גליון 2164

״העולם הזה״ .שבועה החדשות הישראלי. המערכת והמינהלה :
תל־אביב, רחוב גורדון ,3טלפון .03*243386 תא־דואר 136
מען מכרמי :״עולמסרם״ .מודפס ב״חדפוס החדש״ כע״מ, תל־אביב,
רה׳ כן־אכיגדדר. הפצה :״גד״ כע״מ. כלופות: ציגקוגרפיה
״כספי״ בע״מ העורך הראשי אורי א מרי העורר: אלי תבור עורף
תבנית: יוסי שנון. עורכת כיתוב: ענת ישראלי. צלמי־מערכת:
ציון צפריר וגילה רזץ ראש המינהלה: אברהם
סימון * מחלקת המודעות: רפי זכרוני. המו״ל: העולם הזה כע״מ.

כמה קוראים הביעו באוזני תמיהה
על כך שהעולם הזה הוא, עד כמה שאני
יודע, כלי־התיקשורת היחידי במדינה הכותב
על ״איית־אללה חומייני״ ,בעוד
שכל העיתונים והטלוויזיה (בכותרות הכתובות)
מאייתים ״אייטולה״ ״איטוללה״ ,וכד.
אין זו הפעם הראשונה שהכתיב של
העולם הזה נבדל מן הכתיב הנהוג בכלי-
התיקשורת האחרים, בייחוד בעניינים הנוגעים
למרחב. ויש לכך סיבה.
כתיב כוזב יכול להיות אקט פוליטי
מודע, ולעיתים קרובות הוא אקט פוליטי
בלתי־מודע. מתחת לסף ההכרה, מבטא
הכותב את הזילזול שלו באיש או בתופעה,
כאשר הוא מסרס את שמם.
במשך שנים רבות, היה העולם הזה
העיתון היחידי בארץ שהקפיד לכתוב כראוי
את שם־המישפחה של מי שהיה אז
נשיא מצריים :״עבד-אל-נאצר״ .העיתונים
האחרים דיברו בזילזול על ״נאצר״,
אם ביכלל טרחו להזכיר את שמו של

״הרודן המצרי״.
קשה לתרץ זאת באי־ידיעה. רבים בעולם
בוודאי סברו כי ״בן גוריון״ הוא קיצורו
של ״בנימין גוריוך, וכי ״בן״ הוא
שם פרטי מקוצר, כמו באנגלית. אך לא
היה אף עיתון אחד בעולם שכתב על
״גוריון״ .לעומת זאת, אותם העיתונים,
שסברו כי ״עבדול״ הוא שם פרטי, לא טרחו
לקרוא את עבד־אל־נאצר בשמו הנכון.
אם יכול להיות ויכוח על הכתיב העברי
של שמות ותוארים בשפות זרות, שאינן
שמיות, הרי אין מקום לוויכוח על איות
השמות הכתובים במקורם בכתיב שמי.
כי לכל הלשונות השמיות יש כללי־כתיב
שווים או דומים, המקבילים לעברית.
(השפה הפרסית אינה שייכת, אמנם, ל-
מישפחה השמית, אלא למישפחה ההודית-
גרמנית. אך היא כתובה באותיות ערביות,
שהן שמיות. ברור שיש לכתוב שמות
איראניים בעברית כמו במקורם.

מדוייק — כתיב המקובל כיום בין המומחים,
לצרכים מדעיים .״עיתון הדוגל, כמוכם,
בהשתלבות במרחב,״ אמר שרון ,״צריך
היה להראות דוגמה בעניין זה.״
יש בערבית אותיות שאין להן הקבלה
מדוייקת בעברית, ולהיפך. לשם כך הנהיגו
המדענים סימני־עזר. למשל, הרי״ש
הערבית הגרונית, שסימנה עי״ן עם נקודה,
נכתבת בעברית ע׳ .החי״ת הערבית
הגרונית, הדומה לכ״ף העברית, נכתבת ח׳.
לפיכך, אין לכתוב ״בגדאד״ ,אלא ״בע׳-
דאד״ .לא ״בוטרוס־ראלי״ או ״בוטרוס־גאלי״
,אלא ״בוטרוס־ע׳לי״ .לא ״חומייני״,
אלא ״ח׳ומייני״ .לא ״שארם אל־שייך׳ ,אלא
״שארם־אל־שייח׳״ .לא ״קדאפי״ או ״קזא-
פי״ ,כי אם ״קד׳אפי״ ,שיש לבטאו בדומה
ל״קזאפי״ .וכן ״אבו־ד׳בי״ ,המצלצלת כמו
״אבו־זבי״.
לעומת זאת, יש לפסול את השיטה
המתאימה את הכתיב העברי לדי -
בור הערבי :״שארם־א־שייך״ ,״עבד-
אן־נאצר״ ,״סלאח־א-דיך, וכר. שם האיש
היה ״צלאח־אל־דין״ ,למרות שבערבית
מבטאים את הצד״י כסמ״ך, ואין מבטאים
את הלמ״ד לפני הדל״ת.
יתכן שהגיעה העת לרפורמה זו, בחת-
קרבנו (אן־שא־אללה) לשלום. אנחנו שוק לים
בדבר.

מקודות־מידע עצמאיים לפני מיספר שבועות הזדמן לי לשוחח
עם אישיות בכירה, שאחד מתפקידיה
הוא להזין את הממשלה בהערכות-מצב
לגבי ההתפתחויות הפוליטיות הצפויות במרחב.
הפגישה היתה אישית פרטית,
ותוכנה לא נועד לפירסום. אבל באותה
שיחה ביקש האיש לערער על ראיית התה ליכים
המתחוללים במרחב ועל תפיסת
הדינאמיקה שלהם וכיוונם, כפי שהם נראים
בעיני העולם הזה.
בחודשיים האחרונים פירסם העולם הזה
שני מאמרי פרשנות נרחבים, שניסו להאיר
את מה שמתרחש במדינות ערב וב איראן
באור שונה לחלוטין מכל מאמרי
ודברי הפרשנות, הניתכים ללא הרף על

יום המהפכה כטהראן
בורות במצבים מהפכניים

איית־ אללה חומייני
וגם איטולה, איטוללה והייטולה

קל וחומר כשכלל אין המדובר בתואר
איראני, אלא ערבי .״איית־אללה״ הוא תואר
ערבי, הנהוג באיראן. פירושו המילולי:
אות־אלוהים. בשם זה נקראים פסוקי הקוראן.
אין כאן כל מקום לוויכוח על האיות
הנכון של התואר בעברית :״איית־אללה״
(או, יתר דיוק, בכתיב חסר :״אית־אללה״).
והנה, מזה חודשים מופיע תוארו של
חומייני בידיעות ראשיות ובכותרות, ואף
אחד מכלי־התיקשורת לא טרח לתקן את
השגיאה. ה״איטוללה״ ממשיך לחגוג.
דומני שאין ביטוי חריף יותר לזילזול —
גם, ואולי דווקא, כאשר הוא בלתי־מודע.
אין פירוש הדבר כי קל להעביר מלים
ערביות לכתיב עברי מדוייק.
לא מכבר שוחח עורך העולם הזה על
כך עם מי שהיה אז יועץ ראש־הממשלה
לעניינים ערביים, הד״ר משה שרון. שרון
הציע שהעולם הזה יעבור לתעתיק ערבי

אזרחי ישראל מכל כלי־התיקשורת.
מאמר הפרשנות הראשון, מיבצע סודי,
התפרסם לפני חודשיים (העולם הזה ,)2155
זמן קצר אחרי סיומה של ועידת־בגדאד.
בניגוד קיצוני לכל הפרשנויות הרשמיות,
הניזונות כמעט כולן מאותם מקורות, שהציגו
את תוצאות ועידת־בגדאד כ״ניצחון
חזית־הסירוב״ טען אז העולם הזה כי
״בבגדאד מתה חזית הסירוב הערבית ונותרו
ממנה רק כמה שרידים עלובים.״
״בבגדאד נוצרה חזית כל־ערבית נגד
מצריים. אך הובלט בצורה חד־משמעית,
שההתנגדות לקמפדדייוויד אין פירושה
התנגדות לשלום עם ישראל, אלא התנגדות
לשלום מצרי נפרד״ ,היתר. מסקנת ניתוח
פרשני זה, שהיה מבוסם על מקורות מידע
עצמאיים של העולם הזה.
המאמר הצביע גם על הכוח העומד
מאחרי תופעות אלה: סעודיה, ששליטיה

החליטו לחבל בהסכמי קמפ-דייוויד כדי
להגן על עצמם מאפשרות התפשטות המה־פיכה
חראדיקלית לארצם.
כחודש אחר־כך (העולם הזה ,)2159 התפרסם
מאמר פרשנות שני: השואה של
השאה. גם הוא האיר את מה שמתחולל
באיראן בצורה שונה לגמרי מהמקובל אצל
פרשני ישראל הרשמיים.
״׳המומחים׳ בארצות־הברית — וגם בישראל,״
נאמר באותה פרשנות ,״הם בורים
גמורים בכל הנוגע למצבים מהפכניים
ובוודאי אינם מסוגלים לנתח מאורעות
שהם עצמם לא חלמו עליהם עוד לפני
חצי שנה.״
ייתכן שהפיסקה האחרונה היא שעוררה
את ביקורתה של אותה אישיות בכירה,
שקראה בעיון את ניתוחי העולם הזה .״אתם
טועים טעות מרה,״ אמר לי האיש ,״העובדות
מצביעות בעליל על משמעות
שונה לגמרי מזו שאתם מצביעים עליה.״
לא חלפו שבועות רבים והעובדות המשתנות
בשטח אישרו דווקא את תחזיות
העולם הזה.

״לא העם נשבר
— אל א הצבא״
1הכירן של ישראל התפארו
שירותי־לאחרונה
בכך, שהם חזו את התפתחות
המאורעות באיראן הרבה לפני סוכנות־הביון
האמריקאית המרכזית, שמצאה את
עצמה מופתעת מול הסחף של מהפיכת
חומייני.
אבל גם כאשר גלה השאה מארצו,
עדייו פיקפקו מרבית המומחים בישראל
בהצלחת המהפיכה העממית באיראן .״הצבא
האיראני עדיין לא אמר את דברו,״
הם גרסו .״במדינה כמו איראן יכול לנצח
רק מי שמגייס את הצבא לצידו. אם
יתדרדר מצב הדברים באיראן, עלול הצבא
לבצע מהפיכה וליטול את השילטון בידיו.
הצבא — הוא צבאו של השאה — הוא
שיחליט מי ישלוט,״ טענו המומחים.
פרשנות העולם הזה (השואה של השאה)
עמדה בניגוד להערכה זו .״רק לעיתים
רחוקות מאוד מתחוללת מהפיכה אמיתית
מלמטה,״ הסביר אז העולם הזה .״מהפיכה
המשחררת כוחות גנוזים בקרב העם, המקוממת
המונים נגד השילטון ונגד הצבא,
המתמודדת עם הכוחות המזויינים ברחוב ;
מהפיכה אשר כוחה הפנימי כה רב, עד
כי השילטון והצבא נמסים לפניה כמו
שלג בחום השמש.
״במשך שבועות וחודשים יצאו ההמונים
לרחובות טהראן, משהד, שיראז ושאר
הערים. המפגינים עמדו מול כדורי החיילים
וניספו בסיטונות. אך לא רצון העם
נשבר אלא רצון הצבא ...אין כוח לא
מבפנים ובוודאי לא מבחוץ היכול לעמוד
כפני מהפיכה כזאת.״
הדברים נכתבו והתפרסמו שלושה שבועות
לפני שהתברר לגנרלים של צבא
איראן בשבוע שעבר, שחייליהם עורקים
אל המהפיכה וכי אין עוד בידם הכוח
לדכא אותה. המאורעות באיראן בשבוע
החולף אישרו למעשה את התיזות של פרשנות
העולם הזה.
הפרשנות של העולם הזה על המאורעות
במרחב אינה שונה מהקונספציות האחרות
המקובלות במדינה, משום שכותביה רואים
עצמם חכמים יותר או מבקשים להיות
מקוריים ויוצאי־דופן. מקורות־המידע של
העולם הזה בנושאים אלה שונים לחלוטין
ממקורות־המידע של שאר הפרשנים.
הם באים מצידו השני של המיתרס, באמצעות
מומחים היושבים בחו״ל והבוחנים
את ההתפתחויות המהירות בעיניים בלתי
משוחדות. הם גם הדואגים לעדכן אותנו
מדי פעם בהתפתחויות חדשות, הרבה לפני
שאלה נחזות בידי המומחים האחרים.
לא תמיד מתממשים הדברים. בסופו
של דבר אלו הן רק הערכות ותצפיות,
שמאורעות בלתי צפויים עלולים לשנותן.
גם אנו מתייחסים אליהם בזהירות הראוייה
מבלי לקבל אותם כמוחלטים. אבל כדאי
בהחלט שלא לזלזל בהן, גם אם הן ונראות
לעיתים אבסורדיות.
פרשנות חריגה, שאינה תואמת את ה קונספציה
המקובלת, עשויה לעיתים לפקוח
עיניים, מה גם שכמה מתחזיותיה, שנחשבו
עוד לפני שבועות מיספר כבלתי מתקבלות
על הדעת, כבר התממשו.

ה עו ל ם הזה 2164

בטרויזיה
*7-1842£

נז הוה? * 7-1842£
זו המילה האחרונה בטלויזיות הצבעוניות של סוני.
״ , 18 צבעים טבעיים חסזזוח״ז, עיצוב מודרני, שליטה מרחוק
(!ס־וזחסס 6ז0וח6ז) מכל מקום בחדר ולחצני מגע ל־ 8ערוצים.

מהזה ) 51-8000£ט 6£1/
״בטמקס״ הוא וידיאו־טייפ־קסטות לשימוש ביתי, בעזרתו
תוכל להפיק יותר הנאה מהטלויזיה הצבעונית שלך, ואם תרצה
להפוך את ביתך ל״בית קולנוע״...
עם ״בטמקם״ ,תוכל להקליט כל דבר מהטלויזה, להקליט
תוכנית אחת בזמן שאתה צופה באחרת, להקליט תוכניות גם
כשאתה אינך בבית, להקליט ולשדר סרטים תוצרת בית (ע״י
רכישת מסרטת וידיאו) ,ליהנות מספריית קסטות מוקלטות
ולהמשיך לצפות בטלויזיה גם לאחר סיום התוכניות.

6סיבות טובות
מדועבטנזקם שלם וול:
הפעלה נוחה וקלה
ס רוב הפעולות של ״בטמקם״ הן אוטומטיות, לכן כל מי
י שהפעיל טלויזיה רגילה וטייפיקסטות, יש לו הנסיון
הדרוש כדי להפעיל וליהנות מ״בטמקס״.
הקומפקטית והחסכונית ביותר
2יכולת הקלטה רצופה משך 3שעות ד 5ו דקות מאפשרים
מקסימום הקלטה על מינימום קסטות.
9חו!< 1_03ט

3הטעינה בשיטת ה9 -ח!^ 1_03ט מבטיחה מהימנות מירבית
ואורך חיים לקטטות.

איכות התמונה
הראש (וחטז^ ^63ו )1בקוטר 7.45ס״מ ושיטת
ה־ ח0ו01ט^6ז 01$6ח מאפשרים השגת תמונה מושלמת.

טיימר דיגיטלי ל־ 72 שעות
מאפשר מתן הוראות מראש ל״בטמקס״ להתחיל את
ק ההקלטה באופן אוטומטי בכל שעה שתיקבע, וזאת משך 3
ימים, גם כשאתה אינך בבית.
מבית < ¥א 8 0
5מאחורי ״בטמקם״ 20 ,שנות נסיון בוידיאו, החל מתחנות
שידור לקידום מכירות ועד לשימוש ביתי.

$1-8000£

כרסום נזיניק | וסאר טיראן

מבשיר־רדיו ממישרד אחר כשעה חמש
אחרי־הצהריים. עד כה שמרה המישטרה
על איפול מוחלט של הפרשה.

יציעו בחירות
אחת לידוטש שני ם

131־ 13 נוגיעור דיו
הפר טיי ם
שלשרה מי ש פ טי !
מישרדו הפרטי שד שר המישפטים, ששואל
תמיר, נפרץ לפני שישה שבועות. דלתות
המישרד נפרצו כצורה גסה, ופן נפרץ ארץ
נעול של מיסמבים ותיקים פרטיים. חקירת
המישטרה העלתה בי נעשו צילומים כחדר,
ונראה כי הפורצים צילמו מיסמבים.
תמיר היה כעל מישרד עורכי־דין כשדרות
רוטשילד 15 כתל־אכיכ. עם מינויו כשר
המישפטים מכר את חלקו כמישרד לעורך־
הדין יהודה מוריץ. תמיר המשיך להחזיק
כהדרו הקודם במישרד, המשמש רק
אותו, לעיתים רחוקות. שאר עורבי־הדין
כמישרד אינם משתמשים כחדר זה.
לפני שישה שבועות גילו העובדים, ככואם
ככוקר לעבודה, בי דדחרהמישרד הראשית,
כקומה השלישית כבניין, פרוצה, וכן
נפרצה דלת חדרו של תמיר וארון־מיסמכים
שכה. הפריצה נעשתה כאמצעות כלי־מתכת,
שקרעו את המנעולים. הפורצים
חיפשו גם כחדרים אחרים, אולם לא נגעו
ודא לקחו כלום מכל המישרד. כמישרד היו
חפצי־ערך רכים, וגם סכומי בסף כמגירת
שולחנו של עורך־דין יהודה מוריץ.
התכרר כי כאותו לילה נפרצו שלושה
מישרדים נוספים כבניין, כולל מישרדו של
עורך־דין אהר. ביקור כמקום העלה כי
הפורצים הסתפקו כפריצת הדלת ובפיזור
ניירות על השולחן, ללא סדר. כמישרדי
חכרת ההשקעות ״אלייד״ ,כקומה
הרביעית, שתו משקאות קרים, שהיו
במקרר כמישרד.
המישטרה גילתה כי נורת החשמל מעל
שולחנו של תמיר הוחלפה בנורה אהדת,
כנראה לצורכי צילום. עובדי המישרד,
בודד יהודה מוריץ, לא איתרו בל מיסמך
חסר או בל חפץ שנעלם. מוריץ מסר כי אין
לו כל מושג מה רצו הפורצים. הוא ציין כי
שר־המישפטים נמצא עתה כיחסים טובים
עם כד הזרמים הפוליטיים, ואינו מעדה
על דעתו גורם שיהיה מעוניין כמיסמכים
אישיים של השר.
לפני שכוע נתפס כאותו מיין פורץ, שגנב

־ להל לוי ה
השיר העומד לייצג את ישראל
כאירוויזיון ,״הללויה״ ,עומד בפני
סכנה כי לא ישודר.
על-פי חוקי האירוויזיץ, אסור לשדר
ברדיו שיר המתחרה כאירוויזיון, החל
כיום בחירתו של השיר ועד ל־ 3כמרץ
השנה.
כתכ העיתון הגרמני ״די־וולט״ דיווח
לעיתונו כי ״הללויה״ מושמע כבל יום
כתחנות השידור כארץ, כניגוד לחוקת
האירוויזיון. התלונה הגיעה אל ראשי
רשות השידור האירופי אשר שלחו
לארץ מיכרק שכו הם דורשים לכרר
את העניין.
כינתיים הורה ראש צוות ההפקה של
האירוויזיון, יצחק שמעוני, לתחנות
הרדיו להפסיק לשדר את ״הללויה״
מתוך תיקווה פי הדכר יספק את הנהלת
האירוויזיץ.

התיקוות בקרב שרי הממשלה לחתימת הסכם־השלום
עם מצריים בחודשים הקרובים, כבר הולידו מיספר
רעיונות כיצד לנצל את ההסכם כדי להאריך
את שילטון הליכוד.
על־פי אחת ההצעות, שמקורה דווקא בחוגי המיפלגה
הליברלית, יציע הליכוד עריכת בחירות חדשות זמן
קצר אחרי חתימת הסכם־השלום, מתוך תיקווה
שמאורע זה יאפיל על הכישלונות הכלכליים של
הממשלה ויאפשר לליכוד ניצחון נוסף.

כמקרה זה יוצע לשנות את חוק הבחירות,
כך שהן ייערכו אחת לחמש שנים ולא אחת
לארבע שנים בפי שקבוע כחוק כיום.
קבלת שינוי זה תאפשר למנחם בגין להישאר
בראשות הממשלה עוד חמש שנים ולא לפרוש
בעוד שנתיים, בהתאם להתחייבותו לכהן רק קדנציה
אחת בראשות הממשלה.

ח קי ר ה

הזי קו ק

גורמים ביטחוניים עורכים עתה חקירה בבתי־הזיקוק
בחיפה.
החקירה נסובה סביב בשירותו של מיתקן בטיחותי
חשוב בבתי־הזיקוק, אשר לפי החשד אינו עולה
על צרכי המיתקנים הרגישים של בתי־הזיקוק.

אם יתגלה שקיים חשד לעכירות פליליות
הקשורות כאותו מיתקן בטיחותי,
תתבקש המישטרה ׳להיכנס אף היא
לעוכי הקורה.

30מ חו ר 8 0
על־פי דיווחים סודיים של הסוכנות היהודית עזבו
את איראן מאז תחילת המהומות שם 30 ,אלף מתוך
80 אלף יהודי איראן.

רק 7,000 מתוך 30 האלף שעזבו את
איראן הגיעו לישראל, ורוכס המכריע
הוא עדיין כמעמד של תיירים.

.,פרשתל בון ״ 1( 3עווא
ב מי להמתב חי רו ת
״העסק הכיש״ ופרשת לכון שהתחוללה
כעקכותיו עשויים להפוך לאחד מנושאי
הוויכוח המרכזיים כמילהמת הבחירות
הכאה שתיערך כעוד כשנתיים.
אחרי שהממשלה תאשר ככל הנראה את הופעתו
של ספרו של חגי אשד על הפרשה, עלול הוויכוח
סביב הפרשה להתלהט מחדש.
שני סופרים, שאחד מהם הוא פרופסור באוניברסיטה
בירושלים, מכינים כבר ספר תשובה לספרו של
אשד, שיכלול גילויים חדשים על אישים מרכזיים
במיפלגת העבודה, שאשד מבקש לטשטש את חלקם
בפרשה.

הופעת הספר סמוך למועד ההתמודדות
הפנימית כמיפלגת העכורה על מועמד
המיפלגה לראשות־הממשלה, לא תהיה
ככל הנראה מקרית, מה עוד ששורת
אישים מרכזיים במיפלגה ככר הבטיחו
את מלוא עזרתם למחברי הספר שייכתב
הפעם ״כלי ככלים וכלי כפפות.״

חדווהעלב, ויון
בי ה ט ״ שוגד ..הארץ,,
עורך־הדין רם כספי, פרקליטו של הקבלן בצלאל
מזרחי, הגיש ליועץ־המישפטי לממשלה, הפרופסור
יצחק זמיר, תלונה על ביזיון בית־המישפט מצד
היומון הארץ ותבע לנקוט בהליכים מישפטיים
נגד העיתון.

כספי טוען בתלונתו כי כיום כו חידש
״הארץ״ את הופעתו, אחרי השכתה של
חודש, פירסם ידיעה הקשורה כנושא
מישסט־־הדיכה שמנהל מזרחי שיש כה
משום פגיעה כסוכ״יודיצה.

ל פי ד ע רו ךשי! וי יס
המנכ״ל המיועד לרשות-השידור, יוסף
לערוך ך שינויים
--ל ע רולפיד, מתכוון

מייד ־עם
ת הרשות כצמרת אישיים אחדים
כניסתו לתפקיד.
לפיד כבר שוחח על שינויים אלה עם שר־החינוך
זבולון המר וקיבל את בירכתו.
בין השינויים אמור להיות ביטול סיירת מנכ״ל,
אותה קבוצה של יועצים בלתי מוגדרים של מנכ״ל
הרשות. לפיד מתכוון להטיל תפקידים של ממש על
חלק מעובדים בכירים אלה, ולבקש מהאחרים
להתפטר מתפקידם.

ח קי ר ה 1ו 3 0ח
סביב מוי ב הן
לישכת שר־הפנים הורתה למישטרה לפתוח בחקירה
סביב השאלה אם מני כהן, מזכירו הפרלמנטרי
של ח״כ צ׳ארלי ביטון, העומד עתה לדין באשמת
רצח, נשוי, רווק או גרוש.
החקירה החלה אחרי שח״כ ביטון שלח מיכתב לשר־הפנים,
שבו ביקש לאפשר לו ולאשתו של כהן
לבקר אותו בבית־הסוהר. על־פי הודעותיו של כהן
במישטרה ובסישרד־הפנים הוא רווק.
ביטון טען כי התכוון לידועה־בציבור של כהן,
שעימר. הוא מתגורר כבר שנים אחדות.

כינתיים גילו, לדבריהם, פקידים כמישרד•
הפנים כי כהן נשוי לאשה אחרת עוד
מתחילת שנות ה־סס. במישרד־הפנים
יי י יי

מיק 3ר? ו 3יץ י
מי ק צו ען בארה ״ ב?
כסוף עונת הכדורסל הנוכחית עומד
להסתיים החוזה של כוכב הכדורסל
של מבכי תל־יאביב, מיקי כרקוביץ/
עם קבוצתו. מיקי חתום עם מככי על
חוזה לשלוש שנים, אחרי שהוחזר
מארצות-הכרית, שם למד ושיחק
כדורסל באוניברסיטה כנכאדה.
על־פי במה סימנים קיים ספק אם
כרקוכיץ׳ יאריך את החוזה שלו עם
מכלי. לא מן הנמנע כי הוא ינצל את
גמר החוזה כדי לגשש אחר אפשרות
של הופעה ככדורסלן מקצועי כאחת
1וק^*1״(1
הקבוצות> של הליגה המקצוענית כארי•
צדת־׳הכרית.

החליטו ליזום את העמדתו לדץ של בהן,
אם יתברר כי הצהרותיו לגבי מצכו
המישפחתי לא היו נכונות.

פינ סקרלחברת
ת ק לי טי
מנהל הרדיו, חגי פינסקר, חתם חוזה עם חברת
התקליטים סי.בי.אס. שלפיו יתחיל לעבוד בחברה
החל בחודש אפריל הקרוב כמנהלה הכללי.

באפריל מסתיים החוזה של פינסקר עם
הרדיו, ולדברי יועציו המישפטיים אין הוא
צריך לעכור תקופת צינץ למרות
של״סי.כי.אס.״ קשרים מיסחריים ענפים
עם רשות השידור.

ק בו צתה בי טו ח
״שראם״ -לסרסה
אל שורת חברות־הביטוח הישראליות שמניותיהם
נסחרות בבורסה עומדת להצטרף חברה נוספת.
קבוצת הביטוח יש ראם, המורכבת מיש ראם
(ישראל־אמריקה) ישראל־לייף ושיף־רכש, עומדת
להנפיק ניירות־ערך ולהציען למכירה לציבור
באמצעות הבורסה התל־אביבית.

הפרס הגדול:
ברט טי סהל לונ דון +
ברט בגי ס ה
למשה!; הג בי ע!

כל וה הגדלה כל • 01 כדורגל!!!
המעדן החדש הנפלא של טלית המלא כל טוב: שוקולד, אגוזים,קקאו ועוד. כל ״ביס״ גול. קנו ותהנו.
אספו 5עטיפות של פרם, השלימו הסיסמא: טוב לי עם שלחו
אותן לעודד מכנם ת.ד 3*68 .תל־אביב ותקבלו הודעה לבתיכם אם
זכיתם בכדורגל קו/\/0 8 1.0 01ו שמחירו כ 250 -ל״י.
כל יום תערך הגרלה לכל המעטפות שהגיעו יום קודם לכן.
היום הראשון של ההגרלה: יום ב׳ 1.1.79
בסוף המבצע תיערך הגרלה של הפרס הגדול בנוכחות אנשי עלית,
פרסום ד״ר יעקבסון ונציג משרד רואי חשבון( .לאנשי עלית ולאנשי
סום ד״ר יעקבסון ההשתתפות במבצע אסורה).
קנו אכלו ותאמרו בפה מלא:

ט 1ב לי ע ם

6122

לבני מזל טלה —
צפוי שבוע פורה ביותר.
הבוס יציע לכם
הצעה מעניינת מאד,
אל תדחו אותה. קבלו
אותה והשתדלו למלא
את דרישותיו
על הצד הטוב• זה
ישתלם לכם ויש לכם
סיכוי רציני לעלות
בדרגה. לן, בת טלה, ייגרם השבוע
מפח-נפש קל מצד אדם הקרוב לן.

ברגע שתעמוד על סף
השינוי המיוחל, תרגיש
כבול אל העבר. פעל
בהגיון. אל תתן לרגש
לשלוט בך. גלה יותר
הבנה לבני מישפחתן.
אפילו אם הינך עייף
וחסר סבלנות. הקדם
:1 21 אפריל -
;20 במאי
לעלות על משכבך בלילות
במשך שבוע ימים,
צבור כוח. העסקים ימשיכו לפרוח כרגיל.
היזהר מחבר טוב לעבודה, הרוצה להכשילך.

וווו

לבני תאומים, צפוי
שבוע קל ביותר. בשטח
הרומנטי, הצלחות
מסחררות. אם
אתה מצייר, הגיע
הזמן שתקח את ה מכחול
לידיים. זה _1]׳1111)11
שבוע בו תיהנה מה21ב
מאי ־
20ביוני
ליכה לתיאטרון, קריאת
ספרים ושמיעת
מוסיקה. בשטח הפיננסי צפוייה לך
הצלחה, אך היה זהיר וחשב את צעדיך.

*11־01
שבוע מלא פעילות, מצפה
לך, סרטן, בשטחים
רבים. חלק משאיפותיו
בעבר — יתגשמו סוף־
סוף. עיסקה גדולה, אותה
אתה מתכנן כבר
הרבה זמן, תצא לפועל.
;21 ביוני -
בחיי המישפחה רגיעה.
2!0בי1לי | לך, סרטנית, מצפה הפתעה
מצד אדם קרוב
ביותר. טיול אותו תיכננת זה זמן רב,
יצא אל הפועל. הוא יקנה לך מה שביקשת.

סוס

השבוע תסיים בהצלחה
תפקיד בו לקחת
חלק בעבר. אתה חוזר
שוב לעבודתך הקבועה.
היזהר מהתנגשויות
בינך לבין
חבריך לעבודה. האנשים
שמקנאים בך מח 21
ביולי -
ו 2באוגוסט
כים שתעשה מיש-
גים כדי להשתמש בהם
נגדך. עם קצת ערנות תוכל להתגבר
על כל המכשולים אשר יעמדו בפניך.

במישפחה לפי כל הסימנים,
השבוע, הוא השבוע
שלך. כוכבך מראה
הרבה אושר. הפ1
2סקת לזרוק חיצים מכאיבים,
ואתה שוב מסביר
פנים לבת־זוגתך

22 באוגוסט -ולעולם כולו. במישור
22 בספטמבר
__ המיקצועי יהיה עליך לקבל
החלטות רבות וקשות.
שקול את עניינו בזהירות בלתי
רגילה. לטובתו, אל תהיה נכון לוויתורים.

נגוון 11

אס אתה שואף לחידושים באורח חייו, הזמן
המתאים לכך הוא השבוע, הייה יותר
תקיף ועמוד טל זכויותיך. עליך לפעול
בהגיון. בקרוב יגיע
מיכתב לו ציפית זמן
רב. אל תשהה את מתן
תשובתך, ענה מייד לטובתך
ולטובת בני־מישפחתך.
אפילו אס
מצב רוחו ירוד ואת
עייפה עד מוות, אל דאגה,
החופש המיוחל יהיה
בשבוע הבא. שחייה,
הרבה שמש ובילוי עם
בנות הסין היפה יביאו לך תענוג בלי סוף.
שים עין על הקטנטונת העושה לך עיניים.

1ווו]1יי0

כשאתה מצליח להיות ערמומי או רע,
המחיר עלול להיות גבוה מדי• תחושות
הקינאה שלך עלולות
לסבך אותך יותר ויותר.
אתה נוטה להתרגש
מכל דבר קטן.
רצוי שתלך לרופא
פסיכולוג אם אינך
יכול להתגבר על המשברים
בכוחות עצמך.
עקרבית — נסי
להיות מודרנית, צאי
בחברה מתאימה, ואם
אינך מוצאת את בן״זוגך, זו לא בושה
להיעזר בשדכן. היכון לנסיעה ארוכה.

ון שוו

היסודות האיתנים שאתה עומד לבנות
יתנו בקרוב את פריים. אומנם נדמה לך
שבת זוגך מתייחסת
אליך בקרירות, אבל
אין מקום לדאגה,
היא אוהבת אותך יותר
מתמיד. התייחס
אליה בהתאפקות ובהבנה,
ואל תסבך את
בדמיונות- אהבתכם שווא. המשך ליהנות
21 בדצמבר ־
19 בינואר
טגן-העדן שיצרתם עד
כה. המאמץ בעבודה
הוא זמני. המשך להתמסר לח, המאמץ
כדאי. היה רציני, התמורה לא תאחר.

שוב אינך מלא מרץ ויוזמה, ומוטב שלא
תקבל על עצמך עבודות רבות השבוע.

האדם הקרוב לליבך
יגיש לך עזרה ממשית,
יסייע לך בגילוי חיבה,
ויעזור לך לעבור כמה
וכמה מיכשולים קטנים.
אל תדחה אותו, אפילו
אם נדמה לך שהוא מעצבן
אותך. קח את העניינים
בידיים. שאף
לשלווה ושקט נפשיים.
הפעל את כל כוחותיך
לחיזוק תהליכים ישנים. צא לחופשת קיץ,
היא דרושה לך ביותר. ליבשי פירחוני.

דיין פיוגה
נו? מה תגידו עכשיו, אחרי שמשה דיין
אימץ את התיאוריות שלכם ביחס לפלסטינים?
האם גם עכשיו תמשיכו להשמיץ
אותו ולהאשים אותו שהוא האיש המסוכן
ביותר במדינה, המטרפד תמיד את כל
הניסיונות להגיע לשלום? האם גם עכשיו
תטפסו עליו בגלל תחביבו הארכיאולוגי
או בגלל עסקי־הנשים שלו? האם גם עכ שיו
תראו בו את האחראי הבלעדי למח דלי
מילחמת יונדהכיפורים?
אליהו רומנו, חולון

שבוע אחד אחר כניסתו של אורי אבנרי
לכנסת הוא כבר הצליח לשכנע את שר־

אתה עובד יתר על המידה, ולוקח על עצמך
עבודות שהממונים עליך אינם מטילים עליך.
אתה בסך הכל בורג
קטן במנגנון, ואף אחד
לא מעריך זאת. לכן
מוטב כי תפנה את
מירצך לאופקים אחרים,
אשר יביאו לך יותר סיפוק
והנאה. במישור
הרומנטי, תן לרגש לשלוט
בך. קשיחות וביי}
: 1 2נובמבר ־
20בדצמבר
שנות לא יביאו לך את
החוויות המסעירות וה־מהנות
להן אתה מצפה. המשך לשמור בקפדנות
על הדיאטה. היזהר מהצטננות.

מכתבים

אתה עומד בפני צעד
מכריע בחייך. בשבוע
זה תחול תזוזה קלה
ביחס לגורלך ועתידך.
אחרי השלב הזה,
יבואו שלבים נוספים.
עבור אותם בלא להיחפז
אחד אחד. אל
19 בפברואר י
20במרס
__ תזרז את גורלך. אתה
עוד תגיע לאושר המקווה.
את, בת דגים, תמשיכי לעשות
חיים• בלי היטב, צאי בחברה והקפידי
על מראך החיצוני. כולם אוהבים אותך
ורוצים אך ורק בטובתך. את צועדת
בצעדים בטוחים לקראת האושר הנכסף.

111

יייי^ייייי^-יי^י***.

החוץ משה דיין להכיר באש״ף כפארטנר
למשא־ומתן וכנציג המוכר של העם הפלסטיני.
מה יהיה אחרי שנה?
חיים אדטמן, נתניה
פליטת־הפה של משה דיין ביחס למעמדו
של אש״ף צריכה לשמש לכולנו אות אז הרה
מה מכינה לנו הממשלה בוועידת שרי־החוץ
בקמפ-דייוויד. למרות כל ההכחשות,
וחזרתו של דיין מדבריו, מצביעים דבריו
על כוונתה האמיתית של ממשלת הליכוד:
להיכנע לאמריקאים ולמצרים בעניין
הפלסטיני. במקום לקחת עימו לקמפ-דיי-
וויד את אריק שרון או שמואל תמיר,
לוקח איתו דיין לשם את יאסר עראפאת.
דינה הררי, תל־אביב

כזכות הצמחונים
הרשימה שהופיעה בעיתונכם (העולם
הזה )2157 תחת כותרת ״צמחונים כאוכלי
אדם״ מהווה השמצה גסה של כפרנו. ההשמצה
נעשית על-ידי חלק מהמרואיינים בכי־שרון
רב, לפי מיטב השיטה של אמירת
חצי אמת, הסתרת האמת, העלמת עובדות,
הכללה סתמית והתעלמות מטענות
נגדיות העלולות לסתור לחלוטין את טענותיהם.
מלאכה זו נעשית לפי הכלל:
״השמץ כמד, שיותר, תמיד משהו יידבק״.
והרי כמה דוגמות.
נכון שהאסיפה הכללית של חברי המושב
הביעה התנגדות — ברוב קולות
גדול — להקמת חממות לגידול ורדים.
הסיבה לכך היתר, שאת החממות רצו אנשי,
הקבוצה׳ להקים בקירבת בתי־מגו־רים,
וידוע שבחממות משתמשים בריסד
סים רעליים בשפע .״לא באנו מהעיר אל
הכפר כדי לנשום כאן יומם ולילה אודר
מזוהם בגזים רעילים מחממות שתוקמנה
בקרבת חלונותינו טענו המצביעים
נגד הקמתן בשטח המושב. לעומת זאת
הביעה האסיפה הכללית את הסכמתה להקמת
החממות במרחק של כ־ 350מ׳ מגבול
המושב, בשטח השייך למושב. מרחק זה
של החממה מבית המגורים נראה כבלתי
נוח לאנשי ה,קבוצה׳ .יש כאן איפוא אמירת
חצי אמת והסתרת הנימוק שעורר התנגדות
אצל רוב חברי המושב.
והרי דוגמה נוספת: אחד המרואיינים
ניצל את ״קירבתו אל הצלחת״ (לפי ביטויו)
,בתקופה שהיה חבר ועד, לתפיסת
נתח רציני מכספי האשראי שהועמד על-
ידי מוסד כלכלי של הסוכנות־היהודית
לרשות כל חברי הכפר. דבר זה ברור
וידוע לכל חברי המושב, וגם אושר על־

ידי הנהלת החשבונות. מרואיין זה ניצל
גם את קירבתו המישפחתית לפקיד בכיר
במישרד ממשלתי מסויים, לקבלת אשראי
גדול. והנה, לפי שיטה ידועה, הוא הופך
את ההאשמה שדבקה בו בקשר למעשיו
אלה ומכוון אותה לאחרים וטוען :״הם
דואגים לאנשי שלומם״ וכו׳.
ועוד דוגמה: המרואיין־בלי־שם זורק
השמצה טוטלית 907 מהצמחונים בכפר
אוכלים בשר בהסתר.״ זהו שיא של הש מצות.
נכון שיש רינונים בכפר כי מיספר
קטן (קטן מאד) מחברי הכפר אינם נאמנים
נאמנות מלאה לעקרון הצמחונות,
אולם כאשר הובא לאסיפה הכללית עניין
נאמנות זו לעקרון הצמחונות של חבר
מסויים, שהיה יסוד מוצדק לחשוד בו
בסטייה מהעקרון, הגן עליו המרואיין-
בלי־שם במרץ רב והצליח להוריד את
העניין מסדר היום. והנה, אותו חבר מסויים
הודה זמן מה אחר־כך, במפורש, כי הוא
אכל בשר באמידים. אולם הוא אמר זאת
לאחר שעזב את המושב עם מישפחתו, כדי
להסיר מעצמו את ה׳מיגבלות׳ .ההגנה
הנמרצת שהגן המרואיין על החבר המסויים
עלולה לרמוז משהו לגבי המרואיין־המש־מיץ
עצמו ונאמנותו לעקרונות המושב.
ועוד הערה: המרואיין אינו משלם את
מסי הכפר מתוך עקרון, כפי הנראה. הוא
אמנם משתמש יחד עם מישפחתו בכל
השירותים שהכפר דואג להם בשביל התושבים׳
אולם את הדאגה לצד הכספי (450
ל״י לחודש) לקיום השירותים הוא מש איר
לאחרים. אומרים שהוא מחכה שאנשי
שלומו יגיעו לשילטון ואז ...כעת מגיע חובו
לכפר לסך 100 אלף ל״י ובזה הוא השיג
שיא. כמובן שלא קשה לקשט את אי תשלום
המיסים בנימוקים מחוכמים שאין בי ניהם
לבין המציאות ולא כלום.
אריה אמיתי, אמירים

השוק הפרסי
האם אין מהפכת חומייני באיראן צריכה
להדליק נורה אדומה בעיני כולנו? עד כה
חצצה איראן בינינו לביו אוייבינו הגדול
ביותר מצפון — ברית־המועצות. נפילתה
בידי אנשי הדת הקנאיים של חומייני היא
נפילת קו־ההגנה הקדמי שלנו, שאינה
חמורה פחות מנפילת קו בר־לב במיל-
חמת יום־הכיפורים.
אם ישתלטו הסובייטים על איראן, לא
תחצוץ בינם לבין ישראל שום מדינה
נוספת והדרך תהיה סלולה לאיום צבאי
רוסי ישיר על ישראל. האם אין זה משנה
את כל מערך הכוחות במזרודהתיכון
ומחייב הערכה חדשה של המצב, כולל גם
אצל הסידי הפלסטינים והסכם השלום עם
מצריים?
יהודה בטיש, חיפה
כל הניסיונות להציג את המהפכה שהתחוללה
באיראן כמרד נגד העריצות או
כעליית האיסלאם, הם בעיני זריית־חול בעיניים.
לדעתי, זהו חלק מהמאבק הגלו
באלי
על מקורות האנרגיה של העולם בו
נעשה שימוש בהמתת האספסוף בצורה
צינית שפלה. מה שמתרחש באיראן בימים
אלה הוא הוכחה מסייעת לכך.
אחרי שבעקיפין גרמה ההפיכה באיראן
להחנקתה של ישראל, מבחינת התלות
באחד ממקורות הדלק העיקריים שלה,
אסור לנו להפקיר את בארות־הנפט המצויים
עתה בידינו. החזרת שדות־הנפט
(המשך בעמוד )8
ה עו ל ם הזה 2154

דן ביי בגו ד,

סיגריה ע ם אוב
תערובת אמריקאית מובחרת

09 העולם הזה 2164

פרסום ד־ר •עקבסו!

ו 1שבץ הננולם

מכחכים
(המשך מעמוד )6
במיפרץ סואץ למצריים כמוה בהעלאתה
של ישראל אל הגרדום הכלכלי.
א. פכחסי, תל־אביב
יש הקבלה בין ההתעוררות הדתית ה חשוכה
והקנאית באיסלאם לבין התעוררות
דומה ביהדות. במה שונים אנשיו של
האיית־אללה חומייני מאנשי הרב לווינגרי
במה שונים המתפרעים בחוצות טהראן
מאלה המתפרעים בכביש רמות בירושלים?

ולא אושררה, לפיכך אזרחי־מדינת־ישראל
העבריינים וגם הלא־עבריינים מופקרים,
תחת האיצטלה של מניעת ״התערבות
בענייניה הפנימיים״ של המדינה. תושבי
השטחים הכבושים מוגנים וזכויותיהם נשמרות
במלואן.
אלא שההיגיון השלםוהישר אומר
אחרת.
ישעיהו־׳תומא ש״יק, תל־אביב
לפני כמה ימים פורסם בוושינגטון פוסט
כי ישראל מענה חשודים פוליטיים בשטחים
המוחזקים. תוך ימים מיספר קמו כל
יפי־הנפש בישראל (ואני מתכוון ליפי-
הנפש מהימין) ,שטענו כי זו אינה אמת
וכי עיתון כמו הוושינגטון פוסט נהג לא
באחריות כשלא חקר בנושא.
מטריד אותי בהקשר לכך: האם ישנה
פרוטקציה לערבים? הרי ידוע כי נהוג
במישטרה לענות חשודים יהודים. האם
השילטון מעדיף את הערבים ונוהג בהם
בצורה יותר הומאנית?
יוסי קאופמן, גבעתיים

עזרה צמחונית

בדף תשקיף (העולם הזה )2158 פירסמתם
תחת הכותרת מחתרות מכריזות סילחמה
על ישראלים, כי חייהם של ישראלים
המשרתים או עובדים במדינות מרכז־אמרי-
קה נמצאים בסכנה. נכון שמדינת ישראל
תומכת במישטרים השולטים בכל המדינות
האלה, אבל התמיכה היא גלובאלית,
בכל השטחים, ובעיקר בשטה החקלאות.
בתחום זה עובדים רוב הישראלים ש משרתים
במדינות מרכז־אמריקה ומצליחים
במשימתם יפה מאד. אמנם מרכז-
אמריקה רחוקה מאד מישראל, אבל לכל
הישראלים העובדים כאן יש מישפחות
בארץ והודעתכם גרמה נזק אישי לכל אחד
מאיתנו.
אמנון קידר, סן פדרו סולה, הונדורס

אלה גם אלה עושים בשם אלוהים והאמונה
הדתית מעשי״פשע המנוגדים לכל חוקי
הדת. ההתלהבות והקנאות הדתית של אנ שי
הפלג השיעי באיסלאם מזכירים את
השתוללות אנשי הרב כהנא. נראה ש־הקידמה
והליברליזם נכשלו באיזה מקום
אם חוגים כה רחבים, הן באיסלאם והן
ביהדות, חוזרים ומחפשים מיפלט בחוקי
הדת הנושנים.
צ בי ק מ חי, הרצליה
על עינויי ם בי ט ט חי סהכ בו שי ם

מאוזן
)1יישוב בגליל ; )5חוסר־עניין ; )10
מושת על כל אזרח; )11 מין; )13 מטבע
יפאני ; )14 חדר באוניה ; )15 תבואה ;
)16 קיבוץ בשפלת החוף ; )18 ארמדה ;
)20 מתגורר; )21 ציטטה; )22 מן הצאן;
)24 עברו את הנהר ; )25 נהר באפריקה ;
)26 מין כלי־נשק חם ; )28 שיקשק ;
)30 האזנה דרוכה ; )31 הפירה עמוקה ;
)32 מגילגולי הארבה ; )34 כנף־העוף ;
)35 מלחין רומנטי; )38 רוכבי; )39 בת-
קול )41 :שמא ; )42 בהמה דקה )43 :
הווייה ; )45 חלפה מן העולם ; )47 הס-
וחלילה (ר״ת); )48 אסף דבש; )50 עובד
בבית־המרחץ ! )51 תנועת־מים בים ; )52
ידיד; )54 מן האמהות; )57 לאלתר;
)61 כלי בשחמת; )62 התרברבות; )64
מסייר ; )65 תנובת העץ ; )66 נור ; )67
רך בצאן )69 :מחול אצילי ; )70 משמש
לקירוי גג משופע ! )72 כעם גדול ; )74
מכסה את העצמות ; )75 משוכה ; )77
יחידת־מגורים )78 :ארשת ; )81 ראפיה ;
)83 סוס בלי ראש ; )85 פרי־בטן ! )86 גץ ;
)88 מטבע צרפתי קטן; )90 תפיצו אור;
)91 מונח בתורת החשמל ! )93 הגיע !
)95״שוק 96 תרופה ; )98 מרחף
באוויר ; )100 קריאת־יגון ! )102 אחוריים ;
)103 ממהר; )104 תקין; )105 רגש.

)1אמיתה ; )2אדמה המצויה בנגב ;
)3ירק־גינה ; )4קידומת הולנדית ; )6
מספיק ! )7ילבלב ; )8סיומת לרבות ;
)9מתאווה ; )12 כפן ; )15 נהיר ; )16
שער! )17 הוציא מים מן הבאר! )19
מן האבות ; )20 שביב ; )21 מוסרת הודעה ;
)23 רשע מרושע ; )24 תחמושת לקשת ;
)26 חלון קטן ; )27 נועם, רוך ; )29 אדמה !
)30 יחידה ברכבת ; )33 מפה. קטנה ; )34
מצוי בכושר ! )36 חשק ; )37 נייר־ערך ;
)40 עלה בספר ! )41 מסולם הצלילים ;
)44 רוח רעה ; )46 מיפתן ; )47 סוללת־מגן
; )49 פריט חיובי ברכב ; )50 פוביה !
)53 דוגמה ; )54 אבר־תנועה ; )55 סופה
של ארץ ; )56 חלק בראש ; )58 כיתה
דתית; )59 מכופתר; )60 תפילה נוצרית
חגיגית ; )62 אביון ! )63 בירת הנגב (ר״ת) ;
)66 יכולת ; )68 נקלעו ל 71 עמל ;
)73 מחלקי היממה ; )76 גיבעה קטנה ;
)77 לא שולי ; )79 ערמומי ; )80 שן המפתח ;
)82 כיסא־כבוד ; )84 רע מאד כשהיא
נגדשת; )85 אולם; )87 מפליג במים;
)90 זאטוט ; )92 קיבוץ בארץ ; )94 האומות
המאוחדות (ר״ת 96 מעונות השנה<
)97 ירק ימי ; )99 נהר באיטליה ; )101
מנעול פטנטי ; )102 במקום ההוא ; )103
יבשה מוקפת מים.

מדי פעם מועלות טענות קשות המפרטות
מיקרים ממשיים חמורים, הניתנים
לזיהוי, על עינויים מעינויים שונים ביחידים
ובסדרות, המבוצעים בידי ״אנשי־ביטחון״
ישראליים בעצירים הנופלים לידיהם.
מדי אותן פעמים מושמעות הכחשות,
בין שהן אישיות, מפי ״אנשי־בי-
טחון״ הניטענים, ובין שהן רשמיות כלליות
מטעם הרשויות. ומדי פעם קורה גם שנידונים
על שימוש ב״אלימות בלתי סבירה״
או ״חריגה״ אחדים מ״אנשי הביטחון״
.כן קרה לא אחת, ששופטים בפניהם
נטענו והוכחשו דברים כאלה, התריעו
על ריבוי אלימות מישטרתית.
התבטאותו של השופט העליון חיים כהן
בנושא זה באה בימים בהם מתמשכת התכתשות
מילולית בין ממשלת ישראל, ממשלת
ארצוודהברית והעיתון וושינגטון
פוסט בדבר פירסומו של דו״ח אמריקאי
אודות עינויים בידי השילטונות הישראליים
לגבי עצירים ביטחוניים בשטחים
הכבושים.
דו?ה שיש צורך בהיגיון מועט בלבד
כדי להבין את הקורות כך: שילטונות
ישראל, האמונים על ״הכיבוש הליבראלי״,
הקשובים לדעת הקהל העולמית הרגישה
יותר ויותר לפגיעות בזכויוודהאדם, לא
יעלו על דעתם ביצוע עינויים כלשהם בעצירים
ערביים. תחת זאת הם מעדיפים
להרוס את ביתו של העציר לפני הבאתו
למישפט, או את הבית שבו הוא עבר
פעם במיקרה — או שלא במיקרה —
ובמיקרה הוא גם ביתן של מיספר מישפחות
אחרות. אך בעציר עצמו לא יגעו לרעה,
חלילה! לעומת זאת, בעצירים. יהודיים
אפשר לבצע עינויים — השופטים אינם
טועים וודאי שאינם משקרים! שכן עליהם
אינן חלות אמנות ג׳נבה, ובאין חוקה
למדינת ישראל, וההכרזה העולמית על
זכויות־האדם רק חתומה בידי הממשלה

חיידקי הטעות

רוח המאמר: האם החלב שלך מורעל?
(העולם הזה )2162 מתאימה אמנם למצב
החמור הקשור לזיהום הבקטריולוגי והכימי
של החלב הישרא לי,
על הסכנות-
בכוח הכרוכות בשימוש
בו, אולם,
לצערי, מיספר ה שיבושים
במאמר
הוא כמעט כמיספר
בחלב. החיידקים חבל מאד שנדפסו טעויות בכתבה
רבות. מאחר והמצב
ממילא הוא עדין
וחמור, יש להקפיד
על דיוק רב במסירת
הדברים, שמא
יטיל מישהו ספק באמינותם.
להלן הנקודות העקריות שברצוננו להבהיר
את הטעות שנמסרה בהן :
!• לגבי מכון התקנים נאמר בכתבה,
כאשר מדובר בתת־ועדה שבה אני מייצג
את אגודת מגן לצרכן :״והנה התברר
לי שאין שם אדם, כולל היו״ר הנכבד,
שמבין ברפואה.״ אני לא אמרתי דברים
אלה, מאחר והיו״ר של תת־הוועדה הזו
הוא הרופא ד״ר ב. רוזן, ולי אין כל
סיבה לחשוב, על אחת כמה וכמה לומר,
שד״ר רוזן אינו מבין ברפואה. אדרבא,
ברצוני להדגיש שגישתו של ד״ר רוזן
כלפי בטיחות החלב במדינה הינה, לדעתי,
מכובדת, עניינית ומגמתית, למען טובת
ציבור שותי־החלב בארץ. לעומת זאת, לגבי
שאר חברי תת־הוועדה, האמור במאמר
עומד בעינו.
!• לגבי מישרד־הבריאות נאמר שהוא
רוצה במותי. למען האמת, אין לי כל אינפורמציה
לגבי רצונותיו של מישרד נכבד
זה, ולכן לא התבטאתי כפי שצוטטתי.
כן נאמר שם כי ״מישרד־הבריאות מבזה
את החוק״ .נכון שמישרד־הבריאות לא
כיבד את חוקי־התברואה בקשר לחיידקים
בחלב, לכן, שינוי הפועל במישפט זה
לזמן עבר היה מתקנו. לעומת זאת, לגבי
התנהגותו הנוכחית של המישרד, אין בידי
כל מידע ולא הייתי מזדרז להעליל בטרם
בדקתי הדברים. בד בבד, לא אהיה מופתע
לגלות שמישרד־הבריאות אמנם ממשיך
ומזלזל בדרישות החוק הנ״ל.
ד״ר ג׳רי ידסטץ, יועץ רפואי ראשי
לאגודת מגן לצרכן, תל־אביב
העו ל ם הזה 2164

זמנים חולפים, עתות משתנות,
סבון ״אוליביה״ -לעולם נשאר.
״אוליביה״ סבון היופי של עץ הזית
מכיל שמן זית ומרכיבים טבעיים,
לרעננות ולעידון העור.

״אוליביה״ -הסבון העובר מדור לדור
וניחוחו עמו.

ע ע אזי מ 4 פרסו

גיליון ״העולם ׳הזה״ שראה אור השבוע לפני 25 שנה בדיול״
פירסם כתכת־תחקיר מצולמת, כסידרה ״נוער מחפש את ההווה״
,תחת הכותרת ״הכרה פאלדנית״ .הכתבה שיקפה את
ראשית ׳מינוי הערכים כארץ ואת המרת החלוציות כאורחות־חיים
מערביות. תחת הכותרת ״לא נבטיח דיווחים לקואופרטי בים
(לתחבורה)״ ראיין ״העולם הזה״ את ׳מר־התחבורה הציוני-
כללי, יוסף ספיר, על המאבק שבץ מישרד־התחבורה לבין הקואופרטיבים
לתחבורה.
דיווח יוצא־דופן הוא דיווחו של שאלתיאל בן־יאיר* ,ש־נשא
את הכותרת ״ניסיתי לפרוץ את המצור על אילת״ .הדיווח
הוא יומן הפלגתה של ספינת־משא, שהובילה את קופסות הבשר

של חברת ״אינקודה״ (מייסודו של יעקוב מרידוד) מאריתריאה
לאילת.
כשער האחורי של הגיליון פורסם סיפורו של אברהם חרם,
״עת דודים״ ,שזכה בפרס השני (בישראל) במיסגרת התחרות
העולמית של הסיפור הקצר.
כשער הגיליון: תלמידה אטי הדרי.

