גליון 2160 מתאריך 24 בינואר 1979

המחיר

כ״ה טבת תשל׳׳ט24.1.79 ,

נוספים על פירסום בהמשכים של פרקים מתוך ספרו
לילות לבנים בניו־יורק פוסט. העתון האמריקאי שילם
לראש ממשלת ישראל, באמצעות סוכניו, סכום של
חמש ספרות בדולארים עבור זכויות הפירסום.

ההכנסות הכוללות של מנחם כגץ מהדפסות
חוזרות של ספריו כארצות־הכרית,
מהמכירות המוגברות וממכירת זכויות
ההסרטה שלהם לטלוויזיה, עשויות על פי
ההערכה להכניס לכגץ סכום המתקרב
למיליון דולאר.

ה לי כו ד מגאחר
ה ח ייא ת ובה פרש היי *
ה מי לחמה
מ תרחבת
בחוגים ישראליים גבר החשש שארגוני הפידאיון
הפלסטיניים יחדשו את פעולותיהם נגד מטרות
ישראליות בחו״ל.
כתוצאה מהתגברות הפיגועים וניסיונות הפיגוע בתוך
ישראל — בתוכם כאלה שלא נודעו לציבור — חל
שינוי במדיניות התגובה של ישראל למבצעי פיגוע.

הפשיטה עד מעוזי הפידאיון כלבנון בשבחן
שעבר, היא
כבל הנראה חלל, ממדיניות זו.

הו מלץהקמחע רו ץ
עוזי ב ט לוויזי ה
ועדת קוברסקי, שמונתה בידי שר־החינוך, כדי
לבדוק את האפשרות והכדאיות של הקמת ערוץ
טלוויזיה שני, סיימה את דיוניה ועומדת להגיש את
המלצותיה לממשלה.

הוועדה תמליץ בפני הממשלה על הקמת
ערוץ שני שיהיה ערוץ צבעוני עצמאי
תחת פיקוח ציבורי.

ככל הנראה תאמץ הוועדה את ההצעה להפעיל את
הערוץ העצמאי בצורה של מיזוג מיבנה הטלוויזיה
העצמאית הבריטית והשיטה ההולנדית.

על פי ההמלצות יעמוד כראש הערוץ
העצמאי גוף ציכורי כפיקוח ממלכתי
יטיחתום חוזים עם חברות פרטיות ויחלק
את זמן השידור כערוץ זה ביניהן.
אם תאמץ הממשלה את המלצות ועדת קוברסקי יעברו
כשנתיים ממועד ההחלטה ועד להפעלתו המלאה של
ערוץ זה. נראה כי אחד הגורמים שהשפיעו על
ההמלצה להקמת ערוץ טלוויזיה שני היא התחזית,
כי החל בשנת 1980 ישוגרו לחלל לווייני־תיקשורת־קבועים,
שבאמצעותן ניתן יהיה לקלוט — במקלטי
טלוויזיה חדישים הנמצאים כבר בייצור — שידורים
ישירים מהלוויינים ללא צורך בתיווכן של תחנות־קרקע.
הליגה הערבית כבר החליטה לשגר לווין
תיקשורת איזורי מעין זה בתחילת ,1980 במטרה לשרת
את עניינן של ארצות־ערב והתעמולה הערבית.

כדי להתמודד עם לווייני התיקשורת
האזוריים, שהצופים כישראל יוכלו לקלוט
מהם שידורים ישירים, לא יהיה מנוס
מהקמת ערוץ טלוויזיה שני בארץ, סבורים
אנשי הוועדה.

מקסיקו וז תו ה
אסבקח הדלק
האספקה הסדירה של הנפט לישראל נמצאת בסכנה.
אומנם אחרי הפסקת מישלוחי הנפט מאיראן לישראל
הבטיח משרד האנרגיה אספקת דלק ממקורות
אחרים, אולם אחד ממקורות אלה, מקסיקו, עלולה
להתנות את הגברת מישלוחי הדלק לישראל בתביעות
מדיניות.

על פי ידיעה שפורסמה כ״ניו־יורק טיימס״,
מתנה מקסיקו את הרחבת מישלוחי הדלק
לישראל כהתחייבות מצד ממשלת-ייטראל
להפסיק את מייטלוחי־הנשק לדיקטטורות
המרכז־אמריקאיות.

טוח ס ב גין -מי דיוו ר
ראש־הממשלה מנחם בגין זכה לאחרונה בתמלוגים

ההיתר שהעניק לאחרונה שר־המישפטים,
שמואל תמיר, לעתונאי חגי אשד לפרסם
את ספרו על פרשת לבון, מוגדר על ידי
חוגים כמיפלגת העבודה באקט פוליטי
מובהק, שנועד לפגוע כמיפלגה ולעורר
מחדש את חילוקי הדיעות הפנימיים בתוכה.
כשמונים אחוז מספרו של אשד פורסמו בשעתו
בהמשכים בדבר ורק 20 ממנו שנאסרו אז לפירסום
שוחררו עתה. בעקבות פירסום הספר יתעורר ככל
הצפוי מחדש הפולמוס הפנימי בתוך מיפלגת העבודה
בין ותיקי מפא״י ואחדות־ד,עבודה מצד אחד לבין
יוצאי רפ״י. בספרו מאשים אשד מפורשות כי צמרת
מפא״י ואחדוודהעבודה ניצלו את הפרשה כדי
לסלק את דוד בן־גוריון מהשילטון.
בחוגי מיפלגת העבודה הובעה תמיהה על שאמצעי־התיקשורת
הממלכתיים הועמדו כולם השבוע לרשותו
של אשד מבלי שיוזמן איש מתומכי לבון לשעבר כדי

סו פי ריו ת
בנו ב חי פ ה
ייטראל עשויה לייצר סנפיריות
משוכללות מדגם ״פלגסטאף״ כמם-
פנות־ישראל בחיפה. הסנפיריות, שהן
ספינות מהירות הנעות מחוץ למים
על גבי סנפירים מיוחדים, להבדיל
מהרחפות המרחפות מעל פני המים,
עשויות להחליף כעתיד את ספינות־הטילים
המצויות ביום כשירות חיל-
הים.
כתב־העת הצבאי הנודע ,1.0.11.
המספר על כף, טוען כי בכר כיום ישנן
שמועות מבוססות ששתי סנפיריות
כאלה ניכנות כארצות-הכרית עכור
ישראל. כמידה והניסיון של חיל־הים
הישראלי עם סנפיריות אלה יהיה
מוצלח, עשויה ישראל לייצר עשר
ספינות כאלה בחיפה. לטענת העתץ
כעל המוניטין תימסר הסנפירית הראשונה
לידי ישראל ככר 3־.1980
להביע דיעה נגדית. גם בכך רואים ניסיון מכוון
להתסיס את מיפלגת האופוזיציה ולהאפיל על מחדלי
ממשלת הליכוד.
מאחר שרוב גיבורי הפרשה כבר נמצאים בין המתים
מואשם הליכוד בניסיון להעלות ״זבחי מתים.״

לגמרי את התנועה מאז פילוגה ולא הצטרפו לאף אחד
מפלגיה.

עם אלה נמנים שניים מנאמניו של מאלוף
(מיל ).מאיר עמית — ראש המוסד לשעכר,
האלוף (מיל ).צבי זמיר, ותת-אלוף (מיל).
יששכר (״איבקה״) שדמי. מאז אכזבתם
מד׳ש פרשו השניים למעשה מפעילות
פוליטית.

לוו* 01 ון סורכז
ק בו א ס בו ס
יעקב לווינסון, יו״ר הנהלת בנק הפועלים, שצורף
לאחרונה ללישכת מיפלגת העבודה, והמיועד לתפקיד
שר־האוצר בממשלת־הצללים של המערך, פועל
לאחרונה בקרב סניפי מפלגת העבודה כדי לגייס
לעצמו עורף פוליטי בתוך המיפלגה.

לווינסון שנמנע בעבר מפירסום ומפעילות
מפלגתית פועל בעיקר כקרב אנשי המשק
והכלכלה של המיפלגה וכן כקרב התנועה
הקיבוצית שלה ובמיוחד בקיבוצי איחוד
הקבוצות והקיבוצים.

בצמרת מיפלגת העבודה פשטו לאחרונה שמועות
כאילו עשוי לווינסון להתמודד בעתיד על כתר
מנהיגות ׳המיפלגה.

ה תנ ג דו ת ל הו פעת
או לפרט

כמה מראשי המגבית היהודית המאוחדת עשויים
לתבוע את הפסקת הופעותיו של ח״כ אהוד אולמרט
במיסגרת מסעי ההתרמה של המגבית בארצות־הברית.
אולמרט אירגן לעצמו בעבר מיספר פעמים מסעי
הרצאות כאלה וגם עתה, בעיצומה של פעילות הכנסת,
יצא למסע הרצאות של חודש בארצות־הברית.

כעקבות תלונות שהגיעו למגבית על כד
שאולמרט מנצל את הזמנותיו לארצות־הכרית
לעסקיו הפרטיים, ומחשש שהוא
יוצג בהופעותיו כ״מק־קארתי הישראלי״,
לא מן הנמנע שהוא יוצא מרשימת המוזמנים
למסעי ההרצאות של המגבית.

ה סוכנו תתד רו ש
מ שי מו ת מדיניו ת
הנהלת הסוכנות היהודית עשויה לתבוע לשתף אותה
יותר בפעילות המדינית של ממשלת ישראל. בחוגי
הנהלת הסוכנות הועלו לאחרונה טיעונים קשים נגד
הממשלה, על שהיא מעדיפה לפעול בנושאים מדיניים,
במייוחד בארצות־הברית, באמצעות ועידת הנשיאים
ולא באמצעות ההסתדרות הציונית.
בחוגי הממשלה מתייחסים בביטול לתביעה זו
ורואים בה ניסיון של יו״ר הסוכנות אדיה דולצ׳ין
ליצור לעצמו מעמד מדיני.

לדולצ׳ין, שאינו מסתיר את דיעותיו
היוניות, אין בל סיכוי להשתלב כפעולה
המדינית.

״לא נהפוך את הסוכנות לאגף של מישרד־החוץ,״
הצהירה אישיות בכירה השבוע.

חרדהל גו ר ל
הודי ארגנ טינ ה
המימסד היהודי-ציוני בארצות־הכרית
מפעיל לחצים בכדים על היא״ם ועל
אירגונים יהודיים אחרים, לחדול ממאמציהם
להקלת מצבם של יהודי ארגנטינה ובעיקר
לשיחרורם של אלפי יהודים כלואים
כמחנות־מעצר ותאי־עינויים של המישטר
הפאשיסטי כמדינה זו.
גורמים יהודים בארגנטינה הביעו את החרדה כי
מאחרי לחצים אלה ניצבת ממשלת ישראל, החוששת
שהתערבות־יתר עלולה לגרום להעכרת היחסים בין
שתי המדינות.

ה ק ציוי ם הבכיר
ושא רו ב חו ץ
כמה מקציני המילואים הבכירים, שהצטרפו בשעתו
לד״ש וקישטו את רשימת מועמדיה לכנסת, נטשו

הס ת ה גוונני ת
ב מו ס ף לנו ע ר
תלונה לוועדת האתיקה של אגודת
העתונאים נגד כתכת הסתה גזענית,
שפורסמה ב״קריאת ביניים״ ,המוסף
לנוער של ״מעריב״ ,הוגשה כידי חיים
כרעם, חבר הנהלת של ״י והיועץ הפרלמנטרי
של סיעת של ״י ככנסת.
כרעם מתייחם בתלונתו לראיון עם
מאיר הר-ציון, שהתפרסם כמוסף הנוער
השכוע, בו טען לוחם הקומאנדו
הנודע כעבר וכיום איש ארץ־ישדאל
השלמה בי :״אני לא אומר שצריך
להעלות אותם (את הערכים) על משאיות
ולהרוג אותם: אני לא אומר
שצריך לזרוק אותם לים אכל היום
הערכים חיים פה כגן־עדן ...צריך
ליצור מצב שבו לא יהיה להם כדאי
לגור פה אלא כירדן או בסעודיה או
כל מדינה ערבית אחרת ...הם יראו
שכדאי להם לעזוב את המדינה.״

ושאחר מזרמיה הפילוסופיים מייחס את
כל הידע האנושי לתפיסת החושים, בניגוד
לראציונאליזם, צריו להתאמץ כדי
לייחס עוד משמעות שלילית לסנסציה.
בפראפרזה על דברי ג׳ורג׳ ברנארד שאו
ניתן לומר כיום :״סנסציה ניתן למצוא
בכל עיתון או ספר — חוץ מספר הטל פונים.״

רומן
מ תוך
המערכת

״העולם הזה״ ,שבועון החדשות הישראלי. המערכת והמינהלה :
תל־אביב. רחוב גורדון ,3טלפון 243386־ .03 תא־דואר . 136
מען מכרמי :״עולמסרם״ .מודפס כ״חדפום החדש״ בע״מ, תל־אביב,
רה׳ כן־אכיגדור. הפצה :״גד״ כע״מ. גלופות: צינקוגרפיה
״כספי״ בע״מ. העורך הראשי אורי אככרי. העורך: אלי תבור עורף
תכנית: יוסי שנון. עורכת כיתוב: ענת ישראלי. צלמי
מערכת: ציון צפריר וגילה רזץ. ראש המינהלה: אברהם
סימון. מחלקת המודעות: רפי זכרוני המו״ל: העולם הזה כע״מ.

״פורנוגרפיה אפשר למצוא בכל
ספר — חוץ מספר הטלפונים,״ אמר פעם
ג׳ורג׳ ברנארד שאו.
נזכרתי באימרה זו למיקרא כתבת הביקורת
של הד״ר (לתיקשורת־המונים) דינה
גורן על העולם הזה, שפורסמה באותות,
ביטאון איגוד המפרסמים בישראל, אשר
צוטטה במדור זה לפני שבועיים (העולם
הזה .)2158
בצד דברי השבח והמחמאות, שחלקה
הד״ר גורן לתוכנו של העולם הזה, דרך
עריכתו, ייחודו והשפעתו, התמקדה ביקורתה
השלילית במושג אחד אותו ייחסה
לשבועון זה, שחזר ונשנה במאמרה מתחילתו
ועד סופו — הסנסציה.
״...המאפיינים הסנסציוניים של העתון
הם מורכבים הרבה יותר ואינם נובעים
רק מצירופם של נושאים הנחשבים ל0,נ־סציוניים׳
למנת הדיווחים ה,רציניים׳ כביכול
...נראה לנו כי המרכיב הצורני הוא
שמעניק לשבועון את תדמיתו הסנסציו־נית
...על רקע כל האמור לעיל מתעוררת
השאלה, אם אין תדמיתו הסנסציונית של
העולם הזה גורעת מחשיבותו ומהשפעתו
של המידע הפוליטי הסובסטאנטיבי הנחשף
בעמודיו אלה הם רק מעט מהקטעים
בהם נעזרה דינה גורן במילה ״סנסציה״
לצורך ביקורת סנסציונית.
היא חטאה באותו חטא עצמו בו האשימה
את העולם הזה. תוך שימוש במילה,
שבגלל האסוציאציה השלילית שהיא יוצרת
נחשבת כמילת־גנאי, יצרה דינה גורן
אצל קוראיה את הרושם שיש פסול בטכ־ניקה
העתונאית הסנסציונית.
סנסציה היא מסוג המילים שבתקופה
מסויימת נחשבו כמילים גסות. כמו עירום,
למשל. היא נולדה בתקופה בה היתה העיתונות
המודפסת מגישה לקוראיה עמודים,
שלא היו אלא מידבר מילולי מהבחינה
הצורנית — שטחים של אותיות-
דפוס ללא תימון או איור, עם כותרות
יבשות בעלות גודל אחיד. כאשר התפתחה
עיתונות, שניסתה לרתק את קוראיה
באמצעות שילוב צילומים וכותרות בולטות
ומתוחכמות, היא כונתה בתואר ״סנ סציונית״
.מונח זה נועד להבדיל את העיתונות
שמשכה קוראים באמצעות פנייה
אל החושים מזו שהתיימרה לפנות אל
האינטלקט שלהם בילבד.
סנסציה, במובן הטהור של המילה, היא
תהליך של הפעלת החושים. בעיתונות היא
מושגת על־ידי שילוב של אלמנטים הזד
תיים מגוונים במטרה למשוך את הקורא
לקריאה ולרתקו עד סופה. קיימת גם טכניקת
כתיבה סנסציונית, בספרות כבעיתד
נות, המבוססת על צירופים של מילים,
מיבנה מישפטים ומישקל פנימי, היוצרים
הנאה מקריאה. המשמעות השלילית מודבקת
כיום לסנסציה בדרך כלל בידי אלה
שכתעתס יבשה, אפורה ומשעממת.
בתקופה בה חלקה הארי של העיתונות
הכתובה משתמש באלמנטים סנסציוניים,

ושבה מדיום תיקשורת ההמונים המרכזי,
הטלוויזיה, מבוסס כולו על סנסציה —
פנייה אל החושים — נראה עצם השימוש
לגנאי במונח זה כאנכרוניזם.
גם על החלוקה בין נושאים סנסציוניים
לרציניים אבד הכלח זה מכבר. בשעתו

כספר שייכתב ודאי פעם על -תולדות
העולם תזה בבל שנותיו: ,עשוי הפרק שיספר
על הרומנים שפרחו בין כתלי המערכת,
להיות אחד הפרקים המרתקים ביותר.
מערכת שבועון זה היא מערכת קטנה
יחסית. האנשים העובדים בה אינם מתייחסים
אליה כאל מקום עבודה בילבד. הם
חיים זה במחיצת זה שעות רבות, לפעמים
יממות שלימות. גם טיב היחסים השורר
בין עובדי המערכת על כל שלוחותיה
אינו דומה לאלה המקובלים במקומות עבודה
אחרים. אם להוסיף על כך את העובדה
שרוב עובדי המערכת הם בדרך כלל אנשים
צעירים, בשנות העשרים והשלושים
של חייהם, המתקשרים אל עבודתם העיתונאית
לפני שהם מקימים מישפחה, קל
להבין מדוע אוכלת רחל המוחלת את
עצמה על שאינה יכולה לפרסם במדורה
את הרכילויות הקטנות על המתרחש בין
חברי המערבית.
רבות מהאהבות שנולדו ופרחו במערכת
הגיעו עד לקשרי נישואין. לא נבוא לפרט

פטר פן ואילנה יראי
אהבה בין הצילומים
נחשב הטיפול העתונאי בנושאים של פשע
ומין כבלתי מכובד ומכאן — סנסציוני.
כיום ברור לכל בר־דעת, שדיווח על פשיעה
יכול להיות לא פחות ״רציני״ מדיווח
על פוליטיקה ועיסוק עתונאי בנושאים
של מין אינו פחות חשוב מעיסוק בנוש אים
של ספרות, למשל.
בהעולם הזה זוכים גם מאמרים וכתבות
בעניינים ״רציניים״ ,כמו ענייני מדיניות־חוץ
או כלכלה לטיפול סנסציוני, שמש מעותו
הקדשת תשומת־לב לכותרת מושכת
לקריאה ולעריכה גראפית מרתקת, תוך
שימוש בצילומים ובאמצעים חזותיים אחרים.
אין בכך לגרוע כמלוא נימה ממיש־קלם
של המאמר או הכתבה. זה רק יכול
להוסיף להם קוראים.
בעיני מי שהמושג סנסציה אינו עוד
בגדר מילה גסה נראית דינה גורן כמי
שבאה לקלל ונמצאה מברכת. הצגת העולם
הזה כעתון הסנסציוני ביותר במדינה
פירושה הכרה ביכולתו להפיק את המקסימום
מטכניקת הפנייה אל החושים, שכל
העיתונות הישראלית (להוציא אולי את יו־מוני
המיפלגות הדתיות) משתמשת בה.
בתרבות, שאחת מתורות־המוסר שלד,
מבוססת על השיטה האומרת שניתן להבחין
בטוב רק באמצעות השבעת החושים,

כאן את כולן. אבל האחרונה שבהן ראויה
לציון מיוחד.
פטר סטפנסקי הגיע אלינו לפני מיספר
שנים מצבא־הקבע. הוא היה טכינאי בחיל־חימוש.
כאשר יצא לחיים אזרחיים ביקש
להפוך את תחביבו — הצילום — למיקצו־יעו.
הוא התקבל לעבודה במערכת כצלם
מתחיל ותוך חודשים ספורים הסתבר,
כי הוא צלם־עיתונות בדם. במערכת הוא
קיבל גם את שמו החדש — פטר פן.
מעל לשם זה התפרסמו כמה מצילומי־העיתונות
הטובים ביותר שראו אור מעל
עמודי העולם הזה בשנים האחרונות.
מיבצעו העיתונאי הגדול ביותר של פטר
היד, צילומו של מנחם בגין בחדר הטיפול
הנמרץ, בבית־החולים איכילוב, בעת שהתאושש
שם מהתקף־הלב שפקד אותו ערב
הבהירות של שינת .1977 פטר הצליח
להיכנס אל החדר, שנשמר בקפדנות כדי
להעלים מעיני הציבור את העובדה ש מועמד
הליכוד לראשות הממשלה עבר
התקף־לב. הוא שוחח עם בגין, שמע מפיו
וידוי כי ״רק כפסע היה ביני ובין המוות״
ואף צילם את התמונות, שעוררו בהילה
אצל מנהלי מערכית־ד,בחירות של הליכוד.
תוך כדי עבודתו העתונאית פיתח פטר
גם יחוש מיוחד לצילום אמנותי. זיו היתד,

האהבה הנסתרת שלו. במקביל לה התלקחה
גם האהבה בינו לבין אחת ממזכירות
המערכת, אילנה יראי, שמדי פעם גיסתה
את כוחה גם בכתיבה.
באחד הימים החליט פטר לוותר על
הצילום העתונאי ולהתמסר לצילום ד*
אמנותי. הוא יצא לגרמניה, הזזל בלימודי״
צילום באוניברסיטה של דיסלדורף. אילנה
המשיכה את עבודתה כמזכירה והקשר
ביניהם היה בהתכתבות בילבד.
לפני מיפפר חודשים הסתבר לשניהם
שאינם יכולים עוד להישאר מרוחקים זד״
מזו. אילנה נטשה את עבודתה, הצטרפה
לפטר בגרמניה, שם היא לומדת באוניברסיטה
של קלן בחוג לאמנות חמזרח־הרחוק.
המערכת איבדה גם צלם מעולה וגם
מזכירה מסורה. אבל כל אחד מהם זכה
בבן־זוג. בימים אלד, התבשרנו, כי תוך
כדי השתלמותם ולימודיהם הם מצאו פנאי
גם להינשא. בירכת העולם הזה למזל־טוב
שלוחה להם למרחוק.

איו מי ם
בגלל כתב ה
בתיקים השמורים בארכיוני בחי-
המישפט בארץ, ניתן למצוא מיספר לא
מבוטל של גלייונות העולם הזה, שהוגשו
כמוצגים מישפטיים בהליכים, שלא תמיד
היו קשורים דווקא עם העיתון.
דוגמה לכך ניתנה לאחרונה, כאשר גיליון
העולם הזה הפך למוצג מי׳שפטי בדרך
מחרה ומיוחדת במינה. המדובר הוא בגיליון
,2150 שהוגש לבית־מישפט השלום
ברמלה בידי נציג פרקליטות המדינה,
אריה צ׳רטוק, בתיק פלילי.
היה זה ׳תיקו של הנאשם וייצמן חיו,
שהואשם באיומים יעל זהבה נקדימון, תובעת
בפרקליטות־ד,מדינה, שהיא גם רעייתו
של יועץ רואש־הממשלה לתיקשורת פנים,
שלמה נקדימון. כפי שהתברר בב״ת־המיש״
פט, היתד, זו כתבה שהתפרסמה באותו
גיליון, שראה אור בחודש נובמבר ,1978
שהביאה להאשמתו של וייצמן באיומים.
הכתבה, שהופיעה במדור במדינה, תחת
הכותרת פשעים — גזר־דין חביב, סיפרה
על הדרך שבה הצליחה התובעת נקדימון
להביא להרשעתו של סוחר־סמים מחולון,
חביב אבו־זמיל, שנדון בבית־המישפט המחוזי
בתל-אביב לשתי שנות מאסר, אחרי
שנמצא אשם באחזקת סמים קשים. הכתבה
הסתיימה במישפט :״נקדימון עומדת
עתה לפנות לבית־המישפט העליון ולערער
יעל קולת גזר־הדין.״
כפי שהתברר במישפטו של וייצמן חיו
מדבריו, הוא התרתח למיקרא כתבה זו
בתעולם הזיה. למרות שאינו מכיר, לטענתו,
כלל את חביב אבו־זמיל, הוא אייתר
את מיספר הטלפון של זהבה נקדימון והחל
מטריד אותה בטלפון. בין השאר הוא אמר
לה כי הוא ״מהחברה של אבו־זמיל״ ,שהחליטו
לחסל אותה אם לא תימנע מלהגיש
עירעור על גזר־דינו של אבדזמיל. הוא
אף הוסיף שהוא ניבחר להיות המחסל.
בין השאר איים וייצמן, כי יחטוף את
בנם של שלמה וזהבה נקדימון וכי ״יהיה
רע״ לה ולמישפחתה. התובעת התלוננה
במישטרה ואחרי ציתות טלפוני הצליחה
המישטרה ללכוד את המאיים, בעת ש־טילפן
אל זהבה נקדימון מתא־טלפון ציבורי
ברמלה.
אחרי שהוגשה התביעה נגד וייצמן
התברר בבית־המישפט כי בעבר הוא
היה מאושפז בב״ת־חולים לחולי־נפש ועל
כן נשלח על־ידי השופט לבדיקה פסיכיאטרית.
בעקבות דו״ח ההסתכלות הפסיכיאטרית
החליט בית־המישפם כי וייצ־מן
אינו מסוגל לעמוד בדין, ונתן צו
לאשפזו לפי שעה.
אם יחול שיפור במצבו של וייצמן,
ישוב בית־המישפט וידון בתביעה שהגישה
המדינה ינגדו. אז גם ניתן יהיה לברר
אם באמת היתד, זו המעה שהתפרסמה
בהעולם הזה שגרמה לאיומים הטלפוניים,
או שמא היו סיבות אחרות למעשה המיוחס
לנאשם.

ה עו ל ם הז ה 2160

הפרסה
0־63־ 0

ס טי ם
למ שט!; טנביע

בל •וה הגרלה! בל וס בד 11 גל!!!
המטדן החדש הנפלא של טלית המלא כל טוב: שוקולד, אגוזים,קקאו וטוד. כל ״ביס״ גול. קנו ותהנו.
אספו 5עטיפות של פרס, השלימו הסיסמא: טוב לי עם שלחו
אותן לעודד נן כנס ת<ד> 3*68 תל־אביב ותקבלו הודעה לבתיכם אם
זכיתם בכדורגל קטס ס_וח ^ 0שמחירו כ 250 -ל״י.
כל יום תערך הגרלה לכל המעטפות שהגיעו יום קודם לכן.
היום הראשון של ההגרלה: יום ב׳ 1.1.79
בסוף המבצע תיערך הגרלה של הפרס הגדול בנוכחות אנשי עלית,
פרסום ד״ר יעקבסון ונציג משרד רואי חשבון( .לאנשי עלית ולאנשי
סום ד״ר יעקבסון ההשתתפות במבצע אסורה).
קנו אכלו ותאמרו בפה מלא:

ט 1ב לי ע ם

17 שבץ הו1ו!!0הזה

מכחביס
2160 הלב הדואג

דיקטטורה דתית

אני מודה כי התרגשתי עמוקות בקוראי
שראש־ממשלתנו, מנחם בגין, התוודה בפני
סיעת הליכוד בכנסת, שליבו דאב כעת
שחשב על חברי גוש אמונים במחסום ליד
קדום, שנאלצו ללון בחוץ ובגשם. רק תארו
לעצמכם איך ליבו של ראש־הממשלה היה
דואב אם כמה מאזרחינו הערבים היו עושים
כמעשה הגוש: מקללים את הממשלה,
נאבקים בצבא ובמישטרה. נורים
ונאסרים כשבתיהם מפוצצים וילדיהם נכלאים
בכיתותיהם כשרימוני־גז מושלכים
לתוכם — כפי שאירע בבית ג׳אלה.
מאחר שמעולם לא קראתי או שמעתי
שליבו של ראש־הממשלה דאב אז, אני
מניח שלראש־ממשלתנו יש שני לבבות :
האחד הדואב עבור אנשי גוש אמונים והשני
שאינו דואב כלל ובמיוחד לא על
אזרחי המדינה הערבים. אם חס וחלילה
ילקח ראש־ממשלתנו שוב לבית־החולים
אין מקום לדאגה. אדם עם שני לבבות
יכול לעמוד בזה.
יוסף שריק, חל-אביב

הדחתו של השאה הפרסי מוסברת על-
ידי רוב הפרשנים כניסיון הסיכה, שנועד
לחסל את הדיקטטורה המלכותית באיראן.
אולם במקום דיקטטור נאור, פחות או יותר,
מבקשים המוני העם האיראנים להמליך
עליהם דיקטטור דתי, מסוגו של היי-
תולה חומייני. הקנאות הדתית החשוכה,
שבאה לידי ביטוי באיראן בחודשים האח

פהקארמה?
בשעתו הפשיר נשיא ארצות־הברית
ג׳ימי קארטר את הקיפאון במשא־ומתן על
השלום, בין מצריים וישראל, על־ידי זימון
מנהיגי שני הצדדים לוועידת קמם־
דייוויד. הניסוי הוכיח את עצמו. קארטר
אילץ את בגין ואת סאדאת להגיע להסכם.
עכשיו, כשהמשא־ומתן נקלע שוב
למבוי סתום, יכול היה קארטר לסיים את
המלאכה על־ידי זימון מחדש של שני ה
רונים,
משקפת את העובדה שבעוד שב שאר
מדינות העולם מאבדת הדת את השפעתה
היא הולכת ומתחזקת בעולם המוסלמי.
תהליך זה חייב לשמש לנו אזהרה.
בעקבות איראן יכולה מהפכה דתית מעין
זו להתחולל גם במצריים. אם הדבר יקרה
אחרי הנסיגה מסיני זהו סופו של הסכם
שלום שיושג עם סאדאת.
ראובן סדני, תל־אביב
מי משלבאלאנ ני ס טי

מאוזן :
)1דמות של מולייר ! )5עיירה בגליל ז
)10 גדול בחורה! )11 שמא; )13 ארמדה;
)14 רסיסי־לילה ! )15 מאכל אבותינו במידבר!
)16 מכלי המיטבח! )18 מן ההורים!
)20 אוייב! )21 פיגיון ערבי! )22
מעשה־פלא ! )24 קריאת־צער ! )25 מאור
קטן ! )26 קו בגיאומטריה ! )28 מאכל הבקר
! )30 מידה עשרונית ! )31 פצע דלקתי
! )32 סופה ! )34 עז־הבר ! )35 סופר
אמריקאי (ש״מ 38 חלקת־יער חשופה !
)39 מזמר ! )41 גינת־נוי ! )42 מודע ! )43
סיס בלי ראש ! )45 צלל ! )47 מינחה ; )48
בושם מיקראי! )50 עב! )51 חומר־ציפוי
שקוף ! )52 תחמושת לקשת ! )54 זוהמה !
)57 פילוסוף גרמני ! )61 מיעד ! )62 עוף-
טרף ! )64 מסולם הצלילים ! )65 מתכת
אצילה ! )66 שאין נשמה באפו ! )67 נוזל
החיים ! )69 אולם ! )70 עזוב ! )72 שממה!
)74 סכין חד ! )75 נהרה ! )77 מושם בפי
הסוס ! )78 מן האצבעות ! )81 כלל הידי עות
! )83 נהר באפריקה ! )85 חס־וחלילה
(ר״ת)! )86 רטובה במיקצת! )88 פקודת
מפורשת ! )89 מעשה־הונאה ! )91 גוף
(הפוך 93 חי לילי ! )95 שגב ! )96 כינוי!
)98 פרפר־לילה ! )100 בלוטודהנקה ! )102
חימה ! )103 מילת־שלילה ! )104 משמש
לניטרול הברק! )105 מעדנים.

דומני שמאז קיים פרם נובל, הוא לא
חולל עדיין על״ידי חתן הפרם כסי שעשה
זאת מנחם בגין. בגין יצא לקבל את הפרס
ברעש גדול למרות התנגדות רוב העם
בישראל. ומה היה לו להציג כראש״ממש-
לה: מדינת שנור מוקפת אוייבים מבחוץ
ואכולת ריב-אחים מבפנים. המצב מתדרדר,
הפשע גואה, קשישים נשדדים ונרצחים
בבתיהם. האם שמענו פעם כי ראש-
ממשלת ישראל נותן דעתו על המצב במדינה
ומטכס עצה איד לתקנו? חס וחלילה.
היכן
האיש שיקום וישים קץ למימשל
הבאלאגניססי שהשתרר במדינה? דומני
כי צריך לומר די למה שממשלת הליכוד
הספיקה לחולל תוך שנה וחצי במדינת־ישראל.
היא תיזכר על כך בהיסטוריה בלעג
ובקלס.
מאשה פו ר מן -הדפדץ, רמת־גן

מאונן* :
)1השמדה ; )2מספיק ! )3יחידה בכרם
; )4קידומת הולנדית ! )6כלי בשחמת
! ן) פיסגה ! )8שן הפיל ; )9נשק
מישטרתי ! )12 חפירה עמוקה ! )15 קורה
גדולה ! )16 לאלתר ! )17 מכלי המיטבח !
)19 פאמפלט ! )20 כמו 88 מאוזן ! )21 יחי״
דת־אורך חללית! )23 כן, בספרדית! )24
מחודשי השנה העיברית! )26 הרכבת ה תחתית
בפאריס! )27 קריית־קודש (ר״ת)!
)29 רצון עז! )30 בית! )33 שכר! )34
רהיט! )36 אח! )37 טורף ימי! )40 בן־
אדם ! )41 עליך לגעת ! )44 זועף ! )46
גבבה ! )47 עצם בפה ! )49 מן המזלות !
)50 החוליה התחתונה בעמוד־השדרה !
)53 פלאקאט ! )54 סמרטוט ! )55 מסתובב
סביב! )56 מילת־בקשה! )58 תנועת מים
בים ! )59 נור ! )60 מיתקן לגידול צמחים !
)62 מילת־יחס נפוצה ! )63 בת־קול ! )66
סיעות פוליטיות ! )68 ריאליה ! )71 מחבט־טניס
! )73 מחלקי היממה ! )76 מספיק !
)77 מטבעות קטנות! )79 לכאן! )80במקום
הזה ! )82 עולז ! )84 גיבורת דוקטור
ז׳יוואגו ! )85 חידה ללא סוף ! )87 מגיח
(הפוך 90 נוכח ! )92 רמס ; )94 נאמר
על הרוח ! )96 כמות גדולה ! )97 תפקיד
בכדורגל ! )99 חלוץ נעליו!! )101 אם הפנינה
! )102 מעדנות ! )103 יבשה מוקפת
מים.

מצב פאתטי

מנהיגים לוועידת פיסגה עמו ולא להניח
להם עד שיגיעו להסדר. במקום זה מסתגר
קארטר במיגדל השן שלו ומניח לשני
הצדדים להתנצח ולהתנגח. יש רושם ש הוא
נהנה מכל העסק. הוא מניח להם
להתגושש עד שיהיו באפיסת־כוחות ואז
יקפוץ הוא לזירה ויאלץ אותם לכרות
שלום אמריקאי. האם זה מה שבגין רוצה
ז מדוע להמתין ולא לפתוח ביוזמה
משלנו?
דן גדאון, ירושלים

פעם זה היה עצוב. אחר־כך זה הפך
מדאיג. בשלב מסויים זה הפך אפילו מצחיק.
אולם היום זה פאתטי. אזרחי ישראל
הגיעו למצב של אמונה עיוורת בכלי-
התיקשורת ובמסר שלהם. כמו הממשלות
הקודמות, כך גם ממשלת בגין (לפחות
לכאורה) ,עושה הכל למען האזרח ולטובתו.
אך מאחר ואיש מאזרחי ישראל אינו
טורח להביע דיעה ראציונאלית, עם
מחשבה עצמאית (מחוץ לדרישות לתום־
פת־שכר) — הרי איש הישר בעיניו יעשה.
תפקידה של ממשלה דמוקראטית לשקף
את רצון העם באמצעות היזון חוזר מה־אוכלוסיה.
אולם כאשר לאזרח לא איכפת
והוא מתרכז בהטבת תנאיו העכשוויים —
זהו מצב פאתטי.
הממשלה הנוכחית, כמו רוב קודמותיה,
היא אוסף של אנשים המרגישים כי מגיע
להם. אלך הם אנשים קנאים, רודפי כיסאות
ושואפי פירסומת, המנצלים את מעמדם
להאדרת שמם. הם חסרי ניסיון במדיניות
הבינלאומית ולוקים בחסר בהב-
(המשך בעמוד )8
ה עו ל ם הז ה ־ 2160

סיגריה ע ב אוב
תערובת אמריקאית מובחרת

ה עו ל ם הז ה 21 *0

פרסום דיר יעקנסון

החלטות פזיזות וצעדים
ללא שיקול הגיוני
עלולים לסבך
אותך במריבות עם
מקורביך, או עם אנשים
אשר ברצונם הטוב
אתה תלוי. השבוע
עלול הדבר להתו
2במרס -
20באפ רי ל
בטא בעיקר במריבות
מרות בתחום המיש-
פחה. אם תדע לוותר מעט ולהיות פחות
קשוח, עשוי הכל להסתיים בפי טוב.

קשיים כספיים עלולים
לעמוד בראש דאגותיך
בשבוע זה. הימנע מלרכוש
דברי מותרות
במחצית הראשונה של י השבוע. הדק את החגורה
בכל מה שקשור
לבילויים. ייתכן שאתה
ו 2באפ רי ל -
20ב מ אי
תולה תיקוות בעזרתם
המיידית של מקורביך,
אך אין זו אלא תיקוות שווא. אתה זקוק
לעזרת עצמך כדי להתגבר על המכשולים.

שוו

ידיד ותיק יחזור ויופיע
בתמונת חייך, אח נפגשתם
שלא רי שנים
רבות. קרוב לודאי
שיהיה זה אחד
האירועים המשמחים
ביותר במשך השנה ]>1111)11ן
כולה• הופעתו תפיח
ו 2ב מ אי ־
20 ביו ני
עניין חדש בחייך, ואם
כי היחסים ביניכם
לא ישובו לעולם להיות מה שהיו
בעבר, בכל זאת תצמח לך תועלת מכך.

יוקרתך עלולה לעמוד השבוע בסכנה, בגלל
כישלון אישי שמקורו באי הבנה עם
אדם קרוב. השתדל להיות סבלני וסובלני
יותר כלפי אחרים, והימנע
מהטחת עלבונות
גם אם אתה משוכנע
שנעשה לו עוול. בעיקר
רסן את רגשותיך
בחוג המישפחה, וגלה
נכונות לסלוח לבני ביתך
על מישגים קטנים.
במישור הכספי סמוך
על עצתו ותבונתו של
ידיד, שהוכיח את עצ־מו
בעבר. בת מאזניים: יחסים טובים עד
להפתיע יתפתחו עם ידיד ותיק שתפגשי.

מאזניים

ניצול נכון של סיכויים בתחום הקריירה
האישית, בשילוב עם הקשרים החברתיים
שאך זה קשרת,
עשוי להביאך השבוע
למיפנה חיובי מאד,
אם לא למעלה מזה.
עליך רק לזכור, כי
צניעות וענווה הן מידות
ההכרחיות למיפ-
נה האמור, ובל גילוי
של יוהרה וזלזול בזולת
עלול רק לקלקל
את סיכוייך. תנאי
נוסף, אם כי בעל חשיבות מישנית —
שליטה מוחלטת בעצביך ובמוצא פיך.

הפעילות החברתית שהתחלת לגלות לאחרונה
תימשך, ותביא לך תועלת רבה. ערכי
בביתך מסיבה או שתיים
לקהל רב של קרואים.
הצלחת המסיבה
מותנית לא ביחסך האישי
אל האורחים,
אלא בגובה סכומי הכסף
שאתה מוכן להשקיע
באירוע. כל הסימנים
מראים כי סיכויי
( 2בנו במבר י
20בדצמבר
ההצלחה הופכים כל
השקעה כספית לכדאית
לטווח ארוך. בת קשת: יהיה זה
שבוע מלא באירועים בתחום הרומנטי.

ן ןן ש0

י,״־וזז
בתקוכה זו רצוי שתסמוך
יותר על שיקוליהם
של אחרים ופחות על
שיקולך שלך, מאחר וכוח
השיפוט שלך
רחוק מלהימצא בשיאו. 1110 הים עשוי למלא תפ;21
ביוני -
קיד נכבד במעשיך, ב__כ!
2ביו לי
עיקר במחצית השנייה
של השבוע. ייתכן שתהיה
זו הפלגהלחו״ל. ייתכן שיהיה זה
מגע הדוק עם אדם שהים הוא מקצועו.

במחצית השנייה של
השבוע עלולים לפרוץ
חילוקי דיעות בינך
לבין בני-מישפחה, המתנגדים
עקרונית לעצמאות
שאתה מגלה.
חיה תקיף יותר, ואל
תוותר, בי הפעם הצדק
איתך. אם אתה
אמן — צפוי לך
שבוע מלא סיפוק ויצירה. אם אתה עוסק
במסחר — היזהר מהחלטות פזיזות.

תנאים מביכים ורעיונות
מוטעים יעיקו
עליך במישור החברתי
או הרומנטי, במחצית
הראשונה של השבוע.
נכונותך לפעול על פי
עצותיו של אדם אחד
בלבד, שדווקא אינו מן
המבינים הגדולים בשטחים
האמורים, בד
בבד עם חשדותיך הבלתי מבוססים כלפי
ידיד קרוב, מעמידים אותך באי־נעימות.

011111

במחצית הראשונה של השבוע ייפלו לידיך
במה הזדמנויות בלתי חוזרות ליישב
אי הבנה במישור
המישפחתי, ולגבש תבנית
סופית וטובה יותר,
מאלה שעלו במוחך
עד בה. את ההכרעות
החשובות ביותר
השאר ליומיים
האחרונים, בהם יגיעו
כושר שיפוטך, הגיונך
ו 2בדצמבר -
19 בינו א ר
ורגישותך לשיא. תהיה
מסוגל אז לנתח את
בל מה שלפניך בדיעה צלולה ולהגיע
למסקנות אובייקטיביות ומועילות מאד.

באמצע השבוע אתה עלול להתקל במצבים
בלתי נעימים, שיאלצו אותך לגייס את
שנחנת בהם. אם תזכור
כי סיבת אי־הנעי־מות
היא בעייה שהסתרת
מידיעתו של אדם,
שהיה זכאי לדעת הכל
בשטח זה, לא יקשה
עליך להיחלץ מן המצב
בצורה אלגנטית, ומבלי
שכבודך העצמי ייפגע

שלא לצורך. בת דלי :
הדרך המבריקה בה טיפלת
בבעיה תביא להתקדמות לה את מחכה.
הזהרי מקלות ראש אשר תגרום לכשלון.

שיפוטך העצמי, והרגישות
הנדירה הטבועה
בך, עשויים לסייע
לך השבוע להיחלץ ממצב
כספי דחוק, בו
אתה שרוי מזה במה
שבועות, מסיבות ש לא
בולן תלויות בך.
9ו בפברואר
20 במרס
הסתייע בבל שתוכל
בניסיון העבר, ובמב-
רים חדשים שנקלעו לחוגך בזמן האח רון.
תיווכח בי צירופם של שני גורמים
אלה עשוי לפתוח בפניך שער רחב לעולם
חברתי, שעד בה לא העזת אפילו
לחלום עליו• מיבתב יביא לך נחת רוח.

מכתבים
(המשך מעמוד )6
נה הפנימית הדרושה למדינאי. נמאס לש מוע
שוב שדיין מאיים להתפטר אם לא
תהיה תזוזה במשא־ומתן לשלום; שמנחם
בגין הוא רודף־שלום ! ששמחה ארליך
פועל לטובת הכלכלה בישראל. די. זה
כבר לא מצחיק. מוסר השכל: לאזרחים
כאלה — מגיעה ממשלה כזאת.
ג. גיא, דיווים, קליפורניה

איפוה החגיגות?
ברצוני להעמידכם על מיספר אי דיוקים
בעיתונכם. במדור אתה והלירה הופיעה
ידיעה כי מחיר אגוזי בשק״ם הוא
2ל״י. האמת היא כי מחיר אגוזי בשק״ם
הוא 3.90ל״י ובשוק האזרחי מחירו 5
ל״י, כך שההפרש אינו משמעותי. אז מדוע
ליצור בהלת קניות בקרב המילואימניקים ז
באותו גיליון דיווחתם גם שבביתו של
ח״כ משה קצב יש 9חדרים. אין ולא
היו לו שם 9חדרים, אלא 5בילבד. לעומת
זאת הייתי רוצה להפנות את תשומת־ליבכם
למעשה שעשה ח״כ קצב, שהוא גם
יו״ר המועצה המקומית בקריית־מלאכי.
בתקופת הבחירות העירוניות, הוא הודיע
שהוא מוותר על המשכורת שלו מהמועצה
המקומית. זה נשמע כפילנטרופיה
ובעיירה כמו קריית־מלאכי זה העניק לו
אשראי גדול. למעשה אסור לח״כ לקבל
משכורת כראש־מועצה. אז איפוה פה ה הגינות

אשד כן זכרי, קריית-מלאכי

מדוע הם שותקים?
האם שמתם־לב שבזמן האחרון גזרו על
עצמם כימעט כל שרי הממשלה שתיקה
מוזרה? אפילו דברנים מובהקים, כמו
ראש־הממשלה מנחם בגין, שלא החמיץ
מעולם הזדמנות להפגין כוחו הריטורי,
כימעט ואינו מופיע ומדבר עוד. גם שמחה
ארליך, שבחודשים הראשונים למהפך ה כלכלי
לא הפסיק לספר לנו כמה ייטיב
עימנו, נאלם דום. או שאין להם מה לה גיד
— או ששתיקתם כהודאה באשמה.
עם אינפלציה כזאת כמו שיש לנו באמת

בבראזיל. כסף סעודי, הדרכה ישראלית
וקרקע ברזילאית, יכולים ליצור שיתוף-
פעולה גם בלי שלום. גם הצלב־האדום
פועל בעת מילחמה ואוייבים יכולים ללמוד
לכבד זה את זה.
פ. כהן, בנימינה

חיש גז
למרות שכרטיסי חיש־גד נחטפים מהדוכנים
מייד עם הופעתם, ממשיך מפעל־הפיס
לפרסם מודעות־ענק בכל העתונים
אודות ההגרלה החדשה. לא מצאתי כל
סיבה הגיונית לכך, פרט לזו: מפעל־הפיס,
אשר גורמים שונים, ביניהם חברי־כנסת,
מתחו עליו ביקורת חריפה בגין ההגרלה
החדשה, מנסה בדרך זו למנוע ביקורת
מצד העיתונות.
לדעתי, אין שום הבדל בין הימורים,
האסורים לפי החוק, לבין הגרלת חיש־גד.
המתמכר להגרלה מסוג זו, עלול להשתמש
בדרכים הפסולות ביותר להשגת ממון ל שם
רכישת כרטיסי־הגרלה — בדומה ל־מתמכר
לסמים. לפיכך, צריכים בעלי ההשפעה
במדינה, ובפרט העיתונות, בעלת
כוח־השפעה בלתי מוגבל, להילחם בתופעה
עד לביטולה המוחלט.
משה רוכינשטיץ, ירושלים

ח׳׳כיס כאזיקים
לצ׳רלי ביטון (ה״לא נחמד״ ,כדברי
גולדה) ואל אשתו: רציתי שתדע כי
מעשיך מעוררים חלחלה. איך אתה מעז
לכבול את עצמך לכנסת ריקה (שכולם
בורחים ממנה)? לא די שנתנו לך את
הכבוד לשבת בה (יחד עם אולמרט, גאולה
כהן, רכטמן האסיר, פלאטו הנכבד, ואריק
שרון השובב מפר החוק)?
קיבלת עונש. מעמידים אותך בפינה.
מגיע לך. אולי משום שלא למדת באוניברסיטה,
אינך יודע מה זאת התנהגות
טובה ומה זאת חוצפה. אשר לאשתך, אינני
מבינה אותה. כשאמרו לה שילדה מת,
מדוע לא צחקה? הרי זאת היתה בסך
הכל בדיחה. גם היא חצופה ולעונש היא
ראויה. בבחירות הבאות יש להכניס גם
אותה לכנסת ולהושיב אותה בפינה.
ולסיכום — ועכשיו ברצינות — צ׳רלי
אתה פאנטסטי. ואילו לאשתך אני מציעה
את עצמי כחברה. כי חוש ההומור שלי —
כשלה. אני אומנם אינני פנתרה — אך
דמי אינו כחול. הוא אדום כשלה. את
שניכם אני אוהבת ומעריצה. מי יתן וירבו
כמותכם במדינה.
שולמית גיפשטיין, רמת־השרון
כשכבל עצמו ח״כ ביטון לפני כשבועיים
לדוכן הנואמים בכנסת, קרוב לוודאי שלא
ידע כי נפל בחלקו לפתוח דף חדש בהיסטוריה
של הכנסת. שכן, בעוד זמן קצר
יהיה המחזה של ח״כ כבול באזיקים עניין
שבשיגרה, כאשר ח״כ שמואל רכטמן יובא
בכל פעם לישיבות הכנסת. אין ספק כי
מעתה ואילך יהיה רכטמן הח״כ היחידי
שלא ייעדר מאף ישיבה או ועדה, ואולי
באמת מסתתר פה הפתרון לבעיית היעדרות
הח״כים?
יהודה קונפדרטס, תל־אביב

בילכולי תשבץ
אין מה לדבר. האינפלציה מדברת בעד
עצמה ובעד כושרה של הממשלה להש תלט
על המשק. כל מה ששר־האוצר יודע
לעשות זה לבטל כל שבועיים עוד מעט
מהסובסידיות. ועל זה נאמר — זה טוב
כמו כוסות־רוח למת.
אשר סגל, תל-אביב

ככור כין אוייכים
בעניין קליטת פליטי וייט־נאם: מעשים
טובים יוצרים אווירה אשר יוצרה יהנה
ממנה. מיבצע אנטבה שינה למשך שנה
את אווירת התבוסתנות בעולם כולו וכיס־עט
חיסל. את מכת החטיפות. לכן השכל
הישר, ולא הרגש, אומר שכדאי לקלוט
אלף פליטים. כדאי גם לשתף פעולה עם
הסעודים כדי ליישב מאה אלף פליטים

הפעם, בתשבץ שהופיע בגיליונכם (העולם
הזה ,)2158 הגזמתם. זה ממש עובר
כל גבול. הכל מההתחלה עד הסוף הוא
שיבוש אחד גדול. יש לי הנאה ותענוג
להיות קורא עיתונכם. ברם יש לי גם
תענוג לפתור תשבצים. אז מדוע שתענוג
זה יילקח ממני? זאת אינה הפעם הראשונה
שהתשבץ אצלכם משתבש ואני מקמה
שזו הפעם האחרונה. בימים טרופים
אלה ישנן אומנם בעיות יותר חשובות,
אבל דווקא משום כך יש רצון לברוח מדי
• פעם מהבעיות החשובות ולפנות לפתרון
תשבצים.
אילן פרידלר, הרצליה
׳ 0עם הקורא פרידלר ועשרות קוראים
אחרים, ששיגרו מיכתביס בקשר לשיבושים
בתשבץ בגיליון הנ״ל — הסליחה.
בטעות הוחלפה גלופה והתשבץ שהופיע
באותו גיליון לא התאים להגדרות שפורסמו
לידו.
ה עו ל ם הז ה 2160

1111111

1 1־ 1111111
־!־;811־ 5 1 1

21! 115!!! 11! 552?11| | 1111

לחעחב בצבעים טבעיים

כ שמדובר ברכי ש ת טלוויזיה צבעונית
המע שה הנכון הו א לבדוק היטב ולרכו ש
אתה מקל טהמ שוכלל והאמין ביותר.
מקלט בזה תמצא, לבל הדעו ת, במיגוון
הטלויזיות הצבעוניות של ״גרץ״.
הנה כמה מן ה סי בו ת שהעמידו א ת
״גרץ קולור״ ב מקום הרא שון
בגרמניה ה מ ערבי ת:

הטלויזיה עם המחשב.
בקרה מרחוק המהווה א ת המסוף
לתפקוד המחשב.
ה״הופקולור״ המאפ שר קליטה של
ישראל בצבעים טבעיים.
מסך הליוכרום(צפוי מיוחד המונע
החזרת קרני אור).

