גליון 2157 מתאריך 3 בינואר 1979

:ד׳ טבת תשל״ט3.1.79 ,

המחיר 17.00

ל ״י (כולל מ.ע.מ).

מספר 2157
המגרד מאיימת
להפיל

הממשלה השר יוסף בורג

על מקומו בוועדה.
אם יעשה זאת נוף, תעמוד בפני סיעתו הבעייה
את מי להכניס לוועדה במקומו. כל חברי סיעת
הדמוקרטים, מלבד הח״כים שלמה אליהו ומרדכי
אלגברלי, נושאים כבר בתפקידים בוועדות הכנסת
ואילו מנהיג התנועה, סגן ראש־הממשלה ייגאל ידין,
טוען כי אף אחד משני ח״כים אלה אינו מתאים •

לכהן בוועדת החוץ־והביטחון.

ת11!1ן.ך
האם פרוש בגין?
בחוגים המקורבים לראש־הממשלה, נפוצה
לאחרונה השמועה כאילו מתכוון מנחם בגין לפרוש
מכהונתו עוד לפני תום הקדנציה שלו כראש־ממשלה.

על־פי שמועה זו מכקש בגין להמשיך
ולעמוד בראש הממשלה עד לאחר חתימת
הסכם השלום עם מצריים, אולם יעריך
להטיל את ביצוע תוכנית האוטונומיה
בשטחים המוחזקים על יורשו.

ת ב רו ת־ הנ פ ט מממנות
א ח (חומייו *
האפשרות כי המנהיג השיעי האיראני
הגולה בפאריס, איי טולה חומייני,
ממומן בידי חברות־הנפט הגדולות
הפועלות באיראן, הועלתה לאחרונה
סברה זו מקבלת חיזוק נוכח העובדה, שבשבוע
האחרון היה זה דווקא חומייני שתבע מפועלי הנפט
האיראניים השובתים לחזור לעבודתם ולחדש את
שאיבת הנפט, לפחות כדי לספק את צרכיה של
איראן. ברגע ששאיבת הנפט תחודש, אין עוד
לפועלים פיקוח לאן זורם הנפט.

המתמודדים ער• ראשות ׳המיפלגה, הוא עשוי
לזכות בתמיכתם של רבים שתמכו
בהתמודדות האחרונה דווקא כפרם.

מז כי ר ה פו עלח״א
הווובר מ ת *? 3דו
המזכיר הכללי של הפועל במחוז תל־אביב, מרדכי
נויוביץ /סיים את תפקידו והועבר לכהן כמזכיר
הסתדרות הפקידים.

נויוביץ׳ היה הדמות המרכזית בפעילות
שקיימו אנשי הפועל תל־אביב, בעניין
הערעור על כשרות גיורו של כדורסלן מכבי
תל־ אביב, אולסי פרי.

חיילי בחב רון
ההתנגשויות האחרונות שאירעו במערת־המכפלה,
בין הרב משה לווינגר ואנשיו לבין חיילי צה״ל,
עוררו התמרמרות רבה בין חיילי ומפקדי צה״ל
בחברון. לטענת גורמי ביטחון מפר הרב לודנגר

על־פי תיאוריה זו מבקשות חברות־הנפט
להבטיח את השקעותיהן העצומות
באיראן למיקרה של מהפכה בה יודח
השאה, ומסייעות בתרומות חשאיות.
לחומייני מתוך תיקווה שהדבר יבטיח
להן את זיכיונותיהן גם אחרי המהפכה.

סוכני הסי. איי. אי.

התר שוזוח? ש ה

רא ש אמיין -

ל א היו ה תנ ח לו ת

מחו>י * 3ש עם ב גן

עו ודדד ״ן

אם תיאלץ ישראל להתחיל לממש את תוכנית
האוטונומיה לפלסטינים תוך השנתיים וחצי
הקרובות, עלול בגין שלא להשלים את תקופת
הכהונה שלו, כדי לא להיזכר כאי־ש שביצע
את התוכנית.

עורכי העיתונות היומית הישראלית יצאו המומים
ונבוכים מפגישתם האחרונה עם ראש־הממשלה,
מנחם בגין. המדובר הוא בפגישה המסורתית של
ועדת־העורכים עם ראש־הממשלה שנערכה ביום
השישי האחרון במלון המלך דויד בירושלים.

עורכי העיתונים ציינו בדיווחים שלא
לפירסום, כי הופעתו של בגין כפניהם
היתה חיוורת, רצופה אי־דיוקים, שגיאות
ופליטות־פה. כעיקר התרשמו העורכים
לרעה מתרגילי ׳ההתחמקות של בגין
מכל השאלות הקשות שהופנו אליו.
כך, למשל, בתשובה לשאלה לדעתו על חילוקי־הדיעות
בין שרים בממשלתו ועל חילופי האשמות הדדיות
ביניהם, טען בגין, כי לא שמע על כך דבר.

שר בבבשלב
? 1ו? לאי שמחז•
הממשלה עלולה למצוא את עצמה בעתיד הקרוב
בפני בעייה שאף ממשלה קודמת בישראל לא ניצבה
בפניה: מה לעשות באחד השרים, שלדעת חבריו
בממשלה זקוק לטיפול רפואי דחוף ואולי לאישפוזי

סימנים •טונים מעידים כי האיש נמצא
במצב של התמוטטות. אולם מאחר שהאיש
מסרב להכיר בחומרת מצבו, אין כל דרך
חוקית לאלץ אותו לקבל טיפול.

מצד שני עלולים פיטוריו של השר לגרום למשבר
קואליציוני, שכן אין דרד לנמקם אלא בנימוקים
פוליטיים.
נראה שבעתיד הקרוב יעשה ניסיון להפעיל לגבי השר
״שיכנוע ידידותי״ כדי שיקבל טיפול רפואי מרצונו.

1וף תפטר מוועדת
החוץ ותביס חון
ח״כ המיפלגה הדמוקרטית עקיבא נוף, עשוי לוותר
על מקומו בוועדת־החוץ והביטחון של הכנסת לטובת
חבר אחר של סיעתו.

התפטרותו מהוועדה תהיה ככל הנראה
כתוצאה מתביעה שהעלה יושב־ראש
סיעת הליכוד בכנסת אברהם שריר בשיחה
שקיים עם שר־המישפטים שמואל תמיר
בעניינו של נוף.
שריר ביקש מתמיר לשכנע את נוף להתפטר מרצונו
מהוועדה החשובה שהיא הוועדה היחידה בכנסת
שחבריה חתומים על הצהרת סודיות מייוחדת. תמיר
הבטיח לשריר לשוחח עם נוף ולשכנע אותו לוותר

ראש אגף המודיעין במטה הכללי של צה״ל,
האלוף שלמה גזית, עשוי להיתמנות כעוזר
מייוחד לשר־החוץ משה דיין, כאשר
יגיע מועד פרישתו מתפקידו.
בעבר כבר קיימו גזית ודייו יחסי עבודה הדוקים
ושר־החוץ סבור כי הוא עשוי להסתייע רבות
בכישוריו של גזית.
אחיו של ראש אמ״ן, מרדכי גזית, נמצא אף הוא
בשירות־החוץ ומכהן כשגריר ישראל בפאריס.

דבין ית מודד ע ד

הידיעה, שפורסמה בשבוע שעבר,
בדבר נוכחותם כביכול של סוכני
סוכנות־הכיון האמריקאית בעת שחיילי
צה״ל ניסו לפרק התנחלות־נפל
של גוש אמונים בגבעון, היא מופרכת
מעיקרה. אחרי שאחד העיתונים פיר-
סם תמונה של הצופים הזרים, שאמורים
היו להיות סוכנים אמריקאיים,
נערכה בדיקה של זהותם של הזרים
שצולמו.
בבדיקה הסתבר כי אחד המצולמים
הוא אזרח שווייצי וכי חבריו לתמונה
אינם סוכני הסי.איי.אי. ואף לא עובדי
השגרירות האמריקאית. בינתיים כבר
הוגשה שאילתה לשו״־הביטחץ בהסתמך
על הידיעה המסולפת כנושא זה.

מנהיגות ה ע בו ד ה
ראש־הממשלה לשעבר, יצחק רבץ, נערך לקראת
ההתמודדות על מנהיגות מיפלגת העבודה, שתיערך
בעוד יותר משנה. על רקע זה התחדדו לאחרונה
היחסים בינו לבין יו״ר המיפלגה, שמעון פרס.
מחנה פרס ציפה לשמוע מפי רבין הצהרה על פיה
אין בכוונתו להתמודד על המנהיגות מול פרס
לקראת הבחירות הבאות. תחת זאת הצהירה אישיות
המקורבת לרב ץ :״מה שהיה מותר לפרס לעשות
בעת שרבץ כיהן כראש־ממשלה, מותר לרבץ לעשות
כשפרם מכהן כראש האופוזיציה.״

את כל ההסכמים שהושגו עימו לגבי הסדרי התפילה
באוהל יצחק שבמערת המכפלה בחברון.

במייוחד מתמרמרים החיילים ביגלל
העובדה שאנשיו של לווינגר ירקו בפניהם,
נוסף להדיפות ולמכות, בעוד שעליהם
נאסר להגיב על פרובוקציה זו שהשפילה
את כבודם.

נראה כי אם אומנם יהיה רבץ אחד

לקורא?

העול היה
נוכח עליית המחירים חגלתי פוסקת,
שגרמה להעלאת מחירי הנייר, הדפוס ואט־צעי״הייצור
האחרים של העיתון, נאלצת
מינהלת העולם הזה להודיע על העלאה
כמחיר העולם הזה החל מהגיליון הנוכחי.
ההעלאה היא בשיעור של 13 אחוז ומחירו
החדש של הגיליון הוא 17ל״י, כולל מס־ערך־מוסף.
מינהלת
העולם הזה מקווה שהקוראים
יתייחסו בהבנה לצורך בהעלאת מחיר העיתון,
אחרי שבעקבות תוספות״השכר ששולמו
בחודש אוקטובר , 1978 ספגה המינהלה את
ההתייקרות ומחיר העיתון לא הועלה אז.
בתודה מינהלת ״העולם הזה״

הפסד בסכום של 700 אלף ל״י נגרם לקיפת ההתאחדות
לכדורגל, בשל עריכת טורניר ניבחרות־הנוער
הבינלאומי, שהתקיים בחנוכה בישראל. לראשונה מאז
מתקיים המיפעל, דורגה ניבחרת־הנוער של
ישראל בכדורגל במקום האחרון בטורניר. עתה תשקיע
ההתאחדות סכומים ניכרים נוספים כדי לשגר
את ניבחרת־הנוער בחודש הבא לדרום־אמריקד,
כדי להשתתף במישחקים המוקדמים על גביע העולם
לניבחרות נוער — גביע קוקה קולה.

למרות הספקות שהועלו לגבי כדאיות
השתתפותה שד ניבהרת־הנוער הישראלית,
כרמתה הירודה הנוכחית, בטורניר, נראה
כי השיקול הפוליטי הוא שיכריע בעד.

חי?ון ע וסי
בטעות הוחלפו בעת הדפסת גיליון זה שתי גלופות.
התמונה המודפסת במדור במדינה בעמוד . 59
האמורה לחיות תמונתה של נורית פדוביץ׳ ,היא
תמונתה של ברכה חסון. תמונתה של נורית פדוביץ׳
מופיעה בכתבה המתפרסמת בעמוד ,60 כשמתחתה
הכותרת ״השכנה במקום בו היתה צריכה
להופיע תמונתה של ברכה חסון. עם הגב׳ פדוביץ׳
וחסון הסליחה.

• 50 וואט חש״סיז 440510
• 18 וואט 0.44.5.
• פטיפוזאוטומטיטםואשמגנטי מחט • ח לו ם
• ט״ פקס טו ת 00187

• זוג ו מ קו ד ם 55-750

• 1150א ט 077£8ק 440510
• 18 וואט 8.44.5.
• פטיפון אוטומטי טםואש מגנט•
• טי*פקס טו ת
• זוג רמקולים 55-37

• 50 וואט £8״\ 1140510 80
• 15 וואט 0.44.6.
• פטיפון אוטומט•
ט״פ קס טו ת
• ווג רמקולים 55-420

1X1889

י 30 וואט £8׳גי 0ק •440510
• 10 וואט 8 .44.5.
י פטיפון אוטומטי •
י ט״פ קסטות
• זוג דמקוליס 55-27

,־ 8רע 01 נו7ויק/רפאד >ויואן
ה עו ל ם

הזה

2157

״העולם הזה״ .שטיעון החדשות הישראלי. המערכת והמינהלה :
תל־אכים, רהוט גורדון ,3טלפון 243386־ .03 תא־דואר 136
מען מברקי :״עולמפרס״ .מודפס ב״הדפוס החדש״ בע״ם, תל
אסיב, רה׳ בן־אגיגדור. הפצה :״גד״ כע״מ גלופות: צינקוגרפיה
כפפי׳׳ כע״מ. העורך הראשי: אורי אכגרי. העורך: אלי תבור עורך
תכנית: יוסי שגץ עורכת כיתוב: גורית יהודאי. ראש המינהלה :
אברהם סימון י מה׳ המודעות: רפי זכרוני • המו״ל: העולם הזה בע״ט.

דנקר יורגנסון, ראש ממשלת דנמרק,
פיטר בשבוע שעבר את שרת־החינוך ב ממשלתו.
ריט ביירגארט הצעירה ( )37ו היפה,
שרבים ניבאו לה עתיד פוליטי מז היר,
נאלצה לנטוש את הממשלה ולקטוע
את הקאריירה הפוליטית שלה באיבה,
משום שהואשמה בביזבוז ראוותני. היא
סרבה לשלם מכיסה חלק מחשבון ההוצאות
שלה, בסך עשרת אלפים דולאר, בעת ש שהתה
בפאריס כראש מישלחת דנמרק
לכנס אונסק״ו.
קשה לשער כי מדינה כמו דנמרק, למרות
שאינה מעצמה כה אדירה ומבוססת מ בחינה
כלכלית כמו ישראל, לא יכלה
למצוא בתקציבה את הסכום הדרוש למימון
הוצאות שרת־החינוך שלה, בעת שהותה
בשליחות רשמית בחו״ל. אם נתבעה השרה
לשלם את מחיר הביזבוז והשהייה במלון־
פאר, הרי זה משום שהפרה כלל יסוד
בלתי כתוב, המקובל במדינות נאורות
כדבר מובן מאליו.
זהו הכלל הקובע, שבין שאר חובותיהם
של מנהיגים, מוטלת עליהם ועל בני מיש־פחותיהם
החובה לשמש מופת אישי ל ציבור
אותו הם מבקשים להנהיג.
אבל מה שנראה כה טבעי וברור ב מדינות
אחרות, מתחיל להסתבך ברגע
שבאים ליישם אותו בישראל. ביקורת
לגיטימית על אורח חייהם של מנהיגים,
שהיא אחת מאבני־היסוד של העיתונות ב עולם
החופשי, הופכת — כאשר היא מוש מעת
בישראל — לחטטנות קטנונית וצרת־עין.
לפעמים מתקבל הרושם כי מה שחסר
לעם הזה הוא רק בית־מלוכה עם חצר־מלכות
וכל גינוני ההדר והפאר הכרוכים
בכך.
נתקלנו בתגובות מעין אלה, בעת שפיר־סמנו
ביקורת על הראוותנות והפזרנות,
שנוהגת משפחתו של ראש־הממשלה מנחם
בנין. העולם הזה היה העתון היחיד ב מדינה
שמתח ביקורת על בית ראש-
הממשלה מזווית זו. לא עשינו זאת רק
משום שהבזבזנות הצורמת — אף כי
היא נעשית בכספיה הפרטיים של משפחת
בגין ולא בכספים ציבוריים — עומדת
בסתירה לתביעה, שמשמיעים מנהיגי ה אומה
השכם והערב לעם להסתפק במועט
ולהדק את החגורה. בראש וראשונה היא
פוגעת בתדמיתו של. ראש־הממשלה עצמו,
שנודע עד כה בצניעותו הסגפנית כמעט.
לפני ארבעה חודשים (העולם הזה )2138
מתחנו ביקורת על ניקור העיניים שבעריכת
חגיגת יום־הולדת במחיר של 300 אלף ל״י
לראש־הממשלה. לפני שבועיים (העולם
הזה )2155 מצא העולם הזה טעם לפגם
גם בכך שלצורך הנסיעה לאוסלו, כדי
להשתתף שם בטכס הענקת פרם נובל
למנחם בגין, מצאה רעייתו עליזה לנכון
לרכוש מעיל פרווה יקר במחיר של 7000
דולאר.

האם הוחזרה
הפרווה!
כשני המקרים לא הוכחשו העובדות.
לא היתד, אליהם כל התייחסות רשמית.
תחת זאת באה תגובה בצורת מסע לחי־

שות ושמועות, שנועד לערער את אמינות
הביקורת של העולם הזה בפרשות אלה.
מיד אחרי פירסום הגילוי בהעולם
הזה בדבר רכישת פרוות ה״מינק הפרוע״
היקרה לעליזה בגין, הגיבו מקורבי ראש־הממשלה
על הגילוי באופן בלתי רשמי. הם
הפיצו את השמועה באילן הפרווה לא
נקנתה כלל, אלא נלקחה בהשאלה מה־פרוון
התל-אביבי ג׳ורג׳ ברייטלר, בעליה
של חנות־הפרוות יורק.
כדי להעמיד את העובדות על דיוקן
הנה סין־ור חשיפת פרשת הפרווה במלואו.
הידיעה על פרוותה של רעיית ראש־הממשלה
הגיעה אל העולם הזה במקרה.
אחת מלקוחותיו של ברייטלר שמעה מפיו,
כמה ימים אחרי שובה של עליזה בגין
מאוסלו, סיפור שזיעזע אותה. ברייטלר
התפאר בעובדה שמכר לעליזה בגין פרווה
במחיר של 30 אלף דולאר (כ־ 560 אלף ל״י)
לצורך הנסיעה לאוסלו. כאשר שמענו על

גם אחרי הפירסום לא באה כל תגובה
רשמית. תחת זאת הופצה הידיעה כאילו
הפרווה היקרה בה מדובר, רק הושאלה
ולא נקנתה. ביקשנו לאמת גירסה זו.
חזרנו שוב אל ג׳ורג׳ ברייטלר כדי לשאול
אם אומנם הוחזרה הפרווה של עליזה
בגין לידיו. עובדה היא ששבוע קודם לכן,
בעת שביקרה כתבת העולם הזה בחנותו,
לא היתה עדיין הפרווה של עליזה שם.
ברייטלר לא הציע אז למכירה את ״הפרווה
שלבשה עליזה בגין.״
הפעם גילה ברייטלר חיסכון מפתיע, ל גביו,
במילים. הוא לא היה מוכן להוסיף
אפילו מילה אחת בעניין הפרווה של ה גברת
בגין .״זכותי היא לא לדבר,״ אמר.
במצב זה אנו רואים את עצמנו פטורים
מלהסיק מסקנות לכאן או לכאן. כששני
הצדדים מסרבים להגיב רשמית, לא ניתן
לקבוע איזו משתי הגירסות היא הנכונה.
אולם אם בעקבות פירסום הכתבה בהעולם
הזה, החליטה אומנם הגברת בגין להחזיר
את הפרווה היקרה לפרוון, זהו מעשה
חיובי שיש לברך עליו.
הוא מוכיח שביקורת עתונאית עשויה
לעיתים לשאת פרי ולהבקיע אפילו דרך
מה שנראה באטימות היושבים בצמרת
לרחשי־הלב של הציבור.

חטא
בל יכופר
העיתונות הישראלית פירסמה ה-
שבוע בהבלטה רבה את פרשת מנכ״ל
הסוכנות היהודית, שמואל להיס, שהודה
לראשונה בפומבי, בג׳סטה של מעין הלקאה
עצמית פומבית על חטא, בכך שירה,
״כנראה בשגגה״ ,באחד מעולי אוניית ה נשק
של האצ״ל אלטלנה.
הפרשה, שאירעה ב־ , 1948 התעוררה מ חדש,
כאשר בעקבות הגילוי על מאורע
זה בעברו של להיס קיבל יו״ר הנהלת
הסוכנות, אריה דולצ׳ין, עשרות מכתבי-
מחאה נרגזים. כותבי המיכתבים טענו כי
להיס, שירה בעולי אלטלנה שהיו עצורים
במחנה יונה בתל-אביב, אחרי שירדו מה־

שלמה נקדימון אלטלנה״ וכי הסערה ה ציבורית
בקרב אנשי האצ״ל לשעבר הת עוררה
גם היא בעקבות גילוייו של נק־דימון,
שהוא כיום דובר ראש־הממשלה,
בספרו.

יש כך הרבה יותר מאשר אי־דיוק. זהו
סילוף מכוון. פרשת להיס פורסמה לרא שונה
בהעולס הזה ( )2114 בראשית חודש
מארס , 1978 חודשים מיספר לפני שהופיע
ספרו של נקדימון. היא זכתה אפילו בשער
אחורי עם הכותרת מנכ״ל הסוכנות ירה
בניצולי ״אלטלנה״ .בעקבות פירסום זה
החל דולצ׳ין לקבל מיכתבי־מחאה מניצולי
אלטלנה, זמן רב לפני שספרו של נקדימון
ראה אור.
אבל הסילוף וההתעלמות מגילויי העולם
הזה וזכות הראשונים שלו בפירסום ה פרשה
אינם העיקר בפרשה זו.
שבוע לפני שחשף את פרשת להיס ו ניצולי
אלטלנה, גילה העולם הזה פרשה
נוראה יותר בעברו של להיס. תחת הכד

יו חלטו

הגילוי על לוזיס (גיליון )2114
סילוף בזדון
תרת חירבת להיס (העולם הזה ,)2113 גילה
העולם הזה כי בעת מילחמת העצמאות,
כששימש מפקד פלוגה בחטיבת כרמלי,
הואשם להיס והורשע ברצח 34 שבויים
לבנוניים, תושבי הכפר חולה שמצפון ל מנרה.
עוררנו
את הפרשה לא מתוך תאווה
לחטט בעברו של מנכ״ל הסוכנות. באותה
תקופה סערה המדינה סביב הקרנת מחזה
הטלוויזיה חירבת חיזעה, על פי סיפורו
של ס. יזהר. רבים ממתנגדי הקרנת הסרט
טענו אז כי פרשה מעין זו המתוארת
בסיפור, של רצח שבויים במילחמת״
העצמאות, לא אירעה כלל במציאות. כ דוגמא
גוללנו את סיפורו של להיס, ש נידון
לשבע שנות מאסר אחרי שנמצא
אשם באחריות לרצח 34 השבויים. בערעור
בפני בית־הדין הצבאי העליון הופחת עונ שו
לשנת מאסר אחת בילבד, אותה ריצה
במעצר צבאי פתוח של פיקוד־הצפון.

עליזה כנין דכושת הפרווה באוסלו
האס הפרווה הושאלה?
כך, טיפלנו בידיעה בצורה העתונאית ה־שיגרתית.
כתבת
העולם הזה יצאה לחנותו של
ברייטלר. היא לא הזדהתה שם, כמובן,
כעתונאית, מתוך הנחה שהפרוץ יחשוש
למסור את סיפורו לפירסום. אולם היא
ביקשה לרכוש פרווה ״כמו זו שקנתה
עליזה בגין.״ ברייטלר שש על הלקוחה
שהזדמנה לו, סיפר באוזניה ביוזמתו על
כל הפרשה מבלי שיהיה צורך אפילו ל שדל
אותו להוסיף פרטים. הוא שינה רק
פרט אחד מהסיפור המקורי שהגיע אל
העולם הזה: מחיר הפרווה של עליזה
בגין היה לטענתו 7000 דולאר בילבד ולא
30 אלף דולאר כפי שסיפר תחילה.
ברגע שסיפורו של ברייטלר היה בידינו,
ביקשנו את תגובת לישכת ראש־הממשלה
לידיעה. אחד מדוברי ראש־הממשלה הב טיח
לבדוק את העניין, אבל עד עצם היום
הזה לא טרח להמציא לנו את תוצאות
בדיקתו. לאור זאת, מצא העולם הזה לנכון
לפרסם את גירסתו של ד,פרוון ברייטלד
במלואה, תוך הדגשת ההיבט הציבורי של
הנושא.

אוניה הבוערת ופצע אחד מהם, אינו ראוי
לכהן בתפקיד הנישא של מנכ״ל הסוכנות.
כתוצאה מכך תבע דולצ׳ין הסבר מלהים.
במיכתב ששיגר להים לדולצ׳ין הוא פרש
את גירסתו שלו לפרשה. במיכתב, ובראיו-
נות שהעניק לעיתונות, טען להיס כי בעת
שנשלח עם מחלקתו לשמור על עצורי
אצ״ל במחנה יונה, ביקש להשתחרר מ פעולה
זו ״משום שאיני מסוגל להילחם
בבני עמי.״ אולם הוא שוכנע, מחוסר ברי רה,
לציית לפקודה.
להים טען עוד, כי נאלץ לירות בעצורים
אחרי שהחלו להתפרע ולנסות לפרוץ מה צריף
בו היו כלואים .״החלטתי לפתוח
ביריות אזהרה ...כיוונתי את הסטן לכיוון
שלא עמד בו איש. כיוונתי למעשה אל
ריצפת־הבטון כדי שאיש לא ייפגע, אך
כנראה שבשגגה ובלי כוונה הגבהתי קצת
את הקנה וכדור אחד החליק פנימה אל
תוך הצריף ופגע באדם שישב בפנים.״
לא היינו מתייחסים שוב לפרשה זו, ש הועלתה
בהרחבה מעל דפי העולם הזה,
לולא ציינו העתונים שנזכרו בה עתה, כי
״הפרשה התפרסמה לראשונה בספרו של

גילינו אז לראשונה, כי שש שנים אחרי
שהסתיימו ההליכים המיישפטיים בפרשה
זו, זכה להיס בחנינה מנשיא המדינה דאז,
יצחק בן־צבי, כדי שיוכל לקבל תואר של
עורך־דין. על פי הפירוש המישפטי שניתן
על־ידי היועץ־המישפטי של הסוכנות ל חנינה
זו, היה מתן החנינה בבחינת ״מחי קת
ההרשעה״ ,כלומר ״שאין להסיק יותר
על סמך אותה הרשעה כי נעשה אומנם
המעשה הפלילי עליו ניתנה החנינה.״
אופייני לסיגנון החדש במדינה, שהסערה
הציבורית שהתחוללה השבוע מחדש לא
עסקה בפרשת טבח השבויים בה היה
להים מעורב, אלא בפציעתו ״בשוגג״ של
אחד מניצולי אונית־הנשק של האצ״ל.
מעורבות בטבח שבויים ערבים אין בה
כדי לפסול אדם מכהונת מנכ״ל הסוכנות.
אבל פגיעה ביהודי, מה גם שהוא איש
אצ״ל, היא ככל הנראה עבירה בלתי
נסלחת שאין עליה חנינה.

ה עו ל ם

הז ה

2157

וה היה ג עוו 09 הו ד שהיה
גיליון ״העולם הזה״ שראה אור השבוע לפני 25 שנה בדיור[
היה גיליון הנעילה לשנת .1953 כתבה מרכזית תחת הכותרת
״טייס עבדי״ הציגה את דיוהן נו של אליעזר חזן, טייס ערבי,
כמייצגו של דוד חדש ששאיפתו חיתה שליטה בשחקים. מדור
״במישפט״ הביא תהת הכותרת ״השופט החדש׳ מאד״ את הסערה
שהתחוללה עם מינויו של צבי כרנזון, היועץ המישפטי של
ההסתדרות, כשופט בכית־המישפט העליון. מדור הקולנוע הביא,
השבוע לפני 25 שנה, כתבת־שער מצולמת תחת הכותרת ״המהפכה
האיטלקית״ ,שהביאה את הניאו־ריאליזם האיטלקי לפיסגת

הקולנוע של אותם הימים. כתבה מיוחדת תהת הכותרת ״נהר
אל בארד שונא אמריקאים״ הגישה לקוראים סיקור על המתרחש
כמחנה פליטים פלסטינים כלבנון.
בשער הגיליון: כוכבת הקולנוע האיטלקי פילכנה פמפאניני
״כאהבה 1 :איטלקי = 1000 אמריקאים״.

נן־גורון נגר הציונות #וו1נ 01ע3נן מונן להיות ..חוב
להשכיר״ * הי ויה הראשונה ב״פושת קסטנו״

״העולם הזה״ 845
תאריך 31.12.53 :

העם
צ ק או 1פ ש?
מדינת ישראל דרשה קורבנות רבים.
התנועה הציונית היתה קורבנה הראשון.
עד לאותו יום גדול, במאי ,1948 היתד,
לתנועה מטרה ברורה: היא היתד, המדינה
בדרך. מוסדותיה היו הממשלה הניידת,
ובחרו בה כל רוכשי השקל הציוני בברוק-
לין ובבנימינה, בפאריס ובפרדס־חנה.
מאז, השתנה הכל. המדינה בחרה ב ממשלה
משלה. דעת היהודים בברוקלין
ובפאריס שוב לא קבעה כמעט במאום.
אפשר היה לדרוש מהם רק שני דברים :
לשלוח את כספם ארצה, או לבוא אליה
בעצמם.
היתה זו בחירה לא־קשה. יהודים נמצאו
בשפע, והם באו לארץ. רק קומץ קטן
מהם היו ציונים. הם באו מפני שלא היה
להם מקום אחר ללכת אליו, ומפני שה תעמולה
של המדינה הבטיחה להם גן־עדן
לאומי.
אותה שעה ישבו הציונים בבתיהם, ו אספו
תרומות לישראל. איש לא אמר
להם שעליהם לעלות ארצה. איש לא אמר
להם שאם הם נשארים בבתיהם הנוחים,
אין הם אלא משתמטים עלובים. כי דיעה
כזאת היתה יכולה להרגיז אותם. ואוי
לו לצ׳ק שאדם נרגז חותם עליו. זה עלול
להיות צ׳ק על סכום זעום למדי.
מהו ההבדל • פחות מכולם הביע
דיעה מסוכנת זו דויד בן־גוריון, ראש
ממשלת ישראל הראשון. הוא היה האח ראי
לתקציב המדינה. המדינה היתד, זקו קה
לכסף.
זה היה עוד לפני שמבטו של ראש-
הממשלה נתקל בצריפי שדד,־בוקר. בינ תיים
הוא פרש רישמית מתפקידו, והדאגה
לתקציב המדינה עברה ליורשיו. מצפונו
השתחרר מן הכבלים.
השבוע, עת התכנסו חברי הוועד־הפועל
הציוני בירושלים, הגיע מכתב פרטי של
בן־גוריון לאחד מחבריו. כשעיינו החב רים
בתוכנו, נדהמו. אחר־כך התרגזו.
במקום לקרוא את המיכתב בשעת הוויכוח,
כפי שהתכוון הכותב, דחו אותו לפינת
הברכות, אחרי מיכתבו של הרב הראשי.
אך אפילו שם עורר סערה.
שאל בן־גוריון :״האם תיתכן, אחרי
קום המדינה, תנועה ציונית בלי חובת
עלייה אישית? ואם תיתכן — מהו ההב דל
...בין ציונות ללא חובת עלייה לבין
חובה למדינת ישראל, המשותפת כמעט
לכל יהודי מהי החובה •האישית המו טלת
על ציוני?
״ההסתדרות הציונית עומדת בפני סכנה
להפוך מנגנון שדרכו עוברים הכספים
שיהודים מכל הארצות מקדישים לבניין
המדינה ...קשה להניח שמנגנון זה ראוי
לשם של תנועה גואלת...״
זה היה מיכתב ׳נכון ואמיץ. אך הוא
לא ילהיב את יורשיו של בן־גוריון ב־קרית־הממשלה
בירושלים, האחראים ל תקציב
המדינה.

חרות, בשם שועלים קטנים (שתי מילותיו
הראשונות של פסוק בשיר השירים :״שו עלים
קטנים מחבלים כרמים המילים
הראשונות לא היו מקריות, היתד, בהן
כוונה אוטוביוגראפית מפורשת. היתד, זו
שיבתו של מחבר עוזי, ושות׳ בהארץ לזירת
העיתונות, אחרי שנעדר ממנה, לפחות
בשמו האמיתי, במשך שנה וחצי.
אפילו בנגב לא. במשך שנה והצי
היה עמום קינן מחוסר־עבודה. למרות זי כויו
במישפט הטלת הרימון על ביתו
של שר־התחבורה צבי פינקס, לא הצליח
עמוס קינן לשוב לעבודתו בעיתונו ל שעבר,
הארץ * ,או לקבל עבודה בעיתו נים
אחרים, ואפילו בתחום אחר. אפילו
!ניסיונותיו להשיג עבודה בנגב, עלו בתו הו.
לבסוף
הצליח קינן להשיג את הסכמתה
של מערכת היומון חרות להעסיקו. הוא
אמר :״עכשיו כבר לא איכפת לי אצל
מי אעבוד. אני מוכן להיות חרב להשכיר,
ובלבד שיהיה לי למי להשכיר אותה.״
במקום חרב, בחר סמל מתאים יותר: זנב
שועל, שאליו מחובר לפיד ;:וער המוכר
היטב לשועלי שמשון. נחמתו היחידה:
המערכת לא דרשה ממנו במפורש להת אים
את מדורו לרוח המיפלגה המוציאה
את העיתון, ונתנה לו חופש־פעולה במדו רו.
בכך
נדחתה, לתקופה בלתי־ידועד ,מ ראש,
תוכניתו הנואשת של קינן לצאת
לחוץ־לארץ, לחפש את לחמו מעבר־לים.

צדק, צד ק תרדוף
מלבד המיקצוע שממנו הוא מתפרנס,
יש לכל אדם גם תחביב המיוחד לו, שבו
מתגלה אישיותו האמיתית, אחד בונה טי סנים,
שני מטפס על הרים, שלישי אוסף
* פרט לתקופה קצרה, שבמהלכה צייר
קריקטורות יומיות ב״הארץ״ תחת השם
״כושי״ ,שהופסקה כעבור חודשיים בהוראת
העורך.

בולים, ורביעי לוקח חכה ויוצא לדוג
דגים.
למלכיאל גרינוואלד ( )72 יש תחביב
בלתי־רגיל במקצת: הוא כותב. לא שירי
אהבה או סיפורים הממלאים את סלי העור כים
— כתביו של מלכיאל גרינוואלד הם
מסוג שדנה לגמרי. הם מכילים קיטרוג
חריף על מיספר רב של אנשים, והם
מגיעים אל קהל מצומצם תחת הכותרת
מיכתבים אל חברי במיזרחי (פנימי) .אך
בין הנמנעים גם כמה אישים בלתי־מפלג־תיים
ומערכות העיתונים.
חג־ מודד באנגדיה. כל מילה שנייה
במיכתבים אלה יכולה להיות נושא נכבד
למישפט על הוצאת דיבה. קביעות כמו
״עריק, מזייף תעודות וגיבור העולם־ה-
תחתון״ .או ״עמוס בן־גוריון, סגן מנהל
המישטרה בישראל, איש עסקים מצליח
ובעל הווילה החדשה בהרצליה הפליג גם
השנה, כימים ימימה, לאנגליה כדי לחוג
את חג־המולד בחוג המישפחה השבח
לאלוהים מפוזרים במיכתביו בכל
שורה שנייה כמעט.
אך מרבית קורבנותיו העדיפו עד כה,
משום־מה, שלא להגיב על האשמותיו ה חותכות
של גרינוואלד. הראשון העומד
להביא אותו לפני בית־הדין, ב־ 17 בינואר
,1954 הוא היועץ־המישפטי של ממשלת
ישראל, חיים כהן (שער העולם הזה .)829
האשמה: הוצאת שם רע על ד״ר ישראל
קסטנר, פקיד גבוה במישרד המיסחר וה תעשייה,
שבו לגרינוואלד שורה ארוכה
של האשמות, המשתרעות על יותר משישה
עמודי סטנסיל צפופים, שבמהלכן כינה
אותו בין השאר ״משתף פעולה פושע עם
־הרוצחים והגזלנים הנאצים מחבלבמיפעלי ההצלה של יהדות הונגריה,״
״מנהל־כספים מפוקפק וכר וכר.״ ה״וכר
וכר״ רמזו כי בידי גרינוואלד עוד שורה
שלמה של האשמות שאותן לא פירט, אם
מחוסר מקום ואם מסיבה אחרת.
בחיוך נעים, אך בקול חלוש, סיפר
מלכיאל גרינוואלד על הימים שבהם היד,
מורהו של שר־ד,תחבורה המנוח דויד צבי
* הכוונה לבני מישפחתה של רעיית
עמוס בן־גוריון, שאינם יהודים.
** בפסק־דינו של השופט באותו מיש־פט,
ד״ר בנימין הלוי, הוא קבע בין השאר
שהד״ר קסטנר ״מכר את נפשן לשטן...״
עיוזשוו שועלים קטנים
״היה היה כרם מאורגן. ובכרם המאורגן
היה שועל קטן בלתי־מאורגן, שועל קטן
1 ״13 ^ 1* 1 ״11^ 1ו :1י 111ןגךך האזרח הבודד שקרא תגר על הנוימסד הממ־שלתי
כולו, האשים את ד״ר ישראל קסטנר

וחבלני.״ במילים אלה פתח בשבוע שעבר
אחד הוויכוחים
ממשלתי, ואת
רחוקותפעולה עם הנאצים וגרם בסופו של דבר משבר
עמום קינן, המעלה רק לעיתים בשיתוף
העקרוניים שהסעירו את החברה הישראלית, משך שנות ה־ 50׳ כתוצאה מהאשמות אלו.
חיוך על שפתיו, מדור יומי חדש ביומון

פינקס, והירצה בשעורי פילוסופיה באו ניברסיטת
בודאפשט. אחרי מפלת הנאצים
עבר מהונגריה לצרפת ומשם לירושלים,
שם רכש בית־מלון. את כל זמנו הפנוי
מהנהלת המלון הוא מקדיש לכתיבה, חוץ
משבתות. בשבת, ככל יהודי דתי בן־
גילו, הוא מבקר בבית־הכנסת, כיאה ל עסקן
פעיל של המיזרחי.
גזילה משותפת. בדברו על קסטנר,
אויבו בנפש, מתרומם קולו של גרעוואלד
ועיניו נוצצות ,״מדוע נסע קסטנר לנירנ־ברג
להעיד לטובת הרוצח הנאצי קורט
באכר?״ שאל, במושכו בשרוולו של ב ך
שיחו ״מדוע? כיוון שקורט איים עליו
לספר את האמת בעניין 130 אלף הדולר
שנגזלו על־ידיהם במשותף. בעצם, את
הפרטים אתה יכול לקרוא במיכתבי.״
הוא שלח את ידו לתוך מעיל־ההורף,
שלף מהכיס הפנימי כמה טפסים של מ יכ־תבים
אל חברי המיזרחי (פנימי !).
מישטרה האיש הנכון במיקום הנכון
אליעזר שילוני, ראש המחלקה הפלילית
של מישטרת ירושלים״ ,החמיר את מבט
עיניו הכחולות וליטף את סנטרו הבולט
וקבע :״מיספר, ההתפרצויות והגניבות ב ירושלים
עלה באופן ניכר בזמן האחרון.
הגיעה השעה לערוך סריקה כללית.״
שילוני איננו מן האומרים ושאינם עו שים.
בערב יצא במכוניתו, ופקד על מאמצי
השוטרים. התוצאה 30 :חשודים נעצרו
לחקירה. כשחזר שילוני לביתו, מאוחר
בלילה, היה עייף אך שבע־רצון. אולם
להפתעתו מצא את הבית מואר ואת הדיי רים
ערים: בה־בשעה שעסק הוא בלכידת
הגנבים, נפרצו בבניין שבו התגורר שתי
דירות, ורכושן נשדד. ם ך־כל הגניבות ב אותו
לילה בירושלים: שבע.

אנשים
׳ 4עם דחיית מישפטו נגד היומון הארץ,
לא שקט המשורר זלמן שניאור ופיר־סם
בידיעות אחרונות, מיכתב תוקפני שבו
כינה את סופרי העיתון ״ארחי-פרחי העו שים
שם במלאכת הרפורטז /כלומר אלה
שסוחבים שם פיגרי חתולים מאשפתות
ומשליכים אותם לחצרות שנואות...״

(י׳ ב־גימין)

• סופר אחד, יהושע
התלמי, השיב בתגובה לדרישה ליטול
חלק בפעולה נגד המיסיונרים, בהצעה
מקורית: להקים מיסיון נגדי, המכוון לג ייר
את נוצריי ישראל, שייאלץ את המיס יונרים
הנוצרים להקדיש את זמנם ומירצם
לחיזוק האמונה בעדותיהם...
* במסיבה שנערכה לכבוד החלמתם
של עורכי העולם הזה מפציעותיהם, חלק
עורך־הדין שמואל תמיר ״* מחמאה לאחת
הנוכחות, שמצאה (כמו האחרות) חן בעי ניו
:״את כל יום נראית יותר יפה. היום
את נראית כמו מחר !״
כיום מנהל החברה הממשלתית למדליות,
ובעבר הלא־רחוק נציב מס־הב־נסה.

כיום שר־המישפטים.

0רסום א.טל/ע\.מ.

יוקרה צמודה, מוניטין ועצמה

בפיג׳ו 504

למפקנה זו הגיעו מנהלים ואנשי מפתח בכירים בישראל. הם העדיפו לרכוש לעצמם
פיג׳ו 504 על פני כל מכונית אחרת ומפיקים ממנה את מלוא ההנאה,
הן בעבודה והן בבית כמכונית למשפחה.
מ הו סו דההצלחה של ה־ ? 504
נ ס יו נההרב של חברת פיג־ו
ביי צו ר מ כוניו תהק נו ל־ 504 שם
עו ל מי בכלהק שו רלאיכותה
ולב טי חותהומ עני קי םלה
אמינותבל תי רגי ל ה הן ב בי צו עי ה
ו הן ב ע מי דו תהל או רךמאותאלפי
קי לו מ ט רי ם.
ה־ 504 בנוי ה ע״פ מי ט ב הי ד ע
ה ט כנו לוגי ה עו מ ד היו ם לר שו ת
מהנד סי הרכבב עו ל ם.
צ מי דו תההמופלאה של ה־ 504
לכבי ש, י צי בו תהב סי בו בי ם.

מערכתהבל מי ם, איזו רי הספיגה ,
ה פגו שי ם ה אי תני ם, מ עני קי ם
לך י ת רונו תבטיחותרא שוני ם
במעלה.
רשתהמוסכים של חברת
ד. לובינסקי בע״ מברח בי הארץ,
מבטיחהלך שרו תמק צו עי,
מהימןומסורבכלעת.
ה ב קו שהרבלמ כונ יות פיגיו 504
(גם מי ד שניה) שו מר על ערך
כספך, גםבתנאיה אינ פ ל צי ה של
היו ם ו הו פכיםאת פיגיו 504
להשקעה אי די א לי ת. זאתנקבע

גםבמשא לי דעתקהלשה עני קו
להאתתא רי ״ הקניהה טו ב ה
ביו ת ר״ במשךש מו נ ה שני ם ר צו פו ת.
הנ ך מוז מן לבקרבאחד
מ או ל מי ה ת צו ג ה של פיג׳ו
ל ר או תלהתרשם
ולה סי קאתהמס קנו ת.

ותא רי ובחבורה

המפיץ ה בלעדי: דוד לונינ ס קי נ ע ״ מ, תל־ אביב: רח׳ שונצינו , 16 טל6 33214 ירו שלי ם; רה׳ רסג, טל 228*8* , 222666 .
סו כגויו ת: ירו שלי ם; מו ס ך גסנר, איזור ה תע שיה, טל2 523221 חי פ ה; או רי אל כהן, רה׳ א לנ בי .51 טל .536822 ,523363 .רכב ה צפון בעיימ, שדרות בן מריו( (הכרמל) . 8טל. 528228 .
נצרת: מי של וזוהיר סרוגיי, מרסה תע שיה החד ש. טל . 56860-54053 .חדרה: קל־נע שיווק רכב בע״מ, הרברט ס מו א ל ׳, 25ט ל . 31689 .שכ ם: עו מ ר כליפא, רח׳ פיי ס ל. ט ל1894 .
ראשון לציון: מו ס ך ׳ישרתו!׳ ,רת׳ הרצל .41ט ל .994481 .א ש קלון א ל בי ו שות׳ סוכנו ת לרץ ב פי לו ר ח׳ צ ה״ל . 16 טל .5305 .כפר סבא: מו ס ך פו ספלד. טל.20161 .
רמא לל ה: מכון ״אל מצרי״ א ל בירה. איזור ה תע שיה, טל . 3657 .באר־ שבע: מו סךאכספרס, איזור ה תע שן ה, טל .78292 .א שנ ב הנגב, ורך חב רון . 3טל. 77021 .

נ תני ה: לוינ קופף הרמן. רח׳ שוה ם .4טל 35081 .37821 .

העולט הזה 2157

מכתבים
תן לאצבעות ללכת
דובר הבית־הלבן מסר כי הנשיא קאר־טר
לקה בהתקפת טחורים קשה. הודעה
זו מזכירה את סיפורי זקני הדור המאמ תים
את הכתוב באגדות ובספרי הספרים,
כי כל גוי גדול, אשר קם וחשקה נפשו
לעשות צרות ליהודים, קיבל את עונשו
מ״אצבע אלוהים״ .מאחר וההיסטוריה,
כרגיל, חוזרת על עצמה, ניתן היה לפרש
את הודעת דובר הבית־הלבן בקשר ל״אצ־בע
אלוהים״ שבדבר. מעניין עד היכן
הגיעה ״אצבע אלוהים״.
שמואל איליו, תל־אביב

סנטה בכין
בגין לא הצליח להביא את השלום לא
ב־ 1977 ולא ב־ . 1978 עתה, בפרוס שנת
, 1979 אולי הוא יזכור כי לא נותרו לו
עוד שנים רבות להיות בשילטון והדרך
תאוץ לו יותר לממש את השלום עוד בת
תבים
מסוג זה אינם מגיעים לתעודתם.
הם תמיד נשארים תקועים בתוך בני מיש־פחת
השאה, המתגוררים בחצרו ועוזרים
לו ״בניהול המדינה״.
יונה כרפס (מהמישפחה הלוחמת),
ירושלים

משל לא שיפגע
בכתבה ״מיצעד הדמעות״ (העולם הזה
)2154 על פרטי ההלוויה של גולדה מאיר
ז״ל ומה שקדם לה, נשתרבב קטע בכו תרת
משנה ״כמעט שערוריה״ ,שממנו מש תמע,
כאילו, שמזכ״ל ההסתדרות, ירוחם
משל, הוא אשר הצליח לשכנע את בני
מישפחתה של גולדה שלא לעמוד על
דרישתם (להציב את הארון בחצר הוועה״פ
של ההסתדרות קודם העברתו לכנסת בירו שלים)
— ולא כן הוא.
למען הדיוק יורשה לי להעיר שהמזכ״ל,
ח״כ ירוחם משל, נפגש עם בני המיש־פחה
של גולדה מאיר ז״ל ובהיוועצות
משותפת על סדרי ההלוויה באשר לכיבוד
רצון.המישפחה, הוא ראה בפנייתם לממ שלה
להציב את הארון גם בחצר הוועה״ם
של ההסתדרות — פנייה אנושית ומוצ דקת
לכל הדעות. שכן, גולדה ז״ל היתה
קשורה להסתדרות מראשית דרכה הצי בורית
ועד יומה האחרון. היה זה מעמד
מכובד, כיאות לגולדה, לוא נתאפשר לרב בות
לעבור על פני הארון גם בבית הוועד־הפועל,
מה גם שהיתר. זו בקשה מפורשת
של המישפחה.
התנגדות הממשלה לבקשת המישפחה
היתד. שלא במקום, והמזכ״ל הבהיר זאת
לבני המישפחה, כפי שמצויין בכתבה,
שהיא כשלעצמה כתבה עתונאית עניינית
ומעניינת.
שמואל סולר, דובר ההסתדרות,
חל־אביב

דיין פיונה

קופת שילטונו. אם הוא לא יעשה זאת
בשנה האזרחית הקרובה, נוכל לסמוך
בעתיד רק על סנטה קלאום.
חייב שיכל! ,תל־אביב

אולי תסבירו לי אתם מה קרה למשה
דיין? הרי אתם הצגתם אותו כל השנים
כמי שמנסה לפוצץ ולטרפד כל הסבם־
שלום. הדבקתם לו את התואר של ״מחרחר
מילחמה״ וראיתם בו אסון לכל סיכוי

מיגק של ״אתא״
ליאירה יסמין — צל״ש על הכתבה על
״המחנק הפרוע״ (העולם הזה )2155 של
הגברת עליזה בגין, אשת ראש־הממשלה
הצנוע. ואותך הגברת בגין אני רוצה
לשאול: האם ״המינק הפרוע״ ,ששילמת
עבורו טבין ותקילין 133.700ל״י, הינו
תוצרת אתא? הרי, כזכור, הודעת בראיו-
נך המפורסם מיד אחרי עלות בעלך לשיל-
טון, כי הינד משתמשת וקונה רק תוצרת
אתא.
ואם תשאלי אותי למה אני פונה אליך
באמצעות העיתון, הרי שגם תשובתי ל שאלה
זו ראויה לפירסום: יען כי טיב־ה
עו ל ם

הז ה

2157

ובכן, הגענו לזה שוב: הדברים האמיתיים
מתגלים, בזה״
אחר־זה, מאחרי פר־גודי
האשליות, הצביעות
של האנשים הסובבים
אותך, והרצון ה־בלתי־מציאותי
לעזור.
את ניצבת על פי־תהום,
בעיני־ רוחך, והדיכאון
לגבור עלייך במהרה.
משוס כך מוטב אולי למתרחש שתתייחסי
סביבך בהומור, ולא בציניות כפי שנהגת.