שרהאוצר לוי אשבור מגיש תקציב

* ״העולם הזה׳

מרכל על מידה אברו * דם אשכנזי ודם ספרדי
העם שאלה רפואית
כל ממשלה הרה פעם אחת בשנה. בבטנה
גדל העובר, מתהפך וגורם לבחילה.
הגוף כולו מתכונן לקראת החבלים
האחרונים, הצירים שבעזרתם ייצא התקציב
החדש לאוויר העולם.
השבוע בא התקציב עד משבר, וכוח לא
היה ללדת. הלידה הופרעה על־ידי הניגוד
המהותי של שני השותפים העיקריים
לקואליציה. נידמה היה שיהיה צורך בני-
תוח־קיסרי — ניתוח העשוי לסכן את
חיי האם הממשלתית עצמה.
הוולד והאמבטיה. גרמה לתקלה
דרישתם הנמרצת של הציונים הכלליים••
להקטין את סעיף ההוצאות. היה
זה צעד מחוכם למדי: אין אזרח שאינו
חפץ בכך. השאלה הגדולה היתה: האם
הדבר אפשרי מבלי לשפוך את הוולד יחד
עם האמבטיה.
כן! — אמרו הציונים הכלליים. הסביר
בשיחה פרטית, אחד משריהם :״לו
היינו באמת נציגי הבורגנות, כפי שטוענים
נגדנו, הרי היינו מתנגדים להגדלת
ההכנסות. כל בורגני רוצה להוריד את
המיסים. אולם אנחנו לא עשינו זאת. אנחנו
דרשנו להקטין דווקא את ההוצאות —
מבלי לפגוע בהכנסות. כי משק ממשלתי
המכנים הרבה, מוציא מעט, הוא משק
בריא. משק המכנים מעט ומוציא מעט,
גם הוא בריא. אולם משק המכניס הרבה
ומוציא את הכל — זה משק חולני מאוד !״
אולם מפא״י אמרה לא, בלמ״ד רבתי.
לדבריה, כל קיצוץ היה הורג את התפקידים
החיוניים של הממשלה. היא לא
התייחסה ברצינות רבה מדי לכל העניין.
לדעתה, היה זה תימרון מיפלגתי גרידא
מצד הציונים־הכלליים.
הצרור הנקוב. היה זה אופייני למצב
כל המיפלגות, שאף אחת מהן לא
נגעה ב שאלה העיקרי ת: ד,אם אפשר בכלל
לסתום את החורים בצרור הנקוב של
ממשלת ישראלי ממשלה החייבת להב טיח
את ביטחון המדינה מול יריבים ה מתחזקים
והולכים, לקיים משק ללא חונד
רי-גלם ושווקים, ולכלכל אוכלוסיה המייצרת
רק חלק קטן מצרכיה, חברה שאינה
במצב בריאות מתאים להריון, חברה
שלכלכלתה צפוייה תמיד סכנה של הפלה
מלאכותית.
אולם שאלה רפואית זו טבעה השבוע
בים הסיסמות המיפלגתיות — כרוב הבישראל**.

שאלות
הרציניות

כם :״אנו מקיימים ידידות נעימה עם
מירד, אברך.״
האשד״ שידידותה זכתה להערכה זו, לא
ידעה אם לקבלה כמחמאה או כרמז מפוקפק.
כי למרות שזה קרוב לשנתיים שהיא
כותבת בידיעות אחרונות, טרם השלימה
מירד, אברך עם העובדה שעורכת מדור
רכילות מן ההכרח שתהיה גם היא נושא
לרכילות.
פעם, למשל, הצליחה להשיג ראיון מיוחד
עם ד״ר ראלף באנץ׳ ,לאחר מאמצים
עקשניים. למחרת נדהמה לשמוע שעיתונאי
אחר, אשר באנץ׳ סירב לקבלו, ניסה
להסביר את כישלונו על חשבונה :״נו,
ברור,״ סיפר ,״אילו הייתי עושה גם אני
מה שהיא עושה כדי לקבל סיפור...״
מאופנה דכאנץ׳ .מה שהיא עושה,
סבורה מירד״ הוא רק עבודה עיתונאית
טובה. מירד״ בת ד,־ ,28 האוהבת לכנות
עצמה כחלוצת הרכילות העיתונאית בארץ.
הגיעה למיקצוע במקרה. עבודתה
הראשונה (ללא תשלום) היתד, בחרות, שם
כתבה וציירה מדור של אופנה נשית.
כעבור שנה עברה לשבועון לאש ה, והפעם
במשכורת מלאה. משם לידיעות אחרונות,
השייך אף הוא למישפחת מוזס,
היתד, הדרך קצרה. צורת המדור התגבשה
אף היא לא בכוונה. כאשר ראיינה
מירה לפני שלוש שנים את פולה בן-
בן־גוריון ופירסמה כתבה בייתית, זרועה
פיטפוטים נשיים על מה שראש־ד,ממשלה
*** התקציב אותו הגיש לוי אשכול, שר־האוצר,
היה בסך 320 מיליון. ל״י, ובו
גירעון צפוי של 60 מיליון לירות ישראליות.

שם מישפחתה של סירה לפני נשו־איה
לרמי אברך, אחיה של הפסנתרנית
דינה אברך, היה הרצברג. מירה, שניפר־דה
בינתיים מבעלה, מתכוונת לשמור על
שם בעלה.

אוהב לאכול וללבוש, החליטה כי מצאה
את שטחה בשדה־העיתונות: לכתוב דברים
קטנים על אנשים גדולים.
שטויות של ח״כים. במיקצועיות
שיטתית קשרה קשרים עם כל מי שהיה
מסוגל לספק לה רכילות על עצמו או על
אחרים. החלה מופיעה בכל מקום בו התאספו
אנשים ששמם סיפק פעם כותרת
לעיתון. שרים סיפרו לה ברצון על מה
שאירע בישיבות הממשלה, וראשי מיפ־לגות
גילו בהנאה את רגעי המבוכה של
יריביהם. נשים רצו אליה לספר לה על
השימלה האחרונה שרכשו בפאריס.
לא פעם ניתקלת מירד״ בעלת העיניים
הירוקות והשיער השחור הגזוז, במישפט
חדור-הבוז :״אה, כן. היא כותבת מדור
רכילות.״ אולם לה לא היה איכפת. היאידעה שכעבור כמה ימים יטלפנו אליה
אותם המקניטים כדי לספר לה את הצימוק
האחרון על עצמם.
״נכון,״ אומרת היא .״אני כותבת שטויות
של חברי־כנסת. אני מספרת כי דיפלומט
זה נישק את ידי אשתו אחרי כל
ריקוד. הקורא השיטחי יראה בזה רק רכילות.
אדם נבון יסיק את הלקח — שחב-
רי־כנסת מדברים שטויות ושאצלנו הגב רים
אינם מנומסים מספיק כלפי נשותיהם.
זאת יכולתי לכתוב במאמרים ובביקורות,
אבל זה לא השטח שלי, אני כותבת רכילות.״

עחח

מי1י דם
׳בראשית המאה סיווג רופא גרמני, ד״ר
קארל לנדשטיינר, את הדם לארבעה סוגים.
סיווג זה נעשה לפי תכונת ההתקדשות
של גופיפי הדם האדומים, והפך לרב-

תאריו 18.2.54 :
חשיבות בעירויי־דם, בהם מותר להערות
רק דם מקבוצות־דם זהות. שורת מישפ־טי-אבהות
רעשניים בארצות־הברית נתנו
לסיווג המרובע (א, ב ,אב ,)0 ,חשיבות
נוספת כקובע של אבהות אפשרית.
שימוש אחר בסיווג הדם עשו שני האחים
הירשפלד, רופאי־צבא אוסטריים
ממוצא יהודי, במילחמת־העולם הראשונה,
שתוך כדי בדיקת דמם של בני 16 לאומים
שונים בחזית הבלקן, גילו כי סוגי
הדם השונים מצויים בתכיפות שונה בבני
לאומים שונים. מסקנתם ההגיונית של ה אחים
הירשפלד: היחס בין סוגי הדם השונים,
אצל לאומים שונים, קבוע לכל הדורות,
אלא אם כן מתווספת, כתוצאה של
נישואי תערובת, תוספת דם שונה.
המיספרים השוללים. האחים הרופאים
קבעו אינדכס לחישוב יחס, זה, וגילו
כי אונדכס הדם של בני הודו, למשל, שווה
בדיוק לאינדכס הדם של הצוענים ההונגריים,
שיצאו את מולדתם הראשונה, הודו,
לפני דורות רבים, אך נמנעו מנישו־אי־תערובת
משך נדודיהם.
מאז הפך אינדכס הדם למכשיר עבודה
לכל אנתרופולוג המכבד את עצמו. החודש
הביא אנתרופולוג ישראלי בעל שם
עולמי, ד״ר רפאל פטאיי, למסקנה מר-
חיקת־לכת. הוא גילה הפרשים ניכרים בין
אינדכסי הדם של העדות היהודיות האש כנזיות
(המשתרעים בין 1.54ל־ )2.74 לבין
אלה של העדות הספרדיות ()1.35—1.16
ואלה של העדות המזרחיות האחרות

מסקנתו של ד״ר פטאי: מכיוון שאינ־דכם
הדם אינו משתנה כתוצאה של הגירה
ממקום למקום, אלא אך ורק בהשפעת
תערובת דם חדש, מחייבים מספריו את
שלילת האחדות הגזעית בין העדות האש כנזיות
לספרדיות, וביניהן למזרחיות.
— הקירבה הגזעית בין יהודי גרמני
(אינדכס דם )2.74 ליהודי מרוקאי ()1.63
פחותה, כנראה, בהרבה מזו שבין יהודי
גרמני ללא־יהודי גרמני (אינדכסים: בין
2.38ל )2.82-ובין יהודי מרוקאי ללא-
יהודי מארוקאי (.)1.63

אנשים
ס שר־האוצר לוי אשבול זכה בביקורו
האחרון בצרפת לכבוד רב. סיפר השבוע
פקיד ישראלי בפאריס, ששב ארצה:
כשאשכול הגיע במטוס, התאספו ב־שדודהתעופה
השגריר הישראלי, הניספח-
הצבאי, וכמה עסקנים חשובים של הסוכנות.
בהופיע השר בפתח המטוס, הצדיע
הניספח הצבאי הצדעה חגיגית. אלא ש אשכול
צעק לעומתו, באידיש, מכבש המטוס
:״אל תהיה --ואל תעשה
קונצים שכאלה!״
• על התפטרותו של עזריה רפ־פורט
מוועדת הריפרטואר של תיאטרון
אהל, העיר אחד משחקני התיאטרון :״הוא
רצה לכרות ראשים (של אמנים) .אבל
התברר שהקרדום היה עשוי עץ דק, והראשים
מגומי!״
• כוכבת הקולנוע מרילין מוכרו,
בתשובה לשאלת עיתונאים אם לדעתה
מגרה המראה של גופה מאחור, היא השיבה
:״מימי לא הלכתי מאחורי עצמי!״

חלוצת וזרכילוח
השבוע ניסה איש הארץ שבתי (״סבי״)
טבת להוכיח — על טור שלם — כי גם
לו יש את כל המעלות הדרושות להיות
שר בישראל. נוסף על כל המעלות, סי*
שהואשם שנה קודם לכן, ביחד עם
עמוס קינן, בהשלכת פצצה לדירתו של
שר־התחבורה הדתי, דויד צבי פינקס. לאחר
מישפט סנסציוני זוכו השניים.
** כיום המיפלגה הליברלית, מיפלגתו
של שר־האוצר, שימחה ארליך.

״העולם הזה״ 825

|״ן ך 11״ןךן 1״ 1צוות כתבי הספורט של העולם הזה סיקר את
מישחק הכדורגל המתוח, שבמהלכו הבקיעה בי־י

ת״ר ירושלים שני שערי־מענה, מול שער אחד של קבוצת הפועל רחובות, צמד שערים
זה הוא שהביא את הקבוצה הירושלמית, לראשונה בתולדותיה, לליגה הראשונה.

* חבר המכון האנתרופולוגי המלכותי
(הבריטי) וראשון תלמידי האוניברסיטה
העברית בירושלים (על הר הצופים) שזכה
בתואר דוקטור לפילוסופיה.

ניקד יבש בלחיצת אצבע
עס״סנו־מסיר־כתמים״!
שמת לב שכתמים
תמיד מופיעים ברגע
הבלתי מתאים?
אנחנו ב״סנו״ שמנו לב
לכך מזמן, ולכן פיתחנו
תרסיס מקצועי
לפתרון הבעיה.
״סנו-מסיר -כתמים׳׳
מסיר בקלות
כתמי שוקולד, רוטב,
מוצרי קו ס מ טי ק ה ועוד.
אז אל תחכי לכתם

הכתם נעלם,

מבלי להותיר עקבות.

***יי 41*5.

העולם הזה 2164

13,961

אתה צודק, האמריקאית עדיפה מכל הגחמות...
ועכשיו, גם אתה יכול להרשות לעצמך אמריקאית.
שבט. האמריקאית של שברולט
עולה פחות ממכונית אירופאית מקבילה.
מנוע 4צילינדרים בנפח 1600 סמ״ק,
אביזרי בטיחות ונוחות רבים כסטנדרט. שאל עליהם!

שבט, האמריקאית של שברולט החל מ־ססס 288,ל״י.

כו ללרדקמ קו רי

המחיר אינו כולל מ.ע.מ. ונכון ליום הפרסום.

ליאו גולדברג בע״בז

ת״א, דרך פתח תקוה , 86 טל 284111 .סניפי ם וסוכני ם בכל הארץ י

!• באר־שבע, רחוב
חיפה, רח׳ יפו ,132 טל ,522682 :וולטר יעקב, יפו ,19 טל •! 512251 :ירושלים, רח׳ שלומציון המלכה ,15 טל 235536 :
טרומפלדור ,40 טל • 173515 :נצרת, סרוג׳י יוסף, טל •! 56300 :נתניה, מכונית נתניה, טל 6 39423 :רמת־גן, ארי, ז׳בוטינסקי ,18 טל .720738 :

ש ע רי

ש חיי

כיסודו של דכר, זוהי כעייה רציונלית, שיש
לה היבטים רציונליים ופיתרון רציונלי, והזקוק
לדיון רציונלי.
אין זה סוד שאני מקיים מזת חמש שנים חילופי-
דברים רצופים עם אישים בכירים באש״ף. אחד מהם,
ידידי סעיד חמאמי, זיכרונו לברכה, שילם בחייו עבור
מגעים אלה. אחרים סיכנו, ועדיין מססנים, את חייהם
למען עניין השלום. נפגשתי עם מנהיגים פלסטיניים
בכירים גם בחודש האחרון.
אני מעז לאמר כי אין בבית הזה אדם המצוי יותר
ממני במה שמתרחש בתוככי התנועה הפלסטינית, בתוככי
אש״ף.

אבנרי ביקש את בעל המדור הזה
את נאום־הבכורה שלו בכנסת
בעל המדור נעצה לבקשה באומהכלל,
ומבלי ליצור תקדים.

מיקסם־השווא של ארץ־ישראל השלמה, שריד אומלל
של אתמול, החוסם את דרכנו אל המחר.

לפני שנה ורבע זכתה הכנסת הזאת, הכנסת התשיעית,
ברגע של התגלות. שערי השמיים נפתחו, ועולם חדש
נתגלה לעינינו.
על הדוכן הזה עמד נשיא מצריים, אנוור אל־סאדאת,
ונשא את דברו לעם ישראל. במסע שאין לו אח ורע
בהיסטוריה האנושית, בעיצומו של מצב־מילחמה, בא
הנה מנהיג הגדולה שבמדינות הערביות, והושיט לנו
יד לשלום.

בוודאי, רבים בכנסת הזאת רוצים בשלום, אשר יתן
הכשר להמשך החזקתנו בשטחים הכבושים, להמשך שליטתנו
על מיליון ושמונה מאות אלף בנים של עם אחר,
לשלילת זכותו של העם הפלסטיני לחרות לאומית במדינה
משלו. אך שלום כזה הוא פטה־מורגאנה, אין הוא קיים
אלא בדימיונם של הוזי־הזיות.

ואני מודיע לכנסת, כמלוא האחריות: ההנהגה
הפלסטינית המוסמכת מוכנה עתה לעלות
על דרף השלום עם ישראל, על כסיס של דו•
קיום כשתי מדינות לאומיות, זו לצד זו,
כשבנות טובה ובקשרים הדוקים. ההצהרות
שנמסרו כעניין זה, מפי המנהיגים העיקריים,
משקפות את המציאות.

^ ני קורא לכנסת התשיעית לראות את הברירה
האחת והיחידה הקיימת במציאות.
האפשרות האחת: שלום של אמת. לא היערכות
חדשה של צה״ל בחזית חדשה. לא התבצרות מחודשת
לקראת המילחמה הבאה. אלא שלום של ממש, שלום
עם העולם הערבי כולו, על כל עמיו ומדינותיו. שלום
אשר יפתח לרווחה את כל גבולותינו, דרומה, צפונה
ומיזרחה. שלום אשר יהפוך את תל-אביב לצומת־דרכים
בין מאראקש ובגדאד, בין חלב וחרטום. שלום אשר יהפוך

בוודאי, יש יסודות קיצוניים באש״ף, שטרם השלימו
עם המציאות. קיים שיתוף־פעולה אוטומטי בין חזית-
הסירוב הפלסטינית וחזית־הסירוב הישראלית, והאחת
מזינה את השניה. המיסמך הנושא את שמו של אליהו
בן־אלישר, הקריאות החוזרות ונישנות לגירוש הערבים
מן הארץ, מעשי חאיית־אללה לוינגר — כל אלה מזינים
את מעשיהם של אחמד ג׳בריל והאיית־אללה ג׳ורג, חבש,
ולהיפך.
אני קורא לשיתוף־פעולה מסוג אחר, בין חזית-
החיוב הישראלית והפלסטינית. מעשה חיובי אצלנו יעודד
מעשה חיובי בצד השני, ולהיפך.

ח״ב אורי
לארח בו
התשיעית.
רח יוצא

אדוני היושב־ראש, כנסת נכבדה.

לא להפדר-כינייפ. לא לשכיתת־נשק. לא
להפסקת־הלוחמה כאחת החזיתות. בי אם
לשלום של ממש, להתפייסות היסטורית כין
ישראל היהודית, הציונית, וכין העולם הערכי
כולו, מאוקיינוס עד אוקיינוס.

החלום שחלמנו כל חיינו, החלום שחלמו אבותינו
לפנינו, חלומם של ארבעה דורות, הנה עמד להתגשם.
ישראל עמדה להתקבל למישפחת העמים השמיים, למרחב
הגדול שבו שוכנת מדינתנו. לא עוד ונטע זר במרחב עויין,
לא עוד גטו חמוש ומבודד. לא עוד עם החי על חרבו,
ועליה לבדה ביטחונו.
באולם הזה קרה הנס. מעל הדוכן הזד. הושמעה
הבשורה.
הכנסת התשיעית זכתה בכך. זכות היסטורית, חד־פעמית,
שהעלתה אותה מעל לכל כנסת שבאה לפניה
ושתבוא אחריה.
זכות זו הטילה עליה חובה כבירה כלפי ההיסטוריה
העברית והעולמית: לעבוד למען השלום בכל יום ובכל
שעה, ללא לאות, ללא הרף, לא רתע, ללא דיעות קדומות
— להשלים את המלאכה, להנחיל לעם ישראל את השלום
אשר יפתח פרק חדש בתולדותינו.

זהו החטא הקדמון, שבגללו אנחנו עלולים
להחמיץ את ההזדמנות ההיסטורית לדורות,
ואולי לנצח. זהו החטא הקדמון /המעוות
והמסלף והמעקם את השאיפה לשלום.

בתרגום מילולי מאנגלית, כפי ששודרו היום בשידור
חי מפיו, לאמור :״אש״ף אינו מדינה. אך אין אנחנו
יכולים להכחיש את מעמדו וערכו בסיכסוך, ובסופו של
דבר כדי להשיג הסכם. יש לא רק טרוריסטים או אירגון-
טרור, יש גם צד אזרחי, זאת אומרת הפליטים הפלסטיניים.
אף אחד, וודאי לא אנחנו, אינו חושב שיושג הסדר
סופי של הסיכסוך במיזרח התיכון בלי יישוב הפליטים...״
ז ׳ק אמיר: מחר בבוקר משה דיין יכחיש, ויגיד
שהוא לא התכוון לכך.
אורי אבנרי: אני מברך את השר דיין על הדברים
שהוא אמר היום. אינני מתחייב לברך אותו על הדברים
שיאמר מחר.

זהו תפקידה האחד, המאכיל על כל תפקיד
אחר, בשם שהר אוורסט מאפיל על כל הרי
תכל. על פיו, ועל פיו כלכד, תישפט כנסת זו
כסיפרי ההיסטוריה. אם תעמוד כמשימה זו,
תיזכר לטובה לדורות. אם לא תעמוד כו, תיזכר
לדראון.
! 81 8

משק כנפי־ההיסטוריה נשמע כאולם הכנסת
— והכנסת המשיבה במלאכתה, באילו לא קרה
דבר.

הצטרפתי לכנסת הזאת בשבוע שעבר. באתי כמעט
במישרין מקאהיר, שם פגשתי את הצמרת הרוחנית
והמדינית של מצריים. שמעתי את ה״אני מאמין״ של
גדולי הסופרים, את השאלות של המדינאים, את רחשי
הלב של מאות אנשים פשוטים ברחוב, שמסרו לי את
המסר שלהם לכנסת. באתי אל הבית הזה, כשלבי מלא
תיקווה, אך גם מלא חרדה.
מה מצאתי כאן ן במשך שלושה ימים של דיונים
באולם כמעט־ריק, לא שמעתי אף פעם אחת את המילה
״שלום״ ,אלא כמליצה ריקה. הנושא האחד המעסיק את
מחשבותיהם וחלומותיהם של שלושה וחצי מיליון ישראלים,
של ארבעים מיליון מצרים, של כל יהודי וכל ערבי
באשר הוא שם — כאן, בכנסת, הוא עומד בתחתית הסולם.

נדמה לי שהאולם הזה, שאין בו חלונות,
ששום משב של רוח רעננה !אינו מניע אליו,
המנותק מן האוויר הצח׳של ירושלים במו צוללת
כתחתית הים, אינו נמצא בלל כירושלים,
אף לא בישראל, אף לא כמרחכ השמי, אלא על
פלנטה אחרת.

ה הם שני כדורי־העופרת הקשורים לרגליה של
כנסת זו, עד כי אינה מסוגלת להתרומם לגודל
השעה? אלה הם השטחים הכבושים, הגדה והרצועה,
המושכים אותנו מטה־מטה.
מהו מיקסם־השווא, המסנוור את עיני הכנסת, שאינו
מאפשר לה לראות את המציאות הקוראת לה? הרי זה

!81 8 8

יך עמדה הכנסת בתפקיד זה במשך חמשה־עשר
החודשים שחלפו מאז ז
החלום הגדול כמעט ונגוז. ההתלהבות הכבירה, שפרצה
בנחשול כביר מלב שני העמים, העם הישראלי
והעם המצרי — ואנחנו שהיינו שם, התלהבות זו עדיין
רוננת באוזנינו התלהבות זו בחמה לריק. התרוממות
הרוח, אשר יכלה לגבור על כל מיכשול, שככה. במקום
תנופת מעשה־האהבה, שפרץ שערי שמיים, באה ההתמקחות
הקטנה, העמידה על המקח, ההתעקשות על קוצו
של יו״ד, ההתחמקות, ההתחכמות, הטכסיס, הערמומיות
העקרה.

כהקשר זה אני מעלה על נס את דבריו
של השר משה דיין מהיום, ובהם הכרה מפורשת
כאש״ף. אני מכרן• אותו על בך.
מאיר עמית: זו פרשנות!
צ׳רלי ביטון: מה זה פרשנות? זו הכרה רשמית!
אורי אבנרי: אני קורא את דבריו של השר דיין,

ני קורא לכנסת לפתוח בדיון רציני וראציונלי
י * על נושא זה, כדי לשקול בקור־רוח ובצלילות־הדעת

את הסיכויים והסכנות, הכרוכים בפיתרון זה.
אשר לי, אחרי שיחותי עם מנהיגים מצריים ופלסטיניים
כאחד, הריני משוכנע באלה:

אל״סאדאת בין שמיר ובגין בכנסת
את ישראל העצמאית, הריבונית, שותפה שווחרזכויות
בשוק מרחבי משותף, בברית־הגנה מרחבית, בגוש מדיני
מרחבי. שלום שבו ניתן לשלב יחד את ההון של מדינות-
הנפט הערביות, את כוודהאדם של מצריים, את האדמה
של סודאן, את המים של עיראק, את הלהט של הפלסטינים
את הדינאמיות של ישראל, את תמיכת היהודים בעולם,
את המשאבים של המרחב הכביר הזה כולו, במעצמה
עולמית חדשה.

אין זה חלום. שלום זה• נמצא עתה, מהישג
יד. עלינו רק להעז ולהושיט את ידנו.

כל האפשרויות האלה נדונות עתה בפה מלא בקאהיר,
לא כיעדים רחוקים, אלא כמטרות מיידיות. אם הכנסת
התשיעית תעלה על הדרך הזאת, הכנסת העשירית תשלח
את נציגיה לפרלמנט מרחבי.

יש מחיר להגשמת התוכנית הזאת. ייאמר
נא הדבר ככירור, כלי התחמקות. המחיר הוא
השיבה לגבולות ישראל, מלפני מילחמת ששת
הימים. המחיר הוא מתן הזכות המלאה לעם
הפלסטיני להקים את מדינתו לצידנו, תודי יחפי
שלום, אחווה ושכנות טובה.
כיוון שזהו הנאום האחרון שלי בכנסת, שאין בו
הפרעות וקריאות־ביניים״ ,אני מבקש לאמר כמה
מילים שקטות על בעיית-הבעיות: המדיה הפלסטינית.

הבעייה הזאת הפכה אצלנו עניין מיסטי,
עניין מיפלצתי, עניין של שדים ורוחות. אולם

* לפי המקובל בכנסת, אסור לקרוא קריאות־ביניים
בשעת נאוס־בכורה, ואין להפסיקו.

• אין ביטחון ואין רווחה לישראל, אלא
כשלום בולל.
• אין שלום בולל, אלא כהשתתפות העם
הפלסטיני.
• אין הסדר עם העם הפלסטי,ני, אלא
באמצעות אש ״ף.
• מדינה פלסטינית אינה איום על ישראל,
אלא תנאי בל-יעבור לקיום, השלום והביטחון.

^ ש לו ם הזה הוא האפשרות האחת. ישנה אחרת,

י 1והלב נחרד מול מוראותיה. אם לא יקום השלום,
תשלוט המילחמה, ההזדמנות ההיסטורית תחלוף, כלא
היתה. שערי השמיים, שנפתחו על־ידי מעשהו הנועז של
איש אחד שבא לאולם הזה, ייסגרו בטריקה גדולה.
מילחמת־נצח תבוא למרחב הזה, הקנאות החשוכה של צד
אחד תיענה בקנאות האסלה של הצד השני. דם ודמעות,
אש וחורבן. דיכוי גובר והולך בשטחים הכבושים. בידוד
גובר והולך של ישראל בעולם. התרחקותם של אחרוני
ידידינו מאתמול, שנתנו את ידם לשאיפת החרות של
עם־ישראל, אך שלא יתנו את ידם לרמיסת שאיפת החרות
של עם אחר.

זוהי הכרירה. אלה הן שתי האפשרויות. אין
שלישית. וכל הטוען ככנסת הזאת שיש אפ שרות
אחרת, שמצריים תעשה שלום נפרד,
שאפשר להתחכם כעזרת טפסים זה או אחר,
הריהו טועה ומטעה, ומכיא על עמנו כבי
לדורות.
ך* גורל כהר בכנסת הזאת, הכנסת התשיעית, כדי
י י שתביא את השלום.

היא מצווה להתרומם לגודל השליחות
הקדושה הזאת, להתמסר לה כבל ליכה ונפשה,
למען לא ייאמר עליה כיום הדין: השעה
הגדולה מצאה כנסת קטנה.

מהו יום המזל שלו?

הרוכש טלוויזיה מץ צבע ״ 26 אינץ׳ באחד מימי המזל, יקבל.כפרם חינם טלוויזיה מץ

זהו.אחד מימי חודש פברואר 1979 בו אתה עשוי לזכות בשי יקר ערך -
חינם וללא הגרלה.
היכנס עוד היום אל אחד מן הסוכנים המורשים למוצרי מץ ברחבי הארץ
ורכוש את אחד ממוצרי מץ המעולים המשתתפים במבצע *.כך תבטיח
לעצמך את השתתפותך במבצע הפרסים הארצי הענק של מץ ״ארבעת
ימי המזל בחודש פברואר״
זבור! המבצע מוגבל לחודש פברואר 1979 בלבד!

כל שעליך לעשות:

הנ ח ה
״ 2ן עם רכישת אחד ממוצרי מץ המשתתפים במבצע עליך לשלוח לחברת מץ
רחוב מודיעין ,19 בני־ברק את חשבונית הקניה המקורית הנושאת את
הרוכש טלוויזיה מץ־צבע ״ 14 אינץ׳ או ״ 16 אינץ׳ באחד מימי המזל יהנה
מהנחה של 5054 ממחיר טלוויזיה מץ ״ 12 אינץ׳ .חותמת החנות בה נרכש המוצר, תאריך הקניה, חתימת המוכר והפרטים
המלאים והמדוייקיט של המוצר שקנית(תאור, דגם ומספר).
על חשבונית זו להגיע למשרד חברת מץ לא יאוחר מן ה־.25.3.79

הזוכים המאושרים

שרכשו את מוצרי מץ באחד מימי המזל של חודש פברואר 1979 יקבלו
הודעות לבתיהם לאחר הכרזת 4ימי המזל. תאריכי ימי המזל יפורסמו
בעתונים.

הרוכש טלוויזיה מץ שחור לבן באחד מימי המזל יקבל כפרם חינם טומולופטו(חנור חימום חשמלי)

הרוכש תנוד בישול ואפיה או דיפ פריזר(מקפיאון) מץ באחד מימי המזל יחיה זכאי
לבחור כפרס חינם בין גריל ברבקיו פחם ובין שני טרמוסים / 2ו 2ליטר

ועוד: כל שני זוכה!

מבין כל רוכשי מוצרי מץ המעולים בחודש פברואר 1979 תיערף הגרלה
בה יזכה כל רוכש שגי במערכת ווקי־טוקי הכוללת שני מכשירי שידור
וקליטה לילדים.
*הערת; כפוף לתקנון המבצע אותו ניתן לראות במשרדי חברת מץ, רחוב מודיעין .
9ו,בני-ברק.

הרוכש קולט אדים וריחות למטבח מץ באחד מימי המזל יקבל כפרם חינם
טרמוס / 2ו 2ליטר.
ר שימת מפיצים ח ל קי ת .
חו לו ן —

ס לון

ס בוי,

ת ל ־ א כי ב — שי ל ה,
ר ה׳ ב ן ־ יהודה . 1
די מו נ ה — אוני ברסל,
מ ר כז מסח רי.

חי פ ה — ס לון ה בנ קי ם,

ס ו קו לו ב .77

רמלה — אסתר או ני ברסל,
ר ת׳ הרצל .63

ירדהם — סו רי ה
מ ר כז מסח רי.

רו ני,

י הו ד
מ ר כז

רון,

א ש דו ד — ס לו ן ו שי רו תי ם,
מ ר כז א׳ . 118

רחובות — אלקט רו סנטר,
ר ח׳ הרצל . 171

פתח ־ ת קו ה אור ון,
רח, חיי םעוזר . 10

או ני ברסל,

ירושלי אלקט רי ק , 2001
ר ה׳ המלךג׳ ורג׳ . 21

ק רי ת ־ ש מו נ ה — בלק
( נהניםיעקב ) ,מ ר כז מסח רי.

י פו — אלקט רו י פו— ,
ש ד׳ י רו ש לי ם׳ . 121

— אלקט רו
מסח רי.

נ תני ה — מבט
ויי צ מן . 2

ר ה׳ ה בנ קי ם . 1

ת ל ־ א בי ב — ,מ לון

ל הי ט,

_^יין
אבן ־ ג בי רול .20

אנוץ אנו נוץ

פרט, אצל הסובעים המורע) ,למוהרי בזז׳
ובבית מ׳ר רחוב מודיעין . 19 בעי ברק -רמת גן

״המטה הכללי של צה ל הוא דוגמה למטכ״ל מחוסר כל אחריות ממלכתית *
במקום לנשר את בעיות המרינה משקיעים 90 מיליארד לירות בשרות * אם
יש משמעות לשלום זה צרי ו להתבטא בתקציב ־ אם איו לו משמעות
למה ע.ושים אותו? טוען אלוף (מיל ).מתי בלוו, לשעבר ראש אג־־א
במטב ־־ל, המותח ביק ורת על תקצי : 1־ הביטחון וק וב ע :

.הנשברמנ תי בנמחה

התק צי ב!

סי בנה

מסוגל לקדם גם בהיערכותו החדשה כל הפתעה צפויה,
מבלי שהדבר ייפגע במקדם הביטחון.
בא האלוף פלד וקובע: מלך הביטחון הוא עירום.
התביעה לתוספת בתקציב היא אחיזת־עיניים. הקצאת
המשאבים, שדורש משרד־הביטחון עבור צה״ל, תפגע
בצורה חמורה ביכולת המדינה להתקדם לקראת יעדיה
החברתיים והכלכליים. הסכם־השלום עם מצריים צריך
להביא לקיצוץ בתקציב־הביטחון ולא להגדלתו בשיעור
של כחמישים אחוזים לשנה.

^ ם להשתמש במונחים זהירים, ניתן. לומר
׳//י שזוהי שערוריה!״ אומר האלוף (מיל ).מתתיהו
(,׳מתי״) פלד, על הערכות משרד־הביטחון והמטה־הכללי
של צה״ל לגבי הסכומים שיידרשו לתקציב־הביטחון,
אחרי שייחתם הסכם־השלום עם מצרים.
בתקציב־המדינה הנוכחי הוקצו 64 מיליארד לירות
לתקציב־הביטחון השוטף. זהו תקציב־ביטחון רגיל, המבוסס
על ההנחה שלא יחול שום שינוי ביחסים עם
אוייביה הפוטנציאליים של ישראל. צה״ל יישאר ערוך
ומוכן בקווים הקיימים בגבולות הנוכחיים. התעצמותו
בציוד ובנשק והתרחבותו בכוח־אדם וביחידות חדשות
תימשך על פי התוכנית הרב־שנתית, כאילו שום דבר לא
קרה ולא השתנה ומילחמה עלולה לפרוץ בכל רגע.
אולם אם ייחתם הסכם־השלום עם מצריים, והגדולה
שבמדינות העימות עם ישראל תצא ממעגל המילחמה
הפוטנציאלי, אין צה״ל מוכן להסתפק עוד ־ בתקציב־הביטחון
השוטף. על סמך תיכנונים וחישובים, שעשו
ראשי המטה־הכללי ומומחי משרד־הביטחון, תובע צה״ל
לשנות את החלק היחסי המוקצב לו בעוגת התקציב
הלאומי. אבל לא חלילה להקטינו.
התוספת המשוערת, שאותה תובע צה״ל לתקציב, למקרה
שיוחל במימוש הסכם־השלום, מסתכמת בלא פחות
מאשר בסכום האדיר של 90 מיליארד ל״י, שיחולקו
על פני שלוש שנים. כלומר, עד להשלמת הנסיגה. וסיום
ההיערכות בקווים החדשים, על פי מה שנקבע בחלקו
הצבאי של הסכם־השלום, מבקש צה״ל לקבל תוספת
של 30 מיליארד ל״י לשנה.
ואם צה״ל תובע סכומים אלה, סימן שהם דרושים.
איש אינו מעז לערער על כך. גם אותם המחייבים
את חתימת הסכם־השלום ואת פינוי סיני סבורים שהסכום
העצום של 90 מיליארד ל״י דרוש, כדי שצה״ל יהיה

מערך ישן
ב תג אי ס מ שופדים

מ תי פלד

שיריון ורגלים של צה״ל בנגב במילחמת ששת־־הימים

!ך* אלוף (מיל ).ד״ו־י מ תי פלד, מי שעמד בראש
׳י 1אגף האפסנאות של צה״ל והיה חבר המטה־הכללי
עד לאחר מילחמת ששת־הימים, הוא כיום מיזרחן במיק-
צועו ובעיסוקו.
׳יחד עם זאת קרוב האלוף כסוף־השיער וחד הניסוח
לבעיות צה״ל ותקציב־הביטחון, הן כפרשן צבאי והן
כאיש־צבא מקצועי לשעבר.
״תקציב־הביטחון,״ אומר האלוף פלד ,״צריך לשרת
את התפיסה האיסטרטגית של הממשלה ושל צה״ל. הוא
צריך לבטא את מירווח הביטחון של המדינה. אין להבין
כיצד ייתכן שדווקא חתימת׳ הסכם־שלום עם מצריים תעלה
את תקציביהביטחון בכחמישים אחוזים למשך שלוש
שנים. שהרי עם הוצאת מצרים ממעגל המילחמה, כחמישים
עד שמונים אחוזים מהסד״ב (סדר־כוחות) הלוחם
של צבאות־ערב מסתלק מהמילחמה נגד ישראל.
״עד כה, בכל ההערכות של עוצמתן של מדינות־ערב,
הובא בחשבון כי הצבא המצרי מהווה למעלה ממחצית
העוצמה הצבאית הערבית, העלולה להתייצב נגד

מעוז בקו בר־לב אחרי שנכבש כידי המצרים במילחמת יום כיפור

״שינויים משמעותיים בנתוני הפתיחה וזקנים עדיפות לצה״ל״

ישראל. אם הצבא הזה יוצא ממעגל המילחמד, ואם חצי-
האי סיני יהפוך לאיזור־חיץ מפורז, פירוש הדבר שזה
מגדיל את מקדם־הביטחון של המדינה. זה צריך להתבטא
בתקציב־הביטחון. תחת שזה יתבטא בהורדת התקציב,
זה מתבטא בהגדלתו בשיעור של חמישים אחוזים. בשביל

״ההנמקה חסרת הסופיסטיקציה, שנותן משרד־הביטחון
לתביעה להגדלת התקציב, היא שהמיליארדים הנוספים
דרושים כדי לפנות את כוחות צה״ל מסיני ולהכניסם
להיערכות חדשה בנגב. זה אבסורד.
״המצב שבו ערוכים כוחות צה״ל בקווים קדמיים
בנגב ולא בסיני אינו מצב הדש. חיינו אותו עשרים שנה,
בתנאים הרבה יותר קשים וביחסי־כוחות הרבה יותר
שליליים מבחינתנו. מצרים היתד אז מדינה לוחמת. אוייב
מפורש. היא היוותה במרבית השנים 8070 מהפוטנציאל
הצבאי הערבי נגד ישראל. חצי־האי סיני לא היה מפורז
דה־יורה. דה־פאקטו כן. אילו היו המצרים רוצים בכך,
הם יכלו להכניס את צבאם לסיני בכל שעה מבלי לפגוע
בשום הסכם או התחייבות. באותן שנים החזקנו נגדם
בדרום מערך כוחות בעל תפקיד כפול: לצפות אל החזית
ולהחזיק מעמד נגד מיתקפה צפויה די זמן כדי לאפשר
לכוחות המילואים להתגייס.
״אם ייחתם הסכם־השלום, אנחנו עומדים לחזור למערך
זה עם שתי תוספות חשובות, שלא היו לנו בעבר: איזור־חיץ
מפורז, שהמדינה הנמצאת מעברו השני היא הפעם

המתחזקים כיום את סיני תיווצר רזרבה גדולה בתקציב-
הביטחון. כי אחזקת כוחות סדירים בסיני יקרה פי כמה
וכמה מאשר אחזקת אותם כוחות עצמם בנגב. על אחת
כמה וכמה שאחזקת כוח סדיר קטן יותר בנגב תחסוך
לצה״ל ולמדינה סכומים עצומים.
״אם משרד־האוצר לא יתבע ממשרד־הביטחון חזרה
את עודפי התקציב שיוותרו אצלו כתוצאה מצימצום
הכוחות ופריסתם בנגב, תיווצר רזרבה כספית ענקית,
שתעמוד לרשות צה״ל ומשרד־הביטחון כדי לסלול דרכים
ולהקים מיתקנים צבאיים בדרום. בצורה זו לא תתחייב
כל תוספת לתקציב־הביטחון הנוכחי.
״אולם המטב״ל הנוכחי אינו חושב במושגים כאלה.
הוא מתכוון להחזיק בנגב את אותם הכוחות עצמם שהוא
מחזיק כיום בסיני. המטכ״ל רוצה להמשיך ולהחזיק
בכוח הסדיר שיש לו כיום בסיני. דבר זה נוגד את
התפיסה הבסיסית של צה״ל כצבא חסכוני שכוחו במילואים
שלו.״
כשמתבקש האלוף פלד להשיב, מה יכולים להיות
מניעי המטכ״ל להמשיך ולהחזיק גם אחרי חתימת זזסכם־
השלום בכוח סדיר בסדר הגודל הקיים כיום בסיגי, הוא
משיב חד וחלק :״נראה לי שזה נועד לספק את דד
רמטכ״ל — שתהיה לו הרגשה שיש לו הרבה כוח. אין
לי שום הסבר אחר לגישת המטכ״ל להעביר את הכוחות
העצומים הנמצאים בסיני אל הנגב.״
אולם גם אם כתוצאה מהסכם־השלום לא יפורק הכוח
המחזיק כיום בסיני, ויועבר כולו לנגב, אין האלוף פלד
רואה כל הצדקה בתוספת של 90 מיליארד ל״י לתקציב-
הביטחון .״בתשעים מיליארד הלירות האלה,״ הוא אומר,
״ניתן לפתור את כל בעיות השיכון במדינה. אפשר לבנות

״אחרי הסכם־השלום עם מצרים יוצאת מחצית הכוח
הערבי הלוחם נגדנו מהמישחק, לפחות פורמאלית. פירוז
סיני נוטל את אפשרות ההפתעה מידי המצרים ומוריד
אותה לאפס. מנחם בגין אומנם אמר בשעתו לשר־המיל-
חמה המצרי, הגנראל גאמסי, כי המרחק בין תעלת־סואץ
לבין הנגב הוא שבע שעות נסיעה בסך הכל. אבל צבא
אינו ג׳יפ שלוקחים ודוהרים בו על הכביש. כדי להזיז
ארמיה מהתעלה אל הנגב — זה מיבצע לשבוע ימים
לפחות. היתרון שבשטח המפורז הוא בכך שברגע שמתחילים
להזיז כוחות בתוכו זה מגדיל את מירווח האתראה.
״שינוי זה בנתוני הפתיחה של מילחמה צפויה עם
מצריים חייב להשפיע על רמת המלאי של צה״ל. רמת
התיספוקת מוכרחה להיות מותאמת לסיטואציות חזויות.
המטכ״ל יכול הרי גם לתבוע שהוא רוצה את המקסימום
ולבקש אחזקת רמת תיספוקת ל* 360 ימי לחימה צפויים,
למשל.
״אבל הסכם־השלום משפיע באופן משמעותי ביותר
על האורך הצפוי של המילחמה, אם תיפרוץ בינינו לבין
מצריים אחרי חתימת ההסכם. לפני שישב צה״ל בסיני
היתה לו פריסה איסטרטגית הרבה יותר טובה. בפועל
לא החזיקו המצרים כוחות צבא גדולים בסיני. סיני הוא
אחרי הכל מדבר. קשה להחזיק שם כוחות סדירים,
כמו אלה של הצבא המצרי, המושתת ברובו על כוחות
סדירים. דה־פאקטו היתה סיני מפורזת כמעט בכל השנים
שקדמו למילחמת ששת־הימים. היותו של סיני איזור

..אילו היה מטבי ל חושב,
יוזם ועצמאי, הוא היה {?ומר
לשר־ הביטחון: יציאתה
של מצ ו י ים ממעגל
המילחמה מאנשות לנז
לחסון־ הרבה נ סו! ״
בהם את כל השיכונים הדרושים, את כל בתי־החולים
וכל בתי־הספר, הדרושים לפתרון מצוקת הדיור, האישפוז
והחינוך, תחת זה רוצה המטכ״ל להשקיע אותם בחולות.״

ש ר־ בי ט חון!׳ צ מן
מדינה בלתי־לוחמת. בתנאים אלה מתקבל היה על הדעת
להסיק כי אפילו סדר-הכוחות, שהוחזק בדרום עד ליוני
,1987 הוא גדול מדי.
״אין זה סוד, שעד למילחמת ששת־הימים החזיק
צה״ל בדרום חטיבה סדירה אחת בילבד. ההיגיון מחייב
שבתנאים החדשים, שייווצרו אחרי חתימת הסכם־השלום,
ניתן יהיה להחזיק בנגב עוד פחות מזה. שכן הפעם יעמדו
לרשות צה״ל אמצעי אתראה חדישים ומשוכללים, שלא
היו ברשותו אז, שיסירו ממנו את המשימה של תצפית
אל החזית.״

כוח סיני
חייג ל הי מחק
ולי אץ צורך להחזילן כוח קטן יותר
1 בנגב מאשר בעבר, אבל בוודאי שאין כל היגיון
במה שמתכוון צה״ל לעשות — להחזיק בנגב את אותו
סדר־הכוחות שהוא מחזיק כיום בסיני.
המוצבים שם, הוקמו הכוחות למטרה אחת: לאחזקת חצי האי סי׳ני. כל הביטחון
בסיני מוטל על צה״ל. בסיני אין מישטרה. אין שם
שירותי־ביטחון. אין כמעט אוכלוסיה אזרחית. כוחות צה״ל
הסדירים הנמצאים בסיני לא הוקמו לשם אחזקת הנגב
אלא לשם אחזקת סיני. הם לא היו קיימים לפני כן
והם הוקמו לצורך משימה זו בילבד. פיזורם או פירוקם
אין בו כדי לפגוע בסדר־הכוחות הכללי של צה״ל, שתוכנן
ונבנה כדי לעמוד במילחמה כוללת עם מדינות־ערב.
״הדברים צריכים להיות ברורים: הכוחות הסדירים
של צה״ל מוחזקים כדי לאפשר אחזקה שוטפת של שטחים
ומיתקנים וכדי לספק לצה״ל אמצעי אתראה עד לגיוס
המילואים. אותו חלק מהצבא, שעליו היו מוטלות משימות
אלה בסיני, חייב פשוט להימחק, אחרי שתוחזר סיני
לידי המצרים בעקבות הסכם־השלום. אין שום הצדקה
בקיומו. אם אותם הכוחות הסדירים הנמצאים כיום בסיני
דרושים לצה״ל לסדר־הכוחות הכללי שלו, למקרה שתפרוץ
מילחמה, צריך להכניסם לסדר־הכוחות במילואים.
״אם אומנם כך ינהג צה״ל ותקציב־הביטחון הנוכחי
ישאר בתוקפו, הרי שאחרי מחיקת הכוחות הסדירים

אפשר להוריד
אתרמתה מל אי
ה״ל ומשרד־הכיטחון מנמקים את תביעתם
* לתוספת העצומה לתקציב־הביטחון בכך, שיש לבנות
בנגב מערכת כבישים, מחסנים וקווי־הגנה. האלוף פלד
שולל גישה זו מעיקרה.
״מישרד־הביטחון טוען כי מערכת הכבישים החדשה
בנגב דרושה כדי להכניס ולהחזיק שם מיספר חטיבות
סדירות. עשינו את זה בעבר בנגב מיספר פעמים בלי
הכבישים והמיתקנים שמתכוונים לבנות. כאשר פורצת
מילחמה, הטנקים נוסעים על החולות. הם אינם זקוקים
לכבישים. הכבישים דרושים אך ורק׳ לשם אחזקת הכוח
הקיים, כדי לאפשר להוביל לו אספקה או להעביר כביסה
למכבסה.
״כדי להכניס צבא לנגב על מנת לקדם אפשרות של
מילחמה, לא צריך כבישים. אין גם כל צורך בבניית
מחסני־חירום, למשל. מחסני־החירום בנויים על פי פריסת
כוחות המילואים של צה״ל, ולא בחזית. צה״ל זקוק
למחסגי-חירום במקום שבו מתגייסים כוחות המילואים ולא
במקום שממנו הם יוצאים למילחמה. מרכזי גיוס המילואים
— ואין זה סוד — מתפצלים בהתאם למרכזי הגיוס
הטריטוריאלים. אם רוצים להקים שם מחסנים חדשים
לכוחות מילואים חדשים — שיקימו. אבל ההשקעה הדרושה
לכך אינה מגיעה אפילו לחלק קטן מ־ 90 מיליארד הלירות
הנדרשות.
״מדובר כיום במשהו אחר לגמרי: בהקמת מערך
תחזוקה שלם כדי לקיים כוח סדיר בנגב שאינו נחוץ
כלל. אם תהיה שעת־חירום ניתן לגייס מילואים ולהושיב
אותם שם. אין צורך בכוח סדיר קבוע. זהו כל ההבדל
בין צבא סדיר, לצבא הבנוי והמבוסם על מילואים.
״אבל הסוגיה היא הרבה יותר מורכבת. יש לה היבט
חשוב נוסף. צה״ל בונה לעצמו רמת תיספוקת לקראת
מילחמה צפויה. זה מה שמכונה ׳מלאי החירום /רמת
התיספוקת הדרושה נקבעת אחרי שהמטכ״ל יושב, חושב
ומעריך כמה ימי־מילחמה צפויים במילחמה עתידה, לכש־תפרוץ.

יום תיספוקת כזה, המכונה ׳יום לחימה׳ ,עולה
הון תועפות. אחרי מילחמת יום־הכיפורים היה צורך
להעלות את רמת התיספוקת הקיימת במאות אחוזים.
אני בא וטוען כי אחרי חתימת הסכם־השלום ניתן יהיה
להוריד את רמת התיספוקת הדרושה לצה״ל בשיעור
ניכר.

רמטפ ״ ל א חן
מפורז איפשר לצה״ל לתכנן את המילחמה הצפויה כך,
שהוא יוכל לרכז את עוצמתו בחזית אחת להכריע בה,
ואז. להעביר את הכוחות לחזית שניה ולהשיג גם בה
הכרעה. זה נקרא לפעול על פי, העיקרון של קווים פני מיים
/מילחמת ששת־הימים היתד דוגמה קלאסית למימוש
עיקרון זה.
״במילחמת יום־הכיפורים בוטל היתרון שהיה לצה״ל
בדרום, של שטח שהפריד בינו לבין הצבא המצרי. כך
יכלו המצרים והסורים לתאם פתיחת מיתקפה בשתי
חזיתות בו זמנית, ומנעו מצה״ל אפשרות של הכרעה.
המילחמה, נמשכה 20 יום ללא הכרעה.״

__יכולת_ההכמגה
ך יום,״ אומר האלוף פלד ,״זה מעבר לכל
ויכוח, שלא ניתן היה לצה״ל להשיג הכרעה
במילחמת יום־הכיפורים בגלל ההיערכות ההתחלתית
הגרועה.
״כאשר סיני יפורז שוב, הרי שעצם התנועה של
הצבא המצרי לסיני ובתוכו תהיה עילה למילחמה. וזה,
בניגוד למה שקרה ב־ ,1967 כאשר עילת המילחמה היתד
סגירת מיצרי טיראן ולא הזזת הכוחות המצרים בסיני.
פירוש הדבר, שבהיערכות החדשה יהיה מצבו של צה״ל
הרבה יותר טוב. ברגע שהצבא המצרי יחצה את התעלה,
תהיה בכך עילה למילחמה. לא יהיה צורך עוד בתקופת
המתנה כמו במאי . 1967 בכך החזרנו לעצמנו את היתרון
של ניהול מילחמה בקווים פנימיים, אבל בתנאים הרבה
יותר משופרים מאלה שהיו קיימים לפני שתינדעשרה
שנה.
״שוב נוכל להכריע בחזית אחת ולעבור במהירות
לחזית שניה, משימה שצה״ל בנוי לה והתנסה בה בעבר.
לא ייווצר מצב שבו ינהל צה״ל מילחמה במשך עשרים
יום ללא הכרעה.
״הנתונים החדשים מחייבים את המטכ״ל לחזות פחות
ימי לחימה במילחמה צפויה, עם אפשרות להכרעה מוח לטת.
מצב כזה אינו מחייב אחזקת רמת תיספוקת לתקופה
ארוכה, שכן הכרעה מאפשרת חידוש המלאי.
(המשך בעמוד )30

תה עלית מדבר בעד עצמו
אריזת מגן
שקית חיצונית,
בציפוי מיוחד, שומר ת על
הטעם ומגינה על שקית
התה מלחות.

שקית ה׳׳קיפול־הבפול״
שקית ה״קיפול
הכפול״ ,בשיטה
החד שנית: ניר מיוחד
עוטף את תערוב ת התה,
הגיר מקופל בצורת פירמידה
כך שאותה כמות תה
נו תנ ת יותר טעם. המים
עוברים גם ברווח שבין שני
הקיפולים של הניר
וגם סביב ל ד פנו ת
החיצוניות של ה שקית
וכך שטח המגע שבין
התה והמים גדל.

תערובת תה
עלי תה כתושים
המיוצרים אך ורק
מהעלים העליונים של
שיח התה. התה גדל
בציילון בתנאים הנכונים
ונבחר בדקדקנו ת ע״י
״טועם״ מיוחד באנגליה
שיצר את ה ת ערוב ת
המיוחדת ל״תה עלית״.

פתח אתה קו פסא הכ חול ה, הוצא שקית של
׳׳תה עלית״ ,מזוג מים טריים רו תחים
המתן 2-3דקו ת לפני שתוציא אתה שקית
והקשב לטעם...

יש תה

טוב לי עט

) 111( 0אי ט לי ה
מ בי א ה לך א ת
נעלהמ פו ר ט
החדשה שלך.
כשחיפשנו נעל ספורט
אמיתית מצאנו את
הנעל שהולכת לכל מקום,
למגרש הטניס, למשחק
כדורסל או לריצה בערב,
לבית הספר, לדיסקוטק,
לטיול ואפילו לעבודה. .

יג־:וזנ7שבי

הנעל ללא תחרות במחיר ובעיצוב הנעל המצטיינת בחוזק
וגמי שות
הנעל שתהפוך חלק בלתי
נפרד ממך מהמבט הנעל
הראשון

העו ל ם הז ה 2164

עוזו..העולם הזה״ ממשיך בדיווחו על נגישותיו עם אנשי הצמות

ש ל חומייוי

מאד. כאיש־השמאל, כמתננד קיצוני של המישטר הימני הסאדאתי
וכאוהד כרית־המועצות, הוא מתנגד ליוזמה כחריפות, אף שהוא ממשיך
לתמוך כרעיון השלום ככל פה.