גרץ קולור בנויה ממעגלים משולבים
המונעים התחמ מו ת המקלט ובלאי
החלקים.
לקולט ה ת חנו ת א ס )7תחום תדרים
נרחב מ — 69-וקזזס.
אפ שרות קליטה ב־^ז\ 5 £ 0
(שיטה צרפתית).
התוית המהווה את סמל הזיהוי לאיכות
הגבוהה ולאחריות מלאה.

מז 12 הטלוויזיה עם המחשב
להשיג בחנויות המובחרות

ן||ץ — יבואני מכונות כביסה ״קונסטרוקטה״ ,אוגרי חום ״פאקיר״,
שואבי אבק ״פאקיר״ ומיקסרים ״סטאר מיקס״
מסילת הח שמונאים 44 תל-אביב, טלפון 707ו30825 ,3

ה עו ל ם הז ה 2160

יבוא איעו•
אי.טי.ט• ע\אוב־לורנץ מחיר ביבוא אישי
טלויזיות שחור/לבן:
- 8111)110 1208 ס11ס61)0 1852 01116 3550־ £16011־
־01 אח 86 1859 תוספת לצבע לבן

590.1,300.1,350.1,365.65.-

טלויזיות צבעוניות:
3100ז14״ - 111631 0 >10
1840־17״ - 1)1631 00101
״17 3200 זס1ס1)1631 0
- 1)163100101• 1960״ 7ו +בקרה מרחוק
3300־)2(* .20״ - 1)163100101
3320־ + 20״ - 1)1631 00101 בקרה מרחוק
״22 3400־1)1631 00101
1944־26״ - 1)1631 00101
3600־ - 1)1631 00101״)2(* .26
״ + 26 בקרה מרחוק 1 1949־1)163100101
- 1)163100101• 3620 26 בקרה מרחוק
- 1)163100101 3650״ + 26 בקרה מרחוק
1תוספת לתגמיר לבן
2תוספת לתגמיר שחור/כסף
מוספת ל״סקאם״
>*וו 86 תוספת לקליטת שדורי ישראל בצבע

2,490.2,700.2,765.3,235.3,030.־3,550.
3,480.4,190.•4,220־4,900.
5,115. 5,365115145 230400.-

מערכות־סטראו:
3600 רסיבר
4600 רסיבר +מיקסר (ערבל)
6600 רסיבר +פטפון
1 - 50 רמקולים ( 70 וואט)

980. 1,0881,420.340.-

רדיו שעון:
301 108 קוו 0001־ו011 ווץ - 8רדיו שעון דיגיטלי

־ 300

מקלט־רדיו טרנזיסטור:
105 טורינג אלקטרוניק

450 -

המחיר בל׳׳י
המחיר כולל

נו״ג

ימ״ג

מחיר רגיל

8201,765.1,830.1,860.95.-

3,360.־ 3,640
־3,730.
4,370.4,090.4,800.4,695.־5,650.
־5,690.
־6,615
־6,900.
7,240.145.195.310.־535.

1,4001,555.־2,030.
־480.

425 -

ר־650.
הרווח ביבוא אישי

230.465.480.495.30.-

870.940.965.־1,135.
־1,060.
1,250.1,215.־1,460.
־1,470.
־1,715.
־1,785.
1,875.30.- :
50.־80.
135.-

420.467.610.140.-

125.-

־200.

:לפי שער המכירה הרשמי של המרק הגרמני.
:כל ההוצאות עד לחנות, כולל אחריות לשנה( .מחיר המכשיר,
מיסי־יבוא, הובלה אוירית, בטוח אוירי, איחסון בבונדד).
:יעשו ע״י ״כגורי בע״מ״.
:כחודש ימים.
:לא כולל מע״מ. יש לחשב מע״מ על מלוא הסכום.
:במזומן עם ההזמנה, מחיר קבוע וסופי

111

פעולות־היבוא
הספקה
מע״מ
תנאי התשלום

ש אוב -לורנץ

להשיג במובחרות שבחנויות

כינורי בע״מ, יבואני 111 בישראל. רח׳ פרץ 4תל־אביב נ1ל621984 ,624193 :

ראיון מיוחד עם פרטיו כופר, שנ עיר לפני 25 שני

וווו וקוק׳ם לעוגיס-
הערבים !חוחים ת1
• פרופסור כזכר, לאור העובדה
שהשינאה ההדדית כמרחב
גרברת״דהולכת, האם לדעתן* נותר
סיכוי להסכם כין שני העמים ז

לקשור משא־ומתן עם עבדאללה. אינני
רוצה לנקוב בפרטים, אך דומה שבווי-
תור מסויים אפשר היה להגיע לידי הסכם.

• ולמה נבשל המשא־ומתן ז
שליחינו חשבו כנראה, שאם נחכה נקבל
תנאים טובים יותר, ולא שמו לב לעובדה
שבני־אדם סופם למות, ולעובדה שבנים
רבים אינם הולכים בעיקבות אבותיהם. על
כל פנים, עכשיו, קרוב לוודאי שבעוד
זמן מה עתידה לבוא, אחרי שינוי מסויים
בפוליטיקה העולמית, שעת כושר חדשה.
הכל תלוי בזה אם נדע לנצל אותה שעה,
זאת אומרת, אם נדע כבר עכשיו להתכונן

מסופקני אם יש כעת סיכוי לשלום,
שאין פירושו אלא קץ למילחמה הקרה
בין ישראל וערב. אבל לדעתי, לא רחוקה
השעה ואפשר יהיה להגיע לידי הסכם
שפירושו שיתוף פעולה וצורתו החיצונית
השתתפות ישראל במעין פדרציה של
עמי המזרח הקרוב. והרי בפדרציה כזו,
מצדד אני זה שנים רבות. מובן מאליו
שאין להקים פדרציה כזו, אלא באופן
שתנאיה היסודיים לא יוכלו להשתנות
בדרך הרגילה, של רוב הכופה את רצונו
על המיעוט, שאלמלא כן עשויה היא
להביא סכנה על קיומנו הלאומי. כלומר,
אמנת הפדרציה צריך שתהיה מעין מגנה
כרטה בינלאומית, ולא כאן המקום לפרטים.

• ואם נסיח דעתנו מאפשרות
זו שאתה רומז עליה, האם לדעתך
הזמן פועל נגדנו ץ

• כלום כוונתך לפדרציה כארץ*
ישראל כלכד, או כמרחב השמי
כולו ץ
ענייני לא בארץ־ישראל בלבד, אלא בכל
האיזור של המיזרח התיכון. כל בעיותינו
תלויות בו ואי־אפשר להפריד ביניהן.
כבר ראיתי זאת בשעה שהתחלתי עוסק
בשאלה זו, בשנת ,1917 כשהועמדנו לפני
מצב חדש, ומאז ועד עתה אני מהרהר בדבר
ונושא את נפשי אליו.

• ככל המרחב ז
כן. ראיתי שגורלו של חבל זה, שקוראים
לו המזרח התיכון, תלוי בשיתוף העמים
היושבים בתוכו. לא אנחנו ולא
הערבים לא נצליח בלי שיתוף זה. הם
זקוקים לנו ממש כשם שאנחנו זקוקים
להם. החבל זקוק לשני העמים, לשיתוף
שביניהם. משום כך הרי זה עניין פוליטי
עולמי.

לפני 25 שנים העניק הפרופסור מרטין כוכר ראיון מייוחד לעורך
״העולם הזה״ .הדברים פורסמו ב־ 21 בינואר ( 1954״העולם הזה״ ,)848
והם מתפרסמים שוב כעמוד זה, כלשונם וככתכם, ללא השמטות.
למרות שחלפו ימות־דור מאז השמיע הוגה־הדעות המנוח את השקפותיו
על טיב היחסים שכין שני עמי־הארץ, נראים הדברים אקטואלים
היום לא פחות משהיו כשעת נתינתם.
כשעת הראיון העלה עורך ״העולם הזה״ גם שאלות כנושאי הדת
והמדינה. כוכר השיב עליהן כפירוט, אך חלק זה של הראיון לא
פורסם בשעתו, לפי כקשתו המפורשת של כעל הדכרים. למרבה הצער
אבד החומר כמרוצת השנים.

• מה היתה תגובתו שד אותו
מנהיג ץ
אחרי האסיפה אמר לי בשיחה פרטית
חטופה :״אל תחשוב שאינני מסכים למה
שאמרת, אלא שיש מוקדם ומאוחר בהיסטוריה.״
אמנם כן: מה שבידך בשעה זו,
שמא לא יהיה בידך בשעה אחרת, כמו
שאמרו חכמינו :״אל תאמר לכשאפנה...״
לא עבדו ימים מועטים והתחילו מעמידים
ועדות פיוס ותיווך, והיוזמה נשמטה
מידינו.

• ואתה סכור שלא עשינו די
הצורך להכטיח שיתוך פעולה זה
כעוד מועד ץ
לדעתי עיקר טעותנו בכך שלא שקדנו
מייד בבואנו לכאן לעורר אמון בלב הערבים,
אמון פוליטי וכלכלי. נתנו מקום
אנחנו,אנשים מן החוץ,
לטענה שזרים
ואין לנו עניין בהתחברות עם הערבים.
ומכאן נפתח פתח לכל הסיכסוכים שבאו
לאחר מכן.

• איזו הצעה
מציע כיום?

פוליטית היית

פוליטיקה הראויה לשמה אינה עניין
להחלטות ומעשים בלבד. קודם כל צריך
כיוון. ממנו נובעות ההחלטות ונובעים
המעשים, לפי המצבים החולפים. לדעתי
היה הכיוון הפוליטי שלנו בעניין הנידון
מוטעה ומטעה, והדבר הראשון שעלינו
לעשותו הוא שינוי הכיוון.

• אתה והכריך התרעתם על

כי, לא =וזו
אנחנו אמרנו מה שאמרנו. קולנו לא
נשמע. בפוליטיקה דנים לפי מידת ההצ לחה.
כשקמה המדינה עזבו אותנו כמה
מבני לווייתנו. הם חשבו שהבעייה נפתרה.
לא עניתי להם, כי היתה חרדה
בלבי. אבל במצב של עכשיו חובה על כל
איש המסור לעניינו לומר את דעתו בגלוי.

• ממי אתה מצפה לכך ץ
קרוב לוודאי שזמן מה הדבר יהיה בלתי־פופולארי.
והרי במישטר דמוקרטי אורבת
כל מיפלגה לכישלון יריבתה, ודרוש או-
מץ־לב רב כדי לחולל שינוי כזה.

שהמצב כיום
• אתה סכור
חמור יותר מאשר היה לפני עשר
שנים ץ
שעת הכושר היתד. מייד אחרי נצחו־ננו.
אנשים פיקחים ידעו זאת. לכן ניסו

איני גורם כך. איני מצביע אלא על
הצורך לעירנות נמרצת. לפני כשלוש
שנים הוזמנתי אני ועוד כמה אנשים לשיחה
עם אחד ממנהיגי המדינה. דיברנו על
עיצוב דמותה של האומה הישראלית. נשאלתי
:״כיצד תוכל הממשלה להשפיע
על דמותה הרוחנית והמוסרית של האומה
1״ אמרתי: הממשלה אין בידה לקבוע
את אופי העם על-ידי חוקים ותקנות.
אבל יכולה היא לעשות מעשה שהקהל יעמוד
וישאל ״למה?״ ויתחיל מהרהר. בעיקר
הצעתי מעשה שיעורר את מצפונו של
העם: לקחת את היוזמה בידינו ולהזמין
את כל המדינות המעוניינות, ואף את
הכנסיות המעוניינות, לוועידה, כדי לברר
יחד איתן את כל שאלת הפליטים הערביים.

דרושה אישיות חדשה ץ

לא אישיות חדשה עיקר, אלא התחדשות
כללית, על דרך המקרא ״רוח נכון
(המשך בעמוד )12

(המשך מעמוד )11

חדש בקרבי״ .מכל מקום, האיש שיעשה
ללא חת את מה שהשעה צריכה לו, יהיה
גיבורה האמיתי של האומה, וכולנו חייבים
לסלול את הדרך לאיש הזה, שלפי
שעה איני רואה אותו. יש לי הרושם
שכמה אנשים חשובים רואים את המציאות
כמות שהיא, ועדייו אינם מעיזים
לדבר עליה.

¥011

• פרופסור כוכר, האם נקודת
המוצא שלך הוא פוליטית או מוסרית?

הבושם
המדליק ...

אינני מבחין הבחנה עיקרית בין הנכון
מבחינה מוסרית לבין הנכון מבחינה פוליטית.
מעשה בלתי מוסרי יכול לפעמים
להביא תועלת לשעה, אבל לא לדורות,
אפילו לא לדור. השקפתם היסודית של
נביאי ישראל היתד, פוליטית־ריאלית
במידה מובהקת. הם לא היו תבוסנים.
בסופו של דבר אין סתירה בין פוליטיקה
ריאלית לאמיתה לבין פוליטיקה מוסרית.
עתים זו דורשת ויתור על תועלת השעה
למען הקיום בעתיד.

• תיקווה זו אוכזבה ץ
אין להאשים איש על שלא יצא הדבר
אל הפועל. ההיסטוריה הטראגית של עמנו
באה עלינו בענן של גזירות ופורענויות
ושיבשה את דרכנו. נוצר לחץ פסיכולוגי
של המונים עקורים ונידחים, לחץ שלא
הציונים בלבד לא יכלו. לעמוד בפניו,
אלא גם כמה ממדינאי העולם ראו את
הדבר כגזר־דינד, של ההיסטוריה. וכך קמה
המדינה כהכרח השעה. ואמנם נעשו אז
מעשים שהיו קדחתניים יתר על המידה,
ובלי דעת הביאו רעד, על העניין.

• חוגך, פרופיסור כוכר, התכוון
למדינה אחרת כמינה?
רובם של הציונים רצו לבנות קודם כל
מדינה, ואילו אנשי החוג אמרו שעיקר
הוא איך נגיע אליה, אלה רצו בהתפתחות
אורגנית, שבסופה תצמח ותעלה מדינה
שתהיה למרכז החיים במזרח התיכון. בד,
יגלו היהודים את כוחות היצירה הגנוזים

• הדבר שאתה מכקש, הנהו,
איפוא, התחדשות רוחנית?
צדקת. מעשה פוליטי בלבד לא יועיל.
ברם, אם יבוא הכיוון החדש שרמזתי עליו,
בעל כורחו שישפיע על חיי הרוח. יש

עכע1יו ו.ם בדיאודורנט וסבון יוסי

זזסוכן בישראל בלמוו בע״ מ המפיצים חברת גורית בע״ מ

י<למיג*•*

השבוע

בהגרלת הפמז

2.000ו 72ל
גם החלום שלד יכול להפוך למציאות

שרויים אנו עכשיו בירידה רוחנית ומוסרית
איומה. אבל אינני מתייאש. עלינו
לחזור אל האמת המייוחדת לנו, אל האוני־ברסאליזם
הלאומי, המחוייב גם על-ידי
הסיטואציה הגיאופוליטית שלנו. זו היתד,
מאז ומעולם תוכניתה של הציונות הראויה
לשם ציון. אוניבדסאליזם לאומי פירושו
להבטיח יסוד מוצק לאומה, לשם מימוש
חלקה בהקמת אנושות אמיתית, ואין לקיים
משימה כזו אלא בדרך השלום. היינו ציונים
לפי שרצינו להוציא דבר זה מעולם
הדיבור ולהכניסו לעולם המעשה. לחזור
אל האוניברסאליזם הלאומי, פירושו להילחם
בקלקלות שפתחו לפנינו את שערי
הלאומנות.

קורס לקצרנות

ו/או אנגלית

למשך חודש אחד כלבד
נפתח ב ׳,אולפן גרג״ (בר-קמא) ב־4.2.79
ההצלחה מובטחת! הירשמו מיד:
ת ל ־ א כי כ ז רח׳ וייצמן ,22 טל 254826 .

תן ט ר מפ לחייל

קודם כל עלינו לדעת שלאמיתו של
דבר אין לנו עדיין תרבות מהותית חיה.
יש לנו מורשת גדולה, יש לנו אנשים
מחוננים בכישרונות, סופרים, משוררים,
אמנים, הוגים, אנשי־מדע ומחקר, וגם
מוסדות חינוכיים ותרבותיים מצויינים יש
לנו, אבל תרבות במשמעותה בעיקרה, תר־יבות
שרישומה מובהק בכל תחומי חייו
כאן השפעה הדדית. ודאי התחדשות הלב של העם, אין לנו.
היא הגורם המכריע.
• האינך סכור שהולכת וגדלה

• מה יהיה לדעתך עיקר חת־חריטות

מפעל הפי ס

• כדום היית אומר שיש צורך
כמהפכה תרבותית?

לירות מיליון
סך נד הפרסים

בהם. אף קיווינו שיצירה זו תיבנה על
בסיס של אמונה בכלל, ושל אמון הדדי
בפרט.

חלום שיכול להפוך למזגיאות
פרס ראשון

• כלום היית אומר שמדינת
ישראל היא הגשמת אותו חלום שחלמת
לפני חמישים שנה?
אני ושכמותי מעולם לא ראינו בעצמאות
הלאומית מטרד, בפני עצמה, אלא
בסיס שאי-אפשר להגשים את ד,תחיה בלעדיה.
תיקוותנו היתד, שתינתן לנו שהות
כדי לפתח את היישוב פיתוח אורגני, כדי
לעשותו גוף חברי ופוליטי בריא.

כארץ תרבות חדשה?

כל התרבויות הגדולות, ובייחוד תרבויות
המזרח, בנויות על צו מוחלט של
צדק ואמת. אף תרבותה של יוון, שהרי
יסודר, של יוון נולד כאן, באסיה הקטנה.
קו משותף לכל המזרח כולו הוא ההכרה
שיש סדר אמת בשמים, וחובה על בני
האדם להגשימו בארץ. כך היה הדבר אצל
הסינים וההודים והפרסים בקדמות ימיהם,
וכך בקדמות עמנו. הצדק יכול להיות
מונותאיסטי או לא, אבל מכל מקום אינו
צדק של אמת, אלא אם כן הוא צו מוחלט,
הקובע את אורח החיים. דנתי בעניין זה
באריכות, בנאומי ין זדות ותרבות שנתפרסם
בספרי במשבר הרוח.

• מה הדרך לעורר התחדשות
בזו?
איני יודע, וסבורני שאין איש יודע
להתוות דרך מראש. אבל מיפנד, גדול יכול
לבוא בכל עת. כשתעיין בתולדות האנושות,
תראה שהיו שעות שהבריות לא
ציפו כלל להתחדשות, והיא באה כאילו
פתאום. אחרי כן בא ההיסטוריון ופירש
את השתלשלותה כפי שפירש. אבל אין
לך שום גזר־דין בהיסטוריה, שאין בידי
האדם לקרעו ולשנותו. משום כך מצפה
אני תמיד בכל לבי למיפנה שבוא יבוא.
העזלם הז ה 2160

לנו זה עלה 750 ,000ל״׳
לרזה יעלה ר

זעד 12 תשלומים).

בתמונה: חדר שינה ״דזירה״ .עיצוב מיוחד.לייצוא: ארון 8דלתות, מיטה,שידות
ומערכת איפור .־ 29,000.ל״י -עד 12 תשלומים.

אנו מייצרים רהיטים בטיב
מעולה לא מפני שמתחשק לנו אלא
מפני שאין לנו ברירה אחרת.
הרהיטים שלנו הולכים לייצוא.
הרהיטים שלנו הולכים לחנויות
.יוקרה. זה חייב אותנו להשקיע
בהם 8חודשים ו־ 750,000.ל״י.
פסלנו עשרות סוגי עץ עד שמצאנו
את המתאימים. שלחנו בחזרה
עשרות סוגים של פורמייקה ובדי
ריפוד עד שמצאנו את היפים
והעמידים ביותר. פיטרנו מעצב
רהיטים אחר מעצב רהיטים, עד
שמצאנו אה אלה שענו על כל
דרישותינו. שילמנו(ואנחנו עדיין
משלמים) משכורות גבוהות
במיוחד לנגרים ורפדים כדי להשיג
את הטובים ביותר בשוק.

שי טה חדשה בארץ:
ס ד רו ת ייצור ג דו לו ת
ה מ חי לו תאת
ה מחיר לצרכן.
הרהיטים שלנו הולכים
לייצוא, אבל הם נמכרים גם
ישירות לקהל הישראלי אצלנו
ב־ 6מסופי ״דרית״ בארץ, במחירים המסוגלים
להתחרות בכל חנות רהיטים יוקרתית.
מפני שכל מערכת סלונית, חדר שינה, פינת אוכל
וחדר ילדים שלנו מיוצר בסדרות ייצור גדולות. זוהי
שיטה חדשה בארץ. היינו מוכרחים ליישם אותה כדי
לעמוד בתחרות בשווקי העולם. וזה חוסך לך אלפי
לירות כאן בארץ.
חינם ! אל תשלמי.אלפי לירות לארכיטקט עבור
עיצוב פנים. אנו מעמידים אותו לרשותך בלי כסף.

מ טי פתל -אני ב:

ביתדרית 4 ,קומות ענ לז, ה ר ־ ציוו , 16
פינתלוינסקי .8 6לידתחנהמרכזית .
מ ח סן המפעל, המשביר ., 2 6אזור
התעשיה חו לון ( .פתוחגםכלהשנת
מ־ סו ב בו קרעדסוב לי ל ה).

מ סי חבאר־ שבע:

מרכזהעיר, ר ה׳ החלוץ 2 4ו, לידננור
דוד. אוטובוסים .6 , 7 , 9

מ טו ת חו ל ת :

מ סי ח חי פ ה:

7 0 0מ ״ ר של ר הי טי ם, מפרץ חי פ ה,
נ בי ט תי פ ה -ע כו ל פני המסעדה
הרו מנ יתבכ בי שהש רו ת לי ד צו מ ת וו ל קן.

מ סי חאש דו ד:

70 0מ ״ ר של ר הי טי ם: אזו רהתע שי ה
בי ת כ.נ. ר ( .פ תו חגםכלה שנ ת מ־ סו
ב בו קרעדסוב לי ל ה).
שד־ הגעתון .4 6

מ סי חנה רי ה :

דו־ית

במסופי ה שיווק הישיר

כל התצוגות פתוחות רצוף מ־ 9.00 בבוקר עד 9.00 בערב.ביום1׳.1.00-9.00
במוצ״ש 5.00 אחה״צ 0.00-ו בלילה. תצוגות חולון ואשדוד פתוחות כל השבת
מ־ 0.00ו בבוקר עד 10.00 בלילה.

בזדהיט
רז ד ב רזז ־ג נ כנ &יו
בשד״נרו• בזרזיר־ -ב ך

דבל בעל• רכב
הגיעו פרוות משגעות
תוצרת חוץ
לציפוי מושכי מכוניות.
לקכל רק לפי הזמנות.
כל הקודם זוכה
אורי לוין — מוהליכר 23ת׳׳וא, טל 50828—9 .

קמרכזלחחו^

\ הקניה

תמיד

באוננה

ת ״ א, ר ח׳ פמסקר ( 4מעל קפה ״ (וגה ״1

שחם קשנם חוח
הגירה או ה ש מד ה י
את האיגרת הבאה שלחתי לנזנכ״ל מישרד ראש־הממשלה

ד״ר אליהו בן־אלישר שלום,
בימים אלה יצא לאור סיפרך ״קשר ההשמדה״
ובו מבוא החתום בידי ראש״חממשלח, מר מ. בגין;
בהופיען בתוכנית ״עלי כותרת״ בטלוויזיה ב־4.1.1979
אמרת בין השאר, כי השילטונות הנאציים רצו בחגירת
היהודים ובגרמניה ״נקייה״ מיהודים ולא בהשמדתם.
כמו בן אמרת, בי הם היו מובנים לשחרר יהודים אף
ממחנות־ריבוז אם הציגו אשרת־בניסה לארץ אחרת, וכי
רק בשנת ,1941 עם טתימת בל צינורות היציאה, החלה
ההשמדה. בסיפרך אתה מציג מעל עטיפת הספר את
השאלה :״האם רצה היטלר בהשמדתם של היהודים או
ביציאתם מיבשת אירופה?״ תשובתך בטפר (ובשידור
הטלוויזיוני) היא, כי היטלר ומרעיו רצו בהגירתם של
היהודים ונקטו צעדים רבים בכיוון זה• בסיפרן הנך
טוען, בי ״מטרתו האמיתית של היטלר, בדומה לזו של
אנטישמים לפניו, בין בגרמניה ובין במקומות אחרים,
היתה ״לנקות״ את ארצם מכל היהודים, לעשותה יו־דנריין,״
>עמ׳ .)202 משתמע מסיפרך בבירור שאילו נתאפשרה
הגירה, היתה נמנעת השמדה. כתבת :״ואף על
פי כן, עד ,1941 לא הגרמנים היו אלה אשר שללו
מחם (מהיהודים) את זכותם זו (לההפך פליטים).״ גם
בספר וגם במישדר טענת לביסוס התיזה שלן כי —
היטלר רצה בהגירה ולא בהשמדה — בי בתעודות
הנאציות השונות דובר לעתים על ״ניקוי״ מרחב
חמיחיה הגרמני מיהודים ולא על השמדה.
מכאן אני מבקש להעיר:
חוקרי שואה רבים מאוחדים בדעתם, ששלב ההגי רה
שאומנם היה — לא חיה אלא, שלב־ביניים אחד
בתוכנית המחושבת מראש של השילטונות הנאציים
ל״פיתרון הסופי של שאלת היהודים באירופה״
( £180ז {^ 11<1611

>£115011611ן £111 *0

)16 0

£ 1 1 )1106811118

סם בשפות רבות טען הלז :״אנו רוצים להראות בפשטות
שהנאצים, שחיו משוכנעים בדבר השפעתם ההרסנית
של היהודים, סברו, בי הפיתרון של בעייה זו
הוא בנטילת השפעה זו על האומה, בצעדים לגיסלטי-
ביים שונים, ובמיוחד, הנקודה החשובה ביותר של מדיניותם,
לעודד את הגירתם הטוטאלית אל מחוץ לגרמניה
המנהיגים הנאציים מעולם לא הביאו בחשבון
מדיניות של גנוסייד כלפיהם״.
ציטטות דומות אציג בפניך למכביר מאת ניאו-נא-
ציים אחרים במו: פול רסינייה, אוסטין אפ, היינץ
רוט, ועוד, הפעילים מאד בתחום סיפרות הכחשת השואה.
לביסוס טיעונם זה הם מצביעים על כן, שבתעודות
הנאציות השונות לא מדובר על השמדה, אלא על ״הגירה״
,״פינוי״ ,״דחיקה״ ,״ניקוי״ וכו׳• אומנם, הנאצים
השתמשו בביטויים אלה ואחרים, אך אלה היו מילות-
צופן ואמצעי הסוואה וטישטוש להשמדה. תמצא סימוכין
לדעתי זו ברבות מההוראות והעדויות במישפטי
נירנברג; לדוגמה, קרא את החיבור שחיבר דיטר ויס-
ליצאני, נציגו של אייכמן ביוון, הונגריה וסלובקיה,
בשיבתו בבית-חסוהר. ויסליצאני כתב, בי ״גירוש היהודים
והשמדתם בוצעו אגב ציונם ב״פיתרון סופי״ ,כשם
שצויינה קודם ״תוכנית מדגסקר״.״
אין בכוונתי וביכולתי, באיגרת קצרה זו, להתפלמס
אי תן נימוך נימוק ; אתה כתבת ספר ואני כותב
לן איגרת. לרגע אל תעלה על דעתך שאני ממעיט בהוא
זה מאחריותן של מעצמות המערב שנעלו את שעריהן

בפגי פליטים יהודים. זו פרשה המטילה עליהן קלון,
וכאובה לנו; אך היא לא היתה הסיבה שהביאה למצב
של חוסר״ברירה אצל היטלר: באין הגירה אזי השמדה.
״בגדר הפיתרון הסופי של שאלת היהודים באירופה,
באים בחשבון בסה״כ 11 מיליון יהודים״ — נאמר
בפורוטוקול של התייעצו^ ואנזה ב־ ; 1942 כיצד חיו
יבולים 11 מיליון יהודים אלה להגר, בלום היה זח
מעשי?
ד״ר בן״אלישר,
לדעתי, שגית בהבנת מדיניותו של הרייך השלישי
בלפי היהודים, שמלכתחילה חתר, שלב אחר שלב, להשמדתם
של היהודים, ובלשונו של היטלר :״הכחדת
הגזע היהודי באירופה 30.1.1939 ההגירה היתה
שלב-ביניים ולא מן החשובים במדיניות ששלבה הסופי :
השמדה. מבלי שתרצה בכן, התיזה שלך תעזור לאלה
המכחישים את השואה וטוענים: היטלר רצה בהגירת
היהודים ולא בהשמדתם. הניאו-נאצים יקפצו על התיז.
זה שלך כמוצאי שלל רב, ולא תובל למנוע זאת. מבחישי
השואה, יותר מאשר לטהר את הנאציזם, רוצים לעורר
בדור הצעיר ובדורות הבאים פיקפוקים וספקות בעובדת
קיומה של השואה. אתה אינן אקדמאי סתם, אתה
אקדמאי ישראלי ניצול השואה ; הם ינצלו זאת• אתה
אינך אקדמאי בלבד, אתה ממלא תפקיד ממלכתי בכיר
במדינת ישראל: הם ינצלו זאת.

— כאשר ציוני״הדרן שלה חיו: הגדרת היהודים באוייב,
שלילת זכויות האדם והאזרח שלהם, הפקעת רכושם,
אילוצם להגר תוך החרמת רכושם, ריכוזם בגיטאות,
ניצולם בעבודות״בפייה, כליאתם במחנות־ריכוז, והשמדתם.
עוד ב161״ -־1נ6111ת ״5011 הבהיר היידריך :״יש
להבדיל בין )1המטרה הסופית ...ובין )2שלבי הביצוע
של מטרה סופית זו.)21.9.1939
בשנים האחרונות התפתחה סיפרות ענפה בלשונות
רבות ובארצות שונות המגדירה את השואה ב״מי-
תוס״ ,״שקר״ ,״אגדה״ ,״תרמית״ ועוד הגדרות מסוג
זה ; סיפרות זו טוענת, בי תשואה היא בזב וסחיטה.
סיפרות זו מכחישה בתוקף את העובדה שהושמדו 6
מיליון יהודים ובנגד זה מציגה אומדן של כמה מאות
אלפים קורבנות יהודים. אחד מטיעוני״המפתח של סיפ-
רות ניאו-נאצית זו, הוא: היטלר והנהגת הרייך השלישי
לא רצו בהשמדת היהודים, אלא בהגירתם. אצטט בפניך
ציטטה (אחת מיני רבות) מאת הניאו״נאצי ״ריצ׳ארד
הרווד״ (00)1׳5ו־נ )1 0 3 101131 שפירסם באנגלית קונטרס
תחת השם :״האומנם מתו שישה מיליון ן״
(״? 016ץ ^11111011 £.6311 זנ .)״01)1 81 בקונטרס שפור
שקול
מחד שאת התיזה שלך.
מאחר שהפולמוס בינינו איננו אישי, אלא בעל
עניין ציבורי אתן פומבי למיכתבי זה אליך.

הד״ר ן־ א לי ש ר

שחם •חשנם חזח
אלופי הפערים
רבות בבר דובר על הפערים העדתיים, הפערים
התרבותיים והפערים החברתיים, שהיו מנת-חלקינו
מאז ומתמיד בארץ־ישראל.
אינני סבור שנעשה משהו ממשי ובמישרין לתיקון
המעוות, ואם אבן זז משהו בנושא זח, קרוב לוודאי
שההישג הפעוט נע מעצמו. המהפך הביא עימו תוצר
חדש, אדיר ממדים, אשר עד בה, כשהיה עדיין בחיתוליו,
היה סמוי מן העין. תוצר זה אינו אלא אבן־נגף
הרת״אסון העומדת למיכשול בדרכה של החברה הישראלית.
תוצר חדש זה נושא את השם ״פער בלבלי״
והוא מטפס בציפורניו במהירות ליעדיו השליליים.
במשק הישראלי דרכי החלטות האוצר בקשר
להעלאת השבר שונות ומשונות ביותר. בבל העלאה
הנובעת מיוקר המיצרבים, נוקט שר״חאוצר סולם הדרגתי
מסולף. לדוגמה: בבל סקטור של העובדים

וסף

במדינה, התוספת לעליית השכר לבכירים כפולה ומכופלת
מזו הניתנת לבעלי הדרגות הנמוכות יותר, התמונה
המצטיירת היא עגומה ביותר :
למשל, עד לפני כשנה, עובד במשק, שהשתבר 3,000
ל״י בחודש וקיבל תוספת שכר של ,1570 הגיעה משכורתו,
אחרי התוספות, ל״ 3,450ל״י בלבד. לעומת זאת,
עובד בביר יותר שמשכורתו חיתה לפני ההעלאה 8,000
ל״י בחודש, קיבל תוספת שכר בשיעור ס/ס 40 ומשכורתו
גדלה והגיעה לסן 11,200 —1ל״י בחודש.
מה קרח לפער הכלכלי הכובש את המדינה? במקום
שיצטמק, הוא מתרחב והולך ואם מדיניות השכר של
האוצר תמשיך בדרן מסולפת זו, לא יהיה מנוס ממשבר
חברתי חמור ועגום ביותר, באשר יפול כמהלומה
כבידה על ראשינו.
לדעתי, האוצר צריך היה לנקוט זמן מוגבל עד שיצ-

אלג 1נבד־בדק

טמצמו
במיקצת הפערים בדרן הפוכה. בלומר — בעת
שהשבר במשק יועלה מחדש, כרגיל, אחרי עליות המדד,
יועלה במקביל אחוז תוספת-היוקר לעובדי המשק הבכירים
באחוז קטן יותר מאשר לעובדי המשק בעלי הדרגות
הנמוכות יותר. זאת כדי לצמצם במיקצת את תפער,
ולאחר מכן להשוות את אחוז תוספת היוקר לבכירים
ולאותם שאינם בכירים כאחת.
צעד כזה נראה לי הגיוני ואנושי יותר ולו רק כדי
שלא לברוא במדינת ישראל שני מחנות יריבים. מחנה
עריצים עתירי ממון וגורפי שכר והון, החיים חיי מותרות
בדירות פאר וקונים מוצרי צריבת ומותרות בחנויות
יוקרה, הנפתחות במיוחד עבורם. המחנה השני,
לעומת זאת, יחיה מחנה הנרמסים, שמדיניות השבר
הקלוקלת הנ״ל תהפכו מחנה של עלובי-חיים, נטולי
אפשרות של קיום ודיור אנושי בארץ הזאת.
לפי מיטב הבנתי אותם נירמסים לא יהיו מוכנים
להפוך מיקרי סעד.

שמואל אילן!.

חל־אב־ב

כטעורן־ מגלה
סימנים אלו־גיים, נסי לחפ ש
את הסיכה על
סולחז הטואלט סלה
באחד הימים עלולה המראה
לספר לך ספור חדש: אדמומית על
הפנים, פצעו! קטן, גירו׳ בין
הגבות. זו עלולה להיות אלרגיה, תופעה
העשויה להגרם בשל מספר גורמים. אחד מהם,
אולי, נמצא על שולחן הטואלט שלך.

עבורה גבירתה נוצרו מוצרי ]390
תכשירי הטיפוח של ססח
מיועדים בעיקר לנשים האלרגיות
לתמחקים למיניהם, נשים בעלות
עור רגיש, נשים שעברו ניתוח פלסטי, לאלה
החיות בתנאי מזג אויר קשים וקיצוניים, נשים
השומרות על עורן ומטפחות אותו ולנשים
המודעות להשפעה המזקת של תנאי החיים
המודרניים על העור.

כיצד אנו ב־ 1390 מבטיחים לך
מוצרים היפו־אלרגניים

כל מוצר ומוצר של ססח, כל
מרכיב ומרכיב, עובר דרך ארוכה
עד שהוא מגיע לידייך. חברתססזז
בדקה במעבדות קליניות את כל המרכיבים של
מוצר׳ הקוסמטיקה השונים ופסלה לשימוש
את רובם. המרכיבים שנבחרו וכן הצבעים,
מפחיתים את גורמי האלרגיה עד למינימום.
כמו כן, פותחו דרכי ייצור סטריליות במיוחד,
וחומרי אריזה מיוחדים אטומים לחלוטין.
כל אלה וכל מה שהצרפתים יודעים על
היופי מבטיחים לך את תכשיר׳ הטיפוח ההיפר
אלרגנ״ם האמיתיים היחידים נמעט בעולם.

אחריות
• תכשירי ססזז מעניקים לד אחריות
יוצאת מן הכלל:
• הם אינם מכילים כל צבע או חומר
העלולים לגרום לאלרגיה ואינם מכילים
בושם.
• התאריך האחרון לשימוש בכל מוצר
ומוצר-מוטבע על האריזה והתכולה
המתייקת מצויינת גם היא.
• המוצרים ארוזים הרמטית ורק את,
בביתך, תפתחי אותם לראשונה.
• שאלי את הדרמטולוג שלך על
מוצרי ססח.

תכשירי ]390 הם ללא בושם
מדוע להשתמש
בתכשירי הטיפוח של 1390
מוצרי הטיפוח של ססח
המיוצרים אך ורק במפעל בצרפת
ומיובאים לישראל, הם מוצרים
היפו־אלרגניים.
כלומר, מוצרים המצמצמים עד למינימום
תופעות אלרגיות הקשורות בשימוש בתמרוקים.
הם מיוצרים מחומרים טהורים שאינם מכילים
את כל המרכיבים הידועים כמזיקים לעור.
מוצר׳ הטיפוח של ססח נבדקים על אלפי י
סוגי עור, נד׳ לוודא שהם לא יזיקו לעור ויפעלו
להבראתו ולטיפוחו.

הדרישה מצד הנשים למוצרים
ללא בושם היא גדולה.
לנשים רגישות-משום שהבשמים
נמצאו כמעורר׳ תופעות אלרגיות, ולנשים
השומרות על עורן ומטפחות אותו -משום
ששילוב ריחות התכשירים עם הבשמים בהם
האשה משתמשת, איננו תמיד שילוב מוצלח.
לכן, תכשירי ססח הם ללא בושם לחלוטין.

היכן תשיגי את ]390

מוצרי טיפוח היפו־אלרגניים
ללא בושם
היבואן: משר סרייד בע״מ
המשווק: פ .ה׳ימו ושות׳ בע־ מ
וחי הרנבת ( 6ת׳יא טל 97$2 :ג

ברשיון משרד הבריאות

מעוניינת במידע נוסף?
שלח׳ את התלוש הרצ״ב ונשלח אליך הסבר.

מוצרי הטיפוח של ססח נמכרים
אך ורק בבת׳ המרקחת, במובחרים שבהם.

לעוד
! 800 ישראל!
פ.י. ה״מן ושית׳ בע־מ
רוז׳ הרכנת 6נ, תל־אביב
אודה לכם אם תשלחו אלי חומר הסבר נוסף,
על מוצר׳ , 800

|:קרמו ׳ 11( | 1פ רי | 1נ ע3ז1

בשלב זה ניתן להשיג את מוצרי סס* בבתי המרקחת :
תל־אביב: אבן־גבירול. בני. בן־יהודה. ברק־עופר. דיזנגוף. יהודה המכבי. יהודית. כיכר המדינה, מושנזון. מיכלין. נוח. נוה־אביבים. עממי. צפון. רמת־אגיב. תחנד, מרכזית.
תרופה. רמת־גן: השרון. רמת־גן. רמת־חן. בת־ים: בת־ים. הרצליה: גולדשטיין. כיכר ריבלין. סופר־פארם. קימר. רמת־השרון: רמודהשוון. נתנלה: הדסה. תרופה. פתח-
תקוה: אסותא. רחובות: ברק. הנגב. כפר־סבא: כנרת. רעננה: אחוזה. ירושלים: אופלטקא. אשר. בית־הברם. גאולה. הגבעה הצרפתית. העמודים. נוה־יעקג רמות. רמות־אשכול.
אשדוד: דן. כאר־שכע: ירושלים. דימונה: זיווה. לוד: סגיטס. גפר שמריהו: כפר שמריהו. נבעת סביו! :בריאות.

התרתצת.את ודעת מה
לעשות עכשיו

האם את עושה זאת
עםה מג ב ת הוכווה?
*וקינוס ־ מגבת *ופנתית ש הי* * 100 כותנה. מג ב ת
פרוטה מרהיבת עין בשלל צבעי והדפסים, המעניקה
לגופך מג ע דד וחושני,ההופבת * ת הפעולה הפשוטה
של ההתנגבות לחוויה של הנ* ה. מגבות יי*וקינוסיי
מיוצרות לפי יד ע *ידו פי, סו פגו ת חיש־קל * ת
הרטיבות ועמידות לצוודר־זמו.

סווכזינוס -המ*;בת הנמנה.

כאוכן י( 0 1הגל החד ש באפ*ה!

ה עו ל ם הז ה 2160

1ה היה 0 ( 111:1היה שהיה
גיליון ״העולם הזה״ שראה אוד השבוע לפני 25 שנה בדיור״
היה העיתון הישראלי הראשון, שאחד מבתביו (רענן לוריא)
תיאר וצילם צניחה מן האוויר במהלכה, תחת הכותרת ״ 50 שניות
באוויר״ .עורך השבועון פירסם ״ראיון מייוחד״ עם הפרופסור
מרטין בובר (ראה עמוד .)11 פירסום הראיון עו^ר־ תגובות£ ,ז!ל
אחת מהן׳כתב העורף כמות :״בשבוע שעבר, אחרי שהודענו כי
עומדים אנו לפרסם ראיון זה, ואחרי ששבר נתר!בל מיכתב־איום,
כתב שלמה מרין* בעיתון ״חרות״ כי אין לתת לבובר
להשמיע את דבריו, וכי, לפבלנותו של הנוער העיברי יש

כתבה מצולמת של כתבו המשוטט של השבועון, מל,סיס

סלומון, עסקה בפאריס, נשאה את הכותרת ״מולין רוז׳״ ,ותיארה
את חיי־הלילה של עיר־האוחת. בעמוד השער האחורי
התפרסמה רשימה סאטירית, מאת לילי גלילי, על החיים הישראליים,
תחת הכותרת ״ 1954 אהרי החורבן״.
בשער הגיליון: הזמרת מריה בל,פה ,׳שהופיעה מדי ערב
ב״אמבפדור״.

העבודה הסיזיפית שר משוה שות * בסהובן ₪חוח־עבד־אדוואהב
* מדניאל ג ו1נו 1רד נגד ר ו קססוו
העם מישחק החתול
אחרי התפטרותו של דויד בן־גוריון נאנ חו
הרבה אנשים במיסדרונות הממשלה
אנחה של הקלה. כי אין אדם יכול לנוח
ולהירגע בשעה שהר־געש ששמו בן־גור-
יון שוכן בקירבת מקום ועשוי להתפרץ
בכל רגע. לכן בחרו, בניגוד מפורש לרצונו
של בן־גוריון, במשה שרת כיורשו. יהיו
ליקוייו של שרת אשר יהיו, כד חשבו,
לפחות אין לצפות ממנו להפתעות.
אולם המרחק בין שדה־בוקר וירושלים
אינו גדול, והר־הגעש המתפרץ בנגב נש מע
היטב גם בבירת המדינה. בדגוריון
לא חלם כלל להקל על חייו של המועמד
לירושתו, שאותו אין הוא אוהב אהבה
לוהטת. היו באמתחתו עוד כמה הפתעות.
השבוע יצאו משם הראשונות.
הפתעות אחדות. אין אדם אוהב
להיות מועמד לראשות־הממשלה לעולם
ועד. מגיע הרגע שהוא רוצה להיות ראש־ממשלה־ממש.
כשבא רגע זה בחייו של
משה שרת, החליט לשים קץ למו״מ עם
הציונים הכלליים, שנמשך בלי סוף, להיענות
לדרישותיהם העיקריות- .בין השאר :
סגן שר-חינוך. החשבון: מאחר שלמפא״י
ולציונים הכלליים יש רוב בכנסת לבדם,
תצטרכנה המיפלגות הקטנות להיכנע.
ההסכם הקואליציוני נחתם. מייד באה
הפתעה מם׳ 1משדה-בוקר: בן־גוריון הפליט,
דרך־אגב, שלדעתו מגיעה סגנות שר-
החינוך לדתיים. התוצאה: הדתיים הודיעו
מייד שלא ייכנעו לשרת. במרכז מפא״י
קמה סערת התנגדות להסכם עם הציונים
הכלליים, כל העסק התחיל מחדש.
מייד קפצה המיפלגה הפרוגרסיבית
(כיום: ליברלית-עצמאית) על המציאה,
דרשה להוריד בכלל מן הפרק את ה סעיף
השולל נציגות בכנסת מן הסיעות
הקטנות (חוק אחוז החסימה) ,עליו הום-
* על־שמו קיים עד היום פרס לעיתונאות
רוויזיוניסטית.

כם בין שני הלווייתנים הרעבים. פינחס
רוזן ממילא אינו מעוניין להמשיך בכהונתו
כשר־מישפטים, ומשתוקק לשוב ל-
מישרדו, כעורד־דין מצליח ומשגשג. גם
חבריו למיפלגה סבורים שהאופוזיציה עדיפה
על הצטרפות לממשלה המחייבת להתאבדות
— וכי טובה מכל, ממשלה בהש תתפותם
ובלי הציונים הכלליים.
בן־גוריון הסתכל במחזה, נהנה כחתול
המשחק עם עכבר במלכודת. להשלמת התמונה
זרק פצצה שנייה, והביע את דעתו
שהמענק מארצות־הברית עשוי לגרום ל-
שיעבוד המדינה. היתד, זאת סטירת־לחי
למשה שרת, המייחם חשיבות רבה למעשי
האמריקאים.
משה סיזיפוס. בינתיים ישב משה
שרת במישרדו, רחוק יותר מתמיד מהקמת
ממשלה שתישא את שמו. הוא דמה מאד
לגיבור המיתולוגי היווני, סיזיפום, אשר
האלים קיללוהו בגילגול אבן־ענק אל ראש־ההר,
שהיתה נשמטת ומתדרדרת למטה
בכל פעם שהגיעה כימעט לפיסגה.
אלא שהפעם עבר תפקיד האלים לדויד
בן-גוריון.
מישטים פגישה בעכו
לודוויג ואן־בטהובן ומוחמד עבד־אל-
וואהב לא היו מכירים איש את רעהו,
אילו נפגשו ברחוב. מפריד ביניהם לא
רק המרחב והזמן, אלא גם מאות שנים
של מסורת מוסיקאית. לרוב מעריצי בט־הובן
אין כושר־השמיעה הדרוש כדי להב חין
בגווני הצלילים הדקים המציינים את
המוסיקה המזרחית, כשם שרוב מעריצי
הזמר דוחים בשאט-נפש את הרעש האירופי
והמסובך .־
כדי לזמן את השנים על קיר אחד בעכו,
היה דרוש גבר בעל שפם עדין ומשקפיים
צרי-מיסגרת, לשעבר חבר התיז־מורת
האישית של המלך המצרי פארוק.
סידקי שוכרי, המלחין הערבי היחיד במדינת
ישראל, סופג מתמונות אלה, שאותן

צייר בעצמו, את ההשראה כדי לשמור
על הגחלת הלוחשת של המוסיקה המז רחית.
עוד.
רק. טפלי: גחלת לוחשת זו
יכולה, לפעמים, לקעקע את חומות המבצר
העתיק שממול, כי תיזמורתו של שוכרי
במועדון המוסיקה של עכו מורכבת מ־11
כלים, ביניהם ארבעה כינורות, טבלי (תוף
ערבי עשוי מחרס ודומה לאגרטל גדול),
רק (טמבורין מצלצל) ועוד (גיטארה ערבית,
עליה מנגנים בנוצה) .כשמתפרצים
כלים אלה באלומה (״האשם אותי השלאגר
הסורי המציף כרגע את המרחב
כולו, אין רגל בסביבה שלא תרקע בטירוף
על הריצפה.
אולם שוכרי מעדיף בכל זאת לנגן את
יצירותיו שלו, המשתרעות על פני כל השטח
המרחבי, מנעימות ערביות קלאסיות
ועד ליצירתו האחרונה, סמבה ערבית. אף
כי עיסוקו העיקרי הוא הוראת מוסיקה,
בעיקר לפועלים וזבנים צעירים, המבק שים
לנגן כחובבים, הוא מרבה לנסוע עם
תלמידיו לכפרים הערביים, ולנגן בחתונות.
פעם אף נתן קונצרט באולם קולנוע
בעכו.
אחד מחלומותיו טרם התגשם: לנגן
בעיר עיברית, בפני קהל עיברי. לפתוח
בפניו את עולם הצלילים של המרחב.
מישפט תוכחות או כסף
כאשר מלכיאל גרינוולד כתב כמינהגו
את המיכתבים לחברי במזרחי (פנימי),
בהם השמיץ כחצי תריסר אישים נודעים,
לא היה הדבר איכפת לאיש, זולת אולי
לחצי תריסר הנפגעים. מקבלי המיכתבים
זרקום לפח האשפה ועברו לסדר היום.
אולם אחד טרח להוציא מפח האשפה
את כתב ההשמצה. היה זה היועץ המיש-
סטי לממשלת ישראל, חיים כהן* .הוא
הגיש תביעה פלילית נגד גרינוולד על
הוצאת דיבה, וגרם לכך ששמו עלה לכותרות
הראשיות של העיתונות. נושא ה תביעה:
השמצת שמו של ד״ר ישראל
קסטנר, לשעבר דובר מישרד המיסחר
והתעשייה, ופעיל סיעת מפא״י בכנסת.
קסטנר לא רצה במישפט זה, ועבר לסדר
היום על ההאשמות, כאילו שיתף פעולה
עם הנאצים וחיבל בעבודת ההצלה של
יהודי הונגריה. אך דעתו של חיים כהן
היתד איתנה: אין זכות לאיש, שיש ברשותו
מכונת כתיבה ופנאי, להשמיץ פקי דים
בכירים של ממשלת ישראל.
תמורת 100ל ״י. גם לגרינוולד היה
החשבון ברור: העונש המכסימלי שיקבל,
במקרה וייכשל במישפט, שלוש שנות מאסר
או קנס של 100ל״י. לא יפחידו. מייצגו
של הנאשם, עורך־הדין שמואל תמיר **,
הציע לגרינוולד לגשת למישרד היועץ-
המישפטי ולהציג בפניו את ההוכחות ל-
צידקת טענותיו. גרינוולד סירב בכל תוקף
:״בשום פנים — לא! אני רוצה
במישפט, כדי להוכיח את צידקת האשמות!

