גליון 2163 מתאריך 14 בפברואר 1979

י״ז שבט ת של״ט 14.2.79

שנה 43

ראש דומיין
ל שעבר

המחיר נ 17.00ד״י ( צו ללמ.ע. מ<.

מספר 2163

לא כל־כר הרביצו לו!

חייב ^
אסף יגור

הוא היה רוצה שאגות בשבי!

אלוף (מיל ).שלמח גזית

ח״כ אסף יגור*

מוסדות נבחרים, שזנתה בייצוג אף בהס תדרות
העובדים ובמועצות הפועלים, הש תנתה
בהדרגה התדמית של העולם הזה
בעיני ציבור קוראיו.
ההתחייבות, שניתנה לציבור קוראי
העולם הזה ערב הבחירות לכנסת השישית,
לדווח להם במפורש על פעילות נציגותם
בכנסת, מומשה במלואה. מכיוון שציבור
הקוראים של העיתון היה גם ציבור ה בוחרים
שלו, נראתה התחייבות זו טיבעית
ומובנת מאליה. שבוע אחרי כניסתו ל כהונתו
כה״כ, החל אבנרי מדווח לקוראי
העולם הזה על פעילותו בכנסת במיסגרת
מדוד מיוחד, שנקרא דו״ח לבוחר.
הפרדה בין רשויות
״העולם הזה״ .שבועון החדשות הישראלי. המערכת והמינהרח :
תל־אכיב. רחום גורדון ,3טלפון 343386־ .03 תא־דואר * 136
מען מברקי :״עולמפרס״ .מודפס ב״הדפוס החדש״ כע״מ, תל־אביב,
רה׳ כן־אכיגדור. הפצה :״גד״ בע״ם. גלופות: צינקוגרפיה
״כספי״ כע״מ. העורך הראשי אורי אכנרי. העודר: אלי תכור. עודד
תכנית: יוסי שנון • עורכת כיתוב: עגת ישראלי. צלמי
מערבת: ציון צפריר וגילה רזין. ראש המינהלה: אברהם
סימון • מחלקת המודעות: רפי זכרוני. המו״ל: העולם הזה כע״מ.

ביום השני בשבוע שעבר הצהיר עורכו
הראשי של העולם הזה, אורי אבנרי, אמו נים
כחבר הכנסת התשיעית. כשתפס את
מקומו על ספסלי סיעת של״י, ניגשו אליו
ח״כים רבים מכל הסיעות, וביניהם כמה
משרי־הממשלה, כדי לברכו וללחוץ את ידו.
אין זו הפעם הראשונה שבה מכהן אורי
אבנרי כח״כ. הוא היה חבר בכנסות השישית
והשביעית. אולם קיים הבדל מהותי בין
כהונתו הנוכחית לבין כהונותיו הקודמות
בכנסת.
ב־ 2בנובמבר , 1965 נתנו \. 20/0מבוחרי
ישראל את קולם לרשימה שנשאה את
שמו של שבועון זה, וחוללו בכך מהפכה
בתולדות הבחירות בישראל. הם הכניסו
לכנסת ח״כ חדש, שלא היה נציג של
מיפלגה, אלא עורכו של שבועון, שנלחם
בכל המיפלגות הקיימות. למרות שלצורך
ההתארגנות למילחמת־הבחירות הוקמה
תנועה פוליטית, שנשאה את השם תנועת
העולם הזה כוח־חדש, נבחר אורי אבנרי
לראשונה לכנסת, בעיקר בשל היותו עורך
העולם הזה. התנועה שבשמה רץ לבחירות
לא התכוונה להיות מיפלגה במתכונת ה־מיפלגות
הקיימות. היא איחדה את כל אותם
שתמכו ברעיונות המדיניים והחברתיים,
אשר להם הטיף שבועון זה.
כך הפך העולם הזה העיתון היחידי
בעולם, שנתן שמו לסיעה פרלמנטרית.
בחירתו של אבנרי לכנסת הביאה למאבק
עיתונאי־פרלמנטרי משולב בכל הנושאים,
הפרשות והמאבקים הציבוריים שבהם עסק
העולם הזה. היא הגבירה את כוח־המחץ
והתהודה של גילויי העיתון. המערכת תר מה
לייעול עבודתו הפרלמנטרית של נצי גה
בכנסת. פעילותו הפרלמנטרית של ה נציג
בכנסת הגבירה את השפעת פירסומי
העיתון. א מרי היה לא רק נציג העולם

הזה בכנסת. הוא הפך גם נציג הכנסת ב עיתון,
בכף שדיווח באופן שוטף על הנעשה
בכנסת, מועדותיה ומאחרי־הקלעים שלה.
מלבד היותו ח״כ, מילא אבנרי למעשה את
תפקיד הכתב הפרלמנטרי של העולם הזה.
מסורת זו נמשכה גם בכנסת השביעית,
שאליה הכניסו הבוחרים את שני העורכים

אולם כמרוצת השנים יצר דווקא די ווח
זה, שלא בצדק, תדמית מסולפת ל־העולם
הזה. בעוד שבתחילה היה ברור לכל,
כי העולם הזה הוא שבועון שיש לו נציגות
בכנסת, התחיל חלק מהקוראים — ובעיקר
ציבור הקוראים החדש, שהצטרף לקריאת
העולם הזה — לראות בשבועון ביטאון
מיפלגתי, המייצג את סיעת העולם הזה.
לתדמית זו לא היה כל בסים. מהרגע
הראשון שבו החל אבנרי בכהונתו בכנסת,
נשמרה הפרדה מוחלטת בין תנועת העולם
העולם הזה לבין מערכת השבועון. המערכת
נשארה גוף עצמאי, שבו הועסקו וכתבו
גם אנשים שלא הצטרפו לתנועת העולם
הזה ושדיעותיהם הפוליטיות היו שונות
מדעותיה. לתנועה הפוליטית לא היתד, כל

השר פת מברר
אותה בעייה — ביתר חומרה
שאינו ביטאון של שום תנועה פוליטית —
גם לא של התנועה שהוקמה על־ידי עור־כיו,
לשם מאבק על דיעותיו, והנושאת
את שמו.
לימים הסתבר, כי גם הפרדה זו לא הו עילה.
הדו״ח לבוחר בוטל, ובמקומו דיווח
אבנרי על הכנסת במדור אישי שנשא
את השם קריעות ביניים. מדור זה התפרסם
עד ליום פיזורה של הכנסת השביעית.

רחיצת־יד ראשונה
מאבק עיתונאי־פרלמנטרי משולב

הצבעה ראשונה (אבנרי ומאיר פעיל)
חלק ממחנה מורכב
דאז של העולם הזה.

ח״ב כהנא מכרך
ח״כ בתפקיד כתב

צעי־התיקשורת במדינה ניסו להתעלם מהם.
מאחר שחשנו בהשפעה השלילית המצ טברת
שיש לכפילות זו על תדמיתו של
העולם הזה, ניסינו מדי פעם למצוא לה
פיתרון. למרות שמדורו של אבנרי, דו״ח
לבוחר, מילא תפקיד חשוב בעיתון, בכך
שקירב את בית־המחוקקים לרבבות ה קוראים
וסייע לעקוב אחרי המאבקים ב כנסת,
נוצרה מעין זהות בין העיתון
לתנועה.
כדי למנוע זהות זו ניסינו להדגיש את
ההפרדה בצורה טכנית בולטת. אחרי ה בחירות
לכנסת השביעית הודפס הדו״ח
לבוחר על דף נפרד, בצבע שונה, שצורף
לכל גיליון של העולם הזה ושאיפשר לכל
מי שלא היה מעוניין בו לשלוף אותו מתוך
הגיליון ולהשליך אותו לסל.
הפרדה זו נועדה להמחיש את העובדה
שהעולם הזה היה ונשאר עיתון בלתי־תלוי,

בצד היתרונות והמעלות שהיו ל פעולה
המקבילה בשני המישורים — ה עיתונאי
והפרלמנטרי — היו בה גם מיג־בלות,
בעיקר לגבי העיתון. מאחר שתנועת
העולם הזה הפכה תנועה פוליטית בעלת

השפעה על השיקולים העיתונאיים של
המערכת, כשם שלמערכת, כגוף עיתונאי,
לא היה מה לומר במוסדות התנועה.

המטרה:
למנוע ז הו ת
חזרתו שד אבנרי לכנסת התשיעית
הציבה את המערכת מחדש לפני אותה
בעיה, ביתר חומרה.
הפעם אין אבנרי מייצג בכנסת את
העולם הזה אלא את מחנה של״י, שהוא
פדרציה של גופים פוליטיים, שתנועת
העולם הזה היא רק חלק מהם. כח״כ הוא
כפוף למוסדות מחנה של״י כולו, ולהחל טות
סיעת של״י בכנסת. לא קיימת בהכרח
זהות בין ציבור קוראי העולם הזה לבין
חברי מחנה של״י ובוחריו.
כשם שהעולם הזה לא היה מעולם ביט אונה
של תנועת העולם הזה — כוח־חדש,
כך אין הוא מהווה גם כיום ביטאון של
מחנה של״י או של מרכיב תנועת העולם
הזה שבתוכו. העולם הזה ימשיך להיות
עיתון בלתי־תלוי ועצמאי, שאינו כפוף
לשום מיפלגה או תנועה פוליטית. איש אינו
בודק את ציציותיהם הפוליטיות של עובדיו,
והקולקטיביות הרעיונית היחידה המאחדת
אותם היא הדבקות לעקרונות העיתונות
החופשית הטובה.
עוד לא מצאנו את הנוסחה המתאימה
לצורת הדיווח העיתונאי של אבנרי מה כנסת.
אנחנו מתלבטים בין כמה רעיונות
ואפשרויות, המבוססים על לקחי העבר,
שמטרתם היא אחת: למנוע את הזהות
בין פעילותו הפרלמנטרית של עורך העולם
הזה בכנסת לבין העבודה העיתונאית שלו
ושל המערכת.

אולם פעילות התנועה, ובמיוחד נציגיה
בכנסת, זכו בהדגשת יתר מעל עמודי
העולם הזה, מהסיבה הפשוטה ששאר אם־
העולם הזה 2163

^ 1163׳ #

ב ט רוי זי ה
אתה הוא המחליט מה שדוו ...ומתי!
מ ה זה 8 4 2 £ו<7 -ו?

זו המילה ה א חרונה בטלויזיות ה צבעוניות של סוני.
״ , 18 צבעים טבעיים וז 0ז 11ח 1ז , 7עיצוב מודרני, שליטה מר חוק
(וסזזחסס 016 מז6ז) מכל מקום בחדר ולחצני מגע ל־ 8ערוצים.

מ ה זה 51-80006

״בטמקם״ הוא וידיאו־טייפ־קסטות לשימוש ביתי, בעזר תו
תוכל להפיק יותר הנ אה מהטלויזיה הצבעונית שלך, ואם תרצה
להפוך את ביתך ל״בית קולנוע״...
עם ״בטמקם״ ,תוכל ל ה קלי ט כל דבר מהטלויזה, ל ה קלי ט
תוכנית אחת בזמן שאתה צופה באחרת, ל הקלי ט תו כניו תגם
כשאתה אינך בבית, ל ה קלי ט ולשדר סרטים תוצרת בית (ע״י
רכישת מסרטת וידיאו) ,לי הנו ת מספריית ק ס טו ת מו ק ל טו ת
ולהמשיך לצפות בטלויזיה גם ל א חר סיום ה תוכניו ת.

6סי בו ת טו בו ת
מ דו עבטמקםשל סו ע:

הפעלה נו ח ה וקל ה
רוב הפ עולות של ״בטמקנד׳ הן אוטומטיות, לכן כל מי
שהפעיל טלויזיה רגילה וטייפ־קסטות, יש לו הנסיון
הדרוש כדי ל הפ עיל ולי הנו ת מ״בט מקס״.
הקומפקטית והחס כוני ת ביותר
2יכולת הקל ט ה רצופה משך 3שעות ו־ 15ד קו ת מאפשרים
מקסימום הקל ט ה על מינימום ק ס טו ת.
9ח(1ז0 03
3ה טעינה בשיטת ה 9 -ח_03£)1ו -ט מבטיחה מ הי מנו ת מירבית
ואורך חיים לקס טו ת.

איכות הת מונה
\ /הראש (וחו1ז(ז(ז63 וז) בקוטר 0 7.45״ מ ושיטת
ה־ ח 10ז(1!0ז6ז 0156ח מאפשרים השגת ת מונ ה מו שלמת.
טיימר דיגיטלי ל־ 72 שעות
^ מאפשר מתן הוראות מראש ל״ב ט מק ם״ להת חיל א ת
׳ ־ ה הקל טה באופן אוטומטי בכל שעה שתיקבע, וז א ת משך 3
ימים, גם כשאתה אינך בבית.
מבית >׳דז* 3 0
5מאחורי ״בטמקם״ 20 ,שנות נסיון בוידיאו, ה חל מ ת חנו ת
שידור לקידו ם מכירות ועד לשימוש ביתי.

$1-8000£

סרסו מרניק ן רסאר טיראן

תנ!*נן יף
צפויה ועידת
פ סג ה נו ספ ת
ההערכה הכללית בין חברי הממשלה היא שוועידת
שרי־החוץ של ארצות־הברית, מצריים וישראל,
שתיערך בקמם־דייוויד היא צעד שנועד להכשיר
את הקרקע לקראת ועידת פיסגה בהשתתפות
הנשיאים קארטר ואל־סאדאת וראש־הממשלה מנחם
בגין, שתיערך זמן קצר אחרי ועידת שרי־החוץ
ובה יסוכמו כל הפרטים השנויים במחלוקת לקראת
חתימת הסכם־השלום.

כקרב כמה משרי הממשלה רווחת הריעה
שחתימת הסכם־השלום קרובה עתה
וכי ישראל לא תוכל עוד להמשיך
ולהתעקש בהתנגדותה לסעיפי החוזה
הקושרים אותו עם פתרון הפעייה
הפלסטינית.

למרות שההנחיות שניתנו לשר־החוץ דיין ערב צאתו
לוועידת שרי־החוץ מגבילות אותו מאד, נראה כי ברור
גם לניצים שבין חברי הממשלה, שלא ניתן עוד
להתחמק בטענות פורמליות וליגאליסטיות וכי ישראל
תיאלץ לוותר בכמה סעיפים עקרוניים לגביה.

נדחחהת בי ע ה
למ שא־ומתן ישיר
הצעה שהעלה שר־החקלאות אריאל שרון, בישיבתה
האחרונה של הממשלה, לחתור לניהול משא־ומתן
ישיר עם המצרים בקשר להסכם־השלום ללא תיווכם
של האמריקאים, הותירה אותו בבידוד מזהיר,
כשההצעה זוכה בקולו שלו בלבד.

ההפתעה היתה כאשר שר־הכיטחון עזר
וייצמן, הדוגל אף הוא כמשא־ומתן ישיר
עם המצרים, לא תמך כהצעתו זו של אריק,
למרות שקודם לבן הצביע כעד הצעה
אחרת של אריק לקיים דיץ מיידי על
האוטונומיה, עוד לפני ועידת שרי־החוץ
כקמפ־דייוויד. כהצעה זו תמכו שלושת
הניצים שבחברי הממשלה, חיים לנדאו,
יצחק מודעי וזבולון המר, והצטרפותו
של וייצמן אליהם נראתה תמוהה במו
המנעותו מתמיכה בהצעתו השנייה
של אריק.

בגין ׳מדוש
ל מ רו חההכחשה
על אף הכחשתו התקיפה של ראש־ד,ממשלה, מנחם
בגין, את דברי שר־האוצר, שמחה ארליך, כאילו
הודיע לו שבכווגותיו לפרוש בסוף הקדנציה הנוכחית
ולא לרוץ לתקופת כהונה נוספת בראש רשימת
הליכוד, אין בגין מתכוון להמשיך לכהן כראש*
ממשלה מעבר לארבע שנים.

ל א וסל
קיצוב בדד?

במיסגרת מסע חיזורים זה נמנעת מיפלגת העבודה
מלתקוף את שו״ד,חינוך. יומץ ההסתדרות, דבר,
נרתם אף הוא למשימה זו, מעניק הבלטה מייוחדת
לכל פעולותיו ונאומיו של המר.

התוכניות שגובשו כמישרד האנרגיה בקשר
לצעדים שיש לנקוט לחיסכון בצריכת
הדלק במדינה, אינן כוללות תוכנית
לקיצוב דלק למכוניות פרטיות או ליום,
שכתץ הוכה לרכב.

3ציו׳ ה מילו איס
נצטוו לשתול;

צעדים מעין אלה יינקטו רק במיקרה חירום, במידה
שיווצר מחסור חמור בדלק, דבר שאינו צפוי בעתיד
הנראה לעין, שכן מלאי הדלק במדינה הוא גדול
והפסקת אספקת הנפט מאיראן לא שיבשה את
האספקה השוטפת.

לעומת זאת צפויה העלאה דרסטית
דווקא במחירי החשמל, שייצורו מצריך את
רוב צריכת הדלק כמדינה.

נראה כי ההעלאה במחירי החשמל תהיה גדולה
פי כמה משיעור עליית מחירי הדלק בעולם, וזאת כדי
לאפשר לאוצר־המדינה הכנסות נוספות מהמיסים
העקיפים על צריכת החשמל.
בממשלה אין נטייה להטיל הגבלות על בעלי הרכב
הפרטי, בנוסף להעלאת מחיר הדלק, על מנת לא
ליצור מוקד מרירות נוסף כלפי הממשלה.

בכירי ם ב או צ ר
.שיברו, מצבם
מיספר פקידים בכירים כמישרד־האוצר

ב מי שפ ט מע׳יץ
עם פתיחת מישפטה של ״הכורת
מע״ץ״ ,שאנשיה חשודים בשורה של
הצתות זדוניות, בין השאר בבית
״מרם״ ,כדפוס ״הארץ״ ובמיפעלי
״קרגל״ ,עשויות להתחולל הפתעות
מרעישות. סניגוריהם של הנאשמים
במישפט זה, העומד להיפתח בימים
הקרובים, מבינים במה גילויים מרעישים,
העשויים לגרום לתפנית ככל
הפרשה.
לא מן הנמנע בי בעיקבות גילויים
אלה תשקול התביעה מחדש את כית־בי־האישום
נגד חלק מהנאשמים, שתוארו
כזמנו בהבורת-הפשע המסובנת
כיותר שנלכדה כשנים האחרונות.

ניצלו לרעה את ההלוואה שהועמדה
לרשותם מכספי האוצר לשיפור מצב רבכם
בכך ששיפרו באמצעותה את מצבם הכלכלי.
לא מכבר חוחלט באוצר לאפשר לפקידים
בכירים לקבל הלוואות בסכום של 150 אלף ל״י
בתנאים נוחים ובריבית נמוכה כדי שיוכלו להחליף
את רכבם הישן בחדש.

לפחות כאהד המיקדים ביקש וקיבל
הלוואה כזאת פקיד בביר העומד לצאת
לתקופת שליחות ארוכה בחו״ל, כך
שלמעשה אם ירכוש בכספי ההלוואה
רבב חדש לא יסע כד כלל.

פקיד בכיר אחר נטל את כספי ההלוואה, שהועמדה
לרשותו לשיפור מצב רכבו, למרות שלמעשה הוא
נוסע ברכב־שירות של המישרד.

בגין נאלץ להכחיש את דברי ארליך, למרות
שבחוג מקורביו ההא חוזר ומשמיע דברים
דומים, וזאת בדי לא לגרום לפרוץ מילחמת
ירושה בטרם עת.

אחר* ה מר

בגין חושש כי הידיעה בדבר כוונתו לפרוש תגרום
להתפוררות הליכוד.
למרות שכל הסימנים מעידים, שאין בכוונתו של
היורש המיועד בו רוצה בגין, יעקב מרידור,
להיכנס לפעילות ממלכתית וליטול על עצמו תפקיד
ציבורי, עדיין מקווה בגין כי בעוד כשנה יצליח
לשכנע את מרידוד לשנות את דעתו.

יו״ר מיפלגת העבודה שמעון פרס נפגש בשבוע
שעבר לשיחה עם שר־החינוך זבולון המר, בניסיון
לשכנעו שלא למנות את העיתונאי יוסף (״טומי״)
לפיד כמנכ״ל רשות־השידור ולהשאיר את המנכ״ל
הנוכחי, יצחק לבני, בתפקידו.
אולם משמעות הפגישה חורגת מעבר לעניין מנכ״ל
רשות־השידור.

כמקרה כזה לא מן הנמנע בי מרידוד יצורף
לממשלה וימונה אף כסגן ראש־ממשלה
במקומו של ייגאל ידין, כדי להכשיר
ו״להריץ״ אותו לקראת תפקיד המיועד
לראשות הממשלה מטעם הליכוד.

פרס מנסה לאחרונה לחזר אחרי המר,
כראותו בו את האיש החזק של המפד״ל,
מתוך תיקווה לחדש את הכרית כץ
המפד״ל לבין מיפלגת העבודה במיקרה
של משכר ממשלתי.

קציני המילואים של צה״ל בדרגות הבכירות,
שהם בעלי מינויי חירום במילואים והשייכים לסגל
הפיקוד של צה״ל במילואים, קיבלו באחרונה
הוראות מהרמטכ״ל, שבהן נאסר עליהם למסור
הצהרות או לפרסם מאמרים בנושאים ביטחוניים
מבלי לתאם זאת מראש עם דובר צה״ל ולקבל
את אישורו לכך — בדומה לאישור שלו זקוקים
קציני־צה״ל בשירות פעיל.

הוראת הרמטכ״ד מסתמכת על סעיף
בפקודות מטכ״ל האוסר על קצינים
שהשתחררו מצה״ל להשתמש כידע שהגיע
לרשותם כעת שירותם הצבאי. אולם לדעת
מישפטנים אין הוראה זו חוקית כיוון
שהיא מפרשת את הסעיף האמור כדרך
רחבה, כעוד שהתפיסה המישפטית
נוטה לפרש סעיפי איסור מסוג זה על
דרך הצימצום.

חביונה ל בי דו ר
ה תנ הגו ת ב די ר
ח״כ מפ״ם חייקה גרוסמן תבעה לערוך דיון בסיעת
המערך בכנסת בפרשת התנהגותו של סופרו המדיני
של דבר, דניאל בלוך, שהוא נציג המערך בוועד
המנהל של רשות־ד,שידור.
בלוך הוא שיזם את הדיון בוועד־המנהל בהחלפת
מנחי תוכנית הראיונות הטליוויזיונית מלי כותרת
והוא שגרם לסילוקו של המנחה יעקב אגמון
מהתוכנית.

גרוסמן תבעה לבדוק אם לא נעשתה
קנוניה כין כלוך לבין נציגי הליכוד בוועד-
המנהל כפרשה זו. הניסיונות לברר את
הפרשה כפורום סגור נדחו על ידה.
בינתיים מתכוונים מנהלי הטלוויזיה להציע לוועד־המנהל
לאשר תוכנית טלוויזיה אחרת בהנחייתו
של אגמון. נראה כי על רקע זה צפוי דיון סוער
נוסף בוועד־המנהל.

הבהרה
בכתבה ״יהלומים נוצצים בבאנגי״ (״העולם הזה״
)2162 השתרבבו יחד שני מישפטים שאינם
קשורים זה בזה, וכתוצאה מכך עלול היה להיווצר
הרושם כאילו החוקר, מאיר פלבסקי, היה נוכח
בפגישה של האלוף (מיל ).שמואל גונן עם משקיעים
שונים. כן נאמר כאילו הביא משקיע מסויים
לאלוף גונן.
רושם זה מוטעה. האמת היא שפלבסקי לא שימש
כמתווך בעיסקה זו, ולא היה לו שום חלק בה.
הוא רק הפגיש את האלוף, שהוא ידידו, עם
ידיד אחי, יזייו״הביטוח מרדכי רבינוביץ•
״העולם הזה״ מצטער על הרושם הכוזב שעלול
היה להיווצר.

התלב טו תבגודל
תיק רבטננן
בפרקליטות המדינה ימתינו, כבל
הנראה, לתוצאות עירעורו של ח ״כ
שמואל רכטמן, לשעבר ראש עיריית
רחובות. ,כפני כית-הדין העליון, לפני
שיוחלט מה ייעשה בתיקי החקירה
הנוספים התלויים ועומדים נגדו.
בפרקליטות המדינה מצויים עתה כ־15
תיקים נוספים, שבהם השלימה המיש•
טרה את חקירותיה, הקשורים לעיס־קות
שונות שכהן היה רכטמן מעורב
כשנות כהונתו בראש עיריית רחובות.
אם ידחה כית־המישפט העליון
את עירעורו של רכטבץ על הרשעתו
ככית־המישפט המחוזי ויאשר את
המאסר שנגזר עליו, נראה כי לא יוגשו
בתכי-אישום נוספים נגדו. אולם
אם יתקבל עירעורו, ייתכן שהפרקליטות
תגיש נגדו כתבי אישום נוספים.

תה עלית מדבר בעד עצמו
אריזת מגן
שקית חיצונית,
בציפוי מיוחד, שו מר ת על
הטעם ומגינה על שקית
התה מלחות.

חוט ארוך וחזק, כרי
ששקית התה לא ״תברח״
ל תו ך הבוס.

שקית ה״קיפול־הכפול״
שקית ה״קיפול
הכפול״ ,בשיטה
החד שנית: ניר מיוחד
עוטף א ת תערוב ת התה,
הניר מקופל בצור ת פירמידה
בך שאותה במות תה
נותנת יותר טעם. המים
עוברים גם ברווח שבין שני
הקיפולים של הניר
וגם סביב ל ד פנו ת
החיצוניות של ה שקית
ובך שטח המגע שבין
התה והמים גדל.

תערובת תה
עלי תה כתושים
המיוצרים אך ורק
מהעלים העליונים של
שיח התה. התה גדל
בציילון בתנאים הנכונים
ונבחר בדקדקנות ע״י
״טועם״ מיוחד באנגליה
שיצר אתהתע רו ב ת
ה מיו חד ת ל״תח עלית״.

אריאל׳

פ תח אתה קו פס א הכ חול ה, הוצא שקית של
״תה עלית״,מזוג מים טריים רותחים
המתן 2-3דקות לפני שתוציא אתה שקית
והקשב לטעם...

יש תה 1י ש תה עלית
טוב לי עם

השבוע תצעד צעדים גדולים קדימה ותשאב
עידוד מכל מע-
שיך. צפוי לך סיפוק
אינטלקטואלי, אם כי
לא תנחל הצלחה בחיי
האהבה שלך. הזמנה
שתגיע אליך בסוף
השבוע תגרום לך
התרגשות מרובה יותר
מן הראוי. בת טלה
21 במר ס -
20 באפריל
— אל תתייחסי ל-
מישאלות ליבך כאל
עובדות גמורות• הימנעי מביובוז יתר.

השבוע תיאלץ להחליט החלטה -גורלית.
לפני שתבחר בדרך ה נכונה
ביותר — התיעץ
עם ידידיך הקרובים, ושקול
היטב את דבריהם.
הבצורת בחייך
הרומנטיים תימשך, אך
לקראת סוף השבוע
יחול שיפור ניכר במצב,
1 21 נאפריל -
בגלל פגישה מקרית עם
10ג במאי
אדם קרוב אליך ש לא
ראית זמן רב.
ריב בלתי צפוי בעבודה יפגע בשלוותה

שוו

נטייתך להשתלט על אחרים ולכפות
עליהם את רצונך בכוח
אישיותך מפריעה
להתקדמות שאתה מצפה
לה. צפויה לך
הצלחה חברתית גדולה,
והיכרות מועילה
עם אדם מפורסם ובעל
השפעה. היחסים
המתוחים עם בן״זוגך
21 במאי ־
20 ביוני
ישתפרו לקראת סוף
השבוע, אך יורעו שוב,
באשמתו. אולם את,
היי סבלנית.

11 אומי_11

אל תאבד את סבלנותך. עוד קצת, והכל
ייפול לידיך כפרי בשל. פקח עין על בן
זוגך, ואל תיתן לו לרכב
עליך. בת מאזניים —
אל תזניחי את חיצוניו־תך
למען האידיאלים.
השבוע אידיאלי לקניות
מרוכזות, שינוי תסרוקת
ולדבר ההוא שאת
דוחה זה זמן רב. הוא
אוהב אותך אמנם, אך
גס האהבה הלוהטת ביותר
זקוקה לעידוד
מסויים. מלבד זאת, יש באפשרותך לזכות
ביחס חיובי גס מצד איש או אנשים.

מאזניים

נכון לך שבוע סוער, והצלחות רבות,
בלתי צפויות בחלקן. התחומים השונים
בחייך יתערבבו, ידידים
קרובים יפלשו ל-
עסקייך, וחברייך לעבודה
יגלו אהדה וידידות
אישיים ביותר.
בן זוגך יגלה הבנה
מיוחדת במינה למצבך,
ממנה תשאבי עידוד
רב. רכז את תשומת
לבך לעניינים חשובים,
ודחה את כל
מה שניתן לשבוע הבא. אל תסתבך מבחינה
ריגשית עם בת מאזניים שהכרת.

אי הבנה חמורה מאיימת על ההצלחה ש זכית
בה לאחרונה. הדרך לפתרון היא
גילוי לב מוחלט והרבה
רצון טוב. בת קשת —
אל תיתלי על צווארו
אם את רוצה שימשיך
לאהוב אותך. גלי עצמאות,
והתענייני גם בנושאים
אחרים, אשר
אינם קשורים דווקא בו
ישירות. היי מיסתורית,
} 2בנובמבר -
20 בדצ מ בר
מעניינת. התלבשי בצורה
נועזת ומקורית.
תני לו לקנא קצת. זה לא יזיק. את עוד
תראי כיצד אפשר להוציא בחור מדעתו.

ן ש 11

*0111
יוי ב
הנסיעה שאתה מצפה לה תתעכב, וכל
לוח הזמנים שלך יש תבש,
אך אל דאגה,
תוך ימים ספורים ה־עניניס
ישובו לסידרם,
והשיבוש יביא בסופו
של דבר תועלת רבה.
בעיות מין טרידו את
שלוותך. האדישות בה
;21 ביוני -
נהגת לאחרונה כלפי
ס 21 ביולי
אדם קרוב אליך תגרום
לך אי נעימות רבה.
הקדישי לבן זוגך תשומת לב נוספת.

1!110

צפוי לך שבוע של חשבון נפש ואי
מנוחה. יחס ידידותי
בלתי צפוי ישפר את
מצב רוחך העכור והעתיד
לפתע ייראה
לך ורוד יותר. בת
אריה — ציפיותיך לא
תבאנה השבוע על סיפוקן,
חסכי לך את תחכי האכזבה ואל 00500 לכלום. אם אין הוא
מגלה את אהבתו,
אין זה סימן לאדישות, אלא לביישנות.

שאפתנותך המוגזמת תהיה השבוע בעוכריו,
אך תצליח לגבור
על יריביך, אחרי קרב
ארוך וקשה. חוסר ההתחשבות
שאתה מגלה
כלפי שותפיך יגרום לך
נזק קל, אשר תוכל לתקן
בקלות, בטאקט, במעט
התחשבות בזולת
ורצון טוב. בת בתולה
— אל תקפצי על הרבה
חתונות, ואז אולי תז־י
לחתונה משלך. הרבי בקריאת ספרים.

)111111

חזרה 7בית
לרגל כניסתו של עורך העולם הזה אורי
אבנרי לכנסת, אנו שולחים לכם את מיטב
האיחולים. עלו והצליחו.
צכי ופרידה קפלנסקי, חיפה
...נקווה שקולו של העולם הזה יזכה
מעתה ליתר תהודה וקולה של מדינת-
ישראל השפויה יישמע ברמה.
אסתר שפר, רמת־גן
בירכת הצלחה לאורי אבנרי למינויו כ-
ח״כ. אולי בעיקבות חזרתו אל הבית יזכרו
גם שאר חברי־הכנסת לחזור אל הספסלים
ונזכה סוף־סוף לראות מליאה מלאה.
יוסף מאיר, תל-אביב

זני!

מותה של מישפחה שלמה בתאונת דר כים,
בשבוע שעבר, העלה שוב לתודעת
הציבור את הקטל בדרכים. מיקרה זה הוא
אמנם טרגדיה נוראה, אולם מדי חודש
בחודשו נהרגים כ־ 60 איש בתאונות־דר־כים
ואלפים נפצעים ונותרים נכים לכל
ימי חייהם. אילו היה מיספר כזה של נפג עים
בפעולות חבלה או מילחמה היתד. ה
״הלו,
זה רדיו?״ מה קרה להעולס הזה?
לפחות הגיליון האחרון שלכם (העולם הזה
)2163 נראה כמו ביטאון רשות־השידור.
רוב הכתבות והידיעות בו עוסקות בנעשה
ברשות וסביבה. אתם לא חושבים שאתם
מגזימים? אם הרדיו והטלוויזיה היו כל
כך מעניינים, בשביל מה היה צריך את
העולם הזה?
דני הרמתי, תל-אביב

לצון הרצון
אני שולח לכם לפירסום אימרה ש שמעתי
מפי ידידי, שאני סבור שאין כמוה
להגדרת המצב המדיני כיום :״למרות ש מנחם
בגין רוצה בשלום — ייחתם לבסוף
הסכם־השלום.״ קולע, ל אי
עזרא יחזקאל, בת־ים

אחרי ששיחות השלום נקלעו למבוי
סתום שוב שולפים את הנוסחה הישנה,
לפיה ייפגשו שרי־החוץ בארצות־הברית
וינסו להתגבר על הקשיים וחילוקי״הדי-
עות המונעים את חתימת הסכם־השלום.

זוי

אתה מתייחס לדברים בקלות ראש, ומחמיץ
הזדמנויות שלא תחזורנה. במקום
לחשוב על הנאה של

רגע, התרכז בדברים
החשובים לך באמת.
יחס הזילזול שלן לאדם
האוהב אותך
מרחיק אותו ממך,
ומקרב אותו למישהו
אחר. אל תדחה למחר
מה שאתה יבול לעשות
*ו בפברואר -
היום, וטפל בבל הדב20
בחרס
רים שדחית עד עתה.
השבוע אידיאלי לחופשה שאת מהססת
לקחת. סעי למקום שקט. הפתעה בו.

הסיבוב הישישי

הכזמח רריופוגית

הענן שרבץ על חיי המשפחה שלך ייעלם
סוף סוף, ותזכה להרבה רווחה, שלווה
ונחת. עצותיו של אדם
קשיש תבאנה לך תועלת
רבה מכפי ששיערת.
הצלחה בעבודתך תגיע,
סוף סוף. המכתב שכתבת
לאדם קרוב שנסע
לחו-ל יביא גם הוא תוצאות
טובות. צפויה לך
סכנה מנטייתך להתלהבות
יתר. בת דלי —
אדם שנתת בו אמונך
יאכזב אותך קשות, אך לקראת סוף השבוע
צפויה לך הצלחה גדולה שתשכיחו מלבך.

בעצומה הממליצה לבחור במוטה גור כ אפיפיור.
העובדה היא, שגם האפיפיור לא
הצהיר הצהרה מעין זו לגבי צאן מרעיתו.
שלמה בהן, חיפה

את מי הולך אורי אבנרי לייצג בכנסת 1
את מחנה־השלום או את הנשיא אל־סא-
דאת ז לפי שער גיליונכם האחרון נדמה
כי התשובה השניה היא הנכונה.
חיים קורן, חולון

יונה צלויה

בדוק היטב כל הצעה המגיעה אליך, ולך
על בטוח• אל תסכן את מה שבידך
למען עיסקות מפוקפקות,
המבטיחות רווח
רב מכדי לחיות הגיוניות.
השבוע תזכה להצלחה
רבה אצל המין
השני. היזהר מבנות
בתולה וטלה.
בת גדי — הזהרי מתאומים
ומקשת. יחסי
ו 2בדצמבר ־
19 בינואר
הידידות שלך עם הגבר
הנשוי ייהפכו לאהבה•
הזהרי לא לאבד את הראש,
ואל תעזבי ידידים ישנים ובטוחים.

מכתבים

שרי־שנש
נדמה
נהנים

זהו
מירשם בדוק לסחבת נוספת.
החוץ יגיעו להסכמים, אבל השרים
ארו בבית יכשילו אותם. לפעמים
לי שכל העוסקים בעניין זה פשוט
לזלול יונוודשלום צלויות.
מתי שיר, תל-אביב

להחליף את העם1
איחולים לרב־אלוף (מיל ).מוטה גור,
על היבחרו ללישכת מיפלגת העבודה. ב עניין
זה כדי לציין כי שר־החקלאות לש עבר,
חיים גבתי, אמר בעת כהונתו כי
הוא מתבייש לכהן כשר עבור העם הזה.
מאחר שמוטה גור קבע כבר, שהעם הזה
הוא בעל מנטליות נלוזה האם אין זה
מחייב גם אותו כשהוא שואף להיות ראש״
ממשלה לעם כזה ז הנני מציע לפתוח

מדינה כולה שרויה באבל כללי ומחפשת
דרכים למנוע את ההרג. אולם אצלנו רק
כשיש סיפור יוצא־דופן בתחום זה מגיע
העניין לכותרות הראשיות.
זהו הסיבוב השישי במילחמות ישראל.
על המדינה כולה להתגייס לפעולה דרמ תית
להפסקת הקטל בדרכים. פעולות הס ברה
לא יועילו. יש להקים מטה מייוחד
ולגייס את טובי המוחות כדי לחפש את
המיפלט ממלאך־המוות הנוהג בכבישינו.
אילנה רצון, כפר־סבא

ביולוגיה ״ציונית״״
מעולם לא ראיתי את שר־החינוך, זבו לון
המר, בפעילות כה נימרצת ויסודית
כמו בפרשת הסטודנטים הערבים שהצ הירו
על תמיכתם באש״ף. אפילו בימי
שביתת־המורים המפורסמת לא היה שר־החינוך
כה פעלתני וקולו לא נשמע כפי
שהוזז נזעק עכשיו.
תביעתו של המר ממנהלי האוניברסיטות
ומסגל המורים בהן, לנקוט בשיטת יד*
חזקה נגד הסטודנטים הערבים, בגלל הז דהותם
הלאומית עם מי שהם סבורים ש מייצג
את הפלסטינים, ותביעתו להענישם
ולגרשם מהאוניברסיטות, מעוררת מחש בות
נוגות על עתיד החינוך בארץ המופ קד
בידי שר כזה. אחרי שיקבלו את דעתו,
שיש להעניש את הסטודנטים הערבים ב הרחקה
וריתוק, לא ירחק היום שזבולון
המר עוד יתבע להכות את התלמידים ב כיתות
בסרגלים ולמשוך בפיאותיהם —
אחרי שייאלצו לגדל פיאות.
אוי לחינוך, שזה מי שעומד בראשו!
כרד הירש, חיפה
עד עכשיו סברתי לתומי, כי האוניבר סיטות
בישראל הם מוסדות אקדמיים. בא
שר־החינוך ופקח את עיני בהכריזו עליהם
כמוסדות ״ציוניים״ .מה הקשר בין הציו נות
לבין לימוד ביולוגיה או סטטיסטיקה?
מי שלא נהיה ציוני עד שהגיע לאוניבר סיטה,
לא יהפוך לכזה גם בהגיעו לשם.
אבנר מזרחי, תל־ אביב
ההתייחסות לפרשת הסטודנטים הער בים
שחתמו על כרוז ההזדהות עם אש״ף
אינה עומדת בשום פרופורציה למיספרם
ולחומרת המעשה. דווקא ההיסטריה, ש תקפה
את ממשלת־ישראל וראשי מוסדות-
החינוך בארץ, היא שהעניקה לחותמי ה כרוז
את התהודה הגדולה, שאחרת לא
היו יכולים לזכות בה. ואגב, אם הממשלה
החליטה להעניש בצווי־ריתוק את אלה ש־
(המשך בעמוד )8
העולם הזה 2163

זנשבץ

הו1וו! 0הז ה

סכוזכים

2163

(המשך מעמוד )6
לדעתה שוללים את קיום המדינה, מדוע
שלא תוציא צווי־ריתוק גם לאברכי נטר
רי־קרתא, השוללים את קיום המדינה לא אבל פחות מאותם סטודנטים ערבים?
מכיוון שהם יהודים מותר להם לשלול בשם
הדת את קיום המדינה ואף לקבל תמיכה
ממישרד־החינוך לישיבותיהם.
צבי ישורון, ירושלים

פירור שרון?
ברצוני להתייחס לכתבה על מושב אמי רים
(העולם הזה .)2157
הנני מתפלאת שעיתון החושב את עצמו
מעורה בחיי הארץ ובחברתה יכול להת עלם
משתי עובדות :
( )1בעולם כולו נערך מאבק בין כוחות
פוזיטיביים לבין הכוחות הנגטיביים. כל
אחד מאיתנו, במע שיו,
נמנה על זרם
זה או אחר. כמובן,
ככל שיש יותר בו כות
פוזיטיביים, יג דלו
סיכויי הניצחון
של הצדק, היושר
והאור הטוב.
( )2ידוע בתורת
היוגה שהטוב, ב היותו
בטיבעו עדין
יותר, הוא חלש
יותר, לכן איטי י ד
תר. הרע תקיף יו תר
בהתאם לטיבעו, לכן גם, חזק ומהיר
יותר.
מה שנעשה בכתבה זו עזר לכוחות
הנגטיביים. בלי לבדוק (כנהוג על פי תו רתנו)
ממספר מקורות, אתם מביאים ״עוב דות״
שבחלקם לגמרי לא נכונות או שהן
באיזו שהיא צורה מסולפות. הציבור מכיר
אותי על פי מאמרים רבים שהופיעו ב ידיעות
אחרונות, במעריב, בלאשה, וב־הארץ,
בנוסף לספרי שיצא בשתי מהדו רות,
וחוברות כפתור ופרח היום, גם כן
בשתי מהדורות כל אחת. האם הפירור
השרוף שהגשתם לציבור יכול לשנות לצי בור
אוהדי דבר מה?
כעת מרצה אני בקבוצות ובקיבוצים,
כמו כן לפני יחידות צבא המזמינות אותי.
האם נתתם דעתכם על משמעות המושג
״חזון״? אין כוח כה פוזיטיבי או נגטיבי
שיכול להסתיר את העובדה הזאת, שיש
לי חזון ושליחות וזה ברור לא רק לי.
בברכת הבריאות. ,
יהודית שטהר, אמירים

הפיד של לפיד

)1לוחם־מחתרת )5 :עבודת־אדמה ; )10
תנועת־מים בים 11 שמא ; )13 שרוי ב תענית;
) 14 ישן; ) 15 יחידה בסולם הצ לילים
16 כיצד ; )18 חי ימי ; )20 בהש אלה:
פתי ! )21 צרור שיבולים ; )22 מושת
על כל אזרח; )24 בארמית: שניים; )25
בתוכה ; )26 שאינו מאמין )28 :איוושת
הגלים ; )30 רינה ; )31 מסטינג ; )32
אבן־חן; )34 מבהמות העבודה; )35 מחל
על זכותד! )38 עייף; )39 ענף צעיר;
)41 בור*מים; )42 אולם; )43 קריאת־צער
! )45 יחידת זמן קטנה ; )47 מינחה ;
)48 בא בטענות ; )50 מבהמות הבית ; )51
הזכר של 50 מאוזן ; )52 מילת־יחס נפוצה ;
)54 פלוגות-שדה (ר״ת); )57 רצון עז;
)61 נצח ; )62 יישוב בארץ ; )64 סופר
צרפתי נודע (ש״פ); )65 מלחין צרפתי;
)66 קוסם 67 רומס בעקבו ; )69 נציגות
נבחרת ; )70 מישני לעיקר ; )72 מישחק־ילדים
נפוץ )74 :עליך להשתעשע! )75
תיבלה ; )77 ברור בהחלט )78 :חלק ב ארוחה;
)81 מול; )83 דגל; )85 כיוון
ש 86 נבער מדעת ; )88 ארמדה ; )89
מלחין ישראלי (ש״ם) )91 :נרו יאיר
(ר״ת); )93 בגד־שרד; )95 חבל תעשייתי
בגרמניה ; )96 במקום הזה )98 :למעלה :
) 100 מן ההורים ; )102 הוראה מפורשת :
) 103 שייך ל 104 רעיונות; )105 ליט־ראטורי.

) 1נתקל ב־; )2רוצה לומר (ר״ת);
)3נמל עתיק בארץ ; )4מפרנס ; )6סוף ;
)7מאותיות הא״ב העיברי; )8קידומת
הולנדית )9 :משקה דבש ; )12 נהרה גדו לה;
)15 תדיר; )16 הללו; )17 מילת־שאלה
לכמות ; )19 בהשאלה: מחוסל ; )20
מסייר ; )21 אביו של נדב ; )23 אסקופה ;
)24 אפס כוחו; )26 מיספר; )27 מזמר;
)29 יישוב חקלאי; )30 חרק טורדני; )33
פואזיה ; )34 פתוח לרווחה ; )36 התרבות ;
)37 הסכם; )40 אם־הפנינה ; )41 עליך
לגעת! )44 יתן כתף; )46 מיכסה הבית;
)47 מיניסטר; )49 נשמה יתירה; )50
מקום להיכנס בו; )53 עליך לישון! )54
קטן מאד; )55 סופו של דוד; )56 אילן:
)58 שנולד טרם זמנו; )59 הורו)60 :
אחות האם או האב ; )62 פרוסה ; )63
עכוז (הפוך) )66 :קומפוזיטורית ; )68
מנכ״ל מישרד־האוצר (ש״מ); )71 משמ עות;
)73 יחידה בכרם; )76 לאן? )77
סיפורי־מעשיות ; )79 עץ שחור חזק; )80
אדון; )82 רשף; )84 חשב; )85 תנור;
)87 תל־חורבות )90 .הגיורת המפורסמת
ביותר; )92 לפני זמן רב; )94 כאב; )96
מזל; )97 מכשיר; )99 רטוב במיקצת;
) 101 בתוכו; ) 102 מרחץ במים) 103 :
מטיל מס.

כקורא מושבע של העולם הזה, נדהמתי
לקרוא את כתבת ההלל והשבח שהקדש-
תם ליוסף (״טומי״)
לפיד, העומד להתמ נות
כמנכ״ל רשות-
השידור (״מנכ״לאו
קומיסאר?״ ,העולם
הזה .)2162 כל מי
שקורא עיתונים ו מאזין
לרדיו מודע
לדיעותיו הריאק ציוניות
של מר
לפיד, המייצג את
הלאומנות הישרא לית
צרת-האופקים.
יחסו למיעוט הערבי
החי בתוכנו ובעיקר תמיכתו הנלהבת ב הגבלת
חופש הביטוי הן מן המפורסמות.
כיצד ייתכן שדווקא עיתון כמו העולם
הזה יברך על מנויו של איש בעל דיעות
כאלה למנכ״ל רשות־השידור? זה לא
לפיד -י -זה פיד*.
נ. נשר, ירושלים
#כתבת העולם הזה על לפיד הציגה
את המועמד למנכ״ל רשות־השידור על פי
כללי הדיווח העיתונאי, מבלי לנקוט עמדה
בעד המינוי או נגדו. בוודאי שלא
ברכה עליו.

די לקרוא את הסאטירות השבועיות ש מפרסם
טומי לפיד במעריב מדי ערב
שבת, כדי לנחש מה תהיה רמת אמצעי *
פיר — פגע, אסון, צרה.

התיקשורת המשודרים כאשר יתמנה לפיד
למנכ״ל רשות־השידור. דומני שהוא יהיה
הרבה יותר גרוע מקומיסאר של ממשלת
הלכוד.
הוא יהיה קומי־שר.
נתן אבני, תל־ אביב
חבל שלא שיבחתם הרבה יותר את טו-
מי לפיד לקראת מינויו כמנכ״ל רשות־השידור.
אילו הייתם עושים זאת, היה
בכך אולי משום סיכוי להכשיל את מועמ דותו.
רינה
זהבי, גיבעתיים
הכתבה על יוסף לפיד היתה שערוריה.
מה קרה לכם? איבדתם את הביצים?
שימעון כהן, באר־שבע
...תתקנו אותי אם אני טועה: האם לא
היה זה אותו יוסף לפיד שהישווה בשעתו
את הפועלים השובתים בנמל אשדוד לחב־לני
אל־פתחז
ניר שקד, תל־אביב

העובדיס והחופש
כרשות־ השידור
עובדים — מורשים לעשות כל דבר
שסוכם איתם מראש, בצורה שבה סוכם
הדבר, תוך מתן תשומת־לב מייד
חדת לרגישויות הציבור וארון קודשיו.
ניקח לדוגמה עורר־תוכניות ברדיו, ש הוגדר
כבעל מגאזין שבועי לענייני רפו אה.
הגישה השידורית הקיימת היום ב ארץ,
ואולי גם בעוד כמה מקומות (סימפא-
טיים יותר — סימפאטיים פחות) ,גורסת
כי על אדם זה להביא דיווחים עדכניים
בנושא המתרחש בתחום הרפואה, במובן
המקובל בחברתנו, אור לשנת . 1979 נניח
שבמהלך עבודתו הגיע אותו עורו־תוכניות
למסקנה, שבכוחה של רפואת המחטים
הסינית להאריך את החיים של יותר
אנשים. האם יוכל ,,לנצל״ את שעת השי דור
השבועית שלו כדי לעשות נפשות
לרפואת המחטים? או שמא יש בכך
״שימוש לא דמוקראטי בכלי־תיקשורת
ציבורי״ ?
יכול לבוא אותו עורך מגאזין רפואי
רדיופוני ולומר לעצמו :״אני את של*
עשיתי — עלי לדווח גם על השיטות ש יסודן
בשקר בעיני, משום שהן קיימות.״
אבל אז הוא עשוי גם להגיע למסקנה,
שתפקידו לא חייב להצטמצם אלא במידת
התרומה שהוא יכול להביא לאותה חב רה
שבה הוא חי, בפעם היחידה שבה
הוא חי.
תרומה? — מה זה? איך מישהו יכול
בכלל לתרום משהו — אלא אם כן הוא
נבחר בבחירות דמוקראטיות, כדת וכדין.
רק דמויות חינוכיות כמו פרופסורים רום
או ידין אמורים ״לתרום״ .מה זה פה?
עוד מעט כל עורך תוכניות יוכל ״לתרום״
כאוות נפשו? לאן נגיע ז וכאן בדיוק נכנס
סיפורן של פילוסופיות שידוריות מענ יינות
מאד, שעוזרות לעורך העובד בני גוד
למצפונו לתרץ לעצמו למה אין הוא
עושה פירסומת ומרחיב את אחיזתם ה אינטלקטואלית
של רעיונות שהוא מאמין
בהם( .״ואם הוא מאמין ברצח יש אלו
כאן בוודאי החכמים שבין הקוראים).
פקידי ־ מינהל — שורה ארוכה
של אנשים שוויתרו על פרודוקטיביות
מפורשת ומוכנים להסתפק בתחליפים
סוג ב׳ .אנשי השורה כפופים איש כלפי
הממונה עליו, או כלפי הממונה על ה ממונה
עליו, או כלפי הממונה על הממונה
על הממונה עליו, וכך הלאה. כל אלה יחד
כפופים, על פי חוק רשות־השידור, ל חבורה
של אנשים חסרי־תרבות המשמשים
בתפקיד שוטרי־תרבות. שכן טובתו של
הציבור ידועה להם יותר מכפי שהיא
ידועה לציבור עצמו.
מתווכים — (ועד, איגוד־מקצועי)
— אנשים שישיגו לך יותר כסף בלי ש המונח
יוזכר, ולו פעם אחת, במהלך דב ריהם.
אנשים שבדרך כלל סבורים, ש הדרך
ממעמד של עובד למעמד של פקיד-
מינהל עובדת בגופי התיווך.
חופש — אין.
דודו וייזר, תל־אביב
העולם הזה 2163

מהו יום המזל שלו?
הרוכש טלוויזיה מץ צבע ״ 26 אינץ׳ באחד מימי המזל, יקבל כפרס חינם טלוויזיה מץ
״ 2ו אינץ׳.

