מתשלומי מס.
כלכלני ההסתדרות טוענים כי העלאת שיעורי מם־
ההכנסה כמוה כביטול הרפורמה במם־ההכנסה, על־פי
המלצות ועדת בן־שחר. לפיכך. אם מבטלים את
אחד מסעיפי הרפורמה, אין כל סיבה שלא לבטל
גם את הסעיף שלפיו חייבת תוספת־היוקר בתשלום
מס מלא, בניגוד למה שהיה מקובל בעבר.
בינתיים נמתחה כיקורת על מזכ״ל
ההסתדרות ירוחם משל, כשל הסכם
המיקדמה על חשכון תוספת־היוקר שהשיג
עם המעסיקים.
התנחלויות חדשות
במסווה ש ל עיבוי
ממשלת ישראל מנסה שוט להתחבט
ולהערים על העולם כנושא ההתנחלויות.
בעוד שלכאורה איו הממשלה מקימה התנחלויות
חדשות בגדה המערבית, ומבצעת רק את החלטתה
לגבי עיבוי היישובים הקיימים, הרי באופן מעשי
מוקמות — במסווה של עיבוי היישובים —
התנחלויות נוספות.
התכסיס פשוט כיותר: היישוכים החדשים
נקראים כשמות של יישוכים קיימים.
בך, למשל, הוקמו קרני־שומרון ב׳ ונבי־צאלח ב:
כחלק מהתנחלויות קיימות במיסגרת העיבוי.
למעשה אלה הם יישובים חדשים, שהוקמו בקירבת
היישובים הוותיקים, דבר המאפשר להם להיקרא
באותו שם ולממשלה — להציגם כהרחבת
היישובים הקיימים.
בחוגי המערך טוענים, כי זהו הישג רק למראית
עין ולמעשה הוא כישלון, שכן תשלומי המם על
תוספת השכר. יאפשרו לממשלה לממן את תשלום
התוספת באותו שיעור לעובדי־המדינה, מבלי שאוצר
המדינה ייפגע בכך. לעומת זאת ינצל ארליך את
תשלומי התוספת, כדי להכביד על ציבור השכירים
בגזירות חדשות.
קונסוליות מארגנות
י ל מערכ ת
הקונסולים להסברה בנציגויות ישראל
בארצות־הברית (בשלושים ברחבי
היבשת) הפכו את מישרדיהם לכית־חרושת
ענק של ״מיבתכים למערכת״ —
בעיקבות האשמותיו של ״הפקיד הכביר״
כפמליית שר־החוץ האמריקאי. כי ממשלת
ישראל ״משקרת ומסלפת״.
הפיריון של מיכתבים מפוברקים, בשבועות
האחרונים, היה כה גבוה, עד שכמה עיתונים
חשובים מינו צוות מייוחד כדי להתחקות על
נכנס ״ן -
0310 ועדה
צאו השמצות
ל..טיהור ,,הו>וג1ון
כמסיבה שנערכה כשבוע שעכר
כביתו של אודי לובראני, השתתף גם
יושב־ראש מיפלגת העבודה שימעון
פרס. פרם הירכה לשתות, ובטוב עליו
ליבו כמשקה לא חסך את שכט לשונו
ממיספר אישים כבירים כמדינה —
כולד חבריו למיפלגה.
אורחי המסיבה נדהמו לשמוע מפי
פרם ביטויים בוטים, הן כלפי ראש־הממשלה
הנוכחי מנחם בגין והן בלפי
ראש-הממשלה לשעבר יצחק רכין
(״הוא לא מסוגל להשתלט על אש תו
— אז איך הוא יצליח להשתלט
על המיפלגה ׳ .י).
כין השאר זילזיל פרס גם בכישוריו
של יעקב לווינסון, שהוא עצמו תמך
בצירופו ללישכת מיפלגת העבודה.
בעיקבות הביקורת, שהושמעה לא־מכבר מפי שר־התשתית־והאנרגיה
יצחק מודעי, כאילו הפקידות
הממשלתית הבכירה מכשילה במתכוון את שרי
ממשלת הליכוד, עשויה לקום ועדה של אנשי
הליכוד לבדיקת האשמות נגד פקידים בכירים
מאנשי מיפלגת העבודה.
אף שהאשמותיו של מודעי נידחו בתוקף והוצגו
באבסורדיות גם על־ידי אחדים משרי הממשלה,
נראה כי השר מקבל גיבוי מכמה מחברי סיעת
הליכוד בכנסת.
אלה דוחפים עתה להקמת ועדה שתהיה
מורכבת משני ח״בים של חרות וח״ב אחד
של המיפלגה הליברלית, שתערוך מה
שקרוי כפיהם ״טיהור כמנגנון.״
מחתרות מ כ רזו ת
מיד חמה על ישראל
חייהם של אזרחים ישראליים. כחלק
ממדינות אמריקה-המרבזית — כסכנה.
תנועת־השיחרור הלאומית הסלבדורית כבר הכריזה
כי הולנדים, בריטים, גרמנים וישראלים הם המטרות
המרכזיות של חוליותיה, היוצאות לגירוש הזרים
מסלבדור, הנתונה תחת מישטר פאשיסטי־פיאודלי
של כת צבאית וקבוצת אנשי־עסקים מקומית.
תמיכתה המאסיבית של ממשלת־ישראל (שהחלה בעת
כהונתה של ממשלת העבודה־מפ״ם) במישטר
הפאשיסטי בסלבדור הפכה את הישראלים (אנשי־עסקים,
סוחרי־נשק, חברות־בניין, חברות תחבורה
ציבוריות) מטרה מרכזית של הלוחמים במישטר.
מצם דומה קיים עתה כניקאראגואה
והונדוראס.
תבעו פטור ממס
לתוספת היוקר
אם יממש שר־האוצר שימחה ארליך את
איומו, לגכות את תשלומי המיקדמות
שישולמו החל מהחודש הכא לשכירים
על חשכון תוספת היוקר, באמצעות
הטלת מיפים חדשים והעלאת שיעורי מם
ההכנסה, עשויה ההסתדרות להגיב
כתכיעה לשיחרור תוספרת-היוקר
כותבי המיכתבים ולוודא האם קיימים באמת אזרחים,
בעלי שמות וכתובות המצויינים על־פני האיגרות
שהתקבלו, ואם המיכתבים נשלחו ביוזמתם העצמית.
הדמוקרטים מוחזרים
אסר מעוד
בחוגי הוועד־הפועל נפוצו באחרונה שמועות כי
אחדים מראשי התנועה הדמוקרטית, ובהם שר
המישפטים שמואל תמיר וח״כ עקיבא נוף, מנהלים
באחרונה ״פלירט״ עם מזכ״ל ההסתדרות ירוחם משל.
על־פי אחת הסברות מנסים אנשי
הדמוקרטים, ששמרו בידם את הרוב בסיעת
ד״ש לשעבר כהסתדרות, לבסס את
מעמדם בוועד-הפועל ולהבטיח תמיכה
במשל, תמורת שילוב נציגיהם בתפקידים
שונים במנגנון ההסתדרות.
מרידור * 0 *3מיטעד
ד ס ״ ה טרומית
הקבוצה שבראשה עומד איש־העסקים הישראלי יעקב
מרידוד, מתכננת להקים מיפעל גדול לבנייה
טרומית מתועשת, בהיקף נרחב פי־כמה מכל
המיפעלים מסוג זה המוקמים בארץ, ובשיטות בנייה
חדישות ביותר. נוכח מצוקת הדיור, שעל־פי כל
התחזיות תחריף ותלך בשנים הקרובות, מצפים
יוזמי המיפעל שמשק הבנייה הישראלי יוכל לקלוט
את כל תוצרתו.
גורמים פוליטיים מסיקים מכוונתו של
מרידוד להיכנס לענף הבנייה בארץ, בי אין
הוא מתכנן לחזור בעתיד הקרוב לפעילות
פוליטית וליטול על עצמו תפקיד ממלכתי.
ח תורכית
מג כ11
ת שוו? בארץ
בעקבות ההצלחה של משווקי מכונית הרנו הצרפתית
המיוצרת ברומניה בשם דלתא, הוחל גם בייבוא
ובהפצה של מכונית פורד אנגלית המורכבת בתורכיה.
המכונית, הנקראת אוטוסאן, מורכבת ממנוע, תיבת־הילוכים
וסרן אחורי של חברת פורד האנגלית.
המכוניות התורכיות, כדומה למכוניות
הרומניות, זולות ברבבו ת ל ״י מדגמים
דומים של אותן המכוניות המיוצרות
כמדינות-האם.
האוטוסאן, שהיא דגם מקביל
בארץ בידי חברה שהוקמה
של דן ירושלמי, בעל רשת
והכלכלן יאיר קרן, לשעבר
בישראל.
לפורד אסקורט, מופצת
בבעלות משותפת
מוסכים וסוכנויות,
ממנהלי סוכנות נשיונאל
בן־״אר״ י תפ טר
טהוהלת !זארקיעיי
בהתאם להנחייתו של שר־האוצר שמחה
ארליך, עומד יו שב ראש מועצת המנהלים
של ״אל־על״ ,מרדכי בן־ארי, להתפטר
מתפקידו ביושב־ראש מועצת המנהלים
של ״ארקיע״.
התפטרותו של בן־ארי דרושה כדי שיוכל לתמרן,
כשידיו חופשיות, בניסיונות למכור את חלקה
של אל־על בארקיע.
ל פל א שי ם
אחרי שהממשלה נטלה על עצמה את
יוזמתו של ספן־חשלום אייבי נתן,
להביא לארץ קבוצה של פליטים
מווייאט־נאם, מתכנן עתה אייבי יוז מה
נוספת. הוא נפגש עם נציגי ועד
עולי אתיופיה, שגוללו באוזניו את
טענותיהם בדבר הפקרתם של הפלא שים
באתיופיה על-ידי ממשלת־ישראל.
בעיקכות
זאת מתכנן עתה אייבי דר כים
ליצירת קשר עם שליטי את יופיה,
במטרה לנסות לשכנעם להתיר
לפלאשים לצאת מתחומי מדינתם
לישראל. אייבי עומד לצאת כקרוב
לחו״ל, בדי לטפל בנושא זה.
|§|1118
דדיו־טייס קסטות סטריאו למכונית
• 2גלים ו\/ן ץ//ו\/וק סטריאו
• 2מנוסים
•עיצוב חדיש בעובי 43מ״מ בלבד
• 7.3וואע יציאה לכל ערוג ס 7טת 0-5־דט\/
•כפתור להרצת הסרט קדימה ואחורה
•זוג רמקולים
טייס-קסטות סטריאו למכונית
• 2מנועים
•עיצוב חדיש בעובי 45מ״מ בלבד
• 16 ואט יציאה לבל ערוג! •נורית בקרה
•כפתור להרצת הסרט קדימה ואחורה
•זוג רמקולים
גוקוס גזמיק/וכאו טיואן
וזעולם הזה 2158
גיליון ,,העולם הזה״ שראה אור השרוע לפני 25 שנה
בדיוק, הקדיש כתבה מצולמת, תחת הכותרת ״חייו ומותו של
570892־ 50״ לגורלו של שטר כסר 1לירה ישראלית •מל ״כנק
לאומי לי שר אל טהתבלה וסיים את דרד חייו במרתפי הכנק.
בתכת־השער הוקדשה לנושא מועדוני הלילה והבידור כישראל,
תוך ניתוח סוציולוגי של השבכות החברתיות הנוהגות לבקר
בהם. מבקר הקולנוע והתיאטרון של השבועון, מיכאל אלמז,
ריאיין את כוכבת הקולנוע הצרפתי של אותם ימים, טפיל אובריי.
בשער הגיליון: בררנית ז׳יז׳י (״למי י ש כסף ל־מלם
חידוניח״ נים במחצית הסונציה?
#בן־גותן ו ,..דו1,
ראשית התעשייה האווירית ^ ניסים אלוני וחהצדחח
רה. אולם דת ישראל, היודעת בדיוק מה
לעשות כששניים אוחזין בטלית, לא קבעה
כיצד לנהוג כאשר שניים (בייחוד שכאלה),
אוחזין בכסא אחד במוסד הריבוני של
מדינת ישראל.
ס״ג לכסא, תשדו
כשניגש הפרלמנט הבריטי לבנות מחדש
את בניינו, שנהרס בעת ההפצצות, הת נגד
וינסטון צ׳רצ׳יל בכל תוקף להצעה
שבאולם החדש יהיה לכל חבר כיסא משלו.
נימוקו: בישיבות רגילו תיהיח האולם ריק
מדי, בישיבות חשובות רצוי שתשרור
צפיפות שתדגיש את חומרת המצב.
עם כל גאוניותו, לא חשב צ׳רצ׳יל על
נימוקו: בישיבות רגילות יהיה האולם ריק
אין לכל חבר כסא משלו, לא יוכל אחד
מחבריו למכור את כסאו.
אוחזין. בכנסת הישראלית, שניים שלא נהגה על־פי קו נבון זה ונתנה לכל
ח״כ מקום מכובד משלו על הספסל המת אים,
פרצה השבוע שערוריה שקשה היה
למצוא לד, דוגמה. התברר שח״כ אחד מ סיעת
פועלי אגודת י שראל** ,הסכים,
לפני הבחירות, לשרת בכנסת שנתיים בל בד
ולוותר על מקומו בתום תקופה זו,
ולאפשר על־ידי כך את כניסתו האוטו מאטית
של הבא בתור, חבר סיעה אחרת
בתוך פאג״י.
אולם לאותו ח״כ קרה מה שקרה לעס קנים
רבים שתיאבונם בא להם עם הישי בה
— לא היה לו חשק לקום. המועמד
תסר־הסבלנות צעק חמם, ופנה לדין־תו-
השבוע נודע שהרב הראשון קנה מן
הרב השני את זכויותיו על כיסא־חמח־לוקת,
תמורת כמד, אלפי לירות ישראליות,
שכללו משכורת ופיצויים. הידיעה הוכחשה
מייד, והוחלפה בשמועה שהכיסא נמכר
תמורת מישרה בעיתון פועלי אגודת יש ראל.
אלא שפרטים אלד, לא היו חשובים.
נקודת האפס. החשוב היה שעיסקה
מסוג זד, היתה ׳בכלל אפשרית, ושמיליון
וחצי אזרחי ישראל האמינו בה ללא סייג.
במדינה העומדת כמה שבועות בלי ממ שלה,
גי גלל מקח־וממכר מיפלגתי מכוער,
הגיעה הכנסת לנקודת־האפס של כבודה
הציבורי.
מוסר־ההשכל היה כה פשוט, עד שלא
היה צורך להסבירו: הפוליטיקה הפכה
שדה־מירבץ לקבוצות עסקנים הקרויות
(בטעות) מיפלגות, הניזונות מכספי התורם
הקטן בברוקלין, ואשר התגרשו מזמן מכל
זיקה רצינית לאידיאל כלשהו* .לא היה
זד, מצב משמח, במדינה הזועקת למעשים
נועזים ולפתרונות מהפכניים של בעיות
קיום.
ראש הממשלה
״מה אתם ר1צים?״
* עד לפני 25 שנה, הודפסו שטרות
הכסף של מדינת ישראל על־ידי ״בנק
לאומי לישראל׳ ,בשנת 1954 החל בהקמת
בנק ישראל, המדפיס מאז את שטרות ה כסף
של המדינה.
** מיפלגה שזכתה בבחירות ב־ 954ו,
וקיבלה שני מושבים בכנסת.
השקט י רד על שדד-,בוקר.
דויד בן־גוריון נכנס למסלול החיים ה *
דוגמה הפוכה לביזוי זה של המושב
בכנסת התרחשה בשבועות אלה, כאשר של״י
החליפה בהתאם לבשורתה ערב הבחירות
את נציגה הבכיר בכנסת, בשלישי שבר שימה.
חדש,
והתגלה — לתמהון חבריו החד שים
— כפועל חקלאי מצויץ, הממלא
לשביעות־רצונם את התפקידים המצומצמים
שקיבל על עצמו. הוא הוסיף לאכול בחדר־האוכל
הכללי שעה שאשתו, פולה, עבדה
במיטבח.
אף כי נעשה הכל כדי להסתיר את האמ צעים
המייוחדים שננקטו כדי לדאוג לשלו מו,
גילה אותם בן־גוריון ודרש בתוקף
לבטלם מייד. אמר הוא :״מה אתם רוצים?
20 שנה הייתי פועל, אחר־כך הייתי 20
שנה פקיד, עכשיו אני שוב פועל.״
אולם אם קיווה בן־גוריון שאלוהים יציל
אותו מאוייביו גם בלי הצורך באמצעים
מייוחדים, הרי היו דרושים אמצעים כאלה
כדי להצילו מידידיו. העיתונאים מילאו את
עמודיהם בסיפורים מגוחכים על פיהוקיו
וגיהוקיו (שלא להזכיר את שיהוקיו) ,גר מו
שלא פעם יגיבו השבוע קוראים פקועי-
סבלנות בקריאודייאוש :״ריבונו של עו לם,
הפסיקו לכתוב על זה ! ״
חשפה
כד־א
כשנאסר אלכסנדר (אל) שווימר באר-
צות־הברית, טיפל דוי ד בן־גוריון בכבודו
ובעצמו בשיחרורו מן הכלא ובהעלאתו אר צה.
היתד, לדבר סיבה :״אל״ השתקן
והידוע בפשטות הליכותיו נאסר על־ידי
ממשלת ארצות־הברית, ביגלל פעולותיו
למען התעופה האזרחית הישראלית במהלך
מילחמת השיחרור.
כשפעולות מסוג זה הפכו מיותרות, הח ליט
שווימר לעבור לפעולות אחרות. התו צאה:
הקמת מכון הבדק למטוסים ביש ראל,
שבו הושקעו מיליוני דולרי ם*.
כבר כיום משתרעים מיתקני המיפעל
על שטח של 12 אלף מטרים רבועים, ובעוד
כמה חודשים יתפוס השטח הבנוי 16 אלף.
למיתקנים אלה מוכנסים שיברי מטוסים
היוצאים כעבור זמן כמטוסים חדשים כמעט.
לקוחות אינם חסרים: חברת אד־על,
ארקיע, כימאוויר. החיסכון בדולרים בולט
ל עין: חצי־מיליון דולר לשנה, שהיה עו לה
תיקון המטוסים בארצות חוץ.
אולם המנהל הכספי של המכון, דניאל
אגרונסקי** גבה־הקומה והממושקף, אי נו
מסתפק בכך .״לא רחוק היום,״ אמר,
״שגם חברות זרות יתקנו וישפצו את מטו סיהן
בישראל. זה יהיה כדאי להן.״ תח שיב
הכדאיות: בעוד שבארצות־הברית עו לה
שעת־עבודה במכון לבדק מטוסים 5.5
דולר, מתכוננת ישראל להציע תעריף של
3דולר לשעת־עבודה.
אנשים
עם היכנס
1 1 1 1 1 1 1 * 11 11 מדינת ישראל על״ידי
תאריך :
7.1.54
כממלא-מקום ראש־ד,ממשלה, נזכר אחד ה פקידים
הבכירים במישרד ראש־ד,ממשלה
בניתוח אופיו של שרת, שהכין הגראפולוג
אמנון אלוני על-פי חתימת ידו, בסים־
רו גראפולוגיה שהתפרסם לפני חצי שנ ה:
״שרת תקיף פחות מראש-הממשלה בו־גוריון)
...פחות אימפולסיווי ...לכן יכול
שר־החוץ למלא את תפקידו הדיפלומאטי
ביתר הצלחה מ א שר׳ לשמש בתפקיד של
ראש־ממשלה. אין הוא די תקיף כדי לאחוז
במושכות מדינה
• נכנם לתפקידו החדש, כראש אגף־
ההדרכה של צה״ל, א דון! -מישנה יצ חק
רכין, מתכנן המיבצעים הנודע מימי
מילחמת העצמאות, שסיפר סיפור ששמע
בתקופת לימודיו באנגליה: אלמוני טיל-
פן לשוער של בית־מלון נודע בחצות הלי לה,
ושאל מתי פותחים את הבאר. השוער
מסר לו שהבאר ייפתח בצהרי יום־המחרת.
כעבור חצי־שעה טילפן האלמוני שוב,
שאל אותה השאלה וזכה באותה התשובה.
אחרי שנישנד, הדבר עשרות פעמים בלי לה,
נמאס הדבר על השוער המרוגז, ש ענד,
לבסוף לאלמוני בגסות :״אל תשאל,
לאיש כמוך לא יתנו בכלל להיכנס.״ השיב
האלמוני :״מי בכלל רוצה להיכנס י אני
רוצה לצאת!״
• איש אחר שעסק בהדרכת צד,״ל,
סגן־אלון! >מיל ).ישראל כר, הקצין
האוסטרי שפקד על גדוד במילחמת־ד,אז רחים
בספרד, הכחיש את השמועות בדבר
.תוכניותיו בעתיד, ונאנח :״כולם יודעים
מה אני עומד לעשות, חוץ ממני. זה עתה
קיבלתי מיכתב מאחותי, ששמעה שאני
נמצא באנגליה ונתנה לי עצות טובות מה
לעשות שם.״**
• כשלא עלה בידי מבקר התיאטרון
גמזו, להיכנס
של הארץ, ד״ר חיים של למערכה הראשונה בהצגת־הבכורה
אכזר מכל המלך, כתוצאה ממינהגו להי כנס
לאולם בדקה האחרונה, ביקש מהנ הלת
הבימה לשלוח לו את המחזה לקריאה,
כפי שנהג במיקרה איחור אחר, בהצגת
הבכורה של באנברי בתיאטרון הקאמרי.
אך הנהלת הבימה, שלא שכחה את הלקח
המר של הביקורת על באנברי, אשר נסבה
בעיקר על קטעים מנוסח המחזה שהושמטו
בהצגה עצמה, סירבה באדיבות, והציעה
למבקר לראות את המחזה שנית. גמזו,
שקיבל את ההזמנה, הופיע בפעם השנייה
רק עם תום המערכה הראשונה, על־מנת
להוכיח שנימוקי בקשתו היו אחרים.
@ במסיבה שלאחר הצגת־ד,בכורה, שבה
זכה בשבחים רבים מפי שורה של נואמים,
היו דבריו של המחזאי גיסים אלוגי
הקצרים ביותר ן ״אני כמו אותו כלב שכו לם
מהללים ז^ת כישרונו תיו בנגינה על
פסנתר ובכתיבה על מכונה. עכשיו מצפים
רק ש או מר, :האר. ומייד יתפעלו כולם
מכושר ה בי ט וי
משה שרת
לתפקידו,
* מכון הבדק, הוא שטו הראשון של
המוסד המוכר כיום בשס ״התעשייה האווי רית״.
לירה ישראלית אחת, בהנפקת ״בנק לאומי לישראל״. של הכסף שטרות הודפסו
שנים 25 לפני
״בנק לאומי לישראל״ ,עד אשר הוקם ״בנק ישראל״.
״העת ם הזה
846
** בנו של גר שון אגרונסקי (אגרון)
עורך ה״ג׳רוזלם פוסט״ ,שהפך מאוחר יותר
ראש־עיריית ירושלים.
* הוכחות לנכונות הערכה זו של ה־גראפולוג
מצויה ביומניו של משה שרת,
שראו אור באחרונה.
** ישראל בר נתפס כמה שנים מאו חר
יותר, והואשם כמרגל בשירות מעצמה
זרה, ובמהלך התקופה של רי צוי עוונו
בכלא — מת.
הפרס הגדול
710*110 *1913 ללי
00 *13 0 *013
ל 11*330 |700111י
בל ס הגרלה! בל • 01 כדורגל•!*
המעדן החדש הנפלא של עלית המלא כל טוב: שוקולד, אגוזים,
קקאו ועוד. כל ״ביס״ גול. קנו ותהנו.
אספו 5עטיפות של פרס, השלימו הסיסמא: טוב לי עם ...שלחו
אותן לעודד מכנס תיד 3*68 .תל־אביב ותקבלו הודעה לבתיכם אם
זכיתם בכדורגל קטס ם_1ן ק /\/0ו שמחירו כ 250.-ל״י.
כל יום תערך הגרלה לכל המעטפות שהגיעו יום קודם לכן.
היום הראשון של ההגרלה: יום ב׳ 1.1.79
בסוף המבצע תיערך הגרלה של הפרס הגדול בנוכחות אנשי עלית,
פרסום ד״ר יעקבסון ונציג משרד רואי חשבון( .לאנשי עלית ולאנשי
ד״ר יעקבסון ההשתתפות במבצע אסורה).
קנו אכלו ותאמרו בפה מלא:
טוב ליי טם
״העולם הזה״ ,שבועון החדשות הישראלי י המערכת והמינהדה
תא־דואר מ 13
תלדאכיב, רחוב גורדון ,3טלפון 24338)5־.03
מען מכר מי :״עולמפרס״ .מודפס כ״הדפום החדש״ בע״מ, תל׳
אביב״ דה׳ בן־אביגדור. הפצה :״גד״ בע״מ. גלופות: צינקוגרפיה
״כספי״ בע״מ. העורך־ הראשי אורי אבנרי * העודר: אלי תבור י עורר
ת מי ת: יוסי שנץ. עורכת כיתוב? נורית י-הודאי. ראש המינהלה :
אברהם סימון. מה׳ המודעות: רפי זכרוני המו״ל: העולם הזה בע״מ.
מדי פעם מתריסים כלפינו, שמדור
זה, המוקדש לסיפורים שמאחרי הסיפו רים
המתפרסמים בהעולם הזה, להשתל-
שלותם ולנושאי הלוואי הקשורים בהם,
עוסק יו תר מדי בטפיחה עצמית על השכם.
אין אנו מסכימים עם דיעה זו. הביקורר
העניינית הנוקבת ביותר על העולם הזה
מופיעה דווקא מעל עמודי העולם הזה.
זאין זו תמיד ביקורת עצמית.
בגיליון חודש דצמבר 1978 של אותות
,78 כתב־עת לפירסומת, שיווק ותיקשו־רת
המונים, המוצא לאור על-ידי איגוד
המפרסמים בישראל, התפרסמה רשימת בי קורת
על העולם הזה, פרי עטה של הד״ד
דינה גו ה. הד״ר גורן, מומחית לתיק-
שורת במכון לקומוניקציה של האוניבר סיטה
העיברית בירושלים, היתד. מהפעילות
המרכזיות בד״ש ונכללה ברשימת מוע מדי
מיפלגה זו לכנסת.
עריכה אחרות, מבלי שיהיה לכך כיסוי
סובססאנטיבי בגוף הידיעה הנדונה. לדוג מא
— השער האחורי של גיליון 2149
( )9.11.78 שבו מופיעה תמונתו של האלוף
(מיל ).שמואל גונן עם הכותרות ״פרשת
גורודיש״ ,ובאותיות אדומות וגדולות —
״מי נתן את ההוראה?״ (כותרת טעונה
הה. ועד עובדי ארקיע אף הגיב בהכרזת
שביתה על מה שנאמר באותה שיחה ביחס
לכוונת שר־האוצר לגבי עתיד החברה.
עם שובו לארץ הסתפק שר־האוצר בכך
שהכחיש, בחצי פה, חלק מן הדברים. ה מאלף
בכל הפרשה הוא כי איש לא עורר
את השאלה, כיצד הגיע תוכן השיחה לידי עת
מערכת העולם הזה, וגם לא נשאלה
שאלה נוספת, שכמוה כשאלת תם — כיצד
ייתכן בכלל שתרשם בפירוט סטנוגראמי
כזה שיחה בשניים בארוחת־צהריים במים־
עדה? התייחסותם של הנוגעים בדבר ל-
פירסום השיחה, מבלי שיעוררו כלל את
התהיות המתבקשות מצורת הפירסום הזאת,
יש בה כדי להעיד, עד כמה רב האשראי
שממנו נהנה כיום השבועון, ועד כמה
נחשבים מקורות המידע שלו להיות אמי נים.
שיטת
הכתיבה האלמונית איננה נהוגה
כאשר המדובר הוא בכתבות תחקיר, המו פיעות
בדרך כלל בחתימת הכתב. אף על
פי שגם כתבות אלה מוצגות לרוב בהתאם
לכללי עריכה סנסציוניים, לא תמיד כו ללים
תחקירים אלה גילויים של ממש.
לדוגמה — כתבת השער (האחורי) בגי ליון
2147 מיום 25.10.78 על ״שכונת
המיליונרים בקיסריה״ .הנושא ללא סיפק
ראוי לטיפול, וזאת בין השאר על רקע
הממד החברתי שלו. המוטיב של עושרם
המופגן של בעלי הווילות, לעומת מצוקת
הדיור השוררת במדינה עובר, במרומז,
כחוט השני לאורך הכתבה כולה. עם זאת
יש, כמדומה, טעם לפגם בהתייחסות לכמה המשתמעות וברמיזות
מבעלי הווילות,
עקביות בולטת
__בעמדות
להלן מאמר הביקורת שלה ללא
כל שינויים, אד תוף השמטה קלה
כילבד :
העולם הזה — שבועון החדשות היש ראלי
— הוא ללא ספק תופעה ייחודית
בנוף העיתונות הישראלי וזאת על אף
שלא פעם במשך שנות קיומו היו נ סיר
נות לחקות אותו, ולמרות שגם השבועון
עצמו, לא נמנע מלאמץ לעצמו דפוסים
שפותחו קודם לכן בעיתונים אחרים. ייחו דו
של השבועון בא לו, כמדומה, מהיותו
תערובת מייוחדת במינה, שאין לה אח
ורע לא בעיתונות הישראלית, וגם לא
בזו של מדינות אחרות, של ז׳אנרים עי תונאיים,
שבדרך כלל לא נמצא אותם
בכפיפה אחת. משום כך קשה להגדיר את
אופיו של כתב־עת זה. מי שירצה להגדירו
כעיתון ״צהוב״ ורודף סנסציות זולות, לא
יתקשה להוכיח את טיעונו. אולם גם מי
שיתארו כאמצעי ראשון במעלה להפצת
מידע פוליטי, יהיה צודק באותה מידה
עצמה.
מידע פוליטי
ממדרגה ראשונה
ישנס כאלה שלגבי דידם מהווה העיתון
גם מקור ממנו הם שואבים השראה רעיו נית.
עורכי השבועון טוענים כי המדי ניות
שהם נוקטים — של כריכת ידיעות
פוליטיות עם רכילות וסקופים כלכליים
עם סיפורי חדר מיטות — מונחית בראש
ובראשונה על ידי שיקולים של תפוצה,
שכן מיספר הקוראים המעוניינים בגילוייו
הרציניים של העיתון, איננו גדול די הצו רך
על מנת להבטיח את קיומו. אולם אם
נתעמק מעם בניתוח הכתבות המופיעות
בשבועון — לא רק מן הבחינה התוכנית,
אלא גם מן ההיבט העריכתי והצורני שלהן,
ניווכח כמדומני, כי המאפיינים הסנסציו־ניים
של העיתון הם מורכבים הרבה יותר,
ואינם נובעים רק מצירופם של נושאים
הנחשבים ״סנסציוניים״ למנת הדיווחים
ה״רציניים״ ,כביכול.
במלים אחרות — המימד הסנסציוני ה מאפיין
חלק גדול ממה שמציע השבועון,
מושג לא פעם באמצעים של קביעת כו תרת,
שילוב צילומים מתאימים וטכניקות
השבועון, המייחד אותו מכל שאר העי תונים
בארץ, הוא השימוש בצילומים. דו מה
שאין כצילומים המופיעים בעולם הזה
כדי להוכיח עד כמה יכולה המצלמה להיותלא אובייקטיבית. טלו לדוגמה את תמו נותיהם
של בן־ארי ושל מוטי הוד בכתבה
״פצצת הזמן שהתפוצצה לפני זמנה״ בגי ליון
מיספר ( 2150ע״ע .)36— 37 די להת בונן
בתדמיתו ה״חתיכית״ של הוד ולהש וותה
לתמונתו של בן־ארי, המצולם מזווית
גבוהה המבליטה את ממדי גופו ומעוותת
את פניו, כדי לדעת למי נתונה אהדת
המערכת. וזוהי רק דוגמה אחת מתוך אין
ספור אחרות.
אגב, גם בכך מתאפיין העולם הזה שהוא
מראה לקוראיו בדיוק את מי הוא אוהד
ואת מי הוא שוטם, ואין הוא נתפס בהק שר
זה לשום יומרות של אובייקטיוויות
עיתונאית.
עזר גראפי אחר שהשבועון מרבה להש תמש
בו הוא פירסומם של תצלומי מים-
מכים (המופיעים עדיין לרוב בצורת תש־ליל־נגסיב
— אף על פי שדרך שיכפול
כזאת כבר מזמן איננה מקובלת, וגם כאן
מנוצלת ההשפעה שיש לצירוף הצבעים —
שחור־לבן, המתקבלת כתוצאה מכך).
על רקע כל האמור לעיל, מתעוררת
השאלה, אם אין תדמיתו הסנסציונית של
העולם הזה גורעת מחשיבותו ומהשפעתו
של המידע הפוליטי הסובסטאנטיבי הנחשף
בעמודיו. דומה שבשטח זה חלה בשנים
האחרונות תמורה ניכרת. אנשים שוב אי נם
מוצאים לנחוץ להצטדק כאשר הם
מצטטים מדברי העיתון, וגילוייו זוכים ל התייחסות
רצינית גם בקרב רבים המוסי פים
להצהיר על הסתייגותם ממנו. במידה
זאת או אחרת כרוך השינוי במעמדו של
העיתון בתמורה שחלה בעמדתה של החב רה
הישראלית כלפי המימסד. עם כל זאת,
עומדת בעינה השאלה שהצגנו לעיל: בדבר
השפעת התדמית הסנסציונית של השבועון
על ההתייחסות לגילוייו.
מרצה לתיקשורת ד״ר גורן
תופעה ייחודית בנוף העיתונות הישראלי
אסוציאציות מאין כמותה, במציאות שלנו).
הקורא המגורה, שיבקש תשובה לשאלה
זו בגוף הכתבה, צפוי לאכזבה. למעשה
אין ללמוד מתוכה כמעט שום דבר שלא
דווח עליו כבר קודם.
אין להסיק מן האמור לעיל כי אנו כופ רים
ביכולתו הניכרת של השבועון להשיג
ולהציג מידע חדשני, שלא פורסם לפני
כן בשום מקום אחר. גם שונאיו המוש בעים
של השבועון מחשיבים אותו כמקור
למידע פוליטי מן המדרגה הראשונה. השי טות
שבאמצעותן נאסף מידע זה הן, בדרך
הטבע, סודה של המערכת. העובדה שמר בית
החומר המובא בעיתון משוכתב על
דרך הכתיבה האלמונית, מסייעת כמובן
לכל הנוגעים בתהליך הפירסום — מקו רות
וכתבים כאחד — לטשטש את עקבו תיהם.
דוגמה
למידת הרצינות שבה מתייח סים
לאחרונה גורמים שונים לגילוייו של
העולם הזה יכולה לשמש פרשת פירסומה
של השיחה בין שר האוצר לי ד ר מועצת
המנהלים של אל טל, שהופיעה לא מכבר
לאחר דברי רקע קצרים, על מערכת
היחסים בין שר־האוצר להנהלת אל־על,
מביא השבועון מה שנראה כסטנוגראמה
של שיחה שקיימו ביניהם מר ארליך ומר
למחרת
בן־ארי, במיסעדה תל-אביבית.
פירסום הידיעה דיווחו העיתונים בהרחבה
על תגובותיהם של המעורבים, על מה ש אמרו
השניים זה לזה — מנכ״ל אל-על,
ועד עובדי אל־על ויו״ר מועצת המנהלים,
כולם מצאו לנכון לפרסם תגובתם לשי-
לגביהם, במייוחד אמורים הדברים בשר
השיכון, ובדרך שבה הוא מוזכר בכתבה.
אף על פי שכאמור, יכול השבועון לז קוף
לזכותו לא מעט גילויים מרעישים
באמת בתחום הפוליטי והכלכלי, ולמרות
שעורכיו אינם מדירים עצמם מטיפול בחו מר
סנסציוני מן הסוג המכונה בחו״ל ״סי פורי
משרתות״ ,נראה לנו כי המרכיב
הצורני הוא שעעניק לשבועון את תדמיתו
ה״סנסציונית״ ,יותר משעושים זאת המר כיבים
התוכניים.
הדבר בולט במייוחד בשערים של השבו עון,
ומתבטא אפילו בצבעיו. כל קורא עי תונים
בארץ רגיל לראות את הצירוף של
לבן, אדום ושחור המאפיין מאז ומתמיד
את שערי העולם הזה. זהו צירוף אפקטיבי
מאד, המשפיע גם על אלה הרגילים מאד
לראותו, מושך שימת לב ויוצר התייחסות.
כמו שכבר הערנו בהקשר לשער שבו מו פיע
האלוף גונן — לא תמיד יש כיסוי
לכותרות המופיעות בשערים. במקרים אח רים,
כמו למשל בגיליון מיספר ,2149
המכריז בשערו הקדמי — ״ארליך אשם״,
מושגת הכותרת הסנסציונית כתוצאה מ-
מישחק עריכה.
מישחקי מלים מאפיינים גם הרבה מן
הכותרות שבגוף השבועון, ולא פעם ׳נז קקים
העורכים למטבעות לשון מקוריות,
אותן הן טובעים בכישרון אמצאה ראוי
לשבח, בהתאם לצורך. לדוגמה, הברקתו
של אודי אבנרי בשבוע הבחירות לעיר יות
(גיליון )2149 כשהכתיר את מדורו
״הנדון״ :בכותרת ״עירום ועיריה״.
מאפיין דומיננטי נוסף בצורת עריכתו של
כנוסף ל״סקופים״ עיתונאיים ולסיפו רים
סנסציוניים מחדר המיטות או מאולפני
השידור והקולנוע, מצוי בהעודם הזה, מר כיב
נוסף, הלא הוא המרכיב הפובליציסטי.
וגם בשטח זה, כמדומה, מתאפיין השבו עון
במידה של ייחודיות. אין לשכוח כי
במשך שתי קאדנציות היה לתנועה פוליטית
אשר שמה היה זהה לזה של השבועון,
ייצוג בכנסת. היתה זו תוצאתו של תהליך
חריג, שבו התהפכו היוצרו ת: במקום ש־מיפלגה
תייסד לה ביטאון, כמקובל, בא פוליטית העולם הזה וייסד לו, תנועה
משלו, כתוצאה מכך, נוצר, כמדומה, עירוב
תחומים מסויים, בין הצגתן של עמדות פו ליטיות
לבין טיפול פובליציסטי בבעיות
השעה.
מן הראוי לציין כי, בניגוד למקובל
ברוב המיפלגות, מתאפיינות העמדות הפו ליטיות
של העולם הזה בעקביות בולטת.
תורמת לכך, מן הסתם, העובדה, כי ני סוחן
של העמדות הללו, ופיתוחן של התי-
זזת עליהן הן נשענות, נעשה על דרך
הכתיבה הפובליציסטית, בידי עורכו הרא שי
של השבועון, אורי אבנרי, בעוד ש בדרך
כלל מתגבשות עמדות כאלה כתו צאה
ממאבקי־כוח רעיוניים ואחרים בין מר כיבי
המיפלגה.
אגב, נראה כי הדגשת העקביות של עמ דותיו
לאורך השנים, היא בגדר מוטיב
מרכזי בכתיבתו הפובליציסטית של אבנרי.
לא מכבר ניתן לכך ביטוי במאמרו ״אז
מה אם אנחנו צדקנו 25.10.78 ובשום
פנים אין זאת הדוגמה היחידה לנטייה זו.
גם המקום הבולט המוקדש בשבועון ל מדור
זה היה העולם הזה שהיה, הוא חלק
מאותה תיסמונת.
נודה על האמת, נראה לנו כי אוריינטצ יה
מוגזמת זו על העבר יפה להיסטוריו נים,
יותר משהיא יפה לעיתונאים. העולם
הזה, לדעתנו, איננו זקוק לה כדי להו כיח
כי הוא ממלא תפקיד ייחודי בחיים
הפוליטיים במדינה.
עד כאן מאמרה של דינה גורן.
אין אנו מסכימים עם כל מה שנאמר בו
ובוודאי שיש לנו השגות על כמה מקבי־עותיה.
אולם על כך — ברשימה נפרדת.
העולם הזה 2158
סיגריהעו
תערובת אמריקאית מובחרת
פרסש ר״ר יעל!3ס11
העודם הזה 2158
אתם מחפשים אתגר שיתן לכם את
ההזדמנות להוכיח את עליונותכם. התלהבותכם
תשרה ה שבוע
אווירה של התלהבות
על אלה הסו בבים
אותכם. כדאי
להזכיר שהשנה היא
שנה טובה לבני מזל
טלה החושבים להי נשא.
לכן, מוטב אולי
:1 21 מרס -
להזדרז לפני שהשנה
1 20 נאפריל
סיומה. אל תגיע
וונו!
אתה בטוח שאתה מסוגל לעמוד לבדך
בלחץ: אין זו אלא אשלייה. אריה או
בתולה עשוי לעזור לך
— אבל אם תסרב להר את
המצב לו אות
לאמיתו, זה אבוד. יום
א׳ ו־ב׳ בתחילת ה שבוע,
יביאו לך שפע
של הזדמנויות. צריך
רק לעשות מאמץ קטן
— אבל לעשות אותו
באמת. צא לחיק הטבע.
חוב ישן וגדול, אשר זמן רב העיק עליך,
ייעלם השבוע. אותו נושה, שבעבר ידע
תוקפני,
להיות כה
יוותר לך עליו במפ תיע.
דבר זה ייתן לך
מישנה מרץ, ויסייע לך
להגשים את שאיפתך
העיקרית בעתיד הקרוב
ביותר. יחד עם זאת,
גם חיי האהבה שלך,
עם גיז״יייד הקבועה,
21 במאי ־
20 ביוני
יפרחו ויגיעו לשיאים
חדשים. משימות שיוט לו
עליך במיסגרת חוג חברי, או במיס-
במק עליך יעיקו גרת
מילואים
צת. התעסק בספורט בשבוע
1ואומיו
11110
בחירה בלתי מוצלחת — תיגמר ברע.
היזהר ! היא רוצה ללכוד אותך, לכן
היא מתנהגת כל כך
יפה. אבל אין זה פרצופה
האמיתי. זאת
לא היא. הפרצוף ה אמיתי
יתגלה לך בזמן
הקרוב. לכן, עוד ה אם
היזהר!
פעם:
אתה
צייר — החלף
מהר את המיקצוע
שלך, אחרת תגווע ב רעב.
צא לחיק הטבע.
•השותף שלך לא מרמה אותך. הוא פשוט
עצבני ומרוגז כמוך. לכן החיכוכים. מוטב יותר שתנסה להיות
ותרן. שום דבר לא בו ער.
התייחסי בסובלנות
לסובבים אותך
והשתדלי לפייס את
השכנה שלך או מישהו בני אלייך. המקורב בתולה הרווקים עשויים
להיתקל השבוע במיב־
22 באוגוסט -
22 בספטמבר
שולים בשטח הרומנטי.
אך אל דאגה, העתיד
הקרוב צופן הפתעות.
:1תולו1
אינך טורח לחשוב מספיק על עתידך, ואינך
מנתח באופן נכון את האינפורמציה ש הגיעה
לידך. אל תהסס
מלהתייעץ עם בן זוגך
בענייני עבודה. שמור
על ההישגים הגדולים
אליהם הגעת לאחרונה.
ואל תפטפט. בת מאז ניים
— זכרי שאי־אפ־שר
לרמות את כולם
כל הזמן. הזהרי בד־
( 2בספטמבר -
22 באוקטובר
ברייך ושקלי היטב את
מעשייך פן תיכנסי ל צרה
גדולה. כדאי שתחשבי על עתידך.
1וז!אזנ״ם
מצטער, אבל חזהרתי אותך: אין זה
שבוע לערוך מסעות או שינויים מרחיקי-
לכת. אם תוכלי לש מור
על מיסגרת״חיים
דומה לזו בה היית עד
כה, בתנאים חדשים,
תקלי במיקצת על ה בעיות.
אם לא — מוטב
שתסמכי לחלוטין על
שיפוטו של איש בעל
שיקול. העיקר _ לא דבר בשום להגזים ולא לריב. יום ג׳ הבא
מגיש לך הזדמנות לחזור בך ממשימתך.
כנסת באזיקים
קידקם התיאטרון
צחוק הגורל הוא, שבאותו שבוע בו
החליטה ועדת־הכנסת להרחיק את ח״כ
צ׳רלי ביטון מישיבות הכנסת, משום שכבל
את עצמו לדוכן־הנואמים באזיקים — לא
נמצאה דרך להרחיק מהכנסת את ח״כ
שמואל רכטמן, ראש עיריית רחובות
לשעבר, שבית־המישפט גזר עליו אזיקים.
למרות שאינני חסיד הריעות והשיטות של
צ׳רלי ביטון וחברי סיעתו, אני מעדיף
שהוא ייצג אותי בכנסת מאשר שמואל
רכטמן, שבעד מיפלגתו הצבעתי בבחירות.
א לי פי ט ירושלים
הסכמתו של ראש עיריית תל־אביב להי כנע
לתביעתו של מנחם בגין ולבטל את
הצגות התיאטרון הקאמרי בערבי שבתות,
״כדי להציל את הקואליציה״ ,היא אות-
קלון למישטר הדמוקרטי במדינה. לא
בחרנו את צ׳יצ׳ כראש־העיר כדי לחזק
את הקואליציה הממשלתית. כל הזמן
שיכנעו אותנו שאין כל קשר בין הבחירות
המוניציפאליות לבחירות הכלליות. אם בגין
תלוי ברצונם של החברים הדתיים במועצת
עיריית תל-אביב, שירוץ הוא בפעם הבאה
לבחירות גם כראש־העיר.
צבי שטרן, תל־אביב
אם שמואל פל א טד שרון נבחר לכנסת
כדי למנוע את הסגרתו לצרפת, מדוע
רות שפר,
ששמואל רכטמן לא יתבע מהכנסת למנוע
את הסגרתו לידי שילטונות בתי־הסוהר של
ישראל?
איציק רותם, כפר־סבא
בעקבות מה שמתרחש בכנסת אני מציע
להחליף את סמל-המדינה. במקום המנורה
שיהיו האזיקים הסמל.
!ד. גווה, קרית־אונו
האתגרים שאתה מעמיס על עצמך מב חינה
רוחנית עלולים לעייף אותך ולגרום
לך כאבי־ראש.
תיווכח לדעת שעיכוב
רציני בעבודה, שפגע
ביוקרתך, נגרש בעקי פין
בגלל אש.ז נאה.
המרגיז הוא שזה בכלל
לא היה כדאי. אל תא שימי
את עצמך בכך ואדיש שידידך קר
ו 2בדצמבר ־
19 .בינואר
כלפיד, היי סבלנית.
ח״בים כעבריינים
לאחרונה נעשו ניסיונות לעודד התנח לויות
ראוותניות על-ידי ח״כים פאנאטיים
בדיעותיהם הפוליטיות: משה שמיר, גאולה
כהן, דרוקמן ואחרים. פעולות אלו הן
בניגוד למדיניות הממשלה, שהח״כים חב רים
במיפלגות הקואליציה שלה. ראש-
הממשלה אי׳נו יכול לעבור לסדר־היום על
הפרת חוק וסדר זו. אין כאן עניין של
הצבעת־נגד או הימנעות בהצבעה בכנסת,
אלא אקט פיסי בלתי חוקי. יש להזהיר
את הח״כים האלה כי אם יחזרו לסורם
תוסר חסינותם והם יישפטו כדין. עבירת
חוק על-ידי ח״כ כמוה כהפרת־חוק על-ידי
האזרח הפשוט.
דן יהב, תל־אביב
המשבר הכספי אליו נקלע עיסקך, יש פיע
בצורה קשה על מצבך הכספי האי שי.
בקשר לכך, היזהר
מלעשות מעשים נמה רים,
עליהם אתה עלול
להתחרט מאוחר יותר.
אל תתבייש להודות באוזני
ידידיך כי מצב
עיסקך גרוע. לעומת־זאת,
אל תעז לנסות
לחפש מוצא מן הסבך
20 בינואר -
$ו בפברואר
בין אלה הכפופים לך.
בכנסת, שצריך אזיקים כדי להביא את
חבריה לישיבות, מגיע לח״כ צ׳רלי ביטון
אות־כבוד על שכבל את עצמו למקום
שחבריו בורחים ממנו למרות שהם נרשמים
לדיון ומקבלים משכורת על כך.
מאיר פכחסי, תל־אביב
>ניז
איחוד השמאל
זח לא יהיה נוח במייוחד, אבל אם אתה
רוצה, אתה יכול להסתכן. כאב״הראש
הריגעי, הצרות בטווח
הפגישות עם
קצר,
שונאיך — כל אלה
שקולים, אם רק תדע
להתמיד על-ידי ההי שגים
הרציניים וכוח-
הרצון, שתפתח על״ידי
עצם התפנית. מיקרה
נעים ובלתי־צפוי עשוי
19 בפברואר
__ להתגלות, אם לא תי 20
במרס
זהר, בתגלית של איבה
אישית או של קינאה מיקצועית. אל
תראי לו שאת נפגעת ממנו. היי אדישה.
תל־אביב
צ׳יצ׳ — אל תיכנע ללחצים של אבירי
הכפייה הדת״ת. בחרנו בך כי האמנו להב טחותיו
ועקרונותיה אם בגין לא רוצה
הצגות תיאטרון בימי שי שי — שיבוא
י׳ז חיז
תל-אביב
התערבותו של ראש־הממשלד, בנעשה
בעניינים המוניציפאליים של עיריית תל-
אביב היא שערוריה חסרת־תקדים. מחר
יאיימו הדתיים שאם לא תיבנה להם העי-
ריה עשרה בתי־כנסת חדשים הם יפרקו
את הקואליציה הממשלתית. האם גם אז
יצטרכו תושבי תל-אביב לממן במיסיהם
את שלימות הקואליציה?
למרות העובדה שאסור לך לסמוך על אלה
המציעים לך הצעות מפתות, השבוע ית __
חיל
תהליך שיקום כל־כלי,
לאלה מכם שהיו
שקועים בצרות כספיות
רציניות בייחוד טוב
סוף השבוע ובמייוחד
יום ר. יום שבת אינו
מתאים לרומנטיקה: יש
001!1
בו יותר מדי השפעות
עוינות. אך תוכל לה }:
1 2נובמבר ־
20 בדצמבר
מר בביטחה על מוצאי־שבת,
בשטח האהבה.
רק ב מדינודי שר אל
בגלל הצגת תיאטרון.
״כל העולם במה.״
ז״ל על ב גין :״פרם
אוסקר מגיע לו.״
יכולה ממשלה ליפול
כמו שאמר שקספיר :
וכמו שאמרה גולדה
נובל מגיע לו? פרס
אבנר הורוביץ,
כפות המאזניים מתחילות לנטות לכיוונכם.
המאבק אותו התחלתם לפני שבועות מיס־פר
— ואשר נראה,
כי יזיק לכם, הוכיח את
עצמו. דווקא אתם מת חילים
לקצור את הפי־רות.
ולא כמו שנראה
בהתחלה£ .ל תהססו י במרפקים, להשתמש הדרך
כדי לפלס את
ו*; ביוני -
הנראית לכם כנכונה.
כ 21 ביולי
במישור הרומנטי, הצ אסור
כרגיל. לחה הזדמנויות.
להחמיץ
מכתבים
לדעתי מגיע צל״ש למפ״ם על ראיית
הנולד של אנשיה, שהחליטו לנטוש את
הספינה הטובעת של המערך. הליכוד,
שעלה לשילטון עם המהפך, הוא האכזבה
הגדולה ביותר בתולדות המדינה. המערך
אינו אלטרנטיבה מפני שיש שם כמה סו־סים
שמושכים את העגלה, כל אחד לכיוון
אחר. הפיתרון הוא איחוד מחנה השמאל.
כל מה שעל מפ״ם לעשות עתה הוא
לארגן את השמאל הישראלי במחנה אחד
לקראת הבחירות הבאות — מחנה שיכלול
את שלי, את תנועת שלום עכשיו, ואולי
גם את ש״י. רוב הציבור בארץ היה רוצה
לראות את השמאל מאוחד. בטוחני שה מחנה
החדש הזה הוא שירוויח מהכישלון
הבטוח של הליכוד.
סמי כהן, פתח־תיקווה
הוא לנהל את העיר. אם הוא יעשה זאת
באותה מידת הצלחה כמו שהוא מנהל
את המדינה, אולי יגיעו למסקנה שאתה
ראוי להחליף אותו כראש־ממשלה.
יעקב שרעבי, תל-אביב
ביטלו לנו את התיאטרון ביום שי שי —
אבל נתנו לנו במקומו קירקס...
זאב• חצרוגי, תל־אביב
לטוב ולרע
כאשר קראתי את מאמרו של אורי
אבנרי על גולדה מאיר (העולם הזת )2154
נמשך מבטי אל השורה האחרונה שבמא מ
ר :״לטובה ולרעה — היא היתד, אשה
גדולה.״ עוד לפני שהתחלתי לתת דו״ח
לעצמי אם היתד, גולדה גדולה, ועד כמה;
היתה גדולה, פניתי לשורות הראשונות:
של המאמר. ככל שהוספתי לקרוא התרו ממו
ג בו תי :״כל פוליטיקאי נושא בליבו
את השלהבת של תאוות השילטון ...כל
פוליטיקאי גדול הוא שחקן ...כל פולי טיקאי
גדול הוא צדקן ומתחסד...״
המשכתי לקרוא. כאשר הגעתי לפסוק :׳
״על פי קנה־מידה זה נשמתי !נשימה:
עמוקה ואמרתי לעצמי — חי נ פ שי! על
פי קנה,־מידה זה, האם הוא כותב על
גולדה או כותב על ע צ מו? מוכרחה להו דות
שעצם ההנחה הזו שלי גרמה לי
להמשיך ולקרוא את המאמר ביתר עניין.
הגעתי שוב לפסוק האחרון :״לטובה ולרעה
(המשך בעמוד ) 10׳
העולם הזה :2158
5*528
83901
ןןןןןן | ן 1
לחשוב בצבעים טבעיים
כשמדובר ברכישת טלוויזיה צבעונית
המעשה הנכון הוא לבדוק היטב ולרכו ש
את המקלט המשוכלל והאמין ביותר.
מקלט כזה תמצא, לכל הדעות, במימון
הטלויזיות הצבעוניות של ״גרץ״.
הנה כמה מן הסיבות שהעמידו את
״גרץ קולור״ במקום הראשון
בגרמניה המערבית:
הטלויזיה עם המחשב.
בקרה מרחוק המהווה את המסוף
לתפקוד המחשב.
ה״הופקולור״ המאפשר קליטה של
ישראל בצבעים טבעיים.
מסך הליוכרום(צפוי מיוחד המונע
החזרת קרני אור).
גרץ קולור בנויה ממעגלים משולבים
המונעים התחממות המקלט ובלאי
החלקים.
לקולט התחנות(*[£1לח )71 תחום תדרים
נרחב מ־ — 69 וק 9ס.
5£0 \1
אפשרות קליטה ב^1-
(שיטה צרפתית).
התוית המהווה את סמל הזיהוי לאיכות
הגבוהה ולאחריות מלאה.
0 012 ם ז
הטלזדזיה עם המחשב
להשיג בחנויות המובחרות
א,00 יט ב״ מ
העולם הזה 2158
— יבואני מכונות כביסה ׳׳קונסטרוקטה׳׳ ,אוגרי חום ״פאקיר״,
׳ שואבי אבק ״פאקיר״ ומיקסרים ״סטאר מיקס״
מסילת החשמונאים 44 תל־אביב, טלפון 707ו30825 ,3
מכחכים
מעמוד )8
היתה אשה גדולה.״ מחקתי אותו
שו ב :״לטוב ולרע הוא הינו
גדול.״
ליאורה תורן, חיפה
בזמן המערך (ואף לא בתקופת המנדט)
לקבוע מי מבעלי המניות יקבל הכנסות
החברה. היתה אמנם סמכות לנציב להורות
על פילוג רווחים, אולם זאת רק לכל בעלי
המניות (לפי אחוזי שליטתם בחברה) .אלו
היה הנציב מורה כיום על פילוג רווחים
כאמור, הרי ברוב המקרים המס היה נמוך
מאשר יחוייב בו בעל-מניות, המקבל כיום
כל ההכנסה בחברה מישפחתית.
(המשך
— היא וכתבתי עתונאי
אחרי שנענש על־ידי סיעת הליכוד
בשלילת זכות־הדיבור שלו בסנסת בשם
הסיעה, הערים ח״כ משה שמיר השבוע
על סיעתו והצליח להשיג בעורמה זכות-
ס בסעיף 64א׳ לפקודת מס־הכנסה
נקבע כי על חברה המבקשת להיחשב
כמישפחת״ת להגיש בקשה לפקיד־השומה,
ולצרף לבקשה הסכמת אחד מבעלי מניותיה
שהכנסת החברה. תיחשב כהכנסתו. עצם
הצורך להגשת בק ש ה׳ כאמור, מאפשר
לפקיד־השומה שלא לאשר בקשה כזו. כך
שעם כל הכבוד לרעיונות המתוחכמים של
כותב הרשימה לא סביר כי פקיד־השומה
יאשר בקשה כמוצע בכתבתכם.
איך לסתוס פ ה?
#בהתאם לסעיף ) 11( 9לפקודת מס-
הכנסה, פטורה הכנסה של קטין מגיל 16
ומעלה רק בגובה שכר הלימוד והוצאות
ספרים וכו׳ ובתנאי שההכנסה נובעת
מעבודה. הכנסה מחברה מישפחתית
אינה נחשבת לפי החוק כ״הכנסת עבודה״.
דיבור בדיון על החינוך־הגבוה בישראל.
אולי ניסיון מר זה יוכיח לסיעת הליכוד
שאין די בקבלת החלטות שיחייבו את
חבריה לשתוק. להבא יהיה צורך גם לסתום
את פיותיהם במנעולים או איספלנית.
משה גלעדי, ירושלים
שיירות לשקרן
אני תמה שמדי שבוע אתם מקדישים
מקום כה רב לתופעה ששמה אהוד אולמרט.
האם אינכם סבורים שבעצם התייחסותכם
זו אליו אתם משרתים את רצונו, כלומר
את שאיפת הפירסום ש לו? כשאתם הופ כים
אותו יעד קבוע להתקפותיכם אתם
רק מגבירים את הרגשת החשיבות של
הטיפוס הזה.
יוסף גילן,
הוק
רמת־גן
הגיוני
.במדור אתה והלירה (העולם הזה ) 2155
התפרסמה ידיעה הנושאת את הכותרת
איך לא לשלם נזס־הכנסה? כותב הרשימה,
יגאל לביב, מוכיח בה חוסר ידע. יורשה
לי לכן להעמיד את העובדות על דיוקן,
כדי למנוע נזק מקורא שיתפתה לנהוג
על פי הצעותיו.
!• החוק מכיר בחברה כ״מישפחתית״
אך ורק אם בעלי מניותיה הם בני מישפחה
אחת — אינני מאמין שיש חברה ציבורית
אחת בישראל הממלאת תנאי זה.
• מעולם לא היתה סמכות לפקיד־שומה
מאוזן :
) 1תבואה; ) 2אספירציות; )7שאין
נשמה באפו; )9שלי ח; ) 10 מספיק!;
) 12 מנעול פטנטי; ) 13 מגופה; ) 15 נהר
באיטליה; ) 16 קיבוץ ב ש רון; ) 17 יחידה
צבאית; ) 18 גיבעה נמוכה; ) 19 בת־קול;
)21 תנועת מים בי ם; )22 קריאה; ) 23
מצבת־זיכרון; )25 ירק־גינה! ) 28 במקום
ההוא 29 מרמה ; )31 חומת־מים 32
שן־הפיל; )34 קול במקהלה; )35 מזון
אבותינו ב מיד ב ר; )36 ספר; ) 39 חז ר;
)41 יפעה; )44 שן חותכת; )45 הרגע
הבא; ) 47 מחבר ״מילכוד 22״ ( ש״ מ);
)48 גינת־נוי 49 רשף ; )5 1בירת תאילנד ;
)53 מושב בארץ; )56 פצע; )57 לכ אן;
)60 גל שי דו ר; )61 אופוננט; )63 נרו
יאיר (ר״ ת); )64 חפוז מ די; )65 משא~בת
הגוף; ) 66 בירה אירופי ת; )67 עליך
ל הודי ע!; )70 כלי-קיבול; )72ש קרן;
)75 לא מתחת; ) 76 שרוחשים לו אהבה!
) 78 פרי־בטן ; )79 יבשה מוקפת ים 80
גבבה )81 :קידומת צרפתית! )83 מונח
בתורת החשמל; )85 רוחות רעו ת; ) 86
מי שרד; )87 כמו 81מ אוזן; ) 88 אדמה
המצויה בנגב ; )90 נביאים כתובים (ר״ת) ;
<• אין בפקודת מס־הבנסה שום סעיף
המגביל ל׳ס 350/את המס על הכנסות נער
צעיר מגיל .16 להיפר, סעיף 83 לפקודת
מם־הכנסה מונע לחלוטין העברת הכנסה
לאדם שגילו פחות נד 20 שנה בדרך ש הוצעה
ע״י כותב המאמר.
לסיכום, לא הייתי טורח להעיר הערותי
לולא העובדה שמדי פעם מופיעים באותו
מדור רשימות שהקשר בינן לבין המציאות
הוא מקרי בהחלט וכל זאת תוך התיימרות,
שהכותב יודע על מה הוא כותב ולכן
מרשה לעצמו לכתוב בציניות, בלעג וב־שחצנות
ואגב כך מוכיח בורות ומחלק
ציונים (במקרה זה לשר-האוצר ולסגנו).
לעניות דעתי — ואני מעיד על עצמי
שמשהו בנושאי מיסים ידוע לי — נראה
לי שחוק זה הוא הגיוני ובמקומו, ובא
למנוע העברת ׳ניהול־עסקים ממיסגרת
מבוקרת של חברות למיסגרת פחות מבו קרת
של שותפויות ועסקי יחיד.
אוריאל לה ,0רמת־השרון
חילופי זוגות
בעיתונכם (העולם הזה ,) 2157 במדור
רחל המוחלת, התפרסמה ידיעה על החתו נה
הצפויה בין הצייר דוויד שווינסקי
וחברתו טלי אריאל. אולם בתמונה שהו פיעה
באותה ידיעה ושאמורה היתה להיות
(כפי שנכתב בכותרת) תמונתם של שוויג־סקי
וטלי אריאל, מופיע זוג אחר לגמרי.
נדמה לי שזוהי תמונתם של יו עץ ראש-
הממשלה לענייני עיתונות, שלמה נקדימון
ורעייתו הפרקליטה. אם אלה אומנם הם,
הרי הם נשואים כדת וכדין וגם הביאו
צאצאים משותפים לעולם. אז מדוע אתם
מחתנים אותם עוד פעם ועוד בשמות
בדויים?
