היום ביקורת
חריפה על הופעתה, שהטעימה את ״מורח־הרוח״
של הקהל תגובת צופה אחר
על ההצגה, שנמשכה 35 דקות בלבד :״חצי
המאזינים היו מאוכזבים מהתוכנית הקצרה,
והחצי השני היה מרוצה שהתוכנית לא נמשכה
יותר״.

עיי׳ גדבדי

11013שןסנק

.״חי ה די ל אנ ס!

המחרכסרסא. האחנת רבקה גן שוני, שנבחרה על־ידי העולם הזה לפני ארבע שנים
בדיוק, בשבוע האחרון ש.ל ישנת תשי״ב, כמייצגת את מקצועה, בסיורה נוער מחפש את
המחר. ,מצאה השבוע אח׳המחר הפרטי שלה. מחר זה הוא רוברם לואיס, זלצר, צעיר
יהודי, יליד ארצות־הברית, העובד כמהנדס טכני באחד המפעלים התעשייתיים הגדולים
במדינה. הוא עלה •לארץ לפני חודשיים בלבד, הכיר את רבקה במסיבה פרטית ונשא אותה
לאשח, לאחר תקופת היכרות קצרה, במסיבה מפוארת שנערכה השבוע בבית לייסץ בתל־אביב.
העולם הזה *98

את חופשת הקיץ שלו בילד, ח״כ מפא״י
הזמר החסידי אכרהם הרצפלד בבית־ההבראה
ארזה במוצא. כשנשאל עם,שובון
כיצד הוא מרגיש, נאנח הרצפלד ואמך :״ב־|
ארזה הכל סוב ויפה, כמו תמיד, אבל בשני׳
דברים שאני זוכר מהעבר הרחוק, חלו שינויים
גדולים. האורנים של ארזה, שהיו פעם
שתילים רפים, הפכו לעצים ענקיים, ואילו
החברות, שהיו פעם צעירות ויסות, הן כיום
כבר לא כל כ ך חופשה נעימה בילה
יהושון ן (״ר׳ בנימין״) התלמי. לאחר
שהתרוצץ בין שירותי המוניות והתברר
לו כי אין קשר ישיר מתל־אביב לזכרון
יעקב, ויהיה עליו לרדת לכביש הראשי ולחכות
למכונית נוספת, אמר הסופר בייאוש:
״מי יתן וישובו ימי הדיליג׳אנס, שהיה מביא
אותנו מיפו ישר אל בית־הסקידות בזכרון״.

.מזוסן זוס&זומזס
ברנדי אקסטרה פייו

ר0!6

הפנתר השחור כשעת מנוחה
מ! ל חיוך מסוייס, צאצא של נלסון

ריא מזכירה
ממדהכה ראטזובה.
זריזה רמוזיבדבה.

מדע

אמנות

בינלוגיה

אורחים

מינו עול הי ל ד

מעולם אין תרמזה
מכזיב. בבחירתו.

ס סי־י
20י זי ג

מובך גואליו,.
בלנדוך היא פיעעונח \
111.11

מ לון דגון אשק לון
טלפון 8-48
מודיע שיל המקומות הוזמנו
לראש השנה ולחג הסוכות
אך ישמח לקבל את הזמנותיכם
לתקופת 19.9.56 - 9.9.56