זהו אחד מימי חודש פברואר 979ו בו אתה עשוי לזכות בשי יקר ערך -
חינם וללא הגרלה.
היכנס עוד היום אל אחד מן הסוכנים המורשים למוצרי מץ ברחבי הארץ
ורכוש את אחד ממוצרי מץ המעולים המשתתפים במבצע *.כר תבטיח
לעצמך את השתתפותך במבצע הפרסים הארצי הענק של מץ ״ארבעת
ימי המזל בחודש פברואר״
זכור! המבצע מוגבל לחודש פברואר 979ו בלבדי

כל שעליך לעשות:
2ן עם רכישת אחד ממוצרי מץ המשתתפים במבצע עליך לשלוח לחברת מץ
רחוב מודיעין , 19 בני־ברק את חשבונית הקניה המקורית הנושאת את
הרוכש טלוויזיה מץ־צבע ״ 14 אינץ׳ או ״ 6ו אינץ׳ באחד מימי המזל יהנה
חותמת החנות בה נרכש המוצר, תאריך הקניה, חתימת המוכר והפרטים
מהנחה של ־ 500/ממחיר טלוויזיה מץ ״ 2ו אינץ׳
המלאים והמדוייקים של המוצר שקנית(תאור, דגם ומספר).
על חשבונית זו להגיע למשרד חברת מץ לא יאוחר מן ה־.25.3.79

הזוכים המאושרים
שרכשו את מוצרי מץ באחד מימי המזל של חודש פברואר 979ו יקבלו
הודעות לבתיהם לאתר הכרזת 4ימי המזל. תאריכי ימי המזל יפורסמו
בעתונים.

הרוכש טלוויזיה מץ שחור לבן באחד מימי המזל יקבל בפרס חינם טרמולופטר(תנור חימום חשמלי)

הרוכש תנור בישול ואפיה או דיפ פריזר(מקפיאון) מץ באחד מימי המזל יהיה זכאי
לבחור בפרס חינם בין גריל ברבקיו פחם ובין שני טימוסיס / 2י 2ליטר

הרוכש קולט אדים וריחות למטבח מץ באחד מימי המול יקבל כפרס חינם
טרמוס / 2י 2ליטר.
ו שי מ ת מפיצים ח ל קי ת. חיפה סלון הבנקים, רח׳
יפו — לבל אליהו
שדרות ירושלים 29
סתח־תקוח —
ברק, חובבי ציון 31

הבנקים 1
תל־אכיכ׳ — סלון סופר.
רח׳ אלנבי 122
דימונה — סלון •פיליפ —
343 שוק ישן

ועור: כל שני זוכה!
י סלון

מבין כל רוכשי מוצרי מץ המעולים בחודש פברואר 979ו תיערך הגרלה
בה יזכה כל רוכש שני במערכת ווקי־טוקי הכוללת שני מכשירי שידור
וקליטה לילדים.
*הערת: כפור לתקנון המבצע אותו ניתן לראות במשרדי חברת מץ, רחוב מודיעין .
9ו,בני־ברק.
חולון סבוי, רה׳

ירושלים — טטרון.
רת׳ דוד ילין 33
קרית שמונה — בזק
כהנוב יעקב, מרכז מסחרי

אמץ את מץ

סוקולוב 77

ישת פלון כאלי: חיפה, הרצו ;1ירושלים, הלון השלום, יפו
;68ר״ג, ביאליק ;75 חדרה, הנשיא ;51 עפולה, הנשיא . 17

בת־יס — מוסקוביץ.
רח, רוטשילד 27

נכעתיים — נתנאלי.
רה׳ כצנלסון !2

אילת -סלח שרות
מהיר. מרכז חנויות יעלים

ראשון לציון — י מזי ר
ורדריד ).רח׳ רוטשילד 36

אשקלון — אשקלון, כחלון
אלקטרוניקה, רת׳ הרצל 9

רחובות — נחום את
מזרחי, רח׳ הרצל 187

פרטים א צל הסוכל המוראים למוצרי מץ
ובבית מצ רחוב מודיעין . 19 בל ברק -רמת גן

1ה היה הונונס ה1ה שהיה
גיליון ״העולם הזה״ שראה אור השבוע לפני 25 שנה כדיו
פירפם כתכת־תהידר, יוצאת־דופן כאותם ימים, תחת הכותרת:
״צבאות־ערב — היכן הם עומדים כיום?״ .כתבה זו מתארת
את ראשית גיכושם של צכאות־ערכ כמיסגרות מודרניות.
עקב האשמות רכות שהוטחו כ״העולם הזה״ על פורנוגרפיה
כביכול, טרחה המערכת, כעזרת במה מהמעולים שכשכועוני
העולם, להזים טענה זו, ככתבה מצולמת. השכוע לפני 25 שנה
פורסם כ״העולם הזה״ סיפורו של מייסד השבועון, אורי קיסרי
״דימדומים כירושלים״.

נדר, אסיר,
תותחן ורופא
״העולם הזה״ 851
תאריך:

״האם אתה פאשיסט?״
״האם אתה שארלאטאן ו״
״האם אתה קשור לרצח ארלוזורוב?״
האדם שנדרש לענות על שאלות בלתי־רגילות אלה, לא
היה אדם רגיל בעצמו. להיפר. מעולם לא היה אדם מתאים
יותר לתואר ״בלתי־רגיל״ מאשר ד״ר וולפגאנג(זאב) פון־
וייזל, רופא, נזיר, אסיר, קצין־תותחנים ומנהיג לאומי לעת
מצוא.
גם ההזדמנות לא היתה כל בך רגילה: הישיבה
בבית המשפט המחוזי בתל־אביב, סימנה את התחלת השנה
הרביעית למשפט שהגיש פון־וייזל נגד על המשמר על
הוצאת דיבה, ולקבלת פיצויים בסך 5000ל״י.
פון־וייזל, גבר נאה, ממושקף וכסוף־שיער, טוען שאינו
מתכוון דווקא להתעשר מן המשפט, מוכן להסתפק בהת נצלות.
אולם גם לכך לא הסכים שמואל שצ׳ופק, נציגה
המשפטי הוותיק של מפ״ם, שלא יכול היה לוותר על
ההנאה לחקור חקירת שתי וערב אדם כה ססגוני.

0נסיון בלתי־מוצלח להצטרף לכת הבראמינים ו ללמוד
את תורתם.
אחרי אכזבות אלה בדרום אסיה, העביר פון־וייזל את
פעולותיו לקדמת אסיה (אחרי שישב כפקיד הקק״ל ב־קושטא,
נשא שם את אשתו נעמי, בתו של נכד יהודי
בעיר התורכית סמירנה) ,במדבר בין סעודיה ועבר־הירדן
גילה נסיון למרד נגד איבן־סעוד, הודיע על כך לעתונו
לפני שהדבר נודע אף למלך עצמו. אולם בימי מרד הדרוז

פון אז בהן

קיצוני סבל דרוז•

* ״פון״ הוא תואר האצולה הנמוך ביותר בגרמניה
ואוסטריה. הוא מקביל ל״סר״ הבריטי ול״דת״ הצרפתי.

בשנים הבאות התבסס פון־וייזל בגדרה, שהוא אחד
מתושביה הוותיקים, הקים בה בית־הבראה לחולי־ריאות
בבית יפה, מוקף גן בעל בריכה לדגים. משם ניהל את
פעולתו הרביזיוניסטית, שנפסקה מדי פעם בפעם על־ידי
נסיון לפרוק את עול העסקנים שלא מצאו חן בעיניו (על
לחיו של אחד מהם, ח״כ חרות אריה אלטמן, סטר בישיבה
פומבית).
אחרי מותו של ז׳בוטינסקי, למשל, ביקש פון־וייזל
להקים מפלגה חדשה, בשם מפלגת החיילים והפועלים,
קיווה שיעלה בידו לגבש שתי שכבות אלה כפי שעשה זאת
לנין. הטיוטה למצע המפלגה החדשה הכילה, בין השאר,
את הדרישות :״הקמת מלכות ישראל על אדמת ישראל,
מושבות עבריות מעבר לים המספיקות לצרכי המולדת
והמוני העם,״ ״הגנה על המשפחה העברית״ ,״שרות
עבודה לכל צעיר וצעירה״ ,״השתתפות כל החיילים וה פועלים
בהכנסות האומה״ ו״התקרבות לבבות ושיתוף
פעולה משקית ותרבותית עם כל קרובינו, ובראש וראשונה
עם תושבי הלבנון הגדולה.״

28י׳גזי רעב

שתי הטענות האחרונות לא היו כל כך רציניות.
פון־וייזל ישב באירופה לפני ואחרי רצח ארלוזורוב, לא
הסתובב בליל הרצח על שפת ימה של תל־אביב. גם הטענה
שהוא ״שארלאטאך, מפני שעסק ברפואה בצרפת בלי
רשיון ממשלתי, לא היתד, חמורה — רופא מוסמך החסר
רשיון ממשלתי עדיין אינו רמאי. כעדות לכך הביא פץ-
וייזל את ספרו על ריפוי השחפת בעזרת דיאטה.
בראש הרשימה עמדה, איפוא, הטענה העיקרית: האם
וולפגאנג פון־וייזל הוא פאשיסט?
אנשים המבקשים למצוא קשר בין האצולה והפאשיזם,
יכלו להסתמך על שמו של הדוקטור. הוא ניתן לאביו מאת
הקיסר קארל הראשון (והאחרון) של אוסטריה, עבור
שרותו בחיל התותחנים. בנו סירב בתוקף לוותר על
ה״פוך* ,גם אחרי ששינה (בהיסוס רב) את שמו הפרטי.

טען הוא :״אינני משנה את שמי ואינני מוריד את התואר
הזר, השם ניתן לאדם כדי להבדילו מזולתו. אסור לשנות
שם אציל, כמו השם וייצמן או רוטשילד. אין זה משנה
אם התואר הוא פון או כהן. הוא צריך להישאר במשפחה !״

סימנים אחרים לאופיו הפאשיסטי של פון־וייזל נבעו,
לדעת מקטרגיו, מן העובדה שהיה אחד הראשונים שבא אל
תנועתו של זאב ז׳בוטינסקי (טוען פון־וייזל :״לא באתי
אל התנועה. היא באה אלי!״) פון־וייזל, שגדל בבית בו
ביקר אדם מזוקן שהאחרים קראו לו ״הרצל״ ואביו
״תיאודור״ ,היה תמיד ציוני קיצוני — כשם שהיה קיצוני
בכל דבר אחר שעשה ב־ 56 שנות חייו. אחד ממעשיו
הראשונים, עת הגן על האימפריה האוסטרית בחזית:
שיכנוע השלטונות לתת לקצינים היהודיים לשאת סרט
כחול־לבן על נדן חרבותיהם, בדומה לבני המעוטים
הלאומיים האחרים.
כנגד סימנים אלה לנטיה פאשיסטית מנעורים, יכול
היה הדוקטור להצביע על כמה עובדות מנוגדות, קיצוניות
לא פחות:
• נסיעה לציילון, בה גילה מנזר בודהאי על אי
קטן באגם הררי, ישב בו חדשים רבים כדי ללמוד את
דרכי הבודהא (וגם כדי לכתוב רפורטג׳ה מעניינת לעתונו,
בו כתב בשעתו גם הרצל).
<• נסיון לעבור את גבול טיבט ולהגיע לעיר הבירה
להאסי, נסיוך שנכשל בגלל עירנותו של שומר־גבול, ששם
לב לשם הבלתי־בודהיסטי שהיה רשום בפספורט.

11.2.54

תובע וולפגאנג זאב פץ־וייזל
דבוטינסקי, גאנדי, בודהא ופון־וייזל
ב־ 1925 כבר שכן בביתו של סולטאן אל-אטראש, גיבור
המאורעות האחרונים בסוריה (ראה לעיל) ,מוכן ומזומן
להיות קיצוני יותר מכל דרוזי.

מושכות ל מל בו ת י שראל
הרפתקאותיו של פון־וייזל לא היו מוגבלים דווקא
לקרקע. הוא השתתף גם בטיול מסביב לעולם בספינת-
האוויר המפורסמת של הגראף צפלין הגרמני, השקיף
על תל-אביב הקטנה מלמעלה, כיבד את מארחיו ביין
ראשון־לציוני, הניע את מפקד הסירה לברך על כוסו את
המדינה העברית שתקום ברבות הימים, להמטיר מעל
לעיר כמויות הגונות של נייר צבעוני.
באותם הימים כבר היה הסופר המרחבי של הוצאת
אולשטיין, ההוצאה היהודית־ד,גרמנית האדירה. כשנפצע
בהתנקשות על רקע פוליטי בחיפה, ביקש צעיר בלתי-
ידוע, עולה חדש מהונגריה בעל נטיות רביזיוניסטיות,
למלא זמנית את מקומו. הנסיון הצליח באופן מפתיע:
ההוצאה ביקשה את הצעיר לבוא מיד לגרמניה, להיות
לאחד מעורכיה המרכזיים. שמו: ארתור קסטלר.

אולם בינתיים עלה רעיון גדול בראשו של הדוקטור:
בריטניה עסוקה במלחמה, לישוב יש רבבות חיילים
מגוייסים בצבא הבריטי. מדוע לא לנצל את המצב?
מכאן התגבשה הצעה: להקים ממשלה זמנית שתקרא
לכל החיילים למרוד ולחזור על נשקם לארץ, להקים בה
מדינה עברית שתהיה דומיניון באימפריה הבריטית. תקוות
פון־וייזל: האנגלים לא יפתחו באש על חיילי דומיניון
בריטי, שישאו את דגל האימפריה ואת שם המלך.
את הרעיון הזה פיתח באזני אליעזר ליבנשטיין, כיום
ח״כ מפא״י ליבנה, שהיה ידוע כאיש מפא״י קיצוני.
הוא הציע לו ארגון כל הדוגלים בה, בני המפלגות ה זונות׳
במועדון בעל אופי תוקפני, מעין העתקה של
מועדון היעקובינים שדירבן את המהפכה הצרפתית, תשו בתי
הריאליסטית של ליבנשטיין, שמעולם לא התלהב
לצעדים ססגוניים: ייכנס פון־וייזל למפא״י, ויטיף בה
לדעותיו.
נכונותו של פון־וייזל להישאר בתוך האימפריה לא
עזרה לו כשנאסר, יחד עם מנהיגים לאומיים אחרים, בשיא
מלחמת המחתרת ונכלא בלטרון. אולם גם הפעם בלט בין
חבריו: הוא הכריז על שביתת־רעב שתימשך 28 יום,
לא הפסיק אותה גם כששוחרר בחפזון על־ידי האנגלים
הנבוכים, המשיך בה עד תום היום ה־.28

פגז אחד חני־ם
איש כזה לא יכול היה לשבת בחיבוק ידיים בימי
מלחמת העצמאות. הוא התגייס כמפקד מחלקה לחיל-
התותחנים, קיבל לידיו סוללה של ״נפוליאונצ׳יקים״־.
עמדת הסוללה היתר• אחת מנקודות־המשיכה של חזית
הדרום. אנשי גבעתי היו מצטופפים מסביבה בין פעולה
לפעולה, נהנים מן המפקד הקשיש שרבץ על מיטת־שדה
מתקפלת, הקשיב לטלפון, קפץ לפתע כדי לשאוג בעברית־גרמנית
משעשעת :״פגד אחד חנ״ם אאאאש !״
לא מכבר הזמין צה״ל את הדוקטור לכתוב את תולדות
חיל־התותחנים — תפקיד שהוא אץ להתמסר לו בתום
כל ישיבה בבית־המשפט.
תמימים ישלו את עצמם שאפשר לכלוא אדם כזה
בתואר נוקשה, כמו ״פאשיסט״ .אנשים נבונים יותר, יוד עים
שישנו רק איזם אחד המתאים לד״ר פון־וייזל:
״פון־וייזליזם״.
* תותחי־שדה, שנקראו כך מפני שלדברי מוציאי־לעז
כבר שימשו את נפוליאון הראשון.
** חומר־נפץ־מרסק.

חס 311 זסנן זנ< 0נ<!סז 013 יז 1019631355,11.3.3 1979 זנ1וזז,03ח 0ו01ז 0נ)ז<100ו 0ז013ק 1<01ז3ווו 3^6ז0 ^ 1ז6י69!5ז 010׳ 133 וז*_01 קי

מצלמה על־קולית-לפיתוח ביו־רגע
1111

פולאוויד צועדת עוד צעד אחד קדימה
ומציגה את פולארויד סונאר-המצלמה עם
כיוון מרחק אונוומנוי.
כל שעליך לעשות הוא ללחוץ על הדקי־המצלמה.
תוך אלפית שניה נשלח גל על־קולי
מהמצלמה אל נושא הצילום וחוזר ממנו, אל
המצלמה. בדרך זאת, העדשה מתמקדת
אוטומנו׳ת למרחק המדויק.
התמונה תתפתח לנגד עיניך בתוך דקות אחדות:
נקיה, חדה, עם מיקוד מושלם.
שיקת המיקוד פועלת גם באפלה גמורה.
סיטונאים ראשיים:
נ י. אקח גע־ מ. נחמני לג תל־אביב
טלפונים 6$ ;6256*2 :נ!ו . 6

פולארויד סונאו־הגל
העל־קולי בצילום

ים בלעדיי! לישראל

העולם הזה 2163

3 1^ 1110^ 00115ח 3 0
35־ז 6רוז 1 0 3וו 313ח1

האק ליימפצח האגחים׳ במערכת אקאי
ותיווכח שאין לח אגח קשה לפיצות.
ישנן מערכות סטריאו ששמן מניע לאוזנך
חדשות לבקרים.
אך האם הצלילים המניעים לאוזנך ממערכות
אלה,מצדיקים את שמן?
על מות לקבל את החשובה. אתה חייב
לצלול עמוק לתוך עולם הצלילים.
ניקח לרונמא את ט״פ הקסטוח.
מה באמת קובע את איכותו? ראשי הטייפ!
יצור ראש מעולה מהווה מאז ומתמיד אגוז
קשה לפיצוח. אין יצר! סטריאו שאינו מכיר
בחשיבות הראשים להעתקה מדויקת
של הצליל. אך האם יש עוד יצרן סטריאו
לבד מאקאישיצר ראשים כה משלים?
ראשי ה 0x -של אקאי, מהווים חידוש
ראשון מסוגו בעולם. הורות לראשי ה-
אשר פניהם יצוקים זכוכית קריסטל מלוטשת
משיג ט״פ הקסטות ם 570־ 0x0של אקאי,
תוצאה דומה להפליא לתוצאה המושגת
׳ מטייפ הסלילים של אקאי. קרי -מוסיקה
דומה להפליא למוסיקה הנשמעת באולם
הקונצרטים.
ה־ ם 0x0 - 570 מתעלה לאיכות
מדהימה: הוא מציע לך 3ראשי 0xנפרדים,
כשכל ראש פועל כמערכת עצמאית לחלוטין

48(,א) ^5ו 8״\/0ס 0.06ח3״ז 1655״רז עיז* /0*/ה\

למחיקה, להקלטה ולהשמעה, כשהמדווח
(ק*׳ )0עליו שבר הסרט מגיע עד כדי
1מיקרון.
וזה עוד לא הכל: ל -ס 0x0 - 570 של
אקאי. יש בנוסף לראש מעולה גם גוף מעולה
המצויד ב 3-מנועים ומערכת מכנית משוכללת
השומרת על מתיחות קבועה של סרט
ההקלטה על גבי הראשים.

45500 (.א )01ס/ס1.655 1530 0.17
( 8ע 12 )+ 3־12 10 15,000 1־ 885 )50050:30 1ץ סוז 0ט618<1
0156 13)56.וז ״05109 101
6.נ)301-121016,000 82 )±3138( 115109 0102 13
0113)56.־12 1019,000 82 )+ 388 ( 05109 56־30 1
1100:16551530 10/0 )1,000 512 ״0 ״ \70( 05109־015101
(0511/ 00156 )3)56.
80-18 —86100)6 000)101 0011.

0X0-5700
<50 0/\55£11£ 0£01ח 5ז5

.41041
שמעב קו ל האוז! שלך -ק ח אקאי.

לנמר אקא׳ ה מסגר .70 חל-אביב.

מעונין להבין כיצד החגברחם על אגוז
קשה לפיצ 1ח.
נא שילחו ל׳ פרוספקט ם פ 1רם

אקאי -ת־א, המסגר 70 טל 30594 .

העודס הזה 2163

מהפכת הנ ש
לבאורה אני משבים לבל דבריו של אורי אבנרי,
במאמרו ״וידויו של שוביניסט גברי״ (העולם הזה ,)2161
וביכלל זה גם לכל הזכויות המגיעות לנשים בשטחי
החיים השונים, שבהם הן עומדות בקו אחד עם הגברים.
אבנרי הציג אומנם את העובדות בצורה מהימנה,
אלא שאת הצד האפל של הבעייה הוא לא העלה וכדאי
שהוא יואר.
הטענות על קיפוח ואפלייה הן המניעות כיום את
מהפכת הנשים. טענות מסוג זה אינן נופלות בעוצמתן
מהגורמים שהביאו לפרוץ מהפכות גדולות בהיסטוריה,
החל במהפכה הצרפתית
ועד המהפכה הבולשביקית.
לכן, מי שהיה רדום
עד כה בקשר לרצינותה
של מהפכה זו, כדאי ש-
יקיץ.
בבואו לתת דוגמאות
לקיפוח משווע הושיב אורי
אבנרי את הנשים יחד
עם הכושים, היהודים והפלסטינים,
בסירת המא בק
הכללי נגד הדיכוי. היתפסות
פזיזה זו היא הכללה
מסוכנת. הכושים
דוכאו באמריקה ובאפריקה
מסיבות קולוניאליות,
כגון עבדות ועבודה זולה.
היהודים דוכאו בעטיין של
רגשות אנטישמיים, ואילו
גורלם של הפלסטינים לא
שפר עליהם בעיקר מסי בות
פוליטיות. קצת קשה
להבין איך ניתן להשוות את דיכויים של אלה לאפליית
הנשים.
אפליית הנשים בתרבות האנושית נובעת מסיבות
אחרות. מלבד הכוח הפיסי העדיף, בו בורכו הגברים,
שמילא תפקיד נכבד עד לסוף המאה ה־ ,19 הרי שבעיקר
היו אלו הדתות המונותיאיסטיות שתרמו את
חלקן לאפלייה זו. אבל באה המאה-העשרים ועמה
מהפכת הטכנולוגיה והמדעים והיא לא שיפרה את מעמדה
של האשה.
כעת, כשרוב אוכלוסיית העולם הפסיק לקיים את
צווי אלוה, קשה להשלים עם המשך קיפוח האשה.
צריך שיתקבל הכלל ״מעמד שווה נותן יחס שווה״.
אין למנוע מאשה להיות אסטרונאוטית, קצינת־צבא,
מדינאית או כל תפקיד אחר שנחשב עד כה גברי בלעדי•
אלא שכל זה נשאר עדיין בגדר המאבק הסוציאלי
ואין לקשר אותו עם המאבק נגד השיעבוד והדיכוי של
העמים. אומנם בשנים עברו, היו שטענו שהאשה נחותה
מהגבר מבחינה ביולוגית ונופלת ממנו בשיכלה,
אבל לא זה מה שמניע את ״השוביניסט הגברי״ של
היום. הקיפוח ממשיך להתקיים בכוח האנרגיה של
המסורת האומרת, שתפקיד האשה הוא להוליד ילדים,
להיות עקרת״בית ולספק את תביעות הגבר במיטה.
כדי להילחם בקיפוח יש לעקור מסורת זו מהשורש.
אלא שבינתיים נוצרה בעיה חדשה. אחרי מאבקים סוציאליים
רבים הגיעה החברה האנושית למצב בו מרבית
המדינות המפותחות ו״הנאורות״ הן מדינות־סעד. מטרת
מדינת הסעד היא לסייע ולשרת את האזרח, כדי
שחייו לא יעברו עליו במצוקה ובסבל. אלא מאי ן
לחמנו להקים מנגנון־סעד אדיר ואחר-כך הלכנו לנוח.
אז קם גולם זה עלינו ובמקום לשרת אותנו הפכנו לו
עבדים. כולנו, גברים ונשים, עבדי האליל החדש. בדיוק
כאן טמונה הסכנה: שמהפכת נשים לא זהירה תקים
גולם חדש שיום אחד יקום עלינו לכלותנו.
אני בטוח שהנשים אכן ישיגו את שיוויון הזכויות

שלהן. אבל מה הלאה ! ייתכן מצב של לאחר הניצחון,
שבו ילכו הגברים והנשים יחד לנוח על זרי־הדפנה וימשיכו
לסגוד לעגל הזהב המודרני. העבדים של המאה-
העשרים, גברים כנשים, לא ישתחררו מהעבדות וכל
שאיפתם תהיה איך להאריך עוד ועוד את חייהם
המשעממים וחסרי התכלית.
על כן, נשים מהפכניות, מוטב שתגלנה עירנות וזהירות
בבואכן לשנות את סדרי״חיינו. עמודנה על המשמר,
שמא אינכן אלא נועצות מסמר נוסף בארון־המתים
של חרותנו החברתית. תנו לנשים חופש מלא, אבל אל
תפסלו ממנו אליל־שקר חדש.
אשר

חל־־ אג־ ב

התייחסותי לנושא מאמרו של אבנרי היא ספציפית
לשיוויון המינים בארץ, כיוון שהבעיות הספציפיות במדינה
משנות את פני הדברים ומעמידות אותם באור
אחר.
הנקודה החשובה ביותר לשאלת השיוויון וחיוניותו
בארץ, היא העובדה שאצלנו מוטלת חובת השירות-
הצבאי בצה״ל על הנשים בדיוק כמו על הגברים. למרות
שחלוקת התפקידים בעת חשירות״הצבאי שונה, הרי זה
למעשה שיוויון בחוק שירות־החובה. ואם חובת השי-
רות-הצבאי מוטלת על שני המינים, מדוע שלא יהיה
שיוויון גם במשך השירות ן
השאלה העקרונית היא האם ייתכן בכלל שיוויון
בין המינים!
אבנרי פתח את מאמרו בציון העובדה כי השוביניזם
הגברי קיים עמוק בלב הגברים ומהווה למעשה
גזענות. אני מסכימה עמו. אם לא היה הדבר כך, לא
היתה קמה התנועה הפמיניסטית, שבראש וראשונה
יוצאת נגד השוביניזם הגברי הבלתי מוצדק. אין אני
מצדיקה קיצוניות מצידן, המגיעה עד לשינאת גברים,
אך מצדיקה אני אותן במאבקן נגד עקרון הגזענות.
יש לטפל בבעיה זו מראשיתה, דהיינו עוד מגיל
רך. לשם כך יש להתחיל לפעול במערכת־החינוך המש לבת
בחומר לימודיה לגיל הרך למידת סטריאוטיפים,
גבריים ונשיים. ספרי-הלימוד בכיתות אל״ף ובי״ת כבר
מלמדים את הטף להבדל שבין המינים ולא דווקא מן
הבחינה הביולוגית. הם עוסקים בחלוקת התיפקודים
״הגבריים״ ו״הנשיים״ מראש. בספר לכיתה אל״ף נא מר,
שאבא הולך לעבודה כדי לפרנס את משפחתו
ואמא נשארת בבית כדי לבשל ולנקות. האין זה יעוד
״גברי״ או ״נשי״ הקבוע מראש !
אם עוד בגיל הרך לא ילמד הילד להבדיל בין המינים
באופן בלתי צודק, הרי שבעתיד לא תהיה הבעייה
של קיום המושג ״גברי״ ו״נשי״ ,מילבד התכונות הטבעיות
המאפיינות את שני המינים והנובעות מהמיבנה
הביולוגי שלהם.
יעד נוסף בדרך להשגת המטרה הוא ביצוע חוקים
מסויימים, העוסקים בשיוויוניות בין המינים, אך אינם
מבוצעים בחלקם הגדול. חשיבות רבה ישנה גם לשי נויים
בחוקים אחרים, שאינם מדברים כלל על שיוויון,
כמו החוק הדן בדיני אישות, המפלה מלכתחילה את
האשה לרעה מן הגבר.
כידוע תלויים חייה האישיים והפרטיים של האשה
במדינה בדת, המפלה אותה לרעה. מכיוון שרוב הציבור
בארץ אינו דתי, אין כל הצדקה למדינה להפעיל
חוקים דתיים אלה על אזרחיה שכן, זוהי כפייה דתית
בלתי מוצדקת. אחרי שנקפיד על ביצוע החוקים הקיימים
ושינוי האחרים, רק אז נוכל להתקדם הלאה בהשגת
המטרה — השיוויון.
באשר לבעייה איך ישתנה מוסד האמהות בחברה
החדשה השיוויונית, תשובתי היא פשוטה: אומנם
מדרך הטבע שהאשה היא היולדת, אבל מוסד האמהות

אינו קשור דווקא בלידה או בהנקה, אלא בגידול הילדים.
לא הייתי קוראת לאמהות ״מוסד״ ,כי זהו רגש
טבעי שלעולם לא יהיה לגברים. אולם העול של גידול
הילדים, המונח כיום בעיקר על כתפי הנשים, יצטרך
להיות מחולק עם הגברים. השינויים שהתחוללו כבר
כיום, כשהגבר אינו נחשב למפרנס העיקרי או היחיד
במישפחה, מעידים על כך שמוסד האמהות אינו דבר
טבעי, אלא תפיסה חברתית, שחלות בה תמורות. יש
לפעול להחדרת תפיסה חדשה זו כמובנת מאליה בעיני
כל הציבור. כל פרט בחברה, החש עצמו כמתקדם,
חייב ליטול חלק פעיל בהשגת המטרה של השגת ה-
שיוויון בין המינים.

רוויטל ! ג פני ה, ס׳־ברק

כאשר קראתי את מאמרו המצויין של אורי אבנרי
״וידויו של שוביניסט גברי״ ,נזכרתי שלפני חמש שנים
בדיוק, כאשר נודע לי שנבחרתי לייצג במועצת פועלי
תל״אביב את התנועה הפוליטית שייצג אורי אבנרי
בכנסת השישית והשביעית, היתה גישתי כי יש להביא
למודעות החברה את מעמדה האמיתי של האשה. ואכן,
כעבור זמן קצר כתבתי מאמר תחת הכותרת ״האשה
בעיני החברה״ או ״פאשיזם מיני״ ,אשר פורסם במלואו
בבטאון תנועת־הנשים למען חברה מחודשת, ובכתב-
העת הפופולארי יותר ״את״ .בחלקו הגדול הוא פורסם
גם ב״העולם הזה״.
נשאלת השאלה איך הגעתי אני, גבר ממוצע בגיל-
הביניים, לגישה מהפכנית
זו! ייתכן שהעובדה שהייתי
כילד ונער יהודי־פליט,
בארצות-הברית של
שנות השלושים והארבעים,
קורבן לאלימות גופנית ומילולית
של נערי השכונה,
פיתחה אצלי רגישות לכל
קבוצות יצורי-אנוש ה מקופחים
והמופלים לרעה.
זה הביא אותי אל הציונות
כפיתרון לבעיה־הלאו-
מית של עמנו וזה אשר
הביא אותי כבר בגיל צעיר
למחנה השלום והשיוויון.
לדעתי לא ייתכן שלום
בלא שיוויון. המפסיד העיקרי
מאי ניצול — במובן
החיובי של המילה — של
כל הפוטנציאל הטמון בכל
בר־עמי
יצור אנוש, היא החברה
האנושית כולה. כאשר
תחוש כל אשה ויחוש כל גבר בחברה שהינו שותף מלא
לעשייה, תשתפר איכות־החיים של כולנו•
לדעתי, מאמרו של אורי אבנרי, כהצהרה ערב כניסתו
מחדש לכנסת כנציג מחנה של״י, הינו תרומה גדולה.
הגיע הזמן שבית-המחוקקים של ישראל יחדל לדבר
על זכויות-האדם ויפעל להגשמת זכויות אנו ש, כי
גם לסמנטיקה הגברית הבלעדית יש השפעה שלילית.
בסיום, הרשו לי להביא לתשומת-לב קוראיכם איגרת
שחיברתי באביב אשתקד:
אשה !
האם נשואין הם עסק של בעלות וקניין!
או שותפות בין שני יצורי אנוש אינטליגנטיים !
אם הוא מנצל אותך, משפיל אותך, או הינו הפטיש
ואת הסדן: אזי בעל הינו. אך אם הוא מכבד אותך,
מעריך אותך, מתחשב בך, אין הוא בעלך אלא אישך.
ובאנגלית אל נדבר על 111$1>311£1־ ,1כי
פירושו ניהול בהמות. התקופה בה תחשב אשה כבהמה
לצורך ניצול, חייבת להסתיים לעולמי עד.

ב ר ־ עמי, חל־אביב

משה

_העונם חזה

נמר ש ל טעויות
במדור ״נמר של נייר״ (״העולם הזה״ ,)2148 ,טוען
דן עומר, כי מדיניות התירגום של כתב־העת ״עכשיו״,
או רמת התירגומים ב״עכשיו״ ,אינן מספקות וכו׳.
לדעתנו, מהווה ההטחה הבלתי״מנומקת הנ״ל רק פריט
אחד במסכת אי-דיוקים, טעויות והטעיות של ״נמר
של נייר״ ,שמשמש בדרך־כלל את עורכו לא למתן מידע
לקוראים, אלא לשם (א) נקמנות בכל כתבי־העת והמוספים
הסיפרותיים הרציניים׳ שדחו את כתבי־היד
שלו או אינם מוכנים לראות בו מספר ואינטלקטואל
של ממש> (ב) פיאור ורימום של מורו־ורבו למלאכת
הסיפורת המגמתית-הקלוקלת, עמוס קינן.
אבל לא באתי לתמוה על בחירת ״העולם הזה״
במר עומר כעורך למדורו הסיפרותי. זכותו של ״העולם
הזה״ להפקיר את מדוריו השונים בידי כל מי שהוא
חפץ ביקרו, ולא רק בידי נמושות ״ניאו-כנעניים״.
באנו להתריע כאן רק על חוסר״היושר שבהתייחסותו
המטעה של עומר למדור התירגום ב״עכשיו״ .חוסר-
היושר הזה מתבטא בפשטות בכך, שעומר לא חיה
מסוגל (ולדעתנו גם לא יהיה מסוגל) לתעד ולהוכיח

את האשמותיו בכל הנוגע לתירגומים המרכזיים שב-
״עכשיו״ .הוא מטיח הטחות בלי לנמק, תוך זיוף מצב-
הדברים הממשי. למשל, ב״עכשיו״ פורסמו תירגומים
נפלאים של אלזה לסקו־שילר, מפרי עטו של יהודה
עמיחי. האם יעז עומר לפסול תירגומים אלה ! ב־
״עכשיו״ פורסמו תירגומים נפלאים של אודן, פרי עטו
של נתן זך. מה דעתו עליהם!
בחוברות ״עכשיו״ האחרונות פורסמו תירגומים קלא סיים
של ד״ר ישעיהו אוסטריגן, מתרגם ״מאה שנות
בדידות״ של מארקס, מתוך ״סתיו של אותו הסופר
וכן תירגומי יורם ברונובסקי ואחרים, מהקלאסיקה הרומית.
האם פוסל עומר תירגומים אלה, ואם כן
מדוע! ומה דעתו על התירגום המפעים של פרופי
אריה זקס לשירי ג׳ון ברימן! ומה דעתו על תירגומי
טראקל של פרופ׳ דן מירון, על תירגומי צ׳רלס אולסון
והילדה דוליטל מא תא. ארנון! והאם גם תירגומי
אטילה יוז׳ף של מ. אבי־שאול ותירגום פרק מ״ד״ר
פאוסטוס״ של תומאס מאן, מאת אותו המתרגם, פסולים
בעיניו! אולי גרועים בעיניו חתירגומים של המו-

דרניזם הסלאבי שהופיעו ב״עכשיו״ (שולץ וגומרוביץ׳,
הרברט ורוז׳ביץ) ! או שמא הוא ביקורתי באשר לתיר-
גומי ייטס של מנחם ברינקר ועזה צבי ! או שמא יצא
זעמו על תירגומי מאריאן מור של ארנון ורוזן ! או על
תירגומי חיים פסח! או על תרגומי אורי ברנשטיין,
מתוך יצירות סאן־ז׳אן פרס, תרגומי קאמינגס של
ויזלטיר או תירגום קאוואפי של דינה הכט! או
אולי תירגומי רילקה של הנעמי ושביט ותירגומי פרופ׳
ששון סומך מן השירה הערבית אינם נראים לו !
או אולי הוא נגד תירגום גוגול של טסלר המנוח !
או אולי הוא במייוחד נגד תירגומי דילן תומאס של
שבתאי ווינפלד!

בסיכומו של דבר: אנו מזמינים את עומר להתייחס
לכל התירגומים המרכזיים ב״עכשיו״ שהזכרנו. אל
ישתמט מכך. קודם־כל יריס״נא את הכפפה שאנו
מטילים בפניו. לאחר שירים את הכפפה הזאת מזמינים
אנו אותו להתייחס גם לתירגומים אחרים ב״עכשיו״.
לתשובתו על האתגר הנ״ל נצפה בסקרנות.

יו סףעילם, מערכת ״עכע1יו׳׳,
ר!ע1׳ל־ם

מערבת 0-32
שילוב יובא ד 6בן של ביצועים תרשימים,
עיצוב אלגנטי והבעלה קלה__ ,
עט היתרון הבלעדי של שרב:
חז 516ץ 5ו 01ז 563 וח 3ז 09ז ק 10ט\/

^) 50-32 מציעה לך שפע אפ שרויות ה אזנה(ה קלטה
באיכות שלא ידעת כשה. יחד עם זאת הפעל ת ה
קלה ופ שוטה הודות לטכנולוגיה מתקדמת שהו שקעה
בה ועזרי הבקרה המתוחכמים שלה.
הוסף לזה את מנגנון ה5$-ק 4המאפ שר
לך לאתר על סרט ה ה קל ט ה את הנעימה האהובה
עליך בלחיצת כפתור...
כל כך הרבה תמצא רק במערכ ת מו שלמת זו של שרפ.
את ה 50-32)^-ואת כל מוצרי האיכות של שרפ
תוכל לראות לשמוע ולקנות בשק־ם. במשכיר המרכזי.
בכל־בו שלום, במשביר לצרכן, בש.א.ל. ובחנויות
המובחרות למכשירי חשמל.
המכירה נם לעולים חדשים.

מערכת ^< 50-32 כוללת
מקלט־מגבר סטריאו
רב עוצמה 2x27
בעל 4גלים <1ז? / 5\^2 /ן ^י1^ / 5א.
בעל תחום תדרים רחב.
טיים־דק סטריאו משוכלל
פטיפון סמי אוטומטי מעולה.
זוג רמקולים ץ3׳״2-

א-1קי-ז<!

שך־פ. עתן גאלקנוווניקח מיפן

בואן: אסמגו ב ע״ מ ירושלים, טלפון 533817 :־ 02 הפצה: סלון טוקיו, א לנני 53ת״א. טל 283770 :־ 03 בי-ס: אור, יבוא והפצר, דרך בי ת לחם ,60 טל 719^ 7 02 אולם תצוגה מרכזי ני ת שרפ -סלון טוקיו א לגני 66

השלם הז ה 2163

המשן־ הוו״ח עד הכנסותיהם האמיתיות וונושם
של כל 120חבויהכנסתהתשיעית

באמת?
^ איטר, מאשימים את חגרי־הכנסת
של הקואליציה בכד, שמאז הבחירות
האחרונות יש נגיעה אישית בין תפקידי
ח״כים או שרים לבין עסקיהם הפרטיים,
הם עונים מייד: ובשילטון המערך לא
היו?
התשובה היא, כמובן, כן• אך השאלה
השנייה היא: באיזו מידה ומהו סוג הנגי עה
האישית? עד לבחירות האחרונות היו
תופעות של לובי של חברי־כנסת, בנוש אים
כלליים־ציבורייס. היה הלובי החקלאי,
היה הלובי הקיבוצי והיו סוגים של לובי
בבעיות אד־הוק, כאשר דנו בתקציבי תנו עות
הנוער, למשל. אולם התופעות של
נגיעה עיסקיודאישית היו חריגות ביותר
עד לבחירות האחרונות, אם כי אין ספק
כי גם לפני בחירות אלה היו חברי־כנסת
רבים שהרוויחו הון עתק בעסקיהם הפר טיים
בזכות העובדה שהיו חברי־כנסת.
עד כה היה מקובל כי חבר־כנסת שבר שותו
עסק פרטי, לא ישתתף בדיוני הווע־

בעצמו. בעזרת ראש־הממשלה וחברי־הממשלה
כולם, בעט שרון ורמס, את המ לצות
ועדת אשר, וסרב להיפטר מהחווה
שלו או להתפטר מתפקידו כשר־החקלאות
— זאת, בעזות מצח, תוך ציפצוף ארוך
על דעת־הקהל.
הממשלה ואריק שרון אפילו לא התפת לו.
הם עשו זאת בריש גלי. זו הגישה
של הליכוד בכלל: לעשות דברים שאין
להתגאות בהם בגלוי, תוך זילזול בביקו רת
הציבורית. כאשר דנו ועדת־הכספים
של הכנסת ומישרד־התחבורה באישור
רכישת 1800 משאיות מחוץ־לארץ, באש ראי
ממשלתי, כדי לשבור את מונופול
שני המיפעלים להרכבת משאיות בארץ,
רכב אשדוד ורכב נצרת, המתה הכנסת
מאנשי חרות שבאו לדאוג לביטול העיס־קה.
אחד הבעלים של חברת רכב אשדוד
הוא יוסף (״יוסקה״) קרמרמן, מי שהיה
חבר־כנסת של חרות, מארגן קרן תל־חי
וידיד קרוב של מנחם בגין. הוא גייס לעז רתו
את חברי־הכנסת של הליכוד, הן ב־וועדת־הכספים
והן במיסדרונות הכנסת
ובמיזנון שלה.
לוועדת־הכספים של הכנסת יש ועדת
מישנה קבועה לענייני מכס ומם קניה.

לפסוק ריבית והצמדה על עיכוב של חב־רת־ביסוח
בתשלום ניזקי המבוטח, היה
אליהו פעיל ביותר במילחמה נגד חוק זה.
שלמה אליהו הוא בעליה של חברת־הבי־טוח
אליהו.
דוגמה שאינה כה משמעותית מהבחינה
הכספית, אך מצביעה על התערבות חברי־הכנסת
בנושאים הממלכתיים לטובת עניי ניהם
האישיים בלטה כאשר ביקשה הנ הלת
רכבת ישראל מוועדת־הכספים לאשר
לה העלאת אגרות. אז נלחם ח״כ פסח
(״פייסי״) גרופר בשצף קצף נגד הרכבת
ונימוקו עימו: הרכבות חצי־אקספרס ור כבות
האקספרס אינן עוצרות בעיירת מגו ריו
— עתלית.

גאולה ב הן:
מ שלמת ב או טו בו ס

וגמה נדירה לצניעות של חברת כנסת
היא ח״כ הליכוד גאולה כהן.

דת חבר-הכנסת שלי, כדי לא לשלם עבור
כרטיס,״ היא מסבירה.
מלבד משכורתה כחברת־כנסת, מקבלת
גאולה כהן 2,500 לירות בחודש שכר־די-
רה, עבור דירתה ברחוב בזל בתל-אביב.
בסכום זה משלם בנה, צחי, הסמוך על
שולחנה, את חלקו בתשלום שכר־דירה
בדירת הסטודנטים בירושלים. צחי לומד
באוניברסיטה העברית.
כהן פעילה מאד בתנועת ארץ־ישראל
השלמה. היא מרצה כ־ 20 הרצאות בחודש
בכל רחבי הארץ. אולם, בעוד שחברי-
כנסת מסויימים הפכו הרצאות אלה הכנ סה
נוספת ומכובדת ביותר, כשחלקם מקב לים
כ־ 4,000 לירות להרצאה, אין כהן מס כימה
לקבל שכר עבור הרצאותיה .״אני
מדברת על אהבת ארץ־ישראל, אז מה
אתם רוצים, שאני אקח כסף בשביל אהבת
ארץ־ישראל?״ בהרצאות אלה כרוכות
הוצאות מרובות שאותן משלמת כהן מ כיסה.

לפני חודשים אחדים קיבלה ח״כ

ח״פ גאולה פחן
משלמת באוטובוס

ח ״כ דורון
אנציקלופדיה בריטניקה
דה שבה הוא חבר, כאשר היא דנה בנו שא
שיש לו נגיעה לתחום שאליו קשור
העסק הפרטי שלו. עתה נפרצו כל ה סכרים.
הדוגמה
הבולטת ביותר היא החווה של
שר־החקלאות אריק שרון. אין שר המש פיע
על דיווחי החוות הפרטיות בארץ יו תר
מאשר שר־החקלאות. שר־החקלאות
הוא אריק שרון, שהוא בעל חווה פרטית

בראש הוועדה עומד ח״כ חיים קאופמן,
שהוא יבואן אדיר (העולם הזה .)2162
קאופמן טוען כי אין כל נגיעה אישית
להכרעותיו בוועדה. אך גם כך בעצם ישי בתו
בראשות ועדה זו יש טעם לפגם.
ח״כ יגאל כהן־אורגד הוא מרכז סיעת
הליכוד בוועדת־הכספים של הכנסת. לח״כ
כהן־אורגד יש מישרד לייעוץ ותיכנון.כל כלי,
הנותן שירותים גם למישרדי הממ שלה.
הסתירה ברורה, אפילו אם אין ח״כ
כהן־אורגד מנצל את תפקידו הממלכתי
לעסקים פרטיים: האיש שמונה על־ידי
המדינה לפקח על פעולות הממשלה, בווע דת
הכספים, הוא האיש שמספק לממשלה
שירותי יעוץ ותיכנון.
דוגמה נוספת היא ח״כ אהוד אולמרט.
כבר התברר שאולמרט חתם בתוארו כח״כ,
במקום כעורך־דין, על פרוספקט עיסקי־פרטי.
אחר־כך התפוצצה פרשת העסקתו
של אולמרט כעורך־הדין של אגד, בעוד
שהוא יושב בוועדת״הכספים. הנגיעה ישי רה,
משום שאגד מתפרנס מוועדת־הכס־פים,
באמצעות הסובסידיות, יותר ממכירת
כרטיסי הנסיעה.
ח״כ שלמה אליהו מהדימוקרטים אפילו
לא טרח להכחיש את מעורבותו הישירה
בנושאים פרלמנטריים, כדי להגדיל את
הכנסתו האישית. כאשר דנה הוועדה על
חוק פסיקת ריבית, ועל זכותו של שופט

לכהן אין כל הכנסות. נוספות מלבד המש כורת
שאותה היא מקבלת מהכנסת, אולם
הוצאותיה מרובות, בגלל עיסוקיה הפולי טיים.
כהן התגוררה במשך שנים רבות
בדירה־מרתף קטנה ברחוב בזל בתל-אביב.
אחרי שנפטר בעלה, שממנו התגרשה קו דם
לכן, ובסמיכות זמנים לפטירת בנה,
שהיה חולה במשך שנים רבות, קיבלה
כהן פיצויים ובהם רכשה דירה מרווחת
יותר ברחוב עמק ברכה, בנחלת־יצחק,
תל־אביב. גם אז נזקקה להנחה גדולה של
הקבלן חיים בוצ׳קו, איש לח״י לשעבר
ומידידיה של כהן, ולהלוואה מבנק.
לכהן מכונית אלפא רומיאו ישנה. את
המכונית רכשה ללא מיסים, על שמו של
בנה החולה, שנפטר בינתיים. בשבוע ה אבל
אחרי פטירת בנה, שלחה כהן מינד
תב למכס ובו דיווחה על מות הבן ושאלה
מה לעשות עם המכונית. תשובת המכס
היתה, כי היא רשאית להחזיק בה עד
שתחליט למכור אותה, ואז יהיה עליה
לשלם את מלוא המיסים והמכסים. כהן
אינה יכולה למכור את המכונית, שאחז קתה
יקרה מאד, בעיקר בגלל תיקונים.
לכן היא מרבה לנסוע באוטובוסים.
למרות שחברי־הכנסת, פטורים על פי
החוק מתשלום דמי נסיעה באוטובוס וב רכבת,
ח״כ כהן משלמת עבור דמי הנ סיעה
:״אני מתביישת להוציא את תעו
כהן
הוצאות דלק זאש״ל מהמידרשה הלאומית
על שם אריה בן־אליעזר, שברא שה
היא עומדת. אולם אחרי שנתגלע קרע
בינה לבין ראשי מיפלגתה, חרות, הופסק
תשלום ההוצאות, מתוך מגמה לדחוק או תה
מראשות המידרשה. עתה משלמת כהן
מכיסה את כל הוצאותיה האישיות הכרו כות
בעבודתה במידרשה.
גאולה כהן היא חברת־הכנסת היחידה
שאינה משתמשת בשירותי דואר הכנסת,
עבור מיכתביה האישיים ועבור החומר ה פוליטי
הרב, שהיא שולחת במיסגרת עבו דתה
למען ארץ־ישראל השלמה .״הכנסת
צריכה לשלם את הדואר הקשור בעבודתי
כחברת־כנסת, ולא עבור הדואר האישי
שלי או עבור הדואר של ההשקפות הפו ליטיות
שלי,״ היא מסבירה.
למרות כל אלה הצליחה גאולה כהן
לחסוך מעט כסף. ברשותה חשבון עצמה
שבו כ־ 50 אלף לירות, ועל שמו של בנה
חשבון עצמה נוסף, שבו כ־ 100 אלף ל״י.