לפני כמה חודשים הוטל עליו איסור־כתיבה, למרות שהוסיף להיות חבר מערכת
אל־אהראם, וליהנות מכל שרותי הבניין המפואר של מערכת זו — שהוא, לדעתי, הבניין
המסודר והיעיל ביותר בקאהיר כולה.
לפני שבועות אחדים הוזמן סיד־אחמד אל ״התובע הסוציאליסטי״ ,ונפתחה נגדו
חקירה .״התובע הסוציאליסטי״ נבדל מן התובע הכללי, ותפקידו הוא לפעול נגד
אוייבי המישטר. סיד־אחמד נחקר כמה פעמים, הוטל עליו איסור נסיעה לחו״ל, אך לבסוף
נסגרה החקירה נגדו. מעמדו במצריים של אל־סאדאת דומה במיקצת למעמדו של ז׳ן־
פול סארטר בצרפת של דה־גול — הוא נחשב כמתנגד המישטר, אך הכל מכבדים אותו.

אפשר היה לחשוב כי אדם, שזה עתה עכר חקירה חמורה, יחשוש
להתכטא. אך סיד־אחמד לא הדם על כך. כשטידפנתי אדיו, הזמין אותי
כשימחה דמישרדו כמערכת. אף שהייתי מדווה כפגישה זו עד־ידי סגן
אלוף של שרות־הכיטהון, שומו״ראשי, דיכר עד המישטר כלי חשש,
בגילוי־לב עוקצני. היתה זאת עדות נוספת לחופש הרב (יחסית) השורר
עתה במצריים.
אני מכבד את סיד״אחמד. יותר מזה: אני מחבב אותו מאד, כאדם וכאיש־רוח.
כל שיחה עימו היא לי תענוג אינטלקטואלי טהור. לא יכולתי להסכים הפעם לרוב
דבריו. אך יכולתי ללמוד ממנו הרבה על עמדת השמאל במצריים, בעולם הערבי —
ואף באיראן. אז, בקאהיד, הבינותי את אשר. עומד להתרחש באיראן, המתרחש
עתה לנגד עינינו.
הסביר סיד־אהמד: במישטרו של השאה, כל הצורות הלגיטימיות של התנגדות

איית־אללה חומייני חוגג
אס ההמונים הולכים אל הדת —
^ אהים המוסלמים במצריים נהנים מן ׳הסובלנות הרבה, יחסית, של מישטר
י 1סאדאת. פעילותם המיפלגתית אסורה, רישמית. אך מותר להם להוציא לאור שבועון.
באהד הגליונות של שבועון זה פורסם, לא מכבר, מאמר זועם. לשבועון נודע.
כנראה מפי סוכנויות־ידיעות בינלאומיות, כי ביודהמישפט הישראלי החליט שהזנות
היא מיקצוע, וכי על כן יש לשלם פיצויים לזונה שנפגעה בתאונה מיקצועית.

השבועון הזדעק ושאל: איך אפשר לעשות שלום עם מדינה שכה
מאת

אורי אבנר
הזנות היא מיקצוע מכובד ץ כיצד יכול מוסלמי מאמין להשלים עם
מדיניות־השלום של אנוור אל־סאדאת, לאור מציאות נוראה זוז
העיתונאית המצרית, שסיפרה לי על כך, חייכה. היא התייחסה לעניין כאל בדיחה
מוצלחת, קוריוז אחד מיני רבים. המהפכה הדתית־הקנאית שהתחוללה אותה עת באיראן
(ערב ניצחונו של האיית־אללה רוח־אללה חומייני) נראתה רחוקה מאד מקאהיר
הסובלנית.

בהידו ם ה תו תחים
ף* קומה השישית (״קומת הגלות״) של אל־אהראם נראו המאורעות באיראן קרובים
^ מאד. כי שם, באחד החדרים המשקיפים על שכונת־עוני, יושב מוחמד סיד־אחמד,
איש השמאל, אחד המוחות המבריקים במרחב.
סיד־אחמד, בן ה־ ,50 נולד לאחת המישפחות העשירות והאצילות של מצריים,
אך השתייך לשמאל מנעוריו. פעמים רבות ישב בכלא, לפני המהפכה ואחריה. סיפרו,
בהידוס התותחים, שהופיע ב־ 1975 בביירות, היה סימדדרך פוליטי ואינטלקטואלי, מפני
שהטיף בגלוי לשלום עם ישראל. פגשתיו בחו״ל לפני שמישהו חלם עדיין על יוזמת
אל־סאדאת, וראיתי בו את אחד מאבות מחנודהשלום הערבי.

יוזמת־השלום של אל־סאדאת הכניסה את סיד־אחמד דמצב מסוכך

אכנרי עם מוחמד סיד־אחמד
— השמאל הולך אחריהם
ומחאה דוכאו באכזריות. המוסד העצמאי היחידי, שעוד יכול היה לתפקד, מול פני
הדיכוי הקיצוני, היה הדת. משום כך הפכה הדת כלי־הקיבול לכל שאיפות המרי וההתנגדות.
המהפכה
האיראנית אינה דתית בלבד, במובן המקובל במערב. הדת השיעית היתד,
תמיד, לאורך ההיסטוריה, ביטוי ללאומיות האיראנית, וגם עתה יש למהפכה השיעית
אופי לאומי בולט.
הדת השיעית מספקת להמוני איראן מכשיר להתגברות על בעייה חמורה של ני כור.
איראן הוצפה, בימי השאה, בהשפעות זרות. השאה עצמו היה נטע זר. הוא
הכניס לאיראן את ההשפעה האמריקאית, וצורות רבות של כפייה מבחוץ. הוא הכנים
לאיראן את ישראל. באותו זמן הזניח את בעיות־היסוד של איראן עצמה.

מדברי סיד־אחמד עלתה הקכלה כרודה: השאה—האמריקאים—יש

י צי לו ש ל חומייני
(המשך מעמוד )19

ראל, לעומת המשולש שד קמם־דייוויד: אד־סאד,את—האמריקאים—
ישראל.
המוני איראן, שהרגישו את עצמם יותר ויותר מנוכרים במולדתם, חיפשו דרך כדי
למצוא שוב זהות עצמית אמיתית. הם מצאו אותה בדת השיעית, הלוחמת בהשפעות
הזרות, באמריקאים ובישראל.

..שלו ימני״
^ אם תשפיע הקנאות הדתית החדשה על מצריים 1האחים המוסלמים, הניזונים
י י מכסף סעודי, שיבחו בעיתונם את חומייני עד לב השמיים — למרות שהוא שיעי,
והאחים הם, כמובן, סונים. האחים אינם תופעה חשובה. אין הם שייכים לכפר, וגם
לא לעיר. הם מייצגים את חסרי־השורשים, ההמונים המנוכרים.
אך ההשפעה העיקרית של מאורעות איראן היא דווקא על השמאל. החשבון, כך
נראה לי, הוא פשוט וטכסיסי — ולדעתי גם סתגלני ואופורטוניסטי.
השמאל אומר: ההמונים במרחב זזים לעבר מגמה קנאית־דתית. מה שקורה
באיראן, יכול לקרות במקומות אחרים, בצורה זו או אחרת. לשמאל אסור לאבד את
הקשר עם ההמונים. מכאן: על השמאל להשתלב בתנועה הכללית, לכרות ברית עם
הקנאים הדתיים, לנסות להשפיע על כיוון התנועה.

המסקנה המעשית: השמאל הטצרי והערכי יהיה נוקשה יותר,
לאומני יותר, רחוק יותר מעניין השלום.
יש לכך מערכת של הסברים או תירוצים. למשל: אם ניתן להפיל את המיש-
טרים הריאקציוניים רק באמצעות התקוממות דתית, ניחא. צריכים להשתלב בה, לפקח
עליה, להסיח אותה לכיוון הנכון.

תירוץ נוסף :״השלום הפד רעיון ימני״ .אל־סאדאת הימני פועל
כחפות אמריקאית. שלום כזה לא יפתור את הכעיות ההכרתיות של
ההמונים כעולם הערכי.
אין צורך לאמר כי לא חסכתי בדיברי־ביקורת על גישה זו. עם כל ידידותי לסיד-
אחמד, לא יכולתי להשלים עימה. היא מזכירה לי את התפקיד האומלל שמילאו המיס-
לגות הקומוניסטיות בכמה ארצות באירופה, ערב עליית הפאשיזם. חוששני שהיא עלולה
להוביל את בעליה אל עברי-פי-פחת של מצב, הנוגד תכלית ניגוד את המטרות שלמענן
הם לחמו באומץ־לב כה רב. ,במשך שנים.
אגב, נדמה לי כי איש במצריים לא נתן עדיין את דעתו על צד חשוב אחד של המצב :
המהפכה הקנאית של חומייני מאיימת יותר סכל על ברית־המועצות. רבע האוכלוסיה
בברית־המועצות היא מוסלמית, וזו שוכנת דווקא בקירבת הגבול הפרסי. מזה שנים
יש סימנים של התעוררות דתית בקרב אוכלוסיה זו, שלא נעכלה מעולם לגמרי במישטר
הקומוניסטי.

קשה לתאר חומר־נפץ מסובן יותר לשלמותה שד כרית־המועצות.
כהשוואה להתעוררות איסלאמית אפשרית, ההתעוררות הציונית של
חלק מיהודי כרית־המועצות היא סעדה ככוסימים.

עם סגן־אלוף המרי כשוק חאן אל־חלילי
מדוע יש מיסעדה לחלב?

המסקנה של סיד־אחמד, לשמע אפשרות זו: אם כן, ייתכן מאד שברית־המועצות
תהיה מעוניינת לייצב את המישטרים הקיימים במרחב הערבי, ושהתנגדותה להסכמי
קמפ-דייוויד תחלש.

שמעתיו עד אותו רגע, ושהחל מתפרסם רק כעבור כמה ימים ברחבי העולם: גילוי
הנפט של מכסיקו.
טען האיש, תוך שהוא לוגם מכום־ויסקי, בחדר-האורחים המהודר של הווילה המפוארת
שלו בשכונת זמליק, על האי שבלב קאהיר:

שתי מהפ כו ת

• כחודשיים האחרונים התחוללה כעולם מהפכה, שהשלכותיה לא
חדרו עדיין לתודעה. במכסיקו נתגלו אוצרות־נפט כבירים. הם יעלו
לפחות פי ארבעה על הרזרבות העצומות של סעודיה, והם נמצאים על
סף דלתה של ארצות־הכרית.

ה ככלל קורה לעניין קמפ-דייוויד, לדעת סיד־אחמד?
מפיו שמעתי לראשונה הערכה, שכמה אישים חשובים במצריים, לאו דווקא בחוגים
הרשמיים, חזרו עליה באוזני בגירסות שונות.

!• חומת־ההגנה של ארצות־הברית במרחב, מול ברית־המועצות, התמוטטה באי ראן,
אך באותו זמן היא הפכה מיותרת. הברית האמריקאית־סינית שמה מחסום של
ברזל לפני אפשרות־התפשטות של ברית־המועצות. באמצעות סין, יכולה ארצות־הברית
לעצור את הסובייטים בכל מקום.

עיקרה: המרחכ שלנו מתחיל לאכד את חשיכותו כעיני האמריקאים,
והם סונים למרחכים אחרים.
אין זה מיקרה, לדעתו, שארצות־הברית הודיעה על כינון היחסים עם סין בדיוק
באותו היום — ה־ 17 בדצמבר — שנועד לחתימת הסכם־השלום המצרי־ישראלי. המוקד
עובר למקום חדש.

העדיפות עוכרת למיזרח הרחוק.

• מבאן שנעלמו שתי הסיכות העיקריות לעניין האמריקאי כמרחב
שלנו: הנפט והחומה האנטי־סובייטית.
המסקנה :״חזרנו להיות מה שהיינו קודם — מדינות קטנות בשולי ההתפתחות.״

ואם המרחב כולו חדל מלהיות מעניין, הרי גם השלום כמרחב חדל
מלהיות מעניין. הוא ירד מדרגת העדיפות העליונה של ארצות־הברית.
שוב הוכח שהזמן אינו פועל לטו1

בת השלום, בשם שאינו פועל לטובת
ישראל.

הנפט שיופק בעתיד בסין, בעזרת הידע האמריקאי, יכול להקל במידה רבה על
התלות של העולם המערבי בסעודיה. יפאן
תוכל לקבל את הנפט שלה במישרין מסין
הסמוכה, תחת להזדקק לנפט של המיפרץ
הפרסי(או ״הערבי״) .ואילו ברית־המועצות
פועלת עתה כדי לשכנע את הערבים שסין
היא האוייבת המשותפת לכולם.
אשר לסעודיה: היא ממשיכה, לדעת
סיד־אחמד, לפסוח על שתי הסעיפים. יש
חילוקי־דעות בין אסכולות שונות בצמרת
שלה. מצד אחד היא מעוניינת ביציבות
במצריים, כדי לחזק את היציבות בחצי־האי
ערב. מאידך היא רוצה לרכוש יציבות
פנימית לעצמה על-ידי הזדהות עם המח־
3 0 1 3 £ 6 3 0 0 — 3 0 )1 11131; 18 )16׳\\ 1£ 181*3.61 1*63117
נה הרדיקלי, המתנגד ליוזמת אל־סאדאת,
שכרת בבגדאד ברית עם סעודיה.
113131( 16 — 111611 11 03111101 3180 !13 \?6 301350111501 , 1311)1

התוצאה: מצריים הולכת לפגי־שות
עם ישראל, אך ההסכם לא
נחתם עדיין. כדברי סיד־־אחמד:
״הרצון של מצריים לחתום גוכר
והילה אך גם הקשיים גוכרים
והולכים.״
את הרעיון, שנקודת־הכובד עוברת מן המרחב
שלנו למקומות אחרים בעולם, שמע תי
עוד באותו יום מפי אדם, הרחוק מסיד-
אחמד כרחוק מערב ממיזרח. זהו ידיד צעיר,
מבריק, ממוצא לבנוני, הקשור בקשדי־נשד
אין עם אחד מגדולי העשירים של סעודיה,
והמנהל עסקים מסועפים בין ביירות, קא־היר
וריאד.
בפיו היתה הערכה, שהדהימה אותי ברגע
הראשון. הוא התבסס על ידע, שלא

111 1*6101*111 311)1 0 113056,

3 0 )1 11101*6 86111611161118. 0 0 1 7

£31*3)10X103117 611011511( 13 11316 860111*117 10 1(6 £0110)1
;631186 , 111) 6 111*1 10161*7 11131־3 0 )1 1116 181*36118 1111181 1
6 <1 1( 7 01*6 3 1 1 0 5 01( 8130168ז1116 8111131100 0 3 0 0 0 1 1( 6 3011
3 0 )1 15001 *1 0 5 1116 £*31681101303 .

שהופיע ב־ 5בפברואר, יום כניסתו של אורי אבנרי

לכנסת, בעיתון המצרי בשפה האנגלית, אג׳יפשן גאזט.
* 1יעי
המאמר ציטט בהרחבה ראיון שהעניק אבנרי בקאהיר, וקבע :״למרבה הכאב, ברור כי
15 מהישראלים, הדוגלים כמוהו בהקמת מדינה פלסטינית,
מלבד אורי אבנרי ואולי
ישראל תועה במבוך של ג׳רגון מישפטני ודוחה את היום של קבלת ההחלטות האמיתיות.״
המאמר סיכם :״אם ישראל רוצה באמת בשלום — והדבר נתון בוויכוח — הרי אין היא
יכולה לשמור על יחסי־איבה, על אדמות ועל התנחלויות. באופן פאראדוכסלי, רק
ברפורמה ובשינוי נמצא הביטחון האמיתי. על הישראלים להבין, כמו אורי אבנרי,
שאי־אפשר לפתור את המצב על־ידי יצירת מיכשולים ועל־ידי התעלמות מן הפלסטינים.״

קודווד ח מד׳
^ אי ש שנכח ברוב פגישותי בביקורי
1 1זה, סגן־אלוף (של שרות ביטחון־המדי-
נה) חמדי לביב, התחבב עלי במהרה.
מכיוון שלא הודעתי מראש על מועד
בואי, גם לא הוכנו סידורים ביטחוניים
לקראתי. בנמל-התעופה היה דרוש זמן עד
ששוגר קצין, גם הוא בדרג בכיר למדי,
כדי לקבל את פני וללוות אותי העירה,
לבית־המלון שבו השתכנתי. מאחר שכל
בתי־המלון הגדולים, המיועדים לתיירים מ אירופה
ומנסיכויות־הנפט, היו מלאים עד
אפס מקום, הלכתי לגור במלון ליד כיכר
האופרה (הכיכר נשארה, האופרה המפורסמת
נשרפה ב־ .)1952 במלון זה גרו בעי קר
מצרים, והדבר העמיק את תחושת הי-
מצאותי בקאהיר האמיתית, והרחיב את המגע.
שלי עם העם הפשוט.
ביממה הראשונה הסתובבתי בקאהיר
לבדי. בערב צילצל הטלפון בחדרי במלון,
וקול אדיב אמר :״אני קולונל חמדי מהבי טחון.
האם אוכל לשוחח איתך?״
אם חששתי שמא ייצר הדבר את תנועו-
תי, התבדו החששות במהרה. במלון הופיע
(המשך בעמוד )42

עוד הפ תעה-ב טעם הטוב של טטיו נגה

קרם שוקו עם קצפת
לטעם מ ת 1ק של נלדו ת

טעם כזה עוד לא טעמתם בישראל וכשתטעמו
אותו הו...הו...כי זהו טנא פלא -מעדן נפלא
שכולו קרם שוקו אמיתי עם קצפת.
איכלו טנא פלא, כי הוא חדש יחיד ומיוחד. קחו
עוד טנא פלא -כי הוא מביא שמחה ללב וחיוך
לשפתיים. טנא פלא -פתוח מקורי של מחלבות
טנא נגה -הפתעה נפלאה למצב הרוח שלכם,
כי טעם טנא טעם טוב.

ן אייי

העול ם הזה 2164

לפני דיין עומדות שבע אופציות

לאנשים הנבונים!

777

־ שונות -והוא תומך בכולן1
עזר
שר-הביטחון 81 וייצמן הופיע ביום הרביעי
בשבוע שעבר במיזנון הכנסת,
כשהוא מלא חוויות מביקורו
של ״החום הזה״ .רק אחרי שמישהו
העז לשאול אותו למי

הוא מתכוון, הסביר וייצמן כי
הוא מתכוון לשר־הביטחון האמריקאי,
הרודד בדאון.
8לווייצמן יש הסבר מדוע
הביצים כל כך קטנות בתקופה
האחרונה :״אפילו התרנגולות

לא מוכנות לקרוע את התחת
בשביל אריק שרץ.״
8בוועדת־הכספים של
הכנסת סיפר ימי שהיה שר־האוצר,
ח״כ יהושע רכינוי־כיץ,
כי בעת שלוי אשכול

היה ראש־ממשלה, הוא עמד
לצאת לנסיעה לקרנגו. יום לפני
הנסיעה נודע כי מנהיג קונגו,
פאטריס לומומבה, הרג
12 שרים שלו. כשהגיע אשכול
לקונגו ונפגש עם לומומבה,
הוא שאל את הנשיא האפרי־
הברנדי הלאומי
שהוא
מל או מי.

היה אחד מחברי־הכנסת שהיו אורחים
*1 1 1
בתצוגת אופנה מיוחדת שנערכה במיסגרת
11 #111 111 שבוע האופנה בתל־אביב שנערך לכבוד חברי ועדת הכספים והכלכלה
של הכנסת• למרות שהמנחה של התצוגה הקפידה לציין, בכל פעם
שעלתה דוגמנית על המסלול, איזה מיפעל או בית־חרושת מייצר את
הבגדים שלובשת הדוגמנית, הקפיד אמוראי לעצור כל אחת מהדוגמניות
שעברו על־ידו, לשאול אותה את שמה ואת שם המיפעל
שבשבילו היא עובדת. בתמונה נראה אמוראי כשהוא מוקסם מהדוג־מנית
שולי רוזנברג• בתמונה משמאל נראה חבר־הכנסת שהיה האדיש

ביותר לדוגמניות החתיכות, ח״כ הליכוד גוסטב בדיאן, איש חיפה.
בדיאן ישב במשך כל התצוגה כשהוא קפוא על מקומו ולא הוציא
מילה מפיו. יושב״ראש סיעת הליברלים בכנסת ח״כ אברהם שריר
התפעל ביותר מהאחות התאומה של שולי רוזנברג, נעמי, אשר הקפידה
לעצור בכל פעם שעמדה לידו. כאשר הסתיים תורה של נעמי והופיעו
דוגמניות אחרות, קם שריר ועזב את האולם, באמצע התצוגה. אולם
שולי רוזנברג הלהיבה גם את יושב־ראש ועדת הכספים של
הכנסת, מי שהיה שר״התחבורה, ח״כ גד יעקובי. כאשר ניצבה
לידו, לא יכול היה גד יעקובי להתאפק והושיט לעברה יד ללחיצה.

ה עו ל ם הז ה 2164

קאי :״זה נכון שאתמול אכלתם
תריסר שרים?״ ״מה אתה מדברי״
נעלב לוימומבה ,״אנחנו
תלינו אותם בכיכר המרכזיתי
וכולם ראו את הגוויות שלהם
שלמות.״ ״אתם רואים!״ פנה
אשכול אל הישראלים שליוו
אותו ,״רק אצלנו אוכלים את
השרים.״
! 0אחרי ששר־החוץ, מ שה
דיי]; זרק את הפצצה שלו בכנס
החיילים היהודיים המשוחררים,
לא יכול היה יושב ראיס
סיעת־המערך בכנסת, ח״כ
משה שחל, שלא להיזכר בסיפור,
עוד מתקופתו של
פינחס ספיר המנוח. שחל
סיפר כי ספיר פנה אליו פעם,
אחרי התפרצות ישל דיין, ואמר
לו :״משה דיין יקח בחורה,
לא סתם בחורה אלא קטינה,
יאנוס אותה באמצע דיזנגוף,
והפופולריות שלו תעלה. אני
אקח אשד. זיקנה, שתתחנן לפני
שאשכב איתה, וה יהיה ברחוב
צדדי, בלי שאף אחד יראה,
והפופולריות שלי תרד.״
! ויכוח על דבריו של משה
דייו בעניין אש״יף התעורר גם
במערך. סיכם את הוויכוח מי
שהיה שר־החוץ, ח״כ אבא
א כן ׳ ״יש שבע אופציות בנושא
הפלסטיני, ודיין תומך
בכולן.״
1מנהל־מחלקת ההתיישבות
של הסוכנות, אי׳ש־הרזת
ומי שהיה חבר-כנסת, מתת״

יהו (״מתי״) דרובלס, ערד
שיחד, ארוכה עם ראש־הממשלד,
מנחם בגין, שבד, יניסה לשכנע
אותו כי הממשלה תקצה
תקציב מיייויחד לישוב חדש
בשם מתתיהו שבבקעת הירדן.
״לסד, אתה כל־כך ירוצה לתת
להם כסף 1״ התעניין בגין,
״הישוב הזה נקרא על שמך?״
השיב דרובלס :״אני מוכן ש ממחר
יקראו לו מנחם, אם רק
תבטיח שתיתן לו כסף.״
שר-העבודה־וו־,רווחה

ישראל כץ מודאג תמיד
מהופעתו ד,חיצונית. בשבוע
שעבר פגש כץ את הכתב ה כלכלי
ישל הארץ, איתן ליפ שיץ,
ובמקום לומר ליו שלום
אמר לו :״ליפשיץ, איך אני
נראה, בסדר?״
1מזכירות-הכנסת הוציאה
דפים משוכפלים לנוחיות
חברי־הכנסת ועובדיה, שבהם
הכתובות ומיספרי־ד,טלפון של
כל חברי־הכנסת, בבתיהם הפרטיים
ובמישרדיהם. ח״כ המערך
אבא אבן סירב לפרסם
את ׳מיספר הטלפון הפרטי שלו,
העו ל ם הזה 2164

והסתפק במישרדו שבבית ברל.
ח״כ שולמית אלוני מסרה
שני מיספרי טלפון של מיש־רדיד.
בתל־אביב, אך לא את
זה שבביתה בכפר־שמריהו.
לעומתה, ח״כ הדמוקרטים
שלמה אליהו מסר רק את
הטלפון שלו בבית, ולא בחב־רת־הביטוח
אליהו, שאותה הוא
מנהל. שר־החוץ לשעבר, יגאל
אלון, לא רצה למסור את הטלפון
הפרטי ׳שלו בקיבוץ גי־ניוסר,
ורשם את מיספר־הטלפון
של מרכז מייפלגת־העבודד, ב־תל־אביב,
וכמוהו עשה גם
שימעון פרס. גם יצחק
הבין לא הסכים למסור את
מיספר־הטלפון בביתו, ורשם
את מיספר הטלפון שבלישכתו
בקרייה. אף אחד מהשרים לא
הסכים לגלות את מיספר־הטל־פון
שלו בבית. כל מיספרי הטלפון׳
בבתיהם הוחלפו במיס־פרים
אחרים, כאשר הם מונו
כשרים.-,
! 0מי שעומד להיות מנכ״ל
רשות־הישידור יוסף (״טומי״)
לפיד, ביקר השבוע בכנסת והבחין
בכתב הפרלמנטרי של
הטלוויזיה, נחמן שי, כשהוא
מראיין את יושב־ראש מייפלגת*
העבידה ,׳שימעון פרם. לפיד
ניגש אל שי ואמר לו :״נו,
אתה מראיין את פרסי״ שי
לא התבלבל והשיב לו :״כן
אבל זה לא יימשך עוד הרבה
זמן.״

! הגראפולוגית חוה קו

ממשיכה לקצור הצלחה בניחוש
בעיותיהם של חבריך,כנסת,
לפי כתב־היד, מבלי
שתדע אית זהות הכותב. בשבוע
שעבר קיבלה קורן את כתב־ידו
של ח״כ הליכוד הלל זיידל,
והמסקנות שלה היו :״הוא סובל
מכאבי־בטן, וחוץ מזה יש
לו בעיות בחיפוש דרכו הפוליטית.״
כשנפגש איתה אחר־כך
זיידל, הוא היה נדהם. הוא
סיפר כי לפני כמה שבועות
עבר אמנם ניתוח בביטגו, מבלי
שסיפר על׳ כך לאיש. על דרכיו
הפוליטית לא דיבר.
0מי שתרם יותר מכל
אדם אחר לסיום השביתה ו־ההשבתה
ביומון הארץ ולחידוש
הופעת העיתון, אחרי הפסקה
של יחודש ימים, היה דווקא
בעליו ועורכו של הצהרון
ידיעות אחרונדת, נוח מוזסי
הוא עשה ימים ולילות בנסייון
לשכנע את עובדי הדפוס ה־שובתים
של העיתון מצד אחד,
׳ואת הנהלת העיתון מצד שני,
להגיע לפשרה ולחדש את הו
משה
קור

מי שהיה שר התיירות, היה אחד מאורחיו של יושב־ראש הכנסת, יצחק שמיר,
בקבלת פנים שערן לחברי־הכנסת, חברי־הבנסת לשעבר ועובדי הבית, במלאת 30
שנה לכנסת. קול נראה בתמונה כשהוא מוטרד על״ידי הצלם באמצע האוכל, שהוכן על־ידי מלון
״הילטון״ הירושלמי. בתמונה השמאלית נראה אחד מהוותיקים שבין חברי־הכנסת לשעבר, ברל
רפטור, מאבות אחדות העבודה, כשהמלצר מגיש לו עוגה. בתמונה התחתונה מימין נראה מי שהיה יושב־ראש
הכנסת, ישראל ישעיהו, שבאחרונה התחיל להרצות באוניברסיטת תל״אביב בנושא יהדות תימן,
כשהוא שקוע בנגיסה ובשיחה עם אחד מהעובדים הוותיקים של הכנסת. בתמונה השמאלית
למטה נראו היושב־ראש הנוכחי של הכנסת, יצחק שמיר, כאשר הוא משוחח עם
במשקאות. עמוס לשולחן מעבר אחד מוותיקי חברי־הכנסת לשעבר, ברוך אוניה

פעת העיתון. מתוך קולגיאליות
הוא ניסה לשכנע גם את ראשי
האיגוד המיקצועי להתערב ב־סיכסוך
ולהביא לחידוש סו־פעת
העיתון. כאשר נשאל
מוזם !מדוע עמל כל־כך למען
עיתון השייך לאחרים, השיב:
״מאז ומתמיד עסקתי בבניין
הארץ ״.סיבה סבירה אחרת:
הלוח הכפול מופיע בשני העי תונים.

תכסיס
של אייכי נתן
הקשור בפירסומת עשה הוא
לכל הבנקים בארץ, שסירבו
לתת לו מודעות. יום אחד החליט
לפרסם את בנק לאומי
לישראל, ללא כל פניה מצידו.
שמעו זאת אנשי בנק דיסקונט,
והיו בטוחים שבנק לאומי החליט
לפרסם בכל זאת בקול
השלום, ונתנו לו גם הם פיר־סומות
. .הצטרפו אליהם שאר
הבנקים בארץ, וכיום משדר
אייבי פירסומות לכל הבנקים
שבעבר החרימו אותו.
! המומחה לענייני איראן
בארץ, מנ שה אמיר, הופתע

מאד מהשאלה שהופנתה אליו
על־ידי חבר־כגסת מסויים, שלא
הבין אם כל האיית־אללד,
בפרס הם בני מישפחד, אחת.
איית-אללה (״אות אללה״ כלומר
פסוק בקוראן) הוא כינוי
לאנשי־הדת השיעים הבכירים
באיראן.
| כאשר הגיע צ׳יצ׳
לפתיחת תערוכתו של הצייר
גד אולמן, הציעה לו בעלת
הגלריה פונץ׳ לשתיה. צ׳יצ׳
סירב ואמר שלעולם אינו שותה,
בגלל החינוך שקיבל ב־שומר־הצעיר.
עניין אותו מה
דעתו של גד אולמן על הנסיגה
מסיני, שהוא נושא התע רוכה
שלו. גד התחמק מתשובה,
אך צ׳יצ׳ הודיע לו מייד
שהוא מוכן להחזיר את כל
סיני אף שהוא אוהב את
חצי האי, תמורת שלום של
אמת.
! 0ירושלים כבשה את ליבם
של רבים שביקרו בה. בשנה
שעברה ביקרו בארץ שחקני
הרויאל שיקספיר קומפני, ב־מיסגרת
פסטיבל האביב, ושני

שחקנים, כיד הומווד ואס-
טל קויחלד, התרשמו מביקורם
בבירה ובארץ. השנה
יחזרו לכאן ויופיעו בשיר השירים,
מחזה שכתבו שניהם
על הארץ. בפסטיבל־האביב יופיע
גם הזמר הצרפתי שארל
אזנאכור, וכבר תוכננו עבורו
ארבע הופעות בירושלים
בלבד.
! 0בהצגת תיאטרון חיפה,
המחרשה והכוכבים, משתתף
השחקן מרדכי גך־זאכ בתפקיד
בר־מן. מוטקה החליט
לקפוץ לשבועיים לסקנדינוויה,
לחלטורה של הופעות באידיש,
שאורגנה לו שם. את מקומו
בהצגה מילא השחקן מיכאל

כפיר.

! 0אגב, לפני מיספר ימים,
כשגשם שטף את ־ ירושלים,
נסע שדרן הטלוויזיה דן כנר
במכוניתו, וראה׳ לפתע אשה
מוכרה לו עוצרת טרמפ. דן
כנר עצר לאשה, זיהה אותה
כאופירה נכון, רעיית הנשיא,
ולקח אותה למחוז חפצה.

טד, קולק מטלפן לידיד ! ,האנוריקא״ם

*8 *1111

בשש בסקר ובכנסת 120 מתחת לאפס

91״מהו המקום הקר ביותר
בארץ״ נוהג הבדרן טוביה
צפיר לשאול באחרונה. למתקשים
להשיב הוא ממציא את
התשובה :״הכנסת, כמובן.״
ולמה? ״זה המקום היחידי בארץ
ששם 120 מתחת לאפס.״
91 ראש עיריית ירושלים,
טדי קוללו, נמצא בארצות-
הברית במסע־הרצאות, וידידיו
שם מקבלים מידיו ״טיפול
ירושלמי״ .טדי העביר לאמריקה
את הרגלי־העבודה שלו
מירושלים, ומטלפן לכולם ב שש
בבוקר.
91 מערכת״היחסים בעיתון
הארץ אינם שפירים. זאת היתר.
אחת הסיבות לשביתת עובדי-
הדפוס ולאי־הופעת העיתון במשך
כמה שבועות. אך ביום
שהסתיימה השביתה, השבוע,
הפכו כל האדיבים לאוהבים.
ביום השישי חגגו כל חברי-
המערכת ועובדי־הדפום בצוותא,
והעורך הראשי, גרשום
שולן] ,אף צירף שני בקבוקי
ויסקי למסיבה, דבר שהוא בל-
תי־רגיל בשבילו. מסתבר ש השביתה
היתר. בכל זאת חיובית,
בסופו של דבר, שכן תרמה
לשיפור יחסי־האנוש בעיתון.

הסופר הצעיר מנחם
כן, שספרו החדש פלונטר׳
הפך להיט בשבוע הראשון להופעתו,
מסתובב כשראשו בעננים.
הוא לא קלט עדייו את
ההצלחה המסחררת שלו .״אני
רק מקווה שאוכל להסתדר עם
זה. כבר כמה ימים שאני עובר
בחנויות־הספרים, וממש מבסוט
לראות איך הספר נמכר כלח מניות
טריות,״ הוא אומר. יש
עוד קובץ מיכתבים שכתב הסופר
אל גרושתו, הנמצא אצ לה
באמריקה, אך בן עדיין
לא החליט אם לפרסם אותו.

העלו נגדו בעלי-קולנוע בן־
יהודה, ושפורסמה גם במדור
זה, כאילו לא עמד בהתערבות
עימם על סיכויי הצלחת הסרט
מחוע לחוק. מסביר דימבורט :
״הייתי מוכן להתערבות, בתנאי
שהם יפקידו את דמי־ה-
התערבות מראש, ויאפשרו לי
ביקורת על מכירת הכרטיסים
בקופה. כשלא הסכימו לכך,
ממילא לא היתד, כל התערבות,
ולא יכולתי להפסיד בה.״
91 כאשר המטרה היא גיוס
כספים, נרתמים למענה אפילו
סופרים, משוררים, שחקנים וציירים.
הגלריה התל־אביבית
של עמליה ארבד עומדת

מלי בש

הדוגמנית, היתה הלקוחה הראשונה בחנות
חדשה למישקפיים, כשרכשה לעצמה מישקפיים
עם מיסגרת קטנה. כל המישקפיים עם המיסגרות הענקיות, שהיו
באופנה עד עתה, יוצאות מכלל שימוש, והצעקה האחרונה היא
מישקפיים קטנים לנשים. פאריס, המובילה בענייו זה, מקשטת נשו־תיה
במיסגרות הקטנות, וכל יצרני״המישקפיים התחילו לייצרן.

91 יש מחזאים שהמעריצים
שלהם מוכנים לנדוד למענם
מתיאטרון אחד למישנהו. מח
זאי
כזה הוא ניסים אדוני
ושחקן־מעריץ שלו הוא יופי
פולק אחרי ששיחק יוסי ב
תיאטרון
בימות, במחזה של
ניסים, הלך אחריו לתיאטרון
הבימה, וגם שם שיחק במחזה
שלו. בימים אלה עזב פולק את
הבימה ועבר לתיאטרון הקאמרי,
ויש לכך סיבה פשוטה:
מחזהו של ניסים אלוני נפוליון
חי או מת, עומד להיות מוצג
שם, ויוסי, כמובן, משתתף בו.

91 הזמרת האמריקאית,
המתגוררת בארץ,
ג׳זנסון, שמחה על כי הוזמנה
להופיע בביתו של השגריר
האמריקאי סמואל דואים,
כשזה ערך מסיבה בביתו לכבוד
נשיא ארצות־הברית לש עבר
ג׳רדד פורד. היא כה
שמחה עד שוויתרה על תמורה
כספית עבור הופעתה. לואיס,
לעומת זאת, שמח מאד על
שהיא לא רצתה כסף, אך החליט
בכל זאת להעניק לה מתנה
— אגרטל־פרחים.

סנדרה

אמו של גידי, כוכב להקת ״גזוז״ הגיעה
להצגת-הבכורה של הלהקה שנערכה השבוע.
האם, עובדת בכירה במישרד״התעשייה התרגשה מאד, וניגשה למפיק
המופע, אברהם דשא, כשדמעות התרגשות מציפות את עיניה.

׳ 9שבוע־האופנה העסיק
את מרבית הדוגמניות בארץ.
שתי האחיות הדוגמניות, נא וה
ויטרח חן, היו גם הן
עסוקות מעל לראש. נאוה ושרה,
הדומות מאד זו לזו,
עבדו האחת במלון הילטון והשניה
הציגה דגמים של בית-
אופנה במועדון־הלילה של
יפה ירקוני ביפו. קניינים,
שביקרו בבוקר בבית המלון
ובאו בערב לבלות במועדון-
הלילה, פגשו שם את נאוה
ושאלו אותה איך זה שהיא כל
כך רעננה אחרי יום־עבודה
מפרך בבית־המלון.

91 מפיק הסרטים דני
דימבורט נפגע מהטענה, ש

לפסטיבל־הסרטים בבר לין
נוסעים שלושה אנשים מצוות
הסרט רובה חוליות, ש

אין סוף לפסטיבלים.
אחרי שירים, מחזות וסרטים
יש עכשיו פסטיבל של תיאט־רוני־בובות.
אחד כזה מתקיים
בקרוב בלונדון, ואליו הוזמן
תיאטרון הבובות של אדיר!
סמית, יצרן־הבובות הישרא לי.
אריק לוקח עימו לפסטיבל
את צוות מפעילי הבובות שלו,
הכולל שלושה עולים חדשים
מרוסיה. ואלה שמחים מאד
לפגוש בפסטיבל הזה את תיאטרון
הבובות ממוסקבה, שבו
עבדו בעבר.

ציפה ג1ב

במקום. מאז הוא מתגורר כאן.
אחרי שהתנדב לצנחנים, וסיים
את שירותו בצה״ל, החליט
להראות לקהל הירושלמי את
עבודותיו, ופתח תערוכה ראשונה
משלו בבירה. לפתיחה
אמנם הגיעו אמנים ואנשי־צי-
בור, אך ג׳ונתן לא הכיר איש
מהם. נשיא־יהמדינה הגיע אף
הוא לתערוכה, ועודד את העולה
החדש.

צעירים אמריקאיים, שלמדו
איתם. כאשר חזרו ארצה והתחילו
לעבוד עליו, הפכו האמריקאים
למשקיעים בסרט. לפסטיבל
בברלין יגיעו גם המשקיעים
האמריקאיים, והארבעה
יערכו פגישת־מחזור. אגב,
אשתו של הבמאי, עדנה
מושנזון, היא אוצרת התערוכה
של שנות ה־ 60 של
הבימה.

! 9לגמרי במיקרה, בדרכו
מאפריקה לאמריקה, עצר בארץ
הצייר האמריקאי הצעיר
ג׳ונתן פרנקלין, והתאהב

היה גא כמאכלים מעשה ידיו, 111111111 שהכין למסיבה שעשו מירי
11 11 11י ^ ו ׳ 1* 1 1 1 1 1
ואמנון זיכרוני בביתם• גיורא הכין למען האורחים מרק״פיטריות,
אורז עם פיטריות ועם ירקות ובשר. האורחים היו מאד מרוצים,
אך מי שהיתה גאה ביותר במאכלים היתה דווקא אשתו, הציירת
מרים, שגיורא היה מנהל את עסקיה עד עתה. בימים אלה החליט
הבעל בכל זאת להתמסר לאהבת הבישול שלו, והוא עומד לפתוח
מיסעדה בסימון אמריקאי ,״בית הסטייק״ ,והוא ינצח על המיטבח.

התקבל לפסטיבל במיסגרת סר-
טי־הנוער. הנוסעים הם הבמאי
אידן מושנזץ, המפיק אי-
וזן אבן ואחת השחקניות המשתתפות
בו, אופליה שט־ראל
את הרעיון לסרט, המתרחש
בבית־הספר א.ד. גור־דון
בתל-אביב, בשנת ,1950
הגו המפיק והבמאי עוד כאשר
למדו קולנוע בלונדון, לפני
כמה שנים. שם הם פגשו בשני

ערב מיבצע ראשון מסוגו ב עיר
— מרתון אמנות וסיפרות.
הגלריה תהיה פתוחה 5ימים
ללא הפסק, ימכרו בה ספרים
ותמונות, וכל ההכנסות תהיינה
קודש לשני כתבי־עת סיפרו-
תיים, סימן קריאה ועכשיו. יש תתפו
בו המשוררים מאיר

ויזלטיר, יאיר הורוביץ,
דויד אבירן, אבות ישו רון,
אשר רייך והסופרים
העולם הזה 2164

בילה בשבוע שעבר בכפר האפריקאי של רפי נלסון מדרום לאי לת.
הכפר נראה לעיתים במו מועדון נודיסטי, כאשר במה
1111 * 1

מהאורחות הבאות לפקוד אותו, ובמיוחד התיירות, מסירות את חזיותיהן ומסתובבות בו
עירומות למחצה. תיירת אוסטרית חשופת־חזה הבחינה בדידי, שישב לבד על סלע ליד

ידידים רבים מכל רחבי הארץ,
מתגוררת עתה בתל-אביב ומנהלת
אורודחיים שקט.
| לקראת פסטיבל־האביב
החמישי, שייערך בירושלים,
מכינים מארגניו את כל מקו־מות־הבידור
בעיר. מופעים יתקיימו
בתיאטרון ירושלים, בחאן,
באולם ימק״א ובבנייני
האומה. הלן סטיוארט, מנהלת
להקת התיאטרון לה־מא־מא,
הידועה מאד בניו־יורק,
התפעלה מאד בשעתו מהאתר
ההיסטורי, מיגדל דויד, והשנה
תביא את להקתה כדי להופיע
בו. הלהקה תעלה טרילוגיה
יוונית — מריאה, אלקטרו! ונשות
טרויה.
1נשים רבות מאזינות
לרדיו, זאת גילה עורך וכותב

הים, וחשבה בטעות שהוא המציל המקומי. היא ניגשה אליו וביקשה ממנו ללמד אותה
לצלול. בדי לא לאכזבה, נכנס עימה דידי למים, בדי, לתת לה קורס מזורז בשחייה.
כששאלה אותו התיירת מדוע אינו מתפשט, השיב דידי :״אני הרבה יותר סכסי בבגדים.״
מאוחר יותר הסתבר בי הנערה היא דוגמנית צילום מאוסטריה שהגיעה לצילומי־אופנה.

התוכנית בית המישפט ברשת
ב׳ ברדיו, יעקב כן־ הרצל.
הוא סיפר על אשה שגרה שבע
שנים עם גבר נשוי, אב לארבעה
ילדים, שנטש אותה בסופו
של עניין. הבחורה התחילה
לשלוח לו מיכתבים ובהם
איומי־רצח. הוא פנה ל-
מישטרה, וכך התגלגלו השניים
לבית-המישפט. אחרי השידור
קיבל בן־הרצל עשרות טלפונים
מנשים ברחבי הארץ, ששאלו
אותו כיצד ידע לספר
ברדיו את סיפור חייהן.
! 9בתוכנית שעתיים משתיים
בתחנת גלי־צה״ל ששודרה ב־ט״ו־בשבט
לכבוד יום־הולדתה
של הכנסת, סיפר חבר-הכנסת
יוסי שריד מדוע לדעתו, שונא
האזרח הממוצע את חבר*

הכנסת הממוצע. לדבריו, הכנסת
היא הראי של החברה היש ראלית
וזו שינתה פניה בשנים
האחרונות .״האזרח המסתכל
על עצמו בראי רואה אדם
גס וקולני שהופעתו מרושלת
ומוסר־העבודה שלו ירוד. חבר־הכנסת
הממוצע הוא במידה
רבה השתקפותו של הישראלי
הממוצע. כל ישראלי מקבל את
חבר־הכנסת המגיע לו.״
1מאזיני מצעד הפזמונים
הלועזי שרגילים לקולו של ה מגיש
הקבוע קוכי מידן, יופתעו,
בוודאי, לשמוע מישהו
אחר מחליף אותו. חילופין אלו
הם זמניים בלבד. קובי עבר
ניתוח פיתאומי במיתרי קולו,
ועד אשר יחלים ייעדר מהתוכ
נית.

בקונצרט יום־העצמאות
המשודר מדי שנה בשידור חי
בטלוויזיה שהפך כבר למסורת,
הופיע לראשונה, לפני 8שנים,
הפסנתרן ארתור רוכיכ־שטיין.
אחריו בשנים הבאות
הופיעו בקונצרט יוקרתי זה

דני קיי, ויקטוריה דה־לום־אנג׳לס,
לדיסלכרוס
טרופוגיץ׳ ואיזק שטרן.

לשנה זו תוכנן שיופיע בו הפסנתרן
קלאודיו אראו, אך
הוא נאלץ לבטל השתתפותו
בשל_בריאותו הלקויה. אחרי
טלפונים׳רבים מירושלים לאר־צות־הברית,
נמצא הכוכב ליום-
העצמאות הקרוב — הפסנתרן
יוג׳ין איסטומין שינגן את
הקיסר של ביטהובן.

השח־רבינוביץ,

1 1 1קנית־זמרת, הוזמנה
להיפגש עם השחקנית
האמריקאית הצעירה מלאני
מיירון, שביקרה בארץ לרגל
הקרנת סירטה ״חברות״ .נירה
לא הוזמנה בגלל הקירבת
המיקצועית, אלא בגלל הקיר-
בה המישפחתית ביניהן. מלאני
היא בת״דודה של בעלה של
נירה, שנפטר לפני כשנתיים
וחצי מחתקף־לב פיתאומי. בל
המישפחה חגגה את ביקורה
של מלאני, שאביה ירד מהארץ
לפני שנים רבות, אך מרבית
מישפחתו מתגוררת בארץ•

יותם הראוכני, יהודית

הנדל ומנחם כן. ישתתפו
בו גם שחקנים שיקראו קטעים
ממחזות וביניהם זהרירה

חדיפאי ואשר צרפתי.

| אופטימיות אינה הצד
החזק של נעמי אדווה בימים
אלה. מאחריה עבר סוער
מאד של מסיבות ואירועים,
שעליו היא אומרת :״המחר
שלי שייך כבר לאתמול.״ נעמי,
שהיתר, מארגנת מסיבות
סוערות, שאליהן היו מגיעים
העולם הזה 2164

ד ד|״ 1 1 1כוכב הצגת ״בית הבראה לשמנים״
ד1 1 1 \ 1
11111 חייב לאכול עכשיו כל הזמן כדי
1 1 שלא ירזה, חלילה, שבן בהצגה הוא צריך להיראות שמן. בהצגת־הבכורה,
שהתקיימה השבוע בתל״אביב, הועמד מישקל ליד הקופה,
ובל אשה ששקלה מעל לשמונים קילוגרמים קיבלה הנחה של 50

אחוז ממחיר הכרטיס. לבכורה הוזמנו במה שמנים רישמיים כמו
מלי לוי, מלכת־היופי של המלאות, ואתי גרוטאס, השחקנית המלאה.
במסיבה שנערכה אחרי הבכורה ניפגש השחקן מנחם עיני, עם
הפרקליט צבי לידסקי. לידסקי הסביר לעיני שאצלו בל מיקרה
מוביל לשער, לשער של עיתון או לשער של בית״הבלא.

במה אנשים יצטערו החודש
על שלא קראו מודעה זו?
מהנדס הבטיחות שלנו מגיש לר עצות חיתיות
העשויות להציל אזת חייך ורכושך:
ח״ [0״00 ן ף״,כ1׳

תס/1/ר

&סית׳/ססחיר?/

1תבסיכון0י

>ן גו^(

6ין סב ,,/לי 0ל 3ל.

*/ר[תן ו/

^*)אסס^-סחת ^ ןכמ 0 0 בנתיבן ס /עח״ן 9

תיכן ס//

תרן]׳ תן
רן ו

?0x0 1xח/ו

<!1רתחח£

1רתחוסן סססססתח

&יח6
!/׳רתן ס0ר$תת

*//1רבת

$ית0-

>31ח

1ת׳׳\^03 0/1.
1חתב

[1׳ 60 חון!/ת/חב

קלינגשילד
0סססיסרתל

!*1רב

׳ין6יחתי0£
ן311

חס?6ח/0
עדכאזן דברי מהנדס הבטיחות שלנו, וכל מילה שלו-חשובה גם לך.
לכן אזנו מציעים למבוטחי קבוצת ״הסנה״ במבצע הנחות מיוחד
לרכוש אות אוביזרי הבטיחות אזו חלק מהם־בהנחה של • 2 •/ומעלה
ובמחירים מוקפאזים עד תום המבצע,באזחד במאוי .1979
זהו אומנם סוף המודעה-אור ץ!ם קראות ץ זותה עד תומה-אותה מבין
שכאון בדיוק מתחיל החלק שלך
לקבלת ההנחות פנה עוד היום לסוכן הביטוח שלך

ד ך בו 1ב חנ

ה סנ ה

ר 3 1ו ־ו ־ 1׳ עוו ־ ארייד ! ר* 3י ב 1וו־ז

צור -חברהל בי טו ח בטיי מ
שמשון ־ חברהל בי טו ח בטייח
דו ת ם ־ חברה לבי טו ח ב טי ח
ודיטם ־ חברהלביטוח ימי בטיח
בי ד ר חן־ חברה לבי טו ח בטי ח

העו ל ם הזה 2164

אנ שי םבשום
זיאן באפ טי ס ט:

״משעמם לחקות מתים אלא
אם אתה מת בעצמך!

ה מיליונר
ה א דו ם
אתז׳אן באפטיפט דומנג מכנים
״המיליונר האדום״ .האיש השמנמן והעגלגל,
הלובש חליפות כהות ומצוייד
תמיד בתיק מלא ניירות, הוא חבר
המיפלגה הקומוניסטית מאז שנת .1936
זה אינו מונע בעדו לקנות סויה באמריקה
ולמכור חמאה לברית-המועצות.
הוא סמוך על שולחנו של ברז׳גייב
ובין שותפיו הרבים לעסקים כמה אישים
שבהחלט אינם אהודים על המיס־לגה,
כמו רוטשילד ופוניאטובסקי (בן
למישפחת שר־הפנים הצרפתי לשעבר).
ואם הוא מצטלם עם נערות בלבוש
כה קליל, אין זה אלא משום שהדבר
נועד לעשות קצת פירסום ויחסי־צי-
בור לביח־האופנה הפריסאי המפורסם
אסטרל, שדומנג מחזיק ב־ 270/0ממניותיו.
פעם היו המיליונרים מסתפקים
במימון רקדנית אחת, היום הם מחזיקים
בית־אופנה שלם.

פרדאס טיי ר:
טנסי וילי אמס:
ל צ חו ק אחרי

רק י די די ם
טובי ם!

ע ש רי ם שנה

לפרד אסטייר בן ה־ 79 שני תחביבים
מושבעים: נערות צעירות וסוסי־מירוץ.
באחרונה אוחדו השניים בדמותה
החטובה של רובין סטית בת ה־
.34 בעבר קיבלה רובין, שהיא רוכבת־סוסים
מעולה וחסידת-גברים־בדמות־אבא
את המשובחים שבסוסים מאלפרד
ונדרבילט, בעל-אורוות מבוגר ממנה ב־
34 שנים. אסטייר החליף את הרכב שלה
במכונית מירוץ חדשה, שמחירה 22
אלף דולר. כשניראו השניים יד ביד,
בטכס חלוקת גלובוס הזהב בהוליווד,
טען דוברו של אסטייר :״הם רק ידידים
טובים.״ אבל מי מאמין לדוברים,
כשישנם מקורות בשטח?

לראשונה מזה עשרים שנה
כתב טנסי (חשמלית ושמה
תשוקה) וידיאמס מחזה קומי
ושמו קורע לב. להצגת הבכורה
בדרום קרולינה הופיע במכנסיים
קצרים. האופטימיזם
שבמחזהו החדש מבטא, כנראה,
יחס פילוסופי מסויים מאד
גם לחייו האישיים :״הייתי מעדיף
לחקות את המתים, אבל
זה משעמם, אלא אם יתה מת
בעצמך

רו ד ס טיו אד ט:
בו לנ דיו ת
יפות יותר
לאחר הפירוד הקולני שבין
פ רי ט אקדכד לרוד ס טיו ־
ארט ניראה כוכב הרוק הבריטי
מתנחם בחברת בלוג-
יודית, ועוד בלונדית, ועוד בלונדית.
כולן בצבע בריט, בכובע
בריט ואפילו בחליפות לבנות
נוסה בריט. קשה לדעת אם
החיקוי נעשה ביוזמת הזמר
או ביוזמת ידידותיו. רק חברה
אחת נשארה בצבעה הכהה
המקורי: כלבתו של סטיוארט.

שוו די ה
חסרה לי
כידרן כורג אלוף וימבל-
דון, המכונה על־ידי יריביו
אייס־בורג (קרחון) ,הודות לקור
הרוח שלו על מיגרש הטניס,
נטל עימו את ארוסתו,
מריאנה סימיונסקו, טני-
סאית רומניה, ושב הביתה
לאחר שנות נדודים רבות.
״שוודיה חסרה לי, לכן החלטתי
להקים ביתי במולדתי.״

גדלים; גדלים -
מה לעשות!...
הילדים גדלים ומחכימים
ו אי ת סג ם אנחנו —
גדלים ומשכללים א ת הציוד, את
שיטות הייצור ואת מיגוון הרהיטים
המיוחדים שלנו...לכל־גיל.
כן, רהיטי כל־גיל הם מיוחדים
במינם —
הם מלוים את הילד מיום היוולדו
ועד לגיל הבגרות.

רהיטי צל־גיל המודולריים הם עולם
שלם של דגמים; צבעים ואפשרויות
אינסופיות לריהוט חדר ילדים
פונקציונאלי ומרהיב. עין.
רהיטי כל־גיל יתחבבו על ילדיך כפי
שהתחבבו על בני גילם האחרים
בארה״ב ובאירופה.
בל־גיל — רהיטי ילדים ונוער —
משובחים מהם פע\וט אינם בנמצא.

רהיטי כל־גיל מיוצרים

ע״י נגריית קיבוץ גבעת ברנר

רהיטי כל־גיל להשיג:
תל־אביב: רח׳ דיזנגוף . 201
חיפה: רח׳ הרצל 32
בית הזורע שמרת, רח׳ א לגבי . 117
גבעתיים: רח׳ ויצמן . 10

בכל רחבי הארץ.
ובחנויות כל־גיל ה מיו ח דו ת
מי־טל

המשן־ ההידרה על יהלומי מגי: מיהו השותף האחרון
המחאות חזו״פות
ב אי ראן

ף צאי 1978 חתמו האלוף (מיל ).שמוי
אל גונן (גורודיש) ודויד עמרמי חוזה,
שלפיו תרכוש חבריה בשם פאדאקס,
הרשומה בוואדוץ, את מחצית הזכיון של
גונן ואפרים אילץ, בקיסרות המרכז-
אפריקאית.
זכיון זה נתן זכות לחפש׳יהלומים, ו גיוון
שלגונן חסר המימון למימושו, הוא
עיניין משקיעים שונים, שחלקם אף מימנו
׳חלקית את הפרוייקט.
לקראת מחצית 1978 התברר כי אילץ
אינו מוכן ותשקיע יותר, וכי קבוצת
האמריקאים של הנרי חרר נשארה בלי
כסף — אחד מראשיה, הרר, נמלט עם
הקופה.
גונן הגיע אל עמרמי, שהודיע כי חברת
פאדאקס תשקיע את הדרוש למימוש ה־זכי׳ון.
לפי ההסכם, על פיאדאקם להשקיע
שלושה !מיליון דולר בשלב הראשון, ואם
יימצאו יהלומים, עוד תישעה מיליון דולר.
עם חתימת ההסכם נתן עמרמי המחאה
של בנק שווייצי על סך 50 אלף
דולר.
׳עמרמי הציג כשותף שלו איראני בשם
קאצ׳ואי, המתגורר בסביון, והחוזה אושר
על-ידי עורך־דין יעקוב תמיר, שהיה
עורדהדין של חברת פאדאקס. עמרמי
אמר לגונן, כי ׳פ׳אדאקס מסומנת על־ידי
משקיעים יהודיים ואחרים מאיראן, וגונן,
שהיה דחוק בכסף, ושעמד לאבד את ה־זכיון
אם לא ישליש כסף בקופתה של
ממשלת הקיסרות המרכז־אפריקאית, חתם
על החוזה חיש מהר. עמרימי וקאצ׳ואי אף
טסו למקום שבו נמצא המיכרה, ונוכחו
לדעת כי ׳אכן יש בו יהלומים. עימירמי
סיפר כי הרים במיקר׳ה אבן במקום הזיכיון,
ומצא תחתיה יהלום גלמי נאה.
עד כמה שגונן יכול היה לברר על
עמרמי, איש שתמונתו אינה מצוייר, בשום
מקום, הרי הוא יהלומן מכובד, שיש לו
מישרדים בבית בורסת־ד,יד,לומים, ואשר
עשה בשנת 1978 יצוא של יותר משלושה
מיליון דולר, וזכה בתואר ״יצואן מצטיין״.