,אם יש לו הישיבה הראשונה
של בית־המישפט התקיימה ביום השישי
שעבר, באולמו של השופט בנימין
הלוי עורד־הדין תמיר ביקש מהשו*
כיוס שופט בית־המישפט הננליון.
** כיוס שר־המישפטיס.
*** כיוס חבר סיעתו של שר־המיש־פטים
בכנסת.

״העולם הזה״ 848
־ תאריך 21.1.54 :
פט הלוי לדחות את המישפט, בהסתמך על
כך שכנגד קסטנר הוצאו, לדבריו, בהונ גריה
ורומניה, שני פסקי־דין על שיתוף־
פעולה עם הנאצים, ועליו להשיג עותקים
של המיסמכים הרשמיים הנוגעים לפרשת
קסטנר.
התובע, אמנון תל, שייצג את היועץ
המישפטי, התנגד והוציא מתוך ערימת
ניירות את גיליון העולם הזה 845 הראה
לשופט את תמונת גרינוולד המחייך,
וקרא באוזני השופט את כותרת המישנה:
״יש לי הוכחות״ .אם יש לו הוכחות, אמר,
אין לדחות את המישפט. השופט הלוי
חייך, ודחה את המשך הבירור המישפטי
עד למחצית חודש פברואר.
מישטרה בדיחה מס׳ 126
אם חשב מישהו שקציני מישטרה אינם
יודעים להעריך הומור, הרי טעה טעות
מצחיקה. השבוע הופיעה בקיוסקים החוברת
125 בדיחות בפולנית. קצין־מיש־טרה
ניגש לתומו ורכש עותק. הוא התיישב
במכונית והחל לקרוא להנאתו את
הבדיחה הראשונה בה נתקל מבטו.
וזה אשר קרא: גברת שהתגוררה בבית־מלון
בטבריה שמה את עינה על גבר
שעמד לנסוע מהמקום למחרת. באמצעות
מלצר הזמינה אותו לחדרה. כשהגיע האורח,
היה השולחן ערוך בכל טוב. הוא
שתה שמפניה ואכל צלי, כשלפתע התפשטה
הגברת ונכנסה ערומה למיטה --
זו היתה רק התחלת הבדיחה. ההמשך
תיאר בפרוטרוט מה שהתרחש במיטה.
מה קרה, וכיצד התגבר הגבר על התקפה
זמנית של אימפוטנטיות והשתמש
בתחליפים, ומה אמרה הגברת כאשר תופעה
זו חוסלה בהצלחה.
הקצין עילעל בקדחתנות בשאר העמודים,
וגילה שבדיחה זו היתה אחת ההגונות
והמתונות שבחוברת. נראה שהקצין
לא העריך חוש הומור אמיתי, בייחוד
בשפה הפולנית. שעתיים אחרי הופעת החוברת
בקיוסקים יצאו חוליות שוטרים
בכל הארץ ואספו אותה מן השוק.

אנשים
<• פרישתו של דויד כן־גוריון ל-
שדה־בוקר שימשה לסופר י הו שו ע (עיר
קסומה) כר־ יוסף השראה לכתיבת מחזה
עבור המטאטא. נושא המחזה: מושבניק
ותיק ההולך להתיישב, בעיקבות בן־גור-
יון, בשדה־בוקר.
4כשנסבה השיחה בכסית על ריבוי
הבמות שבהן מפרסם בן קיבוץ גבע ותושב
ירושלים אדום־הזקן ידידיה (דירי)
מנוסי את פיזמוניו (בהדור, זמניס, דבר
ומבואות) ,העיר בקינאת־סופרים המשורר
נתן אלתרמן :״אינני בטוח אם אין
הוא כותב כבר את הטור השביעי״.

• גבר מזוקן אחר, מדכיאל גרינ־וולד,
סיפר שבתו, רנה, בת דד ,26 נולדה
קודם זמנה, שעה שאמה נבהלה בבוא
שוטרים הונגריים לאסור אותו לצורך
מישפט על הוצאת־דיבה .״במישפט ההוא,״
אמר ,״הוכחתי את צידקת דברי ושוחררתי.
וכך יהיה גם במישפט הנוכחי.״ (ראה
מדור סישפט).

כפית אחת בבוקר
ויום נפלא מתחיל...
כפי ת מזון מ ל כו ת בבוקר, הי א
התחלה טו ב ה ליו חדש. יו
שכולו הרג שה נ עי מ ה של ב רי או ת
ומרץ.
מזון המל כו ת מ כי ל כ מויו ת
גדו לו ת של חו מצהז רחני ת,
ק ל ציו ם, א שלגן וברזל, ה מ הווי ם
י סו דו ת בבנין גוף ה אד ם.
פרופסור גלי א רדי ליזי א ב חן
הטבה, גו פני ת ונפ שית ניכרת
באנ שי שתפריט כלל מזון
מ ל כו ת.
למס קנ המק בי ל ה הגיע גם חו ק ר
אחר, גרדנר, הגו ר ס כי מזון
מ ל כו ת מ הוו ההשלמה חיוני ת
לתפ רי ט ה מזון היו מי.
הציוד ה מ תו חכםוצמ חיי ת הגלי ל
הברוכה, זיכו א ת ״גליל״ במד לי ה
ו ב תו א ר: מזון המל כו ת ה טו ב
ביו תר בעול ם, בו עיד ה ל כוו רנו ת
שהת כנ סהב בו רקסט.
מכת בי ה תו דהה רבי ם ה מגי עי ם
ל מ כוו ר ת שמיר מ עי די ם יות רמכל
על חיוניו תו של מוצר זה.
פ ר טי ם נו ס פי ם אפ שר ל קבל
ממחלקתההסברה של מעבדת
״גליל״.
לה שיג בשק״ ם ב שופרסל
ב סו פרמרק טי םבצמ חוניו ת
ו ב חנויו ת מו ב ח רו ת.

ווא-^.ם דו

מ1ון מל כו ת ־ הממריץ הטבע
ממוצרי מכוורת קיבוץ שמיר

13¥1־ ז 1

מוסר נטר גנב•

ר־* שבוע שעבר נפרדתי מאשלייה רומנטית אחת
׳* נוספת, ששרדה בלבי מאז ימי נעורי.

אשדייה רומנטית ושמה: ככור שד פושעים.

לפי האגדה, יש לפושעים מעין מוסר המייוחד להם.
ערכי־כבוד שלהם אינם תואמים את הערכים המקובלים
בחברה, אבל הם חזקים כמוהם, ואולי חזקים עוד יותר.
פושע לא ירמה פושע. פושע לא ילשין על חברו.
המילה של הפושע היא מילה — ואין היא זקוקה לעזרת
בית־המישפט. זהו עניין של כבוד.
כמה סיפורים רומנטיים מסוג זה קראנו בימי ילדותנו?
כמה סרטים שהוקדשו לנושא זה ראינו בימים הטובים,
כאשר התפלחנו לבית־העם ולגן־רינה?

והנה — עורכא פרח. דא דוכים ודא יער.
דא ככור ודא מוסר. הפושעים הם ככד האדם,
רק גרועים יותר.
ך* 11 שני

איך אפשר כיכלל להשוות 5מכאן — תחתית
העולם התחתון, ומכאן — עילית העולם
העליון. מכאן — אנשים שההכרה יטלחה אותם
לכלא. ומכאן — אנשים שאותה החכרה שלחה
אותם לממשלה.

ובכל זאת, יש מכנה משותף אחד, והוא חזק ובולט
יותר מכל ההבדלים :
הבוגדנות.
אריאל שרון וחבריו עשו לתושבי בירעם ואיקרית
מה שששת הבורחים עשו לעמיתיהם הערביים.
אם ירצה מישהו ללמד סניגוריה על הפושעים הנמלטים,
יוכל לטעון כי הם קורבנות החברה. כימעט כולם גדלו
בבתים הרוסים, אחרי שהוריהם נפרדו. כימעט כולם צמחו

השניים היו ערכים.

הם היו רצוצים וקפואים, אחרי ימים ולילות של
הסתתרות ונדודים בקור החורפי. הם לא עשו כל נסיון
להימלט. מרוב עייפות, כך נראה, היו מוכנים למסור
את עצמם בידי השוטרים.

מילת־הככוד של גנכיט. צמו מילת־הככוד
של כורחי כלא־רמלה, היא לא שווה הרכה.
היא לא שווה כלום.

איך הגיעו דמצם זה?

ך | אקיני, גיבור המחזה בית התה של ירח אוגוסט,
אומר כי ״הפורנוגרפיה היא עניין של גיאוגרפיה״.

פשוט מאד. שעה קלה אחרי שיצאו השמונה לדרכם,
במונית החטופה, גורשו השניים מן המכונית על־ידי
ששת עמיתיהם היהודיים. זה קרה לא הרחק מבית־הסוהר,
אך הרחק מכפרי המשולש, שבהם יכלו למצוא מחסה,
בני־מישפחה, עוזרים וידידים.

הוא הדין לגכי הפורנוגרפיה הפוליטית של
פרשת איקרית וכירעם.

הנה שאלה פשוטה: היכן ערבי-נוצרי הוא ידיד
ובעל־ברית, והיכן הוא אוייב וסיכון ביטחוני?

מכחינת מוסרי־הפושעים, היתה זאת ניכזות.

התשובה היא גיאוגרפית ומדוייקת: מטר
אחד מצפון לגכול הלבנוני הערבי־הנוצרי הוא
הסיד־אומות־העולם. מטר אהד מדרום לגכול זה
הוא גייס חמישי ומרגל.

מה גם שאחד משני הערבים מילא תפקיד חיוני בעת
הבריחה, ובילעדיו לא היתה הבריחה אפשרית כלל. משום׳
כך הסכימו הפושעים האחרים לשתף אותו בתוכניתם, ואף
הסכימו לקחת עימם את אחיו.
זה היה מעין הסכם — הערבים עזרו ליהודים לברוח,
היהודים הסכימו לשתף את הערבים בבדיחה.

כרגע שיצאו מבין החומות, הפרו היהודים
את ההסכם. הם הפקירו את הערכים דגורדם.

(ל חד עם האשדייה של כבוד־הפושעים, מתה גט

מסתבר שאין זה כך. שינאת־העמים קיימת
גם כציכור זה של חלכאים ונדכאים. או שהיא
מתחדשת כרגע שכו הם יוצאים מכין החומות.

נדמה כי אהדת־הציבור נתונה, בפרשה זו, לשני הערבים
דווקא, ולא לששת היהודים.
הציבור אינו אוהב רמאים, גם כשהם יהודים, ולבו נתון
לקורבנותיהם, גם כשהם ערבים.
ואכן, תוך השוואת הערך האנושי של המעורבים
בפרשה, קשה להימנע מן המסקנה כי במקרה זה ששת
היהודים נמצאים כמה דרגות מתחת לשני האחים הערביים.
אחד משני האסירים־האחים נשפט בעוון ״עבירה ביטחונית״
.זוהי, כמובן, עבירה פוליטית. האיש לא ביצע
את פישעו לשם רווח אישי, אלא למען מטרה הנראית
לו כאידיאל (ולא חשוב אם נסכים לאידיאל זה או נפסול
אותו מכל וכל).
האח השני נשפט על פשע נתעב — רצח אחות
למען ״שמירה על כבוד המישפחה״ .שום אדם נאור לא
יצדיק מעשה ברברי מסוג זה. בכל זאת, יש לזכור כי
צעיר המבצע פשע כזה מקריב את חרותו ומסתכן
במאסר-עולם כדי לקיים מה שנראה לו כחובתו המישפח־תית,
בהתאם למסורת שבה גדל (ושוב, לא חשוב אם
מסורת זו נראית לנו כפסולה מכל וכל).

ששת האסירים היהודיים הם, לעומת זאת,
פושעים פשוטים. לפחות שניים מהם הם רוצחים
שבירים — בלומר, אנשים המובנים לרצוח,
על פי הזמנה, תמורת בצע־כסף.
אנשים כאלה מתקיימים מחוץ למושגים המקובלים
של כבוד ומוסר. עתה מסתבר כי הם מתקיימים גם מחוץ
למושגי הכבוד והמוסר של חברת־הפושעים.

אפשר רק לקוות שכל מי שייתקל בהם,
יתייחס אליהם כפי שהם התייחסו לחבריהם.

1 1 1
* * ה הקשר בין ששת הפושעים ובין ארבעת חברי
״•< ועדת־השרים שהחליטו בפרשת בירעם ואיקרית?
לכאורה — אין קשר.

אך בבל השנים האלה, הרימה תנועת-חרות
האופוזיציונית את קולה נגד העוול.

היא לא היתה בטוחה לגבי איקרית, שתושביו־עקוריו
הם חברי העדה היווגית־קאתולית. אך ראשיה היו בטוחים
לגמרי לגבי בירעם, שבניו הם מארונים.
חרות דגלה מאז ומתמיד בברית בין הציונות ובין
העדה המארונית. גירוש המאמנים מבירעם עורר את
זעמה. לפני כל מערכת־בחירות, וגם לפני מערכת־הבחירות
האחרונה, נתנה תנועת־חרות את מילת־הכבוד שלה ל-
עקורי בירעם, שבבואה לשילטון תחזיר אותם לאדמתם.

אגדה מתה בארבע בבוקר בכביש עזוב, כאשר
עצרה מונית לפני מחסום־המישטרה. בתוכה ישבו
אסירים נמלטים — שניים מבין השמונה שביצעו
הבריחה הגדולה מכלא רמלה.

האשלייה של אחוות־האדם מאחרי החומות.
ניתן היה לחשוב כי הדיעות הקדומות של לאום וגזע,
עדה ומוצא, נעלמים בתא הכלא. אחרי ככלות הכל, שם
נמצאים כולם בסירה אחת. כולם שווים מאחרי הסורגים.
האסיר הוא אסיר, ולא חשוב אם הוא יהודי או ערבי,
ספרדי או אשכנזי.

התועבה של איקרית ובירעם בוצעה בחסותה של
ממשלתי מפא״י, בימי שילטונו של ראש־הממשלה ושר-
הביטחון דויד בן־גוריון. כל יורשיו של בן־גוריון —
משה שרת, לוי אשכול, גולדה מאיר ויצחק רבין —
המשיכו בתועבה זו וחיפו עליה, וכולם כאחד שותפים
לפשע. הכתם ירבץ על שמם גם אחרי מותם.
(משום כך יש להתקומם בזעם נגד הצביעות הנוראה
הטמונה בתגובת מיפלגת־העבודה השבוע, כאשר מתחה
ביקורת על החלטת ועדת־השרים. זוהי מהדורה חדשה
של הסיפור הישן על אודות הגנבים הצועקים ״תיפסו
את הגנב!״ .על מפ״ם, שאחד מקיבוציה לקח גם את
אדמות בירעם וגם את שמה, מוטב שלא לדבר כלל).

הם לא קראו את שירי ז׳בוטינסקי
בשטח־ההפקר שבשולי החברה המסודרת, במקום שם
הניח מימסד אדיש ל״נוער השוליים״ לגדול בעזובה
אנושית. עתה קוצרת החברה את פרי־הבאושים.

אך גם הסניגור המוכשר כיותר לא ימצא
צידוק כלשהו לכוגדנותם של העסקנים, הדור
ם ים כני־אדם חפים־מפשע כדגל גאווה, וההופ־כים
שותפיס-אחרי־מעשה לשוד מזויין.

ר ם השודדים האכזריים ביותר מבין ששת הנמלטים
^ לא עלו במעשיהם על השודדים שגירשו לפני שלושים
שנה את אנשי איקרית ובירעם מכפריהם.

שוד מזויין אינו חדל מלהיות •טור מזויין,
מפני שבוצע כעת מילחמה.

להיפך. בתקופות רבות, החל בימי יהושע בן־נץ,
היה מקובל להוציא להורג חיילים*בוזזים. גם כיום מקובל,
לפחות בצבאות הגונים, לשלוח בוזזים לכלא.
אמנם, השודדים של איקרית ובירעם לא עשו מה
שעשו לטובתם הפרטית. היה נדמה להם שהם פועלים
בשליחותו של העם. אך כבר אמר השופט הישראלי, בשפה
חד־משמעית, כי מי שמבצע פשע באיצטלה של מילוי-
פקודה, אינו חדל בשל כך מלהיות פושע.

על פרשת איקרית ובירעם התנופף, למן
הרגע הראשון, הדגל השחור של אי־החוקיות.

אריאל שרון ועמיתיו לא היו שם בעת מעשה. חוותו
של השר שרון שוכנת בדרום, לא בגליל. הוא לא השתתף
בגירוש, ולא קיבל חלק מן השלל.

אך אין זה משנה מאומה. המצדיק פשע
אחרי מעשה ועוזר לפושעים לשמור את השלל
בידיהם, אינו עולה כרמתו המוסרית על הגזלן.

^ צד המחפיר ביותר בכל הפרשה היא שמעשה זה
י 1נעשה בידי ממשלת הליכוד, ושבראש הוועדה עומד
איש חרות.

כאן טמון העוקץ האמיתי, עוקץ הבוגדנות.

אין מנוס מן המסקנה: האוויר השונה משני עברי
הגבול משפיע על אופי האדם הערבי־הנוצרי. ואולי החינוך
בביודהספר הישראלי, או השרות בצה״ל, הוא ההופך
את הערבי־הנוצרי שמדרום לגבול לבוגד פוטנציאלי, בעוד
שבן־דודו, מצפון לגבול, שהתחנך בבית־ספר לבנוני,
בעזרת ספרי־הלימוד של הליגה הערבית, הוא ידיד־ישראל.
מתי המארוני הוא כשר, ומתי הוא טרף?
איך זה קורה שהמארונים שמצפון לגבול הם לוחמי-
חופש דגולים, שיש לעזור להם בכל דרך אפשרית, ולספק
להם מים ומזון, כסף ונשק, עצה ותיגבורת — ואילו
המאמנים שמדרום לגבול הם חורשי־מזימות שפלים, שאין
להניח להם בשום פנים ואופן להתקרב אל הגבול ולהתנחל
מחדש בנחלת אבותיהם?

מה יש בו בטבע האדם המארוני, המעלה
אותו לפיסגת האידיאליזם הצרוף כעורו נמצא
כלבנון, והמוריד אותו לתהומות השיפלות, בעודו
נמצא כישראל?
חוששני שיש לכל השאלות האלה רק תשובה אחת:

המארוני הוא מארוני טוב כאשר הוא יושב
על אדמה ש>עד,יין) אי־אפשר לגזול אותה,מתחת
לרגליו. המארוני הוא מארוני רע כשהוא תובע
כחזרה את האדמה שנגזלה ממנו.
הערבי־הנוצרי הוא ידיד יקר ואהוב כשאין מה לשדוד
ממנו, והוא אדיב שנוא נפש כשהוא רוצה שנחזיר לו מה
שכבר שדדנו.

פשוט? כן. הגיוני? כן. מכוכד? לא, אלא
אם בן אנו מוכנים לאמץ לעצמנו, כעם וכמדינה,
את מושגי-הבבוד של ששת הרוצחים והשודדים
שנמלטו מכלא רמלה.

ף• מורה המדיני והמוסרי של ממשלה זו היה זאב
ייז׳בוטינסקי, שכתב את המילים היפות הבאות :

״שם (כארץ־ישראל) ירווה לו משפע ועושר
/כן־ערב, כן־נצרת וכני / ,כי דיגלי דגל
טוהר ויושר...״
מנחם בגין שר שיר זה אלף פעמים. בפיו ובליבו
הוא נושא את המורשה המוסרית של מורהו, המתבטאת
כולה במילה אחת: הדר .
יש להניח כי גבריאל בוזגלו, טומי קיש ומשה דנינו
לא קראו מעולם את שיריו של זאב ז׳בוטינסקי. יתכן מאד
שמאיר מכורש, אורי מיזרחי וסלומון אבו לא שמעו מעולם
את המילה הדר.
לכן קשה לדרוש מהם מה שנדרש מראשיה ומשדיה
של תנועת־חרות.

אילו ידע זאב ז׳כוטינסקי בי אדם מסוגו של
אריאל שרון הוא המבצע עתה את צוואתו
כאיקרית וכירעם, היה מתהפך כקיכרו.

זו ממשלהשלרא שי כנופיו ת -
לאנשים תכתים!

777
הברנדי הלאומי
שהוא

שרון הוא הטמן קוזאקים ודיין א בו־ג ״ לדה
׳ 1סגן־ראש־עיריית תל-
אביב, דויד שיפמן, היה
אורחו של המנחה מני פאר
בתוכנית ממני מני. במיסגרת
ר,ראיון אמר שיפמן :״צריך
להביא לארץ פועלים מיוון
תורכיה וקפריסין. אי-אפשר
לבנות את המדינה באמצעות
פועלים ערביים, שאינם עובדים
בימי ששי, ז״ש להם
במשך יחודש בשנה ראמאדן.״
הגיב על־כך פאר :״אני מבין
שביגלל הפועלים הערביים לא
גמרו לבנות את התחנה המרכזית
בתל-אביב.״
באותו ראיון נשאל
שיפמן אם אמר בזמנו שצריך

ואחרי כמר, מ״שפטים שאל את
היושבים סביבו :״לבדיאן יש
מחלת מין?״ כשנתקל במבטי
תמיהה השיב :״הוא כל הזמן
מערבב זכר בנקבה.״
׳ 9בדיון בלישכת מיפלגת־העבודה
על הצטרפותו ללישסה
של רב־אלוף (מיל ).מרדכי
(״מוטה״) גור התלונן ייו״ר
מיפלגת־ד,עבודה, ח״ב שימעל
פרם, על ההתקפות בעיתונים
על גור .״אצלנו בארץ,״ אמר
פרם ,״אין מעריכים אף אחד,
אלא אם כן הוא מת. הזקנים
נחשבים לסנילים, הצעידים ל־קארייריסטים
ורק בית-הקברות
מלא אנשים טובים.״

נעים את שר־הפנים, הממונה
על המי׳שטרה, הד״ר יוסף
בורג בורג התכונן בעת נאומו
בכנסת על נושא יזה, בשבוע
שעבר, לפרסם את דו״ח־החקירה
הפנימי של שרות בתי־הסוהר
על הפרשה. אולם ברגע
האחרון התחרט והחליט שלא
לכלול יאת הדו״ח בנאומו. אולם
הדובר שלו, יחזקאל לביא,
לא ידע על־כך, וחילק את נאד
מו המתוכנן של בורג בין העיתונאים,
עוד לפני שהוא
ננאם. כאשר נודע ללביא כי
בורג קיצץ בנאום, הוא התרוצץ
בין העיתונאים והתחנן
שיחזירו לו את הנאום שלא־

שיבער, נוסעים דתיים, לבושי
קפוטות ׳ושטריימלים ועטורי־זקנים.
השוטר התחכם ׳ואמר
לנוסעים :״׳חברה, מספיק עם
החוכמות. תורידו את הזקנים
ואת התחפושת, וצאו מהמכונית.״
הנהג ששמע זאת נבהל,
יצא מהמכונית ופרץ במרוצה
לעבר הניידת, שעמדה בסמוך.
! במטה הארצי מתלוצצים
כי דובר־המישטרה, סגן־ניצב
כרוך לשם, מי ׳שפירסם לאחרונה
ספר על הרצח של
רחל הלי, מכין עתה ספר
חדש: אנטומיה של בריחה.
! 9׳ לאחר ששמע הסאטירי-

בינלאומי.

ויקטוד קווצינוי

אמן השח״מת העולמי, שהתמודד
השנה על כתר אליפות־העולים,
היה צריך להגיע לישראל כדי לאכול בפעם! הראשונה בחייו
אוכל סיני. קורצ׳נוי גילה כי מאז ומעולם השתיקק לאכול, אוכל
סיני ,״אולם ברוסיה שונאים את הסיגים, ולכן אין ,.מילועדות
סיניות.״ בפיליפינים, שם נערכה אליפוודהעולם בשח־מת. ,אכל׳

לזרוק את ׳הערבים מהארץ.
״אני -נקראתי לתוכנית הזאת
כדי להשיב על שאלות בענייני
תחבורה,״ ניסר, שיפמן להתחמק
.״להוציא מהארץ 400 אלף
ערבים — זו בעייה תחבד
רתית!״ השיב לו פאר. בסופו
של הוויכוח הודה שייפמן
כי אמר מישפט זה, והסביר :
״אם הם רוצים לגרש אותנו,
נגרש אותם קודם, אפילו אם
נצטרך מאות משאיות.״ כמה
אנשים בקהל מחאו לשיפמן
כפיים, ואז הוא אמר למנחה :
״אתה רואה, מוחאים לי כפיים
!״ הסביר לו פאר :״אלד,
הם בעלי־המשאיזת.״ באותו
רגע קרא מי׳שחו מהקהל ל־שיפמן
:״תשתמש ברכבות ! ההיסטוריה
הוכיחה שזה יעיל
יותר לתוכניות מהסוג שלך!״

91 באותה הזד״נית ־שיפר
פרס כי ערך סיור בשוק של
פתח־תיקווה .״אשה עצרה אותי
בשוק ויאמרה לי: חלמתי עליך
בלילה. שאלתי אותר, מה היא
חלמה, והיא ענתה לי: חלמתי
שבאת אלינו ׳וביקשת סליחה
על כל העוונות שלך. אמרתי
לך: אנחנו נסלח לך, אבל
רק אם תחזרו מהר לש״לטון.״
! 9בריחת ששת האסירים
מכלא רמלה העמידה ׳במצב לא־

מייוחד שהובא אליו למלונו. רק בהגיעו לתל־אביב נלקח למיסעדת
ג׳קי אונאסיס. אולם הנאתו לא היתה שלמה. בעל המיסעדה, ג׳קי
רונן, הודיע מיד לכמה מידידיו, ביניהם אלוף־הארץ לשעבר, שימעון
כגן, שקורצ׳נוי סועד אצלו• אלה הסתערו על חמיסעדה, כאשר
׳ לוחות שח־מת בידיהם, וביקשו להתמודד עם קורצ׳נוי. לאכזבתם,
,סירב לשחק עימם בטענה ש״אף פעם אני לא משחק שח כשאני שבע״.

^מן אם. העיתונאים סירבו, וי
פירסמו את הדו״ח למחרת היום.

9מפכ״ל המישטרה, רב־ניצב
חיים תכורי, טוען כי
האסירים שברחו הם מתנועת־חרות
.״הם השאירו את ה־מפ״איניקים
בפנים, וגירשו את
הערבים שהיו איתם.״
91 בעת המצוד אחרי האסירים
הבורחים, עצר שוטר,
ליד מחסום, מונית שבה היו
אהרץ 9שר-הדתות
אכו־חצירא אינו אוהב, כפי
הנראה, את הממשלה שבה הוא
יושב :״זו ממשלה של ראשי־כנופיות,״
הוא התלוצץ השבוע
,״בראש הממשלה יושב
מי שהיה ראש האצ״ל, אריק
שרץ הוא הטמן־קוזאקים של
אלוהים, אני מתכוון לגוש אמונים,
ושר־החוץ משה דיין
הוא, כידוע, אבו־ג׳ילדה.״
91 בישיבת הכנסת, בשבוע
שעבר, עלה לדוכן־ד,נואמים
ח״כ הליכוד גוסטב כדיאן.
ח״כ המערך אכא אכן האזין
לנאומו של בדיאן בתשומת־לב

ארנון מילצץ

המפיק, קפץ ארצה לעשרה ימים, כדי
להשתתף באזכרה השלושים של ידידו
ומנהל עסקיו בארץ, וייסברוד. באותה הזדמנות הלך לראות איך
מתנהלים צילומי הסרט שהוא מפיק. בתמונה: עם גידי גוב.

קאי יואל ריפד כי המישטרה
מוכנה לשלם 100 אלף לירות
עבור הסגרת כל אחד ׳מהאסירים
הנמלטים, הוא אמר :״600
אלף לירות מסתובבות חופשי !״
! 9אחרי שיושב־ראש סיעת
המפד״ל בכנסת, ח״ס יהודה
כן־מאיר, הודיע בטלוויזיה
כי אינו מוכן לכהן בממשלה
הנוכחית ״אפילו בשביל מיליון
לירות,״ אמר ידידו לסיעה, שר־החינוך
זכולץ המי :״תציעו
ליו מיליון וחצי, ותראו שהוא
יסכים!״
91 למסיבה שנערכה בביתו
של שד-החוץ משה דיין בצהלה,
ביום ה׳ששי בשבוע שעבר,
לכבודו של השגריר האמריקאי
הנודד אל פרד
(״רוי״) אטרטון, הוזמנו חברי
הימישלחת האמריקאית, חברי
המישלחת הישראלית, פקידים
בכירים במישרד החוץ ועורכי
העיתונים. הפתעה גדולה
נגרמה כאשר התברר, כי ה יחידה
מקרב חברי־הכנסת ש הוזמנו
היתד, דווקא ח״כ המערך
אורה נמיר. נמיר עצ מה
התביישה לשאול לסיבת
הדבר ודיין אף לא טרח להסביר
מיוזמתו.
91 הפתעה לא-נעימה אירעה
׳לראש ד,ליישבה הוותיקה של
מישרד התחבורה, עליזה
אשד, אשתו של עיתונאי דבר
חגי אשד. כאשר הגיע שרד,תחבורה
החדש, חיים לנ דאו,
ללישכה, הוא הביא עמו
ה עו ל ם הז ה 2160

מזכירה אחרת !והורה לעליזה
לעזוב את הלישכה. עליזה
סירבה, וטענה כי אי אפשר
לפטר !אותה בדרך זו, לאחר
17 שנות עבודה, מבלי למצוא
לה עבודה אחרת. לנדאו לא
הגיב, אולם הורה להכניס אל
הלישכה עוד שולחן -עבור המזכירה
החדשה, שלה !ניתן את
כל הסמכויות.
! .זהבה לג, ראש לישכת
שר־האוצר שימחה אדליד,
.מי ישד,יתד, ראש הלישכה גם
אצל שרי האוצר הקודמים,

פינחס ספיר ויהושע רבי־

נוביץ, עזבה !את עבודתה.
ארליך האשים את זהבה כי
היא שהדליפה לעיתון דבר את
הכוונה להעלות את מחירי הדלק.
זהבה, הידועה כשומרת־סוד
וד,נרתעת מעתונאים, הכחישה
זאת מכל וכל .״את
שקרנית,״ אמר לה ארליך! .תגובתה
של זהבה הייתה :״אני
שקרנית? בשנה האחרונה כל
מה שעשיתי בלישכיה היה לח פות
על השקרים שלך.״ כאשר
סיימה את דבריה קמה זהבה
ממקומה והודיעה ילארליך כי
היא מתפטרת.
! נציב שרות המדינה, רד

לסידרת הטלוויזיה גלגלים אמר:
״אילו לסבתא היו גלגלים, היא
היתר, רוק חדסון.״
81 בעת הדיון על ההרכב
החדש של הממשלה נאם ח״כ
הליברלים פסח גרופר כאחרון,
לפני נאומו של ראש־הממשלה
מנחס בנין עוד
לפני ׳שעלה גריופר לנאום, קרא
לעברו בגין קריאות, ובהן הצעות
לרעיונות לנאומו. גרופר
רשם בתשומת־לב רבה את ההצעות
של ראש-הממשלה, אולם
אחרי הנאום התלונן בגין :
״הוא שמע, אבל לא הבין. כל
מד, שאמרתי לו, יצא לבסוף
הפוך.״
81 נסיונותיו של יושב־ראש
סיעת העבודה בכנסת, ח״ב
משח שחל, לערוך סולחה
בין מזכיר ׳המיפילגה שי מ עון
פרס לבין ראש עיריית חיפה,
איש־המערך אריה גוראל,
עלו עד כה בתוהו. גוראל אינו
מדבר עם פרם, מאז ניסה פרס
להוציאו ׳מראשות רשומת המערך
לראשות עיריית !חיפה,
בטענה ש״גוראל יפסיד לנו את
חיפה.״ בתשובה לפניה ישל שיחל
אמר גוראל :״אני מוכן להיפגש
עם פרם רק בלישכר, שלי,

אונס אנסק׳

שדרן גלי צה״ל, נמצא בפיליפינים והלך לראיין כמה פליטים מהאוניה
הנודדת. עם הפליט בתמונה היתה לו שיחה• אלכם: שמעת על החלטת
ממשלת ישראל לקלוט 100 פליטים 1הפליט: כן• אלכס: אתה מרוצה 1הפליט: כן. אלכט: אתה
רוצה להיות בין ה־ 100 שיבואו לישראל ז הפליט: אני לא. אני רוצה לאמריקה. אלכם: אבל יש לך
הזדמנות לצאת מכאן ! הפליט: זה גיהינום פה, אבל אני אחכה ואגיע בסופו של דבר לאמריקה.

כאשר נשאלה שרון פתיר
׳אם היא רוצה מסיבה גדולה,
היא השיבה :״לא. אני מצה
רק בחוג המישפחה, ובלי כל
החברים של אבא״.
! 8ראש־לישכתו של שימעון
פרס, בועז ׳אפלבאום: ,אינו
אוהב את חבר׳ת־הכנסת מה-
מפד״ל, שרה שטרן־קטן,
והמציא לד, ארג הכינוי שנקלט
במהירות במיזנון הכנסת :
״שרה הטבחית״ .שטרן־קטן ה־דתיה
מסתובבת בכנסת עם
שביס לראשה, ומכאן בא הכינוי.

אחרי שיחיאל (״חי-
ליק״) ׳גוטמן, מי שהיה עוזר
שר־המישפטים, קיבל מידידיו
את הג׳וב של היועץ ד,מיש־

1 1 : 0 , 111 ^111 העיתונאי־סופר שהוא גם כתב לענייני גסטרונומיה, הגיע לפתיחת
] 1 |#מיסעדה אידישית בבית״מלון בעיר, ואמר שאינו סובל את
העיתונאים האלה, האוכלים סנדוויצ׳ים בכל מיני אירועים שכאלה. אייבי נתן, שרצה

ד״ר אכרהם (״רמי״) פריד מן,
הויא מגדולי הקוראים ל הידוק
החגורה ,׳מאחר !והוא
העומד נגד הוועדים השונים
מקרב עובדי-ד,מדינה, הדורשים
תוספת שכר. אולם בשבוע ש יעבר
התיר פרידמן את החגורה
שלו עצמה. הוא דרש ׳וקיבל
מכונית וולוו־סטיישן חדשה,
במקום הוולוו הישנה שליו, שהיתר,
משנת־ייצור .1977
! 8ח״כ יצחק רגין התפרסם
בעת שהיה ראש־הממ־שליה
באימרה :״אילו לסבתא
היו גלגלים.״ השבוע שיכלל
רביו את אימרתו, ובהתייחסו
ה עו ל ם הז ה 2160

ורק אם הוא יבוא כדי להתנצל.״
פרם מסרב, כמובן.
81 כאשר נשאל שר־האנר־גיר,
יצחק מודעי אם הוא
מרוצה מהתיק הנוסף שקיבל
לידיו, תיק התיקשורת, השיב:
״מאיר עמית(שר־ד,תחבורה-
והתיקשורת הקודם) אמר לי
כי לקפל את ה׳תיקשורת זה
יותר טוב מאשר לקבל את
התחבורה והתיקשורת ביחד, כי
אז אהיה שר התח״ת.״
81 בתו הצעירה של יועץ
ריאש־הממשלר, לענייני תיקש׳ו־רת,
דן פתיר, חגגה בשבת
האחרונה את בת־המיצווה ישלה.

שלים, שבו ניגנה בליווי יתיז־מורת
רשות-השידור י׳ום אחרי
שנמצאה מכונית־התופת שם,
שמעה באמצע ׳נגינתה פיצוץ
מרעיש. הפסנתרנית לא הנידה
עפעף, והמשיכה לנגן. מה שהתפוצץ
היה בסך־הכל אחד
הפרוז׳קטורים של מצלמות הטלוויזיה,
שהוציא להבה של
אש וכמה רסיסי־יזכוכי׳ת. גם על
הצ׳לו בתיזמורת ניתכו כמה
רסיסים, אך הקונצרט נימשך.
8בפסטיבל-הזמר האחרון
היה יזהר כהן כוכב האירוע.
השבוע לא הוזמן לבצע
אפילו ישיר אחד באותו פסטיבל.
אך ליזהר אין זמן להתאונן.
ממש באותו מועד שבו
ייערך כאן המופע, ישיר יזהר
בשווייץ, בפסטיבל־שירים דו־

עם שניים מידידיו. את אשתו,
שימרית אור, הוא ישאיר
פאן בארץ, אך היא לא מן ה־מתבטלות.
מילבד הבוטיק שלה,
וה׳תמלילים לשירים שלה, היא
עובדת עתה על ספר־׳שירים
חדש, שתוציא לאור בקרוב. עם
שימרית יישארו בבית יערית
בת ה־ ,11 מנישואיה הקודמים,
ויותם בן השנה, בנם המשותף
של בני־הזוג. בלונדון יבקר
יוסי את בתו שלו, טלי, מנישואיו
הקודמים, המתגוררת שם
עם אמה. כאשר יחזור ארצה,
יתחיל הזוג לשפץ את הבית
החדש שקנו בנווה־צדק.
! 8חייה של כוכבת צעירה
אינם נופת שכולה צוף, זאת
סיפרה חניה עצמץ, אמה של
ענת, הכוכבת הצעירה של

כל־כך להביא פליטים ויאט־נמים, ארצה, והרעיון נגנב לו על־ידי הממשלה, נאלץ
למצוא פיצוי במלצריות הוויאטנמיות העובדות באותה מיסעדה. מלצריות אלו משרות
אוירה נעימה במיסעדה ומגלות חריצות רבה. בתמונה (משמאל) נראה אייבי בחברתן.

פטי של סיעת המערך בכנסת,
נראה כי יעזוב תפקיד יזה בהקדם.
גוטמן היה המועמד
מיספר 17 ברשימת טדי קו״
לק למועצת עיריית ירושלים,
והרשימה זכתה ב־ 16 מנדטים
ביליבד. לאחרונה נודע לגוטמן
כי חבר המועצה אריה גזית
עומד להתפטר מהמועצה, ולקבל
תפקיד מנכ״ל מחלקת
החינוך בעירייה ,׳ואז ייכנס
גוטמן במקומו. .
! 8ההצגה חייבת להימשך,
זאת יודעת היטב הפסנתרנית
פנינה זלצמן. בקונצרט שהקליטה
עבור הטלוויזיה בירו־

מה, כזמר־אור׳ח. תלווה אותו
שם להקת האחים והאחיות,
מאחר והלהקה שלו אלפא ביתא,
התפרקה לפני כמה חודשים.
אותה להקה הוקמה בשעתו
במיייוחד יעבור שירו
אבאניבי, שזכה במקום הראשון
גם בפסטיבל דגם בתחרות
האירוויזיון.
81 השחקן היפה של הקולנוע
הישראלי, יוסי וור־ז׳נסקי,
אינו נוסע ללונדון
כדי להופיע באיזה סרט, אלא
כדי לפשפש בשווקים ולמצוא
רהיטים עתיקים, שאותם הוא
ימכור כאן בארץ, בשותפות

סרט ישראלי חדש. הניה סיפרה
שלענת יש בעיה לקום
כל בוקר מוקדם כל־כך, וכל
העניין ממש נמאס עליה .״עוד
יקח הרבה זמן עד ׳שאעשה עוד
סרט,״ אמרה ענת, לדברי אמה.

הפסל הישראלי גדל־

המידות מנשקה קדישמן

אינו !מתחשב, כידוע, בכללי
טכס. ביקורו האחרון בניו־יורק
הגיע למועדון־לילה כשהוא לבוש
כהרגלו מכנסיים קצרים
ונועל קבקבי עץ ומקל רועים
בידו. נילוו אליו, במסע רועים
זה, הצייר שדמה צפריר והשחקן
זאב רווח.

דיו־ ה טו אלטלאמצא חן ב ע ינ*

ה סו פ ר ליאון יוריס. ו הו א עז ב את המקום
! 8הסופר האמריקאי לי א ץ
(אקסודוס) יורים, שהגיע ארצה
לתקופה ישל הצי שנה עם
אשתו האירית, שהיא צלמת,
כדי לכתוב יספר על ירושלים,
קיבל דירה בבית־ההארחה משכנות
שאננים. אחרי שבועות
ספורים עזבו בני הזוג את המקום,
וישכרו דירה בירושלים.
את הסיבה לכך העלה הסופר
במיכיתב להנהלת המקום: אם
כבר מוציאים כל־כך הרבה

זולים, וכל הכסף שאני מרוויחה
אני מוציאה.״ מסתבר
שאחרי הפריצה הראשונה לדירת
הזמרת, שבה הפכו לה
את הבית לגמרי, מצאו ישם
הגנבים כספת גדולה ,׳ולא ידעו
שזו מכילה רק את תעודות־הלידה
של בני המישפחה. הגנבים,
שלא הצליחו לפרוץ את
הכספת, החליטו לחזור בפעם
נוספת, אך יפה נפטרה מהכספת
אחרי הפריצה הראשונה, וה
דבר,
אך מאז יש לה תמיד שני
ידידים השומרים עליה.
! 8בעוד שבוע יסע חיים
טופויל לאירופה ולאמריקה,
כדי לדון בשני סרטים שהוא
יככב בחם. הראשון יהיה סרט
בשם אבקרוב, על־פי ספרו של
מארי! חלאסקו, הסופר הפולני
שנפטר לפני כמה שנים.
טופול יגלם את התפקיד הראשי
בו. לנסיעה זו יקח טו־פול
את אשתו, גליה ואת

ג׳לת אנק1וי

חביבת הילדים, המכירים אוונה כ־שוליית
הקוטם עמוס קדברא, החליטה
לשנות תדמית ולהפוך חביבת הגברים. גילת משתתפת בסרט
דיזנגוף ,99 בתפקיד של פאם פאטאל, והחליטה לאמץ לעצמה
הופעתה של מרילין מונרו. בשלב הראשון הלכה אל ספר, שהתאים
לה תסרוקת. בשלב שני הלכה למעצבת״אופנה, שתעצב לה תלבושת
מרילין־מונרואית. אחרי שמדדה את התלבושת, החליטה גילת
שהיא נועזת מדי לחיי יוס״יום, וכי היא תהיה גילת אנקורי בחיים.

אביבה נינקו

בעלת בוטיק ביתי, הזמינה לביתה אורחים לארוחת על טחרת הטיגעונות.
סלטים מתובלים באגוזי־אדמה, שהובאו במייוחד מכפר-הטיבעונים אמירים,
אצות-ים מיובשות מגדות הים הבלטי, מרק סיני ומרציפאן מתוצרת״בית, משקדים טחונים ודבש.
לקינוח: סלט־פירות עם גרעיני חמניות• השתיה הוגשה אמנם בכוסות שמפניה, אך המשקה —
מים מינרליים• את הארוחה הכינו אביבה ובעלה אילן (בתמונה) הסוחר ברהיטי במבוק, בביתם
המרוהט אף הוא באביזרי במבוק. היחידי שאיננו טיבעוני בתמונה הוא הכלב המישפחתי שלהם.

כסף על בית־ר,ארחה מפואר
כזד״ מדוע אין מייבאים גם
נייר־טואלט משובח יותר?
׳ 11 אל חדר המיון של בית־החולים
איכילוב הגיעו, בשבוע
שעבר, בלילה, שני
אנשים כשרסיסי־זכוכיית בעיניהם.
מאחר ואיש לא זיהה
אותם, הם נאלצו לחכות בתור
ארוך. אחד הרופאים, שהעיף
בהם מבט בוהן יותר, זיהה,
להפתעתו, את אלוף פיקוד-
הדרום, האלוף דן שומרון
גיבור מיבצע־אנטסה, וידידתו
מימי ויינברג, מאלמנות
האולימפיאדה במינכן.
מייד קיבלו השניים טיפול
מייוחד. הרופאים התרגשו מאד,
ואחד מהם, שניסה להוציא
רסיס של זכוכית מעינו של דן,
החל רועד בידו, וביקש מרופא
אחר שיחליף אותו. השניים
יצאו מבית-החולים בריאים ושלמים,
ואיש לא הצליח לגלות
איך הגיעו רסיסי-הזכוכית
לעיניהם.

! 9הזמרת ייפה ידקובי

רועי ברקן

בן השנה ושמונה החודשים, מוכיח שהתפוח
אינו נופל רחוק מהעץ. הוא
התחיל בקאריירה של כוכב־קולנוע. נכון שהוא קצת קטן, אך
האבא שלו השחקן יהודה ברקן, משבצו בסירטי פירסומת בהפקתו.

ממש מתחננת לפני הגנבים
הקבועים שלה :״עזבו או״
תי בשקט! אין לי יהלומים,
אף פעם לא היו לי, אין לי
מעילי־פרווה כי אני לא לובשת
אותם, כל התכשיטים שלי הם

גנבים המיסכניס באו ולא מצאו
את מד, שחיפשו. בפעם השנייה
אף לא הפכו לה את
הבית. את זה היא דווקא כן
מעריכה.

! 9התכשיטאית רחל גרא

היתד, שוב בכותרות העיתונים
בשבוע החולף, הפעם ביגלל
שוד שנערך בחנותה. מספרת
רחל-, :בארבע אחרי הצהריים
חייתי לבדי בחניות ביפו העתיקה,
כאשר נכנס גבר חבוש כו־בע־גרב
על פניו, ואקדח בידו,
והודיע לי שזהו שוד מזויין.
בתחילה חשבתי שזה אחד מידידי,
שחומד לי לצון, אך עד
מהרד, התברר לי שהוא ממש
מתכוון לזה.״ אחרי שרחל שיב־נעה
אותו שתכשיטי־כסף אינם
בעלי ערך רב, החליט להסתפק
באונס. הוא פקד עליה לעלות
לחדר בקיומה השניה ולהתפשט
.״אתה רוצה לשכב אתי י
בסדר, אבל בלי האקדח !״ אמרה
לו בקור־רוח. רחל ניצלה
תודות לידיד, שהגיע לחנות
יוקרא למישטרה. עדיין לא ברור
לה מניין לקחה את האומץ לדחוף
את השודד החוצה, אך
ברור הוא שקור-רוחה, והעובדה
שלא נכנסה להיסטריה, עזרו
לה לצאת מהעניין בשלום.
מאז השוד היא ממשיכה לבוא
יום־יום לחנות, כאילו לא קרה

בתו, ענ ת, שהשתחררה מהצבא,
ויש לפצות אותר, על־כך
שהפסידה את הנסיעה הקודמת
של המישפחה לספרד, שם הסריט
את הבית ברחוב גריבלדי,
על פי ספרו של איפר הראד,
העוסק בחטיפת אדולף איי ״
כמן. ענת מתכוננת להירשם
בלונדון לבית־הספר רויאל אקדמי.
שני ילדיו האחרים, ער״
מר ועדי, יישארו בארץ.
! 8אם אסטרולוג מבטיח
הצלחה ממקום בלתי־צפוי,
כדאי לקחת איותו ברצינות —
את זאת גילתה גילה ורטמן,
שהייתה מעורבת בפרשת־ההב־רחה
של איש־ד,עסקים אבישי
הראל לחוץ־ליארץ. לפני כשנה
פנתה גילה לאסטרולוג,
שעשה לה מפה, ובה צויין כל
מה שיקרה לה יעד שתגיע לגיל
.73 הוא הבטיח לה שהיא תכ תוב
ספר, שיעורר הדים רבים
במדינה. גילה, כמובן, לא לק חה
את כל העניין ברצינות.
כעבור במה חודשים התחוללה
שערוריית הראל. בימים אלה
אכן כותבת גילה ספר בשם
אל תוך חיי, שביו תספר על
קורות איותה פרישה. הגיבורים
יהיו, כמובן, אבישי הראל, השוהה
כיום בבית־חולים לחולי-
נפש, ואשתו־לשעבר ומלכת-
המים־לשעבר אורלי חידה.
ה עו ל ם הז ה 2160

¥1ך|:ן 11 הגיע למסיבה שנערכה אחרי הצגת ה־ 100 של ״חלום
3ון ןךך
ליל קיץ״ בתיאטרון ״הבימה״ ,וסיפר בגאווה שאשתו
1 —* 1\ 11 1111
רבקה (בתמונה) קנתה לו, לכבוד המאורע, סיגרים בשם ״המלט״ .״לפני 25 שנים,
כשהייתי צעיר, חלמתי לשחק את המלט. היום יש לי יובל השיחרור מהסיוט חזה״.
דויד לווין (בתמונה למעלה, משמאל) ,המנהל חאמנותי של תיאטרון ״הבימה״ ,ישב
בצוותא עם המנהל הכללי של התיאטרון, שמואל עומר, והתבונן בחוגגים. ואילו עזרא

מילבד הכתיבה עסוקה גילה
בימים אלה כאשת יחסי־ציבור
של ביודמלון תל־אביבי.
9 :המחלה הנקראת בשם
המדעי שלד ,״אינפקשס מוינו־נוקליאוזיס״
ידועה יותר בשם
הפופולארי שלה ״קיסינג די־זים״
— מחלת הנשיקות. בדרך
כלל נדבקים בה סטודנטים
צעירים בקמפוסים, כי היא עובדת
במגע של הפה. מי שהופתע
•מאד ׳להידבק במחלה זו
הוא יריב בן־אליעזר, נכדו
של דויד (״סבא של יריב״)
כן־גוריון. נכון שהוא מס־תובב
עם סטודנטים, בתוקף
תפקידו כמרצה באוניברסיטה,
אך סימני התשישות המוחלטת
׳והעייפות השתלטו עליו ,׳והוא
נאלץ לבלות במיטתו שבועות
אחדים .״זה מראה שאני לפחות
צעיר בלב,״ מתלוצץ יריב.
רק בימים אלה התאושש וחזר
לעבודתו.
91 אגב, אחד מילדי דויד
בן־גוריון סיפר כי שמע מפי
הזקן את הסיפור הבא: פעם
אחת נכנם משה שרת אל
הזקן וסיפר ליו שיש לו בעיות
עם בנו י קובי״) .שרת
ה עו ל ם הז ה 2160

תיאר את תכונותיו של קובי.
אחרי הפגישה יאמר הזקן לאחד
מילדיו :״זה מוזר מאד, אבל
כאשר שרת תיאר את קובי,
נדמה היד, לי כאילו דיבר על
עצמו״.
הברונית גת־שכע
דה־ רוטשילד לקתה את
כלב־הפודל שלה למספרה של
כלבים, כדי שיעבור טיפול־יופי.
כאשר יצאה לרגע ללגום
ספל קפה, ברח הכלב מהמספרה
ונעלם. הברונית המבוהלת
גייסה מכונית עם רמקולים, ובמשך
יומיים עברה בעיר ׳וקראה
לכלב בשמו. בינתיים
טייל לו הפודל, והגיע למלון
שרתון, שם שהה יומיים, כאשר
כל עובדי המיטבח מפנקים אותו
ונותנים לו אוכל. לבסוף
החליטו אנשי המלון לטלפן לאגודת
צער בעלי חיים, ולהודיע
על האבידה. הכלב הגיע
בסופו של דבר חזרה לידי
הברונית. עכשיו מתלוצצים שאילו
אנשי להקת בת־דור, שהתגייסו
למיבצע, היו מחפשים
אחרי האסירים שנמלטו מכלא
רמלה, היו בוודאי מוצאים אותם
בזריזות רבה יותר מאשר
המישטרה.