שיטתם של המדענים הישראליים ד״ר
ליאוי זקס, ד״ר מטילדה דנון וד״ר דוד סר
לקבוע את מינו של הוולד לפני הלידה,
(העולם הזה ג )96 מעוררת עדיין ספקות
רבים בין גניקולוגים וביולוגים בעולם.
במאמר המשתרע על שמונה עמודים,
הסביר החודש כתב־העת האמריקאי פיי־נ׳נם
את מקור הספקות• ״מן היום הראשון
שבו נולדו ילדים,״ קבע ,״ניסו אנשי חכמה
למיניהם לנבא מראש מה יהיה מינם.״
יווני וערכי. אחת התיאוריות העתיקות
ביותר היא זו של ״שמאל וימין״ .נקבעה
שורה ארוכה של דברים אשר אם יקרו מצד
ימין, העידו כי הולד יהיה ממין זכר; אם
מצד שמאל — יהיה נקבה. כך, למשל,
האמין הפילוסוף היווני פרמנידס, לפני 2500
שנה, כי ילדים זכרים נוצרים בתא הימני
של בית הרחם ואילו ילדות נקבות בתא
השמאלי. הוא לא ידע עדיין כי בית הרחם
של האשד. מורכב מתא אחד בלבד.
1600 שנה אחריו, יעץ הרופא הערבי
אביצנע לאמהות הרוצות בבנים זכרים לשכב
על צידן הימני, מיד לאחר בואן במגע
עם בעלן. עוד ב־ ,1917 פירסם מדען
אנגלי ספר, בו קבע בפירוש כי מין הולד
נקבע על־ידי ביציות האשה ,,לפי מחזור
קבוע: חודש אחד זכרים, חודש שני נקבות.
כל מה שעל הבעל לעשות, הסביר, הוא לחכות
עד לאחר לידתו של הילד הראשון,
לחשב מתי הרתה אשתו ולתכנן את מין
צאצאיו הבאים לפי אותה מחזוריות.
אמונות תפלות. אמונות תפלות אחרות
בשטח זה, שנתהוו במשך אלפי השנים
ואשר חלק מהן נשמרו עד היום:
• אם התינוק הוא פעיל ובועט בחוזקה׳
הוא זכר.
• אם האם אוהבת ממתקים, תלד בת;
אם מתחשק לה לאכול דווקא דברים חריפים
או מלוחים — יהיה פרי בטנה זכר.
• אם יתנפחו קרסולי האם, תלד בת.
• אם האם סובלת מצרבת, תלד בן.
השיטה עדיין מסוכנת?־ על כן
מתייחסים אנשי המדע בדרך כלל בחשדנות
לכל תגלית חדשה בשטח זה — ובכללן
לזו של המדענים הישראליים, אף כי הגיעו
אליה חמש קבוצות של מדענים בעת ובעונה
אחת בישראל׳ בניו־יורק, בדניה, במינסוטה
ובהולנד. בחמשת המקרים, הוכיחו
אנשי המדע כי קביעותיהם היו מדוייקות
ב־,־ 1007 של המקרים. אולם טרם הצליחו
לשכנע את הגניקולוגים כי הבדיקה עצמה
(הוצאת נוזלים מבית הרחם על־ידי מחט)
אינה מהווה סכנה לאם ההרה.
״לכשימצאו שיטה בטוחה לחלוטין,״ סיכם
יושב ראש איגוד הרופאים הגניקולוגים ב־ארצות־הברית
,״נשמח מאד להאמין להם.
ואז יהיה הרופא אחראי לנבואתו.
• דעה שהופרכה על־ידי המדע. כל
אחז־ מחצי ביליון תאי הזרע של הגבר
מכיל כרומוסומים זכריים עקביים במספר
שווה ואילו הביצית של האישה מכילה
כרומוזומים נקביים בלבד. בצורה זו, תלוי
מין הולד במין חכרומיוזומיס הגברי המפרה
ראשון את ביצית. האישה.

מסע הטרד
זה לא יכול היה לקרות לקצין אמריקאי.
זה לא יכול היה לקרות לדיפלומאט רוסי
או צרפתי. זה יכול היה לקרות, ואכן
קרר״ רק לנציג בריטי.
התאריך: היום הרביעי האחרון, בשעת
הצגת ארתה קיט בזירהסרון גדוש אורחים
חשובים.
יתכן שכל הנכבדים האלה היו מוותרים
על מקומות־הכבוד בשורה הראשונה, לו
ידעו מראש את שיטת־הפעולה של הכושית
הצעירה 27 בעלת הקול הפראי ושמלת־הערב
האדומה הארוכה. אחרי השיר הראשון
נטשה את המיקרופון שניצב במרכז הבמה
המקושטת של הזירהטרון, נטלה לידה
מיקרופון נייד קטן, התישבה על מעקה הזירה
מול גבר צעיר, לבוש־חליפה. היא
שרד, שיר־אהבר. לוהט ישר לתוך פניו.
הקרבן השתדל להצניע את עצמו ככלי
האפשר׳ הלביש על פניו חיוך קפוא וקילל
את עצמו על שבא בכלל. הוא ידע כי קרוב:
לאלפיים זוגות עיניים נעצו בו באותו רגע,
מבס של שמחה לאיד.
כעקבות האדמיראל נלסון. מאותר
רגע הפכו חיי יושבי השורה הראשונה ל-
גיהנום. איש לא יכול היה להיות בטוח כי
לא יהיה הקרבן הבא. כפנתר שחור בג׳ונגל
שיחקה ארתה עם קרבנותיה, ניגשה אל
מישהו, נסוגה כמתחרטת, חזרה אליו, התרחקה,
הסתובבה, חייכה, ניגשה אליו, הת־ישבה
מולו על המעקה וזרקה מולו את
דברי אהבתה המושרים.
בשעת מסע־הטרף השלישי התקרבה ארתד.
לגבר צעיר, בעל אף בריטי אופייני, שישב
ליד אשתו בשורה הראשונה, לבוש ב חליפה
שחורה. אמנם התרחקה הזמרת מיד,
אבל לחוקרי טכסיסיה כבר היה ברור כי
היתד, זאת נסיגודכזב. אלא שהפעם בחרה
קיט ביריב שווה־מעמד•
רוברט גאמבל, נספח העתונות של השגרירות
הבריטית, לשעבר נציג מולדתו ב־מוסקאט
על חופו הדרומי של חצי־האי
ערב, התכונן לקרב כאחת מספינות־המלחמה
של האדמיראל נלסון שראתה את מפרשית
האויב באופק. בתנועה בלתי־נראית העביר
לאשתו את הנרתיק בידו, שילב את זרועותיו
והתכונן בשקט לקראת הבאה.
ארתד, התקרבה בצעדים חרישיים, כנחש
שהיפנם את השפן. אולם השפן לא הופנם.
כשהתישבה מולו על מעקה הזירה, קם
רוברט גאמבל מכסאו, ענוד חיוך בריסי
אדיב, והתישב לידה. כשנשפכה האהבה הלוהטת
מפיה, החזיר מבט מאוהב לא פחות.
כשגמרה את שירה, לא היה גאמבל כוח
מוכה. להיפך, הוא קם עמה, נישק את
ידיה וחזר למקומו, מלווה בתשואות הרועמות
של אלפיים זוגות ידיים שראו בו
עתה נציג המין הגברי המנצח. גאמבל,
תושב צהלה ואב לילדה קטנה, היה גיבור
הערב•
העיר דיפלומאט אחר, בקנאה גלוייה :
״הדגמה קלאסית של קור־רוח בריטי ...שום
דבר חמור לא יכול לקרות בקפריסין או
בקניה לגזע המסוגל לעמוד מול הלהט ה־ממיס
של ארתה קיט.״
העול 9הזה 85ר