יעל שוורץ, תל-אביב
• הצדק ענו הקוראת שוורץ. בטעות
הוחלפה תמונתם של שווינסקי ואריאל
בתמונתם של שלמה נקדימון ורעייתו: הזוג
המקורי — ראה תמונה.
) 91 קריאה ; )92 ממכות׳ מצריים ; )95 מן
השבטים ; )96 רוזנת ; )9 7מסולם הצלילים.
מאונך :
) 1סבון; )3שכול )4 :כמו 12מ אוזן;
) 5רפידה (בלע״ז 6פרח־נוי )8 :
דוקומנט; ) 11 החומר שממנו עשויים
התקליטים 12 אגם ) 14 :נס 15 שיר ;
)20 עלוב־נפ ש; )21 אחורי הגוף; ) 24
עליך לדעת 26 מז מר; )27 ודי בלי
קצה; )28 עצם בפה! )29 מארינה; )30
קיטור ד ק; )32 מגתי האדום; )33 לא
כהה ; )37 קיבוץ בנגב 38 סופו של טוב ;
) 39ע כוז; )40 מילת־תחינה )42 :קריאת-
י גון; )43 דג־מאכל; )45 ענן קל; )46
מן המזלות; )48 גו ף; )50 אויי ב; )51
התכופפות; )52 הגב ש לי; )54 רשם את
שמו בתחתית מיממך; )55 סלקטיווי;
) 58 בילה את הלילה; )59 קריאת־צער;
)62 דיברי השמצה ; )64 דרום ; )68 כינוס ;
)69 אביון 70 רך בצאן ; )71 הדרך בין
שתי נקודות 73 מחייתו־יער 74 ריפוי ;
)76 להבה; ) 77 ענ ף; )79 עיר ב א רץ;
)80נבל; )82 נו ד ד; ) 84 זכה ובר ה; )89
קיבוץ בארץ ; )90 טיפוס גועלי ; )93 בלבד ;
)94 אות־הניצחון.
טלי אריאל ודויד שווינסקי
סליחה, טעו בתמונה
העולם הזה 2158
דוקא ״בובי״השימפנזה סיפק לנו
את ההוכחה הטובה ביותר
אנחנו ב״הפניקס״ ידענו תמיד .,ועתה עוד יותר,
ש״אלומת בית העסק״ היא פוליסת הביטוח
הטובה ביותר לביטוח בתי עסק,
וזאת, בעיקר משום שהיא בנויה במתכונת ״כל
הסיכונים״ ונותנת כיסוי רחב ומקיף יותר מכל
פוליסהאחרת.
המקרה של ״בובי״ השימפנזה שברח מגן
החיות בתל־אביב עזר לנו להוכיח זאת הלכה
למעשה.
כיצד?
כפי שידוע גרם ״בובי״ נזק לבית עסק, ואין
בנמצא פוליסה לבתי עסק, מלבד פוליסת
״אלומת בית העסק״ של ״הפניקס״ ,המכסה
נזק כדוגמת זה שנגרם ע״י ״קוף שבורח
מגך־חיות״ .הפוליסה שלנו מכסה זאת הואיל
והיא בנויה כפי שציינו בשיטת ״כל הסיכונים״.
בעל עסק!
לא בכל יום בורח קוף מגן חיות ומשתולל
בחנויות. אבל בכל יום אתה צפוי לנזקים
שאפילו לא חלמת עליהם. על כן, כדי שתוכל
לישוך באמת בשקט, פנה מיד לסוכך הבטוח
שלך ובקש ממנו את פוליסת ״אלומת בית
העסק׳׳ של ״הפניקס״ .על כל צרה שלא תבוא.
אלומ ת !ת הו1ס7ו״
הפניקס הינטו־אל
/שפשש & פשסשפט״״ ש
פר ס1ם א. טל
מה זהאוט מחיקון
1^ 1׳ ,י . 1 1.1 בראנדי ,.ש־ ן נאלי ״5ר,וועו* .שפירסמה־היום עי׳
הוא עת־ יו״ר המפלגה הסוציאלי ן ידי סוכנות הידיעות הסובייטית1
דמוקראטית. היא ניהל את המי״מ 1,״טאס״.
; נאם תסכים לימיני 3011 .
! טיס הנמצאים עתה בסין,
מקלטי־טלוויזיה צבעוניים יוכלו
לקלוט סרטים שצבעם ״נמחק״
הודות למכשיר שהומצא על־ידי חב׳ מץ המבטל מחיקת־הצבע
מאת מיכאל גדטי,
סופר ״הארץ״
ן׳ אונגר,
1החולים
-מסר
):לונדון.
|איגיז.
| להיות
1סכנה,
הנה
האנוש אפשר לקלוט בצב עים
את כל שידורי הטלוויזיה
הישראלית שהוכנו בהקורם
בשידורי צבע. עד כד ,״מה קו״
ברשות השידור את ה צבע
בשידורים אלה והם נק לטו
בשהור־לבן גם במקלטי
טלוויזיה צבעוניים. החזרת
הצבע מתאפשרוז באמצעות
מכשיר אלקטרוני, המבטל את
״מחיקת״ הצבע. המכשיר.
שמחירו כאלפיים ל״י, פותח
על־ידי מהנדסי הברת מץ ו הוצג
אמש בבניין ההברד, ב־בני־בוק.
מננ״ל
מ? בישראל, מרי יצ חק
פוגל. ,מסר שהחברה תהל
בשיווק. המכשיר בימים הקרו בים.
לדבריו מותאם המכשיר
כיוס למקלטי הטלוויזיה של מץ,
אך החברה עוסקת בפיתוח מכ שירים
דומים בעבור מקלטי ה טלוויזיה
הצבעוניים המיוצרים
על״ידי הברות אחרות.
לדברי מר שמואל עדן, מהנ דס
אלקטמניקה בהברת מץ, ה מכשיר,
שגודלו כגודל שתי
קיפסאית סיגריות והמותקן ב תוך
המקלט, מחזירי את אלמנט
הצבע, ש״נגזל״ בידי רשות ה שידור.
בתשובה לשאלת סופר
״הארץ״ הדגיש מר עדן, שכל
ניסיון ״למחוק״ את הצבע ב־צורה
שונה כדי לנטרל את ה-
מכשיר החדש, יגרום י לירידה
דרסטית באיכות התמונה המי
שודרת.
כבר שנתיים מתנהל ויכוח
בין חברת מץ לבין דשות השי־ידור
ומשרד התיקשורת בנושא
הסרת הצבע משידורים, שהם
במקורם צבעוניים. לפני כשנה
— בדיון שנערך בעתירה נגר
רשות השידור, שהגישה חברת
מגג ״י
, 1סיב׳ י
ר, כאפס
מץ — הודתה הרשות שאכן
היא מסירה את הצבע משידורים
רבים כמו סדרות הסרטים פול־דארק,
האחים, תשע בריבוע,
הדים שכאלה ועיד. לאחר שבית
הדין הגבוה לצדק קבע שאין
מחובת רשות השידור להעביר
׳שידורים׳אלה בצבע, פנו ראשיי
החברה.בישראל בבקשה• ל ב רת
מץ בגרמניה לפתת מכשיר
אלקטרוני, שיוכל להתגבר על
הסרת הצבע.
לאחר עבודה של חודשים אה*
דים הצליחו מהנדסי מץ בגר־מניד,
ובישראל לפתח מכשיר
אלקטרוני המותאם לטלוויזיות
הצבעוניות של מץ ומאפשר ק-
ליטת שידורי. הצבע המחוקים
בצבעים; במכשירים המיוצרים
על־ידי החבריה.
מנהל הטיבת היצוא של מץ,
כבר נפגש עם גורמים בקפריסין
וביוון כדי לייצא מכשירים אלה
לארצות שבהן. קיימת איתר,
בעיה.
סי פי ד
ה יכול לקנות. מולטי-מיליונר יהד
ז די־אמריקאי, שיש לו כבר הכל?
עוד מרצדס? יש לו. עוד וילה? יש.
נערת־זוהר כאשד, חדשה ן הוא עברי את
הגיל. מעיל-פרווה לאשר, הנוכחית? יש
לה. יאכטה? הוא סובל ממחלת־ים.
נותר סמל-המעמד העליון: הוא
יכול לקנות הרצאה של הנרי קי־סינג׳ר
למען כנס המוסד היהודי
החביב עליו.
הרצאה אחת של הנרי הגדול עולה כיום
כמה מאות אלפי לירות. אבל היא שווה
כל סנט.
הפירסומת העצומה. היוקרה של המע מד.
אווירת הקרניבל האינטלקטואלי. וחוץ
מזה אפשר לסמוך על ד,נרי שיגיד כמה
מילים כדורבנות גם על ג׳ימי קארטר. וזה
מחמם כל לב יהודי.
הנרי קיסינג׳ר הפך הבדרן הפוליטי מם׳
1של ארצות־הברית. לגבי אדם שהיה פעם
הוגזדדיעות רציני, ושהחזיק לאחר מכן
גורלות של עמים בידיו, אין זה מעמד
מחמיא ביותר.
דמו לקירקם נוד ה כשהנרי מאלף־האריות.
לעיתים לא היה ברור, אם הקיר־קם
בא לשרת את המטרה המדי נית,
או להיפך, שמא המטרה ה מדינית
לא באה, אלא כדי לשרת
את הקירקס.
זזיו שטענו כבר אז, כי שיטתו של הנרי
מביאה להזנחת כל בעייה, שאינה כשירד.
לעריכת פסטיבל. כלומר: כל בעייה, שאפ לפני
לפתור אותה בעוד מועד, פשוט שנוצר בה מצב־חירום דדמאתי,
הדראמה.
הושארה בצד, עד שנוצרה
למשל: בעיית אפריקה, שהוזנחה על־ידי
האמריקאים במשך שנים רבות, עד לחדי רה
המפתיעה של ברית־המועצות, שקצ רה
את קציר ההזנחה.
אכל העולם נהנה מהנרי הסו
פרמז, הנרי המעופף, הנרי ההי•
רואי. העיתונות אוהבת דראמה,
דאת מתרוצצת בשדה של מוקשים, שהונ חו
כולם בתקופת קיסינג׳ר.
ל ט עון: לא הבנתי את אשר אני עושה.
בתקופת כהונתו של קיסינג׳ר התגבשו
כל התנאים הדרושים להסכם כולל, יציב
ואיתן במרחב השמי. הם כבר היו קיימים
בסוף שנות ה־ 60׳ ,כאשר הגיע קיסינג׳ר
לשילטון בבית הלבן, והם היו בשלים
לחלוטין אחרי מילחמת יום־הכיפורים.
תנאים מושלמים לשלום, על־פי המיר־שם
של קיסינג׳ר הפרופסור, פירושם :
נכונות כל הצדדים לסיכסוך ליצור מצי אות
חדשה שתספק את האינטרסים הבסי סיים
של כולם, ונכונות שתי מעצמות־העל
לתמוך בהסדר כזה.
היתד, דרושה רק מדיניות־חוץ אמרי קאית
נבונה, בתוספת המידה הדרושה של
לחץ עדין על הצדדים, כדי להשיג זאת.
ואילו הנרי קיסינג׳ר עשה כדיוק
את ההיפר.
הוא חטא שגי חטאים פוליטיים, שלגבי
מוחלט.״
ף*גילגולו הראשון, היה הפרופסור
יי קיסינג׳ר מדען מדיני רציני. סיפרו
העיקרי, עולם שהוחזר לקדמותו, על אי רופה
שלאחר נפוליון, היה תרומה נכבדה
למחשבה המדינית.
יכול אדם לקלוט מאוצר־המחשבות של
זולתו את אשר נראה לו ביותר. כל בחי רה
כזאת היא, בהכרח, סובייקטיווית. לי
נראה כי התיזה העיקרית באותו ספר
היא ז ו :
בל שלום לא יהיה בעל־ערך, אם
הוא מתעלם מקיומו שד אחד הצ דדים
החשוכים כסיכסוך.
שלום, הפוגע כאינטרסים של
אחד הכוחות החשוכים הפועלים
כשטח, לא יחזיק מעמד, שהרי
אותו כוח יפעל כמיטב יכולתו, כדי
להרוס את הסטאטוס קוו.
כמו כל אמת חשובה, נראית גם זו,
כאילו היא מובנת־מאליה. אולם מי שבו דק
את הסכמי־השלום הגדולים של תקו פתנו,
או של תקופות קודמות, ימצא, כי
כימעט בכל המיקרים התעלמו המדינאים
מכלל פשוט זה.
די להיזכר בהסכם־השלום של ורסיי,
שסיים את מילחמת־העולם הראשונה. הוא
התעלם לחלוטין מן האינטרסים הבסיסיים
של שתי מדינות חשובות — גרמניה וברית-
המועצות — ועל כן נשא בחובו את זרע
הפורענות של מילחמודהעולם השנייה.
כאשר זכה אותו פרופסור ונתמנה כיועץ
הנשיא לענייני־ביטחון־לאומי, ולאחר מכן
גם כשר־החוץ, אפשר היה לנשום לרווחה.
הנה סוף־סוף הגיע איש חכם לעמדה של
שררה, פילוסוף אמיתי, כפי שחזה אפלטון.
למרבה הצער, אבלה השררה
את הפילוסופיה. ואת זאת לא חזה
אפלטון.
^ קופת־כהונתו של הנרי כמדינאי
4 1היתד, כולה פסטיבל לאומי ובינלאומי
רצוף.
הנרי אהב דראמה. הנרי אהב
פירסומת. הנרי אהב את הרגשת־השילטון
ואת הסממנים החיצוניים
של השדרה.
הנער־הפליט מגרמניה הנאצית, שגדל
באווירה המתנכרת של מולדת חדשה, היה
רעב להכרה, ורעב זה לא ידע שובע.
כמה ממיבצעיו הגדולים של קיסינג׳י,
כגון מסעי־הדילוגים שלו במרחב שלנו,
^ יסינג׳ר הוגה־הדיעות מת בסוף
<\ ,1968 כאשר הגיע הגרי הגדול אל ה שררה.
קיסינג׳ר המדינאי מת בסוף ,1976
כאשר נמסר הבית הלבן לידי ג׳ימי קאר־טר.
עכשיו אנחנו עדים לגילגול השלישי
של ד,נרי הגדול.
הוא יושב כצד, ונדמה שהוא
אכול קינאה והתמרמרות. הקיר־קם
נמשך, אך כלי סימני־השילטון
הוא נראה עלוב למדי, כימעט
פאתטי.
ד,נרי יכול היה לחזור ולהיות הוגה־דיעות
רציני. אך הוא לא פנה אל דרך זו.
היה עליו להצדיק את שגיאותיו, ולתקוף
את יור שיו. וייתכן׳ כי טעם השילטץ הש חית
אותו עד כדי כך, ששוב אינו מסו גל
לחפש את התהילה בכתיבת־ספרים. י
הוא נואם — תמורת סכומי-
עתק. את הסכומים משלמות, לרוב,
השלוחות השונות של הלובי היהו די.
הנרי הגדול הפך, בימעט,
שכיר של ה ״,ימסד היהודי.
נאומיו ירדו לדרגה של קינטור, ואפ שר
גם לומר: של קיטור. הוא מאשים את
יור שיו דווקא באותן שגיאות שציינו
אותו — העלמת הבעיות האמיתיות, סיוד
הסדקים באמצעות נוסחות מעורפלות, ה רדיפה
אחר הפירסומת הרעשנית על־חש־בון
העבודה הרצינית.
בחוגים המצומצמים, שבהם נוצרת דעת-
הקהל הרצינית בעולם, חדלו זה מכבר
להתייחם ברצינות להתבטאויות היקרות-
מפז של הנרי הגדול. קרה לו ד בר נו ר א:
כיום מתייחסים אל דבריו, כאל התיש-
פוכת המילולית של פוליטיקאי מן ה מניין.
כגילגולו
השלישי, אין הנרי קי־סינג׳ר
מרהיב את העין. הוא מז כיר
שוב את האימרה הישנה של
אילו ניתן היה לאל־סאדאת
להביא מלכתחילה את אש״ף ל•
שולחן־הדיונים, היה השלום נחתם
מזמן, כרוח של התלהבות ותוך
שיתוף בל הצדדים והכוחות.
הנרי הגדול כ סו פ ר מו: סופ ה של אגד ה
והנרי סיפק אותה כיד המלך.
המחיר שולם בערימות של
כל אסימון היד, גווייה_ .
אסימונים.
ף* סופו של חשבון, ישפוט ד,יסטור יון
העתיד את ד,נרי קיסינג׳ר, על-פי
מעשיו ומחדליו בשתי זי רו ת: ויאט־נאם
והזירה שלנו.
בהודו־סין היה קיסינג׳ר סופר־נץ. היד,
לו מירשם מדיני, שלא תאם כל־כך את
דמותו של הוגה־דיעות: להפציץ הרבה,
להפציץ יותר, לאורך, לרוחב ולעומק.
אומנם, קיסינג׳ר יר ש את התועבה של
ויאט־נאם מג׳ון קנדי ו מלעדון ג׳ונסון.
אך תחת לפרוש ממנה מייד, הוא משך יאת
המילחמה חסרת־השחר על פני חמש שנים
נוספות, גרם למוות סיטוני ולהרס עצום.
בשעה שדעת־הקהל האמריקאית כבר
החלה מתקוממת נגד הזוועה המתמשכת,
עוד השתדל קיסינג׳ר להמשיך בה — בני גוד
חותך לעיקרון שקבע הוא עצמו בסיפ-
לא תצלח,
מדיניות־חוץ
רו: ששום
ללא תמיכת דעודהקהל הפנימית.
פרשה זו נסתיימה בהתמוטטות
טוטאלית. היא השאירה אחריה
שתי אנדרטות: פרם־נוכל לשלום
לקיסינג׳ר וספינות-הפליטים הרעו עות,
הנטרפות כיום כלב ימה של
דרום־מיזרח אסיה.
^ תכן שההיסטוריון ישפוט בחומרה
רבה עוד יותר את מעשיו ומחדליו של
קיסינג׳ר בדרום־מערב אסיה.
כי כאן דרס הנרי הגדול ברגל
גאווה את עקרונות־היסוד שהוא
קבע במישנתו.
לפני ביוד הדיו של ההיסטוריה, לא יוכל
הם יצטט ההיסטוריון את אימרתו המפור סמת
של בוליי דה־לה־מרת :״זה גרוע
מפשע — זו שגיאה!״
הוא התעלם לחלוטין מאחד ה גורמים
החשוכים כיותר בסיב־סוף:
העם הפלסטיני.
והוא עשה את הבל, בדי לסלק
ממאמצי־השלום את כרית־המוע־צות.
קיסינג׳ר
הפרופסור היה צריך לדעת,
כי אין כל ערך לשלום, אם עם שלם —
המפוזר ברחבי המרחב, ושיש לו כוח־וטו
אדיר בעולם הערבי — יראה בשלום סכנה
לעצם קיומו.
והוא בוודאי היה צריך לדעת, כי המצי אות
החדשה לא תחזיק מעמד, אם מעצ-
מת־על חשובה כמו ברית־המועצות תה יה
מעוניינת לפוצץ אותה בכל מחיר.
ך* היסטוריון יעמוד תוהה מול תו־י
1פעה זו. הוא יראה בה בגידתו של
אינטלקטואל שנתפס לשררה.
הנרי פסל את המאמץ להשגת שלום
כולל, שהיה בהישג־יד, ובחר במדיניות
של ״צעד אחר צעד״ — מדיניות שנועדה
לשרת אינטרס אמריקאי קצר־רואי, לעו מת
האינטרס ארוך־הטווח של ארצות־הב־
רית והעולם כולו.
כדי להשיג — באמצעות מיבצע דרמא-
תי של הקירקס הנודד — את הסכם־ד,בי ניים
של ,1975 הוא חתם על התחייבות
אמריקאית שלא לנהל משא־ומתן עם אש״ף.
כף, כסוגרו את הדלת לפני העם
הפלסטיני, מנע מראש כל אפ שרות
של שלום כולל.
את התוצאות אנו רואים כיום — שנתיים
בלבד אחרי סילוקו של קיסינג׳ר מן השיל-
טון. יוזמתו ההיסטורית של אנוור אל־סא-
והרי את התוכן האינטלקטואלי
של נאומי הפוליטיקאי המצוי —
לא רק בארצנו, אלא בעולם כו לו
— אפשר לגלות רק באמצעות
מיקרוסקופ אלקטרוני.
הגילגול השלישי מבייש את הגילגול
הראשון, האינטלקטואלי. הוא מבייש אף
את הגילגול השני. שהרי לצד המעשים
הרי־האסון של יועץ־הביטחון הנרי קי־סינג׳ר
בהודו־סין, והמחדלים הרי-האסון
של שר־החוץ קיסינג׳ר במרחב שלנו, יש
לציין את מעשיו החיוביים, כגון פריצת-
הדרך ההיסטורית לעבר פקין וההתקרבות
המוגבלת בין וושינגטון ומוסקבה. לקי-
סינג׳ר המדינאי היו רגעים של גדולה.
תכן שהנרי פוזל כעת לעבר גילגול
רביעי — ושזה מסביר במידת־מה את
הגילגול הנוכחי.
מפעם לפעם צצות שמועות ה אומרות,
כי הנרי הגדול היה רוצה
להיות סנאטור.
אם יפרו ש יעקוב יעבץ מכהונתו, ית פנה
מושבו של הסנאטור הרפובליקאי של
ניו־יורק. מי שחושק בכסא זה, צריך
מאד־מאד למצוא חן בעיני הקהילה היהו דית
הגדולה ביותר בעולם.
מול עיני קיסינג׳ר עומדת הדוגמה של
פקודו־לשעבר, פאט מויניהאן, שניצל את
תקופת כהונתו באו״ם כימעט באופן ביל-
עדי, כדי להתחנף ליהודי ניו־יורק, לרכב
על דיעותיהם הקדומות ולהשתלב במכנה
המשותף הנמוך ביותר שלהם. הוא לא עזר
לארצות־הברית, ובוודאי לא לאינטרסים
האמיתיים, ארוכי־הטווח, של ישראל, אבל
היוא זכה בכסא בסנאט.
כמה מדבריו האחרונים של קיסינג׳ר,
המדהימים בשיטחיותם העילגת, מצלצלים
כאילו רצה הנרי, הפליט מגרמניה, ללכת
בדרכו של פאט, בן־ד,מהגרים מאירלנד.
וזהו חיזיון עגום, כי פאט מויניהאן לא
היה מעולם הוגה־דיעות רציני או מדינאי
אחראי, אלא אך דמגוג המפריח סביבו
בלונים ציבעוניים של מילים.
כסך הכל, סיפור עצוב.
• /1£ץ ו/1ץ ו 0ו־ו תל אביב דיזנגוף 9וז אלנבי 94
1£ #עוועו 0ו־ו תל אביב דיזנגוף 9וו אלנב* /1£ # 94 ץ ו\/1ונ)1־> •
חנויו ת 0^1^1£מ עו שו ת
זא ת בשבילך!!!
דיזנגוף 9חת״א וליד כסית! י
שלפון2( 022$ .
אלנבי >4
שלפון 2 .וו5ו6
בתי האופנה היוקרתיים לגבר1£:לז 0 >1מ בדיזנגוף ואלנבי ג אי ם
להודיע לחוג לקוחותיהם על קבלת משלוחים חד שי ם של:
•חליפות בגיזרה
האנגלית
״ ץ זז ג 11ז ^ ״
• מקטרונים מצרפת
•סוודרי םמש טלנד
וקשמיר₪11 .ז
•חולצות יוקרה.
1-01118
(המראה הזרוק
העונה)
כתמיד אנו ממשיכים להעניק ללקוחותינו יחס אי שי, אדיב ומק צו עי־ ועליו גאוותנו.
כדאי לך להכנס לאחד מסניפי ^1£והץ ום ו־ו ולראות את האופנה החדישה ביותר בארק ובעולם
(£עוועוו~1£ו תל אביב דיזנגוף 9וו אלגב* 94
• /1£ץ ו/1ץ ו 0ו־ו תל אביב דיזנגוף 9וו אלנבי \/1£ • 94ו01¥1ו־>
• >/1£וו/ץ ו 0ו־ז תל אביב דיזנגוף 9וו אלנבי 1£ • 94 עוועום ו־ו
•חליפות היוקרה
האיטלקיות
ו׳< /ו 5מצמר
קטיפה וקורדרוי
•חליפות ובלייזרי ם של האופנה הצועדת
בר א ש בהולנד
ובאירופה.
£ף\וועזם ו-ו #תל אביב דיזנגוף 9וו אלנבי 1£ • 94 עו/1ץ ו 0ו־ו תל אביב דיזנגוף 9וו אלנבי 94
אינך חייב להתמצא באופנת גברים
אוטונומיה למחנה השרו
למחנה השלום בישראל, מכנה משותף: החונים
בתוכו, רוצים בפשרה טריטוריאלית עם הפלסטינים
והירדנים. אנשי מחנה השלום בישראל מכירים בזכויות
הלאומיות של העם הפלסטיני ואינם רוצים בשילטונו
של עמם, עם ישראל, יהודים וערבים, על בני עם אחר.
אנשי מחנה השלום בישראל רוצים בשלום, כי רק בתנאי-
שלום יוכלו להמשיך במאבקם — ולהצליח בו — לדמוק-
ראטיה וצדק חברתי במדינת ישראל.
זהו מכנה משותף רחב למדי לאנשי מחנה מדיני,
פראגמאטי ומעשי, המפוצל בין מיפלגות וחוגים רבים.
חילוקי הדיעות, בתוך מחנה השלום, הם גיאוגראפים
וטמאנטיים: חלק גדול מאנשי השלום אינו רוצה לחזור
לגבולות 1967 ורוצה בגבולות אחרים ,״בני־הגנה״ .אלה
האומרים במפורש ״רביעי ביוני 1967״ מוסיפים ״תיקו ני
גבול מוסכמים ובלתי מהותיים״.
ההבדל הסמאנטי הוא בשמה של המדינה השכנה,
שתוקם על השטחים שיפונו ע״י צה״ל: חלק ממחנה
השלום רוצה ב״מדינה פלסטינית״ וחלק אחר ב״ירדנית-
פלסטינית״ .גם אלה, הרוצים ביקרו של המלך הירדני,
מבינים כי בסופו של דבר תהיה ירדן פלסטין שלמה.
לא יהיה קשה לשכנעם, ברבות הימים, כי מוטב להסכים
על הקמת מדינה פלסטינית — בתוך הסכם שלום
שארצות״הברית וברית־המועצות יערבו לו — מאשר
לתת, על-חלק, אישור בלתי מוגבל להקמת מדינה פלס טינית
גדולה וחזקה עוד יותר.
חילוקי הדיעות, בתוך המחנה ובצידיו (אצל אלה
שלא הצטרפו אליו עדיין) הם על נושא ״האוטונומיה״
של תלמידי־ז׳בוטינסקי: הרוצים ב״פשרה טריטוריא לית״
מתנגדים ל״אוטונומיה״ ואילו אותם, שהפשרה
הטריטוריאלית אצלם, היא עובר למדינה פלסטינית,
מבוא מדיני ולאומי לריבונות פלסטינית עצמאית —
תמכו בהתלהבות בתוכניותיו של ראש הממשלה מנחם
בגין, עד לאי״חתימתם של הסכמי מחנה״דייוויד, ב אחרונה.
תוכנית
האוטונומיה הכניסה טריז, לא רק במחנה
המדינות הערביות ובין חלק מהן (מצרים, סודן) לאש״ף
ולעם הפלסטיני, אלא גם בתוך מחנה השלום הישראלי,
בינו לבין חלק מחבריו, ובין ציבור גדול של אזרחים
ישראליים, יהודים וערבים, שלא הצטרף אליו עדיין.
הכוונות הטובות של הדוגלים במדינה פלסטינית
עצמאית, בצידה של מדינת ישראל, הביאו לתמיכה
מאסיבית בתוכנית האוטונומיה הממשלתית, בהנחה
המוסברת, כי היא תוביל בלאו הכי למדינה פלסטינית
עצמאית וריבונית. המועצה לשלום ישראלי־פלסטיני
הגדילה לעשות, בהטיפה לפלסטינים לקבל את התוכנית
הממשלתית הישראלית ולהשתלב בה, ע״י הפיכתה של
האוטונומיה, בדרך של בחירות ומאבק בתוכה. מדינה
עצמאית. יוסי אמיתי, חבר מזכירות המועצה, ופעיל
מרכזי בין חלוצי מחנה השלום בישראל, הסביר במאמרו
(פורום העולם הזה )2154 מדוע אין הפלסטינים יכולים
לקבל עצות כאלה של חבריהם הישראליים.
תמיכתו של החלק הציוני, היהודי, במחנה השלום
הישראלי, בתוכנית האוטונומיה — נעצה טריז נוסף
בין החלק היהודי במחנה לבין החלק הערבי, המסתופף
במחנה נפרד, במיסגרת חד״ש — החזית הדמוקראטית
לשלום, מיסודה של רק״ח, פלג של פנתרים וכמה חוגים
יהודיים וערביים אחרים: רק״ח ואוהדיה מתנגדים
לתוכנית האוטונומיה, משום שהם שוללים לחלוטין את
כל תוכניות השלום, של המצרים, הישראלים והאמרי קאיים,
שאינם משלבות בתוכן את הריבונות הפלסטינית
ושיתוף הסובייטים בתהליכי השכנת הסדרי השלום
במיזרח-התיכון•
כמו בימי הצנע של שנות החמישים, כשהירקן התל-
אביבי היה מאלץ את לקוחותיו לרכוש ״קולראבי עם
עגבניות״ כשבאו לדוכנו לקנות עגבניות בלבד — הצליח
מנחם בגין ״למכור״ את תוכניות ״השלום״ שלו, כשהן
כרוכות בעיסקת־חבילה עם האוטונומיה הז׳בוטינס-
קאית. אנשי מחנה השלום הישראלי, שלא רצו להחמיץ
שום הזדמנות למהלך של־שלום (וכך היה גם בעת ש תמכו,
מאותן סיבות, בתוכנית רוג׳רס או בהסכמי ההפ רדה
בסיני, כמו בכל מהלך אחר של שלום־חלקי,
בשלבים) — התגייסו לתמיכה בתוכניות הממשלה.
במבט לאחור — היתה זו טאקטיקה מוטעית.
ישנה הקבלה למצב ששרר במחנה השלום הישראלי,
בנובמבר 77׳ ועד מרץ 78׳ למצב שהיה קיים במאי —יוני
: 1967 הנשיא המצרי הכריז הכרזות-מלחמתיות, פינה
את צבא האו״ם מסיני, הצהיר שהוא יחסום את מצרי־טיראן
; העם בישראל התכונן למלחמה ותבע, כי גיבור-
אגדות־מלחמת״סיני (אוקטובר ) 1956 משה דיין —
יוחזר אל שולחן הממשלה, שדה הקרב• מפ״ם, העולם
הזה כוח חדש ומק״י (שלוש מיפלגות אופוזיציוניות
יהודיות בכנסת) הכריזו על תמיכתן ב״ממשלת ליכוד
לאומי״ ומפ״ם אף הצטרפה לממשלה כזו, עם מנחם
בגין כשר בכיר בתוכה. הטיעון מאחרי התמיכה זו היה,
שיש ״ללכת עם העם״ ולא להיפרד ממנו, כביכול.
התמיכה המאסיבית במדיניותו הטכסיסית של בגין
(כשהתאימה לטכסיס זמני של מדיניות עקרונית שונה
ומנוגדת לגמרי של אותו בגין) מצידו של מחנה השלום
בישראל, באה לאמת ולממש שוב אותו העקרון הלניניס-
טי ״ללכת עם העם״.
כאז 1967 כן עתה 1977—8היתה זו שגיאה
חמורה.
אנשי מחנה השלום בישראל אינם צריכים להפוך
״פרשנים״ של כוונות והלכי-נפש או ״שינויים״ בפסי כולוגיה
הפוליטית־מדינית־לאומית־דתית של ראש הממ שלה
והגרורים אחריו: אזרחים, העוסקים בפוליטיקה
מעשית, מתוך כוונות הנובעות משיכנוע פנימי ולא
מרדיפת־בצע או שררה, צריכים לצפות מיריביהם —
ובוודאי מראש הקואליציה הממשלתית היריבה —
שיצהירו בגלוי וביושר אינטלקטואלי על מצעם (המעוד כן)
האידיאולוגי, הפירוש המעשי שלו, האסטראטגיה
והטאקטיקה. גאולה כהן ומשה שמיר צודקים, כשהם
מאשימים את בגין ב״שקר״ — אך הם טועים (והוא
צודק) כשהם מייחסים לו כאילו ״קיבל את תוכנית
השלום של של״י״ .כל אלה, ממחנה השלום, שאמרו
כי ״(רק) בגין יכול להביא את השלום וכי בגין זנח
את תוכנית א״י השלמה ואת תורת הגזע הביתרית
(״בדם ויזע /יוקם לנו גזע /גאון, נדיב ואכזר״) —
עסקו במתן עצות-אחיתופל לאזרחי ישראל, לתושבי
השטחים הכבושים, להנהגת אש״ף בלבנון ולמחנה ה שלום
הבינלאומי, שאותו הצליחו לבלבל לחלוטין.
כתוצאה מהפרשנויות השונות והמשונות נוצרו ביש ראל
ארבעה גושים מדיניים, במקום שניים: הליכוד
מסתופף מאחרי ראש בית״ר וממשיך לצייץ את תוכניות
האוטונומיה שלו, שהן להלכה ולמעשה תוכנית-בונדיס-
טאן דרום־אפריקאית, תחום־מושב לכוח אדם לא-
מיקצועי למיפעלי התעשייה ושירותי הניקיון של מדינת
ישראל; א״י השלמה וגוש אמונים — ממשיכי דרכה
האמיתיים של תנועת החירות והליכוד הלאומני ; המערך
העבודה״מפ״ם המתנגד לאוטונומיה, רוצה ב״פשרה
טריטוריאלית״ ובהסדר ירדני-פלסטיני. למרבה התמיהה,
אפשר לשייך את רק״ח לאותו מחנה (בימים אלה) ,כי
היא מתנגדת לאוטונומיה, מטעמים הפוכים לאלה של
המערך, הרואה בתוכנית־בגין את עובר המדינה הפלס טינית
העצמאית. ואילו רק״ח רואה בה את התוכנית״
המסכלת מדינה שכזו ; המועצה לשלום ישראלי״פלסטיני
(של״י ואזרחים בלתי מיפלגתיים עם כמה מחברי מפ״ם
והעבודה) התומכת אף היא בתוכנית האוטונומיה של
בגין ורואה בה את הזרע שיפרה את ביצת הריבונות
הלאומית הפלסטינית.
עלינו לצמצם את מיספר המחנות הנאבקים בשטח :
אם נבטל תמיכתנו באוטונומיה הבגינית (ועכשיו קל
לעשות זאת: ועדות ראש״הממשלה החליטו כבר על
ניכוס מקורות המים ; ראש״הממשלה, עצמו, הכריז כי
הצבא הישראלי לא יעזוב ״לעולם״ את השטחים הכבו שים
; הסוכנות היהודית ומישרד״החקלאות ממשיכים,
בעזרת מישרד״הביטחון המנשל, להשלים את תוכנית
הקולוניאליזציה של השטחים הכבושים) — נמצא עצמנו
במחנה אחד עם התומכים ב״פשרה טריטוריאלית״,
כבסיס לשלום ישראלי־ערבי וישראלי־פלסטיני.
אמת, גט החלק התובע ״פשרה טריטוריאלית״ מפוצל
בתוכו: יגאל אלון, יצחק רביו ושמעון פרס, פושטי הרגל
הפוליטיים והמיפלגתיים, ממשיכים בתעלולי הלשון
שלהם, כשהם משחקים את תפקיד ״ראש האופוזיציה״
כליצן החצר של תיאטרון בובות באחוזה פולנית.
הרוב המכריע של המחנה, שיש לו אחיזה אפילו
במיפלגה הליבראלית בליכוד, דרך חלק מהמפד״ל,
הליברלים העצמאיים, מיפלגת רובינשטייו״עמית, זכויות
האזרח של שולה אלוני, מפ״ם, של״י, המועצה לשלום
ישראלי״פלסטיני, ועד לחד״ש של רק״ח — אינו מתרשם
מצחצוחי הלשון של מישרד הנסיעות רביו-פרס-אלון,
המעופף על פני כדור״הארץ, כרוח אלוהים השטה על
פני המים.
במיפלגת העבודה מתבלטים והולכים חוגים ריאליס טיים,
של חברים מן השורה ונבחרים כאחד. מקור
לא-אכזב לכוח אדם נוסף, לשורות לוחמי השלום, אפשר
למצוא באיגודים המיקצועיים של ההסתדרות ובמועצות
הפועלים — קל להסביר, כי את האינפלציה יהיה אפשר
לצמצם, את רמת החיים לייצב (בטרם אפשר יהיה
לדבר על עלייתה) ואת ההידרדרות הכלכלית לעצור
— ע״י הפיכתה של מדינת ישראל מדינה יהודית דמוק־ראטית,
החיה בשלום עם שכנותיה כשהיא מבטלת את
יומרות השווא של מנהיגיה המשיחיים להיות שוטר
הגבול של העולם המערבי, שאינו רוצה כלל בשוטרים
כאלה.
הצעתו של אמנון זכרוני (כפי שקראתי עליה ב-
״הארץ״ ללא הכחשה, כך שאני מסתמך עליה) כאילו
על של״י ל...הצטרף למיפלגת העבודה — באה בוודאי
מתוך טכסיס מקביל לזה שאני מציע אותו כאן, אלא
שהוא הפך את הטכסיס עיקרון ולכן אין אנו יכולים
להסכים: על של״י להמשיך ולתבוע הכרה (ולא הקמה
— את ההקמה והביצוע יש להשאיר לפלסטינים עצמם)
בריבונות הפלסטינית בשטחים שנכבשו במילחמת ששת-
הימים. על של״י להמשיך ולהתקיים, עצמאית, כמיפלגה
מאוחדת (יש לבטל את החטיבות, לקרוא לוועידה
ארצית נבחרת) פלוראליסטית, יהודית־ערבית, סוציא ליסטית
ודמוקראטית (ללא מקפים) .האגף של של״י
(והמועצה לשלום ישראלי־פלסטיני עם חוגים נוספים,
שיוקמו בוודאי בתוך מפ״ם ובתוך מיפלגת העבודה)
צריך להיות חלק מתוך מערך״מדיני-טכסיסי של של״י,
המערך העבודה־מפ״ם, ל״ע, ש״י, ר״ץ וחלק מהמפד״ל.
כך צריכה להיערך חזית השלום הישראלית.
תנועת ״שלום עכשיו״ צריכה להיות חיל הרגלים
החוץ״פרלמנטארי של חזית ״הפשרה הטריטוריאלית״.
ביטול ההסכמה לתוכנית האוטונומיה תפיל את המחי צות
בין של״י למיפלגת העבודה (מדובר, כמובן, רק
בחלק הריאלי שוחר השלום של מיפלגה זו ולא בחוגי
א״י השלמה, של הלל-אלמוזלינו וחבריהם, שימצאו
עצמם בוודאי, תוך זמן קצר, עם משה דיין ויגאל הורו ביץ,
באגף לאומני־פאשיסטי מתחדש של רפ״י-לעם
בליכוד).
טאקטיקה חדשה כזו של מחנה השלום בישראל
(מחנה השלום נמצא בשל״י, מפ״ם, ניאוטלוק ועמדה,
המועצה לשלום ישראלי־פלסטיני ושלום־עכשיו) ליצי רתה
של חזית ״פשרה טריטוריאלית״ (עם העבודה־מפ״ם
והמיפלגות האחרות, או חלקיהן) — תציב גוש
גדול של לוחמי־שלום כנגד שוחרי המילחמה של בגין-
תמיר־ידין-דיין והאגף הימני״גזעני שלהם בדמות גוש
אמוניס-א״י השלמה־לעם־חלק מהמפד״ל וחלק הארי
של תנועת החירות.
לחזית ״הפשרה הטריטוריאלית״ יהיו כחמישים
חברי כנסת, עם הקמתה. תנועת ״שלום עכשיו״ תמשיך
בפעולתה מחוץ לכנסת ותביא בוודאי להכרזתן של
בחירות חדשות. הממשלה תתקשה לתפקד — כי גם
בתוך מיפלגותיה תיווצר היערכות חדשה וחלק מחבריהן
יתמוך בפשרה הטריטוריאלית — וכך נצליח להביא
למצב מדיני חדש, בטרם נערך (שוב) להסתערות מחו דשת,
שאחת מתוצאותיה תהיה מפה מיפלגתית חדשה,
להקמתה של ממשלת־פשרה־טריטוריאלית בישראל.
מחנה השלום הישראלי זקוק ל״אוטונומיה״ שלו
— היפרדות מוחלטת מתוכניות ״השלום״ של מנחם
בגין וחצרו. על מחנה השלום בישראל לפעול להקמתה
חזית הפשרה הטריטוריאלית, בניגוד מוחלט של לאוטונומית״בגין, ללא דיחוי.
לבס
מסים ,
מדוע דוחק בנין את נאור
לאנשים
הנבונים!
777
הברנדי הלאומי
שהוא
בינלאומי.
ומדוע צופה משל עתיד לענף הולידה?
כשנשאל ח״כ הליכוד
שאחיו נשוי
רוני מילוא,
בתו של
לחסיה מילוא,
ראש הממשלה. מנחם בגין,
מדוע בגין נוהג באחרונה ל התייצב
מול מצלמות הטלוויזיה
בפתח. מישרד ראש־הממשלה
אחרי ישיבות הממשלה, במ קום
להניח לדוברו אריה
את ההודעות
נאור למסור נהוג לעיתונאים. כפי שהיה
עד כה, השיב :״עכשיו זה להתחמם חורף, ובגין רוצה
לאור הזרקורים.״
81 נהגו של ראש־הממשלה
לשעבר ח״כ
עדיין לא התרגל לכך שהבוס
שלו כבר לא ראש־ממשלה.
הנהג, יחזקאל גבאי, נוהג
להעמיד את מכוניתו במיגרש
החניה של הכנסת במקום המ יועד
למכוניות ראש־הממשלה
החניה שאותם
ואת דו״חות
הוא מקבל, מבטלת לו המיש־טרה
בגלל חסינותו של רבין.
העניין נמאס על קצין הכנסת
יצחק (״איזי״) כן־גל, והוא
סנה לראש אגף התנועה ב־מישטרה,
ניצב־מישנה שמו אל
כיגלר ודרש ממנו לא
לבטל את דו״חות החניה.
יצחק רבין,
81 מיקרה לא נעים אירע
לח״ב הליכוד
בדיאן עלה על דוכן הנואמים
בעת הדיון על החמרת סעיפי
חוק לשון הרע. להפתעת הכל
התחיל בדיאן לדבר. על חוק
מוצרים בלתי תקינים, אשר
בו היו צריכים לדון.ר ק מאו חר
יותר. מזכיר הכנסת נ־גנ־אל
לורד, ששם לב לטעותו
של בדיאן, מיהר אל דוכן הנו אמים
ולחש לו באוזן. בדיאן
האדים, הפסיק את נאומו, בי קש
סליחה, והתחיל לנאום על
חוק לשון הרע.
גופטב בדיאן.
יום
לפני
פסק־הדין
ניראה השבוע בפתיחת תערוכתה של נעמי סמילנסקי, אשתו של הסופר
!*13 ^ 1 3 ^ 1 1 1 1 1 1
ס. יזהר, בגלריה תל־אביב. אליאב (משמאל) ,לידו אשתו טניה ושר־המיש־
11-11 3
טרה״לשעבר שלמה הילל, סיפר כי את כובעו רכש בהלסינקי, בעת ביקור שערן שם עם גולדה מאיר
ב־ .1971 כאשר הגיעו גולדה ואליאב לשטוקהולם, חשדו בהם העיתונאים כי נפגשו עם אישים רוסיים.
במישפטו, הופיע ח״כ שמו אל
רכטמן במיזנון הכנסת,
כשהוא מלווה בשתי צעירות
יפהפיות. לזאבי מיזנון הכנ סת,
שהתרכזו סביבו, סרב רכט-
מן לספר מי הן שתי בנות
לוויתו וא מר :״תטלפנו אלי
מחר, הביתה או לבית־הסוהר,
ואני אתן לכם את מיספרי ה טלפון
שלהן.״
81 כאשר נודע, כי צה״ל
חילק לשתי קבוצות את מת
נחלי
אלון מורה, אשר הת מקמו
על הכביש ליד שכם,
הגיב על ׳כך ח״כ המפד״ל
אברהם (״אברמל׳״) מלמד:
״צה״ל עשה זאת, כדי שיהיו ברומזו הרבה אלוני מורה,״
ראש־הממשלה
להבטחתו של
מנחם בגין, מייד אחרי הב חירות.
כאשר שואלים את סגן
שר האוצר יחזקאל פלומין
מה דעת השר שלו, שימחה
ארליך על נושא מסוים, משיב
פלומין בשאלה :״באיזה יום׳?״
אהרון
שר־הדתות 81 אבו־חצירא טוען, כי ר-
ליך עומד להפתיע את כולם
ולחסל את האינפלציה :״הוא שהוא יודיע בשם הממשלה
מעקר את האינפלציה. הממ שלה
תחליט שאין יותר אינ פלציה,
ואתם יודעים שהממ שלה
יכולה להחליט כל דבר.״
81 כאשר דנה ועדת הכנסת
איזה עונש להטיל על ח״כ
צ׳ארלי ביטון, בגלל שכבל
עצמו באזיקים למיקרופון ב אולם
המליאה, היה מי שהציע,
הצעה שאכן התקבלה, להרחיק
את ביטון מחמש ישיבות של
הציע ח״כ
הכנסת. לעומתו,
המערך יוסי שריד :״עונש
יותר גדול, זה לחייב את צ׳אר-
לי להיות נוכח בחמש ישיבות
של הכנסת.״
!כרמל
במותי
מיקבי רא׳זמז יצקן תכזזן זעק^ ־״
! 1י111
הנספח התרבותי של שגרירות איטליה
בישראל, חנן פתיחת תערוכת ציורים
של ציירים אמריקאים המציירים את רומא, בגלריה 13 וחצי ביפו.
אולם, שלא בנהוג, הכיו קוראדי ארוחת־ערב מלאה לעשרות האור חים
שבאו לפתיחה והגיש להם יין איטלקי בן יותר מ״ 100 שנה.
! 8באותו דיון על העונש
לח״כ צ׳ארלי ביטון, הפתיע
את חברי הוועדה יושב־הראש
שלה, עורך־הדין יצחק כר מן,
כשסקר בפניה את העו בפרלמנטים
נשים
המקובלים
אחרים בעולם. בצרפת הסנק ציות
על חברי הפרלמנט הן
הרחקה ל־ 30 יום ואי תשלום
משכורת במשך חודשיים. ב אנגליה
מוצאים חברי הפרל מנט.
אחרי העבירה הראשונה
שלהם, ל־ 5ישיבות, אחרי ה שנייה
ל־ 20 ישיבות ואחרי ה שלישית
ל .30-בארצות־הברית
אפשר להוציא לצמיתות חבר
קונגרס שמפריע.
81ח״כ יוסי שריד הגיש
הצעה דחופה לסדר־היום ב
עניין
הנוהג, שפשט באחרונה
בקרב שוטרים, לפתוח באש
על חשודים, אם יש צורך בכך
ואם לא. הוא הביא כמה דוג מות,
ביני הן: הצעיר שנהרג
בתל-אביב
בן־יהודה ברחוב ללא כל חשד סביר, אביישי
הראל, שנורה על אניה ב חיפה,
והקוף שברח מגן־הח־יות
בתל-אביב ושנורה על־ידי
שוטר.
! 8הדיון שאותו יזם המע רך
בעניין הפוליטיזציה של
מישרדי הממשלה תחת שילטון
הליכוד גרם סערת רוחות ב כנסת.
אחרי שיושב ראש סי עת
המערך בכנסת ח״כ משה
שתל, מנה את רשימת המי נויים
הפוליטיים שעשה הלי כוד
במישרדי הממשלה, השיב
לו ח״כ חיים קאופמן מה ליכוד
:״אני רציתי להביא
רשימה של מינויים פוליטיים
שעשה המערך בזמנו, את ר שי מת
השמות של ראשי המכס
בחיפה, אבל נודע לי בבוקר
שהם כולם עצורים על-ידי ה־מישטרה,
וזה סוב-יודיצה, אז
אני לא יכול לענות לך.״
מי שהגיב בכעס רב
על הצעת המערך, היה ח״כ
הליכוד ומי שהיה בזמנו מג-
כ״ל רכבת ישראל, מנחם
סכידור. כשהתמיד סבידור
בקריאות הביניים שלו, אמר
״המינוי הפוליטי
לו ש חל:
היחיד במישרד התחבורה, כ־שב
שילטון שם היה שר של
אחדות העבודה, היה של מג-
כ״ל הרכבת, ועל זה אנחנו
באמת מצטערים.״ מאותו רגע
סבידור את קריאות הפסיק הביניים שלו.
׳ 8בדיון על מצב המשק,
שנערך במישמרת הצעירה של
מיפלגת העבודה, אמר מזכ״ל
ההסתדרות ירוחם משד :
״במשק שלנו יש עכשיו הכי
הרבה ביקוש ללקקנים, ואני
צופה עתיד גדול לענף הג לידה.״
באותו
דיון אמר מ של:
שאף
״המצב בממשלה הוא
אחד לא רוצה לתת לי תשובה
וכל אחד מעביר לשני. כמו
העולם הזה 2158
נחמיה כן־אכדהם :
מעביר לזה, זה מעביר
והשער עולה.
זה לזה
81 משל סיפר בסודי סו דות
לכמה מידידיו, כי באח רונה
הגיעו אליו כמה מיכת־בים
מפועלים המציעים לו ל עורר
בארץ מהומות, כמו אלה
המתחוללות כיום. באיראן ״כדי
להפיל את הממשלה.״
ח״ב הליכוד חיים קאופ מן
מתנגד להצעה, כי אגרת
הרדיו והטלוויזיה תיגבה עם
חשבונות החשמל, ונימוקו עי-
מו :״שר האנרגיה יצחק
מודעי, שהוא בעל־הבית על
חברת החשמל אוהב פירסום.
אם הוא ישלוט על הכספים
של הרדיו והטלוויזיה, אנחנו
נשמע ברדיו ונראה בטלוויזיה
כל היום רק דבר אחד: את
יצחק מודעי.״
בישיבה שנערכה בין
ראשי מיפלגת העבודה וראשי
מפ״ם על גורל המערך, ביק שו
חברי מפ״ם לבטל את ה
אחד
של הספר ..לשם ענה מייד
לברנס והשיב לו, שלצערו ה רב
אין הוא יכול לשלוח לו
בשלב זה ספר, מאחר שכל
עותקי המהדורה הראשונה אז לו.
הוא הבטיח לבחנם לשלוח
לו עותק מייד כשתופיע המה דורה
השנייה.
לחברת הכנסת שו למית
אדוני היתד, הצעה
כיצד להגביר את ד,עליה לארץ,
ללא הוצאה כספית של אפילו לכל להורות
אחת : לירה לארץ.
שליחי העליה לחזור
לדעת אלוני תהיה להוראה זו
יתרון נוסף. לא רק השליחים
יעלו, אלא גם עולים חדשים
רבים, שלא רצו לעלות לארץ
אחרי שהתנהגותם של שליחי
ד,עליה הרתיעה אותם.
מזכירתו החדשה
ח״כ י עד אסף יגורי, ענת
אבניאלי, נאמנה לבוס שלה
עד הסוף. כאשר נשאלה על־ידי
הכתב הפרלמנטרי של ה טלוויזיה
נחמן שי, כיצד היא
מתגברת על כל הצעות החי-
אפוי׳ם קציר
נשיא״המדינה לשעבר, חנך השבוע במוזיאון השעווה בתל״אביב את פסל
הפגישה ההיסטורית בינו ובין ראש־הממשלה מנחם בגין, לבין נשיא
מצריים אנוואר אל־סאדאת. בתמונה נראה אפריים קציר (משמאל) עומד ליד שורת הפסלים. משמאל
לימין: ראש״הממשלה מנחם בגין, אנוור אל־סאדאת, אפריים קציר ובצד שימעון פרס המושיט את ידו.
ראש
הראשונה בפעם
תל־אביב עיריית כשהייתי
(״צ׳יצ״׳) להט
רמטכ״ל הייתי בתרגיל בנגב
ומכל מקום שמעתי שאומרים:
״צ׳יצ ׳ אמר את זה, צ׳יצ׳ אמר
ולא
כך, תיכף יבוא צ׳יצ׳,
ידעתי בכלל על מה מדברים.
פיתאום התחיל קצין אחד לד בר
ואני נכנסתי לדברים שלו.
כולם השתיקו אותי ואמרו לי:
׳אתה לא רואה שצ׳יצ׳ מדברי״
שלמה
יגאל כהן אורגד
81ח״כ
רצה להראות לאמו הקשישה
את הכנסת, מקום העבודה של
הבן שלה. האם אכן הגיעה,
התיישבה ליד אחד משולחנות
המיזכון ונרדמה, עד שבנה סיים
את עיסוקיו, העיר אותה, ולקח
אותה הביתה.
[ 8בדיון בוועדת הכספים
בעניין הבטחת האוצר לשלם
תוספת לבנקים עבור הפצת
איגרות החוב, התעוררה סערת
רוחות, כאשר חברי־כנסת הא שימו
חברי־כנסת אחרים, כי
הם עושים לובי לטובת הבנ קים.
הגיב על כך ח״כ מנחם
סבידור מהליכוד :״כאן לא
עושים לובי. כאן עושים לא בי.״
רוני
דיסנצ״ק
עורר מהומה קלה כאשר תופיע, ב שבוע
שעבר, בארוחת-ערב שנערכה
בביתם של אברהם אייזנברג ואריק ואן־אשל, המתגוררים יחד בדי רה
ביפו. האורואם חשבו תחילה כי רוני הוא ח״כ עקיבא נוף,
והתפלאו לראותו בדירת הזוג. בתמונה נראה רוני, בנו של מי
שהיה עורן מעריב אריה דמזנצ׳יק, כשהוא משתיר את אשתו נאווה,
מזכירתו של ראש עיריית תל־אביב שלמה להט, מעין המצלמה.
מערך וליצור ברית בין שתי
המיפלגות. הגיב על כך יושב
ראש סיעת המערך בכנסת ח״כ לאנשי באומרו
משה שחל
מפ״ם :״עד עכשיו הייתם ה ידועה
בציבור של מיפלגת ה עבודה,
עכשיו אתם רוצים ל רדת
בדרגה ולהיות סתם פי לגש?״
דובר
המישטרה סגן ני צב
כרוך לשם פירסם באח רונה
ספר אודות רצח רחל
חלר. אחרי שדבר פירסום ה ספר
פורסם בעיתונים, קיבל
לשם מיכתב מכלא רמלא מה אסיר
עמוס ברנס שהורשע
בעוון רצח רחל הלר. ברנס
ביקש מלשם לשלוח לו עותק
העולם הזה 2158
זור, שהיא מקבלת היא השי ״אני
דוחה אותן על
אסף.״
בוויכוח
שנערך
בין
מרו־״י וירשוכפקי
ח״כ ש ״י
לבין ראש לשכת ראש־ד,ממ שלה
יחיאל קדישאי לגבי
מופעי התיאטרון בליל שבת,
בתל־אביב, אמר וירשובסקי ל קדי
שאי :״בתל־אביב יחיאל שבת, בליל תיאטרון אין אבל יש מועדוני לילה וסטרי-
פטיז.״ הפסיק אותו קדישאי
ו א מר :״אתה מספר ל י? ״
׳ 8אל אותה שיחה הצ טרף
סגן ראש־הממשלה ייג א
לידין שסיפר, איך הכיר
! 8באותה ישיבה יצא י ד
שב־ראש הוועדה ח״כ האגודה
שלמה לורגץ לטלפן לשר כדי האוצר שימחה ארליך,
להתייעץ עימו. כשחזר לורנץ
אמר לחברי הוועדה :״ארליך
מצונן.״ הגיב על כך סבידור:
״השר מצונן והמשק רותח.״
81 כאשר נודע, כי ה-
רב־אלוף לשעבר רמטכ״ל
(מיל ).׳מוטה גור עומד לה יות
אחראי על חטיבת הנעו רים
במיפלגת העבודה אמר
עורך המישנה של ביטאון ה־מיפלגה
מיגוון, נתן ר ענן:
״מוטה קיבל את הג׳וב בגלל
עזית. לפי אותו היגיון צריך
למנות את יגאל מוסינזץ
לאחראי על המישמרת הצעירה
בגלל חסמבה.״
כירות
מתברר, כי שלוש מז הליכוד
בכנסת, ארי
מלר
אלה
נזרי, ירדנה
ועליזה ׳מוסרי מכורות
לאופיום.
כל השלוש התחילו
באחרונה להשתמש בבושם ה נקרא
אופיום, של איוו סאן
לורן.
בדיון בנושאי רשות 81 השידור שנערך בוועדת־החי-
נוך של הכנסת, טענה ח״כ
יטרח דורון, כי הסידרה מסע
בין כוכבים אינה חינוכית ויש
להורידה מהמסך. יושב־ראש
הוועד המנהל של רשות השי דור
הפרופסור ראובן ירון
הודה, כי לא ראה אף פעם
את הסידרה .״אז לישיבה הב אה
תבוא כשאתה מוכן, אחרי
שראית את הסידרד״״ הטילה
עליו דורון שעורי־בית.
בעיקבות שערוריית מו בתל־אביב, התיאטרון פעי
הציע
ח״כ אמנון לין שהוא
חבר מועצת עיריית חיפה, ל בטל
את הסטאטוס קוו עם ה דתיים
בחיפה ולפתוח את מר כזי
התרבות בעיר בלילות
שבת. להצעה זו התנגד ראש־עיריית
חיפה אריה גוראל.
לין הגיב על כך לגוראל :״כ אשר
צ׳יצ׳ מפר את הסטאטוס
קוו הוא,מסכן את שלום הקו אליציה,
הממשלתית, אבל אתה
מפא״ניק, מה איכפת לך מה קואליציה
של הליכוד ז״ השמיני הנר
8לכבוד
של חנוכה נערכה בירושלים
מסיבת אופוזיציונרים לראש-
העיריה טדי קוללן את המ סיבה
ערכה גוגה רג׳ואן,
אשתו של מורים רג׳ואן
חבר מועצת־העיריה מטעם ה ליכוד
והיא נערכה בביתו של
יריבו של קולק, מי־ שהיה
סגנו מירון בנבנישתי. ה אורחים
שהוזמנו יהיו רק ירי ביו
של ראש־העיריה.
81ח״כ הליכוד יגאל כהן־ הכנסת אורגד פגש במיזנון
את כתב הטלוויזיה יגאל גו רן,
שאותו הוא מכיר זה זמן
״אני רוצה
רב, ואמר לו :
לדבר איתך.״ ״אתה מר פא-
פוי ״ שאל גורן את כהן־אור־גד
ומיהר להסביר :״כל פעם
שמישהו אומר לי בטון די בור
זועף, שהוא רוצה לדבר
איתי, אני נזכר בחבר הוועד
המנהל אהרון פאפ׳ו.״
דני רו״
8ח״כ המערך
זדליו נראה מסתובב בשבוע
שעבר בכנסת, כשהוא מתנצל
בפני אנשים שונים על כך,
שלא התקשר אליהם בטלפון
כמובטח. מתברר, כי רוזוליו
איבד את פינקם הטלפונים שלו
כברי,
בעת שעבד בקיבוצו
ועתה הוא מרכיב פינקס טל פון
חדש.
! 8בסיעת הליכוד בכנסת
מתחשבים לא רק בעובדים,
אלא גם בבני־הזוג של העוב של
דים. אחד מעוזריו
החקלאות אריק שרון, היה
סיני קלטטר, מי שהיה נשוי
לבתו של המיליונר משולם
ריקליס. ריקליס היה אחד ה תורמים
הגדולים לשלומציון,
מיפלגתו של אריק. עתה הת גרש
קלטטר מבתו של ריקליס, אצל ועזב גם את העבודה
הבום שלו, ידיד של אבי אש תו
לשעבר.
! 8גם מזכירת חרות ב כנסת
אריאלה ניזרי קושרת
את מצבה המישפחתי לעבו דתה.
ניזרי התארסה עם פרו פסור
קנאדי צעיר א ר וו ין
קוטלר, אולם טכס הנישואין
ייערך בקנדה, שם יגורו בני
הזוג, רק בעוד חודשיים. עד
אז ממשיכה אריאלה לעבוד
ולכל. מקום אליו היא הולכת,
הולך גם ארוסה, עד שאחד
מאנשי לישכת ראש־הממשלה
הציע, כי. הליכוד ישלם מש כורת
גם לקוטלר.
81 מול הביקורת החריפה
בהנהלת
על מיזנון הכנסת
מלון הילטון התייצב בדרך-
כלל הכתב הפרלמנטרי של
ידיעות אחרונות, גדעון ריי״
כ ר. תוך כדי ויכוח על טיב
המיזנון שנערך בשבוע שעבר,
אכל רייכר מה שמכונה על-
ידי הילטון ״אורז בטעם מיז-
רחי,״ וכמעט שבר שן, כאשר
נגס באבן שהיתר, באורז. מ אותו
הרגע הצטרף גם רייכר
לשוללי המיזנון.
81 אגב, על-פי דרישתו ה אישית
של שר־החוץ משה
דיין הוכנס לתפריט המיזנון
קורנפלכס עם
מאכל נו סף:
חלב.
! 8כמה בדיחות אחרונות
של הסטיריקן: יואל ריפד :
האופוזיציה בפרס רוצה שנח זיר
את כל השטיחים. דני
הדיס-
רקאנטי הוא ״מלך
קונט.״ המילחמה בין הקואו פרטיבים
אגד ודן על קו הר צליה
נקראת — קרבות .48
מכונית.
