גליון 2161 מתאריך 31 בינואר 1979

המחיר

ההנחה כין אנשי המפד״ל היא שבבחירות
הכאות לא ימשיך עוד הד ״ר יוסף כזרג
לעמוד כראש המיפלגה, ואילו למנהיגיה
הצעירים אין מספיק כוח משיכה
אלקטוראלי.

הנוכחי, שמעון פרס, לעימות מחודש
כין השניים, כנוסח המחלוקת שפרצה
כיניהם כגלוי, ערם כחירת מועמד המיפלגה
לראשות־הממשלה.

זו הסיבה שבגללה מבקשים להתחיל לבנות צמרת
חדשה למיפלגה בעלת תדמית חדשנית. בין השאר
מבקשים עסקני המפד״ל לצרף למיפלגה כמה
פרופסורים ידועים וכן אנשי צבא לשעבר כמו
תת־אלוף (מיל ).אהרון דווידי.

ט״רוץ בין ס פ רי ם
עלהמשא־ו מ תן

כאחד המועמדים האפשריים להצטרפות
למנהיגות המפד״ל מוזכרת גם אישיות
צכאית ככירה הנמצאת עדיין כשירות
פעיל.

דו ברחדש
ל מ ״ פלגתהע בו ד ה
..המכשלה > 1חפוררח״
אחד משרי המפד״ל השמיע השבוע בחוג סגור
ביקורת נוקבת על הממשלה ודרך פעולתה. בפי השר
היו האשמות חריפות ודו״ח קודר ביותר על אופן
תיפקודה של הממשלה.

כץ השאר התבטא השר, כי ״הממשלה
מתפוררת״ וכי ״מעודם עוד לא היתה
ממשלה כה גרועה כישראל.״ לטענת
השר הדתי, הפכה הישיבה כישיבות
הממשלה סיוט, מאחר שראש־הממשלה
אינו מגלה כד עניין כמה שאינו נוגע
למשא־ומתן המדיני ואילו סגנו הוא,
כלשונו ,״בלטה״.

גדעון לוי, כתב צבאי בתחנת השידור הצבאית
גלי צה״ל, עומד להתמנות כדוברה החדש של מיפלגת
העבודה, במקומו של הדובר הנוכחי, יוסי ביילין.

כיילין יתמנה ככל הנראה לתפקיד מנהל
המחלקה לקשרי־חוץ שד מיפלגת העכורה.

לחוגים להיינום תמיד
רק לעיתים רחוקות משתפים עורכי שני הצהרונים
היריבים, מעריב וידיעות אחרונות, פעולה לצורך
קביעת מדיניות משותפת.

אחת הפעמים האלה אירעה כאחרונה

דווקא שר־האוצר שימחה ארליך זכה בשבחים מפי
שר המפד״ל כ״מדינאי הנבון ביותר בממשלה״,
המצליח בסופו של דבר ״להוליך את כולם באף
ולהשיג את מטרותיו״.

עתר חד ש

כץ ב מ קו ירון

לשר ־ החקל או ת

ב ר שו ת־ ה שי דו ר>-
בחוגי הליכוד הועלה באחרונה הרעיון להחליף
את הפרופסור ראובן-1ירון בתפקידו כיו״ר הנהלת
רשות־השידור, וזאת על רקע אי־נחת מפעילותו
בתפקיד זה. לטענת כמה גורמים בליכוד, אין ירון
פעיל די הצורך בתפקידו והשפעתו כמעט אינה
ניכרת על רשות־השידור.

על־פי ההצעה שהועלתה, יחליף שמואל
כץ את הפרופסור ירון כתפקיד זה באמצע
הקדנציה שדו. שמואל כץ היה בשעתו
יועצו של ראש־הממשדה לענייני הסכרה,
והתפטר מתפקידו זה כגלל התנגדותו
להסכמי קמפ-דייוויד.
מאז הוא נמנה עם מבקריו החריפים ביותר של בגין
מימין. נראה כי ההצעה למנותו כיו״ר רשות־השידור
במקום ירון נועדה לפייס אותו ולקרבו מחדש
לפעילות במיסגרת הליכוד.

מתע ויי!יםבאפש רו ת
ר כי ש ת ״הארץ״
ההשבתה המתמשכת של היומון. הארץ בידי בעליו,
על רקע של סיכסוך עם פועלי־הדפוס של העיתון,
גרמה להתעניינות מצד חוגים שונים באפשרות.
לרכישת העיתון.
בין אלה שהוזכרו השבוע כמועמדים פוטנציאליים
לרכישת העיתון נמצאים שני הצהרונים, ידיעות
אחרונות ומעריב, איל העסקים יעקב מרידוד וכן
גורמים בליכוד.

העיתונאי אלי לנדאו, דשעכר כתבו
הצבאי של ״מעריב״ ,התמנה השבוע
כעוזר מייוחד לשר־החקדאות, אריאל
שרון.
לנדאו, שהיה כעכר חכר מרכז
תנועת החרות ונודע כאחד מתומכיו
של שר״הכיטחץ, עזר וייצמן, עסק
כשנים האחרונות במו״לות. עבודתו
האחרונה כתחוב העיתונות היתה
כתפקיד עורך־מישנה כיומונו שד
משה דיין ,״היום הזה״.

כיצד לעמוד נגד הלחצים המופעלים
עליהם להאדרת שמו של שר״המישפטים,
שמואל תמיר.
באחרונה מוצפת העיתונות בתביעות לעריכת
ראיונות עם שר־המישפטים, הבלטת הופעותיו
הפומביות וכן הדגשת חלקו בפעולות ההסברה של
המדינה ובמשא־ומתן המדיני.

ד 1מן חדש עוד מו 0יוזון
אחרי הפסקה של עשרים שנה עומד הסופר והמחזאי
יגאל (דרך גבר) מוסינזון, להוציא לאור רומן חדש
מפרי עטו. הרומן החדש הנושא את השם׳טרנטלה,
העוסק במהות הציונות, כתוב בצורת רומן בלשי
המתאר חקירת מיקרה רצח, שזמן התרחשותו הוא
זמן קריאתו.

הרומן מכיל מוטיבים אוטובואוגרפים
של מוסינזון עצמו ושל הרמטכ״ל דשעכר
רב־־אדוף מרדכי מקלף.

הרומן האחרון של מוסינזון יהודה איש־קריות,
התפרסם לפני 20 שנה. בעיקבות הביקורת על הספר
בארץ, שעמדה בביגוד לשבהים בהם זכה במדינות
בהן פורסם, הפסיק מוסיבזון את כתיבתו הסיפרותית.
בכתיבת הרומן החדש הוא עוסק מזה חמש שנים,
מאז מילחמת יום־הכיפורים. הרומן עוסק גם
בנושאים כמו בעיית יחסי ישראל־ערב והשואה.

כין השאר מגולל הספר פרשיה כלתי
ידועה מתקופת השואה, הממוסמכת
כתעודות של מישטרת ישראל: פרשת
פיחלוצם של 150 יהודים, כולל ילדים
כידי הנאצים כעיר הצרפתית שטרסכורג
לצורכי מוזיאון אנאטומי__ .

שופ טי ם יוצאים
לגיפד או ח
אולמי היכל הנוישפט בתל־אביב עומדים לאבד כמה
מהפנים שהפכו חלק בלתי נפרד מהם. השבוע פרש
לגימלאות שופט השלום אהרון אולסקר בתום 28
שנות כהונה כשופט. בעיקבותיו עומד לפרוש בעוד
כחודשיים נשיא בית־המישפט המחוזי. בתל-אביב
השופט הוותיק מכם קנת. גם שופט־השלום, ישראל
כרמל, עומד לפרוש בזמן הקרוב מכס המישפט.

כית־המישפט בתל־אביב הוא מהעמוסים
כיותר כמדינה. פרישתם של שלושת
השופטים הוותיקים תחייב מינויים חדשים
כאופן דחוף.

ה א לו ףטד
ל אוני ב ר סי ט ח ׳ -ם?

בי ה״ח ע׳״שסר לין

מכון ללימודים איסטרטגיים עומד לקום ליד
האוניברסיטה העיברית בירושלים וזאת בנוסף
למכון בראשותו של האלוף (מיל ).אהרון יריב,
הפועל באוניברסיטת תל־אביב.

כראש המכון ללימודים איסטרטגים
כירושלים יעמוד ככל הנראה האלוף (מיל).
ישראל טל.

ב מ פז־ ״ ל מ חפ שי
מו היגי םחד שי ם

חודש עיטות
פרס ־ רביו

שניים מהספרים נכתבו בידי סופרי היומון הארץ :
הכתב המדיני, עוזי בנז׳מין, ושליח העיתון
בוושינגטון, יואל מרכוס. כל אחד מהם חיבר את
סיפרו בנפרד. ספר נוסף, שיכיל פרטים רבים ובלתי־ידועים
עד כה, מהצד המצרי, ייכתב בידי הכתב
לעניינים ערביים של הטלוויזיה, אהוד יערי,
שאליו יצטרפו אולי עיתונאים נוספים.
בהוצאת הניו־יורק סיימם עומד להופיע גם סיפרו של
כתב מעריב, אורי דן, בנושא זה.
׳|1111(111111111 1ן| 1,יי״ 53 1— 11 ין — ׳1

^חאודו נגד

בליכוד דנים מזה זמן מה כאפשרות
להוצאת עיתון יומי ובגיוס סכומי־העתק
הדרושים לכך. כקרב ראשי הליכוד יש
הטוענים כי לא ייתכן שלמיפלגת השילטון
לא יהיה יומון משלה ומבקשים להכין את
התשתית להוצאת יומון כזה.

ראשי המפד״ל החלו באחרונה מחזרים אחרי
אישים שונים שלא היו מזוהים עד כה עם המפד״ל,
בתוכם כאלה שאינם ידועים דווקא בדתיותם
המופלגת, בנטרה להעשיר את צמרת המפד״ל
,לקראת הבחירות הבאות.

שוק הספרים הבינלאומי עומד להיות מוצר
כשורה של ספרים מפרי עטם של
עיתונאים ישראליים עד המשא-ומתן לשלום
כין ישראל ומצריים, על המהלכים שקדמו
לו, ועד מה שהתרחש מאחרי־הקלעיס
כמהלכו.

במיפלגת העבודה צופים בחרדה לקראת הופעת סיפרו
של ראש־הממשלה לשעבר, יצחק רבין, העומד לצאת
לאור לקראת חג הפסח בהוצאת מעריב.

ראשי המיפלגה חוששים פן יגרמו הגילויים
וההתקפות שבספר, על יו״ר המיפלגה

למרות שצוות הרופאים והאחיות
בכית-החולים ליולדות בקיריה כתל-
אביב נענה לפנייתו של ראש־העיר,
שלמה להט, וביטל את תוכניתו
להפגנת־מחאה בעת טכס הסכת שמו
של כית־החולים משמו של הפרופסור
יוסף אשרמן, לשמו של שר
הבריאות לשעכר, יוסף סרלין, נמשכות
הפגנות-המחאה נגד שמו החדש
של כיתיהחולים.
כימים האחרונים נעלמות כאורח
מיסתורי האותיות מהכתובת המכריזה
על שמו החדש של כית־החו*
לים. האחיות והרופאים ככית-החו-
לים ממשיכים להביע את התנגדותם
להסכת השם, ככך שהם שולחים
מיכתבים ומעניקים תעודות שכהן
מצויין שמו של כית־החולים כ״בית-
החולים אשרמן על־שם סרלין.״

״תודהטולה״
תקבל או ת ם עם כל מכשיר של ״ סוני״
פ סיע ה ארוכה לפצי כל מתחרינו...
הטלביזיות, מערבות הסטריאו,
הם יהיו ל הוכ ח ה שקנית א ת המוצר הנבחר
הרשמקולים, רדיו״טייפ נייד, והרדיו־טרנזיסטור ...תודה כפולה.
אתה תארי ם נשמור ברשותכם אצלנו ...ואת ה קני ה הטוב ה ביותר.
של ״סוני״ זכו גם השנה בתאר המוצר הנבחר
א ת האיכות, האמינו ת, הדיוק, הצליל
ובפרס ה קניי ה הטוב ה ביותר! לשנת .1979
והיופי אנו מ חל קי ם ביד נדיבה.
לכל או ת ם אלפי ם שהציבו או תנו
כ מקו ם הראשון.

ושוב תודה

פרסום ממיר,

וה היה 05111:1וחה שהיה
גיליון ״העולם הזה״ ,שראה אור השבוע לפני 25 עמה בדיוק,
הקדיש פתבת־שער מצולמת, תחת הכותרת ״דוגמניות״ ,למיקצוע
החדש, שעשה באותם הימים את צעדיו הראשונים בארץ. הכתבה
גילתה טפח מעולמן וחלומותיהן של ״חלוצות״ המיקצוע בישראל1.
תחת הכותרת ״שימעון הורן עולה בדרגה — אגדה אמיתית
בהחלט — מאת מדינת ישראל״ ,הוצג דיוקנו של הישראלי פספורט ישראלי?״ ,והישפה מעט מעולמה ובעיותיה של שגרירות
ישראלית בחוץ־לארץ. במדור ״במרחב״ התפרסם דו״ח מיוחד
כקארייריסט צעיר.
כתבו המשוטט של השבועון, מקפים סלומון, כיקר כשגרירות מאת ג׳מיל עארף, סופר ״אחר סאעה״ הקאהירי, שתיאר הוצאה
ישראל בפאריס, עם מצלמתו, כיום שבו הגיש השגריר יעקב להורג כאיכחת חרב ככיכר המרכזית של צנעה, כירת תימן.
כשער הגיליון: דוגמנית אביבה פרלמן.
צור את כתב האמנתו. הכתבה נשאה את הכותרת ״במה ישווה

משה שות מציג את ממשלתו * ה״קאמוי־ מעצב
את דעוז הנוהל * ]ינסוון בונ ה בטלוויזיה *
השמנתהוזהאשו־ ו 1ישוא * 1ים אוכלים

הממ שלה
המיועד הגיע
״אבא התחתן עם אמא,״ התלונן הרב
פלדמן, ח״ב מפא״י הדתי. היתד, זאת
ההרגשה הכללית ששררה בכנסת, עת
הודיע השבוע ראש־הממשלה המיועד משה
שרת, בעברית הרהוטה של פרופסור ל־סיפרות,
כי הצליח להתגבר על המיכשר
לים ולהקים את ממשלתו החדשה —
שלא היתה אלא הממשלה הישנה פחות
בן־גוריון ואנשי המיפלגה הפרוגרסיבית*.
קשה מאד להפוך את בחירתה של ממשלה
חדשה לעניין משעמם. הכנסת השניה
הצליחה בזאת באופן מזהיר. כל הפראזות
הנבובות גוייסו — ״נשיאה בעול האחריות״
,״חלוקה צודקת של נטל המיסים״,
״מילחמה באבטלה״ ,״עמידה ללא רתיעה
על המשמר״ — כדי לחפות על האמת
היסודית, שביצבצה מבעד לוויכוח היל־דותי־כימעט:
שאין שום חילוקי־דעות בין
המיפלגות העיקריות בממשלה ובאופוזיצ־יה.
היה
זה אופייני שדובר האופוזיציה ה ראשון,
ח״ב יעקוב חזן ממפ״ם, המוצק
והגברי, התלונן בעיקר על שמיפלגתו לא
שותפה אף היא ב״עול האחריות״ — טענה
מוזרה למדי מפי דובר אופוזיציה המגנה
בתוקף את אותה ממשלה.
הא&לט ואודיסיאוס. כימעט קרן-
האור היחידה בתמונה האפורה היה נאומו
של יוחנן באדר, ח״כ חרות המבריק. הוא
הכין כמה ציטטות יווניות מן האיליאדה
והאודיסיאה, כתבלין לדבריו של בן־גור-
יון שהישווה את יורשו, משה שרת, לד,אמ־לט
נבוך ואובד־עצות.
כיוס הנזיפלגה הליברלית העצמאית

אולם שרת עצמו, על סף היום הגדול
שבו צורף לשמו התואר ״ראש־ממשלת־ישראל״
,נראה מאופק וצנוע. הוא שיבח
את יריבו, בן־גוריון, וצירף מישאלה שהלה
יחזור במהרה ויקה לידיו את רסן
השילטון — מילים יפות בסי אדם אשר
בן־גוריון עשה כמיטב יכולתו כדי להכשילו.
ציין
את היום הזה מראה כמאה אזרחים
ירושלמיים, שחיכו מול בניין הכנסת לבואו
של ראש־הממשלה החדש.
עיתוני והגה ה ק דו שהב בי תהקסת
האיש שישב ליד שולחן בית־הקפה הרים
את עיניו בהפתעה. לפניו עמדה, לבושה
במעיל כחול, אורנה פורת, השחקנית שאת
פניה זכר היטב מהופעותיה המרובות על
במת הקאמרי. בידה האחת החזיקה במע טפה
חומה וגדולה ואילו את ידה השניה.
שאחזה בקרע של גיליון הארץ מיום ו׳
שעבר, הושיטה כלפי האיש.
״אולי אתה מוכן,״ שאלה בקולה הצרוד
מעט, אותו קול שהרטיט לבבות במונולוגים
של יוהנה הקדושה ,״למתוח קו
מתחת למילה כן ולחתום?״
חופש חדיעה. כאשר פתח הארץ ב־גליונות
יום ר המורחבים שלו לפני חודשיים
בפירסום מישאלים, הגיעה למערכת
תלונתו של אחד הקוראים, שטען כי ה־מישאלים
באים בדרך כלל לאחר שהעיתון
נקט בשאלות הנדונות עמדות חד־משנד
עיות ואין הוא מצפה אלא לכך, שהמיש־אלים
יוסיפו אישור ומישקל לעמדות אלה.
המערכת הדפיסה את התלונה, וענתה
עליה תשובה מחוכמת: היא סומכת על
דעתם החופשית והבלתי־תלויה של ה־

3יי—

חבד־הרידה

של הממשלה החדשה, בראשותו של משה שרת,
זמן רב והיו רצופים קשיים ומשברים. משהוקמה
השבוע לפני 25 שנה, הונצחה על־ידי עמוס קינן בקריקטורה הראשונה
כקריקטוריסס מערכת העולם הזה, תפקיד שאותו מילא עד אז רענן
נמשכו לבסוף, שצייר לוריא.

קוראים, שאינם הולכים בעיניים עצומות
אפילו אחרי דעתה שלה.
בינתיים, שבוע אחר שבוע, מישאל רדף
מישאל, ובאורח מפתיע כימעט היתה
דעתו של הרוב היחסי המכריע של המש תתפים
(מספרם הממשי לא נמסר מעולם)
מזוהה עם דעת העיתון.
מילחמה בטבע. כשהתפרסמה, השבוע,
שאלה נוספת, הקוראת לקהל להביע
את דעתו אם צדק שר־האוצר בהפקיעו
למען התיאטרון הקאמרי את בניין קולנוע
מוגרבי, ראה הקאמרי בכך סכנה חמורה
לעצמו. דעתו של העיתון, שהינו הסיד
מובהק של היוזמה הפרטית, היתה ברורה
ביותר. הקאמרי החליט לפעול במהירות,
וקנה כמות גדולה של גיליונות העיתון,
תלש מהם את טופסי המישאל, ושלח את
טובי שחקניו להחתים עליהם כל אדם
שיסכים לחתום.
לא ברור עדיין אם יצליח הקאמרי ב־מילחמתו
הנואשת בכוחות הטבע, אולם
הצלחתה של מערכת הארץ הובטחה כבר:
אם קיוותה להגדיל בעזרת המדור החדש
את תפוצתה, הרי הצלחה ממין זה תפתיע
בוודאי אפילו אותה עצמה.

מזן
מה אדווה יודע ע ד שמ 1ת?•
לפני 20 שנה הלבינו מי הירדן ליד
מחלבת תנובה בדגניה, בשל החלב הרזה
שנשפך המימה מחוסר קונים. רק השמנת
והחמאה נשלחו העירה, על מנת להיאבק
בשווקים בתוצרת אוסטרליה ודנמרק. מאז
זרמו הרבה מים בירדן, וחלק מהם גם
לתוך החלב. כי מאז פרוץ מילחמת־העולם
עלה החלב הישראלי בדרגה ונידרש על-
ידי השוק הרעב. כדי לאבטיח חלב לשתייה
אסרו שילטונות המנדט, לפני 14
שנה, את ייצור השמנת, והתירו רק ייצור
מצומצם של חמאה לצרכים מייוחדים.
בחודש שעבר הגיעו לישראל עודפי מזון
אמריקאים, ובעיקר כמויות גדולות של
חמאה. כתוצאה מהצפת השוק נפסק הייצור
המקומי כימעט לחלוטין. לפתע
הוברר כי חלק ניכר של החלב, ששימש
לייצור מוצרי־חלב, נשאר ללא שימוש.
בהתייעצות עם תנובה הוצא צוו המתיר
שוב $ת ייצור השמנת.
לאניני טעם וכיס. הופעתן של ה צנצנות
הלבנבנות בשוק עוררה התלהבות
כללית. הן נחטפו מיד ביום הראשון. לאחר
הכפית הראשונה פחתה ההתלהבות:
אניני טעם, שבפיהם שמור עוד ניחוח
הקצפת ממולדתם המערב־אירופית, טענו
שטעם השמנת אינו שונה בהרבה מטעם
הלבניה.
הגדיל לעשות הארץ, שמסר לבדיקה
למכון התקנים כמה צינצנות, ונוכח כי
אחוז השומן בהן הוא בממוצע 15 אחוז,
בעוד שהממוצע בארצות־הברית עולה על
25 אחוז.
תנובה מיהרה לפרסם הסברים: האחוז
הנמוך נקבע על מנת לשמור על מהירה
הנמוך של השמנת, לאפשר את צריכתה
על־ידי המוני העם. בשביל אניני טעם
(וכיס) ,כמו אלה היושבים במערכת הארץ,
.מוכנה היא לייצר שמנת מעולה (ויקרה)
הרבה יותר, שאחוז השומן בה יגיע ל־.30

״העולם הזה״ 849
תאריך 28.1.54 :

ארצוח־הברית
יח־ הדי מום!
לא מכבר הופיע בארצות־הברית ספר
משעשע בשם בילד־אם בוים (אנשי ה דימום)
.גיבור הספר הוא מומחה לתעמולה,
שתפקידו לרומם בעל מיפעל לחלב.
המומחה כותב עבורו את כל הנאומים,
מארגן מיפעלים לשם הבלטתו. הסוף המר
הוא שבעל המיפעל החל להאמין בעצמו
לכל מה שנאמר עליו, לקה בשיגעון־גדלות
וזרק את המומחה.
ריצ׳רד ניכסון איננו בעל מיפעל חלב.
אך הוא בעל מיפעל כלשהו: משרתו,
סגן־נשיא ארצות־הברית, היא ריקה מכל
תוכן. אין היא מחייבת את בעליה אלא
לחכות בסבלנות לפטירתו של הנשיא,
ולתפוס את מקומו. הארי טרומן, שהיה
בעצמו סגן־נשיא עד למותו של רוזוולט,
אמר :״סגני הנשיאים היו חשובים בהיסטוריה
כמו העטין החמישי של הפרה.״
אלא שניכסון, בצעירותו כרוז של יריד,
לא הסתפק בתפקיד ציורי זה. הוא רצה
להיות משהו. לשם כך הפעיל מכונה של
רימום שמעטות היו כדוגמתה אפילו באמריקה,
שהצטיינה תמיד במיקצוע זה.
כתוצאה מכך הפך ניכסון, מאדם כימעט
בלתי־ידוע עוד לפני שנה וחצי, לאדם
חשוב ביותר.
הוחזר. רימום זה לא בא הכלם במיקרה. הרפובליקאים הם בעיקרם מיפי
לגה של ההון הגדול. כשראו שאין להם
סיכוי אחר לשוב לשילטון, העמידו כמועמדם
לנשיאות את אייזנהאואר, שנחשב
לאדם ליברלי. אולם הם שמו לצידו את
סגן־הנשיא הריאקציוני ביותר שיכלו למצוא.
ניכסון
היה בדיוק זה: ילד השעשועים
של בעלי־ההון בקליפורניה, בעל הישגים
ממשיים בשדה רדיפת הקומוניסטים (לעומת
הסנטור ג׳ו מק-קארתי, שהישגיו
בשטח זה היו שווים לאפס) .הוא היה
איש הימין הקיצוני.
הדבר נתגלה בצורה דרמטית בימי מערכת
הבחירות. אוייביו של ניכסון גילו
שבעלי־ההון העמידו לרשותו קרן פוליטית
חשאית, מבלי שישלם עבורה מם־
הכנסה. קמה שערוריה איומה. כאן באה
בפעם הראשונה לידי ביטוי גאוניותו. ב נקודת
השיא של השערוריה, הופיע לעיני
מיליונים על מסכי הטלוויזיה, הרים כלבלב,
ואמר שגם אותו קיבל במתנה .״אולם
לא אחזיר אותו!״ קרא בהתרגשות. ה המונים
הריעו לכבודו. ניכסון עצמו פרץ
בבכי. הקאריירד, שלו ניצלה.
חדב העטין החמישי. מאז הלו סגן-
הנשיא הצעיר מחיל אל חיל. הדימום
פעל. הופיעו י השערות שניכסון יהיה הנשיא
הבא, כשהאגף הימני של המיפלגה
יוכל לוותר על אייזנהאואר. אלא שניכסון
השתכנע לגמרי שהוא איש גדול, והחל
לשכוח על חשבון מי נעשה הרימום.
כשחזר החודש מסיור מקיף באסיה ה מזרחית,
נפוצו שמועות באירופה כי חדל
לחבב את צ׳אנג קאי־שק ובא לכלל מסקנה
שיש להסתדר עם סין העממית הקומוניסטית.
היה
זה בדיוק ההיפך ממה שרצו האנשים
שהעלו אותו לגדולה. לכן היה זה
טבעי שבאמריקה עצמה נשמר הדבר
בסוד. אך לפי כל הסימנים עשוי העטין
החמישי לספק בקרוב חלב בעל טעם
מפתיע.

£5ז 010 1

האזן ל״מארש הנצחוך במערכת אקאי
ותבין מרש אט צועדים בראש.
מאז ומחסיר הכרת אותנו ־ חברה
שאינה צועדת בתלם. נאמנים לדרכנו אנו
מגישים לך עתה מערכת שעונה לרחשי
ליבך, את ה־ 40 3800 אשזאפס סו$ט 4ז.
לשוחרי המוסיקה, ש־אזנם יוצאת״
למערכת מושלמת, שכוללת ביחידה אחת
מגבר. טייפ ופטיפון גם יחד. ה* 0ו 5ט 4ז
משזואשס הוא המילה הסטריאופונית
האחרונה.
לא שד הפרדה בין מרכיבי המערכת
השונים, לא עוד חפיסת מקום של מספר
יחידות. וזאת, בלי לאבד משצמת המערכת.
רגישותה ואיכותה.
אנו היחידים שלא הופתענו מהמפנה
המוסיקלי שמביא עמו ה־אשז^שס $1€ט 4ז.
כי ל-א£זוא <:£סו$ט £4הקדשנו את כל
נשמתנו, ואם תוסיף לזה את רגישותנו
הקנאית לאיכות הצליל ונקיש. אח המטען
הסטריאופוני המצטבר שאנו נושאים זה
שנים. חווכח במו אוזניך. בעת שתפעיל את
ה-א£ז0 )1£1\1ו$ט ,£4מדוע אקאי נמצאת

בראש המצעד הסטריאופוני.

10.נ ) 31 חז ס) 3 )!0ו ח 1-40 ) 0ווז 5 6
100196,־ 6 ) 10 031ח\/ 139ז
.וח 816׳\ 5ץ נ) 1ס 03836 )4 6 1 3 0 6 :1^ / 0

61ח3ו 01ז 6ק • £1\/£1-1\4 : 2 5 8 1 1 / 1 5ו 18ז 11 גן ו ח ^-ז 0ח 11ד
: 108210 4 0 ,000 £12/8 081^ 5 .ונ)101׳ מ 8ח 63
£!1/1(.חס) 3ח656) 3)3)10־ 1נן 6
/.י: 1,9 )/ץ)!\/ו514 וז 8 6

0 * 8, £111)464:0,08 \4/817!5א \ /א \

-3800נ<\ /ח1 £עוש 0 0ו$טו\/ו
שמע בקול האזזן שלך ־ קח אקאי.

לכבוד אקאי. המסנר .70ת־א
מעונין להבין סה הצעיד
אוחכם לראש המצעד הסטריאופוני.
נא שילחו לי פרוספקט מפורט.

אקאי ת־א, המסגר ,70 טל 30594 .

ה עו ל ם הז ח 2161

ב לי
״העולם הזה״ .שכועון החדשות הישראלי. המערכת והמינהרה :
תל־אביב, רחוב: ורדון ,3טלפון 243386־ .03 תא־דואר 136
מען מברקי :״עולמפרס״ .מודפס פ״הדפוס החדש״ כע״מ, תל־אביב,
רה׳ כן־אכיגדור. הפצה :״גד״ בע״מ. גלופות: צינקוגרפיה
״כספי״ בע״מ. העורך הראשי אורי אכנרי. העורר: אלי תבור * עורף
תכנית: יוסי שנון עורכת כיתוב: ענת ישראלי. צלמי
מערכת: ציון צפריר וגילה רזין. ראש המינהלה: אברהם
סימון. מחלקת המודעות: רפי זכרוני המו״ל: העולם הזה בע״מ.

מכונית התופת, שהתפוצצה בשבוע
שעבר בביירות, שמה קץ לא רק לחייו
של עלי חסן סלמה, ראש שירותי־הבי־טחון
של אירגון אל־פתח. היא הסירה גם
את מעטה המיסתורין האחרון מעל אחד
הכישלונות השלומיאלים ביותר של שי־רותי־הביטחון
הישראליים. בפעם הרא־

אחרי רצח בושיקי בלילחאמר.
השופטים הנורווגיים לא יכלו, כמובן,
לקרוא אה הנוסח העברי על פרשת ליל־האמר,
כפי שהתפרסם בגיליון זה של
העולם הזה. אולם כותרות השער והכתבה
המרכזית בגיליון תורגמו עבורם. הכותרת
בשער הכריזה: העסק הביש בנורווגיה
— אסון או ביזיון? ואילו כותרת
הכתבה על פרשת לילהאמר קבעה: סליחה,
טעות בקורבן — במקום מפקד אירגון
״ספטמבר השחור״ ,חסן מלמה, נרצח ערבי
חף מפשע. בראש הכתבה הופיעו זו לצד
זו תמונותיהם של חסן סלמה ואחמד בו־שיקי.
אותה
כתבה היתה הפירסום הראשון
בעולם, שהסביר את תעלומת רציחתו של
אהמד בושיקי, קבע מפורשות כי בושיקי
נרצח בטעות משום שנחשב כחסן סלמה.
היה זה, ללא ספק, אחד הסקופים ה־סנסציוניים
ביותר שפורסמו אי-פעם ב־העולם
הזה, אם כי פירסומו גרם לא מעט
רוגז ואי־נחת בחוגים מסויימים.
היו שהאשימו אז את העולם הזה כי
הוא הזיק בפירסומו זה לאנשי הרשת
הישראלית, שהועמדו לדין באוסלו. זוהי

״גיאו״ הוא ירחץ גרמני לגיאוגרפיה,
במתכונת הירחון האמריקאי ה וותיק
והנודע הניישונל גיאוגרפיק מגאזין.
הירחון, המוצא לאור בידי בית־ההו־צאה
של שבועון החדשות הגרמני הנפוץ
שטרן, הפד תוך חודשים ספורים מאז
הופעתו להצלחה מיסחרית מסחררת, כבש
לו מאות אלפי קוראים ברחבי העולם.
לפני כחצי שנה פנתה מערכת גיאו
לעורכו הראשי של העולם הזה, אורי
אבנרי, בהצעה קוסמת: לצאת לקאהיר
בלוויית צלם הירחון כדי להכין כתבה
מצולמת, שתציג את הבירה המצרית
מזווית בלתי שיגרתית — מנקודת־מבטו
של עתונאי ישראלי.
אבנרי ״הושאל״ למשך שבועיים לירחון
הגרמני רב״היוקרה׳ הכין בקאהיר
את הכתבה המבוקשת. היא התפרסמה רק
לאחרונה ככתבת־שער של גיליון חודש
ינואר 1979 של גיאו. כתבתו של אבנרי
על קאהיר, הנושאת את הכותרת תוהו
ובוהו כיעד אהבה, משתרעת על פני 16
עמודים המלווים צילומים צבעוניים מרהיבים
בירחון. בדבר המערכת של היר
״פרשת
לילהאמר״.
עתוני ישראל יכלו השבוע לספר, כדבר
מובן מאליו, שהמלצר המרוקאי אחמד
בושיקי נרצח ביילי 1973 בעיירת הנופש
הנורווגית לילהאמר, משום שנחשב בטעות
לעלי חסן סלמה, מפקד אירגון ספטמבר
השחור.
טענה זו זכתה לפירסום בינלאומי כאשר
הועלתה על־ידי התביעה הנורווגית
במישפטם של שישה אזרחים ישראליים,
שהוגדרו כאנשי ״המוסד״ הישראלי, והועמדו
לדין באוסלו באשמת רצח אחמד

סליחה 11עות

ג׳יס
יאזלי׳יי

׳ 9ייי * ע 5י*י גיגגי-יגס

זייגיי *#:ס
>י*־זזיז ׳סעא ״ייסיי• מ05״ו

איי 6י*איז>*\ 19 יי*
)א>נ ג>ר.י
•עזיוא יייז ג>ס\>א
א\ -א זי׳־׳דייה גליימיין >י\ר*י >יי*ייו•
* 85ג* ייעזר א<׳
י-דייי־

ר׳אי אל
>ל •ז״י׳א אל

•י׳י׳ מ

3 01383 כקד איוגו! 138830..חשוסר,
ליי? יגליימייד

ייאדיזלי־>י.׳׳מלידי.

(ד )1׳8נוצח (׳311
1318113( 11870 [00
חד מבשע (נסמ ונה 3ש 3אל<

י>מ5י>-יז דיזיגר5 ,ייי יייייייז יי־ריי•
גאליי י׳י?׳?י יגיל*׳א \<־י #יל־איס ג-
סי-י״זי׳ אל לגלז י־גלליייייז׳ ל ג<

זוי י>ז<ימ ללייסגמ גליי ׳•מדג 5מ
מ״ דלאליי י •

•א יין 0יאיגא -י א׳-ז למי׳יו

חסן סלמה דאהמד״בושיקי ככתבת ״העולם הזה״ ()1.8.73
הגילוי הראשון
שונה יכלו אמצעי״התיקשורת בישראל
לדווח לקוראיהם, שלא באמצעות ציטוט
של מקורות זרים, כי עלי חסן סלמה,
מתכנן טבח הספורטאים הישראליים במינכן,
הוא האיש שבגללו אירעה לפני חמש
וחצי שנים הטעות הנוראה, שזכתה לכינוי
ה עו ל ם הז ה 2161

בושיקי. כדי להוכיח טענה זו נקטה התביעה
הכללית הנורווגית בצעד יוצא־דופן.
היא הגישה לשבעת השופטים שישבו
בדין במישפט זה, כמוצג מישפטי, את
גיליון העולם הזה 1874 שהופיע בראשון
לאוגוסט ,1973 שבוע אחד בילבד

טענה נואלת מיסודה. החובבנות !השלומיאליות
שאיפיינו את מיבצע לילהאמר,
הם שהביאו לתפיסתם ולמישפטם של אנשי
הרשת הישראלית. בפסק־דינם קבע
בית־המישפט הנורווגי כי לא נקבע המניע
להריגת בושיקי, אם כי ייתכן, כפי שטען
התובע בהסתמכו על הפירסום בהעולם
הזה, שהכוונה המקורית היתה להרוג את
עלי חסן סלמה, לא כנקמה על טבח מינ כן׳
אלא משום שהיווה סכנה לישראל.
ייתכן שהפירסום בהעולם הזה דחה את
מועד הוצאתו להורג של חסן סלמה. שכן,
בעקבות אותו פירסום הוא היה מודע
לעובדה שהוא נמצא על הכוונת של איר-
גון־נקם מיסתורי, שהעולם הזה טבע לו
את השם ״אצבע אלוהים״ .אולם מול
שיקול זה עמד השיקול של הסברת מניעי
הכישלון בלילהאמר והצגתו באור נכון.
הביקורת על פעילות חשאית שלילית של
גופים מסויימים נראתה לנו אז, כמו היום,
חשובה יותר מאשר היחלצותו מהרשת
של אדם אחד, גם אם הוצב בראש רשימת
המבוקשים.

חון היא הוצגה ״לא באנליזה פוליטית,
אלא כהצהרת־אהבה לעיר, שבעבר הלא
רחוק זכתה לשבחים רק לעיתים רחוקות.״

בכך אולי מן הסמליות, שדווקא
בשבוע בו התפרסמה כתבתו זו של אבנר,
בעתון הגרמני חזר אבנרי לעיר אה בתו
— קאהיר. הפעם הוא עושה זאת לא
בשליחות כתב־עת זר, אלא על־פי הזמנת
שר־החוץ המצרי - ,כעורכו הראשי של
העולם הזה. בוטרוס ראלי נענה בכך
לפנייתו של אבנרי לאפשר לו ביקור בקא־היר
דווקא בתקופה זו של קיפאון במשא-
ומתן המדיני.
את רשמיו וחוויותיו של אבנרי, מהרומן
בהמשכים שלו עם המטרופולין המצרית,
תוכל למצוא בגיליונות הקרובים של
העולם הזה.

יחסיך עם הממונים עליך חולפים ו־מתערערים
לא־מעט בעטיין.
חוסר שליטה
במצב, איבוד עשתונות,
או חוצפה שאינה
במקומה, עלולה אפילו
להביא לפיטורין ; מח שבה
על התוצאה
תביא רק תועלת. בת
טלה — איו ספק כי
ז 2במרס ־
20באפ ריל
הוא באמת אוהב אותך
ואין הוא מעמיד
פנים כלל וכלל. הרבי לתור בארץ.

0וו1

צרור ברכות לך ! הישגת את מטרתך,
אם כי בדרך הקשה.
אך הבט אחורה: הדרו
בה עברת רצופה גוויות
רמוסות על־ידך, ופגרים
בהם התטללת ללא־רחם.
לא תמיד היתה
מעט אנושיות במעשיך,
קשיחותך במקום, שור !
תגדיל את חוג מכריך
1 21נ אפריל ־־
0׳נבמ אי
ובעיקר את המיספר הזעום
של אלה אותם
אתה מכנה ״חברים׳׳ .בת שור, הרבי לנוח.

שוו

אתה חושב יותר מדי על עצמך ועל
בעיותיך השונות, למרות
שאתה כה מצליח,
זאת יודע כל אחד
מחבריך• שקט נפשי
תשיג לקראת סוף השבוע
אולם זה תלוי
רק בך. אהבה אחרת,
גדולה ופורחת, מסתמנת
באופק. בקרוב
21ב מ אי -
20 ביוני
תקבל תפקיד חדש
עליו חלמת כל חייך.
אתה עומד להגיע לראש הפיסגה.

!)11 וחי0

יריו

** 111

הצעתך, שהועלתה בפורום מצומצם ונבחר
— נדחתה. הנימוקים
לדחייה לא
שיכנעו אותך, אך אין
לך כל ברירה: ההחלטה
היא החלטה, ועליך
לכבד אותה. נסה למצוא
דרך אחרת, או 11110 פיתרון שונה למצב.
;21 ביוני -
בת סרטן: הוא קוסם
ב! 2ביולי
לך, ואין פלא בכך.
תיפסי בו חזק, בטרם
ייעלם מאופק חייך לחיקה של אחרת.

בת־זוגן נמצאת עתה במבוכה נוראה,
ואולי אפילו במשבר.
ממש מוזר שלא הצלחת
להבחין בכן עד
כה. כדי לנטות לחלצה
ממצבה הקשה,
אותו היא מתאמצת
להסתיר ממך, אל תסתער
עליה חזיתית,
כי אם רצוי לבחור
באיגוף ממושך, תוך
ביצוע פעולות הטעיה
והסחה אשר יביאו בבטחה אל היעד.

התחל לחסוך. העתיד צופן לו ימים
קנייה אותה תיכננת
קשים. כל פרוטה שתיפול
לידך — שים
בצד. ותר על הטיול
אותו תיכננת. לך, בת
בתולה, מצפה השבוע
הפתעה מבן מזל דגים.
אם את נשואה ואם ל״27ב
או גו ס ט ) -ילדים — מובטח לך
22בספטמבר
שתירווי מהם נחת השבוע.
בצעי את המזה
זמן רב. הקפידי על צורתך החיצונית.

נגוון1

האם באמת את מאמינה, כי תוכלי להמשיך
עד אין סוף במישחק־הכפול 7אפשר
לרמות במשך חודש,
חודשיים, שלושה, אבל
לא במשך שנה תמימה,
ולא את כל האנשים
הסובבים אותו ! השבוע
יהיה עליך להחליט,
לכאן או לכאן, מי
יהיה הגבר שלך באמת.
אם לא תעשי זאת, את
עוד טלולה לצאת קר**

מכאן ומכאן. בן
מאזניים, דחה את העיסקה שהתכוננת
לעשות לזמן מאוחר יותר. תצא נשכר.

! ח1אזניים1

מצב רוחן העגום שנמשך זמן מה הגיע
לסיומו. האתגר שהצבת לעצמך, אכן התממש.
דעי כי זה רק
פעם בחיים, לכן שמרי
עליו היטב ככל האפשר,
כי זה ישתלם
לן בעתיד. אורח מ-
חו״ל אשר כה ציפית
לו, אכן יגיע בשבוע הבא.
בן עקרב — ביחס
לעבודתך, בחרת
בדרך הנכונה• הייה
נכון לוויתורים, מבלי
להשפיל את עצמן, אז מובטח לן כי
ההצלחה אשר לה כה שאפת תתגשם.

המשבר הכספי אליו נקלע עיסקך, ישפיע
בצורה קשה על מצבך הכספי האישי. בקשר
לכך, היזהר מלעשות
מעשים נמהרים,
עליהם אתה עוד עלול
להתחרט מאוחר יותר.
אל תתבייש להודות באוזני
ידידיך כי מצב
עיסקך גרוע. לעומת־זאת,
אל תעז לנסות
לחפש מוצא מן הסבך
}: 1 2נובמבר ־
20 בד צ מבר
בין אלה הכפופים לך.
בת קשת, השבוע תגלי
כי את אוהבת אותו וכי הוא חסר לך. אם
תפני אליו, הוא יקבלך בזרועות פתוחות.

ן ן 1

מכתבים ההתפוצצות כדרד

טאחרי מסד הברז?

עיתונים, שבשנות קיומם לחמו פחות
מכם בתופעות שליליות, מתעלים עליכם
בעת האחרונה. בעוד אתם מתעסקים בקטנות,
כמעט ואין נושא לאומי משמעותי
עולה לבירור וחקירה בעתהנכם, מלבד השאיפה
לפגוע בח״כ אולמרט. עם כל ההערכה
לשיקול דעתכם, אתם מזניחים
את חומר־הנפץ הנורא, העלול לפוצץ את
המדינה ולהביאה להפגנות אלימות, מסוג
אלה הנערכות עתה באיראן.
עליכם לגייס את כל המשאבים שלכם
ולהקדיש את כל העיתון כולו, מעתה ועד
שהדברים ישתנו, לבעיות כמו נגע השחיתות,
ההון השחור, והמתעשרים החדשים.
בראש וראשונה עליכם לעסוק בחקלאים,
המוצצים את לשד המדינה בדרישה
לסובסידיות. צאו למושבים. צלמו
את הווילות עם בריכות־השחיה שלהם.
ראו כמה מכוניות חונות ליד כל ווילה.
ערכו אתם רשימה שחורה של סוחרים,
חנויות ומיסעדות, שאינם רושמים את
הכנסותיהם. אני בטוחה שקוראים שלכם
יסכימו לספק לכם כתובות של מעלימי־מם
וצוברי הון־שהור. הוכיחו למס־ההכנ-
סד, שהגביה של טס־ההכגסה וגילוי המשתמטים
אינם קשים כל כך.
מה לכם בימים טרופים אלה לבזבז את
המכשיר הנפלא שבידיכם? עזבו הכל.
צאו למילחמה. אלה הם ימי ההמתנה לפני
ההתפוצצות הגדולה.
דבורה גולן, יפו

רשימתה של אוריאלה וויט (העולם הזה
)2159״לפני מסך הברזל״ ,המגוללת את
סיפור הצלחתו של אמנון ברזל, עוררה
בי כמה תגובות ואבקש לשתף בהן את
קוראיכם.
זהו סיפור המנסה לעשות לאמנון ברזל
מה שאמנון ברזל מנסה לעשות לאמניו.
הוא מוכר לנו את אמנון ברזל, איש המעש
והתיאוריה, באמצעים שבהם מוכרים
אמן. ברזל הוא כמו כהנווילר וגרטרוד
שטיין, בדיוק כשם שקארוואן וקדישמן
הם כמו פיקאסו, בראק ומאטים; ברזל
שולח את הארטילריה שלו (קדישמן)
להרעיש את הביאנלה בוונציה, וההעזה
להציג את הכבשים של קדישמן היא
העזתו של ברזל, לא של האמן, חלילה,
ברזל ״מעביר״ אמן מאלמוניות לתהילה
באמצעות ״תיאוריה שקשה לדחותה״ ,כמאמר
וויט.
לדעת כותבת הרשימה, ברזל מצוייד
בכוחות כימעט מאגיים :״לרבים מהאמנים
הישראלים נראה שקשר עם ברזל פירושו
כימעט הצלחה בינלאומית״ .לא משנה
מי האמן. משנה מי האמרגן. תן לברזל
ברזל, והוא יהפוך אותו לזהב.
האם לא התהפכו היוצרות? שמא ה־מבקר־תיאורתיקן־אמרגן
הוא, בעצם, ה אמן,
ואילו האמנים אינם אלא הכלים
המשמשים להצלחתו? ושמא הם המסייעים
לו להצלחתרהצלחם? כפי שנאמר:
״אמנון ברזל מוזכר כימעט בכל ראיון
שנתן קארוואן בשנתיים האחרונות״ .פרסם
אותי ואפרסם אותך. יתרה מזאת! קא־רוואן
זוכה בהצלחה ״מפני שסיגנונו הש תנה״
.האם נרמז כאן שברזל שינה לו
את הסיגנון?
ואולי הדברים אינם כה יפים? אם כוחו
של ברזל רב כל כך, מדוע לא עלה בידו
להקנות הצלחה. בינלאומית לשני בני-
טיפוחיו הקודמים, אברהם אופק ויהושוע
נוישטיין? (האחרון העז להצליח לאחר
סיום ה״רומאך עם ברזל, וגם אופק לא
סובל מכך שברזל נעלם לו מהאופק).
אבל אני באה לתבוע גם את עלבונו
של קדישמן: מנשה קדישמן זכה לפני
20 שנה בפרס לפיסול של ביאנלת הצעירים
בפאריס, הציג לאחר שנה ב״דוקו־מנטה״
המהוללת של קאסל (ולא חיכה עד
שברזל ״יריץ״ אותו ב״דוקומנטה״ של
.)1977 הוא הציג בהצלחה במוזיאונים
חשובים כמוזיאון היהודי בניו־יורק, מוזיאון
בקויפלד שבגרמניה ; ארבעה פסלים
שלו נמצאים באוסף המוזיאון היוקרתי
ביותר בעולם לפיסול מודרני — מוזיאון
הירשהורן בוושינגטון. אולי צריך באמת
לנזוף בקדישמן על שלא המתין לדריכת
כוכבו של ברזל כדי להצליח בכל המעש
והתיאוריה שברזל כה מיטיב להש תמש
בהם?
ברזל הוא בחור פיקח ושאפתן. הוא
ידע מתי ואיך לקפוץ מגיאולוגיה לאמנות,
מביקורת לייעוץ לעיריית תל-אביב. וכשזו
קטנה עליו — (מדוע עזב את תפקידו?
אני אישית דוחה בבוז את השמועה
כאילו צ׳יצ׳ פיטר אותו בשל מה שנרמז
אז כאי דיוקים מכעיסים) — החל לייעץ
לנזקקי ייעוץ ברחבי תבל (״הוזמן ברזל
לייעץ בהקמת מוזיאון לאמנות מודרנית
בפראטו, עיר הטכסטיל והתיאטרון המודרני
באיטליה״ .משל היית אומר: עפולה,
עיר היהלומים והמוסיקה החדישה).
התיאוריות שלו על אמנות חדישה הן
יפות וטובות. הוא יודע לפגוש את מי
שצריך ולהקשיב לדבריו. הוא יבנה מר
זיאון פרטי ,״מוזיאון לכישלונות״ .מוזיאון
של מוסד־של־איש־אחד, ויהפוך אותו ל הצלחה.
אמנון ברזל לא יוכל להיכשל:
הוא יודע למכור כל סיפור כסיפור הצ לחה.
ירבו כמותו בישראל, באמנות כב־הסברה

ואוריאלה: ברזל קשר קשרים עם
אוצרי הדוקומנטה — לא עוצרי. עוצרי
זה דבר לגמרי אחר, אם כי סביר להניח
שגם איתם השכיל ליצור קשר.
ניצה גביש, ירושלים

מישחק ילדים
שנת 1979 הוכרזה כשנת־הילד״הביג־לאומית,
וכבר עם תחילתה אנו יכולים
להיווכח כיצד מתייחסות אומות העולם אל
הילדים — של אוייביהם. הקמבודים טבחו
בילדים וייאט־נאמים בפשיטות על כפרים
בגבול עם וייט־נאם. בתגובה חיסלו הוויאט־נאמים
כפרים קמבודים על הילדים שבהם.

מיפנה חשוב שיתחולל בחייך יביא ב-
עיקבותיו שיפור במעמדך. התנהג בהגי-
נות לבת״זוגן והרבה

לצאת איתה לבילויים
— זה מגיע לה. לך,
בת גדי, ייכנס סכום
כסף רציני• בזבזי אותו,
אך לא בפזרנות.
לאחר־מכן יזרמו כספים
נוספים. בשטח
האהבה, את על הו
2בדצמבר -
9ו בינו א ר
סוס בשבוע זה. אך,
כמובן, אל תרימי את
ראשך יותר מדי, את עוד עלולה ליפול
מעל הסוס. הרבי בנסיעות מחוץ לעיר.