במרחב
מ ב עד מסך הרזול
ערכי ח ד עוי ם
משך שנים התעלמו מדינות ערב, ב־הכרזותיו־,ן
ופירסומיהן הרישמיים, מקיומה
של מדינת ישראל. בהדרגה, נתבטל החרם
השמי, ומדינת ישראל תפסה את מקומה
דה־יורה בעולם התעמולה והעתונות ה־המרחבית.
השנה זכתה גם לכבוד ספרותי
מעוות במקצת: באנציקלופדיה הערבית, שהופיעה
בבירות, נכללו שני ערכים על
הציונות ועל מדינת ישראל•
כתבו העורכים על הציונות:
הציונות היא תנועה השואפת להשתלטות
היהודים על פלסטין ועל העולם הערבי.
פירושה של המלה ״ציון״ הוא ירושלים.
במרוצת־הדורות ניעורה תחיה רוחנית בקרב
הקבוצים היהודים, וכן גם נסיונות
להגירה. אך התנועה הפוליטית התוקפנית
.הנוכחית מקורה בשנת ,1896 בעת ש־תיאודור
הרצל פרסם את ספרו המדינה
היהודית. שנה לאחר מכן נוסדה התנועה
הציונית בבאזל, שנטלה על עצמה להגשים
מטרה זו.
לשוא ניסה הרצל לקנות את פלסטין מידי
השולטן התורכי עבד אל־חמיד. אך עם
זאת הצליחו היהודים ליסד כמה מושבות
על אדמת פלסטין, ואף זכו לתמיכה גלויה
מאת מפלגת האחדות התורכית. במלחמת
העולם הראשונה הצליחה התנועה הציונית
להשיג מבריטניה סיוע בריטי רשמי (הצהרת
בלפור)׳ להגשמת הבית הלאומי היהודי בפלסטין.
במשך
שלטון המנדט הבריטי, הוסיפו
היהודים להתפשט בפלסטין בעזרת השלטון
ט^שתלטו על שטח נרחב מאדמות פלסטין
יעל כלכלתה.
וב־ 15 באייר , 1948 ,הכריזו היהודים,
בתמיכתו של טרומן, נשיא ארצות־הברית,
והאומות המאוחדות — על הקמת המדינה
היהודית, הנחשבת בעיני הציונים לשלב
ראשון בדרך להגשמת החלום הציוני.
התורכים והאגגלים. למדינת ישראל,
הקדישה האנציקלופדיה מקום נרחב
יותר. כתבו העורכים:
ישראל היא מדינונת יהודית שנוסדה
בארץ פלסטין על־ידי האו״ם ובתמיכתו
האישית של טרומן, נשיא ארצות־הברית.
העולם הערבי לא הכיר בישראל, וחיסולה
של ישראל הוא אבן־הפנה של האמנה הערבית
הלאומית.
ובעוד היא עושה מאמצים לכפות על
מדינות ערב שיכירו בה ובאינטרסים שלה
— הריהי מתכוננת בכובד ראש לקראת
הסיבוב השני. היא היא מוסיפה להפר
בהתמדה את הסכמי שביתת־הנשק, וביחוד
עם ירדן.
ישראל מוסיפה לבוז את אוצרות ים־
המלח והיא מנצחת על המלאכה באזור
הנגב. כן יסדה ישראל את נמל אילת, בקצה
הדרומי־מערבי של הנגב, על שפת
ים־סוף•
התעשיה הקלה המקומית פותחה בישראל
— דבר שגרם נזק חמור למדינת־ערב.
הכפר היהודי הראשון נוסד בפלסטין על־ידי
היהודים בסוף המאה ה־ ,19 מצפון ליפו,
על חורבות כפר ערבי שנקרא מלבם. כפר
זה נקרא בפי היהודים פתח־תקוה (מפתח
התקוה) .לאחר מכן יסדו היהודים את
ראשון־לציון (הציוני הראשון) ,מדרום ליפו,
במקום שנקרא בפי הערבים עיון קארה.
וכן יסדו את מתולה ׳על גבול לבנון.
אכן, השולטן עבד אל־חמיד גילה התנגדות
לאימפריאליזם היהודי, אך מפלגת האחדות,
שעלתה לשלטון אחריו, עודדה את
האימפריאליזם הזה. ומשהשתלטו האנגלים
על הארץ בשם המנדט, אימצו את ידי היהודים
בכל האמצעים וסייעו להם להשתלט
על הערבים כדי להגשים את הצהרת בלפור,
שהבטיחו להם במשך מלחמת העולם הראשונה
וכל זאת מאחורי גבם של הערבים.
שהיו בעלי בריתם.
עובדות פוליטיות ומספרים. הערך
כולל גם תיאור מעודכאן של אזורי
הארץ, מבחינה גיאוגרפית, אקלימית ומספר
התושבים• אך עיקרו מוקדש לניתוח
פוליטי. לדברי המחברים:
במשך תקופת המנדט, הקימו היהודים
סוכנות יהודית, שניתן לה מעמד רשמי־למחצה
בחוקת המדינה. סוכנות זו התחילה
לוחצת על האנגלים. והיא נטלה על עצמה
יחד עם הכנסת, או בית הנבחרים של יהודי
פלסטין, לארגן את חיי־היהודים׳ לפתח
את התעשיה והכלכלה. לגזול את אדמות
חטולם חזה 984