הקס ם האישי שלך יסייע לך להיחלץ
ממצב מביך ביותר. ה__ -
דימיון הפורה בו חנן
אותך מזלך עלול להי ראות
השבוע בעיני
אנשים מסויימים כ-
הפרזה בתפיסת ה מציאות.
עליך רק להישמר
מלהיות אכזר
כלפי אחד האנשים
הקרובים אליך ביותר.
אכזבה ריגשית אשר
בגללה נדדה שנתך תימוג במהרה.

חאומיס

מריבה עזה וחסרת־תכלית לא יכולה להציל
דבר. על כן, אם
יש באפשרזתך, רסן
את תחושתך — ואפילו
את המרירות ה רבה
המלאה את ליבך.
דבר זה חשוב הוא
גם מבחינה רפואית :
זהו שבוע מסוכן ב־
;21 ביוני -
מיקצת, לחולי־לב ול־נ)
2ביולי
נוטים למחלות פנימיות.
כסף לא רב אך חשוב
מגיע לך, בזבזי אותו בתבונה רבה.

אוי לשמחה :
׳סירובם של ערביי ארץ־ישראל לחלוקת
הארץ בין שני העמים, בנובמבר , 1947
גרם לכך שהעם הפלסטי׳ני לא זכה במדינה
משלו ולא בעצמאות. גם אנחנו לא למדנו
מטעויותינו שלנו. השיחות שהחלו בין
ישראל ומצריים בחודש דצמבר , 1977 לא חר
ביקור הנשיא סאדאת בירושלים, היו
יכולות להביא להסכמים ואולי גם לחוזה-
שלום לפני כמה חודשים. אבל פיצוץ ה שיחות
עוד בתחילתן, כשבין שאר הגור מים
היתה פעולתו ״הגאונית״ של אריאל
שרון בהקמת המיגדלים הפורחים בצפון
סיני, גרם לכך שלמשך חודשים ארוכים
וגורליים הופסקו השיחות.
במשך השנה שחלפה התחזקו המדינות׳
הערביות והתלכדו והדבר מתבטא בהק שחת
עמדתו של סאדאת. ייתכן שההפסקה
הנוכחית של השיחות מעודדת ומשמחת
את מתנגדי חוזה־השלום — הן שלנו
והן של הערבים — אבל אוי לאותה
שמחה. מתי נלמד אנו וילמדו עמי האמור
ובעיקר הפלסטינים מהשגיאות שלנו ו שלהם?

בהן, גבעתיים

שבוע סוער מבחינה פיננסית ורומנטית.
היגררות להוצאות מו פרזות
תביא אותך לסף
הייאוש. אך הצלה
שתבוא בעיקבות קשר
רומנטי חדש, תהפוך
את הגלגל. בשבוע זה
רבים סיכוייך למצוא
את בן הזוג האידיאלי.
פחדך מצרה המרחפת
על ראשך מוצדק ביסודו.
קשריך החברתיים
יסתעפו לכל העברים האפשריים.

1110ו

לשלום אפשרי. והנה דווקא דיין הנוראי
הזה מתגלה עתה כפשרן וכוותרן הגדול
ביותר בממשלה, אחרי עזר וייצמן, כמובן.
גם הוא מוכן פיתאום ללכת לקראת המצ רים,
מבלי להקפיד על ניסוחים מישפטיים
ריקים מתוכן. מה קורה פה י האם השהייה
במחיצת בגין הופכת ניצים ליונים ל
אשר גלמן, תל־אביב
ואם לעזר וייצמן ולמשה דיין יש אומץ
— שיקומו ויעזבו את הממשלה. בואו
נראה את בגין מסתדר בלעדיהם. אולי
זוהי הדרך היחידה, לשכנעו להגמיש
את עמדותיו ולהביא סוף סוף את הסכם־
השלום לפני שנשכח מה פירוש מילה זאת.
י. רכיצקי, ירושלים

דור מאוכזב
מר בגין היקר. לפעמים חבל לי מאוד
שלא נולדתי להיות נכדתך, כי אולי אז
(המשך בעמוד )12

מישהו שחשבת אותו כל השנים האח רונות
לידידך הטוב,
יתגלה השבוע כאוייב
בנפש, המסוגל לכל
על־מנת להשמיץ אותך
בעיני הממונים על
שניכם. התאפקות מ-
צידך תקדם את עג-
1יינך, לכן היזהר מ ״*
כניעה לדחפים בלתי
! 1 11 וו 881 !.
מרוסנים. הרבו בנסיעות
מחוץ לעיר. שם
יש לכם כל הסיכויים לפגוש ידיד טוב.

זה קורה, אך באיטיות משגעת. הסכנה הגדולה
ביותר המאיימת
עליך בשלב זה של ה־מישחק,
היא שתאבד
העצבים ותנקוט בצעדים
נחפזים. תערוך
שינויים זעירים במאזן
התשלומים שלך. ה שבוע
חל מיפנה בחייך.
הם ישתנו מבלי
הכר. רק תורידי את
הקליפה החיצונית, תי־ווכחי
בזה. בן בתולה — פגישה עם
ידידה אינטימית תסתיים במריבה טפשית.

011111

אס את מתאכזבת מאוד ביום ד׳ או ה׳
זכרי שרצית בזה, ולא
עשית שוס דבר בסיסי
כדי למנוע את הדבר.
האיש שפגשת, שוב
אינו משאיר ב פיו אלא
טעם של אפר: זכרי
שגס הוא איננו יכול
לתת לך אלא מה שאת
מרשה לו לתת. אל תה סס
לצאת לבלות הרבה,

לערוך טיולים ארוכים,
רצוי ב מכוני ת; הופעתך היא חשובה.

עננים סוערים יכסו לקראת סוף השבוע
את חיי האהבה שלך.
אם אתה נשוי —
תפרוץ מריבה סוערת
בינך לבין אשתך. אם
יש לך חברה — תי פרדו.
אולם את, בת
עקרב, מועד נישואייך
קרב ובא, ומוטב שתתחילי
מעתה לארגן
את עצמך למיסגרת
משפחתית, שבעקבות
משפחתית, שבעקבותיו
ימים יפים וטובים יקדמו את עתידך.

השבוע מתחילה תקופה חדשה בחייך,
בה תצטרך לנקוט ביוזמה,
שוב ושוב. טל
כן מוטב ש תתכנן בזהירות
את צעדיך ה באים.
בת קשת —
הזהרי במיוחד כשאת
הולכת לקניות במשך
השבוע. אל תרבי בספורט
כפי שנהגת ב>
2בנובמבר ־
20 בדצמבר ן
תקופה האחרונה ו־הזהרי
מצננת. לעומת
זאת מוטב שתצאי למנוחת סוף שבוע.

חאזנ״ס

י1,ד1זז

גם השבוע אסור לך להסתבך באהבה.
החלטה גורלית אותה
קיבלת לא תתגשם.
היא תעזוב אותך. לכן,
תמשיך לטפח את ה קשרים
הישנים. אם
לא תשקע במחלות
מדומות, מסביב לימים
א׳ וב׳ בתחילת השבוע
יש כל הסיכויים ש21
בדצמבר -
1$ביגואר
תהיה בריא במצב רוח
המאפשר לך ליהנות
מהצלחותיו בסוף השבוע. א ם אתה רוצה
בידידים אמיתיים, הימנע מכל רכילות.

מוזר איך שאתה מסתבך כל הזמן בתככי
הזולת, לא 7כאילו כל זה היה אהוב
עליך. אבל אתם שונאים
תככים. לא כן, בני
דלי? נו, את הסוד לא
נגלה. זה יישאר בינינו.
לעומת זאת, כדאי להתרענן
במעט נסיעות
או טיולים. הבריאות
שלך חשובה, בת דלי :
שימרי על עצמך —
20 בינואר -
בפברואר _

בייחוד הישמרי ממח־לות
מידבקות, בעיקר
במקומות ציבוריים. הרבי להתעמל ולעסוק
בספורט, זה ללא ספק ישפיע עליך לטובה.

אחרי מסע ארוך ומפרך, אתה חוזר ל-
מצב של רגיעה מוח ^
לטת.
השלווה תחדור,
אט־אט, לתוך חייך
ותמצא בעמדה של
כוח. בת דגים: אל
תהססי להתפטר, אם
הבוס עושה לך צרות
במישור האישי שלך.
זה כלל לא כרוך ב-
19 בפברואור -
20 במרג1
שלך.
חוזה־העבודה
בן דגים: ימי ה׳ ו־ו׳
השבוע לא נועדו לזינוק בתחום העיסקי.

זני

׳מ4!03
1ניס

עוד משחק הגרלה חדש
של מפעל הפיק.
אתה יכול להשקיע 5ו לי
ולזכות מידב־0,000 ול י.
את כרטיס ההגרלה ה חד ש ־ ח ש ־ ג ד אפשר לרכוש בכל אחת
מנקודו ת המכירה של מפעל הפיס. תמורת סכו ם של ־ 5 .ו ל״י בלבד
תוכל לזכות ב מ קו ם -בפר סי ם עד ל ס כו ם של ,000 סו ל״י.
בהגרלת ה סיו ם ־ פרסים בני 100,000 ליי ו -סס ס 500 ,ל״י.

גרד וזכה

ק ח את כרטיס החיש גד. גרד בעזרת מטבע ]או
כל חפע ק שה אחר) את שיכבת הציפוי עם סמל
מפעל הפיס. מתחת לציפוי יתגלו ששה סכומים.
אם אחד הסכומים מופיע שלוש פעמים -יהיה
זה סכום הפרס בו זכית. בכרטיס זה תוכל לזכות
מיד בפרסים עד ,000 סו ל״י.

מפעל הפ>ס

אל תזרוס

אל תזרוק את כרטיסי ה חי ש-גד שקנית. בצד
שמאל של הכרטיס מ סו מנ ת מ שבצת בודדת. גרד
מעליה את שיכבת הציפוי. במ שבצת תתגלה אות.
כ שתצליח להרכיב מסדר ת האותיות את ה שם
.מפעל הפיס׳־ תקבל סכום של ־.ססו ל־־י וכו
ת שתתף בהגרלת פרסים מיוחדת, בה יהיו 2
פרסים בסכו מי ם של 500,000 )1 :ל־י100,000 )2 ,
ל״י. סכויי הזכיה של המ שתתפים בהגרלה זו -
גבוהים במיוחד.

גזיווו־גד זכיה מיידית
ו 1ידן
ה עו ל ם

הז ה

2157

הגיגי על רסיסי
בימים אלה עומד לפרוש מן הכנסת ח״כ אריה
(״לובה״) אליאב. א ת מקומו ימלא אורי אבנרי. אריה
אליאב, וכמובן גם מר אבנרי, מייצגים מיפלגה קטנה.
בז׳ארגון הישראלי קוראים למיפלגות קטנות ״רסיסי
מיפלגות״ .רשימה זו מוקדשת ל״רסיסים״.

ח״כ משה ארנס מקיים מגעים עם מיפלגות אח רות,
על-מנת לשכנען להצטרף ליוזמתו להעלות את
אחוז החסימה בבחירות הבאות לכנסת. אין זו יוזמה
ראשונה בכיוון זה. הצעות ממין אלה מועלות חדשות
לבקרים. כבר נוסו כמעט כל הרעיונות שמגמתם להוציא
מן הכנסת א ת המיפלגות הקטנות. המגמה היא
להכפיל את האחוז הקיים, ולהעמיד אותו על 2אחוזים.
אילו הופעל חוק שכזה בבחירות לכנסת התשיעית,
היתה נמנעת בחירתן של הרשימות הב אות: פועלי
אגודת ישראל שזכו ב״ 1.3אחוזים ; שלומציון — תנועה
להגשמת הציונות, שזכתה ב־ 1.9אחוזים ; הליברלים
העצמאים, שזכו ב־ 1.2אחוזים ; מחנה של״י שזכה ב־
1.6אחוזים, ורשימתו של מר זועבי מנצרת, שזכתה
במעט יותר מאחוז אחד.
בדרך זו, היו מתפנים שמונה מקומות בכנסת ה תשיעית.
קרוב לוודאי שמקומות אלה היו מתחלקים
בין הליכוד, המערך, ד״ש והמפד״ל. על-מנת שלא לפ גוע
בכבודו של איש, לא נציין א ת שמם של אותם
המועמדים מקרב ארבע המיפלגות הללו, לא ננקוב
בשמות הזוכים המאושרים. מאידך היתה נמנעת כניסתם
לכנסת של האדונים ד״ר קלמן כהנא, אריה אלי אב,
ד״ר מאיר פעיל, אריאל שרון, יצחק יצחקי, גידעון
האוזנר, ח״כ זועבי והגברת שולמית אלוני.
בקבוצה זו אפשר למצוא חלק מטובי הפרלמנטרים
של ישראל. זאת ועוד, מאחר שבמחנה של״י קיים הסכם
רוטציה, הרי בדרך זו היתה נמנעת כניסתו של אורי
אבנרי, שאף הוא אינו קוטל״קנים בתחום הפרלמנטרי•
או שמא היו דוחקים קבוצות אלה בטרם בחירות
לגושים הגדולים, על־מנת לזרוע מבוכה ופירוד אח רי
הבחירות. נזקקנו לפיקציה זאת, על־מנת להדגים
תוצאות צפויות של העלאת אחוז החסימה.
מהם הנימוקים העיקריים של דוחקי הקץ בנושא
זה ! על כך אפשר לענות באופן תמציתי :
• ההנחה כאילו מיפלגות קטנות משבשות את
עבודת הכנסת.
• הנחה אחרת, כאילו מיפלגות קטנות משבשות־את
היציבות הממשלתית.
• הנחה אחרת, כאילו מיפלגות קטנות חותרות
ומצליחות פה ושם בחתירתו, להוות לשון־מאזניים קו אליציונית
ונוקבות בתעריף מופרז.
• הנחה נוספת, כאילו על-ידי ביטולן המכני של
מיפלגות קטנות, תצלחנה הגדולות להגיע לסדר־גודל
שיאפשר להן שילטון שמתבסס על מיפלגה אחת. מעין
חתירה לסיטואציה פרלמנטרית דו־קוטבית נוסח אנגליה,
ארצות-הברית ושאר האומות האנגלו״סאכסיות.
• הנחה אחרת, כאילו מיפלגות קטנות אינן מייצ גות
את האינטרס הלאומי אלא אינטרסים שוליים.
יש גם הנמקות נוספות, אך דומה שאלה שנימנו
לעיל הן הנפוצות ביותר.

כל משקיף אינטליגנטי יוכל לקבוע על נקלה, מהו
גודל תרומתן של הסיעות הקטנות לעבודת הכנסת.
הקוטן מהווה דחף. חברי סיעות אלה מגלים נוכחות

שחס

גבוהה. מקומם בין יוזמי ה חקיק ה הפרטית, הצגת
השאילתות, העלאת הצעות לסדר היום והשימוש בשאר
הכלים הפרלמנטריים, בולט במיוחד.
מחקר שבוצע על-ידי ד״ר אברהם בריכטה מאוני ברסיטת
חיפה ועל־ידי כותב שורות אלה, שזכה בפיר-
סום בעיתונות הפרלמנטרית המיקצועית בישראל וב־חו״ל,
קובע במפורש כי תרומתם הסגולית של אנשי
הסיעות הזעירות לעבודת הכנסת גדולה לאין־שיעור,
יחסית ולעיתים אבסולוטית, מזו של הסיעות הגדולות.
לא כל שכן מזו של סיעות הקואליציה.
האגדה כאילו הסיעות הקטנות עומדות בטבורם
של המשברים הממשלתיים, ומשום כך רבה תרומתן
ליצירת מצבי משבר, אינה יותר מאשר אגדה. באותם
המקרים שבהם הוקדמו הבחירות לכנסת בשל משבר
ממשלתי חמור, היתה יד המיפלגות הגדולות בדבר.
הכנסת הראשונה פוזרה בטרם עת (ב , 1951-במקום
ב־ ,<1953 בשל המשבר בין מפא״י ( 46ח״כים) לבין
החזית הדתית המאוחדת ( 16ח״כים) ; הכנסת הרביעית
(ב־ 1961 במקום ב 1963 בשל משבר פנימי עמוק
בתוך מפא״י — פרשת לבון — ויחסים משובשים בשל
כך בינה לבין שותפיה, אחדות העבודה ( 7ח״כים)
ומפד״ל ( 11ח״כים) ; הכנסת השמינית פוזרה חודשים
אחדים קודם לתום תקופת כהונתה, בשל מה שקרוי
בפולקלור הפוליטי ״התרגיל המבריק״ של יצחק רבין,
הקשור בהצבעת המפד״ל בפרשת חילול השבת על-ידי
חיל-האוויר. המפד״ל מנתה אז 10ח״כים.
גם המשבריות בממשלה הנוכחית נובעת מן הקרע
בליכוד עצמו, בתוך לע״ם, בתוך החטיבה הליברלית
(ארליך־מודעי) ובייחוד בתוך תנועת החרות. האדונים
יגאל הורביץ, משה שמיר והגברת גאולה כהן (כולם
אנשי המלך) ,״מטרידים״ את הממשלה אף יותר ממח נה
של״י או רשימת זכויות האזרח.
הסיעות הזעירות אינן נוטלות בדרך־כלל שום חלק
בחלוקת העוגה הקואליציונית. משום כך, הטענה כאילו
הן מקיימות מצב סחי טה פרמננטי, אינה נכונה. עיקר
ההסדרים הקואליציוניים שעל-פיהם התקבל תעריף
גבוה של מוקדי השפעה ושררה, קשור יותר בשמה של
המפד״ל, אחדות העבודה ומפ״ם בעבר. ד״ש, ואף לעיתים
רחוקות הליברלים העצמאים.
גם הרעיון כאילו באמצעות העלאת אחוז החסימה
אפשר יהיה — לצד ביטול הסיעות הקטנות — להביא
את המפה הפוליטית של ישראל למצב דו-מיפלגתי, טפל
ביסודו וחסר תבוניות. שכן, לכל היותר יגבר כוחן של
כל הנותרות באחוז מסויים, שבהחלט לא יספיק על-
מנת להביאן למצב של רוב מוחלט בכנסת.
אשר לייצוג האינטרס הלאומי, אין כל הוכחה בדבר
המיתאם בין גודל התמיכה שבה זוכה גוש כזה או אחר,
לבין ״ייצוג הולם ואמיתי״ של אינטרס לאומי.
ההיסטוריה רצופה דוגמות אין־קץ של רוב טועה
ומטעה וקבוצות מיעוט, לעיתים אנשים בודדים, שצדקו
בהערכת מצב ובזיהוי האינטרס הלאומי העיקרי.
די לעיין בדיברי הכנסת, על־מנת להיווכח עד כמה
מפוכחות היו הערכות־המצב של הפרוגרסיבים, סיעת
״העולם הזה״ ,הרשימה לזכויות האזרח, אנשי מוק״ד
בעבר ומחנה של״י בהווה. האם צריך שוב ושוב להו כיח,
כי דברים שנכתבו על־ידי ח״כ אריה אליאב בסיפ-
רו ״ארץ הצבי״ אך לפני עשור שנים, הוגשמו בהסכמי
קמפ״דייוויד, אולי באיחור־מה ז

קשנס

ייתכן שלא היה כלל טעם לבחון אז את טיעוני
יוזמי השינוי בגובה אחוז החסימה. שכן, עצם הניסיון
לבחון עמדה זו באמות-מידה עקרונית, מחניף ללא

פרום׳ שבח וייס,

חיפה

ד ״ז ק
ניה 20 ,שנה קודם־לכן. אולם, קשה מאד לקבל בשימחה
את נימוקיו של השופט.
לבית־המישפט מובאים מדי יום עשרות חשודים
בניסיון לרצח, שוד או מעשי-אלימות דומים. גם הם,
כבוד השופט, לכאורה לא גרמו כל נזק, מאחר שהיה
זה רק ניסיון. האם משום כך תשחרר אותם בערבות,
רק מפני שיש עוד פושעים בעולם שמסתובבים ללא
טישפט ז

מטורף ע רישיון
צחנת הסירחון התחילה לנדוף כבר בערב יום השני
( 11 בדצמבר) ,כאשר מפקד מישטרת מחוז תל-אביב,
ניצב משה טיומקין, הודיע לקהל הרב שהצטופף סמוך
לבניין מרכז התרבות של שגרירות גרמניה בתל־אביב
כי אנדרי קלצ׳ינסקי, שהשתלט קודם־לכן על הבניין
וחטף בני״ערובה, הודיע למישטרה על מעשיו מראש,
והגיע איתה להסכם שישחרר א ת החטופים בשעה 11
בלילה...
המעגל הזה נסגר 10 ימים מאוחר יותר, כאשר
השופט דוד ולך קיבל את טיעוניו של הפרקליט ח״כ
דוב שילנסקי, ושיחרר את קלצ׳ינסקי בערבות — זאת,
למרות שעומד ותלוי נגדו עונש מאסר בפועל על אותה
העבירה.
אפשר אולי להבין את להיטותו של ח״כ שילנסקי
לשחרר את לקוחו בערבות, מאחר שייתכן שהוא רואה
בו ממשיך־דרכו במילחמתו בהסכם השילומים מגרמ־

ספק ליוזמים. דומה שהיוזמה הזו מקורה בתרבות
פוליטית של התנשאות וציניות מצד בעלי הכוח בפולי טיקה
הישראלית. גם חלק מן הניסיונות לשנות את
שיטת הבחירות כולה שאב מאותם המעיינות. אך אלה
חתרו, לפחות, להישגים נוספים: העמקת הייצוג וה קשר
בין הבוחרים בכיוון לנבחרים. ואילו העלאת אחוז
החסימה אמורה לעקור, באופן מכני ובוטה, תנועות
פוליטיות זעירות אך חיוניות מן הנוף הפרלמנטרי.
מאחרי יוזמה זו מסתתרת, אולי, גם מגמה נוס פת
— לחסום את דרכן של קבוצות פורשות פוטנציא ליות
מהתמודדות אפשרית על אמון הבוחרים לכנסת
העשירית. היוזמה עלולה לפגוע בעתיד בסרבני קמפ-
דייוויד מקרב אנשי הליכוד.
אחד הביטויים החביבים על יוזמי העלאת אחוז
החסימה, כמו על מי שחותרים לשינוי בשיטת הבחי רות,
הוא הכינוי ״רסיסי מיפלגות״ .זהו מעין גידוף
סטריאוטיפי נפוץ, שעושים בו שימוש כלפי כל המיפ-
לגות הקטנות והזעירות — ״רסיס״ מול ״גוש״.
אך ״רסיס״ ,במשמעות הלשוני, הוא חתיכה קטנה
מדבר שנשבר והתרסק. בפועל, מדובר במיפלגות קטנות
בעלות מהות עצמית, שאינן מצטרפות לגושים גדולים.
אך אפשר להציג ״רסיס״ גם במובן חיוני, ובפרא-
פראזה מתוך ״ביום קיץ״ של ביאליק :״ורסיס נאמן
אורידה עליך ! ״
עד כמה צינית הצעתו של הפרופסור משה ארנס,
נוכל ללמוד מן הרמז כאילו התקיימו מגעים עם אנשי
אגודת ישראל, וזו מסכימה לרעיון — בתנאי שהיא את
נפשה תציל.
הנה לפנינו מודל נוסף של עסקים פוליטיים כרגיל.

זאת ועוד: מעניין אם יסכים ח״ב שילנסקי לעמוד
לצידו של יוסף (ז׳וז׳ו) נידם, העומד בימים אלה למש פט
בגין עבירות ביטחוניות חמורות. גם נידם טוען כי
עשה מה שעשה למען המולדת, ונגד חבלנים־מרצחים
המסתובבים חופשי.
שיחרורו של קלצ׳ינסקי הוכיח פעם נוספת, כי
במדינת ישראל אחרי ה מהפן (כמו לפניו) ,יש סיכוי
לחולי־רוח מסויימים בעלי לשון חדה וקשרים טובים,
להיות מטורפים עם רישיון.

אנדר• קלצ׳ינסק•

•הודה קונפורטס, תל־אביב

^ 0הז ה

מכתבים

12157

(המשך מעמוד )9
היתד. לדברי מעט יותר השפעה עליך
אם הייתי כיום נכדתך היית יותר מודע
למצבי בתור תלמידת שמינית.
בטוחה אני שלא היית רוצה לראות אותי
ואת שאר חברי, פוסעים אל עולם הצי וויליזציה
בלי התעודה הבסיסית והחיונית
לנו ביותר. דחיל רבקום — תעשה קצת
מאמץ, וותר על העקרונות הנעלים שלך,
ורד אל העם. ראה מה אתה ושאר חבריך
מעוללים לנו. חשוב מה יקרה בעוד ארבע
או חמש שנים. אני כבר לא מדברת על
כך שהגיוס שלנו לצבא יידחה ויפגע
במדינה, אלא על זה שאז לא יזכרו שהיתה
פעם שביתה ויראו בנו אנשים שלא הצ ליחו
לעבור את מחסום הבגרות.
אתה יוצר דור של אנשים ממורמרים,
המאוכזבים ממך וממדיניותך. לפני שנה
ידעתי בדיוק את מי אני הולכת לבחור,
כשתהיה לי הזכות לכך. היום אני רואה
אותך בעיניים אחרות, מפוכחות יותר,
יודעות מציאות. וחבל.
רבקה סי, מעונה, הגליל המערבי

המירנגחליס בע״מ
דווקא בליל תרגיל הגיוס של צה״ל,
מצאו להם אנשי גוש־אמונים $ת הזמן
להטריד את צה״ל בהתנחלויות־הסרק של הם.
עכשיו ברור למה הם נגד השלום.

אם תפרוץ מילחמה יהיה צה״ל עסוק
בחזית ואז יוכלו הם להתנחל כאוות־נם־
שם מבלי להסתכן בכך שחיילי צה״ל
יורידו אותם.
בגי מינץ, ר מת־ גו

הבוז למלקקיס

) 1אבן־חן; )5מחלקי שפופרת הטל פון;
)10 כיסא־כבוד; ) 11 מזמר 13 ידיד!
) 14 מנעול פטנטי ; )15 בהשאלה: פתי !
)16 השחיז 18 כלי־קיבול ; )20 מן ההו רים
; )21 קומפוזיטור ; )22 בארמית: זה ;
)24 נחל בעמק ; )25 מונח בתורת החשמל ;
)26 מוצר התרנגולת ; )28 רעל ; )30 מחל קי
היממה ; )31 כרך ; )32 אמונים הוא
כזה ! )34 כלל הידיעות ; )35 שוטר־

חרש ; )38 ממדינות אחשוורוש ;
שקט ! )41 חמם ; )42 בטן ; )43 מציאות !
)45 נהיר ; )47 קידומת שמשמעה של ;
)48 בואו מלמעלה למכה ! )50 תחילתו
בניצן! )51 מכשיר־עינויים ; )52 קוסם;
)54 שנותיו של אדם ; )57 פלדה ; )61
קידומת הולנדית! )62 שער! )64 בירת
הנגב (ר״ת)! )65 אישה של האשה; )66
בגד-שרד ; )67 תרופה ; )69 אבי המדע
הבדיוני (ש״מ); )70 קיבולו של כלי;
)72 בוץ וזוהמה ; )74 מפחד ! )75 מפרי
העץ ! )77 בן להורי ; )78 פיתה את חווה ;
)81 יחידה באשכול ! )83 במקום ההוא !
)85 מכינויי האלוהות! )86 קערה גדולה
למרק ! )88 הוראה מפורשת ! )89 נתת
הוראה ; )91 כן, באנגלית ! )93 גיבעה
נמוכה ; )95 נעימה ! )96 אציל מיקראי !
)98 משאבת הגוף ! )100 תחמושת לקשת !
) 102 מסולם הצלילים ; )103 חלק מטיי־סת
104 רעיית הנשיא (ש״פ 105 קי בוץ
בארץ.

מם על ייבוא ; )2בערבית: ראש ; <3
מין אבן יקרה ! )4סופו של שיר ; )6
זכר בבקר! )7רעידת־אדמה )8 :מסו לם
הצלילים; )9מענית! ) 12 חרש־מת־כת;
)15 משרי הממשלה (ש״מ 16
משל 17 שערה קשה ; )19 חמסין ! )20
הגבוה בקלפים; )21 גואלת; )23 ממהר!
)24 מחודשי השנה העברית; )26 מידת
מישקל ; )27 בת־קול ; )29 נציגות נבחרת ;
50 )30 שנה ! )33 שנמכר כבר ; )34 לא
עקיף ; )36 נפוץ ; )37 מקדיש את עצמו ;
)40 ישיש ; )41 קינה ; )44 רוח רעה ;
)46 נישא; )47 מתגורר! )49 צמית; )50
מיכשול ; )53 רחבת־לב ; )54 חבל בארץ ;
)55 מטבע יפאני; )56 יחידת צליל! )58
חזר! )59 כוחו אפם; )60 קיבוץ בגליל
העליון; )62 מזל; )63 אדמה המצויד.
בנגב; )66 שותקת! )68 כינויה המוטעה
של החיננית! )71 כמו 12 מאונך; )73
מן הרגלים; )76 עליך לגעת! )77 מסכת
במישנה! )79 קיבוץ בגליל העליון; )80
מקולות הגברים במקהלה ; )82 עוף־טרף ;
)84 נוכח 85 ישמח לבב אנוש;
)87 מחוספס; )90 מחבט־טניס; )92 שקי-
בולו אינו חסר ; )94 מחלקי הפנים ; )96
אם כל חי! )97 גלב; )99 בתוכו! )101
אוייב 102 קידומת שמשמעה שניים !
) 103 גוף.

הגיעה העת לקרוא בקול גדול לכל
אותם פאראזיטים, מלווי השרים והח״כים
בסיוריהם בשמם :״טוכעס לקרס״ .בכל
פעם שרואים את השרים — ובמיוחד
את אריק שרון ויגאל ידין — בטלוויזיה,
כשהם מבקרים באיזה אתר, מיד מזדנבים
אחריהם עשרות פאראזיטים, הנוטשים מקו מות
עבודה ונדחקים ללקק לשר או לח״כ.
מה, הם לא עובדים ו מאיפוא יש להם
זמן לטייל? כמה קציני־ביטחון נשרכים
אחריהם? מי מעוניין ביכלל לירות בהם?
מי משלם לכל הפאראזיטים־הטיילים
הללו את משכורותיהם? מה הם קופצים
לדום בכל פעם שאיזה שר תוקע גרעפץ?
איפוא הכבוד העצמי שלהם? שיילכו לע בוד
בבניין, בייצור ויממשו את התואר
״גבר״ בעבודה ולא בליקוקי תחת.
צפורה נולין, חולון

השתפרות מפליאה
בכל פעם שאני רואה נערה ישראלית
במדי צה״ל, אני חש צורך לעצור אותה
ולשאול :״האם אינך מתביישת בעצמך?
על כך שאת מעשנת בשבת ואוכלת מאכלי
בשר בחלב? האם אינך מצטערת שידך
לא תנושק לעולם בפי ראש ממשלתנו,
מנחם בגין, העומד על כך שנערות יש ראליות
טובות והגונות אינן צריכות לש רת
לעולם בצד,״ל?
׳מחוגים יודעי דבר למדתי שהשמועות
כי הפרופסור יוסף קולומבטו, המומחה ה אמריקאי
לענייני חברה, מצא את המום־

דות שלנו לטיפול במפגרים בנחשלים —
אחרי שריאיין כמה מחברי ממשלתנו —
אינן נכונות. ההיפך הוא הנכון. הפרופסור
קולומבטו הצהיר כי כמה מחברי הממשלה
מגלים התקדמות מפתיעה.
יו סףש רי ק, תל־אביב

חקירת רצח בשירה
״מה ביקשו החוקרים להסיק מהגיגיה
של נערה מתבגרת, השולחת ידה בסתר
בעט משוררים, לצורך כיוון חקירתם? —
האם קיוו לגלות בין השורות הלוטות ברזי
פרידות, בגוויעתן של אהבות נעורים וב־ערפילי
יחסים נסתרים את דמותו של
האיש שקיפד את פתיל חייה?״
פליטת קולמוס זו היא יצירתו של המו שך
בעט, סגן ניצב ברוך לשם, בוגר האו ניברסיטה
העברית
במדעי המדינה, מי
שהיה עוזרו של המישטרה מפכ״ל
ודוברה. בימים אלה סיפרו מתפרסם
״רצח רחל הלר״,
בעיתון ידיעות אחרונות.
ובפרק ההק לטה
שהתפרסם ב־מוספו
של העיתון,
פותח המחבר בשיר
שנמצא בין ניירו־ביכונסקי
תיה
של רחל ז״ל.
בכך, הוא מנסה ל הציג
לפנינו תמונה ; כיצד מתנהלת חקירת
רצח בידי חוקרים בכירים במישטרת־ישר־אל,
אשר מתוך מסירות לתפקידם ניהלו
חקירה כה יסודית ומעמיקה, עד אשר מצאו
לנכון לנתח שיר בכתב ידה של הנערה.
ובחפשם אחר ״ערפילי יחסים נסתרים״
גילו בורות מדהימה כאשר לא דאגו לברר
מי הוא המושך בעט המשוררים.
ואף המושך בעט הסופרים, מיודענו ברוך
לשם, המעלה על נס חקירה משטרתית
יסודית ומעמיקה, נגרר אחר בורותם של
החוקרים. מי שהיה דובר מישטרת־ישראל
לא דאג לשאול לדעתו של אדם שאמנם
אינו בקי בחקירות רצח, אך יוכל לספר
מעט על השירה העיברית, ולגלות שהשיר
הוא פרי קולמוסה של המושכת בעט המ שוררים:
לאה גולדברג( .ברק בקר, שירי
אהבה).
לא הייתי בא לדרוש מאנשי מישטרה
התמצאות מעמיקה בשירה העיברית. אי נני
יוצא למלחמת קודש להגנתה של
השירה. רוצה אני להראות שבורות בהב נתו
של שיר אהבה היא אך סימפטום
לתופעה רחבה ומשמעותית לאין ערוך.
השוטר העיברי לא רק שבשירה אינו
בקיא, אלא אף חקירת רצח אינו יודע
לנהל כמו שצריך. עבדכם נפל קורבן
לבורותו של גוף ציבורי זה, הממונה על
החוק והסדר.
אם היד, עבדכם הקרבן היחיד, לא היתד,
עובדה זו משמעותית בעיניו, אך מכיוון
שידוע לנו שכ־ 30 אלף איש הנעצרים
מידי שנה בשנה, משוחררים לבתיהם בלא
שהוגש נגדם כתב־אישום, בלא שתובע
בפניהם התנצלות כל שהיא, בלא שיקבלו
כל שהוא על הנזק שנגרם.
לא להיות בקיא בשיריה של גולדברג
זה לא נורא כל כך, אבל כאשר בורות
זו באה לידי ביטוי במעצרם של האנשים
הלא נכונים, ובפגיעה בזכויות הפרט, הרי
שבורות זו חייבת להפעיל את מנגנון האז עקה
של כל מי שחרד לאיכות החיים
במקום בו הוא חי.
יורם ביבונסקי, יוקנעם

הגדמגיזציה של ישראל
דרך עתונכם ברצוני למחות נגד הגרנד
ניזציה של מדינת ישראל. לו יכול היה
אדולף היטלר לראות את מדינת־ד,יהודים,
בה תושב אחד מכל חמישים נוהג בפולקס־וואגן
שלו! בה שמונים אחוז מכלל המו ניות
הן נזרצדס־בנץ; בה שיא הסטאטוס
הוא לרכוש מכונית ב.נז.וו. ובה אפילו
הצבא היהודי מצוייר במשאיות, אופנועים
וציוד רב אחר מתוצרת רוצחי עמנו, הוא
היה, ובצדק, מת מצחוק.
פעמים רבות אני שואל את עצמי ואח רים:
איזה מין עם אנחנו? האם האנטי שמים
צדקו כשאמרו ש״יהודי היה מוכר
העולם הזה 2157

מחיר

את אמו, לוא היו מציעים
טוב ז״
אם נעשה חשבון, ונרכז את כל הכס פים
שגרמניה שילמה מאז שנת 1955
למדינת־ישראל וליהודי העולם, ונחלק את
הסכום האדיר הזה בשישה מיליון, האם
לא נגיע למחירו של יהודי אחד בשוק
החופשי? בזמן שכולנו רצים ללקק את
ידיהם של אלה שרצחו חלק גדול מאוד
מעמנו, האם שואל מישהו מאיתנו את
עצמו: מדוע שונאים אותנו? האם לא
ברור מדוע?
אנחנו היינו הראשונים שסלחו ושכחו
עבור מחיר מסויים. האחרים באו אחרינו.
עכשיו אנחנו רוצים את דמו של פיטר
מנטן. אבל בעיני העולם פיטר מנסי הרג
פולנים, שבמקרה היו יהודים, והעולם
אינו מבין מדוע ישראל נכנסת פתאום
ומתערבת בנושא. שילמו להם, לא כן?
אז שישבו בשקט.
מרדכי דסאור, ראשון־לציון

טקציה הם בכתבה בהעולם הזה, והדבר
לא נזכר ולא נרמז במקום אחר.
• בניגוד לנאמר במאמר המערכת, היו
בפירסום בעיתונכם דברים רבים שלא באו
לפני בית־המשפט בכתבי הטענות, כאשר
הכתבה עצמה היתד, מגמתית וסנסציונית,
כך שכל קורא, ושופט מיקצועי שאף הוא
בשר־ודם בכלל זה, עלול להיות מושפע
ממנה בדרך זו או אחרת, או באופן תת־הכרתי
ובלתי מודע.
הטענה שהעתון השתכנע כי יש לצאת
להגנת הגב׳ חלפי מפניה של חבורת ביר-
יונים, ומרצח אופי, היא עצמה מהווה
הודעה באשמה ובהשגת גבולו של בית־המישפט
בלבד, והוא חייב לעשות כן,
כשהוא משוחרר מהשפעתם ומלחצם של
גורמים זרים ביכלל, ומעיתונות אוהדת או
עויינת בפרט.
אגב, האם לא עלה בדעתכם שלא מן
הנמנע שבג״צ דחה את העתירה, כשהוא
מושפע השפעה כלשהי, וזהו דבר שלא
נוכל לדעת לעולם, מאותה כתבה, העויינת
ביותר לעותר?
עו״ד עמיר אכרהמי, תל־ אביב

השפעה על שופטים
מאמר המערכת בגיליון ,2154 נתייחד
לעניין העבירה על סעיף ( 41א) לחוק בתי-
המישפט, תשי״ז (״סוב־יודיצה״) ,בו הור שעו
העולם הזה ועורכו, בגין תלונה
שהוגשה על ידי, בשם מר דוד לוי. הואיל
ועתונכם מציג עצמו כמי שנלחם על
עקרונות מקודשים של חופש הביטוי, ומ אחר
ודווקא ממנו הייתי מצפה לדיוק
עתונאי, לפחות במאמר הנ״ל, ברצוני
להעיר :
6אם אכן נחלץ העולם הזה להגנתם
של רחל חלפי ומאיר זורע, משום שה־פירסומים
האחרים בעיתונות רמזו על פרו טקציה
ורקע של יחסים אישיים, הרי הוא
יצא למיתקפה נגד עצמו, שכן המקום
היחידי בו הוזכרו יחסים אישיים ופרו-

מיהו זרן ן עתוגאי ישראל?
הייתכן ואינכם יודעים מיהו זקן עתונאי
ישראל כיום?
אני סבור שאכן אינכם יודעים זאת —
אחרת לא היה אלי תבור מציין ברשימתו
על מקור שמו של העולם הזה (העולם הזה
,)2156 שבעליו ועורכו הראשי לשעבר
של העולם הזה (בו הייתי חבר מערכת
במשך שנים מאז היווסדו של העתון),
אורי קיסרי, בן ה־ ,77 הוא זקן עתונאי
ישראל.
למעשה זקן עתונאי ישראל הוא יהודה
אידלשטיין, לשעבר חבר מערכת הבוקר,
שהוא כיום בן .85 קרוב לו בגיל הוא
מיכאל אסף, נשיא הכבוד של האיגוד

שמעון סאמט
זקן או נכבד?
הארצי של עתונאי ישראל, לשעבר חבר
מערכת דבר, שהוא כיום בן .83
שמעון סאמט, תל־אביב
ס מבחינה כרונולוגית הצדק עם שמעון
מאמם ותיק סופרי הארץ. אולם התואר
״זקן״ בעברית אינו מציין רק איש בא
בימים אלא גס משמש כמילה נרדפת
ל״נכבד״ .כבודם של יהודה אידלשנויין והי־כאל
אסף במקומו מונח, אבל בעיני העולם
הזה משמש אורי קיסרי עד עצם היום הזה
נכבד עתונאי ישראל.

התייחסות ביורוקראטית
ברצוני לציין כי בכתבתכם על הנערה
המוכה רבקה מילו (ביז׳ו)( ,העולם הזה
,)2155 לא הודגשה במלוא חומרתה הבעיה

המרכזית של הנערה. הנערה הנ״ל היא בת
15 וחצי שנה. יש לה קרובי משפחה בארץ
המוכנים להעיד בשבועה על גילה. בארץ
מוצאה אין מוציאים תעודות־לידה ולכן
נוצרה תיסבוכת זו.
מאידך, מכיוון שהנערה היא בגיל זה,
הרי גם אם נישאה כדת משה וישראל,
ניתן להעמיד את הבעל לדין על בעילת
קטינה, וכן על הונאת הרבנות בהציגו
אותה כמבוגרת מגילה — וזאת בשעה
שהיא לא ידעה עברית ולא יכלה להעמיד
את הרבנות על המצב לאשורו.
בנוסף קיימת בעיה שהיא החמורה ביו תר:
נערה צעירה זו חייבת להימצא
במיסגרת של עליית־הנוער וללמוד ככל
בנות גילה, העולות ארצה במיסגרת הסוכ נות
היהודית. כיום אין מוסדות עליית־הנוער
מוכנים להתייחם אליה כאל נערה
החייבת ללמוד במיסגרת חינוכית — מפני
שהיא ״אשה נשואה״ ,ולוא גם בכפייה
ובניגוד מוחלט לרצונה! האמנם החברה
הישראלית כה שאננה ואדישה, עד כי לא
תתקומם נגד התייחסות ביורוקרטית זו?
רות רז גי לן, האגודה ללחימה באלימות
נגד נשים, הרצליה

לפגי ואחיי
ראיתי בעתונכם (העולם הזה )2156 את
תמונותיה של הספרית סריטה זו מול
זו — זו מלפני עשר שנים וזו כפי שהיא
נראית כיום. אני מקווה שסריטה לא תיע לב,
אבל לוס אנג׳לם עשתה לה הרבה
טוב. בתמונה משנת 1978 היא נראית
הרבה יותר צעירה ורעננה מכפי שנראתה
לפי עשר שנים.
מירח שלן ,5תל-אביב
• זוהי שיטה בדוקה להצעיר בני־אדם:
להחליף את הכותרות מתחת לת־מונותיהם.
בטעות פורסמה הכותרת ״מריטה
1978״ מתחת לתמונתה משנת . 1968

י ^ י 3ריןן *

קע\ר פרסומאים

איתן ו 1נ1־ח־~

6 0 !31*!65 נן 3ח 3ו 6 5ח)10 רוו
סאואוס 1£ 0£ץ ז £77 $א 8וס$0ום

הדברת מזיקים ד
מומחים להדברת

תולעי עץ. ע ש
וחרקיספריםובג די ם.
רמת-גן. רח׳ מודיעין 8ו. ת י 2272
טל6 .־ 7 9 0 1 1 4 5

ה עו ל ם

הז ה

2157

י ש מסיי? ג 1סד! 481/75

,הגיע מלאי חדש של
הצלחות הגפלאות של ״רובקס״

** 800 סאואוס

157301,ח!

״) 1^0ס 0ח!>07

0.06 קוא5סא 81£ז סא*011א £אז אי

8197 מא 40 טז*>1ץ£821א 0 -ס£$׳ו4א א4<£6£
$ 93ל*0א00-6X08 80$^ *10א1א£\/6 4 סשאסו־דוסאסס חט / /ס£ז\£/א 0 -ו 5ט *1סאט 0ח 840 * 0
7אם ו 1£ 1ס א 0£
00£51£0ט$ 5א 0וזט\//ח £5£ח

י! רעים ״
הצלחה כנשואין
בן־יהודה ,58 טל 03-282932 .

טעמה

א ר 0X^2

א יץ 9/3

^ ייס ^2 /־ 0נ;׳ ראסץ

כ< 0ל.ז׳ 6 /

יסב!
באחת?

וועשו הודח ער הכנסותיה האויתיות ורכוש
שד כר 120חנו ׳ ה כ נס ת התש יע ית

^מ שכורתס של חברי־הכנסת חדלה
^)כבר מזמן להיות הכנסתם היחידה.
מלבד ההוצאות העצומות שהם מקבלים,
ומלבד ההכנסות הגדולות, שבחלקן באות
אליהם בזכות העובדה שהם חברי־כנסת,
שאותן מקבלים העצמאים, מצאו להם גם
השכירים מביניהם דרכים משלהם להגדיל
את ההכנסות, למרות שאסור להם לקבל
משכורת נוספת על משכורתם כחברי־כנסת.
אחד
מאותם חברי־כנסת הוא מי שהיה
שר־התחבורה, וכיום יושב־ראש ועדת־הכלכלה
של הכנסת, ח״כ גד יעקובי. יע־

יות שלו קרובות לאפס. האחת היא חב רה
מיסחרית גדולה, ואילו השנייה חברה
קטנה יותר, אך גם היא משלמת לו הוצ אות.
בידי גד יעקובי ואשתו, טובה, שני
חשבונות־חיסכון על סך של יותר מ-
300,000 לירות, ובמיסגרת דרישתה של
טובה יעקובי לגירושין, היא טוענת, כי
לבעלה יש חשבונות חיסכון וחשבונות-
בנקים נוספים, שאותם הסתיר גם ממנה.

נכבדים — בסביבות 3,000 לירות בחודש
— משני העיתונים, עבור כתבותיו אלה.
יעקובי גם כותב ספרים. שניים מהם
היו כישלון מהבחינה הכספית, אם כי לא
הוא נשא בהפסד, אלא ההוצאה, ואילו
ספר חדש שלו העומד לצאת לאור בק רוב,
מובטח שיהיה הצלחה מהבחינה ה כספית.
עוד לפני שיצא הספר, הממשל,
לאור, כבר קבעו האוניברסיטאות כי הוא
יהיה ספר־לימוד חובה, וההכנסה מובטחת
ליעקובי.
אולם, יעקובי אינו מסתפק בכל אלה.
ככלכלן, העומד בראש ועדת־הכלכלה
של הכנסת, וכמי שמנבאים לו עתיד כשר־האוצר,
אם וכאשר יחזור המערך לשיל-
טון, כדאי למוסדות כלכליים שונים לקבל
את שירותיו. אחד המוסדות המעסיקים את
איפה הפגתדיסז
איליביטון התפרסם בשבוע ש *
עבר אחרי שכבל את עצמו למיק רופונים
באולם המליאה, כאות הזדהות

לירות. מלבד מם הכנסה וביטוח־לאומי
הוא גם משלם, בתשלומים, חוב לבנק יהב
של עובדי המדינה, בסך 1,669 לירות לחו דש.
אחרי תשלום זה, נשאר ביטון חייב
סכום הגדול מ־ 50,000 לירות, שאותן יחזיר
בחודשים הקרובים.
אולם לח״כ ביטון יש גם הכנסה אחרת
נוספת, שאינה רשומה בתלוש־המשכורת
שלו. הוא מקבל, במיסגרת סיעתו, סכום
של כ־ 45,000 אלף לירות בחודש מקופת
הכנסת, עבור הוצאות הסיעה. בכל המים־
לגות נכנס הסכום, המשולם עבור כל
חבר־כנסת, לקופת המיפלגה, והיא הקו בעת
כיצד לחלק אותו. צ׳רלי הצליח
לקבל, בהסכמת שאר ארבעת חברי סי עתו,
חד״ש, שהם אנשי רק״ח ואוהדיה,
את החלק שלו — סך 45 אלף הלירות,
למימון פעילותם של הפנתרים.
קשה לדעת מהי בדיוק פעילות הפנתרים
המצריכה סכום כה גדול מדי חודש.
יש הטוענים כי לצ׳רלי אין כימעט אף פנ תר
מאחוריו, אבל את הסכום הגדול הוא
מקבל.

