גליון 2162 מתאריך 7 בפברואר 1979

י׳ שכם תשל״ט 7.2.79

שנה 43

או ף

אבנה:

₪ווהיו
שסת

להקטין גם את מספר החכרים המשתתפים
ככל אחת מוועדות־הכנסת וזאת כטענה
שהדבר יאפשר למיספר דע יותר שד ח״בים
להיות נוכחים במליאה.

יגורי חיבר ספר אוטוביאוגרפי, הכולל גם פרקים על
שירותו הצבאי ועל נפילתו בשבי המצרי במילחמת
יום־הכיפורים. הספר עומד על סף הוצאתו לאור
וממתין רק לאישור הצנזורה.

צפו״ ווילו 3י

אולם עוד לפני שקיפל את כתב היד
מהצנזורה טוען יגורי כי היא עומדת לפסול
קטעים מספרו, על רקע יחסיו עם גזית.
יגורי עומד א?,לכנס מסיכת־עתונאים
כעניין ז!ה.

בנ ציגויו ת ב חו ״ ל

ת]|! 1ן>ך
מהפכת חו מ״1י
לא תתפ שט
בניגוד להערכות, הזוכות להבלטה רבה באמצעי־התיקשורת
הישראליים והמנוצלות בידי מנגנון
ההסברה הישראלי, כאילו עלולה המהפכה המוסלמית
של איית־אללה חומייני באיראן, להתפשט גם
למדינות מוסלמיות נוספות כמו תורכיה, סעודיה
ומצריים, גורסת ההערכה הרשמית של מומחים
מוסמכים כי אין נשקפת סכנה מעין זו בעתיד
הנראה לעין.

עד פי הערכת אותם מומחים אין: שקפים
גם סיכויים רכים למהפכת הומייני באיראן
עצמה, כין אם ישארו אנשי הדת השיעים
העומדים כראשה כאופוזיציה וכץ אם
יגיעו דשידטון למשך תקופה קצרה.
בטווח של שנים בודדות צופים המומחים הישראליים
את דעיכת התנועה הדתית, שגרמה לסילוקו של
השאה מאיראן.

לעומת זאת צפויה השתלכות ישירה או
עקיפה שד איראן, אז לפחות שיתוף־פעולה
כינה לכין האיחוד הפורי־עיראקי לכשיקום,
דכר שיש בו כדי להגכיר את האיום עד
ישראל כחזית המזרחית.

מו סדחדש :
ש אי ד חו ת ד חו פו ת
מוסד פרלמנטרי חדש יכון בכנסת, אחרי שסיעת
הליכוד נוטה להסכים להצעתו של ח״כ המערך, משה
שחל, לכלול בפעולת הכנסת אפשרות להגשת
שאילתות דחופות.

על פי ההצעה יהיה כל ח״ב רשאי לשאול
שתי שאילתות דחופות ככד אחד ממושכי
הכנסת. כניגוד לשאילתות הרגילות,
שהתשובות עליהן ניתנות לעיתים קרובות
באיחור רב, יהיו השרים חייבים להשיב
על השאילתות הדחופות תוך 24 שעות
ממועד הגשתן.
לצורך זה תיוחד ישיבה מיוחדת של הכנסת, בה יהיו
נוכחים כל השרים אליהם הופנו השאילתות. כל מי
שהגיש שאילתה דחופה כזו ישאל אותה בעל־פה
ממושבו, אחרי שהגיש אותה קודם בכתב, וייענה
בידי השר אליו הופנתה השאילתה.

חבר הכנסת
יחו״בו לדבר
ח״כ הליכוד חיים קורפו עומד להציע
לכנסת לאשר תקנה שעד פיה יחוייב כד
חבר־כנסת שיבקש רשות-דיכור במליאה,
כדיון בלשהוא, לדבר לפחות במשך עשר
דקות.
ההצעה, שלמראית־עין נועדה לאפשר לח״כים להתבטא
באריכות, מתכוונת למעשה להגביל את אפשרויות
ההתבטאות של ח״כים זוטרים בסיעותיהם ולצמצם
את מיספר הדוברים מכל סיעה שיהיה רשאים
להשתתף בכל דיון.
זמני הנאומים בכנסת מחולקים לסיעות על פי מיספר
חבריהן. עד כה תבעו ח״כים זוטרים את זכותם
לנאום מעל הדוכן, גם אם כתוצאה מכך הוקצבו
להם רק דקות בודדות לנאום. אם תתקבל הצעתו של
קורפו תמנע מח״כים זוטרים האפשרות להופיע
בדיונים כלליים בפני המליאה.
המערך, המעוניין לאפשר למספר גדול ככל האפשר
של חבריו לשאת את דבריהם בכנסת, מתנגד להצעה
זו אולם נראה שהיא תתקבל ברוב קולות של
הקואליציה.

יוזמה אחרת של הליכוד ככנסת מבקשת

שורה ארוכה של חילופי שגרירים ונציגים דיפלומטיים
אחרים של ישראל ברחבי העולם צפויה בזמן הקרוב.

התואנה הרשמית להחלפתם שד אנשי
משרד־החוץ תהיה כי רכים מהם שוהים
תקופות, ממושבות יותר מדי כתפקידם,
אולם למעשה מתכוון, הליכוד לשבץ
מקסימום מאנשיו בנציגויות ישראל כחו״ד.
מילבד אנשי הליכוד יזכו גם אנשי המפד״ל בחלקם
בשלל של מישרד־החוץ.

מיש ל חו ת לחוייל -
ר ק ליהוד
משרד־החינוך הוציא לאחרונה הנחייה לכל האגודות
והמוסדות במדינה, העוסקים בחילופי מישלחות־נוער
עם מדינות זרות.

על פיה אין להתיר יציאת מישדחת נוער
בדשהיא לחו״ד אלא אם כן מובטח שכעת
שהותם כחו״ל יתאכסנו הנערים ויתארחו
רק ככתי משפחות יהודיות.

נראה כי ההנחייה הוצאה בעקבות חששם של אנשי
המפד״ל המנהלים את משרד־החינוך, כי שהיית
תלמידים בבתי מי שאינם יהודים בחו״ל עלולה
להוציא אותם, רחמנא ליצלן לתרבות רעה.
הפרשה תועלה ככל הנראה לדיון בכנסת בשבוע הבא.

א ר לי ד רו צ ה
יחס ע מודע
נראה כי יחסי הדיבור בין שר־האוצר, שמחה ארליך,
לבין שר האנרגיה, יצחק מודעי, שנותקו לפני
מיספר חודשים, יחודשו וזאת ביוזמתו של ארליך,
שרק לפני שבוע טען כי מודעי הוא ״עניין
לפסיכיאטר״.

כעקבות פנייתו של ארליד החליט מודעי
ככל הנראה להיענות לבקשה ושני השרים,
החברים כמיפלגה הליברלית, יתחילו שוב
לדבר ביניהם אחרי ששיחקו כ״כרוגז״
תקופה ממושכת.

גור מאש
א ת גו*ת
אחרי שראש אמ״ן לשעבר, האלוף שלמה גזית, האשים
את ח״כ סיעת היחיד יעד, אסף יגורי, כי פעל נגדו
בעניין הבאת מכשיר הטלוויזיה לארץ ללא מכס
מסיבות אישיות, עומד ח״כ יגורי לצאת בהאשמות
דומות נגד האלוף גזית.

מעצר בן־ע מי
ב אי שו רמגבוה
מעצרו של ראש עירית נתניה לשעבר,
עובד כן־עמי, בידי מחלקת
ההונאה והמירמה של מישטרת ישראל,
בחשד של שימוש לרעה בכספי
חכרת ניצ״ב העירונית שהוא עמד
כראשה, מכה גלים בחוגים פוליטיים.
כגלל קשריו של כן־עמי עם צמרת
הליכוד היתה המישטרה צריבה לקבל
אור ירוק למעצרו, מה גם שהחקירה,
בגללה נעצר כן־עמי ושוחרר, מובילה
לחשד של הזרמת כספי-ציכור שלא
כחוק ל״קרן תל-חי״ של תנועת החרות.
למרות
אי הנעימות הכרוכה בפיר-
סום הפרשה לראשי השילטץ, לא.
הופעלו בל לחצים על המישטרה והיא
קיבלה אישור מגבוה לפעול בחופשיות.

הורבי ץמכ חי ש
ר כי שתקרק עו ת
ר פי ח
שר המיסחר־והתעשייה לשעבר, יגאל הורביץ, הכחיש
ידיעות, שנפוצו בשבועות האחרונים, על פיהן ביצע
עיסקה גדולה של רכישת קרקעות באיזור פיתחת רפיח.
על פי הידיעות רכש הורביץ שטחים נרחבים באיזור
הפיתחה, המיועדים להיות מוחזרים לידי המצרים אם
ייחתם הסכם־השלום.

אם אומנם היתה מתאמתת ידיעה זו, היה

המשחקבבדל וו ה
שודד ב ט דוו! ה
מישחק הכדורסל כמיסגרת מישח-
קי גביע אירופה לאלופות, כץ מבכי
תל־אכיב לבין חוכנטוד כדלונה, שייערך
כיום החמישי השבוע ככדלונה,
יועבר בשידור ישיר בטלוויזיה —
וזאת למרות ההודעה על ביטול ה שידור
כגלל החלטתה של הטלוויזיה
הספרדית שלא לשדר את המישחק
בשידור ישיר.
הטלוויזיה הישראלית החליטה
לשכור בספרד ניידת־שידור ולהעכיר
את המישחק בשידור מיוחד לישראל
כילכד. ההפרש כין העברת השידור
הספרדי לכץ שידור עצמאי מסתכם
כ־ 30 אלף ל״י כילכד. הטלוויזיה הספרדית
תבעה 100 אלף ל״י תמורת
זכויות השידור, בשתיכננה לשדר
אותו גם לספרדים, ואילו הוצאות ה שידור
העצמאי הן ב* 130 אלף ל ״י.
הורכיץ עשוי לזכות כפיצויים ניכרים עבור
הקרקעות שרכש, כמקרה של נסיגה.
אולם הורביץ טוען בתוקף כי אין שמץ של אמת
בידיעות אלה ואין בבעלותו כל קרקעות באמור
פיתחת רפיח.
אגב, הורביץ שוהה עתה בארצות־הברית. לדברי
מקורביו הוא ינסה לגייס שם משקיעים כדי להוציא
לאור עתון יומי, שייצג את דעת המחנה הניצי
השולל את הסכמי־השלום.

הקשר הנ א צי
ב מ דינ תנברסקה
המפלגה הנאצית המערב־גרמנית פועלת ללא הפרעה
מבסיס חדש בארצות־הברית. הפעילות הבלתי חוקית
מתנהלת ממשרדים חדשים ומרווחים, בתקציבי־ענק,
במדינת נברסקה.
חלק גדול מהעלונים, הכרוזים והסרטונים, המודפסים
ומופקים בנברסקה, בגרמנית כמובן, עוסקים בתעמולה
אנטי־יהודית אנטישמית גלויה. למרות זאת, אין
המוסדות היהודיים בארצות־הברית נוקפים אצבע.
תלונה רישמית למישרד־המישפטים האמריקאי היתה
מביאה לחקירה פומבית של המנגנון הנאצי המסתעף
בארצות־הברית — אך העדר פעולה כלשהיא של
המוסדות היהודיים מעוררת תמיהה רבה בעתונות
ובאמצעי התיקשורת האחרים:

תוכנית הטלוויזחה הפופולארית ״ששים
דקות״ של רשת ״ם י.כי.אס.״ ,מכינה עתה
תוכנית מיוחדת על ״קשר נברסקה״
ושידורה, כשבועות הקרובים (היועץ
לתוכנית הוא שמעץ ויזנטאל) יגרום נזק
גדול לדימוי, הפוחת והולך, של המימסד
היהודי האמריקאי.

0טרי)ח 1־ , 515ם 6

שאל כד אחד
העולם הזה 2162

זה היה 091113
גיליון ״העולם הזה״ שראה אור השבוע לפני 25 שנה
בדיוק, הקדיש מזכת־דיוקן מקיפה לאברהם (״יאיר״) שמרן,
מייסר לח״י (לוחמי חירות ישראל) ,שנשאה את הכותרת ״האיש
שהבריז מילחמה על בריטניה״ .כתבה זו התפרסמה כמיסנרת
מאמציה של מערכת ״העולם הזה״ לפרסם פרקים מתולדות
המאבק נגד הבריטים, שודמילטון הישראלי, בשנותיה הראשונות
של המדינה, עשה סל שכיפולתו על מנת למחוק אותם.
במדור ״הווי״ של השבועון התפרסמה כתבה מצולמת, תחת
הכותרת ״בית־חרושת לגיזרה״ ,שתיארה את צעדיה הראשונים
של תעשיית־היופי הישראלית. כמדור ״ראיון מייוחד״ רואיין נחום

25 29/
ניר־רפלאקס * ,שופט־חוקר של הסוכנות היהודית, שחשף בתוכה
צרור שחיתויות. מדור ״המרחב״ הקדיש כתבה למתרחש בסוריה,
תחת הכותרת ״להכות בג׳בל דרוז״.
כשער הגיליון: דיוקן של יאיר, מייסד הלת״י, שצוייד כידי
הגב׳ אלחנני שבועיים לפני שנרצח.

המאוחדות * הביצה שתינתה
את השוק השתוו * חמאה נוצרית לשומוי־מצוות יהודית

העם

כל כלכלן יודע להסביר סד. גורם להג-
ברתו של מחזור המטבע. אולם איש אינו
יכול להסביר בדיוק מה גורם להגברתו או
להחלשתו של זרם הביצים, שדרכי זרימתו
בעורקי המשק הישראלי הן מיסתוריות
בהחלט.

מרכז או״ם, ניו־יורק (יו.פי תדהמה
כללית השתררה הבוקר במסדרונות האו׳׳ם
כשנציג ישראל החדש, חבר־הכנסת הדרוזי
סאלח חניפס, חבוש הכאפייה הלבנה, הגיש
תביעה רשמית בשם ממשלתו לכנס את מו־עצת־הביטחון
כדי לדון במאורעות האחרונים
בג׳בל דרה. לדברי חניפם, מאיים
הרודן הצבאי הסורי, אדיב שישאקלי, על
שלום המרחב ומפר את זכויות האדם הכלולות
במגילת או״ס.

להלכה נמצאים משקי העופות בארץ תחת
תיכנון קפדני. אולם אפילו מישרד־ד,חק לאות,
שבסמכותו נמצא ענף הלול, וגם
מישרד המסחר והתעשייה, שבסמכותו נמ צא
הפיקוח על תוצרת הלול, אינם יודעים
אפילו בערך את מיספר העופות המצויים
בארץ.

שקט. שקט. שקט.

בשיחה עם עשרות העיתונאים, בני כל
הארצות, שהצטופפו מסביבו, הסביר הנציג
בערבית צחה כי אזרחי ישראל ממוצא
דרוזי נרעשו נוכח סעשי־הדיכוי המחפירים
בקירבת גבול מדינתם. הוא שיבח את
ממשלת ישראל על נכונותה להעלות על
נם את עניינו של העם המדוכא, שטרם
זכה לעצמאותו.
פרשנים מוסמכים מצפים להתפתחזיות
מפתיעות עקב צעד נועז זה, שהוא הניסיון
הישראלי הראשון לחדור לתוך ענייני העולם
הערבי
ידיעה זו לא נשלחה השבוע על־ידי
יונייטד־פרס או על־ידי סוכנות ידיעות
אחרת. הסיבה היתד, פשוטה ביותר: ממ שלת
ישראל לא עשתה כל צעד כדי לנצל
את הזעזועים שהבקיעו סדקים כה עמו קים
במישטרו של אויבה החמור ביותר.
מדיניות ישראלית פעילה במרחב יכו לה
לבחור בשתי דרכים: לתמוך בתנועה
הלאומית הערבית, כדי להעביר אותה מן
הפסים האנטי־ישראליים לפסים של מיל-
חמה במישטרים הערביים הקיימים, או לת מוך
בעמי המיעוטים הנמצאים ברוב אר צות
המרחב, החוששים מפני תנועה לאו מית

הקו הראשון הוא בעל אפשרויות גדו לות
יותר לתקופה ארוכה, מאחר שאין כל
ספק שהתנועה הלאומית, בצורה זו או
אחרת, תנצח. לעומת זאת, הקו השני מב טיח
תוצאות מהירות בתקופה קצרה, ומאפשר
זעזועים חמורים ומהירים.
בממשלת ישראל אין שר שתפקידו
לטפל באופן שיטתי בזירת מאבק מכרעת
זו. שר־החוץ, האחראי להלכה, אינו מעוניין
בשטח זה, ומסר את הטיפול לפקידים נמו כים
וחסרי כל קו. אלה העדיפו, כרגיל,
לשבת ולחכות. התוצאה: לישראל לא הי תד,
השבוע כל השפעה רצינית על הנעשה
באמור הקרוב לעין־גב, יותר מאשר ל-
תל־אביב.

ביצת קו דו מסס
כל רופא יודע להסביר מה גורם להג־ברתו
ולהחלשתו של מחזור־הדם. כימעט
* מאוחר יותר נבחר חבר־הכנמת
רפאלקס כיו״ר הבית, בזכות ״קואליצית
ניר״ שאיגדה כימעט את כל המיפלגות
בכנסת, מלבד מפא״י.

גם בימי מחסומיו של דוב יוסף זרמו
החלמון והחלבון לשוק השחור בכמויות
גדולות. איומיה של הממשלה, שתספק מס פוא
במחירים ריאליים (לא מסובסדים) לא
השפיעו, והסיבה: הלחם הזול מילא בהצ לחה
את מקומו של המספוא היקר.
הביצה שנפלה. מצב מאושר זה הת בקע
כקליפת ביצה עם התחלת התוכנית
הכלכלית החדשה. אם כי מחירי המספוא

והלחם עלו בינתיים ב־ 50 אחוז, נפלה הבי צה
השחורה מאיגרא רמא של 250 פרוטה
לבירא עמיקתא של 150 פרוטה. אך כי סיהם
של חובבי החביתות התרוקנו כל
כך, עד כי קשה היה יותר להוציא מהם
עתה 150 פרוטה, מאשר לפני שנתיים
250 פרוטה.
לפני חודשיים עמדה הממשלה, לפי ה שמועה,
להעלות את מחיר המספוא ב־80
אחוז, ובמידה מקבילה גם את מחיר
הביצים הרשמי. השוק התרוקן, וציפה ל ימים
הטובים שיבואו במהרה.
אולם הממשלה, שהיססה לקום, לא העי זה
להעלות אה המחירים. התוצאה: שפע
של ביצים שנאגרו החל לזרום לתחנות
השיווק הרשמיות, גם לשוק השחור. החלו קה
הממשלתית הגיעה עד לחמש ביצים
לנפש לשבוע, ודוכני הרוכלים הציעו בי צים
במחירים מוזלים. אם לפני שנה וחצי
היה המחיר בשוק השחור גדול מהמחיר
הרשמי ב־ 400 אחוז, הרי כיום הוא אינו
עולה עליו ביותר מ־ 40 אחוז.

״העולם הזה״ 850
תאריך 4.2.54 :
רח חטאה וישו
כמד, מאות יהודים טובים שיפשפו את
עיניהם, ולא האמינו למראן: מתוך החבי לות
המיסתוריות שקיבלו זה עתה בקעו
קופסות חמאה, בשר־גולאש, סוכר, אורז,
אבקת־חלב ודבש. לא היה להם מושג מי
שלח להם אוצר זה.
אי־ד,וודאות חוסלה במהרה. יחד עם ה חבילות
הגיעו מיכחבים שנשאו בולי־דו־אר
שוודיים ואת כתובת השולח: אגודת
ידידי היהודים בשוודיה, אופסלה . 10
כאילו לא היה די בזה, הוסיף תוכן
המיכתב שמן על מדורת הפליאה. וזה היה
תוכנו :
״ידידים טובים — שלום רב.
השנה מתקרבת לסופה, ואין אנו רוצים
להימנע מלשלוח לכם דרישת־שלום בצו רת
חבילת מזון קטנה. אם ישנו דבר
שאפשר לקרוא לו בשם חוב קדוש של
תודה, הרי זה החוב שהנצרות חייבת לעם
היהודי. מניין היינו שואבים נחמה בחיים
ותיקווה במוות, אס לא מהספר הקדוש
שעבר אלינו דרככם?
אכן, אדירה הירושה שהוריש ישראל
לאנושות. זוכרים אנחנו, כי אלוהים בחסדו
בחר באנשים מקירבכם כנקודת־מוצא
למלכותו
מקבלי החבילות, שנבחרו כנראה במיק-
רה, מתוך כתובות שנתגלגלו לשוודיה,
כללו יהודים אדוקים. הדבר לא היה חשוב
לשולחים. הם לא ביקשו, כנראה, לרכוש
נפשות לנצרות, אלא אך לפרוע חוב. היד,
זד, פרעון טעים מאד.

אנשי
ו יר י

פעולתו הרשמית האחרונה של משה

שרת כשר־החוץ, בטרם הפך ראש־ממשלה
ושר־חוץ: שיגור שעון־יד בעל לוחית של
אותיות עיבריות (במקום הספרות) לראש
עיריית ניו־יורק החדש, רוכרט ואגנר,
כאות הוקרה על עזרתו למילווה העצ מאות.

קודמו של שרת בתפקיד, ח ״כ דויד
בן־ונדריו] ,היד, פנוי יותר. בשעות אחרד,צד,דיים,
בהן הוא אינו עובד, אירח 150
תלמידי בית־הספר העממי ע״ש ביאליק,
תל־אביב; שבאו לשדה־בוקר לרגל חגי גות
ט״ו בשבט, ומצאו את בן־גוריון
ורעייתו פולה יושבים בכיסאות־נוח ומטי לים
צל על שיחי ההרדוף הטריים ליד
צריפם.
#1שכנו של בן־גוריון, מפקד שדד ,בו קר
השחרחר ועטוף ד,כאפייה, יהושוע
כהן, לשעבר מעמודי התווך של לח״יי,
היה פחות אדיב. כשראה בתל-אביב כי
צלם מתכונן לצלמו, שאג :״אתה רוצה
מכות? הסתלק מכאן !״ אולם למחרת היום
הוא היה מתון יותר, וסיפר כי יחסיו עם
בן־גוריון טובים, על אף נטייתה של פו לה
לבלבל את לח״י עם אצ״ל.
* אחרי רצח יאיר שטרן ריכז כהן,
שהיה בן , 17 את שרידי הלח״י, עד שמנהיגי
האירגון נימלטו ממעצר בריטי.

בזכחבים
השלוב אמו רבבת
קראתי את מאמרו המצויין של אורי
אבנרי ״השואה של השאה״ (העולם הזה
.)2169
אני מסכים עם מרבית הנאמר בו, חוץ
מן הסיפא ממנה משתמע שהמאורעות
באיראן מלמדים שבגין היה חייב להזדרז
ולקפוץ במהירות על עגלת השלום לאחר
ביקור סאדאת.
חוששני ששלום איננו רכבת, שמרגע
ועולים עליה היא מובילה אותך ליעד ה בלתי
נמנע. אם התנאים לקיומו של שלום
אינם נוחים הרי גם אם נחתמו המיסמכים
אין בהם כדי למנוע את הפיצוץ. המאור עות
באיראן מאשרים דווקא את ההיפך,
כלומר שכל רעיון השלום בתנאים הקיי מים
הוא בבחינת עורבא פרח.
אינני יודע מה אמר השאה לסאדאת
באסואן. אני במקומו הייתי אומר :״אני
מקנא בך שיש לך יריב כישראל, המאפ שר
לך להפנות את המתח הפנימי החוצה.
אילו הייתי במצבך לא היה מתרחש אשר
התרחש. אל תבזבז את הקלף היחידי ש נותר
לך. לא שלום ולא ליברליזציה פני מית.
ראה הוזהרת.״
צבי לינט, רמת־ גן
נג ד ההדקעה,
בעקבות התגובות על מברק ההזדהות
עם אש״ף, ששלחו הסטודנטים הערבים,
עולה בעיני רוחי תקופת המק־קארתיזם
בארצות־הברית, בה הוקעו כל אלה שלא
התיישרו עם הקו. כמה טעמים עמי להז היר
את הנחפזים במסקנותיהם ובפסק־דינם.
גירוש
הסטודנטים הערבים מהקאמפו־סים
רק יקצין את עמדותיהם, יהפכם ל־
״קדושים מעונים״ ,לשונאי החברה היש ראלית
ולמתנכליה במחתרת. מחקרים
רבים הוכיחו בעליל כי רוב האוכלוסיה
הערבית מזדהה עם השקפות אש״ף. לכן
מה נלין אנחנו רק על אוכלוסיית הסטו דנטים?
אם להוקיע, יש להעניש את כלל
המשכילים הערבים, ראשי־העיריות, בעלי-
העסקים והאזרחים הפשוטים. באחת, ליצור
מיעוט בעל זכויות מוגבלות. האם זו תוכ ניתנו

מדוע יצא הזעם רק נגד הסטודנטים
הערבים. מכיר אני סטודנטים יהודים לא
מעטים ואחרים בקרב האוכלוסיה היהו דית,
המסכימים לרעיון הקמת המדינה
הפלסטינית. אם כך, יש להוקיע את כל
אלה.
דן יהב, תל־אביב
צווי־הריתוק נגד הסטודנטים הערבים
תומכי אש״ף, משמיטים את הקרקע מתחת
לכל טיעוניה המוסריים של ישראל כלפי
דיכוי יהודי ברית־המועצות השואפים לע לות
לישראל ורואים בישראל את מולדתם.
על פי אותה אמת־מידה, בה נמנע מה סטודנטים
הערבים לצאת מכפריהם, אפשר
לגרש את כל הסטודנטים היהודים מאוני ברסיטאות
ברית־המועצות. באותה מידה
בה רואה ממשלת ישראל את ההזדהות
עם אש״ף כ״ניסיון לחסל את מדינת־יש־ראל,״
מוצדקת ראייתם של הסובייטים
את הציונות כ״ניסיון לחסל את הקומו ניזם.״
כל אלה התוקפים את הסטודנטים
הערבים נותנים נשק למנהיגות ברית־המועצות
להגביר את דיכוי יהודיה.
ישראדאהרו נו ב, בת־יס
הדרישה לסילוק הסטודנטים הערבים
מהאוניברסיטאות היא טימטום גמור. מי
שישלים עמה פותח פתח לחיסול חופש
הביטוי במדינה. היום סותמים את הפה
ללאומנים הערבים הצעירים. מחר יסתמו
את הפה לכל מתנגדי ממשלת הליכוד ה ימנית.
אולי אפילו יחליטו לסלק את
אנשי גוש אמונים מהאוניברסיטאות.
דני לווינסון, תל־אביב

מע שה ברב רי
דווקא בזמן שהוחלט לשחרר את בני
הישיבות, שהתפרעו בירושלים, ממעצרם,
התברר כי יש מקום ויש גם הצדקה להכ נסתם
של גורמים חרדים מסויימים אל
בין כתלי הכלא. אומנם הורגלנו כבר
(המשך בעמוד )6

חוהמראשאתנראשרק ודוה מ א 1
לחברה 1ישראריוו 11 - 1וד פרשת יד ליו והראה
כאן המקור להתעוררות האידיאליסטית
הטהורה ( בהברה אומנם אצל
בודדים בלב, אך בתחושה ובהרגשה אצל
רבים מאד) ,המבקשת אחרי משהו נשגב
ונעלה יותר, משהו שאינו ניתן להשגה
בנקל, משהו שיתן לו לאדם להתעלות
ולעלות ״מעבר לעצמו״.
שמעון הורן ,״מאוויים סוציאליסטיים״
,אשמורת. 27.10.49 ,
ך * מותו של שמעון הורן, צעיר חוס (
שיער, משופם וגמיש־גוף, התבלטה
עוד בנעוריו.
כבר בצעדיו הראשונים של הצעיר יליד
פולין הורגש שכאן מתגבשת דמות —
אף כי קשה היה עדיין לנחש שתהיה זאת
הדמות המושלמת של דור ההמשך, אותם
הצעירים שנועדו מטבע בריאתם להמשיך
את מיפעל־הענק של בוני סג׳רה ודגניה,
מייסדי ההגנה, כובשי הביצות והשממה.
כבר בסניף הנוער העובד בתל־אביב בל טה
אישיותו המחנכת, בעלת הכישרון ה־טיבעי
למנהיגות ולמונהגות. שמעון, אדיר
השפם, קנה לעצמו שם כמדריך מחונן.
הוא לא השאיר ספק בלב חניכיו מה תעו דתם
בחיים: להגשים במו גופם את חזון
הדורות, לגאול בזיעתם שממות המולדת.
ואומנם, הקבוצה שהתחנכה על-ידו היוו תה
הוכחה חיה לכושר השיכנוע שלו: היא
יצאה ב־ 1942 להכשרה ליגור, ומשם לאפי קים.
אדיר היה חפצו של שמעון חו ח,
שקיבל גם הוא את דיברי עצמו ברצינות,
להצטרף אליה. אולם הקול הפנימי שקרא
לייעוד גדול יותר, נשגב יותר, לא הש תתק.
לשווא ניסה בחצי-שנה של עבודה
להתגבר עליו, להטביעו בזיעה. כימעט בעל-
כורחו משך אותו קול זה לתל־אביב.

ה^עיד האמיתי
ותה חווייה עצמה חזרה, כשנקרא
\ * שמעון הורן לשרת בקורם ממ-כפים
של ההגנה. שוב היה חפצו אדיר לשאת
רובה, לזחול בבוץ, להשתטח על קוצים
כאחרון הטוראים. אך הקול הפנימי חזר
ורדף אחריו גם מבעד לידיעותיו הקרועות
של אוהל הסיירים. הוא שב ונטל את שמ עון
הורן בצווארונו והשיבו לכור־מחצב־תו
האמיתי, לתל־אביב.
אחרי נסיונות כושלים אלה למרוד בגו רל
החליט שמעון הורן, בעל השיניים ה מושחתת,
שיהיה זה מן התבונה להיכנע
ולהתמסר לייעודו האמיתי: הוא הפך עס קן
במפא״י. במיפלגה אשר מעט הצעי רים
שהיו לד, ישבו בקיבוצים ובהגנה וסב לו
מחוסר־פנאי לעסקנות, עלה שמעון הו רן
לגדולה חיש מהר. הלא היה הטיפוס
האידיאלי של עסקן צעיר ומצליח.
היה זה אך טיבעי איסוא שכאשר יסדה
מפא״י ב־ 1945 את ביטאון הנוער ביש-
המזל שלה, אשמורת* ,קיבל שמעון את
התפקיד הקדוש לערוך במה זאת. היה זה
תפקיד קרבי ממש. ואין להבין כלל את
התרעומת שעורר מינוי זה בקרב צעירי
המיפלגה שהיו עסוקים במיסגרות ההגשמה
ושהתפלאו על כי ביטאונם ניתן לידי
צעיר שהעדיף את תלאות תל־אביב על
נוחיות הנגב והעמק. היתד, זאת רק דוגמה
אחת לחוסתההבנה וקטנות המוחין שליור
תה את דרכו. כי שמעון הורן לא היד, מן
ההולכים בתלם. הוא סטה ממנו בעזות,
לפעמים קצת ימינה, לפעמים קצת שמאלה.
אם כי סטיות נועזות אלה לא היה בהן
די כדי לעניין את קהל הנוער בעיתון
זעיר־התפוצה, הרי היה בהן די כדי שיח ליט
יום אחד, בנוח עליו הרוח הרעה, זלמן
(״זיאמה״) ארן, כי רמתו של העיתון נמו כה
אפילו לגבי עלון מיפלגתי.
סגירת העיתון, אם כי היתה מאורע
מסעיר, לא הורגשה די הצורך בגלל
העובדה, שבינתיים פרצה מילחמת העצ מאות.
אלפי צעירים, ביניהם צעירי מפא״י,
יצאו לשדות־הקטל. לא כן שמעון הורו.
כמו לכמה מחבריו, נתגלה גם לו כי הוא
יכול לשרת את מולדתו באורח יעיל הר בה
יותר מטוראי סתם כי שליחות לשדה־
* שנקרא תחילה משמרת.

העולם הזה 2162
שמעון הוון עולה בדרגה
הקרב תהווה ביזבוז פושע בתנאים החמו רים
בהם נמצא העם ברגע ההוא.
שמעון הורן נשמע תמיד לאחריות יותר
מאשר לסערת־היצרים המטעים. הוא הצ טייד
במישרד יפה, מזכירה פרטית ומכו נית.
אם הסתיימה המילחמה בניצחון, אסור
לשכוח את חלקו הצנוע בניצחון זה.
אך נדם התותח האחרון, ומייד, כבאו־רח
פלא, נמצא שמעת הורן שוב בחזית
האמיתית, נכון לשרת את הרעיון במיל־חמה
ובשלום. כדבריו בגיליון הראשון של
אשמורת המחודשת בעריכתו :״בימים
ההם (של המילחמה היכר, על ראשינו
ודפק בליבנו הצורך להתמזגות מלאה
ושלמה עם הצבא והמדינה — הצו הפני מי
לעמוד בשורה אחת עם מיבצעי המדי נה,
בכל מקום באשר הם אבל עכשיו)
נאסר: את יעודנו — קיים נקיים. נמשיך
להיות כאשר היינו ! ביטוי לכל צעיר בארץ,
בגיל וברוח, בהתיישבות ובצבא, במו שבה
ועיר, סיפרות ובאמנות, בשליחות
העם ובשליחות היחיד.״
המילים האחרונות אינן מיקריות. הן
מגלות את אמונתו העמוקה של שמעון הו רן!
שליחות העם ושליחות היחיד שמעון
הורן ירדו מן השמים כרוכים זה בזה.
למזלו, לא היה שמעון הורן בודד
במערכה. מסביבו התלקטה חבורה של
שני תריסרי צעירים, שאש החזון יקדה
בהם במידה לא פחותה. חבורה זו קראה
לעצמה בשם מועדון צעירי המיפלגה ולח מה,
בבית פנימה, למען כמד, ערכים
נעלים :
י • גיבוש תוכנית סוציאליסטית ברורה
של מיפלגת־פועלי-ארץ־ישראל.
• בדק־בית המיפלגה.
• מציאת אפיקים חדשים למירצו ה חלוצי
של הנוער.
• חופש הוויכוח בתוך המיפלגה.
• מסירת כיסאות מפתח לישבנים צעי רים.

כי בכינוסי המועדון דובר בעיקר
על ארבעת הסעיפים הראשונים, הרי פעולתו
הממשית נסבה כימעט כולה על ה סעיף
האחרון, ולא בלי הצלחה. כיום
תופסים חבריו עמדות נכבדות ביותר במנ גנון
הממשלתי, ההסתדרותי והמיפלגתי.
כמו שמעון הורן, היו גם שאר החברים
נאמנים לרעיון היסוד, של הזהות המוח לטת
בין שליחות העם ושליחות היחיד.

אונייה נדנדת
ירון? זההגיע למלוא משמעותו,
* כאשר הרגיש שמעון הורן, כעבור
שנה, כי שליחות העם (וגם שליחות
היחיד) קוראות אותו לחזית שמעבר־לים,
בארצות־הברית. רגע כזה מגיע בחייו של
כל עסקן צעיר, הנוכח לתדהמתו, כי אופ קיו
צרים מדי לגבי אישיותו. שחות ממו שכת
וממצה בארצות-הברית היא התרופה

היחידה וההכרחית לחיסרון זה.
הוא הודיע לכל ידידיו, כי החליט לפתח
את אחד מצדדי אישיותו הרבגונית שעד
כה היה חבוי, להקדיש את שנות חייו
היפות ביותר ללימוד תורת הכימיה. אולם
בהגיעו למקום, בו ציפה לו כבר ג׳וב
מהוגן, נוכח שמעון, אולי בפעם הראשונה
בחייו כי עשה סטייה בל־תכופר. החזית
העיקרית של העם בימים טרופים אלו היא
לא החזית הכימית, כי אם החזית הכלכלית.
אומנם, הוא ידע הכל על כלכלה גם
קודם לכן ויעיד על כך ניתוחו המזהיר
של המצב הכלכלי בישראל שפורסם ב־
: 14.7.49
״...ועלינו לשאול: האומנם מוגר השוק
השחור? — והתשובה היא: כן! האמנם
יורדים מחירי המיצרכיס? והתשובה היא:
הן ! האומנם עולה האינדקס במירוצו כלפי
שמיים? והתשובה היא: לא ! המשק מתחיל
להבריא.״

עצה נדנדת 1נונוו
כל הישגים אלה, שכל אדם אחר
\ * היד, מסתפק בהם ונח על זרי הדפנה,
לא מנעו בעד שמעון הורן לחפש אחר
השתלמות נוספת. כימעט שלוש שנים תמי מות
הקדיש ללימוד המיקצוע, עד שהר גיש
בנפשו כי הוא מושלם.
הרגשה דומה התפתחה באופן מקביל גם
בממשלת־ישראל. היא קראה לשמעון הורן,
לפני חודשים אחדים, לחזור ארצה ולשמש
בתפקיד יועצה הכלכלי.
״היועץ הכלכלי״ של ממשלת ישראל
אינו אדם סתם. בשנת תשי״ב נשא את
התואר הזה דוד (״דולק״) הורוביץ, האדם
שנועד לנהל את הבנק הממלכתי הישרא לי,
המוסד הכלכלי החשוב ביותר במדינה.
בשנת תשי״ג לא נמצא בכלל אדם שהיה
מספיק חשוב, מלומד ובעל-גיסיון, כדי
לשאת בתואר רם זה. המקום נשאר ריק.
בשנתון הממשלתי של שנת תשי״ג, הו פיע
שמעון הורן כשהוא נושא בתואר, אחד
משני היועצים הכלכליים. הוא הועמד ב מקום
השביעי אחרי שר האוצר, מייד אח רי
המנהל הכללי, המישנד, למנהל והממונה
על הכנסות המדינה.
בתפקיד זה היד, שמעון הי ה, אדם ש מעולם
לא עסק למעשה בענייני כלכלה
(מלבד כלכלת עצמו, בה אומנם גילה הצ לחה
למעלה מהרגילה) ,מסוגל להכריע ב בעיות
היסוד של המדינה, מנת לחמם של
מיליון וחצי אזרחיה. אדם הטרוד בבעיות
כה מרובות, אין להניח לו לגור בחדרים
כד, מעטים. היתה זו איפוא עצה כלכלית
נבונה כשהאוצר הקציב את הסכום הצנוע
של 12 אלף ל״י כדי לקנות לשמעון הורן,
בן ה־ ,32 לאשתו חנה ולבתו בת ה־ ,6די רה
מפוארת, המתאימה למעמדו. לא שיכון
הוותיקים וגם לא שיכון פקידי הממשלה
יכלו לספק צרכים אלה.

חרחרה!מחומגת
ף* שבוע שעבר התפוצצה הפצצה. עי י•
תונאי ריק ופוחז, שלא היד, לו אפילו
מושג על דרך הייסורים של יועץ ביש ראל,
הקים מהומה מיותרת סביב מכשיר
עבודה אלמנטרי זה.
צרי־מוחין קטנוניים, יחד עם כל הששים
לחבל במדינה, העלו כמה שאלות.
י • האוצר הודיע שדירה זאת נמסרה
אחרי שד,ורן נאלץ לוותר, בשל שירות
המדינה, על דירתו בתל-אביב. שאלה: אי זו
דירה היתה להורן, שחזר לא מכבר
מאמריקה, ישר לכיסא באוצר בירושלים ן
• האוצר הודיע שהיתר, זאת רק
הלוואה והורן התחייב להחזיר את הכסף.
שאלה: כמה שנים יוותר הורן לחלוטין על
משכורתו הממשלתית הצנועה, כדי לצ בור
סכום עגול זה, ומד, יאכל בינתיים?
היו אלה שאלות מגוחכות. באוצר שיש
לו יועצים כלכליים כה מעולים, אין בע יות
כאלה מטרידות מנוחתו של איש.

כיום, אחרי 25 שנים,מבחן שימעון
חורן כסגן נשיא ״משקיעי ישראל״
(איי־איי־סי) ,חברתו של סם רוטברג.

זנויוב ץ

הווו!! 0דו ה

מכוזבים
(המשך מעמוד )5
שחובשי כיפות למיניהם הם מעל לחוק
בארץ — בין אם מדובר באנשי גוש אמונים,
בין אם בבני השכונות החרדיות —
הפוגעים בנפש וברכוש.
עתה, אחרי המעשה הוואנדלי־ברברי
של עקירת שתילי עצים רכים, שנשתלו
באדמת הארץ, הוכיחו אותם ״חרדים״ כי
רמתם המוסרית שווה, אם לא פחותה,
לזו של יושבי בתי־הסוהר בארץ. הגיע
הזמן שגם חובשי כיפות מפרי־חוק יבואו
על עונשם כסו כל עבריין אחר.

חזי שופטי,

קיבוץ גשור, רמת־הגולן

עניין פסיכיאטר
טענתו של שר־האוצר, שמחה ארליך,
כי חברו לממשלה, השר מודעי, הוא עניין
| ץור

(נסיב-אסר1

לונה של מר אלמגור לשר־הביטחון לבין
שירותה הצבאי של בתו. האם התכוון
מד אלמגור מלכתחילה לשפר את סיכוייה
של בתו להתקבל לחיל־ר,מודיעין על־ידי
פניה לאלוף גזית ורק בעטיו של מיכתב
התלונה נגדו הפסידה בתו פרוטקציה זוז
במידה ונצא מתוך הנחה כי מר אלנר
גור, אשר התייסר לשאת את נס המוסר
הציבורי, אינו נגוע בנגע ד,פרוטקציה, אזי
נשארת בפנינו האפשרות החמורה לא
פחות והיא שמר אלמגור חושש כי האלוף
גזית או מקורביו יתנכלו לבתו.
האם הצטייר האלוף גזית בעיני מר אל־מגור
בצורה כה מיפלצתית עד שהוא
סבור שהוא מסוגל למעשה מעין זה? ואולי
סבור מר אלמגור שבאופן זה מיישבים
במדינתנו חשבונות?
חשוב להדגיש כי דברים אלה נכתבו
ללא קשר לפרשת הטלוויזיה של האלוף
גזית. לכותב שורות אלה אין כלל עמדה
אישית בהתנצחות פומבית זו. הדברים
נכתבו במטרה להאיר רק נקודה במיכתבו
של מר אלמגור. התופעה של הודים המנ סים
לשפר את סיכויי ילדיהם להשיג
ג׳וב זה או אחר בצד,״ל, באמצעות ניצול
קשריהם האישיים, הפכה לנגע ממאיר
ומסוכן בחברתנו. מצד שני העובדה ש אדם
בישראל מביע חששות באשר לגורלה
של בתו בצה״ל, עקב התנצחות פומבית,
אומרת דרשני. סבור אני שהגיע הזמן
להעלות סוגיות אלו לדיון ציבורי.
ירסן! היי מן, גבעתיים

דוגטה אישית
לפסיכיאטר (העולם הזה )2161 אינה מפ ליאה•
אחרי שנה וחצי של כהונה נדמה
שמי שנשאר בממשלה הזאת זקוק לפסי כיאטר.
אדם נורמלי אינו יכול להבין מה
הקשר בין מה שהממשלה הזאת רוצה
ומד, שהיא עושה. דומני שאם יצרפו פסי כיאטר
קבוע לישיבות הממשלה זה ישפר
את יכולת תיפקודה.
משה אורן, חיפה
על טענותיו של שמחה ארליך בקשר
לשר מודעי ניתן רק לומר :״תראו מי
מדבר !״
יוסי כרנשטיין, תל-אביב

נס הן בפמיגיסטיות
בקשר למאמר שפירסמתם (העולם הזה
,)2159 על ההפגנה שנערכה על־ידי הת נועה
הפמיניסטית בישראל נגד ביטול
סעיף 5בחוק ההפלות, ברצוני להעיר ש לא
אמרתי את הדברים המיוחסים לי בק טע
האחרון של הכתבה. גם שולמית אלוני
וגם אורה נמיר משתפות־פעולה עם הת נועה
ובמיוחד בנושא ההפלות.
ג׳ואן ירון, רמת־גן

מאוזן :
) 1חגיגה עממית גדולה ; )5נטלה חלק :
) 10 ראש, בערבית; )11 קידומת הולנדית:
) 13 בהשאלה: עלוב־נפש; ) 14 זועף!
) 15 פרפר־לילה 16 השמצות ; )18 שמא ;
)20 מחוספס ! )21 מידה ; )22 שאין נשמה
באפו ! )24 אגו ; )25 צאצאה ! )26 חוכמה ;
)28 מעונות השנה; )30 עורר משינה!;
)31 ניבער ; )32 השפריצו 34 סיעה
בכנסת; )35 בא מלמעלה למטה! )38
ידידו הנאמן של האדם; )39 מישש;
)41 מסולם הצלילים; )42 סיים; )43 כן,
באנגלית ; )45 נשמה יתרה ; )47 כן,
בספרדית; )48 אולם; )50 עיטור שעיר
לפנים; )51 ענן; )52 בלבד; )54 בן־
צבע; )57 המחלה השחורה! )61 נהר
באפריקה! )62 ארטיסט; )64 מכשיר־עינויים;
)65 מתקן שעונים! )66 סיום;
)67 זמן ! )69 פרח־נוי ; )70 מעון ; )72
ירק־גינה; )74 שערה בעפעף; )75 שיר־לכת
צבאי ! )77 צמח ; )78 שמן־האדמה ;
)81 מס־ערך־מוסף (ר״ת 83 מציאות !
)85 מלכסיקון הבקר ; )86 מאדים ; )88
ארמדה ; )89 שטות ; )91 סוף בלי התחלה ;
)93 חזר; )95 ידיד; )96 עכוז; )103
ריחם; ) 104 מלכת אנגליה (ש״פ 105
מזעזעת.

מאונך :

) 1ראש האופוזיציה (ש״פ 2מזיק

לבגדים; )3יהודה ושומרון (רית); )4
פרי־בטן ; )6כינוי ! )7לאלתר ; )8
רצועה ; )9אל ההר 12 פגע במטרה ;
)15 מיץ ! )16 מיבנה המשמש למגורים ;
) 17 מחזיק את הגוף ביחד; ) 19 חברת-
כנסת (ש״מ 20 גינת־נוי ! )21 שני
שבועות ; )23 חי לילי ; )24 מחודשי השנה
העברית; )26 אביו של בילעם! )27 בת-
קול; )29 עולם ומלואו; )30 פנטסיה;
)33 מכלי־העבודה; )34 רשף! )36 מן ה מזלות;
)37 כינוי לשמיים; )40 עצם
בפה; )41 סיעה בכנסת )44 :תואר אנ גלי;
)46 נהר באיטליה; )47 מיפתן;
)49 כתובת; )50 לוז; )53 בעל־חוב!
)54 קיבוץ בגליל העליון; )55 סופו של
גול )56 :נוזל החיים; )58 מקולות ה גברים
במקהלה; )59 לא-עמוק; )60 נצי גות
נבחרת )62 :מיהר; )63 זז ממקומו;
)66 קבוצה אנושית בעלת מכנה משותף;
))$היעדר חוש־ריח )71 :התגוררו
(הסוו); )73 שביב 76ב תוכ ם; )77 קל
לכיפוף; )79 מוסתר; )80 מגש; )82
אילן ; )84 הלל ; )85 בושם מיקראי ;
)87 משמש לקפיצה־לגובה ; )90 ממוצרי
החלב; )92 גוף שלישי יחיד )94 :ליגלוג
עמוק; )96 מחל על זכותך )97 :ירק-
גינה ; )99 רסיסי־לילה ) 101 :מלכסיקון
הכלבים; ) 102 אמר; ) 103 שנון.