פטו
שיל עמרמי מתנהל בימים אלה, ומגן
עליו עורך־הדין שלמה ח׳וסיה-׳כהן. תיק
בית־המישפט ( )720/78 מגילה פרטים מאלפים
על הנעשה בתחומי ישראל, מתחת
לחוטמם של השוטרים וראשי בורסת־היהלומים,
הצועקים בימים אלה חמס כי
לשווא טופלים עליהם השוטרים האשמות
איומות.
דניאל זכריה ,־שהפך עד־מדינה, העיד
כי הוא מכיר את דורון עוד משנת
. 1968 דורון הציג את עצמו לפניו כשגריר
איראן בישראל. בשנת 1970 הוא נסע עימו
ללונדון, לעיסקות (,שלא בוצעו) של יצוא
חלקי־חילוף למכוניות לארצות־׳ערב. דורון
הפסיד בקאזינו בלונדון! ,ודני הילווה לו
40 אלף דולר. כנגד ההלוואות נתן דורון
לזכריה המחאות בנקאיות.
זימן קצר ׳לאחר מכן התגלו ההמחאות
כמזוייפות. המישטרה הגיעה אליו, אך
הוא לא הסגיר את דורון. הוא פנה אל
דורון וביקש החזר-החוב שהסתכם בשנת
1970 בסך 200׳אלף לירות. אולם רק
בשנת 1977 נתן לו דורון 45 אלף דולר
בשש המחאות, שכולן נתפסו על־ידי
המישטרה כ׳מזוייפות, משמשות כמוצג ב־מישפט.
זכריה
הספיק להפיץ חלק מן ההמ חאות
המזוייפות, ונתן אותן לקבלן ציון
בצלאלי, שהעבירן הלאה.
בחקירה הנגדית סיפר זכריה כי הכיר
את דורון באמצעות היסמאט־ג׳ולשאני
קאמיאר, שהוסגר לשווייץ בשנת 1968 על
רמאות בזהב, שביצע עם דורון. על

> [ 18י< 110י

*1^ 131

דורון ד,גן אז מישרד עורך־הדין שמואל
תמיר, והוא לא הוסגר. קאמיאר ישב
בשווייץ בכלא, שוחרר, ועתה הוא נמצא
בירושלים. הוא אמר לזכריה שהבוס
שלו הוא דורון.

קאזיגו

^ יפר זכריה: באחד מביקורי אצל
* י דורון, שגר אז ברחוב רמז בתל־אביב,
פגשתי את חבר־הכנסת שמואל
פלאטדשרון. זה היה בשנת .1977 הם
שיחקו שש-בש. שאלתי אותו אחר־כך אם
הבום ישלו זה האיש ׳שעיסו שיחק שיש בש,
והוא ענה בחיוב. הוא אמר לי שהוא
עומד לעשות עיסקה עם פלאטו־׳שרון,
לקנות אוניה שתהפוך לקאזינו צף, ושאני
אנהל את העניין.
אשתו של דורון, רותח, העידה כי
עמרמי פרץ לבקשתה את התא של בעלה
בקאונטיוי־קלאב בתל־אביב, והביא משם
מעטפה חומה, ואמר לה שיש בפנים
כמה המחאות שהוא חושב שהן מזוייפוית,
וערבויות בנקאיות. עמחמי מסר לה את
המעטפה ואמר לה :״התפטרתי מהם.״
היא ׳נכנסה לשירו׳תי־הנשים ׳והשמידה שם
את ההמחאות, אך לא את הערבויות, כי
חשבה שיש להן ערך.
היא סיפרה כי היא ובעלה היו מיודדים
עם עמרמי ואשתו, וביקרו הרבה אחד אצל
השני. דורון עצמו העיד כי חלק מן
ההמחאות הימזוייפות קיבל מאחד ששמו
אלברט בקר! ,שפגש לפיני -שמונה שנים
בשכונת ואדי-יג׳׳וס בירושלים, שם שהה
בביקור במיגרש למכירת מכוניות. הוא
פגשו במישרד של דני זכריה. הוא שאל
את דורון אם יש לו עבודה בשבילו.
אותו זמן שאיל עימרמי את דורון אם
יש ליו מישהו שיוכל להעביר יהלומים
לאיראן. לדבריו בעדות, יש מכם גבוה
על יהלומים לאיראן. הוא הפגיש בין
בקר לעמדמי, שניתן לבקר את הוצאות־הנסיעה
לאיראן ועוד 1000 דולר לכל נסיעה.
בקר נסע פעמים אחדות לאיראן.
דורון העיד כי ראה את עמרמי נותן
לבקר כסף בקשר להמחאות המזוייפות.
פעם, נתן לו 20 או 25 אלף דולר. עמרמי
סיפר לדורון כי רימו אותו באיראן, וש־הפסיד
את כל כספו, והוא רוצה לנקום
ברמאים. הוא רצה שבקר יקנה בהמחאות
המזוייפות יהלומים מאותם שרימו אותו.
פמרמי סיפר לדורון בי שלח את בקר
לבלגיה, לפתוח חשבון בנקאי, וכי בקר
עשה זאת. אחר־כך חזר עם בקר מאיראן
ואמר כי לא הצליח, והיהלומנים לא האמינו
להמחאות. דורון ביקש לרכוש מימנו
את ההמחאות, אולם עמרמי השיב כי אינו
רוצה למכרם בישראל.
דורון סיפר כי לו ולאנשים נוספים היה
רשיון לכרות יהלומים בגאבון. הוא העביר
את הרשיון לעמרמי, שנסע ליגאבון יוחזר

המח או ת
מזוייפו ת
ף• מחצית יולי 78ע 1נעצרו בתל*
אביב שיני יוצאי־פרס, דויד זכריה
ומהדי אטהסמי־דורון, כשהם מחזיקים חבילה
של המחאות בנקאיות מז׳וייפות. זמן
קצר לאחר מכן נעצר דויד עמרמי כשיו-
יתף למעשה, ונגד דורון ועמרמי הוגש
כתב־׳אישום בביית־המישפט המחוזי בתל-
אביב.
האישום הוא על זיוף ושימוש בהמחאות
מזיוייפות, והפצתן בין תושבי איראן ויושבי
השטחים המוחזקים בישראל. מאז שהוגש
ביתב-יה׳אי׳ש׳ום הודה דורון ׳בחלק מן ההאשמות,
ונידון ל־ 18 חודשי מאסר .׳מיש-

11^ ( 11 1*1ה> 1ן ה קטע מהמחאה מזוייפת. למטה היה רשום שם הלקוח
המדומה: מר (מיסטר) רונלד בנק. על־ידי

הפיכת הרי״ש של מיסטר לקו״ף, נוצר השם המזוייף ״מק רונלד בנק״.

יהלומן עמרמי
המיסמכים נעלמו בבית־השימוש
ואמר כי אינו מוכן לנצל רשיון זה.
בינתיים עשה עסק דומה בארץ אחרת.
דורון הקים: פירמה בשם דוראיל טיראסט
אסושיאייסד, בשותפות עם יהודה אלנברג,
!שעשתה הרפה עסקים עם יחברת־,הביטוח
סוביט ,׳שמנהלה הוא קרוב של אשתו.
דורון הכחיש כאילו אמר לזכריה ש־פלאטו־ישרון
קשור עם עיסקת-הה׳מחא׳ות.
הוא הוסיף, בחקירה נגדית, כי אחרי ני תוק
היחסים הדיפלומאטיים בין ישראל ו־גאבון
הציע עמרמי כי ימכרו את הזכויות
ליהלומים בגאבון לאיראנים במיליון דולר,
ושימכור לו את הרשיון בגאבון ב־ 40 אלף
דולר, והוא ימכרנו לאיראנים. הוא הביא
כמה אנשים מפרס, שישבו עימי. אחד מהם
היה אדם בשם נוזאר ודורון לא הסכים
לתנאים שהציע ולא מכר את הזיכיון
בגאבון.

הרפת קו ת
באיראן
ך* ויד עמרמי העיד במישטרה כי
1שמו הקודם הוא הושאנג. הוא סיפר
כי דורון הציע לו לרכוש עבורו רשיון
להקמת בנק. הוא היה מעוניין בבנק, כידי
לעשות עיסקות־יהלומים .״דורון ביקש
!שאשלם את הוצאותיו, ועוד שכר־טירחה
בסך 50 אלף דולר, והוא ישיג לי רשיון-
בנק במדינה שבה אין הגבלות על ה־מיסחר
במטבע זר. זה היה בשנת .1976
הסכמתי. דורון אמר כי שלח את אלברט
בקר לטפל בהכנת הרשיון.
״יום אחד אמר שהרשיון נמצא בהליכים
אחרים ,׳אך יש כביר בנק ויש חשבון של
הבנק בבנק אחר, ויש המחאות שניתן
למשוך אותן. הוא הראה לי כמה מההמחאות,
והיו אלה המחאות בנקאיות על שם
הבנק שלו לעתיד, המשוכות מבנק אחר.
״בהמחאות לא היו סכומים ותאריכים,
ודורון ׳אמר שצריך להכניס כסף לחשבון
כדי למשוך כספים בהמחאות. אכר־כך
הביא לי דורון המחאות שבהן נרשמו
הסכומים והתאריכים. הוא נסע עם בקר
לאיראן, עם ההמחאות שבהן רציה לקנות
יהלומים. יהיו אלה המחאות של חשבון
בשם מק־תילאנד בנק בבלגיה. אלבר׳ט
עשה באיראן פעולות עם ההמחאות הללו.
״ערב אחד באיראן סיפר לו אלברט כי
ההמחאות הן מזוייפות. הוא סיפר כי אלה
המחאות שהוצאו על שם מר רולאנד
בנק. ועל־ידי הוספת קו קטן לאות ״ר״
של המילה ׳מר יוצא מק־רולנד בנק. כן אמר
כי לא נעשה שום טיפול להוצאת רשיון
בנק.״
עמרימי הודה לאלברט על המידע, וביקש
כי יעשה חשבון כמה ׳כסף נשאר בחשבון
בבלגיה, וכי ימשוך אותו. אחר־כך מכר
אלברט בקר המחאה אחת לסוחר־שטיחים,
וקיבל כסף תמורתה.
״אחר-כך חזרנו לארץ. ביקשתי כי לא
(המשך בעמוד )58

המטכ״ל מכתיב למדינה
(המשך מעמוד )16
״אחרי שהסתיימה מילחמת ששת־הימיס
יכול היה צה״ל מבחינה לוגיסטית להמשיך
עוד ימים רבים במילחמה ולהגיע עד לוב.
נשארה לנו בתום המילחמה כמות מלאי
גדולה. ואילו בתום מילחמת יום־הכיפו־דים.
ידוע לכל מה היה מצב המלאי שבידי
צה״ל. וזאת. למרות שלמילחמת יום־הכי-
פורים נכנס צה״ל עם רמת מלאי גדולה
פי ארבעה או חמישה מזו שבה החל את
מילחמת ששת־הימים.
״אילו היה לצה״ל מטכ״ל חושב. יוזם
ואחראי. הוא היה אומר לשר־הביטחון:
יציאתה של מצריים ממעגל המילחמה
מאפשרת לנו להציע לחסוך הרבה מאוד
כסף. צה״ל אינו זקוק עוד לאותה רמת
מלאי, שהוהלט עליה בעקבות מילחמת
יום־הכיפורים. אם האוצר לא יוריד לנו
כספים אלה, תשאר בידינו רזרבה עצומה.
— מתפנים מחסנים בבית; רמת מלאי תרד.
.,זה מה שחשוב לדעת: אם מקבלים את
ההנחה ששלום הוא מצב חדש, שיש לו
משמעות חדשה, היא חייבת להתבטא גם
בתקציב. אם אין משמעות לשלום —
למה עושים אותו י״
^ המטכ מ תנ הג

ך* כד׳צא אותו מעלה מתי פלד לווי!
כוח ציבורי אינו חדש. הוא היווה
עילה לעימות בין הממשלה למטכ״ל כבר
לפני 27 שנים וגרם להתפטרותו של רב־אלוף
ייגאל ידיו מתפקיד הרמטכ״ל.
ב־ 1952 היה דויד בן־גוריון ראש־הממ־שלה
ושר־הביטחון. הוא עשה אז הערכת-
מצב על פיה אין נשקפת סכנה מיידית
של מילחמה. בהתאם לכך החליט ביג׳י ש בפני
המדינה ניצבות משימות חשובות
יותר מאשר לקיים צבא סדיר גדול. הוא
הורה להקטין את הכוח הסדיר של צה״ל
למיסגרת אבסורדית של שתי חטיבות-
רגלים.
אומר מתי פלד :״ידיו, שכבר אז לא
היה מסוגל למחשבה מדינית כוללת, אמר
שהוא אינו מוכן לעמוד בראש הצבא
בתנאים אלה והתפטר. אני זוכר את היום
בו אסף בן־גוריון את סגל הפיקוד הבכיר
של צה״ל ונשא בפנינו נאום שהתיזה
שלו היתד ביטחון זה לא רק צבא. ביטחון
זה קליטת־עליה. ביטחון זה חינוך.
ביטחון זה בניית המשק.׳ הצבא אינו יכול
לצפות שיכסו אותו מכל הכיוונים.
״אילו היה בן־גוריון חי היום והמטכ״ל
היה אומר לו שגם בתנאי שלום הוא
חייב להיות מוכן לכל הפתעה, כאילו
השלום אינו קיים, היה בן־גוריון אומר
ודאי למטכ״ל. :אתן לכם הנחיות־יסוד:
השלום הוא שלום אמיתי — אחרת לא
היינו חותמים עליו. מצרים יוצאת ממעגל
המילחמה ופירוז סיני הוא משמעותי.
נוצר מצב סטאטי חדש. נא להתאים את
עצמכם אליו.׳
״אבל הממשלה של היום אינה נותנת
שום הנחיות כאלה לצבא. אפילו מיש-
רד־הביטחון אינו מוריד הנחיות כאלה
למטכ״ל. המטכ׳׳ל הוא המכתיב למדינה
את מיבנה התקציב שלה, ואת כל הפרוגרמות
החברתיות והכלכליות שהיא יכולה
לבצע. נהיינו למדינה מיליטאריסטית,
שבה הצבא קובע למדינה את צרכיה.
״אילו היה לנו מטכ״ל יותר בוגר מבחינה
אינטלקטואלית,״ סבור האלוף (מיל).
פלד ,״בעל תחושת אחריות יותר כוללת,
הוא היה אומר כך, :אין אנו יודעים איך
יתפתחו העניינים המדיניים, לכן אנחנו
מבקשים להישאר במיסגרת התקציב הנוכחית.׳
אבל לבוא ולומר, שהשלום צריך
לעלות לישראל בכל תוכניות הבינוי וה־שיק־ם
שלה רק משום שהצבא רוצה להבטיח
את עצמו מכל הכיוונים — זוהי דוגמה
לחוסר אחריות ממלכתית.
״גישה גולמית (מלשון גולם) כזאת לא
היתד, יכולה להיווצר אילו היה צה״ל
מקבל את תוכנית הריאורגניזציה של ה אלוף
ישראל (״סליק״) טל. הוא לא הציע
תוכנית ריאורגניזציה אירגונית בילבד.
ההשלכות האירגוניות של הצעתו הן פועל
יוצא של תפיסה כוללת של צד,״ל
בשנות השמונים. טליק ניסה לבנות מערכת,
שתהיה מסוגלת להתאים את עצמה
למצבים חדשים. אותו מטכ״ל שדחה את
הצעתו מציע עתה למדינה תקציב־ביטחון
כזה. הדברים שלובים זה בזה. המטכ״ל
מתנהג כמו ילד מפונק. וד,תחליף שפיתח
במקום הצעתו של טליק ממחיש את הכלל:
,כשאתה לא יודע מה לעשות — אתה
עושה מה שאתה יודע.׳

אחו שהשוט־ ,ניניו ממישטותו, סיבר נו ס ת מובנים
וניקו בעיו״ה ערר ונטמן מסע של ומעות וחיבוקים ברחובות
ך קחת איתך סוודר? קר בביתהסוהר.״
שימחה, אמו הקשישה

של ח״כ שמואל רכטמן ניסתה למנוע מבנה
לעזוב את ביתה שברחובות. היה זה ביום
השני האחרון, בבוקר. שעתיים מאוחר יותר
התייצב רכטמן בכלא מעשיהו לריצוי
שלוש וחצי שנות מאסר. אולם האם ניס תה
להחזיק את בנה אצלה .״אמא. לא
קר בבית־הסוהר. אנחנו נכנסנו לקיץ.
אל תדאגי, ידאגו לי שם.״ אך האם לא
הירפתה, אחזה בזרועו של רכטמן עד
שהוא היה צריך להינתק ממנה בכוח.
באותו הרגע נכנסה לדירה אחותו של
רכטמן חווה דג׳אני, כשהיא נושאת עימה
עשרות קופסות של גלולות וחבילה־גדולה
.״קח את הכדורים ותיזכור לקחת כל
יום. שלא יהיה איכפת לך מאף אחד.
לא מזיגל, לא מהשוטרים ולא מהשופטים.
אנחנו אוהבים אותך ונחכה לך.
הבאתי לך שמיכה חשמלית, קח אותה
איתך.״ כשסירב רכטמן זעקה חווה דג׳אני :
״מה, גם חשמל אין בבית־הסוהר?״
ביום האחרון שלו כאדם חופשי התעורר
שמואל רכטמן בשעה 6.30 בבוקר לציל־צול
הטלפון. אחות אחרת שלו, המתגוררת
בניו־יורק׳ בישרה לי כי הצל יחה לשכו י
את שירותיו של ״עורך־הדין הכי גדול של
אמריקה והוא יוצא מחר לישראל.״ רכט־מן
הסביר לה כי ״זה כבר מאוחר. לא

צריך. החוקים בארץ הם לא כמו באמריקה.
אני נכנס לבית־הסוהר היום״.

;,אני לא
מתביי שת״
ך עמי, אשתו של רכטמן היתד, עסוקה
בחפיפת שער ראשה. באותה עת
היה רכטמן עצמו עסוק במיון מיכתבים,

\ 1ן| 1 *1ח״כ שמתן ל רכטמן אורז לפני
יי ״ י י היציאה אל הכלא תרופות ותב־שירי
גילוח, דקות אחדות לפני שהוא יוצא.

כאשר ביקר רכטמן ביום כניסתו לכלא אצל האדנזו״ר

מקרעטשניץ שליט״א, העניק לו הרב מטבע־סגולה ועט.
1 111/1 11 1
הרבי התמרמר על כך שרכטמן לא שוחרר עד לעירעורו. בביקור זה נשבר שמואל
רכטמן ואחרי שנישק את ידושל הרב, פרץ בבכי כשהוא מייבב :״עושים לי עוול״.

ובאריזת תכשירי גילוח ותחבושות .״אל
תקח איתך לבית־הסוהר ניירות מיכתבים
של הכנסת,״ קראה לעברו נעמי .״למה
לא? אני רוצה לכתוב מיכתבים.״ ״אני
אקנה לך בלוק. אל תכתוב על ניירות של
הכנסת. זה סתם ירגיז. חוץ מזה. אני כאזרחית
מתנגדת לכך.״
בשעה 7.30 עזב רכטמן את ביתו. נעמי
נשארה בבית :״אני צריכה להתלבש ולהסתדר,
בבית־המישפט יהיו עיתונאים
וצלמים.״ באותה שעה פתח רכטמן במסע
פרידה בן שלוש שעות מהעיר שבה נולד
לפני 55 שנה, העיר שבראשה עמד במשך
תשע שנים והעיר שאותה ייצג בכנסת.
במהירות רבה הפך מסע הפרידה מסע של
אהדה ציבורית של תושבי רחובות לראש־העיריה
שלהם לשעבר, שהלך לכלא.
התחנה הראשונה היתד, במיספרת הנשים
המפוארת ביותר של רחובות, מיספרה
דויד. יום קודם לכן התבקש דויד לפתוח
את המיספרה שלו מוקדם יותר מהרגיל.
רכטמן התיישב על כסא המסתפרים ואמר
לספר :״תספר קצר, שלא יספרו אותי עוד
פעם בבית־הסוהר.״ לירון, חיילת חיל האוויר,
שהגיעה אף היא למספרה והמתינה
לתורה התעניינה בסיכוייו של רכטמן
לצאת זכאי בעירעור .״אם יש אלוהים בשמים,
יצא שמואל זכאי,״ השיב לה דויד
במקום חבר־הכנסת ,״אם הוא לא יצא
זכאי, כל רחובות תצא לרחובות להפגין.״
אחרי חצי שעה נפרד רכטמן מדויד ומי
לירון, כשהוא מנשק את לחיי שניהם.
בעיניו של דויד עמדו דמעות. בדרכו למכונית
הפיאט השכורה שבה נהג, עצרו את
רכטמן עשרות תושבים .״את רובם אני
אפילו לא מכיר בשם,״ הודה באותה שעה
כשעוד היה במצב־רוה טוב, אולם למרות
שלא הכירם נישקו אותו הכל: גברים,
נשים, נערות צעירות, וילדים שהוריהם
דחפו אותם לעברו .״יהיה טוב שמואל.

את היום האחרון לחו־פש
התחיל רנטמן
! 11 ! 11/1
במיספרת נשים וביקש מהספר :״תספר
בכלא״.
קצר, שלא יספרו אותי
אנחנו איתך. אנחנו יודעים שלא עשית
כלום.״
רכטמן התרגש ,״הם אוהבים אותי. הוצאתי
את הנשמה בשבילם, בשביל הציבור
כולו. עכשיו אני הולך לבית-סוהר.
אבל להם זד, לא משנה. קיבלתי עשרות
מיכתבים של אנשים המציעים לתרום כל
אחד שבוע או חודש מחייהם כדי לשבת
במקומי בביודהסוהר. הם אוהבים אותי.
עשיתי שגיאה שלא רצתי שוב פעם לעי־ריה.
אולי בית־המישפט היה מבין שהעם
לא רוצה שאני אשב בבית־הסוהר, והעונש
לא היה כזה.״
התחנה השנייה היתה בית אמו .״אמא
היא אשד, פרימיטיבית. היא אפילו לא
יודעת לחתום את שמה. אבל היא אשה
טובה.״ האם סירבה להצטלם .״היה אצלי
המישטרה של זיגל והם חקרו אותי. זה
מספיק לי. לא רוצה פירסומת.״ אחר־כך
התעוררה ואמרה לעצמה ולצלם :״אני לא
מתביישת בבן שלי. הבן שלי צדיק. אני
כן אצטלם איתו. גיבור• הוא דרק, הבן
שלי טוב. גיבור מסתובב חופשי. הבן שלי
צריך ללכת בשבילו לבית-הסוהר.״
הביקור הבא הוא בביתה של בתו
הבכירה של ך כטמן, דפי׳ אך קודם,
• עד התביעה במישפט רכטסן.

עבר דרך גן ילדים. הגננת, בראותה אותו
אוספת את הילדים :״זה אדון רכטמן. יש
לו לב של זהב. הוא איש סוב.״ אחר־כך
קופצת ילדה קטנה וצועקת :״סבא. סבא.
סבא שלי,״ ופורצת בבכי. בתה של דפי,
נכדתה של רכטמן, אינה יודעת כי סבא
הולך להרבה זמן לבית־הסוהר. היא רק
מבינה כי משהו רע קורה.

//אני
אכתוב לך״
ך * כ ט מן מ ת רג ש, מנשק נכדתו וממי
1שיד לעבר ביתה של בתו. דפי מנסה
לשמור על קור רוח :״אבא הכל יהיה
בסדר. אל תדאג. אנחנו נחכה לך. נבוא
לבקר אותך. נכתוב לך.״ ״אל תשכחי
לקחת מסבתא בורקס עם גבינה ולהביא
לי לבית־הסוהר.״
דפי מתחבקת ומנשקת. בתה השנייה בת

סצנה מרגשת במסע הפרידה של

* #1 *1 1 #י 1י רכטמן היתה כאשר ביקר את אמו.
האם הקשישה החליטה שלא להעציב את בנה וניסתה לשמור

על ארשת קלילה, אך בסופו של דבר נשברה, החלה בוכה ומקללת
את כל מי שלדעתה גרס לכך שבנה יכנס לכלא. האם דרשה
כי בנה יקח סוודר, ואילו אחותו דאגה לעשרות גלולות.
עיר נהדרת,״ הוא אומר לראש העיריה,
פורץ בבכי לעיני הפקידים הנבוכים וממהר
להימלט מהחדר.
ביתו של רכטמן סמוך לבית העיריה.
רכטמן ממהר כאילו הכלא ממתין לו. בבית
מחכות נעמי, ששער ראשה כבר יבש ובתו
הצעירה סיגל, המתגייסת בעוד שבוע לצבא
.״אבא שלי נהדר, רק אין לו מזל,״
אומרת הבת לפני שהיא נכנסת עם אבא
ואמא למכונית.
הדרך מרחובות לבית־המישפט בתל-
אביב נראתה קצרה מתמיד ועברה במהירות
שיא, למרות שרכטמן נהג לאט. בחניון
ביתיהמישפט, נותן לו נוטר של מזכירות
בית־המישפט את אישור הכניסה ל־בית־הסוהר.
רכטמן חתם על טופס, לקח
את הצו והתניע את המכונית.
השער של מעשיהו.נסגר בפעם הראשונה
מאחורי חבר־כנסת ישראלי. נסגר, בינתיים
לשלוש וחצי שנים.

׳ 1 1 1 1 1 1רכטמן עם אחת חנכדותיו
^ 11 11 שממנה הלך להיפרד בגן
הילדים שלה, אי4ו מצליח לעצור בעד
דמעותיו כאשר הוא מנשק את הנכדה.
השלוש נצמדת לסבא :״את רוצה לנסוע
איתי באוטו ז״ שואל רכטמן ״לאן אתה רוצה
שהיא תסע איתך, למעשיהו?״ שואלת
דפי בצחוק.
רכטמן במצב-רוח טוב. הוא נוסע לרבי
שלו, האדמו״ר מקרעטשניץ שליט״א, הרב
מנחם אליעזר זאב רוזנבוים. בדרך הוא
אוסף שתי טרמפיסטיות. האחת אתי, ידידה
ותיקה שלו :״הוא כזה איש טוב. הוא
עזר למישפחה שלנו כל-כך הרבה ותראו
מה עושים לו.״ השנייה עולה חדשה מגרמניה,
מארינה קובלנס אינה מזהה את
דכטמן. רק אחרי שהוא מציג את עצמו,
היא אומרת :״אתה האיש שהולך לבית־סוהר
ו אוסרים שאתה איש טוב.״
חצר הרבי שוקקת אברכים. בחרדת קו־
רנרא סבא הורו
משמואל רכטמן להצטרף.

״לאן

מימין,לבת
ראשה 1
שרום
מן צילום פרידה.

אשתו

בפתח הבית, לפני שנכנסו למכונית שלק•
חה אותם למעשיהו הצטלמה מישפחת רכט־נעמי
שחפפה את ראשה במיוחד,

רכטמן מנופף לשלום לבתו הבכירה דפי, ולנכ־דתו
השנייה, ליד פתח ביתס. הנכדה ביקשה
תיקח אותה, למעשיהו?״ שאלה דפי.

דש כמעט מוכנס רכטמן אל חדרו של ה רבי,
רב צעיר, זקן ג׳ינג׳י עבות .״הכנתי
לך מטבע לסגולה וגם עט. אמרת שאתה
רוצה לכתוב מיכתבים בכלא,״ אומר לו
הרבי. אחד האברכים מגיש תה עם קוביות
סוכר, והרב שולף סיגריות קנט מקופסת
כסף ומציע לרכטמן .״אני כועס על בית־המישפט.
היו צריכים לתת לך להיות בחוץ
עד שתצא זכאי בעירעור.״ רכטמן מבקש
מהרב לדאוג לאמא שלו ולבוא לבקר אותו
בכלא .״אני לא יודע אם אני אבוא לכלא,
אבל אני אכתוב לך.״
רכטמן לוקח את מטבע הסגולה ואת
העט והשניים קמים. אז נשבר רכטמן.
החיוך סר מפניו, שטף הבדיחות פוסק.
הוא פורץ בבכי, מנשק את ידי הרב ואחר־כך
נופל על צווארו כתינוק :״עושים לי
עוול, רבי. עושים לי עוול.״
התחנה הבאה היא הקשה מכל.
רכטמן נכנס לבית העיריה. מכל עבר
מתנפלים עליו עובדי העיריה בנשיקות
ובדמעות. הוא נכנס לחדרו של ראש ה־עיריה
הנוכחי, יחזקאל הר־מלך, מבלי
לדפוק כלל על הדלת .״אף פעם לא דפקתי
על הדלת הזו.״ הוא ניגש אל הר-מלך,
יריבו לשעבר, מלטף אותו, כאילו הוא
מלטף את רחובות כולה, ,׳השארתי לך

כלאי משרות בתי־הסוהר
מכניס את רכטמן אל תוך
כלא מטשיהו: הח״כ הראשון שייאסר.

אור אסר מ ס גי ר
מבוע קוא באסיפה בקמפוס :״ה״לבהנא!

התיקשורת, את האופי הפאשיסטי המובהק
של תופעה זו.

רגע לפני פינוי האולם על־ידי השוטרים (למטה בתמונה) :
1£1ן!ף
קבוצת סטודנטים מניפה כרזה האומרת ״אחווה יהודית־
* 11111111 # 1 1 | /
ערבית״ .נערה (למעלה) זועקת, סטודנט מניף אגרוף נגד הביריונים (שאינם
נראים בתמונה) וסטודנט אחד מכסה את פניו בידיו מרוב תדהמה.
ף• עומרי ,:מול חבורת ביריונים מתפר־עים,
שהשתלטו בכוח על אולם שהיה
מלא קהל שקט, הרמתי השבוע את זרועי
וקראתי :״הייל כהנא!״
רבים הביעו ספק אם היה מקום לקריאה
זו. היו שלימדו עלי סניגוריה, והסבירו
שבוודאי הייתי נרגש מאד, ועל כן יש
לסלוח לי. אחרים הביעו את הדעה שיש
לי טראומה בעניין הנאצים, וטראומה זו
מסבירה את המעשה התמוה.

לצערי, עלי להפריך סניגוריה
זו. לא הייתי נרגש. פעלתי כהכרה
מלאה. סברתי, ואני סבור גב עתה,
כי היה זה המעשה הנכון לעשותו
באותו רגע.
אין~לי״ גם שום לטראומה בעניין הנאצים.
להיפך: אני מתייחס אל הנאציזם
בפרט, ואל הפאשיזם בכלל, כפי שרופא
מתייחס אל מחלה ממארת. כילד בן ,9
הייתי עד לעליית הנאצים לשילטון. הספקתי
להיות במשך חצי שנה תלמיד ב־בית־ספר
גרמני, תחת שילטון הנאצים.
הקדשתי לאחר מכן שנים ללימוד ההיסטוריה
של תופעה זו, ולניסיון להבינה.
כתבתי על כך ספר. אני רואה את עצמי
כהיסטוריון של התקופה ההיא.

גנים׳ אנשי הרב מאיר כהנא וקבוצות אחרות
מסוג זה, שקיבלו את פני בצריחות
ובשריקות. הם נענו במחיאות־כפיים סוערות
של רוב הנוכחים.
ברגע שקמתי לדבר, הפכו הצריחות,
השריקות, המקהלה־הצועקת והשירה להפרעה
רצופה, בלתי־פוסקת אף לשנייה,
שלא איפשרה לי להגיד אף מילה אחת.

היה ברור כי אין זו הפגנה ספונטנית,
שתשכך כעבור כמה דקות,
אלא הפרעה מאורגנת, מתוכננת
היטב מראש, שנועדה לפוצץ את
האסיפה ככוח ולמנוע את השמעת
דברי.
הרוב העצום של הקהל — כ־ 950/0מן
הנוכחים — הגיב על כך בזעם, קרא קריאות
נגדיות, מחא לי כפיים והשמיע סיס־מות־שלום.
אולם לא־ היה בכך כדי להשתיק
את הביריונים.
עמדתי כך כעשר דקות, כשאני מעשן
את מיקטרתי בשקט. התבוננתי בנעשה
והתברר לי לחלוטין, כי לא אוכל לדבר.
בנסיבות אלה החלטתי כי עלי לעשות
מו^שה סימלי, שיחדיר לתודעת •הנוכחים
ולתודעה הציבור כולו באמצעות כלי־

לכן הרמתי את זרועי בתנועה
הזכורה לי היטב מילדותי, וקראתי
כמה פעמים ״הייל כהנא ׳:קריאה
זו נשמעה היטכ — והיתה
ההתבטאות היחידה שלי שנשמעה.
אגרוףוה מי עו ט

^ מי שעסק בהיסטוריה הנאצית, וב-
* עיקר בתולדות עלייתם של הנאצים
לשילטון, קראתי את כל הסיפרות הנאצית
והאנטי״נאצית על השיטות של פלו-
גות־הסער.
אדולף היטלר עצמו הקדיש כמה פרקים
מסיפרו מיין קאמפף (״מאבקי״) לטאקטיקה
של פיצוץ האסיפות של הכוחות
הדמוקרטיים. ראיתי את יומני־הקול*
נוע ששרדו מאותה תקופה. אני מרשה
לעצמי לאמר שאני בקיא בנושא זה היטב.

הטאקטיקה שהופעלה עד־ידי
הביריוניב כיום הרביעי שעבר הי-
תה העתק מדוייק שד הטאקטיקה
הנאצית, ואין ספק שיוזמיה למדו
את הסיפרות הנאצית הנדונה.
טאקטיקה זו מבוססת על ההנחות הבאות :
ו • די בקומץ זעיר של אנשי־אגרוף,
המאורגנים והמתורגלים לכך, כדי להש תלט
על ציבור של מאות, ואף של אלפי
אזרחים. שלושים איש מאומנים יכולים
לפוצץ כל אסיפה.
• מול טרור זה של הקומץ, יושבים
מאות הנוכחים חסרי-אונים וחסרי־ישע
מכיוון שאינם מאורגנים. אזרחים הגונים

סולדים מאלימות. כאשר הם רואים שאין
דרך לקיום האסיפה, אלא אחרי סילוק
המפריעים בכוח, הם נרתעים מלעשות זאת.
בהעדר אירגון מתאים, גם אין הם מסוגלים
לכך.
! 9המוסדות האזרחיים יגיבו תמיד בפחדנות.
באמתלה של ״הרגעת הרוחות״
ו״מניעת שפיכות־דמים״ הם ישתפו למעשה
פעולה עם הביריונים, וינעלו את
האסיפה.
9 :מישטרת המדינה, שרבים מחבריה
אוהדים בסתר־ליבם (ואף בגלוי) את ה*
ביריונים הלאומניים, לא תתערב כדי להגן
על הופש־הדיבור.
!• פיצוץ האסיפה לא יסתום רק את
פי הכוחות הדמוקרטיים והליברליים, ויר־תיע
אותם מלהשמיע את דברם ומלערוך
אסיפות, אלא גם יעשה רושם על הצעירים
המהססים, שעמדו עד כה מן הצד,
ויביא אותם לשורות הביריונים. רבים מתרשמים
מהפגנה של כוח, ונמשכים אל
המנצחים האלימים.
• 1כאשר טאקטיקה זו מופעלת באוניברסיטה,
יש לכך יתרון נוסף. אחרי גירוש
המרצים־האורחים הליברליים מתוכה,
ניתן להפעיל את אותו הטרור גם נגד
הפרופסורים ואנשי־הסגל, להשתיקם, להפחידם,
להרתיעם, ולבסוף גם לגרשם.

עד סמך ההנחות האלה הקים
היטלר, עוד בשלב הראשון של פעילותו,
את הס״!א (״פלוגת הסער״).
פיצוץ אסיפות היה התפקיד העיקרי
שד פלוגה זו, עד לעליית
היטדר לשידטון.
מי שהיה אחראי לתעמולה הנאצית, יו-
זף גבלס, שהיה גם הגאדלייטר (״המנהל

מעשה סיוזר
ך היכנסי יאיים זיז בעסיס הירו-
י• -שלמי, ביום הרביעי בצהריים, כדי
לשאת הרצאה על עניינים מדיניים על פי
האירוע המחפיר בקמפוס לא
צולם• הנהלת האוניברסיטה,
שלא מנעה את כניסת הביר-
יונים לאולם, הצליחה למנוע
את כניסתם של צלמי הטלוויזיה
והעיתונות. התצלומים
המופיעים בעמודים אלה צול־^
מו ברגעים האחרונים, בשעה
שהשוטרים פרצו לאולם, והצלמים
הצליחו להיכנס עימם.

הזמנת האוניברסיטה, ראיתי לפני מראה

האולם היה מלא עד אפס מקום במאות
סטודנטים וסטודנטיות, שהמתינו להרצאה.
התרשמתי (ורושם זה התאשר במהלך הדברים)
כי רובם השתייכו למחנה־השלום.
האחרים היו ללא שייכות מסויימת, וביקשו
לשמוע מה בפי.
בחלק האחורי של האולם, מול מרכז
הבמה, התרכזו כשלושים צעירים מאור3

במרכז ההתכתשות

אחרי שאורי אבנרי
(במרכז) סירב לרדת
מן הבמה, הסתערו הביריונים על הבמה כדי להכותו, ואילו סטו
דנטים
מן הקהל עלו על הבמה כדי להגן עליו. התפתח קרב־אגרופים
שבו הונחתו גם מהלומות על אבנרי. הסטודנטים הצליחו
להדוף את הביריונים, כשהופיעו השוטרים, ופינו בכוח את האולם.

השוטרים פורצים לבמה 7״^:.

בתמונה נראה אבנרי (במרכז למעלה, הגב למצלמה) נשהוא מתווכח עם קצין־מישטרה.
^הסטודנטים הזועמים (למטה, מימין) צועקים לעבר השוטרים ותובעים לקיים את האסיפה,
בעוד אחד מהם (למטה משמאל) מובל בכוח על־ידי שוטר, וחברו מריס את ידו במחאה.
דווקא בשוחרי־השלום שהגנו על אבנרי. הביריונים נעלמו ברגע שהופיעו השוטרים.
העצמות לכל אנשי־השלום, ומפנים את
הדרך לביריונים.

כד זה — כדיוק כמו ברפובלי
קח שד ויימאר. זו חופקרח עד-ידי
שוטריה וחיידיה, פקידיה ושופטיה,
מתוך בוגדנות, פחדנות, אדישות
ואהדה סמוייה דמיעוט הקנאי
המשתולל.

גידור ממאיו
המנהיג אנשיו, לפג

״הרב״ מאיר כהנא, שפרץ בכוח לאוניברסיטה בירושלים בראש
קלגסיו, כאשר המישטרה עומדת מנגד ואינה מתערבת, מסית את
שאלה פרצו לאולם וייז כדי למנוע את הרצאתו של אורי אבנרי.

המחוזי״ של המיפלגה הנאצית) בברלין,
הקדיש בספריו פרקים שלמים למעלליו,
תיאר בהתלהבות דמויית־אורגאזמה איך
הצליח לפוצץ אסיפות, להחדיר את הביר־יונים
לאסיפות של יריבים (לא פעם באמצעות
כרטיסים מזוייפים, שהודפסו על־ידי
הנאצים) ומעשים דומים.

אין ספק שנבלם ראיה במיבצעים
אדה חדר, חשוב כיותר שד הצלחתו,
וסבר כי מילאו תפקיד חיוני
בעליית הנאצים דשידטון.
מה שקרה באולמות, קרה לאחר מכן
בגרמניה כולה. המיעוט האלים השתלט
על הרוב הדומם.

וזזחנה חרסו
ך* בח נחזור, איפוא, למאורעות היום
1 1הרביעי.
בהיכנסי לאולם לא ראיתי לפני מחזה
זר לי. הכרתי את כל הסימפטומים. אף
פרצופיהם של הביריונים נראו לי כמוכרים
— כי אותו סוג של מופרעים נמשכים
לתנועות מסוג זה בכל העולם. אלה
הם, בדרך־כלל, עלובי־חיים, אכולי תם-
ביך־נחיתות, שהאלימות והרגשת־השייכות
לפלוגה אלימה מפצה אותם על נחיתותם
האישית ומעניקה לחם הדגשה של עליונות
ו״גבריות״.
למרבה הצער, הכרתי גם סימפטומים
אחרים. ראיתי את אנשי־״הביטחוך׳ של
האוניברסיטה, שהודיעו לי כי הם ״ניטרליים״
בין הביריונים ובין הציבור, שבא
לשמוע הרצאה שקטה שהוזמנה על־ידי
האוניברסיטה. מגמתם היחידה של אנשי

״ביטחון״ אלה היתר. להפסיק את האסיפה
— ובכך הפכו עצמם שותפים לביריו־נים.
שניים־שלושה מהם אף הביעו באוזני
את דיעותיהם, שלא היו רחוקות מדיעות
הרב כהנא.
הכרתי את אנשי האוניברסיטה. אנשים
טובים, הגונים, שלווים, הסולדים מאלימות.
גם להם היתה חק בקשה אחת: להיכנע
לביריונים ולסגור את האסיפה ,״כדי
למנוע שפיכות־דמים״.

ת כד זאת תיארתי בפרוטרוט ר
י * סיפרי צלב הקרם, שנכתב לפני 18
שנים.
התיזה המרכזית של ספר זה היתד,
כלהלן :
ס הפאשיזם הוא מחלה, שחיידקיה
נמצאים בכל עם בכל עת, כשם שכל אדם
נושא בגופו בכל עת חיידקים של מחלות
רבות.
י כשם שד,חיידקים משתלטים על גופו
של אדם רק כאשר כושר־ההתנגדות שלו
נחלש מסיבה גופנית או נפשית, כן עלול
הפאשיזם להשתלט על כל עם, בתנאים
מסויימים של התמוטטות פנימית.

• .האומה הייטראדית אינה
מחוסנת מפני עליית הפאשיזם
בתוכה יותר מכל אומה אחרת.

דמרכה הצער, העובדה שהיהודים
היו הקורבנות העיקריים שד
הנאציזם אינה מחסנת אותם. כמצבים
מסויימים שד לחץ פנימי או
חיצוני, נפשי או הומרי, עלולה נם
ישראד דיפול קורבן דהתקה שד המחלה
הפאשיסטית.
* משום כך מצווים הכוחות הדמוקרטיים
והליברליים בישראל, כמו בכל מדינה
אחרת, לעמוד על המישמר בכל עת,
להיות ערים לכל מורסת־מוגלה בגוף הלאומי
העלולה להיות בעלת אופי פא-
שיסטי.
דווקא מכיוון שאני חוקר של תולדות
עלייתו של הנאציזם, ומפני שאני ער
לסכנה הנוראה הגלומה בתופעה זו, אין
אני שש, ואין אני ממהר, להדביק תווית
זו לתופעות פוליטיות וחברתיות. אני נזהר
מאד. התנגדתי תמיד בתוקף לאותם שניסו
להדביק תווית זו למנחם בגין ולתנועת-
החרות, למשל.

יש הכדד עצרם כין לאומנות
סתם, ואף קיצונית וקנאית, ובין
פאשיזם.

בספרי ניסיתי לחבר דיוקן של התופעה
הפאשיסטית, על־ידי צירוף־יחד של כל
התכונות המבדילות בין הפאשיזם ובין
לאומנות רגילה — בדומה לתכונות המב-
(המשך בעמוד )34

אמרתי דאחד מהם, דא בזעם,
אדא כצער :״כך התנהגו גם חבריכם
כימי ויימאר. הם סיימו את
חייהם כמחנות־הריכוז.״
הכרתי גם את המישטרה, ובעיקר את
מישמר־הגבול. כאשר הופעלו, באיחור של
שעה וחצי, הם לא פעלו^כדי לסלק את
קומץ הביריונים שהפריעה ולאפשר על-
ידי כך את קיום האסיפה החוקית. זו היתה
מלאכה קלה. אפשר היה לסיימה תוך
חמש דקות, ובלי אלימות רבה. כי ביר־יונים
מסוגם של אנשי כהנא הם׳ גיבורים
רק נגד אזרחים שלווים. מול שוטרים
חמושים הם היו נמוגים כעשן.
תחת זאת, תקפו השוטרים בחימר, שפוכה
את הסטודנטים שישבו בשקט בשורות
הראשונות, ושהמתינו בסבלנות שהאסיפה
תיערך בכל זאת. הפקודה היתד ,״לפנות
את האולם״ ,ולשם כך הוכו באכזריות
אנשי מחנה־השלום. אף אחד מן הביריונים
לא הוכה על־ידי השוטרים.
אם לשפוט על פי הבעות־פניהם של
כמה מן השוטרים, ובעיקר של כמה מאנשי
מג״ב, ברצון הם היו שוברים את
המלאכה סיום
מפנים את האולם —

השוטרים ואנשי מישמר־הגבול, שהוכנסו לאולם אחרי 1
שהבידיוניס מנעו את האסיפה במשך שטה וחצי1 ,
ומשלימים בכך את מלאכתם של הביויונים. ף

1. 33

שירטוןהב רי ונים
(המשך מעמוד )33
דילות בין גידול ממאיר ובין כל גידול
רגיל.

בשום קסנים
במדינה העם
רפובליקת מטת

ך • ושנועד גגז־י שתי טענות בפרשה
י י זו, בשני מישורים שונים: ראשית,
שהשוואתה של כנופיית כהנא לפאשיסטים
אינה נכונה; ושנית, שהיא אומנם נכונה,
אלא שאין להזכירה בפה מלא, מפני שה־
״הודים רגישים למילים ״פאשיזם״ ו״נא-
ניזם״ ,ואינם מוכנים לשמען כשהן מופנות
כלפי יהודים.
אנסה להתמודד עם שתי טעינות אלה.
מעולם לא היה לי שמץ של ספק בכך
שהכנופייה של כהנא, והחבורות הדומות
לה, הן פאשיסטיות במלוא מובנו המדעי
של תואר זה. איני סומך, בעניין זה,

רביעי היתה רק סימפטום קטן אחד
מיני רכים. יש שלל רם של סממנים
אחרים.

כאשר חושבים כיום על הנאציזם, עומדת
לנגד העיניים תמונת הנאציזם בסוף
דרכו — תנועה כבירה, מאות אלפי לובשי־המדים,
המיסדרים המפוארים. נוטים לש כוח
כי הנאציזם התחיל בקטנות, בקבוצות
קטנות ונלעגות, שעוררו צחוק ובוז, תיעוב
וסלידה אצל הרוב העצום של העם הגרמני
״ההגון״.
פלוגות־הסער בשנים 1921 עד ,1923
ולאחר מכן — אחרי הפסקה של כמה
שנים — שוב בשנה ,1928 דמו להפליא
לכנופיית כהנא — הן בממדים, הן בשיטות,
הן בהשפעה. היו אלה אז קבוצות־שוליים
זעירות. רק האינפלציה הדוהרת
של ( 1923 נא לזכור: אינפלציה!) והמשבר
הכלכלי הנורא של 1929 הפכו גופים
זעירים אלה תנועה המונית גדולה.

ניתן היה להחניק את הנאציזם
כאיבו, כאשר היה קטן ועלוב.
כאשר צמח וגדל. היה זה מאוחר
מדי.

.נטע זר
ף וטיפ לזלזל בכנופיית כהנא, מפני
י שהיא מהווה בצורה כה בולטת נטע
זר בארץ ואכן, בין הביריונים שראינו ביום
הרביעי שעבר, לא היו כמעט ישראלים.
בלטו בו^ם העולים החדשים מברית־המו־עצות,
וגם כמד. עולי־אמריקה. זוהי חבורה
בלתי־ישראלית מובהקת. ישראלים אמיתיים
סולדים ממנה.
אבל אין זו סיבה לאדישות. להיפך.
גם כאן בולטת ההקבלה. אדולף היטלר
היה ״עולה חדש״ מאוסטריה. הוגה־הדי־עות
העיקרי שלו, אלפרד רוזנברג, היה
״עולה חדש״ מברית־המועצות דווקא. סגנו
של היטלר, רודולף הס, בא מאלכסנדריה.
גם סיבותיה של תופעה מוזרה זו נותחה
לא פעם על־ידי ההיסטוריונים.

בקמפ-דייוויד נערכת
פגישה משותפת ש?
כני-הזוג־עם

היועץ לענייני נשואין
זה לא נראה כמו ירח־דבש שני. זה
נראה יותר כפגישה של בני־הזוג אצל
יועץ לענייני־נשואין, כדי למנוע גירושין.
מוצטפה חליל יצא לקמפ-דייוויד, כשהעיתונות
המצרית מודיעה שנאסר עליו
לעשות כל ויתור שהוא. משה דיין יצא
לקמם, אחרי החלטת הממשלה המרשה לו
רק לשמוע מה בפי האמריקאים, והמחייבת
אותו לחזור הביתה ולדווח על כך.
בשעה ששמי המרחב מתקדרים מיום
ליום, והמיכשולים החיצוניים בדרך לשלום
מתרבים מדי שבוע, נראתה הפגישה ב־קמם־דייוויד
כמעט כחסרת־משמעות.
הציבור הישראלי סבר כך גם הוא. השלב
הבא של יוזמת־השלום זכה בתשומת-
לב מועטה בלבד. הציבור היה הרבה יותר
מעוניין באינפלציה הדוהרת, המגיעה עתה
ל־ה/ס 80 בשנה, וההופכת את ישראל לדפוב־ליקת־בננות
דרום־אמריקאית.

מדיניו ת
חוכמה או התחבטות

•טני צעדים קדימה,
צעד אחד אחורה
תוך דקות ספורות נפוצה הידיעה במיז-
נון חברי־הכנסת, ופגעה כברק. הביא אותה
חגי אשד, איש דבר, ממעריצי דיין
בעבר, ששמע אותה ברדיו.
דיין, כך נאמר, הכיר באש״ף.
התגובה הראשונה, ליד השולחנות המכוסים
במפות כחולות, היתד. מעורבת
ביותר. האם דיין השתגע? האם זוהי התחלה
חדשה? האם זהו איתות של מנחם
בגין? האם זאת פליטת־פה? האם הוא
רצה סתם לבלבל את המוחות?
במשך שעתיים־שלוש ביקשו הכל לשים
את ידיהם על נוסח מדוייק, מה הוא אמר,
בעצם?
כשקרא אורי אבנדי את הנוסח המילולי
מעל הדוכן, בצירוף ברכות (ראה הנדון),
החל טוטו שני: מה פירוש הדברים? האם
זוהי הכרה או לא? האם זהו איתות לעבר

נטע זר ) כהחלט. אך כמה מחלות
ממאירות נגרמות על-ידי גופים
זרים החודרים לגוף?

גם הסיסמות של כהנא דומות להפליא
׳לסיסמות הנאציות. הן מהוות כמעט העתק
מדוייק שלהן. קשה להאמין שזהו. זיקרה.
״יהודים החוצה ! /ערבים החי ה
״עורי גרמניה ! /עם ישראלי, זי
״ממשלת בגידה! /ממשלת בגידה!״ —
״מוות לבוגדים ! /מוות לבוגדים !״ וכר
וכר.
״עם ישראל חי״ — זוהי אימרה יפה
מאד. כולנו שרנו אותה. אך כשהיא הופכת
צריחה בפי אנשי כהנא, היא לובשת צורה
חדשה לגמרי. כאשר שמעתי צריחה זו,
במקהלה קצובה, במשך שעה וחצי, לא
יכולתי להתעלם מן הדימיון בין ״חי״
ו״הייל״ .האוזן שומעת רק צריחות ממושכות
של אייי־אייי־אייי. פסיכולוגים ניתחו,
בשעתו, את השפעתה של צווחה חייתית
זו, כאשר ביקשו להסביר מדוע בחר
היטלר בסיסמה זו דווקא.
ושוב: כאשר אנחנו חושבים על הנאצים,
דוחקת השואה הנוראה כל זיכרון
אחר. אך השואה החלה רק עם פלישת
הנאצים לברית־המועצות, ב־ , 1941 שמונה
שנים אחרי עלייתם לשילטון. במשך שנים
רבות לפני כן הטיפו הנאצים רק לגירוש
היהודים מגרמניה, והמצע הנאצי הסתפק
בשלילת אזרחותם. אדולף אייכמן הנתעב
בילה שנים ארוכות באירגון ״הגירה״ יהודית
מגרמניה, ואף חלם על העברת יהודי
גרמניה למדגאסקאר.
(המשך בעמוד )43

שר־החוץ דיין
כשאת אומרת כן, למה את מתכוונת?
אש״ף, או לעבר המצרים, או לעבר אר־צות־הברית?