ח;/כ יגורי
חוסך
ףאותוהמצב. עומד ח ״כ אסף יגו-
רי, הח״כ היחיד בסיעה החדשה, יעד.
ועדת־הכנסת החליטה לפני שבוע לאשר
כי אחד מיורשי ד״ש הוא יעד, החל

קובי מתפרנס באופן רישמי רק ממשכור תו
בכנסת. יש לו וילה בנווה־מגן, ליד
רמת־השרון, ורק לפני -חודשים אחדים
קנה דירה בת שלושה חדרים על שם
אשתו, בגבעתיים. למישפחת יעקובי שתי
מכוניות: לו מכונית אסקורט ולה מכו נית
מסוג קונטסה.
ההכנסות המוצהרות, לפחות בציבור, של
יעקובי, הן מהכתבות והמאמרים, שאותם
הוא כותב לשני הצהרונים מעריב וידיעות
אחרונות, בעיקר לידיעות. יעקובי
טוען, כי הוא כותב רק כדי שקולו ודי-
עותיו יישמעו, אולם הוא מקבל סכומים

,רז דעת >^ ךאל

גד יעקובי הוא בנק ירושלים. הח״כ מקבל
מהבנק משכורת של אגורה אחת לחודש
(וגם זה מנוגד לחוקת הכנסת) ,אולם הוא
מקבל גם הוצאות רכב, בערך של כ־4000
לירות בחודש. הוצאות אלה הן שכר מוס ווה.
עבודותיו של יעקובי עבור הבנק
יכולות להיעשות רק בירושלים ובתל-
אביב, ועבור נסיעות בין שתי הערים ה אלה
הוא מקבל מהכנסת תשלום •נכבד
ביותר.
ליעקובי עוד שתי חברות שלהן הוא
נותן ייעוץ כלכלי, תמורת דמי־הוצאות
בלבד, וגם במקרה זה ההוצאות הריאל

האסירים היושבים בבתי־הסוהר בארץ.
ח״כ ביטון יכול להזדהות כרצונו, אבל
מצבו הכספי אינו מן הגרועים.
על-פי תלוש המשכורת של ח״כ צ׳רלי
ביטון, מחודש נובמבר , 1978 לפני ה העלאה
הגדולה שחלה במשכורות חברי-
הכנסת, הוא מקבל משכורת עם תוספות,
בגובה של 18,145.88 לירות בחודש, הכו ללות
— נוסף לשכר־היסוד ותוספת־היו־קר
— גם הוצאות רכב בגובה של 6,625
לירות, כ־ 500 לירות עבור עיתונים והה־זר־ביטוח
בסכום של 724 לירות. במשכו רת
נובמבר קיבל ביטון ליד רק 10,406

_ נוברבר..! 9 7 ? .

ח ב רי _ .כנ ס ת __
די* •ייי

וו וז יוזוז

רייז

! 0 0 1ש1ס ל 0* . 0ל 2 0 3 1,מ 0נ 1ק 2ב 4 0 1ו ת1ו ת 0 0 0 1ג _ ל _ 1 1 1 3 יש ד ן 0

וי רי *.

די נ ר.

ר ררעל

ס עייוי ס

י \ י יענו•־״ יתק

1 0 0 0

0 0 .ג־ודו 0ס . 0ז 0י ז 0. ! 0ת. יוו0 0

־׳ושיית • מזונו י צ .׳ר.

4 9 0

סיי ם ח>ססו־

0 1ר9ו׳ ז0ס י 3ת1ש נ9ו ן 1 1 0 0 1 ^ 1 ) 2

•ו נוי נ נ

2103 0 0 1 0 0 0 2 0 0 0

מ׳ופ ס ה

סה־ כהסי ״ ייס (12

ערךשער.

ססים ילתיסגת (1

ש עו ת נו ס פו ת

רכב־ קנו עו ת
ע תונו ת
רכנ-מ שחבות
החורב !3ו ח
א ש ״ 7־ ? גםמס
ו ק?פת ה ט בו ת

לוקש נובגבו 78 ,׳
33090 438 332000 724
131

חברי־הכנסת3.

בחבר , 1978 לפני ההעלאה ב־ 23 אחוזים בשכר
ביטון שהואיל להמציא את הלוקש למערכת העולם הזה, מקבל

08021047
0 9 4 3 0 6 .7 1073047 510717־ 1 2 9 1319117 04741017

משכורת של למעלה מ־ 8ו אלף לירות, אך משלם מתוכה סכום של
1669 לירות החזר חוב ל״יהב״ ,מהלוואה שקיבל בתנאים נוחים
מקופת־המדינה. בתלוש אינו מופיע, כמובן, הסכום בן 45 אלף
הלירות, שמקבל ביטון לצרכי פעילות כחבר־כנסת כל חודש.

ח״ב ביטון
חובות
ב־ 14 בספטמבר. לגבי אסף יגורי, זוהי
החלטה משמעותית ביותר בכל הנוגע ל כסף.
החל באותו חודש הוא יקבל, רטרו־אקטיווית,
סכום של 45 אלף לירות לשי מוש
הסיעה שלו. פירוש החלטת ועדת־הכנסת
לגביו הוא הכנסה של 400,000
לירות נוספות.
כאשר התפלגה ד״ש, ישבו על בקבוק
ויסקי במישרדו המהודר של ח״כ שלמה
אליהו נציגי שני פלגי ד״ש, שמואל תמיר
מהפלג של ידין ואמנון רובינשטיין מש״י.
הם חילקו ביניהם את רכוש ד״ש, כשהם
מתעלמים לגמרי מכך שד״ש ז״ל מנתה
15 חברי כנסת, ואילו שני הפלגים שלהם

תחייב: מגמה ה ם חיים ב א מנ ת?
(המשך מעמוד )15
מונים 14 חברי־כנסת בלבד. האחד. שנש כח,
בכוונה או שלא בכוונה, היה אסף
יגורי, שהקים סיעת־יחיד. עתה, אחרי ש־וועדת־הכנסת
הכירה בו כבסיעת־יחיד, קם
יגורי ודורש את חלקו בשלל ד״ש —
המגיע לכ־ 400,000 לירות.
אסף יגורי עצמו אינו עשיר. הוא עזב
את קיבוצו, יגור, שעל שמו הוא נקרא,
בשנת ,1965 ובידו הפיצויים המזעריים
שקיבוץ נותן לעוזביו, בפיצויים אלה
קנה דירה קטנה בהרצליה, שבה התגורר
עם אשתו וארבע בנותיהם. כשעזב את
הקיבוץ, התחיל יגורי לעבוד במוסדות ציבוריים,
תמורת משכורת טובה, אך כזו
שקשה להתעשר וקשה גם לחסוך ממנה.
הוא עבד ברשות הנמלים, אחר־כך במיש־רד
התיירות ומאוחר יותר בחברה לפי תוח
תיירות ובניית בתי־מלון, של ברנס
וספקטור. אחר־כך עבר לעבוד בכור, ומ חברה
זו הגיע לכנסת.
כאשר חזרו שבויי צה״ל ממצרים הציע
צה״ל לרבים מהם, כפיצויים, תחנות־דלק,
הלוואות, מענקים או עסקים. השבוי הב כיר
ביותר, אסף יגורי, סירב לקבל כל
פיצוי עבור התקופה שבה ישב בשבי. את
דירתו בהרצליה ׳מכר• ,אחרי שלקח הל וואות
והשקיע את כל חסכונותיו הצליח
לקנות בית מהודר יותר בכפר־שמריהו,

גם במישור האישי, אין לרחם על יגורי
מהבחינה הכספית. הספר שכתב על תקו פת
השבי שלו ועל מילחמת יום־הכיפו-
רים כולל בתוכו סקופים ומהלומות עזות
על אישים שונים בצה״ל, מה שיבטיח
לספר הצלחה, וליגורי הכנסה טובה.

דיין ממשיך לכתוב ספרים לעיתונים,
ומרוויח מאות אלפי דולרים. רק באחרונה
הוציא ספר, שהפעם היה גם כתוב היטב,
חיי עם התנ״ך. הספר נמכר עתה ב־15
ארצות, כולל ישראל, וזוכה בהצלחה
אדירה.

דיין כותב
ספרים

בתקופות שבהן לא היה משה דיין בעל
מישרה ממשלתית, הוא הוסיף לחשבון-
הבנק שלו סכומים ניכרים עבור הרצאות
שנשא בתשלום מלא בחוץ־לארץ. מלבד
אבא אבן, דיין הוא הישראלי המבוקש
ביותר להרצאות בחוץ־לארץ, ובהתאם
לכך גם קובע את מחירי הרצאותיו, המצל צלים
כדימיוניים. יש הסבורים כי יש
לדיין ידידים רבי־השפעה הגומלים לו
בצורה זו עבור ידידותו.

חד האנשים -העשירים ביותר ב־כנסת
הוא שר־החוץ משה דיין. דיין
איננו בא ממישפחה עשירה. הוריו, שמו אל
ודבורה דיין, היו אומנם אנשים מפור סמים,
אך מלבד המשק שלהם בנהלל,
שאותו קיבל בנו של דיין אהוד (״אודי״),
לא הותירו לו ירושה גדולה. אשתו הרא שונה
של משה דיין, רות, באד, ממישפ־חה
אמידה ביותר בירושלים, מישפחת
עורדהדין שווארץ, והיא שפירנסה את
עצמה ואת בעלה בשנים הראשונות ל נישואיהם.
ההצלחה
הכספית הגדולה של דיין הח לה
אחרי מילחמת קדש. אז התחיל לכ תוב
מאמרים לעיתונים שונים בהוץ־לארץ,
שעבודם דרש וקיבל סכומי־עתק. סופרים
מיקצועיים או עיתונאים ותיקים לא קיב

אולם עיקר עושרו של דיין בא לו
מעיסוקו בעתיקות. דיין מקפיד, אומנם,
שלא למכור עתיקות שגילה, אך הוא אחד
מקנייני העתיקות הגדולים בעולם. לדיין
יש שיטה בדוקה. עתיקות שבהן שוב אין
לו חפץ, הוא מוכר באריזה או בקופ סה,
או עם מיכתב החתום על־ידו באופן
אישי. העובדה שעתיקות אלה באות מ משה
דיין מעלה את ערכן פי־כמה. דיין
גם קונה עתיקות מסוחרים פרטיים, בסכו מים
הנמוכים בהרבה מערכם הריאלי ב שוק
העתיקות.
כאשר התגרש משה דיין מאשתו רות,
הוא נשאר גר בווילה שלהם בצהלה,
שערכה כיום יותר משלושה מיליוני לי רות.
התירוץ שלו כלפי רות היה, כי
הבית בצהלה אורגן במיוחד לשם שמי רה
אישית עליו, ולכן אין הוא יכול לע זוב
אותו. אחרי 30 שנות נישואין, קיב לה
רות ממשה דיין סכום כסף שאומנם
היה בו די לבנות בית, אך לא לקנות
מיגרש. את הבית היא בנתה על מיגרש
שהיה שייך להוריה, בהרצליה.
כשמונה דיין כשר-חוץ, עבדה אשתו
השנייה, רחל, בשק״ם, עתה כבר אינה
עובדת שם. רחל נוהגת במכונית אסקורט
חדישה. וליד ביתו של דיין ניצבת מכו נית
וולוו שהיא רכושו הפרטי. הוא אינו
נוסע בה כלל, אלא משתמש רק במכו־נית־השרד
המיועדת לשר־החוץ.

אלוני מחסלת
מידשאות
ף ן כדת״ ולכנסת שולמית אדוני
השר דיין מיליונר יחידה אחת בתוך תישלובת בת שמונה
דירות.
מה חושב אסף יגורי לעשות בכסף ש יקבל
עתה מדי, חודש, בסך 45,000 לי רות
ן יגורי טוען, כי כל הכסף יוצא על
עיסוקי תנועתו 10,000 .לירות מסכום זה
נועדו לפקידה, המשרתת אותו כבר ב כנסת
! 10,000 להוצאותיו האישיות של
יגורי, הקשורות בעבודות התנועה שבוודאי
ירצה להקים; 10,000 להקמת מישרד ב־תל־אביב,
וכ־ 15,000 לירות עבור פירסום
ויחסי־ציבור לתנועתו.

לו סכומי-כסף גדולים, כמו משה דיין,
שזכה בהם לא כל־כך בזכות הכישרון,
אלא בזכות השם.
אחרי המאמרים נוכח לדעת כי כמו בתו,
יעל, שהיא סופרת מיקצועית, הוא יכול
לעשות כסף רב מכתיבה. הוא יצא לוויאט־נאם
בשליחות של עיתונים אמריקאים,
הצטרף ליחידות לוחמות ושלח את רשמיו,
תמורת כסף רב. אחר״כך כתב, יחד עם
הסופר משה (״מויש״) פרלמן, את יומן.
חערכת־סיני שלו, שהפך כימעט ספר־חובה
בכל בית בישראל.

י 1מתגוררת בצריף שוודי בכפר־שמ-
ריהו. באחרונה התלוננה אלוני, כי מחיר-
המים ההדש לא יאפאשר לה להשקות את
המידשאות סביב הבית, ולכן היא עומדת
לחסלן. לאלוני משכורת של חברת־כנסת,
נוסף לכסף שהיא מקבלת כסיעה. בעלה,
ראובן אלוני, מקבל משכורת ממשלתית
בכירה. בעבר היה ראובן אלוני מנהל
מינהל מקרקעי ישראל, וכיום הוא מולך
על שטח גדול יותר ממדינת ישראל כו לה:
מרחב שלמה. אלוני מפרסמת כת בות
בידיעות אחרונות ומקבלת עבורן תו ספת
למשכורתה בסכום של כ־ 2,000 לי רות
בחודש. היא ובעלה מתחלקים במכו נית
פורד אסקורט.
אלוני מודה, כי יש להם חשבונות חיס כון,
אולם לדבריה, אין להם כל רכוש

ח״פ אדמוזיינו וכעלה
חשבננות נפרדים
אחר, מלבד פרדס המניב פדי בכפד־שמ-
ריהו, שאת ההכנסות ממנו היא חוסכת
עבור בניה.

הסימקה של
אלמוזלינו
י * חכרת ־ כנסת אחרת, שושנה ארבלי-
• אלמוזלינו, ולבעלה, יש דירה בת 4
חדרים בגבעתיים, שאותה קנו בשנת . 1965
בעלה הוא איש הוועדה המרכזת של ההס תדרות,
נתן אלמוזלינו. שושנה ארבלי
אינה יודעת מי משניהם מרוויח יותר.
״אנחנו מנהלים שני חשבונות נפרדים.
חשבון שלי וחשבון של בעלי. חודש אחד
משלם הוא עבור כלכלת הבית וחודש
אחד אני משלמת,״ היא אומרת.
באחרונה החליפה מישפחת אלמוזלינו
את המכונית סימקה 1000 שלה, במכונית
סימקה 1300 הדישה. כאשר פרשה שו שנה
ארבלי-אלמוזלינו לפני 10 שנים,
מעבודתה בוועד־הפועל של ההסתדרות,
היא קיבלה פיצויים שאותם הכניסה לחש-
בון־חיסכון בבנק, אשר תפח מאז והגיע
לכדי כמה מאות-אלפי לירות. על חשבו־נות־החיסכון
של בעלה, אין ח״כ שושנה
ארבלי-אלמוזלינו יודעת דבר.

שייר5 :
חדים גדולים
״כאכרהם שריר נחשב האיש החזק
> 1של המיפלגה הליברלית ושנים רבות,
עוד לפני שהיה חבר־כנסת, היו רינונים
לגבי הכנסות כספיות סמויות, שיש לו.
חבר־הכנסת שריר עצמו טוען כי אין
לו כל הכנסות נוספות. הח״כ, שהוא עו־רך־דין
במיקצועו, לא עסק כימעט מעו לם
בפרקטיקה י פרטית, אלא תמיד בעיסו קים
ציבוריים.
במשך 10 שנים, משנת 1964 עד ,1974
עשה שריר בשליחויות שונות בארצות-
הברית, ומקורביו טוענים כי הצליח לח סוך
שם סכום נכבד ביותר. שריר עצמו
מודה כי יש לו דירה בת חמישה חדרים
באחד האיזורים היקרים של תל־אביב,
נווד,־אביבים, וחשבונות חיסכון בבנקים.

ח״כ יגורי

ח״כ אלוני

ח״פ שריר

ח״כ יעקוכי

לא קיבל כסף

צריף שוודי ופרדס

מסתדר טוב

מישרות נוספות

כמה ני ב
לדחי־ הביתה
ולפגו ש
את ולב

ארונות־קיר מתוכננים היטב,
חדרי־שינה נעימים, פינות־אוכל מסוגננות, חדרי־ילדים מקסימים.
כולם —
באיכות אמיתית,
בצבעים מרהיבים,
בגימור קפדני
ועם אחריות
מלאה:

שגב לרהיט סולב

מפעלי ריהוט ועץ של סולל בונה

תל־אביב —

בחנויות
תל-אביב :
המשכיר לצרכן — דיזנגוף סנטר
המשכיר לצרכן — אלנבי 115
המשכיר המרכזי — גיבורי ישראל 78
כל־בו שלום — אחד העם 9

אלה

אולמי תצוגה:
יהודה הלוי , 114 פינת קרליבך • פרישמן 50
חיפה — יבנה 2

ניתן

להשיג

ירושלים :
גאנז מוביליה בע״מ — הרצוג 61
גאנז כלי מיטה — שלומציון המלכה 6
תרבות הדיור — בנין כלל, רח׳ יפו
כל גיל — אבן ישראל ,5ליד קולנוע עדן
המשכיר לצרכן — המלך ג׳ורג׳ 20

אזור המרכז והדרום :
אילת — הוכמן ובניו בע״מ — מרכז מסחרי
אשקלון — אפל — כיכר העצמאות
גבעתיים — רהיטי אליהו גלילי, סירקין , 13 ככר נח תדמית, כצנלסון 61
הרצליה — דולפין — סוקולוב 53
הוד השרון — אחי ם שמש — הבנים 5
כפר־סבא — נגרית תל״חי, ויצמן # 141 לצור, ויצמן 150
כפר אז״ר — חות הרהיטים — ליד תל־השומר
נתניה — חן רהיטים, שמואל הנציב 0 13 רהיטי עלית, כיכר העצמאות 11 קומה ב׳
פתח״תקוה — רהיטי ארגמן, שטמפפר 6 13 משביר לצרכן, שטמפפר 32
קרית גת — עוגן פס חי — מרכז מסחרי
קיראון — טאובר — מרכז מסחרי
רמת״גן — לדור — ז׳בוטינסקי 93
רעננה — רהיטי — 110 אחוזה ,110 בפסג׳
רמת״השרון — יורודיזין — סוקולוב 47
ראשון לציון — רהיטי גינדי, הרצל # 94 מועדון הרהיט, רוטשילד 82
רחובות — סולו — הרצל 87 בפסז׳
ה עו ל ם

הזה

2157

רהיטי ״סולב״:
חיפה :
ישארקו — רח׳ הנמל 24
רהיטי שפירא — רח׳ הרצל 23
רביץ את בר — רה׳ שפירא 6
רהיטי בידני — דלית אל כרמל
דו־עץ — פינת אי.פי.סי. מפרץ חיפה
שקם • רהיטים חיפה ׳ $משביר לצרכן
משביר ערכזי.

אזור הצפון :
חדרה — תרבות הדיור — רח׳ הגיבורים 78
טבריה — רהיטי חן — רח׳ הגליל
טבעון — רהיטי אפריון — כיכר בן־גוריון
כרמיאל — שרה נחום — מרכז מסחרי
מגדל העמק — אור המגדל — מרכז מסחרי
מעלות — רהיטי בן חמו — מרכז מסחרי
נצרת עילית — עיצוב פנים —
מרכז מסחרי שיכון ופיתוח
נהריה — רהיטי בדריאן — כיכר הדקל
עפולה — סלון העצמאות — כיכר העצמאות
צפת — רהיטי גרוס — הפלמ״ח 93
קרית מוצקין — אלקטרו רהיט — קדיש לוז 11
קרית חיים — מרכז הרהיטים — רח׳ זלמן ארן 77
קרית שמונה — רהיטי קרן — מרכז מסחרי

הצבעוניות של סילורה

6 סיניורה

טלו ־ ז ״ האלח 11 רו 1י 7־,הידנו * ננדיתסויק

שי ח ת • א מינו תיאח ריו ת

״שחור על גבי לבן״ פרושו-
עובדות שאין לגביהן ויכוח.
הצבעוניות של סילורה מעניקות לר אמנם
תמונה בשלל צבעים חיי,אך העובדות לגביהן הן
״שחור על גבי לבן :
מ 1.0ביי צו ר
סילורה־נדול יצרני הטלויזיה
הצבעונית בישראל
כז 1.0בי צו ץ ו
הטלויזיות הצבעוניות של סילורה
הן היחידות בישראל שעברו מבחני איכות
בינלאומיים קפדניים ומיוצאות לחדל
מ ס.ו ב אי כו ת
ידע פיני, התאמה לתנאי האר^ן והתכנון המתקדם
ביותר הפכו את הצבעוניות של סילורה
למלה האחרונה בתחום האיכות.
מ ס. ובשירות
מלאי חלפים מובטח ו הגב המקצועי״ של צוות מומחי
המפעל מבטיחים לצבעוניות של ילורה
את השירות המעולה ביותר
הצבעוניות של סילורה בנדלי מסך . 22 : 26
פנה אל חנויות הטלויזיות המובחרות ובקש פרטים
על הצבעוניות של ילורה.

זהו ה ג בו ל בין מ דינ ה מ תו קנ תזר פו ב לי ק ת ־ א ב טי חי ם

אד וחווה
^ פקש מראש סליחה על התבטאות וולגארית
במיקצת. אבל כיוון שהיא באד, מפיו של נשיא
ארצות־הברית, הרי היא ראוייה לציטוט.

כאשר עלה לינתן ג׳וגסון לכם הנשיאות,
הפצירו פו לפטר מייד את אדנאר ג׳יי הוכר,
מנהל הפולשת הפדרלית, האף-בי-איי.

הובר כבר היה אז רודן בלתי-נסבל, סחטן ופאראנואיד.
אנשי־הצמרת רעדו לפניו, מכיוון שהחזיק בתיקיו את
סודותיהם הכמוסים ביותר. הוא הפך את החוק על ימין
ועל שמאל. את שנואי־נפשו רדף בכל האמצעים, לרבות
הבלתי־כשרים ביותר. הוא זייף ראיות, פיברק חומר,
העסיק פרובוקטורים לרוב. בקיצור, טיפוס נאלח למדי.
הוא עבר מנשיא לנשיא, ואיש לא העז לפטרו. אחרי
רצח ג׳ון קנדי, קיוו רבים כי יורשו, ג׳ונסון, יעז סוף־סוף
לבצע את הניתוח.
ג׳ונסון סירב, הוא הביא לכך נימוק משלו:

לפטראתש רון.

אסביר את הדברים על פי מהלך הדברים עד כה.
בממשלות הקודמות לא חל כל איסור על שר בישראל
לעסוק בעיסוקים פרטיים, אף כאלה היוצרים ניגוד-
אינטרסים מובהק בין עיסוקיו הפרטיים והציבוריים.

עוכדה זו היתה שמורה כסוד כמשך שנים
רכות. הכל היו משוכנעים כי אכן קיים איסור
כזה כחוק.
איך נוצרה אשלייה זוז פשוט מאד: הרמה המוסרית
בצמרת העליונה של המדינה הביאה לכך שעיקרון זה
התקבל על־ידי כל השרים כדבר מובן מאליו, אף שלא
היה רשום בספר־ד־,חוקים.
אומנם, בחסותן של אותן ממשלות תפחה וגדלה
השחיתות במדינה, ונוצר מעמד שלם של מתעשרים

״מוטב שהוכר יהיה כתוך האוהל וישתין
החוצה, מאשר שיהיה מחוץ לאוהל וישתין
פנימה.״

אריק בתוך הממשלה, כך הם סבורים, הוא שור
חסום. אבל אריק מחוץ לממשלה יהיה שור נגח, שור
פצוע בזירה. הוא ישתולל וינגח את כל מי שייקרה
על דרכו.

אין זה מישחק כמילים, ולא הצטעצעות
יפת־נפש כמליצות מצלצלות. אנו עומדים כאן
על הסכר המגן על המדינה מפני הגלים העכו רים
שד ים השחיתות, המאיימים להציפה.

לכן מוטכ שיייטאר כפנים. למרות החווה.
למרות הכל.

ן * דבר יפשוט בתכלית, והוא מגמד בממדיו את
• י הפרשה הקטנה של עסקן זה או אחר.
וזה הדבר.

^ ני מרשה לעצמי לחלוק על דיעה זו.
גם אילו היה זה ויכוח פוליטי בילבד, ולא ויכוח
הנוגע לערכי־היסוד של החברה, גם אז הייתי אומר :
מוטב אריק בחוץ מאשר אריק בפנים.

אם מותר לשר כישראל לנהל עסקים פרטיים
כתחום המסור כידיו, כי אז מותר הכד.

מותר לגנוב. מותר למעול. מותר לרמות את מס ד,הכנסה.
מותר להבריח מטבע. מותר לצבור הון שחור.

כי אריק שרון כשר-החקלאות, הממונה על
ההתנחלות כשטחים הככושים, הוא סכנה
לאומית.

הפעייה היא מוסרית.

ף* וויכוח שנערך לא-מכבר בכנסת על חוותו של
*יי אריק שרץ נאמר, כי ממשלודבגין עומדת לפני
הברירה: לפטר את אריק שרון או לבטל את ההנחיות
של ועדת השופט אשר.
עם כל הכבוד, זוהי הצגה בלתי-נכונה בהחלט של
המדיה .

פרירה כזאת אינה קיימת.

אין ברירה בין שתי אפשרויות. יש רק אפשרות אחת.

ני, מכין

בהחלט לרוחו

השר

אריאל

אני מוכן בהחלט להאמין כי אינו מוכן ואינו מסוגל
להיפרד מן החווה, ושקשה לו אף לערוך סידורים פיק טיביים
למסירתה בידי אחר.
כיוון שאני מכיר במיקצת את אריק שרון, אין לי גם
ספק שהוא מסוגל בהחלט לשכנע את עצמו שאין ניגוד-
אינטרסים בין כהונתו כשר־ד,חקלאות ובין תפקידו כבעל
וכמנהל־בפועל של החווה החקלאית. לאריק שרון יש
כוח־שיכנוע רב, בייחוד כלפי עצמו.
אולם כל הנקודות האלה אינן רלוואנטיות. אין כאן
עיניין אישי. יש כאן עניין בעקרון־יסוד של סידרי-
השילטון התקינים במישטר דמוקרטי.

להיפר. הם משתדלים, ומשדלים את זולתם,
להחזיק את אריק כממשלה ככל האמצעים,
כימעט ככוח.

זהו החשבון הפוליטי. אבל בעייתו של אריק שרון
אינה פוליטית כלל. היא לא היתד, משתנה במאומה גם
אילו היה אריק שרון יונה שביונה, כמו אברהם עופר

האם המסקנה היא שיש לפטל את מסקנות
ועדת־אשר? כהחדט לא. המסקנה היא שעד
השר ללכת.
הוא כנה לעצמו מיפעל שהוא יכול בהחלט
להתפאר כו. הייתי אורחו כחווה, והתרשמתי
מגאוותו של כן־איכרים זה עד יצירת־כפיו.

דווקא השונאים הגדולים ביותר של אריק שרון
בממשלה — והתחרות על תואר זה גדולה — אינם מצי עים
לפטרו.

האם ישתולל אריק מחוץ לממשלה? ודאי
שישתולל. אכל אז הוא לא יהיה אלא גאולה
כהן במיכנסיים, משה שמיר כעל עכר קרבי,
הרב חיים דרוקמן כלי זקן. כחכורתם של שלושה
אלה, הוא יהיה הרכיעי. עם ישראל יישאר
כחיים.

עכשיו נסתבר, כי שר מרכזי אחד בממשלת ישראל
אינו מקיים, ואינו חולם לקיים, את הנחיות ועדת־אשר.

יש להם דפר משותף אחד: יריכיהם כממ־שלה
לא העזו לפטר אותם, מחשש פן ינרמו
כחוץ צרות גדולות יותר מאשר כפנים.

נכון, מרבית ההתנחלויות שלו אינן אלא כפרי־פוטיומקין
— מהדורה חדשה של התיפאורות דמויות־הכפרים
שהקים הנסיך גריגורי פוטיומקין לאורך דרכה
של הצארית יקטרינה הגדולה, כדי להעמיד פנים כאילו
בנה את הארץ.
נכון שההתנחלויות הן כדורים פורחים, המתפוצצים
לנגד עינינו! .נכון שגוש־אמונים הוא בועת־סבון נפוחה.
נכון שאריק שרון הקים מיגדלים באוויר ועל הקרקע,
שלא הצליחו להוליך שולל אף את כלי־התיקשורת היש ראליים
הצייתנים.
אולם התנחלויות־דמה אלה הביאו ומביאות נזק עצום,
שאינו ניתן לתיקון. הן שיכנעו את אנוור אל־סאדאת
שממשלת־ישראל אינה מתכוונת אף לרגע לוותר על
השטחים הכבושים, ועל כן הכריחו אותו להקשיח את
עמדתו. ייתכן שהן פוצצו את השלום.

אכל הכל קיכדו, כסופו שד דכר, את המסקנות,
כמינימום שבמינימום. ההרגשה הכללית
היתה: שיהיו לפחות כדלים אדה. שיהיה סוף
להפקרות.

שרון.

וו ו
ופן שאין כל דימיון בין אדגאר הובר ז״ל ואריק
י• שרון יבל״א. מילבד אחד.

עכור נוסף של שחיתות, בממדים גדולים עוד יותר.
הממשלה הטרייה לא יכלה להרשות לעצמה רושם זה.
משום כך התמנתה הוועדה, שבראשה הועמד השופט
אשר. הוטל עליה להגדיר בבירור מה מותר ומה אסור
לשר בתחום העסקים הפרטיים.
ועדת־אשר לא החמירה. לד,יפו, היא ״התכופפה לאחור״
כדי להקל על הממשלה ועל שריה . .מסקנותיה נתקבלו
בביקורת ציבורית חריפה. אחד המבקרים היותר־חריפים
(אם כי הפחות־קולניים) היה היועץ המישפטי דאז, הפרו פסור
אהרון ברק, כיום שופט בית־המישפט העליון.
על מסקנות ועדת־אשר נאמר שהן מאפשרות סידורים
כימעט־פיקטיביים. נאמר כי המסקנות אינן מגיעות אף
לקרסולי הכללים המקובלים בארצוודהברית, הארכי-
קפיטליסטית.

אריק שרון: ב תון האוהל או בחוץ!
חדשים, פרוטקציונרים ושוורים־שלא־נחסמו-בדישם. אולם
חברי־ד,ממשלות עצמם היו אנשים הגונים. לוי אשכול
ופינחס ספיר לא התעשרו. פינחס רוזן לא החזיק מן הצד
מישרד של עורכי־דין. משה שרת לא נשא בחו״ל הרצאות
כדי לעשות כסף. ובן־גוריון לא הניח ליצחק רפאל להיות
לשר.
בסוף שנות ד,־60׳ גילה שבועון זה שמשה דיין אינו
רק ונדאל ארכיאולוגי ומפר־חוק מיקצועי, אלא גם סוחר
בינלאומי גדול בעתיקות. חלק מן העתיקות בא לו תוך
ניצול מעמדו כשר־ד,ביטחון, החולש שילטון בלא־מיצרים
בשטחים המוחזקים.
בצאתי למאבק פרלמנטרי נגד שערורייה זו, חיפשתי
את הסעיף בחוק האוסר על שר לעסוק בעסקים פרטיים.
לתדהמתי לא מצאתיו. גם יועצי הפרלמנטרי, אמנון
זיכרוני, לא גילה אותו.

הסתפר שאין כזה.

ליתר ביטחון,
בתל־אביב, אמנון
בטוח שיש סעיף
הודיע לנו, בנימה

פנינו אל דיקן הפקולטה למישפטים
רובינשטיין, ושאלנו לדעתו. הוא היה
כזה, והבטיח למוצאו. כעבור יומיים
של זעזוע, כי אכן סעיף כזה איננו.

הגשתי הצעת־חוק דתיקון העניין. כפקודת
גולדה מאיר, דחתה מדיאת־הכנסת את ההצעה.

זה היד, בתקופת כהונתו של דיין כאליל תורני.

ך זה היה -המצכ כאשר התחולל המהפך המהולל.
* לשילטון הגיעה ממשלה שאחת מהבטחותיה העי קריות
היתד, לחסל את השחיתות במדינה ולטהר את
מערכת־השילטון.

אותה ממשלה היתה גם משופעת, יותר מכל
קודמותיה, כאנשי־עסקים ממולחים, כאילי־הון
וכעתירי-רכוש.
היה ברור כי השארת המצב על כנו תביא לנחשול

ולא רק מותר — תהיה זאת מיצווה כעיני
האזרח. הוא יתפאר ככך באוזני ידידיו וחבריו.
הוא יהיה גיבור בעיניהם.
כי כאן אנחנו עוסקים בנורמה בסיסית של המוסר
הציבורי. נורמה המבדילה בין מדינה מתוקנת, כבריטניה,
לבין איראן של השאה, ניקאראגואה של סומוזה, הפילי פינים
של מארקוס.

זהו הגבול שכין מדינה תרבותית, נאורה
ודמוקרטית, לכין רפובליקה שד בננות, תפוזים
או אבטיחים.
אין כאן שום מקום לוויכוח. בוודאי אין כאן מקום
לפשרה.
ל השר אריק שרון לעשות דבר, שכל אדם חייב
? לעשותו לעיתים קרובות: להחליט בין עיקר וטפל.

עדיו לקכוע מהו העיקר דגכיו: להחזיק
כחווה מצליחה ומשגשגת או לעשות קאריירה
ציבורית כחכר ה,ממשלה.

כיום, כהונתו כשר־ד,חקלאות פסולה מעיקרה. כל
החלטה של שר־ד,חקלאות משפיעה אוטומטית — אם
ירצה בכך ואם לאו — על הריווחיות של חוותו.
אך גם כהונתו כשר־בלי־תיק, למשל, או כשר־התיק־שורת,
תהיה פסולה. כי כחבר הממשלה הוא משתתף
בקבלת החלטות, וכל החלטה תשפיע בעקיפין על עסקיו
הפרטיים.
אם יחליט השר לוותר על חוותו — יעריך הציבור את
קורבנו. אם יעדיף את החווה על פני השררה — ישמחו
רבים ויצטערו אחרים. אך הכל יברכוהו על המעשה.

אך, הניסיון לגלגל את האחריות עד מנחם
כגין אינו מוסיף ככוד לשר. והניסיון של כגין
לטשטש את חומרת הכעייה ולהתחבא מאחרי
מילים חסודות אינו מוסיף ככוד לראש־הממ־שלה.
המצב כולו אינו מוסיף כבוד לממשלה
כולה.
אדם המקורי נאלץ לבחור בין חווה ובין גן־עדן. הוא
בחר בחווה וגורש מן הגן.

עתה הגיע תורו של אריק לבחור.

^8ו 56

־ז 771^ / 4 - 6008 8 6 1 6 1 ¥ 6

^ 6 06ק60 00556116 10־5161
* ? 55/ר\* 111
10/61 נז־וסזסמ
ז 1<6ם 6ק 5ץ 01 2 6 /0ח 0ו׳ 1ק 0
ח ס 1יסח 1נ ) מזס - 1 8 0 X ( 0ק ח ז 516ץ 5

41דרמת עזצסה 6וח 10ס\7

החידוש המהפכני
הבלעדי של שר פ

55.קנ<׳
בעזרת שיטת ה־5$ק\ ,/מסוגלת
המערכת לרלג מקטע מוסיקלי
אחד למשנהו ולבצע אוטומטית
אח הפעולות הבאות. על גבי הסרט:
)1לדלג אל הקטע המוסיקלי הבא
ולעצור לפניו.
12 לרלגאל הקטע הבא ולשו.
)3לחזור אל תחילת הקטע
ולעצור לפניו.
<4לחזור אל תחילת הקטע המוסיקלי
ולשו שוב ושוב.

טייפ ובו אינסוף חידושים
שים לב להטענה הקדמית,
כמוה תמצא רק במערכות יקרות.
הטענה זו מאפשרת לבחון בקלות
את מצב הסרט. נשוב לא תסתכן
בהטענת קסטה הפוכהז.
מכוון לוח סגולי ומנגנון מושלם
מבטיחים מגע חלק כין הסרט לבין
המנגנון ושעוני בקרה רגישים
מאפשרים המלטה מושלמת.

פ טי פון־ המתקדם ביותר

יצירה של ענק

^ 5018 מצוירת בפטיפון משוכלל
המופעל על ידי מנוע אינדוקטיבי
בעל 4קטבים.
הזרוע המתואמת באיזון סטאטי
תפיק מתקליטיך צלילים נפלאים
בנאמנות מירבית.
סובן כי תוכל להאזין לצלילים אלה,
זלהקליטם להנאת ידיריר
כעת ובעונה

^ 5018 היא יצירה מושלמת.
יצירת שק ששמו הולך לפני! בשלם.
שרפ -ענק האלקטרוניקה מיפן.
את המערכת של שרפ. תוכל לראות
לשמוע ולקנות בשק״ם, במשכיר המרכזי
בכל ם שלום. במשכיר לצרכן. בש.א.ל,
ובחנויות מובחרות למכשירי חשמל.
המכירה גם לעולים חדשים

אחת.

שרפ. ע מן האלקטווויקה מיניו
^ ד 1-או. קי 41 .

היבואן: אסמגובע־מ ירושלים טלפון 533817 :־ 02 הפצה: סלון ט 1קיו,אלנבי 53ת־א. טל 03-283770.הפצה ביים: אז ר׳,ב 1א והפצה, דרך בית לחם ,60 טל 719447 .־02
אולם תצן גה מרכזי: בית שרפ -סלון טוקיו, אלנבי .66 תל־אביב, טל 612128 :־.03

ה או טונו מי ה ת הי ה
או טו סטרדהבעלת 4מ ס לו לי ם
ובמ קו ם אל בו מי־ני צ חון מוצי אי םעכ שיו א ל בו מי־ בי ש לו }

! בעת טיסתו האחרונה
לארצות־הברית שמע ראש־הממשלה,
מנהם בגין, כי ב מטוס
נמצא גם איש הטלווי זיה,
מאיר שלו. שבוע קודם
לכן הציע שלו בתוכנית ה טלוויזיה
עלי־כותרת, כי ראש־הממשלה
יתרום את כספי פרס
נובל שקיבל, לעיר הולדתו,
ברסט־לייטובסק — בדומה ל נשיא
מצריים, אנוור אל־פ
אדאת, שתרם ואת הפרס ׳ל כפר
הולדתו. בגין ביקש ש יביאו
אליו את שלו ואמר לו,
במלוא הרצינות :״מה פיתאום
הצעת שאתרום את הפרס ל ברסט־ליטובסק?
אילו היו שם
יהודים הייתי מבין זאת, אבל
הרי לא נותרו שם יותר יהו דים

שר־החוץ לשעבד, ח״כ
יגאל אלץ, ביקש בהרצאה,
שנערכה בשבת האחרונה, סלי חה
מקאנצלר אוסטריה, ברו נו
קרייסקי. סיפר אלון :
״אחרי שקרייסקי אמר על
ראש הממשלה מנחם בגין
שהוא ׳חנווני פולני, תקפתי את
קרייסקי. אבל עכשיו אני
מקווה שבגין בכל־זאת יהיה
קצת חנווני ׳פולני, ולא יחזיר
את כל השטחים בלי לקבל כל
תמורה.״

ראש־הממשלה,
סגן

ייגאל ידין, החליט כי הוא
צריך, כמו שרים אחרים, ש תהיה
לו לישנה בבנייו־הכנסת.
אולם תיכנון חדרי הכנסת לא
כלל לישכה לסגן־ראש־המטש־לה,
ואי-אפשר היה למצוא
חדר עבור ידין. ידין דרש ב מפגיע
לסלק מחדרו את ח״כ
בגימין הלוי, שיש לו חדר
בתוקף היותו סגן יושב־ראש
הכנסת, אולם הלוי התנגד. רק
אחרי ויכוחים רבים, הוחלט,
כי כאשר יהיו לידין פגישות
במישכן הכנסת, והלוי לא
יישב באותה עת בחדרו, ייוכל
ידין להשתמש בחדר.
בחדרו של השר־בלי- 1 תיק לשעבר, ישראל גלילי,
בכנסת, משתמש השר־בלי־תיק
הנוכחי, חיים לנדאו. בשבוע
׳שעבר הורה לנדאו להסיר מ קירות
החדר מפות של ישראל
ושל המרחב, שבהן השתמש
גלילי כאשר היה שר ויועץ
ראש־הממשלה׳ ולתלות מפות
אחרות: מפות של קווי־התחבו־רה
בישראל ובכל הערים ה גדולות.
ואכן, אחרי יום אחד
בדיוק, הודיע ראש-הממשלה,
כי הוא שוקל את מינויו של
לנדאו כשר־התחבורה־והתיק-
שורת.
81 כאשר קיבל ח״כ הלי כוד
אברהם שריר את ה חשבון
החודשי שלו ממיזנזן
הכנסת, המנוהל על־ידי מלון
הילטון, נראה היה ליו כי ה חשבון
מופרז• הוא בדק את
כל פיתקי החשבון שעליהם
חתם במשך החודש, וגילה פת קים
רבים שעליהם חתום אחד
מעשירי חברי־הכנסת, שמו״
אד פלאטו־שרון. התברר
כי הנהלת החשבונות של היל־טון
טעתה, וצירפה לשריר את
חשבונותיו של פלאטו.

צ׳ארלי

1אחרי שח״כ
ביטון כבל אית עצמו באזי קים
אל המיקרופון שעל דוכן־
ה עו ל ס

הז ה

2157

הנואמים של הכנסת, הגיב על־כך
מזכיר הממשלה,
נאור ג ״צ׳ארילי לקה לעצמו
מיקדמה לעתיד, שבו הוא ב וודאי
יישב פבית־הסוהר.״

אריה

ועדת החוקה־חוק־
1בפני ומישפט הופיעו נציגי הבנקים
בישראל. במהלך הישיבה נכנס
לחדר הוועדה ח״כ רב שילנ
סקי מהליכוד, כשהוא מעשן
סיגריה. ח״כ מרדכי ויר-
שובסקי מש״י ביקש מיושב־להפסיק
את הישיבה׳ ואמר :
ראש הוועדה, ח״כ דויד גלם,
״׳שיילנסקי ׳שורף את החמצן של
המדינה.״

1אחר־כך, כאשר דנה
הוועדה בנושא המיסים, הופי עו
לפניה מישפטנים אחדים
מארצות־הברית, המבקרים עתה
בארץ. אחד המישפטנים אמר
בעברית עילגת :״אני שמח
שיהודים עושים חוקים ׳בארץ־
ישראל.״ הגיב על כך וירשוב־סקי
:״ואני אשמח שיהודים
יפסיקו להפר חוקים בארץ-
ישראל.״
! בשחרית של תרבות,
שנערכה ׳בתיאטרון חיפה, עלה
על הבמה טוביה צפיר ו הציג
הצעה שנכתבה על־ידו
דעל־ידי מנהל מחלקת־התוכנ־יות
בטלוויזיה, מרדכי (״מו טי״)
קירשגבאום. צפיר, ש חיקה
את ראש־הממשלה מנחם
בגין, הציע בשמו ׳תוכנית אוטו נומיה
חדשה: אוטונומיה—או טוסטרדה,
שבה יהיו ארבעה
מסלולים: מסלול אחד, שבו
תהיה שליטה מינהלית פלס טינית,
מסלול שני למתנחלים
בדרכם מההתנחלות לבתיהם
שבשפלה, מסלול שלישי ל משאיות
של הפועלים הערבים
העובדים מעבר לקו הירוק, ו מסלול
רביעי שיישאר פתוח
למשא־ומתן עם ירדן. לפי ה הצעה
של קירשנבאום—צפיר
יצמצם צה״ל את השליטה שליו
לשלושה מקומות: ליד רמזו רים,
מחסומי־דרכים ותחנות־דלק.
1באותה
תוכנית חיקה
צפיר את ח״כ שמואל פלאטו־שריון,
שיצא נגד ההצעה להע ניק
מיקלט ללורד ג׳ו בגן,
המבוקש על־ידי מישטרת אנג ליה
.״הסוף יהיה שבגן יקח
את יעקב חלפץ, יבטיח הב טחות
וייכנס י לכנסת,״ אמר
צפיר בשמו של פלאטו ,״בעוד
חמש ישנים יהיו לנו 120 חברי־כנסת
שיהיו האיש הבודד ל כנסת,
וכולם יהיו מבוקשים
על־ידי מישטרות בעולם.״
! טוביה צפיר אף חיקה
את שר־האוצר, שימחה אד־ליד,
והישווה אותו לזחל .״הוא
נראה כזה תמים, הזחל. אבל
כשהוא הופך גולם, הוא הולך
לעבוד באוצר ויוצר אינפל ציה.״
נראה
כי בעיות הכל כלה
בכל־זאת משפיעות על
ארליך. בשבוע שעבר הוא נר אה
במיזינון הכנסת כשהוא לו גם,
במשך היום כולו, כוסיות
קוניאק בזו אחר זו.
! חברי ועדת־הכספים של
הכנסת היו בשבוע שעבר אזר חי
התאחדות בתי־המלון ב
ישראל.
מנכ״ל ד,התאחדות
משה עמיר, מחה בפני חב־רי־הכנסת
על הסחבת בבניית
בתי־מלון חדשים בארץ, ו בפנותו
אל יושיב־ראש הוועדה,
ח״ כ שלמה לורנץ האגודאי,
אמר עמיר :״אני מוכן לאכול
את הירמיולקה ׳שלך, אם במשך
הקדנציה הנוכחית של הכנסת
תושלם אף בנייתו ישל ביית-
מלון אחד מאותם שהוחל ב הקמתם.״

לא תמיד עומדת המיש־כחה
מעל -לפוליטיקה. בשבוע
שעבר פירסמה סיעת של״י ב כנסת
הודעה בגנות היוזמה של
המערך למען ״עיבוי ירוש לים״
.בין •השאר נאמר בה,
כי זהו ״ניסיון מצד ח״כ עוזי
כרעם ׳והמערך לדוג במים
העכורים של דעת־הקהל.״ מנסח
ההודעה: חיים כרעם, ה יועץ
הפרלמנטרי של של״י ו אחיו
הצעיר של עוזי.

הסיכסוכים הרבים הסו 1
בבים
כיום את להקת בת־שבע
הגיעו גם לכנסת. בתחילת ה חודש
הגישה חברת־הכנסת
אורה נמיר שאילתה בכנסת׳
שהייתה מויפנית לשר־החינוד־
׳והתרבות זבולון המר. בין
השניים התנהל דו־ישיח. נמיר :
כמה רקדנים יש בלהקה? המר :
שמונה־עשר. נמיר: כמה מקב לי
משכורות בלהקה? המד:
ארבעים־ושלושה. נמיר: אדו ני
הישר -על מה משלמת הלה קה?
איך אפשר להבין את
העובדה שלהקת בת־ישבע, ש יש
בה 18 רקדנים בילבד,
משלמת 43 משכורות? מאיר
פעיל 1את רואה שהיא משל מת.
מרדכי וירשוכסקי:
הם בוודאי משלמים משכורת
לכל רגל.
( 8אל מישכן נשיא־המדי-
נה בירושלים הגיעו בשבוע ש עבר
23 נשים, לטכס הענקת
אות שנת ה־ 30 לנשים שהת בלטו
בתחומים שונים במשך
שנוית קיום המדינה. רעיית ה נשיא,
אופירה נכון, ש נמצאת
באבל על מות אמה ו־שלבשה
חליפה שחורה, העירה
לפסנתרנית פנינה זלצמן,
כאשר נתנה לה את האות:
״״ש צדק ביוניברס. לפני 22
ישנים את נתת לי פרס. היום
אני נותנת לך פרס״ .לפני 22
שינים היתד, פנינה אחת ה שופטות
מטעם מערכת העולם
הזה, כאשר נבחרה אופירה כ׳
״צברית 56׳״ בתחרות מטעם
המערכת. עם תום הטכס ביק שה
אופירה ברגע האחרון מ פגינה,
שתנגן משהו לזכר
אמה, והפסנתרנית חתמה את
האירוע בנוקטורנו של שופן.
81 אגב, זלצמן היתה גם
שופטת, כאשר נבחרה לפני
27 ישנים מיכל הראל למל-
כת־היופי •של ישראל. כיום
מיכל היא אשתו של השר

יצחק מודעי.