הבדחן

הערבים ולעודד את הגירת היהודית לפלסטין.
משהתרופף
מעמד המנדט עם יסוד או״ם,
תנועת השחרור הערבית והמחתרת היהודית,
העבירו האנגלים את בעית פלסטין
לידי האו״ם. זה החליט בסוף שנת 1947
— בהתערבותו של הנשיא טרומן — על
חלוקת פלסטין למדינה יהודית ומדינה ערבית,
ועל בינאום של ירושלים.
ישראל הכריזה על הקמתה ב־ 15 באייר
.1948 אותו יום נכנסו צבאות ערב לארץ
כדי להביא את היהודים מליסד את המדינה
האלימה• בסיבוב הראשון נסתיים בהפוגה
שהוטלה על־ידי האנגלו־סכסים. קוי שביתת
הנשק העניקו איפוא לישראל שטח נרחב
יותר משהובטח לה בחלוקה, וכך ניתן לה
שטח חשוב מירושלים, אשר החלטת החלוקה
קבעה את בינאומה.
לנשיא מדינת ישראל נבחר ויצמן, הוא
ראש התנועה הציונית. משנפטר, נבחר בן
צבי במקומו.
ישראל נקטה מדיניות של פתיחת שעריה
למהגרים, אך קשי־החיים ותקוות ההתפשטות
שנתבדו הפיגו את ההתלהבות לעליה.
מספר
תושבי ישראל הגיע לאחד וחצי
מליון לערך׳ ביניהם כ־ 150 אלף ערבים,
אשר רובם חיים במשטר המגביל ביותר
את חירותם.
היהודים החיו את הלשון העברית ו־עשאוה
שפה רשמית. הם הפכוה לשפת
חובה במקום השפות הרבות, השגורות
בפי המהגרים היהודיים.
מצרים מחייל ל ק הי ר
הדגש בשבועיים האחרונים במצרים היה
כולו על בוננות האזרחים למלחמה. המורים
נודבו ליחידות מיוחדות, הפועלים נרשמו
לקורסים צבאיים. סרטים סובייטיים על מל-
חמת־רחובות בסטלינגראד הוצגו ברחובות,
הנוער אורגן למילוי תפקידי־עורף במקרה
שיחליט המערב לפלוש לאזוריהסואץ. והכל,
כמובן, לעיני העדשות של צלמי־העתונות ו־המסריטים.
מסע
הגיוס ההמוני נועד להפגין בפני העולם
את רוח ההקרבה המלכדת את כל שכבות
העם המצרי בשעת סכנה. נוסף אליו
מסע שני, לשימוש פנימי בעיקר.
בטורים אינסופיים, מסרה העתונות המצרית
על תנועת מתנדבים מכל קצווי העולם
המוסלמי, מסין העממית ופאקיסטאן ועד למרוקו
הספרדית, המזרימה לוחמים לקהיר.
בהודעה מיוחדת, מסרה הממשלה כי המתנדבים
מחוץ־לארץ אורגנו בחטיבה נפרדת,
כל אחד תחת דגל ארצו הוא .״הרבבות שיבואו
אחריהם להגן על אדמת הנילוס,״ הכריז
דובר הממשלה ,״יתייצבו בעני כל פולש
כחרב האיסלם הנטויה והמחושלת היטב.״
פעולה שלישית נעשתה הרחק מגדות הנילוס.
קציני גיוס של הצבא המצרי סובבו
באירופה — בעיקר בגרמניה — בחפשם
מתנדבים בשכר, שיוכלו להפעיל את המטוסים
ושאר הנשק הסובייטי החדיש שלא
עוכל עדיין על־ידי המצרים.
למסע זה, לא ניתן כל פירסומת בעתונות.