רק טרוריסטים. נוסח הדברים
של דיין, שנאמרו בכנס ותיקי־מילחמה יהודיים׳
אינו ניתן לקביעה מדוייקת, אלא
באנגלית. כי דיין דיבר בשפה זו. הוא
אמנם שולט בה, אך מדבר אותה בצורה
משובשת, כשהוא מתרגם מישפטים ומילים
מילולית, מעברית לאנגלית.
לפסוקים הנדונים אין מיבנה דיקדוקי
הנראה־לעין. הם מנוסחים בצורה מרושלת,
בלי פיסוק ברור, והדבר הקל על

דיין לאחר מכן לייחס להם משמעויות
שונות.
התרגום הסביר ביותר הוא זה:
״אש״ף אינו מדינה. אך אין אנחנו יכולים
להכחיש את מעמדו וערכו בסיב־סוך,
כדי, בסופו של דבר, להשיג פיתרון.
זה לא רק הטרוריסטים או אירגוני-הטרור.
זהו גם החלק האזרחי שלו, כלומר, הפליטים
הפלסטיניים.
״שום אדם, ובוודאי לא אנחנו, אינו
חושב שניתן להשיג הסדר סופי של הסיב־סוך
במיזרח־התיכון בלי יישוב הפליטים,
שהם יכולים להמשיך ולחיות במחנות־פליטים
בירדן, בלבנון, אפילו ב עז ה
האם יכולה זאת להיות פליטת־פה?
יתכן כי יש בדברים מילה אחת או
שתיים, שתורגמו במוחו של דיין מעברית׳
שאינן במקומן. כך, למשל, ברור כי
המילה ״ערך״ אינה במקומה, ודיין התכוון,
מן הסתם, ל״משמעות״ או ״מישקל״ .אך
ברור לחלוטין כי דיין אכן התכוון לאמר
את עיקר הדברים, ושאין כאן פליטת־פה
סתמית. שום שר־חוץ ישראלי, ובוודאי לא
שר־חוץ בממשלת־הליכוד, ובוודאי ובוודאי
לא אדם מהיר־מחשבה כמו דיין, לא היה
אומר דברים כה חורגים על אש״ף מבלי
להתכוון לכך.
השאלה היא: למה התכוון דיין?
אש ״ף המדיני. הקביעות המפורשות,
הכלולות בפסוקים אלה, הן לפחות ארבע :
!• יש לאש״ף מעמד ומישקל בסיכסוך.
י• אי־אפשר להתעלם מכך, כאשר באים
״ליישב את הסיכסוך.
י• אש״ף אינו רק אירגון־טרור. יש לו
גם צד אזרחי (כלומר: מדיני).
י• יש לפתור את בעיית־הפליטים,
ואש״ף קשור בכך.
כל ארבע הקביעות האלה חורגות בהרבה
מן העמדה שננקטה עד כה על-ידי מם-
שלות־ישראל, מגולדה עד בגין, ששללו
לחלוטין כל מעמד של אש״ף. מבחינה
זו, היתה הצהרת דיין פריצת־דרך מהפכנית.
דיין צדק, להלכה, באומרו לאחר מכן
כי אין בדברים כל הכרה באש״ף כבשו־תף
למשא-ומתן, ובוודאי אין בהם הבעת־נכונות
לדון עימו על הקמת מדינה פלסטינית.
אולם
יש לדברים הגיון משלהם, שאינו
תלוי בניסוח המדוייק. אפשר לטעון —
כפי שטען דיין בהמשך היום, בישיבת
סיעת הליכוד — כי אפשר להכיר בחשיבות
אש״ף בסיכסוך, ובאותה שעה להתנגד
בתוקף לשיתופו במשא־ומתן ובהסדר.
זה אפשרי בהחלט — אך אין זה הגיוני
לאורך ימים. מי שמכיר היום בחשיבותו
של אש״ף, יצטרך מחר לנהל עימו משא-
ומתן. שהרי לא ניתן לפתור סיכסוך, אם
צד אחד, בעל מעמד וחשיבות, נשאר מחוץ
למעגל.
מאלטה — יוק ! בישיבת הליכוד, מול
מטר ההתקפות עליו, ליגלג דיין על יריביו
והישווה אותם לאדמירל התורכי הכושל׳
שאמר ״מאלטה — יוק מאלטה
איננה״) .אך אותו ליגלוג חל גם עליו עצמו.
אחרי שהכיר בעובדה שמאלטה קיימת,
ויש לה מעמד וחשיבות, אין הגיון בעמדה
האומרת שאסור לשתף אותה במשא-ומתן
ובהסדר.
העלאת בעייודהפליסים בפסוקים אלה
נועדה, בבירור, לצורכי אליבי. דיין לא
רצה להכיר באש״ף כבהנהגה המוסמכת
של הפלסטינים בגדה המערבית וברצועת-
עזה. הוא לא רצה להרחיק לכת עד כדי
כך — אם כי זהו, כיום, המצב העובדתי.
לכן הזכיר את הפליטים. המשמעות של
דבריו, כפי שהוא עצמו פירש אותם לאחר
מכן: הגולים הפלסטיניים חיים במחנות־פליטים.
אש״ף שולט במחנות אלה. אי-
אפשר ליישב את בעיית־הפליטים, ואת
הפליטים עצמם, בלי אש״ף.
עולה מכך, בעקיפין, שיש לנהל משא-
ומתן עם אש״ף — לפחות על נושא זה.
בניסוח זה, נקט דיין לשון זהירה —
דבר המפריד, אגב, את הסברה כי היתה
כאן פליסת־פה. בעיית־הפליטים מוזכרת
בהחלטת מועצת־הביטחון ,242 המקובלת
עתה על ממשלת־ישראל. אותה. החלטה
מלפני 11 וחצי שנים אינה מזכירה את
העם הפלסטיני, או את הבעייה הפלסטינית.
אש״ף
עצמו אינו מגדיר את עצמו כנציג
הפליטים, אלא כנציג החוקי הבילעדי של
העם הפלסטיני כולו. מעמדו זה הוכר על-
ידי ועידות־הפיסגה הערביות. מאז ראשית
יוזמת־סאדאת ניסו המצרים לערער על
קביעה זו, המעוגנת כיום במישפט הפנים-
(המשך בעמוד )38

ך• אם הממשלה הזאת החליטה
/ /י 1להתלבש על כל מי שמוחה על החוק
הנורא הזה? האם יעצרו את כל
הצעירות? מי הבאה בתור?״ שאלו אתמול
בלילה עשרות מפגינים שנאספו ליד
בסיס המישטרה הצבאית בקריה בתל־אביב.
המפגינים ליוו למעצר עוד בחורה שסירבה
לשרת במילואים. הפעם היתד, זו
אסיה חסון.
אסיה, צעירה צנומה בת 26 נעצרה
שלושה ימים בלבד אחרי ששוחררה מהכלא
דינה גיל־עד׳ חברתה למאבק בחוק
גיוס הבנות המותיר אותה ובנות רבות
אחרות מופלות לרעה לעומת בנות המצהירות
שהן דתיות ומשוחררות משירות
צבאי על סמך הצהרה בלבד.
בזמן כתיבת שורות אלה מחפשת המיש־טרה
הצבאית את ענת פוקס, צעירה אחרת
מבין השלוש, שהיו בין הראשונות למחות
נגד התיקון בחוק. אתמול בלילה לא
נראתה ענת בין קהל המפגינים שליווה
את אסיה בדרכה לבסיס המישטרה הצבאית.
״ענת תתייצב אף היא מחר, אך בבסיס
המישטרה הצבאית בירושלים,״ אמרו.
איש לא ידע לספר היכן היא נמצאת.

לבטל
אתה חו ק

^ ני מרגישה מעודדת, אבל איני

ודעת עדיין איך אנהג ומה בכלל

מ׳ תהיה
יקרה עכשיו,״ סיפרה אסיה חסון להעולס
הזה מיספר דקות לפני שהתייצבה בבסיס
המישטרה הצבאית בקרייה, משם נשלחה
לכלא .400 לפני שהתייצבה אסיה נראתה
הדירה ברחוב בלוך בתל־אביב ככוורת דבורים:
צעירים נמרצים ישבו על הריצפה
באחד החדרים ועסקו באילתור כרזות הקוראות
שלא לעצור את אסיה חסון ולבטל
את החוק המפלה, פרי הסכם קואליציוני
בין מנחם בגין למיפלגות הדתיות.
״אסיה חסון — קורבן פוליטי,״ ״המאבק
לשיוויון בנשיאה בעול רק החל,״ זעקו
הכרזות.
אסיה, הנמצאת בכלא עד עתה, סיפרה
להעודם הזה כיצד הגיעה לידי כך:
״שירתתי בסדיר עד גיל ,25 הודעות בעל-
פה ובכתב בישרו לי שבגיל זה אני צריכה
לקבל את הפטור, אך בחודש יוני 78׳,
חודשיים אחרי שקיבלתי את ההודעה על
הפטור הצפוי, הוחלט לשנות את חוק גיוס
הבנות בצורה שתאפשר השתמטות המונית
משירות צבאי של בנות מצד אחד
על חשבון בנות שכבר היו צריכות להיות
פטורות מהשירות, כמוני. פתאום על־פי
התיקון החדש בחוק אני צריכה לשרת
במילואים עד גיל ! 38 ממש על סף
הפטור !״
אסיה העצורה, דינה שנעצרה ושוחררה,
וענת פוקס שתיעצר קרוב לוודאי בשעות
הקרובות פירסמו בעיתונים מיכתב גלוי
לראש הממשלה שבעקבותיו הגיע אליהן
גל של פניות .״בשלב זה, בחודש יולי 78׳,
הגיעה הודעה ממישרד הביטחון שהעניין
שלי מוקפא. למרות זאת לא הניחו לי,
וקיבלתי שוב הוראות להתייצבות ביחידת
המילואים, כאשר התייצבתי ביחידה
ושאלתי מדוע, היתה התשובה :״העניין
לגבייך בורר באכ״א (אגף כוח אדם) וההודעות
של מישרד הביטחון כוונו לאמצעי
התקשורת ולא לצבא.״
אסיה המשיכה לקבל צווי קריאה למילואים.
הצו האחרון קרא לה לשרת במילואים
31 ימים בחודש שעבר, הפעם החזירה
אסיה חסון את הצו ליחידה בצירוף
מיכתב :״עברתי את גיל 25 ואני מניחה
שהקריאה למילואים נובעת מטעות,״ כתבה.

״לחצו עלי
מהצבא ;/

^ ך דכר לא הועיל. אתמול אחה״צ הו-
פיעו בביתה שני שוטרים צבאיים
בלבוש אזרחי, וחיילת. השלושה הציגו
בפניה פקודת מעצר וצו חיפוש .״הם ביקשו
רשות לחפש. היא הסבירה להם את
פשר המאבק והם נראו נבוכים. לא ידעו

אס-ה נעצרה 8תו*1ל, וינה -בשמע
שעבר, ע1ת מתייצבת היום. מרם שואל:,

מה לומר,״ סיפר אביה יצחק חסון. הוא
ואשתו שרה נראו נרגשים עקב ההמולה
שהתרגשה מסביב לביתם.
״אפילו אלי פנו בטלפונים ממוסדות
הצבא, לחצו עלי שאשפיע עליה,״ סיפרה
האם שרה חסון ,״אחיה של אסיה הוא
קצין בסיירת שיריון. בזמנו רצו חוגים
דתיים לתת לאסיה תדרוך איך להשתחרר
מהצבא. היא דחתה אותם.
חברתה של אסיה דינה גיל־עד השתחררה
מהמעצר בשעות הערב המאוחרות של היום
השישי .״לא נכנעתי! זו אינה נסיגה מהמאבק.
הפעם עשיתי את שלי, עוררתי
את הנושא שהושתק בזמן האחרון. נפעל
בדרכים אחרות לביטול האפלייה בין ה בנות,
הסבירה מדוע הסכימה להצעתו של

עשרות, מפגינות ומפגינים .״דינה — קורבן
הקואליציה״ ,״לממלאת חובתה, מתנה מה־מדינה:
מילואים עד גיל 38 או 15 שנות
מאסר״ זעקו הכרזות.
ענת פוקס 24 חברתה של דינה, אחת
משלוש בנות ׳שהתארגנו למחות על התיקון
בחוק, הסתובבה במקום ההפגנה כארי
בסוגר :״אומנם הצבא דפוק, כי אין מספיק
כוח אדם, אבל אני לא מוכנה להשלים
את החסר במקומה של אחת שאמרה
שהיא דתית, קיבלה פטור ללא בדיקה,
והיום היא משתזפת בשפת הים או לומדת
באוניברסיטה. לא ייתכן שבת אחת
תשוחרר ודינה גיל־עד תשב לה בבית־סוהר
רק בגלל הסכם קואליציוני בין בגין
לדתיים.״
למעצר ממתינה דינה משמאל
למעלה

אסיה חסון בביתה, מיספר דקות לפני שהתייצבה
בבסיס המישטרה הצבאית, משם הועברה לכלא.
שיחרורה. ולאחר במדים כטירונית גיל־עד

סגן שר הביטחון מרדכי ציפורי להתייצב
ביחידתה תמורת השיחרור מהמעצר.״
ביום החמישי •שעבר היתד. דינה בכלא
הצבאי, לבושה בגדי אסירה ובעלת מספר־אסיר
.37 היא שהתה שם בחברת אסירות
נגועות בכינים, כל זאת ׳תוצאת התיקון
בחוק־׳שירות־הביטחון, המפלה בין בת לבת
בישראל. היא הוטלה לכלא מכיוון שסירבה
להתייצב לשירות מילואים, במחאה על
החוק.
בהפגנה שהתקיימה בי׳ום השישי בצהריים
מול מישרד הביטחון בקריה, השתתפו

ענת, מתולתלת שיער וממושקפת, בעלת
חזות אינטלקטואלית, שירתה במשך
׳שנתיים בסיני, בגדוד שיריון ואחרי כן
הוצבה בפיקוד גדנ״ע. היא קיבלה מיכתב
להתייצב לקבלת פטור ממילואים, אך
זמן קצר לאחר מכן, כאשר תוקן חוק-
שירות־ביטחון, קיבלה ענת הודעה כי
הפטור שהיתה זכאית לו בוטל.
להפתעת רבים הגיעה דינה גיל־׳עד
הביתה בשעות הערב המאוחרות של יום
שישי, לאחר שחתמה על התחייבות להתייצב
ביום ראשון ביחידת המילואים •שלה.

היא קיבלה חופשת שבת .״מחר אתייצב
ביחידה ואמלא את המוטל עלי. המטרה
•שלי לא היתד. לקחת את החוק לידיים,
אלא לעורר את דעת הקהל.״

״ חיי ם
לא ק לי ם ״
ימ איש מהנוגעים בפרשה לא היה
ספק בדבר אחד: בכנות כוונותיה
של דינה, ברצונה למחות,ולא להשתמט
משירות. גם עברה הצבאי מעיד על כך.
דינה גיל־עד יכולה הי׳תה להשתחרר
לא רק משירות מילואים אלא גם משירות
צבאי סדיר. שכן היא גדלה ועדיין גרה
בבית בעל הווי דתי מובהק, שהוטבע על-
ידי אביה שנפטר לפני שנים. הקידוש
בליל שבת שעבר, שממנו נעדרה, היה
אחת ממיצוות הדת שמקיימת המישפחה.
סיפרה דינה :״בשנת ,1971 כשנקראתי
להתגייס, יכולתי להצהיר כי אני באה
ממישפחה בעלת הווי דתי ולהשתחרר בקלות.
איני מקיימת את כל המיצוות, אך
הצהרה אחת, והייתי משתחררת. איני
בטוחה שהיו בודקים בציציות, וגם לו
עשו זאת היו משחררים אותי. הנושא עלה
בבית, כמובן, אך כולם היו בעד שירות
בצבא. זה בית ציוני וכל אחד נתן בצבא
את חלקו לפי יכולתו.״
היא יכלה גם לנסות לבקש פטור
מטעמים מישפחתיים.
דינה העדיפה להתגייס לצה״ל ושירתה
.במהלך השירות התנדבה
לצנחנים .״ידעתי ששירות כזה, ביחידת
שדה בצנחנים פירושו חיים לא-קלים,
אך זה לא הרתיע אותי מלהתנדב.״ היא
סיימה את שירותה הצבאי ללא כל בעיות
או מישפטים.
את פעילותה נגד החוק המתוקן החלה
לפני שלושה חודשים. צו שהגיע לביתה
קרא ׳לה למילואים החל מאמצע ינואר
.1979 היא סרבה להתייצב. התיקון החדש
בחוק, שצמח בעיקבות חתימת הסכם
קואליציוני בין הליכוד למיפלגות הדתיות,
קומם אותה.
״אינני רואה בחוק־שירות־ביטחון, לאחר
תיקונו, חוק המתבסס על צדק ושיווי׳ון,״
כתבה דינה הנמרצת לשר־הביטחון עזר
וייצמן לאור המדיניות הנוכחית בנושא
זה, ולאור ד,שיחדור הסיטוני שניתן לבנות
על סמך הצהרה בלבד — ולא פעם כוזבת
— אין כל הצדקה להמשיך לגייסני לאחר

גיל ,25 בו בזמן שבנות אחרות לא ממל אות
חלק זעיר מחובתן הלאומית.״
״סירובי לשרת במילואים הינו עקרוני,״
הדגישה דינה גיל-עד במיכת׳בה לשר־הבי־טחון.
אך מיישרד־הביטחון כבר היה כבול
בחוק החדש. תשובתו היתד, קצרה :״לא
ניתן להיענות לבקשתך ולשחררך מהשירות,
שכן לפי חוק-שירות־ביטחון הינך
חייבת עדיין בשירות מילואים פעיל.״
בחודשיים האחרונים, קבוצות רבות של
בנות מרחבי הארץ התקשרו לשלוש. במהירות
החל מתארגן גוף ציבורי בלתי-
מיפלגתי, שמטרתו למחות על האפלייה שגורם
החוק. עשרות חוגי־בית התקיימו.
מיכתב בהול מהיחידה של דינה פירט את
סוגי העונשים המצפים לה אם לא תתייצב
לשירות מילואים, אך היא בשלה :״ידעתי
שיום אחד יכולים לבוא ולקחת אותי לכלא.
לקחתי את זה בחשבון.״
כיצד הרגישה בכלא י האם כגיבורה
שמנהלת מאבק צודק או כאחת שנפלה
קורבן לחוק מפלה? ״,איום ונורא, ישבתי
שם בתא מלוכלך, עם עוד בנות לבושות
בפיג׳מות ונגועות בכינים. זר, לא שיא
התענוג, אבל העובדה שאני סובלת בעוד
:שבחורה אחרת, שבגלל החוק הזה ר,ש־תמטה
משירות צבאי, ואולי עכשיו משתזפת
לה בשפת הים, רק החריפה את
הרגשת המרירות.״
ההפגנה והכיסוי בכלי-התיקשודת שניתן
לאירועים, עשו את שלהם. נושא שירות
הבנות בצה״ל התעורר שוב. כבר בשעות
אחר־הצהריים של היום השישי נפגשו
נציגי המפגינים, אסיה חסון ואליאב צרפתי,
עם סגן שר־הביטחון מרדכי ציפורי. לאחר
דיון ממושך חתם צרפתי על התחייבות,
שדינה גיל־עד ״תכבד את התחייבותה
להתייצב ביום ראשון הקרוב ביחיד׳תה או
בבית־הסוהר, הכל לפי הנסיבות וכפי
שתתחייב״.
משם נסע אליאב לפגוש את דינה בכלא.
הוא העמיד בפניה את האפשרויות
כולן, והיא בחרה להתחייב להתייצב בתום
חופשת השבת ביחידתר.
הצעת ציפורי מנעה אפשרות של מישפט
פומבי. על פי חוק רשאית היתה דינה
גיל־עד לסרב להישפט בפני קצין שיפוט
צבאי, ואז היה עניינה עולה בפני בית־דין
צבאי, למישפט פומבי. נראה, שאפשרות
זו, של עריכת מישפט כזה בנושא גיוס
הבנות האיץ בצמרת מ״שרד־ד,ביטחון לה חיש
את שיחרורה.

עמום חנוך ן

למען שבוע *האומה תולקו הדוגמניות רשרוש ליגות

״בכלל לא הסתכסכתי
איתן,״ אומרת חנה
שוורץ ממכון הייצוא .״בחרתי את הדוגהיכרות
אישית איתן.״
מניות על פי

קהל הרב, שבא לחזות בשבוע־וד
׳י 1אופנה הישראלי במלון הילטון בתל-
אביב, לא תיאר לעצמו כי מאחרי הקלעים
של ההופעה הזוהרת היו דוגמניות רבות
ממורמרות, ובין החלפת שימלה בשימלה,
הושמעו טרוניות, דוגמניות רבות ניסו לגלות
מי סיווג אותן לשלושה סוגים — או
״ליגות״ בפיהן — בכל הנוגע לתנאי־ההום־
עה בתצוגת האופנה הגדולה, ולתנאי־השכר.
שבוע האופנה נערך אחת לשנה, בחסות
מכון הייצוא. הוא משמש לדוגמניות ידועות
הזדמנות לצבור סכום־כסף גדול, בכמה
ימי-עבודה מרוכזים. לדוגמניות מתחילות
הוא מהווה קרש־קפיצה אל המסלול.
כבר כמה שבועות לפני התצוגה המו
מישרדי מכון הייצוא במאות דוגמניות,
ותיקות ומתחילות כאחת, שביקשו להשתתף
באירוע. אין בארץ מישרד־תיווך לדוגמניות,
כפי שיש באירופה, והקשר ביניהן
לבין הקניינים מתבצע באמצעות הפנייה
מחברות למיקצוע, או קניינים שכבר
שכרו דוגמנית זו או אחרת, והיודעים מה
כישוריה ומוכנים להמליץ עליה.
ביום השני שעבר נערכו במלון הילטון
שתי תצוגות־אופנה במיסגרת שבוע־האופ־נה.
תצוגה כזאת היא חלומה של כל דוגמנית,
ורבות ניסו לקפוץ על המציאה.
מבין מאות דוגמניות שהתקשרו למיש־רדי
מכון הייצוא נותרו רק כמה עשרות,
ומתוך אלה היתד, בחירה נוספת, שקבעה
לבסוף שלושים דוגמניות ושמונה דוגמנים
לתצוגה הגדולה. היו דוגמניות ידועות,
שמשום־מה לא צורפו לתצוגה, ובמקומן
הועלו על המסלול דוגמניות מתחילות,
חסרות־ידע, שלדעת חברותיהן קילקלו את
התצוגה. אחדות מהדוגמניות המבטיחות
מיוחמת תסעמחת

ש חחטמיות

א רד מול גימ״ל

קיטי ממון (מימין) השתתפה בתצוגה
בדירוג אל״ף, אך את
חברתה וונדי ימוד (משמאל) ,שסווגה כגימ״ל, לא שיתפו בתצוגה.

לדוגמניות בארץ אין
ידועות צריכות להידו
שאינם הולמים את

סירבו להופיע לתצוגה, כדי שלא להיות
במחיצת אותן דוגמניות. מהדוגמניות שלא
הופיעו לתצוגה, מטעמים אלה או אחרים :
ליאורה לפידות, רות ירון, רות דור, ונדי,
בתיה ישראלי, ארלט בן־רובי.
כיצד התבצעה הסלקציה?
לטענתה של חנה שוורץ 28 מרכזת
האינפורמציה האופנתית ליצרנים במכון
הייצוא :״בכלל לא היו לנו אינטרסים
אישיים. בדוגמניות בחרו הבמאי צדי צרפתי,
הלן רוף, יועצת האופנה של המכון,
ואני.״
לדבריה של שוורץ, היא ערכה את
הניפוי הראשון :״קבעתי על־פי היכרות
אישית שלי עם הדוגמניות — אני יודעת
איך היא על הבמה, או שאינה ידועה, ולא
שמעתי עליה, אז החלטתי לא לקחת אותה.״

״ללכת
כמו שצריך״

דגה גימל

הדוגמניות שדורגו כך לא היו מרוצות
מהכינוי ״ליגה גימ״ל״ שהודבק
להן. לטענתן, אין הוותק קובע בתצוגה אלא רמתה של הדוגמנית.

אך בלית ברירה הסכימו להשתתף בשבוע־האופנה. כאן הן נראות
בשעת מנוחה שבין התצוגות. מימין לשמאל: סיסי, ג׳נט תל
ויהודית נגר, מלכת המיס. תמורת התצוגות הן קיבלו 4000ל״י.

ן• שנשאלה שוורץ אם היא מכירה
״י את הדוגמנית האכסקלוסיבית רות דר,
שלא השתתפה בתצוגה, ענתה שלא. אבל :
״זה לא רק אני החלטתי. הבמאי קבע שאחת
מהן יותר מדי נמוכה ושמנה, והשנייה
יותר מדי מבוגרת, ואחרת לא יודעת ללכת
כמו שצריך.״ בין אלה היו כמה דוגמניות
בכירות.
משנשאלו הדוגמניות מדוע לא השתתפו

8000ד

מי מזו, ואיו?

ליגה אדו

שרית דמיר (מימיו) ,חלי גולדברג
(משמאל) ,מיכל אדר (למטה) ,ודוג־מניות
ידועות אחרות סווגו במקום הראשון. בהתחלה הציעו

ישרדי־תיווך העומדים מאחוריהן ואלה שאינן
על כל תצוגה ותצוגה, ולהסכים לתנאי־ישכר
ת־העבודה הרבות אשר הי משקיעות.

:די ת

להן סכום של 5000 לירות עבור ימי החזרות ותצוגות האופנה. הן
התאגדו ולחצו על אנשי מכון הייצוא והללו הסכימו, לבסוף,
להעלות המחיר ל־ 8000 לירות. בשוק הפרטי המחירים גבוהיח יותר.

בתחרות, התעטפו בישתיקה מוזרה. דות
ירון סירבה, בהתחלה, להשיב ואחר־כך
תירצה את אי־הופעתה בכך שבנה היה חולה.
רות דר וליאורה לפידות טענו שלא
הופיעו מסיבות אישיות, וסירבו לפרט.
סיפרה בתיה ישראלי :״זו התצוגה הרביעית
שלי עם מכון הייצוא. כל השנים
הייתי מוכנה לתנאים שלהם. השנה הציעו
לי 6000 לירות לכמה ימי־חזרות ושתי התצוגות.
המחיר נראה לי בלתי־סביר, ולא
הסכמתי. דרשתי 8000ל״י ברוטו, והם
לא הסכימו. הם לא הסכימו מפני שאני
רק שנתיים על המסלול. אז מה ו לדעתי טיב
הדוגמנית לא נקבע לפי הוותק שלה,
אלא לפי איכותה.״
גם ליאורה לפידות סיפרה מאוחר יותר
כי לא היתה מסכימה להשתתף, אילו היו
מציעים לה 6000 ליויות ברוטו.
״דוגמניות־הצמרת״ קיבלו תמורת החזרות
ושתי התצוגות 8000 לירות. ליגה ב׳
קיבלו 6000 לירות, ליגה ג׳ — 4000 לירות.
תשע הגדולות, שקיבלו 8000 לירות, היו
חלי גולדנברג, קיטי ממון, תמי בן־עמי,
שרית דמיר, קארין דונסקי, ציונה, חניתה
צנטנר, אתי זבקו ומיכל אדר.
כיצד נקבעו המחירים? לדבריה של
חנה שוורץ :״קבענו את המחירים
סתם, זאת אומרת בשנה שעברה שילמו

נכון שאני רק שנתיים על המסלול,״ התמרמרה בתיה ישראלי (מימין).
שאר הדוגמניות הן יותר ותיקזת, אבל לי זה לא משנה. ודשתי
רות. הס לא הסכימו, אז לא השתתפתי בתצוגה.״ לידה (משמאל) טלי גולדנברג.

איקס, השנה העלו את המחירים לפי האינפלציה.
הצענו להן ,5000 ואז התאגדו כמה
מדוגמניות־הצמרת והחליטו שהן לא מוכנות
לסכום כזה. הן טענו שבשוק הפרטי
הן מרוויחות על אותו דבר 10 אלפים לירות׳
ולא תהיינה מוכנות להשתתף בסכום
נמוך יותר. בסוף התפשרנו על 8000 לירות.
ביגלל האינפלציה לא יכולנו לשלם לכל
הדוגמניות את אותו המחיר, וכך יצא
שלמרות שבהתחלה סיווגנו את הדוגמניות
לשני סוגים — ותיקות ומתחילות — נאלצנו.
לחלק אותן לשלושה סוגים — הטו
בות
ביותר, הרגילות שבאמצע, שהן ותיקות,
אבל לא כל־כך טובות, והמתחילות.
זה נורא אכזרי, אני יודעת. ליאורה לפי-
דות היא דוגמנית מעולה. גם רות ירון.
אבל מה יכולתי לעשות?״
את האשמה הטילה שוורץ בעובדה
שלדוגמניות בארץ אין סוכנים, וכך יוצא
שהמחירים נקבעים ברגע האחרון, לפי שי-
קול־דעתו של הקניין. המחיר ליום עבודה
לדוגמנית־צמרת בשבוע האופנה היה כ-
3000ל״י. לסוג כ׳ 2000—1500 :ל״י. לסוג
נ׳ 1000—750 :ל״י, לתשע שעות-עבודה.

המחאותמ!ויי 3ותב אי ר אן
(המשך מעמוד )29
יגיד כלום לדורון, כי פחדתי שאולי הסתבכתי
במשהו פלילי, ורציתי להתייעץ.
אחר־כך גיליתי לדורון כי אני יודע על
הזיוף, והוא אמר כי זה לא משנה כלום,
ושהסידור הזה יוכל לשמש את האינטרסים
שלנו בהעברת יהלומים. אחרי־כן
התרחקתי לאט-לאט מדורת, כי היו לנו
עוד עיסקות משותפות, שלא רציתי לפגוע
בהן, כמו העיסקה של רכישת זהב ויהלומים
בגאבון, שעיניינתי פה משקיעים
מפרס, וכן עיסקות של השקעות של חיברת־הביטוח
סוביט ביהלומים, שטרם הסתיימה.

״אז הזהיר אותי גיסי, ג׳ליל עמרמי, כי
דורון הסתבך בזיופים בפרס לפני עשרים
שנה, וכן סיפר לי על העיסקה בשווייץ.
דורון רצה שנעשה עיסקות עם ההמחאות
עם ערביי השטחים, אך אני סירבתי
והבהרתי כי אני רוצה רשיון־בנק, או
שאני בחוץ.
״מאז לא ראיתי המחאות אלה, עד ה־
23 בתלי ,1978 כאשר הוצאתי את המיס־מכים
מתאו של דורון בקאונטרי־קלאב,
ובדרך לאשתי הצצתי במעטפה ואמרתי לה
שיש גם המחאה מזוייפת. היא אמרה לי
באנגלית כי היא תשמיד אותם, והלכה
וחזרה, ואמרה ׳שהשמידה הכל.״

״מח שבות
נוגות״
^ תיקי בית־המישפט מצוייר, הודעה
של האינטרפול, הזורה אור נוסף
על פרשת מק־רולאנד בנק. האינטרפול
מסר למישטרית־ישראל כי ב־ 17 בספטמבר
1975 פתח1אדם בשם רולנד בנק, המתגורר
בהסן שבגרמניה, חשבון בדולרים ב-
פרסט נשיוניאל סיטי בנק בבריסל. האיש
הציג דרכון גרמני. מאז הוצאו המחאות
רבות ללא כיסוי בחשבון זה, ובמאי 1976
ביטל הבנק את החשבון. כל ההמחאות
שחזרו הוצאו על־שם הולנד בנק, או על־שם
אבר אנף.
בדיקות של מישטרת הסן העלו כי
לא קיים אדם בשם ריולנד בנק, ולא
הוצא דרכון כפי שהוצג. דרכון שמיספרו
זהה נגנב במוריה בנובמבר .1973 עם
עוד כמה דרכונים ריקים.
סיפור המעשה אינו יכול להסתיים בלי
תיאור דרכי הטיפול של המישטרה, מן
המעצר ועד המישפט. בערר שהגישה מדינת
ישראל נגד דורון לבית־המישפט העליון
בירושלים, נגד צו־השיחרור שהוצא לטובתו,
קבע השופט העליון יואל זיוסמן,
בספטמבר ,1978 את הדברים הבאים :״אף
על פי שהעניין למורת־רוח לי, אץ אני
רואה מנוס מלקבל ערר זה של המדינה.
המשיב ביחד עם אדם אחר, דויד עמרמי
שמו, הועמד לדין בב״ת־המישפט המחוזי
בעבירת זיוף ושימוש במיסמכים מזוייפים,
ובעבירות של קשר לקבלת דבר במירמח.
לבקשת המדינה הורה השופט המלומד של
בית־המישפט המחוזי על מעצר המשיב,
עד תום ההליכים, אבל הסכים לשחררו
בערובה של 250 אלף לירות. על כך
מערערת עכשיו המדינה לפני.

ה מי ס מ כי ם הושמדו מרמי לעיל שקבלת ערר המדינה
> //למורת־רוח לי, הואיל ושוב בא
לפנינו עניין שבו הועמדו שני אנשים לדין,
לכאורה באישום של אותה עבירה, והמדינה
הסכימה לשיחרור של הנאשם השני, דויד
עמרמי, ואילו על מעצרו של המשיב
דנא היא נלחמת עד לבית־מישפט זה.
הרבה פעמים אמרנו שאין זה מן הרצוי
בהליכי־המעצר לנהוג כלפי שני אנשים
איפה ואיפה. העובדה שהמדינה אפילו
לא ביקשה לעצור את עמרמי טעונה הסבר.

״ההסבר
!שניתן לי על-ידי סגן פרקליט
המדינה הוא, שחלקו של עמרמי בכל
פרשת-ד,זיופים המסועפת היה קטן לאין
ערוך מזה של המשיב, ולכן לא ראתה
המדינה צורך לעצור גם אותו. אלא ש במהלך
הדיון בערר דנן התברר שלטענת
המדינה נילווה עמדמי זה אל אשת המשיב,
והשניים ניגשו יחדיו לכספת של
המשיב בקאונטרי־קלאב בתל־אביב, ומשם
הוציאה האשה מיסמכים שלכאורה היו מרשיעים
והשמידתם.
״נמצא, אף אם חלקו של עמרמי בביצוע
העבירות שבו נושא כתב-הא״שום הוא קטן,
כמו שהמדינה אומרת, ואני מקפל הסבר
זה, הרי לכאורה יש מקום להאשימו
בעבירה העולה פי כמה ׳וכמה על חומרתן
של העבירות הנ״ל. הוא היה שותף להשמדת
מיסמכים, שיכלו לשמש ראייה, והמדינה,
היודעת על כך, יושבת בחיבוק-
ידיים ובאפס־מעשה. אילו הובא לפני
הסבר ליחס מוזר זה כלפי עמרמי, החרשתי.
אבל לא ניתן כל הסבר שהוא, והדבר לא
יכול שלא לעורר מחשבות נוגות כלפי
דרכי החקירה.״

__ עד-מדיגה
ת מורת ה שותפים
ישז עיקרו של ־עניין, הורה השופט
* זוסמן לעצור את דורון מפני שהתגלה
כי זייף את דרכונו. אולם הצבעתו
על היחס המוזר, שבו טיפלה המדינה
במעצרו של עמרמי, טרם נמוגה. עיון
במיסמכי החקירה מגלה הסבר אפשרי
ליחס מוזר זח.
כשבוע אחרי מעצרו של דורון נחתם
עימיו זיכרון־דברים, שבו סוכם כי יהפוך
לעד־מדינה ׳תמורת גילוי שותפיו לייצור
ההמחאות המזוייפות ולהפצתן. הוא מסגיר
את עמרמי, שנעצר. זמן קצר אחרי מעצרו
של עמרימי, בסוף יולי, הוא חתם על
זיכדון־דברים שבו הוא התחייב לתת שתי
הודעות. האחת בפרשת ההמחאות המזו־ייפות
בכללותה, והשנייה על עבירות
שעשר, לפי תקנות הגנה — כספים. הוסכם
כי ההודעה השנייה לא תוגש כראייה
נגדו.
ב־ 30 ביולי הופיע האלוף גונן במישרדי
היחידה לחקר פשיעה חמורה בירושלים,
שעצרה את עמרמי ודורון. גונן הסביר
כי עמרמי קנה את מחצית מניות הפרוייקט
שלו באפריקה בשלושה מיליון דולר,
בשלב הראשון, ועוד תישעה מיליון דולר
אם יימצאו יהלומים. גונן אמר כי עד כה
כל ההמחאות שקיבל מעמרמי נפרעו, ללא
בעיות. הוא הראה לשוטרים המחאה שנפ-
רעה, על סך 50 אלף דולר.

צירוף
מד הי ם
^ מה ימים לאחר מכן נחתם עם עמרמי
זיכרון־דברים שני, שבו מוותרת המיש־טרה
על הודעתו השנייה של עמירמי בעניין
עבירות על תקנות הגנה — כספים.
וכך כיתוב בזיכרון הדברים :״עם סיום
גביית הודעתו הראישונה ושל עמרמי בפרשת
ד,׳שיקים המזוייפים, הוחלט שאין
טעם בהודעה השנייה, המתייחסת לעבירות
ליפי תקנות ההגנה — כספים, הן משום
׳שמלכתחילה לא התכוונו לחקור בעבירות
אליה, והן משום שממילא לא נוכל׳להש תמש
בהודעה זו כראייה נגד עמרמי, עקב
האמור בזיכרון־הדברים שנחתם עימו. לכן,
לא נגבתה הודעתו השנייה של עמרמי,
המתייחסת ׳לעבירות לפי תקנות ההגנה —
כספים״.
עד הנה החומר בתיקי המישפט. מאז
אירעו כמה התפתחויות. גונן הגיע ארצה
וטען כי הביא יהלומים שמצא במיכרה,
בשווי של 100 אלף דולר.
כל השמות המוזכרים במאמרים שפורסמו
עד כה׳ בהקשר לעבירות פליליות,
מתקשרים אחד לשיני בצירוף מדהים. על
קשרים אלה, ברשימה הבאה בסידרה.

יגאל לביב

במדינה
(המשך מעמוד )39
ערבי, וגם השבוע טען השר בוטרום בוט־רוס־ראלי,
בבריסל, כי אש״ף אינו הנציג
הבילעדי. אך בשיחות פרטיות משלימים
כיוס גם המצרים עם כך שאש״ף הוא
הגורם הפלסטיני המרכזי. לכל קיותר
מקווים המצרים כי ברצועת־עזה יימצאו
עסקנים פלסטיניים המוכנים לשתף פעולה.
צעד -לקראת מיז־ כל הנתונים
האלה ברורים היטב לדיין. נותרה השאלה :
מה היתה כוונתו?
אצל איש כמו דיין, אין תשובה פשוטה
על שאלה כזאת. השבוע ניתנו התשובות
הבאות, שכל אחת יכולה להיות נכונה
לבדה, או יחד עם האחרות:
י• דיין חשב רק על האינטרס האישי
שלו. הוא עמד לצאת לקמם־דייוויד. הוא
רצה לזרוק פצצה, שתזכה בפירסום בינלאומי
מירבי וחיובי ותעלה את יוקרתו
בדעת־הקפל האמריקאית והמצרית.
!• דיין קיבל רמז מן האמריקאים, שיש
לאותת לעבר אש״ף, ונתן איתות זהיר.
!• דיין מבין כי אין פיתרון בלי שיתוף
אש״ף, וזהו הצעד הראשון בכיוון זה.
תהיה כוונת דיין כאשר תהיה, אקטים
פוליטיים אינם תלויים בכוונות בעליהם.
מן הרגע שנעשו, יש להם חיים משלהם,
שאינם תלויים בכוונות.
גם לפי הפירוש המתון ביותר, עשה דיין
צעד משמעותי לקראת שילוב אש״ף במא-
מצי־השלום. יתכן שצדק הפרשן שהגדיר
את ההצהרה ואת ההכחשות החלקיות שבאו
בעיקבותיה במילים המזכירות חוברת של
לנין :״שני צעדים קדימה, צעד אחד
אחורה״.
בדרך לשלום ישראלי-פלסטיני, היתה
הצהרת דיין אבן־דרו נוספת — קטנה,
אך משמעותית. אפשר היה להגדירה לפי
הנוסח של דיין עצמו :״הצהרה זו אינה
שינוי רשמי במדיניות. אך אין אנחנו
יכולים להכחיש את מעמדה וערכה בסיב-
סוך, בדי, בסופו של דבר, להשיג פיתרון...״
ואילו דייו עצמו הזדרז, כדרכו, לעשות
דבר והיפוכו. ערב צאתו לקמפ־דייוויד
הביא לממשלה הצעה סיפוחיסטית מובהקת:
להעביר קו־מים מהכינרת להתנח לויות
בגדה המערבית.

מי ש ט
מ־שפחה שכזאת

05 ך ז מזוייף, סס מסוכן,
עזידדת הכלבה דאקי
וקורות מישפחת אכו־זמי?
מישפחת אבו־זמיל, שמוצאה מלוד,
יכולה לפרנס בכבוד כמה וכמה עורכי־דין
העוסקים בפלילים, לספק הרבה חדשות
פלילים לעיתונות, ולהעסיק שוטרים רבים
של מישטרת־ישראל.
ואמנם ביום אחד בחודש מרס בשנה
שעברה עסקה חוליית מישטרה, שכללה
אנשים מהמחלקה המרכזית, ממחלק סמים,
את הכלבן רס״ר יהושע גלבוע ואת כלבתו
לאקי, בחיפוש בביתו של האח הגדול,
חביב אבו־זמיל.
המידע שהגיע למישטרה עורר את
אנשיה לפעולה. הם הקימו מארבים בסביבה,
שלחו מכונית פורד אסקוט ובה
שוטרים לפטרל בשטח, והתכוונו לבצע
חיפוש־פתע בבית החשוד.
עוד הם מקימים את המערך האסטרטגי
הדרוש לפעולה, הופיעו לפתע שגי אחיו
הצעירים של חביב, שלמה וזקי אבו־זמיל.
הם הגיעו במכונית הבא־אם־וו של שלמה
והבחינו מייד בפורד אסקורט חשודה משוטטת
ליד הבית. הם חשבו שאלה גנבים.
והחלו לעקוב במכוניתם אחר מכונית ה־מישטרה.
השוטרים לא הרגישו, כנראה,
במעקב הצמוד.
יתכן שהיה מתפתח מירדף מעניין, אלא
שהאחים אברזמיל איבדו לפתע את מכונית
המישטרה, ואז ניסו להיכנס לדירת
אחיהם. אולם הקצין אמנון שמש תפס אותם
בכניסה לחדר המדרגות, ערך חיפוש בכליהם
ובמכוניתם אך לא גילה דבר.
אז התחלקה חוליית המישטרה לשלוש
זרועות, כדי לצוד שלוש צפרי אבו־זמיל
במכה אחת.
חביב, חביב! החוליה הראשונה שלחה
שוטרת לדפוק בדלתו של חבי; .בחיפוש
בביתו נמצא הירואין והוא נעצר.
חוליית שוטרים אחרת פנתה עם שלמה
אבו־זמיל, לערוך חיפוש בביתו, בבת־ים.
כשלא מצאו דבר, נתנו לכלבה לאקי
לרחרח בדירה עד שפרצה בנביחות כשהיא
עומדת מעל מירצפה מסויימת בסלון, מאחרי
(המשך בעמוד )56

רשת האוגס של התינוקת בת ה־שניתיים־וחצי
עוררה פחד בציבור,
שלא היה כדוגמתו בשנים האחרונות.
אמהות שומרות ילדיהן לידן, ואביות לוחצים
״אל ׳תצאו מהבית !״ בשכונת מחנה־דויד
כימעיט ואין רואים ילדים בשעת
החשיכה.
״כדי לאנוס ילדה בית שנתיים־וחצי צריך
להיות מטורף. לא מספיק שיכניסו אותו
לכלא, צריך גם לסרס אותו!״ אומר דני
קרנדי, בעל חנות־הפרחים שבכניסה לבית״
הקברות, מול בית הוריה שיל הילדה.
שכונת מחנרדידויד שבכניסה לחיפה
מצוייר. בסמוך לשלושה ביתי־קברות —
מוסלמי, יהודי וצבאי. פעם היתה זו
מעברת־עולים, רק לפני כעשר שנים נהרסו
בה הצריפים האחרונים. כיום זו שכמת-
שיכונים, הבתים הראשונים שנבנו במיז־רחה
של העיר מהווים שכונת־עוני חיפאית
מוכרת ובעייתית.

״נ שחק
מ ח בו אי ם ״
1פני שסוע, ביום השלישי, טיילה

פעוטה בת שנתיים־וחצי,ילדה נחמדה
עם שיער ארוך ופוני על הענייים, יחד
עם אחיה בן ה־ ,4ילד המתנהג כמבוגר
מגילו, מלא מרץ ויוזמה, התלווה אליהם
בן־הדוד בן ה־ .3לפתע ניגש אליהם גבר
כבן ,40 והציע ״בואו נשחק במחבואים.״
השלושה נענו בישימחה, וארבעתם נכנסו
מבעד לפירצה בגדר בית־הקברות.
הם טיילו בין הקברים, כאשר לפתע,
כשהיו רחוקים מהגדר, התנפל הגבר על
הילדה. על המישטח של אחד הקברים
ביצע בה מעשה ׳אונס. הוא ניסה לבעול
אותה, ועשה בה מעשה־סדום.
ישני הבנים עמדו מולו, צעקו ובכו אך
לא ברחו. הגבר לא שם לב אליהם.
כשגמר האנס את מעשיו והלך- ,שכבה
הילדה על הקבר ובכתה. אחיה רץ לקרוא
לאדם שעמד ליד אחד הקברים. זה לקח
את הילדה הבוכייה ורץ עם הבנים לביתם.
ההורים חשבו תחילה שהוא האשם והתנפלו
עליו בכעס. לבסוף הוא הצליח להסביר
מה קרה. האם לקחה את שני ילדיה לביית-
חולים והתקשרה למישטרה.
בבית־היחולים טופלה הילדה על־ידי
צוות העזרה הראשונה. הילדה איבדה דם
רב מקרעים שנעשו באברי גופה. בדו״ח
הבדיקה נאמר שלא היו יעל הגוף סימנים
ישל חבלות או תקיפה אלימה.
כעת פעילה הילדה ומחייכת, .מדי פעם
היא פורצת בבכי, ועימר. האם, האב ובני־המישפחה.
פסיכיאטר,
שנקרא לייעוץ, אומר :״הילדה
קטנה עדיין. יש סיכוי גדול שתשכח.
אסור להזכיר לה את הפרשה, או לדבר
על העניין בנוכחותה.״ ובפנותו לאם :״אני
מבין את הכאב, אבל אסור לבכות ליד
הילדה.״ האם מנסה להתגבר, אך לא
תמיד היא עומדת בכך. סבתה של הילדה
יושבת, מנידה בראשה ואומרת :״אסון,
אסון גדול!״
האח מהווה את עיקר הבעייה הנפשית.
הילד בן ר 4-,הוא בעל אופי אחראי, ונותן
חסות לילדה. בגילו, ההתפתחות הנפשית
התקדמה די צורכה כדי שמאורע, שהיה
נוכח בו מבלי לברוח או להסתתר, יהווה
איום רציני על בריאותו הנפשית בעתיד.
הילדה נקראת על שם אחותה של האם,
נערה שנהרגה בתאונת־דרכים לפני שלוש
ישנים, ביציאה מכביש מחנה־דויד.
אביה של התינוקת, בן ,24 בעל־מועדון,
אומר :״אנחנו במצב קשה. הילדה, ברוך
השם, מתחילה להיות בסדר. אבל זה
אסון כבד. חבל על הילדה וחבל על הילד!״
ההורים אינם מעלים חשדות כלשהם.
שכנים יחשבו שייתכן ויהיה כאן מעשה
נקמה. ההורים אומרים :״אנחנו סומכים
על המישטרה!״

״לוכד
ה אנ סי ם ״
*¥¥בונת מחנה־ דויד מועדת לפור-
ענויות מהסוג הזה. לפני כחודש
נעשה נסיון לאנוס בחורה בת .20 לפני
שבועות אחדים הותקף ילד בן ,7ונעשה
בו מיעשה־יסדיום .׳בשני המיקרים נתפסו
התוקפים. הם הודו ונכלאו.
מ״שטרת־חיפה, המתגאה ב״כימעט ״1007
גילוי פשיעות־מין״ ,הקימה צוות־חקירה
מיוחד (צח״יט) .בפיקודו של המפקח פיטר
קורבולי, בחור ׳גבוה, ביעל שיער מאפיר,
שאיננו נוטה לשיחות סתמיות. על אנשי
הצוות גי,מנים ׳גם רב־סמל יצחק אנגלמן,
ממחלק עבירות־נוער, צדוק חיקי וסמל

המישסוה הסירה איפור עד
חקיות {?וגס התינוקת עמחש־סויו,
והפסיכיאטר אסר על ההורים לבכות

מלין ןי
נוסף. אליהם צורף מי שמכונה ״לוכד
האנסים״ במרחב הצפון׳ רס״ר ניסים בן־
הרוש, שפתר בעבר לבדו כמה התעלומות
מאונס בחיפה. עתה הוזעק מחופשתו השנתית׳
כדי לסייע בפיענוח הפשע.
המפקח קורבולי הטיל איפול על מהלך
החקירה, בטענה :״אנחנו חוקרים בכל
מיני כיוונים, עוצרים אנשים ומשחררים
אותם. חבל להכתים שם של בן־אדם
סתם.״
בינתיים מסכימים העוסקים בפיענוח ה פרשה׳
כי החשוד הוא מופרע בנפשו, בולט

בחריגותו ׳ושהוא תושב ממקום. ביום
הראשון לחקירה עצרה המישטרה צעיר
אמריקאי, המתגורר במקום. כלב־גישוש,
שהובא לשטח, פנה לכיוון ביתו של הצעיר,
המפונה בין שכניו ״זה המשונה
עם הגיטרה״ .הבחור נעצר, ולבסוף התברר
שהוא חוצה את בית־הקברות מדי יום,
דרך הפירצה, בדרכו לעבודה, ולכן הכלב
פנה בעיקבותיו. הוא שוחרר. זמן מה
לאחר מכן נעצרו שניים: צעיר ואיש בן
,60 שגם הוא מפונה ״זרוק לגמרי״ .ה חשודים
ששוחררו נתקבלו באהדה ׳ובחיבה

מקום המעשה: כתמי־הדם על הקבר
הילד לא ברח
על־ידי אנשי מחנה־דויד. אומר בעל־הקיוסק,
הממוקם בשולי הכביש :״הזמנתי
את הזקן לכוסית, שמחתי בשבילו.״

מ שחק
ב תפוזי ם

הפירצה כגדר בית־הקגרות
פירצה קוראת לאנס

^ מחנה־ דויד ידועים ומוכרים עוד
* כמה ״משונים״ .נגד אחד מהם, איש
ששמו מושאייב, הוצא צו־הבאה. שכנים
סיפרו כי המיישטרה הוציאה מביתו מכנסיים
מוכתמים בדם. אנשי־המישטרה נמנעים
מלדבר, וכתוצאה מכך החלו אנשי המקום
להפליג בסיפורים.
מושאייב מתגורר באחד הבתים שבשולי
השכונה, בדירת קרקע קטנה ואפלה. ל־מחנה־דויד
הגיע לפני שנה וחצי מנצרת־עילית.
השכנים לא דיברו איתו מעולם,
והוא אינו דובר עברית. שכניו מספרים :
״הוא כבן ,45 כהה, נמוך, לבוש תמיד
בסחבות. בקיץ הוא היה קונה אבטיח
ולחם, ואוכל בחוץ, על הדשא. תמיד
היו לו תפוזים בכיסים, והוא היה משחק
אייתם. תמיד חשבנו שהוא לא־נורמאלי.״
מושאייב לא נמצא בביתו מזה שבוע.
סטייה מינית, המתבטאת ביחסי־מין
עם ילדים, קרוייה פדופיליה (נטייה
לילדים) .היא מופיעה בעיקר אצל זקנים,
שמיבנה האישיות שלהם חוזר ונעשה
דומה לזה של ילדים, או אצל גברים,
החוששים ממגע מיני עם נשים בוגרות,
מפחד שלא י׳וכליו להוכיח יאת גבריותם.
ד״ר דודי מאיר, שהיה מנהלו של ביתי
החולים לחולי־נפש בבאר־יעקוב, והתמחה
בטיפול בסטיות מיניות, טוען :״אנשים
עם בעיות מיניות, שאין להם ׳שסתום לזה,
מוצאים פיתרון •של משבר, בלית ברירה.״
בדרך־כלל אין סטייה זו מגיעה לאקט
מיני, שאצל ׳תינוקות פירושו מוות בטוח,
אלא מסתיימת בליטופים או בסימני-אהבה
מרחוק. אומר ד״׳ר מאיר :״האנשים האלה
באמת אוהבים ילדים. הם לא עושים את
זה משינאה, אלא מאהבה לשמה.״
אין אנשים אלה נחשבים כס׳וטים, אלא

ברגע שייצרם גובר עליהם, ואין הם מסוגלים
להסתירו או להשתלט עליו. ההנחה
היא שקדמו להתפרצות מצבים דומים, שלא
׳נתגלו מפגי שלא נראו חריגים במיוחד
לסביבה.
ניתן להרכיב ״קלסתרון אישי״ של סוטה־מין
על־ידי שיחזור מדוייק של מעשה־האונס.
האם היתה ההתנהגות גסה, או
עדינה י האם היה תיכנון או מעשה אינד
פולסיביג

~׳׳הא,נם^*במיקרה^זהר 7ר<1ה^ כפועל על־יפי
תיכנון, אף כי ברגע האחרון גבר בו
יצרו, והוא ביצע את המעשה למול ילדים
המסוגלים, אולי, לזהותו, אין ד״ר מאיר
יכול להצביע על גיל מסיויים ,״כי זה יכול
להיות בכל הגילים.״
על התגובה המאוחרת של הילדים אומר
ד״ר מאיר :״אפקט החרדה הקשורה במעשה
יכול להישאר שנים רבות, ואפילו
כל החיים. יכולה להיווצר חשיבות־יתר
לדמות האב, שתהפוך להיות עויינ׳ת. תיווצרנה
חרדות בלתי־מוסבר׳ות.״ לדעתו
׳אין צורך בטיפול פסיכיאטרי מיידי לשני
הילדים, אלא בשיחות ובהכוונת ההורים.
ד״ר מאיר טוען כי אין מקומו של
האנס לכשיתפס, בבית־חולים לחולי־נפש,
אלא בבית־סוהר .״פרברטי יכול לשלוט
בעצמו, אבל הייצר חזק, ואי־אפשד
לטפל בו בלי רצונו הברור של הפאציינט.״
יחד עם זה הוא מעלה הצעה משלו לשר־המשפטים
:״להקים ליד בית־הסוהר מוסד
טיפולי, בעל מי׳שמעת־עבודה ותיכנון־חיים
רגיל. האנשים הנזקקים יעברו טיפול נפשי
לשינוי מיבנה האישיות.״
מציאת ׳האנס ממחנה־יד׳ויד הפכה מיבצע
ראשון במעלה במי׳שטרת היפה, שכן על
מישטרה זו לעמוד בהתחייבות ש ל ״10079
פיתרונות״ .הצוות !נעזר בילדי המקום
ובקשרים המודיעיניים.
בין שאר דאגות המישטרה: שמא יבוצע
מעשה־לינץ׳ בבני־אדם שייראו ״משונים״
או ״תימהוניים״.