אכד כזית
כשהאדישות והלא איכפתיות בכל שטחי
חיינו מורגשות היטב על כל צעד ושעל,
וכשהתוצאה מכך היא ירידה מתמדת ב איכות
החיים בארצנו, קשה להסכים עם
גישתו של ראש אמ״ן, האלוף שלמה גזית,
(העולם הזה ,)2159 אשר יצא בשצף קצף
נגד אותם הבודדים מסוגו של דן אלמגור,
אשר כן איכפת להם כל מה שאינו בסדר,
או נראה להם לא בסדר.
לדעתי, טוב היה עושה האלוף גזית
לו היה מסתפק בהוכחת יושדו, כפי ש אומנם
עשה, ובכך היה מוסיף עידוד לכו לנו
ותורם ליציאה מהאדישות המזיקה.
משה רובינשטיין, ירושלים
במיכתבו הגלוי של דן אלמגור לאלוף
גזית (העולם הזה )2160 מבהיר מר אל־מגור
״כמה נקודות אישיות״ ובין השאר
הוא כותב :״בתי עומדת על סף הגיוס
לצה״ל וקיוויתי שתוכל לנצל את כישוריה
ולשרת ^בחיל־המודיעין, שבו שירתה גם
אמה. קשה לומר ששיפרתי לאחרונה את
סיכוייה להגיע לחיל זה.״
מודה ומתוודה אני כי ברוב תמימותי
לא הבינותי את הקשר שבין מיכתב־הת־

ב־ 16 באוגוסט , 1977 התארח השר יוסף
בורג בבסיס בו שרתתי, במיסגרת תכנית
הרדיו מה אבקש, בה מגישים חיילים שא לות
לאישי־ציבור. שאלתי את השר מדוע
מציעים חוק לשיחרור בנות דתיות מצה״ל
על סמך הצהרתו בלבד! הרי לבת דתיה
באמת אין קושי להוכיח את אדיקותה.
טענתי שהחוק החדש יפתח פתח לבנות,
שהקשר ביניהן ובין הדת מיקרי בהחלט,
להשתמט מחובת הגיוס.
השר ענה לי בתשובה חמקנית ועוקצ נית.
בעיתונכם (העולם הזה )2088 כתבה
שוש אביגיל במדורה תיבת פנדורה :
״ביום ה׳ 1/9/77 הופיע השר יוסף בורג
במה אבקש, תוכנית מיוחדת של גלי צה״ל,
המאפשרת לחיילים מיחידות מרוחקות
להעמיד שאלות בפני אישי ציבור. בורג
הקפיד להציג עצמו כאיש של אמצע, כש זה
לא משנה אם הוא מסתפח ימינה או
שמאלה, ליבראל מתון שיודע אנגלית ו מתבל
דבריו בהרבה הומור, לפעמים כדי
להתחמק משאלה פרובוקטיבית מדי, וכ אלה
לא היו חסרות. כל הכבוד לחיילים.
״לחיילת שטענה כנגד קיפוחה (אני)
בעת שמשחררים בנוח דתיות מחובת גיוס
— ענה השר בורג לפי מיטב מסורת ה־פילפול
, :שום דבר לא השתנה. מי שמצי
הירה כי היא דתית — משתחררת. מי
שמשקרת ומשתחררת — היא בהכרח חי לונית,
שהרי שיקרה. הבעיה אם כך, היא
בעייתן של חילוניות שקרניות ולמה לת קוף
את הדתיים ד השר בורג יצא יבש
מבין הטיפות של מיחקפת החיילים, גם
משום שלא התייחס אל השואלים ברצי נות
יתירה. מה כבר יש לחשוש מצעי רים
בני עשרים מינוס שאפילו לא סיימו
ישיבה
אמנם הדבר קרה לפני זמן רב, אבל
הדבר חרה לי מאוד ועד היום לא יכולתי
להביע את דעתי בפומבי ביגלל היותי
חיילת. השר בורג ענה בצורה מאוד עוק צנית,
כשבסיום דבריו הוא אומר באנגלית
עילגת 0101011״ :ץ־זשע ג01ץ ״11131110
וזאת כדי לרמוז על מוצאי האנגלו־סקסי
(יש לי עדיין מיבטא אנגלי) ,כאילו בא
לומר :״זו אינה ישראלית אמיתית, ומ דוע
אתיחס לשאלתה?״ השר התחמק מ מתן
תשובה לשאלה.
הדבר היחידי שיכולתי לעשות היה לכ תוב
לשר ולבקש תשובה יותר מפורטת
ויותר הוגנת אבל, כפי שחשבתי, לא קי בלתי
מענה למיכתבי.
אין ספק שהתנהגות זו איננה הולמת
שר. נישאלת השאלה: לו שונתה שיטת
הבחירות לבחירה האישית, אולי היו ״נב-
חרי־העם״ מתנהגים כלפי האזרחים אחרת י

לזלי זקם,

כרמליה חיפה

העולם הזה 2162

וזכה ב-

הפרס הג דו ל:
ברסיס טיסני ללונדון +
ברסיס בנ״סני
למעונו?! הג בי ע

כלס

הג רלה!

כ ל •וסכ דו רגל

המעדן החדש הנפלא של עלית המלא כל טוב: שוקולד, אגוזים,קקאו ועוד. כל ״ביס״ גול. קנו ותהנו.
אספו 5עטיפות של פרס, השלימו הסיסמא: טוב לי עם שלחו
אותן ל עודד מכנם תיד 3*68 .תל־אביב ותקבלו הודעה לבתיכם אם
זכיתם בכדורגל קטנז ס_ו /\/0 8ן שמחירו כ 250.-ל״י.
כל יום תערך הגרלה לכל המעטפות שהגיעו יום קודם לכן.
היום הראשון של ההגרלה: יום ב׳ 1.1.79
בסוף המבצע תיערך הגרלה של הפרם הגדול בנוכחות אנשי עלית,
פרסום ד״ר יעקבסון ונציג משרד רואי חשבון( .לאנשי עלית ולאנשי
סוס ד״ר יעקבסון ההשתתפות במבצע אסורה).
קנו אכלו ותאמרו בפה מלא:

טו ב 7יעם

<5122

בגלל

בעיה

מריבה עם ידיד ותיק
כספית, עלולה לגרום
לך השבוע מתח נפשי
עצום. מצד אחד לא
יתן לך מצפונך לזנוח
ידיד בצרה, אך כנגד
זאת לא תחיה מסוגל
מבחינה נפשית לסייע
0נו1
לו כדרוש. כל החלטה
21 במ רס -
שתקבל ביחס לדילמה
20 באפריל
זו תיתן לך הרגשה כי
אתה מפסיד משהו
חשוב. בת טלה — הרבי בטיולים.

גילוי ידידות ורצון טוב כלפי מכרים י
חדשים, גם אם הכרת
אותם רק בימים אלה,
עשויים להשתלם במרוצת
הזמן. אל תסרב
לארח מכרים חדשים,
גס אם יביאו אתם ידיד
משלהם שאינו מוכר
לך, ושאינו מוצא חן
בעיניו בעיה משפח1

תית אינטימית ורגישה
מאד, עשויה לבוא על
פתרונה המוצלח. בת שור — לבשי לבן.

שוו

זי 2

יוקרתך עלולה לעמוד השבוע בסכנה,
בגלל כשלון אישי שמקורו
באי-הבנה. השתדל
להיות סובלני
יותר כלפי אחרים, והימנע
מהטחת עלבונות
גם אם אתה משוכנע
שנעשה לך עוול.
בעיקר רסן את רגשותיך
בבית, וגלה
21ב מ אי ־
20 ביוני
נכונות לסלוח לקרובי
משפחתך על משגים
קטנים. עצבנות רק תגרום לנזקים.

השבוע כולו, ואולי אף השבועיים הבאים,
יעמדו בצילה של התרגשות שתעבור עליך
בעקבות החלטה מסו־יימת.
אס מקבל ההחלטה
הוא אתה, אין ספק
שהיא קשורה בעניינים
שבלב. אם אחר הוא
המחליט, תהיה התרגשותך
צמודה לאינטרסים
חשובים של אדם
קרוב. כך או כך, לא
* 2בספסמבר ־
22ב או ק ט 1בר
תכלא רגשותיך, גלה
אותם לאנשים הקרובים
לך ותזכה למנת עידוד גדולה. אך אס
תמנע מלגלות רגשותיך תתפס לדכאון.

1ואזנ״ו[

השבוע עומד כוכג הלכת אורנוס להיכנס
לתחום השפעה מעורב בהורוסקופ
שלך• התקופה המצפה
לך צופנת לבטים
והסתבכויות מצד א חד,
והתעוררות נפשית
תלולה מצד שני.
בהדרגה תגיע למסקנה,
כי אינך מרוצה
ממעשיך והישגיך בעבר,
למרות שיש לך
סיבות רבות להתפאר
בהם. נצל את הזמן
לעריכת חשבון נפש, ואולי יעלה בידך
לגלות את הסיבה להרגשה מיוחדת זו.

דברים שתאמר ומעשים שתעשה בסוף השבוע
יתגלו כגורלייס, ויקבעו את מהלך
זזייך. גבר מקסים ומעניין
בו פגשת לא מכבר
זמן רב קיווית
בוע, ישפיע. קרוב לוודאי
ששמעת עליו, וש כבר
זמן רב חיווית
לפגוש בו. היחסים ש יתפתחו
לא יהיו רומנטיים,
אך יביאו לך סי(
2במבטבר ־
20 בדצמבר
פוק רב, ויאפשרו לך
להתקדם מאד מבחינה
חברתית. השתדלי להתנהג בתבונה ולנצל
כל הזדמנות ולהתגבר על התרגשותך.

]|ש11

*11־ 0 1
יוייז הזהר מאד מלהכנס השבוע להתחייבויות
__; כספיות. אל תיכנם ל־עיסקות
חדשות בלי
לבדוק אותן היטב. עם
זאת, הזמן מתאים לעריכת
תכניות כספיות
יותר. ארוך לטווח
סמוך על עצתו ותבונתו
של ידיד, בעיקר
אם נולד במחצית הראשונה
של חודש
אפריל. אתה עשוי לש־אוב
סיפוק רב מאירוע חברתי בקרוב.

נסיעה קצרה ושיגרתית לכאורה, בעניינים
הנוגעים לעבודתך
או לבעייה משפחתית
כלשהי, עשויה
לזמן לך פגישה מרגשת
ומעניינת עד מאוד.
אם אתה רווק, אתה
עשויה לפגוש השבוע, ,
לגמרי במיקרה, את
אשתך לעתיד. עם זאת,
אל תתפתה להאריך
את שהותך במקום,
מכיוון שרק הפתעה עלולה לקסום לך.

בסוף שבוע זה אתה עשוי להיווכח ש חלים
בהדרגה שינויים
רבי משמעות בהשק פותיו
על החיים בכלל
ועל ייעודך בחיים בפרט.
זו תחילת מחזור
אסטרולוגי קצר, שבו
אתה עשוי לגלות בעצמך
כשרונות שמעולם
לא חשדת בקיומם. תן
3י י 8י 8לדחפים הפנימיים לסחוף
אותך בשטח זה,
וזה יגרום לך להצלחה בלתי משוטרת.

311111

השבוע יפה להשלמת עיסקות כספיות
ולחתימת חוזים הנוגעים בנכסי דלא-
ניידי. אם אתה מתכונן
לעקור למקום״ עליך מגורים חדש,
להגיע השבוע לכלל
החלטה מחייבת. הישמר
לבל יושבתו תכניותיך
המעשיות בגלל
עניינים שבלב, גם
אם הדבר יגרום לך
| 6נ 1£££ש 0
למתח נפשי. דבר-מה
3 !2 !1 !3 0ס 0
הקשור למספר שש
יביא לך מזל באמצע השבוע. בת־גדי —
תחכי לנסיך על הסוס הלבן• הוא יבוא.

חילוקי דעות עם אדם הממלא תפקיד
חשוב בחייך. עליך להיזהר בכל מוצא־פיך,
כי בימים אלה
אתה עצבני וחסר מנוחה,
ונוטה להתפרצויות
ללא כל סיבה, ועלול
להפוך את חילוקי הדעות
השיגרתייס כשלעצמם,
למריבה גדולה
שלא תוכל להשתלט על
20 בינו א ר -
התפתחותה. קרוב ל1$בפברואר
וודאי
שהסיבה לוויכוחים
תהיה בעייה כספית.
נסה למצוא שלווה נפשית על־ידי
עיסוק בתחביב שהזנחת או בטיולים.

נסה לראות את הדברים גם מנקודת
מבטם של האחרים, ואל תעשה מעשים
הגורמים לאדם הקרוב
אליך עגמת נפש. גלה
רצון טוב כלפי חבריך
לעבודה. נסיעה קצרה
בסוף השבוע תביא לך
את השלווה המיוחלת,
ותסייע לך לפתור בע-
ייה מעיקה. השבוע לא
ממתינה לך שום הצ-
19ב ג ני ואר *
__ לחה חברתית בולטת,
20נהרס
כך שכדאי לך לנצל
את הזמן למנוחה ולטיפוח יופייך• אך
יש סימנים שהמצב ישתפר בעתיד הקרוב.

מכתבים
יא כתפקיד
מבלי להתייחס לרמת הביקורת המקצו עית
והאישית של
דן עומר במדורו
נמר של נייר, ו מבלי
להתייחס ל עושר
הביטוי בו
נקט בדברי הבי קורת
שלו על ספ רי
קשה להיות
אשת חברה (ב הוצאת
מסדה) אב קש
להעמיד על
דיוקה עובדה אחת:
הספר הנ״ל נכ אכידר

בישראל לפני
צאתי לתפקידי ב וושינגטון
ומשום כך ניתן להירגע — הוא
לא נכתב על חשבון משלם־המיסים היש ראלי.
תמר
אדדר־אכידר, נספח לענייני
נשים, שגרירות ישראל, וושינגטון,
ארצות־הברית

עד פרות ונמרים
ברצוני להעיר כמה הערות למאמרו של
דן עומר במדורו נמר של נייר (העולם
הזה ,)2156 שהתפרסם תחת הכותרת ״ה מקוריות
של ירדנה מרון״ .סביר להניח
שהמבקר הנ״ל לא ראה את התערוכה
והוא מבסס את מאמרו על ההזמנה לתע רוכה,
שעליה הודפס בשחור לבן ציור
הפרה שאינו אלא פרט מתוך עבודה שלי,
וצילום של תחריט שנשלח על־ידי יחד
עם ההזמנה. לדעתי זו תופעה של הו נאה,
בוז וזילזול בקהל הקוראים מצידו
של דן עומר.
מעולם לא שמעתי על אמן בשם רולנד
טופור ולא ראיתי איזושהי עבודה שלו.
אני מכירה עבודות של רוי ליכטנשטיין
אבל איני מכירה את עבודתו ״השור״,
שצילומה הובא בעיתונכם. מכאן שקבי עתו
של המבקר, כולל המחמאה בדבר יצר
ההתחכמות שלי, מצוצה מן האצבע.
הפרה המופיעה בכמה עבודות שלי היא
פרה ישראלית צברית — הלא היא הפרה
הירוקה שהתנוססה עד לפני כשנה על
מיכסה קופסת גבינת ה־ס/״פ של תנובה.
כמובן שאין בכוונתי להסתיר, שהעתקתי
את הפרה מתנובה. להיפך, ידיעת הדבר
עיזרת להבנת העבודות.
איני מכירה את הפרה של ליכטנשטיין
אבל מוכרות לי עבודות של אמני פופ
אחרים שציירו פרות. אמנים בכל העולם
מושפעים בעבודתם מחבריהם ומוריהם.
הדבר טבעי ולגיטימי. זהו חלק מהתפת חות
האמנות. כמו כן טבעי שאמנים
מארצות שונות מגיעים לאותן מסקנות
אמנותיות ועוסקים באותם נושאים.
קיים דימיון בין הדפסי־רשת של יגאל
תומרקין על נושאי אלימות לבין עבודו תיו
של האמריקאי ראשונברג. קיים דימיון
בין תחריטים על נושאים אירוטיים של
של אורי ליפשיץ לבין אלה של פאבלו
פיקאסו. האם יש לראותם כיוצרים של
״חיקוי מקומי גס״?
האמנות איננה פרה קדושה. אבל נמר
של נייר מוטב שינעץ מלתעותיו הרו פפות
בטרף יותר קל.
ירדנה מרון, תל־אביב
• דן עומר מגיכ: לצערו ראה
המבקר הנ״ל את התערוכה של ירדנה
מרון. הוא מקווה לרענן את זיכרונה של
הגברת מרון בעניין אמן ״בשם רולנד
טופור״ ,שמן הסתם העתיק את ציור התחבושות
שלו מציור של ירדנה מרון.
המבקר הנ״ל לא הטיל ספק בעובדה ש הגברת
מרון מכירה את הפר של ליכטנ שטיין,
ויחד עם זאת הוא מתפלא על
שנבצר ממנה להבחין בין פר לפרה.
המבקר הנ״ל מבין שלדעתה של ירדנה
מרון מושפע פאבלו פיקאסו מאורי ליפשיץ.

הציפיות
למר דן עומר, עורב ״נמר של נייר״,
העולם הזה.
זכותך לכנות בשם ״שערוריה״ תוכנית
טלוויזיה שראית (שלונסקי) ואשר לא הצ ליחה
(ולא ניסתה כלל) למלא את ציפיו
תיך,
אינה נופלת כנראה מזכותו של קורא
לכנות כך את מדורך, אשר לא הצליח
(ולא ניסה כלל) למלא את ציפיותיו.
זכותך לכנות בשם ״שערוריה״ תוכנית
טלוויזיה שלא ראית (אלכסנדר פן) ואשר
לא תצליח (וגם לא תנסה) למלא את צי פיותיך,
ודאי שאינה נופלת מזכותו של
קורא לכנות כך את אחד ממדוריך, שלא
הצליח (וגם לא ניסה) למלא את ציפיותיו.
למען הדיוק (אם יש לך ענייו בלוב-
סוס הזה) תרשה לי הערה קטנה בפרשת
ה״צנזורה״ של אשר צרפתי. אני ביקש תי
מדליה גוטמן שתנסה להשתחרר מ-
השחקן המוכשר הזד. ברגע שנודע לי שיש
בדעתו לקרוא מן הכתב וגם ״להציג״
בעת-ובעונה־אחת שלושה משיריו של
אלכסנדר פן. מישחק תוך כדי קריאה מן
הכתב אינו תואם את אווירת הספונטאניות
שאני מנסה לשוות לערבים אלה. אם השח קן
רוצה לשחק — שילמד את השירים
בעל-פה, ולא — מוטב שיקרא מן הכתב
בלי לעשות העוויות.
ביודעי את נפשם של מרדנים המחפשים
בפאניקה מטרות יאות למרדנותם, הצעתי
לדליה גוטמן, המפיקה, שתתבע ממר צרפתי
לקצר את השיר הארוך הוא היה אדם
פשוט (ולא נגד, כפי שמישהו שמח לדווח
לך) והקונץ הצליח. מר צרפתי, שכנראה
וזיו לו ספקות משלו לגבי מישחק-תוך-
כדי-קריאה, תפש את חבל ״הצנזורה״ שהו גש
לו ועזב את אולם צוותא כמרדן,
שמצא מטרה סבירה למרדנותו. נשמתי ב הקלה
כאשר המפיקה הודיעה לי על פרי שתו.
חסרונו לא הורגש במייוחד בעת
״השערוריה״ על אלכסנדר פן.
כבעל־טור שאינו חסר לחלוטין נסיון
עיתונאי כלשהו יכולת, כמובן, להרים טל פון
ולשאול גם את הצד השני השותף

דן כן־אמוץ
שערוריה פה — שערוריה שם
ל״שערוריה״ ,מה יש לו לומר בנידון. אך
אולי מוטב כך. הנה, אני למשל שבע רצון
לגמרי ממדורך, גם במיקרה זה, משום
שהוא שוב הצליח למלא את ציפיותי. אילו
היית מצלצל אלי, כדי לשמוע גם את
הצד שלי (כמו שכל עיתונאי הגון היה עו שה
במיקרה כזה) ,היית הורס לי את כל
התיאוריה שלי על בעלי-מדורים המתחי לים
לבעוט לכל הכיוונים תוך כדי עלייה
ישורונית במישקל.
אני מכיר היטב את התהליך הזה. אחרי
הכל, גם אני הייתי פעם בעל־מדור.
דן בן אמוץ, יפו
ו תגובת דן עומר: אני מצטער
על שלא ניסיתי להרוס לדן בן אמוץ את
כל התיאוריה שלו על בעלי־מדורים המתחילים
לבעוט לכל הכיוונים תוך כדי עלייה
ישורונית במישקל. אני מצטער על חלקו
של דן בן אמוץ בהפיכתם של יוצרים מש מעותיים
בסיפרות הישראלית למוקיוניס
שטוחים וחד־ממדיים. אני מצטער על דן
בן אמוץ, המאמין שניתן להביא בתוכניות־בידור
״אווירת ספונטאניות״.
אני מצטער יותר מכל על כך שדן בן
אמוץ, שפירסס בשעתו ממיטב הפרוזה
העיברית, הפך לנושא־כליה ושולח־חיציה
של מפיקת פיזמוניס, שהפכה למפיקת טל וויזיה.
העולם
הזה 2162

פרסום ריר יעקנסון

הצבעוניות של סילורה
ס1.0

ספ ה לאזוזן״ פרושו-
אונפורמציה ב על ת חשיבות
המועברת מאודם לחברו.
ץ 1ת יפי תמונתו של הצבעוניות של סילורה
ניתן אזמנם לראזות בעיו. אזר מומחים לטלויזיות צבעוניות
יודעים עליהן פרטים חשובים נוספים המועברים
מפ ה לצווזן.

כז 1.0בייצור

סילורה -גדול יצרני הטלויזיה
הצבעונית בישרצול.

מ 1.0ביצ;וץ ז

הצבעוניות של סילורה־היחידות
המיוצאוות מישראל לחו ל.

מ 1.0בץ ויכות

הצבעוניות של סילורה־המלה
האוחרונה בתלנון המתקדם ובאויכות.

מס.ובשירות

מלאזי חלפים מובטח -
המעניק שירות ללאז מתחרים.
הצבעוניות של סילורה בגדלי מסך ׳ .22,26

ינלורה

טלויזיה ואלדן טרוויזזה זז־בוץ נ פו תסויזז

׳עירות• אמינות• אחריות

3חס 031,הזח1

מהלומות מילוליות ברשות השידור
לא קשה לנחש מה מקורות המידע שלכם, על
שהתרחש כישיבה האחרונה של מליאת רשות״השידור,
ועל מה שקדם לעזיבתם של ראשי הטלוויזיה והרדיו
את הישיבה. צר לי לאכזב את כותב הרשימה ״הקרב
שמאחרי הקרב״ (״העולם הזה״ ,)2159 אך התיאור
שמסר על אירועי הישיבה, ההסבר הפסיכולוגיסטי שבנה
להצדקת שתיקתו של מנכ״ל הרשות יצחק ליבני באותה
ישיבה, כשלא קם להגן על עובדיו, פירוט חלקי
באותה שערוריה והתקנים שעליהם הושיבני על כטאי
במליאה — אינם הולמים את המציאות.
ובכן, ראשיתה של הסערה עוד בישיבת מליאה
קודמת לזו שבה מדובר — ישיבה שהתקיימה ב־3
בדצמבר ,1978 בה הגיש הפרופ׳ יוסף בן-שלמה שאילתה,
לא בעניין הנחייתו של יעקוב אגמון את ״עלי
כותרת״ ,אלא בעניין בחירת ההיסטוריון יגאל עילם
כמנחה תוכניות ״השעה השלישית״ שתתחדשנה, כנראה,
בקרוב• היום כבר באמת קשה לדעת מה צפוי
ברשות־השידור.
פרופ׳ בן״שלמה מחה על בחירתו של יגאל עילם, בשל
היותו (ואני מצטטת מפרטיכל הישיבה) ״אדם בעל זהות
פוליטית מסויימת ומאד מאד מפורסמת ומזוהה בציבור
מתוך מעורבות פוליטית ומיפלגתית מפורשת.״ ועוד
מחה הפרופסור הנכבד, על שבחירתו של עילם — ושל
מנחים בכלל — נערכת ללא אישור הוועד המנהל של
הרשות או של המליאה.
פרופ׳ ראובן ירון ענה לו אז, כי ד״ר עילם נבחר
לאחר ששמונה מועמדים נבחנו לתפקיד הנחיית ״השעה
השלישית״ ועברו מבחני בד, וכי עד היום לא התערבו,
הן הוועד המנהל והן המליאה, בבחירת מנחים לתוכניות•

שקט מטבעו ואיטי בתגובותיו״ ,ועל כי דאג בגמר
הישיבה לפרסם הודעת תמיכה בג׳ודי לוץ, משום ש״אין
הוא מצטיין בספונטאניות״.
מעניין מאד.
הן מתוך היכרותי רבת־השנים עם ליבני והן מתוך
נסיוני במליאת רשות-השידור, עוד מתקופת הרכבו הלא-
ימני כל-כך של הוועד המנהל, הוא מוכר, לי ולרבים
אחרים, כטיפוס שונה לחלוטין. ואין צורך להרחיק
לכת כדי להביא דוגמות לכך.
למשל: באותה ישיבה עצמה גילה ליבני מענה לשון
חריף, מהיר, ספונטאני ומדהים בנימתו ובהצלפתו, כאשר
חבר המליאה, מר רקנטי, הטיל ספק ברגישותו (של
ליבני) לבעיית ייצוגם של עדות מסויימות בטלוויזיה.
גם בימים שרוב חברי הוועד-המנהל נימנו על המערך,
הוכיח ליבני יכולת הגנה מיידית ובוטחת, מול כל
מי שניסה לקום ולערער על מניעיהם של עובדי הרדיו
והטלוויזיה — וכאלה מעולם לא חסרו.
לרוע מזלם של העיתונאים ברשות נשתנו הזמנים
ואחד מסימנם הוא: שתיקת המנכ״ל מול התקפות
קשות, החוזרות ונישנות, על עובדיו. שוב אין הוא
בטוח, כנראה, במניעיהם, כפי שהיה בימים ההם —
ומניעיו שלו עימו. אך שתיקתו בהחלט רועמת, למי
שזוכר אותו במיקרים דומים, אך בקונסטלציות שונות.
לתאר את יצחק ליבני כ״איטי בתגובותיו״ — דומה
שאפילו ליבני עצמו ייפגע מן הדימוי הפלגמטי שניסיתם
להלביש עליו. ליבני הוא פיקח, מהיר-מחשבה ומחיר-
לשון (כשהוא רוצה) ,מופנם — לאו דווקא, אם נבחן

עם זאת הציע יו״ר הרשות, הפרופ׳ ירון, לוועד
המנהל ולמליאה, שאי־התערבותם תימשך, עד שיח ליטו
שהדברים הגיעו למצב שבו ימצאו לנכון להתערב.
אפילו רק בהשמעת הצעה כזו — בלי שמנכ״ל
הרשות, מר יצחק ליבני, יגיב עליה — אני רואה תק דים
מסוכן בתולדות הרשות.
פרופ׳ בן־שלמה לא הסתפק כנראה בתשובה זו,
ובישיבה הבאה, שהתקיימה ב־ 7בינואר — 1979 זו
שבת פרצה הסערה, העלה שנית את שאלת בחירת
המנחים, כאילו לא קיבל על כך תשובה קודמת. ודוגמה
לטענותיו (על בחירת יגאל עילם) :למרות שיש קונצנזוס
נגד טיב הנחייתו של אגמון — הוא עדיין ממשיך
להנחות את ״עלי כותרת״ .מעניין, שבהקשר זה, הוא
לא הזכיר, למשל, את דן מרגלית.

הגב׳ ג׳ודי לוץ שנכחה בישיבה, פירטה אז בפני
הנוכחים את הקשיים שבבחירת מנחים ואף טענה
כנגד הפרופ׳ בן-שלמה, על שחרץ מישפט על כישוריו
של יגאל עילם עוד בטרם נראה כמנחה על המסך.
כן טענה ג׳ודי לוץ, כי דעותיהם הפוליטיות של המנחים
אינן מעניינות אותה כל עוד הנחייתם קורקטית
על המסך וכי בחירתו של יגאל עילם נעשתה בהגינות
וביושר.
כאן הזדעק בן־שלמה לעברה וקרא :״הרשי לי לפקפק
ביושר ! ״
אם כך, לא יעקוב אגמון, אלא יגאל עילם היה
נשוא הסערה. פרופ׳ בן״שלמה לא טען על שמאלניותם
של מנחי ״עלי כותרת״ במלים מפורשות כמו שאתם
כותבים, ואף לא ישב והגה רבע שעה בשאלה זו, עד
שקפץ שנית בהאשמה זו, כפי שאתם כותבים.
לעומת זאת, התפתחו חילופי־דברים מהירים מאד:
פרופ׳ ירון ויצחק ליבני נתבקשו על-ידי ארנון צוקרמן,
מוטי קירשנבאום וג׳ודי לוץ להגיב במקום על דברי
בן־שלמה ולהגן עליהם בפני האשמותיו• ליבני שתק
ופרופ׳ ירון הציע לשלושה לבדוק את עצמם. את האשמות
בן״שלמה, הבטיח, יבדוק בפרטיכל הישיבה, כדי
לראות אם אמנם אמר את מה שמייחסים לו. כאן לא
השאיר בן־שלמה מקום לספקות: הוא פשוט חזר והודיע
שהוא מפקפק ביושרם של השלושה ואף טען כי
יש בידו הוכחות להאשמותיו.
ליבני עדיין שתק, אך ירון ביקש להמשיך את
הישיבה, כאילו לא נאמרו בה, דברים כה חמורים.
השאר — ידוע.

מנכ״ד פורש לי בוי
את הופעותיו התכופות ברדיו ובמופעי התרבות העירוניים
של תל-אביב. קשה לאמר שהוא נוחל מפלה
בקשריו הטובים עם העיתונאים והעיתונות, כפי שני-
סיתם להציגו, כשתיארתם את כישלונו הטאקטי מול
קירשנבאום.
כישלונו הטאקטי היחיד — ולא רק הטאקטי —
היה, שלא קם בישיבה עצמה, כפי שצריך היה, והודיע
בו במקום על תמיכתו בג׳ודי לוץ, תמיכה שוודאי
היתה מרגיעה את הרוחות הנרעשות• את תמיכתו בג׳ו-
די לוץ פירסם הרבה יותר מאוחר באותו הערב, לא
לפני שבדק בזריזות בין העיתונאים שנכחו במקום
לכיסוי הישיבה, מה בדיוק יפורסם בעיתונים למחרת
היום.

מות המילוליות הזדעזעתי והתעוררתי ,״בכל שלוש
הפונקציות שלי במליאה, כעיתונאית, כאשה וכנציגת
המערך״ ,ושאלתי את ראשי הרדיו והטלוויזיה כיצד הם
ממשיכים לשבת מול העלבונות שמטיחים בפניהם.
אם ייחשב לי הדבר כאות־כבוד או כאות־קלון,
עובדה היא שאת ההתקפה הראשונה על בן־שלמה ביצעתי
דווקא אני, עוד בישיבה הראשונה שהתקיימה בראשית
דצמבר: כיצד מעז דווקא הוא להטיל ספק
בזכותם של מנחים להנחות תוכניות בטלוויזיה, לפי
שגם דעותיו שלו ידועות ומפורסמות ובכל זאת איש
לא פיקפק מעולם בזכותו להנחות את תוכנית ״מורשה״
.גם בישיבה האחרונה הייתי זו אני שפתחה את
ההתקפות עליו, ומבין חברי המליאה ניסינו, לצערי,
רק דני בלוד ואנוכי, יחד עם צוקרמן, קירשנבאום ולוץ,
למנוע מפרופ׳ ירון לעבור לסעיף הבא בסדר-היום, לפני
שהוא מביע את עמדתו הברורה לגבי יושרם של אנשי
הטלוויזיה.
רק לאחר שהן הפרופ׳ ירון והן יצחק ליבני התעלמו
מדרישותינו והעדיפו לדחות את הבירור בין
לוץ ובן״שלמה, הצעתי לעובדי הרשות לצאת מן הישיבה•
וכי איזו דרך אחרת למחאה נותרה להם ן

מן התקן המשולש והמנופח עליו השבתם אותי,
המדוייק הוא שאני מכהנת במליאה רק כנציגת האיגוד
הארצי של העיתונאים וכנציגתו של ציבור זה בלבד,
היכול להתפאר בכך, בעיקר בימים אלה, שבחירת נציגיו
לא נעשתה מעולם — ואני אף מקווה שלא תיעשה
לעולם — על-פי שיקולים פוליטיים.
כאשר מטילים דופי בעיתונאי הרשות — דברי בן-
שלמה היו רק ביטוי קיצוני לכך, אך בפירוש לא יחידי
בעת האחרונה — זכותי ואף חובתי הראשונה היא
לדעת, האם אלה שאותם אני מייצגת אמנם מועלים
בתפקידם ומפגינים אי״יושר בעבודתם 1האם אני נציגתו
של ציבור מושחת — 2וכנציגתו, לא יכולתי לעבור
לסדר-היום, לאחר האשמותיו של הפרופ׳ בן־שלמה, ואני
רק תמהה כיצד יכול היה לעשות זאת המנכ״ל ן
טענתכם כי אני נציגת המערך במליאה היא מגוחכת,
ואף יותר מדימיונית. מעולם לא הייתי חברה
במערך ואף לא באחת התנועות או המיפלגות המרכיבות
אותו (לבושתי הגדולה, אני אפילו לא חברה
בקופת״החולים של ההסתדרות ואתם הוצאתם
את דיבתי רעה.
אבל איזה מין טיעון אידיוטי זה, שאני יושבת
במליאה על תקן של אשה — 2האם בן־שלמח, ירון
וליבני יושבים שם על תקן של גברים 2
בהירהור שני —
אם הם יושבים שט כגברים — אז מוטב, באמת,
להיות אשה !

אתם ניסיתם להציג את ליבני כ״אדם רגיש, מופ
יורשה
לי עתה להוסיף כמה מלים על חלקי חדל
בפרשה. אתם כותבים כי רק לאחר חילופי המהלו

ל ה אלמוג, ח ל־ א ב־ ב

כשם שקשה היה לתאר נשים המגיעות
להישגים בתחומי יצירה או פילוסופיה,
קשה היה לראות נשים מתפקדות כעיתו־נאיות
בתחומי הרפורטז׳ה או העיתונות
החוקרת. אם כבר שולבו נשים במערכת
כלשהי, הן זכו לכסות תחומים שהוגדרו
כנשיים מובהקים, כמו רכילות או אופנה.

״מדוע הו
כו ת בו ת! ״

״העולם הזה״ ,שבועון החדשות הישראלי. המערכת והמינהלה :
תל־אכיב, רחוב ;ורדון ,3טלפון 243386־ .03 תא־דואר . 136
מען מכרמי :״עולמפרם״ .מודפס כ״חדפוס החדש״ בע״מ, תל־אביב,
רה׳ כן־אכיגדור. הפצה :״גד״ כע״מ. גלופות: צינקוגרפיה
״כספי״ בע״מ. העורר הראשי אורי אכנרי. העורר: אלי תכור עורף
תכנית: יוסי שנון. עורכת כיתוב: ענת ישראלי. צלמי־מערכת:
ציון צפריר וגילה רזץ ראש המינהלה: אברהם
סימון * מחלקת המודעות: רפי זכרוני המו״ל: העולם הזה כע״ם.

״ ־ כ ודש זי ש ^יסטגכר׳י׳יאשר
התפרסם בגיליון הקודם (העולם הזה ,)2161
העריך אודי אבנרי כי מהפכת־הנשים תי רשם
בהיסטוריה כתהסוכה הגדולה ביותר

של המאה הנוכחית, שהשלכותיה על ה תרבות
האנושית תהיינה גדולות יותר מאלה
של המהפכות הבולשביקית, הטכנולוגית
או מהפכת״הנפט.
למרות שלא ציין זאת במאמרו, אני מוכן
להמר על כך שאחד הגורמים שתרמו ל התערערות
תמונת העולם הגברי אצל אב־נרי,
היא הישיבה השבועית הקבועה ה מתכנסת
במערכת זו. אחת לשבוע, ביום

תחיה אדר

שרית ישי

דוגמה ליחס הביטול והזילזול של עי תונאים
ותיקים כלפי נסיונות של נשים
להשתלב במיקצוע העיתונות אפשר למצוא
בסיפרו של מייסדו ועורכו הראשון של
העולם הזה, אורי קיסרי המנוח. בספרו
על תולדות העולם הזה ועל העיתונאים
שעברו דרכו הוא מספר גם (זכרונות ליום
מחר, עמוד ) 184 על תופעה זו :
בדומה לזרימת הנהר על גליו, כן זרמו
עכשיו הכותבים ובאו — מי אישית, במיטב
החיוך, ומי בתוך מעטפה חתומה ומבויילת.
גם הנשים התחילו לכתוב הן התחילו
לכתוב ונשאו בארנקן, בסמוך לנרתיק
הקוסמטיקה הריחנית, את ניחוח. כתב־היד
שלהן, אותו הרו על מישכבן בלילות. כש כמה
שנים אחר־כך יוענק לי פרס סוקולוב
לעיתונאות, תציין התעודה, שחור על גבי
לבן, שאחת הזכויות של קיסרי היא, כי
הוא זה שלימד, שאילף ושאימן את האשה
הישראלית, שלא קראה עד אותו יום עיתון,
לקרוא מעתה את העיתון. מחיאות־כפיים
וחיוכים רבי־משמעות הידהדו באו לם,
כששר הטקס הכריז ברבים על כך,
אבל אני מבקש כי לא ייאמר עלי, כי

יאירה יסמין

גידה רזין

זה, תחילה בגילגולו כתשע בערב ואחר;
כך כהעולם הזה. בין המשתתפים בתשע
בערב אפשר היה למצוא את המשוררת
ורדינה שלונסקי. בהעולם הזה צמחה רק
עיתונאית אחת — אורה שם־אור.
גם בגילגולה הנוכחי הועסקו במרבית
השנים נשים בודדות במערכת זו. במר בית
המקרים הן הגיעו לכתיבה של ממש
בדדך הקשה, כמו סילבי קשת, שבשנות
החמישים נאלצה לעבוד תחילה כמגיהה
וכמשכתבת, לפני שניתן לה להתבטא
במדורים אישיים משלה.
כמה שמות נשיים, שקישטו את עמודי
העולם הזה באותן שנים והפכו חלק מפול-
קלור העיתונות הישראלי, כמו לילי גלילי,
למשל, שהיתר, חתומה על המדורים ההו־מוריסטיים
הראשונים של העולם הזה, לא
היו אלא פסבדונים שמאחריהם הסתתרו
פליטונאים וסאטיריקאים זכרים.

המה פיכ ה
מ ת חי ל ה בבית
כהדרגה, ומכלי שאף נתנו את דעתנו
על כך, מצאה מהפכת־הנשים אח ביטויה
בהעולם הזה. מיספר חברות המערכת ו המשתתפות
הקבועות בעיתון גדל והלך
משנה לשנה. התופעה של חדירת נשים
למיקצוע העיתונות היא אומנם כללית ו באה
לידי ביטוי בכל אמצעי־התיקשורת
בארץ. אבל דומני, שאין מקום שבו היא
ניכרת כל־כך כמו במערכת שבועון זה.
כיום מהוות הנשים כשישים אחוז מחברי
המערכת, בעלי הטורים והמשתתפים ה
אודטה
דגין

״...בארנק, סמוך לנרתיק הקוסמטיקה הריחנית, כתבי־יד אותן הרו על מישכן בלילות.״

אילנה אלון

סטלה קורן

עדנה פיינרו

עלים טל

חניתה צנטנר

במקום מועדון־גברים בלעדי, מועדון־נשים שהגברים מהווים בו מיעוט

אוריאלה וייט

אודי גד

שילוב של שני עולמות

שישי בצהריים, מתכנסת ישיבה כללית
של חברי המערכת. היא מוקדשת לניתוח
הגיליון האחרון, שכבר ראה אור, לבי קורת
עצמית לחיוב ולשלילה על הכתבות
והידיעות שפורסמו בו, וכן לעיצובו הסופי
של הגיליון הבא.
במרבית שנות קיומו של העולם הזה
נשאו ישיבות אלה אופי של מועדון גברים.
הרוב המכריע של המשתתפים בישיבות,
ולעיתים קרובות כולם כאחד, היו גברים.
רק טיבעי היה, שכמו בכל מועדון סגור
של גברים, כך גם בישיבות אלה, יהיו
ההתבדחויות וההתלוצצויות המיקצועיות
והחברתיות, טבועות בחותם של שוביניזם
גברי.
כמו במרבית העיתונים בארץ ובעולם,
נחשב המיקצוע העיתונאי גם בחעולם הזה
מיקצוע גברי מובהק. במשך עשרות שנים
הוא היה כמעט מחוץ לתחום לגבי נשים.

אני הוא שדחפתי אותן לכתוב. אל אלוהים
גדולים, מדוע הן מרבות כל־כך לכתוב?
האומנם אינן מאושרות? מה כואב להן,
כפי ששואל יעקב העליון, האומנם הן כלבך
אומללות? בדור שלי קראו הנשים...
לא כתבו. והן קראו במיוחד מיכתבים, את
המיכתביס שכתבנו להן אנחנו. כנראה
הפסקנו לכתוב אליהן. וגם כאן האשמה
איפוא בנו.
קיסרי היטיב לבטא את יחסו של עולם
העיתונות הגברי לנסיונות החדירה של
הנשים אל תוכו. למרות שהמימרה האנג לית
גורסת כי ״המעשים הם גברים ! המי לים
— נשים״ ,נראה שהשקפה מקובלת
זו לא יושמה לתחום המילה הכתובה.
על אף שהיה מעריץ נשים מובהק,
מיעט אורי קיסרי לפרסם כיתבי־יד של
נשים, ב־ 13 השנים שבהן ערך שבועון

קבועים בהעולם הזה. ישיבות יום השישי
קיבלו גוון של מועדון נשים, שהגברים
מהווים בו מיעוט.
הסיבות לתופעה זו, שבה מתבלטות ה נשים
באמצעי־התיקשורת, מורכבות ר
ראויות לניתוח בפני עצמו. לי אישית אין
ספק, כי מלבד ההסבר הכלכלי והחברתי
המקובל, המצביע על עליית שיעור הנשים
במיספר השכירים במשק, לעומת נטיית
הגברים לעבור לתחום העצמאיים, זהו
(המשך בעמוד )30

העולם הזה 2162

עם קץ ופרי׳ ץ ותה מוכן לוותר על הרבה דב ת ם

כו, גם לך מותר לפעמי
להתפנק, וסבון ־׳ק\ופרי־ מץ ופשר לך
לעשות ואות בדרך הנעימה ביותר.
מקל ח ת מרעננת לץ וחר יום עבודה מעייף
וסבון ״קץ ופרי״-הנאוה ץ ומיתית.
״קץ ופרי״־ 0בוו היוקרה של עץ־הזית
מכיל שמן קוקוס מעולה ומרכיבים טבעיים.
לטיפול הנכון בעור ולשמירת בריץ זותו.

־׳קץ ופרי ,־-ההבדל הנעים.

״קץ ופרי״-
סבון יחוצ;לץ!ר׳-ן״ ץ וסיתי

כ מ תו צרתע ^ן?ו?י ת 1 > £
פרסום 1 2

פרסוםטל -ש. מ.

מבחר חופשות

פסח ביון
רודוס-כר תי ם-קורפו -אתונה

החלמ :־ 4 0 0 5ל״י ל 7-ימים .
הקדם והבטח את
חופשת הפסח שלך,
באחת מהחופשות
הנפלאות באיי יון
לבחירתך חופשות 7
ימים ברודוס, כרתים,
או חופשות משולבות
בנות 11 לילות:
אתונה +שייט
כרתים +אתונה
רודוס +אתונה
קורפו +אתונה
המחיר כולל: כרטיס
טיסה, בתי מלון מחלקת
תיירים על בסיס חצי
פנסיון(ארוחת בוקר
קונטיננטלית ועוד
ארוחה אחת),הסעות
משדה התעופה למלון
וחזרה, ומ,ע.מ.

בתוספת מחיר —
באפשרותך לבחור
בחדר יחיד או במלון
דרגה ראשונה
או דה לוקס .
לנוחיות הנוסעים תינתן
אפשרות בחירה באחת
מתוך 2ההצעות הבאות:
א. למשלמים מראש 4
ממחיר הטיול
(בנוסף לדמי-
ההרשמה) יובטח
מחיר הטיול לפי
שער המטבע ביום
ההרשמה.
ב. תשלום ^ממחיר הטיול
ב־ 10 תשלומים חודשיים
שווים ללא ריבית
והצמדה.
המחירים מבוססים על 19ל״י לדולר.

כמו כן נפתחה ההרשמה לטיולי פסח לספרד -פורטוגל ואירופה הקלאסית

> #קו פלנ סי עו ת
רחוב פרישמן ,14 תיא. טל 246121.
סניפי קו פלברח בי הארץ:

רמת-גן: רח׳ ביאליק 77
ירושלים: רח׳ הלל 8
נתניה: ככר העצמאות 10

חיפה: רח׳ מחניים 4
קרית ביאליק: רח׳ ירושלים 15
באר שבע: רח׳ הרצל 79

העולם הזה 2162

חמשו הדו״נו ער הכנסותיהם האמיתיות וומשם
שר כר 120 חבוי הכנ סת התשיעית

באמת?
ף ישיבת ועדת־חבנסת הועלו ב *
שבוע שעבר בעקבות סידרה זו, כמר,
הצעות, בנסיון לקבוע כללים בחוק, שעל
פיהם לא יוכלו חברי־כנסת להרוויח כס פים
באופן פרטי על-ידי ניצול מעמדם
כחברי הבית.
ההצעה הראשונה היתד, הצעתו של ח״כ
חטיבת אחדות בליכוד, הלל זיידל, שהוא
מחברי הכנסת שאינם עובדים עבודה פר טית,
אם כי לא חיים רק על משכורתם
מהכנסת. הוא הציע להחיל את הוראות
ועדודאשר על חברי־הכנסת, ולא רק על
חברי הממשלה. להצעתו של זיידל אין
כל סיכוי, וגם אם תתקבל, אין ספק ש־חברי־הכנסת
יוכלו לעקוף את מסקנות
ועדית-אשר, אחרי שפרשת החווה של אריק
שרון פרצה פרץ ענק בהוראות הוועדה.
יושב־ראש סיעת המערך בכנסת, ח״כ
משה שחל, המרוויח הון־עתק במישרד
עורכי-הדין שלו, בין היתר גם אודות ל עובדה
שהוא חבר־כנסת, העלה שורה של
הצעות אחרות, מתונות יותר.
על פי הצעת שחל יצטרך כל חבר־כנסת,
עם השבעתו, למסור הצהרה מפו רטת
על נכסיו ועסקיו. אם יסתבר כי
ההצהרה אינה מלאה או אינה מדוייקת
יואשם אותו ח״כ בבזיון הכנסת, והסנ קציה
על כך תוכל להגיע עד כדי גירוש
מהבית. על סמך ההצהרה ייקבע באילו
דיונים, של הכנסת או של ועדותיה, יהיה
אותו ח״כ רשאי להשתתף.
איש לא יאסור על חבר־הכנסת להש תתף
בדיון זה או אחר, אומרת ההצעה,
אולם אם יסתבר כי חבר־כנסת השתתף
בדיון הנוגע בצורה ישירה או עקיפה
לעסקיו הפרטיים, הוא יואשם בבזיון ה כנסת,
ואפשר יהיה להענישו עד כדי הפ סקת
חברותו בה.
עוד הצעה של שחל נוגעת לחוק דיווח
נסיעות לחוץ־לארץ. כל חבר־כנסת יצטרך,
ערב כל נסיעה שלו לחוץ־לארץ לדווח
לוועדת־הכנסת לשם מה הוא נוסע ועל
חשבון מי. ועדת־הכנסת תקבע אם הנסי עה
חיונית עד כדי כך, שהיא מצדיקה
היעדרות מהכנסת באותה עת, וכן תקבע
אם אין בכרטיס משום שוחד ישיר או
עקיף לח״כ, או אם אין כוונת המשלח של
הח״כ לחוץ־לארץ לזכות בטובת הנאה
מידיו.
הצעה אחרית של שחל נוגעת למתנות
שמקבלים חברי־כנסת. כל ח״כ יצטרך
לדווח לוועדת־הכנסת על כל מתנה שאותה
קיבל הוא או מישפחתו מאדם פרטי, ממוסד
או מחברה, וכן על כל הנחה בתשלום
שממנה הוא נהנה. ועדת־הכנסת תקבע אם
אין בכך משום שוחד או נסיון להשפיע
על הח״כ, ותורה לו אם לקבל את ה מתנה
או לדחותה. במידה והח״ב לא ייש מע
להוראות הוועדה או שיסתיר מפניה
מידע, הוא יואשם במיון הכנסת ואפשר
יהיה לנקוט נגדו בהליכים עד כדי הרח קתו
מהכנסת לצמיתות.
קשה להניח שהצעות אלה אמנם תאו שרנה
בכנסת. חברי-הכנסת, שרובם יוש בים
על מיכרה זהב כלכלי, בין היתר משום
שהם נושאים בתואר חבר־כנסת, לא יס תפקו
במשכורת שלהם מהכנסת, אפילו
שהיא תפחה לאחרונה במידה ניכרת. הם
ימשיכו לחמוד את ההכנסות הכספיות ה טמונות
בעסקים שונים או בעבודות שונות,
שאותם הם מבצעים בעת היותם חברי-
כנסת.