! 8חברי המישלחת היש ראלית
לטכס קבלת פרס־נובל
על־ידי ראש הממשלה מנחם
בגין באוסלו, עדיין שופעים
סיפורים וחוויות מטיולם לבי רה
הנורווגית. בשיחה שנער כה
בין עיתונאים ישראליים
לבין עורכי העיתונים המצ ריים,
שבאו לאוסלו, נשאלו
המצרים, הנוהגים ללוות את
הנשיא המצרי אנואר אל״ מדוע סאדאת לכל מקום,
באו לאוסלו למרות שסאדאת אחד נשאר בקאהיר. השיב
מהס, מוסא סכרי :״אנחנו
מלווים את כבודו של הנשיא,
אז באנו הנה.״
מה חימם את ממפיס סלים
ומעלילות האחים בארץ־הקודוט
1.כשמלאו בשבוע שעבר
49 שנים לשחקן יוסף (״בומ בה״)
צוד, הודיעו ילדיו ל חבריו
ומכריו כי החליטו לע רוך
לו מסיבת־הפתעה. כיוון
שבומבה מדריך בחוגים דרמא־תיים
וחוזר הביתה בשעת־לילה
מאוחרת, ביקשו מהידי־דים
להקדים לבוא, כדי שכאשר
יחזור, ימצא -אותם שם. אולם
כדי שלא יבחין בכניסה לביית
במה שמצפה לו בפנים, ביקשו
מכל המוזמנים להחנות את
מכוניותיהם הרחק מהבית —
במרחק קילומטר או שניים. או תו
לילה היה ליל־גשם סוער
אבל הידידים, שלא רצו לקל קל
את ההפתעה, החנו את
המכוניות, כנדרש, רחוק מה
היא
הגיעה לשם כעוזרתו של
משה רון, יו״ר האיגוד ה עולמי
של העתונאים היהו דיים,
עבודה שהיא עוסקת בה
שלא על מנת לקבל פרס. בגין,
שבמעמד זה נמנע מלנשק ול חבק
כמנהגו, לא הבליג למר אה
לוסי. הוא ניגש אליה, קרא
לעברה ״יקירתי,״ ונשק לה ל עיני
כל העורכים.
השחקנים בארץ, במוצאי שבת,
שאל ריצ׳ארד (ברייאן הא-
מונד״) איסטון את מארחיו,
איך יודעים מתי יוצאת השבת.
הסבירו לו שצריך להסתכל
בשמיים ולראות שלושה כו כבים
וזה הסימן. הביט השחקן
אל על ולא ראה כוכבים. אמר
לו קולין בייקר :״הבט סביבך,
פה יש כוכבים.״
! 81 לעיתונאי הוותיק גג־ריאד
צפרוני, יש שיטה
בדוקה כיצד להיפטר מטרח־נים,
המבקשים ממנו לעשות
להם טובה ולחתום כערב על
שטרות. מספר צ פ רוני :״כש בא
אלי מישהו ומבקש ממני
חתימה על שטר, אני נוטל פי-
סת־נייר וחותם עליה. אני מר־
81 באחת מארוחות הערב
שאירגן מועדון וארייטי נכחד,
גם השחקנית דליה פרידלנד.
כאשר עטו אורחים רבים על
האחים, כדי׳״ לבקש חתימות,
ניגשה גברת אחת אל דליה
ואמרה לה :״אני כל־כך שמ חה
שדווקא אותך אני רואה
כאן. הנכדים שלי מכירים או
יותר טוב מאשר את הא חים
ובכלל, אני בעד חתימה תוצרת ולא
של כחול־לבן
חוץ,״ וביקשה מדליה אוטו-
גרף.
עורך תערוכה בסביון. האם ה בוהמה
לא מושכת אותו יו תר י
״לא במיוחד, מאז שיש לי שני
ילדים נעשיתי בחור רציני,״
דברי לוקוב.
בסיור שערכו השחקנים
בבסיס של חיל־האוויר, נכח
עורך תוכניות הרדיו אליעזר
דר (שהוא אחיה של הזמרת
אילנית) .כאשר ראה שהשח קנים
חותמים על כל פיסת
נייר המוגשת להם, חמד לו
לצון, לקח צ׳ק אמיתי, רשם
עליו סכום של מיליון לירות
שטרלינג וניגש אל קולין ביי-
קר, כדי להחתים אותו עליו.
קולין הביט בצ׳ק ונבהל, אך
העיתונאי הרגיעו והסביר לו
שזו רק בדיחה. אחרי בייקר
חתמו על אותו צ׳ק אשתו
ליזה וכן איסטון, שחתם בשם
כל מישפחת האטונד.
! 8לפתיחת התערוכה של
ני^מי סמילנסקי לא הגיע
הבעל, הסופר ס. יזהר, אלא ממש בשעה מאוחרת מאד,
לפני הנעילה. הסיבה לעיכובו
היתה קילקול במכוניתו בדרכו יזהר לתל־אביב. מירושלים הגיע לתערוכה כ שידיו מלוכ לכות
מאחר שנאלץ לתקן ב עצמו
את הקלקול.
81 מעט מאד מחזאים יש ראליים
זוכים בתירגום עבו דתם
לשפה זרה, אך מזלו של
האסיר לשעבר גיסים נ ד כה
שפר עליו. מחזהו תנו
לי בים של חופש, על הווי
האסירים בבית־הסוהר, תורגם
לשפה התורכית ויוצא לאיס טנבול
בחודש פברואר. המח זאי,
יליד תורכיה, הוזמן ב אופן
רישמי לבכורת המחזה.
חלי
( 8הדוגמנית־שחקנית בשבוע גולדנכרג הצטלמה
האחרון רק בפרופיל. הסיבה
לכך: היא עברה ניתוח רפואי
להסרת נקודות חן מפניה. חלי
בת ה־ 25 שהרוויחה בשנה ה אחרונה
מאה אלף לירות מע בודותיה
כדוגמנית וכשחקנית
קנתה לעצמה מכונית חדשה
מדגם ביאנקי.
0ך הגרפיקאי שעשה את הבסף, רוצה בבל־זאת לעשות עוד קצת בסף. הוא צייר את
שטר מאה הלירות (תיאודור הרצל) ,שטר חמישים הלירות (חיים וייצמן) ,שטר עשר
הלירות (משה מונטיפיורי) ,ושטר חמש הלירות (הנרייטה סולד) .באחרונה עשה תפנית חדה גקאריירה.
אחרי שאסף 40 פרסים עבור השטרות, נעל את הסטודיו שלו והפן אמן מן השורה. הוא פתח תערוכה
ראשונה בגלריה תל־אביבית, ומקווה שלציוריו תהיה הצלחה כמו לשטרות אשר צייר בעבר.
בית, והלכו ברגל בגשם. כש נכנסו
אל ביתו של בומבה,
הסתבר להם כי ההפתעה הוכ נה
להם עצמם. בומבה ישב
על כיסא וחייך אל הבאים :
״נו חבר׳ה — איך זה היה ל לכת
בגשם? ההניתם את ה מכוניות
רחוק, מה?״
81 זמר הג׳אז ממפיס בארץ עתה
סלים השוהה
סיפר על ניסיון שהיה לו עם
הנערות הישראליות. כשהופיע אליו ניגשה
סלים בחיפה,
צעירה שלדבריו היתד, יפה־פיה,
בתום ההופעה וביקשה
הקול את ממנו :״לשמוע
שלי.״ סלים, שהיה עסוק, אמר
לה :״תבואי אלי למלון,״ ו שכח
מהעניין. בשעה 11ב לילה
הופיעה הצעירה בחדרו
של סלים במלון דן כרמל,
״והיא נשארה אתי יומיים,״
סיפר. סלים הוא בן ,70 הנע רה
— בת .21
! 8למחווה בלתי רגילה מצד
ראש הממשלה, זכתה לוטי
לסדן, אשתו ש ל פגהם לכץ,
מי שהיה.שר־הביטחון, מזכ״ל
ההסתדרות ומודח מפא״י. במ סיבה
המסורתית של ראש־דד
ממשלה עם עורכי העיתונים
היומיים, שנערכה לפני שבו עיים
במלון המלך דויד בירו שלים,
הבחין מנחם בגין ב־לוסי,
שישבה בין העורכים.
יורם לוקוס, הצייר
שהיה !נודע יותר ברומנים שלו
מאשר בתמונותיו, נעלם לפני
חמש שנים מהנוף התל־אביבי,
כאילו בלעה אותו האדמה.
עכשיו, כדי להרגיע את כל
הבחור חי וקיים
הסקרניות,
ומאז שנשא לאשה את נאווה,
עזב את העיר ואת הבוהמה
לטובת קריית־אונו, שם הוא
עדיין מצייר. בימים אלה הוא
הסילווסטר האחרון עבר
על תל-אביב בשקט יחסי .׳ש לא
כבשנים קודמות, לא נער כו
מסיבות רבות ורבים מבין המושבעים המסיבות חובבי נאלצו להישאר בבית. באחת חבורת ניראתה המיסעדות נשים עליזה שחגגה את ראש-
השנה האזרחי במצב־רוח מרו מם
ובשעת חצות נשקו כל ושתו הנשים האחת לשניה
ובירכו זו את זו לשנה טובה. מפיקת באותה חבורה היו :
הטלוויזיה אחרונה — אש תו
של אסי דיין שהלך לי שלמחרת
שון
מוקדם, מפני
היה עליו להתייצב לצילומי
הסרט בין השורות שבו הוא
משתתף ; האופנאית אירית
— אשתו של הזמר אושיק
לוי, שהיה עסוק בחלטורות השחקנית ערב !
אותו
ז׳רמן אוניקובסקי־כינס־טד,
שהשאירה את בעלה דני
לחגוג בהולנד לבדו וכן סוכנת ודד השחקנים לביאה אזן
אופנאית אילנה שרון.
קריין גלי צה״ל לשעבר,
אורי לוטן, מסתובב בימים
אלה כשפניו מעוטרים שיער
ארוך וזקן. לעמיתיו לשעבר
הוא מסביר שחזר זה עתה מ הודו,
שם ביקר אצל הגורו
שלו. לוטן שהתחתן לפני כח מש
שנים, נסע ללונדון וחי
שם חיי קומונה בחברת זרו קים
וזרוקות. הוא נתפס למ דיטציה,
התגרש ונסע להודו.
עכשיו, משחזר וכשעגיל נעוץ
באוזנו, הוזמן להתראיין בגלי
אח לאיש את חתימתי ואומר
לו :׳זייף אותה על השטר.׳
אם הוא פורע את השטר —
הכל שפיר. אם אינו עומד ב התחייבותו
ובאים אלי בטענות
כערב אני או מר :׳מה אתם
רוצים — הוא זייף את חתי מתי׳.״
זוג
הישראלים י? 5ל
(חדווה ושלומיק) אסיג, ו בעלה,
עורך־הדין לשעבר צחי
שני, עזבו באופן זמני את
עיר מגוריהם אמשטרדם לטו בת
הודו, שם הם מייצרים
חגורות עור, לדבריהם. בעבר
היה צחי נשוי לבתו של מנהל
מפעל החולצות להב.
שחקני סידרת הטלוויזיה
האחים שיגעו את כל הארץ הסיפורים הנוכחי. בביקורם צופי
עליהם עדיין מרגשים
טלוויזיה בארץ. במסיבת־העי-
תונאים הראשונה שהיתר, להם
התנפלו על השחקנים מבקשי
חתימות למיניהם. העיתונאית
עדה הוז ניגשה לקולין
(״פול מרוני״) בייל! ר וביק כאשר
ממנו
אוטוגרף. שה חתם לה באנגלית העירה לו,
שרצוי שיחתום בארץ בשפה
העברית. היא כתבה למענו את
שמו האמיתי וד,בימתי בעב רית
ומאז חתם השחקן בשפת
הקודש.
אחדי אחד הסיורים של
שהתפרסמה במסיבות שלה בעיר הכרמל, עברה להתגורר בתל״אביב. המסיבה
הראשונה שערבה באן היתה לכבוד הסילווסטר, אליה הזמינה את בל ידידיה
ברחבי הארץ, שנהרו בזמנו עד חיפה כדי שלא להחמיץ מסיבותיה. שני ידידיה הוותיקים, השחקן
ניסים עזיקרי והרקדן משה אפרתי, כיבדו אותה בנוכחותם. עזיקרי שמח שהפעם המסיבה היא
בתל־אביב, בי הוא הגיע אליה אחרי שתי הצגות ילדים שהיו לו בבאר־שבע. למסיבה, שנמשכה
מתשע בערב עד תשע בבוקר, הבינה נעמי 30 מאכלים במו״ידיה. בתמונה: ליד עזיקרי, נעמי
ומשה, יושב לו הכלב לאקי, שזבה במקום הראשון השנה בתחרות הכלבים שנערכה באשקלון.
העולם הזה 2158
פעם מצחיק — תמיד מצחיק, לפעמים אפילו מצחיקה.
הבמאי״שחקן העליז כתב, כיבג וביים סירטון פירסומת לחברת
#11 111
פסטה חדשה, המתחרה בחברת פסטה ותיקה בארץ. כדי למשוך את לב הקהל, לקחו
את שיסל כדי שידגים מה אפשר לעשות עם פסטה, והוא אומנם מראה לכולם מה
צד,״ל, כמובן, ולספר על חוויו תיו
הטריות.
! עובדות חיים צריך לל מוד
בגיל צעיר, בך החליט
עופר בן החמש, בנו של עו-
רו־ הדין צבי לידסקי. כאשר
נילווה אל אביו, כדי לבקר
עציר, שקע בשיחה עם קצין
בבית־הסוהר. שאל הקצין את
עופר, מה הוא רוצה להיות
לכשיהיה גדול. השיב לו הקטן
— ״בלש״ .אמר לו הקצין, ש בלש
לא מרוויח מספיק כסף.
הלך עופר אל אבא לידסקי
ושאל אותו מי מרוויח יותר
כסף, בלש או עורך-דין. צבי
השיב שעורך־דין. החליט עו פר
במקום שקודם הוא יהיה
בלש, ואחר־כך עו רו־דין.
׳ 8להקת המחול בת־דור
לוקחת ברצינות את הסיור ה קרוב
שלה בארצות־הברית. רק
כדי להיפגש עם עיתונאים ו באופן הוטסו מבקרי
מחול
מיוחד הברונית בית־־שכע
דה־רוטשליד, הרקדנית ה ראשית
שלה ז׳נט אורדמן
והפרטנר הקבוע שלה יהודה
מאור לשלושה ימים לאמרי קה.
את מסיבת ההיכרות עם
העיתונאים שם, ערכו להם זוג
היהודים שהם מנהלי קאפ־ריצ׳גו
— שרשרת של חנויות
לאביזרי ריקוד. על ההזמנה
לערב זה השתמשה בת־שבע
בתואר הברונית שלה, דבר ש אינה
נוהגת לעשות בארץ.
אל תוכנית
לזכרו של המשורר
דר פן, הוזמנו מעריצים ובני
מישפחה של המשורר. מי ש בלטה
בהיעדרה היתד אהו בתו
לשעבר, השחקנית חנה
רוכינא. הבת המשותפת של הם
אילנה רוכינא הגיעה
לתוכנית עם בתה מאיה. הצ פיפות
בצוותא היתד כה רבה,
שחבר הכנסת יופי שריד לא
הורשה להיכנס ונאלץ להמ תין
בחוץ לאשתו דורית,
שהיתר באולם.
טלוויזיה
אלכסנ
יורם
שדה
1המתרגם
(בנו של מפקד הפלמ״חיצ ואשתו
העיתו הלו
שדה).
נאית, זיוה יריב מתגוררים
ביפו על צוק הפונה לים, בבית
קטן ויפה. הזוג, שלו שני יל
העולם
הזה 2158
דים, החליט לבנות קומה נו שיהיה
ביתו
כדי
ספת על
מרווח יותר. מאחר שלא רצו
להפסיד את נוף הים הנשקף
מחלונם, בנו את כל הקומה
מזכוכית. רק אחרי שנישלמה
הבנייה, גילו השניים לתדהמ תם,
שהם גלויים וחשופים ל-
עיוניים סקרניות ונאלצו להס תפק
בקומה הראשונה למגו רים.
קומת הזכוכית נשארה
ריקה ומיותמת.
אשה יכולה לעשות עם המיצרן הזה( .באמצע) האשה מתלבשת יפה, אחר־כך היא
הולכת לסופרמרקט השכונתי וממלאת את הסל בפסטה (משמאל) ורק אחר כך מגיעה
אל המיטבח ומכינה מטעמים( .מימין) הכל נעשה בחיוך ובנועם, כהרגלו של המצחיקן.
מעניין אם אכן תצליח דמותו הנ״ל להגביר את מכירות מוצרי הפסטה בארץ.
עזרה לאמה בסידור ביתה ש בשכונת
נווה־צדק, כשפתאום, ציוד נפל
מאחת המגירות,
עתיק יומין, שהיה מונח שנים
רבות מבלי שאיש נתן דעתו
עליו. רחל עיינה היטב בציור
וכשזיהתה את החתימה הת רגשה
מאד. זו היתד. תמונה
של הצייר מאודיציוס גוט־ליב,
ששוויה מאות אלפי לי רות.
עבודותיו של גוטליב נמ
צאות
בכמה מוזיאונים בעו במוזיאון
ובמקום כבוד
תל־אביב. רחל ראתה כבר ב עיני
רוחה כיצד נפתרות בעיו תיה
הכלכליות וכיצד תוכל ל בלות
כמה שנים יפות באיי
הבתולה — בבטלה. היא ארזה
בזהירות את היצירה ורצה כל
עוד נפשה בה למוזיאון תל־אביב,
ושם אחרי בדיקה מדוק דקת
של מומחים במכשירים
1מי שמאזין לגלי צה״ל
בוודאי ירגי ש בחסרונו של ה שדרן
אלכם אנסקי, שנסע
השבוע לטיול בן חודש באיים
הפיליפינים, כאורח הממשלה
שם. את הקשר עם המיזרח ידידו לאלכס
הרחוק קשר
רוני רוגוף, המוסיקאי היש ראלי
המתגורר בניו־יורק עם
אשתו הפיליפינית פינג וא״
לנצ׳יה. במשך חודש ימים
למד אלכם את כל מה שאפשר
ללמוד על אותם איים. לטיול
לקח אנסקי את חברתו הסטו דנטית,
שרי נכריהו.
הציירת
רחל טימור
השבוע
ביום ראשון י מיהר שר-החוץ
לעזוב את לשכתו בירושלים
ולרדת לתל־אביב. באותו ערב
בשעה מוקדמת היו הוא ואש תו
רחל, אורחי הכבוד בחתו נתו
של אידן לונאסי, חייל
בן .21 אילן הוא בנו של
שדמה לונאסי, שהיד, יה גו
של דיין בתקופת היותו
רמטכ״ל ושר־הביטחון. רק כ אשר
עזב דיין את משרד-
הביטחון עזב גם לוגאסי את
המשרד ויצא לגימלאות. קו דם
שהיה נהגו של דיין היה
שלמה לוגאסי נהגו של דויד תקופה באותה
כן־ מ ריץ.
נולד לו בן הקרוי עד היום
בשם דוויה בז־גוריון. כיום
משה דיין
דוויד
בפסטיבל שירי הילדים
מתחוללת כרגיל, מילחמה בין
האמהות על הכוכבות הקט נות
שלהן. כל שיר ניתן לשתי
ילדות לביצוע. שירי גליק-
סמן בת השלוש, אחותה של
לילך, כוכבת הפסטיבל מהשנה
שעברה, שרה את השיר שזכה
במקום השני בתוכנית שהוק לטה
על-ידי הטלוויזיה, לכן
בהופעה על הבמה ניתן השיר
לילדה אחרת ^שם שירלי. שי רי
שהזמינה לתוכנית את סבא
וסבתא שלה, התאכזבה כשלא
יכלה לשיר ופרצה בבכי. גם
הזקנים כעסו על מארגני הפס טיבל,
שלא נתנו ל שירי להו פיע.
במקום ראשון בפסטיבל
זכה השיר ילדיסקו, בגלל ה ביצוע
המרשים של !מרינה
פייננולד בת החמש, ששרה
אותו בסיגנון ג׳ון -טראבולטה,
כשהיא מלווה את שירתה ב נענועי
ירכיים. ציפי שביט
שהינחתה את המופע הופיעה
עם 40 מעלות חום ונזקקה ל כדורים
הריקות, כדי שתוכל
לעבוד.
המשוכללים של המוזיאון, הס תבר
שהציוד אומנם עתיק,
אך יש עליו הקדשה המופנית
לגוטליב, אשר מילותיה טוש טשו
עם השנים ורק שמו של
גוטליב נראה בבירור, ומכאן
נבעה טעותה. עכשיו תלויה
טימור,
התמונה בביתה של
אבל איי הבתולה ירדו מהפרק.
כן־גוריון
לוגאפי
הוא אחד מאלופי ישראל ב־קאראטה.
הזמר
הישראלי שנעלם לפני כמה שנים
111״ 1 \ 1
מהארץ, חי כיום במיאמי ומברר את
הקהילות היהודיות שם, שעה שאשתו מנהלת מיספרה. צדוק
קפץ ארצה לכמה שבועות, כדי להופיע כאן לפני הקהל שהספיק
לשכוח את שיריו, שהיו פעם מאד פופולריים כמו ״רומיה ויואל״,
או ״היורד דרומה״ .צדוק נלחם לתואר ,״החקיין הראשון בארץ״.
! 8אחרי ההצלחה בה זכה
הרומן האחרון שלה, הפנתרה,
הפרקליטה־הסופרת, מתכוונת הדסה מור, להוציא לאור
ספר נוסף• הדסה ילידת טבר יה,
אוספת עתה חומר תעודי
על עיר הולדתה ועומדת לכ תוב
ספר, שחציו תעודה וחציו
דימיון, על טבריה ואנשיה ב שנות
ד.־ 30 וה־ 40 של המאה.
8לפרקליט משה נח של
שון,
ששימש כסניגורו
ראש עיריית רחובות לשעבר,
שמואל רכטמן, במישפט השו חד
שלו, יש הגדרה משלו ל תפקיד
״יועץ״ .מספר נחשון :
״לאיש אחד היה חתול מיוחם,
שלא הפסיק ליילל יום וליל.
לבסוף, כשלא יכול היה האיש
לשאת את יללות חתולו, שלח
אותו לסירוס. חזר החתול המ סורס
לבית האיש והנה — אין
שום שי נוי: הוא ממשיך ליי לל
יום וליל. פנה האיש אל
חתולו ושאל או תו :׳מה יש
לך ליילל ע כ שיו?׳ השיב לו
החתול :׳עכשיו אני יועץ׳.״
סוליית פולי אורי טן חזקה בהזרקה י שיר ה
גמישה בלתי נשחקת א שר אינה נפתחת.
תחתית הסוליה מעוצבת בעיצוב מיוחד
המתאים לשחקני טניס.
רפידת גו מי רכה עם צי פוי כותנה
הסופגוו זעה
ומקנה גמי שות ורכות.
עור זמש ונו מ ק מעולים
ב שילוב גוונים מרהיב.
רצועות צד לחיזוק.
אמום רחב ונוח
במבנה אור טו פדי
הגבהה קדמית בזוית מיוחדת
להקניית ג מי שו ת ותנופה
בהליכה ובספורט.
אנטומיה
ש ד נערי ספורט חדשות
״טורנדו׳ ש ד גדי
הציוד המשובלל ביותר בעולם ,
המיכון החדיש שהובא מגרמניה.
הנסיון שנצבראצל״גלי״,
ההדרכה והידע שתרמוהגרמנים.
פרסום נמ-ק) * 111ת|1רסי גבון
הם שע שו את ״טורנדו״ מעלם פורט.כמו שאתה אוהב !
סוליית ה ״פוליאורישן ״(שאיננה משחקת)־
בשתה ההזרקה הישירה,
מבנה הנעל והגפה, העשויה עור ״נובוק״ מיוחד
הפכו את ״טורנדו ״לנעל ספורט מהטובות בעולם ! י־זאת
לא אנו אומרים, דאת א מרו המומחים.
בו אשה אותה.אנו מבטיחים ל ך שהתגאה בה ...בדיו
ק כ מונו.
גלי ״ 0311
שימו לב לשימן הרשום של ׳־טורנדו״ ש תי רצועות צד עם חורים אליפטיים וסמל הצפרדע!
המתנחלים העשירים
מאת יע קב א ל מוג
תעלומת חשבונות מטבע־החוץ
במשך שנים רבות רווחו שמועות כי מיפלגת רפ״י לשעבר מחזיקה כספים רבים
בחשבונות בנקים בשווייץ. שר־האוצר המנוח, פנחס ספיר, השקיע מאמצים רבים
לגילוי חשבונות אלה. המאמצים עלו בתוהו.
ראשי מיפלגה זו לשעבר _ שמעון פרס, יוסף אכמוגי וגד יעקובי —
הכחישו את קיומם של חשבונות מטבע זר על שמה של רפ״י או על שם אחד
מראשיה, בחשבונות בנק בשווייץ.
בעיקבות מישפט אזרחי שבו מעורב עתה אחד מראשי רפ״י לשעבר, התעוררה
תיקווה לגלות את חשבונות הבנקים. האגף למטבע זר מודע לגילויים הצפויים,
ועוקב אחר מהלכו של מישפט זה.
למרות השינוי בחוק, המאפשר עתה החזקת מטבע זר בבנקים בחו״ל, מדיניות
האוצר היא להעמיד לדין כל מי שהחזיק חשבון מטבע זר בבנק בחוץ־לארץ, לפני
המהפך. לא מן הנמנע שראשי הליכוד יבקשו לנצל גילוי זה גם למטרות פוליטיות.
תוכנית בלימה
ליבראלית
מ ס בר
את המשק
אל שלל התוכניות לבלימת האינפלציה
עומדת להתוסף עוד תוכנית אחת. עד
כה הגיש נגיד בנק-ישראל, ארנון גפני,
תוכנית לבלימת האינפלציה, וכן עשה
מנכ״ל מישרד-האוצר, עמירם סיוון,
ייגאל
נראה כי לסגן״ראש״הממשלה,
ידיו, יש כישרון מייוחד לסבך כל דבר
שבו הוא נוגע. באחרונה נערכה ישיבה
של ועד השרים לענייני ערי פיתוח,
והפקיד המיקצועי היחידי שבא לישיבה
זו היה עוזרו של ידיך, דורון אלחנני.
ידיו את אלחנני החליטו לתת לאחיות
בבתי־החולים את התנאים המועדפים,
הניתנים למי שעובר להתגורר בערי־
כאשר מתנחלי אלון־מורה אינם עסו קים
בהפגנות על הכביש, הם מצליחים
לעשות כסף רב על חשבון משלם המיסים.
באחרונה חתם איש התנחלות אלון-
מורה, צבי סלונים, על הסכם עם
מישרד־הביטחון, שלפיו יעביר מישרד־הביטחון
לרשות מתיישבי אלון־מורה
מיבנה בן שלוש קומות ובו עשרות חד רים,
הנמצא בתוך מחנה קדום. סלונים
היהלומנים ייבדקו
ב־ 31 בדצמבר הוציא מישרד־האוצר
תקנות בדבר חובת ניהול הספרים על־ידי
יהלומנים. למרות הסערות הציבוריות
שליוו את המגמה להוציא תקנות אלה,
עברה הוצאתן בשקט.
התקנות ייכנסו אומנם לתוקף רק ב1-
באפריל השנה, כיוון שעל״פי החוק יש
לפרסם תקנות אלה שלושה חודשים לפני
הפעלתן למעשה, אולם אחרי פירסום ה תקנות
אי אפשר עוד לשנותן, אלא על-
ידי הוצאת תקנות אחרות.
במישרד־האוצר מכינים עתה בדקדקנות
רבה מיבצע שיתחיל באמצע אפריל —
תחילת מאי, לשם בדיקה אם היהלומנים
אכן מנהלים ספרים. המיבצע לא יהיה
מידגמי, אלא ישתדל להקיף את מרבית
היהלומנים הפועלים בארץ.
טלפונים גנוב
ב״ ארעל
החברה הישראלית ״תדיראן״ שותפה
בכירה בחברה איראנית המייצרת מכשי־י
רי־טלפון. בעת המהומות בטהרן נפרצו
מחסני החברה, ונגנבו מהם 25 אלף
מכשירי״טלפון.
אולם עיקבות המכשירים הגיעו לארץ.
מתברר כי אחדים מעובדים ״אל-על״־
שטסו בטיסות־החירוט לטהרן, הצליחו
ליצור קשר עם הפורצים וקנו מהם מאות
מכשירי-טלפון במחיר 5דולר המכשיר,
לעומת מחירו הקאטלוגי — 10 דולר.
9 תחת ביקורת
החלטה זו הגיונית בדיוק כמו להעניק
לכל ילידי הארץ זכויות המגיעות לעולים
חדשים.
כשפורסמה ההחלטה, דרשו כל העוב דים
הרפואיים גם הם לקבל אותם
התנאים. לאוצר ברור עתה, כי גורמים
נוספים במשק ידרשו אותם התנאים.
בישיבת הממשלה הקרובה יקדישו
דיון לשאלה: כיצד לצאת מהבוץ שאליו
הכניס ידיו את המשק.
9נראה כי מינויו של
כממונה על הכנסות המדינה,
התבטל.
זיו, המכהן היום כמנהל ״הבנק הבינ לאומי
הראשון״ בירושלים, היה אמור
להחליף את משה נוידרפר, אולם עתה
גברו הסיכויים שנוידרפר, הזוכה בתמיכת
סגן־שר-האוצר, יחזקאל פלומין, יישאר
בכל-זאת בתפקידו.
עומד ל
סגן־שר
פלומין
פיתוח: הלוואה לדיור בסך 80,000
לירות, הלוואה עומדת בסך 30,000 לי רות,
הקפצה אוטומטית בשתי דרגות,
והטבות סוציאליות שונות.
מתכוון להקים במקום את טדרשת ארץ־
ישראל.
תמורת המיבנה לא ישלמו המתנחלים
אף אגורה אחת — הם יקבלו אותו
במתנה. כוונתם להביא למידרשה בני״
נוער מחוץ־לארץ, תמורת סכום של 50
דולר (כ״ 950 לירות) ליום, תמורת הקניית
״ציונות״ בתנאי פנימיה. במיבנה אפשר
יהיה לשכן 90 בגי־נוער, כך שההכנסה
של אלון־מורה ממתנה זו של מישרד-
הביטחון תהיה 85,500 לירות ליום, או
יותר מ־ 31 מיליון לירות בשנה.
בינתיים פועלים באלון־מורה שני מיפ-
עלים אחרים, המכניסים אף הם כסף
רב. המסגריה של אלון־מורה אינה מסו גלת
לקבל עוד הזמנות עד שנת ,1982
כשכל ההזמנות שלה הן מטישרד-הביט-
חון. המיפעל לבגדי ילדים זוכה בתמיכה
מחוגי המפד״ל, ומכניס אף הוא כסף רב.
עו ד
פי ל
ל בן
מישרד־הבריאות החליט, לפני שלוש
שנים, על הקמת בית־חולים חדש ומפואר
על שמו של שאול אייזנברג, אשר
תרם סכום של 10 מיליוני לירות לבית־החולים.
יורם
זיו
ישר לבוץ
מתנת־חינם
פיל לבן נוסף התגלה באחרונה, בדמותו
של בית״החולים ״אייזנברג״ ביפו.
כיסאות כלכל״ ס
סגן־ראש־ממשדה ידץ
צפי פדוניפ
שהגיש תוכנית כזו יחד עם ראש אגף
התקציבים, הפרופסור איתן ברגלס.
בחוגי המיפלגה הליבראלית מתחו בי קורת
על סגן־שר-האוצר, יחזקאל פלו־מין,
על כך שסיוון, שהוא איש מיפלגת
העבודה, הגיש תוכנית ואילו איש מן
המיפלגה הליבראלית לא עשה כן. פלומין
הטיל על הממונה על החיסכון והביטוח,
בן־עמי צוקרמן, על החשב הכללי,
גיורא (״ג׳ורי״) גזית, ועל היועץ ה־מישפטי
של מישרד״האוצר, אבנר קסו-
טו, לעבד יחד עימו תוכנית לבלימת
האינפלציה, שתוגש לציבור ולאוצר בשמו
של סגן״השר.
• היועץ הכלכלי בשגרירות ישראל
בוושינגטון, איתן רף, עומד לחזור לא-ץ
בעוד חודשים אחדים.
עד כה הוצעו לרף שתי מישרות: ה אחת
— סמנכ״ל מישרד-התעשייה ומנהל
מטה סחר־חוץ של המישרד, במקום הד״ר
יעקוב כהן. כהן הושאל ממישרד-החוץ
למישרד״התעשייה, ועתה ביקש טישרד-
התעשייה ממישרד־החוץ שלא לחדש את
״אגוזי״ במדים
אחד המוצרים הנמכרים ביותר בקנטי־נות
של השק״ם הוא הממתק אגוזי מתו צרת
״עלית״.
אנשי מילואים החלו קונים באחרונה
ממתק זה בחבילות של עשרות ומאות.
מתברר כי אגוזי עולה בחנויות בתל־אביב
בין 5ל 6-לירות, בעוד שבקנטינות השק״ם
מחירו רק 2לירות, וחיילי המילואים
מצטיידים בכמויות ניכרות ממנו עבור
מישפחותיהם לפני שיחרורם•
בינלאומיים ומנכ״ל הרשות ללוחמה ב חרם
הערבי, במקום דני הלפרין, היוצא
לארצות־הברית.
ס מנכ״ל מישרד-האנרגיה הפורש,
יוסי ורדי, עומד להקים חברה להשק עות,
יחד עם יורם רוזנפלד, בנו של
עורך ״מעריב״ ,שלום רוזנפלד. לפני
הקמת החברה עומד ורדי לצאת בשליחות
״הבנק העולמי״ לאיים הקאריביים למשך
חודשיים, כדי לארגן מערך־אנרגיה שם.
שכרו של ורדי באיים הקאריביים יהיה
200 דולאר ליום, שהם כ־ 3,800 לירות
ליום.
בבית־החולים הושקעו עד היום יותר
מ 100-מיליוני לירות שהן, במחירים של
היום, כ־ 250 מיליון לירות.
ביגלל קיצוץ תקציבי מישרד־הבריאות,
ואחרי סקר שנערך עם כניסתו של שר-
הבריאות אליעזר שוסטק לתפקידו,
הוחלט להפסיק את בניית בית־החולים,
בטענה שבית-חולים נוסף באיזור תל-
אביב אינו עונה על מערך־האישפוז החדש.
סכום של 250 מיליון לירות בערך ירד
לטימיון.
שערוריית המדון בירושלים שערורייה עומדת לפרוץ סביב אחד
המיגרשים המבוקשים ביותר בירושלים,
מיגרש בן 2,7דונם ליד הכנסייה באבו־טור.
מיגרש זה עמדו להקים בית־ספר
למלונאות• אולם אחד המלונאים הבכי רים
בארץ הצליח לשכנע את מישרד־התיירות
לתת לו את המיגרש, שעליו
יבנה בית-מלון מפואר.
אותו מלונאי לקח לחוץ־לארץ, על
חשבונו, את אחד מראשי מישרד־התיי-
רות, כדי להציג לפניו שם את המשקיעים
שלו, ויש הטוענים כי מישרד״התיירות
החליט לשנות את ייעודו של המיגרש
משום לחצו של אותו פקיד־בכיר, המודה
בצורה זו עבור הטיול לחוץ־לארץ.
^8ו 5 0
/ 57/,/ 57/ /ם 6ז 5*6
־ו 6 !^6ז <3 86ח 4 - 80
< 06 <1סקס! 00 00556*16־5161
/־ו 6ץ10ק 01 זסז 86
ץ 6א 60ק 5ץ 12-7/0ם רוסו*ק 0
חס*1סח 1ג11 חס 8 0 X ( 0ו וח 5*6ץ5
41דרמת עוצסה 76101*16
החידוש המהפכני
הבלעדי של שרפ
55 .ק 0
בעזרת שיטת ה5$ -יז\ ,/מסוגלת
המערכת לדלג מקטע מוסיקלי
אחר למשגהו ולבצע אוטומטית
אח הפעולות הבאות, על גבי הסרט:
11 לדלג אל הקטע המוסיקלי הבא
ולעצור לפניו.
<2לרלג אל הקטע הבא ולנגנו.
) 3לחזור אל תחילת הקטע
ולעצור לפניו.
)4לחזור אל תחילת הקטע המוסיקלי
ול שו שוב ושוב.
טייפ נבו אינסוף חידושים
שים לב להטענה הקדמית.
כמוה תמצא רק במערכות יקרות.
הטענה זו מאפשרת לבחון בקלות
את מצב הסרט. נשוב לא תסתכן
בהטענת קסטה הפוכהו.
מכוון לוח סגולי ומנגנון מושלם
מבטיחים מגע חלק בין הסרט לבין
המנגנון וששני בקרה רגישים
מאפשרים הסלטה מושלמת.
פטיפון -המתקדם ביותר
יצירה של ענק
^ 8ו 5מצוידת בפטיפון משוכלל
המופעל על ידי מנוע אינדוקטיבי
בעל 4קטבים.
הזרוע המתואמת באיזון סטאטי
תפיק מתקליטיך צלילים נפלאים
בנאמנות מירבית.
מובן כי תוכל להאזין לצלילים אלה,
ולהקליטם להנאת ידיריר
בעת ובעונה
אחת.
^ 8ו 5 0היא יצירה מושלמת.
יצירת ענק ששמו הולך לפניו בעולם
שרפ ־ ענק האלקטרוניקה מיפן.
את המערכת של שרפ, תוכל לראות
לשמוע ולקנות כשקיים, במשכיר המרכזי
בכל בו שלום. במשכיר לצרכן. ב ש.א.ל,
ובחנויות מובחרות למכשירי חשמל.
המכירה גם רעולים חדשים
שרפ. עו ק האלקטרוניקה מיפן
שר 1-או.קי 11 .
היבואן: אסמגו בע־מ ירו שלי םטל פון 02-533817 :הפצה: סלון טוקיו. אלנב׳ 53ת־א. טל 03-283770 .הפצה ביי ם: אור. יבוא והפצה, ררך בית לחם . 60 טל 719447 .־ 02
אולם תצוגה מרכזי: בית שרפ -סלון טוקיו. אלנבי .66 תל־אביב. טל.03-612128 :
העולם הזה 2158
ואש אורן הביא
דאוץ מקלט
טלוויזיה ושבח
והעבירו במכס
תח אותו, החליט להגיב.
דן אלמגור ישב וכתב מיכתב לשר־הביטחון,
עזר וייצמן. במיכתב מיום ה־
5.12.1978 כותב אל מגור:
״מר וייצמן היקר,
מצאתי לנחוץ לכתוב לך בעניין, שיש
בו לדעתי חשיבות ציבורית. מפי ידידים
מהימנים שהגיעו ארצה מניו־יורק בטיסת
אל־על 010 ביום 24.11.78 בשעה 13.20
אחר־הצהריים, שמעתי את הפרטים הבאים:
במחלקה הראשונה של המטוס ישב גם
האלוף שלמה גזית, ראש אמ׳ץ. לצידו
החזיק במשך הטיסה קופסת קרטון גדו לה,
שעטיפתה העידה עליה, כי בתוכה
נמצא מקלט חדש של טלוויזיה ציבעונית
המתאים לתנאי קליטה בארץ. עם נחיתת
המטוס בלוד י רד האלוף עם הקופסה מן
המטוס, י שר לתוך מכונית צבאית שהמ תינה
לו על המסלול ויצא בכיוון השער.
שר ביטחון וייצמן
לצורכי הסוואה
איש-
״כל נוסעי המחלקה הראשונה,
הביטחון, הדיילות וצוות המטוס הבחינו
במעשה ונקל לשער את תגובתם. אחדים
מהם נתנו לה גם ביטוי מיידי. גובה ה מכס
על מקלט טלוויזיה ציבעונית מסוג
זה הוא כ־ 28 אלף ל״י.
״כשסופר לי הדבר, ניסיתי לשכנע את
השומעים, כי הקופסה הכילה מיסמכים
ומפות ולא טלוויזיה ציבעונית וכי הוש מו
בתוך קופסה כזו — שנראתה כאילו
היא ארוזה באריזה מקורית י שר מן ה חנות׳
לצורכי. הסוואה. אולם לצערי, לא
הצלחתי לשכנע אותם. אשמח מאד לש מוע
שצדקתי בגירסתי.״
יש אחות —
אבל לא זונה
ראש אמ״ןהא לו ףשלמהג*1ת
ן אלמגור הסביר מאוחר יותר את
מניעיו לשליחת המיכתב לעזר וייצ־
פרוטת האלוף
וחלולה חטלורדה
ך וסעי טיסת אל־על 010 מניו־יורק
שיפשפו את עיניהם בפליאה. היום היה
יום השישי ה־ 24 בנובמבר . 1978 השעה
13.20 בצהריים. זה עתה נחת מטוסם בתום
טיסה ארוכה ומעייפת בנמל-התעופה על
שם דויד בן־גוריון.
מהמטוס ירד גבר ממושקף לבוש אז רחית,
כשבידו קופסת קרטון גדולה ועליה,
כפי שהיו מוכנים להישבע כמה מנוסעי אנגליות המטוס, היו מודפסות אותיות
גדולו ת ס .0 0 £ 0 1 הגבר
נכנם למכוניוד שרד צבאית, שהמתינה לו
ליד כבש המטוס, ובידיו תיבת הקרטון.
נהג המכונית הצבאית ד׳זניק את מכוניתו
במהירות אל מחוץ למסלול נמל־התעופה,
מבלי שהנוסע ייכנס אל בניין הטרמינאל
ויעבור את בדיקת המכס, כנדרש לגבי
כל אזרח. במחזה תדהמתם של הנוסעים שצפו
גדלה עוד יותר, כאשר כמה מהם זיהו
את הגבר עם תיבת הטלוויזיה בי דו :״זהו
האלוף שלמה גזית — ראש אמ״ן אח רים
סיפרו, כי האלוף גזית החזיק את
תיבת מקלט הטלוויזיה לידו, כל זמן הטי סה
מניו־יורק, ואף הזהיר את הדיילות
שעברו על פניו פן תפגענה בטעות ב•
תיבה.
כמה מהנוסעים משכו בכתפיהם והמשיכו
בדרכם לאוטובוס שהסיעם אל אולם הנוס עים.
אחרים הביעו בקול רם את התמר מרותם
על כך, שבשעה שהם צריכים לע בור
את התהליך המייגע של ביקורת
דרכונים ומכס, פטור אלוף בצה״ל מחו בה
זאת. היו אף כאלה שקבלו, כי בעוד
שהם יהיו חייבים לשלם מכס עבור החפ צים
שהביאו עימם, עקף האלוף בתילבו־שת
האזרחית את ביקורת המכס.
אחד הנוסעים במטוס פגש כעבור ימים
אחדים את הד״ר לסיפרות עיברית דן אל־מגור
וסיפר לו בתום־לב על המחזה. אל־מגור,
שחזר לא מכבר לארץ, אחרי שהות
ארוכה בארצות־הברית, לא האמין למיש־מע
אוזניו .״זה לא יכול להיות,״ אמר
לאיש שיחו ,״אתה בטח ממציא את הד ברים.״
הוא ביקש מהאיש לחזור על הסי פור,
ורק כשהשתכנע, כי האיש אינו מו
:״כאן אירעו שני דברים שלדעתי הם
חמור־ם ביותר. אני לא מבין את התופעה
של מכונית עם נהג הממתינים לאלוף
בצה״ל ליד כבש המטוס. אני יודע, שגם
כאשר מגיעים לארץ שרים או אורחים
רמי־מעלה מחוץ־לארץ לא ממתינה להם
מכונית ליד המטוס והם עוברים בצורה
זו או אחרת את התהליך הרגיל של
כניסה לארץ ובדיקה על־ידי המכס. זכות
זו של מכונית העומדת וממתינה ליד
המטוס, שמורה לדעתי לראש־הממשלה או
לאדם העוסק בנושא ביטחוני חשוב, או
כאשר קורה אסון ויש צורך להחיש עזרה
בדחיפות לנוסע.
״הנושא השני הוא אי־תשלום המכס. לא
יתכן שאלוף מכובד ומוכר בצה״ל, שהוא
ראש אגף המודיעין במטה־הכללי ינהג
כמבריח. ואין זה משנה אם מדובר בתש לום
מכס בסך של 28 אלף ל״י — שהוא
סכום נכבד לכל הדיעות — או בסך של
לירה אחת. לאלוף בצה״ל — יותר מכל
אדם אחר — אסור להיראות כמבריח —
אפילו אם לא התכוון לכך. אולם מה ש 53
לספרות אלמגור
מיצרך החודש
ח״ב אסף עו רי (מאחורי ידין)
התנהגות לא הולמת
פרשת האלוף ומקלט הטלוויזיה
(המשך מעמוד ) 23
חמור יותר הוא שילובם של שני הד ברים.
האלוף ניצל את הזכות שניתנה לו
או שנטל אותה לעצמו, שמכונית תמתין
לו ליד כבש המטוס, כדי לעשות מעשה
הנראה בהברחה בגלוי ולאור היום.״
חמישה ימים אחרי ששיגר את מיכתבו
לשר־הביטחון, צילצל הטלפון בביתו של
דן אלמגור בשכונת אפקה שבתל־אביב.
על הקו היה האלוף שלמה גזית. לדברי
אלמגור, פתח גזית בעל הקול הרך והמתון
את השיחה במילים :״יש לי אחות ...אבל
היא לא זונה.״
לטענתו של אלמגור הודה גזית ב פניו
בנכונות העובדות שהיו כלולות ב-
מיכתבו לשר־הביסחון. הוא אישר, כי נהגו
אומנם המתין לו ליד כבש המטוס וכי
הוא עצמו ירד מהמטוס כשקופסת קרטון
שבה היה מקלט טלוויזיה בידיו — ואז
נכנס למכונית ויצא מתחום נמל־התעופה.
אולם האלוף גזית טען בשיחתו עם דן
אלמגור, ומאוחר יותר גם בשיחה עם
כתב העולם הזה, כי המדובר אינו במקלט
טלוויזיה צבעונית, אלא במקלט טלוויזיה
שחור־לבן שמחירו הוא 130 דולאר בלבד
וכל תשלום המכס עליו מסתכם בסך של
4,000ל״י .״בכלל לא הרווחתי שום דבר
מהעסק,״ אמר גזית לאלמגור ,״בדיוק עכ שיו
אותו מקלט עצמו נמכר כמיצרך החו דש
בשק״ם.״
נד, כראש המחלקה למימשל צבאי
מטכ״ל, וכמתאם הפעולות בשטחים.
אחרי המשבר הגדול שפקד את חיל״
המודיעין בעקבות מחדל הקונספציה ערב
מילחמת יום־הכיפורים, הצליח גזית לשקם
את החיל. הוא התגלה כאיש־מיקצוע מעו לה.
נועם הליכותיו וסבר פניו הפכו אותו
אחד האנשים האהודים ביותר בקצונה ה בכירה
של צה״ל.
משום כך הדהימה פרשת מקלט־ד,טל וויזיה
את מכריו .״זוהי עלילה,״ טענו
רבים מהם .״לא ייתכן לייחס מעשה כזה
לשלמה גזית, הידוע ביו שרו ובהגינותו.״
לאלוף גזית היה הסבר משלו לפרשה.
״כשאני מגיע מחוץ־לארץ,״ אמר לכתב
נד( ,מיל ).בצה״ל, שבמילחמת יום*ו,כיפו רים,
בהיותו סגן־אלוף בשיריון, היה ה שבוי
הישראלי בעל הדרגה הגבוהה ביותר
שנפל בידי המצרים, היתה לכך משמעות
מייוחדת.
טען יגורי באוזני כתב העולם הזה:
״חלק ממה שהתחולל במילחמת יום־הכי־פורים
אירע ביגלל התנהגות בלתי הו למת
של קצינים בכירים בצה״ל.
״אסור שהעניין הזה יימשך. אחת הסי בות
לכך שבחרתי ללכת לפוליטיקה היתה
שהעניין הזה ייפסק. אני מתכוון לדאוג
לכך עד כמה שכוחי יאפשר זאת, שה אלוף
גזית יועמד לדין, ואם יימצא חייב
— יבוא על עונשו.״
|י ום אחדי שיחת הטלפון בין האלוף
גזית לבין אלמגור, שיגר שר־הביטחון
עזר וייצמן, מיכתב לאלמגור. כותב וייצמן
במיכתבו :״הצגתי את מיכתבך לאלוף
גזית, אשר הסביר לשביעות־רצוני את ה עניין
ואת הרקע לאי ההבנה שנפלה. אלוף
גזית הודיעני, כי בכוונתו להסביר לך אי שית
את הפרשה ובטוחני, כי בינתיים נת ברר
לך, כי, ההר הוליד עכבר.׳״
אולם דן אלמגור לא הסכים עם דעתו
של שר־הביטחון בענייו זה. כפי שהסביר,
הוא היה סבור, כי איו לעבור על פרשה
זו לסדר-היום וכי דינו של אלוף בצד,״ל,
הוא כדין כל אזרח אחר בענייני מכם.
:תשובה למיכתבו של וייצמן, שיגר אליו
אלמגור מיכתב נוסף שבו דיווח לו על
סיחתו הטלפונית עם גזית. הוא סיים את
מיכתבו במישפטים הבאים :
״כאיש סיפרות שמחתי לגלות כאן (בהס ברים
של גזית) אלמנטים יהודיים חסידיים
ן לאסיים (,יום השישי הקצר׳ הרצון לא
(הכביד על הנהג בערב־שבת — המטוס
:חת בשעה .) 13.20 אך דומני שאילו יכלו
נשרות הנוסעים ואנשי הצוות שראו את
.זעשהו של האלוף וחיוו את דעתם עליו
(שמוע גירסה זו, היו משתמשים בביטוי
זיחיד של אמ״ן המוכר ל י, :הסתברות
:מוכה׳ .חבל.״
גם מיכתבו זה של אלמגור לא נשאר
(לא מענה. יומיים אחר־כך מיהר וייצמן
(ענות לאלמגור גם על מיכתבו ה שני:
״מאחר שההודעה למכס נשלחה ביה־
:ת בעל המקלט ולפני פנייתי אליך, הנני
!יגש לעניין כדרכו של יהושע בן פרחיה
״הווי דן את כל האדם לכף זכות״).
לגבי אלמגור הפרשה נסתיימה בכך.
;וא סבר, כי יצא ידי חובתו האזרחית
:כך שד,יפנה את תשומת־ליבו של שר-
;ביטחון לפרשה, שבינתיים עשתה לה כג ויים׳
במייוחד בקרב אנשי ציוותי־האוויר
טל אל־על. הידיעה התגלגלה והגיעה גם
1אוזניו של ח״כ אסף יגורי, פורש ד״ש.
גורי החליט לערוך בדיקה משלו בעניין.
|וא הגיע על סמך מקורותיו למסקנה כי
ואלוף גזית ״ניסה לייבא לארץ מקלט
ולודיזיה ללא מכס.״ לגבי יגורי, אלוף־מיש־
הארורים
׳ברי מ מ שזוז ישראל
יכלו להיות דוברי
ממשלת קובה בשגת 1939
״המצפון עושה את כולנו מוגי-לב,״
אמר ויליאם שקספיר. ממשלת ישראל הו כיחה
זאת השבוע. היא התגלתה כבעלת-
מצפון. היא התגלתה גם כמוגת־לב.
סט. לואים הפליגה מנמל המבורג ב־13
במאי ,1939 כשעל סיפונה 937 פליטים
יהודים, שניסו להימלט מהשואה ההולכת
וקרבה. יעדה של האוניה הגרמנית היה
נמל קובה והיא הפליגה לשם בבירכת
השילטון הנאצי. יועצי התעמולה של היט־לר
שיערו מראש שאף אחת ממדינות
העולם לא תסכים לתת מיקלט לפליטים
היהודים. הם ביקשו לנצל את מסע ספינת
הארורים כדי להמחיש בפני העולם כולו,
שמכיוון שאין מדינה המוכנה לקלוט את
יהודי אירופה, לא נותרה לגרמניה הנאצית
הברירה אלא להשמידם.
גזית ביקש גם לדעת מדוע נזעק אל-
מגור כל־כך עד כדי כתיבת מיכתב לשר-
הביטחון .״מה?״ שאל ,״מדברים על ה עניין
הזה?״ ״כן,״ השיב לו אלמגור.
״ההר הוליד
עכבר׳,
העם
לפני כשנתיים הוקרן על מסכי הארץ
הסרט האמריקאי ספינת הארורים. הוא
תיאר בצורה נאמנה למציאות פרשה ש התחוללה
לפני ארבעים שנה — פרשת
האוניה הגרמנית סט. לואיס, שהונצחה
בהיסטוריה בשם ספינת הארורים.
גזית גם הסביר את פרשת המכונית
הצבאית שהמתינה לו :״המטוס נחת ביום
השישי בצהריים ולא רציתי לעכב את ה נהג
שלי. לכן לא שלחתי אותו עם המק לט
לבדיקת המכס. נכון שלא הצהרתי על
|.הבאת הטלוויזיה. אבל כמה ימים אחר-
ן כד שלחתי מיכתב למנהל־המכם. מסרתי לו
]את הפרטים על מקלט הטלוויזיה שהבאתי,
1וביקשתי לשלוח לי חשבון לתשלום. עד
היום לא קיבלתי חשבון.״
לדברי אלמגור, אמר גזי ת :״לא חשוב.
אני בנושא הטלוויזיות כבד סגור.״
השיב לו אלמגור :״אבל יש גם מכו-
נות־כביסה ומקררים.״
במדינה
האלוף שלמה גזית
בקול מתוק ורך
שר הבטחה
33ך 3
הקריה .־ 11 בכסלו תסלייט
|| בדג מי 1978
שר הבטחון
הקריה
בכסלו בדג מי
סל״ט
1978
׳ה 1 1 4 7 5
11324
ל כ בו ד
מר דן א ל מגו ר
רמי מסמר הג בו ל 27
אביב
ל כ בו ד
מר דן א ל מגו ר
רחי מסמר הג בו ל 22
ח ל ־ אביב
דן א ל מגו ר הי קר,
דן א ל מגו ר הי קר,
אני מאסר מכתבו הנו סף מיו ם . 13.12.78
אני מודה לך על מכתבך מיו ם . 5.12.78
..מאחר מההודעה למכס נסלחר. ביז מ ת בעל
הג ג תיו ל אלו ףגזית אסר הסביר לסביעו ת
המקלט ולפני פני תךא לי ה נ ני ניגסלעניו כד ר כו
סל יה וסע בן פרחיה (י; חוי דך את-כל האדם לכף
רגוני את חענין, ואת הרקע ל אי ההבנה סנפלה.
זכות
אלוף גזיתהודיעניניב כו ונתו להסביר
לו אי סי ת את הפרסה,
ו ב טו ח ני כי בינת יי ם נתברר
יי\ ^־0
גם לוכי ״ההר תוליד ענ ב ר ״.
בבי? יי
>/י יי*י*
סר/הבטחון
וי. סו
,/עזר
סר הנטו •ו ן
מכתביו של עזר וייצמן לדן אלמגור
כף זכות
ח״כ אסף יגורי הגיש השבוע שאילתה
בנושא זה לשר־הביטחון, ובה ביקש מ־עזר
וייצמן להשיב אם פירטי הפרשה נכו נים.
כן שאל יגורי את וייצמן, מה יש
בדעתו לעשות בנושא זה.
בן ,53
שהוא כיום
גזית, שלמה החליף את האלוף אלי זעירא כראש
אמ״ן מייד אחרי מילחמת יום־הכיפורים.
האלוף בעל המראה הרגוע תמיד, הנראה
יותר כאיש־מדע מאשר איש־צבא, הוא
יליד תורכיה שעלה לארץ בהיותו בן שבע.
בשנת 1944 הצטרף לפלמ״ח, ולחם בשד
רות פלוגה ח׳ ב גיזרת ירושלים.
בשנת 1952 מונה שלמה גזית לראש מרדכי כאשר
לישכת סגן הרמטכ״ל,
(״מוטקה״) מקלף נשא בתפקיד זה. גם
כשמונה מקלף כרמטכ״ל וכסגנו כיהן משה
דיין, המשיך גזית בתפקיד ראש לישכת
סגן־הרמטכ״ל. כעבור שנתיים, כאשר מונה
דיין כרמטכ״ל, הפך גזית ראש־לישכתו.
אחרי שורה של תפקידים במטכ״ל, היה
שלמה גזית ב־ 1962 סגן מפקד חטיבת גו־לני.
רק בשנת 1964 עבר לשורות המו דיעין
בצד,״ל, חיל שבו שירת בתקופת
מילחמת ששת־הימים. אחרי המילחמה מו־
העולם הזה ,״מחכים לי אנשי ליד המטוס.
אני נכנס לחדר־ד,המתנה בנמל־התעופה,
אנשי מסדרים לי את הטעון סידור ואני
נוסע הביתה.
״באותה טיסה הגענו לארץ בערב שבת,
אחרי טיסה שנמשכה כ־ 20 שעות. לא
המתנו למכס אלא נסעתי י שר הביתה.
אני מודה שטעיתי.
״העובדה היא,״ מוסיף האלוף גזית ,״ש עוד
לפני שדן אלמגור פנה אל שר־הבים־
חון, פניתי אני ביוזמתי אל המכס.
כמה ימים אחרי שהגעתי לארץ שלחתי
להם מיכתב, ובו ביקשתי הוראות כיצד׳
עלי לנהוג ואל מי עלי לפנות כדי לשלם
את המכס על המכשיר שהבאתי. לגמרי
במיקרה קיבלתי רק ביום החמישי האח רון
מיכתב־תשובה מהמכס, שבו נאמר לי
להתקשר עם אדם מסויים כדי להסדיר את
העניין. אני עומד להתקשר איתו מחר.״
שר־הביטחון, עזר וייצמן, אימץ גירסה
זו של גזית. הוא ראה בפרשה תקלה של
היסח־הדעת בלבד, ולא ניסיון להערים
על המכס. על אמונתו זו הוא מתכוון להגן
בכל כובד מישקלו, כדי ששמו של מפקד
מסור ומעולה לא יוכתם דווקא ערב פרי שתו
מצד,״ל.
במשך חודשים ארוכים היטלטלה סט.
לואיס מנמל לנמל מבלי שניתן יהיה
לנוסעיה לרדת. לבסוף נאלצה ד,אוניה
לחזור לאירופה, שם י ר דו הפליטים כש רובם
סיים את דרכו במחנות־ד,ריכוז.
״קול הפליטים זועק מהים.״ הדו רות,
שלא היו עדים להתרחשות זו ושצפו
בסרט, לא היו מסוגלים להבין את הני מוקים
בהם השתמשו הממשלות השונות
כדי למנוע מיקלט מפליטי סט. לואים.
״הרי זה לא אנושי,״ היתד, תגובת הצופים
בסרט בכל רחבי העולם. בישראל שימש
הסרט הוכחה נוספת לכך כי ״העולם
כולו נגדנו.״
אבל השבוע יכלו אזרחי ישראל להבין
טוב יו תר מדוע התנכר העולם לגורל
הפליטים היהודים במילחמת־העולם הש ניה
ולא פעל להצלתם. ממשלת ישראל
המחישה זאת בהתנהגותה והחלטותיה.
לפני כשבועיים יזם ספן־השלום אייבי
נתן רעיון הומניטארי ממדרגה ר א שונ ה?
לקלוט בישראל 400 מפליטי וייט־נאם השו הים
זה מיספר שבועות על סיפון ד,אוניה
טונג אן, מול חופי מאנילה שבפיליפינים,
מבלי שאף אחת ממדינות העולם תהיה
מוכנה להורידם אל חופיה ולתת להם
מחסה.
במיברק ש שיגר לראש־ר,ממשלה כתב
אייבי נ תן :״כבנים לעם, שרבים מבניו
ידעו בעבר גורל דומה, אין אנו יכולים
לעמוד מנגד ולרחוץ בניקיון כפינו בטענה
שאין העניין נוגע לנו. קול פליטי וייט נאם
זועק אלינו מן הים...״
׳נראה כי מברקו של אייבי נגע לליבו
של בגין. הוא החליט להעלות את ההצעה
בישיבת הממשלה. ואז ניתן היה לשמוע
מפי כמה מהשרים את אותן הטענות,
שטענו בשעתו נציגי אומות העולם נגד
מתן מחסה לארורי סט. לואים.
ראשון המתנגדים היה שר־הפנים יוסף
בורג. אחריו החרו שר־הדתות אהרון אבו-
חצירא ושר־השיכון גדעון פת, שכל אחד
מהם יכול היה בשקט לייצג את ממשלת
קובה בשנת . 1939״אין זה לפי יכולתה
של ישראל להיענות להצעה אנושית זו
ולוא רק משום הכלל עניי עירך קודמים״
— התחסד אבו-חצירא.
״בעקבות פליטים אלה עלולות להגיע
לחופי ישראל אוניות פליטים נוספות ש יראו
בישראל מיקלט,״ נחרד איש סביון
גדעון פת. אל אלה הצטרפו גם שר־החוץ
משה דיין ו שר החקלאות אריאל שרון,
שטענו כי אין זה מעניינה של ישראל
לדאוג לפליטי וייט־נאם.
״ ל א כד כך יפים.״ הממשלה הת גלתה
לבסוף כבעלת מצפון 11 .משריה
הצביעו בעד קליטת הפליטים. אבל ההח לטה
היתד, מוגת־לב. במקום 400 הפליטים
שהציע אייבי לקלוט בארץ — תכולת
מטוס ג׳אמבו, שידידיו ההולנדים היו מו כנים
לממן כדי להטים את הפליטים לארץ
— החליטה הממשלה לקלוט רק 100 פלי טים.
כדי לא להעניק לאייבי את הילת
העולם הזה 2158
המועמד לראשות־הממשלה הבאה. ברור
לחלוטין שהוא עצמו אינו מתכוון לרוץ
לתפקיד זה בשנתיים וחצי הקרובות. מו טה,
שדחה הצעות מפתות במשק הפרטי
כדי להשתלב במשק הציבורי במיסגרת
חברת כור, עומד לצאת לשלושה חודשי
לימודים בחו״ל. קרוב לוודאי שבשנה הק רובה
לא יעסוק כלל בפעילות פוליטית.
אולם, לאורך זמן, הוא עשוי להיות
אחת הדמויות הדומיננטיות במיפלגת הע בודה.
המיפלגה, שחסרה עד כה מנהיגים
רעננים העשויים למשוך המונים, התעש רה
בבת אחת בשלושה מנהיגים פוטנ ציאליים
העשויים להשפיע על שינוי תד מית
המיפלגה ורוחה.
מבין שלושתם נראה דווקא מוטה גור
כבעל הסיכויים הטובים ביותר להנהיג
בעוד שנים מיספר את מיפלגת העבודה,
אם יצליח להשתלב ולהתאקלם במאבקים
ובתככים המיפלגתיים.
אב וייט־נאמי ושני ילדיו על סיפון ״טונג אן״ מול חופי מאנילה החמצה המיבצע החליטה הממשלה לממן את הבאת
הפליטים על חשבונה.
כעבור יום הסתבר שזה היה ניסיון
התחמקות. אחרי קבלת ההחלטה החלו
פניות למוסדות האו״ם כדי שאלה יממנו
את קליטת הפליטים בארץ. לא מן הנמנע
כי בסופו של דבר תישאר רק ההחלטה
בארץ. הפליטים הווייט־נאמים י שארו על
סיפון ספינת הארורים שלהם.
החלטת הממשלה הוכיחה גם עד כמה
מנוכרים שריה מרחשי־לב העם. בתגובה
ליוזמתו של אייבי התעוררו אלפים, ש הביעו
נכונות לסייע לקלוט את פליטי
וייט־נאם. מוסדות וחברות היו מוכנים
לתרום כספים. מישפחות ביקשו לאמץ יתו מים.