בשבוע שעבר נודע

ליושב־ראש הנהלת הסוכנות
היהודית, אריה דולצ׳ין, כי
עוזרו האישי, יצחק (״אידו״)
רגר, טילפן מניו־יורק אל כל
׳מערכות העיתונים בישראל ׳ו דיווח
׳להם ידיעת־סקום, שאמ רה,
כי דוליצ׳ין לא יחזור ל ארץ
מסיוריו בארצוית-הברית,

אלא ייסע ישר לאוסלו, כד־ללוות
את ראש־הממשלה מנחם
בגין בסיור־הנובד שלו. דול־צ׳ין
נזף ברגר, ואמר ילו, כי
אם יישנה מיקרה זה, יוריד מ משכורתו
את דמי שיחות הטל פון.
8ח״כ
הלל זיידל, מ חטיבת
אחדות ׳שבליכוד, אהוד
במיוחד על באי מיזנון הכנ סת,
מפני שהוא ידוע כח״כ
׳שאותו מבקרות הכי הרבה
חתיכות. בשבוע שעבר אירח
זיידל צעירה בלונדית יפחפיה.
לכל מי שפנה אליו וביקש
ממנו להציג ליו את האורחת
שלו, סירב זיידל. אולם האור חת
׳נקטה יוזמה, הציגה עצמה
כעדגה גולן ,׳ולכל ימי ש ניסה
לבקש את כתובתה השי בה
:״אני נמצאת בארץ רק
שבוע ,׳ובתום השבוע ׳אני חוז רת
אל בעלי וילדי בארצות־הברית.״

לאנשים

הנבוכים!

777
הברנדי הלאומי שהוא בינלאומי.

במדורו חד־גדיא תיאר
השבוע העיתונאי אפריים
קישץ בעיתון מעריב את ה סצנה
הבאה: בגין נתקל בלי לה
באשתו. הגברת עליזה
כגין נבהלת ומשמיעה צעקה :
״ריבונו של עולם, זה אתה?״
בגין עונה בחדשך :״עליזה,
כשאנחנו שנינו לבד, את יכו לה
לקרוא לי פשוט מנחם.״
זוהי בדיחה עתיקה, שיוחסה
בשעתו לשארל דה־גול.
! 8בלילה שבו הודיע נשיא
ארצות־היברית, ג׳ימי קיאר־ט
ר, על הכרת ארצו ב״רפוב־ליקה
העממית של סין״ ,נזכר
מפיק הסרטים אלכם מסים
באפיזודה נוסח ״היום לפני
עשרים וחמש ישנים״ ,שאירעה
בתל־אביב באותו הקשר: מסיס,
שהייה בשירות־חובה בצה״ל,
עסק בשעות־הערב בעריכת
לילה בסוכנות הידיעות יונייטד
פרס. מי שהיה מנהל הסוכנות,
אליאב סימון, זימן את
מסים למישרדו, באחד הימים,
והודיע לו, כי מונחת אצלו
תלונה חריפה מוושינגטון, מ מרכז
הסוכנות העולמית, על
כי עודך־הלילה בתל-אביב מש־תמש,
בעברית, במילים ״סין
העממית״ ,תחת לתרגם, מן ה מקור
האנגלי., .סין האדומה״.
המתלונן יהיה יוסף פינקל־
•טטיין, מי ׳שהיה מזכיר ה מערכת
של הארץ. במיכתב־התלונה
נאמר, כי אם לא תח זור
הסוכנות בתל־אביב ותכנה
את סין העממית כ״סין האדו מה״
— יפסיק הארץ את ה מינוי
על ביוליטין־החדשות ה יומי
ישל יתייטד פרס.
! 8לפני שבוע הופיע אל-
בום־צילומים של ריאש־הממש־לה,
מנחם בגין, שאותו ערכו
דוברו, שלמה נקדימץ, ו העיתונאי
אביעזר גולן. ראה
המשורר חיים חפר יאת ה אלבום,
נד בראשו ואמר :״פעם
היו מוציאים אצלינו אלבומי-
ניצחון — היום מוציאים כבר
אלבומי־כישלון.״
) 8פסוק־השבוע שייך, ללא
ספק, לעורך מעריב, שלום
רוזנפלד, שאמר :״לעולם לא
נסלח לממשלה הזאת, המאל צת
אותנו להתגעגע אל קודמו תיה.״

..איזה ר בי קמצן!״ אמר בנ 1ש ל
הטל פון ה א דו םעלהר בי מ לו ב א בי ט ש
! 0חופשת־חנוכה שימחה
מאד את הילדים, וקצת פחות
את ההורים, שכמה מהם לקחו
את ילדיהם עימם לעבודה,
בלית־ברירה. אב כזה היה צ בי
רימון, שהביא את בנו גיא,
בן ה־ , 10 אל תחנת גלי צה׳׳ל,
שם הוא משדר בתוכנית הטלפון
האדום. הילד גילה עניין רב
בעבודתו של אבא, עד שהגיעו

ירושלים המיזרחית, המטפל ב ילדים
מכל העדות. תוך 24
שעות רכשה את הספרים, ושני
הפוליטיקאים חתמו על הקד שות
אישיות. כשהגיעה דבורה
נמיר לנמל־התעופה בלונדון,
התברר כי מיזוודתה נפרצה,
שני המנעולים שוברו וכמה חפ צים
אישיים נגנבו. אחרי רגע
של חרדה התברר, כי הגנבים

מסר מדויד כן־גוריון, שזי הה
את עצמו, בשמו, ל״מנהיג
שהיה נשוי פעמיים, ושם אשתו
הראשונה היה רות״ שהוא
ינהל שיחות־שלום ויביא את
השלום לישראל. שישה שבו עות
לאחר־מכן נערך ביקורו
הבלתי-צפוי של אנוור אל־סאדאת
בישראל, והמנהיג
הישראלי שלו התכוונה המד יום,
משה דיין, מנהל מאז
שיחות־שלום. בביקורה החודש
בלונדון, באחד הסיאנסים, שוב
קלטה נמיר מסר מבן־גוריון
לדיין ובו נאמר כי אם ייחתם
חוזה־שלום ,״הוא יחזיק מעמד
בדיוק שנה ושלושה ימים״ ,ו־לאחר־מכן
תפרוץ מילחמה. עכ שיו
נותר רק להמתין ולראות.
; 0מי שאיבד את חשבון
הימים והשעות הם הגששים,
שערכו גיחה קצרה ללונדון,

כדי להופיע בפני הישראלים
שם בתוכנית החדשה. בדרך
חזרה אמר ישראל (״פדלי״)
פזזדיאקוב, כי אינו מבין את
החיים. חמש שעות נמשכת
הטיסה מתל-אביב ללונדון ל הופעה,
ולמחרת נסעו חמש
שעות כדי לתת הופעה בכר מיאל.
בעוד גברי בנאי משו טט
בזמן הפנוי כדי לחפש
אפודות בנזארכס אנד ספנסי,
בילה שייקה לדי יום שלם
במאטרקר, עד שהשיג עבור
ילדיו אוהל מתקפל, שאותו הב טיח
להם כדמי־חנוכה.

אחרי סידרת־הטלוויזיה שדנה
בכך, ואחרי שהוצג מחזה של
אסירים בשם תנו לי ביס שד
חופש. גם השופט העליון חיים
כ הן נותן הרצאות באותו ענ יין.
השופט דג לוין לא קיבל
את הטיעון הזה, ואמר :״אלה
בתי־הסוהר שיש לנו. אתם,
עורכי־הדין, כחלק מהציבור,
כדאי שתעשו משהו כדי שיהיו
לנו בתי־סוהר טובים יותר.״ ב אשר
לסידרה הטלוויזיונית
העיר השופט, כי אינו צופה
בטלוויזיה ולכן אינו יודע מה
היה בה.

! 0בעת דיון על חומרת
העונש המגיע לנאשמים בשוד-
היהלומים בנתניה, שאיימו על
בתו של יהלומן, טען עורך-
הדין צבי לידפקי כי ע ל
השופטים להתחשב במצבם של
בתי־הסוהר במדינה, בעיקר

0 1כאשר סבא עסוק בשלי חות,
הנכד אינו יכול לארח
אותו בברית־המילה שלו. זה
קרה לידפף ההמלין, שהיה
בעבר ראש שירות־הביטחון,
הכללי, וכיום הוא מייצג את
ישראל באחת הארצות בעולם.
לבנו אלון נולד בן בשם גיא,
והסב העסוק לא הצליח להגיע
אל חגיגת הברית. הסבתא,
פריטה, לעומת זאת, הגיעה
ארצה לכבוד המאורע המשמח.
סריטה היא אחותו הבכורה של
השחקן יוסי גרבר.

! 0הקומיקאי הוותיק אלב־פגדר
יהלומי הוזמן לפגישה
עם אמרגן בשמונה וחצי ב בוקר.
יהלומי, שאיננו מורגל
לקום בשעה כזו, קם — והופתע
כאשר יצא לרחובות העיר ו ראה
שהם סואנים מאנשים.
״מה, יש אנשים שמסתובבים
ברחוב בשעה כזו?״ תמה ה־מצחיקן.

לקראת הופעתה בפסטיבל״הזמר. לפני שעזבה את ארצות״הב־רית,
השתתפה בתוכנית־בידור שנערכה במוזיאון לוס-אנג׳לס, לק ראת
פתיחת תערוכה של שיבעה ציירים ישראליים. בתוכנית השתתפו
גם השחקנית האמריקאית סאלי (״הכל נשאר במישפחה״)
סטראדרס, והשחקן הישראלי המתגורר שם, אהרון איפלה
(בתמונה, באמצע) .שני אלה קראו שירי־שלום, שנכתבו על־ידי
ילדים, וחדווה זימרה. חדווה וסאלי עובדות עתה על תוכנית
משותפת עבור הטלוויזיה האמריקאית, שבה תארה חדווה את
סאלי בישראל. סאלי, שהיא נוצריה, נשואה לפסיכיאטר יהודי.
למקום חבורה של אנשי חב״ד,
מחסידי מנחם מנדל שניאור־ם
ון, הרבי מלוכאכיטש,
שחילקו לכולם סופגניות. כא שר
ראו את גיא, נתנו לו שקית
ואמרו לו שהרבי שולח לו דמי-
חנוכה. גיא פתח את השקית
ברטט, מצא בה לאכזבתו רק
לירה אחת וברכה מהרבי .״אי זה
רבי קמצן,״ התלונן גיא
לפני אביו ,״הוא נתן לי רק
לירה אחת — ומה זה שווה
היום״ ?

הותירו במיזוודה את הספרים
החתומים. אגב, בערב המכירה,
שנערך בסותבי, התחרה בחתי מותיהם
של מנחם בגין ומשה
דיין רק ספר־תנ״ך עתיק, מת נתו
ש ל המלך חופיץ ל-
מיפעל צדקה זה.
01 נמיר ידועה כספיריטו־אליסטית,
ובכל ביקור באנגליה
היא משתתפת בסיאנסים אח דים.
בקיץ האחרון האזינה ל מדיום
גלה טלר, שקלטה

באי הספרדי הקטן פורמנטרה, מזכיר את משורר־היגון יהודה הלוי,
שחי בספרד ושר לציון מהגולה הדוויה. גם סיומה יושב שם ומצייר
את ירושלים בילבד, זאת לפחות אפשר לראות בתערוכה שלו שנפ תחה
השבוע. התחביב של סיומה ובלה הוא נטיעת עצים, ודייג.
יש להם כבר 1000 עצים מסביב לביתם, שנטעו בעצמם. הם
אוכלים גם מדגת הים, כאשר הם דגים אותה כמובן.

01 הצבא אינו משתף תמיד
פעולה עם החיילות־הכוכבות
שלו. בזאת נוכחה, לצערה, ה־שחקנית־חיילת
אירים כגר,
שעמדה להשתתף בסרט יוצאים
קבוע באחד התפקידים ה מרכזיים.
פשוט לא אישרו לה
חופשה לשם כך. ביום־הצילוי
מים שנקבע לה, כאשר ראה
הבמאי בועז דודידזון שאינה
מגיעה, הזעיק לתפקיד את
דפנה ערמוני, ששיחקה ב סרט
הלהקה.
הפנטומימאי

ארקץ, שביים סצנה המונית
של ריקוד רוק־אנד־רול באותי
סרט, ביקש מאחת הרקדניות
שתצא מהרחבה באמצע הריי

ג׳וקי

׳ 0חופשת חג־המולד אינה
מביאה רק תיירים ארצה, אלא
מייצאת גם כמה ישראלים ל־חו״ל.
אריק פמית, יוצר-
הבובות, נסע הביתה לקיים־
טאון שבדרום־אפריקה, כדי ל השתזף.
שם זורחת עכשיו ה שמש.
אך בתוכניתו גם לנסות
ולמכור את הבובות הצבריות
שלו לרשת הטלוויזיה ה מקומית.
שם כבר גילו עניין
בבובותיו של אריק. ידידו, ה שחקן
יופי גרכר, נשאר ב־בארץ,
אך קשה לו לנוח. מיל־בד
הטיולים עם הכלבה המשו תפת
שלהם, פנדי הוא מופיע
ערב־ערב בהצגת הקאמרי, ו ביזור,
שנקלטה על־ידי הביקורות,
ועסוק גם בתוכנית־הרדיו ה פופולרית
שלו, בוקר חדש.
! 0כאשר תיכננה באחרו נה
העיתונאית דבורה נרד ר
את נסיעתה לאנגליה, חשבה
על חופשה. יומיים לפני מועד
הטיסה קיבלה שיחת־טלפון
בהולה מידידים בלונדון, ש ביקשוה
להשיג, ויהי־מה, כמה
עותקים של סיפריהם של ראש־הממשלה,
,מנחם בגין, ושל
שר-החוץ, משה דיין, למכי רה
פומבית לטובת בית־החול־ם
למחלות עיניים סיוט ג׳ון ב־

מום׳ גר

שהתחיל כנגן־גיטרה בלהקה מקומית בחולון,
הפך קוס ם לכמה שנים, מגדיר את עצמו כיום
כפנטוטימאי קומי. השבוע הופיע במסיבת־מנוכה של סוהרי כלא

רמלה, והצחיק עד דמעות. האסירים לא היו נוכחים. אחד מאורחי-
הכבוד היה צבי גיבעתי (משמאל) סגן נציב בתי-הסוהר. כמו כל
פורשי השירות, קיבל מתנה: מפת הארץ עם סימוני בתי הסוהר.

ה עו ל ם

הז ה

2157

קוד כשהיא בוכיה, ושהחבר
שלה יחזיר אותה לריקוד. בעת
הסרטת הסצנה אומנם בכתה
.הרקדנית ועזבה את רחבת ה ריקודים.
הבכי שלה היה כל-
כך משכנע, עד שהמלבישה של
הסרט 1 8 * 1 ,מדל; שעמדה
בסמוך לה, לא הבינה מה מת רחש,
פקדה על השחקנית ל הפסיק
מייד את הבכי ולחזור
לרקוד .״הביטי כמה את לא
מיקצועית !״ גערה בה תמי.
8במסיבת־חנוכה של ה סוהרים
בכלא רמלה הודה
גונדר חיים לוי, נציב בתי-
הסוהר, לעדה, אשתו של
חבר־הכנסת־לשעבר מרדכי
פורקים, על פעילותה הרבה
למען הסוהרים. עדה הקימה
בכל בתי־הכלא בארץ מועדונים
לסוהרים, שנקראו בהלצה על-
ידי נציב ״המועדון לשיקום
הסוהר.״ אחרי שהודה לה לוי
על פעילותה, העירה עדה :
״אני רוצה להודות לכם על
שנתתם לי אפשרות לעשות
את זה.״
! 8בהצגת תיאטרון חיפה,
המחרשה והכוכבים, נאלצים
כמה שחקנים ללגום כמויות
גדולות של בירה. השחקנית
תחיה דנץ התלוננה לפני
במאי ההצגה, עודד קוטל־,
שהבירה מקלקלת לה את ה דיאטה.
קוטלר לא קיבל טיעון
זה, ותחיה ממשיכה ללגום את
הבירה בלית־ברירה.
באותה הצגה צריך
! 8השחקן עזרא כפרי לירות
30 קליעי־עץ. כאשר נוכח ש הרעש
מחריש את אוזניו, קנה
לעצמו פקקים מיוחדים, ש אותם
הוא תוחב לאוזניו בכל
הצגה.
! 8באותה הצגה שיתף
קוטלר את המורה לפיתוח־קול
של התיאטרון, דורית (״דו-
קי״) עצמון, הסובלת ממורא-
במה ועד היום סירבה לשיר
בהצגות. דוקי היא חברתו-ל-
חיים של השחקן מיכאל
(״מיקי״) כפיר ואחותה של
אורדית, חברתו־לחיים של
קוטלר.

הדוגמנית הצעירה גתה־ 23 נסעה ללונדון,
כדי לטעום קצת טעם מיקצועי בשטח
עבודתה. היא פנתה לצלם אנגלי, והוא צילם נרצו! תמונה זו, אך
כאשר שאלה אם תוכל לעבוד שם, ענה לה :״יש לך דרכון בריטי ! ״

ענת גל״ט

8מאפרת הטלוויזיה ה לימודית
חווה כפרי נכנסה
לעולם המוסיקה, כאשר נישאה
למנצח התיזמורת הפילהרמו נית
אכי אוסטרוביסקי. ה מוסיקאי
נועם שרי(? ,ואש תו
הפסיכולוגית, דניאלה,
ערכו לזוג הצעיר מסיבת־ני־שואין
בביתם ברמת-השרון.
הגיעו אליה אנשי-מוסיקה ר בים.
כאשר עמד אבי ושוחח
עם הפסנתרנית פנינה זלצ־מן,
ניגש אליו אחד האור
היא
ענתה בשלילה, ועל כך הגיב הצלם :״לכי, תתחתני עם בחור
אנגלי ואז תחזרי אלי ענת לא קיבלה הצעה זו, וחזרה ארצה.
באחת התצוגות האחרונות שלה, כאשר התהלכה על המסלול,
נגנב בחדר־ההלבשה שלה ארנקה, ובו 4000 לירות שהיו בתוכו.

חים והעיר :״אשתך ממש זלצמן יפהפיה.״ :התערבה
״תודה, אבל אני לא אשתו.״
! 8להצגת חנוכה של ילדי
בכפר־בית־ספר,
שתתקיים
שמריהו, החליטה מאיה
וייסמן להזמין את אמה וסב־חדש
מרוסיה. כאשר הציע לו
דני לנגן בלהקתו החדשה,
אמר לו גרי :״אעשה זאת
ברצון, למרות שמעולם לא
ניגנתי בעברית.״
8בחיפושים אחרי סכסו־פוניסט
עבור להקת גזוז, מצא
מארגן־הלהקה דני סנדרסון
את גרי רזניק, שהוא עולה
תה. האם היא אילנה דוכי־נא
והסבתא, כמובן, חנה

רוכינא.

! 8חגיגת יום־הולדת ש־שהיתר,
משופעת בבצל, נערכה
למיקי אמדורסקי, אשתו
של כני• ידידיה הכינו לה זר
מבצל ירוק, כי מיקי היא מלכת
הבצל, כפי שהם מכנים אותה.
היא אוכלת בצל בכל ארוחה.

אורלי

81 בעלת־הקרחת
זילכרשץ, הצעירה שתסרוק־תה
היכתה גלים, גידלה בינ תיים
את שערה וקיבלה תפקיד
בולט בסרט, שבו עליה לפתות
את השחקן מאיר סוויסה.
! !£הבמאי הצעיר *טאוי.
דייטי שעשה את סירטו ה ראשון,
בן שמונה דקות, איש
שחור איש לבן, צילם סצינה
שבה ראו מיטה מכוסה בבי צים.
לצורך הצילום קיבל הצ עיר
ארבעת אלפים ביצים,
מתנה ממועצת הלול. הוא צבע
אלפיים ביצים בשחור, ואת
המחצית השנייה השאיר לבנה.
בשעת הצילומים היה עליו ל היזהר
לבל תישברנה הביצים,
כי מועצת הלול לא הסכימה
לתת לו ביצים נוספות.
8צריך רק להיכנס ברגל
ימין לעסק, והשאר הולך ב קלות,
זאת למד יצחק (״פי-
צ׳ו״) כ ן ־ צור מניסיונו האישי.
פיצ׳ו, שקיבל תפקיד מרכזי
בסרט טרנזיט, מבלי להיות שח קן
מיקצועי, קיבל תפקיד ב סרט
נוסף. הפעם זהו סרט־ה
עו ל ם

הזה

2157

קית. כאשר הלך מארגן המסיבה, בו־ציון שירה, לקנות את העוגה,
הודיעו לו בקונדיטוריח שבכיכר־המדינה, כי ביגלל חנוכה חם אופים
סופגניות בילבד, ואין להם זמן להכין עוגת יום־הולדת. רק כאשר
סיפר להם שכלת־המסיבה היא הזמרת, נעתרו והכינו את העוגה,
שעלתה 300 לירות. בקונדיטוריה פרץ ויכוח קולני על גילה
חמדוייק של הזמרת, כאשר כל אחד נוקב בגיל שונה. לבסוף הסכימו
כולם שהיא נראית צעירה הרבה יותר מגילה — יחיה אשר יהיה.
פירסומת שמביים הישראלי ה מצחיק
צכי •טיפל.
81 אין כמו המולדת, סבור
קן גלזבדס, האמריקאי שכתב
והפיק את אופרת־הרוק הרא שונה
בארץ, בני־בום. הוא
החליט, אחרי שהות של שש
שנים בארץ, שאמריקה בכל-
זאת קוסמת לו יותר. קן הזר
ארצה מסיור באמריקה, עשה
ארבעה סירטי־פירסומת עבור
חברה מיסחרית, ומתכונן עהה
לתרגם את האופרה לאנגלית
ולמכור אותה לכל המעוניין ב אמריקה.
גלובוס בן ה־ ,33ש הצהיר
פעם שאין לו רצון או
כוונה להתחתן, עומד לשאת
לאשה את חברתו הצעירה בת
ה־ , 18 חגית פהן, שאותה יקח
עימו לארצו. חגית עובדת כ מלצרית
במיסעדה תל־אביבית.

״קשה היה לי להחלים אם ל אמץ
אותה כבת או לשאת
אותה לאשה,״ התלוצץ קן.
שלוש שנים זה לקח
לס׳אק קתמור להכין סרט
על פסס־יבל השוטים, המתקיים
מדי שנה בהולנד, ושאליו מגי עות
להקות של ליצנים ונגנים.
במימון הסרט השתתפו כל
ידידיו, שהם אמנים והיפים ל מיניהם.
בכל פעם שאסף כמה
פרוטות, ט* לפן לידידו, צלם
הקולנוע אמנון סלומון, ש מתגורר
בארץ, כדי שיבוא ל הולנד
לצלם עוד כמה סצנות
בסרטו. סוף־סוף תם ונשלם
הסרט, וז׳אק מגיע לכבוד ה מאורע
ארצה. הוא מביא עימו
לא רק את אשתו, אן טוס־מאייד,
אלא גם את כל ידידיו
שהשתתפו במימון הסרט.

התחל ץ ות השנה החדשה
עם 14,700 דיי נוספות.

הצטרף
ל״מטמון עד 120
תכני ת החסכון
החד שה. י
ב תו כני תהחס כון החדשה
״ מ ט מון עד 120״ תו כ ל לז כו תבמ ענ ק
של 1496להפקדהחד -פ ע מי ת,ו ־0׳79
להפקדהבתש לו מי ם חוד שיי ם.
ה ק רן והמ ענ ק שני הםצ מו די ם
למדד ונו ש אי ם ריבי ת.
ב אפ שרו תך ל ח סו ךבש תי דרכים:
א. הפקדהחד־ פ ע מי ת.
ב. ת ש לו מי ם חוד שיי ם.
תקרתס כו םהחס כון הי א עד
120.000ל״י בשני המס לו לי ם י חד\ .
ס כו םהחס כון המכ סי מ לי בכל

מ ס לו ל הו א 90.000ל״י.
ת קו פתהחס כון הי א 6שנינמ
כל ה רוו חי ם פ טו רי םממס
ב תו ם 3שנות ח ס כון.
ן * כן, אינ ך טו ע ה .״ מ ט מון עד 120״
היא תו כני תהחס כון ה רוו חי ת ביו ת ר
פ ר טי ם בכל סני פי ק בו צ ת בנ ק
הפו ע לי ם.

הפוך כספך לכוטמוו-עד !120

הפועל

1וב 9ת

3לובי דתי מ י זרח י
זבולון

יגאל לביב נמצא בחופשה. מדור זה ערוך בידי יעקב אלמוג.

מזה שלוש שנים קיימת במישרד-הסעד, עוד מהתקופה שבה היה השר
המר שר־השעד, קרן בת 70 מיליוני לירות, המעניקה תמיכה לילדי עדות־המזרח
השוהים בפנימיות.

בעוד שבסעיפי ההוצאה האחרים של מישרד־הסעד, הקריטריון לתשלום כשפים
עבור ילדים בפנימיות היא מצבט הכספי של הוריהם, הנה בקרן זו, שעיפי הקריטריון
לתשלום כספים שניים בלבד: דתיותן של מישפחות הילדים, ומוצאו העדתי.

כמהעלה דינ שט״ן*

מישרד־האוצר דרש עתה מטישרד־הרווחה, יורשו של מישרד־הסעד, לבטל את
הקרן, או לשנות את הקריטריונים להוצאת כספים ממנה. אולם הפקידות הבכירה של
מישרד״הרווחה, שמרביתה עדיין שייכת למפד״ל, מסרבת בתוקף רב לשנות את
הקריטריונים ודורשת להמשיך לשמור על ההישג הדתי.

צבי

עם שובו הצפוי לארץ של הד״ר
(צדי צרויה) דינשטיין, מתפקידו כציר
כלכלי של ישראל בארצות־הברית, בדרגה
אישית של שגריר, החלו עורכים א ת
החשבון: כמה עלתה שהותו של דיג-
שטיין בארצות-הברית 1
האוצר שילם מדי שנה סכום של 300
אלף לירות ל״בנק לפיתוח התעשייה״,
שבו עבד דינשטיין לפני שקיבל את ה שליחות,
כדי לשמור על זכויותיו של דיג-
שטיין.
העלות של דינשטיין בארצות־הברית
הגיעה לכ־ 7,000 דולר לחודש (כ״ 133 אלף
לירות) ,הכוללים א ת שכרו והוצאות
שכר־הדירה שלו. דינשטיין עמד על־כך
שלארצות-הברית ייצאו, על חשבון ה מדינה
כמובן, גם נהגו האישי, דניאלי,
ומזכירתו האישית.
כאשר עבר דינשטיין לארצות-הברית,
עלה הדבר לקופת המדינה כ״ 30 אלף
דולר, שהם יותר מחצי מיליון לירות.
במיסגרת סכום זה הוצאו 12 אלף דולר
על שיפוץ וריהוט הדירה של דינשטיין,
6,000 דולר על העברת חפציו האישיים
לארצות־הברית, ו־ 6,000 דולר על קניית
מכונית חדשה לציר־שגריר.
כאשר היה דינשטיין מגיע לביקורים
בארץ, הוא היה מתגורר על חשבון ה מדינה
במלון ״חילטון״ בתל־אביב, כיוון
שהשכיר את הדירה שלו בכיכר״המדינה
תמורת 10 אלפי לירות לחודש, וקיבל
מכונית עם נהג.

אן וזירובטיקה
ב״ אלביט״
מי שהיה המפקד הבלתי־שיגרתי של
חיל־האוויר, האלוף (מיל).
כיום מנכ״ל חברת האלקטרוניקה ״אל-
ביט״ ,ממשיך להפתיע, גם מאז פשט את
המדים.
מתוך 150 העובדים הבכירים של
״אלביט״ ,בחר לו בני פלד , 50 שלהם
העניק לאחרונה מניות של ״אלביט״ ו־ס
ט א טוס חדש, שהביא להם תוספות-
משכורת ניכרות. כוונתו של פלד היתה
לחזק את מעמדו בתוך ״אלביט״ ,על־ידי
רכישת ליבם של 50 מבין הבכירים של
החברה.
חברת ״אלביט״ שייכת לקונצרן ההש קעות
של ״בנק דיסקונט״ ,בניהולו של
אלוף (מיל ).אחר, דן טולקובסקי,
שגם הוא היה בעבר מפקד חיל-האוויר.
מקימה של ״אלביט״ כיום יושב־ראש

בני פלך,

איר להרוויח גאו! תורם
כסףב די להתאמץ יותר מדי

נראה כי חביבו של ראש־הממשלה
מנחם בגין, ומי שתרם הרבה ל״קרן
תל־חי״ ,איש העסקים השוויצי ניסים
גאון, החליט להבטיח את עצמו בישראל,
מכל הכיוונים הפוליטיים.

שגריר דינשטיין
וגם נהג ו מוניו ת

ה ב לו ף
של בו רג
מתברר כי ההודעה של ועדת־השרים
לענייני-חרכב, בראשותו של שר״הפנים
יוסף בורג, על רכישת כלי״רכב זולים
לפקידי-הממשלה, היתה אחיזת״עיניים.
פרטי ההחלטה, שלא פורסמו, קובעים
כי השרים יחזירו את מכוניות ה״וולוו״
או ה״קורטינה״ שלהם, ויקבלו מכוניות
אמריקאיות גדולות שמחירן כ־ 440 אלף
לירות. אולם המנכ״לים והפקידים הבכי רים,
שמיספרם גדול ממיספר השרים,
יקבלו מכוניות ״וולווו ״2000 שמחירן
כ־ 480 אלף לירות היחידה.
כך הביאה הוועדה לידי החלטה שה־מנכ״לים
יסעו ברכב יקר יותר, והשרים
ברכב ארוך יותר — והאזרח ישלם הכל.

מנכ״ל פלד

בנ ק

הספנות
״טפחות ,,מסבך וקרן תל־חי

את העידיות
״בנק טפחות״ הפך הבנק הפופולרי
ביותר בין הרשויות המקומיות בארץ ו-
מוסדות־הציבור. המדיניות החדשה של
מנכ״ל הבנק, משהמן, היא לתת הלוואות
בלתי-מוגבלות למוסדות ציבוריים
ולרשויות מקומיות. אולם ההלוואות של
״בנק טפחות״ צמודות הצמדה מלאה,
והריבית עליהן היא הגבוהה ביותר היום
בשוק 7.5 :אחוזים.
ראשי מישרד-האוצר מרימים ידיים
מול התופעה שהרשויות המקומיות מס תבכות
בחובות כבדים ל״בנק טפחות״,
וכל מאמציהם להפסיק זאת עלו עד כה
בתוהו.

וגם תוספות ניכרות

רכישת חברת הביטוח ״יובל״ על־ידי
קונצרן ״כלל״ ,מבעליה של החברה
קפלן, חוללה מהפכה בעולם הביטוח.
חברת ״יובל״ הפכה מכשיר פיננסי חשוב
של ״כלל״ ,שהעבירה חלק גדול מהבי טוחים
שלה ל״יובל״.
אולם הרכישה חוללה מהפכה לא
פחות גדולה בחייו של עורך־הדין יגאל
ארנין. עוד לפני העיסקה, וגם לאחריה,
היה ארנון עורך־הדין של חברת ״כלל״,
״יובל״ ,אהרון דוברת, מנכ״ל ״כלל״
וג׳סי קפלן. ארנון היה גם בעל מניות
בערך של 20 אחוזים בחברת ״יובל״.
המניות של ״יובל״ שוות היום כסף רב,
בגלל קנייתה של החברה על־ידי ״כלל״,
וארנון כמובן, הרוויח. הוא גם הרוויח
את דמי תיווך העיסקה בין שני הלקוחות
שלו ,״יובל״ ו״כלל״ .אולם הרווח
הגדול ביותר של ארנון היה מכך שלא
עשה כל עיסקה במניות שלו. המניות,
שהיו קודם של ״יובל״ השייכת לג׳סי
קפלן והן עכשיו של ״יובל״ השייכת ל-
״כלל״ ,נשארו שלו, מבלי שנאלץ לשלם
מס על העיסקה.

ג׳סי

מועצת־המנהלים שלה, עוזיה ( ליל,
אינו שלם עם דרכי״הניהול של פלד, והחליט
להיות מעורב פחות ככל האפשר
בחברה שהקים. גליל מקדיש עתה את
מלוא זמנו ל הק מ ת מיפעל חדש לחלפי־רכב,
שיוקם כפי הנראה במעלות.

מילחמה עזה ניטשת עתה בין גופים
כלכליים ומדיניים סביב ״בנק הספנות״.
הבנק מוצע עתה למכירה, בהתאם
למדיניות הממשלתית למכור מה שיותר
חברות ועסקים ממשלתיים לידיים פרטיות.
לדעת אנשי כספים וים זהו עסק
טוב, ומשום כך גדולה התחרות סביבו.
עד עתה הוגשו שלוש הצעות לרכישת
״בנק הספנות״ .ההצעה הראשונה היא
של איל-הכספים שאול אייזנברג, ה שנייה
של קבוצת משקיעים מתל־אביב
הטוענים כי מאחריהם עומדים גורמים
זרים, והשלישית היא של שני חביבי ראש-
הממשלה מנחם בגין, איש־הספנות,
יעקב מרידור, השרוי בקשיים כספיים
ניכרים, ואיש־העסקים הקנאדי שבא להתיישב
בישראל נתן סילבר, המכונה
״מקום 3במטוס,״ מאחר שהיה האורח
הראשון שהוזמן על-ידי ראש־הממשלה
ללוותו לאוסלו.
גורמים במישרד ראש״הממשלה מפעילים
את השפעתם כדי שמרידור־סילבר
יקבלו את הבנק. אגב, ללא כל קשר לכך,
נודע עתה, כי תרומתו האחרונה של
סילבר לכלכלה הישראלית היתה בגובה
של שני מיליוני לירות, שאותם נתן ל״קרן
תל־חי״ השערורייתית של תנועת החרות.

באחרונה תרם גאון סכום של 10 אלפים
דולר (כ״ 190 אלף לירות) ,למיפלגת
העבודה דווקא.

תורם גאון
וגס לאופוזיציה

ה קו
ה ת פו ס

״חדיראן״
אחד הכישלונות הגדולים ביותר השנו
של חברת ״תדיראן״ ,שהביא לחחמרו
המצב הרעוע שבו נמצאת החברה, הו<
כישלון המכירות של מרכזת״הטלפון ה
חדישה של החברה, המיועדת ל־ 60 קווים
במיסגרת תוכניות״הפיתוח של חברו
ז ,0 .חברת־האם של ״תדיראן״ ,יצ
רה יותר מ־ 2000 יחידות שהיו צריכוז
להימכר בסכום של 6000 דולר ליחידה
ל״תדיראן׳
על פי ההסכם ביו
היתה צריכה 0 .1 להיות אחראיו
על המכירות והשיווק של מרכזת־חטלפו
החדשה, אולם ל״תדיראן״ כימעט שלו
הגיעו הזמנות למרכזת זו.
ראשי ״תדיראן״ מאשימים א ת חברה
האם, בכך שלא דאגה לפירסום מספי׳
למרכזת 60־הקווים שיוצרה בארץ, אלו
הסתפקה בשילובה בתוך הקטלוג הכלי

אין מלבישים צפרדע
בנעלי התעמלות

...לאט לאט במובן!

נעל הספורט
החדשה ן

של ״גלי טורנדו״ 1

יצרנים מעט^ם בעולמן

| | 1יכולים להתגאות בנעל מסוגה).
סולית הפוליאריטן המוזרק 1

שאיננה נשחקת,
העור העליון. העיצוב והנוחות
בקיצור, דור חדש של נעלים.
עם הצפרדע כמובן.
המבטיחה צעדים רבים רבים

ברסוםמל ני ק| סטו דיו

ל. ב ר או.

ובן גם קפיצות

עורכי ״השלם הזה־ ונבדקו בגלאי־שקו של גדולי המומחים
בארץ על טענותיו של אהוד אולמדט ונקבע שהם דוברים אמת

•.הורוביץ מבון לאיבחון מי ד ע בע״מ
תל -אביב
25בדצמבר 1 9 7 8
1פ 128412 -

^ ל כ בו ד
עויי דאמנוןזכרוני
ד ח׳ גלבוע 4
תל -אביב

לבב ו ד
ע ו״ד

הנ דון

בתא רי ך , 2 4 .1 2 .7 8

חוות דע ת -ב די קתפוליגרף :

ערכנובדיקתפוליגרף, עלפיבקשתכם, למר :

אליהותבורבןש מו א ל

א לי הו ת בו ר

797278

אי פע ם 2 0 0 ,0 0 0ל׳׳ימבצלאלמזרחי?
א י פע םמבצלאלמזרחיסיועכספיו /אוערבויות?
בדרךכלש הי ב ר כי שתדירה, ריהוט או ביצועשיפורים

השא לו תהרלוונטיותבבדיקתוהיו
האם אתהו /א ו אשתך קי בלתם

האם אתה ו /א ו אשתך קי בלתם

האם בצלאלמזרחיסייעלכם

ב די ר ה?
האם קיימת שי חתטלפון עם בצלאלמזרחי בקשר לחוב שלך מביתו או משר דו של אבר שה

א ה רונ סון?
האם קי בלתערבויותכספיותמבצלאלמזרחילר כי שתדירה?

הנבדקה שי בבש לי להעלהשא לו תדלעיל .

ממצ אי ם :
בכלהשא לו תהרלוונטיותאובחנו

לשקרן
! 6שאהוד אולמרט הוא שקרן.
@ ששיטותיו בפרשה זו הן בחינת
גאנגסטריזם פרלמנטרי.
@ שאולמרט ניצל לרעה את מעמדו
כחבר־כנסת והשפיל את כבוד הכנסת.
באותו הקשר הודיע העולם הזה, כי אורי
אבנרי ואלי תבור מוכנים בכל עת להיבדק
בגלאי־שקר (פוליגראף להוכחת טענות
אלה.

ב די ק ה מי ק צו עי ת
ו אוגיי ק טיווי ת
דץ גדשה שבדעות חלפו מאז הוקעתו
1 1של אולמרט על־ידי העולם הזה כ שקרן,
בדאי ומעליל עלילות־זדון. למרות
שמדי שבוע חזר העולם הזה על הזמנתו
לח״כ אולמרט להגיש תביעה מישפטית
נגדו, לא הגיש אולמרט תביעה כזו עד
עצם היום הזה.
תחת זאת, בחר לפרסם מודעוודענק

אולמרט אף הרחיק לכת מזאת, בזיל-
זולו בתבונת הציבור. אחרי שהעולם הזה
הציע ביוזמתו, שטענתם של אורי אבנרי
ואלי תבור, בדבר שקריו של אולמרט,
תיבדק בגלאי־השקר ,״הזמין״ אולמרט את
אבנרי ותבור להיבדק במכונת־האמת ואף
תבע ״לחייב״ את אלי תבור בבדיקה כזאת.
בשבוע שעבר מימשו אורי אבנרי ואלי
תבור את נכונותם להיבדק בגלאי־שקר,
שנבעה מיוזמתם והועלתה על-ידיהם. מתוך
אמונה במהימנותו של מכשיר זה, כשהוא
מופעל בידי אנשי־מיקצוע מיומנים ואוב ייקטיביים,
ומתוך רצון לקבוע סטנדרד
חדש בחיים הציבוריים לאימות טענות
ולהפרכת עלילות־זדון, נבדקו אבנרי י-
תבור במכונת־האמת, בידי מומחי שני
המכונים הפרטיים, המובילים בראש בענף
גלאי־השקר בישראל.
בהירת המכון הראשון שבו נערכה ה בדיקה
נעשתה בידי אישיות מישפטית
בלתי־תלוייה, שאף קבעה את השאלות
שיוצגו בבדיקת הפוליגראף בפני אורי

תגובותהמצביעותעלא מי רתאמת.

ב כ בו ד

הו רו בי ץ,

מ כון

לאיבחוןמידע בעיי ם

מימצא־ הבדיקה של אלי תבור אצל הורוביץ
״תגובות המצביעות על אמירת אמת
^ סוף חודש נובמבר 1978 פתח ח״כ
* אהוד אולמרט במערכה של הפצת
עלילות נגד העולם הזה ועורכיו, אורי
אבנרי ואלי תבור.
הוא עשה זאת בעיקבות סידרה של
פירסומים בהעולם הזה על מעלליו ומעשיו
המפוקפקים, שריח של שחיתות אישית
וציבורית נודף מהם ; ובמיוחד אחרי ה גילויים
על התחמקותו משירות צבאי סדיר
רצוף ועל בריחה מקרב במילהמת יום-
הכיפוריס(העולם הזה .)2146 אולמרט ביקש
לפגוע באמינות הגילויים, באמצעות הש מצות
פרועות שהטיח כלפי העולם הזה.
ביודעו שעלילותיו לא יעמדו בשום
מיבחן מישפטי, הסתתר אולמרט, כדרכו,
מאחרי חומת חוק חסינות זזברי־הכנסת.
בטכסיס מתוחכם, שנועד להציג את עלילת־הכזב
שלו, כפעולה של ח״ב במיסגרת
״מילוי תפקידו״ ,שיגר אולמרט תזכיר
ליועץ־המישפטי, הפרופסור יצחק זמיר.
את התזכיר, שבו כלולים דברי־ההבל ה־מצוצים
מן האצבע, הפיץ אולמרט בין
אמצעי־התיקשורת, ואף ערך מסיבת־עיתו־נאים
מיוחדת במישכן־הכנסת. שם ״גילה״
את מימצאי ״חקירתו״ ,באשר לסיבות ש הניעו,
כביכול את העולם הזה לבקר אותו.
במבול ההשמצות, פרי דימיונו של אול־מרט,
מזדקרות לעין שתי ״עובדות״ מר
כזיות,
שעליהן ביסס אולמרט את מערכת־השקרים
שלו:
׳ £הטענה כי בפגישה שנערכה בדירתו
של אורי אבנרי, שבה השתתפו האלוף
(מיל ).רהבעם (״גנדי״) זאבי והקבלן בצל אל
מיזרחי, איימו השניים על אבנרי לבל
יפרסם כל חומר נגדם, וכי כתוצאה מאיום
זה נבהל העולם הזה ונרתע מלפרסם כתבות
עליהם.
; הטענה כי אלי תבור קיבל מהקבלן
בצלאל מיזרחי הלוואה בסד 200 אלף ל׳י,
למימון רכישת דירתו החדשה ושיפוצה,
וכי כתוצאה מכך מנצל אלי תבור את
עמודי העולם הזה לצורך התקפות אישיות
על אולמרט, תוף מתן הגנה לבצלאל
מיזרחי ולחבריו.
עיתונים בודדים בלבד התפתו לפרסם
את דברי־הבלע של אולמרט ואת כזביו.
בתגובה על־כך הציב העולם הזה בפני ח״כ
אולמדט אתגר גלוי: להעמיד את כזביו
במיבחן מישפטי, ולהוכיח לעיני כל, כי
אינו פוחד ואינו חושש מבירור מישפטי
של עלילותיו. מאחר שאולמרט פירסם את
שקריו בצורה המעניקה להם חסינות מוח לטת,
שאינה ניתנת להסרה, הזמין העולם
הזה את הח״ב להגיש תביעה נגדו על פי
החוק לאיסור לשון הרע בעיקבות הטענות
הבאות :

אלי תבור כעת הבדיקה אצל־ הורוביץ
״הנבדק השיב בשלילה על השאלות
בעיתונות, בהוצאה של רבבות ל״י, כדי
להודיע ש״לא אגיש תביעה מישפטית נגד
העולם הזה״ בטיעון הנלעג כי העולם הזה
מנסה להכפיש את שמו ולהשמיצו — כאילו
לא נגד מעשים מעין אלה נחקק החוק
לאיסור לשון הרע.
* פוליגראף — רב־רושם, מכשיר הרושם
בעת ובעונה אחת מיספר תגובות
גופניות.

אבנרי ואלי תבור. הבדיקה נערכה בפי קוחם
של אישיות מישפטית זו ופרקליט
העולם הזה, אמנון זיכרוני.
על פי בקשתה המפורשת של אותה
אישיות מישפטית, ובגלל תקנות האתיהה
המיקצועית, נמנע העולם הזה מלפרסם
את שמה בשלב זה. אולם אם וכאשר
יגיעו הדברים לידי בירור מישפטי, תת גלה
גם זהותה.
חשוב לציין בהקשר זה, כי לא הותנה

--ז ל 2

— סטירח־־לח י
(המשך מעמוד )27
מראש פירסום דבר הבדיקה ותוצאותיה,
בכך שיסתבר שאבנרי ותבור דוברי אמת.
אילו היה גלאי־האמת מאבחן תגובות של
אי־אמירת אמת על־ידי אבנרי ותבור —
היו הדברים מתפרסמים גם אז, על־ידי
אותה אישיות מישפטית,
הבדיקה הראשונה בגלאי־האמת נערכה
במכון לאיבחון מידע בע״ח, שבהנהלתו
של ישעיהו(״זיגי״) הורוביץ. הורוביץ היה
עד לפני כשנה וחצי קצין־מישטרה בדרגת
רב־פקד, והיה ממונה על הפעלת הפולי-
גראף של מישטרת־ישראל.
בשנת 1970 קיבל הורוביץ את תואר
בוגר לימודי פסיכולוגיה וקרימינולוגיה
באוניברסיטת תל־אביב. בשנת 1973 הש תלם
בארצות־הברית בסמינר לשיטות
מתקדמות בפולייגראף. בין השנים —1970
1974 היה בודק פוליגראף במעבדה ל-
תישאול מדעי, ומדריך ראשי בבית־הספר
הישראלי לפוליגראף, במטה־הארצי של
מיישטרת ישראל.

;;תגובות של
אמירת־אמת״
ף* ריקות הפיליגראף לאורי אבנרי
ולאלי תבור נערכו בידי זיגי הורוביץ
ב־ 24 בדצמבר. הורוביץ התבקש לחוות את
דעתו המיקצועית בשאלות :״האם גירסתו
של אורי אבנרי בנושא הפעלת איומים
עליו מצד בצלאל מיזרחי ורחבעם זאב־הינה
אמיתית?״ ו״האם גירסתו של אלי
תבור בדבר חשד לקבלת טובות־הנאה מ בצלאל
ממרחי הינה אמיתית?״
הורוביץ שמע בנפרד את גירסותיהם של
אבנרי ותמר, שהפריכו את הטענות ב נושאים
אלה, כפי שהועלו ב״תזכירו״ אל
אהוד אולמרט ליועץ־המישפטי לממשלה.
אחרי כן בדק בנברד בפוליגראף, את
אבנרי ואת תבור.
השאלות הרלוונטיות לנושא זה, בבדיקתו
של אורי אבנרי, היו כדלהלן :
*.האם קיימת אי־פעם פגישה משותפת
עם בצלאל ממרחי וגנדי?
ס האם מישהו איים עליך בהקשר ל פרשות
בצלאל ממרחי וגנדי?
6האם בצלאל ממרחי ו/או גנדי איימו
עליך שיתנכלו לך, אם תפרסם חומר
אודותם?
קובע מומחה הפוליגראף זיגי הורוביץ,
בחוות־דעתו המקצועית :״הנבדק השיב
בשלילה על השאלות דלעיל. בכל השאלית
הרלוונטיות אובחנו תגובות המצביעות על
אמירת אמת.״
במילים אחרות: בדיקת גלאי־השקר
קבעה, כי אורי אבנרי דיבר אמת, כשטען
שמעולם לא נערכה כל פגישה משותפת
בינו לבין בצלאל ממרחי ורחבעם (״גנדי״)
זאבי, וכי מעולם לא איימו עליו שניים אלה
או אחרים, שיתנכלו לו אם יפרסם חומר
על אודותם — כפי שהתיימר ״לדעת״ ח״כ
אהוד אולמרט.
בקשר לטענות שהעלה אולמרט נגד אל-
תבור, נבדקו בגלאי־השקר תשובותיו של
תבור על השאלות הבאות:
• 6האם אתה ו/או אשתך קיבלתם אי-
פעם 200 אלף ל״י מבצלאל ממרחי?
>• האם אתה ו/או אשתך קיבלתם אי-
פעם מבצלאל ממרחי סיוע כספי ו/או
ערבויות?
•:האם בצלאל מיזרחי סייע לכם בדרך
כלשהי ברכישת דירה, ריהוט או ביצוע
שיפורים בדירה?
!• האם קיימת שיחת-טלפון עם בצלאל
ממרחי בקשר לחוב שלך, מביתו או מ־מישרדו
של אברשה אהרונסון?
$האם קיבלת ערבויות כספיות מ בצלאל
ממרחי לרכישת דירה?
על סמך מימצאי הגלאי קבע זיגי הורו ביץ,
בחוות־דעת המומחה שלו :״הנבדק
השיב בשלילה על השאלות דלעיל. בכל
השאלות הרלוונטיות אובחנו תגובות של
אמירת־אמת.״
במילים אחרות: גלאי־השקר (הפולי-
גראף) קבע, כי לא התגלו כל סימנים
של אי-אמירת אמת, כאשר השיב אלי
תבור בשלילה לטענות כלפיו, שהיו כלו לות
ב״תזכירו״ של אהוד אולמרט ליועץ־
המישפטי.
השאלה בדבר קיומה, כביכול, של שיחת־טלפון
מביתו של החוקר אברשה אהרונסון
לבצלאל ממרחי, שבה כאילו אוזכר עניין
חוב שחייב תבור לממרחי, הוכללה בבדי קה,
אחרי שהתברר כי ח״ב אהוד אולמרט
טוען, כי נמצאת בידיו הקלטה של שיחה
מעין זו. אלי תבור טען, כי מעולם לא
התקיימה ולא יכולה היתה להתקיים שיחה
שכזו, וממילא לא יכולה להיות הקלטה
שלה. תגובתו על השאלה בעניין זה, שבה
השיב בשלילה על קיום שיחה מעין זו,

הישראלי לפוליגראף

*45717016״י)*יו 0ץ.ו 0ק * £1-מ5ו 1- 1*6

כ. ר ח־ הי ר קזן 177

.ז*. 177, 1-10^071100 $1ו ** 161

2 2 95 16 . 22 39

761

22 39 60

. 22 9 5 16

26.12.78

החולצה שלך הוא לבן?״ או ״האם היום
יום שלישי?״ על פי תשובותיו של ה נבדק׳
החייב לענות רק בחיוב, או בשלי לה
— ״כן״ או ״לא״ — הוא קובע את
רמת התגובות הממוצעת ישלו, באמירת
אמת.