אחרי שביקר אצלי, כי הגן שלי הוא אחד
העשירים בארץ.״
קאופמן בן ה־ 44 מסביר מדוע הוא מת גורר
בדירה, גדולה ומפוארת אמנם, ולא
בווילה :״אם כבר וילה, אז וילה מבודדת
עם גן ענק. אבל אשתי לא מוכנה לכך.
היא טוענת שכאשר אני במילואים, או
בעבודה ציבורית, היא לא רוצה להיות
לבד בבית מבודד.״
בידי חיים וחנה קאופמן שתי מכוניות.
האחת גדולה, מסוג דודג׳ דארט, והשניה
קטנה יותר, רנו ,5שבה נוהגת חנה קאופ מן,
המשמשת כחשבת העסקים של בעלה.
קאופמן עשה את כספו בעצמו. אמנם
אביו היה סוכן חברות זרות, וקאופמן
ממשיך לעשות הון רב מחברות אלה, אולם
הירושה שאותה הותיר לו אביו היתה
דלה ביותר. עסקי האב לא הרקיעו שחקים,
למרות שהמישפחה היתד. אמידה למדי.
גם אשתו של קאופמן באד. ממישפחה
בינונית, מבחינת ההכנסה הכספית. לאביה
של חנה היתד. תחנת־דלק קטנה בפתח-
תיקווה.
כיום שולט קאופמן בכמה חברות, שב
סמות,
יחד עם החברות הקטנות יותר ו המפורסמות
פחות, רוכשות את תמציות
הבשמים הדרושות לבשמים, מי קולון,
סבונים, קצף־גילוח, סבוני־גילוח, אפטר
שייב וכל יתר מוצרי הקוסמטיקה, מ־קאופמן
כימיקאלים. גם חברות הנושאות
את שם חברות־האם בחוץ־לארץ, והמקב-
לות את הידע שלהם מחברות אלה, קונות
את תמציות הבשמים מקאופמן.
חברה אחרת של חיים קאופמן היא חב רת
קאופמן סוכנויות. חברה זו מייבאת
לארץ צבעים, וקאופמן גאה בכך כי עד
לפני שנתיים, עת נכנסו לשוק חברות
אחרות, היה כל ציור של צייר ישראלי
נעשה בצבעים שלו. חברה זו מייבאת
לארץ את צבעי טלנס, או, בשמותיהם ה־מיסחריים
והידועים יותר: פנדה, רמברנדט,
ומקו וואן גוך.
חברה אחרת של קאופמן היא קאופמן
צילום. עד לפני כמד, שנים היה קאופמן
היבואן הבלעדי של מצלמות ישיקה היפ ניות,
אולם שלא כיתר יבואני המצלמות
הבין בשלב מסויים כי הברחות המצלמות
מותירות את היבואנים כימעט ללא ריווח.

רו״כ חיים קאופמן

כולן מצויין שמו. החברה הראשונה היא
קאופמן וזברה למיסחר, המייבאת לארץ
שורה של מישחקי־ילדים, ביניהם הלגו
היקר, שקאופמן הוא הסוכן הבלעדי שלו
בארץ. מלבד הלגו המפורסם מייבא קאופמן
באופן בלעדי את מישחיקי הילדים המפור סמים
פישר פריים ומצ׳בוקס, וכן עוד
מישחקי־ילדים ידועים פחות. קאופמן הוא
המוביל היום בשוק מישחקי הילדים ה פורח
בישראל, והוא גדול יותר מכל מת חריו
גם יחד.
חברה אחרית של קאופמן היא קאופמן
כימיקאלים. כימעט כל בושם הנמכר ב ארץ,
תחת כל שם שהוא, הוא בושם
שנעשה מתמציות המייובאות על־ידי קאופ מן.
חברות התמרוקים הגדולות והמפור־

הוא ויתר על זכויות אלה. כיום מביא
קאופמן מסרטות, ציוד טלוויזיה משוכלל
וציוד יקר לאולפני הסרטה וקולנוע.
1חברה אחרת של קאופמן היא דידקטי,
המייצרת בארץ צעצועים לילדים, ספרים
ומחברות מייוחדוית. לאחרונה הוציאה חברה
זו פזלס עם תמונת ירושלים, וגרפה הון
רב, בעיקר בקרב תיירים. בבעלותו חברה
נוספת, הקשורה ליתר החברות שלו, קאופ מן
זכויות.
המחזור הכספי של חברות קאופמן ה שונות
הוא לדבריו 50 מיליון לירות ב שנה.
מחזור ענק, מאחר והוא כולל ב חישוב
שלו רק את דמי העמלה של קאופ מן
ולא את מחיר המוצר 50 .מיליון הלירות
של המחזור הם בעצם הריווח האישי של

משה ע מ אר:
הכל במזומן

חיי ם ק או פ מן:
רווח 50 מיליון
^ ״כ חרות חיים קאופמן הוא חבר-
׳ 1 1כנסת חדש, אולם אין ספק כי הוא
אחד מעשירי הכנסת, אם לא העשיר ש בהם.
קאופמן מתגורר עם אשתו ושלושת
ילדיו בדירת־גג מפוארת בת 6חדרים
בבית משותף בפתח־תיקווה. מלבד הדירה
יש לקאופמן גן של 150 מטרים על גג
הבית, שבו הוא גאה ביותר .״אפילו אב רהם
יפה, מרשות שמורות הטבע אמר,

ח״כ חיים קאופמן, לפני הוצאות מיש-
רדיות ומם.
לקאופמן מודה כי יש לו חסכונות בגובה
של מיליונים רבים של לירות, המושקעים
בחשבונות חסכון במניות ובצמודים. בנוסף
לאלה יש לו רכוש רב בקרקעות ומיגרשים
שעליהם אין קאופמן רוצה להרחיב את
הדיבור.
אולם קאופמן, שלזכותו ייאמר כי הגיע
לכנסת כאדם עשיר, טוען כי עבודתו ה פרלמנטרית
והמיפלגתית מחבלת בעסקיו.
הוא ידוע כחבר־כנסת, חרוץ ביותר, כאחד
מאלופי השאילתות בכנסת, כמי שמקפיד
להשתתף בכל ישיבו׳ ,של המליאה ובכל
ישיבת ועדה שבה הוא חבר. בנוסף ל שלושת
ימי הכנסת, שלדבריו הם ״מתים״
מבחינת העסקים הפרטיים שלו, מקדיש
קאופמן שעות וימים לעבודה מיפלגתית
בתנועת החרות. משאת נפשו היא להיות
שר־התעשייה או שר־האוצר. ההפרעה ב עסקים
מתבטאת, לדבריו, בהיעדר אפש רות
לפתח רעיונות חדשים, מוצרים או
שווקים חדשים, אם כי הוא מודה שהעס קים
הקיימים שלו כבר עובדים מעצמם,
בעזרת הזמן המצומצם שהוא מקדיש להם, ץ ובעזרת אשתו וחבר עוזריו.

ח״ב קאופמן משחק עם בנו כקוביות ה,,דגו״
מי קולון, סבונים וקצף־גילוח

״פ מפ״ם משה עמאר הוא אחד
> 1מחברי הכנסת העשירים ביותר, ו בוודאי
שהעשיר ביותר מבין חברי הכנסת
של מפ״ם. עמאר, מי שהיה במשך שנים
רבות חבר מועצת עיריית חיפה, הוא עורך-
דין במיקצועו, המעסיק עוד שלושה עור-
כי־דין שכירים. עמאר חושש לגלות את
הכנסותיו הכספיות.
הוא ומשרדו התמחו בטיפול מישפטי
בענייני ערביי חיפה וצפון הארץ, ועל כך
מקנאים בו רבים מעמיתיו בחיפה. הלקו חות
הערביים אינם דומים ללקוחות ה יהודיים
של עורכי-הדין. בדרך כלל רוב
הלקוחות הערביים משלמים כסף מזומן, לא

הזז8^ 1

תהה הס
: > 1ז ^ 1י-11י *^״11

מישפחה מקווה כי תמונות אלה תכנסנה
עוד 10.000 לירות לחודש.
חריש אמנם י ויתר לפני שנה וחצי על
עסקים בשביל פוליטיקה, אך הוא ואשתו
נחושים בהחלטתם, שלא יציג את מוע מדותו
לכנסת הבאה ויפנה לעסקים פרטיים
בתחום הייעוץ הכלכלי לחברות.
הדיש, שלא כמו חברי־כנסת אחרים,
אינו מוכן כלל לשמוע על עסקים פרטיים
תוך כדי חברות בכנסת. לדבריו, כל חבר-
כנסת העוסק בעסקים פרטיים מועל בתפ קידו
ובאמון בוחריו.

יוסף רו ם:
הצנעת העושר

(המשך מעמוד )15
צ׳קים, והפיקוח על הוצאותיהם מטעם מס-
הפנסה הוא פיקוח ירוד הרבה יותר מאשר
הפיקוח בסקטור היהודי.
עמאר מתגורר בדירה מפוארת עם אשתו
ושלושת בנותיו, אך אין קו מכונית. בדי קות
לקבלת רשיון נהיגה גילו כי אין לו
קואורדינציה מספקת כדי לקבל רשיון
כזה.
והזוג עמאר ידוע בחיפה כזוג שמוציא
כסף רב, בין על דברי לבוש — אשתו
של הח״כ ידועה כאחת המתלבשת בבג דים
יקרים — ובין אם על ארוחות־ערב,
קניות משק־בית, ונסיעות לחוץ־לארץ.
אחד מסעיפי ההוצאה הגדולים ביותר
של מישפחת עמאר הוא סעיף המוניות.
אולי בגלל העובדה שאין ברשותה מכונית,
נוהגת מישפחת עמאר לנסוע הרבה, גם מ חוץ
לעיר, במוניות ספיישל. ההוצאות על
מוניות מסתכמות בהרבה אלפי לירות ל חודש.
גם העובדה שאשתו של עמאר ואחת
מבנותיו מרבות לבקרו בכנסת, יותר מכפי

ך} ״כהפרוסור יוסף רום, איש חרות,י• 1הוא אדם עשיר. רום אינו מכחיש
זאת, אך יש לו הגדרה אחרת למצבו ה כלכלי
:״אני חי כמו שצריך לחיות על
שתי משכורות גבוהות, ואני לא מתלונן.״
רום מתגורר בשכונת נוודדשאנן בחיפה
בדירת פאר בת ארבעה וחצי חדרים,
יחד עם אשתו ושלושת ילדיהם. עד שהגיע
לכנסת היה פרופסור באוניברסיטת חיפה.
רום אינו בא ממישפחה עשירה. לאביו
היה בית־קפה קטן בתל-אביב, אולם במשך
השנים הצליח לחסיד כסף ולהשקיע אותו
בצורה נבונה, עד שזה הפך אותו לאדם
עשיר.
אשתו של רום עובדת כיועצת חינוכית
ומביאה הביתה משכורת נכבדה, אם כי
מישפחת רום אינה מוכנה לגלות את גובה
המשכורת הזו. לרום יש מיגרש גדול באחד

ובעלה רק שומרים עבורו את מטילי הזהב
בביתם.

שלמה לודינץ:
10 מיליון לדירה
?יץ ״כ דתי אחר הידוע כעשיר מופלג
1 1הוא ח״כ האגודה שלמה לורינץ, יושב־ראש
ועדרדהכספים של הכנסת. איש אינו
יודע במה לורינץ עוסק. הוא עצמו טוען
כי הוא עוסק רק בעבודה פרלמנטרית וב עבודות
צדקה מטעם האגודה. אולם לורינץ,
המתלבש בפאר וחי בעושר רב, ידוע ב חוגים
הדתיים כאדם עשיר ביותר.
לורינץ גם עוסק בכספים גדולים. מלבד
עבודתו בוועדת־הכספים של הכנסת, ממו נה
לורינץ על קרנות גדולים המצויים בידי
החוגים הדתיים הקיצוניים ובידי אגודת-
ישראל, והוא דמות מקובלת מאד על-ידי
תורמי האגודה בחוץ־לארץ.
עדות לעושרו של לורינץ היא ביתו
בבני־ברק. לאחרונה מכר לורינץ את הווילה
שבה התגורר במשך שנים רבות בבני-
ברק, שהיתה מוקפת בגן ענק, תמורת
סכום של 10 מיליון לירות.

יוסף בורג:
חסכון בחו״ל

בני הזוג גולומב מתגוררים בסביון.
לדבריו, מטעמי חיסכון. בתו של הח״כ
לקתה במחלת אסטמה. היה זה כאשר בני
הזוג התגוררו עם ילדיהם ברמת־אביב,
בדירה שאותה קיבלו מהורי האשה, וה רופאים
המליצו בפניהם לעבור דירה.
גולומב היה אז פקיד בכיר בכור, לפני ש החליטו
על מעבר דרסטי למקום כמו ערד,
שכרו בני המישפחה וילה בסביון למשך
חודשים. יותר לא לקתה הבת שלושה בהתקפים אסטמטיים. כאשד ראו כי טוב,
להמשיך להתגורר מחוץ לעיר החליטו והמישפחה עמדה להירשם לבית ברמת
אפעל, ליד כביש גהה. אז התברר להם כי
לרכוש וילה בסביון זול ב־ססס 150,אלף
לירות, מאשר לבנות שם בית, והם החליטו
ש״הצניעות של רמת אפעל יקרה מדי
והמשיכו להתגורר בשכונת ה עבורם״
יוקרה•
לדברי
גולומב הפרש המחירים בין ה דירה
שלו ברמת־אביב לבין הווילה בסביון
היה כ־ 80,000 לירות, שאותן לקח כהל וואה.
למישפחת גולומב אין נכסים אח רים,
מלבד חיסכון בבנק בגובה של כ־
100,000 לירות. רעייתו של גולומב, העו בדת
כמנהלת מחלקה בבית־החולים גהה,
משתכרת כ־ 18,000 לירות נוספות בחו דש.
לבני הזוג מכונית מדגם פיז׳ו .504

תו א פי ק זיי אד:
הו צ או ת כפולו ת

ך ץ בר ממשלה אמיד, אם כי ללא
י 1עיסוקים פרטיים, הוא שר־הפנים, ה ממונה
על המישטרה, הד״ר יוסף בורג. כ מורה
ורב במיקצועו, לא עסק, לפחות במשך
30 השנים האחרונות, בכל עבודה פרטית.

יץ ״כ תאופיק זייאד שייך לשיכבה
י > ״העשירה״ של חברי־הכנסת של

ח״כ שלמה לורינץ

ח״כ מיכה חריש

ח ״ב יוסף רום

ח ״כ פנחס שיינמן

בעזרת הקרמיקה —

— עם ייעוץ חינוכי —

— ומטילי זהב —

— לשם שמיים !

שנוהגים בני מישפחה של ח״כים אחרים,
מגדילות את ההוצאות בסעיף המוניות.
אולם !נראה כי הוצאות המוניות ירדו
בעתיד הקרוב. אשתו של עמאר מפעילה
עליו עתה לחצים כבדים, כדי שיקנה לה
מכונית. עמאר מסרב בינתיים, אולם ידידי
המישפחה מוכנים להישבע כי האשד, תזכה
לבסוף, ותאחז בהגה.

האתרים היקרים של חיפה, אם כי הוא
מסרב בתוקף לגלות את מיקומו ואת ערכו
של המיגרש. הוא נוהג בסובארו 1974 ויש
לו חשבונות־חיסכון בבנק, אם כי, לדעתו,
אינו חייב לפרסם פרטים עליהם.

הוא חבר־כנסת החל מהכנסת הראשונה
ובמשך שנים רבות שר בממשלה.
אולם בורג חי ברמת־חיים גבוהה ביותר,
ויש לו חשבונות חיסכון גבוהים בבנקים.
הוא מתגורר בדירה השווה כיום למעלה
מ־ 2.5מיליון לירות, בשדרות בן־מימון,
בשכונת רחביה, בירושלים.
ידידיו של בורג טוענים, כי לדבריו
הוא חסך כסף רב בנסיעותיו לחוץ־לארץ.
בורג הוא מאלופי הנוסעים לחוץ־לארץ
בין שרי הממשלה, והוא מתמיד בכך כבר
שנים רבות, אם כי אונו נותן פירסום
לנסיעותיו. כאשר נוסע בורג לחוץ־לארץ
משולמות כל הוצאותיו, בנוסף למשכור תו,
והוא גם יכול לקנות מיצרכים ומוצרים
שונים -מכסף שאינו בא ממשכורתו.
׳לבורג ידידים רבים בחוץ־לארץ, המצי פים
אותו במתנות בעלות ערך רב ובכלי-
בית, בכל פעם שהוא מבקר אצלם.

רק״ח. חברי־כנסת ממיפלגה זו חיים ב צניעות
רבה. את משכורתם הם מעבירים
לקופת המיפלגה ומקבלים ממנה דמי מיחיד,
נמוכים. חברי־כנסת אלה הם היחידים ש אותם
אי אפשר לראות אף פעם במזנון
חברי־הכנסת והם אוכלים תמיד במזנון
הכללי מפני שהוא זול יותר. גם שם הם
מקפידים להזמין אוכל צנוע וזול, בדרך-
כלל כוס תה עם קרקרים וגבינה. בן חמשת
חברי־הכנסת, השניים החריגים הם צ׳ארלי
ביטון׳ הנוהג לשבת במזנון הח״כים והוא
גם היחידי מביניהם שיש לו מכונית פרטית
מסוג ב.מ.וו״ וח״כ תאופיק זייאד, אשר
בפעמים הנדירות שהוא מופיע בכנסת,
אפשר ״לתפוס״ גם אותו במזנון הח״כים.

מיכה חריש:
מוותר על הכנ ס ת
יי* עומת שני אלה, ח״כ המערך מיכה
• חריש הוא אחד מעניי הכנסת. חריש,
אב לשלושה ילדים מתגורר בדירה בת
שלושה וחצי חדרים בגיבעתיים, שאותה
רכש בשנת 1968 בעבור 45 אלף לירות.
חריש הוא כלכלן במיקצועו, וערב ה בחירות
האחרונות הוצע לו על־ידי חברות
כלכליות גדולות לוותר על חברותו ב כנסת
ולהצטרף לצוות עובדיהן תמורת
שכר גבוה. חריש זוכר את ההתייעצויות
המישפחתיות שהיו לו במשך לילות ארו כים,
עד שהחליט בכל זאת לרוץ לכנסת.
מצבו הכלכלי של הכלכלן חריש הוא
בכל רע. יש לו אוברדרפט קבוע בבנק
ורק חסכון אחד, של 50 אלף לירות על שם
הילדים. הוא נוסע במכונית וולוו בת 10
שנים ולאחרונה, שוב בעיקבות התייעצות
מישפחתית, החלה אשתו, אסתר, לעבוד
שוב. היא יוצרת תמונות קרמיקה, וה־

פינ ח ס שיינמן:
זהב בבוידם
ך ין ״כ המפד״ל פינחס שיינמן מרוויח
1 1את משכורתו היחידה מהכנסת, אולם
גם בלעדיה הוא אדם עשיר ביותר. מלבד
ההוצאות שאותן הוא מקבל כחבר־כנסת,
מקבל שיינמן עוד הוצאות, יותר מ־10.000
לירות כל חודש, מהמועצה הדתית של תל־אביב—יפו,
שבראשה הוא עומד.
אצל החוגים הדתיים הסימן לעושר מת בטא
בצורה שבה מחתן האב את בנותיו.
אלוהים ברך את שיינמן בשתי בנות,
והוא חיתן אותן בחתונות מהמפוארות
ביותר שידעה הארץ.
עדות לעושרו של שיינמן, המתגורר
בדירה מפוארת בשדרות סמאטס בתל-
אביב, הוא דווקא שרברב. באחד הימים
הוזמן על־ידי אשתו של שיינמן שרברב
לביתם, כדי לתקן את דוד המים החמים.
עוד עוסק השרברב במלאכתו, ומעליית
הגג נשרו כמה מטילי זהב. השרברב נד הם,
אולם יותר ממנו נדהמה אשתו של
שיינמן, שבמשך שעה ארוכה שיכנעה את
השרברב כי מטילי הזהב אינם רכושם,
אלא רכוש של קרוב מישפחה, וכי היא

דויד גולו מב:
אסטמה בסביון
^ ויד (״דודיק״) גולומג הוא מחברי !
הכנסת הצעירים של הבית, חיה פו ליטית
חדשה שהופיעה על המפה רק עם
הקמתה של ד״ש. כיום גולומב הוא חבר
ש״י, הפלג שנפרד מידין. גולומב לא בא
ממישפחה עשירה, מוצאו ידוע, שכן הוא
בנו של מפקד ההגנה אליהו גולומב. גם
אשתו לא באה ממישפחה בעלת הון.

לזייאד בית גדול בן שתי קומות במרכז
נצרת, וחשבון הוצאות כמעט בלתי מוגבל
מעיריית נצרת שבראשה הוא עומד. זייאד
ידוע ברחב יד, מה שבא לידי ביטוי כאשר
הוא יושב עם חבריו בבתי־קפה בנצרת.
משמשת אותו מכונית של העיריה עם
נהג.
בנצרת התהלכו שמועות כי לזייאד יש
חיסכון נכבד בבנק, אולם זייאד תולה שמו עות
אלה בתעמולת בחירות שהתנהלה
נגדו, ומוכן להורות לכל הבנקים בנצרת
לפתוח את חשבונותיהם כדי להוכיח שאין
לו חשבון כלל.
אולם למרות כל זאת אין ספק כי רמת-
החיים של זייאד עולה על זו של שאר
חברי־הכנסת של רק״ח.

*50115

ת״א דיזנגוף 128־ 3קומות אופנה• ת״א דיזנגוף -125 לצעירים
ועור
- 25זמש
זמנהוף 25
ח״אא זתוהור
ארנקים הילטון דיזנגוף

זמש ועור
1ן ת
120 אילת ירושלים העולם הזה 2162

11 ^ 1

11 ^ 1

שמכירות מקררי תדיראן עלו בשנת 1978
י 7לעומת המכירות בשנת .1974
למרות שהיקף המכירות הארצי של
מקררים ירד ב־ 1978 בכ־^ 10 לעומת .1974
שזו ההוכחה הניצחת לאמון הציבור
במוצרי תדיראן באיכותם ובשרות
המובטח להם.
שעקב הדרישה הגדולה למקררי תדיראן
נוצר תור.

י ^ ו ן שבכדי לקצר את תקופת ההמתנה,
*1י! אנו עושים את המיטב והמירב להגדלת
כושר הייצור.

שמקררי תדיראן במיגוון דגמיהם הם
המתאימים ביותר לצרכי המשפחה
הישראלית.

ן ן— 11

שהמחיר אצלנו הוא סופי. הרוכש
מקרר תדיראן מוגן מפני כל התייקרות*
(לא קשור למועד האספקה)

* כל דגמי המקררים מיוצרים מחומרים ומרכיבים טכניים זהים שהמם המעולים ביותר. מקררי תדיראן ב5-
צבעים (בסדרות רגילות וסדרות דה-לוקס) השונים זה מזה בעיצובם.
** בתנאי שההזמנה תגיע למשרדנו לא יאוחר מ־ 28 לחודש פברואר ש.ז.

ההחלטה הנ כונ ה ע 1ל ד 511 :

להיות נהא היו 1979

ך* נחות בנמל-התעופה של קץ
• היר, להגיש את דרכוני לשוטר בבי-
קורת־הדרכונים, לראות אותו מעלעל ב-
מיסמך, לחזות בלידתו של חיוך אדיר
על פניו, לשמוע את המילה :״אהלאן ! ״
לשמוע מילה זו שוב ושוב, בערבית,
באנגלית, ולפעמים גם בעברית, מאות
פעמים במשך שמונה ימים, בליוויית אותו
החיוך הלבבי המצרי, מפי נהגי־מו-
ניות, שרי־ממשלה, זבניות, נערי־מעלית,
פרופסורים, צעירים בשולחן סמוך ב״גרו-
פי״ ,סופרים, חיילים, מלצרים, מזכירות,
מבקרים במועדון־לילה וסתם אנשים שהתוודעתי
אליהם ברחוב — בלא אף יוצא
אחד מן הכלל.
לחזות, על פי הזמנת ידיד, מפיק-
סרטים, בהסרטת סצנה במועדון־הלילה
של ״מינה האוס״ ,שבה רוקדת הכוכבת
לעיני קהל חוגג, ולחשוב על כך שבאולם
זה עצמו נערך, לפני יותר משנה,
המשא־ומתן לשלום שלא נסתיים.
להגיש למלצר במיסעדה, בתום הארוחה,
את כרטיס־האשראי שהונפק לי על־ידי
סניף ״בנק הפועלים״ בתל-אביב, ולקבל
את תלוש-התשלום לחתימה בלי
ניד-עפעף.
לעמוד בראש מיגדל-קאהיר היפהפה
בצהרי־יום, להשקיף על העיר האדירה
מן הפיראמידות בדרום־מערב ועד לגור־די־השחקים
של עיר־נאצר בצפון־מערב,
ולחשוב על מאות אלפי הישראלים שיעלו
על חמיגדל הזה בעתיד.

שבת בביתו של אחד מגדולי ה־
׳ €סופרים במצריים, ללטף את החתול
שלו ולשמוע מפיו זיכרונות על הביקור
שערך באוניברסיטה העברית בירושלים
ב־.1946
להכיר את אחת מגדולות רקדניות-
הבטן של מצריים, להיענות להזמנתה
להילוות אליה בערב שבו יש לה ארבע
הופעות במקומות שונים בעיר, לראותה
על הבמה כהתגלמות החושניות הנשית
כשהיא נעה לקצב המוסיקה הערבית
המטרפת, ולשוחח עימה במכונית בדרך
ממקום למקום, כשהיא נוהגת בעצמה
ובפראות, מעשנת בשרשרת, לובשת שימ-
לה מודרנית ונועלת מגפיים אופנתיים.
להכיר עיתונאי דובר״עברית המספר
שתירגם רבים ממאמרי, ולהתווכח עימו
בעברית על המאמר ״הלם השלום״ ,שפורסם
במלואו בעיתון מקומי.
לקבל מסגן־אלוף של שירות״הביטחון
המצרי דרישות־שלום לעיתונאים ישרא ליים
שהכיר, וביניהם אהוד יערי, סמי
גרינשפן, דויד לנדאו.
להיכנס לחנות ברחוב קצר-אל-ניל
(״ארמון הנילוס״) ולגלות כי המוכרת
היא יהודיה, שנישאה למוסלמי, והמב-
קשת למסור דרישת־שלום למישפחתה
בחולון.

ך ענות שוב ושוב, פעמים בלא /ספור,
על שאלות מודאגות של אנשים
השואלים, בדאגה גלוייה ואמיתית :
״מדוע הישראלים מעכבים את ההסכם !
מדוע חשוב לכם פסיק פה ונקודה שם,
כשאנחנו מוכנים לפתוח, יחד איתכם,
תקופה חדשה בחיי עמינו
לשתות סיפלוני קפה ותה, לסרוגין, עם
מפיק־סרטים מצרי ולתכנן עימו, ספק
בהלצה, ספק ברצינות, את התסריט ה ראשון
שיופק כקו״פרודוקציה מצרית־ישראלית,
על אודות חיילים במילחמת
יום־הכיפורים (היא ״מילחמת־ראמא-
דאן״ ,בלשונו).
לנתח באוזני שר-המדינה לענייני-חוץ,
בוטרוס בוטרוס-ראלי, בארמון הנהדר
שבמידאן אל-תחריר (״כיכר השיחרור״),
את אופיו של אריק שרון.
לגשת למישרד של סוכנות״ידיעות כדי
לבקש טובה בהעברת ידיעה לארץ, להיענות
ברצון על-ידי אחד מעובדי המישרד,

ולשמוע מפיו את ההרצאה הקצרה ביותר
על בעיות המשא־והמתן :״למה אתם
לא רוצים בשלום 2שטויות, אינכם רוצים
בשלום ! אילו רציתם בשלום, הייתם
נותנים לפלסטינים להקים את מדינתם.
או שיהיה שלום עם כולם, או שלא
יהיה שלום ביכלל ץ
לשמוע מפי ידידה מצריה צעירה, את
סיפור־חייה על רגל אחת :״הורי מכריחים
אותי להתחתן עם גבר שאני לא
אוהבת אותו. הוא איש טוב ונחמד, אבל
הוא לא מוצא חן בעיני. אנחנו מאורסים,
ונקבע שנתחתן כשנמצא דירה. קשה
מאד למצוא דירה. אני מקווה שלא נמצא
דירה לעולם.״

י שבת בחוג ידידים, במיסעדה
/עממית בקירבת הפיראמידות, שבה
אוכלים רק תרנגולת צלוייה, לשתות יין

מצרי אדום (״עומר אל-כיאם״) ולבן
(״פתולומאוס״) ולהחליף בדיחות פוליטיות
— בדיחה ישראלית תמורת בדיחה
מצרית.
לשמוע מפי זבנית באחת החנויות כי
בעל-החנות הוא ״יהודי מפלסטין״ ,לגשת
אל האיש ולשמוע מפיו בעברית רהוטה
— שהיה תלמיד גמנסיה ״הרצליה״
ושיש לו בית בגיבעת־הרצל.
לשמוע כי ג׳יהאן אל־סאדאת עסוקה
עתה בחיבור עבודת המ״א שלה באוני ברסיטת
קאהיר, על הנישא ״השפעת שי רי
(המשורר הבריטי) שלי על השירה הערבית״.
לפתוח
במיקרה את גליון השבועון
״אוקטובר״ ,שהופיע ביום הגיעי לקא-
היר, ולמצוא בו את המאמר שלי על
״מילחמת הגנרלים״.
לראות את הפיראמידות בחשיכה.
לעמוד בלובי של מלון, ההומה אורחים
מצריים, ולצעוק בעברית, בקולי-
קולות, מפאת הקשר הטלפוני הלקוי,
דבדי-פרשנות על מצב המשא־ומתן, למען
תוכנית ״יומן-השבוע״ של שידורי־ישראל
(שלא שודר בסופו־של-דבר בגלל שביתה).
לשבת בבאר עם צעירה מצרית, בת
העדה ׳הארמנית, בעלת מיקצוע חופשי,
ולהתווכח עימה בלהט על שיחרור ה-
אשה, כשהיא דוגלת בדיעה שעל האשה
להשתחרר מעיסוקיה המיקצועיים במשך
חמש השנים הראשונות אחרי לידת בנה,
כדי שתוכל להתמסר לו כראוי.

גשת כבית־הכנסת הגדול ברחוב
עדלי, במרכז קאהיר, בליל״שבת, לאחר
התפילה, להצטרף לקבוצה קטנה
של זקנים, העומדת עדיין לפני חזית ה בניין,
לשמוע מפי אשה מצריה־אשכנזיה

בשם קליין־בלחובסקי זיכרונות על הצ-
גות־אידיש שהתקיימו פעם בקאהיר.
להיפגש באותו המקום עם צעיר יהודי
שנולד במצריים, שהיגר לארצות-הברית
ושביקר גם כמה פעמים בארץ, ולשוחח
עימו בעברית.
לאכול בחברת פקיד בכיר מלישכת הנשיא
במיסעדה ברחוב עבד״אל־חלק סר״
וואד, ולשמוע מפיו הרצאה מפורטת על
תבשילי מצריים ואופן הכנתם, ולבחור
בצלחת של ״מולוחיה״ (מרק ירוק מתובל
מאד, העשוי מירק שאיני יודע מהו).
לשבת בווילה הנהדרת של ידיד לבנוני
צעיר, שהוא גיסו של אחד האישים. ה עשירים
ביותר בסעודיה, לגמוע כוסות
ויסקי ולשוחח על השפעת המהפכה של
איית-אללה חומייני על סיכויי השלום.
להיוועד עם מיודענו הוותיק, מורסי
סעד־אל־דין חמדי, מי שהיה ראש מיג־

הל־ההסברה והדובר המצרי במשא־ומתן
לשלום, ולחוות דיעה על דגם העיתון־
לילדים שהוא מתכוון להוציא לאור.
לראות את תאונת־הדרכים הראשונה
שהייתי עד לה במצריים, שניות מעטות
אחרי שהתרחשה, כשאדם הרוג שוכב
ברחוב, מול פתח ביתו של הסופר נגיב
מחפוז, מכוסה בחיפזון בעיתונים.
להרגיש באושר המציף את כולי, כאשר
אני מצליח למצוא קשר טלפוני, אחרי
שחייגתי לאותו מיספר עשר או עשרים
פעם.
להקליט את קולו של ילד קטן בטייפ־ריקורדר
הננסי, ולראות את חיוך ההנאה
על פניו כשהוא שומע את קולו.

י 1-עמוד על המקח עם המוכר בח-
• נות־השטיחים בכפר קירדסה, בירת
השטיחים המצריים, שאינו מוכן לזוז מן
המחיר שנקב, והמוריד לבסוף לירה מן
המחיר שכבר הסכמתי לו, כמחווה חד-
צדדי של ידידות.
לשמוע מאותו מוכר צעיר שהוא מוכן
לתת לי גלביה לבנה ויפה בחינם —
בתנאי שאתחייב להופיע בה בכנסת בירושלים.
להחליף
דיעות עם עורך עיתון מצרי
על הבעיות העלולות להתעורר, כאשר
המוני מצרים והמוני ישראלים ייפגשו
אלה באלה, ולסכם עימו שאולי כדאי
להקים ועדת־תיאום מצרית״ישראלית,
כדי לפקח ולהנחות את התהליך, בשלביו
הראשונים.
להתרשם, בשיחה זו ובעשרות שיחות
אחרית, כי בעיני המצרים כלל אין ספק
שהסכם־השלום ייחתם, במוקדם או במאוחר,
מפני שהישראלים יבינו בעצמם
שהצעות סאדאת הן לטובתם.

לאכול במיסעדה בשולחן הסמוך לזה
של גנרל מצרי, אשר חזהו מעוטר בשמונה
שורות של עיטורים — ולחפש לשווא
תירוץ כלשהו כדי להיכנס עימו בשיחה.
להתווכח עם אחד מגדולי הוגי-הדיעית
במצריים, איש האופוזיציה השמאלית,
המותח ביקורת קטלנית על מדיניות הנשיא,
מבלי שנוכחותו של קציו־הביטחון
הבכיר, המלווה אותי, תפריע לו במאומה.

ך י הסתובב ברחובות סתם, לבדי,
/כמו בארץ הידידותית ביותר, להח ליף
דברים עם אנשים מכל הסוגים, לשמוע
את דיבריהם הספונטאניים על השלום,
להסתכל בעיניהם, לראות את חיוכיהם
הלבביים, להקשיב לנימת קולם,
ולחשוב :״אלוהים שבשמיים, אילו יכול
היה כל אחד משלושה וחצי מיליוני הישראלים
לראות ולשמוע זאת ! ״
לשמוע מפי איש-ביטחון, שהשתתף בביקור
הנשיא אל־סאדאת בירושלים, את
רשמיו בעת הטיסה הראשונה מקאהיר
ללוד :״ההתרגשות חנקה את גרוננו...״
להיכנס לחנות של שפרים וציורים
עתיקים, לשמוע שבעליו הוא קופטי, לשוחח
עימו על הסיכויים שהשפה הקופטית
תקום ותחזור להיות שפת־דיבור
כמו העברית, לשמוע מפיו: אבל לכם,
היהודים, יש ארץ משלכם להתבונן
בקלף עתיק של פירקי־תורה שהוא שולף
מתחת לערימה של עתיקות.
לחזור ל״סהרה סיטי״ ,מועדון־הלילה
שבו אירעה בדצמבר 1977 התפרצות ה-
אכסטאזה הגדולה של התיידדות העיתונאים
מישראל עם המארחים המצריים,
ולשמוע שם מפי זמר-מאלתר שירי תהילה
על האומה הערבית הגדולה ועל המלך
חאלד מסעודיה, בשעה שאורחים
סעודיים תולים על צווארו שרשרת ה־עשוייה
משטרות־כסף בני 10 לירות מצריות
( 300ל״י) כל אחד.
לקבל מחמאה מפי פקיד מצרי בכיר:
״אני מקווה שאתה תהיה השגריר הרא שון
של ישראל במצריים״.

שמוע, כמה פעמים, שאלות מפי
מצרים אם אכן מנחם בגין דיבר
ברצינות, כשאמר כי היהודים הם שבנו
את הפיראמידות — אחת ההערות המת־מיהות
ביותר שנפלטו אי-פעם מפיו של
ראש־הממשלה.
לדבר על ליקחי ההיסטוריה המצרית,
בת 6,000 השנים, ולזכות מייד בתיקון
מפי בת־שיחי, עיתונאית מצרית קשישה :
״לא 6000 אלא 7000
לטייל בעיר ביום השישי, הוא יום־
השבת המוסלמי, כשהרחובות ריקים יח סית
והתנועה מעטה, ולהיווכח עד כמה
קאהיר היא עיר יפה ונעימה כאשר העומס
הנורא של ההמונים אינו משבש את
חייה.
ללכת ברחוב ולהיתקל לפתע בעבד-
אללה שלייפר, יהודי אמריקאי גבה־קו־ 2
מה ומזוקן, שהתאסלם ושהפך פרו״ערבי^ן
נלהב, המכהן כאן עתה כמנהל סוכנות -׳
ידיעות אמריקאית.
להיתקל בקפה ״בראזיליה״ ברחוב
טלאת־אל־חרב במצרי קשיש שההובי
שלו הוא חקר המוסיקה הדתית העתיקה,
המבקש לדעת מיהו המומחה הישראלי
מס׳ 1ללחן של כת האסיים, ולהבטיח
לו לברר זאת ולהודיע לו על כך
בכתב.
להמריא הביתה, להסתכל מחלון המטוס
בעיר הנהדרת והענקית הזאת, בפי-
ראמידות המזדקרות, בגורדי-השחקים, ן

בנילוס המתפתל, במיבצר של צלאח־אל׳
דין, בקו החד בין הפס הירוק הצר
והמידבר העצום משני צדדיו, ולחשוב :
אם נחמיץ את ההזדמנות לעשות שלום
עם ארץ זו, לא תסלח ההיסטוריה לעולם
לאיש ולדור האשמים בכך.
קאהיר 2 ,בפברואר . 1979

הערכת־המודיעין האחרונה של ראש־אמ״ן טעתה
לאנשים מכונים!

777
הברנדי הלאומי

שהוא

בינלאומי.

בשתי נקודות. ועם י שראל נכנס למיטה עם אימפוטנט
9ערב פרישתו מתפקידו
כראש אגף־המודיעיו במטכ״ל,
השתתף האלוף שלמה גזית
בהערכודהמודיעין האחרונה של
קציני חיל־המודיעין, שנעשתה
תחת פיקודו: הניסיון להעריך
מראש מה תהיה תוצאת משחק
הכדורסל, שנערך במדריד, בין
מכבי תל-אביב לבין ריאל מד ריד.
למחרת היום, בתום טקס
חילופי ראש אמ״ן, יכול היה
גזית לבשר לקציני־החיל :״הע רכת
ראש אמ״ן היתה הקרובה
ביותר למציאות.״ מסתבר ש־גזית
העריך מראש שתוצאת
המשחק תהיי! 86:70 לטובת ה ספרדים,
כלומר ניצחון בהפרש
של 16 נקודות. במציאות ניצ חו
הספרדים בתוצאה ,90:76
הפרש של 14 נקודות.
8 :לראש אמ״ן החדש, ה אלוף
יהושע שגיא, שבא
במקומו של גזית, היו בעבר
בעיות מישפחתיות, בגלל ה זמות
בין שמו לבין שמו של
אחד מעורכי מדור הספורט
של היומון הארץ, יהושע
שגיא. אחרי מילחמת יום-
הכיפורים, בעת שאיש־המודי־עין
״שגיא שירת כקצין־המודי־עין
של אוגדת האלוף אריאל

השבוע במיסעדה תל־אביבית,
בחברתו של איש־הטלוויזיה
אלי ניסן, ובאוזני כל הנוכחים
במיסעדה העריך את ההבדל
שבין שני עסקני מיפלגת־העבו־דה,
המתמודדים על הבכורה ב סניף
המיפלגה בתל־אביב• יאמר
שריד :״אליהו שפייזר מיי צג
את הטיפשות העצלה. מז כיר
מועצת פועלי תל־אביב,
הב כן־מאיר, מייצג, לעומת
זאת, את הטיפשות החרוצה.״

השישה, כדי שיוכל לזהותם
אם הם יגיעו לבית.
סגן-שר-האוצר יחזקאל
פלומין מתלונן על-כך ,״שבכל
פעם שהוא ׳עולה לדוכן־הנוא־מים
בכנסת, מיד משסעים או תו
בקריאות־ביניים. כאשר עלח
פלומין לנאום בשבוע שעבר,
ושוסע בקריאת־ביניים, הוא

סיעת של״י בעניין החווה של
אריק שרון קרא ח״כ הליכוד
רוגי מילוא לעבר ח״כ של״י
מאיר פעיל :״לאן חזר השר
חיים צדוק אחרי שסיים את
תפקידו בממשלה?״ השיב לו
פעיל :״לך יש קשרים עם ה־סי־איי־אי,
אבל לי אין בלשים
פרטיים.״ השיב לו מילוא :״לכן

בעת שישב בשבוע שעבר
ח״כ הליכוד יצחק יצחלוי ב־מיזנון
הכנסת ואכל, ניגשה
אליו אתת ממזכירות הליכוד,
ירדנה מלר, ודרשה ממנו ב מפגיע
להיכנס לאולם כדי ל הצביע.
יצחקי כה מיהר, עד
ששכח להסיר מחגורתו את
מפית־השולחן הכחולה, וכך נכ נס
לאולם המליאה. כאשר העיר
לו על־כך אחד הסדרנים, מיהר
יצחקי לצאת מהאולם, החזיר
את המפית למיזנון וחזר להצ ביע.
9ח״כ
יוסי שריד, הידוע
כאחד מנושאי דגל היונים ב־מיפלגת
העבודה, שינה השבוע

משה דיין

הפן מסופר פופולארי בארצות־חברית לגיבורו
של רב-מכר: טכס במינהרת לינקולן. זהו
ספר סנסציוני חדש מאת סופר הבלשים ריצ׳ארד קאמינגהאם.
הספר מתאר את השתלשלות המאורעות כאשר קבוצת אנשי
פידיאיון פלסטינים מנסה לרצוח את דיין, כשמכוניתו עוברת
במינהרת לינקולן, מתחת לנהר האדסון• ציור זה הוא אחד האילוסטרציות
לספר, המבוקש עתה בחנויות הספרים בארצות־הברית.

פנה ליושב־ראש הישיבה, ח״כ
בנימין המי, ואמר לו:
״אולי אפשר להקים ועדה ב כנסת
כדי לדעית מדוע הפסוק
הראשון שאני אומר בכל הזדמ נות
מעורר מיד תגובות זעם י״
השיבה לו ח״כ המערך או ר ה
נמיר :״זה מתוך יחס מייוחד
אליך.״ ענה לה פלומין :״מוחיל
טוייבס.״ (מוחל על הטובה, ב אידיש).

שהיה אלוף־מישנה בצה״ל ונודע
במילחמת־יום־הפיפורים כמפקד
מפקד בוח גרנית, נכנס נסערה לפוליטיקה באשר הוקמה
ד״ש, ונחשב ליד ימינו של ייגאל ידין. אולם גרנית התאכזב מחר
מאוד מד״ש, אם כי לדבריו הוא מתכנן עתה את צעדיו הבאים
בפוליטיקה. כדי שיהיה לו הרבה כוח למילחמות הפוליטיות
העתידות שלו, הולך גרנית פעמיים בשבוע למועדון בריאות בבית
מלון תל-אביב ידוע, ומשלם עבור התענוג לטפס על המכשירים.
שרון, שירת עייתונאי־הספורט
שגיא כחייל מילואים, פירסם
בעיתונו רשימות מהווי חיילי
המילואים, שכללו דברי ביקורת
על צר,״ל. יום אחד פגש הקצין
׳שגיא יאת העיתונאי שגיא ובי קש
ממנו :״אולי אתה מוכן ל הגיד
לאבא שלי שזה לא אני
הכותב את הרשימות בהארץ?
אמרתי ליו את זה כמה פעמים,
והוא ילא מוכן להאמין לי !״
8ח״ב יוסי שריד ישב

את דעתו והצהיר :״אני נגד
להחזיר את יריחו. צומחות שם
פומלות כאלה נהדרות, שזה
ממש עוול להחזיר את המקום.״
8סגן ראש-הממשלה, הפרו־סור
ייגאל ידין, החליט כי
ששת האסירים הנמלטים עלו לים
לבוא לביתו, כדי לשוחח
עימו. הוא סיפר על חששו ל נוטר,
השומר על הבית, ולמח רת
כבר היו מודבקות בצריפו
של הנוטר תמונותיהם של כל

8במיסגרת ריב־שפתיים
מילולי בין ח״כ הליכוד דב
שילנפקי לבין ח״כ רק״ח
מאיר וילנר, אמר שילנסקי :
״חבר־הכנסת וילנר, אני הייתי
נער יהודי בגולה.״ השיב לו
וילנר :״זה הדבר היחידי הנכון
שאמרת.״

כאשר עלה מזכ״ל ההס תדרות,
ח״כ ירוחם משל,
על בימת־הנואמים, הוא בירך
את שר־התחבוחה החדש, חיים
לנדאו, לרגל כביסתו לתפקיד.
ענה לו לנדאו בקריאת־ביביים :
״אתה תוכל לסייע מעשית, לא
רק בברכה.״ הגיב על כך ח״כ
ש״י, מרדכי וירשובסקי:
״לא צריך להגזים.״
8במיסגרת הדיון בהצעת
אי־האמון בממשלה ,׳שהגישה

אני מספר לך את העובדות.״
ענה לו פעיל :״כאשר אני אח ליט
שאתה תהיה הבלש הפרטי
שלי, אתה תספר לי.״ מילוא
לא יכול היה להתאפק וקרא ל עבר
פעיל :״אז תשלם לי.״
8בשבוע שעבר היו צרי כים
שני חברי־המערך, גד
יעקוכי ומיכה חריש, ל צאת
בשליחות הכנסת לפרלמנט
האירופי בשטרסבורג. יעקובי
לא רצה לנסוע ,׳ולמחרת היום
התגלה מדוע. הוא הביא לכנסת
את ידידתו, דיילת אל־על נלה
פרלמוטר, והציג אותה כ-
״חברה שלי״ לפני כל חברי
הבית. חריש לא רצה לצאת,
׳משום שבאותו שבוע הייתה צרי כה
לעלות הציעה דחופה שלו
לסדר־היום, בעניין שיכון לזו גות
צעירים. מזכ״ל מיפליגת
העבידה שימעון פרם, הח ליט
לשלוח במקומם את ח״כ
דני רוזוליו, ואיש לא הבין
מדוע הוא בחר דווקא בו. פרס
הזכיר לחברי־המערך האחרים,
שרצו לנסוע, כי רוזוליו הש תתף
במישלחת ישראל באו״ם,
והוזעק ארצה כדי להשתתף ב הצבעה
על חוק הבחירות ה־איזוריות
,׳ולכן ״מגיע לו פי צוי״.

בוויכוח
על החוזה של
העולם הזה 2162

אנשים
שר־החקלאות אריק ׳שרון טען
ח״כ המערך, עמוס הדר, כי
אין צורך להחמיר עם שרון,
מאחר ואף יאחד מד,מושבניקים,
חברי־המערך, לא יוכל בעתיד
לכהן כשר־חקלאות, משום ש יהיה
בכך ניגוד אינטרסים.
השיב לו מי שרייה שר־המ״שט־רה,
שלמה הילל :״גם אני
לא אוכל להיות שר ׳חקלאות,
כיוון שלפעמים אני קונה בשוק
תפוחי־אדמד.,״
בעת שיחה בין מי שהיה
שר־החוץ, ח״כ יגאל אלון,
ובין מזכיר המישמרת הצעירה
של מיפלגת־ד,עבודה, חיים
רמץ, ניתחו השניים את מהל־כי־השלום
בין מצריים לישראל,
וכיצד הם ייראו בהיסטוריה.
אמר על כך אלון :״בספרי מ היסטוריה
יופיע מנחם בגין
כהעריתישוליים, כאשר הם ית ארו
את מאמצי השלום של

אנוור אל־סאדאת.״

9כאשר נערך דיון בסיעת
המערך, שבו ניסו לנתח את
הסיבות להצלחת הליכוד בבחי רות
האחרונות, התבטא אלון:
״לעם היה צורך פרוורסי להיכ נס
למיטה עם הליכוד, ואחר־כך
הוא גילה שהליכוד בעצם
אימפוטנט.״
,בעת דיון על ד,עליה
והקליטה, תקף ח״כ המערך
עוזי כרעם את המוסדות ה עוסקים
בכך ואמר :״על פי
קצב העבודה של גורמי העליה
והקליטה בארץ, אנחנו נגלה
פיתאום כי מעליה הגדולה ביותר
לישראל היא סוויאט־נאם.
! 8בישיבת סיעת־המערך
בכנסת השתתף גם חבר הוועד־המנהל
של רשות השידור
מטעם המערך, גיסים אלמוג.