עיריות ומועצות מקומיות החלו ב־מיבצעי
איסוף של בגדים וציוד. ההת להבות
יצרה הזדמנות להפגין כי ישראל
אינה שוכחת וכי כשמדובר בהצלת פלי טים
נרדפים, אין היא עושה חשבונות
קטנוניים כיתר אומות העולם.
ממשלת ישראל גרמה להחמצת הזדמ נות
זו. היא ביזבזה במחי החלטה עלובה
וקרירה, שכאילו נכפתה עליה, מחווה אנו שית
נדירה. היא הפכה מיבצע לאומי ספונ טאני
לעניין ביורוקראטי אפור.
ביטא זאת המשורר חיים חפר, שכתב
על אייבי נ תן: לפעמים אתה משיב קצת
רוח במפרשינו העייפים /ומוכיח לנו
כמעט לבדך כי אנחנו לא כל כך צודקים
ולא כל כך יפים.
מיפלגות גיר פוליטי
שלושה מגהיגים הוצגחו
בבת אחת לצמרת
מיפלגת העבודה
צופי הטלוויזיה שיפשפו את עיניהם
בפליאה. על מסך הטלוויזיה הופיעה ביום
השישי האחרון דמותו של רב־אלוף (מיל).
מרדכי (״מוטה״) גור, שרק ימים ספורים
קודם לכן פשט רשמית את מדי צה״ל.
והנה, בתשובה לשאלת מראיינו, לא הת בייש
מוטה לה שיב :״כן, בבוא הזמן
אני שואף לתפקיד ראש-הממשלה. זוהי
שאיפה בהחלט לגיטימית למי שמרגיש
כי בכוחו לעשות דברים...״
לא היתה זו הפעם הראשונה בה הצהיר
מוטה גור כי הוא נושא את עיניו לתפקיד
ראש־הממשלה. עוד כשכיהן בתפקיד ה-
רמטכ״ל רמז, בראיונות שונים, כי הוא
חותר לתפקיד פוליטי שיאפשר לו להיות
אחרות
״שותף בהכרעות.״ בהזדמנויות
התבטא, לא פעם בשמץ של יוהרה וביט חון
עצמי מופרז, כי ״אם רבין ושמעון
פרם יכולים להיות ראשי־ממשלה אין כל
סיבה מדוע שגם אני לא אהיה.״
משוועת שהוא מבקש לכהן כראש־ממשלה מטעמה
של מיפלגת העבודה דווקא.
האריה של מחר• מוטה בא ממיש-
פחה בעלת מסורת סוציאליסטית. לפני
שהתגייס לפלמ״ח במילחמת־העצמאות היה
חבר רשום במפא״י. מיום שלבש מדים
לא היה מעולם חבר במיפלגה כלשהיא.
אולם שירותו במיסגרת הנח״ל וכהונתו
כאלוף פיקוד־צפון, קירבו אותו לתנועה
הקיבוצית על כל זרמיה, למרות שהוא
עצמו בן המושבה רחובות.
בתקופה מסויימת ניסה שמעון פרם לג ייס
את מוטה, בהיותו במדים, לשורות
רפ״י. מוטה דחה את ההצעה. הוא שמר
על עצמאותו הפוליטית. רק עתה, כשפשט
את מדיו חזר למיפלגת העבודה.
אולם אם סבר שמעון פרס שבהמלצתו
לצרף את מוטה גור למוסד העליון של
העבודה — לישכת המיפלגה — יחד עם
שנג ״מוצנחים״ אחרים, שגריר ישראל
לשעבר באו״ם, חיים הרצוג, ומנכ״ל בנק
הפועלים לשעבר, יעקב לווינסון — הוא
מחזק את מחנה תומכיו, הסתבר לו במהרה
כי טעה טעות מרה. כבר בהופעתו הפומ בית
הראשונה חלק מוטה גור שבחים
דווקא ליצחק רבין כראש-ממשלה.
״עבדתי עם ממשלת גולדה, ממשלת
רבין וממשלת בגין,״ אמר מוטה ,״ואני
יכול לומר ללא צל של ספק, שהתיכנון
הלאומי, עבודת המטה הכוללת, הכנת ה נתונים
וניתוח אפשרויות בממשלות ה קודמות,
היו הרבה יותר יסודיים ומבו ססים
לעומת הממשלה הנוכחית.״
היה זה רמז שהתפרש כמכוון לעברו של
פרס, שאין הוא מונח בכיסו. לגבי רבין,
שבתקופת כהונתו של מוטה כרמטכ״ל
חשד בו לא אחת שהוא פועל בעצה אחת
עם שמעון פרס כדי לנגחו, היה זה איתות
מעודד.
בשלב זה ספק אם מוטה יצטרף לאחד
משני המחנות — זה של פרס וזה של
רביו — העשויים להתמודד על תפקיד
שהיה נהוג גם בתקופת המדינה ובוטל
רק לפני שנים מעטות. אותו חוק קבע,
בין השאר, כי אם סוס מקרטע ברגליו
הקדמיות וגורם נזק — האשם בפרש,
אולם אם הנזק נגרם מרגליו האחוריות
של הסוס, אין הרוכב אשם.
(הסניגור נשאר רציני כל אותה עת,
וניסה לטעון כי בעצם, השוטר הוא שתקף
את הסוסה, ועל כן הביא על עצמו את
הנשיכה. אולם השופטים לא קיבלו טענה
זו, כשם שלא קבלו טענה אחרת שאמרה
כי האורווה נפרצה. מאחר שהנאשם לא
בא למישטרה להתלונן כי אורוותו נפרצה,
אלא בא לשם רק כדי לחפש את רכושו
שנעלם, ו שרידי החבלים שלצווארן של
הבהמות, סיפרו סיפור שונה.
בית־מישפט
דבר אחד בלבד ביקש
לשמוע מפי התובעת היפהפיה אדומת-
הגור הפוליטי של היום מבטיח להיות
האריה של מחר. פרס ורבין ינסו ודאי
למשוך אותו בזנבו לצידם. אבל בבוא
היום הוא עשוי לטרוף את שניהם גם
יחד.
מי ש טר ה
הסוסה שרצתה חופש
עדר הסוסים יצא דטוח
בכבישים — ער שהגיע
השוטר רשם קץ 7הי 7ו7ח
שינוי מרענן על סיפורו של האדם
שנשך כלב, נגולה השבוע בפני בית-
המישפט המחוזי בתל־אביב. גרמו לכך
סוסה וסיח שנמלטו מאורוותם בבני־ברק,
ויחד עם סוסים צוהלים אחרים יצאו לבלות
בנעימים באחד מפרדסי הסביבה.
יש לשער שהסיפור היה מסתיים בכך, עובדיה יחזקאל
אילולא ניסה השוטר
להכניס בכוח את הסוסה לתוך ״ניידת
לסוסים״ ,ואילו זו סרבה בתוקף. אז חבק
השוטר האמיץ בעוז־נפש את צווארה וני סה
לדחוף אותה לניידת. במחאה — נשכה.
אותו הסוסה. כתוצאה מכך הוגש כתב-
אישום נגד בעל הסוסים, דו ד בית־עדה.
כתב־האישום פירט, כי העבירה היתד.
בכך שבית־עדה, ברשלנותו, הניח לסוסים
לשוטט בסביבה, ובכך סיכן את הציבור.
הסוסים יכלו לגרום חבלות לבני-אדם,
ואומנם גרמו חבלה כזו — לשוטר עובדיה.
השופט הרשיע את בית־עדה, וגזר עליו
קנם בסך 2,000ל״י ומאסר על תנאי ל3-
חודשים.
עורך הדין
העירעור שהוגש על־ידי
יגאל יצחק־הלוי, עורר חיוך על פניהם
של השופטים. מזה שנים רבות הם עוס קים
בהפרות חוקי התעבורה על־ידי נה גים
ומכוניות, והנה חזר מעשה הסוסים
להזכיר להם נשכחות.
העלאת זיכרונות. השופט בנימין
כהן, אב בית-הדין וחבריו השופטים אליהו
וינוגרד ומשה טלגם, העלו זיכרונות מת קופת
המג׳לה. אותו חוק עותומני נושן
רב־אלוף (מי ). 7גור
למשוך
בזנב
השיער, פנינה ד בו רין: מדוע יש להטיל
במיקרה זה מאסר־על־תנאי, ולא להסתפק
בעונש של קנם. התובעת השאירה את
הדבר לשיקולו של בית־המישפט.
בפסק־דינו קבע בית-המישפט, כי אחרי
ששקל מיקרי מוות שקרו בסביבה לנוסעי
מכוניות שנתקלו במפתיע בסוסים שזינקו
לעומתם בכביש, החליט להשאיר את הקנס
בעינו. אולם הוא ביטל את עונש המאסר
על תנאי, משום שיש בו כדי הכתמת הנא שם,
ואין צורך בכך במיקרה זה.
צ ודל
הויכז הסורשיע
מפקד חי?-הים
זוכה מאשמת גיסיון
7איגוס -אב 7צה״7
הפסיד מערבה
מפקד חיל־הים, האלוף מיכאל (״יומי״)
ברקאי, קרן מאושר. כשיצא את אולם
בית־הדין הצבאי ביפו הוא נתן ד רור לרג שותיו,
אותם ניסה לעצור בתוכו בעת הק ראת
פסק-דינו. היתר, לו סיבה טובה לכך :
בית־הדין הצבאי זיכה אותו מהאשמה ה חמורה
ביותר שהועלתה אי־פעם נגד
אלוף בצד,״ל — ניסיון לאינוס רס״רית,
המשרתת בשירות־קבע בחיל־הים.
הצהרותיו אלה של מוטה יצרו כלפיו
גל של התנגדות, שביסודה הינה בלתי
מוצדקת. אין שום סיבה מדוע אדם בעל
כושר מנהיגות ויכולת מחשבה אנאליטית
מסוגו, הפונה לחיים הפוליטיים לא ישאף
לתפקיד הפוליטי הרם ביותר. אולם במדי נה,
שהורגלה שראשי ממשלות מתמנים
בה אחרי שהם ״מקבלים על עצמם את
דין התנועה״ ,הפכה השאיפה המוצהרת
לכהן כראש״ממשלה למילה גסה.
לעבר עיני צה״ל כולו היו נשואות
הקרב המישפטי שהתנהל מאחרי דלתיים
סגורות. מהלך המישפט עצמו לא היה
חסוי. שכן בית־הדין לא החליט על ניהול
המישפט בדלתיים סגורות. אולם דלתות
בית־הדין היו נעולות בפקודת ראש אכ״א,
שקבע כי פתיחת דלתות האולם עלולה
לפגוע בביטחון המדינה.
כך, בצורה אבסורדית, יכלה העיתונות
לדווח על מהלך המישפט, מבלי שנציגיה
יהיו נוכחים בו. כתוצאה מכך הגיעו לידי-
לא במעט נבעה ההתנגדות למוטה מכך
(המשך בעמוד ) 29
העולם הזה 2158
215
בנק לץ וומי
מציעלן־ כחעדם2ו תכנית החסכון החדשה
׳תקרת החסכון-עד 12.ליי
• 147,מענק מידי על הפקדות חד פעכזיות
* • 77.מענק סידי על הפקדות חדשיות רצופות.
ן •ריבית והצמדה על הקרן והמענק
\ פטורים ממס הכנסה לץ זחר שש שנות חסכון.
פרטים נוספים בכל סניפי בנק לאומי,
בנק אגוד ובנק ערבי ישרץ ולי
ן ן;ן־
בנק לאומי
פר סו ם א. ס ל
העולם הזה 2158
־ פשפ ני!
חמשו הדרח עד הכנסותיהם האמיתיות ותושם
שד כר 120חבוי הכ נסת
באמת?
פלאטו שרון:
כסף וסמל
^ ״כ שמואל (״סמואל״) פלאטו־שרון
1 1נחשב האיש העשיר ביותר בכנסת.
אולם עושרו של שרון במיקרה זה, ועצם
חברותו בכנסת הם לא רק עניין להע רכה,
כפי שהדבר נעשה בסידרה זו לגבי
שאר חברי־הכנסת. פלא טד שרון הוא סמל,
האיש היחידי בתולדות הכנסת שנאמר עליו
במליאה עצמה :״אתה גנב, אתה גאנג־כל
סטר,״
מבלי שהדבר זכה בתגובה
שהיא, היה פלאטדשרון. הדובר היה אריה
(״לובה״) אליאב, ופלאטו לא הגיב, מפני
שלא היה לו מה להגיב.
במשך יותר משמונה שנים ידוע פלאטו
כאחד האנשים העשירים בארץ. לפחות בכל
הנוגע לעיסקותיו בישראל. נראה, כי חוץ
מאותן עיסקות שבהן הוא מכר רכוש, לא
הרוויח שרון אגורה שחוקה אחת. להי־פך
— הוא הפסיד. אולם, הכספים הרבים
שאותם הביא מצרפת, הארץ שביקשה את
הסגרתו ביגלל מעשי נוכלות ודמיה, והעס קים
שהוא עושה בארצות אחרות, בעי-
התש יעית
רק״ח מאיימים לרצוח אותו. אחד־כך נולד
בנו של פלאטו, וזו היתר. לו סיבה נו ספת
להישאר בבית. לאירועים רישמיים
הוא לוקח עימו את רעייתו, שכן, הוא
חושב שיהיו במקום צלמים. אך לאירו עים
לא רישמיים, במועדוני לילה, הוא
הולך עם אחד מעוזריו או עם נהגו.
משה ארנס:
עסקים וביטחון
חד משכניו של פלאטו בסביון, הוא
יושב־ראש ועדת החוץ והביטחון של
הכנסת, ודכי משה ארנס. ארנס אמנם אינו
מתגורר בארמון כמו זה של פלאטו, אך
הוא בעליה של וילה שלא היתד. מביישת
איש. בווילה זו שבסביון, הוא מתגורר
עם אשתו וארבעת ילדיהם. ארנם הגיע ל ישראל
מארצות־הברית רק בשנת 1948
ונראה אז, כי יהיה מושבניק. כמי שהיה
נציב בית״ר בארצות־הברית, מיהר ארנס
להצטרף למשק של תנועה זו, מבואות
בית״ר. אולם ארנם שהיה כבר אז בעל
תואר אקדמאי בהנדסת מכונות, לא הס כין
עם חיי המושב, עזב אותו, נסע חזרה
לארצות־הברית ושם המשיך ללמוד, הפעם
הנדסה אווירונאוטית. הוא התחיל לעבוד
עבור חברת קרטיס ויי ס בארצות־הברית
בפיתוח מנועי סילון. משכורתו של ארנס
כבר אז היתה גבוהה במייוחד. הוא הצ־
ח״כ פלאטו־שרון כווידה שדו כפכיון
הסתגר בביתו
חח״ביס 7111 סביון
שייה הביטחונית, לבין תפקידו כיושב־ראש
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת.
יהודה בן־מאיר:
עשיר; אך צנוע
אנט פלאטו, רעייתו של הח״כ, ככיתם שכסכיון
לאירועים רישמיים
קר בוונצואלה ובארצות״הברית, הם שהבי או
לפלאטו את עושרו הרב.
פלאטו מתגורר בארמון ממש, בסביון.
הוצאות אחזקת משק ביתו, הכוללות את
הנהג, שומר־הראש, שני מזכירים אישיים,
האחראי על האחזקה, כמה משרתות, מטם־
.לת לתינוק של פלאטו, גננים ושומר, וכן
לב־מגיעות
בביתו,
הוצאות
האירוח
300,000 לירות בחודש, על־פי דבריו שלו.
לפלאטו שתי מכוניות מסוג קאדילאק,
מכונית מרצדס ומכוניתה של אשתו היא
מסוג אלפא רומיאו ספורט. גם לנהגו של
פלאטו יש מכונית. למרות שפלאטו ידוע
כמי שאינו אוהב לשלם, וכמי שאינו מכבד
את התחייבויותיו, גם אם המדובר במש כורת
של פקידה או פועל, מגיעות ההו צאות
האישיות שלו לעוד כ־ססס 200,לי רות
בחודש, וזאת בחודשים שבהם אינו
מרבה לצאת מהבית. לפני חודשים אחדים,
אחרי שדרש להוציא את רק״ח מחוץ לחוק,
הסתגר פלאטו בביתו וטען, כי אוהדי
ליח לחסוך סכום ניכר, עימו שב לארץ
בשנת .1962 באותה שנה ההל להרצות
בפקולטה להנדסה אווירונאוטית בטכניון.
ארנס לא היה אהוד במייוחד בקרב המר צים
בטכניון. יש טוענים, כי היה זה
ביגלל התנשאותו וביגלל אורח חייו ה ראוותני.
הוא עבר לעבוד בתעשייה האווי רית,
מונה כסמנכ״ל וראש חטיבת ההנדסה
במיפעלים אלה. ארנס עזב את התעשייה
האווירית, ששילמה לו משכורת ענק ולר שותו
עמד חשבון הוצאות פתוח שאותו
ידע לנצל, בטריקת דלת.
כאשר עזב את התעשייה האווירית הקים
חברת יבוא בשם סיבונסיקס, הרשומה
על שמו ועל שם אשתו. חברה זו המת־מחית
ביבוא מוצרים מדעיים מייוחדים
במינם, היא אחת מחברות הייבוא העשי רות
בארץ והפכה את ארנס אדם אמיד ביו תר.
לזכותו של ארנס אפשר לומר, כי
באופן י שיר אין למצוא קשר בין החברה
שלו, המייבאת גם מוצרים הקשורים לתע
בהמפד ״ ל יהודה יעקוב בן־מאיר,
״ י הוא שכן נוסף של פלאטו־שרון ומשה
(״מישר,״) ארנס לאיזור המגורים היקר ביו תר
בארץ, סביון. בן־מאיר בא ממישפחה
האוהבת כסף. אביו, הד״ר מאיר רוזנ ברג
המנוח, היה ידוע כמי שאהב עיס־קות
מעיסקות שונות, והותיר לבנו סכום
ניכר של כסף. גם אשתו של בן־מאיר,
שאותה הכיר בארצות־הברית׳ תרמה סכום
נכבד, שאותו קיבלה מהוריה, לקפיטל ה־מישפחתי.
מלבד הרווחים שהקרנות ה־מישפחתיות
נושאות, ומלבד משכורתו כ-
חבר־כנסת, מקבל בן־מאיר גם שכר, אס כי
לא בצורת משכורת, אלא כדמי הרצאות,
מאוניברסיטת בר־אילן, כראש המחלקה
לפסיכולוגיה.
אין ספק, כי בן־מאיר שייך לשיכבה של
עשירי הכנסת, אם כי אורח חייו והצורה
שבה הוא מתלבש מעידים על צניעות,
נוסף לטעם רע. לבן־מאיר אין מכונית,
ואת מרבית זמנו הוא מקדיש לעסקנות פו ליטית.
הוצאותיו האישיות והוצאות בני
מישפחתו איבן גדולות, ובן־מאיר הוא מ ביו
חברי־הכנסת הבודדים, המצליח לחסוך
גם ממשכורתו כחבר־כגסת.
שובסקי פונה לפרקטיקה פרטית עם השם
שעשה לו כיועץ המישפטי של עיריית
תוך
תל־אביב, וכחבר־כנסת, היה הופך
תקופה קצרה אדם עשיר. אולם, וירשובם-
קי הוא בין אלה המוכנים לתקוף כל חבר-
כנסת העוסק בעבודה אחרת, מלבד עבו דתו
בכנסת, משום שלדעתו, כל עיסוק
אחר הוא מעילה באמון הבוחרים.
באחד הרחובות מתגורר וירשובסקי
היקרים של תל־אביב, רחוב אדוארד ברנ שטיין,
בדירה בת ארבעה חדרים. יש לו
תוכנית חיסכון שבה כמה עשרות אלפי
לירות ומדי פעם הוא משמש כבורר ב שכר,
תמורת תשלום. בשנה האחרונה שי מש
וירשובסקי כבורר בשתי בוררויות
והשתכר כמה אלפי לירות בודדות. נוסף
למשכורתו כחבר־כנסת, הוא מקבל סכום
של כ־ 9,000 לירות בחודש, שילומים מגר-
וידשובטקי:
פוטנציאל מבוזבז
ין ל חסרי הכנסת החיים חיים נוחים
ביותר, אם כי אינם עשירים, נמנה
ח״כ שי, מרדכי וירשובסקי. וירשובסקי
הוא עורך־דין במיקצועו, אך מעולם לא
היה לו מישרד פרטי לעריכת־דין. במשך
שנים רבות, עד שנכנס לכנסת היה ויר־שובסקי
שכיר, ותפקידו האחרון היה היו עץ
המישפטי של עיריית תל־אביב.
לאיש, ובעיקר לעורכי־הדין שבקרב חב־רי*הכנם
ת, אין ספק, כי אילו היה ויר־
ח ״כ רשה א דנם
בטריקת דלת
הח בים סול סביון
(המשך מעמוד )27
מניה. וירשובסקי הוא ביו
הבודדים, שאין להם מכונית.
חברי־הכנסת
סטף ורטהיימר:
פעילות נדירה
י מרות שהם חברים באותה סיעה,
€ש״י, השוני בין וירשובסקי לביו ח״ב
זאב (״סטף״) ורטהיימר הוא עצום. ורט־היימר,
איש נהריה, ממעט להופיע בכנסת.
יש התולים זאת באכזבתו מחלום ד״ש ז״ל.
המקורבים אליו יודעים, כי כל נסיעה
שלו לכנסת עולה לו בכסף רב.
משום שייתכן ש״יום אחד אעזוב את הכנסת
ואצטרך לפתוח אותו מחדש.״ יצחקי נו הג
במכונית מסוג וולוו ולרשותו שני חש בונות
חיסכון ח״י כפליים וחשבון תמר
אחד, שבו יותר מ* 60 אלף לירות.
אין ספק, כי העובדה שנבחד כחבר-
כנסת גורמת ליצחקי נזקים כספיים גדו לים.
הוא אומנם יכול, על־פי החוק, להמ שיך
ולקיים את מישרד הייעוץ הפסיכולו גי
שלו, אך לדעתו, אין עבודה נוספת
עולה בקנה אחד עם עבודת חבר-כנסת.
לאמיתו של דבר ממשיך עדיין יצחקי לע סוק
בייעוץ הפסיכולוגי, אולם לדבריו,
הוא עושה זאת עתה חינם, בקרב ילדי
הפרברים.
יצחקי מודה, כי בהתבססותו החומרית
עזרו לו הוריה של אשתו, מפינלנד.
משה קצב:
החותן עזר
^ ״כ משה קצב מקבל רק משכורת
1 1אחת, למרות שהוא מועסק בשתי מיש מקבל
את משכורתו מהכנסת
רות. קצב
וכן חשבון הוצאות, אולם שאר הוצאותיו
משולמות על־ידי המועצה המקומית קריית־מלאכי
שבראשה הוא עומד. קצב מודה, כי
נוסף להוצאות שאותן הוא מקבל מהכנסת,
משלמת לו המועצה המקומית קריית־מלא-
כי הוצאות אש״ל, ומעמידה לרשותו מכו׳
נית ואת הוצאותיה.
קצב מתגורר בבית פרטי בן תשעה חד רים,
בקריית־מלאכי. את הבית עזרו לו
לרכוש הורי אשתו. בנוסף למשכורתו כ־ח״ב,
מביאה גם אשתו, העובדת בחצי
מישרה כפקידת בנק, עוד כ־ 6,000 לירות
לתקציב המישפחתי.
עקיבא נוף :
אשה ושירה
חד מחכרי־־הכנסת העשירים ביו־תר
הוא כיום ח״כ הדימוקרטים עקי בא
נוף. נוף, עו רו־דין, זמר ומלחין במיק־צועו,
אינו משתכר מהמיקצועות הנוספים
שלו כסף רב. מעריכת־דין הוא אינו מש תכר
ואילו התמלוגים שאותם הוא מקבל
עבור שיריו אינם משמעותיים כלל.
נוף גם אינו בא ממישפחה עשירה, אך
הוא נכנם למישפחה עשירה. אחרי שנים
רבות שבהן היה רווק, נשא נוף את העי עימה
תונאית
מירה וינגרטן, שהביאה
נדוניה עצומה. וינגרטן היתד, נשואה, קו דם
לכן, ליהודי אמריקאי עשיר מטקסס,
ממנו יש לה שני ילדים. גם בעלה לשעבר
של וינגרטן וגם חוקי הגירושים האמרי קאיים
היו נדיבים ביותר אליה, כאשר
התגרשה. ביום גירושיה, הפכה וינגרטן
אשה עשירה ביותר, בסדר גודל של מאות
אלפי דולרים.
נוסף לכסף זה, הביאה עימה וינגרטן
לנישואין עם עקיבא, את אחת הדירות
המפוארות בתל־אביב, דירה שהיא צירוף
של שתי דירות פאר בשדרות בן־ציון.
הדירה על תכולתה מוערכת כיום בסכום
של יותר מחמישה מיליוני לירות. אולם
גם אם רצה נוף לחיות טוב, או לרכוש
לעצמו עוד נכסים, כדירה קטנה נוספת,
הוא לא היה צריך לפגוע בהון שהביאה
לו אשתו. נוסף למשכורתו כחבר־כנסת
וחשבון ההוצאות שלו, ממשיכה אשתו
לקבל מבעלה הראשון סכום חודשי קבוע
בדולרים, אשר מאפשר לבני הזוג לח יות
כמו מלכים. מדי חודש מקבלת ויג-
גרטן ׳ 3,000 דולר. כיום, פירושו של דבר
שלרשות נוף עמדו מדי חודש בחודשו
כ־ 60,000 לירות.
ח״כ כן־מאיר
ח ״כ נוף
צניעות
נוסף על טעם רע
נראה, כי לכספים אלה יש השפעה רבה
על דדך חייו של נוף. בעוד שעד לפני
שבועות אחדים היה מקפיד לבוא כימעט
לכל ישיבות הכנסת, הרי שבשבועות ה אחרונים
נעדר נוף ממרבית הישיבות.
על כך נאמר: מרבה נכסים, מרבה דאגה.
ורטהיימר הוא מנהלו ובעליו של אחד
המיפעלים המשגשגים ביותר בארץ, ד,מיפ־על
התעשייתי ישקר. למרות השכלתו ה עממית,
הצלחת ישקר היא הצלחתו הניהו לית
הישירה של ורטהיימר, הצלחה זו היא
שהפכה אותו מיליונר ואחד האנשים ה עשירים
ביותר, לא דק בכנסת, אלא בארץ
כולה. ורטהיימר נוהג באחת משתי המכו ניות
העומדות לרשות מישפחתו. הוא גר
בווילה בנהריה.
יצחק יצחקי:
פרנסה בהתנדבות
^ ״כ יצחק יצחקי, מיספר שניים ב-
* 1מיפלגה שהצליחה להכניס שני חברי־כנסת,
שלומציון (יחד עם אריק שרון),
הפך תופעה בכנסת חודשים ספורים אח רי
בחירתו, כשהוציא לאור ספר על ה כנסת,
ואירגן חוג להתעמלות בקרב חברי-
כנסת. יצחקי, הנשוי לאשה מפינלנד, הוא
בן טבריה, היה מורה ומנהל בית־ספר ב אמור
טבריה. אולם, אחרי שסיים את לי מודי
הפסיכולוגיה שלו, גילה יצחקי את
תל־אביב ועבר אליה. הוא פתח מישרד
לייעוץ פסיכולוגי לילדים, התפרסם כאחד
הטובים במקצועו, ומישרדו החל משג שג.
כיום יצחקי הוא אדם אמיד תודות
למישרד זה.
יצחקי מתגורר בדירה בת ארבעה חד רים
ליד צהלה, ויש לו נכס נוסף: המיש־רד
שלו בצפון תל-אביב (שדרות בן־גור-
יון, פינת ריינס) .עתה המישרד סגור, אולם
יצחקי מסרב למכור אותו, הן משום שהוא
רכוש, אשר מחירו עולה בהתמדה, והן
ח״כ וירשובם קי
ח״כ ורטהיימר
•הנסיעה לכנסת יקרה
במדינה
נעסבות הושעת! שר ואש עיריית וחובות ל שענו, ח־־כ
(המשך מעמוד )25
שנתנו
עת הציבור דיווחים סלקטיביים
מקום לפרשנויות שונות לגבי גורלו של
יומי.
החלטתם של שלושת שופטי בית־הדין
לזכות את יומי מאשמת הניסיון לאונס
היתה לכן בבחינת הפתעה. אולם ההפ תעה
לא היתה נעימה עד סופה.
פרידה מהמדים• קבעו שופטיו של
מפקד חיל־הים :״לאחר שבחנו את חומר
הראיות שבא לפנינו — לאור ההלכה
הפסוקה בסוגיית הסיוע לעדות קורבן של
עבירת־מין — הגענו לכלל מסקנה, כי אין
בו כדי לבסס כדבעי את הרשעתו של הנא שם
בשלוש העבירות שיוחסו ל ו: ניסיון
לאינוס, איומים והתנהגות שאינה הולמת.
״על אף שנותנים אנו אמון מלא בגיר-
סתה הבסיסית של המתלוננת, בדבר תקי פתה
על־ידי הנאשם בניסיון לאונסה ועל
אף שדחינו את גירסתו המכחישה מכל
וכל של הנאשם ...נמנענו להרשיע את לא הנאשם משום שמבחינה מישפטית
מצאנו בחומר הראיה שבא לפנינו אותו
סיוע מלא ומושלם הדרוש לפי ההלכה ה פסוקה,
לביסוס הרשעתו בביצוע העבירות
המיוחסות לו.״
במילים אחרות: בית־הדין הצבאי קיבל
ח נו -ב 1ס ת 1נוא
האמן* כדל,אי
זיכוי על אף האשמה
למצעוה אה הגירסה לפיה היה נ יסירו לאו נס
מצד יומי, אולם קבע שמבחינה מיש־פטית
אין באפשרותו להרשיעו. היה זה
מסוג הזיכויים־המרשיעים.
שכן, גם אם זוכה מחוסר ראיות מיש-
פטיות מספיקות, לא יוכל יומי להמשיך
ולהחזיק בתפקיד מפקד חיל-הים וגם לא
להמשיך ולשרת כאלוף בצה״ל.
האלוף ברקאי זכה אומנם בזיכוי מיש-
פטי. הקאריירה הצבאית שלו לא תוכתם
הרשעה של ניסיון לאינום. אבל צה״ל
פסיד את שירותו של לוחם נועז ומפקד
עובדה שיומי יצטרך ככל הנראה לפי
.שתחרר מצה״ל — יש
ה למפקדים המנצלים
שאינה הולמת
בדיו, הם
היפרד מ-
א סי רגמסת?
ך• אשר דנה ועדת הכנסת, לפני חוד־שים
אחדים, בהסרת חסינותו של
ח״כ שמואל רכטמן, מי שהיה אז גם
ראש עיריית רחובות, החליטה הוועדה
לצמצם ככל האפשר את דיוניה ואת הסרת
החסינות.
החלטת הוועדה אמרה, כי חסינותו של
רכטמן מוסרת דק לצורך העמדתו לדין
באותה פרשת־שוחד ספציפית שבה הוא שם.
הוועדה לא קבעה מה יהיה גורל ה חסינות
אם יורשע רכטמן ויידון לישיבה
בכלא. אחדים מחברי הוועדה, שהעלו אפ שרות
כזו, קבעו במפורש כי אם יתרחש
מצב כזה, תצטרך הוועדה לשבת שנית,
להחליט אם גם לצורך המאסר היא ממ ליצה
בפני הכנסת להסיר את החסינות
— או לאו.
הכנסת לא ניצבה מעולם בפני בעיה של
חבר כנסת שנידון למאסר, ויש לדעת איך
לנהוג ב ו: כאזרח מן השורה, כפושע ש הורשע,
או כחבר־כנסת נכבד ובעל זכו יות
רבות, שאין לאף אזרח אחר במדינה.
חוק ייסוד הכנסת קובע במפורש את דר כי
בחירתו של חבר הכנסת, וקובע גם
כיצד חדל אדם להיות חבר כנסת: כאשר
מסתיימת הקדנציה שלו, או כשהוא מת פטר.
בחוק ייסוד הכנסת אין כל דרך לפ טר
חבר־כנסת — בין אם הוא, כמו רכט״
מן, ני דון למאסר והוקע כפושע, בין אם
הוא לוקה במחלה אנושה שאינה מאפשרת
לו לתפקיד כראוי, ובין אם אינו ממלא
כלל את חובותיו הפרלמנטריות.
הכנסת זוכרת את המיקרה של ח״כ
אליהו ששון, שבתקופה האחרונה לכהונתו
נראה היה לכל כי מחשבתו אינה צלולה
וכי הוא הפך סנילי. ש שון סירב להתפטר,
ואי־אפשר היה לפטרו. הכנסת גם מכירה
מיקרים של חברי־כנסת שלא טרחו כלל
לבוא למליאה אחרי שנבחרו. אחד מאלה
היה חבר־הכנסת הקודמת יוסף (״יוסקו!״)
קרמרמן, שהיה מופיע במיזנון הכנסת —
ולא במליאה — אחת לחודשיים בממוצע.
איש לא יכול לפטר את קדמרמן, שאפילו
סדרני הבית לא תמיד זיהו אותו, וכל
עוד רצה בכך, הוא היה חבר־כנסת לכל
דבר.
אם יחליט בית־המישפט העליון כי על
רכטמן, שנידון לשלוש וחצי שנות מאסר
בבית־המישפט המחוזי, אחרי שהורשע ב עבירת
שוחד, לשבת בכלא למרות עירעו־רו,
ואם ימשיך רכטמן להתעקש שלא
להתפטר מהכנסת למרות שחברי מיפלגתו
כבר החלו להפעיל עליו לחצים בכיוון זה,
תעמוד הכנסת בפני מצב מעניין ביותר.
רכטמן אומנם הודיע השבוע כי אם לא
יתקבל עירעורו יתפטר מהכנסת, אך ב רק
כנסת
סבורים כי הצהרה זו נועדה
להרגיע את הרוחות, ולאפשר את המשך
השתתפותו בישיבות הכנסת.
אין ספק כי בתנאים אלה ידרו ש רכטמן,
יום אחרי כניסתו לבית־הסוהר, כי שיל־טוגות
בתי הסוהר יאפשרו לו לפעול כ־חבר־כנסת.
רכטמן יסתמך על חוק חסי נות
חברי־הכנסת, הקובע כי יש לאפשר
לחבר־כנסת, כל עוד הוא חבר־כנסת, את
האפשרות למלא את תפקידו. המדובר לא
רק בהשתתפות בישיבות המליאה והווע דות,
כפי שחשבו הפרשנים שדנו בנושא
זה מאז הורשע רכטמן, אלא בהיקף רחב
הרבה יותר. הכלא רכטמן יוכל לדרוש משלטונות
לאפשר לו להשתתף שלושה ימים בשבוע
בישיבות המליאה, אם כי מהוועדות הוא
בוודאי יסולק על־ידי מיפלגתו.
אולם, תפקידו של חבר־כנסת מחייב או תו
לבוא במגע עם ציבור הבוחרים שלו.
איש לא יוכל להוכיח, כי ציבור הבוח רים
של רכטמן לא בא מאילת, ממטולה
או מקיבוצים בגליל. רכטמן יוכל לארגן
לו סדר־יום כזה שיחייב את שילטונות
בתי־הסוהר לאפשר לו לשהות מחוץ לכ לא
24 שעות ביממה, שיבעה ימים בשבוע,
כשהוא מלווה על־ידי שוטר.
אבסורד מול אבסורד
וך י שוטר המלווה יהווה בעייה נוס 1
! 1פת. אם ילווה רכטמן על־ידי שוטר,
יצטרך זה לזנוח אותו כאשר יגיע רכס־מן
לישיבות הכנסת. על פי חוק מישכן
הודיע, כי לא יאפשר לשוטר־מלווה להי כנס
עם רכטמן אל תוך מישכן הכנסת.
הכנסת ורחבתו, לא יכול שוטר־בתפקיד,
כמו כל עובד־ציבור אחר, לפעול במיסג־רת
תפקידו בתוך המישכן ללא אישור
מיושב־ראש הכנסת. אישור מיושב־ראש
הכנסת במיקרים כגון אלה הוא אישורו
של איש־המיקצוע בנושאים אלה, קצין-
הכנסת יצחק (״איזי״) בן־גל. בן־גל כבר
״השוטר יצטרך להיפרד מח״כ רכטמן ליד
שער פאלומבו, ולהעביר אותו לידי איש
מישמר־הכנסת שי שמור עליו. זה אומנם
מוסיף לנו אחריות כבדה, אולם יש לשמור
על חוקי הכנסת ועל צביונה המיוחד,״ הס ביר
השבוע בן־גל.
בהתייעצות שקיימו השבוע שר־הפנים,
הד״ר יוסף בורג, והיועץ־המישפטי־לממ-
שלה יצחק זמיר, הם החליטו כי אם אומנם
יבקש רכטמן, במידה שעונשו לא ישונה להמשיך העליון,
על־ידי בית־הסישפט
למלא את תפקידיו כחבר־כנסת, יתנגד
לכך שר־הפנים ולא יאפשר זאת. שר־הפנים,
כממונה על המישטרה, הוא גם
הממונה על נציבות שירות בתי־הסוהר,
ולכן תצטרך פנייתו של רכטמן בסופו
של דבר להגיע אליו.
אולם הן זמיר והן בורג, וכך גם כל
מישפטן מקרב חברי־הכנסת, חוששים כי
במידה שרכטמן יגי ש בג״ץ נגד בורג, קיי מת
אפשרות סבירה בהחלט שבית־הדין־
הגבוה־לצדק ייאלץ, על פי חוק חסינות
חברי־המסת, לחייב את שר״הפנים ואת לרכטמן לאפשר
שילטונות בתי־הסוהר
להמשיך לעסוק בעיסוקי חבר־כנסת מוג ברים,
ולהיות חופשי במשך השנתיים ו חצי
הבאות, וזאת למרות שבפקודת בתי־הסוהר
אין כל חובה לשחרר אסיר שהוא
ח״כ כדי שיוכל להשתתף בישיבות הכנסת.
במיקרה כזה, קיימת אפשרות שרכטמן
ייאלץ לבלות בבית־הכלא לפחות שנה
אחת, שנת־המאסר תאחרונה שלו. רכטמן
נידון לשלוש וחצי שנות מאסר. הכנסת
הנוכחית מסיימת את כהונתה בעוד שנ תיים
וחצי. אין להניח שאם ידרו ש רכטמן
את חסינות ח״כ, ינכו לו שילטונות הכלא
(המשך בעמוד ) 35
אינו! מינורי, סוציאליסטית שרובה, נחי רות הנחזענתת גניסיקן־ו גרעינית
התגלגדה במקרה
וו ו— — 1 1
—-1תווי— -ו
חוו —
למגמת התפרסמו במאבקיהם הציבוריים, כשנקטו
עמדות שמאלה ממפ״ם.
איש לא תלה תקוות בנערה האלמונית
מכרם שלום, אך מכיוון שנעשו ממילא
כל המאמצים, כדי לאתר שחקנית מת אימה,
הוחלט לנסות גם אותה. אותו איש
צוות שלח מיברק לכרם, והזמין את איבון
מיקלוש לבוא לפגישה בתל־אביב.
היא הגיעה עם תרמיל, שיער ארוך, ובטלדרס מיכנסי ג׳ינס, חולצת טריקו
שחור ועל עיניה הכחולות מישקפי ראייה
בסיגנון ג׳ון לנון. ברגע שבו נכנסה אל
אולם הקבלה של סירטי נוח אמר בועז
ך* כמאי כועז דווידזון והמפיק יורם
\ 1גלובוס היו אובדי עצות. הכל הוש לם
לקראת הזזהלת צילומי סירטם יוצאים
קבוע. אנשי הצוות הוחתמו על חוזים,
אתרי הסרטה נבחרו, שחקנים הוחתמו ורק
כוכב לסרט אין.
מאות צעירות יפהפיות נבחנו במשך
חודשים ארוכים לתפקיד הראשי. שחק
1ריש״ת
הכוכביס
ס אותם
התפקידים
שגילחו
ניות מנוסות, וצעירות אלמוניות — אך
לשוא. בועז דווידזון לא מצא את הבחו רה.
הוחלט לעשות פשרות ולבחור מישהי
לא כל־כך מתאימה. גם זה לא הלך. הצי לומים
נידחו ביותר מעשרה ימים ואז
נזכר אחד מאנשי הצוות, שאחותו מכירה
צעירה יפהפייה המשרתת בנח״ל בקיבוץ
כרם שלום, שליד פיתחת רפיח, שחבריו
דווי דזון :״זהו זה!״ .איבון לא ידעה
כלל במה מדובר. כשהוסבר לה שעושים
סרט ורוצים אותה ככוכבת ראשית נבהלה
וברחה מהמישרד, רדפו אחריה עד למטה,
לרחוב והחזירו אותה. ניסו לשכנע ונתנו
לה שעתיים להחליט. איבון ישבה במישרד
חשבה שעתיים והחליטה :״למה לאי ! ״
כיום, עשרה ימים אחרי תחילת הצילו ויפתח מיכאלי איבון מימין
לשמאל: יהונתן סגל,
קצור, כוכבי הסרט יוצאים קבוע. שני הצעיריס משח־בסרט
בצה״ל. משררמס עדיין ושניהם לימון,
אסקימו
יפתח
מים היא מצטערת על המעשה שעשתה. כל
המהומה סביבה לא נראית לה, היא אינה מר גישה
את עצמה שייכת לעולם הזוהר והקול נוע
.״זה לא אני. זה פשוט לא אני,״ היא ממל-
מלת לעצמה, מדליקה סיגריה בסיגריה ונראית
סובלת.
אפשר לחשוב שהיא עושה הצגות, משחקת
את הכוכבת הגדולה ש״לא מבינה בעצם מה
וונ!^ -1-׳< נז
בשימלה בסיגנון
מגלם את דמותו של דווידזון ואלכון את
לדבר, היא מסבירה :״זה עונש. זה לא
העולם שלי. הגעתי לכאן בטעות עם כל
התרמילים, בדרך לקיבוץ. פיתאום קרו
דברים איבדתי את השליטה. היתר, המולה
סביבי ונתנו לי שעתיים להחליט. זה סיפור
של הצבא. ידעתי שאם אשתתף בסרט,
ארוויח חודשיים מהשירות וזהו זה פשוט
קרה. הייתי המומה, אנשים אמרו, זה
משהו שלא תוכלי לעשות שוב.
לסתום
את הפה
^ ני שונאת להצטלם. אני מרגישה
/ן ׳ י כמו דג ביבשה. בכלל כל העניין
כולו, לא מוצא־חן בעיני. נדמה לי ש לקחו
אותי בידיים ולא היתד, לי שליטה
על העניין. עבר עלי שבוע שכל הזמן
קרו בו דברים. התחלתי כל יום בשבע
בבוקר, לקחו אותי לקוסמטיקאית ליזיקה
ולספר גילי גמליאלי. זה היה משהו נוסח
אינקוויזיציה. היתד, לי פלומת שיער על
היד — הורידו לי אותה. שמו לי מיש-
חות על הפנים. הרגשתי נורא. הייתי
איד את
מבוהלת. ליזיקה ירדה עלי :
נראית, תראי איזה יבלות יש לך אמרתי
לה , :אני לא מתביישת בהן. אני טי פחתי
אותן.׳ כעת אני צריכה לסתום את
הפה. אני עשיתי לעצמי את זה.
״אני לא אשכח כשישבתי אצל גילי
;יא עושה כאן,״ אך נמצאת מאד מאד כאן ובתוך
;עניין. אך אצל איבון זה לא כך. היא באמת
נינה טיפוס של נערת־זוהר. מי -שעומדת להפוך
.וך זמן קצר הכוכבת החדשה של הקולנוע
;ישראלי, היא בחורה בעלת תודעה פוליטית, טי־
>וס אינטלקטואלי שכל עניין הקולנוע משמש
:שבילה למטרה אחת ; נסיעה לחו״ל. מייד לא־זר
שיסתיים ״כל הסיפור הזה,״ כפי שהיא קו־
בה כדי להוות
את דרגותיהם
קצינים. גם אם לא יור ש
צפויים, אם יחרגו מסמכותם,
מדיהם.
העולם הזה 2158
ראת לזה, היא מתכננת טיול באירופה.
בינתיים היא מתגוררת במלון רמדה
שם שוכנה כיאה לכוכבת ומתייצבת על
במת הצילומים כל יום בדייקנות של
שעון.
״זה לא
העולם שלי״
ך * יאיפהכאופן בלתי רגיל. פניה
ורך. אנשי
יי 1עדינות, שיערה בהיר
הצוות כבר מכנים אותה ״פיי דנאווי היש ראלית.״
בועז דווידזון, הבמאי המנוסה,
אומר :״מעולם לא אהבתי לעבוד עם
שחקנית כמו שאני אוהב לעבוד עם איבון.״
היא נולדה בהונגריה להורים חניכי בי-
ת״ר. בשנת 1964 עלתה עם ההורים אר צה.
היא גדלה ברמת־גן ושם גם סיימה
את לימודיה בגימנסיית אוהל שם. כבר מאד בבית־הספר התיכון היתה פעילה
מבחינה פוליטית. היא היתד, מצעירי מר״י
— מחנה ראדיקלי ישראלי מיסודה של
תנועת העולם הזה —כוח חדש.
> 8י י
יזיכאלי,
תיס־אפר.
פיי
הצוות
הישראלית, כך אנשי מכנים
איבון מיכאל׳ המכבת כרחל.
על תקופה זו היא מספרת :״הייתי בת
חמש־עשרה והפצתי כרוזים של ״אורי
אבנרי לכנסת!״ היינו שמונה חברה והר גשנו
כמו ילדים קטנים וחשובים. יותר
מאוחר עברתי לשי״ח ולמוקד. תקופה
מסויימת הייתי מקורבת לחוגי מצפ״ן, אך
מעולם לא השתייכתי בעצם למצפ״ן. כש־התגייסתי
לצבא פחדתי נורא. חשבתי ש כדי
לשמור על שפיות דעתי במיסגרת כזו
אני צריכה להתגייס לגרעין. כיוון שכרם
שלום היה הקיבוץ היחידי שדיעות רוב
חבריו היו קרובות לשלי, הצטרפתי לכרם.
בשבילי זה היה או כרם שלום או לא
קיבוץ. חשבתי שזה הקיבוץ היחידי ש קיים.
כשהגעתי לשם הסתבר לי שזה לא
קיבוץ בכלל. רוב החברה שהיו בסדר
הועזבו כשהגעתי, בגלל דיעותיהם הפו ליטיות.
אלה שהועזבו היו אנשי חד״ש
שהקימו קומונה בתל־אביב. בכלל ׳ ,מה
שקורה עכשיו בכרם מאד לא לרוחי. הם
בעניין של להקים את מפ״ם על הרגליים
מחדש. מה זה מפ״ם? מפ״ם זה לא אני.״
דיבורה של איבון מקוטע. קשה לה
להתבטא, היא מעשנת סיגריות בשרשרת.
כשהיא נשאלת מה קרה לה שהפסיקה
סיגריה
ניצחית לאיבון מיכאלי
ביד. היא מרבה לעשן
ושונה לגמרי מדמות נערת הזוהר, ש אפשר
היה לצפות ממנה שהיא תהיה.
במיספרה, באה רכילאית מפורסמת ואמרה
לי ישר לתוך הפנים בקול הבס שלה :
״הדבר היחידי שמעניין אותי, זה אם יש
לך חבר. נבהלתי. זה היה נורא. ההורים
שלי צעקו ״גאוועלד בכלל אני רוצה
להשאיר אותם מחוץ לעניין. הם לא או הבים
את הרעיון. כששינו לי את שם
מישפחתי למיכאלי זה לא היה איכפת
לי. זה טוב כמו כל שם אחר. חוץ מזה
אני שמחה: כך לא יוכלו לזהות אותי,
כי זה לא שמי ואני לא מתכוונת להחליף.
אותו בתעודת הזיהוי.
״קשה לי לדבר על פוליטיקה. במיוחד
עכשיו. אני מרגישה שבעצם השתתפותי
בסרט רמסתי את את כל הדברים שאני
מאמינה בהם. מי שחושב שהוא סוציא ליסט,
לא ייתכן שיעסוק בדברים שבהם
אני עוסקת כעת. יש כל־כך הרבה אנשים
שדופקים אותם, כל-כך הרבה פועלים ש מנצלים
אותם. הייתי רוצה להגיע למצב
הקלאסי, שבו פועל ירצה להיות פועל
ולא ישאף להיות בורגני. ומה אני ע ושה?
שעובדת בדבר
הופכת בורגנית קטנה,
שהוא לא לרוחה למען כסף.״
איבון היתה פעילה מאד גם בש״סי —
שמאל־סוציאליסטי־ישראלי. במיסגרת פעי לותה
זו הלכה לבתי־חרושת, ניסתה לדבר
ולהשפיע על ועדי-עובדים. היא מספרת:
״היינו הולכים לבתי־חרושת. אבל הפו-
(המשך בעמוד )36
האהובה
טוען
בועז
ביותר מכל השח קניות
שאיתן עבד,
דווידזוך, לגבי איבון.
.אולמוט התנוון לממש את כוונתו לשאול אוחי שארות לא
מישפט נגדו...
,,גנדי עוד לא יודע מה זה מישפט־דיבה.
אכין לו 500 שאלות. אפרסם
אותן ואז הפירסום יהיה קביל. הוא
חשב שהוא עושה פוב־יודיצה על
הע;יין * הוא חמור ! מה זה מיש
פט־דיבה? במישפט־דיבה אתה
רשאי להגיש לתובע שאלות. אתה יכול להכין 500 שאלות. את מי
דפקת? באיזה יום? האם בא הנהג שלך לראות איך אתה מזיין ! מזה ועד
כל מיני עסקים פליליים. שאלות ...אתה לא חייב שהשאלות תהיינה
נכונות. שאלות ...ואתה מגיש את השאלות האלה וכל עיתון רשאי
לפרסם אותן מההתחלה עד הסוף.״ כך, במילים אלה, התבטא ח״ב
אהוד אולמרט, כאשר נודע לו על כוונתו של אלוף (מיל ).רחבעם
(״גנדי״) זאבי להגיש נגדו תביעה על הוצאת לשון־הרע, אחרי שהשמיץ
אותו כמסע מתוכנן ומאורגן במי שנותן הגנה הכרתית לדמויות מעולם
הפשע. למרות האיום המפורש להשתנדט כנשק השאלונים ולנצל אותו
כצורה כלתי הוגנת כדי לפגוע כגנדי ולהכפיש את שמו, לא נרתע
האלוף. הוא הגיש נגד אולמרט תכיעת־דיכה ופיצויים כסך של שני
מיליון ל״י. אולמרט, שטען תחילה כי יסיר את חסינותו כדי לעמוד
כמישפט ולהוכיח את טענותיו, לא עשה בן. להיפך. ככתב־ההגנה שלו
הוא ציין כמפורש כי מיתקפתו על גנדי היתה כמי׳סגרת פעולתו כחבר-
כנסת. לפיכך לא כדור בלל אם תביעתו של גנז* י נגד אולמרט תגיע
לכלל בירור מישפטי. אולם כשלב הטרומי חייב היטופט את שני הצדדים
להשיב על השאלונים שכל צד הגיש למישנהו. אולמרט לא הגיש לגנדי
500 שאלות, כפי שהזהיר, אלא 388 כילכד. חלק מהן, שהוגדרו בידי
פרקליטו של גנדי כ״ניכזיות״ ,נמחקו על-ידי השופט. לגכי השאר קכע
השופט, בי לא ניתן לפרסם רק את השאלות, כפי שביקש אולמרט,
אלא יש לפרסם בל שאלה ותשובה כצידה. השבוע הגיש גנדי לבית־המישפט
את תשובותיו לשאלות שהיפנה אליו אולמרט בשאלון שלו.
ביטל העניין המייוחד שנוצר סביב פרשה זו מתפרסמות להלן כמה
מהשאלות ששאל אהוד אולמרט כשתשוכותיו של רחבעם זאבי לצידן.
אולמרט: מאיזה תאריך אתה מכיר את
מר בצלאל מזר חי?
גנדי: משנת .1952
א: מה היה תפקידך הצבאי כשהכרת את
מזרחי לראשונה?
ג: מפקד גדוד.
א. מה היה תפקידו הצבאי של מזרח־נשהכרת
אותו לראשונה?
ג. חייל.
א. מה היה הרקע להיכרותכם?
ג. התבלטותו של מר בצלאל מזרחי בכושר
פיזי ובכושר מנהיגות, שבאו לידי ביטוי
באימונים ובמסעות.
א. כמה זמן שירת מזרחי תחת פיקודך
ומתי היה ז ה?
ג. כחצי שנה, בשנת .1952
א. מה היו הקשרים בין מזרחי לבינך
לאחר שחדלת להיות מפקדו?
ג. במשך שנים רבות כמעט ולא התראינו.
ההיכרות התחדשה בשנת 1970 לערך.
א. מה היו הקשרים בינך לביו מזרחי
בהיותו תחת פיקודך?
ג. קשרים של מפקד ופקוד.
א* האם הנך מקיים קשרים עיסקיים עם
מזרחי?
ג. לא.
א* האם נכון
עבור צה״ל.
מזרחי ביצע
עבודות
נ. למיטב ידיעתי, ביצעה חברת אלישב,
שבשליטתו של מר מזרחי, עבודות בניה
בבסיס חיל־האוויר בדרום. עבודות אלו
התקבלו למיטב ידיעתי, לאחר מיכרז.
העבודות בוצעו לפני שחודשה ההיכרות
בינינו ואינני יודע פרטים נוספים אודותיה,
היקפה, מי היה במדוייק מזמין העבודה
ומה הקשר המשפטי המדוייק שבין מר
מזרחי לבין החברה שביצעה את העבודות,
וכן אינני יודע על אנשים נוספים הקשורים
בחברה הנ״ל. לא ידוע לי על כל עבודה
אחרת שמר מזרחי או חברות הקשורות
בו ביצעו עבור מערכת־הביטחון. הנני
קובע שמעולם לא התערבתי אצל גורם
בטחוני כלשהו לשם מסירת עבודה קבלנית
כלשהי לחברת אלישב או למר מזרחי או
לחברות הקשורות בו, וגם לא נתבקשתי
מעולם לעשות כן.
א. האם נכון שמזרחי פנה אליך בבקשת
סיוע לזירוז ביצוע תשלומים שתבע בקשר
לעבודות שביצע הוא או חברה שבבעלותו
או בשליטתו או בהנהלתו עבור צה״ל או
משרד הבטחון? פרט במדוייק מועדי
פנייתך ותוצאות התערבותך אם אכן היתר,
כזאת.
ג. מר מזרחי לא פנה אלי מעולם בענין
כזה, וממילא לא היתה גם כל התערבות
מצידי.
א. האם בביקורך במדינה כלשהי בדרום
אמריקה השתתף מזרחי בפגישה בשגרירות
ישראל באותה מדינה? פרט מועדים ומקו מות
בהם השתתף בפגישה כלשהי כאמור.
ג. מר מזרחי לא השתתף בשום פגישה
בנושאי ביטחון בשגרירות כלשהי ולא
ביקר במתקן בטחוני כלשהו במסגרת בי קורי
זה. מר מזרחי נלווה אלי לסיור באתר
בניה של השגרירות המיועדת בבריזיליה,
שהיתה עדיין בשלבי בניה ובקשתי ממנו
במקום לחוות דעתו כמומחה לבניה באשר
לסוג הגדר הרצויה והחסכונית להקמת
החצר. מר מזרחי חיווה דעתו והיא הת קבלה.
האם נכון כי מזרחי חסר כל נסיון
צבאי? האם נכון כי מזרחי חסר כל נסיון
בטחוני?
ג. למיטב ידיעתי עבר מר מזרחי את
אימוני הטירונות בחיל-הרגלים והשתתף
בחיל־הרגלים. כן
בקורס מפקדי-כיתות
ידוע לי שהוא נקרא לשרות מילואים פעיל
כדי שייעץ למטה הכללי בנושאי בינוי
ותשתית.
א• האם נכון שמאז שחרורו של מזרחי
ועד 1976 לא שירת מזרחי שירות מילואים
פעיל?
ג. למיטב ידיעתי התייצב מר מזרחי מספר
פעמים לשרות מילואים בתקופה שלפני
.1976 לא ידועים לי פרטים נוספים אודות
שרות המילואים שלו בתקופה זאת, לבד
מן העובדה כי בין היתר נקרא לשרת
ביעוץ בנושאי בינוי ותשתית עבור המטה.
בהקשר זה ברצוני להביע את תמיהתי
הרבה על כך שהנתבע מר אולמרט מפנה
אלי שאלות אודות שרות בצבא ובמילואים
של אדם שלישי, כאשר הוא יודע יפה כי
הוא עצמו (מר אולמרט) משך ודחה את
שרות החובה שלו בצורה משונה ביותר
בכ בוד ובברכה.
מיכתב־התודה ששלח בגין לגנדי
״אשרי העם שצבא כזה לו
וכי הוא (מר אולמרט) שרת למיטב ידיעתי
רק פעם אחת בשרות מילואים פעיל וזאת
בתקופת מלחמת יום־הכיפורים וכי על
שרותו זה י שנן עדויות כי הוא (מר אול־מרט)
נעלם מן החזית ומהתפקיד שהוטל
עליו בזמן הלחימה.
א• האם מזרחי שירת בצה״ל בשירות
מילואים פעיל בתקופת מלחמת יום־הכי-
פורים?
ג. ידוע לי כי מר מזרחי עסק בתקופת
מלחמת יום־הכיפורים ובתקופה שאחריה
בתפעול בתי־המלון שלו כבית־חולים צבאי
ואירוח משפחות צוותי־אוויר שפונו מבסיס
חיל־האוויר. איני יודע את המסגרת הפור מלית
של פעילות זו וגם לא חקרתי בכך.
א• האם נכון כי התערבת אצל קצין ה קישור
של יחידתו של מזרחי על מנת
לשחררו משירות מילואים פעיל?
ג. לא נכון, אך למען הדיוק אציין כי
למיטב זכרוני, במקרה מסויים סייעתי לו,
לבקשתו, לדחות את מועד התייצבותו
לשרות מילואים פעיל עקב יציאה מתוכ ננת
לחו״ל, דחיה אשר הוא היה זכאי לה
ממילא עפ״י הנוהלים המקובלים בצה״ל.
א האם נכון כי נחקרת ע״י מצ״ח בקשר
להתערבותך לשחרורו של מזרחי משירות
מילואים פעיל תוך ניצול דרגתך, מעמדך
ותפקידך הרשמיים?
ג* כפי שציינתי בתשובתי לשאלה לעיל,
מעולם לא הייתי קשור בביטול שרות
מילואים של מר מזרחי, אלא פעם אחת
סייעתי בידו לדחות את מועד קריאתו ב אותה
שנה, עקב יציאתו המתוכננת לחו״ל,
דחייה אשר היתה מגיעה לו ממילא עפ״י
הנוהלים המקובלים בצה״ל.
נכון כי נשאלתי בענין זה ע״י חוקר מצ״ח
ומסרתי לו את העובדות כהוויתן ולמיטב
כלפי
ידיעתי לא ננקטו צעדים כלשהם
מישהו בקשר לענין זה.
א האם ידוע לך כי ידידך מזרחי בצלאל
שימש יעד למעקב מ ש טר תי?
ג. לא ידעתי ואיני יודע אם מר בצלאל
מזרחי שימש ״יעד למעקב משטרתי״ או
״יעד לאיסוף מידע מודיעיני משטרתי״.
במהלך משפט הדיבה שמנהל מר מזרחי
בימים אלה כנגד עתון הארץ, קראתי
פרסומים שונים וסותרים ב ענץ זה.
א• האם נפגשת עם רחמי אהרוני פגישות
חברתיות? אם כן פרט מתי ו הי כן?
ג. מעולם לא נתקיימו פגישות חברתיות
ביני ובין מר אהרוני, פרט להשתתפותי
בחגיגת בר־המצוה של בנו. פגשתי בו
באקראי פעמים מיספר במסעדה בת״א.
א. האם נפגשת עם אהרוני בהיותך בדרום
אפריקה?
ג. מעולם לא. בקרתי פעמיים בדרום-
אפריקה: פעם אחת לפני כעשר שנים
עם רעייתי בביקור פרטי, ופעם שניה מיד
לאחר ההתקפה על הקונסוליה הישראלית
ביוהנסבורג במסגרת תפקידי כיועץ לראש
הממשלה. הנסיון לקשור את ביקורי זם עם
ה״ה רחמים אהרוני וטוביה אושרי, שמ עולם
לא ראיתים בדרום־אפריקה, הוא
לדעתי זדוני ומרושע.
בשאלה זאת התכוון כנראה הנתבע, מר
אולמרט, לממש את כוונתו לשאול אותי
שאלות שלא תהיינה נכונות, כפי שהוא
עצמו התבטא בשיחה מוקלטת בכנסת ביום
,15.8.77 כדי לגרום לי נזק ולהרתיעני מפני
ניהול התביעה המשפטית נגדו.
א• האם נכון שהיית בחברתו של מזרחי
עת היית אלוף פיקוד המרכז בבקור בנבי-
סמואל? פרט מועד הבקור ומטרתו.
ג. לא נכון.
א• האם נכון כי נפגשת עם מוכתר נבי-
סמואל כשהיית בחברתו של מזרחי? מתי
היה זה — פרט.
ג. לא נכון.
א. האם השתתף מזרחי בין
בעקיפין ברכישת קרקעות
ו/או השומרון — פרט את
השתתף ומי היו השותפים
היה חלקו בעיסקות אלה.
במישרין ובין
באיזור יהודה
העיסקות בהן
האחרים ומה
ג* עד כמה שידוע לי — לא.
א. האם התערבת בממשל הצבאי לאפשר
מתן היתר חזרה מירדן ליהודה לקרוב
משפחתו של מוכתר שהיה מעורב במכירת
מקרקעין לאחד מידידיך י אם כן פרט
נא במלואן את העובדות המתיחסות לאמור.
ג• לא ידוע לי על מישהו שהוא מוכתר
ושהיה מעורב במכירת מקרקעין לאחד
מידידי וממילא לא התערבתי כמפורט בגוף
השאלה.
א. האם נתת כלי נשק כלשהו לבצלאל
מזרחי י
ג. מעולם לא. האקדח היחידי שניתן על-
ידי לאזרח היה זה שנתתי למר מנחם בגין,
עת כיהן כשר בממשלת־ישראל והצטרף
למרדף שנערך כנגד מהבלים ואשר היה
בפיקודי. האקדח נלקח שלל ממפקד חולית
המחבלים.
אזרחים בפעולות
קרביות
א האם בהיותך אלוף פיקוד־המרכז הורית
להטיס אזרה לפעולה קרבית מעבר לקו בכתיבת לצורך השראה
הפסקת־האש
פזמון?