חו קי
פוליגראף

ל כ בו ד
עו ״ ד א סנון ז כ רו ני
רח* הגלבו? , 4
ת ל -אניב.

ה נ דון: א לי

ת בו ר

-ב די ק ת

פו ליג ראף

.נתבק שנו עלידכםלב דו ק את
ל ר כי שתדירה .

הנ״ ל

בקנין קבלת

סיועכס פי מבצלאלמזר חי

מ בו אלב די ק ה

בני מיני . 4

ה נ ״ לבעלת. ז 7 9 7 2 7 8 *00 .מתגודדבת״ ארת׳
הו אהופיעבמשר דנו בתא רי ך . 2 5 .1 2 .7 8
לאחר ש הו סברהלומסרתהכ די קהובי את תוצאותיהנעבירלידיעתכם,
ה ס כי םלהבדקמרצונוה סו בוהחופ שי ואף חתם בפנינועלהצהרהבזו
ה ש מו רהבמשרדנו . .

יהב די ק ה
במהלך ה ב די ק ה

הו צגו

בין

היתר, השא לו תהבאותעליהן

ענ הבש לי ל ה.

האםקבלתםאיפעםסיועכספימבצלאלמזרחילצורךר כי שתהדירה?
האםקבלתםאיפעם 2 0 0 ,0 0 0ל* מבצלאלמזרחי?
הא םסל פנ תאי פע םבנוכחות אבר שה אהרונסוןו שו חחה עם בצלאלמזרחי
ב נו שאחוב שלך 7
האם עזר לך בצלאלמזרחיב צו רהכלש הי ב נו ש א די רתך?
האםהכרתאתבצלאלפצרחיבעת שרכ שתדירתךהנוכחית 7

ב תו צ או תהמב חני ם לא נתגלו
אמת לגביהן .

ס מני ם

ה מ עי רי םעל שקר

ו אנו

בדעהש הו אדובר

מימצא־הבדיקה שד אלי תבור אצד ויקטור כהן
״אנו בדעת שהוא דובר אמת
אובחנה כאמירת אמת( .אגב, במיכתב ל אורי
אבנרי הכחיש אברשה אהרונסון ב תוקף,
שאי־פעם היתה שיחה כזו).

מכשיר חכם
ומתוחכם
ף* נקודה זו כדאי, אולי, לתת הסבר
^ קצר לגבי מהותו ודרך פעולתו של
מכשיר הפוליגראף.
מחקרים פסיכולוגיים ממושכים הוכיחו,
כי פעז׳לת־השקר מלווה תמיד בתגובות
גופניות בלתי־רצוניות ובלתי־נשלטות,
כמו סומק, דופק־לב מוגבר, פעולת־בליעה
והוכחות חיצוניות אחרות לתגובה ריג-
שית. חלק מהבנת ההתנהגות הכרוכה ב פעולת
גלאי־השקר, היתה מאז ומתמיד
נחלת התודעה האנושית, גם ללא מומ חיות
בפסיכולוגיה.
אבל במאה ה־ 20 נעשו מאמצים לרתום
מכשירים מדעיים מדוייקים לאמנות גי-
לוי־שקרים, אונאה והולכת-ישולל. אלה
הם המכשירים המכונים בפי העם ״מכו־פו
נות־אמת״
,ושכינוים המדעי הוא
ל י •גראף.
משימתו של הפוליגראף היא לרישום
תגובות גופניות, שאפשר להשתמש בהן,
כדי לאבחן אמירת־שקר. הגלאי אינו יכול
לגלות אמירת־אמת, אלא רק תגובות ה כרוכות
באמירת שקר. מכאן, שכאשר אין
הוא מאבחן אמירת־שקר, ברור שהנבדק
באמצעותו דובר-אמת.
מומחי גלאי־השקר מסתמכים על תו פעות•
,כמו עליה בלחץ־הדם ושינויים ב דופק
ובנ-שימה, כתופעות שאפשר להסתמך
עליהן• .גורם נוסף, שאותו בודק גלאי־השקר,
הוא השינוי במוליכות החשמלית
•של העור בין שני שטחים שונים בגוף.
לאלה אפשר להוסיף גם את פעולת השרי-
רים הבלתי־נראית בזמן אמירת־השקר,
הגורמת לשינוי בלחץ־הדם.
כל התופעות האלה אינן נשלטות על-
ידי רצונו של האדם, ואין הוא יכול
להשפיע עליהן במחשבתו או בפעולה
כלשהי. אף לא אחת מהן יכולה להוות
הוכחה בפני עצמה לאמירת־שקר. אולם,
כאשר הן. נבדקות כולן, בעת •ובעונה
•אחת, ונרשמות בדזמנית בידי מכשיר

מדוייק, הן מספקות אמצעי יעיל ביותר
לגילוי שקרים.
מכשיר הפוליגראף החדיש בודק ורו שם
את השינויים הבאים: שינויים בלחץ-
הדם, בדופק ובנשימה, וכן שינויים במו-
לימת החשמלית של העור. הוא עושה
זאת באמצעות ארבע עטים הרושמים
את התגובות על גבי סרט נייד נע.
לזרועו של הנבדק בגלאי־השקר מוצ מדת
רצועה לשם בדיקת השינוי בלחץ-
הדם והדופק. אל חזהו מה ביות רציע־ת
שבעזרתן יאפשר לעקוב אחו י השינייים
בנשימה. אל שתיים מאצבעות אח: מיד••
מחוברות אלקטרודות, העוקבות אחד ה שינויים
במוליכות החשמלית של העור.
חוקר גלאי־השקר מתוודע תחילה אל
פרטי הפרשה, המתבקשת להיחקר. אחר־כך
הוא קובע את הנורמות של התגובה אצל
הנבדק, כשהוא שואל אותו שאלות רל וונטיות
לנושא החקירה, כמו :״האם צבע

ף* ק כשלג זה מנסח החוקר את ה שאלות
הנוגעות לחקירה. גם הן כולן

שאלות קצרות וחד-משמעיות, שאפשר
לענות עליהן ב״כך או ב״לא״ .אז מרכיב
החוקר שאלון, שבו מופיעות זו לצד זו
השאלות הרלוונטיות לחקירה, ושאלות
בלתי־רלוונטיות, במגמה לאבחן את ההבדלים
בתגובות הגופניות.
החוקר !מפעיל את גלאי־השקר, הרושם
את תגובותיו של הנבדק בעת מתן ה תשובה
לשאלות שהוצגו לו, פעמיים-
שלוש, או ארבע פעמים, לפני שהוא נוטל
את הרישומים הגראפיים, על-מנת לאבחן
אם הנבדק דובר אמת. בדיקת רישומי
גלאי־השקר, והסטיות מהתגובות הנור מליות
של הנבדק, היא המאפשרת לחוקר־המומחה
לגלות היכן, ועל אילו שאלות,
השיב הנבדק תשובות שיקר״ות. מאחר
שלנבדק !אין שליטה על התגובות הנב דקות,
לא קיימת אפשרות של הונאת
המכשיר על־ידי הנבדק.
למרות מהימנותו ודייקנותו של גלאי־השקר,
והמומחיות שהושגה בהפעלתו, אין
הבדיקה באמצעותו מתקבלת עדיין כהו כחה
מישפטית ישירה בבתי־המישפט ב ארץ.
אולם בחקירות מיישטרתיות וביט חוניות
הוא מקובל כמכישיר־חקירה •שיג רתי.
המישטרה וזרועות-הביטחון השונות
מסתמכים בדרך־כלל על תוצאות הבדיקה
בפוליגראף, כדי לקבל או לא לקבל טענה
של נבדק, שהוא נקי מחשד מסויים ש הודבק

למרות שהבדיקה במעבדת הפוליגראף
של זיגי הורוביץ העלתה, כי אורי אבנרי
ואלי תבור דוברים אמת, בשעה שהם
מכחישים את כל הטענות שהשמיע כלפי הם
אהוד אולמרט, לא הסתפק העולם הזה
בכך. כדי להסיר כל ספק, ועל-מנת למנוע
כל כעיה שהיתר, עלולה לעלות במוחו -של
מישהו בדבר האובייקטיוויוח של מפעיל
:יאי־תאכר, ביקשו אבנרי ותפור להיבדק
שנית במכון אחד, ועל־ידי מומחי פוליג־ראף
אחרים.
וכך, למחרת הבדיקה הראשונה, ביום
ה־ 23 בדצמבר, נערכה בי-יקה שנייה בפו-
ליגראף. הפעם התקיימה הבדיקה במעבדת
הפוליגראף של המכון ה־שרך לי לפוליג־ראף
שבבעלותם ובניהולם שד שיי חוקיי־הפוליגראף
הוותיקים ביותר בם—:ה. ה נחשבים
בע:ף כבני־הסמבא נתח ים זה
בישראל. השניים הם צבי אה־ו:־ ועירן-
הדין ויקטור כהן.
צבי אהרוני הוא ביגר המיבדלר האמ ריקאית
לפוליגראף על שם ג׳וך ריר בשי-
קאנו, וסיים את לימ־דיו בה, כבר
בשנת . 1952 הוא השתלם באותו מוסד
במשך שלושה ד-ד־ש-ם, ב : 7ז . 1936
בין השנים 1952—1957 היה צב־ אהרו-
ני אחראי. לכל מעבדות הם*ל.-־ר;.ף בארץ.
ובכללן המעבדות של מ־שטרת־־שראל
ושירות־ביטחון־כללי. באותה רק• ד ה
אורי
אככרי געת הבדיקה אצל אהרוני
אנו בדעה שהוא דובר אמת

•.הורוביץ מבון לאיבחון •דע בעינו
ריך והרצה על ׳חקירות באמצעות פוליג־ראף
בפני חניכי קורס־הקצינים ־צל מיש-
למעשה,
טרת־ישראל
כימעט כל מומחי הפוליגראף בארץ הם
חניכיו של אהרוני. במשך 13 שנה בין
השנים 1958—1970 היה צבי אחרוני בודק
פוליגראף.
בראשית תקופה זו פעלו זרוע׳ות־הבי־טחון,
בפקודת איפר הראל, גם נגד העולם
הזה.

עמיתו ושותפו של צבי אחרוני הוא
ויקטור כהן, מישפטן בהשכלתו, ש הוסמך
כעורך־דין בשנת . 1955ב־1959
סיים כהן את הקורם לבודקי פוליגראף
במיכללת ג׳ון ריד בשיקאגו, וב־ 1966 קיבל
תעודת־חבר מן המניין באגודה האמרי קאית
לפויליגראף.
בין השנים 1959—1961 היה ויקטור
כהן מומחה לבדיקות פוליגראף
1961—1977 היה אחראי למעבדת הפוליג־בתקופה
ראף

הדריך, לימד והשתתף בעריכת קורסים
למועמדים לבודקי פוליגראף,
באותה תקופה הד־במישטרת
ישראל. בשנים
מאז 1976 משמש ויקטור כהן כבוחן
מטעם האגודה האמריקאית לפוליגראף
לעריכת בחינות בישראל, למועמדים ש ברצונם
לקבל אסמכה לשמש בודקי־פוליגראף,
במישטרת־ישראל.

תל - ,א בי ב
25 בדצמבר 1978
ז ס 1 - 128412 -

ל כ בו ד
עו ״ ד
ר ח׳ ז

^ ל כ בו ד
?ו ״ דאמ נון זכרוני
ר ח׳ גלבוע 4
תל -א בי ב

חוות דעת -ב די קתפוליגרף: אוריאבנרי

הנ דון

בתא רי ך , 2 4 .1 2 .7 8ערכנוב די קתפוליגרף, על פ י בק שתכם, למר :

אוריאבנריבןאה רו ן

ה שאלו תהרלוונטיותבב די ק תו היו :
האם קיימת אי פעם פ גי שהמ שו תפ ת עם ב צל אלמזרחיוייגנדי ״ ?

האם מי ש הו אייםע לי ך בהקשר לפר שו ת ב צל אלמזרחיוייגנדי ״ ?

האם ב צל אלמזרחיו /א ו ״ גנדיי׳ איימושיתנכלו לך אם תפרסם חו מ ר

או דו ת ם?

הנ בדקה שי בבש לי ל ה על ה ש אלו תדלעיל .
ממצ אי ם :

בכל ה ש אלו תהרלוונטיותאובחנותגובותהמצ בי עו תעלא מי רתאמת.

׳11(10

__ האם היו
איומים כלשהם!
ך* נושאים שצבי אהרוני וויקטור כהן
י 1התבקשו לבדוק באמצעות הפוליגראף
היו אותם הנושאים עצמם, ששימשו לבדיקת
אבנרי ותבור במכון של זיגי הורוביץ.
רק השאלות נוסחו בידיהם בשינויים
מסויימים.
כך הוצגו לאורי אבנרי, שנבדק בידי
צבי אהר׳וני, השאלות הבאות:
ס האם אי-פעם היה בצלאל מיזרחי
אצלך בבית 7
• האם אי־פעם פגשת ביודעין במ שותף
את בצלאל מיזרחי ואת גנדי?
י • האם גנדי אי־פעם איים עליך ב צורה
כלשהי כדי להניא אותך מלפרסם
דבר־מה?
• האם בצלאל מיזרחי אי־פעם איים
עליך. בצורה כלשהי, כדי להניא אותך
מלפרסם דבר־מהז
י • האם היו עליך איומים כלשהם, שלא
תגרום לפירסומים הקשורים בגנדי או
מיזרחי?
אבנרי השיב על כל השאלות הללו
בשלילה. צבי אחרוני, בחוות־דעת המומ חה
שלו, שכמוה כמסירת עדות בשבועה
בבית־המישפט :״הנבדק השיב בשלילה
על כל השאלות ׳דלעיל. בכל השאלות
הנ״ל לא נתגלו סימנים המעידים על
שקר, ואנו בדיעה שהוא דובר אמת
לגביהן.״
בשאלות שהוצגו לאלי תבור, שנבדק
בידי ויקטור כהן, נוספה שאלה אחת, שלא
נכללה בבדיקת המכון של הורוביץ: .מאחר
שחבור טען בתוקף, כי לא הכיר כלל
את בצלאל מיזרחי בתקופה שבה רכש
את דירתו הנוכחית, שאותה מימן אליבא
דאולמרט בכספי הלוואה של בצלאל מיז־רחי,
הוא ביקש להכליל שאלה המתייחסת
גם לנושא זה.
וכך הוצגו בפניו השאלות הבאות:
>• האם קיבלתם אי-פעם סיוע כספי
מבצלאל מיזרחי, לצורך רכישת הדירה 7
• האם קיבלתם אי־פעם 200 אלף ל״י
מבצלאל מיזרחי 7
!• האם טילפנת אי-פעם בנוכחות אב־רשה
אהרונסון, ושוחחת עם בצלאל מיז־דחי
בנושא החוב שלך?
• האם עזר לך בצלאל מיזרחי בצורה
כלשהי בנושא דירתך?
• 1האם חכרת את בצלאל מיזרחי בעת
שרכשת את דירתך הנוכחית?
אלי תבור השיב בשלילה על כל
שאלות אלה. קבע ויקטור כהן, בחוות-
דעת המומחה שלו :״הנבדק השיב בשלי לה
על כל השאלות דלעיל. בכל השאלות
הנ״ל לא נתגלו סימנים המעידים על שקר,
ואנו בדיעה שהוא דובר אמת לגביהן.״
מימצאי שני מכוני הפוליגראף היו
בבחינת סטירת־לחי מצלצלת לשקרן ׳אהוד
אולמרט, והשמיטו את הבסיס מתחת ל-
מיגדל־הכזבים שבנה.
אהוד אולמרט ידע על מימצאי בדי קות
הפוליגראף, שנעשו לאורי אבנרי
ואלי ׳תבור. אולמרט ידע, כי כאשר ית פרסמו
הדברים ברבים, הוא יוצג שוב

39517

י. הורוביץ, מכוןלאיבחון מי ד ע בעיים

מימצא־הבדיקה שד אורי אכנרי אצל הורוביץ
״תגובות המצביעות על אמירת אמת

1£טזוז 5או

ון הישראלי לפוליגראף

* £1ח 5ו *7־1

ח110ז1070־161 ^¥1*. 177. 1
161 ? 2 39 60 , 22 95 16

ביב. רח• הירקן 1771
2 2 9 5 16 . 2 2 3 9 6 0

2 6 .1 2 .7 8
לכברד
עו ״ ד א מנון ז כ רו ני
ר ח ״ הגלבוע׳ , 4
ת ל -אביב .

הגדון: אוריא בנ רי

-ב די ק ת

פו לי גראף.

נתבקש נו על ידכםלב דו ק את ה נ ״ לבעניןמגעים עם בצלאלמזר חי
הושמעוכביכולאיומיםכדילהשפיעעלהנדון של אלפרסםדברים
״ ה עו לםהזה ״.

וגנדי בהם
ב ש בו עונו

מ בו אלב די ק ה

ה נ ״ לבעלת. ז .ם ם< 39 517מתגוררבת ״ ארח ׳
הואהופיעבמשרד נו • בתאריך . 2 5 . 1 2 . 7 8
לאחרשהוסברהלומסרתהבדיקהוכי את תוצאותיהנעבירלידיעתכם ,
הסכיםלהבדקמרצונוהטובוהחופשיואף חתם בפנינועלהצהרהכזו
ה ש מו רהבמשרדנו .
רופין 10א .

ה ב די ק ה
במהלך ה ב די ק ה

הו צ גו

בין

היתר, השא לו תהבאותעליהןענה

ב ש לי ל ה.

האםאיפעםב. ם .הי ה • אצלךבבית?
האםאיפעם פג שתביודעיןבמ שו ת ף את ב. מ .ואתגנדי?
האםגנדיאיפעםאיים • ע לי ךבצורהכלשהיכדילהניאאותךמלפרסם
דבר מה 7
האםב. ם .איפעםאייםעליךבצורהכלש הי כדילהניאאותךמלפרסס
דבר מה?
האםהיועליךאיומים כל שהםשלאתגרוםלפרסומיםשקשו רי םבגנדי
או מזר חי?

לאנתגלובתוצאותהמבחניםסמניםהמעידיםעל שקר
אמ תלגביהן .

ואנו בד עהש הו א דו ב ר

ב כ בו דרב,
ח י ״ י ^ וי ק סו ר

ה מ כון

כ הן

צ בי

א ה רוני

הי שרא לי /ל פו ליג ראף.

כזימצא־הבדיקה שד אורי אבנרי אצר אהרוני
אנו בדעה שמוא דובר אמת
לעיני כל, כשקרן מוג־לב, המסתתר מאחרי
חסינותו הפרלמנטרית, ומפריח משם בלו נים
של דיבות ועלילות.
כדרכו בחר אולמרט, להתחכם גם הפעם,
ולנסות שוב לאחז את עיני הציבור. עוד
ביום החמישי בשבוע שעבר זימן העולם
הזה מסיבת־עיתונאים בפרשת אהוד אול־מרט,
שנועדה להיערך ביום השני השבוע.

אולמרט ידע כי במסיבת-עיתונאים זו יוצגו
מימצאי בדיקות הפוליגראף שנערכו ל־אבנרי
ולתבור. הוא ניסה להקהות את
העוקץ שיופנה כלפיו, בעזרת תרגיל
שקוף של גניבת־דעת.
ביום השני השבוע פירסם אולמרט שוב
מודעודענק, בהוצאה של רבבות ל״י.
שנועדה לאפשר לו להציל את עורו הפו

ליטי׳ והציבורי מאחרי מסך של שקרים.
למרות שידע, כי אורי אבנרי ואלי
תבור נבדקו בגלאי־שקר, וכי נמצא שהם
דוברים אמת, פירסם אולמרט, שבוע ימים
אחרי הבדיקה, במודעת׳ו, את הטענה ה באה
:״לאחר שפניי׳תי הציבורית לאלי
תבור להיבדק במכונת־אמת על יחסיו עם
הקבלן בצלאל מיזדחי — לא נענתה,
קיימתי בדיקה במכונתיאמת בנושא זד.,״
הבדיקה שביצע אולמרט נערכה ב־ 26ב דצמבר,
יומיים אחרי הבדיקה הראשונה
של אבנרי ותבור בפוליגראף.
בדיקת הפוליגראף שהזמין ח״כ אולמרט
לעצמו, במכון א.ג.מ. בירושלים, היא פר שה
בפני עצמה. כרגיל, הסתמך אולמרט
גם הפעם על הטימטום של אוהדיו — אם
נותרו לו עדיין כאלה — וביקש להציג
תמונת־מצב כאילו עברו שני הצדדים
במקביל בדיקות בגלאי-׳שקר ומאחר ש-
בבדיקות נקבע שכל צד דובר אמת נוצר
מעין מצב של תיקו. האמת היא שונה.
נכון שמכון הפוליגראף בו נבדק אול-
מרט קבע כי הוא דובר אמת בתשובות
שנתן לשאלות שהציג לעצמו. אין כל
סתירה בין תוצאות הבדיקות שנערכו
לאבנרי ותבור לבין זו שנערכה לאול-
מרט. השאלות שהוצגו לאולמרט היו
פשוט בנושא שונה לחלוטין מאלה ש הוצגו
לאבנרי ותבור.
וכאן נעוצה התרמית הגדולה בהצגת
הדברים על־ידי אולמרט.

גניבת־דעת
ואחיזת-עיגיים
ף* בדיקת גלאי־השקר שלו, שנער י
כה על פי בקשתו, קבע אולמרט עצמו
את השאלות שיצטרך להשיב עליהן. הוא
נבדק רק לגבי טענתו, שמישהו, אותו
הוא מכנה בשם ״המקור״ ,מסר לו את
הדברים עליהם ביסס את עלילת־הכזב
שלו. הוא לא נבדק לגבי השאלות המכריעות
אם הוא עצמו, למשל, האמין ש הדברים
׳שנמסרו לו הם נכונים, אם ניסה
לאמת אותם לפני פירסומם, או האם הציג
אותם בפני העולם הזה להפרכה?
תחת זאת ביקש אולמרט לענות ב בדיקת
הפוליגראף על שאלות כמו:
• האם אתה משקר בטענתך, ש־
״המקור״ הוכיח לך, שהוא מקורב אישית
לאורי אבנלי ולהעולם הזה?
אולמרט לא היד. צריך לשקר כדי לה שיב
על דברים אלה בשלילה והפוליגראף
אישר שהוא דובר אמת. פירוש הקביעה
הוא שעלילת־הזדון של אולמרט התבססה
על דברים שנמסרו לו מפי מה שהוא
מכנה ״המקור״ .באותה מידה היד גלאי-
השקר קובע שאולמרט דובר אמת, לוא
היה מספר ששמע מפי מישהו שראש-
הממשלה הוא סוכן סובייטי, אילו היה
מטורף משמיע באוזניו טענה כזו.
לשיא האיוולת מגיע אולמרט בניסוח
השאלה הבאה לעצמו :״האם עד כתיבת
המכתב ליועץ־המישפטי לממשלה הביאו
לך ראיות ממשיות כי השיחה עליה סיפר
״המקור״ (בין אלי תבור ובצלאל מיזרחי)
לא התקיימה?״
אולמרט אינו טוען כי היו בידיו ראיות
ממשיות לקיום שיחה מעין זו אלא ש״לא
הבייאו לו ראיות ממשיות״ לאי קיומה.
כיצד ניתן להביא לו ״ראיות ממשיות״
להפרכת !שקריו עוד בטרם פירסם אותם?
רק מוח מעוות כשל אולמרט מסוגל אולי
להשיב על כך.
בהמשך מודעתו ממשיך אולמרט להס תבך
בקורי השקרים שטווה, כשהוא מעלה
שוב את הטענה ,׳שהופרכה כבר לעיני
כל, כאילו ״ויתרתי על חסינותי הפר למנטרית
בתביעה שהוגשה נגדי על־ידי
רחבעם זאבי.״ שוב מזלזל אולמרט ב אינטליגנציה
של הציפור כשהוא סבור,
שזה אינו יודע שטענה זו אינה אלא
אחיזת־עיניים. שכן, לא הוא, ולא ה כנסת
כולה, אינם יכולים ״לוותר״ או
להסיר את חסינותו, כל עוד הוא טוען
שפעל במיסגרת תפקידו כח״כ — דבר
שעשה במפורש בפתב־ההגנה במ״שפט
שהגיש נגדו האלוף זאבי.
אולמרט ממשיך לאמץ את הכלל כי
,,לשקר אין רגליים — אבל יש לו חסי נות
פארלמנטרית.״
אדם עם שרידים של כבוד עצמי היה
מוצא עת בנפשו, אפילו בשעה מאוחרת
זו — אחדי שנודע לו על תוצאות בדי-
קות־האמת לאבנרי ולתבור — להתנצל
ולהודות בכך, שנפל. קורבן לשמועות-
כזב בלתי בדוקות. אבל אולמרט אינו
מסוגל גם לזה. הח״כ המושחת ממשיך
להתבוסס בבוץ של עצמו, עד שישקע
בו סופית.

239

רוחקיה מייביבהיי
עושה ואת שוב!
רוחקה שפתחה את הבוטיק הראשון בארץ, ברחו ב ירמיהו,
שהיה אז מקום שכוח אל חזתה בז מנו את הנולד. ירמיהו אכן
הפך לאזור עסקים פורה, ובשיא פרי ח תו של הרחוב ע שתה
שוב, כדרכה, הימור נועז והעתיקה את מקום מ שכנה למלון
רמת־אביב.
המקום, שהיה דיסקוטק בזמנו, הפך בה שראתה ו ב תכנונ ה של
רוחקה הנ מרצ ת למקום ״משגע״ ומלא אווירה.
באמפי הצמוד לבי ת האופנה ,״ביבה״ על שמפניה של בוקר,
הציגה ב פנינו רוחקה את הדגמים החדשים שלה, ואכן האופנה
העכ שוית הולמת בדיוק את דגמיה, כי רוחקה תמיד החמיאה
לנשים. גם כשהיה המראה הגדול והבלתי מחמיא בשיא פרי ח תו
לא ויתרה ומצאה תמיד את הנקודו ת הסכסיות שלה.
הדגמים שהוצגו היו על טהרת הסאטין בסגנון כוכבו ת הוליבוד
של שנות הארבעים עם הרבה מחשופים נועזים ושסעים בכל
הכיוונים.

מערכת סקסית של חצאית, מחוך ובלייזר
בסאטין שחור. הבלייזר עם הכתפיים המרופדות,
והחצאית עם שסע עמוק בצד.
לא נעד רו כמובן הטריקים הנוספי ם
של ביבה שהיא אלופת הטריקים ב אופנה.
ושוב נ ר או

שמלות

ב שילוב

סאטין וטריקו שאפ שר ללוב שן בכל
האורכים והמ שנות את אופיין.
דומה שכל אשר. תוכל לאמץ את הקו
הנוכחי ובטוח שכל גבר לא יוכל לעמוד
בפניה. קשה לכ תוב על ״ביבה״ ,או
לסקור ת צוגת אופנה של דגמי ״ביבה״
מבלי ל חרוג מ המקובל ולהיגרר לני מה
מערכת מכנס וחולצה. המיוחד בחולצה — הכיסים, שהופכים לווסט
עם פתיחת החולצה. המכנס עם פתח לפניס.

אישית כי ״ביבה״ — זה רוחקה ! היא
הרוח היוצרת, מ ת כננ ת הדגמים וגם
הבעלים.
רוחקה ברזין היא גם זו שערכה לנו
את הסיור ב שטח מלון רמת־ אביב, ב תום
מסיב תהע תונ איו ת. לא שרוחקה
עברה הסבה מקצועית והפכה ל א שת
יחסי הציבור של המלון אלא משום
העובדה שהיה עלינו לחצות את כרי
הדשא

וב ריכ ת השחיר. בכדי

להגיע

לשטח בו מ מוקמות ה מ תפ רו ת המ שוכ ללות
של מרכז ה אופנה ״ביבה״.
ה מתפרו ת הן סיפור ב פני עצמן. הן
שוכנות בארמון טורקי מקסים מ ת חיל ת
המאה, נוסיף על זה את הנו ף המ שקיף
מבעד חלונו ת הארמון ונבין אולי את
חלק ממקור הה שראה של רוחקה ו צוות
העובדים שלה.
שמלת הילדה הטובה. ויסקחה שחור עם חחרה.

חצאית בקו מתרחב, שעל ידי הסרת חלק ממנה
הופכת לוויות חצאית צרה מאד. חולצה •בשרוול
עטלף פתוחה, עם עניבת פרפר מסאטין.

״ה גשבעו א בח־־־נצח !״ הפריץ בגין. ל א היה לו מו שג

ף* נחם בגין עמד השבוע על דוכן־
הנואמים, ונאם את אחד מנאומיו היו מיים.
הפעם התעכב על השאלה מדוע אין
ישראל מוכנה למחוק מטיוטת־ההסכם ה־ישראלי־מצרי
את פסוק־המריבה בסעיף
,6הקובע כי התחייבויותיה של מצריים
כלפי ישראל עדיפות על התחייבויותיה ה אחרות
— וביכללן, כמובן, ההתחייבות
לחוש לעזרת מדינה ערבית מותקפת, לפי
חוזים פנים־ערביים.

הכריז כנין, בהתלהבות: הנה,
רק עתה התכנסו ראשי מדינות*
ערב ככנדאד והכריזו על איבת־נצה
לישראל:
זה נשמע יפה, וניראה הגיוני ביותר.
איך יכולה ישראל לוותר על הסעיף 6ב מצב
שכזה?

היה כהיגיון זה רק פגם אחד :
הדכר לא היה נכון.

ועידת־בגדאד, שבה השתתפו רבים מ ראשי
מדינות־ערב, ושבה היו מייוצגות
כל המדינות מילבד מצריים, קיבלה שורה
של החלטות (העולם הזה .)2155 אף אחת
מהן לא נשבעה איבת־נצח למדינת־ישראל.

ההיפך הגמור הוא נכון. כפעם
הראשונה כהיסטוריה קכעו כל
מדינות־ערכ, על דעת המדינות
שנחשכו עד כה כ״קיצוניות״ ,כי
מטרת העולם הערכי היא להשיג
״שלום צודק״ עם ישראל.

גם כורים לגכי העוכדות השוטפות.

ניזונים מן הכתוב והמשודר בכלי-
התיקשורת הישראליים, שאף לא אחד מהם
טרח לפרסם את החלטות ועידת־בגדאד
כלשונן ובמלואן (כפי שעשו, כמובן, העי תונים
הפלסטינים במיזרח־ירושלים).
במרבית כלי־התיקשורת הישראליים
מסור הדיווח על ענייני־ערב בידי כתבים
שונאי-ערבים, חניכי מוסדות־המודיעין ה שונים,
שכישוריהם המיקצועיים מוטלים
בספק ומגמתם הפוליטית מתבטאת בצורת
דיווחם׳.

כמקור-מידע כילעדי לרא־טי המדינה,
כלי-התיקשורת הישראליים
הם אסון.

..שלום צודק־וכדות
אלה מדאיגות שיבעתיים, מפני
^ שוועידת־בגדאד לא היתה מאורע
סתמי, בחינת עוד אירוע אחד מני רבים
בהצגה הבלתי־פוסקת של היחסים המסו בכים
בקרב העולם הערבי.

ועידת־כגדאד היתה סימן־דרך
היסטורי, אשר יטכיע את חותמו
על כל ההתפתחויות כעולם הער

כעתיד הקרוב. ככר היתה לה
השפעה עצומה על עמדותיה של
מצריים אחרי ועידת-קמפ-דייוויד.
מי שאינו מכין את ועידת־כגדאד,
גם אינו מסוגל להכין את העמדה
המצרית, וכמילא אינו מסוגל לנקוט
מדיניות נכונה כלפיה.
הסעיף הקובע בהחלטות ועידת־בגדאד,
אומר כי העולם הערבי חותר לקראת —

״שלום צודק, אשר יקום על יסודות
הנסיגה הישראלית המלאה
מכל השטחים הערכיים שנככשו
כ־67׳ ,כולל ירושלים הערכית,
והבטחת הזכויות הלאומיות האיתנות
טל העם הערכי הפלסטיני,
והקמת מדינתו העצמאית על אדמתו
הלאומית.״
מילים אלה חוזרות, בדיוק מילולי, פע מים
אחדות בנוסחי ההחלטות הארוכות.
פירוש הדבר כי ועידת־הפיסגה קיבלה,
פה אחד, בהסכמתם המפורשת של אש״ף
(שמילא תפקיד מרכזי בוועידה) ,עיראק,
אלג׳יריה, דרום־תימן ומדינות ״רדיקליות״
אחרות, החלטה הקובעת כי העולם הערבי
שואף לשלום עם ישראל.
כך בוטלו, למעשה, ובצורה חד־משמעית,
החלטות ועידת־הפיסגה בחרטום, שקבעו
כי לא יהיו ״לא שלום, לא הכרה ולא
משא־ומתך עם ישראל — שלושת הלא
ווים
המפורסמים של חרטום אחרי מיל-
חמת ששת־הימים.
ועידת־חרטום אינה נזכרת כלל בנוסח
ההחלטות של ועידת־בגדאד. לעומת זאת
נזכרות בה במפורש החלטות ועידות-
הפיסגה שנערכו באלג׳יר וברבאט, שבהן
הוענקה הכרה רישמית באש״ף כב״נציג
החוקי הבילעדי״ של העם הפלסטיני.
ממשלת ישראל יכולה לדחות בתוקף
את ההצעה להגיע לשלום, אשר יהיה מבו סם
על שני התנאים: נסיגה מכל השט חים
שנכבשו ב־67׳ ,והקמת מדינה פלס טינית
בגדה וברצועה. כיום שולל הרוב
בישראל את הרעיון הזה, הנתמך רק
על־ידי חוגים מצומצמים, אם כי חשובים,
שאיש אינו מפקפק בנאמנותם הלאומית.

אך גם מי שאינו מוכן דקכל את
ההצעה, אינו יכול להתעלם סן
ההתקדמות הככירה שחלה כעולם
הערכי מחרטום ועד כגדאד.
המטרה של חיסול ישראל שוב אינה
קיימת כקונסנזוס הערכי החדיט,
שנוצר והוגדר ככגהאד. קונסנזוס
זה מכיר כישראל למעשה, מוכן
לשלום רישמי עימה, וכמובן להכרה

כתנאי לכך אין הוא מעמיד אלא את
החלטת מועצת־הביטחון ,242 לפי פירושה
(המשך בממודד )32

להדאיג(להדהים
^ נחם כנין אינו שקרן. אמנם, כמו
יי כל פוליטיקאי, אין הוא אומר תמיד
את כל האמת, ולא פעם הוא מכופף קצת
את העובדות לנוחיותו.
אולם קשה להניח כי מנחם בגין ישקר ,
ביודעין בעניין כה חשוב — מה־גם ששקר
כזה, המתייחס לעובדות מפורסמות, הידו־ ו
עות למומחים רבים ברחבי העולם, מת־ ׳
גלה במהרה.
אם כן, מדוע הכריז בגין מה שהכריז?

יש לכך רק הסכר סכיר אחד :
--מאח

אורי אבנר
לראש ממשלת־ישראל אין מושג
מה אירע ככגדאד. הוא לא קרא
את ההחלטות של ועידת־הפישגה
הערכית, ולא קיכל הסכר מוסמר
על ההתפתחויות שחלו לפני הוועידה,
כמהלכה ואחריה.
מסקנה זו צריכה להדאיג ולהדהים.
יש בישראל כמה מוסדות ממלכתיים
ואקדמיים, העוקבים אחרי המתרחש בעו לם
הערבי. אפשר להטיל ספק חמור ביכול תם
של מוסדות אלה — ובראשם מוסדות־הביון
— להעריך נכונה את העובדות
ולהסיק מסקנות נכונות, כפי שהוכיחו ערב
מילחמת ששת־הימים, ערב מילחמת יום־
הכיפורים, ערב יוזמת אנוור אל־סאדאת
וערב ועידת־בגדאד עצמה.
אולם אין ספק שמוסדות אלה אוספים
ומתייקים את העובדות עצמן, מתרגמים
את המיסמכים החשובים ומפיצים אותם
בחוגים המתאימים.
עתה מתברר כי אין גל ערך לעבודה
זו, כיוון שהמעצב העיקרי של המדיניות
הישראלית אינו בקיא בעובדה יסודית
ביותר. אפשר להניח כי אין הוא היחידי
הנתון במצב זה, וכי גם שאר הפוליטי קאים,
המשפיעים על עיצוב המדיניות, אי נם
טורחים להצטייד בידיעת העובדות.

פירושו של דכר: לא זו כילכד
שמעצכי המדיניות הישראלית כורים
גמורים ככל הנוגע לתהליכים
העמוקים כעולם הערכי, המגמות
המתמודדות כו והזרמים השונים
שמתחת לפני השטח, אלא שהם

אסר עואפאת גור תאטאדא סו: חזית הסירוב מתה

נס ב בגד אד
(המשך מעמוד )31
המקובל על דעת העולם הערבי (ועל דעת
רוב מדינות־העולם) ,בתוספת הדרישה ל כינון
מדינה פלסטינית לצד ישראל.
ההחלטה 242 עצמה אינה מוזכרת בפי רוש
בגוף ההחלטות — אולי כדי למנוע
מן העיראקים ומידידיהש את הצורך לאמץ
רישמית החלטה שאותה גינו עד כה ב־שצף־קצף,
ואולי גם מפני שאינה מזכירה
את העם הפלסטיני. אולם התנאים לשלום,
שנקבעו בהחלטות בגדאד, תואמים את
עקרונות ,242 לפי הפירוש הערבי המקובל.
בגדאד פסלה את הסכמי קמם־דייוויד
לא מפני שהם נועדו לכונן שלום נפרד
בין מצריים וישראל, על חשבון הערבים
האחרים.

זוהי עובדה פשוטה, שאינה ני•
ת:ת לוויכוח: בוועידת־־בגדאד
מתה חזית־הסירוב הערבית בזרם
השוב כעולם הערבי — וכך הובן
הדבר על־ירי המומחים לדבר.

!ן• כול להיות ויכוח מר ונוקב על ה מסקנות
המתבקשות מן ההיערכות ה חדשה
של העולם הערבי.
יכול מישהו לטעון כי לאור המצב ה חדש
כדאי לשחרר את מצריים מן הבידוד
שלתוכו נקלעה בעולם הערבי, ולשתף את
שאר מדינות־ערב במשא־ומתן, למשל ב־וועידת־ז׳נבה
חדשה. יכול אחר לטעון כי
למרות התפתחות זו, יש לדבוק בשאיפה
להשגת הסכם נפרד עם מצריים בילבד.
יכול פלוני להציע כי עתה הגיעה ה שעה
לבוא בדברים עם אש״ף, לכינון הסדר
ברוח החלטות בגדאד, ויכול אלמוני להו סיף
ולטעון, כי אסור להיכנס למשא־ומתן
עם ״אירגון המרצחים״ ,תהיה עמדתו כאשר
תהיה, גם כשהוא מצהיר על נכונותו להי כנס
למשא־ומתן עם ישראל.
יכול אחד לטעון שעתה אין עוד צורך
בסעיף ,6ויכול מנחם בגין להאמין ש הסעיף
ממשיך להיות חיוני.
קביעת העמדה כפופה, כמובן, להגדרת
המטרה שמבקשים להשיג, ללוח של עדי פויות
(שלמות־הארץ מול שלום) ,ולגור מים
רבים אחרים.
במדינה העם
שגת ההזדמנויות המוחמצוח

השגה שהתחילה ברינה
נסתיימה בדממה
דקה של אכזבה
את ערב ראש־השנה 1978 בילו חברי
מערכת העולם הזה בשתי ארצות. אחדים
מהם בילו במלון שרתון בקאהיר, כשהם
מוקפים מצרים חוגגים. עמיתיהם בילו
במלון שרתון בתל־אביב, בחברת ישראלים
צוהלים.
בערב ראש־השנה 1979 לא היה אף
ישראלי אחד בקאהיר. ובחגיגות הסיל־ווסטר
בישראל, איש לא היה בטוח כי
השלום ממשמש ובא.
בדיחה בטעם רע 1978 .נפתחה ב-
תיקווה עזה. זה עתה הציפו גלי ההתלהבות
את ישראל ומצריים, בעיקבות מסעו ההיס טורי
של אנוור אל-סאדאת. השלום נראה
בהישג־יד. אומנם, בוועידת איסמאעיליה,
בחג־המולד , 1977 כבר הסתמן המשבר
המתקרב. אך הוא לא חדר לתודעת ההמו נים
משני עברי הגבול.
לעומת , 1977 שנת התהפוכות והתיקוות,
המהפך המדיני ויוזמת אל־סאדאת, היתד,
1978 שנה של אכזבות. המאורע החשוב
ביותר שלה, מבחינה ישראלית ועולמית,
מעמד חתימת הסכמי קמפידייוויד, התרוקן
במהרה מתוכנו. ואילו מעמד הענקת פרס־נובל
לשלום למנחם בגין ולעמיתו המצרי
כבר נראה, בסוף השנה, כבדיחה בטעם רע.

שאלה זו נתעוררה לא פעם (הטולם הזה
.)2149 הממשלה מממנת את העיריות,
והמנגנונים העירוניים גורמים מידה רבה
של כפילות וביזבוז. בעיריות וברשויות
המקומיות רבד, השחיתות אף מן המצוי
במנגנון הממשלתי.
התשובה האחת לטענות אלה: יש לתת
לתושבי כל עיר ועיירה את הזכות לנהל
בעצמם את ענייניהם, באורח דמוקרטי.
לשם כך נחקק גם החוק שקבע, כי
ראשי־העיריות ייבחרו בבחירות אישיות
ישירות, הדבר נועד לתת יתר תוקף ועצ מאות
לראש המימשל המקומי, בחיר ה תושבים.
השבוע
הוע קלפים
או תיאטרון
מדה המציאות החדשה, שנוצרה בעיקבות
חוק זה, במיבחן הראשון. היא התמוטטה
כבניין־קלפים.
תושבי תל־אביב בחרו בשלמה (״צ׳יצ״),
להט בבחירות אישיות, ברוב מרשים. הם
גם העניקו לו רוב כימעט מוחלט במועצת־העיר.
הוא היה זקוק רק לתוספת הקטנה
של ל״ע, כדי להגיע לרוב מוחלט, ויכול
לוותר על המפד״ל, השותפה הניצחית של
כל הקואליציות.
פירוש ההצבעה: ניתן לצ׳יצ׳ יפוי־כוח
לנהל את העיר בלי הדתיים, ולחסל את
הכפייה הדתית שניכפתה על העיר בעבר,

כשלא היה רוב כזה.
צ׳יצ׳ ניצל את המצב החדש. הוא החליט
החלטת־ראווה ראשונה: לקיים מופעי-
תיאטרון בלילות־שבת. המגמה: לשחרר
את שוחרי־ד,תרבות מן הצורך להסתובב
ברחובות, לשחק בקלפים בבית או להת גודד
במועדוני־לילה.

אך דבר אחד אין לסבול: שממשלת
ישראל תקבע את עמדותיה
על סמך אי־ידיעה מוחלטת של
העובדות החשובות, או תוך הת עלמות
יהירה.מהן.
דבריו של ראש־הממשלה על החלטות־בגדאד
אכן מראות כי זהו המצב הקיים.
הוא לא אמר :״אין אני מייחס חשי בות
להחלטותיה של ועידת־הפיסגה הכל־ערבית
בבגדאד״ .הוא לא אמר :״אני לא
מאמין להחלטות שנתקבלו״ .הוא לא אמר:
״זהו טכסים של הונאה״ .הוא לא אמר
אפילו :״למרות שהחלטות בגדאד מדב רות
על שלום, אני משוכנע כי העולם
הערבי רוצה להשמידנו.״
הוע קבע בצורה חד־משמעית, עוב דתית,
תוך כדי קריאה מפתקים :״ועידת-
בגדאד נשבעה איבת־נצח לישראל״.

קביעה עובדתית זו היא כוזבת
— כזב חד-משמעי.

הדבר מטיל שוב אור על המצב הבלתי-
נסבל, הנמשך גם אחרי יוזמת אל־סא־דאת,
גם אחרי קמכדדייוויד, גם אחרי ני סוחה
של טיוטת הסכם־שלום: אין בממ שלת
ישראל אף מוסד מוסמך אחד (שלא
לדבר על מיניסטריון) המסוגל והמוסמך
להניח על שולחנה מידע מוסמך על העו לם
הערבי, בתוספת הערכות בדוקות,
והצעות אלסרנטיוויות לקווי־מדיניות ותוכי
ניות־פעולה.
ההצעה להקים מוסד כזה (״מטכ״ל לבן״)
הועלתה בשבועון זה פעמים אין־ספור, מאז
דצמבר ,1953 וזה עתה מלאו לה 25
שנים. אי־הגשמתה, גם בשעה מאוחרת זו,
היא שערוריה שתוצאותיה עלולות לגרום
בכייה לדורות.
אגף־המודיעין של צה״ל אינו מוכן ואי נו
מסוגל למלא תפקיד זה, לא מבחינה
מעשית ולא מבחינה פסיכולוגית. תפקידו
צמוד לצה״ל. דאגתו העיקרית היא למיל-
חמה, לא לשלום.

אין שום סימן לכך שהמצב עומד
להשתנות. מנחם בגין אינו רק
בור כעניינים ערכיים — הוא גם
מאושר בבורותו זו. לא איכפת לו
להפריח, קבל עם ועולם כולו, דברים
שבל כר־דעת בנושא זה בעולם
יודע שהם מופרכים מיסודם — ואה
לבסם עליהם את המדיניות הלאומית.

מה דעתך שנ ח תום מייד אחריהמבול !
לקראת . 2000 חוץ מאסטרולוגים ד
מנביאים, אין איש יכול לנחש מראש מה
יהיה מצב העולם ביום האחרון של דצמבר
. 1979 אין איש יכול לדעת אם 1979 תהיה
שנה אלמונית בסיפרי־ההיסטוריה של ה עתיד,
או שהמיספר יירשם באותיות־רבתי,
בשל הישגים גדולים או אסונות גדולים.
בפרוס השנה, נראו הסיכויים ניטרליים.
היד, מקום לתיקווה, אך לא לתיקווה
רוננת. היה מקום לחששות, אך לא לחששות
קודרים מדי.
מעבר למיספר הזה, כמו הד שגיא הנראה
מרחוק, מעבר לרכס־הרים קרוב, מתנשא
מיספר־הקסם .2,000 בעוד 21 שנים בלבד,
כאשר רוב תושבי ישראל דד,יום, עוד יהיו
בשיא אונם, תיפתח המאה החדשה * ,ה נראית
לרבים כעידן חדש בתולדות המין
האנושי.

תל־אביב
גילוי ע־ריוח
הבחירה האישית ש7
ראשי-הערים יצרה
מציאות חדשה. השבוע
התמוטטה כבניין־קזפים
בשביל מה דרושות עיריות? מדוע לא
ינוהלו הערים על־ידי פקידי מישרד־הפנים?