מחרוזת
שנ א ה -ובנ אה
לדעתו של סלאח סאלם, שר התעמולה
המצרי לשעבר, מעצמות המערב הן שחייבו
את ישראל למדיניות של מחדל במשבר
הסואץ .״המערב הבין שהוא כבר מספיק
שנוא, בגלל איומיו על מצרים בעניין התעלה,
מבלי שיוסיף לכך גם את השנאה
הקבועה של הערבים נגד ישראל.״

הז ד מנו ת טו ב ה
כאשר סירבו כמה מאות מתושבי כוויית
להפסיק את הפגנת האהדה שלהם למצרים,
ציווה השייך על חיילי משמרו לפזר את
המפגינים בכוח. אנשי המשמר הבדואים
ביצעו את המשימה, ניצלו את ההזדמנות
כדי להתפרץ לחנויות ולבהים לשם ביוה.

חו פשהמעבר
לפי תקנות חירום, אסור לנווט העובד
בתעלת סואץ להעדר מעבודתו. יותר מ־15
יום. לאחר תקופה זו, יגורש ממצרים אם
הוא נתין זר, יועמד לדין אם הוא אזרח
מצרי.

חברה, ההתיישבות העובדת, בסכנה.
אס אקבל עוד כמה מכתבים מן הסוג
שאני מפרסמת בזה, לא אתפלא אם תפרוץ
מלחמה במדורי. כתבה אותה נערה
שהתרתחה לקרוא את דבריו של הקיבוצניק
981 שאיננו אוהב עירוניות.
״לא היה מעולם עולה על דעתי שאני
אשב ובמו ידי אכתוב מכתב אליך —
רותי. אבל מה אעשה אם פגשתי באותו
מכתב שחצני של בן הקיבוץ? וגם למכתב
זה לא הייתי משיבה, לולא אותו
מבט מזלזל, שנשלח אלי מעינו של אחד
מבני אותו גזע עליון שנתקלתי בו
ברחוב.
״מניין להם אותה הרגשת עליונות?
מה יש? לפני כמה דורות היו הוריהם
חלוצים והתיישבו בקיבוץ — ועתה הם,
״ילדי תנובה״ ,מרגישים עצמם כנושאי
כל המדינה כולה על כתפיהם הרחבות!
גם אבי היה חלוץ וסלל כבישים, ואם
אנחנו גרים בעיר — אז מה?
״הס מגדלים ירקות — יופי! אמי משלמת
בכסף טוב, שעובדים קשה כדי
להשיגו, בכדי לקנותם. שיגידו תודה שיש
מי שקונה מהם.
״אס אותו קיבוצניק מרגיש את עצמו
מקופח, ודאי יבוא שכרו בבוא יומו, כשימות
בהרגשה שהציל את המולדת ולא
ביזבז את שנות חייו ״כאותם עירונים
ריקניים.״ העירונים הריקניים הללו, הלומדים
ועובדים, אינם שווים מאומה,
אך אתם הקיבוצניקים, הנכם גדולי עולם.

כמעט השתבצתי כאשר קראתי את
מכתבו של 985/1023 אינני יודעת, יתכן
שהוא מותח אותי, יתכן שלא. על
כל פגים, אתן לו ליהנות מן תספק.
״מכתבי זה יהיה אולי משונה במקצת
מהמכתבים שאת רגילה לקבל. הפעם
את תקבלי מכתב מאת איש נטורי־קרתא.
״אני בחור בן ,25 איש נטורי־קרתא
אשר החליט לצאת מהאווירה הדחוסה
והדעוכה של אנשי נטורי־קרתא. את
העולם הזה אני קורא בחשאי כי בבית
אסור לי להכניס מן אפיקורסות כזו. לכן
החלטתי לפנות אליך ולבקש את עזרתך.
אני מאמין שמכתבים מנערות שיש להן
חיים שונים משלי, עלולים לתת לי
את הנעורים אותם הפסדתי.
״ברצוני להעיר שאני בחור מאד בדחן
ויודע לעשות שמח, ומוכן להתכתב על
כל מיני נושאים, ומבטיח לענות עליהם.
רותי, עשי משהו למעני ואכיר לך
טובה לכל ימי חיי.״

הזמן, המקום והגע דח
״אנני רוצה להצטדק מדוע אני כותב
אליך,״ אומר 985/1024״אבל המדור
שלך נחמד.״ צעיר זה, המוסר מחמאות
בפשטות כזו, הוא בן ,20 מתעתד להתגייס
לצבא, אחרי שסיים קורס גבוה.
איזה בדיוק, לא אמר. הוא בחור רציני,
דבר שאינו מפריע בעדו לעשות מעשי
קונדס מפעם לפעם, ולהיות בעד החברה,
בזמן ובמקום המתאימים.
את כשרונותיו בציור, פיסול ומשחק
הוא אומר שהוא מזניח בצורה פושעת.
הוא מתעניין בהרבה נושאים ומוכן להתכתב
על כל נושא שיתפתח, תוך
כדי התכתבות עם נערה כבת .17 תחביביו:
טיולים.