דגן, המגלם בהצגה את תפקידו של פוק, שבו עליו לבצע תרגילי״אקרובטיקה, הגיע
למסיבה במצב״רוח רומנטי. הוא רקד טנגו עם ידידו, אלי גורנשטיין, כוכב הטלוויזיה
הפופולרי של הילדים (בתמונות למטה, מימין) ,בעוד שענת עצמון, כוכבת״הקולנוע
הלוהטת בארץ, הגיעה למסיבה כדי להיפגש עם ידידה־לשעבר, השחקן רפי תבור,
רקדה ריקוד איטי עם ידידתה, אורלי זילברשץ (בתמונה למטה, משמאל)• ענת שלדברי
אימה מתלוננת לאחרונה על כך שנמאס לה מהסרטים עזבה את המסיבה לפני סיומה.

1לא ברור מי התאכזב
יותר בקונצרט של כזמזום
חאג׳ידאקים, הקהל או ה-
אמנים. הקהל, שהגיע למופע
שנערך בהיכל התרבות, התאכזב
מאד לשמוע את הזמר
טפירו סאקאס שר את האריות
החדשות של חאג׳ידא־קיס,
שליווה אותו ליד הפסנתר.
הוא ציפה לשמוע את להיטיו
של המלחין היווני, שביצע אנ־סמבל-הרוק
הניו־ייורקי, במקום
האריות היווניות שהושמעו.
אחרי שלושה שירים התחיל האולם
להתרוקן.
11 חוויה מאד לא-סימפטית
עברה על הצייר משה גת בערב
פתיחת התערוכה שלו בקיסריה.
אחרי שכל המוזמנים
עזבו את הגלריה, נהג משה
בחזרה לתל־יאביב עם אשתו
ב תי ה /בנו איי ל וצלמת. גת
הוריד את אשתו ובנו בביתם,
והסיע את הצלמת לביתה ש ליד
בית הבימה. בדרך עצרה
אותו שוטרת. גת שאל אותה
איך עליו לנסוע, כדי להגיע
להבימה. השוטרת שלא האמינה
כי אינו יודע איך להגיע לשם,
ביקשה לעיין במיסמכיו, פס

שהוא אינו מתגורר באותו
אתור, ושאלה מדוע הוא רוצה
לנסוע לשם דווקא. בנקודה זו
הגיעה ניידת המישטרה וביקשה
ממנו לנסוע אחריה. גית
הובא אל ׳תחנת המישטרה, ושם
הוא והצלפת מסרו עדות לאן
ולמד, הם רוצים לנסוע. שעתיים
וחצי עוכב הצייר במיש־טרה,
כשהוא נעול בסנדלים ולבוש
בחולצה דקה. עם תום
הסיפור המישטדתי הגיע משה
אל המסיבה, שערך ידידו
אייכי כתן באותו הערב, כולו
׳ממורמר וכעוס. הוא טילפן
אל כעמי שדמי, מפקדת השוטרות,
והתלונן בפניה על השוטרת.
נעמי מכירה את גת,
מאז ׳שביקשה ממנו לתת את
חסותו לתערוכת ציורים של
שוטרות. היא הבטיחה לו לטפל
בעניין.
! 9לתצוגת-אופנה שד-יתה
מפוארת ביותר הזמינה לאה
גוטליב, בעלת מיפעל גוטקס,
את כל הקניינים שלה. מילבד
תצוגת הדגמים החדשים שלה,
כללה התוכנית גם ארוחת־ערב.
ההסתערות על האירוע היתר,
כה גדולה, שבעלי־המלון שבו
נערכה התצוגה נעלו את הדלתות,
לפני שכל האורחים
הספיקו להיכנס. אנשים שהגיעו
מהיפה זמנתניה נאלצו להד
שאר בחוץ, כשד,הזמנות בידיהם.
גוט׳ליב שיש ילה חינוך
הונגרי, שלחה למחרת זר־פר־חים
לכל המוזמנים שלא הצ ליחו
להיכנס ,׳והתנצלה על איד,נעימות
שנגרמה להם.
; 9באותה תצוגה הופיעה
רקדנית בשם טלי, שמצאה חן
בעיני עורכת דבר חנה זמר.
״הבחורה הזאת היא כל־כך נח־

וי׳ מדד, שהיא בוודאי הונגריה״,
1אמרה יחנה, שהיא עצמה ממוצא
זה. טלי, לעומת זאת, היא
ממוציא בולגרי מ$ד אביה, ודור
רביעי בירושלים מצד
האם.
! 9אנשי המושבה הישראלית
ביוהנסבורג, בדרום־אפריקה,
באו במשך החודש האחרון בכל
יום רביעי למלון קרלטון
בעיר, כדי לשיר שירים יש ראליים
ישנים ומוכרים, כמו
בפונדק קטן ורגל מעץ. הסיבה
היא שכדי כרמן, מי שכתב
וזימר את השירים, הופיע
שם עם אשתו האמריקאית
לינדה, ולכבוד הישראליים במקום
שר שירים אלה. הזוג ברמן
קפץ ארצה לארבעה ימים,
עם תום התחייבויותיהם באפריקה,
כדי לראות את המי׳ש־פחה
בארץ. בני מבטיח שעם
שובו למייאמי ישאיר את לינדה
בבית, ויקח את היאכטה החדשה
שלו לסיור ימי, דבר
החביב עליו במייוחד• בדרום־
אפריקה הופיע הזוג ברמן כ־צמך־זמרים
אמריקאיים, בשם
״הארמוני אנד גריטס״ (״האר־מזניח
ודייסה אין נביא בעירו,״
אומר בני, יליד נתניה.
91 במיסעדה האידישית, שנפתחה
בבית־מלון בתיל-אביב,
סיפר יעקב כודו, מעריץ
שפת האידיש, שהאנשים אוהבים
ריק לאכול באי׳דייש, אך
מסרבים לדבר בה. בביתו שלו
איימה עליו בתו מרים, בת
ה־ ,14 שהיא תעזוב את הבית
אם ייענה להצעה שהופנתה
אליו, לקרוא מעל גלי־האתר
פירסומת באידיש לאותה מיס־
•עדה. בודו אכן דחה את ה.
הצעה.

הארד 1.8.78ל

ם 15.ל י במזומן
היתרה בתש לו מי מחים

ם םם.םולי במזומן
היתרה ב ת שלומי ם מחי

2 5 .0ל״י במזומן
היתרה בתש לו מי מחי

...כדור רגל אנגלי
משר תי ואדונים, ר מ פול
תיאטרון הכורסא
ותוכניות א חרו ת בטלוויזיה הי שר א לי תבצבע!

מ׳ו-צבע. מימד חדש בטלוויזיה ¥בעוו.ית.

להשיג: ר שימה חל קי ת

,תל־אביב
סלון סופר
רח׳אלנבי 122

פתח־תקוה
1פתח תקוה לעולה
1רח׳ ההסתדרות 13

חולון סלון סבוי
רח׳ סוקולוב 77
חיפה סלון הבנקים
רח׳ הבנקים ו
ירושלים טטרון
רח׳ דוד ילון 33
דימונה סלון פיליפ
343 שוק ישן

תל־אביב
סלון מרכזי
רה׳ בן־יהודה 32

קרית־אתא
סלון חצרוני
מרכז מסחרי

רשת סלון באלי
חיפה -

ר ח׳ הרצלו

חדרה -ר ח׳ הנשיא 51
* עפולה -

ר ח׳ הנשיא 7ו

בת-ים
מוסקוביץ
רה׳ רוטשילד 27
גבעתיים נתנאלי
רח׳ כצנלסון 12
אילת סלון שרות מהיר
מרכז חנויות יעלים

ראשון לציון
קרית שמונה
בזק(בהנים יעקב) רמזור (כדריה)
מרכז מסחרי
רח׳ רוטשילד 36
אשקלון כחלון אלקטרוניקה
רח׳ הרצל 9

רמת־גן -רח׳ ביאליק * 75
י רו ש לי ם -ס לון

השלום, ר ח׳

יפו 68

ובבית מץ, רחוב מודיעין 19 רמת־גן -בני־ברק.
רחובות נחום את מזרחי
רח׳ הרצל 187

נו א ת יג אל לבי ב

ארליך

כסיפור

הצלחה
כל התוקפים את שר־האוצר שימחה
ארליך כטענה כי מדיניותו הכלכלית
היא כישלין, שכן אינו מצליח לעצור
את האינפלציה ולגבות מסים, אינם
יודעים מה שהם שחים. מדיניות זו של
ארליך היא הצלחה בלתי־רגילה, שכן
כוונותיו ומטרותיו הן יצירת אינפלציה,
ולא לגבות מסים כדי להיטיב עם אותו
חלק מן העם שבחר בליכוד לכנסת, באמצעות
המיפלגה הליברלית. וארליך,
בידוע, הוא מנהיג המיפלגה הליברלית.
ארליך מייצג את שיבבת בעלי־חמלא-
כה, התעשיינים הזעירים (הוא עצמו
תעשיין זעיר שהפעיל בתי-מלאכה ללי טוש
עדשות) ,הסוחרים והחנוונים. האינטרסים
היסודיים של שיכבה זו הם
לשלם במה שפחות מסים, ובמה שפחות
שבר לעובדים. ארליך מונע עליית
מישקל השבר במרכיב ההוצאות של ה־מיפעל
על-ידי האינפלציה. תחת להתמודד
חזיתית עם ההסתדרות, הוא מקבל
את מרבית תביעות-השבר שלה, ומבטלו
באמצעות האינפלציה. מהלך זה
גם מעשיר, במקביל, את בעלי ההון והרכוש,
הנהנים מכל אינפלציה. מדיניות
זו ידועה היטב למזכיר ההסתדרות,
המשתף פעולה עם ארליך. אילו רצה
ירוחם משל להגן על השכירים, היה
תובע הצמדה מלאה של השכר להתייקרות
הריאלית, כפי שנהוג בבלגיה.
אז לא היה טעם באינפלציה, והאוצר היה
נאלץ להתמודד חזיתית, יחד עם המעסיקים
עם תביעות שבר.
ומיצס מצליח בקניה
הארכיטקט מישה ירמיצקי עזב
לפני שבע שנים את ישראל, והשאיר חובות
של מיליוני לירות לגורמים שונים.
היה לו אחד המישרדים הגדולים לתיכ־נון,
ונסיעתו עוררה תדהמה. ירמיצקי
נודע בפזרנותו, ונסע בתור עיקרון רק
במחלקה הראשונה. כאשר ברח מישראל,
והוכרז לאחר מבן בפושט-רגל,
נשאר חייב סכומים כבדים לעובדיו, ל-
מס־ההכנסה ולאוצר, שמימן חלק מתוב-
ניותיו התיבנוניות.
ירמיצקי העתיק את בסיסו לניירובי

דבר דומה קורה לגבי המסים. בלפי
חוץ, כמובן, משתתף ארליך בבל הבלה־בלה
של ״צריך לגבות יותר מסים״ .בפועל,
הדבר הראשון שעשה אחרי בחירתו
היה לקיים את הבטחתו ערב-הבחי-
רות להתאחדות הסוחרים בירושלים, והוא
פטר את הסוחרים והעוסקים, שמחזור
מכירותיהם הוא עד 800 אלף
לירות בשנה, מניהול״ספרים. הוראה זו
שלו תוקעת סכין ארוכה מאוד בגב הרפורמה,
ולמעשה מחסלת אותה.
אילו רצה ארליך לגבות מסים, היה
יבול לעשות זאת בקלות, ולחייב את כל
בוחריו, שרבים מהם אינם קיימים בלל
לגבי מס״הבנסה, לשלם מס-אמת. הדרך
פשוטה ביותר: אימוץ השיטה האמריקאית
של גביית מסים: חיוב כל אזרח
למלא, אחת לשנה, טופס הצהרת-
הכנסות והון ; מידגם יסודי לגבי 10$
מהנישומים ; עונשים בבדים ומרתיעים
ומישפטיים מהירים לעבריינים. את השיטה
הזאת יש להנהיג בישראל.
לשם־כך על האוצר לבקש מן המוסד
לביטוח לאומי ומצה״ל את רשימת האזרחים
שבידיהם, להשוות עם רשימות
האזרחים המופיעים במס-ההבנסה, ולהשלים
את החסר. כך ישימו יד על
ב־ 200 אלף מפרנסים, שאינם קיימים
לגבי מס־ההכנסה. עובדי מס-ההבנסה
יתרכזו ב 10*-מההצהרות בילבד, ויוכלו
לחקור ביסודיות. במקביל ידאג האוצר
לשינוי החקיקה הקיימת, ואימוץ שיטת
העונשים הכבדים האמריקאיים על עבי־רות-מס.
אם ירצה האוצר, הוא יוכל
לשנות את החוק הקיים תוך שבוע.
אם ירצה.
ביוון שארליך מייצג את מעמד מעלי־מי־המס
ומגן עליו, הוא מנהל מדיניות
להגנת המעלימים, ולבן המדיניות שלו
מוצלחת וטובה. אין הוא כישלון, אלא
מצליחן בעיני שולחיו.
בקניה, שם עסק קודם לבן בתיכנון עבור
חברות ישראליות ב״סולל בונה״ .היו לו
שנים קשות, אך לאחרונה עלה על דרך-
המלך, ומישרדו מעסיק ב״ 10 עובדים, רובם
ישראלים. יש לו גם סניף באדר־אל-
סאלאם בטנזניה, והוא קיבל שם עבודות
גדולות. לאחרונה קיבל 2.5מיליון שילינג
קנייתיים כמפרעה מטנזניה ( 7.5שילינג
שווים דולר) ,ובניירובי זבה בתיכנון בית
הבנק של הקואופרטיבים, עבודה של
60 מיליון שילינג, שאותה מסר ל״סולל-
בונה״.

ב די חו ת וו צו בו ת

כאשר פירסמו התעשיינים המיסכנים, בהנהגת בומה שביט, את הצעתם
הנועזת לבלום את האינפלציה על־ידי כך שכל השכירים יחסכו בל חודש ; 58 משכרם
וישקיעו אותם בצמודים, הגיב מני פאר כי זה מזכיר לו את העצה איך להיות
מיליונר בחצי שנה. בל חודש שמים בצד 200 אלף לירות מההכנסה, ובך הופכים
מיליונר בחצי שנה.
על ארליך והאינפלציה סיפרו בחוג המפד״ל בי שימחה ארליך, אלכסיי
קוסיגין וג׳ימי קרטר נקראו לאלוהים, שהסכים להשיב לשאלה אחת של בל
אחד מהם. קרטר שאלו מתי יעלה שער הדולר. אלוהים החל מדפדף בפינקס, עצר
בשנת .1982 קרטר פרץ בבכי והסביר בי זה לא יקרה בקדנציה שלו. קוסיגין שאל
מתי בל אירופה תהיה קומוניסטית, ואלוהים דיפדף בפינקס ועבר לשנות אלפיים,
באשר קוסיגין פרץ בבכי ואמר בי זה בבר לא יהיה בקדנציה שלו. ארליך שאל מתי
תיעצר האינפלציה בישראל. אלוהים דיפדף בפינקס, עבר לפינקס שני ושלישי. לבסוף
פרץ אלוהים בבכי מר והסביר בי זה לא יקרה בקדנציה שלו.

250 חזו לנוסע
על ביטול טיסה
נזקים כספיים בבדים נגרמים לחברת
״אל־על״ ביגלל תקנה חדשה של מועצת־התעופה-האזרחית
האמריקאית. התקנה
קובעת בי נוסע, שקיבל אישור לטיסה
מסויימת בכרטיסו, והטיסה לא בוצעה
מפני שלא חיה מקום במטוס, או מסיבות
טכניות או אחרות, יקבל פיצוי
במזומן בנמל־התעופה, על אי-ביצוע הטיסה,
בסך 250 דולר לנוסע. תקנה זו
באה למנוע תופעה של הזמנת־יתר של
מקומות, כאשר חברות־תעופה נוהגות
להבטיח מקומות במטוס יותר מאשר הן
יכולות להסיע, בהנחה כי חלק מן הנוסעים
לא יבוא. שיטה זו נהוגה גם
על-ידי ״אל-על״ ,המרבה לבטל טיסות
מסיבות שונות. עתה החלה ״אל-על״
משלמת לבל נוסע, שנפגע מאי-הטסתו
במועד שהובטח לו בכרטיסו, סכום של
250 דולר, השווה למחיר טיסה הלוך
ושוב מאמריקה לאירופה.
מיקרה חמור במיוחד היה ב״ 23 בדצמבר,
בטיסה 016 מניו-יורק לתל-אביב,
דרך לונדון, שעמדה להמריא ביום הששי
ב־ 11 בלילה. הטיסה יצאה ביום ראשון
ב־ 5אחרי״הצהריים, כאשר בין 400ה נוסעים,
שהמתינו לשווא, היה גם יגאל
אלין. במיקרה זה ניסתה ״אל-על״ לשלוח
חלק מן הנוסעים באמצעות ״סא״ס״
דרך קופנהאגן, אך שלחה ל״סא״ס״ 80
נוסעים, באשר ״סא״ס״ הסכימה לקבל
רק .50״אל-על״ שילמה לנוסעים פעמיים
200 דולר לבל אחד, פעם על ביטול
הטיסה של עצמה, ופעם על ביטול הטיסה
אצל ״סא״ס״.

הבור ס ה
ההאטה שחלה בעליית המדד לא הפתיעה
מי שיודע כי האינפלציה מתוכננת
ונעשית על-ידי האוצר, ומטרתה היא
לנטרל את העלאות השכר. לכן היא
תמיד תהיה כמה אחוזים מעל תוספות-
השבר שניתנו לשכירים.
כך היה גם השנה. ברור בי עתה יזרמו
סכומים אדירים מאיגרות־חוב צמודות
למניות, ורוב שערי-הטניות יעלו שוב,
ובעוצמה.
כדאי לשים לב לבמה מניות :
• ״פריון״ .אם ירכוש המשקיע
שאיל אייזנברג את ״בנק הספנות״,
סביר כי הרכישה תיעשה בחלקה באמצעות
חברת ״פריון״ ,והדבר יעלה בעוצמה
את מניותיה.
• ״כלל תעשיות״ .חברה זו הרוויחה
השנה רווחים אדירים, בתוצאה מפעילות
חברות״בת בבורסה ובעסקי״פיננסים.
היא כיסתה את כל הפסדי העבר מעיסוק
בתעשיה.

ה״הילטון״ של ירמיצקי
על דרך המלך

• קבוצת ״אמישר-ירדן״ .עיסקות
״פרדס מרגושס״ ועיסקי החברות האמריקאיות
של ״ירדן״ ישפיעו על שערי
המניות. יש גם גורמים רבי־עוצמה, שכתוצאה
מעיסקות אלה קיבלו כמויות
גדולות של מניות חברות אלו, והם ידאגו
להעלאת השערים שלהן, בדי למכור
בריווח גדול כבל האפשר.
על חברות מישפרותי רואה״החשבון אוריאל להב פירסם
במדור המיכתבים למערכת בשבועון זה
מיכתב הקובע, בי הידיעה שפירסמתי
על שינוי חוקי החברות המישפחתיות,
והאפשרויות שנפתחו בתוצאה מכך להקטנת
סכומי״המס, אינה נכונה, ומעידה
על בורותי, בתוספת עוד במה מילים
שאינן מצויות בלכסיקון של רואה-
חשבון. אני חוזר וקובע בי בל הנאמר
בידיעה נכון ויציב. לאמיתו של דבר,
מעיד מיבתבו של להב על אי־הבנת החוק
האמור, ועל בורותו שלו.
הידיעה מסרה בי ביגלל התיקון האחרון
בסעיף 64א׳ לפקודת מס״ההבנסה
יבולה עתה בל חברה מישפחתית לקבוע
מי מבעלי־המניות ייחשב במשלם־המסים.
להב טוען במיכתבו בי הדבר אינו נכון,
ובי העניין טעון אישור פקיד-השומה.
טענתו כוזבת. אישור פקיד״השומה נדרש
רק לאישור מעמד החברה כחברה מיש•
פחתית, ובידי החברה לקבוע בילעדית מי
ייחשב במשלם המסים, בהיותו המפרנס
ומקבל־ההבנסות של החברה.
דבר זה מאפשר, למשל, בי משלם-
המסים יהיה נכה במאה אחוזים, ה פטור
מכל מס על הכנסה עד 600 אלף
לירות לשנה. או אפשר לקבוע במשלם-
המסים קטין בגיל 16 עד ,20 המשלם
על הכנסה עד 200 אלף לירות לשנה
רק * 35 מס, לעומת ) 608 שישלם נישום
רגיל. אפשר לקבוע כמשלם־המסים סטודנט
שגילו 18 ומעלה, והוא ישלם על
הכנסה עד 200 אלף לירות לשנה רק
* ,35 ולא * .60 ההפרש הוא לפחות 70
אלף לירות נקיות, שהן הרבה כסף.

..ישראם׳ הקים
חברהבבר לין
החברה האמריקאית להפקות סרטים
״ישראם ״ הקימה חברה-בת במערב
ברלין, בשם ״דבל־דבליו״ ,שתנצל את
ההקלות וההטבות הניתנות על״ידי שיל־טונות
גרמניה וברלין למשקיעים זרים.
נשיא החברה הברלינית הוא המפיק
הישראלי אלכס מסיס, שהוא גם
נשיא ״ישראם״ .הסרט הראשון המופק
על־ידי ״דבל-דבליו״ הוא ״רגעים״ ,ה-
מופק והמבויים על״ידי משה מיזרחי
ומיכל בת־אדם .,הסרט יוקרן בקאן
בשעת הפסטיבל, במאי השנה, ויוצג בפסטיבל
ברלין בפברואר. ההפקה תעלה
700 אלף דולר.
חברת ״ישראם״ חתמה על הסכם עם
המפיק האמריקאי וארן שטיבל, ה-
מפיק את הסרט ״סטיינד גלאס״ לפי
רב-המבר של ויליאם באקלי .״יש-
ראם״ קיבלה את זבויות־ההפצה העו-
למיות של הסרט, שיופק בברלין השנה,
בהשקעה של חמישה מיליון דולר.

^ 8ר 5 0

־ו 8 86£61 \/ 6ח 4 - 80
^ 6 0 6ק 51-61-60 00556116 ! 0

$5/ק * י*1*1ו
/ז 6ץ 10ק 1זז 8 6 £ 0
ו 6א 6 0ק 5ץ 01 2 7 0ח 110ק 0ח ס * 1ס ח 1נ 1רחס 8 0 X ( 0ו ־> ז ^) חז 516ץ 5

41 דר1ות עזצסה 7010016

ה חי דו שהמהפ בוי
הבלע די שלשרפ

בעזרת שיטת ה־ 5$יו\נ, מסוגלת
המערכת לדלג מקטע מוסיקלי
אחד למשנהו ולבצע אוטומטית
את הפעולות הבאות. על גבי הסרט:
<1לרלג אל הקטע המוסיקלי הבא
ולעצור לפניו.
)2לדלג אל הקטע הבא ולנגנו.
) 3לחזור אל תחילת הקטע
ולעצור לפניו.
14 לחזור אל תחילת הקטע המוסיקלי
ולנגנו שוב נשוב.

טייפ זבו איגסוף חידו שי ם
שים לב להטענה הקדמית.
כמוה תמצא רק במערכות יקרות.
הטענה זו מאפשרת לבחון בקלות
את מצב הסרט. נשוב לא תסתכן
בהטענת קסטה הפוכהז.
מכוון לוח סגולי ומנגנון מושלם
מבטיחים מגע חלק בין הסרט לבין
המנגנון ושעוני בקרה רגישים
מאפשרים המלטה מושלמת.

פ טיפון ־ המת קד ם ביו ת ר

יצירה ש ל ענח

\ ו 8ו 5 0מצוירת בפטיפון משוכלל
המופעל על ידי מנוע אינדוקטיבי
בעל 4קטבים.
הזרוע המתואמת באיזון סטאטי
תפיק מתקליטיך צלילים נפלאים
בנאמנות מירבית.
סובן כי תוכל להאזין לצלילים אלה.
ולהקליטם להנאת ידידי ר
בעת ובעונה
אחת.

\ 50181 היא יצירה מושלמת.
יצירת ענק ששמו הולך לפניו בעולם.
שרפ־ ענק האלקטרוניקה מיפן.
את המערכת של שרפ. תוכל לראות
לשמוע ולקנות כשקיים. במשכיר המרכזי
בכל בו שלום. במשכיר לצרכן, בש.א.ל,
ובחנויות מובחרות למכשירי חשמל.

המכירה גם לעולים חדשים

שרפ. ענ ק האלקטווגיקה מיפן
יבואן: אסמגובע־מ ירו שלי םטל פון 533817 :־ 02 הפצה: סלזן טוקיו. אלנבי 53ת־א. טל 283770 .־ 03 הפצה ביי ם: אור. יבוא והפצה, דרך בית לחם , 60 טל 719447 .־ 02
אולם תצוגה נן רכזי:בית שרפ סלון טוקיו. אלנבי . 66 תל־אביב, טל 612128 03

ה עו ל ם הז ה 2160

מיכתבגלוי שר
דן אלמגוו (מימין)
לאלוף גוית(משמאל)
בשבוע שעבר פירשם ״העולם הזה״ את
מיכתכו של האלוה שלמה גזית, מי שהיה עד
לאהרונה ראש אמ״ן, לעורך ״העולם הזה״,
כעניין פרשת הטלוויזיה, שפורסמה בשבועון
זה שבוע לפני כן. השבוע מפרסם ״העולם הזה״
את תגובתו של דן אלמגור, שמילא כפרשה זו
תפקיד מרכזי.
אלון! גזית הנכבד,

לכאורה, הייתי צריך להיות עכשיו מרוצה.
לפני ימים אחדים זכיתי בכבוד, שרק
סופרים עבריים מעטים זכו בו בחייהם :
שר־הביטחון קרא בכנסת דברים שכתבתי,
ועתה הם מונצחים בדיברי הכנסת לדורות.
אומנם, מדובר רק בשלוש מלים; אולם
גם ציטטה קצרה זו הוגדרה על-ידיך,
במיכתב שפירסמת בשבוע שעבר מעל
עמודי העולם הזה 2159 כבעלת ״סיגנון
קיסרי מובהק״ ,ונעשה הכל כדי ליצור
בציבור את הרושם, ששלוש המילים הללו
הן עדות חותכת לכך, שהכל בא על
מקומו בשלום.
אולם במשך השבועיים האחרונים התבררו
לי, במפתיע, כמה עובדות חדשות,
שאותן לא ידעתי בשעה שכתבתי אליו
את מיכתבי ה״קיסרי״ .מרבית העובדות-
הללו נתגלו לי דווקא מפיך — מן הרשימה
שפירסמת בחתימתך, או מרשימות שפורסמו
בעיתונות בהשראתך. וצר לי לציין,
ששימחתי — אותה שימחה המונצחת בדברי
הכנסת — נעכרה באחרונה לא במעט.
יתר על כן: קשה לי עתה להש תחרר
מך -הרושם, שכמה מן המעשים
שעשית בשבועיים האחרונים צריכים לעורר
אפילו יותר דאגה מעצם הבאתו של
מקלט־טלוויזיה ארצה ללא תשלום מכס.

לפני שאגש לפירוט טענותי, ברצוני להבהיר
כמה נקודות אישיות, שאני מקווה
כי.היו ברורות מאליהן כבר מתחילה:
3אין לי, ומעולם לא היה ,״חשבון״
כלשהו איתך. עד להופעת צילומינו, זה
בצד זה, מעל עמודי העולם הזה לפני
שבועיים, לא ידעתי, אפילו כיצד אתה
נראה.
• 1אין לי, ומעולם הא היה לי, קשר
כלשהו — אישי, חברתי, צבאי או פוליטי
— עם ח״כ אסף יגורי. למעשה,
איני יודע אפילו עד עצם הרגע הזה
כיצד הוא נראה. הקשר היחידי בינינו
מצטמצם לכמה שיחות־טלפון בשבועיים
האחרונים.
!ס לא אני יזמתי את השאילתה בכנסת,
או את הפירסום בהעולם הזה. כתבי השבועון
וח״כ יגורי הם שפנו אלי, לפני
קצת יותר משבועיים, ביוזמתם, אחרי ש נתגלגל
לאוזניהם שמע ההתכתבות ביני
לבין שר־הביטחון (שעליה סיפרתי לכמה
ידידים, בעיקר בשלב שבין קבלת מיכתבו
הראשון לבין מיכתבו השני).
• 1אין לי, ולא היתה לי, כל כוונה
להפיק רווח כלשהו מפרשה מביכה זו.
להיפך, רבים מידידי הזהירו אותי מלכתחילה
״שלא להסתבך״ בעניין כזה, שאין
לי כל נגיעה אישית אליו ושאין לדעת לאן
יוביל. כמה מידידי הטובים לא היססו
לשאול אותי, אחרי שנתפרסמה הפרשה :
״ממתי נעשית מלשין של האוצר?״ או:
״דפקו אותך במכס, אז אתה מתנקם בגזית?״
בימים האחרונים קיבלתי גם כמה
קריאות־טלפון אנונימיות והיסטריות, בנוסח
:״וכמה דברים הברחת אתה בשובך
ממסעותיו לחו״ל?״ יתר על כן: בתי

עומדת על סף הגיוס לצה״ל, וקיוויתי
שתוכל לנצל את כישוריה ולשרת בחיל-
המודיעין, שבו שירתה גם אמה. קשה
לומר ששיפרתי באחרונה את סיכוייה להגיע
לחייל זה. ואץ צורך להסביר גם
מדוע, בכל פעם שארד מעתה מן המטוס
בלוד, יהיה עלי לעבור ב״מסלול האדום״,
גם אם אגיע ארצה ללא כל מיטען, ובכיסי
רק ממחטה משומשת.

ל מה
שתקתי אז?
* *1רוע, איפוא, החלטתי בכל־זאת
*ז לפנות במיכתב אל שר־הבטחון?
ראשית, משום שמצאתי׳ את עצמי, לגמרי
במיקרה, בחדר שבו ישבו כמה אנשים,
שהיו עדים לירידתך מן המטוס אל המכונית
הצבאית, שחיכתה לך על המסלול,
ובידיך תיבת־הטלוויזיה. מפיהם גם שמעתי,
כי במישך כל הטיסה שמרת תיבה זו
לצידך, במחלקה הראשונה, ואף סירבת
באדיבות רבה להצעותיה של הדיילת, שרצתה
להניח את התיבה בפינה נוחה יותר.
מפיהם גם שמעתי על כך, שאנשים רבים
ראו אותך ברידתך מן המטוס, וכמה מהם
הביעו מייד את השתוממותם על המעשה.

הלוחמים״ המופלאה של צה״ל, שעליה
שרנו ב״שיר הריעות״ ו
כמה שאלות
ן יי

עכשיו, לעצם

העניו:

1מיכתבי הקצר והשמח לשר־הביטחון
נכתב אחרי שקיבלתי ממנו את מיכתבו
השני, שבו הוא מודיע לי מפורשות שאכן
שלחת הודעה למכס עוד לפני שפניתי
אני אליו.
נתתי אימון בגירסתו של מר עזר וייצמן
(אני מאמין לו גם כשהוא אומר דברים
חשובים יותר ; למשל: שסאדאת רוצה
בשלום!) .חשבתי אז שהמכונית, שהמתינה
לך על המסלול, לקחה אותך ישירות לביתך,
ורק כעבור ימים מיספר — כש־עמדת
על־כך שעשית ״מעשה שטות״,
כדבריך — פנית למנהלת־המכס במיכתב ;
וזאת לפני שנתקבל מיכתבי בלישכת שר־הביטחון.
אולם
מרגע שבו פנה אליך כתב העולם
הזה — במוצאי־שבת, דד 6בינואר, קרוב
לחצות — והודיע לך כי עיתונו עומד
לפרסם כתבה על הפרשה, הגבת בשרשרת
של מעשים והתבטאויות, העשויים לעורר

״האומנם אין מה לעשות במיקרה כזה?״ רושם שאינם עומדים בקנה אחד עם הת־שאלו
ידידי.
נה_גות_שמתוך_ תום־לב
עד היום הזה נוקף אותי מצפוני על
אם׳״לש״פויט •על פי הפירסומים שהופיעו
שלא נתתי בשעתו פירסום כלשהו לכמה בעיתונות ביוזמתך, או בהשראת ״מקורפרשיות
מדאיגות, הקשורות בהתנהגותם ביך״ ,נסחפת מן הרגע שבו קיבלת את
של אישים פוליטיים ובטחוניים בכירים צילצול־הטלפון של הכתב לתוך שבוע
בימים שלפני מילחמת יום־הכיפורים, או קדחתני עד מאד, שבו כינסת כמה כתבים
בימי המילחמה עצמה. גם אז נודעו לי צבאיים ומסרת להם את גירסתך ; הופעת
הדברים רק במיקרה. גם אז אמרו אנשים: מיוזמתך בפני ועדת־החוץ־והביטחון של
״נו, מה אפשר לעשות? ככה זה !״ ו־ הכנסת ומסרת לה פרטים ; שלחת מיכד
אחר־כך באה המילחמה, שאולי אפשר היה תבים ליו״ר הכנסת וליו״ד ועדת־הכנסת,
למנוע אותה, אילו ניתן בעוד מועד פיר־ ובהם דנת בהתנהגותו ובאישיותו של ח״כ
סום לכמה מן התופעות הללו, שעליהן ידעו אסף יגורי, מגיש השאילתה ; אירחת ברבים
(לא יכולתי אז לכתוב לשר־הביטחוין ביתך את הגברת מידה אברך מידיעות
של אז; שכן הוא עצמו היה גיבורם של אחרונות, והראית לה את המקלט ואת
כמה מן הסיפורים הללו, שבעיקבותיהם שובר־הקנייה. כן טרחת והמצאת למערכת
שילמנו מחיר יקר).
העולם הזה את מיכתבך המפורט אל ה הסיבה
השנייה לפנייתי לשר־הביטחון עורך, ואף צירפת אליו שני ״מוצגים מיש־נובעת
מן החרדה לאפשרות, ולו גם הקלה פטיים״ — מיסמכים שנועדו לשמש כביותר,
שראש אמ״ן במדינה שבה אני הוכחה ניצחת לאמיתות גירסתך.
חי, יהיה נתון אי־פעם תחת איום של
אני מתאר לעצמי שהיה זה שבוע לא-
סחיטה, אם לא דייק, חלילה, בהודעתו קל. כולנו יכולים לחשוב על עיסוקים
לשר־הביטחון, לוועדת החוץ־והביטחון של
נעימים ומהנים יותר בימי־חורף קרים
הכנסת או לציבור (האיש שמכר, או נתן אלה. אולם יורשה לי להטריד אותך שוב,
את מקלט־הטלוויזיה בחו״ל? אחד מנוסעי ולשאול אותך כמה שאלות ישירות, ההמטוס?
הנהג, שהמתין על המסלול? ־ מטרידות אותי מאד דווקא בשבועיים האחד
מאנשי המכס, או העיתונאים?)
אחרונים :
בשנים האחרונות אנו קוראים לא-פעם
( )1מתי בדיוק שו 7ס המבס
בעיתונות על אלופי-צה״ל, המעידים עדר
יות־אופי נלהבות במישפטיהם של מבריחי -עבור המ,ק?ט 7
סמים, מבריחי־בשר, פורצים ועבריינים
ידיעה שהופיעה בעיתון דבר ביום ה־10
אחרים. רק לפני ימים אחדים קראנו שוב
את אימרתו המפורסמת של האלוף, ש בינואר, מאת כתבו הפרלמנטרי של העיתון,
הצהיר בשבועה כי הוא ״מכיר לפחות מוסרת:
״ראש אמ״ן, אלוף שלנזה גזית, הסביר
חמישה אלופים בצה״ל המוכנים לעשות
אתמול בוועדת־החוץ־והביטחון את פרשת
הכל בשביל
מי יערוב לנו, האזרחים, שבכל המיקרים מכשיר הטלוויזיה והמכס. הוא סיפר על־הללו
נעוצה הסולידריות אך ורק ב״אחוות כך לוועדה ביוזמתו, אף שאיש לא שאל

אותו על התקרית, ואמר כי שילם לסכם
3300ל״י על מקלט הטלוויזיה. שרכש ב־חו״ל
לפני שקיבל שר־הביטחון את התלונה
של דן אלמגור.״
בידיעות אחרונות הופיעה באותו יום
הכותרת :״אלוף גזית: שילמתי המכס
לפני התלונה.״
אפשר היה, אולי, להיעזר גם בתלוש
הקבלה של המכס, שאותו פירסמת בשבוע
שעבר מעל עמודי העולם הזה. בתלוש זה
מופיעה גם כתובתך הפרטית (אגב, האם
נכון הדבר, לפרסם בעיתון את כתובתו
הפרטית של ראש אמ״ן, זמן כה קצר
אחרי שהוא משתחרר מתפקידו? או שמא
נועדה הכתובת לכל אלה, המוכנים להיענות
להזמנתך האדיבה, המופיעה במיכתבך,
לערוך ״סיורים מודרכים״ בביתך עתה,
שישה שבועות לאחר מעשה?) למרבה
הפלא, לא מצאתי בקבלה כל תאריך .
המישבצת ! הנושאת את הכתובת ״תאריך״
נותרה, משום־מה, ריקה (מוזר, תמיד חשבתי
שאמ״ן רגיש לענייני תאריכים!).
האינפורמציה המצוייה בידי אומרת, כי
שילמת את דמי־המכס עבור המקלט רק
ביום א׳ שעבר — 7.1.79 ששה שבועות
אחרי בואך ארצה, כחודש אחרי קבלת
תלונתי, ויום אחד בדיוק אחרי קבלת
הצילצול מכתב העולם הזה.

יתר על כן: תקנות המכס דורשות,
שאדם המצהיר באיחור על ״יבוא טובין״,
יביא עמו למכס את החפץ המיובא, ואחרי
שישלם את המכס, ייפתח כנגדו תיק,
ישלם קנס ; ואם הוא איש צבא — ידווחו
על כך גם למטכ״ל ולמצ״ח. אם אינני
טועה, לא הבאת למכס את המקלט עצמו,
אלא רק פרוספקט מודפס של מקלט הטלוויזיה
הזול ביותר המצוי בארץ — מקלט
שחור-לבן, שערכו 1900ל״י. שום הליכים
מיוחדים לא ננקטו. נראה שגם אנשי־המכס,
כשר־הביטחון, אימצו לעצמם —
לפחות במיקרים מיוחדים — את תורתו
הליברלית של יהושע בן־פרחיה.

(צ) צבעוגי, או שחור־זבן?
כבר בשיחתנו הטלפונית טענת שמדובר
במקלט שחור-לבן, שעלה לך רק 130
דולר, וש״במיקרה נמכר גם כמיצרך החודש
בשק״ם.״
יתכן מאד. רק חבל שבין המיסמכים,
שאותם המצאת למערכת העולם הזה, לא
נמצא גם שובר־הקנייה של המקלט, שהיה
מעיד באופן ברור על יום־הקנייה, על
מקום־הקנייה ועל המהיר. תחת זאת הבאת
כ״מוצג מישפטי״ :שער של פרוספקט
מיסחרי של מקלט־טלוויזיה בשחור־לבן(לי
יש בבית פרוספקט של טלוויזיה־צעצוע
לילדים. האם בזכותו יפטרו אותי מן האגרה
השנתית; או לפחות מן החצי השני?)
אנשי־המכס
לא ראו את המקלט, אלא
רק את הפרוספקט. מירה אברך, שביקרה
בביתך, ציינה במפורש (ידיעות אחרונות:
4.1זק :״היא (הטלוויזיה ; שאותה ראתה
בביתך, חודש אחרי שובך ארצה) מתאימה
(המשך בעמוד )28

(המשך מעמוד )27
לשובר־הקנייה מארד,״ב, מאותו תאריך
שנקנתה על־ידי האלוף גזית״ .שאלתי את
הגברת אברך כיצד נראה מכשיר הטלוויזיה
שראתה. היא לא יכלה לומר לי את שם
הפירמה, את ציבעו של המקלט ואת
גודלו (״אני חושבת שאפשר להכניס אותו
למיזוודה. למיזוודה גדולה״ ,אמרה) .ומה
היה כתוב בשובר, שאותו בדקה, לדבריה?
״תראה. רציתי לעזור לשלמה,״ הודתה
בכנות .״הוא החזיק בידו איזו פיסת־נייר,
ניפנף בה ואמר שזהו שובר־הקנייה. אבל
התביישתי לבקש לראות מה כתוב שם.״

( )3מדוע חגתח המבוגית ה•
צבאית עד המסזו? ?
בשיחתנו הטלפונית לא הכחשת את
העובדה, שמכוניתך הצבאית חיכתה לך
על המסלול, בפתח המטוס. ממיכתבך ב־העולם
הזה, ומכתבות אחרות המבוססות
על דבריך, מסתבר שהמכונית לקחה אותך
תחילה מרחק של כמה מאות מטרים בלבד,
עד למסוף הגדול של נמל־התעופה. ושם
נאלצת להמתין ״שעה ארוכה״ ,כדבריך,
עד שיפרקו את מיזוודותיך מן המטוס.
אם חשבתי, לתומי, שמדובר במיקרה
חד־פעמי, הרי באת אתה עצמך וציינת ב־העולם
הזה ש״מיקדמת דנא מאפשרים
לראש אמ״ן (ואכן גם לרבים אחרים, בנסיבות
דומות) להיאסף מן המטוס אל
חדר־ההמתנה מייוחד בטרמינאל, עד להשלמת
הפרוצדורות״ .שוב מאלפת האינפורמציה
שפורסמה על־ידי הגב׳ מידה
אברך, שביקרה בביתך ושוחחה על הפרשה :
״נוהג קבוע הוא שראש אגף המודיעין
בצה״ל נלקח ישירות אל המטוס וממנו,
כי רוב נסיעותיו אינן זוכות מסיבות ברורות
בפירסוס. על כן אוסף נהגו של ראש
אמ״ן את ה,בוס׳ שלו ואת מיטענו מנמל־התעופה,
ורק כאשר מגיע האלוף למישרדו
הוא מצהיר על המיטען שהביא עימו מן
המסע״ (ידיעות אחרונות.)14.1 ,
אין זה, איפוא, מיקרה יחידי, אלא ״נוהג
קבוע״ .ולא רק לגבי ראש אמ״ן, אלא גם
לגבי ״רבים אחרים בנסיבות דומות״ .מירה
ראש אמ״ן. אלוף מרדכי
גזית, שמסר אתמול סקירה
מודיעינית לוועדת החוץ
והבטחון של הכנסת -הקדים
את תשובותיו לשאלות הצפויות
של חברי־הכנסת ב־ענין
הטלוויזיה שהעביר במכס.
האלוף
מסר כי שלח ב יוזמתו
הודעה לשלטונות
הסכם בדבר הטלוויזיה ש העביר
לארץ. ההודעה ל מכס
נמסרה לדבריו עוד ב טרם
התקבלה התלונה.של
דן אלמגור במשרד הבט-
חוז.
האלוף נימק את העברת
הטלוויזיה, בלי לשלם מיד
עבור המכשיר, בכך שינהגו
ביקש להזדרז כדי שלא ל חלל
את השבת.

״ידיעות אחרונות״10.1.79 ,
שבת או לא שבת 7
אברך מוסיפה, בהבנה :״תמיהתם של
הנוסעים, שהיו עדים למיקרה, מובנת.
הנוהגים המקובלים בצה״ל אינם ידועים
תמיד לציבור.״
הנוהגים המקובלים בצה״לזי
שוחחתי עם טייסים ואנשי מישרד־התחבורה.
טייס ותיק אמר לי, שמעולם
לא ראה מכונית צבאית על מסלול הטיסה
של הג׳אמבו. אחר הצהיר, כי תקנות-
הבטיחות של נמל־התעופה אוסרות באיסור
חמור על מכונית, שאין על גגה אור
מהבהב, לעלות על המסלול. מכונית כזאת
יכולה לגרום אסון נורא׳ ולסכן את חייהם
של כל נוסעי הג׳אמבו,
לשם מה צריכה מכונית צבאית, ללא
אור מהבהב על גגה, לחכות לאלוף על
המסלול?! אם אין הוא יכול להיעזר באוטובוס
הרגיל, המוליך את הנוסעים־סתם
אל המסוף, קיים בדיוק למטרה זו שירות
שלום, שמוניותיו המיוחדות מסיעות את
כל האנשים החשובים והביטחוניים מאד
מכבש־המטום למסוף. ברשימתך בהעולם
הזה אתה רומז, בצדק, על הצורך לשמור
בסוד על יציאותיך ועל שובך (גם כשאתה
חוזר ממסע־הרצאות של ה״בונדס״?) אבל
דווקא מציאותה של מכונית צבאית על
המסלול מושכת יותר תשומת־לב, ומהווה
מטרה פגיעה יותר, מן המכונית האזרחית

המיוחדת של שירות־שלום.
דבר אחד ניתן לשער: נהגך לא המתין
לך במיקרה על המסלול. ודאי טרחת לצלצל
אליו במיוחד מנידיורק (על חשבון
מי?) ולבקש ממנו שימתין עם המכונית
הצבאית על המסלול, כשאתה מגיע ממסע־הרצאות
ל״בונדס״ ,ובידיך מקלט־טלוויזיה,
שאותו השארת, כנראה, בתוך המכונית,
לפני שנכנסת למסוף, כדי להמתין שם.
אני מקווה מאד שהפרטים שמסרה הגב׳
אברך לגבי ״הנוהגים המקובלים ב־צה״ל״
אינם נכונים. קשה לי להאמין שתמיד
,״כאשר מגיע האלוף למישרדו, הוא
מצהיר על המיטען שהביא עימו מן המסע״.
אם נכון הדבר, ודאי מצוי במישרדי-
המכס בלוד תיק כרסתני, ובו העתקי פניות
כאלה מן המיקרים הקודמים.
למען בריאותם של הנוסעים בג׳אמבו,
למען בריאותו של הנהג שלך ולמען הבריאות
הציבורית — אולי כדאי שמעתה
והלאה תחכינה מכוניות האלופים (ושאר
אח״ם) רק מחוץ למסוף, אחרי הבדיקה
במכס, ותיקחנה אותם רק משם לכל מקום
שאליו הם צריכים להגיע? מן המטוס
אל המסוף יגיעו־נא באוטובוס של החברה,
או במכוניות המיועדות לכך, שאור
מהבהב קבוע על גגן. וכך ימנעו סיכון
ופתחון־פה בעתיד.

( )4האגדה ע 7קדושת. השבת.
ברשימתך בהעולם הזה אתה מצהיר:
״אין זה נכון שאמרתי לו (לי) משהו על
חשש מפני, כניסת השבת׳״.
לא?! אז מדוע הגבתי על הגירסה הזו
כבר במיכתבי השני לשר־הביטחון, שנשלח
כשלושה שבועות לפני פרסום הפרשה?
אני מצטט מעל המישמר : 10.1 ,״האלוף
(שהופיע בפני ועדת־החוץ־והביטחון של
הכנסת) נימק את אי־תשלום המכס מייד,
בכך שהנהג שלו ביקש להזדרז, כדי שלא
לחלל את השבת״ .ובידיעות אחרונות באותו
יום הופיע אותו נוסח עצמו. אם אין
אמת בדבר, מדוע סיפרת אותו (מיוזמתו?)
לוועדת־החוץ־והביטחון של הכנסת?
מירה אברך אמרה לי, שסיפרת לה
שנהגך שומר־מסורת. איו לי, חלילה, דבר
נגד נהגים שומרי־מסורת. אך האומנם נבון
הדבר, להעסיק דווקא נהג כזה כנהגו של
ראש אמ״ן? ומי יערוב לנו שלא תזדקק
לו בשבתות ובימים טובים?
אבל מה, בכלל, עניין השבת לכאן?
המטוס נחת ביום הששי בשעה 13.20
אחה״צ. מכוניתך הביאה אותך למסוף.
שם נאלצת, כדבריך אתה בהעולם הזה,
להתעכב ״המתנה ארוכה״ ,עד לפריקת ה-
מיזוודות (מדובר בג׳אמבו גדוש, ופריקת־המיזוודות
נמשכה לפחות שעה) .כלומר:
במשך שעה, ואולי יותר, היית בטרמינאל,
ובידיך — או במכוניתך — המקלט. היתה
זו הזדמנות מצויינת לגשת למכס — אני
כימעט בטוח שהיו מקבלים אותך ללא
תור ולהסדיר את תשלום המקלט.
כמה זמן נמשכת ״פרוצדורה ממושכת״
זו, שמפניה חששת? אנשי המכס אומרים
:״תלוי באיזו מהירות אתה חותם את
שמך על הצ׳ק״ .במילים אחרות: כל ה־עניין
כולו יכול היה לגזול בין חמש
לעשר דקות מזמנך (והרי היו בידיד אז
גם המקלט עצמו, גם הפרוספקט וגם שובר
הקנייד׳!)•
ניתן היה, איפוא, לשלם את המכס תוך
חמש דקות, ואז להמתין עוד כשעה נוספת
לפריקת המיזוודות, ולצאת הביתה מן המסוף
בשעה שתיים וחצי אחה״צ — הרבה־הרבה
לפני כניסת־השבת.
נכון שלנוכח ההרכב הנוכחי של ה ממשלה
אין זה מזיק, חלילה, להשמיע
אימרות מפרקי-אבות או להזכיר את קדו-
שת־השבת. אבל הרי כולנו למדנו, שצה״ל
טהור מחישובים פוליטיים...
שיחדור געים

^ ארבתי מאד במיכתבי הפעם, לא
• 1רק כדי להוכיח שאני יודע לגתוב
גם מיכתבים ארוכים. אני יודע שאתה
עומד להשתחרר מצה״ל בימים הקרובים.
ויש להניח שעם שובך משנת הלימודים
בארצות־הברית תשוב ותתפוש עמדת־מפתח
כלשהי במדינה. אני מוכן להאמין
לכל העיתונאים, שכתבו בהתרגשות על
אופייך הנוח, על קולך הערב ועל שירותך
המסור. אבל רק ברגע שאקבל תשובות
משביעות־רצון לשאלות שהצגתי אוכל גם
אני לצרף בלב שלם את בירכותי לכל
אלה, המאחלים לך את הברכה המקובלת
במיקרים כאלה:
״שיחדור נעים.״

דן אלמ גו ר
במדינה העם
חביונה של קולומבוס

הגנרל רבדהתחבוזות
המציא תחבולה חדשה
היא מבריקה בפשטותה
בדרך לאמריקה, כך מספרת האגדה, הציג
כריסטופר קולומבוס חידה לקציניו: איך
אפשר להעמיד ביצה על השולחן?
הקצינים ניסו בדרכים שונות, ואיש לא
הצליח. הביצה לא רצתה לעמוד.
אז נטל קולומבוס את הביצה לידו, הלם
בה על השולחן בחוזקה. הקליפה אמנם
נשברה — אך הביצה עמדה.
קומיסיון עד כל טנק. אריק שרון
הלך, השבוע, בדרכו של קולומבוס. הוא
מצא את הפיתרון לחידת ״אדם וחווה״.
הוא לא מכר את חוותו, חלילה, כדי
למנוע התנגשות ברורה בין האינטרסים
של המדינה, המייוצגת על־ידו כשר־החק־לאות
ואינטרסיו הפרטיים. הוא גם לא
החכיר אותה, כפי שנדרש על-ידי ועדת־אשר.
הוא הסכים שימונה מנהל נוסף
לחווה, שידאג לכך שלא יהיה ניגוד־אינטרסים.
לפי
כלל זה יוכל שר־הבטחון לנהוג כך :
הוא יקים חברה למסחר בנשק. החברה
תקנה נשק של התעשייה הצבאית ותמכור
אותו בחו״ל, ותמכור לצה״ל נשק שתקנה
בחו״ל. היא תגבה קומיסיונים על מטוסי־קרב
וטנקים.
לפי בקשת השד, תמנה הממשלה מנהל
נוסף, שיישב בישיבות־ההנהלה של אותה
חברה. כך יובטח מראש ששום דבר לא
ייעשה בגניבה ובהחבא, חלילה. הכל ייעשה
בגלוי.
שכר לעמל. כזה יהיה מעתה המצב
בחוות שרון.
כל החלטה טובה של שר־החקלאות שרון
תגדיל את הרווחים של בעל־החווה שרון.
אך שום דבר לא ייעשה בהסתר. המנהל
הממשלתי יראה את הכל.
ומן הסתם גם יקבל שכר לעמלו. השאלה
היא אם זה ישולם לו מקופת החווה או
מקופת משלם־המיסים.