אוד ה נ מיר:
פנ סי ה של שר
לץ כרת־הכנפת של המערך ויושבת !
י ראש ועדת החינוך של הכנסת, אורה
נמיר, מתגוררת בדירה בת שלושה חד-

ויוזו

נ 1ח?
(המשך מעמוד )15
ריס, ששיטחה 100 מטר מרובע, באחד
האיזורים הטובים של תל־אביב, ברחוב
בארי. הדירה אינה גדולה, אך מושקע בה
טעם טוב הנערץ על־ידי ידידיה. נמיר
נוהגת במכונית סובארו 1600 חדשה. עד
כה נהגה במכונית פולקסוואגן. כאשר
ביקשה להחליף אותה במובאת, נאלצה
לקחת הלוואה בגובה של 45 אלף לירות
מקופת עובדי המדינה, יהב.
לנמיר אין חשבון הוצאות נוסף. גם
כשעבדה בנעמת, נוסף לתפקידה כחברת-
כנסת, סרבה לקבל הוצאות אישיות מ נעמה.
לדעתה :״הדוגמה האישית של
איש הציבור היא הנכס החשוב ביותר
שיש לו.״
אולם לנמיר הכנסה נוספת בגובה של
6,000 לירות, חלק מפנסיה כרעיית שר
לשעבר. בעלה, מרדכי נמיר, היה שר
בממשלת ישראל ואשתו זכאית לפנסיה,
שבאחרונה, עם העלאת שכר השרים, על תה
אף היא בשיעור ניכר. אולם בגלל
שנמיר נחשבת כעובדת מדינה, אין היא
מקבלת את מלוא הפנסיה, אלא רק חלק
קטן ממנה. לו עבדה בסקטור הפרטי, היתה
הפנסיה שלה, כאשת שר, גבוהה יותר
מהמשכורת שהיא מקבלת כיום מהכנסת.
במשך שנים רבות לא היה לנמיר כל
חשבון חיסכון בבנקים. היא אף חייבת
מדי חודש בחודשו כמה אלפי לירות ל בנק
עבור ״אובר־דרפט״ ,אם כי באח רונה,
אחרי שהועלה שכר חברי־הכנסת
במידה ניכרת, הורתה לבנק שלה להפ ריש
לחשבון חיסכון 3,000 לירות מדי
חודש, .׳בקיץ אני רוצה לנסוע לטיול ב-
חוץ־לארץ,״ סיפרה.

דלק שבאמצעותו הוא יכול לקבל דלק
ללא הגבלה. כמו כן משלם האיחוד את
הוצאות האש״ל האחרות של כץ־עוז, ב־מיסגרת
עבודתו במיפלגת העבודה.
בירושלים הוא מתגורר בהילטון או ב־הולילנד,
ואין הוא צריך, אלא לחתום על
החשבונות, הנשלחים ישירות לכנסת. או לם
כאשר יש לכץ־עוז הוצאות חריגות,
מכסה אותן התנועה. כאשר נכנס לכנסת,
היה צריך מיקטורן וקיבל הקצבה של
5,500 לירות.
כץ־עוז טוען שהוא אדם עשיר .״אם
אני עוזב היום אח המשק, אני מקבל
פיצויי פרישה בשיעור של רבע מיליון
לירות.״

יגאל כ הן:
מיליונר ב חובו ת
מ ״כ יג אלכ הן מלעם, פלג שוסטק,
1 1הוא בעל משק משגשג במושב תל-
עדשים. ליגאל כהן שני בתים במושב
ושטח אדמה של 100 דונם שבו הוא מגדל
הודים לבשר, גידולי שלחין, עגבניות ל-
תעשיה, סלק סוכר, בצל ודלעת. עד שנכ נס
לכנסת היה לו גם משק פרות ומשק
של הודים לרבייה, אולם אלה דורשים
טיפול יומיומי וכהן חיסל אותם.
כהן מפרנס שבע נפשות: אשתו, אר בעת
ילדיו, אביו ואמו החורגת. אחיו,
המתגורר בעפולה, עוזר לו בעבודות ה משק,
מאז שהוא מכהן כחבר־כנסת.
ערך רכושו של כהן נאמד בכמה מיליו ני
לירות, אולם הוא חייב למושב כ־230
אלף לירות. כהן אינו מודאג מחוב זה
והוא יודע כי זהו חוב עונתי בלבד, וכי
יכסה אותו תוך חודשים אחדים מתוצרת
המשק שלו.
כהן נוהג במכונית סאאב . 1972 בתפקי־

מבית־הסוהר התחיל ללמוד מישפטים ב שלוחה
התל-אביבית של האוניברסיטה
העברית בירושלים, ומייד אחרי שגמר את
הלימודים החל בפרקטיקה מישפטית.
עד שנכנס לכנסת, היה שילנסקי אחד
מעורכי־הדין העשירים בארץ. את מצבו
הוא מגדיר :״אני איש אמיד, למעלה
מהממוצע.״ במישרדו העסיק שני עורכי-
דין שכירים, מלבד צוות העזר וצוות המז כירות,
וגרף לעצמו הון רב. כאשר נכנם
לכנסת, הכניס לשותפות את שני עורכי-
הדין השכירים שעבדו אצלו.
גם לפני שהיה חבר־כנסת, היה שילנסקי
מקובל כעורך־הדין של חברי האצ״ל לש עבר
ושל חברי חרות. את מישרדו, ברחוב
מאנה 1בתל־אביב, שכר שילנסקי בדמי-
מפתח. כיום המישרד שווה כמה מיליוני
לירות.
שילנסקי נוהג במכונית רנו . 16 לדב ריו,
אין לו כימעט חסכונות, מפני שאת
כל כספו הוציא בעת האחרונה לבניית
הווילה ברמת־תן. אולם לשילנסקי בכל
זאת יש חשבונות חיסכון, ביניהם בתוכ נית
כוח כפליים.

ח״כ כרעם
עבודה רבה

שיה דורון:

המ שכורת כקגיפל
ף( ״כ חרות, שרה דורון, דורשת
• 1להפריד בין הכנסותיה לבין הכנסות
בעלה, אהרון דורון, שהוא אחד מעשירי
האדריכלים בארץ. בני הזוג מתגוררים
ברחוב דויד המלך 57 בתל־אביב, באחד
מארבעת המיגדלים המאכלסים דירות
יוקרה שלייד בית־החולים איכילוב.
דורון מסרבת לגלות מה גודל הכנסותיו
של בעלה, העובד כאדריכל עצמאי, וכן
אינה מוכנה לגלות מה הם החסכונות של

אבר ה ם כץ עוז:
5,500 לחליפה

ח״כ כוהן
שבע נפשות

ך ץ ״ב אכרהם כץ עוז הוא בנם של
י 1בעל חנות למוצרי חשמל בתל-אביב
ושל הציירת ציונה תג׳ר. הוא עצמו בחר
בחיי קיבוץ.

דיו. מישפחתו היא אחת המישפחות העשי רות
בבית גץ ובידיה מאות דונמים של
אדמה חקלאית. על שמו של אסעד רשו מים
יותר מ־ 30 דונמים מהנחלה המישפח־תית,
שבהם הוא מגדל שזיפים ותפוחי-

אסעד מסרב לספר על גודל חסכונותיו,
אולם הכל יודעים כי הם גדולים. למרות
זאת עובדת אחת מבנותיו של אסעד, גץ-
הרה, בתופרת. אסעד נוהג במכונית סובא
רו 1600 חדשה.

ח ״ כ שי לנסיד
וילה ובלי חשמל
דו כיושב־ראש מחלקת ההתיישבות של
הליכוד הוא מקבל הוצאות, דלק ואש״ל,
המתווספים להוצאות הדלק זהאש״ל שאו תם
הוא מקבל מהכנסת.

דג שילגסקי :
ממעבדה לוויל ה

ח ״ כ נ מי ר
פנסיה של שר
כץ־עוז נכנס לכנסת כשליח איחוד ה קבוצות
והקיבוצים שאליו שייך קיבוצו,
נחל עוז. את משכורתו כחבר־הכנסת הוא
מעביר לגיזברות המשק, ומקבל מגיזבר
האיחוד סך של 4,000 לירות בחודש עבור
הוצאות קטנות. את כל השאר — ביגוד,
מזון, דיור, חינוך לילדיו ואפילו סיגריות
— הוא מקבל, כמובן, מקיבוצו.
כץ־עוז אינו רק חבר־כנסת, אלא גם
מרכז אגף האירגון של מיפלגת העבודה,
גם זאת כשליח האיחוד. לרשותו עומדת
מכונית אסקורט חדישח, ופינקם תלושי-

^ ״כ חרות, דג שידנסקי, מתגורר
1 1עם אשתו שאינה עובדת, בווילה
יפהפיה וגדולה ברמת־חן, אשר שווייה מו ערך
היום בכמה מיליוני לירות. שילנסקי
טוען כי הווילה עלתה לו זול יחסית, מפני
שהוא לא שכר קבלן, אלא רק בעלי מיק־צוע,
כדי שיבנו אותה. שילנסקי מודה כי
הווילה ברמת־חן גדולה מצרכיו. שני בניו,
אחד לומד רפואה וטרינרית באיטליה, וה שני
לומד מישפטים בירושלים, אינם מת גוררים
בבית ההורים.
שילנסקי הגיע לארץ עם אלטלנה. היה
זה ירח הדבש שלו. לפני שעלה עם אשתו
על האוניה, הם נישאו בברלין. כשהגיע
לארץ עבר להתגורר במעברה בחולון, בין
בודים ליפו. שם התגור במשך ארבע שנים
בלי חשמל. אחר־כך ״התעשר״ ועבר לגור
בדירת מרתף בת חדר וחצי בפרבר של
יד־אליהו בתל־אביב.
שילנסקי התחיל את לימודי המישפטים
שלו כאשר ישב בבית־הסוהר. שמואל
תמיר, מי שמכהן היום כשר־המישפטים
היה אז עורך־הדין של שילנסקי, ושלח
לו סיפרי לימוד־מישפטים. כאשר השתחרר

בני הזוג. אך היא מאשרת שהכנסות הבעל
גבוהות !החסכונות רבים .״אני מעשנת
דובק־פילטר, אבל אני יודעת שאם אני
ארצה לעבור לסיגריה יקרה יותר, כמו
טייס, יהיה לי את הכסף לכך, וזה מספיק

בעלה של שרה דורון אינו נזקק למש כורתה
מהכנסת לפרנסת המישפחה .״ה משכורת
שלי היא הקניפל שלי ואני מש תמשת
בה כדי לקנות מתנות לנכדים
שלי. רק עכשיו קניתי להם אנציקלופדיה
בריטניקה,״ מספרת דורון.
שרה דורון אינה נוהגת, אך לרשות ה־מישפחה
פורד 1972 גדולה.

שפיק אסעד:
בית קו מו תיי ם
ס חד משלושת חברי־ ה כגסת ה־דרוזים,
שפיק אסעד, הוא חבר־הכנסת
דרוזי הפרטי של ייגאל ידין בדמוקרא-
טים. שפיק אסעד אינו אהוד במיגזר ה דרוזי,
ובעיקר לא על-ידי העסקנים הדרו זים.
בתפקידיו הקודמים, כמזכיר מועצת
פועלי בית גץ, מקום מגוריו, ואחר־כך
כראש המועצה המקומית, הצליח אסעד
לעבור כמה מיפלגות, כימעט כמו חבר
מיפלגתו האחר, שמואל תמיר, ולא רכש
לו מעריצים רבים.
אסעד הוא עשיר מופלג. יש לו בית בן
שתי קומות על שטח של 150 מטרים,
שבו הוא מתגורר עם אשתו ותשעת יל-

עוזי ברעם:
הא שה הועברה

ן* ״כהמעיד, עוזי כרעם, בנו של
י 1מי שהיה במשך שנים רבות שר, משה
ברעם, קיבל אולי ירושה של כבוד מאביו,
אך לא ירושה כספית. אביו של עוזי היה
כל חייו איש־ציבור. ברעם מתגורר בבית־הכרם
בירושלים, בדירה בת שלושה וחצי
חדרים, השווה כיום יותר מ־ 2.5מיליון
לירות. אשתו של ברעם, מ תי, עבדה ב משך
שנים רבות כמנהלת לישכת שר-
התיקשורת, אולם כאשר עבר מישרד זה
לידיו של השר יצחק מודעי, הועברה רותי
לעבוד בלישכת דובר המישרד. היא מביאה
הביתה משכורת של כ־ 9,000ל״י בחודש.
ברעם, סוציולוג במיקצועו .,אינו עובד,
לדבריו, בכל עבודה אחרת מלבד זו של
הכנסת והמיפלגה. מיפלגת העבודה העמי דה
לרשותו מישרד ועוזר אישי מיוחד,
חגי אפרת, המלווה אותו לכל מקום.
במשך שנים רבות נהג ברעם לשפר את
משכורתו בעזרת הרצאות בשכר. אולם
מאז המהפך הפסיק זאת .״העבודה רבה
מדי,״ הוא טוען. תוספת בת כמה מאות
לירות היא ׳,שכו״הסופרים שהוא מקבל
תמורת המאגרים שהוא כותב באופן בל תי
סדיר. ליעיתונים. ברעם נוהג במכונית
פיג׳ו 404י׳משנת . 1973 וחסכונותיו בניירות
ערך מגיעים לכ־ 30 אלף לירות.

העולם הזה 2163

לפני 25 עתה ועשה
האזנות־סתו ־ מאז

:ושות של

ננסע הו ע ש, או כל
ל כל אחו ־ ע סוויו הושמעו |
והא זנ ת סתר מטעם

א חו יכול היה להאזין
טענות תמורות על ציתות

לאישים פוליטיים ופליליים
ז״ן וק האזנת־סתר, שאותו הגיש
1 1שר־המישפטים שמואל תמיר בשם
הממשלה, עורר דיון נוקב בוועדת חוקה-
חוק־ומישסט של הכנסת. בדיון, שאליו
מוזמנים נציגי המישטרה, שירות־הביט־חון
הכללי, מישפטנים, שופטים ואנשי
מיקצוע, נחשפה מסכת רחבה של האזנת-
סתר. יתכן שהאזנות אלה היו חוקיות,
אולם הן נוגדות את המוסר הציבורי ואת
אשיות הדימוקרטיה.
בפני ועדת חוקה־חוק־ומישפט הצהירו
שני נציגי מישטרת ישראל ראש מחלקת
חקירות מייוחדות של המטה הארצי, תת־ניצב
רפאל יעקובי, והיועצת המישפטית
של המישטרה, חנה הירש, כי מספר האז-

נות הסתר שאותן עורכת המישטרה הוא
קטן. לדבריהם ערכה המישטרה בשנה ש עברה
האזנות־סתר רק ב* 70 מיקרים, תמיד
כאשר היה חשד שהאיש המצותת הוא
עבריין, כמו כן הצהירו שני הנציגים ה לא
בכירים
של המישטרה, כי מעולם
נערכה האזנה לשיחה בין עורך־דין ל לקוחו.
שבוע
לאחר שמסרו הצהרות אלה, הו כח
כי אינן נכונות וכי אנשי מישטרה
אלה הוטעו על־ידי קציני מישטרה אח רים,
או שיקרו. ח״ב הליכוד דב שילנסקי,
שישב בעצמו בבית־כלא, הבטיח להביא
רשימה של הקלטות, שבהן הוקלטו או
צותתו עורכי־דין בעת שנפגשו עם לקוחו תיהם.
ח״כ המערך משה שחל, עורך־
דין במיקצועו, קיבל את אישורו של קצין
הכנסת להכניס למישכן רשם־קול. אחר
כך, בישיבת הוועדה, השמיע הקלטה ש אותה
ערכה המישטרה אצל מי שהיה ראש
עיריית חיפה, ירוחם צייזל, בעת שכיהן
עדיין כראש עיר.
ההקלטה נערכה על־ידי שני קציני
מישטרה ממחלקתו של תת־ניצב בנימין
זיגל, רמי זולטר ואברהם בן־משה. בת חילתה
נשמע המישפט, :׳הקלטה שנערכה
על־ידי זולטר ובן־משה בלישכת ראש
עיריית חיפה, בתאריך בהמשך ההקל טה
התברר כי קציני המישטרה. ניסו להפיל
בפח את ראש עיריית חיפה ולגרור אותו
להאשמה עצמית.

״העולם הז ה׳ /נובמבר 1957
אולם לא היתה זו הפרשה היחידה ש העלה
חבר־הכנסת שחל. הח״כ ייצג בזמנו,
כעורך־דיו, כמה חשודים, אשר בסופו של
דבר התברר כי החשדתם על־ידי המישטרה
היתה טעות מישטרתית, מה שנקרא ב־

ז׳רגון המישטרתי ״פאשלה״ .על אלה
נימנים עצורי ועד העובדים של חברת
צי״נג שבסופו של מסע פירסום עצמי של
המישטרה התברר שהבאתם לבית־המיש־פט
היתה איוולת.
לשחל קשרים הדוקים ביותר עם צמרת
מישטרת חיפה, קשרים שאינם תמיד על
רקע ידידותי. לפני כמה חודשים פגש סגן
ניצב אברהם צמרת, ראש מחלקת ה חקירות
במישטרת חיפה ומי שהתפרסם
ככישלון בפרשת רצח החיילת רחל הלר,
את עורך־דין טיסה בן־ישראל, שותפו של
שחל במישרד עורכי־הדין. הקצין התפאר

בפניו, כי ״אני יודע כל 8ה שפדברים
אצלכם במישרד.״ צמרת נתן לבן־ישראל
כמה דוגמות של דברים שהוא יודע. לאחר
שיחזור, שנערך במישרד בין שני עורכי־הדין,
הסיקו כי המידע יכול היה להגיע

לצמרת רק באמצעות האזנה לשיחות ה טלפון
במישרד. שחל שלח מיכתב תלונה
חריף ביותר למפכ״ל המישטדה, רב־ניצב
חיים תבורי. בעיקבות המיכתב הכחיש
צמרת בחצי פה את אשר אמר לבן־ישראל
והתנצל על רברבנותו. לגופו של עניין
נמסר לשחל, כי המישטרה אינה מאזינה
לטלפון שלו.
שבועות ספורים אחר כך נערכה פריצה
משונה ביותר למישרד עורכי־הדין של
שחל, ברחוב נורדאו בחיפה. מהמישרד
נגנבו טרנזיסטור גדול ומצית. אולם בדי קה
שאותה ערכו עובדי המישרד גילתה,

כי איש לא חיה מעוניין בטרנזיסטור וב־מצית.
הם נלקחו לשם הסוואה. לעומת
זאת התגלה, כי מכשירי הטלפון במיש־רד
טופלו, כי בתיקים נערך חיטוט סודי,
ובי מיסמכים רבים נעלמו. המישטרה
לא הצליחה, כמובן, ללכוד את הפורצים,
ואיש אינו יכול להוכיח בינתיים כי המיש־טרה
היא שביצעה את הפריצה.

חוב ת הדיווח ולס לפחות בעניין ההקלטה במיש־רדו
של ראש העיר חלה תזוזה מסו-

יימת. שני קציני המישטרה, שהיו נוכחים
בישיבת ועדת החוקה של הכנסת לא יכלו
להגיב בו במקום על ההקלטה. הם כה
נדהמו, עד שהמילים נעתקו מפיהם. לבסוף
גימגמו :״אנחנו לא יודעים דבר, צריכים
לבדוק את זה.״
שר־הפנים, הממונה על המישטרה, ה־ד״ר
יוסף בורג, שקיבל דיווח על ההקלטה,
הורה למפק״ל להעמיד לדין את שני ה קצינים
שערכו את ההקלטה בניגוד לתק נות.
אולם נראה כי אלה לא יובאו לדין.
הם וחבריהם איימו כי אם יועמדו לדין,
יתפטרו מהשירות המישטרתי ומחלקתו

ה טרנזיס טור
ו המצית
*ץ בלי להתייחס לתוכן ההקלטה,
שהוא בחזקת סוב-יודיצה — ההקל טה
נערכה במיסגרת חקירות המישטרה ב פרשת
בית הלוחם בחיפה — אין ספק ש*
המישטרה לא הקפידה על שמירת העקרו נות
שהיא טוענת כי הם מנחים אותה
בהקלטות סתר. המשתתפים בישיבה ה חיפאית,
מלבד קציני המישטרה וראש
העיד: עורך-הדץ הוותיק והמפורסם נפתלי
ליפשיץ, היועץ המישפטי של העירייה
עורך־הדין יעקוב ריבלין, ומהנדס העיר
שימחה שמבץ, שניכנס לתפקידו רק חודש
ימים קודם לכן. .אף אחד מהמשתתפים ב ישיבה
לא היה חשוד, גט על פי גידסת
המישטרה.

חוקר זיגל

מתלונן שחל

* 38 ראש־העיזי יוותר

לוד ה אסזד

מ* מאזין למי 7

ב7־1ט1
עכשי 1ת1כל להגיע
למיליון,
עם !7צת מזל לשניים
רק שישה א נכונים והכסף שלך.
בלוטו המזל בא לקראתך!
בכל יום ג׳ ההגרלה.
ז@ מפעל הפיס ׳

הוועד הארצי
להגנת האדמות

(המשך מעמוד ) 19
של זיגל תישאר ללא כוח אדם. בשבוע
הבא, כשיופיעו קציני המישטרה בפני וע דת
החוקה ויצטרכו להסביר את עניין ה הקלטה,
הם יענו בוודאי בי הנושא הוא
סוב־יודיצה, לכן אין הם רשאים לדון
בו ולהגיב עליו. טענה זו אינה תופסת,
כמובן, בגלל שתי סיבות: ראשית, איש
לא התייחס לתוכן ההקלטה, אלא רק ל עובדה
שהיא בוצעה. ושנית, כללי הסוב יודיצה
לא חלו מעולם על עבודת הכנסת.
זכות הפיקו ח
׳*4קציני חמישטרח צפויה הפתעה
* נוספת בישיבתה הבאה של הוועדה.
בניגוד לטענתם, כי בשנה שעברה נערכו
רק 70 האזנות, מתכונן אחד מחברי הווע דה
להציג בפניה פיענוחים של יותר מ־
110 ציתותים, שנערכו על־ידי המישטרה,
כולם בשנה שעברה. חברי־הכנסת אינם
בלשים פרטיים, אולם לא צריו להיות
בלש כדי להבין, שאם ח״כ מסויים מציג
כ־ 110 פיענוחים, הרי שמספר האזנות
הסתר שבוצעו למעשה הוא גדול יותר.
נושא אחר שעולה בדיוני הוועדה —
מי מוסמך להחליט או לאשר האזנות־סתר
או ציתותים. המישטרה טוענת כי ההאזנות־סתר
בערנות רק באישורו של קצין ה חקירות
הבכיר באיזור שבו נערכת ההאז נה
או ההקלטה. לפחות ביחס להקלטה
החיפאית יש ראיות, בי לא כך נהגה ה־מישטרה.

פי החוק החדש תהיה רשאית ה־מישטרה
להאזין רק לאחר שהמפכ״ל יפנה
לבית־מישפט מחוזי ויקבל ממנו צו מת אים•
הצעת החוק מבקשת הקלה, שלה
מתנגדים חברי־כנסת: שהמפכ״ל יוכל
לחתום בעצמו על צו ל־ 48 שעות, שיאפשר

נציגי השב״ב ואנשי המישטרה את דבר
קיומן של האזנות אלה ואחרות אצל אישים
פוליטיים, יתכן ותתפתה שערורייה ציבו רית
גדולה.
החוק החדש אינו מציע כי שירותי־הביטחון
יחוייבו לקבל אישור של שופט
כדי לבצע את הקלטות הסתר והציתותים
שלהם. המיגבלה היחידה תהיה, שראש־הממשלה
או שר־הביטחון יצטרכו לאשר
ציתותים אלה. שר־הביטחון יצטרך גם
לדווח תקופתית לשר־המישפטים על האי שורים
שנתן, ואילו ראש־הממשלה יהיה
פטור מחובת דיווח כזו.
על פי הלך הרוחות בוועדה לא תינתן
פריוויליגיה זו לשב״ב ולראש־הממשלה.
יתכן שתוצאת הדיונים תהיה, שגם ה־

יו״ר גדם
שמירה על הדמוקרטיה

חיפה, ת.ד1866 .

כנס עממי יהודי־עובי
בנצרת בקולנוע ״נצרת״
שבת 11.00 — 17.2.79 לפני הצהרים
הכנס ידון בבעיות הפקעת קרקעות, הריסת הבתים
בכפרים הערביים ותביעה לשיוויון־זכויות לאזרחים
הערבים במדינה ולראשויות המקומיות הערביות.
שוחרי אחווה יהודית־ערבית מוזמנים לבנם.
נציג־המישטרה יעקוב
שמירה על המישטרה
תחבורה: מתל־אביב בשעה — 08.45 ככר המושבות (על־יד ד׳דואר).
בשעה — 09.00 תחנת הרכבת צפון — (רחוב ארלוזורוב — הטרמפיאדה).
מירושלים — בשעה — 08.00 על־יד בניני האומה.

הטלפון
של הנשיא

איתן עמיחי,

להדברתמזיקי ם5*4 הדכרת מומחים
מו מ חי םידל דג ר ת

תולעי עץ. עש
נוזדקי ספדים נבגדים.
רנזת-גן, רח׳ מודיעין .10ת ד 2272
טל7 9 0 1 1 4 - 5 - 6 .

י ש מסיי* ססד! 481/75

האזנה או ציתות גם ללא צו של שופט.
גוף מאזין אחר הוא שירות הביטחון
הכללי (שב״ב) .שני נציגיו, שהופיעו בפני
ועדת החוקה־חוק־ומישפט טענו כי בשנה
שעברה קיימו רק כמה עשרות האזנות,
כולן במגמה למנוע פגיעה בביטחון המ דינה.
לדברי אנשי השב״ב לא נערכו כל
האזנות־סתר פוליטיות מאז שנות ה־׳50
וכי על כל האזנה יש לקבל את אישורו
של הממונה.

קי\ ע מ׳ ל

ולס גם לנציגי השב״ב צפוייה הפ א
* תעה. הם עשויים להישאל על-ידי
חברי הוועדה, אם הם או המישטרה ערכו
ציתותים בטלפונים של דמויות פוליטיות,
ביניהן: נשיא המדינה יצחק נבון, סגן
רד,״מ ייגאל ידיו, מי שהיה שר־התחבורה
מאיר עמית, שר־החקלאות אריק שרון,
וחברי־הכנסת פסח גרופר, אסף יגורי,
שמואל טולידאנו, משה ארנס, שהוא יושב־ראש
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת,
אמנון לין, שימעון פרס, חיים בר־לב,
תאופיק זייאד ותופיק טובי. אם יכחישו

שב״ב ייאלץ לכתת רגליו לבית־מישפט
מחוזי, כדי לקבל צו המתיר האזנות־סתר
וציתותים.
הממשלה ושר־המישפטים ניסו להגניב
בהצעת החוק שלהם, כי מותר יהיה להאזין
בסתר ולצותת לטלפונים, ללא צו בית־מישפט,
אם אחד מהמשתתפים בשיחה
יאשר זאת. על נושא זה יש ויכוח ער
בוועדה. יש הטוענים, כי פתח זה יאפשר
למישטרה ולשירותי־הביטחון לערוך הק לטות
סמויות וציתותים בצורך, שלא תע לה
בקנה אחד עם החוק. נראה כי סעיף
זה. לא יאושר, ובכל מיקרה תידרש הסכ מת
בית־מישפט כדי לערוך האזנות סמו יות.
אולם
מה יקרה אם אנשי המישטרה
ועובדי שירות־הביטחון יעברו על החוק ן
על כך עמד השופט העליון חיים כהן,
כשהופיע בפני חברי הוועדה בשבוע ש עבר.
לדבריו יש לקבוע בחוק כי כאשר
מתגלה, במהלך מישפט, כי נערכה הק לטה
בלתי־חוקית או ציתות בלתי־חוקי
במהלך החקירה, יהיה השופט רשאי, ב־מיסנרת
אותו מישפט, לערוך מישפט־זוטא,
ולדון, בו במקום, את מי שביצע
הקלטה בלתי־חוקית.
העולם הזה 2163

^ 1ו ר

וגם זבולון, ורוני, ופסח

תתחייב אוי

עכור — כמעט בטיסה ישירה — מקאהיר אל
/הכנסת, הרי זה כמעבר בין שני עולמות .־

מוצא את עצמי בכנסת התשיעית
לחלוטין.

שהיא

שונה

קאהיר חיה כאור יוזמת־השלום. נושא זה
עולה ככד הזדמנות. אין הוא עומד דק כמרכז
כל •טיהה כין ישראלי ומצרי. הוא מבצבץ גם
כיטיחות שכין מצרים לבין עצמם.

עובדה זו ברורה לי היטב. הכנסת השביעית
היתה רחוקה מאד מלהיות כנסת טובה. אך
כהשוואה לכנסת הנוכחית, היא נראית די עתה
כמועצת גאונים.

קאהיר חושבת על השלום, נערכת לשלום, מתווכחת
על השלום, מתחבטת בבעיות השלום.
קאהיר היא בירה עולמית. לא זה בלבד שהיא ערה
לכל רחשוש במרחב השמי. היא רגישה גם כלפי כל הת פתחות
בעולם הגדול.
ואילו הכנסת — רחוקה מכל אלה, מרחק של שנות־אור.

בסתר־ליבי הייתי רגיל לחלק את חברי־הכנסת לשלושה
סוגים. הסוג הראשון כלל קומץ של ח״כים, שדבריהם
על כל הנושאים היו מעניינים וראויים להקשבה. הסוג
השני היה מורכב ממיספר גדול של ח״כים, שהיה להם
מה לאמר על נושא מסויים, או על כמה נושאים, ושמוטב
היה להתעלם מדבריהם על שאר הנושאים. הסוג השלישי
הקיף את העסקנים האפורים, שלא היה להם לאמר אף
מילה אחת מעניינת על כל נושא שהוא.
כל פרלמנט בעולם מורכב מסוגים אלה. טיבו של כל
פרלמנט נקבע על-ידי היחס המיספרי שבין הסוגים
האלה.

אין היא היה רק כארץ אחרת. נדמה שהיא
חיה כמרחב אחר, עד פלנטה אחרת, אולי
כקוסמום אחר.

ץ* כל חוויותי, בחוזרי לכנסת אחרי העדרות של חמש
1שנים וחודש, זוהי החווייה החדה ביותר.
להיפרד מבוטרוס בוטרום־ראלי, מנגיב מחפוז ומתופיק
אל־חכים, ולהיפגש עם זבולון המר, רוני מילוא ופסח
גרופר — הרי זו חווייה מדכאת מאד.

נדמה כי מן הכנסת הראשונה ועד השבי

כשאתה יושב ככנסת היום, ומסתכל כזבולון
המר, ברוני מילוא וכפסח גרופר, קשה דך
אף להעלות עד הדעת שזוהי אותה הכנסת —
אותה הכנסת התשיעית — שאירחה את נשיא
מצריים במסעו הנועז אל החדל החיצון של
השלום, שהקשיבה לנאומו חפר־התקדים, שמח
אה לו כפיים בעלותו על הדוכן.
אותם המיקרופונים, שקלטו את דברי אל-סאדאת, הם
הקולטים והמעבירים כיום את דבריהם של זבולון המר,
רוני מילוא ופסח גרופר.
דרוש מאמץ גדול של הדימיון, כדי לתפוס זאת.

וגם גאנגסטר בינלאומי. וחבורה גדולה של כדאי-
ניקים, המתנפלים על כל עצם של רווח ופירסומת הנק רית
להם בדרכם.
מליאה ריקה, ומיזנון שהוא מלא עד אפס מקום, במשך
כל שעות הדיונים.
והרעיון, הגאוני בחוצפתו, לאסור על הטלוויזיה לצלם
את המציאות הזאת.

בד זה ידוע. אך יש הבדל כין הידיעה וכין
ראיית הדברים כמו עיניך, שעה אחרי שעה,
יום אחרי יום.

הרגע הגדול שנשבח: ס אד א ת בכנסת
עית חלה ירידה מתמדת. אך מן השביעית
ועד התשיעית אירעה התדרדרות ממש.
הסוג הראשון נעלם כמעט כליל מן הכנסת. את שרי דיו
אפשר למנות באצבעות. בסוג השני חל כירסום
המור. ואילו הסוג השלישי גדל ותפח. הוא ממלא עתה
את שורות המושבים.
יש עשרות חברי־כנסת שאחרי שנה ושמונה חודשים
של קיום כנסת זו, לעיני מצלמות הטלוויזיה, התקשיתי
לזהותם בפניהם ובשמותיהם.
ואולי גרוע מכל — לכנסת זו חדר סוג רביעי של
ח״כים: אלמנטים פליליים ממש, טיפוסים שמקומם בשטח־ההפקר
האפלולי שבין הגון ובלתי־הגון, מיני־מק־קארתים
המבקשים לעשות קאריירה בעזרת שקרים ועלילות, עס־קני־כים
שהפרלמנט הוא להם מכשיר להתעשרות קלה.

כעבר היו טיפוסים כאלה בחינת חריגים
ככנסת, אם ביכלל הצליחו לחדור אדיה. הפעם
נדמה שהם מטביעים במידה רבה את חותמם
עד חייו של כית־הנכחרים.

כיום, כאודם־המדיאה הריק, נדמה שכל זה
לא היה ולא אירע שהיה זה חלום.

יץ כר־הכנסת אברהם מלמד מן המפד״ל הישווה אותי,
• השבוע, לחוני המעגל, שנרדם למשך שיבעים שנה,
ושמצא בהתעוררו עולם אחר.
נרדמתי, כאילו, בתום הכנסת השביעית, ועתה הריני

הסיעה הגדולה ביותר, הליכוד, היא עלובה — אם
להשתמש בלשון המעטה. הניצחון הבלתי־צפוי שלה בבחי רות
של מאי 1977 הציף את הכנסת באפסים פרלמנטריים,
שאיש אינו יכול אף לנחש כיצד הזדמנו למקום הזה.

שתיים־שלוש סיעות שיש להן עקרונות.
הצי תריסר גברים ונשים הנאמנים לאידיאלים
שלהם. להם ולהן כד הכבוד.

^ גוף פוליטי, מורכבת הכנסת מסיעות, ממיפלגות
• י ומשיברי־מיפלגות.
בלי קשר לרמתם האנושית והאינטלקטואלית של חב-
רי-הכנסת כבודדים, ניתן לשפוט את רמת הכנסת גם על
פי טיב המרכיבים האלה.

וזה מחריד.

לשמע דברי המערך בכנסת, ולמראה התנהגותו, יכול
אדם לקבל בנקל את הרושם שהליכוד הוא עתה הימין
המתון, ושהמערך הוא הימין הקיצוני. רוב אנשי אחדות־העבודה,
למשל, הם יותר ימניים ויותר לאומניים מאשר
רוב אנשי תנועת־חרות.
רצה המיקרה שהמעשה הפרלמנטרי הראשון שלי, אחרי
מתן הצהרת־האמונים לחוקי־המדינה (״ההשבעה״ ,כפי
שנקרא טכס קצר זה בטעות) היה להצביע בפרשת איק־רית
ובירעם. הצבעה זו היתה, אולי, המעניינת ביותר
מאז נכנסה כנסת זו לתפקידה. היא חצתה את רוב הסי עות,
כאשר שוחרי־השלום מתייצבים מול שוחרי־הסי-
פוח, בהצבעה חופשית, בלתי־מתוכננת מראש. רוב אנשי
המערך הצביעו עם הניצים, רוב אנשי הליכוד הצביעו עם
המתונים.

פלגי ד״ש הם רוחות־הרפאים של הכנסת. מכאן קאריי-
ריזם שחצני ושלוח־רסן, ומכאן עקרוניות מעורפלת, שאי נה
צמודה לשום עניין רלוונטי. באמצע — התופעה המו זרה
של סיעת השבוי־הבכיר־ביותר.

הכנסת מנותקת. כשם שאולם־המליאה מנותק פיסית
מן האוויר הצח של ירושלים, מן העולם הסובב אותו, כך
מנותקת הכנסת כולה מן העיר, מן הארץ, מן המרחב, מן
העולם. היא חיה לה בעולם פרטי משלה, בפלנטה הפרטית
׳של זבולון המר, רוני מילוא ופסח גרופר.

הרעיון האווילי, שיש ככוחו של המערך
לאגוף את הליכוד מימין, עדיין שולט בכיפה.

** ה ניתן לומר על שאר הסיעות ז
*) ההר הגדול של ד״ש, שהזדקר כרעש־האד־מה
של יוס-הכחירות, לא הוליד אף עכבר.

ואילו השלום מתדפק על השער, והוא תובע
הכרעה מיידית.

במערך המצומק יש אחוז גבוה יותר של אנשים, שהת נסו
במערכות השילטון והשירות הציבורי, ועל כן יתכן
מאד שהרמה הממוצעת של ח״כי המערך עולה על זו של
ח״כי הליכוד.
אך זוהי סיעה מוכה. המפלה לא הפיחה רוח חדשה
בעצמות היבשות. נדמה שסיעה זו לא שכחה כלום ולא
למדה כלום — מלבד דברים רעים.

הכנסת דיברה על צווי־הדיסה, על סחורות פגומות,
על מימון מיפלגות, אף על עקורי בירעם ואיקרית. כל
אלה הם, בוודאי, נושאים חשובים מאד. רחוק אני מלזלזל
בבעיות היומיום של המדינה והאזרח.
אך העיקה עלי ההרגשה שכל אלה הם, כמעט, אליבי
כדי להימנע מלטפל בעיקר, שזהו תירוץ כדי להסיח את
הדעת מן ההכרעה ההיסטורית הכבירה העומדת לפנינו.
כל הדיונים האלה, כלשונם, יכלו להתקיים בכנסת
לפני עשר שנים, לפני חמש שנים. מן הסתם יוכלו להת קיים
גם בעוד עשרים שנה.

ף משך חמש השנים האלה הדרתי את רגלי, בכוונה,
• מן הכנסת. לא ביקרתי בה, אלא ארבע־חמש פעמים.
באתי להקשיב לדיון על חוקיות פגישותינו עם ראשי
אש״ף, לחזות בפתיחת הכנסת התשיעית אחרי המהפך,
לעקוב אחר הדיון המרתוני על הסכמי קמפ-דייוויד. ובעי קר
— כדי להיות עד לביקור ההיסטורי של אנוור אל-
סאדאת בכנסת.

הלוואי ואפשר היה לומר מילים טובות יותר
עד המערך. אך קשה, קשה מאד.

מכיוון שהיתה זאת הצבעה מצפונית, ספוג•
טנית — היה זה מראה מזעזע למדי.

כשלושת הימים הראשונים שלי ככנסת
התשיעית, שבהם הקשבתי כמעט לכל הנאומים,
לא שמעתי את המילה ״שלום״ אן? פעם
אחת.

אתה יושב ומקשיב דהמייה שד מלד חסר־חשיבות,
שדוף ונכוב, ואתה רוצה לקום ולפרוץ
פרץ כקיר הבידוד, לקום ולזעוק :״בני
אדם ! הרימו את עיניכם ג גורל המדינה הזאת
נחתך כימים אלה לדורות, אולי לנצח: האם
אין זה נוגע לכס ץ״

כסיעה, זוהי קטסטרופה. קומץ האישים המעניינים של
סיעה זו טובעים בים של ח״כים, אשר אי-אפשר להדביק
להם את תו הבינוניות, מבלי להעליב את כלל הציבור
במדינה.

גם מבחינה זו, התמונה עגומה מאד־מאד.

קל וחומר כשאתה אומר לעצמך, בחרדה ובבעתה:
הרי זוהי הכנסת שבידיה מסור גורל עם־ישראל בשעת־מיפנה,
כאשר השלום נמצא בהישג־יד, כשיש לקבל הח לטות
היסטוריות, נועזות.

מי יקבל אותן? זבולון המר ץ רוני מילוא ץ
פסה גרוסרץ

שבוע האחרון ניגשו אלי הרבה אנשים ובירכו
׳ • י אותי על שיבתי לכנסת. זרים ניגשו אלי ברחוב
כדי להשתתף בשימחתי. ידידים ערכו לי מסיבות, שלחו
לי פרחים ומיברקי־ברכה.
אני מודה לכולם, מקרב לב.

אך עדי לגלות להם• ,טיום •טיכתי לכנסת
לא היה לי יום חג.

השימחה לא הציפה את ליבי, כאשר עמדתי על הדוכן
ואמרתי :״מתחייב אני״ .לא התפקעתי מרוב אושר, כאשר
ישבתי במושב המרופד. התואר ח״כ לא העניק לי תחו שה
עילאית של התרוממות־הרוח.

חזרתי אד הכנסת כדי למלא כה תפקיד.
איני מצפה לבך שתפקיד זה יסב די נחת, הנאה
או אושר.
אין לי אשליות לגבי הקשיים שבמילוי תפקיד זה. אך
אין לי גם ספק לגבי החובה הנחרצת לנסות ולעמוד בו.
התפקיד הוא לטלטל את הכנסת, ובאמצעותה את הצי בור
כולו. להזעיק אותם. לשבור את שלוותם הנוראה.
בכל מחיר. בכל האמצעים.
אם הכנסת התשיעית לא תביא את השלום, היא תמעל
בתפקידה — כפי שמעלה הכנסת הראשונה בתפקידה
להעניק למדינה חוקה.

אם תניח הכנסת התשיעית להזדמנות היס טורית
זו לחמוק מידינו, יקללוה הדורות, מכדי
לזכור אף אהד מחבריה.

פגישותיו 1עם א 1ש
עוזו ״העולנ 1הזה־ ממשיו
הצמות המדינית והווחנית שר מצויים, בביקורו השלישי שם

חחו־שחיס החדשים
יך אתה מסביר את ההבדל בין המנטליות המצ־י
דית והמנטליות הישראלית? — שאל אותי אחד מה סופרים
הנודעים של מצריים.
חזרתי על תיאוריה החביבה עלי, שהלכה וצמחה בלבי
במשך השבועות שביליתי במצריים :
״אתם עם בן 7000 שנה. במשך כל הזמן הזה אתם
יושבים במקום אחד. מישפחה אחת יושבת מזה 300 דו רות
באותו הכפר על גדת הנילוס. פולשים באו והלכו,
שילטון קם והתחלף, ומצריים נשארה כמו שהיתר ,,ספגה
את הכל ולא השתנתה.

ריים, מחבר־רומנים, מחזאי והוגה־דעות * ,ישב בקומה
השישית של בניין אל־אהראם.
בקומה זו יושבים כמה מגדולי אנשי־הרוח של מצ ריים
— מוחמר סיד־אחמד השמאלני, נגיב מחפוז, תופיק
אל־חכים, וכמה אחרים. בימים שהמישטר של גמאל עבד-
אל־נאצר ראה בעין רעה את פעילותם, הוא היגלה אותם
לקומה זו, גלות נעימה ויעילה. גם בוטרוס בוטרום־ראלי
עדיין בעל חדר בקומה זו. הם יושבים שם, נפגשים בכל
יום חמישי לשיחודרעים, גם כשאינם תורמים אף מילה
אחת לעיתון שהוא מארחם.

היה לעצרו. אי-אפשר היה גם לשסע את דבריו בשאלה
או בהערה. פשוט לא היתה אף הפסקת־נשימה. הוא נסחף
בלהט דיבורו. רק מפעם לפעם הצלחתי להציג שאלה —
ואז קלח הר־הרעיונות בכיוון חדש, באותו שטף.

משום־מה הזכיר לי האיש את מארטין כוכר
כשנותיו האהרונות. גם הוא, כמו כובד, העניק
לי את ההרגשה שהוא רואה, מבעד לדברים
הקטנים והחולפים, את הפשטות העילאית של
הדברים ההשוכים כאמת, ושהוא מסוגל לדבר
עליהם, ולגלותם לזולת, כאותה פשטות עילאית
עצמה.
אותם 7000 שנים של חוכמה מצרית דיברו מגרונו,
ומדי פעם הבזיק בי הרעיון: אילו יכלו שלושה וחצי
מיליון הישראלים לשמוע זאת מפיו במו אוזניהם!

הפחד והתיקווה
^ ,א חד הרגעים של השיחה לא יכולתי להתאפק
והתפרצתי :״מדוע אינך רושם את הדברים? בדיוק
כך, מילה במילה! הייתי רוצה לקחת אותם עימי ול פרסמם,
כדי שכל ישראלי יקרא אותם!
אל-חכים חייך חיוך שובב ואמר :״אחרי שאמרתי
משהו, איני מסוגל לרשום אותו. ברגע שאמרתי, זה נש כח
מליבי. לכן אני נמנע תמיד מלספר את הסיפורים
שאני עומד לכתוב אותם. כששואלים אותי על סיפור
שאני מתכוון לכתוב, חלילה לי להתפתות ולספר. כי מאו תו
רגע שוב איני מסוגל לכתוב את הסיפור.

אורי אבנרי
״לכן, אני אדבר. אם תרצה, תוכל לרשום אחר־כך
את הדברים, ותנסה להיות נאמן למה שאמרתי.״
כך עשיתי. לא העזתי להקליט את הדברים ברשם־קול
הקטן שלי, מחשש פן יעצור הדבר את שטף הדיבור.
הקלטתי את תמצית הדברים ברגע שיצאתי מחדרו.

כה אמר תופיק אל-חבים :
בכל מצב יש דרך טובה ודרך רעה. אפשר לראות
את האפשרויות הטובות, ואפשר לראות את האפשרויות
הרעות.
אפשר לפעול מתוך תיקווה, ואפשר לפעול מתוך פחד.

אתם, הישראלים, פועלים מתוך פחד.
לפני הכניסה לקפר ״גיוסי״
300 דורות במקום אחד

״לכן יש לכם ביטחון עצמי עצום. יש לכם
סבלנות שאין לה גכול. אינכם מעלים על דעתכם
שיכולה לקרות •צואה.
״ואילו הישראלים — הם ההיפר הגמוול״אנחנו האומה
החדשה ביותר בעולם. אנחנו קיימים, כמדינה, רק שלו שים
שנה. היישוב היהודי החדש נולד בארץ לפני פחות
ממאה שנה. לפני כן היו היהודים נעים ונדים ברחבי
העולם, נרדפים ומדוכאים. במאה הזאת הם ראו את השואה
הנוראה מכל.

״לכן יש לנו כמיהה לביטחון, שאינה יודעת
שובע. הכיטחון הגמור, המוחלט, הסופי, שאין
כדוגמתו לשום עם כעולם, הוא משאת־נפשנו.
אין לנו סכלנות לשום דפר. אנחנו עצבניים.
אנחנו דינאמיים. איננו יכולים לדרוך כמקום.
אין לנו מנוחה.״

אותו סופר — חוסיין פאוזי — ניענה בראשו .״כן״,
אמר ,״זה מתאים בדיוק למחשבות .,״

בגללפא רו ק
כאשר דיברתי עם גדולי הסופרים של מצריים,
וגם כשיחות עם עורכי־עיתונים ואנשים
פשוטים, היתה לי לא פעם ההרגשה: הנה
מדברת אלי החוכמה המצטברת של 300 דורות.
זהו הניסיון של עם עתיק מאד וחכם מאד.
שום ישראלי לא יאמר דברים באלה. ואולי —
מי יודע -שום ישראלי גם אינו מסוגל להכין
דברים באלה.
תופיק אל-חכים, אחד מגדולי הסופרים של מצ
האיש
שישב מאחרי שולחן־הכתיבה הגדול דמה לצייר
צרפתי בסוף המאה שעברה. גבר קטן, זקן, שופע חיו ניות.
כומתה שחורה, עיניים חומות, שפם לבן גדול.
פנים מלאות הבעה.
שולחן־הכתיבה היה ריק לחלוטין ומבהיק. האיש כאילו
ישב על ראי, ובמשך השיחה בת השעתיים ראיתי אותו
בדמות כפולה — האיש מעל לשולחן והשתקפותו במהו פך
על לוח השולחן.
הוא דיבר צרפתית. תחילה לחש, ורק כאשר החל
מתלהב, גבר קולו. לא קל היה לעקוב אחריו.
בתום השיחה, כאשר קמתי ללכת, שאלתיו לגילו.
בעליצות של שד ביקש :״אנא, נחש !״
אמרתי :״שבעים!״ (בצרפתית: ששים ועשר).
הוא שמע רק את ה״ששים״ ,וזהר מרוב הנאה .״בתעו דות
שלי רשום שאני בן ,77 אבל בימי היה מקובל להו ציא
תעודות רק זמן־מה אחרי הלידה. איני יודע מהו
גילי המדוייק. ידידי חגגו עכשיו את יום־הולדתי ה־.80
מה יש? כשאגיע לגיל 80 גם לפי התעודות, אחגוג את
יום־ההולדת ה־ 80 עוד פעם.״
לא יכולתי אף לנחש כי לפני שלושה חודשים בלבד
נפטר בנו, בן ה־ ,30 שהיה מלחין ידוע, אחרי מחלת־כבד
ממושכת. סמוך לאותו זמן נפטרה גם אשתו. הדבר נודע
לי רק לאחר מכן. שום דבר לא גילה, בעת השיחה הארו כה,
שזה עתה עבר האיש משבר כפול כה נורא. הוא עמד
בו בגבורה- .
הוא דיבר בשטף. כשהחל מדבר על נושא, אי-אפשר
* אחד מספריו, יומנו של תובע בכפר מצרי, הופיע
גם בעברית.

אפשר להבין את הפחד שלכם. בהחלט. צריכים לה בין
אותו. אבל הרבה יותר טוב לעלות על דרך התיקווה.
הנה, עניין המדינה הפלסטינית — מדוע לראות דווקא
את הסכנה שבה? מדוע לא לראות את התיקווד. הגדולה
הגלומה בה?