לפעו!1ות התנדבות

הוא הביע דעה מיקצועית, ש לפיה
צריכה סיעת־המערך ל הילחם
על־כך ששידורי־צבע
יכנסו בהדרגה לטלוויזיה ה ישראלית,
תוך חמש שנים.
הגיב על כך ח״כ מיסה חריש :
״כן, כל שנה נכניס צבע אחר.״
! 8בדיון על כרוז הסטו דנטים
הערביים, עלתה לנאום
ח״ב המערך שושנה ארב־לי־אלמוזלינו.
אחרי כמה
מילים קרא לעומתה ח״כ רק״ח,
תופיר, מוכי :״חבר-הכנסת
יהודה כ ך מאיר הוא זהב
לעומתך.״
׳ 8במיסגרת אותו דיון הת חרו
חברי־הכנסת בקריאות על
נושא הבושה. החלה בכך ארב־לי־אלמוזלינו,
שקראה לעבר
ח״ כ שולמית אלוני :״איך
את לא מתביישת?״ השיבה לה
אלוני :״אני מתביישת רק בדבר
אחד, ששמעתי אותך נוא מת
״.אחר כך עברה אלוני אל
ח״כ הליכוד מנחם סכידור
ואמרה ליו :״אני.מתביישת בכך
שאתה יושב בבית־המהוקקים.״
כאשר באמצע נאומה של אלוני
השמיע ח״כ האגודה יעקכ
גרום קריאת־ביניים, אמרה לו
אלוני, מעל דוכן הנואמים :
״עוד גיבור קם לי. בוקר טוב
אדוני. מה שלומך? אתה מגייס
את ילדיך לצבא -את בנותיך?
מה אתה עושה פה בכלל?״
גרוס ילא נשאר חייב ואמר לה :
״את סוכנת של אש״ף, ואני
מתבייש שסוכנת של אש״ף
יושבת בכנסת.״
8מי שהיה מנכ״ל הסוכ נות
היהודית, והנהו כיום מנהל
הקרן קיימת לישראל, משה
ריכדין, טען השבוע כי זו
הפעם הראשונה שלחברי הנה לת
הסוכנות היהודית אין

עליזה בגין

התנדבה לעמוד בראש אגודה חדשה — אגודת נשות יהלומנים לפעולות
התנדבות — ואף באה לכנס הייסוד שלה. בכניסה ניתנה לה אורכידיאה
סגולה. עליזה בגין שכחה את הפרח היקר כאשר הלכה, אולם בביתה נזכרה ומיהרה לטלפן לאסתר
קדישאי, רעייתו של ראש לישכת ראש־הממשלה, יחיאל קדישאי• זו דאגה לכך שלמחרת חיום תגיע
האורכידיאה לבית בגין. בתמונה נראית גברת בגין כשהיא נואמת בפני נשות היהלומנים. מימין לשמאל
יושבות שולמית חוצ׳נר וחנה גרטלר, בתו של נשיא בורסת היהלומנים משה שניצר, מנכ״ל מישרד
הבריאות הפרופסור מרדכי שני, עליזה בגין, ורדה שניצר, רעייתו של נשיא הבורסה והפרופסור כחן.
רגשי־נחיתות
ממשלת ישראל.

לעומת

חברי

מנחם

9ח״ב המערך, הרב
הכהן, אושפז בשבוע שעבר
אחרי שאיבד את שיווי־משקלו
ונפל. לידידיו, שבאו לבקרו ו שד,תעניינו
במחלתו, הסביר
הכהן :״אני מבקר יותר מדי
בכנסת. אחרי שהכנסת איבדה
את האיזון שלה, איבדתי גם
אני את שיווי־המשקל שלי.״

9חברת־הכנסת אורה נמיר
היתד, בסיור עם ועדת־ד־,חינוך י,
שבראשה היא עומדת, בכפר
הערבי אום אל־פחם, במשולש.

כאשר היה על נמיר לברך את
תושבי הכפר, היתה לה פליטת-
פה והיא פנתה אליהם בלשון :
״תושבי אום אל־פת״ח.״
9רק עתה נודע כיצד
הסתבך מנכ״ל בנק טפחות,
חיים כן־דויד, בפעולת־־,עז רה
שהוא עורך, בהיקף ענק,
עבור אם־החמישיה המפורסמת,
שקה וכסלר. בן־דויד, שהוא
עצמו אב לשלישיה, כבר אסף
יותר מ־ 60 אלף לירות עבור
מישפחת החמישיה, וסיפר כי
למחרת לידתה של החמישיה
הוא פגש בישכנתו, רעיית ה נשיא
אופירה נכון, בקונ צרט.
גב׳ נבון פנתה אליו

ואמרה לו :״אתה הרי מכיר
את החווייה, אז אולי תיגש ל הורים
ותראה מה אפשר לעשות
למענם?״ הסביר בך דויד ל גבי
,״בקשת אשת־הנשיא היא
פקודה.״
9אחרי הדיון בוועדת-
הכספים של הכנסת על אגרת
הטלוויזיה, מיהרו שילושה חב־רי־כנסת
אל דוברת הליכוד ב כנסת,
ישראדה חיריק, ו ביקשו
ממנה להוציא קומוני־קאט
לעיתונות, שיכלול את
דבריהם בישיבת הוועדה. כש־הדוברת
קיבלה את הנאומים של
שלושת חברי־הכנסת, היא גיל תה,
כי יד,׳שלושה — חיים

קאופמן, יצחק שריר ו-
ינאל כהן־אורנד -טענו

טענות סותרות לגבי מיספר
מקלטי הטלוויזיה שבעליהם
מתחמקים מתשלום האגרה. מ חוסר
ברירה לא הוציאה הודעה
סיעתית, אלא שלוש הוד עות
שונות, הסותרות זיו את

8המיסעדן הירושלמי ה ידוע,
יחזקאל שמש, ערך
בשבוע שעבר טכס ירית־מילה
לנכדו, בנר, הרביעי של בתו
עדנה. ישמש הזמין לברית,
שהתקיימה במיסעדר, שלו, את
נשיא־המדינה יצחק נכון, ו את
ראש עיריית ירושלים טדי
קורק, שניהם ידידים אישיים
טובים ישלו. בשעה , 11.30ה מועד
שאליו הוזמנו הקרואים,
לא הגיעו ישני האישים. שמש,
שהתכוון כי אחד מהם יהיה
הסנדק. נטל את התפקיד על
עצמו. הנשיא אמנם לא הגיע,
אבל קולק הגיע חמש דקות אח רי
סיום הטכס .״מה כל כך
מיהרתם?״ הוא שאל את ישמש.
״החלטנו להתחיל בדיוק בזמן,״
ענד, לו שמש .״הגיעו ימים
טובים,״ אמר קולק, בהצביעו
על שמש ,׳שהוא ממוצא פרסי.
״שמש הפך להיות ייקה.״

אביב אנו

בן ה״ ,6בא להצגת״הבכורה שכתב אביו יהונתן,
״ספורים שענת אוהבת במיוחד.״ זו היתה
הפעם החמישית שבה ראה את ההצגה, ואת כל השירים שלה הוא
כבר יודע בעל פה. לבכורה הזמין אביב עשרה ילדים מהגן שלו,
וכן את הגננת פנינה, שהיתה גם הגננת של אמו נורית, לפני הרבה
העולם הזה 2162

שנים, ברמת־גן. לאה רביו (בתמונה משמאל) הביאה עימה לאותה
הצגה את נכדה. בדרך כלל, באירועים הקשורים עם מישפחת דיין
(משה דיין הוא דודו של יהונתן) מגיעה המישפחה בהרכב מלא,
אן שר״החוץ ורעייתו היו בפאריס, בביקור רשמי, ולכן לא הגיעו.
בהצגת הבכורה ייצגה הפעם את ״החלונות הגבוהים״ לאה רבין.

8באותה מסיבה היד, גם
צלם־העיתונות דויד רוכינ־ג
ר, מי שהיה פעם צלם העולם
הזה, הידוע כמי שהולך אפילו
לבית־השימוש כשמצלמתו עי־ימו.
אבל לרובינגר לא היתה
הפעם מצלמה. הוא נשאל על־ידי
ידידיו :״מדוע אתה בא
עירום?״ תשובתו :״המצלמות
שלי לא -שדתות ויסקי.״

הטלחיזיה תהיה ..אוהל הד 1ד ט1ם״
1אבא רדף אחר* ו.זנבי הורקיסים
8לקאריקטוריסט ר ענן
לו רי א, שהגיע השבוע לביקור
בארץ. היתר. הצעה מקורית
להסבת שמה של רשות־השי־דור.
אחרי ששמע כי מם?,
(״טומי״) לפיד עומד להת מנות
כמנכ״ל רשות־השידור,
הציע לוריא להסב את שם

עורכי העיתון המתחרה להקטין
את כושר־היצירה שלו באמצ עות
סימום. ואז, ברגע המכריע,
יופיע סטים מק־גארט, ו יציל
את לוריא ואת העיתונות
החופשית של הוואי.
8ביום הששי ברחוב דיזנ*
גוף בתל־אביב עמד לו נער

לנהג שיש לו מזל שלא ביקש
להוסיף עוד אפם לסכום הזה,
על הבושה של גניבת פרחים
מנער.
׳ 8ימי־ההולדת של אם ף5
(״ספספיי״) אמדו רסקי כבר
הפכו עניין של מסורת. בכל
שנה מזמין אבא מ י את כל

רפי נל־

ואת כפר הנופש של
8ין,״ אמר קים.
8באילת, עם תום צילומי
הסרט של טוני קדטים, נטל
רפי נלסון מצבה ענקית, ש שימשה
כתיפאורה בסרט, והע ביר
אותה לכפר־הנופש שלו.
כאשר נשאל מדוע עשה זאת,

דואגים, כדי לברר מה קרה
לשדרן הפופולרי שלהן אלכם
אנסקי, יכולות להירגע. אלכס
חוזר ארצה וכבר בשבוע הבא,
ימשיך בתוכניתו 707 ובקולה
של אמא. מעניין שקהל מערי ציו
מורכב בעיקר מנשים,
הטוענות שאינן יכולות להת חיל
את הבוקר מבלי לשמוע
את קולו ברדיו.
8לא רק מנחים עבור דד
אירוויזיון מעסיקים כרגע את
אנשי־התיקשורת, גם התוכנית
עלי כותרת מדוברת מאד. ב עיקר
דנים במנחיה הבאים
והולכים. נתן כדון, מנהל
בית־ספר לעיתונאות בתל-
אביב, הוזמן על-ידי מפיקי
התוכנית להיבחן כמנחה אפ שרי.
אחרי שעבר את המיב*
חנים, נודע לו שעלי כותרת
החליטה להסתפק במנחה אחד
— מני פאר. דעתו של ברון :
״לדעתי אני האדם היחידי ה מתאים
להנחות את התוכנית
הזו.״

אראל קשת

אן יצא לאויר העולם לפני שבוע, וכבר
מצלמים אותו. הוא עדיין לא יודע
שאמא שלו נחשבת כשחקנית היפה של התאטרון הלאומי ״הבימה״,
ובשל הריונה עזבה את תפקידה הסכטי בהצגת ״חלום ליל קיץ״.

הרשות ל״אהל

הדוד

טום״.

8אגב, לוריא עומד להע תיק
את מקום־מגוריו, למשך
שנה אחת לפחות, להובולולו
שבהוואי. הקאריקטוריסט, ש־ציוריו
מתפרסמים בחשובים
שבעיתוני העולם, קיבל הצעה
מעיתון יומי בהוואי להצטרף
למערכת שלו, כדי לסייע לו
במאבק עם העיתון המתחרה
באי. לוריא עשוי להיענות
בחיוב להצעה ולהתגורר עם
מישפחתו שם. ידידיו בארץ,
ששמעו על כך, כבר ראו בעיני
רוחם כיצד ישתלב רענן בעתיד
באחד מפירקי סידרת־המתח ה טלוויזיונית
הוואי : 50 הסרט
יספר על הזמנתו לאי ועל תככי

ומכר נרקיסים. לידו עצרה
מונית והנהג קרא לנער, ביקש
שלושה זרים, נטל אותם וברח
מבלי לשלם. ראתה זאת סו־כנת־הציירים
חווה שי, לא
התעצלה, רדפה במכוניתה אחר
המונית, רשמה את מיספרה
והביאה אותו לנער. אמר לה
הצעיר :״אל תדאגי, אבא שלי
עיתונאי.״ ואומנם יאיר לפיד,
בנו של טומי לפיד, הביא
את המידע לאביו. זה איתר
את בעל המונית, בא אל ביתו
ודרש את תמורת הפרחים, סך
25 לירות. נוסף על כך ביקש
צ׳ק על סכום של 250 לירות,
כתרומה עבור אקי״ס (אגודה
לקידום הילד המפגר) והודיע

בעוד כחודשיים היא תחזור לפעילות בתיאטרונה. גם אבא שלו,
שנמנע מלהופיע בשבועות האחרונים, עובד עכשיו במרץ על תכנית
מוטיקלית חדשה. האמא היא השחקנית יונה אליאן, והאבא —
הזמר ששי קשת. יונה וששי מאושרים מאוד עם התוספת המשפחתית.
ידידיו, עם ילדיהם, למיסעדה
שלו ביפו, כדי לחגוג את יום-
ההולדת של אסף. הילד בן ה־8
ביקש הפעם מכל ידידיו, ש יביאו
לו עציצים כמתנות יום-
הולדת, כי הוא רוצה לפתוח
משתלה בחדרו. הוא אפילו תלה
שם שלט ״פינת הצומח וה נוכל״.
8פסל
מקורי מאד, ובעל
רעיונות חדשניים, הוא
(״מנשקה״) קדישמן. מוסי-
און־ישראל פותח תערוכה מ שלו,
המצויירת כולה על דפים
מתוך ספר טלפונים. מנשקה
גם ביקש מאמנים־ידידים ש יציירו
ככל העולה על רוחם
על דפי ספר־הטלפונים, שצוירו
על ידו. חברת דפי זהב, המו ציאה
לאור את מדריך־הטלפון
המסווג בארץ, התפעלה מהרע יון
והחליטה להעניק את חסותה
לתערוכה זו. שם התערוכה
מתקשרים אל קדישמן.

מנשה

8 .אל ארמונו של המלך
אולאף ה* 5בנורווגיה הגיעו
ארבע צינצנות־דבש. השולח
— יחיאל קדישאי, ראש
לישכתו של מנחם בגין. הדבש
נשלח לאוסלו, אחרי שיחיאל
התארח בארמון, שוחח עם כל
אנשי המלך, וסיפר להם על
ישראל שהיא ארץ זבת חלב
ודבש. את טעם החלב לא היה
צריך להסביר להם, אך יחיאל
התרשם כי הדבש לא היה מוכר
להם. לכן קיבלו אותו ישר
מהמקור — מישראל. קדישאי
התארח שם עם מישלחת ראש־הממשלה,
כאשר נסע לקבל
את פרס־נובל לשלום.

עטה. היא פנתה אל במאי התיאטרון הקאמרי, שמואל בונים,
שביים אותה בעבר ב״רביעיית מועדון התאטרון״ ,והמצייר בשעות־הפנאי
שלו, וביקשה ממנו לאייר את הספר. התוצאה — ספר בשם
״כתב חושם״ ,עם רישומים של בונים. גליה, החושבת כשחקנית,
החליטה לגייס ידידות שלה כדי להרכיב הצגת־ילדים המבוססת
על הספר. הזמרת קוריו אלאל הלחינה השירים וחגית רכבי ביימה.

8צריך לנהוג יותר בזהי רות
— השבוע למדו זאת על
בשרם שני אנשי־בוהמה. הזמר
ארטיק לוי, שהתנגש בעת
נהיגה עם מכוניתה של אשת־החברה
נהורה פלנצמן, יצא
במזל מהתאונה כשהוא בריא
ושלם, אך המכונית אושפזה
לתיקון. הדוגמנית חלי גול־דנברג,
שכל־כך התגאתה ב־יופיה
של מכוניתה החדשה,
עלתה בשעת נהיגה על בלוק
ענקי, וגם היא יצאה בשלום,
ואף מכוניתה מאושפזת במוסך.
עכשיו תופסים השניים טרמפים.

8מנהל חברת־התעופה
אולימפיק בישראל,
יכול להרשות לעצמו לטוס
לכל מקום שירצה, אך הוא
בחר דווקא באילת, אליה הגיע
כדי להחלים מניתוח שעבר
באחרונה .״מכל איי-הנופש ב עולם,
אני מעדיף את אילת

זאג קיס,

לעלות על הבמה לשם שינוי. היא יוצאת בהצגת־ילדים חדשה עם
השחקן אבי יקיר, המקריין את קולו של קישקשתא, בתוכנית-
הילדים על המסך הקטן. השניים כתבו וחלחינו את התוכנית,
ואפילו קישקשתא יצטרף למופע. דפנה לא -עלתה על הבמה כ״15
שנים, מאז שהיתה שחקנית מתחילה. היא בוגרת להקה צבאית.
השיב :״כאשר נחזיר את ה מקום
למצריים, אומר להם ש איני
עוזב, כי כאן קבור הסבא
שלי.״
8כל עקרות־הבית, שהציפו
את תחנת גלי צה״ל במיכתבים

8בהתערבות שנערכה לפני
שבוע בין אנשי קולנוע בתל-
אביב, הפסיד מנהל סיוטי נוח,
דני דימבורט, אלף דולר
לטובת ידידו יורס פלמן, מ בעלי
קולנוע בן־יהודה. יורם
העולם הזה 2162

מרי ל*1

נבחרה במלבת־היופי של הנשים המלאות בתחרות שנערכה על־ידי מיפעל המייצר
בגדים לנשים כאלה. כפרס קיבלה עבודה כדוגמנית בבית־האופנה הזה. יום אחרי
התחרות הזמינה את הבוס החדש שלה, שלמה האוזנר, לארוחה שהיא בישלה עבורו. כמנה ראשונה
הגישה סלומון מעושן בתוך לאזאנייה. מנה שנייה — מרק מוקרם• מנה עיקרית — אווז ממולא,
עם תוספות של תפוחי־אדמה ומקרונים. ולקינוח — מיבחר של מוס עם קפה ועוגת״שוקולד. כאן —
מלי באמצע, כשמימין הסגנית השניה חני רביד, ומשמאל הסגנית הראשונה, בתיה סגל.

טען שהסרט המוצג אצלו עתה
ימשוך בשבוע הראשון כחמשת
אלפים צופים, ודני לא הסכים
עימו. הסרט (מחוץ לתחום)
הביא כתשעת אלפים צופים,
וכאשר יורם בא לגבות את
הדולרים, סרב דעי לשלם לו.
לקח יורם שתי ביצים קשות
והביא לדני ואמר :״למי שאין
ביצים, החלטתי לספק לו
שתיים.״

׳ 8השנה האחרונה היתה
משמעותית ביותר בחייה של
השחקנית מרים נבריאדי.
קודם כל היא התגרשה מבעלה
אוריאל, אחרי שנים רבות
של נישואין. אחר־כד השיאה
את בתה הבכורה, יעל, ואחרי
זה עשתה הסבה מיקצועית.
היא עזבה את המישחק לטובת
עיסקי־המיסעדות. השבוע היא
הפכה סבתא, כאשר בתה ילדה
בת. היא גם חגגה לפני שבוע
את יום הולדתה ה־.44
! 8כאשר שחקן נוסע לע שות
חלטורה, הוא מצפה, כמו בן,
להופעה מוצלחת. יעקוב

בודו הוזמן להופיע בצפון
הארץ, בכנס של בני־נוער.
הנואמים שקדמו להופעתו הת לוננו
לפני הצעירים על התנה גותם
האלימה והבלתי־מנומסת.
כאשר עלה בודו על הבמה,
אכן הרעישו הצעירים. בודו
הפסיק את ההופעה ונתן להם
הרצאה קצרה על מה שעובר
על שחקן, כאשר הוא יוצא
מתל־אביב, נוסע במשך ארבע
שעות ליישוב בצפון ונתקל
בקהל עויין. הצעירים השתכנעו
והשתתקו. יומיים אחרי ההו פעה
קיבל בודו מיכתב־תודה
מהמועצה האזורית, שכתבה לו
כמה היא אסירת״תודה על ה הרצאה
החיעוכית.

ולבושות סוודרים. כאשר הת יישבו
על כיסאות, כדי להר אות
את נעליהן, הציגו הדוג מניות,
לתדהמת הצופים, הרבה
יותר מאשר מגפיים.

8הפירסומאי יעקוב
פרלקו הציע שדוגמניות תצג נה
נעליים ומגפיים בתצוגת-
אופנה, כשהן לבושות גרבונים
וסוודרים עליונים בלבד, כך
שתשומת־הלב תתרכז בנעליהן.
הדוגמניות חלית בלקוכסקי,

8במסיבה שנערכה בתל־אביב
בסוף השבוע פגש הזמר
אריק לג ד א את הספורטאי
ט ל ברודי וסיפר לו כמה הוא
כועס על כך שמכבי תל־אביב
הפסידה במישחק־הכדורסל ב מדריד
.״לא איכפת לי שמיקי
ברקוביץ בא למישחק במצב־רוח
רע, כאשר הוא נוסע על
חשבון משלם־המיסים. מצב רו חו
לא מעניין אותי,״ הטיח
אריק לפני ברודי הנדהם, שעל
התקפה מסוג כזה לא ידע איך
להגיב.
8הבלשן אבשלום קור,
בפינתו אימרות עם רוטב בגלי
צה״ל אמר על הברית הצבאית
סוריה—עיראק :״זה מעיד שה־עיראקים
יפסיקו להסתובב ב־פיג׳מות.״

וולדי
מור אכן רקדו לצלילי
דיסקו, כשהן נעולות מגפיים

8לתצוגת־אופנה בהרצליה,
מטעם הוועד למען החייל, הגי-

שרית דמיר, דורין טד

הזמרת אינה מזילה דמעות על״כך שהגיעה רק למקום
השלישי בפסטיבל הזמר הישראלי. להיפך, היא מאד עליזה.
היא עשתה מסיבה לכל ידידיה בבית מלון בתל־אביב לפני עזבה את הארץ והזמינה
העולם הזה 2162

דודו ח תן

צעד באותה תחרות כמועמדת מיספר ,14
אחרי 13 מועמדות. את הרעיון אימצו לעצמם
המארגנים מטכס בחירת מלכת־המים, שבו נכנס טוביה צפיר כשהוא
לבוש כגולדה מאיר לתחרות. דודו צעד אך לא זכה בנקודות.

מירי אורן

עה הדוגמנית
באיחור של חצי שעה. מארגנת
התצוגה, בתיה עפרון, זעמה
ושלחה את מירי הביתה. את
מקומה מילאה נערה שאינה
דוגמנית, בתו של אחד מבעלי
מיפעל־בגדים, שהציגו באותו
ערב, שנכחה במקום.
8בהזמנה בלתי־שיגרתית
זכו השבוע כמה נשים ביש ראל,
ביניהן העיתונאית עדה
הוז והד״ר לתיקשורת דינה
גורן. ההזמנה היא לכנס בינ לאומי
ראשון לנשים בדרג
מינהלי בכיר, שייערך במכסי קו.
היוזמת היא גדודיה
פאלאם דה־קלדרון, סופרת

ועיתונאית מכסיקאית. עדה מ קווה
שבשלב השני ישלחו לה
גם כרטיס.
8סרט בשם ג׳נסיס מוסרט
בארץ כבר מזה כמה חודשים.
השחקן האנגלי בראיין די־קון,
שמגלם את דמותו של
ישו, גאה על כך שאשתו,
השחקנית האנגליה רולה, נכ נסה
להריון בארץ־ישראל, ו אפילו
בגליל, שם גדל ישו
עצמו. אשתו, שהיתה נוסעת
מדי פעם לארצות־הברית עבור
סירטי־פירסומת של חברת־תמ-
רוקים, החליטה עתה להזמין
את צלמי החברה לביתה ב אנגליה,
בגלל הריונה.

את אחיה הבכור מוני (בתמונה מימין) לשיר עימה ביחד. מוני, שהוא זמר מועדוני־לילה
מזה שנים רבות, הפן לאחרונה איש־עסקים• יש לו מיפעל לשיפשוף מיכנסי
ג׳ינס בתל־אביב. בעלה של חדווה, דדלי רנוף (בתמונה משמאל) ,הוא רופא מצליח.

בדיג!

20£־ ק17

- 370ק12

.171*201 הניידת הגדול המכל הבחינות
• מסך 17 אינטש
• קליטה מעולה בכל מקום •
• אנטנה טלסקופית ^ 1/זו-זט
• אפשרות חיבור למצבר המכונית
• עיצוב נאה וגימור דמוי עץ.
אח הטלויזיות של שרפ. תוכל לראות
לשמוע ולקנות בשק״ם. במשכיר המרכזי.
בכליבו שלום. במשכיר לצרכן. כש א ל.
ובחנויות מובחרות למכשירי חשמל.

- 370ק .12 דגם חד ש ומ שופר.
• מסך 12 אינטש
• קליטה משלה בכל מקנם
• אנטנה טלסקופית ^ /ץ ^ /ט
• קלה וניידת נכ־ 7ק־ס
• מתחברת גם למצבר המכונית
• אפשרות חיבור לאוזניות
• כפתורי כוונון חזיתיים
• עיצוב נאה ויריח נשיאה נוחה.

שרפ. ענקהאלקט רוני ק ה מיפן

בואן: אסמגו בע־מ ירושלים טלפון 02-533817 :הפצה: סלון טוקיו, אלנבי 53ח־א. טל 03-283770 .הפצה ביים: אור, יבוא והפצה, דרך בית לחם .60 טל 02-719447 .

העולם הזה 2162

הקנייה הטובה

מחקר בנ ק ישראל:

של צוקרמן

אימצו הא שראי מחבל
ב עלי ה ובצמיחה
התקפה חריפה ביותר על מדיניות-
האוצר של הגבלות האשראי כלולה במחקר
מאת ריצ׳ארד אבליו, שהופיע ב־
האינפלציה זוכרים את המודעה של המעבידים,
על פני עמוד שלם בכל העיתונים, שקראה
להכות את האינפלציה ז אני מתכוון
למודעה של בימה שביט, נשיא התעשיינים,
שבה נתבקשו השכירים לרכוש
מדי חודש אגרות-חוב בחלק מהכנסתם
הפנויה, והמעסיקים — לא להעלות מחירים
במשך שלושה חודשים.
בין החותמים על המודעה היה גם איגוד
המו״לים. והנה, לפני כמה ימים,
הודיע אחד מחברי איגוד המו״לים, ה-
״ג׳רוזלם פוסט״ ,על העלאת מחיר העיתון
— מ״ 7לירות ל־ 8לירות. עוד מכה
כזו לאינפלציה, והיא ממש תיבהל.

ה בו רסה

ימים אלה בסקר בנק-ישראל מיספר
,49—48 הקרוי ״עשור אבוד של צמיחה ז
המדיניות הכלכלית מאז .״1973
המחקר קובע, כי אחד הגורמים העיקריים
לביקוש המקומי הוא ״ההסדר״
הישראלי של הפקת ריווחי-הון ניכרים
במיגזר הפרטי, מאשראי בלתי־צמוד שמעניק
הסקטור הציבורי בתקופה של
אינפלציה דוהרת.
לפי המחקר, צימצום כמות־הכסף הריאלית
הוא שגרם בראש וראשונה לירידה
בביקוש המקומי הריאלי, ולקיפאון
התפוקה הלאומית הגולמית הריאלית.
השפעות אלה הן שהיו הגורם העיקרי
לקיפאון, או לירידה במיספר העולים
נטו, וחן ביבוא ההון הפרטי.
המחקר קובע, כי בלי הגדלת כמות־הכסף
הריאלית בשוק לא תיתכן צמיחה
כלכלית. יתכן כי בתחילה תגרום צמיחה
כזו לעליה בביקוש, קודם שיבוא גידול
ביבוא ההון הפרטי. הדבר עשוי להביא
לעליה זמנית בשער החליפין ולתרום
לגידול האינפלציה. תנועות־הון ספקולטיביות
עשויות לקזז את הלחצים הללו,
ועל הרשויות להבטיח זאת באמצעות
קבלת אשראי זמני מחו״ל. בפועל הנטיה
נראית הפוכה, מתוך כוונה לשרת את
הריווחיות של היצוא התעשייתי.

הטחפו והיצוא
מחקר של יוסף ברוך, שפורסם בסקר
בנק-ישראל מיספר 49—48 קובע,
כי המהפך הגדיל במידה ניכרת את הפער
בתמורות שבין היצואנים לבין המייצרים
תחליפי-יבוא, לרעת התעשיינים. לפני המהפך
היה הפער לרעת התעשיינים ב-
״/״ 20 ואילו אחריו הוא גדל ל־ס/ס! 30
הסקר קובע, כי שינוי מפלה זה גרם
להעמקת העיוותים בהקצאת המקורות
במשק והרחיק את המשק מהשגת שער
אחיד לכל המוצרים הסחירים.

המד ען הראש
לפני כמה חודשים פירסמתי במדור זה ידיעה, כי המדען הראשי לשעבר של
מישרד התעשיה עבר לעבוד בחברה, שלה נתן מענקי מחקר כשכיהן בתפקידו הממ שלתי.
תלונה נשלחה ליועץ המישפטי לשעבר, אהרון ברק. לפני כמה ימים נמסר
ב״מעריב״ ,כי הוגש כתב־אישום נגד המדען הראשי בגין עבירה זו.

קונות נאמנות
נדא׳ והשקיע?
מבין שבע הקרנות המשקיעות במניות
(״יגדל״ ו״פיא״ של בנק-לאומי ,״דקל״
ו״ברוש״ של דיסקונט ,״צבר״ ,״ארז״ ו-
״קהל״ של הפועלים) אלה של דיסקונט
היו היעילות ביותר לפי בדיקות מכל סוג
שהוא. ורק הן הוכיחו עדיפות על פני
תיק השקעה ישיר במניות. מימצאים
אלה כלולים במחקר של שלמה טראב,
שפורסם בסקר בנק־ישראל מיספר 48־.49
המחקר קובע עוד, כי בקרנות של בנק־הפועלים
ניכרת עדיפות מסויימת ביעילות
הביצוע לעומת קרנות בנק-לאומי.
עוד נמצא כי בכל אחד מן הבנקים היתה
קרן הצבירה יעילה יותר בביצועיה לעומת
קרן המחלקת רווחים.
מסקנת המחקר היא, כי כל משקיע
פרטי יכול היה להשקיע בעצמו את כספו,
ביעילות רבה יותר מאשר באמצעות
אחת מהקרנות שנבדקו (פרט לקרן
״דקל״) ,אילו היה מרכיב בעצמו תיק
השקעות.
הסיבה לחוסר יעילות הביצוע של קרנות
הנאמנות, לדעת המחקר, טמונה במדיניות
ההעדפה הברורה של הקרנות,
להשקיע במניות הקשורות בקונצרן הבנק
המנהל את הקרן. מדיניות זו אינה
מהווה אמנם הוכחה לחוסר יעילות בניהול,
אך קשה להניח כי היא עלתה תמיד
בקנה אחד, בכל אחת מהקרנות, עם
טובתו של ציבור המשקיעים.

בשבוע שעבר, ביום החמישי אחר הצ-
הריים, פשטה בהלה בירושלים. היא נפוצה
חיש מהר ביתר חלקי הארץ. לפי
הסיפור שבמרכזה, עמד האוצר להכריז
השבוע על ירידה משמעותית בערד הלירה
לעומת הדולר. מקור הבהלה בעורך-
דין ירושלמי, שסיפר גם לי, כי ראה ביום
החמישי בשעה 12 בצהריים את בן־עמי
צוקרמן, מראשי האוצר, נכנס לסניף
הבנק הבינלאומי הראשון ברחוב הלל 10
בירושלים. לדברי עורן־הדין, רכש צוקר-
מן 2,500 דולר, ואחר-כך הוא שוחח עם
מנהל מחלקת המטבע־הזר בסניף ששאלו
מה קורה, כיוון שלפני צוקרמן היו בסניף
עוד פקידים בכירים של האוצר וגם הם
רכשו דולרים. עורד־הדין, המוכר לי היטב,
עמד על כך שראה ושמע דברים אלה.
בן־עמי צוקרמן אישר כי אכן היה בסניף
הבנק האמור ושוחח עם מנהל מחלקת
המטבע הזר, אולם לא רכש כל סכום
במטבע זר ,״לא 2,500 ולא 1,000 דולר״,
כדבריו. הוא עשה כמה פעולות אחרות,
שלא כללו עיסקי מטבע זר.
נראה כי בימי צפיה לגזרות •,הספיק
ביקור הפקיד בבנק, כדי לעורר תנודות
רבות. שכן קניות רבות של מטבע זר
בוצעו ביגללו.

היועץ המישפטי מדק
פרשת המדען הראשי
היועץ ה מי שפ טי לממשלה, פרופסור אהרון ברק, בו ד ק תלונה על שהמדען
הרא שי לשעבר של מי שרד התע שיי ה־ ה מי סחר־ו ה תיי רו ת, פרופסור
עבר לנהל חברה־בת של קונצרן ״ א ל בי ט ״ .אל בי ט הי תהאחתהחב רי ת שקיבל ה

יצחק יעקוב,

״העולם הזה״ 2122 תאריך 3.5.78
הפעולה —

״מעריב״ 29.1.1979
— והתוצאה
במכוניות שנתון אירגון הצרכנים האמריקאי, שהופיע
בימים אלה, פירסם את המכוניות
המשומשות של , 1978 שהן הקניה הטובה
ביותר, לדעתו. מחקרי האירגון נחשבים
לרציניים ביותר בארצית־הברית.
מבין המכוניות הקרויות סאאב־קומ-
פאקט ממליץ האירגון על המכוניות הבאות,
לפי סדר העדיפות: פולקסוואגן
ראביט, פולקסוואגן שירוקו, הונדה
אקורד, פורד פיאסטה, שברולט שאבט,
מזדה גי־אל־סי, טויוטה סליסח, ביואיק
אופל, דאטסון, דודג׳ קולט, הונדה סי-
ביק, פליימוט סאפארו, רנו לה־קאר (2
דלתות).
המחקר ממליץ לא לרכוש שתי מכוניות:
דודג׳ אומני ופליימוט הורייזון.
מבין המכוניות מסוג קומפאקט, מפריד
השנתון בין מכוניות אמריקאיות לייבוא.
מכוניות הייבוא הנחשבות כקניה
הטובה ביותר הן: אאודי ,5000 פולקס־וואגן
דאשר, וולבו , 240 פז׳ו , 504 דאט־סון
,810 בי־אם־וו ,320 סאאב ,99 פז׳ו
604 אס־אל.
המכוניות האמריקאיות המומלצות
לשנת 1978 הן: שברולט מאליבו,
אולדסמוביל קאטלס או ביואיק סנטורי,
דודג׳ דיפלומט או קרייזלר לה־ברון, פורד
פיירמונט או מרקורי זפיר, פורד גראנדה,
ביואיק סקיילארק או שברולט נובה או
אולדסמוביל אומגה או פונטיאק פניקס,
דודג׳ אספן או פליימוט וולאר, קונקורד
ופאקר.

בטיחות המנובית
באמריקה ובישראל
במהלך שנת 1978 נמצאו פגמים במכוניות
שייוצרו או שווקו באמריקה.
שילטונות ארצות-הברית כפו על היצרן
והמשווק, לתקן את הפגם על חשבונן.
מרבית הדגמים הללו נמכרים גם בישראל.
משום מה לא שמע מישרד־התחבורה
ומנהלו הכללי, אהודשיל ( /כי בארץ
נמכרות מכוניות כאלה. גם היבואנים
לא טרחו לתקן את הפגם. נראה כי חלק
מתאונות הדרכים בישראל נגרם בגלל
פגמים בייצור. כדי להקל על בעלי הרכב
ועל מישרד״התחבורה, הרי רשימת המכוניות
שהוחזרו בשנה הקודמת בארצות־הברית,
מפאת פגמים ביצור, ושכמוהן
נמכרות גם בישראל.
• פליימוט הורייזון ודודג׳ אומני
1978 הוחזרו 30 אלף מכוניות מחשש
לנזילות ממיכל הדלק אל פנים המכונית.
• דודג׳ משאיות קלות (1977־;)1978
הוחזרו 20 אלף משאיות מאותן הסיבות.
• פורד פיירמונט ומרקורי זפיר
( >)1978 הוחזרו 185 אלף מכוניות מחשש
להתקנה לא נכונה של מערכת כבלי המעצורים.

פורד פינטו ומוסטנג ; )1974( 2
הוחזרו 60 אלף מכוניות מחשש לפגמים
במערכת ההגה.
• פורד אף 100ו־ 150 וכן פורד
ברונקו 1978 הוחזרו 17 אלף מכוניות
בגלל מיסבים פגומים.
• שברולט מונזה, פונטיאק סאן-
בירד, אולדסמוביל סטארפייר, ביואיק
סקייהוק ; הוחזרו יותר מ 22-אלף מכוניות
מדגם ,1978 מחשש לפגמים במערכת
ההגה.
• טריומף טי־אר ; 1976—1973 ,6
הוחזרו 37 אלף מכוניות מחשש לפגמים
בדוושת הדלק.
0אוסטין־מרינה 1973 1974 הוחזרו
יותר מ־ 20 אלף מכוניות מחשש לפגמים
במיכל הדלק.
• פיאט ; )1976—1975( 131 הוח זרו
יותר מ״ 26 אלף מכוניות מחשש לפגמים
במערכת המאייד.
ס סאאב ; 1977—1976 ,99 הוח זרו
18 אלף מכוניות מחשש שצינורות
הדלק מן המיכל עלולות להיפגע ממגע
חיצוני.
• וולבו , 265 , 264 ,245 ,244 , 242
; 1978—1977 הוחזרו 28 אלף מכוניות
מחשש שמערכת הגלגלים לא ניזונה בשמנים,
ולכן הגלגל יינזק ועלול להיקרע.

הצמיג הבטיחותי -אונירויאל ראלי2$0

7שנות מחקר להגברת הבטיחות

7שנות פתוח
לשפור אורן חיי הצמיג
7שנות פתוח
לקצור מרחק הבלימה
7שנות פתוח
למניעת החלקה בכביש רטוב

7שנים השקענו על־ מנ ת שצמיגי
אונירויאל ראלי ,280
ישרתו את״הנהג בצורה הטובה ביותר
בכל התנאים.
אנו בטוחים שהבטיחותשלך
שווה זאת.
להשיג בכל מוסכי הצמיגים

רפאל זיתוניחברהבע־־מ
.מפיצים בלעדיים לצמיגי ״אונירויאל״בישראל

7שנות פתוח
להגברת הבטיחות בסיבובים
81ץ80ש11 אנו חושבים תחילה
על בטיחות!

פרסום דגש

העולם הזה 2162

עווו..השום חזה־•
מוווח עו ביחודו
בן שמוות הימים
נמצו״ם ושיחותיו
011 אנשי הצמות
המדינית והווחנית
שד אוץ הנילוס

החוו ו שנוה(ה שח!
ן* עיתונאית המצרית, אשה בגיל
י 1העמידה, תפסה את ראשה בשתי ידיה,
כאחת שאינה מאמינה לשמע אוזניה. פשו טו
כמשמעו.
דיברנו, כמובן, על המשא־והמתן לשלום,
שנתקע בבוץ. היא לא יכלה להבין בשום
פנים ואופן מדוע אין ממשלת ישראל נע נית
ליוזמתו הנדיבה של הנשיא אנוור אל-
סאדאת. רק אתמול, כך סיפרה לי, נערכה

בקאהיר אסיפה של עיתונאים פוליטיים,
ונשמעה הדיעה שאולי הגיע הזמן להכין
את דעת־הקהל המצרית, בעדינות, לקראת
אפשרות של כישלון המשא־והמתן.

אמדתי לה שהכעייה העיקרית
היא פסיכולוגית. יש פער עצום
כין ראיית־הדכרים כירושלים וכין
ראיית־הדכרים כקאהיר. אלה הם
שני עולמות שונים.

למשל, הסברתי לה, הנה מה שחושב
הישראלי המצוי: אנחנו נותנים למצריים
נכסים של ממש. את כל חצי־האי סיני.
ומה אנחנו מקבלים בתמורה י מלים,
מלים, מלים. הצהרות יפות. נכונות לכו נן
עימנו יחסים. ועכשיו אתם אומרים ש גם
את המעט הזה אתם לא תיתנו, בבוא
העת, אם לא תקום האוטונומיה במועדה.
העיתונאית, אשד. אינטליגנטית ביותר,

לרגע בחוסר־אמונה. אולי

הסתכלה בי
אני מתלוצץ?
כשנוכחה לדעת שאני מדבר ברצינות,
אירעה אותה סצנה של תפיסת הראש
בידיים, ונפלטה מפיה קריאה חנוקה ״לא!
לא! לא!״
המלים נעתקו מפיה. איך אפשר לסלף
כך את הדברים? האם עושה ישראל טו בה
למצריים, כשהיא מחזירה לה את אד מתה
שלה? והרי מצריים היא הנותנת !
הנשיא אל-סאדאת הוא שבא לירושלים,
הוא שעשה מחווה היסטורית חסרת־תק-
דים, הוא שהציע לישראל למלא את מיש-
אלתה העיקרית: לעשות עימד. שלום,
להעניק לה הכרה מלאה, להכניס אותה
למישפחת עמי המיזרח־התיכון, לשים קץ
לסיכסוך ההיסטורי.

פניה החמיצו .״זהר מה שאמרנו
כל הזמן,״ סיכמה ,״הנשיא נתן

אורי אבנר•
לישראלים יותר מדי, מכלי דקכל
דכר כתמורה. למעשה הוא ככר
עשה את השלום. הרכה ישראלים
כיקרו כמצריים. עכשיו נדמה לישראלים
שהם ככר לא צריכים
יותר מזה. כהורה שנכנסת למיטה
עם החתן שלה לפני החתונה, אין
לה סיכוי שיתחתן עימה 1״

אכנרי אצל השר כוטרום־ראלי
״על בסיס פיתרון הבעייה הפלסטינית״

אמרתי לה שיש להכיר בפער העצום
בין המנטליות של שני העמים. הישרא לים
אינם מבינים לנפש המצרים, והמצ רים
אינם מבינים לנפש הישראלים. אותם
הדברים נראים לשני הצדדים באור שו נה
לגמרי. הדרך הטובה ביותר להתגבר
על כך היא להזמין לקאהיר ישראלים
רבים ככל האפשר — עיתונאים, חברי-
כנסת, סופרים, אנשי-עסקים, הוגי־דיעות,
פרופסורים — ולהניח להם להתרשם, לר אות,
לשמוע בעצמם.
״איך אפשר?״ השיבה .״אם יבואו המו ני
ישראלים לקאהיר, פירוש הדבר שה שלום
כבר נכנס לתוקפו — עוד לפני ש נחתם
ההסכם. העמים הערביים יראו בכך
כניעה של מצריים. גם במצריים עצמה

.,אל ח תנו ל ש לו ל ח מו ק! ״
(המשך מעמוד )27
יחשבו רבים, שהנשיא נותן לישראל את
הכל, מבלי לקבל שום תמורה, ומבלי ש ישראל
זזה מעמדותיה העקשניות. לא,
לא, זה יכול לבוא רק אחרי השלום.״
״ובכן, זהו מעגל־קסמים,״ הערתי.
אחרי רגע הוסיפה, בקסם מצרי אופיי ני
:״אבל אתה פה. אותך אנחנו מכירים.
אנו מאמינים לך. אתה תתרשם, תראה
ותשמע, ואחר־כך תחזור לישראל ותספר
את הכל. אתה תהיה התורגמן.״
ישבנו במיסעדה יפה, אלאדין, ליד
רחוב קצר־אל־ניל במרכז המיסחרי של
קאהיר. מסביב ישבו מצדים וזרים. כש ניגש
המלצר, פנתה אליו העיתונאית ו אסרה
:״האדון הזה הוא מישראל. מד.
דעתך על כך?״
המלצר, מצרי בגיל־העמידה, בחליפה
שחורה, נדהם רק לשניה קלה. אז הופיע
החיוך הרחב על פניו, והוא אמד :״ברוך
הבא !״
״האם אתה חושב שיהיה שלום?״ חקרה
אותו העיתונאית.

״כוודאי יהיה שלום :״ השיב המלצר
כלי היסוס .״די לנו במילה־מות.
די כדם שנשפך. הגיע הזמן
שנחיה כידידות.״

המצרים. שמילאו את האוטובוס. אולי
לאכזבתו לא היחה כל תגובה. הקשיבו לנו
בסקרנות. חייכו אלינו.

כיום אפשר לדכר כקאהיר עב־דית,
כקול רם, והתגוכה היחידה
היא חיוך ידידותי.

ועיון משווי
ף}׳ הי ההתרשמות הבולטת ביותר
ז שלי מביקור זה, השלישי שלי במצ ריים,
אחרי שני ביקורי הקודמים שבהם
ביליתי בקאהיר כשישה שבועות?

התרשמות א׳ :הידידות.

בלי כל קשר למהלך המשא־ומתן, נשאר
היחס לישראלי ידידותי, לבבי ממש. לא
רק מצד אותם מצרים שכבר הפכו בינתיים
ידידים אישיים. לא רק מצד האישים ה מכירים
את שמי ואת דיעותי. אלא גם
מצד מאות האנשים שניהלתי עימם שי־חות-אקראי
ברחוב, בבית־הקפה, במלון,
ובמיסעדה, ושלא ראו בי אלא ישראלי
סתם, אחד שבא מהארץ ההיא, המיסתורית,

להתווכח על הכתובה. אבל צריכים להבין
את הישראלים. היהודים סבלו הרבה במ רוצת
הדורות. הם מחפשים ביטחון. הכ מיהה
שלהם לביטחון היא מוגזמת, אפילו
בלתי־רציונלית, אולי קצת משוגעת. אבל
אין דבר. צריכים להבין. צריכים לתת להם
זמן להתרגל למחשבה כי השלום אינו
צורה חדשה של מילחמה. כי מה שדרוש
במילחמה, שוב אינו דרוש בשלום. שמו צע
להם שלום־אמת, פרק חדש בהיס טוריה.

כסופו
של דכר יכינו זאת הישראלים,
ואז יעשו את השלום.
מתי? זה יכול לקחת כמה חודשים.
כפי שאמרה לי אישיות מצרית
ככירה מאד :״זה יכול לקחת
אך שנה-שנתיים. לנו יש סבלנות.״
התרשמות ד׳ :העקרוניות.
לה יהיה שלום נפרד. מצריים לא תפ קיר
את הפלסטינים. היא לא תכפה על
ישראל פיתרון פיתאומי, מהיר, מפחיד.
אפשר לפתוח בתהליך שייקח זמן, כך ש הישראלים
ייווכחו בעצמם לדעת שאין

״ואתה מוכן לעשות שלום על־חשבון
הפלסטינים ן״ שאלה העיתונאית.

״לא, לא,״ השיב המלצר .״השלום
צריך להיות עם כולם. כולם
מישפחה אחת.״

י 1באתונה.
לפני כמה שבועות פניתי אל שר־הנד
דינה לענייני־חוץ, בוטרוס בוטרום־ראלי
(או ע׳אלי, לפי הכתיב הנכון) ,והבעתי את
בקשתי לבקר שוב במצריים. כוונתי היתד.
לרענן את התרשמויותי ולעדכן את המידע
שלי, ערב כניסתי לכנסת.
את התשובה קיבלתי במיכתב, שנמסר
על־ידי השגריר המצרי באוסטריה לקאנצ לר
ברונו קרייסקי, בבקשה להעבירו אלי.
נאמר בו :״תודה על מיכתבך, ועל תמי כתך
במדיניות המצרית שמטרתה היא
למצוא שלום בר־קיימא, המבוסס על פית־רון
הבעייה הפלסטינית.״ בהמשך נאמר
שאוכל לקבל אשרת־כניסה בכל עת בכל
שגרירות מצרית.

זהו אחד הנושאים העיקריים,
שחזר ככל השיחות.
אמרה לי אותה אישיות בכירה מאד:
״הישראלים רוצים תמיד לדחות, להרוויח
זמן. כל דבר המתרחש בעולם משמש
להם כתירוץ לכך.
״אתמול לא הסכימו ללינקאג /וזד, היה
תירוץ לדחייה, למרות שבקמנדדייוויד היה
ברור ששני ההסכמים קשורים זה בזה.
״אחר־כך קרה מה שקרה באיראן, וה ישראלים
נזכרו לפתע שהם צריכים זכו יות
מייוחדות בנפט שלנו בסיני. הרי מובן
מאליו שנמכור להם נפט. הם הלקוח הק רוב
ביותר, וכדאי לנו למכור להם.
״אחר־כך נפל השאה, ויש לישראלים
תירוץ חדש: איך אפשר לחתום שלום
עם מישטר, שבראשו עומד מנהיג חזק?
הנה נפל השאה, ומחר יכול ליפול אל־סאדאת.
אבל את זה הרי אמרו הישראלים
גם לפני המהפכה באיראן.
״כאשר ייגמר התירוץ הזה, ימצאו תי רוץ
אחר. הכל כדי להרוויח זמן.״

אפשר היה לרוץ עם הכדור ולהכניסו
לשער.

הניסוח לא היה, כמוכן, מיקרי.
הוא כא להדגיש כי מוזמן כאן ישראלי
הדוגל בפיתרץ הכעייה הפלסטינית.
כצורה זו נמנעה מראש
טענה אפשרית, שמצריים עושה
עוד מחווה של שלום, כשעה שישראל
מתעלמת מן הטעייה ה פלסטינית.

^ מצריים יש זמן, יש יה סבלנות.
• אך האם יש זמן לישראל?

מדוע?
״הבוקר התפרסמה סטאטיסטיקה רש מית•
בעוד עשר שנים יהיו עשרה מיל יוני
מצרים יותר מכפי שיש היום!״
אין זו, כמובן, ההתפתחות היחידה ה פועלת
נגד ישראל. יש סיבות טובות
הרבה יותר להחשת התהליך.
כאשר בא הנשיא אל־סאדאת לירוש לים,
היה הכל מוכן להסכם מהיר. העולם
הערבי היה המום. הפעולות הנגדיות היו
בלתי־יעילות׳ .בדמשק ובטריפולי לא
הצליחו יריביו של סאדאת ללכד את שו רותיהם.
סעודיה נראתה כפוסחת על שני
הסעיפים. היוזמה היתה בידי הנשיא, והכל
היה אפשרי.