מי שאמר כי המצליח בקלפים נוחל כישלונות
בחיי־האהבה שלו — צדק, בכל אופן
לגביך. אם אתה באמת
מאמין כי תוכל לבסס
את עתידך הכלכלי תוך
מישחקי מזל — בבקשה,
אך כדאי יהיה שתשקול
זאת שוב פעם
היטב. השבוע אתה
עתיד לפגוש נערה חמודה,
שתעמיד בפניך את
20 בינו א ר -
$ו בפ ב רו א ר

הברירה: היא או פוקר.
לך, בת דלי, מצלצלים
השבוע פעמוני האהבה. הצלחת להכניע
אותו והוא כולו בידיך, נתון לחסדי אהבתך.

בני דגים משני המינים — זהו השבוע
שלכם. אתם תראו בו רק דברים טובים
להם אתם מתאווים.
לך, דגה, מצפה מיפנה
בחייך, בעיקבות הדירה
החדשה שרכשת.
עתה הדבר תלוי בן
כדי לבנות בה חיים
משפחתיים מבוססים.
ואתה, דג, שבוע זה
יסמן עבורך תחילת
19 בפ ברו אר -
עלייה בשטח העיסקי
20בחרס
והחברתי. אם אתה
מושך ידן בעט, זהו שבוע פורה. הרבה
בכתיבה• במישור הרומנטי שבוע רגיל.

יין

וניס

\ /נרנהילד 979
ואצלנו המצב אינו שונה. אחרי שהמחבלים
הפגיזו בקאטיושות את ישובי אצבע הגליל
ופגעו בבית־ספר בקריית־שמונה, החלה גם
ישראל להפציץ ולהפגיז מטרות אזרחיות.
מילחמה אינה מישחק לילדים, ובכל זאת
הילדים הם קורבנותיה העיקריים. הייתי
רוצה להאמין שלפחות מדינת־ישראל לא
תראה בילדים מטרות לגיטימיות לפעולת־תגמול.
כך היה כל השנים. לפחות על פי
מדיניותה הרשמית פגעה ישראל תמיד
במטרות צבאיות, ואם נפגעו כתוצאה מכך
אזרחים, ובהם ילדים, נבע הדבר על פי
ההסברים הרשמיים, מטעות.
עתה בא שר־הביטחון ומכריז בטלוויזיה,
קבל עם ועדה, שאם המחבלים יפגעו במטרות
אזרחיות אצלנו נגמול להם בפגיעה
במטרות אזרחיות אצלם. ולמימוש
דבריו הנחית צה״ל, על פי הפירסומים בעיתונות,
כאלף פגזים על ישובים אזרחיים
בלבנון, בהם מתגוררים גם ילדים. האם
זאת תרומתה של ישראל ל״שגת הילד״
הבינלאומית?
רינה פרלמוטר, חיפה

חוות חלם
החלטתה של הממשלה למנות מנהל ל־חוותו
של שר־החקלאות אריאל שרון, כדי
למנוע את ניגודי האינטרסים בין אלה
של החווה לבין אלה של מישרד־החקלאות,
(המשך בעמוד )10
ה עו ל ם הז ה 2161

הארד •>1. 8 .7

ס ם 15 .ל • ב מזו מן
היתרהבתש לו מימחים

םםם. ם ו לי • ב מזו מ ן
היתרהבתשלומיםמ חי

ם 2 5 .ל״• ב מזו מ ן
היתרהבתשלומימ חי

...כדור רגל אנגלי
משרתי ואדונים, רמפול
תיאטרון הכורסא
ותוכניות אחרות בטלוויזיה הישראלית בצבעי

מץ-צבע. מימד חדש בטלוויזיה צבעוו.ית.
להשיג: ר שימה חל קי ת
1ת״א, שילה, בן־
יהודה ,1דיזנגוף
סנטר המאספים 4

פתח תקוה
סלון ברק
חובבי ציון 31

חולון סלון סבוי
רח׳ סוקולוב 77
חיפה סלון הבנקים
רח׳ הבנקים ו
ירושלים טטרון
רח׳ דוד ילון 33

בת-ים
מוסקוביץ
רח׳ רוטשילד 27
גבעתיים נתנאלי
רח׳ כצנלסון 2ו
אילת סלון שרות מהיר
מרכז חנויות יעלים
דימונה סלון פיליפ
343 שוק ישן

ר׳׳ג שמוליק
אלקטרוניק
רח׳ ביאליק 73

קרית־אתא
סלון חדרוני
מרכז מסחרי

קרית שמונה
בז ק(בהני ם יעקב)
מרכז מסחרי

ראשון לדיון
רמזור (כדריה)
רח׳ רוטשילד 36
אשקלון כחלון אלקטרוניקה
רח׳ הרצל 9

רשת סלון ב אלי
חיפה -רח׳ הרצל ו

חדרה -רח׳ הנשיא ו 5רמת־גן -רח׳ ביאליק 75
,עפולה -ו חי הנשיא 7ו י רו שלי ם -סלון השלום, רח׳ יפו * 68

ובבית מץ, רחוב מודי עין 9ו רמת־גן -בני־ברק.
רחובות נחום את מזרחי
רח׳ הרצל 187

?!ויובץ

מכחכים

העובס

(המשך מעמוד )8
ראויה למקום של כבוד בעלילות חכמי
חלם.
אין שום חשש שפעולותיו של אריק שרון
כמנהל חווה פרטית יפגעו באינטרסים של
מישרד־החקלאות. לעומת זאת, יש חשש
שהחלטותיו של שרון כשר־חקלאות יועילו
לשרון בעל החווה. לפיכך לא לחווה יש
למנות מנהל אלא לשר־החקלאות.
יואב מיכאלי, ראשון־לציון
אינני מבינה מדוע מתרגשים כולם מכך
שהממשלה אינה מיישמת את המלצות
ועדת אשר לגבי חוותו ורכושו הפרטי של
אריק שרון. הממשלה הזאת הבטיחה המון
הבטחות לציבור עם כינונה. אף אחת מהן
לא קויימה עד היום. אז מדוע שדווקא
ההחלטה, ששרים בעלי־רכוש יצטרכו לנתק
את עצמם מניהול נכסיהם תקויים? דווקא
בכך מוכיחה ממשלת הליכוד את עקביותה :
אין לה כוונה לקיים אף אחת מהבטחותיה.

אליעזר כרקאי,

רמת-גן

אם מישהו גונב, שודד, אונס או מרמה,
כולאים אותו בבית־הסוהר על שדרס את
החוק. אין זה חל על שר־החקלאות אריק
שרון ועל חוותו שבנגב. לגביו פשוט מש נים
את החוק.
סף! שריק, תל־אביב

הצד השני של רודזיה
לאחר קריאת כתבתכם עלי(״שכיר־חרב
ישראלי ברודזיה״ ,העולם הזה )2155 הרשו
לי להעיר כמה הערות. קודם כל: מעולם
לא פוטרתי משרות מילואים בצה״ל. לפני
נסיעתי האחרונה לחו״ל הייתי 30 יום
במילואים, בקיבוץ מישגב־עם. גם כיום
אני שייך למילואי
חיל־התותחנים של
צה״ל.

מאוזן :
)1עגור )5 :מוסד חינוכי בארץ)11 :
סוללת־מגן )13 :מילודזירוז )14 :בתוכו :
)15 תנועת מים בים )1 :יום טוב (ר״ת) :
)18 אפס כוחו )20 :מזל )21 :תליון )22 :
מונח בתורת החשמל )24 :מעונות חשנה :
)25 מזמר )26 :רצרצי־גלים; )28 חומת־מגן
)30 :בהמת־עבודה )31 :מישכן )32 :
חפרו ימן האדמה> {34 אינדיקציה )35 :
ילבלב )38 מלך הבשן; )39 שקט!;
)41 בהשאלה: עלוב־נפש ; )42 מחבט-
טניס; )43 הווייה )45 :גשם קפוא; )47
גוף; )48 דג־נהרות; )50 מכופף המזלגות
(ש״מ); )51 מושת על כל אזרח; )52
תיספורת לצאן; )54 מטבע קטנה; )57
מחלקי הגוף; )61 כהן־צדק (ך״ת); )62
לעג עמוק ; )64 במקום ההוא ; )65 נהרה ;
)66 עכוז ; )67 בעל־גאווה ; )69 חודש :
)70 גנגרנה )72 :זכר בבקר> )74 צמד ;
)75 פנצ׳ר ; )77ו.ס ; )78 ערוץ ; )81 מעגל;
)83 כן׳ באנגלית ; )85 לא עבד )86 ; ,מחול
אצילי; )88 מכינויי האלוהות )89 :שר
בממשלת ישראל (ש״מ); )91 ראש־אגף
(ר״ת); )93 לשד העצמות; )95 מיכסה
הפתח ; )97 דא ; )98 גדול בתורה ; )100
מאותיות הא״ב העברי )102 :מתגורר ;

)103 מכשיר־עינויים ; 104 ממשל ; )105
מבחילה.

מאונן• :

)1חווה חקלאית ; )2בלבד ; )3התגעגע;
)4רסיסי־לילה ; )6מטבע יפאני ; )7פרי
עץ וגינה; )8מספיק!; )9בית התרנגולות
; )12 מערה קטנה ; )15 יחידה צבאית ;
)16 נם ; )17 איכות ; )19 ליסטים ; )20
שם דורכים את הענבים ; )21 תואר־אצולה
אירופי ; )23 תאריך בחודש שבט ; )24 כן,
בספרדית; )26 רהיט; )27 בת־קול; )29
אחי הבעל ; )30 שביר ; )33 בית ; )34 נוח
להיפגע ; )36 חבילה ; )37 שטעמו נעים ;
)40 ישיש ; )41 מגופה ; )44 כינוי ; )46
נישא ; )47 מגל בלי ראש ; )49 מילת־שאלה
לכמות; )50 ירק־גינה )53 :אשרה; )54
מוסד ; )55 אילן ; )56 מילת־ברירה ; )58
נור ; )59 קיבוץ בגליל העליון ; )60 קורבן
)62 :צאצאה ; )63 קליפת העינב )66 :
מדודים ; )68 שש־בש )71 :אופי ; )73
פרח־נוי; )76 הגיח; )77 מן המזלות;
)79 הגשם הראשון; )80 מחוספס; )82
קריאת־צער; )84 רז; )85 תבונה; )87
מילת־שלילה ; )90 מן המזלות ; )92 בן-
זוגו של ביגתן; )94 סיב דק; )96 אבי
הצמח ; )97 ניר ; )99 מילת־תחינה ; )101
קרס ; )102 מיכסד, הבית )104 :כלי-קיבול.

בקשר ל״לוחמי
החרות״ שהזכרתם
בכתבתכם, האם מישהו
מכם יכול
לבוא ולהסביר לי
״לוחמי־מדוע
חרות״
אלה, שאומנו
במוזמביק וזאמ־ביה
בידי יועצים
רוסים, רוצחים את
אחיהם השחורים?
בכל יום נרצחים
עשרות רבות של
שחורים בידי ״לד
חמי־חרות״ אלה.
זח לא רצח. זה טבח
המוני. אני ראיתי
כפר אחד שהושמד
לביא
על-ידם וכל תוש ביו,
כולל הנשים
והילדים, נטבחו. אף גופה לא נשארה
שלימה בכפר זה. האם ידוע לכם ש־
״לוחמי־חרות״ אלה לוקחים עימם נערות
בנות 15—12 לתוך הגיונגל, שם הן
נאנסות על-ידי קבוצות של ״לוחמי־חרות״
ז אם גורלן מאיר להן פנים הן
נשלחות הביתה ואם לא — סופן על
אחד העצים.
אני מקווה מאד שתתנו לקוראיכם לק רוא
גם את צידו השני של המטבע.
עמוס לביא, מאראנדלאס, רודזיה

מדוע הס ברחוץ
מה רוצה כל הארץ מששת הנמלטים
מביודהכלא ברמלה? הם בסך הכל רצו
לקבל אוטוגראפים מה״אחים״,
פנשושה, קיבוץ נתיב הל״ה

המשק המסורת
נדהמתי לשמוע שבסוף חודש ינואר
1979 מתכונן מישרד החינוך לערוך יום־
עיון לכמאה איש, שיימשך לפחות יומיים,
במלון פאר ליד ים המלח.
בזמן שכולם בוכים על חוסר תקציב,
הוצאה שכזו בזמן אינפלציה דוהרת היא,
לדעתי, הונאה של משלם המיסים. במימ־של
הקודם שלחו, למשל, את מנהל מיש־רד־החינוך
עם מישפחתו ל״לימודים״ ב־חו״ל,
עם כל ההוצאות הכרוכות בכך, על
חשבון משלם המיסים, ובסופו של עניין
הוא בכלל לא נשאר במישרד. זאת הונאה
שהמימשל הקודם עשה. אין כל הצדקה

שהמימשל הנוכחי ימשיך את המסורת,
אפילו אם כבוד שר־החינוך הוא מסורתי.
דדן! הלינגר, תל־אביב

לידת האדם השלישי
בתחילה חשבתי לא להתערב בפולמוס
סביב האדם השלישי בתוכנית הטלוויזיה
זה הסוד שלי, וסוגיית ״הגונב מגנב
פטור״ .אך למקרא מכתבו של ידידי, מולי
שפירא, איש גלי צה״ל(העולם הזה,
,)2159 הרגשתי כי האמת חשובה עוד
יותר. כמו בתוכנית.
את מתכונת האדם
השלישי היה
לי הכבוד והעונג
לעצב, לקראת כניסתה
של בתיה שושני
(עורכת ומפיקת
תוכניות ב גלי
צה״ל) ,אשר
הופנתה אלי להשתלמות
עם סיום
קורס לעורכי תוכניות
בקול ישראל,
לפני יותר מעשר במיסגרת שנים.
עבודתנו הצעתי לה
מישדר מעין זה, כדי שתגיש אותו למחלקת
התוכניות של ׳ רשות־השידור. אף
הסברתי את השוני בין האדם השלישי
והמקור האמריקאי. במקור האמריקאי, ב רגע
שזוהה הנושא האמיתי שבין השלושה
— ניתן הפרס ומועלה נעלם חדש.
אצלנו, עם גילוי זהותו של האדם האמיתי
— רק מתחילה התוכנית עם סיפור
הפרשיה שבה היה מעורב. בכך ראיתי
את ערכה החינוכי והבידורי של התוכנית,
ולאו דווקא בתהליך זיהוי הנעלם המקו רי
והבדלתו מבין כפיליו.
בתיה שושני הגישה את ההצעה לקור
ישראל. ההצעה נדחתה. הצעתי לה לה גישה
לגלי צה״ל, ואף הבטחתי כי אשמח
להנחות את התוכנית אם תתקבל בתחנה
הצה״לית. וכך החל מרוצה של התוכנית
הפופולארית, לשימחתי הרבה. בשלוש
השנים הראשונות אף הנחיתי אותה.
אף שמאז הפכה בתיה שושני למפיקה
פופולארית, שאינה זקוקה למליצי־יושר,
חשבתי שראוי להזכיר אותה, בכל הנוגע
לגילגולי התוכנית המוצלחת. מה גם ש־היתה
לה זכות להבין את הייחוד שבהצעה;
ולעמול קשה כדי לאתר ולחשוף ״נעלמים״
בעלי סיפור אישי מעניין.
אגב, האדם השלישי האמיתי, אברי
אלעד, תרם בעקיפין לקביעת שמה של
לסידרת המישדרים, שוחרר ״האדם הש לישי״
מהכלא. רק מיקרה הוא שדווקא
בימים אלה שבים לעסוק, בעקיפין ובמי שרין׳
גם בתוכנית וגם בתפקיד הטראגי
שמילא האדםב״עסק הביש״.
עזריה רפופורט, תל-אביב

האלוף והטלוויזיה
תגובתו של האלוף שלמה גזית בפרשת
הטלוויזיה (העולם הזה )2159 לא רק שאינה
סותרת את הגירסה כפי שהופיעה בעיתוג־כם
במקור (לפני שסולפה באמצעי־תיק־שורת
אחרים) ,אלא היא מעלה כמה תמי הות•
ראשית, עדיין עומדת בעינה השאלה
המרכזית: מדוע מצא האלוף לנכון לעקוף
את אולם המכס ולבצע את תשלום המכס
באמצעות הדואר? תשובתו אינה משכנעת :
״לאחר טיסה ארוכה לא רציתי להתעכב
זמן נוסף במעבר מחדש במכס ...אילו
עשיתי זאת יכול היה הדבר להימשך שעה
נוספת יורשה לי להוסיף כי תשובה
כזו פשוט אינה רצינית.
אם אמנם נקבל את הצידוק שמאחרי
מקרה זה, בכך ש״כך מנהגו של עולם״,
הדי שחומרתה של הבעיה גדולה יותר.
לא יתכן שאח״מים שונים, שפעילותם
בארץ או בחו״ל חסויה לסירוגין, יהיו
חופשיים לחלוטין מביקורת המדינה. שכן,
למרבה הצער, אמות מידה של ״איש־ציבור״
,כקנה־מידה של יושר ואמינות,
עברו מן העולם. לכן, אותם אזרחים שפגשו
באלוף בדרכו חזרה ארצה לא יכלו להגיב
אחרת מכפי שהגיבו, ולגמרי לא ברורות
ההשמצות שהטיח כלפיהם האלוף במיכתבו
אליכם. אפילו ל״ו צדיקים הבאים בשערו
של גן־העדן עומדים בתור ואף אחד לא
מנסה להידחף רק מפני שהוא צדיק.
יהודה קונפורטס, תל־אביב.
ה עו ל ם הז ה 2161

_ ד, ע /נ 0ד ״ז ק

1מרקט לו׳
מונופול הוא לעיונים רע הכרחי, אך לא כאשר
מדובר באמצעי התיקשורת. ככל שירכו הריעות כן
ייטב, ויחליט הקורא מה שיחליט.
במדור המישנה ״פולקלור״ קטל עורן המדור ״נמר
של נייר״ את סיפרו של אמנון שמוש ״מישל עזרא
ספרא ובניו״ .למילה פולקלור יש הקשר מיידי למציאות
הישראלית: פיברוק שמטרתו היחידה היא עשיית רווח.
העובדות שלפנינו הן שונות — שמוש (שי״ן קמוצה,
ו״ו חלומה) חבר קיבוץ שעזב את חלב בגיל תשע,
גדל בתל-אביב, למד בגימנסיה הרצליה והיה ממייסדי
קיבוץ מעייו״ברוך בתש״ח, חוזר אחרי ארבעים שנה
למציאות הקשורה בילדותו כאמצעי לביטוי סיפרותי.
תהליך דומה עבר יצחק גורן־גורמזאנו שעזב את
מצרים בגיל צעיר ופירסם עתה את ״קיץ אלכסנדרוני״.
גם אילו היה סיפרו של שמוש מחוסר ערן, היה מקום
לעמוד על תופעה סוציו״תרבותית זו: בני הארץ החוזרים
להוויית ילדותם כמקור לביטוי סיפרותי. מציאות
זו ולא החוויה הישראלית שבה גדלו והתחנכו,
היא השלטת בכתיבתם. אך האם באמת מחוסר הספר
שלפנינו ערך כלשהו ז
שמוש מתאר בסיגנון ציורי, מלא צבע והומור את
חלב (בשמה המיקראי — ארם צובא) ,יהודיה הממו*
לחים ונשותיהם השדכניות. כך לדוגמה הוא מתאר
את מישל, אבי השושלת :״מי שרואה אותו מחלך
לאיטו, כל הפנאי שבעולם לרשותו, לא היה מאמין
שאיש זה חולש על חברת יבוא וייבוא שסניפים לה
בחמישה מרכזים עולמיים ומחזורה נכתב בששה שבעה
אפסים, בלי עין הרע. מהלך היה ברחובות ובשווקים,
מניף מקל הליבה שלו בחן עם בל צעד, ושותה בצמא
העירניים והדרובים תמיד את כל המראות בחושיו והקולות והריחות, שעלו מן הבוכים ומן הדוכנים, מן
האנשים ומן החמורים, ומן הכבשים המובלות לאיט־לי
זי ם״.

מה שפוטר המבקר ב,פולקלור׳ לאחרים הוא השק פת
חיים. אם לנו הזמן הוא בסף, למישל הזמן הוא
מתנת הבורא שניתנה לו ליהנות מפילאי הבריאה
(ישתב-ח ש-מו ! הוא קורא בסילסול למראה פרה
נבונה בקיבוץ) .אין הוא מדיר את עצמו מהנאות
קטנות: רכישת ירקות ותבלינים תוך בחירה קפדנית
ומיקוח נוקב על רבע מאג׳ידי (מטבע סירי) .מישל
הוא טיפוס שוותיקי הארץ זוכרים שבמותו משוטטים
באון ברחובות חיפה, צפת או טבריה. מי שמכיר את
יהודי חלב יודע שתיאוריו של שמוש הם אמיתיים
והוא היטיב לשרטט את דמויותיהם. אבל לכן אין
עומר מתייחס כלל.
ההומור של המחבר קיבל את הציון, מפוקפק׳.
ראשית יש לומר ששמוש לא כתב תסריט לגששים
והשאלה אם הוא משעשע (אותי) או אינו משעשע
(את עומר) איננה קנה-מידה לבחינת הספר. ההומור
הוא פועל יוצא מתיאור המינהגים במו למשל בקטע
הנ״ל העוסק במינהגי החיתון של הקהילה :״חלבי
המכבד את עצמו שיתחתן עם אשכנזיה — בר מינן
(לא עלינו) אמת, עניין חלבים שבארץ ישראל (שקוראים
לבל אידשי ואידשייה — אחינו האשכנזים) הוא פרשה
בפני עצמה והמסקנה :״בדרן־בלל מקומה של
חלבית בביתו של חלבי, ואין ספק שבכך אושרם גדול
ועושרם גדל. מפני מה אושרם גדול ז משום שאין מקום
להפתעות. יודע אתה בל מה שקרה במישפחתו או
במישפחתה במשך כמה דורות ואם מאמין הנך בתורשה,
יהי ברי לן שחתול בשק לא קנית. ומפני מה עושרם
גדל! שחלבי עשיר בדרן־כלל עשיר מאוד, ואפילו הוא
פושט רגל היום, סופו לעמוד על רגליו משעשע או
לא, זוהי דרן התבטאות אופיינית להלן המחשבה של
בני חלב, והתיאור הוא אמיתי וקריא.
על ה״עגננת״ של שמוש — מי מסופרי ישראל לא
הושפע מעגנון ! השאלה היא אם יש פה חיקוי או
יציקת תובן חדש לתון מיבנים לשוניים שניכרות בהם
השפעות אחד מגדולי המספרים בעברית. מעניין, אגב
עד במה יבולים מבקרים סיפרותיים להיות חלוקים
בדעותיהם: יהודית אוריין (״ידיעות אחרונות״19 ,
בינואר) כותבת :״מבחינת הלשון מגיע שמוש להישגים
מעניינים מאוד, לשון מתוקנת, אידיומאטית ...אינטגרציה
טובה של תובן ולשון ולעומת זאת עומר :
״לשון עברית מיושנת, נטולת ייחוד כלשהו לשמוש
יש לדעתי נקודת זבות במחלוקת: השפה הערבית,
שיגנו! החיים המיזרחי, ההווי הציורי .,בל אלה מתקבל
על *הדעת שהשפיעו עליו יותר מעמון. עומר טוען
שהסיגנון, בלתי טיבעי למחברו׳ — כלום באמת יכול
סימונו של מישהו להיות טיבעי יותר למישהו אחר
פרט למחברו !
את שאיפתו של שמוש שסיפרו יגיע אל הטלוויזיה
(באמצעות מחלקת הדרמה) מכנה עומר ״יומרנית ו
משוללת
הצדקה כלשהי״ .אפשר לחשוב שמחלקת
הדרמה היא ברמה של לפחות ״תיאטרון הבורסה״...
על המסקנות של עומר גם אני מוכן לחתום: מוצא
אינו זבות תרבותית ושמוש אינו עומד בשורה אחת
עם א.ב. יהושע, נסים אלוני ואחרים שמונה עומר.
אבל מכאן ועד לקטילה מוחלטת ארובה הדרן ובלתי
מוסברת.

להגן על מילטון פרידמן (״נמר של נייר״ ה־ 3בינואר)
זה לא כל-בן נעים, מפני שעומר טוען שהשקפת
העולם הפרידמנית מקבילה לזו של הקו-קלאס-קלאן,
אבל כדאי לנסות.
ראשית, למרבה הצער, את תלאות הכלכלה הישראלית
אי אפשר לתלות בפרופסור משיקאגו. פרידמן
שהוא בלבלו מהאסכולה המוניטארית רואה בכמות
הכסף את המשתנה העיקרי במישוואה שתוצאתה אינפלציה
(או דיפלציה תלוי מה קורה לבמות הכסף).
לייחס לו תוצאות מדיניות כלכלית המבוססת על גרעון
תקציבי של עשרה מיליארד ל״י לפחות ועל ספיגת
בסף (לא צמוד) מהציבור נגד בסף (צמוד) ,זה כאילו
הודבק השער האחורי של שבועון זה ל״המודיע״ .לולא
קיבלה הממשלה כמה מרעיונותיו של פרידמן (מבירת
חברות ממשלתיות, קיצוץ הסובסידיות) היינו במצב גרוע
עוד יותר.
עומר מצטט את גלבריית האומר שפרידמן ״לא
נתקבל ברצינות כשדובר בעניינים מעשיים ...אפילו בתקופתו
של אייזנהאואר נמנעו אלה שהופקדו על משימות
ממשיות מלשאול בעצתם״ .העובדה שפוליטיקאים
אינם מקבלים תמיד את העצות הנכונות היא מצערת,
אבל במיקרה זה גם אינה נכונה. פרידמן יעץ לניבסון
וספק אם יש כלכלן שראה את התגשמות רעיונותיו
בימי חייו כמו פרידמן: ניתוק הדולר מבסיס הזהב,
נייוד שערי המטבע, המעבר מצבא המבוסס על גיוס
חובה לצבא מתנדבים (בכן היה שותף לו, למרבה
הפלא, פרופ׳ גלבריית) ובעיקר ההברה בחשיבות שינויים
בבמות הכסף בהתפתחויות כלכליות. את פרס נובל
לכלכלה לא קיבל פרידמן על מה שניסה לעשות, אלא
על מיפעל חייו, כשגם מתנגדיו (בגון הכלכלנים סמו־אלסון
והלר) מודים בתרומתו הכבירה למחשבה ה־כלכלית.
נבון
שנסיעתו של פרידמן לצ׳ילי זכתה בביקורת
חריפה בארה״ב, אן האם אנו המקיימים יחסים
הדוקים עם אותה מדינה זכאים לבקר אותו על כן !
בהשקפה ריאקציונית מובנת מאליה מציין עומר
שפרידמן שולל חוקים סוציאליים בגון שכר מינימום
וביטוח לגיל זיקנה. זה באמת נשמע כהוכחה ניצחת
להשתייכותו החברתית של פרידמניאק (בלשונו של
עומר) עד שמחזירים את הנושאים הנדונים למיסגרת
וההקשר שלהם.
שבר מינימום, למשל. ג׳והן קנדי, באשר כיהן בסנט,
תמן בהעלאת שכר המינימום. הוא חודה שביקש לעזור
לתעשיות הטקסטיל של ניו־אינגלנד שסבלו מתחרות
תעשיות הטקסטיל הדרומיות, המבוססות על כוח אדם
זול יותר. מהן התוצאות האפשריות של העלאה כזו!
התעשיות הדרומיות ייאלצו לפטר פועלים (אגב, בני
המיעוט הכושי) המחיר הסופי לצרכן יעלה (מישהו
צרין לשלם עבור עלות גבוהה יותר)• השאלה היא
מה טוב יותר לפועל: להיות מובטל במדינה נאורה
ששכר המינימום שלה הוא 2.25 דולר לשעה או מועסק
בשכר 1.75 דולר לשעה ! ומה טוב יותר לציבור —
לשלם מענקי אבטלה וגם מחירים גבוהים יותר עבור
סחורות או לשכוח משבר מינימום ! ברור אם בן
שהתומבים בהעלאת שכר המינימום אינם אלה הנמצאים
בתחתית הסולם, אלא הפועלים המבוססים יותר
שכל העלאה בשכר המינימום משמשת להם צידוק
לדרוש העלאה מקבילה בשם עיקרון ההפרשיות המקודש
שם ופה באחד.
אבל מדוע בכלל יש צורן בשכר מינימום ! בזמני
גיאות יש מחסור בכוח אדם ומחירו יטה כלפי מעלה
ללא עזרת הפוליטיקאים. בזמני שפל גוברת האבטלה,
פועלים בלתי מיומנים או נערים (אלה שהחוק נועד
להגן עליהם) יועסקו רק כל עוד העסקתם תהיה
כדאית למעביד, ואם זה במיקרה מתחת לשכר המינימום
הם יעברו לחיות על חשבון הציבור, אולי
לעולם ועד.

בעניין הביטוח הלאומי, במו בעניין שכר מינימום
אין פרידמן מתנגד למטרה, אלא לשיטה שבה רוצים
להשיגה. אפילו נניח שזה עיסקו של המימשל לדאוג
לבך שכל אזרח יהיה מבוטח (כי על האזרח המטומטם

קצת אי אפשר לסמוך שידאג לעתידו ובסופו של דבר
יפול למעמסה על החברה) .מדוע צריבה הממשלה
להיכנס לעיסקי ביטוח י מדוע לא תסתפק בבן שכל
אזרח יבטח את עצמו באיזו חברת ביטוח שיחפוץ
וימציא תעודה מתאימה על בן (בשם שחובה להמציא
תעודה על ביטוח רבב) ן אם הממשלה באמת סבורה
שהיא מציעה למבוטחיה את העיסקה הטובח ביותר
בכן שתמורת 1־ 127 או 187 מס רגרסיבי!) היא
תשלם להם קיצבת רעב לעת זיקנה ועוד כמה זוטות,
מדוע לא להניח לאליהו ושות׳ להתחרות בה ! הסיבות
לכן הן שתיים, ולשתיהן אין שייכות לעניין — אחת,
מה יעשה עם כל המנגנון המסועף העסוק בגביית
המס! (למרבה האירוניה היחידים בארה״ב הפטורים
מחובת הביטוח הלאומי הם עובדי הממשלה הפדראלית.
להם יש תוכנית ביטוח משלהם, טובה יותר. הם לא
פראיירים) .הסיבה השנייה היא שציבור ליברלי בדרן״
בלל מבחינה פוליטית, והרגיש לפגיעה בזכויותיו, ממש
מתחנן שהממשלה תגביר את מעורבותה בעניינים כלכליים,
דבר שכל מימשל עושה ברצון, אי אפשר לעמוד
בפני הפיתוי להגדיל את חמנגנון והעוצמה.
אם למישהו נדמה שהפילוסופיה הפרידמנית היא
לטובת העשירים דווקא, גם זו טעות. פרידמן מצביע
על העובדה שהעניים משלמים לביטוח הלאומי במשך
תקופה ארוכה יותר (הם נכנסים למעגל העבודה מוקדם
יותר ואינם יבולים להרשות לעצמם פנסיה מוקדמת),
הם מסבסדים את לימודיהם של המבוססים יותר באוניברסיטאות,
הואיל וחלקם בקרב הלומדים באוני ברסיטאות
הממומנות על״ידי המדינה קטן מחלקם
באובלוסיה.
הטענה שאילו היו שרי האוצר הראשונים של
מדינת ישראל נשמעים לעצותיו של פרידמן היינו חיים
עד היום במעברות היא דימיונית. ראשית פרידמן
בהחלט מביר בעובדה שיש תפקידים שרק הכלל יכול
לבצע. שנית, איננו במעברות לא משום גאונותם של
שרי״האוצר שלנו, אלא עקב זרם הירקרקים שהגיע
אלינו ואשר לפי חישוב של דולר לגולגולת (שנעשה על
ידי שורת המתנדבים דאז) היה צריך להספיק, כדי
לשכן את כולנו בדירות לוקסוס עם ארבעה כיווני
אויר. למרבה הצער זה לא קרה, אן לא באן המקום
לעסוק בכן.
יתכן שקוראים רבים עדיין סבורים שהוא סתם
ריאקציונר, אן אם הצגת העובדות הביאה במה מהם
למחשבה שנייה בנושא, גם זו לטובה.

כל האמור לעיל אין משמעותו שכל הנאמר ב-
״נמר של נייר״ מעורר מחלוקת. על הביקורת על
ספריה של תמר אבידר״אטינגר אפשר לחתום בשתי
ידיים. אגב, לפי איזה קריטריונים זכה ״קשה להיות
אשת חברה״ בפירסומת חינם בטלוויזיה הבלתי מיס-
חרית (במיסגרת ״במעט חצות בבר גמרו לפרסם
את בל הסופרים שזכאים לשם תואר זה !
ולבסוף ״נמר של נייר״ הוא ללא ספק מדור רענן
וקריא ביחס לעמיתיו בעיתונות, שכמה מהם העלו עובש
במשן השנים, ודווקא משום כן חובה על עורכו לקטול
במשנה זהירות.

שימעון חכים, תל־אב־ב

מוקד של אי־שוויון בעולם, ושהוא חמור יותר מכל האחרים.
שאי־השיוויון בין לבן ושחור, בין פיאודל וצמית,
בין בעל־בית ופרולטר, הוא כאין וכאפס לעומת אי*
השיוויון הקיים בכל בית ברחבי כדור־הארץ, אי־השיוויון
בין גבר ואשה.

ככד ;אמר כי ״האשה היא הכושי שד העולם״
.אנחנו היינו יכולים להגיד :״האשה
היא היהודי של העולם״( .ערכי יכול דעדכן
פסוק זה ודאמר :״האשח היא הפלסטיני׳שד
העולם״).

א דו מ ת מיקוד ה צפון
איריא־׳=ג׳ נאיני (אני ס־תדל להיות אידיא-

י * ליסט מפוכח) ,ואיני מאמין כי ניתן לחסל את כל
אי־השיוויון בעולם. בוודאי לא בדורותינו.
יש אי־שיוויון שהוא פרי הטבע האכזרי. אדם נולד
והוא בעל מנת־מישכל גבוהה, וחברו נולד כשהוא בעל
מנת־מישכל נמוכה. נגזר עליהם מראש לחיות חיים שונים
מאד. אדם אחד נולד יפה, והשני מכוער. למראה
החיצוני יש השפעה כבירה על חייו של אדם( .מחקר
שנעשה לא מכבר הראה כי בכל מצב — החל בבית-
הספר וכלה בבית־המישפט — יש לאדם יפה־תואר סיכוי
טוב יותר לצאת נשכר מאשר לחברו, שהטבע שלל ממנו
יתרון זה. בתרבותנו, ההפלייה לרעת האשה המכוערת
אכזרית עוד הרבה יותר).
אולם איש מאיתנו לא יסכים לכך שאדם חכם זכאי
לטיפול רפואי טוב יותר מאשר אדם טיפש, או שאדם
^ חת מקכיעותיו החשובות של ז׳אן־פול סארטר
אומרת שכל בני־האדם הם גזענים. ההבדל האמיתי
אינו בין גזענים לבין מי שאינם גזענים, אלא בין גזע נים
המודים בכך, והלוחמים בליבם בנטייה זו, לבין או תם
הממשיכים לנהוג כגזענים.
נדמה לי שאותו כלל חל גם על מה שמוגדר בימינו
כ״שוביניסטים גבריים״.

כד גכר הוא שוביניסט גבריי. הדכר טכוע
בדמנו, או לפחות בחינוכנו, מיטהר ילדותנו.

ההבדל הוא בין גברים המודעים לכך, והמנסים במיטב
כוחם להתגבר על נטייה זו, לבין גברים הממשיכים
להתנהג כלפי המין הנשי בחזירים.
אני נתון בתהליך מתמיד של ״התמדעות״ לנטייה זו,
הקיימת בלבי. אני מנסה ללחום במגמה השוביניסטית
שלי, על־ידי הבנת שורשיה, סימניה ותוצאותיה.

אני מקווה שאני מצליח בכך — בדוב ה־מיקרים.

אוני ה שו קעת
ה דלתי פמישפחה שבה המעמד העליון של הגבר
י* היה מובן עד כדי כך, שלא היה כלל נושא למחשבה
או לוויכוח.
היה ברור כי האב הוא המפרנס והמחליט בכל העניינים
החשובים. תפקיד האב היה להגן על האשה והילדים.
ואילו תפקיד האם היה לדאוג לבית נקי ומסודר,
ולחינוך ארבעת הילדים.

לאחר מכן, כתנועת־הנוער ובמחתרת, הושם
הדגש על ״גבריות״ .להיות ״גברי״ ,פירושו היה
להיות אמיץ, חזק, לוחם, מקריב.

הצד השני של האידיאל הגברי נקרא ״אבירות״ .ינקתי
את מושגי האבירות מן הספרים והשירים שספגתי מאז
למדתי לקרוא, ועוד לפני כן. גבר יגן על האשה, בכל
מחיר, תמיד. כאשר האוניה טובעת, הגיר מוריד את
סירת־ההצלה הנושאת את הנשים והילדים, והוא עצמו
נשאר על הסיפון השוקע, מבלי להניד עפעף, כשפניו
קפואות ואמיצות. אם איתרע מזלו והוא רב־החובל של
האוניה, הוא גם מצדיע לדגל עד שהמים ׳ מכסים את
ראשו. מובן מאליו שלעולם־לעולם לא ירים יד על אשה.
כל ההשפעות התרבותיות, שעיצבו את תודעתי, יצרו
תמונת עולם של גברים. הגברים הם היוצרים. האם לא
היו כל הציירים הגדולים וכל המלחינים הגדולים גברים?
האם יש בטהובן־אשה, מיכאל-אנג׳לראשה 1בוודאי שלא.
אין, ואינה יכולה להיות. כך הוכח לי על־ידי ספרים
רבים, כמו סיפרו של אוטו ויינינגר מין ואופי. הגאון
הצעיר שהתאבד בווינה, הראה כי כל דבר נשי הוא
נחות, וכל דבר גברי הוא עליון.

מדוע זה כף? גם זה היה ברור. יש הבדלים
ביולוגיים בין גבר לאשה. ההבדל הקטן אינו
קטן. הטבע עוצר את התפתחות האשה בגיל
מסויים, מוקדם למדי, כדי לרכז את כוחותיה
ולרתקם לתפקיד האמיתי שלה: לידת הילדים.
ואילו הגבר ממשיך להתפתח, להיות לבטהובן
ולמיכאל־אנג׳לו. זה סביר, לא כן ץ
בסך הכל היתד. זאת תמונה נוחה מאד — לגבר.
במילא לא היה צורך להרהר על כך. מי יהרהר על דבר
שהוא מובן מאליו?

הדו ש׳ שד העוד
יני יודע מתי התערערה אצלי תמונה זו. זה לא
היה באיזשהו רגע דרמתי, כאשר נפקחו עיני לרווחה.
לא התפכחתי בדלילה משיכרוני הגברי. שאול השוביניסטי
לא הפך פאול משוחרר בעזרת ברק מן השמיים.

התהליך הוא איטי, הדרגתי, ונמשך במשך
מרבית ימי חיי. הוא רחוק עדיין מסיומו.

תחילה היה ברור לי שעלי להיאבק על זכותם של
היהודים לחיות ככל האדם, בחרות ובביטחון. לכן הצ
הארס
הקדמון: הגבר לצייד, האישה למערה?
טרפתי לאצ״ל בגיל ,14 כדבר מובן מאליו. היהודים
היו מדוכאים. שערי ההצלה היו חסומים לפניהם. היינו
צריכים לפתוח אותם בכוח. לעזאזל, גם לנו הגיעה מדינה.
אחר־כך — או בו־זמנית — התחלתי לשנוא את הדיכוי
בכלל, לחוש בצורך מוסרי לעזור למדוכאים כולם.
מה שמגיע ליהודים מגיע גם לכושים, לסינים, לאינדיא־נים,
להודים. צריך להיות שיוויון תחת השמש. כל אדם
זכאי לחרות לאומית. יהיה מוצאו וצבע־עורו כאשר יהיה.
ואם זכאי אדם לשיוויון לאומי, מובן מאליו שהוא
זכאי גם לשיוויון חברתי. לא יתכן כי בעולמנו תקופח
זכותו של אדם רק משום שנולד במעמד פלוני, ולא
במעמד אלמוני. השיוויון לפני החוק אינו שווה הרבה,
אם אין הוא נושא בחובו גם את זכותו של אדם להתפתח
ככל יכולתו, ללמוד, ליהנות מפילאי הרפואה, לש מור
על רמת־מחייה הוגנת, להתגונן בבית־המישפט. מכל
הבחינות האלה, ורבות אחרות, בני־אדם צריכים להיות
שווים.

האם זה סוציאליזם? הומאניזם? ליכד
ליזם ץ האיזם לא עניין אותי מעולם. מעניין
המאבק להשגת היעדים האלה, הנראים לי כ־מושכלים־ראשונים
של הצדק האנושי.
רק מאוחר יותר חדרה לתודעתי העובדה, כי יש עוד

יפה זכאי לציונים גבוהים יותר באוניברסיטה מאשר
אדם מכוער, על אותם ההישגים. אומנם, בפועל מקבל
אדם עשיר (אדם אינטליגנטי שהתעשר, או אדם טיפש
שנולד להורים עשירים) טיפול רפואי הרבה יותר טוב
מחברו ביש־המזל, ואולי יש לו תוחלודחיים ארוכה יותר.
אך נדמה לי שאיש מאיתנו אינו משלים עקרונית עם
מצב כזה, והכל מודים שזהו אי־צדק משווע, שיש לחסלו
עם שיכלול שרותי־הבריאות הציבוריים.
גם בין הגבר והאשה קיים אי־שיוויון מלידה. בדרך-
כלל, בממוצע, הגבר חזק יותר מהבחינה הגופנית מאשר
האשה. זהו, כנראה, הבדל הטבוע במהותו של מין אנושי,
והוא קיים גם אצל סוגים רבים אחרים של בעלי-
חיים — אם כי בהחלט לא בכולם. האריה חזק מן ה לביאה,
ובן־דודנו הבאבון חזק מן הבאבונית. אך העב־בישה
המפורסמת, האוכלת את בן־זוגה לקראת סוף המיש־גל,
בוודאי מוכיחה שיש בטבע גם מצבים אחרים.

נדמה כי אי־שיוויון זה בכוח הגופני הוא
הבסיס לקיפוח האשה ככל עידני ההתפתחות
האנושית.

לנו, בני המאה ה־ ,20 קשה להבין כי הכוח הגופני
הפשוט והגם מילא תפקיד מכריע בחיי אדם, מזה מיליוני
שנים, וגם באלפי שנות קיומה של התרבות האנושית.

עד למהפכה הטכנולוגית של המאה שלנו, עדייו היה
צורו בכוח גופני, כדי לבצע את מרבית הפעולות ה אנושיות.
האדם
הקדמון, שחי מן הצייד, היה זקוק לכוח. הגברים
יצאו למסעוודצייד ממושכים ומסוכנים, הנשים נותרו
במערה ודאגו לילדים. הגברים הגנו על השבט מפני
שכנים רצחניים. הכוח הפיסי של איש־המערות קבע את
מעמדו החברתי. קאריקטורות בלא־ספור מתארות אותו
כשהוא חובט באלה בראשה של האשה, בתהליך החיזור.
הדפוסים שנוצרו אז (או שעברו אלינו מצורות ביולוגיות
קודמות, בטרם היות האדם, במובן המקובל כיום)
קיימים, למעשה, עד ימינו. קשה להוכיח את עליונותו
של הגבר בשטח כלשהו, וכל הוכחה כזאת ניתנת לסתירה
על-ידי טענות נגדיות( .אין בטהובן־אשה? וכי מתי
ניתן לאשה מיום לידתה התמריץ להיות בטהובן? האם
לא ניתנו לאשה בכל התקופות ובכל התרבויות תמריצים
הפוכים?) אך בשטח האחד הזה, של הכוח הגופני
הגס, ניתן להוכיח את עליונות הגבר.

בימינו, באשר חשיבותו של הכוח הגופני
הולכת ונעלמת, כאשר רובוטים ומכונות עושים
את כל מלאכתנו, איזה כסיס נותר לעליונות
הגבר ז
אשה יכולה ללחוץ על הכפתור האדום, ולשגר את
הטילים שיהרגו מאה מיליון בני־אדם תוך כמה׳ דקות,
בדיוק כמו גבר. מלבד כמה דיעות קדומות, אין שום
סיבה לכך שמפקד חיל־המודיעין, וגם אלוף פיקוד־הצפון,
לא יהיו מפקדת ואלופה. והוא הדין לגבי מנהלת תחנת־הכוח
הגרעינית, ראש ענף הפלחה בקיבוץ, מנצחת ה־תיזמורת
הפילהרמונית ושר־המישפטים.

הא 011 המצחיק
כוח הגופני יש חשיבות מכרעת בפעולה אנושית
• אחת, המטילה את צילה על היחסים בין גבר ואשד
מאז היות האדם הראשון ועד ימינו: האונס .

נדמה לי שאין נושא שני, אשר לגביו פעורה
תהום כה עמוקה כין מושגי שני המינים, כמו
לגבי נושא זה.
אני יודע זאת מנסיוני האישי. לגבי שום נושא אחר
לא היה תהליך־הלימוד שלי כה קשה. וכאשר למדתי —
השפיע הדבר על כל התייחסותי לסוגיית שיוויון־האשה.
כמו כל ילד, שמעתי בילדותי ובנעורי הלצות אין־
ספור על נושא זה. האונס היה תמיד נושא היתולי ופי-
קאנטי, משעשע ומגרה. כל גבר שיש לו זיכרון, ושהוא
ישר כלפי עצמו, יזכור כי בנעוריו חלם חלומות־בהקיץ,
לרוב תוך ביצוע מעשה־אונן, שבהם אנס נערות כבולות.
זוהי תופעה טיבעית לגמרי, בתקופה שבה שואף הנער-
המתבגר למישגל, אך חושש חששות כמוסים מפני המגע
המיסתורי עם נערה, העלולה לבוז לו ולזלזל בו.

משהו מן ההזיות האלה נשאר כמום כדיכו
שד בל גבר ״נורמלי״ .סיפורים עד מעשי־אונס
מגרים אותו. וגם משעשעים אותו. הוא נדהם
להיווכח, כשיחות עם נשים, בי הן מתייחסות
לאונס באל פשע נתעב ואכזרי, כימעט כמו רצח.
אחרי ככלות הכל, מה ההבדל הנורא בין מעשה הנעשה
בכפייה, ובין אותו מעשה עצמו הנעשה, יום לפני
או אחרי כן, מתוך רצון?
תמהתי זמן רב על ההבדל העצום בין גישת הגבר
ובין גישת האשה לאונס, עד ששאלה אותי אשתי, בלהט
הוויכוח :״מה היית אתה מרגיש אילו תפסו אותך ארבעה
גברים ואנסו אותך?״ אני מודה כי שאלה זו שינתה
(ואכן, הפעם בן־רגע) את יחסי לנושא זה.

חסי־מין.. :אובייקט מיני, שותפה, אוייבת?
אני סכור ביום בי היחס לאונס הוא אכן
הכוהן לכד יחסה של החכרה לאשה.

ככוד המישפחה, אחרי שהרתה — כתוצאה
ממעשה־אונס שכוצע על־ידי גבר אחר.

היחס הסלחני, המבודח, של רבים מן השוטרים וה שופטים
למעשה כזה מגלה את תמוהות השוביניזם הגברי,
הקיים עדיין אצלנו. שלא לדבר כלל על המסורת
עתיקת־ד,יומין בשכבות מסויימות של האוכלוסיה, המתייחסת
אל מעשה־האונס כאל מעשה־קונדס גברי, ואף
כהוכחה לגבריותו של הגבר.

ריבון *131

רודף אותי סיפור שקראתיו לפני כמה ימים.
גכר ישראלי(לא יהודי) רצה את אחותו, למען

ץ כותה •טל האשה לשים קץ להריון בלתי-רצוי
1מעורר ויכוח, רב יותר אף מזכותה שלא להיאנס,
והוא רחוק מהכרעה.

גם ויכוח זה נוגע לשורשי ההווייה הנשית.
כעיני שודדי ההפלות, היאשה היא כית־חרושת
לילדים. תפקידה ההכרתי העיקרי הוא ללדת
ילדים, והיא משועבדת לתפקיד זה, כלא כל
בהירה מצידה. האשה היא כהמת־עבודה ו
כהמת־לידה. האסכולה הנגדית טוענת כי האשה
היא אדם ריבוני, ושהיא ריבון מוחלט על גופה.
המאבק על כך הוא מעשי, והוא נוגע לחוק. בכנסת
השביעית הגשתי הצעת־חוק להתרת ההפלות, הראשונה
בכנסת. ההצעה נפלה על חודו של קול, באשמתן של
נשים — גולדה מאיר שהתנגדה לה, וכמה חברות־הכנסת
שברחו מן ההצבעה או נמנעו ממנה. אני מקווה שמצפונן
רודף אותן עד היום.
אולם מפלה זו סללה את הדרך לפני הרעיון, ובכנסת
השמינית אכן נתקבל חוק המתיר הפלות. הוא רחוק
מלהיות מושלם, אך הוא היווה צעד גדול קדימה.

עתה מתגלגלת ההצעה הקואליציונית לב
יטול עיקרו שד אותו תיקון. אם תתקכל
ההצעה סופית — ולמרבה הזוועה, נראה כאילו
זה קרוב לבטוח — הרי תהיה מדינת־ישראד
המדינה היחידה כעולם הצועדת לאחור
ביטטח זה.
הבושה תהיה בושת כולנו.
אלה הם רק נושאים בולטים מאד. שיוויון האשה
בעבודה, זכותה לקידום עד לפיסגת הצמרת בלי קשר
למינה, חשובים לא פחות( .ראיתי פעם כרזה אמריקנית
נהדרת, שבה הופיעה גולדה מאיר בתצלום מעורר־כבוד,
ומתחתיה הכותרת :״כן, אבל האם היא יודעת לכתוב
במכונה?״).

האמת היא שאין בבדל גבול לבעיות, הקשורות
כעיקרון שיוויון־האשה.

מעשה׳אונס: הרצה? שעשוע? הונחה לגבריות?

מכיוון שאי־שיוויון האשה משתרע על כל שיסחי־החיים,
המצבים והנוהגים בחברה האנושית, גם המאבק
לשיוויון המינים משתרע על כולם — החל באקט המיני
וכלה בהדחת כלים, החל במיספר שעות־העבודה (ובכללן
שעות העבודה בבית, אחרי גמר ״העבודה״) וכלה בשפה
(המשך בעמוד )44

רבים מ או ה בי ם ב סוב ארו. הםמ או ה בי ם בה כי
זו ה מכוני ת הי חי דההמצ טיינ ת ב טכנולוגי ת רכב
עליונה ו ב הו צ או ת א חז קהנ מו כו ת מאד.
יש רבים שעברו מ מ כוניו ת ב עלו ת נפח מנוע של
סססו או 200ו סמ״ק, לסוב ארו בנפ ח מנוע של
600וסמקוהם ...חו ס כי ם! ה ם חו ס כי ם מ או ת
לירות בכל חו ד ש הודו ת לצריכת הדלק החס כוני ת
בכל דגמי סוב ארו.
א מינותה של סוב ארו, יציבותה ו חוז קההם
שם־דבר ב עול ם ה מכוניו ת. לכו רבים ה ם אלה
הבו חרי ם ב סוב ארו.
סוב ארו -ה מ כוני תהמ בו קשת בארה״ב, י שראל
ויפן עד כי הייצור אינו מ ד בי קאת הביקו ש.
סעב הנ אהוח סו ך. ס ע סוב ארו.