יחסים מרחביים
]אומי וד 11 תותים

כך גשמרה האחדות
הפלסטינית: לקיצונים ניתן
לנאום, והמתונים קיבלו
את ההחלטות
למועצה הלאומית הפלסטינית ,״הפרלמנט
בדרך״ של אש״ף, ניתנו הפעם שתי זרי-
קות-עידוד: אחת ערב כינוס המועצה,
כאשר שלושת הפידאיון חדרו לבית־ההארחה
במעלות, והשנייה לקראת סופה,
כאשר כוחות צה״ל פרצו אל. מצפון ללי־טאני.
בעיניים
ישראליות, נראתה פעולת־מעלות
כנסיון נתעב נוסף של טרור, שהוכשל בעוד
מועד על־ידי התושייה של חיילי
צה״ל, שנזדמנו למקום במיקרה. בעיניים
פלסטיניות נראתה אותה פעולה כמעשה״
גבורה של שלושה צעירים, שחדרו לבדם
לארץ־אוייב, למשימת־התאבדות, מול פני
הצבא החזק והחמוש ביותר בעולם, הצליחו
לחצות את גבול־הביטחון, לחמוק
מידי רודפיהם ולהגיע אל היעד — שם
נפלו בקרב פנים־אל־פנים.
הפלישה אל מעבר לליטאני נראתה לצבור
הישראלי כפעולה צבאית מוצדקת,
מדוייקת, מיקצועית־להפליא, שהוכיחה שוב
את הכושר המעולה של צה״ל. בעיניים
פלסטיניות היתה זאת מחמאה גדולה :
צה״ל הכביר מנהל עתה מילחמה אחת
ויחידה, והיא נגד הכוחות המזויינים של
העם הפלסטיני. זוהי הכיד, נוספת בחשיבותו
של הצבא הפלסטיני, ההופך בהדרגה
לצבא סדיר לכל דבר, ושהוא כיום צבא-
העימות היחידי בעולם הערבי.
נאומים מול החלטות. על רקע זה
של גאווה ורוח־לחימה התכנסה בדמשק
המועצה, שנראתה, בעיני עיתונאים אמריקאיים
שסיקרו אותה, כמיפגן מרשים
ביותר של אחדות פלסטינית .״מעולם לא
היה המחנה הפלסטיני מאוחד יותר,״ דיווח
כתב אמריקאי בכיר.

אחדות זו הושגה על פי המירשם הבדוק
של יאסר עראפאת, המוכיח כישרון בלתי־רגיל
בשמירת המיסגרת המאוחדת למרות
הניגודים הפנימיים העצומים, האירגוניים
והרעיוניים, בין הפלגים השונים המשתייכים
לאש״ף.
המירשם פועל כך: המושב מתכנס. אנשי
חזית־הסירוב (ג׳ורג׳ חבש מהחזית העממית,
אחמד ג׳יבריל, מה״מיפקדה ה כללית״
,ולעיתים גם נאיף חוותמה, מה חזית
הדמוקרטית) נושאים נאומים חוצבי־להבות
על הצורך לשחרר את חיפה ויפו.
במיקרה זה, מכיוון שהמועצה התכנסה
בדמשק, אף נתנו כתבי רדיו דמשק פיר־סום
מירבי לכל הסיסמות הקיצוניות.
אחרי שהנאומים המשולהבים ננאמו,
ולמישרד־החוץ הישראלי ניתנה כל התחמושת
הדרושה לחודשים הקרובים*,
בא תור העבודה המעשית. לפתע מסתבר
כי לאנשי־הסירוב אין כימעט שום הש פעה
על דרכו של אש״ף, מאחר שהם מה ווים
מיעוט קטן. הכוח המרכזי באש״ף,
אירגון פתח, מעביר את כל ההחלטות ה דרושות.
רוב
גדול. במועצד, זו לא בא המיבחן
לגבי בעיית השלום עם ישראל. גם ערא־פאת
סבור שאין טעם לקבל בעניין זה
החלטות חדשות, מכיוון שישראל ו/או
האמריקאים לא זזו עדיין מעמדתם הנוק שה,
שלא לנהל שום משא־ומתן עם אש״ף.
נשארה בתוקפה ההחלטה הקודמת, הקוראת
להקמת מדינה פלסטינית ״בכל חלק
של הארץ שישוחרר מידי ישראל״ — הסכמה
מרומזת אך ברורה לחלוקת״הארץ.
הצעד החשוב ביותר לקראת מטרה זו
— הקמת ממשלה פלסטינית גולה — נדחה
לפי שעה.
לעומת זאת בא המיבחן בצורת החלטה
על היחסים בין אש״ף ובין המדינה הערבית
השנואה ביותר על הפלסטינים: יי־דן.
עראפאת ואנשיו הסכימו כי יש להתגבר
על הזיכרונות המרים מ״הספטמבר השחור״
של ,1970 כשהמלך חוסיין טבח את הפלסטינים
בארצו, וליצור התקרבות בין
אש״ף וירדן.
הדבר דרוש כדי ליצור חזית ערכית
שתוכל, בבוא העת, לנהל במשותף משא־ומתן
עם ישראל וארצות־הברית למען
״שלום כולל״ שפירושו, הקמת מדינה פלסטינית
בגדה וברצועה.
אנשי־הסירוב מתנגדים להתקרבות זו.
אך ההחלטה עברה ברוב גדול. כרגיל, לא
נמצא כיסוי לנאומים הנלהבים של הסרבנים.
בהצבעה, כוחם קטן. הריגת חסן
סלאמה בביירות לא שינתה את המצב.
מדיניות הפה הפתוח. לכאורה, לא
קרה דבר חשוב במועצה שנתית זו. אך
היא היתה עוד תמרור קטן בדרך של אש״ף
אל הלגיטימיות וההכרה הבינלאומית.
הדגיש זאת מאורע שלא קרה בדמשק,
אלא בארצות־הברית. נציגה השחור של
ארצות־הברית באו״ם, אגדרו יאנג, ידידי
של הנשיא ג׳ימי קארטר, מסר הודעה שבה
העלה על נס את אש״ף ככוח ״בעל השפעה
עצומה בכל ארצות ערב״ ,שאי-אפשר עוד
להתעלם ממנו. הוא גם שיבח את הרמה
האנושית של נציגי אש״ף באו״ם, והגדיר
את האירגון ככוח ממתן ואחראי.
הדברים לא נאמרו בשם קארטר, ויאנג
נזהר שלא לדרוש במפורש משא־ומתן
של ארצות־הברית עם אש״ף. אך מאז
נכנם לתפקידו, נתגלה יאנג לא פעם כנביא.
לפי דרכו (״הדיפלומטיה של הפה הפתוח״)
הוא חזה מראש את השינויים הגדולים
של המדיניות האמריקאית.
בוושינגטון מקובל הכלל: מה שיאנג
מדבר היום, קארטר עושה מחר.

תל־אביב
•וסי מסה אח !ס

מי חשוב יותר
בחברה הישראלית :
הפרופסור הדגול או
העסקן המיפלגתי 7
״כולו שלווה וקור רוח, אלה ודאי סייעו
לו להתמחות במיקצועו כאמן מפורסם,
(המשך בעמוד )36
* במישרד־החוץ יש מחלקה מייוחדת,
המלקטת והמפיצה בעולם אימרות קיצוניות
של עסקנים פלסטיניים.
ה עו ל ם הז ה 2160

״העולם הזה ,,גירה זאת -״ט״ם ,,האמריקאי גיוסם זאת בעורם -
השבוע התנוסס הס ינור במלואו ב״נ יו־ י ו וק טיימס״:

נידנודו ש ד
*ץ כוצת העיתונאים הישראלית, ש־
\ /התארחה במועדון הקצינים של חיל-
האוויר המצרי בהליופוליס, אחד מפרבריה
המהודרים של קאהיר, התקבלה שם בחביבות.
ליד בריכת־השחיה ומיתקני הספורט
האחרים שבמועדון, הסבו בצוותא
עתונאים ישראליים וקצינים בחיל־האוויר
המצרי ושוחחו בידידות ובחופשיות. הימים
היו ימי ינואר ,1978 תקופת -ירח-
הדבש ביחסים שבין ישראל ומצריים, שהחלו
להירקם כתוצאה מיוזמת־השלום של
ראש ה מו ס ד
הנשיא אל־סאדאת וביקורו בירושלים.
באותם ימים היו הישראלים אורחים
טסלמ רו קו
מקובלים מאוד בקאהיר, באותה מידה בה
התקבלו המצרים בירושלים ובתל־אביב1 .ן דיעה זו לא נשארה נחלתם של
ההרגשה הכללית היתד, שהסכם־השלום בין
עתונאים ישראליים בילבד. היא הגיעה
שתי המדינות עומד על הסף. הישראלים גם לאוזניהם של כתבי עתונות־חוץ. אלה
ששהו אז בקאהיר התלוצצו כי מצריים
היא אולי המדינה היחידה בעולם בה מכבדים
דרכון ישראלי ושבה ניתן לפתוח
באמצעותו את כל הדלתות.
ואז, בשיחה שהתנהלה בין כמה עתונאים
ישראליים לבין קצין בחיל־האוויר המצרי
במועדון בהליופוליס, נחשף גילוי מפתיע.
הקצין המצרי הציג את עצמו כטייס מסוק
בחיל־האוויר המצרי. בין השאר סיפר כי
נטל חלק בפשיטת הקומאנדו המצרית שנערכה
ב־ 19 ביולי 1977 על נווד,־המידבר
הלובי ג׳יראבוב, שבמרחק 35 קילומטר
מהגבול עם מצריים.
המרכזית של ארצות־הברית. זו היתה שוקלת
אם להעבירו לידיעת המצרים .״מדוע
לא להודיע על כך ישירות למצרים?״ תמה
בגין. על פי הסיפור כך אומנם נעשה.
נמצאה דרך למסור את המידע ישירות
למצרים וכתוצאה מכך התגלגלו הדברים
והתהדקו הקשרים החשאיים, שהביאו בסופו
של דבר להחלטתו של אל־סאדאת
לבקר בירושלים.

מפקד המודיעין של חיל־האוויר האמריקאי,
הופיע בסימפוזיון שנערך בוושינגטון מטעם
המכון האמריקאי לחקר מדיניות־חוץ. בהרצאתו
גילה קיגן :״מידע מודיעיני מישראל
סייע פעמיים למנוע הפיכה בחצר-
המלכות בסעודיה וכן לסכל פעמיים או
שלוש ניסיונות־התנקשות — בהשראה סובייטית
— בחייו של נשיא מצריים.״
בעקבות אישור זה של קיגן פירסם
העולם הזה ( )2125 את הפרשה במלואה
תחת הכותרת הסוד השמור ביותר. היה
זה הפירסום המלא הראשון על היבטיה
הראשונים של הפרשה שכלל גילויים רבים
ככל שניתן היה אז לפרסם.
גילויי העולם הזה נותרו אז ללא תגובה
או התייחסות כלשהיא. אולם ב־ 14 באוגוסט
,1978 כשלושה חודשים אחר ה־

נגיי -
החלטה בהדר

^ נווה*מידבר זה, שהפך למחנה־אי-
י מונים צבאי, התאמנו באותם ימים בצוותא
אנשי אירגוני פידאיון פלסטיניים,
מתנדבים לובים ושמאלנים מצרים ממתנגדי
מישטרו של אל־סאדאת. הם הוכשרו כ־כוח־משימה
מיוחד, שיעדו היה להסתנן
למצריים, לבצע בה פעולות חבלה במוסדות
ממלכתיים, לנסות לחולל הפיכה ואף
להתנקש בחייו של הנשיא המצרי. לימים
הודו המצרים כי חיסולו של מחנה חשאי
זה היה המשימה העיקרית והחשובה ביותר
בגללה פתחה מצריים במיתקפה על לוב
בחודש יולי .1977
טייס המסוק המצרי, שסיפר על חוויותיו
באותה פשיטה, הפליט לפתע מישפט תמוה,
שנשמע באזני שומעיו הישראליים כבלתי
מתקבל על הדעת,, .אנחנו חייבים לכם,
הישראלים, תודה על שסייעתם לנו ב־מיבצע
זה.״ כשהבחין במבטי התמיהה על
פני שומעיו הוסיף ואמר :״המודיעין שלכם
הוא שגילה לנו על קיומו של בסיס סודי

היתד, זו אולי הפעם הראשונה בה שמעו
עתונאים ישראליים אישור ממקור מצרי
לשמועה שהילכה בחוגים יודעי־דבר מזה
כמה שבועות. שמועה זו ניסתה לתת הסבר
לצעדו המפתיע של אנוור אל־סאדאת,
בעת שהחליט לבוא לירושלים.
הסיפור הבסיסי, שהועבר מפה לאוזן בסודיות
רבה, היה כי אל־סאדאת החליט
לנקוט ביוזמת השלום שלו, דווקא עם
עלייתו לשילטון של מנחם בגין, כתוצאה
מג׳סטה שנקט כלפיו בגין מיד עם ניצחונו
בבחירות ועוד לפני שהחל לכהן רשמית
כראש־ממשלה.
בעצם הימים של חילופי השילטון בישראל,
הצטברו בידי גורמי־ביון ישראליים
ידיעות על פיהם מתוכננת, בהשראה
לובית וסובייטית, הפיכה במצריים, ששיאה
צריך להיות התנקשות בחיי אל-סאדאת.
המידע הועבר בין השאר גם למי שעמד
להיבחר כראש־ממשלה והוא התבקש להחליט
מה לעשות בו. כששאל בגין איך
היו נוהגים בעבר במידע מסוג זה נענה
כי הוא היה מועבר לידי סוכנות-הביון

להודיע לנשיא מצויים על תוכנית
לובית להתנקש בחייו. ההחלטה
היא שסללה את הדור ליוזמת סאדאת
ניסו לבדוק אותה ולאמת אותה מכל מקור
אפשרי. הסיפור המלא על כך היה שמור
במערכת שבועון החדשות האמריקאי סיים
שבועות רבים. אולם עורכי העתון, שלא
היו בידיהם הוכחות מספקות לאמיתותו,
ד,ישהו את פירסומו, הטילו על כתבי ה־עתון
ברחבי העולם למצוא ראיות נוספות
שתאשרנה אותו.
הסקופ הבינלאומי פורסם לראשונה בתחילת
חודש מאי 1977 במדור תשקיף
של עתון זד( ,העולם הזה )2124 תוך הדגשה
שאל־סאדאת ״חב לבגין חוב אישי שאותו
לא ישכח לעולם,״ אך תוך המנעות מפרטים.
באותה תקופה לא נראה היה כי
ניתן יהיה לפרסם את הפרשה במלואה.
ימים מיספר אחר־כך פורסמה ידיעה דומה
גם על ידי כתב מעריב, אורי דן, שחשפה
פרטים נוספים על הפרשה. באותו שבוע
עצמו בא אישור למידע הסודי ממקור בלתי
צפוי.
הגנרל האמריקאי ג׳ורג׳ קיגן, מי שהיה

פירסום בהעולס הזה, פירסם גם שבועון
החדשות האמריקאי טייס את הסקופ. הפעם
חיפתה הידיעה הדים ברחבי העולם,
צוטטה גם על־ידי העיתונות הישראלית.
טען אז הטייס :״ייתכן שהמאורע המכריע
הבודד בדיפלומטיה החשאית בתקופה
זו, היתה החלטת ממשלת ישראל
ביולי 1977 לעוץ למצריים, סודאן וסעודיה,
בקשר למידע חשוב שלמד המודיעין הישראלי:
שד,קיצונים הערבים השמאליים,
המאומנים בלוב והמסתייעים בידי מנהיגה
הקיצוני של מדינה זו, הקולונל מועמר
קדאפי, קשרו קשר להפיל את הממשלות
המתונות בקאהיר, חרטום וריאד ...מנחם
בגין הורה לראש המוסד הישראלי, יצחק
חופי, לטוס למרוקו כדי למסור את המידע
ישירות לעמיתו המצרי הגנרל מוחמד
שאוקת...״
גילה אז העולם הזה, בתגובה על פירסום
הטיים :״שני הפירסומים אודות אותה
פרשה (בהעולם הזה ובטייס) עדיין לוקים

בחסר. פרטים רבים ומרתקים בהם עדיין
אינם ניתנים לחשיפה ובבוא היום בוודאי
ילהיבו את דמיונם של כותבי קורות-
העתים.״
גם אז לא היתד, כל תגובה רשמית ל־פירסומים
לא מהצד הישראלי ולא מהצד
המצרי.
מיבצע לרציחת סאדאת
^ שבוע היכתה אותה פרשה שוב
י 1הדים ברחבי העולם.
היה זה אחרי שאחד החשובים והמד,ימנים
שבעתוני העולם, הניו־יורק טיימס,
פירסם את הפרשה מחדש בהבלטה רבה
ותוך חשיפת פרטים נוספים ובלתי ידועים
אודותיה. בגיליון יום הראשון שלו השבוע,
פירסם הניו־יורק טיימס, בשער המוסף
השבועי שלו המופיע ביום זה, כותרת־ענק
המתייחסת לפרשה זו .״הסיפור הת חיל
ביולי ,1977״ הכריזה הכותרת בעתון
האמריקאי רב־ד,יוקרה ,״כאשר למשרדו
של ראש־הממשלה מנחם בגין באו האנשים
העומדים בראש המודיעין הישראלי. בידיהם
היה תיק עבה שהכיל מידע על קשר
מדהים: שליט לוב, הקולונל מועמר קדאפי,
מארגן מיבצע לרציחתו של נשיא מצריים
אנוור אל־סאדאת. בגין עלעל בתיק. בלי
להרים את מבטו אמר, :מדוע לא תתנו
זאת למצרים?׳״
הכותרת הבולטת היתד, שייכת לכתבה
מפרי עטם של העתונאי האמריקאי סידני
ציון והעתונאי הישראלי אורי דן, שחשפה
גילויים נוספים בפרשה המיסתורית ושנועדה
להוכיח כי שירותי־ביון עשויים
לתרום גם לשלום.
הפעם, נוכח ההבלטה הרבה של הידיעה,
והעובדה שפורסמה באחד החשובים שב־עתוני
העולם, היא לא נותרה ללא תגובה.
היה זה הצד המצרי שמיהר להכחישה ולנסות
להפריכה. בידיעה שפורסמה בחשוב
שבעתוני מצריים, אד־אהרם, הוכחשה הפרשה
מתחילתה ועד סופה. עורך אל־אהרם
אף קרא לעורכי הניו־יורק טיימס לפטר
את האחראים לפירסומה.
אפשר היה להבין את המצרים, שטרחו
להכחיש את הידיעה למחרת פירסומה
דווקא עתה, בעוד שבעבר נמנעו להתייחס
לגילוייו של הגנרל האמריקאי ג׳ורג׳ קיגן,
לכתבת הטיים בנושא זה ולעשרות ידיעות
אחרות על הפרשה, שראו אור בעיתוני
העולם מאז פורסמה לראשונה בהעולם הזה.
הטיעון המצרי הרשמי היה כי פרשה זו
הומצאה בידי ישראל על מנת לפגוע
ביוזמת־השלום של אל־סאדאת ולהציגה
כתגובה בילבד לצעד ישראלי חשאי, שננקט
קודם לכן. מאחרי טיעון זה הסתתרה
מבוכה בתחום אחר לגמרי. שכן,
גם אם היה זה מנחם בגין ראשון במחווה
כלפי סאדאת, עדיין אין בכך לגרוע מיוזמתו
של הנשיא המצרי ומהחלטתו לבוא
לירושלים.
פירסומה הבולט של הפרשה החשאית,
דווקא בעת שמצריים מנסה לחדש ולהדק
את קשריה בעולם הערבי, להציג את
עצמה כמי ששומרת על האינטרסים של
כלל מדינות־ערב ולמצוא דרך גם אל
מדינות חזית־ד,סירוב, הוא שהביך ככל
הנראה את המצרים. אין מהלומה חמורה
יותר כיום למצריים בעיני העולם הערבי
מאשר להציגה כמי ששירותי־המודיעין
שלה משתפים פעולה עם שירותי־הביון
של ישראל.
אלא שבינתיים נחשפו יותר מדי פרטים
׳בנושא רגיש ועדין זה, שקיבלו תמיכה
ואימות ממקורות שונים, מכדי שניתן יהיה
להפריכה ולהציגה כפרי דימיון עתונאי
בילבד.

₪ 3פ83באחת?
מ אי ד 3ה ן :

עשיר בצעעה
מי שנחשב במשך שנים רבות כאיש
החזק של חרות בחיפה, ח״כ מאיר כהן,
מתגורר אומנם בדירה צנועה בהדר־הכר־מל
בחיפה, אולם מראה הדירה ואורח״
החיים של כהן עלולים להטעות.
מאיר כהן הוא, ללא ספק, אדם אמיד
ביותר. כהן, יליד חיפה בן ה־ ,43 הוא
עורך־דין במיקצועו, אשר זכה בפופולריות
רבה כעורך־דין בעירו, גם בגלל העובדה
שבמשך שנים רבות היה עסקן ציבורי וחבר
מועצת־העיר. מלבד הכסף שעשה
כעורך־דין, הוא קיבל גם ירושה נכבדה.
לרשות כהן ואחיו עומד בניין וחצי, באחד
המקומות המרכזיים בחיפה, המשמש להם
כהכנסה נוספת, אם כי כהן מסרב לגלות
את גודלה. לרשותם עומדות גם אדמות
בקריית־חרושת, ליד טבעון.
כהן מגלה כי חסך כסף רב :״אני לא
מוציא הרבה כסף וחי בצינעה. לכן הייתי
יכול לחסוך גם מהמשכורת שלי כחבר־כנסת.״
במשך שנים רבות עבדה אשתו

המשך הדרת ער הכנסותיהם האמיתיווז ותושם
ש ל כל 120 חבוי ה כ 1ס 11התשיעי 1ת
נפל בשליחות ביטחונית בספרד, ולמרות
שמישרד־יהביטחון דואג־ לאלמנה וליתומי
האח, החליט הח״כ להקצות את כל הכסף
שבא לו מהירושה לבני האח, שהוא מגדלם
כבניו שלו .״לערוך חגיגת בר־מיצווה
לילד עולה היום הרבה מאד כסף, ובש ביל
זה אני צריך לשמור על הירושה.״
כהן נוהג במכונית פיג׳ו 404 חדישה,
ומקבל פנסיה בת 3,200 לירות מעיריית
חיפה.

יוסי שריד:
החותן עוזי
ח״כ יוסי שריד מהמערך הוא אחד
מחברי־הכנסת הצנועים ביותר בהוצאותיהם,
אם כי רמת־החיים שלו גבוהה יותר.
שריד מתגורר, יהד עם אשתו רונית, בדירה
בת ארבעה חדרים בשיכון למיד בתל־אביב.
כאשר
התגורר שריד בקרית־שמונה,
הושכרה הדירה.
שריד אינו בא ממישפחה עשירה. אביו
היה אחד המורים המפורסמים בארץ, ולמורים
לא היתד, אף פעם הכנסה גבוהה.
לעומת זאת, הורי אשתו, רונית, הם אמידים
ביותר. אביה של רונית הוא הפרופסור
ורבץ, מנהל מחלקת־ילדים בהדסה
ואחד הרופאים הידועים ביותר בארץ.
שריד מגלה כי הורי אשתו עזרו להם להס־

תדר בתחילת דרכם, וכי בגללם יש להם
הדירה ומכונית הקורטינה שבה נוהגים
בני הזוג.
לשריד יש חסכונות, שאת גובהם הוא
מעריך ב־סס! אלף לירות, המושקעים במניות
בבנקים.

מנחם בגין:
ר אוו תנות
מישפחת מנחם בגין חיתה כל חייה בצניעות
רבה, ועל כך הייתה גאוותה. בגין
נהג, וגם היום הוא עושה כן, להזכיר את
הדירה הצנועה בת השניים־וחצי תדרים,
שבה התגוררו בני הזוג במשך שנים רבות
בדמי־מפתח, ברחוב רוזנבאום 1בתל-
אביב, לא הרחק מהיכל התרבות.
ההוצאות של מישפחת בגין, עוד לפני

ח״פ שריד
החותן עזר
של כהן כתופרת־תילבשות בתיאטרון חיפה,
וכל משכורתה נכנסה לחיסכון ד,מיש־פחתי.
מלבד
הדירה שבה מתגורר כהן, השווה
כיום יותר ממיליון לירות, ומילבד הבניין
וחצי, והאדמות בקריית־חרושת, הוא מח זיק
גם את המישרד, ששימש אותו עד
שנבחר לכנסת כמישרד עורכי־דין. המיש־רד
הוא בדמי־מפתח, וכיום הוא סגור, אך
מהווה נכס נוסף. חשבונוודהחסכון בבנ קים,
שעליהם מוכן כהן לספר, הם חשבון
תמר בגובה של יותר מ־ 200 אלף לירות,
ושלושה חשבונות על שם ילדיו, במיסג־רת
תוכנית כוח ,10,000 המגיעים לסכום
של כ־ 50 אלף לירות כל אחד.
לדברי כהן הוא שומר את הרווחים שלו
מהירושה עבור בני-אחיו. אחיו של כהן
3 0י

יוו !.וווה״זו!

שר מודעי
הוצאות מול משכורת

עליזה, חסיה ומנחם בכין
מסיבות כפולות וחתן עשיר

שהפכה מישפחת ראש־הממשלה, לא היו
רבות. ההוצאות הכרוכות בעבודתו המים־
לגתית של בגין שולמו על־ידי תנועת
החרות. התנועה גם העמידה לרשות ראשה
מכונית ונהג צמוד, והוצאות אחרות כימ-
עט שלא היו למישפחה, שהיתר, סמל ל צניעות
וליושר.
למישפחת בגין שלושה ילדים. בנו ה בכור,
אשר עזב לפני שנים רבות את
הארץ כדי ללמוד בארצות־הברית, ולא
זכה, עד לבחירת בגין כראש־ממשלה,
כימעט לשום תמיכה ממישפחתו בארץ,
פירנס עצמו בעבודה קשה בארצות־הברית.
הבת חסיד, נישאה בגיל צעיר לבן מיש־פחת
מיליקובסקי, אחת המישפחות העשירות
בתל־אביב, בעלת בית־החרושת ל גלידה
ויטמן. הבת הצעירה, לאה, שבגלל
טעמים רפואיים אינה עובדת עתה, עבדה
בזמנו כדיילת קרקע באל־על.
עם בחירתו של בגין כראש־ממשלה היו
בעיתונים ובטלוויזיה פירסומים מכוונים,
כדי להדגיש את צניעותה של המישסחה.
עליזה בגין הופיעה בתוכנית עלי כותרת
וסיפרה לירון לונדון ולעם־היושב־בציון
עד כמה נמוכה המשכורת של בעלה, וכמה
קשה לה להסתדר איתה. כעבור ימים אחדים
היה מי שהדליף ממישרד ראש־ד,ממשלה
לעיתונים את גובה השכר של בגין,
אשר הגיע אז, לדברי התלוש המצולם,
ל־ 6000 לירות בילבד.
הלהיטות של מישפחת בגין ושל חבר
דוברי ראש־הממשלה להראות עד כמה
צנועה המישפחה הולידה גל של בדיחות.
ביין השאר, הבדיחה המרושעת שבעצם אין
בגין צריך הרבה כסף: שליש מהחודש
הוא נמצא בחוץ־לארץ, שליש החודש הוא
נמצא באיכילוב, והמשכורת הקטנה מספיקה
די והותר לשליש הנותר.
אולם הצניעות נפגמה במיקצת אחרי
שהפך בגין ״אדוני ראש הממשלה״ ,ובעיקר
אחרי שהפכה עליזה בגין ״גברת
ראש־ד,ממשלה״ .הם עברו לדירת־הפאר
של שר־החוץ לשעבר, אבא אבן, ברחוב
בלפור בירושלים וערכו בדירה שיפוץ יסודי•
המדינה הציבה לגברת בגין מכונית-
שרד, נוספת על מכוניות־השרד המלוות
את ראש־ד,ממשלה, וארוחות־הערב וקב־לות־הפנים,
הנערכות על־ידי מישפחת

בגין, אם בביתם ואם במקומות אחרים,
עולות הרבה יותר מאשר אותן שנהגו
לערוך בני הזוג רבץ. משום שמישפחת
בגין החליטה שלא רק לערוך את קבלות־הפנים
וארוחות־הערב לאישי מימשל ו־שילטון,
ישראלים וזרים, כפי שמחייב תפקידם,
אלא גם קיבלו על עצמם לדאוג
לאירוחה של המישפחה הלוחמת, ותיקי
האצ״ל, תורמי קרן תל־חי ורוויזיוניסטים
ותיקים. החלטה זו מכפילה את מיספר
האנשים הנמצאים כימעט בכל קבלת־פנים,
ואת מיספר קבלות־הפנים, כאשר את
החשבון משלם האזרח.
אחר־כך באו כמה פעולות ראוותניות,
שעוררו את תמיהת הציבור. האשה הצנועה
מרחוב רוזנבאום 1בתל-אביב ערכה
לבעלה מסיבת יום־הולדת, שעלתה בסכום
ניכר. דוברי ראש־הממשלה טענו כי ה תשלום
למלון פלאזה, אשר ערך את המסיבה,
לא בא מתקציב המדינה, אלא
היה תרומה של ידידי מישפחת בגין, אך
היה במסיבה זו יותר מאשר טעם לפגם.
אחר־כך באה פרשת הפרווה, שנשארה
אפופת מיסתורין. הפרוץ סיפר תחילה כי
הגברת בגץ רכשה את׳הפרווה בסכום של
7,000 דולר, כדי שיהיה לה מה ללבוש
בטכס חלוקת פרס־נובל באוסלו, ובאותה
עת סירבה לישכת ראש־הממשלה להגיב.
אחרי שהפירסום בהעולס הזה עורר הדים
ציבוריים, הודיעה לישכת ראש־הממשלה
כי עליזה בגין רק שאלה את הפרווה
והחזירה אותה מייד עם שובה. מפרוץ עצמו
מסרב להכחיש או לאשר גירסה כלשהי.
עצם המינוי כראש־ד,ממשלה הועיל לכיסו
הפרטי של מנחם בגין. המשכורת
שלו, שגדלה בינתיים, משום שממשלת-
הליכוד החליטה להעלות בצורה ניכרת את
שכר ראש־ד,ממשלה, סגנו והשרים, אינה
מוצאת כימעט בכלל. החוק קובע כי כל
הוצאות ראש־הממשלה וביתו חלות על המדינה.
נוסף על כל אלה החל בגין מרוויח
כסף רב מסיפרו, המרד. הספר, אשר במשך
שנים רבות קראוהו רק היסטוריונים או
רוויזיוניסטים ותיקים, הפך עתה רב־מכר.
נוסף על התמלוגים הרבים שמקבל בגין
עבור מכירת סיפרו, שמאז המהפך כבר
יצא בעוד 16 הוצאות בשפות שונות, הוא
מכר גם את זכויות ההסרטה בסכום ניכר,

לירות, אולם החובות, אשר אופן תשלומם
נוח, ואף הוא מהווה הכנסה כספית,
הם גדולים ועצומים.
שרון אינו בא ממישפחה עשירה. אמו
מתגוררת עדיין בכפר־מלל, ויש לה משק,
שאותו היא מעבדת במו־ידיה. מלבד החווה,
שהוקמה בעזרת הלוואה שתנאיה הס
בחינת מתנה של ממש, יש לשרון עוד
רכוש אחד: וילה בצהלה.
הווילה, בין׳ הבודדות בצהלה שהן בעלות
שתי קומות, נרכשה על-ידי אריק
שרון עוד בהיותו בצבא, בתנא ם נוחים
ביותר, אולם עתה היא שווה למעלה מארבעה
מיליוני לירות. עוד לפני ארבע
שנים קיבל שדון עבורה שכר־דירה בגובה
של 800 דולאר בחודש, שהם כיום
כ־ 15 אלף לירות, אם כי ברור שהיום
המחיר גבוה הרבה יותר.
אריק ולילי שרון היים בסיגנון ראוותני
ביותר. האופנה האחרונה אצל בני-הזוג
היא רכישת תמונות־אמנות יקרות, ועובדה
זו התגלתה מהר מאד על־ידי בעלי
גלריות, המזמינים אותם לכל פתיחת־תערוכה.
לילי שרון לבושה בבגדים אופנתיים
חדישים, ובני־הזוג מרבים לאכול
במיסעדות יקרות ולבלות הרבה. אריק נוסע
במכונית־השרד הממשלתית שלו, ומלבד
כלי הרכב של החווה עומדת לרשותו
מכונית אלפא רומיאו, שבה נוהגת אשתו.

וקיבל מיקדמה הגונה. כל אלה איפשרו
לבגין להתחיל לשלוח לבנו, כאשר היה
עוד בארצות־הברית, סכומי כסף בסדר-
גודל של אלפי דולארים, ולרכוש גם דירה
צנועה לבתו לאה.

זבולון המי :
ללא שינוי
המהפך לא גרם כל שינוי בסיגנון־החיים
של שר־החינוך, זבולון המר. המר היה
שר גם בממשלה הקודמת. במשך שנים
רבות התגורר, יחד עם רעייתו מנחמיה
וארבעת ילדיהם, בדירה בת שניים וחצי
הדרים בבני־ברק. רק לפני כשנתיים עברו
בני־הזוג המר לדירה מרווחת יותר, בת
שלושה והצי חדרים, אף היא בבני-ברק.
להמר אין רכוש ואין חשבונות בבנק,
מלבד חשבון עובר־ושב שמנהלת אשתו,
אם כי גם לו יש זכות־חתימה בו. כמו
אצל שאר השרים, מרבית הוצאותיו האישיות
של המר משולמות על־ידי הממש לה,
אם כי הוצאות הבית והמישפחה ממומנות
על־ידי המשכורת. בפני ידידותיה
התלוננה מנחמיה כמה פעמים על כך שהיא
״לא מצליחה לגמור את החודש,״
אולם תלונות אלה מעולם לא הגיעו לאוזניו
של בעלה.
למרות הדחק הצליחה מנחמיה המר
לאגור לעצמה חיסכון קטן, בחשבון חיסכון
שהיא מכנה ״הקניפל שלי,״ וחשבון
זה מגיע היום לכ־ 50 אלף לירות. נוסף
על אלה יש על שם כל אהד מילדי המר
חיסכון לתיכון ;חלת, שאותו לא פדו בני
הזוג גם אחרי ששר־החינוך זבולון המר
קבע חינוך תיכון חינם בישראל.

שמואל תמיר :
ה חו ק והכסף
שמואל תמיר הוא אחד האנשים שתפקידיהם
הפוליטיים לא הפריעו להם להתעשר.
ההכנסה הכספית והפוליטיקה של
תמיר הלכו תמיד זה בצד זה, עד שנאלץ,
כאשר מונה כשר בממשלה, לוותר על
עסקי המישרד הפרטי שלו.
תמיר לא בא ממישפחה עניה, ואחרי
לימודי־המישפטים שלו (במעצר) ופעילות
עסקנית במיסגרת חרות, החל תמיר מתפרסם
כאישיות ציבורית וכעורך־דין מוכשר
ומצליח, בעיקר במישפטי־ראווה.
מישפט עמוס בן־גודיון נגד שורת המתנדבים,
ומישפט שנודע אחר־כך כ״מישפט
קסטנר״ ,למרות שישראל קסטנר היה רק
עד בו, הגבירו את פירסומו. תמיר הפסיד
בסוף את שני המישפטים, אולם מערכת
יחסי־ציבור ענפה הביאה לו תהילה,
כאילו היה המנצח בהם, ומאז אותו יום
יש תור ארוך ליד מישרד עורכי־הדין שלו.
במשך כל השנים שבהם כיהן תמיר
כחבר־כנסת, החל בכנסת הששית ועד
הפיכתו לשר (אין זה משנה באיזו מים־
לגה או מיסגרת פוליטית הוא ממשיך לכהן)
הוא המשיך לפעול כעורך־דין, במיש־רד
עורכי־הדין שלו. תמיר את מוריץ.
מישרד זה, הקיים עד היום, מייצג חברות
כלכליות גדולות, עסקים ממשלתיים
ועסקים הנמשכים על־ידי שמו של תמיר.
העובדה שתמיר ירה בכנסת הששית

*יקייו*יי׳*?*מיי*

דילי ואריק שרון
עושר וחובות
חבר ועדת־הכססים, ועדת־הכנסת והוועדה
לביקורת המדינה, בשביעית חבר ועדת־הכלכלה,
בשמינית יושב־ראש ועדת הכלכלה,
חבר ועדת־החוץ־והביטחון ובכנסת
התשיעית, עד שנבחר כשר, חבר ועדת־החוץ־והביטחון,
לא הזיקה לעסקיו הפרטיים
כלל וכלל.
תמיר ידע גם לנפח שערוריות — או
מה שהוא טען שהן שערוריות כלכליות —
במיסגרת תפקידיו הציבוריים, וזכה על־ידי
כך בלקוחות נוספים. אשר חשבו כי
הוא, הלוהם במימסד, ואשר המימסד ירא
ממנו, יוכל בוודאי להסדיר את ענייניהם
על הצד הטוב ביותר, במגעו כעורך־הדין
שלהם עם הרשויות הממשלתיות או ה-
שילטוניות.
תמיר מתגורר בווילה מפוארת בד,רצ־ליה־פיתוח.
סביבה גן בגודל של יותר
משלושה דונמים. הוא נוהג במכונית אמריקאית
מפוארת, כאשר אינו משתמש ב־מכונית־השרד
שלו, ולבתו, ליאורה, מכונית
אלפא רומיאו ספורט. הונו של תמיר
מוערך במיליונים רבים של לירות, אם כי
הסכום, שבו מכר את חלקו במישרד עור־כי־הדין
שלו, כאשר פרש ממנו, היה קטן.
המקורבים לנושא סבורים כי מכר בסכום
כזה כדי שיוכל לקנות בסכום דומה את
מיכרה־הזהב, מישרד עורכי־הדין, כאשר
יפסיק מלכהן כשר, ויחזור להיות חבר-
כנסת מן השורה.

חיים קו ר פו:
ח תונ היקרה
יושב־ראש הנהלת הקואליציה, ח״כ
קורפו, אינו איש עשיר, למרות הכוח הרב
שהוא מרכז בידיו עתה. קורפו הוא דור
שישי בירושלים, נשוי ואב לשתי בנות,

ומתגורר בדירה צנועה בבית־הכרם בירושלים.
חינוכו
הדתי של קורפו, בתלמוד־תורה
במאה שערים, ישיבת חברון וישיבת לונד
זה בפתח־תיקווה, בית המידרש למורים
המיזרחי, לא הפו אותו איש־עסקים ממולח.
גם כאשר היה קורפו עורך־דין, אחרי
שסיים את לימודי־המישפטים שלו באוניברסיטה
העברית בירושלים, הוא לא
הרוויח כסף רב, ופנה לעסקנות פוליטית
במיסגרת תנועת־החרות. קודם לכן שירת
באצ״ל.
קורפו בן ה־ 58 היה מפקד באצ״ל, וא־חר־כך
עצור אצ״ל בלטרון, אריתריאה, סודן
וקניה, ועל כך גאוותו. הוא לא השתמש
פעמים רבות ברשיון עורך״הדין שלו,
ובזמן שיכול לעשות כסף, ביצר את מעמדו
בתוך סניף חרות בירושלים, והיה
במשך שנים רבות מזכיר ויושב־ראש הסניף.
תקופה מסויימת היה קורפו גם
הבר מועצת עיריית ירושלים, מטעם חרות.
אולם למרות כל אלה, הצליח קורפו
לחסוך קצת כסף, המושקע בתוכניות־חיסכון
בבנק. הוא נוסע במכונית פיג׳ו 404
חדשה, וכאשר, לא מכבר, השיא את אחת
מבנותיו, הוא נדבק באווירה הכללית וערך
חתונה מפוארת במלון שלום בירושלים,
שעלתה לו כמה מאות אלפי לירות.
ידידיו של קורפו טוענים כי הוא יזדקק
עתה לשנים אחדות כדי לכסות את חובות
החתונה של הבת.

אריק שרון:
חוו אי ו חובו ת
אחד החוואים העשירים ביותר בארץ
הוא שר־החקלאות אריאל (״אריק״) שרון.
חוותו של אריק שווה מיליונים רבים של

יצחק מודעי:
הפסד כספי
רצונו של יצחק מודעי להיות שר בממשלה
מובן בוודאי לפוליטיקאים ולציבור
הרחב, אך אינו מובן למנהל־החשבונות
של מודעי. מאז אולץ, בעיקבות פירסו־מ-ים
בהעולם הזה, לוותר על כל הטבה
שקיבל מחברת רבלון, משום שהפך חבר־כנסת
ואחר כך שר, ירד מתח הרווחים
של מישפחת מודעי במידה ניכרת.
אחדי שמודעי השתחרר מצה״ל, בדרגת
סגן־אלוף, הוא השלים את לימודיו. כיום
•נושא מודעי תארים אקדמאיים מהטכניון
בחיפה, האוניברסיטה העברית בירושלים
ואוניברסיטת לונדון, בשלושה תחומים :
מישפטים, הנדסה־כימית וכלכלה. אחרי
שחזר לארץ, החל מודעי מנהל מיפעלים,
או כפי שהוא אומר, להקים על הרגליים
מיפעלים כושלים, וזכה בהצלחה רבה בעיסוקו
זה. אהרי שורה ארוכה של מיפי
עלים שהקים, או ״העמיד על הרגליים״,
הגיע מודעי לנהל את הסניף הישראלי של
חברת רבלון, ותוך תקופה קצרה הפך את
מוצרי ובלון נמכרים ביותר בשטח הקוסמטיקה
בישראל.
הוא מילא תפקידים שונים ברבלון, החל
בתפקיד מנכ״ל החברה וכלה בתפקיד יו־שב־ראש
מועצת־המנהלים שלה, אחרי ש נבחר
לכנסת, ולרשותו עמדו תמיד חש־בונות־הוצאות
נכבדים, וקרנות שונות
אשר הבטיחו את עתידו הכספי, גם כאשר
הוא עוסק בפוליטיקה.
עם בחירתו כשר־האנדגיה־והתשתית,
החליט מודעי לוותר על כל ההטבות הכספיות
שהיו לו מרבלון, וניתק את הקשר
עם חברה זו. עתה עומדים לרשותו חסכונות
במניות ובניירות־ערך, בסדר־גודל של
מיליוני לירות, וילה בכפר־שמריהו, קרן־
פנסיה במטבע־זר וביטוח-מנהלים.

ח״כ כהן

שר תמיר

ח״פ קאופמן

שר המר

ירושה ובר־נזיצווה

עסקים ופוליטיקה

חתונה עשירה

גחלת וחינוך זזינם

הידעת כי
70 סד מהפטיפונים בעוד
מיוצריעי 6811 אנאליה>ץ

אכן, הגיע הז מן שכחובב מו סי קהא מי תי, תדע יותר על קונצרן
, 8811 יצרן ה פ טי פוני ם המר שים ביותר בגודלו בעולם ואשר
לאח רונ ה רכש גם א ת מפעלי היו קרההאמ רי קניי ם 0ס \ ,לייצור
ראשים, זרועות ו פ טי פוני ם סופר מ קצו עיי ם.
חברת ״ סו פ ר סוני ק שיווק בע״ מ״ הינ ה הי חי דהה מיי צג ת בישראל
א ת קונצרן 8811 על כל שלוחו תיו, דבר המאפ שר לך להת אי ם
לעצמך פ טי פון מ ק צו עי מ תו ך סדר תהמק צו עיי ם של 8 8 8ו ה סופ ר
מ ק צו עיי ם של ס ס ^ .

דגמי 8 5 8לבחירתך 200 ,8-183 ,8-184 :־.8-182,8
דגמי ס ס ^ לבחירתך , $11X872 1700 :ס ס , 1600ס ס . 1500
להשיג בחנויות סטריאו מובחרות.

ה סו פרמ דן ו כו ע ״ ובור,

כשאתה רוכש פטיפון 8 5 8שים לב:
#ל ב סי סולמכסהה חדי שי ם שעיצובם
ה מיו ח ד נועד לאפשר פעולה שקטה
ביותר של המכשיר.
#לסמל 8 5 8או 0ס \ ,ה מ קו רי
ה מו טבע על ב סי סהפ טי פון.
#לראש 0ס \ ,ה מו תאם לזרוע.
#ל תעוד תהאח ריו תהמ קו רי ת של
״ סו פ ר סוני ק שיווק בע״ מ״
אלה ואחרים מבטיחי ם רך מכשיר
מקורי ומדוייק, מעבדת שירות
ארצית עם מלאי חלפים מקוריים
ובעיקר — מחיר סביר ביחס לאיכות
גבוהה, ה מאפיין את כל המכשירים
מסידרת .^ 00/858
בואו לר או ת.ל ש מוע ולהתר שם ממבחר / 8 5 8ב<ס\,
בתערוכת 5 0 7 79בתא ריכי ם 1.2,79-27.1.79

ה עו ל ם הז ה 2160

מה ניסו והסתיו
הגורמים שהניאו
שו יגאו רביב?
^ אשר נחת המטוס ׳של נתיבי אוויר קמרון בנמלי^•
התעופה של באנגי, בירת הקיסרות המרכז־אפריקאית,
הרגשתי הקלה על שסוף־סוף, ולאחר תלאות מרובות,
הגעתי למחוז־יחפצי.
תיכננתי ביקור זה.בבירת ממלכה היהלומים והאוראנ-
יום, הנשלטת על־ידי הקיסר בוקאסה ה* ,1בקפדנות מרובה,
והבטחתי לעצמי מקומות שמורים בסידרת הטיסות, שהייתה
צריכה להביאני לעיר־הנמל דואלה בקמרון, ומשם
לבאנגי. אולם כבר בהגיעי לדואלה, העיר החמה ביותר
בעולם, הנמצאת על קו־המשווה ממש, הבנתי כי באפריקה
אין משמעות לתיכינונים מוקדמים.
היה עלי לשהות בדואלה 24 שעות, מרגע הגיעי
לשם ביום השלישי בערב, ולטוס למחרת, ביום הרביעי
בצהריים, לבאנגי. שם המתינו לי, כפי שהנחיתי, האלוף
שמואל גונן (גורוד״ש) ,והיהלומנים הישראליים מנוח לויי
ומרדכי מרום, שהודעתי להם על הביקור המתוכנן.
אמנם, שותפו של גורודיש, דויד עמרמי, עמל לשכנע
אותי לדחות את הביקור לכמה חודשים, אולם סירבתי
והודעתי סופית כי אבוא במועד שקבעתי.

כתמי דם
על ה קיר
ף• נמל־ התעופה של דואלה שררה חשכה עת נחת
״ י המטוס שבו הגעתי מניירובי, בירת קניה. החשכה
הי תה בגלל שקיעת השמש, ובגלל יקצר במערכת־החשמל
בנמל־התעופה. העובדים המתינו בסבלנות להדלקת החשמל,
כאשר חלק מהם ממלא טפסים לאור אש המציתים
של נוסעים נזעמים.
ביגלל החשכה והחום, הסכמתי מייד. חלפנו בעיר,
שרובה המכריע מורכב ממיבני עוני וזוהמה ורק חלק
קטן ממנה מאוכלס על־ידי הצרפתים, ששלטו במקום
שילטון מדיני, והשולטים בו עתה שילטון כלכלי.
המלון היה בן ארבעה כוכבים, מה שלא הפריע
לקירות החדר ׳שליד המיטה להיות מכוסים בכיתמי־דם
של יתושים או פרעושים.
למחרת מיהרתי בשעה היעודה לטיסה שתובילני
הלאה, ולאחר שנכנסתי לאולם הנוסעים־במעבר, ציפיתי
להמראה. השעה חלפה, וכלום לא אירע. כיוון שאיש

מבין הנוסעים האחרים גראה לא נרגש, לא חששתי.
משחלפו שעתיים, שאלתי נוסע צרפתי, שהמתין עימי,
מה קרר״ ׳והוא השיב כי צריכים לחכות שהמטוס יהיה
מוכן. סמוך לשבע בערב הגיעה דיילת־קרקע, כושית,
חתיכה (הכושיות בקמרון ׳מפורסמות בכל אפריקה בגופן
החטוב) ובישרה כי המטוס מקולקל, וייצא רק למחרת
בבוקר.
מיהרתי לעיר לפני שייכבה שיוב החשמל במקום,
אך הפעם עברתי למלון משובח יותר, בן חמישה כוכבים,
הנראה כמלון ישראלי זול ברחוב הירקון. לפחות לא
היו כתמי־דם על הקירות, הלילה עבר, ובשמונה בבוקר,
למחרת, הייתי שיוב באולם ההמתנה. הטיסה יצאה
בארבע אחר הצהריים, בלי שאיש טרח להודיע מה
קורה ומדוע מאחרים.
מבעד לחלונות המטוס הנוסע על הקרקע בבאנגי
ראיתי את אולם־הנוסעים ונשמתי לרווחה. ניצבתי
בתור של הנוסעים לביקורת דרכונים, והושטתי את
דרכוני. הפקיד הטביע מייד חיותמת־כניסה. אחר־כד
נפנה לבדוק את פרטי הרישום בדרכון. הוא קרא בקול
את שמי, ושאל אם אני עיתונאי.
גירוש מאורגן
^ 1דרכונים ישראלים אין ציון מיקצוע. משהשבתי
^ בחיוב, קרא לממונה עליו, שביקשני להיכנס לחדר
צדדי. שם ישאלו אותי היכן מיזוודתי ,׳ומשהצבעתי עליה,
הטביעו בדרכוני את החותמת ״׳מגורש״ ,כתבו את
התאריך — 5בינואר — וציינו כי אני מגורש חזרה
לדואלה.
20 דקות אחרי שירדתי בבאנגי, מצאתי עצמי שוב
באוויר על המטוס לדואלה.
בלכתי למטוס, מנסה למחות לפני מלווי שלא הגיבו
כלל, ראיתי מריחוק, באולם הנוסעים, את גוריודיש.
:בטיסה יבת השעתיים חזרה לדואלה ניסיתי לעכל
מה שקרה, ומי גרם לגירושי.