היתר. לי עוד

ניגשתי לקונסוליה המצרית במרכז אתו נה,
הגשתי את הדרכון הישראלי וביקשתי
ויזה. הפקיד המופתע חייך באדיבות, ולא
ידע מה לעשות. הוא ביקש שאפגש, כ עבור
חצי שעה, עם הקונסול עצמו.
הקונסול, מחמוד שוקרי, גבר אדיב ו תרבותי,
נטל לידיו את הדרכון ואת ה־מיכתב.
הוא נראה כמופתע, ביקש לחזור
בעוד שעתיים.
כאשר חזרתי, נתקבלתי כבן אבוד. תוך
דקות סודר הכל, עוד לפני שהספקתי לג מוע
את ספלון הקפה. הקונסול איחל לי
שהות נעימה בארצו, הביע את התיקווה
שהשלום ייכון בקרוב, וביקש שבהזדמנות
— אין מה להזדרז, רק כאשר יהיה נוח לי
— אשלח לו את התצלום החסר, הדרוש
לתיקיה.
החווייה הבאה הייתה באוטובוס, בנמל-
התעופה בקאהיר, במעבר אל בנין המסוף.
נכנסה אליו קבוצה של צעירים אמריקאיים
אופייניים, קצת פרועים, מגדלי־זקן, ש באו
עימי במטוס אולינזפיק מאתונה. אחד
התמתח, ואמר באנגלית :״אה, נהדר, יש
שמש !״ את המילה ״שמש״ אמר בעברית.
חייכתי אליו ואמרתי :״בערבית זה, שמס/
זד, נקרא, שמש׳ בשפה אחרת.״
״אתה יודע באיזו שפה ן״ שאל בתי מהון.
״בוודאי,״
עניתי .״אני בא מהארץ שבה
מדברים את השפה הזאת.״
״מה באמת?״ קרא, והחל מדבר אלי
בעברית, במיבטא אמריקאי חזק.
במשך הדקות הארוכות, עד שהגענו ל־מחוז־חפצנו,
התעקש הבחור לדבר עב רית,
בקול רם. הוא סיפר על שהותו ב קיבוץ
בישראל. עכשיו ברצונו לנסוע מ־קאהיר
לחרטום, ומשם לניירובי. לבסוף
יחליט אם לעלות לישראל או לא.
ברור שדיבר כך כדי לבחון את תגובת

ורוץ עם הנחו

והוסיף האיש :״להרוויח זמן —
לשם מה? האם הזמן פועל לטוכת
ישראל? הרי הזמן פועל לרעת
ישראל 1״

נתיב החיוכים
ן * חודיה הראשונה

אלית זו מידה רבה של יהירות, של זיל־זול
במצריים? בקיצור, האם אין גישה
ישראלית זו מעליבה את מצריים?

מתפלל כמיסגד אל-אזהר
האם זה יכול לקרות כאן?
המעניינת. ניצלתי כל הזדמנות אפשרית
כדי להכריז על ישראליותי, כימעט והלכתי
ברחוב וצעקתי :״ישראלי אנוכי!״

התגוכות הספונטניות היו רב•
גוניות — החל כתדהמה וכלה כ־קכלת
העובדה כדכר מוכן מאליו.
אך תמיד, אך כלא מיקרה חריג
אהד, היתה התגוכה אותו חיוך
מצרי רחם, המאיר את כל הפנים.
התרשמות כ׳ :האמונה.
הכל מאמינים שהשלום בוא יבוא. זה
נראה כדבר מובן מאליו. כלל לא יתכן
שמישהו ייתן להזדמנות היסטורית זו, ש נפתחה
עם ביקור הנשיא אל־סאדאת,
לחמוק. הרי זה יהיה גרוע מטירוף! על
כן יהיה שלום.

התרשמות ג׳ :הסבלנות.

חבל שהשלום לא בא בחטף, כאשר אל־סאדאת
איפשר זאת. בין הביקור בירושלים
והוועידה באיסמאעיליה היה הכל אפשרי.
השלום יכול היה להיוולד בהתלהבות, ה שוטפת
כל מיכשול.
זה יכול היה להיות כמו אצל זוג צעי רים
שהתאהבו והרצים אל החופה.
זה לא קרה. חבל. הזוג הצעיר התחיל

הדבר נורא כל־כך. אבל צריכים להתחיל
בתהליך, וצריך להיות ברור מהו היעד:
הגדרה עצמית פלסטינית.

הרעיון שתמורת שלום עם ישר*
אל תנתק מצריים את עצמה מן
העולם הערכי הוא מגוחך. גרוע
מזה: הוא מטורך. יש למצריים
אינטרסים עצומים כרחכי העולם
הערכי. היא קשורה אליו ב־ט11>0
שנים של היסטוריה ותרכות. גם
גדול הדוגלים כ״מצריים מעל לכל״
לא יעלה על דעתו להעדיך את
ישראל על פני העמיס-האחים.
יש עדיין ישראלים, וביניהם ראשי ה־שילטון,
המאמינים שזוהי העמדת־פנים
מצרית. שמצריים משלמת מס״שפתיים ל אחדות
הערבית. שבעצם לא איכפת לה
מה קורה לערבים ביכלל ולפלסטינים ב פרט.
המצרים
תמהים על כך, בכנות גמורה.
הרי הנשיא אמר אלף פעמים שאין זה
כך. הוא אמר זאת בכנסת. האם לא הק שיבו
לו? האם אין מאמינים לו? האין
יודעים עדיין שהראיס אומר תמיד בדיוק
מה שהוא חושב? האם אין בגישה ישר
מאז
זרמו הרבה מאד מים ביאור׳ והתנ אים
השתנו עד ללא־הכר.
העולם הערבי התאושש והתאחד בגד
יוזמת אל־סאדאת. בחסותה של סעודיה,
הושג בבגדאד קונסנזוס כל-ערבי נגד
הקשר הישראלי־מצרי.
בקאהיר עדיין טוענים (או מעמידים
פנים) שחזית זו לא תפריע לאל־סאדאת.
״מה שמצריים עושה היום, יעשו כל ה אחרים
מחר,״ אמר לי בביטחון גמור סגן-
האלוף חמדי, שליווה אותי במשך חלק
מן הזמן.
אולם מדינאים מתוחכמים יותר בקאהיר
מסייגים ביטחון־עצמי זה. כפי שאמר לי
איש בכיר מאד :״חתמנו בקמפ־דייוויד,
בלי הסכמת הערבים האחרים. היינו בטו חים
שנגיע במהירות לחתימת הסכם־
השלום, והיינו מוכנים לכך שהערבים ה אחרים
יגנו אותנו. למחרת היום היד,
צריו להתחיל המשא־ומתן על האוטונומיה.
היינו עומדים שם על הבטחת זכו יותיהם
׳.ל הפלסטינים. אז היו גם הפלס טינים
נוכחים לדעת כי אכן אין בכוונתנו
למכור אותם, שאנחנו נאבקים בנאמנות
למען עתידם. בצורה זו היינו משכנעים
אותם ואת הערבים האחרים, והם היו
מצטרפים לתהליך השלום.״

איש זה היה כטוח לגמרי כי כדרך
זו היה גם יאסר עראפאת ימק
כד, כרגע המכריע, את יוזמת אל*
סאדאת.

צירו שו חומ״ג
ף, ינתיים קרו דברים נוספים, המטי־לים
צל כבד על סיכוי השלום. הרבה
יותר קל לחוש בהם בקאהיר מאשר בתל־אביב.
כי קאהיר היא מרכז מיזרודתיכוני,
וכל זעזוע במרחב נקלט שם בסייסמוגר־פים
עדינים. לתל-אביב מגיעים רק הדים
רחוקים ועמומים.

עלייתו שד האיית-אללה רוח
אדדה חומייני מעוררת כתל־אכיכ
ובירושלים. סקרנות, קצת דאגה
לענייני הגפט, קצת דאגה לגורל
היהודים. כקאהיר מכינים שזוהי
מהפכה ככירה, המשנה את, התמונה
כמרחב מעיקרה.

נגיב מחפוז, גדוד הסופר׳ הערב״ בימינו, מוסר
מסר אישי לעם הישראלי*. :אל תסבלו אח חיקוות•!״
נגיב מחפוז (או נג׳יב מחפוט׳ ,על פי התעתיק הערכי המדוייק)
הוא גדול הסופרים במצריים, גדול היוצרים כסיפרות הערכית שד
ימינו, ואחד מגדודי הסופרים כעולם.
מחפוז נולד כ־12ע ,1למד פילוסופיה כקאהיר, היה שנים רכות
פקיד־המדינה והגיע לדרגה כנידה. הוא בתכ יותר מ 30-ספרים וגם
תסריטים, אין הוא שייך לשום מיפלגה או זרם רעיוני, והוא שומר
כקנאות עד עצמאותו המוחלטת. יצירותיו השפיעו השפעה עצומה
על תודעתו שד האדם המצרי כימינו.
הלכתי לכקרו ככיתו, על גדת הנילוס כשכונת עגוזה, כלי הודעה

מוקדמת, מאחר שלא הצלחתי להתקשר טלפונית. אחרי שאשתו סגרה
את הכלכ הגדול והתוקפני כאחד החדרים, קיכל אותי מחפוז כשהוא
לכוש כפיג׳מה וכחדוק. מאחר שהוא קשה־שמיעה מאד, התנהלה
השיחה כקושי. קכענו פגישה למחרת היום כמישרדו, כקומה
החמישית של מערכת ״אל־אחראם״ ,אך הוא עמד על כך שאוכל
סלאט־פירות בטרם לכתו.
הראיון הכא נערך ככניין ״אל־אהראם״ ,כ־ 1כפכרואר, כיום
האחרון לשהותי כקאהיר, כשפה האנגלית :

הסוו לקומדיה הסואגית!

• מה דעתן על המשא־־ומתן לשדים בין
מצריים וישראל!
זה משעמם.

ובכל זאת, מה דעתן על הסיכויים!

אני מרגיש שאנחנו נגיע לידי השכמה. אחרי כל מה
שקרה, הרי יהיה זה מגוחך אם לא נגיע להסכמה !
זה יהיה קל יותר, אם אנחנו נבין מה דרוש לביטחונה
של ישראל, ואם יבינו הישראלים עד כמה חשובה
לנו האחדות הערבית.
כמובן, היהודים נרדפו ועונו על־ידי בל העמים במהלך
ההיסטוריה. לכן, בעיניהם יש לביטחון משמעות
מיוחדת, שאולי אין אנחנו יכולים לקבלה.
אם נבין זאת איכשהו, ואם אתם תבינו אותנו, לא
במצרים, אלא בערבים, יהיה סוף לקומדיה טראגית זו.
עליכם להבין: ביטחון בכוח-הזרוע אינו ביטחון.
במשך במה ימים, תקופה כלשהי, אפשר, אולי, לקיים
את הביטחון בעזרת הכוח. אבל לא לתמיד.
רק לסוג אחד של ביטחון יש קיום לתמיד: הביטחון
של הנישואין.
מה שאתם יכולים לתת, מה שאנחנו יכולים לתת,
זה ליצור אהבה.
אני יודע את הקשיים בשתי הארצות. יש קנאים פה
ושם. אבל האחרים, אותם שאינם קנאים, צריכים להוביל
את השיירה.
הייתי רוצה שמר בגין עצמו יחתום על ההסכם. הוא,
ולא אחר. שהרי אם אפשר לשכנע את מר בגין, לא
יהיה צורן לשכנע עוד מישהו.
אני מקווה שישראל תעשה הסבם עם הפלסטינים.
הם מקור הבעיה. מישהו יבול להגיד שהם טרוריסטים.
איראן היתד, עמוד־התווך של המערכת
האמריקאית במרחב. היא היתה ״השוטר
של המיפרץ״ ,והגנה על נסיכויות־הנפט
החלשות, ואף על סעודיה דלילת־האוכלו־סיה,
מפני כוחות רדיקליים.
עתה התהפכה הקערה על פיה. השוטר
נעלם. איראן עצמה הפכה רדיקלית. היא
מאיימת על כל הנסיכויות, מכיוון שבכו לן
יש מושבות גדולות של עובדים אירא־גיים,
הגרים בעיירות משלהם, מסביב ל ערים.

הנסיכויות הקטנות נמצאות על הכוו נת.
החוליה החלשה ביותר היא עומאן,
בפינת חצי־האי ערב, שבה הבטיח עד
כה חיל-מישלוח איראני (בעיקר של חיל-
האוויר) את המישטר נגד התמרדות שמא לית.
עתה הוצאו הכוחות האיראניים.
מי ימלא את החלל ן בישראל יש ה שמחים
על מאורעות־איראן, מפני שנדמה
להם שישראל תתפוס את מקומה של
איראן כעמוד־התווך של המערכת האמרי קאית.
הרעיון של ״עמוד־התווך האלטרנ טיבי״
מצא לו הד גם בעיתוני אמריקה.

אך הרי מר בגין עצמו היה פעם טרוריסט! יתכן שהישראלים
מסוגלים להבין את הבעיה יותר מאחרים.
אולי דווקא אתם מסוגלים להבין את הפלסטינים יותר
ממישהו אחר, כי אתם הייתם באותו המצב.
אני מקווה ! אני מקוות לסוף טוב !

• אתה, כגדול הסופרים של מצריים —
האם אתה מרגיש את עצמן יותר כמצרי או
יותר כערבי !
עליך לזכור, אני שייך לדור שהיה מצרי ׳טהור. הדור
של 1919 אבל יש ערך רב לאחדות הערבית, לאחדות
המרחב המשתרע מאוקיינוס לאוקיינוס. בבלבלה, במדיניות,
כל אחד מאיתנו לבדו חלש מאד. כל עם ערבי
לבדו אינו חשוב. לבן אנחנו סומכים על האחדות הערבית.
אילו חיברנו יחד את האדמה של סודאן, את הכסף
של סעודיה ואת בוח־האדם של מצריים — היינו יכולים
להיות מעצמה גדולה מאד!
אני מסבים שישראל תהיה חלק מן הארץ הגדולה
הזאת. הרי, בסופו של דבר, אנחנו מישפחה אחת !
במהלך ההיסטוריה היו לנו תקופות־זהב ביחד. בספרד,
למשל.
אנחנו כמצרים — או בערבים מצריים, איך שאתה
רוצה — חיינו תמיד ביחסים טובים מאד עם היהודים.
אני זוכר עדיין רבים מהם, ששיחקו בניבחרת בית-
הספר שלי.
אני מייחל לתקופה מאושרת יותר!
* השנה שבה החלה התנועה הגדולה לשיחרור
מצריים מעול הבריטים, בהנהגת סעד זגלול.

צורך לכך נולד בקמפ-דייוויד. הסורים (כמו
הסעודים והירדנים) מאמינים כי בקמם־
דייוויד פרש הצבא המצרי מן החזית ה ערבית,
כך שצה״ל יוכל להתרכז עתה כולו
נגד סוריה (או סעודיה, או ירדן) .הם
מאמינים כי הפיתוי הוא כה גדול, עד כי
צה״ל עלול להיתפס לו, ולפתוח ביום מן
הימים במילחמת־כיבוש גדולה.

זוהי חזית אחר! של האיחוד. אך
יש לו גם חזית שגיה, כצד זזשגי.
אם ינצח האיית־אללה באיראן, יהווה
הדבר סכנה עצומה לעיראק. עיראק היא
שיעית. המקומות הקדושים לשיעה נמצאים
בעיראק. האיית־אללה עצמו ישב בעיראק
שנים רבות. השלהבת השיעית באיראן

• מהו כרגע, בעיניך, המיכשול העיקרי
להשגת השלום!

אם תגיעו להסכם עם הפלסטינים, הפיתרון יהיה
אפשרי.

• האם אתה, כמצרי, מרגיש מחוייבות
כלפי הפלסטינים!
אני מרגיש הרגשה של מחוייבות בלפי השחורים
בדרום־אפריקה וכלפי הכושים בארצות״הברית. איך יתכן
שלא ארגיש כך כלפי הפלסטינים ן
היתה לי הרגשה של מחוייבות כלפי היהודים בתקופת
היטלר. איך יתכן שלא תחיה לי כזאת כלפי הפלסטינים

עוד לפני ביקורו של סאדאת בירושלים, כתבתי מא מר
ואמרתי שאני מעדיף שתקום ישות פלסטינית, שיהיה
לה קשר עם ישראל. הפלסטינים צריכים לחיות
בארצם. אז יפעלו למען עתיד אנושי יותר טוב, אחרי
שישכחו את בל המאבקים והמילחמות.
אתה שואל אותי מחם רגשותי כלפי הפלסטינים.
ובבן: אני רוצה שיהיה לנו הסכם הדוק מאד עם
ישראל. אך לא הייתי מאושר, אילו הפקרנו תוך כדי
בך את הפלסטינים לגורלם.

• מר מחפוז, שימך ידוע בישראל, יצי-
רותיך הופיעו בעברית, יש כבוד רב מאד אליך
בישראל. אילו ביקשתי ממך עכשיו למסור
מסר שלך לעם הישראלי, מה היית אומר !
הייתי אומר: אנחנו רוצים את ידידותכם ואת
שיתוף־הפעולה שלבם. אל-נא תתנו למיכשולים מישניים
לסכל את תיקוותי !

עלולה לעבור את הגבול ולהדליק תבערה
גדולה בעיראק, שבה שולטת מיפלגת־הבעת
החילונית( .עיראק היא 550/0שיעית,
450/0סונית. שליטיה הנוכחיים הם דווקא
סונים).

הכרית העיראקית־סודית יכולה
לא רק להעכיר חיילים עיראקיים
לרמת־הגולן — היא יכולה גם ל־
.העכיר חיילים סוריים לגכול איראן.
וכעיקר — היא יכולה להפעיל את
חיילי המדינה האחת כדי להבטיח
את המישטר כמדינה השניה מפני
התקוממות פנימית.
כל זה לא שיפר את מצבה של ישראל,
ואת סיכויי השלום. אך יש גם סכנה

כקאהיר כל זה מעורר גיחוך.

״אם תפרוץ מרידה שמאלית באבו-זאבי,
מה יכולה ישראל לעשות? לשלוח חיילים
לשם? לכבוש את כוויית? לתפוס את
עומאן?״ שאל אותי עורך עיתון גדול.

״ישראל אינה יכולה לעשות שום
דכר. רק מדינה אחת יכולה להגן
עכשיו על המיפרץ, וזוהי מצריים.
ככר שלחנו כעבר חיילים לאלג׳יריה
ולתימן. אם יהיה צורך, נשלח
חיילים לעומאן ולכחדיין. הם
יתקבלו שם כידידים, כאחים־
ערכים.״
התמורה החשובה ביותר בעולם הערבי
כיום היא ההתקרבות העיראקית־סורית.
היא משנה את תמונת העולם הערבי.
אין היא נובעת מאהבה. זוהי בריודהגנה,
בשני הכיוונים.
קודם כל, היא מבטיחה לסוריה את עזרת
עיראק במיקרה של מילחמה בישראל. ה־

אכנרי מניח פרחים כבית־הקכרות חצכאי כקאהיר
לא עוד מילחנזה?

חמורה יותר.
איש אינו יכול לדעת איו יתפתחו ה דברים
באיראן, ולאיזה כיוון יפנה הזעם
השיעי.

יתכן כה,הלט כי האיית-אללה
יחליט, לפתע, כי האוייב העיקרי
הוא ישראל — וכי יחליט לשלוח
חלק מצכא איראן — הצכא הגדול
כיותר כמרחב — לעזרת סוריה•
עיראק כהתמודדות עם ישראל.
הזמן אינו פועל לטובת השלום, ואינו
פועל לטובת ישראל. כל עוד אין שלום,
יכולה בכל עת לפרוץ התפתחות בלתי-
צפוייה, בפינה זו או אחרת של המרחב.
שתשנה את התמונה לרעה.
המצרים עצמם רחוקים מן הקנאות
הדתית. אמנם, העם הוא דתי מאד,
במידה שקשה להעלותה על הדעת בישראל.
אך זוהי דתיות מסוג שונה, סונית, סוב לנית,
מצרית.
״השיעים היו תמיד מדוכאים ומופלים
לרעה. לכן הם תוקפניים יותר, למרות ש ההלכה
הדתית שלהם היא דווקא סובלנית
יותר. מדי פעם יש אצלם התפרצויות של
קנאות דתית,״ הסביר לי סוני מלבנון,
החי עתה בקאהיר. ואילו בהיסטוריה ה ארוכה
של מצריים, כימעט ולא היו התפר צויות
כאלה — להוציא מיקרה אחד או
שניים.
בשבוע שעבר ראיין ידידי עלי, המנהל
סוכנוודידיעות אמריקאית, את שייח׳ אל-
אזהר׳ ראש מלומדי־האיסלאם במצריים.
תשובותיו של השייח׳:
<• ״היהודים הם אחינו. הם מאמינים
באל־אחד, כמונו. לכן אנחנו מצווים
להיות ידידיהם.״
• ״חומייני הוא אחינו באיסלאם.״
• ״יש לחסל את הקומוניסטים והאתי-
איסטים. לפי מיצוות האיסלאם, יש לתת
להם שלושה ימים, כדי שיתחרטו. אם לא
יתחרטו, יש להתיז את דמם.״

(המשך הדיווח של אורי אבנרי על
שיחותיו במצריים — בשבוע הבא).

_ 129

ק 1רא •קר
(המשך מעמוד ) 12
סימן מובהק של תהליך שיחרור־האשה,
שקיבל תפנית משמעותית בעשור האחרון.
ההרכב האישי של חברות המערכת ו־המוטיווציה
שלהן לעסוק בעיתונאות
דווקא, מעידים שרובן הגיעו אל העיתונות
ממיקצועות ועיסוקים אחרים ולא מפני
שהעיתונאות היתה עבורן יעד וייעוד, ש אליו
שאפו מנעוריהן. הצורך והיכולת
להתבטא בכתיבה עיתונאית כחלק ממצי את
זהותן העצמית וידיעתן את עצמן,
התגלו אצלן בשלב מאוחר יחסית.
שרית ישי, הבכירה והוותיקה שבין
חברות המערכת, הגיעה אל העיתונות מעו לם
התיאטרון. כמוה גם אוריאלה וייט,
המנסה עתה לשלב את שני העולמות,
להופיע על בימת התיאטרון ומול מצלמות
הקולנוע בצד הכתיבה העיתונאית שלה.
שתיים מהפנים החדשות במערכת, ה צלמת
גילה רזין והכתבת סטלה קורן,
באו אל העיתונות, אחרי שפשטו את
מדי־האחות הלבנים. גילה 28 ילידת
הארץ, נשואה ואם לילד, היתה בעבר
אחות בבית־החולים ביילינסון ושימשה
גם כצלמת רפואית, לפני שהחליטה לעבור
הסבה לצילום־עיתונאי. סטלה 30 ילידת
עיראק, שעלתה בגיל שנתיים לארץ, עבדה
במשך כשנתיים כדיילת באל־ על, אחר־כך
הפכה אחות, שימשה כאחות צבאית רא שית
בבית־חולים שדה של צה״ל וזהו
גם מיקצועה כסרן (מיל ).בצה״ל.
חניתה צנטנר קיבלה על עצמה לכתוב
ולערוך את מדור האופנה של העולם הזה,
אחרי שבמשך שנים רבות ניצבה בצד
השני של המסלול, כאחת מדוגמניות־הצמרת
של ישראל. אליאונורה (״אולי״)
גל, היתר, מורת־דרך מוסמכת, סוכנת־נסיעות
מוסמכת ובעלת מכון להשתלת־ציפורניים,
לפני שמצאה את עצמה בעי תונות.

עקרת-בית

עי תונ אית

(בימי

הבנק
\.אנו נותנים לו יותר. זה נדאילט.

סיפור כפני עצמו היא,אילנה אלון,
הכתבת לענייני חוק ומישפט של העולם
הזה, שהיא עורכת־דין מוסמכת ומיש־פטנית,
שהיתה מרצה למישפט פלילי ב פקולטה
למישפטים של אוניברסיטת תל־אביב,
קודם שהגיעה אל הכתיבה העיתו נאית
בנושאים אלה. עליס טל, הכתבת
לענייני אמנות, הגיעה אלינו אף היא
מהעולם האקדמי, שבו בילתה שנים רבות
כתלמידה. במשך שלוש שנים למדה היס טוריה,
אחר־כך למדה ציור במשך חמש
שנים בבית־הספר הגבוה לציור בתל־אביב,
הוסיפה וחבשה את ספסל הלימודים
בחוג לתיאטרון וקולנוע באוניברסיטת תל-
אביב עד שהחלה לעסוק בעיתונות.
רק בעלת המדור לא לגברים, אודטה
דנין, המצטיינת בסיגנון כתיבה אישי מוב הק,
גילתה את העיתונאית שבה תוך כדי
עיסוקיה כעקרודבית. היא מהווה דוגמה
מאלפת לכך כיצד ניתן לספר בצורה עי תונאית
מרתקת ומשעשעת גם על מלא כות
ובעיות, הנחשבות ״אפורות״ מתחו ־

של עקרת־הבית.
שלוש אחרות ממחנה הנשים שבצוות
העולם הזה, הן מה שמכונה בעגה המק צועית
״עיתונאיות מלידה״ .מבקרת״הקול־נוע
עדנה פיינרו, המשתפת פעולה עם
בעלה, דן פיינרו, בעריכת מדור הקולנוע
בהעולס הזה היא אחת הוותיקות שבעיתו־נאיות
ישראל. תחיה אדר עבדה שנים
רבות בידיעות אחרונות ובשבועון רפ״י
מבט חדש, לפני שנטשה זמנית את מיק־צוע
העיתונות. במשך עשר השנים האח רונות
שהתה בארצות־הברית, חזרה משם
עם בעל ושני ילדים אל הארץ ואל אהבתה
המיקצועית הראשונה.
יאירה יסמין, בתה של הפסנתרנית פנינה
זלצמן, שהחלה אך לפני חודשים אחדים
את עבודתה העיתונאית בהעולס הזה כ כתבת
מן המניין, הגשימה בכך שאיפה
רבת שנים שהיתה טבועה בה.
ואלה הן רק העיתונאיות שבמערכת.
מילבדן שותפות נשים נוספות במלאכת
עיצוב העיתון, עריכתו והפקתו, החל ב־עורכת־השיכתוב
וכלה במגיהה, שלא להז כיר
את מזכירות המערכת ועובדות האר כיון.
יחד
ממחישות כולן, לנו במערכת זו,
שמהפכת־הנשים שעל חשיבותה הצביע
אורי אבנרי בגיליון הקודם, היא לפחות
לגבינו עובדה קיימת.

אל חבור

העולם הזה 2162

המדינה האשימה את ״העולם הזה״ בעבירה על החוק -ואז נתברר:

החהוווזה !17113
נדנוד (חוה
0חסרו עד כה צרות, בעיות וביז־ו
ו יונות לרשות־השידור, ניחתה עליה
השבוע צרה צרורה נוספת. בית־המישפס
קבע השבוע, בפסק־דין מפורט ומנומק,
כי אחד המוסדות המרכזיים של רשות־השידור,
בית־הדין המשמעתי של רשות־השידור,
הוא מיסד בלתי חוקי. חד וחלק.
קביעה מישפטית זו, שניתנה בידי שופט-
השלום התל-אביבי, יוסף מגורי-כהן, עלו לה
לסבך את רשות־השידור בשורה ארוכה
של בעיות ותקלות. משמעותה של החלטה
זו היא, שבית־הדין של עובדי רשות־השידור,
הקיים ופועל מאז שנת , 1969
כאילו לא היה קיים כלל. כל הדיונים
שנערכו בפניו כאילו לא נערכו, וכל
פסקי־הדין שהתקבלו על־ידו בטלים ו מבוטלים
ואין להם כל תוקף חוקי.
זוהי החלטה חסרת־תקדים, שיש לה הש לכות
מעבר לענייניהם של עובדי רשות־השידור
בילבד. כי אותה הכרעת־דין, בה
קבע השופט מגורי־כהן שבית־הדיו של
עובדי רשוודהשידור אינו חוקי, מכוונת
אצבע מאשימה כלפי הממשלה, שהקימה
בית־דין זה. השופט קבע כי ״החוק (חוק
שירות המדינה — מישמעת) לא הסמיך
את הממשלה להקים בית־דין מיוחד ל־רשות־השידור.״
מכיוון שהממשלה הקימה
בית־דין זה מבלי שתהיה לה לכך סמכות
בחוק, פירוש הדבר הוא שהממשלה פעלה
בניגוד לחוק.

הרשעות
ח סרו ת תוקף
ף• ית־דין משמעתי הוא מוסד שי ׳•
פוטי המעוגן בחוק, שנועד לדון ולב רר
בנושאים פנימיים של מוסדות ציבו ריים.
בפניו מובאים להכרעה עבירות מיש-
מעת ובעיות של יחסי-עבודה בגופים אלה,
שאין בהם בדרך כלל משום עבירה על ה חוק
הפלילי.
לכל עובדי־המדינה קיים בית־דין מש מעתי
מיוחד של עובדי־המדינה, בפניו
מועמדים לדין הפקידים הממשלתיים ש עברו
על חוק שירות המדינה. אולם בשנת
1969 החליטה הממשלה להקים בית־דין
עצמאי לעובדי רשות־השידור, כיוון ש הרשות
היא גוף עצמאי למרות שעובדיה
הם עובדי-מדינה לכל דבר, והגוף מבוקר
בידי הממשלה.
בעשר שנות קיומו דן בית-הדיו של
רשות־השידור בעשרות תביעות והאשמות,
הרשיע והעניש עובדים רבים ברשות-
השידור. לכל ההרשעות האלה אין עתה
יותר כל תוקף. המורשעים רשאים להת ייחס
לפסקי־הדץ שלהם כאילו לא היו
והם אף זכאים לתבוע פיצויים על העונ שים
שהטיל עליהם בית־הדין שלא כחוק.

הי טפלו ת
ל פר סו ם שולי
ר ירוי מרעיש ומפתיע זה לא היה
נחשף לולא התעקש היוע׳רהמישפטי
לשעבר, הפרופסור אהרון ברק, להאשים
דווקא את העולם הזה בעבירה על החוק.
מסתבר כי בפרקליטוודהמדינה יש אנשים
העוברים בזכוכית מגדלת על פני כל מילה
ומישפט המתפרסמים בהעולם הזה, מבק שים
למצוא בהם עילה להגשת תביעה
מישפטית נגד שבועון זה.
בחודש מאי 1975 נדמה היה לאותם מיש-
פטנים כי מצאו סיבה, על פיה ניתן יהיה

להרשיע את העולם הזה בעבירה על החוק.
היא נמצאה, כביכול, בידיעה קטנה ש פורסמה
במדור שידור (העולם הזה ) 1968
תחת הכותרת ״השפעה על עדים ו־400
לירות״.
באותה ידיעה סופר כי בבית־הדין ה משמעתי
של רשות־השידור מתבררת תלו נתו
של מנהל מחלקת־החדשות בטלוויזיה
הערבית, יוסף בראל, כנגד אחד מעובדי
הטלוויזיה, עזרא יחזקאל. עוד סופר בה כי
פרקליטו של יחזקאל, יחזקאל בנש, הגיש
לבית־הדין הצהרה בשבועה של מפיק ה טלוויזיה
יעקב למדן, לפיה נודע לבראל

ואביגדור פלדמן, ליועץ־המישפטי בבקשה
לעיכוב ההליכים נגד העולם הזה בתיק

בבקשה נאמר, כי למרות שאין לתיקון
בחוק תחולה רטרואקטיבית, הרי יש בו
ללמד על גישת המחוקק לעקרון פומביות
המישפט .״משקבע המחוקק כי עקרון פומ ביות
הדיון חשוב וחיוני דיו כדי לחול גם
על טריבונאלים משמעתיים פנימיים, נש מט
הבסיס העקרוני־חוקתי — אם גם לא
הפורמלי — שביסוד האיסור האמור בו
נאשמו מרשינו נאמר בבקשה .״דומה
שנמוג הענין שהיה — אם היה — לציבור

המא שי מה
יצאה נא שמת

השופם וסו
מ ג 1ו י ־ 3ה ן
בסק :״בית
הדין חמישמעת
של רשות־השידור
ועבש ׳ 1יכול כ׳למישנשנט
ע ל ־׳ ד 1לתב וע נ יט ור : 11׳צו׳
כי הוא עומד להופיע כעד־הגנה מטעמו של
יחזקאל ואז ניסה להשפיע על עדותו ו לשכנעו
לשנות אותה.
כיוון שסעיף 41 לחוק שירות המדינה
קובע כי בית־הדין המשמעתי ידון בדלתיים
סגורות, זולת אם החליט בית־הדין לנהוג
באופן אחר, נראה היה לאנשי פרקליטות־המדינה
שהעולם הזה עבר עבירה נוראה
בפרסמו פרטים אלה מתוך הדיון המשמעתי
שנערך בדלתיים סגורות. החוק קובע מא סר
על שישה חדשים וקנס של אלף לירות
לכל מי שמפרסם פרטים מתוכנו של דיון
בפני בית-דין משמעתי של עובדי-המדינה.
פרקליטות־המדינה החליטה לתבוע להעניש
את העולם הזה ואת עורכו, אורי אמרי,
בגין פירסום שולי זה.
תוך כדי הבירור המישפטי בתביעה,
שהוגשה בחודש פברואר , 1976 תוקן אומ נם
חוק שירות המדינה. הסעיף המחייב את
עריכת דיוני בתי-הדין המשמעתיים של
עובדי־המדינה בדלתיים סגורות, אלא אם
החליט ביודהדין אחרת, הוחלף בסעיף
המורה שדיוני בתי־הדין יערכו בפומבי,
אלא אם החליט בית־הדין לערכם בדלתיים
סגורות. על סמך השינוי בחוק פנו פרק ליטי
העולם הזח, עורכי-הדין אמנון זכרוני

בחוק על אדם שאיננו עובד הרשות, ה מפרסם
את תוכן דיוני בית־הדין של ה רשות.
טען
עורך־הדין זכרוני :״מקור בריאתו
ולידתו של בית־הדין לעובדי־רשות־השי-
דור הוא בהודעת הממשלה ולא בחוק ...ה סמכות
היחידה שבידה היא להכפפת עובדי
רשות־השידור לחוק אך לא להענשתם
של אנשים חיצוניים ...אין לממשלה סמ כויות
עצמאיות של מחוקק, ולכל היותר
רשאית היא לפעול כדרך שפועל מחוקק-
מישנה ולהתקין תקנות לביצוע פקודות
אשר מתחום סמכותם. בהעדר הסמכה מפו רשת
אין הרשות המבצעת רשאית לחוקק
חקיקה חדשה ומקורית אשר אין לה יסוד
בחוק המסמיך.״
טיעון נוסף, שהעלו פרקליטי חעולם
הזה, כפר בחוקיות בית־הדין לעובדי
רשות־השידור. נאמר בו כי ״פעולה זו של
כינון בית־דין מיוחד היא מעצם טבעה
ומהותה פעולה חקיקתית מובהקת, אשר
אין להעלות על הדעת כי התכוון המחוקק
להפקידה בידי מחוקק־מישנה. אנו טוענים
כי בית־הדין של עובדי רשות־השידור פו על
למעשה ללא סמכות והתוצאה ברורה
מאליה: מקום שבית־הדין חסר סמכות,
אף פירסום דבר מדיוניו איננו דבר אסור.״
פרקליטות־המדינה ניסתה לסתור טיעו נים
אלה. היא טענה כי בית־הדין של
עובדי רשות־השידור הינו למעשה בית־דין
רגיל של עובדי־המדינה ולפיכך כל מה
שחל על ביודהדין של עובדי־המדינה חל
גם עליו.

באישום הנדון, וכי המשך התהליכים לא
ישרת כל אינטרס ציבורי שהוא.״

״לממ שלה אין
ס מ כויו ת מ חו ק ק \ ״
ודם היועץ־המישפטי לממשלה
\ דאז, הפרופסור אהרון ברק, לא נעתר
לבקשה. הוא טען כי לא שוכנע שיש הצד קה
לעיכוב הליכי המישפט והורה להמשיך
בו. כתוצאה מכך נערך מאבק מישפטי מר תק
בין פרקליטי העולם הזה לבין פרקלי-
טות-המדינה, סביב חוקיותו של בית־הדין
המשמעתי לעובדי רשות־השידור.
כבר בשלב הטענות הטרומיות תבע
עורך־הדין אמנון זכרוני מבית־המישפט
להורות על ביטול האישום, בטענה כי
סעיפי החוק על פיהם בוסס כתב־האישום
אינם יוצרים את האשמה המיוחסת ל־העולם
הזה.
הטיעון המרכזי של ההגנה היה כי ה ממשלה,
בתוקף סמכותה החוקית, היתה
רשאית להורות על החלת חוק שירות המדינה
על עובדי רשות־השידור. אולם
מלשון החוק מסתבר כי החוק מחייב אותם
בילבד ולא ניתן להחיל את סעיף העונשין

ף* שדם הסיכומים חזרה פרקליטות המדינה
ותבעה להרשיע את העולם הזה
ועורכו על הפירסום האמור. אולם פרקליט
העולם הזה; עורך-הדין אביגדור פלדמן,
שב ופרש בסיכומיו מערכת טיעונים מש פטיים
ענפה ומורכבת, שנועדה להוכיח כי
אין הממשלה מוסמכת כלל להחיל את
הוראות חוק שירות־המדינה על מי שאינו
עובד־מדינה או עובד רשות־השידור. הוא
ציטט את דברי השופט העליון, חיים
ברנזון, אשר קבע באחד מפסקי־הדין שלו :
״חופש העיסוק הוא מזכויות־היסוד של
האזרח, שאף שאינה כתובה על ספר — ולא
היא בילבד אלא חרויות וזכויות אדם רבות
אחרות — אין להפקיעה או להגבילה אלא
על פי הוראת חוק ברורה וחד־משמעית...״
טען אביגדור פלדמן בסיכומו :״פעולת
הממשלה בהחילה את הוראת סעיף העונ שין
על בית־הדין המשמעתי ברשות־השי-
דור היא אקט מינהלי, אשר לפי הפירוש
המוצע על־ידי התביעה, מתיימר לצמצם
את זכויות הפרט. אין אנו טוענים לזכות
מוקנית, לנוכחות, או מידע על הנעשה
בבית־הדין. הזכות המוקנית לנו היא זכות
הביטוי החופשי שבכללה הזכות לפרסם כל
מידע שהגיע לידינו בדרך זו או אחרת.״
בפסק־דינו, שניתן בשבוע שעבר, קיבל
למעשה השופט מגורי־כהן את טענות פרק ליטי
העולם הזה.
קבע השופט מגורי־כהן :״אני מסכים
עם טענות הסניגור, שאם רצה המחוקק
שהדיונים בבית־הדין של רשות־השידור
יהיה מוגנים בפני פירסום וכי המפרסם
ייענש, צריך היה לעשות זאת באחת משתי
הדרכים: לומר זאת בחיקוק עצמאי או
להסמיך במפורש את הממשלה ליצור בית-
דין לרשות־השידור...
״אני מקבל את טענת ההגנה, שסעיף
75 של חוק שירות־המדינה (משמעת) ,הס מיך
את הממשלה להחיל את החוק על
גוף מבוקר, אולם לא הסמיך את הממשלה
להקים בית־דין מיוחד לרשות־השידור. על
סמך הנימוקים הנ״ל אני מוצא שטענת
ההגנה, שהאישום אינו מגלה עבירה, היא
מבוססת ולפיכך אני מבטל את התביעה
ומזכה את הנאשמים ממנה.״
הממשלה, שבאה להאשים את העולם
הזה, יצאה מואשמת. במקום לקבוע, כ דרישת
נציגיה, כי העולם הזה הוא שעבר
על החוק, קבע בית־המישפט כי הממשלה
היא שפעלה בניגוד לחוק.
עובדי רשות־השידור יכולים מעתה לע בור
עבירות משמעת ללא הגבלה. כל
עוד לא יוקם להם בית־דין משמעתי כחוק,
בידי הרשות המחוקקת, אין בית־דין בפניו
ניתן לתבוע אותם לדין על עבירות אלה.

ך ( אלס טרונ אי ם )

5פרסי ׳גלובוס הזהב׳ 1979

הגיעו חוגות לחיצי ם ל טלפוני ם

ה סר ט הטוב ביו תר
ה שחקן המבטית ביו ת ר -ברד דייניס
שחקן ה מ שנ ה הטוב ביותר־ג׳ון הרט
פ ס קו להמ קו רי ה טוב ביותר־ג׳.מורדר
ה ת סרי ט הטוב ביו ת ר -אוליבר ס טון

מלאי ענק של ״ג׳וקי ם״ (ל טלפונים
ולמ שחקי טלוויזיה) מתוצרת חב׳ 0.1.
אצלנו במלאי :
נוריות ודיודות פולטות אור־ (^נכ ממסרים,
לחצנים ומפסקים מוארים (שנג1^ 1כ מעגלי

הגנה, רשתות נגדים וטרימטרים (^ 1,£ס)
דיודות יישור וגשרים 0.1 .מפזרי חום
ותושבות לטרנזיסטורים ו״ג׳וקים״ (י מ £1י ) 11-8 £

* מעגלים משולבים דיגיטליים ()0.1 .
סרטי קשירה וסימון מניילון, ספירלות, תעלות
ונעלי־כגל ( 1׳ 1סס א שרוולים מתכווצים
וארוגים, סרטי סימון ותפסניות (י )21?? £8
* סלי כרטיסים, קופסאות, מסדים וארונות
למיכשור מ) * ועוד...
מבירה ויעוץ אצל הנציגים בישראל :

סבור אמיתי!

אלכסנדר ניי ד ־ ד ־ רז 11בעס
ת״א,דרן־ פתח -ת קו ה ,44 גול. 34607,32089.

איתן עמיחי
לחד ברתמזיקים הדברת מוטחים

סרט 1של אל| רחל ס ל פי סי פ1ר 1ה א מי תי של ביל׳ ה״ 0
שסובר ל ספר אקספרס שדח צי ת״ ט 1הופר ו־ביל׳ ה״ם

תולעי עץ. עש

וחרקי ס פ רי ם 1בגדים.
רמת־גן. רח׳ מודיעין .18ת ד 2272
טי 7 8 0 1 1 4 5 6

בכורת ארצית ״דקל״ ת״א
- 9.30י7.00
למבוגרים בלבד

יש מס׳ *1עסק $ז/י48

היכינו אתהאינפלציה !!!
מערכת יו קרה לכל כיס ! 1010 טיונר א מפליפ״ר

182

פטיפון

עם ראש מגנטי סס* ומכלול אנגלי מהודר.

1וג רמקול
3יחידות מעולות בתיבה

164400

ליי• כו ללמ.ע.מ.

להשיג־ רדיורון
כפר־סבא, רח׳ וייצמו ,32 טל 23532 .־052

במדינה וזעם עלטה בצחר״ם
הקצר ברשת החשמ7
הארצית תוקן; אגל
הקצר הלאומי ממשיך
לשבש אה חיי המדיגה
בבת אחת הוטלה המדינה כולד! לתוך
קלחת רוגשת של תוהו ומהו. כבל הארקה
בתחנת המיתוג של חברת־החשמל ביבנה
נקרע לפתע בצהרי יום שני השבוע, נפל
וגרם לקצר.
כתוצאה מכך נוצרה תגובת שרשרת
ששיתקה את כל רשת־החשמל הארצית.
תחנות הכוח הפסיקו לפעול בזו אחר זו.
אספקת החשמל למדינה כולה הופסקה. ה ייצור
הושבת. אנדרלמוסיה השתררה בכל
כבישי הארץ ודרכיה. המיסחר נעצר בגלל
החשכה שפקדה בצהרי היום את בתי-
העסק והפסיקה את פעולת הקופות. אלפי
אנשים נתקעו במעליות. החיים כימעט
ושותקו למשך ארבע שעות.
התקלה, שייוחסה לכוח עליון, לא גרמה
לשום אסון, מילבד הפסדים למשק ה מדינה.
כשחודשה אספקת־החשמל נעלמה
העלטה בצהריים והחיים במדינה חזרו ל מסלולם
התקין.
לרוע המזל, לא ניתן היה להתגבר באותה
קלות על הקצר המתמשך בצמרת, המשבש
לחלוטין מזה מיספר חודשים את חייה
המדיניים והכלכליים של המדינה.
תרופות אליל• שם לא היה הגורם
לתקלה כוח עליון בלתי צפוי, אלא ניתוק
מכוון ומודע מן המציאות הפוליטית ה משתנה
בעולם ומחוקי הכלכלה. ניתוק זה
בצמרת יצר את הקצר, ששיבש את ה מהלכים
לקראת הסכם־השלום עם מצריים
וגרם לאובדן השליטה על הסיחרור ה אינפלציוני
לתוכו נקלעה המדינה.
לשווא ניסו קברניטי המדינה להיחלץ
מתוך התוהו ובוהו המדיני והכלכלי ב אמצעות
תרופות־אליל. התוכנית הכלכלית
החדשה, שהוגשה השבוע לממשלה ושנו עדה
להוריד במטה־קסמים את שיעור ה אינפלציה
הצפוי בעשרה אחוזים, הוצגה
מיד על־ידי כלכלנים כאחיזת־עיניים לא
פחות מהתפתלויות הניסוח המדיניות של
מנחם בגין ומשה דיין, באמצעותן ניסו
להתגבר על המיכשולים בדרך לחתימת
הסכם־השלום.
כל הניסיונות להציג את הממשלה כגוף
המצליח לשלוט ולנהל את ענייני המדינה
היגעים, נכשלו על הסף. תגובת־השרשרת
פשטה לכל תחומי החיים במדינה, גרמה
לפקקים כלכליים ולאנדרלמוסיה חברתית.
אפשר היה להיעזר רק בעצת שר־האנרגיה,
יצחק מודעי, שהציע פיתרון
מקורי למניעת תקלות ברשת־החשמל ב עתיד
:״להתפלל״.
עם ישראל היה זקוק להרבה תפילות
כדי לחלצו מהמבוך לתוכו דחקה אותו ה ממשלה.

בדו
אי ם
הס״רח דא ו^קסה
ראש מועצה איזורית
גלחס גשגגיו הכדואים
פדי שיגורשו דרומה
״החלטנו לקחת את החוק לידינו. לא
תהיה עלינו מיגבלד, של החוק, עד שנגמור
את העניין. החלטנו שלא יהיו כאן יותר
בדואים, והנה בא שייך אבו״רביע וברוב
חוצפתו מביא את העדרים שלו לשדות
שעל־יד הקיבוצים שלנו.״
הצהרה זו, בנוסח של, זבנג וגרמנו׳ ,הש מיע
השבוע מי שנבחר להיות נציגם של
26 קיבוצים ומושבים בנגב הצפוני. שמו אל
אבני 53 ראש המועצה האזורית חבל
אשכול, אינו מסתפק כנראה בכך ששבטים
בדואים רבים סולקו בכוח הזרוע על־ידי
הסיירת הירוקה. אבני מודיע במפגיע, כי
יילחם גם בעדריו של שבט אבדרביע, ש בראשו
עומד חמד אבו־רביע, לשעבר
חבר־הכנסת. עד כה הצליחה הסיירת,
המכונה בפי הבדואים ״הסיירת השחורה״,
לסלק מחבל אשכול שבטים בדואים רבים.
רק עדריו של אבו־רביע נותרו באיזור.
עתה רוצים לסלק גם אותם.
דרומה, דרומה. לפני כחודש נחה
הסיירת הירוקה, שרבים מגדירים אותה
(המשך בעמוד )36
העולם הזה 2162

ני מרגיש את עצמי כמו ילד
/ /י שנהרג במילחמה,״ אמר השבוע
מנחה תוכנית הטלוויזיה עלי כותרת מני
פאר. היה זה דימוי מושלם. מני פאר,
היחיד מבין מנחי עלי כותרת הבלתי מזוהה
פוליטית, נפל קורבן במילחמה שהתנהלה
מעל לראשו, כביכול בין הימין לשמאל,
בחזית העיקרית בה נטושה המערכה על
חופש־הביטוי במדינה: רשות־השידור.
כאשר קיבל השבוע הוועד המנהל של
רשות־השידור את הודעת מנכ״ל הטל וויזיה,
ארנון צוקרמן, כי החליט להחליף
החל מה־ 15 בחודש אפריל הקרוב את מנחי
תוכנית הטלוויזיה הפופולארית עלי כותרת
במנחה אחד ויחיד — המנחה הקודם של
התוכנית, ירון לונדון, אי אפשר היה לדעת
אם לצחוק או לבכות.
הוועד־המנהל של הרשות, שבהרכבו
הנוכחי שולט הימין, החליט לסלק בכל
מחיר מעל מסך הטלוויזיה הישראלית את
המנחה ה״שמאלני״ יעקב אגמון. לשם כך
היו מוכנים לשפוך את מי האמבטיה יחד
עם התינוק — מני פאר.
אפשר היה ללעוג ולצחוק מכך, שדווקא

איש המעוך
עשה את
עבודת הרימו
למען סירוק
הטרוויזיה

לו להתמודד בעתיד הקרוב על תפקיד
מנכ״ל הטלוויזיה או הרדיו. הערכה מא־קיאבלית
טענה כי פרישתו היתד׳ מתוכננת,
כדי להפר את האיזון בין עלי הכותרת
ולחייב את סילוק המראיין ״השמאלני״,
אחרי שהמראיין הימני פרש מרצונו.
מי שעשה את העבודה הבזויה היה דווקא
מי שנחשב כליבראל המובהק שבין חברי
הוועד־המנהל, דני בלוד. היה זה בלוך
שעורר לדיון את עתידה של תוכנית עלי
כותרת.
הוא ביקש לדעת מי יבוא במקומו של
מרגלית והביע את דעתו כי היה מעדיף
שהתוכנית תחזור למתכונת של מנחה אחד.
היה ברור שאם תתקבל הצעתו יגרום
הדבר לסילוקו של אגמון, כיוון שלא ייתכן
שהליכוד יאפשר למנחה בעל דיעות כשלו
להגיש בלעדית את התוכנית רבת התהודה.
מנכ״ל הטלוויזיה, ארנון צוקרמן, הציע
להרחיב את התוכנית ולשדרה חמש פעמים
בשבוע, כשפאר ואגמון, ואולי מנחה נוסף,
יגישו אותה לסירוגין. נציגי הליכוד בוועד-
המנהל קפצו על הצעתו של בלוך, אישרו
את קיצוץ התוכנית לשני שידורים בשבוע.
היה ברור שכתוצאה מכך ייאלץ אגמון

חכר חוועד־המנהל בלוך

מנחה אגמון

שירות ללאומנים

צפרדע למנהלים
להפסיק להנחות ולראיין ב־ 15 באפריל ומני
פאר יוותר כמראיין הבלעדי בתוכנית.