מדוע לא תעלו על דעתכם
מדינה שוחרת־שלום: מדוע
שהפלסטינים ירצו אז לכנות את
את עצמם, להגיע לחיים יותר
מאושרים?

שתהיה זאת
לא תחשבו
עצמם, לשקם
טובים ויותר

ז׳אן־פול סארטר אמר לא־מזמן: היינו בעד ישראל,
מפני שרצינו שליהודים יהיה בית. עכשיו מתנגדים היש ראלים
לכך שיהיה בית לעם אחר, לעם הפלסטיני.
מדינה פלסטינית תהיה שכנה טובה לישראל. במקום
לראות את האפשרויות השחורות, אנא ראו־נא את ה אפשרויות
הטובות!

הפוליטיקאים אינם תופסים לעולם את
האפשרויות הטובות. זהו האסון. לכן זהו תפקידם
של הסופרים והאינטלקטואלים, לצייר
את התיקווה ולהלהיב את הדמיון, לתאר את
הדברים שהפוליטיקאים אינם מסוגלים להכינם.
--הדת היא תורת הקידמה. כל הנביאים הגדו לים רצו להביא קידמה לאנושות. כל הנביאים הגדולים
היו אנשי־קידמה: אברהם, משה, שלמה.
אך יש אנשים שהדת היא מיקצועם, הרוצים לעשות
עסקים בעזרת הדת. אלה משתדלים לעצור. לשמור על
הקיים. להקפיא את הדברים. למנוע את הקידמה.

בזה הוא חומייני. הוא מפחיד. זוהי קנאות
דתית איומה.
אין זה יכול לקרות במצריים. זהו ההבדל בין הסונים
והשיעים. בשיעה ישנה הדיקטטורה של האיית־אללה.
האיית־אללה אינו יכול לטעות. אצלנו, הסונים, אין אדם
שאינו יכול לטעות. אפילו מוחמד עצמו, כבן-אדם, יכול
היה לטעות. אנו מודים בכך שטעה. רק כאשר היה נתון
להשראה אלוהית ישירה, כאשר קיבל את התורה מהמלאך

גבריאל, לא יכול היה לטעות. בשאר הזמן היה ככל
האדם.

״הומי1ו אותם!,,
ן יי| כן אפשר להתווכח במצריים. בשעתו התווכחתי גם
• 1עם שייח׳ אל־אזהר. הוא טען דבר אחד, ואני טענתי
את ההיפך. זהו יסוד־היסודות של הליברליזם. ההכרה
שלכל דבר יש שני צדדים. תמיד צריכים לראות אתי
הצד השני של כל דבר.

כך גם כוויכוח כין ישראל והערכים. צריכים
לראות את שני הצדדים. עלינו לראות
את הצד הישראלי, ולא רק את הצד הערכי.
ואתם הישראלים, צריכים לראות את הצד
הערכי, ולא רק את הצד שלכם. זוהי הגישה
הליכרלית.

--בפוליטיקה קיימת הסכנה של ההקצנה. הפו ליטיקאים רוצים להחניף להמונים, ותוך כדי כך הם
הופכים קנאים יותר ויותר.
כך קרה, למשל, למיפלגת־הוופד החדשה אצלנו. אל-
סאדאת התיר את הקמתה. המנהיגים היו מתונים, ליב רליים.
אך כאשר קמה המיפלגה (לפני שנה וחצי, אחרי
שהיתה אסורה מאז מפכת )1952 התגברו בה פוליטיק אים
קיצוניים. הם פנו אל ההמונים. לא היה להם מצע,
והם התחילו לשלהב את העם. אמרתי להם: בגלל הקי צוניות,
איבדתם את המישחק( .המיפלגה התפרקה, תחת
לחץ המישטר).
--הקו מוניזם הוא אמונה. לליברליזם אין אמו נה, אלא יש היגיון. הקומוניסטים רוצים לנצל את הו־מייני,
את האמונה הקנאית, את כוחו של חומייני, למען
המטרה שלהם. להם יש אמונה אחרת. ואילו אנחנו איננו
רוצים בשום אמונה. זוהי תמצית הליברליזם.

דיכרליזם פירושו: לכד דכר יש גם היפוכו.
צריכים להתווכח עם כל רעיון. משום כך, הליברליזם
מוגע אלימות. כשיש ויכוח חופשי, אין
מקום לאלימות.

עם הסופר תופיק אד־חכים
״לשחרר את הפוליטיקאים מן הפחד!״

--כ ל העניין מסתובב היום סביב העניין ה פלסטיני. כל מה שעשינו ב־ 30 השנים האחרונות, עשינו
למען הפלסטינים. כל מה שעשה העולם הערבי ב־30
השנים האחרונות, הוא עשה למען הפלסטינים. מוכרחים
להקים להם מדינה. אם לא תקום מדינה למען הפלסטינים,
לא יקום שום דבר. לא יהיה שלום.

ככלל, כשביד מה אתם צריכים אותנו? כשביל
מה אתם צריכים את האמריקאים * תזמינו
את הפלסטינים, שכו איתם, ותגיעו להסכם.
אם תזמינו אותם, הם יכואו.
שבו איתם, יצרו עימם בסיס לשכנות טובה. אחר־כך
לא תהיה לכם שום בעייה איתנו ועם האמריקאים. כל
העולם יקבל את ההסכם שאליו תגיעו עם הפלסטינים.

ואם אתם דואגים לביטחון, יש לי הצעה.
אתם דואגים שמא המדינה הפלסטינית תהיה
שכנה רעה? עמדו על כך שכד העולם הערכי
יהיה שותף להסכם, ויהיה ערב לו. כל העולם
הערכי יהתום. הפלסטינים יצטרכו לקכל את
זה. הם יצטרכו לקיים את ההסכם. העולם
הערכי כולו ידאג לכך.
— תפקיד האינטלקטואלים הוא ליטול את הפחד

מן הפוליטיקאים. הפוליטיקאים פועלים תמיד מתוך פחד.
צריכים לשחרר אותם!
עד כאן דברו של הסופר.

ביקור כיהו שלים
^ ופיק אל־ חכים אינו פן־ערבי. להיפך. הוא אגיפטו־
• 1צנטרי מובהק — אדם המגדיר את עצמו קודם כל
כמצרי, ורק אחר-כך כערבי.

כאשר אדם כזה קובע כי לא יתכן פיתרון
ולא יהיה שלום כלי הקמת מדינה לפלסטינים,
יש לכך משמעות עצומה. פירושו שד דכר:
פשוט אין מצרי כנמצא, המוכן לעשות שלום
כלי הפלסטינים.
אם היתד, דרושה הוכחה נוספת לכך, היא סופקה על־ידי
עמיתו ובן־גילו של אל־חכים, הסופר חוסיין פאוזי, שהוא,
אולי, אגיפטו־צנטרי עוד יותר ממנו.
הוא הזמין אותי לבקר בביתו, בקומה החמישית של
בניין המשקיף על פני הנילוס, ברובע צוקי, לא הרחק
מביתו של אנוור אל־סאדאת. כשהגעתי, היתד הפסקת־חשמל.
חדר״המדרגות היה שרוי באפלה מוחלטת. גיששתי
כמו סומא ולבסוף, בעזרת המצית, גיליתי את הדירה.
עוזרת נחמדה, בלבוש כפרי לבן, פתחה את הדלת.
הסופר הדגול ישב על כסא׳ כאשר רגל אחד מונחת
על כסא שני. בחיקו התפנק חתול אפור, שהביט בי תחילה
בחשד־מה. פאוזי ביקש סליחה על כי אינו יכול לקום,
בגלל מחלה ברגלו.
הדלת למירפסת היתה פתוחה. המראה המרהיב של
הנילוס נשקף לעינינו. פלוקה בודדה שטה דרומה. החתול
ניגש להריח את מיכנסי, וחזר למקומו מהורהר.

אם הזכיר לי אל־הכים את מארטין כוכר,
הרי פאוזי הזכיר לי את פיאר מנדס־פראנם,
הן כצורתו, חן בצורת־הדיכור, הן כחוכמתו
המפוכחת.
גם הוא הפליג בזיכרונות. אל-חכים סיפר לי על מיכתב
שקיבל פעם מאבא אבן .״גדול המיזרחנים של צרפת,
מאסיניון, כתב לי מיכתב בערבית, והוא היה מלא שגיאות.
אבן כתב לי מיכתב בערבית קלאסית, ולא היתה בו אף
שגיאה אחת.״
פאוזי סיפר על ביקור שערך בירושלים ב־ ,1945ב־ליוויית
הסופר האגדתי טהא חוסיין. חוסיין אמר לו :״בוא,

עם הסופר נגיב מחפוז
״לבחור בדרך התיקווהר׳
נלך לבקר את מגנם.״ יהודה לב מגנם היה אז נשיא
האוניברסיטה, הומאניסט מפורסם, אבי רעיון ברית־השלום
בין הציונות והערבים.
הקונסול המצרי בירושלים דאז היה מחמוד פאוזי, מי
שהיה לאחר מכן שר־החוץ של מצריים. הוא סידר את ה פגישה,
אך ביקש מן הסופרים המצריים :״אל תספרו על
זה לערבים המקומיים.״ הם הוזמנו לארוחה על הד־הצופים.
פאוזי עדיין מונה בין ידידיו את הפרופסור
סמבורסקי, שעימו נפגש אז.
פאוזי התחיל בדרכו כרופא־עיניים, הפך לאחר מכן
אוקיאנולוג ונשיא האוניברסיטה של אלכסנדריה. הוא זוכר
היטב איר החל הסיכסוך .״ב־ 1947 החלה לפתע איבה
ליהודים. לא ידענו כמוה קודם לכן.
,׳היו לי עשרה תלמידים יהודיים. עמדו להיערך
בחינות. בא אלי קצין־ביטחון, ואמר: יהיו צרות. המצרים
אינם רוצים לשבת בחדר אחד עם היהודים. שאלתי
את דיקן הסטודנטים, והוא אמר שלא שמע על כך. אמרתי
לו: שים כמה ספסלים בחדר שלי. אם תהיה התקרית
הקטנה ביותר, אצא מאולם־הבחינות יחד עם התלמידים
היהודיים, ואבחן אותם בנפרד בחדרי. אך שום דבר לא
קרה. הכל היה בסדר.״

כדיני פאוזי, אין הכדל כין יהודי מצדי וכין
קופטי, והרי הקופטים הנוצריים הם יותר מצריים
אף מן המוסלמים.
״באתי מן המעמד הבינוני הנמוך. כשהייתי ילד, גרנו
בשכנות עם מישפחה יהודית קראית. בכל יום ששי בערב
היתד האשד, היהודיה באה אל אמי ומבקשת ממנה להדליק

את האור בדירתה. כל האווירה השתנתה דק ב־, 1948
בגלל פארוק.״

הרוח נדרסה
1מלך פארוק היה שנוא־נפשו של פאוזי, יחד עם

י י יורשו, גמאל עבד־אל־נאצר.
הסופר, שנולד בשנת , 1900 היה עד־ראייה לגורלה של
מצריים במאה הנוכחית. במילחמת־העולם הראשונה חיסלו
הבריטים את שרידי העצמאות של מצריים, הפכוה ארץ
מדוכאת. ב־ , 1918 כשפאוזי היה בבית־הספר לרפואה, הופצו
באויברסיטה כרוזים של תנועת ההתעוררות הלאומית,
בהנהגת המנהיג החדש, סעד זגלול (ליתר דיוק: זע׳לול).
יום אחד נודע שזגלול נעלם. הוא נאסר יחד עם עמיתיו.
הארץ כולה קמה והתמרדה. מסילות־הברזל נעקרו. זה
היה המרד של , 1919 שנגיב מחפוז הנציחו באחד מספריו.
בעיקבות המרד, עד אמצע שנות ה־ / 30 היתד למצריים
תקופה של פריחה רוחנית, כלכלית ותרבותית .״ארץ מתה
קמה לתחייה. האוניברסיטה התפתחה, קמו בנקים וחברות
מיסחריות. שמענו כי פסל מצרי בפאריס יצר אנדרטה
למצריים החדשה, והבאנו אותו לקאהיר, יחד עם הפסל.
אין זה פסל טוב כל־כך, אך הוא מסמל את התקופה.״
הפסל, של מצריים בדמות חיה, בעלת ראש־אדם -ולידה
אשה עומדת, ניצב עכשיו לפני הכניסה לאוניברסיטת
קאהיר.

כל זה הסתיים, לדעת פאוזי, כאשר עדה

(המשך בעמוד )40

לאנשים

בגין נרדם ב א מצ ע הי שי ב ה
!מזכירתו טוענת שהיא מצפצפ ת על הכנסת

הנבונים!

היועץ לשעבר של

ראעדהממשלה לענייני ערבים,
הד״ר יוסף שרון, סיפר על
תקרית שהיתה לו עם ראש־הממשלה,
מנחם בגין, באחת
השיחות שלהם, ערב התפט רותו.
שרון ישב בלישכתו של
בגין והרצה בפניו על בעיה
מסויימת. תוך כדי שיחה נרדם
ראש־הממשלה. שרון הבין שאין
טעם להמשיך בשיחה, קם ממ קומו
כדי ללכת. באותו הרגע
ניעור בגין ואמר לשרון :
״חשוב מאד. חשוב מאד מה
שאמרת עכשיו.״

שהוא

01 בישיבת ועדת־הכספים
של הכנסת, שדנה בתוכנית
הכלכלית החדשה, תקף ח״כ
עדי אמוראי מהמערך את
שר־האוצר -שימחה ארליך
ואת הליכוד. אמוראי נדהם
כאשר במהלך הישיבה הוא קי בל
פתק מארליך, שעליו היה
כתוב :״עדי, תרביץ חזק !
אני רוצה לגרום הנאה לחברי.״

777
הברנדי הלאומי

בינלאומי.

! 0חבדי־הכנסת של ד,מיפי
לגה הליברלית התאספו בשבוע
שעבר בחדרו של שר־האוצר
בכנסת. בחדר יש ספה, ודווקא
שר-האנרגיה, יצחק מודעי,
התיישב עליה, בגלל מחסור
בכיסאות בחדר. ח״כ גוסטם
כדיאן לא יכול היה להתאפק
ואמר :״מדוע דווקא מודעי
הוא זה שיושב על הספה של
ארליך י״
! 0לשר־הדתות אהרון
אבו״חצירא יש הסבר משלו
לשאלה מדוע התפטר ח״כ
של״י, אריה (״לובה״) אלי־א
, 3מהכנסת :״בגין לקח מ-
אליאב את מדיניוודהחוץ שלו,
וארליך לקח ממנו עכשיו את
המדיניות הכלכלית שלו. אז
מה נותר לאליאב לעשות ב כנסת?״

לכתב דבר נחום בר גע
יש הסבר לגבי מינויו של

רכץ, עוסק עתה בקריאת יומן
שרת. מסקנתו עד כה :״שרת
הוא הקמיע של רבין. אחרי
שקוראים את כתביו, רואים ש-
רבין לא היה ראש־הממשלה
הכי גרוע של ישראל.״
01 שני חברי־כנסת צעי רים,
יופי שריד מהמערך
ודוד גלם מהמפד״ל, שהיו
מעשנים כבדים, החליטו ביני הם
על תחרות של הפסקת עי שון.
ההתערבות בין השניים
היתד, שמי שמתחיל ראשון ל עשן,
חייב להזמין את השני
עם אשתו לסופשבוע בבית־ה-
מלון המפואר ביותר באילת.
בינתיים עבר כבר כשבוע,
ושניהם עומדים בהתחייבותם,
אם כי הבדיחות על תחרות
זו מגלגלות מצחוק את מיזנון
הכנסת. ביום הרביעי צעק גלס
על שריד :״תפסו אותך בבית ר,שימוש
של הנשים עם סיגר יה

! 0הפסקת החשמל בשבוע
שעבר לא השפיעה כימעט על
החיים בתוך הכנסת, משום
הגנרטורים הפנימיים של ה כנסת
שהופעלו מייד, אך הו לידה
כמה בדיחות. ח״כ ש״י
מרדכי זידשובפקי טוען
כי החשמל התקלקל בגלל עו מס
המתח של הנורות האדו מות
.״בזמן האחרון יש כל־כך
הרבה נורות אדומות בכלכלה
ובמדיניות הישראלית, עד ש־חברת־החשמל
לא יכלה לעמוד
בעומס.״

יחזקאל פלומין

סגן שר־האוצר, היה אורח הכבוד
בפתיחת תערוכת״התמונות של
הצייר העולה החדש מרוסיה, מיכאל בורדז׳לאן. אחרי שהתבונן
פלומין בציורים, הוא עצר ליד אחת התמונות ואמר לבעל הגלריה,
שבה התקיימה התערוכה :״יש לי ציור כזה בבית.״ הזכירה לו
אשתו :״זו הסיבה שהבאתי אותך לתערוכה!״ הצייר התערב
בשיחה וניסה להוציא את פלומין ממבוכתו, כשאמר :״אדון
פלומין לא צריך להבין בתמונות, הוא מבין בכספים.״ ענה פלו־מין
:״אני מקווה שאני באמת כזה,״ ומיהר לעזוב את הגלריה.
בשבוע שעבר מוועדת-הכנסת
שבראשה עומד ח״כ
כרמן. הוועדה קיבלה החלטות
חדשות בעניין האש״ל של
חברי־הכנסת היוצאים לחו״ל,
שבהן נאמר :״חבר־כנסת ה יוצא
לחו״ל בשליחות הכנסת
יקבל 35 דולר לכל יום שהייה
בחו״ל לכיסוי הוצאות-הכלכלה,
דמי־שירות ולהוצאות קטנות
אחרות, הקשורות במילוי תפ קידו
של חבר־הכנסת, כגון
שיחות טלפון מקומיות ונסיעות
עירוניות בשירות עירוני, וכן
הוצאות אחרות הנובעות מהי עדרו
של חבר־הכנסת מביתו...״

יצחק

אלכסנדרה טליאקוב

פרופסור (מימין,
עם משקפיים) ודיקן
הסטודנטים באוניברסיטה העברית בירושלים, בלמה את הצלמים
הרבים שבאו לקמפוס הירושלמי בשבוע שעבר. כדי לצלם את
הפגנת הסטודנטים הערביים ואת הפגנת״הנגד. צלם־העיתונות
הירושלמי הידוע, דויד רובינגר (מזוקן משמאל) ניסה לשכנע את
הפרופסורית כי החופש האקדמי חשוב יותר מכל, וכי עליה לתת
לנציגי אמצעי״התיקשורת להיכנס ולסקר את האירוע, אן לשווא.
בסופו של דבר התרגז רובינגר, שלא כדרכו, ואמר לפוליאקוב:
״כאשר אתם רוצים לשנורר כסף בחוץ־לארץ מתורמים שבאים הנה,
אתם רצים אחרינו הצלמים, שנבוא לצלם. יותר אל תקראו לנו!״

תת־אלוף (מיל ).דויד (״גץ-
קי״) הנואל לתפקיד מנכ״ל
מישרדיהאנרגיה. טוען ברנע
כי את המינוי קיבל הגואל בג לל
הניסיון שלו בגאז. כזכור,
פוטר הגואל מתפקידו כמפקד

הגדה המערבית אחרי שערו ריית
הטלת רימוני-הגאז לבית-
ספר בבית־ג׳אלה.
01 אחד המיסמכים הרש מיים
המשעשעים ביותר יצאו

01 בעת ישיבת ועדת־החו־קה־חוק־ומישפט
של הכנסת,
אשר דנה על האזנות־סתר טען
יושב־ראש סיעת המערך ב כנסת,
ח״ כ משה שחל :״יש
הטוענים כי קיימים ציתותים
לשיחות של אישים פוליטיים.״
השיב לו ח״כ הליכוד, עורך-
הדין יצחק ברמן :״הפוליטי קאים
שמצותתים להם צריכים
להיות מאושרים. לפחות מי ש
הו מאזין להם!״
| 0שני שרים לשעבר, שר־החוץ
לשעבר יגאל אלון ו־שר־האוצר
לשעבר יהושע
רכינוגייץ, דנו בשר־החוץ
של היום, משה דיין, אלון
הגדיר את דיין במישפט הבא:
״דיין הוא פחדן מיקצועי זו אולוגי.״

כתב הארץ, דן מר גלית,
מי שגילה בארצות־ה־ברית
את חשבון־הבנק של מי
שהיה ראש־הממשלה, יצחק

0׳ לוירשובסקי יש גם הג 1
דרה
לתוכנית הכלכלית החד שה
של שימחה ארליך :״אפ שר
לקרוא לה חיש־כלום. מגר דים,
מגרדים, אבל לא יוצא
כלום.״
| 0בדיחה אחרת על הפ סקת
החשמל היתד, לח״כ ה מערך
עדי אמוראי, בשיחתו
עם סגן־השר יורם ארידור.
אמוראי טען בתוקף כי שר-
האנרגיה, יצחק מודעי, גרם
בכוונה להפסקת־החשמל, כדי
לעשות חושך בעיניים לשר־האוצר,
שימחה ארליך..
01 מי שהיה עד לא מכבר
יו״ר הדירקטוריון של חברת
החשמל, ד״ר יעקוב ארנון,
נשאל השבוע כמה זמן כיהן
בתפקיד זה. הוא ענה :״זה
קל לזכור. נכנסתי לתפקיד
כמה שבועות אחרי הפסקת־החשמל
הגדולה בינואר , 1972
ופרשתי ממנו כמה, שבועות
לפני הפסקת־החשמל הגדולה
של השבוע האחרון.״ אולם,
הוסיף ארנון בנדיבות־לב ,״אין
קשר בין הפסקות־החשמל ובין
כהונתי.״
( 0מזכירת ראש־הממשלה,
יונה קלימוביצקי, הגיעה
בשבוע שעבר לכנסת, כשצמוד
אליה מכשיר אלקטרוני, המ צפצף
כאשר מחפשים אותה
מלישכת ראש־ר,ממשלה. כאשר
החל המכשיר לצפצף, ואחד
מידידיה של יונה שאל אותה :
״מה זה?״ השיבה לו יונה:
״אני מצפצפת על הכנסת!״
0לרגל החילופים האח רונים
בכנסת, נקבעו השבוע
כמה לוחיות־שמות חדשים ליד
מושביהם של חברי-הכנסת ה חדשים.
על כל לוחית יש ראש־התיבה
של השם הפרטי ושם־
המישפחה המלא. רק ח״כ אחד
התנגד לכך ותבע כי גם שמו
הפרטי יירשם במלואו. היה זה
ח״כ זאכ כץ (המערך) .לגד
העולם הזה 2163

8וחי1ו>-[1״ 8
רות זאת, נקבעה ליד מושבו *-
לוחית האומרת ״ז. כץ״.
8קולגיאליות בלתי־רגי־לה
גילה בשבוע שעבר ח״כ
חרות מאיר כהן, שעמד לה גיש
הצעה לדיון בעניין קופות־הגמל
של ההסתדרות. ערב הג שת
ההצעה טילפן אל כהן
מזכ״ל ההסתדרות, ח״ב ירו חם
משל, ואמר לו :״אני
רוצה לתקוף את ההצעה שלך,
אבל אני צריך לנסוע ליפאן.
אתה מוכן לדחות את הגש תה?״
כהן הסכים.
! יוסי שריד השתתף
בדיון פרלמנטרי שהוקלט ב גלי
צה״ל לכבוד יום הולדתה
ה־ 30 של הכנסת. שריד סיפר
שבכל שבוע הוא מקבל כ־120
מיכתבים מאזרחים. ח״ב חיים
?!ורפו טען כי גם הוא מקבל

את אותם המיכתבים השיב
לו שריד :״אני עונה גם על ה־מיכתבים
שלך.״
| כאשר מנסים לקבוע
פגישה בשבת עם סגן שר־ה־אוצר,
יחזקאל פדומין, הוא
עונה :״אתה יכול לבוא ל יציע
13 באיצטדיון הכדורגל
בלונזפילד ביפו. שם אני נמצא
כל שבת.״
| דובר סיעת של״י ב כנסת,
חיים כרעם, בנו של
מי שהיה שר-העבודה משה
כרעם ואחיו של ח״ב עוזי
כרעם, נוהג לשגר לעיתונים
מיכתבים־למערפת על נושאים
פוליטיים. בשבוע שעבר שלח
ברעם את אחד מהמיכתבים
הנזעמים שלו דווקא לעיתון
חדשות ספורט, ולא בנושא
פוליטי. ברעם קרא באותו עי תון
כי צפון אירלנד לא ניצחה

1 11111ך 1ד חבר־הכנסת של המערך, הוזמן למסיבת״רעים ביום החמישי בשבוע שעבר. עוד
• 1 1111 1 1בתחילת המסיבה נעלם שריד מאולם האורחים, והותיר שם את אשתו, דורית.
מאוחר יותר התברר כי שריד פנה לאחד מחדרי־הבית, שם היה רדיו, והאזין לתוצאות המישחק בין
מכבי תל״אביב לבין ריאל מדריד, שנערך במדריד. כאשר חזר שריד לאולם־המסיבות הוא היה שמח
הרבה יותר, משום שמכבי ניצחה בהפרש של שש נקודות. מאוחר יותר התעלם שוב שריד מאורחי
המטיבה, ופתח במישחק שש״בש נגד הפסיכיאטר, הד״ר ריצ׳ארד קורנהוייזר, שהיה אף הוא
מאורחי המסיבה• לא רק מכבי תל־אביב ניצחה באותו ערב, אלא גם שריד, שהביס את קורנהויזר.
את אנגליה באיצטדיון וומבלי
מזה 21 שנה, מיהר לתקן את
הטעות והודיע לעיתון :״בתא ריך
23.5.1972 גברה צפון איר לנד
על אנגליה בוומבלי, בתו צאה
( 0:1לא יעזור כלום, ראי תי
את המישחק הגרוע במו
עיני) .את השער לאירים הב קיע
טרי ניד, מנהלה של
קבוצת ארסנל, שהיה אז מא-
מן־שחקן בנבחרתו.״ את מיב־תבו
סיים ברעם כך :״נא לת קן.
כדורגל זה עניין רציני.״

שיגיון נוס

מי שהיה שר־הביטחון, וכיום יושב״
ראש מיפלגת־העבודה, נוהג בדרן כלל
להעניק חתימות, ולא לבקש אותם. בשבוע שעבר דווקא ביקש
פרס חתימה• היה זה כאשר ביקר בתערוכת הצייר״גראפקאי
גד אולמן, וביקש מהצייר את חתימתו על הקטלוג של התערוכה.

! 8כאשר נודע למשורר
יונה (״י בי״) כן־ יהודה כי
לאיש-הרדיו גד לוי נולד בן,
הציע לקרוא לו בשם נימרוד,
על שם פיסלו המפורסם של
יצחק דנציגר המנוח. אך
לוי עדיין מתלבט.
! העיתונאי עמוס אילון
טוען שמתהלכים עליו סיפו רים
שאין להם שחר. כך, למ של,
סופר עליו שנלווה ל גאולה
כהן בסיור בהתנח

11ח ה 1ך נשיא־המדינה היה עסוק ביותר באחד מימי חשבוע שעבר. בשעות
*ו | 1 ^ 1 | 1 1הבוקר הוא קיבל מישלחת של חסידי חב״ד, שבאו לחגוג איתו
את פתיחת מסע־ההתעוררות שלהם. לישכת הנשיא הפכה אולם קונצרטים זוטא,
כאשר החסידים כיבדו את הנשיא מבקבוקי״השתיה שהביאו עימם, ולגמו הרבה מאד
בעצמם. אחד מרבני חב״ד קם מכיסאו והחל שר זמירות, בעוד כל האחרים מוחאים
כפיים לפי הקצב. כאשר נכנסו החב״דניקים ללישכת הנשיא, הם אמרו לו :״באנו
להיות במחיצתך.״ ביקש הנשיא :״בלי מחיצות כאשר יצאו אנשי חב״ד, נכנס
העולם הזה 2153

לויות בגדה המערבית. בלילה
נדהם אילון, לפי הסיפור, כש נוכח
לדעת שיש מתנחלים ב שטח
.״מה,״ קרא ,״חוץ ממני
יש עוד אנשים המבלים כאן
את הלילה?״ אילון טוען כי
הביקור הזה עדיין לא התקיים
כלל, והבטיח לקרוא את הק ריאה
הזאת בבוא המועד.

! 8בהצגת פיטר פן חייב
הגיבור לעופף על הבמה כחלק
מההצגה. המפיק מיקי גול־דנכרג,
שהוא אחיו של ה בדרן
דודו טופז, תיכנו בעצמו
את המנוף, באורך של
40 מטר, וקשר לו חגורות צני חה,
כדי שפיטר פן יעוף בחופ שיות
לאורך הבמה.

חגי אשד,

הצגת־בכורה חגיגית 81 נערכה בירושלים להצגה סיפור
פשוט, על פי סיפורו של ש״י
עגנון. מכובדים רבים, ובראשם
נשיא המדינה ורעייתו, הגיעו
אליה. גנב את ההצגה הכוכב
הצעיר שלה, משה כקד,
בנם של שני שחקני תיאטרון
הבימה ותיקים, ישראל כקד
ופנינה פרח• האמא והאבא
לא באו לבכורה, כדי שלא
לגנוב מבנם את תשומת־הלב
שלה הוא ראוי, וכדי שכל ה הצלחה
תהיה שלו-בילבד, ולא
של הוריו המפורסמים.

1זה הזכיר לידידו של
אילון, העיתונאי
סיפור ישן, שגם עליו נאמר
שלא היה ולא נברא. מעשה ב
לוי
אשכול, פינחס לכון
ושימעון פרס, שיצאו באו ניה
לקונגרס הציוני, ערב הק מת
המדינה. ניתן להם תא
משותף, ובו שתי מיטות, זו
מעל לזו, ושלישית ליד הח לון.
השלושה זרקו מטבע כדי
להחליט מי יזכה במיטה שליד
החלון. הזוכה היה, כמובן, פרס.
אבל פרס ויתר באבירות לטו בת
אשכול .״אם כן,״ קבע
לבון ,״אני אשן שם.״

ללישכת הנשיא שר־האוצר שימחה ארליך, וסקר באוזניו את התוכנית הכלכלית
החדשה שלו• נבון לא הגיב על התוכנית, אולם כאשר ארליך עמד לצאת מעל פניו
וניגש להושיט לו את ידו, לא לחץ לו נבון את היד אלא הסתפק. באחיזת זרועו של
ארליך. מאוחר יותר הסבירו אנשי לישכת״הנשיא כי לא היה ללחיצת היד כל
משמעות פוליטית, אלא זו :״הנשיא פשוט רצה להיות יותר לבבי כלפי שר־האוצר,
והחליט לאחוז בידו, כפי שעושים שני רעים, במקום ללחוץ לחיצת־יד רשמית.״

הח״ ב רץ ברחוב והחזיק בבתו.
ואילו אשתו העיתונאית רד פ ה אחריו
דג כן־מאיר, מזכיר
מועצת הפועלים בתל־אביב,
יזם ערבי־ראיונות. בערב הרא שון׳
שנערך בסוף השבוע
בהנחייתו של ירון לונדון,
השתתף מנהל קופת־וזולים, הפרופסור
חיים דורון. בתשו בה
לאחת משאלותיו של ירון,
על התנגדותו לביטוח־הבריאות

רש הכדורגל של כפר־קאסם,
נמצאת אשה עם שתי בנותיה
בתוך קהל של 4000 גברים
צופים. האשה, פנינה, ובנו תיה
קרן ואורנית, באות
לראות את הבעל והאבא יצ חק
זלצר, שהצטרף לקבוצת
הפועל כפר־קאסם אחרי עבר
של 13 שנות מישחק־כדורגל

במכבי פתח־תיקווה. זלצר, ש הוא
בן למישפחת לוחמים ותי קה
באצ״ל, ואחיו של מאמן
קבוצת הכדורגל בני יהודה,
זאכיק זלצר, הצטרף לקבו צת
כפר־קאסם מתוך הכרה
בחשיבות העניין. קבוצתו הח דשה
מובילה במקום הראשון
בליגה א׳ ,אחרי שהיתר. בשנה

שעברה בליגה ב׳ .המצב הח דש
גורם שביעות־רצון למיש-
פחת זלצר ולקבוצה הערבית.

שחקנית הבימה דליה
פרידלנד נכנסה לחנות־בג־דים
ובחרה לעצמה שימלה,
שמצאה חן בעיניה. כאשר קנ תה
אותה, הסביר לה בעל-
החנות שהיא רכשה שימלה
בעלת־משמעות. שם השמלה:
״קמפ דייוויד״ .השחקנית שא לה
אותו מדוע הוא קורא ל-
שימלה בשם זה, והוא הסביר
לה :״הביטי עליה, מודפסות
עליה יונים, ולכן קראתי לה

1עורד־הדין הוותיק אר יה
קמר מצא עצמו השבוע
במצב מביך. בפעם הראשונה
במשך 30 שנות הופעה בבתי-
מישפט טעה בכתיבת מועד ה-
מישפט ביומנו, וכאשר הגיעה
שיחת־טלפון בהולה למישרדו
והודיעו לו כי מזכירות בית-
המישפט מחפשת אותו, מכיוון
שלא התייצב למישפט הקבוע

קובי אושרת, שהלחין את
השיר שזכה בפסטיבל־הזמר,
הזמין טמיר 140 איש. למסיבה
הגיעו .250 עוד כמאתיים איש,
ששמעו שיש מסיבה, חיפשו
בספר הטלפונים את כתובתו
של טמיר, הגיעו לדירתו ה ישנה.
התאכזבו כשלא מצאו
שם מסיבה והתפזרו.
81 בתוכנית גלי צה״ל בשם
״מה אבקש״ ,שהוקלטה במחנה
ח״ן אי־שם בארץ, השתתפו
שתי חברות-הכנסת אורה
נמיר וגאולה בהן• אחת
החיילות שאלה את גאולה מדוע
תמיכתה באנשי גוש־אמונים
אינה באה לידי ביטוי בד,ת־יישבותה
באחד ממאחזי־הגוש.
השיבה לה גאולה :״אינני
נבוכה מהשאלה. נרשמתי ל גרעין
אלון־מורה. חשבתי ש אלד
עימם, אך מטעמים הת לויים
בעבודתי בכנסת התק שיתי
להגיע לשם, ופעם אף
נתקעה מכוניתי ליד קלקיליה,
ונשארתי בלילה לבדי. בינ תיים
אני מקווה שאלון־מורה

גאווה גוני

השחקנית שחזרה מבית־החוליס אחרי התמוטטות־עצבים, הופיעה שוב לצילומי
סירטה ״לא לעלות יותר״ .כעבור שבוע בדיוק, יומיים לפני תום הצילומים,
התמוטטה בשנית, ונכנסה שוב לבית־החולים. בעלה, התכשיטן-המיליונר היינריך (״הייני״)
ראדה, שהוזעק על-ידי הרופאים מווינה, מקום מגוריהם, הגיע כדי להיות לצידה. אחרי ההתמוטטות
השנייה שלה, טען הבעל :״לא מעניין אותי הכסף שהיא מרוויחה. יש לי די• חשובה
לי רק בריאותה של גאולה.״ הוא רצה לקחת אותה הביתה, לאוסטריה. גאולה נוני, לעומת
זאת, לא רצתה להרוס למפיקים את הסרט, וביקשה להישאר עד אשר תחלים ותסיים את עבודתה בו.
הממלכתי, היש ווה את פעולת
הממשלה למי שרוצה לעשות
ניתוודמוח, כטיפול לאיש שב סך
הכל יש לו פצע קטן ב אצבע.
באותו ערב הביא עימו
ירון מעריצה ותיקה, שאינה
מחמיצה שום ראיון פומבי שלו
— האמא שלו.
8במועדודלילה ביפו זימר
אי דקה רודה לפני שמונה
גברים, שביקשו ממנו לשיר
עוד ועוד. לבסוף ניגש אליו
אחד מהם והציע לו לבוא אליו
לווינה, שם יש לו מיסעדה,
ולהופיע בשירים רוסיים. איל-
קה קיבל את ההצעה. באותה
הזדמנות נשאל מדוע בא כש ידו
חבושה, הסביר ש״לבתו
המליטה והתנפלה על כלבו,
כשזה ניגש לגורים. הוא ניסה
להפריד בין הניצים, ואומנם
הפריד ביניהם, אך יצא עם
נשיכה הגונה ביד.
1עוברים־ושבים בשדרות
בן־ציון בתל־אביב נדהמו, ב־באחד
מלילות השבוע, לראות
את חבר־הכנסת עקיבא נוף,
כשהוא נושא על ידיו את בתו
איילת, בת וד ,3רץ לאורך
השדרה, בעוד אשתו, העיתו נאית
מידה נו ף, רודפת אח ריו
ומתחננת שיחזיר את ה ילדה
הביתה, בגלל חוליה. ה שניים
המשיכו בסצינה הלא-
נעימה לאורך השדרה, ועברו
אף למיגרש החניה של היכל
התרבות, כל זאת לעיני סקר נים
שהתקהלו במקום. הקטנה,
שהיתה לבושה אך ללא נע-
יים לרגליה, שתקה כל אותה
העת.
בכל שבת בבוקר, במיג-

יהודית סודה

הוציאה את הלשון, מרוב התפעלות,
כשנכחה בתצוגת-אופנה. יהודית היא
שחקנית סרטים שאינה נראית הרבה על מסכי הקולנוע. בימים
אלה החליטה לנסות כוחה כשחקנית תיאטרון בהצגת הילדים
החדשה ״פיטר פן״ ,בתפקיד ונדי. יהודית נתגלתה לראשונה על־ידי
אורי זוהר בסירטו ״שלושה ימים וילד״ ,שם היתה לה סצנת־עירום
שלפני שנים עוררה מהומה. כיום היא מתגוררת ביפו עם בעלה.

לאותו היום, מיהר לבית־ה-
מישפט. רק כאשר היה באולם
נזכר כי אינו לבוש במדים
הנדרשים מעורכי־דין. הוא
פנה בהתנצלות לשופט וביקש
ממנו שהות, לצאת לקנות ל עצמו
חולצה לבנה ועניבה,
אולם ביודהמישפט התיר לו
להופיע כפי שהוא, אף שהר גיש
עצמו שלא בנוח.
אחרי שראה בליל

שבת האחרון את סרט הטל וויזיה
על אמיל זודא, טען
העיתונאי אורי סלע :״זו
שערוריה, איך שנותנים ל שמאלנים
להשמיץ את הצבא,
הגנרלים והמימסד, כאילו ש כלום
לא השתנה במדינה!״

*111ק 811ך 11 הישראלית שחיתה בירדן שמונה שנים
!1 1 #111 11 1111 וחזרה ארצה, כתבה ספר בשפה הערבית
על הקורות אותה בירדן ועל הרומנים שהיו לה, לדבריה, שם עם
קצינים ירדניים ונסיכים. שם הספר ״ישראלית במדינה האשמית״
והוא עומד להיות מתורגם לעברית בשבועות הקרובים. בתמונה: עם
בנה ויקטור בן ה־ ,10 שאת זהות אביו היא שומרת בסוד.

81 מזלו של הפירסומאי
דויד טמיר הוא שעבר דירה
לפני כחודשיים. הדירה החד שה
נמצאת אמנם באותו רחוב
כמו דירתו הקודמת, אך במר חק
כמה בתים ממנה. למסיבה
שערך השבוע לכבוד ידידו,

יגיע למקום שיהיה נוח להגיע
אליו, ואז אצטרף לגרעין.״
81 בגלריה יפואית עומדת
להיפתח תערוכה מפרי מיב־חולה
של הזמרת הוותיקה
שושנה דמארי. הזמרת, ה מציירת
כבר ארבע שנים, הח ליטה
להציג לראשונה את
תמונותיה לפני קהל חובבי
זימרתה. שושנה נמצאת בימים
אלה באירופה, בסיבוב הופעות
עם להקתו של יונתן כר״

מון.

81 מדליה מייוחדת לכבוד
האירוויזיון תוצא לשוק על-
ידי החברה הממלכתית למדל יות.
תיכנו אותה ניסים נינ יו.
על צידה האחד תהיה ה כתובת
״עת הזמיר הגיעה, וקול
התור נשמע בארצנו״ ,ומצידה
השני יהיה ציור של ציפור
ונבל, על רקע של בימת־הפס־טיבל.

שעבדה קשה בטל-
העולם הזר! 2165

נירה גל

הזמרת מתכננת בעצמה את בגדיה. אין היא אוהבת את האופנה
הזרוקה, ומתכננת שמלות אלגנטיות בסיגנונות שונים, כמו זו בתמונה,
בסימון ספרדי. גם לאמנים־ידידים היא מתכננת בגדים, כמו לזמרת דליה עמיהוד
ולפנטומימאי בוריס וידנסקי. כאשר הציעו השבוע לנירה להצטלם עבור סירטון פירסומת
לסיגריות, סירבה :״אינני רוצה ל י״ייי שאני לא בעדו. אינני מעשנת, ולא אמכור.״

מיכל בושי

שהיתה בארץ דוגמנית מבוקשת, עד אשר עברה
להתגורר בפאריס, הגיעה ארצה לחופשת־מו* לקראת שונות לתצוגות אופנה
יצרני
על־ידי נחטפה ומייד
לדת,
שבוע־האופנה המתקיים עתה כאן. התלבושת שעל מיכל בן־שימעון תעלה רק 850 לירות.

צורה ופושטות צורה, בהתאם
בהן. המשתתפים לכוכבים
הצגת־ילדים כזו היא משלוש
יוצא אחד, שנכתבה על־ידי
התמלילן אבי קורן ושהולח־נר,
על-ידי שימעון שניא,
לפני שלוש שנים, וששיחקו
בה אז יזהר כהן, נירה
רבינדכיץ ושולה חן, אש-
רוו של קורן. אחר כך הוחלפו
השחקנים, כאשר הזוג קורן-
חן נסע לשליחות לארצות-
הברית, ושיחקו בה גליה

למשקה הטוב ביותר — מים.
הרקע לפירסומת זו הוא ה מאבק
של אייבי נגד כל חב-
רות־המשקאות הקלים, ובראשם

קוקה קולה, שסירבו לתת לו
מודעות־פירסומת. זוהי הנקמה
הקטנה של אייבי באנשי ה משקה
האמריקאי.

ישי, אושיק לוי ומיקי קם.

צלמת״עיתונות
שהיתה בעבר
ושעברה לתחום האופנה, פתחה
עם ידידתה פולה מיודובניק (מימין) בית״אופנה לבגדים זרוקים,
בבית עתיק ביפו, והזמינה את כל ידידיה לחזות ביצירותיהן
החדשות. לפתיחה הגיע גם סוסו, המפורסם בהכנת סחלב (משקה
מתוק שעשוי מחלב ומקינמון) ,וכיבד את כל האורחים בסחלב.
וויזיה בחודש האחרון היא ה במאית
ורדינה ארז, אחותה
של אשת הנשיא, אופירה
נכון• מילבד עבודתה הקבו עה
בתוכנית מוקד היתד. ור דינה
במאית תורנית בתוכנית
עלי כותרת, שלוש פעמים ב שבוע,
ועבדה ללא הרף באותו
חודש. עכשיו, כשהוחלט לצמ העולם
הזה 2163

צם את עלי כותרת לפעמיים
בשבוע — סיימה ורדינה את
התורנות שלה באותה תוכנית.
לעומת זאת היא התחילה בנו שא
הבא שלה — ׳תוכניות ל-
ערב־שבת, בהנחיית נעמי

שמר.

הצגות שלובשות

כאשר מיקי נסעה אף היא ל-
ארצות־הברית, נכנסה במקומה
להצגה חנה לסלו. בימים
אלה עובדים שוב על אותה ה צגה
בהרכב חדש: ג׳וזי כץ,
אכי דור ושולה חן, ש שבה
בינתיים ארצה. בגלל ה־מיבטא
של ג׳וזי, שונתה מעט
ההצגה, ותדון מעתה בילדה
שבאה לכאן מאמריקה, וביחס
ילדי השכונה אליה.
11 אחרי ניתוח פנימי ורי-
תוק לבית במשך שבעה שבו עות,
החליטה השחקנית גילה
אלמגור שמגיע לה קצת חו פש.
בימים אלה נסעה לטיול
קצר לארצות־הברית. היא תח זור
ארצה בעוד כשלושה
שבועות.
| מי שמאזין לקול השלום,
תחנת הרדיו של ספן־השלום
אייפי נתן, בוודאי שמע את
קולו של אייבי עושה פירסומת

בן ה־( 24 באמצע) הוא התגלית של
1|\ 1ך; \ 1 1ך 1ך
הזמר־המלחין חנן יובל (משמאל) ,שיצא
\ 11ן 1111 בימים אלה בתוכנית חדשה. כאשר חיפש גיטאריסט ומלווה, פנה
חנן אל ידידו, אשר ביטנסקי, וזה היפנה אותו אל הזמר דייוויד
ברוזה. האחרון סיפר לו שעבד איתו גיטאריסט מוכשר, שלח את
חנן אל גן־החיות ואמר לו שהגיטאריסט עובד בהאכלת בעלי״
החיים. חנן הגיע אל גן־החיות, ושם נאמר לו שהבחור עזב ועובד
ביציקת פסלים. כאשר הגיע הזמר אל הפסל, סיפר לו שהבחור
עזב, אן מתגורר בגבעתיים ברחוב קטן בשם חניתה. חנן עצמו
מתגורר שם. כך מצא את אודי, שכנו לרחוב, המנגן על גיטארה,
בנג׳ו, מנדולינה ותוף־מרים• מימין: אבנר קליינמן, נגן־הבאס.

13470ל

34700ל

יי 1

120.000ל

120.000ל

4,700ו ל״י. רקב ״ מטמוןעד 120׳
אתהמקבלמ ענ ק כז ה על ח ס כו ן
של 120,000ל״י. הו סףאת
ה רי בי תוההצמדההח לי ם על
ה ק רן והמ ענ ק גם יחד, ותקבל
ב תו ם 6שנות ח ס כון ס כו ם של
789,475ל ״י( ב הנ ח ה של*״55
אינ פ ל צי ה לשנה) .באפש רו ת ך
ל ח סו ךבש תי דרכים׳:
א. הפקדהחד ־ פ ע מי תבה תו כ ל
לז כו תבמ ענ ק*=.14

ב. ת ש לו מי ם חו ד שיי ם -בהם
תקבלמ ענ ק של * .70תקרתסכום
החס כון הי א עד 120,000ל ״י ב שני
המסלו לי ם י חד. ס כו םהחסכון
המכ סי מ לי בכל מ ס לו ל הו א
90,000ל״י. כל ה רוו חי ם פ טו רי ם
ממסהכנסהב תו ם 3שנות
ח ס כון. פ ר טי ם בכל סני פי
ק בו צ ת בנ ק ה פו ע לי ם.

הפוך כספך למטמון־ עד!120

בו7ן הפועלים

* 11*11111ב שד ם
ההריון
אפיפיור במכנסיים
קצרים

הספרותי

יוחנן פאולום השני הוא ללא
ספק האפיפיור החברמני ביותר
שהיה לכנסיה הקאתולית. כל מי
שמדמיין לעצמו דמות סגפנית ה נעולה
במיגדל שנהב, איש חמור
פנים השקוע בדוגמות ומפנה עו רף
לחיים, אינו יודע מי הוא קא-
רול וויטילה, הקרדינל של קרקוב.
רק לפני שנה, בטרם נשא במיש־רה
הרמה, נהג לצאת בחברת ידי דים
לטיולים ארוכים בחיק־הטבע,
ללא גלימה ארוכה ואדומה וללא
מחלצות המישרה, אלא פשוט, ב־מיכנסיים
קצרים ובכובע קסקט על
ראשו, ולהשתעשע על הדשא עם
תלמידי האוניברסיטה הקאתולית
שבהנהלתו, עם המורים שם ועם
מישפחותיהם. היום כבר אינו יכול
להרשות לעצמו תענוגות כאלה,
אבל לפחות למינהג אחד נשאר
נאמן. תמיד אהב טיולים, והנה,
עוד לא מלאה שנה למישרתו הר מה
וכבר הספיק לעבור חצי עולם.

זיאן מורו
ז׳אן מורו עומדת להיפגש
בסוף החודש הזה׳ לראשונה
מזה תשעה חודשים, עם בע לה
החוקי והרישמי, במאי ה קולנוע
האמריקאי הידוע ויל-
יאם (מגרש השדים, הקשר
הצרפתי) פרידקין. לא שה שניים
נפרדו חס וחלילה, או
הסתכסכו, אלא שכל אחד מהם
היה עסוק בענייניו שלו, מצד
אחר של האוקיאנוס האטלנטי.
פרידקין סיים את שוד הברינקם,
ואילו ז׳אן מורו הקדישה את
כל תשעת החודשים האחרונים
לסירטה החדש, השני שהיא
מביימת, בשם המתבגרת. הפגי שה
המחודשת של בני הזוג לא
תהווה כמובן מיטרד להמשך
הפעילות הקדחתנית שלהם.
פרידקין קבע לעצמו שכל 10
חודשים עליו להוציא לאור
סרט. אך ז׳אן מתקשה להס תדר
עם כל התחייבויותיה. היא
צריכה להופיע בסרט באורך
מלא, בשפה האנגלית, לצידו
של רוברט דה־נירו, ובו בזמן
התחילה לכתוב, לפי הזמנת
אחד המו״לים הגדולים בצר פת,
את זכרונותיה .״ההריון
הסיפרותי קשה לי הרבה יותר
מן הקולנוע,״ היא אומרת.
״כתבתי כבר 2000 עמודים
והגעתי בסך הכל ליום ההול־

שימלה אחת על כל
עשרה בקבוקי ״קוק ה קולה

דת ה־ 14 שלי. הייתי עסוקה
כל־כך בפירוט תולדות המיש־פחה
שלי, שרק אחרי ששה
חודשי כתיבה הגעתי לשלב
שבו אני עצמי נולדתי. אני חו שבת
שבסופו של דבר אצטרך
להשלים עם העובדה שהספר
יופיע בשני חלקים, בראשון —
חיי עד שהייתי לשחקנית, וה חלק
השני יהיה מוקדש לקא-
רייארה.״
האופנה הסינית
לא רק קוקה קולה מהרהר בפו טנציאל
העצום של השוק הסיני,
אלא גם האופנאי הפאריסאי פיאר
קארדן. אחרי ביקור חטוף בפקינג,
חזר עם השראה מסוג חדש, וככל
השראה אצלו, הפכה גם זו עד
וזנסיך בבית־חזלים
__זעסיך הקאמבודי המודח, נורו־דום
סיהאנוק, שבילה את השנים
האחרונות יותר מחוץ למולדתו
מאשר בתוכה, לא מיהר לשוב איי
המיזרח הרחוק, אחרי שסיים להוקיע
בעצרת האדם את הפלישה
הוייט־נאמית. במקום זאת, העדיף
להתאשפז בביודחולים ניו־יורקי,
לנוקס היל, כדי לעבור בדיקות
כלליות. לשם שינוי היו אלה האמ ריקאים,
לא הסינים, ששילמו את
חשבונותיו. היה זה בוודאי חשבון
שמן, כי מלבד סיהאנוק עצמו היו
במקום גם רעייתו מוניק ולא פחות
מעשרים אנשי ביטחון ששמרו על
חייו של הנסיך האדום ביותר של
דרום מיזרח אסיה.