דגמים רבים לבחירתד ־ ס טיי שן• ס ׳ל\ • 4טנ ד ר
ספורט ה ארד -טופ״ מ שפח תי ת 2 -או 4דלתות
סובארו 600־ 4דל תו ת, מ ס חרי ת, טנדר וסטיי שן
5־ 4הילוכים ואו טומטית* 1400 ,600ו־ 1600 סמ׳־ק
פרטים מלאים ומציגה אצל בל
סובארו ובנציגות הבלעדית לישראל
סוכני >פנאו 17ו בע״־מ

ו ב הנ א ה ¥

ו ח סו ך.

^ סובארו ^

1־ 1ן ר

; י 9,1

״ל המוצנח של מיפלג דו־ ה ע בו ד ה
האחרונה בעולם בכלל, ובארצות־הברית בפרט.
הכוחות הלוחמים של אש״ף לא נפגעו כימעט בכלל.
לעומת זאת סבלה האוכלוסיה האזרחית יסורי-תופת.

היתה זאת מילחמה מדוכדכת. שהכתימה ללא
תקנה, את שמו שד הגנרל שהיה אחראי לכך.

פי אגדת הנוצרים, שלושה מלכים מן המיזרח
1ראו כוכב בשמיים והלכו אחריו, עד שהובילם לבית־לחם,
שם באבוס, היה מונח הרך הילוד, המשיח בן־דויד.
״שלושת חכמי המיזרח״ ,כפי שהם נקראים בשפות
רבות, היו הראשונים שסגרו לישוע מנצרת.
עתה באו שלושה חכמים חדשים, שהלכו אחרי כוכבם,
וגילו את מיפלגת העבודה.

לא רך־ילוד, אדא זקנה כדה. לא כאכום
שברפת, אלא כמישרדי־פאר. לא משיח, אלא-

י הם שלושת המופלאים האלה?
יי* לא מנהיג־עובדים חדש, שצמח מן השורות והמוכן
לשלהב המונים. לא נציג כריזמטי של שכבות־המצוקיה,
המתדפקות על דלתות המימסד. אף לא כוכב חדש מקרב
האינטליגנציה הצעירה, מדען מצטיין, פרופסור מבריק.

היה כאן, לא נגרף אל תוך מערבולת המחדלים, שבה
טבעו דדו ורבים אחרים. רבץ לא נגרף, והפך ראש־הממשלה.
גור לא נגרף, והפך רמטכ״ל.

על תקופת־בהונתו של מוטה גור ברמטב״ל,
למחרת מילחמת יום־הכיפורים, יכולות להיות
דיעות שונות. רק דבר אחד בטוח. בטוח מה
שלא עשה.

אחרי אותה רעידת־אדמה, זעק צה״ל למהפך גדול,
לשינוי מוחלט של הרוח, למהפכה בבניין־הכוחות ובתורת־הלחימה.
היתה זאת תקופה של תסיסה מחשבתית, של
נכונות לתמורה. ישראל טל, אריק שרון ואחרים הציעו
שינויים גדולים ודוקטרינות חדשות. הכל ציפו לדמות

אלא בנקאי בינלאומי, דיפלומט־מיליונר וגנרל.

יעקוב
לווינסון הוא גאון בנקאי, היודע לגלגל מיליארדים
סביב העולם, ושבנה אימפריה פיננסית. כל הכבוד.
חיים הרצוג הוא דיפלומט־בדימוס, מישפטן־מיליונר,
נציג האינטרסים של מולטי־מיליונרים, איש ״החברה
הגבוהה״ מבטן ומלידה.

מרדכי גור הוא גנרל.

אני מדגיש :״גנרל״ ,ולא רק ״אלוף״.
כשאתה אומר ״אלוף״ ,אתה רואה לפניו תופעה
ישראלית מובהקת. לנגד עיניך עולות דמויות כמו יצחק
שדה וייגאל ידין, חיים לסקוב ויצחק רבין — אנשים
שעם כל הטוב וכל הרע שבהם, אינם דומים לטיפוס
הבינלאומי של ״גנרל״.
ואילו ״גנרל״ הוא תופעה עולמית, טיפוס בעל קווי־אופי
מסויימים ואחידים — ולא חשוב עם גדל בווסט־פוינט
או במוסקבה, בסייגון או בסנטיאגו.

אם בן, אין זה איוס־סרק.

גורו לכם!

מיהו המועמד החדש הזה לראשות־הממשלה? על סמך
מה הוא טוען לכתר זה? אילו תכונות גילה עד כה
בדרך־חייו?

החדשה, החדשנית, שתיקח את העניינים לידיה ותעצב
צה״ל חדש.
במקומה בא מוטה גור. הישגו הגדול היה ׳ששם
קץ לוויכוחים, שחיסל את מילחמת־הגנרלים, שקבר את
כל ההצעות המהפכניות.

ך י תודעת הציבור הרחב חדר מוטה גור במילחמת
€ששת־הימים, כאשר עמד בראש הצנחנים שפרצו את
קווי הצבא הירדני מול הר־הצופים.
זה היה קרב מפואר. נכתבו עליו שירים. שירים יפים
ומלהיבים, שאינם נופלים מאותם שנכתבו על הסתערות
חחטיבה־הקלה במילחמת־קרים במאה שעברה. וכמו אותה
הסתערות מטופשת, היתה גם פריצת הצנחנים בירושלים
פעולה מיותרת ועקובה־מדם.

מי שרואה בכך זכות, חייב לזקוף זכות זו ז>ל חשבונו
של הרמטכ״ל גור.

״זה נהדר, אך אין זאת מילחמה ! קרא גנרל
צרפתי, שחזה כאותה התקפת־הפרשים המטורפת
שד החטיבה הקלה (״אד להם לשאול דמה
ומדוע, עדיהם אך לעיטות ולמות

בשעה שהצנחנים שפכו את דמם בתוך החפירות של
הצבא הירדני, שחייליו התגוננו בחרוף־נפש, כבר ביצע
צה״ל את האיגוף המשוריין הגדול, שחרץ את גורל
ירושלים הערבית.
אך מכיוון שאיני יודע עד כמה אחראי גור אישית
לתיכנונה של פעולה זו, ובאיזו מידה היה שותף להחלטה
עליה, אני מוכן להניח לו ליהנות מן הספק.

מוטה גור הוא אדם המרוצה מאד מעצמו.
יש לו הבייטרון להנחיל תכונה זו גם למיסגרת
שהוא פועל כה. אווירה של שכיעות־רצון
עצמית ירדה על צה״ל.

^ ך פעולתו העיקרית של גור כרמטכ״ל היתה,
י י כמובן, מיבצע־הליטאני במארס .1978

חיתה זאת המילחמה ׳היהידה שכה פיקד
גור עד צה״ד. וכמו כד מילחמה, משקפת גם זו
את דמותו ואופיו שד האיש שתיבננה.
מה אפשר לאמר על מיבצע־הליטאני, מילחמת צה״ל
באוכלוסיה בדרום־לבנון ובכוחות הבלתי־סדירים של
אש״ף?

היא היתה המידחמה האכזרית כיותר שניהל
צה״ד, מאז מילחמת־העצמאות.

אסתפק כקביעה, בי כשעה שאלופים אחרים
עסקו כמידחמה אמיתית, לפי הבדלים שד מחצית
המאה ה־ ,20 פיקד אז מוטה גור על פעולה
כרוח המאה ה.19-

מילחמת תש״ח היתד, אף היא קשה ואכזרית. אך היתה
זאת מילהמה לחיים־ולמוות, בין כוחות שהיו כולם בלתי-
סדירים, בראשית הקרבות. מעשי־הזוועה שאירעו בה
בשבועות הראשונים שברו את כל הסייגים.
אך מיבצע־הליטאני בוצע על־ידי צבא מיקצועי, משוכלל
וחמוש מאין כמוהו. הוא תוכנן בקור־רוח, בחדרים
ממוזגי־אוויר. כל ההחלטות נתקבלו במחשבה תחילה.

ף• מילחמת יום־הביפורים היה מוטה גור ניספח
צבאי בוושינגטון, וזה היה מזלו.
כפי שהעיר פעם עזר וייצמן העוקצני, רק מי ששתה
ויסקי בוושינגטון בימי מילחמת אוקטובר זכה בקאריירה
אחרי המילחמה. כי מי שהיה שם, לא היה כאן. ומי שלא

כל הסייגים של מוסר־המילחמה הוקרבו על מיזבח
היעילות הצבאית. תמונות ההרס, שפורסמו בהרחבה,
תרמו לשינוי הרה־האסון ביחס לישראל, שחל בשנה

1 1 1

על השאלה, אם כל אוכלוסיית דרום־לבנון היתד, צריכה
להיענש :״כמו כלום! אפילו לרגע אחד, לא היה לי
ספק בכך.״
לשאלה, אם לא נתן לצד,״ל הוראה להבחין בין האוב-
לוסיה ובין האנשים שבהם רצה לפגוע (הפידאיון הפלסטיניים)
:״אינני משקר לעצמי ...כאשר אני נותן פקודה
לצ״הל להיכנס לאיזור מאוכלס, ואני מאשר דוקטרינת־אש,
אני יודע מה שאני עושה ...כשאמרתי (לאלוף פיקוד
הצפון) תכניס (לכפר מסויים שנהרס) טנקים מה שיותר
מהר, ותפגע בהם מרחוק-,לפני שהחבר׳ה מגיעים לקרב
פנים־אל־פניס, לא ידעתי מה שאני עושה?״
בתארו את הנוהג לפני כן :״אחרי הטבח ליד אביבים,
הפצצתי והפגזתי ארבעה כפרים ללא שום אישור !״ וכאשר
תמה המראיין :״ללא אבחנה?״ השיב גור נחרצות :
״איזו אבחנה? !״
כאשר נשאל על הודעות דובר צה״ל, שטען במיקרים
כאלה תמיד כי צד,״ל ״השיב אש למקורות״הירי״ ופגע
ב״מטרות מחבלים״ ,התלוצץ הרמטכ״ל ״נו, באמת !״
להצדקת שיטה זו :״ 30 שנה, ממילחמת־השיחרור ועד
היום, אנחנו נלחמים נגד אוכלוסיה שחייתה בכפרים, גרה
בערים ...מה עשינו כל השנים? מה עשינו לאורך התעלה?
מיליון וחצי פליטים עשינו !״
וכסיכום הפילוסופיה הזאת :״כאשר אומרים לבני־אדם,
...צא למילחמה והרוג את האוייב אז כל השאר
מותר ...שלל וביזה — הם חלק מניסיון־המילחמה, לצערי.״

כך, בכמה מישפטים, ביטל מוטה גור את עבודתם של
טובי הוגי־הדיעות והמצביאים, העמלים מזה 400.שנים
לגבש מוסר צבאי אשר יצמצם את זוועות המילחמה, יבחין
בין מותר ואסור ויציל חיי־אדם.

• זו, אלמלא קם מוטה גור עצמו והכריז. באומץ־לב
הראוי לציון, שהוא מתכוון להיות ראש־הממשלה. הוא
גם הוסיף שהוא מגשים, בדרך־כלל, את מאודו. ולראייה :
כאשר התגייס, כטוראי, כבר ידע שהוא יהיה רמטכ״ל.

אדם המתייצב ב ף לפני הציבור, מן הראוי
שהציבור יתעניין בו.

כדאי להביא רק כמה פסוקים מראיון זה,
כדי לעמוד על עולמו הרוחני והמוסרי שד האיש
המכריז על עצמו כעד יורש־העצר שד תנועת
העבודה הישראלית, היורש של א״ד גורדון וכרד
כצנלסון, ראש־הממשדה הכא שד ישראל.

הכל מותר. צריכים להרוג את האוכלוסייה
האזרחית ולהשמיד את בתיה• .טדל וביזה הן
תופעות טיכעיות.

בזה הוא מוטה גור, מנהיגם החדש של פועלי
ארץ־ישראל.

י א היה צורך להתעכב דווקא על השלישי שבחבורה

אם תחזור מיפלגת־העבודה לאיתנה, ואם ימאס העם
בליכוד, מי יודע — אולי באחד הימים נמצא את הגנרל
גור בראש ממשלתנו.

ז* ור עצמו הדגיש בכך היטב, ועל כן ראה את עצמו
^ חייב להצדיק את מעשיו. ערב יום־העצמאות האחרון
העניק ראיון לעל הנזישנזר, ובו הסביר את שיטתו (״וידויו
של מוטה גור״ ,העולם הזה .)2125

על פי החלטתו •טל הרמטב״ל מוטה גור,
הפעיל צה״ד את מלוא עוצמת-האש הנוראה
שדו נגד האוכלוסייה האזרהית ככפרים.

מ איי ר!

המעשים היו רעים מאד. דכרי-ההצדקה
גרועים מהם. הם חושפים תכונה שהפסיכולוגים
קוראים לה ¥יד1אץ? 5א 1 011^ 1מעין
טירוף מוסרי.

^ דם שזהו עולמו הרוחני — מה יכולות להיות דיעד
תיו על ערכים כמו צדק סוציאלי, מוסר חברתי, שיור
יון לאשה, לבני עדות מקופחות, למיעוטים לאומיים?

קשה לדעת. אפשר רק לדעת דבר אחד:
מוטה גור התבלט מאז המהפך כנץ קיצוני.

ערב ביקורו של אנוור אל־סאדאת הוכיח, כי לא תפס
את מהות המיפנה הגדול הממשמש ובא, כפי שתפס
אותו חייל אחר, עזר וייצמן, ואף מנחם בגין. הוא טען
שזוהי תחבולה של אל־סאדאת להכנת מילחמה. והעולם
כולו ראה והקשיב כיצד לועג לו נשיא מצריים, בדקות
הראשונות שלו על אדמת ישראל.
מאז מטיף גור למען ההתנחלות בשטחים הכבושים,
מחזק את ידי המתנחלים העומדים כמחסום בדרך אל
השלום, מותח ביקורת על הוותרנות המופלגת של בגין.

אולי יותר מכל אדם אהר, הוא מסמל את
המגמה המטופשת והמסוכנת של מיפלגת
העבודה ״לאגוף את בגין מימין״ — להיות יותר
קיצונית מאשר אנשי ארץ־ישראל השלמה, יותר
נהלנית מאשר גוש־אמונים, יותר נוקשה מאשר
תנועת־החרות.

ה קורה למיפלגת־העבודה, אם
אם תהיה אי-פעם הברירה בין
עזר וייצמן ובין מועמד ״שמאלי״ כמו
שגם סוציאליסטים מושבעים יעדיפו

וזוהי מחשכה עגומה מאד.

זהו כוכבה החדש?
מועמד ״ימני״ כמו
מוטה גור, חוששני
את האיש מחרות.

ניתן היה לקוות, כי התבוסה המוחצת של ה־ 17 במאי
1977 תעורר במיפלגת־העבודה חשבון־נפש, תצמיח כוחות
חדשים מלמטה, תביא לתהליך של התנערות והתחדשות.

והנה 20 ,הודיטים לאחר מכן, אין זכר לכל
אלה. שום כוחות חדשים אינם צומחים. שום
דבר אינו צומח מלמטה. תחת זאת באים הצנחנים
מלמעלה.
על מועמדותו של מוטה גור ניתן לאמר רק דבר אחד :

מיפלגה שיש לה מועמד כזה לראשות•
המילחמה, אינה זקוקה ליריבים.

לאנשים
הנכונים!

777
הברנדי הלאומי

שהוא

בינלאומי.

מ פוגע
בזי קפתה של ישרא לי
׳ 0ראש־הממשלה, מנחם
כגי] ,הפסיק לקרוא בישיבות
הממשלה לנשיא מצריים אנו״
אר אל־סאדאת בשמו. ה כינוי
שאותו הדביק בגין ל־סאדאת
הוא ״התימהוני״.
01 כינוי אחר הודבק בממשלה
לשר האנרגיה והתיק-
שורת, יצחק מודעי, שבנוסף
לביקורתו על שר־האוצר,
שימחה ארליך, החל מבקר
גם את שר התעשייה גדעון
פת. אמר עליו ארליך :״קודם
היה מודעי אנטי־ארליך, עכשיו
הוא אנטיפת.״

של הכנסת. אולם גם בגין נכבל.
בסירטון פירסומת שפורסם
עשרות פעמים בטלוויזיה של
נידיורק, נראה בגין, שאת דמותו
משחק שחקן אמריקאי אל מוני,
כשהוא נכבל על־ידי קלגסי
המישטרה הסובייטית. ה־סירטון
הופק ושודר, כדי לפרסם
את סידרת הפרקים מתוך
סיפרו של ראש־הממשלה, לילות
לבנים, שאותו מפרסם ה־ניו־יורק
פוסט בהמשכים.
! 0בעת דיון בלישכת מיפי

כללית. שר־החוץ משח דיין
מייצג סיעת יחיד, ושלושה
שרים מד״ש מייצגים שבעה
חברי־כנסת, שכבר מזמן הפסיקו
לייצג את מצביעיהם״ .בוויכוח
על עבודה ערבית בישראל
והשלכותיה על החברה
הישראלית, אמר וייס כי זה
״ההון השחור״ של המדינה.
0סגן שר־האוצר, יחזקאלפלומין, הצחיק את הכנסת
כולה, כשסיפר במיזנון בדיחה
המעידה, יותר מכל נאום, על

חם בגין, עם ח״כ הליכוד ש הורשע
בפלילים ונידון לשלוש
וחצי שנות מאסר שמואל
רכממן. על פי התיאור של
רייכר התיישב בגין לייד שולחנו
של רכטמן בהיסה הדעת,
ואחרי שראה לייד מי הוא יושב,
המשיך ללגום מכוס התה
שלו ורק אחר־כך עזב את
השולחן. דוברו של ראש־המנד
שלה, שלמה (״נקדי״) נקדי־מון,
דרש מרייכר לפרסם הכחשה
לסיפור. בפני רייכר ה־

0שר־הדתות, אהרון
אכו־חצירא, טען בימי הקרה
שפקדה את ירושלים, כי
הקור אינו משפיע על הכנסת:
״הטמפרטורה הממוצעת בכנסת
היא בין כה וכה 120 מתחת
לאפס.״
01 במיסגרת הנאום על ה מגבית
היהודית נאם ח״כ הפנתרים
צ׳ארדי ביטון, ודבריו
היו רצופים ״פנינים״
בלתי-פרלמנטריות. ביטון תקף
את ״חברי־הכנסת הגאים״ ,ה מצביעים
בעד חוקי השנור, ואמר
:״דווקא הם, הגיבורים
הזקופים והגאים, יצביעו בעד
חוק שיפגע בריבונותה, בעצמאותה
ובזיקפתה, או סליחה,
בזקיפותה של מדינת־ישראל.״
! 0בהמשך אותו נאום אמר
ביטון :״זה לא יותר מאשר
דאווינים ורוח,״ ובפנותו אל
חברי־הכנסת אמר :״אתם בעצמכם,
באופוזיציה ובקואלי-
ציה, מתחלקים בשלל ולא שמים
קצוץ על המוני השכירים.״

01ח״כ הליכוד רוני מי לוא,
הבין מה זה ל״שים
קצוץ״ ,אך לא הבין מה זה
דאווינים וביקש מביטון להסביר
לו מילה זו. השיב לו ביטון
מעל דוכן הנואמים :״כל פעם

היה אחד מאורחי המסיבה שנערכה בבית־חאמנים לכבוד פרידתו של חברו
לסיעת של״י בכנסת לובה אליאב• פעיל נפגש בבית־האמנים בבעל המועדון,
# 11-1 1 סעדיה מרציאנו והשניים קשרו ביניהם שיחה ידדיותית, בכך הזימו את השמועות שהופצו בעתיונות
כאילו נוצר ביניהם מתח על רקע החלטת של״י לדון ברוטציה בסיעה בכנסת רק אחרי שייערך מיפקד
חברים בתנועה. על־פי הסכם הרוטציה עשוי מרציאנו לתפוס את מקומו של מאירקה פעיל בכנסת.

לג׳ימי קארטר, ליאוניד
כרדנייב ומנחם בגין להפגיש

נדהם, שראה את כל המעשה
במיזנון הכנסת, טען נקדימון:
״ראש־ד,ממשלה התיישב בכוונה
ליד רכטמן ושהה לידו ל פחות
20 דקות. הוא לא רק
שתה תה, אלא גם אכל עוגה.״

אותם עם אלוהים. אלוהים הבטיח
לענות על שאלה אחת
לכל מנהיג. שאל קארטר את
אלוהים, :מתי יחתם סוף־סוף
הסכם השלום, בין ישראל למצריים
י השיב לו אלוהים :
,בעוד חמש שנים ׳.קארטר התחיל
לבכות ואמר , :זה כבר
לא יהיה בתקופתי.׳ השואל הבא
היה בררנייב, ששאל את אלוהים
מתי ישלוט הקומוניזם בעולם,
.בעוד חמישים שנה,׳
השיב לו אלוהים. ברז׳נייב פרץ
בבכי ואמר , :זה לא יהיה
בתקופתי.׳ השואל האחרון, מנחם
בגין, שאל את אלוהים:
,מתי תתגבר ישראל על האינפלציה?׳
,זה לא יהיה ב־תקופתי
/אמר אלוהים ופרץ
בבכי.״

! 0מזכירת סיעת ש״י בכנסת,
ומי שתכנם לכנסת כאשר
יתפטר אחד מחברי־הכנסת של
ש״י או של הדמוקרטים, אלוף-
מישנה (מיק ).סטלה דוי,
התגעגעה בימי הגשם של ה שבוע
שעבר לחום השמש. כדי
להעניק לעצמה את ההרגשה
של יום קייצי חם, התיישבה
לוי בחדר הסיעה שלה בכנסת,
פתחה מיטריה ובפני שאר ה פקידות
ערכה הצגה של אשה
המשתזפת בשמש. באותו הרגע
נכנס לחדר מי שהיה שר־התחבורה,
ח״כ מאיר עמית.
הוא נשאר עומד על מקומו נדהם.
ללוי לא היה נעים, וכן
גם לעמית, שלא היה יכול
לכבוש את צחוקו.

המצב הכלכלי של המדינה, שלו

אחראים שר-האוצר שימחה
ארליך ופלומין עצמו. סיפר

פלומין :״בעלת־אוב הבטיחה

לובה אליאב

היה אורח הכבוד במסיבת פרידה
שאותה ארגנו לכבודו מזכירות הסי עות
בכנסת לרגל פרישתו. את המסיבה אירגנו מזכירתה היפהפיה
של שולמית אלוני, גאולה לוי ומזכירו של שמעון פרס, בועז אפל־באום
(ליד אליאב) .למסיבה שנערכה בבית־האמנים בירושלים,
הוזמנו כל מזכירי הסיעות ורק חברי״הכנסת הצעירים.

שלא תבין מילה, תירשום אותה
לפניך, ואחר־כך נרכז את כל
המילים האלה ונכין מילון.״
01 בין ראש־הממשלה מנחם
בגין-לבין ח״כ הפנתרים צ׳אר־לי
ביטון, קיימת תחרות סמוייה.
במשך שנים רבות אחז בגין
בשיא בכנסת, כשהיה חבר־הכנסת
היחידי שהורחק למשך
חמש ישיבות תמימות. באח רונה
השיג ביטון את השיא של
בגין, כאשר הורחק אף הוא
לחמש ישיבות וזאת אחרי שכבל
עצמו באזיקים למיקרופון

לגת העבודה, קבע הפרופסור
שכח וייס, כי בישראל מושלת
״ממשלת מיעוטים״ :״שר־החקלאות,
אריק שרון, הוא
חוואי למרות שמרבית החקל אות
נימצאת בידי ההתיישבות
העובדת. שר־ההינוך זבולון
המר, נימנה על הזרם הממלכתי
דתי, למרות שרוב היש ראלים
לומדים בממלכתי שאינו
דתי. שר־הבריאות, אליעזר
שוסטק, הוא ראש קופת־חו־לים
של הסתדרות העובדים הלאומית,
למרות שרוב אזרחי
ישראל חברים בקופת־חולים

01 יושב־ראש מיפלגת ה עבודה,
ח״ב שימעזן פרם,
מצא דימוי חדש לדרכה של
ממשלת הליכוד .״הממשלה מזכירה
לי שניים שנסעו במהירות
במכונית. כשהגיעו לגשר אמר
היושב ליד הנהג לנהג , :תזהר,
יש גשר לפניך חשבתי ש אתה
זה שנוהג,׳ ענה לו הנהג.״
01 במצב לא נעים עמד
בשבוע שעבר עיתונאי ידיעות
אחרונות, גדעון רייכר, ש־פירסם
בעיתונות את הסיפור
על מיפגש ראש־הממשלה, מנ

ס הפתעה לא נעימה אירעה
לסגן ראש־הממשלה, הפרופסור
ייגאל ידי] ,כאשר חזר בשבוע
שעבר לארץ. הוא קיבל הזמנה
מסניף תל־אביב של מיפלגתו,
להרצאה של שנוא־נפשו, מי
שהיה ראש־הממשלה, יצחק
דכי]• ידין התנפל על ראש
סניף תל-אביב של התנועה הדמוקרטית,
מוטי תאדרי, ש-
אירגן את המיפגש, ודרש ממנו
לבטל את האירוע עם רבין, אך
תאורי סרב.
01ח״כ פסח גרופר זכה
ה עו ל ם הז ה 2161

בפירסום רב, כאשר נלחם בהנהלת
רכבת ישראל ודרש כי
כל אחת מהרבבות הנוסעות בקו
תל-אביב—חיפה תעצור במושבת
מגוריו של גרופר, עתלית.
השבוע הפתיע ח״כ יעד, אם!ז
יגזרי, את גרופר. יגורי פנה
אל מנהל הרכבת, צבי צפ רירי
וביקש ממנו נתונים על
מיספר הנוסעים העולים בתח נות
הרכבת בין תל־אביב לחיפה.
תשובתו של צפרירי הי־תה,
כי כ־ 13 נוסעים בלבד עולים
על כל רכבת בתחנות
הביניים. עורי הגיש שאילתא
לשר־התחבורה חיים לנדאו
ובה דרש לבטל כליל את הרכבות
הבלתי-ישירות בין חיפה
לתל־אביב.
! 9לעיתונאי הוותיק, הכתב
המדיני של ידיעות אחרונות,
אריה צימוקי, ואביה של
כתבת דבר טובה צימזקי יש
טענות למערכת עיתונו. אומר
צימוקי :״אני כבר 25 שנ)ז
עיתונאי וכשאני חותם על כתבות
אני חותם, מאת כתב
ידיעות אחרונות׳ .הבת שלי,
טובה, עובדת רק חצי שנה
בעיתונות והיא כבר סופרת.״
כידוע נוהג דבר לכנות את
הכתבים שלו בשם ״סופרי
דבר״.
! 0על קיומו של הסכם
מיוחד במינו בין המערך לממשלה
התגלה בעת שח״כ ה מערך,
אברהם כץ־עוז,
הגיש הצעה לסדר־היום תחת
הכותרת המפוצצת :״יעדיה ה ציוניים
והמוסריים של מדינת-
ישראל במיבחן מדיניות ממשלת
הליכוד.״ על ההצעה ל־סדר־היום
ענה מטעם הממשלה,
השר בלי תיק: ,משה ;יפים,

גיואלד פורד

ואריה דולצ׳ין היו שני הכוכבים של
קבלת הפנים שנערכה במלון המלך
דויד, אולם דווקא שניהם נראו משועממים ביותר. מי שלא היה
משועמם אלא משועשע היה מקס פישר, שסיפר על ידידותו רבת השנים
עם ג׳ראלד פורד, עוד כשהיו שניהם שחקנים באותה קבוצת רוגבי.
״אני הפכתי אז להיות נשיא הקבוצה, ומאוחר יותר הפך פורד נשיא
ארצות־הברית, שנינו נשיאים,״ הצהיר פישר. גם פורד וגם דולצ׳ין

הצהירה השחקנית מרים ;ב ריאלי,
כאשר עשתה הסבה
מיקצועיית בימים אלו. תחת
לשחק, פנתה לעסקי מיסעדות,
זסתזוילה לעבוד כקופאית אצל
בני אמדורסקי בחצר ביפו.
יזם אחד השבוע התבלבלה בחשבון
של אחד הלקוחות ב־מיסעדה,
והתנצלה מאד לפניו.
אמר לה הלקוח :״אני מכיר
אותך, את חדשה במיקצוע הזה.״

הרקדנית והכוריאגר־פית
האמריקאית אנה פוקד־לום
התרגשה מאד לפני כמה
שבועות, כשזכתה לקבל תואר
של דוקטור־כבוד מאוניברסיטת
אוהיו, במחלקה ליחסי־אנוש.
הותר לה להזמין לטכס
שני אנשים קרובים, והיא בח רה
באהובה לשעבר, השחקן
הישראלי יו סי?!יפנים, המתגורר
עתה בניו־יורק ומשתכר
כנהג מונית, ובאחותה,
מורה לאריגה בשם רוז כאנק.
בטכס זכתה אנה בדברי ישבח
מפי נשיא האוניברסיטה על
תרומתה למחול בארצות־ד,ברית.
אמרה בעלת התואר בשעת
הטכס :״לא הייתי מעולם תלמידה
של ממש ולא סיימתי
אפילו ב״ת־ספר תיכון, לכן
אני מתרגשת מאד ורואה בתואר
כבוד גדול שנפל בחלקי.״
נשיא האוניברסיטה התלוצץ
באומרו :״תואר של
דוקטור עוזר רק בדבר אחד
— לקבל חדר במלון מכסיקאי
במהירות הבזק.״
׳01 *1 \ 1 1 1 1היה אחד מחברי״הכנסת הצעירים שהוזמנו
על־ידי מזכירות הסיעות בכנסת למסיבה
#11 111 לכבוד לובה אליאב. גלס, איש המפד״ל, ישב בל הערב ליד חברו
לסיעה ח״כ אברהם (״אברמל׳״) מלמד, והשניים לגמו קוניאק
מבקבוק שניצב לידם. אולם כאשר רצה דויד גלס לרקוד,
הוא זנח את אברהם מלמד ופנה לעבר חברת הכנסת שולמית אלוני.

ודבריו לא מצאו־חן בעיני ה מציע,
שקרא לעברו קריאת-
ביניים :״נתתי לד אתמול את
עיקרי הדברים, כדי שתוכל לה
עו ל ם הז ה 2161

התייחס אליהם. חבל שלא הכנת
את עצמך כראוי.״
! ״אני סוף־סוף עושה דברים
חשובים ולא חנטריש,״

| 9ברמת־השרון, באותו הבניין,
מתגוררים שני ספורטאים
נלהבים, בדירות נפרדות
כמובן. האחד, שחקן הכדורגל
גיורא שפיגל והשנייה, קריינית
הטלוויזיה דליה מזור,
שהיא שחקנית טניס מעולה,
כפי שמעידים עליה יודעי דבר.
דליה ממש מכורה לטניס —
היא מקפידה לשחק מדי שבוע
ואף הגיעה להישגים נכבדים
בענף ספורט זה.

סרבו למסור הודעות או לשאת נאומים ועמדו שעה ארוכה זה ליד
זה כשהם מגרדים באפם לסירוגין. אשתו של פורד לא באה לקבלת
הפנים והיתה עסוקה באותה שעה בחדרה בקבלת עיסוי בפניה,
ממעסה פרטית שאותה הביאה עימה, ופורר מיהר לקשור
שיחה ארוכה עם סאלי לואיס, אשתו של שגריר אר־צות־הברית
בישראל, סם לואיס, אשר באה ללא בעלה.

פסוקי ה שבוע

לפני החג, לבין מי ששכב עם
ארוסתו ערב החופה.״

* ראש־ הממשלה מנ

שר האוצר שימחה

ארליך ז ״אדם לאדם זאב
ושר לשר כמו חיות טרף.״
9הנ״ל על שר האנרגיה
והתיקשורת יצחק מודעי :
״התנהגותו של מודעי זה עניין
לפסיכיאטר.״
• הנ״ל ז ״ההבדל בין אופוזיציה
לשילטון, כמו ההבדל
בין מי שאוכל מצה בערב פסח

חם, כנין על יחסיו עם שר
המישפטים שמואל תמיר :״יח סים
בין אנשים הם כמו ספר.
אין צורך לתלוש דפים, עוברים
לדף חדש.״

9הרב ח״ם מנחם ה
כהן
על ראש־הממשלה מנחם
בגין :״מאז נבחר לכנסת ה ראשונה
ועד היום, הוא ממשיך
בעיקביות להיות אופוזיציה ל-
שילטון.״

שב״ראש הנהלת הסוכנות היהודית אריה לייב דולצ׳ין יחד עם
מקס פישר לנשיא לשעבר של ארצות״הברית, ג׳ראלד פורד, במלון
״המלן דויד״ .אל להיס נצמדה במשך בל הערב עובדת הסוכנות
אלה טמשה, אשר התפרסמה בזמנו בידידתו של דולצ׳ין. טמשה
אמרה ללהיס :״תשמור עלי, אשתו של דולצ׳ין אנט, שתויה לגמרי,
והיא עוד מסוגלת להתנפל עלי לפני כל האנשים באן.״ ואומנם
להיס עשה מלאכתו נאמנה ולא זז מצידה של טמשה כל הערב.

הפלמ״חניק ש שיחק טניס
והנעל שעפה בעת 1סיון האונס
! 0מי שערך מסיבת פרידה ^ 0
לחבר־הכנסת אדיה (,,לובה״)?1
א לי א ב הפורש ונוסע ללימודים
לארצות־הברית, הוא וא־ליד
צאדק מראשי של״י. במסיבה
שנערכה בביתו שבכפר
הערבי טייבה, נכחו כמה הב־רי־כנסת
וידידים. ואליד סיפר
כיצד נתקל בלובה בפעם ה ראשונה
בשנת 71׳ במלון בתל-
אביב, שם נאם אליאב על מצ בם
של ערביי ישראל ועל ה ליקויים
והעוולות שעושה ה־מימשל
לערבים. ואליד חשב
אז שלובה הוא אחד מן הצבו־ י
עים — המדברים כך, ומתנהגים
אחרת, וממשיכים להיות
קשורים במיפלגתם. אך לובה,
כמובן, הפתיע אותו אחר־כך,
כאשר פרש מהמערך והצטרף
לשל״י.
8לפני שמונה חודשים
התערבו שגריר בריטניה בישראל,
וחבר־הכנסת יוסי
שריד על בקבוק ויסקי. ה שגריר
טען שחבר־הכנסת
שימעון פרם ייכנס לממשלה
תוך שמונה חודשים ואילו יוסי
הלק עליו. עם תום התקופה
הפסיד השגריר בהתערבות, ויוסי
קיבל בקבוק ויסקי ממין
משובח, שמייד אחרי קבלתו
התחרו בשתייתו העיתונאי בו עז
עפרון ועורך־הדין אממן
זיכרוני, כשאליהם מצטרפים
בלגימות קטועות בלבד חברי־הכנסת
יהושע רבינוביץ ויוסי
שריד. השתייה נערכה בבית
המנצח.
81 בימים של פעילות מדינית
קדחתנית מצא ראש־הממ־שלה
מנחם בגין זמן, כדי
לקבל בלישכתו את מגיש
תוכנית הלילה בגלי־צה״ל, מי כאל
הנדלזדץ, כדי להקליט
דברים לזיכרו של אהרון צבי

״פרופס היה צעיר ואני הייתי
עוד יותר צעיר. הוא היה עלם
יפהפה שחימם לב כל רואיו.
הוא היה נציבי והיו בינינו
יחסי כבוד ואהבה הדדיים עד
יומו האחרון.״ הראיון היה קצר,
שכן מייד עם סיומו החלה ב-
לישכת ראש־הממשלה הפגישה
עם השגריר האמריקאי הנודד,

ארפרד אתרטון.

; 8באסיפת איגוד הטניס,
שנערכה בהרצליה, סיפר הבר-
הכנסת יצחק רבץ על עברו
במישחקי הטניס. בפעם הרא
שונה
שיחק טניס, כאשר היה
בן 12 והוזמן למישפחתו בירושלים.
הוא לא ידע איזו
תילבושת לובשים הירושלמים
במישחקי טניס ועלה על ה־מיגרש
עם חולצה כחולה ו-
מיכנסי חקי. בפעם השנייה בחייו
שיחק טניס עם הפלמ״ח־ניקים
בשנת 49׳ בצריפין, שם
שירת עם חיים כר־לב, דויד
(״דדו״) אדעזר ועוזי ;ד קים.
היה שם מיגרש טניס
ורבין ביקש מהאפסנאות שיביאו
ציוד ותילבושות עבור
המישחקים. האפסנאות אומנם

71111ך( 11 משמאל) הרקדנית מככבת בסירטון פירסוטת
שבו היא מופיעה כאשת חלל. לצידה מופיע רקדן
1 # 1111
להקת בת-שבע דויד דביר. השניים בתילבושת חלל חייבים להתנועע
בהתאם לתסריט. התלבושות שוקלות ארבעים קילוגרמים בקירוב
ועשויות מטייץ ירוקים ואביזרים שונים המחוברים להם• השניים
חבשו גם קסדות פלסטיק ענקיות. שלוש שעות לקח לאורי גרוס
להלביש ולאפר את השניים והבעייה היחידה היתה אין לתת להם
ארוחת־צהריים, כאשר הם לבושים בתילבושת מסובכת זו. גם את
הקסדה הורידו השניים כל כמה דקות, כדי שיוכלו לנשום בלי בעיות.

פדופס, שבימים אלה מלאה
שנה למותו. פרופם היה מזוהה
עם הפסטיבל הישראלי, שאותו
הקים וניהל במשך שנים רבות,
ועם הזינזריה — מיפגש מק הלות
בינלאומי שבו היה הרוח
החיה. לא רבים זכרו את פעילותו
של פרופס בצעירותו, כאחד
ממייסדי תנועת בית״ר בפולין
ועוזרו של זאב ז׳בו־טיגסקי.
אמר עליו בגין :

מאפרת, המומחית לאיפור למרכיבות משך|
1 7114| 1י!׳||1
קפיים, מדגימה צורת איפור־עיניים חדשה
ני 1 # 11/1
למרכיבות המשקפיים. עם קפיץ מייוחד המורכב למשקפיים אפשר
להוריד אותן כדי לאפר את הענייים• סימה לוי היא
המתמחה היחידה כיום באיפור לנשים המרכיבות משקפיים.

סיפקה את הציוד, אך החליטה
אז שהפלמ״חניקים השתגעו ל גמרי.

8שני אבות מפורסמים
גרמו לבניהם. העיתונאים, ביומון
מפ״ם על המשמר, נחת
רבה. הראשון הוא ישראל
זמיר שאביו הסופר, יצחק
כשביס־זינגר, קיבל השנה
את פרס נובל לסיפרות. ה שנייה
היא צלילה אורגד,
שאביה, המחנך הוותיק כרוך
בן״יהודה, עומד לקבל את
פרס־ישראל לחינוך. צלילה
עומדת לפרסם בעיתונה ראיון
עם אביה, בדומה לזמיר ש־פירסם
סיפור על פגישתו עם
אביו.

ח״ם חובה

שחקן תיאטרון ״הבימה״ נשא השבוע
את ידידתו השחקנית הצעירה הילה רז,
לאשה. הילה נמצאת בחודש החמישי להריונה. היא קיבלה תפקיד
בסירטו החדש של דויד אבידן ״לחץ״ ,שבו עליה לגלם תפקיד של
אשה בהריון• לחתונה הגיעו ידידים רבים של השחקנים מהתיאטרון
וכן מישפחתם העניפה. אחות החתן, הזמרת רבקה רז
שחזרה לפני כמה שבועות מסיור בארצות-הברית, נתנה את בירכתה
לבחירת לבבו של חיים. אחרי הכל שמות המישפחה לשתיהן זהה.

| 8 1 7ר * 111:19ך עדיין לא כבש בארץ את כל
, £ש | הלבבות, אן לב אחד הוא
#1111
1#1111
כבש ללא ספק בלונדון, את ליבו החולה במיקצת של הזמר האמריקאי
אלטון ג׳ון• אחרי שאלטון שמע את יגאל מזמר, החליט
לאמץ אותו ולטפח אותו וכתב לו לחן לשיר חדש, שאותו הקליט
יגאל בלונדון. את התמליל לשיר ״חייכי את אותו החיוך״ חיבר
גרי אוסבורן שהיה אחראי לתמלילים בתקליט ״מילחמת העולמות״
.יגאל עדיין מתקשה להאמין שהגיע מנחלת, מקום לידתו
כאן ישר ללונדון להסתופף עם כוכבים בינלאומיים. הצלחת התק ליט
הקבע את עתידו של יגאל בשן בעולם הזמר הבינלאומי.
בתמונה: עם סולי שדה, ידידו באולפן ההקלטה בלונדון.

! 8להקת המחול עינבל, שהופיעה
בתיאטרון ירושלים
לפני כשבוע, נירעדה כאשר ה מנוף
הנושא את התיפאורה,
השוקלת מישקל רב, נפל על
הבימה. למרבה המזל אירע כל
זה. עם גמר ההצגה, כאשר כל
השחקנים סיימו את עבודתם
ורק מנהל התיאטרון יעקב
כן־חדצל, נכה במקום עם
אחדים מפועלי הבמה. בן־הרצל
עדייו נחרד למחשבה, מה יכול
היה לקרות אילו נפלה התים־
אורה בזמן ההצגה.
ה עו ל ם הז ה 2161

דוד(״אנדי־ס אלדן

מי שכיהן במשך 30 השנים האחרונות כראש
מחלקת הצילומים בלישכת העיתונות הממשלתית,
פרש לגימלאות. לכבוד המאורע הכינו לו צלמי העיתונות מסיבת הפתעה ותערובת
צילומים צנועה בבית־סוקולוב. אנדי החביב מאד על בל צלמי העיתונות שמח

! הזמרת נלי עטרי קיבלה
זוג הזמנות לפסטיבל הזמר,
שבו היא מופיעה, ומסרה אותו
לאמה. היא ואחותה, השדרנית
שוש עטרי, החליפו דירה
בימים אלה והזמינו אשה, ש תנקה
ותבריק את דירתן החדשה.
כאשר נודע למנקה ש־בעלת־הבית
היא גלי, ביקשה
ממנה זוג הזמנות למופע בירושלים.
גלי, שלא רצתה לסרב
לה, לקחה את ההזמנות
מאמה ונתנה אותן לעוזרת.
! 0כאשר שחקן נכנס ל תפקיד
יותר מדי, סובלים ה פרטנרים
שלו. זה מה שקרה
לשחקנית אירית מאירי ש-
בהצגתה החדשה בואינג אכס־פרס,
היא נאבקת עם השחקן

אריאל פורמן, המנסה לאנוס
אותה, כחלק מתפקידו. אירית,
שאמורה לאיים עליו בנעל, התרגשה
כל־כך, עד שהנעל עפה
ישר על אריאל והעקב היכה
בראשו. אחרי כמה שניות של
״בלק-אאוט״ התאושש אריאל
וההצגה נימשכה. האונס, לא
התבצע, כמובן, ככתוב במחזה.
01 במגאזין לנוער של ה טלוויזיה
הלימודית זהו זה הופיע
מנחם זילברמן, האחראי
למדור הקולנוע, כאשר
ילדה בת שנה וחצי יושבת על
בירכיו, וסיפר על הסרטים ה מוצגים
בעיר. למי שתהה מי
היא הילדה, זו היא תום, בתה
של אשתו, דורית, מנישואיה
הקודמים.

לפגוש ברבים מהם במסיבה. צילום שלו לא הוצג בתערוכה מחשש שגורם ההפתעה
יתגלה לו. בתמונה מימין: משה מילנר המחליף של אנדי, ודיויד רובינגר, אחד
הצלמים הראשונים של ״העולם הזה״ .בתמונה משמאל: אנדי בפי שניראה לפני 28
שנים במחלקת הצילומים, שאותה פתח וניהל. תמונה זו מוצגת בתערוכה שנערכה.

! 9השדרנית רכקה מי-
כאלי ראיינה את הזמר יזהר

כ הן ברדיו, אחרי שמארגני
פסטיבל הזמר הודיעו כי אינו
מתאים להופיע בו. אמרה מ יכ־אלי
התימני עשה את שלו,
התימני יכול ללכת.״
! 0חיים אשל, הישראלי
שהגיע ארצה בימים אלה לסיור
עבודה, הוא סיפור הצלחה
בעיסקי קולנוע ובתעשיית
תמרוקים. אשל, הצבר, מכהן
כיום כסגן נשיא עולמי של
חברת תמרוקים, ועומד להפיק
סרט אמריקאי שחלקו יצולם בארץ.
אם כוכבים כמו דאפטין
הופמן ואל פאצ׳ינו יגיעו
לארץ לצילומים, על זאת יח ליט
אשל בסיורו הנוכחי.
! 9בסירטון־פירסומת עבור
בנקים, שהפיק השחקן־מפיק
יהודה דרלן] ,במתכונת ה מצלמה
הניסתרת, הותקן מיק רופון
בכספומט, והעוברים והשבים
שרצו למשוך כסף נתבקשו
לשיר את סיסמת הבנק
ולהכריז על הסכום שאותו הם
רוצים למשוך. המפיק הופתע
מאוד מכשרון שירתה של נו רית
בורנשטיין, שהגיעה למקום
במיקרה ורצתה למשוך
כסף. נורית מוכרת היטב ליהודה.
היא היתר, חברתו במשך
תקופה ארוכה, לפני שנישא.

1ו 1ן 1ה ! 111 רקדניה וכוריאוגרפיה הגיעה
\ 111111י י \ *1 1למסיבה של ״עינבל״ ופגשה את
אחת הרקדניות של הלהקה, אילנה בהן, מימין• אושרה המחלקת
את זמנה בין קיבוץ אפיקים, בו נמצאים שלושת ילדיה לבין
תל־אביב, שבה היא עובדת, מבינה ריקודים ללהקות שונות בארץ.

! ! הסאטיריקאי יואל די

טוען, שמצא שיטה טובה
לחסוך כסף :״בנהיגה עברתי
באור אדום, לא עצר אותי
שוטר וחסכתי 200 לירות. לא
עצרתי בשלט עצור, לא עצר
אותי שוטר, ושוב חסכתי 200
לירות. לזה הוספתי עוד 200
לירות וקניתי לי נעליים.״
11 לריפל היתד, גם גירסה
משלו מדוע הבורחים מכלא
רמלה הורידו את שני הנמלטים
הערביים בדרך, ונישארו
רק שישה במונית :״זה בניגוד
לחוק ששמונה יסעו במונית
אחת.״

שדה לוי־תנא

המייסדת של להקת המחול

״עינבל״ יצרה גם בבכורה החדשה
של להקתה ריקוד אחד בשם ״שדאבה וריחן״ .למסיבה
שרה לוי־תנאי הגיעה שנערכה אחרי הצגת הבכורה
במצב״רוח מרומם• .תמונה, עם שלמה חזיז אחד מרקדני הלהקה.
ה עו ל ם הז ה 2161

! 0ביום שבו התקיים מיש-
חק הכדורסל בין קבוצת מכבי
תל־אביב לאמרסון וארזה, הזמינה
הטלוויזיה הלימודית את
מיקי כרקוביץ׳ לראיון. מאמן
הקבוצה, רלף קליין, הטיל
ויטו על העניין בטענה שמיקי
חייב לישון אחרי־הצהריים ולא
להתראיין בטלוויזיה. במקומו
הגיע כדורסלן מכבי, לו
סילכר, שאינו נוהג לישון
לפני מישחק, אלא לומד מיש-
פטים בזמנו הפנוי. התברר כי
לו התרגש מאד ממצלמות ה־

דינה שדת

כוריאוגרפית שיצרה את הריקוד ״חבא לי
גורלי״ המספר על חתונה במרוקו עבור
להקת ״עינבל״ איננה מרוקאית במוצאה, אך את הפולקלור המרוקאי
שאבה בירושלים, שם גדלה. רינה הנשואה ליעקב (״קובי״)
שרת קצרה תשואות רמות על ריקודה. למסיבה הגיעה
ושוחחה עם המנהל הכללי של הלהקה, יעקב בן־הרצל.

טלוויזיה וחייב היה לערוך
שלוש חזרות עד שנירגע מעט.
0 :כאשר נישאל בעל חברת
המנופים מרדכי (״מנטש״)
צרפתי, מדוע קנה כ־ 40 חל קות
קבר בבית־הקברות בחולון,
השיב :״יש לי סבלים
רבים, וכמו שאנחנו חיים ביחד
אנחנו רוצים להיות ביחד גם

אחרי המוות.״

01 לפנטומימאי ג׳זקי אר־קין
יש מועמדים משלו להנ
חיית
מופע האיירוויזיון בירושלים
— שניהם יודעים שפות
ושניהם מוכרים היטב בארץ.
השניים: חבר־הכנסת אכא
אגן, המומחה לשפות א;ט
דולצ׳ין, המומחית לחומור.

אסקור 1900ע ם מדחס העתיד.
שיא ביעילות.
שיא בחסכון בח שמל!
אמקור ממשין להוביל ולהפתיע. והפעם — שיא
בחסכון בחשמל; על ידי סדרת שכלולים בלעדיים
לאמקור; ועל ידי יישום נכון של המדחס החסכוני
והמשוכלל בעולם —
? 11£§5011ו\ 0ס? 11ס0 ? 11\ 112£

בידוד פוליאוריטן יצוק — הבידוד הטוב
בעולם — תורם לחסכון בחשמל.
צינורית מיוחדת המנצלת את חום המנוע
לאדוי הלחות במקרר; תורמת לחסכון בחשמל

והעיקר:
המדחס המהפכני החדש — 10¥ז?א?
11£8§011ק0 \ 1כ< 0 ? 71\ 112£0 711 החוסך כ־/0נ<20
נוספים מצריכת החשמל של המקרר.
רק מהנדסי אמקור מסוגלים ליישם בהצלחה
כזו מדחס כה מהפכני ולהגיע לחסכון כה
רציני מצריכת החשמל.

1׳8ס 688 ץ ק 1מס 0מ 26ו1וו 0 |(1־ץ 9יו 16ו־1

תשכון

בידוד פוליאוריטן יצוק בדלת
ובגוף המקרר. הבידוד הטוב
בעולם. חוסך בחשמל.