נציגי הליכוד והמפד״ל, שעלו בשעתו על
הבאריקדות כדי לסלק את ירון לונדון
מהנחיית התוכנית, משום שנחשב בעיניהם
איש ״המאפיה השמאלנית״ לא פחות מיעקב
אגמון, הם שגרמו להחזרתו של ירון לונדון
אל המסך.
צריך היה לבכות מכך, שהאיש שחולל
את המהפכה המשמעותית ביותר בטלוויזיה
הישראלית בימי שילטון הליכוד, ושגרם
לסילוקו של יעקב אגמון, האינטלקטואל
בעל הדיעות המתקדמות, לא היה כלל
איש הימין. מלאכת הליכוד נעשתה הפעם
דווקא בידי דניאל בלוך, סופרו המדיני
של דבר, שהוא נציג מיפלגת העבודה
בוועד־המנהל של רשות־השידור.
כשפרש בשעתו ירון לונדון מהנחיית
עלי כותרת, נשמו הקומיסארים של הליכוד
ברשות־השידור לרווחה. הם החליטו ללכת
על קונספציה של איזון בתוכנית הראיו־נות
בעלת מיספר הצופים הגדול ביותר.
במקום מנחה אחד — שלושה מנחים :
כתבו הפרלמנטרי של הארץ, דן מרגלית,
שייצג את הימין! המראיין הוותיק יעקב
אגמון ש״ייצג את השמאל״ והמנחה־בדרן,
מני פאר, נציג ה״אמצע״ .אולם הקונס פציה
לא תפסה. השפעתו של אגמון בהנ חייתו
והגשתו בלטה מזו של שני חבריו.
האיזון העדין אליו התכוונו הופר, כביכול.
אנשי הימין קיוו כי לכשימונה יוסף
(״טומי״) לפיד כמנכ״ל רשות־השידור הוא
ימצא כבר את הדרך כיצד לחסל את
אגמון ולהיפטר ממנו. אלא שהדברים
התגלגלו במהירות רבה יותר.

החלטה פולי טי ת
__ ב ה סוו א ה
האיזון שהופר
ך* ן מרגלית הודיע על פרישתו מהנ-
ו חיית עלה הכותרת שהוקצה לו. ביום
הראשון השבוע כבר לא נראה על המסך.
לטענתו של מרגלית הוא פרש כיוון שהוא
רוצה להתמסר ללימוד מישפטים. על פי
הערכות אחרות נועדה פרישתו לאפשר

מנחה לונדץ
עונש לנזדיחים

לא שצוקרמן ומנכ״ל רשות־השידור
הנוכחי, יצחק לבני, הכינו הפתעה ל-
וועד־המנהל. הם הודיעו שאם כבר מחליטים
על מנחה אחד, יהיה זה ירון לונדון. את
לונדון אין הוועד־המנהל יכול לסלק כיוון
שהוא עובד רשות־השידור. היה זה תרגיל
מחוכם, שנועד להאכיל את אוייבי התוכ נית,
שהיו מעדיפים שהיא תבוטל כליל,
בצפרדע.
ואומנם בישיבת הוועד־המנהל השבוע,
יצאו אנשי הליכוד מעורם. עורך־הדין
אהרון פאפו אפילו קפץ על השולחן ורקע
עליו ברגליו מרוב זעם. אבל לא נותרה
להם ברירה. הם נאלצו לבלוע את הצפרדע.
אומנם באופן רשמי קיבל הוועד־המנהל
החלטה לפיה תיערך ישיבה מיוחדת בה
ייערך דיון על החזרתו של ירון לונדון
כמראיין יחיד לעלי כותרת. אבל באופן
מעשי אין הוועד־המנהל יכול לעשות דבר
לסילוקו של לונדון למרות שהוא נחשב
״טריפה״ באותה מידה כמו אגמון. כל
ניסיון לסלקו יגרום מיד למרד כללי ב טלוויזיה.
רמז לכך קיבל הוועד־המנהל
כבר בתחילת ישיבתו השבוע.
עם פתיחת הישיבה התקבלה פטיציה
חתומה בידי 86 מתוך מאה עתונאי רשות־השידור
בטלוויזיה.
״אנו, עתונאי רשוודהשידוך בטלוויזיה,״
נאמר בפטיציה ,״רואים בחומרה רבה את
החלטת ר׳וועד־המנהל לצמצם את היקף
תוכנית עלי כותרת, משלוש פעמים לפע מיים
בשבוע. החלטה זו נושאת אופי מק צועי
וככזאת חייבת להישאר בידי ההנהלה
המקצועית של המדיום ולא בידי הוועד־המנהל
של רשות־השידור. יתר על כן,
על־פי עדות אחד מחברי הוועד־המנהל
(אריאל ויינשטיין) שצוטטה בעל המישמר
(המשך בעמוד )40

חנ חלס רא ו ,
שהצח יקה את
נר המדינה
בבססיבר הזמו,
טו ענ ת: בחיים
אני בחווה
11ואוצינית
| ^ 1ך ך >1חנה לסלאד בתחפושת של
1 1 ^ #1#מלכת אסתר. היא חופשה
למלכה אחרי שלחצה רבות על ההורים.

^ כל שנה, בפסטיבל הזמר, מתגלים
זמר או זמרת אלמוניים, שהופכים
בעיקבות הפסטיבל לכוכבים. כך, בשנה
שעברה, התגלתה הזמרת שרי. שנה קודם
לכן — הזמרת יהודית רביץ.
השנה, בניגוד לשנים הקודמות, לא הת גלתה
הכוכבת החדשה בין הזמרים המת חרים.
כוכבת הערב !נמנתה על החלק
הבידורי — היתד. זו חנה לסלאו, שהצחיקה
את כל עם ישראל בחיקוייה המושלמים
והיתד. בת־זוג הולמת למצחיקן ותיק ובעל
מוניטין כמו גדי יגיל. לא בכדי כונתה
על־ידי מנחת־הערב, רבקה מיכאלי: אשפית
בידור.
הילדים מכירים אותה מתוכניות טלוויזיה
כמו קישקשתא וראש כרוב, שבהם היא
מככבת. המבוגרים מכירים אותה כשחקנית
תיאטרון וכזמרת, נכעית כבת־זוגו של גדי
יגיל בתוכנית הבידור החדשה החיים הם
לא ירח דבש, שבה ממלאים שניהם את
הבימה.
היכן צמחה חנה לסלאו? מאיפה הגיעה
אל אורות הבימה של בנייני האומה ב ירושלים,
והיכן עברו על הבדרנית, ה ממלאת
ערב ערב אולמות, שנות ילדותה י

״ חל מ תי ל היו ת
מלכת הלילה״

חנה לסלאו בתחפושת
של שוטר צבאי (למע לה)
ושוטרת למטה) תחפושות שלא אהבה.

ך לשונה העסיסית היא מתארת הווי של־ילדות
ברחוב 60 ולצל השעון של
יפו. היא מתבלת דבריה במילים באידיש,
בתנועות ידיים ובהדגמות. היא מצחיקה
עד דמעות, למרות שלדבריה ״בחיים אני
בחורה נורא רצינית.״
כיום היא מתגוררת בדירה רחבת־ידיים
ברחוב אמיל זולא בתל־אביב. את הדירה
היא חולקת עם חברתה מיקה. קודם לכן
התגוררה עם הדיסק-ג׳וקי רפי אלון. ה עובדה
כי רפי אינו חובב־ינשים מושבע לא
הפריעה לחנה, היא ידועה כבחורה פתוחה
ולבבית המוכנה לאמץ את כל העולם אל
ליבה.
מישפחתה עלתה לישראל מפולין, והגי עה
היישר אל בתיה ההרוסים של יפו
הערבית.

מספרת חנה:

אני בתו של כובען. נולדתי ביפו לפני
25 שנים למישפחה אל״ף־אל״ף — מישפהה
פולנית, אבל לא בסטייל של לאק על
הציפורניים וישיבה ברוול, אלא מישפחה
פולנית של שלום־עליכם של העיירה. ל הורי
יש מספרים על הזרוע, הם ניצולי
אושוויץ. בילדותי תמיד חלמתי להיות
מלכת־הלילה או מלכודאסתר או נסיכה.
אבל איפה, אני תמיד הייתי שוטרת. אבא
שלי תפר את התיחפושות האלה, אז פשוט
הלבישו אותי בהן שנה אחרי שנה. היתה
לו חנות קטנה ביפו ולפני פורים כל
המישפחה היתה נמצאת בחנות יום ולילה,
כדי להספיק לתפור את כל התיחפושות,
והכל באידיש. הייתי ילדה שדיברה אידיש.
גרנו ביפו, ברחוב בוסטרוס, אחרי ש עברנו
לשם מרחוב . 60 רחוב בוסטרוס
נמצא ליד השעון. גדלתי בבית פולני אבל
לא גזעני. אף פעם לא הייתי מודעת לעניין
הזה של אשכנזים וספרדים. השכנים שלנו
היו מרוקאים וכל היחסים היו נורא מיש-
פחתיים. כל יום שישי היינו מקבלים צלחת
סחנה וצלחת כוסכוס. בכיתה ז׳ עברנו
לבת-ים. אז זה היד. סטייל, כמו חלום

34 1

שהתגשם. אבל אני אהבתי יותר את 0ימ-
טות יפו, היא היתד. עיר עם יופי, הרבה
יותר ציורית.
היתד. לי ילדות משגעת. הייתי ילדה
עגולה, עם שתי צמות ותמיד צבטו לי
בלחיים. גרנו במיספר 13 והחנות של אבא
שלי היתד. ב־ . 17 אני תמיד חשבתי שה מרחק
בין הבית לחנות עצום. כשבאתי
לבקר ברחוב, כשגדלתי, נדהמתי לגלות
כמה הרחוב צר וקצר. כשהייתי קטנה הוא
נראה לי ענק.
הרחוב שלנו היה מקסים. פה היה השען,
ושם היה זה שמוכר דגים. יותר רחוק
מכרו סנדוויץ׳ מרוקאי עם טונה ותפוחי-
אדמה. היינו משחקים בגרוטאות, מוצאים
נחושת ומוכרים אותה. היום אני עובדת
עם ילדים בטלוויזיה וחבל לי עליהם —
הם ילדי טלוויזיה, היום שלהם נקבע לפי
טלפלא וקישקשוזא.
הבית שגרנו בו היה בית ערבי נטוש.
הוא נראה נורא מיסתורי, כמו אונייה.
לא, היו לנו מגלשות ונדנדות, אנחנו המ צאנו
בעצמנו את הדברים שעשו לנו כיף.

>-עיי יא

ג א לי״

מיד הייתי טיפוס. לא מצחיקנית,
4 1אבל טיפוס. לא הייתי בחוג דרמתי
מימי, לא רציתי להיות שחקנית. עד שלא

ך ן 1 ¥ 1חנה לסלאו עושה פר־
1 1 1 1 111 צוף של ״פאם פאטאל״.
פניה עגלגלים, גופה נאה, ורגליה יפות.

שיו עוש
למטה :

1בצר השעון הגיעה אל אוו הזרקורים

חנה לסלאו באחד מתפקידיה הרבים, במחזה שיר ערש, שנחל
כישלון חרוץ אך הביא לגילויה של חנה בעולם התיאטרון והבידור.
עם אורי זוהר בסרט המציל, שבו גילמה דמווז של חתיכה אמריקאית.

שיחקתי בתיאטרון בעצמי לא ראיתי הצגה
מימי. לעומת זאת ראיתי המון סרטים.
בית־הספר ממש לא היה בראש שלי. באופן
רשמי למדתי, אבל בכיתה לא ראו אותי.
הייתי ילדה מאד עצמאית וכל מה שהיה
לי בראש בגיל 15 היה לנסוע לחוץ־לארץ.
גם ללהקה צבאית הגעתי במיקרה. עבדתי
בחופש־הגדול, לפני הצבא, במלון דן בתור
פיקולו. הלבישו אותי בבגדים כתומים
כאלה והייתי צריכה לנקות צלחות, אבל
אני שלומיאלית כזאת. העמסתי עגלה
שלמה בצלחות, במיקרה לא ראיתי מדרגה
וטראח ! נפלתי, אני, והצלחות, והיה באלא־גאן
לא־נורמלי.
הבנתי שההירארכיה במלון נקבעת לפי
מיספר השפות שאתה מדבר ואני כבר אז
דיברתי אנגלית, עברית, צרפתית ואידיש
חופשי. עליתי למנהל וביקשתי עבודה.
היה לי מזל — איזו מזכירה הלכה ללדת,
קיבלתי עבודה במקומה. למחרת ראו אותי
בגריל־רום אוכלת שאטו־בריאן. המלצרים
לא הבינו מה עושה הפיקולו עם שאטו־בריאן
בפה.
בקיצור, יום אחד אני נוסעת לעבודה
באוטובוס ופוגשת ילדה אחת, גמל כזה,
(המשך בעמוד )36

1 .3 5

מצחיקונוז י
(המשך מעמוד )35
שלמדה במגמה הביולוגית, מהחכמות. היא
סיפרה לי שהיא הולכת למיבחנים ללהקה
צבאית. אמרתי לעצמי: אני הולכת לשם,
אני כבר אהנדס להם משהו. לא היו לי
קטעים, לא היו לי שירים, אבל אני החלטתי
לשעשע אותם בדרכי. אני באה לצוותא
רואה, כולם יושבים עם גיטארות, עולים
לבימה ועושים קטעים. נרשמתי. פתאום
מישהו קורא בשמי. נבהלתי נורא וצעקתי:
״עוד לא בא לי!״ לא הבינו אותי והלכו
הלאה.
אבל מה, לאט־לאט קיבלתי יותר ביטחון
וירדתי מהשורה האחרונה ביציע, עוד
שורה ועוד שורה, בסוף אמרתי לעצמי
או עכשיו או אף פעם לא. קמתי, ניגשתי
לכיוון הבימה, ואילתרתי טיפוס של עולה־חדשה
מצרפת. אמרו לי, :רגע, רגע, נביא
מתרגם.׳ הביאו לי אחד שמבין צרפתית
ולא תפסו שאני עובדת עליהם. הכנסתי
בדיחות, הם צחקו בהתחלה, לא היה נעים
להם. לאט־לאט קלטו שאני עושה הצגה.
בגלל שאני לא מהיפות קיבלו אותי לצוות
הווי. אחר כד חשבו שהבל היופי ושקר
החן וקיבלו אותי ללהקה צבאית.
לא בכוונה הפכתי לסולנית הלהקה. היה
יענקל׳ה קלוסקי, כל היום מחפש טכסטים,
מעמיד את החבר׳ה, עושה להם פירואטים
ועניינים. ואני, למרות שאני רוקדת חופשי,
אם נותנים לי לעשות טקה־טקה יחד עם
כולם, אני מתבלבלת. אז הוא היה צועק
לי :״פרה, פרה תעמדי בצד.״ עמדתי בצד.
אחר כך היה אומר לי :״׳תזוזי, אל תת ערבי!״
אמרתי לחבר׳ה בלהקה: אני עפה,
יש פה שש בנות וששה בנים ואני לא
בתמונה. ואז יום אחד הוא אומר לי:
״את מצחיקה אותי, הנה, את מצחיקה
אותי. תיכנסי פה בתור רס״רית, מתי
שכולם רוקדים בזוגות.״ אמרתי שאני לא
רוצה, אני רוצה עם כולם. הוא אמר :״את
שמנה, אל תגידי לי לא. את מצחיקה, ואת
תיכנסי בתור רס״רית.״ וכך הוא סידר לי
קטעי סולו, בגלל שהצחקתי אותו והייתי
כזאת שלומיאלית שלא יכולה לעשות כלום.

״איש, שיהיה
גם בן־אדם״
^!עך השתחררתי מהצבא, ועם הזמן
1הבנתי את המיקצוע. אני חושבת שיש
לי חושים של חיית־בימה והם התחדדו.
קיבלתי קריטריונים דרו עצמי, ומייד כש־השתחררתי
הפנו אלי המון הצעות. רצו
להקים רביעייה, איתי ועם שלושה בחורים.
אבל הציעו לי עבודה בשיר ערש, עם עדנה
פלידל ואברהם מור. ובשבילי זה היה בית-
ספר לא רגיל לעבוד עם שני אריות כאלה.
ההצגה היתה פלופ, קראנו לה ״הצגת־מחתרת״
אבל בית־הספר היה מעולה.
במקביל עשיתי קישקשתא וראש כרוב
לטלוויזיה ואז התאהבתי בהולנדי ונסעתי
איתו להולנד. חייתי איתו שם חצי שנה,
אבל רציתי לשחק עד כדי כך שיצאתי
לרחובות והצגתי בעברית. הוא היה נגד
הקאריירה שלי, ולא יכולתי להחזיק מעמד
וחזרתי הביתה. חשבתי שכשאגיד שאני
חנה לסלאו יגידו חנה מי? הזיכרון במיק־צוע
הזה הוא קצר. אבל מיד הוצפתי
בהצעות עבודה.
לקחתי את הזמן שלי ולא נעניתי לרוב
ההצעות. עד שיום אחד פגשתי את טליה
שפירא והיא סחבה אותי למיבחנים לרביעיית
מועדון התיאטרון, וכך התחיל הרומאן
שלי עם שמואל בונים שנמשך עד היום.
שיחקתי שתי עונות בקאמרי ולמדתי
לאהוב תיאטרון. השנה הציע לי דויד לוין
לשחק עונה בהבימה, אבל סירבתי כי
החלטתי שזו תהיה שנת הבידור שלי.
אבל אני עוד אחזור לתיאטרון, אני אוהבת
תיאטרון.
מתוך שלל ההצעות שהופנו אלי החלטתי
לעבוד עם גדי יגיל על החיים הם לא
ירח דבש, את גדי אני מכירה מבלפר,
ואנחנו מסתדרים יופי וזה ממש תענוג
לעבוד איתו.
חיים פרטיים בטח שיש לי. אין לי כרגע
חבר, אבל יש לי המון חברים. אני מתה
להתאהב באמת באיש, איש שיהיה גם
בן־אדם. אבל בגלל שאני כל כך עסוקה,
זה בא על חשבון הקשרים האישיים. אפילו
טכנית זה לא מסתדר. אני מגיעה כל לילה
הביתה נורא מאוחר, וביום אני עסוקה
בטלוויזיה. אבל כשיבוא האיש הנכון, אז
במיסגרת הפשרות האחרות אפשר לעשות
פשרה גם בתחום הקאריירה.
שרק יבוא האיש הנכון, ואני אלך רחוק
מאד לקראתו.

במדינה

(המשך מעמוד )33
כ״צבאו הפרטי של שר החקלאות״ .לדברי
אבני סיפר לו מפקד הסיירת, אלון
גלילי, כי בוויכוח חריף עם ראשי שמד
רות הטבע התחנן שלא יאסרו על הסיי רת
שלו לסלק גם את הבדואים של אבו־רביע.
אלא שהרשות לא ניתנה, כנראה,
הפעם, ואנשי אבו־רביע ניצלו בינתיים
מפגעי הסיירת.
״מאז החלטנו לקחת את החוק לידינו,״
גילה שמואל אבני בלהט ,״אנו׳ המועצה
האיזורית אשכול ומינהל מקרקעי ישראל
תיכננו מיבצע של סילוק הבדואים.״ ה־מיבצע
המתוכנן והמשולב, כהגדרת אבני,
נערך לפני כחודש, באיזור נחל הבשור, שם
רועים 1500 ראשי-בקר של אבדרביע.
בשעה שש בבוקר הגיעו לאיזור עשר מש איות
שנשכרו על־ידי הסיירת הירוקה.
אנשי המועצה האחורית קפצו מתוכן והח־

ראש־ מועצה איזורית אבני
״נקח את החוק לידינו ! ״
המשתנה ממסע למסע מעבד בארץ תוכנית
המורכבת משירים, מילות קישור, סירטו־נים
קצרים ושיקופיות על הארץ, כשה מטרה
היא ליצור מיפגש בין הישראלים
והעולם היהודי והלא־יהודי בארצות־הב־רית.
באחרונה מארגנים אנשי הצוות, גם
שבוע ישראלי באחת הערים, כשהם מצי גים
בו תערוכה של דיברי אמנות יש ראליים,
לאו דווקא יהודיים — בתמונות,
פסלים, תכשיטים וספרים.
כמו הצלחות גדולות אחרות, התחיל גם
סיפור ״כאן ישראל״ ברעיון של איש אחד.
״פיסקה 62 הנראה צעיר מכפי גילו,
ישב בקיבוץ בית־אלפא אחרי מילחמת
יום־הכיפורים, בחברת קבוצת מתנדבים
שהגיעו מחדל. מיספר המתנדבים שהגיעו
אחרי מילחמת. יום־הכיפורים היה קטן
בהרבה מזה שהגיע אחרי מילחמת ששת־הימים.
על רקע זה הרגיש פיסק׳ה בצורך

איש שבט אבו־רביע סעיד
״הרסת מידעה — הרסת שבט !״
לו להטעין במהירות את העדרים על ה משאיות,
תוך חילופי דברים חריפים עם
הרועים. שייך חמד אבדרביע, שהוזעק
למקום, התייצב בפני אנשי המועצה האי-
זורית וטען כי הפינוי הוא בלתי חוקי.
״יש לי היתר לרעות כאן,״ קבע מפור שות.

הקומנדו המיבצעי של המועצה ה־איזורית
לא רצה לשמוע. אנשיו המשיכו
לגרור בכוח את העדרים הנואקים למש איות.
תוך שעות ספורות הועברו 600 רא שי
בקר למיכלאת מישרד־החקלאות ב־באר־שבע,
כשהרועים והרועות הבדואים
מביטים בעצב במשאיות המתרחקות.
בשעות הצהריים קיבל גלילי קריאת
טלפון ממישרד־החקלאות. הוא התבקש
לחדול ממעשיו. אלא שקריאה טלפונית זו
היתה מסווה בלבד, שנועד לשבור את
הגנת הבדואים על עדריהם. קבוצת קומנ דו
נוספת של פקידי מישרד־החקלאות
הגיעה למקום והמשיכה לפנות את העד רים
דרומה, לנגב הצחיח, לאיזורים חסרי
מים ומירעה. הפעם לא השתמשו במשא יות,
רק בצעקות ובהנפות ידיים הדהירו
את העדרים דרומה דרומה, לעבר באר־שבע.

לי כו דץלא ! אך ראש המועצה ה־איזורית
חבל אשכול לא הסתפק בכך.
למחרת שלח שורה של מיברקים לכל
המי ומי, כולל אריק שרון, ובהם התמרמר
על ש״לא עושים מספיק בעניין הבדו אים״
.אבני לא שכח גם את שני חברי־הכנסת
החקלאיים של המערך, אברהם
כץ ודני רוזוליו. במיכתב דחוף ששיגר
אליהם התלונן כי עדרי השייך אבו־רביע
הושארו באחור במתכוון, על־ידי שילטון
הליכוד .״יש מי שטוען,״ כתב ,״שכל
זאת עקב העובדה שהשיך חמד אבו־רביע
עבר לליכוד והפך להיות בן חסותו.״ אבני
דאג להוסיף, כי לו עצמו אין הוכחות ש יאשרו
את הדבר.
השייך אבו־רביע נדהם מהרעיון, שהוא
בכלל מסוגל להיות חבר הליכוד. כאשר
התבקש להגיב, אמר :״אני? בליכוד?
לא ולא! עם אריק שרון אני לא חבר
בכלל. איך היו יכולים להמציא עלי דבר
כזה?״
״מהאדמה שהיתה שלנו גירשו אותנו
לפני שנים, ועכשיו באה הסיירת השחורה

הזאת ומסלקת אותנו גם מצפון הנגב, ל־איזורים
שאין בהם אפילו מעט עשב לב קר,״
הסביר סעיד ( )44 בעת שרעה את
עדריו .״זה לא מגיע לנו. הבדואים נאמ נים
למדינה במשך שנים, ולמה יגבילו
את מקום המירעה שלנו? אצל רוב השב טים
הבדואים העיקר זה המירעה. הרסת
את המירעה — הרסת את השבט !״
כמה גורמים שילטוניים החלו לפעול,
בנפרד ובמשותף, נגד הבדואים, בעיקר
החל משנת . 1971 בצורת קשה שפקדה
את הנגב אילצה כמה שבטים לעלות צפו נה.
הם ניסו להכות שורש באיזור חבל
אשכול, אך אנשי הסיירת הירוקה, שהוק מה
״לכבודם״ ,מיהרו לאתר את מקו מות
המירעה ולהחזיר דרומה שבטים של מים.
לתמונה נכנסו גם מינהל־מקרקעי־ישראל,
הקח־הקיימת־לישראל, ומישרד*
החקלאות.
וכשכל אלה לא הספיקו, התנדב ראש
המועצה האחורית חבל אשכול לסלק בד ואים
במו ידיו.

ישראליםב וזו ״ל
ציונות 1״ ד ח

מייסד מועדון ״צוותא״
מגיש דזסכרה
ישראלית גודרת
שום דבר אינו מרגיז את ״פיסקה״ יותר
מהטענה, שהושמעה נגדו, כי הוא ״יורד״
(העולם הזה .)2158 לדעתו, ההיפך הגמור
הוא הנכון: הוא ישראלי המעורה בארץ,
והמנהל למען המדינה בחו״ל תעמולה
בלתי־שיגרתית ומוצלחת ביותר.
״אנחנו לא מתיימרים להביא גדולות
ונצורות, אלא משהו אמיתי, יחודי, על
היופי והכיעור שבו וזה סוד הצלחותינו,״
הוא מודיע.
שמואל פירסטנברג הידוע בכינויו ״פיס קה״
,מייסד צוותא לשעבר ומארגנם של
עשרות מופעי-ענק בארץ, עומד לצאת ב אוקטובר
השנה למסע־הסברה בלתי־שיג־רתי
נוסף בארצוודהברית.
המיבצע הנקרא ״כאן ישראל״ ,כולל
להקה ישראלית. המורכבת מ־ 15 חברים
העוסקים בתחומי האמנות השונים. הצוות

אמרגן פיסקה
קשרים נפלאים
״להחזיר את ישראל ואת ידידיה אל ה אמת,
כדי לרדת מן ההתנפחות שלא תרמה
דבר לעם.״
״חשבתי שצריך להפגיש את הקהל עם
ארץ־ישראל הבסיסית, במופע של אמנים,
שביניהם ותיקים ועולים חדשים, בני קי בוץ
ועירוניים,״ סיפר פיסק׳ה. הוא הרים
טלפון למורדכי (״מורלה״) בראוו, יושב-
ראש מחלקת הנוער והחלוץ בהנהלת ה סוכנות,
והציע לו להקים קבוצה כזאת
למופעים. ההצעה נתקבלה, והרעיון החל
קורם עור וגידים.
כיום מאורגנת התוכנית במסגרת מיש-
פחתית כמעט — בנו של פיסק׳ה, דוד
( ,)30 מארגן את ההופעות בארצות־הברית,
ובתו, יעל 24 מארגנת את המופעים
בארץ ותורמת בכתיבת קיטעי הקישור.
עד היום הופיעו הצוותות ב־ 60 ערים
ברחבי ארצות־הברית וב־ 11 מדינות באמרי קה
הלאטינית. הם ערכו כבר תשעה מסעות -ץ(

כאלה, החל בשנת ׳75 והופיעו באוניברסי-
טאות, באולמות הידועים ביותר, ובאמריקה
הלאטינית אף הגיעו למקומות, שעד אז
לא דרכה בהם רגל אמן ישראלי.
״במו בדור שלג״ .המייחד אח התוכ נית
הוא שכל אמן המופיע בה, מציג ב־
(המשך בעמוד )38
העולם חזה 2162

המדען שר מישור

שם אדם, כולל היושב־ראש הנכבד, שמבין ברפואה. ואין
אף נציג ציבור. אלה הם אנשים אינטרסנטים, שמקבלים
משכורת בשביל להכשיל את הוועדה. איך הם יכולים
בכלל לדבר על בריאות?״

הבריאות גילה

ד״ר וסטין ישב בוועדה כאורח במשך שישה חודשים,
וניסה כל העת למנוע שינוי התקן .״אני עם הגוף שלי,
עומד ומונע חרפה,״ אמר.
לפני כמה שבועות הוא קיבל מיכתב מדובר מכון
התקנים משה גבר, שלפיו נתבקש על־ידי פרופסור מג־היים
למנוע נוכחותם של אורחים בישיבות הוועדה. ג׳רי
וסטין הבין כי המדובר באורח אחד בלבד: הוא עצמו.
במישרד־הבריאות טוענים :״לא יושבת ועדה של מכון
התקנים, אלא ועדה של מישרד־הבריאות, והיא אמורה
לשנות את התקן. וזה ממש בתהליך סופי.״

כי בחלב הישראלי

לא להעליב
א ת ״תגובה״

^ ישרד הגריאות רוצה להרוג אותי, ואני לא
רוצה למות צעיר,״ אומר דוקטור ג׳רי וסטין,
רופא התעשיה האווירית, המשמש יועץ רפואי בהתנדבות
לאגודה מגן לצרכן .״אנחנו במצב חירום, חייבים להיל חם,
אחרת יהיו ממש טרגדיות.״
ג׳רי הנראה כבן ,35 נולד וגדל בארצות־הברית, הת מחה
ברפואת־חלל ועלה לישראל .״כי אני ציוני,״ הוא
אומר. מלבד עבודתו בתעשיה האווירית גם הירצה
בחוג להנדסת־אנוש, באוניברסיטת תל־אביב .״אני מלמד
סטודנטים לעיצוב המוצר, שיבינו את הצד הרפואי והברי אותי
של המוצר המוגמר.״
עתה נהנה ד״ר וסטין משנת שבתון, שאותה הוא מנצל
כדי להכין את עבודת הדוקטור שלו בפילוסופיה. אך את
עיתותיו הוא מקדיש גם למילחמה בזיהומים סביבתיים,
גם אם זיהומים אלה הם ״חוקיים״.
הרופא גבה־הקומה מוכיח, באמצעות המחקרים שבי צע,
כי החלב ששותה הישראלי, מזוהם בחיידקים, מכיל
חומרים אנטי־ביוטים ושאריות של חומרי־הדברה הידו עים
כמחוללי סרטן. מחקריו נתמכים גם על־ידי מומחים
בעלי מוניטין עולמיים.

במשך שלוש השנים האחרונות מנסה וסטין לזעזע
את פקידי מישרד״הבריאות ומישרד־החקלאות. הוא פונה
במיכתבים, מנצל את אמצעי־התיקשורת ומשתמש גם
בביודהמישפט. אך התגובה תמיד אחת :״קיבלנו מיכתבך,
הנושא נמצא בבדיקה.״ או :״שמענו, העניין בטיפול.״

תת־ועדה
של תת־ועדה

י * פני כשנה הטיל מישרד־הבריאות על ד״ר חיים
• י גרכטר, יושב־ראש המחלקה למעבדות של המישרד,
לבצע מחקר שנקרא ״מיבצע בדיקת חלב מפוסטר״.
גרכטר נתבקש להעביר לד״ר טולצ׳ינסקי, מנהל שירותי
בריאות הציבור בסישרד־הבריאות, את תוצאות הבדיקה
של 100 דגימות חלב מפוסטר, שנלקחו בערים שונות
בארץ, תוך כדי אבחנה בין חלב מיוצר וחלב משווק.
כשנמסרו תוצאות המחקר לד״ר טולצ׳ינסקי, לפני
חודש, הבינו אנשי מישרד־הבריאות כי נקלעו לתיסבוכת.
עד אז היו רגילים לטענות של אנשים מחוץ למישרד,
שאפשר היה לבטל את דבריהם כבלתי מהימנים ולא
בדוקים. עתה מדובר במימצאיו של מחקר שעליו הוחלט
בתוך המישרד — ואת המחקר הזה אי אפשר לבטל
כ״בלתי מהימן״.
כאשר ביקשו אנשי מגן לצרכן עותק של תוצאות
המחקר, נמסר להם כי זה ״נשרף״ .אחר-כך אמרו כי הוא

מפוסטר״ ואותה תת־ועדד. הציעה תת־ועדה נוספת, לחלב
גולמי. אומר ג׳רי וסטין :״את יושב־הראש אף פעם לא
ראיתי בישיבות. בתת־ועדה הראשונה יש שמונה אנ שים,
כמחציתם נציגי התעשיה העוסקת במוצרי־חלב.
התת־ועדה של התודועדה מועכבת מתריסר חברים, בי ניהם
עשרה אנשי תעשיה, מחלבות ומישרד־הבריאות.
כשנודע לי על העניין התחלתי להילחם. פניתי, לחצתי ואיי מתי
שאגיע לאמצעי״התיקשורת. כנראה שנבהלו ממני
ואישרו לי לשבת כאורח בוועדה. והנה, התברר לי שאין

וק הפיקוח על מיצרכים׳ושירותים משנת 1957
יי 1קובע כי אסור לייצר, לשווק או למסור חלב ומוצרי־חלב,
שיש בהם יותר מ־ 10 חיידקים מסוג קוליפורמים
במיליליטר אחד (סמ״ק) .אך החוק הפך אות מתה שאיש
לא מקפיד לכבדה .״מישרד הבריאות מבזה באופן קבוע
וחד־משמעי את החוק הקיים,״ אומר ג׳רי וסטין.

המחקר עוסק בתקופה שבין ינואר לספטמבר . 1978
במהלכו נבדקו כמה ערים, ובכל עיר נלקחו כמה דגימות.
נשמרה האבחנה בין חלב מיוצר לחלב משווק ונערכה
ספירה כללית של חיידקים, במייוחד של חיידקים קולי־פורמים.
המסקנה: אין עיר אחת בישראל שבה עמד
החלב בדרישות התקן!
בירושלים, למשל 15.47* ,מדגימות החלב אינן תקי נות.
בתל-אביב * 617 מהדגימות אינן תקינות, ובחודשי
הקיץ מגיעים אפילו ל 1007 כלומר: כל החלב נגוע.
בחיפה והצפון ; 460/0 :בבאר־שבע: ממוצע שנתי של
ס .950/קבע ד״ר גרכטר בסיכום עבודתו, כי הבדיקות
שנעשו הוכיחו כי תהליכי הפיסטור תקינים, אך המוצר
הסופי ללקוחות איננו תיקני.

ואומנם, כמה בדיקות שנערכו מטעם מגן לצרכן,
הוכיחו כי החלב המשווק בארץ אינו עומד בדרישות
התקן הישראלי. כאשר העלו אנשי מגן לצרכן את טענתם
בפני עובדי מישרד־הבריאות, הם נענו בזו הלשון :״החוק
עומד ממילא להשתנות. במקום מצב תיקני של 10 חייד קים
למיליליטר יהיה התקן 100 חיידקים, ואם יהיו בו
גם מעט חומרים אנטי־ביוטים, זה לא נורא:״ כלומר,
התקן הבין־לאומי, המקובל בארצות־הברית ובאירופה
מזה 50 שנה, אינו מספיק טוב בשביל מישרד״הבריאות
צשראלי. ואם לא ניתן לשמור על החוק הכתוב, עדיף
״ולהתאימו למציאות, גם אם יש בכך משום סכנה

חו מרי הדברה
א סו רי ם

3ר 1977 הוגשה עתירה לבית־הדין הגבוה
שד־הבריאות ומנהל שירותי־המזון.
^ ^ ן י ׳ י לזופיע עורך־הדין יצחק סגל, שטען:
,הוא רשות מבצעת ולא רשות מחוקקת.״
לינה, בשם מישרד־הבריאות, ענתה כי

ל^-החוק. בית־הדין הגבוה לצדק הוציא צו-
לו נתן ארכה של שלושה חודשים, לשינוי
\ 0אז, קבע בית־המישפט, אין בסמכות מישרד־
\ לפרש את החוק הקיים כראות עיניו.
לפה שגה. החוק עדיין לא שונה והחלב עדיין לא
מונתה ועדה של מ טן התקנים, בראשותו של
מנהיים, ראש הפקולטה לטכנולוגיית מזון בטכניון
יבחיפה. הוא שימש כ״יושב־ראש מליאת הוועדה לחלב״.
כמו כן מונתה תודועדה, שנקראה ״תת־ועדה לחלב

אבד• השבוע קבעה דוברת מישרד־הבריאות, דבורה גנני,
בהודעה לעיתונות, כי ״המחקר לא נכון מבחינה מדעית״
אלא שעיון בטבלות הרשומות בדפי המחקר מוכיח, כי
למישרד־הבריאות יש סיבות טובות במייוחד להתכחש
לתוצאות.

פ רו ם׳

מדען וסטין
מאבק לבן

ר ם חומרי ההדגרה שבחלב שימשו נושא למילחמו־
^ תיו של ד״ר וסטין. בידו מצויים מחקרים המוכיחים, כי
לישראל יש שיא עולמי ברמת חומרי ההדברה שבמזון,
בעיקר בחלב. לאחר שנים של הכחשות, מצד מישרד־הבריאות,
בטענה שלא הוכח, כי די־די־טי, למשל, מסוכן
לבריאות שוכנעו הרשויות להפסיק את השימוש בחומר
זה. ואז הועלה החשד, כי חומר הדברה אחר, אלפא
ביתא 0/1 -נמנה על מחוללי הסרטן. ושוב, אחרי מאמ צים
ממושכים הסכים מישרד־הבריאות להכריז כי חומר
זה אסור בשימוש. אומר ג׳רי וסטין :״בדקתי, ואני
חושב שרוב המשקים בארץ נקיים. קיימים כמה משקים,
מעטים אמנם, שלא שומרים׳ ומשתמשים בחומר ההדברה
הזה והם מזהמים את כל המדינה. אבל אף אחד לא מעז
להגיד להם משהו, חס וחלילה, שלא להעליב את תנובה,
שתנובה לא תכעס.״
בקרב המדענים שוררת אחידות דעים בנושא אחד:
כ־> 807 ממחוללי הסרטן מקורם בסביבה, מכלל זה 4570
מקורם במזון. ברוד, לכן, כי על מישרד־הבריאות מוטלת
האחריות לבדיקות חוזרות ונישנות של טיב המזון, ובכלל
זה החלב למוצריו השונים.

137

ה שונ טי ם מתרוננים ער עווכי־ הו׳!
וארהמתרונניםער וז ש 1ב *0ם

חח ואח
א תי ק ה?

מועמד גולדנברג
במה נבדל —
^ש אומרים כי השרברב ועורך־הדין
נבדלים זה מזה בכמה דברים, שאינם
דווקא תמיד לטובתו של עורך־הדין. אולם
אחד העקרונות שעברו לישראל מאנגליה,
הוא סיווגו של מיקצוע עריכת־הדין, בין
המיקצועות המכובדים, שלעוסקים בהם
לא יאה לדאוג לפירסומם באמצעי התיק־שורת,
ולהשיג לקוחות בדרך זו.
רבים עוקפים זאת בכך שהם מקבלים
בתודה פירסום ברכה לפתיחת מישרדם
החדש, בעיתון, על־ידי בני המישפחה או
ידידים. רבים עוד יותר מגיעים לאמצעי
התיקשורת כאשר הם מתפרסמים בהופיעם
במישפט מסויים הזוכה בהתעניינות הצי בור.
בחריגות מכללי האתיקה עוסקת וע-
דת־האתיקה של לישכת עורכי־הדין.
מרבית פעולות הלישכה מתבצעות בתל-
אביב. בקדנציה האחרונה יזם מחוז תל־אביב
של הלישכה, בראשותו של עורו־הדין
דוד רוטלוי, פעולות רבות. הוא
וחבריו יזמו בין השאר הוצאת ביטאון
קבוע בשם הדי־דין, וטיפלו ביעילות רבה
בתלונות של אזרחים נגד עורכי־דין. באח רונה
יזמו הסדר לרישום מהיר של מקר קעין
בלישכת עורכי־הדין בתל־אביב, לפיו
יכל עורך־דין בעל ותק של חמש שנים
הוסמך לסיים עיסקות. הם מטפלים באופן
קבוע בהסדר היחסים בין שופטים לעורכי־דין•
ועדת
האתיקה בראשותו של עורך־הדין
יהונתן זפרן דנה בשנה האחרונה בלבד,
ב־ 1,000 תלונות שהוגשו נגד עורכי־דין
במהלך אותה שנה. מתוכן נראו לכאורה
מוצדקות להגשת כיתבי אישום כ־ס/״סנ
בלבד. נראה שגם בעתיד יפול עיקר
העומס על סניף הלישכה בתל־אביב.
לא מזמן הוגשה תלונה נגד מישפטן
שהזכיר מישפט שבו הופיע, בתוכנית רדיו
שלו, העוסקת בייעוץ לנהגים בענייני חוק.
התלונה בוטלה אחרי שעורך־הדין השיב

י 38

כי התוכנית משודרת באופן ספונטני והוא
לא התכוון כלל ועיקר לפרסם את עצמו.
עורך־דין אחר, יצא זכאי בתלונה שהוג שה
נגדו, על שמסר כתבה לעיתון, ולמרות
בקשתו פורסם תוארו כעורך־דין ואף
תמונתו הודפסה. מאחר שהתברר כי הוא
ביקש שלא לפרסם את תוארו, הוא זוכה.
עורכי־דין רבים, ודווקא ההגונים ביותר,
חיים בפחד מתמיד פן יתפרסם שמם בעיתון
בקשר למישפט שהם מנהלים, ללא ידי עתם,
ויביא ס־בוכים עם לישכת עורכי־הדין.
לעומת זאת פרקליטים אחרים, מנהלים
יחסי־ציבור עם העיתונות על־מנת לקבל
פירסום מירבי, בדרכים שלא יסכנו אותם
בתלונה.
כללי האתיקה הללו נקבעו באנגליה
לפני יותר ממאתיים שנה. העולם הספיק
להתקדם כיברת דרך מאז, ומדינות אחדות
באמריקה אף ביטלו את איסור הפירסום
העצמי של עורכי-הדין.
במדינת קליפורניה, למשל, אפשר לקרוא
בעיתון, במדור המודעות, גם מודעות של
עורכי־דין, המסבירים את תחומי התעסקו תם,
ופונים בדרך זו אל ציבור הלקוחות
הרחב. יש גם כאלה, שאינם בעלי טעם
טוב במיוחד, הנוהגים לפרסם את תמונתם
לייד הריסותיה של מכונית שהיתה מעורבת
בתאונת־דרכים, ולציין כי במיקרה זה
השיגו עבור הלקוח מיליוני דולרים.
עורך־הדין, יהונתן זפרן, ממלא מקום
יו״ר הוועד המחוזי בתל־אביב ויושב־ראש
ועדת המישמעת בתל-אביב, מסכים לדיעה
כי יתכן שהגיעה השעה לדון מחדש בכל
הנושא. הוא היה מציע תיקונים קלים,
כמו מתן רשות לעורכי־דין לפירסום חד־פעמי
של כתובת חדשה, אך בהחלט לא
היה מרחיק לכת למצב שנוצר בארצות-
הברית.
ועדת האתיקה עוסקת גם במיקרים מסו גים
אחרים. עיקר עיסוקה הוא בתלונות
שמגישים לקוחות כנגד עורכי־דין, על
שכר טירחה מוגזם ששילמו. הוועדה פונה
בכל מיקרה לעורך־הדין ומבררת איתו את
העניין. הלישכה אף קבעה כי עורך־דין
יכין הסכם כתוב על גובה שכר הטירחה
עם לקוחו.
כאשר הלשכה מוצאת זאת לנחוץ, היא
ממליצה לעורך־הדין להוריד את שכר
הטירחה, ואם אינו עושה כן, יראו בכך
זילזול במוסדות הלישכה והוא יועמד לדין.
זה היה גורלו של עורך־דין, אשר לא
השיב למיכתב תלונה ששלח לקוח דרך
לישכת עורכי־הדין. ואף לא ענה לתיז־כורת
של הלישכה. העונש היה נזיפה.
השופט התנצל
^ שנן תלונות המוגשות על-ידי שופ טים,
הכועסים על עורך־דין שלא הופיע
לדיון בבית-המישפט, שאליו הוזמן כדין.
על התבטאויות של עורכי־דין, או על
התנהגות שאינה הולמת את המיקצוע.
השאלה הראשונה כמעט, שכל אזרח
שואל סניגור פלילי, כאשר הוא פוגש בו
באירוע חברתי היא :״האם מצפונך לא
מציק לך, כאשר אתה יודע שהקליינט
שלך רצח או גנב, ואתה מגן עליו בבית-
המישפט, וכופר באשמה?״
על הכל מוסכם, כי עורך־הדין חייב
נאמנות קודם כל ללקוחו. ומכיוון שהמיש-
פט רואה כל אדם כחף מפשע, כל זמן

שלא הורשע על-ידי בית־מישפט, הרי אין
עורך־הדין יכול לשים עצמו במקום בית-
מישפט ולהחליט כי לקוחו אשם.
דבר אחד אסור לעורך־הדין לעשות —
לשקר לבית־המישפט או להעלות עד שקר,
כאשר הוא יודע על כך. אולם הוסכם
ברב־שיח על אתיקה, שהתפרסם בביטאון
האחרון של לישכת עורכי-הדין, כי ב־מיקרה
שהתביעה טעתה, והכריזה כי ל נאשם
אין עבירות קודמות, כאשר לידיעתו
של הסניגור יש לנאשם הרשעות כאלה,
אין הוא חייב לנדב מידע זה לבית-
המישפט. אולם אם יישאל על כך מפורשות,
חייב הוא לאמר את האמת.
לא רק לשופטים יש טענות נגד עורכי-
הדין. גם לעורכי־הדין טענות נגד שופ טים.
קרה מיקרה ששופט הוציא צו הבאה
נגד שני עורכי־דין, שלא הופיעו למישפט,
ושוטרים נשלחו לבצע את הצווים, למרות
שלעורכי-הדין היו סיבות טובות ומוצדקות.
לישכת עורכי־הדין פנתה בתלונה לשר־המישפטים,
כדי שיגיש תלונה נגד השופט
לביודהדין המישמעתי לשופטים. בסופו
של דבר, התנצל השופט בפני עורכי-הדין
והלישכה, והתלונה בוטלה.
בפיהם של עורכי־דין רבים תלונות על
שופטים, המתייחסים אליהם בזילזול, מבזים
אותם בבית־המישפט לעיני הלקוחות וקהל-
הצופים. יש מיקרים של שופטים קיצרי-
רוח המכהנים יותר מעשר שנים בבית-
מישפט השלום, ואין להם יותר תיקווה
לקידום מיקצועי, הם מתוסכלים, ומוציאים
את מררתם על עורכי־הדין ועל העדים.
במיקרים כאלה אין החוק מאפשר לעשות
דבר. אפשר רק להעמיד שופט לדין בפני
בית־דין מישמעתי מיוחד, אולם תרופה זו
אינה ניתנת בכמויות גדולות, אלא במיק-
רים חריגים בלבד. לישכת עורכי־הדין
הציעה לחוקק חוק, אשר יתיר לשופט
לצאת לגימלאות מוקדמות אחרי 15 שנות
כהונה ללא קידום, כדי למנוע תיסכול
משופטים. הדבר לא נעשה, ועד היום אין
דרך לפטר שופט, אלא מסיבות בריאות.