מהרה סיגנון לבוש חדש לאשה.
הכתפיים של דוגמניותיו קיבלו
צורה של פגודה סינית שקצותיהם

מופנים לשמיים. קארדן מקווה למ כור
לפחות שימלה אחת על כל
עשרה בקבוקי קוקה־קולה.

הופיע
סיפרוהחדש של

ר> נ ו

צרור
ריק חולצת טריקו
ומכנסי ג׳ינס
זה יותר מס מל
מסחרי. שיער ארוך,
תלתלים, מגפיים,
הרבה חשיש, מין,
בודקים אפשרויות
של חופש.
דרך עשרה
ספורים קצרים
מספר רינו צרור
( , 25 עתונאי)
קורות חבורה אחת
בתחילות שנות
השבעים בתל־אביב.

במדינה הע סוף ס איר אן
שרידיהשי?טון ש?
השאח נשטפו מן המפה —
וישראל עימם
מה שצריך היה לקרות, קרה.
בהתקוממות עממית שלא היו רבות כמוה
בתולדות המאה ה־ / 20 התקומם העם ה איראני
כאיש אחד נגד שרידי השילטון
של השאה, ושטף אותם מן המפה.
יחד עם השאה, נשטפו מאיראן ידידיו.
בין הנמלטים מאיראן היו גם ישראלים
רבים.
השינאה לישראל חגגה ברחובות טהראן.
כל האיראנים משוכנעים כי רבי־הטבחים
ורבי־העינויים של סאוואק, המישטרה ה חשאית
המיפלצתית של השאה, אומנו ו הודרכו
על־ידי מומחים ישראליים.
כמו ברוב המקומות בעולם, השכילה
ישראל להיות ידידה של היסודות הרקובים
ביותר. בטווח הקצר, זה נראה תמיד כ
האוטונומיה,
כפי שהיא נראית לוועדה,
בראשות מנכ״ל מישרד ראש־ד,ממשלה,
איש־המוסד לשעבר ויהמומחד,־לשואה אלי הו
בן־אלישר, אינה דומה במאומה ל״שיל־טון
העצמי״ שנקבע בהסכמי קמפ-דייוויד.
״זה גרוע ממצב הכושים בדרום־אפרי-
קד״״ הזדעק אליאס פרייג /ראש עיריית
בית־לחם, המתון שבין ראשי־הערים בגדה.
המישטר המוצע מעניק לתושבי הגדה
והרצועה פחות שילטון־עצמי מכפי שהע ניק
ה״פרוטקטוראט״ הגרמני לתושבי בו המיה
ומורביה, אחרי כיבוש צ׳כוסלובקיה
בידי הנאצים. הוא גרוע ממישטר קולוני אלי,
מן הסוג שהיה נפוץ במאה ד,־. 19
קוויזלינגים כילבד. הציעו בן־אלישר
ועמיתיו :
• האוטונומיה תהיה לבני־אדם, לא
לשטחים. כלומר: הערבים יוכלו לנהל את
ענייניהם, בתחומים מסויימים, אך לא תהיד,
להם שום שליטה על שטחיהם.
• צה״ל יסוג רק להלכה ל״מקומות
מסויימים״ .הוא ימשיך ״להתאמן״ בכל
רחבי הגדה והרצועה. כלומר: במסווה של
״אימונים״ יוכל צד,״ל להחזיק בשטח כולו,
להיות בכל מקום. הוא גם יהיה אחראי

להשיג בכל חנויות הספרים
הפצה: בית־עלים, טלפון 293959 :־03

כדאי וכמועיל. אך סופה של מדיניות זו
הוא תמיד — חורבן.

משרד החינוך והתרבות

הטובים

אתם בעלי יוזמה
אתם בעלי רצון ללמוד
אתם בעלי תעודות בגרות
אתם מאמינים בכוחכם לחנך

מערכת ה ח עו ך זקוקה לכם
תוכלו לקבל הלוואות מותנות
עד 32 אלף ל״> לשנה

הכשירו עצמכם לתפקידי
חינוך והוראה
בדבר פרטים נא לפנות ישירות לסמינרים למורים,
או בכתב למשרדי המחלקה להכשרת מורים
במשרד החינוך והתרבות רח׳ קרן היסוד , 15 ירושלים.

מדיניות
ב די ח ה 1שמה או ט1נ מל יה
שום שילמון קולוניאלי
לא העז להציע
?,,ידידים״ את אשר
מציע הדו״ח לערבים
בחריקה ובאנקות החלה המכונה החלודה
של המשא־והמתן לזוז קצת, תחת לחץ
אמריקאי כבד. נקבעה פגישה — עוד פגי שה
— של ראש ממשלודמצריים ושרי־החוץ
של ארצוודהברית וישראל.
אך עוד לפני שהגלגלים הכבדים הספיקו
להסתובב, תקעה בהם יד מיסתורית ית דות.
המגמה הברורה היתד. לעצרם.
סטירת־ לחי מצלצלת. היתד הרא שון
נתקע עוד ביום פירסום ההודעה על
חידוש הדיונים. הוא לבש צורה של ״הד לפה״
מטעם מישרד־החקלאות של אריק
שרון, על הכוונה להקים עיר שלמה חדשה
בגדה המערבית, העיר אפרת בגוש-עציון.
לא היתד. יכולה להיות סטירת־לחי מצל צלת
יותר לראשי מצריים, שהסכימו לדיון
החדש, מול סני התנגדותו הנמרצת של
העולם הערבי כולו.
מיסמף מזעזע. אך יתד זה היה כאין
וכאפס לעומת היתד השני. גם הוא בא
בצורת הדלפה מכוונת.
הפעם הודלף מיסמך שחובר לפני שבו עות
אחדים, ושהוסתר במישרד ראש־ה-
ממשלה. שרי-הממשלה נתבקשו לעיין בו
שם, אך רק ארבעה מהם טרחו לעשות
זאת.
המיסמך הוא דו״ח של ״ועדת המנכ״לים״,
שהגישה המלצות על צורת ה״אוטונומיה״
שישראל מציעה להנהיג בשטחים המוח זקים.
היד. זה מיסמך מזעזע.

ל״ביטחון־פנים״ — כלומר, יוכל לעצור כל
אדם, לערוך חיפושים, לנקוט בפעולות-
עונשין. לא ברור במה תעסוק ״המישטרד.
החזקה״ של הפלסטינים, שנקבעה בהסכמי
קמפ־דייוויד. היא יתכוון, מן הסתם, את
התנועה.
• ״יימנעו מתן סמכויות לערבים ש יובילו
להקמת מדינה פלסטינית״ .כלומר:
לא יהיו לרשויות המימשל־העצמי שום
סמכויות ביכלל.
• ליהודים יד,יד, מותר לרכוש קרקעות
ולהתיישב בכל מקום. כל אדמות המדינה
והציבור תהיינה בידי המימשל הצבאי ה ישראלי,
שיהיה ה״ריבון״ בשטחים אלה.
כלומר: בחמש שנות האוטונומיה יוכל
השילטון הצבאי הישראלי לשנות את הר כב
האוכלוסיה בשטחים עד לבלי הכר. הוא
גם יחזיק במקורות־המים, באמצעות מוסד
שבו ישותפו הערבים, איכשהו.
י• אוהדי אש״ף לא יורשו להשתתף
בבחירות האוטונומיה, והשילטון הישראלי
יוכל ״לבדוק את העמדות״ של המועמדים.
זוהי הפרה ברורה ומפורשת של הצהרות
מנחם בגין ומשה דיין, שחסידי-אש״ף
יוכלו להשתתף בבחירות. הכוונה היא ל-
שילטון של קוויזלינגים.
• השילטון העצמי לא ינפיק -בוטביעות׳
או דרכונים, ולא יוכל להטיל מכס, אלא
רק מסים ישירים. הוא לא יוכל למנוע
יציאת ערבים לעבודה בישראל. כלומר:
השטחים יימסרו לניצול כלכלי בלתי-מוג-
בל של ישראל.
• השילטון הישראלי יפעיל צנזורה על
העיתונות ועל ספרי-הלימוד.
הסוואה מרושעת. אוטונומיה כזאת
היא בדיחה עגומה. גרוע מזה: זהו עלבון
לכל אדם שהשתתף בעיצוב מיסמכי קמפ־דייוויד,
יריקה בפני האמריקאים, בעיטה
למצרים.
שום שילטון קולוניאלי, בריטי או צר המישפטן

מאחריו :
והאלוף אברהם טמיר.

מאיר

רוזן

השבועון הגרמני ״שמדן״ מתמודד עם השואה

^ ן, הייתי פחדני מדי!״ בווידוי
זה הכתיר הנרי באבן, העורך ה ראשי
של השבועון הגרמני שטרן, את
מאמרו הראשי על הקרנת ההידרה שואה.
הסידרד — ,הנקראת גם בגרמנית בשמה
האנגלי, הולוקוסט, מפני שהגרמנים לא
טבעו מילה משלהם לתהליך שהנאצים
קראו לו ״הפיתרון הסופי״ — פגעה בעם
הגרמני כמו אגרוף בין העיניים. מעולם
לא הצליחה סידרה טלוויזיונית לחולל
מהפך כזה בנפשו ישל עם שלם.
גליון שטרן, שמאורע גרמני זה עומד
במרכזו, ניסה להתמודד עם המהפך. מבחי נה
זו, הוא אופייני למה שהתחולל בציבור
הגרמני כולו. כיצד עמד בכך?
השער הוא נייטראלי. מופיע בו תצלום
שצולם ממסך הטלוויזיה: מגן־דויד ישל
בית־כנסת נשרף בליל־הבדולח. הכותרת:
״׳הולוקוסט — האם סרט זה היה צריך
להיות?״
אולם ׳תוכן הגיליון רחוק מלהיוית נייט־ראלי.
הוא נפתח בתצלום־ענק, בלתי־ידוע
יעד כה, של אנישי ס״ס, העומדים בין ערי סות
של גוויות יהודיות באוקראינה. איש
ס״ס יורה באשה, שעדיין לא מתה. הבוית־

השער של ״שטרן״
״האס סרט זה צריך להיות?״
מיפלצתית שנראתה על המסך. בפעם ה ראשונה
גם הבינו, כי לא היה הבדל בין
ההורים במערב וההורים בממרח, ושכולם
אשמים. לעומת זאת, לא התעניינו בני 20
ופיחות בסידרה. ההטפה הקומוניסטית ה מתמדת
הקהתה את חושיהם, ואין הם רו צים
לשמוע דבר על פוליטיקה.
אחד העורכים מנסה להסביר מדוע לא
התמודדה גרמניה עד כה עם העבר שלה.
התיזה הפסיכולוגית שלו: אדם מחפש רי׳
פוי פסיכולוגי כאשר הוא סובל מהדגשת־

עמודי הפתיחה של הכתבה
אין מילה לשואה

״הם לא דאו, אף הם שמעו״
לבצע רצח המוני —

״הרוצחים קוברים את הקורבנות״
— ולהישאר, אנשים הגונים״

רת :״כך זה היה !״
לאחר מכן: תצלום של יהודים, גבר.
אשד. ושני ילדיהם, הבורחים מן העיר
ממל, אחרי כניסת הנאצים אליה ב־. 1939
אנשי ס״א (פלוגיות־הסער) מסתכלים ומחיי כים.
הכותרת :״איש לא ידע?״
בעמודים הבאים• :תמונה של היינריך
הימלר, ראש הס״ס, וליידה מובאה מדב ריו
שנתפרסמו רק אחרי המילחמה. בנאום
לאנשיו דיבר הימלר על השמדת היהודים,
שיבח את אנשיו על כי ׳ביצעו הרג המוני
״ונשארו אנשים הגונים״ ,ואיים במוות על
כל איש ס״ס שיגנוב אפילו מארק אחד,
או סיגריה אחת, מרכוש היהודים. הכותר׳ת,
מדברי הימלר• :״זה (רצח היהודים) הוא
דף של תהילה, שלא נכתב מעולם ולא
ייכתב לעולם.״
לאחד מכן: תמונה מפורסמת של איש
ס״ס היורה מקרוב באשה, המחבקת את

ילדה. הכותרת :״אם רוצה להגן על ילדה
יגם במוות״ .להסברת התמונה מציין העיתון
שהס״ס לא רצח רק במטחי־מקלע, כמו
בסרט, אלא גם ביחידות. היורים קיבלו
עבור משימה זו ׳תוספת של קפה, משקה
יחריף וסיגריות.
בעמודים הבאים: תמונה מפורסמת של
תיזמורת מחנה־הריכוז המנגנת שיר־ילדים
עליז, בהובילה לגרדום אסיר שניסה ל ברוח.
אחר־כך:
תמונה של שומרים ושומרות
במחנודהריכוז ברגן־בלזן, ליד האניובר, ש נאלצו
על־ידי הבריטים לקבור את המוני
המתים, מייד אחרי הכיבוש.
שטרן הקדיש שישה עמודים לסקירת
הפעולות האנטי-יהודיות, החוקים והתקנות,
בשנים הראשונות אחרי עליית הנאצים ל־שילטון.
יתכן שציטוט יבש זה מזעזע מכל.
כתב השבועון מתאר את גביית עדויו
תיהם
של יעדים בישראל, במישפט של זוג
זקנים גרמניים, שהיו אחראים בצעירותם
להשמדת היהודים במחוז מסויים בפולין.
כתבה אחרת מוקדשת לגרמני־נוצרי, ש ביקש
לשמור על עילום־שמו ״מפני שהם
מאיימים שוב באלימות״ .האיש נכלא ב־מחנה־ריכוז
כסוציאליסט, מתאר כעד-
ראייה את השמדת היהודים באושוויץ.
פרק מעניין מוקדש להשפעת השואה ב גרמניה
המיזרחית, שם נקלטו שידורי ה טלוויזיה
המערב־גרמנית. בניגוד למערב,
לא העלים המיזרח מעולם את העבר הנא צי.
מכיוון שראשי המישטר המיזרחי היו
קומוניסטים, שנרדפו בעצמם על־ידי הנא צים
כמו היהודים, לא היתה להם בעייה
נפשית. פישעי הנאצים נלמדו בביית־הספר.
ובכל זאת: הסרט גרם זעזוע כביר בדור
של גילאי 25 עד .45 העובדות היבשות,
שנלמדו בבית־יהספר, לא דמו לתועבה ה־

אשמה, שאינה מאפשרת לו לתפקד, או
כשהוא סובל במגעיו עם העולם סביבו.
בגרמניה זה לא קרה .״הפלא הכלכלי״,
וההתיידדות המהירה עם המנצחים, מניעו
מן הגרמני את הסבל הנפשי של הדגשת-
האשמה. היה נעים וקל יותר להדחיק את
הזיכרונות, מאשר להתמודד עימם.
עתה, כך נראה, בא הרגע הפסיכולוגי.
בכל רחבי גרמניה, המערבית והמיזחזית,
שואלים בני 25 עד 45 את הוריהם: איך
זה יכול היה לקריות? האם לא ידעתם?
מה עשיתם אז?
עונה הנרי נאנן, עורך השבועון, בגילוי-
לב :״כן, אני ידעתי, והייתי פחדני מדי
׳מכדי להתקומם נגד זה ...בלי בושה נשאתי
את מדיו של קצין חיל-האוויר הגרמ ני
...האם יכולתי אז לעשות משהו נגד
זה? לא זו השאלה. השאלה הארורה היא,
אם הייתי זקוק לסרט אמריקאי...״

פתי, לא העז, גם בימי־הזוהר של האימפ ריאליזם,
להציע הצעה כזאת ל״ילידים״
במושבה כלשהי. כי שילטון קולוניאלי
גלוי עדיף על הסוואה מרושעת כזאת.
לגבי מצריים, היה זה גרוע מעלבון. היא
נחשפה לעיני העולם הערבי כולו, כמי
שרומתה על-ידי ישראל, או — גרוע יותר
— כמי שהשתתפה במעשה־הונאה. אחרי
פירסום זה, אי־אפשר עוד לחלום על
נכונות כלשהי מצד גורם פלסטיני כלשהו,

לתמו 1ביוזמת אל־סאדאת אף תמיכה-
שבשתיקה.
החטא והפשע. בצמרת הישראלית
הושמע רוגז כלשהו, על כי המיסמך הודלף
ברגע עדין. אך ההדלפה היא רק חטא קטן,
לעומת הפשע שבעצם חיבור המיסמך.
וכאילו כל זה לא הספיק כדי להשחיר
את פני ישראל בעולם ולהנחית מהלומה
מוחצת על סיכויי השלום, בא השבוע גם
הפירסום על העינויים בישראל.

בארצוודהברית נערך ויכוח אם יש ב ישראל
״עינויים״ סתם או ״עינויים שיט תיים״
של עצירים פלסטיניים. נראה כי
איש לא פיקפק בעצם קיומם של עינויים
— ודוברים ישראליים אף הודו בכך בחצי-
פה, כאשר דיברו על ״מיקרים חריגים״.
והיה זה אופייני, שדוברי ישראל לא ניסו
כלל להתמודד עם ההאשמות, להציע שיטה
סבירה של חקירה ובדיקה בלתי־תלוייה.
תחת זאת פתחו בהתקפה אישית פרועה

על מחברת הדו״ח, פקידה־לשעבר בקונ סוליה
האמריקאית בירושלים. מגגנון־התע-
מולה הכביר של ישראל גויים כדי לתארה
כחולת־רוח, כאנטי-שמית, כאשה מופרעת
שנפלה ברישתו של ״מחבל״ ,כחולת־אה-
בה, ומה עוד. האשה עצמה עמדה במיבחן
זה בצורה מכובדת, והדבר אף צויין בכלי-
התיקשורת האמריקאיים.
השאלה היתה: כמה מהלומות מסוג זה
את אחרוני ידידיה בעולם?

ך י אש־ התפוצצה פרשת ההאשמות
* של ח״כ אסף יגורי והד״ר לסיפרות
דן אלמגור, נגד מי שהיה ראש אמ״ן,
האלוף שלמה גזית׳ (העולם הזה )2158
נראה היה, על פני השטח לפחות, כי
היתה זו יוזמה של שניים. איש סיפרות
וחבר־סנסת. שתפסו אלוף בקלקלתו —
האחד מילא את חובתו האזרחית והשני
השתמש בזכויותיו כחבר־כנסת ופזל אל
עבר הפירסום.
גזית הכחיש בזמנו את האשמות אל-
מגור־יגורי( .העולם הזה .)2159 לדבריו,
לא היה מדובר כלל בטלוויזיה צבעונית
אלא בטלוויזיה שחור־לבן. גזית אף טען,
כי עוד לפני שפנה אלמגור ליושב־ראש
הכנסת ובטרם שהגיש יגורי את השאילתה
שלו לשר־הביטחון, הוא שילם את המכס
עבור הטלוויזיה.

חיל־אוויר, קציני חיל־קשר וקציני שיר־יון.
״כעבור
כמה ימים, לאחר שכבר חזרתי
הביתה, נערכו עוד חקירות. שלוש פע מים
באו אלי הביתה ונציגים בכירים ביו תר
של שירות־הביטחון הכללי, תמיד ב הרכב
של יותר מאחד. הם חקרו אותי,
כשעל השולחן היה מונח רשמקול שחיה
מופעל כל הזמן. התחקירים האלה נמשכו
שעות ארוכות, ברמה מטכ״לית, והשתתפו
בהם גם קצינים ממיפקדת קצין קשר
ואלקטרוניקה ראשי, קצינים הממונים על
נושא צנחנים וקומנדו וקצינים מיחידות
אחרות של צה״ל.
״בזאת לא תמה פרשת החקירות. מאוחר
יותר עברתי תחקיר נוסף, בבית השיריון
בתל־אביב, על-ידי קצין שהוא היום בדרגת
תת־אלוף, שקיבל לשם חקירות אלה מינוי

בשבי) מסנו
השבוי הבכ׳ר ב׳ותו בצה״ל(למעלה בטלוויזיה המצרית
בשבי ־ וראש אמ ין לשעבר אומר :״אס המצר׳ם לא הרביצו לו, היתה להם סיבה־מיוחד
מטעם שירותי־הביטחון ומפקד גיי סות
השיריון. לאחר סיום חקירה זו, שנמ שכה
למעלה משלוש שעות, הודעתי לשל טונות
צה״ל, בכתב ובעל־פה, שאני מוכן
לכל חקירה נוספת מטעמם או מטעם מוס רות
ממלכתיים אחרים.
״בנוסף לאלה העדתי במשך שעתיים
תמימות בפני ועדת אגרנט. עתה ,׳לאחר
שהאלוף גזית אמר את מה שאמר עלי,
אני אגיש נגדו תביעה פלילית על שימוש
במידע ובנתונים שעמדו לרשותו בתוקף
תפקידו, לצרכי יוקרה אישית שלו ואינ טרסים
אפלים משלו, דווקא משום שהוא
יודע שכל הדברים שהוא אומר בנושא
זה הם שקר נתעב וחסר אחריות.״

אחר־כך התברר כי הדברים אינם כה
פשוטים. אלמגור קיבל הצהרה מהמכס,
לפיה שילם גזית את חובו למכס רק לאחר
שכתב העולם הזה, שחקר בפרשה, פנה
אליו כדי לקבל את תגובתו. קיימות עדו יות
של קברניט המטוס, אברהם (״קים״)
קימחי, כי הארגז שאותו נשא עימו גזית
היה ״גדול כמו פריג׳ידר ונשא עליו את
הכתובת מאירת העיניים ׳טלוויזיה צבעו נית׳.״
השבוע,
בשיחה עם כתב העולם הזה
סרב גזית להתייחס לפרשת הטלוויזיה. הוא
אף סרב להגיב על ההאשמות החוזרות של
דן אלמגור (העולם הזה :) 2160״מבחינתי
נושא הטלוויזיה סגור. אני לא מוכן לחזור
ולהסביר את הפרשה.״

״ אווירה מ חו ש מל ת
ו מ איי מ ת ״

״מטושטש
ונרגש״

ך* אחר שהשמיע את האשמותיו
• י אלה, התייחס האלוף גזית, אמנם
בזהירות, להתנהגותו של אסף יגורי בשבי
המצרי. בספרו העומד לצאת לאור בימים
אלה, מספר יגורי על מספת העינויים
שאותה עבר בשבי המצרי. כותב יגורי:
באחד הימים, בשעות ערב, שמעתי רעש
של קדחתנות ופעילות מבחוץ. דלת הצינוק
נפתחה. לחדר נכנם ה קבוצת קצינים.
עיניהם הפיצו אימה. אחד החוקרים, שכבר
נטל חלק בחקירה אלימה וחסרת־רחמים
ביום הקודם, התפרץ כנגדי בצעקה :״הפ עם
תדבר. אתה מוכרח לדבר ! ״
הרמתי עיני בכעין שאלה :״בכלל לא
ברור לי מה אתם רוצים.״ בלי אומר
ודברים הונחתה עלי מהלומה עזה בבטן
והקצין, שהופקד על החקירה, והיה זר
לי לחלוטין, פנה אלי באנגלית רהוטה
ואמר :״אנחנו מוכרחים לדעת ממך הכל
על נושא הארטילריה והטילים.״ חזרתי
ואמרתי שאינני יודע דבר. הוא תפס בשיער
ראשי, הוציא מכיסו מצית, הדליק
אותה ואמר :״אשרוף שערה אחר שערה
משערות ראשך אם לא תאמר לי את כל
הידוע לך.ך
היתה אווירה מחושמלת ומאיימת, כאילו
עתידו של קרב תלוי במוצא פי. החלטתי
שלא לענות.

ולס כעיקבות פרשת הטלוויזיה
התפתחה פרשה של השמצות והשמ־צות־נגד
בין מי שהיה ראש אמ״ן, האלוף
שלמה גזית, לבין מי שהיה השבוי הבכיר
ביותר של צה״ל במילחמת־יום־הכיפורים,
אז סגן־אלוף אסף יגורי. את היריה הרא שונה
ירה דווקא האלוף גזית, כשהיה עדיין
ראש אמ״ן .,אמר האלוף, בהתייחסו ל שובו
של יגורי מהשבי המצרי :״230
יהודים ירדו מהמטוס שהחזיר את השבויים
ממצריים. כולם עברו תחקיר מפורט, רק
אחד, ח״כ אסף יגורי. סרב לשתף פעולה.״
האשמה זו, שהוטחה בפני יגורי, היתה
חמורה מאד. מה שגזית אמר הוא, שסגן-
אלוף, שהועלה לאחר מכן לדרגת אלוף-
מישנה, חזר משבי האדיב וסרב לשתף
פעולה עם החוקרים הישראליים של מודי עין
צה״ל ושירותי־הביטחון. בכך חיבל
בעל הדרגה הבכירה במערך המודיעין ה ישראלי
ואף הסתיר פרטים לגבי התנה גותו
בשבי.
אסף יגורי הגיב על כך באומרו :״הדב רים
האלה הם שקר מתועב של האלוף
גזית. כמו שירדתי מהמטוס, ב־ 23 בנו במבר
, 1973 נלקחתי מנמל־התעופה בן-
גוריון לחקירה של שירות־הביטחון הכל לי
ושל חיל המודיעין של צה״ל. החקירה

הראשונית, כשהייתי עוד מטושטש ונרגש
מכל מה שעבר עלי בשבי המצרי, נמשכה
שעתיים.
״למחרת התייצבתי בזכרון־יעקב. צה״ל
השתמש אז בבית־הבראה של קופת־חולים,
מבטחים, וריכז בו את כל השבויים שחזרו.
נמצאתי שם שבעה ימים רצופים, מהבוקר
עד הלילה, והיו מיקרים שאף נשארתי ללון
במקום. במשך כל השבוע הזה עמדתי
בבדיקות ובתחקירים של אנשי ביטחון
ומודיעין, של קציני זיהוי, של קציני
* הוא התפטר מתפקידו לפני כשבועיים.

ל• מ • לו ף •לחס ג זי ח, חמס ה*!ולמ סי סמי * ,רד הבס חון.
יינייזי 1י 1דוז ס יירו סוד חג למה.
רן זחה • יייגוממ בי רו רי

מןגיי •במבך ח ם׳ ב ם 627 /פיו ס

בנדון.

ו* ל מ מיי בו ח ססרי ת סיירו ל לו מי נו בנ דון
וינמ-יבר בפר סך יגורי, נחן בל למברח מסנ״ילחיח ל מיי רו ם כפנחל ריי^) לבמוח יירו
ב סי ני י ח חו ת חיך >ן לון.

1אישור לחלק מטענות יגורי נמצא במיסמך שעליו חתום מי שהיה
41 {״1
נציב שי ח ת המדינה, יעקוב ניצן. מיכתבו של ניצן מיועד אל תת־

אלוף גזית, ובא כתשובה לתלונתו של גזית משנת , 1971 כנגד יגורי, בנושא תקופת־צינון.

לאחר מטר של שאלות נוספות שלא
נענו, רמז הקצין לחבריו שיצאו מהחדר.
החבורה עזבה את הצינוק בכעס. ובטריקה
מבשרת רעות. ואמנם, לאחר רגעים ספורים
הגיעה ״להקת המצורעים״ .היה זה
כינוי שהדבקתי לקבוצה אלימה שנהגה
לעשות חשבון עם כל מי שסרב לציית.
אלא שהפעם גם הם לא ליוו את כניסתם
במצהלות השימחה הרגילות. גס בהם דבק
משהו מהגורליות שריחפה באוויר.
הובלתי החוצה, כפות ידיים וקשור עיניים.
עוד בטרם הספקתי להבין מה קורה,
הוטלתי בדחיפה אדירה על האדמה .״להקת

מ׳ ה חנו שר מוטה?

האלוף שלמה גזית (בתמונה מימין)
לוחץ את ידה של תלמה אלעזר. ברקע,
הרמטכ״ל לשעבר, רב־אלוף (מיל ).מוטה גור. גזית טוען כי אסף יגורי קיבל דרגה של
אלוף־מישנה רק בגלל קשריו עם מוטה ,״מטעמים סוציאלים־׳ ,משום שכל השבויים קיבלו

העלאה בדרגה ומוטה לא רצה לפגוע בשבוי הבכיר. יגורי (בתמונה משמאל) לוחץ את
ידו של מוטה בעת שזה העניק לו דרגה של אלוף־מישנה. יגורי מכחיש את טענות גזית
וטוען כי דווקא מוטה לא הסכים לקצר את הפז״ח שלו, למרות המלצותיהם של מפק דיו
הישירים, ביניהם האלוף יקותיאל (״קותי״) אדם (הנראה ברקע, חובש כומתה).

(בשנים )1970— 1969 בתור קמ״ט (קצין
מטה) לענייני תיירות (אז היה גזית מתאם
פעולות צה״ל בשטחים).
״במיסגרת תפקידו זה הוא סידר הלוואה
למלון הקרוונים בשארם אל־שייך ופתאום,
יום אחד, הוא קופץ ונעשה מנהל מלון
הקרוונים. יש לי חבר, פרופסור יעקוב,
שהיה המדען הראשי של מישרד המיסחר
והתעשייה, שהרשיעו אותו בביודהמיש־פט
בגלל זה שלא עבר תקופת צינון.
יגורי עשה יותר גרוע. דרשתי להעמיד
אותו לדין. לא יכלו להעמיד אותו לדין
משום שאז לא היה חוק הצינון. אז אני
עשיתי דבר פשוט. אסרתי על עובדי
המימשל לקיים אייתו מגע. אם היה צריך
להיות מגע עם מלון הקרוונים, זה לא
היה עם מנהל המלון, אסף יגורי, אלא
עם עובדים אחרים שם.״

את כל הסטנדרטים הציבוריים. היא נעש תה
כשאני הייתי כבר איש פרטי. בצעדיו
אלה יש ניבזות, אינטרסנטיות ורישעות
המצביעה על אופיו של האיש.״

המצורעים״ התחילה לחבוט באלות גומי
בכל חלקי גופי. גופי הפך לעיסת בשר
ודם, עד שמעוצמת המכות נקרעו בגדי.
המהלומות חבטו ישר• בבשר החי.
לאחר זמן התעוררתי, כתוצאה מזרם מים
קרים אשר שטף את גופי. הבנתי כי איבדתי
את ההכרה ובעזרת דלי מים דלוחים
וצינת הלילה התעוררתי שנית. התרגיל
חזר על עצמו פעמים מספר.

״גיגזות
ורישעות״
ל העינויים של אסף עורי בשבי
? אמר האלוף שלמה גזית :״אני לא
יודע אם הם כל כר הרביצו לו, ואם הם
לא הרביצו לו, היתד. להם סיבה טובה.״

היה תפקידי. התפקיד היחיד שלי היה
לזרז פרוייקטים.
״באותה תקופה החל הריב הגדול שלי
עם גזית. בשטח פעלה קבוצה של קצינים
לשעבר, שהקימה חברה בשם מש״ק —
משוחררי שירות קבע. הם רצו לבנות
פרוייקטים שונים בסיני. גזית רצה שהם
יקבלו הטבות שלדעתי לא היו מגיעות
להם. לגזית היה אז שיקול ברור של קידום
החברים שלו והוא ייצג, לא באופן רשמי,
כמובן, אינטרסים כלכליים־פרטיים של
אנשי מש״ק. הוא ראה בי גורם המקפיד
יתר־על־המידה על קבוצות היזמים השו נות.
ובעיקר על הקבוצה שבה היה
מעוניין.
״אז הוא החליט להיפטר ממני. הוא הלך
לחברה הממשלתית לתיירות ואמר, שאין
שיתוף פעולה ביני לבינו וגרם לכך שאני
התפוטרתי. אני רציתי להמשיך בתפקיד,
אבל נוצר מצב שלא יכולתי ולא היתד,
לי עבודה. למעשה, פשוט פוטרתי בגלל
גזית.
״מייד אחר־כך פנו אלי מהחברה שהפ עילה
מספר פרוייקטים בדרום, רובם ב אילת,
והציעו לי להיות מנכ״ל החברה.
קיבלתי את ההצעה בגלל שתי סיבות.
הראשונה: לא רציתי להיות רעב ללחם
בגלל גזית. הסיבה השניה היתד, שנמשכתי
למקום. אני אוהב את סיני ואת דרום
הארץ.
״גזית המשיך לרדוף אותי בבחינת ׳ה-
רצחת וגם ירשת׳ .הוא פנה למבקר־המדי-
נר״ וכשזה לא הועיל לו פנה אל נציב
שירות המדינה. כשזה לא הועיל הוא
׳נתן הוראה לעובדי המימשל שלא לקיים
איתי כל מגע. פעולה זו שלו נוגדת
בשם הידידות?
^ ימוכין מסויים לטענה זו של יגורי
אפשר למצוא במיכתב ששלח ב־14
בספטמבר 1971 נציב שרות המדינה דאז,
יעקוב ניצן, אל מי שהיה אז תת־אלוף,
שלמה גזית, מתאם הפעולות בשטחים.
כתב ניצן לגזית:
הנדון: פרישת קמ״ט תיירות במרחב
שלמה.
רק עתה סיימנו את הבירורים בעיקבות
מיכתבך מס׳ גס 627/מיוס 28.2.71 בנדון.
ואלה תשובות מישרד התיירות לשאלו תינו
בנדון :
המדובר במר אסף יגורי, שנתקבל לחברה
הממשלתית לתיירות כמנהל פרוייקטים
לפיתוח תיירות בסיני ופיתוח חוף אשק לון.
כדי
שמר יגורי יוכל לטפל במשימתו
בצורה חופשית, במה שנוגע למגעיו עם
המימשל במרש״ל (מרחב שלמה) ,היה
צורך במתן מינוי של קמ״ט. המינוי של
קמ״ט ניתן לו באמצעות מישרד התיירות,
היות ובמינוי כזה מוכן להכיר המימשל
רק כשהוא ניתן על־ידי מישרד ממשלתי.
בתפקידו כקמ״ט תיירות יצג את החברה
הממשלתית לתיירות בכל הנוגע לפיתוח
התיירות במן־ש״ל. מר יגורי יצג את ה־
(המשך בעמוד )34

רוחם בשדה

ח״כ אסף יגורי טוען כי האשמותיו של גזית, בדבר התנהגותו
בשבי ולאחר השבי, נטולות כל יסוד. והראייה :
הצבתו בתפקיד סיבצעי לאחר שובו לארץ והעלאתו בדרגה. בתמונה נראה יגורי בג׳יפ
סיור בסיני, כשהוא משוחח עם בדואית. גזית־יגורי עבדו יחד עוד בשארם־אל־שייך.

על דברים אלה הגיב אסף יגורי :״ייתכן
וגזית היה שמח שיגמרו אותי במכות
בשבי. אז היה משתפך חיוך של שביעות
רצון על פניו. אז הוא היה משוכנע שה פרשיות
המכוערות וחסרות התקדים, של
מה שהתרחש בעת שהוא היה מתאם פעו־לות
צה״ל בשטחים, וכמובן פרשת הטל וויזיה
שבאה אחר־כך, לא היו באות לעולם
והשקר הציני שלו והקאריירה האישית
שלו יכלו לזרום באפיק שהוא זמם מראש.״
יגורי רומז כאן על פרשה ישנה, השזו רה
במערכת היחסים המפותלת בין ראש
אמ״ן לשעבר וחבר־הכנסת — פרשת סיני.
בין ההאשמות שאותן הטיח גזית ביגורי,
לאחר פירסום פרשת הטלוויזיה, היתה גם
זו :״הכל ביני לבין יגורי מתחיל עוד
קודם לפרשת השבי והטלוויזיה. לא הכל
אני יכול לספר. האיש (יגורי) עבד אצלי

גזית לא הסתפק בפנייה לשילטונות,
להעמיד את יגורי לדין. כפי שהוא מספר,
אלא אף פנה אל מבקר־המדינה ואל מי
שהיה אז לנציב־שירות־המדינה, יעקוב
ניצן.
ליגורי יש גירסה משלו, הכוללת האש מות
נגד גזית. סיפר יגורי השבוע :״באו תה
תקופה עבדתי ברשות הנמליס. הוש־אלתי
לחברה הממשלתית לתיירות, כדי
להיות מנהל פרוייקטים בסיני ומנהל פי תוח
התיירות באשקלון. לצורך הכניסה
לשטח סיני צויידתי במיכתב, שאני גם
קמ״ט תיירות במרחב שלמה. לא קיבלתי
מהם משכורת, לא היה כאן עניין של כפי פות
למימשל ולא אחריות כלפיו. לא
הייתי כפוף לגזית ולאנשיו. יותר מכך,
לא היה בסמכותי לסדר הלוואה למלון
הקרוונים ולכל מלון אחר. זה פשוט לא

1חסיו ווהשבו״ם

האלוף גזית האשים את ח״כ יגורי כי לא הסכים
להחקר לאחר שובו מן השבי. יגורי טופן כי נחקר
ארוכות על־ידי גורמים שונים במשך תקופה ממושכת. בתמונה נראה יגורי בבית־ההבראה
של קופת־חולים, מבטחים, בזכרון־יעקוב, ליד שבויים ישראלים אחרים, שבוע לאחר שובו
מהשבי. בבית־הבראה זה נערכו תחקירים במשך שבוע שלם ובהם השתתף, לדבריו, יגורי.

מה קדה
(המשך מעמוד )33
מיפטל (קרוונים) כלפי המימשל והמוסדות
הנוגעים בדבר, לצורך הקמתו של הטיפ־על.
לא היו למר יגורי סמכויות אישור.
לא במה שנוגע בהלוואות ולא לגבי שטח
ולא לגבי התוכניות וכיוצא בזה, אלא היה
מבצעם בלבד. היה דוחף לזירוזו של הפרוייקט.

יש לציין שהיו לו סמכויות להמליץ,
ולזה כמובן נודע מישקל מסוייס.
מאחר שהעובד הנ״ל לא הוא שבחר
להפסיק את עבודתו, אלא למעשה החברה
היא שיזמה את הפסקת עבודתו, נראה כי
המיקרה הוא 80112. 81)16 ואין מקום
להניח תיכנון מוקדם וקשר בין פעולותיו
במיסגרת עבודתו בחברה לבין עיסוקו
הנוכחי. יש לבחון את העניין כבכל מיקרה
של עובד שפוטר ואין בידו ברירה, אלא
לקבל עבודה אחרת כלשהי, כל עוד החוק
אינו מונע בעדו.
במיוחד יש תוקף לאמור לעיל, מאחר
שהעובד לא נמנה על כל פורום שהיתה
לו סמכות החלטה בעניינים הקובעים
(הטבות למשקיעים וכו .),
לאור האמור לעיל, נראה לי כי אין
מקום לקבוע אל איש זה, בתפקידו האזרחי,
יחס שונה מאשר אל נציגיהן של
חברות אחרות הפועלות בשטח.
אני מצטער שהבירור ארך זמן כה רב.
יעקוב ניצן,
נציב שירות המדינה.

חת מטענותיו של יגורי, כנגד
> * ההאשמות הנוגעות לשבי ולתקופה
שלאחר השבי, היא, שלאחר שחזר מהשבי
קיבל מינוי חדש בצה״ל ומאוחר יותר
אף הועלה לדרגת אלוף־מישנה. גזית סותר
טענות אלה וטוען כי יגורי קיבל מינוי
בלתי־חשוב, שבו לא יכול היה להיות
פגיע מהבחינה המודיעינית וכי הרמטכ״ל
דאז, רב־אלוף מוטה גור, שהיה חבר של
יגורי, נתן לו את הדרגה מטעמים סוציא ליים.
״גורי
עונה גם על דברים אלה של
גזית :״את המינוי שקיבלתי הציעו לי
עוד במהלך התחקירים שלאחר השבי,
כשבועיים שלושה לאחר שחזרתי לארץ.
האלוף אברהם (״ברן״) אדן הציע לי לב חור
בין שני תפקידים: להיות קצין אג״ם
באוגדה צפונית, או מפקד
בסיני. קצין אג״ם, יותר מכל קצין אחר
באוגדה, יודע את כל סודות האוגדה.
כל מי שמכיר את תפקידו של מפקד
באוגדת שיריון יודע, כי הוא
שותף לכל ההכרעות של האוגדה ולכל
הסודות הכמוסים ביותר. אני בחרתי בתפ קיד
השני בעיקר משום שרציתי תפקיד
פיקודי וגם רציתי להיות בסיני.
״כל העניין הזה, שקיבלתי דרגה בגלל
היחסים שלי עם מוטה, הם שקר נתעב.
הדרגה ניתנה לי רק בגמר כל תקופת
הפז״ם (פרק הזמן המינימאלי הדרוש כדי
לעבור מדרגה לדרגה) .למרות ההמלצות
של שני אלופי־פיקוד־הדרום, שתחתם שי-
רתתי, האלוף הרצל שפיר והאלוף יקותיאל
(״קוטי״) אדם, ההמלצות של מפקד הגיס,
משה (״מוסא״) פלד, וההמלצות של מפקדי
הישירים — לא הסכים מוטה לקצר את
הפז״ט והדרגה הוענקה לי רק עם סיומו.״

״לא גוח
לדיין״
דשה אחרת המועלית בסיפרו של
* יגורי היא פרשת הצעתו לשר־הביטחון
דאז, שימעון פרם, להשתמש בשירותיו
כדי להתחיל במשא־ומתן עם המצרים. את
ההצעה העלה יגורי אחרי שחזר מהשבי.
כותב יגורי בסיפרו:
עברה למעלה משנה (מאז החזרה מה שבי)
עד שגמלה בליבי ההחלטה להיפגש
עם שר־הביטחון ולהציע לז את עזרתי
ליצירת קשרים לא־פורמאלייס עם מצריים.
בשיחה שהתקיימה בלישכתו, בקריה ש־בתל־אביב,
ניסיתי לתאר בפניו מסלול־קשרים
שכדאי לישראל לפתח עס מצריים.
חלפו ימים ספורים. קיבלתי זימון לראש
אמ״ן (גזית) ובמקום לבחון את הרעיון
לעומקו, תפסתי לאחר רגעים ספורים שאני
נמצא בחקירה. שיחה זו לא נמשכה הרבה
ובחוש הרגשתי כי יהיה לה המשך. ואמנם,
כעבור ימים ספורים התקשר אלי אדם
משירותי־הביטחון. הוא מסר לי את שמו
הפרטי ושאל אותי אם יוכל להיפגש איתי
לשיחה. התקיימו מספר שיחות הצלבה של
אינפורמציות, בדיקה של שאלות ותשו בות,
בנסיון בלתי־פוסק למצוא סתירות
בין עדות לעדות. מדי פטם היו השאלות
מעליבות. כשנדמה היה לשואל שהגיע

—י 3 4

לסוף דרכו, הוזמנתי לממונה עליו ונאמר
לי שמטרת כל השאלות היתה, בסך הכל,
לשמור עלי וכי עלי להיזהר ממעטפות
עם כתובת בלתי־ידועה ועלי לדווח על כל
נסיעה לחו״ל.
שמתי לב, שכל פעם כאשר הייתי עובר
את ביקורת הגבולות, היה הדרכון שלי
מצולם, לצורך בדיקת אשרות הכניסה,
וכמובן, כדי להשוות עם הדיווחים שלי.
גזית מודה, כי לאחר השיחה של יגורי
עם שר־הביטחון, ומאוחר יותר איתו, היה
טיפול מודיעיני ביגורי. ההסבר שלו לכך:
״יגורי לא היה בסדר.״ ועל הצעתו של
יגורי, בדבר קשרים לא־פורמאליים עם
מצריים, אומר גזית :״מאין לך אילו הו ראות
העביר לי שר-הביטחון לפני הפגי שה
שלי עם יגורי?״
ח״כ שימעון פרם, מי שהיה אז שר-
הביטחון, אישר השבוע בפני כתב העולם
הזה את דבר פגישתו עם אסף יגורי.
אמר פרם :״בעיקבות פגישה זו הוריתי
לגזית לבדוק את ההצעות של יגורי.״ פרס
מכחיש בתוקף כי נתן הנחיות לגזית לב דוק
את יגורי עצמו במקום את הצעותיו.
וליגורי יש מה להוסיף על כך :״כאשר
נבחרתי לכנסת קרא לי גזית בדחיפות
ללישכתו. הוא אמר לי אז, :אם תציג
את מועמדותך לוועדת החוץ והביטחון
של הכנסת, אפעל ככל יכולתי כדי למ נוע
זאת.׳ הוא גם הוסיף כמה איומים
שאני לא רוצה לפרטם. היום אני מבין
כי לגזית היו מגעים רצופים עם ועדת
החוץ והביטחון, והיה לו מאד לא נוח
לפגוש אותי שם, מולו, כחבר־כנסת. עד
עכשיו לא התייחסתי לעניין, משום שכלל
לא היה בכוונתי להציג את מועמדותי
לוועדה.״
לדבריו, מעוניין גזית לרדוף אותו:
״גזית היה משרת קטן ועלוב של משה
דיין. הוא היה ראש הלישכה שלו בצה״ל.
גזית ידוע היום כאחד מאנשי דיין ועומד
להיות גם בעתיד משרת קטן ועלוב של
דיין: יועץ מיוחד לשר־החוץ. בספר שלי
אני דורש לפתוח מחדש בחקירה ממלכ תית
ולבדוק מחדש את לקחי מילחמת־יום־הכיפורים.
גזית, שקרא את הספר ב תוקף
היותו הממונה על הצנזורה, חושב
בוודאי שלדיין לא יהיה נוח שיפתח כל
הנושא של ועדת אגרנט, משום החשש
שהמסקנות החדשות כלפי דיין לא תהיינה
כה נוחות כפי שהיו המסקנות של ועדת
אגרנט המקורית. הוא, גזית, רוצה להגן
על הבום שלו.
״אני מצטרף לדרישותיהם של האלופים
מיל. אברהם (״ברן״) אדן, רחבעם (״גנדי״ז
זאבי, שמואל (״גורודיש״) גונן ושל רב
אלוף חיים בר־לב. מה שכולנו דורשים זה
לפתוח מחדש את ועדת אגרנט, על מנת
לאפשר את מיצוי הלקחים, גם ברמה הנד
רינית־פוליטית, וזה בוודאי לא יהיה נוח
לדיין.״

ושוב — מכשיר
ה טלוויזיה
ך * ש בו עסרג גזית להתייחס לדבריו
* י של יגורי. בפני כתב העולם הזה טען,
כי כל מה שאמר על יגורי, דברים המצו טטים
בעמודים אלה, הוא אמר בתוקף
תפקידו כראש אמ״ן .״אמרתי את זה כ פונקציונר
ולא כאיש פרטי,״ הסביר. לפני
כשבועיים פרש גזית מתפקידו ולדעתו,
כל מה שייאמר עתה יהיה חסר משמעות
כיוון שיאמר אותם כאדם פרטי :״יש ראש
אמ״ן חדש, אפשר לפנות אליו ולבקש
ממנו לדבר.״
אולם גזית הודיע כי יהיה מוכן למסור
לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת פרטים
נוספים .״כל ההתנהגות של יגורי מאז
חזר מהשבי מתועדת וממוסמכת. אני מוכן
לפרט הכל בפני ועדת החוץ והביטחון
של הכנסת.״
יגורי טוען, כי הוא מרים את הכפפה.
לדבריו פנה בעצמו אל יושב־ראש ועדת
החוץ והביטחון של הכנסת, הפרופסור
משה ארנס, ודרש לדון בפרשת השבי
שלו ובתקופה שלאחר השבי, וכן ״בחש-
מצותיו של גזית״ .אולם יגורי לא מס תפק
בכך. הוא שיגר לדבריו מיכתבי-
תלונה על גזית לשר־הביטחון ולרמטכ״ל,
וכן ביקש את הגנת הכנסת, בצורת מיכתב
ליושב־ראש ועדת־הכנסת.
אולם נראה כי הפרשה שהחלה במכשיר
טלוויזיה, והמעוררת עתה סערה בצמרת
השילטון ובצה״ל תחזור, בסופו של דבר,
לטלוויזיה. יגורי שיגר, לדבריו, מיכתב
תלונה אל היועץ־המישפטי לממשלה, בו
דרש ״לחקור את פרשת ההברחה של
הטלוויזיה על־ידי האלוף שלמה גזית.״
במדינה אזר חי ם
החברע 1לאל סאדאת __

״סאדאת הבטיח?י שעד סוף השגה
יבוא חשזום.״ אומר אדברט
מיזרחי יליד קאדזיר,
החי היום בארצות־הברית,
״אני זוכר את סאדאת עוד כשהיה בן
, 16 הוא היה מרדן ומהפכן גדול.״ כש-
אלברט אומר ״סאדאת״ או כמו שהוא נוהג
לאמר ״הנשיא סאדאת״ ,שומעים בקולו
נימה של כבוד רב, הערצה וגעגועים. ה ידידות
בין שניהם נמשכת כבר ארבעים
שנה ומצליחה לעמוד איתן מול הפוליטיקה
הישראלית־ערבית.
אלברט מיזרחי יהודי־מצרי־אמריקאי ו לדבריו
:״אני מצרי קודם כל,״ הוא
עיתונאי בן ,60״פעם עבדתי בעיתונות
עכשיו אני עיתונאי בנישמתי.״
הוא יליד קאהיר, עורך עיתון ושבועון,
הוגלה ממצרים על־ידי נאצר, פנה לגור
בקאנזאס, בעל סטודיו לצילום, אספן בולים
ומטבעות, בעלה של סולי ואביהם של מורים
ואלגרה.
כשהיה אלברט בן 16 פנה למיקצוע ה עיתונות.
בתחילה היה צלם ואחר־כך כתב

מלבד פרנסתו תופסים תחביביו של
אלברט מקום מרכזי בחייו. ברשותו אוסף
מטבעות מצרי בן 1000 שנה, אוסף בולים
מצרי שהיה שייך למלך פארוק, אוספי
בולים ממדינות המיזרח התיכון ובעיקר,
עיתונות .״יש לי תסביך של עיתונות.
אני מקבל כל יום עיתון מעיראק, מצרים,
סוריה, ירדן, ישראל ולוב. אני קורא את
כל העיתונים, וגומר ספר אחד כל יום.״
מתכתבים כאופן קבוע. אוסף ה בולים
של המלך פארוק נבזז על־ידי חיילי
המהפכה, הם מכרו אותו חלקים חלקים
לאספנים בעולם כולו .״לקח לי עשר שנים,
עבודה של יום יום, אנשים כתבו לי מכל
העולם, עכשיו יש לי האוסף המלא שלו.״
האוסף שווה כמה מיליוני דולרים, מבו טח
ב־ססס 700,דולר, ומונח בכספת בבנק
המרכזי של קנזאס. אלברט המשיך לאסוף
את בולי הרפובליקה המצרית ובמקביל,
אוסף המכיל את כל הבולים שהופיעו ב־ארץ־ישראל
מיום קום המדינה.
שני האוספים יוצגו בתערוכה בבנין
הדואר הפדרלי בעיר מישן שבקנזאס. ל פתיחה,
ב־ 1במאי שנה זו, מוזמנים: שגריר
מצרים ד״ר אשרף גורבל ושגריר ישראל
אפרים עברון. ביחד? ״כן, סאדאת הבטיח
לי שהשגריר שלו יבוא, ואם הוא אמר,
אז זה בטוח.״ אומר אלברט בחיוך מלגלג,
לכל הספקנים.
הידידות בין אלברט וסאדאת נותקה

מזרחי מגיש לאל־סאדאת את מפתח העיר קנזאס
״אני •אוהב אותו״
פלילי. כשהיה המלך פארוק שליט מצרים
״ויכולנו לכתוב מה שרצינו,״ החליט אל־ברט
לפנות לפוליטיקה. בתחילה כתב
עבור עיתונים שונים, אחר־כך ייסד עיתון
משלו, ואחריו שבועון. אחרי ההפיכה ה צבאית
ב* , 1952 ועליית הכת הצבאית נוסדו
עוד כמה עיתונים, אחד מעורכי העיתונים
החדשים היה בן תחרות קשה לאלברט,
לבחור קראו אנוור, בהמשך קראו לו,
בכבוד, אנוור אל־סאדאת.
סאדאת ערך את היומון אל ג׳ונזהוריה
(הרפובליקה) ואת השבועון אל תחריר
(השיחרור) .הכת הצבאית העמידה את
מוחמד נג׳יב כנשיא הרפובליקה המצרית,
״הוא היה איש טוב, ישר ואוהב יהודים,׳׳׳
אומר עליו אלברט.
תסביך של עיתוגות. עם עליית נאצר
לשילטון החלו מעצרים המוניים. מוחמד
נג׳יב הושם במעצר בית, אינטלקטואלים
רבים הושמו במחנות מעצר, ביניהם יהודים
רבים .״ישבתי חמש פעמים בכלא, הוא
סגר לי את העיתון ועינה את בני מישפח־תי.
אחרי כמה שנים של סבל הוא החליט
להגלות אותי. נתנו לי 90 סנט מצריים,
הצלב האדום נתן לי ולמישפחתי כרטיס
לכיוון אחד, שמו עלי אזיקים ושמירה, ו שלחו
אותי החוצה.״
כשנתיים חי אלברט בפאריס, אחר־כך
נסע לקנזאס, ארצות־הברית .״אני הייתי
בן־אדם בבוץ ורציתי מקום שלא מכירים
אותי, כי אם רציתי להיות אפילו מלצר
לא היו נותנים לי.״ אלברט פתח סטודיו
לצילום ,״רציתי משהו שמענין אותי, ל ישראל
לא רציתי לבוא, אני איש עסקים
ורוצה לעשות כסף, על יהודים קשה לעבוד,
הם חושבים כמוני, אחרים לא מבינים.״

למשך זמן שילטונו של נאצר,״ השגרירות
המצרית היתד, לוקחת את כל המיגתבים
שלי.״ ב־ ,1970 כאשר נפטר נאצר וסאדאת
עלה לשילטון, שלח לו אלברט מיברק
ברכה .״מאז אנחנו מתכתבים באופן קבוע.
הוא כותב אלי מיכתבים מודפסים, אבל
מוסיף בכתב ידו, וחותם: חברך אגווו
סאדאתהבטיחש לו ם. בנסיעה ה אחרונה
שלו לוושינגטון שלח סאדאת לק רוא
לאלברט ולאשתו ,״נסעתי אליו ל וושינגטון,
הוא ביקש שאקבל ממנו הזמנה
לבוא למצרים, לעזור לממשלה להכין אגף
למכירת מטבעות מצריות לעולם המערבי.
קיבלתי את ההזמנה ונסענו למצרים ב אמצע
החודש שעבר. סאדאת היה עסוק עם
ג׳רלד פורד ועם השאה הפרסי ואני הייתי
עסוק עם לישכת המטבעות. לא הצלחנו
להפגש, אבל דיברנו הרבה בטלפון, הוא
זכר לשלוח לנו מתנה ליום הנישואין
שלנו — קופסת כסף גדולה.
״אני יודע שסאדאת רוצה שלום, אני
יודע שהעם המצרי כולו רוצה שלום, סא־דאת
יודע שבגין רוצה שלום, ואני יודע
שהעם בישראל, יהודים וערבים, רוצים
שלום. יש בעיות, אבל סאדאת הבטיח לי
שעד סוף השנה יבוא השלום.״
אהבתו הרבה של אלברט למצרים, ל יהודים,
למיזרח־התיכון כולו, הביאה אותו
להוסיף שם חדש לשמו איסט־מן — איש
המיזרח.
אהבתו השנייה — סאדאת, גם היא
חזקה. הוא מחפש דרכים לשמח את לב
חברו הטוב. לקראת ביקורו הקרוב של
סאדאת בוושינגטון, מכין לו אלברט הפ תעה,
אוניברסיטת מיסורי החליטה להעניק
לו תואר כבוד בעיתונות.
העולם הזה 2163

מעולם לא הוצעה ל ן
בישראל קני ח כח טוב ח.
מכונית חז ק ה נו חה גדולה
ובטוחה. ובמחיר מפתיע.
כאשר תנ הג בח ות תר שם,
תתק שח להא מין, כי
מכונית נפל אה זו היא
כולה שלך...