תשכון

תא הקפאה גדול;
סו ו ליטר; לניצול נפח מירבי
ולאיחסון מזון לתקופות
ארוכות. חוסך כסף.

תשכון

צינורית מיוחדת
מנצלת את חום המנוע
לאדוי הלחות. אין צורך
בגופי חימום מיוחדים.
חוסך בחשמל.

תשכון עגק
המדחס המהפכני מיושם
בהצלחה מירבית רק על ידי
מהנדסי אמקור.

מקרר קונים באמ קו הנ קו ד ה.
מפיצים

וסוחרים מורשים.

פרסום א. סל
ה עו ל ם הז ה 2161

ספסרות בבשר
בגלל המחסור החמור בבשר מחלק
מישרד״התעשיה את הבשר הקפוא רק
לאותם סיטונאים המופיעים ברשימות
המישרד, כמקבלי בשר לפי הקצבות. הם
מוכרים מייד בשר זה הלאה, במחירים
מופקעים, לאיטליזים ולחנויות־השיווק
הגדולות. המישרד מסרב למכור ישירות
לקצבים או להיפר־שווקים, ומעדיף להמ־

מוצע עד־ מדינ ה
בעסק הי ק ב
עובד גכיר גיקגי ראשון־לציון ״כרמל מזרחי״ פנה לתת-ניצב בנימין זיגל;
בהצעה לשמש עד־מדינה בחקירות הצפויות בעסקי השחיתות ביקבים. העד מסר
לזיגל באמצעות עורך־דינו כי היה שותף, ובידו מידע על מעשי-מירמה בהיקף גדול,
שטרם נודע עליהם, שעיקרם זיוף מיסמכים והוצאת כספים במירמה.
זיגל החליט להעביר את ההחלטה ליועץ המישפטי לממשלה, יצחק זמיר.
אם תתקבל ההצעה, צפוי מיפנה מכריע בפרשה. עד כה כלל המידע שנמסר
ליועץ המישפטי לממשלה רק חומר ומימצאים של ועדות־ביקורת, שהצביעו על
אפשרות של מעשים פליליים.
עורך-הדין של עד-המדינה מסר, כי עדותו יכולה לשמש נקודת־מיפנה בפרשה,
בדומה לעדותו של חיים גושן בפרשת אשר ידלין.

״סולל־בונרז״ מגדיל
הפעילות ב קני ה
חברת ״סולל-בונה״ בקניה קיבלה לאחרונה
חוזים על עבודות בהיקף של
25 מיליון דולר• חוזים אלו הביאו את
החברה לביטול ההחלטה הקודמת על
סגירת הסניף וחיסולו.
החברה מגדילה עכשיו את הסניף, ותפעיל
במקום מישלחת של 10 ישראלים.
נראה כי קניה תתפוס את מקומה של
ניגריה, שם הוכתה ״סולל-בונה״ קשות
על־ידי החברות של מרדכי אליסון,
לשעבר מנכ״ל החברה לעבודות־חוץ של במישפט ועד״המדינה
״סולל-בונה״,

אשר ידלין.

״סולל-בונה״ חשבה לסגור את הנציגות
בקניה, מפני שתקופה ארוכה לא
קיבלה עבודות. היא החזירה את עובדיה,
והשאירה במקום נציגות זעירה
לגביית חובות. לפתע הצליחה לקבל כמה
עבודות גדולות.
העבודה העיקרית היא בית ״בנק
הקואופרטיבים״ ,שהוא בית־מישרדים בגובה
26 קומות. עבודה גדולה אחרת
היא בניית 800 דירות. כן ניגשה החברה
למיכרז על כביש גדול, והיא מתחרה

על הזכייה עם חברה ישראלית אחרת,
״חירם—זאבי״ .ההצעה של ״חירם—
זאבי״ כוללת סעיפי הסתייגות, לכן יש
סיכוי ל״סולל-בונה״ לזכות בעבודה .״סו־לל-בונה״
בנתה בקניה בעבר מיבנים מרשימים,
ביניהם מרכז״הכינוסים על-שם
קניאטה, מייסד קניה — בניין רב-קומות
עגול ויפה.
הפעילות הישראלית הגדולה היא של
חברת ״חירם—זאבי״ ,המעסיקה כאן
כ־ 70 ישראלים, בעבודות כבישים ושדות-
תעופה. החברה ריכזה את פעילותה בקניה,
אחרי שהצליחה להוציא את מרבית
ציוד העפר שלה מאוגנדה, שם פעלה
בעיקר לפני השתלטותו של אידי אמין
על המדינה.
בקניה מצויים שלושה מיפעלי-פלסטיק
של ישראלים, ועתה מוקם הרביעי על-
ידי משה יובל ודב ברוכשטיין.
מישפחה ישראלית ותיקה בקניה היא
של שרה בלוך, בעלת רשת-המלונות
הגדולה במדינה• היא באה לקניה ב-
,1914 לבקר את אחיה, ונשארה ביגלל
המילחמה העולמית. אחר־כך נשארה ופיתחה
את עיסקי-המלונות הענפים שלה
וביניהם מלון ״נורפולק״ בניירובי, בסיג-
נון קולוניאלי בריטי. המישפחה היא
גם בעלת נכסים רבים, וכן סוכנת־מכו-
ניות ״בדפורד״.
הישראלים באיראן
החברות הישראליות הפועלות באיראן
לא הפסיקו את פעילותן, והסתפקו בהוצאת
מרבית המנהלים הישראליים
ממדינה זו. החברות ממשיכות להפעיל
את העסקים בהילוך נמוך, וממתינות
להתפתחויות.
אם יולאם רכוש החברות, או יימנע
מהן להמשיך להפעילו, תהיה המכה
קשה, אך נסבלת. לחלק מן החברות
לגבי חלק
יש ביטוח
מן העסקים. הביטוח הוא רק לגבי
ההשקעות, ולא לגבי אובדן הכנסות צפויות.
מרבית
החברות חתומות על חוזים עם
ממשלת איראן וחברות ממשלתיות. סביר
כי במיקרה של פגיעה, יוקם גוף שייצג
את הנפגעים ויתבע פיצוי מממשלת
איראן, כפי שנעשה במדינות אחרות. ב-
מיקרה כזה מקוות החברות לעזרה של
מישרד־החוץ•

דו שו קר מיסה
רסוננות״ר״רנר-
לורד יונתן זיו מגיע השבוע מברי טניה,
כדי לבדוק את ההצעה שייכנס
כשותף לסוכנות ״ליילנד״ בישראל, שנרכשה
על-ידי רמי אתגר. אונגר חזר
לאחרונה מלונדון, וסיכם עם לורד זיו,
מבעלי חברת ״מרכס אנד ספנסר״ ,כי
ייכנס כשותף בכיר לסוכנות. מדובר גם
בסוכנות ״לאנצ׳יה״ ו״אוטוביאנקי״ של
אונגר.

שין למכור לסיטונאים, המעבירים את
הסחורה הלאה, בריווח מופקע.
מישרד־התעשיה מוכר את הבשר הקפוא
לסיטונאים במחיר 36 לירות הקילו.
הצרכן משלם כ־ 70 לירות הקילו,
כאשר הקצבים משלמים עד 55 לירות
תמורת הזכות לקבל בשר מוקצב. מסתבר
כי על-ידי חלוקת הבשר בהקצבות,
במחיר של 36 לירות, מאפשרת הממשלה
לספסרים להרוויח 30 לירות לכל
קילו, ללא כל מאמץ.
עד לפני שבועיים היו במחסני-הקירור
בישראל פחות מ־ 1000 טון בשר קפוא,
כמות המספיקה לחצי שבוע. לפני שבועיים
הגיעה האניה ״ז׳ולייטה״ ,עם מיט-
ען של 1000 טון, ובעוד שבועיים תגיע
האוניה ״מרייטה״ עם 3000 טון. ברור
כי כמויות אלה לא תספקנה, וכי יימשך
המחסור בבשר.
במצב זה יוצרת הממשלה, בשיטה
הקיימת, העברת ריווחי-ספסרות גבוהים
לשיכבת סיטונאים וקצבים. הדרך הטובה
ביותר היא להפסיק כליל את חלוקת הבשר
הממשלתי לכמה שבועות, עד שיצטברו
כמויות מספיקות של בשר במח-
סני״הממשלה, או לקיים פיקוח הדוק על
מכירת בשר קפוא, רק בחנויות ורשתות
המתחייבות למכרו במחיר מוסכם, ללא
ריווחי-ספסרות.

שתתה
ב ע לו ת
רשת
״אנהבלי״
רשת הבוטיקים רבת־היוקרה ׳,אנ-
הבלי״ העבירה את הבעלות לחברת
״מרק ראובן 1978״ .הרשת היתה של
עמוס ודליה מרה. דליה מרוז תמשיך
להפעיל את החנות ברחוב דיזנגוף.
עמוס מרוז לא היה קשור עוד לרשת.
הסיבה העיקרית למכירה: מחסור בהון
חוזר לפיתוח המכירות הגוברות, כאשר
חלק גדול מן הרווחים הוצאו בשנים ה אחרונות
אל מחוץ לחברה.

ר שת החנויות
״פור פייר׳ בכינוס מרצון

בית קניאטה בניירובי
ביצוע נזהיר

מלון נורפולק של כדוך
רשת עניפה

רשת חנויות״הענק האמריקאית ״פוד-
פייר׳׳ ,קיבלה אישור של בית־מישפט
אמריקאי לכינוס״נכסים מרצון, לפי סעיף
11 לחוק פשיטת־הרגל האמריקאי. החברה
הודיעה כי אינה יכולה לעמוד
בהתחייבויותיה, ובית־המישפט ימנה לה
מנהלים.
הרשת שייכת למישפחת סם פריד-
לנד, מי שהיה ממייסדי ״מלונות דן״
בישראל, ושנים רבות גם יו״ר מועצת-
המנהלים של רשת זו בישראל.

ל1ו זה עלה 750,000ל״׳
לר זה יעלה רק 29,000ל״,
נעד 12ת שלומים).

בתמונה: חדר שינה ״דזירה״ .עיצוב מיוחד, לייצוא. ארון 8דלתות, מיטה, שידות
ומערכת איפור .־ 29,000.ל״י -עד 2ו תשלומים.

אנו מייצרים רהיטים בטיב
מעולה לא מפני שמתחשק לנו אלא
מפני שאין לנו ברירה אחרת.
הרהיטים שלנו הולכים לייצוא.
הרהיטים שלגו הולכים לחנויות
.יוקרה. זה חייב אותנו להשקיע
בהם 8חודשים ו־ 750,000.ל״י.
פסלגו עשרות סוגי עץ עד שמצאנו
את המתאימים. שלחנו בחזרה
עשרות סוגים של פורמייקה ובדי
ריפוד עד שמצאנו את היפים
והעמידים ביותר. פיטרנו מעצב
רהיטים אחר מעצב רהיטים, עד
שמצאנו את אלה שענו על כל
דרישותינו. שילמנו(ואנחנו עדיין
משלמים) משכורות גבוהות
במיוחד לנגרים ורפדים כדי. להשיג
את הטובים ביותר בשוק.

שיטה חדשה בארץ:
סדרות ייצור גד 1ל 1ת
ה מ חילו תאת
המחיר לצרכן.
הרהיטים שלנו הולכים
לייצוא, אבל הם נמכרים גם
ישירות לקהל הישראלי אצלנו
ב־ 6מסופי ״דרית״ בארץ, במחירים המסוגלים
להתחרות בכל חנות רהיטים יוקרתית.
מפני שכל מערכת סלונית, חדר שינה, פינת אוכל
וחדר ילדים שלנו מיוצר בסדרות ייצור גדולות. זוהי
שיטה חדשה בארץ. היינו מוכרחים ליישם אותה כדי
לעמוד בתחרות בשווקי העולם. וזה חוסך לך אלפי
לירות כאן בארץ.
ח י אל תשלמי אלפי לירות לארכיטקט עבור
עיצוב פנים. אנו מעמידים אותו לרשותך בלי כסף.

מסיר תל-אביב: בית ררית 4 ,קומות ענק, הר-עיון , 16
פינת לוינקקי .86 ליד תחנה מרכזית.
•מחסן המפעל, ה מ טני ר .,26 אזור
מסוק חולון:
התעשיה חולון( .פתוח גם כל השבת
מיסו בבוקר ער סו בלילה) .י
מסוק באד שבע: מרכזהעיר, רח׳ החלוץ 24ו, לי ד בנור
דוד. אוטובוסים .6,7,9

מסוק חיפה:
מסוק אשדוד:
מסוקנהריה:

700מ״ר של רהיטים, מפרץ חיפה,
כביש חיפה-עכו לפני המסעדה
הרומנית בכביש השרות ליד עומת וולקן.
706מ״ר של רהיטים. אזור התעשיה
בית כ.נ.ר( .פתוח גם כל השנת מיסו
בבוקר עד סו בלילה).
שדי הגעתון .46

דרית

במסופי השיווק הישיר•
כל התצוגות פ תו חו ת רצוף מ־ 9.00 בבוקר 11/־ 9.00 בערב.ביזם1־.1.00-9.00
בנזוצ״ש 5.00 אחה״צ 0.00-ו בלילה. תצוגות חולון ואשדוד פ תו חו ת כל ה שבת
מ־0.00ו בבוקר עד 0.00ו בלילה.

סרוח׳
תמיד בא ו ננה
ונ״א, רח׳ פינסקו* ( 4מעל קפה ״נוגה״1

בז ר הי ט
הרנ רו ז ־ ג צ-נבנבזיו
ובטר, ודדי *ו ר דו ־ -כ ך

לכלע לי רכב
הגיעו פרוות משגעות
תוצרת חוץ
לציפוי מושכי מכוניות.
לקכל רל, לפי הזמנות.
כל הקודם זוכה
אורי לוין — מוהליכר 23ת״א, טל 50828—9 .

שימחה ארליך מאשים את חברו לממשלה
מודעי.. :התנהגותו הוא עניין לפסיכיאטר!

צחק מודע*

ך* פצצה הסתתרה באחד העמודים
י 1הפנימיים של גיליון היום השישי של
מעריב. כתב העיתון, יאיר קוטלר, ראיין
את שר־האוצר, שימחה ארליך, על בעיות
האינפלציה, הביא מיספרים ונתונים כלכליים
יבשים מפיו של השר, עד שהגיע
לשאלות האישיות יותר. לאחר שארליד
תקף את נגיד בנק ישראל, ארנון גפני,
ואת שר התעשייה לשעבר, יגאל הורביץ,
שאל קוטלר את שר־האוצר ,״בקריאת ביניים
חטופה,״ על פי תיאורו :״ולמה תוקף
אותך ללא הרף השר יצחק מודעי, חברך
למיפלגה? הוא רואה בך כישלון, תובע
את התפטרותך י־ השיב על כך ארליך :
״התנהגותו של מודעי זה עניין לפסיכיאטר.״
למרות
שהראיון פורסם ביום השישי הקצר,
געשה ורעשה המיפלגה הליברלית.
אפילו מודעי לא הלך באותו היום, כהרגלו,
יחד עם אביו לבית־הכנסת שברחוב
החשמונאים בתל-אביב, אלא נסע ישירות
לביתו שבהרצליה פיתוח. שם ענה על
טלפונים של ידידים שהביעו את הזדעזעותם
ועל אלה של עיתונאים .״אני דורש
מארליך להתנצל במוסדות המיפלגה,
ואם הוא לא יעשה כן, אכריח אותו להתנצל
מחוץ למוסדות המיפלגה.״ היה בכך
יותר מאיום גלוי, שאם ארליך לא יחזור
בו מדבריו, תהיה זו הפעם הראשונה ששר
יגיש תביעת דיבה כנגד שר אחר, בעת
ששניהם מכהנים באותה הממשלה.
למי שאינו.בקיא ברכילות הפוליטית,
תמוהה התגובה הנסערת של מודעי. כבר
נשמעו דברים המורים יותר מפי אישי-צי-

בור על אישים אחרים, והמותקפים עברו
עליהם לסדר היום. אולם גם חבריו של
ארליך וגם אלה השייכים למחנה של מודעי
יודעים, כי בחודשים האחרונים שוטף
את הממשלה, הכנסת והעסקונה המיפלג־תית
גל של שמועות, שלפיהן שר האנרגיה
והתשת־ת. שלא מכבר קיבל גם את תיק
התיקשורת, מגלה לאחרונה מדי פעם סימנים
של התנהגות מוזרה. כמה משרי
הממשלה או פקידים בכירים ממישרדו
וממישרדים אחרים לא הסתירו את תמי התם
מתגובותיו המשונות ומחוסר הריכוז
שלו.
האסון שפקד לפני כמה חודשים את
יצחק מודעי, כשבתו היפהפיה, הראלה,
נספתה בתאונת דרכים, היה אות לירי•
ביו לפתוח במיתקפה צדקנית עליו, כדי
לנסות ולחסלו פוליטית. כל מי שהיה
בהלווייתה של הראלה, ואחר-כך בביתו
של מודעי בתקופת השבעה, ראה לפניו
אדם שבור ורצוץ. גם הידידים האמיתיים
של מודעי חששו שהוא לא יתאושש
מהמשבר הזה.

איש ח סי ד
אשר התאושש מודעי והחל בכל
*י זאת לתפקד, כשמדי פעם בפעם אפשר
היה אפילו להבחין בצל של חיוך על
פניו של השר, הנחשב ל״חתיך״ של הממשלה,
הבינו יריביו, כי לא תצמח להם
ישועה מאסונו. אז החל לפתע גל של רי
שימיחה
או־לין־
נונים על המהפך שהתחולל בנפש השר.
מודעי בא ממישפחה מסורתית. במשך
שנים רבות הוא היה נוהג ללכת עם אביו
לבית־כנסת קטן ברחוב חשמונאים בתל־אביב,
ולעיתים לקח לשם גם את יתר בני
מישפחתו, ביניהם הראלה, שהיתה אהובתו
של הסבא, אביו של מודעי.
מספר הפירסומאי דויד אדמון, הידוע
כמקורב למודעי :״במשך שנים הוא היה
קובע איתי פגישות בימי שישי בשעה 2
אחר־הצהריים. הייתי צריך להשאיר את
הצוות כולו עד שעה זו, כדי לשבת עם
מודעי, שהיה אז מנכ״ל רבלון ולקוח שלנו.
רק אחרי שנים הבנתי את פשר היום
והשעה. מודעי היה נפרד מאיתנו בערך
ב־ ,3.30 הולך לבית אביו, ויחד עימו היה
הולך לבית־הכנסת, הקרוב למישרד שלי.״
לאחר האסון הקפיד מודעי יותר במילוי
מיצוות דתיות, כפי שקורה הרבה
לאנשים שאיבדו את יקיריהם. הוא הלך
יותר לבית־כנסת, התפלל בדבקות גדולה
יותר. מודעי נמנע אחרי מותה של הר־אלה
לצאת לטייל או לבלות בשבתות, כך
שנדמה היה כי הוא הפך מחילוני לשומר־מסורת,
לחוזר בתשובה המאמין בדבקות
בדת היהודית.
הדתיות של מודעי היתה סממן, לדעת
שימחה ארליך וחבר עוזריו, לכך שמודעי
משתגע. היה מי שדאג להפיץ סיפורים כי
בכנסים שונים של המיפלגה הליברלית
החל מודעי לפתע לדבר שטויות, פלט מיש־פטים
שאינם קשורים לנושא ועיוות את
פניו בצורה מוזרה. למרות הרינונים אי
אפשר היה להצביע על כנס כלשהו, סגור
או פתוח, שבו ראו אנשים את מודעי במצר
המוזר.

ככל שהעמיק הקרע בין ארליך למודעי,
כך גבר גל השמועות. מודעי יצא בגלוי
כנגד הנהגתו של ארליך במיפלגה הליברלית
וכנגד המדיניות הכלכלית שלו כשר־אוצר.
מודעי, איש עסקים, שהרים על
רגליהם שורה של מיפעלים כושלים ואשר
לזכותו יש שורה עוד יותר ארוכה של
מיפעלים משגשגים, טען כי ארליך מוביל
את המדינה לקראת שואה כלכלית
ואת המיפלגה הליברליוד והליכוד כולו
לקראת שואה פוליטית.
השיא היה כאשר מודעי הגיש תוכנית
משלו לתקציב המדינה, תוכנית נגדית להצעת
התקציב של ארליך. היה ברור כי
ראש־הממשלה לא יעביר הצעת תקציב
שונה מזו של שר־האוצר שלו, כי בכך
היה מביע אי־אמון מוחלט בארליך. גם
מודעי ידע כי צעדו זה הוא הפגנתי בלבד,
ביטוי נוסף למורת רוחו מארליך. אך
מודעי רצה בהפגנה זו, שעוררה את חמתו
של שר־האוצר יותר מכל.

״או אני
או מודעי״
פני כחודש הגיעו הדברים לידי מש־
< בר של ממש במיפלגה הליברלית. בפורומים
סגורים התבטא ארליך :״או אני
או מודעי!״ ארליך ההל בחריש עמוק בתוך
מיפלגתו, כדי להשיג תומכים כנגד
מודעי. בין היתר הצליח ארליך להעביר
לצידו את ח״כ יצחק ברמן, האיש החזק
של סניף תל־אביב של המיפלגה הליברלית,
שהוא הסניף החזק ביותר של
חמיפלגה. ברמן היה קודם לכן ממתנגדי

בסיב בממשלה י
(המשך מעמוד )23
ארליך ומתומכי מודעי. כאות הזדהות עם
ארליך ערך ח״כ ברמן בתחילת השבוע
קבלת פנים בסניף תל־אביב, וכך התייצב
בגלוי לימין שר־האוצר.
האישיות היחידה הבלתי־תלויה במיפ״
לגר, הליברלית הוא יושב־ראש הנהלת
הסוכנות היהודית, אריה דולצ׳ין, שהחליט
לשים קץ לסיכסוך שבץ השניים. הוא
זימן לפגישה את ארליך ומודעי, באחד
מחדרי הכנסת, וניסה להשכין ביניהם
שלום. אך הפגישה לא עלתה יפה. יומיים
אחר-כך נערכה פגישה נוספת בחדרו
של דולצ׳ין, במלון המלך דויד בירו־

צוא דרך כדי להקל עליו את המעמסה,
כשר וכחבר ממשלה.״
לאורך כל השיחה מנחם בגין לא הגיב
כלל. כאשר סיים שימחה ארליך את דבריו
היו לבגין שתי הערות .״לא הבחנתי בשום
דבר מייוחד בישיבות הממשלה ובפגישות
שלי עם מודעי,״ אמר בגין. ראש־הממשלה
ניסה לשכנע את ארליך, כי התרשמותו
אינה נכונה וכי דברים כאלה הם
״עניין לרופאים״ .בגין גם סיפר לארליך
על מקרה דומה שאירע במישפחתו, וש״תו־דה
לאל הסתיים בכי טוב.״ כאשר המשיך
ארליך ללחוץ וטען כי שוחח גם עם רום־
אי־נפש, החליט בגין לסיים את השיחה
במדינה העם
חז ר ה דל!וההתחלה
הממשלה לבשה 8ני0
ליברליות ובאותו זמן
הסעילה שיטות דרקוניות
לא בכל יום זוכה העם שאחד משרי
הממשלה יטריח את עצמו בשעת חצות
לאולפני הטלוויזיה, כדי לבשר בשידור
ישיר לאומה הודעה דרמתית. אירוע מעין
זה התרחש השבוע.
שר־המישפטים, שמואל תמיד, הגיע ל אולפן
מהדורת החדשות כמעט חצות כדי
להודיע לאומה על מהפכה תחוקתית העומדת
להתחולל במדינה: ביטול חלק מ-
תקנות־החירום המנדטוריות הדרקוניות,

לשישה סטודנטים ערבים באוניברסיטאות
ישראל, שהצהירו בגלוי על תמיכתם ב-
אש״ף (ראה עמודים .)32—33 בחוגי השיל-
טון הועלו מחדש הצעות להטלת מימשל-
צבאי על ערביי ישראל ולנקיטת מדיניות
של יד חזקה כלפיהם.
היו אלה תגובות להתגברות פעולווז
הטירור ומעשי הפיגוע, שביצעו אנשי אר־גוני־החבלה
הפלסטיניים ברחבי ישראל,
שהגיעו לשיאם בפיצוץ מיטען חומר־נפץ
במרכז נתניה, אשר גרם למותם של שלושה
אנשים ולפציעתם של עשרות אחרים.
שוב נשלפו מתוך הגינזך צווי־החירום,
החוקים הדרקוניים ושיטות הדיכוי הטו-
טאליטריות, כאמצעי להתגוננות מפני הת עוררות
הלאומיות בקרב ערביי פלסטין.
שיטת פעולות־התגמול, שאינן מבחינות
עוד בין פידאיון לאזרחים חפים מפשע,
אומצה שוב על-ידי צה״ל.

השר מודעי, אשתו ובניו בהלוויית בתו
״צריך לעזור לו — הוא מיסכן״
שלים. שם הצליח דולצ׳ין להשיג הישג
מסויים: בתיווכו הסכימו ארליך ומודעי
להשכין שביתת־נשק ביניהם עד לוועידת
המיפלגה, האמורה להתכנס בעוד כמה
חודשים.
אולם שביתת־נשק זו הופרה לאחר שבוע
בדיוק. באחד העיתונים הופיעה ידיעה,
כאילו הציע מודעי, בנאומו בפגי סניף
המיפלגה בחיפה, שארליך יתפטר ממיש־רד־האוצר,
בו ניכשל, וימונה לסגן ראש־הממשלה.
מאז שייגאל ידין מכהן בתפקיד
זה, הפך התפקיד לבדיחה, וכל מי
שנכשל בתפקידו מציעים אותו כסגן ראש-
הממשלה.
שליחים מטעם דולצ׳ין אצו רצו אל
מודעי, לשאול מדוע הפר את שביתת-
הנשק. מודעי הכחיש כי אמר את הדברים
האלה, אם כי הודה שנאם בפני סניף
המיפלגה בחיפה .״מדוע לא הכחשת את
שנאמר בעיתון?״ שאל דולצ׳ין את מודעי.
תשובת מודעי היתה :״על פי ההסכם
ביני לבין ארליך, איש מאיתנו לא
מדבר עם עיתונאים על עמיתו. לכן לא
רציתי אפילו להכחיש.״
אולם אליבא ז״ארליך הסתיימה שבי-
תת־הנשק. עד לראיון עם קוטלר במעריב
לא תקף ארליך את מודעי בעיתונים,
אולם אנשיו והוא בעצמו העבירו מפה
לאוזן את הידיעות על ההתמוטטות הנפשית
כביכול, בה לקה מודעי בעיקבות
מותה של הראלה.

ממ שלה
משוגעת
ר* שיא בהפצת השמועות הושג בשיחו,
י ) שהתקיימה בשבוע שעבר בין שימחה
ארליך לבין מנחם בגין, בביתו של ראש־הממשלה.
ארליך ביקש מבגין פגישה אישית
כדי לדון בעניין מודעי. בפני בגין
ארליך, בצדקנות מופלגת, יריעה פרש רפואית רחבה ביותר, על בריאותו הנפשית
הרעועה של חבר הממשלה יצחק
מודעי. כשהוא משתמש בביטויים כמו
״תאמין לי שכואב לי הלב עליו,״ או
״צריך לעזור לו, הוא מיסכן,״ טען ארליך
בגלוי בפני ראש־הממשלה כי מודעי
סובל מהתמוטטות נפשית, וכי ״יש למ־

1 1.1 1.111

באומרו :״החוקה אינה מאפשרת לנו לפטר
שר, גם אילו הדברים שאתה אומר היו
נכונים.״
ארליך אמנם לא הצליח לשכנע את בגין,
אולם עצם הפגישה עזרה לו לחזק את
גל השמועות .״אפילו ראש־הממשלה יודע
על כך,״ סיפר ארליך לאנשים המקורבים
אליו וגם לכמה אישים מהאופוזיציה,
ממיפלגת העבודה.
בעת ארוחת צהריים שנערכה בשבוע
שעבר, בה השתתף גם איש אחד ממיס־לגת
העבודה, חזר ארליך על סיפור הפגישה
שלו עם בגין ואפילו התלוצץ :
״רק משוגע מוכן לקחת על עצמו גם את
תיק התיקשורת.״
המילחמה שאותה מנהל ארליך נגד עצביו
של מודעי גררה את היחסים הפנימיים
בתוך הממשלה למישור חדש לגמרי.
ביחסים אלה חלה התדרדרות שלא הי-
תה כדוגמתה באף אחת מהממשלות הקודמות.
התגובות של מודעי וההכחשות
המגומגמות של ארליך, עוד יגבירו התדרדרות

אולם נראה כי הפעם עשה ארליך שיקול
מוטעה. אפילו האכזריים מבין הפוליטי קאים
אינם מוכנים לקבל הפקת הון פוליטי
או גמר חשבונות בין יריבים פוליטיים,
תוך ניצולו של אסון כבד שאירע
לאחד מהם. גם מתנגדיו החריפים ביותר
של מודעי בתוך הממשלה, ביניהם שר־הביטחון
עזר וייצמן, שהסתכסך עימו בצורה
חריפה ביותר ערב הבחירות, החליטו
להתייצב לצידו.
לעומת זאת קפץ שר־המישטרה לשעבר,
שלמה הלל, על המציאה בשאילתה
שהגיש לראש־הממשלה, בעיקבות האש מותיו
של ארליך, ביקש לדעת ,״האם נשלח
השר מודעי לטיפול, או לפחות לבדיקה
פסיכיאטרית האם בעיקבות דברי
שר־האוצר, אין זה מן הראוי שתיערך בדיקה
ובירור, ואולי גם טיפול, לשר־האוצר
עצמו?״
רק פסיכיאטר יוכל לקבוע אם מישהו
משרי הממשלה הנוכחית זקוק באמת לטיפול
פסיכיאטרי. אולם העובדה ששרים
שולחים זה את זה בפומבי לטיפול מסוג
זה מצביעה על כך, שאם לא השרים באופן
אישי, הרי הממשלה כגוף היא ״שיגעון.״

״קודם נתפוס את הדגים הג דו לי ם
על פיהן גורשו הוא וחבריו למחתרת מחו-
פי־הארץ והוחזקו במעצר מינהלי בקניה.
תקנות אלה, העומדות בניגוד לכל תסיסה
דמוקרטית של חירויות האדם, נותרו בתוקף
מאז קום המדינה והופעלו בעיקר כלפי
ערביי ישראל ותושבי השטחים המוחזקים.
כצעד ראשון, בישר תמיר, יומלץ בפני
הכנסת לבטל את התקנות המתירות גי רוש
מהארץ או הענקת סמכות לכל קצין
צה״ל לבצע מעצר מינהלי. לכשיתקבל החוק
יהיה רק שר־הביטחון רשאי להוציא
צו־מעצר כזה, וגם אז תהיה החלטתו כפופה
לפיקוח הרשות השופטת.
מדושן עונג הציג תמיר את השינוי ה מהפכני
כצעד שנועד לעגן את חירויות-
הפרט בחוק וכתפנית ליברלית, שמדינות
העולם הנאורות כבר מברכות עליה.
חוקי דרקון ושיטות דיכוי. באותו
שבוע עצמו נסחפה הממשלה לשורה של
פעולות, שעמדו בניגוד גמור לכיוון עליו
הצביע תמיר. ארבעה בתים של חשודים
בפעולות חבלה בישראל פוצצו בכפרי
הגדה המערבית, עוד לפני שהחשודים, ש חלק
מהם אומנם הודו במעשיהם, הועמדו
למישפט. מושל יהודה ושומרון הוציא
צו־גירוש נגד חשוד בהסתה ובהשתייכות
לאירגון עויין. צה״ל הוציא צווי־ריתוק

בעבר כבר הוכחו שיטות אלה כפסולות,
הן מהבחינה הדמוקרטית והן מהבחינה
המעשית. הן הציגו את הכיבוש היש ראלי
בעיני העולם כמישטר של דיכוי,
הפכו גם את ערביי ישראל המתונים, המז דהים
עם המדינה, לאוייביה.
אולם חוסר־האונים של הממשלה בכל
התחומים מצא את ביטויו גם בתחום זה
של ביטחון-הפנים. היתה זו חזרה לקו
ההתחלה בגישה ובטיפול בבעיית ערביי
פלסטין, אזרחי ישראל והנתונים למרותה.
ניתוח ללא פיתרון. היה זה סמלי
כי באותו זמן נכשל מאמץ נוסף של ה שליח
האמריקאי המייוחד, אלפרד אתר־טון,
להוציא מהקיפאון את המשא־ומתן
לשלום. מצריים דחתה על הסף את ני-
סוחי־הפשרה שהביא מירושלים לגבי כמה
מסעיפי הסכם-השלום השנויים במחלוקת.
המצרים לא הותירו עוד מקום לספק כי
הבעייה המרכזית החייבת פיתרון, היא
בעיית הזיקה שבין הסכם־השלום עם ישראל
לבין פיתרון בעיית פלסטין.
ממשלת ישראל מתכחשת לזיקה מעין
זו בכל צורת ניסוח שהיא. מאורעות ה שבוע
האחרון הוכיחו בפעם נוספת כי
למרות התעלמותה של הממשלה מהבעייה,
(המשך בעמוד )28
ה עו ל ם הז ה 2161

^ 8ו 5 0
60/57 57/,/־5*61

ז<3 86£61^6וז 647/ 4 - 80
<6 0611ק60 005561*6 10־5161
^ 1**1* 855/
/־8600111 810/61
ז601<6גן 01 2-7/0/ 5ח*10ק 0
חס!*ם ח1נ1וזזס 180X10־ )08 ווו5/5*6
41 דרגות עוצמה 70101*16

טייפ 1בו אינסוף חי דו שי ם
ה חי דו שהמהפ כני
הבלע די שלשרפ

556ק ^
בעזרת שיטת ה־55ק ,4מסוגלת
המערכת לדלג מקטע מוסיקלי
אחד למשנהו ולבצע אוטומטית
את הפעולות הבאות. על גבי הסרט:
11 לדלג אל הקטע המוסיקלי הבא
ולעצור לפניו.
12 לרלגאל הקטע הבא ולנגנו.
)3לחזור אל תחילת הקטע
ולעצור לפניו.
)4לחזור אל תחילת הקטע המוסיקלי
ולנגנו שוב ושוב.

שים לב להטענה הקדמית,
כמוה תמצא רק במערכות יקרות.
הטענה זו מאפשרת לבחון בקלות
את מצב הסרט. נשוב לא תסתכן
בהטענת קסטה הפוכהו.
מכוון לוח סגולי ומנגנון מושלם
מבטיחים מגע חלק בין הסרט לבין
המנגנון וששני בקרה רגישים
מאפשרים המלטה מושלמת.

פ טיפון ־ המתקדם ביו ת ר

יצירה ש ל ענק

50181/מצוירת בפטיפון משוכלל
המופעל על ידי מנוע אינדוקטיבי
בעל 4קטבים.
הזרוע המתואמת באיזון סטאטי
תפיק מתקליטיך צלילים נפלאים
בנאמנות מירבית.
מזבן כי תנבל להאזין לצלילים אלה.
ולהקליטם להנאת ׳דיריר
בעת ובעונה
אחת.

50181/היא יצירה מושלמת.
יצירת ענק ששמו הולך לפניו בעולם.
שרפ -ענק האלקטרוניקה מיפן.
את המערכת של שרפ. תוכל לראות
לשמוע ולקנות בשק־ם, במשכיר המרכזי
בכלבו שלום. במשביר לצרכן. בש.א.ל,
ובחנויות מובחרות למכשירי חשמל.
המכירה גם לעולים חדשים

5 1 -1

שרפ. ענק האל7ן טרו1״!1ה מיפן

שו 1-או.קי^£.

היבואן: אסמגובע־מ ירושלים טלפון 533817 :־ 02 הפצה: סלון טוקיו, אלנבי 53ח־א. טל 283770 .־ 03 הפצה ביים: אור. יבוא והפצה, דרך בית לחם .60 טל 719447 .־02
אולם תצוגה נן רם י־.ביח שרפ -סלון טוקיו. אל(בי ,66 תדאביב. טל 612128 :־.03

ה עו ל ם הז ה 2161

בעיר היא מאי בת הארבע היושבת באדישות ואוכלת פלאפל,
י י בעודה שולחת מבטים חשדניים לעבר התושבים הסקרניים. כולם

בעפולה רוצים לגעת בילדה מלוכסנת העיניים. חייל נשא אותה על כתפיו ונתנו לה פרח.

נדשפחת
30-1111 קיאו
עפול ה

| | ל 7111171 היאן צ׳אן מאי, הצעירה בבנותיו של וונג צ׳ונג קיאן מבלה את
111:1111 הימים הראשונים בעפולה בשעשועים במיגרש המישחקים
החדש. על פניה לא ניכרים כלל אותות המסע המפרך אל החופש, והיא צוהלת ושמחה.
¥ד! ממש כמו שכתוב בתנ״ך,
כך בדיוק תיארתי לעצמי את
ישראל,״ אמרה הואן נגוק פונג קיאן בת
ה־ 39 בדרך למרכז הקליטה בעפולה. ביום
הראשון להגיעם לארץ, היו בני מישפחת
קיאן — ההורים וארבעת ילדיהם תשושים
מעייפות, אך זו לא ניכר על פניהם. בני
המיזרח הרחוק יודעים תמיד לשמור על
ארשת פנים חתומה וחביבה, שימחה, כעס,
פחד, עייפות, אושר, מתבטאים אצלם

בחיוך, ורק אדם המכיר אותם מקרוב יודע
להבחין בריגשותיהם.
וונג צ׳ונג קיאן ואשתו היאן נראים
צעירים מגילם. בחדר־המגורים הקטן בדירה
שבקומה האחרונה, הסבו ההורים עם
בנותיהם וונג צ׳אן צ׳י, וונג צ׳אן נגי, וונג
צ׳אן דאז, והיאן צ׳אן מאי. כולם לבשו
סוודרים דקים ולראשיהם חבשו את כובעי
הטמבל שקיבלו במטוס .״לא האמנו
שנגיע לכאן,״ סיפר האב בווייטנאמית ׳

אך מרוצים. ביומם הראשון במרכז הקליטה, בני המישפחה עדיין
חבושים בכובעי הטמבל. קצת קר להם. שכן, אינם רגילים למזג
בלילה הראשון לא ישנו בגלל הקור שהיה באותו הלילה.

לומדים עברית

האב (שני מימין) מנצל ישיבה בבית־הקפה במרכז
העיר, כדי ללמוד עברית. לידו בני המישפחה (מימין
לשמאל) הבכירה צ׳יאן צ׳י, האב. אשתו פונג, הבת וונג צ׳אן דאו ובמרכז התינוקת מאי.

נרגשת לחברו הוותיק פן יא טון העובד
כבר שנה כחשמלאי בתדיראן. פן. הגיע
עם רבים מהווייטנאמים הוותיקים, כדי
לעזור לחדשים בצעדיהם הראשונים בארץ.
ביומיים הראשונים התאכסנו הוותיקים במרכז
הקליטה, סיפרו לעולים החדשים על
החיים בארץ ושמעו מהם על דרך חיסורים
שעברו עד הגיעם לישראל. הסיפורים
נשמעו מוכרים.
בוגדים לגיסו

,ך* וגג צונג הכיר את אשתו בכנסיה שבו
סייגו! ,מקום מיפגש הקהילה בימי
הראשון. זה היה לפני 16 שנה. היאן
עבדה אז כפקידה במחלקת המס. וונג
עסק בייצור סירופ מקני־סוכר ובמכוניתו
הסתובב בשווקים, כדי למכור את תוצרתו.
החיים היו נפלאים, כך סיפר. כסף לא חסר
לבני־הזוג, במשך הזמן נולדו ארבע הבנות
ושלוש מהן כבר התחילו ללמוד
בבית־הספר. עם כיב!ש הקומוניסטים השתנו
חייהם של בני־הזוג מן הקצה אל
הקצה. הקומוניסטים לקחו את מכוניתו
של וונג, ורוקנו את ביתו מהרהיטים. בבית
נשארו רק כמה מזרנים. את ארוחותיהם
בישלה היאן על עצים שהבעירה
בחצר. וונג המשיך למכור את הסירופ
בעגלה קטנה וקיווה לטוב. אך יום אהד
הגיעו חיילים לביתם ודרשו מהם לעזוב
תוך 24 שעות ולהצטרף לחבריהם ה־
״בוגדים״ בגיטו הנמצא במרחק חצי יום
נסיעה מסייגון. לפני שהגיעו הקומוניסטים
לוייט־נאם החזיק וונג במישרה חלקית
בצבא. השמועה הגיעה לאוזני הקומוניסטים
והם חיפשו אותו כדי לעצרו. בגיטו
התקיימו בני המישפחה ממנות אורז קט־

חושים תוד ותיקים

מתפתחת בין הילדים הווייט־ן
ך | 1ך 1ח | 1ן ה 1ך״ 7 1
נאמים והעפולתיים. הילדים
1 1 1 1 /1 ׳ 1 1 1 1 1
אינם זקוקים למילים, כדי להתחבר זה עם זה. בתמונה נראה

ביום שבת באו ישעיה פרס (שלישי מימין)

ואשתו הווייט־נאנוין! פון קיים לה (שנייה
משמאל) לבקר ולעודד את העולים החדשים. איתם בא דוקטור הואה (שני מימין).

נות שקיבלו כל יום ומקצת מים.
החיים נעשו קשים מנשוא. דונג נועץ
באשתו והם החליטו לברוח. ברשותם היה
קצת זהב שהחביאו מפני הקומוניסטים.
ידידים סיפרו להם על מתווך העוזר להבריח
אנשים אל מחוץ לארץ. וונג התקשר
אל האיש ושילם לו בזהב תמורת הזכות
לעלות על סירת דיג קטנה. בחפזון אספו
בני־הזוג כמה בגדים חמים בעיקר לילדים
וקצת אוכל, ועלו על הסירה. אחרי שלושה
ימים הגיעו אל ד,אוניה — טונג אן,
והועלו על הסיפון.

ילד תושב עפולה עילית מציע לחברו הווייט־נאנזי לשחק בכדור1 .
ביום השבת כבר ערכו ילדי עפולה עילית מישחק כדורגל עם העו־ 9
לים החדשים. כמה מהם הזמינו את החברים החדשים לבתיהם2 .

את האוכל וחיכינו ללילה, כדי לנסות להירדם.״
וונג אינו יודע מדוע בחרו-דווקא
בו כדי לצאת לישראל. את ישראל הוא
זוכר מהימים שלפני בוא הקומוניסטים.
״תמיד היה איכפת לי מה קורה בארץ
הזאת. גם אני וגם אשתי מאמינים באל
אחד, כל פעם כשפרצה מילחמה במזרח־התיכון
היינו צמודים לרדיו, כדי לדעת
מה קורה. הערצנו את החיילים הישראלים
הנלחמים על ארצם ולא ידענו שבקרוב
גם אנחנו ניאלץ לחפש לעצמינו מולדת
חדשה.״
ביום ה־ 37 לשהייתם על הטונג אן הכריזו
ברמקול את שמו של וונג ואמרו כי
יישלח לישראל. יומיים אחרי כן נפרדו
בגי המישפחה כשדמעות בעיניהם מחבריהם
בספינה ויצאו לדרך. הם היו מאושרים.
במטוס לארץ לא ישנו כימעט,
הסתכלו דרך החלונות החוצה והקשיבי
להסבר הקברניט. אחר־כך נראה להם הכל
כחלום — הנאומים בשדה־ה תעופה, הרי־
״יומים האחרונים, הנסיעה למרכז הקליטה
עפולה, חלוקתם לדירות בנות שלושהחדרים. מישפחת וונג לא הספיקה לפרוק
את חפציה המעטים וכבר הוצפה בעשרות
עיתונאים וצלמי טלוויזיה סקרניים. בערב
ירדו אל המישרד, שם קיבלו תעודות עולים,
שמיכות ומצעים, תנור וכלי־מיטבח,
ומעט עוגות ותפוזים. בערב הראשון נצמדו
הוונגים למעקה המירפסת הקטנה,

לווייט־נאחים ביום השבת. הוא גס הדגים
במישחקים.
לילדים כיצד להשתמש
הסתכלו על הנוף ונשמו את אוויר הארץ
החדשה העתידה להוות לגביהם מולדת
שנייה. קשה היה להם לישון בלילה, לא
ביגלל התרגשות, אלא מפאת הקור שאין
הם רגילים בו, כיוצאי ארץ טרופית.
מולדת חדשה

ווי ט־ג אס
נגד ישראל

}*ך משים ותשעה ימים ולילות הצי
טופפה מישפחת קיאן בשטח של
מטר על 60 סנטימטר על הסיפון העליון של
האוניה, כשהם רועדים מקור. את מנות
הדייסה היומיות ואת המים נתנו לבנותיהם.
ההורים חיו במשך שבועיים ללא מזון.
בלילות ישנו בישיבה במקום שהיה מכוסה
קיא כתוצאה מהשפעת תנודות הספינה
בסערות. לידם מתו שכן טוב ותינוקת.
״הפסקנו לחשוב בכלל,״ סיפר וונג בעיי פות
,״חשבנו רק על הרגע שבו נותנים

,ך* שירת למחרת בבוקר, כדי לנסוע
עם חבריהם לבדיקות הרפואיות, נתקלו
הווייט־נאמים בקהל סקרנים רב, ש החל
צובא על מבואות המקום כבר מש עות
הבוקר המוקדמות.
התושבים הסתכלו על שכניהם החדשים
מי בסקרנות ומי בכעס, היו כמה שהתריסו
:״לווייט־נאמים מסדרים הכל, בתים
חדשים, גינה, אפילו סידרו להם את החש־
(המשך בעמוד )28

— פישפחח ווגג־ציונג קיאו, עפולה
(המשך מעמוד )27
מל והטלפון בזמן שאנחנו צריכים לחכות
שנים. אפילו מיגרש מישחקים סידר מיש־רד
הקליטה כבר ביום חמישי.״ הוונגים.
כשאר חבריהם חייכו בשימחה לעבר ה־עפולתים
הזועמים, ונפנפו להם בידיהם:
״סלום סלום,״ בלי להבין כלל במה מדובר.
בבית־החולים ובדרך חזרה הוקף האוטובוס
תושבים שחסמו בפניו את הדרך,
ורק בעמל רב הצליח הנהג לחזור. במקום
חיכו לעולים החדשים ארגזי תפוזים ואש כוליות
שנשלחו על־ידי בני עפולה וה קיבוצים
הסמוכים. הם קיבלו תנורים נוספים
ושמיכות עד שיתרגלו למזג״האוויר
שלנו. ילדיהם כבר החלו משחקים עם ילדי
השכונה בלי מילים. אחד מהילדים הווץ ט־נאמים
הקטנים, טפח לחברו חבוש הכיפה
על כתפו והזמין אותו לשחק בתופסת —
מישחק בינלאומי. הילדים המבוגרים יותר
פתחו במישחק כדורגל וייט־נאם נגד ישראל
עד לשקיעת השמש.
ביום השישי, התעוררו הוונגים מדפיקות
חזקות בדלת הדירה. שעה ארוכה חיפשו
את המפתח .״אנחנו לא רגילים למפתחות,״
סיפרו כמה מהם — בחודשים האחרונים
לשהייתם בווייט־נאם גרו יחד בצריפים
ושכחו מה זו פרטיות. היו אלו אנשי מיש־רד
הקליטה שבאו בחברת הרופא הוותיק
לשאול אם אין הם זקוקים למשהו מיוחד.
עד שתיפסקנה ההטרדות עור יעבור זמן
רב, אולם הוונגים כשאר חבריהם אינם
רוגזים, אלא מקבלים כל אורח ברצון,
אפילו אם הם עייפים או עסוקים. במיטבח
הכינה היאן אורז, והבנות עסקו בשטיפת
הרצפות. הם התבשרו על לידת תינוקת
וייט־נאמית לחבריהם והוסבר להם המונח
— צבר. בצהריים הסבו בני המישפחה ליד
השולחן בחדר־המגורים ושקדו על העברית.
בערב כבר יכלו לראות את עצמם
בטלוויזיה הישראליית.
״אני מאושר,״ אמר וונג בסיפוק ,״לא
תיארתי לעצמי שזה יהיה כל־כך טוב,
התושבים כל־כך נחמדים. לפני שירדנו
מהאוניה אמרנו לעצמינו שאנחנו מוכנים
לנסוע לכל מקום, רק לא לארץ קומוניסטית.
היו כאלה שקצת דאגו ביגלל שחשבו
שבישראל יש מילחמה. אבל אנחנו מרגישים
נהדר, העיקר זה ללמוד עברית ואחר-
כך נראה, אני רוצה שהילדות תלמדנה
בבית־ספר מה שיותר מהר, ואני חושב לג־

שמחפש דוגמניות. מנהל מרכז הקליטה
קיבל כבר עשרות הצעות עבודה לווייט־נאמים.
אולם הוחלט לתת להם לנוח,
אחר־כך ילמדו עברית ואז יבחר כל אחד
בדרך הרצויה לו. אנשי המיקלט זכו גם
לביקורם של ישעיה פרס ואשתו הודים־
נאמית, פון קים לה. ישעיה התגורר בווייטנאם
12 שנה. היה לו שם מועדון
וקאזינו ושם נולדה גם בתו אנה הנראית
כתימניה, ובנם הקטן, ג׳וני, הדומה לאמו :
״אני שמח לעזור לאנשים האלה,״ סיפר
ישעיה. כבר בעליית הווייט־נאמים הראשונה
בא לקבל את פניהם בשדה־התעו־פה.
הפעם לא עלה בידו להגיע ללוד, אף
כפיצוי הביא עימו את אשתו, ואת שני
ילדיהם הדוברים וייט־נאמית, שישחקו עם
האחרים, וכתשורה נשא עימו מאה בק בוקי
סויה שנעלמו תוך דקות ספורות
במיטבחי הווייט־נאמיות, ארגזי־פירות ומקלות
אכילה.