כצפוי,
גרמה ההחלטה לעימות עם הנב חרים
הדתיים בעיר. הם הודיעו כי יפרשו
מן הקואליציה.
צ׳יצ׳ התקפל. עד כאן היה הכל
בסדר, לפי מיטב הכללים הדמוקרטיים.
ההמשך היה אנטי־דמוקרטי מובהק, ושם
ללעג את כל המיבנה העירוני.
המפד״ל שותפה גם בממשלה. מנהיגיה
פנו אל מנחם בגין, והציגו לו אולטימטום :
אם לא יכפה על צ׳יצ׳ את ביטול החלטתו,
יפרשו מן הקואליציה הממשלתית (ראה
עמוד .)33
כלומר: הופעל הלחץ של הסיעה האר צית,
במישור הממלכתי, כדי לשים לאל
את הכרעת הרוב בעיר תל-אביב. מחד,מדינה
מנוצל, כדי לשבור את רצונם של
תושבי־העיר.
כאשר הצליח מהלך זה, וגם צ׳יצ׳ התקפל
בצורה עלובה, אפשר יהיה בשקם לפזר
את כל הרשויות המקומיות בארץ, לפטר
את כל ראשי־הערים ואת כל המועצות
המקומיות. יהיה זד, זול יותר, יעיל יותר
וסביר יותר להחליפם בפקידים של מישרד־הפנים,
שינהלו את הערים והעיירות במח לקות
ממשלתיות.
* למעשה תתחיל המאה ה־ 21 רק בשנת
.2,001 אך הגיון הספרות אינו זהה עם
הגיון המיספרים, ואין ספק שבתודעת הבריות
יתבצעו חילופי־המאות בשעה שתת־חלף
הקידומת 19 בקידומת .20
תנועות מעל לחוק

בחוות-החיות של
ישראל הבל שווים,
אבל אנשי גוש
אמונים שווים יותר
בחוות־החיות של ג׳ורג׳ אורוול, מכריז
החזיר :״כל החיות שוות, אך יש חיות
שהן שוות יותר.״ כוונתו היתד״ כמובן,
לחזירים.
׳חברי גוש־אמונים יתנגדו, בוודאי, ל-
השוואתם לחיה כה בלתי־כשירה כמו ה חזיר.
אולם בחוות־החיות ששמה ישראל,
הם שווים יותר מאשר כל השווים האחרים.
להם מותר להפר חוק. להם מותר לתכנן
בפרהסיה מיבצעים של הפרת־חוק. הממ שלה
משלימה עם כך. הצבא משתף פעולה,
או עוצם עין. המישטרה ארנה פועלת.
איש אינו נעצר. איש אינו מועמד למישפט.
כי במדינת־ישראל של ממשלת־בגין,
כמו בימי הממשלה הקודמת, זהו כלל
מובן מאליו: גוש־אמונים עומד מעל לחוק.
שר־מישטרה ניטרלי. השבוע זה
קרה שוב.
אחרי הכנות גלויות, יצאה שיירה של
הגוש, כדי להקים ״התנחלות״ ליד שכם.
בפעמים הקודמות, לא טרח הצבא אף
לחסום את הדרך, אלא רק פינה את ה-
״מתנחלים״ ,אחרי שכבר הגיעו למקום
וערכו שם את הפגנת־הראווה שלהם • .גם
לשר־הביטחון, כמו לשאר חברי צמרת
המדינה, אין חשק לריב עם הגוש.
הפינוי נעשה בדרך המקובלת לגבי
הגוש, שאינה מקובלת לגבי שום קבוצה
אחרת של מפגינים במדינה: קצין בכיר,
אלוף או תת־אלוף, בא אליהם ומדבר איתם
בטובות. מחליפים חיוכים. מצטלמים. אחר-
כך מבקשים את המפגינים לנטוש את
המקום. אחדים עושים זאת, אחרים מובלים
על־ידי החיילים בידיהם. הכל מצולם, למען
כלי־התיקשורת העולמיים. בסך הכל :
הפגנה גדולה נגד השלום, תוך שיתוף-
פעולה מצד כל גורמי הממשלה.
השבוע חסם הצבא את הדרך. המפגינים
״התנחלו״ ליד הכביש, בילו שם ימים
ולילות. שר־הפנים, יוסף בורג, ראש ה־מפד״ל,
נזדמן למקום ״במיקרה״ ,התרועע
עם מפירי־החוק וקבע שהוא .״ניטרלי״.
מכיוון שבורג הוא השר הממונה על
המישטרה ועל שמירת־החוק ,״ניטרליות״
זו היא תופעה חמורה ביותר כשלעצמה.
כעבור יום י נערכה הפגנה שנייה ליד
בית־חורון. שוב תפסו המפגינים גיבעה,
גידרו אותה בניגוד לחוק והכריזו על
״התנחלות״ .שוב בא אלוף־ד,פיקוד ושוחח
עימם בידידות. אחרי שהכל צולם על-ידי
ציוותי-ד,טלוויזיה הזרים, הסכימו ה״מתנח־לים״
להסתלק.
אגורה אחת. המצב המגוחך כולו
מגלה את הפרדוכס היסודי של הממשלה :
אנשי גוש־אמונים נושאים באידיאולוגיה
של הליכוד ושל תנועות־ההתיישבות של
מיפלגת־העבודה. אף שפעולותיהם הן
בניגוד לחוק, אין ממשלת־עבודה וממשלת־ליכוד
מסוגלות לפעול נגדם. הם יכולים
לפעול, למעשה, באין מפריע, להפר חוק,
לחבל במאמצי־השלום, להפגין כלפי העולם
את חוסר־היכולת של ממשלת־בגין — כל
זה מבלי שאף איש אחד מהם יועמד
למישפט ויידון אף לקנס של אגורה אחת.

בדיקה גראבודוגית
לאנשי אמונים
מה מתרחש באמת
בהתנחלות של גוש
אמונים בנדה המערבית?
מי הם האנשים המבצעים את ההת נחלויות
של גוש־אמונים — אותן שלא
נועדו מלכתחילה לשמש הפגנה לכמה
שעות ,׳אלא שנועדו לשמש התנחלויות־קבע
בגדה המערבית !וברצועת עזה?
על שאלד, רבת־חשיבות זו הוטל ה שבוע
אור, כאשר פרץ סיכסוך בהתנח לות
דותן, בדרך ׳שכם—ג׳נין. ההתנחלות
הוקמה ברעש רב, כחלק מן התנובה
הגדולה של הגוש, לכסות את הגדה ה מערבית
ביישובים יהודיים. הוא גוועת
(המשך בעמוד )37
ה עי ד ם

הזה

2157

המ ירחמה ניטשת ער ח יק נוסו
ושני כיסאות -או הוגר הוא השנת
ךתחילתהש בו ע הודיע שר-הדתות,
י* שהפך בשנה האחרונה אחד האנשים
החזקים במפד״ל :״צריך לתת לראש עי ריית
תל־אביב, שלמה להט, חבל שבעזרתו
יוכל לרדת מהעץ שעליו טיפס.״
אולם אבו־חצירא ידע באותה שעה כי
שלמה (״צי׳צ׳״) להט כבר אירגן לעצמו את
חבל הנסיגה. איומו של אבו־חצירא הופנה
לא לעבר צ׳יצ׳ אלא לעבר ראש־הממשלה
מנחם בגין, והאיום שלא בוטא במילים
לא התכוון לסולם־חבלים, אלא לחבל־תלייה
לממשלת בגין.
פרשת ההסכם הקואליציוני בתל־אביב
היתה רק מיפגן שרירים של המפד״ל,
לפני המאבק הגדול של מיפלגה זו —

במשבר בתל-אביב סיבה לפרישה מהקוא ליציה.
בגין נבהל, שלח שדרים לצ׳יצ׳.
ביום השישי שעבר השיב צ׳יצ׳ לבגין,
דרך אנשי קשר והצהרות לכלי־התיקשורת,
בלאו מוחלט. לידידיו אמר צ׳יצ׳ בגאווה
ילדותית :״בגין יכול לקפוץ לי.״ אולם
לא עברו יומיים, וצ׳יצ׳ התקפל. בהסכם,
שהובטח לו כי לא יפורסם, הוא סיכם עם
בסוק שבליל־השבת הקרוב יתקיימו מופעי
תרבות בתל־אביב, לא יימכרו בהם כרטי סים
אלא הכניסה תהיה חינם, ואילו החל
מהשבת הבאה יחזור לשלוט בכיפה ה־סטאטום־קוו
על־פי פירושה של המפד״ל.
אחרי ניצחון זה החלה המפד״ל
משנסת מותניה לקראת המאבק על

בורג עם כן־מאיר
בת־יענה או נץ לעת־מצוא
בבד החל בן־מאיר מנהל רומן פוליטי גלוי
עם יושב־ראש סיעת המערך בכנסת, ח״כ
משה שחל, ורמז על־ידי כך לליכוד :״לא
לעולם קואליציה.״
בן־מאיר אינו אהוד במיוחד על יוסף
בורג, אולם המר ממש שנוא עליו. בורג
אינו שוכח את מרד הצעירים בראשותו
של המר — מרד שהעיף מהחיים הפולי טיים
את יצחק רפאל, ופסח על בורג עצמו
רק אחרי תחנונים מצידו. התקררות היח סים
בין בן־מאיר והמר הביאה לידי ברית
משונה ביותר בין בורג לבן־מאיר, כשזה
האחרון מצליח לדחוף את בורג לכיוון
ניצי וקיצוני יותר, בעוד המר מתחיל לפתע
להצטייר כיונה.
בורג יודע כי המר מתכנן לכבוש את
ראשות המפד״ל לקראת הבחירות הבאות.
אומנם בורג טען פעמים אחדות כי זו

בגין עם בורג ושרון
מישרד תיקשורת או קצר של תיקשורח?

שר אחד מהמפד״ל, תפרוש המפד״ל מה קואליציה,
גם אם בגין לא יבצע עתה
שינויים בממשלתו. למרות להטו של בן-
מאיר, לא התקבלה דרישה זו. בפרץ עמדו
בעיקר שני היונים, שר־הדתות אהרון
אבו־חצירא ואברהם מלמד. אז שינה בן-
מאיר את הטאקטיקה שלו, וטען כי אסור
שהמפד״ל תהיה מקופחת, כאשר יבצע
ראש־הממשלה את הריאורגניזציה שלו
בתוך הממשלה. לכך היו חייבים גם אבו-
חצירא וגם המר להסכים. בן־מאיר הציע
שהמפד״ל תדרוש שר נוסף, אם יישארו
לדימוקרטים שלושה שרים. הרמז היה
ברור. בן־מאיר עצמו רוצה לשבת ליד
שולחן הממשלה.

סבנה למשבר
קואליציוני
ול ס אבו־חצירא והמר ידעו שבגין לא
יוכל לתת למפד״ל עוד שר מבלי לגרום
התלקחות — המסוכנת לו עצמו הרבה
יותר — בתוך המיפלגות המרכיבות את
הליכוד. בסופו של אותו דיון הוחלט כי
המפד״ל תדרוש עוד מישרד לאחד משריה,
במקום שר נוסף, ושני סגני־שרים במיש־

מגותל ״ ג )11
\ 0ו -0חגל ־ מ

במישור הממלכתי, לא המוניציפאלי. בכל
פעם שאחד מראשי מיפלגה זו דיבר על
הפרת הסטאטוס־קוו בעיריית תל־אביב,
הוא התכוון לרמוז על המילחמה שמייעדת
המפד״ל לממשלה בעניין הפרת האיזון
הקדוש של מיספר תיקים ומיספר שרים
ליד שולחן הממשלה.
בתל־אביב היה התסריט פשוט. צ׳יצ׳
ביקש להבטיח לו מישענת קואליציונית
רחבה ביותר בתוך העיריה, וחתם עם
המפד״ל על הסכם שלפיו תצטרף מיפלגה
זו אל הקואליציה תמורת שמירת הסטא־טום־קוו
בנושאי הדת.
אחרי שההסכם נחתם כבר, הפעילו אנשי
מיפלגתו של צ׳יצ׳ ,הליברלים, ובראשם
דויד שיפמן הלוטש עיניו לקאריירה גם
במישור הממלכתי, לחצים כבדים על ראש
העיר .״בחרו בך כדי להפוך את תל־אביב
לעיר שאפשר לחיות בה גם בלילות־שבת,
ואתה נכנעת לדתיים,״ האשימו אותו
ידידיו. צ׳יצ׳ החליט, כי אחרי שההסכם
כבר חתום הוא יכול לנהוג כרצונו, והודיע
כי במיסגרת הסטאטוס־קוו אפשר יהיה
לפתוח בתי־שעשועים בתל-אביב, מאחר
שאחדים מהם היו פתוחים גם בקדנציה
הקודמת שלו.
׳;,ך לכך לא הסכים חיים בסוק, ראש סיעת
1המפד״ל בעיריה. למאבק בסוק—צ׳יצ׳
^ 1מיהרו להצטרף ראשי המפד״ל, והפכו
1אותו נושא קואליציוני. היה זד, יהודה בן־
^ 1מאיר, שמאז הניח שר־החינוך זבולון המר
1לעמדותיו הניציות הפך מנהיג הקו הנוקשה

1 1במפד״ל, שהרים את נס הקרב. בן־מאיר
| הלך אל בגין, וגרר עימו גם את מנהיג

1המפד״ל הד״ר יוסף בורג. לבגין נאמר

1במילים די בוטות, כי המפד״ל רואה

התיקים בממשלה. מאז הפילוג בד״ש,
משמיעים אנשי המפד״ל מדי פעם קריאות
מגומגמות לעבר ראש־הממשלה, בדרישה
לתקן את המעוות. כיום יש לדמוקרטים,
בראשותו של ידין, שלושה שרים בממשלה
ורק 7חברי־כנסת, ואילו למפד״ל שלושה
שרים אך 12 חברי־כנסת.

אחת בשכם
ואחד בלב
ן * מפד ״ ללא עמדה על תיקון העיוות
יי 1בגלל דרישת שלושת השרים שלה,
בראשותו של בורג. נימוקו של זה שהוא
״אינו רוצה עכשיו להקשות על ראש־הממשלה,״
וכי בין כה וכה תצטרך להי עשות
רוויזיה בחלוקת התיקים החסרים
בממשלה, ואז תעמוד המפד״ל על דרישתה.
אך בינתיים אירעו שני דברים. האחד:
בגין עצמו הגיע למסקנה שהממשלה שלו
אינה יכולה להמשיך לתפקד ללא שרי
תעשייה־מיסחר־ותיירות, תחבורה ותיקשד
רת, ומאידך גיבש לעצמו יהודה בן־מאיר
כוח בתוך המפד״ל, ותוך שהוא מתרחק
מעל ידידו משכבר הימים זבולון המר,
החל לוטש עיניים לתפקיד של שר. בד־

תהיה הקדנציה האחרונה שלו אולם הכל,
כולל בזרג, יודעים כי אם רק יתאפשר
לו, הוא ימשיך בקאריירה הפוליטית שלו.
לשם כך צריך בורג לחסל את הסכנה
ששמה המר. בורג הוא אחד הפוליטיקאים
הממולחים והערמומיים ביותר בארץ. הוא,
יותר מכל אדם אחר במיפלגה שראשיה
מומחים בכריתת בריתות והפרתן, יודע
היום כי מה שיוכל להצילו מציפותיו של
המר יהיה ברית עם החוגים הקיצוניים
במפד״ל, המתייחסים להמר כאל בוגד.
דוגמה לכך היא הופעתו של בורג בקרב
מתנחלי קדום, ליד מחסום צה״ל, ביום
השני האחרון. היה זה יותר ממהר לשמוע
את שר־הפנים הממונה על המישטרה,
המבקר את המתנחלים העוברים על החוק
אומר :״לי אין עמדה. אני נייטרלי.״
בישיבת סיעת המפד״ל בכנסת, שנערכה
ביום השני האחרון, לא השתתף בורג.
הוא היה באותה עת בדרכו משכם לירו שלים.
אולם יהודה בן־מאיר, שהיה הדמות
המרכזית באותה ישיבה, הסביר למשתת פיה
כי הוא מבטא גם את דעתו של מנהיג
המיפלגה, בכל אשר אמר.
בן־מאיר העלה דרישה אחת: להו דיע
לראש־הממשלה, כי אם לא יפטרו
שר אחד משרי הדמוקרטים, או יוסיפו

רדים הכלכליים.
באמצע השבוע עומדת מישלחת המפד״ל
להיפגש עם בגין. אותה מישלחת תדרוש
מבגין את אחד משני התיקים, התחבורה
או התיקשורת, ושני סגני־שרים — במיש־רד־השיכון
ובמישרד־הרווחה. ההנחיות ל אותה
מישלחת הן שלא לוותר אלא רק
על סגן־שר אחד, סגן־שר־הרווחה, אולם
לא לעבור את הקו האדום של מישרד
ממשלתי וסגן־שר נוספים.
האיום הגלוי על בגין יהיה שאם לא
תתקבלנה דרישות המפד״ל, לא תצביע
המפד״ל עם הממשלה בעד הרכב הממשלה
החדש, שאותו עומד בגין להציג בשבוע
הבא בכנסת. אולם לראשי המפד״ל ברור
שתביעתם תתקבל, והראיה: כאשר הודיע
בגין על כוונתו לתת תיק לחיים (״גונדר
אברהם״) לנדאו, הוא דיבר רק על תיק
התחבורה ולא ציין את תיק התיקשורת.
אם לא יקבל בגין את דרישות המפד״ל,
הוא יצטרך להסיק מסקנות לגבי מיפלגה
זו ולהוציאה מהקואליציה ומהממשלה. לא
ברור גם אם בגין יוכל, ללא אצבעות
חברי־הכנסת של המפד״ל, שאליהם יצטרפו
כפי הנראה חברי אגודת־ישראל וגם קבוצת
גאולה כהן שבליכוד, להעביר את הממשלה
החדשה שלו בהצבעה בכנסת.

השחקנית ג׳ניפר וילסון
111וגר \ 1171ן ן > 1
התגלתה כגברת חביבה,
#11111 \ 1
^ 111 1
אס לבן בגיל .24 היא הגיעה למסיבת העיתונאים לבושה בשימלת

ערב שחורה מרושתת וסיפרה כי פול מרוני (איתה בתמונה) הפתיע
אותה פעם, כאשר התחפש לתינוק ונכנס לתוך עגלת התינוק
המאומץ שלה. ג׳ניפר היתה חלוצת המתפשטות בים־המלח.
0הגיעו! לא כולם. אבל חלקם
1 1הגדול, ברוך השם. ומי מהם שלא
הגיע, לא יסלח זאת לעצמו לעולם, אחרי
שישובו הקולגים שלו ללונדון ויספרו לו
על החוויות שחוו בארץ־התנ״ך, שם לא
נתנו להם לנשום, שם נוצרו בגללם פקקי-
תנועה, שם אפילו עיתונאים מנוסים הת רגשו
כשראו אותם כולם ביחד, וכל אחד
מהם לחוד, במסיבת־העיתויאים שהתקיימה
לכבודם זמן קצר אחרי שנחתו בנמל-
התעופה בן־גוריון.
הם עצמם, אחינו, התרגשו לא פחות
מהעיתונאים. הם היו לבושים בהידור מכף
רגל ועד ראש. ג׳ניפר וילסון (ג׳ני) בשימ־לת־ערב
שחורה מרושתת, שזופת פנים
ודומה להפליא לג׳ניפר שבסידרה| .׳יין

גוון מגלה,ויד
היא

השחקנית מרגרט אשקרופט חותמת אוטוגרפים לעשרות העיתונאים.
בתמונה משמאל: אפריל מרוני צוחקת בכל פה, כאשר
בעלה רוכב גם במציאות, כמו בסידרה כשק תפוחי־אדמה.

מסיבת עתונאיס

אוטוגרפים אישיים. ברקע נראה מנכ״ל רשות הו

איר 3לואחינו

ל א בני ישראל
חופשתה 145ץ

והצלמים מתנפלים על
קנים, כדי לקבל מהם
ידור שהגיע למסיבה

עם אשתו אתי. במקום נראו אנשים רבים שאינם שייכים לעיתונות.
למרות הסינון הקפדני ברשימה השמית של העיתונים, שהוכנה מראש,
הצליחו רבים להיכנס לאולם. צילמו: ציון צפריר וגילה רזץ.

1#1 / 1-1י *
דמותה של מארי

השחקן קולין בייקר, התגלה כטיפוס שונה לחלוטין מדמותו
הנוקשה של פול מרוני. למעלה: ג׳יין אנדרסון, המגלמת את
האמונד. למטה: אחד האחים, ריצ׳ארד אוסטין (בראיין).

אנדרסון (מארי האמונד) צעירה בעשר
שנים נד 70 שנותיה (בחיים, לא בסידרה),
אלגנטית ומרשימה. מרגרט אשקרופט
(גיוון ריילי) ,צעירה בהרבה ויפה מאד
לעומת דמותה בסידרה. לייזה, גודארד
(אפריל מרוני) בשיער בלונדי, שימלה
אפגנית רקומה, ופרפר לא־לעניין, נוצץ
וכחול, הרבה יותר שמנה מאשר אפריל
שבסידרה, לעומת זאת המיבטא המאנפף
שלה הוא במציאות כמו בטלוויזיה. ריציארד
איסטון (ברייאן) כאילו יצא זה עתה ממסך
הטלוויזיה. רובין צידוויק (דייוויד) רזה
מאד וקצוץ־שיער. ואילו קולין בייקר (פול
מרוני) שמנמן ומתולתל, שונה לחלוטין
מדמותו השמרנית בסידרה.
כך הם ישבו להם במרומי הבמה, שמחים
ועליזים, מתבדחים וצוחקים, מרוצים מאד
מתשומת־הלב הכללית שהופנתה אליהם,
משתפים פעולה ומלאים חידודין.
התסריטאי אושפז

עיתונאים בימעט שלא התייחסו
לזהותם האמיתית של השחקנים, כי

חו שו אווי

(המשך מעמוד )35
אם לבני מישפחת האמונד על כל ספיחיה.
השאלות שנשאלו לא נגעו לחייהם האי שיים
של השחקנים, כי אם לחייהם הפר טיים
של גיבורי הסידרה, שהפכה חלק
מנכסי־צאדברזל של הישראלי חולזדהטל־וויזיה
בארץ־ישראל.
ברייאן סיפר שוב כי נמאס לו לריב
כל הזמן עם הילארי טינדל (אן, בסידרה)
וכי ביקש שוב ושוב מהתסריטאים לעשות
משהו בעניינו ובעניין אשתו. כשלא -נמצא
מוצא, החליט לפרוש מהסידרה והלד לשחק
בתיאטרון. בינתיים אושפז התסריטאי,
וכתב לברייאן סצנות של אדם הלוקה
בהתמוטטות־עצבים. הסצנות היו כל-כך
אמינות, שלא נותר לברייאן אלא לשחק
אותן באמינות.
דייוויד אינו זוכר בדיוק למה הרגו את
אשתו הראשונה. כל מה שהוא זוכר הוא,
כי יום אחד לקחו אותו למוסך גדול,
הושיבו אותו בתוך מכוניודספורט, ואמרו
לו: אתה לא מסוגל לנהוג. כששאל למה,
אמרו לו: כי הרגת את אשתך בתאונת-
דרכים. הוא לא כל־כך זוכר את השחקנית
שגילמה את אשתו. נדמה לו שנמאס לה

פול מרוני
״בלי התחייבויות. אני נשוי ! ״
לייזה גודארד, אשתו גם במציאות וגם
בסידרה, מספרת שהיא אוהבת נורא לרכב
על סוסים. לעומת זאת היא מגלה, בסוד,
פול הוא במציאות בדיוק כמו בסרט, רוכב
על סוסים כמו שק תפוחי-אדמה ,״כפי
שאמרה לו באחד הפרקים.״ היא נשבעת
שאת המישפט הזה אמרה לו פעם באופן
פרטי, והשתמשה בו, למרות שלא היה כחוב
כלל בתסריט.

נשואים,
נשואים

ג׳ניפר(מאחור: מרוני)
ביקיני קטנטן בים המלח
ורצתה לפרוש מהסידרה, לכן הרגו אותה.
מרי האמונד מספרת על עשרות מיכתבי־זעם
ומיכתבי אהדה שנשלחו אליה מכל
קצוות בריטניה, כאל אם הבנים. היא עצמה
חיבבה את מארי האמונה ולדעתה היא
אשה מעניינת במיוחד.
ג׳ניפר ממהרת לספר, כי בחיים הפרטיים
היא ומארי האמונד חברות מצויינות, בלי
שום קשר לסידרה. כשהיא מתבקשת לספר
על סצנה שהיא זוכרת במיוחד, היא מספרת
איר פעם, כאשר הצטלמה באחת הסצנות
שבו נמצא התינוק המאומץ בביתה, שמעה
לפתע באמצע צילום הסצנה יללה מכיוון
עגלת־התינוק האנגלית הטיפוסית, שהיא
עגלה גדולה במיוחד. הייללה נשמעה לה
מוזרה. היא ניגשה, תוך כדי צילום, אל
העגלה, הציצה, ואת מי ראתה בפנים,
אם לא את פול מרוני בכבודו ובעצמו,
לבוש בשימלת מלמלה ויקטורייני׳ת וב כובע
תואם, מוצץ דחוף לפיו, והוא מיילל
כתינוק.
פול מרוני זוכר, לעומת זאת, נאום שלם
שאמר באחת הסצנות, ושלא הבין מתוכו
אף מילה. למרות שעברו מאז חמש שנים,
הוא זוכר את הנאום עד היום ומצטט.

ך * ול מרוני, הוא כוכב הערב. האיש
אינו מפסיק להתלוצץ, מקשקש בעב רית,
צועק על אשתו ומספר, כי למרות
שהם נשואים, היחסים ביניהם מאד פתוחים.
לעיתונאית המוצאת חן בעיניו מוסר
דייוויד את מיספר החדר שלו, אך מזהיר
אותה :״בלי התחייבויות. אני נשוי!״
כולם נשואים. למארי האמונד נכדים
בגיל בית־ספר תיכון, לג׳ניפר בן בגיל ,24
ואילו למרגרט אשקרופט ארבעה ילדים,
ויחד עם זאת היא מוצאת לא רק זמן
לשחק, כי אם גם להיות מעורבת ב פוליטיקה.
מסיבת־העיתונאים
מסתיימת, החברה
ממהרים לחדריהם. סיפרו להם, כי תוך
דקות אחדות יופיעו בטלוויזיה. הם מתכנ סים
בסוויטה המשותפת שקיבלו, נוסף על
חדריהם הפרטיים, וצופים ביחד בשידור
הכתבה ביומן־השבוע, כשאינם מפסיקים
להעיר הערות עוקצניות זה לזה. מי ש מצפה
לאירועים מסעירים באותו ערב,
מתאכזב. האחים יורדים לאכול ארוחת-
ערב, וממהרים ללכת לישון. הם הרוגים
מהטיסה.

לפתע נידלק אור בעיניה. היא פותחת את
החלון וצועקת :״הנה פול מרוני!״
הנהג מביט גם הוא. הופ, עוד מעט
ונכנס בעמוד שמולו. לא ברור איך, אבל
הוא הצליח לדווח לחברה, היושבים למעלה.
בלי שום אזהרה מוקדמת הם עוברים לפתח
הטנדר בצורה המסכנת את שלומם. הטנדר
נוסע במקביל לאוטובוס, ויוצר פקקי־תנועה.
עם ישראל מברך את האחים לשלום. הם
מתמוגגים מנחת.
ברייאן מספר כי בנמל־התעופה התנפל
עליו ישראלי אחד, שבא לקבל את אחותו,
שהגיעה מארצוודהברית, ושאותה לא ראה
מזה חמש שנים .״לא חשוב אחותי,״ אומר
הישראלי המתנפל ,״אני מרגיש כאילו אתה
אחי יותר ממנה!״
דייוויד האמונד מספר כי הוא רואה־חשבון
במיקצועו, יליד ניו־זילנד, שעזב
את ארצו בנעוריו, ומאז הוא מתגורר
בלונדון. הוא מספר, כי מאז סיום הסידרה
לא קיבל הצעה לעבוד בטלוויזיה, ומצידו
יכולים לחדש את הסידרה. הוא ישמח
להמשיך בה. כשהוא נשאל לאן יובילו
יחסיו עם אחותו־למחצה, בתה של ג׳ניפר,
הוא פורץ בצחוק גדול ומספר כי לקראת
סוף הצילומים התחלף התסריטאי, שלא
ידע על הקשר המישפחתי של ברברה אליו,
וכימעט כתב לשניהם רומן .״מזל שהסידרה
הסתיימה,״ הוא אומר ,״אחרת הייתי עוסק
בגילוי עריות.״
כאשר מגיעים למצדה מתגלה דיי-
וויד כספורטאי שבחבורה. בעוד האחים
עומדים בתור לרכבל (הישראלים שעמדו
בתור כל־כך התרגשו עד שפינו להם מקום,

ונתנו להם להיכנס לפניהם !) שואל דייוויד
את הפירסומאי דויד תמיר, הנלווה אליהם :
״איפה פה שביל הנחש 1״ דויד מופתע
מהשאלה ומהבקיאות שמגלה דייוויד. הוא
מראה לו את השביל, אינו מספיק להגיד
ג׳ק רובינזון (או ג׳ק האמונד) ודייוויד
נראה מטפס על המצדה. הוא מצליח ל עלות
ב־ 22 דקות בלבד, מגיע רענן ונמ רץ,
וזוכה במחיאות־כפיים.
אלילות בעירום
^ ייוויד אינו מתרגש. מספר שהוא עוסק
( בספורט באופן קבוע. באותה שבת
קם בשעה מוקדמת, עשה שלושים בריכות,
והספיק לרוץ ברחובות תל-אביב, כשהוא
ממלא את מיכסת־הג׳וגינג היומית שלו.
בים־המלח עוצרים את המכונית. תוך
דקה מופיעה ג׳ניפר בביקיני קטנטן ולא-
מחמיא במיוחד. מרי האמונד וגוון ריילי
מפשילות מסנסיים, ואילו אפריל מרוני
לובשת בגד־ים שלם, שחור, בעוד בעלה
מפגין את גופו השמנמן לתיפארת.
נותנים להם סיגריות אירופה, כי בעלי
בית־החרושת דובק, המייצרים סיגריה זו,
מימנו את נסיעתם לישראל, וצלם חפיר-
סומת גדי דגון נוחת עליהם עם מצלמותיו
המשוכללות, ומצלמם עם הסיגריה מכל
הזוויות. אפריל מגלה שהיא מעדיפה סיגא-
רילות. גוון ריילי זוכה בכינוי ״צבייה״.
הגברת, שעברה את שנת החמישים שלה,
מתגלה כבחורה עליזה ולעניין. במדרגות
המצדה היא יורדת שתיים־שתיים, תוך
כימעט גילוי עריות
6$׳ מחרת טיול למצדה. אפריל מרוני
/אינה יודעת בדיוק מה זה מצדה. היא
יורדת מחדרה לבושה כמו לנשף, בשימלת־ערב
ובנעלי-עקב דקיקים. אחד המלווים
ממהר להסביר לה כי בנעליים האלה היא
לא תוכל אפילו להלך בין החפירות האר כיאולוגיות.
היא ממהרת לחדרה ומחליפה
בגדים ; ג׳ינם וטי־שירט, המגלים כי הגברת
זקוקה לדיאטה מיידית.
כל השאר מוכנים בזמן, בלי פריבילגיות
של פרימדונות. השעה .9.50 נכנסים לאו טובוס
של מישרד־התיירות, ויוצאים לטיול
בארץ.
בדרך פוצח פול מרוני בשירת מעוז צור
קולנית. אחינו לא־בני־ישראל מצטרפים
אליו, במיבטא של הוד מלכותה.
המכונית עוצרת ברמזור. נהג צבאי
עובר לידו. זוגתו מרביצה פיהוק, מביטה
ררך-אגב מחלון הטנדר לכיוון האוטובוס.

מארי האמונד ואפריל
קבלת פנים נלהבת

כדי קפיצה. היא רצה על שפת ים־המלח,
מפזזת ושרה כנערה.
הווייברס היושבות בתוך הבוץ נדהמות
לראות את האחים בשר ודם, מול העיניים
ממש. הן לא מאמינות. כשהולכות הגברות
להתלבש, הן מציצות לחדרי־ההלבשה,
לראות את האלילות בעירום.
בדרך לתל־אביב מספרים חוויות על
הסידרה ועל הצילומים ומחליפים רשמים.
אחד הישראלים מתנחם בקול רם, ובאנג לית׳
שמילא, הסידרה אומנם נגמרה ביש ראל,
אבל נמשכת בירדן, ואפשר לראות
אותה שוב. מהומה כללית. מסתבר כי
השחקנים מקבלים תמלוגים מכל ארץ שבה
מוקרנת הסידרה, מלבד ירדן. כשהאוטובוס
מגיע לגשר אלנבי, מבקש מרוני מהנהג,
בקול תקיף, לפנות לכיוון ירדן :״אני הולך
למלך חוסיין לקבל את התמלוגים שלי !״
השביעיה הסודית מגיעה לתל-אביב,
עייפה אך מרוצה. בערב עורכים להם ראש־העיריה
צ׳יצ׳ ואשתו מסיבה בביתם שב אפקה.
למחרת נוסעים החברה לביקור

מאדי האמונד מצלמת
צעירה מכפי גילה

ג ׳;יפר מצלמת
דומה לג׳ניפר מהסידרה
בגליל, במקומות הקדושים לנצרות. בערב
עורך לכבודם זורח גהל, המארח, מסיבת-
סילווסטר בווילה שלו שבהרצליה־פיתוח.
ן אש תו עדנה עסוקה כל היום בחיפוש
_ו_י דיאדטייפ, כדי להנציח את ה גם
זה אינו מספק אותה.
|)ריק: היא מטלפנת לאייבי
.ממנו לנשק את האחים
21.ו.תר בשעה 12 בלילה, בדיוק.

שרית ישי !

במדינה
(המשך מעמוד )32
עתה בקול דממה, ותוך כדי־כך מתגלה
מהו טיב החומר האנושי שנרתם למיבצע,
מה היו מניעיו וכיצד תוכננו ההתנח לויות.

מדווח
צוות ״העולם הזה״ ,שביקר
השבוע במקום :

״גוש־אמונים רוצה רק שנבוא להפ גנות,
אבל כשצריך לעזור למתנחלים, הם
אומרים שאין להם תקציב.״ כך טען דני
בן־דויד 28 גבר בריא־גוף המתגורר
עם. אשתו ושני ילדיו בהיאח׳ז׳ות: גוש־אמונים
בדותן (שא־נ׳ור) ,במחצית הדרך
בין ג׳נין לשכם.
לדיברי דני, אין הוא משתייך על גוש-
אמונים, למרות שההיאחזות במקום היא
של הגוש .״אנחנו תשע מישפחיות שהגיעו
לכאן לפני שנה וחצי ״,סיפר דני .״׳אנו
מתוך מניעים אידיאולוגיים, כדי להגשים
את הרעיון האידיאולוגי ולהחזיק מעמד
שומרון.״
דעתה של אשתו ישל דני שוינה משל
בעלה .״אני חושבת שמקומה של האשד,
עם עלה,״ אמרה יהודית ( )28 שחורת־השיער
.״בעלי עבד, ועדיין עופד, בתול-
כרם — כשוטר. גרנו ליד עפולה, והוא
היה רחוק ממני. חשבנו על אפשרות
להיות יותר יחד, ובאנו להתנחלות. ה מקום
מצא חן בעינינו, ונשארנו.״
״פעם לא היו בכלל בעיות להתקבל
למקום,״ סיפר דני .״לא היתד׳ ועדת-
קבלה, כל מי שרצה, יכול לבוא. כך זה
היה בהתחלה. עכשיו, שנה וחצי אחרי
שאנחנו גרים כאן׳ עשו לנו ועדת־קבלה
ורוצים לגרש ארבע מישפחות מהמקום.״
לדבריו של דני, התחלה הגיעו למקום
מישפחות שרובן עזבו, לטענתו,
״בגלל מישפחה אחת שלילית, הנמצאת
בישוב.״ עד לפני כחצי־שנה סעדו כל
התושבים בחדר־אוכל משותף. אחרי סיב־סוכים
ומריבות על התורנויות במיטבח,
הוחלט שלכל אחד יהיה מיטפח משלו.
מאז החלו התושבים במקום מסתכסכים,
לדיברי דני ,״על כל מיני דברים.״
סיבסוך על מיברז. מישפחת בן-
יעקב, הנמצאת בהתנחלות מההתחלה,
תפסה, לדיברי דני, מונופולין על המקום.
״זמיר בן־יעקב הגיע למקום מתוך מטרה
אחת — לעשות כסף,״ טען דני, הממורמר
על העובדה שגיסו, שהגיע למקום יחד
איתו ועומד להיות מסולק מהמקום עקב
החלטת ועדת הקפלה, לא קיבל מיכרזים
מסויימים בתחומים שבהם הוא מתמחה,
אך לעומתו, קיבל את המיברזים זמיר
בן־יעקב.
אשתו של זמיר בן־יעקב היתר, במשך
תקופה ארוכה מזכירת היישוב. כשהוח לט
לפתח את היישוב קיבל המקום מיכ־רזים
לעפודות־טיח, חשמל, בניית גדרות
ונגרות. לטענתו של דני, הוריד זמיר בן-
יעקב את הצעת־המחיר, כך שלגיסו של
דני, מנחם, לא היתד, כל אפשרות להת מודד
עם המיכרזים, למרות שהוא טייח
במיקצועו. לדבריו של דני, קיבל בן-
יעקב מיכרזים בעשרות אלפי ׳ליריות ו עשה
כסף׳ תחת לעשות אידיאלים, וזאת
בזכות ׳אשתו, שהייתה מזכירת המקום.
דני בן־דויד, שהופיע ביום השישי ה אחרון
בטלוויזיה, החליט לפנות לכלי-
התיקשורת מפני שלטענתו :״המקום מלא
שחיתויות. ההסתדרות הציונית מציעה ל הרבה
מתנחלים להישאר כאן, ומבטיחה
להם תנאים מצויינים, כמו מלטשת־יהלומים,
נגריה, חממות, בזמן שלי או
לגיסי לא הציעו שום דבר!״
לטענתו, היה על ההסתדרות הציונית,
המממנת את התנחלויות גוש־אמונים, לתת
תמיכה בסך שיבער, דותן ליישוב
מיליון לירות. אנשי דותן קיבלו רק
ארבעה מיליון ובמקום שלושה המיליון
האחרים, שלחו לדיותן משאיית עמוסת
כלי־מיטבח ושמיכות, שאי־אפשר לעשות
בהם שימוש .׳אחרי זמן־מה נשלחו כל
הדברים להתנחלות אלון־מורה.
״הציוד שהגיע אלינו הוא רכוש הסוכ נות
היהודית,״ טען דני ברוגז• .״לגוש-
אמונים אין כל זכות לקחת את הציוד,
גם אם הוא קלוקל, ולהעבירו להתנחלות
החדשה בחווארה !״
ועדה אחרי שנה. טענה נוספת של
דני — לדותן יש טנדר, שהתקבל מה סוכנות
היהודית, לעזרה במיהרה־מחלה
של אחד מיושבי המקום, וכדי לקחת את
הילדים לבית־הספר, הנמצא פאלודמורה.
הטנדר כימעט אינו נמצא במקום, והוא
משמש להסעת מתנחלים׳ ולשליחויות

פרטיות של גוש־אמונים, כמו חסימת כבי-
ישים.
״האנשים שנמצאים היום בדותן, אינם
רואים את עצמם שייכים לגוש-אמונים,״
סיפר דני .״כל מי שהיו שייכים לגוש־אמונים
עזבו .׳נשארו ירק האידיאליסטים.
כולנו יעזבנו בתים מסודרים, עסקים מבו ססים.
היינו גרים בהתחלה בצריפים,
אכלנו קש והיום עומדים לגרש מפה
ארבע מישפחות. זד, מה שמכאיב הכי
הרבה.״ דני החתים תיישעה מחבריו על
עצומה ״לזרוק מהמקום א׳ת זמיר בן־
יעקב, ולהשאיר את ארבע המי׳שפחות
העומדות להיות מפונות.״
דני ׳וחבריו אינם יודעים בדיוק מדוע
עומדות ארבע ה׳מישפחות להיות מפו נות
מהמקום .״אני יודע שאמרו לגיסי,
מנחם. שבגלל שלא גמר בית־ספר עממי
יזרקו אותו מכאן. איך זה יתכן שאחרי
שנה וחצי שהוא כאן, פייתאום יקימו
ועדת־קבלה ויזרקו אותו ו״
לא מודאגים. תושב אחר במקום,
אבי ביטון 24 בחור שחרחר בעל פנים־
נאות, עומד גם הוא להיות מפונה מה מקום,
אחרי שהתגורר בו עם אשתו ושני

ממקום נמצאים ארבעה כילי־רכב אחרים,
שאותם נידבו התושבים לכוננות.
לגבי ועדת־הקבלד אין זיו אשמתו של
גוש־אמונים. הסוכנות היהודית עוסקת
בעניינים כאלה, הם התעכבו קצת בגלל
בעיות טכניות אבל באופן כללי כל ישוב
העולה על הקרקע עובר ועדת־קבלה. זהו
אחד ד,מיקרים הבודדים שבהם התעכבה
הוועדה שנה שלמה.
מלצר טען, כי הוועדה מורכבת מ0וצ־ייולוג,
מנציג ההסתדרות הציונית: ומנציג
התנועה־המי״שבת, ובין השאר מסתמכת
הוועדה על בדיקה אישית של כל מועמד,
ע׳ל־ידי גראפולוג. ארבע מישפחות לא
עברו את הוועדה בגלל ״סיבות פסיכו לוגיות״
,שאותן לא היה מוכן מלצר
לפרט. נמצא שאין הם מתאימים למקום,
אבל רוב האנשים סאן ״נחושים בהח לטתם
להישאר ׳ולפתח את המקום.״
טירות של חול• קשה לקבוע בים
הטענות וההשמצות ההדדיות מי צודק.
אך יצדק מי שיצדק — ברור כי התנח לויות
גוש־־אמונים הן אכן ״באלונים נפו חים״
,כדברי אחד ממתנח׳לי דותן. אם
חלק מן המתנחלים הם טיפוסים מפוק
מזכיר
מלצר ומתנחל דני
שחיתות בהתנחלות?
ילדיו במשך כמה חודשים. גם דני אינו
יודע מה הסיבה האמיתית לכך שוועדת־הקבלה
לא קיבלה אותו :״היו כאן הרבה
סיכסוכים במקום,״ סיפר אבי, שהיה בעיר
מסגר בעפולה ,״ההסתדרות הציונית הח ליטה,
לבקשתנו, להתערב, כדי להשליט
סדר במקום. ערכו ועדת־קבלה, ואנחנו
נפלנו. אף פעם ׳לא: הסתכסכתי ׳כאן עם
אף אחד, להיפך, חיינו מצויין והתחלנו
להתאקלם, ופיתאום מחליטים שאנחנו
לא מתאימים.״
מתיישבים אחרים במקום מתרעמים על
כי אין בית־ספר מסודר, אין גן־ילדים על
כל המיכשזר הדרוש. ,אין מירפאה וטיפת־הלב
ל־ 40 הילדים הנמצאים — לדיב־ריהם
— במקום.
״כשהיה צריך לעשות חיסונים לילדים,״
סיפרה יהודית, אשתו של דני ,״לא רצו
לתת לנו מיניבוס שיקח את הילדים לחי סונים.
אמרו לנו להשתמש ברכב הפרטי
שלנו. היום גוש־אמונים לא מוכן לתת
לנו כל עזרה, כי פנינו לכלי־התיקשורת.״
אך לא כל התושבים ממורמרים. ברוריה
ארמה 28 זהופת־השיער, שבעלה יהלו מן,
נמצאת במקום מזה ׳ חמישה חודשים :
״אנחנו חיים כאן מצ׳ויין !״
״יש רק כמה אנשים שאולי אינם מת־
׳אימים למקום, והם ׳סתם ממורמרים, אבל
רוב התושבים מרוצים !״ לפעלה של
ברוריה הובטח לקבל מלטשת־יד,לומים
במקום, השניים אינם מודאגים מבעיות
פרנסה בעתיד הקרוב.
סיכות פסיכולוגיות. מזכיר היישוב,
יצחק מלצר 32 המושאל לדותן מהת נחלות
אלמ-ימורה ״עד יעבור זעם״ ,טוען,
כי זמיר בן־יעקב לא קיבל ארבעה מיב־רזים
במקום, ואם קיבל אחד מהם מפני
שהוריד את המחיר, זו זכותו :״מגיע לו
להרוויח קצת כסף״.
׳לדברי מלצר וכמה מהתושבים, אומנם
נלקח רכב ההתיישבות לכמה ימים, אך

פקים, בעלי ״בעיות פסיכולוגיות״ כפי
שטוען נציג הגוש, נשאלת השאלה איך
אפשר להקים התנחלויות־קפע לדורות
באמצעות אנשים כאלה ,׳שנאספו למעשה
מן הרחוב. ואם צודקים המגורשים, אין
הגוש נראה טוב יותר.
ארץ־״ישראל־ד,עובדת הקימה במרוצת
השנים מאות ישובים מפוארים. כל גרעין
נלקט בקפדנות, עבר תהליך ממושך של
חינוך וניפוי, הוכשר להקמת ישוב שיח זיק
מעמד, יואילו מיבצעי־הראווה של ה גוש
מבוצעים באמצעות חומר־אנושי
מפוקפק, בלי הכנה וניפוי — אף לפי
הודאת הגוש עצמו.
אין ואלה מיבצרים, אלא אך טירוודשל-
חול, ד,מתנדפים עם הרוח אחרי זמן קצר.

פ ר שו ת
המנות התיישן

האם ייהגר בגי״הזוג
פלד מחוק ההתיישנות
;•ל עוונות?
כתב*האישום שהוגש נגד הזוג שמעון
וטינה פלד, מאשים אותם בשתי עבירות
בלבד: הריגתו של יששכר פרץ, ואי־סי־פוק
צורכי מיחיה, העלול לסכן חיי אדם.
אולם רשימת העדים המוזמנים על־ידי
התביעה להוכיח אשמות אלה מגיעה ל86-
איש, ועל כך התריע היום הסניגור, עו־רך־הדין
אריה קמר, נמוך הקומה.
הוא ניפנף בידיו, והרעיף התנגדויות
וטענות מקדמיות בפני השופטים דב לוין,
ישראל גלעדי ונחמיה בר, אשר מקדי שים
למישפט שבועיים רצופים.
התובעת הממושקפת, שרה פריש, הת חילה
להסביר ביסודיות ובדייקנות, כיצד
היא עומדת לנהל את המישפט. דבר זה
(המשך בעמוד )40

הוא לא דצה לגדע 1את ! גש ת
נעוריו ־ הואלא 1־צ ה
לקחה פילגש על כן נידון למאסר
הגיע לבית־המישפט המחוזי בתל-אביב.
מחמוד הודה באשמה, וגולל את כל ה פרשה
לפני השופט יעקב קדמי.
השופט האמין לדבריו. הוא האמין כי
התייעץ עם אשתו הראשונה, כי קיבל
את הסכמתה לנישואין השניים. השופט
הבין גם שאם בני מישפחתה של צפייה,

הגרה גם היא בטירה, לא התלוננו במשד
שש השנים שעברו מאז החתונה, הרי גם
הם הסכימו. והנימוק שהביא מחמוד ל סירובו
לגרש את אשודנעוריו, ניכר היה
שפרט על נימים בליבו של השופט.
״זכרתי לך חסד נעוריך,״ הן מילים עתי קות
גם אצל בני הדת היהודית.
אולם אחרי כל זאת, נאלץ השופט לקיים
את החוק. והחוק מטיל עונש של מאסר
עד חמש שנים, על מי שעבר עבירה של
ריבוי־נישואין.
התובעת עמדה בתוקף על־כך שבית־

**ד 81161111(׳ <8המישפט ירתיע את העבריינים בפוטנ ציה
על־ידי הטלת מאסר בפועל -על ה עבריין,
ולא יסתפק רק בקנס .״כדי לבטא
את מגמת בתי־המישפט לתקן את החב רה!״
בפסק־דינו
קבע השופט :״הכל נוטה
לצד הזכות והחסד,״ ועל כן פסק על מח־

מור עונש מאסר של 14 יום, וקנס בסך
4000 לירות.

אילו היו
י הו די ם...
יך היה גראה התסריט, אילו היתר.
מתרחשת פרשה כזאת בהברה היש־ראלית־היהודית
המתוקנת?
עמרם היה מחליט כי הוא רוצה אשה
צעירה. אין בעיות. הוא היה הולך לרבנות,

מ ח מו דעבד ־ א ל ־ ח
מחמוד עכד־אד־חי מכפר טירה
/יש חמישה ילדים ושתי נשים.
מחמוד הוא בן .52 בהיותו בן ,19 בשנת
, 1946 התחתן עם צפייה, שהיתר. בת גילו.
יחד חיו שנים אחדות, ונולד להם בן.
אולם בהיותו בן חמש, נהרג הילד ב־תאונת־דרכים.
מאז
ייחלו מחמוד וצפייה לילדים נו ספים,
אך לשווא. השנים עברו, והם כבר
ביקרו אצל כל רופאי מדינת־ישראל, ו בנים
אין.
ב־ 1976 נתקפה צפייה כאבי־בטן, נלקחה
לבית־החולים ועברה ניתוח גינקולוגי.
״יותר לא תוכל ללדת,״ אמר הרופא ל־מחמוד.
מחמוד
היה יושב על מירפסת ביתו ב־כפר־טירה
ומביט סביבו. לשכנו מימין
יש חמישה בנים, ולשכנו שמשמאל יש
שיבעה. רק הוא ערירי.
לאחיו עשרה ילדים, לבן דודו 17 יל דים,
והוא חסר בנים.
בירכת הקאדי
^ דרך היחידה היתד, לשאת אשה
י 1צעירה, שתוכל להביא לו ילדים.
אולם כיצד יישא אשד, צעירה, והוא
בעלה, מזה עשרים וכמה שנים, של
צפייה? הוא יכול לגרשה ולשאת אשד,
אחרת, אולם גורלה של גרושה מבוגרת
בכפר ערבי מר ממוות. בבושת־פנים עליה
לחזור אל מישפחת אביה, ושם להיות
משרתת לכולם, חסרת כבוד ומעמד, עד
מותה. איש לא יישא אותה עוד לאשה,
ואם אין לה ילדים, גם לא יהיה מי שית מוך
בה מבחינה כלכלית לעת זיקנתה.
לכן נועץ מחמוד בקאדי של טול-
כרם, וזה הסביר לו, כי הדרך קלה
ביותר. לפי הדת המוסלמית, רשאי כל
גבר לשאת לו ארבע נשים, ולכן אין כל
בעייה .״בחר לך אשד, כלבבך, ואני אשיא
אתכם, ואללה יברכך בבנים רבים ! ״
חזר מחמוד לביתו, התייעץ באשת־נעוריו,
וזו הסכימה עימו. ילד לאחד
מכפרי המשולש, ימצא לו אשה צעירה,

— 1 3 8

ישאנה, והם יתגוררו יחדיו, ויהיו להם
ילדים בבית.
מצא מחמוד בכפר זבאד נערה בת ,25
עוזייה שמה, שילם עבורה לאביה סך
5000 לירות, שבהן קנה לה האב תכשיטי־זהב
לחתונה. הקאדי של טול־כרם חיתנם
ונתן את בירכתו, וכך באו לבית שבטירה.
מאז 1972 חיו שתי הנשים ומחמוד בבית
הגדול, בשלווה.
אללה בירך את הזיווג. אחרי שנה
נולד בכורם, רעיד, ואחריו בת ירוקת־עיניים.
ועוד שלושה בנים, האחרון תי נוק
בן ימים ספורים.
הכל הלך שפי, הנשים הסתדרו היטב.
הן עסקו במלאכות־הבית בשותפות מל אה.
הבעל סיפק את כל מחסורן, וחילק
הכל ביניהן בשיוויון מלא.
שלושת החדרים הגדולים חולקו חדר
לאשה, חדר לאשה, וחדר אחד לילדים.
הבעל חילק את יצועו בין שתי נשותיו.
כאשר קנה מיטה חדשה וארון־בגדים
לאחת, קנה בדיוק אותם הרהיטים לשנייה,
לבל תהיה הקינאה שורה במעונם.