אוטוסאן

שלושה דגמים לבחירתך.
פרטית 4דלתות 1300ס מ״ק
מנוע פו ר ד אסקו ר ט.
סטיישן 5דל תו ת 1600.ס מ״ק
מנוע פורד קורטינה.
טנדר 1300סנדק
מנועפורד א ס קו ר ט
עם ארגז גדול במיו חד.
כמו כן תיב ת הילוכים ס מסז
4הילוכים קד מיים סינכרונים
מלאים והילוך אחורי. ס רן
אחורי מתוצרת סמסע.
המכוניות מורכבות במפעלי
קונצרן הענק או טוס אן
בתורכיה תחת פקו ח קפדני
של מ הנדסי ם מעולים. כל
מכונית נבדקת בנפרד!

תשומת לב מיוחדת ני תנה
לנושא הבטיחות. ל או טוס אן
שלדת(שסי) פלדח עם חיזוקי
פלדה היקפיים ק שתות פלדה
ומרכז כובד נמוך במיוחד.
מערכת מעצורים כפולה עם מגבר.
היא בנויה פיברגלס מוצק
בשיטת ס בדיוק כפי
שבנויות מכוניות מתקד מו ת
בארה״ב ובאירופה. שיטה
זאתמ קנ ה למכונית אורך
חיים ומראה צעיר גם לאחר
הרבה שנים של שימוש. מכוני ת
זו לא תחליד לעולם ! !בהופעתה
החיצונית והפנימית ה מכוני ת
מרשימה ביותר. נוחו ת ה לנהג
ולנוסעים עולה בהרבה על
מ ה שמציעות מכוניו ת
אירופאיות רבות אחרות.
מאחורי מכונית מיוחדת זאת
עומדת בארץ חברת יורוקארט
— מכוניו ת אירופאיות בע״מ.

אחייות לשצה
ו/או 20/000ק״מ,
המחיר מחירה הנמוך של או טוס אן
נבנה ע״י כמה גורמים.
א. מיקו ם מפעל ההרכבה
במדינה בה שכר העבודה
נמוך מאוד. זהו גורם מרכזי
ביותר בקביעת מחיר המכוניות.
ב. סדרו ת ייצור גדולות בשיטות
עבודה מתקד מו ת ויעילות.
ג. מחירי הובלה נוחים
במיוחד לישראל.
(החסכון בסעיף זה בלבד
מגיע לאלפי לירות).

פרטית 1300 סנ ד ק 178,300ל״י
סטיישן 1600 סמ״ק 100,600ל״י
טנדר 1300 סנ ד ק 134,300ל״י
לא כולל מל־ מ לכי •לי דילר ג• 11.ל-י.

הזמן

עכשיו הזמן ל אוטוסאן.
זוהי עובדה. בימים של יוקר
ועליית מחירי ם מוצעת לך
מכוני ת מצויינת זאת בעלת
תכונות וביצועים יוצאים מן
הכלל במחיר הנמוך בחרבה
עשרות אלפי לירות מ מכוניות
דומות. חל קי החילוף, מחיר
ה א חזק ה וצריכת הדלק של
״ו טוס אן אף הם חסכוניי ם
במיוחד ! י
א מינות ה
ו חוסנה של
או טוס אן
מבטיחים לך
מכונית מ שובחת
-ל או ר ך זמן.

גו א אלינו לנ סי ע ת מבחן.

ה71 בו1ית שהגיעה 17111

ורשבסקי-פריליך

המוסך חמרפזי: רכב ישראלי בע״מ דרך בן־צבי 33ת״א—יפו (ע״י בלומפילד) ,טל .825666 ,839653 .מוסכים: תל־אביב: מוסך
איילון, רח׳ גינוסר ,4טל .252831 .גבעתיים: אחים לוי, מרכז המלאכה, טל .768012 .חיפה: מוסך ברק, רח׳ חלוצי התעשיה ,6
טל 722695 .מוסך האחים אחראי, שד׳ ההסתדרות, מפרץ חיפה, טל .721416 .ירושלים: מוסך העמק, רח׳ הנביאים ,17 טל.
.225864 באר־שבע: אוטוסן, טל .78314 .ר מל ה: מוסך אהרון, רח׳ אצ״ל, טל .29407 .נ תני ה: מוסך פאר, אזור התעשיה, טל.
.24528 אשקלון: מוסך דרור, איזור המלאכה, טל . 23368 .קרית־שמונה: שד׳ תל־חי ,3טל.40879 .
אולם התצוגה המרכזי: תל־אביב, דרך בן״צבי ( 57 סוף רח׳ הרצל) טלפונים ,821473 ,820192 :חניה חופשית. סוכנים: חיפה :
רח׳ העצמאות ,104 טל .521730 .ירושלים: מוסך העמק, הנביאים ,17 טל .225864 .באר־שבע: אוטוסאן, דרך חברון, טל.78314 .
רמת״גן: ז׳בוטינסקי ,111 טל .798474 .רמלה: מוסך אחרון, רח׳ אצ״ל, טל . 29407 .נתניה: חניון השרות, רח׳ הנוטע ,6טל.
.36666 חדרה: גד אשר, רח׳ הרברט ס מואל ,5טל . 23668 .קרית־שמונה: מוסך הצפון, טל.40879 .

העולם הזה 2163

מי כוגת 11 עם אמ א חווה, עם אביה חיים, וב שעת עבודתה נרפא׳

הגמזו שאינה ג ו

ני מאד גאה בשמי,״ מציינת
מיכל גמזו, אשר מזכירה דמות של
מדונה בשערה העשוי צמה, עיניה החול מניות
והחיוך המונה־ליזי החבוי בזויות
פיה.

״את השם שלי לא צריך לשנות ויש לו
משמעות בעברית, שלא כמו שמות מעוב־ברתים
אחרים שלפעמים הם מכוערים,״
ובפיה אף שגורה האימרה ״גם זו לטובה״.
מיכל אינה יודעת בדיוק מהו מקור שמה
היא מציינת כי לשם יש מסורת ארוכה
במשפחתה, והוא ממוצא אירופאי מובהק,
ומקורי.
רק במיקרה פנתה מיכל לעסוק ברס־טורציה,
רפאות בעברית, והכוונה שיחזור
ותיקון יצירות אמנות, שאינה מקצוע בעל
דרישה גדולה בארץ. לפני שהחליטה מה
תעשה ״כשתהיה גדולה״ עסקה העלמה
בת ה* 29 בעשרות מיקצועות ותחביבים
כמו — נגינה בפסנתר ובצ׳לו, ריקוד
באלט, הוראה, עיתונאות ותכשיטנות.
מיכל היא ילידת תל־אביב. אמה צברית,
בעלת תואר בכימיה מאוניברסיטה לבנו נית,
אביה, חיים, היה מבקר אמנות ו תיאטרון
במשך יותר מ־ 40 שנה. על שמו
המציא הסאטיריקאי אפרים קישון את
הביטוי ״לגמה״ .מיכל למדה בתיכון בבית־הספר
האמנותי על שם תלמה ילין .״לפי
התיאוריה של המורה שלי היתה צריכה
לצאת ממני פסנתרנית,״ היא מספרת. ל דבריה
קיבלה דחיה מהצבא, כדי ללכת
לאקדמיה, אבל אחרי שבוע בלבד החליטה
להתגייס .״לא אהבתי את אווירת התחרות
באקדמיה,״ הסבירה מיכל ,״בחינת ראש־השנה
היתה כל הזמן מול העיניים של
כולם. חוץ מזה, אם הייתי גומרת את
האקדמיה והולכת לצבא בגיל ,22 הייתי
משרתת עם פישריות בנות 18 וזה מגוחך.״
בצבא ראו בה מתאימה להוראת חיילים
ובמשך שנתיים לימדה מיכל עברית, ידיעת־הארץ,
ותנ״ך לבחורים אשר לא היו.רגילים
כי בחורה תלמד אותם.״ רובם היו בעל־דיעות
מוגדרות לגבי האשה שכל תפקידה
מתרכז בהבאת ילדים לעולם.״
חמישה ימים בכלא
ך* שהיא מספרת על שירותה הצבאי.
היא מעדיפה לתאר את חמישה הימים
שבילתה בכלא הצבאי .״ברחתי מתורנות
והיה לי מפקד לא כל־כך סימפטי שניטפל
אלי. הייתי אז בבסיס של טבחים ונהגים.
הבוסים שלי בתקופה ההיא לא היו רחוקים
בהרבה מרמת התלמידים שלי — היו כות בים
לי, תאריך׳ בט׳ וע׳ .אני גם לא

בתו של מבקרהאמנות חיים גמזו עוסקת במיקצוע יוצא־דופן:

טיפוס קל. ברחתי מהתורנות, אמדתי ל מפקד
שאני הולכת ולמחרת הלשין עלי
ד,ש.ג. והלבישו לי חמישה ימים.״
״היה נהדר,״ היא ממשיכה בטבעיות.
״יצאתי משם כמו תינוק ורוד שרק נולד.״
בבית־הכלא עסקו החיילות בפרימת חצאיות.
לדבריה, התיחסה למאסר בהומור, כדרכה
תמיד :״היו בנות שאמרו לי, אם ניפגש
באזרחות, אל תספרי מאיפה את מכירה
אותי׳ .אבל אצלינו בבית, אמא דווקז*
התגאתה בזה. זאת היתה התקופה הכי
טובה שלי בצבא — נכנסים, מפשיטים
אותך, אין גרביים, אין שעון, אין עגילים,״
תכשיטים הם חלק בלתי נפרד ממיכל בכל
מצב ובכל שעה ,״אין תחושה של זהות
וזמן. מאבדים כל ציביון אישי. זה די
מדכא לפעמים. הרגעים הראשונים קשים.
12 בנות בחדר. דלי שתן לכולן. סדינים —
אין. אבל אני בנוייה כך, שכשאני נכנסת
למצבי־לחץ אני מוצאת תמיד מוצא של
הומור.״ כשהיתה מיכל בשווייץ עשתה
תאונה במכוניתה ופתחה את המצח. היום
רק צלקת קטנה מעידה על התאונה ה מחרידה,
אך מיכל מספרת שהיא היתר.
היחידה שלא התרגשה מהדבר :״החבר
שלי איבד את העשתונות. אני פחדתי רק
שאתעוור. תמיד זה היה הפחד הגדול ב יותר
שלי. למחרת הלכתי לכנסיה וד,תפ־

תיקון הקדוש

בהתחלה היה קשה למיכל להתרגל
לעבודה עם תמונות נפסלים של
קדושים נוצריים. את הפסלים שעליהם היתה עובדת, היתה מכנה

ללתי לאלוהים, לא חשוב של מי, על
שנשארתי בחיים.״
בגיל עשרים מצאה מיכל את עצמה
לומדת את תורת הסיפרות הכללית באוני ברסיטת
תל-אביב. היא מגלה, כי אילו
היתד, לומדת ״סיפרות כללית לשמה״ ולא
את ״תורת הסיפרות הכללית״ ,יתכן ש־היתר,
מוצאת לה עיסוק בשטח זה. אך
הלימודים לא השביעו את רצונה והיא עזבה
אחדי שלוש שנים מבלי לקבל את התואר.
עם סיום הלימודים כמעט התחילה ללמוד
תכשיטנות. המאורע ששינה את חייה היה
פגישתה, כמה שנים קודם לכן, עם בת
למישפחת רוטשילד שבאותה תקופה הצי עה
לה מילגה כדי ללמוד רסטורציה ב״
חו״ל. עד אותו הזמן עבדה מיכל כמזכירת
עורך־דין, עוזרורבית, דיסק-גירל במועדון
סמי ובנו בתל־אביב, ובמיפקד אוכלוסין.
״הייתי צריכה להחליט מהר,״ צוחקת
מיכל .״זה היה סיכון גדול. לא ידעתי
אם אוהב את מה שאלמד ומצד השני
היתר, לי כאן אפשרות לגור כמה שנים
באירופה ואת זד, לא הייתי מוכנה להח מיץ,
אז נסעתי.״
מיכל התאהבה במיקצוע הרסטורציה. שש
וחצי שנים בחו״ל שינו גם את השקפת
העולם שלה. בציריך, שם למדה שלוש
וחצי שנים במכון השווייצי לחקר האמ־נויות,
התחילה לעבוד מהיום הראשון ב אופן
מעשי על אוריגינאלים. תיקנה בעצ מה
או בחברת חברי הקורס מיזבחות של
כנסיות ופסלים ותמונות של גדולי ד,אמי
נים. לפתע, אחרי 21 שנה, מצאה את עצמה
יושבת ליד המיקרוסקופ שבועות שלמים
ומתקנת דמויות של ישו ומרים. אז חל
בה שינוי תרבותי .״הנושא הנוצרי לא
היה זר לי. מגיל 12 נסעתי הרבה בחברת
הורי לשליחויות לחו״ל, אבל המעבר בין
התרבויות כשממש חיים את זה הוא עצום.״

חשוב
לה שתנות
ף*׳ יאעברה למציאות תרבותית חדשה
י 1שלא היתר, רגילה לה. במציאות זו
חלק ניכר מהאמנויות קשור קשר בלתי
נפרד לדת הנוצרית :״כשנכנסים לבית־כנסת
בארץ, אין בו כלום חוץ מספרים,
ספסלים וארון הקודש, אבל כשנכנסים ל כנסיה
הכי אומללה, יש פסלים וציורי
קיר ומיזבחות. זה פולחן שלם, תרבות
שלפה. לא צריך לשכוח שבמשך דורות
העסיקה ד,כנסיה מאות אנשים. אנחנו באים
מהמסורת של, לא תעשה לך פסל ומסכה׳
וכביכול יש לנו רגש של עליונות על
עובדי האלילים. והנה, במשך שלוש שנים
הייתי צריכה לעבוד על האלילים האלה.
בהתחלה זה היה די מוזר. היינו יושבים
בהתייעצות עם המורה ומחליטים במה ה
״בובות״
בעוד חבריה ללימודים מתמוגגים מהערצה ליצירות
האמנות הנוצריות. במשך הזמן למדה להעריך ולהעריץ את
היצירות, בתמונה נראים פניו של הקדוש סאן פרנצ׳סקו מאסתי.

יצירה חולה ואיך צריך לתקן אותה. ואז
היינו מחלקים בינינו את העבודה כשכל
אחד מדווח מה עשה. פיתאום מופיע איזה
פסל של מדונה וכל הסטודנטים, חוץ ממני,
מתפלאים ומתמוגגים ואני שואלת, :מה
כל־כך יפה, זו בסך הכל בובה.׳ הם ה נוצרים
גדלים על זה. היתה להם התייח סות
אמוציונאלית לפסלים האלה. אצלי
זה לקח זמן, ועד שסיגלתי לי את הלימוד
וההערצה הזעתי הרבה.״
במיסגרת הלימודים גרה מיכל בכפרים
נידחים באירופה, אצל מישפחות ובפנסיו־נים
קטנים ונידחים. תמיד ראתה עצמה
כתושבת המקום ולא כתיירת. היא נתנה
למיקריות לשלוט במעשיה. אכלה במיס-
עדות עממיות והתרועעה עם זקנים וצעי רים
מכל שכבות החברה. נוסף על הלימו דים
במכון למדה בקורס לרסטורציה של
נייר, קורם להגנה על שכיות חמדה, שיחזור
פסיפסים וגם עבדה אצל רפאים ידועי
שם כדי לעמוד על הצד המיסחרי של ה־מיקצוע.

1978-חזרה מיכל לארץ ביודעה כי לא
תמצא שוק רחב לשאיפותיה .״לא רציתי
לחזור,״ היא מודה ,״אפשר להתפרנס מ־המיקצוע
בכבוד בארץ, אבל לא ביתן לפתח
אמביציות עצמיות. היו אומרים לי , :רפאל
לא תמצאי בארץ.׳״ בשלב מסויים היא
חשבה לנסוע לעבוד בניו־יורק. היא שינ תה
את דעתה בגלל ביקורו של סאדאת
בארץ והשיחות על השלום .״בדמיוני כבר
ראיתי את עצמי נוסעת למצרים ועובדת
שם על הפירמידות, יושבת שם שעות,
מנקה ומשפצת .״הסיבה השנייה לחזרה
ארצה היתר, האנטישמיות בחו״ל. למיכל
טענות רבות נגד ישראלים שאומרים כי
אין אנטישמיות בחו״ל. לדבריה, מוכן
הישראלי הממוצע לנסוע לחו״ל ולעבוד
שם בכל עבודה בזויה רק כדי להגיד
שהיה שם, וכשהם חוזרים ארצה הם ממ שיכים
להתנהג כישראלים ורוצים לחזור
לרמת־חיים גבוהה ..״למדתי שם דבר חשוב
— שאפשר להתנהג בנימוס ובעדינות גם
בארץ. וזה דבר שרוב הישראלים לא לומ דים
שם. החוכמה היא להשתנות, ולהביא
את מה שלמדנו ארצה.״
בשובה לארץ מצאה מיכל דירה ברמת-
גן והיום היא משפצת אותה — בונה
מדפים וארונות מר,ארגזים שהביאה איתה,
במו ידיה, ומקשטת את המקום ביצירות
אמנות יקרות ופריטים משווקי הפישפשים
באירופה. כדי להתאוורר היא נוסעת מדי
פעם לאירופה כדיילת בקונגרסים לפסי־כיאטריה
או הנדסה. בארץ שמרה על קשר
עם כל ידידיה. עדייו אין לה חבר קבוע
ולהתחתן ״עוד לא בראש עד שאמצא את
האדם המתאים.״ בקרוב תתחיל מיכל לע סוק
באופן פרטי במיקצועה ובינתיים היא
״פרפר חופשי, עושה את מה שאני רוצה,
יוצאת עם מי שאני רוצה בלי תוכניות.״

8 .3 7

האם טפלה חמישטרה
מישטדה של ״שידורי

מייק הורד מחנק את טדי נחו אחרי ששוחררה ממעצרה

ממלא־מקום דובר מישטרת תל-אביב,
מפקח אברהם ברומט, הממלא תפקיד זד,
כבר למעלה משנה, שיגר לאיתן אלמוג,
מנהל מחלקת ענייני היום ברדיו, מיכתב
תלונה חריף נגד הולר. במיכתבו טען,
כאילו הסית הולר את האשד, להתלונן,
ובכך חרג מתפקידו כעיתונאי. הטענה
היתר, חסרת יסוד, אולם ברומט הוסיף, על
פי הוראות הממונים עליו, חטא על פשע.
במיפתבו ציין כי הוא שולח העתקים ממנו
לצהרונים מעריב וידיעות אחרונות.
אלמוג התקשר אל ברומט והודיעו :״אני
לא מקבל סיגנון כזה של עבודה. אם אתה
רוצה להתלונן על כתב, אל תאיים עלי
בפירסום בעיתונים. אחרי שאמסור לד את
תוצאות הבדיקה, אם משהו לא ימצא חן
בעיניך — אז תוכל להתלונן.״ ברומט
הודה בפני אלמוג, כי לא שלח העתקים
לעיתוני הערב וכי שיקר במיכתבו רק
כדי ״לאיים״ .הוסכם בין השניים כי ברומט
ישלח מיכתב תלונה חדש, אולם מיכתב
כזה, או דומה לו, לא נשלח עד היום.
אלמוג פנה אל הממונים על ברומט, במטה
הארצי בירושלים, והמפכ״ל הורה לחקור
בפרשה.
1נראה כי מפקדי מישטרת תל־אביב הח ליטו
למצוא דרכים אחרות כדי לטפל
במייק הולר. הם החלו בדרד הבלתי-
רשמית. קצינים בכירים ופחות-בכירים הח לו
להפיץ סיפורי-כזב על הולר ולהפריע
לו במילוי תפקידו. הולר מיהר להגיש
תלונה לאגודת העיתונאים. התלונה הוע-

נימנזת1ו1ו״1וונ1רו!
ך י יום החמישי האחרון, בשעה 4.30
* י לפנות בוקר, נשמעו דפיקות חזקות
על דלת ביתו של מיכאל (״מייק״) הולר,
הכתב לענייני מישטרה של הרדיו, ש ברחוב
רות 4ברמת־גן. מייק, שבמיסגרת
תפקידו עוסק גם בראיון פושעים, חשש
לפתוח את הדלת בשעה כה מוזרה. רק
אחרי שהדופקים שיכנעו אותו כי הם אנשי
מישטרה, נעתר לדרישתם ופתח את הדלת.
׳מולו ניצבו שני קצינים מהיחידה ה מרכזית
(לשעבר :״המדור״) של מישטרת
תל-אביב ושתי שוטרות. מייק זיהה אותם,
הכניס אותם לביתו והציע להם קפה. אבל
אנשי המישטרה לא באו לביתו לארוחת-
בוקר.
״האם כאן מתגוררת טלי הולר?״ שאל
אחד הקצינים. מייק נדהם. מה למישטרה
ולבתו? אחרי שענה בחיוב, הם ביקשו
ממנו להעיר את בתו ולומר לה להתלבש.
״יש לנו צו־חיפוש ואנחנו רוצים לחפש
אצלה בחדר.״
השוטרים נכנסו לחדרה של טלי בת
העשרים. הם לא חיפשו דבר, אלא אמרו
לה :״את צריכה לבוא איתנו.״ טלי היתד,
צריכה להרגיע במשך שעה ארוכה את
פרינץ, הכלב הדני השחור והגדול שלה,
שרצה להתנפל על השוטרים. הכלב הבין
כי השוטרים באו לעשות לטלי רע. אבל
מייק, העיתונאי העוסק מדי יום ביומו
במגע עם המישטרה, לא הבין זאת. הוא
סבא שנפלה כאן איזושהי טעות.
אולם כעבור שעות ספורות הבין מייק
כי בתו חשודה בביצוע פשע חמור. טלי,
פקידה בוועדה המארגנת את כינוס הפועל,
העומד להיערך בשנה הבאה, הואשמה ב קשירת
קשר לרציחתו של ידידה לשעבר
זאב זמר-טוב.
באותו היום שבו עצרה המישטרה
את טלי הולר, בתו של כתב ד,מיש-
טרה של הרדיו, היתה מונחת בפני הנהלת
תא-הכתבים לענייני מישטרה תלונתו של
מייק הולר נגד המישטרה. הולר האשים
את מפקדי מישטרת תל-אביב בהאשמות
חמורות ביותר. אי אפשר היה להשתחרר
מהרושם, כי מעצר בתו של הולר היה
קשור קשר הדוק לסיכסוך שיש לו עם
מישטרת תל-אביב. הולר עצמו חשד כי
המישטרד, טפלה על בתו עלילת שקר, כדי
לחסל חשבונות עמו.

111 — 3 8 ; 1

מייק הולר ידוע כאחד מכתבי המישטרה
המעולים בארץ. קולו העמוק נשמע ב רדיו
כמה פעמים ביום, והידיעות שאותן
הוא מעביר למהדורות החדשות מוציאות
לא פעם את מפקדי מישטרת תל־אביב
מכליהם. הולר חשף עשרות ומאות פעמים
מחדלים של המישטרה, שם ללעג ולקלס
את מפקדיה, בראשותו של ניצב משה
טיומקין, גילה פרשיות שחיתות במישטרת
תל-אביב לדרגותיה השונות, ופעמים רבות
הגיע לפני המישטרה, או במקום המישטרה,
למקומות שבהם בוצעו מעשי-פשע.
מזה זמן רב מנסה המישטרה להשתיק
את העיתונאי מייק הולר. קצינים בכירים
גיששו אצל מנהלי החדשות ברדיו והב טיחו
הבטחות רבות, אם יסכימו להעביר
את הולר מתפקידו ולהציב במקומו כתב
אחר, נוח יותר. מה שמרגיז אותם במייוחד,
הם אותם סיפורים של הולר שבהם הוא
חושף את המישטרה כחסרת אונים, שאינה
מסוגלת להתגבר אפילו על פושעים טירו נים.

טרה
שונות, אולם משום מה לא נפתחה
הולר בדק את הנושא, בעזרת המקורות
המישטרתיים שלו, הגיע למסקנה כי מיש-
טרת תל-אביב התרשלה שוב. הוא שידר
כתבה על הפרשה, ואז התעוררה סוף־סוף
המישטרה לבדוק את תלונתה של האשה.
במיסגרת הבדיקה גילתה המישטרה כי
מי שפרץ לדירה והשתמש בה היה קרוב
מישפחה אחר של בעלת הדירה, שחשש
לספר זאת לקרובה המתלוננת, שהיתה
אחראית על הדירה. האשד, מיהרה, כמובן,
לבטל את התלונה שלה, משום שלא רצתה
להרע לקרוב מישפחתה. אולם המישטרה
לא הירפתה מן הפרשה, וגילתה לפתע
חריצות בלתי רגילה.
נדמה היה לראשי מישטרת תל-אביב
כי הולד נפל בפח, וכי יוכלו להכשילו.

ברה למטה הארצי והיא עדיין מתבררת

חשד סביר הוליך למסקנה כי כש הבינה
המישטרה כי לא תוכל למנוע
בעד הולד לחשוף את כישלונותיה, החליטה
להיטפל לבתו, טלי — נערה נמוכת־קומה,
בעלת גוף חטוב ופנים יפים.
כשהיתה טלי בת 13 ילדה אמה, רינה,
את רועי. ואז גילו הרופאים כי היא
לקתה במחלה ממארת. במשך שלוש שנים
היתד, האם מרותקת למיטתה, בבית וב-
בית־חולים, לסירוגין, עד שנפטרה. מאז
ועד היום משמשת טלי אמא למופת לשני
אחיה, רועי בן ה־ 7וגדי בן ד , 15-,כש האווירה
בבית היא אווירה חופשית.
טלי גם טיפלה באביה וניסתה לעזור לו
ככל שיכלה. אנשי העולם-ד,תחתון וכאלה

איו מו של
מפ ק ח מישטרה
חד מהסיפורים האלה נסב על בעל
מכונית מפוארת, תייר מאנגליה, שהח נה
לרגע את מכוניתו בתחנת־דלק, כשמפד
תחותיה בפנים. אדם נכנס למכונית וגנב
אותה ממש מתחת לאף בעליה. למזלו הרע
של הגנב עברה באותו הרגע ניידת ב סביבה.
בעל המכונית אותת לניידת לעצור,
הצביע בפני השוטרים שישבו בה על מכו ניתו
המתרחקת מהמקום, וסיפר להם כי
היא נגנבה ממנו בזה רגע.
תשובת השוטרים היתד אדוני, אתה
צריך לגשת לתחנת המישטרד, ולהגיש
תלונה. אנחנו לא יכולים לעשות דבר ב ענייו
_ץ ה, סתם כך, באמצע הרחוב.״_
<מיקרד, אחר אירע לפני כחודשיים ליאשה
הגיעה אל הולר, כפי שאזרחים רבים פונים
אליו, וסיפרה לו כי בדירה של קרובת
מישפחה שלה, הנמצאת בחו״ל, היתד, פרי צה,
ויש סימנים המלמדים כי במקום נערכו
גם אורגיות. אותה אשד, סיפרה להולר,
כי פנתה כבר כמה פעמים לתחנות מיש-

השותניס

בני מישפחת אלפרון שהוחשדו
כאילו קשרו קשר לנקום בשח
111111/
לשעבר. נראים מימין לשמאל; יעקוב, שושנה, זלמן וניסיס
שוחררה מייד. יעקב נניסים יושבים עדיין במעצר. האח

עלילה על טלי הולד, בתו שר הנחנ דש!,,׳
שואל׳ כדי לחסל את אביה, שחשו מחוליה
שהמישטרה נטפלת אליהם. הם בני־בית
קבועים אצל הולר. כשהוא מראיין אותם
טורחת טלי ומכינה קפה וכריכים ל״אור־חים
של אבא״ .מייק החדיר בבתו את
היחס המייוחד אל אורחיו :״לא כל מי
שהוא עבריין־לשעבר או עבריין בהווה
הוא גם עבריין־לעתיד. צריך לשפוט בן-
אדם לגופו, ולא לפי יחם החברה אליו.
לא כל מי שהמישטרה טוענת שהוא עבר יין,
הוא באמת עבריין. גם אליו צריך
להתייחם כמו אל בן־אדם. לא כל מי ש נולד
בצפון תל-אביב הוא יותר טוב ממי
שנולד בשכונת־התיקווה, למשל.״
החינוך הזה, שמייק נתן לבתו, הניב

טלי סרבה להתלונן :״זאב היה פעם עד־מדינה
במישפט סמים, ובגלל העדות שלו
יושבים עתה כמה אנשים בכלא. אם אגיש
נגדו יתלונה, יעצרו אותו. ואז, בבית־הסוהר
יוכלו אלה לחסל עימו את החשבון ולרצוח
אותו.״ תחת זאת פנתה טלי אל אחיו
המבוגר של זאב וביקשה ממנו ״להרגיע
את האח הצעיר״.
במיסגרת עבודתו העיתונאית הזמין מייק
לביתו את האחים אלפרון המפורסמים,
מקרית־שמואל. האחים, ניסים ויעקוב אל־פרון,
יחד עם אחותם שושנה ברסקי, הם
אוייבים בלב ובנפש של שוטרי מישטרת
תל-אביב. כמה פעמים הם הועמדו לדין,

פירות. לפני כארבע שנים, עת בילתה
טלי במועדון בית הצנחן ברמת־גן, היא
הכירה צעיר בשם זאב זמר־טוב, שמצא
חן בעיניה. זמר־טוב לא הסתיר מטלי
ומאביה כי הוא בעל הרשעות בפלילים,
מי שמכונה על־ידי החברה ועל־ידי ה־מישטרה
כעבריין. כששוחחו האב ובתו
על זאב, אמר מייק לטלי :״אם את אוהבת
אותו, תהיי איתו. לא חשוב מה שהוא עשה.
יתכן ובכך תוכלי לעזור לו.״
הרומן בין השניים נמשך תקופה ארוכה.
לפני כחודשיים נפרדה טלי, שסיימה בינ תיים
את לימודיה התיכוניים ושירתה ב התנדבות
בצבא, מזאב. היתה זו מכה קשה
בשבילו והוא החל להציק לטלי. לגבי הטר־דותיו
קיימות עתה שתי גירסות, האחת
של טלי והשניה של המישטרה. לדברי טלי
כל מה שעשה זאב היו חארקות במכונית
מול הבית, כדי למשוך את תשומודליבה,
ופעם אחת הוא אף תקף אותה. המישטרה
טוענת, לעומתה, כי מצוי בידיה מידע
כאילו זאב תקף את טלי כמה וכמה פעמים,
פעם אחת בנוכחות אביה. בהזדמנות אחרת
רדף אחריה עם סכין שלופה.
מייק פנה לידיד שלו ביחידה המרכזית
וסיפר לו על יחסי זאב וטלי .״אם טלי
לא תגיש תלונה רשמית במישטרה לא
נוכל לטפל בזד״״ השיב לו השוטר. אולם

כחשודים בפשעים חמורים, ביניהם רצח
האסיר יפת נגר. אולם המישטרה מעולם
לא הצליחה להוכיח את האשמותיה והאחים
אלפרון זוכו תמיד בבית־מישפט.

אמא קטנה

אחרי שאמה נפטרה עליה בהיותה בת 15 הפכה אביטל הולר
אס ואומנת לשני אחיה הקטנים( .בתמונה היא נראית עם
אחיה רועי ועם תינוק של קרוב מישפחה) .כאשר נעצרה אביטל הולר לא הועילו
תחנוניו של אביה שהסביר כי בגלל מעצרה ישארו שני ילדיו מופקרים ללא טיפול.

עם זמר־טוב, ובוודאי שמעולם לא ביקשה
מהם להתערב בסיכם וך שבינה לבינו.
באותה השעה לא ידעה טלי כי מעצרה
עם שחר היה חלק ממצוד שתוכנן היטב.
בדיוק באותה חשעה נעצרו גם ניסים,
יעקוב ושושנה. הם הואשמו באותה ה אשמה.
למחרת הובאו כל העצורים לבית-
המישפט. השופט, שימחה נחמני, היה עד
לאחד הדיונים המוזרים ביותר שהתנהלו
אי־פעם באולמו.
נציג המישטרה, פקד משה וגמן, שהיה
חוקרה של טלי, סיפר בבית־המישפט כי
טלי ושלושת האלפרונים קשרו קשר לפגוע
בגופו של אדם אחר.
במהלך המישפט התברר, כי המעצרים
בוצעו על פי תלונה שאותה הגיש זאב
זמר־טוב נגד טלי ונגד האחים והאחות
אלפרון. אחד מעורכי־הדין של העצורים
שאל את התובע המשטרתי :״היכן זמר-
טוב?״ תשובת התובע היתה :״הוא מפחד
שיפגעו בו, לכן ברח וקשה לאתר אותו.״
אז הוטלה הפצצה שהדהימה את כל ה נוכחים.
עורך-הדין שאל את וגמן :״האם
ידוע לך שזמר־טוב נמצא כאן, באולם
בית־המישפט?״ כאשר קם זמר־טוב ממו שבו
נדהמה המישטרה.
זמר־טוב הועלה על דוכן העדים. עדותו
היתד, חד־משמעית :״כל מה שנאמר פה
הוא שקר. אף אחד לא איים עלי. איש
לא רוצה לפגוע בי. המישטרה משחקת את
כל המישחקים האלה. נכון שטלי הולר
היתד, חברה שלי במשך ארבע שנים והיא
מעולם לא איימה עלי. המישטרה נתנה
לי כסף, שיכנה אותי במלון הילטון בתל-
אביב, עם חשבון הוצאות פתוח, כדי ש-
אבשל איתם את העדות.״
פרקליטו של זמר־טוב, ח״כ רוני מילוא,
שהיה נוכח באולם, סיפר כי המישטרה

הבטיחה לזמר־טוב רכב וסיוע כספי תמורת
עדות־שקר.
אולם המישטרה לא היתה מוכנה להניח
לטלי הולד ולבני מישפחת אלפרון.
נציג המישטרה סיפר לשופט, כי בנוסף
למידע הסודי יש בידי המישטרה גם הק לטה
סודית, המחשידה את טלי בקשירת
קשר לפגוע בזמר־טוב.
השופט נעתר לבקשת המישטרה והורה
לעצור את טלי לארבעה ימים.
בעת מעצרה, בבית המעצר באבו־כביר,
נחקרה טלי רק פעם אחת, במשך שעה
בלבד. שוב חזרו אותן השאלות והושמעו,
לדבריה, אותם האיומים בדבר העמדתה
לדין בגלל עדות שקר. רק בנושא אחד
חידשה המישטרה .״ניסים אלפרון העיד
נגדך, ויותר טוב בשבילך שתדברי,״ אמרו
לה החוקרים .״ידעתי שזה לא יכול להיות,״
סיפרה טלי מאוחר יותר ,״ידעתי שהוא
לא ישקר.״
•כאשר הובאה טלי לבית־המישפט, ביום
השני בשבוע שעבר, הודיעה המישטרד,
כי אינה רוצה להשמיע את ההקלטה ה סודית.
ההקלטה הושמעה מאוחר יותר,
בדיון שנערך בלישכתו של השופט על
המשך מעצרם של האחים אלפרון. השופט
הקשיב והורה להאריך את המעצר ב שמונה
ימים נוספים, אך נראה כי בהקלטה
לא היה זכר להאשמות נגד טלי.
טלי סיכמה את הפרשה :״רק עתה אני
יודעת על בשרי, מה שידעתי כבר הרבה
זמן, שהמישטרה שלנו מושחתת ומקול קלת.
לא נורא מה שאני עברתי, אבל
לחשוב שיום יום נעצרים אנשים חפים
מפשע ומובלים למקום הנורא הזה ששמו
אבו־כביר, עושה לי קר בנשמה. אבא אולי
יפסיק את מילחמתו למען הצדק, אבל אני
אמשיך אותה.״

טלי, שד,וקסמה מניסים ומיעקוב, ואף
התיידדה עם אחותם שושנה, מצאה שהם
ידידיה הטובים :״לגבי הם אנשים שעוב דים
קשה. מעולם לא הצליחו להוכיח שהם
עברו עבירה כלשהי, והם אנשים נחמדים.״
מדי פעם היתד, טלי יוצאת עם המישפחה
כולה, אף פעם לא עם מישהו מהאחים
לבדו, ותמיד בעידודו של אביה, שנשאר
נאמן לשיטות החינוך המייוחדות שלו.

דכב ת מו ר ת
עדות־שקר
^ יום החמישי האחרון, לאחר ש •
-הובלה למטה של היחידה המרכזית,
הואשמה טלי כי ניצלה את קשריה עם
האחים אלפרון והסיתה אותם לרצוח את
זאב זמר־טוב, שהתעלל בה בשבועות ה אחרונים.
טלי נדהמה. לשוטרים סיפרה
כי זמר־טוב אכן תקף אותה והטריד אותה,
וכי יחסיה עם האחים אלפרון ידידותיים.
אולם הם כלל לא יודעים על יחסיה בעבר

חיבוק שר אב

מייק הולר מחבק את טלי בתו אחרי ששוחררה ממעצרה.
למרות שהובהר בבית־המישפט כי המישטרה
בישלה את כל הפרשה, תבעה המישטרה שטלי תשוחרר רק בערבות ותפקיד את דרכונה,

ה חרט!מי החדש
(המשך מעמוד )23

פארור לשילטון. פארוק הסתכך
כהרפתרות. הוא הכנים את מצריים
לליגה הערכית. הוא הרס
את רוהה של מצריים. הוא סיכך
אותה כמילחמה של — 1948״מיל־חמה
מטופשת,״ לדברי פאוזי.
אחר־כד בא עבד־אל־נאצר, שהמשיך
במלאכת ההרס, בתנופה רבה עוד יותר.
״בימי נאצר, רוחה של מצריים נדרסה,
נרצחה. החברה הפכה חולנית. הכל היה
מלא גנרלים.

״עכשיו צריכה מצריים לקום לתחייה.
זה יקרה כאשר ייחתם
השלום. מצריים תזכה בפריחה
גדולה חדשה, כמו ב־ע ! 191״
־ רבים במצריים מקווים שהשלום יביא
לפריחה כלכלית. פאתי מרחיק לכת. הוא
מאמין שהשלום יביא גם לתחייה נפשית
ורוחנית.
האם הוא מרגיש את עצמו קודם־כל

איש כמוהו, שהוא כל־כולו מצרי, על ה־בעייה
המכשילה כרגע את השלום?

כנלנו ס״יישם
בי למצריים. פלסטין אינה חיה
בלבי. אך הבעייה מדאיגה אותי
מבחינה אינטלקטואלית.

״העם הזה, הפלסטיני, זקוק לארץ
משלו. כמו בל עם אחר.
״אם יש להם כמה משוגעים, הם לא
יתנו למשוגעים האלה להשתולל, אחרי
שתהיה להם מדינה משלהם.
״כאשר ישראל תגיע לשלום, הכל יהיה
כל־כך טבעי ! אולי יש ישראלים, הפוחדים
שמא תיעלם ההילה של הלאומנות. אבל
אחרי השלום, ישראל תהיה מדינה נור מלית,
והערבים ירגישו בזה. תהיה השפעת
גומלין.

עכשיו נתונים כל מאווייו לשלום.
השלום יחזיר למצריים את
כוה־החיות שלה .״זה נכון גם לגביכם.
הרי אינכם יבולים לחיות
במילחמה לנצח. אני חש כזה. אני
הש כמוכם. אני קורא ושומע, ומדמיין
לי את מצבכם.״

אקדח וכינור

״גס הם יהיו נורמליים!״
כערבי או כמצרי? ״אנחנו גדלנו כמצרים.
ביניינו, הערבים היו דיירי המידבריות ו־נאות־המידבר.
אלה היו מישפחות בעלות
שושלת־יוחסין. הם לא גוייסו לצבא. תופיק
אל־חכים כתב בספריו על, ערבים /כש דיבר
על אנשי־ד,מידבר. רק לאחר מכן,
במהדורות שהופיעו בתקופת עבד־אל־נאצר,
שונה הנוסח ובמקום, ערבים׳ נאמר, בדו אים׳
.כי אז הפכנו כולנו ערבים.״

בנעוריו כיקר פאוזי בבל הארצות
הערכיות, רב־ש שם ידידים
רכים .״היתה לנו אותה השפה.
אך תמיד אסרתי: אין אני ערכי,
אני מצרי.״
מבחינה זו חל שינוי .״הדור שלי הרגיש
במלוא מצריותו. הדור החדש מוטרד. הצעיי
רים הרגישו בטוב באומה גדולה, ערבית.״
פאוזי דגל בדיעותיו גם בימי זוהרו של
עבד־אל־נאצר .״כאשר הקים נאצר את
הרפובליקה הערבית המאוחדת (בעת ה איחוד
עם סוריה) ,הייתי סגן שר־התרבות.
פעם, בעת ביקור בהונגריה, נדרשתי לציין
בספר־האורחים את שם המדינה שאני
מייצג. התלבטתי לרגע, ורשמתי: קאהיר.״
על היחס ליהודים, זוכר פאוזי אך
טובות .״במעמדות הנמוכים לא היה הבדל
בין מוסלמים, נוצרים ויהודים. אהבו את
היהודים. הם עבדו היטב׳ הם היו שותפים
טובים. כשהיהודים עזבו, הם מסרו את
רכושם בידי שותפיהם. צעירים שהיו להם
אבות כאלה, וששמעו את סיפוריהם, ישמחו
לדאות את היהודים.״
אבל פארוק ועבד־אל־נאצר טיפטפו את
הרעל לנשמות. לא רק נגד היהודים, אלא
גם נגד הקופטים.

״הכל ייפתר, כאשר מצריים תחזור
לשפיות.״
מה יחסו לבעייה הפלסטינית? מה חושב
• עם אחת המבקרות המצריות במקום,
תלמידה לרפואה.

מאות!אלפי לירות מכספי העירייה
ואם נן ־ זואם וצו־מ הבתרים
או למתן קונת תנוונת־החוות?

״אחרי הכל, כולנו עמים שמיים
שפתנו שמית. יקום כינינו שלום.

״עכשיו עוסקים בשלום מעורפל. צריכים
לתת משהו לפלסטינים. שלא יזדקקו ל נדבות
של הערבים. כשהכל יהיה נורמלי,
גם הם יהיו נורמליים.״
ישראל סיקרנה את פאוזי תמיד. עוד
בעת הביקור ב־ 1945 בירושלים, בשעה ש נפגש
עם עמיתיו בהר״הצופים, התעניין
לדעת מדוע פרופסור יהודי עזב את אנגליה
או את צרפת, למד שפה חדשה והחל
מלמד בה. זה הרשים אותו מאד.
בשנים 1925 עד ,1930״השנים המטו רפות״,הוא
שהה בצרפת. הוא העריץ את
הדמוקראטיה הצרפתית .״אחרי זה, איך
יכולתי לקבל את פארוק ואת נאצר?״
את הנאצים שנא מן ההתחלה, ואת ה־פאשיסטים
שנא עוד לפני כן.

בשיחה בראש מיגדל־קאהיר*

האם וקח ראש יהע• ו רשענו,

ך משך השנים הכיר ישראלים אח דים.
פעם ליווה תיזמורת־נוער מצרית
לאברדין בסקוטלנד. היתה שם גם תיז־מורת־נוער
ישראלית .״אני הסנדק של
תיזמורת־הנוער שלנו. נסעתי עימה. ה צעירים
נפגשו, דיברו. באו אלי הצעירים
שלנו ושאלו: מה לעשות? הישראלים
מחייכים אלינו, הם מברכים אותנו לשלום.
איך אנחנו צריכים להגיב? אמרתי להם:
מה אתם שואלים? יש להם אקדח ביד?
הם נושאים כינור! תהיו נורמליים! הת נהגו
כבני־אדם !״
אז הכיר פאתי את רונלי־ריקליס, מנצח
התיזמורת, והתיידד עימו. הוא ביקש למ סור
לו דרישת־שלום.
פעם אחרת הוזמן לארוחה באוניברסיטה
של פרינסטון. כשבא, התנצל המארח :״אני
מצטער, הזמנתי גם ישראלי.״ תשובת
פאוזי :״אמרת שאתה מצטער? למה אתה
מצטער? אשמח להכיר אותו!״ זה היה
הפרופסור ששון סומך, ראש הפאקולטה
לסיפרות ערבית באוניברסיטת תל־אביב.
את שלמה אבינרי הכיר במיפגש שנערך
מטעם מוסד כנסייתי. במהלך המיפגש נער כה
בין השניים התיידדות דרמאתית, ש נרשמה
בפרוטוקול. פאוזי עמד על כך
שאראה את הטקסט. למרות מחלתו, קם
מכיסאו ושלף את החוברת.
מסתבר שהכיר גם אותי, בעקיפין, בנסי בות
מיוחדות במינן. לפני עשר שנים,
כשהיה במצריים, סיפרו לו על הספר שלי,
המתאר את הסיכסוך הישראלי־ערבי באור
שונה. הוא התחיל לקרוא את הספר, ב צרפתית.
באחד הערבים נזדמן לארוחה ש בה
השתתפו השגריר המצרי, ניספח מיצרי
ואחד מגדולי המיזרחנים הצרפתיים. ה צרפתי
התחיל לדבר על סיפרי וסיפר את
תוכנו לשגריר, שרשם לו רשימות. כשהלך
הצרפתי, אמר פאוזי לשגריר :״אני קורא
עכשיו את הספר. הוא חשוב ביותר. צרי כים
לעשות משהו, כדי להביא את האיש
הזה למצריים.״
הוא הוסיף :״אנשים כמוך וכמוני, הם
הגרעין של השלום.״
למטה זרם הנילוס, והכל נראה כל־כך
פשוט.