מ ק לו ת אכילה
מאייבי
> £ח ריו הגי ע גם אייבי נתן ובידיו צע-
צועים וממתקים :״ביקשתי שיביאו 400
פליטים ולא מאד״״ אמר אייבי באכזבה.
״במקום שזה יהיה מיבצע של עם לעם
שכולם יוכלו להשתתף בו, אמרו לי בממשלה
ללכת הביתה .״כל אדם הוא אדם,
הוא נולד על האדמה וזכותו להימצא
עליה, יש הרבה אנשים שהיו מתים להש תתף
במיפעל הזה, כי זה נושא הומאני.
הממשלה מדברת כל הזמן על יוזמה פרטית
ולא נותנים לנו אפשרות לעזור. אם
היו נותנים לי להביא את 400 הפליטים
זה היה הרבה יותר טוב.״ אבל אייבי
מתכנן לנסוע השבוע להולנד ולהעביר
את הפליטים הווייט־נאמים לאוניה אחרת
שתסתובב מול חופי הים־התיכון עד שתסכים
אחת המדינות לקלוט אותם. כן הוא
מתכנן לערוך ארוחת ערב מפוארת לכל
הווייט־נאמים במיסעדך, סינית בתל־אביב.
אייבי הביא עימו חבילות של מקלות אכילה
:״זה מצחיק, לא תיארנו לעצמינו ש יש
כאלה שלא מסתדרים עם סכין ומזלג.
כששמעתי על זה החלטתי לבוא מייד ולהביא
מקלות.״ ובאותה הזדמנות ביקר
אייבי אצל היולדת ואצל אחד הילדים

במד-ינה
(המשך מעמוד )24
קיימת הזיקה בשטח. כל עוד לא תיפתר
הבעייה הפלסטינית לא יהיה שום
ערך להסכם־שלום מכל סוג שהוא. גם
אם ייחתם הסכם־שלום עם מצריים תוסיף
הבעייה לאיים כגידול ממאיר על גורל
המדינה.
מדיניות היד החזקה שנשלפה שוב לאחרוני׳
לטיפול בבעייה, כמוה כניתוח שיש
בו אולי לנטרל אבר מסויים מהסרטן ש פשה
בו, אבל אין בכוחו למנוע את התפשטות
והסתעפות הגידול לשאר הגוף.
הכנסת הטון ש ל הידטון
הכזיב ירד, המחיר
עזה, הח״סים רגזו
והמרץ נפגע.
״עלי לציין שהילטון לא שבע נחת מיום
כניסתו לשרת את הבית המכובד הזה.
כולם רואים בנו פולשים, ואיש אינו חוסך
הזדמנות להתקפה עלינו. והדוגמות רבות
וידועות לך. רצוננו הטוב לשרת את חב-
רי־הכנסת כימעט ללא רווח מסחרי סביר,
אינו חוסך הזדמנות להתקפה עלינו, וה טובה
מוחזרת ברעה. לנו כבר ברור עתה,
שאין טעם להמשיך את החוזה הקיים לוד

מיסעדן ליפשיץ
שישליק עם שומן

העולים מוייט־גאם עם ארגזי תפוזים ותפוחים
״רגילים לאוכל חריף״
סות לעבוד כנהג או בחקלאות או ללמוד
מקצוע אחר.״
שתי אחיותיו של וונג נשארו בווייטנאם.
האחת נשואה והשנייה רווקה, כבר
חודשיים אין הוא יודע מה עלה בגורלן.
גם אשתו איבדה כל קשר עם אמה ועם
אחיה .״אני מקווה שהם יצליחו לברוח,
מי יודע אולי גם הם יצליחו להגיע לישראל
וזה יהיה נהדר.״ אמרה היאן בעיניים
נוצצות.

להת חי ל
חיים חדשים
כת בעפולה. תושבים רבים צוב־
/אים כרגיל עה מבואות מרכז הקליטה.
ישנם כמה תושבים שבאו לחפש פוע לים
למיפעליהם, הגיע גם תל-אביבי אחד

הווייט־נאמים השוכב במחלקת ילדים עם
מחלת אולקוס חריפה.
בעלי המכוניות בעפולה התנדבו לקחת
את העולים החדשים לטיולים בעיר בשבת.
גם הוונגים זכו בטיול כזה וטעמו מה־פלאפל
הישראלי שערב לחיכם. אפילו ילדתם
הקטנה בת ה־ 4לא התלוננה על חריפות
המאכל העממי .״אנחנו רגילים לאכול
חריף מגיל צעיר,״ חייך וונג. והתחיל
לעבור עם מישפחתו מחלון ראווה אחד
לשני, כשהם משווים את המחירים למחירים
בארצם .״בגדים זה כמו אצלנו. מכשירי
חשמל קצת יקרים.״ וונג רוצה לק נות
בהזדמנות הראשונה מכשיר דדיו
— אחרי תקופה ארוכה של חוסר קשר עם
העולם החיצוני. הוא רוצה ללמוד הכל
על הארץ בה הוא נמצא ולהתחיל חיים
חדשים.

יאירה יסמין

קופה נוספת. יתכן שיהיה זה מן התבונה
שהכנסת תמצא מפעיל אחר, ששמו לא
מנקר עיניים, ואפילו שעה אחת קודם.
עד יום מיוחל זה נמשיך לשרת בנאמנות
את עובדי הבית ואת חברי־הכנסת.״
מיכתב זה שלח בשבוע שעבר מנהל
הילטוך ירושלים, דן ברקאי, ליושב־ראש
הכנסת יצחק שמיר. היתה זו הכרזה גלויה,
שהילסון יסיים, עם תום שנת החוזה הרא שונה,
את ניהול מיזנוני הכנסת.
כך הגיע לסיומו הרומן בין הכנסת לבין
מלון הפאר הירושלמי, שתחילתו עם פתיחת
המושב האחרון של הכנסת. עד שנכנס
הילטוך לכנסת, הפעיל את המיזנון במשך
שנים רבות מסעדן פרטי בשם אשר הר
ברט. חברי־הכנסת אהבו את הוברט. ה אוכל
היה עממי וטוב, המלצרים הפכו עם
השנים להיות ידידיהם של הח״כים.
קאבב קי• כאשר הסתיים החוזה של
הוברט, הוא דרש כי ועדת המיזנון, המורכבת
מחברי־כנסת, תאשר לו העלאת מחירים
בשיעור של 15 אחוזים. ועדת הכנסת
סירבה, והוציאה מיכרז חיצוני להפעלת
המיזנון. איש אינו בקיא במיסתרי ה־מיכרז,
אך הילטון זכה בו. במקום תוספת
של 15 אחוזים, היו מחירי הילטון גבוהים
בכ־ 75 אחוזים.
אולם לא רק המחירים השתנו. על ה שולחן
נפרשו מפות חדשות. מפיות הנייר,
שבהן נהגו חברי־הכנסת והעיתונאים להש תמש
גם לכתיבת פתקים, הוחלפו במפיות
בד. המלצרים הולבשו במדים, וגם המלצרים
הפכו נוקשים יותר.
אולם המדים, כרטיסי האשראי המייוח־דים,
האווירה של מלון פאר, והמחירים
המפולפלים לא הפכו את השירות ואת ה
אוכל
לטובים יותר. חברי־כנסת נאלצו
להמתין לעתים חצי שעה עד שהמלצר
התפנה לגשת אליהם, ואחר כך עוד שעה
ארוכה עד שהוגש האוכל. מנהל המסעדה
של הכנסת מטעם הילטון, עודד ליפשיץ,
מלונאי צעיר ונמרץ, ניסה לשכנע את
חברי״הכנסת כי איכות האוכל טובה, אולם
לא פעם נאלץ לקבל בחזרה מנות שושליק
שהורכבו משומן, או קבאב קר.
את המיתקפה על הילטון פתחה ח״כ ה מעיר
אורה נמיר, שהיתה פעם יושבת-
ראש ועדת המיזנון של הכנסת. היא שלחה
מיכתב חריף ליושב־ראש הכנסת, יצחק
שמיר, בו הצביעה על האווירה הסנובית
והמחירים הגבוהים שאותם הכניס הילטון
למישכן הכנסת.
אל שמיר הגיעו גם פניות בעל־פה מ־חברי־כנסת
שונים, שהתמרמרו על ה־אוכל,
המחירים, השירות והאווירה ב־מיזנון.
גם העיתונאים הצטרפו למסע נגד
המלון ותקפו את הכנסת על ההילטוניזציה
שלה.
משכורות רעב. אחד הסיפורים תיאר
את החשבון הראשון שהוגש ליו״ר הכנסת׳
שאכל עוף אפוי (המנה העיקרית
הזולה ביותר בתפריט של הילטון) עם
שתי תוספות ובקבוק סודה, ושילם סכום
של 62.50 לירות. שמיר הכחיש את הסיפור,
אם כי המחירים היו נכונים, אבל
הילטון נבהל. המלון לא יכול היה להרשות
לעצמו להודות במחירים היקרים
ולהורידם. תחת זאת החליט לצרף שתי
תוספות לכל מנה, מבלי לשנות את המחיר,
וחסך בכך לח״כ 18 לירות לכל ארוחה.
לא רק באי המיזנון התגעגעו להוברט,
גם המלצרים שעבדו בתקופתו החלו להתגעגע
אליו .״הרגשנו כאן כמו בביבת בז מנו
של הוברט,״ סיפר אחד מהם. אולם
הסיבה האמיתית לגעגועים היתה הרבה
יותר פרוזאית — המשכורת. המשכורות
של הוברט היו גבוהות ביותר, ואילו עתה
נכנסו העובדים למעגל המשכורות של
יתר עובדי המלון, המבוסם על 15 אחוז
מרווחי הילטון המתחלקים בין כל העובדים.
על המלצרים נאסר להתלונן. ליפשיץ
הודיע להם, כי ״כל מי שייתפס
משוחח עם חבר־כנסת או עם עיתונאי על
תנאי העבודה, יסולק מהכנסת ויועבר לע בוד
במלון, שבו העבודה קשה יותר וצריך
לעבוד גם בשבתות.״
גב הגמל. אולם המידע הגיע לידיו
של ח״כ של״י מאיר פעיל, ששיגר מיכתב
ליושב־ראש הכנסת בו טען :״נודע לי
ממקור מנסמך, שמלצרי מיזנון הכנסת
קיבלו החודש, דצמבר ,1978 משכורות
זעומות שנעו בין 2700ל* 3200 לירות.
לדברי המקור נמסר למלצרים, שבעונה
זו התפוסה במלונות הילטון נמוכה ולכן
אין לאל ידם לשלם משכורות הוגנות.
״אין ספק שמשכורת־רעב למלצרים ול מלצריות,
העובדים קשה מאד, מהווה עלבון
להם ולכבוד הבית. אבקשך לבדוק
תלונות אלה ולתקן את המעוות בהקדם.״
פעיל טעה, לדברי המלצרים, כשנקב
בסכומים. הם מגלים, שהיו אף משכורות
נמוכות גם מהסכום הקטן ביותר שבו נקב.
יש מלצרים הטוענים כי קיבלו בחודש ש עבר
רק 2000 לירות.
מנכ״ל הילטון, ברקאי, טוען כי פעיל
טעה בעניין אחר. לדבריו, משכורתו של
מלצר נעה בעונת השיא בין 8000ל־
20 אלף לירות לחודש, לעומת 6000ו־12
אלף לירות בחודש של שפל, כדוגמת
אותו דצמבר.
המיכתב של פעיל היה הקש ששבר את
גב הגמל. מוסד כמו הילטון אינו יכול
להרוויח במיזנון הכנסת, ששמו הוסב על־ידי
הילטון למיסעדת־הכנסת. אולם היל־טון
רצה ביוקרה. לשם אותה יוקרה,
וכדי שיוכל לפרסם בכל העולם כי הילטון
משרת את כנסת ישראל, משחד הילטון
גם את חברי־הכנסת. הוא מעניק להם
לינה וארוחת־בוקר, עם טלוויזיה צבעונית
וסל פירות בחדר, תמורת 250 לירות
ללילה. מאורח רגיל גובים פי ארבע.
לפתע מצא חילטון עצמו לא רק כעסק
שאינו מרוויח כסף, אלא גם מותקף ומושמץ.
היוקרה, שבעבודה היה מוכן לשלם
סכומים כה גבוהים, חמקה בין הידיים.
הילטון לא יחדש את החוזה ואף ביקש
להתירו לפני המועד המוסכם. יו״ר הכנסת
רשאי לבטל את החוזה בכל עת שיחפץ,
אם יודיע על כך חודש מראש.
עתה ממתינים חברי־הכנסת וחברי הנהלת
ודלטון להחלטתו של יצחק שמיר.
ה עו ל ם הז ה 2161

מ׳ הוא
סומ 1לניר -
העומד להתמנות
כמנכ״ל
רשות־השידוו

לפיד, נמוך קומה ומנומש, ששערו מאפיר,
דוחה גם את הטענה כאילו הוא
אנטי־דתי. היו כמה ח״כים מהמפד״ל שהחליטו
להתנגד •למינויו משום שזכרו כי
כתב יותר מפעם אחת נגד החוגים ה דתיים.
השיב להם לפיד :״כל מה שכתבתי
עד היום בנושאים הדתיים היה דרישה,
כי הבנות הדתיות המשתחררות מ־צה״ל
תוצבנה לשירות לאומי״.

לא עוד מצלמה
לכל טרק טור
^ פני מקורביו וידידיו הטובים אין
1לפיד מהסם לטעון, כי לדעתו קיים
חוסר איזון ברשות־השידור. בזמן הוויכוח
הגדול על שידור הסרט חי רבת חיזעה,
תקף לפיד בחריפות רבה את דשות־השי-
דור על כך שהקרינה את הסרט. גם היום
הוא טוען :״לו אני הייתי המנכ״ל, חירבת
חיזעה לא היתד. משודרת. לדעתי זו צנזורה
הפוכה. יש יצירות רבות של יזהר
שמהן לא מפיקים סרט. לקחו יצירה חריגה
אחת שלו, ודווקא ממנה עשו סרט —
זו צנזורה!״
״אם אני אהיה מנכ״ל,״ טען לפיד עוד
לפני שהיה ברור כי הוא אמנם יקבל
את המשרה ,״לא יוכל להיווצר מצב, שאני
לא אדע על חירבת חיזעוז עד לאחר
סיום הפקת הסרט, כפי שקרה עם המנכ״ל
הקודם. ואם אדע מראש, לא אתן להוי
ציא עשרות או מאות אלפי לירות על הפקה
מסוג זה.״
בשיחות עם חבריו מהטלוויזיה ומהרדיו,
הביע דעה גם על אירועים אקטואלים
הנוגעים למשרה החדשה, שאליה יכנס בחודש
אפריל הקרוב :״אצלי אדם כמו אורי
דייוויס לא היה מקבל 45 דקות שידור.
אם דייוויס עושה משהו שיש בו ידיעה
עיתונאית, ישדרו את זה גם ברדיו וגם
בטלוויזיה. אולם לתת לו להביע את דעת

אשיסט, ימני, אנטי־דתי, דיקטטור
יי -של רשות־השידור — אלה הן מקצת
התגובות שנשמעו, כאשר נודע כי יוסף
(״טומי״) לפיד עומד להתמנות מנכ״ל
רשות־השידור במקומו של יצחק ליבני.
מייד החלה פעילות קדחתנית במוסדות
רשות״השידור ובכנסת .״אנחנו לא נסכים
למינוי,״ אמרו כמה חברי־כנסת מהמפד״ל,
״האיש הזה שונא דתיים.״
״זו תהיה טלוויזיה של סתימת־פה, והכל
יהיה בה מצונזר,״ אמר אחד מחברי הכנסת
של המערך. ועד עיתונאי הרשות שיגר
מיכתב לשר־החינוך, בו מובעת הסתייגות
חריפה ממינויו הצפוי של לפיד.
האיש שעמד במרכז הסערה הגדולה
נשאר, כהרגלו, שקט, נינוח, נעים דיבור.
טומי לפיד לא התרגש ממערכת ההשמצות
עליו. הוא ידע כי המינוי שלו מובטח.
שלושת האנשים הקובעים — ראש־המכד
שלה מנחם בגין, שר־האוצד שימחה ארליך
ושר־החינוך זבולון המר, הממונה על
חוק רשות־השידור — החליטו כי מי ש משמש
כיום כראש מזכירות מערכת מעריב

חנב׳ד א111111 יסד?
יכהן כמנכ״ל רשות־השידור.
מי הוא האיש שהכל ברשות חוששים,
שמא ינהיג צנזורה פוליטית וישמש קו־מיסאר
במקום מנכ״ל?

ממרתף בגיטו
לצמרת העיתון
וראי העיתונים, מאזיני הרדיו
\ /וצופי הטלוויזיה מכירים את הכתבות
שלו ואת שיחות הרדיו שלו. הוא הנחה
את תוכנית הטלוויזיה עלי כותרת
במהדורתה הראשונה, לפני כ־ 10 שנים.
למרות שהוא נמנה עם הקבוצה המכונה
ה״מאפיה ההונגרית״ שבעיתונות הישראלית,
נולד טומי לפיד בעיר נוביסאד ש־ביוגוסלוויה.
אביו, ד״ר בלא למפל, שנים־
פה בשואה, היה עורך־דין במיקצועו ועורך
עיתון. הוא שקבע בעצם את דרך חייו
של בנו טומי, שמגיל צעיר ביותר רצה
להיות ״כמו אבא״ ,עורך־דיו ועיתונאי.
טומי ואמו ברחו בעת המילחמה אל
הורי אמו של טומי, שהתגוררו בבודפסט.
את חגיגת בר־המיצווה שלו זוכר טומי היטב,
ומרבה לספר על כך לידידיו .״זה
היה במרתף, בגיטו בודפסט, וכל מה שאני
זוכר זה שאמא בכתה כל הזמן.״
לפיד לא שכח עד היום את השואה.
כעיתונאי, עסק לא פעם בשערוריות ה קשורות
בשואה. בפעם הראשונה, כאשר
נחנך מלון שותון. בעלי המלון הזמינו את
דויד בן־גוריון, מי שהיה אז ראש־הממ-
שלה, ואת הרב הראשי לבוא לטכס הפתיחה
— את בן־גוריון כדי לנאום ואת הרב
הראשי כדי לקבוע מזוזה. טומי פירסם
אז כי הנדרסון, מי שהיה אז נשיא שרתון
העולמי, היה אוהד הנאצים. הגילוי והשע־רוריה
שקמה בעקבותיו הביאו לכך ש־ראש־הממשלה
והרב הראשי החרימו את
הטכס.
בפעם השנייה התפרסם טומי בהקשר
זה, כאשר הבימה העלתה את ההצגה
הביצה, של פליסיאן מרסו. טומי גילה אז
כי מרסו הוא פסבדונים של מחבר בלגי,
שהואשם בשיתוף פעולה עם הנאצים.

הבימה נאלצה להוריד את ההצגה. נסיון
אחר של התיאטרון הלאומי, להעלות הצגה
אחרת של אותו מחבר, המרק הטוב,
הוכשל אף הוא בכוח עטו של טומי לפיד.
אחרי מילחמת־העולם השנייה חזרו טו-
מי ואמו, קטרינה, ליוגוסלוויה וב־ 1948 עלו
לארץ. טומי זוכר היטב את היום הזה —
היה זה יום אחד בלבד לפני יום־הולדתו
ה־ .17 באותו היום שבו הגיעו האם ובנה
לארץ, התנדב טימי לצבא. האם נשלחה
למעבדת באר־יעקוב, כשהיא בוכה על
הפרידה מבנה.
טומי הוכשר בצה״ל כחשמלאי רכב.
כאשר הסתיים השירות הצבאי שלו הוא
היה רב־טוראי, אחראי על הסדנה הצבאית
בכפר־ילדים, ליד עפולה. צה״ל שיכנע
אותו לחתום על שנת קבע ולהישאר בתפקידו.
צה״ל אחראי לכך שהמיקצוע הראשון
של מי שעומד לנהל את רשות־השי־דור
הוא חשמלאי־רכב־מוסמך.
כשסיים את שירותו הצבאי פנה להתכונן
לבחינות הבגרות. העיברית שלו לא
היתה רהוטה, למרות השירות הצבאי הממושך.
לכן מקור הפרנסה היחיד שהתאים
לו היה העיתון בשפה ההונגרית אוי
קלט. באותה תקופה עוד היו רפורטרים
באוי קלט.וטומי החל לספק ידיעות ולכתוב
כתבות. בד בבד עם עבודתו העי תונאית,
החל להגשים את החלום השני
הקשור באביו — ללמוד מישפטים.

שפה
מ שותפת
^ אותה עת נפגש טומי עם אפריים
קישון. השניים מצאו שפה משותפת,
הן בגלל הרקע ההונגרי והן בגלל הזהות
בדעות. הם הפכו לידידים. עד היום טוען
טומי לפיד, בכל הזדמנות, כי ״קישון הוא
הידיד הכי טוב שלי.״
הידידות הזו השתלמה לטומי. בשנת
1955 חיפש עורכו הראשון של מעריב,
עזריאל קרליבך, מזכיר ועוזר אישי. קי־שון
המליץ על לפיד וקרליבך קיבל אותו
לעבודה. כעבור שנה נפטר קרליבך, אך

לפיד נשאר במעריב. הוא נשא גם לאשה
את בתו של אחד מעורכי מעריב, דויד
גלעדי.
עיון בארכיוני מעריב מגלה את הכתבה
הראשונה שפירסם לפיד בעיתון זה. הוא
נשלח לבאר־שבע, למלא את מקומו של
הכתב המקומי. ביום שהגיע לשם נערכה
התקפת פידאיון על יישוב סמוך לבאר־שבע.
לפיד דיווח על כך. שכרו היה כמה
חודשי גלות בבירת הנגב.
שמואל שניצר, מבכירי מעריב, הציע
לכתב הבאר־שבעי להשתתף עימו במהפכה
עיתונאית זוטא: להכין טור קבוע
תחת הכותרת מדברים עליהם השבוע.
בשנת 1964 נשלח לפיד ללונדון, כשליח
מעריב. כשחזר מונה להיות הכתב הפרלמנטרי
של העיתון, אולם הרומן של
לפיד עם הכנסת הישראלית נמשך בדיוק
חצי שנה. עורך מעריב, אריה (״צ׳יק״)
דיסנצ׳יק, הציע לו את עריכת את, היר חון
לנשים שמעריב תיכנן אז. טומי לא
יכול היה שלא להזכר, כי אמו קטרינה
ערכה את מדור הנשים של אוי קלט,
כשהוא עבד בו ככתב. מאת היתה ההתקדמות
מהירה ביותר. כיום משמש לפיד
כראש מזכירות המערכת, עורך התוספות
של מעריב ובעל טור שבועי קבוע.
כשהחלו להתפשט השמועות הראשונות
על מינוי לפיד כמנכ״ל רשות־השידור,
הוא לא הסתיר את דעותיו על התפקיד
או את דעותיו הפוליטיות. מתברר כי
לפיד היה חבר רק במיפלגה אחת: המים־
לגה הליברלית. בשנת 1961 הצטרף אליה
אך עזב אותה כעבור כמה חודשים .״אני
לא חושב שעבודה עיתונאית בעיתון בלתי־תלוי
עולה בקנה אחד עם פעילות במים־
לגד,.״ הסביר לפיד לאחד מחברי־הכנסת
של הליברלים, בעת שביקר השבוע בכנסת.
בתגובה לאלה שהתנגדו למינויו בגלל
דיעותיו הימניות (היו אף כאלה שהתבטאו
כלפיו במילה ״פאשיסט״) ,ובגלל
כתיבתו האלימה, אמר לפיד :״אני לא
ימני במובן המקובל של המילה. אני יהודי
לאומי בכל רמ״ח אברי. בנושאים חברתיים
אני ליברל. אין כמוני תומך נלהב
ברעיון של מדינת סעד, למשל.״

אש״ף, ולתת לאש״ף 45 דקות של תעמולה
ברדיו ממלכתי -אצלי זה לא היה
קורה.״
גם לגבי השידור המפורסם בטלוויזיה,
על הריסת הבית בכפר סילוואד שבגדה-
המערבית, יש ללפיד השגות :״האירוע
לא היה שווה עד כדי כך שישלחו לשם
שני צוותים כדי לעשות שתי כתבות. אפילו
ה־בי־בי־סי, ששידר על הריסת הבית,
הקפיד לספר מה עשה המחבל שאת ביתו
הרסו. הטלוויזיה הישראלית לא עשתה
זאת. אני גם לא מבין מדוע היה צריך לתת
כימעט דקה לנשים הערביות ששרו שירי-
תעמולה של אש״ף, ועוד לתרגם לעיברית
את השירים.״
ללפיד יש דוגמות רבות המסבירות מה
יאשר ומה יפסול כאשר יהיה מנכ״ל הרשות.
״ההתנחלויות זה נושא עיתונאי לגיטימי,
אבל אני חושב שידידי קישון צודק כאשר
הוא אומר שהרשות הצמידה מצלמה לכל
טרקטור. את זה צריך להפסיק. צריך לש מור
על הפרופורציות.״
הוויכוח סביב מינויו של טומי לפיד
כעורך ראשי של שני כלי־התיקשורת החשובים
במדינת ישראל ימשך. הוא יוכרע,
בסופו של דבר, על-פי הדרך שבה ימלא
את תפקידו. אולם עובדה אחת ברורה הן
לשוללים את המינוי והן לאלה המקבלים
אותו בברכה: לפיד ידוע לפחות כ־מינהלן
מעולה בכל מה שקשור לאמצעי-
תיקשורת. מחצית מזמנו כראש מזכירות
מערכת מעריב מוקדשת לנושאים מיני
הליים, ואם הוא יממש את נסיונו זה
ברשות־השידור, אולי יפסק המצב הנורא
שבו מופסקים השידורים חדשות לבקרים,
שבו לכל אדם ברשות יש קבוצת־לחץ
משלו, שבו מערכת המינהל הרוסה,
התקנים לא מאויישים, המשכורות אינן
משולמות ומעט הכספים המצויים בידי הרשות
מבוזבזים בחוסר כישרון.
האם קיימת סכנה שלפיד יהיה קומיסר
פוליטי? על כך ניתן יהיה לשפוט
על־פי מעשיו .״גם בגין נחשב לפני בחירתו
כנורא שבניצים,״ התנחמו השבוע
אחדים מעובדי רשות־השידור. אחרים,
לעומתם, החלו כבר לארוז את מיזוודותיהם.

מאות נמסו בדי נוטיסים * הסוונים השתודדו
* המיקרופונים ועשו * התפאורה היתה עלובה
^ נהל הטלוויזיה ארנון צוקרמן רתח
מזעם. בשעות הבוקר של היום חששי
בשבוע שעבר, הוא ביקר בחזרה הכללית
שערכו משתתפי פסטיבל הזמר בבנייני
האומה בירושלים .״זה לא פסטיבל,״ פסק

צוקרמן ,״זו לא תפאורה, זה יהיה בזיון.״
מפיק הפסטיבל, חנוך חסון, נשאר פעור
פה כששמע את דבריו של צוקרמן. במהירות
רבה ניסו לתקן, ברגע האחרון,
לפחות את התפאורה, שכן אותה הזכיר

צוקרמן במפורש. אולם אי אפשר היה
לבנות ביום אחד תפאורה חדשה. חסון
הורה להוריד מסך שחור, שהיה ־תלוי
מאחרי המסך הרגיל, ציווה להוסיף כמה
ניירות כסף, ויצר בכך מעין תפאורה

אווהשלושה
שהפסיח 53

למטרה הנכספת — השתתפות באירוויזיון. מימין: חיים צדוק,
זמר דיסקו שבהימור הפנימי שערכו ביניהם מפיקי הפסטיבל הם
ניבאו לו את המקום הראשון. אך צדוק לא הגיע אפילו למקום
השלישי. באמצע: הזמרת חדוה עמרני, בעלת הקול המלוטש

עסק ]( 1שפחתי

והשיר הקליט. אך הופעתה ותלבושתה א־לה־דיאנה רוס דחו חלק
ניכר מהקהל והיא זכתה רק במקום השלישי. משמאל: הרמר
צביקה פיק, שהקהל בבנייני האומה הכשיל אותו, למרות שחברי
נקודת השידור בדיסקוטק רמלאי נתנו לו את מרבית נקודותיהס.
כאשר התברר, בדקה האחרונה, כי צביקה פיק הפסיד לגלי עטרי,
פרץ קהל בנייני האומה במחיאות כפיים של שימחה לאיד.

תופעה צורמת את העין היתה מעורבותם הרבה של
עובדי רשות־השידור בכתיבת השירים ובהופעה. לפחות
חמישה מעובדי רשות־השידור היו בין המתחרים, ככותבי שירים, והזמרת הצעירה, גיתית
שובל, בת ה־ .14 היא בתו של אחד מעורכי התוכניות ברדיו, הנראה בחברתה בתמונה
שצולמה מאחרי הקלעים של בנייני האומה בירושלים. גיתית היתה צעירת המשתתפות.

חדשה.
בערב שלמחרת, לאחר תום הפסטיבל,
היה צוקרמן כלאחר יאוש. כאיש מיקצוע
לא חשב עוד על פסטיבל הזמר, שהסתיים
זה עתה. מה שהדאיג אותו היה האירוויז־יון,
העומד להיערך בעוד חודשיים. בזיון
הפסטיבל הדליק אצל צוקרמן אור אדום,
ולידידיו אמר :״אם זה מה שאנחנו מסוגלים
לעשות, אולי כדאי לבטל את כל
העסק.״
הסימן הראשון לפורענות המתרחשת ובאה
ניתן עוד לפני שעלתה מנחת הפסטיבל,
רבקה מיכאלי, על הבמה. מפיקי הפסטיבל
ערכו מיפגן כוח של שרירים
וביטחון. על אולם בנייני האומה השתלטו
לובשי מדים מסוגים שונים. היו השומרים
של רשות־השידור לבושים מדי חאקי ;
היו קצי׳ני הביטחון של הרשות, בבגדים
אזרחיים אך חמושים בעוזים; היו סדרני
בנייני האומה, שהם גברתנים ידועים, והיו
שוטרים, עשרות שוטרים. כל אלה הסתובבו
בין המעברים וכימעט כל אחד מהם
הכנים כמה קרובים וידידים ללא כרטיסים.
הבלגן היה בעיצומו.
אחר כך נגרמה תדהמה לקהל שנכנס
לאולם. התפאורה הזכירה משהו בנוסח
חגיגת ט״ו בשבט בגן־הילדים. על כמה
קוליסות הודבקו ניירות כסף מהוהים, ואילו
התאמת הצבעים הרגיזה את העיניים.
אולם השערוריה האמיתית נחשפה רק
אחרי שהחל המופע — הרמקולים השמיעו

הסדרנים משתולריט

לאולם ללא כרטיסים, מה שגרס למהומה רבתי? .
החלו הסדרנים להראות שרירים. בתמונה נראה
כאשר הוא תוקף בעזרת סדרן־גברתן של בניי

צווחות, הם היו בלתי מאוזנים. את מילות השירים
כימעט ואי־אפשר היה לשמוע. היתה זו״׳
חווייה מחרידה לכל מי שאוזניו אינן אטומות.
בשידור בטלוויזיה לא הורגשה תקלה זו. הקול .
עובר לשידור ישירות מהמיקרופונים .,ולא באמ -י!
צעות הרמקולים שבאולם. אולם לכל היה ברור,
שאם אמנם יהיו רמקולים כאלה באירוויזיון,
תהיה הבו,שה גדולה, בינלאומית ממש.
במאי האירוויזיון ומי שהתפטר רק שבועיים
קודם לכן מבימוי פסטיבל הזמר, יוסי צמח,
תפס ראשו בעצבנות. הוא ידע כי אותם חרט-

כאחת המתחרות, שזכתה לבסוף בציחקוקי
בוז באולם. לעומת זאת, השיר שזכה,
הללויה, שהיה בין השירים הבודדים שהיו
ראויים להיכלל בתוכנית, נפסל על הסף
בשנה שעברה, על־ידי חבר שופטים שהיה
כימעט זהה בהרכבו לחבר השופטים השנה.
להקת
הריקודים הצבעונית שלום — 79
מתי כספי וגדי יגיל עם התגלית של
הערב, חנה לסלאו — הצילה את המופע,
אך לכל אלה לא היה קשר להפקת הפסטיבל,
הם היו אמנים־אורחים, שקיבלו
עבור הופעתם הרבה כסף.
אפילו הסיום היה מלווה בתקלות. מי
שהיה אחראי על הלוח האלקטרוני, שעליו
הופיעו התוצאות, לא ידע לחבר תשע
ועוד שש. התוצאות שהופיעו על הלוח
היו מבולבלות.

רבקה מיכאלי נראתה אבודה על
הבמה. היא טעתה הרבה, התבלבלה, ולא
התאימה אפילו לפסטיבל המקומי. במיל-
חמה זו הובס חסון על־ידי במאי ה־אירוויזיון
יוסי צמח, ואת מקומה של
מיכאלי תתפוס ירדנה ארזי היפהפיה. אגב,
חסון וצמח לא מדברים איש עם רעהו, גם
בגלל המאבק על הנחיית האירוויזיון

התקלות נמשכו כל עוד נמשכה התוכנית.
כמה מאלה שהופיעו על הבמה לא
היו ראויים אפילו לעבור את השלב הראשוני
של התחרות, אולם חבר השופטים,
שאיש אינו יודע כיצד נבחר, נתן
להם מקום על הבמה. הכתב לענייני בידור,
ג. עיטור (גלביץ) ,שהיה בחבר השופטים,
האיץ בחבריו לבחור במאיה קזביאנקה

שרות הסדרנים, קציני הביטחון והשוטרים היו
סוקיס בתחילת הערב בהגנבת בני מישפחותיהם
!חד שסידרו את בני המישפחה במקומות ישיבה,
׳(מימין) סדרן לבוש מדים ..של רשות השידור,
האומה (משמאל) את אחד מצלמי העיתונות.

״הולים ישמשו גם באירוויזיון. מפיק שני המוד
י ם ׳ חנוך חסון, החליט שלא להשתמש בשי!
זי חברת מקול, המספקת תמיד את הרמ קולים
למופעים שבבנייני האומה. תמורת 100
ו.לף לירות שכר עבור הפסטיבל והאירוויזיון
את שירותיה של חברת טטרון, שהיתה אחראית
לבזיון הנורא.
מבזיון אחד ניצל האירוויזיון. המפיק-הכפול
חסון דרש בכל תוקף — ולמעשה ערד מיל-
חמות של ממש — למען תקבל רבקה (״רב־קלה״)
מיכאלי את הנחיית האירוויזיון. אך

אי אפשר היה שלא
לראות טל פניו של

המנצח יצחק, גראציאני את אכזבתו הביע הקלעים מאחרי מהפסטיבל.
יצחק גראציאני את דעתו בציפצוף.

101 אחד מאנשי המינהלה
של הפסטיבל, ניסיס
מזרחי, התפנה לרגע מעיסוקיו כדי לבקש
חתימה מאחת הזמרות המוצלחות הערב,
ריקי גל, שהתאכזבה מכך שלא זכתה בפרס.

״1111/111 1 1 1 1 1של הפסטיבל הם מפיק הפסטיבל ומי שחשבו כי יהיה גם
מפיק האירוויזיון, חנוך חסון, שעליו מטילים את האחריות
1 111111
לביזיון הנורא, והמנחה של הפסטיבל, רבקה מיכאלי, שנכשלה כישלון חרוץ בהנחיה.
הריב בין חנוך חסון לבמאי האירוויזיון, יוסי צמח, החל כאשר חסון עמד בתוקף
על כך שמיכאלי תנחה גס את האירוויזיון. צמח, לעומתו, דרש שהמנחה תהיה ירדנה ארזי.

למחרת ערך צוות ההפקה של האירוויז־יון
ישיבה מייוחדת, לניתוח ההתרחשויות
המחפירות. עוד לפני כן אמר יוסי צמח
לארנון צוקרמן :״אם חנוך חסון ישאר,
האירוויזיון יהיה לבזיון, ואני לא רוצה
להיות שותף לזה.״ צוקרמן הרגיע את
צמח ואת יתר חברי המטה שבאו אליו
מבוהלים :״חנוך חסון לא ימשיך לכהן
כמפיק האירוויזיון.״

במדינה
פ ש עי ם
מי רצתאתמ
בקולה העדין מספרת
העדה את סיפורם של בעדה
ומאהבה העומרים דדץ
באשמת רצה
באמצע חודש מאי בשנה שעברה, נעלם
מביתו בכפר גבירול, מאיר אזולאי. יום-
יומיים לא דאגו לו בני מישפחתו, שחשבו
כי נסע לטיול בארץ עם ידיד שבא מחוץ-
לארץ. אולם כאשר הופיע הידיד לחפש
את מאיר, התחילו בני המישפחה בחיפושים
אחריו.
אחרי ימים אחדים נמצאה מכונית ה-
פולקסוואגן של מאיר, במיזבלה של נם*
ציונה, כאשר היא שרופה, ועל מושבה
האחורי מונחת גופת גבר. גם הגופה היתד,
למאכולת אש, עד כדי־כך שאת שרידיה
המפוחמים כמעט אי־אפשר היה לזהות.
אולם, אחיו של המנוח זיהה את הגופה,
לפי רוחבה ולפי הצלעות, וכן מפני שהאיש
נעלם, והגופה נמצאה בתוך מכוניתו.
האם
באמת היתה זו גופתו של מאיר
אזולאי? שמא נעלם מאיר מסיבות כלשהן
הידועות רק לו, ולא נרצח כללו שאלות
אלה העלו סניגוריהם של שלושת הבדואים
הצעירים, הנאשמים ברצח מאיר אזולאי.
עורר־הדין משה ישראל, סניגורו של צאבר
חסון אבו עמרה, המכונה עודה, חקר את
אחיו של מאיר אזולאי, בדבר עדויות
שונות של מכרים בכפר גבירול, אשר ראו,
לדבריהם, את הנרצח יומיים אחרי ביצוע
הרצח.
האחד, דויד, בעל המכולת בכפר גבירול,
טען כי מאיר קנה אצלו שתיה ושילם
עבורה 50 לירות, יומיים אחרי הרצח. וגם
דודתו של הנרצח סיפרה, כי כאשר חזרה
מהים באשקלון, ביום החמישי, ראתה את
מאיר נוסע במכונית, והוא ציפצף לה,
ונופף בידו. הרצח בוצע ביום השלישי
בשבוע.
עורד־הדין התחרט. האם ־באמת
נראה אזולאי חי באותו יום? או שמא טעו
העדים הללו, והוא אכן נרצח באכזריות
יומיים קודם לכן וגופתו השרופה היא זו
שנקברה על-ידי בני מישפחתו, לשאלה זו
עדיין לא נמצא מענה בשלב זה של ה־מישפט.
לטענת
התביעה, נרצח אזולאי, על-ידי

ואזולאי סחט כספים גם ממנו, תוך איומים
שאם לא ישלם לו, יספר על יחסיו למעבידו.

ישראל גירון נאשם במישפט רצח
זה. מסיבות טכניות, כדי שלא להביא
פעמיים את העדים, אוחד עם מישפטם
של הבדואים. אולם אחרי שנכשלו הבדואים
במישפט הזוטא שניהלו, ובית־המישפט
קבע שהוראותיהם, אשר ניתנו בפני מפקח
פרג ממישטרת ישראל, הן קבילות, התחרט
עורד־הדין נתן קנת, שהוא סניגורו
של גירון, וביקש את הפרדת המישפטים
בשלב זה. בית־המישפט, מפי השופטים
דב לוין, ישראל גלעדי ונחמיה בר, נעתר
לו. ישראל גירון הוצא מאולם המישפט,
ועל ספסל הנאשמים נותרו בינתיים רק
שלושת הבדואים.
יום אחרי שהופרדו המישפטים, עלתה
על דוכן העדים שושנה גירון, כעדת תביעה.
אשה צנומה וקטנת קומה, שערה
הבלונדי הארוך אסוף על עורפה, פניה
נקיים לחלוטין מאיפור.
היא העידה בשקט ובקול מעודן. העברית
שבפיה קולחת, והיא מישירה את
מבטה אל מול הנאשמים שרק אתמול
נגעו בכתפם בבעלה שישב לצידם.
היא סיפרה בעדותה על חיי השיגרה
במשחטת העופות. במשחטה עבדו באותה
תקופה 8־ 7ערבים, חלקם במריטת עופות,
והם נהגו לקום בערך בשעה 5בבוקר
כדי לעשות את מלאכתם. פועלים אלה גרו
במשחטה. עודה, עבד כמחלק עופות לקצבים
ברחובות, והיה יוצא השכם בבוקר
במכונית הסוסיתא, מחלק את העופות, ו־אחר-כך
חוזר ולוקח את שושנה לחלק
יחדיו את חלקי העופות לקצבים. עודה לא
ישן במשחטה, אלא במחסן שלייד ביתם
של ישראל ושושנה גירון.
הבעל חשד. במשחטה עבד עודה כשמונה
שנים. פעם אחת פיטר אותו גירון
מעבודתו כי חשד בו שהוא מקיים יחסים
עם שושנה. אולם, לאחר זמן החזירו לעבודה,
ושושנה המשיכה לקיים איתו יחסים
במשך ארבע שנים תמימות, על אף חש דותיו
של הבעל.
מלבד משכורתו הרגילה, שקיבל מגירון
כל יום חמישי עת נסע לביתו בבאר־שבע,
נתנה לו שושנה סכום נוסף של 1000 לירות
בחודש, שאותו הסתירה מבעלה.
היא איננה יודעת אם הפועלים האחרים
חשדו בהם שהם מקיימים יחסים, ואין היא
יודעת אם הנרצח, אזולאי, נהג לקבל בחינם
עופות מהמשחטה. היא רק יודעת על אדם
אחד, פקיד מס־הכנסה, שהיה לוקח עופות
מהמשחטה, בלי שיתחשבנו איתו.

אמו ואחותו של הנאשם עודה ככית־המישפט
גלימת הקטיפה השחורה
שלושת הבדואים וזה הסברה: כיוון ש-
אזולאי סחט כספים מישראל גירון, בעל
משחטה ברחובות, ומעסיקם של הבדואים,
החליט זה לחסל את אזולאי. עובדו
הראשי במשחטת העופות, עודה, הציע
לו לפנות אל עבדל מונעים, ידידו, ולשלם
לו 15,000ל״י, כדי שירצח את אזולאי.
לעודה היתה סיבה פרטית משלו, לרצות
בחיסולו של אזולאי — הוא קיים יחסים
עם שושנה גירון, אשתו של מעבידו,

נקל לתאר את הרגשתה של אשה זו,
שבעלה ומאהבה עומדים לדין באשמת
אותו רצח.
בקהל היושב באולם, אפשר לראות בכל
ישיבה, שתי נשים בדואיות, המופיעות
באופן קבוע למישפט. אלה הן אמו ואחותו
של עודה, לבושות בביגדיהן הבדואיים
המסורתיים, כאשר פניהן מכוסים למחצה
בגלימת הקטיפה השחורה, והן עוקבות
בדריכות אחר ניהול המישפט.

מסעוד אגברייה
״לתת את דמי׳׳
ת הפצצה הטיל כתבו הערבי של
ידיעות־אחרונות, תופיק חורי. הוא
פירסם שסטודנטים ערביים מאוניברסיטאות
ישראליות פירסמו כרוז התומך באש״ף
והקורא למרי נגד המישטר הציוני ד,אמפ-
ריאליסטי-קולוניאליסטי. התגובות לכתבה
הגיעו בשרשרת. אמצעי התיקשורת עסקו
במשך כל השבוע שעבר בפרשת הסטודנטים.
חברי-הכנסת מהקואליציה — אמנון
לין, ומהאופוזיציה — שושנה ארבלי-
אלמוזנינו דרשו את סילוקם של הסטודנטים
מהאוניברסיטאות.
__ קשר
הדרג האקדמי החליט אומנם, לא לסלקם
מן האוניברסיטאות, אך הסטודנטים לא
של שתיקה
יצאו נקיים מן העניין, העונש הוטל עליהם
לא על-ידי שילטונות האוניברסיטאות ש בהן
הם לומדים, כי אם על־ידי צה״ל ^ .ליד שכמי חבריו האחרים מתגורר
ללמדך שערביי ישראל עדיין חיים תחת 1במעונות, מיעט גם הוא בדיבור מפאת
מישטר צבאי. אלוף פיקוד הצפון אביגדור הכבוד שהוא רוחש להוריו. הוא ביקש
(״יאנוש״) בן גל הטיל בתוקף תפקידו לצטט אותו בדייקנות ואמר :״את יודעת
צווי־ריתוק על שישה סטודנטים, למרות את המצב של הערבים בארץ, הן מבחינה
שלא היו חתומים על הכרוז, שכן הכרוז פוליטית, הן מבחינה כלכלית, והן מבחינה
היה חתום על־ידי התנועה הלאומית המת חברתית. הערבים חיים תחת שילטון דיכוי
קדמת של הסטודנטים הערביים בירושלים. לאומי, המצב הזה מכריח כל ערבי גאה
מבין כל חברי התנועה נבחרו שישה ה להרים את קולו לפחות שידעו שיש לו
מתגוררים בשישה כפרים ערביים בתחום מה להגיד.״ ולכן, כך טוען וליד, הצטרף
השיפוט של פיקוד הצפון. צווי הריתוק לתנועה הלאומית המתקדמת של הסטונתנו
לשלושה חודשים ־ועל המרותקים דנטים הערביים. על צו הריתוק שהוצא
להתייצב פעמיים ביום במישטרה, פעם נגדו אמר :״כל הזמן חשבתי שאני חי
בעשר בבוקר ופעם בשלוש אחרי הצהריים. תחת מישטר אזרחי ולא תחת מישטר צבשלושת
הסטודנטים הם וליד אמין עומרי אי. יותר מזה אין לי מה להגיד. המישפחה
מכפר סנדלה, ג׳מאל אחמד מהאג׳נה מאום -שלי מבוהלת, תסלחי להם שהם כל־כך
אל־פאחם ומסעוד אגברייה מכפר מוסמום, מפוחדים, לא רק הם נבהלו, גם החברים
גרים בשכנות זה לזה. בין מוסמוס ואום -שלי היהודים נבהלו. צו ריתוק בשביל
אל-פאחם מפרידים שני קילומטרים, סנדלה הבעת דיעה פוליטית, זה לא מפחיד?״
נאלצנו לעזב את ביתו של וליד, כדי
מצוי על כביש עפולה־ג׳נין במרחק חמישה
קילומטרים לפני העיר הערבית ובתחומי שלא לפגוע בבני מישפחתו הפגועים גם
הקו הירוק. נאסר סאמרה, סטודנט מצטיין כך. בני המישפחה מבוהלים, האב פוחד
לכלכלה שממוצע ציוניו 98 הוא תושב שיצטטו את דברי בנו שלא כשורה בכפר
יסיף. מסטאפה עסאלי הלומד מתמ אמצעי התיקשורת. לדבריו, מאז שהוצא
טיקה שנה שלישית הוא מכפר עראבה ו -צו הריתוק, מגיעה המישטרה לבית המיש-
לוטפי אל היג׳ה מכפר תמרה לומד ביו פחה במשך הלילה בשעות בלתי מתקבלות
לוגיה שנה שלישית. עם שלושת הראשו על הדעת. המישפחה פוחדת מצעדים נוסנים
ברשימה נפגשה השבוע כתבת העולם פים של השילטונות, שיחריפו את העונש.
הזה.
באום־אל־פאחם, בני מישפחת מהאג׳נה
וליד אמין עומרי הוא צעיר יפה־תואר פתוחים יותר ומוכנים לדבר ולהסביר את
בן ,21 תלמיד מצטיין הלומד שנה שלישית עמדת הבן, ג׳מאל אחמד, שהוא סטודנט
יחסים בינלאומיים. וליד הוא בנו השני מצטיין לביולוגיה. כדי להגיע אל בית
של חקלאי אמיד. המישפחה מתגוררת ב המישפחה צריך לנסוע ולטפס בשביליו
בית מרווח המרוהט בפשטות. מישפחת המתפתלים של הכפר. כשמגיעים אל בית-
עומרי לא שמחה לקבל את פני העיתונאית הקפה מבקשים את עזרת שני צעירים. הם
והצלמת. כמינהג הערבים לא סרבו להכניס מניפים יד כאומרים — אנחנו לא רוצים
את האורחות אל ביתם, ואף כיבדו במיץ לדבר. בעל בית־הקפה מבין מייד כי מדו אשכוליות
טרי וקר. אך ניכר היה, כי נוכ בר בעיתונות ומצביע על ביתו של ג׳מאל.
חות השתיים אינה נוחה לבני המישפחה.
הבית ערבי טיפוסי, כל המישפחה גרה
אם המישפחה לא היססה להביע את מורת -בשתי קומות. האם מקדמת את פני הבאים
רוחה בקול רם, ואף ביקשה מבנה שלא בבירכת אהלן וסהלן. ג׳מאל מבין שחשוב
ישתף פעולה. האחות הצעירה בת ה 15-לשתף פעולה עם העיתונות, לדעתו הוטל
דרשה ממנו שלא ידבר יותר מדי. רק אבי
המישפחה ביקש להגיד כמה מילים וטען,
כי ניפחו את עניין הכרוז מעבר לכל פרופורציה.
אמר האב :״מי התחיל את כל
העניין? תופיק חורי הוא ערבי, בשביל
סנסציות הוא עשה מעכבר הר וסיפר ל קוראים
שלו, כי הסטודנטים קראו למרד.
המילה מרד לא נכתבה בכלל בכרוז. הוא
סיפר לקוראים שלו, כי הכרוז קרא למאבק
מזויין. מאבק מזויין לא נזכר כלל
בכרוז.״ •

..איננו 1111 ישראל, אנחנו עוני ם
בישראלי !טועויס הצעירים המרותקים

תעצרב־ת
הושתטיס

ג׳מל אחמד מהאג׳נה
״בזכות ולא בחסד״

וליד אמץ עומר
״ איננו

קשר של שתיקה על התנועה הלאומית
המתקדמת והיא מצוטטת לא נכון. הוא
מחזיק תיק עבה של מיסמכים וקיטעי
עיתונות. הכל מצולם, כולל הכרוז הראשון,
שהוצא בערבית וגילוי הדעת שפורסם
לאחר מכן, שבו קוראת התנועה הלאומית
המתקדמת :״איננו מסיתים, כי אם מביעים
עמדה פוליטית.״ גם צו הריתוק שקיבל
ג׳מאל מצולם, והוא מראה לי בצחוק, כי
מיספר הזיהוי שלו אינו זהה לזה הרשום
בצו.
1אומר ג׳מאל בן דד : 22״אנחנו תנועה
לאומית מתקדמת ולא תנועה לאומנית
מתקדמת כפי שמפרסמים בעיתונים. הסמנטיקה
במיקרה זה חשובה מאד. בבחירות
האחרונות קיבלנו שני מנדטים
מתוך 11 ואנחנו מהווים מיעוט בוועד
הסטודנטים הערביים, שמה שמנחה אותו,
הוא הקו של רק״ח. אנחנו לא רוצים ש־רק״ח
תהיה ממונה עלינו. אנחנו רוצים
להיות עצמאיים. אין לנו בדיוק קו מוגדר.
התנועה שלנו מורכבת מכל מיני סטודנטים
וסטודנטיות הרואים עצמם כערביים פלסטינים
שבתוקף הנסיבות הם אזרחים של
מדינת ישראל. רובנו בעלי נטיות מרב־סיסטיות
ורוצים לשנות את האופי המעמדי

מ סי חי ם ״

ריבוני של ערביי ישראל.
״חברי התנועה הבינו שהם צריכים להביע
דיעה בנושא הפלסטיני והפיצו כרוז
באוניברסיטאות. הכרוז הוא בגדר הבעת
דיעה פוליטית, שאינה חורגת ממיסגרת
דיעות קדומות שהובעו כבר בעבר ואיננו
מהווה עבירה פלילית. עובדה שלא היה
בכוחם של שילטונות הביטחון להעמיד
אותנו לדין, ומצאו פיתרון אדמיניסטרטיווי
— מעצר בית. אלא שהכרה סולף על־ידי
ערבי, שאני רוצה לקרוא לו בוגד —
תופיק חורי, כתב ידיעות־אחרונות, שהוא
אחיו של עימנואל חורי, מזכירו האישי
של הרב מאיר כהנא, ראש הליגה להגנה
יהודית.