מעניין, כל אלה המוצאים תמונות,
מוצאים תמיד תמונות בני המין הנגדי.
מדוע לא קרה לי אף פעם למצוא תמונות
ברחובה של עיר?
אס יש כאלה המשתוקקים כל כך לראות
תמונות במדורי, שלחו אותן, רק
אל תלעיטו אותי בסיפורים על מציאות.
אינני בולעת.
כותב בעל התמונה הזאת:
מצאתיה לפני חדשים ספורים
באחד המקומות הציבוריים בתל־אביב
כל הצרה היא שאינני יודע מה זהותה
של האלמונית, ועל כן, אולי תסייעי בידי
למצאה?״
מי מכיר, מי יודע?

באמת, כדי לחלוב פרות ולעשות ילדים,
אין*צורך בתעודת בגרות. לקטוף תפוזים
ובננות אפשר גם לאלף קופים, אך
מה לעשות ושאיפותינו נעלות יותר?
״ולסיום, אני מוכנה להיפגש עם אותו
אדם עליון, כדי להוכיח לו, שנערה לומדת
עירונית שווה לבת קיבוץ וגם עולה
עליה!״
שתדעו לכם, שלי אין אין כל אצבע
בעיסה זו. אני רק עומדת מן הצד ומסכסכת.

אכב, יש לח מפוגית
( ,)985/1022 יש לי הרושם, איננה
שונאת את עצמה. היא מספרת לי שהינה
בת , 19 גבוהה, ששערה שחור כפחם,
עיניה גדולות וירקות, אפה קטן וסולד.
בענווה צברית טיפוסית, היא מוסיפה
כי אומרים שהיא נערה חיננית. יש לה
עוד מעלה פנטסטית: מכונית פרטית.
היא רוצה להתוודע אל בחור משכיל
בגיל 21־ ,25 המחבב — בטח — קולנוע,
תיאטרון, ספרות יפה, מוסיקה קלאסית
ובעיקר טיולים. כיוון שאין היא אוהבת
מפגש עיוור, רצונה שהבחור שיענה למודעה
זו יתאר לה בפירוט מה מראהו
או ישלח תמונה. אחרי הכל, יש לה הזכות
לדעת מי הטרמפיסט שלה, לא?

היא רוצה להיות רעדו
משהו בשביל הבחורים (1)985/1025
ובכן, רותי, כמובן שרצון שתינו
הוא לקבל מכתבים. ממי מדיוק, זו
שאלה. כי למרות שחברות טובות אנו,
דעותינו נחלקות בשאלות רבות. מה יש
כאן לדבר? אנחנו שונות.
״דינה היא הטובה ממני. זה בטח. גם
חבובה הרבה יותר. זוהי עובדה כי היא
כשוטה וחביבה, וכולם אוהבים אותה.
לה לא איכפת כל כך אם לא תקבל מכתבים•
בכל זאת היא מנסה ומבקשת
כי זה שיכתוב אליה יהיה פשוט ונחמד
ושיהיה גבוה, היא אומרת. אני בטוחה
כי רצונה יתמלא. תעזרי לה, נכון?
״ואשר לי עצמי — לא כולם אוהבים
אותי. כי אני עלולה להטיח את האמת
בחוצפה בפניו של כל אחד. לכן, לא
איכפת לי כי אומרים עלי שאני רעה ושיש
לי שגעונות.
״שפטי בעצמך: בגלל שאין לי חשק
רב לגמור את כיתת הסמינר האחרונה
שלי ובמקום זה יש לי דווקא חשק לצייר
ולשמוע את ארתה קיט שרה אני
רוצה להיות רעה. אני נם משוגעת לג׳אז
של ארמסטרונג והמפטון והסימפוניות
של בטהובן. ובכן, בגלל זה אינני בסדר?
״דינה תקבל מכתבים, נכון? ובכן אני
סומכת על טוב לבה כי תשאיל לי מספר
כתובות. לי בין כך אין סיכויים.״
כאילו שאינה יודעת שההיפך — נכון.

יש ב עיו ת

*3רי כ ת /ז• /
כוחה שד מריצה
זה היה כמה שנים לפני קום המדינה. כירושלים התקיימה אסיפת־עם סוערת,
שבאה להוכיח לבריטים שהם בהחלם לא צודקים. הנואם המרכזי באסיפה היה
אריה אלטמן, כיום חבר הכנסת מטעם חירות. הוא התלהב מאד ובהגיעו לנקודת־שיא
בנאומו, צעק:
״אנחנו עוד נהפוך את המדבר לשממה!״
אתם חושבים שמישהו צחק? להיפך, כולם מחאו כף בהתלהבות עצומה.
משה קפלנסקי, ירושליע