ג. מעולם לא שיתפתי אזרחים בפעולות
מבצעיות מעבר לגבול. יחד עם זאת ולמען
הדיוק, אציין כי בעת שרותי כאלוף פיקוד
המרכז (תקופה של למעלה מ־ 5שנים),
נהגתי עפ״י המדיניות של צה״ל לשתף
אזרחים בהכרת אזורי הגבול, פעילות ה לחימה
והבעיות האחרות של המרחב וה יחידות
שהיו נתונים לפיקודי. אזרחים אלה
היו אנשי מימשל וחברי־כנסת, ראשי-
ערים ומועצות מקומיות, ראשי מועצות
אזוריות, רופאים מבתי־החולים שטיפלו
בנפגעינו, עורכי עתונים, עתונאים, מרכזי
התנועות ההתיישבותיות, קצינים בכירים
במילואים, גורמי פיתוח של אמצעי לחימה
ועוד רבים. פעולות אלו נעשות במסגרת
פעולות יחסי הציבור וההסברה של צה״ל
והן כדי להשיג תוצאה ממשית ומוחשית,
כמו פיתוח אמצעי לחימה התואמים את
הדרישות, או כמו השתתפות סופרים ומ שוררים
בחומר כתוב עבור פעולות החינוך
של הפיקוד וכיו״ב.
במסגרת זאת ערכנו סיורים למאות רבות
של אנשים. לדוגמא, שיתפתי בסיורים את
האדונים אפרים קישון, טומי לפיד, קריאל
דוש, משה שמיר ואת המשורר נתן אלתרמן
ז״ל, שכתב לי לאחר סיור זה את המלים
הבאות :״לאלוף רחבעם זאבי — ל״גנדי״
— מאת הרואה בו מוסת וסמל ותמצית
כוח. אשרי העם והארץ אשר כאלה להם.
נתן אלתרמך.
האלוף זאבי מארח את מנחם בגין במצוד על מחבלים () 1970
״טוב לחיילים שמפקד כמוך מוליכם ודואג לשלומם
ח״כ שמעון פרס כתב אלי״לאחר סיור זה :
״שותף להתפעלות מהחכמה והתנופה ש השקעת
בגבול החדש והרגיש ביותר של
המדינה. יי שר כוח. שמעון פרס״.
המקרה היחידי, אולי, שבו צורף על ידי
אזרח לפעולה מבצעית ממש, הוא כאשר
מנחם בגין הצטרף לפעולה באזור יהודה.
מר בגין כתב לי לאחר סיום הפעולה :
״אלופי ומכובדי,
ראית: אותך, את המפקדים העוזרים לצדך
ואת החיילים בפעולת שדה שמטרתה הגנת
עמנו בפני הקמים עליו. הרשה נא לי
לאמר לך ולהם את הדברים הבאים :
טוב לחיילים שמפקד כמוך מוליכם ודואג
לשלומם. טוב למפקד שחיילים ומפקדים
כמוהם מקיימים את פקודותיו. אשדי העם
אשר צבא כזה לו. שלך בכבוד רב ובברכה,
מ. בגי ך.
אך במקרה הנדון אינני יכול לראות את
כוונת השאלה, אמנם מר בגין הוטס במסוק
אבל ככל הידוע לי הוא איננו משורר.
ייתכן שכוונת השאלה לשיתופו של המשו רר
חיים חפר, שהוזמן להשתתף במיבצע
מהסיבות שמניתי לעיל, אבל מר חפר גויס
לצורך זה לשרות מלואים פעיל ולכן איננו
״אזרח״ .הוא השתתף באחת הפשיטות
החשובות והמוצלחות לבעור בסיס מחבלים
גדול ממזרח לים המלח. הצלחתה של
נתבע אודמרט (משמאי) עם גבי כהן, פרקליטו שד גנרי
״פשוט, יעשו להם פרובוקציה
פעולה זו חסכה הרבה יגון מתושבי ירו ש לים.
עוד אציין כי מר חפר אכן תרם
מכשרונו המבורך לפעולות התרבות וה חינוך
שבמסגרת הפקוד.
כמו כן, ברצוני להוסיף כי ככלל נוהג צה״ל
לשתף בפעולות מבצעיות (גם מעבר לגבול)
אנשים שאינם קשורים במישרין בביצוע
הפעולה המיועדת, כמו כתבים, צלמים,
צוותי טלביזיה וכר.
א• האם נכון כי בפגישה עם הנתבע
(בנוכחות בצלאל מזרחי) השתמשת בנס־יונות
הפחדה נגד הנתבע? אם התשובה
חיובית, נא פרט מה היו נסיונות ההפחדה
בצדך.
החשודים, האם קיבלת את האינפורמציה
שביקשת מתי וממי ומה האינפורמציה
שקיבלת — פרט.
ג. לא. לצערי י הרב, כפי שהסברתי לעיל
לא התפניתי להמשיך ולעסוק בנושא זה
ולכן לא ניסיתי לפנות אל המשטרה בבק שה
האמורה. המטרה בהשגת השמות, גם
מהמשטרה, היתה אותה מטרה שלמענה
•זומנה הפגישה, דהיינו — הסרת אי־הבהי-
רות ואי־ההבנה באשר לזהות האנשים
אליהם התכוון הנתבע מר אולמרט בדבריו
אודות ״קציני צה״ל לא זוטרים״ ,המעור בים
במערכת הפשע. במידה והייתי פונה
למשטרה הייתי ללא ספק פונה בצנורות
המקובלים ודרך הדרגים המוסמכים, כפי
ג. שקר וכזב. הנתבע מר אולמרט יודע
שאמנם פניתי לשר־הפנים, לאחר השמ בדיוק
מה אמרתי ומה לא אמרתי בפגישה
צותיו הזדוניות וחסרות השחר של הנתבע,
האמורה. הרי בידיו צריכה להיות הקלטה
מר אולמרט, כלפי בחודש אוגוסט . 1977
של השיחה (הקלטה שנעשתה בחשאי ומ פניה
זו נעשתה באופן רשמי ללשכת שר תוך
הפרת אמון בין בני-אדם הנפגשים
ד, פנים והמשטרה ומהשר אף קבלתי תשובה
לראשונה בחייהם).
רשמית בזו הל שון:
כן מצוי בידיו תמליל מלא ומדוייק של
מבין אני לרוחך כאשר אתה מתריע על
הקלטת השיחה כפי שנעשתה על ידי
כך ששמך נשתרבב בויכוח הציבורי המת (בגלוי
ובהסכמת כל הנוכחים) .עיון מדוק נהל
בנושא ״הפשע המאורגן״ .צר לי ש דק
בתמליל הזה, מלמד בעליל כי הנתבע
נגרמה לך ולמשפחתך עוגמת נפש.
מר אולמרט שאף וקיווה שיעלה בחכתו
בעיני כל אזרח בישראל הוא בחזקת זכאי
איומים והפחדות מצידי, אבל אלה לא באו
ואסור לאזרח אחר לזרוק כלפיו האשמות
על אף הפרובוקציות מצד הנתבע. אוסיף
מפלילות. אזרח שיש לו אינפורמציה הנו עוד
כי שיטת הפרובוקציות הינד, אופינית
געת לאזרח אחר, שממנה עשוי להשתמע
לנתבע, ולדוגמא אומר הנתבע בעת שיחה
חשש הפללה, חייב להעביר את המידע
בכנסת ביום : 15.8.77
שבידו לגורמי החקירה במשטרה ולהניח
״אולמרט: אתה יודע שאני נשמר עכשיו
בידה ובידי גורמי התביעה בדיקת מהימ בסמוי
24 שעות ביממה, ושהם עוקבים
נותה והסקת מסקנות אם יש מקום־ לתביעה
אחריהם 24 שעות ביממה, אחרי כל אחד
ורק גורמי המשפט בישראל מוסמכים לפ מהם
— בציתות, במכשירים אלקטרוניים,
סוק דינו של אדם. כל חריגה מכללים אלה
באנשים סמויים שהם לא מעלים על דעתם
תהפוך את חיינו לגיהנום.
בכלל. תבין את זה: הם יזוזו צעד אחד
כיוון שנשתרבב בפומבי שמך בנושא ״ה —
הם על המקום ! ולא יעשו אתם משח פשיעה
המאורגנת״ בדקתי את הנושא
קים ! תדע לך — יש הוראה ...ברגע
במשטרה, ועל יסוד האינפורמציה שקבלתי,
שהם זזים ל״אקשך — עושים להם פרו יכול
אני לומר לך, כי לא מתנהלת נגדך
בוקציה והורגים אותם מהראשון עד לאח חקירה
ולא היה יסוד להטחה כלפיך כאילו אומר רון ! הוחלט ! נגמר העניין ! אני
אתה מעורב במה שמכונה ״עולם הפשע
לך את זה בהחלטות רציניות ביותר, מורכ המאורגן״
בישראל.
בות ביותר. הוחלט עליהן ! נגמר ! אמרו
כאמור, אני דוחה בתוקף כל נסיון להשמיע
יהיה ...אי אפ שר! אז צריך לנצל הזדמ ברבים
האשמות בלתי בדוקות, כלפי אזר נות.
יעשו טריק — יהרגו אותם ! פשוט
חים ואת דעתי זו הייתי משמיע אילו
יעשו להם פרובוקציה, יכניסו להם טיל !
הוטחו דברים מסוג זה כלפי כל אזרח
יהרגו אותם ! יגידו: הם ניסו לתקוף אותו.
אחר במדינה.
אתה יו ד ע! זה מה שהוחלט וכל הציבור
במקרה שלך מתלווה לכך גם צעד נוסף
ימחא כפיים. לא י גי דו :״המשטרה לא
על הפגיעה בך. שהרי במשך 33 שנה
בסדר״.״
תרמת להגנת הארץ, לביצורה הבטחוני
יא• האם נכון שתגובתך לדברי הנתבע
של המדינה וסיכנת חייך כדי שאזרחי
כי מסר למשטרה את שמות האנשים,
המדינה יוכלו לחיות בהרגשת בטחון
לרבות שמותיהם של אותם קצינים אליהם
ורגיעה.
התייחס בראיון הרדיו כמעורבים בפשע
הנני מקווה כי תדע לשאת גם בהתיסרות
היתד אני כעת עובר למשטרה לקבל
קשה ומיותרת זו שנתגלגלה עליך ותוסיף
את השמות״? אם התשובה שלילית, מה
לתת מחילך למדינת ישראל אשר יודעת
היתד, תגובתך לדברים האמורים ל עי ל?
לנצור בליבה אהבה וכבוד לבניה המסורים
ג• כן.
והנאמנים.
א• האם עברת למשטרה לקבלת השמות?
בכבוד רב ,
פרט למי פנית וכיצד הצגת את הסיבה
ד.ר י. בדרג
להתעניינות שהנך מגלה בקבלת שמות
33י
בנו שד ואש־הממשרה רשענו,
משיב מילחמה לוותיקי מפא״י
שהטילו חום על ומני אביו
עת ז (אינך צריכה להשיב. התשובה: את
בולשביקית).
סנטה יופפטד
״קופטית בשמים לסילוק הסירחון״
ך* משך השניים הרבות שבהן שקד
יעקב (״קובי״) שרת על עריכת יומני
אביו, לשם הוצאתם לאור, הופעלו עליו
לחצים כבדים, כדי למנוע את פירסום
היומנים שהותיר אחריו משה שרת במלו אם.
בני מישפחתו של מי שהיה ממנהיגי
מפא״י וראש ממשלתה השני של ישראל
וכן ותיקי המיפלגה, חרדו לא רק לתד מיתו
של שרת המנוח. הם פחדו מפני
ניפוץ המיתוס של דור אבות המייסדים
וקיעקוע ההיסטוריה הכתובה של ימי רא שית
המדינה.
חששם היתגלה כמוצדק. כאשר, למרות
כל הלחצים והאזהרות, סיים קובי שרת
את עריכת יומני אביו והוציאם לאור, ללא
כל השמטה או צנזורה, הם התגלו כמיס־מך
היסטורי חיוני ממדרגה ראשונה. הם
מסייעים להבנת המאורעות שחרצו את
גורל המדינה ואזרחיה ומציגים את גדולי
האומה כאנשים של בשר ודם, על מע לותיהם
וחולשותיהם, ולא רק כדמויות
שהילת קדושים מרחפת מעל ראשיהם.
התגובה הנזעמת של בני דורו של שרת רק נותרה עצורה. היא בוטאה תחילה
במיסתרים. דודו של יעקב שרת, שאול
אביגור, מי שהיה איש המיסתורין של ה הגנה
ונפטר לא מכבר, זעם על קו בי
שרת עד כדי ניתוק היחסים בי בבעיקר התחוללה הסערה
ניהם.
תוך
המישפחה. היא פרצה החוצה דק
לפני שבוע. היה זה אחרי שקובי שרת בי קש
לשכנע את ותיקי מפא״י לרכוש את
יומני אביו, ושיגר אליהם מיכתבים אי שיים
בנושא זה. בין שאר התשובות והת גובות
שקיבל על מיכתביו, היתה אחת
שהדהימה אותו. היתד, זו תשובתה של
סנטה יוספטל, חברת קיבוץ גלעד שבהרי
אפרים.
סנטה כסופת השיער, הנראית מבוגרת
מכסי שגילה 66 היתד, בשעתו אחת ה דמויות
הדומיננטיות ורבות ההשפעה ב צמרת
מפא״י. אלמנתו של גיורא יוספטל,
מי שכיהן כשר־השיכון בממשלות דוד בן־
גוריון, נשאה בעצמה שורה של תפקידים
מיפלגתיים וציבוריים. היא היתד, חברת
הכנסת השלישית, חברת בית־הדין העל יון
של מפא״י, ראש מחלקת ההתיישבות
של המרכז החקלאי וחברת המזכירות של
איחוד הקיבוצים והקבוצות.
בעודו בחיים פגע בעלה של סנטה
במשה שרת פגיעה עמוקה. בוועידה ה שמינית
של מפא״י, ב־ , 1956 היה זה משה
שרת שהציע את גיורא יוספטל לתפקיד
מזכ״ל המיפלגה, במקומו של יונה כסה.
למרות זאת התייצב יוספטל לצד בן־גוריון
במאבקו נגד שרת בתקופת פרשת לבון.
יוספטל היה למעשה האב הרוחני של
רפ״י. הוא שהקפיץ בשעתו את צעירי
מפא״י, כמו משה דיין ושמעון פרס, לכנ סת.
הוא שפעל גם מאחרי־ר,קלעים בש־
ליחות בן־גוריון נגד שרת. נראה שסנטה,
אלמנתו, לא שכחה זאת.
סנטה (הקדושה) יוספטל השיבה בש לילה
על פנייתו של קובי שרת אליה. היא
אף נימקה את סירובה לרכוש את יומני
מש השרת. כתבה סנטה יוספטל ב מיכוד
בה ליעקב שר ת:
״התלבטתי אם לענות על מיכתבך ב עניין
רכישת היומן האישי של אביך. אינני
רוצה לחטט בנפשו המיוסרת של אביך :
הערכתי אותו, כיבדתי אותו על כל תכו נותיו
הנעלות וגם על חולשותיו האנו שיות.
כשקראתי את הפרקים שהתפרסמו
במעריב, לפני שהתפרסמו הספרים, פניתי
אל אחיך, חיים, בחמדיה וניסיתי להשפיע
עליו שלא לפרסם את היומן. אמרתי לו
אז, שאתם עושים עוול לאביכם, מגלים
את ערוותו, הורסים את דמותו בעיני בני
הדורות שלא הכירו אותו אישית.
עושים ותעשו למען שימור דמותו של
משה שרת כרוחכם או כנוחותכם. אבל כן
איכפת לי, שאם בן־אדם, שאני בנו, טרח
לכתוב יומן אישי, והשקיע בו מה שהש קיע
מנפשו, מכוחו ומזמנו, לא יבוא מישהו
ובשם איזו הגדרה מסוג ״גילוי ערווה״,
״גימוד תדמית״ וכיוצא בזה ירהיב עוז
לגנוז את הדברים לפרק זמן מסויים (מי
יקב עו) או לנצח, כגירסתך את.
את יומן משה שרת, שכתב יום יום במ שך
ארבע שנים, ואת היית רוצה לגנוז
(למען ד מו תו! חיבוטי נפשו של אדם הם
פנימית
לא חלק מ ד מו תו?! האמת הכי
שלו, היא לא חלק מדמותו יקראו בני־אדם
שוחרי דעת טוב ורע עד סוף כל
דורות־קוראי־עברית, שעה ששמך, במחי לה,
ייעלם מההיסטוריה (כמו שמות רוב
בני־תמותה, ואני בתוכם) .ומה הם יח שבו
איך זה עסקך ! אולי הם יחשבו שמשה
שרת היה מיפלצת. אולי הם־ יחשבו שהוא
אני נדהם מול חוסר היכולת של אנ שים
כמוך (כלומר, צרות האופקים) להש קיף
על דמות היסטורית מוכרת (או מוכרת
כביכול) מזווית ראיה כה לא־היסטורית,
היה קדוש. זה עניינם, כשם ש עניינו הוא
מה א ת חושבת.
לי לא איכפת מה את חושבת. לא איכ פת
לי אפילו אם אי־אלה ריגשות־אשם
מדריכים את תת־ההכרה שלך לגבי ה איש.
משה שרת. לא איכפת לי, מפני
שאין זה ענייני, מה את ושכמותך עשיתם,
כה לא מדעית, כה לא נאמנה בראש וב ראשונה
לאמת במערומיה (״הערווה״).
ההיסטוריה היא אינטגרציה של מרב
המי, מה, איך, מדוע, מתי׳ העומדים
לרשותנו. לא לדידך. בשבילך ההיסטוריה
היא אנתולוגיית הנוחיות. ב ש בי לו ההיס טוריה
היא קוסמטיקת הפירכוסים והקישו־
״צר לי שאומנם הכרכים הודפסו ופור סמו.
אני על כל פנים לא רוצה לקרוא
אותם. בברכה. סנטה יוספטל.״
״מי את בכלל,
צל עובר!״
וכי שרת לא נשאר הייב לסנטה
] /יוספטל. הוא שיגר אליה מיכתב תשו בה
חריף, שבו ערך את החשבון לא רק
עימה, אלא עם כל חבריו לשעבר של
אביו, שהתנגדו לפירסום יומניו.
וזה שרת :
:ופח
מיכתבו
של קוכי
לסנטר, יוספטל שלום,
את ידועה כאשה מוצקת אופי ובעלת
עקרונות. אין פירו שו של דבר, דווקא, כי
את חייבת להיות נעדרת־גמישות ויכולת
לשנות דיעה. אבל כך או כך, אין חפצי לשכנע כלל להתווכח אתך או לנסות
אותך. אין לי כל צורך נפשי להידרש
לאתגר הזה, כשם שלא אעשה זאת לגבי
אדם אדוק בדתו או באידיאולוגיה שלו.
לדידי, את ושכמותו — והם אינם מעטים
במחנה — יכולים להישאר בדעתכם לגבי
הנושא שבו אנו מדברים, והרי עצם ה עובדה
שיומן משה שרת יצא לאור בש למותו
מעידה על מידת התחשבותי בכם.
וכשאני אומר ״בכם״ ,אני מקווה שאת
מבינה היטב למי אני מתכוון.
אבל את קבעת כמה קביעות במכתבך
אלי, וכנגדן אני רואה טעם להעמיד קבי עות
משלי.
א. גילוי ערווה וחריפת דמות.
לא זו בלבד, שאין לך (לכם) מונופולין
על ״ערוותו״ ו״דמותו״ של משה שרת
וכר, אלא שאת, שעם כל הכבוד אינך,
אלא אפיגונית, נוטלת לעצמך מונופולין
על מחשבת הדורות הבאים? מי את בכלל,
צל עובר, שתוציאי מישפט מה ראוי ומה
לא ראוי הדור הזה והדורות הבאים לד־
יעל!כ ומשה שרת
חברה מסואבת ופרובינציאלית
טים והטלאים והשיפוצים. בשבילך הוזים*
טוריה היא מותר המיספריים־של־הצנזור
(והצנזור הוא כמובן את!).
לא אני מגמד את דמות אבי, אלא אתם
מגמדים את דמות עצמכם. אני לא מגדיל
ולא מקטין. אני מציג דברים כפי שהם
(זוהי הגדרת האמת) .מידע־היסוד חשוב
ויקר לי מסטריאוטיפים של תדמיות. ובכ לל,
מוקדם להגיד היום שהבשר־ודם משה
שרת ייצא כל־כך רע בעיני הקורא בעוד
שלוש מאות שנה.
את באמת יודעת את הסוד הזה כבר
עכשיו? כמובן לא. אלא מה? קופסית־בשמים
יש לך על האיצטבה שלך, ובכל
פעם שחודר לחדרך הלא־כל־כך־מוגן איזה
סירהון את נוטלת אותה, ממשמשת בה
ברוב הנאה, מריחה ומשיבה נפשך :״אוי
משה משה, איזה ג׳נטלמן היית ! איזה
אביר היית ! אומנם את דרכך המדינית־ביטחונית
לא גרסתי, אבל העברית שלך
היתד, באמת נהדרת!״ מה לעשות, זה
לא ״עובד״ יותר. נפלה הקופסית והתנפצה
בשבילך. אביר החלומות חזר לארץ ה חלומות
שלא היתה ולא נבראה, ואת נש ארת
בערוב־ימייך מול המציאות האפורה,
האכזרית, התובעת חשבון נפש כן.
אז אל תעשי לך חיים נוחים ותתבעי
את נזק הכאב ממני. תתבעי אותו מעצ מך.
את וחבריך יכולתם להדיח את משה
שרת לפני שנבחר כראש־ממשלה בישראל,
ואז היומן לא היה נכתב. יכולתם גם
לעמוד לימין משה שרת, ואז היה נכתב
יומן אחר. אבל אחרי כל זה — אחרי כל
מה שהיה ואיך שהיה — לבוא ולמלל
מליצות על ״תדמית״? מה זה, אין לך
ראי בבי תך? הרי את הבעיה ולא משה
שרת. ואם יש לך טענות אל משה שרת
גם אחרי מותו — זו הבעיה שלך ולא
שלי.
השתעבדות בולשביקית
שבת
ף* ״אינני רוצה דקרדא״.
* י מימין ושבת משמאל ובאמצע יום
שישי ! לא, להיפך — יום חול מזה יום
חול מזה, מסביב בעיות ומצוקות ושא־לות־קיום
נוראות המחייבות שיקול ומח שבה
אמיצים וכנים, ואת נופשת לך במין
שבת־קודש של נוחות, הכל מונח אצלך
במקומו, הכל ברור, הכל מסודר, ואסור
להפריע, אסור לזעזע (הטיח עלול להת קלף!)
,אסור להסתייע במחשבות, בהש קפות,
בביקורת של אדם שעמד — ולא
חשוב אם בצדק או לא בצדק, בכישרון או
לא בכישרון — ליד ההגה בשנים גורליות,
או לפחות גורליות למדי, מפני ״שהור סים
את דמותו ! ״
השתעבדות בולשביקית שכזאת לנוח יות
אישית — נפשית־מיפלגתית־פוליטית היא
תופעה בזויה, אם גם אופיינית בחוגים
מסויימים •בחברתנו המסואבת והפרוביג־ציאלית
גם יחד. ועד כדי־כך את מעוגנת
באקסיומות שלך (ובפחדים שלך, ובראש
ובראשונה בפחד שמא אי־פה אי־שם תי אלצי
לשנות כהוא זה מ״השקפת העולם״ ׳
המוצקה שלך! זה מזכיר לי את ״העקש נות
המבורכת״ של גולדה מאיר ,״האמא
הגדולה של מילחמת יום־הכיפורים״) ,וכמו
יהודי דתי החושש שלבנה אחת שתוזז
בחומת תרי״ג המיצוות תערער את התורה
כולה, כך גם את, גוזרת את הצנזורה שאת
מבקשת להטיל על הכלל גם על עצמך,
כאילו יש בזה להעיד על איזו אמת ומוס ריות
עצמית — שהרי את אינך מרשה
לעצמך — מה שאינך מרשה לאחרים• ,
לצנזור־החכם־של־בניגוד
לאפיפיור או
הסרטים.
אבל — וזה אבל גדול מ אד! — יומן
משה שרת יצא במלואו לאור. אנשים כבר
קוראים אותו, לומדים אותו, חוקרים אותו
(ואולי מסיקים מסקנות נוגדות — כך מת־לבנת
ההיסטוריה ולא אנשים ערטיל איים,
אלא אנשים שאת נתקלת ותתקלי
בהם על ימין ועל שמאל, אפילו בקיבוצך
שלך (איני׳ מעלה בדעתי, שהיומן לא
מצוי, בגזר תו, בספריית גלעד) — ואת
לא תוכלי לדבר איתם מתוך ידיעה, לשוחח
איתם, לדון איתם במיסמך הנכבד הזה
(בכמות, אם לא באיכות).
האם את חיה בגלעד, או במין מאה שע רים?
האם את בת־אדם, או בת־יענה?
בברכה,
במדינה
ת ל־ א בי ב
ל ז 0דדגוו
סטריפטיז כן,
תיאטרון לא !
צעירים וזקנים שיתפו־פעורח
עם אגשי תיאטרון גמחאח
ע? איסור קיום
הצגות בלימרדשבת
״סוחרי הגומי האמיתיים הם המפד״ל״
קרא חיים חפר המשורר מעל מדרגות
הקאמרי, כשהקהל המשולהב מוחא כפיים
בקצב.
טליה בהרל 23 עורכת במחלקת החד שות
סי.בי.א .0בעלת שיער בהיר גולש
ופני נערת־זוהר, הגיעה להפגנה ״חצי
בתפקיד, חצי מתוך הזדהות זאת
חרפה ובושה.״ השתלהבה הבחורה גבוהת
!הל הצופים כהפגנת ״תיאטרון על המדרגות
נקודת־אחיזה
לדבריהם .״כאיש קולנוע וחובב תיאטרון,
אני מרגיש בחסרונם של מקומות שבהם
אפשר לראות הצגות טובות.״ אמר שאול
די שי מתולתל השיער .״אני וחברתי עוב דים
כימעט כל יום בשבוע. יום שי שי זה
הזמן היחידי שבו אנחנו יכולים לצאת.
בשאר ימי השבוע כימעט אין זמן.״
״הם יכולים לשבת בבית, אם הם רו צים
״.הוסיפה חברתו .״שיתנו לנו לע שות
מה שאנחנו רוצים. או שיסגרו את
הכל או שיפתחו הכל, אבל להחליט שזה
כן ושזה לא, אני לא מבינה את ההבדל.
הם אפילו לא טרחו להסביר את עצמם.״
״דיכוי חופש הפרט.״ ״אבא ואמא
רואים טלוויזיה בבית.״ סיפר שאול מוע לם
13 השובב. שאול בא עם חמישה
מחבריו מבית הספר דוגמא בתל־אביב,
להפגין ,״כי אבא שלי המליץ שאבוא.
הוא אולי עוד מעט יצא, אז בינתיים
באתי עם החברים.״ בימי שאול ובני כיתתו נוהגים לצאת
שישי למסיבות ״או סתם להזדנגף.״ ״זה
סתם שטויות מה שהדתיים אומרים,״ רטן
שאול, כשחבריו מהנהנים בראשיהם לאות
הסכמה .״יותר טוב, אני חושב, שנלך
שולמית אלוני מפגינה
חנה מרון נואמת
לסרטים או למופעים במקום להסתובב
התחייבות כלפי הקהל
סתם ברחובות. אבא אומר שזה דיכוי י8י חופש הפרט.״
את ההופעה שנמשכה כחצי שעה, פתח
שחקן הקאמרי אורי לוי :״הייתי שמח
להזמין את כולכם לבניין,״ אמר השחקן,
״אבל ראש־העיר הודיע שלא יפוצץ את
הקואליציה. להיות שחקן זה לא נוח. אני
עובד כשכולם נחים, אבל במקצוע הזה
בחרתי ואני לא מתחרט. התענוג הגדול
שלנו זה לראות את האנשים באים לקול נוע
או להצגות בשעת מנוחתם, אבל ביום
שישי, יום המנוחה אי אפשר, כי בגין
אוסר על צ׳יצ׳ וצ׳יצ׳ אסר עלי. תרשו
לי לצחוק — אני ועוד מאות אחרים הול כים
כל יום שבת לראות מישחקי כדור גל,
אז למה כדורגל זה לא חילול שבת
ותיאטרון כן? ״ אריק להמשיך את המהפיכה.
לביא ואשתו שושיק המשיכו את המופע
במערכון מאת אפרים קישון על המישחק
באבא ואמא. את חלקו האחרון של ה מערכון
שינו לקול צחוק הקהל.
אריק :״אבא קם ואומר לאמא — את
אסון לילדים, את לא בן אדם.״
שושיק :״למה?״
אריק :״למה את עוכרת ישראל, את
מפגינות נגד כיטול הצגות התיאטרון כלילות שכת
לא מאמינה באלוהים, את הולכת ביום שי לא
הסבירו את עצמם
שי לתיאטרון...״
כאשר נרגע הקהל מצחוקו, שאל אריק :
״אפשר להמשיך את המהפיכה?״ והשניים
קברט ולא מקבט!״.
הקומה .״הגיע הזמן להפסיק את הכפיה
המשיכו בקולי קולות כשקהל רב של
אין צידוק. בתוך ההמונים בלטה דמו הדתית
הזאת.״
אנשים צופה בהם מהמירפסות השכנות.
תו של הבמאי הצעיר שאול דישי, שבא
ניסים ציון 50 מנהל צוותא ואחד מ בשמלה
אדומה יפה וזוהרת, הופיעה ה במיוחד
מגבעתיים עם חברתו זהובת ה מארגני
הופעת המחאה, מחה בפני כל
שחקנית חנה מרון על מדרגות ה בניין:
שער, אילנה עופרי .״אין שום סיבה שלא
מי שהיה מעוניין להאזין לדב ריו :״עדיף
״כשאנחנו שרים את התיקווה,״ אמרה ה תהיה
אפשרות לראות הצגה ביום שישי,״
שהנוער ילך לתיאטרון ולא יסתובב סתם
שחקנית ,״אנו שרים —,להיות עם חופשי
אמרה אילנה, הלומדת מישפטים בתל-
ברחובות. מה פיתאום הדתיים התעוררו
בארצנו׳ ואני רוצה שנמשיך להיאבק
אביב כבר שנה רביעית .״האם בגלל ש־דווקא
ע כ שיו?״
ולהיות עם חופשי בארצו.״ ״זה נורא לנ הקאמרי
שייך לעיריה או לאיזו מיפלגה
הופעת המחאה של אנשי הבמה ביום
סות לדכא את חופש הפעולה,״ אמרה מרון
יגבילו את ההצגות כ אן? זו נקודת־אחיזה
השישי שעבר על מדרגות הקאמרי זכתה
בלהט .״אף אחד לא מנסה להכריח אדם
של הדתיים ללא כל צידוק הגיוני. אני
בעידודם של מאות מבוגרים ובני־נוער
דתי באמת, שיעשה דברים שבניגוד לרצו לא
יודעת מה זה נותן להם, יש כל־כך
שהצטופפו מאחרי מחסומי המישטרה בקרן
נו. אז למה להכריח או תנו? יש לנו בע הרבה
מופעים הרבה יותר גרועים מזה
הרחובות פדישמן — פרוג בתל־אביב. חלקם
יות של פער הברתי ושל בני־נוער, שאין
ועליהם לא יורדים.״
נשאו שלטים שעליהם היה כתוב בין הש להם
איפה להיות, ואין כמו תיאטרון ש־אילנה
ושאול נוהגים לצאת כימעט בכל
אר :״ממחדל למחדל עולה המפד״ל״ !
(המשך בעמוד )36
יום שי שי ״לחברים או לסרטים ומופעים,״
״מיעוט דתי השתלט על הרו ב״; ״מדוע
יעקב •צרת
ח״ כ בכלא או אסיר בכנסת י
(המשך מעמוד ) 29
שליש עבור התנהגות טובה. ואף אין
להניח שרכטמן יוצב על־ידי מיפלגתו, ברשימת המיפלגה הליברלית שבליכוד.
מועמדיה לכנסת העשירית.
לעומת זאת יכול להיווצר מצב הפוך,
במידה שרכטמן יחליט שלא לנצל את
חוק חסינות חברי־הכנסת, ויישב בבית-
הכלא ככל אסיר מבלי להתפטר מהכנסת.
במיקרה כזה יש להניח כי השליש עבור
התנהגות טובה ינוכה, ורכטמן יצא מבית
הכלא כעבור שנתיים וחודשיים. אז ייווצר
מצב אבסורדי לא פחות. רכטמן ישוב לכנ סת
לאחר ריצוי עונשו, ויהיה חבר הכנסת
הראשון שיכהן כמה חודשים כח״כ, אחרי
שריצה עונש מאסר ממושך בעוון קבלת
שוחד.
לשנות את
חוק-החסינות
ף* מקרה שרכטמן אכן יישב בבית
י הסוהר ולא ירצה, או שלא יתאפשר
לו על־ידי בג״ץ, לנצל את חוק החסינות,
הוא ימשיך לקבל את משכורתו מהכנסת.
חוק ייסוד הכנסת קובע בצורה מפורשת,
ו הכוכבת האדומה
כזו יהיה
שיש עימה קלון, ועל החלטה
עירעור לבית־המישפט־העליון.
אשר לחברי־כנסת שהורשעו בהיותם
כבר ח״כים, קובעת הצעת־החוק של רו בינשטיין,
כי ועדת הכנסת תמליץ על סי לוקם
בפני מליאת הכנסת, וזו תחליט
על כך בהצבעה. אם יהיה צורך לשם כך
ברוב רגיל או ברוב מיוחד, יש מקום לד יון.
לשם הסרת ספק, ייקבע במפורש כי
ח״כ שהורשע ונשפט למאסר, ירצה את
עונשו ככל אזרח אחר.
עורך־הדין אמנון זיכרוני, שהוא פרלמנ־טר
ותיק, מסכים עקרונית עם הפרופסור
רובינ שטיין על הצורך בתיקון החוק. או לם
בגלל הבדלים בהשקפות־עולמם של
השניים, הוא מציע תיקונים התואמים את
השקפתו החברתית.
עורך־הדין זיכרוני סבור כי חוקי החסי נות
נוצרו כדי להגן על החלשים, וכי
כל פגיעה בהם עלולה לפתוח פתח ל עיור
תים חמורים. לכן הוא מציע מישנה־זהי־רות
כאשר מטפלים בנושא זה. משום כך
היה מצרף להצעת החוק רשימה ברורה
ומפורטת של עבירות שהחוק רואה בהן
״עבירות שיש עימן קלון,״ ולא להשאיר
זאת לפרשנותה של ועדה פוליטית העלו לה
להיות אינטרסנטית.
__ המוטיב
ה״רובין הודי״
מישפטן רובינשטיין
הצעת־ תיקון
שאינה משתמעת לשתי פנים, כי חבר־הכנסת
חייב לקבל את משכורתו מהכנ סת.
בגלל סיבות אחרות, מוצדקות כש לעצמן,
נקבע בחוק כי חבר־כנסת אינו
רשאי בשום פנים ואופן לוותר על מש כורתו
מהכנסת.
מובן שהאפשרות העומדת בפני הכנסת,
כדי למנוע את ביזיון רכטמן, היא חקיקת
חוק שישנה את חוק חסינות חברי הכנסת.
עד כה נמנעו חברי־הכנסת לפגוע בחוק
החסינות, שהעניק להם מעמד מיוחד וזכו יות
מיוחדות, נרחבות בהרבה מאלה ה מוקנות
לחברי פרלמנטים אחרים בכל רח בי
העולם.
הח״כ, פרופסור אמנון רובינשטיין, לש עבר
דיקן הפקולטה למישפטים באוניבר סיטת
תל-אביב ומרצה למישפט קונסטי טוציוני,
עמד כבר בשנת 1974 על הבעייה
בסיפרו המישפט הקונסטיטוציוני של מדי נת
ישראל. וכך כתב:
אין
״...החזרת חבר־כנסת לבית־סוהר
בה כדי לשלול את חברותו בכנסת. למ רות
שמבחינה מעשית אין הוא יכול למ לא
את תפקידו, ממשיך הוא לכהן כחבר־כנסת
ואין הסיעה שאליה הוא שייך רש אית
לצרף במקומו את המועמד הבא אח ריו
ברשימה. כך גם חבר-כנסת שהוסרה
חסינותו ונידון למאסר, ממשיך להיות
חבר־הכנסת. כאן טמון אחד הפגמים ה מוזרים
של החוק הישראלי בנושא זה.״
היה זה ח״ב רובינשטיין, שהזדרז והגיש
הצעת חוק לתיקון מצב זה בעיקבות פסק״
הדין במישפטו של רכטמן. בהצעת־חוק זו,
הנקראת — ״חוק לתיקון דיני הכנסת,״
מציע הוא כמה תיקונים. ראשית, הוא או סר
על הצגת מועמדותם לכנסת של אנ שים
שהורשעו בעבירות שיש עימן קלון,
במשך תקופה של 10 שנים. ועדת הבחי רות
המרכזית, היא שתקבע מהי עבירה
36י
ין גם לעשות את ההרחקה דבר אוטו-
מטי, אלא יש עבירה המנויה בתוספת,
יש לבדוק את נסיבות ביצועה. ואם, למ של,
נעשתה מתוך מניעים חברתיים, או
מתוך רצון למקד את דעת הקהל על
עוולה חברתית מסויימת, יש להתחשב
בכך.
לדוגמה הביא זיכרוני שני מקרים• ה אחד.
המיקרה של הפנתרים שפרצו לחנות
ירושלמית וגנבו משם מיצרכי־מזון כדי
לחלקם לעניים. מוטיב ״רובין הודי״ זה
דיו, לדעתו, לשלול את הקלון מעבירה
כזו.
המיקרה השני גם הוא לקוח מהפסיקה
הישראלית. היה זה מיקרהו של מפקד
בתקופת מילחמת־השיחרור, שהתיר לפי קודיו
ליטול מחצית ממחסן שלל שתפסו,
ולצרפו לקרן היחידה. בכסף השתמשו
לשיקומם של חיילי היחידה שהשתחררו. שנעברה ביודהמישפט הכיר כי למרות
עבירה המניעים היו טהורים, וכמעשהו
זה הציל המפקד לפחות את המחצית ה שנייה
לאוצר המדינה.
אשר למועמדים לכנסת, שולל אמנון
רובינ זיכרוני
את הצעתו של ח״כ
שטיין מכל וכל. אדם שילם את חובו ל חברה,
זכותו להעמיד עצמו לבחירת ה אומה.
יש לראותו כחוזר־בתשובה, ולתת
לציבור אפשרות להחליט אם לבחור בו
אם לאו.
זיכרוני מפנה את תשומת־הלב לכך ש הצעתו
הנוכחית של ח״כ רובינ שטיין לא
פתרה את הבעייה של ח״כ היושב בכלא,
כיוון שייתכן מיקרה של ח״כ שנידון על
עבירת־תנועה, למשל, שאין עימד, קלון,
והוא יישב בכלא בהיותו ח״כ ולא יוכל
לתפקד. לכן מציע זכרוני פתרון מעניין.
לדבריו, יש למנות במיקרים שנבצר מ־חבר־כנסת
למלא את תפקידו, בממלא-
מקום מבין המועמדים ברשימת מיפלגתו.
ממלא־המקום יכהן כח״ב עד שיחזור ה־ח״כ
המקורי לתפקידו.
להצעה זו מצטרף גם־הד״ר ברוך ברכה,
מרצה למישפט קונסטיטוציוני באוניבר סיטת
תל־אביב. גם הוא סבור שיש לצרף
להצעת־החוק של פרופסור רובינ שטיין
רשימת עבירות שיש עימן קלון, ולא להש איר
זאת לפרשנות בכל מקרה לגופו. גם
לדעתו יש לעיין בכל מיקרה לנסיבותיו,
ולא לשלול את החברות בכנסת באופן
אוטומטי עם ההרשעה.
אין הוא מסכים גם להטלת מחסום בפני
מועמדים לכנסת בגלל עברם הפלילי. יש
לתת לעם לומר את דברו.
הד״ר ברכה מספר על חברי־כנסת מר חיקי
ראות, שניסו כבר לפני שנים לתקן
את החוק והציעו הצעות מתאימות. ב־
1959 הציע ח״כ זרח ורהפטיג לפטר מן
הכנסת ח״כ שהורשע בעבירות שוחד. ב שנת
1971 הציע מרדכי בן־פורת להעביר
מכהונתו חבר־כנסת שהורשע בעבירה ש יש
עימד, קלון. שתי ההצעות לא התקבלו
בשעתן.
האם התיקון לחוק יחול
רכטמן או לאו, על כך יש
לדעתו של ח״כ רובינשטיין,
בו אחרת, יחול החוק גם
כבר על ח״כ
חילוקי דעות.
אם לא ייאמר
על רכטמן.
(המשך מעמוד )31
עלים לא רצו לשמוע. צעקו שאנחנו קו מוניסטים.
היום להיות קומוניסט בעיני
הפועל זו בושה. הוא לא מבין שרוצים
את טובתו. אהבתי לשמוע אנשים מדברים
בפגישות של ש״סי. צעדתי בהפגנות באחד
במאי. היו לי בעיות בבית הורי, שהם
חרותניקים שרופים. בתקופת הבחירות
התנדבתי לשים שלט של תנועת העולם
הזה בבית. אבי רצה לשים שלט של
הליכוד. לבסוף הוא הפעיל את זכויותיו
הפטריארכליות וניצח.״
״כמו לפגוש
__ מכר״
^ יד היא מרגישה אחרי עשרה ימי
\ 1צילו ם? האם ההמולה סביבה אינה
מחניפה לה ואינה מעניינת אותה? מספרת
אי בון :״אני לא מרגישה כלום, לא רואה
מה קורה סביבי. מסרבת לראות תמונות.
מסרבת לקרוא עיתונים שיש בהם כתבות
עלי. ביקשתי מחברים טובים שלי, שלא
יילכו לראות את הסרט. גם אני לא אראה
אותו. כשחברים שלי שאלו למה לא לר אות
את הסרט, הסברתי להם שזה לא
כל־כך יפה לראות אנשים בחולשות שלהם.
אני הרי לא שחקנית ואף פעם לא אהיה.
אין לי שום אמביציה לזה. אני מקבלת
25 אלף לירות ואני כאן. אז צריך לעשות
את זה בסדר. כי בועז ויורם הם באמת
בסדר אתי. כשקראתי את התסריט היה
בו הרבה עירום. לא התווכחתי, אבל בי קשתי
שיפחיתו והם באמת הפחיתו. אני
לא יודעת איך מתייחסים בדרך־כלל לכו כבת,
אבל אלי מתיחסים נורא יפה.״
איבון :״תמיד
ומה יהיה אחרי הסרט?
רציתי ללמוד פיסיקה. עכשיו אני רוצה
ללמוד באמוק. ואני רוצה להיות כתבת
העולם הזה. כבר הרבה זמן אני חול&ת
לעבוד בעיתון הזה. מייד אחרי שיסתיימו
הצילומים ואחזור מהטיול בחו״ל אתייצב
במישרד המערכת. אם רק יקבלו אותי —
זה מה שאני רוצה לעשות.״
!איבון לובשת חולצה רוסית יפהפייה.
היא מספרת שקיבלה אותה כמתנה מחב ריה
בבינק״י, ברית נוער קומוניסטי יש ראלי,
שנסעו בשליחות לריגה. היא עצמה
מודה שחלומה הגדולה הוא לבקר באמא
רוסיה.
בועז דווידזון הבמאי מבקש לצטט אותו:
״אני לא יודע מה קרה לי עם איבון. זה
כמו שאתה פוגש מישהו שאתה מכיר אותו
איכון מיבאלי בפעולה
ללמוד באמוק
מיליון שנה. במאי נמצא בדרך־כלל בב דידות
נוראית, בייחוד כשהוא עושה סרט.
ופיתאום בתוך העסק הזה אתה פוגש מכר.
זה בעצם מה שקרה לי עם איבון. אני מרגיש
שאני מכיר אותה מזמן, מהחלומות שלי,
מתוכי. אני חושב שאם אנחנו נצליח
כמו שאני רוצה שנצליח, אז מה שייצא
מהמיפגש בינינו יהיה סך הכל התוצאה
של כמה שאני אוהב אותה. היא בחורה
קשה. אני עושה סרט על בחורה קשה
ולכן היא כל-כך מתאימה. אף פעם לא
היה לי כל-כך מעניין לעבוד עם מישהו
כמו שמעניין לי עם איבון.״
איבון אפילו אינה מסמיקה. היא פשוט
נעלמת לרגע להדליק סיגריה. כשהיא חו זרת,
היא נאנחת ואומרת :״מה שטוב,
זד, שאין שום דבר שיעצור את הזמן.
תמיד יש אופציה לדברים יותר טובים
וזה בעצם מה שמצליח להחזיק אותי כאן.״
מותר לה להאמין בכך. היא בסך הכל בת
שרית
ישי
במדינה
(המשך מעמוד )35
יכול לפתור אותן. זו פעם ראשונה ש־ראש־עיר
נבחר בבחירות חופשיות, אז על
זה נזעקה הממשלה? יש בעיות הרבה
יותר רציניות מזה.״
״קראתי על ההופעה בעיתון ובאתי,״
סיפר זמר מתחיל בשם יובל כספי (.)22
״מה הדתיים מגזימים. אני נוהג לצאת
לבלות ומופיע בימי שישי. ברור שזה
מחדל של המפד״ל, של קואליציה שלא
מורכבת בטעם הנכון בעיר כמו תל־אביב.״
״מי אמר שהזקנים ש מרניי ם?״ נזעק
אליעזר בן צור 75״באתי לראות הפגנה
נגד הדתיים, כי אני נגד הדתיים שרוצים
לכבול אותנו לחוקיהם. ביום שי שי אני
הולך עם אשתי לקולנוע או לתיאטרון.
בכל מקרה יש כאן חילול שבת, כשאנשים
משחקים קלפים או הולכים לראות חשפ נות
זה לא חילול? אז שיתנו לנו לצאת.״
עם תום ההופעה החל חלק מן הקהל
הרב זורם לקולנוע הוד שמעבד לפינה.
אחרים הלכו לצוותא שם הוצגה בפעם
האחרונה ההצגה חזרה בתשובה מאת
יהושע סובול .״ההצגה בדיוק אקטואלית
לנושא של היום,״ סיפר ציון, מנהל צוותא:
״זוהי תגובה סאטירית למהפך הפוליטי,
שאחרי הבחירות ב־ 17 במאי.״
את ההצגה פתח גדעון זינגר במישפט :
״העולם בית־זונות והחוק הוא מאדאם.״
ד ר כי־ אדם
גבר שיל חורף
החולה המדומה, החלים
במשך החורף במיטתה החמה
של אלמגח תמימה וטובת לב.
סמי.
הם נפגשו במועדון הריקודים,
הוא הזמין אותה לרקוד. הוא — גבר
כבן ,50 שחרחר, ממוצע קומה, שערותיו
דלילות. היא — אלמנה בת ,45 המת קיימת
מכספו של בעלה המנוח. צעירות במועדון היו בחורות רבות
ונאות ממנה, אולם הוא בחר דווקא בה,
השמנה, המאופרת בגסות.
•זה דווקא החמיא לה. למחרת הזמין
אותה לכוס קפה, אחר־כר יצאו לסרט,
ביום שאחרי-כן הלכו למיסעדה. הוא דוו קא
היה לארג בהתחלה.
גלמוד ועצוב. ביום השלישי הגיע
לפגישה מנוזל .״המסכן,״ חשבה׳ ״אין מי
שידאג לו.״ סיפר לה שהוא נשוי, ואב
לשלושה, ושעזב את הבית, כי אשתו
עשתה לו צרות ועתה הוא מצוי בהליכי
גירו שין. הוא איננו יכול יותר לסבול
אותה, שיגעה לו את השכל. ועכשיו כש הוא
חולה, אין מי שיטפל בו, קרובים
אין לו בארץ, רק ברומניה, במיקצועו
הוא מסגר, אך עזב את מקום עבודתו
הראשון בגלל השערוריה שעשתה לו ״ה-
מכשפת״ ,אשתו ועכשיו הוא גלמוד ועצוב.
רחמיה של האשה האימהית כבדת הגוף,
נכמרו על ידידה, וכבר באותו היום הציעה
לו לחלוק עימה את דירתה הצנועה בצפון
תל־אביב. זה קרה בחורף אשתקד. הגבר
קבע את מישכנו בביתה, נהג לאכול
ולשתות על חשבונה של הגברת, וי שן מר בית
שעות היום. הרי הוא חולה, לא?
והיא — טיפלה בו, כטפל אשד. בילדה,
הביאה לו את האוכל למיטה, ניקתה וסיד רה
את הבית, והגישה תרופות לאומלל.
היה ואיננו עוד. עברו כמה חודשים
ועדיין לא הבריא, או שלא רצה להבריא.
לעתים יצא החוצה וחזר אחרי כמה שעות:
״לא מצאתי עבודה.״ סיפר ביגון. והיא,
ניחמה אותו וחילקה עימו מישכבה, לנחמו.
הגיע האביב, מרפא לכל המחלות, ו-
אחר־כך הקיץ. יום אחד חזרה הביתה
ומצאה את המיטה הגדולה ריקה. אפילו
לא השאיר לה פתק. חיפשה אותו בכל
מקום, חשבה אולי קרה לו משהו. ציל-
צלה אפילו למישטרה. אך כאילו פערה
האדמה את פיה ובלעה את האיש. והנה,
באחד הערבים, עת יצאה האלמנה המוד אגת
להתנחם בחברת ידידתה הטובה במו עדון
סמי, ראתה אותו, עם אחרת ...בערך
בת ,50 גרושה, אימהית, מקומטת.
למחרת התקשר אליה, התנצל, סיפר
שהיתה זו בת־דודתו שהגיעה מרומניה.
אלמנתנו סירבה לקבל את טיעוניו, קנ תה
מנעול חדש לדלת הדירה ומאז היא
מזהירה את כל ידידותיה מאותו אלמוני,
גבר של חורף.
העולם הזה 2158
וסיבות וחירות במיזנוו הכנסת
בתקרית בין שני כתבים פרלמנטריים
עם הכתב הפרלמנטרי מסייעים להוציא
גם ח״כים נשכחים מתהומות השיכחה. ל עיתים
מזומנות נוסע ביצור גם לחו״ל,
ככתב מלווה של מישלחות פרלמנטריות.
;,לא לפגוע
בקולגה״
ך• אשר כיקשה, מערכת מעריב ל-
הוסיף כתב למישכן הכנסת, כפי ש עשו
יומונים אחרים, במטרה להקל מעל
עומס העבודה של הכתבים הפרלמנטריים
שלהם, התנגד לכך ביצור בתוקף .״אני
אכסה את הכל,״ הודיע לאנשי מערכתו.
הכנסת נותרה האחוזה הפרטית של יהושע
ביצור במעריב.
הושע ביצור
אלא שאזעקת המישטרה לביתו לפנות
בוקר לא נגעה כלל ליחסיו של בי צור
עם המערכת שלו או הכנסת. היא היתד.
ן ךן כרי־הכנסת וסגל עובדי מישכן ה י
• כנסת, רגילים כבר למהומות הצעק-
ניות הפורצות מדי פעם באולם המליאה.
אולם מחזה של גידופים וצעקות המת חולל
דווקא במיזנון הכנסת ובמיסדרונותיה,
הוא מאורע יוצא־דופן בהחלט.
שהיא
קשורה ביחסיו עם אשתו, צביה,
פקידה בכירה במישרד־התיירות,
באוזני שני השוטרים שהתייצבו בביתו,
לקריאתו, התלונן בי צור כי אשתו נטלה
מגף, והלמה בו נמרצות באברים רגישים
בגופו.
מחזה זה אירע לא מכבר, כאשר פרץ
במיזנון הכנסת קרב של גידופים וחרפות.
הייחוד שבו היה גם בכך שהוא לא ניטש
בין שני ח״כים ממיפלגות יריבות או בעלי
עמדה פוליטית שונה, אלא בין שני כתבים
פרלמנטריים המכסים את המתרחש בכנסת.
תכופות מאד נקראים אנשי המישטרה
להתערב בסיכסוכים מישפחתיים הפורצים
בין בעל לאשתו. אלא שהפעם היה זה
מיקרה חריג גם לגביהם. הפעם הם ניצבו
בפני עיתונאי מוכר וידוע ובפני אשתו,
שהיא פקידה ממשלתית בכירה. הפעם גם
לא היה זה המחזה הרגיל שבו מתלוננת
האשה על כך שבעלה מכה אותה. להיפך:
הבעל התלונן על שאשתו היכתה אותו.
שני הניצים היו שני נציגי עיתוני-
הערב במישכן הכנסת: סופרו של מעריב של יהושע ביצור, והכתב הפרלמנטרי
ידיעות אחרונות אבנר תבורי. נושא ה מחלוקת
ביניהם לא היה סקופ עיתונאי,
או תחרות על דיווח מהמתרחש בין כותלי
הבית. אלה מחברי הכנסת שהתקרבו אל
השניים די כדי לשמוע את חילופי המח מאות
ביניהם, יכלו להבין מייד כי מדובר
בנושא אישי .״אשתך צעק יהושע בי צור
לעבר תבורי, כשהוא מסנה את אשתו
בכינויים שאין הנייר סובלם.
במצבים מעין אלה מנסים אנשי המיש־טרה
בדרך-כלל לפייס בין בני הזוג,
ולהשכין שלום־בית. אלא שהפעם סרב
המתלונן לוותר. ביצור, שהציג את עצמו
בפני השוטרים כעיתונאי, תבע מהם לר שום
את תלונתו ולפתוח נגד אשתו תיק
פלילי. עקשנותו נשאה פרי. בימים אלה
מתנהל בבית־מישפט השלום בירושלים
מישפט שהגישה מדינת ישראל נגד צביה
ביצור, שבו היא מואשמת בתקיפת בעלה.
באחד הימים נודע דבר קיומו של מיש-
פט זה לכתבת ידיעות אחרונות בירושלים,
ריבי תבורי. ריבי היפה היא דמות המו כרת
בכנסת בזכות עצמה. עד למהפך
הפוליטי שימשה הצעירה הבלונדית כעו זרת
אישית למי שכיהן אז כשר־העבודה,
משה ברעם. אפשר היה לפגוש אותה
כשהיא מלווה את השר שלה בכנסת לפ חות
שלושה ימים בשבוע. קשר נוסף
של ריבי עם הכנסת הוא באמצעות בעלה,
אבנר תבורי, מי שכיהן באותה תקופה ישראל ככתב הפרלמנטרי של שידורי
בכנסת.
אחרי המהפך השתנו כמה דברים ב־מישפחת
תבורי. ביניהם, גם תפקידי שני
בני־הזוג. ריבי עזבה את מישרד־העבודה
והחלה עובדת ככתבת בתי־המישפט של
ידיעות אחרונות בירושלים. בעלה, אבנר,
עזב את הרדיו והפך כתב פרלמנטרי
באותו הצהרון שבו עובדת אשתו.
כאשר הופנתה תשומת־ליבה של ריבי
(הנוחגת לחתום בעיתונה בשם ת. ריבי)
לתיק ה״מעניין״ של מישפחת ביצור, היא
לא חשבה כלל לסתוב על מה שהתגלה
בו .״אני לא רוצה לכתוב על קולגות,״
המע אמרה.
אולם כשהגיעה למישרדי
רכת הירושלמית של עיתונה וסיפרה את
תוכן התיק של ביצור, כסיפור־רכילות
משעשע, קיבלה הוראה לדווח על המישפט.
ריבי החליטה בכל־זאת שלא לפגוע ב חבר
למיקצוע. היא כתבה על הפרשה
מבלי לנקוב בשמות המעורבים בה. כדי
למנוע כל אפשרות זיהוי של מישפחת
ביצור, תיארה את הבעל כ״בעל מיקצוע
חופשי״ בלבד.
שטף
של קללות
יום פירסום הכתבה האנונימית הגיע
טלפון למישרדי מערכת ידיעות אח־
תבורי לא נשאר חייב .״נו, אם כך
אז בוא נדבר על אשתך ...במה היא
היבתה אותך, במגף או בפאנטופלע?״
היה זה רק אפילוג לסצינה לוהטת
עוד יותר, שנמשכה בחדר-העיתונות של
מישכן הכנסת המכופתר. שם אפשר היד,
להבחין, כי נוסף על חילופי הגידופים
והקללות הבלתי־פרלמנטריות בין שני ה כתבים,
ניסה אבנר תבורי גם לאחוז בזרו עו
של ביצור. ביצור, הקשיש מתבורי
בהרבה שנים טובות, דחף אותו מעליו
דחיפה עזה.
תחילתה של המריבה הגדולה בין שני
הכתבים הפרלמנטרים היתד, כמה שבועות
קודם־לכן. באחד הלילות הזעיק יהושע
ביצור, בשעה שלוש לפנות־בוקר, את
אנשי מישטרת ירושלים לביתו.
רונות בירושלים. הדובר ביקש לשוחח
עם ריבי. היה זה יהושע ביצור. על פי
עדותן של ריבי ושל מזכירת המערכת,
שהאזינה לשיחה, פרץ בי צור על ריבי
בשטף של קללות וגידופים.
״נדהמתי,״ סיפרה ריבי לאחר־מכן .״לא
ידעתי מה לעשות. לא האמנתי שעיתונאי,
ועוד כתב פרלמנטרי, מסוגל לדבר בצורה
כזאת.״ ראש מערכת ירושלים של ידיעות
אחרונות, צבי קסלר, שראה את הכתבת
שלו עומדת לפרוץ בבכי, נטל לידיו את
האפרכסת ואמר לכתב העיתון המתחרה:
״ביצור, מה אתה רו צ ה? שנכניס תיקון-
טעות ונכתוב את השם המלא שלך? ״
מייד אחר כך טרק את הטלפון באוזני
ביצור.
כעבור ימים אחדים בא המשך לפרשה.
ריבי ביקרה בבית־המישפט, שם היא שו הה
מדי יום לצורכי עבודתה. היא נתקלה
שם ביהושע ביצור, שבא להשתתף באחת
הישיבות של המישפט המתנהל נגד אשתו.
כשהבחין בריבי במיסדרון ב״ת־המישפט,
פרץ ביצור כלפיה במבול מחודש של
חרפות ועלבונות.
ריבי ביקשה להסתלק מהמקום, אולם
ביצור רדף אחריה לאורך המיסדרונות כש בפיו
הגידופים גנבת ...עיתונאית צהו בה...״
ועוד כינויים גסים ומעליבים ב לשון
השוק.
״לא לעבוד
בשתיקה \״
ף* אותו ערב סיפרה ריבי לבעלה על
*התקרית שהיתה לה עם ביצור. אבנר
החליט לשוחח עם ביצור כגבר עם גבר,
ולבקש ממנו להרפות מאשתו ולחדול לר דוף
אותה. אז, כאשר פנה אל ביצור
נערכו הסצינות שהסעירו את
בכנסת,
המישכן.
ביצור, אחד הכתבים הפרלמנטריים ביו תר
במדינה, איש מעריב, נוהג לבוא ל-
מישכן הכנסת מדי יום שבו מתקיימת שם
ישיבת המליאה. הוא עובר על הפרוטו קולים
של נאומי הח״כים, משוחח במיז-
נון עם חברי הכנסת המשחרים לפיתהו
של הכתב, וממלא עמודים שלמים בעיתונו
בדיווחים מישיבות הכנסת, דיוני ועדותיה
ועד לסיפורי רכילות ממיזנון הכנסת.
בעיני רבים נחשב ביצור כמוסד בפני
עצמו בכנסת. כולם מכירים אותו. חברי-
כנסת מסתודדים עימו. ככלות הכל, הוא
מייצג עיתון חשוב ונפוץ. יחסים טובים
אבנר חבור
ריבי תגורי (משמאל) עם העיתונאית סמדר פרי
״אני לא רגילה שצועקים עלי ! ״
עתה החליטה ריבי תבורי שלא לעבור
בשתיקה על התנפלויותיו של ביצור .״אני
פוחדת עכשיו ללכת לבית המישפט,״ הס בירה
.״אני לא רגילה שצועקים עלי,
ובעיקר כשלא מגיע לי. כל מה שעשיתי
היה להימנע מלפרסם את השם של ביצור,
וזו התודה שאני מקבלת מ מנו!״ ריבי
פנתה במיכתב־תלונה חריף אל ועדת-
האתיקה של אגודת העיתונאים בירושלים,
ויהושע ביצורי עומד להיקרא לבירור.
בנוסף שלחה רי בי מיכתב לביצור מעו־רך־דין
ירו שלמי ובו הוא מוזהר כי אם
ימשיך לרדוף את רי בי תבורי הוא ימצא
עצמו מעורב במישפט נוסף, הפעם מישפט
שתגיש ריבי נגדו.
השתכנעתי לחלוטין כי אי־אפ־שר
לשקר בבדיקת גלאי־׳השקר.
יש ו ס בו את
אומנם נאמר
נבחנים, שאינם
הרגילה — אם
בגלל אי תיפקוד
רים אלה, מגלה
נו מגיב כראוי
בדיקת־קלפים.
גלא׳יהשסו
כמכשיו־עזו 1011
וסיוע למערכת
במילא עלתה בלבי השאלה :
מדוע אין הגלאי מקובל כפתי-
המישפט כארץ * מדוע אין תוצאות
הבדיקה מהוות ראייה קבילה
במישפט ץ
מזה זמן רב יושבת בארץ ועדה על
מדוכה זו, ומשתדלת לגבש מסקנות. אולם
ברור שהמערכת המישפטית מתנגדת לכל
שימוש בגלאי כבמכשיר לגיטימי שתוצאו תיו
מהוות ראיות.
קיימות בעניין זה כמה טענות, י שכדאי
לתת עליהן את הדעת.
המישפט המדעית ,,פוליגראף״ ,כלומר: רב•
רושם — משום שהוא רושם דברים
אחדים בעת ובעונה אחת.
האיש הוא הגלאי
נשו ושקו
כן למישפחת הקופים
^ טענה הפשוטה כיותר היא כי
י • לא המכשיר מגלה את השקר — אלא
מי שמפעיל את המכשיר.
זה נכון. אבל זה נכון גם לגבי טביעת-
אצבעות, למשל. האם יעלה כיום על דעת
מישהו לפסול את טביעת־האצבעות כ ראייה,
רק משום שהשוואת הטביעות תלוייה
בשיקול־הדעת של בני־אדם י
איני מציע, כמובן, לקבל את מימצאי
המכונה, בתירגומם על־ידי מפעיליה, כ ראייה
סופית וחותכת שאין אחריה עיר־
ן י כרתי כשכרע שעכר חווייה זו
+פעמיים, בשני מכונים שונים, אצל
שניים מן המומחים הגדולים בארץ: צבי
אהרוני וזיני הורוביץ, שהיה אחראי על
הפוליגראף של המישטרה. בשני המיקרים
עברתי את בחינת־הקלפים, השייכת לנוהל
השערתי של כל בדיקה בגלאי. אלי תבור
עבר בדיקות דומות אצל הורוביץ וויקטור
כהן, שותפו של צבי אהרוני.