הודעתי גם לקבוצה של גורודיש, וגם לקבוצה של
לוי מנוח, על בואי, אבל איני יודע מי טרח להודיע
לשילטונות שאני עיתונאי ובכך גרם לגירושי מהמדינה.
קבוצת גורודיש עוסקת בהפעלת זכיון לכריית יהלומים
בקיסרות המרכז־יאפריקאית, וקבוצת מנוח קנתה,
לפני כשנה, את חברת היהלומים הממשלתית פיתוח,
ועסקה בקניית יהלומים במקום. לפני נסיעתי הייתי בעיצומה
של חקירה מסועפת על העסקים ומקורות המימון
של שתי הקבוצות. כתבה מוקדמת על מימצאים ראשונים
שיל החקירה פורסמה !בתעולם ׳הזיה 2135 באוגוסט האחרון,
ובה נחשפה התוכנית של ישראלי בשם שימעון
אברהמוביץ, שהשתתף ברכישת חברת פיתוח ותיכנן,
יחד עם צבי פאר (המוח של עיסקות דרום־אפריקה)
וייחד עם רחמים אחרוני, מיבצע שלא הצלחתי בשעתו
לחשוף את כולו.
כתבתי אז כי התקיימה פגישה של אברהמוביץ,
פאר, אחרוני והישראלי אמנון אלקיים במילנו, ושם
תוכננה עיסקה לגבי באנגי. התוכנית בוטלה או נדחתה
לרגל הפירסום על מעצרו של דויד עמרמי, שותפיו של
גורודיש, בגלל החזקתן והפצתן של המחאות בנקאיות
מזוייפות עליהן הוגש לאחר מכן כתב אישום. החבורה
חששה כנראה, כי הפירסום ידליק אור אדום בבאנגי
לגביהם.

לפני נסיעתי הנחתי כי אותם היכולים לחשוש מחקירתי,
יחששו בעיקר יממה שניתן לגלות בישראל,
בעוד שבבאנגי אין להניח כי ינסו לעשות מישהו שלא
ניתן לחשפו בארץ: ,ולכן לא יתנגדו לביקור. מה גם
שלוי מנוח הצהיר לפני נסיעתו כי ניתק כל קשר עם
אברהמוביץ ,׳וגרם להפסקת עסקיו בבאנגי.
לכן היה הגירוש עבורי הפתעה מוחלטת. כמה מומחים
לענייני אפריקה, וביניהם העיתונאית תמר גולן, שבדקו
את הנושא, אמריו כי אין להם ספק שהיה מי שיאירגן
את הגירוש, ואין הוא מיקרי.

ידידו הקרוב
של השר
ף*ישהגע תי חז ר ה לדואלה, החלטתי לטוס במטוס
י) הראשון לפאריס, בירת ארצות־אפריקה הדוברות
צרפתית -ומשם לנסות לברר מה קרה, ובעיקר מה רצו
למנוע מידיעתי אותם שגרמו לגירושי. המטוס הבא
לפאריס עמד לצאת כעבור שמונה שעות, והמתנתי
לו בסבלנות.
משהגעתי לפאריס כעבור יום, פתחתי במגעים עם
גורמים שיפגישוני עם הבקיאים בממלכתו של בוקסה.
כעיבור יומיים יצרתי קשר טלפוני עם אישיות
בכירה ביותר בבאנגי, הנושאת עד היום בתפקידים
ממלכתיים חשובים.
האישיות הסכימה לשוחח עמי פנים אל יפנים -במקום
שבו לא יכירו אותה או אותי, וקבענו פגישה במדינה
אירופית אחרת, לשם טסתי.
שוחחתי עם אותה אישיות כמה פעמים במשך 24
שעות .׳שיחות אלה, שלוו במיסמכים מקוריים, פתחו
את עיני והסבירו לי יכל ימה שלא ידעתי. עתה ידעתי
מדוע סוילקתי בפקודתו של שר־יהפנים של ׳הממלכה
המרכז־אפריקאית, וידוע לי גם למה. הרקע לגירוש
היה, לפי הערכתי, הפעולות השונות שמבצעות במקום
קבוצות ישראליות (פעולות אלה ׳תתוארנה להלן) .הגור-

מים המקומיים לא רצו ׳שאחשוף פעולותיהן של הקבוצות
הישראליות.
בסוף 1977 הגיע לבאנגי הישראלי שימעון אברהמוביץ,
והשתכן בדירית־פאר במילון רוק. בבאנגי לא היה אברה־מוביץ
ידוע, אולם בכמה ארצות מעורר שמו התרגשות.
לפני כשלוש שנים העביר את מקום מגוריו הקבוע
לאביג׳אן, בירת חוף־השנהב, ושם החל בתיכנון עיסקות.
כאשר הגיע שימעון אברהמוביץ לבאנגי, החל בודק
מה ניתן לעשות וקשר קשרים עם שני ישראלים, שלא
הכירוהו. האחד, יואל ברקן, שהיה יועץ בכיר לקיסר
בוקסה זד ,1ועובד מ״שרד־החוץ הישראלי, והשני מרק
הוכמן, שניהל את מיפעלי התעשיה סי־סי של חברת
פיתוח הממשלתית הישראלית, שהוקמו בבאנגי. דרכם
הכיר כמה אישים נכבדים, וחיש הפך ידיד אינטימי של
שר־הפנים של ממשלת באנגי.
אותה עת התעניין אברהמוביץ מאוד ברכישת חברת
פיתוח הישראלית, שהיה לה זכיון ומישרד לרכישת
יהלומים בבאנגי. הוא התיידד עם עובדי החברה, ולמד
כי כדאי לקנותה. הוא סיפר להוכמן ולברקן כי יש לו
קשרים טובים בממשלת הליכוד, וכי יוכל לקנות את
החברה בזול. באותו זמן נשלח אברהמוביץ לברקן על־ידי
ראש הממשלה שיל באנגי, אחרי שהציע לממשלה
תוכנית למימון וסלילת כביש בן 280 קילומטר, מבאנגי
למיכרות־האורניום הגדולים של המדינה.
הממלכה המרכז־אפריקאית היא בעלת אחד המיר־בצים
העשירים של אורניום. הבעיה היא שהם
מצויים בסבכי יערות, וקשה להגיע אליהם. לפני כמה
שנים הייתה אפשרות לישראל לקבל זכיון לכריית
אורניום, ולפי הוראת שר־החוץ דאז, ייגאל אלון, יצאה
מישלחת ישל שיני מומחי־גרעין מישראל לבאנגי. ד,ם ישהו
במקום כמה שבועיות, ועשו סקר מפורט.
מאז לא אירע דבר. הקיסר בוקאסה היה מעוניין לתת
את הזביון לישראל, כי הוא לא רוצה להיות תלוי
בצרפת, שיש לה מירבצי־אורניום גדולים במדינת ניג׳ר,
ולכן איננה מעוניינת לפתח מיכרות מתחרים.
אחרי שישראל לא נענתה, מסר הקיסר זכיון גדול
לכריית אוראניום לחברת האלומיניום הגדולה משווייץ
אלוסויס (אלומיניום־שווייץ) .זו החלה בעריכת סקרים,
אולם נתקלה בבעיית כב״ש־היגישה למקום. בהתאם ל-
תיכנונים שעשה היועץ הכלכלי של בוקאסה, יואל ברקן,
יהיה הכביש צריך לעלות לפחות 100 מיליון דולר. הוא
חיפש מקורות־,מימון במשך שנתיים, בכל מיני מקומות,
אולם לא הצליח לגייס כסף. הגורם העיקרי, המונע
השקעות באפריקה, הוא החשש של החברות המשקיעות,
כי שינוי במישטר יגרום להלאמה או לחיסול ההשקעה.
משום־יכך, דרך פעולתן באפריקה היא השקעות קטנות,
וגריפת הרווחים במהירות, בלי השקעות לזמן ארוך.
כאשר יפריש אברהמוביץ את תוכניתו לפני ברקן,
פיקפק זה. אברהמיוביץ אמר כי יקבל מחברת אלוסויס
700 אלף דולר לתיכנון הכביש, מהם מיקדמה של 200

אלף דולר, ועם התחלת הכנת התוכניות עוד 500 אלף
דולר. לדבריו, יש לו עשרות כלים לציוד כביד בחוף
השנהב ובגרמניה, והוא יביאם לבאנגי במימון ממשלת
באנגי, וכך ישיג מאחרים את מימון הכביש. הוא סיפר
כי הוא עתיד לנסוע לשווייץ לפגישה עם החברה, יחד
עם שר־הפנים של באנגי, שישכנע את החברה ברצינותו.
זמן קצר לאחר מכן קרא ברקן בהעולס־הזה, בכתבה
היהלומים של הקיסר, את הצד השני של המטבע, ואז
החליט לדבריו לגרום לביטול העיסקה. לפי התוכנית,
כפי שאישרתי יאותה עם המעורבים בדבר, היה צריך
אברהמוביץ לבוא עם שר־הפנים של באנגי למילנו, יושם
להיפגש עם ישראלים אחרים ועם ניערת־זוהר ישראלית
ידועה, שהיתה צריכה לארח את השר.
התוכנית התפוצצה.
ברקן מיהר לספר את הדבר לראש ממשלת באנגי,
והציע לו שלא להתקשר עם אברהמוביץ, מפני שחשש
שלא יוכל להשיג את המימון הדרוש. זמן קצר לאחר
מכן העתיק אברהמיוביץ את מושבו חזרה לאביג׳אן.
עם שובי ארצה התקשר שותפו של שמואל גונן,
דוד עמירמי ,׳למערכת ׳העולם־יהזה ׳ומסר כי הוזהרתי
שלא אצהיר כי אני עיתונאי, וכי אם לא הייתי מצהיר
על כך, לא הייתי מגורש. לא גיוינן ולא עמרמי, וכן לא
הישראלים האחרים שעימם תיאמתי את בואי לבאנגי,
וכן לא אנשי מישרד־החוץ הישראלי שעימם שוחחתי,
לא רמזו לי כי למדינה זו אין כניסה לעיתונאים.
אחרי שנשאלתי בנמל־התעופה על־ידי אנשי הדרכונים
אם: אני עיתונאי, השבתי בחיוב. וכאשר נלקחתי לחדר
יאחר על־ידי אחד הממונים, שמעתי מפי יאחד הישראלים
שהיו במקום -והכרתי כי חבל שאמרתי שאני עיתונאי.
אגב, לא העליתי על דעתי לשקר בעניין מיקצועי,
שכן הדבר יהיה מאפשר לשילטוניות באניגי להאשימני
בהונאה, ולגרום לי אי־נעימות רבה. אולי קיוו אחדים
כי ארמה בעניין זה, ואפול בידי הקיסר בוקאסה.

יגאל לביד 1
המשך הסידרה, בעוד שבועיים :
פעולות החברות הישראליות בבאנגי.

לדתיים עד גיל 13 מות
אבניס 1נש ם
מא״מים.. :אבן ממל אבו

כך נראים החרדים של

קריית צאנז העומדים על
1>1 11 * 11

גיבעה בקצה גבול שכונתם ומקדמים בקריאות כל מכונית חולפת.

״שאבעס״ היא קריאת הקרב המהדהדת בשכונה ומביאה לכאן !ת
התרדים במהירות. איש המישטרה איתן כץ מצפה לתיגבורת
של אנשי מישטרה אך גם זו אינה מצליחה להרגיע את הרוחות.

רמות. השבת היתד, אמורה להיות כאן התרח־ ן
שות מיוחדת: הפנינג של תושבי רמות על ן
אחת הגבעות שמעבר לכביש־המדיבה. תושבי

***כת, השעה עשר בבוקר. קריאת
״ ״שאבעס״ אדירה פורצת מכיוון בתי
האבן של צאנז. תוך דקות ספורות נש מעות
קריאות דומות רבות .״שאבעס״
היא קריאת הקרב המזעיקה את החרדים
לקצה גבול השכונה, על המשך הגיבעה
מעל לכביש .״זה מזכיר סרטים המתארים
הסתערות אינדיאנית!״ אומר שוטר.
קצין המישטרה, איתן כץ, מזעיק תיג־בורת
באלחוט. הוא עומד על הכביש,
כמעט יחידי ומנסה, באדיבות, לסלק
מהמקום עיתונאים וצלמים. הוא מכוון
קבוצת אברכים שהגיחה ועלתה מהמורה
״מי שרוצה לקריא שאבעם, בבקשה רק
למעלה״ ,מצביע כץ על עשרות החרדים
שכבר נאספו מעל לכביש.
מותר לזרוק אבנים
ך ולב יודעים שההתרחשות הגדולה
תהיה בשעה שתיים בצהריים, המועד
נקבע מבעוד יום על־ידי מטה ה פעולה
בקריית צאנז והשמועה הועברה
באמצעות כרוזים בשכונות החרדיות. ו־

ת 11 לפני השטוח: שוטרים מור אברכים

קומץ שוטרים חבושי קסדות ואלות בידיהם מיהרו לחסום קבוצת חרדים שפרצו והגיעו לשפת

שתיל

האברכים עקרו, השוטרים
שותלים. ניצב מישנה גולן
:״לא להביא תותח־מים נגד המפגינים.״

בהכרזות בין התפילות בבתי־הכיסת.
כה מציק להסו הכביש המוליך לשכונה
הצפון ירושלמית ״רמות״ עובר ליד
קיריית צאיז החרדית. מבתיה הקיצוניים
של השכונה נראות המכוניות החולפות
בכביש. אומרים החרדים :״יאנו לגור
כאן כרי לא לראות חילול שבת!״
בשעה שתיים תמה תפילת מוסף. המתפללים
נוהרים לכביש, עומדים בשורה
ארוכה וצורחים בגרון ניחר :״שאבעס !
שאבעם!״ .אחד מהם, יצחק בן־מנחם,
מודיע :״אנחנו לא נוותר! כאן לא יסעו
בשבת! אני מוכן להיכנס לבית־סוהר
אפילו מאה פעמים. לא אפסיק! לא איכפת
לי להיות אסיר קדושת השבת, רק
רבל לי על הילדים.״
מדוע השליכו אבנים בשבת שעברה י
האם אינם עוברים על איסור טילטול בשית
וחוטאים בעצמם 1החרד ממהר
להסביר שאיסור טילמול חפצים בשבת
הוא איסור רבנים ולא מן התורה .״מלבד
זאת, הוא אינו חל על נערים שעוד לא
הגיעו לגיל שלוש־עשרה, להם מותר להשליך
אבנים בשבת !״
מן העבר השני של הכביש צופים
בחרדים כמה תושבים של שכונת

ף כביש. הבתים הקיצוניים של שכונת קריית 3
״והחרדים תובעים לסגור אותו כדי שלא ירא
צלם העולם הזה מועברת למכונית המישטו

־ הדוק
1־ והשמים החיוונ״ס
׳ ר 711 השכונה
יביאו תיזמורת וישירו שירי־שבת, ב־תגיבה
על קריאות השאבעס. אחדים יבואו עם
כלביהם ויטיילו ליד הכביש, כך תוכנן.

״לא נוכל לשתוק יותר!״ מאיים
| Iן | |1ן] 1ן ו|ך|
יוסי דגן, מזכיר ועד שכונת רמות.
II 1111 1 *1
התגובה העלה הועד אפשרויות של ידוי אבנים בשמשות צאנז.
להשליך אבנים״ ,מוכיח את יכולתו בקללות
:״נאצים, היטלר !״ צורחים הנערים
על שוטרים, הנמצאים במרחק מטר
אהד מהם. המבוגרים אינם מפגרים אחריהם
בהרבה, ושואגים בקולי־קולות.

מים ת מורת
אבנים

ון פים אל הכביש המוליך לשכונת רמות
שבת. למטה: הטלית שהושלכה על
משליך הטלית לעברנ של הצלם נעצר.
אולם, ביום השישי פנה מפקד מרחב
ירושלים, תת־ניצב צבי בן־אליהו, לוועד
השכונה וביקש להימנע מכל זאת .״עניין
הכלבים מעורר אסוציאציות לא נעימות!״
טען, והבטיח נוכחות כוחות־מישטרה מוגברים
באיזור הכביש. ברגע האחרון ביטל
ועד השכונה את התוכנית.
השעה שלוש. האות ביתן. מאות חרדים,
שהתקבצו בטור ארוך מעל הכביש, מגיעים
בריצה לשפת הכביש. שוטרים חבושי
קסדות, ואלות בידיהם חוסמים את
הדרך .״עד כאן ! לא לעבור לכביש !״
קורא פקד אבי. קבוצת חרדים גברתנים
אינה שומעת לו, ומנסה לעבור למרכז
הכביש ולחסום אותו. השוטרים, במאמץ
רב, הודפים אותם בחזרה.
היצרים מתלהטים, ותיקתוק מצלמות
העיתונות והטלוויזיה מוסיף לשילהוב ה דוחות.
החרד הילל משה רותח מזעם
ומשליך את טליתו על צלם העולם הזה.
הוא נגרר למכונית המישטרה ומנסה
להתנגד .״אתה עצור על תקיפת שוטר!״
קורא פקד אבי, ומכנים אותו בכוח למכונית.
קומנדו
הנערים החרדים, שעדיין לא
הגיעו לגיל שלוש עשרה, ו״מותר להם

ן•* צץ מישטו־ח ניגש לניצב־מישנה
מנשה גולן, הנמצא במקום, ומבקש
ממנו היתר להשתמש בתותח־מים לפיזור
ההפגנה .״אני נותן עליהם סילון אחד,
והם נעלמים !״ גולן מתנגד :״כל עוד
הם לא זורקים אבנים, לא נפעיל תותח
מים !״
,שלושת חברי ועד שכונת־רמות נכנסים
לוויכוח עם קצידהמישטרה ומאשימים
אותו בהתאפקות :״אילו היתה כאן הפגנה
של מעוטי-יכולת, הייתם מפזרים
אותה מזמן. זו הפגנה בלתי־חוקית, מה
אתם עושים בקשר לכך? מתאפקים ולא
עושים דבר להרתיע אותם! בשבוע הבא
יהיה גרוע יותר!״ מאשים מזכיר הוועד,
יוסי דגן.
רק בשעות החשיכה מתפזרים החרדים.
״תבואו בשבת הבאה ותראו שיהיה כאן
הרבה. יותר גרוע ! לא תעבור כאן אפילו
מכונית אחת -,אפילו אם יכניסו את כל
קריית צאנז לבית הסוהר!״
כיצד מגיעים לידי כך?
לפני שלוש שנים התברר כי הכביש
הישן המוליך לרמות צר ומפותל ועובר
בין בתיה של השכונה החרדית סנהדריה
המורחבת. כאשר דובר על תיכנון הכביש
החדש, התנגדו נציגי קריית־צאגז לתווי
המתוכנן, והציעו תחתיו תוכנית של אדריכל
דתי, שעל פיה יעבור הכביש במקום
אחר. אולם התוכנית נדחתה כש התברר,
כי אין אפשרות ליישמה, בגלל
תנאי־הקרקע.
עיריית־ירושלים ומישרד־התחבורה פנו
לסלילת כביש תלת־מסלולי מכל צר, על
פי התוכנית הראשונה, אך במהלך סלי-
לתו נבנו בתים אחדים בפאתי שכונת־צאנז.
בנייה זו קירבה את השכונה לכביש.
זמן
קצר לפני פתיחת הכביש לתנועה,
לפני חמישה שבועות, ידע טדי קולק כי
הצרות קרבות. הוא זימן אליו את נציגי
שתי השכונות, וביקש מהם להימנע מעימות.
נציגי השכונה החרדית הבטיחו לנ סות
ולהרגיע את ציבור החרדים, ,אך
דבר לא עזר. אנשי קריית־צאנז מבטיחים
כי המהומות, שהיו בכביש בשבתות ה אחרונות
תוגברנה עד שייסגר הכביש
לתנועת כלי רכב בשבת.

תושבי קריית צאנז לא ישתקו
!¥1ן ןק* 1ך,ן ןי
עד שהכביש ייסגר לתנועה
•1 11111י *
בשבתות ,״אפילו אם ייכנסו כולם לבית הסוהר״ ,אמר.

אך גם תושבי שכונת רמות, כימעט
כולם חילוניים, אינם מתכוונים לטמון
את ידם בצלחת. ועד השכונה, המונה
כיום 2,000 מישפחות, קיים קשר מתמיד
עם מישטרת מרחב ירושלים. עד כה לא
נקט פעולות חריגות, ונהג במתינות,
כי התבקש לכך.
אולם לתושבי רמות נמאס .״התנועה
בכביש הזה אינה בטוחה, והפכה לסיוט.
בתחילה היו רוגמים אותנו באבנים, מקימים
מחסומים. הצעקות, שאבעס׳ מכניסות
אותם לאכסטזה, והם אינם עוצרים
בעצמם. חברים שלי לא רוצים לבוא אלי
לבקר בשבתות. הם פוחדים. גם תושבי
השכונה חוששים לצאת למרכז העיר,״
מספר יחיאל קדיצברג, תושב רמות.

^ __לח*יז
^ א ת העירוב
המישטרה הוא איש המפד״ל,
לכן המישטרה כה סלחנית בתגובו-
תיה על האירועים. אני משוכנע שהמתינות
הזאת נובעת משיקולים פוליטיים !״ טוען
דגן .״שבת זו היתה ההזדמנות האחרונה

של המישטרה לפזר אותם מבלי שנתערב,
עד עכשיו ישבנו בשקט. לא נוכל לשתוק
יותר !״
לדבריו, ועד שכונת רמות גיבש לעצמו
דרפי־תגובה אחדות, למקרה שיימשכו
התפרעויות החרדים :
€העמדת תושבי רמות על כביש־המריבה,
וצילום המתפרעים החרדים.
צילומי פירסומת של בחורות בביקיני.

חיתיך העירוב, חוט המתוח מסביב
לירושלים. עירוב כזה מתיר לדתיים
לטלטל ולהשליך אבנים.
:חניית כלי־רכב כבדים בתוך קר-
יית־צאנז, וליבוי המהומות שם, תחת בכביש
רמות.
! סגירת הכביש הישן בכמויות של
בטון.
״אבן מול אבן שבירת שמשות
בבתים בקריית-צאנז.
ספק אם פעולות כאלה תרתענה את ה־הרדים.
הם רואים בהנחיות רבניהם צו
עליון, ואלה אינם מצווים לחדול. בשבת
הבאה צפוי, כנראה, פרק נוסף בסידרת
״כבייש המריבה״.
ע מו ס הנו ף 8

מה עוין

כח השוטרים ניסה להרגיע את הרוחות אך ללא הצלחה יתרה| .
תושב קריית צאנז :״לילדים עד גיל 13 מותר לזרוק אבנים 1
בשבת.״ בתמונה: שוטר מנסה להחזיר את הסדר על כנו ומחזיר ילד חרדי לאחור.

1- 35

במדינה
(המשך מעמוד )28
שמוניטין יצאו לו גם בעולם כולו. אופי
כבוש, מאופק. ועל השואה הגדולה, למשל,
לא הגיב מעולם בצורה קולנית כל
הרוך והענוג בו מוצנעים, עמוק, עמוק
לפני ולפנים.״ כך כתב הסופר גרשון שום־
מן, על פרופ׳ יוסף אשרמן בסיפורו ״ה כירורג
הגדול״.
״יהיה עלי להתוודות: בכל פעם שאביך
מבצע ניתוח, תוקפים אותי רגשי-נחיתות.
כירורגים מפורסמים לא-מעטים נזדמן לי
לראות בעבודתם ליד שולחן הניתוחים,
אבל אותה הרגשה הממלאת אותי כשאני
רואה את אביך ליד שולחן הניתוחים, לא
ידעתי בנוכחות אף אחד מהם. אתה מרגיש
כי פה ניגש אדם לערטל לעין את
הסוד שאלוהים חתמו. ידי אדם קוראות
תגר על מה שנפגם בעת היצירה.״ מספר
ד״ר זמרינג לגלילה אודות אביה פרופסור
גליק, בסיפרו האוטוביאוגרפי של ק. צט־ניק
סלמנדרה .״ק. צטניק״ הוא יחיאל דינור,
הנשוי לנינה, בתו של פרוס׳ אשרמן.
ביום החמישי האחרון הועלה זכרו של
פרופ׳ יוסף אשרמן בטכס שנערך בבית־היולדות
בקריה. הפעם, בניגוד לטכסי ה זיכרון
השנתיים, יועד הטכס למתן שם
רישמי לבית־היולדות. מעתה, ייקרא המקום
בית־החולים על־שם יוסף סרלין.
עד לשבוע שעבר, נקרא המקום על שמו
של פרופ׳ יוסף אשרמן. אומנם, שם זה
לא נרשם רישמית וגם לא נחתם על־ידי

רעאל והגליל.
מספרת גלילה, בתו של פרופסור גליק,
בספר סלמנדרה של ״ק. צטניק״ :״הוא
טילטל עצמו על חמור בלהט השמש, כדי
לבצע ניתוחים מסובכים גם בחושות־חומר
של הערבים, וגם בתנאים פרימיטיביים
ביותר לא פעם, באותה הזדמנות, היה
עליו לנתח באותן ידיים עצמן ניתוח קיסרי
גם אצל הפרה המקשה להמליט. יכול
היה להסתדר בתל־אביב, או בירושלים,
כי כך ביקשו ממנו. אבל הוא ביכר להיות
רופאם של החלוצים שסללו את הכבישים
הראשונים בארץ.״
מיילד יורש־העצר. אחרי שנים אחדות,
פנתה הנרייטה סולד שוב, והפעם
שיכנעה אותו לבוא, ולהקים את שירותי
הבריאות באיזור תל-אביב. על כך אומרת
גלילה :״עדיין לא ידעו בימים ההם כי
אשה יולדת צריכה לבית־חולים. רק את
הכתובת של פרופסור גליק ידעו. כך ביום
וכך בלילה.״ בתחילה, היה זה מיבנה רעוע

פרופסור אשרמן
רק המחלקות —

ארליף וצ׳יצ׳ כטכס
או גס המזנון 7
שר־הבריאות, אך עובדי בית־החולים,
נשים שנזקקו למקום, ואיגודי רופאים בין-
לאומיים נהגו לקרוא למקום על שם מקימן,
מייסדו ומנהלו — יוסף אשרמן.
דופאם של. החלוצים. יוסף אשרמן
נולד בשנת 1889 בצ׳כוסלובקיה. בנעוריו
היה חבר אירגוך בר־כוכבא בפראג. הוא
למד בבית־ספר לרפואה והתמחה במיילדות
ורפואת־נשים. במילחמת־העולם הראשונה
שירת כקצין בצבא האוסטרי. בתום
המילחמה נבחר להיות נשיא בוגרי בר־כוכבא
בפראג. עם המינוי, החל מפקפק
בהמשך דרכו, והחליט כי המציאות היהודית
מחייבת התמחות במיקצוע אחר —
לא רפואה — אלא חלוציות ובניין הארץ.
הוא עלה לארץ ב־ ,1920 התגייס לגדוד
העבודה הציוני והשתתף בסלילת כביש
צמח בגליל. ב־ 1921 נשא לאשה את מלכה
וילנר בתו של משה שמואל וילנר מייסד
שכונת נווה־צדק, צפונית ליפו. שימעו של
יוסף אשרמן הגיע אל הנרייטה סולד, ש עסקה
באותה תקופה בפיתוח הרפואה
הממלכתית בישראל, כנציגת אירגון הנשים
״הדסה״ בארצות־הברית. הנרייטה
סולד פנתה אליו וניסתה לשכנעו, שלמען
תנופת בניין הארץ עדיף שיעסוק במיק-
צועו וינצל את כישוריו. יוסף ניסה לה־מנע
מכך, אך כוויתור להנרייטה סולד
הסכים לשמש כרופא ביבניאל, עמק יז3

ברחוב הרצל, שהכיל חדר אחד, שתי מיטות
ושתי מיילדות.
יוסף אשרמן החל לוחץ על אירגון הדסה
בארצות־הברית. נתוספו תקציבים ובית-
היולדות עבר לרחוב בלפור. עתה היה זה
בניין פאר, ישל שלושה חדרים וכמה רופאים
ומיילדות. ד״ר אשרמן נתמנה למנהל
הבית והחל לפתח את שירותי הרפואה
העירוניים ולגדל דור נוסף של רופאי-
נשים ומיילדות. רופאים שלמדו אצל ד״ר
אשרמן, עדיין משמשים מנהלי מחלקות
נשים בבתי־החולים בארץ, כאשר הדור
השלישי עוסק היום ברפואת־נשים פעילה.
לימים נתמנה יוסף אשרמן מנהל שירותי
המיילדות והגינקולוגיה של עיריית
תל־אביב. מלבד מינוי זה נשא פרופסור
אשרמן תארים רבים אחרים: נשיא הסתדרות
רופאי־הנשים בישראל, חבר החברה
האמריקאית לחקר העקרות, חבר החברות
הגינקולוגיות הצרפתיות והברזיל-
איות, וסגן־נשיא חברת ההפריה הבין-
לאומית. נוסף לעבודתו הרגילה עסק ד״ר
אשרמן גם במחקר, שעל שמו נקראת
תיסמונת שגילה :״סינדרום על שם אשר-
מך (הידבקויות בין קירות הרחם הגורמות
אי־פוריות, הפלות חוזרות ומות
עוברים).
בשנת 1961 הוכתר כחתן פרס כבוד על
שם הנרייטה סולד, לפיתוח הרפואה בארץ.
לפני 18 שנה, כאשר סבלה המלכה פרח
דיבה מקשיים בלידתה נועץ בעלה, השאה
הפרסי, ברופאיו, ואלה יעצו לו להזעיק
את פרופסור אשרמן שנחשב גדול הרופאים
באותה תקופה. הפרופסור נסע בהס תר
לפרס ויילד את יורש־העצר .״אנשים
העריצו אותו,״ מספר חתנו, יחיאל (״ק.
צטניק״) דינור ,״נשאו אותו על כפיים,
לכולם הוא התנהג כחבר ואב לעולם לא
כבוס.״
לפני כ־ 6שנים נפטר פרופסור יוסף
אשרמן, כשהיה בן 79 שנים. בשל הקשר
האמיץ בינו לבין בית־החולים, נהוג היה
לקרוא לבית־החולים על שמו, אף כי, ריש-
מית, קרויות כך רק מחלקות הנשים.
טי נתן את ההוראה ד באחרונה
הוחלט, כי יש צורך בשם רישמי, כולל,
לבית״החולים.־ בשם יוסף אשרמן לא די

היה, כנראה, למביני הדבר והוחלט לקרוא
למקום על שם יוסף סרלין. מי החליט
על כך?
אומר ד״ר הראל, מנהל שירותי הבריאות
העירוניים בתל־אביב :״הודיעו לי
רק ברגע האחרון, במיכתב משר־הברי-
אות, מר שוסטק. אני מסתייג מההחלטה,
אך כבר היה מאוחר מדי.״ במישרד הבריאות
נאמר, כי ההחלטה לא יצאה משם
ועיריית תל־אביב מסרה לעיתונות, כי גם
לה לא היתה יד בדבר. הסתבר כי ההוראה
יצאה ממישרד האוצר, אשר בראשו
עומד איש הליברלים השר שימחה ארליך.
החליט השר, כי יש צורך חיוני לקבוע
ולהזכיר את שמו של שר־הבריאות לשעבר
( )1953—1949 איש הציונים־הכלליים, יוסף
סרלין.
ההימור הצליח. יוסף סרלין, נולד
בפולין ב־ .1906 הוא למד בגימנסיה העברית
בביאליסטוק, וקיבל תואר מוסמך
למישפטים ולמדעי־המדינה. יחד עם משה
סנה היה חבר אירגון הסטודנטים היהו־דים־ציוניים.
ב־ 1933 עלה לארץ, השתקע
בתל־אביב, והחל עוסק בעריכת־דין. הוא
היה חבר הוועד הפועל הציוני, סגן יושב-
ראש ההתאחדות העולמית של הציונים הכלליים.
במילחמת
השחרור, נבחר כחבר נשיאות
בית־הדין העליון של המפקד לשירות
העם. כאשר נבחרה הכנסת הראשונה,
נבחר יוסף סרלין להיות חבר בה.
ב־ 1949 עם הצטרפותם של הציונים הכלליים
לממשלת בן־גוריון נתמנה סרלין
לשר־הבריאות. בתפקידו זה, לחם בעד
חוק בריאות ממשלתי, ושינוי שיטת הבחירות
מייחסית, לאיזורית-אישית. בדאגתו
לעתיד מיפלגתו החל מטפח את שימחה
ארליך הצעיר. הוא עזר לו לקבל
רשיון יבוא לעדשות אופטיות, דבר שהפך
את ארליך אדם עשיר מאד.
כאשר החל המאבק בין יוסף סרלין ויוסף
ספיר, החליט שימחה ארליך להצטרף
לצד הצפוי לניצחון. הוא נטש את סרלין,
ופנה לצידו של יוסף ספיר. הימורו לא
נכשל, יוסף ספיר היה לראש התנועה,
ומעמדו של ארליך התחזק.
בהיותו בן 67 נפטר יוסף סרלין. ביום
הזיכרון החמישי למותו החליט השר שימ חה
ארליך לגמול לזיכרו.
״ ש פ כו את ד מו .״ מעמד חילופי ה שמות
פגע בשתי המישפחות ובמוקירי
זיכרם של שני האישים. עובדי בית־החו־לים,
רופאים, אחיות ואנשי כוח־העזר
הביעו מורת־רוח לגבי החלפת השמות.
רובם עבדו עם פרופסור אשרמן ומוקירים
את זיכרו. הם בחרו ועד פעולה, ד״ר יפו
והאחות עדה פיק, לשם ניסיון למנוע את
פניית שר־הבריאות. כאשר התאכזבו, התכוונו
לצאת בהפגנה בשעת הטכס. אך יום
אחד לפני כן הגיע ראש העיריה שלמה
להט, והצליח לשכנעם להמנע מהפגנה.
ד״ר יפו ועדה פיק היו לבושי הלבן היחידים
בטכס, שאר העובדים הפגינו את
דעתם באי־הופעה.
״שפכו את דמו,״ אומר יחיאל דינור.
ואילו איתמר, בנו של סרלין, אומר :״מה
כל הבעיה, אף פעם לא קראו למקום על
שמו של אשרמן, אז מה נזכרו עכשיו?״
ואומנם, לטענת שר הבריאות ממשיכות
המחלקות להיקרא על־שמו של אשרמן.
אומר דינור :״אז מה נשאר? המיזנון?
טענתם איננה סבירה !״
בטכס נכחו ראש־הממשלה, מנחם בגין,
שר האוצר שימחה ארליך, השר אליעזר
שוסטק, שלמה להט, וד״ר הראל.
אמר שוסטק בנאומו :״שניהם ראויים
למקום. והמקום ראוי להם״ .ואכן, ראוי
לו לבית-חולים הקריה, שייקרא על־שם
מייסדו ומנהלו, וראוי לו לשר־הבריאות
דאז שייקרא מוסד רפואי על שמו. אך
אין זה מן הראוי, שיבוטל שם אחד מפני
שמו של השני, וגדול רופאי הארץ יבוטל
בפני עסקן מיפלגתי, מוכשר ככל שיהיה.
אורחים האיראנים ב אי ם
יהודי איראן שהגיעו
לישראל מתכננים
?המשיר — מי לאיראן
ומי לארצות אחרות
״היהודים ההם הם פרימיטיביים, הם
מדרגה רביעית ומטה !״ זוהי דעתם של
(המשך בעמוד )40

הכוכב התוה
שואר 1ב ח
ישראל בכדווסל ־
בעי ! 1יהסל
יך שיתק ה״בוס של בוסנה״ את
הרכז היוגוסלבי דליבסיץ /שקלע שתי
נקודות ראשונות רק בדקה ה־ ? 18 ואיך
גבר ״אדריכל הניצחון״ של מכבי תל-אביב
עם חבריו במחי 0ל(ים) על שחקניה ה מאיימים
של בוסנה סארייבו ביום החמישי
בשבוע שעבר?
מאה־תשעים־וחמישה הסנטימטרים של
גוף אתלטי וגמיש כפנתר, ופנים יפות
תואר שכבר הרטיטו כמה וכמה לבבות
בתל־אביב, שייכים למי שהוגדר על־ידי
עוזר מאמן מכבי תל־אביב, אריה דוידסקו,
שחוטא בטיפול פסיכולוגי חברתי בקבוצה,
כאדם חברותי, בעל יכולת בלתי־רגילה
לקשור קשרים עם חבריו לקבוצה.
פול מקראקן, שחקן הרכש החדש של

מכבי תל־אביב למישחקי גביע אירופדז
לקבוצות אלופות, מחייך למישמע התיאור
המחמיא, ומוסיף שתי נקודות למאזן האגו
האישי שלו.
״אישיותו עשויה מיקשה אחת,״ מוסיף
דוידסקו ,״הוא שלם עם מגרעותיו ויתרונותיו,
שלהם הוא מודע.״
השחקן שחום־העור נירגש. אין זה דבר
מפתיע, אם מביאים בחשבון את ההערצה
העיוורת סביבו ואת אבק הכוכבים הנשפך
ממנו. לעם ישראל, צמא הכדורסל, קם
כוכב חדש. ואפילו לטל ברודי יש כבר
מחליף.
הסטאר החדש היה יותר מבסוט, אם היו
נותנים לו קצת שקט. הוא יודע שמכבי
תל־אביב היא נכס־ציבורי, מייצגת מיספר
אחד של הספורט הישראלי בעולם. אך,
לדעתו, אין זו סיבה שאי אפשר יהיה
ללכת ברחוב מבלי שיעצרו אותו לקבלת
אוטוגרפים. הוא מעדיף היום להסתגר
יותר ויותר בביתו. במישחק האחרון התעלה
פול על עצמו והפגין יכולת בלתי רגילה.
מה קרה, איפוא, במישחקים הקודמים?
מדוע מתח שחקן-זה את קהלו עד ליום
החמישי בשבוע שעבר?

סוד ה חמי שיה
הרא שונה
^ ישחקי גביע אירופה השנה הינם
יייו מייוחדים במינם. האלופה, מכבי תל־אביב,
שואפת להחזיר לעצמה את כבודה

האבוד לאחר שלא הצליחה לזכות בגביע
בשנה שעברה. בשנת ,1977 לפני מישחק
הגמר בבלגרד, אמר רלף קליין לחניכיו :
״אתם נמצאים בשיא הקאריירה !״ האם

לאחר מכן תידרדר מכבי תל־אביב, ללא
יכולת להגיע להישג זה שנית י
אין ספק, שהיעדרו של טל ברודי, שפרש,
מכביד על השחקנים, שכן הוא היה
הרוח המלכדת בקבוצה. למילוי מקומו,
נועד מקראקן.
״אחד הדברים המכבידים עלי,״ אומר
פול ,״היא העובדה שעלי לשחק כמנהיג. י תפקידי במיגרש הוא ללכד את כל השח)
קנים
למישחק צוות מאורגן. מכבי תלאביב
זקוקה לנקודות שלי פחות מאשר ו לתפקידי זה. ואין ספק שהדבר היקשה עלי 1 בתחילה. שהרי כל שחקן שהקבוצה נש 1
ענת
על הסלים שהוא קולע, ועליו לסגל
לעצמו צורת מישחק שונה בתכלית עם
קבוצה אחרת, חסר את הביטחון העצמי ן שליווה אותו קודם. וזהו בדיוק הסימפטום
| שגרם לי לשחק טוב רק מאוחר יותר,
במישחק נגד סארייבו.
״השקעתי את כל מרצי בהגנה, כאשר
היה עלי להימצא תמיד בין השחקן היוגוסלבי
דליבסיץ׳ לבין הכדור. וזה דרש
ממני לעקוב גם אחרי השחקן וגם אחר
הכדור. זו גם הסיבה שפעמים מספר חמק

ממני דליבסיץ׳ והגיע לסל. זהו שחקן
מעולה, בעל נסיון רב, ואפילו הוא הופתע
מצורת המישחק של הקבוצה כאשר אר־י בעה שחקני מכבי שמרו איזורית ואילו
( אני שמרתי אישית. הרגשתי שהוא מעוזד
י בן. הוא לא ציפה לליווי צמוד שכזה,
ן ולקחו לו כמה דקות יקרות להתארגן. אך
ן אז היה כבר מאוחר מדי ולא עזרו לו ה !
דחיפות והמכות שסימניהן עדיין על גופי.
״מוטי ארואסטי ישב על הספסל, פצוע
ברגל, וידעתי שאין לי מחליף. לא פחדתי
ן להעז ולשגות, כי הבנתי שאני אשחק. כל

זאת נטע בי ביטחון, שהיה כל כך חסר
לי כשכל מישגה הביא לישיבת, על הספסל.״
מוסיף
רלף קליין :״כשמוטי נפצע כבר
בתחילת המישחק העליתי את פול, בתיקווה
שינטרל את דליבסיץ /לפחות כפי שעשה
מוטי לפני הפציעה. ראיתי איך שחקן
מוכשר זה מתקדם ביכולתו ממישחק למיש־חק.
אבל האמת היא שלא ציפיתי לראותו
ביום כה גדול.
״אנו מתכוננים עתה לקראת מישחק בית
חשוב מאד, נגד אמרסון וארזה, כאשר לכל
הקבוצות בבית שלנו נצחון אחד והפסד
אחד, היינו: שתי נקודות בטבלה. לפי
דעתי למישחק הבא חשיבות עליונה. עלינו
לנצח ויהי מה. איני יודע אם ישחק פול
בחמישיה הפותחת, ואין ספק שהמישחק
האחרון גורם לי לנדודי שינה בלילות,
ואינני יודע אם להעלות את פול בחמי-
שיה הראשונה. מה יעוד שמוטי ארואסטי
עדיין פצוע ועובר סידרה של טיפולים
אצל המעסה של מכבי, אורי בד,רב. אינני
רוצה להתחייב לגבי החמישיה ואין זה
הוגן שהשחקנים ידעו את ההרכב מקריאה
בעיתון. אומר רק זאת, שעד ליום החמישי
הכל פתוח.״

״אגו ה טו בי ם
ביותר״
^ וד לא הראיתי את כל יכולתי,״
ן ן? אומר מקראקן עצמו .״זהו רק
מישחקי הששי במיסגרת הקבוצה ואני
זקוק לפחות לעוד ארבעה מישחקים על
מנת להיות בכושר טוב במייוחד ולהוכיח
עצמי. יש לי עדיין פוטנציאל עצום, שלא
יצא אל הפועל. מה עוד, שביטחוני ה עצמי
רב יותר. זו גם הסיבה העיקרית
לכך שלא בלטתי במייוחד במישחקים הראשונים,
אם כי לא הייתי גרוע.״

חסר לו רק, ליפה הזה, שישחק טוב
ן ותר, ואז לא יוכל עוד לעבור ברחובה
של עיר מבלי שיוטרד על־ידי מעריצים.
אין ספק, יהיה צורך לדאוג לו לליווי צמוד
נונ־סטופ.
אומר שימעון מיזרחי, יושב־ראש המחלקה
:״אנו ידענו בדיוק מה הפוטנציאל
הטמון בשחקן מוכשר זה. ראינו אותו
בפעם הראשונה בגביע הבין־יבשתי, שנערך
במדריד. הוא שיחק בקבוצת טיחואנה מכסיקו
וקלע כימעט בכל מישחק כ־ 30 נקודות.
״אולסי
פרי, שאותו הוא מכיר, יצר את
הקשר הראשוני איתו, אולם היו לו אז
התחייבויות קודמות והוא לא יכול היה
להיענות להזמנתי. בקיץ האחרון יצרנו
איתו שוב קשר, והצענו לו להופיע בשורו־תינו.
הוא הסכים לכך, וכרגע יש חוזה
לשנה אחת. אחרי זה הכל פתוח, ללא קשר
אם ניקח את גביע אירופה.״
מלבד היותו כדורסלן מחונן, סיים פול
את לימודי התואר הראשון למינהל-עסקים
באוניברסיטת קליפורניה, שם התאמן ורכש
את מיומנותו במישחק הגנה יעיל .״באי־צות־הברית,״
הוא אומר ,״שמים דגש על
נקודה זו — על מישחק הגנתי טוב יותר
מאשר על ההתקפה.״
זו לו הפעם הראשונה שהוא עושה בארץ,
וכמובן, אינו פוסק להתפעל. זה
שהבחורות פה יפות, זה כולם אומרים, אך
פול נהנה מדברים אחרים. הוא מדבר בלהט
על המסורת היהודית ועל המקומות
ההיסטוריים שבהם ביקר — .כמו ירושלים
וטבריה. הוא מעריץ נלהב של האוכל
הכשר, ובכלל, יש לו יחס כבוד ליהדות
וליהודים.
ומה באמת דעתו על גיור?
״העניין עלה במוחי, והירהרתי בו רבות,״
מודה פול ,״קיימת אפשרות שאתגייר

ואשאר בארץ לצמיתות. בעצם, אין זה
מן הנמנע שאמנם אעשה זאת.״

פרישה
לעס קי ם
ך* ינתייס הוא מתגורר בדירה ברחוב
דיזנגוף, נוהג במכונית שסיפקה לו האגודה,
ומסתפק בסכום צנוע של חמש
ספרות לחודש. כמה בדיוק? זאת איש אינו
מוכן לגלות.
פול אינו נמצא לבד. עימו באה חברתו
מארצות־הברית .״אבקש לא לכתוב עליה,
כי חיי הפרטיים אינם עניינו של אדם
אחר.״
הוא אינו עובד, אלא מתאמן בוקר וערב,
אימון אישי וקבוצתי. רוב זמנו מוקדש
לאגודה, לאימונים, למחנות אימון ואפילו
לבילויים.
לאחר המישחק האחרון יצא לבלות עם
אולסי פרי במועדון של רפי שאולי. ארבעה
מטרים וחמישה הסנטימטרים המתחלקים
לשני שחקנים שחומי־עור עוררו
התעניינות גם בין באי המועדון. פול יודע
היטב שקשה להיות גבוה בארץ, ועוד
כושי, וגם איש מכבי תל־אביב.
הוא נינוח מאד, ומנסח בזהירות כל מילה
היוצאת מפיו. בן 26 בלבד, המעיד על
עצמו שהוא נשוי לכדורסל ומרוצה בהח לט
מחייו, חיי הנדודים מקבוצה לקבוצה.
״אני מייעד לעצמי שש שנים נוספות
לשחק, ואז אפרוש לעסקים,״ הוא מגלה.
כשהוא אומר ״ביזנס״ נדלקות לו העיניים,
ויש לו הרבה תוכניות בראש.
״אנו ניזכה באליפות!״ הוא קובע ,״זה
פשוט — אנו הטובים ביותר.״
כילי גור ו

גאולה 111׳ ענו ה דיאטה קיצונית

מציף את בימת הצילומים בעיתונאים,
ואינו מפיץ תמונות מתוך הסרט במערכות
העיתונים. וכסי שהוא מודה :״אני
חלש ביחסי־צימר.״ לכן גם לא ידע איש
בארץ, כי גאולה נוני, השחקנית הישראלית
המתגוררת בווינה עם בעלה, היינה
ברדה, סוחר בחפצי כסף, ועם בתה,
שרון, הגיעה לישראל כדי להשתתף ככוכבת
ראשית בסרטו החדש של זאביק.
גאולה נמצאת בארץ מזה כשלושה שבועות.
היא התייצבה מדי יום ביומו על
בימת הצילומים, לשביעות רצונם של

הבמאי ושל בן־זוגה למישחק. עד שלפתע
התמוטטה. רווח והמפיק ברוך אלה,
שותפו בחברת ההפקה ארז, נאלצו להפסיק
את העבודה ולהשבית את המצלמות.

בדיוק אירע לגאולה נוניי
בעבר הרחוק היא היתה אחת השחקניות
הפופולאריות ביותר בארץ. נערה
חטובת־גו, יפהפייה בת לעדה התימנית,
בעלת שתי גומות חן משגעות. מי אינו
זוכר אותה כנערתו של אריק איינשטיין,
בתו של חיים טופול בסרט סאלאח שבתי?

ך 1ק | 71 | ¥ך 1ץ גאולה נוני כפי שנראתה בתקופת הזוהר שלה, צעירה יפהפיה,
11 111111 111 1דקת־גו. היא גילמה א זאת תפקיד במו של חייס טופול בסרט
סאלאח שבתי, כשמולה מופיע כחתנה המיועד הזמר הידוע אריק איינשטיין.
ך• שמועות שפשטו בין הרחובות
י 1פרישמן וגורדון היכו גלים :״גאולה
נוני התמוטטה, וזאביק רווח מחפש לה
מחליפה״ .כדרכן של שמועות, וכהרגלו
של סגן־אלוף שמועתי, שעלה בפעם הזו
לדרגת אלוף, נופח הסיפור עד מעבר לפרופורציות
הנכונות. כדי לאמת את השמועות
או להפריכן, נפגשה כתבת העולם
הזה עם זאב רווח, במאי ומפיק הסרט לא
לעלות יותר.
רווח, כדרכו, מצלם את סרטו החדש
בשקט ובלי לעשות גלים, מזה כשבועיים.
שלא כדרכם של במאים אחרים אין הוא

ד 11111ך 1גאולה נוני שמנה מאד בדמנתה של אמי הגנרלית, בהצגה שנשאה
1י | שם זה. אמי הגנרלית היתה הצלחה בלתי־רגילה. היה זה התפקיד

האחרון המוצלח שבו הופיעה גאולה ננני בפני קהל ישראלי. לידה גבי עמרני.
רזה מאד, יפה מאד ועדינה מאד.
מאז ימי הזוהר שלה בסאלאח שבתי
חלפו כמה שנים. גאולה השתנתה והת־בגרה.
היא התגרשה מסמי מולכו, התאלמנה
מיוסקה זינגר וילדה את שרון,
בתה האהובה והיחידה. לפני כמה שנים
נישאה לסוחר הווינאי ומאז נישואיה היא
מתגוררת בבירת אוסטריה. אך עם השבים
העלתה גאולה נוני מספד ניכר של קילוגרמים
על משקלה, וכששיחקה בהצגה
אימי הגנראלית וזכתה בהצלחה, היתה
כבר אשה שמנה.

באהבה

נראתה ^זקופה״ קצי
רה לפני צילומי הסרט לא לעלות יותר.

1י 1 ;1 1י נ 1 1 1)1י 11 עוזר־במאי ציון חן מטה את גופה של גאולה
111 # 1 1 /1 11 1111-1י י ! נווי לפוזה המתוכננת, בעת שהצלם אמנון סלומון
מחפש זווית מתאימה. רווח מתכונן כדי לצלם את הפוזה לפי עצת הגינקולוג.