״זכרתי חסד
נעוריך״
פכי כחודש ימים נקרא הבעל ל /מישטרה,
והוסבר לו, כי יש נגדו
תלונה במישטרה על ביגמיה.
מיהו אשר הגיש את התלונה? זה אינו
ברור עד עתה.
לפי גירסת המישטרה, היתה זו דווקא
צפייה המזדקנת, שהזמינה יום אחד את
השוטרים והתלוננה על נישואיו השניים
של בעלה.
אולם מחמוד אינו מאמין לגירסה זו.
הוא בטוח כי לא צפייה, היא אשר עשתה
זאת .״הרי היא אוהבת את הילדים יותר
ממני! הם קוראים לה אמא, והבן הגדול
ישן עימד, במיטתה! זה בוודאי אדם אחר
שהתלונן !״
אולם, מאחר שהוגשה תלונה למיש־טרה,
וביגמיה היא עבירה חמורה במדי־נת־ישראל,
טיפלה בה המישטרה, והתיק

ךווו 1וןןוו ^ ך ן ! בבית זה גר עבד 1ל חי עם שתי
ךיח
ילדיהם. מאז נפטר בנו הבכור
^ 11111 # 11
משתדל להרחיק את ילדיו מסכנות הכביש. הבית אינו מפואר למראה, אך

מגרש את אשתו המזדקנת, ונושא לו את
הצעירה.
ואילו רצה עמרם לזכור לאשתו את
חסד נעוריה, לא היה מתגרש ממנה, אך
גם לא היה נושא לו את האשה הצעירה.
הוא היה עובר לגור איתה ללא נישואין,
והיא ה״תה ״הידועה בציבור״ שלו. איש
לא יכול היה אז להאשימו בריבוי־נישו־אין.
הוא לא התחתן שנית. הוא פשוט
השתמש בהסדר המישפטי, שבו הכירו
בתי־המישפט וחוקים שונים של המדינה.
הוא יכול היה גם לעשות זאת בדרך
אחרת, קצת יותר מסובכת, אך עדיין
אפשרית ליהודים. הוא היה פונה לבית־הדין
הרבני, מספר כי הוא נשוי לאשתו
הראשונה כבר למעלה מ־ 10 שנים, והם
חשוכי־בגים. אי לכך הוא מבקש היתר
לשאת לו אשד, על פניה. יש בידי בית-
הדין הרבני להתיר לו לעשות כך. אם
יאשרו הרבנים הראשיים את פסק־הדין,

גדול של העם היהודי (החרם לא חל,
למשל, על יהדות תימן, שבה היה ריבוי־נשים
נפוץ, ונוהג עד זמננו) .אולם גם
רבינו גרשום התיר שבמיקרים מיוחדים
יוכל יהודי לשאת לו אשד, שנייה. אחד
ד,מיקרים המקובלים הוא עקרותה של ה אשד,
הראשונה.
החוק הפלילי, האוסר ריבוי־נישואין,
הוכנס לפלשתינה־א״י על־ידי הבריטים,
אשר רצו ללמד את הילידים מינהגי חב רה
מתוקנת. אולם גם הם התירו למוס למים
לשאת יותר מאשר, אחת. ליהודים
התירו זאת במיקרים שקיבלו היתר־ני-
שואין מהרבנות.
מדינת־ישראל, שלא היתד, זריזה במ יוחד
בחקיקת חוקים, הזדרזה מאד דווקא
בעניין ריבוי־נישואין. כבר ב־ 1959 ביט לה
את סעיף 181 המנדאטורי, וחוקקה
במקומו את החוק לתיקון דיני העונשין
(ריבוי נישואין) .סעיף 2שבו אסר על גבר

יוכל עמרם לשאת לו אשה שנייה ללא
כל חשש. הוא לא יהיה צפוי לתביעה
פלילית בשל ריבוי־נישואין.
הדת היהודית והדת המוסלמית מתי רות
במקורן ריבוי־נשים. הדת המוסלמית
מתירה זאת עד היום, והדבר נעוץ עמוק
במסורת חייהם של המוסלמים. יש אומ רים,
כי ריבוי-נשים הוא אפילו מיצווה
בדת המוסלמית.
הדת היהודית פנתה לכיוון אחר, ומאז
חרם דרבינו גרשום, לפני אלף שנה,
אסורה נשיאת יותר מאשר, אחת על חלק

לשאת יותר מאשר, אחת, ועל אשר, לשאת
יותר מבעל אחד.
המיקרים המיוחדים, שבהם מתחשב ה חוק,
הם אצל יהודים, בהיתר בית־דין
לשאת אשד, שנייה. ובמיקרים אחרים,
רק כאשר הכריז בית־מישפט שד,אשר,
הראשונה היא בלתי־שפויה בדעתה, עד
כדי כך שאינה יכולה לעבור תהליך של
הפקעת הנישואין, או שהיא נעדרת יותר
משבע שנים, בנסיבות המעוררות חשד
סביר לחייה.
שך קיים כיום המצב האבסורדי שדווקא

1171

עוזייה. ענודת תכשיטי זהב שקיבלה לחתונה. ס רו־ו
גי עותיה בנה התינוק, ולידה הבן הגדול ממנו. מאחוריה
11111 \ 1 1
המקרר המשותף לה ולצרתה־שותפתה. הן מבשלות יחדיו ומתחלקות בכל עבודות הבית.
מוסלמים, שדתם ומסורתם מתירות להם
ריבוי־נשים, מוגבלים יותר בנשיאת אשד,
שנייד, מאשר היהודים, שעליהם חל חרם
רבנו גרשום.
זאת גם הסיבה לכך שמחמוד, חסר
התיחכום, שלא נטל לו ידועה־בציבור,
לא גירש את אשתו הראשונה ולא הצ ליח
להשיג לו היתר נישואין, נידון ל מאסר׳.
עונש המצפון

חדו
וזילד׳ס

של. בית עבדול חי. על המיטה הכפולה יושבים האב
ושלושת ילדיו הגדולים, הנוהגים לישון עם אשתו
הראשונה, למרות שאינה אמם. בכל חדר — מיטה כפולה וארון. לילדים חדר נפרד.

למאסר, היה
* 6מרות שנידון
/מחמוד האדם הראשון שצוות העולם
הזה פגש בו. בטירה. הוא היה כפוף מעל
חלקת תות־השדד, שהוא מגדל ליד תחנת-
הדלק בכניסה לכפר. עימו היו שני בני-
אחיו, שעזרו לו׳ בשדה.
הוא הסכים ברצון לקחת את הצוות

לביתו, ולהרשות לו לצלם את נשותיו
וילדיו.
בבית הגדול, אך דל-המראה, הסתובבו
הילדים הקטנים, מחזיקים פרוסת־לחם ש היתר,
ארוחת־הצהריים שלהם. ליד הכיור
הגדול עמדה עוזייה, אשתו השנייה, שמנ מונת
ויפת־עיניים, עדוייה תכשיטי־זהב,
ועסקה במלאכות הבית.
חסרונה של האשד, הראשונה בלט.
״היכן צפייה?״ נשאל הבעל. וכאן נתקל
הצוות לראשונה במסך שירד על מחמוד.
הוא הראה את חדרה, סיפר כמה היא או הבת
את הילדים, אך לא ידע להשיב לאן
בדיוק הלכה. הוא טען, כי אין בידיו
תמונה שלה, וסירב לצאת לחפשה בכפר.
האם יתכן, כי מילבד עונש המאסר
והקנס שהוטלו על המישפחה, הוטל עלי הם
עונש נוסף של מריבה מישפחתית
ופירוד? הכל מפני שמחמוד רצה ללכת
לפי צו מצפונו, ואילו החברה הישראלית
שוקדת על תיקון החברה?

במדינה

מועדון 5לתרסת
חדשה
רח׳ הס ,5תל -אביב
טל 297263 .

תו כני ת י נו א ר
אבלאר ואדואיז

שאלה הו מני ת
או נושא מ דיני!

+יום ה׳ 4.1
יופי שילוח — מירי פביאן
* יום ה׳ 11.1ערב עם הפסל והצייר

המזרחן צבי אל־פלג
ההיסטוריון ד״ר סולימן כשיר

גרשון קני ספל

יום ה׳ 18.1מיקי גברילוג —
הורין אל־אל

יום ה׳ 25.1

ערב שירה

הפל שתינ אי ם :

(המשך מעמוד )37
מותר לפי הפרוצדורה הפלילית, אולם
משתמשים בו לעיתים נדירות בלבד.
מדובר בכתב־אישום ארוך ומסובך, ה מפרט
עובדות כמו רחיצתם של הילדים
המפגרים, בצינור מים בחצר המוסד ביום
חורף, אי ניגובם ואי אספקת בגדים חמים,
ומזון בכמות מספקת, חוסר תנאים סני טריים,
ואי מתן טיפול רפואי. על כן
יהיה על התביעה נטל ההוכחה כבד
וממושך.
השאלה הראשונה שעוררו השופטים הי תד״
אם אומנם לא היה למוסד בית טינה
רישיון ממישרד הסעד, כנדרש בחוק, ב שנים
1975 עד , 1977 כיצד בכל זאת נש לחו
למוסד, על־ידי מישרד הסעד, כ־60
עד 80 מפגרים מדי שנה בשנה? ומדוע
נתן מישרד הסעד למוסד סכומי כסף שו נים
במשך תקופה זו עבור הילדים שאו תם
שלח?
התובעת הבטיחה לבית־המישפט, כי תע נה
על כל שאלותיהם בהמשך הדיון.
חתומת פנים כסלע. הסניגור העלה
טענה מקדמית, כי מאחר שהעבירה של
אי סיפוק צורכי מיחיה, היא עבירה של
עוון בלבד, ועוונות מתישנים אחרי חמש
שנים, הרי חלק גדול מהתקופה המפו רטת
בכתב האישום, דהיינו, השנים
1962—1972 התיישן. לכן אין להעמיד את

התוכניות מתחילות בשעה 9בערב
המועדון פתוח משעה 8בערב

אמנים בחסות בית־הובן

.3כ. א ( .דיור ) ב ע׳י מ
אמצעים ושיטות תיוק — איחסון — רישום — וגניזה
דרוש

בהן נוהל המוסד, נפטרו בו 43 ילדים
מפגרים, ולגבי כולם נמצא, בניתוח ש לאחר
המוות, כי סבלו מתת־תזונה. אין
הפרקליטות מאשימה את הזוג פלד במי תות
אלה, וגם על כך נשאלה התובעת
על־ידי בית־המישפט, והבטיחה לענות ב המשך
הדיון. אולם בינתיים התנגד הסניגור
לצורה שבה הופיעו הדברים בכתב־האי-
שום הנוכחי, שלדבריו עוזר ליצירת אווי רה
של לינץ׳.
השופט רב לוין לא הירשה לסניגור
להמשיך בדרך זו, אך הסכים לדבריו, כי
כתב־האישום במצבו הנוכחי מעורר רו שם׳
כאילו הוא מאשים בהריגתם של 43
ילדים, בעוד שהוא מתייחס למעשה לילד
אחד בלבד. משום כך ביקש מן התביעה
לתקן את כתב האישום.
התביעה פירטה בפני בית־המישפט, כיצד
היא מתכוננת לנהל את המישפם. בכוונתה
של שרה פריש, להביא בפני בית־המיש־פט,
בשלב ראשון, את עדויותיהם של הו רים
ובני מישפחה של מפגרים שהתגו ררו
במעון, ולגלות, מה היה המצב במוסד.
לאחר מכן יבואו אנשי מישרד הסעד,
שיעידו על ביקוריהם וביקורתם על ה מקום,
ויסבירו מדוע המשיכו לשלוח אליו
חוסים, למרות ידיעתם את המצב. כאן
הדגישה התובעת, כי אין כל קשר מב חינה
מישפטית ומוסרית בין מה שהת רחש
במישרד הסעד לבין מה שקרה ב מוסד.
המישפט
הארוך ביותר. העדים
שיבואו לאחר מכן, יהיו רופאים, שיעידו
על מצבם של ילדים שנפטרו במוסד במשך
השנים, ועל כך שבניתוח שלאחר המוות
נתגלו ב־ 43 מהם סימני תת־תזונה, וכי
מצב זה אינו מצב רגיל במפגרים, ואינו
נגרם ביגלל היותם רגישים למחלות, ופגי עים
במייוחד. הכוונה להוכיח, כי אין
קשר הכרחי בין פיגור שיכלי לבין סימני
תת־תזונה.
האחרונים בעדי התביעה יהיו מנהלי
מוסדות למפגרים שיעידו על עבודתם,
ועל הרמה הנדרשת במוסדות כאלה. וכן

נציג מכירות

כיועץ ואיש מכירות בענף היעול המשרדי.
אנחנו דורשים (הרבה) :יזמה, אינטליגנציה, מרץ רב, נסיון במכירות
3שנים לפחות, גיל 30 עד ,40 השכלה תיכונית לפחות, רקע באדמינסטרציה,

בעד רכב.

אנחנו מציעים (הרבה) ׳ הדרכה מתאימה ומקיפה, עבודה מעניינת ובלתי
שיגרתית, בעלת אתגר והכנסה גבוהה בהתאם.
רק מועמדים בעלי כל הכישורים הנ״ל יענו.
לפנות בכתב במפורט לת.ד ,8058 .רמת־גן.

נאשמת טינה פלד

רפ־אפ

43 ילדים רטביס

שיטת ההרזיה האמריקאית
עכש יובישראלי

הטיפול מכוון ל מקו מו ת הרצויים לך: ירכיים/
מותניים, גטו, סנטר כפול, צלוליטיס.
הטיפול מ תאים לנשים בכל גיל ומומלץ לנשים
לאחר לידה.

תובעת פריש
60 ילדים מפגרים

חיבת ציון ,27 רמת־נן
706429 ימים א /ג /ה/

שיעידו

ר פ ־ א פ טל׳:

ל ״ ש ג עון התק לי טי ם ב פי ק די ל ^ ״ן
תקליטים מוזלים החל ב :
הגיע

מ ש לו ח

3490

קלא סיי ם * פופ *
ג׳אז תוצרת חוץ

מבחר ענק של ק ס טו ת
מו ק ל טו ת וריקות, אוזניו ת
ותווים.

אנו מספקים
שרומי מוסיקה
לכל סוגי
שמחות וארועים

פיקךיל ׳ 5שץ ,4ע״י משרד התיירות

קורבן יששכר פרץ
ילד שמנמן ולבן
הנאשמים לדין על תקופה זו. בית־המיש־פט,
אחרי שבדק את המצב, החליט כי
הסניגור צדק בנקודה זו.
בתא הנאשמים ישבו טינה ושימעון
פלד. הוא בחליפה קלה משובצת, והיא
בחולצה לבנה וחצאית כהה. בעוד שימעון
פלד הקשיב בדריכות לחילופי הדברים
בין עורכי-הדין והינהן מפעם לפעם ברא שו
לדיברי סניגורו, היתד, טינה חתומת
פנים כסלע.
כתב האישום מפרט, כי במשך השנים

עדויות

אנשי אקי״ם, ואחרים
כלליות ממין זה.
רק אחרי כל זה יגיע תור עדויות ד,סני גוריה,
אם התביעה תביא את כל 86
עדיה, והסניגוריה תביא אף היא מיספר
שווה של עדים, יהיר, זד, המישפט הארוך
ביותר בתולדות המדינה.
הסניגוריה אומנם לא פירטה את קו
הגנתה, אולם כבר עתה היד, ברור, כי
היא תנסה להוכיח, כי למפגרים בפיגור
קשה, יש תוחלת חיים נמוכה ביותר. הם
פגיעים ורגישים במייוחד, ועלולים למות
בקלות מתופעות כמו דלקת ריאות, זיהו מים
שונים, ותת־תזונד, הנגרם ביגלל פג מים
פיזיים, שאינם מאפשרים למזון להת עכל
בגופם, ולאו דווקא מהרעבה.
את העדות הראשונה במישפט נתן שלמה
פרץ, חייל בן ,20 אשר העיד, כי אחיו
המנוח, יששכר, שנפטר במוסד לפני כ שנה,
היה ילד ״שמנמן ולבן,״ עד כניסתו
למוסד. הדרדרותו הגופנית והנפשית החלה
בשנה השנייה לשהותו במוסד, ונמשכה עד
לפטירתו. כידוע פרט האישום הראשון הוא
הריגתו של יששכר פרץ.

העולם הזה 2157

אשו דדיו מתגושומתכנן
ח״ם משותפים עם ידידתו טרי

הפך ידלין מאיש גא ובעל עמדה, חשוד,
ואחר־כך אסיר מושפל, החליטה דליה לד חות
את הגירושין שלה ממנו, והצטרפה
אל בעלה ואל ידידתו במאבקיהם, תחילה
נגד ניצב־מישנה בנימין זיגל ונגד העיתו נות•
אחר־כך הצטרפה למאמץ לדאוג לכך,
שידלין לא יישבר בבית־הסוהר.

פגישה גורלית
עם פרס
,ך* סיכה היחידה לגירושין היא הרומן
1י 1בין בעלה אשר לבין טלי ליבני.

אשר דדיו וטל
ן* אחד פיפי השביע הב* תג•!
מכונית־אסירים לבניין הרבנות ב שדרות
שאול המלך בתל־אביב. בכך תגיע
לקיצה פרשה שנלוותה לפרשת ידלין ה מפורסמת:
פרשת המשולש הניצחי של
אשר ידלין, אשתו דליה וידידתו טליה
ליבני.
בתחילה היתה זו סנסציה רכילותית:
יושב־ראש מרכז קופת חולים, אחד האנ שים
החזקים בכלכלה הישראלית שמאחרי
הקלעים, אח־ מבכירי מיפלגת־העבודה,
אשר ידלין, חי עם עורכת־דץ צעירה,
ממקורבות רפ״י לשעבר, טל ה ו״טלי״)
ליבני, ומזניח את אשתי. לנבי ראסי מים־
;:ת־העבודה היד, בכך יותר מס־פ־ר־רכי-
ל. :ז, מש •:שדליה, אשתו של אדדלה יד־לין,
היר,ה ש־ ו של אליו ו גול. ז :מפקד
ההגנה ומאבות היישוב וב:ך בת למש וז
-שרת
פחה המסועפת שיל גילימב
ודויד הכהן.
כאשר פירסם העולם הזה ;:7 את
הסיפור, תחת הכותרת סיפור אהבה שוט,
הפכה פדשת־ד,אהבים של אשר וטל נח לת
הכלל. השניים לא טרחו להכחיש זאת.
מאותו היום והלאה הם החלו מופיעים •
בציבור יחדיו, כצמד לכל דבר. שמונה חי רשים
לפני שהתפוצצה פרשת ידלין, עבר
אשר לגור בביתה של טלי, ברחוב פרו פסור
שור בתל־אביב, כשאשתו עם שני
ממשיכים להתגורר בשיכון־בבלי.
הופנו הזרקורים לעבר המשו־של
ידלין. בבית־המיש־כמשולש
מאוחד ואו־את
דליה בשם ״דלינ־את
טליה בשם ״טלי״,
ונישק את שתיהן. גם
בבית־הסוהר, מאז נידון יד ך,שתיים.
דליה היתד, באד,

השבועיים אז הזדשבד

עיים, ואילו טלי הופיעה בכל עת שרצתה,
כשהיא מנצלת את זכותה כעורכת־דין.
בשבוע הבא עומד להיפרד המשולש.
אולם כפי שנהג ידלין קודם, כן הוא עו שה
זאת בפרידה, בצודה אלגנטית ותר-
ב־ת־ת. אשר ודליה ידלין מתגרשים, אחרי
שהסכימו ביניהם על כל תנאי הגירושין,
כשהמאבק היחידי בין השניים היה ״מי
יתן יותר לשני.״

אשתו
או גרושתו
ך* ליה ואשר ידלין החלו את דרכם
* המשותפת עוד כשהיו שניהם קיביצ־ניקים,
בקיבוץ המדיה שבעמק־היר־ץ, אז
נהג ידלין לומר :״עוד יגיע היום שלא
יגידו עלי , :זה בעלה של דלינקה, אלא
ינ ד ו על דליה, זו אשתו של אסרקי.׳״
באותם ימים היתה זו יותר מחוצפה. אסר
היה קיבוצניק מן השורה, ואילו דליה
היתד, שייכת למישפחה המפוארת ביותר
בארץ. עתה נראה כי נבואתו של אשר
ידלין, שהתממשה כשהפך אחת הדמויות
הה בובות בכלכלה הישראלית, ואחת הדמו יות
המושמצות ביותר בארץ בימי מישפטו,
ע.ב לא תתממש. איש לא יוכל להגיד
עוד על דליה כדלומב. שהיא אשתו של
אשר ידלין. לגל היותר יוכלו להגיד עליה
שהיא גרושתי.
סיפורים רבים ידועים על אנשים שהס תבכו
בפלילים, נפלו ממעמדם ה־ם לבית־הכלא,
ואז נזנחו גם על־ידי נשותיהם. אצל
מישפחת ידלין קרה בדיוק הד,־פך. עוד
לפני שהתפוצצה פרשת ידלין, ד,־ו ני־שואיהם
־ של בני־הזוג על כירעי תרנגו לת,
ולא היד, ספק, כי הגירושין הם רק
עניין של זמן. כאשר התפוצצה הפרשה׳

טלי היא צעירה נאה ושאפתנית. היא
חלמה על קאריירה פוליטית. בגיל
צעיר־יחסית, הגיעה לעמדה מיקצועית
ולהכרה פוליטית, כשמשאת־נפשה, לפני
מישפט ידלין, היתד, להיות חברת-כנסת.
טלי היא אשה צעירה, ילידת תל־אביב,
גרושה ואם לילד, בעלת ממדים עגלגלים
ועיניים פיקחיות, שפילסה לה את דרכה
במעלה סולם ההצלחה.
כשהוקמה רפ״י, לפני 14 שנה, הביא
מרכז הדור הצעיר שלה׳ עורך־הדץ מוטי
שורר, כיום עורך־הדין של אשר ידלין, את
טלי לפגישה עם שימעון פרם. מוטי למד
אז מישפטים באוניברסיטת תל־אביב, ולא

גט בכל א
לין בטוב וברע. השניים החליטו לעשות
את זה אט־אט, כדי להקל את הפגיעה
בדליה, אשתו של אשר, בשני בניו ובאמו
הקשישה, שנפטרה רק לפני שבועיים. תחי לה
היו מופיעים רק באירועים שחייבו
את שניהם להיות בהם. בשלב הבא הופיעה
טלי כבת־זוגתו הרישמית של אשר. הפגי שה
בין טלי ודליה היתד, בלתי־נמנעת,
ודליה, מתוך שיקולים שלה, החליטה שלא
לעורר שערוריות, ואף לקרב אליה את טלי.
שמונה חודשים לפני שהועלו ההאשמות
נגד ידלין, הוא עבר להתגורר, בהסכמת
אשתו, בדירתה של טליה. אחרי שיחה עם
ילדיו, שנתנו לו ״אור ירוק״ ,החליט אשר
כי הגיע הזמן לתת לטליה לפחות מעמד
של הידועה־בציבור שלו.
הציבור הכיר את טליה, כאשר התפו צצה
הפרשה. זיגל הורה לשלוח לביתה,
שהיה גם ביתו של אשר, בלשים עם צווי-
חיפוש. כאשר נעצר ידלין, היתה טליה
הראשונה שבאה לבקרו, בלוויית עורכי-
הדין שלו.
בעת המישפט ישבה טליה ליד דליה,
ובעוד דליה הסתפקה בשמיעת המישפט,
היתה טליה נוהגת ללוות את אשר עד
לצינזנה, מכונית־האסירים שהיתה לוקחת
אותו מבית־המישפט אל בית־המעצר ב־אבו־כביר.
הפגישות
במיזנון, שצולמו גם על־ידי
צלמי העיתונים וגם על־ידי הטלוויזיה,
הראו לעם כולו מישפחה מאושרת של ה בעל,
האשד, והמאהבת, כאשר ידלין מחלק
את הזמן הקצר שעמד לרשותו בין אשתו
וילדיו לבין אהובתו. חדי־עין שמו לב
לכך שידלין מקדיש זמן רב יותר, ותשו־מת־לב
רבה יותר, לדליה.

(המשך מעמוד )41
שיער כלל, כי המיפגש שיזם יביא למיס־נר.
כה חשוב בחיי ידידתו.
מייד אחרי ההיכרות שלה עם רפ״י,
החליטה טלי לזנוח את חיי־החברה הערים
שניהלה, והתמסרה בלב ובנפש לפעילות
במיפלגה הצעירה. תוך שבועות מעטים
הפכה הצעירה הכישרונית והנימרצת אחת
היו צריכים להגיש את רשימת־המועמדים
הפעילות החשובות ביותר של רפ״י. כאשר
של רפ״י לכנסת, הופיעה טלי בין 25ה שמות
הראשונים.
אחרי מפלת רפ״י בבחירות של שנת
, 1965 שבהן זכתה ב־ 10 מנדטים בילבד,
שבה טלי בייתר מרץ ללימודיה, ותוך זמן
קצר קיבלה את תואר עורכת־הדין. עם
בחירתו של משה דיין כשר־הביטהון, ערב
מילחמת ששת־הימים, הוא לקח את טלי
איתו למישרד־הביטחון. היא מונתה כעו זרת
הראשית של היועץ המישפטי של מע־רכת־הביטחון,
יוסי צ׳חנובר, כיום מנכ״ל
מישרד־החוץ. היה זה זינוק כביר למי שזה
עתה קיבלה את התואר שלה. כאן הת־אקלמה
והתבססה טלי במהירות, רכשה לה
שם של צעירה חריפה וכישרונית, שעתי דה
לפניה.
באותה תקופה כבר היה אשר ידלין
אישיות בזכות עצמה, אחד מראשי הכל כלה
הישראלית, ומה שחשוב יותר —
אחד מראשי מפא״י, ממליכי השרים ומכ־תירי
הרוזנים.
האשה כקשר פוליטי
ן* ם דרכו של אשר ידלין בעולם הפו־ליטיקה
הישראלית היתד. מהירה ביותר.
לפני 29 שנים נשא דאשה את דליה גו־לומב,
ונכנס למישפחה המלכותית של אז.
בתקופה שבה הכיר את טלי, שהיתה אז
במישרד הביטחון ומזוהה עם רפ״י, עברה
מפא״י טלטלה חריפה ותעתה בין אנשי
מפא״י ההיסטורית, בדמותם של לוי אש כול
ופינחס ספיר, לבין הדור החדש. יד־לין,
בהשקפותיו וברקעו המישפחתי, היה
שייך לגוש המרכזי הוותיק, אולם כפולי-

אשר וטלי כבית־המישפט
האם החתונה תתקיים במעשיהו?
עצמה כדג במים בקרב הפוליטיקאים
המנוסים שסביבה. אנשי שלומה, אותם
שהיא מצאה בהם עניין, היו בדרך־כלל
מבוגרים ממנה בהרבה.
בינתיים נישאה טלי לשחקן יאיר (״קו־יה״)
רובין, ונולד להם בן, גיורא. אולם
במהרה הבינה, כי שני אנשים שאפתניים,
זה במישחק וזו בקאריירה פוליטית, אי נם
יכולים׳לחיות בכפיפה אחת לאורך זמן,

או, וידידיה של טלי יעצו לה לעזוב את
אשר, מפני ש״הוא מעולם לא יתגרש מדל יה,״
החליטה טלי לעשות הפסקה, ונסעה
לחוץ־לארץ, כדי לבחון מרחוק את יחסה
לאשר. ידלין שלח לה מיכתבים מלאי-
אהבה, שוחח עימה בטלפון כמה פעמים
בשבוע, והתחנן לפניה שתחזור אליו. הוא
סידר לעצמו נסיעות־עבודה לארצות־הב־רית,
ונחת בדירתה של טלי בניו־יורק,

״האהבה בינינו היא כה גדורה, ועברה כריכו
חובה וגעים קשים. שרא תהיה ר׳ בע״ה רהמתיו
טיקאים ממולחים רבים, ידע כי כדאי לש מור
קשר גם עם אנשי רפ״י המרדניים.
טלי היתר. עבורו קשר זה.
היא היתר. לגביו אשת־הקשר עם משה
דיין. העובדה שדיין, בהמלצתו של שמי־עון
פרם, שהיה ידיד אישי של טלי,
נתן לה תפקיד כה חשוב במערכת־הבי־טחון,
היתה לגבי ידלין אות, כי צעירה
זו עוד תגיע רחוק. טלי, הידועה כבעלת
ביטחון עצמי שופע, לא התקשתה לחוש

וחיי־הנישואין שלהם עלו על שירטון.
עם איחודם מחדש של מפא״י ורפ״י,
התהדקו עוד יותר הקשרים בין טלי ל אשר.
הם התחילו להיפגש בישיבות המר כז
של המיפלגה. באותם ימים סיפרה טלי :
״גיליתי כי אשרקה הוא גבר נחמד
ומעניין.״ מהישיבות החלו יוצאים ביחד,
כשהקשר הפוליטי ויחסי־העבודה מהווים
מיסגרת להתפתחותו של רומן גדול.
לפני כשבע שנים, כשהרומן הגיע לשי
פעמים
רבות במשך השנתיים שבהן שהתה
שם. היא התפרנסה אז מעבודתה בסוכנות
היהודית.

האשה קירבה
את פילגש
פני חמש שנים חזרה טלי לארץ,
ובליבה החלטה: להיות עם אשר יד־

גישה חופשית
למקרר
^ חרי שידלין כבר נידון לחמש שנות
י 1מאסר, עדיין איים עליו המישפט
הנוסף בפרשת אליסון. הישיבות של ה־מישפחה,
אשר דנה בצעדים הבאים עם
עורכי-הדין, נערכו בביתה של טליה, ובהם
השתתפה גם דליה. זו היתה בת־בית בדי רת
בעלה ופילגשו, היתה נגשת בעצמה
למקרר, מרשה לעצמה להזמין לדירה אור חים,
מבלי לבקש קודם לכן את רשותה
של טליה, ואף לנה בדירה זו פעמים אח דות.
אחר־כך
החלה פרשת החנינה. המועצה
המישפחתית המורחבת החליטה לשמור על
פרופיל נמוך בכל הנוגע לעיתונים ולפניות
לציבור. דליה וטליה חילקו ביניהן את
העבודה. כל אחת מהן פנתה לאישיות
ציבורית אחרת, כדי שתנסה להפעיל את
השפעתה למען חנינה לידלין. דליה קיבלה
על עצמה להתקשר עם אנשי המישפחה,
כדויד הכהן ואהרון ידלין, ואילו טלי
להתקשר אל אישי־מיפלגה, שלהם יש עדיין
מהלכים בשילטון.
אולם עתה, כשנגוזה התיקווה לשיח־רורו
המוקדם של ידלין, הגיעה העת ל-
מיבצע־ידלין החדש: מיבצע הגירושין.
בפגישות שהיו להם בכלא, שבחלקן הש תתפה
גם טלי, החליטו אשר ודליה על
גירושיהם. דליה קיבלה מאשר את הדירה
המפוארת שלהם בשיכון־בבלי, וכן סכום
חודשי קבוע. דליה קיבלה גם את כל
כסף־הפיצויים של אשר מההסתדרות, אם
וכאשר יקבל אותו.

ויכוח בחזיתות
הפוכות

אשר ואשתו
מי יתן יותר

אשר וטדי
ונז

יוותר מל יותר

ן * ע ת. המשא־ ומתן לגבי חלוקת ה •
רכוש והכספים, היו בין בני הזוג מאב קים.
אך מאבקים הפוכים מאותם של מרבית
הזוגות האחרים המתגרשים: אשר, בהסכמת
טלי, ניסה לתת לדליה כמה שיותר, ודליה
ניסתה להשאיר לאשר כמה שיותר ,״כדי
שיהיה לו במה להתחיל, כשהוא יצא מ הכלא.״
לגבי
העתיד, עדיין לא החליטו טליה
ואשר מה לעשות. בכוונתם להינשא, אולם
טלי אינה מוכנה להינשא בטקס שייערך
בטעשיהו .״האהבה בינינו היא כה גדולה,
ועברה כל-כך הרבה רגעים קשים, שלא
תהיה לי בעייה להמתין עוד שנתיים,
שאשר ייצא מבית־הסוהר,״ הסביר
לידידיה.
לעומתה, רוצה אשר לקב\ ך --נ י יו

שטח. הוא חושש שמא תיוג* ׳״5יב־-
במשך השנתיים הבאות .״ א י ז -
אשה נהדרת׳ ואני גם יודע
איתי׳ אבל מי יודע מה י 3י \

לא לגברים! לא לגברים! לא לגברים! לא לגברים! ל

איך מנפחים

דבר
ה טי ליגנ ט:
הלו לכולם. קודם כל אני מחפש בבל
המדור איזה השבר זערורי אחד מפי אמא
שלי עלי, ואני לא מוצא. יפה מאד, שמנה
אחת. יפה מאד. אותי היא מלמדת ש־הבן־אדם
ציין להיות אמיץ, ולהתייצב
מאחורי כל מעשה של עצמו ואחר־כן,
כמו שפנה, היא לא אומרת כלום. אז
אני יגיד.
איד בין דו שמעתם ז טוב מאד.
עכשיו את יכולה לצאת מהמיטה, ולהפ סיק
לעשות את עצמך חלושס, כי כולם
יודעים. זהו. ואם לא איכפת לד, תני
לי מנוחה לשעה אחת, ותפסיקי לכרסם
תפוחים חמוצים, כי בפנים זה רעש אימים.
אני שומע את זה פי מיליון יותר
חזק, ואני צייד עכשיו להתרכז במה
שיש לי להגיד. אם את בעלד בחוץ זה
מטריף, תארי לד מה אותי בפנים. תאכלי
מאבלים שקטים במו חלבה למשל. תרשמי
לפניד, שאני מת על חלבה, במיקרה
שיביא לד טוב־לב פיתאומי.
מה-שרציתי לספר לבם, בעצם, זה איד
יוצא שאני בכלל כותב לבם. אני חושב
שזה בבל זאת התחיל בזה שכולם הת חננו
שאני אבוא. החברות של אמא היו
כבר לגמרי היסטריות. אם אפשר היה,
היו מכניסות אותה לבד להריון, מרוב
רצון טוב. מה לא הבטיחו לאמא שלי !
בייבי־סיטר חינם. מרק-עוף טרי בל יום.
סלט־ירקות עם חומץ בל החיים, הכל.
אמא שלי התמוגגה מים־ההבטחות, אבל
אני לא מטומטם. אני יודע שכל זה בא
בדי שיובלו להביא את הקאקערים ה קטנים
שלהם לאמא שלי הביתה, בלי
נקיפות-מצפון. זה ידוע שאיפה שמטנף
לכלכו אחד, יכולים בבר לחגוג עשר.
אייר כד אבא שלי תפס מוזה של
אבהות, והתחיל לרצות אותי מאד. אני,
לא עשו אותי באצבע. מה פיתאום לעזוב
מקום פנאן, וללכת ז חוץ מזה נורא
אהבתי את אבא שלי. לא רציתי לעזוב
אותו. תמיד כשהפיקח הזה היה מנסה
לזרוק אותי החוצה, הייתי עושה תפיסת
נלסון, ומתנגד חזק. בל החמורים סביבי
נדחפו לצאת החוצה, עם ברק מטורף
בעיניים, ובבולמוס מגיר ריר צעקו לי:
כדאי ! בדאי ! נותנים ביציה ! אני לא
אוהב ביציה. עין מקושקשת זה משהו
אחר.
לא שמעתי מהם יותר, אז אני חושב
שעשיתי ממש בשכל. חודשים ניסה אבא
שלי לשכנע אותי שכדאי לי ללכת לאמא,
אבל אני לא הברתי אותה, ולא הסכמתי
ללכת למקומות שאני לא מביר.
יום אחד אמר לי הממזר הזה, שיש
שם חלבה. אני שומע חלבה, אני נגנב.
לא יודע איד, בשניה אחת אני בבר לא
פח, אני בבר שם, זאת אומרת פה.
זאת, האמא שלי, דווקא בסדר. הופה !
מטחנת החצץ למעלה התחילה לגרוס
עוד תפוח-עץ — וזה מרוב שאמרתי ש היא
בסדר. שבה אני אחיה, שאני מריח
חלבה ! אלא מה ! הבן־אדם רק צריד
לצייץ תלונה בעיתון, וצדיקים מתחילים
להקיף אותו עם אספקה טריה.
אני גמרתי. בבקשה גבירתי, העיתון
לרשותד. מה את אומרת ו שאיי לד מה
להוסיף עוד ז וואללה פלא ! אני לא
מביר איייד בתור שותקת גדולה, אבל
שיהיה.

אגו ל מל ך
את יכולה ברוב כשפיך להפוך את בחיר־ליבד לתרנגול הגאה
ביותר שפסע מעודו על מידרכות העיר.
איך?
בגמר סריגת הפואמה השנתית עבורו, זו ששרוול אחד בה
ארוך ממישנהו, ועל כל עין עשירית ישנה טעות אחת — חברי
לו בעורף, אל הסוודר המוכן, במקום השמור בדרך כלל לתודות
בית־החרושת — את התווית האישית שלך. על״מלבן־בד קטן,
ריקמי לו הודעות.
את יכולה לשים משהו כמו ״למתוק שלי באהבה״ ,או סתם
״מתה עליך״ לאקוני. הכתובת הכמוסה תלטף לו בחום את עורפו,
ממש כמו זוג שפתייך.
בעצם, כשאני חושבת על כך, טמון בעסק הזה פוטנציאל רב־כיווני
חינוכי אדיר. לגברים הישנים בעמידה, אפשר לכתוב
למשל ״חרמן מקסים״ .כיוון שהבעת בו אמון עיוור כה בלתי-
מסוייג עם ה״מקסים״ ,סביר להניח שהוא יתחיל לארגן, בחוק כלים
שלובים, גם איזו חרמנות אחת או שתיים.
או, למשל, במיקרה שאתם מתביישים זה עם זה כבר חמי שים
שנה, ובשום אופן לא בא לך לכתוב לו שטויות מתוקות —
בייחוד כיוון שכל החיים הוא חונה בטעמון ומפסיד שם את
מיטב שנותיו — במיקרה זה הדביקי לסוודר־האקרילן הקנוי שלו
מילה אחת :״רצח״ .עוכר חייך ייכנס לטעמון, ריח השח־מת
יעלה באפו, נחיריו ירטטו, והוא יסיר את הסוודר, כי חם שם.
איך שהוא מוריד אותו הוא רואה את הפתק, נזכר בכל המתים
שרצחו לו את כבודו, לובש את הסוודר חזרה, ורץ בדהרה
הביתה, בידיעה ברורה, שהפעם יימנע רצח־אגו. רק את ואלו הים
תדעו שמה שהוא מנע, בעצם, זה את רצח עצמו ממש,
אילו שוב היה תופס חופשיות, וחוזר מאוחר בלי להודיע.
אבל למה לחשוב שלילי? צריך להישאר בתחום הפוזיטיבי.
עושים את זה עם כתובת מחמיאה לאללה, כמו ״סקס נהדר
שלי״ .הצרה היחידה עם כתובת כגון זו היא שהסקס הנהדר
שלד עלול לחזור הביתה בתום יום־כפור, ממולא נזלת ומיקרובים

בי שולים
שניצלונים אחד הדברים הטעימים — שאפילו לא-
מחבבת־בשר כמוני. טורפת בלי הכרה,
זה השניצלונים המטרללים. הם אצלי
מעל ה מסווגים
בטעמם הלא־רגיל
והקציצות — למי שזוכר,
קציצות,
הן משהו לגמרי מהאגדות. לפני שמישהו
מעז לקפוץ ולאמר שאת זה הוא כבר
מכיר — שיישב בשקט עד השורה האח רונה,
יבצע את כל ההוראות בלי לס טות
ימינה ושמאלה, יטעם, יתעלף, ואז
יבין, שמה שסבר עד היום כמתאים להג דרה
״שניצל״ ,זה מקסימום סיבים לעי-
סים.
ובכן, המסע אל גן-העדן מתחיל, והוא
מתחיל בבשר. אין, בשום פנים ואופן
אין להשתמש לעסק הזה בבשר תרנגול-
הודו, בעל הריח העז מטבע בריאתו, אלא
אךורק בחזה עוף. העוף פי מיליון

פ טנ טי ם

נזק באחריות לכוויות
מי אומר שדווקא הקיץ הוא עונת ה יות?
שריפה מהים, זה כלב לעומת
סבוכה מתנור, קצה-לשון הרוס
ישאר חלקי־גוף שיצאו זמ מה
לעשות — הבן־אדם
ם זה גולש לכלל בי-
בב כבר

תרופות מן הסוג השלישי
לימון עוזר, ארגז מלא בו — ישר בראש
שדודתי מתעקשת להכריז תמיד עם
הגשת התה :״ינקו, תיזהר, זה חם!״ איך
שהוא שומע — הוא מתרגז נורא. מה
זה פה, הוא ילד? מייד הוא מתנפל על
התה, בולע שלוק, ומראה לה לקלאפטע,
שאין לה אפילו מה לחלום שהוא ישמע
בקולה.
אז לכל הינקו׳אים, ולשאר האנושות
,מתעוררת בחלקיק של רגע עם בומבלה

סקסי שלי
רק שלא יביא מיקרובים
כרימון. מבינה את, על בטוח, שאפילו קפא כל היום בצינה, הוא
את הסוודר החזיק על אמת ימינו. מה זה גריפה, ומי זה שפעת,
לעומת דוקומנטים כאלה בכתב!

עדין יותר, ומתאים בכך לסיפור שלנו.
לא משנה כמה כרזות־פיתוי קוראים בעי תונות
— לקנות רק עוף! מישהו במו־עצת־עודפי־ההודו
אולי ידלוק אחרי, ל בירור
יסודי, בעיקבות המלצה זו שלי,
אבל אני מדעתי לא זזה.
שנית, אסור לדפוק את השניצל עד
צאת נישמתו, כמו כרגיל. חוץ מהעובדה
שזו ברבריות, יחד עם נישמתו של ה שניצל
יוצאים גם המיצים של הבשר —
וכל העסיסיות הולכת קאקען. לכן, לבקש
מהקצב לעשות קלופ אחד או שניים עם
הנבוטה השטוחה המיוחדת שלו — כש-
השניצל בין שני ניירות פרגמנט, וזהו
זה. אין צורך לשאוף לשלוליות בשר
אדירות ודקיקות בצלחת. אנחנו לא הול כים
לרמות אף אחד, אלא להכין מעדן.
כעת חוזרים הביתה, ובסכין חדה חותכים
כל חזה שלם לפיסות קטנוון יותר, קצת
מאורכות, בגודל גרעין מנגו.
פטנט הביניים הזה נועד לאפשר שטח-
ספיגה גדול יותר לציפוי, המתמקם יופי
סביב כל חתיכה ומגביר את הטעם ה אלוהי.
גם בציפוי מחכה לנו סיפור קטן.
בעל מיסעדת ״שטרק״ הירושלמי, ש-

שרופה טרי, בבקשה לקחת מייד לימון,
לחצות אותו לשניים, ולתקוע בו את
החלק הפגוע בשיפשוף נמרץ. לשפשף
להדביק, לשפשף להדביק, חמש דקות על
השעון — ומייד מפחיתים כימעט עד
נקודת־האפם את כאב הכוויה. בפרט כשזה
בלשון. העסק נרפא מהר יותר, ומה שעוד
חשוב, הוא נרפא בלי הכאב האופייני
לכל משך זמן־הריפוי. ואנא — בלי מיש-
חות־שיניים, קוביות-קרח, שמנים ושאר
שטויות במיץ. לימון טרי חצוי — ו העניין
מסודר.
בכל התרבויות, בעלות המסורות של
רפואה עממית טיבעונית, עוברת כחוט-
השני התרופה לכוויות־שמש, בנוסח כינד
עט אחיד :״יש למרוח את הגוף בלבן,
או במיץ פילוחי־עגבניות.״ הדבר המשו תף
היחידי ללבן ולעגבניות — חוץ מ מאכל
הפרות של אנין־הטעם הישראלי
המצוי — הוא החומציות שלהם, המצוייר,
בלימון בריכוזים אדירים יותר ואפקטי-
וויים יותר, כפי שאכן מוכיחה תרופת-
הפלא הקטנה הזו. רציתי להגיד עוד
משהו, אבל שכחתי, אז זה הכל.
אבי געזונט.

שניצל העגל שלו מפורסם בכל הארץ,
גילה לי בזמנו, שסוד השניצל שלו טמון
בצנימים. הוא מייבש ואוסף שאריות
לחמים וחלות טובות, וטוחן אותם בעצמו.
יוצאים לו שניצלים לא־נורמליים, אבל
עדיין זה לא המעדן הזה.
אז הנפלא ביותר זה לקנות צנימים,
לשבור לפיסות לתוך הבלנדר, ולעדבל.
מערבלים מערבלים מערבלים, עד דק.
מכינים כמות גדולה, ומאחסנים בצע-
צנת־מיטבח דקורטיבית, ליד הקמח וה סוכר.
למי שאין ראש לזה, שירגיש
בנוח. לכולם אין. גם לי לא. הדבר השני
הבא בחשבון אחרי הצנימים הרסוקים
1תוצרת בית, הם פירורי גריסיני. עולים
קצת יותר מקמח־צנימים רגיל, אבל
מעלש. הם נקיים יותר, ופריכים נורא.
מכינים צלחת עם שתי ביצים שלמות
טריות מקושקשות, צלחת מרק שנייה
מלאה פירורי גריסיני, וגולת הכותרת,
מחבת טפלון גדול, עם חבילה (100
גרם) חמאה רגילה. חמאה ! לא שום שומן
אחר. הטפלון נועד לכך שהחמאה לא
תישרף, וכל טוב טעמה ייספג בציפוי.
מחממים את החמאה עד שהיא נמסה,
ושמים פנימה את חתיכות השניצל הק טנות.
שכחתי לומר שמספיגים את הבשר
פעמיים — ביצה צנימים, וחזרה ביצה
צנימים, ואז למחבת.
ועוד פטנט אלוהי — לעולם לעולם לא
לבשל שניצל עוף יותר מדי. כל העסק
בנוי על ״ניוחים״ עדינים המתפתחים עם
הזמן- .מזהיב הציפוי לחום עדין מצד
אחד, מייד הופכים, לטיגון הציפוי מהצד
השני. לעולם לא יותר, כדי שלא יתייבש.
חלק חשוב מהצלחת הסיפור הוא הידיעה
להוציא את השניצל בזמן, כאשר הוא
רק מאבד את הצבע הוורוד הפנימי, וכל
תאי הבשר עדיין לבנים מאד, וממולאים
אדי־מים שלא התנדפו — כיוון שהיינו
חכמים לתפוס ולהוציא בזמן. עד שלומ דים
מתי להוציא את השניצל מותר
לקחת סכין, לחתוך פתח קטן בבשר,
ולהציץ כדבעי מה צבע הבפנוכו. אני
עד היום עושה זאת, ולא קורה כלום.
אה ! משהו חשוב ! לא להעיז לשפוך
למחבת, על השניצלים, את שארית הביצה
המקושקשת שנותרה. אני יודעת שאסור
לזרוק אוכל טוב לפח, אז אפשר להכניס
את זה למקרר, ואחרי שבוע זה כבר בטוח
לא אוכל טוב. זה אפילו אוכל מקולקל
מאד במובן ידוע, מה שמאפשר לאלוהים
לעצום עין, ולא להקפיד.