(בשבוע הגא יוסיף אבנרי
לדווח על ביקורו בקאהיר).

(לטובת ד?)

ן ף } עצרו שד עובד בן־עמי, מעשירי
׳•ז ורבי־ההשפעה בישראל, עורר שתי
שאלות.
האחת: מדוע נעצר דווקא על חשדות
בעבירות המסויימות שפורסמו, ודווקא
עתה, כשהוא בגיל 75 ובפרישה מעיסוק
ציבורי? שהרי, כפי שנהיר לקוראי העולם
הזה, היה מקום לחקירות בעיסקי בן־עמי,
אולם זאת בעסקים כבדי־משקל פי כמה
מאותם הנחקרים עתה, ולפני שנים רבות.
השאלה השנייה: מה חלקה של קרן
תל־חי, הזרוע לאיסוף־הכספים של תנועת-
החרות, שבראשה ניצב ראש־הממשלה
מנחם בגין, בעסקי־ההונאה המייוחסים ל-
בן־עמי, וכיצד משתלבים אחיו של מנהיג
מיפלגת־העבודה, הקבלן גרשון פרם, ועור־כי־דינו,
שאף הם חברי־העבודה נלהבים,
במערכת העברת תרומות לקרן תל־חי מ עיריית
נתניה של בן־עמי?
לבנות ולהיבנו ת בה
ך* אשר נמסר לבן־עמי, בביתו בנתניה,
בערב היום הראשון שעבר, טופס
ההזמנה לבית־המישפט בנתניה, ובו צווה
לבוא ביום השני לדיון בבקשה למעצרו,
היה מופתע במידה רבה.
אמנם, כבר שלושה. שבועות קודם לכן,
כשנחקר על־ידי יהודה בן־יהודה מצוות
המחלקה לחקירות־הונאה של בנימין זי־גל,
ידע מה רוצה המישטרה, וכי גירסתו
אינה מתקבלת בעיניה. אולם הוא לא צי פה
לבקשת-מעצר, שהיא אקט פורמלי
טכני.
בשיחות פנימיות יודו מקורביו של בן-
עמי כי בימיו הסוערים, ותוך כדי הקמת
נתניה, אשדוד והרצליה, עשה כמה מע שים
שהשתיקה יפה להם. על מעשים אלה,
יאמרו, אילו נחקר ונעצר או נחשד בעבר,
לא היה מקום לטענות.
אולם לקחת ישיש בן ,75 המהווה היום
סמל לדור הנפילים מייסדי-המדינה,
ולהעמידו לדין על מה שמייחסים לו, זוהי
התאכזרות.
הם מצביעים על־כך כי מייד אחרי ש שוחרר
בבית־המישפט, בערבות של מיל יון
לירות שנתן חתנו, אלי לנדאו, יצא
להרצות לפני תלמידי בית־ספר בנתניה,
דבר שהוא מרבה לעשותו, תוך נסיון לכ תוב
את ההיסטוריה של מיפעלותיו. שכן,
אם יש מי שניתן לייחס לו את האימרה
כי בא ארצה לבנות ולהיבנות בה, בן-
עמי הוא האיש. ודומה כי הוא עצמו לא

יכחיש, כי בצד הבנייה לאחרים ידע לב נות
את עצמו, והיטב.
אולם, טוענים מקורביו, אחרים אינם
בונים את עצמם ולא את האחרים, ואילו
היה נוהג כאחרים, ומקפיד על כל כללי
עשרת הדיברות, לא היו קמים המים־
עלים שהכל גאים בהם כיום.

״כמו חנו ת
מכול ת״
ך* פירסום הראשון שרמז כי בן־עמי
י 1צפוי לרעות היה כאשר ביקש נציג
המישטרה, בן־יהודה, בבית-המישפט בתל-
אביב את מעצרם של שני עורכי־דין של
חברת הבנייה אדגר, השייכת לגרשון
(״גיגי״) פרס. שמם של עורך י־הדין נאסר
לפירסום, והם שוחררו בערבות.
בבית־המישפט טען בן־יהודה, כי בשנת
1973 הציעו שני עורכי־הדין לגרשון פרס
להיכנס לפרוייקט־בנייה בדרום נתניה.
אדגר הפקידה חצי מיליון לירות כמקדמה
על חשבת העיסקה, בחברה בשם נצ״ב,
שהיתה שייכת למעשה לעיריית נתניה,
ואשר בעלי־מניותיה ומנהליה היו ראש-
העירייה עובד בן־עמי וסגניו, בן־ציון רו בין
(כיום ח״כ) ואברהם בר־מנחם (כיום
ראש-העירייה).
נצ״ב הוקמה כדי לפתח שטחים חק לאיים
לבנייה בדרום העיר, ויזמה פיתוח
שטח שאדגר רצתה להיכנס אליו כיזם.
אחרי מילחמת יום־הכיפורים, טען בן-
יהודה, ביקש פרס לבטל את העיסקה ולקבל
את הפיקדון חזרה. עורכי־הדין העלימו
זאת מהעירייה, שתבעו בשם אדגר פיצוי
בטענות שונות.
ב* 26 בנובמבר 1973 שילמה העירייה
לעורכי-הדין מיליון לירות, מזה חצי כהח זרת
הפיקדון וחצי כפיצוי לאדגר. השניים
החזירו לפרס את הפיקדון, והשאירו אצ לם,
לדיברי המישטרה, את הפיצוי. כן
קיבלו מחברת נצ״ב עוד 300 אלף לירות
במזומן, מידי בן־עמי.
עורכי־הדין מאשרים כי קיבלו רק 150
אלף לירות במזומן, ולא 300 אלף-לירות.
המישטרה סבורה כי סכום של 450 אלף
לירות מן הפיצוי שקיבלו העבירו לקרן
תל־חי, אולם אין כל ודאות בכך, כי ספרי
הקרן הם במצב קטסטרופלי. נציג־המיש־טרה
ציין כי ״חברת נצ״ב נוהלה כמו חנות
מכולת. בן־עמי עשה בה מה שרצה. אין
פרוטוקולים ואין החלטות.״
לדברי נציג המישטרה גם בן־עמי היה
חשוד, למרות שטרם נעצר אז. יום לאחר

אותו דו״ח של מבקר המדינה על חב רת
נצ״ב סיפר גם על העיסקות הקשורות
בשטח בן 522 דונם, שרצתה לרכוש החב רה
בדרום העיר, ואשר לגביו נעשו העיס־קות
עם חברת אדגר והחברה הכלכלית של
אירגון־הקבלנים. העובדות על הוצאת־הכספים
הלא־ברורה של בן־עמי מחברת
נצ״ב נחשפה הודות לפעולת המישטרה
בעיקבות דו״ח מבקר־המדינה. אולם ה-
דו״ח מאשר תלונה נוספת שלי, שנשלחה
ליועץ המישפטי לממשלה זמן רב לפני
פירסום דו״ח מבקר־המדינה, ואשר עי קרה:
ניצול העירייה להעלאת ערך הקר קעות
הפרטיים של בן־עמי בדרום־העיר.
התלונה מסרה, כי בשנות ה־50׳ נוסדו
בנתניה שתי חברות מקרקעין: דרום נתניה
ולב נתניה, שרכשו מאות דונם בדרום
העיר. המשקיעים העיקריים היו הקבלנים
מאיר דוגרי ושלום שפירא. השטחים היו
חקלאיים, מרוחקים מכל מיבנה.
זמן־מה אחדי כן התבקש בן־עמי מטעם
החוג־לאמנות בנתניה לטפל בהבטחת ה יהלומן
הבלגי העשיר, רומי גולדמינץ,
להקים מוסיאון על שמו, בנתניה. בשנת
1955 החליט בן־עמי להקים את המוסיאון
בקצה דרום העיר, למרות שחוג חובבי-
האמנות הציע מקומות בלב העיר. בן־עמי
קיבל כספים מגולדמינץ על חשבון הקמת
המוסיאון, והקים קרן־נאמנות למוסיאון,
שכל חברי הנהלתה היו בני־מישפחתו.
ברעמי הודיע כי המוסיאון יקום בדרום
העיר, לפי דרישת הארכיטקט, שהכחיש
זאת נמרצות. באפריל 1956 החלו בבניית
המוסיאון, שנחנך אחרי שלוש שנים בהש תתפות
אליזבת, מלכת הבלגים. היתד, זו
הפעם הראשונה והאחרונה שהמקום שי מש
כמוסיאון. גולדמינץ, שנדהם ממיקום
המוסיאון, ציווה להוציאו מבן־עמי ולמס רו
למדינת ישראל, והוא הפך לבית שי קום
חיילים של הוועד למען החייל.

מכן נעצר אף בן־עמי, והוחשד לדברי
המישטרה בגניבת סכומי־כסף מחברת נציב,
בצורות הבאות: העברת כספי התרומה ל קרן
תד־חי בניגוד לחוק ! תשלום לחברת-
פירסום שטיפלה בפירסום של הליכוד ב בחירות
מכספי נצ״ב, בסך 20 אלף לירות:
תשלום חשבוגות-הטלפון הפרטיים שלו;
תשלום 50 אלף לירות כדמי־תיווך לקרוב־מישפחה
שלו על עיסקת נצ״ב מדרום
נתניה, והוצאת עוד 50 אלף לירות במזו מן
כתשלום למתווך (קרוב־המישפחה אי שר
את קבלת הסכום, והמתווך מכחיש).

קרן תל־חי
ומיגרש בית״ר
ן \ ם יש כחומר, שהובא על-ידי ה-
המישטרה לבית־המישפט, דבר תמוה,
הרי הוא העברת הכספים לקרן תל־חי.
גרשון פרס הוא אחיו של שימעון פרס,
ואין להניח כי לפני עליית הליכוד לשיל־טון
היה לו אינטרס כלשהו במעשה כזה.
הוא גם טען במישטרה כי לא ידע כלל על
השימוש שנעשה בשמו, אם נעשה, להוצאת
פיצויים מעיריית נתניה. לדבריו, הפקיד ב מחצית
1973 חצי מיליון לירות בעיריית
נתניה, וקיבל קבלה של העירייה, עם חתי מת
עובד בן־עמי עליה. הוא רצה להש תתף
בפרוייקט פיתוח דרום העיר, שבו
עמדו לבנות 5000 דירות, ורצה על־ידי
הפיקדון להבטיח את חלקו בעיסקה, בחלק
קטן.
אנשי המישטרה טוענים כי מבחינתם ה פרשה
גמורה, וכל החומר כבר נמסר ל פרקליטות.
אותם אין הקרן מעניינת כלל.
לפניהם השאלה האם בן־עמי גנב כספים
מעיריית נתניה, ואין כל חשיבות לשאלה
מה נעשה בכספים אלה. מן החומר שראו
עולה כי קרן תל־חי ביקשה וקיבלה פי צוי
כמו שקיבלה אדגר, אלא שהקרן לא
הפקידה סכום כלשהו, כמו אדגר, וקיבלה
את הפיצוי תמורת לא מאומה.
אנשי קרן תל־חי מספרים סיפור אחר
לגמרי. אין הם יודעים כלל על עסקי
דרום נתניה וחברת נצ״ב. לדבריהם, באו
אליהם עורכי־הדין, והציעו בשם חברת
אדגר לרכוש את מיגרש בית״ר־נתניה ב שכונת
טוברוק, בדרום נתניה. נחתם זי־כרון־דברים,
שלפיו תשלם אדגר בתש לומים,
לפי 15 אלף לירות לכל דירה
שתיבנה במקום. עורכי־הדין אמרו לקרן
תל־חי כי הם יסדירו את היתרי־הבנייה
הדרושים בעירייה. אחר־כך בוטלה הסכמת
העירייה למתן היתר־בנייה, וכל ההסכם
בוטל.
אנשי קרן תל־חי תבעו פיצוי מעורכי-
הדין על הפרת הסכם, ואחרי משא-ומתן
הוסכם על תשלום סכום כסף בשני תש לומים.
הסכום זהה לסכום שנקבה ה־מישטרה
כסכום שהוצא מן העירייה כפי צוי
לחברת אדגר, והועבר לקרן תל־חי.
לדברי קרן תל־חי, הכל מלווה במיסמכים,
והם לא ידעו כלל כי מקור הכספים שונה.
בתגובה לסיפור זה הצהיר גרשון פרם
כי לא ידוע לו כלל על תוכנית לרכוש אח
מיגרש בית״ר-נתניה.

״גניבות
ק טנו ת ״ ז
ל כל אלה מגיבים מקורביו של בן-
? עמי בהכחשה טוטאלית. לדבריהם,
חברת נצ״ב אינה ציבורית, אלא פרטית,
שכן שר־הפנים סירב לאשר לעירייח־נתניה
להקימה. אחרי שנכשלה עיסקת אדגר,
גייס בן־עמי כמשקיעים בחברה את החב רה
הכלכלית של אירגון הקבלנים, והללו
הזרימו כשיבעה מיליון לירות לנצ״ב, וכל
התשלומים ששילמה נצ״ב היו מכספים
פרטיים אלה של הקבלנים. הם גם אישרו
בכתב, כי ידעו על כל התשלומים ששילם
בן־עמי, כולל התשלומים במזומן, שהיו
עבור מתווכים בעיסקות, ועבור הוצאות
מוצדקות ומאושרות על־ידי נותני הכסף.
מבקר־המדינה קובע כי קרוב ל־2.3
מיליון לירות שולמו מכספי העירייה ישי רות.
המקורבים טוענים כי המישטרה מו ציאה
את קרן תל־חי מהחקירה לפי הו ראות
מלמעלה, ויהפכו את המישפט לפר שה
של גניבות קטנות, שיכפישו את שמו
של בן־עמי.
דברים אלה אינם מאומתים על־ידי מבקר־המדינה
בדין־וחשבון שהוציא על חברת
נצ״ב ביולי . 1977 המבקר קבע, כי עיריית
נתניה החליטה במארס 1977 להקים חברת-
נאמנות בשם נצ״ב, וכי העירייה תרכוש
את מניותיה, ושלוש מניות תירשמנה על
שם בן־עמי, ושני סגניו, בר־מנחם ורובין.

שמות
א ח רי ם

עובד בן־ עמי (עם חתנו, אדי לנדאו)
ערבות של מיליון לירות
העירייה לא רכשה את המניות ורק ראש־העירייה
וסגניו רכשו. הם מסרו לעירייה
הצהרת־נאמנות, שבה הם מצהירים כי
החברה שייכת לעירייה, והם רק נאמנים.
העירייה לא הביאה את הקמת החברה
לידיעת שר־הפנים, כדרוש בהקמת גופים
על-ידי עיריות. בהעדר אישור של שר־הפנים,
סירב רשם־החברות לרשום את ה חברה,
והיא נרשמה על-ידי היועץ המיש־פטי
של העירייה כחברה פרטית, בבעלות
בן־עמי וסגניו. התקיימה אסיפה מכתנת
בנובמבר , 1973 ובה ניתנה לבן־עמי זכות-
חתימה כיחיד, או לשני סגניו ביחד. מאז
ועד ינואר 1976 לא כונסה אסיפה כללית,
למרות שהחוק דורש את כינוסה בכל שנה.

גילגוליו
של מו סי און
ך* פעולות הראשונות היו רכישת
י 1שטח של 300 דונם להקמת שיכון ל קצינים
בשירות־קבע, ורכישת שטח בן
522 דונם להקמת דירות לתושבים רגילים.
העירייה פתחה בהרשמה לשיכון לקציני
צבא-קבע. הביקורת העלתה כי התקיימה
התכתבות בין בן־עמי לסגן נציב מם־
ההכנסה על הכללת קבוצה של 25 עובדי־מדינה,
רובם אנשי נציבות מס־ההכנסה,
בתוכנית השיכון. קובע מבקר־המדינה :
״לא נראה לביקורת כי מגע מסוג זה רצוי
מבחינת השמירה על טוהר־ד,מידות.״ בשים
לב להיבט זה, הפנה מבקר המדינה את

תשומת־לב היועץ המישפטי לממשלה ל עניין.

היתד, זו הפעם הראשונה שתשומת-
הלב של היועץ המישפטי לממשלה הופ נתה
לנושא זה. בשנת ( 1973 מייד אחרי
הקמת חברת נצ״ב) חשף העולם הזה ()1924
כי בן־עמי קיבל הסדר־תשלומים מייוחד־במינו
מפקידי המס בנתניה, שחסך לו
תשלום מיסים בסך עשרות מיליוני לירות.
ההסכם חל גם על עיסקות־הענק שלו ב חברת
אשדוד.
במקביל להסכם זה, שהדיונים עליו נמ שכו
משנת 1966 ועד שנת , 1974 נודע
כי כמה שנים קודם לכן מכר בן־עמי, באמ צעות
חברת אשדוד, עשרות מיגרשים ב אשדוד
בחצי־חינם, לכמה מראשי המשק
ומס-ההכנסה. כל אחד קנה מיגרש בן
900 מטר במחיר של 12.5אלף לירות
בתשלומים. בין הקונים היו שלמה גרום,
פקיד־השומה למיפעלים גדולים, ראובן ביי-
גלמן, פקיד שומה בתל-אביב, דויד ברו־נאק,
פקיד־שומה בתל-אביב, עובדיה לים-
קין, מפקח ארצי במס־ההכנסה, משה נוי-
דרפר, אז פקיד־שומה.
עובדות אלה הועברו על-ידי בתחילת
1974 ליועץ המישפטי לממשלה, מאיר שס גד,
בבקשה לחקור האם ההסדרים הנו חים
של בן־עמי עם פקידי מס־ההכנסה
קשורים בעיסקי־מיגרשים, כדוגמת מיג-
רשי אשדוד. מישרד־המישפטים הודיע ב סוף
( 1977 העולם הזה )2091 כי על תלו נות
אלה חלה התיישנות, שכן נעשו ב מהלך
שנת 1955 או סמוך לה.

ך * תלונה ליועץ זזסישפטי סיפרה
י • כי תיקי מס־ההכנסה של בן־עמי, ש נחשפו
על־ידי בשנת , 1973 מראים כי ב שנים
1954ו־ 1955 קיבל בן־עמי ס/״ 10מ זכויות
הקרקע של חברות דרוס נתניה ולב
נתניה. בסוף 1961 מכרה חברת עובד בן־
עמי בע״מ חלק מן הקרקע שלה בלב
נתניה והרוויחה עליו 440 אלף לירות.
בשנת 1963 היא מכרה עוד שטחים והר וויחה
עוד 300 אלף לירות.
מסתבר כי בן־עמי הקים את המוסיאון
להעלאת ערך השקעותיו הפרטיות. כאשר
התפרסם דו״ח מבקר־המדינה, שהראה כי
בן־עמי הקים את חברת נצ״ב לייזום פרו ייקטים
ליד אדמותיו הפרטיות, פניתי ב־תיזכורת
ליועץ המישפטי, והצבעתי על
החומר בדו״ח המבקר. במקביל פנה ראש
עיריית נתניה החדש, בד־מנחם, ליועץ
המישפטי לממשלה עוד בשנת , 1975 ובי קש
חקירה בעסקי נצ״ב. ועדה מורכבת
מפרקליט המדינה ומן היועץ המישפטי ל-
מישרד־הפנים בדקה את מכלול התלונות.
היא פסקה שיש התיישנות לגבי עסקי מס ד,ד,כנסה,
לא התייחסה לשאלת העלאת ערך
הקרקע הפרטית של בן־עמי, והמליצה
להמתין למימצאי מבקר־המדינה לגבי נצ״ב.
כאשר התפרסם דו״ח המבקר, התקרב
מו ע ד הבחירות לרשויות, וכל חקירות ה־מישטרה
על מועצות מקומיות הוקפאו. דק
אחרי הבחירות, בסוף , 1978 החלה המיש-
טרה לחקור את הנעשה בחברת נצ״ב.
החקירה היתה קלה, כי מרבית החומר
נמצא על־ידי המבקר. המישטרה החליטה
ללכת בדרך הקלה, להסתפק בחשדות לגבי
גניבות הכספים הקטנים, לא להיכנס לעס קים
המסובכים שבהם מעורבים אדגר,
קרן תל־חי ואירגוני הקבלנים. ייתכן כי
הצדק עימה. אולם לדעתי, דעת־הקהל לא
תקבל הליכים נגד בן־עמי על עניינים
קטנים, בלי נסיון למצות את החקירה
על פרשיות חשובות יותר.
הסיבה העיקרית לכך היא שבניגוד ל אשר
ידלין, מיכאל צור ואחרים, בן־עמי
הוא בסוף הדרך, ואין צורך להרשיעו כדי
למנוע ממנו תפקידים ציבוריים. אשר יד־לין
הועמד לדין על סכומים לא־גדולים,
כדי למנוע ממנו להיות לנגיד בנק ישראל.
לגבי בן־עמי אין חשש כי נכון לו עתיד
ציבורי, לולא העמדתו לדין. לדעתי, חשי בותו
הציבורית של האיש מחייבת נסיון
להעמידו לדיו — אם בכלל — על פרשיות
רבות־מישקל, ולא על דברים שוליים /.נסיון
כזה יכול להוביל לשמות אחרים, המצויים
במרכז הקלחת הפוליטית, אך חקירה ללא
משוא־פנים אינה צריכה להירתע מכך.

יגאל לביב 1

מראן *יוון, וגי שהיתה
הקופאית ב״סאד 11111׳
ותגלית ..האר! ,ט1]1וו״
(מימין) נאה וישואו
לנסות סירסה
..חהבוווד
ושבה לחיק *׳שפחתה

ומרים שתהיה מועמדת לאוסקר ו־
^ שיש לה אפילו סיכוי לזכות. אומרים
שהיא צ׳פלץ יהודיה או לפחות סטרייסנד
במהדורה שקטה. בינתיים גרפה את פרס
השחקנית הטובה ביותר לשנת 77׳ ב פסטיבל
לוקרנו ופול מזורסקי (במאי אשה
לא נשואה) חושב שהיא קומיקאית בחסד,
נתן לה תפקיד חשוב בהאו־י וטונטו ואפילו
ביקר אצל מישפחתה בליל שבת בישראל
לפני שנתיים. והעיקר — היא, מלאני
(במיבטא אמריקאי) .זו הכוכבת הגדולה
של מישפחת מיזרחי, או ליתר דיוק חמולת
מיזרחי־מירון אמריקה״ישראל בע״מ, שבאה
לבקר ולפאר את בכורת סירטה חברות
ממש בערב ט״ו בשבט, שנה זו.
איש לא ידע בציון שאי־שם בפילדלפיה
גדלה וצומחת לה כוכבת במלוא מובן
המילה, עד שמלאני, ברווזון מכוער מרחוק
וג׳ינג׳ית חמודה מקרוב, בת ,26 עם בגדים
גדולים, גשר־ישור על שינייה ואף שקוצר

קצת בידי מנתח פלסטי, הגיעה השבוע
לישראל לביקורה הרביעי. אנשי יחסי
הציבור של חברות, שאך לפני שבועיים
אירחו את במאית הסרט קלאודייה וייל,
הזכאית להתהדר בתואר דודניתו של
קורט וייל, מיהרו לשריין מקומות טובים
באמצע, בקולנוע בן־יהודה התל־אביבי:
״נא להשאיר הזמנות למישפחה.״ בעלי
בית־הקולנוע שאלו בנדיבות :״שני זוגות
כרטיסים יספיקו, לא כן?״ אלא שהמענה
הופיע *הרכב ייצוגי ״מצומצם״ ,לדבריה
של מלאני: שלושים וחמישה בני מיש־פחת
מיזרחי ,״רק הקרובים ביותר״ שבאו
לקולנוע לחגוג את ביקורה של הכוכבת.
רק סבתא מילכה באה לבדה. סבא לא רצה
לחזות, חלילה וחס, בגופה החשוף של
נכדתו. מישהו מדורשי שלומו ידע שסבא
הוא איש מסורתי ובא בימים והזהירו מ ראש.
אך סבתא העזה, אם כי אחרי הסרט
לא שבעה הרבה נחת. לנכדתה ה־

עם הסבתא והחד :״ן:
סרב

לבוא

לחזות

בסרט,

כאשר

שמע

הנונבת שז
השלחמיחזוי

מירון (במרכז) עם סבתה מילכה ואחד
בבכורת סירטה חברות בישראל. סבה
:י נכדתו מופיעה בו בסצנת עירום.

כוכבת הגישה חמש ארוחות ביום לבד
מארוחות ביניים, והבטיחה לה :״את רוצה
להיות מאושרת, תהיי כמוני.״
כדי להתחקות אחר שורשיה של הכוכבת
לבית מיזרחי צריו להרחיק כששה דורות
לאחור בישראל. אף שמלאני עצמה נולדה
בפילדלפיה, את שמותיהם של הסבא וה סבתא
ה״גדולים״( ,הורי סבא וסבתא של
מלאני) דויד ורוזה מיזרחי, אפשר למצוא
בחברתם הנכבדה של 60 מייסדי תל־אביב,
חקוקים על מצבת הזיכרון בשדרות רוט שילד.
באופן
מוזר ביותר קרא הגורל לשתי
המישפחות מצד האב והאם גם יחד ״מיז־דחי״
למרות שמעולם לא היתד, בין שני
השבטים קירבת דם כלשהי. אבל יוחסין

עם הבמאית והחבר
תפיס

לעבודה,

הבמאית

קלאודייה

היו גם לזה וגם לזה — סבה של מלאני
מצד אמה היה מנהלה הראשון של החברה
הקדישא בפלסטינה, והוא שהגה את ה רעיון
הנעלה של קבורת נפטרי מכת ה־כולירה
שפקדה את תל-אביב בשנותיה
הראשונות, בבית״הקברות העברי שברחוב
טרומפלדור.
אביה של מלאני מירון, דויד, נולד ב פלסטינה
ולמד רוקחות בלבנון. בשנת
1948 שירת בגדוד 51 של גבעתי. אבל
בגלל תוצאותיה הידועות של מילחמת ה קוממיות
לא מצא את מקומו בחזרה ב אוניברסיטה
הלבנונית ונאלץ לסיים את
לימודיו בפילדלפיה. שם הכיר יפהפיה
אמריקאית גבוהת קומה בשם נורמה, גם
היא בוגרת אוניברסיטה ואחותו של צייר

מלאני הממלאה את תפקיד הגיבורה
סוזאן נחה בין הצילומים בחברת השד
ייל, והשחקן־חבר כריסטופר גסט.

אמריקאי בעל שם, סידני גודמן. אחיו ה גדול
של דויד שגם הוא החל את לימודיו
בלבנון וכמוהו סיים אותם בארצות־הברית
מכהן עד עצם היום הזה כפרופסור ל רפואה
באוניברסיטת ניו־יורק והאח ה צעיר
יותר, ד״ר יגאל מירון הוא רופא
מיילד בבית־החולים אסותא בתל־אביב. לבד
משלושת אנשי הרפואה מונה שבט מיזרחי
עוד שני מהנדסי בניין ושתי אחיות בוג רות
האקדמיה למוסיקה .״אם אינני טועה
יש במישפחה שלנו לפחות שלושה ילדים
בממוצע לכל בית,״ מחשבת מלאני את
תפוצת השבט ,״כי לכל דוד יש בין שניים
לארבעה ילדים לפחות.״
אשר למלאני עצמה, אחיה שלדון הוא
בן עשרים ואחותה גייל בת ה* 15 מאיימת
ללכת בעיקבותיה ולהיות שחקנית. אלא
שדרך זו אינה קלה כלל ועיקר, גם אם
נראה כי חברות העלה את מלאני ממצד
חיקונת שיש לה סיכוי, לדרגת שחקנית
אופי. אחרי תפקיד מקסים בתארי וטונטו
של מזורסקי, סרט טלוויזיה מוצלח על
יצאניות בחברתן הטובה של לי רמיק
וכוכבתו של מזורסקי — גייל קלייבורג,
תפקיד נוסף כמזכירתה של קלייבורג ב־גייבל
ולונזברד, ותפקיד הקופאית בהבל
קורה בקאר־ווש״ ,סיימה מלאני את הסרטת
חברות אבל חייתה במשך שנתיים אך ורק
על תמלוגים שהגיעו לכיסה מסרט־נפל ש היא
מעדיפה לשכוח אתה מאיר את חיי.

באופן פרדוכסאלי היה השיר המלווה את
הסרט, מפיו של פט בון, להיט לוהט ומכיוון
שלמלאני היה אחוזון קטנטן בהכנסות ה סרט
כולו, וזוהי אמריקה, פירנס הכישלון
האמנותי הזה את השחקנית .״הסרט היה
מביך, אבל הצ׳קים על 2000 דולר הגיעו

| >88ך, אלי מדי חודש בחודשו ואיפשרו לי לומר
לא לכל מיני פיתויי הטלוויזיה. עד כמה
£ 1 1 1שזה נשמע מטורף הייתי אני עצמי קורבן

מלאני מיירון ליד כרזת סירטה

בתל־אביב. המוצג חברות
11 1 ^ 11י י

השחקנית שנולדה בפילדלפיה היא צאצאית לחמולה ותיקה

ממייסדי תל־אביב שחלקה האחד מתקרא מירון והאחר מיזרחי.
כל בני חמולת מיזרחי, כשלושים וחמישה במיספר, באו לחזות
בהצגת הבכורה של סירטה שהופעתה בו עשויה לזכותה באוסקר.
הם אומרים לך, אבל אינך נראית כמו
שאנו רוצים שתיראי. כן, כן, כך בפירוש
אומדים לך, כאילו לא ידעו מה עיניהם
רואות מלכתחילה. ששה שבועות משכו
אותי באף עם תפקיד בסירטו של רוברט
דה נירו צייד הצבאים. ידעתי שזה יהיה
סרט טוב. רציתי את התפקיד. היו לי
פגישות חוזרות ונישנות עם רוברט דה
נירו. ואז, אחרי שסירבתי לעשות הצגה
בניו־יורק, אמרו לי מפיקיו של דה נירו,
לא תודה. אינני העוגה האמריקאית ה ממוצעת.
וכי לא ראו זאת מראש?״
באומץ לב הראוי לכוכבת, מודה מלאני,
כי אפילו שמארשל בריקמן, שכתב את
אנני הול עם וודי אלן, מבטיח לה כבר

עם חוב
בתפקיד

המספק

מלאני סיירון כסוזאן, צלמת חתונות ומסיבות
בר־מיצווה בניו־יורק עם אלי וולך
לה עבודה ואהבה בדרך להיות עצמאית.

עם הנשיא

רוזה מיזרחי, אס סבתה של מלאני,
בקבלת פנים אצל נשיא המדינה יצחק
בן־צבי המנוח, במלאות 50 שנה להיווסדה של תל־אביב.

הצלחתי שלי. ידעתי היטב שאם אני מת חילה
בטלוויזיה, יש לי פרנסה וקאריירה
לשבע שנים וגמרנו. כי מי זה יסתכן לתת
תפקיד ראשי בסרט לפרצוף שכבר נמאס
על המסך הקטן?״

מ סר ב ת
להא מין

ך מתמלוגים וממכירת סנדוויצ׳ים,
7יי לסירוגין, ופה ושם תפקיד קטן בסרט,
סחבה מלאני את השנתיים שבהן הסריטה
בהפסקות את חברות עם קלאודייה וייל.
הסרט התחיל מסיפור קטן על שתי חברות
שאחת מהן מתחתנת והשנייה רוצה להיות
צלמת, וניגמר כסרט הניצחון של השתיים,
כשאולפני וורנר מחזירים להן את הוצאות
הנסיעה לפסטיבל קאן. מלאני לא התביישה
לספר כי נאלצה ללוות כסף כדי להגיע
בכוחות עצמה לריביירה הצרפתית. אבל
גם היום אחרי הצלחה בפסטיבלים הגדו לים
בעולם, תישבחות מבקרי הקולנוע של
קאן, מחמאות בפסטיבל פילמקס בלום אני
ג׳לם, פרס השחקנית של לוקרנו, עדיין
מטרידים החששות את מלאני :״אי אפשר
לבטוח באנשי הסרטים. יש לך כישרון

מלאני, ילדה אדמונית
י * עס שיניים בולטות וכי־
1יי 11 שרון נדיר להצחיק ולסחוט דמעות, באחת
מהתמונות שנשמרו באלבום ילדותה.

עם ההווים

כבוגרת אוניברסיטה אמריקאית לכל דבר, אך עס מבט צ׳פלי־ני
בעיניים. מלאני עם הוריה, דויד ונורמה שנישאו בפילדלפיה.
האב לחס במילחמת העצמאות בשורות חטיבת גבעתי, ירד אחרי המילחסה מהארץ.

שנה שתשחק את חברתו של אלן ארקין
בסרט חדש שכתב בדיוק לפי מידותיה,
ואפילו שהבמאי קרל ריינר מכין מצחיקון
״במיוחד בשבילך״ ושבמאי מסויים ב־ברודוויי
״היסטרי״ לראות אותה בתפקיד
הראשי במחזה שלו, ושהבמאי מנחם גולן
רוצה אותה בלחם חי עם טונה לצד בן
גאזארה, היא לא מאמינה עד שהיא לא
רואה. ובינתיים — בינתיים היא כותבת
תסריטים אישיים על ליצנים בוכים־צוחקים
כמוה עצמה.

ברא

ן ז חיי ט אז ־

רשת חנו>ות ספרים

חד ש!!!

המכירההשנתית נמ שכ ת!!!

לר א שונ ה
בי שראל !

הנחותעד > 5ל $ 5

בואו להחליק
על קרח סינטטי
עם נעלי החלקה אמיתיות
(עם סכינים)
ערב בידורי מ שגע!!!!
שכבש את אמריקה בסערה
פתוח יום יום
מ־ 16.00 ועד 23.00

על מבחר גדול של ספרי יבוא בכ מויו ת מוגבלות
תל-אביב

ירושלים רחובות
חיפה

דיזנגוף ( 214 חנו תהספ רי ם הגדולה בישראל)
פתוח רצוף מ 09.00 -עד • 21.00 ובמוצאי שבת מ 19.00 -עד 23.00
רח׳ אלנבי , 35 פתוח רצוף מ 8.30-עד 19.00
רחוב שלומציון ה מלכ ה 9
רחוב הרצל ( 175 פסג׳ חלפון)
״עין הקו ר א״ ,רה׳ הרצל 22

ב ת חיל ת מרץ גם

בבאר״שבע

ובשבתות
מ־ 9.00 ועד 23.00

הכניסה (גם עם רכב)
דרך שער המינהלה
אוטובוסים :
21 ,28 ,48 ,525 ,526

בני רזדנשרוכרע
:י ד 1ן

רה׳ ההסתד רו ת 79

רב־שיח
נוכח המסע
נגד ערביי ישראל:
בהשתתפות:

כל אחד רוצה

לכל אחד יש חברה...
כל אחת היא חברה !

) £ 1 * 1 )1*1611)181

פרוס׳ ישעיהו לייבוביץ
ואליד צאדק
עו״ד אמנון זיכרוני
ח״כ מאיר פעיל
ד״ר אמיל תומא
מנחה: ד״ר מתתיהו פלד
הדו־שיח יתקיים ביום החמישי, ה־,15.2
בשעה 8.30 בערב, בבית־סוקולוב, רח׳ קפלן ,4ת״א

בנה בעצמך

את״גולמת״
מדפים מודולריים
להרכבה עצמית.
מדפי גולני ת ני תני ם להרכבה בקלו ת
בכל מקום ובכל צורה.

ה לני מיירנן, אני טהס קינ ר,
אלי חאלר
בסרגו ה ען ל 7 :ן לא 1די ה חיי ל
,,בן ־י הו ד ה ״ ת ל -אביב
בכורה
4.30 , 7.15 , 9.30
ארצית שבוע 2

גן^ן

הם מתאימים לשימוש
בסלוני ם, ספריית, חדרי
ילדים, חדרי עבודה ועוד
מיוצר מ־ק.ו.א-פוליסטרן
צבעוני מוק שח, רחיץ

ועמיד:
גולן״ מוצרי פלס טיק, קבוץ שער הגולן.
ד׳נ. ע מק הירדן טל 067-50802 - 3 .
מרכז גולן: דרך פ״ת ,44ת׳׳א
טל 2 .ווגג32304 ,

רשימת סוכני גולו תל״אביב: אבן גבירול ,94 טל׳ . 230971 ירושלים: הלני המלכה ,9טל׳ . 221697 חיפה: רח׳ הרצל ,11 טל׳ ,662377 רח׳ הנמל ,26 טל׳
.640506 קוית־טבעון: ככר בן־גוריוו .2אזור הגליל: קיבוץ שער הגולן. נהריה: המייסדים ,20 טל׳ .922272 נתניה: שמואל הנציב ,9טל׳ . 28743
רמת״גן: קריניצי ( 59 פינת הרא״ה) ,טל׳ .723005 פרדס פץ: החלוצים •8פתח־תקוה: הגרון הירש ,28 טל׳ .912271 הרצליה: סוקולוב ,16 טל׳ .983207
חולון: סוקולוב ,6טל׳ .845659 ראשון־לציון: רוטשילד .43 רחובות: הרצל ,185 טל׳ 55508־ •054 אשדוד: מרכז מסחרי ב׳ (מול קולנוע אסתר) ,טל׳ .22907
חדרח: רוטשילד ,34 טל׳ .22153

העולם הזה 2163

נו אתיגאלל בי ב

שוון, מגדו הכבשים, מונע
יבוא כבשים חיות
נשיונות חוזרים ונשנים של מישרד
התעשייה לייבא כבשים חיות ובקר חי,
כדי להקל על מצוקת המחסור החמור
בבשר, נתקלת בהתנגדות עזה של שר-
החקלאות, א רי א ל שריו. הדבר מעורר
תמיהה, כי החווה הפרטית של שרון
מגדלת עדר כבשים גדול.
בגלל המחסור החמור בבשר לסוגיו
לוחץ מישרד התעשייה להתיר יבוא כבשים
חיות ובקר חי, שכן ההיצע בעולם
של כבש קפוא או בקר קפוא מוגבל. כל
הנסיונות נתקלים בהתנגדות עזה של
שרון, הטוען כי יבוא כבשים יגרום להכחדת
העדר היהודי.

הסימן המהפכני
של בל
חברת־הטלפונים הענקית ״בל״ היכתה
בתדהמה את כל מתחרותיה, בהציגה
בימים אלה טלפון מהפכני, שיביא לשינויים
עצומים בכל תחום התיקשורת,
ושיגרום לסילוק כל המערכות הקיימות
של טלפונים וכבלי״טלפון.
״בל״ הציגה טלפון־אור, המוזן והשואב
את כוחו מקרני״אור רגילות, ולא מחשמל,
ככל טלפון אחר בימינו• האור פוגע
בסיבים אופטיים, ההופכים אותו לכוח
היכול לגרום לפעמון הטלפון לצלצל. דבר
קטן זה, מקור כוח לפעמון, הוא הסיבה
שעד כה היו כבלי הטלפון עשויים מנחו שת,
כדי שיוכלו להעביר זרם חשמלי
שיגרום לצילצול. לכן גם לא יכלו להשתמש
בסיבים אופטיים לכבלי טלפון.
מעתה ואילך, הודיעה ״בל״ ,תעבור
התעשיה לסיבים אופטיים, במקום כבלי״
חשמל, וכאן היא המהפכה. כבל טלפון
מסיב אופטי יכול להעביר בוזמנית הרבה
יותר מידע מאשר כבל נחושת. כך, למשל,
כבל-נחושת אינו יכול להעביר שידורים
של תוכניות טלוויזיה, או תוכניות״
מחשב רבות מהירות. לכן חברות המוכרות
שידורי טלוויזיה ישירות לבתים נאלצות
להתקין מערכת כבלי־תמסורת נפרדת.
אבל באמצעות כבל הטלפון החדש
ניתן יהיה להעביר בוזמנית גם הודעות
טלפוניות, גם תוכניות טלוויזיה וגם כל
מידע אחר לכל מכשיר שיהיה בבית.
חברת ״בל״ הודיעה כי ההתקנה ה-
מיסחרית הראשונה תהיה בעיר אטלנטה,
בסוף שנת .1980 נראה כי מיפעלי הכבלים
בישראל צריכים להתכונן למהפכה

]ערי.גר -השקי(11
שלושה מידיו! ריווח
מיפעלי ״גלי״ ,שבבעלות מישפחת אורון,
השקיעו שלושה מיליון ל״י בהקמת
קו-יצור חדש לנעלי-ספורט. עבור הקו
לנעלי הספורט ״טורנדו״ רכשה המישפ-
חה ציוד מייוחד מגרמניה.
הנעליים עשויות מעור, בד וניילון עליהם
מוזרקת סולייה מפוליאוריטן.
מנכ״ל ״גלי״ ,גבי או רון, הודיע כי
מחזור המכירות של מיפעליו יגיע השנה
ל 145-מיליון ל״י, לעומת 50 מיליון
.בשנה שחלפה.
* אחרי תקופת חרצה של הקו החדש
תגיע התפוקה שלו ל־ 2000 זוגות נעלי
ספורט ביום. זאת בנוסף ל־ 1000 הזוגות
שמייצר הקו הקודם של ״גלי״ כל יום.
חברת ״גלי״ היא היחידה בארץ המייצרת
נעלי ספורט בשיטה זו. מחיר
נעל לצרכן יהיה 600ל״י לעומת 1200
ל״י שעולות נעלי ספורט מייובאות מאותה
רמה.

תוכנית לחיסול ההון השחור
תוכנית להלבנת ההון השחור באמצעות
הכשרת הון (חובה) לכלל האזרחים,
לעומת הצעת האוצר להלבנת הון מרצון
לחלק מהאזרחים, העלה רואה-החשבון
י ע קו בורקר, במיכתב מפורט ששלח
לשרי הממשלה.
הדרן המוצעת היא שכל אזרח, מגיל
18 ומעלה, יידרש להגיש הצהרת-הון לתאריך
אחיד כל שנה 31 ,בדצמבר, מ־
1978 ואילך. התאריך הנ״ל חשוב, כיוון
שהוא מהווה סיום שנה אזרחית שחלפה,
ולא ניתן היום להשפיע על העובדות כפי
שהיו במציאות ביום זה לגבי נכסים מוחשיים
ובלתי־מוחשיים.
ייקבע מועד חוקי להגשת הצהרות־ההון,
ותינתן שהות מספקת של חמישה
חודשים לשם עריכתן הנאותה. תקנה זו
תאפשר ריכוז נתונים מגורמים שונים
כגון בנקים, עורכי-דין, רואי־חשבון ועוד,
כדי שהצהרות-ההון תהיינה אמיתיות, ו־תשקפנה
את כלל הרכוש והנכסים של
כלל אזרחי המדינה מגיל 18 ומעלה•
את ההצהרה יש ללוות בטופס־הסבר,
שיהיה מפורט ככל האפשר, ושיסביר את
מקורות ההון המוצהר: משכורות, רווחים
עיסקיים, ריווחי הון, מימוש נכסים, מתנות,
מענקים וכוי. כל הצהרה שתוגש
תהיה מלווה בהסבר מתאים, ותתוייק
בתיקו של הנישום, וכאשר יגיע תיקו לדיון,
ניתן יהיה לבדוק אם הצהרתו מתקבלת
על הדעת, ונתמכת במיסמכים נאותים.
לגבי הצהרות שלא יהיה להן הסבר
מלא או חלקי, ייקבע תשלום מס בשיעור
מסויים, לשם הכשרת ההון הבלתי
מוסבר. שיעור המס שייקבע ישתנה בהתאם
לגובה הסכום המוכשר.

75 אלו לשנה

כדי להבטיח קבלת הצהרות מכלל האזרחים,
יש לקיים מעקב אחרי כל אזרח,
שלא יגיש את ההצהרה עד למועד שנקבע,
לשם הזמנתו לחקירה והעמדתו לדין.
אי-הגשת הצהרה במועד תחייב ענישה
מזורזת בעונשים משמעותיים. לאחר
קבלת כל ההצהרות יתחילו שילטונות-
המס בתהליך של בדיקה ואימות, בהתאם
לכוח״האדם שיעמוד לרשותם.
במקביל יש לאסור על גופים ממשלתיים
לעשות עיסקות כל שהן עם גופים
שלא ימציאו אישור לקיום תיק מס־הכנסה
ומע״מ. לא יוצא רישיון ממשלתי
כלשהו, כולל רישוי עסקים, ללא אישור
כנ״ל. לא יינתן אישור יציאה לחו״ל ללא
אישור בדרכון, כי ליוצא יש תיק במס״
הכנסה.
כדי לעודד תשלום בקבלות, יש לאשר
הכרה בעשרה אחוזים מסכום כל קבלה
שתוגש למס״הכנסה ומס־ערן־מוסף, כהוצאה
עיסקית מוכרת• מדובר בקבלות
של רופאים, מוסכים, בעלי-מלאכה וכל
גוף הנותן שירות כלשהו.
יוטל מס על ריווחי בורסה, בשיעור
עשרה אחוזים מן הרווח. גם על רווח
אינפלציוני במכירת נכסים יש מס בשיעור
כזה, ואין הצדקה להפלות בין דיווחים
ממכירת נכסים לרווחים ממכירת
מניות. המס יביא לרישום הרווחים וההכנסות
כולן. יש להמיר את כל איגרות-
החוב למוכ״ז באיגרות־חוב שמיות.
על שילטונות מס־ההכנסה לערוך פשיטות
בענפים גואים בתקופת הגיאות
שלהם.
יש להחליף את כל הכסף במדינה בכסף
אחר, תוך מיסוי או מילווה חובה
בשיעור מסויים ממנו, ורישום כל ממיר
כספים לצרכי תיקי מס-הכנסה.

שערוריית המימון
אריק והכבשים
ניגוד אינטרסים

היועץ המי שפטי
סור תיק ויימן
היועץ המישפטי לממשלה הורה לפרקליטות
מחוז תל-אביב להפסיק את
ההליכים נגד מנכ״ל חברת״הביטוח שי מ-
שין דני א ל ויי מן. נגד ויימן נפתח
תיק בפרקליטות ועמד להיות מוגש כתב־אישום,
על קבלת דירה בתנאי זוגות צעירים,
בניגוד לחוק. בו בזמן החליט היועץ
המישפטי על אי־נקיטת הליכים נגד
ראש עיריית גבעתיים, קובהק רייז מ ן.
ההאשמות נגד קרייזמן הועלו על-ידי ויי״
מן, והחומר נגד ויימן הועלה על-ידי
קרייזמן.

ל רנ דסגר
מי עדותי!
המיסעדן דני ל רנ ר, שהיה שותף ומייסד
של מיסעדת ״הדרגסטור״ ברחוב
דיזנגוף פינת ארלוזורוב בתל״אביב, סגר
את האחרונה מבין ארבע מיסעדות-
הפלאפל שהקים בלוס״אנג׳לס לפני שנתיים.
המיסעדות הביאו הפסדים, ולמר
הסתבן בחובות לספקי-ציוד. באחד ה־מיקרים
גבה ספק ציוד״קירור ישראלי,
את המגיע לו באמצעות בריונים. לרנד
עובר עתה להמבורג, וינסה לפעול במוע-
דון־לילה של קרובי מישפחה.

לישכת עורכי־הדין משלמת לעורך״דין
ג ב רי אלק לי נ ג 75 אלף לירות לשנה,
תמורת מילוי תפקיד של יושב־ראש ועדת-
החקיקה של הלישכה. קלינג הוא מראשי
רשימת א מ נו ן גו ל דנ ב רג, וחבר המועצה
הארצית של עורכי-הדין מטעם רשימה

מזכיר לישכת עורכי־הדין, עורן־דין
מנחם ברגר, אישר זאת וציין, כי
תחילה עשה קלינג את תפקידו בהתנדבות.

ב ״מזכה
בד פו ס לבנדר!
הוצאת הספרים זמורה-ביתן־מודן
(זב״מ) זכתה בדפוס לבנדה, במיכרז שנעשה
בכינוס-מרצון על-ידי בעלי ה ד פו ס
לפני השופטת המחוזית חנהא בנו ר.
זב״מ שילמו 3.85 מיליון לירות• השופטת
דחתה התנגדות של נציגי ״הארץ״ ,שהציעו
ארבעה מיליון לירות, אחרי שהושג
הסכם בין זב״מ לבעלי המניות המוכרים.
נימוקי השופטת היו, כי ״הארץ״ הגיש
הצעה ממשית רק אחרי שהושג כבר
ההסכם, וכי בכינוס־מרצון יכולים המוכרים
למכור בכל מחיר, ולאו דווקא במחיר
הגבוה יותר.
הדפוס כולל מכונת־הדפסה גדולה, המסוגלת
להדפיס גליון כפול בשני צבעים,
ועוד שתי מכונות קטנות. זב״מ רכשו את
הדפוס כדי לעמוד בהסכם עם ״מעריב״,
שחקים את מועדון קוראי״מעריב״ ,המציע
15 ספרים לרכישה במשך שנה. לשנתיים
הקרובות ירכוש ״מעריב״ את הספרים
מזב״מ, שיצטרכו לספק ספר כל שלושה
שבועות.