״ תפסו
עלינו טרמפ״
ס ני רואה באש״ף, הנציג הבלעדי
של העם הפלסטיני, כפי שקבע זאת
העולם, ואנחנו בתנועה נאבקים נגד הריאק ציה
הערבית ונגד האימפריאליזם והציונות
והרעיון הציוני.
אני נמצא בארץ בזכות, ולא ב-

חסד של אף אחד. אני נמצא פה
מדורי דורות. אום־אל-פאחם קיים כבר 500
שנים וקודם גרו מייסדי המקום בשפרעם
ובירושלים. הם הגיעו לאום־אל-פאחם בגלל
גאולת דם. אבא שלי, אחמד חסן, הוא פועל
בניין. יש לי שישה אחים ואחיות שכולם
משכילים. האחיות לומדות בתיכון ואח
שלי, מוחמד, הוא מורה בכפר. ביני לבינם
קיים ויכוח בנושא המאבק הפלסטיני, אבל
בעצם שנינו רוצים אותו דבר. כל ערביי
ישראל וכל מחנות השלום היהודיים המתקדמים
רוצים אותו דבר. הבעייה שלנו
היא לא לעורר תשומת־לב, הבעייה שלנו
היא איך לשכנע סטודנטים בצידקת מאבקנו
ולגייסם לשורותינו ולכן פירסמנו את
הכרוז.
העניין התגלגל. אמצעי התיקשורת והסטודנטים
היהודיים עשו מטעמים מהכרוז,
ואז ביום חמישי ב־ 12.00 בלילה הגיעו
אנשי שילטונות הביטחון והודיעו לי, כי
הם מטילים עלי צווי ריתוק וכי בבוקר
שלמחרת עד השעה שש, אני חייב לעזוב
את חדרי שבמעונות רזניק. אם מישהו
נמצא במיסגרת מסויים, החוק צריך להתייחס
אליו כמו אל שווה בתוך המיסגרת
הזאת ולא להיות דו־צדדי, לנהוג כך כלפי
חלק מסויים, ואחרת כלפי חלק אחר. מר
בגין, באותו יום שבו הוטלו עלינו צווי
ריתוק, אמר שמדינת ישראל היא מקום
שיש בו חופש ביטוי. איפה חופש הביטוי י
האם חברי־הכנסת לין ואלמוזנינו יודעים,
שיש סטודנטים שמאיימים פיסית על סטודנטים
אחרים, רק בגלל שיש להם דיעה
פוליטית שונה?״
אל השיחה מצטרף האח, מוחמד, המתון
יותר מאחיו הצעיר. אומר מוחמד שהוא
מורה צעיר ואב לשלושה ילדים :״כל
הציבור בארץ יודע שהרב כהנא רוצה
ואומר שצריך להסיע את ערביי ישראל
לחוץ־לארץ. האם זכותו של כהנא להגיד
כאלה דברים ולתלמיד באוניברסיטה אין
זכות להביע דעתו? למה הרב כהנא לא
מקבל צו ריתוק? שני העמים צריכים
לחיות בשיוויון ללא אפליה גיזעית של
מיעוט.״
״בקורסים שאני לוקח, אני הערבי היחידי.
אני ביחסים טובים עם כל הח^ר׳ה.
מובן שהידיעות חלוקות מבחינה פוליטית,
אבל מבחינה חברתית אין לי בעיות. אני
חי כבר שש שנים מחוץ לאום־אל־פאחס
ואני מעורה בחברה הישראלית. כבר היו
אצלי כמה חברים יהודיים שבאו לבקר,
הביאו ספרים והבטיחו שיעזרו לי בלימודים
במשך שלושת החודשים שאהיה מרותק.
מובן שהריתוק יפגע בלימודים, אבל
יש לי הרבה ספרים שאני צריך לקרוא
ואני מקווה לסיים אותם. זו הפעם הראשונה
שמוציאים נגד סטודנטים צווי ריתוק. וזוהי
רק הסנונית הראשונה. הם רוצים ליישם

מדיניות שלמה שתחול על ערביי ישראל׳
הם פשוט תפסו עלינו טרמפ.״
אל חדר האורחים של מישפחת מהאג׳נה
נכנם מוחמד סלאמה, בעל חנות למוצרי
חשמל, מאום־אל־פאחם. מוחמד איננו משכיל.
בצחוק הוא אומר, שהוא זעיר בורגני.
אך הוא רואה את עצמו כערבי טיפוסי
בעל דיעות משלו. גם בנושא צווי הריתוק
שקיבלו ששת הסטודנטים, דעתו של סלא-
מה, היא הדיעה הרווחת ברחוב הערבי:
״מאבקם של הסטודנטים הוא מאבק לאומי
פוליטי, יש להם הכישורים להגיד את מה
שכל אחד במיגזר הערבי חושב. האוניברסיטה
היא המקום הדמוקרטי בה״א הידיעה,
ואם שם סותמים פיות, אז מה יהיר. הלאה?
מוטב שיתנו לסטודנטים הערביים להביע
את דעתם בקול רם. אחרת לא תהיה להם
ברירה, אלא לפעול במחתרת.״

1מיס1יתג לי ם
למצב ה קיי ם ״

^ שעה שתיים ושלושים. בעוד חצי
1 1שעה צריך ג׳מאל להתייצב במישטרת
גירון. הוא מספר על ביקורי הבית הליליים,
שהמשטרה עורכת בביתו. לדבריו,
השוטרים מתחשבים ואינם באים באמצע
הלילה, כי אם בשעות הערב המוקדמות
ובשעות הבוקר המוקדמות. ג׳מאל אומר
שאין טעם לבוא לפני הזמן. הוא מספר
שביום הקודם התייצב בשתי דקות לשלוש,
והיומנאי סרב לרשום אותו. הוא
מוסיף שיש לו בעייה. לפי צו הריתוק
אסור לו לעזוב את שטח כפרו, הוא חשש
שמא ייעצר על־ידי המישטרה בדרך מהכפר
אל המישטרד, וביקש ממפקד מישטרת גירון
צו מיוחד שיאפשר לו תנועה פעמיים ביום.
במישטרה חותם ג׳מאל ביומן ומקפיד
שהשוטרת תרשום אותו ביומן נוסף. השוטרת
מקרבת למסור לנו, אם מסעוד
אגברייה מכפר מוסמוס כבר הגיע להתייצבות.
ביציאה
מבניין המישטרה שעל כביש
ואדי ערה, נעצרת מכונית טנדר. מסעוד
אגברייה הנמרץ יורד ממנה. מצנדרוחו
מרומם. הוא נפגש בשימחה עם ג׳מאל.
לדבריו, הוא מרותק לגמרי לכפר ואינו
יודע מה נעשה בחוץ. לאף אחד מששת
המרותקים אין טלפון בביתו, כך שלא קיים
ביניהם כל קשר.
מסעוד לומד לתואר שני ביחסים־בינ־לאומיים
ולתואר ראשון הוא לומד מיש-
פטים. לשאלה אם הוא כשוי, הוא משיב:
״אילו הייתי נשוי, לא הייתי מתעסק בדברים
כאלה.״
מאוחר יותר הוא טוען, כי אמר את
זאת בצחוק. מסעוד הוא בן הכפר הקטן
(המשך בעמוד )36

ערבי צעירים
ב מו עדו! 5
ל תר בו תחדשה

״רגשות״ נמנה ער הסר טי םהמ עולי ם
ביותר שנוצרו. אתם חייבים לר או תו.
¥ז 80 -ז׳1׳\\ 6 8113.114,ת06
״רגשות״ הו א א חד הסר טי ם המב רי
קים וה מו של מים שנוצרו אי פעם
¥111386 ¥0106
ב א מנו ת הקולנוע.
״יצירתו המר שימה ביותר של וודי
אלן עד כה. סרטמהמם ״.
׳¥041161

רח׳ הס ,5תל־אביב,
טל׳ __297263
החל בחודש פכרואר יתקיימו פעילויות
במועדון בימי שישי (ולא בימי ה׳)

״בראבו וודי״

יום ו׳ 8.2

611ז׳11003 831

״ללא רבב ביצוע מבריק״.

סרט אנטי מלחמתי (ארה״ב)

ץ0נ1ץ?13

״רגשות״ סרטמהפנט כובש א ת
>)6\¥ ¥041! ^438^21116
רגשותינו.
״מזהיר. וודי אלן הוא א מן א מי תי,
בחזקית גאון ו,רגשות׳ הו א יצירת
?46^5ץ.¥. 0311 זלנ
א מנו ת״.

יום ו׳ 2.2
מה קורה עם הכדואים בנגב?
עם נציגי הבדואים, סרטים תיעודיים,
שקופיות

יום ו׳ 16.2
מסע כארצות ערב
(לבנון, סוריה, ירדן)
עם העתונאי דוד מנדל

וודי אלן — רציני, ועוד אין !
״רגשות״ אירוע א מנו תי ואנושי נוקב
שיעשיר א ת עולמם הפנימי של כל
ש. שמגר ,״ידיעות אחרונות״
רואיו״.

יום ו׳ 23.2
ערב לזכרו של אלכסנדר סן
על חייו, אישיותו ושיריו
משירי א. פן
בביצוע הזמרת שושי רותם

״ רג שו ת ״

התוכניות מתחילות בשעה 9.30 בערב
המועדון פתוח משעה 8.30 בערב
* מחירים עממיים * מזנון
עתונות ישראלית וזרה

םידןייבוד 1נ ו ־

ח ד שיי!

שגוע

בואו להחליק
על קרח סינטטי
עם נעלי החלקה אמיתיות
(עם סכינים)
ערב בידורי מ שגע!!!!
שכבש את אמריקה בסערה
פתוח יום יום
מ־ 16.00 ועד 23.00
ובשבתות
מ־ 9.00 ועד 23.00
הכניסה (גם עם רכב)
דרך שער המינהלה

בי ד נן

וודי אל1

;,כפיר״
¥ 2 7 x 0ייושלים

ליל שישי 9.30 ,7.15 ,<1.30 12 , 10
__ 113(1611401315

אוטובוסים :
21 ,28 ,48 ,525 ,526

גני 1זרנ-1נד־ו

קוד ה שלו -
ה קול שלר!

ו 0ע ר 7ט 1411ד /ו י

(פתוח דצון? משעה 09.00 עד 21.00 ובמוצ״ש משעה 19.00 עד )23.00

מבחר עצום של ספרים מוזלים ב הנ חו ת עד*70
אמנות • צילום • ארכיטקטורה • טבע
גינון • ריהוט • עיצוב פנים ועוד
מבחרספריםעבריים בכל התחומים

תי שפ ט
מצא מין א ת ימיין
נאשס או נאשמת?
רווק או רווקה?
בכתב האישום נאמר מפורשות, כי כאמל
עספור שידל אדם למעשה בלתי־מוסרי.
כשהגיע תורו של התיק להידון בפני השופט,
קרא השרת בקול :״כאמל עספור!״,
לפי מיטב מסורת השרתים, המזמנים אל
אולם המישפטים את הנוגעים בדבר.
אל האולם נכנסה יפהפיה, שחורת שיער
ועיניים, לבושה לפי צווי האופנה. היא
פנתה הישר אל דוכן הנאשמים, עוררה את
שופט השלום התל־אביבי, נתן עמית, ואף
התובעת המישטרתית, רקפת כרמון, להחליף
ביניהם מבטי תמיהה,
״האם את כאמל עספור?״ שאלו השניים.
״אכן אני היא כאמל עספור,״ השיבה
היפהפיה ווניקנה את עצמה מייד :״הייתי
באסל עספור, אך שיניתי את מיני, בעזרת
ניתוח, ומאז אני נקראת נור אל-
סאלם.״
לאחר התלבטויות החליט השופט לדחות
את המשך המישפט, עד שיתברר מינה
/מינו של הנאשמת /נאשם.
כשהתחדש המישפט הציגה היפהפיה את
תעודת הזיהוי שלה, שבה נכתב, שחור
על גבי לבן :״נור אל־סאלם, רווקה״ .אולם
בידי התובעת היה אישור ממישרד
הפנים, שקבע כי אל־סאלם הוא ״רווק״.
הנאשם הודה, ואולי יותר נכון לומר:
הנאשמת הודתה. התחבט השופט: אם יוטל
עונש מאסר, להיכן יש להפנות את
האסיר/ה — לכלא נשים או לכלא גברים?
למזלו של השופט נפתרה הבעייה כימ-
עט מאליה — אין הרשעות קודמות. לכן
גזר השופט קנם כספי ושלושה חודשי
מאסר־על־תנאי. עתה ראה עצמו השופט
פטור מהכרעה בשאלה לאן לשלוח את
הנאשם/ת — למעשיהו או לנווה תירצה?

קוף הי כ ל
נכתב ומיים ע־׳׳

לרא שונ ה
בי שראל!

במדינה

השופט הופתע 7ג 7ות
קוף ענק כאו7מו, שא7
לפרטים וגע3ה מרצון
קינג קונג, הקוף הענק, הופיע השבוע
במלוא הדרו בבית־מישפט השלום בתל-
אביב. הקוף לא היה נאשם. הוא לא החריב
בתים ולא הרס מיגדלים, ואפילו לא
חטף בחורה בלונדית עדינה.
קינג קונג נפרש בפני השופט יוסף
מגורי כהן על פני כרזה ענקית, שנגנבה
מלוח מודעות של קולנוע אוודע
ברמת־גן לפני כשנה וחצי.
השופט הסתכל על הקוף במבט מלא הש תוממות.
הוא אינו בקיא בסרטים ועל
קינג קונג טרם שמע. לכן ביקש הסברים
מהתובעת התמירה, לידיה תמיר,
ומהסניגור מאיר זיו.
״מיהו הקוף הענק י האם יש גם קווין
קונגז מדוע הוא אוכל אבטיח?״ אלד, היו
כמה מהשאלות שעליהן השיבו הפרקליטים.
הם הסבירו כי הקוף אוכל אבטיח מפני
שנתגלה בסבכת אבטיחים, ובעל הסככה
צייר על הבד אבטיח, למטרת פירסום.
בעל הקולנוע רגז על גניבת כרזת רד
פירסומת לסרט, שעבורה ישלם לחברת
ההפצה סך של 800ל״י, שחלקם כדמי פיקדון.
הוא החליט להיות בלט פרטי. ומאחר
שידוע כי סככות אבטיחים משתמשות ב כרזות
מסוג זה כחלק מתיפאורתן הקייצית,
עשה סיבוב ליד סככות האבטיחים וגילה
את קינג קונג אוכל בשלווה אבטיח בסככה
שליד כביש גהה.
המישטרה הוזמנה למקום ואספה את הכרזה
כמוצג מישפטי. בעל הסככה, עובדיה
מנחם, הכחיש כל קשר לגניבת הכרזה,
הוא פשוט קנה אותה, לדבריו,
מאדם המוכר סמרטוטים וגרוטאות, בהם
משתמשים לבניית סככות.
הסניגור פנה לבית־המישפט ואמר כי
שוויה של הכרזה הוא בסך הכל 80 לירות׳
ועל כן חבל לבזבז את הזמן, מה
גם שאין בכך כל עניין ציבורי. לכן ביקש
מהיועץ המישפטי כי יעכב את ההליכים.
לפני שקופלה הכרזה ביקש השופט רק
לברר מדוע יש כל כך הרבה אווירונים
מעל ראשו של הקוף. משקיבל את ההסבר
הוחזר קינג קונג הארוז למחסני ה־מישטרה,
שם ימתין עד להחלטתו של היועץ
המישפטי.
ה עו ל ם הז ה .2161

יצאניות וחוב היוקון התארגנו נגד
חנותו שסנוסח מהן נסכים באלימות
ושרתו אותה ושתיים והצי שנות מאסו
^ שרות זונות עמדו במיסדרון ה־י
ע אפלולי ותמתינו בקוצר־רוח לתורן.
אחת אחת נקראו לאולם ביודהמישפט —
תפעם לא כנאשמות, אלא כעדות נגד
חברתן למיקצוע, שנאשמת בסחיטת עשרות
אלפי לירות תוך שימוש באלימות ובאיומים,
ובסרסרות למעשי־זנות.
הנאשמת פרידה (פוראל) זיקר (בסון)
איננה פנים חדשות במישטרת תל־אביב.
באחרונה הירבו לעצרה ברחוב הירקון,
שם עסקה במיקצוע העתיק ביותר בעולם,
בגלל שהסכימה, לדבריה, להעיד בפרשת
שוחד שלקח שוטר תל־אביבי מחברותיה
לעבודה. באת־כוחה, עורכת־הדין, כרמלה
חנוך, טענה להגנתה כי המישטרה התחילה
להיטפל למרשתה החל מהיום שבו הסכימה
להעיד בפרשת השוחד, וכל אימת שעצרו

ברחוב הירקון עצמו התנהלו במשך
כל מהלך המישפט ויכוחים סוערים
בין הזונות שצידדו בפרידה ואשר גינו
את חברותיהן שבאו להעיד נגדה, לבין
אותן שטענו כי הגיע הזמן ש״תשב״ .הפרוצות
גם ערכו טוטו — ״תכנס בפנים
או לא תכנם בפנים״ .מסתבר שרוב הזונות
שהיו לטובתה של חברתן היו אלה שמאחוריהן
סרסור, חבר או בעל. לעומתן
טענו אחרות :״בטח, לכן היא לא יכלה
לעשות כלום, יש לכן ערם אז תשבו
בשקט.״
אתת מהתומכות, מרי אלקובי, סיפרה
בבית־המישפט כי נתנה לפרידה כסף מרצונה
החופשי, בגלל שריחמה עליה .״אני
הייתי גרה אצל פרידה. לא היה לי איפה
לגור והיא הציעה לי לעבור לגור אצלה.
בשביל כסף.״ מעדותה של מרי ומסיפוריהן
של חברותיה מרחוב הירקון, נתגלה צד
אחר באופיה של פרידה בסון שבמשך
ארבע שנים הישרתה אימה על הזונות
ברחון הירקון. עדות זו, וסיפורי הזונות
ברחוב שימשו את עורכת־הדין של פרידה
בטענתה בבית־המישפט, כי אורח־החיים
של נשים אלה אינו יכול להיות מובן
על־ידי אדם שאינו נמצא וחי עימן. לזונות,
טענה עורכת־הדין אמות־מידה וצורח שי
פוט
פנימית המיוחדת רק להן. ולא תמיד
יכול החוק היבש לתחום ולהגדיר מה
באמת מסתתר מאחרי העדויות.
השופט שמואל קווארט היה נתון במשך
ארבעת חודשי המישפט בדילמה קשה.
לפניו הושמעו בזו אחר זו עדויות רבות
של זונות ואנשי מישטרה — האם לקבל
את העדויות כמות שהן או לזכות את
הנאשמת ן
״לפרידה יש ילדה בת ,17״ סיפרה מרי
אלקובי ברגש .״חברים שלה היו מסתו
יצאנית
פרידה זיקר
״החזר את אמא הביתה״

בבים ליד הבית ופרידה היתד. מתביישת
ללכת לעבוד, אז אני הייתי נותנת לה
גם דמי״כיס בשביל הילדה. לפני שמונה
חודשים היה צריך חבר של פרידה, שהוא
אסיר, להשתחרר. היא ביקשה ממני להלוות
לה 20 אלף לירות, כדי שתעזור לו להש תקם
ולפתוח חנות. נתתי לד. את הכסף,
אבל היא לא החזירה לי אותו עד היום.״
מאמצי התביעה ללחוץ על מרי, שתספר
כי ידידתה סחטה ממנה כספים, עלו בתוהו.
״עבדתי איתה עשר שנים ברחוב הירקון

עדת־תפיעה חזן
״לא היתה לי ברירה״
אותה דרשו ממנה השוטרים לבטל את
העדות.

הצד
ה א חר
ך* ספטמבר 78׳ נעצרה בסון על־ידי
— החוליה למניעת ביריונות ברחוב ה ירקון.
המישטרה הצליחה לאסוף נגדה
עדויות וביקשה להאריך את מעצרה ל־15
יום, כדי שלא תוכל.להשפיע על עדות
התביעה. פרידה נעצר?? לעשרה ימים, שבהם
נקראו לתחנת המישטרה רבות מהזונות
הוותיקות למתן עדות. במהלך החקירה
הסתבר, כי פרידה דקת הגיזרה
היא זונה, העוסקת במיקצועה כבר מגיל
.16 מאחוריה הרשעות לא מעטות הקשורות
בעיסוקה בזנות, שידול למעשי זנות,
התפרעויות, תקיפות, גרימת נזק לרכוש
ואף אחזקת סמים מסוכנים. לפני כעשר
שנים נידונה הפרוצה הוותיקה ל־ 15 חודשי
מאסר בפועל בשל עבירות מסוג זה.

פרידה זיקה (מימין) במיסדרון כית־המישפט
רוצה לחזור למוטב

ואף פעם לא ראיתי אותה לוקחת כסף
ממישהי,״ סיפרה מרי ,״אם לקחה כסף,
למה ממני לא לקחה ז״ כבר במישטרה
טענה אלקובי כי לא תוסיף לדבר, מפני
שהיא פוחדת שיכלאו אותה עם פרידה
ואז יבולע לה.

2000

לירות ליו ם
ף פית־,הקפה שברחוב אלנבי ישבו
• * שתיים מחברותיה של פרידה, כשהן
שקועות בוויכוח סוער עם רות חזן, אחת
מעדות התביעה הראשיות. רות, יצאנית
מבוגרת בהירת־שער, הלבושה לפי מיטב
האופנה, התלהטה מרגע לרגע והתריסה
בפני חברותיה :״כוס אוחתו כל העולם,
אני לא רוצה ערס שישמור עלי, יש לי
שתי ילדות קטנות ואין לי כסף לשלם גם
לערס, אז בשביל זה הייתי צריכה לסבול 1
כל זונה שיש לה ערס, כמוכן, פרידה לא
היתה מתקרבת אליה ולכן אתן גם לא
רוצות להעיד במישטרה, כי לא איכפת
לכן על כל המיסכנות שהיא יורדת לחייהן.
אני, לא איכפת לי להעיד. מה יקרה לין
עוד צלקת ד חנטריש! מה אני מפחדת
ממנה? שמעתי שהיא כבלה בחורות בשרשראות
והרביצה להן, אז אני צריכה
לשתוק?״
בעדותה במישטרה גילתה חזן :״לפני
כשלושה חודשים כשחזרתי מצרפת, ניגשה
אלי פרידה ואמרה לי, שאם אני רוצה
לעבוד בירקון, אני צריכה לתת לה 20
אלף לירות. לא הסכמתי והגעתי איתה
להסכם שאתן לה 500 לירות כל יום. אחרי
שלושה שבועות חיא ניגשה אלי ואמרה,
שאם לא אתן לה את ד,־ 20 אלף במזומן,
היא לא תתן לי לעבוד. לא היתד. לי ברירה
ונתתי לה. אחר־כך נכנסתי להריון והס־

ס ר סנ ר ממין נקמה

ימעצר־ בי ת ^ 1

(המשך נזעמוד )35
סקתי לעבוד. אחרי שחזרתי. ביקשה ממני
עשרת אלפים לירות. שוב לא היתד. לי
ברירה. היא לקחה אותי לגן ברחוב הרברט
סמואל, אמרה לי שהיא רוצה לדבר איתי,
ושם היה לה מקל ביד והיא הרגה אותי
במכות. כל הגוף שלי היה כחול. כעבור
שבוע אמרה לי. שאתן לה כל יום 250
לירות וכעת אני משלמת לה כל יום.
אחר-כך נעצרה ודרשה ממני שאשלם לה
2000 לירות בשביל כל יום שישבה במעצר.
אמרתי לה שלא אתן לה, ואז היא רצחה
שאתן לה את התכשיטים שלי. כשחזרתי
מחו״ל, הבאתי איתי מזוודות מלאות בגדים
והיא לקחה את הכל על־ידי איומים ומכות.״
בעת חיפוש שנערך בדירתה של
פרידה, אכן נמצאו פריטי לבוש רבים של
רות חזן.
חברותיה של פרידה חסון שהיו בבית־הקפה
סיפרו, כי היא עובדת באיזור
כבר 17 שנה. היא הגיעה לירקון מראשון
וירדה לזנות. אחרי שהתגרשה והתקשתה
לכלכל את בתה הקטנה .״הכל עלילה
מחורבנת,״ צעקה נחמה אלבז, זונה בלונדית
צעירה .״אני מכירה את פרידה כבר
תשע שנים. אף פעם היא לא עשתה רעה
למישהי. היו הרבה זונות שהשכירו אצלה
חדרים ולא רצו לשלם, ואז סיפרו עליה
כל מיני שקרים במישטרה. היא היתד.
דואגת לכל הזונות במקום,״ סיפרה הזונה
הצנומה כשכתפיה רוטטות מבכי .״אני
מוכנה להישבע בתנ״ך שהכל שקרים.
כשיצאתי מבית־הסוהר היא עזרה לי וסידרה
לי ערבות, היא היתד. נוסעת לחו״ל
ומביאה לנו בגדים ומתנות. יש בחורות
שמפחדות שהמישטרה תספר לילדים שלהן
שהן זונות, או שיעצרו אותן כל יום,
ולכן הן הלכו להעיד.״
עורכת־הדין, כרמלה חנוך, מצאה גם
בעדויות הזונות במישפט סתירות רבות.
לטענתה, כל הזונות שהעידו, הסתירו את
העובדה שקיים בחייהן גבר המגן עליהן.
מדוע הסתירו עובדה זאת ו ומדוע, למרות
שעניין הסחיטה נמשך שנים, לא טרחה
אף אחת מהזונות להתלונן לפני כן ב-
מישטרה, שאלה עורכת־הדין, שהצליחה
להוכיח כי לרוב העדות היו קשרי ידידות
עם הנאשמת. הן היו מבלות ביחד בבתי-
קולנוע ובבתי־קפה. אחדות מהן התגוררו
אצלה בבית ולא נמצא להן הסבר לקשרים
אלה.
; /אני

מזדקנ ת״
ף* עדותה טענה פרידה בסון, כי אינה
י • יודעת מדוע התלוננו נגדה חברותיה.
האשד. בת ד.־ ,35 שהופיעה במשך הישיבות
הראשונות במיכנסי ג׳ינס דהויים
ותיסרוקת פרועה, הגיעה לישיבה המסכמת,
כאילו יצאה ממכון יופי — פניה היו
מאופרות בעדינות, שערה קוצץ ונצבע
אדום, והיא היתה לבושה חליפה אופנתית.
״הן העידו נגדי בגלל שלא רציתי להש תתף
איתן ברעיון לסלק זונות חדשות
מהמקום. למד. אז לא העידו נגדי ופיתאום
היום, כשאני מזדקנת, התלוננו? האם פית-
אום נעשיתי אלימה? תמיד היו מריבות
ברחוב הירקון. יכול להיות שפעם מישהי
פגעה בי ואני החזרתי לה.״ פרידה הכתישה
שסחטה כספים מארבע עדות־התביעד. וטענה
כי רק אחת מהן נתנה לבתה דמי־כים.
לא עזר גם מיכתבה המרגש של הבת,
שבו כתבה :״בחרתי בדרך בלתי שיגרתית
זו לומר את אשר על ליבי. זו הפעם
הראשונה בחיי שאמי מופיעה בבית־מיש־פט.
קשה לי הדבר כיפליים כשמדובר ב-
מישפטה של אמי שלי, של האדם אשר
הקדיש את כל חייו לסייע לי להגיע לאן
שאני היום ...משחר ילדותי חונכתי להיות
חזקה ולאורך כל הדרך עמדה אמי לצידי.
היא היתה בשבילי הכל ולמרות כל חסרונותיה
היא היתה ונשארה אמי שלי ...אני
לא יודעת איד אוכל לעמוד בפני הבריות
אם ייגזר על אמי להיות מאחרי סוגר
ובריח ...אנא, החזר את אמי הביתה. תטיל
עליה כל עונש שייראה בעיניך על תנאי,
ואני מבטיחה לעשות את כל מה שביכולתי
כדי לסייע לד. להתגבר.״
השופט החליט. הוא הרשיע את פרידה
בסחיטת עשרות אלפי לירות מהזונות,
במשך שלוש -שנים, תוך איומים, תמורת
זכותן לעסוק בזנות במקום. לאור העבירות
הקודמות שלה, הטיל עליה 30 חודשי
מאסר, מהם, שנה בפועל והשאר על תנאי.
כמו־כן הטיל על פרידה בסון קנס בסך
15 אלף לירות או ריצוי ארבעה חודשי
מאסר נוספים. כך הסתיימה פרשה נוספת
של סחיטות ברחוב הירקון.

(המשך מטנזוד )33
אביו פועל בניין ואחיו סטודנטים, תל-
מידי־תיכון ומורים .״יחסית לאנשי הכפר״,
הוא אומר ,״נחשבת מישפחתי למשכילה.״
עד לפני שבוע התגורר במעונות הסטודנטים׳
במיסגרת האוניברסיטה מצא עבודה
כאסיסטנט בחוג ליחסים־בינלאומיים. ביום
חמישי בלילה דפק איש שירות הביטחון,
על דלת חדרו
במעונות, ואמר לו, לדבריו :״קום זונה
בן זונה, תנה צו הריתוק, אם אני אמצא
אותך פה מחר בבוקר אחרי שעה חמש,
אתה עף ישר לכלא בלי מישפט.״
למחרת בבוקר עזב מסעוד את המעונות.
מסעוד קיצוני ביותר בדיעותיו, הוא מספר
כי באחד משעוריו של ד״ר דן הורוביץ,
התבקש להכין עבודה על ערביי ישראל.
הוא תיקן את המרצה וביקש להכין עבודה
על הערבים בישראל.
כשהוא מתבקש להגדיר את עצמו. הוא
אומר ״אני סטודנט פלסטיני שלומד ב אוניברסיטה
העברית.״ כשהוא נשאל מה
לו, הסטודנט הפלסטיני המתנגד לציונות,
באוניברסיטה הכי. ציונית בעולם, הוא
משיב :״אין לי ברירה אחרת, חוץ מזה
אני משלם מיסים ומגיע, לי ללמוד.״
ומדוע שלא ילמד במיכללת ביר־זיית,
אם כל דבר ציוני מעורר בו תיעוב ו־והתנגדות?
״ביר־זיית אינה מיכללה על
רמה גבוהה, האפשרויות בה מעטות. האוניברסיטה
העברית היא מהטובות ביותר
בעולם. אנחנו פלסטינים במיסגרת ציונית.
אנחנו מסתגלים למצב הקיים כמו שאנחנו
מסתגלים לקואופרטיב של אגד שגם-הוא
ציוני?״

במדינה
ד ר כי אד ם
ה שופ ט המאמין
דיון כרוכדות ללא
רשיון הסתיים בהרצאה
על עקרונות
תנועת הארי קרישגה
שופט בית־המישפט העירוני הקשיש,
יצחק אורן, הסתיר בידו פיהוק עמוק והעיף
מבט בשעונו — השעה שתיים, מאחוריו
חמש שעות דיונים משעממים על
קנסות, פיצוח גרעינים בשטח עירוני, עישון
בקולנוע וגרימת מיטרדים בשטח
ציבורי.
באולם נשארו רק חמישה אנשים —
שלושה בחורים מגולחי־ראש שצמה ארוכה
מסתלסלת על עורפם ושתי בחורות, כנראה
בנות לווייתם. אפילו את שמה של הכת
המוזרה שאליה הם משתייכים, שכח ה

אנ י מעדיף
לחנך״
ך* שיחה מצטרף ג׳מאל ומוסיף :״אני
1נגד הציונות האידיאולוגית־האימפרי-
אליסטית־הקולוניאליסטית, הציונות עור כת
רצח־עם נגד העם שלי. מה שהולך
היום בלבנון זו התגשמות הציונות.״
מה דעתו של מסעוד על הפיצוץ בנתניה
ועל האמצעים האלימים שנוקט אש״ף,
כדי להגשים את הרעיון האידיאולוגי שלה?
מסעוד :״דעתי האישית היא שאש״ף
הוא הנציג הלגיטימי של הפלסטינים. חוץ
מזה אני נגד רצח אנשים חפים מפשע,
כל מעשי אלימות למען אלימות מעוררים
בי התנגדות. אני נגד רצח למען רצח.״
ג׳מאל :״כל אחד הוא נגד רצח של אדם
אחר, אבל בל נשכח שאנחנו במצב של
מילחמה ובמצב כזה משתמשים באמצעים
לא הומניים.״
אם כך, האם השימוש בצו הריתוק נגדם
הוא לגיטימי, מכיוון שבמצב של מילחמה
משתמשים באמצעים לא הומניים?
ג׳מאל: אנחנו טוענים שאש״ף הוא הנציג
של העם הפלסטיני. כדי להגיד זאת אנחנו
נוקטים כל מיני אמצעים. אני דוגל בחינוך
כאמצעי, אני מעדיף להנך. יש כאלה
באש״ף שטוענים שצריך לנקוט אלימות.
ג׳מאל גם מסעוד רואים באש״ף נציגם,
האם הם רואים ביאסר ערפאת מנהיגם?
מסעוד :״יש לי ויכוח עם יאסר ערפאת.
אני לא מסכים אייתו ומבקר אותו בחריפות.
אני נגד מעשי הטירור שהוא נוקט, נגד
המדיניות שהוא נוקט ונגד המישטרים
הריאקציונרים הערביים. הוא לא זקוק ל כסף
של המדינות הריאקציונריות. לפלסטינים
יש משאבים רציניים, בייחוד לאלה
היושבים בגולה. אני נגד שיתוף הפעולה
בין ערפאת ובין כל המישטרים הערביים
הקיימים, כולל סוריה, שבה רוב הפלסטינים
נמצאים במעצר-בית.״
על צו הריתוק אומר מסעוד :״לא אפר
אותו. אתייצב פעמיים ביום במישטרה, אך
אמשיך להיאבק ולנסות כמה שיותר להש פיע
על אנשים. צו הריתוק הוא אקט אנטי-
דמוקרטי ואנטי-אנושי, במיוחד במישטר
הטוען שהוא דמוקרטי. צווי הריתוק ינבמו
נזק רב לתדמיתה של מדינת ישראל ואולי
בכך השגנו את שלנו.״
האם יש סיכוי כי מסעוד יהפוך אי־פעם
אזרח המכיר בערך עצמו במדינת ישראל?
תשובתו של מסעוד תהיה, לדבריו, כתשובתו
של כל צעיר פלסטיני החי במדינת
ישראל :״אם תהיה סיטואציה שבה ישתנה
האופי של המדינה, לכיוון של מישטר
אנטי-ציוני הדוגל בזכותו של העם הערבי
בישראל לחזור לעצמו, לא תשנה לי הבעיה
הסמנטית של ישראל או פלסטין.
מצידי, שיקראו למדינה שאחיה בה ישראל,
אבל רק במצב כזה אהיה אזרח של
מדינת ישראל, ואז אהיה מוכן לתת את
דמי עבור המדינה הזאת.״

שרית ישי 1

נאשם שאול פורת
מה מוכר הארי קרישנה?
שופט. בגליון האישום שלפניו היד. רשום באותיות
גדולות :״שאול פורת נאשם כי
בתאריך 24.8.78 רכל בפרחים ללא די־שיון
לכך.״ השופט, שהיד. שבע באותו
יום ממיקרים דומים הכריז על הפסקה של
רבע שעה.
עם תום ההפסקה נקרא הנאשם אל דוכן
הנאשמים. שאול פורת 28 החבר בתנועת
הארי קרישנה הואשם, כי לפני ארבעה
חודשים התהלך עם חברי התנועה ברחוב
דיזנגוף וניסה לשכנע אנשים לקנות פרחים
תמורת לירה. עד התביעה, פקח עירוני
בשם יעקב בדרה טען, כי במו אוזניו
שמע את שאול מציע לאנשים לקנות ממנו
פרחים. כדי לקצר בדיון הסתפק השופט
בשאלה השיגרתית :״האם יש לך עדים?״
ניראה היה כי שאול פורת יענה בשלילה
והשופט ירשיע אותו ויטיל עליו קנס.
אולם שאול קם ממקומו, היישיר מבטו אל
השופט וטען, כי הביא עימו שתי עדות
המוכנות להעיד, כי מעולם לא מכר פרחים.
״איזה אלוהים?״ לשאול, יפה התואר,
לא היה די כסף לשכור סניגור ועל
כן חקר בעצמו את העדות שהזמין. הראשונה
היתה נערה בת שש־עשרה, חברת
התנועה, העובדת כפקידה במישרד הוצאה
לאור. הנערה השמנמנה עלתה על דוכן
העדים בחיוך רחב שלא נימחק מפניה כל
זמן חקירתה. לבקשת השופט נשבעה על
התנ״ך לומר את האמת.
כששאל אותה השופט אם היא יודעת מה
פירושה של שבועת־שקר ענתה בביטחון
שכן, והוסיפה כי היא נשבעת באלוהים
האוניברסלי, לכן אין משמעות לכך שהיא

נשבעת דווקא על התנ״ך. היא סיפרה, כי
בתאריך האמור היתד, עם שאול פורת,
המכונה שלגראם, בכיכר דיזנגוף, עימם
היו עוד כארבעה מחברי התנועה ששרו
שירים המהללים את שמו של האלוהים.
השופט :״איזה אלוהים?״
הנערה :״קרישנה.״
השופט :״האם התפילות נאמרו ברוח
התפילות של ישראל?״
הנערה :״אינני זוכרת אם נאמרו ברוח
התפילות של ישראל או לא.״ היא המשיכה
וסיפרה :״אחר־כך עמדנו אני ושאול ושוחחנו.
אני חילקתי לפני־כן אוכל צים־
חוני, לא ראיתי אף אחד שחילק או מכר
פרחים במקום. היתד, לנו סלסלה של פרחים,
אבל אף אחד לא נגע בה.״
השופט (בהתענינות) :״לא הלכת לעבודה
באותו יום?״
הנערה :״באותה תקופה עוד׳ לא
עבדתי.״
לדבריה, בזמן שדיברה עם שאול ניגש
אליהם אדם לא מוכר וביקש ממנו לתת
לו את תעודת־הזהות שלו. שאול סרב
בטענה שאיננו מכיר אותו :״הוא אמר לו,
מי אתה שאזדהה בפניך.״ סיפרה, אחרי
כעשר דקות הוציא האדם תעודת־פקח ולקח
עימו את שאול למכונית.
מהי חמאה? אחרי שסיימה את עדותה
י נראה השופט מהורהר :״האם את
נוהה אחרי הרעיונות שמפיץ שאול?״ שאל
את העדה .״שאול לא מפיץ את הרעיונות,
אני קוראת אותם בכתובים.״ השיבה לו
הצעירה בביטחון .״מי תירגם את הכתובים?״
שאל השופט ,״והיכן?״ ״אני יכולה
רק להגיד לך מי תירגם אותם,״ השיבה.
עדת ההגנה השנייה היתה דורית ראובני
( ,)26 נשואה, עובדת כעוזרת במשק־בית,
היא חזרה על גירסתה של חברתה לגבי
המאורע, השופט גילה התעניינות מיוחדת
לגבי סוג המאכלים שהוגשו לציבור באותו
זמן .״אם היא אמרה שזה אוכל צימחוני,״
שאל ,״אז איך את מזכירה שיש שם
חמאה? חמאה זה חלבון מהחי,״ קבע בגאווה.
על כך ענתה לו דורית, כי המדובר
בחומרים טיבעיים שלא הושחתו על־ידי
המדע. או שאינם סינתטיים. אז פרץ ויכוח
שכלל את כבוד השופט, הנאשם, התובע
רובין שלמה והעדות, על השאלה מהם
חומרים טיבעיים ומהם חומרים סינתטיים.
״הבנתי !״ קבע לבסוף השופט בשביעות-
רצון ,״חמאה שעשויה מחלב של פרה,
שניזונה מדשא, שלא גדל על־ידי זבל
כימי היא פחות סינתטית.״ ״או.קיי.״ הסכימה
העדה והתכוונה להמשיך. כאן עצר
אותה השופט והסביר לה, כי עליה להש תמש
אך ורק במלים עבריות שכן פירושו
של או.קיי, כאשד הופכים אותו לקיי.או.
הוא נוק אאוט .״את מתכוונת להגיד לי
שאת רוצה לתת לי נוק אאוט? לא?
אז אל תתחצפי.״
מותר להאמין. כאשר סיימה העדה
את דבריה, ביקש ממנה השופט להשאר
על דוכן העדים. הוא התחיל לשאול אותה
שאלות על משמעות התנועה והורה למזכירתו
לרשום את הדברים .״כדי להגיע
לשלמות רוחנית,״ גילתה דורית ,״צריך
ללמוד יוגה ומדיטציה, לעבור ד,טהרות, ל היזון
בתורה מסויימת, ולהשתמש במצוות
מאד חמורות של יושר והגינות, כנות ואהבה
ואי אלימות ...הנשמה היא מושלמת,
אבל הגוף איננו מושלם, כי הוא סובל
ממחלות וממוות ועל כן יש לטהר את
הגוף.״
השופט אורן נראה שוב מהורהר, הסיר
את מישקפיו וניקה אותם, אחר־כך פנה
אל התובע .״שמענו היום הרבה דברים.
מהבחינה הציבורית קשה לי להעלות על
הדעת כמה דברים. אם קיבוץ כזה של
אנשים יכול להאמין במה שהוא מאמין,
והרי להאמין מותר במדינה הזאת. יש
הרבה דרכים להגיע לשלימות, אם הנאשם
יבטיח שלעולם לא ימכור פרחים אז

*׳״כ״או^קטע אותו התובע :״כדי להגשים
מטרה מסויימת בימינו חייבים להגיע גם
לאמצעים. בלי אמצעים אי אפשר לעשות
שום דבר. כשאני הייתי באצ״ל גם אני
עסקתי בגיוס כספים בכל מיני אמצעים,
אילו היתד, לי אמונה בד,ארי קרישנה,
גם אני הייתי עושה כמיטב יכולתי לצרף
אלי המונים, אבל כדי להגיע לזה צריך
אמצעים, אני בטוח שהנד־מוכרים פרחים
כדי להתקיים וזה בניגוד לחוק.״
השופט :״אז מדוע אם הוא יתחייב לא
(המשך בעמוד )49
ה עו ל ם הז ה 2161

להנהלת

רג ק סור

תודה

הארוח הנ אהוה ארו חההט עי מ ה
ש ה כנ ת ם עבורנו
מנוס חאג׳ידאקים
ספירוס סאקס
יהודה טלית
אריה סבן

ר•1( 06117/7130

קבלת מודעות
לבל העיתונים
במחירי המערכת

מטבחים

לפי הזנווה

ללא ן

חומו! 1
משמה

3 1 1 1 1 6 2 1 1

מזון מבושל מוקפא

וחדקי סכ״דים ובגדים.
רמת-גן. רח׳ מודיעין 8ו. ת ד 2272

1£ 0 ? 01* 1* 0ץ ז / 5רו£א /£8 4ץ ס $0ום

מומחים להדברת

8 .7 0־ 5־ 7 9 0 1 1 4

טל&ח 22711* ,227117

ע בו דהמעולה
מהיד יצרן

63 ...ו*31ו 60ק 3ח 68!3ח 0ו£ח!

11111
ע יי עאו .

ת וו ל

עץ. ונש

פי ר ק! 0אי די א ל

מכל הסובים

אבן גבירול 110 תל־אביב
(סיגת אגפוקולסקי)

אי תן עבז־חי

הדברת מזיקים

רהיטים

י ש מס׳1/ 21 סד! / 75י48

ל׳ 938236
רחי החושלים
*.התעשיה הרצליה
פתוח

\**0 80 ואוס
3 2 1 / $ז 8ו ח!

93131.97

) ס י״סא

01.130 יו 1ס א 1£מז ס 0 1 1 4ז א׳

10 * 0 4 7 3״׳ ד 0£1א 0 5 8 00 - £א 1א £ 7 £

/ס £ז 0 4ו 5ט 0 \ 1אע 0 * 0א 8 4 0
< £0א 0וזו 0א 0 0
* 1£ 110* 7 3סא 0 4
5 51160£57£0 4א 10ז 6 8 \/4

היכינו אתה אינפל צי ה !!!
מערכת יוקרה לכל כיס !
טיונר
רהיטי פורמה

אמפ לי פ״ ר1ט$4*1$

1010

פטיפון 182 6511

עם ראש מגנטי סס* ומכלול אנגלי מהודר.

זוג רמקול
3יחידות מעולות בתיבה

1 6 0 4 0 0ל״י קו ללמ.ע.מ.

להשיג: סימפוניה בית המוסיקה —

האחים אסף

באר־שבע, פסג׳ פאר, רח׳ הדסה ,68 טל 75880 .־057

ל שולחנה של הרופאה במרפאת
/ע לין שבחיפה היתד. מונחת חבילת צי־לומי־רנטגן.
היא בחנה כל צילום וצילום
בתשומת־לב מירבית, רשמה את הערותיה
— ונדהמה. התברר לה, כי שמונה
מבין בעלי הצילומים לוקים, כנראה, באותה
המחלה. היא החליטה לדווח על כך
לבעלי הדבר בנסיון, אולי מאוחר מדי,
להקדים חרופה-למכה.
בעלי הצילומים היו כולם עובדי מיפעל
האסבסט ישאסבסט שבנהריה, והמחלה שבה
דובר קרויה אסבסטוזיס. הרופאה, ד״ר
קופמן, לא בדקה אמנם את תיקיהם של
כל 680 עובדי ישאמבסט, אלא רק חלק
מהם, אך העובדה שהמחלה קשורה באס־בסט
וכל החשודים כנגועים בה הם עובדי
מיפעל אסבסט, היה בה כדי לעוררה
לפעולה.
היא החליטה למסור לעובדים דיווח רפו־

סיפרה סוזן סוויסה, שכנתו של אידלו־ביץ׳
בשיכון טרומפלדור שבנהריה. לדבריה,
ביקש ממנה השכן החולה שתיגש
בשמו למיפעל ותבקש את עזרת ההנהלה.
״זה בגלל שהוא נפגע אצלם,״ סיפרה,
״ולא נשאר לו כסף. הלכתי, דיברתי וכלום
לא עזר. הם שלחו אותי לביטוח הלאומי.״

״ל פגו תאת
השריפה״

פני שבועיים ניסה חלק מפועלי
• ישאסבסט לארגן הפגנה בתוך תחומי
המיפעל. יו״ר ועד העובדים, אמר לכתבת
העולם הזה :״אני לא יודע על כך !״
לא יודע, כן יודע — עובדה היא כי
באחד הבקרים הגיעו לשטח המיפעל פד

עובד מיפעל ״ישאסבסט׳

ס ה רי ה ] ק ר עי בין

והפחד

פיטורי

פ חד

המוות

מפני

אי מלא על מצבם, וזאת בניגוד לנוהל
שהיה נהוג אצל הרופא שקדם לה. מתוך
נאמנות לאמת הרפואית, מסרה הרופאה כי
ממצאיה מחייבים בינתיים רק המשך ה בדיקות
והנהגת מעקב רפואי.
אך היה די בכך, כדי לעורר תסיסה בקרב
עובדי המיפעל, שהרי בבריאותם מדובר.

הפועלים אשר נבהלו הקל לפשפש
בעברו של המיפעל. הם נזכרו כי הבדיקות
הרפואיות, שהמיפעל היה חייב
לדאוג למימושן מדי שנה בשנה, לא התבצעו
כסידרן, בניגוד לחוק המדינה, שהתקבל
ב־ ,1964 המחייב ביצוע בדיקות שנתיות
לפועלי ייצור. ולאותם פועלים שעב רו
בדיקות אלה, לא נמסרו דיווחים. הפועלים
שלא נבדקו מזה כמה שנים טוענים
עתה, כי מחוסר ידע ובגלל בורות בכל
הקשור לנושא, לא העריכו את הסכנה
ולא פנו מיוזמתם כדי לתבוע עריכת בדי קות
רפואיות.