ק ו? נ 1ע סרטים קספר המחורז
נוסע לאמריקה
כאשר שואלים את הבמאי הגרמני וורנר
הרצוג, מדוע עשה את סירטו סטרושק,
הוא משיב, שהרגיש את הצורך לרדת ל עומק
דמותו של ברונו אס ,.האיש המחר,
שהופיע בתפקיד ראשי בסרט אחר של
הרצוג, המסתורין של קספר האוזר.
לכאורה, זוהי סיבה מתקבלת מאד על
הדעת, בחתהשב בזהותו יוצאת־הדופן של
השחקן, שבילה לסירוגין 22 מתוך 46
שנות חייו, בתוך מוסדות לטיפול במפג רים
בשיכלם, או בין כותלי הכלא. הוא
נראה כאדם החי בעולם פרטי משלו ו מתקשה
להסתדר עם הקורה סביבו ועם
התנהגות האנשים אליו. באותה מידה
קשה לאחרים להשלים עם צורתו ועם
תגובותיו של ברונו אם.
הרצוג, שהלך שבי אחר דמות זו, טוען
שבקספר האוזר, התבקש ברונו לגלם
דמות שהתייחסה למציאות כאילו זו חלק
מן העולם הדמיוני שלה. בסטרושק, לעו

זאת ,״הוא צריך להתמודד עם המצי אות,
ללא כחל ושרק.״
אבל יחסים בין במאי לשחקן, ויהיה
זה במאי מבריק ביותר ושחקן מפתיע
.ביותר, הם בעלי עניין מוגבל, אם אין
בהם משהו הנוגע גם לשאר הבריות,
זולת השניים. אילו עסק סטרושק רק
בנפשו ובמנהגיו של ברונו אס היה
יכול אולי, להיות סרט תיעודי על האיש
עצמו. אך זה נעשה כבר קודם, על־ידי
במאי גרמני אחר, בשם לוץ אייזהולץ.
אבל הרצוג, שגילה בסרט זה את השחקן,
השתמש למעשה בחומר שהיה בידיו, כדי
להמשיך ולדבר לא רק על נפש האיש
יוצא־הדופן, אלא על הנושאים שהעסיקו
אותו תמיד. לכן, יתכן שסטרושק הוא
סרט על ברונו אס ,.כדברי הרצוג, אבל
זהו גם סרט על אי־סובלנות, על חוסר
שוויון בין בני־אדם, על התעללות והכ נסת
יצורי אנוש למגירות מקוטלגות, על
חלומות שאינם מתגשמים ועל אלימות
הממון, שאינה נופלת בעוצמתה, ואולי
אף עולה, על אלימות האגרוף.
״האם זה אגי?״ הסרט מתחיל עם
שיחרורו של ברונו סטרושק (כמובן ברונו
אס ).מן הכלא בברלין, ממשיך בנסיונו־תיו
לשוב לחיים נורמליים בביתו, יחד

כרונו אם. ושייץ שודדים מספרה
אכזבות מעבר ליס
עם שכן ישיש ששמר על דירתו, ויצאנית
שמנסה לחדול מעיסוקה. הסרסורים שלה
מתעללים בשלושה, הורסים את דירתו

חו״ז׳
מתפשטת
ך* עובדה שמל הקהל הישראלי נג-
• 1זלת, פעמים רבות, ההזדמנות לערוך
היכרות לפי סדר כרונולוגי עם כוכבים
שונים הצצים על שמי רקיע הבידור, מו נעת
ממנו את ההנאה שבמעקב אחר
הבדיחות הפרטיות של הקולנוע.
לדוגמה. לסלי-אן דאון. אומנם, חדי
העין יכלו להבחין בה, כשגילמה דמות
מרגלת סובייטית, בהרפתקה הקודמת של
הפנתר הוורוד, שם התאהבה בסופו של
דבר בפיטר סלרם, למרות כל השלומי אליות
שגילה בגלמו את דמותו של ה מפקח
קלוזו. אולם בתשומת לב של ממש,
זכתה הגברת הצעירה בת ה ,24-רק אחרי
בטסי כשהולבשה בבגדים אופנתיים מאד,
שעיקר מעלתם בכך, שניתן להסירם ב־מינימום
של זמן ובמכסימום של יעילות.
והגברת, אכן הסירה אותם בנדיבות רבה,
למען שניים מכוכבי הסרט (טומי לי
ג׳נס ורוברט דובאל) ,ואם לא עשתה
זאת גם למען השלישי, לורנם אוליבייה,
הרי זה משום שאוליבייה הישיש חתוק
בסרט לכיסא גלגלים, וחוץ מכוח רצון עז,
קשה לזקוף דבר אחר לזכותו. אחרי הצ לחה
כזאת אצל הגברים, ואחרי שהראתה
לעולם ומלואו מה היא סיבת ההצלחה,
נחשבת כבר לסלי-אן, שנבחרה פעם כ־
״מלכת הנעורים של בריטניה״ ,כוכבת
של ממש.
רק השבוע, לכשתתחיל הטלוויזיה ה ישראלית
לשדר סידרה בריטית ישנה
בשם על אדונים ומשרתים (התופסת את
מקום האחים) ,אפשר יהיה להבין את ה טעם
שבבחירת לסלי-אן דאון לתפקיד
החושפני. בסידרה היא מגלמת את אחת
מבנות האצולה הבריטיות, ההדורות, ה מטופחות
והמתוחכמות. זוהי נערה מן
הסוג, שסופר כמו הארולד רובינס, מחבר
בטסי, היה רוצה להפשיט, כדי להורידה
מן האולימפוס.

במאי ורנד הרצוג
ללמוד את השחקן
גלי שעורים

סלי־־אן דאו! לא התנגדה, אולי
/משום שבעצם, היא כלל אינה אחת
מבנות האצולה של בריטניה, אלא בת
למישפחה דלת אמצעים, שנשלחה בגיל
15 לשיעורי דוגמנות, מתוך תיקווה שתו כל
להביא פרנסה נוספת הביתה. אביה,
צבע במיקצועו, פיקפק ביעילות הרעיון,
אבל למזלה של הצעירה, פגשה בקורס
סוכנת, שהשיגה עבורה עבודה, תחילה
בסירטוני פירסומת ואחר־כך בכמה סר טים
בריטיים מסוג ג /ושאותם היא מקווה
לשכוח עד מהרה.
כאשר. בגיל , 19 קיבלה את תפקיד
ג׳ורג׳ינה וורסלי בסידרה על אדונים

שחקנית לסלי־אן דאון
איך בנויה אשה 7
ומשרתים, חשה שהיא אכן בדרך הטובה.
הסוכנים, אומנם, רמזו שכדאי לה ללמוד
קצת מישחק, לפני הצעד הבא, אבל
כאשר הצעד הבא, הופעה לצד סלרס
בפנתר הוורוד, הגיעה ללא שיעור דרמה
אחד. חדלו מייד להציק לה.
משנדרשה להסיר את בגדיה, כדי להו פיע
בסרט לצד אוליבייה, היא הגיבה

בתמיהה, יותר מאשר בצניעות :״חשבתי
שאנשים כבר יודעים איך בנוי גוף ה אשד״״
היא משבה בכתפיה וחתמה על
החוזה. על כך היא בהחלט לא מצטערת,
הן מפני שהמבקרים שמו לב אליה יותר
מאשר לאוליבייה, והן משום שלדבריה,
״חצי שעה במחיצתו של אוליבייה, שקו לה
כנגד שנת לימוד באקדמיה לדרמה.

של ברונו, ומכים את היצאנית לשעבר
מכות נמרצות. אז מחליטים השלושה לנצל
הזמנה מצד נכדו של הישיש, ולנסוע
לאמריקה, ארץ האפשרויות.
באמריקה, נדמה לכאורה, שהכל יס תדר
על הצד הטוב ביותר. ברונו עובד
במוסכו של הנכד, אווה היצאנית הופכת
מלצרית בפונדק דרכים והישיש מתהלך
מלא התפעלות מן המציאות החדשה. הם
רוכשים בית, מקרר חשמלי וטלוויזיה
ציבעונית — הכל בתשלומים.
את נופי האספלט והבטון המלוכלך של
ברלין מחליפים בארץ החדשה מרחבים
פתוחים, אין־סופיים. עולם. חדש נפתח
בפני השלושה, אלא שגם בו, האנשים
הם כמו בעולם ׳הישן. שני איכרים חור שים
אדמתם, חמושים ברובים, כדי לש מור
פן יעז אחד מהם לחרוג ולו באמה
אחת, אל שיטחו של השני. רוצח מיס-
תורי מחסל אנשים בזה אחר זה, ואיש
אינו מתרגש. אם הבריונים אינם באים
להשחית את ביתו, באים פקידי הבנק
להחרים אותו, כשהתשלומים אינם מגי עים
בזמן. וכיצד יכולים הם להגיע ב זמן,
כאשר הדרך היחידה לעמוד בהם,
היא להחזיר את אווה אל המידרכות?
השלישייה מתפרקת. אווה מבקשת פר טיות,
ובזה תם סיפור האהבה המוצנע
שלה עם ברונו. אחר־כך היא נוסעת עם
אחד מנהגי המשאיות הסועדים בפונדק,
למדוד את היבשת החדשה לאורכה
לרוחבה. ברונו והישיש נוטלים
רובה ציד, שודדים מיספרה,
מעטות שמצאו
מיצרכים בסופרמרקט
והכחוש (קלמנם
יון בקספר

העור המתהלכים עטופים בשמיכותיהם
המסורתיות, ובין תרנגולות מרקדות, שפ נים
הנוהגים משאיות וברווזים מתופפים.
הוא !נעלם אל האופק, על מושב של
רכבת הרים, שעל מישענתו רשום באו תיות
גדולות :״האם זה באמת אני?״
הרעיון לסרט נולד במוחו של הרצוג,
שעה שנדד ברחבי ארצות־הברית, כדי
להכין סרט תיעודי. העימות בין העולם
החדש לבין העולם הישן נראה לו ברור,
וברונו שימש עבורו אמצעי, לקשור בין
השניים. מה שקורה בחלק הראשון של
הסרט, מאפיין את אירופה, בעיני הרצוג
— תרבות מתנוונת, ביריונות שלוחת רסן,
חברה שהיא חסרת ישע מלהושיע את
עצמה. האגרוף שולט ברחוב, הצייתנות
היא המעלה החשובה ביותר בחברה, כך
מוסבר לברונו בנאום ארוך, לפני שיח־רורו
מן הכלא. אבל אנשים עוד חיים
זה בצד זה, וחום אנושי עדיין עוזר להם
להתגבר על עצמם ועל סביבתם. בטהובן
ומוצארט הם חלק מן ההווי היומיומי.
לכד מול שממה. אבל, איזו מדינה
היא אמריקה? הרצוג חוזר מדי פעם ו מצביע
על מישפט של ברובו, תגובתו
הראשונה ליבשת החדשה :״איזו מין ארץ
זו שלוקחת מברונו את באו שלו?״ (ברו נו
מדבר על עצמו תמיד בגוף שלישי,
ובאו היא ציפור מדברת, שהביא עימו
מגרמניה, ואשר הוחרמה על־ידי שיל-
טונות הבריאות באמריקה) .אמריקה, כפי
שהיא משתקפת בסטרושק היא יבשת גדו לה
וקפואה. לא רק הטבע קפוא (עלילת
הסרט מתרחשת כולה בחורף) ,אלא גם
האנשים בה כאלה — עדינים, מרו חקים
ומבודדים. גם שם שולטים החזקים
על החלשים, וגם שם אין מקום לייצור
יוצא דופן כמו ברונו. הרצוג מוכן אפילו
אדם בנוי כלאה
מחוץ ל ת חו ם (בן־יהודה, תל-
אביב, ארצות״הברית) — המעלה
הגדולה ביותר של סרט זה,
המבוסס על מחזה ידוע, היא הצגת בית״סוהר אמריקאי,
כפי שהוא נראה בעיני מי שיושב בתוכו. מחבר המחזה,
מיגואל פיניירו, המכיר מציאות זו על בשרו, מביא אותה
על כל גווניה ועל השפה המייוחדת שלה. הוא מתאר את
ההתנהגות, מערכת היחסים ומערכת הערכים השולטים בה,
ורואה בה מיקרו־קוסמוס של החברה בכלל. הכל, מאח רי
הסורגים, מודגש יותר, חריף יותר ומהמם יותר. אבל
בסופו של דבר, משני צידי הסורגים, הדבר הקשה ביותר
לאדם הוא לשמור על צלם אנוש.
הסרט אינו מדלג על מאומה, לא על אונס החלשים
על״ידי החזקים( ,ואין הכוונה לאונס אינטלקטואלי דווקא),
לא על הסחר והשימוש בסמים, לא על עימותי הכוח
הבלתי פוסקים, המקנים עמדה, ולא על המריבות הגז עניות
שמתנהלות בפנים, באותה עוצמה כמו בחוץ, אם כי
בכלים שונים.
לתוך הגהינום הלוהט הזה נכנס מרכיב נוסף: עבריין,
החשוד בביצוע פשע היחשב מתועב מנשוא, אפילו בעיני
האסירים האחרים — אונס קטינות. ברגע זה פורצת החו צה,
בנחשולים אדירים, כל האי-סובלנות של אלה שרואים
עצמם קורבנות של אי־סובלנות. היא מגיעה לשיא מח ריד
של אלימות, כשהשינאה המופנית אל האנס, שנראה
קורבן יותר מאשר מיפלצת, אינה אלא אמצעי לשיחרור
כל הלחצים, השיטצה והתיסכולים שהצטברו במשך השנים.
כדי להבטיח אמינות גדולה ככל האפשר, השתמש

קורמים מייפילד — שירה מאיימת
הבמאי רוברט יאנג בכלא ניו־יורקי כבימת צילומים, מרבית
שחקניו הם אסירים או אסירים לשעבר, והסרט יוצר כל
הזמן תחושה של מגע בעצב חי. בכל אשר תיפנה המצלמה,
רואים סורגים. מתח כבד שורר גם ברגעים השקטים
ביותר, וההתפרצויות רק מפנות מקום ליצירת לחצים מחו דשים.
אפילו השירה בציבור, שמנהל באחת הסצנות המלחין
קורטיס מייפילד, שמגלם את אחד האסירים הכושיים,
רוויה בשורת אימה שעשויה לצוף על פני השטח בכל רגע.
אין זה סרט נוח לצפיה, אבל מה שיש לו לומר, ראוי
בהחלט שיישמע בבירור ובקול גדול.

פון על רקע אלימות, ומנגינה נוגה כליווי
לגזילת הבית. נדמה שהסיפור על מחנה-
הריכוז, שיכול אולי להתפרש אפילו כ־הצדקת
השואה, הוא הדוגמה הקיצונית
ביותר לכך, שהרצוג אינו רוצה להותיר
מאומה באפילה.
כל מאמץ נעשה, כדי להפיל את ה מחיצות
שבין המסך לקהל שבאולם. ל שחקנים
קוראים בסרט בשמותיהם. ברונו
הוא ברונו, שייץ הוא שייץ, ואווה מאטס,
שהקנית עטורת פרסים בגרמניה, בשנים
האחרונות, מגלמת את אווה. אפילו ה היסוסים,
הטעויות הקטנות שבדיבור ו בתנועה,
מעידים על הישירות שבה עובד
הרצוג עם שחקניו, כשהוא מנסה לשכנע
אותם, שאין שום הבדל בינם לבין הדמו-
יות שהם מגלמים. זאת, מתוך תיקווה
שגם הצופה בסרט יחשוב כך.

ברונו אם ואווה מאטס
אהבה בצינעה
להרחיק לכת ולטעון שקיפאון החושים
הזה, ושילטון הממון המשעבד לחלוטין
את הפרט, גרועים אפילו מעינויי הנא צים
:״כאשר מישהו היה מרטיב אית
מיטתו במחנה ריכוז, היו מכריחים אותו
לעמוד דום, בחוץ, עם הסדין ביד, עד
שהתייבש, ובכל פעם שהיתר, עמידתו
מתרופפת, היו מכים בו מכות נאמנות״,
מספר ברונו .״אבל ההתעללות ברוח ה אדם,
כמו כאן, היא גרועה עשרת מו נים״
הוא טוען, ובסצנה אחרת, שעה
שבעל המוסך לועג לו בשפה שאינו מבין
(מחסום השפה הוא סיבה נוספת לבדי דותו
של ברונו הגרמני באמריקה) ,יו צאת
נפשו לברלין הישנה שלו, שאותה
עזב, מלא תיקוות שנגוזו.
אם הסרט מתחיל בנאום של הטפה על
תפקידו של כל אדם בחברה, הוא מס תיים
בהמחשת אימים לנאום זה. ברונו
עובר דרך אולם שעשועים ומפעיל את
^יין זקנים. לעיניו מתגלים: תרנגולת ש יכולה
להפסיק, עד שלא
אחרת שאינה יכו־על
פסנתר, או ברווז
כל אחד מהם יודע
* ודי בהפעלת מתג,

זהו ללא ספק, הסרט הריאליסטי ביותר
של הרצוג, שבו הוא מיישם את התיאוריות
שלו בצורה המובנת והברורה ביותר. ה עולם
שונא זרים ושונא יוצאי־דופן, כל
מי שאינו מובן הופך נושא ללעג, התור כים
בגרמניה והאינדיאנים באמריקה. אין
הבדל בגורלם, אך גם מוכי הגורל, ביני הם,
אינם מסוגלים למצוא שפה משותפת.
לעתים נדמה כאילו הרצוג ירש משהו
מן האכספרסיוניסטים הגרמנים, שלאחר
מילהמת־העולם הראשונה, במיוחד בבחי רת
המוזר, המעוות והשנוי במחלוקת.
משום כך, מהווה ברונו אם. דמות אי דיאלית
לתפקיד הראשי. הוא בולט וחורג
בכל חברה, נוגע ללב כשהוא שר את
שיריו, בליווי אקורדיאון בחצר ברלי־נאית,
או כשהוא נותר לבדו מול שממה,
אחרי שנוטלים את ביתו, אך תמיד, מחוץ
לחברה. כמוהו גם קלמנס שייץ, שבקו־מתו
הקטנה והכפופה ובשערותיו המב־סיפות,
נראה כאחד היצורים השייכים
למיתולוגיה הגרמנית, אשר שכח לעזוב
את פני כדור הארץ, עם שאר בני מינו.
זהות כין השחקנים לדמויות. כדי
שלא יהיה שום ספק בקשר לכוונותיו,
מדגיש אותן הרצוג באפקטים, לפעמים
בוטים. בטהובן מול צ׳ט אטקינס, קסילו־

בצבא הצאר, המצייר מפות בסיביר, לבין
צייד מונגולי שהי עם ויטבע ובתוך ה טבע,
כל חייו. סרט שהוא יותר מסה הגו תית,
מאשר סיפור מעשה, הבמאי אקירה
קוראסאווה.
1900 דקל, איטליה) — חלק
ראשון מתוך סרט רחב ממדים על קורות
איטליה במחצית הראשונה של המאה ה עשרים.
גס אם קשה לעיתים לעכל את
המסר הפוליטי המועבר בסיגנון תועמלני,
עוצמתו הדרמטית של הסרט ויופיו ה חזותי,
הם חוויה חד־פעמית.

ירו שלים
ג ׳וליה (סמדו, ארצות־הב־רית)
— פרק מזכרונותיה של הסופרת
ליליאן הלמן, על ידידותה עם בת טובים

מבקר בריטי טען כנגד הסרט, שהר-
צוג אינו מחדש בו מאומה. הוא חוזר על
כל מה שאמר קודם לכן, בצורה אחרת.
אכן סטרושק נראה כמו סיכום של כל
סירטי הרצוג. סיכום, שפרט לסופו, הופ שט
מן האדרת הסימלית, שבה התקשט
תמיד. לגבי הקהל הישראלי, שלא זכה
לראות את יצירותיו עד עכשיו, תכונה
כזאת יכולה להיחשב אך ורק כיתרון
נוסף.
למרות מה שנכתב או עשוי להיכתב,
סטרושק לא זכה בכל פרס בפסטיבל
ברלין, וזאת מן הסיבה הפשוטה, שהוא
לא הוצג שם. אך במהלך הפסטיבל, הת כנסו
מבקרי גרמניה ובחרו בסרט זה,
כסרט הגרמני הטוב ביותר לשנת , 1977
כשהם מעניקים עיטור דומה גם לשח קנים
המופיעים בו. וזה הישג לא פחות
חשוב מפרס בפסטיבל כלשהו.

תד רי ך

דפארדייה וסאנדרלי כ־1900,,״
תעמולה מסוגננת

חוב הלד או ת:
ת ל ־ אגייב — רוקמת התחרה, שומר
היערות , 1900 ,אשה לא נשואה.
ירושלים — רוקמת התחרה, ג׳ודיה.
חיפה — אשה לא נשואה, שניס־עשר
הנועזים.

שהלכה להילחם במחתרת האנטי־נאצית
באירופה. הלמן היתד, ראוייה לדימוי
עשיר יותר על המסך, אבל הסרט כש לעצמו
מרתק ומרגש. עם ג׳יין פונדה ו־ואנסה
רדגרייב.

תל־אביב

חיפ ה

רוקמת! התחרה (מוזיאון,
צרפת־שווייץ) — ספרית קטנה אינה
מצליחה לגשר על התהום הפעורה בינה
לבין הסטודנט שהיא אוהבת. סרט רגיש,
נבון וצנוע, מבויים להפליא על-ידי קלוד
גורטה, עם איזבל הופר בתפקיד הראשי.

שנים־ עשר הנועזים (אור־דן,
ארצות־הבוית) — כנופיית פושעים
מכל הסוגים, נשלחת למבצע התאבדות
מאחרי קווי הנאצים. סרט פעולה שכולם
יניסו לחקות, ורק מעטים הצליחו להגיע
לבימוי נימרץ כמו של רוברט אולדריץ/
או לאוסף שחקנים הכולל את לי מרווין,
ארנסט בורניין, ג׳ון קאסאבטס, טלי סא־באלם,
צ׳רלס ברונסון ורבים אחרים.

שומר היערות (צפון,
רוסיה־יפאן) — שתי פגישות בין קצין

אחד מבנייני היוקרה המוקמים על־ידי חברת הבנייה של אברהם גינדי, בשכונת
אברמוביץ׳ בראשון־לציון. בבניין זה ניתן לרכוש דירות קוטג׳ בשלושה מיפלסים.

סיור מלכותי
אברהם גינדי
ראשון־לציון לא נכללה במפת אירועי
תחרות מלכת-המים .78 אבל הסיור
המלכותי הראשון של מלכת״המים ,7 8
יהודית נגר, ושתי סגניותיה, דליה נו־ריאל
ויעל גרינברג, נערן דווקא בה. שלוש
היפהפיות היו אורחותיו של בעל חברת־

דגם של שכונת נווה־כצנלסון בצידה המערבי של ראשון־לציון, הנמצאת כיום בשלבי
בנייה אחרונים. שכונה זו, הנבנית על־ידי חברת הבנייה של אברהם גינדי, תכלול
בשלב א׳ כ־ 120 יחידות דיור בגדלים שונים — משלושה עד ארבעה וחצי חדרים.
השכונה תכלול מרכז מסחרי. צוות מיוחד של אדריכלים טיפח כל פרט ופרט, מחדרי
הכניסה לבניינים, שהפכו לאולמות לובי מרוצפי שייש ותאורה דקורטיבית ועד
לגינון מיוחד ומיתקני משחקים לילדים.

הבנייה, ששמו הפך בשנים האחרונות
לשם נרדף לשיגשוגה ופיתוחה של רא־שון־לציון
— אברהם גינדי.
נימפות־המים זכו לאירוח מלכותי במשרדי
חברת־הבנייה של אברהם גינדי
ובאתרי־הבנייה שלה, לא כל־כך ביגלל

ניטוי
!! *ויוון
* י יף*

הדצל82 .
דיו״* 5הגס

אברהם גינדי מארה את מלכות־המים 78 במישרדים המרווחים של חברת־הבנייה שלו,
מציג בפניהן את מיבחר תוכניות הדירות המוצעות למכירה על־ידו. בתמונה (מימין
נגר.
לשמאל) :הסגניות יעל גרינברג ודליה נוריאל, ומלכת־המים יהודית

אברהם גינדי ושלוש מלכות המים לשנת ,1978 בפתח משרדי המכירות של חברת
בנייני אברהם גינדי בראשון־לציון. המישרד המפואר, ברחובה הראשי טל ראשון־
לציון, הפך אחד האתרים המושכים ביותר של העיר.

תוארי המלכות שלהן, אלא בזכות היו־תן
לקוחות פוטנציאליות. ואצל אברהם
גינדי כל לקוח זוכה ליחס. מעין זה.
אולם מילבד היחס> ,הנו הנערות גם
מהסיור המאלף: הן למדו מקרוב את
מרכיביו של סיפור־הצלחה מרתק — סיפור
הצלחה של עיר, חברת־בנייה ואיש.
עוד לפני שבע שנים היה אברהם גינדי
בן ה־ , 36 יליד ראשון־לציון, איש־עסקים
מצליח. את כשרונו המסחרי ינק לגאביו
מנחם גמדי, סוחר ישר הידוע בעיר כולה.
את העידוד לכניסה לעסקים קיבל מאמו
אסתר שהאמינה ביכולתו הביצועית.
תחילת דרכו עשה כמתווך, מבלי שיח לום
כלל שתוך זמן קצר יהפוך לאחד
הגדולים שבקבלני העיר והמפורסם
שבהם.
כישרונותיו באיש־מכירות, שהציע למכירה
דירות שנבנו בראשון־לציון, גרמו
לכך שנוצר מצב בו נהרו קונים למשרדיו
ולא נותר מה להציע להם. במלל עודף
הביקוש לדירות בשוק לא נזקקו הקבלנים
לשירותי המתווכים. הצעיר, שהפך
תוך שנה אחת לגורם המרכזי במכירת
דירות בראשוך לציון, החליט להיכנס
לשותפות בנייה עם קבלנים, כדי שיהיה
לו מה למכור לרוכשי הדירות שהתדפקו
על פתחי משרדיו.
מכאן היתה הדרך קצרה להקמת חברת
בניין עצמאית, אברהם צרף את אחיו
הצעירים משה ויגאל, שלימים נפרדו ממנו
והקימו חברת־בנייה נפרדת משלהם.
תוך חמש שנים של בנייה יוצרת, שפרצה
והסתעפה מראשוך לציון גם אל פתח־תקווה,
רמת־השרון, רחובות ותל־אביב,
הפך אברהם גינדי לשם דבר ולמושג. שמו
נישא ומוכר בפי ילדי העיר יותר מאשר
שמו של הבארון רוטשילד, שרכש את
הקרקעות להקמת המושבה.
לאברהם גינדי, שני בין חמשת הבנים
של הורים ילידי חלב שבסוריה, אין ספק
מה גרם לעלייה המטאורית של חברת־הבנייה
שלו :״הצלחתי לגרום למהפכה
במחשבה על איכות־החיים במגורים.״ אם
יש אמת באימרה ״הסיגנון הוא האדם״,
הוכיח אברהם גיפדי גם ש״הסיגנון הוא
החברה״ .מודע לתיאוריה, שהאדם הוא
יצור סביבתי, המעוצב ומושפע מסביבתו,
יצא אברהם גינדי מתוך ההנחה שחברת-
בנייה אינה מוכרת ללקוח רק קירות
להתגורר ביניהן. כדי להצליח ולמשוך
דיירים, היא חייבת להעניק להם ׳מיס-
גרת שלימה וכוללת של איכות מגורים,
החל בעיצוב הדירה עצמה, דרך מיתקני
הבית המשותף וחזותו החיצונית, ועד
לפיתוח של שכונת המגורים כולה.
הוא הקדיש תשומת־לב מיוחדת לחזות
הבתים ולעיצוב המיתקנים המשותפים
שבהם. צוות מיוחד של אדריכלים שקד
וטיפח כל פרט ופרט, מחדרי־הכניסה
לבניינים, שהפכו לאולמות לובי מהודרים
מרוצפי שיש ותאורה דקורטיבית,
ועד לגינון מיוחד, זרוע מיתקני מיש-
חקים מפיברגלס לילדים, או הקמת חד־רי־תרבות
משותפים בכל בית, עם שול
במישרדיה
המרווחים של חברת אברהם גינדי ברחוב הרצל
בראשוו־לציון מציג אברהם גינדי בפני מלכת״המים וסגניותיה
דגם של שבונת מגורים חדשה שמקימה חברתו בראשון״לציון.
הדגם המדוייק נותן לרוכשי הדירות תמונה כמעט מציאותית
חנות פינג־פונג ומערכות תיקשורת־פנים,
המקשרות בין החדר לכל דירה.
בשכונות החדשות שבונה חברת אברהם
גינדי, כמו שכונת הווילות רמת״כוכב,
כולל הפיתוח הסביבתי גם מגרשי־טניס
ובריכת־שחייה בלעדיים לדיירי השכונה.

כיצד תיראה השכונה שבה יתגוררו, מאפשר להם לבחור את
הדירה המתאימה לצרכיהם ולאפשרויותיהם. מהמישרדים יצאו
האורחות המלכותיות לאתרי הבנייה, נוכחו כיצד מגשים אברהם
איכות״חיים מעולה.
גינדי את החזון בשכונות בעלות

אבים ושירות, כדי לשמור על השם.״
מלכות המים באו לראשון מערים אח רות:
יהודית נגר מיהוד ; דליה נורי־אל
— מבת־ים ; יעל גרינברג — מחיפה.

באמצעות אברהם גינדי הן למדו להכיר
את ראשון־לציון היפה, העיר שלא במעט
בזכותו של אברהם גינדי קורצת וקוסמת
כיום לצעירים מפל רחבי הארץ.

״תרמתי לכך שבתודעת הציבור הפכה
ראשון־לציון לעיר המגורים של תל־אביב
המיסחרית והסואנת,״ מעיר אברהם גמדי,
שצוות המוכרים המקצועיים בחברתו
יכול כיום להציע דירות בכ־ 15 בניינים
של החברה הנמצאים בשלבי הקמה. אלה
הן דירות הבאות לענות לכל דרישה :
לזוגות צעירים, למשפחות מרובות־יל־דים,
או לבעלי דירות המבקשים להחליף
את דירותיהם כדי לשפר את תנאי
מגוריהם.
האיש המחפש תמיד אתגרים חדשים
וחש סיפוק של יצירה ממיפעלו, מודע
למחוייבות שלו בשל הצלחתו ופירסומו.
״רמת הציפיות של הרוכש דירה בחברת
אברהם גינדי כיום, היא גבוהה ביותר,״
הוא אומר .״אנשים מתפארים היום :
,קנינו דירה. אצל גיסדי.׳ גינדי זו פירמה.
צריך להמשיך ולהקדיש מחשבה, מס־

מבקרות באחד הבניינים שהושלמו על-ידי חברת אברהם גינדי בראשו!-
מהצמחיה העשירה הפורחת בלובי של הבית. הגינון והגימור
בבנייני אברהם גינדי הפכו שם דבר, ומוסיפים לפאר העיר.

מלכת־המים ,78 יהודית נגר (עליונה בתמונה) ,וסגניותיה יעל גרינברג ודליה
נוריאל, משתעשעות במיגלשה שבאחד ממיתקני המישחקים המותקנים בחצרות
הבתים שבונה אברהם גינדי, לשעשועם הבילעדי של ילדי הדיירים.

מחלקת החושות ]טעה גן במישור על שם
ון שילון

* אשוזו של יבין לא י שנה בלילה

׳ 1ר בי עי
• שאלה של זמן (.)5.30

* אה וו יעו׳ כוח.ב סב ו * וומילה!מר;שלנסדו
חשבון־טלפון בן 20 אלף דולר, שהם כ־ 400 אלף
• הזזעויתלירות, עבור קדהטלפון בין ישראל לאוסלו, ש־ישירת
את הרדיו בימים שבהם שהה מנחם
בגין שם.
לבבואה וטלוויזיה
מתברר, כי ראש מערכית־התדשות ברדיו,
עמוס גורן, החליט לשמור על קו־טלפון פתוח
׳פרשת המעלית בבניין הטלוויזיה יבולה להצ ביע
על כל מה שקורה ברשות־השידור.
׳במשך שנים ארוכות היתה המעלית סמל
לטלוויזיה. היא נתקעה עשרות פעמים בשבוע.
עבדה רק כאשר התחשק לה, והיו רבים שביכרו
לעלות ברגל מאשר להמתין לה שעה ארוכה,
ואחר־כך להיתקע בה.לפני שיבעה חודשים, אחרי צעקות וסקנדיא־לים,
נמצא התקציב הדרוש להחליף את המעלית.

בין ואוסלו לירושלים במשך כל ארבעת ימי שהותו
של בגין באוסלו, כדי לקבל שידורים מיוחדים
״אם יקרה משהו״.

#נמיר והמם
ראשי רשות־השידיור שוקלים לפנות לשר־החימך־והתרפות,
זבולון המר, וליושב־ראש
הכנסת, יצחק שמיר, בבקשה שישחרר אותם
מן החובה להופיע ליפני ועדת־(־,חינוך של הכנסת.
יושב־יראיש הוועדה, ח״ב אורה נמיר, החליטה
לטפל ברשיות־השידור באופן יסודי. מדי חודש
היא קוראת לראשי הרשות, ומבקשת מהם הסב רים
לתופעות ׳שונות ברדיו ובטלוויזיה. בדרך־כלל
מסתיימות הפגישות בריב בין נמיר לבין אנשי
הרשות, העוזבים בכעס יאת חדר־הישיבות. כך
אירע גם ביום הרביעי האחרון, כאשר אמר

המשימות המוטלות על היל דים
המשתתפים בחידון שו נות
הפעם. כיצד לחתל תינוק
וכיצד להניה רעפים על גג
בית. האתר של התוכנית ה ערב,
הוא מוצא, ליד ירושלים,
וזאת על פי סיפרה של רבקה
אלפר, המתנחלים בהר.

• ידידי האדם (.)7.00
החמור אינו רק קללה של
נהגים, אלא גם החיה הראשונה
שבוייתה. החמור, לא רק בני-

החמור הוא
נמו בלב
ישראל, עבד גם הוא בבניית
הפירמידות במצריים, ומשך את
המחרשה אצל הרומאים. קשה
לתאר את חיפושי הזהב ב־ארצות־הברית
ללא החמורים
וכן את בניית המיכרות, חרישת
החוות והנחת מסילות הברזל
בארץ שהתחדשה. הסרט מגלה,
כי החמורים, כמו הכלב, אוה בים
חיבה ונקשרים אל האדם
המעניק להם אותה.

• עד אדונים ומשרתים
8.00 אם לא תהיה
הפיכה בארץ, בגלל הורדת
האחים תחל הערב הסידרה ה חדשה
הפרק הראשון נפתח ב שנת
. 1904 נערה צעירה, ה מכנה
עצמה בשם קלמנט, ה שחקנית
פולין קולינס, מגיעה
לטירה, שהיא מקום התרחשות
העלילה של כל פירקי הסידרה,
ומתראיינת אצל בעלת הבית
לשם קבלת מישרה. המשרתת
הראשית, רוז, השחקנית ג׳ין
מארש, אינה אוהבת אותה כל-
כך, אולם הליידי מארג׳ורי,
בעלת הטירה, מוקסמת מיכול תה
לתפור, מאישיותה הלוטה
בערפל, וממיבטאה הצרפתי.
קלמנט מתקשה להתרגל לעבו דה
ולמישמעת הקשה. כאשד
היא מגלה כי הטבחית, גברת
בריג׳ט השחקנית אנג׳לה בדלי,

מפיק חסון

יום ה ה

פליפר

לא כולם אוהבים
הדודה של ד,מיש!
והיא לא כל־כך
פליפר, מה שמרגי
בני המישפחה. רק
פליפר מציל מטביע
של הדודה, חוזרת ו
לית לסידרה המת

•:משחק השב

לבעלי מקלטים עם
קת הצבע, כדורגל
דשא ירוק ירוק.

• תעלומת
טורה 0 .30 בג
טי התעודה המצל
האחרונה, סרט ע
לכבוש את פיסגת
רה שבדרום אמו
הרים איטלקי טען
עוד בשנת 1959י
יחד עם מטפס ה
שנהרג בעת שיח
חוקרים ומישלחוו
בוש את ההר :
חאן מטפס
וחזרו עם גילוייו
בספק את טעמתי
ההרים האיטלקי.

רמפוד

לרמפול קורה, מהרבה
עורכי-דין
ענייני אישות. ה3
לי נאלץ לטפל 1
ומקים לו שני א
שון הוא אשתו
שדת, כי הוא מ1
מרשתו. השני הו:
של בני הזוג הל
תולה בפרקליט
בגרושי הוריו.

• סרט על
שני הערוציו

התחנה השכנה
להודיע שבוע
סרט עלילתי יו׳
חמישי, ואם היא
מידע זה מגיע

רק ריבקה מיכאלי
אחרי יותר מחצי ישנת עבודה, הותקנה מעלית
חדשה. אולם הטכנאים טענו, כי הם צריכים
הפסקת־חשמל בת כמה שעות, כדי להכין אותה
להפעלה.
אי-אפשר היה למצוא שעות אלה. הטכנאים,
הנמצאים בסאנקציות, סירבו לנתק את החשמל
אחרי שעת חצות, ובמשך היום אי־אפשר היה
לנתק את החשמל מבלי לשתק את העבודה ב בניין
ואת השידורים.
בסופו של דבר החליט מנכ״יל הטלוויזיה
ארנון צוקרמן, לנתק את החשמל בשעה שבע
בבוקר של היום השישי האחרון, ונמסרה הודעה
לכל העובדים, כי הבניין יהיה סגור עד השעה
10 בבוקר. העובדים זכו בכמה שעות־חופשה,
טכנאי-המעלית באו לעבוד, אולם המעלית עדיין
אינה פועלת.
אמר על-יכך המהנדס הראשי של רשות השי דור,
אורי ל ע דן :״לא הצלחנו להפעיל אותה,
אבל זה לא הדבר היחידי בטלוויזיה שלא מצלי חים
להפעיל.״

חסון הפעיל לחצים
הלחצים שהופעלו על העוסקים במלאכת בחי רת
המנחים לארוויזיון היו כבירים. אולם נראה.
יכי הלחצים הכבדים ביותר הופעלו על־ידיז של
מי ׳שעוסק באירוויזיון׳ חט!־ חסון, למען בחיר תה
של רבקה (״רבקהל׳ה״) מיכיאלי כמנחה.
חסון, שלו ניסיון רב במופעים בידוריים. סבור,
כי מיכאלי היא המתאימה ביותר להנחות ערב
בינלאומי זה.

ז • וווו *חיו לאוסלו
ראשי אגף־התקציבים של רשות־השידור נדה מו,
בשבוע שעבר, לקבל ממישרד־התיקשורת

כתב מישעל
הראשון בנויח ץ
יושב־ראש הוועד־המנהל של הרשות, הפרופסור
ראובן ירון :״אורה נמיר מתייחסת אלינו כמר
אל ג׳וקים.״
מקרטונים כשהיה דן שילון מנהל מחלקת החדשות,
הוא הורה להציב בחדר הראשי של המחלקד,
!שורה שיל עציצים. אחרי שנסע שילון, לא היה
מי שיטפל.׳בעציצים, והצמחים נבלו. לפני כשבו עיים,
כשנודע ששילון עומד לבוא לביקור בארץ,
הורה מנהל מחלקת־החדשות, חיים יבין, לשים
במקום עציצים חדשים, במיספר גדול, והחדר
נראה כימעט כימיו חורשה קטנה. נמצא גם מי
שיתלה על יאחד העציצים שלט :״גני שילון״.
אגב, אשתו של יבין, יוספה, טוענת,
כי אינה ישנה מזה כמה לילות, אך מסרבת
לגלות את הסיבה לכך בתחרות שנערכה
בין ארבעת אנשי מיערכת-החדישיות ניצח הכתב
התל־אביבי, ניסים מישעל. התחרות: אשתו
שיל מי תלד ראשונה .׳המתחרים היו מישעל,
אורי גולדשטיין המצפה לתאומים, מוקי
הדר, והכתב לענייני חינוך, בניה בן־נון.
למיישעל נולדה בשבוע שעבר בת, והוא קרא לה
טליה הכתב לעניינים ערביים, אהוד
יערי, אשר בילה בשנה האחרונה זמן
רב בקאהיר וברבאט, בירת מארוקו, עוסק
עתה בכתיבת ספר על המשא־והמתן לשלום בן
ישראל י ומצריים• לאור ׳קשריו הטובים של יערי
עם אנשי־ישילטון במצריים, יש להניח שהספר
יהיה משופע בגילויים חדשים.

טרגדיה אמריקאית: מילס וקנד
יום רביעי שעה 10.10
מוכרת מיצרכים מהמיטבח ד
משלשלת את הכסף לכיסה -היא
נוהגת כמוה, אך נתפסת.

• טרגדיה אמריקאית

10.10 גיבור סרט הטלווי זיה
של הערב, הוא מנהל בכיר
בחברה גדולה, השחקן ג׳ורג׳
קנדי, המוצא עצמו לפתע מחו סר
עבודה בעיקבות שינויים
במיבנה החברה. הוא מחפש
עבודה, אינו מוכן, כמובן, ל התפשר
לגבי סוג העבודה וה שכר,
אך מגלה, כי בגילו קשה
לו למצוא עבודה. לצידו מש תתפת
בסרט אמה של היילי
מילס, וורה מיירס,

אחרת, הסרטים
שי שווים בד
נראה כי לירח
או התירוץ של
ראלית, הטוענת
היא מביאה הם
רביעית, בגלל ו
הסרטים בארץ.
סרטים חדשים,
לפני שהם מוק
בתי־הקולנוע ב;
שפחות רבות1 ,
יש להן מקלנ
הפך היום החמי
טים אלה, יום
בבית.

• שלום לבוא שכת
3.25 הזדמנות לצפות ב להקה
מצויינת, להקת ישיבת
התפוצות, המופיעה בתוכנית
הדתית לנוער על פרשת וייגש.

ערוץ

(ירדן.

מי שלא יכול בלי כוכבי סידרה
זו, יכול להתבונן בפרק די
מוקדם של הסידרה, המוצע
לצפיה בירדן. הפרק של ה ערב.
למי שזוכר, הוא על חתי מת
החוזה בין חברת האמונד

האחים!שאד,
ע? החסך
לבין חברת הטייס, שבראשה
עומדת היפהפיה, שנישאה ב סוף
הסידרה לבריאן האמונד.

;לגלים

הכל מתהפך שוב הערב, ב־סידרה
על־פי סיפרו של ארתור
היילי. גרג נמצא בוויטנאם,
מה שמערער עוד יותר את
יציבותה הנפשית של אמו, אך
מאפשר לאדם, רוק הדסון, ל התחיל
את הרומן שלו מחדש
עם סוכנת הפירסום הזריזה
ברברה, שהיתה קודם חברתו
של בנו. ואילו אריקה ממשיכה
וממשיכה להתדרדר.

קונצרט

81103
• חידושים והמצאות

• מסע כין כוכבים

0 .30 שלא כדרכה מוקדשת
הערב תוכנית זו לנושא אחד
בלבד: השמש והשפעתה על
כדור הארץ. מתברר כי לשמש,
הנמצאת במרחק של 150 מיל יון
קילומטרים מהכדור שלנו,
יש השפעה מכרעת על כל מה
שקורה אצלנו. זאת אינה חד שה
גדולה. גם המצרים הקד מוניים,
לפני למעלה מ־5,000
שנה ידעו זאת ובחרו באל ה שמש
הניצחי והרע כאלילם.
אולם, כיצד להבין את השמש
מהבחינה המדעית, זו תורה
חדשה יחסית. בחודש אפריל
1978 נראתה על פני השמש
סידרה חדשה של התלקחויות
סולאריות. התפוצצויות אלד,
גרמו על פני כדור הארץ ל תקלות
בתיקשורת, לקשיי ני ווט
של מטוסים ואפילו לתק לות
חשמל במקומות שונים ב עולם.
כיום חוקרים אלפי מד ענים
את הנעשה בשמש, וה חומר
כולו מרוכז במעבדת ה־

5.30 נראה כי גם למפיקי
הסידרה נמאס, לא רק לקהל
הצופים. הפרק של הערב, בנו
של ששת, מזכיר או כימעט זהה
בתוכנו לסיפור העלילה של
השבוע שעבר. קפטן קירק ודד
אנטרפרייז מגיעים לכוכב קא-
פלה, כדי לנהל משא ומתן על
חתימת אמנה בין הכוכב ש להם,
כדור הארץ, לבין קאפלה.
הם מנסים להתערב בהוצאה
להורג, העומדת להתקיים על
הכוכב, ומוצאים עצמם במעצר.

כצאת השבת: צכיארי
שעה 8.00
בארצות- שבקולורדו חלל
הברית, משם נשלחים דיווחים
לכאלף גורמים העלולים להי פגע
מתופעות על השמש. אך
התיכנון הגדול להכיר את ה שמש,
מיועד רק לשנת , 1983
אז יחל המיבצע הגדול למחקר
השמש, שבו ישתתפו כמה מדי נות
וביניהן ארצות־הברית עם
המרכז הגדול שלה לחקר ה חלל,
המרכז לחקר החלל של
צרפת, מכון מאקס פלאנקם ש במערב
גרמניה, ומיצפה הכו כבים
אוסטרי שבאיטליה.
שעה 10.10

• כצאת השכת (.)8.00
נראה, כי עורכי ומפיקי תוכ ניות
הדת בטלוויזיה נותרו עם
שירי חנוכה ואווירתם. גם תוכ נית
זו המוקדשת לישיבת אוי
שמח בירושלים, תהיה מבוססת
על שירתם של תלמידי ישיבה

מחפשים אחר רוצחו של יבואן
קשיש, שהיה מרגל יפאני ב הוואי
של לפני פרל הארבור.
היבואן היה על־פי השמועה,
האיש היחידי שידע את מקומו
של מטמון זהב יפאני, שנעלם
מאז מילחסת־העולם השנייה.

10.00 עוד אינטרפטציה
לסיפור הידוע של רובין הוד,

• ראפלם (ירדן. שתי
הרשתות, שעה .)11.10

רובין הוד

כדאי לסיים ולראות את הוואי
חמש אפס בישראל כ־סו דקות
לפני תום העלילה, הסוף ידוע
בין כה וכה (״בוק הים״) .ירדן
מציעה בשעה זו את אחת ה סדרות
המעולות ביותר המוק רנות
באוויר האיזור. ראפלס
הוא שמו של אציל אנגלי
צעיר, שיחד עם עוד בן אצולה,
צעיר ממנו, מבצע מעשי שוד
וגניבה מתוחכמים, תוך כדי
שהם, והתסריטאי, אינם שוכ חים
את ההווי המיוחד של בני
אצולה בריטיים. סידרה נעימה
למראה ומלאת מתח והומור.

• לחם חוק (.)9.30
התוכנית נוגעת הערב בבעיה,
אשר יש המקווים ויש המקווים
שלא, עלולה או עשויה להפיל
את הממשלה בקרוב — הסעיף
בהסכם הקואליציוני בין הלי כוד
לאגודת־ישראל, בדבר שי נוי
חוק נתיחת המתים. הליכוד
הבטיח לאגודה לשנות את ה חוק,
כך שההכרעה בדבר ני תוח
שלאחר המוות תהיה בידי
הסישפחה, ולגבי אנשים בוד דים
לא יבוצע ניתוח, אלא אם
כן השאיר האדם רשות לכך,
בצוואתו. הסייגים בחוק הם רק
למיקרה של מגיפה או חשד
לעבירה פלילית. שני הניצים
בתוכנית זו, הם הח״כ מה־מפד״ל
יהודה בן־מאיר והד״ר

מצב

מישפחתי

8 .00 ההורים מוזמנים ל התחנך,
והילדים מוזמנים ל דעת,
איך להתגונן מ&ני חינוך
זה, כאשר תדון התוכנית ה ערב
בתרגילי מישמע(! ,הסמ כות
במישפחה, עצמא!ן ת היל דים
וגבולותיה, והמרו(!.

וציוותו

קונצרט: כרנשטיין

ההפתעות 8.30 מארחות
הערב את הזמר הבריטי הנוהג
לקפוץ עם רגליים פסוקות,
ממש כמו הצפרדע והדוב, ליאו
סייאר.

שעה 110.00

• הוואי חמש אפס

החכוכות

מרחוב

7נשים: פיסגוד

ליאתארד ברנשטיין חוזר ל מסך.
הערב הוא מנצח על ה־תיזמורת
הפילהרמונית של
נידיורק, המנגנת את הסימ פוניה
מספר 98 בסי במול מדור
של יוסף היידן.
מקגארט

יום ראשון

יום שני

יום ש לי ש •

יום שיש •

האחים
,6שעה

רובין

והשוטרים

הפעם על שוטרים וגנבים, ב כיכובו
של ארנסט בורגנין ש היה
עוד צעיר ושיחק עם מרלן
דיטריך במלאך הכחול.

• תעלולי הרופא (ירדן,
ערוץ ,0שעה .)8.30
סידרה אנגלית, כביכול מכופ תרת,
אך עם חוש הומור אנגלי
נפלא, על רופא בלתי-מכופתר,
ללא חוש הומור, אך מצליח
להצחיק.

• הקוסמת
ערוץ • ,3טעה