במדינה
*(המשך מעמוד )37
מיסגרת הקטע שלו את סיפורו האישי. אחד
האמנים, זמר שהופיע במילחמה תחת
הפגזה בשיר מסויים, משמיע את השיר ל קהל
האמריקאי ומתאר את הסיטואציה
שבה, שר אז את השיר. התוכנית אינה
זוכה בכל פירסום בארץ, והאנשים המבק שים
להופיע מקבלים את המידע על המופע
מחברים. כך למשל, הגיע אל פיסק׳ה קטע
בלתי שיגרתי שצולם בפראג אחרי הכי בוש
הסובייטי. פיסק׳ה עיבד את הסרט,
וצירף אליו את השיר פראג.
בנוסף, אין הוא נימנע מלהכניס קטעים
לא־ישראליים כמו קטעים על מרתין לותר
קינג, שירים אנגליים המעובדים לעברית
וההיפך. באחד המיקרים צירף זמרות כו־

ב חירה
קלה
^ וג נוסף של תלונות הן של עורכי ם
דין כנגד עמיתיהם למיקצוע. לפעמים
״החבר המלומד״ שוכח בלהט המישפט
ומשתמש בלשון שאינה יאה למיקצוע,

פיסקה (למטה) בפעולה
ישראליות +כושיות
שיות, ולמופע הבא הוא מתכוון לצרף
סירטונים מההווי הבדואי בארץ, ואם ימצא
את האנשים המתאימים, הוא מתכוון להביא
אמנים ערביים תושבי הארץ.
בעיקבות כל מופע מקבל פיסק׳ה מאות
מיכתבי תודה והזמנות להופיע שוב ושוב.
הוא מופיע עם הלהקות בטלוויזיה האמ ריקאית,
והעיתונות שם מלאה שבחים.
כיום לא נמצא פיסק׳ה עם הלהקה לאורך
כל הדרך, הוא רק קופץ לפעמים לביקור.
את עיקר העבודה הוא עושה בארץ, כי
לדבריו ,״זהו הבייבי שלי, זה כמו כדור־שלג
המתגלגל וצובר עימו הצלחות נו ספות
בכל פעם, עכשיו לא נותר לי, אלא
לשבת ולהבונן על הקשרים הנפלאים ש אנחנו
יוצרים.״

דרכי חיי ם
אשר. אחת ושני אחי

מועמד ליבאי
עורך־דין משרברב?

לפעמים מאשים עורך־דין עד, כי הוא
משקר, ואז מתערבת הלישכה ומעירה לו.
מותר לעורך־הדין לאמר, כי העד אינו
דובר אמת, אבל אסור לו לכנותו שקרן.
בלישכית עורכי-הדין קרוב יום־הדין.
ב־ 20 בפברואר נערכות בחירות לכל מוס דות
הלישכה, ולתפקידי יושב־ראש הלישכה
ויושבי-ראש המחוזות, יתקיימו בחירות
אישיות.
השנה, שני המועמדים לראשות חלישכה
הם מישפטנים צעירים ומבריקים. שניהם
יפי־תואר, לשונם צחה ומלוטשת, צברים
שגדלו בארץ ומעורים בתרבותה ובחברתה.
הם צעירים ומלאי־מרץ ונערצים על-ידי
הסטודנטים שאותם הם מלמדים באוני ברסיטאות.
הבחירה
הפעם קלה מאד. אם יבחר אמנון
גולדנברג איש הליכוד ואם יבחר דויד
ליבאי איש המערך, תהיה זו בחירה
מוצלחת.

״האשד; טהורה ומותרת
לבעלה ,,,הכריזו הדייגי,
ושלחו את בגי הזוג 7בית
עתה תובעת האשה פיצוייס
מהגיס שהבתים ארי
שני האחים הם ילידי
אמידים ומכובדים, בעלי
חנות תכשיטים
בכבוד זה שנים
ארמנד היה
לארץ. כאשר
כ־ 15 שנים, שאל
את בת־דודתם
ארמנד, ואם היו לו
אישר שהוא מכיר
לם לא היה לו כל
האח, כי הוא עומד
את טיטי לאשה.
אחרי נישואיו, עלה

העולם ה!,.

הקיסר בוקאסה (משמאל) נתן
1ינ:יון 1ואלוף 1ויישראל ־ 1על
ההמשך יש ג י רס ות ש 111ת
רשת זכיין היהלומים של האלוף
^ שמואל (״גורודיש״) גונן מוזרה ביותר
(העולס הזה .)2160 הדרד הטובה ביותר
לתארה היא להביא את דברי המעורבים
בפרשה כלשונם, כדי שהקורא ישפוט בעצ מו.

האלוף גונן ניהלתי שתי שיחות. ה שיחה
הראשונה התקיימה במישרדי ה אלוף,
בחברת גטא אינטרנשיונאל אנד
סאפליי. גונן סיפר כי בחברה ארבעה שו תפים:
הוא עצמו, אלי קצירי, שימעון וין
ויעקב רוזנבוך. לכולם חלקים שווים. ה חברה
עוסקת רק בייבוא וייצוא. חברה
אחרת היא גמא פי־אס, שבה היו לו ולאלי
קצירי ,4570 והיתר לחיים צח. אולם הם
הוצאו מן החברה. זוהי חברה בעלת זי כיון
לחומר חדש לכיבוי שריפות ועוסקת
במיתקנים נגד אש.
לפני כן היה שותף. בחברה בשם דניט,
שעסקה בייצוא אקדחים מאמריקה לדרום-
אפריקה דרך ישראל כטראנזיט, שכן אסור
לאמריקאים למכור נשק לדרום־אפריקה.
הייצוא הופסק, כי ארצות־הברית גילתה
את העניין והודיעה לישראל על התנגדותה.

בממלכה המרכז־אפריקאית הוא דויד עפר
רמי, שהשקיע עד כה בחברה שני מיליון
דולר. גונן הגיע אל עמרמי במיקרה. הוא
חיפש שותפים ויום אחד היה בברית של
הבן של שאול מקנזי, שהוא חברו, ושם
ישב ליד הקבלן בצלאל מיזרחי. הוא
סיפר למיזרחי כי הוא מחפש משקיעים.
יום אחד הודיע לו מיזרחי שיש לו משקי עים
והוא לקח את גונן לפגישה בבית
בורסת היהלומים, לפגישה עם יהלומן. יחד
איתם בא עוד אדם, לא מוכר. משקיע אחר
בחברה שלו, בשם הנרי הרר, הובא על־ידי
סוכן הביטוח מרדכי רבינוביץ והחוקר
מאיר פלבסקי.
אלה היו כל העובדות שגונן שטח בפני
בפגישה הראשונה. אחרי סידרת פגישות
שקיימתי עם אחרים, הסכים גונן לקיים
פגישה נוספת, להרחבת היריעה. זו אכן
התקיימה.

כפגישה סיפר גונן את הדכרים
הבאים :
אחרי שהשגתי את זיכיון היהלומים ב ממלכה
המרכז־אפריקאית, שבירתה היא

באנגי, נסוג פלאטו מכוונתו להשקיע ב עסק
זה וחיפשתי משקיעים. הגעתי לאפ ריים
אילין באמצעות אלי לנדאו. שנה
קודם לכן הייתי קשור עם אילין באמצעות
החברה שלי עם פלאטו, דניט. נסעתי עם
ארנון אילין, בנו של אפריים, לבאנגי
והוא הצהיר כי הוא משקיע בזיכיון. הקי סר
בוקאסה ביקש כי נרשום חברה מקומית
והיא תקבל את הזיכיון.
לא ידעתי צרפתית והוא טיפל ברישום
החברה — איליגון שמה. אחר כך התברר
לי, שסידר אותי ברישום המניות.

ואז הורתה ממשלת ישראל להפסיק פעילות

בעת עיסוקו בדניט, שבה היו שותפים
גם תת־אלוף עימנואל שקד והמשקיעים
שמואל פלאטו־שרון ואברהם פילץ, עסק
גם בגיוס הלוואות. הוא טיפל בהלוואה של
100 מיליון דולר לדרום־אפריקה, באמצעות
מתווך שבא. וביקש את הכסף עבור דרום־
אפריקה. הכסף היה צריך לבוא מעורו־דין
יעקוב ישראלי, שטיפל בהשגת מילווה
בסכום דומה גם לישראל.
שותפו הנוכחי של גונן בעסקי היהלומים

כשחזרנו לאירופה אמר אילין כי לא
ישקיע, אך מצא לי משקיעים, חברה בל גית
גדולה לכרייה. הוא הביא את צוקר,
יושב־ראש הבורסה באנטוורפן, כדי ש יהיה
גם שותף, והחלו להכין הסכם. לפני
שנחתם ההסכם עם הבלגים הודיע איל־ן
כי הוא רוצה עוד ״ 107 כדמי־תיווך. הבל גים
סירבו והודיעו על יציאתם מהעיסקה.
אפריים אילין ניסה לגייס עוד משקיעים,
התייאש ואמר כי הקונצסיה תיפול לים.
חזרתי לארץ והתחלתי לחפש משקיעים
בבורסת היהלומים ולא מצאתי.

פיתאום קיבלתי טלפון ממוטי רבינוביץ,
ששמע שאני מחפש משקיעים. הוא אמר
שיש לו. הוא בא עם הנרי הדר, המדבר
עברית, שסיפר כי הוא מנכ״ל חברת
אולטרה להשקעות. הצגתי לפניו את ה נושא.
היה זה בינואר־פברואר . 1978 הרר
הודיע שקבוצתו תיכנס כשותף וכי אבוא
לסן־פרנציסקו לחתום על חוזה. נסעתי
לשם עם אפריים אילין ובנו רמי, וחתמנו
על החוזה. אחר כך נסענו לבאנגי, עם
הדר ועוד נציג של המשקיעים בשם מל
אשלנד, שעשה רושם טוב מאד. הוא היה
נשיא אולטרה. בבאנגי הודיעו אשלנד
והרד כי הם נכנסים ושילמו במקום 30
אלף דולר הוצאות ומשכורות לעובדים,
וחזרנו כולנו לישראל. הם נסעו לס ך
פרנציסקו והיו צריכים לבוא בפברואר
עם המשקיעים. הם הגיעו במארס.

שמואל וה מיגי ש
שבירושלים
^ ס ישבו שבוע וחצי בהילטון ובמער-
• כת הדרים כפולה באותו הזמן גם ב דן
כרמל בחיפה. כשהיו כאן גם טסו לאי ראן,
במחלקה הראשונה, לעסקים שמוטי
רבינוביץ אירגן להם שם. כשחזרנו עמדנו
לנסוע לבאנגי ולדרום־אפריקה, לחתום על
חוזה לקניית ציוד למיכרה. יום לפני
הטיסה בא אשלנד ואמר שהנרי הרד ברח
עם הכסף. הנסיעה בוטלה והם יחזרו וינסו
לארגן עוד כספים. לפניי נסיעתם ישבתי
איתם בהילטון, שם הם הפגישו אותי עם
שתי קבוצות של יהלומנים ישראלים. הם
ישראלים נוספים. הציעו להם את זכויות
ניהלו, בלי־ ידיעתי, משא־ומתן על כניסת

, 3 , 0 0 1 1 9 1 -5 - 1 1 11
?׳זזפפ?10 פז\פס

זאפמז3פ/וא 1אמשפ?

393259-02

008? ,

. 6221227ס״

הצ׳יק של עמרמי לזכות ״הגנרל גונן״
מרצדס בעזה

(המשך בעמוד )42

עלי ס תר ת נושרים

(המשך מענזוד )33
ולא הוכחשה, נדהמנו לגלות כי החלטת
הוועד־המנהל היתה החלטה פוליטית ש־הוסוותה
בהנמקה מיקצועית כביכול.
״אנו מוחים בחריפות רבה על כל החלטה
פוליטית המתקבלת במוסדות רשות־השידור
ומתריעים על הסכנה הנשקפת מהתערבות
המוסדות בעבודה המיקצועית של המפיקים
והמנהלים. אנו דורשים מהוועד־המנהל
לשקול מחדש את ההחלטה לצמצם את
היקף השידור של התוכנית עלי כותרת.״
ההחלטה על היקף השידור לא שונתה.
אבל הוועד־המנהל לא יכול היה שלא
לאשר את הודעתו של צוקרמן על מינויו
של ירון לונדון כמנחה, דבר הנמצא בסמ כותו
הבלעדית.

להדיח — כדי להגן
על אינ ט ר סי ם
ך* שאלה המרכזית שנותרה פתוחה
י 1היתד״ מדוע ביצע דניאל בלוף את
מלאכת הליכוד והוציא עבורם את האגמונים
מן האש?
לדני בלוד עצמו היה הסבר פשוט:
״אני חושב שיעקב אגמון הוא מנחה גרוע
בטלוויזיה ומראיין טוב ברדיו.״ למרות
זאת טען בישיבה אחרת של הוועד־המנהל
כי על אף שדעתו נוחה מתוכנית הרדיו
בירה מזצב־רוח שמגיש אגמון, יש להח ליפו
כיוון ״שצריך לחשוב על״ רוטציה
אחרי עשר שנים.״
״לא צריך להפוך את יעקב אגמון לקדוש
השבוע .״העובדה
מעונה,״ טען בלוד
שדווקא אני דרשתי את סילוקו נותנת לי
תוקף לעמוד ולפעול בנושאים אחרים.״
כשבאו אנשי המערך בטענות אל בלוד
מדוע יזם ונתן יד להדחתו של אגמון,
השיב להם בלוך :״אני חושב שהוא מנחה
שצריך
לא טוב. יש דברים. מסויימים
לעשות כדי שניתן יהיה להגן על אינטרסים
אחרים.״ לעומת זאת הכחיש בלוד בתוקף
כי נעשתה עיסקה חשאית בינו לבין נציגי
הליכוד בוועד־המנהל.
למעשה, היה מאבקו של בלוד באגמון
המשך ישיר למאבק שמנהלת בו נציגה
אחרת של מיפלגת העבודה, אורה נמיר.
היא החלה לשמור טינה לאגמון עוד בימים
בהם אירגן את כנס היובל של מועצת-
הפועלות. מזכירת המועצה דאז, בבה
אידלסון, סירבה להניח לאורה נמיר להופיע
בכנס באומרה :״על גופתי המתה.״ נמיר
סברה שאגמון הוא שמנע את הופעתה.
מאז החלה ללחום בתיאטרונו של אגמון,
בימות. העימות בין השניים התלהט כש-
אגמון טען בתוכנית רדיו שאין קשר בין
אורה נמיר לתרבות והגדיר אותה בתואר
״הגננת הלאומית.״

לסלק גם
אתהת אורני ם
ורה נמיר לא סלחה על כך לאגמון
\ 1מעולם, מה עוד שאשתו, השחקנית גי לה
אלמגור, הופיעה במחזה יאשה גורן. ב קאמרי,
בו שיחקה את בת דמותה של
אורה נמיר. העסקנית פעלה נמרצות למנוע
את מינויו של אגמון כמראיין בעלי כותרת,
מנסה בכל הזדמנות לגרום גם לסילוקו
מתוכניות הרדיו הפופולאריות בירה ומצב־רוח
בשידורי-ישראל ושאלות אישיות בגלי
צה״ל.
נראה שבלוך פעל בוועד־המנהל להדחתו
של אגמון בהשראתה של נמיר, שיתף
בכך פעולה עם אנשי הליכוד בניסיון
לסתום את פיו של המראיין, בעל מענה־הלשון
החריף והמבריק, המזוהה על־ידם
כנציג ״המאפיה השמאלנית״ .נציג מיפלגת
העבודה נתן בכך יד למגמה הברורה של
אנשי הליכוד לסלק מרשות־השידור את
כל מי שאינם הולכים בתלם של הקולקטי-
ביות הרעיונית ה״לאומית״ .כפי שהתבטא
לא מכבר יועצו של ראש-הממשלה לתיק-
שורת־פנים, שלמה נקדימון :״אנחנו נסלק
מהטלוויזיה אפילו את התאורנים השמא לנים...״
שיתוף־הפעולה
בין אנשי הליכוד ונציג
העבודה בקרב על חופש־הביטוי ועל
עצמאות הטלוויזיה מוליד למסקנות עגו מות.
התוצאה הראשונה לכך נראתה כבר
השבוע על מסכי הטלוויזיה, כאשר במקום
תוסנית עלי כותרת ביום ראשון הוקרן
כתחליף סרט דבילי על מפיק סרטי־תעודה
בקנדה. עלי הכותרת נתלשו. עתה הגיע
תורו של הגבעול.

בית ־ ה מ יש נ ט
ק בע: תחילת
המעשה בוצון,
וסונו באונס
^ ית קטן ברמת־חשרון. מחוץ לו גינה
— מטופחת, בתוכו ריהוט נעים, צבעים
חמים ואש בוערת באח. בבית זה גרה
מישפחת קובו במשך שלוש שנים. אליעזר
(״זרי״) ,גבר גבה קומה ויפה־תואר, מצליח
מאד בעסקיו. רות אשתו, עקרת־בית ואם
לשני ילדיהם הקטנים.
זוג יפה, בעל הכנסה גבוהה, ידידים רבים,
מעמד חברתי גבוה, ואורודחיים של דור
הסילון הישראלי. בשלוש השנים האחרונות

במשך כל אותו זמן התחנחנה אליו הנערה,
התקרבה אליו בכל הזדמנות ולא נרתעה
מחיזוריו הנועזים. היא סיפרה לו בגילוי-
לב על חיי המין הסוערים שלה, לא נפגעה
כאשר התפעל מחזה השופע ומישבנה ה מגרה׳
ולא דחתה את חיזוריו. כאשר סיימו
את ארוחת־הערב והשעה היתד, כבר אחרי
חצות, החלו מדברים על שתיית קפה.
מאחר שבמילון של הדור הצעיר בישראל,
שתיית קפה עם נערה באמצע הלילה
מתפרשת בכיוון אחד בלבד, לא עצר קובו
את ריכבו לייד הרצליה פיתוח, מקום שם
היו אמורים לשתות קפה, באחד מבתי-
הקפה שבאופנה, אלא המשיך ונסע ל-
רישפון.
מכיוון שחשב, כי כללי המישחק מובנים
גם לנערה, הסביר לה, כי הוא קנה מיגרש
ברישפון, שעליו הוא מתעתד לבנות וילה,
והוא רוצה להראותו לה.
כאשר עצרו בשדרה שוממת וחשוכה,
הזמין אותה לצאת מהמכונית ולראות את
הנוף.
עד כאן, חופפים סיפוריהם של קובו
והמתלוננת. אם כי היא מדגישה שסירבה
לחיזוריו הנועזים יותר, והסירה את ידיו
בעדינות.
קובו סיפר לאשתו, כי באותו מקום חשוך

מי ב ״ מ ר

11X11ח ת קובו, שבעלה נשלח
1נ \ 1* 1 1י י למאסר באשמת אונס, מק שיבה
להקלטת שיחה שערכה המישטרה
בין בעלה והמתלוננת. האשה האמינה לבעל.
וכשפנה בעצתם למישרד חקירות שביצע
חקירה מקיפה על התנהגותה ואופיר, של
המתלוננת ועל חבריה.
בשעה שנפתחו דלתות בית־המישפט,
והשופטים הקריאו את פסק־הדין, נשארו
רותי וקובו נדהמים.
בית־המישפט בחר שלא להאמין לקובו,
העדיף את גירסתה של המתלוננת, וקבע
כי היא וחבריה העידו ברמת אמינות
גבוהה, ואילו קובו היה שחצן ודברן בלתי
אחראי.

מה קרה
לקובו?

ביקרו יחדיו בהונג־קונג חמש פעמים, וב אירופה
כמה פעמים נוספות.
אימפריית הייצוא והייבוא שבנה קובו
בן ה־ ,28 חובקת עולם. הוא ייבא מהמיזרח־הרחוק
דיברי לבוש וטכסטיל ואותם ייצא
אחר־כך לאירופה. לנסיעותיו בענייני עבו דה
נהג לקחת עימו את רות.
זוג שאפשר היה לקנא בו בגלל ההצלחה
הכלכלית ובגלל חיי המישפחה היפים
שניהלו.
כיום, איש אינו מקנא במישפחת קובו.
השכנים מרחמים על האשד, הנאה ועל היל דים
שנותרו לבד בבית, ועל הגבר שנכנס
בשבוע שעבר לבית־סוהר למשך שנתיים
וחצי, באשמת אונם.
בביודהמישפט זכה קובו בתמיכה עצומה.
ידידי המישפחה, גברים נאים ונשים אלגנ טיות
ויפהפיות גדשו את מיסדרונות בית ד,מישפט
המחוזי בתל-אביב כל ימי ה-
מישפט, שנוהל בדלתיים סגורות. רות
ישבה בנאמנות על הספסל לייד אולם
המישפט של השופטים דב לוין, ישראל
גלעדי ונחמיה בר. כאשר היתה המתלוננת
עוברת לידה היו מבטיהן מצטלבים בשתיקה
רועמת.
כאשר קרה המיקרה היתד, רות בחוץ-
לארץ בטיול קצר. כשחזרה, הופתעה לראות
כי לא בעלה מקבל את פניה בשדה-
התעופה, אלא הוריה. הם סיפרו שקובו
הסתבך בעבירה של פגע וברה, נעצר,
ולכן לא בא לקבל את פניה.

ברישפון, שכב עם הנערה על המושב
האחורי של המכונית, בהסכמתה המלאה,
אולם מצפונו הציק לו, והוא סיפר לה,
שהוא נשוי ואב למישפחה. אז, כאשר
החלה צועקת שהוליד אותה שולל, אמר:
״מה חיפשת, נישואין? חנטרישית שכמוך,״
ואולי הוסיף עוד כמה מילות גנאי, כמו
את מגעילה וכר.
אחרי שאמר זאת, הצטער שהעליב אותה
התנצל ואף הבטיח לה להתקשר עימד,
שנית. הוא הביא אותה לביתה בערך
בשלוש לפנות בוקר ונפרד ממנה.
רק אחרי ימים אחדים הוזמן למישטרה
לחקירה, והתברר לו כי הנערה מאשימה
אותו באונס.
רותי, שמעה את הסיפור, נפגעה, כמו
כל אשד, שבעלה בוגד בה, אך לרגע לא
חשבה על גירושין. להיפך, היא החליטה
לעמוד לצד בעלה, ולעזור לו להוכיח את
אמיתות גירסתו.
היא עמדה לצידו כאשר נחקר במישטרה
וכאשר פנה לעורכי־הדין המעולים, משה
רום ושלמה רוזנבאום ושכר את שירותיהם,

ף* ית־המישפט האמין למתלוננת,
-כי עד לאותו שביל בשדות, ברישפון,
לא היה כל דבר יוצא־דופן בחיזוריו של
קובו. הוא מצא־חן בעיניה בגלל צורתו
הנאה, נדיבות לבו, ועושרו הבולט.
היא סיפרה בביודהמישפט :״אני לא
תמימה, והיו לי חברים וידידים שההתנהגות
שלהם דומה להתנהגות שלו. עד לסטירת
הלחי לא היה שום דבר שנראה לי יוצא-
דופן. היו לי חברים שבתחילה ניסו לגפף
וקרה שבסופו של דבר היחסים התהדקו
וקיימתי איתם יחסים.״
היא סיפרה ללא בושה, כי קיימה בעבר
יחסי־מין עם גבר נשוי, וכי היא שייכת
לדור החדש, שהוא מתירני מבחינה מינית.
מדוע, אם כן, כאשר הגיעו לאותו שדה
ברישפון, הסבה את ראשה ממנו, כשניסה
לנשקה? לדבריה, באותו רגע השתנתה
לפתע התנהגותו של הנאשם. הוא סטר לה
על פניה, אמר לה כי יהרוג אותה, שהרי
אין היא יודעת מיהו; ״הוא קובו שמקבל
כל מה שהוא רוצה.״
הנערה הרגישה כי היא במצב של חוסר
אונים מוחלט, אין היא רגילה שיסטרו לה
ואף נפל עליה פחדו של הנאשם. לכן,
כאשר בעל אותה בניגוד לרצונה, על

נקיפו ת
מצפון
^ חרי יומיים, כאשר השתחרר ממע־צר,
חזר קובו הביתה, חיוור, כחוש
ועיגולים שחורים מסביב לעיניו. מושפל
וחרד פנה לרותי, ובקול חנוק שאל אותה,
אם לא.תתגרש ממנו בגלל הסיפור שהוא
עומד לספר לה. אז סיפר לאשתו את
גירסתו.
שבוע אחרי נסיעתה מהארץ, נהג במכו ניתו
המפוארת ולקח טרמפיסטית נאה. הם
שוחחו במשך הנסיעה ולפני שירדה מהמ כונית,
קבעו להיפגש למחרת, ביום השישי,
ולצאת לבלות.
אכן, הוא נפגש עם הנערה. הם הלכו
לסרט בקולנוע הוד, ואחר־כך לארוחה
במיסעדה ביפו, המקובלת על החוג הנוצץ.

איש העסקים

בתחילת דרכו בודק את הסחורה שנתקבלה מהמיזרוז
הרחוק. קובו הצעיר בנה אימפריית יבוא וייצוא בעיקר
בטכסטיל והשקיע בה את כל מירצו. הוא נחשב ילד־הפלא של עולם העסקים הישראלי.

המושב האחורי של המכונית, לא התנגדה,
ונהגה בפאסיוויות מוחלטת.
כשהחל מתנצל על מעשהו, שאלה אותו
כיצד הוא נהנה מיחסי־מין באונם, והוא
ענה, לדבריה, כי הוא אוהב זאת בצורה
ברוטאלית. הוא החזיר אותה הביתה ואף
הבטיח להתקשר אליה.
כאשר עלתה לדירתה בשלוש לפנות-
בוקר, בקירוב, זרקה את תחתוניה לפח
האשפה וניסתה להירדם. אולם אחרי ליל-
נדודים, בערך בשמונה בבוקר, התקשרה
עם ידידתה, וביקשה ממנה לבוא. אז ישבו
השתיים שעות אחדות והמתלוננת סיפרה
את סיפורה תוך כדי בכי.
היא טילפנה לחברה נוספת, וגם לה
סיפרה באותו יום את קורות הלילה. היא
גם הזעיקה שני חברים, שאחד מהם היה
חברה האינטימי עד למיקרה, וגם להם
סיפרה את סיפורה. בניגוד לחברותיה,
שהזהירו אותה לבל תתלונן במישטרה,
מפני שאז יהיה עליה לעבור גיהינום,
השפיע עליה חברה ישראל שינברג, כי
תיפנה למישטרה. מכיוון שאחיו הוא קצין
מישטרה, הפגיש אח השניים, וכך, אחרי
כארבעה ימים הופיעה התלונה במישטרה.
בתלונותיה אלה, ראה בית־המישפט,
לבקשתה של התובעת המנוסה, עדנה ארבל,
סיוע. למרות שהסניגורים חזרו וטענו כי
אין למצוא סיוע בסיפור שמספרת המת לוננת
עצמה לחבריה וחברותיה הקרובים,
שכן הם מעוניינים לעזור לה, ואינם אוב־ייקטיווים.
מהימנות סיפורה תלויה אך ורק
בכישרון המישחק שלה, וכגודל הכישרון,
כך גודל הסיוע.
מאחר שבית־המישפט קיבל את כל
הנאמר לעיל, הרשיע את קובו באינום.
כעד לקביעת העונש העלתה עדנה ארבל,
את מנהל בית־הספר שבו עובדת ה מתלוננת.
הוא סיפר עד כמה השתנתה
הנערה החביבה והעליזה אחרי מיקרה
האונס. היא נראית מדוכאה, כמי שעברה
טראומה רצינית, אינה מחייכת והיא עצובה
כל הזמן.
המישפט נדחה בשלב זה, כדי להביא

שנתיים וחצי מאסר

על זרי קובו יפה־התואר אחרי שהרשיע אותו באונס נערה שעינזה

בילה ערב בקולנוע ובמיסעדה. אחר־כך, במקום לשתות קפה״-,
בעל אותה במכוניתו בשדרה חשוכה ברישפון, אחרי ענזנור•
על לחיה. לפי גירסתו, הנערה לא התנגדה כי־אם ניעל^וז .״

סיפרה איזה אב נפלא הוא לשני ילדיהם
הקטנים. וקולה נשבר כאשר סיפרה לבית־המישפט
כי אתמול עשו היא והילדים
מסיבת פרידה לקובו, כדי להרגיל את היל דים
שאבא נוסע לחוץ־לארץ. הם נפרדו
מאביהם והגישו לו שי.
התובעת והסניגור, בסיכומיהם המלו מדים,
לא יללו לגרוע מהרושם שהותירה
עדותה הכנה של האשה. אולם משנשאל
הנאשם על־ידי בית־המישפט אם יש לו
מה להוסיף, קם ממקומו, נשען על דוכן
העדים וחיוור מאד אמר, כי אינו מרגיש
טוב. אולם פיתאום התישר ואמר :״אני
רק מצטער שאמרתי לה לכי תז...״
כמו במטה קסם נשברה הסימפטיד,
שנרחשה עד אז לנאשם. במדפיו הרס
אותה.
השופטים יעצו לו להפסיק לדבר ודחו
את מתן גזר־הדין למחרת. הבעל, האשד,
וכל ידידיהם הרבים והנוצצים שמילאו את
האולם עזבו את בית־המישפט ליום נוסף
של מתח.

כיום, שבוע אחרי גזר־הדין, יושבת רות
עם הילדים בביתה שברמת־השרון, ומנסה
להתרגל לבדידות.
מאיין נתגלו כוחות נפש כאלה בנערה
הצעירה, השברירית למראה, אשר כל תנועה
שלה מראה כי היא ״ליידי״? נראה כי
האהבה והנאמנות הם חלק בלתי נפרד
מנפשה של אשה.
אחיו הבכור של קובו, יצחק, וכל בני
המישפחה עומדים מאחוריה וכולם יחדיו
מצפים שבית־המישפט העליון יעשה עימם
צדק.
פסק-הדין עורר הדים חריפים בין הגב רים
בישראל. הם מודעים מעתה לאפשרות
שבקלות רבה הם יכולים למצוא את עצמם
במצבו של קובו, אחרי שהזמינו נערה
לבילוי ערב שנגמר ביחסי מין.

חופש
הב חיר ה

אוהד מכבי י

מילדותו הוא קובו יליד יפו, הנראה בתמונה, שני
משמאל, בחברת שחקני הקבוצה. בשנים האחרונות שקע
כולו בעסקיו עד שלא נותר לו זמן לספורט, אך הוא ממשיך לתרום לקבוצת מכבי יפו.

עדי אופי להקלת עונשו של קובו.
מסתבר כי במשך כל !ניהול המישפט
נדהמו סניגוריו מהתפרצויותיו החוזרות
ונישנות, ומהתנהגותו החצופה וחסרת-
המעצורים בבית-המישפט. השופטים אף
נאלצו להרחיקו פעמיים מן האולם, אחרי
שהתערב בדיונים. לכן שלחו אותו הסני גורים
לבדיקה פסיכיאטרית, לברר מה
קרה לקובו.

ה סי מ פ טי ה
גשבדה

מ גוש חליפה אופנתית אפורה,
1€כ שהוא תומך את פניו בידיו, ישב
קובו על דוכן הנאשמים ושמע את עדות
הפסיכיאטר, ויקטור שפילמן, בעיניים
מושפלות. סיפר הרופא, כי הלחץ שהמישפט
הטיל עליו דחק אותו לפינה. הוא מאמין
כי קשרו קשר נגדו, וזה גרם לכך שהוא
אינו יכול לחשוב בהיגיון ולכלכל את
מעשיו לטובתו. מכאן, התפרצויותיו ודי בוריו
החריפים. יש ממש שיתוק בכושר

החשיבה הראציונלי של קובו, אשר בעבר,
אם ניסה לקשור קשר עם אשד, וזו סירבה
לו, היה פשוט מנתק עימד, מגע.
העד השני היה הרב הבולגרי מיפו,
אברהם בכר. הרב מכיר את הנאשם מאז
שנולד. מישפחתו גרה בשכנות לבית־הכנסת.
בכל פעם שהרב פנה לקובו, כדי
לבקש ממנו גמילות חסדים לניצרכים נענה
ביד רחבה, ורק בקשה אחת היתד, בפי
הנאשם, שלא יגלו את שמו. את כל
תרומותיו הרבות והנדיבות נתן בסתר.
שני ידידים המכירים אותו מעסקיו העידו
גם הם, וסיפרו כמד, היה חביב בחברה,
איזה חבר טוב הוא, וכיצד שינה אותו
המיקרה. אף עסקיו נפגעים והוא מדוכא
עד עפר.
אולם העדות המרשימה ביותר היתד,
עדותה של אשתו. היא מכירה אותו מעת
שהיו הוא בן 16 והיא בת , 15 ומאז הם־
יחדיו. לבושה חליפת־מיכנסיים בצבע
שנהב, שערותיה ארוכות וחלקות, נראתה
כמו ציור־מדונה מתקופת הרנסנס. עיניה
הבריקו מדמעות עצורות, כאשר תיארה
את חיי המישפחה היפים שניהלו. היא

ף* יוס הקראת גזר־הדין, עמד קובו על
י -רגליו והאזין בדומיה לגזר-הדין ה פיוטי
של השופט דב לוין, שפסק לו שנתיים
וחצי מאסר.
בית-המישפט הזכיר את כל ההיבטים
של המיקרה, שתחילתו ברצון וסופו באונם.
הביע את רחמיו על אשת הנאשם ועל
מישפחתו. ואף על הנאשם אשר איבד את
עולמו בשל דקות ספורות של מים גנובים.
למרות שגם הנערה אינה בתולה תמימה
ויש לשער כי חייה לא נהרסו והיא תצליח
לשקם אותם, הרי שיש לתת לה את חופש
הבחירה למי תעניק את רגשותיה ואת
גופה.
הסניגור, רום, קם על רגליו וביקש מבית ר,מישפט
לדחות את ביצוע המאסר עד
להגשת עירעור בבית־המישפט העליון.
בדעתו לערער בנקודה המישפטית של
סיוע, ואם יקבל זאת בית-המישפט העליון,
לא תהיה כל דרך לפצות את הנאשם על
הזמן שבילה בבית־הסוהר. אולם השופטים
לא נעתרו לבקשתו.
אשתו של הנאשם קמה ממקום מושבה
בין ספסלי־הקהל והתחננה לפני השופטים
שיידחו את הביצוע, מאחר שיש הרבה
דברים בעסק שיש להסדיר. אך בית־המישפט
דחה גם את בקשתה וציווה עליה
לשבת. פעם ראשונה במשך המישפט פרצה
רות קובו בבכי מר.

יהלומים נוצצים ב 3א 1גי
(המשך מעמוד )39
המיסחר ביהלומים תמורת 150 עד 300 אלף
דולר. הודעתי כי אני מסרב.
בינתיים לא הצלחנו לעמוד בתאריכי ה תשלומים
באפריקה. היה צריך לשלם 25
אלף דולר מס קונצסיה. אילין סירב לשלם
והודיע על ביטול השותפות שלו בחברת
גמא. הלכתי לחפש משקיעים. דויד אפל,
שיש לו חנויות לצעצועי ילדים בשם
אצבעוני, בכיכר המדינה ובפינסקר בתל־אביב,
הביא לי שני משקיעים. את הקבלן
נחום קלקא ואת היהלומן דויד עמרמי.
היה עוד משקיע פוטנציאלי, היהלומן מול־דבסקי,
עימו הייתי עם בצלאל מיזרהי
ועורד־הדין אליהו קידר, אולם הוא סירב
להשקיע.
עשיתי ישיבה של עמרמי עם ארנון ורמי
אילין, חתמנו הוזה שהוא ישקיע את הכסף
ויקבל ס/״ 5 0מהמניות. שאלנו על עמרמי
בבנק וקיבלנו תשובה חיובית. שילמתי
את הכסף בבאנגי ובמאי 1978 חתמתי חו זה
עם עמרמי, שייצג חברה משווייץ בשם
פאדאקס. יחד איתנו היה גם רואה־החשבון
של עמרמי, אייזן, ושותפי אלי קצירי.
חזרנו ארצה ונפגשנו עם אפריים אילין
ועמרמי אצל עורד־הדין של פאדאקס,
יעקוב תמיר, שהיה נציב מס־הכנסה. ב ישיבה
העלה עמרמי דרישות נוספות והיה
פיצוץ ואילין ועמרמי יצאו באמצע. רציתי
ללכת מתוך מחאה, אך אילין חזר ואמר
שהוא רוצה שעמרמי יקנה את חלקו ו הישיבה
התפוצצה. לפי ההסכם עם עמרמי
יש לו ולפאדאקס ,5070 לאלי קצירי 7.570
לי ״ 197 והיתר לאילין. אילין רצה תמורת
חלקו 60 אלף דולר. עמרמי הציע ,40 וגמרו
על .60 ואז אילין ביקש .80 באותו הזמן
ביקש אילין שאעזוב את המישרד בבית־הדר
שבו פעלתי באמצעות חברת גמא

ב־ 31 במארס , 1978 הביא גונן לאילין את
עמרמי.
מספרים האילינים: כאשר עמרמי דרש
תנאים נוספים ואנו התנגדנו, ניטרל אותנו
גונן ומאז אנו לא יודעים מה קורה בבאנגי.
למיטב ידיעתנו הזיכיון רשום עדיין על
שם חברת איליגון והמניות מתחלקות חצי
בחצי בינינו לבין גונן. שמענו כי שינה
את רישום המניות והקטין את חלקנו ל־
״ 207 בערך.
לפי ההסכם שהציע לנו עמרמי, עליו
להשקיע במזומן שלושה מיליון דולר תמו רת
מחצית המניות. אנו זוכרים היטב, כי
לפני שגונן הביא לנו את הנרי הרר הוא
הביא לנו את בצלאל מיזרחי והציע כי
ייכנס כשותף. התנגדנו, והעניין בוטל.
היינו קשורים עם גונן לפני היהלומים,
באמצעות חברת גמא. הוא פנה אלינו ב ינואר
1977 ואמר כי השותפות בינו לבין
מנו שקד, פלאטו וסילץ מתפוצצת. הוא
סיפר כי עשה עיסקות אקדחים לדרום-
אפריקה אך האמריקאים תפסו את העניין
וביטלו את העיסקות. בעיסקות אלה היה
קשור גם דויד ניידיש, מן הבורסה לאבני

הסכמנו לממן את עיסקי הנשק של גונן
ובמשך שנה והצי הוא עלה לנו 100 אלף
דולר. בתקופה זו עשה אולי עיסקה אחת,
של מכירת 5000 קסדות פלדה לאפריקה,
אך כל הזמן סיפר סיפורים. למשל, טיפל
בעיסקה שהציג אותה כעיסקה גמורה של
יצוא 20 אלף רובים למדינה באסיה, וכל ה זמן
סיפר שהיא בביצוע. שאלתי אם קיבל
מיכתב אשראי ואמר כי ישלמו במזומן.
אחרי כמה חודשים העיסקה נעלמה. הוא
סיפר כי הוא מטפל בהלוואה של 600 מיל יון
דולר לדרום־אפריקה. הוא וניידיש מטפ לים
בהלוואות. כלום לא יצא מזה. אחר־כך

שס^וז־ו. ו*א 0וז*אח£זאו
110.

ואו^^זסס £1-ט ^1־81
(. )116$.ח. 06 ן ו<61
זו£6סו£5אק

7110/388.ו301ז6י19 1
.0.80* 1757ק
/ 66183 יו/י761-£
661ז1$
761. )03( 623441-2-3
70<. 33843׳11161 11.

כרטיס־ הביקור של,,מייג׳ר־ג׳נרל גונן״
קסדות לאפריקה —
שהוא מימן אחרי שפלאטו ופילץ ניתקו עמי
קשרים.
ראיתי כי הכל לא הולך. נסעתי עם עס־רמי
לבאנגי והתחלנו לעבוד. אילין דרש
שיקנו אותו, או שיעשה צרות. הוא שלח
עורך־דין מחיפה לבאנגי ,׳והגיש נגדנו
תביעה שם, שלא נקבל שום החלטות ב חברה
בעלת הזיכיון. עשיתי ישיבה של
בעלי מניות במיכרה 800 ,קילומטר מבאנגי,
והעברתי החלטות לפי החוזה עם עמדמי,
שגם אילין חתום עליו.
במשך הזמן בארץ ניסיתי עוד עיסקות.
בדיוק אז היה אצלי דויד אפל, שהציע את
ציון לוי מסיסעדת ציון* .לוי בא עם בצלאל
יום אחד טילפן אלי שמואל פרסבורגר,
מהצנחנים, ואמר שיש מיגרש בירושלים
ואפשר להרוויח. עלי היה למצוא קונה.
מיזרחי ונסענו לראות את־המיגרש. בצלאל
אמר מייד שאינו מעוניין והעיסקה מתה.
היתה לי גם היתקלות עם מוטי רבינוביץ,
ששידך בין הנרי הרר לבצלאל מיזרחי,
וצעקתי עליו על כך.

עד כאן סיפורו שד גונן.

זיכיון בנמיביה
ונשק לגאט״ו
^ אחים
י 1סיפור
לחתום עם
יהודי פרסי
עסקי בשק.

ארנון ורמי אילין מספרים
אחר. לדבריהם גונן לא רצה
הבלגים לפני שמדברים עם
בשם לביא, שגונן עשה עימו
כאשר התפוצצה עיסקת הרר,

הוא וניידיש רצו לקנות זיכיון לכל נמי ביה,
להפיק כל מה שיש שם.
גונן ושמואל פוסבורגר מצאו גשר ל סוכן
נזרצדס משווייץ, שרצה למכור ליש ראל׳
והם תיכננו לייבא מכוניות לנהגי
מוניות בעזה. בחשבון גמא בנק כללי הפ קדתי
כסף על חשבון יבוא המרצדסיס.
כלום לא יצא. גונן חיפש קשר לנאט״ו,
למכירת נשק, ואחרי זמן אמר שמצא קשר
מצויין. במיקרה פגשתי אחר כך בחור,
שפעם עבד בשבילי כסוכן מכירות, והוא
סיפר כי הציע לגורודיש לנסוע לאירופה
ולנסות להכיר מישהו מנאט״ו.

עד כאן סיפורם שד ארנון ורמי
אידין.
האילינים טוענים׳ גם היום, כי תמורת
100 אלף דולר הם מוכנים למכור מייד
את חלקם וכי זה היה הסכום שאותו דרוש
כל הזמן.

האיש שנעלם
עם הכסף
ך*׳ קבדן נחום קלקא סיפר כי הציעו
י 1לו את עיסקת היהלומים משלושה
כיוונים, וכי הוא דחה את כולם. עורך-
הדין אליהו קידר סיפר כי בצלאל מיזרחי
פנה אליו וביקש שיגייס משקיעים למען
גונן והוא אכן הציע את העיסקה ליהלומן
שהוא לקוח שלו וקבע פגישה בינו לבין
גונן בבית בורסת היהלומים. כשהמתין,
בכניסה לבניין, ראה כי גונן הביא עימו

את בצלאל מיזרחי. היהלומן סירב להיכנס
לעיסקה.
דויד אפל, פעיל מרכזי בתבועת־החרות
בתל־אביב, סיפר כי הכיר את ציון לוי
באמצעות קרובו, צבי דויד, שהוא חבר
מועצת עיריית תל־אביב מטעם חרות.
צבי דויד שותף עם דויד אפל וציון לוי
בחברת המשקאות סבן־אפ. לאפל יש ״227
בחברה. שותפים אחרים הם קבלן מרעננה
בשם משה מדינה ומאיר דגן, מנכ״ל ה חברה.
אפל טוען לאחוזים בזיכיון היהלו מים.
לדבריו הוא שהביא לגונן את עמי
רמי, אותו הוא מכיר כלקוח בחנות שלו
ברחוב פינסקר.
מוטי רבינוביץ סיפר כי הוא מנהל ובעל
סוכנות הביטוח אילות. לפני שש שנים
פתח סניף בשדרות, שאותו ניהל יעקוב
הררי, בנו של הפרופסור הנוכל ג׳ורג׳
הררי, שנפטר. וזה סיפר לו, כי יש לו
אח מצליח, הגרי חרר.

מספר רבינוכיץ:
יעקוב הררי הפגיש אותנו. הרר הציג
עצמו כנשיא חברת ההשקעות אולטרה,
הרוצה להיכנס לעסקים בישראל. השליטה
בחברה היא בידיו ובידי מל אשלנד. הוא
הציע כי אחיו יטפל בעסקי הביטוח ואני
אייצג את הקבוצה ואקבל מרצדס וכמה
מאות דולרים לחודש. נפגשנו עם עורך־
הדין שלו, יצחק תוסיה־כהן, ורשמנו חברה
בשם אולטרה־ישראל, או הכנו אותה לרי שום.
באוקטובר
1977 הפגשתי את הרר עם
בצלאל מיזרחי, שרצה למכור את המלונות
שלו, ונוצר קשר הדוק בין מיזרחי להרר.
באותו זמן גם נוצר קשר ביני לבין גונן
באמצעות חבר משותף שלו ושל מאיר
פלבסקי, שהוא חבר טוב שלי. בינואר
1978 הפגשתי את גונן עם הרר ואשלנד.
הם באו עם משקיע בשם אדני בלאזה,
וסיכמו כי ייכנסו כשותפים. הם רצו כי
את הכסף ישקיעו יהלומנים ישראלים,
שלהם ימכרו את מחצית חלקם תמורת 300
אלף דולר במזומן והתחייבויות לסכומים
גדולים בעתיד.
הם הביאו ארצה גם את עורך־הדין של
החברה האמריקאית ג׳ון דיר, שהיתה צרי כה
למכור את ציוד הכרייה. הרר נסע
בינתיים לאיראן עם הארכיטקט זלמן עינב
והקבלן דודאי ועם יהודי איראני, ד״ר
אסולי, ממישפחת אלקאניאן הבונה כאן
את בניין בורסת היהלומים השנייה. עימם
נסע גם נציג המישפחה בישראל, משה
רחימוב. כאשר נסע חרר נשאר אשלנד
בארץ ונפגש ישירות עם הישראלים, ואז
התברר כי הרר אמר לגונן שאשלנד הביא
את הכסף, ולאשלנד אמר שאת הכסף
יביאו הישראלים. התברר כי אולטרה
גייסה ממשקיעיה סכום של 400 אלף דולר
להשקעות ראשונות, והרר משך את רוב
הכסף באמצעות כרטיסי אשראי ושילם
בו את הנסיעות וההוצאות של כולם במח לקה
ראשונה לישראל, אפריקה ואיראן.
היו להם עוד 300 אלף דולר בבנק
בניו־יורק. כאשר התברר העניין הנרי
הרד ברח. אני הייתי לפני כמה חודשים
בסן־פרנציסקו ונפגשתי עם אשלנד ועם
אחרים. הם סיפרו כי הרר נעלם, וכנראה
הוא בצרפת, וכי משך עוד 100 אלף דולר
מהכספים בניו־יורק. אני עדיין קשור עם
הקבוצה המחפשת את הרר ואת הכסף.

עד כאן סיפורו של רגינוכיץ.
עורך־הדין יצחק תוסיה־כהן סיפר כי
ייצג בזמנו את הפרופסור המדומה ג׳ורג׳
הררי ואחר כך את בנו, הנרי חרר, וחברת
אולטרה. הוא ניהל בשמם משא־ומתן על
רכישת מלונות גני־שולנזית וסיכם את דבר
רכישתם עבור אולטרה ב־ 9.5מיליון דולר.
כאשר ביקש,י לדבריו, את המאזנים נמסר
לו כי הם בבדיקה אצל עורך־דין צ׳רנו־בילסקי,
הפועל למען קבוצת קונים אחרת.
הוא פגש את מיזרחי בטיסה מלונדון ליש ראל,
בתחילת ינואר , 1978 ושאלו אם ה־עיסקה
עדיין אקטואלית. מיזרחי ענה כי
זה עתה חזר משווייץ, וכי שם חתם חוזה
למכירת המלונות ב־ 10 מיליון דולר.
תוסיה־כהן סיפר כי נכח בפגישה עם
עמרמי, שאמר כי הוא מייצג חברה אמ־ ׳
ריקאית גדולה שתשקיע 3מיליון דולר
מייד ועוד 12 מיליון דולר בעתיד. לדבריו
נשאר חרר חייב לו כספים וגם הוא מעוניין
לפגוש בו.