ווום ד מדדיר
מה שלא מוצא ח! בעיני מוסה
וחיים השמן זה שעופר (בולם שילקוט
הכזבים) התחיל לכזב כזבים בעצמו׳
ועושה כפר על השכח החברה
הוותיקים. אז בתור קונטרה החליטו
לספר איר עופר הרריר פעם בקורם
ספורט:
״כשאירגנו את הקורם, בסביבת חררה,
שלחו לי את עופר מפלוגת כנרת
בתור מדריד. הוא הגיע טטש ברנע
האחרון והתחיל לשאול אותי :״תגיר,
סוסה, מה אני צריד לעשות פה?״ ״מה
זאת אומרת?״ אמרתי ,״להדריר!״ ״אבל
מה,״ שאל עופר ,״איר אני אסע הביתה?״
.מה פתאום לנסוע הביתה?״ שאלתי.
״אתה תהיה פה עד סוף הקורם זאת
אומרת שאני אצטרר גם לישון פחי״
אמר עופר מתור הבנה עסוקה .״נכון״,

אישרתי .״אבל אף אחד לא אמר לי את
זה. אטרו לי שאני אסע כל יום לכנרת.
טוב, תראה, אם זה ככח, אז מחר כבוקר
אני קופץ לכנרת להביא בנרים.״
בקיצור, למחרת בערב הוא חוזר עם
מברשת השיניים ושואל :״אז במה נד־ריר?״
״בריצה ובקפיצה,״ אני אומר לו.
״כשביל מה?״ שואל עופר .״הם לא
קפצו ורצו טספיק בביודהספר?״ מן הון
להון, הוא מתחיל לספר שבמחסן בכנרת
הוא ראה חבל סיירים עבה וארור. הוא
ביעצם לא רוצה לנסוע, אבל אם לדעתי
החבל יהיה חיוני לקורס, אז באין־ברירה
הוא יסע ויביא את החבל.
למחרת עופר חזר עם החבל, אבל
כשלקח אותו במחסן, הוא ראה שם גם
כפפנת־בוקס. קורם כזה בלי כפפות־בוקס?
ביום הרביעי, כשחזר עם כפפות
הבוקס, הוא אמר שהוא לא בטוח׳ אבל
נדמה לו שראה במחסן אומגה. כשהיו
אצלנו כבר שני זוגות כפפות בוקס, אומנה,
שני בדורי־סל ותריסר כדורי פינג־פונג
הכל מהמחסן של כנרת, בא עופר
ואמר שכל העניין לא נעים לו והוא לא
רוצה להפסיד שיעורים, אבל צריך להחזיר
למשק את חבל־הסיירים.
הסוף היה, שכאשר הקורם נגמר, נשארתי
חייב לעופר עור שתי נסיעות
לכנרת — אחת בשביל להחזיר את הכדורגל
והשניה בשביל הכדורסל״.
אורי מלץ, אי שס.

כששירתי בצבא, נמצאתי בדן, אבל אחרי השחרור עברת׳ לגור באילת, ברחוב
סואץ .1לא הופתעתי כלל, כאשר כעבור יומיים קיבלתי מכתב זה:
״אל: טוראית 123466 גלילי לילי. אילת, רחוב סואץ ו. נא להתייצב בפיקודנו
מחר, לשס מסירת כתובת מדוייקת.״
היות והמכתב הג״ע שבוע אחרי תאריך ההתייצבות, כתבתי להס:
״לכבוד הפיקוד. היות ויש שביתת תחבורה ובהתאם להנחיות קצין העיר (את זה
• כדאי להוסיף תמיד, על כל צרה שלא תבוא) ,לא אוכל להתייצב במועד זבמקום
שקבעתם לי, הנני להודיע לכס כי כתובתי המדוייקת היא: אילת, רחוב סואץ .1
אולי זה יפטור אותי מהצורך לנסוע מאילת לדן בשביל להתייצב? בכבוד רב, לילי
גלילי, אילת, רחוב סואץ ו״.
עברו שבועיים, והדואר הביא תשובה.
״אל טוראית 123456 גלילי לילי. אילת, רחוב סואץ 1הננו מוותרים על
התייצבותך בפיקודנו, אבל בתנאי שתודיעי לנו את כתובתך הסדוייקת.״
זה כבר הרגיז אותי. לכן ישבתי וכתבתי תשובה חריפה מאד:
״לכבוד הפיקוד. בקשר לכתובתי המדוייקת שהואלתס להתעניין בה, נא לעיין
במכתבי הקודם מיום .32/13/57 בכבוד רב, לילי גלילי, א׳לת, רחוב סואץ 1״.
מאז לא קוראים אותי יותר לשירות במילואים. כנראה שפשוט לא יודעים איפה
למצוא אותי. וכל מי שלא מאמין סימן שזה במקרה לא קרה לו.

סעות דעודס זנודהת
ביום החמישי הבא תתקיים הרצאה
על הפרדסים. כל הפרדסים מוזמנים.
(על המשמר)
משה מתנה, כפר גנים
הכניסה לתפוזים מתחת ל־ססו
גרס אסורה.
פקיד הסכנות חשוד במעילה.
שמואל ברגמן, חיפה
(הארץ)
הסתכן המסכן וקיבל מעלת.
טנדר שברולט מודל 1952 מחפש
עבודה להובלת אנשים( .ידיעות אחרונות).
מרדכי
דן, תל־אביב
בהצעות נא לפנות בכתב לפנס
האחורי בשעות לפני הצהרים.
תחילה ניסתר, להפשיר את ׳המלחמה
הקרה בין רוסיה לברית־המועצות(
.״מעריב״)
מנחם פינטו, הדר יוסף
וזכתה בפרס נובל לשלום־בית.