מטלה קורן ן

_ 3 9יי

הקומה הרב
הקומה הצעירה של בית סרס
בקומה הרביעית של מרס יש יופי של
רהיטים לילדים ולנוער דגמים• יפיפיים
בצבעים משגעים,
עשרות חדרי נוער מוצגים בשלמותם על
כל אביזריהם יוצרים לילדיכם חדר
חלומי ממש.
מרס מציעה לכם א ת מיטב תוצרת
אירופה בעיצוב מושלם ובנוחות
מכסימלית.
ילדיכם ירגישו כמו דג במים, בחדרי
הילדים המק סי מי ם של מרס.
• מחירים סבירים
• גימור מושלם ומפואר
• מבחר סגנונות וצבעים מרהיבים

מרכז חדרי נוער אירופיים הגדול בישראל
בקומה הרביעית
בבית מרס
10,000מ״ר

• 4קומות • מוסיקת רקע
• מדרגות נעות
• חניה בשפע
• הספקה מיידית
• פתוח רצוף
מ־ 800 בבוקר עד 00ד בערב

תל־אביב, הרצל .158

שבוע־האוסנה איננו המצאה ישראלית. שבועות כאלי.
מקובלים במרכזי־האופנה הגדולים בעולם, כמו בדיסלדורף
שבגרמניה, ב״פר׳ה א־פורטה״ ׳שבפריס, או בערים
הגדולות שבארצות־הברית.
בשבועות באלה מציגים מתכנני־הא׳ופנה והיצרנים את
פרי: תוצרתם לקראת העונד, הבאה. קניינים מגיעים
לשבועות אלה, ועורכים ׳את רשימית־ד,קניות ואת העיס־קות
השונות עם היצרנים.
אצלנו• מוכרחים היו להמציא משהו מייוחד. משהו שלא
קיים בשום מקום אחר בעולם. חשבו׳ חשבו, והמציאו
את הזלילה הגדולה.
אם אי־אפשר להגיע לקניין דרך מראה־העיניים,
אולי יקל הדבר דרך המעיים. לכן דואגים מארגני שבוע ר,אופנה
הישראלי לציין את האירוע בקוקטייל מרהיב,
שאליו מוזמנים כל באי שבוע־האופנה.
במלון הילטון התל־אביבי נערו שיחזור של תל־אביב
הקטנה, על בנייניה הציוריים ומיגדל-המים המפורסם
שניצב בשעתו בשדרות־רוטשילד פינת נחלת־בנימין, כשבמרכז
ממוקמים דוכנים שהציעו מאכלים רבים, החל
בפלאפל ועד נקניקיות ומוצרי־בשר, מן הסוג המעולה
ביותר. את באילה,אולם קיבלה תיזמורת, שהנעימה ואלסים
ושירים רוסיים מתקופת העלייה השנייה. גם המלצרים
התלבשו בהתאם: חולצות רוסיות, ממש כמו החלוצים
בדגנייה.
אפשר חיה גם לרכוש כרטיס במחיר של שלוש
מאות וחמושים ליריות בי׳לבד. וכך יכולתי לפגוש שם
אנשים שהקשר שלהם לאופנה הוא מיקרי בילבד. קניין
גדול מאירופה אמר לי, כשהוא מלקק את שפתיו משיירי
האווז שזה עתה ינעלם אי־שם בפיו :״אוכל כזה כבר
מזמן לא ראיתי ולא טעמתי. מי זה אומר שיש לכם
בעיות כלכליות? כנראה מישהו שלא הוזמן לערב

איני יודעת אם נערך מחקר כלשהו על מידת השפעתו
של ערב כזה על ביצוע עיסקות בין קניינים ליצרנים.
אבל אירועים מסוג זה הפכו כבר למסורת, במיסגרת
שבו׳ע־האופנה הישראלי. כך זה בכל שנה.
אני: זוכרת ׳את !שבוע-׳ו־,אופנה הראשון. היה זה במלון
שרתון הי׳שן בתל־אביב, לפני 15 שנה, דומני. אווירת
חוץ־לארץ הורגשה כבר בכניסה למלוך עשרות קניינים
הסתופפו בלובי, החליפו רשמים ודיעות, וההמולה היתד,
רבה. בכל שבוע־אופנה כזה נדמה לי שאני פוגשת
באותם הקניינים, הבאים לראות שוב את אותם היצרנים.
,נכון
שיש גם יצרנים חדשים, הצצים לקראת שבוע־האופנה
1ד,נעלמים די מהר ׳לאחריו. אלה יצרנים המנסים

ך ל 1ךיך ! 1ץ 1 1י אחת התצוגות מתצוגת
! 11 1 - 1111 1ו | 11י האופנה המרכזית של שבוע־האופנה.
רחוב דיזנגוף, על כל הפעילויות השונות המתרח־

שות בו. הסופר־מן, החתיך של החבורה, הולך ברחוב
בגאווה חתיכית ונהנה מהערצה של החבריה. האם היה
צורך בתצוגה י הכללית, כדי להציג דגמים אלה?

להרשים קניינים חדשים, והמוכנים להבטיח הרים וגבעות,
ובילבד שייחתם הסכם־מכירה. לא תמיד יכולים
הם לעמוד בלוח־הזמנים, בטיב החומרים ובכמות המובטחת.
קשה לומר שיצרנים אלה תורמים לכבודה של
תעשייית־האופנה הישראלית.
גם לקניינים יש ל׳א־אתת מניעים נוספים לביקורם
בישב׳וע־׳האופנה שלנו, ולאו דווקא כאלה הקשורים לאופי

נה. הם מציגים את עצמם בקניינים ,׳וזוכים בכל ההטבות
המוענקות לבאים בשבוע זה, בעוד שהסיבה לביקורם
קשורה ברצונם לפגוש בבני־מישפחה, הגרים בארץ,
או סתם ליהנות מטיול זול בארץ המובטחת. מה זה
רע ליהנות משמש קייצית בישראל, בעיצומו של חורף
אירופי קשה י הייתי מציעה למכון־׳הייצוא הישראלי,
המארגן את שבו׳ע-האופנה, לשוב ׳ולבדוק את רשימת
הקניינים מחוץ־לארץ, המביעים רצונם ליטול חלק באי-
רוע. שמעתי טענות על מיעוט הקניינים שבאו השנה.
לעניות דעתי, עדיף מיספר מועט של קניינים, המייצגים
רשתוח־שיווק גדולות, על פני ׳המון קניינים, הבאים
אלינו מתוך כוונה למצוא מוצר זול, או פשוט משום
שזול י׳ותר לבוא ׳אלינו מאשר להרחיק אל המיזרח
הרחוק. נתקלתי השבוע בקניינים -שהציצו לתוך הדר־התצוגה
ושאלו ״׳מהו גובה המחירים שלכם״ ,עוד
לפני שראו את המוצרים עצמם.
בכל שנד, נהג מכון־׳ה׳ייצוא לפתוח רשמית את שבוע-
האופנה בתצוגה גרנדיוזית. שרביט הבימוי נמסר בדרך
:כלל לידיים זרות — במאי מתוץ־לארץ, שקיבל סכום
נכבד עבור עבודתו. סכומים נוספים, לא מבוטלים, הוצאו
על אירגון תצוגות אלה, שנערכו לא־אח׳ת באולמות-
תיאטרון ופתפאורה מרהיבה. היה בזה משום התפארות
עצמית מיותרת, לדעתי, שלא באה לסייע או לתרום
למטרתו העיקרית של שבוע-האופנה. קניין הרוצח להתרשם
מבגד חדש יכול לעשות זאת טוב יותר בחדר-

רחע

פריסאי וצילמה את הדוגמניות על רקע זה, אולי כדי
ליצור הזדהות של הקונה האירופאי עם מקום מוכר. אחרים
הפכו את החדרים במלון למקום אכסזוטי על־ידי הוצאת

הריהוט השיגרתי והכנסת רהיטים מבמבוק. מישהו אחר
חשב ומצא, שאס חדר התצוגה שלו ייראה כמו גן־עדן
אפריקאי — יעשה עיסקות רבות יותר. יצרנים משקיעים
מחשבה לא רק ביצירת הבגד, אלא גם במרכיבים שיכולים
לסייע במכירה. בתמונה הדוגמניות ונדי, מיכל וירדנה.

התצוגה. בי מ ת התיא טרון אינה מקלה עליז.

הישנה נקט חכון־הייצוא בשיטה שונה. קודם כל׳• במאי
התצוגה הוא משלנו. היה זה צדי צרפתי, המוכר מעבודותיו
המוצלחות על בימות־התיאטרון, כשלידו עוזרת
מתאמודאופנה מצרפת, הלן רוף. היא השקיעה מזמנה
וכישרונה ועברה במשך שבועות רבים לפני התצוגה
במיפעלים השונים לאופנה, יעצה להם בבחירת הדגמים
שהופיעו בתצו׳גת־ד,׳אופנה.
צדי צרפתי הפך את מסלול התצוגה להעתק של רחוב
דיזנגוף בתל־אביב, והדוגמניות שיחקו לשעה קלה את
:אותן המצויות בדרך כלל ברחוב ההומה הזה. הן היו
שוטרות, הן היו היפות של דיזנגוף — הם היו ילדים, הם
היו הגברים הניצבים ׳דרדקבע ברחוב זה. שובבות
נעורים׳ חן ויופי ועליזות היו סימן היכר של תצוגה
מוצלחת זו.
שבועתו־,אופנה נערך בשש קומותיו של מלון הילטון
בתל־אביב. היה זה שבוע קשה לכל דוגמנית. היא היתד,
צריכה לשוב ולהציג את הדגמים הרבים לפני הקניינים
השונים. אגב, על פי מצב תעסוקתה של הדוגמנית
אפשר היה לדעת את מידת ההצלחה במכירות החברה
שבה עבדה. אם נראתה הדוגמנית לעיתים ׳תכופות
במיזנון או בלובי, פירוש הדבר שלא רבים פקדו את
חדרת־:,תצוגה של החברה המעסיקה אותה.
בסופו של שבוע־האופנה אפשר היה לשמוע יצרנים
רבים, המתפארים בהצלחתם בעיסקות רבות. שנאמר:
לדבר לא עולה כסף.

קבלת מודעות
לכל העיתונים
במחירי המערכת

פירסו אידיאל
אבן גבירול 110 תל־אביב
(פינת אנטוקולסקי)
טלפון 227118 ,227117

הפריצה שלד
אל עולם הזוהר!
דוגמנית

מתחילה
אם אית נאה וחטובה נשתף
אותך בתצוגת אופנה של לבני
נשים בנשף מפואר בפורים!
התקשרי בבקשה לטל 03-412556 .
בשעות 9—11 לפנה״צ בלבד.

טלוויזיות צבעוניות
בחיפה
ןהיבן?|

י־ בסד מוו
מעבדות * תי קוני ם מכירה * ה חלפ ה

חיפה, שדרות מוריה ,29 טל 83836 .
החנות הגבוהה בעיר — המחירים הנמוכים בעיר
הדברתלהדברתמזיקים מומחים
תולעי עץ. עש

רמת ־ ג ן. רוו׳ מודיעין 8ו. ת ד 2 2 7 2

ט 790114-5-6 7יש מס׳481/75 1701/ 21

תן טרמפ לחייל

(המשך מעמוד )20
בחור־חמד, שנראה לי מוכר איכשהו. במה רה
הבינותי מדוע: הוא היה אחד מאנשי-
הביטחון שליוו את אל־סאדאת בביקורו
בירושלים, ולאחר מכן ליווה את המישלחת
המיצרית לשיחות המדיניות בירושלים.
בשמונת ימי־ביקורי בילינו שעות רבות
ביחד, בעיקר בנסיעות בעיר ומחוץ־לעיר.
חקרנו איש את רעהו, בסקרנות הדדית,
על מינהגי־החיים בארצותינו, על רמת־המחייה,
על דרכי־המחשבה, על יחסים
שבינדלבינה, ועוד ועוד.
כמו כל אנשי שירות־הביטחון, למד
המרי באקדמיה של המישטרה (משירות
שייך, למישטרה) .הוא גם למד מישפטים.
היא נשא לאשה עורכת־דין, העובדת ב־מישרד
מבקר־המדינה. יש לו תינוק בן
חודשיים. הוא למד קצת עברית ותפס את
יסודות השפה. בביקוריו בירושלים הש תמש
בידיעותיו. הוא התרשם מביקורו

ההשפעה המערבית כמרחב פוחתת.
המדינה הפרו-מערבית העיקרית
במרחב יצאה מן המישחק
לכמה שנים. מצריים הפכה עמוד־התווך
העיקרי של ההזית האנטי
קומוניסטית, ואחריה סודאן.

מדוע נתן אל־סאדאת מחסה לשאה,
באופן כה הפגנתי? ״זוהי תכונה מצרית.
אל־סאדאת הוא כפרי, והוא הגיב כאדם
כפרי. השאה היה בסדר עימנו, כאשר
כל הערבים תקפו אותנו אחרי קמם־דיי־וויד.
לכן נכון שנעזור לו כשהוא בצרה.״
האם יכול לקרות במצריים מה שקרה
באיראן? לא. לדעת עבד־אל־גוואד. באיראן
היתה אצולה. היה קומץ שהחזיק
בידו את כל הכסף. היתד, שחיתות. היה
הסאוואק, שהפעיל דיכוי נורא.

אם יקום השלום בין שואל
ומצו״ם, היה ל3ם שלום
עם כל השמים שלכם
עד שנת 1980
בתל-אביב, מתפעל מרחוב דיזנגוף. וה מארחים
הישראליים לקחוהו גם לשכם ול־חברון.
השיחות
היו תלת־לשוניות. אני רציתי
להשתמש בערבית המשובשת שלי, הוא
רצה לדבר בעברית הלקוייה שלו, ובדרך
כלל דיברנו אנגלית, לא בלי קושי. היו
לו שאלות רבות: מדוע יש במלון הילטון
בירושלים מיסעדה מייוחדת לחלב, ואחרת
לבשר? (לך תסביר!) מי היתה העיתונאית
הבלונדית הנחמדה, שסיקרה את
דיוני הוועדה המדינית (ריבי תבורי מידיעות
אחרונות)? כמה משתכר קצין
בדרגתו בישראל? מהו כוח־הקגייה של
הכסף? מהו שיעור האינפלציה אצלנו?
(כמו אצלם!) ועוד ועוד.
שררה בינינו ידידות אנושית פשוטה.
שמחתי בכל פעם כשראיתיו מופיע ב־פולקסחאגן
הכחולה שלו. הוא נענה ברצון
לבקשתי לנסוע עימי לכפר מחוץ
לקאהיר— הכפר קירדסה, מולדת השטיחים
המצריים המצויירים.
לא פעם עלה על דעתי: אנחנו עדיין
במצב־מילחמה. לולא בא אל־סאדאת לירושלים,
היה איש זה עסוק עתה במילחמת־מחתרת,
ואולי גם במילחמה גלוייה, נגד
כמה מידידי. הוא היה שונא את ישראל,
והישראלים היו שונאים אותו, שינאת־מוות.
והנד, אנחנו יושבים ומדברים, כשהוא
משתוקק לבקר שוב בישראל, ואני
מ שתוקק להכיר את מצריים.

הזמנתיו לתל-אביב, יום אחרי
השלום .־

מי שטרה
עדיוה

אי רעע מי ח י

נחדקי ספרים נבגדים.

!גיל* שלח!מ״ 1י
לרעה את מצבה של ישראל. הלקח צריך
להיות: להחיש את השגת השלום. חבל
על כל יום החולף.

ן * וחמד עבד־אל־גוואד הוא עורך
סוכנות הידיעות הנזיזרח־התימנית
שהיא מצרית. בקרוב יושלם הבניין הגדול
החדש של הסוכנות, אחד הבניינים הרבים
הניבנים עתה בקאהיר. ביקרתיו במישרדו
הישן, והוא קיבל את פני כידיד ותיק.
נפגשנו בעבר כמה פעמים. באיסמאעיליה
הצגתי לו את עורכי העיתונות הישראלית.

שאלתיו מייד: איך משפיעים
מאורעות איראן על מצבה של
מצריים?

לדעתו, התחזק מעמדה של מצריים. היא
נותרה כמעצמה הצבאית היחידה, המסוגלת
להתערב ולהגן על מדינות ערביות
פרו־מערביות. מי יעזור לאמריקאים, אם
יתקיפו העיראקים את האמירויות המאוחדות
של המיפרץ, למשל? מצריים שווה
לאיראן מבחינת גודל האוכלוסיה והכוח
הצבאי. גם סעודיה תהיה מעתה תלוייה
יותר במצריים.
לעומת זאת, משנים מאורעות־איראן

כל זד, אינו קיים במצריים. אין אצולה,
אין אוצרות כבירים של כסף בידי מע טים,
אין סאוואק. המישטרה המצרית היא
עדינה, גם בהשוואה למישטרות אירופ יות.
אין דיכוי. כל תלמיד בבית־הספר
יודע את ההבדל.
גוואד (״נדיב הלב״ ,אחד מתוארי אללה)
הוא מצרי אופייני, מבני המעמד המשכיל
— שקט, צנוע, סבלני. גם הוא מעניק
את ההרגשה כי 7000 שנים של נסיון
וחוכמה מדברות מתוך גרונו.

מדוע חוששים הישראלים כל
הזמן? מדוע הם מפקפקים בכוונותיו
של אל־סאדאת? וכי מישהו
הכריח את סאדאת לנסוע לירושלים?
הרי הוא עשה את המעשה
הנדול על דעת עצמו: אם כן, מדוע
כל הגישה הזאת של אי-אמון?

למשל, בעניין הנפט של סיני. למד,
דואגים הישראלים? הרי מצריים צריכה
למכור את הנפט. מדוע שלא תמכור אותו
לשכן, שאיתו חתמה זה עתה על שלום?
יד,יד, יותר זול להוביל את הנפט לישראל
מאשר לכל מקום אחר. אז מד, הדאגה?

האם הישראלים אינם תופסים
מהו הסיכוי העומד לפניהם? הם
יכולים לעשות שלום עם המדינה
החזקה ביותר כקכוצה גדולה של
עמים. זה נותן להם את הסיכוי
להפוך כהדרגה, שלב אחרי שלב,
הכרים כקבוצה זו:
ההזדמנות הגדולה היתד, באיסמאעיליה.
אז היו צריכים לחתום!

האם רוצים הישראלים דווקא
כשלום נפרד: זה מוזר. אם יהיה
שלום. נפרד, אנחנו, המצרים, נרוויח.
אנחנו את שלנו נקבל כחזרה.
אכל אתם, הישראלים, תפסידו.
חתמתם על שלום עימנו, החזרתם
את סיני, וכבל זאת לא יהיה לכם
שלום. עדיין תהיו כמילחמה עם
כל שאר העולם הערכי. מדוע אתם
מעוניינים כבך?
״אנחנו מוכנים לכל סידורי-הביטחון בסיני.
לדעתנו, זד, כלל אינו דרוש. אנחנו
עושים את זה רק כדי לתת לכם הרגשת־ביטחון.
אנחנו מבינים את רגישותכם.
זה עניין של רצון־טוב. אך למעשה אינכם
זקוקים לזה כלל.״
מה יקרה אם תפרוץ מילחמה בין ישראל
ובין סוריה ועיראק, למשל, אחרי

חתימת השלום הישראלי־מצרי?
תלוי. תלוי בנסיבות. הנה, פלשתם ללבנון
ואנחנו לא התערבנו. מדוע? מפני
שידענו כי תהיה התערבות אחרת (אמ ריקאית)
,ואתם תצטרכו במילא לצאת.״

אכל למה לחשוב על מילחמזת?
אם נפתור את הבעיות, לא תהיה
עוד מילחמה. אם יקום השלום בין
ישראל ומצריים, יהיה לכם עד
11180 שלום עם כל השכנים.
(המשך בשבוע הבא)
ה עו ל ם הז ה 2164

ש-לטון הבר•!!

פ תחם א ת האביב

(החשך מעמוד )34
כד,נא מדבר על ״ערבים לערב או למערב״
.כוונתו היא לחצי מיליון אזרחי יש ראל.

אני
משוכנע כי כל פורום אובייקטיבי
של תריסר מדענים מרחבי
העולם, שיבדקו את העובדות, יקבע
פה אחד כי לא בירכתי את מר
כהנא לחינם בבירכת ״חייל״.

איבתו! הסוטן
ן, שארת השאלה: האם המעשה שלי
• היה נבון האם אין אני מתעלם מרגי־שותם
המיוחדת של היהודים, קורבנות
הנאצים, בהעלותי השוואה זו — גם כשהיא
צודקת?

אגי משיב על כך כדי שמץ של
היסום: כן :
סי שרוצה להילחם במחלה, חייב
להגדירה כפה מלא. אין לוחמים
כמחלה ממארת, כאשר מעמידים
פנים שזוהי הצטננות קלה. בימינו
אומרים גם לחולה סרטן את האמת,
כדי שיוכל להתגייס כעצמו למאכק
כמחדתו.

אנחנו באים בטענות מוצדקות אל הגרמנים
״ההגונים״ דאז, שטמנו את ראשם
בחול, ששתקו, שלא רצו לראות. מי זה
תובע ממני לטמון את ראשי בחול, לשתוק,
לעצום עיניים?
המחלה קיימת. הפאשיזם קיים בתוכנו.
ממדיו עדיין קטנים ועלובים. הוא עדיין
מעורר גיחוך וסלידה. אך אם לא נאבק
בו עכשיו — אנחנו עלולים להתעורר
בוקר אחד במחנה־ריכוז.

כוחות הדמוקרטיה לא יתגייסו,
שלוחות־המדינה לא תמלאנה את
תפקידן, השוטרים והשופטים לא
יופעלו, אם לא נקרא לידד מיפלצ־תי
זה כשמו. והקומדיה: העגומה
של השבוע האחרון — ״מעצר״
כהנא, שיחרורו בערכות תוך
דקות, הנחלת הניצחון לפלוגת־הסער
— כל אלה יוכיחו.

אני שונא אלימות. אני שונא את הפא-
שיזם מפני שאני שונא אלימות. אני ליברל
מפני שהליברליזם הוא היפוכה של אלימות.

אך מול האיום האלים שד הפא־שיזם,
יש להעמיד חומת-כרזל של
הגנה-עצמית. וחומה כזאת לא תיווצר,
אם הסכנה לא תאובחן
כבירור.

מיגוון מק סי ם של טיולי אביב
ופסח של \ 1? 7מליה.
סיורים, חוויות והנאות.
אירופה הקלאסית 19-22-י מי ם
25 במרץ 8 ,באפריל 6 ,במאי.
ספרד ופורטוגל— 15-16 ימים
25 במרץ,17 ,10 ,6 ,3 .
24 ,20 באפריל 8 .במאי.
ספרד ואנגליה — 22 ימים — 10 באפריל
ארה״ג וקנדה — 23 ימים — 9באפריל
המזרח הרחוק — 33 יום — 8באפריל

חומה כזו בלטה בהעדרה ביום הרביעי
האחרון. מול קבוצת הביריונים האלימים,
לא עמדה קבוצה נגדית. איש לא היה
מוכן מראש להגן על האסיפה. על כן
הצליחו הביריונים במזימתם.
כשאך החלה המהומה, עם עלותי על
הבמה, החלטתי שלא אכנע ולא אנטוש
את הבמה. נשארתי עומד עליה במשך
קרוב לשעתיים, עד שאחרון הנוכחים עזב
את האולם. הביריונים הסתערו על הבמה,
כדי להורידני בכוח ולעשות בי שפטים.
פה ושם הונחתה עלי מכה. אני חייב הרבה
לבחורים הנאמנים, שהתקבצו סביבי וש־הגנו
עלי בגופם. את רובם לא הכרתי.
אני מביע להם תודה עמוקה.

כל הטיולים במיטב המסורת
והארגון של 7ק4וז מליה,
ארגון התיירות הבינלאומי, בעל
141 סניפים ברחבי־תבל.
לקבלת חוברת טיולי האביב של
\ 1?7מליה, ולהרשמה ל טיולי ם-
פנה עוד היום לסוכן הנסיעות שלן

\ 4?7מליה — מארגני
טיולים בינלאומיים
לאירופה ה קל סי ת, ספרד,
פורטוגל, סקנדינביה,
ארצות־הברית, קנדה
והמזרח הרחוק.

לשומרי מסורת — טיולי גשר
מבחר טיולי אביב מאורגנים
בהווי דתי ואוכל כשר.

אך ברור כי אין להסתפק כבך.
על מחנה־השלום, מחנה הדמוקרטיה,
להקדיש עתה מחשבה להבטחת
חופש־הדיכור, להגנה על דובריו,
לסיכול מזימות הכיריונים. לא
י די בקריאות ״הפאשיזם לא יע־
* בורג״

.מחת לירודים׳
ן־׳אשר לרגישויות: אם מישהו אינו
1מסוגל בשוט אופן לעכל את התוארים
הנכונים, אני מוכן למחול לו. אל יחשוב
על פאשיסטים ונאצים. די אם יסתכל
בסידרה על חיי אמיל זולא, המוקרנת עתה
בטלוויזיה, וישווה את החלאה האנטי-
שמית, שקראה לרצח זולא והיהודים, לתופעה
ששמה כהנא ושות.,
בימים ההם עדיין לא נולד המושג
״פאשיזם״ .בניטו מוסוליני, הטרוריסט ב.חולצה
השחורה, טבע מושג זה רק 13
^ שנים אחרי זיכויו של אלפרד דרייפוס.
^ לולא כן, היו גם מסיתי האספסוף של
פאריס, בימי הפרשה, זוכים בתואר זה.

הסממנים הפאשיסטיים של פר!

דרייפוס הם שדחפו את תיאו
דור הרצל לחלום על מדינת-יהו-
דים. הכה נדאג לבך שמדינת•
היהודים לא תיפול קורבן למיפ
לצת זו:
העו ל ם הזה 2164

פ רווח
עכשיו כדאי לתקן ולשנות

אצל
אלכסנדר
סירקץ , 27ת ל־ א ביי ב

אמנוח ציור קשר?ד־שנ^ן
במוזיאון ישראל נפתחה תערוכה הנק-
ראת ״מתקשרים עם קדישמן״ .מוצגות בה
116 יצירות של אמנים שונים, כולן נוצרו
על גבי דף של ליטוגרפיה של מנשה
קדישמן, שנקראת ״דפי טלפון.״
למה הסכימו כל כך הרבה אמנים,
מהארץ ומהעולם, לשתף פעולה עם אמן
אחדד ובכן, אופי התערוכה הוא פועל-
יוצא מאופיו של קדישמן. האמן המזוקן
שהוא.גם עב־כרס, מושך תשומת־לב
כללית. לעתים הוא מהלך בחורף כש־מכנסיים
קצרים לגופו, קבקבי־עץ לרגליו
ומטה עץ בידו. זהו אדם המעורר אה דה
ממבט ראשון. כל האמנים בארץ, וגם
אלה שהכיר בעולם, הם ידידיו הטובים.
כל זאת בניגוד לאווירה השוררת בארץ,
לפיה אמן לאמן זאב. מנשקה, לעומת
זאת׳ הפך פטרונם של אמנים צעירים
ומקווים. הוא עוזר לכל אמן הפונה אליו
— אם במילה חמה של עידוד, ואם באמצעות
רכישה מעבודותיו.
מנשקה לא שכח את היסורים ואת דרך
החתחתים שעבר, עד שהפך אחד מפסליה
הבכירים של ישראל. הוא נשאר פשוט
ועממי, חביב ונערץ על כולם.
,תערוכה זו היא ג׳סטה — מחווה ל־קדישמן.
כל אמן שמנשקה פנה אליו, הסכים
ליצור משהו על דפי־הטלפון שלו.
אין אחד שסירב לו, כי למנשקה פשוט
אי אפשר לומר ״לא״.
גולות ומחבואים. את דפי־הטלפון
החל מנשקה ליצור, למעשה, בחדרו ש־
|בבית־המלון במנהטן, ניו־יורק, בשנים
.1970/72 הוא עבד בשעות הקטנות של
הלילה, שבהן סבל מנדודי־שינה, בגלל
הבדלי השעות בין ניו־יורק לתל-אביב.
הוא קישקש על הדפים בגירי פסטל, בעט
ובצבעים. העיסוק בדפי הטלפון הפך למעין
יומן־אישי שלו, שצוייר ברחבי אר־צות־הברית,
אירופה וישראל.
בשנת 1972 הציג קדישמן דפי־טלפון

אמן קדישמן
כמו אפולו, למשל
המוזיאון, נורית שילה־כהן. היא התלהבה
ממראה עיניה, עודדה את מנשקה להמשיך
והבטיחה לערוך תערוכה של דפי-
טלפון במוזיאון.
כל האמנים שנשאלו על כך, טוענים
שללא קדישמן לא היתד, תערוכה מעין זו
יוצאת לאוויר העולם. מיכה אולמן, למשל,
טוען שזוהי, לאמיתו של דבר, תע רוכה
של קדישמן. אך קדישמן חוזר וטוען
שהתערוכה היא של הציירים, ולא היתה
נערכת לולא צץ הרעיון בראשה של נורית
שילד, ואילו לא היתד, סטפני רחום,

קיימת פה, והכל נעשה מתוך אהבה
— אוהב מאד את מנשקה. הקשרים בין
שני האמנים החלו, כשביקר יום אחד
שטרייכמן בביתן הלנה רובינשטיין וראה
את מנשקה יושב בפנים, על המדרגות.
מאז, הוא מספר, כל ביקור של מנשקה
בביתו הוא חג של ממש. התערוכה, לדבריו,
היא מסוג החגיגות המישפחתיות שבבית
.״הפעם הוא עלה על עצמו,״ אומר
שטרייכמן ,״יש בו איזה רוחב־לב, הוא
ידידותי מאד, מלא אהבת־אדם, וזד, מה
שמקשר אותו לכולם ועושה אותו למשהו

דף ספר־ הטלפון של סרז׳ שפיצר ואהרץ גידעדי
שמן, חביב ויקר
מוגדלים בתערוכת־יחיד במחיאון האום־
לנגה, בקרפלד, גרמניה. בשנת ,1975 כש מלאו
עשר שנים למוזיאון ישראל, הכין
ליטוגרפיות המבוססות על עבודות אלה,
בצורה מוגדלת, כשבאמצע הדף נוסף צילום
נוסף של מוזיאון ישראל. את העבודות
האלה תרם למוזיאון.
בשלוש השנים האחרונות חילק מנשקה
לידידיו האמנים, בארץ ובחוץ־לארץ, וגם
לבני מישפחתו המחוננים בכישרון ציור,
דפי טלפון, וביקש מהם ליצור עליהם משהו
משל עצמם. הוא אסף את המוצרים
המוגמרים. יום אחד ביקרה אצלו אוצרת

אף היא אוצרת במוזיאון, תורמת מהתלה בותה.
ביאנקה
אשל־גרשוני, אמנית תכשיטים
מייוחדים ויוצאי־דופן, שהוצגו במוזיאון
ישראל, היא ידידתו של מנשקה מילדות.
השניים שיחקו יחדיו בגולות ובמחבואים.
לדבריה זהו אירוע בעל ערך אנושי חברתי
לא רגיל .״הרעיון לקשר אמנים לעבודתו
של מנשקה הוא מלהיב, ממש כפי
שמנשקה עצמו הוא טיפוס מלהיב.״
״ידי זהב ״.יחזקאל שטרייכמן, שלדעת
רבים עבודתו היא הטובה מכל יתר
העבודות בתערוכה — אם כי התחרות לא

שנעים ורוצים להימצא בסביבתו.״ הגדרות
נוספות שלו על קדישמן :״שמן חביב
ויקר״ ו״ידי זהב.״ כשמנשקה שומע זאת,
הוא אומר :״נא להשתמש בביטויים ובמושגים
של יוון העתיקה, כמו אפולו,

אומר שטרייכמן :״הוא עושה מכלום
חוויה, שמשאירה בך מחשבות שתיזכרנה
לאורך זמן ותעוררנה געגועים. יישר כוח
למוזיאון, שאיפשר תערוכה זו והגיש לנו
חוויה, ושהפך בדיחה ליצירה שראויה ש רבים
יחזו בה.״
כבשים ככחול. אמו הישישה של

קדישמן, בת ה״ ,79 היא ציירת מוכשרת.
קירות ביתה מלאים בעבודותיה, בצד רישומים
מקסימים של דיוקנה, שנעשו על*
ידי נכדיה בן ומאיה — בנו ובתו של
מנשקה. היא מתגוררת בבית קטן שעומד
על תילו יותר מ־ 50 שנים, בלב תל־אביב,
ושניבנה כולו בידי אביו של מנשקה.
האב, שנפטר כשמנשקה היה נער בן ,17
היה מחונן בכישרונות אמנותיים. על ה קיר
שבבית תלוי דיוקן האב, שצוייר
בידי מנשקה ברגע של דחף 25 ,שנים
לאחר מות האב. אי אפשר שלא להבחין
בדימיון הרב שבין האב ובנו.
אמו של מנשקה לא יצאה מפתח ביתה
זה שנתיים, מאז שמעדה ונפגעה, אך לרגל
פתיחת התערוכה בירושלים אזרה כוח,
עלתה לירושלים, התרגשה ונהנתה.
קדישמן קשור אל אמו ואל שני ילדיו
בעבותות של אהבה. על השאלה מה הוא
אוהב יותר מכל לעשות בזמנו הפנוי,
הוא משיב :״להיות עם הילדים ועם אמי.״
שמו של מנשקה קדישמן ידוע בחוגי
האמנות הבינלאומיים, אך בארץ מתקשר
שמו מייד עם פסל ״שלושת העיגולים״,
שבכיכר היכל התרבות בתל־אביב, וביצירתו
ד,סנסציונית שהוצגה בביאנלה האח רונה
בוונציה — עדר כבשים צבוע בכחול.
אך בדרך כלל אין הוא ניזון מסנסציות.
כל חייו עבד ולמד קשה, ומאז שזכה ב־מילגה,
מטעם קרן התרבות ישראל־אזו׳
ריקה בשנת ,1960 ויצא ללמוד בלונדון,
אין שמו יורד ממפת התערוכות הגולמית,
בהפגינו את הישגיו במרכזי התרבות
שבעולם.
בטן טבועה. הפתיחה של התערוכה,
כולל קבלת הפנים החגיגית, כמו כל הפרוייקט,
מומנו על־ידי דפי זהב, שהרי ב־דפי־טלפון
המדובר. כולם השיקו כוסיות
בפתיחה, וציינו שמיפעל כה מרשים ב תערוכה
זו ראוי שיזכה לחיקויים על־ידי
חברות אחרות בארץ, שתיצורנה קשר
בין מיפעלים לאמנים.
קשה למנות את כל 116 האמנים המשתתפים,
אך אפשר לציין כמה מהם. בין
האמנים הזרים: כריסטו, האמן האמריקאי
הידוע, שאוהב ״לעטות חופים״ ,או
לחרוץ קווים בנוף אמריקה באורך קילומטרים.
הפעם עטף את דף הטלפון של
מנשקה וקשרו בחבלים. כמו כן משתתפת
האמנית היווניה כריסה, וגם ג׳ורג׳ סיגל
שצבע את בטנו העצומה של מנשקה
בדיו, והדפיס ממנה ישר לדף, לב היצירה.
משתתף אחר הוא ארמאן, הידוע
ביצירת הסנמויץ׳ של המכוניות, ש הפך
למושג באמנות. הרשימה ארוכה, והיא
כוללת את כל הזרמים באמנות הישראלית.
קדישמן היתנה תנאי עם מארגני התע רוכה
— שהיא לא תהיה סלקטיבית. תודות
לתנאי זה נכנסו אל בין כתלי המוזיאון
אמנים רבים, שבדרכים הרגילות לא
היו מגיעים להציג בו.
העו ל ס הז ה 2164

1ג״1

נואת יגא> >ביב

מישפחתו של חבר-הכנסת פסח
גרופר תרוויח בקרוב הרבה כטף על
חשבון מצוקת-הבשר של אזרחי-ישראל.
המחסור החמור בבשר, שנגרם על-
ידי המדיניות המוטעית של שר־החק-
לאות של הליכוד, גרם להאמרת המחירים
של כל סוגיו, ולהתעשרות כל העוסק
בתחום זה. כמה חברות נכנסו לייבוא
בשר-כבש קפוא, ביניהן החברה לקירור
ואספקה ,״עידן״ ,ו״המשביע״ .חברת
״המשביע״ שייכת לקבלן־העפר
ברוך וילקר, ולמישפחת חבר־הכנסת
פסח גרופר, באמצעות אחיו בנימין

גרופר בזיכרון־יעקב, המגדל גם כבשים
בעתלית, אצל פסח.
חברה זו מביאה עכשיו 400 טון בשר־כבש
קפוא מאוסטרליה. קילו כבש במחסניה
בתל-אביב יעלה לה 73 לירות.
היא מוכרת את הקילו לסיטונאי במחיר
של 85 לירות. הריווח הנקי, אחרי כיסוי
כל ההוצאות ביד רחבה, הוא 12 אלף
לירות לטונה, וסך הכל 4.8מיליון לירות
על מישלוח כבש קטן.
כך נהנית מישפחת חבר־הכנסת של
הליכוד ממחדלי שריו.

למה פת
מגן על
היהלזמוים*

־תערב׳ שוניזין
נאגויש!

המכפישה את השם הטוב של היהלומנים,
בחקירתה על גניבות המיליארדים
של היהלומים בנמל־התעופה בלוד, לא
התפלא איש. שכן יצוא-היהלומים הוא
חלק מן הענפים שבהם מטפל שר־התע-
שיה.
היחלצותו של השר הנמרץ להגנת הענף
הנחקר ודאי שיש בה כדי להרתיע
את השוטרים החוקרים.
ייתכן כי השר פת סבור, כי הוא
מכיר את הנעשה בענף טוב יותר מאשר
המישטרה. אחרי הכל, חותנו, קרול
פיקל, הוא יהלומן מכובד וחבר הבורסה
ליהלומים, ופת ייצג אותו בבניין
הבורסה במשך שנים רבות לפני שהפך
שר. מפליא רק המרץ שבו הוא מגן על
הענף של חותנו. אילו היה משקיע קצת
ממרץ זה בתפקיד הקודם, תפקיד שר
השיכון והבינוי, אולי לא היה משאיר
את ענף־הבנייה במצב של חורבן גמור,
כמו שהוא עכשיו.

איו גגו כתב
,האוד על שחן

בעיקבות הידיעה במדור זה, שבה
נמסר כי אריק שרון, שר״החקלאות,
מונע בוועדת״הבשר העליונה להתיר
ייבוא כבש חי ולהקל בכך על מצוקת־הבשר,
כאשר הוא עצמו מגדל כבשים,
יצא ״הארץ״ בהגנה על מעשי השר.
בידיעה שהתפרסמה ביום הששי שעבר,
מאת הכתב אברהם צהר, נמסר כך :
״יש לציין, שבעניין ייבוא בשר״כבש, הטענות
שהועלו נגד משרד־החקלאות (ושר-
החקלאות באופן אישי) ,כאילו הם מונעים
ייבוא מתחרה לייצור המקומי, אין
להן כל יסוד. כך מתברר מבדיקה, שערך
סופר ״הארץ״• רק בשבועיים האח רונים
תובאו כ״ 300 טונה בשר־כבש
מאוסטרליה וארגנטינה, והם למכירה
ללא הקצבה. אולם מחיר סוג זה של
בשר, הגבוה בהרבה ממחירי בשר הבקר
והעוף, גורם. לכך שהגברת ההיצע
בתחום זה אינה מסוגלת לענות על הביקוש
הגובר לבשר הבקר הזול יחסית.״
ראשית, האשמתי את השר כי הוא
מונע בוועדת-הבשר ייבוא כבש חי, ואכן
ביגלל התנגדותו אסור טוטאלית לייבא
כבש חי ארצה .״הארץ״ מדבר על ייבוא
בשר כבש, ושוכח לציין כי דובר במיש-
לוח של כבש קפוא, ולא כבש חי. זו
הטעייה חמורה. שנית, המחיר הגבוה של
הכבש הקפוא, שהוא 78 לירות לסיטונאי,
נגרם בחלקו ביגלל היטל ממשלתי מפלה
של 10.5ל״י לקילו על ייבוא בשר זה. בך
מייקרת הממשלה בכוונה סוג״בשר זה
באחוזים ניכרים, כדי להקטין את הבי קוש
לו. שלישית ,״הארץ״ אינו יודע כי

וענ״׳ד פוגטש

כמה עיתונים בקנדה פירסמו ביקורת
על ההפקה המתוכננת של סרט בשם
״ 34 מיזרח״ ,בהשקעה של 8מיליון
דולר, מהם 5.2השקעה קנדית והיתר
ישראלית. הסרט צריך להיות מופק ב-
מיסגרת הסכם הקו-פרודוקציה בין ישראל
לקנדה, שנועד לעודד בהקלות־מס
את תעשיות הסרטים בארצות אלה.
מסתבר כי יש חשד שהסרט משמש
מיסגרת להון אמריקאי, ולא לישראלי,
ויעסיק בעיקר שחקנים וצוותות אמריקאיים,
בניגוד לכוונת הסכם הקו־פרו־דוקציה.
המפיק הישראלי של הסרט היא
חברת ״קדימה״ ,השייכת למשקיע לו
לנארט, ולמפיק האמריקאי הרב

של בן־עבזי.

עסקי חבשו של ח־־כ גוונו

כאשר יצא שר-התעשיה החדש, גיד־עון
פת, להתקפה מוחצת על המישטרה

עסק, הקרקע

ביקורת בקנדה
ער סרט
שואלי־קנד

באמריקה פסק בית״המישפט העליון
כי תעריף־מינימום של לישכת עורכי-
הדין מנוגד לחוק־ההגבלים, ומאז רשאי
כל עורך־דין לגבות איזה מחיר שיחפוץ.
המודעה המובאת כאן (מתוך ״מיא-
מי הראלד״) היא אחת מרבות של התאגדויות
של עורכי־דין, למתן שירותים
זולים תוך התחרות.
אגב, השוואת המחירים שם וכאן מראה
כי בעוד שהמודעה מציעה הסדר

איי זנ ב!ו.

מינהל מקרקעי-ישראל שילם פיצוי
לעורך־הדין אליעזר פוגטש על רכי-
שות־קרקע שביצע עבור עובד בן־עמי
ושאול אייזנברג. מדובר בשטחים ליד
ארמון־הנציב בירושלים, חלקה מיספר
,14 ששיטחה כ״ 10 דונם. היא נרכשה
על-ידו בשנת ,1970 והופקעה באותה
שנה. בעיקבות ההפקעה הגיש פוגטש
תביעה לפיצויים, וקיבל אותם.
הליכי-גירושין בבית״המישפט במחיר 95
דולר, גובים בישראל מ״ 5000 לירות ועד
50 אלף, כאשר לרוב מקבל עורך-הדין
אחוזים מן הרכוש המחולק.
על, הסדרת צוואה מבקשים במודעה
30 דולר, ובארץ מתחילים ב־ 500 לירות.
על רישום חברה חדשה מבקשים
במודעה 95 דולר, ובארץ מתחילים ב-
3000 לירות. על הסכם רכוש מבקשים
במודעה מחיר המתחיל ב־ 125 דולר.
בארץ לוקחים 2£על רכוש בשווי עד
מיליון, ו 0.755>-על רכוש מעל מיליון
לירות. גם על פשיטת־רגל לוקחים בארץ
אחוזים, ולא תעריף קבוע, כמו במודעה.

£א111א* - 0*11

£אז?£0$£ 0א

95א 0ו ז * 0 8ק 0 8ע 6א •
• 51*1816 01*0806 50
6868*860 ?08 6111610
5ב י 8 €1051ז * ז • 88 * 1 15
816 01* 0 8 95״• $1
5ג ג $ו * *0ץאס 1ז * 0 8ו* 1א ן •
646* 81640ז א טס ס ז * ץ 6א 0 8ז ז *
95י €7ז 881 ( 8 8

ס סו אסוזקסס * •
111 30 51*4816 £10816
0 4 * 8063א 100£אסא 61* 1סוזוס 0ז 5כ 0ז 0 0 0 8
?665״5 * 1 0 0 *48* 8 * 816 10ש— 011468 160* 1 5£8* 1<-
881* 1* 1
וז אאז 0 8א
0 0 0״ ז ו 011א

6 5 1 -3 3 4 3

9 6 6 -7 7 1 6

0י** סי* אז0ס1

0*01 אז*ם א

״מי לכוד״ נמכר

4 4 8 -8 0 8 0
) 0*0אתוסג

ליוסףא מי ר

מודעה ב״מיאמי הראלד״
מחיר הגירושין

ייבוא בשר אחר אינו יכול לשמש תחליף
לכבש. מישפחות מעדות־המיזרח חייבות
לרכוש זרוע של כבש לחג־הפסח, ותשלמנה
כל מחיר תמורתו. לכן מאמירים מחי-
רי־הכבש כל שנה לקראת הפסח, ופוגעים
בשכבות הדלות, מבני עדות־המיזרח.
עובדה היא כי בשנת 1965 שרר מצב
דומה — מחסור בבשר בכלל, ובכבש בפרט
— והתירו אז ייבוא של בקר חי
ולא קרה כל אסון, פרט אולי לכך, שדיווחי
המגדלים המקומיים, שעליהם מגן
שר-החקלאות מגדל־הכבשים, לא גדלו
דיים.

לוין.

הביקורת בקנדה הביאה לדחיית הצי לומים
של הסרט, שכן השילטונות שם
מתעקשים לקיים את הסכם הקו״פרו־דוקציה
כלשונו וכרוחו. בארץ טרם נמסר
כי מישרד״התעשייה נקט צעד כלשהו
בקשר לניצול האפשרי של הסכם הקו-
פרודוקציה שלא כדרוש.
•> העיתונים הקנדיים מספרים כי המפיקים
של הסרט רוצים שישה •שחקנים
אמריקאיים לתפקידים הראשיים, ועוד
32 שחקני״מישנה קנדיים וישראליים.
שילטונות קנדה מתנגדים למיספר הרב
של שחקני צמרת אמריקאיים. הקנדים
גם מתנגדים לתסריט שנכתב על-ידי אמ ריקאי,
ותובעים כי השחקנים הראשיים,
וכן התסריט, יהיו קנדיים או ישראליים,
בהתאם להסכם הקו־פרודוקציה. הסכם
ההפקה המשותפת קובע, כי החלק הישראלי
צריך להיות הון ישראלי, ולא,
כמו במיקרה הנוכחי, הון אמריקאי, ה מנצל
הסכם ישראלי-קנדי. ההסכם מעניק
להשקעות הקנדיות עדיפות במסי״ההכ-
נסה שם.
לו לנארט הגיע בשעתו ארצה כנציגו של
הרב לוין, ופעל זמן קצר בשמו, עד
שחברת ההפקות הענקית ״לוין, נשיו-
נאל ג׳נראל״ התמוטטה באחת השערוריות
הכספיות הגדולות של ארצות־הב-
רית.

..היומון־
שואד -

יוק!

במיכתב החוזר החודשי של חברת הלנוסעיה,
מינואר השנה, תעופה היא מתארת את מדריך הנסיעות שלה
למיזרח התיכון. בחוברת זו, לפי ה-
מיכתב, תיאור מלא של רשת״מלונות
״הילטון״ במרחב. התיאור של חברת-

חברת ״מילכוד״ ,המוכרת מכשירי אזעקה
ואבטחה על בסיס אלחוטי, נמכרה
לחברת ״קידום ופיתוח״ של ייסף
אמיר, מבעלי חברת השמירה ״מישמר״
וחברת החקירות ״מודיעין כלכלי״.
״מילכוד״ נוסדה על-ידי אמנון מרין
וזלמן לרר, ונכסיה עוקלו לטובת הפיר־סומאי
שלה, נפתלי מיטל. אמיר רכש
את רוב המניות, ועימו נכנסו כשותפים
גם מיטל וכן עודד לב. החברה מקימה
עתה מישטרה פרטית משלה, שתוזעק
לכל מקום בהישמע אזעקה, שכן אין
היא סומכת על המישטרה שתגיע למקום
במהירות הדרושה.
התעופה כולל כל מלון באיזור, להוציא
שניים: מלונות ״הילטון״ בתל־אביב
ובירושלים.

לגנ האבודעפיה
ולגן עלקדושי
עובדי־המכס אינם חדלים מלשאול
מדוע מגן מנהל המכס, יחזקאל
אבולעפיה, על המעריך הראשי בנמל
חיפה, קדיש מחליף, שנעצר בחשד
של קבלת־שוחד מיבואני רכב. כל מערי-
כי-המכס שנעצרו עד כה בחשדות דומים,
הושעו מעבודתם עד לגמר החקירה. ב-
מיקרה של קדוש התערב אבולעפיה אישית,
והורה להוציאו לחופשה ולא להש-
עותו.

מיכתב לנוסעי
בלי ישראל

לא 1!7ית עד היום־
בדא לו ההודעו...

<4י 74,

4ה חו דווו

כדאי

ג מי 1ח ד

- 3 7 0י121

- 2 0 £ק17

- 206ק .17ה ניי דתהגדולהמכלהב חי ננת

מסך 17 אינטש
קליטה משלה בכל מקום
אנטנה טלסקופית 1וו-ו/ץ/קטט
אפשרות חיבור למצבר המכונית
עיצוב נאה וגימור דמוי עץ.
אח הטלויזיות של שרם, תוכל לראות
לשמ1ע ולקנות בשק־ם, במשכיר המרכזי,
בכלים שלום. במשכיר לצרכן, בש.א.ל.
ובחנויות מובחרות למכשירי חשמל.

370־ ק .12דגםחדשוםש 1פ ר.

מסר 12 אינטש
קליטה משלה בכל מקום
אנטנה טלסקופית
קלה וניידת נכ 7-ק־ס
מתחברת גם למצבר המכונית
אפשרות חיבור לאוזניות
כפתורי כוונון חזיתיים
עיצוב נאה וידית נשיאה נוחה.

שו־פ. ע ת! ה אל ק טרוני קהמ״פן
היבואן: אסמגו בע־מ ירושלים טלפון 533817 :־ 02 הפצה: סלון טוקיו, אלנבי 53ת־א. טל 283770 .־ 03 הפצה ביים: אור, יבוא והפצה, דרך בית לחם .60 טל 02-719447 .

ה עו ל ם הז ה 2164

שידור
החבר של המנהל
שערוריה עלולה להתפתח סביב חבר
הוועד המנהל של רשות השידור מטעם
ד״ש צבי (״הזי״) זינדר.
זינדר היה חבר ועדה שחקרה את מערכת
היחסים בין מנהל הטלוויזיה הערבית
יוסף כראיל לבין מנהל מחלקת התוכניות
שלה סלים פ!האל.
רק אחרי שסיים זינדר את חקירתו והגיש
מסקנות מעורפלות, נזכרו לפתע
כי זינדר היה מנהל קול ישראל, בתקופה
שבה שני נשואי-חקירתו עבדו שם, וכי
היו לו קשרים אישיים לפחות עם אחד
מהנחקרים שלו.
עתה נשמעת הדרישה כי זינדר יקח
חזרה מיוזמתו את הדו״ח שלו, ויבקש
מינוי ועדת חקירה אחרת.

המיסמר הופך את מנהלי החטיבות לשוטרים
נגד עובדיהם.״
פתאל אף הביא סימוכין לשלילת מינד
תב בראל מפסק־דין מישמעתי של רשות־השידור
בעניין אחר מלפני ארבע שנים,
שבו היתה ביקורת חריפה ביותר על

המינוי בסכנה

כותב שיפר

כתב הרדיו לענייני התיישבות שמעון
שיפר, מיועד לתפקיד הכתב המדיני של
הרדיו עם צאתו של שלום כיטל לאר-

צות־הברית.
אולם השבוע נראה כי המינוי של שיפר
בסכנה. ממישרד ראש־הממשלה הפעילו
לחצים על רשות־השידור ועל הרדיו
שלא לאשר את המינוי. במישרד כועסים
דווקא על שיפר, על כי פירסם את דו״ח
ועדת המנכ״לים בעניין האוטונומיה, ה־דו״ח
שאחד ממקורבי מנכ״ל משרד ראש־הממשלה
ומי שעמד בראש הוועדה, הד״ר
אלי כן אלישר, הדליף לשיפר.

* נמשכה המילחמה ׳בערבית
בעיקבות מיכתבו של מנהל הטלוויזיה
הערבית יוסף כיאל (העולם הזה ,)2163
למנהלי המחלקות, שבו הודיע להם על
נטילת סמכויות מוחלטות בכל עניין בטלוויזיה
הערבית, שלח מנהל מחלקת־התוב־ניות
סלים פתאל מיכתב ליושב־ראש
ועד־העובדים של הטלוויזיה, יוסי משו לם,
שבו מחה על מיכתבו של בראל.
במיכתבו ציין פתאל כי מיסמך בראל
״מפקיע סמכויות קיימות, מעקר את תם-
קידם של מנהלי חטיבות מכל תוכן, מנטר־לם
לחלוטין, פוגע ומזלזל ביכולתם המיק־צועית
בתפקידם כעיתונאים, והופך את
מנהל הטלוויזיה לשליט בילעדי וכל־יכול.

אלכם גיל״עדי:

ידידים שלו, סועדים בביתו, משתמשים
במכוניתו.
בקי נסעה לחדרה, ריאיינה את בעל
המוסך עוזרי כספי, ומצאה בין הפועלים
צעיר ערבי, עמאר קיימי, העובד במוסך
מגיל ,12 ועסק, כשהיה צעיר, בעבודות
נקיון ושליחויות, ובלילות נלווה אל בעל-
המוסך, כשהיה יוצא לגרירת כלי־רכב ש נתקעו.

אחרי שהתוכנית כבר הוקלטה, לא
יכלה רות בקי שלא להיזכר בספרו של
א.ב. יהושע, המאהב, אשר מיסגרת העלילה
שלו מזכירה את החיים במוסך זה.
כאשר התברר כי אחיו של עמאר נתפס
על־ידי השילטונות בפעולות־חבלה, החל
להיראות הדמיון יותר ממיקרי. בקי פנתה
אל כספי, והלה אמנם גילה לה כי א.ב.

מנהל פתאל
קשרים אישיים
בראל. הוא צירף ציטטות מפסק־הדין ל-
מיכתבו ליושב־ראש הוועד.
מיכתבו של בראל מעורר מחדש את
המחלוקת בטלוויזיה הערבית, ומעמיד
בספק את האפשרות להמשיך שידורי
טלוויזיה זו, כל עוד שני אישים אלה
עובדים בה.

המאהב והשידור
בשבת עומדת להיות משודרת ברדיו
התוכנית המעביד, בשידור חוזר. תוכנית
זו היא מסוג התוכניות שרק אחרי שהן
משודרות בפעם הראשונה — ובמה שנוגע
למעביד היה זה לפני שמונה חודשים —
מתגלה שהן בעצם סקופ.
עורכת התוכנית, רות בקי, שמעה
מהעיתונאי־המתרגם ישראל זמיר, איש
בית־אלפא וביו של הסופר בעל פרס־נובל

חכר־ועד זינדר
מסקנות מעורפלות
יצחק בשביס־זינגר, כי בחדרה קיים
מוסך שבו יחסי המעביד היהודי לפועליו
הערביים הם יחסים חריגים ביותר. הם

אני כן אחראי!

בשבוע שעבר תואר במדור זה, כיצד
תקף הנושא בתואר המפיק האמנותי של
האיווויזון, חנוך חסון נמה עובדים
בכירים ברשות השידור, ביניהם מפיק
האירוויזיון אדכ סגל עדי והבמאי יו סי
צמח השבוע מגיב גלעדי בראיון להעד
לס הזה על דיברי חסון :
שאלה ז מה התואר שלך?
גלעדי: אני מפיק האירוויזיון.
שאלה: חנוך חסון טען כי אתה אחראי
על הסדרנים ועל הקפה לאמנים. זה
התפקיד של מפיק האירוויזיון?
גלעדי: זה חלק חשוב מעבודתו של
המפיק. סנדוויצ׳ים וקפה לעובדים. מפיק
שלא יכול להתמודד עם בעיה זו אינו
יכול להתמודד עם בעיות הרבה יותר גדולות.
זה חלק מהתפקיד שלי, ואני לא
מזלזל בו.
אבל מפיק צריך גם לקשור את כל החוטים
בהפקה כל־כך מורכבת, שאינה מסתכמת
רק בתמונה טלוויזיונית, אלא ב־שרותים
ל־ 600 אורחים מחוץ־לארץ, ביניהם
400 עיתונאים, ניהול צוות של 120
איש, תיאום עם שרות העידור האירופי,
עם מישרז״התיקשורת ועוד אלפי פרטים
נוספים.
שאלה ז חסון אמר על הבמאי של
האירוויזיון, יוסי צמח, כי יש במאים טובים
ממנו ,״אבל הם לא משמיצים.״ אתה
מסכים איתוי

העולם הזה 2164

הסקופ יקלקל מינוי

היתד, מוכנה לפסטיבל הזמר, האם היא
תהיה מוכנה לאירוויזיון?
ג ל עדי 1יוסי צמח הגה את רעיון
התיפאורה, והינחה את התיפאורן דב כן
דור כבר בחודש אוגוסט. צמח גם הכין
באותה עת את כל האלמנטים האמנותיים
האחרים של האירוויזיון.
שאלה ומה עשה חסון ז
גלעדי: לצערי הוא צריך היה אז
לנסוע ל־ 40 יום, בנסיעה פרטית, ללאס־וגאס.
כשחזר, הכל היה כבר מוכן.
שאלה ז חסון טען כי צמח לא תרם
מאומה לאירוויזיון.
גלעדי 1כמפיק, עשיתי כבר מיבצע
אחד או שניים. אני מרגיש כי זו הפעם
הראשונה שתפקידי הוא לשרת מישאלות
אמנותיות של במאי. לאירוויזיון יש במאי
שמאוגוסט חזה בדיוק מאתמטי את השעתיים
וחצי של ה־ 31 במרס בכל עניין
ועניין, ועד היום הוכיח כי צדק. צמח
יעשה את האירוויזיון הטוב ביותר ששודר
בשנים האחרונות. עד היום הוא כבר הגיש
תוכנית לסרט־הפתיחה, וביצע אותו אחרי
שינויים קלים של ארנון צדק דמן וצחי
שמעוני, וסיים את קטעי המעברים, וכל
זה יצא נפלא.
שאלה: אם כך, מה עשה עד היום
חסון?
גלעדי: אני לא מדבר נגד אף אחד.