שפה של קולות, תנועות והעורות
לי שיש אחוז זעיר של בדרך גופנית מגיבים בשל סמים כלשהם, אם
רגיל של גופם. אך במיק־הגלאי
עצמו שהנבחן אי —
למשל, על־פי אותה
(אבל יש לו השחל! ,יעה ופעיהות לב)
ן• שבתי בכורסה הנוחה, ותליתי את
מבטי בקיר הלבן שממול. הבוחן ישב
לימיני, מאחורי, ולא יכולתי לראותו.
שתי חגורות קשרו את חזי. שתיים מאצ בעות
יד ימיני היו עטופות בטבעות פלאס טיות,
שהכילו לוחות^מתכת קטנים. הזרוע
הימנית היתד, עטופה׳במכשיר שדמה למו דד
לחץ־הדם של הרופאים.
הבוחן הגיש לי חפיסה של קלפים, כולם
בצבע אחיד (לב) ,אך בעלי מיספרים שו נים,
קלף אחד לכל מיספר. הוא ביקש
ממני לבחור בקלף אחד מבלי שיראה אותו.
בחרתי בלב־ד.
הסכמנו מראש שאענה על כל השאלות
בשלילה.
״האם בחרת בקלף? 5״
״האם בחרת בקלף? 8״
״האם בחרת בקלף 11״
״האם בחרת בקלף? 1״
״האם בחרת בקלף? 3״
״האם בחרת בקלף 11״
״האם בחרת בקלף 8י״
השתדלתי לנתק את עצמי כליל מכל הת ייחסות
לשאלות. חשבתי על משהו אחר.
עניתי אוטומטית ״לא״ על כל שאלה, מבלי
כליל,
לחשוב( .בכנסת למדתי להינתק
בשעה שנישאו נאומים משעממים של
עור והירהור. ברור שיהיה צורך להביא
את המפעיל לבית־המישפט, לחקור אותו
שתי־וערב, לבדוק ולנתח את המימצא ה אותנטי
שנרשם בעת הבדיקה. צריכה גם
להיות הזכות להביא מומחה־נגדי, ובדי קה
נגדית, אם רוצים בכך. ובסופו של
בשבילי היה דווקא זה החלק המעניין
של הבדיקה, מעניין הרבה יותר מן הסי בה
המסויימת שהביאה אותי לבדיקות —
הפרכת שקריו של אותו ח״כיון קטן, שאי ני
מתכוון לבזבז עליו עוד מילה אחת נו ספת(
.רבים באו אלי בטענות ושאלו מדוע
$ןןן
מאח --
אורי אבוד
ח״כים, שהכרתי אותם בכסילים גמורים).
הבחינה נגמרה. צבי אהרוני אמר :״אנא,
הסתכל.״
לא הראיתי לאהרוני מראש את הקלף
שבחרתי בו. הוא לא ידע מהו הקלף.
הוא הצביע על גליל הנייר, שעליו רשמו
ארבעה עטים את התגובות הגופניות השו נות
שלי, שנקלטו במכשיר.
בשני המיקרים שבהם נשאלה
השאלה על הקלף ,7קפצו בל ה עטים
וסיבנו פרסולה גדולה על
הנייר. לא היה כל מקום לספק. הת־גובות
בלטו במו הר גבוה ותלול
ברכס של גבעות נמוכות.
בעת הבדיקה, לא התרגשתי כלל. לא
היה חשוב לי כלל אם אני משקר או לא
לגבי בחירת קלף. העניין כולו היה מעין
מישחק. ובכל זאת — גופי הגיב בבירור,
מעבר לכל אפשרות של ספק, כשלא אמר תי
אמת.
חוקר ויקטור כהן
הכל תלוי במפעיל
באותו רגע הפכתי לחסיד של
גלאי־השקר, המכונה בפי העם
״מכונת-האמת״ ,והנקרא בשפה
שופטים כדיון מישפטי
לא במקום, אלא נוסף
הגבנו בכלל על עלילותיו של אותו מיני־מק־קארתי.
לצערי, גם כאשר מטפסים עליך
פישפשים, אינך יכול להתעלם מהם. אתה
נאלץ לנקוט פעולה כלשהי. אין פירוש
הדבר שאתה רואה בפישפש יריב ה ראוי
דבר, יהיה זה תלוי בשופט אם להאמין
למימצאי־המכונה בנסיבות הנתונות, ואי זה
מישקל לייחס להם.
אך כ מכ שיר־ עזר — נדמה ש-
הגלאי יכול להכיא תועלת רכה
מאד, להקל על עכודת השופט.
לקצר מישסטים
דין
ולמנוע
עיוותי*
טענה שנייה אומרת שהגלאי בא, בעצם,
במקום השופט. אם הגלאי קובע מי דו בר
אמת ומי משקר — מה נותב לשופט
לעשות י
טענה זו ראוייה לבחינה מדוקדקת. זו
תראה, בך נדמה לי, ש איך בה ממש.
נגישה עם ומא
ך פון, אחד מתפקידיו העיקריים של
השופט הוא לקבוע אלו עדים דוברים
אמת ואלו משקרים. דווקא על קביעה כזאת
אין עירעור. בעוד שהערכאה הגבוהה יותר
יכולה לפסול את קביעותיו המישפטיות של
השופט שבערכאה הנמוכה, אין הערכאה
הגבוהה מתערבת בקביעותיו הסובייקטי-
וויות של השופט, לגבי מהימנות העדים
שהוא שומע אותם והתרשם מהם.
משמע: ההתרשמות הסוכייק
טיווית של השופט קובעת כמידה
רכה. על מה היא מבוססת?
האמת היא שכל אדם הוא גלאי־שקר.
מדי יום ביומו, בהיתקלנו בבני־אדם חד שים,
אנו קובעים ״אינסטינקטיווית״ אם
להאמין להם, אם לאו. על־פי מה אנחנו
קובעים זאת?
לכל אחד מאיתנו קורה מדי פעם שהוא
נתקל באדם, ועוד לפני שזה פותח את
פיו, עוברת בנו המחשבה :״אינני מאמין
לאיש הזה או :״האיש הזה נראה כ רמאי
!״ או :״משהו לא בסדר איתו ! ״
רבים מתקוממים נגד התרשמות ראשונה
זו של עצמם, וסבורים שהיא בלתי־צו־דקת.
על כן הם מתעלמים ממנה. אך כע בור
זמן מסתבר להם, לא פעם, כי דווקא
ההתרשמות הראשונה היתה הנכונה.
ממה מורכבת, איפוא, ההתרש מות
הראשונה ה:את?
בימי חיינו אנו אוספים, ממיינים ו״מתיי־קים״
אי־שם בנבכי תודעתנו מיליוני־מיל-
יוני רשמים. יש לנו בלא־הרף חוויות וניס יונות
עם בני־אדם. בין השאר, נוצרת ב־תת־ההכרה
שלנו תמונה של ה״רמאי״.
מתחת לסף ההכרה אנחנו קולטים הבעות־פנים
ותגובות גופניות אחרות, הנקשרות,
אשה וכלבה
לדעת לקרוא את הבעת האדון
האדם הקדמון, שלא היתה־לו
שפה — איך הוא דיבר? איך התקשיר
עם רע הו? איך הוא תיאם
פעולה עם כני־שיכטו, איים על
אוייכו, עגב על אשתו?
הוא עשה זאת כמו חיות אחרות —
באמצעות ״שפה״ מגוונת מאד של קולות,
תנועות והעוויות. זוהי ״שפד.״ שהתפתחה
במשך הרבה מיליוני שנים, יחד עם הת בפרט,
פתחות
היונקים ביכלל, הקופים
ומישפחת־הקופים הקרוייה אנושות (״הקו פים
העירומים״) בפרט־בפרט.
כשנולדה השפה התרבותית,
המורכבת ממילים, ל א נעלמה ה שפה
הקודמת. דבר שצמה כמשך
מיליוני שנים, אינו נעלם תוך אל פי
שנים. בל ה״שפה״ הקודמת נש ארה
על כנה. אך כיוון שאנחנו
קולטים בתודעתנו רק את מה שנא מר
כמילים• ,טוב איננו שמים לב,
בתודעתנו, לאיתותים האחרים.
לשקר
במשך הזמן, לרושם הכללי של אי־מהי־מנות
וחוסר־יושר.
כשאנו נתקלים באדם בעל סימנים אלה
למשל: עיניים מרצדות, נימת־קול
מסויימת, הבעה מסויימת של הפה, צורה
מסויימת של התנהגות — אנו מעבירים
מידע זה אוטומטית למחשב הקטן החבוי
בזיכרוננו. תוך אלפית של שניה באה
תשובתו של המחשב: היזהר! נורה אדו מה
נדלקת לנגד עיני־הרוח שלנו. פי ת
ש ה: תכונות אלה מזכירות לנו מיק רים
קודמים, שבהם נתקלנו בהן, ואז
הסתבר שהן היו שייכות לאדם בלתי-
מהימן.
כל זה קורה מבלי שאנחנו מודעים לכך,
כגון ״מה
בעוד אנו מחליפים מליצות
נ שמע?״ ״מה מע שיך?״ ״חם היום.״
(אותו הדבר נכון, כמובן, גם לגבי תכו נות
חיוביות. הסימנים השונים מעידים ש
אדם ישר, או חכם, או רומנטי, או ער מומי
וכר).
ע1ם ה שר איהותיס
^ חד ההסברים המעניינים ביותר
י לתופעה יזו קיבלתי מפי האתולוגים —
אותם מדענים העוסקים בחקר התנהגו תן
של החיות, והשלכותיה על התנהגות
האדם.
האדם אינו אלא חיה אחת מני רבות,
והוא נושא בקירבו את הירושה הגנטית־הביולוגית
של אבותיו־ מלפני מאות־מיל־יוני
שנים. ואילו התפתחות השפה האנו שית
היא דבר חדש לגמרי. גילה נמדד
באלפי שנים בילבד — תקופת־זמן מיזע- על רית לעומת התפתחות בעלי־החיים
כדור־הארץ.
אולם תת־ההכרה שלנו ערה לכל האי תותים,
רושמת אותם ומעבדת אותם, ב מחשב
החבוי. וכך מתנהלת כל שיחה בין
בני־אדם בשתי רמות שונות, בו־זמנית:
בתודעה מדברים שני בני־אדם זה עם זה
בשפת־המילים, ומתחת לשפת־ההכרה הם
״משוחחים״ במערכת של נימות־קול, אי תותים,
העוויות ותנועות. האיתותים, ה רמה
ה״נמוכה״ יותר מבקרים את המילים
ברמה ה״גבוהה״ יותר, ומשפיעים עליהן
כל העת. קרוב לוודאי שהאדם מושפע מן
האיתותים הרבה יותר מאשר מן המלים.
גבר פוגש באשה. השניים מחליפים מי לים
של מה־בכך, על הגשם, על התור
לאוטובוס, על כותרת העיתון. שום מילה
אישית אינה מוחלפת ביניהם. אך אותו
זמן מוחלפים מבטים, הדברים הסתמיים
הבעות־מסויימת,
נאמרים
בנימודקול
הפנים מדברות — ושניהם יודעים ש״נד־לק״
משהו ביניהם. איתותים בני מיליוני
שנים עשו את שלהם. הם מאותתים זה
לז ה: אתה/את מוצא/ת חן בעיני. את/ה
מושך/ת אותי מבחינה מינית.
אכות־אכותיהם שד השניים הח ליפו
איתותים דומים לפני מאה
מיליון שנה, כג׳ונגל אפריקאי, כשעוד
היו להם פרוות וזנבות.
אגב, יש בכך גם הסבר לאחת התעלו מות
שחובבי-החיות נתקלים בהן. אדם יו שם
בחדרו וחושב אם כדאי לצאת לטיול.
באותו רגע קם הכלב שלו וניגש לדלת,
בציפייה. כיצד ידע הכלב מה מתרחש
בראשו של א דונו? לי עצמי קרה פעמים
רבות, בשעת סעודה, כשעלה בי ההירהור
שהגיע הזמן לתת חלק מן המנה שלי ל חתולי.
באותו רגע פתחו כל החתולים
ביללת־דרישה־הפצרה. מאחר שלא הס תכלתי
בהם כלל, ולא השמעתי כל קול,
איך הם י ד עו?
ההסבר הוא שהחיות, שאינן מבינות
שפה אנושית ,״קוראות״ את שפת ההעוו-
יות והתנועות, הבעות־הפנים ושאר הת גובות
הגופניות הבלתי־מודעות. הכלב יו דע
שיש לפניו של אדונו הבעה מסויימת,
כשהוא חושב על טיול. החתולים יודעים
שהעווייה מסויימת של אדם זה מרמזת על
הנכונות לתת להם אוכל.
כל אלה הן צורות שונות של
״קריאת״ תגובות גופניות כחדק
מן התיקשורת. גלאי־השקר מת רכז
עד כמה תגובות מסויימות,
(המשך בעמוד ) 40
י ל שקד אין רגל״
אל ס י האומה הי שר אלי ת!
במהלך מאה השנים האחרונות, ובעיקר בשלושים שנות המנדט
הבריטי, נוצקו יסודותיה! של שתי אומות חדשות: האומה היש ראלית
והאומה הפלשתינאית: אולם מדינת ישראל לא הוגדרה
ב־ 1948 במדינתה של האומה הישראלית הריבונית והציונות לא
התחסלה גם לאחר קליטת שארית־הפליטה ויהדות־ערב בשנות
ה־ .50 ממשלות ישראל והתנועה הציונית ממשיכות מזה 30 שנה
לקיים ללא בושה את ישראל כמדינת־חסות ואת תושביה כקבצנים
הסמוכים על שולחנם של גבירים ונדיבים ועושות כל שביכולתן
כדי להטמיע את האומה הישראלית בתדמית מתעתעת של ״לאום״
יהודי. התנועה הציונית מציגה לבני האומה הישראלית מטרה
הקודמת לכל ד בר — ״הצלת״ העם היהודי שאינו רוצה ל״הינצל״
— ומטרה זו היא מבצעת על-ידי ״ייהודם״ של בני האומה היש ראלית
ולא על־ידי הפיכת היהודים לבני האומה הישראלית. לאמיתו
של דבר משמשת מטרה זו כאמתלוות־שווא כדי לדכא את האומה
הישראלית וכדי לדחות את פתרון בעיותיה המדיניות, הכלכליות,
החברתיות והתרבותיות של ישראל.
תנועת השחרור הישראלית קובעת ; מדינת ישראל היא
מולדתה של האומה הישראלית ; כל כן האומה היש ראלית
קודם לבל יהודי החי מחוץ לישראל ; לאומה
הישראלית הזכות הטבעית לריבונות על מדינת יש ראל
; לא יבוא פתרון לבעיותיה •טל ישראל לפני
שתמומש זכות זו.
תנועת השחרור הישראלית תלחם: לרפובליקה עצמאית,
כלתי־תלויה, דמוקרטית וחילונית של האומה היש־ראלית
הריבונית ; לחוקה שתבטיח •טווי זכויות אז רחיות
ופוליטיות מלאות לכל אזרחיה ; להפרדת הדת
מהמדינה ומכית-הספר; לחיסול האפליה הלאומית,
העדתית , ,1מינית ; ולביעור העוני, השחיתות והנח
שלות הכלכלית, ההכרתית והתרבותית.
אחים ואחיות, בני האומה הישראלית ! אל נשגה באשליות !
הקפאון במזה״ת נשבר אך אין אנו עומדים בפיתחה של תקופה
חדשה ושלום לא יקום ולא יהיה באיזורנו בלי חיסול התערבותן
של שתי מעצמוודהעל, בלי שתמומש זכות ההגדרה העצמית של
האומה הישראלית ושל האומה הפלשתינאית, ובלא ברית ישרא־לית־פלשתינאית.
הברירה הניצבת לפנינו היום היא: או שהעם
בישראל יהפך להיות לעוד חלק אחד של הפזורה היהודית —
עם של סוחרים, פיננסיירים ופקידים — כשהפלשתינאים, הם
כורתי־העצים ושואבי־המים: או שהאומה הישראלית תהיה לאומה
בריאה — אומה של פועלים, חקלאים, פקידים, אנשי־רוח וגם
מנהלים. הדרך הראשונה היא דרכה של רודזיה: השניה היא
הגשמת חלומם ומשאת־נפשם של אבותינו.
ישראל לישראלים ! תחי מדינת ישראל
החופשית! מי לישראל אלינו!
תנועת השחרור הישראלית ( ת ש״י)
המרכז
כל תרומה תתקבל כהוקרה
תל־אביב, דצמבר 1978
ת.ד 30520 .תל־אביב
נא לשלוח לי את דבר התנועה.
שם מלא
כלי-נגינה
תוכנית ינואר
טל 297263 .
שאל ה הו מני ת
או נו שא מ דיני ן
גר שון קני ספל
¥יום ה׳ 18.1מיקי ג כ רי לוי
>ין ירי ןאל־ אל
ערג שיר ה
הפלש תינ אי ם:
אמנים בחסות בית־הובן
יום יי׳ 25.1
התוכניות מתחילות בשעה 9
המועדון פתוח משעה 8בערב
מוכן מאליך שאין לחייב אדם
לעכור בדיקה כגלאי-שקר, אם אינו
רוצה ככד, כשם שאין לחייב
אדם?מסור עדות כמישטרה, או
להעיד ככית־המייטפט נגד עצמו.
תיקוני ם
* מכירה
א. גינצבורג, אלנבי 48ת״א
פינת רח׳ גאולה, טלפון 03-57773
המזרחן צבי אל־פלג
ההיסטוריון ד״ר פולימן בשייר
בערב
1׳.־ובק 0״
העולס דו ה
לשנה בלירות מחיר העתון
דמי המנוי בארץ
לכל ארצות תבל בדואר רגיל
הוצאות משלוח
528ו 55
528ו 195
לחצי שנה
ו 70
ו 87
סה״ב
סה״כ
653
345
810
425
ד מי ה מנוי ל אר צו ת חוץ ב דו א ר אווי ר
227ו 91
540ו 128
אירופה ארה״ב, קנדה ומקסיקו
528
528
ונצואלה,
ברזיל, ארגנטינה, קולומביה,
אוסטרליה, ניו זילנד, פרו
528ו 1030
גאנה, חוף השנהב, טנזניה, רודזיה, זמביה
528
ו 187
846
440
1196
615
1745
895
1622
830
920
ניגריה,
דרום־אפריקה /טוגו וחבש
528
776
ו 174 1460 156 +
750
פנמה, סינגפור, טאייוון
528
900
ו 1599
820
תאילנד,
הונג־קונג ונפאל
528
600
ו 135
1263
650
171
שוללי הגלאי אומרים שאין די בכך.
גם בלא חובה כזאת, יופעל על הנאשם לחץ
פסיכולוגי כביר.
מוכן שאסור לשופט להיות מוש פע
מהירהור כזה. אך האם איסור
כזה אמנע כעדו מלהיות מושפע ז
המתנה היפה ביו תר
תעריפון המגו ,,של
החל מ־1.1. 79
נניח ששופט יושב בדין, שומע עדויות
ומתרשם שראובן דו בר אמת. בא גלאי-
השקר וקובע שראובן משקר. אין השופט
צריך לקבל את מימצא הגלאי כקובע. אך
כדאי לו, לדעתי, לשקול במיקרה כזה את
כל העניין פעם נוסף. האם הוא בטוח
בהתרשמותו? האם על סמך עדות זו של
ראובן, ועל סמך התרשמותו הסובייקטיווית
שהיא נכונה, יכול הוא לשלוח את שימ־עון
למאסר־עולם?
ולהיפך: כשסבור השופט שלוי שיקר,
והגלאי אומר שהוא דיבר אמת, האם הוא
יקבל על עצמו לגזור את דינו של לוי
לחובה?
נגד גלאי־השקר
ך* טענה הגדולה
יי 1וקבילות מימצאיו בבית־המישפט, היא
שהדבר סותר עיקרון חוקתי: שאין אדם
חייב להפליל את עצמו.
השאלה
ף] זרה לכבוד השופט. השוסס הוא
1 1בן־אדם, ואינו מצוייד אלא בכלים של
בן־אדם, איך הוא קובע שעד פלוני אומר
אמת, ועד אלמוני משקר?
• הוא נעזר, בוודאי, בניתוחים רציונליים.
הנסיבות מלמדות כך, יש סתירות בעדות,
יש תימוכין ואסמכתות. אך בסופו של
דבר, סומך גם השופט על תת־ההכרה שלו :
על התרשמותו שהעד פלוני עושה ״רו שם״
של דובר־אמת, בעוד שהעד אלמוני
נראה ונשמע כמשקר.
האם השופט יכול לטעות? בוודאי הוא
יכול לטעות. כמו כולנו. ואין ספק שלא
פעם פוסק שופט פסק־דין מוטעה בגלל
קביעה מוטעית כזאת.
מותר וסרב
גיטרות — אקורדיונים
פסנתרים — אורגנים
מיתרים — חלקים
רח׳ הם ,5חל-אביב
הגיא׳ בעזו
עתה מוצע לשופט להעזר כ-
גלאי־השקר. לא במקום התריט
מותו האישית, אלא נוסף על
התרשמותו האישית.
תנועת השחרור הישראלית (תש״י)
מועד1ן 5לתרבנת
חדשה
יום ה׳ 11.1ערב עם הפסל והצייר
(המשך מעמוד )39
ובודק אותן כצורה מדעית ומתוח כמת
יותר.
זכויות־הפרט נמצאות בתהליך של שחי קה
מתמדת בחברה המודרנית. מתנגדי ה גלאי
חוששים שמא הכנסתו לשימוש מיש־פטי,
ואף השימוש המישטרתי והביטחוני
בו, מצמצמים את זכויווד הפרט עוד יותר.
זהו נימוק כבד־מישקל, ואיני יכול להת עלם
ממנו.
כנגד זה יש לשקול את הפגיעה בזכו-
יות־הפרט באמצעות הפשיעה הגוברת (ולא
חשוב אם היא ״מאורגנת״ או ״בלתי־מאור-
גנת״) ,והעוול הנגרם לאדם על־ידי עי־נויי-הדין
ועיוות־הדין, מפאת העומס הנד
רא המוטל על בתי־המישפט, המשך הארוך
של המישפטים והסכנה שבפסקי־דין מוט עים,
המבוססים על עדויות־שקר.
איני טוען שיש לי תשובות לכל ה שאלות
האלה. אך נדמה לי שהנושא בשל
לדיון מחודש, ענייני ורציני, בלא דיעות
קדומות בהילוך גבוה. אין לי הרושם ש הנימוקים
בעד השימוש בגלאי זכו עד כה
בתשומת־הלב הראוייה.
בשלב זה, הייתי נוטה לפיתרון ברוח
הכללים הבאים :
+מימצאי הגלאי יהיו קבי לים
ככית־המישפט, אך לא ב ראייה
חותכת ומכרעת.
• המימצאים יהיו קבילים רק
אם יעיד המפעיל בבית־המישפט,
אם יהיה צפוי לחקירה נגדית, ואם
לצד השני תהיה הזכות להביא
מומחים נגדיים ובדיקות נוספות.
• תתקבל רק עדות •טל מפ* הסמכה עיל־גלאי־שקר שקיבל
מדעית רשמית, על-פי קריטריו נים
מוכרים.
• שום אדם לא יחוייב לעכור
בדיקה כגלאי־שקר. הסירוב לעכור
בדיקה כזאת לא ישפיע על מעמדו
כמישפט, ולא ישמש ראייה נגדו.
אני מציע כללים אלה כמזון למחשבה
ציבורית, לשם דיון ענייני והסקת מסקנות
בדרך של חקיקה.
1 העולם הזה 2158
שי דו ר
צל׳ ש
צי־צ׳ ויהפירסומת
9לכתב הכלכלי של הטלוויזיה אבי
אנג׳ל שהצליח, אחרי מחקר (מבט שני
ביום ראשון ,)7.1להסביר אחת ולתמיד
לאן זרמו המיליונים שהשקיעה המדינה
בתעשיות הרכב. לפי מחקרו של אנג׳ל
פשט אפרים אילץ את הרגל משאר מיל יונר
; יצחק שוכינסקי פשט את הרגל ;
ופינחס ספיר המנוח הצליח לגלגל את
כאשד פנה הכתב התל־אביבי רמי
גוברניק אל ראש עיריית תל־אביב,
שלמה (״צ׳יצ״׳) להט, וביקשו להת ראיין
בפרשת התיאטרון הקאמרי בליל־שבת,
סירב צ׳יצ׳ .״הוזמנתי לעלי כותרת,
ואמרו לי שאם אתראיין במבט, יבטלו
לי את עלי כותרת,״ אמר.
גוברניק דיווח על שיחה, זו למנהל מח לקת
החדשות, חיים יכין. יבין מיהר אל
מנהל-הטלוויזיה ארנון צוקרמן ואל
מנהל מחלקת התוכניות, האחראי על עלי
כותרת, מרדכי (״מוטי״) קירשנכאום,
כדי למחות על התנאי של עלי כותרת. ב הסכמתם
אמר יבין למנהל מחלקת תל־אביב
של החדשות, דן רכיב, כי יודיע
לצ׳יצ׳ שאם יסרב להתראיין במבט, תבו טל
הופעתו בעלי כותרת.
ח״כ קאופמן
לאן יגיע ה צנזור?
״ואם אתראיין במבט אוכל להופיע גם
בעלי כותרת?״ שאל צ׳יצ׳ את רביב.
״אנחנו נשקול זאת ״,היתה התשובה.
צ׳יצ׳ התראיין למבט, ואחד־כך הגיעה
אליו הודעת הביטול של הופעתו בעלי
כתב אנג׳ל
לאן הלך הכסף?
חובותיו לקונצרן כלל ; את רום כרמל
הדובר הקודם של המישלחת היה אף
הוא איש־טלוויזיה, מי שעורך ומגיש עתה
את מוקד, טוביה סער.
כותרת.
של כלל מחזיק צה״ל, הרוכש שם את מכו-
ניותיו ללא הצדקה ואילו בעלי המשאיות
החייבים לרכוש משאיות מתוצרת רכב
אשדוד מחזיקים את יוסף קרמרמן ו אהוד
אלי|ק, בעלי רכב אשדוד. חד־גדיא.
1חמן
שי -דאו״ ט
9צל״ש גם לקריינית־הרצף המתגלה
ככתבת מחוננת ודקת־אבחנה,
מזיר. אחרי אלפי המילים שנכתבו על
אודות אורגיית האחים הנערכת עתה ב ארץ,
היתד, כתבתה המיקצועית והמאוזנת
של מזור (מבט, מוצאי שבת )6.1משום
משב־רוח מרענן. נראה כי טוב היתה
עושה מחלקת החדשות אילו הפקיעה את
מזור מרשות הרצף לטובת החדשות.
דליה
מרואיין להט
לאן הלך ראש־העיר?
שגריר ישראל לאומות המאוחדות, ה פרופסור
יהודה כלום, החליט כי הוא
רוצה דובר למישלחת הישראלית לאו״ם,
ודווקא מרשות השידור. תחילה עלתה
מועמדותו של כתב הרדיו צבי לידר, או לם
לידר לא ניראה למישרד־החוץ.
דובר מישרד״החוץ, נפתלי לביא,
הציע לבלום את מועמדותו של ידידו, ה כתב
הפרלמנטרי של הטלוויזיה נחמן
שי, ובלום קיבל זאת. בימים הקרובים
עומד בלום להגיע לחופשת־מולדת ולהיפגש
עם שי שיקבל, כפי הנראה, חופשה מה רשות
כדי ליטול על עצמו את התפקיד.
לוח שידורי הטלוויזיה הירדנית
החל מהשבוע הבא תיכנס התחנה ה ירדנית
ללוח שידורים חדש, שיימשך שלו שה
חודשים. מרבית התוכניות השתנו,
ורק מעט מהסדרות יוסיפו להיות מוקר־נות.
עד השעה 10.15 תוכניות הערב ש-
לא־בערבית מוקרנות בערוץ 6והחל מ שעה
זו — בשני הערוצים.
מק־ארתור, הוא דני וויליאמס, את
התפקיד הראשי אחרי פרישתו שליג׳ק
לורד. בשבועות שבהם לא יוקרן הוואי
תהיה סידרה חדשה, בשם אדי קאפרה.
• — 10.15 לילי. סיפורה של לילי
לנגטרי, אחת המאהבות המפורסמות ב אנגליה
של המאה שעברה. הביקורת ה בריטית
הסתייגה מתוכנית זו, שבה מככבת
פרנצ׳סקה אניס, אולם קהל הצופים אהב
אותה. אניס מחליפה בפירקי הסידרה יותר
מ־ 200 תלבושות.
— 0.10 9אחת לשבועיים יוקרן פרק
מהסידרה הוואי חמש ־אפס. המדובר ב פרקים
חדשים, שעדיין לא ניראו בארץ,
ביניהם הפרקים שבהם מגלם נ׳יימם
— 8.30 9החיים מתחילים אחרי גיל
ס /סידרה קומית על אשה הנכנסת להר יון
אחרי גיל ,40 ואז מתחיל מחזור חדש
ומעניין יותר בחייה.
יום ראשון
— 8.30 9הקומדיה של אבא, קומדיה
בריטית המוקרנת כבר חודשים אחדים
בתחנה הירדנית, על פלוגה של חיילי
הג״א בתקופת מילחמת־העולם השנייה.
יום שני
— 0.10 0המייסדים, סידרה הרצה
כבר כמה שבועות בירדן, על אלמנה עשי רה
ויפה היורשת מבעלה, נוסף לשני יל דים,
גם חברה פינאנסית גדולה, מילחמות
בחבר המנהלים ומילחמות עם ידידים
ועובדים הרוצים לחזר אחריה ולזכות גם
ביופיה וגם בכספה.
— 10.15 9סייף החוק, סידרת מתח
חדשה.
יום ׳טלישי
— 8.30 9סיפורו של אפשט, סידרה
קומית חדשה על צעיר פוחז והולל המפיל
ברישתו נערות רבות, ונקלע למצבים מצ חיקים.
יום
רביעי
— 0.10 9
הוותיק והטוב ממשיך להפליא בקור־רוחו
ובהסתכנויותיו הרבות.
— 10.15 9דאלאס, סידרה המזכירה
את האחים. מישפחה עשירה, שלה עסקים
רבים ושדות־נפט. שלושה אחים בעולם
האכזר של הכספים והעסקים, ועלילה
מסובכת המזכירה את בעיותיהם של בני
מישפחת האמונד.
— 8.30 9אחה צעיר רק פעמיים —
קומדיה.
קו אונידין, פיטר גילמור
שחקנית בנטו
קו אונידין
— 0.10 9קונטיננטל.
— 10.15 9הנערות האמריקאיות,
סידרת־מתח היורשת את המלאכיות של
צ׳ארלי. שתי צעירות אמריקאיות יפה
פיות׳
האחת בלונדית ולשנייה מכונית
קאראוואן שבה כל השיכלולים האפש ריים.
שתיהן מועסקות כעיתונאיות, אך
מצליחות להסתבך בפרשיות ריגול ופשע.
יום חמישי
— 0.10 9המקצוענים, הסידרה ש שודרה
עד כה בלילות־שבת אחרי השעה
11 בלילה. סיפור העלילה נסב סביב יחי-
דת״עלית במישטרת לונדון, שתפקידה
לטפל במיקרים עדינים במיוחד שבהם
מעורבים אישים. ניסיון חיקוי לא־מוצלח
להבולשת חוקרת.
— 10.15 9סרט עלילתי באורך מלא.
התחנה הירדנית מצליחה להביא סרטים
חדשים ומעולים והיום החמישי הפך, לגבי
רבים מבעלי האנטנות המכוונות לירדן,
יום שבו נשארים בבית.
יום שי שי
— 0.10 9האחים.
— 10.15 9מישפטי הכתר ׳,סידרה
מצויינת, המביאה מדי שבוע סיפורו של
מישפט פלילי שנערך באנגליה. המישפ־טים
אמיתיים ומומחזים בכישרון רב, ו משתתפים
בהם בכירי שחקני הטלוויזיה
והבמה הבריטית. התחנה הירדנית קיצצה
בשידוריה ביום שישי, ואינה מביאה עוד
את הסרט שלאחר השעה .11
שכת
— 8.30 9הרופאים, קומדיה בריטית
על תעלולי חבורת רופאים בבית־חולים
בלונדון.
— 0.10 9עץ הארז.
— 10.15 9בידור בינלאומי. תוכנית
היוקרה של הטלוויזיה הירדנית, הדואגת
לרכוש סירטי בידור חדשים שבהם מו פיעים
טובי האמנים בעולם.
כתב שי
לאן ייסע הדו בר?
הבמאי קאו 3מ!
במיתקפה חסרת־תקדים על הטלוויזיה
יצא בשבוע שעבר ח״כ הליכוד, חיים
קאופמן.
קאופמן, שהוא איש־עסקים במיקצועו
ונטול כל כישורים עיתונאיים, האשים את
הטלוויזיה בכך שהיא מראה רק את הש לילה
בכל הנוגע לכיסוי מהכנסת, ואינה
מקדישה זמן לדיונים חשובים.
רק אחרי המיתקפה התגלה מי יזם אותה.
היה זה ח״כ אמנון רובינשטיין מש״י,
שנעלב על שהטלוויזיה לא צילמה אותו
כאשר נאם בנושא המעניין: גיל הפרישה.
רובינשטיין, שלא היה מוכן לריב עם ה טלוויזיה
מחשש שלא יצלמו אותו בעתיד,
הסית את קאופמן שיעשה זאת במקומו.
נו קשה ל החד
כפי שנהוג בעת חג המולד, החליטה
הטלוויזיה הערבית לצלם את המיסה של
הנוצרים האורתודוכסים שנערכה במוצאי
השבת האחרונה. חברת־הפקה פרטית הוז מנה
לבצע את העבודה.
אולם יום קודם־לכן, בשעה 10 בבוקר,
הודיע מנכ״ל הרשות בשמה של הנהלת
הרשות, כי אין לצלם את המיסה. כאשד
הגיעה הידיעה אל מנהל התוכניות בער בית.
,סלים פתאל, הוא עירער עליה
ואומנם, כעבור שעה שינה מנכ״ל הרשות
את דעתו שוב.
המיסה אומנם־ צולמה, אך מחיר הצי לום
היה יקר ב־ 50 אחוז מאחר שצוותי
החברה הפרטית כבר התפזרו והיה צורך
לארגנם מחדש.
צביקה ביק חו״ב דווחו
בפאר
10. 1
* בין ו זו
* התמונות הנועזות שד הקריינית
יום רביעי
יו תשא תי תשה
את האווויזיון
הפתעה עומדת ליפול בקשר לארוויזיון. אחרי
שכבר סוכם כי חיים טופול יהיה אחד משני
המנחים, נותר למארגני הארוויזיון לקבוע רק מי
תהיה זו שתנחה יחד איתו.
מרתי הסיכויים היו לשחקנית הבינוה אביבה
מארכם, ונראה היה שהמינוי מונח כבר בכיסה.
אולם, השבוע הועלה שם נוסף: הזמרת ירדנה
ארזי, מי שהיתר! חברה בשלישיית שוקולד מנטה
מסטיק.
מתברר כי ירדנה שולטת היטב בשפה הצרפ תית,
ואף מחזיקה בדרכון צרפתי. השפה הצרפ תית
היא עקב אכילס של מארכס. לירדנה גם
ניסיון בנושא הארוויזיון, מאחר שהיא ייצגה את
ישראל עם השלישיה במופע זה.
ארזי הוזמנה לירושלים ונפגשה עם האחראי
על מיבצע הארוויזיון יצחק (״צחי״)
שהתרשם ממנה לחיוב. גם מנהל הטלוויזיה, א ר נון
צוק ימן, תומך במועמדותה של ארזי.
שמעוני,
בינתיים ממשיך חנוך חסון ללחוץ כי מנחת
הארוויזיון תהיה רבקה (״רבקהל׳ה״) מי כאלי ,
אולם נראה כי למיכאלי לא נותר עתה כל סיכוי.
קפלנפקי, היא דרשה מהצלם שידאג כי התמו נות
תוחזרנה ללישכת הדובר, ואף אחת מהן לא
תפורסם.
• ידידת מ פי ק
ברגע האחרון חל שינוי בפסטיבל הזטר העו מד
להיערך החודש. מפיק הפסטיבל, חנוך חסון,
ביקש מהזמר צביקה פיק להתחלק בשיר ש אותו
יציג בפסטיבל עם ידידתו של חסון, הזמרת
עופרה חזה.
על פי דרישתו של חסון, י שירו פיק וחזה
את הפיזמון במשותף, ואת אחד הבתים תשיר
חזה סולו.
פנימיות צבאיות
5.0 )1אם מישהו רוצה לה יות
משוכנע מדוע אין עליו
ללכת וללמוד בפנימיה ה צבאית,
או מדוע לו לשלוח
את בנו ללמוד באחת מהן,
מוטב שיתבונן בסרט פירסומת
גרוע שהופק על-ידי צה״ל ל מען
עודד צעירים לבחור ב מסלול
7.00 בשנת 1964 נחנך ב תופים
ובמצילתיים י שוב בדו .יים,
ראשון מסוגו בעולם כולו.
הערביסטיים של מי שרד ראש־הממשלה
החליטו לביית את ה בדואים,
בנו להם בתים ליד
טיבעון וסיפרו על כך לכל
העולם. אבל הבדואים של שבט
אלזבידאת השוכנים ליד טיב־עון
לא רצו לעבור למיבנים
ה״מודרניים״ ,שכונו בשם ״בס־מת
טבעון״ ומאז הם אינם
מקבלים שירותים. מי שרד ה פנים
הנעלב לא מוכן להכיר
בהם, וחששם הגדול הוא ש יוציאו
צווי הריסה נגד האוה לים
שלהם והמיבנים האחרים
שבנו.
#שאלה של זמן 5.30
ח״כ אריה (״לובה״) אליאב
הופך בשבועות האחרונים כו כב
טלווייה של ממש. אחרי
שהופיע בעלי־כותרת, הוא מו פיע
עתה בחידון הילדים, אך
לא כדי להביע דעתו על של״י,
אלא כמפקד ספינת המעפילים
שני סיפורים מתל•
אביב 0 .30 מחלקת הדר מה
של הטלוויזיה גאה ב שני
• טכנאים או עיתונאית
זזקו 1.ית הבנה
מאבק הטכנאים התבטא בשבוע שעבר בצעד
נוסף. לישכת העיתונות הממשלתית הוציאה ל טכנאי
הטלוויזיה תעודות מיוחדות של טכנאים.
הטכנאים החזירו את התעודות, ודר שו תעודות
של עיתונאי לכל דבר. מנהל הלישכה, זאב
חפץ, סירב כמובן להוציא אותן.
שחקנית נועזת
סיפורים קצרים שנכתבו ובויי־מו
על־ידי אבי כהן, במאי
צעיר, שלו עבר מפואר בלונ דון
שבה למד ועבד. הסיפור
האחד 11 ,שיחות בטלפון, מס פר
על הטרדה טלפונית, ספורט
ישראלי מצוי, בת 11 שיחות,
המסתיים בפגישה. על המסך
הטכנאים צריכים את התעודות לשם מטרה
אחת ויחידה: כדי שיוכלו להיכנס למשכן הכנ סת,
לשלוח משם כתבות. ללא תעודה אי־אפשר
• וזיפה לבאר
התלונות הרבות שהגיעו לטלוויזיה לגבי סיגנון
קריאת החדשות על־ידי דניאל (״דני״) פאר,
שיכנעו לבסוף גם את מנהל מחלקת החדשות
יום ה חי ש׳
* בין האזרח לרשות
הוחרמו * הסרט של ברכה צפירה נפסל
משרתים: מארש
שעה 8.00
חיים יבין.
אלואה, שעליה
אחד מספריו.
באחרונה העיר יבין לפאר על קריאתו ה לקויה,
דר ש ממנו שלא להתחכם בעת קריאת
חדשות, והזכיר לו כי אין קריאת החדשות כהנ חיית
כל־בו־טק.
כתב
• מונופול ( צ 6.3איו
כימעט ילד שלא שיחק את
מישחק המונופול, או בשמו
העברי ריכוז. אולם מישחק זה,
אשר החברה המייצרת אותו,
האחים• פארקר, יצרה בשנה
שעברה את המישחק ה־ 80 מיל יון
מאז שנות השלושים, עת
הומצא המונופול, הפך מישחק
מבוגרים, ובשבע השנים האח אליפויות מתקיימות רונות
מונופול
בכל רחבי העולם. יש
סיכויים רבים, כי באולימפיא דה
הבאה יהיה המונופול אחד
המיקצועות התחרותיים.
#תומונות נועזות
יוני בר״
צלם לישכת דובר רשות השידור,
ז, אני, צילם עבור הדובר תמונות במהלך הסרטת
הסרט שני סיפורים מתל־אביב, וחילק אחר־כך
את התמונות בין העיתונים.
תל־ אביב: קפלנסקי
שעה 9.30
• זוהר חכמה (.)10.00
זמרת ארזי
סירטו הראשון של הבמאי פד־ריקו
פליני, עוד •הרבה לפני שהיה ולפני וחצי שמונה
שחקנית אחת, וקול של גבר.
רחל הדר לא כל־כך הצליחה
כשחקנית בארץ, עזבה לפני
חמש שנים לארצות־הברית ו חזרה
לארץ. הסיפור האחר
,36.6על פי מידת החום של
אדם בריא, מספר על צעיר
המסרב לצאת בבוקר לעבודה,
אך הסוף מפתיע ומשעשע. ה כוכבת
היא מי שהיתה עד כה
רק קריינית רדיו, איריס לביא,
ולצידה אבי לוזיה, אייל גפני,
וסמדר ברנד. הפיקה בתיה
קפלנסקי, שכבר זמן מה מב קשת
דרך להוכיח עצמה.
על אדונים ומשר ועמיתיו רמפול
המלומדים
10.20 אחרי
פליני
יחד עם טופול
לתת להם להיכנס. סגן־קצין־הכנסת, האחראי על
הנפקת התעודות, חיים קומר, הבין את המצב
המסובך, והסכים לתת לטלוויזיה ארכה לסידור הטכנאים נכנסים
הסיכסוך הפנימי. ובינתיים
למישכן ללא תעודות.
#תקדיח נווי׳ צוהוד
לזמרת הוותיקה
תקרית לא־נעימה אירעה
ברכה צפירה, אמו ש ל אריאל זילבר, כאשר
הופיעה בתוכנית בילוי נעים בגלי צה״ל, שאותה
עורך נדב לווייתן. צפירה הביאה עימה לשי דור
סרט״הקלטה נדיר משנת 1932 שעליו מוקלט
— בביצועה — השיר כד מים.
זמר פיק
יחד עם חזה
בין התמונות היתה אחת נועזת ביותר, של
קריינית הרדיו, אירים לביא ששיחקה בסרט,
וכן תמונה נועזת עוד יותר שלה ושל השחקן
אבי לחיה השוכבים יחד במיטה.
כששמעה על
412 1
כך מפיקת
התוכנית
...י 1.1!.וווו 1
ווי
דפנה
טכנאי גלי צה״ל סירבו להשמיע את הסרט,
בטענה שאיכותו גרועה. אולם צפירה הודיעה,
כי ללא הסרט לא תופיע בשידור. בהוראת אלון
שלו, סגן מפקד גלי צה״ל הושמע הסרט בסופו
של דבר, אולם בגלל הוויכוחים הממושכים הופחת
חלקה של צפירה בתוכנית, מחצי שעה לחמש
דקות.
באותה תוכנית טענה צפירה, כי כלי־התיקשו־רת
״מפנקים את נעמי שמר ומקפחים זמרות
ממוצא מיזרחי.״
בשמונה ורבע
מפורסם. פליני לא היה מספיק
טוב אז ולידו ביים גם אלברטו
לטואדה. חגיגה לחסידי הגאון
האיטלקי, ואותם שאינם ממע ריציו
יוכלו להבין מדוע.
תים
8.00 הפרק השני
של הסידרה המאכזבת שירשה
את האחים. שרה, פולין קולינס,
המשרתת החדשה, מעוררת שוב
שערוריה. הצייר גאתרי סקון
מצייר פורטרט של ליידי מאר־ג׳ורי,
ריצ׳ל גאתי, פוגש את
שרה ובד בבד עם הפורטרט
מצייר שתי משרתות עירומות
למחצה השרועות על אותה
מיטה, על פי תאוריה של שרה.
כאשר מוצג הפורטרט של ה המלכותית, באקדמיה ליידי
מוצגת
גם התמונה הארוטית
של המשרתות.
מישפט האישות של השבוע ש-
שצבר, שאותו תיעב רמפול
השחקן ליאו מקקרן, הוא חוזר
לתחום האהוב עליו, התחום
הפלילי. הוא מגן על פורץ
כספות וכל־כך שמח לתיק, עד
שהוא מוכן אפילו לקום לשם
כך ממיטת חוליו. בבית־המיש־פט
מתברר, כי ההוכחות נגד
הלקוח של רמפול מכריעות,
כי השופט הוא חסיד שוטה של
המישטרה הבריטית ובעיקר של
המפקח דיקרסון המזוהם, ש הוא
המאשים של פורץ הכספת.
שב ת
יום שי ש׳
שלום
3.25 סקופ של ממש ב תוכנית
הדת לילדים. דניאל
פארן המפיק ורנה הררית ה במאית
מראיינים ילדים שנח לצו
בעור שיניהם מאיראן. ב חלק
אחר של התוכנית כתבה
על מועדון תיקוותנז במוסררה,
אולי כדי שהילדים מאיראן
ידעו למה הם באו.
כאה שכת (.)8.05
לרוחמה רז יש אמרגן צעיר
בשם גברי מזרחי, שהוא אמר גן
רק של רוחמה והיא זמרת
רק שלו. הוא הצליח לדחוף
אותה לתוכנית הערב של הרב
שמואל אבידור הכהן.
• וילה לוכוס 10.10
במשך 22 שעות הקליטו את
35 הדקות של שלוש היצירות
המבוצעות הערב, משל המלחין
הברזילאי הגדול דלה לובוס.
בין גלגלים להוואי אפשר יהיה
להנות באמת משלושה קטעים
מבכיאנט ברזיליאס. קטע מיס-
פר 2הוא קריקטורה מוסי קאלית
על מסעותיהם המסוכ נים
של הרכבת בברזיל עם
הקולות המייוחדים לה. קטע
מיספר 4מבוסס על מוטיב
אחד החוזר על עצמו לאורך
כל הקטע ומהפנט ממש. על
קטע מיספר 6אמר וילה לו־בוס
עצמו :״השתמשתי בכל
מרכיבי הטבע של ברזיל: ה אקלים,
הצבע, הטמפרטורה,
האור, שירת הציפרים, הרוחות
והחציר הרטוב כמקור השראה
לכתיבת היצירה״ .קטעים אלה
תנגן התיזמורת הסימפונית של
ברזיל בניצוחות של אייזק
קאראבצ׳ווסקי, בן למהגרים
רוסיים שנולד בסאן פאולו.
על לובוס אומר המנצח :״ה דבר
החשוב ביותר לגבי וילה
לובום היא העובדה שביצירתו
החלה המהפיכה במוסיקה. ל ראשונה
בהיסטוריה השתמש
מלחין בכלי הנגינה של הסמבה
כחלק מתיזמורת סימפונית.״
על לובוס עצמו, שנפטר לפני
10 שנים אומרת אשתו אר־מינדה
וילה לובוס :״כמוסי קאי
הוא היה חסר פשרות,
כאדם הוא היה ילד.״
חידושים והמצאות
0.30 התוכנית מוקדשת ה ערב
לרפואה. הפרק הראשון
מספר על נסיונות התמודדות
המדענים עם הזיקנה. במכון
רפואי בקליפורניה חוקרים את
הקשר בין ההתבלות ההדרג תית
של הגוף והחולשה ה־שיכלית,
ומחקר זה קשה ב מיוחד
בגלל מיבנהו המסובך
של מוח האדם. המחקר מחפש
דרכים לעכב את ניוון תאי-
המוח. הפרק השני מוקדש ל מחלות
חדשות, ובעיקר למח לת
השפעת שהתגלתה רק ב-
1918 ומאז קטלה כבר 25 מל-
יוני בני-אדם. הסירטון מספר באטלנטה מחקר
מכון
ג׳ורג׳יה שמנסה למנוע מחלות
אלה.
דים 5.30 החלק הראשון
של שידור הפסטיבל, עוד פס טיבל,
של השנה. בחלק זה,
הקטעים של הזמרים המבוגרים
שהופיעו בפסטיבל, שעליו ני צה
יצחק (״זיקו״) גרציאני ו-
זיסש דודים מוססינד הפיק וביים אנדרה קלרשו. ה זמרים
המופיעים בפסטיבל הם
אריאל זיל בר עם להקת ברוש,
רוחמה רז — שאותה אפשר
היה לראות שילשום בבאה
עוזי חיטמן, זמרת
שבת,
הדיסקו שעשתה הסבה לזמרת-
התלמידים הבדואים של בית־הספר
התיכון תל־שבע מתחרים
נגד תלמידי בית־הספר הערבי
התיכון ברמלה. בין השאלות:
המיגדלור הראשון, תולדות ה־צ׳פלין,
חיי האסקימוס בקוטב,
?א דהו
את משל
פרס נובל לישראלים ומהו ה שולחן
העגול. תיזמורת. נרות
הזהב, הפנטומימאי דני לזצא־טז,
ג׳וו ג׳ ואמאל סנזעאן וה קריקטוריסט
זאב פרקש הופיעו
והגישו אף הם שאלות. זאב
צייר למתחרים קריקטורות של
אישים ישראליים שאת כולם,
מלבד את זו של מזכ״ל ההס תדרות
ירוחם משל, זיהו המת חרים.
הבימאים ניצחו את ה־רמלאים
וזכו ב־ 1500 לירות
פרם. הפיק יעקוב למדן.
מזכירה
למופת
10.10 שום דבר אינו עומד
בפני טרייסי קונוויי, השחקנית
פרנצ׳סקה אניס, הזכורה מ מראם
בובארי ומעזה כמוות ה אהבה.
היא פוגשת ברחוב את
ריצ׳ארד מיין, השחקן פטריק
אלן ומחליטה לחדור לחייו.
תחילה למישרדו. היא רוצה
להיות מזכירתו, אך משום של־מיין
יש כבר מזכירה, היא
מחסלת אותה ומשאירה מקום
ריק שאותו היא תופסת. אחר-
כך היא רוצה להיות גם אשתו
ולשם כך עליה לחסל את
ג׳אניס מיין, היא השחקנית
מוירה רימונד, ששיחקה את
מליסה בסידרה בעלת אותו
שם. סרט־מתח מצויין מחסיד־רה
המצויינת מתח.
שעה 10.10
הוואי חמש אפם
10.45 יצירה מישפחתית.
השחקנית הלן הייס, אמו של
ג׳יימס נזק־ארתור, הוא דני
סוד*גישבחות בהוואי וויליאמס, סגנו של סטיב, מג למת
תפקיד אימו של וויליאמם
גם בסרט.
פסטיכל שירי יל
2כפול
לוכום: קאראבצ׳ווסקי
יום ר א שון
יום שני
יום ש לי שי
113. 1
12 . 1
לבוא שכת
14 . 1
115. 1
15 . 1
מזכירה: אניס
שעה 10.10
פסטיכד שירי יל
דים
5.30 החלק השני של
הפסטיבל, שאינו הפקה של
רשות השידור אלא של אמרגן
פרטי, שמכר את זכויות הצי לום
לטלוויזיה הישראלית. ב פרק
זה יופיעו הזמרים־ד,ילדים,
שיהפכו בוודאי החל מערב זה
אלילי־זמר־זוטא של כל ילדי
הארץ, שימהרו כמובן לדרוש
מאמהותיהם לרכוש את תקליטי
הפסטיבל.
מורשה
חידון החודש — חודש טבת.
חידונים אלה הפכו את מגישם
מרדכי (״מוטקה״) פרימן, נציג
היהדות הדתית על המסו ה קטן,
בעיקר לגבי החילוניים
— מה שסלל לפני פרימן את
הדרך לחאלטורות ולהנחיית
כל מופע דתי המתקיים במקום
כלשהו בארץ. ובעיקר, להיות
מועמד רציני ביותר לתפקיד
מנהל הרדיו אחרי סיום הקדנ ציה
של המנהל הנוכחי, חגי
פינסקר. נראה כי שר־החינוך,
זבולון המר, הממונה על חוק
רשות השידור, יהיה מוכן ל התפשר
בעניין המנכ״ל החדש
של רשות השידור ובעניין מנ הל
הטלוויזיה, אם תסכים ה ממשלה
שפרימן יהיה מנהל
הרדיו.
• החיים מתחילים
(ירדן.
אחרי גיד 40
ערוץ ,0שעה .) 8.30
7נשים :
כל־כדטק
בשבוע שעבר הודה יושב
ראש אירגון השמירה, שהופיע
והוצג במלוא עירומן של חב רות
אלה, כי לתוכנית זו של
גדעון לב ארי עוצמה לשנות
דברים. הוכחה נוספת לכך היא
התוכנית מלפני שבועיים, על
הונאת רוכשי המכוניות מתו צרת
רומניה, דלתא. ח״כ אסף
יגורי מיהר להגיש שאילתה
לשר־התחבורה, למרות שאין
עתה שר־תחבורה, שבד, דרש
להפסיק מכירתן של מכוניות
אלה בארץ ולפצות את מאות
הקונים הלא־מרוצים של דלתא.
ממישרד ראש־ד,ממשלה, שהוא
עתה שר התחבורה, הודו ל-
יגורי על השאילתה שלו והב טיחו
לטפל בעניין. כל זאת,
בזכות כל־בו־טק.
• כומכח צור (.)0.30
כאשר ייוודע לבומבה צור כי
עומדים להקרין את התוכנית
על אודותיו בשנית, ייתכן ש לבית־המישפט־הגבוה- ימהר לצדק
וידרוש צו נגד הטלוויז יה,
כנגד הקרנת התוכנית.
זאת, משום שאמן ותיק זה,
אשר הצליח לרתק את הארץ
כולה במחזות המוסיקאליים ו הסרטים
שבהם השתתף, נקבר
בטרם־עת בידי הטלוויזיה, ש הוציאה
מתחת ידה את אחת
התוכניות הגרועות ביותר ש-
ניראו אי־פעם על המסך, כל
פרנקלין
שעת 10.00 :
דיסקו־לילדים שרי, אושיק לוי,
נורית גלרון, מוטי גלעדי, ציפי
שביט ומלך הפסטיבל של ה שנה
שעברה, מייק בורשטיין.
מחר, באותה שעה, החלק שבו
מופיעים רק הילדים.
נחלתה
של אשה
10.00 סוף־סוף, סיומה של
הסידרה 7פנים לאשה. הסיום
— תפל כמו מרבית פרקי ה־סידרה
האחרים. בטי, השחק נית
פטרישה פרנקלין, היא
עקרת־בית משועממת המרגי שה
עצמה כלואה בבית הפשוט
שלה ושל בעלה ג׳ק, השחקן
ג׳ורג׳ אינם. לא עוזרת העובדה
שלבטי וג׳ק יש שני ילדים.
האשד, ממשיכה להתלונן על
מר גורלה, ועל כך שהבית
הוא לדידה בית־כלא. החיים
משתנים כאשר מגיע טום ל דירה.
טום הוא עובד מרכז
לייעוץ למישפחה. הוא מזמין
את בסי לבוא עם ילדיה למרכז
שלו, היא פוגשת שם עוד אמ הות
מתוסכלות, וכולן משאי רות
את ילדיהן אצל טום ו מוצאות
להן שעה של שינוי
וחופש. השפעתו של טום על
בטי גדולה. היא עובדת בער בים
כעהרת־בית, ומפתיעה את
בעלה כשהיא מזמינה אותו ל פאב
על חשבונה. ג׳ק אינו
מאושר מהסידור החדש, ובעי קר
מהעובדה שהוא נאלץ להי שאר
לבד בערבים, אבל בטי
כבר מצאה את דרכה לחופש.
סיוט הטימטום של סידרה זו
מסתיים. בשבוע הבא — סיד רה
בת חמישה פרקים, סיפורי
טריניטי. פרשנות מודרנית של
סיפורי קאנמרברי של צ׳וסר.
הסידרה מבוססת על אוטובוס
שבו נוסעים אוהדי קבוצת רוג בי
לחזות במישחק. בדרך מס פר
כל אחד מהם את חוויותיו
המשונות.
כומכה צור :
מבבי-אש מעקרון
יום ג׳ שעה 9.30
סידרה על אשה הנכנסת להר יון
אחרי גיל ,40 והדבר מביא
לשינוי מוחלט בחייה ולהתחלת
מחזור חיים חדש.
ס 0.30 הערב לא תוק־רן
הבולשת חוקרת, ובמקומה
יוקרן הסרט שעשה לפני כעשר
וזזומזים
שנים מהפכה פוליטית בעולם
הקולנוע. איוו מונמאן ושורה
של שחקנים מהדרגה הראשונה,
יוונים וצרפתים, מביאים את
סיפורם של הלוחמים נגד ה דיקטטורה
הצבאית ששלטה
ביוון אחרי הפלת המלך קונ סטנטין.
למרות שהסרט אינו
מזכיר אף במילה את יוון,
אלא מביא רק רמזים שהכוונה
לארץ זו — כמו תמונת המלך
ואימו, מיספרי לוחות הרישוי
של המכוניות ומדי הגנראלים
— אסרה כת הקולונלים היוד
נית את הקרנתו בארצה ונל חמה
ביוצריו. רק לפני שנה
הותר הסרט להקרנה ביוון וזכה
בה להצלחה עצומה.
מסך, ויש לקברניטיה עוד
החוצפה להציגה בשידור חוזר,
כחודשיים אחרי הביזיון הרא שון.
אם לא יוציא בומבה את
הצו, אולי יעשה זאת המנצח
והמנהל המוסיקאלי של התוכ נית
יצחק (״זיקו״) גראציאני,
שגם הוא הוצג בה כשוטה
מוחלט.
• השתלטות 11.15
גבר מנסה להשתלט על מער כת
הטריבינן דרך ליבה של
בעלת העיתון האלמנה, מרג-
רט פינשון, השחקנית ננסי
מרצ׳אנד. לו גראנט, השחקן
אדוארד אשנר והבוס שלו
צ׳ארלי היום, השחקן מייסון
אדאמס, אינם יודעים איך לומר
לבוסית שהגבר אינו רוצה
אותה אלא את העיתון. העלי
גוא1ט
והעיתון הצדסב
לד, מסתבכת׳עוד יותר כאשר
קרובי־מישפחה של פינשון
תומכים באיל־עיתונות שהפך
כבר כמה עיתונים לעיתונים־
צהובים.
קולנוע סרטים חולה־חמין
הבריא יותר
כפי שאת הוא שמו של סרט איטלקי
חדש, שעדיין לא ידוע אם יוקרן בישראל.
זאת, משום ׳שקשה למצוא לו הגדרה מת אימה
שבעזרתה נוח יהיה למכור אותו
לקהל.
במאי הסרט. אלבדטו לאטואדה היה
אומנם מחלוצי הנייאו־ריאליזם באיטליה,
והוא נתן לפליני את ההזדמנות הראשונה
לביים יחד איתו (סירטם המשותף זוהר
הבמה יוצג השבוע בטלוויזיה) אחרי שזה
כתב עבורו שלושה תסריטים. בשנות ה חמישים
נחשב אפילו בעל עמדה חזקה,
וסרטים כמו ללא רחמים או האדרת, זכו
בתחילת הביקורת. אלא שמאז נשכח לא־טואדה,
לא מפני שלא עשה סרטים, אלא
מפני שסרטיו לא ניראו יוצאי־דופן ב מידה
מספקת. האשימו אותו בכך שביים
מכל הבא ליד, החל מגירסה קולנועית
תגובה טיבעית ראשונה היא כמובן :
גועל נפש, גילוי עריות. אלא שלאטואדה
משיב על כך בשלב ראשוני של הסיפור,
כשידידו של הארכיטקט ניגש לאנציקלו פדיה
שעל מדף הסיפריה, ומצטט פיסקה
שאומרת, כי גילוי עריות זו עבירה על
מוסר, ולא על חוקי הטבע. והרי לאטו־אדה
נלחם נגד חוקי המוסר ובעד הטבע.
כדי ׳שלא יהיה ספק בקשר להשקפות
העולם ש לו :״בשבטים העתיקים, היה זה
האב שנהג להכניס את הכלה לסוד חיי
המין, ורק ׳אחר־כך מסר אותה לחתן,״
הוא טוען. בהמשך הסרט, כדי להסיר ספק
אחרון, אומרת הנערה :״בעיני, אב הוא
זה המגדל את ילדיו, גמצא לידם, נלחם
עימם ונגדם, מהווה מציאות יומיומית.״
ואילו היא לא ראתה את הארכיטקט אף
פעם קודם לכן.
זאת, כדי להסיר התנגדות לנושא ה סרט.
אבל מה שמעניין את לאטואדה
באמת, אינו גילוי העריות, אלא היחסים
בין שני דורות. הארכיטקט •שמסתגר בתוך
שעשועי עשירים של סידור גנים אסתטי,
ומבלה זמנו במוזיאונים, ומולו הנערה ש היא
התגלמות הארוטיקה בכל רמ״ח אב־
מאסטרויאני וקינסקי כמיטה
בגרות תמורת תום נעורים
פאסטרויאני וקינפקי כמיסעדד
לאכול או להתעלס
ארסית ושנונה, למנדרגולה של מקיאבלי,
ועד לקומדיות עם לאנדו בוזאנקה (דון
ז׳ואן בסיציליה) .בכל פעם שטענו בפניו,
כי הוא מפגר אחרי האופנה נהג להשיב
בשוויון נפש :״אני והנה מן החיים, אין
שום סיבה, למשל, שלא אעשה סרט אם זה
יאפשר לי לעשות טיול יפה, ובכלל לא
צריך לקחת את הדברים יותר מדי בר צינות.״
אכן,
ניראה שאהבת החיים, הטבע וה אדם,
הם בעצם התבונות היחידות הח שובות
בעיניו, ובסרטיו. העובדה שהוא
צריך לספק דרי שו ת מיסחריות מסויימות
של התעשייה לא נעלמה אף פעם מעיניו,
והדבר נחשב, כמובן, פסול בעיני התר-
בותניקים המיקצועיים. עוד יותר פסולה,
נחשבה נטייתו הגוברת והולכת. להשתמש
ברומנים עממיים. ובעיקר לחרוג מן הטעם
הטוב. ישני הסרטים האחרונים שלו ש הוצגו
בארץ, לה במבינה, על קבלן ער מומי
שמתאהב בנערה מפגרת, וסופינה
אהובתי, על יור ש שזונה את ירושתו,
לטובת שיחה עם ציפורים, שימשו דוגמות
מאלפות לכך: לא רק הרבה סצנות מין,
אלא בעיקר ריגעי מבוכה, כאשר לא־טואדה
מדבר למשל על הפרשות הגוף
האנושי. הוא אחד הבמאים הבודדים, פרט
לאנשים כמו פאזוליני, מאקאבייב ומדרס,
שמכירים בעובדה כי לגוף האנושי אכן
יש הפרשות.