זה ת קו פ ה ארוכה שגאולה אינה
* 1מועסקת, לא בתיאטרון הישראלי ולא
בקולנוע הישראלי. הסיבה העיקרית
לכך נעוצה בעובדה שהיא מתגוררת בווינה,
שם שיחקה בתיאטרון והופיעה
בפגי הקהילה היהודית במיסגרת פעולות
של מישרד־החוץ. למרות זאת לא ניתקה
את קשריה בארץ עם סוכנת השחקנים
לביאה הון. באמצעות לביאה הון הגיע
זאביק רווח אל גאולה נוני והזמינה

לבוא ארצה, כדי לגלם את התפקיד ה ראשי
בסרטו החדש.
גאולה היתד. המאושר באדם. תוך ימים
ספורים הגיעה ארצה והתייצבה אל מול
המצלמות.

עד מה שהתרחש מאז מספר
זאב רווח:
הבאתי אותה ארצה כי אני אוהב אותה.
כשאני כותב תסריט יש לי בראש
את השחקנים שיגלמו כל דמות ודמות.
כשכתבתי את לא לעלות יותר היה בדור

לי שגאולה תגלם את דמות אשתי בסרט.
ידעתי שלביאה הון היא הסוכנת שלה,
וממנה קיבלתי את הטלפון שלה בווינה.
התקשרתי אליה ואמרתי לה שתבוא ל צילומים.
אנחנו
מכירים שנים. שיחקתי איתה
בצ׳ארלי וחצי. כבן־אדם אני ממש אוהב
אותה, וכשחקנית אני חושב שהיא נפלאה.
תוך כמה ימים מאז שהתקשרתי
אליה היא הגיעה ארצה. התכוננתי לסיים
את הצילומים תוך חודש, והיא עמדה

כה לתשובה מהרופא שלה. וכולנו מקווים
שהיא תחזור לבימת הצילומים בריאה.
היום ביקרתי אצלה, מצבה הרבה יותר
טוב, אם כי לא נעים לה שהיא מעכבת
את הצילומים. היא מרגישה אחריות עצומה
והיא מקווה שתוך כמה ימים תחזור
לעבודה. כך מקווים כולנו.

עד כאן דבריו שה המפיל.־ במאי
זאב רווח.

גאולה נוני לא עבדה בארץ מזה זמן
רב. לכן עבודתה בסרט כה חשובה לה.
היא דואה בהשתתפותה בו, בתפקיד כה
מרכזי, מעין חזרה אל הקהל הישראלי.
היה חשוב לה להיראות טובו ועדף המיש־קל
הפריע לה. למרות סצנות המיכה ה רבות
בסרט אין לה סצנות־עירום, אך
יחי עם זאת חזרה והדגישה כי חשוב לה
להיראות אסתטית. היא הכניסה את עצמה
לדיאטה כה חמורה, עד שהצליחה להוריד
14 קילוגרם ממישקלה. הדיאטה, ה מתח
שבו היחה שרוייה בגלל התפקיד
הראשי והאחריות שהוטלה עליה חברו
לה יחד והביאו להתמוטטות עצבים.
אהגה

בעזרת סולם

יטו החדש של זאב רווח מספר
על נהג אוטובוס הנשוי לספרית קטנה.
בני הזוג מתגוררים בשכונת־שפירא
בתל־אביב. הספרית עובדת במיספרת־יוקרה,
שם היא רואה את כל היפים
והיפות עד שניכנס לה ג׳וק לראש והיא
רוצה לעבור לצפון־תל־אביב. אחרי ש נהג
האוטובוס מצליח לצבור חובות, המאלצים
אותו לעבוד שלוש מישמדות,
עוברים בני הזוג לצפון־תל־אביב. לאן?
לרחוב דיזנגוף, כמובן. ושם, בין ענני
הפיח, הרמזורים והמון המכוניות, אין
הנהג מצליח להירדם. ויותר מכך: בגלל
שלוש המישמרות הוא בקושי מצליח
לפגוש את אשתו.
היא, לעומת זאת, משהגשימה את חלום
חייה ועברה לצפון, מחליטה להרחיב את
המישפחה. אך כאן נתקלים בני הזוג
בבעיה גינקולוגית — הגברת לא מצליחה
להיכנס להריון. י כדי להעביר את
הבעיה הגינקולוגית אל האקרן נעזר רווח
בעצתם של כמה רופאים ידועים.
על סמך שיחותיו עם הרופאים עיצב
רווח סצנה טרגית־קומית, מצחיקה עד
דמעות אם כי מאד לא גסה. בסצנה זו

גאולה בדמות הספרית
״ 1ן |1
הקטנה בסרט לא לעלות

יותר, השואפת לעבור משכונת־שפירא.

סנו

מנסים הוא וגאולה לעשות אהבה בעזרת
סולם ומיזרון משופע, בכל מיני זוויות
משעשעות.
זאביק מספד כי גאולה היתד, כה מוצלחת
בסצנה זו עד שנאלץ להרחיק מה שטח
את שאר אנשי הצוות, שלא יכלו
לכבוש את צחוקם והפריעו להקלטת ה קול•
פיו מלא תשבחות לכוכבת שלו
ולדבריו הוא דואג לה יותר מאשר לסרט,
למרות העובדה שהתמוטטותה העלתה את
התקציב של הסרט מארבע מיליון לירות
לחמישה מיליון.
״אנו מחכים לה,״ אומר זאב רווח,
״ובינתיים מאחלים לה כל טוב והבראה
שלמה.״

אחרי כן

גאולה נוני אחרי הדיאטה החמורה שכפתה על עצמה, ושבאמצעותה
הורידה 14 קילוגרם ממישקלה, יפה מאד ורזה בדמותה של גאולה
הספרית, בסרטו החדש של הבמאי זאב רווח. רווח עצמו טוען שהוא אוהב שמנות.

ימיס לפני שהתמוטטה ואושפזה עקב־כך.

לחזור הביתה, לווינה, שם נשארה בתה
שרון׳ הלומדת בבית־הספר.
התחלנו לצלם וצילמנו שבועיים בשקט,
כמו שאני רגיל לעבוד. החומר
המצולם נהדר, ממש מטריף. זה הצדיק
כל מאמץ שעשינו כדי להביא אותה ארצה
ולשלם לה והכל. לא היה חשוב לי איך
היא נראית או כמה היא שוקלת. לפי
דעתי, אם הפרטנר אוהב באמת את ה־עזר־שכנגד
בסרט, גם הקהל אוהב אותה.
ואני אוהב את גאולה, ורואים את זה
בסרט. בכלל לא היה חשוב לי המישקל
שלה, אני הרי אוהב נשים שמנות, אני
מזרחי. אבל היא אשד״ וכאשה היה חשוב
לה להיראות כמה שיותר טוב. והיא
הכניסה את עצמה לדיאטה רצחנית ש־מוטטה
אותה לבסוף.
האווירה על בימת הצילומים היתה
חמה מאד. אנחנו צוות קטן, ומרבית
האנשים חברים. מכירים האחד את השני
מזמן. גאולה היתה נהדרת. עטפנו אותה
באהבה ואז קרה מה שקרה. נאלצנו
לאשפז אותה והיא נמצאת כעת בבית־חולים.
הפסקנו ׳את הצילומים, כי אני
לא מעלה בדעתי להחליף את גאולה
בשחקנית אחרת, למרות שישי שמועות
על כך, המסתובבות בין אותם אנשים ונשים
שיושבים בדיזנגוף. כרגע אני מח־

11 *״111 *1מנסה גאולה בעזרתו של בעלה, ששון, שאותו מגלם
111 #י 1הבמאי, המפיק והתסריטאי של הסרט, זאב רווח. בני 1
הזוג עברו לצפון־תל־אביב אחרי שהבעל נכנס לחובות ונאלץ לעבוד שלוש מישמרות .׳

במדינה

ססץ
הבוש המדליק ...

עכשיו גם בדיאודורנ ט וסבון יוסי.

דסוכן בישראל בלמון בע״מ המפיצים חברת מריח בע־־מ

הוו עדלש לו ם צו ד ק בין
ישראלוה ארצו תהער ביו ת

שיבה פומבית
של הוועד
ביום שלישי ,30.1.1979 בשעה 6.30 בערב
בתל־אביב כ״כיתיסוקוליוב״

במפגש ישתתפו אישי ציבור פלשתינאים, ביניהם:
ד״ר אחמד חמזי נטשי(חברון) ועו״ד איברהים דקאק(י־ם)
הנושא לדיון :

התתכן הבנה בין עם ישדאל
והעם הערבי הפלשתינאי
ה מנחה:

אהרון כהן

(קיבוץ שער־העמקים)

הקהל !מוזמן

קול השלו ־
הקול שלך!

(המשך מעמוד )36
יהודי איראן שהגיעו לאחרונה וארץ ומת-
אכסנים במלונות ובדירות פאר בתל־אביב
ובירושלים, על אחיהם, יהודי איראן ש הגיעו
ארצה לפניהם.
חלק הארי מ־ 500 המישפחות היהודיות-
איראניות שהגיעו לאחרונה לארץ, חלקם
בטיסה ישירה מטהרן ואחרים דרך ארצות
אירופיות, הם אנשים אמידים ממיש־פחות
המייוחסות ביותר בארצם. אין הם
רואים עצמם שווים ליהודים האיראנים
הנמצאים בארץ 25 שנה ומעלה, אלא
שווים יותר.
מטרידה אותם העובדה שהאיש ברחוב
מכנה אותם בלעג :״פרסי קמצן, מרוויח
לירה, שם שתיים בבנק,״ או :״חומיינים״.
האיראנים הוותיקים, לעומת זאת, אינם
רוצים להכיר בקרוביהם המייוחסים, והם
משמיעים נגדם טענות כגון :״מדוע באו
רק עכשיו לארץ י למה לא שמעו מהם
עד עכשיו?״
״הם פשוט מקנאים בנו, העשירים,״ טען
יצחק ראבי 40 המתאכסן עם אשתו
וארבעת ילדיו כבר שלושה חודשים באחד
ממלונות־הפאר בתל-אביב. לדבריו, אין
הוא היחידי שזה קורה לו. הקרובים בארץ
נמנעים ממתן עזרה כלשהי לאחיהם, ואינם
רוצים ליצור איתם כל קשר.
לאשתו של ראבי, דורים 35 הלבושה
בבגדים יקרים ועדיי זהב ויהלומים
מכף רגל ועד ראש, טענות אחרות, באנגלית
עילגת :״כשבאנו לכאן, הבאנו איתני
כמה שטיהי׳ם ותכשיטים. החזיקו אותנו
במכס שש שעות, רק כדי לבדוק את
המיזוודות שלנו. עשו לי חיפוש על הגוף,
ונאלצנו לשלם מכס בסך 5000 לירות מפני
שלא הצהרנו על הדברים.״
״כפו כלבים״ .״אותי ואת אשתי הח זיקו
יום שלם במכס, בגלל מטבע פינלנדי
שחשבו שהוא מזהב,״ טען זרה אציל
( ,)35 קבלן אמיד מטהרן, השוהה עם אשתו
וילדיו במלון דן בתל־אביב. זרה, המבקר
בארץ כל כמה חודשים ,״לביזנס וטיולים׳״
טוען בגנותם של אנשי המכס :
״למה הם לא יכולים לעשות הסדר מייוחד
עם האיראנים? הרבה מאיתנו מגיעים לארץ
עם רכוש פרטי. מתייחסים אלינו כמו
אל כלבים.״
״הם רק רואים את הפספורט שלנו, ש כתוב
עליו איראן, וכבר מתייחסים אלינו
כמו לזבל,״ טענו חבריו, כעשרה במיספר,
שהסבו בלובי של מלון דיפלומט, שם שוהות
היום כ־ 100 מישפחות איראניות.
״את המישפחות שלנו שלחו לישובי־ספר
בדרום,״ קבל זרה ,״למה שישלחו גם
אותנו לשם, יש לנו מספיק כסף כדי לקנות
דירות בתל־אביב.״ ואכן חלק ניכר
מהיהודים האיראניים השוהים עתה בארץ
שכר דירות־פאר בצפון תל־אביב, ושילם
במזומן לשנה, אם כי איו הוא גר שם
עתה ומבכר לשהות במלונות. בעלי הדי רות
מנצלים את המצב ומעלים מיום ליום
את.המחירים.
סיפר אחד מבעלי מישרד תיווך לדירות׳
יוצא איראן המתגורר בארץ כבר 15
שנים :״הם טובלים בכסף, אז למה לא
לנצל את המצב? הם ניזכרו לבוא דווקא
עכשיו, כשרע להם, אז שישלמו.״
״אנחנו רק תיירים בארץ,״ סיפרה שה אם
דרבי 30 שלבשה מעיל פרווה יקר.
״למה מתייחסים אלינו כך? יש כאן הפלייה׳
לא מתייחסים באותה צורה ליהודים
שבאו מצרפת ומאנגליה.״
לדבריו של יצחק צ׳קרצ׳י 46 מרכז
האיראנים באחד מהמלונות בתל־אביב, רואים
עצמם היהודים האיראנים בארץ כתיירים•
״זה לא בגלל שאנחנו מפחדים,״
גילה יצחק ,״זה פשוט בגלל שאנחנו רואים
באיראן את מולדתנו, וישראל היא
המולדת השניה. יש לנו רכוש וחברים באיראן
ואנחנו מקווים שנוכל לחזור לשם.״
סיר הכשר. עד כה לא עשה מישרד
הקליטה למען היהודים האיראניים בארץ,
כך טוענים רבים מהם .״הם הבטיחו לנו
שיסדרו את הילדים שלנו בבתי־ספר, וש יביאו
למלונות סטודנטים שילמדו אותם
עברית, עד שנחליט מתי לחזור. אבל בינתיים
רק שמעו את הבעיות שלנו ועוד
לא עשו שום דבר.״
אחת מפקידות הקבלה במלון תל־אביבי
ידעה לספר כי ״אפילו אם יבואו אליהם
עם הצעות הם לא רוצים להישאר כאן.
בשביל מה להם? הם מעדיפים לחזור לאיראן,
לסיר הבשר. מה יש לנו להציע להם
) כד השמות בדויים, לפי בקשתם,
מפאת רצונם לחזור לאיראן.

כאן? למה להם להתחיל את הכל מחדש?״
היהודים האיראניים מרגישים עצמם
זרים בארץ. הם חושדים בכל אדם הבא
לדבר איתם. במייוחד מפחדים הם מעיתונאים.
כמה מבתי המלון בארץ מנסים
לערוך תוכניות מייוחדות לילדי האיראנים,
לסדר להם הנחות במחירים, במייוחד לאלה
השוהים כאן למעלה מחודשיים, ואפילו
לבשל להם מטעמים איראניים. אך
דעתם של האיראנים נחושה — לחכות
ולראות מה יותר משתלם: לחזור לאיראן
או להמתין בישראל עד שימצאו הזדמנות
לעבור לארץ אחרת.

ב ית ־שא ן
שנים־ע שר והנועז׳
כד עדי הזיכוך
גתגלו סמצהירי־שקד
השר דויד לוי הוא נציגן של עיירות
הפיתוח בממשלת־הליכוד. השר דויד לוי
הוא תושב בית־שאן. ואילו בבית־שאן שולטת
מזה חמש שנים סיעת המערך.
מאז המהפך היה הדבר לצנינים בעיני
הליכוד. ולקראת הבחירות שהתקיימו ב חודש
נובמבר ,1978 הכין הליכוד מסע
אדיר להחזרת בית־שאן האובדת אל חיק
הליכוד.
גם השר לוי וגם חבר־הכנסת רוני מילוא
עשו מאמצים מייוחדים לשם כך. ולמרות
כל זאת נכשל אלי כהן, מועמד הליכוד
לראשות המועצה, ונבחר בשנית יצ חק
קינן, איש המערך.
מאז הרעידה ילדה קטנה מביודשאן את
לב האומה כאשר אמרה בטלוויזיה ״אני
רעבה״ ,היתה העיירה בית־שאן פצע פתוח
בגוף המדינה. לעיירה בעיות כלכליות
חמורות. מקורות הפרנסה מועטים. בניהול
העיירה נתגלו לפני שנים שיבושים חמו רים
על-ידי מבקר המדינה, ומונתה ועדה
קרואה, שניהלה את העיר עד לבחירתו
של קינן. במשך חמש השנים בהן ניהל
קינן את העיירה ניכר בה שיפור, ותושבי
המקום גמלו לו, כאשר בחרו בו שוב ל ראשות
המועצה.
׳תריסר ׳תצהירים. סטירת לחי קשה
מזו לא ספג הליכוד, ואנשיו החליטו ש צריך
לעשות משהו. השמועות החלו לוחשות
בעיירה נלהבות בערימה של שחת.
כל הממורמרים, כל המקופחים, כל ״הדפוקים״
של העיירה, מצאו סוף־סוף את ה דרך
לנקום במימסד המערך. כל מי שקיבל
פעם תשובה שלילית מראש העיר, כל
מי שהיתה טינה בליבו על אחד מפעילי
המערך, רץ למטה הליכוד ומסר תצהיר.
ח״ב מילוא קיבל את התצהירים 12 ,
במספר, שהאשימו את פעילי המערך בקניית
קולות בדרכים שונות, החל ממתן
150 לירות ליפה עזרן ועד להשגת הלוואה
בסך 5000ל״י לנגר ללו.
על סמך תצהירים אלה הוגש עירעור
בחירות לבית־המישפט המחוזי בנצרת.
הוגשה תלונה ליועץ המישפטי, וצוות חקירה
מייוחד של המישטרה החל חוקר בפרשת
בית־שאן. גם על אמצעי־התיקשורת
לא פסח הליכוד, וחודש שלם דובר בהם
על השחיתות שנתגלתה במחנה המערך
בבית־שאן.
לכאורה היה החומר שאסף הליכוד מרשים
׳ביותר: תריסר תצהירים מתושבים
שונים של בית־שאן.
לעומת זאת נראתה משימתו של המערך
בלתי-אפשרית. עורך־דין טוב יכול
לשבור על דוכן העדים עד אחד או שניים,
אולם שבירה סיטונית של 12 עדים היא
כימעט בלתי-אפשרית. כאשר תריסר איש
צועקים ״אש !״ קשה מאד לפזר את מסך
העשן.
דן שינמן, פרקליט צעיר וחרוץ, עשה
את הבלתי אפשרי. הוא חקר את עדי הליכוד
ושבר אותם אחד אחד. מכל עדי הליכוד
לא האמין השופט אף לא לאחד. כמו
במישחק הכדורת, הפיל כדור מכוון אחד
את כל חיילי הליכוד.
התברר כי התצהירים מבוססים על.שמועות
ורכילות, ומצב של היסטריה המונית
גרם ל 12-תושבים שואפי-נקם, להתלכד
ולהעליל עלילות־שווא על עסקני המערך
בעיירה.
סודו של ׳מלצר. הסיפור בדבר ״ה תיק
של פולט״ הוא דוגמה בולטת. פולט
סמדג׳ה היא מזכירת נעמת בבית־שאן מזה
שנים רבות. היא גם חותנתו של יצחק
קינן, ראש המועצה. במשך שנות עבודתה
(המשך בעמוד )46
ה עו ל ם הז ה 2160

שיחר
מ חליף אתמרג לי ת>־
התפטרותו של דן מרגלית מעריכת
עלי כותרת, שתיכנס לתוקפה ביום הראשון
הקרוב, העמידה את מנהלי מחלקת-
התוכניות בטלוויזיה לפני מצב חמור.
עדיין לא הוחלט מי יגיש את עלי כותרת
ביום הראשון הקרוב. האפשרות האחת
היא שהעיתונאי גירעון רייכר יגיש
את התוכנית. כאשר נבחרו שלושת המנ חים
לעלי כותרת, היה רייכר בין המוע מדים
שנבחנו. הוא יצא אז הרביעי ברשימה,
והובטח לו כי אם אחד מהמראיינים
יפסיק לראיין, ייכנס הוא במקומו.
אולם מנהל מחלקת־החדשות של הטל־

מנהל צוקרמן

מועמד למנב״ל לפיד

מועמד למנהל־ רדיו מאיר

ארליך רצה —

— קאופמן דרש —

— המר הסכים

השרישיה העומדת ושלום
עיתונאי רייבר
מי יהיה השלישי?

וויזיה, מרדכי (״מוטי״) קירשנבאום,
אינו שלם עם מועמדותו של רייכר, ש הוכיח
עצמו כדמות טלוויזיונית בתוכנית
כל־ברטק. קירשנבאום בודק אפשרות לה ציב
מנחים שונים בימי א /ולא מנחה
קבוע. אפשרות אחרת, שאותה בודק קיר־שנבאום:
שמני פאר ויעקוב (״ יענ־קלה״)
אגמון, מנחי יום ג׳ ויום ה׳ של
עלי כותרת, ינחו לסירוגין גם בימי א׳.

האירוו־זיון ־ פאר ־1־ או־ז־נראה
כי פרשת מנחי האירוויזיון עוד
תכה גלים רבים ברשות־השידור, עד ל יום
המופע עצמו. אחרי שחיים טופול הודיע
כי אינו לוקח על עצמו את תפקיד המנחה,
ביגלל לוח־הזמנים הצפוף שלו, החליטה
ועדת־האירוויזיון כי המנחים יהיו ירדנה
ארזי ודניאל (״דני״) פאר.
על החלטה זו עירערו, בינתיים, שניים :

מצב ההמתנה ברשות־השידור הגיע לסיומו.
עד כה היו העובדים, בעיקר הבכירים, שרויים במתח לגבי
שלוש המישרות הבכירות ברשות — מנכ״ל הרשות גורל ומנהלי הרדיו והטלוויזיה. אולם בפגישה שהתקיימה בשבוע שעבר
בין איש־חרות, שהחל לאחרונה מתעניין יותר ויותר בנושאי
רשות־השידור, ח״כ חיים קאופמן, שר־האוצר שימחה
ארליך ושר־החינוך זבולון המר, הממונה על חוק רשות־השידור,
הוחלט על שורה של מינויים.
כמנכ״ל הרשות ייבחר העיתונאי יוסף (״טומי״) לפיד ממעריב.
לפיד, הידוע כאיש בעל דיעות ימניות־קיצוניות, ואף
לוחם בחוגים הדתיים, היה המועמד הכימעט־אולטמטיבי של
קאופמן ותנועת החרות. באותה פגישה נתן קאופמן להבין, כי
ההצעה שלו הועלתה על דעת ראש־הממשלה, מנחם בגין, וכי
במינוי מנהלי הרדיו והטלוויזיה,אם
תסכים לוויתורים חרות יסכימו המר וארליך למינוי לפיד.
תמורת מינויו של לפיד הוחלט על מינויו של סגן־יושב-ראש
הוועד המנהל של רשוודהשידור יצחק מאיר, שהוא חבר
קנית דפקת (״רבקהלה״) מיכאלי. מזכירתו
של חסון, חווה יגל, החלה עורכת
שיחות בשמו עם אישים שונים בטלוויזיה.
מיכאלי עצמה טילפנה ליצחק (״צחי״)
שימעוני, האחראי על הפקת האירווידון,
וסיפרה לו כי הגיעו אל ביתה עשרות שיחות
טלפוניות מאזרחים, הדורשים כי דווקא
היא תנחה את האירוויזיון. חסון טילפן ל־שימעוני
דקות אחדות אחר־כך, וסיפר לו
כי גם לביתו הגיעו עשרות שיחות טלפוניות,
הדורשות דווקא את מיכאלי.
אך אם לא יחול עוד שינוי, הרי שהקביעה
הסופית היא: פאר וארזי.

אסירים לענימדו פ לי ט ,

כתב רז

אסירים אז פליטים?

מנהל מחלקת התוכנוית של הטלוויזיה,
מרדכי (״מוטי״) קירשנבאום ומנהל
מחלקת־הבידור של הטלוויזיה, חנוך
חסון, מי שקיבל את התואר המפיק ה־אמנותי
של האירחיזיון.
בעוד שקירשנבאום רק הציע לשקול את
החלפתו של פאר במנהל מחלקת־החדשות,
חיים יכין, החל חסון מקים לובי של
ממש למען החלפתה של ירדנה ארזי בשח־ה
עו ל ם הז ה 2160

פרשת סיקור בריחת־האסירים מכלא־רמלה
ממשיכה עדיין להסעיר את מחלקת־החדשות
בטלוויזיה.
כאשר נודע על הבריחה, הטיל עורך
מבט, יעקוב אחימאיר, על הכתב לענייני
מישטרה, דן סממה, להכין על
כך כתבה. מי שהכין את הסידרה במים־
גרת מבט שני על בתי־הכלא בישראל, ה כתב
מנשה רז, ביקש אף הוא להכין
כתבה על המיקרה, ולנצל את החומר שצילם
אז, ואת הידע שאסף בבתי־הכלא.
סממה סירב לשותפות. העניין הובא להכרעתו
של אחימאיר, שקבע כי סממה
יהיה היחיד שיכסה את הבריחה. רז ניסה
לשכנע את אחימאיר ופנה אליו בלשון:
״בחיית אלוהים !״
״כאן אין אלוהים,״ השיב לו אחימאיר,
״כאן יש רק עורך.״
על רז הוטל להכין את החומר על האסירים
הנמלטים שהופיעו בכתבות שלו, ולהעבירו
לסממה. לדברי סממה ואחימאיר,
עיכב רז בכוונה את הגשת החומר שלו,
ולכן גם שודרה הכתבה המרכזית, ביום־
הבריחה, כ־ 20 דקות אחרי פתיחת המה דורה.
רז מכחיש זאת, וטוען כי הוא פשוט
התקשה באיתור החומר בסירטיה.
פעולת־ה תגמול של רז, הממונה עתה
במחלקת־החדשות על ענייני הקליטה וירושלים,
לא איחרה לבוא. כאשר נדמה
היה כי איי בי נ תן הוא שיביא את ה פליטים
הווייטנאמיים, הציע נתן לסממה
לטוס עימו למיזרח הרחוק ולהכין כתבה.

המפד״ל וידיד אישי קרוב של המר, כמנהל הרדיו. לשם־כך
יצטרך מאיר כמובן להתפטר מהוועד־המנהל. בשיחת-טלפון שנערכה
עם מאיר, השוהה עתה בחוץ־לארץ, הסכים להתפטר
ולקבל את המינוי החדש.
לגבי מנהל הטלוויזיה היו כמה בעיות, והוחלט שלא להחליט.
שימחה ארליך רוצה כי ארנון צוקרמן ימשיך בתפקידו כמנהל-
הטלוויזיה. ארליך וצוקרמן הם ידידים קרובים. המר וקאופמן
התנגדו. לבסוף הוחלט להמתין עד חודש אוגוסט הקרוב, כדי
לראות איך יסתדרו ביניהם המנכ״ל החדש וצוקרמן.
איש אחר שהועלה באותה פגישה, כמועמד לתפקיד מנהל
הטלוויזיה, הוא העיתונאי ומנחה עלי כותרת, דן מרגלית.
נראה כי במרגלית תמכו גם המר וגם קאופמן. ואמנם, כדי
שהקרקע למינויו כמנהל-ד,טלוויזיה תהיה נוחה, הודיע מרגלית על
התפטרותו מתפקיד מנחה עלי כותרת של יום ראשון, אם כי
נימק את ההתפטרות בקשיים בעבודתו בעיתון הארץ, ובלימודיו
באוניברסיטה.

בין השניים שוררת ידידות, מאז שסממה
שהה על סיפונה של אוניית־השלום בד,פ־לגתה
לחוף ביירות.
רז שם וטו וטען כי הנושא נמצא בשטח
הסיקור שלו. הפרשה הובאה להכרעתו של
חיים יכין, שהכריע לטובת רז. סממה
נאלץ להודיע לאייבי כי אין הוא נוסע.
רק אחר־כך, כאשר הופקעה העלאת ה־ווייאט־נאמים
מידי אייבי נתן על־ידי הממשלה,
בוטלה הנסיעה של כתב־הטלוויזיה
ביכלל.

שילון והערוץ חשגי
רק עתה אחרי שעזב שליח רשות־השי־דור
בארצות־הברית דן שילון את הארץ,
בתום ביקור־מולדת של שבועיים,
התגלתה המטרה האמיתית של ביקורו
כאן.
שילון בא לבדוק את סיכוייו להיות
מנהל הערוץ השני, כאשר הוא יקום, ולשם
כך ניהל שיחות ארוכות עם אישי-מדינה
שונים.

הצעת־החוק של חברי־הכנסת יצהלו
ברמן מהליברלים ורוני מילוא מחרות,
להקים ערוץ־טלוויזיה נוסף, עברה כבר

את הקריאה הראשונה בכנסת, והיא נמצאת
עתה על שולחן הדיונים של ועדת־החינוך
של הכנסת. מעריכים כי תהליך
החקיקה יסתיים תוך חצי שנה.

ונר ל ח 1פשה
רק חזר מסיור באירופה, החליט הכתב
לענייני ערבים של הטלוויזיה, אהוד
יערי, לצאת לחופשה ממושכת. יערי
ביקש וקיבל חופשה בת למעלה מחודש,
כדי להשלים את ספרו על המשא־ומתן ל שלום
בין ישראל ומצרים, שאחריו עקב
מקרוב.
את מקומו של יערי ככתב לענייני ערבים
ימלאו שניים: רפיק הלכי וגיל

פדן.

סער חוזר לסגסת
עם נסיעתו, בחודש אפריל הקרוב, של
הכתב הפרלמנטרי של הטלוויזיה נחמן
שי לניו־יורק, כדי לכהן שם כדובר מיש־לחת
ישראל באו״ם, ימונה, ככל הנראה,
עורך ומגיש מוקד, טוביה סער, ככתב
פרלמנטרי.
סער כיהן לפני שנים אחדות בתפקיד
זה, עד שנסע לניוייורק כדי לכהן באותו
התפקיד שאותו מקבל עתה שי.

נדיבות כלס ק 1ד ג 1ת

כתב סער
ההיסטוריה חוזרת

רוחב-לב בלתי־רגיל ברשות־השידור גילה
בשבוע שעבר הכתב הצבאי של ה טלוויזיה,
עמירם ניר.
בעיקבות קשריו עם שר־הביטחון, עזר
וייצמן, היה ניר העיתונאי היחידי שידע
על הפשיטה מעבר לליטני, ושהמתין עם
צוות לכוחות שחזרו. ניר ריאיין את וייצ־מן
במקום, וגם הרמטכ״ל, רב־אלוף רפאל
(״רפול״) איתן, שוכנע על־ידי וייצמן
לתת לניר ראיון.
כאשר פנו ממחלקת־החדשות של הרדיו
אל ניר, וביקשו לתת להם חלק מפס־הקול
של הראיונות, לשם שידור ברדיו׳ הסכים
גיר. וכך אירע שהסקופ שודר לראשונה
דווקא ברדיו, כשעתיים לפני השידור של
השבוע יומן אירועים בטלוויזיה.

הרופאים בילבלו ביו אורי גולדשטיין לדניאל
פאר * אלכם גילעדי מציע להצמיד מיקרופון
לכל שופט ^ פסטיבל המסיבות של שילון ^
קריינית הספורט הפכה כוריאוגרפית לריקודי
• שירוו מן המיגושים

#להקת האבות

אל־חוטי לדש ביגדו של שופט הכדורגל מנחם
אשכנזי עדיין מכה גלים. עיתוני ומדורי הספורט

בטלוויזיה יש ארבעה אבות חדשים ומאוש רים.
בניגוד לתחזיות הרופאים ילדה מזל, אשתו
של הכתב-העורד אורי גולדשטיין בן. שאותו
החליטה, מזל לקרוא בשם יותם. הרופאים הכינו
את מזל ללידת־תאומים. אולם הקריין דגי א ל
(״דני״) פאר, אשר התבשר השבוע כי הוא ינחה
את האירזויזיון, התבשר בשבוע שעבר בבשורה
משמחת עוד יותר. אשתו ילדה תאומים, שני בנים.
גם הכתב !מוקי הדר זכה בבן, וזאת לאחר שה כתב
התל־אביבי, גיסים משעל, הפך לפני שבועות
אחדים אב לבת. עתה ממתינים בבניין הטלוויזיה
לאחרון המצפים: הכתב לענייני-חינוך

השעתריה שפרצה בעיקבות הצמדת מיקרופון

תקפו את אשכנזי ואת הטלוויזיה הישראלית על
כך ששידרו את מה שאירע סביבו, בעת שפסק
בעיטת 11 מטר לקבוצת מכבי נתניה, במישחקה
נגד בני־יהודה תל־אביב. במשך שש דקות נשמעו׳
התחינות של שחקני בני־יהודה בפני אשכנזי, לבטל
את רוע הגזירה.
גם התאחדות השופטים כעסה על אשכנזי, ו־הישעתה
אותו משיפוט בשני מישחקים.
מנהל מהלקת־הספורט של הטלוויזיה, א,לכס
גילעדי, יצא נגד תוקפי אשכנזי ותוקפי הטלוויזיה.
לגילעדי יש עתה הצעה מרחיקת־לכת :
להצמיד לכל שופט מיקרופון אל־חוטי, אשר יחובר
לרשת הרמקולים במיגרש, כדי שכל צופי ה־מישחק
יוכלו לשמוע מה קורה באמת במיגרש.

• חיסכון גוו
דובר רשות־השידור, משה ע,מי! כ, גילה כיצר
לחסוך בהוצאות לישכתו 100 אלף לירות.
,הרשות משלמת 200 אלף לירות בשנה לחברה
המלקטת מדי יום ביומו את כל קיטעי־העיתונות.
המופיעים על הרדיו והטלוויזיה, ומוציאה לקט
קיטעי־עיתונות, המופץ בין פונקציונרים ברשות
ועיתונאים. עמירב גילה כי עיתוני סוף־השבוע
והשבועונים כותבים אותה הכמות כמו העיתונים
היומיים. הוא הטיל על מזכירותיו לערוך את
הלקט בימי סוף השבוע, וחסך מחצית מההוצאה.

• 1רביע

הזורעים

כמדבר

( .)5.30 במיסגרת החידון־
שעשועון המצליח לילדים שאלה
של זמן, ינחה זאב ענר תכ נית
המבוססת על סיפרו של
בני מיטיב הזורעים במדבר
המספר על התנחלויות שנת
11 .1946 נקודות ישוב ניצלו
את יום הכיפורים ועלו במוצ־אי־החג
על הקרקע. מיטיב,
ממייסדי נירים, אחת מ־ 11ה נקודות,
הוא האורח הראשון

נשו חדו
מוז עוונוויס
בתוכנית ועימו מוצגים בה
ששון בר־צבי, מי שהיה שנים
רבות המושל הצבאי של הנגב,
שאול גבעולי, שהיה, לפני
שהפך קצין חינוך ראשי של
צה״ל מלוחמי מיבצעי יואב,
לוט ועובדה, ואת הזמרת צילה
דגן השרה את שירם של
יחיאל מוהר ומשה וילנסקי
שיר ערב נגבי.

יום ח מי שי
• פליפר 6.32 חברת
הקונגרס של ארצות־הברית
מגיעה לשמורה שבה חיה מיש-
פחת ריקס, בעיקבות מיכתב
ששלח לה שכן של המישפחה.
חברת הקונגרס החליטה לבדוק
את הכדאיות של המשך הפעלת
השמורה. המסקנה הראשונה
שלה היא שיש למסור
את פליפר לצי האמריקאי, כדי
שיערכו בו ניסויים. באד השומע
זאת מתחבא עם פליפר במערה
תת־ימית, מתעלף מחוסר
חמצן, ניצל על־ידי פליפר,
וכמובן, ליבה של חברת הקונ גרס
הקשוחה מתרכך.

• כין האזרח דרשות

7.0)1לפני כשנה, בפברואר
,1978 עסקה התוכנית בבעיית
המחסור של בית־ספר
בישוב הבידואי ערב אלכעיבה.
בעיקבות התוכנית הזדרזו מיש-
רדי הממשלה השונים, מישרד
החינוך והתרבות, מישרד השיכון
והוועדה לישוב הבידואים
בצפון, להחליט על הקמת בית-
הספר והקצאת התקציבים המתאימים.
אולם כאשר עמדו
להתחיל לבנות את בית־הספר
התברר, כי כמה תושבים מה־

.מכאן ומשם (.)7.00

• מקלטו! ,
פסטיבל דן שילין הסתיים בתחילת השבוע
שעבר, כאשר עזב האיש את הארץ. לכבוד שילון
נערכה שורה ארוכה של מסיבות, ביניהן מסיבה
בביתו של עורך מוקד, טוביה סער, מסיבה ב
הופעת
בכורה של תוכנית חדשה
המחליפה את ידידי הארס.
מכאן ומשם הוא אוסף ממגזינים
טלוויזיוניים ששודרו ב־ארצות־הברית.
הערב ארבעה
נושאים: מחקר של אדם המתעניין
באורחות החיים של
כרישים, על אנשים העוסקים
בכישוף, אמבטיות פאר בווילות
בקליפורניה, ודיוקנו של
צייר סרטים מצויירים.

9על אדונים ומשרתים
8.00 אליזבט, הבת של בעלי
הארמון חוזרת מגרמניה ל
9הכוומוניקגו,
עור נ דון

סטרסקי: גלזר
שעה 10.10

בישיבת הוועד־המגהל, שנערכה בשבוע שעבר,
טען חבר הוועד־המנהל, העיתונאי דניאל (״דני״)
בלוך, כי ההודעות לעיתונות שמוציא דובר רשות־

שבט מטילים וטו על הקצאת
האדמה לבניה, והתלמידים ממשיכים
ללמוד בצריפים.
• כדורסל 8.15 שידור
ישיר מהיכל הספורט ביד
אליהו של מישחק הכדורסל
בין אלופת אירופה מכבי תל־אביב
לבין יריבתה הוותיקה
אמרסון וארזה מאיטליה. חגיגה
לאוהדי הכדורסל ולאוהדי
מצבי תל־אביב. השידור יופסק
בשעה 9.00 לשידור מהדורת
מבט מקוצרת והמחצית השנייה
תשודר החל מהשעה .9.20

קריין גולדשטיין ואשתו
— במקום תאומים
ביתו של עורך מבט יעקוב אחימאיר, מסיבה
בביתו של עורך־הדין יחיאל (״חיליק״) גוטמן
וארוחת־צהריים בביתו של ח״ב יצחק הבין ב־

קריין פאר ואשתו
תאומים —
השידור, אחרי ישיבות הוועד המנהל, אינן משקפות
את הנאמר בישיבות.
דובר הרשות, משה עמירב, החליט להוכיח
לבלוך כי הוא טועה, ובהודעה לעיתונות, שפורסמה
בעיקבות אותה ישיבה, ציין את טענותיו של
בלוך לגבי ההודעות לעיתונות.

רמת־אביב. אחרי כל המסיבות האלה הגיב שילון :
״יש לי הרגשה מוזרה כי בארץ הזו יותר מדי
חוגגים ו* לכבוד התוכנית ה־ 500 של מבט
ספורט, החליט דודו ראש־העיר, שאותו אפשר
לראות מדי ערב ברקע של כימעט חצות, לערוך
מסיבה. דודו שכר את בית האמנים וערך מסיבה
לאנשי מחלקת־הספורט, והוא עצמו החליט את מי
להזמין אליה. מאז אותה מסיבה התקלקלו יחסיהם
של רוב עובדי מחלקת־הספורט עם אותם שלא
הוזמנו למסיבה, וכל ההסברים, שלא אנשי המחלקה
היו המזמינים, לא עזרו אחת מעובדות
מערכת עלי כותרת, דיגה כהנוכיץ, שוחררה
בשבוע שעבר מבית־החולים, אחרי שעברה
ניתוח. ידידיה של דינה הציפו את ביתה בזרי-
פרחים, עם החלמתה קריינית־הספורט
רחל (״רחלי״ חיים התחילה לעשות קאריירה
לא רק בטלוויזיה. רחלי, שהיא בת אילת, הוזמנה
על-ידי עיריית אילת להיות הכוריאוגראפית של
להקת־המחול של העיר. עד לשירותה הצבאי הי-
תה רחלי חברה באותה להקה. קרה לה עוד דבר
טוב אחד בשבוע שעבר: החבר שלה, שחקן־זמר
מתחיל בשם כגי נדלר, חזר לארץ, והיא עברה
להתגורר עימו בנתניה.

סטארסקי

והאץ׳

(!(1סיס!) .בגלל שידורי ה ספורט
הישירים הצפויים בשבועות
הקרובים החליטו להח זיר
למסך את סטארסקי והאץ׳

סטאוסק׳ והאץ ,
שאלה: עגר
שעה 5.30
לונדון, אחרי שהשלימה את
חינוכה. היא מתגלה כמי שבז
לאורח־החיים האריסטוקראטי
הלונדוני כמי שבוחל בנשפים
ובארוחות הערב המכופתרות.
הוריה מכינים לה נשף ענק,
שבו יציגו אותה בפני החברה
הלונדונית. אליזבת משתעממת
בנשף, מגלה כי בני הזוג שלה
טיפשים ומשעממים, וכאשר
מגיע הרגע הגדול, הצגתה של
אליזבט בפני המלך, מסתבר
כי הילדה נעלמה.

מזכירים נשכחות
ולא להתחיל בסידרת מתח חדשה.
משום שבטלוויזיה חוש שים
כי כבר שכחו את עלילותיהם
של שני בלשים פופו־לארים
אלה, הפרק של הערב
מזכיר את הכל. האץ׳ ,הוא
דויד סול מאבד את זכרונו ו־סטארסקי,
נזייקל פול גלאזר,
מנסה להחזיר לו את זכרונו
בעזרת שיחזור של ארועים שאותם
עברו השניים יחד. באופן
זה מחזירים המפיקים לזב־רון
הצופים את זכר הקטעים
ששודרו בתוכניות. קודמות.

יום שי שי
• אמיל זולה (0צ.)0.
סידרה חדשה׳ בת שמונה פרקים,
המבטיחה הרבה. הרשת
השניה של הטלוויזיה הצרפתית
צילמה אותה במשך שנתיים,
והיה זה הסרט הראשון על
מ״שפטו של אלפרד דרייפוס
שהותר להקרנה בצרפת. אמיל
זולה או המצפון האנושי, השם
המלא של הסידרה, צולם על
פי ספרו של ארמנד לאנו, שגם
עיבד את הספר לתסריט, ייחד
עם סטליו לוד נצי, שביים את
הסידרה. הצילומים נמשכו 80
יום, לאחר עבודת הכנה בת
שנתיים, ועלו לטלוויזיה הצרפתית
כ־ 60 מיליון לירות. המפיקים
הצליחו להישאר נאמנים
ככל האפשר לטכסטים
המקוריים, ביניהם פרוטוקולים
ממישפט זולה׳ •וכן להקפיד כי
התלבושות, התסרוקות, הריהוט
והתפאורה יהיו בדיוק כפי שהיו
בסוף המאה שעברה, מועד
התרחשות העלילה במציאות.
השחקן המגלם את תפקידו של
זולה הוא דאן סופר, הדומה
דימיון חיצוני מפתיע לזולה.

שבת
* חידושים והמצאות .
( .00ד •1קרחון אייזיור הקוטב
הצפוני יכול לכסות בגודלו יאת
ניו־יורק או את פאריס 70 .
קילומטרים לאורך ו־ 40 לרוחב.
חיל הים האמריקאי, בעזרת
תחנות מעקב, שוברות
קרח, לוויינים, מטוסים ומדענים,
חוקר את הקוטב ומגלה
כי חשיבות •שדות הקרח הקוטביים
רבה כאיזורי דייג פוריים,
כמאגרי ענק של מינרלים

יום ר<זשון

יום שני

• הבד נשאר כמיש־י
פחה 8.30 ההתגלמות של

• 1זשביעיה באוטו קו
בדתיים 5.30 פרופסור

כל מה שמתנגדי ארצ׳י באנקר
טוענים נגדו. ארצ׳י לובש את
גלימת הקו־קלוכס־קלן ומצטרף
ליחידת מישמר חשאית של אז־

ארצי־!יחס
נגר חחנו
רחים, הלוקחת את החוק לידיד.
ושמה לעצמה מטרה לשמור
על הסדר ולהענ״ש פושע
שמנגנון החוק אינו מטפל בו.
אולם ארצ׳י מגלה במהרה כי
היעד הבא של הקבוצה אליה
הצטרף הוא התנו הליברלי.

סיפורי

טריניטי

10.0אלן פלייטר התסריטאי
ערך עיבוד מודרני לסיפורי
קנטרבורי •של צ׳וסר,
הפך •את הקתדרלה של קנטר־ברי
לאיצטדיון וומבלי, ואת הצליינים
העולים לרגל לקברו
•של סינט תומס בקט לקבוצה

שעה 9.20
טופר כה נכנס לדמות •שאותה
גילם, עד שקולו הפך להיות
זהה כימעט לקולו של זולה.
יתר השחקנים הם מהשורה
הראשונה של המסך הקטן והתיאטרון
הצרפתי. דומיניק
דברי מגלמת את דמותה •של
אלכסנדרין זולה, אשתו של

השחקן אימץ
את חקור

הסופר; מריבון שילץ, המופיעה
בפרק הראשון המוקרן
הערב, מגלמת את דמות אהובתו,
דאן רוזרז, שהייתה גם אם
לשני ילדיו ; פייר ודנייה הוא
קולונל פיקאר, ראש השירות
החשאי, שמצא הוכחות לחפותו
של דרייפוס ; רודה מונסורה
הוא דרייפוס עצמו. את מאשימו
•של דרייפוס, קולונל הגרי, מגלם
דראר דאדייה. הפרק הראשון
מציג את האווירה ואת
הרקע לפרשה שהסעירה את
צרפת. בנייתו של מיגדל אייפל
הסתיימה חמש שנים לפני ה־מישפט.
אל הפרלמנט הצרפתי
השליך האנרכיסט ואיין פצצה,
שנה לפני המישפט. שנה אחרי
המישפט מופיע אמיל זולה,
יחד עם אהובתו, ביער בולון,
כשהוא רוגז ומוחה כנגד העוול
שנעשה לדרייפום וכנגד
האנטישמיות בכלל.

* פסטיבל הזמר וה
פיזמון (0 שידור ישיר
של הפסטיבל, שבמהלכו יבחרו
את נציג ישראל לאירוויזיון• ,שיתקיים
בארץ. החלק הראשון
מציג את השירים והזמרים.
הבמאי אנטואן סאלח דאג להופעה,
שמקווים כי תהיה מעניינת,
של עירית בולקא וויקי
תבור, ריקי גל, צילה דגן, גלי
עטרי, ראובן גבירץ, יהודה
תמיר ושמואל בילו, להקת 30
שנה ושיר, להקת מקסטה,
חדווה עמרני, ישראל קריבושה

חזרה כרדת
ראיות׳דון
משוקולד מנטה מסטיק לשעבר,
מאיה קזביינקה, חיים צדוק,
גיתית שובל •ושרי. לאחר מבט
ספורט מקוצר ( )9.55 החלק
השני של הפסטיבל, שבו יופיעו
אמנים אורחים כגדי יגיל וחנה
לסלו, מתי כספי ולהקתו, להקת
המחול הייצוגית שלום 79 של
גבוי לוי. בתום הערב — ההתרגשות
הגדולה והזוכים.

• מורשה 8.00 נראה
כי אין קשר של ממש בין
מחלקת ענייני הדת בטלוויזיה
לבין יתר התוכניות. לא מכבר
שודרה תוכנית שלמה על
פתח־תיקווה, במלאת 100 שנים
לאם המושבות, ועתה עורכת
מורשה חגיגה פרטית משלה
לכבוד העיר. כפי שיש כאלה
המקללים את הרצל על
כך שוויתר על אוגנדה, נראה
שיש מבני פתח־תיקוויה המקללים
את אבותיהם על כי
ויתרו על סביון. מתברר כי
כאשר יהיה רע בפתח־תיקווה
•של אז, עזבו המתיישבים את
המקום ועברו למקום אחר, עליו
שוכנת עתה •שכונת הווילות
סביון. אולם הגעגועים החזירו
אותם לקירבת ראשיה,עין.

עימות

כאדום

0.30 סין נמצאת עתה בחדשות.
הסרט התיעודי סוקר
את אחד הימים המייוחדים ב־מהפיכה
התרבותית •שיל מאו
צה־טזנג: המאבק בין גדוד של
המישמרות האדומים מאוניברסיטת
טאנסינגואה לבין ווניג
קואנג נזי׳ אשתו של ליאו שאו
צ׳י, מי שהיה ראש המדינה
ויריבו הגדול של היושב־ראש
מאו. צ׳אי צ׳ין בתפקיד מי

שעה 9.00

זולה: טופר

ממציא רובוט, ותחנת הטלוויזיה
מתעניינת בהמצאתו ורוצה
לפרסם אותה. אולם עד שהפרופסור
מגיע עם רובי, הרובוט
•שליו, לטלוויזיה, הוא נקלע
לשלל צרות עם מנהל תחנת
הטלוויזיה. הסוף הוא האפי־אנד;

פסטיבל: מיכאלי
ודלק וכנתיבי ים היכולים לחסוך
זמן רב ואנרגיה רבה.
המדענים גילו •גם חיים שלא
ידעו עליהם קודם לכן, בערבה
הארקטית המכונה טונדרה :
ינשוף השלג, הזאבון הזולל,
השועל הארקטי והזאב הארקטי.
עדרים שד היות אלה
מוכיחים כי אפישר לחיות במקום
שנחשב מאז •ומתמיד בשממה
קרחיית. הפרק השני
מטפל בנושא שונה לגמרי :
כיצד לסווג את סוג הבקר
למזון הקייס, במקום לנסות
למצוא מזון מתאים לסוג הבקר.
מדענים אמריקאים מפתחים
זני בקר בהתאמה לכרי
המירעה המצויים, בעיקר מיר־עד,
שאינו יאר, לכל אחד, מלבד
למאכל בהמות. עיקר ההצלחה
היא בגידול זן של בקר
שמזונו יהיה פסולת עירונית
ופסולת עץ, המצויים בשפע בכל
מקום.

יום ש לי ש•
• למישפחה (.)7.00
מיקה רביד החליטה להקדיש
את תוכנית הערב של למיש־פחה
לנושא אחד בלבד, וזאת
בגלל חשיבותו של הנושא: חינוך
המבוגרים במיגזר הערבי.
הדיון מקיף את בעייות האנאל־פבתים
בקרב ערביי ישראל,
הרמיות השונות בבתי־הספר למבוגרים
בארץ, השלמות לימודים
של בית־הספר היסודי
ובית־יהספר התיכון, וההכנות
לבחינות־בגרות בקרב המבוגרים.
במיסגרת התוכנית יוקרן
סרט שצולם במייוחד עבורה,
ובו שיחות עם תלמידים מבוגרים
ברמות שונות של למידה.
טועאד קראמן מראיינת שניים:
את עאטף חטיב, מי שהיה שנים
רבות מפקח במי׳שרד החינוך
ואחראי על הטיפול בחינוך
מבוגרים באיזור המרכז והצפון,
ואת מחמד חג׳אג׳ עלי,
מי שהיד. מנהל בית־הספר ל מבוגרים
בטייבה.