ברצוננו לשלוח שי לחיל במסגרת
הוועד למען החיה( .במחנה גדנ״ע).
אורי פתאל, תל־אביב
נא לפנות לצבא ההגנה על החי
והצומח.
פצצות אטום ומימון( .הארץ)
חנן גולדרם, חולון
ונפץ של כסף רועם.
בחורה בת 25 מעוניינת להחכיר
גבר אינטליגנטי( .ידיעות אחרונות)
אליהו זמיר .,גדרה
לתקופה של 99 שנים.
,אין מזל לאידן עם הרעבים( .דבר)
יצחק רפפורט, אשקלון
הם אוכלים אותו תעלה אחרי תעלה.
נערה קדושה זו (אופיר, תל־אביה(
.העולם הזה)
דויד בורג, בת־ים
תן לה באבי אביה.

בל• חכס1ת
אני יודע מראש שאיש לא יאמין לי, אבל חובתי להצהיר שהמעשה שאני מספר
קרה באמת, וקרה לי עצמי. הדמיון שלי לא היה מסוגל לכך בשום אופן.
יום אחד, כאשר שירתי עדיין כחייל בצה״ל, הזדמנתי העירה ולנתי בבית־הורי.
היות ובשעה 6בבוקר הייתי צריך להגיע לכיכר דיזנגוף, שבה עמדה לאסוף אותנו
מכונית צבאית כדי להחזירני למחנה, צילצלתי בערב למקכזיית הטלפונים וביקשתי
שיעירו אותי למחרת בשעה .5.30
בבוקר, בשעה ,5,25 התעוררתי בדרך נם בכוחות עצמי. היות ואתי בחדר ישנה
אחותי הקטנה, בת החמש, החלטתי כי מוטב לא להעירה. צילצלתי איפה שנית
למרכזייה ואמרתי :״גברתי, כאן מדברים ממספר .66849 אתמול בערב ביקשתי
•יעירו אותי הבוקר ב 5.30״
הטלפוניסטית לא הניחה לי לסיים את המשפט :״כן אדוני, זה בסדר, אנחנו נעיר
אותך בדיוק בשעה הנכונה, בעוד חמש דקות.״
״אבל גברתי,״ אמרתי בשיא הסבלנות ,״אני מבקש לבטל את שיחת־היקיצה. אני
התעוררתי כבר ואין צורך להעיר אותי.״
״אין לך מה לדאוג,״ חזרה הטלפוניסטית ,״אנו נעיר אותך בדיוק בשעה הנכונה״.
״גברתי,״ התחננתי ,״השתדלי להבין אותי. אני כבר התעוררתי, ואין כל צורך
להעיר אותי שוב. אני מבקש לבטל את הצילצול, כדי לא להעיר את אחותי הקטנה.״
״הוויכוח נמשך דקות אחדות, כי כעבור רגע הפסיקה אותי הטלפוניסטית :״הלו,
מספר?66489 בבקשה לסגור. אני צריכה לצלצל ליקיצה.״
ש. גולדנברג, תל־אביב

״תס׳כל, נניח לרגע שפה הציר הצפוני..

הפ\ך בה1הפ1ך בה
בכל אחת מן השאלות הבאות מתוארות חמש מלים בנות ארבע אותיות. בכל
שאלה מורכבות המלים מאותן ארבע אותיות עצמן, אולם בסדר שונה (למשל: בקור;
בוקר; קרוב; קבור; רקוב) .עליך לגלות בכוחות עצמך את כל ארבע הקבוצות,
לפי הרמזים שבשאלות.
א )1( .אחד הממדים ( )2פרי ( )3צעיר ( )4מדבר הנזכר בתנ״ך ( )5קולו חשוב.
ב )1( .צף בחלב ( )2מעוגל ( )3בגד מקושט ( )4צחצוח ( )5ממנו נובע הכל.
ג )1( .זכר לעינב ( )2חסכון ( )3אינו משביע את הארי ( )4יציב ( )5צרה.
ד )1( .פעולת מנגנון החושך ( )2קבוץ בנגב ( )3מיזוג ( )4מקומו במטבח ( )5בגד.
משה כרמון, חיפה

! ) 2 ( 211013 ) 6 ( 0182

ישוח 12 )5( ).ש:ז ( )6ם21ש ( 2 )2ם 1ש ( )2ש 21ם 1׳ )5 ( 011:12!׳ 1
0״ ) 1 0112! ) 2 ( 210113׳2! 10 ) 6 ( 01.12! ) 9 ( 012111..ם

( ) 2 ( 210111. ) 2

2• 011 3110׳! 2111ו 0 ( 1101: )2( 111.11: )2( £1111 )*1 1111.1: )2יא?1310.1