מפיק גילעדי
״הם לא משמיצים״
גלעדי 1לא. אני עובד עם צמח 11
שנה, ומעולם לא שמעתי אותו משמיץ
מישהו. גם לגבי פאשלות של אחרים הוא
יותר סלחן מבמאים אחרים. הוא יכול
להרשות לעצמו זאת, בגלל המישקל ה סגולי
והערכי שלו כבמאי.
שאלה התיפאורה של האירוויזיון לא

עורכת פקי
המאהב והסופר
יהושע ואחיו של כספי הם גיסים, וכך
הגיע הסופר לעלילה.
בשיחה שהיתה מאוחר יותר לבקי עם
א.ב. יהושע, הודה הסופר לעורכת על
השידור וסיפר לה על יחסיו עם המוסך
בחדרה .״עבודת סופר היא כמו חיתוך
ירקות,״ אמר יהושע ,״לוקחים ירקות שבאים
ליד, חותכים ומכניסים לסלט, ומה
שיוצא יוצא.״
אולם היו עוד ששמעו את התוכנית של
בקי לפני שמונה חודשים. אנשי נציבות
!מס־ה!הכנסה, שהאזינו לתוכנית והבינו
ממנה כי עוזרי כספי מצליח בעסקיו, עלו
עליו ודרשו ממנו הסברים לשומת־המם
שלו.
חברי הקיבוץ גיבעת־חיים־מאוחד ערכו
אסיפת־חברים מייוחדת, אחרי שמיעת ה שידור,
ומי שהיה מזכ״ל ההסתדרות, י צ חק
בן־אהרון, אמר לחברי משקו :״אתם
רואים מה זה מוסר־עבודה י זה שאלה
של יחם. אילו אצלנו היה מוסר־עבודה כמו
במוסך של כספי׳ הקיבוץ היה נראה אחרת.״

חקו״נית נגר!}גברות החרון ^ לאסיוים
נגתניה החרמו אח הטוגזיסטוו ^ רא מט״דס
בעיקבות התוכנית * הח־־נ נקש רהניו ונוח
• הויו! במקש תכנון
קריינית הרדיו ;מילכד! למדן, הידועה לצעירים
יותר כקריינית היפה של הטלוויזיה הלימודית,
מנהלת עתה מילחמה למען יתנו לה לעבוד.
לפני ימים אחדים קיבלה מילכה את הידיעון
הפנימי של רשות־השידור, המתייחס להעסקת עובדת
שנכנסה להריון. בהתאם לחוק, המצוטט בידיעון,
אין להעסיק עובדת הרה בשעות נוספות,
ביום המנוחה השבועי ובלילה — החל בחודש
החמישי להריונה, ועד תום ההריון.
לגבי מילכה היה חוק זה, שנועד ביסודו להגן
על האשד, בהריון, גזירה קשה .״אני כבר אחרי
החודש החמישי, אבל אני מרגישה מצויין. חלק
גדול מהעבודה שלי ברדיו הוא במיסגרת שעות

אגב, לטימור יש הצלחה נוספת. בשבוע שעבר
עסקה תוכניתו. ,במיקצב יוצר, בנושא קליטת
תושבים בשלומי. מיד אחרי התוכנית פנו
30 מישפחות לרכזת הקליטה של שלומי, סנדי
הוכנה, שרואיינה בתוכנית, וארבע מישפחות
מאלה כבר נמצאות בשלבי קליטה מתקדמים.

• נשים אתנו גדגזים
עם סיומה של הסידרה גלגלים, בכיכובם של
רוק הדפון ולי המיק, הזמינה רשוודהשידור
סקר־צפיה. הוא מעיד כי לגלגלים היתה צפיית־שיא.
מתברר כי 75 מצופי־הטלוויזיה בלילות שבת
צפו בה. אחוז דומה הושג רק בצפיה בסידרה
בית ארמה, ששודרה בפברואר .1977
מתוך אותם שצפו בגלגלים 360/0, ,נהנו מאד
מהסידרה. אחוז זה גבוה למדי, אם כי סידרות
אחרות עברו אותו. מצופי ראש העיר קאסטר־ברידג׳
נהנו 48 אחוזים, מהשדרה השביעית, ששודרה
במאי ,1977 נהנו מאד 45 אחוז ומבית
ארמה נהנו מאד 38 אחוזים 24 .אחוז מצופי הסיד-
רה לא נהנו ממנה, והיתר מתחלקים בדרגות שונות
של הנאה.
מתברר כי נשים צפו בסידרה יותר מגברים
וגם נהנו יותר, וכי הצפיה הרבה היתה בגילים
,25—49 כשהקשישים מגיל 65 ומעלה כימעט שלא
צפו בה כלל.

21 . 2

22. 2

׳ 1רביעי

יום חמישי

• שאלה שד זמן (.)5.30
קריאת כתב־יד במהופך וזיהוי
מאכלים תיימניים, הם רק חלק
מהמשימות המוטלות עיל־ידי
זאב ענד והשופט מאיר שלו
על הילדים המשתתפים בחידון
— הפעם על טהרת מר־בד־הקסמים,
על פי סיפרו של
שלמה טבעוני, נער מכרם התימנים.
מלבד טבעוני מתארחים
בתוכנית גם יהודה עמיר
אלתרמן וזונע״ה התיסנית
שושנה דמארי ורקדנים תימניים.
דמארי תשיר כרמי־תימן של
אלת דמן.

• הזעפן בעקבותינו

( .)6.32 סידרה של סרטים
מצויירים לילדים, שמחליפה את
מאחרי הקלעים. גיבוריה הם
הנסיכה שחר, ידידתה טרי, ו״
חיי׳ת־השעשו׳עים יביפ. כבר היו
סדרות יותר טובות בתוכניות
לילדים ויש סדרות יותר טובות
בערוץ 3בירדן, גם הן
לילדים.

• מכאן ומשם (.)7.00

שוב׳ ארבעה נושאים בסידרה
מטולאת, שכל אחד מפרקיה
לקוח מתוכנית טלוויזיה אמריקאית
אחרת. ראיון עם אל־ביס
וייד, שהוא הכפיל של
אלביס פרסלי ז״ל. הראיון נערך
לפני שפדסלי היה ז״ל.
סרט על בילוש באמצעות
מדיום, חוות-הרזייה ובריאות
בסיגנון המזרח הרחוק וסרט
על ערפדים.

• על אדונים ומשרתים
8.00 הגיע יומה של

קריינית למדן
כל אחד לחוד
נוספות, וחלק גדול עוד יותר הוא אחרי השעה
4אחר־הצהריים, שאותה פירשו ברשות־השידור
כסיום היום הרגיל של העבודה.״
מילכה מקריינת פעמים רבות בשבתות, ויש
לה תוכנית שאותה היא אוהבת במייוחד, שנינו
ביחד וכל אחד לחוד, הדנה בבעיות בחיי־נישואין
ובבעיות־מין של זוגות נשואים, הנמשכת עד אחת ץ אחר חצות.
היועץ המישפטי של רשות השידור, נתן כהן,
אינו מוכן לוותר למילכה. לדעתו, החוק ברור
לגמרי, ואין כל אפשרות לסטות ממנו. מילכה
פנתה למישרד־העבודה, למחלקה העוסקת בעבודת
נשים, ושם התירו למענה את הרצועה: על
פי החלטת מישרד־העבודה מותר לה לעבוד עד
שעת חצות, אבל השבתות אסורות עליה.

• נ־זבח שד זמן
את הטלוויזיה העסיקה השאלה אם יש תועלת
בתוכנית המשודרת מדי יום רביעי לפני מבט,
תוכניתם של חנה קלופפר ואורי דביר נקודת

הטלוויזיה הזמינה סקר, וצופי התוכנית נש אלו
אם בעיקבות התוכנית טיילו באחד האתרים
שהוזכרו בה. ס/ס 10 מהם ענו בחיוב, אולם האתרים
שציינו לא הוזכרו כלל בתוכנית נקודת חן,
כך שיש להתייחס לתוצאות הסקר בספקנות.

• האסירים נאומו חס
תוכנית הרדיו כאן מודיעין רדיו, שעורכים
מיטה (״מושיק״) טימוד וז אב ענה, הרגישה
מיותמת בחודשים האחרונים. שני אסירים ישראליים
בכלא פרנקפורט, שם־ טוב מפתבי ויעקוב
מזרחי, שהיו שולחים לתוכנית מיכתב
אחד לחודש, מתוך שני המיכתבים המאושרים
להם על-ידי הנהלת הכלא, נאלמו דום.
בשבוע שעבר התבררה התעלומה. הגיע מהשניים
מיכתב שבו הם סיפרו כי הנהלת הכלא
החרימה להם, כעונש, את הטרנזיסטור שבו היו
מאזינים לתוכנית, וכי רק עתה הוא הוחזר להם,
והקשר יימשך.

קריין טסלר
העיקר הבריאות

הטבחית הזקנה, הגברת בריג׳ס,
השחקנית אנג׳לה בדלי. היא
מזועזעת ממותה של אמי׳לי ׳והמשרתים
מודאגים מהתנהגותה,
יש כאלה שתושדים
אפילו כי לעת זיקנה התחילה
להתעסק עם גברים. לבסוף
מתגלה ׳תינוק בביתה, ומתברר
כי הוא נגנב על־ידה יום קודם
לכן, בגלל דחף שלא ניתן
לריסון. בלאמי, בעל הבית,
מנסה לעזור לה, אך לבסוף
היא נעצרת בידי המישטרה.

• ילדים כעולם (.)5.30
פרק־חובה בסידרה, שנראתה
לילדים כסידרה ;נצחית. הערב
מוקרן הפרק האחרון, וכד
שהילדים יאמינו בכך, יש
לאלצם להתבונן בו. החל מה־

סוסים מזנו״ויס
מזקוס ׳ווים
שבוע הבא יוקרנו במועד זה
סרטים מצויירים, שיועחקו מהיום
הקודם, היום הרביעי.

פליפר

פליפר מסתבך ברשת המחוברת
למוקש תת־מימי. אבל אין צורך
לדאוג, כמובן. פורטר ריקס
מצליח לשחררו מהרשת, שניות
ספורות לפני ההתפוצצות.

• כין האזרח לרשות
7.00 שתי בעיות מעסיקות
את מפיק התוכנית, זוהיר בחלול.
הבעיה הראשונה היא
מעמדם של עובדי המיסגדים.
בחלול מנסה למצוא תשובה
לשאלה, מדוע לא נמצאה עד
עתה הדרך להקים ועדים דתיים
ביישובים מוסלמיים. הבעיה השניה
היא בעייתה של מישפחת
בסתוני מחיפה. המישפחה מתגוררת
בצריפים מטים לנפול.
עיריית חיפה וחברת ה־שיקום
העירונית ׳שיקמונה אינן מצליחות
להשיב על השאלה,
מדוע ילא הועברה המישפחה
לתנאי דיור אנושיים ׳יותר.

• האיש א׳הכ דוכים
( .)0.30 סרט שהיה צריך
להיות משודר לפני כמה שבועות,
במיסגדת סירטי תעודה,
אלא שהקרנתו נדחתה בגלל
שביתת הטכנאים או שידורי ה*
כדורסל. אולם חרף הדחייה
לא הייתה לי׳שבת הדובר מצד

• ג׳יי.איי. מארטין
-צלם 10.00 רשות-

מהסידרה נהנו בעיקר בעלי השכלה של 9—11
שנות לימוד. בעלי השכלה גבוהה יותר נהנו
פחות מכולם. ילידי ארצות המיזרח נהנו ביותר,
בעוד שילידי ארצות המערב נהנו פחות.

• הסדגדיה שר 1700
על שימעון טסלר עוברת טרגדיה. טסלר
עמד לצאת למילואים לפני שבועיים, אך ברגע
האחרון פנה לשילטונות צה״ל וביקש לשחררו,
ביגלל בעיות רפואיות במישפחתו.
כל עובדי הטלוויזיה מאחלים לטסלר כי הבעיה
הרפויית שכה מטרידה אותו תיפתר.

סטרסקי: גלזר
שעו) 10.20

• זזסיטסיס
סיכסוך פרץ בין יושב־ראש הוועד־המנהל של
רשות־השידור, הפרופסור ראובן ירון, לבין
מנהל הטלוויזיה, ארנון צוק המן. כל אחד מה שניים
מאשים את השני כי הוא הדליף להעולם
הזה את השיחה בארבע עיניים, שהתקיימה ביניהם,
בעניין ביטול המישדר הס צועדים שוב
של מיכאל קרפין (העולם הזה 2163
הכתב המדיני של הרדיו שלום כ׳יטל, ביקש
מיושב־ראש סיעת המיפלגה הליברלית בכנסת,
ח״כ אברהם שריר, להגיב על נאומו המפורסם
של שר־החוץ! ,משה דיין. אחרי ששריר
שפך אש וגופרית על דיין אל תוך הרשמקול של
ביטל, והראיון הסתיים, שאל שריר :״אולי אתה
יכול להסביר לי מה בדיוק אמר דיין?״
מנהל מחלקת־החדשות, חיים יכין, היה מרותק
במשך כל השבוע שעבר למיטתו, בגילל
שפעת חריפה. יבין התקשר• כמה עשרות פעמים
בידם למערכת שלו, וניהל אותה ממיטת חוליו.

משרתים: כדלי
שעה 8.00
השידור הודיעה שזהו סרט
טלוויזיה, אך לאמיתו של דבר
זהו סרט קולנוע, שהקרנתו על
המסך הקטן עושה לו עוול. כ ד
כבת הסרט היא אשת צלם
קנדי, השחקנית מוניק מרקור1
ביים דאן בודין; את התסריט,
המורכב מאפי׳זזדות, כתבו בו־דין
והשחקן הראשי מארסל
סאבורן.

יידת בפרטים על הסרט. ה־לישכה
הסתפקה בכמה מילים
ששירבט מתרגם הסרט לעברית.
הוא זכר כי מרטי סטאופיר
אהב דובים וכי הצליח להיפגש
באורח מיקרי, בהרי קולרדו,
עם דובה מגזע גריזלי העונה
לשם שהוא הדביק לה, גריז.
בין מרטי וגריז מתהווה מערכת
יחסים מיוחדת במינה.

• סטארסקי

והאץ׳

10.20 היה מי שכעס על
משיה עמירב, דובר רשות־השי־דור,
על כי מחלקתו מתעצלת
להעביר לעיתונים חומר על
סידרה זו. עמירב אכן הורה
שלא להתעצל, אבל ׳זה לוקח
זמן, ורק החל מן השבוע הבא
יוכל מדור זד. לספר פרטים
על סטארסקי והאץ׳ .בינתיים
הצלחנו לגלות את שם הפרק
שיוקרן הערב: דיסקומאניה.

23. 2

24. 2

25. 2

26. 2

27. 2

0ום שי שי

שבת

יום ראשון

יום ש1י

יום שליש•

מסע כין כוכבים

3.00 בעוד שבועיים תוסר
ד,סידרה. מהמסך. במקומה חוק-
ירן סידרה בת ארבעה פרקים,
ששודרה כבר בירדן -נשים
קטנות. על פי סיפרה של לו־איזה
מי־אלקוט. בסידרה ישחקו
סוזאן די, הזכורה מנזישפחת
פארטרידג׳ (כיום היא מוכרת
׳לתושבי ארצות־הברית כשח קנית
עירום נועזת) ,רוברט
יאנג, המוכר לצופי התחנה הירדנית
מהסידרה הרופאים, ו־ויליאם
שטנר, הוא קפטן קירק.
אולם עד שתגענה הנשים הקטנות
נופל קירק ברשתה של
השחקנית פרנס נוין, המגלמת
פאם־פאטל מהכוכב טריוס ומכשפת.
אותו. מסתבר כי לצעירה
היפהפי׳ה יש חומר כימי
בדמעותיה, שבעזרתו היא מכשפת
את הגברים.

• כאה שכת (.)8.05

ארית פיאף מתארחת אצל הרב
שמואל אבידור הכהן. לא כל
כך אדיף פיאף׳ אלא אחת ה זמרות
עם הקולות המעולים
בארץ. סנדרה ג׳והנסון, מי
ששיחקה־זימרה את פיאף ב־
!מחזה שהועלה בארץ.

השכוע

אפילו במערכת החדשות הגיעו
סוף־סוף למסקנה, כי יש צורך

• חידושים והמצאות
6.30 התוכנית מוקדשת הפעם
רק לשני נושאים: מחקרים
על איזור הקוטב הצפוני,
תופעות־־טבע שלא היו ידועות,
ופרטים על מקורות מזון
חדשים, המסייעים להגדיל את
תפוקת הבשר מהבקר.

• ערכי שירה (.)6.45
מחקר שנערך על פי הזמנת
הטלוויזיה הערבית מגלה, כי
תוכניות הבידור של מוצאי
שבת הן מן הפופולאריות ביותר
בקרב הצופים הערביים,
בארץ ובמרחב, וכן גם בקרב
רבים מהצופים היהודיים. לאחר
׳תוכנית של פוילקלור־כפרי ודיסקו
מיייובא, מגיש הערב המפיק
סוהיל רדואן, תוכנית ב־סיגנון
פולקלוריסטי עירוני.

צילצול

כרדת

10.00 רייצ׳ל ברונר היא
בעלת קרקעות עשירה שהחלה
להאבק למען חרויזת־האזרח
בארצות־הברית. היא שלחה
לכ־ 10,000 אישים חשובים עותק
של ספר החושף את השחיתויות
של ראש הבולשת הפדרלית,
האפ־יבי־איי. זה איבו
טומן ידו בצלחת ופוקד לעקוב
אחריה. את תפקידה של העשירה
הלוחמת ׳מגלמת אן
באקסטר, הזכורה מסידרת ה־טלויזיה
הבנקאים ומי שזכתה
לפני 33 שנה באוסקר על תפקידה
בחוד התער של סומרסט
מוהם. באקסטר מגיעה אל הבלש
הפרטי נירו וולף ומציעה
לו 100 אלף דולר כדי שיוריד
ממנה את האפ״בי־איי. את תפקיד
הבלש מגלם דויד תאייר,

השבוע: חן

• מיקי מאוז מארח

• מסך גדול מסד קטן

5.30 עוד תוכניית בסידרה
על מיקי ימאוז, לכבוד יובלו.
כאשר יסתיים פסטיבל מיקי
׳מאח תחזור למסך הקטן ה־סידרה
האיש השווה מיליונים.
סטיב אוסטין לא יחזור בימי
ששי משום שהטלוויזיה הלימודית
עומדת לנגוס חלק מ זמנה
של הטלוויזיה הכללית.
מתברר כי במחסני הטלוויזיה
יש לא מעט פרקים שעדיין לא
שודרו מסידריה זיו.

8.30 אהוד מנור, מי שהגיש
׳תוכנית יזו במשך תקופה
ארוכה, מגיש אותה גם הערב,
אבל אינו מחליף את יצחק
(״איציק״) בן־ נר, וחבל. מנור,

• הכל: שאר כמיש
פחה 8.30 הפרק השני על

האפיזודה על הקו־קלוקס־קלן
ישודר הערב׳ משום שלפני
שבועיים הוא לא שודר בגלל
שביתת העיתונאים, עובדי ההפקה.
ארצ׳י באנקר ניחם על
כי הצטרף לכנופיה שבכוונתה
היה לפגוע בחתנו, ראש כרוב.

( .)10.00 סוף־סוף הפרק ה
אחרון.
פקק־תנועה מעורר חשש
כי הנוסעים לא יגיעו לאיצ־טדייון
וומבלי, אולם הכל מסתיים
בכי טוב׳ לא לפני ש
שעה
9.20
לרענן את השבוע יומן אירועים
של יעל חן. היומן של
השבוע שעבר היה אחד הגרו-

ש היויייונים

היומן מתחיל
בכישלון עים. אלימלך רם הצליח להפוך
אפילו את משה דיין למשעמם,
אבי אנג׳ל לא חידש דבר בנושא
האנרגיה, ועמום ארבל
פשוט נתן לדני סנדרסון ול־גידי
גוב לעבוד עליו. אלימלך
רימלט ויצחק בן־אהרון התחרו
ביניהם במלל שדוף, כש המנצח
היה נחמן שי. שני הנושאים
העיקריים של השבוע,
ביקורו של הרולד בראון, שר
ההגנה האמריקאי, ופרשת חיילת
המילואים שסירבה, הוזכרו
רק בחדשות ולא במרכז המהדורה.
ותווים צילצול
בדלת: תאייר
שעה 10.00
שהופיע באיש קטן איש גדול,
רוקי ,׳ורופא בכותרות ובסדרות
הטלוויזיה שורשים וואשינגטון
מאחרי הקלעים. הבלש מסכים
לעיסקה, אולם לא כל כך מצליח.
עד שיום אחד הוא מגלה
כי שלושה סוכנים של הבולשת

האס וצח

• אמיל זולה (.)0.20

מישפטו ישל זולה מזכיר כמה
מישפטים ׳לא-נעימים בהיסטוריה
הישראלית. ברחובות
צועקים ״מוות ליהודים״ ז־
״מוות לזולה״ וביאולם בית־המישפט
חוסים גנרלים שהוזמנו
להעיד בצל הסוד־המיק-
צועי או ביטחוך ד,מדינה. הם
משתמשים בנימוקים אלה כש שואלים
אותם שאלות מביכות,
אך אינם נמנעים מללמד את
הסופר יפרק בפטריוטיזם.

סיפורי

טריניטי

חארבי־א״?
הפדרלית נראו בביתו של מישהו
שנרצח, ועוד בליל הרצח.
הוא מחליט לחקור בפרשת
הרצח, לטהר את הסוכנים
ולבקש בתמורה מהבולשת
טובה ששווייה 100 אלף דולר.

סמית, איש החוק, מספר על
מיקרה הונאה קלאסי שאותו
חקר. הנוכלים הם דייב הנגר,
ניק הנהג וסטן הצליין, לוטשים
עיניהם על חסכוינותייו של
אריק הכתב. סמיית רוצה לעצור
את כולם אך מגלה את האפשרויות
הטמונות בששה נגד
אחד. בכוונת הטלוויזיה היה
להביא בשבוע הבא את ה־סידרה
הבלגית על הצייר פיטר
פול רובנס. אולם היה מי ש־ניזכר
כי בלילות שבת משודרת
סידרה אחרת ׳בשפה הצרפתית,
אמיל זולה, וטען כי
הצופים הישראלים אינם יכולים
לשאת שתי סדרות בשפה
הצרפתית בעת ובעונה אחת.
לכן תוצגנה בשבועיים הקרובים
בשעה זו שתי דרמות,
שאינן קשורות זיו בזו, וב־18
במארס יתחילו עם רובנם.

ג׳יימם

לאסט

10.35 מי שלא ראה את
אחד מהסרטים הרבים שבהם
צולמו ג׳יימם לאטט ותיזמורתו
בירדן, מוזמן לצפות בהם ולהאזין
להם עתה.

מיקסם שווא
אהוד מש־השוהה
עתה בלונדון, מראיין
שם את השחקן בראיין פאואל
על סרטו החדש 39 המדרגות.
בעוד שבועיים נאלץ לשוב
ולחזות בדמותו של בן־נר.

• רצח בספרד (.)0.30

סרט תעודי על חייו ומותו של
גדול משוררי ספרד במאה
ה־ ,20 פרידיריקו גרמיה׳לורקה,
שנרצח על־ידי תומכי ד,גנרלי־סימיו
פראנקו במילחמת האזרחים
ב־.1936

ואן

ואדי,

10.20 סידרה חדשה, טיובה,
אך לא כה טובה כמו קודמתה
— הבולשת חוקרת. אפשר
להתנחם בכך שלעיתים
ממשיכים לשדר את הבולשת
חוקרת בירדן. גם ואן דר
ואלק שודר עד לפני כמה שבועות
בירדן. ואן דר ואלק הוא
קצין מישטרה אנגלי העובד
במישטרת הולנד. הוא מתואר
כאדם לא רגיל, לא מסוג השוטרים
הקשוחים. גישתו ל עבודת
המישטרה היא מקוריית,
מונחה לרוב על אינטואיציה.
כמו במרבית הסרטים ממץ זה,
מעורר עליו הבלש את חמת
מפקדיו, אך הם סולחים לו
תמיד, כאשר מתברר שהוא צודק.
עוד יתרון לבלש: יש לו
אשד, יפהפיה, מצויירת באינטו איציה
לא פחות מפותחת משלו.
את ואן דר ואלק מגלם השחקן
בארי פוסטר, את תפקיד אשתו
אתלט מגלמת השחקנית בואנה
דרהס, ואילו הבום המטופש
שלו, סמסון, הוא השחקן נייג׳ל
סטוק. בפרק הראשון מסתבך
ואן דר ואלק — במהלך מיר־דף
אחרי מכיוניית מבוקשת הוא
דורם אשד, למוות. בחקירה מתברר
כי האשד, היא שודדת
בנקים ידועה ומביוקשת, והוא
מטוהר מכל חשד. בהלווייה
מפגין בעלה של השודדת יחם
סלחני כלפיו, לא כן אחיה.
מאותו היום מתחילים להתנכל
לאשתו של ואן דר ואלק. בני
הזוג עוברים להסתתר בבית-
נופש של הבום, אך גם שם
משיגה אותם יד המתנכל.

טלפלא

בשורה טובה גם למי שנמאס
לו מתוכנית זו. החל מאמצע
החודש הבא יחליפו את טלפלא
לסירוגין שתי תוכניות. האחת
היא סוד כמום, תוכניתה של
דלייה מזור, אשר שידורי הניסוי
שלה מבטיחים כי תהיה
מעולה. מזור ׳תביא בתוכניתה
הדו־שבועית חומר מעניין, אשר
מסיבה זו או אחרת לא נמצא
לו מקום בתוכניות קבועות.
בשבועות שבהם לא יוקרן׳סוד
כמוס תחזור למסך התוכנית
ריץ׳ רץ/

• למישפתה (.)7.00

כל מי שסעד במיסעדה ערבית
טובה התקנא בוודאי בטבח
היודע להכין עוף ממולא. ובכן,
ד,קינאה מיותרת. מדור הבישול
של התוכנית ינחה את עקרת
הבית ׳כיצד להכין מעדן זה.
נעמת חדריה, כמובן, גם ל סקטור
הערבי. הממונה מטעם
נעמת על סקטור זה, נלי ברכבי,
תנסה לשכנע את הצופות,
ובעיקר את הצופים, כי עקרת-
בית הינו מיקצוע לכל. מועיד
קרמאן תצליח לסחוט מכרכבי
הגדרות מדוייקות הקשורות ב־מיקצוע
זה. האופנה מרחיקה
השבוע לגוואטמלה. דוגמניות
אכזוטיות תדגמנה דגמי קיץ
וחורף משולבים, עם רקמות
והדפסים, עם חוטי זהב וכסף.

פסטיבל: קרליבן*
שעה 9.30
מזג האוויר הקייצי משפיע גם
על התוכנית ופרק נוסף של
אופנה יוקדש לבגדי הים שיל
הקיץ הפא. שולטים בכיפה הם
הביקיני והמראה הרטוב.

כל־כו־טק (.)8.30

שוב מאיימת סכנה על התוכנית.
במיקרה ותוסר מועמדותו
של יצחק מאיר לכהונת מנהל
הרדיו, באים בחשבון שלושה
מועמדים אחרים. אחד מהם
הוא גדעון לב־ארי, מפיק התוכנית.
אם אמנם יקבל לבאר,
את הנהלת הרדיו, תפסיד
התוכנית מפיק טוב.

• פסטיכל הזמר ׳החסידי
0.30 כאשר נפטרה

גולדה מאיר דחו ושידורי האבל
את שידור הפסטיבל, והוא ישודר
הערב.

• שערוריה (.)10.30

רוסי חושד שיהיכיתבת החדשה
והחתיכה של הטריביון מקבלת

העתתאיח החתיכה
והטרינויזוא׳
מידע מפוליטיקאי רב־השפעה,
הודות ליחסיה עימו. שעריוריה
בתוך המערכת!

_ 419

גליון מס׳ 6
כתוכן:
+תנועת ״כני הכפר״ — מחאה עממית או לאומנות ערבית 7

תחקיר מקיף של הכתב זאהי איסכנדר על התנועה שפעיליה עלו לאחרונה
לכותרות.
״״.רובם של הפלסטינים מעוניינים בשלום בר קיימא היינו רוצים
להיכלל בתהליך עשיית השלום אולם לא בצורה שזה מוצע בראיון
מפורט עם העורך מקסים גילן מגיע פרופ׳ נאפז נזאל, ראש מחלקת
מדע המדינה באוניברסיטת כיר־זית, את עמדותיו בכל השאלות העומ דות
כיום בפני ישראלים ופלסטינים.
דו״ח מיוחד על מגעי ארה״ב ואש״ף.
״על רקע המגמות האמריקאיות של התקפלות ממעורבות בסכסוך הישראלי
ערבי נסללת הדרך בפני ממשלת ישראל לחזר אחרי ברית־המועצות
כמשקל נגדי לאמריקה״ — טוען יגאל לביב במאמרו החודשי.
ענישה קולקטיבית בשטחים — סיני פתר.
התנגדות לבגין בקרב יהדות בריטניה — במאמרו של פעיל השמאל
הבריטי מטיב ויינם.
המשך הדיון ביחסים בין כלכלת השטחים וכלכלת ישראל, מנקודת
השקפתו של תעשיין פלסטיני, במאמרו של מורו.
למה רק אש״ף? — שלום כהן.
המאורעות באיראן והשלום הישראלי־מצרי — דעת העורך מקסים

גילן.

האמנם מות קדושה? דובר מחנה של״י חיים ברעם, מסכם את
״תקופת־גולדה״ בפוליטיקה הישראלית.
ניתוח מבנה המשטר בירדן כיום — גופרי אהרוגסון.

להשיג ככד הקיוסקים

מנוי ל״ 12 גליונות — 120ל״י
לפקודת ״במרחב״
ת.ד 39253 .תל״אביב.

ם־דזייטדינו־חד

רח׳ הס ,5תל־אביב,
טל 297263

לרא שו נ ה
בישראל!

החל בחודש פכרואר יתקיימו פעילויות
במועדון בימי שישי (ולא בימי ה׳)

בואו להחליק
על קרח סינטטי
עם נעלי החלקה אמיתיות
(עם סכינים)

יום ו׳ 23.2

ערב בידורי מ שג ע!!!!
שכבש את אמריקה בסערה
פתוח יום יום
0־ 16,00 ועד 23.00
ובשבתות
מ־ 9.00 ועד 23.00
הכניסה (גם עם רכב)
דרך שער הפינהלה
אוטובוסים :
21 ,28 ,48 ,525 ,526

גני
; בי תן

ע ר בי צ עי רי ם
ב מו עדו! 5
לתר בו תחדשה

ערב לזכרו של אלכסנדר פן
על חייו, אישיותו ושיריו
משירי א. פן
בביצוע הזמרת שושי רותם

השופטים החליטו: שמנה היא יפה
בתחרות מלכת תנש־ם שמנות, מלאות רפות, שנערכה אמש, זכתה מלי לוי!_
המתחרות שלא זכתה :״אטביע יגוני בצלחת ספגטני, ניר״•*מ

בהנהלת מירי זמיר ומוקה קריגר
נפתחים :

* קורסל דו גמניותש מנו ת
היחידי מסוגו בארץ שבוגריו הופיעו גם ב״עלי כותרת״.

* קורסד דו גמנים /יוחרגיל
קורס דו גמנותלילדים
למסיימי הקורס — תעודת גמר מהודרת

י יי ייי ־

רדו׳ סירקין , 7גבעתיים.

שגעו! בפיקויד
תקליטים מוזלים החל ב:

3 4 . 90ל״י

קסטות ריקות 15 —0 60ל״י
אוזניות 808 סאס—50
— 390.ל״י
פיקדילי — שץ ,4
פינת המלך ג׳ורג׳ ,26 ירושלים

הרבהבר כו ת
שולי ונעמי
לדבי רז

רוזנברג * דנה גור
אילנה שושן
להופעתבן הבכורה בשבוע האופנה
ולתלמידותי דוגמניות הצמרת

ליאורה לפידות * תמי בן־
עמי * שרית דמיר * מלי
דונס-בש * שרי חן * יהודית
ארדיטי * יהודית נגר *
אהובה גרוס * גלית מסי קה
+ליליאן קאפון

מצלמות — דרכון,
בין־רגע

מברכת מורתכן
לטיפוח חן ודוגמנות

תמונות צבעוניות, מפותחות אצל :

לאה פלט שר

קודק אצל קודק,
אגפא אצל אגפא !
התוכניות מתחילות בשעה 9.30 בערב
המועדון פתוח משעה 8.30 בערב

מצלמות במבחר גדול,
מבחר עשיר של אביזרים.

* מחירים עממיים * מזנון -¥
עתונות ישראלית וזרח

מכירה — החלפה — קניה
כימי שלישי, סגור בל היום

אם הינך נאה ותמירה הרשמי מיד
לקורס האחרון לפני פגרת הקייץ,
טל 267682 .־03

- 11119ב ר בו ־
חיפו , 7רחובהחלוק 31

קורס לקצרווח,
למשך 4שבועות כדכד
נפתח ב״אולפן ג רג״ (בר־קמא) ב־1.3.79
ההצלחה מובטחת! הירשמו מיד:
תל־ אביב: רח׳ וייצמן ,22 טל 254826 .

תן טרמפ
לחייל

165ז31ו 60ק 3ח 65 !3הס 01 הו

ס או או סזס 71£ז $

506/ ,

*\ 800 סאואוס

מ ד /ס א

6ט01 קוא$סא 61£ז ס*ג *011 זאז א•

7ןאסג טזו קגץ £821א $ 0 0 £ -ץ * א 4א4
405 8 0 0הוורי/€ץ ש 4ס * 10ג

50 7
0^ £ו 7וסא00
ס £ 37£נ ) 6נ8 8 70 3 $1

_£ 1.16* 7וסו^0/

העול ם הזה 2104

?!ולנוע
אנ שי ם

בע>קבות

אב מדו־״ד >וזשד*ר,
״האמן, לדעתי, הוא כמו דייג. הוא
אינו בורא את הדגים, לכל היותר הוא
שולה אותם מן המים.״ דיברי במאי הקולנוע
הצרפתי דן רנואר, שהלך לעול מו
בשבוע שעבר, בשנה ה־ 85 לחייו.
רנואר היה אחד מהיוצרים הגדולים
ביותר שידע הקולנוע, ואחד מהמעטים
מאד שזכו להערכה מכל הכיוונים ובעיקר
מחבריו למיקצוע, אנשים שונים באופיים,
במיזגם ובסיגנונם .,כמו אורסון
וולט, אנטוניוני או בוניואל רושמים אותו
בין היוצרים הקרובים ביותר לליבם. כשהגל
החדש קם בצרפת כדי לטאטא את
״הקולנוע של הזקנים״ הוא ראה ברנואר
אב, מדריך והשראה רוחנית. הקאריירה
שלו התחילה בימי הסרט האילם, זכתה
בפריחה בלתי רגילה בצרפת של שנות
השלושים, עברה שינוי גוון, אך לא מש מעות,
בשנות גלותו בהוליווד, במילחמת־העולם
השנייה׳ והגיעה לבשלות מופלאה
משחזר ועשה את סרטיו האחרונים בצרפת.
את השנים האחרונות בילה שוב בקליפורניה,
בבית רחב ידיים, מלא וגדוש
בציורי אביו המפורסם, הצייר אוגוסט
מואר, כשהוא מקדיש את מרבית זמנו
לכתיבה, שממנה ראו אור ספרים על
אביו, על חיי היצירה שלו עצמו, ורומנים
שהתפרסמו בשנים האחרונות, ומסתבר
שעוד שניים נמצאים בתהליך של פירסום.
מעט מזמנו הקדיש מואר להוראה, אם
כי תמיד סבר ש״אי אפשר ללמד קולנוע.
השיעור הטוב ביותר הוא צפיה
בסרטים.״
איש השמאל. רנואר נודע כל חייו
כאיש השמאל. בשנות השלושים אף ביים
סרט בשם החיים שייכים לנו, שהיה סרט
תעמולה למיפלגה הקומוניסטית בצרפת.
שעה שייחד את הדיבור על אחת מתוב־ניותיו
האחרונות (שלא התגשמה) ,הוא
הגדיר את סרטיו במרידות .״אבל לאד
דווקא מרידות גדולות, זה יכול להיות
מהפכה בכוס מים, מעין הרגשה של
הדמויות שאינן מוכנות לסבול ׳יותר את
המצב כמו שהוא׳ והן מתקוממות נגדו.״
תיאור זה יכול להתאים לרבים מסר-

כמאי ז׳אן רנואר
מיסמכים אנושיים אמיתיים
טיו של מו א ר: המרידה של הקבצן המשובב
שמסרב להפוך בורגני מרובע
בבודי ניצל מן המים, שהיה שיר הלל
להיפיס 30 ,שנה לפני שהופיעו ! עמידתו
של מורה פרובינציאלי קטן מול חקירות
הנאצים בארץ זו, שלי היא, שנעשה
באמריקה, בזמן המילחמה ; והתקוממות
של אומה שלמה, במהפכה הצרפתית,
שאותה החייה בלה מארסייז.
העולם הזה 2164

המדר גו ת
הצעד ה־?( 3אורלי, תל־אביב,
אנגליה) — ההטעיה בשם הסרט
צריכה לבלבל את הצופה ולהשי
ח ממנו, כנראה, שזו הפעם השלישית שסיפור זה מגיע אל
המסכים. אלא שבשתי הפעמים הקודמות, הוא נשא את
שמו המקורי של הספר שעליו הוא מבוסס — 39 המדרגות
של ג׳ון באקן — ואילו הפעם, בצורה סתמית, המירו את
המדרגות בצעדים, למרות שאין לכן כל נגיעה לסיפור.
מי שראה על המסך הקטן את אחת משתי הגירסות
הקודמות (שתיהן שודרו) ,ובמיוחד את העיבוד הקלאסי
הראשון של אלפרד היצ׳קוק, ודאי זוכר באיזו צורה מתוח*
כמת אולץ אדם רגיל ופשוט להסתבן בפרשת ריגול מיס־תורית,
ועד כמה אירועים שיגרתיים לחלוטין לבשו צורה
מאיימת רק מפני שהיצ׳קוק ידע כיצד לתמרן את הסיפור
על המסך בהתאם לפסיכולוגיה של הצופה באולם.
דון שארפ, האחראי לגירסת ,1978 אינו מוטרד
מקטנות שכאלה. בידיו סיפור ריגול על ניסיון התנקשות
בחיי ראש ממשלת יוון העומד לבקר בפרלמנט הבריטי, התנקשות
שמטרתה לגרום להצתת מילחמת העולם השנייה.
הוא מספר את הסיפור בצורה מסודרת, מאורגנת, יעילה
וחסרת כל מיסתורין. כל מה שהוא רוצה לספר מונח על
המסך והצופה מתבקש לבלוע את הדייסה בשלמותה, ללא
כל צורך להפעיל את דמיונו או להשתתף בפועל ביצירת
תחושת המתח.
כתוצאה מכך, מאבדת העלילה את הציביון המיוחד
שהיה לה אצל היצ׳קוק, והופכת פרשת מירדף שיגרתית
של מרגלים זרים, אחר אדם שהם חושדים כי יוכל להסגירם
לידי החוק. המירדף מתחיל בלונדון, מגיע עד לצפון
סקוטלנד ומסתיים שוב בלונדון. הסצנה היתה ודאי הרבה
יותר מותחת אילולא הזכירה את אחת ההצחקות המשוכללות
ביותר של הארולד לויד, מצד אחד, ומתחה את חבל

פאואל ומילם: הגיבור תמיד מצליח
האמינות יותר מדי, מצד שני. הכוונה לאותו הרגע שבו
הגיבור נתלה על אחד ממחוגי הביג־בן כדי למנוע שואה
עולמית• צופה מנוסה יודע שאין צורך לדאוג. בסרטים
כאלה הגיבור תמיד מצליח במשימתו.
איכות הצילומים גבוהה, הנופים ותיכנון התפאורות
מצביעים על שפע האמצעים שעמדו לרשות עושי הסרט,
וצוות שחקנים גדול, הכולל בין השאר אנשים כמו ג׳ון מילס,
דיוויד ומר, אריק פורטר ותימותי וסט (אדוארד השביעי
בטלוויזיה) מגלמים את תפקידיהם כמי שלמדו אותם כבר
בעל-פה בסרטים קודמים. רוברט פאואל, בתפקיד הראשי,
נהנה, כנראה, מן העובדה שניתן לו שוב להיות נירדף על
לא עוול בכפו.
הצופים שמתגעגעים אל בדותת ריגול מן הסוג הישן
והפשוט, העשויה לפי כל החוקים, יבואו על סיפוקם.

מו טבל פנו ת
לספ ריי ה
מקארתור (חן, תל-אביב, אר-
צות־הברית) — קשה לדעת אם
אותן 20 דקות שנשרו מן הסרט
הזה, עד שהגיע לבדי ישראל, הם שהיו מסוגלים להצילו
או שמא רק חסכו טירחה ומעמסה מיותרת מן הצופים.
הסרט, שרוצה לעשות לגנרל דאגלס מקארתור אותו
השרות שעשה פרנקלין שאפנר לגנרל פאטון, הוא אוסף חסר
חיים של סצנות שונות, מפירקי חיים שונים של הגנרל
המפורסם, סצנות שאינן מתחברות יחד כדי להעניק דמות
תלת ממדית של הגנרל ואף לא כדי לתאר בצורה משביעת
רצון את עוללותיה.
אפשר לומר על מקארתור כמעט כל דבר שבעולם, ולמען
האמת הכל כבר נאמר, החל בשונאיו שראו בו שחצן
חולני, מיליטריסט מסוכן ואחד מניצני הפאשיזם האמריקאי,
וכלה באלה שרואים בו עד היום את אחד הגאונים
האמיתיים בדורנו, בשטח האסטרטגיה הצבאית.
הסרט אינו מסוגל להתמודד עם אף אחד מן המישורים
הללו. הוא אומנם רומז שלדמות היו צדדים אפלים
וצדדים זוהרים, אולם מרוב רצון שלא לנקוט עמדה, קשה
להבין מה ברצונו לומר. הקטעים הנבחרים מתולדותיו של
הגנרל חסרים רצף עלילתי וגם רצף פסיכולוגי, ומי שאינו
מצוייד ביידע היסטורי מעמיק, לא יוכל להבין בצורה יסודית,
למשל, מה פשר עימותיו עם שני נשיאי ארצות־הברית,
רוזבלט וטרומן.
אשר לצד המילחמתי, אותן סצנות קרב בסרט רומזות
כי אכן הושקע כאן כסף רב, אבל מי שירצה להבין מהן, מה
התנהל באותם הקרבות, יצטרך לפנות שוב לספר ההיסטוריה.
אשר למהלכים האסטרטגיים הגאוניים שבהם דובר
כה רבות, אין להם שום הסבר של ממש על המסך, צריך

מואר לא היה מעולם מיליטנט מוש בע,
וזאת משום שאהב תמיד את האדם
יותר מאשר את האידיאולוגיה. אהבת
האדם, ולו הניקלה והעלוב ביותר, היא
התכונה הנעלה ביותר בסרטיו, המעניקה
להם את רגישותם המופלאה ואת אמיתותם.
גיבור החיה שבאדם הוא רוצח
ואף על פי כן, אין ספק שהוא אנושי.
אריך פון סטרוהיים, השחקן שבמשך
שנים היה בקולנוע האמריקאי ״האיש ש אתה
אוהב לשנוא״ קיבל את הממד ה אנושי
והמרגש ביותר בהאשליה הגדולה
כשגילם את היונקר הגרמני שממונה על
מחנה השבויים שבו נתונים טייסים צרפתים
במילחמת־העולם הראשונה. בישרו־נו
של רנואר להצביע על כך ש״ידיד״ ו־
״אויב״ הן תוויות מזוייפות, היקגה לסרט

פק — מקארתור: הצופה יישאר רעב
פשוט להאמין לאותן דמויות שמתפעלות מתבונתו של
הגנרל.
גם חייו הפרטיים אינם זוכים בטיפול יסודי יותר,
ולמען האמת, הרגעים היחידים בסרט שמעוררים את החשק
לדעת עליו יותר, הם אותם שבהם הוא מחזיר את יפן
מעמדה של אומה מובסת לעמדה של מעצמה כלכלית. אבל
גם כאן יישאר הצופה רעב למידע ויצטרך לפנות אל הספרים•
לכן, גם אם מחירו של ספר על חייו של מקארתור
ג?וה יותר מזח של שני כרטיסי קולנוע, אין ספק שבמיקרה
זה ישרת הספר טוב יותר את המתעניין בחייו ופועלו
של הגנרל.

את הילתו המוצדקת כאחד הסרטים האג־טי־מילחמתיים
הגדולים ביותר בכל הזמנים.
בסרט, שרבים רואים בו את יצירתו
החשובה ביותר, חוקי המשחק, הוא מש תמש
במיסגרת של קומדיה בולוורדית על
אדונים ומשרתים, כדי להראות עד כמה
דומים כולם האחד לשני, מתחת למחלצו־תיהם.
מקרים
מוצלחים. חידושיו של מ -
ואר בשפה הקולנועית רבים ומגוונים,
החל בתנועות מצלמה נועזות, שבגינן
נאלץ להתווכח עם בעלי האולפנים בהוליווד,
דרך שימוש בהעמקת עומק השדה
של המצלמה, עוד לפני וולס, וכלה בשימוש
נסיוני ומרתק בצבע, בסרטים כמו
הנהר או כרכרת הזהב, שאותם צילם
קלוד רנואר, שהוא אחיינו, לא אחיו כפי

הערב. רנואר נהג
צריך ללמוד, ו־אינו
צריך לשרת
חייבת לשרת

שפורסם באחד מעיתוני
לומר :״את הטכניקה
אהר-כך לשכוח. הבמאי
את המצלמה׳ המצלמה
אותו.״
מהרבה בחינות, יכול רנואר להיחשב
גם היום, לאיש בעל רעיונות מתקדמים
מדי למכונת הקולנוע .״אני שונא תיב־בון
מדוקדק מראש של כל פרט ופרט.
הקולנוע הוא אוסף של מיקרים מוצל חים.
ככל-שהם מתוכננים יותר, הם מרתקים
פחות. במלים אחרות: יחי סארטר
והשקפתו כי הקיום קודם לתוכן. הטעות
הגדולה של רבים עוד היום, היא להאמין
שאיכותו של יוצר נמדדת לפי כושרו
להמציא סיפורים. לדעתי, יוצר אמיתי
(המשך בעמוד )52

קולנוע
(המשך מעמוד )51
מספר כל חייו אותו הסיפור, כמו שבוני
המיקדשים העתיקים ביוון בנו תמיד אותו
המיקדש. הגדולה היא לא בסיפור
עצמו, אלא בדרך שמספרים אותו.״
סרטים האגדה לבית ס31 רמן
סופרמן הוא אגדה. זהו גיבור סידרת
הסיפורים המצויירים האמור להיות יליד
כוכב קריפטון המסתיר את כוחותיו הבלתי
מוגבלים כמעט, במסווה של כתב
עיתון נבוך ומבולבל. מאז ראה אור לראשונה,
הודות לדמיונם הפורה של שלושה
יהודים בקליוולנד, ג׳רי סיגל ואשתו,
שכתבו את הסיפורים, וג׳ו שוסטר, ש צייר
אותם, עבר הסיפור גילגולים רבים
עד לעיצובו בסרט היקר ביותר בכל
הזמנים.
כדיחה וחלום. סופרמן הוא מאפיין
אמריקאי. האומה הזאת׳ המחפשת שוב

שחקן ריב בסופרמן

שחקן ריב בעיתונאי קלרק קנט

סופרמן, יליד כוכב קריפטון במסווה של כתב עיתון נבוך ומבולבל

ניחושים פתוח. יש אומרים 2.8מיליון
דולר, אחרים טוענים 3.5מיליון ואולי
אפילו 4.2מיליון. בגללו גם היה צורך
לשנות חלק מאתרי הצילומים המקוריים,
שתוכננו לאיטליה. בראנדו אינו יכול
להיכנס כיום לארץ זו, מאחר שנידון שם
בבית־מישפט על מעשים מגונים שעשה
בטאנגו האחרון בפאריס, וזו אינה בדיחה.
שאר הצוות עשה פחות בעיות. מארגוט
קידר הקנדית נבחרה להיות לוים ליין,
העיתונאית שהיא חברתו לעבודה של סופרמן
בתחפושתו הצנועה וידידתו ה אפלטונית,
ג׳ין הקמן כסופר־נבל, ואלרי
פרין כנושאת כליו, גלן פורד כאביו ה מאמץ
של סופרמן על כדור הארץ, בראג-
דו וסוזנה יורק הם הוריו האמיתיים ב־קריפטון,
וכן הלאה. רק זהותו של סופרמן
עצמו עדייו לא היתה ברורה לבמאי ול-
מפיקים. מספרים שסילבסטר סטאלונה
מת להופיע, אבל סופרמן אינו יכול להתקשט
במבטא ברוקליני עבה. כרים כרים-
טוסרסון, רוברט רדפורד וברום ג׳נר׳ ה
אפילו
על משהו שמתקרב ל־ 80 מיליון.
וזה עוד לא הכל, כי המפיקים חזרו
על התרגיל הקודם שלהם, והכינו למעשה
שני סרטים בעת ובעונה אחת. אבל לא
ברור עדיין אם שני הסרטים כבר מוכנים
במחיר זה (בעצם איזה מחירן) ,או שמא
כריסטופר ריב יצטרך, אם הסרט הראשון
יצליח, לשוב אל המשקולות ואל האימונים
כדי להשלים את הסרט השני.
מה שברור כבר, זה שבחלק השני עומדים
לשוב ולהופיע שלושה נבלים שב-
אשמתם התפוצץ כוכב הלכת קריפטון
בתחילת הפרק הראשון והם ינסו לעולל
דבר דומה לכדור הארץ. ועוד מבטיחים,
שבסוף החלק השני יגיעו סופרמן ולויס
ליין סוף כל סוף למצב אופקי משותף,
ולא במעוף בשמיים. תהיה זאת חריגה מן
העיקרון הפוריטני שהינחה את סופרמן
בכל הזמנים.
מעבר לציפיות. אלא שעד שיגיע
החלק השני, החלק הראשון ממלא כבר
את מרבית הציפיות של יוצריו. בששת

הידד _ סופרמן מרים את מכוניתם שד הוריו המאמצים
גיבורים כל־יכולים
ושוב גיבורים כל יכולים שיפתרו את
בעיותיה, אימצה אותו והפכה אותו מושג
שגור בשפה, משהו שהוא בדיחה לכאורה,
אך חלום כמוס למעשה. כשהדת
פושטת בהדרגה את הרגל ואינה מסוגלת
לענות על כל השאלות שמתעוררות בתקופה
החדשה, יש צורך להאמין במשהו
אחר המתאים לתקופה, שבא מן השמיים,
אבל אינו מופשט לחלוטין, שחי על האדמה,
אבל אינו בדיוק בן־אדם, ואשר
שומר איזון מאזני־הצדק, גם אם אינו
מתערב במהלך ההיסטוריה.
סמל סוציולוגי. הסדרות המצויירות
של סופרמן הפכו רבי מכר והצמיחו גל
אדיר של חיקויים (בטמן, קפטיין מרוול,
פאנטום, קפטיין אמריקה ועוד) .בסוף
שנות הארבעים קפץ סופרמן אל המסך
הגדול, בסידרת סרטים בכיכובו של שחקן
שהיה אלמוני לפני כן ונשאר אלמוני
אחר־כך, בשם קירק אלין. בתחילת שנות
החמישים הוא ירד אל המסך הקטן, ושח קן
אחר, בשם ג׳ורג, ריבס, איבד את
זהותו, כאשר הפך כפילו של התפקיד.
הכסף המשיך לזרום. שנות השישים ותרבות
הפופ הפכו את סופרמן מוצר כמעט
אמנותי וסמל סוציולוגי של אמריקה.
אספנים החלו לחפש בקדחתנות את
הגליונות הראשונים שבהם הופיע. באחרונה
אף נמכרה חוברת דהויה, המורכבת
בחלקה מצילומי העתקים, של אחד הגל״
יונות הראשונים של סופרמן ביותר מאלף
דולר.
בשעה שג׳ורג׳ לוקאס השתעשע בהכנת
מילחמות הכוכבים במרחב, וסטיב
שפילברג תיכנן את הביקור הראשון של
אנשי החלל על פני כדור הארץ במיפג־שים
מן הסוג השלישי, צצה המחשבה
בראשם של זוג מפיקים, אב ובנו, יהודים
ממוצא הונגרי, אלכסנדר ואיליה זלקינד,
להחזיר את בן כוכב קריפטון אל המסך

הגדול, עם כל הפאר וההדר .״יש לי רושם
שאחרי כל הסיפורים על עב״מים
ומיפגשים מסוגים שונים, הקרקע היתה
מוכנה לכך,״ הסביר מאוחר יותר מי
שהיה אמור להיות כוכב הסרט, כריסטופר
ריב.
תרגיל מחובם. עבר זמן רב עד שריב
עצמו נכנס לתמונה. תחילה ניגש
הצמד זלקינד, שעשה תרגיל מחוכם כ אשר
צילם סרט אחד של שלושת המוסקטרים
ומכר אותו אחר־כך כשני סרטים
(לשני קראו ארבעת המוסקטרים) לגיוס
הכספים .״התגובה הראשונית היתה נל הבת,״
הם נזכרים, אבל עד מהרה החלו
לצוץ הבעיות. את התסריט כתב קודם כל
מאריו פוצו -מחבר הסנדק, אחר־כך נקראו
לעזרה דוויייד ניומן, רעייתו לסלי ו־רוברט
בנטון (ניומן ובנטון כתבו את
בוני וקלייד) ,ותסריטאי חמישי, טום מאג־קייביץ׳
בא לבסוף כדי לעדן את הכל
ולהרכיב את החטיבות השונות יחד.
אחר־כך, הבמאי. הזלקינדים רצו א!ז
גאי המילטון, מומחה לג׳יימס בונדים,
שביים את גולדפינגר. אלא שמרבית ה״
תיפאורות הוכנו באולפני פיינווד ליד לונדון,
והמילטון אינו יכול לעבוד באנגליה,
מפני שהמיסים אוכלים לו את מרבית
המשכורת. במחשבה שנייה, נראה שמוטב
בכל זאת לבחור במאי אמריקאי כמו
סופרמן עצמו. רוברט דונר, איש טלוויזיה
שזכה בלהיט קולנועי גדול אות משמיים,
נבחר למשימה.
כראגדו דש״ .מכאן הלאה׳ האמת
תלויה בדיווח שבו רוצה הקורא לתת אימון.
בראנדו, כך מספר זלקינד, דרש
תחילה להופיע בתוך שק ניילון, עד ש־דונר
שיכנע •אותו כי הקהל נכסף למראהו
הטיבעי. אשר למשכורתו של השחקן
המופיע בקושי 10 דקות, מתוך כשעתיים
וחצי שנמשך הסרט, על המסך, שדה ה
בראנדו
באביו של סופרמן

הקמן כאויבו של סופרמן *

המשכורות נאמדו במיליונים
אלוף האולימפי בקרב עשר, הוזכרו לעיתים
קרובות כרצויים לתפקיד. אלא שהזמן
עבר ואיש לא נמצא, עד שדמותו
של ברנש אלמוני, שהופיע לפני כן ב־סידרת־טלוויזיה
למשרתות, בסרט־אסון
לעניים ובמחזה על במת ברודווי לצד
קאתרין הפבורן (ההישג האחד והיחידי
שלו באמת) ,הובא לתשומת לבם של הורי
סופרמן הקולנועי. במבט ראשון, הוא
נראה להם גבוה מדי ( 1.94מ׳) ורזה מדי
( 85ק״ג) .במבט שני, התרשמו שיש בו
מיזוג נכון של התמימות הבוהה של
קלרק קנט, העיתונאי הזוטר, ושל הביטחון
העצמי המוחלט של הכל-יכול.
ספירת המיליונים. עם התחלת ההסרטה,
החלה הפצצת הספרות. מספרים
שבסוף שנות העשרים, כשאריך פון סט־רוהיים
צילם את אחד הסרטים הקלאסיים
של הקולנוע נשים שוטות, נהגה פארא־מונט
לפרסם מדי יום את המחיר המא מיר
והולך של הסרט. עם הזלקינדים זה
לא היה כל־כך שונה. האפסים החלו מש תרכים
בזה אחר זה, והיום אין איש יודע
אם הסרט עלה 35 מיליון דולר, אולי
,45 אולי ,60 ואולי .70 יש המדברים

השבועות הראשונים שלו הכניס לקופה
80 מיליון דולר בקירוב, ואם כי הוא רחוק
עדיין מלכסות את הוצאותיו (הכסף עובר
גילגולים רבים ורק חלק קטן יחסית, מגיע
בסופו של דבר לידי המפיקים) הוא בדרך
הנכונה. לא רק זאת, אלא שהוא פתח
שוק אדיר לכל מיני מוצרים אחרים, ש כולם
מהווים מקורות הכנסה נוספים. כ עשרה
ספרים שונים התפרסמו על הנושא,
מן התסריט של פוצו ועד לספר החידו־נים
של סופרמן. שלושה תקליטים, המכילים
מוסיקה מתוך הסרט מוצעים למכירה.
מכונות מישחק נושאות את סימלו, וקבוצת
הכדורגל קוסמוס נושאת את דמותו
על חולצותיה. צעצועים, מישחקים, תרמילי
אוכל, קצף לאמבטיה, תחתונים
ומגשי אפיה, כולם מנצלים היום את
הכותרת הזוהרת. לפי חשבונם של המפרסמים
באמריקה, הטוענים שחלק גדול מן
הסרט כוסה עוד לפני שיצא לשוק, שמעו
תושבי ארצות־הברית על קיומו של סופרמן
6.5מיליארד פעם, קודם שנכנסו
אל אולם הקולנוע. מה שברור הוא, כי
כולם ייכנסו לשם. וכי מי יכול עוד לעמוד
בפני נחשול של שטיפת־מוח כזאת?
העול ם הז ה 2164

מציעים לרגל מכירת דירת ה 1000
מבצע חד־פעם׳ ל 2 0דירות
במחירי פרסום!