״תמיד
סחג שקים״
^ ם נזכרו גם, כי במרוצת השנים שבין
י • 1964ל־ 1971 נפטרו שלושה עובדים.
לדבריהם נפטרו כל השלושה מגידול
סרטני, שכמוהו התגלה גם בכמה מקרים
אחרים בשנה שעברה. לדוגמה מזכירים את
הם מני מימון, פועל לשעבר בישאסבסט,
שנפטר לפני כחודש.
שני בניו של מימון, ישראל ויוסי, מגדלים
זקן־אבל וחובשים כיפה. אומר יש ראל
:״אבא עבד בישאסבסט עד לפני
כמה שנים, ויצא לפנסיה מוקדמת על פי
הצעת ההנהלה. לפני כחצי שנה גילו אצלו
סרטן. אנחנו, כמובן, לא יודעים מאיפה
זה התחיל, אבל אחרי תום האבל אנו מתכוננים
לפנות לפרופסור רובינזון, מהמח לקה
האונקולוגית בבית־חולים ומב״ם,
כדי לקבל תעודת־פטירה מדוייקת.״
לדבריהם, הם חוששים כי אביהם לקה במחלה
עוד כשעבד במיפעל האסבסט .״לא
הצלחנו להשיג את צילומי הבדיקות ה שנתיות
שעשו לאבינו,״ אמר יוסי .״אמרו
לנו שהם אבדו, אבל נמשיך לבדוק.״
מקרה אחר שאותו מזכירים עובדי

ענה אריה שרון, מנהלו הכללי של נזיפעל
ו 1י*1ו 1י 1ך 1ן ן 11ךךה ״
ישאסבסט בנהריה, כאשר עמד מול טענתם של

העובדים, כי מעולם לא הוסבר להם על הסכנות הכרוכות בעבודה באבק האסבסט.
ישאסבסט הוא המקרה של צבי אידלו־ביץ׳
,שהיה עובד במחסן חומרי הגלם
עד לפני 13 שנים .״הוא תמיד סחב שקים
מלאים בפסולת אסבסט,״ נזכר השבוע אחד
מחבריו ,״וכבר אז, לפני כ־ 13 שנים, החל
להשתעל ונתגלתה אצלו מחלת אסבסטו־זים.״
״לפני
שנה הוא התחיל ממש להחנק,״

עלי מישמרות הצהריים והערב, רובם רכובים
על אופניים, למרות שלא היו צריכים
לעבוד באותן השעות. גם עיתונאים, ש הדבר
גונב לאוזניהם, הגיעו למיפעל, כדי
לסקר את ההפגנה. פקידת אגף כוח־אדם
במיפעל, יפה סואנסי, ביקשה מהם שיסתלקו
.״צריך להודיע בטלפון לפני שבאים,״
התריסה בפניהם ,״זהו שטח פרטי.״

בשעה מוקדמת באותו הבוקר הגיע למקום
גם מנכ״ל המיפעל, אריה שרון,
שאץ ״לכבות את השריפה״ .הוא עבר
בכמה מחלקות והצליח להרגיע את הרוחות,
זמנית לפחות. ההפגנה לא התקיימה,
אך התקיפים שבין הפועלים הבטיחו:
נמשיך להתארגן, נפגין, וניפנה לאמ־צעי־התיקשורת.
הסביר
אחד הפועלים, שהזדהה רק בשמו
הפרטי, רפיג ״למה לא סיפרו לנו
מעולם שיש בכלל סכנה בעבודה הזוי
לפני כמה חודשים תלה מישהו מן העובדים
במיפעל קטע מתוך עיתון אמריקאי,
שבו דובר על הקשר הברור בין העבודה
באסבסט למחלת ריאות. אנשי ההנהלה
באו, ראו את הקטע התלוי, תלשו אותו
מהקיר ואמרו שאם יגלו מי תלה אותו
יקראו למישטרה, כדי שתעצור את ה־

שפילינגר ,״אך כשהלכתי לבקש אותם,
אמרו לי שהכל נשרף.״
ועד עובדי המיפעל, בראשות צבי ארם
וזאב רגה, מנסה להרגיע את הרוחות ולמנוע
פירסום העניין מחוץ לכתלי ישאסבסט :
״אנחנו עושים כל דבר אפשרי, אבל אם
המצב יחמיר ויסגרו את המיפעל — ישארו
מאות אנשים מובטלים.״ ואכן, סכנת הסגירה
מאפילה על פחדם של העובדים
מפני מחלות, וחלק מהעובדים מנסה
לשכך את הרוחות ולהשתיק את
הפרשה .״רוב אלה הס מבוגרים,״ התרים
כנגדם פועל צעיר ,״הם בעלי מישפחות,
שמפחדים להישאר בלי פרנסה.״
המנכ״ל אריה שרון מדבר בנחת, כשחיוך
על פניו .״אנו מבצעים את כל הבדיקות,
כנדרש,״ הסביר ,״אך תמיד יש כאלה
שמשתמטים.״

המשכורות בכתשעה אחוזים, ללא לחץ מצד
העובדים, ויש לנו תוכניות הדרכה לטיפול
בפרט ובמישפחה. אנו מקפידים גם
על יחם הוגן ואישי לעובד.״
אלא שהדברים המרגיעים לא כל כך
מרגיעים, ומדי פעם צצות הדאגות מחדש.
על קירות המיפעל מודבקת עדיין מודעת־אבל
לזכרו של אחד העובדים, שמישפחתו
יושבת שבעה, ועל רקע המודעה העלו
העובדים דוגמות נוספות של פגיעות
ומחלות.
חיים כהן, למשל, בן ,35,עובד במיפעל
מזה כ־ 18 שנים. לפני כשלושה שבועות
נמסר לו כי יש חשש שנפגע מאסבסטו-
זים. גם זלמן מוסקוביץ /כבן ,50 לקה
באותה המחלה. שניהם נצטוו להישאר בבתיהם,
עד שתימצא עבורם עבודה חדשה
במיפעל.
מוסקוביץ׳ משתדל לשמור על קור־רוחו.
הוא החל לעשן מקטרת כשנודע לו על
המחלה .״אם כבר מחלה,״ הסביר ,״אז
לפחות ליהנות מהעניין.״ אולם לא כל
אחד מצליח לשמור על שלוותו. סיפרה
עקרת־בית שבעלה עובד בישאסבסט :״אני
מודאגת מאד, בעלי לפעמים ממש נחנק
מדוב שיעול. עשו לו כמה צילומים, אבל
לא סיפרו מה מצאו, אם מצאו, ואני
מפחדת !״

״העיקר —
הב רי או ת!״

^ 1| 3י 1 *1 [ 11י אומר זלמן מוסקוביץ /אחד מניפגעי מחלת האסבסטוזינז
במיפעל בנהריה. בינתיים יימצא זלמן מוסקוביץ׳ בחופשת
1 #111
מחלה עד שתימצא לו עבודה חדשה במיפעל עצמו, אך רחוק ככל האפשר מהאבק.
חשוד, ויתלוננו עליו שהוציא עליהם דיבה.״
״ביקשנו מההנהלה, שתחתום לנו על
אחריותה, בהווה ובעתיד, לכל התפתחות
העלולה לבוא מאסבטוזיס,״ אמר פועל
אחר, שהאזין לדברי רפי.

״צ׳יק-צ׳אק
ואתה גמור״
!ן* מה זה הפנסיה הזאת שהם עשו
1/ /ו לנו?״ התפרץ פועל נוסף, שרצה בעילום
שמו .״הכניסו אותנו לפנסיה מקיפה.
זוהי צורת פנסיה שלא מכירים בה במחלה
מיקצועית. שמים לנו את הפנסיה בבנק,
ואם מישהו מתלונן או ־שואל שאלות, אומרים
לו,הכסף שלך בבנק, אתה יכול לקחת
אותו וללכת הביתה .,ככה, צ׳יק-צ׳אק
ואתה גמור.״
תובעים הפועלים מהנהלת עתה ישאמבסט שתמסור להם את צילומי הרנטגן
שנעשו בשנים עברו, ושתבטיח דיווח
ריואי סדיר ומתמיד .״כל השנים עשיתי
צילומים,״ טען עובד ישאסבסט, צבי

האיש, שהיה עד לפני כחצי שנה מנהל
הכספים של המיפעל, נראה כבן .35 לדבריו
השקיעה ההנהלה מיליוני לירות בנושא
יניקת האבק בישאסבסט, שממנו
חוששים העובדים .״זאת עשינו עוד לפני
התפרצות העניין. באחרונה גם ייבאנו
מכונת־שאיבה ענקית, שעוברת במיפעל
ושואבת את כל האבק שבשטח. ואם נפגע
אדם במחלה, אנו מחפשים לו עבודה אחרת
אצלנו, ויש לנו מה להציע. אם נפגע
אדם ויוצא ממעגל העבודה, הוא פונה
לביטוח הלאומי, כדי שיקבע לו אחוז
נכות. אם יש אובדן השתכרות מוחלט,
בשל גיל גבוה, אנו מדריכים את העובד
לתבוע את המיפעל — כן, לתבוע אותנו!
— וחברת הביטוח שלנו דואגת
לנושא.״

;!/עלי ממש
נ חנ ק ״
דכרי *מנכ״ל ההנהלה אינה מזניחה
עובדיה .״בתחולת השנה העלינו את

הי כדיוק מחלת האסבסטוזיסד
^ 1בשלבה הראשון מתבטאת המחלה בהרגשה
של קוצר נשימה ; בשלבה השני
מתהווים שינויים במצב הריאות, שאותם
אפשר לאבחן באמצעות צילומי רנטגן. שינויים
אלה מחייבים מעקב, שכן עיקר
הפחד הוא מפני החשש — חשש ולא
ודאות — שכתוצאה מאסבסטוזיס עלול
להתפתח סרטן ריאות, כ־ 10 שנים ואף
יותר מאז התפתחות השלב הראשון של
המחלה.
סיבת האסבסטוזים: חשיפת האדם במשך
תקופה ארוכה לאבק הנגרם מפירוק
חומך הגלם של האסבסט.
בדיקת הקשר בין אסבסט לאסבסטוזיס
ובין אסבסטוזיס לסרטן מצריכה מחקר
מדעי מקיף, שיכלול מידגמים מייצגים —
הן של אוכלוסיה רגילה והן של אוכלוסיה
מייוחדת של אנשים הבאים במגע קבוע
עם אסבסט. בראש ובראשונה מדובר על
פועלי האסבסט עצמם.
בישראל אין בתי־חרושת נוספים לתרכובות
אסבסט, אך ניתן לערוך השוואות
בין המיפעל הישראלי למיפעלים דומים
באירופה, למשל. בשוודיה נסגרו בשנים
האחרונות שני מעפילי אסבסט, לאחר התעוררות
ציבורית מקיפה, ואילו בגרמניה
ובאנגליה פועלים המיפעלים כסידרם, אך
הפועלים מודעים לסכנה, מקבלים מידע
קבוע על מצב בריאותם, ומשוכנעים כי
ההנהלות עושות הכל כדי למנוע זיהום
אוויר. מובטח להם כי אם יתגלה אסבס־טוזיס
בשלב מוקדם, ישא המיפעל בנטל
הטיפול, עד שיחלפו סימני המחלה.
ואילו בישראל — לא רק שהפועלים
אינם שקטים, גם תושבי השכונות שליד
המיפעל החלו לדאוג, לחשוש ולפחד. לדב-
ריהם נודע להם, כי מחקר שבוצע באחור
גילה, כי אבק האסבסט נישא ברוח ומתפזר
בסביבה, עד למרחק של 10 קילומטרים•
ולא רק זאת. התושבים נוהגים לקנות
פסולת אסבסט מקבלן פרטי שעובד עם
ישאסבסס, כדי לרצף את השבילים ליד
הבית ובחצר .״לא רק שלא אמרו לנו מילה
אחת על סכנה אפשרית מאבק אסבסט,״
התלונן אחד השכנים ,״אלא שגם מוכרים
לנו פסולת אסבסט לשימוש ביתי.״
״שיקימו ועדת־חקירה!״ תבע שכן אחר.
״ועדה של העירייה או של הממשלה, שתב דוק
את התנאים באיזור, ואם קרו כבר
אסונות — שיעמידו אנשים לדין. ואם יש
סכנה בעתיד — שיסגרו את המיפעל. שהרי
ידוע, וכולם אומרים את זה תמיד: העיקר
— הבריאות!״
כשנשאל אריה שרון, מנכ״ל ישאסבסט,
מדוע לא טרחה ההנהלה במשך 27 שנות
קיומו של המיפעל להסביר לפועלים מהן
הסכנות וכיצד להימנע מסיבוכים, השיב :
״ייתכן שהיה ליקוי בהסברה.״
ומייד לאחר מכן הוסיף :־״ואולי יש

ליקוי בהבנה ז״

פ#זדה קורן 1

,.נמו שיר

גוענו 1 1עך ווו
מני את מצב
בריאותו כשהגיע למיפעל ,״ועכשיו, מי
יודע מה יש לי,״ אומר העובד רחמני.

מודעת אבל לזיכרו של
יוסף רוזן, מפועלי המיפ־על.
אחרון הפועלים הוותיקים שנפטרו.

! 7111*11ן ׳ י כך מתארת מוזן סוויסה 1
את ימיו האחרונים של 1

אידלוביץ׳ .מוזן עזרה לפרידה, למפל בו\ .

— 39י

מתנות גדולות ויקרות ערן
לחתונת החלום שלכם

להתח תן במלון ״פורום פאלאס״ בתל־אביב זה כמו בסיפורי אגדות.
אצלנו במלון ״פורום פאלאס״ תל־אביב מעניקים לכ ם שמחה עם כל
הלב.
חתונה נפלאה, ליל כלולו ת משגע וירח דבש שכולו דבש מ תו ק בפריס!.
בואו לערוך אתמ סי ב ת הכלולות שלכם אצלנו במלון ״פורום פאלאס״
תל־אביב ותזכו ב מ תנו ת שעליהן חלמתם-:
נשף כלולות חלומי ב אול ם ״העצמאות״ ,אול ם הנשפים המפואר
והמקו שט של המלון, ארוחה עשירה -חמש מנו ת ויין, תז מו ר ת
וסידור פרחים.

0 1 -1 1י
בנוסף לכל אל ה -ליל כלולו ת מלכו תי במלון ״פורום פאלאס״
תל־אביב, חדר מרווח באחד מ־ 350 חדרי המלון; כולל סלסלת פירות
מפוארת ובקבוק שמפניה מ שובחת.
חלו מות מתג שמים ב מ סי ב ת הכלולו ת שלכם במלון ״פורום פאלאס״
תל־אביב. וכל אל ה במחיר אחיד של 395ל״י ל אדם בלבד!
(כולל שרות ומע״מ) ,מיני מו ם 300 איש.
ל קבל ת פרטים התק שרו אל מלון פורום פאלאס /מח׳ ארועים

נסיעה לעיר האורות וחנאהבים, פריס -כולל 2כרטיסי טי ס ה הלוך
ושוב בחבר ת התעופה הצרפתית ״אייר פרנס״.,שהייה של 3י מי ם במלון
ברובע מונמרטר וטיול מאורגן בעיר פריס.

סלון

6צילומי אלבום בצבעים מרהיבים באולפני צילום מפורס מים.

אפשרות לשכור או ל קנו ת שמלת כלולו ת לפי בחירת הכלה.

סידור ת ס רו ק ת לכלה בכל מספרה שתבחר.

פורום

פץ ולץ וס

תל-אוביב
חטיבה של רשת חלונות ץ ןינטר־קונטמנטל
רח׳ הירקון 277 תל-אביב טל 03-445111 .

שידור
צלי׳ ש
י• לכתב מחלקת החדשות עדזי כיר־

מן, שחשף בכתבתו, במיסגרת נזבט, את
הסכנות הטמונות בדגי המאכל המורעלים
בכספית, בגלל מדיניות השתיקה של מיש־רד
הבריאות.
הכתבה, שכללה סקופ, היתה ערוכה
היטב, לא צעקנית. מאוזנת וניתנו בה
אפשרויות ביטוי ותגובה לכל מי שקשור
בנושא.

צל״ג
>• למנהל מחלקת הספורט של הטל וויזיה
ומי שהיה הקריין של מישחק ה כדורסל
בין אמרסון ווארזה למכבי תל־אביב,
אלכם גילעדי. תיאור המישחק,
שלא היה מהמעולים ביותר, היה כבד ולא
מרתק כמו המישחק עצמו. גילעדי וצוותו
לא השכילו לגלות את הסל שנגזל מהק בוצה
האיטלקית, למרות שגילעדי מלווה
עוזרים ומזכירות, שכל תפקידם לעקוב
אחרי מה שקורה במיגרש ולרשום זאת.

חלב* עומד ל 1ה>שבר
נראה כי הפעם הוגדשה הסאה. אחד
הכתבים הטובים של הטלוויזיה, רפיק
חלכי, עומד להיכנע ולהתפטר מעבודתו.
חלבי, בן העדה הדרוזית, סגן (מיל ).ב־צה״ל,
נתון בתקופה האחרונה להתקפות

הקרבעל כי ח ל
בהתקפה חריפה ביותר על החלטתו של
מנכ״ל רשות־השידור. למנות את אנשי
הרדיו צכי לידר ושלום כיתד כשליחי
הרשות בבון ובלונדון, יצא מנהל מחלקת
החדשות של הטלוויזיה חיים יכין.
בפורום חדשות של הרשות דיבר יבין,
בצורה חריפה ביותר, כנגד המינויים החדשים,
וטען כי שני אלה לא יוכלו לייצג
את הטלוויזיה בבון ובלונדון. יבין התריע
על כך, שמנכ״ל העומד ערב פרישה קובע
את נציגי הרשות למשך שלוש שנים,
מבלי להתייעץ כלל עם מנהלי מחלקת
החדשות.
יבין רמז כי החלטתו של מנכ״ל רשות־השידור
לא נבעה מטעמים ענייניים, אלא
היוותה כניעה ללחצים שהופעלו עליו מצד
גורמים שונים, ביניהם ועד עובדי החדשות
ברדיו.
בפגישה שנערכה אחר כך יבין יבין ל־לידר,
חזר הראשון על האשמותיו אלה.
יבין הבטיח :״דמותו של כיתל לא תיראה
על פני מסכי הטלוויזיה.״

גוברניק להתקבל לקורס כתבי רדיו ונכשל.
לדעת עבאדי, מי שנכשל בקורס ל כתבי
רדיו אינו יכול לעבוד בטלוויזיה.
אולם עבאדי לא הורה לטלוויזיה להפסיק
את עבודתו של גוברניק, אלא פשוט החליט
שלא לשלם לו.
כאשר נודע הדבר לצוקרמן הוא שלח
מיכתב חריף לעבאדי והורה לגוברניק
להמשיך ולעבוד. בשיחות שהתקיימו הוחלט,
כי אם לא ישלם עבאדי את משכורתו,
יגיש גוברניק תביעה לבית־הדין לעבודה
נגד רשות־השידור על הלנת שכר, ומנהלי
הטלוויזיה יתמכו בו בתביעתו ויעידו
לטובתו.

מ׳ חיה רא שון
שביתת הטלוויזיה הערבית, שהחלה בליל
השבת שעברה, הפכה להיות עניין של
פרסטידה יותר מאשר עניין של מהות.
השביתה היא תולדה של הסיכסוך בין

כתכ חלכי
נשים דרוזיות
ארסיות מצד חוגים לאומניים שונים. החל
בכך חבר הוועד המנהל של רשות־השי־דור,
עורך-הדין אהרון פאפו; המשיכו
בכך חברי־כנסת לאומניים ועיתונאים
מאותו מחנה. המכה האחרונה היא זו של
הרב משה לוויכגר, איש קריית־ארבע,
ושל הרב מאיר כהנא. הראשון דורש
לפטר את חלבי והשני שולח אליו מיכתבי־איום.
צעירים
וצעירות דרוזיים, שלחו לחלבי
מיכתבי־תמיכה ודרשו ממנו להמשיך ולייצג
בכבוד את העדה הדרוזית בישראל.
גם ידידיו של חלבי בבניין הטלוויזיה
תומכים בו ומנסים לעודד את רוחו, אולם
נראה כי לחלבי נמאס. והוא נמצא עתה
במשא־ומתן עם רשת שידור אמריקאית
גדולה, על ייצוגה בישראל.

ה לנ ת עוכר
כתב הטלוויזיה בתל־אביב, רמי גוכ־רניק,
לא קיבל משכורת מזה שלושה
חודשים ויותר. רשות״השידור פשוט מסרבת
לשלם לו את משכורתו.
גוברניק עובד כ־ש.ת( .שוברי תשלום
— כינוי לעובדי טלוויזיה המקבלים שכר
לפי כתבה או יציאה לשטח ולא משכורת
חודשית) ,והתקבל לעבודה על פי החלטתם
של מנהל הטלוויזיה ארנון צוק דמן
ומנהל מחלקת החדשות חיים יכין.
סמנכ״ל רשות־השידור לענייני מינהל
וכספים, שימה עכאדי, מצא כי בזמנו,
עוד לפני שהחל לעבוד בטלוויזיה, ניסה
העולם הזה 2161

מנהל יכין
— על המסך

בתם כיתל
לא יופיע

החלטתו של המנכ״ל הפורש של רשות־השידור
היא סופית, ואינה ניתנת לעיר־עור
או לשינוי.

החדשות, חיים יכין וי ע קב אחימאיר,

הרשות, ובו התלונן על כך שתקציב מחלקת
התוכניות לשנת הכספים הסתיים, וביקש
תקציב נוסף מקרן המנכ״ל. תשובתו של
המנכ״ל היתד ,״נא לפנות לבראל.״
פתאל פנה לוועד, שהחליט להשבית
את השידורים לאלתר. תגובת הנהלת
רשות־השידור: גם אנחנו שובתים. ההנהלה
החליטה להשבית את השידורים, ועתה
נערך ויכוח מדוע שובתים: בגלל השבתת
הוועד או בגלל השבתת ההנהלה.

הוסבר לניסן כי אין כל כוונה להטיל עליו
תפקיד של ממש. יבין ואחימאיר אינם
מאוהבי ניסן, ואין בכוונתם להטיל עליו
תפקיד אחראי כלשהו.
נראה כי אם לא יחליט ניסן להתפטר
מהטלוויזיה, הוא יתחיל את דרכו מהתחלה,
כשמדי פעם בפעם יוטל עליו לצאת
לשטח ולהכין כתבות בלתי־חשובות, וזאת
כדי ללחוץ עליו להתפטר.

ה די ג לו גשל בן־עמ

הב עיות שלה מזר ח•

תגובות נזעמות ביותר הגיעו לטלוויזיה
על התנהגותו של הקריין עו ד ד (״דדי״)
כן־עמי, במהדורת מבט של היום הרביעי
בשבוע שעבר.
במהלך כתבה על הפנסיונרים רואיינה
אשה קשישה, שהתלוננה על הפנסיה ה נמוכה,
המאלצת אותה לצאת לעבודה בגיל
.81 כשפנתה המצלמה לעבר המגיש בן־
עמי, העווה זה פניו בליגלוג.
בן־עמי טוען כי הליגלוג לא היה על
דברי האשד, הזקנה, אלא משום תקלה
טכנית במהלך השידור. לדבריו כוון ה*
ליגלוג לנתב, שלא תיפקד כשורה באותה
מהדורה, ולא אל תוכן הכתבה.

כתב אחר שחזרתו לתפקיד תעורר בעיה
הוא סגן־אלוף יורם המזרחי, מי שהיה
כתב הטלוויזיה בצפון הארץ.
כאשר נכנס לתפקידו הרמטכ״ל רב-אלוף
רפאל (״רפול״) איתן, ידידו של המזרחי,
ביקשו שלטונות צה״ל מהטלוויזיה להשאיל
אותו לתקופה של שנה לצבא. המזרחי
קיבל דרגת סגן־אלוף והחל לכהן כקצין
הקישור של צה״ל עם הכוחות הנוצריים
בדרום־לבנון.
בשבועות הקרובים מסתיימת השנה של
המזרחי ויהיה עליו לחזור לטלוויזיה. חזרתו
מעוררת שתי בעיות. האחת, בעיית
הכתב־עורך יואל אסתרון. אסתרון, שהוכיח
עצמו בשנה האחרונה, יושב על
התקן של המזרחי, וכאשר ישוב המזרחי
קשה יהיה להמשיך ולהעסיק את אסתרון.
הבעיה השניה היא של הכתב-צלם מיכה
פן, שנשלח על־ידי מחלקת החדשות להת
רוצי
בהתפט רו ת ניסן
כתב הרשות בוושינגטון, אלי ניסן,

קריין כן־עמי
ליגלוג במבט

מנהל הטלוויזיה הערבית יוסן ז בראל
לבין מנהל מחלקת התוכניות שלה סלים
פתאל. ועדה מייוחדת של הוועד המנהל
של רשות־השידור, שחקרה את היחסים
בין השניים, החליטה כי הם אינם יכולים
להמשיך ולעבוד ביחד. מנכ״ל הרשות
פירש את ההחלטה כפי שנוח לו, ושלח
מכתב לפתאל בו הודיעו כי אינו ממשיך
לכהן יותר כמנהל מחלקת התוכניות של
הטלוויזיה הערבית, וכי גם תפקיד זה יוטל
על בראל.
ועד העובדים בטלוויזיה הורה לפתאל
להמשיך לכהן בתפקידו, למרות המכתב,
והורה לכל עובדי הטלוויזיה להתייחס אל
פתאל כאל מנהל מחלקת התוכניות. ב־מיסגרת
תפקידו שלח פתאל מכתב למנכ״ל

הגיע בסוף השבוע שעבר לישראל, לחופשת
מולדת, שמטרתה העיקרית לסכם
עם מחלקת החדשות מה יהיה תפקידו,
כאשר ישוב לישראל באורח סופי, בעוד
כמה חודשים.
בשיחות שאותן ניהל עם מנהלי מחלקת

גורר בצפת ולכסות את צפון הארץ. כאשר
יחזור המזרחי יהיה פן מחוסר עבודה.
אולם בימים האחרונים התעוררה תיקווה
כי ניתן יהיה לפתור את כל הבעיות: צד,״ל
פנה לטלוויזיה בבקשה להאריך את ה השאלה
של המזרחי.

קירשנבאו הציע לצונורוגו לחיות מננ״ל
אדעל ^ גידלו טרד בננ״ן הטלוויזיה^ באפו
הווה לאחימאיו לתוויו אס הוגלייס

ההקרנההמיוחדתלאופירה נב ו ן
הקריין
#הן ימוס ש 7באנו זאת יזכירו שהוא בן עדות המזרח
עודד כן* עמי אוהב את עבודתו. הוא מוכן
לעשות הכל כדי להצליח בה. באחרונה הרכיב
לו בן־עמי מערכת שיניים תותבות מבהיקות וואזו־מאיו
צחות, אצל רופא השיניים החיפאי הידוע יצחק
כר־עוז לאחר שנודע על התפטרותו של
מנכ״ל אל־ על, מרדכי (״מוטי״) הוד, פגש מנהל
באחד מחדרי ההרצאות של בניין
רשות־ה־ מחלקת התוכניות של הטלוויזיה, מרדכי(״מוטי״)
שידור, חוטי ירושלים, כונסו ראשי תנועות הנוער
את קירשנכאום, את מנהל הטלוויזיה, ארנון צו־בישראל
למיפגש עם אישים
מרשות־השידור. ובין קרמן, והציע לו להיות מנכ״ל אל־על :״אתה עמירכ משה
האירוע הינחה דובר הרשות
הוועד־המנהל אהרון פאפו, גם חבר של שר-האוצר שימחה ארל י ד וגם
היתר הופיעו בו חבר
מתאים לאל־מל, משום שגם לאל־על וגם לטלוויזיה
עורך מבט
ועקוב אחימאיר וכתב הרדיו עמי׳ איו כנפיים.״ ן * +רעיית נשיא המדינה אופירה
קם רוטמן.
נכון ביקשה מהטלוויזיה לערוך לה הקרנה של
פאפו פתח את סידרת הנאומים ובמשך שעה הראיון שלה עם הכתב מוקי הדר, בעיקבות
וחצי השקיע את מאזיניו בעייפות, באשר המנחה פתיחת שנת־הילד הבינלאומית, משום שבעת האינו
מצליח להפסיקו. על חלק מהמאזינים נפלה שידור היתה עסוקה באירוחו של נשיא ארצות-
הברית לשעבר, ג׳ראלד פורד. למחרת יום התרדמה.
בין היתר הפגין יעקוב אחימאיר את
יחסו לנואם בכך שהניח רגליו על השולחן ונימנם. שידור הופיעה אופירה נבון בבניין הטלוויזיה
וצפתה בראיון עמה רגע מביך היה כאשר
נכנסה רעיית הנשיא לחדר־ההקרנה, הסירה את
מעילה והגישה אותו לאחת מעוזרות ההפקה, כדי
שהיא תתלה אותו. עוזרת ההפקה לא הבינה, ופגישה
בלתי
המעיל נפל על הריצפה
נעימה התרחשה בחזרוד! הכלליות לפסטיבל הזמר
מי שנבחרה כמנחת האירוויזיון, ירדנה ארזי,
באה לצפות בחזרות ופגשה שם את המתחרה
שלה על התפקיד ומי שהינחתה את פסטיבל הזמר,
רכקה (״רבקה׳לה״) מיכאלי. השתיים היו ידידות
טובות, וירדנה ניגשה אל רבקה׳לה כדי לאמר
לה שלום. אולם ידה המושטת של ירדנה נשארה
תלויה באוויר, רבקה׳לה פשוט סובבה את ראשה.
את המצב הציל מפיק הפסטיבל והאירוויזיון, חנוך
חסון, שמיהר לעבר הזמרת היפהפיה, הושיט לה
את ידו ואיחל לה הצלחה בהנחיית האירוויזיון
**•¥צעקות רמות נשמעו מחדרי העריכה של
החדשות בטלוויזיה. הצועק היה הכתב הכלכלי
אלישע שסיגלמן, שמחה בקול רם על כך
השקיצצו
כתבה שלו מ־ 4דקות ל־.3
קריינית כרמית ניא עברה לדירה חדשה ומקסימה.
במושבה הגרמנית בירושלים, רק לפני
כמה חודשים. אולם כבר עתה עוברת גיא לדירה
אחרת. היא עוברת להתגורר עם ידידה, ההיסטוריון
אלי שאלתיאל ובנו אורי בן השמונה.
חכר ועד פאפו
השלושה שכרו דירה בת חמישה חדרים ן 1
בשיחה שהתנהלה בטלפון בין מנהל מחלהת הבלי
רגליים
חדשות חיים יכין לבין שר־החקלאות אריק
שרץ, ניסה יבין לשכנע את שרון להתראיין.
פאפו הפסיק את
נאומו ונזף באחימאיר, שמיהר שרון סירב, וכשלא הצליח יבין לשכנעו הוא סיים
להוריד את הרגליים.
את השיחה ופלט אחר כך קללה עסיסית בערבית
* *ץ האחראית על מחלקת ההגשה בטלוויזיה,
׳נאומו הארוך של פאפו לא איפשר לרוטמן
לשאת את דבריו. רוטמן הזועם שיגר פתק אל חנה קלופפר, טוענת כי הפירסומים האחרונים
עמירב ובו בתב :״בפעם הבאה תיתן לליצנים על כך שיש לה חבר ״מרחיקים ממני את כל
החתנים הפוטנציאלים רק עתה התגלה
לנאום בסוף.״
כי בתוכנית מוקד, עם שר-הדתות אהרון אבו״
חצירא, שימש השר לא רק כמרואיין אלא כמורה
• מי1ולשע תיי ם לטלוויזיה. לפני הראיון נפגש אבו־חצירא עם
המראיינים, ביניהם ישראל סגל, שהיתה זו
כאשר נודע על בחירתו של שרום כיתל ההופעה הראשונה שלו במיסגרת מוקד. סגל התווכנציג
רשוודהשידור בלונדון, פגש מנהל מחלקת דה בפני אבו־חצירא כי הוא נרגש. הבטיח לו
החדשות של הרדיו׳ עגזוס גורן, את הכתב ל השר :״אל תדאג, במהלך הראיון אני אהיה אליך
ענייני התיישבות, שימעון שיפר; והודיע לו כי בסדר וארגיע אותך.״ י*** אגב, לפני הראיון
הוא יקבל את תפקיד הכתב המדיני במקומו של פנה יעקוב אחימאיר אל ירון לונדון, שראיין
כיתל. שיפר החל לחגוג, אולם כעבור שעתיים לפני שנים אחדות את אבו־חצירא בטלוויזיה, וניחתה
עליו המכה. גורמים מעל גורן הודיעו לו ביקש ממנו הנחיות וייעוץ. ההנחיה של לונדון
כי לא יסכימו כי שיפר יהיה הכתב המדיני, ועל היתה :״אל תנסו לשבור את אבדחצירא, יש לו
גורן היה להתנצל בפני שיפר ולבטל את המינוי עצבים מברזל דוברת הרדיו, עדנה
בירמן, מייחלת לרגע שבו תהיה טלוויזיה צבהחפוז.
עונית
בישראל. בירמן נשואה לכתב הטלוויזיה
עוזי כירמן. לדבריה, כשתהיה טלוויזיה צבעונית
יבחינו הכל בצבע שערו האדום של בעלה,
״ותהיה לו הצלחה משגעת נשיא ארצות־הברית
לשעבר ג׳ראלד פורד בא לבניין הטלאחת
הסיבות שבגללה קיבל הכתב לענייני וויזיה כדי לצפות בשידור ישיר מהלוויין של
מיפלגות של הטלוויזיה דן רכים את תפקיד מישחק אליפות ארצות־הברית ברוגבי. את פורד
שליח הרשות בוושינגטון היא, ששר־החינוך, זבו ליוו אנשי ביטחון רבים ושגריר ארצות־הברית
לון המר, מעוניין כי הכתב לענייני מיפלגות סם לואים. אולם בעוד שלפורד נמאס במחצית,
יהיה איש דתי. ואמנם, מי שיהבל את תפקידו בשעה 1.30 אחר חצות, נשאר לואים עד לסיום
של רביב בארץ הוא נימים מישעל, חובש ה המישחק, בשעה 3לפנות בוקר. אגב, כשעזב
כיפה אגב, מישעל מבקש באחרונה מ פורד את בניין הטלוויזיה הוא לא הודה לאף אחד
עיתונאים שיפסיקו לציין את עובדת דתיותו ותחת מאלה שטרחו למענו, כדי שיוכל לצפות במישחק.

• מקרטונים

׳ 1רביעי

יום חמי שי

• גכורה כאדום (.)5.30

• מה העניינים (.)0.00

גם התוכנית לילדים שאלה של
זמן, חייבת לשלם את המס
לשילטון הליכוד. סופרת ועיתונאית
בשם צביה גרנות כתבה
ספר על דב גרונר וכינתה
אותו בשם גבורה באדום. הילדים
שיצפו בתוכנית ידעו אולי
מי היא צביה גרנות הסופרת,
אולם המבוגרים זוכרים כי גרנות,
חברה באחת הכנופיות הלאומניות
בארץ, הואשמה בקשר
לנסיון התנקשות בחייו
של הגרי קימינג׳ר, כאשר בא

תוכנית החדשות המעולה לילדים
של דליה הורביץ, נעשית
טובה משבוע לשבוע. הרעיון
שאותו העלתה בזמנו אסתר
סופר, בדבר חדשות יומיות או
תלת־שבועיות לילדים קורם עור
וגידים בטלוויזיה, ואחד החסידים
הגדולים שלו הוא דווקא
מנהל הטלוויזיה, ארנון צוקר־מן.
אולם מי שהתנגד עד כה
ליותר מהדורות חדשות לילדים
היה המנכ״ל הפורש של
רשות־השידור, יצחק ליבני.
נראה כי עם בואו של יוסף
(״טומי״) לפיד לרשות, יועלה
שוב הרעיון.

נץ קיסינגיד

• האיש שאהכ דוכים

לשיחוודשלום בישראל, ובפרשת
שוחד של בעלה, סוכן הביטוח.
בתוכנית ישתתפו גם
לוחמת האצ״ל דבורה נחושתן,
חברתו של גרונר. שרה רז,
וגדעון שמר יקרא את הכרזתו
של גרונר במישפטו. אופירה
גלוסקא תשיר את עלי בריקדות.
ילדי רמת־גן, המתחרים
של התוכנית, יבנו את האנדרטה
המפורסמת של גרונר
מקוביות ויחברו סיסמא.

0.30 לישכת דובר רשות-
השידור, משה עמירב, עסוקה
כמובן במילחמות הפנימיות על
תפקידי המפתח בתוך הרשות,
ואין לה מספיק זמן כדי להכין
חומר לעיתונאים על התוכניות
העומדות להיות מוצגות, נושא
שהוא עיקר תפקידה. קשה לדעת
על מה בדיוק מדבר סרט
התעודה של הערב, שתחנות

• האשנכ הקסום (.)8.00

פרק נוסף בסידרה על אדונים
ומשרתים. רומנים זולים קיי מים
גם במישפחה המכובדת
של תת־השר בלאמי, ואפילו
אצל ליידי מארג׳ורי, שרק

דרכים: עמיהם
שטה 9.30

נוכלים: סטיכנס
שעה 10.00
שבוע קודם נזפה בבתה על
כך שלא התנהגה כראוי. ידיד
של בנה של הליידי, סרן צעיר
המוצב בגדוד פרשים בהודו,
משגע את השכל לליידי המז דקנת.
כשליידי מזדקנת מתאהבת
היא מוכרחה להתחלק
בחוויותיה עם כל העולם, אפי לו
עם בעלה והמשרתת שלה.
לסרן הצעיר יש חדר בצ׳לסי
ושם נערכות פגישות האוהבים,
בעוד חדרי המשרתים של
מישפחת בלאמי רותחים גם

• נערות אמריקאיות
(ירדן, שני הערוצים,
שעה .)10.10 סידרה חדשה

ומעולה היורשת בהצלחה את
המלאכיות של צ׳ארלי, אם כי
בסידרה זו ישנן רק שתי חתיכות.
העלילה היא של שתי
צעירות, האחת בלונדית והאחת
שחורה, כמובן, המתאהבות בפושעים,
תוך כדי מהלך עבודתן
עבור רשת טלוויזיה אמריקאית.
בעבודה זו הן נעזרות
בקיסמיהן ובמכונית וואגון
משוכללת שיש בה הכל: מצלמות
טלוויזיה, מצלמות רגילות,
טלפונים משדרים ובאר
עמום משקאות.

טלוויזיה בחוץ־לארץ הגדירו
אותו כמעולה. דובר רשות־השידור
לא ידע למסור מי
יצר את הסרט ובאלו תנאים
נוצר. הקריין, המלווה את הסרט
בקריינות עברית, יצחק
נוי התבקש לספר קצת מתוכן
הסרט, וזה הועבר לעיתונאים.
מה שידוע הוא, שהיה פעם
איש בשם מרטי סטאופר אשר
אהב חיות, נמצא זמן רב ב מחיצתן
וכתב עליהן. אחרי ש פגש
את הדובה גריז, דובה
מהגזע הנדיר גריניטי, התחיל
לתאר את היחסים ביניהם.

• סרט קולנוע ארוז־
(ירדן, שני הערוצים,
שעה .)10.10 התחנה הירדנית
ממשיכה להביא סרטי
קולנוע חדישים. רק עתה הת גלה,
כי טענת מנכ״ל רשות-
השידור, כי בעלי בתי־הקולנוע
מטילים אמברגו על סרטים לטלוויזיה,
אינה לגמרי מוצדקת.
בעלי הקולנוע דרשו הסדר כס־

מעובונים
פי שיפצה אותם על הקרנת
סרטים בטלוויזיה. כאשר נכנם
לתמונה ח״כ אוהב המערבונים
פסח (״פסי״) גרופר. התברר
לפתע, כי אפשר להגיע להסדר
ואומנם תוך השבועות ה קרובים
יחתם הסכם בין כל
הגורמים וגם בישראל אפשר
יהיה לצפות בסירטי קולנוע
מתקבלים על הדעת.

יום שי ש׳

תעתועי כראשית

3.00 מסע בין כוכבים גילה
את המערב הפרוע. קרב היסטורי
במקום ששמו או.קי קוראל,
וקירק וחבורתו הופכים
קורבנות השליפה המהירה. בתפקידי
אורח מופיעים אחרי-
הצהריים רון סובול ובוני בי־

צ י #השכוע יומן א רועים
8.20 למרות הבטחותיו למצוא
מגיש קבוע לתוכנית, ממשיך
מנהל מחלקת החדשות
חיים יבין להגיש את המגאזין.
יבין טוען, כי עדיין לא הצליח
למצוא מגיש, למרות שעברה
כבר כשנה מאז התחילה יעל חן
לערוך את התוכנית. באחרונה
שקל יבין את מועמדותה של
דליה מזור כמגישת המגאזין,

זייה מזור
י א 0 (10 תית
אולם מועמדות זו ירדה מהפרק
משום ״שלמזור אין סמכותיות
בעיני הציבור בקריאת חדשות.״

אמיל זולה (.)0.20

אחרי הפרק המקדים של השבוע
שעבר, מתחיל האקשן האמיתי.
זולה, השחקן דאן טופר מגלה
את העיוות והזיוף במישפטו
של אלפרד דרייפוס. כמו כן
נודע לזולה שמו של האשם
האמיתי, פרדיננד אסטרהזי,
מידע זה נמסר לזולה על־ידי
הקולונל פיקאר, ראש השירות
החשאי, שאת תפקידו מגלם
השחקן פייר ודנייה. זולה מהסס
תחילה, הוא יודע כי פיצוץ
הפרשה על־ידו עלול לסכן את
מועמדותו לאקדמיה הצרפתית,
ואולי אף את חייו, אך לבסוף
מחליט להכנס לעובי הקורה
ונסחף במאורעות.

רסיטל

שבת
• חידושים והמצאות
0.30 לפני כשבועיים, כשמונה
יצחק מודעי כשר־התיק־שורת,
התלוצץ ח״כ המערך,
הרב מנחם הכהן, ואמר :״עתה
כשיטלפנו ל־ 16 תהיה התשובה,
:המיספר שחייגתה אליו
אינו מודעי.׳ על המכונות המדברות
כבני־אדם, בפרק הראשון
של חידושים והמצאות.
בארצות־הברית המציאה חברת
בל מחשבים המדברים בשפת-
אנוש ומנוצלים בעיקר לשירות
הטלפון. אצלנו עוד משתמשים
בקולותיהם של דניאל פאר

?!שר מודעי
והמחשוב המדבר
וראומה אלדד בשביל התקליטים
העונים בצורה מעצבנת בטלפון.
המחקר בארצות־הברית
מתפתח כשהמטרה היא להביא
מחשבים לידי כך, שהם ילמדו
ילדים, ידריכו טייסים וישרתו
בעבודות הבית.

• כצאת השכת (.)8.00
תוכנית הדת של מוצאי השבת
מוקדשת לל״ה אשר נפלו בר
בשבט, היום בו משודרת התוכנית.
מחלקת ענייני הדת
טרחה להביא לאולפן את ידידי
הל״ה וידידים של מפקדם דני
מס. בתוכנית יופיע גם אחיו
של דני מס, יונתן מס, וייתכן,
אם יעמוד לו כוחו, גם אביו
הזקן של דני מס. יוקרא שירו
של חיים גורי על הל״ה ויוש־מעו
שירים שנושאם אחוות
לוחמים.

• רצח מיד ראשונה

יום רא שון

זזי זזוי[*ו

מישפחתי

• הכלם המציל (.)5.30

8.00 תוכנית השבוע הוכ תרה
בכותרת עסק משותף ובו
דנים על חלוקת תפקידים ב־מיסגרת
המישפחתית, עזרה בבית,
מה ניתן לדרוש מכל חבר
במישפחה והטלת האחריות.

השחקנית נורה ניקולסון היא
אורחת של השביעיה באוטו
קומותיים והילדים עוזרים לה
בשיפוץ דירתה, כדי שבעל-
הבית שלה לא יגרש אותה.

מצב

• עוד להיט (.)8.30

עורך מדור זה מודה כי רימו
אותו. לפני שבועות אחדים נמסר
על-ידי מפיקי התוכנית, כי
דורי בן זאב יוחלף וכי יימצא

1נר ואן!
סו נן־ן א1
מנחה אחר. המדור חגג ובירך
את המפיקים, אולם מתברר כי
רומה. דורי בן זאב יופיע גם
הערב, יגחך, ישמיע קולות
משונים, יעוות את פרצופו וינסה
להצחיק, בין שיר עברי
אחד למישנהו.

סיפורי

טריניטי

10.00 צריך לבחון פעם
אחת ולתמיד את כישוריהם של
יצחק (״צחי״) שמעוני ושל
סרים רוטשילד לבחור סדרות
וסרטים לטלוויזיה. מזה שנים
רבות לא היו סדרות־זבל כה
רבות בעת ובעונה אחת בלוח
השידורים של הטלוויזיה היש ראלית,
והסמל לכך הוא סיפורי
טריניטי המשודרים הערב. צל-
ייני הרוגבי מגיעים הערב לפאב
בצד הדרך וג׳ודי נקראת
לספר את סיפורה, המבוסם על
סיפורו של אביר מתוך סיפורי
קנטנברי. העלילה של ג׳ודי
מתרחשת בפאב בצפון אנגליה,
שם שימשה פעם ג׳ודי עצמה
כמוזגת. שני גברים מתחרים
על הזכות לבלות במחיצתה ו

מורשה

דיון
אמיתי, ולאו דווקא דתי
בנושא של בתי״הדין הרבניים.
תחילת התוכנית היתה: האם
יש לבתי-הדין סמכויות מספיקות.
סיומה: מדוע יש לבתי-
דין אלה שם כה רע בציבור.
לגבי הסמכויות, טרחה הכנסת
בשבוע שעבר, אחרי צילום התוכנית,
להקנות לרבנים את
הסמכות לאסור לשלושה חודשים
אדם שלדעתם יפריע להם.
לגבי השם הטוב או הרע של
בתי־הדין, הסכימו כל חברי
הצוות, כי השם רע. מתדיינים
אב בית־הדין הרבני מתל-אביב
הרב חיים פרדס, המנהל החדש
של בתי-הדין הרבניים הרב
שמחה מירון, עורך-הדין ישעיהו
פריבם הזכור מהתוכנית
לחם חוק.

שעה 9.50

לחם חוק: זוהר
שעה 9.30

השבוע: מזור
שעה 8.20
קמרון בת דד ,16 השחקנית
דיידרה ברטרונג. האבא של
דבי לא אוהב את הייחום של
החבר של הבת שלו, וטוען כי
בתו נחטפה. מקגארט !נשלח
לגלות את החטופה, מגלה את
האמת, אך ממשיך להיות עם
בני הזוג כדי למנוע את דיוויד
להינזק מניקמתו של האב הכועס,
שאותו מגלם השחקן
ג׳יימס סיקינג. הסרט מסתיים
בהאפי אנד כמובן.

10.00 סרט מהסידרה ה־מצויינת
מתח. דוגמנית אמריקאית
המתגוררת בלונדון חושקת
במכונית רולס חיים לבנה
יפהפיה, משקיעה בה את כל
חסכונותיה ורוכשת אותה. הדוגמנית,
השחקנית דונה מילס,
מגלה כי רכשה מכונית משונה
ביותר. לפתע היא שומעת מתוך
המכונית זעקת אשה מסתורית,
ופעם אחרת לוקחת
אותה המכונית, באופן בלתי-
נשלט לסביבה כפרית שקטה.
הצלם של הדוגמנית, שהוא גם
החבר שלה וגם השחקן ג׳רמי
ברט, אינו מאמין לכל הסיפורים,
אם כי מתנגד למכונית
בגלל הכסף הרב שעלתה׳ .הדוגמנית
פותחת בסידרה שורשים
כדי לגלות את מקור ה־רולם
דיים שלה ומגלה, כי היא
היתה בבעלותה של גברת ג׳ייסי
אשר נעלמה מביתה, כפי הנראה
בחברתו של גבר אחר.

מגיעים עד כדי חילופי מהלומות
הנערכים דווקא בבית־ה־שימוש
של הגברים. הקטטה
מופסקת ובמקום זאת מנהלים
היריבים סידרה של תחרויות,
שבהפסקות שביניהן הם מחז קים
את כוחם בכוס של בירה.
ג׳ודי היתד, צריכה לבלות במחיצתו
של הזוכה, אולם מי
שזכתה היתה דווקא הבירה.
בינתיים עושים אורחי הפאב
חוכא ואיטלולא מתחרויות הספורט
בטלוויזיה, בעוד חברה
הקבוע של ג׳ודי, דייב הנגר,
סופר את הנקודות.

• לילי (ירדן, שני
הערוצים, שעה .)10.10

סיפורה של לילי לנגטרי, אחת
המאהבות המפורסמות של אנ גליה
של המאה שעברה. פרנ־צ׳יסקה
אניס מגלמת את תפ קידה
של לנגטרי המחליפה ב מהלך
הסידרה יותר מ־ 200 תל-
בשות.

הצליחו להתגבר עליה באופן
מוחלט, חוזרת, וכיצד אפשר
להמנע מן המחלה ולטפל בה.
דרך אגב יזכיר נובאני גם חי-

שלום חנוד, דיין

+לרמוס את צל המלך

מוצאי שבת שעה 10.00
ולגנת שיתוק הילדים

• דחם חוק (.)0.30

רצח מיד ראשונה:

• למישפתה (.)7.00
במאגאזין מישפחתי זה סקופ
של ממש. מתברר כי בראשית
החורף התגלו כמה מיקרים של
שיתוק ילדים ביישובי הגדה ר
בירושלים המיזרחית. הד״ר
חאפז נובאני מספר איך קורה
שמחלה, אשר נדמה חיה כי

בשנות החמישים העניק דויד
בן גוריון פרס סך 100 לירות,
שהיו אז סכום נכבד, לכל אם
שילדה את בנה העשירי. בשנת
ה־ 30 למדינה הוגש לכנסת על-
ידי סיעת המערך, חוק שאם

חגיגה לאוהבי שוברט. הפסנתרן
אלפרד ברנדל מנגן את
פנטסיית הנודד.
( .)10.45 למקגארט יש תפקיד
חדש, שונה מתפיסת גנבים שאליה
הוא רגיל: שמירה על
זוג אוהבים. דיוויד, הוא השחקן
מייקל מילינם, הוא בחור
צעיר בן 18 המאוהב בדבי

יום של

יתקבל יעניק הטבות משמעותיות
למישפחות מרובות הילדים
ויעודד בוודאי את הילודה.
המנחה עורך-הדין אדי זוהר,
המפיקה, נאוה כהן והתחקירנית
אריאלה קינן אספו שלל עדו־יותר
מצולמות ואנושיות בעד
ונגד החוק. ד״ר רפאלה ביל־סקי
מהאוניברסיטה העברית
שוללת את החוק ומגייסת לעזרתה
סרט שמופיעות בו שלוש

בחוריו!
או באשיזם
מורות בבתי־ספר תיכוניים בירושלים
הטוענות, כי יש ב קריאה
לעידוד הילודה משום
פאשיזם. עוזר לה העיתונאי
הערבי מוחמר ותר הטוען, כי
החוק המוצע מפלה בין ערבים
ויהודים. הפרופסור חיים אדלר
מהאוניברסיטה העברית הטוען
כנגד ההכללה שבחוק ובעד התייחסות
לבעיות כל מישפחה בנפרד.
בין הסרטים שאותם מביאה
בילסקי לעזרתה, סרט על
זוג צעיר שילד ילד שני כדי
לזכות בניקוד עדיף בפוזות.
לעומתה מגן על החוק עורך-
הדין עמירם חרל״פ, הידוע ככותב
מיכתבים מתמיד למערכות
העיתונים.

סון נוסף וחדיש נגד מחלות
ריאה. למי שיש פרימוס, או מי
שיכול למצוא אביזר כזה שנעלם
כבר מזמן מהנוף, תציע
התוכנית שימוש נוסף לפרי-
מוס: סידור פרחים מייוחד בו.
הצד האמנותי של התוכנית
מוקדש לביקור בתערוכתו של
מאריס בישופס המציג מלבד
איורים לספרים גם פיסולים
גראפיים מעניינים, בסיגנון של
מובייל. האופנה כוללת היום
שמלות וחצאיות שבהן הרבה
הרבה בד, כיווצים ובדים נופלים
והתאמת צעיפים וכובעים
להם.

• סיפורו של אפשט
(ירדן, ערוץ .)8.30 ,0
סידרה קומית חדשה על צעיר
פוחז והולל המפיל ברישתו נערות
רבות ונקלע למצבים מצחיקים,
שמשתלבות בו תכונות
של נוכל ורמאי, עם קסם אישי

• שלום חנוך (.)0.30
הערב, זוכה בשידור שני התוכנית
שירים בצוותא עם
שלום חנוך, שאותה הפיקה
אחרונה דיין וביים בארי מג־פורר.