• דון מקדין (.)0.30
זמר העם האמריקאי, שכבש
בסערה את ישראל לפני כחודש
וחצי, יופיע שנית בארץ,
הפעם בטלוויזיה, ויזכיר נש-

וון ומזיין

מנה שוב
כחיות לרבות מהמעריצות שלו,
ששיחרו לפיתחו באולמות הקונצרטים
וליד מלונו. הטלוויזיה
החליטה משום מיה לצלם
את הופעת מקלין בחיפה, ב
טריניטי:
מתיום
שעה 10.00
שיל חמישה חובבי כדורגל, אוהדי
מועדון הרוגבי טריניטי,
הנמצאת בדרכה לווימבלדון כדי
לצפות במישחק־גמר. אל ה חמישה
מצטרפים ניק הנהג,
השחקן קולין פארל, וכתב של
עיתון מקומי, אריק, השחקן
פרנסיס מתיוס. אריק הוא צ׳ו־סר
המודרני, והוא מציג בחרוזים
את כל אחד מגיבורי העלילה.
כל אחד ממשתתפי ה־סידרה
מספר את סיפורו הוא
בדרך המתמשכת, והדרך היא
בימת העלילה. בפרק של ה ערב,
עושים שבעה הנוסעים
חניה בפונדק שבצד הדרך (במונחים
של היום: תחנת שרות
למכוניות) סטאן, השחקן ביל
סיינארד, עומד על זכותו לספר
את הסיפור הבא, המבוסס לאמיתו
של דבר על סיפורו של
בעל־אחוזה, כפי שנכתב על-
ידי צ׳וסר. ארתור, המכונה
רבע עוף, מרכיב משקפיים
מכוער, נושא בליבו תשוקה
נסתרת וחסרת תיקווה כלפי
דורותי, אשתו של בעל הקרקעות
בנפה המערבית, שהוא
גם מנהל מועדון טריניטי .״אם
תצטיין במישחק הרוגבי, אהיה
שלך,״ היא מודיעה לו באכ זריות
האופיינית לימי־הביניים.
ארתור, הוא מתיוס, מתייחס
לדבריה של דורותי, השחקנית
גיי בראון, במלוא הרצינות של
התקופה המודרנית דווקא, והסיפור
מספר על כל נסיונו־תי׳ו
להשיג משימה זו •תחת עיינו
הבוחנת של מאמן קבוצת
טריניטי, הצליין לשעבר סטאן.

שעומדת ברא־ש צוות של •שחקנים
סיניים המשחזרים את
יום העימות ואת האירועים ש קדמו
לו. המישמרות האדומים
מאלצים את מי ללבוש שמלת
משי ורודה, כסמל לפשעיה הבורגניים.
בהשפלה נוספת מוצע
למי להתחיל לעצב את עצמה
מחדש בתחום הפוליטי והאידיאולוגי.
המאבק בין ד,מיש־מרות
לבין האשד, אינו מישפט,

חמהפנה ניצחה
את האשד!
משום שאין פסק־דין ואין עונש,
אך האידיאולוגים והאווירה
הבלתי מוכרת הופכים סרט
תעודה זה לסרט מתח של ממיס.
באותו יום, בשעה 10.30 בלי לה,
מסתיים המאבק בניצחונן
של המישמרות האדומים.

אולם הגרוע מכל האולמות שבהם
הוא הופיע בארץ. אולם
למרות ההקלטה, שאינה משגעת
במיייוחד, יוכלו מעריציו שיל
מקלין לשמוע הערב את עוגה
אמריקאית, על נהרות בבל,
וינסנט ואני אוהב אותך כל

• לו גראנט (.)10.15
העיתונאים שבקרב הצופים
בוודאי יבינו לליבו של לו
גראנט׳ השחקן פרנץ אשנר,
המסתבך בשערוריה ובביקורת
ציבורית, וכן בהרמת גבה של
הבוסים שלו, כאשר בניצוחו
מעניק הטריביון סיקור נרחב
ביותר לשערורייה שחיתות הקשורה
בנבחרת הכדורגל ה מקודשת
של קולג׳ מקומי. אולם
שלא כפי שקורה לרוב
בעיתונות, בעיקר בארץ, סוף
האמת לנצח, וגראנט שוב יוצא
הגיבור.

ה צי ע :,בפתח ת
דירות בשני מפלסי בנות 41 , 4חדרים ודירות גג

פרוייקט חדשני ויוקרתי
ברמה בינלאומית
באזור מגורים
מרכז• ושקט!
תכנון ארכיטקטוני מרשים
ע״י אדריכלי הצמרת
אבי רסקין והרי הרמלי
ומשרד אדריכלים שפי.
בגני גינדי בפתח תקוה מציעים:
שני מפלסים לכל דירה
חדר תרבות לכל בנין
לובי מפואר בכניסה
2חדרי רחצה לכל דירה
חדר ארונות בכל דירה
חרסינה פרחונית במטבח
ארונות מטבח מפוארים ״דגש״
קרמיקה באמבטיה ובשרותים
משטחי דשא וגני נוי
מתקני משחקים בחצר לילדי הבית
תנאי רכישה נוחים ל־ 24 חודשים
משכנתא לא צמודה
גני ילדים ובי״ס מעולים במקום

בין 300 רוכשי דירות
(החל מתאריך )19.5.1978
תערו הגרלה, נה יזכה אחד הרוכשים כסך של
1,000,000ל״י (מליון לירות) במזומן.
(תוכי המבצע לאחר מכירת הדירה ה־) 300

משרדי מכירות• דירות גינדי -אברהם גינדי
ראשון־לציון ־ משרד המכירות הרא שי רה׳ הרצל ( 62 ליד ה ת חנ ה המרכזית ו ת חנ ת סונול) חני ה פרטית למבקרים במשרד.
פתח תקוה -רה׳ חיים עוזר ( 28 מול העיריה) רמת השרון -רה׳ סוקולוב (יפתח בקרוב)

דברה טי לי ע ט ;;
ישבתי והשתעממתי לי בשקט, ופיתאום
אני מרגיש שאני חושב כל מיני מחשבות.
איך אתה יכול לחשובי אני שואל את
עצמי. בגיל הזה הרי עוד אין לך מוח!
אבל בכל זאת, יש לי מחשבות אני |<
מתעקש עם עצמי — ואפילו כאלה שב־ |<
חיים שלי לא היו מעסיקות אותי, מין
דברים מסובכים, שבכלל לא בראש שלי.
אני כבר קצת מתעצבן, עד שאני תופס
מה קורה פה. רוצה או לא רוצה, אני
קולט את כל המחשבות של אמא שלי.
עניין של מיקום. הופ! הנה עכשיו קלטתי

משהו.
״יא חרה קטן, אני הורגת אותך אם י|
אתה מגלה מה אני חושבת!״ לא. היא
לא מתכוונת. אבא שלי לא ירשה. חוץ
מזה, איך היא תעשה את זה, איך?
ברברה בלוס־אנג׳לס. אמא שלי שוכחת
שאי־אפשר לאיים עלי. אני יודע הכל. י
בלילה, למשל, היא חולמת איך היא אוהבת
אותי עם כל הנשמה. מה זה אוהבת
אותי, משהו פראי. היא חולמת נורא חזק,
וכך יוצא שאני מוכרח לחלום איך אני
אוהב את עצמי. ממש מצחיק.
אחר־כך היה לי סרט פורנוגרפי, בכי־ |<
כובס של אמא שלי ואבא שלי. אני בטוח
שכאשר אצא מפה כבר לא ירשו לי להסתכל.
נורא חבל. דווקא מעניין כל־כך.
ואני בטוח שלא יעזרו לי שום טענות
שאני כבר מכיר.
מי יאמין לי, מי? אי, איזה חלומות
פורנוגרפיים, דליקטס! ככה אני לומד על
החיים. אני צריך באמת לתפוס שיחה עם
אבא שלי על העניין. אמא שלי החליטה
שביקוריו אצלי עלולים להזיק לי. היא
קצת היסטרית בעניין. איך הוא צריך להת־ <,
חנן אליה בשביל לבקר רק קצת! ואני
יושב צוחק לי, מבסוט מהחיים — למה י|

הוא בחוץ, ואני בפנים.
אתמול הוא נורא התגעגע אלי, ורצה
לראות אותי. אז הוא הסתכל הכי קרוב !׳
שהוא יכול, ולא הצליח. לעומת זאת לא >|
הבין איך אני אצא משם. אמרתי: אבא, י,
סמוך! רציתי לספר לו, ולגלות את מה ׳1
שראיתי אותו עושה בחלום, אבל אמא ,׳
שלי תיכף השתיקה אותי, כדי שלא יבואו וי

לו רעיונות.
בחורה מוזרה. היא באמת סבורה שזה י
עלול להזיק לי, ואני יותר מדי חיוני לה יו
כבר. איך היא תסתדר בלעדי? איך, אח| -י
רת, יהיה לה העוז המוסרי לקרקס חצי, י
עולם, שישיג לה י ענבים שחורים בחורף וי
— בניגון וירטואוזי על אמונת האנשים|> ,
שהתינוק צריך. איזה צריך! מה צריך! י!
צריך — אני צריך רק חלבה. השאר חום| -י

שי־חופשי.

עוגיות בטעם גן־עדן -
פטנט פריכות אדיר
העוגיות הבאות, כפי שלמדים מהכותרת,
מצטיינת בפריכות כפולה ומכופלת.
נוסף על כך — טעמן אדיר. כל ביס מפזר
בפה טעם עשיר עשיר וקריספי, של חורף,
תנור, תענוגות וכיף. אלה לא עוגיות. אלה
מחלות. קשה להפסיק איתן מרגע שהראשונה
התמוססה בפה.
לקח לי הרבה זמן עד שעליתי עליהן.
אצלי, תמיד עניין אפיית העוגיות היה
חלש. תמיד חשבתי, שזה יותר מדי עבודה
בשביל כמה קעקעלאך קטנים. יותר
כיף לעבוד על מונומנטים גדולים. עוגות
בומבות, סירי אוכל, כאלה כל מיני פרוייקטים
שעובדים עליהם קצת ועושים
הו־הא גדול. העוגיות האלו שינו את עמדתי
לגבי העסק. ראשית, זו לא עבודה
גדולה. שנית, התוצאות — זה משהו!
ביקשתי פעם מאמא שלי ״משהו טוב״.
בקשות מעין אלו תמיד מכניסות אותה
ללחץ אימים, ומעמידות במיבחן חמור את
אישיותה האימהית. משום מה סבורה היא,
שחלק חשוב מכישוריה כאם, זה לדעת
ולנחש בדיוק מה צאצאיה רוצים, אפילו
אם לצאצאים אלה בעצמם אין כל שמץ
מושג קלוש מה הם בעצם רוצים. אחי
הצטרף למישחק הסדיסטי .״אולי שניצל?״
ניסתה כשטעם.הכישלון עומד לה בפרץ,
לנוכח פרצופינו הניגעלים במופגן .״אז
ביצים מטוגנות!״ הכריזה. ניגעלנו לה
עוד פעם. משנה לשנה הולך המישחק
והופך אכזרי יותר ויותר. פעם היה מצליח
לה ישר בביצה המטוגנת, בתנאי שהיתח
מוגשת לשולחן בתוך מחבתון האלומיניום,
ולא היתר, שבורה, בצהוב כמובן.
אחי ואני התפוצצנו לנו מצחוק עצור
לנוכח מצוקתה הגוברת והמחמירה. לשלוח
אותנו לעזאזל, עם החשקים הלא ברורים
שלנו, כלל לא עלה על דעתה. לא
אם רומניה מסורה תמעל בתפקידיה ותפקיד
את ילדיה בשנתם העשרים־ושש לסבל
החשיבה העצמאית והאחריות להג-

כדאי־כדאי לקנות. המחברות מביאות
כאן בהצגה־בכורה עולמית כל מיני מטעמים
אותנטיים דליקטס, מתכונים לאו־דווקא
כשרים, מכל מיני עדות נוצריות,
יהודיות, וסתם טעימות•.
מי שלא השתכנע עד עכשיו, ישתכנע
מיד כאשר ייוודע לו שיש בספר מירשם
העוף הממולא של מיסעדת לאה, וזה ביל-
בד מחזיר את השקעת 67 הלירות על
המקום.

טורפת עוגיות
הו־יהא גדול
אותיהם .״אההה! אני יודעת! אני אתן
לכם עוגיות אגוזים!״ אמרה, ושלפה חמש
צינצנות שמן וקמח, אחר כך סוללת בקבוקי
מיץ, אחר כך חמש־עשרה שקיות
פסולייה, ואחר כך את העוגיות .״פי!״
אמרנו לה בביטול השמור תמיד להרים
שמולידים עכברים. אבל כפי שהקורא הנ בון
מסיק, הפי הזה לא החזיק מעמד הר־

ל ה רוג ש עז ר ה
שעורה איומה

ב לי להאחד
מה לאמר, יותר ויותר ישוב מופיע לי
מול העיניים עם בומבאלאך אדומים על
העפעפיים, מה קורין אותן בלשון העיב-
רית שעורה. אומרים לי שהעסק מדבק,
כך שיתכן וזו ממש מגיפה שכזו.
בכל מיקרה, זה משהו מטריד על טורים
גבוהים. אנשים הולכים לישון חלקים,
וקמים כמו פרנקנשטיין הצעיר. ה עין
בקושי נפתחת, הבובוטה כואבת, ונוסף
על כל הצרות, כל חמור חדש שפוגשים
מרגיש חובה חגיגית לעצמו לעדכן
את בעל הדבר בדיאגנוזה המבריקה :״יש
לך שעורה!״
זאת, לכל מיקרה שבעל־הדבר סבור
אולי שזו חיטה.
בבורסת הרפואות מתעופפות שיטות

הפלא מתרחש בלידה
פרועות להדברת העסק. כבר שמעתי ממליצים
על מריחת האיזור בכמה טיפות
שתן זהוב עשיר, ובחור אחד מתוק, שלא
הייתי חושדת בו, הודיע שצריך למרוח
את השעורה ברוק הראשון המשובח של
הבוקר.
מי שנורא מתעקש להשתין לעצמו בעין
יכול בהחלט לעשות זאת, למרות
שכאשר אני מהרהרת בכך, אני חושבת
שבכל זאת העסק כרוך באי-אלה קשיים.
בכל אופן, מי שרוצה להיפטר מזה חלק,
מוחלט, מהיר ואלגנטי — ימחוק את כל
השטויות ששמע עד כה בנושא, ויקח שן
שום אחת, קשה ועסיסית. יחתוך אותה
לשניים. עם הגדם, במקום הפרוס, ישפשף
היטב ובעדינות, ולא יעז לגעת לאחר מכן
בעין. בקלות אפשר להחדיר עם האצב
ספר

0ו 1י 0ונים רה״
ספר־בישול יופי

עות את החריף־החריף הזה אל הקרנית,
ואז, זה בהחלט שורף.
אז לא לגעת. כל זמן שזה על העפעף,
זה לא כואב לא שורף.
זהו. הפלא מתרחש בלילה. פרנקנשטיין
הצעיר הולך לישון קורץ בעל־כורחו, אומלל
מיפי צורתו, ובבוקר — קם כמו חדש.
במיקרים הנדירים שהשעורה היתה מגזע
קינג־סייז, הרי שבבוקר יישארו שרידים
זערוריים, שאותם מושחים מחדש
בחצי שן שום, לגמירה סופית מוחלטת
של העניין.
זה יופי, הפאטנט הזה. זה יופי. בסביבתי
הקרובה בילבד, כבר ראיתי העונה
חמש שעורות ששבקו חיים ונבלו ממש
מול העיניים.
זהו. פיצוץ נעים.

בה זמן. אחרי העוגיה הראשונה ניטרפנו.
וזה המירשם של אמא שלי, שעשתה
זאת — השד יודע איך — שוב.
בסיר מרק — שמציל את השיש
מטינוף — שמים חבילת חמאה אחת בטמפרטורת
החדר וחצי חבילה מרגרינה בלי
מלח ( 200 גרם ביחד).
ס כוס אחת של סוכר ( 150 גרם).
< 9כוס אחת קוקוס טחון ( 50 גרם) ש נותן
את כל הפריכות לעסק, ובקושי מורגש
בטעם, כי בא אל קירבו.
י• כוס אחת אגוזים טחונים או קצוצים
( 100 גרם) ,שמביאים ביחד עם החמאה
את טעם גן־העדן.
!• שלוש כוסות ועוד שלושת רבעי
הכום קמח רגיל לא תופח, וקורט מלח,
לשבירת הטעם הניג׳עם.
9כף אחת, שאין לוותר עליה, בגלל
השפעותיה הנהדרות, של תמצית וניל, וה עיקר
העיקר, ביצה שלמה.
לובשים על היד ניילון של פח אשפה,
מקמצים אגרוף, ועם חלקו השטוח, זאת
אומרת פרק האצבעות הראשון — אם
סופרים מכיוון כף היד — מועכים בסיבוב
את כל החומרים. הנילון הוא פטנט
עתיק לשמירת ניקיון כף היד בלישה,
והאגרוף הוא שיכלול חדש המונע את
קריעת הנילון עם הצפורניים. מדי פעם
חופנים בזהירות את העיסה למרכז, ושוב
מועכים את העסק עם האגרוף, ובצורה זו
בילבד. טועמים, ורואים מה זה טוב בחיים.
בינתיים משמנים תבנית אפיה שטוחה
עם כפית שמן, שאותו מותחים עם מיב־רשת
או בעזרת כריות האצבעות, ומתחילים
לתת צורה לעוגיות. עושים איזו
צורה שרוצים, מלבד זו המצריכה השטחה
במרדד בצק.
הצורה הקלסית היא לקחת כדורון מה-
בצק ( 9גרם, אם מוכרחים לדעת) ,וליצור
כדור בין כפות הידיים. את הכדור מש טיחים
לנקניק בעובי ס״מ אחד, תולשים
טיפה מכל צד כך שבמקום התלישה נוצר
קצת שפיץ, ומסדרים בצורת סהר, לא
פרסה, על תבנית האפיה. מקפידים על
רווחים של חצי ס״מ בין עוגיה לעוגיה,
שכן העוגיות גודלות ומשמינות תוך כדי
תהליך האפיר ...יוצאות איזה 94 עוגיות
בשתי נגלות, אבל זה לא אומר, כיוון
שכימעט רבע מכמות הבצק המשגע הזה
נעלם תוך כדי תהליך ההכנה. מה לעשות,
לא יכולה להתאפק. זה לא כזה הרגל שלילי,
ככלות הכל, כיוון שבינתיים מרגישים
בידיים את כל העצים שנפלו מה־אגוזים,
אלה הקליפות האיומות המסתננות
לעסק, ויכולות להרוג כל שן ממוצעת.
אפשר להשתגע ולעבוד עם מזלף, אפשר
ליצור נקניק דק בעזרת יריעת נילון
שתעזור בגילגול, וסכין חדה שתעזור
בפריסת פרוסות של חצי ס״מ, בתור עוגיות.
העיקר זה לחמם את התנור לחום
בינוני (על חצי מיספר הסקלה) ,ולאפות
אותן בשליש התחתון והלא לוהט יחסית
של התנור עשרים דקות, או פחות. העוגיות
מוכנות לפי הצבע. חום בהיר למטה,
המתפשט בהדרגה למעלה, ומבהיר
עד צבע צהוב־זהוב, חרדל חיוור.
להמתין חצי שעה שיצטננו בתבנית,
מחוץ לתנור, כמובן.
אין עוגיות טובות כאלה בכל העולם.
אין!

במדינה
(המשך מעמוד )40
בעיירה הספיקה בוודאי האשה הנמרצת
לקומם נגדה לא מעט אדיבים ומקנאים,
והשמועה היתד. עוברת בבית־שאן כי בימי
בחירות היא מסתובבת בעיר וברשותה
״תיק מלא כסף״ ,שבעזרתו היא קונה את
קולותיהם של הבוחרים. מודעת לכך, נמנעה
פולט בתקופת הבחירות האחרונות
מלשאת אפילו ארנק בידיה, אך השמועות
המשיכו להתפשט.
כל עדי הליכוד נתגלו כאנשים קשי-
יום, החיים בשולי החברה. חלקם עבריינים
מוכרים, חלקם מלחכי־פינכה. נכונה
אמנם הערתו של נציג הליכוד, כי אנשים
מסוג זה הם המועמדים הטבעיים למכירת
מישפט הרס״ר המומוזה
ל״הטלח מים״

מי שרוצה 7הטי? מימיו,
ייזהר מאד בבזוידת המקום,
שבו יעשה זאת, שאם לא כן
הוא עלול להסתבך במישסט
לפעמים, כאשר אדם נקלע למישפט הנמצא
בעיצומו, ומקשיב לכמה מילים פה

דמה

(וגנזה
שנ עור?
ח ״כ מילוא
סטירת־לחי קשה
קולות, אולם נכון גם כי אלה• מועמדים ושם, הוא מתפתה לשאול את השאלה
להצהיר תצהירי־שקר.
בנוסח הגששים :״זה בית־מישפט זהן״
העד חזיזה, שהתלונן כי פוטר מעבודתו
והרי קטע מתוך פסק דין שקרא השבוע
בעיריה, כקורא מוני־מים, בגלל דבקותו השופט יוסף מגורי־כהן בבית־מישפט הבליכוד,
התגלה כעובד רשלן ובלתי אח שלום בתל־אביב:
ראי. עקב רשלנותו בקריאת המונים הת״בהופעתו
בישיבה הראשונה, טען (הקשתה
המועצה לגבות את אגרות המים נאשם) ,כי נכנם כדי להטיל מים. אולם,
המגיעות מהתושבים, והוא הוזהר על כך זאת לא אמר, כשנחקר על־ידי המיש־כמה
פעמים. עד שביום בו ביקר סגן טרה, וגם העדים שהופיעו וביניהם השוטר
ראש הממשלה, יגאל ידין, בבית־שאן, נת רס״ר יעקב אסולין, שענה לשאלות הנאגלה
חזיזה כמלצר הראשי בארוחת הצ־ שם אמר ,׳אילו היית אומר לי שהשתנת,
הריים, בעת שקיבל משכורת כדי לקרוא הייתי אומר לך שתראה לי,׳ והוסיף שיש
מוני־מים באותן השעות. ראש המועצה, לו ניסיון בעניין זה.״
שבירר היטב כי חזיזה אכן שרת שני אדוהתעניינותה
של התביעה והמישטרה
נים, פיטר אותו ממישרתו.
ב״הטלת מימיו״ של מריו וינר, חייל צעיר
גברת יפה עזרן, שסיפרה כי קיבלה בשירות חובה, התעוררה בעיקבות המיק-
150 לירות מראש ועד העובדים של בית -רה הבא:
שאן, כדי שתצביע עבור המערך, נתגלתה
לפני כחצי שנה, נתפס מריו בחניון
דווקא כפעילה מוכרת של המערך, שלא
היה כל צורך ״לבזבז״ עבור קולה אפילו של בית דירות בבת־ים, בשעה אחת עשרה
150 לירות. ואכן, הסתבר כי קיבלה את וחצי בלילה. השכן שעצר אותו ביקש
הכסף כהלוואה, כדי שתוכל לנסוע לעפו ממנו להזדהות. מריו לא ברח, אלא מסר
לה ולסדר את תעודת־הזהות שלה. היא את תעודת החוגר שלו, הסכים לחיפוש
גם התלוננה כי הופלתה לרעה, וכי אנ על גופו, שהעלה רק צרור מפתחות קטן,
שים אחרים קיבלו אלפי לירות, בעוד ש וחיכה בשקט לבוא המישטרה.
כאשר באה המישטרה, סיפר מריו, כי
חלקה היה 150 לירות בלבד.
ביסודיות ובדקדקנות ניתח השופט תי־ הסתתר בחניון, כיוון שברח מקבוצת בחואודור
אור, בפסק־דין המשתרע על 60 רים שאיתם התקוטט, וראה אותם ממשיעמודים,
את עדויותיהם של אנשי הלי כים ללכת, בעוד הוא מסתתר בחניון.
אחרי שנחקר במישטרה, נפתח נגדו
כוד, אחת לאחת. והוא הגיע למסקנה כי
תיק, והוגשה תביעה פלילית לבית־מישפט
כולם כאחד אינם דוברי אמת.
פסק־הדץ מאשר את דברי ח״כ רוני השלום. הוא נאשם בשני פרטי אישום:
מילוא כי היתה שחיתות בבית־שאן, אלא ניסיון לגניבה ממכונית קורטינה שלידה
ששחיתות זו התגלתה בתצהירי הכזב של עמד, והשגת גבול פלילית במטרה לבצע
עבירה.
הליכוד.
אחרי שנתברר, כי הקורטינה היתר. נעוואמנם,
בסוף פסק־הדין ממליץ השופט
כי אותו צוות חקירה מישטרתי יחקור גם לה. וכי איש לא פתח את דלתה, ביקשה
את המתלוננים, על מנת לברר אם אין התביעה בהגינותה הרבה מבית־המישפט
מקום להעמידם לדין בגין תצהירים כוזבים. למחוק את פרט האישום הנוגע לנסיון
סיכם את תוצאות המישפט עורך־דין דן הגניבה, ונותר רק הסעיף של השגת השינמן,
במיכתבו ליועץ המישפטי :״התו גבול הפלילית.
עניין חשוב מאד. ניכר היה בשופט,
פעה המדהימה הזאת, ששלושה־עשר עדים
— והם כל עדי המערער — הוכחו כשק -כי אחרי שישה חדשי מישפט ניראה לו
דנים, מביאה למסקנה אחת ויחידה, כי אווילי לטפל בתביעה פעוטה של השגת
היתה כאן עלילת שווא במובנה השלילי גבול פלילית, שבפניה התגונן הנאשם
ביותר ...אילו היו מובאים שני עדים או בטענת ״הטלת המים״ ,הוא שאל את התושלושה,
ובית־המשפט לא היה מאמין להם, בע פקד גוטברג :״לאחר שמחקת מחציית
היו פני הדברים שונים. ואולם דווקא רי האשמה, מה נשאר? האם זה עניין ציבורי
בוי העדים ונפילתם הסיטונית היא היא כל־כך חשוב?״
התובע היה בטוח, כי זה עניין חשוב
הנותנת. התופעה הזאת היא ממש בומרנג
מאד. הוא טרח וטען, כי אם אדם נכנם
החוזר אל משליכו ומכהו.״
לכן ביקש נציג המערך מהיועץ־המיש־ לחצר להטיל מימיו, הרי שזה קינטור
פטי, שימלא אחר המלצות השופט ויעמיד ״פר אכסלנס״ לבעלי הרכוש ודיירי הבית.
(המשך בעמוד )48
לדין את עדי הכזב.

שני דורות: סניגורים יעקב הגלד ואורי וגמן
הוצאות הפרקליט: שליש למישרד, שליש למשכורת, שליש למס־ההכנסה
מדינח ישך אל מו4נ!טי 0
דצמבר 1001317191 1978 משרד חשביור.ח׳*נורתלחזדש מס.
€ב-״יהב חסכון דיור״-הנובצע נמשך! הפקדה חד פעמית עד 6,000ל״י(פרטים נועברלד

X4״00 1^ 0 1160 .908410
*׳? 114 00287000 ממממי 10

תלוש המשכורת של תובע מתחיל בפרקליטות המדינה
סה״ב לתשלום 5863.41 :ל״י
;ך* אשר עומד אדם לעשות עיסקה
/י כלשהי הכרוכה בממון רב — לחתום
חוזה, לקנות בית, להשכיר דירה — הוא
לא יעז לעשות זאת ללא התייעצות עם
עורך-דין. הרי מדובר כאן בכסף, וכיצד
יסכן סכומים כאלה ללא עצת מומחה?
אולם כאשר צפוי אדם למישפט פלילי,
במיוחד כשזו רק עבירת תנועה, או איזו
עבירה קלה אחרת, הריהו מוכן לעתים
קרובות לסכן את חירותו או את שמו
הטוב. אם הוא משוכנע בחפותו יאמר:

״הרי אינני אשם, וברור שבית־המישפט
יזכה אותי, אז למה אני צריך סניגור?״
אדם בר־דעת לא יעלה על דעתו להתחרות
בווימבלדון, אם לא למד מימיו
את חוקי הטניס. ואיש לא יעז להתחרות
בשח־מת עם שחקן מיקצועי, ללא כל
הכשרה מוקדמת. גם בית־המישפט הוא
הצגה גדולה, שיש בה כללי מישחק נוקשים
מאד. אנשים לומדים שנים, כדי להשיג
תעודת עורך־דין, וגם בקרב עורכי־הדין
רק מיעוט בקיא בכללי המישפט

נאשם המופיע
ב לי סניגור
מסתכן בעונש
חמור יותר
ועלול להרגיז
א ת 1נ ית המישפטן
־ אולם
סניגורט וב
ה וא גדצרו
יקר : 1יותר
( ויש לב ר
סיבות טובות)
הפלילי. כאשר אזרח !תמים נקלע לסבך
מישפטי, ומולו ניצבים תובע מנוסה ומנגנון
המדינה המשומן, אפילו יהא הצדק
עימד, הוא יתקשה מאד להוכיח זאת.

ה שחקן
שהתחלק
^ פ אם התמזל מזלו, והוא ״נפל״
על שופט שהוא סניגורם־של־עניים,
מצבו עדיין חמור. שהרי בדרך כלל אין
הנאשם יודע מהן זכויותיו היסודיות, ואף
לא טרח לקרוא את החומר שאספה נגדו
פרקליטות המדינה. הוא אינו מכיר את
העדויות שניגבו, ועל כן אינו יכול לחקור
כהלכה את העדים במישפט. הוא אינו
מכיר את דיני הראיות, ולכן אינו יודע
כיצד מתנגדים להגשתם של מיסמכים
שונים. הוא אפילו אינו מדבר בשפתם
של השופט והתובע. מילים שונות, שהן
הז׳רגון של המיקצוע, אינן ׳נהירות לו.
ולרוב אינו מודע כלל לסיכונים האורבים

אין הוא יודע, למשל, שעבירות תנועה
פשוטות ויום־יומיות עלולות לגרות שלילת
רשיון־נהיגה אוטומטית, לתקופות שונות.
ואם פרנסתו על רכב, שלילת רשיון
פוגעת בפרנסה, שלא לדבר על הטירדה
וחוסר הנוחיות הכרוכים בדבר.
אם איתרע מזלו, והוא ״נפל״ על שופט
שאינו רחמן בן רחמן, אוי ואבוי לו.

סניגור משה נחשון ופרקלימת־־מחוז שדה סיירוטה (כמישפט שמואל רכטמן)
לתובעת; 12 אלף ל׳׳י נסו לחודש

הבדזזה לסגל בית $?£1£
מ מי בי דז דיו ג & ג ד

פרקליטה נכנסת למיזנון הסגל כבית־המישפט כתל-אכיס
לסגל ולמישטרה: מח+ים מוזלים

השופט יתעצבן על שהנאשם אינו מבין
את מה שנדרש ממנו, לא יתן לו לדבר,
יסיים את המישפט מהר ובקוצר־רוח, ויגזור
את העונש לבקשת התביעה.
כך מצא עצמו חיים חובה, שחקן צעיר
בתיאטרון הבימה, שפוט לארבעה חודשי
מאסר בפועל בשל תקיפת נערה, בעת
תיגרה לילית, כששניהם היו שתויים במקצת.
הוא לא ידע כיצד לנהל את מיש-
פטו, טען בחוצפה, הכחיש עובדות שלא
היה צריך להכחישן, לא חקר כראוי את
המתלוננת, וכאשר הורשע, לא ידע מה
לטעון להקלת העונש. לבסוף לקח לו
סניגור, כדי שיערער בשמו.
עורך־הדין שמואל בירגר ידע. כמובן,
להטעים בפני בית־המישפט, שלשולחו עבר
נקי. הוא תיאר את נסיבות הערב שבו
קרה המיקרה, הצביע על הפגיעה החמורה

שתיגרם לשולחו, ש״התחלק״ רק פעם
אחת, ועל אפשרות שהקאריירה הבימתית
שלו תסתיים בעיקבות המאסר. בית־המיש־פט
התחשב בדברי הסניגור והמיר את
העונש במאסר־על־תנאי וקנס כספי.
זוהי דוגמה בודדת. אולם שיעור הנאשמים
המופיעים בלתי־מיוצגים בבית-
מישפט השלום הוא רב, ורבים מהם מגלים
את הטעות שעשו, כאשר נגזר דינם. ואז,
ברוב המיקרים יהיה זה מאוחר מדי.
רישיון הסוכן פג
שראל שרגא הוא סוכן מיצרני מזון,
שאותם הוא מוביל במכוניתו. לכן,
(המשך בעמוד )59

לחינוך גבוה

ב אוז ל ת ״
הטובה בתכניות החסכון במדינה
החסכון לחינוך גבוה ב״גחלת״ נותן תשואה:
/0־( 7כולל /0״ 2מענק ללומדים) ריבית נצברת,
כשהקרן והריבית צמודים ב-ס/ס 100 למדד
המהירים לצרכן וכל ההטבות פטורות ממס־הכנסה
כתום שלוש שנות חסכון.

במדינה
(המשך מעמוד )46
ואם כי היפנה את בית־המישפט לסתירות
בעדויות הנאשם, וטען, כי כל סיפוריו
מצוצים מן האצבע, התריע במיוחד על
השגת הגבול הפלילית שנגרמה ב״הטלת
מים״.
לבסוף, אחרי הפסקה ארוכה, שוכנע
בית־המישפט מלהט טיעוניו של התובע.
הוא הרשיע את מריו בהשגת גבול, ומאחר
שהתברר, כי למריו הרשעה קודמת בגניבה׳
משנת 1975 שעליה נידון ל״ 50ל״י
קנס, הטיל על החייל גבה־הקומה ארבעה
חודשי מאסר על תנאי.
מה שברור הוא, כי מריו יזהר מעתה
מאד בבחירת המקומות שבהם יטיל את
מימיו.

תזל דו ת
הנאנסת בתשלום -תמשך

ההרשמהבכללש כו ת המודיעין העירוניות
ובייג חלר ה אלנבי ,91ודא

כל ישנה להיטים חדישים לילדים^

ב׳)זנה עז^ברה: מר אפצ׳י, היפו היפי, רצי תי עזתדע, ה לי לו תהק סו מי ס ועוד.

והקזנה: ילדיסקו, בן באבא, דונלד דק, עזירי ילדות ועוד רבים אחרים
#בוצעו על בימת

הפסטיבל הישראלי לשירי ילדים

1 1# 1

ד ־ דו ד ־ו דו ־ ד

חדש בהשתתפות:
תקליט ד ד
•| :ציפי ^זביט, מייק בורשטיין,
מוטי גלן נדי, עוזי חיטמן׳ שרי,
רוחמה ,״טקקזטה׳/אושיק לוי,
נורית גלרון, אריאל זילבר.
עם השירים:
ילדיסקו׳ ,ברבאבא, רונלד דק,
ממה׳לה, שירי. ילדות, טוליק,
כובע עשוי שמים. ,יערית,
שן דובי שן, התלזביב שלי לישון,
מזמור לתזמוך ת, ש יר לשלום. ,קבל
נא ;*ת השיר, הבובה פקזטי.

על גבי תקליטי ״אמיר ואפרת״ תקליטי האיכות
לילדים. הפ ק ה די שר אך יסק־חברה
ישראלית לתקליטים בע״מ, ת.ד 230 .ת״א.

ב ה 1ד מ 11ת !
שטיח חדש מקיר לקיר א מ רי ק אי
* צבע בז מ ר הי ב ביופיו י

24סטרמ רו ב ע •
טל 03-247702 .

3 5 .0 0 0ל״

היא הציעה 7ו
יחסי מין מוזיר אהבה,
וכאשר לא שידם,
הקימה מהומה
עד־ההגנה האחרון במישפטו של דויד
אוריאל, שנאשם באונס, בנסיבות מחמירות,
של האשד, אנט קולינס (העולם הזה
,)2156 עלה השבוע על דוכן העדים.
אוריאל עצמו לא הגיע לבית־המישפט.
משום מה לא הובא לאולם בית־המישפט
מבית־הכלא. אולם סניגורו, עורד־הדין עצ-
מון, והתובעת, פנינה דבורין, הסכימו לפני
המישפט, לשמוע את העד בלעדיו.
על דוכן העדים עלה איש צנום ושחרחר.
עיניו הקטנות מתרוצצות ללא הרף, והוא
היה לבוש מעיל־רוח כחלחל.
הסניגור ביקש מבית־המישפט לאסור על
פירסום שמו של העד, כדי שלא לפגוע
בבני־מישפחתו ובית־המישפט נענה לב קשתו.
קפה
כחדר המלון. העד סיפר כי
בלילה של וד 24 ביוני השנה, התלונן ב-
מישטרה. הוא התגורר באותו לילה במלון
פלאזה בתל־אביב, והכיר מחוץ למלון
בחורה, אשר את שמה אי׳נו יודע עד
היום, למרות שהתובעת, בחקירתה, העלתה
כי בעדותו במישטרה נקב בשם ״אנטה
וילסוך.
היא הזמינה אותו לשתות עימה קפה,
והוא הציע את הלובי של המלון. אולם
היא העדיפה לעשות זאת בחדרו.
כאשר היו בחדר, הציעה לו לקיים איתה
יחסי־מין, והוא הסכים, אולם כאשר ביקשה
תשלום מחה. ואז אמרה, כי מכיוון
שמצא חן בעיניה, תעשה זאת ללא תש לום.
הם קיימו יחסי־מין, והשעה היתה
כבר שעת חצות, כאשר סיימו. לפני כן
הספיקו לנהל שיחה קצרה של כחצי שעה,
בחצי-עברית־וחצי-אנגלית.
יחיא ביקשה כי יביאנה לביתה. ברחוב
אלנבי .102 מכיוון שיש לה תינוק שעדיין
יונק. כאשר הזכירה שוב את עניין התש לום
סירב שנית. אז התפרצה, השליכה
מנורה וניתקה את חוט־הטלפון. על כן
נטל את ארנקה ומיסמכיה.
מדוע חשש כי תתלונן שקיים איתה
יחסים בכוח? על כך לא ידע להשיב.
נהג מונית. הוא ליווה אותה לרחוב,
ושם, כאשר עצרו מונית, דיברה עם הנהג
באנגלית. נהג־המונית תקף את העד. בכל
זאת הסכים נהג־המונית לקחת את העד
למישטרה, כדי שיתלונן עליו.
לשאלת הסניגור, אם הוא מכיר את
דויד אוריאל, אמר :״אני לא מכיר את
הנאשם.״ התובעת הקרה אותו על משכורתו.
התברר כי הוא עובד־מדינה, ומש כורתו
היא כ־ 6000 לירות בחודש. בכל
זאת הוא מבלה בבתי־מלון כפלאזה, סיני
ומוריה בתל־אביב, ושילם מחיר של 42
דולר ללילה.
כאשר חזר למלון, הסתבר לו, כי קצין-
הביטחון של המלון ביקר בחדרו בהעדרו,
והנהלת־המלון החליטה לחייבו ב־ 300 לי רות
דמי הנזקים שנגרמו בחדר, ולבקשו
לעזוב את המלון. בסופו של דבר לא שילם
את סכום הנזק, כי הוכיח לחשמלאי המלון
שהנזק ניתן לתיקון בקלות.
״טרגדיה של טעויות״ .העד המשיר
להסס ולגמגם בתשובותיו. בסופו של דבר
אמר השופט :״גברת דבורין, זוהי טרגדיה
של טעויות.״
בזו נסתיימה חקירת העדים בתיק המרתק.
בשבוע הבא יסכמו הצדדים את ריב-
ריהם, וי״נתן פסק־דין.
ה עו ל ם הז ה 2160

קולנוע
הסנדק הבא
הציפור הכחולה של הוליווד הוא סרט
ששובר קופות מן היום הראשון. ובו בזמן
גם זוכה בשבחים של הביקורת. הסנדק
של פרנסים פורר קופולה היה כזה ונראה
שהשנה צפויה זריחה נוספת מאותו הסוג.
הכוונה לסרט שנמשך למעלה משלוש
שעות, בשם צייד הצבאים. הוא הוצא לשוק
בחיפזון, שבועות אחדים לפני חג
המולד בכמה בתי־קולנוע בארצות־הברית,
כדי שיוכל להימנות על המועמדים לפרס
האוסקר בשנה זו, ונראה שיש לו סיכויים
טובים לכך. בהבנה הדדית נדירה, הסכימו
איגודי המבקרים בלוס־אנג׳לס ובניו-
יורק שזה היה הסרט הטוב ביותר ב־,1978
תופעה יוצאת דופן בהתחשב בבוז שרוחשים
שני האיגודים זה לזה.
את הסרט ביים צעיר בשם מייקל צ׳י-
מינו, שעשה לפני כן רק סרט אחד בל בד,
חזיז ורעם עם קלינט איסטווד. התפקיד
הראשי של צייד הצבאים בסירטו ה חדש
מופקד בידי רוברט די נירו.

ישראל

מסע לארץ האפשרויות סטרושק (פאריס, תל״אגיב,
גרמניה) — הסרט חזה מחולק,
למעשה, לשני חלקים. החלק הראשון
— בגרמניה. שם משתחרר ברונו סטרושק מן הבלא
ומקבל הרצאה על חובתו להיות אזרח מרובע, ממושמע,
חסר־אישיות ומתרפס, אם אין ברצונו לשוב אל מאחרי
הסורגים• בחוץ נמצאים ביריונים המכים אותו, סרסורים
המתעללים בידידתו, והוא מחליט לחפש מזלו באמריקה.
החלק השני — באמריקה, אליה יוצאים סטרושק
וידידיו אך זו מבטיחה מרחוק ומאכזבת כבר ברגע הראשון,
כשאינה מרשה לברונו להכניס אל תחומיה את הציפור
האהובה עליו. כאן, בארץ החופש, כל אחד נושא רובה
כדי לשמור על רכושו. כאן מגישים לך דירה על גלגלים
ברגע הראשון, אבל מצפים ממך שתהיה עבד נצחי לבנק
שנתן לן ערבות. כאן אין איש הדוחף את אפו לענייניך,
כמו ביבשת הישנה, כי אין מי שישגיח בקיומן. ובסופו של
דבר, למרות כל השינויים, גם כאן, כמו בבית, מצפים ממן
להיות אוטומט בחברה.
הבמאי ורנר הרצוג מיטיב להדגיש את המשותף והשונה
בין שני הקצוות במסע של ברונו אל החופש המדומה.

ברונו אס ואווה מאטס — אשליות מתנפצות
חליל הקסם של מוצארט מתחלף בגיטארה של צ׳ט אטקינס,
והנוף האנכי של בטון וזוהמה מפרברי ברלין, הופן לנוף
אופקי של מרחבים שטוחים ומכוסי ערפל בוויסקונסין.

הקר! שאינה ק״מח
בחודש אפריל 1978 החליטה ועדת־הכס*
פים של הכנסת, בהמלצתם החמה של ה־ח״כים
אברהם שריר ועדי אמודאי, לתמוך
בקולנוע הישראלי בסכום של 12 מיליון
לירות. מימוש התמיכה הזאת הופקד בידי
מישרד החינוך והתרבות. שישו ושימחו,
לעם ישראל עוד יהיו סרטי־איכות.
בחודש אוגוסט 1978 הוטחו האשמות
קשות נגד מישרד החינוך והתרבות, על
שטרם הצליח להרכיב הנהלה לקרן המייו־עדת,
או להכין לה תקנון. ואילו מישרד
התעשיה רוצה את הנדוניה שאיש אינו
משתמש בה בינתיים. אז מתעורר מישרד
החינוך לחיים, ההנהלה מורכבת בזריזות
והתקנון מנוסח במהירות. אמנם שמות
כמו בן־שלמה ובן־מאיר בהנהלת הקרן לא
הבטיחו פתיחות גדולה בבחירת הנושאים,
אך מוטב כך מאשר לא כלום.
בחודש אוקטובר נשמעו אזהרות המורות:
אם לא ישתמשו בכסף עד סוף
שנת התקציב, יתעופפו להם המיליונים
כלא היו. מהנהלת הקרן נמסר שהכסף
יועבר עד מהרה לחשבון נפרד בבנק,
הקרן תהווה גוף עצמאי ולא תהיה קשורה
לשנת התקציב.
בחודש דצמבר התפרסם קבל עם ועדה
תקנון הקרן. נאמר בו, בין היתר, שכל
המגיש תסריט לעיונה, יוכל לקבל תשובה
תוך חודשיים. יותר מ־ 60 תסריטים
הוגשו עד מהרה. אבל צצה בעיה: הקרן
עוד לא סיכמה עד היום עם שני השופטים
שצריכים לפעול במיסגרתה את תנאי
העסקתם. אז מי יקרא את התסריטים, ומי
יתן פרסים?
ה פי תקה הגו אלת. יכול להיות שבעיות
אלה תיפתרנה מאליהן, כי לא יהיה
כסף להענקת פרסים. הכוונה היתה לה קים
קרן שתעמוד ברשות עצמה, עם חש בון
בבנק, אבל עד היום אין חשבון בבנק
ואין כסף בקרן. אמנם הדבר תוקצב אצל
החשב הכללי, אבל בינתיים מחכים לעוד
כמה פיתקות גואלות. אם יחכו עוד קצת,
תסתיים שנת התקציב. ואז, כשידונו בשנה
הבאה בכנסת על תקציב מישרד החי־נוך,
יחל שוב מחול השדים, עד שישתכ־נעו
נבחרי העם, כי אכן חשוב הדבר של מדינת
ישראל יהיה קולנוע בעל איכות.
וזה עוד לא הכל. בתחילת השנה העניקה
המועצה לתרבות ששה פרסים לתסריטים,
כל אחד בסכום של 700 אלף לירות.
כאשר באו הראשונים לבקש את
הכסף, הם דרשו, לפי נוהג מקובל מן
העבר, שיוצמד לאינדכס. המועצה השיבה
:״צר לנו, אין בידינו האמצעים. אם
תסתפקו בפרס המקורי, בבקשה, אם תרצו
יותר, כדאי לכם לפנות לקרן החדשה.״
המועמדים יודעים כי בתוכנית המקורית
צריך היה הפרם להוות שווה-ערך לשליש
מתקציב הסרט, ואילו היום הוא לא יגיע
אפילו לחמישית. על כן הם פונים לקרן,
מתוך תיקווה להיוושע בעזרתה. אבל בינ תיים
הקרן אינה קיימת. אז הם חוזרים
למועצה. אבל המועצה אינה יכולה להצמיד.
בקרן מבטיחים להם שעוד מעט זה יפעל,
ותוך כדי המתנתם חולף הזמן. הפרסים
של המועצה לתרבות תוקפם יפה עד סוף
שנת התקציב. עוד מעט, ולא יהיה עוד
צורך לתתם.
(המשך בעמוד־ )50

פנג\ובדהא>ע\
שירע >ותר מד>
תרגיל

לבלשית

מתחילה

(אלנבי, תל־אביב, ארצות־הברית)
— הבמאי והמחבר של מהתלה
קולנועית זו, קולין היגינס, ידוע לקהל הרחב בעיקר
כמחזאי שחיבר את ״הארולד ומוד״ .אם לשפוט לפי נסיון
ראשון זה בבימוי, הוא מסוגל בהחלט להשתלב במימסד
ההוליוודי, ללא מבוכה או הססנות של טירונים.
הסרט הוא קומדיית-מתח, השואלת בעליצות רבה רעיונות
מכל הקלאסיקה ההוליוודית, החל מן הקונצרט של
חיצ׳קוק, ב״איש שידע יותר מדי״ ,ועד ל״פנטום האופרה״
בכבודו ובעצמו. אין טעם למנות את כל המקורות של
חיגינס, צרין רק לומר שהוא מצליח להחדיר בהם רוח
תזזית פרטית משלו. כן למשל, בשעה ששני גיבורי הסרט,
גולדי האון וצ׳ווי צ׳ייס (דמות פופולרית מאד בטלוויזיה
האמריקאית) דוהרים במכונית שאולה ברחובות סן-
פרנצ׳יסקו, בחיקוי מופגן ל״בוליט״ ,הם מגלים במושב
האחורי שלה שני תיירים יפאנים מוכי-אימה. אבל ברגע
שמסבירים להם שזה מירדף נוסח קוז׳אק, משתפן חיון
גדול על פניהם, הם מוציאים דגלונים אמריקאיים ומנפנפים
בהם, כדי להראות שהבינו כי אכן הם נמצאים באמריקה
שהם מכירים, זו של קוז׳אק מן הטלוויזיה.
הסיפור מתאר נסיון התנקשות בחיי אישיות שעומדת
לבקר בסן־פרנצ׳יסקו. עדות על כן מתגלגלת לידיו של
שוטר חרש, וזה מקפח את חייו כשהוא יושב ליד גולדי
האון, באולם קולנוע אפל. מרגע זה והלאה היא הופכת

האון וצ׳ייס — מתיחות בצחוק
מטרה למירדפי הקושרים, כשהיא מוצאת׳ לעצמה מקלטים
מוזרים ביותר, למשל, בדירתו של נער-שעשועים נמון־קומה,
החופן את חדרו למאורת״חשק, ויוצא בריקוד דיסקו לוהט,
מעין טראוולטה מיניאטורי בתחתונים פרחוניים. הקומיקאי
האנגלי דאדלי מור מזהיר בתפקיד הזה•

מותר הכלב
מן האדם
מעבר לתיקווה (הוד, תל-
אביב, ארצות־חברית) — מעשה
בזמר מתחיל שנשלח לכלא, על
לא עוול בכפו, בגלל פוליטיקאי שתיין וצבוע. בכלא הוא
נפגש עם רב־סוהרים שאוהב רק שני דברים בעולם, את
הכלב שלו ואת הבת שלו ; עם סגנו, שמתייחס לאסירים
כתחליפים לאותם צהובים מלוכסני־עיניים שלא הספיק
לחסל בווייטנאם, ועם אסירים הומוסכסואלים, המשלי-
טים את חוק האגרוף בינם לבין עצמם.
יתכן מאד שזה דומה למציאות, אבל החדגוניות של
הדמויות מונעת כל הרגשה של הפתעה או כל רצון להכיר
אותם יותר. המחשבה היחידה שמתעוררת היא, כי ריצוי
עונש בכלא הוא גן-עדן למנמלים אלה, שמוטב חיה לו
היו מוצאים להורג מיד.
הזמר חמיסכן, התגלמות הנער חטוב מן הקולג׳ שנפל
קרבן לנבזויות החיים (מגלם אותו גרג הנרי מ״עשיר
ועני״) ,מתנדב אפילו לשמש טרף אימון לכלבי השמירה,
רק כדי שיוציאו אותו ממחיצתן של מיפלצות אלה. ואכן,
מרבית הזמן מבלה הגיבור בריצה, כשהוא נמלט כל יום
מן הכלבים, כדי שאלה יוכלו לשמור על כושרם וללמוד
כיצד לאתר בורחים.
זהו אחד מאותם הסרטים שסופם ברור לצופה מן הרגע
הראשון, כי הרי אין זה המקום להתנכל לבלונדים כחולי-

גרג הנרי — הזמר והכלב
עיניים. כל העינויים, ההתעללויות והמיבחנים נועדו להנעים
את זמנו של המתבונן מן הצד, הרשאי להזדהות עם המלקים
או המוכים, לפי הטעם, מבלי לסכן את ישבנו אפילו לרגע.
ובאשר לרמזים על שחיתות פוליטית או על הבזיון
של המישטר בבתי״הכלא, הסרט צרין חיה בעצם לברן
עליהם אחרת, אין יכול היה להצדיק את קיומו?

ה עו ל ם הז ה 2160