גילוי?{דיות. תגובה דומה עשויה להת עורר
גם נוכח סירטו החדש. ראשית,
הסיפור עלול להרגיז את כל מי שגדל
בתוך מוסכמות מוסר מסוימות. ארכיטקט
גנים מכיר נערה, מבלה עימד, לילה אחד,
ולמחרת, באקראי, מסתבר לו כי קיימת
האפשרות שנערה זו היא בתו. במשך
כל הסרט הוא מתלבט ומנסה לדחות את
הנערה שאינה מרפה ממנו, עד שבסופו
של דבר, גוברים הדחפים הפיסיים על
החששות המוסריים.
ריה. אחרי התעלסות סוערת, הוא רוצה
ללכת למוזיאון ואילו היא רוצה להמשיך
להתעלס. מול תרבות האוכל המפותחת
של הגבר על סף הזיקנה, היא מציעה את
מרץ הנעורים האדיר השופע ממנה. אחד
ממכריו של הארכיטקט אומר לו ש״יין
עדיף על נשים — אינו בוגד ואינו
מנדנד״ ,אלא שמושגים כאלה אינם קיימים
כלל עבור הנערה .״אני חיה בשביל הרגע
הזה ולא בשביל הנצח,״ היא מסבירה
לאהובה שעה שהיא מנסה למצות את
המכסימום בכל שניה של חיים.
מיכתב הערצה. מה יכול לקרב שני
קצוות אלה (ואין זו הפעם הראשונה אצל
לאטואדה שהדבר קורה)? ״המבוגר יכול
לתרום לצעירה משהו מן העדנה והבגרות
של האהבה, ואילו היא מביאה לו את חן
הנעורים, ובמידה מסויימת, עוזרת לו לשוב,
ולו לרגע קט, אל ׳תמימות גילה.״ ואולי
יותר מזה. לאטואדה מצייד את חדרה של
הנערה בתמונות של פרויד ומארקס, אנ דרה
ג׳יד והמינגווי, מעין דמויות אב
שביניהן היא מתלבטת. אהבתה אל ה ארכיטקט
היא חיפוש אחר קרקע מוצקה
ובטוחה ,׳שעליה תישען לרגע, לקראת
הניתור הבא שלה בחיים. עבורה, הוא מש מש
מעין התגלמות חיל של הגיבורים
על הקיר.
עד כמה חשוב העימות הזה בין הדו רות׳
ניתן להבחין גם מבחירת השחקנים.
מרצ׳לו מאסטרויאני מעולם לא ניראה
עייף יותר, חרוש קימטי חיים וחסר ישע
מול כל תעתועיו, כמו בסרט זה, והוא עו מד
בניגוד חריף ליופי הרענן, הפורח
והזוהר של נאסטסיה קינסקי (בתו של ה שחקן
קלאום קינסקי) .למען האמת, יש
הרומזים שלאטואדה, לעת זיקנה, החל
חומד צעירות, והוא עצמו מודה, שיש
בסרט הזה יותר מקורטוב אוטוביוגרפי.
אשר לנסטסיה קונסקי, חיבתו אליה גדו לה
עד כדי־כך, שפירסם מיכתב הערצה
גלוי ונלהב ישבו הוא כותב בין ה ש אר:
״...יתכן שאין היא כלל יצור אנושי,
אולי זו רק רוח רפאים ששאלה צורת
נערה, כדי להעמיד במיבחן כמה מבני
המין האנושי ...הניצוצות בעיניה, צחוקה
המתגלגל, תנועות מסויימות של גופה,
כל אלה, יש בהם צליל וקצב שמדהימים
בחדשנותם וכן הלאה.
שהאל״
ב א מר ת
דוד פטרון עם במאי שפידכרג דכופב דרייפוס
דרך טהרן וריו — לפיסגה
ן * שבוע שעפר הגיע לארץ. לביקור
1קצר, סגן המנהל הבכיר החדש של
חברת קולומביה. הוא בא ליישראל, כדי
לחגוג את מינויו בחיק המישפחה. וזאת
משום שמדובר בדויד מטלון, שיצא את
ישראל לפני 14 שנר, לנהל את סניף
החברה בטהרן, והגיע לתפקידו הנוכחי
במסלול ארוך ומפותל שהוביל דרך רומא,
ו ריו דה ז׳אניירו.
מטלון הוא כיום הישראלי בעל התפקיד
הרם ביותר בחברה אמריקאית גדולה. הוא
ממונה על מכירות חברת קולומביה בכל
אירופה והממרח התיכון, הוא רוכש עבור
החברה, להפצה עולמית, מוצרים שנעשים
באיזורים אלה, והוא גם מעורב באחרו נה,
בהחלטות הנוגעות לענייני הפקה של
סרטים.
מה שנותר עתה, הוא לקוות שהתעשיה
הישראלית תדע להיעזר בו, או לפחות
בידע הרחב שיש לו, כדי לדחוף את העגלה
שלה קדימה. בסופו של דבר, להרבה יו תר
מזה, אי-אפשר לקוות, בעולם הקול נוע.
העולם
הזה 2158
ה מין הו א בי טוי־ דשיחרור. בעידן
שבו הפוליטיקה היא ׳חובה קדושה לבל
מי שמבקש לעצמו יחס רציני. מצפצף
לאטואדה על כולם. הוא מעדיף להתעסק
בתכונות היסודיות ביותר של האדם. ב יכולת
שלו לאהוב וביכולת שלו ליצור
קשר עם אדם אחר. הוא עוקב אחר רגשות
מתנוונים כמו אלה שבין בעל וא׳שה,
שהזמן והשערה הרחיקו אותם זה מזה,
ורגשות שאיחרו להיוולד, ברגשותיו של
אב אל בתו, המתעוררים כשהיא אינה
זקוקה להם עוד. בצורה מוזרה ביותר,
הוא אכזיסטנציאליסט שאינו לוקח את
עצמו ברצינות (וזה באמת יוצא דופן),
המוביל את גיבוריו במסלול ארוך, שב סופו,
מה שחשוב הוא היזם, ולא !מחר,
החזרה אל חיק הטבע ולא היציאה לחלל.
והשעור שכל גיבוריו לומדים, בסרטיו,
הוא שבטרם יתחילו לחיות עם הזולת,
מוטב שילמדו לחיות עם עצמם.
ירחון הקולנוע הצרפתי פחיטיף המעריך
את לאטואדה מאד, כינה אותו בחיבה ״חו לה
המין הבריא ביותר״ .מישהו אחד היה
נעלב. לאטואדה עצמו רואה בכך מחמאה.
״בעיני, המין הוא ביטוי לשיהרור, לחו פש,
לפריקת עול. המהפיכות נכשלו, כא־
מחול המשאיות
שיירה (מוגרבי, תל-אביב, אר־
׳צות־הברית) — סם פקינפה ממ שיך
בעליצות כדרכו. חסיד המר חבים
הגדולים והאנשים חסרי הבית, עמד תמיד לצידם
של שוחרי החופש, המעזים לעמוד בזכות עצמם, ונגד אנשי
המימסד, המנסים להוריד גיבורים אלה אל הבינוניות
האפורה של המסות. הגדולות.
זה מה שקורה גם בשיירה. שריף מושחת נוהג לגבות
שוחד מנהגי משאיות הענק העוברות בשטח השיפוט שלו,
תוך איום שירשום להם דו״חות על עבירות דמיוניות. אחת
הפגישות הללו מסתיימת בקטטה המונית, שבעיקבותיה
יוצא החוק ללכוד את הנהגים האשמים, התקרית הבו דדת
הופכת עד מהרה למיפגן ענק, כאשר נהגי המשאיות
מכל הסביבה מתקבצים יחד והופכים נחשול אדיר המסרב
להיכנע לתכתיבי החוק היבש. ההתמודדויות המתמידות
בין הנהגים, סמל לרוח החופש, למימסד המיוצג על־ידי
החוק, ואחר״כך אמצעי התיקשורת והפוליטיקאים למי ניהם,
מספקות לפקינפה הזדמנויות רבות להבריק. הומור
פיסי פרוע של סצנה אחת, כשמכונית השריף נמחצת בין
שתי משאיות ואחר־כך מתעופפת דרך שלט דרכים גדול
ותיקרה של אסם, ונוחתת על ארבעת גלגליה, מתחלף
ברגעי •פיוט אמיתיים, כשכלי התובלה האדירים, מתנו עעים
על הכביש בקלילות של רקדני ואלס.
כרים כריסטופרסון— לחופש נולד
ככל שמתקדם הסיפור, הוא מקבל ממדים סימליים
יותר ויותר, כשרתיעונו של פקינפה מכל מכונת המימסד
השפלה, המנסה לרתום את עצמאיות הנהגים למטרותיה,
היא שקופה מרגע לרגע. הסוף כבר כימעט אבסטרקטי.
זהו מעין עימות סימלי בין הגבר הזקוף לבין עכברי אדם
המסתתרים מאחרי פלדה, שאפילו השריף המושחת עדיף
עליהם.
כויקי־מאוס
בשר ודם
ניקמתו ש 5הפנתר הוורוד
שחקנית נסטסיה קינסקי
(אורלי, תל־אביב, ארצות־הברית)
— בסרט זה אין נקמה, ואף לא
פנתר ורוד. מה שיש בו, הוא הופעה נוספת של פיטר
סלרס בתפקיד המפקח קלוזו, השוטר ששלומיאליותו גדולה
כל-כך עד שהוא אפילו מצליח להתגבר על כרישי הפשע.
כמו כן יש בו בימוי מהוקצע ואלגנטי של בלייק אדוארדס,
האיש הקרוב ביותר היום, לשימון של הקומדיה האמרי קאית
האילמת.
במידה שמישהו מוטרד מן העלילה, זהו סיפור על
הפשע המאורגן בצרפת, המנסה להחזיר לעצמו את אמון
המאפיה האמריקאית, על-ידי מיבצע ראווה. ומה מרהיב
יותר מחיסול הסופר־שוטר שזה (גתה קיבל עיטור כבוד
מן הנשיא, הלא הוא קלוזו הכל-יכול ן
אלא שהסיפור עצמו הוא בסך־הכל תירוץ. הוא אינו
מטריד את התסריטאים, את הבמאי או את פיטר סלרס.
הם עסוקים, מסרט אחד לשני, בהמצאת תעלולים ומעשי
טירוף חדשים, שעומדים בסתירה לחוקי הפיסיקה וההי גיון,
ובשל כך הופכים מצחיקים עוד יותר. פצצות מתפו צצות
ואיש אינו ניזוק ברצינות, ממש כמו אצל מיקי-
מאוס. קירות מתמוטטים במכת אגרוף, גופות מתעופפות
באוויר ומפלחות תיקרות, כאילו היו עשויות חמאה, ומי
סלרס בתחפושת־השלומיאל המצליח
שמסוגל להתאקלם במשך שעה וחצי, באווירה מטורפת
כזאת, ודאי יבוא על שכרו.
צריך אולי להוסיף, שהסרט שולח חיוכים אחדים מבו דחים
לעבר כמה הצלחות ואגדות קולנועיות: בסצנה אחת,
שר קלוזו שיר מתוך ג׳יג׳י, בסצנה אחרת הוא מחקה את
חוזה פרר, המשחק את טולוז״לוטרק במולן רוז׳.
רוח־רפאים בגוף אשה
שר סירבו להכיר בכך, כולל המהפיכה
הסובייטית. וככל שמדכאים את החופש
המיני, דוחים את שיחרורו האמיתי של
האדם והפיכתו בן־חורין.״ וילהלם רייך
היה בוודאי מוחה כפיים לשמע דברים
אלה.
ת ד רי ך
חובה ל ר או ת:
תל־אביב — רוקמת התחרה, שומר
היערות, מחוץ לתחום, אשה לא נשואה,
.1900
ירושלים — חלף עם הרוח, רוקמת
התחרה, זוגות נשואים.
חיפה — אש׳ה לא נשואה.
תל־ אביב
ו * רוקמת התחרה (מוזיאון,
׳צרפת — שווייץ) — ספרית קטנה אינה מסו גלת
לגשר על התהום שמפרידה בינה לבין
הסטודנט שהיא אוהבת. סרט רגיש ומפוכח
של קלוד גורטה עם הופעה מרשימה של
איזבל הופר בתפקיד הראשי.
שומר היערות (צפון, רו-
סייה־יפן) — שתי פגישות בין קצין רוסי
המצייר מפות >של סיביר, עם צייד מונגולי,
שכל חייו עוברים עליו בערבות וביערות
באיזור. סרט מרהיב ביופיו ומעורר מח שבות
רבות על קידמה ועל יחס לסביבה.
במאי: אקירה קורוסאווה.
העולם הזה 2158
גונב מגנב -
פג\ור
שותפות מוזרה (אסתר, תל-
אביב, קנדה) — קופאי בבנק
מבחין בשודד המחופש לסנטה
קלאוס, המתכוון לרוקן את הבנק בערב חג המולד. הקופאי
הערמומי מנצל את ההזדמנות, כדי להניח ידיו על מרבית
השלל, והשודד מגלה, לשמע דיווחי השוד באמצעי התיק״
שורת, כי הסכום שנעלם גדול בהרבה מזה שהגיע לידיו.
כאן מתחיל המצוד אחרי הפקיד, והסרט כולו הוא הת מודדות
בין העבריין המועד לעבריין החובב.
הרעיון נראה מעניין, עם מרכיבים שונים של גילגול
אשמה נוסח היצ׳קוק. בשלבים הראשונים של הסיפור,
אפילו המיקריות החשודה במיקצת, מתקבלת במידה
מסויימת על הדעת.
אלא שמשלב מסויים והלאה, מתחילה המיקריות
להיות המוצא היחיד שיש לתסריטאים, כדי לצאת מן
התיסבוכת. ומה שגרוע יותר: דאריל דיוק, שהוא במאי
טלוויזיה ותיק, למד על המסך הקטן, שאסור לרמוז.
צריך להכות בפטישים. אם מתח מתוחכם ונבון בקולנוע,
נוצר בתודעת הצופה למראה תמונות שיגרתיות לכאורה,
המוצגות בצורה מייוחדת במינה, הרי דיוק אינו סו מן
על הצופה ועל תודעתו. הוא מניח את כל קלפיו על
המסך בצורה אלימה ולא מותיר שום פרט לדמיון. לא די
בכך שהנבל עובר על החוק, הוא גם סוטה, חולה־מין,
פלאמר — גם שודד וגם סאדיסט
וסאדיסט עם נטיות ברורות לטרנסווסטיסט (גבר המתחפש
לאשה).
כריסטופר פלאמר מצליח אומנם להפוך את הדמות
מעין ג׳ק המבתר במאה העשרים, אלא שזה תרגיל סרק
עבור שחקן שמסוגל להרבה יותר. מולו — אליוט גולד,
נאלץ להתמודד עם טיפוס אפרורי ונחבא על הכלים, העו מד
בניגוד מוחלט לתדמיתו המוכרת.
למה
כ 1כע?
אחד מידידי הוותיקים מבין מתכנני
האופנה הוא עודד פרוביזור. מעניין ש תחילת
דרכו של עודד היתה דווקא בשטח
שונה לגמרי. הוא למד את מיקצוע המלו נאות
וניראה שעולם האופנה היה מפסיד
מתכנן מוכשר, אילו המשיך עודד במיק-
צוע המלונאות. אלא שלאחר השירות
בצה״ל החליט הבחור לשנות כיוון ויצא
לצרפת ללמוד את מיקצוע האופנה. עם
סיום הלימודים שם, הצטרף לבית״האופנה
המפורסם של איב סן לורן. אחרי שנים
אחדות במחיצתו של אופנאי מעולה זה,
החליט עודד לחזור הביתה. כאן החל
לתכנן בקו אופנה קלאסי ומאופק. הנשים
שלמדו להכיר את סימונו אהבו את דגמיו,
גם אם באותן שנים לא דיברה אופנה
זו אל ליבן של הצעירות שהעדיפו סימון
״זרוק״ .אני אישית, האמנתי שאופנה זו
תהיה יותר פופולרית. והנה, מתברר
שההתמדה משתלמת. בתצוגה האחרונה,
שבה הצגתי את דגמיו של עודד פרוביזור,
יכולתי לחוש על המסלול את התלהבותן
של הנשים באולם מדגמים אלה.
גם אנו הדוגמניות, נהנינו מהחגיגה
האופנתית• היו שם כובעים עגולים קט נים,
רשתות שנופלות מעל הפנים, נוצות
שאפשר לנעוץ אותן בשיער או בצידי
הכובע הקטן, פרוות שועל שרגליים ורא שים
להן. בקיצור, חגיגה אמיתית. יחד
עם אביזרים אלה הצגנו חליפות שלושה
חלקים, ז׳קטים מחוייטים וחצאיות צרות
המאלצות אותך לצעוד בצעדים קטנים
ואלגנטיים. כל אלה בצד שמלות ערב
ארוכות הצמודות לגוף בסימון מרילין
מונרו כשאת חלק-הגוף העליון עוטף
ז׳קט ארוך עם כתפיים מוגבהות.
כדי להיווכח שאיני משוחדת, עשיתי
ניסיון בשטח. באחד מימי החורף, כש השמש
האירה לנו פנים, לקחתי את הדוג מנית
יהודית ארדיטי ואת הצלם חיים
לוסקי, הלבשנו את יהודית בבגדים מבית־האופנה
של עודד, לקחנו אביזרים שונים
כמו כובעי רשת ונוצות, ויצאנו לרחוב
הדגמים והאביזרים של עודד פרוביזור (מדגימה יהודית ארדיטי)
לראות כיצד יקבלו זאת. מה אומר לכם !
ממש כמו בשירים. הם נפלו ברשת !
החורף הגיע בקול תרועה גדולה. כיאה
לסנוב אמיתי הוא פתח בהסתערות —
תחילה על אירופה. כלי רכב נעלמו מתחת
לערימות השלג הגבוהות, דרכים נחסמו,
כפרים נותקו, ואוהבי החשבון חישבו
ומצאו שחורף כזה עוד לא היה.
באותה עת חייכה אצלנו השמש, וה טמפרטורות
היו נוחות, ובערב, כשראינו
במהדורת החדשות בטלוויזיה את מראות
החורף באירופה הסרנו את הסוודר ו־פלטנו
אנחת השתתפות בצערם של האי רופאים.
מזג
האוויר הסגרירי שפקד את אירופה
שמע שאנחנו מסבירי פנים והריהו כבר
מתדפק על שערינו. כאילו אמר לשמש :
תני גם לי קצת ליהנות ממראות הארץ.
אבל כל זה לא מונע ממתכנני האופנה
להציג בימים אלה דווקא, את אופנת
הקיץ לשנת 79׳•
בימים עברו היו שלוש דוגמניות עולות
על המסלול, פסנתרן היה משמיע מוסיקת
רקע והקהל היה צופה בדגמים השונים
בניחותא. עד שקם מי שחשב, שתצוגת
אופנה היא המקום שבו צריך להפגין
את מערכת הרמקולים ואת כושרה לעמוד
בלחץ המוסיקה הרעשנית. ואולי כדאי
להזמין גם במאי שיביים את הערב.
בקיצור, עניין התצוגה הפך מיבצע, כש-
המוצר המוגמר לא תמיד עומד ביחס
ישר למאמץ ולכספים שהושקעו בו. אחרי
הכל, מה הבן-אדם רוצה בסך הכל ן
לראות דגמים חדשים ,״לשטוף את העי ניים״
,כמו שאומרים.
אז באו שניים, אלה ועודד גרא שהציבו
לעצמם מטרה: להפיק תצוגות אופנה
שיהיה נעים לחזות בהן. תצוגה כזאת
נערכה בימים אלה במוזיאון תל־אביב.
מישרד התעשייה, המיסחר והתיירות
הזמין את הקניינים והעוסקים בתחום
האופנה לחזות בדגמי הקייץ הבא עלינו
לטובה 16 .דוגמניות חלפו על הבמה
בבגדים מתוצרתם של 16 מיפעלים יש ראליים.
אפשר
לומר שהקו המעודן, הקלאסי,
שלט בתצוגה. הכתפיים עדיין מוגבהות,
חליפות המורכבות מחצאיות צרות וז׳״
קטים קצרים. חגורות עבות מהוות אביזר
אופנתי חשוב בעיקר כשהז׳קט ארוך ב-
מיקצת. כמה חברות התהדרו בביגדי
ספורט דווקא. בגדים התואמים מיגוון
רחב של עיסוקים ספורטיביים, מריצה
ועד קראטה•
שילוב של עור ובד במערכות לבוש בתצוגה של אלה ועודד גרא
יצרני ביגדי־הים הציגו מערכות של
ניקיני עם חצאית תואמת ומערכות ביגדי-
ים שלמים ארוטיים. למרות היותו בגדים
שלם, מוצגות הירכיים לראווה ממש
ממקום מוצאם. למי שנימנית על הנמו כות,
בגד-ים זה יהיה ממש אידיאלי.
הוא מחמיא לרגל ויוצר הרגשה של רגל
ארוכה. הצבעים שישלטו בביגדי הקייץ
שלנו בשנת 79׳ הם כחול כהה, צהוב,
סגול עם ורוד, אדום ולבן בוהק. גם
מיפעלי הסריגה וביגדי העור מבטיחים
להגיש לבוש קיצי אופנתי. סריגים דקיקים
שקופים לאלה שאוהבות להראות ולאלה
שאוהבים לראות. וכדי לבלבל קצת את
העין מופיעים הדפסים יפים בצבעים
האופנתיים. ביגדי העור לקייץ עשויים
מעור רן וגמיש בציבעי לבן ושחור. זוהי
אופנה שכל אחת תוכל לרכוש ולקראת
הקיץ תמצא בחנויות האופנה. איך אמר
לי אחד מגדולים הקניינים באירופה: יש
לכם אופנה נפלאה. אני רק מקווה שבעלי
חנויות האופנה ידעו כיצד לרכוש בגדים
אלה ולא יחששו להציג בחנותם אופנה
חדשה.
במדינה
מיעוט ,
הישראלים ע1א*נ
״מי ומי״ בישראל -
האם ה 8
יהודים?
מי ומי בישראל, באנגלית, הוא ספר
שימושי מאד. אפשר למצוא בו פרטים
על מאות ישראלים המחזיקים בעמדות-
מפתח בתחומי־החיים השובים — מיהן
נשותיהם, מתי נולדו. מה עשו בעבר.
כאשר הגיע הספר ליד המיזרחן מקי׳
בוץ שער־העמקים, אהרון (״אהרונצ׳יק״)
כהן, הוא עילעל בו בעניין. כהן הוא
היסטוריון ואספן מושבע של חומר תי עודי.
הוא חיפש בספר פרטים על אחד
היסטוריון כהן
150/0
מחדל
מידידיו הערבים. הוא לא מצא אותם.
בעניין גובר עבר כהן על כל דפי ה ספר,
וגילה שאין בו אף ערבי אחד.
?}רבים ואחרים. את דעתו על מחדל
זה גילה אהרון כהן ברשימה שכתב ה חודש
בעל המישמר :
״אין להשלים עם העובדה, שבספר מו בא
מידע על יהודים בילבד, בעוד כ־150/0
מאוכלוסי המדינה, הערבים ואחרים, אין
להם כל השתקפות בספרים אלה.
״כותב שורות אלה כבר. העיר גם ב דרכים
אחרות על ההשלכות הפוליטיות־ממלכתיות
והחינוכיות־רעיוניות של מח דל
זה. הנימוק, ניסינו, ללא הצלחה׳ —
אינו תופש כלל. גם בציבור הלא־יהודי
שבמדינת ישראל מצויים לפחות מאות בתחומי בולטים
אישי־ציבור ופעילים
חברה ותרבות, כלכלה, חינוך, ספרות
ואמנות לסוגיה וכר, שחשוב כי ניתן יהיה
להשיג מידע אוידותם.
״כבר בתקופת המאנדאט הבריטי מצוי
היה ספר מי ומי של ערביי הארץ (״מן
הוא לרג׳אל פלשטין״ — מי ומי באישי
אדץ־ישראל .) 1945/46 חל וחומר שערביי להיות וצריכים יכולים מדינת־ישראל
כלולים בספר מסוג זה שבישראל. ה קשיים
הכרוכים אולי בתיקון המחדל ה אמור,
בשום סנים ואופן אין בהם כדי
להצדיק את המשכתו.״
ד ר כי חיים
הוריני הניידת
השופט האמין; כי בעוד
ידיו כבולות מאחרי גפו,
הוציא החשוד מכיסו
מעטפה והשליכה
היכול אדם להוציא מכיסו מעטפה קטנה
ולהשליכה מאחרי כיסא, בעוד ידיו קשורות
באזיקים מאחרי גבוי
לא, אין זה תרגיל זריזות של אקרובט
בקירקס, או של קוסם במסיבת יום־הולדת,
זהו פירוטן של עובדות בכתב־אישום ה עומד
לעירעור.
בכתב־אישום זה נאשם יוסר* חגאמה, בן
העולם הזה 2158
בניידת מאחרי מאחרי כדורי
ה־ ,23 כי לפני כשנתיים, עת הוסע
מישטרה כ שידיו אסורות באזיקים
גבו, הצליח להוציא מכיסו, ולזרוק
ספסל הניידת, מעטפה ובה 80
מוזאדון.
עשה תנועות מוזרות. מתאדון הוא
סם מסוכן, אשר נהגו לגמול באמצעותו
מתמכרים לסמים. מסתבר, כי בזמן האחרון
התחילו אנשים לבקש את ״סם המרפא״
דווקא, וכך הפך המתאדון ל״חומר״ מבוקש
בשוק.
באחרונה נעצר סוהר, כאשר ברשותו
כדורי נזתאדון שהחביא בקופסת סיגריות.
רס״ר אברהם חנינה, ממישטרת יפו,
סיפר בפני בית־המישפט, כי הוא עצר את
חגאמה בחשד כייסות. הדבר היה בשעה
השביעית בערב, בעת סיור שיגרתי של
הניידת. אחרי שנעצר החל חגאמה מש תולל.
כדי למנוע ממנו לפגוע במישהו,
אסר חנינה את י די העציר באזיקים
מאחרי גבו.
אך העציר המשיך להשתולל ועשה תנו עות
מוזרות, כאילו הוא מנסה להוציא
משהו מכיסו.
הכחיש ;מרצות. אחרי שהורידו את
החשוד בתחנת המישטרה, חיפשו בניידת,
ומצאו את המעטפה שהכילה את מזתאדון.
׳ מייד ידע השוטר, כי היא שייכת לחגאמה,
מפני שהוא היה הראשון שהוסע באותו
יום בניידת. איש אומנם לא ראה אותו
זורק את הסם, אך הרי ראו אותו מתפתל
על הריצפה ועושה תנועות, כאילו מנסה
להיפטר ממשהו הנמצא בכיסו...
חגאמה הכחיש נימרצות. הוא לא ידע
מאומה על סמים, לא היה בכיסו שום
דבר מסוג זה. מאחר שהאשימו אותו
בגניבה מכיסיו של אדם אחר, הרי לפני
שעלה לניידת, ניסה לרוקן את כיסיו
ולהראות, שאין שם מאומה מרכושם של
אחרים.
שופט השלום שאול אלוני, החליט כי
הוא מאמין לגירסת המישטרה, שלפיה
הגיעו הסמים לריצפת הניידת מכיסו של
חגאמה הכבול.
1111׳
יבוא ושיווק בסיטונות וליחיד•
תל אביב: דחי יהודה המכבי . 57 טל 456351
ר חובות: דחי הרצל ו$ו,על 054-56274 .
חיפה: מרכז הכרמל, שדי הנשיא 24ו טל 80270.
ך\ מ־ 1דאש
אוסנת הגינסים
עתה גם בישראל
הג׳ינס הפופולארי בעולם
הג׳ינס המקורי
תוצרת ארצות-הברית, סוג א׳
מכנסי קורדרוי לווי
מכנ סי ם * סר ב לי ם * חצי סרבל
ג׳ינס, שחור, לבן, פסים, קורדרוי וקנווס
חולצו ת פלנל מ שוב צו ת, סוו צ׳ רי ם
העונשים מצטברים. אחרי מחאה
נוספת מפי הנאשם, ועמידה על כך שאינו
אשם, פסק לו השופט עונש מאסר של
שישה חודשים, והפעיל עונש מאסר של
ארבעה חודשי מאסר על תנאי, שהיו
תלויים נגד חגאמה בעניין אחר, ואף קבע,
כי העונשים מצטברים.
העירעור על החלטה זו עתיד להתקיים
בעוד כשבועיים לפני השופט בנימין כהן.
מגפי בוקרים
לנשים ולגבר׳
80078
תוצרת ארצות־הברית
הזוי ציידת הגברים
היא מתלבשת בהידור,
נכנסת לבית־ הקפה
ומתלבשת על הכבדים
הפנויים בשטח
הוא ישב ליד שולחן פינתי, צמוד לקיר.
גבר צעיר, נאה, לבוש חליפה חומה, מכו בדת,
מעשן סיגר יקר ומעיין בעיתון.
היא נכנסה לבית־הקפה, והמלצר ה וותיק
נד ילה בראשו לשלום. היא, בחורה
כבת .30 בעלת עיניים כחולות ׳הנטויה
מעיל־פרווה, ובאזניה עגילי־זהב קטנים.
היא סקרה במבטה את היושבים בבי׳ת-
הקפה, ועיניה נעצרו על דמותו של ה צעיר
׳שישב בפינה. לרגע היססה, ואז
פסעה לעברו בצעדים בטוחים .״אפשר
לשבת לי ד ך? ״ שאלה.
הצעיר ׳נשא את ראשו מעל ספל הקפה
שלפניו והביט בה מופתע. אחיר״כך העיף
מבט רב־משמעות בכיסאות י הרבים הפ ינויים
מסביב .״שבי, אם א׳ת רוצה,״ אמר,
והמשיך לעיין בעיתון.
״נפגשנו ככר״ 1הבחורה ישבה רגע
מולו, הסירה יאת מעיל־הפרווה ׳וגילתה
תחתיו גוף חטוב. מארנקה שלפה חפי סת
סיגריות והושיטה יד בעילת ציפור־
׳ניים ארוכות, צבועות אדום, לעבר מציתו
שיל הצעיר .״׳אפשר להשתמש?״ שאלה.
הצעיר הצית את הסיגריה שלה, והשניים
ישקעו שוב בשתיקה.
כעבור דקות אחדות שאלה הבחורה את
השאלה הנדושה :״אני לא מכירה אותך
!מאיזה מקום י״
״נפגשנו כבר בבית-קפה !אחר,״ אמר
הצעיר ׳ביובש והמשיך לעלעל בעיתונו,
הפעם בחוסר־מנוחה.
(המשך בעמוד ) 48
השבוע
בהגרלת הפיע
חלום שיכול להפוך למציאות
פרס ראשון
מיליון לירות
2.000ו72ל
סך כל הפרסים
גם החלום שלד יכול להפוך למציאות
מפעל הפיס
״ רובקס ״ טפט ״מנדלה״
הגיע מלאי חדש שד
הצלחות הנפלאות שד ״רובקם״
קיים רק קטלוג אחד של טורדה
היזהרו מחיקויים.
במדינה
(1ב<ץ
ה בו ש
המד לי ק
עכשיו גם בדיאודורנט וסמן יוסי.
ד סו כו בי שראלבל מון בעיי ם
ה מ פי צי םחברת נו רי ת בעי־מ
(המשך מעמוד )47
גם בפניה של האשד. ניכרו אותות עצ בנות.
היא תופפה באצבעותיה על השול חן,
שאפה עמוקות מן הסיגריה !ושאלה:
״אז מה אתה !עושה?״
״אני קורא עיתון,״ אמר.
״לא. אני מתכוונת מה אתה עושה
בכלל?״
״אני עובד- .ואת?״
״לא חשוב.״ היא מעכה בחוזקה את
בדל-הסיגריה במאפרה, והציתה אחרת.
״יש מקום״ .״אולי את רוצה לשתות
משהו?״ שאל .״אם תזמין אותי, אשתה.״
הבחור קרא למלצר, שחייך !לעומתו
חיוך ישל הבנה, ו הז מין :״פעמיים הפוך.״
שתיקה. הבחור קרא בעיתון ותופף
בסיגר שבידו על המאפרה. הבחורה הצי תה
עוד סיגריה .״אפשר להסתכל בעי תון?״
שאלה. הבחור העביר לה את
העיתון, ואחרי דקה של עילעול עצבני
החזירה לו אותו.
״כבר ג מר ת?״ שאל. לרגע לא השיבה,
ואז אמרה :״אפשר לשבת על ידך? ״
״יש מקום,״ ענה באי-רצון שביכר היטב
על פניו .״טוב,״ אמרה ,״אז אני אשאיר
את המעיל על הכיסא ממול ואשב על
ידך.״ אמרה ועשתה. שוב ׳שתיקה.
הבחור הציץ בשעונו והביט על סבי־בותיו
.״איד קוראים ל ך? ״ שאלה.
״אלי, ואיד ל ד שמי רינה.״ 1ושוב
שתיקה.
״כאה לתפוס״ .״תראי, אני צריד
ללכת,״ אמר אלי והציץ בשעונו .״יש
לי פגישה חשובה. אשאיר לך את העי תון,
אם את רוצה.״ קם, והלך .״אולי
ואחזור,״ פלט.
הבחורה נשארה יושבת דקות אחדות
נטלה את העיתון,
ליד השולחן. היא
הפכה בדפיו, הסתכלה סביבה ופנתה אל
שולחן אחר, שלידו ישבגבר כבן .50
כעבור שיחה ישל כמה דקות קם הגבר
ויצא. הבחורה יצאה אחריו.
המלצר. שסילק את הכוסות מן השולחן
ידע ל ספר :״היא באה לכאן כמעט יום־
יום .׳תופסת גברים. גם אתמול היא יבאה,
אחרי-הצהריים, ישיבה ליד מישהו והם
יצאו ביחד.״
ישרא לי ם בחו״ל
ציונות בר׳גור
היוזם הדיגאמי של
מועדוגי ״צוותא״ הוא
כיום איש־עסקים
מצליח בארצות־חברית
״מי מכיר, מי יודע״ — זה היה שמו
של מדור לחיפוש קרובים״ בקול ישראל
במשך שנים רבות. אחרי שכל הקרובים
כבר נמצאו, או שקרוביהם חדלו לחפש
אותם — נעלם המדור מעל גלי־האתר.
אילו היה עדיין קיים — היו בוודאי חב רי
הקיבוץ־הארצי-השומר־הצעיר מוצאים
באמצעותו את חברם, שמואל (״פיסקה״)
פיסטנברג, במישרדו שבשדרה החמישית
בני-יורק.
בשנות ד,־ 60׳ היה שמו של ״פיסקה״
בפי כל — חבר קיבוץ יקום, נמרץ, ש נשלח
לתל־אביב כדי לעמוד בראשה של
החטיבה הצעירה של מפ״ם, אחרי שהח ליף
בתפקיד זה את אפרים ריינר, המכהן
כיום (אחרי הצטרפותו למיפלגת העבודה)
בתפקיד המנהל הכללי של בנק הפועלים.
״פיסקה״ הבין מייד כי פעילות מיפ־לגתית
רגילה לא תביא את הדור הצעיר
למיפלגה ההיסטורית, והתייעץ בקבוצת־אוהדים
עירונית, שייעצה לו להקים מו עדון
תרבות. פיסקה ״קנה״ את הרעיון,
והמועדון הראשון של צוותא נפתח בהנ הלתו,
בתחילת . 1963
פיסקה היה דיגאמו חי. הוא גייס לצוותא
את כל השחקנים, הבמאים, המפיקים,
הציירים, המוסיקאים שלא השתייכו לאי דיאולוגיה
של תנועת החרות או הלי ברלים.
כל השאר, ממפא״י והליברלים
העצמאיים, הדתיים והקומוניסטים (״פרט
לחרות ומק״י״ ,כמובן — קומוניסטים לא-
מאורגנים, נסבלו) שולבו בפעולות המו עדון,
שהפך אבן־שואבת לנוער המשכיל
ולאוכלוסיה הצעירה, בגילה ורוחה, של
העיר העברית הראשונה.
לא תחסום שור בקיבוצו. ב1965-
היה פיסקה לראש מטה־הבחירות של ה-
(המשך בעמוד ) 54
סר ד דה־ פארי
ל שלל התוארים והפרסים הביני
לאומיים, בהם זכו ישראלים בשנים
האחרונות — החל בתואר מים תבל, דרך
אליפות אירופה בכדורסל ועד לפרס נובל
לשלום — נוסף לאחרונה. תואר חד ש:
אליפות אירופה בדו־מיניות.
נכון שהתואר לא חולק בתחרות רשמית
וגם לא זיכה את בעליו בכתר, גביע או
פרס כספי. אבל עובד ה: הטלוויזיה הגר מנית
הסתירה לא מכבר גבר ישראלי
בתואר ״הטראנסווסטיט היפה ביותר ב אירופה.״
סרז,
דה פארי, שם במה, שמסיבות
שייפורטו להלן אינה מוכנה לחשוף את
שמה המלא, הדוברת עברית רהוטה, עונדת
מגן־דויד גדול על חזה ומצהירה על עצמה
כישראלית, למרות שהיא נודדת בעולם
בדרכון צרפתי, אינה מרוצה כל כד מה תואר
.״מה זאת אומרת, היפה ביותר
באירופ ה׳? אני הרי הטראנסווסטיט היפה
ביותר עלי אדמות!״
יש לה כמה איברים, שהרבה נשים
שנולדו וגדלו כנשים, היו מתות מקינאה
למראיהם. רגליה ארוכות וחטובות >מו
יצאו מתוך ציור של דגה. לחזה הנשי
השופע והמוצק יש מעריצים בכל רחבי
ברלין, העיר בה מתגוררת סרד כיום,
המוכנים לשלם כסף כדי לחזות בו. וכאשר
הכינה הטלוויזיה הגרמנית סרט באורך של
שעה על חייה, כיצור שנולד כגבר וחי
כאשה, היא הוצפה באלפי מיכתבים שגרמו
לכד שהתוכנית ת שודר שנית. סרז׳ הציגה
שם את עצמה כישראלית ו מיליוני צופים
ידעו שלישראל יש מה לייצא לאירופה
מילבד ירקות ויהלומים.
האמת יחיא, שכמו מינה כך גם לאום־
יותה: חצי-חצי. סרג׳ היא ישראלית רק
למחצה. היא נולדה בפאריס, אך שנות
ילדותה ונעוריה עברו עליה בירושלים
לפני שחזרה לצרפת והפכה שם את מינה,
לפחות ברישום בדרכון.
״הגעתי לירושלים עם. הורי כשהייתי
בת שנתיים,״ מספרת סרג /המסוגלת ל הגיב
תגובה גברית כשמישהו יפנה אליה
כגבר ולא כאל אשה .״אני זוכרת שגרנו
בהתחלה בנוטרדם־דה־פראנס. אמא שלי
עבדה בקול־ישראל במחלקת החדשות,
בתור מדפיסה בצרפתית. האבא שלי עבד
בחפירת עתיקות בנגב בשביל המוזיאון
של לונדון.״
זוהי גם הסיבה שסרג׳ אינה ששה לגלות
את זהותה האמיתית. היא לא רוצה שיציקו
לבני מישפחתה החיים בירושלים. אלה
שהכירו אותה אז, כשהתגוררה בשכונת
ממילא, לא יזהו לעולם כי האשד, היפה
והמושכת אינה אלא הנער שלמד עמם
בבית-הספר העממי.
״רציתי להיות
אשה לגמ רי
ף* שכגר/ה פרז׳ החליטו הוריה ל-
חזור לפאריס .״הם לא הצליחו להי קלט
בארץ. אני עצמי שמחתי לחזור
לצרפת. היתד, לי אז שאיפה להיות רקדן
באלט קלאסי. להגיע לזה בארץ בתנאים
שחיינו זה היה די קשה. בפאריס לא היו
לי בעיות להגיע לזה. הלכתי לקונקורס
באופרה של פאריס. מ־ 300 גברים שהציעו
את מועמדותם, הייתי אחת הבודדות ש נבחרו.
ונבחרתי במקום הראשון. במשך
שש שנים למדתי בבית־הספר לבאלט שליד
הטלוויזיה הגרמנית הכתיוה
את הגבר הישראר• הזה
כ״טואנסווסטיט היפה מתו באיוונה
.7 3 1 1 1 1
01א שח
האופרה של פאריס. רק מעטים מאלה
שהתחילו איתי נשארו. היתר נשרו. ואז,
אחרי שש שנים של לימודים ואימונים,
נסעתי לבריסל במטרה להתקבל ללהקת
הבאלט של מורים בז׳אר.
״הייתי איתו שנתיים. הופעתי כרקדן ולא
כרקדנית. עדיין לא הייתי מודעת לאשר,
שבתוכי. ואז קרה משהו. עבדנו על הבאלט
ציפור האש. לי נועד התפקיד הגברי
הראשי בריקוד. אבל שלושה חודשים לפני
הצגת הבכורה הכיר מורים בז׳אר רקדן
אחר ונתן לו את התפקיד שלי. הייתי
מאוכזבת ושבורה. לא רציתי יותר לשמוע
מאירופה. לא רציתי גם לראות את ההורים
שלי בפאריס. הייתי מרוגזת נורא ורציתי
לנסוע כמה שיותר רחוק. אספתי קצת
כסף ונסעתי ליפאן. אמרתי לעצמי: סרז׳
— אתה גמרת עם הבאלט הקלאסי.״
באותה תקופה נערך באוסקה י רי ד בינ לאומי.
סרג׳ מצאה את עצמה שם כשנותרה
ללא פרוטה בכיסה .״חיפשתי עבודה,״ היא
מספרת ,״נכנסתי למועדון־לילה ושם שאלו
אותי י מה אני יכול לעשות. רציתי לעבוד
כבארמן. דיבר תי כבר אז שש שפות. אבל
הם ביקשו ממני להופיע על הבמה. הופעתי
שם מחופש כאשה. זה היה ניצחון אדיר.
ילדות בשכונת ממילא
נה שנים חזרו ההורים לאירופה וסרד, שהתגורר עם הוריו בשכונת ממילא בירושלים, ירד
להפוך אשה.
יחד עימם. כעבור שנתיים, בעת ביקור ביפאן, גילה כי הוא רוצה
הייתי האירופאי היחיד בכל המועדון. הכי
גבוה והכי יפה והם אהבו אותי. נשארתי
שם שישה חודשים ועשיתי המון כסף.
חסכתי מספיק כדי לחזור לאירופה.
״בדיוק פתחו אז בפאריס את מועדון
אלקזאר. הלכתי לשם וקיבלתי עבודה
ככוריאוגרף. המספרים שעשיתי היו הכי
טובים שם ונשארתי לעבוד ארבע שנים.
זאת היתד. התקופה שהתחלתי לחיות כמו
אשה. הרגשתי את עצמי כאשד״ בלי אברים
של אשה. ואז ידעתי שזאת תהיה דרך
החיים שלי ושזה מה שאני רוצה להיות
בחיים. לא רציתי להיות יותר חצי חצי.
רציתי להיות אשה לגמרי.
״ייתכן שאחת הסיבות לכך היתד. שהייתי
מאוהבת בגבר. הייתי איתו שנתיים ובש בילו
הייתי אשה. אבל ההורים שלי לא
היו מוכנים לראות אותי כטראנסווסטיט.
הם עשו לי צרות. לא היתד. לי ברירה.אלא
•לעזוב את פאריס.״
למיטה — דק
עם גברים
,הגוף־ שר ברלין
בזכות רגליה החטובות וחזה השופע זכתה
סח׳ הישראלית לשעבר בתואר ״בעלת הגוף
הנשי היפה ביותר בברלין.״ ״מבחינה פיסיולוגית אני חצי גבר וחצי אשה ׳,אומרת
סרד, המתעקשת שיפנו אליה כאל אשה ,״אבל מבחינה פסיכולוגית כולי אשה.״
ר ץ רז׳ נסע לברלין שם עבר את הטי-
^ פול, שהפך אותו בחזותו החיצונית
ובחלק גופו העליון לאשה. הטראנסווסטיט,
בניגוד להרמאפרודיט, אינו יצור דו־מיני,
שיש בו גם תאים נקביים וגם תאים זכריים.
הוא חד־מיני לחלוטין, אולם כבוש בתשוקה
להתלבש ולחיות כבן המין השני. זוהי
תופעה פסיכולוגית ולא גופנית, הנובעת
בעיקר מצורך להזדהות מוחלטת עם האם
— על פי רוב רק באמצעות הלבוש. טיפול
באמצעות הורמונים נשיים גורם להתפתחות
החזה ולעידון האיברים.
כשדמתה לאשר. גם בצורתה החיצונית
החלה סרז׳ לקצור הצלחה על במות מוע-
דוני־הלילה של ברלין. הוא/היא הופיע/ה
כרקדנית, כזמרת וכחשפנית .״אני עושה
שו לא נורמלי,״ היא מעידה על עצמה.
כשהיא מבלה בחברת גברים היא אינה
מגלה לעולם את מינה האמיתי. היו לה
מאהבים שחיו עמה מבלי שידעו שלמעשה
הם חיים עם גבר.
״מבחינה פיסית אני גם אשד. וגם גבר,״
אומרת סרג /״אבל מבחינה פסיכולוגית
אני רק אשח. אני יודעת בדיוק מתי נגמרת
האשה שבי ומתי מתחיל הגבר. אני מר גישה
נהדר כאשח. אני חושבת שאני
מבינה נשים הרבה יו תר מאשר גבר מסוגל
להבין אותן, וזה מפני שאני יודעת איך
יכולה אשד. להרגיש. אבל למיטה אני
הולכת רק עם גברים.״
כיום עובדת סרג׳ כמארחת במועדוני־הלילה
של ברלין. היתד. לה אהבה נכזבת.
היא עמדה בפני נשואין להרמאפרודיט
האינדונזית רבקה בראון, שהיתר, נשואה
לישראלי. אבל לפני חצי שנה הסתיים
הרומן ביניהם. עכשיו היא ממתינה לחוזה
עם חברת תקליטים גדולה, העומדת, לטע נתה,
להוציא תקליט אריך־נגן שלה ולהופיע
בסרט בשם וזר ג׳קל וגברת הייד, בו תשחק
את שני התפקידים.
אחרי הקרנת סרט הטלוויזיה אודותיה
זכתה סרז׳ לפופולאריות עצומה. עתוני
גרמניה היו גדושים בכתבות עם תמונו תיה.
בכולן בלט תכשיט חמגן־דוויד הגדול
על חזה. בעניין הזה אין אצלה חצי חצי.
״אני בשום אונן לא רוצה להיות
מוכות :1אשתו של אומדת
נעמי, אשתו 1שוו יזהר סמילנסקי
יצירותיה האחרונות, שהיא קוראת להן
״עלים ים־תיכוניים״ ,ושבה תציג הדפסים
ותחריטים.
ילדות במערות
ת הזיקה לציור גילתה כבר בגיל
צעיר מאד. נעמי, ילידת קרקוב בפו לין,
עלתה ארצה עם מישפחתה, כאשר
היתד. ילדה קטנה. הם התגוררו בירושלים,
בשכונת הבוכרים .״בילדותי שיחקתי ב־מערות־הסנהדרין,
ואת התחושה שלהן אני
התייהדו
ד אשר נישאה נעמי ליזהר לפני
~ 36 שנים, היא נכינסה למישפחה.בעלת
שם ידוע לא רק במושבה רחובות, אלא
בכל הארץ, באותם הימים.
דודו של בעלה היה הסופר משה סמי-
לנסקי, שכתב סיפורים על חיי הערבים
והיהודים בראשית ההתיישבות היהודית
נארץ. כינויו בפי הערבים ״חואג׳ה מוסד,״,
היה אז שם־דבר.
אך יזהר סמילנסקי, בעלה, ידוע בזכות
עצמו. הוא נמנה על חשובי הסופרים
העבריים בדור האחרון, וחותם על ספריו
בשם ס. יזהר. סיפרו חירבת חיזטה שוב
עורר באחרונה גלים, כאשר הוקרן בטל וויזיה
סרט שהיה מבוסם על הסיפור.
אך לא אשה כנעמי מתהדרת בנוצות לא
לה. כל חייה נלחמה כדי להגשים את
עצמה, והצליחה .״אני בשום אופן לא
רוצה להיות מוכרת כאשתו של ...תמיד
נרתעתי מזה!״ היא אומרת בלהט.
ואכן, נעמי סמילנסקי, אשה בשנות ה־׳ 50
המאוחרות שלה, מוכרת הי1ם כאמנית
רצינית באמנות האבסטרקט. מאחוריה כבר
שמונה תערוכות-יחיד בארץ ומחוצה לה,
והשתתפות בעשרות תערוכות קבוצתיות.
השבוע היא פותחת שוב תערוכה של
מוציאה היום בעבודותי. סימני-הכתב הנר אים
בהדפסים ובתחריטים שלי נשאבו
כולם מירושלים, מאבניה ומהריה. עד היום
לא התרגלתי לשפלה,״ היא מגלה.
אך בשפלה הרחובותית היא מתגוררת
כבר שנים רבות עם בעלה הסופר ועם
שלושת ילדיה.
נוסף על היותה אשת־איש ואם, נעמי
היא גם מחנכת ותיקה מאד, ומלמדת בבית-
הספר התיכון עמוס דה־שליט ברחובות.
תלמידיה בכיתה דדי״ב שומעים מפיה על
תולדות האמנות׳ אד נעמי מעדיפה לקרוא
לנושא ״הערכה והבנה של האמנות״.
גם לעסקנות נרתמה, מלבד היותה במשך
ס.על מ
נעמי ויזהו בסיפו״ה שבביתם הרבי
נעמי לאפות, לבשל ולשמור על ניקיון הבית. יזהר טוען שכל המישפחה משתפת פעולה
במטבח. הבן הצעיר, למשל, מבשל מצויין. כל תערוכה חדשה היא חגיגה מישפחתית.
ן נעמי מייצרת בעצמה את הונסיה -מכניסה את הנייר דמבבש, מורידה
עבדה
באמנות.
בהוראה,
ובשעוודהפנאי
עסקה
מינימום גמיטגח
ך * דר־ העמדה שלה נמצא בחצר י
• ביתה המרווחת. זהו חדר קטן ובודד,
מוקף בגינת נרקיסים ונוריות .״פה אני
אוהבת לעבוד לבד, שלא יפריעו לי להת רכז.
גם הגינה הקטנה חשובה לי, כדי
שיהיה יפה מסביב. אפילו יזהר לא ידע
שיש לי נוריות בגינה. הוא שאל או תי:
,מה הפטרוזיליה הזאת? ,העבודה שאני
עושה היא מלוכלכת, אך התוצאה צריכה
לצאת נקייה.״
בחדר־עבודתה ניצב מכבש גדול, שעליו
יוצרת נעמי את התחריטים וההדפסים
בעצמה. את ידית המכבש היא מפעילה
עשרות פעמים ביום, כשהיא לבושה בסינר-
עבודה כהה, כי הצבעים מתיזים ומלכלכים.
אך היא איכה מתלוננת. להיפך :״זה החליל
,שלי, זה הכינור שלי, כלי הביטוי שלי,
אני אוהבת את זה.״
כל ילדיה פנו לתחומים אחרים מסיפרות
ומאמנות. שלושתם אוהבים מוסיקה ואמ נות׳
אך המדע והמתימטיקה משכו אותם
העולם כמה שנים אשת חבר־כנסת, כאשר יזמר
שימש בכנסת כנציג רפ״י, מיפלגת דויד
בן־גוריון. הוא התפטר מן הכנסת, כאשר
נסע לשנת־שבתון לארצות־הברית.
אך במשך כל אותן שנים התעקשה ללכת
בדרכה שלה — ליצור, ללמד, לעזור ליל דיה
ולהיות שותפה של בעלה.
״את יזהר אני מכירה כבר שנים רבות.
אחרי שסיימתי את לימודי בבית־ספר ה תיכון
בירושלים, הלכתי ללמוד בסמינר
למורים בבית־הכרם, שם הכרתי אותו. עם
סיום הסמינר הלכתי ללמוד בבצלאל, בית־הספר
הוותיק לאמנות בארץ. אחר־כד
התחתנו, ויחד התחלנו לעבוד בהוראה,
קודם בבנימינה ואחר־כך בבן־שמן, שם
גם נולד הבן הבכור שלנו, ישראל, שהוא
כיום גבר בן ,35 מדען, נ שוי ואב לשני
ילדים. אחרי זה עברנו להתגורר בעיירה
של בעלי, ברחובות, כאן נולדה גם בתנו
הילה, הצעירה מישראל בשנה, וכיום מת גוררת
בבית־לחם הגלילית עם בעלה ושני
ילדיה. עשר שנים אחרי זה נולד בנינו
הצעיר, זאב, סטודנט למתימטיקה, ונשוי
גם הוא.״
כאשר הילדים היו קטנים, היה זמנה של
נעמי עמוס פעילות. היא הקדישה להם זמן,
את הנייר מהלוח ומראה את היצירה
בשנים מאד השתנה האחרונות, אומרת נעמי
סנזילנסקי העובדת בהוראה יומיים בשבוע.
יותר .״מעולם לא ניסיתי להפעיל עליהם
לחץ בכיוון האמנות. או שיש לך, או שאין.
אני שמחה שהיום כל אחד עומד בזכות
עצמו.
״אינני זוכרת תרעומת מצד הילדים על
כך שההורים שלהם היו ידועים,״ מספרת
נעמי .״אנחנו כולנו אנשים צנועים, רחו קים
מזרקורי הפירסומת. כאשר הייתי
אשתו של חבר־כנסת, לא הלכתי לשום
אירוע שהיה שייך למעמד זה. לא לחאונות
ולא ללוויות. גם יזהר לא לחץ בכיוון זה.
תמיד היה לי העולם שלי.
״התנועה לשיחרור האשה אף פעם לא
דיברה אל ליבי. אדם צריך לדאוג לשיח-
רורו שלו, אם הוא גבר או אשה. הבעיה
עם הנשים היא, כמו שאמרה חנה זמר
בתוכנית-טלוויזיה על גולדה, שלאשה אין
אשד, שתסיר ממנה את נטל עבודות־הבית.
נכון שתמיד מצפים מהאשה שהבית יהיה
נקי, והילדים שבעים. אם היא רוצה להג שים
את עצמה, היא צריכה לעבוד כיפליים
מהגבר. לכן גם פיתחתי לי שיטות יעילות
מאד במיטבה. יש לי כל הפאטנטים האפ שריים,
כמו מטחנה, סיר־לחץ, מערבל וכל
מה שיכול לעזור. המטרה היא שאבלה
במיטבח מינימום של זמן.״
נעמי נרתמה לעבודות ציבוריות. במיל-
חמת־העצמאות פיקדה י על מגן־דויד־אדום
באיזור הדרום. היא פעילה בסדנה של
אגודת הציירים, חברה בוועדה לקידום
האמנות, פעילה באירגוני־מורים ובכל
עבודה שיש בה איזו שליחות.
על שביתת המורים מעירה המחנכת
את השביתה.
הוותיקה :״לא רציתי
ברצון הייתי שוברת אותה. אינני מאמינה
שעוד כמה לירות י שנו את מעמד המורה.
רק המורה עצמו ישנה את מעמדו.״
על ספריו של יזהר בן ה־ 60 אין היא
מרבה לדבר .״מה יש ל הגי דו אני קוראת
את כולם, כמובן. כאשר הוצג הסרט חירבת
חיזעה בטלוויזיה הישראלית, ,ראיתי את
זה. בירדנית אפילו לא הסתכלתי.״
$יזהר, כיום מרצה לחינוך באוניבר סיטה
בירושלים, אינו מוכן להיפגש עם
מודה (קיצור של חמודה) ,ומספרת על
הימים שבהם ציירה דיוקנות. את תמונת
אמה ציירה מזמן. היום היא מציירת מופשט.
עיתונאים, עד אשר תישכך סערת חירבת
חיזעה. גם הוא מעדיף שלא לדבר זול
עצמו׳ כי ״אין מערבבים יום־הולדת ביום. -
הולדת. זו התערוכה ־שלה והחגיגה שלה,״
הוא אומר.
אך גם הוא בקי בעסקי האמנות בארץ.
כאשר מספרת !נעמי על התיסכול הגדול
בחייה, כאשר רצתה להקים סדנה של
אמנים בירושלים לפני עשר. שנים, ונתקלה
בקשיים — מסכים איתה יזהר, כי המשימה
שלה נכשלה שלא באשמתה.
״זה הפצע של חיי,״ מעידה על כך נעמי.
(המשך בעמוד )52
€בראוו
הציירת ש לי ד הסובר
־ דיזנגוף 4ו2
חנות הספרים הגדולה בישראל
(פתוח יצוף משעה 09.00 עד 21.00 ובמוצ״ש משעה 19.00 עד )23,00
מבחר עצום של ספרים מוזלים בהנחות עד ־707
אמנות • צילום • ארכיטקטורה • טבע
גינון • ריהוט • עיצוב פנים ועוד
מבחר ספר ים עבריים בכל התחומים
פתוח רצוף משעה 9ועד 9ובמוצ״ש משעה 7עד 11
ו י ־ר ־ו ־בקס
איתן ונברח
תולעי עץ. עש
טפט יימורלה״
וחרקי ספרים ובגדים.
רמת-גן. רח׳ מודיעין .18ת ד 2272
ב עיו ת
קיים רק קטלוג אחד של מורדה
היזהרו מחיקויים.
ישנ7ס־ ? 1טסד! 401/75
ולב טי ם
קבלת מודעות
לכל העיתונים
במחירי המערכת
6 5 ...ו*׳31ו 60ק 5ח 3ו 63ח )!0וז!
ס או או ס 1£ 0£ץ ז $
ב חיי
חל״ ר
ג /ו$00 ;/£1ו 0
המק
9א91 מרדכי זידמן
תוצאת רשפים
^ 800א1א01
0100 קוא0$א£ם0 £א^011א 186 אי
טידסוט אידי אל
א ה גבירול 110 תל־אביב
(פינת אנטוקולסקי)
טלפון 227118 ,227117
עץ־זית
בשלג
י הגיע מלאי חדש שד הצלחות
הנפלאות שד ״רובקם״
לחדכרתמזיקים הדברת
מומחים
ט י 7 9 0 1 1 4 5-6
(המשך ממעוד )51
״למדתי איך לנהל סדנה כזו בלוס־אנג׳לס,
ורציתי לבוא לכאן ולפתוח ד בר שהיה אז
חדש ומעניין. פניתי אל טדי קולק ואל
כל מי שאפשר היה. לבסוף אומנם פתחו
סדנה כזו, נתנו אותה לאיש־עסקים, ואחרי
שנה הוא פשט את הרגל. מאז ויתרתי על
כל רעיון הסדנה.״
מעט בעולם,
הזוג סמילנסקי טייל
וחוויות הנסיעות מעלות חיוך על שפ תיו
של יזהר. ב־ 60׳ נסעו יחד ללונדון.
הוא למד אנגלית, והיא למדה את אמנות
התחריטים. ב־67׳ נסעו שוב, הפעם לבוס טון,
שם קיבל יזהר מילגת־לימודים. נעמי
עבדה בסדנת־הדפם .״את אמריקה אהבתי,
הייתי מוקפת שם בהבנה,״ היא אומרת.
״כאשר פרצה מילחמת ששת־הימים,
חזרנו ארצה, ועם תום המילחמה נסענו
שוב, הפעם לניו־יורק,״ מוסיף הבעל. כאשר
נעמי קפצה לשלושה וחצי חודשים ללום־
אנג׳לם, כדי ללמוד איך לנהל סדנת-
אמנים, ני שאת יזהר והבן הצעיר בניד
יורק.
93 8197
* 08 טזו? 4ץ682!.ח 0 -ס £5ץ * א א4 * 66£
5ד*סא *10 זק 06א05800- £אוא£ע£
י 6 6א 0וזו ס א 0 0חט / /ס - 11££7£נ) 81ט ^ סאט 8 /\0 * 0 * 0
^ 1.£ 110 * 7ס א 0 4
0 0 £ 8 1 £ 0 4ט 8 8א /\110ט £ 8£ 8מ
ייה לי נו ח. הבן בישל כל הזמן
.בשביל שנינו,״ מספר יזהר בבדי-
חוחדהדעת. גם הסופר אהב את אמריקה.
כל סיפור מתקופה זו מעלה בו חיוך
וזיכרונות נעימים.
״פעם הגעתי לטולסה שבאוקלהומה, לשם
הזמינו אותי להרצות. הייתי צריך לטעת
עץ־זית במקום. האירוע היה שייך לחבורה
של נוצרים מקומיים, שרצו לשמוע מעט
על ארץ־הקודש. עם תום דברי, יצאנו
החוצה. העיר היתר, מכוסה שלג כבד. בכל
זאת מישהו שם נתן לי עץ־זית עטוף
פלסטיק ואפילו אמר שהעץ מירושלים.
אני, כמובן, נטעתי אותו בשלג. אחר־כך
קיפצתי מסביבו, כדי להדק את הקרח.
הנוצרים בוודאי חשבו שזה איזה טכס
פולחני.
״באותו ערב, בשעה ,9כולם הלכו לי שון
ואני חזרתי לבית־המלון. חיפשתי מקום,
כדי שאוכל לקנות בו איזה ספר. לא היד,
קל למצוא מקום כזד״ אך כאשר סוף־סוף
מצאתי, קניתי את הספר שהיה להם, משהו
על אינדיאנים.
״למחרת, כאשר נודע למארחי, שאני
קורא ספר על אינדיאנים, הביאו לי כולם
כמתנות ספרים שונים על אינדיאנים.
בוודאי חשבו שאני איזה אינדיאנולוג, או
משהו כזה. עד היום, כאשר מישהו באוק להומה
נזכר בי, הוא שולח לי ספר חדש
על אינדיאנים.״
השנה הוזמנה נעמי לפירנצה, במיסגרת
הבינאלה לגרפיקה, שם הציגה 18 מעבו דותיה.
לשם כך היא נסעה פעמיים לאי טליה.
יזהר, לעומת זאת, הסתדר לא רע
לבדו .״נסעתי לבית־לחם הגלילית, להילה
בתי, והיא בישלה לי קציצות לשבועיים.
אך כשהגעתי איתן הביתה, בא אלי אורח
וגמר לי את הקציצות,״ מספר ם. יזהר
על התקופה שבה לא היתד, נעמי בבית.
אין הוא אוהב ללכת למיסעדות, מעידה
עליו אשתו. אך היא דווקא נהנית מזה.