לו גראנט (.)10.45
כאשר ביקרה בשבוע שעבר
אשת נשיא-המדינה אופירה
נבון בבניין הטלוויזיה היא
התוודתה, כי התוכנית האהובה
עליה ביותר היא לו גראנט.
הערב יוצא השחקן פרנץ אש נר
לחיפוש אחר גיבור מיסתורי
בעיקבות נסיון רצח, ומאשים
עצמו בטרגדיה אישית הנגרמת
בעיקבות חקירתו.

01 וידויו ש ל שוביניסט ג ב רי

(חמשו מעמוד )13
;״הוא״ +״היא הם״ ,לא ״הן״) .זהו מאבק כולל,
מתמיד, ואיני מאמין שיסתיים בדור הזה או במאה הזאת.

אם כמקומות מסויימים השתלטו על המאבק
נשים היוצרות את הדימוי המתוסכל, ה אנטי
מיני, הרי זה רק מעיד על כך שהמאבק
עדיין אינו מקיף את ציבור־ הנשים בכללותו.
וחבל.

ה פ מיני ס טי תכאשה

״ או ביי ק ט 73 יו״

ך* שאלה היא ז מי צריך לנהל מאבק זה? האם
י • זה צריך להיות מאבקן של הנשים לבדן, או מאבק
משותף, גברי־נשי?

ך כל שאנו מתקרבים לסיומה של המאה ה,20-
~ רבת התהפוכות, אני מגיע למסקנה כי בעוד אלף
שנים תירשם מהפכת־הנשים כתהפוכה הגדולה ביותר של
המאה.
המאה הזאת ראתה את המהפכה הבולשביקית, את
הפאשיזם והשואה, את המהפכה הטכנולוגית הכבירה, את
שיחדור העמים הקולוניאליים, את מהפכת־הנפט של או־פ״ק,
ומה עוד. אבל אף אחת מאלה לא שינתה את פני
האנושות, כפי שמהפכת־הנשים עומדת לשנותם.

יש נשים השומרות כקנאות עד העיקרון
שהמאבק חיים להיות נשי־־כילעדי. שום צבר
אינו יכול להכין את העניין כאמת, הן אומרות.
עצם המאבק, לדעתן, הוא מכשיר להעלאת
המוראל שד האשה, ועל כן הוא צריך להיות
ניצי.

טענות דומות הועלו בכל מאבק־שיחרור. הכושים
האמריקאיים מאסו, כעבור זמן־מה, בעזרתם של ״הליברלים
הלבנים״ — הן מפני שסברו כי עזרת הלבנים
אינה אלא מעין גזענות הפוכה ומוסווית, הן מפני שחששו
כי במיבחן האמיתי יערקו הלבנים מן המערכה, הן מפני
שרצו להשתמש במאבק כבמכשיר חינוכי להעלאת התודעה
והגאווה העצמית של הכושים.

יש נשים הטוענות, לעומת זאת, כי המאבק
חייב להיות משותף, דו־מיני. יש לחנך את
הנכר, הן אומרות, כשם שיש לחנך את האשה.
אם רוצים ליצור יחסים, חדשים כין נכרים ונשים,
זה נוגע לשני המינים, ושניהם צריכים
להיות שותפים למאמץ.

(זה עתה קראתי כתבה על אשה אנגלית, שהקימה
מעונות לנשים מוכות, שברחו מבתיהן. בניגוד לדעת
חברותיה, עמדה האשה על כך שיש לשתף את הגברים-
המכים במאמץ לשינוי האווירה בבית, וכי הפעולה כולה
צריכה להתנהל בידי אנשי־ציבור ונשות־ציבור במשותף).
יתכן שיש כאן בעייה לשונית, הגורמת לטעות. מדברים
על ״שיחרור האשה״ ,והדבר מעורר אסוציאציה
לשיחרור העמים הקולוניאליים, למשל. אולם עם קולוניאלי
משתחרר רוצה לגרש את עם־האדונים הזר, ולהישאר
לבדו בארצו. ואילו הנשים המשתחררות אינן
רוצות, בכל זאת, להישאר לבדן, בעולם שאין בו גברים.

משופ-כך, המאבק האמיתי הוא דשיוויון —
והמילה הזאת נושאת בתוכה את הרעיון שיש
כמה צדדים, שכיניהם צריך לשרור שיוויון.

אני נוטה לדיעה כי המאבק צריך להיות גם נשי-
בילעדי, בחלקו, וגם גברי־נשי משותף, בחלקים אחרים.
כל מאבק־לשיחרור לוקה, בשלביו הראשונים לפחות,
במחלות־ילדות שונות. התנועה לשיחרור־האשה לוקה,
בחלקים מסויימים ובארצות מסויימות, בהשפעת־יתר של
קבוצות לסביות, הרואות בתנועה כולה מכשיר כדי
לשכנע את הנשים לוותר על אהבה בין־מינית, תוך הטפה
לשינאת־הגבר.

התדמית הציבורית של הפמיניסטית גם
כקרב הנשים הגרמניות עצמן, היא שד אשה
״מתוסכלת״ ,שאינה מוצאת סיפוק כמגע מיני
עם גברים, שהיא מכוערת, צרחנית, בלתי•
נסכלת.

דימוי כזה אינו קיים בכל הארצות. פגשתי בלוחמות
מפורסמות, שהן מקסימות כנשים ויפות־למראה. ניתן
לפגוש רבות כאלה בארצות״הברית. בצרפת התפרסמה
דיזל חאלימי, אשה מבריקה ומושכת, שניהלה בבתי-
המישפט מישפטים מסעירים בענייני אונס והפלות( .אגב,
חאלימי, ידידתה של סימון דה־בובואר, כתבה בסיפרה,
עניינן של הנשים, פרקים מרתקים על ילדותה כיהודיה
בתוניסיה, בהם תיארה בצורה קודרת את גורלה של
נערה חסרת־זכויות בחברה המסורתית, שבה רק הנערים
נחשבו כבני־אדם.).

עתה מתקוממות הפמיניסטיות נגד תפקיד
האשה כ״אובייקט מיני״ .לעיתים נדמה כי זוהי
התקוממות נגד המין עצמו — ובתור שכזו
בוודאי אין לה שחר. אך אם ישתנה התפקיד
הנשי המסורתי, מה יבוא במקומו? מה יהיה
״גברי״ ומה ״נשי״?־ ואיך ישתנה מוסד האימהות
בחברה החדיטה, השיוויונית — כל
עוד האשה היא היולדת והמיגיקה?
השאלות הן בלא-ספור, מרתקות, מסקרנות. חבל ש איש
מאיתנו, החיים כיום, לא יהיה נוכח לקראת סיום
התהליך, כי הוא יימשך כמה דורות.

אך מותר לנו להרהר על כך. וכל אחד מ*
איתנו מצווה ״לעבוד על עצמו״ ,כדי לצעוד עם
חיל-החלוץ של התהליך, ולא להיגרר אחרי
המאסף.
״העולם הזה״ ישמח לפרסם תגובות על
מאמר זה ותרומות של נשים וגברים על
הנושא כולו, כדי לפתח ויכוח ציבורי עליו.

היכינו אהה אינפל צי ה !!!
מערכת יוקרה לכל כי ס!

טיונר א מ פלי פייר

1010־

1י טי1יוו 6 5 8ר מו
1 411

שיוויון־האשה כולל את זכותן של הלסביות להיות
מאושרות על פי דרכן, כשם שזכות זו צריכה להיות שמורה
להומו־סכסואלים ממין זכר. בהחלט. אך ההטפה
לשינאת המין השני היא מטופשת, והיא גורמת כיום
נזק עצום למאבק על השיוויון.
נזדמן לי לשבת, לפני ימים אחדים, במיסעדה ברלי-
נית, הדומה לכסית התל-אביבית ולטעמון הירושלמי.
השיחה התגלגלה, לא לגמרי במיקרה, לשיחרור האשה.
הצעירות שישבו ליד השולחן, ושתקפו קודם לכן את
הגברים בשצף־קצף, הכחישו באותו להט שהן ״פמיניסטיות״
.הסתבר לי כי למילה זו יש כיום בגרמניה אסו־סיאציה
שלילית לגמרי.

איש (ואשה) מאיתנו אינו יכול אף להעלות על דעתו
את כל ההסתעפויות וההשלכות של תהליך זה, בעשרות־השנים
הקרובות. המהפכה מעוררת בעיות, שאנו חשים
בקושי במהותן, כמו עצמים רחוקים בערפל.
למשל: היחסים המיניים. הרי המין ממלא תפקיד
עצום בחיי האנושות, הכלל והפרט. בו תלוי המשך קיומו
של הגזע. במיליוני השנים האחרונות התגבש דפוס מסו־יים
של יחסי־מין בין גבר ואשה, שבו הגבר הוא השליט
והפעיל, והאשה הנשלטת והסבילה, מעין יחס של פטיש
וסדן (בנעורי למדתי כמה שירים ״גסים״ ,שהשתמשו
בדימוי זה).

נולדה מאיר
האם היא ידעה לכתוב במכונה?

אנחנו נמצאים עוד בראשית ראשיתו של
תהליך זה. מוטב ׳שנתכונן לקראתו מבחינה
נפשית ומעשית.

3יחידות מעולות בתיבה

1 6 . 4 0 0ל״ סללמ.ו.1מ.

קולנוע
טדגדיה ש ל

אורחים בי שראל
הדודדת הכשרודדו
קלאודיה וייל ( )31 הוא שם שאיגו אומר
עדיין מאומה לצופי הקולנוע בארץ. היא
ביקרה בשבוע האחרון, ליומיים, בפעם
הראשונה בארץ הקודש, כדי לעזור במיק־צת
להכנת הבכירה של סירטה העלילתי
הראשון חברות. לכשיוצג הסרט, בקרוב,
בתל־אביב, יש להניח שהכל כבר יידעו מי
זאת קלאודיה וייל.
מסע ־ ההצלחה שלה החל לפני כשנה,
בפסטיבל הסרטים הצנוע של רוטרדם.
כשמאחוריה כמה סרטים תעודיים מצליחים.
היא הביאה לשם את סירסה העלילתי
הראשון, סרט אינטימי ורגיש על בחורה
יהודיה שצריכה ללמוד כיצד חיים לבד,
אחרי שחברתה לחדר נישאת, על הקש רים
הסומנטיים ועל אורח־החיים המיוחד
של צעירים בעיר נידיורק.
הסרט היה הסנסציה של הפסטיבל,
משם הוא עבר ישירות את מיסגרת שבועיים
של הבמאים בקאן, שם נחשב על־ידי
מרבית הנוכחים לסרט השלם והמגובש
ביותר, ומשם עבר לפתוח רישמית את
פסטיבבל הסרטים בלוקארגו. זאת, משום
שקלאודיה היא אומנם תושבת ניו־יורק,
אבל היא ממוצא שווייצי.
פגישה עם פליני. מזה שנה היא נודדת
ברחבי העולם, בכל מקום שבו מכינים
את הקרנת הסרט, כדי לפגוש עיתד
נאים ולהסביר להם מי זאת קלאודיה וייל
ומה עשתה לפני כן: היא ביימה את סיר־טה
התעודי של שירלי מקלין על סין,
בשם הצד השני של השמיים, אשר זכה
בפרס האוסקר לסרט התיעודי הטוב של
.1975 היא הספיקה, מלבד סרטים תעו־דיים
רבים, להכין 25 פרקים של רחוב
ההפתעות בשביל הטלוויזיה. היא לימדה
סיפרות והיסטוריה ולמדה גם אצל הצייר
המפורסם אוסקר קוקושקה. ומלבד כל
אלה היא קרובת מישפחה של אחד המוסיקאים
המקוריים ביותר של המאה, המל חין
קורט וייל, שכתב את המוסיקה ל אופרה
בגרוש.
את כל מסע ההסברה הזה ערכה בעזרתה
האדיבה של חברת הסרטים וורנר,
אשר חרגה מן השיגרה וקנתה את הסרט
להפצה בכל העולם. רק מי שיודע עד
כמה חשוב לחברת סרטים הוליוודית הזוהר
והרעש המתלווה לסרט, יכול להבין
איזה מעשה יוצא־דופן היה זה, לרכוש
יצירה צנועה, שהשחקנים המפורסמים היחידים
בה, אלי ואלאך וויוקה לינדפורס,
מופיעים בתפקידים מישניים.
קלאודיה, שהתחילה את עשיית הסרט
במילגה של עשרת אלפים דולר שקיבלה
ממכון הקולנוע האמריקאי, מוצאת את
עצמה לפתע בשורה הראשונה של יוצרי
הקולנוע הוותיקים. אך עם זאת, היא שומרת
על אותה רעננות והתפעלות שיש
למי שעושה את צעדיו הראשונים. היא
מספרת בהתרגשות על פגישתה ברומא
מצחיקן רגשות (שחף, תל־אביב, אר־צות־הברית)
— הטרגדיה הראשונה
של וודי אלן משתמשת בדיוק
באותם חומרי גלם שהרכיבו את הקומדיות שלו: שיכבת
המשכילים של החוף המיזרחי, והמשברים הנפשיים שלהם.
בקומדיות הציג את הדמויות הללו ואת בעיותיהן באור
מפוכח ואכזרי, שנטל מהן את אדרת ההתחזות המתנשאת,
שמאחריה הן מסתתרות. הפעם מתייחס אלן בכל הרצי־נות
ובכל הכבוד דווקא לאדרת, ומכאן שהסרט חודר פחות
מסרטיו האחרונים, אל האמת.
עורך־הדין שמחליט להיפרד מרעייתו, אחרי ששלוש
בנותיהן הגיעו לבגרות ועצמאות, זוכה להתקשט בכל
הלבטים והמאבקים הפנימיים של ״הקולנוע הבעייתי האמריקאי״
:האסתטיקה המנותקת מן המציאות, הבת שקשורה
לאמה ביחסי אהבה״שינאה, היוצר שהגיע למבוי סתום,
השחקנית שחשה כי הגדולה בורחת לה בין האצבעות, ועוד
נושאים ״חשובים״ מסוג זה, שחלקם הוצגו בצורה כל-כן
נוקבת ושונה ברומן שלי עם אנני. הסממן היחידי של אלן
המוכר, היא הופעת זוגתו השנייה של האב, אשה לבושה
בצבעים עזים ומסמלת את כל החייות והמרץ הטיבעיים,
שנדחקו הצידה בנפש המשכילים חמיקצועיים.
הטיפול הדרמאתי בנושא הוא בסן־הכל שיגרתי. יחסית
למה שנוהגים לצפות מאלן, שבסרטיו האחרים מסוגל

*9יי 1יי

מילחמתי אבל
לא נורא
כוח 10 מנברון (אופיר, תל-
אביב, ארצות־הברית) — תרגיל
הוליוודי טיפוסי: אם תותחי
נברון היה בזמנו להיט קופתי גדול, הרי המסקנה הטיב״
עית והמובנת ביותר שיש להסיק מכן, הוא שהצופים
מחכים ל״תותחי נברון חלק ב׳״ .והוליווד, הידועה כמי
שמשרתת את לקוחותיה בנאמנות, מספקת גם הפעם את
מה שהיא סבורה שהם מבקשים
למען האמת, זהו סרט מילחמתי לא רע. מספיק מנותק
מן המציאות האמיתית של המילחמה, כדי שלא להדאיג
יותר מדי את הצופים, עם הרפתקות דמיוניות די הצורך,
כדי שהעוברים אותן ייחשבו גיבורים. בקיצור, אחד מאותם
הסרטים המדגימים בצורה מושלמת את ההגדרה האבסורדית:
סרט מילחמה בידורי.
אם בתותחי נברון יצאה קבוצה של חיילי בנות הברית,
במילחמת־העולם השנייה, לחסל צמד תותחים שאיימו על
מעבר אוניות ליד חופי יוון, הרי בסרט הנוכחי נשלח כוח
חדש כדי לפוצץ גשר חיוני ביוגוסלביה, כאשר, בדרך אגב,
הם מתבקשים גם לחסל סוכן גרמני שנותר בחיים עוד מן
הסרט הקודם.
מאחר שהצופים הורגלו כנראה, לדעת עושי הסרט,
לקשיים והמיכשולים של סירטי מילחמה ברצינות, נפתרות
בסרט זה הבעיות בקלות רבה מן-הרגיל. גם אם יש בין

במאית קלאודייה וויל
סרט על דוד קורט
ה עו ל ם הז ה 2161

ווו

דיאן קיטון — לבטים ומאבקים
להפתיע בכל דקה. הטיפול הצורני הוא עניין אחר לגמרי.
הצבת המצלמה מחושבת עד לפרטיה הקטנים ביותר, לגווני
הצילום יש חשיבות מרבית, העריכה משתדלת ליצור את
הזמנים המתים מלאי״התוכן, שעליהם דיבר פעם צ׳כוב.
השימוש במוסיקה, רק כאשר יש לה תירוץ של ממש
בסרט, כלומר, בוקעת מתון מכשיר רדיו או גראמופון,
כל אלה מעידים על כן שאלן הקדיש את מרב המחשבה,
לעיצוב סרט שלא יפול מכל אותן יצירות מופת זרות שהוא
מעריץ. ומבחינה זו, הוא הצליח.

שו ובאך — תפניות מפתיעות
התפניות הרבות של הסרט כאלה שיכולות בהחלט להפתיע
ברגע הראשון. אבל כרגיל, יש תמיד מעבר צר בהרים
שאפשר לחסום בפני האוייב הדולק אחריך, ויש תמיד
תחבולה מאחרי הפינה, אשר מצילה את המצב ברגע האח רון,
ובבימוי של גאי האמילטון אין כל ניסיון לעשות
רושם כאילו העניין באמת חמור.
מאחר שכך, מי שגונב את ההצגה כאן הוא אדוארד
פוקס, כמומחה לחומרי חבלה בעל המצאות ותושיה; המצטיין
בדם בריטי צונן וברפליקות עוקצניות. רוברט שו,
משמש לו בן־זוג מוצלח, הן בפעולה והן בשיחה.

עם אנטוניוני ומניקה ולטי, על קשיחה
הארוכה שניהלה עם פליני ,״מוזר לדבר
עם האיש שבגלל סרטיו בחרתי במיקצועי,
כבמאי אל במאי,״ ומהרהרת בפליאה בשמועות
כאילו יתכן שסירקה, למרות
ממדיו הצנועים, עשוי להימנות על המוע מדים
לאוסקר .״אני יודעת שלי או ל-
מרילין מירון, השחקנית הראשית, אין
הרבה סיכוים לזכות, אנחנו שמות חדשים
ופחות מדי מוכרים. אבל הייתי מאד רוצה
לראות את אלי ואלאך מקבל את פרס
תפקיד המישנה, אני בטוחה שזה מגיע
לו,״ היא אומרת.
פרט על ישראל. בינתיים, היא מכינה
כבר את סירטה הבא, סרט שיוקדש
לדמות קרובה המפורסם, קורט וייל, ולמערכת
היחסים שלו עם אשתו, לוטה
לניה, ועם האיש שעימו הירבה וייל לע בוד
יותר מכל, ברטולד ברכט. כשתפקיד
חשוב שמור גם לזוגתו של ברכט, השחק נית
הלן וייזל. זה צריך להיות סרט על
תקופה שלמה. השניים התחילו בברלין,
ברחו מן הנאצים -הגיעו עד הוליווד,
וברכט אפילו הספיק לשוב למיזרח ברלין.
בפסטיבל
קאן עדיין התכוננה לכתוב את
הסרט בעצמה. היום, ככל שמצטבר אצלה
יותר חומר על הנושא, היא מרגישה בצו

להיעזר בתסריטאי מיקצועי, שיידע
לשרטט בצורה נכונה את הדמויות מבלי
לטשטש את הרקע.
תוצאה ישירה של הביקור בישראל:
אחרי יום בירושלים ויום בתל־אביב, נתפסה
התושבת הניו־יורקית המושבעת
הזאת ברגישות יהודית, והחלה להרהר
באפשרות של :״סרט על ישראל, כפי
שהיא משתקפת בעיני יהודי אמריקאי.״
לא סרט מילחמה וגבורה, ולא סרט סוכ נות,
אלא סיפור אינטימי על בני־אדם
חיים, בראש ובראשונה, ועל רעיונות מופשטים
רק לאחר מכן. אם חברות יכול
להיות קנה־מידה ליכולתה של קלאודיה
וייל, היא בהחלט מסוגלת לעשות גם את
הסרט הזה.
תדריך חוב הלד או ת:
תל־אכיב — רוקמת התחרה, שומר
היערות, סטרושק, מחוץ לתחום, שיירה.
ירושלים — חלף עם הרוח, רשת שידור.
חיפה
— אשה לא נשואה.

הציעי: בפרנח־ו!
די רו ת ב שני מפל סי בנו ת 41 ,4ח ד רי ו די רו ת גג

פרוייקט חדשני ויוקרתי
ברמה בינלאומית
באזור מגורים
מרם ושקט!
תכנון ארכיטקטוני מרשים
ע״י אדריכלי הצמרת
אבי רסקין והרי הרמלי
ומשרד אדריכלים שפי.
בגני גינדי בפתח תקוה מציעים:
דירות בנות 4*/2,4חדרים ודירות גג
שני מפלסים לכל דירה
חדר תרבות לכל בנין
לובי מפואר בכניסה
2חדרי רחצה לכל דירה
חדר ארונות בכל דירה
חרסינה פרחונית במטבח
ארונות מטבח מפוארים ״דגש״
קרמיקה באמבטיה ובשרותים
משטחי דשא וגני נוי
מתקני משחקים בחצר לילדי הבית
תנאי רכישה נוחים ל־ 24 חודשים
משכנתא לא צמודה
גני ילדים ובי״ם מעולים במקום

בין 300 רוכשי דירות
(החל מתאריך )19.5.1978
תערו הגרלה, נה יזכה אחד הרוכשים בסך של
1,000,000ל״י (מליון לירות) במזומן.
(חוב המבצע יאחר מניי ת הדירה ה־)300

משרדי מכירות• דירות גינדי -אברהם גיגדי
ראשון־לציון -משרד המכירות הראשי רח׳ הרצל ( 62 ליד התחנה המרכזית ותחנת סונול) חניה פרטית למבקרים במשרד.
פתח תקוה -רח׳ חיים עוזר ( 28 מוליהעיריה) רמת השרון -רח׳ סוקולוב (יפתח בקרוב)

״לקולנוע בארץ אין אבא ואין אמא,
הוא ית ום. הוא צילייגר ! ״

ופו של מילטון לוי — זהו שם של
^ סרט ישראלי חדש, שטרם הופק.
״מילטון הוא אדם שמגלגל חובות, אלא
שמצבו איננו כלכלי טהור. גם אם יפול
עליו סכום ענק, הוא לא ייצא מזה. זהו,
בעצם, מצב נפשי של אדם המביא על
עצמו את סופו. ותחילתו של תהליך ההרס
העצמי — ביגלל בוץ כספי שהוא נגרר
לתוכו. הוא לווה 12 אלף לירות, כדי
להחזיר לנושיו את ה־ 10 שהוא חייב להם,
ולחיות מהאלפיים הנותרים. כך הוא לא

מה שאירע לאחר מכן יכול להיות סרט-
מתח מרתק לא פחות מסופו של מילטון.
תודות לפרס שקיבל, הצליח ניסים
לגייס לטובתו שני משקיעים, שהיו
אמורים להשלים את תקציב ההפקה .״אך
כשפניתי למועצה לתרבות ואמנות וביקשתי
את הכסף, נבהלו. שמא, אין לנו
כסף עכשיו, אמרו לי, החגים מתקרבים,
אולי תחכה קצת. בין כה וכה תתחיל עוד
מעט לפעול קרן בת 12 מיליון הלירות.
ומהון להון, בזמן שחיכיתי, עלה מדד
ההפקות בכמאה אחוז. כשהכנתי את התקציב
במרס עלה הסרט 2.5מיליון, בסס-
טמבר־אוקטובר הגיע התקציב ל־ 4מיליון,
והיום הוא׳יותר. בעבר, כשמישהו זכה
בפרס ומימש אותו, הוא קיבל את הכסף
צמוד למדד. במיקרה שלי, בוטלה ההצמדה.
מוכנים לתת לי 700 אלף, אלא
שעם סכום כזה אינני יכול להתחיל בצילומים

ההצמדה בוטלה אולי משום שהוקמה
קרן חדשה לעידוד הסרט הישראלי האי כותי
על־ידי שני חברי־כנסת — עדי
אמוראי מהמערך ואברהם שריר מהליכוד —
שיזמו הקצאה של 12 מיליון לירות אח רי
החלטה של ועדת־הכספים של הכנסת.
זוהי אבן־הפינה למדיניות שונה לגבי
הסרט הישראלי, ובעצם, זוהי הפעם הרא*׳

דיין(למעלה) עור!־ סרט
נגד סאלח שבתי
בתל־אביב אחרי המילחמה, כשהיתה עדיין
האפלה ברחובות, וירד אחרי שבוע. באוגוסט
74׳ יצא שנית למסכים, הוקרן בכמה
בתי-קולנוע ונחל כישלון קופתי חרוץ,
שהותיר את ניסים ואת שמואל קלד־רון
— צלם הסרט ושותפו להפקה —
בחובות כספיים, המשולמים עד עצם היום
הזה.

דיין כגיל 13

רו ס ל עי

שיבח

להתפלח לבית־העס
רק מדרדר את האינפלציה, אלא גם גורם
לה. כימעט כל ישראלי נמצא במצב נפשי
של גילגול־חובות. כשאומרים: יש לי
חשבון בבנק, לא מתכוונים שיש כסף,
אלא שיש חוב,״ אומר הבמאי ניסים דיין
בן ה־ ,32 שכתב את התסריט ועמד להתחיל
בצילומי־הסרט בספטמבר .1978
״לאט־לאט נקלע האיש למערכת של
שקרים עצמיים, סביבתיים ומישפחתיים.
הוא הופך אדם נפחד, כימעט סובל ממוד
לת־רדיפה. זהו איש נפלא, מקסים, האוהב
את כולם וכולם אוהבים אותו. זה
מאד ישראלי. הוא לא טיפוס של העולם
התחתון, או אדם דפוק.״ וראה זה פלא,
אותה אווירה קפקאית, המהלכת על מיל-
טון בסרט, מלווה את הבמאי שלו בחיים.
היא מעוגנת במציאות, ומשמשת מופת
לנושא־הסרט.

המ שקיעים
בדחו
ף תחרות האחרונה של תסריטאים,
— שנערכה מטעם המועצה לתרבות ואמנות
ב־ ,1978 זכו שישה אנשים במענק הפקה
בסך 700 אלף לירות כל-אחד. השישה הם
אלי כהן, גדי דנציג, שימעון דותן, אברהם
הפנר, יקי יושע וניסים דיין. ניסים היה
הראשון שהתחיל לגלגל את ההפקה. אך

דיין ואשתו רחל
לראות 400 סרטים בשנה
שונה שיש הצהרה חד־משמעית מצד ה-
שילטונות לגבי עידוד הקולנוע האיכותי
בארץ. אלא שהקרן מתחילה את דרכה דק
בימים אלה, ופעולותיה עדיין לוטות

בערפל.
בינתיים תקוע ניטים, ולמעשה הוא נמצא
שוב בתחילת המירוץ. כעת הוא מחכה
לתשובה מהקרן, כשאין לו שום פריווי-
לגיה, למרות שזכה בתחרות ועמד להתחיל
בצילומים.
״הבעייד. היא שאין כתובת לבוא אליה
ולהפוך שולחנות. אומרים לי: עכשיו
יש לד קרן, תיפנה אליה. הקרן רק עכשיו
קיבלה תסריטים ,,שהיא צריכה לקרוא,
ועדיין אין תקנון, שום דבר לא ברור.״

בינתיים זנחוהו שני משקיעיו הפוטנ ציאליים,
משום שאין לו במה לפתות אותם.
וכאן נמצא המילכוד ה־ .23 אותם גופים
שהוקמו למטרת עידוד הסרט היש-
ראלי־האיכותי, מסייעים כרגע בהרחקת
יוצריו הפוטנציאלים במחול־שדים של פע לולים
מבדחים, ואם זה לא היה כל-כך
עצוב, עוד אפשר היה לצחוק צחוק לא
בריא.
ניסיונו המר של דיין מהעבר לימדו
לנקוט בזהירות מספקת, ולא להיכנס
להרפתקות ״לא מבוגרות״ .עברו חמש
שנים מאז ביים את סירטו הארוך הראשון
אור מן ההפקר, שהופק ב72-׳ ויצא לאור
בנובמבר 73׳ .הסרט הוקרן בקולנוע פאריס

ביקורות על הסרט היו חלוקות. רוב
1 1המבקרים כינוהו ״סרט חלוץ״ ,ביגלל
הבעייתיות שהוא העלה, והתייחסו בסל חנות
לפגמיו הטכניים. הסרט מתאר סיפור
התבגרות של נער בשכונת־עוני, ויש
בו לא־מעט סממנים אוטוביוגרפיים של
הבמאי־תסדיטאי. זהו סיפור על פרשת״דר־כים
של ילד צעיר בעולם של התמוטטות־ערכים.
ההתלבטות שלו מומחשת על־ידי
שתי דמויות מרכזיות — האב המסורתי,
נציג הדור הישן מצד אחד, והאח העבריין
מהצד השני .״גדלתי על סאלח שבתי
ועליזה מיזרחי, והתקוממתי נגדם. שנאתי
את הקולנוע הישראלי ביגלל דרך הטיפול
שלו בנושא העדתי. למעשה, השתמשתי
באותו חומר שהוא השתמש בו,
כלומר, עדות־המיזרח, אבל בצורה שונה
לחלוטין. נפלתי בין שני הכיסאות. אי-
אפשר היה אז לעכל תופעות של סמים,
זנות ופשע. מייד חברו לזה משמעויות
פוליטיות־חברתיות, ואולי כאן היתר.
ההחטאה.״
הפנתרים השחורים, שראו את הסרט
בהקרנות פרטיות, אימצו אותו בדיעבד
והפכוהו למין מונשר פוליטי. ייתכן שיח־סי־הציבור
שעשו לו פגמו בהצלחתו המסחרית.
״הייתי
אז בן ,26 וההתרגשות פגעה
(המשך בעמוד )48

פרס נמס
(המשך מעמוד )48
בשיקול-הדעת. חלק גדול מההחלטות
פזיזות מדי. אבל למרות פגמיו, אני
שב שהוא סרט נכון, והלוואי ואעשה
טים נוספים שתהיה בהם אותה מידה
אותנטיות וכנות.״
אך למרות הספקנות שבה התקבל הסרט
בזמן הקרנתו, הובנה חשיבותו רק זמן
מה לאחר מכן.
ב־ 1977 הוקרן הסרט חמש פעמים בסי-
נימטק המרכזי בפאריס, ונלקח לפסטיבל
קאן מטעם הפסטיבל הפאריסאי. הביקורות
על הסרט בצרפת יצרו רושם שהוא
היה ראוי לתגובות חמות יותר מכפי שקיבל
בארץ. דעתו של אנרי לנגלואה, מי
שהיה מייסד הסינימטק ומנהלו עד 1977
היתד. אוהדת מאד, ואילו רוברטו רוסליני,
אחד מגדולי במאי הנאו־ריאליזם בעולם
(שהספיק לראות את הסרט זמן קצר לפני
מותו, כאשר כיהן כיושב־ראש חבר השופטים
בפסטיבל קאן) ,אמר שזהו סרט חשוב
מאד, וטוב שעושים סרט כזה בישראל.
למרבה הפליאה, אין לסרט — לדברי גי סים
— קיום במיסמכים הישראליים המתא רים
מה שנעשה בקולנוע בארץ בעשור
האחרון.
״מה שכואב לי זה שאני ממשיך לדבר
על הסרט האחד והיחידי שעשיתי. לא
צריך לעשות מזה מיתוסים, כי בסך־הכל
זהו סרט ראשון שלי. אני בפיגור של
חמש שנים, וביגלל הבעיות הכלכליות לא
עשיתי עד היום סרט. זהו ריפיון־ידיים
חמור, למרות שכתבתי תסריטים רבים,
וניסיתי להרים אותם. אני לא יוצא-דופן
לגבי קולנוענים אחרים בארץ, שעשו סרט
אחד, אבל העובדה שלא היתר. תגובה
מאנשי שלומנו גרמה לי להרגיש בודד
במידבר.״
היו חוסרשל

לחץ
ברורות יותר, שבעיקבותיהן הוקמה
הקרן בת ר.־ 12 המיליון להפקת עשרה
סרטים ישראליים בשנה.
״המיבנים ההפקתיים הקיימים בארץ אינם
נכונים לגבי המציאות הישראלית. ל קולנוע
הישראלי יש שתי בעיות — הצד
הכלכלי והצד הסוציו־תרבותי. כדי שסרט
זר יצליח בארץ, מספיק שיראוהו 100
אלף צופים. אבל לגבי סרט ישראלי המציאות
היא שונה. אם תקציב של סרט גדול,
הנעשה בפורמט רגיל של 35מ״מ, מגיע
היום לחמישה מיליון, הרי שההכנסות צריכות
להגיע לעשרה מיליון לירות, לפחות.
״כדי להגיע לסכום כזה, חייבים להג
צריך
לעודד גם את היוצרים הבינוניים.
הגאונים יצמחו ממילא, אחרי שיעשו הרבה
סרטים. אבל אין ספק שאנחנו צריכים
לפרוץ את הדרך, ואם לא נצליח,
נצטרך לעשות איגוף מכיוון אחר. בסופו
של דבר, הקולנוע אינו מוצר תעשייתי או
בידורי בילבד, הוא משקף גם את תמונת
המצב החברתי, את מצב־הרוח. הוא ה־סייסמוגרף
של כל חברה. כשיהיו סרטים
ישראליים, נהיה על המפה. היום, למשל,
יפאן אינה קיימת אצלנו, אבל אם יתחילו
להקרין כאן שניים־שלושה סרטים
יפאניים, פיתאום נדבר על יפאן.״
אגאר בי ס ט
בתיכון יין נולד ב־ 1946 בתל־אביב, למיש־י
פחה ממוצא סורי, וגדל בשכונת ג׳מו־סין,
הנקראת כיום גבעת־עמל. כבר בכיתה
ח׳ התחיל לכתוב סיפורים, ועם הזמן
הפך כתב־נוער במעריב לנוער. במקביל
התפתח אצלו שיגעון־לדבר־אחד — הקול נוע.
כבר אז ראה הרבה סרטים, קרא את
כל מה שניתן היה להשיג בעיברית על
קולנוע, וכתב לעצמו רשימות ובהן שמות

קו אליציה
דיין־פיס
^ רגשת התיסכול הנוראה הביאה
י 1להתכנסות של עשרה אנשי־קולנוע
בארץ ביוזמתם של ניסים דיין ועוזי פרס
(קולנוען צעיר, היושב בפאריס, שסירטו
דומה לא דומה יוקרן בקרוב במוסיאון
תל-אביב).
הקבוצה הנקראת קיץ — קולנוע ישראלי
צעיר הוציאה קול־קורא בצורת מיג-
שר, ומצורף אליו מיסמך־עבודה. הטיעון
המרכזי במינשר עמד על הצורך בשינוי
משמעותי של מדיניות הממשלה לגבי מימונו
של הסרט הישראלי.
״הקולנוע״ ,טוען גיסים ,״צריך לשקף
את החברה הישראלית, שהיא ביסודה חברה
פלורליסטית רנדגונית, רב־לשונית
ומאוד דינמית. הוא חייב להיות מכל הסוגים
ומכל המינים. החלטנו שאנחנו לא
עוסקים בקליקות. קודם שיהיה קולנוע.
צריך להרבות בעשייה ולהרבות בכמות
היוצרים. לתת ליותר אנשים יותר הז דמנויות.
וכדי להגיע למטרה הזאת, צריך
להזיל את אמצעי-ו•,ייצור מחד, ולדאוג
לכך שהממשלה, על כל שלוחותיה, תהיה
מעורבת יותר במימון, בהשקעה ובעידוד
מאידך.״
לאחר פירסום המינשר התפזרה הקבוצה,
אך כתוצאה ממנה התגבשו קבוצות־

דיין ב״השחורים״
קומזיצים עם סרטים
דיל את מיספר הצופים הפוטנציאליים של
הסרט, ובהכרח להוריד את הרמה שלו.
חצי־מיליון איש לא יכסו את ההוצאות,
וזהו מיספר גדול־יחסית לאוכלוסיה המונה
כ 3-מיליון נפש.
״נוצר מצב שהקולנוע מוציא מוצרים
קלוקלים, הן מהצד התעשייתי והן מהבחינה
החברתית. הדרך היחידה להציל את
המצב היא להזיל את מחיר ההפקה. מיס-
מך־העבודה מדבר על עשיית סרטים ב־
16מ״מ, שמחיר ההפקה שלהם הוא זול —
שני שליש ממחירו בפורמט רגיל. אפשר
אחר־כך להגדיל אותם במעבדה, ואפשר
גם להשאירם באותו פורמט, ולהקרין אותם
בכל הארץ באולמות קטנים, עם מקרנות
של 16מ״מ( .אולמות כאלה עדיין
אינם קיימים בישראל) ,כפי שמקובל בכל
רחבי העולם. כך ייווצר מצב שהיוצר
יזדקק להשקעה נמוכה, ולא יהיה תלוי
בבעלי-איטליזים, הקושרים את ידיו.
״ 100 אלף צופים יכסו את ההוצאות.
בדרך זו תגדל כמות עושי־הסרטים בארץ.

דיין בכית הספר רמישחק
אלוף הקולנוע רצה ייל
של סרטים, במאים ונושאים מסווגים.
״היינו יושבים בקומזיץ ומתחרים מי יספר
את הסרט האחרון שראה בצורה המותחת
ביותר. היה זה תרגיל בתסריטאות.״
כמו רבים אחרים מבני־דורו גדל גם
ניסים בבית־העם, הנקרא היום בית אל־על.
״אני עוד הייתי בין האחרונים שהתפלחו
אליו,״ מחייך ניסים בגאווה ,״שם אפשר
היה לראות סרטי־הרפתקאות, קומדיות,
סרטים מוסיקליים וטרזנים למיניהם, כל

מיני דברים שעם הזמן מתגלים כקולנוע
הטוב ביותר. זהו המכשיר הטוב ביותר
לקליטה של גירויים קולנועיים.״
את החסר בהיסטוריה של הקולנוע מילא
במועדון בית־לייסין של דויד גרינברג, ב־מוצאי־שבתות.
בתימן חדש כינוהו אנאר־כיסט,
משום ששם נחשב הקולנוע למוצר
תרבותי נחות, לעומת קונצרט או הצגה
טובה. אבל הדיבוק לא הרפה ממנו, ובעקשנות
הצליח לסחוף עימו את כל הכיתה.
מי שלא הלך לקולנוע, הרגיש שהוא
לא בעניינים.
בצבא השתתף בחידוני־קולנוע ארציים,
ובאחד מהם זכה בפרס הראשון .״אלוף
הקולנוע״ ,כך הוא כונה, ובמשך שנה
ראה כ־ 400 סרטים .״היה לי כרטיס־כניסה
חופשי, שאי־אפשר היה לזלזל בו,״ הוא
מוסיף.
אחרי הצבא התקבל לבית־ספר למיש־חק
של ניסן נתיב, מי שהיה מדריכו
לדרמה בתיכון חדש .״רציתי להיות שח קן,
כשהיעד הסופי היה בימוי קולנוע או
תיאטרון.״ במיסגרת בית־הספר תירגם
שני מחזות — השחורים לג׳אן ג׳נה
ומישפט לוקולום לברטולט ברכט. במקביל
פירסם בריבעון הסיפרותי קשת שני סיפו-
רי־מילחמה שזכו בביקורות מצויינות.
אחרי שסיים את בית־הספר לדרמה, שיחק
תקופה קצרה בהבעות, ומייד נפנה
לעיסוק הקולנועי. הנסיון הראשון היה סרט
סוריאליסטי קצר בשם האיש בקצה. לאחר
מכן שימש עוזר־במאי של דני וולמן ב־פלוך
— ״היה זה בית־הספר הטוב ביותר
ללימוד קולנוע.״
באותה תקופה הכיר את אשתו, השחקנית
רחל דיין, המשחקת כעת בהבימה
ועומדת לגלם את הדמות הנשית — המר כזית
בסופו של מילטון.
עד כה ביים ניסים כ־ 20 סרטים דוקומנטריים
שרובם הוקרנו בטלוויזיה הכללית
וחמישה סרטים דרמתיים בטלוויזיה
הלימודית. ב־ ׳ 76 החליף לשנה את מנהל
מכון־הקולנוע -נחמן אינגבר.
״המטרה הראשונה שלי, כשניהלתי את
המכון, היתה הפצת סרטים ישראליים קצרים.
במשך שנה הצטברו כ־ 60 סרטים
קצרים, שהמכון דאג להפיצם. אנשי־הסר־טים
הללו הגיעו למכון, והיתה זו הזדמ נות
להכיר אחד את השני. מצאתי איתם
הרבה מן המשותף. זאת היתה ההתחלה
להתארגנות קבוצת קי״ץ.
״בסך-הכל יש לי חלום. החלום שלי
הוא לנהל דיאלוג עם עצמי בתור ישראלי׳
ובכל פעם לממש את הדיאלוג הזה
על-ידי עשיית סרט. קוראים לזה קולנוע
אישי, לא איכותי. ההפרדה׳ שעושים
כאן בין סרט איכותי לסרט מיסחרי היא
פיקטיבית, איננה נכונה. כי סרט טוב או
רע נקבע לפי התוצאות, לא הכוונות.
״לקולנוע הישראלי אין אבא ולא אמא,
הוא יתום. הוא נולד, אבל הוא צילייגר.
צריך לפתח לגביו תודעה. אצלנו מעדיפים
לשמוע את דעתם של ציירים למיניהם
ומשוררים אופנתיים כאנשי-רוח לכל דבר,
ומתעלמים באופן בולט מאנשי־הקולנוע.
אבל אסור לשכוח שהאחרונים הם מעצבי-
דעת הקהל, ודובריה של התרבות בכל
מדינה.״

אוריאלה וייט 1

ה עו ל ם הזה 2161

במדינה
(המשך נזעמוד )34
למכור אי אפשר, אולי אם זה מיקרה
בודד.״״
התובע :״אני בעד זה שיוכלו לקבוע
את פולחנם בצורה חופשית ומאד אשמח
אם יהיו הרבה אנשים שיאמצו לעצמם
אידאלים כאלה של יושר וכנות, אבל
לעצם העניין הכל חייב להיות כפוף לחוקי
המדינה.״
השופט החליט לדחות את מתן גזר-
הדין, כדי י להרהר בבעייה העקרונית, אם
מה שעושים חברי תנועת הארי קרישנה
בהציעם לעובדי אורח פרחים וקבלת תמורה
על כך, בהיותם תנועה מוכרת, זוהי
עבירה על החוק או לא.

ד ר כי חיים
חפשאתו־.ק 1ל
מכחז״חמיטכח דיבר כמיכטא
טודגרי עבה ואמר
״אתה 7א כסדר:״
״האלו, אתה אלי ישראלי? תשמע, אתה
לא בסדר. הנה, תראה אייבי נתן, הוא גם
יש לו רדיו. עכשיו הוא ראה פליטים
בוויאט־נאם וזה כאב לו בלב והוא סידר
שיביאו אותם הנה. בן־אדם מה שמדבר
ברדיו יש לו השפעה, אלי אתה פח השפעה,
אז תראה עכשיו. יש בן־אדם אחד מה
שזרקו אותו ממדינה שלו, עם ילדים שלו
ועם אשתו שלו. למה שלא תסדר שיביאו
אותו פה. האיש הזה השאה הפרסי. מיסכן,
קיבל מת והוא דווקא פליט טוב. יש לו
חסכונות, ככה אסף לו קצת איזה מיליארד
דולר. וגם שטיחים. זה לא יהיה בעיה
בשבילנו, לא יצטרכו לסדר לו דירה. הנה,
קיבלו את פלאטו, מה שזרקו אותו מצרפת,
למה לא יקבלו את השאה הפרסי, שזרקו
אותו מפרס? ושאני לא אצטרך להתקשר
אתך עוד פעם !״
שיחת הטלפון הזו הושמעה מעל גלי-
האתר בתוכניתו של אלי ישראלי בגלי
צה״ל .״חורף ישראלי״.
אין זו השיחה הראשונה של ״מר אדוני״,
המסרב להזדהות בשמו, המתקשר אל אלי
כמה פעמים בכל שבוע והמשמיע את

המונולוג הראשון של מר אדוני :״אתה
אולי חורף, אבל אתה לא ישראלי. אתה
אולי, סקנדינף.׳ אבל לא ישראלי. תביט,
אני שומע אותך כבר מהבוקר, לצערי, ואתה
לא בסדר. למה אתה לא קורא משהו
יפה ברדיו? איזה ספר תרבותי? בכלל,
למה לא תיקח פעם ספר ביד? החיים זה
לא סמבה, החיים זה לא רומבה, החיים
זה לא מועדון־לילה — החיים זה בקושי
מעודיום. אז חכה יפה שאמא תבוא לקחת
אותך מהמעון, ואל תאכזב את הגננת. אלי,
אתה מקשיב, או שרק אנחנו צריכים ל הקשיב
לך בכל יום? שאני לא אצטרך
להתקשר אליך עוד פעם!״
״אנטישמים אחד אחד.״ אחרי
צילצול טלפוני זה התחיל האיש להתקשר
אל אלי בקביעות, שלוש פעמים בשבוע.
״איך קוראים לי? מה זה חשוב? תקרא
לי אדוני !״ הוא הטיח בפני אלי, ומאז הוא
ניקרא בתוכנית ״מר אדוני״.
כיום העניין כבר הפך לתעלומה. סקרנותם
של המאזינים גדלה, הם מגיבים
בגלויות, בקריאות טלפוניות וברעיונות
שונים מי הוא האלמוני. מאזין אחד טען
שזה אריק איינשטיין, אך אלי אינו מקבל
טענה זו .״אני מכיר את איינשטיין, הוא
לא יכול לעבוד עלי,״ הוא אומר. אלי גם
פוסל כל רעיון שזה איזה חקיין אחר.
על מזג־האוויר הרע, שפקד את הארץ
לפני כמה שבועות, השמיע, מר אדוני׳ את
דבריו ברדיו :״מהבוקר כבר לא רק
שבחוץ המזג־אוויר סגריר, סיגררת לנו
את האוזניים עם המוסיקה שלך, כמו בסופרמרקט.
כל פעם שאני שומע את זה,

מנהד־מיטכח לוי

שדרן ישראלי
דיעותיו על החדשות שהוא קורא בעיתונים.
האיש בעל מיבטא בולגרי כבד, משמיע
את רעיונותיו בהומור, במישחקי-לשון ובצורה
משעשעת מאד.
״החיים זה לא סמכה״ .ישראלי
סקרן מאד לדעת מי האיש הזה.
״לא כדאי לו לדעת מי אני, תתאכזב.
חשוב מה שאני אומר, לא מי אני,״ הודיע
,מר אדוני׳ השבוע לאלי בשידור חי.
כל התחנה של גלי צה״ל נמצאת כבר
במתח. אלי מכריז בכל שידור שלו שיעזרו
לו לזהות את האלמוני.
השיחה הראשונה שהתנהלה בין השניים
בשידור חי היתד, לפני חודשיים. כבד אז
הבחין אלי בחוש ההומור המתוחכם של
האלמוני. כל שיחה מתחילה, כמובן, ב־מישפט
״אתה לא בסדר״.
תחילה ניבהל אלי מכך שמעבירים לו,
בשידור חי, אדם היורד עליו בצורה שכזו,
אך בהמשך השיחה מצאו דברי האיש חן
בעיני השדרן.
הן וו ל ת הז ה 71^ 1

הבושם המדליק...

עכשיו גם בדיאודורנט וסבון יוסי.

הסוכן בישראל בלמון בע־־מ המפיצים חברת גורית בע־מ

״אני מקווה שלא אצטרך לטלפן שוב !״

״אתה לא בסדר !״

אני לוקח סל ומתחיל למלא דברים מה־פריג׳ידר.״
כאשר
שאל אלי בטלפון למה שלא יתקשר
אל מישהו אחר, ענה, מר אדוני׳ :״אין
לי את הטלפון שלו.״ ועוד הוסיף :״איך
אתה יכול לנגן מוסיקה בשעה כזו גורלית?
אתה לא שם לב למה שהולך, או שאתה
מנותק לגמרי? צריך לעשות משהו ! אתה
לא שומע רדיו? אתה לא יודע מה קורה
פה? אפיק רום מתקרב אלינו מכיוון
תורכיה והדרדנלים, אתה יודע מה זה
דרדנלים? אנטישמים אחד־אחד. אלי תעשה
לי טובה. תעשה רגע הפסקה בכל
הסמבה הזאת לפני שיהיה פה סמבטיון.״
״אתה לא כסדר״ .זה כחודשיים שאלי
ישראלי קיבל את תוכנית הבוקר בשידורי
גלי צה״ל לידיו הבלעדיות, ובמשך
שלוש שעות בכל בוקר משמיע מוסיקה
ודברי־קישור. הוא משקיע הרבה מחשבה
בתוכנית שלו, ומעלה כל פעם רעיונות
חדשים.
בשבועות האחרונים התחיל להפתיע את
שרי־הממשלה בימי הולדתם, בצילצול טלפוני
משודר. אך כרגע כל מעייניו נתונים
לזיהויו של, מר אדוני׳.
לפני שבוע, כאשד ביקר אלי במלון
שרתון, ניגש אליו סגן מחלקת שירותי-
המיטבח שם, הרצל לוי, טפח על כתפו
ואמר לו במיבטא בולגרי כבד ״אלי, אתה
לא בסדר!״
זה הזכיר מיד לאלי את, מר אדוני׳ ,אך
במיבחן זעיר נכשל הרצל ונפסל בעיני
ישראלי .״זה לא הוא, אבל אני מת לדעת
מי זה?״ מספר השדרן.
בלוטו עכשיו תוכל להגיע
למיליון,
ע !7צת מזל לשניים
רק שישה א נכונים והכסף שלך.
בלוטו המזל בא ל7ן ראתך!
בכל יו גי ההגרלה.
מפעל הפיס ־׳

הפסל של אלכסנדר זייד משייך אברק
התפורר ועבר תהליך של יציקה מחדש
את רעיון הקמת הפסל הגה האמן דויד
פולוס, אחרי שאלכסנדר זייד נהרג ב-
״מאורעות״ של .1938 פולום היה אמן צנוע
שחי בבדידות, ערירי, עד יום מותו. כשהיה
מפ.סל עבור קיבוץ או ישוב כלשהו
— היה בא למקום, חי שם זמן-
מה, עד שהיה מסיים את בניית הפסל.