(כשבוע זזכא: תעלומת השותה
השלישי).
יגאל לביב

במדינה
(המשך נזענזוד )38
ארצה, והם גרו כחצי שנה בדירתו ה מרווחת
של האח, עד שהסתדרו בדירה
משלהם. שנים עברו מאז, לטיטי ולבעלה
נולדו בינתיים חמישה ילדים, והם חיו ב אושר
בביתם החדש בישראל.
אולם מזלו של ארמנד לא שפר עליו.
הוא נשא לאשה בחורה מבוגרת ממנו,
ולמרות שלושת הילדים שנולדו להם לא
התנהלו חיי המישפחה שלהם על מי מנו חות.
פעמים
רבות היה מסתכל בקינאה באשת
אחיו׳ ואומר כי מאחר שהוא הכיר אותה
ראשון, יכול היה להיות בעלה.
לימים התגלע סיכסוך בין האחים בענייני
העסק המשותף. הסיכסוך החריף והלך
ויחסי האחים נתערערו. לבסוף החליטו
לפרק את העסק ולחסל את השותפות. ה עסק
חולק, האחים סרבו לדבר איש עם
אחיו, ולא התראו זמן רב. יום אחד קיבל
ארמנד הודעה על תשלום חוב עבור העסק
שפורק, שלא הובא בחשבון בעת החלוקה,
והוא נסע לאחיו כדי לקבל את תשלום
החוב.
״מה אני א שפז״ הוא נכנס לבניין
רב־הקומות שבו גר אחיו, עלה לקומה ה עליונה
ודפק בדלת. כאשר חשב כי מסרבים
לפתוח לו, החל הולם בדלת בכוח ולצעוק
בקולי קולות. האח ניסה להרגיע את אר־מנד
מבעד לדלת הנעולה, וגם טיטי ניגשה
להשקיט אותו. כאשר שמע את קולה, שלח
ארמנד את ידו למזוזה שהיתר, קבועה ב קיר׳
משך אותה בכוח, קרע אותה מהקיר,
ונשבע עליה בפני כל דיירי הבית כי שכב
עם טיטי בלוד.
הוא לא יכול להטיל מהלומה כבדה מזו,
על ראש אחיו. השכנים הסתודדו ביניהם
משתוקקים לשערוריה עסיסית, והאח ה נפגע
שלח ידיו והחל חונק את אשתו לעיני
ילדיו. הוא לחץ בחוזקה על צווארה,
עד שנעתקה הנשימה מפיה. ואז בבהלה
ממעשהו ביקש מילדיו שיזעיקו אמבולנס,
והחל מנשים אותה מפה לפה, ומעסה את
ליבה.
״עשיתי זאת, כי אחרת היתד, מתה,״
סיפר הבעל המעונה בבית-המישפט. שוט רים
שנקראו למקום על־ידי שכנים לקחו
את כל המעורבים בשערוריד, לתחנת ה־מישטרה.

היתד, רק תחילתה של הטראגדיה
עבור טיטי ומשיפחתה וראשיתו של פס טיבל
רכילות שסחף את כל דיירי הבית
והקהילה המרוקאית בעיירה.
הבעל הנפגע הגיש מייד תביעת גירושין
.לבית־הדין הרבני. אולם, האשד, נלחמה
על תומתה ועל כבודה כלביאה. היא הו פיעה
בבית־הדין ובהדרת כבוד דחתה
את כל האשמותיו של גיסה. העידה בשבועה
כי מעולם לא היה לה מגע איתו, ושכל
דבריו הם שקר וכזב, והשמצה זדונית.
הבעל סיפר בפני הדיינים את סיפורו
הכואב. כיצד היו לו חיים טובים ומאושרים
עם האשה שהוא אוהב, ואשר היא
אם ילדיו. וכיצד מאז נשבע אחיו על
המזוזה כי שכב עם טיטי אין חייו חיים.
הספק שהכניסו מילים אלה לליבו הרס
את חייו. מעולם לא חשד קודם באשתו,
״מה אני אשם שאחי התחתן עם אשד,
מבוגרת ממנו שלא מתאימה לו והוא
מקנא בי,״ שאל הבעל בבכי.
האשד, חזרה ונשבעה על אמיתות גיד־סתר,
וביקשה שיקהו אותה להיבדק במכו־נת־אמת.
מאמינים
לבל דבר. כאשר עלה אר-
מנד להעיד, סיפר לדיינים שאכן אמר את
אשר אמר, כאשר ידו על המזוזה, אולם
הוא אמר זאת בחום ליבו, כאשר אחיו
גידף וחרף אותו, וכדי לפגוע בו אמר את
מה שאמר, שכולו שקר. מעולם לא היו
לו יחסים עם גיסתו .״אני מכיר אותה
מגיל , 16 כי אנחנו בני אותו גיל, והיינו
באותה חברה במרוקו. היינו יוצאים יחד
בחברה, ורקדנו כמה פעמים, אבל אף־פעם
לא שכבתי עם אשת אחי.״
הדיינים התייעצו דקות אחדות, והוציאו
את החלטתם :״האשד, טהורה ומותרת
לבעלה״.
לסיכום הדיון חקרו את האשה אם היא
מנהלת משק בית כשר, ואם היא ממלאה
את כל מיצוות הדת, וטיטי הודתה בעי ניים
מושפלות כי למיקווה אינה הולכת,
מפני שפעם כמעט נחנקה במים, ומאז היא
מפחדת ואפילו לים אינה הולכת. הדיינים
המתחשבים שלחו אותה לרופא. כדי ש־
(המשך בעמוד )48
העולם הזה 2162

קשר פרסומאים

משרד החינוך והתרבות

הטובים להוראה

אתם אתם אתם אתם

בעלי יוזמה
בעלי רצון ללמוד
בעלי תעודות בגרות
מאמינים בכוחכם לחנך

מערכת ה חינו ך ז קו ק ה לכם
תוכלו לקבל הלוואות מותנו ת
עד } 2אלף ל״י לשנה

הכ שירו ע צ מכ ם לתפקידי
חינוך ו הור א ה
בדבר פרטים נא ל פנו ת י שירות לסמינרים למורים,
או בכ ת ב למ שרדי המחלקה להכ שרת מורים
במשרד החינוך והת רבו ת רח׳ קרן היסוד , 15 ירושלים.

בעיות ולבטים
בחיי המין

קבלת מודעות
לכל העיתונים
במחירי המערכת

מאת

הד״ר מרדכי זידמן
הוצאת רשפים

ו עו ל ם הזה 2162

סירסו אידיאל
אגן גבירה 110 תל־אגיב
(פינת אנטומולסקיס
0ל*יז 21711• 427117

כרטיססח ע1למ9עלה9יס
הגרלת

הפרס הראשון שני מילינן ל׳
סך כלהסרסי 1 1 .7 3 2 .0 0 0ל״י.
הערב,גם לך סיכוי להיות מיליונרכסול

כלי-נגינה ס־דן ייטדינד־

* ה שאלה
| לראשונה
* תי קוני ם
מכירה כישראל!

תו טרמפ
דזדנ 11-1־ו3ר17
לחייל §גגי
129
!!בידנן
גיטרות — אקורדיונים
פסנ תרי ם — אורגנים חלקים מיתרים —

א. גינצבורג, אלנבי 48ת״א
פינת רח׳ גאולה, טלפון 57773־03

ן22

221

בואו להחליק
על קרח סינטטי
עם נעלי החלקה א מיתיות
(עם סכינים)
ערב בידורי משגע
שכבש את אמריקה בסערה
פ תוח יום יום
9ד 16.00 ועד 23.00
ובשבתות
מ־ 9.00 ועד 23.00
הכניסה (גם עם רכב)
דרך שעד המינהלה
אוטובוסים :
21 ,28 ,48 ,525 ,526

מהו יום הנוזל שלו?
הרוכש טלוויזיה מץ צנע ״ 26 אינץ.׳ באחד מימי המזל, יקבל כפרס חינם טלוויזיה מץ

״12 אינץ׳,

זהו אחד מימי חודש פברואר 979ו בו אתה עשוי לזכות בשי יקר ערך -
חינם וללא הגרלה.
היכנס עוד היום אל אחד מן הסוכנים המורשים למוצרי מץ ברחבי הארץ
ורכוש את אחד ממוצרי מץ המעולים המשתתפים במבצע *.כך תבטיח
לעצמך את השתתפותך במבצע הפרסים הארצי הענק של מץ ״ארבעת
ימי המזל בחודש פברואר״
זכור! המבצע מוגבל לחודש פברואר 979ו בלבד!

כל שעליך לעשות:

^ הנחה

2ן עם רכישת אחד ממוצרי מץ המשתתפים במבצע עליך לשלוח לחברת מץ
רחוב מודיעין 9ו, בני־ברק את חשבונית הקניה המקורית הנושאת את
הרוכש טלוויזיה מץ־צבע ״ 14 אינץ׳ או״ 6ו אינץ׳ באחד מימי המזל יהנה
חותמת החנות בה נרכש המוצר, תאריך הקניה, חתימת המוכר והפרטים
מהנחה של 50(4ממחיר טלוויזיה מץ ״ 12 אינץ׳
המלאים והמדוייקים של המוצר שקנית(תאור, דגם ומספר).
ן על חשבונית זו להגיע למשרד חברת מץ לא יאוחר מן ה־.25.3.79

111

הזוכים המאושרים
שרכשו את מוצרי מץ באחד מימי המזל של חודש פברואר 1979 יקבלו
הודעות לבתיהם לאחר הכרזת 4ימי המזל. תאריכי ימי המזל יפורסמו
בעתונים.

הרוכש טלוויזיה מץ שחור לבן באחד מימי המזל יקבל כפרם חינם טרמולופסר(תנור חימום חשמלי)

הרוכש תנור בישול ואפיה או דיפ פריזר(מקפיאון) מץ באחד מימי המזל יהיה זכאי
לבחור בפרס חינם בין גריל ברבקיו פחם ובין שגי טרמוטים / 2י 2ליטר

ועוד; כל שני זוכו(1
מבין כל רוכשי מוצרי מץ המעולים בחודש פברואר 1979 תיערך הגרלה
בה יזכה כל רוכש שני במערכת ווקי־טוקי הכוללת שני מכשירי שידור
וקליטה לילדים.
*הערה: בפוך לתקנוז המבצע אותו ניתן לראות במשרדי חברת מץ,רחוב מודיעיז

הרוכש קולט אדים וריחות למטבח מץ באחד מימי המזל יקבל בפרס חינם
טרמוס 21/2ליטר.

9ו, בני־בר ק.

ר שי מתמ פי צי םחלקית

סלון
חיפה הבנקים, רח׳

יפו — לבל אליהו
שדרות ׳ירושלים 29
פתדז־תרן וול —
ברק, חודבי ציון 31

הבנקים 1

סלון

חולון

סבוי,

כת־ים — מוסקוביץ,
רח׳ רוטשילד 27

תל־אביב — סלון סופר,
.רח׳ אלנבי 122

ירושלים — טטרון,
רח׳ דוד ילין 33

דיצונה — סלון פילים —
343 שוק ישן

קרית שמונח — בזק
כהנוב יעקב. מרכז מסחרי

סוקולוב

ראשון לציון — רמזור
(בדדיה) רח׳ רוטשילד 36

דשת סלון באלי: חיפה, הרצל ;1ירושלים, סלון השלום, יפו
;68ר״ג, ביאליק ;75 הדרה, הנשיא ;51 עפולה, הנשיא . 17
גבעתיים — נתנאלי,
רח׳ כצנלסון 12
אשקלון — אשקלון, כחלה
אלקטרוניקה, רח׳ הרצל 9

אילת — סלון שרות
מהיר, מרכז חנויות יעלים
רחובות — נחום את
מזרחי, רח׳ הרצל 187

פרטים אצל הסוכעים המוראים למוצרי
סכיתמל רחוב מודיעין , 19 בעי ברק -רמת גן

שיחר
צל יש
לכתב־עורך, ומי שהתחיל לתפוס את
מקומו של חיים גיל ככתב לענייני אווי רה,
אורי גולדשטיין, עבור כתבתו על
הצייר הירושלמי שלום רייזר. כאשר
מכינים כתבה על טיפוס כרייזר אפשר לג לוש
בנקל לעברים בלתי־טלוויזיוניים, או לם
כתבתו של גולדשטיין, שלא היתד,

במאי צמח

מפיק־ מנצח חסון

מפיק גילעדי

מי חיבל, מי מחבל ואיך יחבל באירוויזיוך

האיווויזיוו בסכנה בי
כתם גולדשטיין רגישות נטולת רגש, היתד, לכבודו של אמן גדול
זה, ולכבודה של מחלקת־החדשות בטל וויזיה.

הסקופ
הובסד למישטר׳ה
באחד מימי השבוע שעבר הגיעה למח־לקת־החדשות
של הטלוויזיה שיחת־טלפון.
המדבר מהצד השני של הקו הציג את עצמי
כמאיר מכורש, אחד מששת האסירים
הנמלטים. מכורש ביקש לשוחח עם הכתב
עמוס כרמלי. כשהוסבר לו כי כרמלי
יושב בחיפה, הודיע :״לא נורא. אני לא
חושש מהמחסומים של המישטרה, אם
צריך, אני אגיע לחיפה.״
המזכירה של המחלקה ביקשה ממנו
להתקשר כעבור חצי שעה, ואומנם כך
עשה. אז הסביר, כי הוא רוצה להתראיין
עבור הטלוויזיה, אבל את הסקופ הוא

כתב כרמלי
סקופ או מישטרה?

מוכן לתת דווקא לעמום כרמלי. אחרי
השיחה השנייה נקבעה עימו שיחה שלי שית,
כדי שאפשר יהיה לאתר את כרמלי.
תחת זאת איתרה מחלקת־החדשות את מיש־טרת
ירושלים, אשר מיהרה להופיע בבניין,
לשים מכשירים אלקטרוניים שונים, ש דרכם
תצליח לגלות מאיין מדבר האסיר
הנמלט. מיברק מישטרתי מיוחד נשלח
לחיפה. חוקרי המישטרה שיערו כי אם
האסיר הנמלט רוצה לשוחח עם כרמלי,
סימן שהוא נמצא באיזור חיפה, ובמבו אות
עיר־הנמל הוצבו מחסומים.
אולם מכורש לא התקשר שוב, והוא
בוודאי כועס על הבגידה העיתונאית של
הטלוויזיה בו. יש קציני־מישטרה הטוענים
כי ייתכן שמכורש היה לייד בניין ה טלוויזיה
בעת שטילפן, והבחין במכוניות־המישטרה
שהגיעו למקום• אחרים טוענים
כי היה בחיפה, ראה את המחסומים והבין
שהוא הוסגר.

מין בערבית
הטלוויזיה הערבית מתחילה להיות אפי לו
יותר פתוחה מהעברית, ומתחוללת בה
מהפכה של ממש, העוברת את כל מה ש־העולם
הזה 2162

ביום הראשון בשבוע שעבר התכנס צוות
האירוויזיון תחת הרושם העמוק של ביזיון
פסטיבל הזמר. אלכם גילעדי, המפיק
המיבצעי של האירוויזיון, אמר לחנץ*
חסון, המפיק האמנותי, ומי שהיה אחראי
לפסטיבל הזמר :״אם אתה ממשיך להיות
מפיק, אני מתפטר.״ חסון נדהם, אך השיב
מיד לגילעדי :״קח אותו. הוא כולו שלך.״
ראש צוות־ההפקה, יצחק שימעוגי,
אמר אחר־כך לעיתונאים שפנו אליו :״הח לטנו
לרכז את ההפקה ביד אחת, ואלכס
גילעדי יהיה המפיק הבילעדי.״
שבוע אחר כך, ביום הראשון השבוע,
נפגש חנוך חסון עם מנהל הטלוויזיה,
ארנון צוקדמן, על פי בקשת חסון.
עוד קודם לפגישה אמר חסון להעולס הזה :
״השמיצו אותי בכתבה שהיתר, בהעולס
הזה. אני לא עובר על זה לסדר־היום.
ביגלל הכתבה, שאני יודע מי הדליף אותה,
אני דורש לחזור ולהיות המפיק של ה־אירוויזיון.״
ואכן,
בשיחה בין צוקרמן לחסון דרש
חסון לחזור להפקה .״אני מנדל מחלקת־הבידור
של הטלוויזיה,״ אמר חסון לצו־קרמן,
כפי שדיווח חסון אחר־כך לכתב
העולם הזה ״האירוויזיון זה בתחום המחלקה
שלי, ואני דורש להיות המפיק שלו.״ ל כתב
העולם הזה הוסיף חסון :״אם אלכס
גילעדי והבמאי יוסי צמח רוצים להת פטר,
מצידי הם יכולים להתפטר. אני
יכול למצוא מישהו אחר שידאג במקום
נחשב עד היום כטאבו באמצעי־התיקשורת
הערביים.
בשבוע הבא יוקדש המאגאזין לנוער
(יום ד׳ 14 בפברואר, שעה )6.32 לבעיות
החינוך המיני במיגזר הערבי. גוליח
זיידאן, סוציולוגית מעוספייה, תספר ב תוכנית
על נסיונה בענייני חינוך מיני
לנערים ולנערות במיגזר שבו, עד לפני
שנים אחדות לא היה איש חולם על לימוד
משותף של צעירים וצעירות בבית־ספר
אחד או בכיתה אחת. עדנאן סרסור,
מחנך מכפר־קאסם, יספר על הבעיות ה מתלוות
לניסיון להעניק חינוך מיני לצעי רים
הערביים, ומפיקת השידור, עפעף
עודד, אף מראיינת את הצעירים עצמם,
שחלקם מתנגדים לסיגנון החדש בחינוך,
אולם רבים מהם מקבלים אותו בברכה.

אלכס גילעדי לסדרנים ולמשקאות לאמ-
נים, ואני יכול למצוא במאי אחר במקומו
של צמח. הסגולה היחידה שיש לצמח על
פני במאים אחרים בטלוויזיה זה שהוא
בסך הכל יפה־נפש.״
פרשה שבוודאי ידובר בה רבות היא
פרשת קיטעי־ד,קישור בין המופעים השו נים.
במאי האירוויזיון יוסי צמח הציע
הצעה לקיטעי־מעבר, אשר התקבלה ב תרועות
על־ידי כל הנוגעים בדבר, ביניהם
ארנון צוקדמן, מנכ״ל הטלוויזיה. צמח
הציע, אחרי עבודת־מחקר שערך, לצלם
את להקת !שלום ,79 שהופיעה בהצלחה
רבה בפסטיבל הזמר, בקטעים המאפיינים
כל ארץ המופיעה באירוויזיון. כוונתו ישל
צמח לא היתד, כי כל הלהקה תופיע בכל
הקטעים, אלא צמדים, שלישיות ולכל היו תר
רביעיות מקרב רקדני הלהקה.
היחידי שהתנגד להצעה זו היה המפיק
לשעבר של האירוויזיון חנוך חסון. גכרי
לוי, בעליה של להקת שלום 79 ומנהלה
כה התלהב מהראיון ומהפירסום הבינלאומי
הצפוי לו מההופעה באירוויזיון, עד שהס כים
כי החלק ישל הלהקה יינתן לאירוויזיון
חינם.
כאשר דעתו של חסון לא התקבלה, ו הוחלט
שאלה יהיו קיטעי המעבר נדמה
היה כי הבעיה באה על פיתרונה. אולם
לפתע הודיע לוי לצמח, כי הוא אינו מס כים
שהלהקה שלו תופיע בקטעים אלה
באירוויזיון. לצמח הנדהם, הוסבר כי בין
בתים רבים. אולם אנשי־הביטחון טענו
שהאשה, אשתו של בן למישפחת א ל ־
זהרה, היא אחת הנשיט העשירות׳ ב־מיזרח־ירושלים,
וכי מייד אחרי שהסתיים
הראיון עימה העבירו פועלים את כל
הריהוט ואת כלי הבית שלה לדירה הסמו כה
לזו שנאטמה, שגם היא בבעלותה.
מנהל מחלקת החדשות, חיים יכין,
שקיבל גירסד, זו, נזף ברז על כי לא בדק,

הגירסיה הונגד״ת
הראיון של הכתב לענייני הסוכנות
וירושלים, מנשה רז, עם האשד, הער בייה,
אשר בעלה נעצר כפדאי, ואשר ביתה
בוואדי־ג׳וז נאטם (יום חמישי 1.2מבט
לחדשות) היה ראיון מזעזע. אל מול מיל יונים
נפרשה בעייתה של אשד, צעירה ונאה
׳,אשר שילטונות־הביטחון באו אליה
באישון לילה, הכריחו אותה לפנות את
הבית תוך כמה שעות, ואטמו את דלתו תיו
.״אין לי לאן ללכת. אין לי היכן להת גורר,״
התמרמרה האשד, מול המצלמה,
״אף אחד לא מוכן לקבל אותי ואת ה ילדים
שלי, מפני שהם חוששים משיל״
טונות הביטחון.״
מחלקת החדשות יכולה היתה להתברך
בראיון אנושי זה, שהיה שיחת היום ב אטימה לדעתו,
את העובדות במלואן, לפני או
אחרי שריאיין את האשה.
נראה כי בעיקבות מיקרה זה יוטל סיקור
ירושלים על הכתב המסקר את ענייני
הערבים, גיל סדן, ובידי רז, הנמצא עתה
בתקופת ניסיון, יישאר סיקור הסוכנות
היהודית.
לא ברור במה משנה העובדה, שהאשה

לוי לחסון התקיימה שיחה .״אתה מוכרח
להבין כי הקשרים שלנו עם חנוך חסון,
שהוא מנהל הבידור של הטלוויזיה, הם
לא קשרים רק לאירוויזיון, אלא לכל ה שנה.״
בתגובה
להעולם הזה טען חסון כי הוא
לא דיבר כלל עם לוי, וכי לוי נסוג
משום שלא היה מסוגל ומוכשר לבצע את
המשימה.
אחר־כך התעוררה פרשת החליפות של
התיזמורת. עוד בהיותו מפיק האפנרתי של
חאירוויזיון רצה חסון, כי רשות־השידור
תשלם כ־ 3,800 לירות עבור חליפה, כאשר
מדובר ב־ 50 חליפות, ותרכוש אותן מ חברה
המכונה אנוה. החשב של מטה ה־אירוויזיון
צבי ברק מצא חייט מעולה
בירושלים, אשר היה מוכן לתפור את ה חליפות
תמורת 1800 לירות בילבד, חיסכון
של כ־ססז אלף לירות, למרות זאת דרש
חסון לתפור את החליפות באנוה. הסביר
חסון לכתב העולם הזה :״אני לא רוצה
שעשרות הנגנים יסעו מתל־אביב לירו שלים
בשביל המדידות.״
בינתיים גם התגלה מדוע היו הרמקולים
של חברת טריטון כה גרועים. מתברר כי
חסון לא הסכים לספק אביזרים אלמנטריים
לחברה, וששינה ברגע האחרון את ה־תיפאורה
בבניין, מה שגרם לרמקולים ל־השמע
כך. חסון :״השינויים היו ברגע
האחרון, ולא הספקתי.״
אינה חסרת־הכל, ושלא נותרה ללא קורת-
גג, את השיטה הברברית של פיצוץ בתים
ואטימתם.

בל ליד,תייחס לשגיאות
מהדורת מבט של היום החמישי בשבוע
שעבר עוררה שוב ויכוח במחלקת החדשות
בדבר המדיניות של התייחסות לשגיאות
ולתקלות.

המהדורה היתד, רצופה בתקלות טכניות.
כתבתו של רפיק חלבי, שהיתר, צריכה
להיות בין הכתבות הראשונות במהדורה,
נתקעה באמצע, בגלל חוסר קול, ושודרה
רק בחלק האחרון של המהדורה. גם אז
הוכנסה לפתע אל תוך הכתבה השיקופית
של תשדיר שרות. בבדיקה שנערכה אחר־כך
התברר כי לא היתה בזה יד זדונית,
ולא היתה בכך בדיחה פרטית של מישהו,
שהתנגד לכתבה של חלבי, אלא תקלה
בלבד.
שני מגישי מבט, יעקב אחימאיר
ו א רי ה אורגד, לא התרגשו מהשגיאות.
מרבית התקלות נפלו דווקא בחלקו של
אורגד, שלא התנצל עליהן.
אחר־כך הסביר אורגד כי הוא חסיד של
השיטה האמריקאית, שאין מתנצלים על
תקלות, אלא עוברים לסדר־היום כאילו
לא אירע דבר, כדי שהתקלה תודגש פחות.
מנהל המחלקה, חיים יבין, חושב לעומתו
כי יש צורך להתנצל לפני הצופים על ה תקלות,
אולם יבין אינו מתכוון לאכוף את
גישתו זו ומתיר לכל אחד מהקריינים לנ הוג
לפי ראות עיניו.

נאט חצה והיות חבר כנסת ^ 011 אונו
וחל ח״ם 9אושטת
שוו את האיווויזיו!
בתדהשומו * יתנה ארזי מבלה עם הבוסים
9ודנה מצסרמח שבלה

• קוויה׳ וסרחיזיח

ירדנה ארזי כבר נכנסה לעבודתה כמנחת
האירוויזיון. בימים אלה היא מצטלמת עבור
סרט לטלוויזיה ההולנדית, שאותו מביים ומפיק
ראדן! עינבר, שנושאו הוא ההכנות ל-
אירוויזיון. ירדנה בילתה גם עם שני נציגי ה־אי־ביו־יו,
שבאו לארץ כדי לבדוק אם העבודה
לקראת האירוויזיון מניחה את דעת איגוד-השיידור־האירופי.
היא לקחה את פרנק נן? ואת פול
טורכננ לסיור במועדוני-יהלילה של תל-אביב.

למרות כישלונו בתיאור מישחק הכדורסל בין
מכבי תל־אביב וריאל מדריד, עומד ניסים קווי״
וזי להגיע לארץ ולעבוד באופן קבוע ברשות־השידור.
קוויתי
יהיה כתב־עורך במחלקודהספורט של
הטלוויזיה במישרה מלאה, ויעזוב את עבודותיו
האחרות בעיתונות היומית. בעיקר הצטרף קוויתי
כדי לתאר את מישחקי האתלטיקה, שבהם הוא
מומחה, באולימפיאדת מוסקווה.

וחד אושנזה והבטיחה
קריינית הספורט החדשה, רחל >״ר!חלי״)
לא שידרה את מהר יותר גבוה יותר חזק יותר
בשבוע שעבר, לאכזבתם של קהל־המעריצים, ש הצליחה
לרכז סביב הופעותיה בשבועות האחרו נים.
התברר,
כי רחלי התמוטטה מעייפות, אושפזה
בבית־החוליס על שס שיבא בתל־השומר וקיבלה
שם טיפול.
כעבור שבוע שוחררה מבית־החולים, אך לא
לפני שהבטיחה לרופאים להאיט את קצב־העבודר,
שלה, ובעיקר את׳קצב הנסיעות שלה בין ירושלים
(הטלוויזיה) ,אילת (מקום מגורי הוריה והמקום

> אונו ׳שדו

חיים,

יום רביעי

יום חמישי

פורץ

המחסומים

7.30 סיפרו של עמוס בר,
הנושא שם זה, הוא הפרק של
היום בחידון לילדים שאלה של
זמן. זרובבל (״בבל״) הורוביץ
היה מפקד משוריין פורץ בשיי רת
נבי־דניאל, וכשנתקע ה משוריין,
הורה לכל להיחלץ
ממנו, כשהוא נשאר בתוכו,
ומחפה עליהם. בעקבות מעשה
זה קיבל בבל, לאחר מותו, את
אות גיבור ישראל. בתוכנית
מתארח חברו למשוריין, יעקוב
אייגס, וכן ילדי משק תל־יוסף,
ביתו של בבל. שני סרטונים
מייוחדים צולמו לקראת ה תוכנית.
זיהוי צמחים לפי הריח
ואריזה מהירה — משימות
מייוחדות לילדים. שלישיית הימים
היפים תשיר את שיר ה וותיקים
של חיים גורי ואת

את האיווויזיון
מטה האירוויזיון בחר בשדר, שישדר את ה־אירוויזיון
לטלוויזיה הישראלית מבנייני תאומה
בירושלים. השדר יהיה שדר הספורט מרם ארבל.
׳אותו אומנם לא יראו על המסך, אלא רק את שני
המנחים דניאל (״דני״) פאר וירדנה ארזי, אך
קולו יישמע כשהוא מסביר את אשר קורה באולם.
עד כה לא היתד, ישראל שולחת שדרים ל-
אייווויזיון, כפי שעושות מרבית המדינות, ועתה
הוחלט כי אם באירוויזיון הבא (אם לא ייערך
אף הוא בארץ) ,ייצא שדד, יהיה זה שוב ארבל.

7.00 מתברר שאם צעירה
ערביה הולכת ללמוד, אין הדבר
מבטיח לה פרנסה. זוהיר בהלול
משמיע את תלונתה של מורד,
מהכפר סירה שבמשולש, ואילו
התלונה השניה היא של תושבי
נצרת, על ביית־הבראה בנצרת
עילית המזרים ביוב אל שכו נתם.

כדורסל

למפיק
הספורט, אלכם גלעדי,
יש בעיה. הוא שקוע עתה
במיבצע ההצלה של האירוויז־יון,
לאחר שקיבל לידיו את
הפקתו המלאה, אולם צריך
להמשיך ולעסוק גם בענייני
מכבי תל־אביב וגם אולימפידת
מוסקווה עומדת בפתח. אתמול
יצא גלעדי לספרד, לשדר
ולתאר את המישחק בין מכבי
תל־אביב לבין חובנטוד בדלונה.
מחר ימשיך לפרנקפורט, כדי
להשתתף בישיבות הכנה של
מטה שדרי האולימפידה. בגלל
שידור המישחק תובא התוכנית
לקראת׳ שידור בהפסקה, בערך
בשעה ,8.15 ומבט כשעה לאחר
מכן.

אימת

הנהנים

0.40 שחקן שיקספירי מ תוסכל
לובש מדי ערב תלבושת
שיקספירית אך אינו הולך ל תיאטרון.
תחת זאת נכנס ה שחקן,
שאותו מגלם ריציארד׳
לינ ץ /אל תוך מונית ובכוח
ידו המלאכותית רוצח את נהגה.
מייקל פ. גלזר הופך לנהג מו נית:
ערב אחד נכנסת זקנה
למונית־המארב של סטארסקי,

#וזבו הכנסת באט
בעת ישיבת ויעדת־ד,חינוך של הכנסת הפריע
חבר הוועד המנהל של דשות השידור, עורך־הדין
אהרון פאפו, בקריאות־ביניים. בוועדות הכנסת
אומנם מקובל שחברי-כנסת יקראו קריאות־ביניים,

• כין האזרח דרשות

משרתים: נ׳קסון
שעה 8.00
רבותי ההיסטוריה חוזרת של
חיים חפר.
• רודיאו ( צ .) 6.3במיס-
גרת מאחרי הקלעים, על עולמם
המייוחד של בוקרי ארצות-
הברית, הרוכבים על סוסי־פרא
ונלחמים בשוורים.

• יעל אדונים ומשרתים
קריין ארבל
מהמסך לאירוויזיון
שבו היא מביימת להקת־ריקוד מקומית) ונתניה
(שם מתגורר החבר שלה).

• ובקהילה היתה בסדר
רבים מקוראי העולם הזה התלוננו על הביקורת
שר,״#ה בכתבה שתיארה את פסטיבל הזמר (העולם
הזה )2161 על מנחת הפסטיבל רבקה (״רב־קהיל׳ד,״)
מי כ א לי. עורך המדור סבור אף הוא,
כי הופעתה של מיכאלי בפסטיבל הזמר המזח
תקינה, ועמדה ברמה מספקת לפסטיבל. אם נגרמה
לרבקהל׳ה עוגמת־נפש בעיקבות הביקורת, שהייתה
לגיטימית כשלעצמה, מתנצל על כך עזרך ה מדור.

קריינית
חיים
מהמסך למיטה

• חוב איוו, רז רגשני
בישיבות־הבוקר של מערכת־החדשות מנתחים
את השידורים ומחלקים ציונים.
ב״שיבת־הבוקר של היום השישי האחרון נטען
כאילו כתבתו של רפיק חלבי, במיסגריתה ראיין
את האלוף בנימין >״פואד״) בן־אדיעזר,
היתד. ארוכה מדי ועשויה רע. חלבי טען להגנתו.
כי היה לו מעט מאד זמן להכין את הכתבה,
וכי לדעתו היה צריך להמתין בשידיורה עד למחרת
היום, להשבוע יומן אירועים, אולם חיים יבין
פסק, כי היא היתד, צריכה להופיע באמצע השבוע,
אך מקוצרת זרק עם הראיון עם פואד.
לגבי הכתבה האחרת באותה מהדורה, כתבתו
של מנשה רז על אטימת הבתים בירושלים ה־מיזרחיית,
נטען, כי היא הייתה ׳רגשנית מדי ופחות
מדי עניינית.

אך האורחים
ההפרעות על
נמיר, והיא
אולי תשתוק
וכאשר פנתה
לה :״בפעם
חבר־כנסת.״

שותקים בדרך־כלל. לבסוף נמאסו
יושבת־ראש הוועדה, ח״כ
אמרה לפאפו :״חבר־הכנסת פאפו,
כבר?״ פאפו לא הבין את הרמז,
אליו שוב נמיר ׳באותו טון ענה
השלישית אני באמת אהיה כבר

אורה

( 0 0 8לורד בלאמי מס תבך.
הוא מגלה כי משרתת
צעירה וחדשה בשם מארי
בוכה. היא מסרבת לגלות לו
על שום מה, ובלאמי מפעיל
את רב־ד,משרתים, האדסון, ה שחקן
גורדון ג׳קסון, כדי לגלות
את בעייתה של המשרתת. ב סופו
של דבר מתגלה כי היא
בהריון ויש החושדים בבלאמי
שהוא האב. המשרתת מסכימה
לגלות מי האב הלא־מאושר —
בנו של מעבידה הקודם, שהוא
גם ידידו של בלאמי, גנרל
לורד רדפורד. בלאמי כותב
למיילם רדפורד הצעיר ומזמינו
אליו, אך מגלה במהרה כי
כוונתו הטובה עלולה להיות
לו למוקש.
• מוקד 0.30 אם לא
יחולו שינויים של הרגע האח רון
נראה כי במוקד הערב
יהיה שר־האוצר שימחה אר ליך.
אל מגיש התוכנית, טוביה

שימחה אוליך
על המוסד

שואה: קרפין
שעה 10.30
והאץ׳ ,דויד סול, השומר מרחוק
על חברו נהג־המונית, מזניח את
מישמרתו וכימעט גורם לאסון.

• הם צועדים שוב

10.30 בעיקבות ההתעו ררות
בגרמניה, לאחר הקרנת

שואה בישראל
הסידרה שואה, מתחוללת הת עוררות
גם בישראל. אך כמו
תמיד, התעוררות בטלוויזיה
הישראלית פירושה שידור חו זר:
סרטו של מיכאל קרפין,
על הניאדנאצים בגרמניה של
היום, ששודר כבר במיסגרית
מבט שני.

• עד - 20 בינתיים

מער, יצורף לצורך זה הכתב
הכלכלי אלישע שפיגלמן.

• אלפא ויד (.)10.00

• עדי כותרת (.)10.30

מנכ״ל רשות השידור הודיע בהודעה מיוחדת
לעיתונות, כי המחיר של האירוויזיון לא יעלה על
12 מיליוני ליריות. עתה כבר אושר ׳תקציב של
17.9מיליונים, ולמפיקי האירוויזיון ברור לגמרי,
כי בפחות מ־ 20 מיליונים ד,ם לא יגמרו.

ז׳אן לואי גודאר מתאר כוכב-
לכת אחר, שאליו מגיע סוכן
חשאי מכדור הארץ, אדי קונסטנטין.
משחקת בסרט גם
אנה קארינה, שהיתה אז רעיתו
של קונסטנטין.

הוועד המנהל של רשות־השי-
דור עלול לבטל את עלי כותרת
של היום החמישי ולהוריד
מהמסך את יעקוב (״יענקלה״)
אגמון יתכן לכן שהופעתו של
אגמון הערב היא האחרונה
במיסגרת זו.

10. 2

11. 2

12. 2

13. 2

יום שיש•1

שבת

יום ראשון

וחחחותו

יום שליש•

• אפולו 3.00 לא ל

חידושים והמצאות

• ראש כרוב (.)0.00

האמין, אבל המיתולוגיה היוו נית
הגיעה אף היא לסידרה
מסע בין כוכבים. קפטן קירק
והאנטרפרייז נתקלים בחלל ה חיצון
בכוח מוזר, והאל אפולו,
שאותו מגלם השחקן מייקל
פורסט, פורש שילטונו עליהם.

0 .3 0התוכנית מצליחה ל היות
משודרת לכל הכיוונים.
הפרק הראשון שלה מיועד ה ערב
לחובבי מוסיקה ולבני-
נוער. הוא מבשר על המצאת
מיתקן אלקטרוני המאפשר ל בטל
את הרעשים שמשמיע
תקליט שרוט. הפרק השני ממש
אקטואלי, לאחר מציאת הצואה
המוצקת במי השתיה של טבריה

לחסידי הפיזמון הישראלי הקל,
שיצליחו להשתחרר מהטימטום
שבתמליל, שלל של זמרים.
• פריימום 0.32 שני
מהנדסים לכרייה תת־מימית,
הנמצאים תחת הדרכתו של
פריימום, מאבדים דרכם מתחת
למים כשסופת הוריקן משתו ללת
באיזור. פריימוס עוזר.

• כאה שכת (.)8.00

חולשתו של הרב שמואל אבי־דור
הכהן לקיבוצניקיות היא
שהביאה, כפי הנראה, את ה
זמרת
בת־הקיבוץ דפנה זהבי
לתוכנית הערב של באה שבת.
יוצר. קשר עם כל האנשים
המתעניינים בגורלו של דריי-
פוס, ביניהם סגן-נשיא הסנאט
שוירר־קסטנר, שאת תפקידו מ גלם
פול קרושה, עורך־זזדין
לבלוא ואחיו של דרייפוס, מתיה
דרייפום, שאותו מגלם השחקן
אלן האל־האל. אסתרהאזי, ה חושש
מפני המסע הציבורי ש נפתח
לפתע נגדו, דורש לעמוד
למישפט. הוא אינו חושש מכך :
הגנרלים של צבא צרפת עומ דים
לימינו ומוכנים לעשות
הכל כדי שייצא זכאי. בל
מאמריו של זולה נדחים על-
ידי העיתונים וגורמים לשע-
רוריה. זולה ממשיך במאבק,
בודד במערכה, ומוציא לאור
חוברת בשם מיכתב לנוער,
שבה הוא קורא לדור הצעיר
להצטרף למאבק למען הצדק.
ב־ 10 בינואר 1898 נפתח מיש-
פטו של אסתרהאזי. המישפט
הופך לפארסה, ואסתרהאזי יוצא
זכאי פה אחד. יומיים לאחר
מכן כותב זולה את מיכתבו
המפורסם אל !נשיא הרפובלי-

שעה 10.10

דיס בזי
דוו נחא1
של דורי בן־זאב ללא הפרעות,
מוזמן לחזות בפינת הדיסקו
המשודרת בתוכנית הערבית.

* מכט ספורט (.)0.00

סאה שכת: אכידור
שעה 8.05
קה, ג׳זרג׳ קלמנמו, וזה מפר סמו
מיד בעיתונו לאורור תחת
הכותרת אני מאשים.

קונצרט

שלושה שהפכו כבר כימעט־ישראלים.
הכנר איזק שטרן,
הצ׳לן ליאונרד רוז והפסנתרן
יוג׳ין איסטומין מנגנים שלי שיה
לפסנתר מאת מוצרט.

רקוויאם דכוקר רו*
דיאו 10.40 יומיים לאחר
ששודר סרט תיעודי על בוקרי
הרודיאו, בא ג׳ק (״בוק הים״)
לורד ומקלקל גם זאת, בפרק
נוסף בסידרה האינפנטילית
הוואי זזסש־אפם. סוזאן ונאני,
השחקנית ויקטוריה ראסימו,
היא בתו של שוטר שנהרג
תוך כדי מילוי תפקידו. היא
פונה אל סטיב מקגראט כדי
שיעזור לה באיתורו של אחיה.

• מכט שני (.)0.30

היעלים

אימים: מילס
ויישובי הכנרת. דגי הטרוטה
רגישים לכל זיהום של מים.
הם מגיבים על זיהום בתנודות
לב וזימים. באמצעות מכשיר
אלקטרוני רגיש, המוחדר לתוך
המים, אפשר בקלות רבה לקבל
מהם אות־אזעקה, כאשר מזדה-
מים המים. הפרק השלישי הוא
ישראלי. בתוכנית זו, שמביאה
בדרך כלל קטעים מהעולם,
זהו דבר נדיר. בפרק זה מסופר
על רתכת חדשה שיצאה לשוק
בישראל, ואשר תכונותיה ה מיוחדות
וממדיה הזעירים הופ כים
אותה להמצאה בינלאומית.
* דיסקו 0.45 מי
שרוצה לראות תוכנית דיסקו

קיימת יריבות סמויה בין מנהל
מחלקת החדשות חיים יבין
לבין מחלקת הספורט, וסיבו תיה
ברורות. למרות שבאופן
רשמי שייך הספורט למחלקת
החדשות, הוא הצליח להש תחרר
ממנה, כך שליבין אין
שליטה עליו. באחרונה שלף
יבין סקר שנערך לפני יותר
משנה, ובעזרתו הוא מנסה
להוכיח כי הפופולאריות של
מבט ספורט אינה כה גדולה.
על פי יבין צופים בתוכנית
מבט שני כ־ 10 אחוזים יותר
מאשר במבט ספורט.

• ליד האימים (.)10.10
שתי בחורות צעירות — לינדי
דניאל, השחקנית דונה מילס,
שלעתים נדמה שיש לה חוזה
עם הטלוויזיה הישראלית, וסל-
סט דווילו, השחקנית קתרין
ברנס — הופכות להיות עדות
לרצח המתבצע בפתח דירתן.
קצין המישטרה בראיין קוסטין,
שאת תפקידו מגלם אדי איגן,
שולח אותה למקום מחבוא.
בלש, השחקן מרטין באלזאם,
נשלח כדי להגן עליה ולעזור
לה להיזכר, אולם גם הרוצח
מגלה את מקום הימצאה.

• מסך גדוד מסד קטן

• הכל נשאר כמיש־פחה
8.30 חלק ב׳ של

שימעון טסלר לא יצא אמנם
ללונדון — במקומו יוצא צבי
לידר מהרדיו — אך בכל זאת
לא יופיע במשך חודש ימים

• אמיל זולה (.)0.20

0.00 פתיחת היום המוקדש
לטבע, בגלל ט״ו בשבט החל
היום. מערכת החדשות לילדים,
מה העניינים, שכחה כי תפקי דה
להביא חדש ורב תחת זאת
היא תשמש מישדר שירות ל שבוע
שמירת הטבע.
8.30 אהרון גולדפינגר מצ ליח
בדרך כלל למצוא חומר
טוב לתוכנית, אולם מה שמפ ריע
היא הגשתו המגושמת ז־הבלתי-מיקצועית
של יצחק
(״איציק״) כן־גר. במרכז ה תוכנית
הערב ראיון עם קלאו־דיה
ויין על סרטה החדש חברות.

איך
היה צריך ארצ׳י לפגוע
בביתם של בתו גלוריה וחתנו
מייק־ראש־כרוב. ארצ׳י, אכול
רגשות-אשם, מסכן את חייו
למען בני הזוג, נגד אנשי
האירגון החשאי הקו־קלוקס־קלן,
שאליו הצטרף.

באה שבת

שקט

משדרים

כעקכות

0.30 הפרובינציליות חוגגת.
פטר להן לקח מצלמה וקיבל
ייעוץ מעסקן שמורות הטבע
עוזי פז, ובעזרת הבמאי אפרים
אבא יצא לצלם יעלים בעין־
גדי. במשך ארבע עונות ליווה
להן את היעלים, עקב אחר
אורחות חייהם ׳והתנהגותם ב שמורה.
המסקנה של הטלווי זיה:
שמורת עין־גדי היא מ המקומות
היחידים בעולם שבו
אפשר למצוא ריכוז יעלים כה
גדול בקירבת בני-אדם. לו היו
יוצרי הסרט מרימים קצת את
אפם ומציצים מעבר לעץ־גדי,
היו מגלים כי כל כביש במזרח־אפריקה
עובר בריכוזי יעלים.

• מהר יותר, גבוה
יותר וחזק יותר (.)0.00
רחלי חיים, מגישת המדור,
היתר. חולה בשבוע שעבר (ראה
ידיעה נפרדת) אולם הכל ב מחלקה
מקווים כי תבריא ו תגיש
היום את התוכנית.

• למישפחה (.)7.00
תוכנית בסימן החורף. פינת
הבישול מציעה לעקרות־הבית
מתכון למאכל חורפי משביע —
פשטידת איטריות. ד״ר חאפז
נובאני ישוחח על החיסון נגד
׳שפעת ויענה על ׳שאלות הנשא לות
על־ידי כל אם: האם החי סון
מונע שפעת באופן מוחלט ן
האם הוא מיועד לכל אחד ו אחד?
במיסגרת סידרת סרטי־הדרכה
לילדים יציג מדריך ה ספורט
עררה נאיף, בעזרת שני
ילדים־מדגימים, כיצד מבצעים
עמידת גשר. במשכית נערכה
תערוכת תכשיטי בסף. רוב ה תכשיטים
היו בסיגנון עתיק ו כבד,
זרק חלקם הקטן בסיגנון
מודרני זאבסטרקטי. בפינת ה אופנה,
הנועלת תמיד תוכנית
זז מציגות הדוגמניות חליפות-
מכנסיים וחליפות־חצאית בסיג-
נון שנות ה* .30 לחלק מן החלי פות
מותאמת עניבה ולחלק
אחר — כובע.

כל־כו־טק (.)8.30

הופעה של אריה אורגד בתוכ נית
זו, לפני כמה שבועות,
הוכיחה ׳•מאפשר להגישה גם

הירושה ההדדית
שר נאד 1א 1רגו
מסט שני: אלוני

בלי התחכמויות, בצורה מאוז נת,
תקיפה ופשוטה. יתכן ואור־גד
יהפוך למנחה קבע של ה תוכנית
בשבועות הקרובים.

שעה 9.50
י 1ייימיי288 ני*.״ר£8858* 1
במיסגרת מבט שני. הוא שוב
יוצא למילואים. את מקומו
ימלא, כרגיל, יאיר אלוני.

סיפורי

• אוליביה ניוטון ג׳ון

טריניטי

10.00 מסע הטיפשות וזן-
נידנוד נמשך. הקבוצה מגיעה
לפונדק נוסף בצד הדרך ואריק,
העיתונאי, מחליט שהגיע תורו
לספר את הסיפור. בשעות
הקטנות של הלילה נכנם אריק
לדמותו של פילים מאלרו,
גיבורו של ריימונד צ׳נדלר,
המסתובב ברחובות העיר התח תית
של בירמינגהאם. סיפורו
מרתק את המאזינים עד שפרץ
אש פתאומי של מכונת־יריה
מעיר את הנאספים. אז נוטל
על עצמו דייב את תפקיד
המספר ונכנס לדמותו של נגר.
הוא מתאר את ביתו המפואר
של צ׳ארלי מילר, אשתו ה משועממת
ובתו היפה. דייב
והיואי נשכרים לעזרה.

• דיאן קרול (.)10.55

עוד סרט מסידרת הסרטים
שנרכשה בזול על־ידי הטל-

זמרת משית

במקום מידגוית
וויזיה — קונצרטים שנערכו
באולם אדמונטון, קנדה, יחד
עם התיזמורת הסימפונית של
אדמונטון. הפרוספקט המלווה
סרט זה אינו טוען שדיאן קרול
היא זמרת טובה, אלא רק זאת :
כל מי שנכח בקונצרט גילה
לפתע, כי היא יותר יפה ויותר
מוכשרת ממה שחשב קודם לכן.
השירים שתשמיע קרול: ישנו
עולם חדש העומד לבוא, הצילו
של החיפושיות, הצורך להיות
ואלוהים ברך את הילד.

0.30 קונצרט של הזמרת
במופע פומבי שערבה באמם־

בולשת: ווטרמן
שעה 10.50

מסיכה

כמישרד

10.00 במיסגרת תיאטרון
הכורסה, דרמה המתארת ב־כישרון
רב התרחשויות במסיבה
שנערכה בבנק, לציון פר״ש-
תו של מנהל הסניף. במחזה
משתתפת השחקנית א נ גהר ד
ריס, שגילמה בסידרה פולדארק
את דמותה של דמלזה.

שליח

האדים

10.50 במיסגרת הסידרה
הבולשת חוקרת, סיפור מעולה
יותר מקודמיו. אולם נראה כי
בטלוויזיה הישראלית כועסים
על סידרה טובה ואז אחת דינה
— לרדת מן המסך. הבולשת
חוקרת עורכת היום את הופעת
הפרידה שלה מהקהל הישראלי,
למרות שגם חובבי על אדונים
ומשרתים, סיפורי טריניטי ו־

הבולשת חוקות שוו הוואי חמש אפס החלו להתרגל
אליה. עדיין לא ידוע מה יבוא
במקומה.

שעה 8.30
טרדם. במאי השידור הוא מי
שהיה פעם במאי הטלוויזיה ה ישראלית,
ראלך עינכר. או-
ליביה ניוטון ג׳ון תשיר כמה
שירים מוכרים שלה, ביניהם
ישירים מהסרט גריז.

• לו גראנט (.)10.15
לארל האמפרי, אותו מגלם ה־
׳שחקן רוברט אלן ג׳ונם, יש
שתי סגולות. האחת, הוא אמן
מוכשר; השניה, הוא ידידו
ישל לו גראנט, שאותו מגלם
פרנק אשנר. אמונו של האמפרי
בידידו לו עומד במיבחן כאשר
לו נלחם על הצלת מיפעל חייו.