נ מ כר מג ר ש פריעומך יד־י! 1גו ד
המיגרש הפינתי ברחוב דיזנגוף־פרישמן,
שעל חלק ממנו קיים קפה ״טיבולי״,
נקנה על-ידי הקבלנים האחיםקחטן,
במחיר של 1.5מיליון דולר. המיגרש
נמכר על-ידי מישפחת יצחקי, שיוצגה

על ידי עורך־דין שי מ עון טברסקי .
עתה מציעים האחים קחטן למכירה
שליש מן המיגרש שרכשו, את שטח בית-
הקפה ( 600 מטר) במחיר של 1.5מיליון
דולר•

לטכסטיל ב״ת־שאן
שר-האוצר שימחהאר לי ך הסדיר
תשלום 18 מיליון לירות לשנה לקונצרן
״כלל״ ,כדי שיוכל לסבסד את מיפעל-
הטכסטיל בבית־שאן, למרות שמישרד
התעשיה קבע, כי המיפעל אינו מפסיד
והתנגד נמרצות לחלוקת מתנת״הכסף. האוצר
ממשיך לשלם שני מיליון לירות לחודש
ל״כלל״ ,כביכול כדי לכסות__את
הפסדי המיפעל שאינו מפסיד.
באפריל 1978 הראו ספרי המיפעל על
הפסד של 250 אלף לירות, ביגלל עליית
מחירי הכותנה. קודם לכן לא הפסיד ה-
מיפעל. מנהלו הכללי, משהש טייג-
גרט, כימעט שאינו מבקר במקום, ותפוקת
החוטים ירדה בחצי לעומת תפוקת
המיפעל בניהול אחר. קונצרן ״כלל״
ניצל את ההפסד המקרי ותבע עזרה
ממשלתית ולא — יסגור את המיפעל.
לעזרת הקונצרן נרתם השר דוי ד לוי,
איש בית־שאן. מישרד התעשייה בדק את
המצב, ומצא כי אם יש הפסד שולי, הסיבה
היא בניהול הכושל של המיפעל. ה־מישרד
החליט לתפוס את חמיפעל ולק חת
את הניהול לידיו, וסיכם עם לי הי א
ו יי ס ר, שניהל את הטיפעל בהצלחה לפני
חמש שנים, כי ינהלו מטעם המדינה.
כיוון שלמיפעל יש חובות ל״בנק לפיתוח
התעשיה״ בסכום של 60 מיליון לירות
בערבות המדינה, תבע הבנק כי עם העברת
הבעלות תשלם המדינה את החובות.
שר״האוצר נרתע מתשלום הסכום לבנק,
והחליט כי זול יותר לתת מתנה של 18
מיליון לירות ל״כלל״ .בישיבת ועדת-
שרים לענייני כלכלה תמכו השרים ארליך,
לוי, כץ ולנדאו במתנת-הכסף ל-
״כלל״ ,ואילו השרים הורביץ, מודעי ושרון
תמכו בתפיסת המיפעל.
נתוני מישרד התעשייה מראים, כי ה-
מיפעל מוכר את התפוקות למיפעל אחר
של ״כלל״ ,״סיבי-דימונה״ ,לשם הדפסה
ואשפרה• לפי חוקרי המישרד, המכירה
נרשמת בספרי בית״שאן במחירי הפסד
בכוונה, כיוון שמיפעל סיבי״דימונה כושל
ומפסיד. בתוכנית של מישרד התעשייה
היה בזמנו הרעיון לסגור את ירוחם-
טכסטיל בבאר-שבע, הכושל אף הוא, ולמכור
את מיבנה הענק לתעשייה האווי רית,
ולצמצם במידה ניכרת את הייצור
ב״סיבי־דימונה״.

415

חוור בישול ואפיה במקום־ 11,900 .ליי׳ רק 7,990.-ל״י
במקום ־ 17,900.ל״י רק־13,480 .לייי
מכונת כביסה
מערכת סטריאו קו מפלט +רמקולים מ־ 3,480 לייי
טלויזיות החלמ־ 5,490.לייי
תנורי חימום לחורף ב־^ 50 הנ ח ה
* עונז מקצועי
* אחריות כפולה
* הדרכה אי שית
של החברות
תיור חובה
ו של ש מולי ק
* תנאי ם מיוחדים לבותות הבטחון ולזוגות צעירים
* הספקה מיידית

קבלת מודעות
לכל העיתונים
במחירי המערבת

סירסוס א״ד״אי

ונס גבידול * 11 תי־אפיד
(#יטו אנסו*י*ד)
יייייוז 337111 437117

דשות שדות תבל

מחוז חמש, מרכז אזורי לאזרחי־עולם
בחוף־מיזרח־הים־התיכון
ת״ד ,20178 תל־אביב־יפו

ניתן להשיג :

דרכון עולמי
תעודת הולדת עולמית
תעודת זהות עולמית
אזרחות־עולם
תעודת
לם עולמית ן
תעודת נשואים ן ולמית
שלח/י גלויה ותקבל 1/פרטים
וטופס־בקשה.

העולם הזה 2163

שידור
דאדהפ רי עדג דו מי ם
יום לפני השידור החוזר של סרטו של
מיכאל קרפין, הם צועדים שוב, ששודר
ביום החמישי בשבוע שעבר, נקרא בבהי לות
מנהל הטלוויזיה ארגון צן קרכיז אל

פרופסור ירושלמי בשם כנוכיץ, שביקש
לבטל את השידור ונימוקו היה עימו.
כנוביץ טען בי לאחר הקרנת הסידרה
שואה בטלוויזיה בגרמניה עובר עתה על
גרמניה גל של חרטה, וכי שידור הסרט
על התעוררות הנאציזם, דווקא בטלוויזיה
הישראלית, עלול להפריע לגל זה. ירון
הודה בפני צוקרמן כי הוא מסכים עם
הפרופסור ודרש לבטל את השידור.
צוקרמן סירב והסביר לירון כי אם
היושב־ראש יעמוד על דעתו, תפרוץ שע־רוריה
ציבורית, אשר ירון לא יוכל לעמוד
בה. רק אז, לאחר האיום בשערוריה, ויתר
״ירון על דרישתו.

כתב לידר
גרמנית ופרופסור

רון דו רשהסב רי ם

יו״ר ירון
לא להפריע למשדר
חדרו של יושב־ראש הוועד המנהל של
רשות־השידור, הפרופסור ראובן ירון.
בפי ירון היתה בקשה שהדהימה את
צוקרמן: לבטל את שידור סרטו של
קרפין. ירון הראה לצוקרמן מיכתב מ
חנוך

עורכו! כקי
מאהב וסופר

יושב־ראש הוועד המנהל של רשות־השידור
הפרופסור ראובן ירון החליט
להראות שרירים. לאחר שבחודשים האח רונים
הבין ירון כי אין תפקידו להיות
קומיסר, הוא נבהל מאיומי אישים שונים
בליכוד, וחזר לסורו.
בשבוע שעבר שלח ירון מיכתב למחלקת־החדשות
בטלוויזיה, שבו דרש הסברים
לשלושה נושאים. ירון טען כי הכתבה
של רפיק חלבי על המצב בגדה המע רבית,
שכללה ראיון עם תת־אלוף בנימין
(״פואד״) 3ו ״ א לי עזר, היתה משמיצה,
וביקש לקבל את התמליל המדוייק שלה.
הנושא השני שהרגיז את ירון היה ה־

אני רא אחראי!

העולם הזה נעתר לבקשתו של מי שהיה
מפיק פסטיבל הזמר והמפיק האמנותי של
האירוויזיון, חנוך חסו! ,להגיב על ה ביקורת
שנמתחה עליו בכתבה על פסטיבל
הזמר (העולם הזה ,)2161 ובכתבה האר־וויזיון
בסכנה ב׳ (העולם הזה .)2162

טוען חנוך חסון:
4אני רוצה לעבור סעיף סעיף, ולהגיב
׳ ע ל הטענות נגדי. אני יודע שהבמאי ה ראשון
של פסטיבל הזמר, ומי שמונה
להיות במאי האירוויזיון, יוסי צמח, הוא
שהפיץ את הטענות האלה נגדי. אני מקווה
שיוסי צמח לא ימשיך להיות הבמאי של
הארוויזיון, וזאת למרות סיכום בחדרו של
מנהל־הטלוויזיה, ארנון צוק דמן. יש
במאים לפחות טובים כמו יוסי צמח, אבל
הם לא משמיצים.
הנושא הראשון שאני רוצה לדבר עליו
הוא נושא התפאורה בפסטיבל הזמר. התפ אורה
היתה צריכה להיות התפאורה של
האירוויזיון. שבועיים וחצי לפני הפסטיבל
הודיע מהנדס האולפנים של הטלוויזיה,
אורי לעדן, כי מרכיבי התאורה בתפאורה
זו לא יהיו מוכנים, אני לא יודע בדיוק
למה. לעדן אמר שהתאורה לא הגיעה מ־חוץ־לארץ
ביגלל הסופות, או ביגלל ה אוניות,
או אני לא יודע למה. זו לא
האחריות שלי. אני לא אחראי, אחראי על
זה מהנדס הטלוויזיה.

עינכר, שהיה באותו זמן בארץ, והוא
במאי יותר טוב מצמח, היה באולם, ולא
התביישתי לשאול לעצתו. היה לנו רעיון
משותף, וזה להזיז את כל הבמה שני מטר
הצידה, כדי שהצילום בטלוויזיה לא ייצא
מונוטוני. אני בעצמי הזזתי את הבמה,
יחד עם הפועלים, ועבדתי על זה כל ה לילה.

שנוגע למסכים שכתבתם עליהם,
זה נכון שהעלינו מסך שחור, שהיה מאחרי
התפאורה. עשינו את זה כדי לקבל אור..
אבל זה לא היה רעיון של צוקרמן, אלא
שלי. יכול להיות שצוקרמן היה באותו
זמן במקום.

אבל כשלא היתד, תפאורה, היינו צריכים
בכל זאת להכין את פסטיבל הזמר. אני
לא רציתי פסטיבל בלי תפאורה, אז הצעתי
לדחות את פסטיבל הזמר בחודש. לא היה
קורה שום אסון אם הוא היה מתקיים חודש
אחר כך, עם כל התפאורה המקורית.
מנהל־הטלוויזיה, ארנון צוקרמן, לא הס כים.
אז האחריות היא כאן של צוקרמן,
לא שלי. אם הוא היה מסכים לדחות, הכל
היה בסדר, אז מה רוצים ממני?
יומיים לפני פסטיבל־הזמר, כאשר הניחו
את התפאורה, ראיתי איזה ״ברוך״ לא־נורמלי
זה. לא ידעתי מה לעשות. ראלף

מפיק חפץ
צוקומן ולעדן אשמים

אני יודע שבעיית הסדרנים למיניהם
היתד, בעייה בפסטיבל הזמר. אבל אני לא
יודע מה זה קשור אלי. אני, כמפיק ה פסטיבל,
לא צריך להיות אחראי על כל
דבר, ובוודאי שלא על הסדרנים. יש אנ שים
האחראים על זה, ואני לא רוצה להת ייחס
לזה.
מה שנוגע לרמקולים: אני יודע שהם
לא היו בסדר, אבל מה זה עניין שלי?
אני רק מפיק את הפסטיבל ולא אחראי על
הצד הטכני. חברת טריטון, שאותה הביאו
לעשות את הרמקולים, לא נבחרה על־ידי.
אני בכלל לא מכיר את האנשים של החברה
הזו. חברת טריטון אושרה על־ידי מחלקת־ההנדסה
של הטלוויזיה, בראשותו של אורי
לעדן, והוא האחראי על־כך.
אני גם לא אחראי על הרמה האמנותית
של המופיעים ושל השירים בפסטיבל. היה
חבר־שופטים, שאני לא הייתי חבר בו,
ואני בכלל לא יודע על פי מה הם קבעו
את השירים.
אני רוצה לסכם בשתי הערות: לדעתי,
פסטיבל הזמר היה מוצלח ביותר. ההערה
השניה שלי היא לגבי העתיד: אני מנהל
מחלקת־ד,בידור של הטלוויזיה, ולכן אני
אהיה המפיק האמנותי של האירוויזיון,
אפילו אם זה לא מוצא חן בעיני מנהל
הטלוויזיה ארנון צוקרמן, בעיני הבמאי
יוסי צמח, או בעיני האחראי על הסדרנים
ועל הקפה לאמנים, אלכם גילעדי. אם
לא יתנו לי להיות מפיק, אני בטוח שהרבה
מהאמנים ומחברי התיזמורת לא יסכימו
להופיע באירוויזיון, ואני רוצה לראות איך
זה יצליח להם. אפשר להחליף בקלות רבה
את צמח. הוא לא תרם בינתיים כל-כך
הרבה לאירוויזיון, ואפשר להחליף את
אלכם גילעדי, שאינו ממלא פונקציה
חשובה באירוויזיון, אבל יהיה להם קשה,
כימעט בלתי-אפשרי, להחליף אותי.
עד כאן, דבריו של חנוך חסון, מי
שפוטר, אחרי פסטיבל הזמר, מלהיות
מפיק האירוויזיון, אך הוחזר לתפקידו זה
על־ידי מנהל הטלוויזיה אחרי ארבעה ימים.

ענת פוקס,

ראיון עם חיילת־המילואים
שהודיעה כי היא מסרבת להיענות לצו
קריאה, וזאת משום שהצו בא עליה ביגלל
השתמטותן־החוקית של בנות דתיות. ירון
ביקש מיבין ״הסברים״ לתופעה ש״הטל-
וויזיה מעודדת ומסקרת הפרות־חוק״.
השאלה השלישית, שעליה ביקש ירון
הסברים, נוגעת לכתבתו של מנשה: רז
על אטימת הבתים בירושלים המיזרחית.

הפר1פם<1־ יסעלגר מנ׳ ה
עירעורה של הטלוויזיה על שליחתו של
צכי לידר ככתב רשות־השידור לגרמניה,
העלה תוצאה חלקית. הוועד־המנהל של
רשות־השידור החליט בישיבתו האחרונה
כי לידר לא יסע לגרמניה, עד שלא ילמד
ויידע על בוריה את השפה הגרמנית.
לידר אמנם לומד כבר גרמנית אצל
מורה פרטי, אך הוועד־המנהל קילקל לו
לימודים אלה. ההחלטה של הוועד־המנהל
אומרת כי על לידר ״ללמוד גרמנית אצל
פרופסור מהאוניברסיטה העברית.״
כששמע על־כך מנהל מחלקת־התכניות
של הטלוויזיה, מרדכי(״מוטי״) קירשג־כ
או ס, הוא אמר :״ואם לידר לא יצליח
ללמוד, נשלח במקומו את הפרופסור.״

שי ר טון מו חלטלמנהד
יוסף בראי,

מנהל הטלוויזיה בערבית,
הוציא בשבוע שעבר מיכתב לשני ראשי־המחלקות
שלו, יוסף בינייה, ראש מחלקת

מנהל בראל
וטו ושילטון

וסלים פתאל,

ראש

חדשות וענייני היום,
מחלקת״התוכניות.
במיכתב, המשתרע על פני שלושה עמו דים
ובו 13 סעיפים, מטיל בראל אחריות
חדשה על מנהלי־המחלקות. בין היתר כו תב
להם בראל :״אתם אחראים על כללי
המישמעת ונוהלי הרשות וחוקיה, ואח ראים
על הבטחת התנהגות עובדיכם.״
בסעיף 6של מיכתבו קובע בראל :״למנהל
המדיום (בראל עצמו) זכות־וטו לבטל נוש אים
...אשר נבחרו להשתתף במיסגרת תוכ ניות
הטלוויזיה כערכיה, ועל הווטו שלו
אין עירעור.״

הרב שר הטלוויזיה נתקע בשירותי * שמירה
אימנר חוזרת לרשת גי

* יעל חן התנפלה

על אתימאיר ולנו א״ם נהתפטרות

אודיו

נגד הרדיו *י האירוויזיון ויחסי־עבודה ברשות

15. 2

יום החיש׳
• עטדפי עכו (.)5.30
קוראי מעריב מתקשים לקרוא
את מדורו השבוע של בנימין
גלאי, על קפה הפוך, אולם ה בחידון המשתתפים נערים
שאלה
של זמן יתמודדו בהצ לחה
עם סיפרו עטלפי עכו. ב

פדיפר

החלק
השני של מה שקרה
בשבוע שעבר. בעת הנחיתה
בים נלכד סנדי מאחרי ארגז
מכונות גדול ואינו יכול להח־לץ.
טייסי המטוס משחררים
את פליפר, והוא מזעיק עזרה
של צוות ספינת דיג. אנשי
הצוות מצילים את סנדי ואת
צוות המטוס, ופליפר משוחרר.

• יש די שאלה (.)7.00

• אחימאיו איים שוב
היחסים האישיים במערכת־החדשות שוב הגיעו
לידי משבר.
בשבוע שעבר נערכה ישיבת־בוקר, שבה התגלע
ריב של ממש בין עורך נזבט וסגן מנהל המחלקה,
יע|5וכ אחימאיר, לבין מגיש מהדורת כמעט
חצות, יצחק רועה. רועה טען כי אחימאיר
שומר למבט את כל הכתבות הטובות, ומשאיר
שאריות־עיתונאיות בילבד לכמעט חצות.
הריב הגיע לדרגה כזו שאחרי הישיבה פנה
אחימאיר לחדרו של חיים יכין והודיע לו על
התפטרות. בינתיים לא מימש את האיום.
גם לעורכת השבוע יומן ארועים, יעל חן, היו
טענות כנגד אחימאיר. חן טענה כי הכתבה המפור סמת
של רפיק הלכי, ובה הראיון עם תת־אלוף
בנימין (״פואד״) בן־אליעזר, היתה מיועדת
ליומן שלה, לפני 10 ימים, אך נחטפה על־ידי
אחימאיר למהדורת מבט של היום הקודם.

1חוב1חם ע נשיוותיס
מיקרה לא־נעים אירע השבוע לממונה על תוכ ניות
הדת• בטלוויזיה, הרב בנימין צכיאלי. הלה
נתקע בתוך השירותים בבניין הטלוויזיה, ולא
יכול היה לצאת משם. זעקותיו הבהילו למקום את

התוכנית מוקדשת ברובה ל תוכנית
הכלכלית החדשה של
שר־האוצר. מגן עליה יוסף
גבאי, הממונה החדש על הכ נסות
המדינה, ותוקף אותה
נציג ההסתדרות, מי שהיה ח״כ,
יוסוף חמיס. איש ההסתדרות
מתייחס בעיקר לנושאי קואו פרציה
ולחוסר התיעוש במיג-
זר הערבי. יצחק בן־משה, מומ חה
לנושאי המזרח התיכון,

רשת ג׳ החליטה לערוך תוכנית בת חמש שעות
ביום האירוויזיון, בה יובאו שירי האירוויזיון
מראשיתו, וייערך טוטו מאזינים לגבי השיר שיזכה
באותו ערב. שמירה אימבר נבחרה להגיש תוכנית
זו, וכך חזרה לרשת ג׳.

• אודיו 1גו חוריו
הכתב הכלכלי של הרדיו, יוסי מלמן, עומד
בפני בעייה. שר־האוצר שימחה אדליד הודיע
לראשי הרדיו כי אין הוא מרוצה ממנו, וכי עד
שלא יוחלף, לא ישתף עימו שר״האוצר פעולה.
ראשי החדשות ברדיו דחו תביעה זו של ארליך,
שלא נמסרה להם באופן רישמי וישיר, וטענו כי
הם, והם בילבד, יחליטו איזה כתב יסקר איזה
נושא ברדיו.

שאלה: שלו

• לסער יש הגאים
כתב־הטלוויזיה בכנסת, נחמן שי, שביקש מ־רשות־השידור
חופשה ללא תשלום כדי לצאת לני ד
יורק כדובר מישלחת ישראל באו״ם, עומד לפני
קשיים. מנהל הטלוויזיה, ארנון צוקרמן, אינו
מסבים בשלב זה להיעתר לבקשתו של שי, אם
בי לשי אין ספק שצוקרמן ייכנע, בסופו של דבר.
בינתיים התעוררה בעייה סביב השאלה מי ימלא
את מקומו של שי בכנסת. המועמד של מנהל מח־לקת-החדשות,
חייב יבין, הוא טוביה פער,
אולם סער אינו מסכים בינתיים. מקורביו של סער
סיפרו כי אם ייעתר סער לדרישה זו, יציב תנאים,
ביניהם קבלת תואר של סגן־מנהל מחלקודהחדשות.

שעת 5.30
הזדמנות זו יסקור מאיר שלו
את תולדות עכו, העיר העתיקה
ביותר בעולם, ויש הטוע נים
— העתיקה בעולם.

• חינוך מיני ויחסי
מין 6.32 התוכנית, במים־

גרת המגאזין לנוער, בשידו רים
הערביים, שעליה דיווח
מדור שידור בשבוע שעבר.
עפעף עווד תסקור את החינוך
המיני במיגזר הערבי. ג׳וליה
זיידאן, סוציולוגית מעוספיה,

יחסי מין
) 1x1העונים

• זגגורנווגים
אחרי סיום תוכנית מוקד עם שר־האוצר שימחה
ארליך שוחחו אנשי מחלקת החדשות ומראייניו
של ארליך, טוביה סער, אלישע שפיגלמן
וחיים פלטנר, עם שר־האוצר. סער אמר ל־ארליך
:״נו, שאלנו אותך שאלות חריפות 1״ השיב
לו ארליך :״ככה אני אוהב. מלח ופילפל.״
במסיבת־העיתונאים שנערכה לכבוד ה־אירוויזיון,
נשאל מפיק האירוויזיון, אלבס גיל־עדי,
מה יקרה אם הטכנאים לא ישדרו את ה־אירוויזיון
אחרי השעה 12 בלילה. דובר רשות־

תספר על נסיונה בשטח זה,
ועדנאן סרסור, מחנך מכפר
קאסם, ידווח על בעיות החי נוך
המיני אצל התלמידים ה ערביים
והוריהם. נערים ונע רות
ערביים יביעו את השק פותיהם
בנושא יחסי־מין.

• מכאן ומשם (.)7.00

המגאזין החדש יספר על טלי
(״קוז׳אק״) סאבאלס, כמעצב
אופנה, על ריקודי בטן, על
לווייתן רוצת ועל בית־חולים
מיוחד לנפגעי כוויות.

• על אדונים ומשר־

תיס 8.00 אמילי, משרתת
המטבח הקטנה בבית באלמי,
השחקנית אווין קארולי, מתא הבת
בצעיר נאה בשם ויליאם,
שהוא משרתה של ידידת ליידי
מארג׳ורי, הגברת ואן גרבן. זו
אינה רואה בעין יפה את ה רומן
בין ויליאם שלה לבין
אפילי, ומורה לו להפסיק. וה סוף
הוא, כמובן, טרגדיה של
משרתות.

עורך תוכניות דת צביאלי
דרך החלון —
עובדי הטלוויזיה, אשר במשך שעה ארוכה, שבה
ישב צביאלי על האסלה, ניסו לפתוח את הדלת.
משלא הצליחו, העבירו לצביאלי, דרך החלון
מעל לדלת, סולם. צביאלי טיפס על הסולם מחלקו
הפנימי של חדר־השירותים, התיישב על אדן ה חלון,
הרים את הסולם והורידו לצד השני. עובדות
הבניין התפתלו מצחוק לראות את הרב הנכבד,
כשהוא נחלץ מחדר השירותים.

• שמירה ח1ה
נדדת האחורית
לפני כחצי שנה סולקה הקריינית שמירה
אימבר מרשת ג׳ .ראשי אותה רשת טענו אז,
כי שמירה מחסירה ימים רבים מעבודתה, וכי אין
הם יכולים לעמוד בחיסורים אלה.
מאז עבדה שמירה ב״גלות״ לכל קריין מסוגה,
ברשת א׳ .אולם נראה כי האירוויזיון מביא לה מזל.

קריינית אימבר
— דרך הדלת האחורית
השידור, משה עמירב, מיהר להשיב במקומו:
״צוות האירוויזיון אינו אחראי על יחסי־העבודה
ברשות־השידוד.״ כששאל אותו אחד העיתונאים :
״מי כן אחראי?״ לא ידע עמירב לענות
באותה מסיבה נשאל הצוות מדוע נבחרה ירדנה
ארזי להנחות את הארוויזיון, ולא ריכקה מי
באלי. גילעדי השיב על כך באמרו כי מיכאלי
עצמה אמרה לו, שלוא היתה היא המפיקה, גם היא
היתה בוחרת בארזי. מיכאלי עצמה הכחישה כי
אמרה אי־פעם דבר כזה.

האורח

יוג׳ין נילן מארה נולד בשנת
1871 בפרטוריה, דרום־אפריקה.
כבר בנעוריו הספיק הכל. הוא
התמכר לסמים קשים, באופיום
ומורפיום, אך הפך גם לעורך
עיתון, בגיל ,24 למשורר חשוב
ולאבי הסיפרות בשפת האפ ריקנס.
בשנת , 1926 לאחר ש היה
מכור לסם במשך 40 שנה,
ניסה מארה, בעזרת ידיד־רופא
בשם ויסר, להיגמל מהסם. וי סר
לקחו לחווה מבודדת, שבה
התגוררה מישפחתו, והחל ל הקטין
לו את המנה. הסרט,
שבו מגלם השחקן מריוס ויירף
את דמותו של מארה, מתאר
את נסיוגותיו להשיג סם, ואת
כישלון הגמילה. עשוי מצויין.

כדורסל: גילעדי
שמה 8.15
מסביר את הבריתות החדשות
בעולם הערבי בין מצרים לסו־דאן,
בין סוריה לעיראק ובין
סעודיה לצפון־תימן. בנוסף
לכל אלה יוקרן סרט על סנטה
קתרינה, שהופק במיוחד ל-
מישדר זה בעיקבות שאלה של
מאזין, כיצד יוכלו אנוואר אל־סאדאת
ומנחם בגין לחתום במ קום
זה על הסכם שלום.

כדורסל

שידור ישיר מהיכל הספורט
ביד־אליהו של מישחק הכדור סל
בין מכבי תל־אביב לבין
או לי מ פי א קו ס־ פי ר או ס מיוון. ב שבוע
שעבר נדמה היה כי
המישחק גם ישודר. אמנם
הטלוויזיה הספרדית וקבוצת
חובנטוד באדלדנה לא הסכימו
על שעת המישחק, ולכן הוא
לא שודר בספרד, אולם במגעים
טלפוניים בין מנהל מח לקת
הספורט, אלכם גילעדי,
לבין עמיתו הספרדי, הסכימו
השניים כי הטלוויזיה הישראי
לית תשכור ציוד מהטלוויזיה
הספרדית ותצלם את המישחק
רק למען הצופים הישראליים.

ד!פעם נן
*היה שידור
לאחר שגילעדי כבר יצא ל־חו״ל,
נגלתה תקלה בהסדר ש־נקבע.
המחצית הראשונה של
המישחק עם הקבוצה היוונית,
האוהבת במיוחד את אזלסי
פרי, תסתיים עד חדשות השעה
.9.00 הנהלת מחלקת החדשות
עומדת על כך כי גם אם ה־מישחק
יתארך, תשודר מה דורת
מבט בדיוק ב־ .9.00ב־
9.30 יתחיל גילעדי את שידור
המחצית השניה של המישחק.

16. 2

17. 2

18. 2

19 . 2

20. 2

יום שי ש׳

שבת

יום ר א שון

ס ד ^זוו ס

יום שלי ש•

מסע כין כוכבים

• חידושים והמצאות

3.00 השחקנית היפהפיה
ברברה לונה היא הבשורה ה יחידה
בפרק זה של הסידרה.
קפטן קירק ושלושה מאנשי
צוותו מוקרנים לספינת חלל
אחרת, במערכת כוכבים אחרת,
אך העתקיהם מוקרנים מאותה
ספינת חלל אל האנטרפרייז ד
הבילבול גדול ומסוכן.

0 .3 0מדי פעם מגניבים
עורכי התוכנית בארץ קטעים
שכבר שודרו, מתוך תיקווה ש קהל
הצופים לא יזכור. אחד
הפרקים בתוכנית של הערב
הוא מסוג זה: טביעת צמיגים,
נושא אחר: העיוורון. בעזרתו
של האמריקאי ביל יאנג,
עיוור מזה 30 שנה, מציג הסר טון
דרכים לעזור לעיוורים,
בנוסף לכלב המנחה ולמקל.
מעבדות בארצות־הברית פית חו
רדאר מיוחד לעיוור, הדו מה
למערכת חישה של עטלף.
הפרק הישראלי של התוכנית
מוקדש לרופא מפתח־תיקווה.
רופא זה המציא שרוול עשוי
תאים תאים, המופעל ומפעיל
לחץ על רגל פגועה ומונע הת נפחות
בצקתית של הרגל.

• כאה שכת (.)8.05

בתוכנית של הרב שמואל
אבידור הכהן מופיעה הזמרת
צילה דגן, ומפיקי התוכנית
טוענים כי היא צולמה עוד
לפני הופעתה בפסטיבל הזמר.

• אמיד זולה (.)9.20

מישפט נוסף, הפעם מישפט-
דיבה שבו הנאשם הוא אמיל
זולה, בעיקבות האני מאשים
שלו 15 .שורות ממיכתבו אל
נשיא הרפובליקה הם העילה
למישפט זה, הנערך בחודש
פברואר 1898 באווירה של מתח
ואלימות הנגרמת על-ידי חבו רות
הרחוב של ג׳יל גארין,
מנהיג הליגה האנטי־שמית. ב פרק
זה מופיעות שתי דמויות
חדשות. השחקן פרנסואה שו מט
מגלם את תפקידו של עו־רד־הדין
לאבורי, סניגורו של
זולה, ובאגו מגלם דמות גארין.

• הפאוון שד הכושי

10.15 בלט מאת חוזה לימון,
שנכתב כסידרת ואריאצ יות
למחזהו של ויליאם שיקם־
פיר, אותלו. המוסיקה היא מ של
ה נרי פרסל והעיבודים ל מוסיקה
נכתבו על־ידי סיימון
סאדוף. מבצעי הבלט הם אר־

סוף סוף נגמר דורי בן־זאב.
החל מהערב יגיש את עוד
להיט דובי גל, הפעם יביא קו־

חב׳ גד

נ>1וז רהיט

כרונק

בץ של שירים עבריים. בד,צ לחה.

תוכנית
על היישוב הכימעט
פרטי של הרב שלמה (״שלוי-
מלה״) קרליבך, הרב־המזמר
בפי חילוניים או הרב־המשוגע
בפי דתיים. חסידי הרב הקימו
ישוב הנקרא כפר מודיעין, ה מקיים
אורח חיים מיוחד במי נו,
גם בעיניהם של הדתיים.
בני הישוב מספרים לכותב ה תסריט
ולבמאי דב לדרברג על
חייהם בכפר מודיעין, ועל קש ריהם
עם מדריכם הרוחני, הרב
קרליבך, המבקר אצלם ובמלון
שרתון בתל־אביב לעיתים תכו פות.

החבובות מרחוב
ההפתעות 8.30 מארחות

הערב את גילדה רדנר.

הפרוטוקולים של

זיקני ציון 9.30 עוד לפני
ה־ 15 באפריל, המועד בו צריך
ירון לונדון לחזור לטלוויזיה,
כדי להנחות את עלי כותרת,
הוא חוזר כמנחה תוכנית מיו חדת
המוקדשת לזיוף הידוע
בשם הפרוטוקולים של זיקני
ציון. כותב התסריט והבמאי,
יהודה קווה, מביא סרטון המ

התפקידים
התחלפו בסרט מתח
זה. את תפקיד השוטר המנסה
לגלות שחיתות במישטרה מג לם
ג׳ק פאלאנס ואילו את תם־

סוניסו הנו
דגזנסטר

בעד, רקדנים מלהקת הבלט ה מלכותית
הדנית.

דרקונים

סיפורי

טריניטי

10.00 אוהדי קבוצת הרוג בי
מגיעים סוף סוף ל־ 100ה קילומטרים
האחרונים במסעם,
כך שיש לקוות כי סידרה מטו פשת
זו תרד במהירות מהמסך.
הפעם תורה של אלים, לספר
את הסיפור שלה, ומסתבר כי
היו לה חמישה בעלים. ארבעת
הראשונים לא היו די חשובים,
והיא עוברת עליהם במהירות.
אך החמישי, סטיב סיינטלי,
הוא החשוב מהם. הוא היה
מגיש תקליטים ברדיו באטלי.
אליס מסייעת לו במאבקו עם
הבוס שלו בתחנת הרדיו.

אפם. יש האוהבים את הסדרות
בנות שני הפרקים, מכיוון שב סוף
הפרק הראשון סטיב מק גארט
לא כל כך מנצח, לא
כל כך מסורק ולא כל כך
מלוקק וצודק כמו בפרקים אח-
רים. כמובן שזה מתקלקל כע בור
שבוע, בסוף הפרק השני.
הפעם מוצא עצמו מקגארט ב־הונג־קונג,
לאחר שכימעט ו טבע,
והוא מסומם למחצה וסו בל
ממחלת השיכחה. כל צרו תיו
באו לו משום שהחל שוב
להילחם בי רי בו, הכימעט-ניצ-
חי וו פאט, השחקן קיי דיי,
המופיע הערב כדמות־מפתח
בפרשת הגניבה של גז עצבים.

הנסיונות הנואשים של מנהלי
מחלקת התוכניות למצוא תח ליף
לעלי כותרת עם דן מר גלית
מעוררים חמלה. הערב
יוקרן שידור חוזר של על הדשא,
תוכניתו של אליהו הכהן
שהוקלטה על הדשא של קיבוץ
נען לכבודו של דויד זהבי.
את התוכנית הפיק רפי שחר
והבמאי שלה היה אליק ותי־קאי
(מישהו שמע עליו?) זמ רת
אורחת דמארי וכן המאירי,
צילה דגן, המופיעה כבר ה שבוע
בערב שבת אצל הרב
שמואל אבידור הכהן, עודד בן־
חור וכמובן — דפנה זהבי.
נראה כי על מרדכי (״מוטי״)
קירשנבאום ומחלקת התכניות
שלו להסתגל מהר לשגיונות
הוועד המנהל של רשת־השי-
דור, כדי להיות מוכנים להכניס
פילרים בכל פעם שתוכנית כל שהי
תבוטל.

ברונק מושעה ונפתחת נגדו
חקירה. סוחרי הסמים חושבים
כי הסם נמצא בידיו. הם מנ סים
לפתוח עימו במשא־ומתן,
כדי׳ לרכוש את הסם, וזו הז דמנות
שלו למצוא אותם ואת
אנשי הקשר שלהם במישטרה.
הוא מקבל גיבוי מראש העיר,
השחקן ג׳וזף מסקולו, שהוא
חברו מילדות. את המוסיקה ל סרט
כתב לאלו שיפרין.

השבוע קיבלה תוכנית זו את
המחמאה מפיה של ח״כ שו למית
אלוני, שהמציאה בארץ
את התודעה הצרכנית. היא
אמרה בראיון לאחד מעיתוני
הערב כי תוכנית אחת של
כל־בו־טק עושה שירות גדול
יותר לצרכנים מאשר עבודת
כל אגודות הצרכנים במשך
שנה תמימה. ואמנם, מעקב
אחרי התוכנית מוכיח כי היא
מצליחה לרסן סוחרים, יצרנים
ונותני שירותים המשוכנעים
כי הקונה הישראלי הוא פרה
הניתנת לחליבה בכל עת.

יום ראשון שעה 10.00

• עד הדשא (.)10.55

כרונק: פאלאנס
שעה 10.10

כל־כו־טל.)8.30( ,

סיפורי טריניטי: מהיום ובראון

10.45 פרק ראשון של שתי
אפיזודות מתוך הוואי חמש

#סגאוט
מפסיד במילחמה

מצב

• עוד להיט (.)8.30

• ב׳צאת.השבת (שעה
.) 8.00 דויד ארליך הפך בש נים
האחרונות לכוכב הפסטי בלים
לזמר חסידי. לשירים
שאותם כתב מוקדשת תוכנית
זו. את שירי ארליך יבצעו
רינה גורדון, צמד רעים ולהקת
גלגל.

שעה 10.45

מישפחתי

8.00 בנים לא בוכים ולא
משחקים בבובות. בנות לא
מטלפנות ראשונות לבנים ולא
לומדות ג׳ודו. על כל אלה ב תוכניתם
של תמר לוטן ויצחק
שאולי מהטלוויזיה הלימודית,
בהשתתפות דאק כהן ועדנה
פלידל.

בחידון הנוער בערבית מתח רים
שני בתי-ספר מעזה.

הוואי: לורד

שוב פרק ראשון מתוך שניים.
פריימום, טוני ועוד שלושה
צוללנים חוקרים אוניה ישנה.
אחד הצוללנים נפגע ברגלו
והדם הנוזל מושך להקת כרי שים.

2כפוד .)6.45( 2

קיד הגנגסטר מגלם דווקא די־וויד
בידני, מי שגילם בסרט
אחר את תפקיד סרפיקו, השו טר
שהפך לסמל המילחמה ב שחיתות
המישטרה. פאלאנס
מגלם את דמותו של אלכס
ברונקוב, המכונה ברונק, ה מחליט
לפעול לבדו ולסכל
מישלוח גדול של סמים, משום
שהוא חושד ברעיו השוטרים.
אולם לאחר שלכד את הסמים
נהרג שוטר צעיר שעזר לו.

תשעה

פריימוס

מורשה

דמישפחה (.)7.00

סידור הפרחים של השבוע
הוא מיוחד במינו: סידור פר חים
בקוביה. הפרק הרפואי
מוקדש לפזילה בעיניים. הד״ר
סלים בשארה יסביר כיצד יש
להילחם בפזילה אצל ילדים
קטנים ותינוקות וינתח גם את
ההבדל בטיפול פזילה אצל יל דים
ואצל מבוגרים. תערוכת
אמנות גראפית של אמנים מ־צ׳ילה
מדגימה כיצד מבוססת
האמנות שלהם על כתמים,
דמויות וקווים גראפים. פרק
האופנה מזכיר את הילדות ה ערביות
והאופנה הפרטית של הם.
שמלות מעל למכנסיים הם
סימן ההיכר של הילדה הער בית,
בעיקר התלמידה, אולם
מתברר כי סיגנון זה גלש גם
לחברה היהודית. מלבד אופנה
זו תציג התוכנית גם שמלות
אביביות מבדים פרחוניים ו שמלות
ערב עם ספק גלימה
ספק מיקטורן המכסה אותן.

תאר את תולדות הפרוטוקולים
ובו קטעים מתוך סרטים אנטי שמים
גרמניים, ראיונות ומא מרים.
מתברר כי מאז ,1903
עת הוציא מו״ל רוסי אנטי שמי
ספר ובו 24 הרצאות ש נישאו
כביכול בפורום סגור
וסודי של הקונגרס הציוני ה ראשון,
האמינו רבים בעולם
כי יש תוכנית יהודית להשתל טות
על העולם וממשלה יהו דית
נסתרת כל-יכולה. הנא-

המסור שיו
זקני ציון
צים אימצו, כמובן, את הפרו טוקולים
ועשו בהם שימוש
תעמולתי רב. אפילו כיום יוצ אים
הפרוטוקולים במהדורות
חדשות מדי שנה בשנה. בשנת
1921 גילה עיתונאי בריטי בשם
פיליפ גר ייבם ספר צרפתי נדיר
בקושטא, שנכתב כנגד נפו-
ליאון בשנת , 1860 בשם דו־שיח
בשאול. התברר כי הבו לשת
הרוסית בצרפת מצאה את
הספר, גיירה אותו והעבירה
אותו לרוסיה, שם פירסמו אותו
פקידי הצאר בפרוטוקולים. ה תוכנית
שתובא בשידור חי
תסתיים בשורה של ראיונות
עם הפרופסורים יהודה באואר, ויהושפט פרידלנדר,
שאול
(״פטי״) הרכבי ועם הדוקטורים
שלמה אהרונסון ואלי בן־גל,
ידידו של הפילוסוף סארטר.

כלכוטק: אדוני
שעה 8.30

קונצרט

לא, אין זה ליל שבת לפני
הוואי חמש אפס, אלא חידוש
שבו פותחת הטלוויזיה הערב
— שידור חי של קונצרט ה־תיזמורת
הסימפונית ירושלים
רשות־השידור. עד עתה היה
הרדיו משדר קונצרטים אלה
בשידור ישיר, לעיתים קרובות
בשידור סטריאופוני, שבו נא לץ
היה אוהב המוסיקה להזד קק
לשני מקלטי רדיו. הערב
מתחילים בטלוויזיה בשידור.

• הרי קרישנה (ש עה

10.00 התוכנית מתחי-

הארי קוישוח
נמעוכת העיתון
לה להיות ממש משפחתית.
צ׳ארלי יום, עורך הטריביון
חושש כי בנו הצטרף לכת תומ כי
ההרי קרישנה ולו נופל ל תוך
עולמם של חסידים שוטים
אלה כאשר הוא פונה לחקור
בנושא.

מציעים לרגל מכירת דירת ה• 1000
מבצע חד-פעמ• ל 2 0דירות
במחיר• סרסו!

360280

רכזתכוכב

> 0ון

705/370

בראשון-לציון

פרויקט חד שני ויוקרתי ברמה בינלאו מית
באזור מגורים(על גבעה) אקסקלוסיבי ושקט
הגובל באזור וילות וקוטג׳ים.

וו.ימיס
360280 אחת מדירות
ר מ תכוכב
( 3 1/כווני
אויר)

_ ס.אונו
220/210

ח ( .אי נ ה

350/280
חוו וחצה נוסף

^1ח.אותות
מסתור נגיסה

ברמת-כוכב תמצאו:
פיתוח סביבתי ע״י אדריכלי צמרת
מרכז מסחרי מקומי ומשטח דשא נרחב
לובי.מפואר בכניסה
חדר תרבות לכל בנין
חדר ארונות בכל דירה
2חדרי רחצה לכל דירה

משרדי מכירות; דירות גינדי -אברהם גינדי

חרסינה פרחונית במטבחארונות מטבח מפוארים -״דגש-
קרמיקה באמבטיה ובישרותים
מתקני משחקים בחצר לילדי
תנאי רכישה נוחים ל־ 24 חודשים
משכנתא לא צמודה
תחילת המבצע 2.2.79

ראשון־לציון -משרד המכירות הרא שי רח׳ הרצל ( 62 ליד ה ת חנ ה המרכזי תות חנ ת סונול) חגי ה למבקרים במשרד.
פתח־תקוה -רח׳ חיים עוזר ( 28 מול העיריה) רמת־השרון -רח׳ סוקולוב (יפתח בקרוב)

אברהם הינדי בונה דירות ש אנ שי ם אוהבים

ס ולנוע
סרטים
צ־פל־ן בד צ׳ ב לין
שעה שרגשות, סירטו הראשון של וודי
אלן ללא וודי אלן, מוצג כבר ברחבי
הארץ, מכינים עתה את הצגתו מחדש של
סרט בן 56 שנים בשם האשת מפאריס,
שהוא סירטו הראשון של צ׳רלי צ׳פלין,
ללא צ׳רלי צ׳פלין. ההבדל בין שני הסר ט,
הללו, הוא כהבדל שבין משכיל זריז
לבין גאון אמיתי, ואין צורך לומר מי
הגאון.
כאשר יצא אשה מפאריס ב־ 1923 לרא שונה
אל המסכים, הוא התקבל בהתלהבות
על־ידי חוגי מבינים ובהסתייגות רבה על־ידי
הקהל הרחב, שרצה לראות את צ׳פ־לין
עצמו על המסך, ובוודאי שלא ציפה
ממנו לטרגדיה.
במשך שנים ארוכות נשכח הסרט עד
שהוחזר, לפני כשלוש שנים, להקרנות. אז

קולנוע עם
אהבה
חברות (בן־יהודה, תל־אביב,
ארצות־הברית) — סרט קטן וצנוע
זה הוא דוגמה מאלפת למה
שאפשר לעשות בקולנוע בלי אמצעים רבים, אבל עם הרבה
אהבה ומחשבה. יצירה זו יכולה׳ להיות שעור למופת לכל
קולנועני ישראל.
הבמאית, קלאודיה וייל, שיחזרה על המסך הווי המוכר
לה היטב, הווי הצעירים היהודים בניו־יורק. היא עשתה
זאת בסיגנון אינטימי, כאשר המצלמה עוקבת אחר הדמויות
בסרט, ממש כאילו היה זה סיפור תעודי, ואיכות הצי לום
המחוספסת עוד מוסיפה לתחושת האותנטיות. היא
מצאה צוות שחקנים, ובראשם מלאני מיירון, בתפקיד צלמת
מתחילה, המשחקים בטיבעיות נפלאה. התסריט נזהר מכל
פיתוי של גלישה למלודרמה או להתייפייפות כפויה של
הגיבורים. כל אלה משרים אווירת כנות ומיידיות שכבשו
השנה צופי פסטיבלים רבים באירופה.
הסיפור פשוט בתכלית. סוזן ויינבלאט, נערה יהודיה
שמוצאת פרנסתה כצלמת בחתונות ובחגיגות בר-מיצווה,
עד שתפרוץ דרכה אל השבועונים הגדולים ואל הגלריות,
חיה בדירה אחת עם ידידתה. יום אחד מודיעה לה הידידה
שהיא נישאת, ואז צריכה סוזן ללמוד לחיות לבד, תוך
עמידה בלחצים המרומזים של ה״יידישע מישפוחה״ על
הסתדרות בחיים, רומנים קטנים ורומנים קצת יותר גדולים
וחיפוש מתמיד אחר דרך להתקדם מבחינה מקצועית.

מיירון וגסס: רומנים קטנים וגדולים
פגישה בין שתי החברות לקראת סוף הסרט, משאירה את
השאלה פתוחה: מי מן השתיים בחרה בדרך הנכונה !
כשסרט טוב באמת, קשה לספר אותו, צריך לראות אותו.
ואכן, כוחה של קלאודיה וייל בכך שהיא לוכדת את המבטים
הבלתי צפויים של שחקניה, שדרכם ניתן להציץ אל
תוך נפשם. היא משרטטת תמונת נוף ניו־יורקית יוצאת-
דופן ומרתקת, דווקא משום שהיא נעדרת זוהר והיא מניחה
לאירועים להוביל את הסיפור, לא חהיפך. רק סירטי
יוקרה ופאר מעטים יכולים להתגאות בתכונות כאלה.

לעולוף חיוך
מן הנוות!

עדנה פרוביינם פ״אשה מפאריס״
הרכילויות והגנדרנויות
כבר היתה מקהלת ההתפעלות כלל עול מית.
מדהים לראות עד כמה יכול סרט
אילם (צ׳פלין הוסיף לו מוסיקה בתחילת
שנות הארבעים, אבל לא דיאלוגים) להי ראות
מודרני בסיגנון המישחק שלו, ב השקפות
העולם המורכבות שלו, ובמיוחד
ביכולת הרמיזה שמתחת לפני השטח, ש לא
היתד מקובלת בקולנוע האילם שהר גיש
את הצורך להגזים בכל, כדי לחפות
על היעדר הקול.
3ל!י הערצה. במבט ראשון מעורר
סיפורו של הסרט חשד. צמד אוהבים פרו בינציאלי,
אבי הנערה מגרש אותה מן
הבית כשהיא יוצאת עם בחיר לבה, אבי
הבחור מקבל התקפת לב כשהוא עומד
לעזוב את הבית. כמעט כמו נורית 7
וזו רק ההתחלה. שנה לאחר מכן, הפ כה
הנערה גנדרנית פאריסאית, חיה עם
ועל חשבונו של הרווק העשיר ביותר ב עיר.
הבחור מגיע גם הוא לעיר האורות
עם אמו, חי בעליית־גג, ומצייר. השניים
נפגשים שוב, והנערה בדילמה. האם לה עדיף
את העושר לצד נער השעשועים,
שעומד אומנם להינשא לאחרת, אבל מב טיח
שאין בכך כדי לשנות את היחסים
ביניהם, או לבחור בחיי העוני והדלות
לצד זה שאהבה פעם? הבחור מתלבט —
האם אפשר עוד לשאת לאשה את זו ש־
•טומאת הכרך כבר הותירה בה עיקבות?
הסוף מלודרמטי להחריד. הצייר מתאבד
והנערה נוטשת את העיר ומתמסרת לטי פול
ביתומים. בצילום אחרון מפורסם, רו אים
את נער השעשועים חולף בחברת
ידיד, במכונית פאר, על כביש כפרי, וה חבר
שואל :״מה בעצם קדה למארי סנט
קליירז״ ממול — איכרים בעגלה. אחד
(המשך בעמוד )52
העולם הזה 2163

עו שה צ רו ת (תל-אביב, תל-
אביב, ארצות־הברית) — זהו ה•
מצחיקן הראשון של קלינט
איסטווד, וגם סירטו הסכמתי ביותר. קשה לדבר כאן על
סיפור. זהו בסך הכל מסע בעיקבות חתיכה, אל תוך אמריקה
של עיירות קטנות ובתי״קפה שבשולי הכבישים, הנפסק
בכל פעם שאיסטווד צריך לחלק מנת אגרופים היתולית
לאופנוענים ולביריונים מתפרעים.
כרגיל, איסטווד עומד לבדו, או כמעט לבדו, מול פיר-
חחים, שוטרים, ביריונים ודומיהם, מחוץ לכל מיסגרת חברתית
מוגדרת, ובסרט זה לפחות, הוא נהנה מכך הנאה
מלאה. מעניין שהוא הצליח לכוון בדיוק אל לב המעמד
הבינוני האמריקאי, שאימץ את הסרט ותוך שבועות אח דים
הפך אותו סירטו המצליח ביותר של איסטווד, שגם
סרטיו הקודמים נחלו הצלחות.
גם אם קשה להתיחס לסיפור עצמו, מאחר שקשה למצוא
אותו, ואם התייחסות למיתוסים שמסתתרים מאחרי
הבדיחות דורשת מקום ומרחב גדולים הרבה יותר, אפשר
בהחלט להתייחס לכמה מכוכבי המישנה של הסרט, שתרמו
לא מעט להצלחתו.
כך, למשל, רות גורדון (הארולד ומוד) המגלמת תפקיד
של ישישה עצמאית, חמת״מזג ומשעשעת להפליא. או ג׳פרי
לואיס, חברו למסע של איסטווד ועוזרו הנאמן בכל. בוורלי
ד׳אנג׳לו כנערה בעלת השם המוזר — ״הד״ ,המשתמשת
באקדח במומחיות ראויה לשבח, או סאנדרה לוק, המופיעה
בשלישית עם איסטווד, הפעם כנושא חלומותיו והסיבה
למסע כולו. אולם על כולם מעפיל אוראנג־אוטן צעיר וקוג-