״לא איכפת לי מה אני אוכלת שם, העיקר
שאינני מבשלת את זה.״
כיום חיים השניים בשקט יחסי. אם
מישהו יציע להם לבקר שוב באמ ריקה,
הם יסעו י שר לבוסטון, שי
כמורים. הפוליטיקה כבר אינה
את חבר־הכנסת לשעבר, אך מובן £ 1״
ערים מאד למה שמתרחש.
״כשסאדאת בא ארצה, התרגש
הבן הצעיר שלנו יצא אפילו עם\
אהדה לנשיא מצריים, וחתם
הסמילנסקים,״ מספרת נעמי. ע
מתכוננת לפתיחת התערוכה, ומקו!ו
את הכל ולפנות מקום לדברים
כשם שהיא ששה לספר על י צירו
כך שותק הסופר בכל מה שנוגע לעבוד:
הסיפרותית.
״אני לא רוצה להצטלם עכשיו או לדבר
על עצמי. עוד תהיינה לנו הזדמנויות ל הצטלם
יחד, ולדבר על הספרים שלי,״
אומר יזהר.
בינתיים ממשיכה נעמי להגשים את
עצמה בצד התערוכה, אין היא שוכחת את
תפקידה כסבתא. היא מרבה לבקר את
הנכדים, מבשלת לילדים את מאכליהם
האהובים (חצילים) ,כאשר הם באים לבקר
ברחובות, וגאה מאד בכל מישפחתה.
״האם הילדים יבואו לתערוכה? איזו
שאלה! בוודאי כולם יהיו שם. זו חגיגה
מישפחתית, ל או ״
תחיה אדר
העולם הזה 2158
נש מוכות ()4
מזה 12 שנים מנסה שושנה נהו
לקבר גט מבעדה, המתעלל בה
¥111116
1וו 1ז 1וויי י * י * י * 3י * <
ך• •וא מבטיח כל הזמן
/ /י 1לגמילה, אבל זה לא הולד
רקתי בגנים ציבוריים עם הילדה,
תי ביגללו 12 .שנה אני סובלת
והרבנות לא רוצה לתת לי ג ט! ״
שושנה כהן בת ה־ 30 הכירה את בעלה,
חיים, בהיותה בת . 16 אז היתד. נערה תמי מה
שחורת־שיער, שעבדה כדי לפרנס את
מישפחתה. היום היא בעלת ניסיון־חיים
עשיר, ומחוננת בתבונה שאפשר לרכוש
רק בדרך אחת — נישואין לנרקומן.
שושנה התגוררה עם מישפחתה בחולון.
באחד הלילות הציעה לה חברתה לצאת
לתל-אביב, העיר הגדולה, כדי לנסות שם
את חיי־הלילה ולהכיר אנשים חדשים. ה שתיים
הגיעו למועדון־ריקודים ברחוב לבג־דה,
ושם ניגש אל השתיים בחור גבוה,
שחרחר, וגברי והציע לשושנה להצטלם
איתו. כך הם נפגשו.
אחרי כמה חודשים שמעה שושנה כי
מחפש אותה י די ד. מהמועדון ורוצה. לתת
לה תמונות .״שכחתי עליו בכלל,״ סיפ רה
האשה מלאת־הגוף ומחומצנת־השיער.
שיילד
לו. נז ונעצר
ממנו,
״באתי
למועדון, והוא נהפך שם לצל
שלי. התחלנו לצאת. אני לא יודעת איך
זה קרה. ידעתי שהוא אסיר בחופשה, ובכל
זאת התאהבתי בו. יצאנו שלוש שנים.״
שושנה וחיים החליטו להתחתן. השי דוך
לא מצא חן בעיני הוריה של שו שנה,
והיא עצמה עדיין לא הכירה בחו רים
אחרים פרט לבעלה .״לא ידעתי מה
זה נישואין, ושאם בעל לא עובד זה
מביא צרות,״ סיפרה בקול שבור. בני-
הזוג התחתנו בבית הוריה של שושנה.
חודשיים אחרי החתונה נכנם חיים לבית
הסוהר בעוון בעילת קטינה, ושושנה חז רה
לבית הוריה .״לא היה נעים לספר אי פה
בעלי, אז סיפרתי לכל השכנים והמכ רים
שהוא במילואים,״ אמרה.
לרצוח
את הילד
ושנה הלבה לבקר אצלו בבית /הסוהר.
הוא ישב שם כ־ 10 חודשים.
צורמניעה
גס אחרי שהצליחה שושנה לקבל צו־נזניעה מהמישטרה נגד
בעלה, פחדה להשתמש בו .״כשהמישטרה חיפשה אותו, הוא
היה מתחבא,״ סיפרה ,״ואחר־כך הורג אותי ממכות. הייתי מוכרחה לברוח מהבית.״
אחרי שיצא מבית־הסוהר הסתובב חיים
ברחובות עם חבריו. באותה תקופה הס והשטחים
תיימה
מילחמת ששת־הימים,
נפתחו ועימם חדרו לארץ סמים קשים
באופן כמעט חופשי. חיים היה אז בן
.25 הוא לא עבד, וצרך סמים. בני־הזוג
חיו על מיצרכים שנתנו להם בני-המיש-
פחה.
אז נכנסה שושנה להריון, ובעצת אמה
עברו השניים לירושלים כדי לנסות להת רחק
מהחברה הרעה. אחרי שבועיים לא
יכול חיים להחזיק מעמד עוד, והחליט לח זור
לתל-אביב. את תקופת ההריון עברה
שושנה בבית הוריה, וחיים המשיך להס תובב
ברחובות ולקחת סמים.
הוא נכנס שוב לבית־הסוהר. שושנה
שאלה בעצת רופא וזה יעץ לה לעשות
גרידה. כשהשתחרר חיים ושמע על כך,
חיכה את אשתו מכות רצח .״את רוצה
לרצוח את הילד!״ צעק על אשתו בלב
התחנה המרכזית בתל-אביב.
סיפרה שו שנ ה :״הוא תפס אותי באמצע
הרחוב וצעק עלי למה שכשהוא, ישב׳
הלכתי עם חברה שלי לדיסקוטק, ולמה
רציתי לעשות הפלה. הוא לקח את המפ תח
של הבית ותקע לי אותו בפרצוף, נתן
לי בעיטות בראש, וכשאנשים התחילו
להוזערב, הוא גרר אותי לפינה אחרת
והשכיב אותי על הריצפה. הוא נתן לי
בעיטות בכל מקום — בגב, בבטן, בידיים,
בראש. כשהתערבו האנשים, הוא נבהל
ונתן לי את המפתח שאחזור הביתה. פחד תי
להתלונן במישטרה, כדי שלא יעשה
לי משהו עוד יותר גרוע.״
סכינים בביס
כך הוא הרביץ ר״
(משמאל) ,ומראה היכן הרביץ בה .״הייתי מסתובבת כמו סהרו
רית,״
סיפרה בבכי .״בלילות כמעט שלא ישן, והיה מתעלל בי
לעיני הילדים. הייתי מנצלת כל הזדמנות שנרדם, כדי להאכיל את
הילדים. אני מפחדת שאפסיק לתפקד בקרוב, מרנב עצבים.״
ף* חודש השביעי להריונה של ש ר
* שנה לא היה לבני הזוג היכן לגור.
חיים המשיך להסתובב ברחובות, ובני-
מישפחתה של שושנה לא רצו לקבלם
לביתם. באותה תקופה נפטרו הוריה, וחיים
ביול הנר קו מן
(המשך מעמוד )53
הקים מיבנה בלתי חוקי כדי לשכן בו
את אשתו. המישטרה חסמה את דלת ה צריף׳
אך שושנה, שמצבה הבריאותי בת קופת
ההריון היה קשה, פרצה את הצריף
וישנה בו. למחרת נעצרה על־ידי המיש־טרה.
״הייתי
עצורה חמישה ימים,״ סיפרה
שושנה .״אמרתי לשופטת שאין לי לאן
ללכת, ושגם אם ישחררו אותי אמשיך
לגור בצריף. ישבתי בבית־המעצר עם זו נות
וגנבות שעישנו חשיש. טילטלו או תי
כל יום לחדר אחר. ביום המישפט
הגיע בעלי, ונתן ערבות בשבילי.״
השופטת ביקשה לסדר לבני־הזוג דיור,
והם קיבלו הלוואה בסך 2,000 לירות. שו שנה
מצאה דירה בשכונת התיקווה, ועב רה
לגור בה עם בעלה. כסף לא היה. בי נתיים
נולדה בתה, והיא לא יכלה לצאת
לעבודה. חיים היה נכנס ויוצא בשער בתי-
הסוהר בארץ — באבדכביר, באר־שבע,
ג׳למי.
מעשיהו,
דמון, שאטה, רמלה,
״כשהשתחרר, הוא היה נוהג לישון רוב
הזמן,״ סיפרה.
״הוא ניסה להיגמל, אבל אני לא רציתי
אותו יותר. הגשתי בקשה לרבנות לקבל
גט. בכל פעם היה מבטיח שיבוא -ל רבנות,
ולא בא. היה על הבוקר מתחיל
״לא היה לי זמן לי שון כמעט,״ סיפ רה
,״כי הייתי מנצלת כל רגע שהוא
ישן כדי לטפל בילדה. הייתי בטיפולים
אצל פסיכולוגים, היו לי כאבי־ראש חז קים
והייתי מעשנת שלוש קופסות סי גריות
ביום.״
חיים בצל הפחד
ך* הדרגה עכר חיים לאלכוהול. כשלא
•י היו סמים, היה שותה שלושה בקבוקי
עראק ביום. ילדה השני של שושנה נולד
עם חשש לדלקת־ריאות כרונית. הטיפול
בילדים בבית היה קשה, כיוון שחיים
נהג להלום בשולחן בכוח ולהכות את
אשתו, כשהילדה עומדת מנגד וצועקת :
״אבא, אל תרביץ לאמא! תרביץ לי! ״
פעמים אחדות ניסו שושנה וילדיה לב רוח
מהבית, ותמיד היה מוצא אותם ומבקש
שיחזרו. בבית־הספר גילו המורים כי ה ילדה
נירדמת בעת השעורים, כיוון שאי נה
מספיקה לי שון בבית. שושנה ניסתה
לפנות למישטרה, אך לדבריה, השוטרים
היו מתכנסים סביבה בחושבם שהיא -זונה,
וצוחקים ממנה :״מה יש לך, אפשר לש תות
אצלך בום קפה?״ כשהיתה מסבירה
תי להם מה המצב בבית, ושהילדים סוב לים
מזה, והוצאתי נגד בעלי צו־על־תנאי
שלא ייכנס הביתה. אבל הוא מפר אותו.
אני פוחדת להפעיל את הצו, כי הוא עלו.ל
לדקור אותי. יום אחד רצה אלי הילדה
שלי בבהלה, ואמרה לי שחיים נמצא בחוץ
ורוצה לפתוח את בלון־הגז ול שרוף את
הבית. תפסתי את שני הילדים, לקחתי
שק־בגדים וברחנו לאחותי. אבל הרגשתי
שאני מפריעה שם. העובדת הסוציאלית
שלי יעצה לי לברוח למיקלט לנשים מו כות,
שם אני נמצאת כבר חמישה חו דשים.
״אני
מפחדת לחזור הביתה, כי הוא
עלול לרצוח אותי.
״הרבנים חוזרים ואומרים
לי כבר 12
במדינה
(המשך מעמוד )48־
דור הצעיר של מפ״ם. היתה זו הפעם
האחרונה שמפ״ם התייצבה לבהירות ב אופן
עצמאי. רבים ממבקרי צוותא ופעי ליו
נתנו ידם למערכת הבחירות (״הפעם
מפ״ם״) ,וסיעת מפ״ם העצמאית נכנסה
לכנסת עם שמונה חברים.
אחרי הבחירות חלו שינויים בחייו של
פיסקה: אשתו נפטרה והוא עבר לקיבוץ
בית־אלפא, לצידה של חברתו החדשה
לחיים, עמליה חבצלת, שהתאלמנה מחב רה,
במאי־הקולנוע זאב חבצלת ז״ל, ש נהרג
בתאונת טראקטור בקיבוץ.
קיבוץ בית־אלפא (וחיי הקיבוץ בכלל)
היו צרים׳ על פיסקה רב־המעשים. הוא
הקים חברה פרטית לאירועים, מיגוון, הפך
קבלן חגיגות ושמחות, כשהוא נהנה מ-
״המיכסה של מפ״ם״ בתוך השלל הלאומי.
בשנות ה־ 70׳ חזקו׳,,השפעתה של מפ״ם
ואברהם שנקר, חבר־מיפלגה ותיק מגולת
ארצות־הברית, זכה בתיק ההסברה. ממ לכתו•
של פיסקה התרחבה על פני העולם
כו לו: גיז בר הסוכנות לא תמה על חוזים
שמנים, וצ׳קים עם ספרות רבות שהיו
נחתמים על שם הברת מיגוון ושמואל
פיסטנברג. לגיזבר היה ברור שאין לחסום
שור בדישו, וכי גם למפ״ם י שנן חברות
משלה, כמו לכל מיפלגה ציונית המכבדת
את עצמה. לא פיסקה ולא שנקר (וכמוהם
שרי הקליטה, שלמה רוזן ו־ויקטור שם־
טוב) לא טרחו להסביר לגיזברי המישרד
הממשלתי והסוכנות כי מיגוון היא חברה
פרטית של פיסקה, וכי רווחיה זורמים
לכיסו הפרטי.
׳מחזה ציוני. אחד מענפי־ההכנסה
של פיסקה היה מסעותיהם של חברי-
קיבוץ צעירים, שהתברכו בכי שרון נגינה
או ריקוד. הוא היה אוסף קבוצות של
עשרה או יותר, חברי קיבוצים, מביא או תם
לארצות־הברית (בכרטיסים שמומנו׳
על־ידי המוסדות הלאומיים) ,משכן אותם
בדירות ששכר ברובע קווינם בניו־יורק,
ומסיע אותם ברחבי היבשת במכוניות ה נהוגות
על־ידי אחד מבניו או חבריו
לצבא.
בגילגולו האחרון, פיסקה הוא אמרגן
אמריקאי באיצטלה ציונית. יחד עם בנו,
דויד, מסיע פיסקה מחזה ציוני, משוח
בשמן־זית לאומני, מחוף לחוף, ומושך
תקציבים ומטבע קשה אל כיסו.
רוחו חח דעוה עול העוד
״המאניפסט הקומוניסטי״
ש? השר דויד רוי
שבח פרט קטן
שושנה בהן
מכות במפתח
שנה, שרק אם בעלי ימות, אני אשתחרר
ממנו, כי הוא מסרב לחתום. אני לא מבי נה
את זה. יש עוד נשים באותו מצב,
ולאף אחד לא איכפת!״
הרב לנגזם (מימין)
גט — רק במיקרה של מוות
עם הכדורים, מתנדנד בבית כמו שיכור
ומקלל או תי, :שארמוטה, בגללך אני לו קח
סמים! את אשמה!/
״בבוקר הייתי קמה .,מסדרת את הבית.
הכל במתח, שלא יתעורר ויתחיל להש תולל.
אם היה ער, הייתי מחכה שיירדם
ומסדרת מהר את הבית. או מכינה אוכל.
כשהיה קם, היה תופס אותי בחולצה ומנע נע
אותי בכוח עם קללות ואיומים. היה
נותן לי מכות בראש ואגרופים. הוא מס תובב
כל הזמן עם סכינים בכיס, והייתי
פוחדת שיתקע בי סכין. בבית אצלנו אין
סכינים. אני תמיד זרקתי אותם, אבל תמיד
היה מוצא, איזה סכין ומביא הביתה.״
חייה של שושנה כהן לא ן ויו נור השינה שעות בחינה. משום מליים
היו רגילות. לדבריה, כשהיתה נרדמת
סוף־סוף היה בעלה מעיר אותה שתעשה
בשבילו שליחויות. ביגלל המתח והפחדים
הפכה ״סהרורית״.
להם, היו שולחים ניידת־סיור. חיים היה
מתחבא, וכשהיתה חוזרת הביתה היה מפ ליא
בה את מכותיו.
כשהגיע חיים לרבנות, באחת הפעמים
הבודדות, הביא לשם שקיות עם כדורי-
סם והראה לרבנים, וטען שהוא חולה ואי לו.
מסוגל לעבוד ואין מי שידאג
ברבנות היו משיבים לשושנה :״לכי הבי תה,
אין מה לעשות. אם הוא לא יחתום,
לא תוכלי לקבל גט.״
;/רק המוות
ישחיר
*4סברתי להם שבערי היה נר 1
•//קומן ויישאר נרקומן,״ בוכה שו שנה
.״ 12 שנה אני מתגלגלת ברבנות,
והתשובה היחידה שאני מקבלת היא ש בעלי
צריך לחתום ואז אקבל גט. הסבר
הרב
חיים לנגזם, מנהל לישכת ה רב
הראשי בתל-אביב, ציין כי המיק-
רה של שושנה ובעלה חיים מוכר לרבנות
כבר עשר שנים. לטענתו ,״אין בעיות
פנימיות בזמן האחרון בין בני־הזוג. בכל
המיקרים אנחנו משתדלים להביא את ה צדדים
לידי שלום־בית. אין זה משנה אם
הבעל הוא פושע או נרקומן. בהלכה היהו דית
יש יסוד, של דמוקרטיה מוחלטת.
ביחס למעמד אישי אין כפיה להתגרש, לא
על הבעל ולא על האשה.״ לדיברי הרב
לנגזם, הרבנות כבולת־ידיים .״זהו מחי רה
של דמוקרטיה,״ הוא אומר .״כמו שאי ננו
יכולים לצוות על אשה להתגרש מ בעלה
כשהבעל פיתאום מצא אשה אחרת
ורוצה להתגרש, כך אין אנו יכולים להכ ריח
את בעלה של שושנה, במיקרה זה,
להתגרש ממנה.״
בניגוד לארצות אירופיות רבות, שבהן
יכולים הצדדים להתגרש גם אם אחד מהם
אינו מסכים לגירו שין, הרי ההלכה היהו דית
משחררת אשה מבעלה רק ללא הס כמתו
אם הוא נעדר זמן רב ולא ידוע היכן
הוא והוכח שהוא נפטר ׳,או אם נפטר.
״לבוא ולומר שיש כאן נרקומן שלא
מסוגל לקיים חיים תקינים עם אשתו, זו
קביעה חמורה,״ אמר הרב לנגזם .״אם
נשחרר אותה ממנו, זו. תהיה פגיעה בחו פש
הפרט. זהו מחיר הדמוקרטיה.״
״רוח חדשה עוברת עתה את הארץ.
רוח של אמונה וביטחה. של התחדשות
ותיקווה רבה. אל לך לעמוד מנגד — אל
תצפה מרחוק. שוב הביתה, ואפשר לך
ולבני־ביתך לחיות את התקופה אשר דו רות
יספרו בה בעתיד פתקים מוד פסים
כאלה נשרו בשבוע שעבר י מתוך
דפי העיתונים, שנמכרו בקיוסק נידיור קי.
לא היתד, זו קריאתו של יו״ר המפלגה
הסינית, בעיקבות ההכרה ההדדית של
ארצות־הברית בסין העממית. גם לא היתה
זו קריאתם של המורדים האיראניים בשאה
הפרסי.
היו אלה דבריו של דויד לוי ,״השר
לקליטת עלייה״ ,המפזר את תקציב מיש ר
ת במסע־פירסומת אישי, חסר־תקדים,
שתקציבו נאמד במיליונים רבים של ל״י
ובמאות אלפי דולר במטבע קשה.
השר לוי שכח רק לכלול ב שולי מע שרו
על ״הרוח החדשה״ (תחילת המעשר
דומה מאד לפתיחתו של המאניפסט הקומו ניסטי*)
את הפריט הלא־חשוב, כי ״הרוח,
אמונה וביטחה, התחדשות ותיקווה״ הם
ליהודים בלבד, וכי על ״תוכנית הסיוע
לישראלים החוזרים הביתה״ הם רק לאו תם
היכולים להוכיח את יהדותם על פי
ההלכה. בתקנות נאמר בפירו ש שאינן
חלות על כל אדם אחר — למשל, על יש ראלי
ערבי המבקש לחזור ארצה.
איש מחברי־הכנסת בירושלים עדיין לא
הביא נושא זה לסדר־היום של המליאה,
אף לא ביקש את השר או את ראש-
הממשלה להסביר את התקנות הגזעניות
החדשות — מה שמוכיח כי ״רוח חדשה״
עוברת עתה בארץ, אך אל הכנסת בירו שלים
אין היא מגיעה.
* הפותח במילים :
אימים באירופה...״
״רוח
רעה מהלכת
העולם הזה 2158
עוד משחלו הגרלה חד ש
של מפעל הפיס.
אתה יכול להשקיע 5ו די
ולזכות מידב 0,000-ו לי
את כרס>ס ההגרלה החדש !!1 רגד אפשר לרכוש בכל אחת
מנקודות המכירה של מפעל הפיס. תכוורת סכום של 5.-ו ל״> בלבד
תוכל לזכות במקום ־ בפרסים עד לסכום של ,000 סו ל״י.
בהגרלת הסיום ־ פרסים בני 100,000 ליי ו־ססס 500,ליי.
גרד וזכה
קח את כרטיס החיש גד. גרד בעזרת מטבע 1או
כל חפץ קשה אחר) את שיכבת הציפוי עם סמל
מפעל הפיס. מתחת לציפוי יתגלו ששה סכומים.
אחד הסכומים מופיע שלוש פעמים -יהיה
הפרס בו זכית. בכרטיס זה תוכל לזכות
ד ,000 סו ל־י.
מפעל הפיס
אל תזרוק
אל תזרוק את כרטיסי החיש-גד שקנית. בצד
שמאל של הכרטיס מסומנת משבצת בודדת. גרד
מעליה את שיכבת הציפו* .במשבצת תתגלה אות.
כשתצליח להרכיב מסדרת האותיות את השם
.מפעלה פי ס׳ תקבל סכום של ־.ססו ל׳־י וכו
תשתתף בהגרלת פרסים מיוחדת, בה יהיו 2
פרסים בסכומים של: ו) 500,000ל־י100,000 )2 ,
ל׳י. סכויי הזכיה של המשתתפים בהגרלה זו -
גבוהים במיוחד.
תיננדגד זכיה מיידית
רשימת הגראפומנים* של ׳־־ד אברנוסק,
זכוכית בתחליף לסיפרות
ה מי ס ם כי ם
עידכונים במדור ״זה היה, העולם הזה׳ שהיה
לפני 25 שנה״ (העולם הזה ) 2156 ראתה
אור מחדש, הרשימה ״מי ומי בגראפומניה׳׳ לשנות וקיטלגה את קטלוג־הגראפומנים
המדינה הראשונות, כפי שנעשה בידי איש
הספר הירושלמי, י״ד אברמסקי, הניצב
מזה שנות דור על מישמר טוהר ד,סיפ־רות
העיברית. בשבוע שעבר הגיע למדור
זה, מיכתב מטעמו של י״ד אברמסקי, ובו
הוא מצרף עידכונים עכשוויים לרשימת
הגראפומנים. מיכתבו של י״ד אברמסקי
רצ״ב כלשונו :
מיכתב אל עורף המדור ״נמר של נייח׳.
דן, חברי ויריבי ( ת מי ד!) ,אני מחזיר,
לד תודה, על שזכרת והזכרת את ענייו־הגראפומנים
שאני מעורב בו. כיני לביני
ח שבתי: ר,ל היה לחבר אז (בשנת ) 1953
את רשימת הגראפומנים אשר בארץ. אז
היו במה עשרות, לכל היותר כמה מאות.
עתה — גדודים גדודים פשטו בארץ. גרא־פומנים
לאלפים. מי ימנה מיפפרם לכולם.
עשרים וחמש השנים האלה היו שנים
א חר: כישלונות
של כישלונות מסוג
שלאחר זריחה, ליקוי מאור אחרי ניצנוץ
יפה. לא שהיו גראפומנים מעיקרם, אלא
נתעקרו מהר.
בוא ואספי לד משהו: מעשה שטיילתי
עם מנחם כרינקר ושמעתי מפיו: מיפת
(הראשון) של נתז ז ד יכלה את ״שלושת
גולדברג,
לאה
(אלתרמן,
הגדולים״
שלונסקי) .נעניתי ואמרתי: ספר זה יבלה
גם את בעליו: פה נטמן כל נתן זך. לא
יוסיף עוד תת כוחו, כוחו תם. ואני שואל
אותר, דן: לא כד? הטעיתי? מדוע לא
להודות: נתן זד נגנז. שוב אינו קיים.
ולוואי ולא היה כותב פלל מה שכתב ב שנים
האחרונות**.
ולא רק הוא מן השלפים, אשר נבלו
סיפור חללש׳ וחללי +ב ל שי)
הגוווים
ספירי־פרוזה כבדי־משקל. אכל חבל ש כתב,
הדפים ובינם שירה אחרי ספר שי ריו
הראשון. נוח לו ולנו, לולא כתב מה
שכתב ב שיר.
אני כותב על ״סמד חופש הוויכוח״ ועל
אחריותי־ שלי. וכבן, אמשיד ואומר: לו
דליה רביקוביץ מסתפקת כספר שיריה ה ראשון
וגוזרת על עצמה שכיתת־דיו —
היינו יודעים: משוררת מתהלכת בתוכנו.
שני ספריה האחרונים מיותרים.
יש בתוכינו אדם אחד, מערירי־הלב,
והוא מצפה תמיד לנחמה. ישב עיניו שבי־כי־תיקווה.
זה ינחמנו מעניינו. והוא סי פר
לי מפי בנימין תמוז: נתגלה משורר
גדול בישראל: גלדמן. זכרתי: בנימין
תמוז עצמו גילה מספר גדול: דן צלקה.
ומשה שמיר הילל פעם באוזני, כימי היו תו
עורך ״מאזניים״ ,את סיפורי יורם קנ־יוק.
כולם גדולים, אמרתי לאיש ההוא.
שלמה גרודזנסקי אמד לי כיחידות, כינו
וכיני: הוא גילה גאון: את עמליה כהנא- תגלה כרמון. אמרתי לו: שלמה, אל
״גאון״ .גלה כי שרון: עד אימתי יהא
דן מירון
לא איכזב !
אולי
גבריאל מוקד
גרפומאן
מבקר?
בטרם פריחה מלאה: קח את פינחס שדה
המשורר. הוא עצום־הכישרון. שלושה
* גראפומניה (י) תאווה חולנית לכתי בה
סיפרותית מרובה; בולמוס הגראפונזן
כתבנות של גיבוב דיברי־הבל, אף אם
הוא משולל כל הכשרה לכך (מתוך מלון
לועזי עברי).
** בעל המדור אינו שותף לדיעותיו
של י״ד אברמסקי באשר לכתיבתס המאך־
חרת של נתן זך, דליה רביקוביץ, פנחס
שדה.
גולות
יתפתח
״ג און ״? אבל כי שרון —
ויעמוד ביכולתו, ככישרונו.
(גם בזאת, נדמה לי, צדקתי: נכים
אלוני היה ״גאון״ ,גאון־השעה. בא חנוד
לווין ודחק אותו הצידה לגמרי ).וגם הוא,
לשעתו בלבד.
ויונתן ר טו ש? כלום צי י ד היה להוסיף
שירים על ״יוחמד״ ? מה שהוסיף, לי הו לגמרי
ל סיף:
לרשימת־הגראפומנים.
בטלה.
ומה עגום המצב כביקורת. גבריאל מו קד
הוא מבקר? הוא אומנם שומר לעצמו
את כל הזכויות למשוח גאונים וגאונות.
אכל הוא עצמו
זכור: אתה, דן, קירמרת קרימורים, ותו־רנת
תירוני ם* .היית מזכיר אותם, ואני
הייתי אומר לד: הנח, לא כדאי כלל להז כיר
את שמם( .הגיעוני מיבתכים, שבהם
נתבקשתי לבקש ממד או, להשפיע׳ עליך,
שלא לטפל ככמה אנשים ולא לפגוע בהם.
ועדיין אינם מאמינים לי, שאין דעתי נש מעת
ב אוזני ה וכי מעולם לא נמלכת בי ולא
ביקשת עצה מפי, ואת דבריד אני קורא
רק אחרי שהם נדפסים, כשם שהם קור אים).
איכזכו רק דן מירון, לפי דרכו,
* כוונת י״ד אברמסקי לעסקני־הסיפ־רות
הירושלמיים, שלום קרנזר המנוח, וחיים
תורן ייבדל לעסקנות ארוכה.
״ברית
ומנחם בן, לפי דרכו ( .אגב: למה נ ש תתק
בז מן האחרון אפילו הפסי כיות,
אי־השפיות, לא עזרה לרבים שרצו
להיות סופרים. סופרים לא נעשו. מאפם
מקום לא אייחד את הדיבור על הכו־סרים
**ה אותם שהם כוסר־תמיד.
לא אדבר בגראפומניה של הדתיים. הם
בלל לעצמם, היוצאים מן הכלל. אברהם
קריב אינו סופר של הדתיים. וזלדה אינה
סופרת דתית כמובן הזה( .את זלדה לא
הבנת כלל, דן, לצערי).
ומחמת קוצר־היריעה לא אייחד את ה דיבור
על, הנגע שפשה בתוכנו: גראפו-
מניה של תירגומי שירה. לא חניד קלעי
אחד מצוי כתובינו, אלא ג דו ד ״קלעי ם״:
הניד קלעי מתרגם שירה בקבלנות וכסי-
טונות• אכל ״מתרגם צמרת הוא ה.
בנימין (הפרוס׳ כ. הרושובסקי) ואחרים.
איו לד עוד מקום למעני. אבל אני,
טרם אגמור, עלי לומר דבר, כדי להיות
קרוב יותר לא מ ת: מאז שעמדתי בשער-
הגדאפומניס, זה עשרים וחמש שגה, נת פסו
לגראפומניה גם גדולים וזקנים שכנו,
רכים. גם עגנון והזז היו מתכנים תבן
ולא יצאו מן העולם עד שמילאו כרכים
למכביר. עננון הפד אצלנו הלק מן, המימי
סד׳ ,הוא היה איש־העוצמה, איש א שר
לו ״הארץ״ .לו הוא היה אי ש־ככוד, לא
היה לוקח את פרם־נוכל (סארטר, הגרור
והנגרר, כ שכיכדו אותו כפרם־נוכל, כיבד
את עצמו יו תר ולא לקה את הפרם) .כי
הפרם לא ניתן כלל לעגנון: אי אפשר
בדורינו לתרגם את עגנון, ולא תורגם
כולו. היה ציי ד לפצות כמשהו את עם־
ישראל, ואנשים נאותים יד עו להשתדל
בגין עגנון, על כן קיבל הוא את הפרם.
אבל עגנון לא היה איש־הכבוד. הוא היה
עגנון. ואפילו הפרופסורים, וגרשום שלום
— וגרשום שלום הוא גדול־בראשם
הדור
התחילו דורשים אל עגנון :
חלק מן הרישמיות. תמה אני, אם חכמי-
ישראל טרחו מעודם להקביל פני סופר
עברי, כגון יצחק שמי, או יהודה כורלא.
(מבטיחד אני, דן, ארבעה סיפוריו של
שמי או ״עלילות עקביה״ של בורלא מכ ריעים
את כל כיתבי החכמים האלה) .אבל
סופרים אלה היו חוץ ״ל ארץ
או׳ ,דוגמה אחרת: יו שבכ ארץ אדם
אחד, מ.ח. עמישי־מייזלש. לרוע מזלו הוא
עובד, לפרנסתו, ב״מוסד כיאליק״ ,ומשום
כד מכירים אותו. אכל, הטרח מישהו מן
הפרופסורים הללו לעיין בסיפרו המקורי
״מחשבה ואמת״ ,אחד מעשרת הספרים
הגדולים של דור־התחיה
הוי, הפרופסורים.
ואולם, גם על כד — בהמשד• והמשר
יבוא, אם תרצו: בהמשך.
יער (תמיד וי רי כ ך (תמיד ! )
י״ד אכרמסקי
שדמשומץ מבין כל הסכנות המאיימות על ה0יפ-
רות הישראלית המתהווה, הרי שהחמורה
בכולן, מצוייה בז׳אנר של כתיבת־לילאיים,
שמן הראוי לכנותה ״סיפרזוז פולקולרית״.
ובכוחה של סיפרות מסוג זה, לכלות כל
חלקה טובה בסיפרות הישראלית.
** מנחם בן עומד לפרסם בחודש הבא
רומן בעל אופי סנסציוני על חייהם של
כמה משוררים.
*** הכוונה למחבר האידי־עברי יעקב
בסר.
הביר ׳ וגיס״
מייצג מובהק לתופעה זו, אפשר למ צוא
בספר שראה אור בחודש האחרון, פרי־עטו
של אמנון ש מו ש * ,שכל קשר בינו
לבין סיפרות טובה מיקרי בהחלט, אם
להתעלם מקישרי החיקוי והשיעתוק, שבהם
רצוף ספר זה.
״מישל עזרא ספרא ובניו״ הוא סי פור
רצוף מאפיינים פולקלוריסטיים, ה
אמנון
שמוש
בעילת האוזניים שלא כדרך הטבע
מנסה לתאר תולדות מישפחה יהודית מ העיר
חלב שבסוריה, ושלוחותיה על-פני
ארבע יבשות. סיפור זה מתאר בל שון
כלשהו,
עיברית מיושנת, נטולת ייחוד
וביומרות העולות מאות מונים על האי כויות
המצויות בפועל בספר.
אמנון שמוש, החליט מסיבות השמו רות
עימו, לטעון בסיפרו זה לכתר של
מחבר בעל חוש־הומור, כתר שאינו הולם
את ראשו וכישרונו, הומור מפוקפק, רצוף
פאטנטים שאותם הוא בודה, כמו זה,
שבעזרתו, מרמים׳ את מרכזת הטלפונים
הבינלאומית. פאטנטים שכאלה, אינם חי דוש,
וכל ישראלי השוהה בארצות־הברית,
נעזר בהם אחת לשבוע, מבלי להימנות
על בני אותה אימפריה כלכלית של מישל
עזרא ובניו.
ביותר ב
הליקוי הבולט
באופן שבעזרתו
במהלכה הוא מר
שלו, בניסוחינ
היו מתפייסים, ל ״•י .
באפילת חדר־הו ^ 4ז ׳ 4
שעשה ׳ לאור ה^* •4 ס בשמה של אות
היא והרכה נדאצ #
סיגגון ב ל תי׳ ק 4
לת־האוזנים
בפינות נוס*(•,
אמנון שמוש^׳
הים מוסח £ 4״
הקניאו אתל<׳
* אמנון
ובניו״ ,הו!
קשה).
צעירים כהרתיים ולאלוהי
הפתרונים.
הפולקלור,
נטייה נוספת הבולטת בכתיבתו של אמ נון
שמוש, היה הניסיון היומרני והבלתי־משכנע,
לעטוף את עיסוקו בפולקלור, בפי הישראלית, האקטואליה מתוך
רורים
״נסתכר
וכוונתי
לרמזים בנוסח :
שאפ שר להטות ליבם שלי המכשיל,אים הללו
לפתוח ל,ו־ ייצור של מטוסים י שר אליי ם.״״
משכנע כל כך, עד שמסקרן לדעת, כיצד
היתה התעשייה האווירית מוצאת לעצמה
שווקים באמריקה הלאטינית, בלא סיועם
של גי בורי שמוש.
מדהים היה לראות, שספר זה, בדומה
לסיפרי כילאיים אחרים שראו אור בעיב־רית
בעת האחרונה, זכה ביחסי־ציבור ב ממדים
שאינם עומדים ביחס כלשהו לער כו
הסיפרותי או הלשוני של ספר זה.
העילה ליחסי־ציבור אוהדים אלה, בכוחה
לעורר טעם רע בפיו של כל אדם האמון
על טובת הסיפרות ה עי ברי ת: השתייכותו
של המחבר ליהדות המיזרח, בצד נושאו
הפולקלוריסטי של הסיפור. אמנון שמוש,
אף הרהיב עוז, ואמר בראיון שהעניק
לעיתונאי משה דור כיצד יגיעו אותם
,כפופים׳ * שאני מכקש לזקוף, אל הרו מאן
שלי? רק הטלוויזיה, באמצעות מח לקת
הדרמה שלה יכולה להבקיע אל בתי הם...״
תביעה יומרנית, ומשוללת הצדקה
כלשהי, בהתחשב באיכותו הנחותה של
הספר.
מן הראוי, להזכיר ליומרות השאפתניות
של אמנון שמוש, ולכל אלה שמוצאים את
המיזרח״
סיפרו כ״גואל סיפ רות יהדות
שאין יהדות המיזרח זקוקה לגואל כלשהו,
מיזרחיותו, וגם אותם
המנפנף בדגלי
,כפופים׳ אינם זקוקים לשכאלה. ויחד עם
זאת, הרי סופרים כיצחק שמי, יהודה
בורלא המנוחים, א .ב. יהושע, ניטים אלו ני,
לא ניזקקו מעודם לשומשומין, או לגו־לות
זכוכית פולקלוריסטיות כתחליף ל-
סיפרות. הם כתבו וכותבים סיפרות כסופ רים,
כאשר בין השאר הם ילידי תרבות
המיזרח, ואוי לה לתרבות, שבעלי היומ יו
ת שלה, מנפנפים במוצאם, כזכות תר בותית
כלשהי.
מדע בידיוני
שהיא תיו משתייכת לחברת פדסטיין,
בבעלותו של אחד מעתירי־ההון בתבל
ובחלל, ותוך כדי חישוף של חוג־הסילון־
החללי, הוא יוצא לטסע־הנקם שלו, ש במהלכו
הוא עובר שרשרת של פורענו יות,
מהומות, שביתות, מגיפות וקרבות-
מגע, שבהם הוא מתפקד כסוכן־חשאי
מטעם עצמו, הנאבק כנגד עולם ומלואו.
כיאה לסיפור חללשי (חלל בלשי) מן
הראוי שלא להזכיר את סיומו, על סיפרו של אלפרד בסטר, נמנה
הקלאסיקה של סיפרות המדע־הבידיוני, מעמדו וגם תירגומו הקולח שומר על
כאחד המעולים שבז׳אנר סיפרותי זה. מן
הראוי להעיר, שסידרת המדע־בידיוני של
״עם עובד״ בעריכת אורי ברנ ש טיין, מעו לה,
וספריה עומדים בלא יוצא מן הכלל,
בתביעות האיכות הסיפרותיות.
תיעוד
סיקריקים במשך שלושים שנות המדינה הראשו נות,
בלטה ההיסטוריוגרפיה של תולדות־היישוב
בדלילותה מחד, ובמגמתיות המוג דרת
והחד־ממדית מאידך. פרשיות כמו
אנשי מהתרת ניל״י *,
המירדף אחרי
רצח דיהאן, ברית הביריונים, רצח ארלו־זורו
ב ושאר פר שיות היו סתומות בפני
הציבור. בשנים האחרונות התחילו להת פרסם
כמה ספרים, שבעזרתם אפשר לקבל
את הממדים ההיסטוריים של תופעות פו ליטיות
וחברתיות שונות.
באחרונה, ראה אור ספר תיעודי השופך
לראשונה אור עובדתי על האירגון הימני
השולי ,״ברית הביריוניס אירגון, ש הפך
במהלך השנים -למושג אימתני, שבו
הטיח השמאל הארצישראלי, ואחר־כך ה ישראלי
האשמות שונות, ומינוחים לא
ברורים, מבלי שהדורות החדשים שצמחו
בארץ, הבינו את התהליכים ההיסטוריים
וחברתיים, שהביאו לצמיחת ״ברית־הביר־יונים״
והעובדות כהילכתן בדבר קיומו
לעומת הדימוי המיפלצתי, שהיה מי שיצר
אותו.
למרות שסיסמת ״ברית הביריונים״ הי-
הגינוט גולי פויל, נלכד בין שבריה של ספי־נת־חלל
מנופצת אי־שם במרחבי־החלל! ,ב מהלך
המאה ה־ 25 לספירה. ספינת חלל
אחרת חולפת לידו ואינה נחלצת להצילו.
התעלמות זו מעניקה לגולי פויל יכולת
התמודדות חסרת תקדים בכל הכוחות ה שולטים
בפלאניטה. הוא יוצא למצוד־ענק
בעיקבות אלה שזנחוהו בודד ופצוע בחלל.
הרפתקאותיו החלליות של גולי פויל,
מהוות את מיסגרת־העלילה של הספר ״פני
מועדות לכוכבים״ פרי-עטו של המספר
המצויין אלפרד בסטר **.
אחד הנושאים המרכזיים והמרתקים ב ספר
זה, הוא ״תופעת גנט״ עליה מוש תתים,
עקרונות הגינוט /שהם מצב של
טלפורמציה, שהוא היכולת ל״העתקת גופך
מנקודה לנקודה במרחב, ככוח המוח
ה־גולי
פויל ניצל תודות לתושבי
אסטרואיד סרגאסו, שהוא כוכב־לכת זעיר
שהורכב מסלע טיבעי ו שי ברי ספיגות
חלל מנופצות, שתושביו מלקטים במרחבי
החלל. עד מהרה, עם החלמתו, נמלט גולי
פויל מהאסטרואיד, וכאשר הוא מגיע לכו־נב־הלכת
ארץ, ועובר טיפול רפואי, מס־שפרצופו
עבר ניתוח, וקועקע
הסנטר, החוטם והעם־
בסלילים, ועל המצח
בר לגולי
מה מאותו־ש,
מן הסתם, מגיע אינו
\ ,י מועדות לכו ,.ל1ל
לוטם. הוצאת
.ל נ ;׳בידיוני 246 ,עמו־
אב״א אחימאיר
ממד נוסף להיסטוריה
תה ״בדם ואש יהודה תקום״ ,היה זה איר-
גון קטן, חסר עוצמה טרוריסטית, שהאי דיאולוגיה
שלו מעניינת יותר מאשר מע שיו
השונים, והשורשים להיווסדו מרת קים
עשרת מונים ממעשיו. חברי ברית
הביריונים היו למעשה המחתרת האנטי
בשנות ה־60׳ ניפסלה למשל, תוכנית־הרדיו
״נזירדף״ שעסקה ברצח לישנטקי,
להשמעה בידי ותיקי מפא״י, ביניהם רחל
ינאית בן־צבי, שהיתה מעורבת בחיסולו
של לישנסקי.
** יוסף אחימאיר ושמואל שצקי ,״הננו
סיקיריקיס״ ,עדויות ומיסמכים על ״ברית
הביריונים״ ,הוצאת ניצנים 240 ,עמודים
(כריכה קשה).
בחטף
ה״ סינרומן ״
של סובול
רי״ש 1ר שי ם״ ה עו בי םשל היילי * ״שחקן
השנה״ ש ל
באר־ שבע
מהו ״ המרכז
ל אינ פו ר מ צי ה ה מ דו ר ה חד ששל המר
׳ 9מבקר התיאטרון של גלי צה״ל, מיכאל הנדלזלץ, מחץ בביקורת תוקפנית
את השני בטרילוגיה׳ התיאטרונית היומרנית של יהושע סוכול ליל כלולות, שהועלה
בשבוע שעבר על קרשי התיאטרון הלאומי הבימה, ואמר בין השאר בביקורתו המ שודרת:
״זה לא אופרת סבון ישראלית, זה סינרומן 9ביקורת לא פחות תוקפנית פירסם
המבקר בועז עכרון על המחזה הראשון בטרילוגיה הסובולית הביתה הביתה, שם
כתב בין ה שאר :״תהליכי התפתחותה האמיתית של ישראל הם הרבה יותר מורכבים
והרבה יותר מעניינים, מאשר תפיסה פרימיטיבית ומסלפת כזאת הסופר אלכם
היילי, מחבר רב־המכר שורשים התנצל בפני הסופר הרולד קולטלנדר והודה, כי
חלקים מיצירתו של קורטלנדר ״מצאו נתיבים אל סיפרד שלו. קורטלנדר האשים את בשנת חיילי, כי העתיק בשורשים פרקים רבים מסיפרו האפריקאי שראדדאור
9 1967 לחישות זעם רבות נשמעו בשבוע
האחרון בחוגים תיאטרוניים, העילה: בחי רת
השחקן הבאר־שבעי דורון תכורי
כשחקן השנה. הסיבה: כמחזה השנה ניבחר
המחזה מטאמוופוזים ע״פ פרנץ קפקא;
בכיכובו של השחקן אשר צרפתי, שאך
ורק בזכות מישחקו ניבחר המחזה הנ״ל.
שחקנים טוענים ששיקוליהס של שניים
מחברי ועדת־השופטים, לא נבעו מהגינות־יתר.
בין אביטל מוסינזץ, מנהלו האד מיניסטרטיבי
של תיאטרון ירושליס לבין
אשר צרפתי, נתגלעה בעבר מחלוקת מי לולית
קשה, בעוד השופטת השנייה, פקי דת
המועצה לתרבות ולאמנות עדה כן
נחום, מתרגמת מדי שנה כמה מחזות עבור
תיאטרון באר־שבע, וספק הוא אם שיקולים
אוביייקטיוויים היו בין שיקוליה, לבחירת
שחקן־השנה של באר־שבע 9מסתבר,
אלכ ם היי לי
שבמסגרת המישטר החדש מומצאות שי טות
חדישות ביותר לעקיפת נוהלים ממשל מצא
נתיבים אל סיפרו שלו
תיים קיימים. אחת השיטות נקראת המרכז
לאינפורמציה המוציא־לאור את כתב־העת של מישרד החוץ אריאל ושאר פירסומים
המיועדים לחוץ־לארץ. המרכז לאינפורמציה הוא תרגיל לעקיפת הבלעדיות לביצוע
הדפסות הממשלה בידי המדפים הממשלתי. בעליו של המרכז לאינפורמציה הם שני
מישרדי־הפירסום דחף ולבינסון, כאשר הראשון שביניהם, הוא מישרד-הפירסום שי ש
לו חלק גדול בעליית הליכוד לשילטון. בעלי בתי־דפום רבים טוענים, שכתוצאה מקיומו
של המרכז לאינפורמציה אין עבודות מישרד־החוץ מוצאות לענף הדפוס בתנאי מיכרז
פתוח, כנהוג וכנדרש במישרד הממשלה 9סימן נוסף לתהליך ההדרגתי שבו משתל טים
אנשיו של שר-החינוך והתרבות, זבולון המר, על המועצה לתרבות ולאמנות,
אפשר למצוא בהקמת מדור חדש במיסגרת מפעלי המועצה הנ״ל, בצד השיבעה
הקיימים, תחת הכותרת המדור לערכי היהדות. בדברים שאמר השר על המדור הזה,
הוא ציין, שהמדור נועד ״לטיפוח נוסף של הנושא היהודי — את הערכים והמסורת של
העם היהודי על כל עדותיו — בסיפרות, ובתחומי התרבות והבידור כמה מחברי
המועצה לתרבות ולאמנות, מתכננים פרישה פומבית מהמועצה, וזאת בטענה, ש שר־החינוך
הופך אותה מועצה לתרבות ולאמנות דתיים סופרת־הילדים המפורסמת
אפטריד לינדגרן, משבדיה, מחברת ספרי בילבי גילתה באחרונה, כי שילמה מס-
הכנסה בשיעור 102 אחוז על הכנסותיה. שילטונות המס השוודיים אישרו את הטענה של
הסופרת, והודו כי מצב זה נוצר, כאשר סופר מקבל הכנסות מתמלוגים נוסף על שכר־עבודתו
הרגיל 9קרן תל־אביב לסיפרות ולאמנות הכריזה על תחרות לחיבור יצירה
מוסיקלית לציון שנת ה־ 70 להיווסדד, של תל-אביב. הפרם יהיה בשיעור 100,000ל״י,
הפרם הגבוה ביותר שנקבע אי-פעם בארץ עבור יצירה כלשהי ! •
בריטית הראשונה בארץ, שפעלה בין ה-
ע<נים ,1930— 33 ואשר מתוכה צמחו מאוחר
יותר מחתרות האצ״ל והלח״י. בניגוד ל מרבית
חברי התנועה הרוויזיוניסטית, צמ חו
מייסדי ״ברית הביריוניס״ מתוך ארץ- השגותיהם שאר
ישראל־העובדת, ובין
לגביה, הם ניבאו את גיוונה האידיאולוגי,
כבר בסוף שנות ה־.20
סיפרם של יוסף אחימאי ושמואל׳ שצקי,
מכיל פרקי זיכרונות, עדויות אישיות ומב ברית
מאמרים של מנהיגי ומייסדי
הביריונים ד ״ר אב״א אהימאיר, ד״ר יהו שע
יי בין והמשורר אורי צבי גרינברג, ופי רוט
פעילותם הפומבית, שהתמקדה בהפ גנות
נגד מזכיר הממשלה המנדטורית, אנ שי
ברית שלו ם* באוניברסיטה העיברית
בירושלים, הסרת דגלים נאציים, תקיעת
שופר ליד הכותל־המערבי, ופירסומים שו נים.
למרות
שכותב שורות אלה, אינו נמנה
* אירגון פאציפיסטי של מרצים באוני ברסיטה
העיברית, בראשות מרטין בובר, היהודים בין
שקרא לסובלנות ולהבנה
לערבים.
על אוהדי הימין הישראלי, ואינו קרוב
אליהם, הוא מצא את העדויות והתעו דות
שבספר זה מרתקות ביותר, וחוש פות,
לגבי הלך המחשבה של היישוב ה יהודי
בארץ־ישראל בתקופה שבין שתי
מילחמות העולם. מחברי הספר, שאחד מהם
הוא בנו של אב״א אחימאיר, השכילו להע מיד
בספר זה את העובדות כמות שהן,
ואכן העדויות על ברית הביריונים מוסי פות
ממד נוסף להיסטוריה של ארץ־יש־ראל
בתקופה המנדטורית, היסטוריה ש עדייו
לא ניכתבה, ועל המתעניינים בה
לנבור בכתבים שונים. בינות לעמודי ה ספר,
אפשר למצוא שורשים לקרעים האי דיאולוגיים,
המתרחבים בשנתיים האחרו נות,
בתנועת החרות, יורשתה של התנועה
הרוויזיוניסטית, מידע שי שבכוחו להעיד
_על ערכו של ספר זה. מצד שני, אין להת עלם
מכך, שבספר זה מצויים ומוגדרים גם
שור שי הפאשיזם העיברי.
דומה שלצד ספר זה, מן הראוי היה,
להביא מהדורה חדשה של הספר יודאיקה
מאת אב״א אחימאיר, שבכמה מרעיונותיו,
וניסוחיו, ישנה מקוריות, שאין למצוא
דומה לה בין הוגי הדור העכשווי, משמאל
ומימין.
עם ׳קאפרי״ אתה מוכן לוו תר על הרבה דברי ם
כן, גם לך סותר לפעמים
להתפנק, וסבון ־׳קאפרי־ מאפ שר לך
לע שות זאת בדרך הנעימה ביותר.
מקלחת מרעננת לאחר יום עבוד ה מעייף
וסבון ״קאפרי-הנאה אמיתית.
״קאפרי -סבון היוקרה של עץ־הזית
מכיל שמן קוקוס מעולה ומרכיבים טבעיים,
לטיפול הנכון ב עור ולשמירת בריאותו.
ק\ 1פרי -ההבדל הנעים
סבון
י״ מתוצרת
הגירוע1ץ
הולידו ססר
״הוא נולד, בן תינוק למישפחת היונ קים.
מתעטף ומתלטף באהבת הוריו, נצמד
לחום גופה של אמו, מחספס את לשונו מתעורר בשדיה. יונק, מתגהק ונרדם.
הילד ומתחיל לשאול. אמו מבקשת, והוא
מוכן לאכול לא יותר מאשר הוא מוכרח —
אם לא תאכל, לא תגדל.
״אכל, גדל והיה לאיש צעיר, רץ, לוקח,
מתחבר ומשיג. זולל בזריזות ובכוח את
סביבתו, מארגן כוונות, זולל ומגייס כו חות:
לעשות את ז ה! גבר בודק את
ההספק כל חייו, חלם לעשות את זה והת עייף.
מנותק ממישפחתו וחשדן לסביבתו,
0110011
11111 קדחת
צחי נוי
1וי
הקוראים הישראלים של עיתון ההמו נים
הבריטי דיי לי אכספרס זעמו בוודאי
כאשר לא הגיע לידיהם גיליון העיתון
מה־ 2בחודש ינואר השנה. אי־אפשר היה
להשיג אותו בשום דוכן עיתונים בארץ.
ולא מפני שהמישלוח נעלם בדרך או ביגלל
תקלה טכנית אחרת כלשהי. פשוט, היה
איש אחד שקנה את כל גיליונות היומון
הבריטי שנשלחו לארץ. הוא רץ מקיוסק
לקיוסק, וקנה את כל הגיליונות שהיו
להם שם. לא היה זה אלא שחקן־הקולנוע
מ ת60
ליד תמונת־ענק שבה ניראה צחי נוי
עם בת־זוגו בסרטים אסקימו לימון ויו צ אים
קבוע, פירסם ד,דיילי אכספרם כותרת
נוסח :״קדחת צבי נוי ובכותרת מישנה :
״טראבולטה, היז הר! כוכב ישראלי גדול,
גדול, גדול נולד.״
עמוס טל־־שיר
אהבה חסות־סיכוי
רעב וחסר־סיפוק, הוא מוותר על המירוץ,
נשען לאחור, מכרסם את הימים בצעדים
קטנים קדימה, עוד יום ועוד יום בלי
חלום. עוד מאמין קטן הצטרף למישפחת
המכרסמים.״
כך בחר השחקן הצעיר, עמוס מל שיר,
להסביר לקהל קוראיו את סיפרו
השני, מאמין קטן, שיצא בימים אלה
לאור.
למעשה, מאמין קטן הוא סיפור הרפת־קותיו
של צעיר ישראלי, היוצא בג׳ינס
ועם תרמיל לטיול באירופה. בדרך הוא
פוגש זוג צעירים הולנדי, מגיע איתם
לאמסטרדם. באמסטרדם נשארת הבחורה,
שהתאהבה בי שראלי ועוזבת בשל כך את
חברה ההולנדי, ואילו הישראלי ממשיך
עם ההולנדי במסע אופנועים לאנגליה.
תוך הטיול ודרך המקומות שבהם עובר
גיבור הספר, הוא מעביר את חוויותיו
והתלבטויותיו. את סיפור אהבתו חסרת־הסיכוי
לאשתו דנה, את פרשת נישואיהם
שהתפוצצו, את חלומו הגדול להקים חווה
לגידול בעלי־חיים.
הקורא המצוי בסיפורי הרכילות, יזהה
מיד את דנה עם ירדנה ארזי עמוס
לא טרח במיוחד להסתיר את זהותה של
אשתו המפורסמת, ש1פרשת נישואיהם ש עלו
על שירטון זכתה בהד נרחב במדורי
הרכילות. עמוס וירדנה התגרשו בימים
אלה, אחרי שחיו בנפרד יו תר משנה
וחצי. הקורא המחפש סיפורי־מיטה עסי סיים,
לא ימצא אותם בספר זה. כאן
נמצאים רק הספקות, הכאב והאכזבה, וה אהבה
שאינה יודעת מרגוע לאשה שאבד
איתה הקשר.
בסיפרו הנוכחי עוסק עמום בעכשיו,
בדברים שקרו לו במשך השנתיים האח רונות.
נישואיו, שנחשבו מאושרים, עלו
על שירטון, אשתו ניסתה לשים קץ לחייה
בגלל אהבתה האסורה לשחקן נשוי. חייו
של עמום טל-שיר הפכו נחלת הכלל.
הבחור הסגור והשקט שנא את מצבו ה חדש.
הוא נלחם בכל כוחו בעיתונאים
שחיטטו בחייו הפרטיים, אך כאיש מפור סם
הנשוי לאשה מפורסמת, לא יכול
להם.
באחרונה עבר שינוי משמעותי ביותר.
הוא חדל לשחק בתיאטרון, החל עובד
בחברת-פירסום כקופי־רייטר. אומר עמום:
״אחרי כל השנים האלה, הגעתי למסקנה
וזה לשון הכתבה :״הכירו את התשובה
הישראלית לכוכבי גריז, ג׳ון טראבולטה
ואוליכייה ניוטון ג׳ון. אלה הם צמד
הישראלים, כוכבי הדיסקו צחי נוי ורחל
שטיינר. נכון ששמו של צחי (סאצ׳י,
באיות האנגלי) מצלצל כאילו היה המים־
פר ד,־ 22 בתפריט של ארוחה סינית, והוא
בוודאי נראה שמן מכדי להתאים לטנק
ברמת־הגולן. אבל בל יטעה אתכם המראה.
כמו שהוא או מ ר :״אם טראבולטה מצליח
לפחות חצי ממה שאני מצליח, אז הולך
״ייתכן שצחי נוי איננו המתכון הבדוק
*׳ימס
4יי אי* **ז י יא*> יא*
*4״10
א* -יא*
•***א *4י״י * 1 40*4ימא אי 41מ (* אמאס
הכתכה על צחי נוי כ״דיילי אכספ׳רס׳,
התשובה לג׳ון טראוולטה
להצלחת הקופה הבינלאומית בכל הזמ נים.
אבל הוא מציע קרן של תיקווה
למיליונים של מאהבים, החשים שהנערות
משתגעות רק אחרי נערים מסוגו של
טראבולטה. הוא ורחל שטי״נר מופיעים
בראשון מסידרה של סירטי דיסקו המצו למים
על רקע שנות החמישים הנקרא
למון פופסיקל (שמו האנגלי של הסרט
הישראלי אסקימו לימון, המוקרן עתה בב ריטניה)
.להפתעת הכל — כולל המפי קים
— הפך הסרט הצלחה יוצאת־דופן
והסרט הישראלי הריווחי ביותר בכל ה זמנים.
״׳החיים
מלאי הפתעות/״ אמר צחי.
״׳מעולם לא העליתי בדעתי שמישהו ישווה
אותי עם טראבולטה. אבל זה מה שקרה׳.״
וזה עוד לא היה הכל. מד, שהעיתון
הבריטי עדיין לא יודע, ואני יכולה לגלות
מרוני מקנא ב א ״ ב׳
לחופשה באיים, פול התחיל לקנא. אבל
כל זה היה שייך לאחים, לפחות זה מה
שחשבתי.
לכולנו ידוע שקולין בייקר וליזה גו-
דארד נשואים גם בחייהם הפרטיים. אבל
מה שהפתיע אותי הוא שקולין קנאי לה
גם כשהם אינם ניצבים לפני המצלמות.
ערב אחד, אחרי ארוחת־ערב שנערכה
לכבודם בבית־המלון התל־אביבי שבו הת אכסנו,
רצתה ליזה לשוחח עם אייכי
נתן, נושא לפיד־השלום, שנכח בארוחת-
הערב. העובדה שנערכה לשחקנים מסיבה
פרטית באחד מחדרי המלון, לא הפריעה
לה ללכת עם אייבי לבאר של המלון
ולשקוע עימו עמוק בשיחה ארוכה.
ליזה גודארד
שיחה על פליטים?
(קמין
כולנו שנאנו ביחד את פול
נייקי) מרוני בסידרת האחים בשנתיים
האחרונות בטלוויזיה. בייחוד לא אהבנו
לראות איך הוא מתייחם אל אשתו היפה פייה
אפריל (ליזה גודאיי) .תמיד הע דיף
את עסקיו על־פני ערבים שקטים
בבית. בכל זאת, כשאפריל רצתה לנסוע
שהתיאטרון לא טוב ב שבילי ואני לא
טוב בשביל התיאטרון, והחלטתי להפסיק
לשחק. הדבר החשוב לי ביותר בחיי
כרגע הוא הכתיבה.״
צחי נוי.
היתד, לצחי סיבה טובה לאסוף כל
גיליון של הדיילי אכספוס מאותו תאריך
שהזדמן לידיו. לא בכל יום מזדמן לשחקן
ישראלי, שעיתון בריטי בעל !תפוצה של
מיליונים ישבח ויהלל אותו בפני קוראיו.
מה זה לשבח ! י ד,דיילי אכספר הישווה
את צחי נוי ל ...לא תאמינו, לא פחות
ולא יותר מאשר לנ׳ון טראכולטה,
אליל הדיסקו של העשור.
* סןע׳ ייז
קולין נייקר
סצנה בבאר
לכם, הוא שד,מפיקים בארץ ובעולם כבר
עומדים אצל צחי בתור. כבר בשנה הנו כחית
הוא יופיע בארבעה סרטים לפחות,
שניים ישראליים ושניים זרים, וזאת נוסף
על שלושת הסרטים שבד,ם.השתתף בשנה
שעברה. אז בבקשה, מי שרוצה להצליח
כמוהו — שיתחיל להשמין.
אין זמן
אני לא יודעת אם זה ריב זמני או
משהו יותר רציני, אבל אלי כהן, שהיה
פעם שחקן תיאטרון וקולנוע והפך במאי־סרטים,
עזב את הבית ואת אשתו אומנה
שהיא מפיקה בטלוויזיה.
אלי שכר לו חדר בתל־אביב, ומסתובב
לו בעיר עם הסיפור איך עזב את אשתו
וכל זה. עכשיו הוא עסוק בהפקה של
איזה סרט חדש, וגם אין לו זמן לרומנים
קטנים חולפים. נא לא להסתדר בתור.
אני בטוחה שאייבי בסך־הכל סיפר לה
על מה שהטריד אותו היום: בעיית הצלת
פליטי וייטנאם, אך קולין לא ראה את
הדברים בדיוק כך. אחרי שחיכה לאשתו
במסיבה קצת יו תר משעה, הוא ירד לבסוף
לבר ועשה לה סצינת־קינאה על־אמת.
״המסיבה נערכת למעלה, לא כאן ! ״
גער בה בכעס רב. על אייבי הוא אפילו
לא רצה להביט. ליזה די נבהלה מהבעל
הזועם, ועלתה מייד למסיבה. אייבי, שרצה
לערוך מסיבה משלו לכל השחקנים האור חים,
הזמין את כולם, ואז התברר לו
שקולין כועס עליו ולא יבוא למסיבה. זה
כבר היה יותר מדי בשביל אייבי. על
המקום הוא ביטל את המסיבה הפרטית
שלו. את ליזה הוא לא ראה מאז, אבל
מה שבטוח זה ציעם קולין בייקר לא יהיו
לו יותר עניינים.
ואם אני כבר מדברת על אייבי, אז
כדאי להזכיר שבכל יום בשעה 5אחר ד,צד,ריים
הוא משדר בקול השלום את
השיר שכתב דדן מקלין ואני כל־כך
אוהב אותך, בביצועו של פרי קומו.
אין לי ספק שלאייבי הרומנטי יש מישהי
מסויימת שלכבודה הוא משדר את השיר
מדי יום. אפילו שמעתי איך הוא מוסיף
לפני השידור אל האשד, האלמונית, את
המישפט :״את הרי יודעת שאני באמת
אוהב אותך.״ מעניין מיהי בת־המזל הזו.
כאשר שאלתי אותו מי האשד, המיסתורית,
ענה לי :״את יודעת לשמור סו ד? ״ כש אמרתי
״כן,״ השיב לי :״גם אני.״