וו.י 7זי0
360280 1110

705/370

כו־אשון לציון
פרויקט חדשני ויוקרתי ברמה בינלאומית
אזור מגורים(על גבעה) אקסקלוסיבי ושקט

ח.י 7זי0
360280 אחת נ/דירות
רמתכוכב
3 010 מוני

_ פ. אונו
2 20/210

וו.שי1ה

350/280
חדר וחונה מסף 1

^ 1ח.אותות
מסת 1ר נני ס ה

ברמת כוכב תמצאו:
פיתות. סביבתי ע״י אדריכלי צמרת
מרכז: מסחרי מקומי ומשטה דשא• נרחב
לובי מפואר בכניסה
הדר תרבות לכל בגין
חדר ארונות בכל דירה
2חדרי רחצה לכל דירה

משרדי מכירות: דירות גינדי ־ אברהם גינדי

הרסינ-ה פרחונית במטבח
ארונות מטבח מפוארים דג:
קרמיקה באמבטיה ובשרותים
מתקני משחקים בחצר לילדים
תנאי רכישה נוחים ל?4חודש•
משכנתא לא צמודה
תחילת חנובוי 2,2.79

ראשון־לציון ־ משרד המכירות הראשי רח׳ הרצל ( 62 ליד התחנה המרכזית ותחנת סונול) חניה למבקרים במשרד.
פתח־תקוה -רח׳ חיים עוזר ( 28 מול העיריה) רמת־השרון -רה׳ סוקולוב (יפתח בקרוב)

/יו דדה דז ניוד דוו ה ־דיו־־ודו 1111^ 111 ויד! /אווה דידו

או• עברת־ הרבה בחיים.
11 ניסית• את כולן, תאמין לי.
י אבל רק סיגריה אחת
הצליחה לספק אותי באמת
ג׳יטאן. הצרפתיה.

ה עו ל ם הז ה 2164

הלנה מהבכנית של בית־המישפט העליון:

איו סונה 1דשש

הבננות נע נ ר מענה!

^ או* לך שאתה בעל חנות גדולה
• לרהיטים, ואתה עושה הסכם עם נגריה
שממנה תיקנה את הרהיטים, ואחר־כך
אתה מעביר את כל ההמחאות שאתה מקבל
על שם חנות הרהיטים אל הנגריה, בלי
לרשום אותן בסיפרי החנות.
האם נהגת כדין מבחינת ניהול סירים?
אתה רוצה להגיד שלא, אך אתה טועה.
נהגת כשורה.
או, תתאר לך שיש לך חברה ישראלית
המקימה חברה־בת בוואדוץ, המטפלת בסחורות
שהחברה הישראלית שולחת ל-
חו״ל. הלקוחות של החברה הישראלית
שולחים לה המחאות תשלום ואתה לא
רושם אותן בסיפרי החברה, אלא מעבירן
להברה בוואדוץ, שהיא תצהיר עליהן
ותשלם מם.
האם נהגת כדין? אתה רוצה לומר כי
מס־ההכנסה יעצור אותך? אתה טועה.
נהגת כשורה וכחוק.
או שיש לך חברה המרוויחה הרבה
כסף. היא קונה חברה מפסידה, ועושה

השופט דוב לוין
הלכה חדשנית ומחרה
עימה הסכם שתהיה סוכנת שלה. את כל
התשלומים של לקוחות החברה המרוויחה
אין אתה רושם בספריה, אלא בסיפרי ה חברה
המפסידה, שתנכה את ההכנסות מן
ההפסדים.
האם נהגת כדין או עברת על החוק?
שוב נהגת כדין.
כל מי שיש לו מושג מיזערי בהנהלת
חשבונות, יחשוב שזה מטורף, שהרי ברור
וידוע כי חברה המקבלת המחאה על שמה
חייבת לרשום אותה בספריה כהכנסה, ואם
היא מעבירה אותה לאחר, עליה לרשום
זאת שוב כהוצאה. ברור וידוע כי כל מי
שאינו עושה זאת עובר עבירות.

זה היה ברור וידוע רק עד ה־ 15 בינואר
השנה. אז נתן בית־המישפט העליון פסק-
דין הקובע כי חברה המקבלת המחאות
על שמה אינה חייבת לרשום אותן בספריה,
ויכולה להעבירן ולרשום אותן ב־סיפרי
חברה הקשורה עימה בהסכם־תש־לומים
כלשהו. פסק־דין זה ניתן ברוב של
שניים (השופטים כהן ולוין נגד השופט
שלמה אשר, מומחה המיסים מיספר אחד
בבית־המיפש העליון, שקבע כי התביעה
עיוותה את המציאות ללא הכר, וכי בית־המישפט
המחוזי טעה בקבעו הלכה מוזרה
וחדשנית כזו).

מה צריך
^ לע שות!
*ין יפור המעשה הוא פשוט ביותר.
** שלושה בתי־מלון — פאן אה ריקן, מלוז
קלארידג׳ ומלון פראנץ היל התקשרו בחוזה
קבלני עם חברת פאן־לון. שלושת בתי-
המלון הוכרו כמיפעלים מאושרים, וקיבלו
פטור על שמם, על המיסים שיהיה עליהם
לשלם על חומרי־הבנייה עבור בתי־המלון.
בהתאם לנוהל בשנים עברו, ניתנו אי־שורי־הפטור
לפני התחלת הבנייה בפועל,
וזאת נגד ערבויות בנקאיות למכס. בהתאם
לנוהל נמסרו הפטורים לספקים, והתקבלו
תמורתם המחאות לפקודת חברות
בתי־המלון. נגד ההמחאות ניתנו לספקים
קבלות של בתי־המלון. מלון פאן־אנזריקן
נבנה, ואילו שני האחרים לא נבנו, חברות
בתי־המלון שלא נבנו החזירו למכס
את סכומי הפטור שקיבלו בתוספת קנסות.
כל ההכנסות וההוצאות של סכומים אלה
..נרשמו בסיפרי החשבונות של חברות
בתי-המלון.
בעל זכות־החתימה בחברות בתי־המלון
ובחברת פאן־לון היה אפרים אברון. בין
חברת פאן־לון לחברות בתי־המלון נחתם
חוזה קבלני, ובו סעיף מיספר ,12 הקובע
כי ״התחשיבים על היקף העבודות מבוססים
על מחיר העלות של חומרי-בניין
המיובאים או הנרכשים בישראל, הנהנים
מפטורי־מס הניתנים למיפעלים מאושרים.
והיה והקבלן לא יוכל ליהנות מפטורים
כאלה, הרי יותאמו בהתאם לתחשיבי העבודות.״
שני
מפקחי מס־ההכנסה, שהעידו במיש־פט
כעדי־התביעה, קבעו כי לפי תקנות
מם-הכנסד, חברות בתי־המלון אינן צריכות
לרשום את המחאות־הפטורים בסים־
ריהן, אלא חברת פאן־לון הקבלנית, וזאת
למרות שההמחאות היו על שם חברות בתי-
המלון, ונחתמו בחותמת בתי-המלון, ולא
נמסרו כלל לקופת פאן־לון. עמדת מפקחי
מס־ההכנסה, שאומצה על־ידי בית־המיש־פט
המחוזי (השופט דב לוין) ובית־המיש־פט
העליון, מתמצית בעדותו של מפקח מס־ההכנסה
סלע :
״עושים חוזה בין המלון לבין הקבלן,
שלפיו הקבלן יבנה את המלון במחיר
שנקבע, תוך התחשבות בכד שהמחיר של
המלון הוא במחיר של חומרים פטורים,
כאשר הקבלן מקבל את ההיתרים להש תמש
בהם.
״אז מה המלון צריך לעשות? כשהוא
מקבל היתר, מובן שהוא יכול לרשום אותו
בספרים, אבל מייד להעביר אותו לקבלן.
אז מייד פעולת חיוב וזיכוי ונכיגר הכרטיס.
אי־רישום הפעולה בספרים, או רישומה
בספרים, לא מוסיף ולא גורע לספרים
של בית־המלון. בספרים של המלון
יש לרשום את הפעילות הקשורה לתפקיד
של ביודהמלון, כמו חברה אחרת ש צריכה
לרשום בספרים שלה את הפעולות
הקשורות לתפקיד של ה...
״לכן אין כל צורך, במיקרה זה, לרשום
בחברת בית־המלון את כל הנושא של
קבלת ההיתרים ומסירתם לקבלן, או קבלת

נאשם אגרון זוכה ההמחאות ומסירתו לקבלן. זה לא מוסיף
ולא גורע שום דבר בסיפרי החברה
של המלון. את הפעולות האלה יש לרשום
בסיפרי הקבלן. את קבלת ההמחאות יש
לרשום בסיפרי הקבלן. הכספים האלה
הם לפי דעתי של הקבלן, ולכן לא צריכים
להיות רשומים בחברת בית־המלון.״

שניגבו על־ידי אברון חייבים היו בסופו
של דבר להשתלם לפאן־לון. משקיבל אב־רון
את הסכומים הללו לידיו, חייב היה,
בתפקידו הכפול של מיופה־כח בתי־המלון
ושל מנהל בפאן־לון, להעביר את ההמחאות
על שמה של זו, ולמסור אותם לקופתה,
ואם פעל אחרת, הרי מעל בתפקידו.״

מעל

הלכו ת
מ ה פכניו ת

ב תפקידו

** מדה זו אומצה על-ידי רוב חברי
בית־המישפט העליון. לעומת זאת סבור
השופט אשר שיש לנהוג להיפך :
״אברון העיד שאת הסכומים הנידונים
קיבל בשם ובשביל בתי־המלון, ולא בשם
פאן־לון, ולעדותו זו יש תימוכין בעובדה
שכל האישורים, המאשרים את קבלת
הסכומים, נחתמו על-ידו בשם בתי-המלון.
לעדות זאת ולקבלות האמורות מתווספת
העובדה הבלתי־מוכחשת שהסכומים לא
נמסרו לקופתה של פאן־לון, ושהיא לא
הוציאה קבלות משלה לשם אישור קבלתם.
לדעתי, די בכל אלה כדי לסתור את
הטענה ההפוכה, שכאילו התקבלו הסכומים
על־ידי אברון בשם פאן־לון. לטענה
זו לא היה כל בסיס בחומר הראיות, והיא
נולדה מתוך מחשבה שאם מגיעים הסכומים
כדין לפאן־לון, הרי מסירתם לידי
מנהלה כמוה כקבלתם על־ידה. ספקולציה
זאת מתעלמת מהמציאות.
״הסוחרים ששילמו את הסכומים האמורים
כתבו את ההמחאות לא על פאן־לון,
אלא על שם בתי־המלון, סימן שהם, לכל
הפחות, סברו כי הסכומים מגיעים לבתי-
המלון, ולא לפאן־לון. חוץ מזה, אברון
כיהן אומנם כמנהלה הפעיל של פאן־לון,
אך גם כמיופה־כח של בתי־המלון, וכן
כאדם פרטי.
״לדעתי עיוותה התביעה הכללית את התמונה
האמיתית ללא היכר, בהאשימה את
פאן־לון בניהול פינקסים כוזבים ובהעלמת
הכנסות. אני מסכים לדעת חברי
המלומד, השופט כהן, כי כל הסכומים

ן* שופט אשר הציע להרשיע את אב!
1רון על סעיפים אחרים, אך לא לאמץ
את הקביעה כי היה עליו לרשום המחאות,
שהיו על שם בתי־המלון, בסיפרי
חברת פאן־לון. השופט נשאר במיעוט.
הקביעה כי אין חובה לקיים את כלל
היסוד בחשבונאות, כי מקבל המחאה לפקודתו
חייב קודם כל לרשמה בספריו, יכולה
לגרום אנדרלמוסיה מוחלטת בצורת
הרישום של סיפרי־חשבונות של חברות,
ולא תאפשר לבעלי־המניות או לשילטונות
לעקוב אחר הכנסות והוצאות.
אולם לפסק־הדין עוד כמה השלכות.
כאשר אדם מנהל חברה אחת וחברה שנייה,
וחתימתו בצירוף חותמת החברה מחייבת
אותה, האם ניתן לקבוע כי למרות ש1זתם
בשם חברה אחת ניתן לייחס הפעולה לחברה
אחרת? לפי פסק-דין זה — ניתן.
שאלה חשובה אחרת היא מתי סכום׳,
שנתקבל בפועל על־ידי מי שאינו זכאי
לו, מהווה הכנסה? האם ניתן להאשים
אדם, שקיבל תקבול שאין לו זכות עליו
ואשר עליו להחזירו, ברישום כוזב והש מטת
הכנסות? במיקרה הנדון היתה צריכה
חברת בתי־המלון להחזיר את הפטורים
שקיבלה, שכן לא הקימה את בתי-
המלון. פאן־לון הואשמה כי לא רשמה
סכומים אלה כהכנסה, למרות שהם הוח זרו,
כי התקבלו שלא כדין.
שלוש הלכות מהפכניות נקבע, במיש-
פט זה, ואם לא תבוא הבהרה חד־מש־מעית
כי קביעות אלה אינן תקפות, צפויה
תוך כמה חודשים מהפכה בניהול הספרים.

א נבונים
נחש רק6
והזכיה הנתלה שלן!
]| !06ל !04] [0ע ס

₪ ₪ 0 0 11111

עכשיו, שני מיליון ל״י
יכולות להיות שלך

נופעל הפיס

> אל ק טר ע אי ם

הגיעו חוגות לחיצים לטלפונים
מלאי ענק של ״ג׳וקי ם״ (ל טלפוני ם
ולמ שחקי טלוויזיה) מתוצרת חב׳ 0.1.
אצלנו ב מלאי :

נוריות ודיודות פולטות אור 01^1ממסרים,
לחצנים ומפסקים מוארים (פנ 11,01 מעגלי

הגנה, רשתות נגדים וטרימטרים (פס^ס)
דיודות יישור וגשרים 0.1 .מפזרי חום
ותושבות לטרמיסטורים ו״ג׳וקים 111י11 פנ )8

מעגלים משולבים דיגיטליים ()0.1 .
סרטי קשירה וסימון מניילון, ספירלות, תעלות
ונעלי־כבל ( 17 סס א שרוולים מתכווצים
וארוגים, סרטי סימון ותפסניות ()21?? £8 ,
* סלי כרטיסים, קופסאות, מסדים וארונות
למיכשור מ) * ועוד...
מכירה ויעוץ אצל הנציגים בישראל:
אלגב ס־בז־־ו-

^ /־ניי ד־ו־

רז 11

ת ״ א, דררפתח ־ ת ד! 1ה ,4 4ט ל.34607,32089 .

במדינה

(המשך מעמוד )44
הטלוויזיה. כשהוסרה המירצפה התברר
שלכסף יש ריח. הכלבה גילתה מטמון של
מטבע זר — רבבות דולרים ופרנקים,
מאות מרקים ופזוס ולידם, בתוך שקית
נייר חומה, גם 2000 דולרים מזוייפים.
הפישטרה החרימה את הכסף ועצרה
גם את שלמה אבו־זמיל. הוא, בתורו,
נאשם בבית־המישפט המחוזי בתל־אביב
בהחזקת שטרות כסף מזוייפים ובאי הצעת
מטבע זר לאוצר. התביעה ביקשה להאריך
את מעצרו עד תום ההליכים, אך סניגורו,
דרור מקרין, הצליח להשיג את שיחרורו
בערובה, לאחר שזיהה את האיש שמכר
לו את הכסף הזר, ברחוב לילינבלום בתל-
אביב* .
מישפטו של שלמה עדיין תלוי ועומד.
הזינוק, השלישי. אחרון אחרון לא
היה חביב אלא זקי, האח הצעיר לבית
אברזמיל. שני שוטרים, כלבן והכלבה
לאקי הגיעו בשעות הצהריים של אותו
יום פורה לביתו, שבשכונת סומייל בתל-
אביב.
שם, בבניין מט לנפול, בתוך חצר זנוחה
וצפופה בדיירים, התייגעו השוטרים ולא
מצאו מאומה. כאשר נפנו ללכת מן המקום
עברו מתחת לכניסה, שלידה היה דוד־מים
מכוסה בארגז־עץ. כאן עצרה הכלבה לרגע
ולפתע זינקה באוויר.
הכלבן והשוטרים השתוממו למראה ה מוזר׳
חזרו עם הכלבה לפתח הבית ועשו
שוב את אותה הדרך. והנה, באותו המקום
ממש, ליד הכניסה, זינקה הכלבה באוויר.
כאשר חזרה הכלבה על כך גם בפעם
השלישית, החלו השוטרים מפרקים את
כל החפצים שהיו על הגדר. בתוך ארגז
העץ, שהקיף את דוד המים, מצאו חשיש
בהישקל של 4.5גרם.
השוטרים אספו את שללם, שכלל גם
את זקי אבו־זמיל, והסתלקו מהמקום.
גם נגד זקי הוגשה תביעה פלילית, על
החזקת סם מסוכן ללא היתר ובפני השופט
הכחיש בכל תוקף קשר כלשהו לסם. הוא
סיפר כי באותה החצר גרים שכנים רבים,
מהם עבריינים ידועים, שנתפסו בעבר בעסקי
סמים. ומכיוון שהחשיש לא נמצא
בתוך דירתו, אלא בחצר, אין לקשור
אותו לעניין.
לא הועילו עדויות השוטרים על תרגילי
הקפיצה של הכלבה, שאף זכתה להיות
מצויינת בכתב האישום. השבוע זוכה זקי
מהאשמה.
המאבק בין מישפחת אבו־זמיל לבין
מישטרת־ישראל הסתכם באותו היום בתוצאה
הבאה: זיכוי אחד, הרשעה אחת
ומישפס אחד שעדיין לא הסתיים.

פ ש עי ם
האגס האלמ1נ*

הנגר שהתפרץ לדיד-ח
באמצע הלילה,
העיר את האשה משנתה,
הימה אותה ס8ניה
ותוך איום שיהרו; אותה ואת
ילדיה אס תיפצח 5ה,
הוריד את סנדידו מעליה ואנסה
הדבר היה בחודש ספטמבר בשנה שעברה.
אחרי שנעלם האנס אל תוך האפילה,
הזעיקה האשה את שכניה והם הז מינו
את המישטרה. בחיפוש שערכה המיש-
טרה בדירה לא נמצאו סימני חיטוט או
אי סדר, אולם מתחת לחלון המיטבח, על
החרסינה, נמצאה טביעת אצבע שלא
היתה שייכת לאיש מבני הבית.
בעיקבות אותה טביעת אצבע הגיעה
המישטרה אל שלמה ירושלמי, בחור צנום
ונעים הליכות, שאך זה מלאו לו שמונה־עשרה
שנה.
ירושלמי הכחיש את האישום מכל וכל.
הוא אף הכחיש ידיעה כלשהי על הרחוב
או על הסביבה שבה בוצע האונס.
התביעה הכללית הגישה נגדו כתב אי שום
בעבירות פריצה ואינום. מאחר שבאותה
סביבה בוצעו כמה מיקרי אונם,
הוסיפה התביעה לאחר זמן עוד פרט אי שום,
שהאשים את ירושלמי באונס נוסף.
ירושלמי המשיך לכפור בכל האשמות גם
בבית־המישפט. באשר לאשמה השנייה,
התביעה הכללית לא הביאה כל ראיה ואף
(המשך בעמוד )62

4 1 1 1 4י
התורכי. פול על הזהב

פול ממית כחמדי, מפקדו
הסאדיסטישל בית־הכלא
היה מועמד לפרס גלובוס
זה. בסרט תפקידו

ן ד 1 1 ,1,פול ממית בקפה כסית
^ בתל־אביב כשעדיין התגורר

ברחוב חובבי־ציון. הוא השתתף בכמה
סרטים ישראליים ואף ביים אחד מהם.
ל הסרט המזעזע אכספרס של חצות,
המוקרן בימים אלה על מסכי הקול נוע
ברחבי הארץ, נכתבו כבר נהרות של
דיו. גם הצנזורה הניחה את מספריה על
הסרט. רק דבר אחד לא נכתב והוא,
שהדמות השנואה, האכזרית והסאדיסטית
ביותר בסרט — דמותו של חמדי,
מפקדו גדול הממדים של הכלא, ש נרצח
בסוף הסרט בידי בילי הייז הגי בור
— מגולמת על־ידי ישראלי בשם
פול סמית.
לא רק העיתונאים שכחו, משום מה,
כי פול הוא ישראלי שהגיע לתל־אביב
מקליפורניה והתגורר כאן עשר שנים. גם
במידע שחולק לעיתונאים על פול סמית
עצמו לא צויין כי שהה אי־פעם בישראל,
שיחק בסרטים ישראליים ואף ביים סרט
אחד. נאמר רק, כי פול סמית שיחק ב סרטים
אמריקאיים, גרמניים ואיטלקיים.
שמה של ישראל כלל לא מוזכר.

עס היצ אניות
של ז׳ א קו
ול סמית מוכר לכל אנשי תעשיית
הסרטים בארץ וגם לחלק מקהל הצופים.
בסרט אקספרס של חצות קשה לזהות
אותו. סימלו המיסחרי, הזקן שעיטר את
פניו, נעלם. פניו מגולחים עתה למשעי.
רק ממדי גופו האימתניים נותרו כשהיו,
והם, ככל הנראה, היו הסיבה שבגללה
קיבל סמית את תפקיד המפקד הסאדיסט.
מישחקו בסרט מעולה. הוא כימעט ואינו
מדבר לאורך הסרט, לבד ממישפטים
ספורים. כל המישחק מתרכז בממדי גופו
ובפניו. בזכות מישחקו זכה השחקן היש ראלי
להיות מועמד לפרס גלובוס הזהב,

המפקד הסאדיסט׳ שר הברא התורני בסרט ..אכספוס שר

אותו באתר הצילומים של מערבוני־הסנד
גטי שבהם השתתף, היה שייך בעבר לשח קנית
הקולנוע אליזבט טיילור.
כששכך גל סרטי הספגטי הבין פול כי
אין לו מה לחפש ברומא, והוא חזר לאר־צות־הברית.
והנה, למרות ההצלחה הגדולה
שלו באיטליה ולאחר מכן ברחבי העולם,
בעיקבות הסרט אכספרס של חצות,
הוא גילה לידידים ישראלים, כי הוא מתגעגע
לסלט חצילים ישראלי.

בקרון של
ליז

1 !*1ל ך | ף 11ך פול סמית עם שחקנית איטלקייה באחד מסירטי הספגטי הרבים
ייסי * .שהשתתף בהם באיטליה. הוא כיכב בסידרת סרטים בשם
מקרמבולה שהיה חיקוי מושלם לסירטי טריניטי. פול נבחר לתפקיד בגלל דמיונו
החיצוני המדהים לשחקן באד ספנסר. בארץ התפרסם כששיחק למולו של אורי זוהר
בסרט קוראים לי שמיל וכשבייס את סירטו של המפיק שווילי ז׳אקו והיצאניות.
כשחקן המישנה של השנה. לבסוף לא זכה
בפרס, אך מי היה מאמין, כי במאי הסרט
דאקו והיצאניות, ששיחק בסרט קוראים
לי שמיל, יגיע רחוק כל כך?
הוא נולד בקליפורניה, ארצות־הברית,
כשאול שקולניק ׳,בן למישפחה יהודית
שהיגרה מרוסיה. בארצות־הברית שיחק בתיאטרון
ובטלוויזיה ולפני מילחמת־ששת־הימים
החליט לעלות לישראל. האדם הרא שון
שהציע לו כאן עבודה היה המפיץ-
מפיק מיכאל שווילי, שייצר סיגנון מסרים
מאד בתעשיית הסרטים הישראלית. פול
שימש כעוזר־במאי של ג״ורג׳ עובדיה,
שהוא במאי הבית של שווילי. מאוחר יותר
אף ניתן לו לביים סרט בעצמו, והוא אכן
עשה זאת, ביים סרט סוג דל״ת, בכיכובם
של אושיק לוי ותמי ספיבק, בשם
דאקו והיצאניות.
המיפנה הגדול בחייו חל כאשר עבד
כמנהל אתר־הצילומים בסידרת הטלוויזיה
משה, שצולמה בארץ. על בימת הצילומים
של משה פגש את המאפר האיטלקי
בזיו ויקטוריו, שסידר לו עבודה באולפני
ההסרטה ברומא.

בעיקבותיו
של טריגיטי
^ ול עלה על גל ההצלחה של סרטי
יי טריניטי. בגלל דמיונו הבולט לשחקן
באד ספנסר הוחלט לייצר מערבוני־ספגטי,
שיהוו חיקוי בלתי־מוסווה של הסרטים
שצילם ספנסר ביחד עם טרנס היל. הסרט
הראשון, מקרמבולה, נחל הצלחה. כמוהו
זכו בהצלחה גם מקרמבולה ,2מישחקי
ילדים ואנחנו לא מלאכים.
בביקורו בארץ לפני שנתיים סיפר פול,
כי הפך לאיש עשיר מאד וכי מתייחסים
אליו עתה בעולם הקולנוע כאילו היה אלי-
זבת טיילור. הוא ידע לספר עוד, כי בחוזה
שלו נאמר במפורש שהוא אוכל קילו
ישל בשר סטייק לארוחה.
פול חי מזה כעשר שנים עם ידידתו
איב, אנגליה שעלתה לישראל לאחר מיל-
חמת השיחרור. בישראל התגורו השניים
בדירת הגג הקטנה של איב, שברחוב
חובבי־ציון בתל־אביב. עתה הם מחזיקים
דירת־פאר בלום־אנג׳לם.
כשהחלה הקאריירה של פול לפרוח
באולפני צ׳ינה־צ׳יטה ברומא, קיבל מהאול פן
דירת־פאר רחבת־ידיים ולחבריו בתל-
אביב סיפר, כי הוא מעדיף את דירת־הגג
בישראל. הוא גם סיפר כי הקרון המשמש

טיי לו ר

|ן יי, פני שנתיים אמר לעיתונאית :״אני
י י בחיים שלי לא חלמתי להיות כוכב קול נוע
ידוע כזה. אני אוהב את ישראל ואני
אחזור לגור בה. אני רק צריך עוד שנתיים,
כדי לעשות עוד כמה סרטים, שיהיה
לי די כסף לקחת את המטוס ולנסוע לאן
שאני רוצה. ואז אני חוזר לחיות בישראל.״
אך מאז שאמר את הדברים האלה בראיון
להעולם הזה, חלפו שנתיים. פול סמית
לא ידע בזמנו, כי יזכה בהצלחה כה
מהממת. נראה כי תוכניותיו לחזור ולחיות
בישראל נידחו בינתיים.
בעיקבות הצלחתו הגדולה בסרט אכספרס
של חצות מצפות לפול עוד כמה וכמה
הצעות עבודה מעניינות ומפתות. ביניהן
הצעה של רומן פולנסקי. כשהעלה פולנם־
קי את הצעתו לראשונה, לפני כשנתיים,
לא היה עדייו פול סמית סיפור הצלחה.

פול סמית בתפקיד חסדי,
מפקד הכלא התורכי,
האכזר מכולם, חונק את האסיר האמריקאי
מכם, שאותו מגלם השחקן ג׳ון הארט,
שאף זכה בגלובוס הזהב על תפקידו זה.

התרתצת. א ת יוד ע ת מה
ל ע שו ת עכ שיו

האם את עושה נאת עם המגבת הנבונה

מגבות

הגל החדש באפנה!
פנק

מכ 1ת ב מי ש טר ה
שימעון צבו(משמאל) אושבו בבית־חווים
אחו שהוכה, לטענתו, ביו
שוסוים, חודשים סטוים אחו
שעבו ניתוח מסובך -אן פוקריט
המדינה הסתמן ער נויקה
פנימית במ ישט וה, שק ב עה
כי צפ ו ״פצע את עצמו...

דגל נשאך
!מישטוח
ף* ־ 5כמאי , 1978 בשעות הערב, הניחה
י המישטרה ידה על שימעון צפר.
השוטרים, ביניהם אנשי יחידת המודיעין
של פתח־תיקווה ורמלה, פרצו לסככת
אבטיחים בראש־העין, שבה נימנם. לדבריו,
העירו אותו בצעקות ותוך משיכה בשערותיו
ופקדו עליו להציג את תעודת
הזיהוי שלו, ללא הסבר כלשהו.
צפר אמר כי התעודה נמצאת במיזנון
שלו, במרחק 50 מטרים מהמקום, וביקש
לנעול את נעליו• אך דבריו לא שיכנעו
איש. החוקרים, רובם לבושים אזרחית,
טיפלו בו, לדבריו, בשיטה משלהם. הם
בעטו בחזהו ובבטנו, וכימעט רוצצו את
גולגלתו בנעלי הספורט שלהם.
איש מהם לא הציג בפני צפר צדהיפוש
ולא גילה לו מה בעצם מחפשים.

חמישה חודשים לפני כן עבר שימעון
צפר ניתוח-לב. רסיס של רימון, שנזרק
למיזנון שלו, נתקע בחזהו וגרם לדימום
בקרום הלב. הניתוח המסובך הציל את
חייו.
השוטרים המכים — לפחות כמה מהם —
ידעו זאת. הם עצמם באו לחקור אותו ב־בית־החולים
שבו נותח. אך עובדה זו,
לדברי צפר, לא הצילה אותו מנחת זרועם
של השוטרים. כתוצאה מהמהלומות שקיבל
התעלף צפר בסוכת האבטיחים, ולאחר
מכן אושפז בבית־חולים השרון.
את שהתרחש באותו הערב תיאר צפר
בלשונו :
הכרתי בין השוטרים את רב־פקד מרדכי
ונטורה, מפקד מישטרת פתח־תיקווה, ושוט־ריס
אחרים* .ונטורה, שלא היכה אותי,
היה היחידי במדים. אחרי שכמה היכו
אותי והתעלפתי, הם סחבו אותי לאוטו.
בדרך עוד הספקתי לזהות שני אנשים,
תושבי המקום, ואמרתי להם :״אתם עדים.״
בתחנת מישטרת פתף־תיקווה הורידו
אותי מהרכב, וסחבו אותי על הכתפיים,
דרך הכניסה האחורית, לחדר בקומה השנייה.
אבל גם שם לא הפסיקו. בעטו בי
* שמות השוטרים שמסר שימעון צפר
שמורים במערכת.

בפרצוף. תקום תקום, אמרו לי, אתה על
הרגליים, תלך לבית־חולים. אחר כך שוטר
אחד הביא לי תה, כשאני עוד על הריצפה,
ומזג לי אותו לתוך הפה בכוח, כשאני חצי
מעולף.
היה כבר מאוחר בלילה. אחד תפס אותי
בשתי הרגליים והשני בצווארון. הורידו
אותי דרך הכניסה האחורית וזרקו אותי
על הריצפה של רכב המישטרה, כאילו אני
שק נפוח.
הביאו אותי לבית־חולים והאחות שאלה :
״מה קרה אמר השוטר :״הוא סתם נפל,
רב עם מישהו, הוא שיכור, תבדקו אותו.״
בקושי אמרתי לאחות שאני רוצה לראות
דוקטור. בניתוח כמו שעברתי צריכים לעשות
בדיקות. הדוקטור הגדול בא, בדק
ונתן הוראה להכניס אותי לאישפוז במחלקה.״

כאן דברי צפר.
בבדיקה מדוקדקת שערך ד״ר אלכסנדר
פודליפסקי, רופא פרטי, התגלו מימצאי
פגיעות — שטפי־דם ורגישויות במצת,
בעין, בצוואר, בכתפיים, בשכם שמאל
ובברכיים, וכן ״רגישות ׳באחור צלקת
אחר ניתוחים בחזה שמאל״.
מייד אחרי המיקרה ־שוחרר שימעון צפר
מבלי שייחקר.
טוען עורך־הדין של צפר, אברהם אורן :
״השוטרים עצמם נבהלו ממעשי ידיהם,
ואחרי שהוברר להם כי הפעם הפליאו

מכותיהם עד שהנתבע נזקק לאישפוז
בבית־חולים, נועצו ביניהם בחוץ והחליטו
להמציא אצבע של חשיש. מרשי
כבר שהה בסטיקיית הצמד במשך כחצי
שעה, לשם הועבר מסככת האבטיחים,
ולפתע הופיע אחד מאנשי המודיעין והודיע
כי מצא בסוכה אצבע של חשיש.
אותה שעה נאנק מרשי מכאבי תופת ב־סטיקייה
שלו. נראה שמצבו, על סף
איבוד הכרה, הוא שהמריץ את השוטרים
לשתול אצבע בסוכה, אם אומנם נמצאה
שם כזאת.
אצבע בסבבה
מרשי אין שום חזקה בסוכת האבטיחים,
ובעת שישן שם מעט, לא

מצאו השוטרים דבר. נראה כי אצבע זאת
היא אחת מאצבעות החשיש שמצאו השוטרים
בפשיטות שערכו בערב קודם
לכן, אולם כדי לתת גושפנקה חוקית למעשיהם
הפסולים — כל האמצעים כש רים.״
האשמה
זו פורטה במיכתבו של עורך־
הדין אבו,״ם אורן ליועץ המישפטי ל ממשלה
דאז, הפרופסור אהרון ברק, זמן
קצר לפני שזה סיים את תפקידו. אורן
ביקש מברק לעבור בעצמו על תיק ה חקירה
של הקצין הבודק.
הקצין הבודק שהתמנה מטעם המיש־טרה
לחקור בפרשה היה רב־פקד יוסף
בן־אהרון. במהלך החקירה נערך מיסדר
זיהוי בתמונות של השוטרים, שלטענת
צפר היכו אותו, ונחקרו אזרחים ושוטרים
שנכחו במקום. המסקנות לא הביאו, כמו בן,
לשום פעילות מישפטית נגד השוטרים.

שר־הפנים

עם המפכ״ל תפזרי (משמאל) וקציני מישטרה
המישטרה מתנגדת להפקעת החקירה

הבדרן: תלו נותיו <0ל סר שסעון 33ר

לכאורה — טוב ויפה, אולם אותו רב־פקד
בן־אהדון, שהתמנה לחקור את ש נעשה
באותו הערב, שירת במישטרת
פתח־תיקווה, שאודותיה *ריר היה לחקור,
ועבד שמונה חודשים במרחב המרכז. הוא
הכיר את איש המודיעין המרחבי, מפקח
אברהם דותן, ששהה במקום באותו ערב,
וגם על מעשיו היה צריך לחקור. לעתים
היה קשור עימו בענייני עבודת המיש־טרה
ואולי, בעקיפין, עשויים יחסיהם
להשפיע על העלאתו בדרגה של הקצין
החוקר.
המישטרה נזכרה בשימעון צפר חודשיים
אחרי אותו ערב בראש־העין. בחודש
אוגוסט 1978 הוא נחקר שוב בתחנת
מישטרת פתח־תיקווה, ושם הואשם כמי
שאצבע של חשיש נמצאה בסבכת ה אבטיחים
שלו.
לאחר הפלילי

מירןבתיקהבדיקהלסמסרתישראלרבססקנרתהקביןהברדק, דסתיק

טגפתחנגדםרםך /לאסצאתי שי שסקוסלפתרחבהליכיםסטסמתייס אר

פלי ליי ם

בגד ה שוסרים

בגין

סרטן־ .אף לא סגאגריסרדל תלרב ת ר

התגהגרחם כ ל פי

בד בר פררברקביה טל הסשסרה נגדר .
הרברר כי

העיכרבבחקירתרסלהחזקת סם ססרכןנסגאבסרכתר

אספ רזר הדחרףרססנר תי ר סל סגיסרתבגרפר
בגרלגלתר

-נרכחה ני תרח טעבר

ר איב רד זכ ר רנר

זסן סר. לפני

סרב רסרחרדבחרםאישפרזרבביתהחרליססבלי
יסיסרד לסברה כי

סי סני

גרגר בסל

סהביאזלחסד סל סבר
נסגר בארתר

הסאררע. סטרס כ ך לא
להי סג ר.

הס ריסרת רהחבלרת הקלרח ש גי לתהב די קתרהרפר אי ת

גגרסרכתרגאהסכר שהרא הפילסבסוסלהכביס

רגלגלפ 1ם ר

ספני

הסרס רי ם.

סלאףסדרתה של ג ב *

סירי, הפרססק ת סל ידיסרסו לא סגאנר סקרם לפסרלה

הגעתךלבדרק את סר שן

ג פ 6י $רףאיבהססשיתב סל הרססתר בסברבסיסרס בסם

נגד הטרסרי ם

הגי ל רני ם.

רכת המישטרתית ופרקליטות המחוז, יק יים
את הבירור הראשוני, שעל פי תוצ אותיו
יוחלט אם להעמיד את איש ה־מישטרה
לדין פלילי.״
ח״כ גלס, מישפטן במקצועו, יושב ה ראש
הוועדה לחוקה, חוק ומישפט בכנסת,
שדנה באחרונה בנושא. בפני הוועדה
הופיעו שופטים ואנשי מישטרה
רבים, שהביעו דעות ומסרו עדויות. ה שינוי
העיקרי שאליו חותרת הוועדה, הוא
להפקיע הטיפול בתלונות מידי המישטרה
ולהעבירו לגורם חיצוני — שופט, היועץ
המישפטי לממשלה, פרקליטות המדינה,
ולא פרקליטות המחוז כהצעת ברק.
כמו כן מתגבשות בוועדה כמה הצעות
לתיקון בחוק:
#שוטר שינהג בברוטאליות כלפי

ססרכד .

ב כב רד /ר ב,
ד״ריוסף בן׳-א*ך
סגןבכיררפרקריסד. ם דיג ר.

הסתק: ס שסר תיסראל /תלרנרתהגיברר -לית 1 2 0 9 / 7 8 /
בגיררףה תי קי םית 0 ( 4 7 7 /7 8 /שג ה) ר פ. א 2648/78 .

מיכתכו של סגן סרקליפז*המדינה יוסף בן־אור
״הוא הפיל את עצמו על הכביש

עורך־דין אורן
ח ״כ דויד גלם

״השתלה אחרי המנות״

״המישטרה מזלזלת
״המישטרה מנסה להתנקם בי על טע-
נותי,״ טען צפר ,״סככת האבטיחים הזו
אינה שלי. העסק שלי הוא מיזנון שנמצא
בקירבת מקום, ולא הסככה, שבה, לדברי
השוטרים, נמצאה אצבע חשיש. אני לא
מעשן בכלל, אפילו לא סיגריות, וזה לא
הכל. בחודש יולי, כשהופיע אצלי הזמר
אבנר גדסי, באו ארבע ניידות מלאות
שוטרים. הם התחילו לצלם את האורחים
וגרמו לבהלה רבה, והבריחו לי אנשים
רבים מהמקום.״

מי מפחד
מגל אי -אמת

ענו ת אל ה נשלחו אף הם אל ה־יועץ
המישפטי לממשלה, הפרופסור
יצחק זמיר. עורו־דין אורן הודיע, כי
צפר מוכן לעבור בדיקה בגלאי-אמת בעניין
זה ובעניין המכות שקיבל מהשוטרים,
ואף מוכן להביא לבדיקה בגלאי גם
עדים שנכחו בעת המעשה .״מרשי רואה
בהתנהגות המישטרה בפרשה הנוכחית
נסיון ברור להפכו ממאשים לנאשם,״ קבע
עורר־הדין .״קצין המודיעין המרחבי נתקל
במרשי מפעם לפעם ולועג לו באופן
מאיים. כל התופעות הנ״ל אינן אלא
ביטוי לביטחון העצמי של השוטרים ה מואשמים,
כי ייצאו זכאים בדין או לא
יועמדו כלל למישפט. אני חוזר ומדגיש,
כי תופעה זו, שלפיה המישטרה חוקרת
את עצמה, היא דרך פסולה לחקירת תלונות
חריפות כתלונתי זאת.״
תשובתו של ד״ר יוסף בן־אור, סגן
בכיר לפרקליט המדינה, הוכיחה עד כמה
היה לשוטרים יסוד לנהוג בביטחון עצמי
שכזה. לפתע דוחה המישטרה הצעה
להשתמש בגלאי־אמת. דעת המישטרה
מתקבלת על״ידי מישרד המישפטים ומנומקת
בכך, שבדיקה כזו אינה מעשית,
״בשל הרשעתו בעבר בשימוש בסם מסוכן״
,הרשעה על עבירה שביצע שימעון
צפר לפני יותר מחמש שנים. לדבריו,
היום אינו נוגע בסמים ואף אינו מעשן
סיגריות. ד״ר בן־אור לא התייחס כלל
להצעה להביא עדים אחרים לבדיקה ב־גלאי־אמת.
סגן
פרקליט המדינה הבהיר, כי לא

60 1

סימני הפגיעה בגופו של שימעון צפר

עציר יהיה צפוי לשנתיים עד שלוש שנות
מאסר.
י• אם במהלך המעצר ייגרם לעציר
נזק גופני, יינתן לו פיצוי כספי על כך.
• אם נעצר אדם ולא הועמד לדין
תוך שנה, או שהופסקו ההליכים לגביו,
יהיה העציר זכאי לפיצוי כספי על הימים
שבהם היה עצור.
>• יש לתת לעציר להיפגש עם עורך-
דין מיד בהזדמנות הראשונה, ואין לחקרו
עד אז. צריו להודיע לו על כך. זאת פרט
למיקרים שב|הם עיכוב החקירה עלול
לסכן חיי־אדם או לפגוע בביטחון המדינה.

מכות ליד חתך ניתוח־הלב
מצא שיש מקום לפתוח בהליכים מיש״
מעתיים או פליליים נגד השוטרים בשל
התנהגותם. פרקליטות המדינה אף לא
מצאה יסוד לתלונה, בדבר פרובוקציה
של המישטרה .״הוברר כי העיכוב בחקירתו
על החזקת סם מסוכן, שנמצא בסוכתו,
נוצר בשל אישפוזו הדחוף וטענותיו
על פגיעות בגופו ואיבוד זיכרונו,
שהביאו לחשד של שבר בגולגלתו —
נוכח הניתוח שעבר זמן מה לפני המאורע.
משום כך לא נעצר באותו ערב, ושוחרר
בתום אישפוזו בבית״החולים מבלי להיעצר.״

אםהח קי ר ה
יסודי ת
;ף ש יסוד לסברה, כי סימני חסריטות
והחבלות הקלות שגילתה בדי;/
קתו
הרפואית, נגרמו כתוצאה מכך שהוא
הפיל עצמו על הכביש וגילגל עצמו מפני
השוטרים,״ הוסיף ד״ר בן־אור.
אלא שדברי בן־אור מעוררים שאלות.
לשם מה היה צורך ב״אישפוזו הדחוף״
של צפר בבית־החוליטו האם הובהל ל־בית־החולים
בפקודת מפקד התחנה ושהה
שם יומיים רק משום שהתגלגל על הארץ?
ומה פשר הנוסח ״יש יסוד לסברה״ ,מדוע
לא נבדק העניין עד תום על-ידי פרקליטות
המדינה?
ד״ר יוסף בן־אור לא זילזל במיקרה זה,
אד היה כבול על-ידי החוק והנוהל ה קיימים,
שלפיהם המישטרה עצמה עורכת
את החקירה בתלונה על אנשיה. סגן פרק
ליט
המדינה עצמו מודה, כי הגיע למסק נותיו
לאחר עיון בתיק הבדיקה של מיש־טרת־ישראל,
במסקנות הקצין הבודק ד
בתיק הפלילי שנפתח נגד צפר.

מאב קי ם
בדרך לשינוי
!ך* עולם הז ה ״ ביקש תגובת מם-
/ /י 1קד מישטרת פתח־תיקווה, רב־פקד
מרדכי ונטורה. הוא אישר כי הקצין
הבודק, רב־פקד יוסף בן־אהרון, עבד
בתחנת פתח־תיקווה, והפנה את השואל
למישטרת מרחב המרכז. עד פירסום ה כתבה
לא התקבלה כל תגובה. חרף בקשות
חוזרות ונשנות.
האם להפקיע מידי מישטרת־ישראל את
החקירה בתלונות עצירים כי הוכו בידי
שוטרים? מיקרים דומים לזה של צפר
עוררו דיון נוקב בשאלה זו, בוועדת חוקה,
חוק ומישפט בכנסת.
מי שהיה היועץ המישפטי לממשלה,
השופט העליון אהרון ברק, טען כי העובדה
שהמישטרה שופטת את עצמה
מונעת עשיית צדק, שהרי הקצין החוקר
קשור בדרך זו או אחרת לנחקרים. ברק
הציע, שעל תלונה כזו יתנהל דיון מיש־מעתי
על־ידי פרקליטות המחוז.
״זה אינו מספיק,״ קובע ח״כ דויד גלם.
״פרקליטות המחוז עובדת בקשר אמיץ עם
המישטרה, ובין שני הגופים האלה יש
קשרים קבועים יומיומיים. אני בהחלט
סבור, שגוף חיצוני לחלוטין, מחוץ למע
הבל
מ סו ד ר
במי שטרה
* 4המלצות ולהצעות התיקון בחוק
לפתע מתנגדים. בראשם עומד מנהיג
מיפלגתו של גלס, שר הפנים, ד״ר יוסף
בורג. השר, הממונה על המישטרה, מושפע
כנראה רבות מראשי המישטרה, השואפים
להנציח את המצב שבו ״הכל מסודר במיש-
טרה״ .הוא פנה לגלם וביקש ממנו לא
להרחיק לכת בנושא, ותירץ זאת בכך ש בזמנים
קשים של פשיעה גוברת לא
כדאי להפריע למישטרה.
״הם לא יעבדו בצורה כזו! אף שוטר
לא ירצה לבצע מעצר כלשהו!״ טענו
בורג וראשי המישטרה ,״הסנקציות על
מעצר שווא והאפשרות של מתן פיצויים
כספיים לעציר עלולים להרתיע שוטרים.
כל שינוי בחוק עלול רק להפריע לאינטרס
הציבורי.״
אך ח״כ גלם אינו מתכוון לוותר .״היום
המישטרה מזלזלת בנושא,״ הוא אומר.
״כל זמן שלא הוכח אחרת, הנטייה היא
לבצע מעצרים ללא בדיקה מספקת, ולכך
עלולות להיות השפעות חברתיות חמורות.
במקום שהמישטרה תעצור ללא אבחנה ו־במיקרים
מסויימים תכה עצירים, מוטב
שתנסה לייעל את חקירותיה. אנו, מציתו,
נעשה הכל כדי להפקיע את חקירת
התלונות מידי המישטרה ולתקן את ה חוק.״
ועד
אז ימשיכו כנראה שוטרים לחקור
מיקרים שבהם מעורבים עמיתיהם, לרוב
פקודיהם, ולהוציא זיכויים בסיטונות.

עמום חנוך 1

החבר׳ה
בבית הנוער
בחממה,
לא עוסקים
בהגרלות

כדורסל, כדורעף, משחקי חברה שונים,
חוגים, אלה הם חלק מהעיסוקים של
החבר״ה בבית הנוער ברוממה, ובעוד
עשרות בתי נוער ברחבי הארץ.
הם משחקים, לומדים, עוסקים בתחביבים
ומבלים יחדיו שעות רבות ונעימות.
החבר״ה בבית הנוער ברוממה, ובעוד
עשרות בתי נוער וגדנ״ע ברחבי הארץ-
לא עוסקים בהגרלות, אך הם יודעים
כי הבית אליו הם באים, נבנה בעזרת
כספי מפעל הפיס.

הם זכו!

עי דן

מפעל הפיס-לעיחם החינוך והבריאות
העולם הזה 2164

קו נ ת חיסבון
בבל בית?!

השורות הבאות ודאי יפתיעו אותך.
לפניך תנור חימום הוואנה, שפותח
במכון 8£370 בהולנד המאפשר לך לה־נות
מתנור הסקה מרכזית יחיד במינו !
• חימום אחיד על ידי רדיאטורים
בכל חדרי הבית.
• אספקת מים חמים לצריכה ביתית
24 שעות ביממה.

• ביו 30ל־ס/י< 35ח ס מן דלק
לעומת תנורים אחרים!
• הסקה מרכזית ללא תלות בשכנים.
• התקנה פשוטה ומהירה בכל דירה
(לאו דווקא חדשה).
• עיצוב מתקדם המשתלב היטב עם
רהיטי הדירה.
• תכנון וייעוץ על ידי מהנדסינו

הוואנה ־ חם גבוה במחיר נמ1ך

^ !7י־מ17
החברה המאוחדת לחימום בע״מ
חיפה: שד׳

המגינים 39

טל4 .־3־532102־04

תל־אביב: נכר ה׳ באייר 6טל7 .־263206־03
ירושלים: רח׳ ינאי 3טל 222142 .־02

לכבוד אקלי מ ט בע״מ
שד׳ המגינים , 39חיפה

אשמח להפגש עם נציג חברתכם ולקבל פרטים
נוספים וייעוץ על תנור הוואנה. כל זאת ללא
כל התחייבות מצדי.

במדינה
(המשך מעמוד )56
הצהירה בפירוש כי היא חוזרת בה מפרט
אישום זה.
ההוכחה הניצחת. אפילו הסניגור,
מאיר זיו, לא חלק על כך כי המתלוננת
אכן נאנסה אותו לילה על־ידי גבר שחדר
לדירתה.
הסניגור חלק על כך שהגבר היה שלמה
ירושלמי. איש לא ראה את הגבר נכנס או
יוצא מדירתה, ואף היא עצמה לא התיימרה,
במישטרה או בבית־המישפט לדעת
מיהו הגבר שבו מדובר. היא לא ראתה
אותו בחושך, ורק מתוך מישוש עורפו
בזמן המעשה יכלה לחוש כי שערו קצר
ומתולתל.
לאשה לא היתה כל סיבה להעליל עלילות
כאלה על הנאשם, כיוון שלא הכירה
אותו. היא גם לא היתד צריכה להמציא
סיפור מפוברק על אונם, מכיוון שלא נראה
כל גבר עוזב את דירתה.
כדי להוכיח כי ירושלמי הוא האנס,
הביאה דבורה ברלינר, נציגת התביעה
עדות מומחה שהעיד כי הזרע אשר נמצא
על תחתוני המתלוננת, והזרע של הנאשם
הם מאותו סוג. אולם בחקירה נגדית על-
ידי עורד־הדין זיו נתגלה כי ל־ס 330/מ־האוכלוסיה
יש זרע מאותו סוג.
ההוכחה הניצחת שאותה הביאה התביעה
היתה טביעת אצבעו של ירושלמי,
אשר נמצאה ליד חלון המיטבח, בתוך
הדירה.
האשד העידה כי שמעה את הגבר עוזב
את הדירה דרך חדר הילדים, כיוון שנת קל
שם בארון, ובגלל קולות אלה התגברה
על פחדה וקמה ממיטתה כדי לראות
מה שלום ילדיה, ואז גילתה כי האנס
כבר עזב.
במישפט עלתה גירסה חדשה של ירושלמי.
הוא סיפר כי ייתכן שטביעת אצבעו
נמצאה שם מכיוון שאולי ניסה לפרוץ
לדירה זו בזמן סמוך למיקרה. אולם שמע
קולות ולכן לא השלים את הפריצה ונמלט
מהמקום, אולם טביעת אצבעו נשארה
ליד החלון. מדוע סיפר במישטרה כי אינו
מכיר כלל את הכתובת? כאשר הוא הולך
לבצע פריצות אין הוא טורח לרשום את
הכתובות המדוייקות.
ירושלמי הראה לבית־המישפט את שערו
שהוא אומנם קצר, אך בהחלט לא מתולתל,
וסניגורו טען בלהט כי אין כאן זיהוי,
וודאי שאין כאן סיוע לזיהוי.
אנם ונס. בית־המישפט דחה את כל
טענות הסניגוריה. הוא לא האמין לסיפור
בדבר, נסיון הפריצה האפשרי של
ירושלמי, ואף קבע שאשה הנמצאת במצב
כזה אפשר שתיטעה בהתרשמות ממי שוש
עורפו של האנס.
ירושלמי הורשע בפריצה לשם ביצוע
פשע ובאינום. בית־המישפט הסיק מהעוב דות
שירושלמי נכנס לדירה כדי לגנוב,
אולם כאשר גילה כי בדירה הדלה אין כל
חפץ שראוי לגונבו, הבחין באשה הישנה
במיטה הכפולה, והחליט לאנוס אותה.
באשר לעונש נחלקו השופטים כדיעו-
תיהם. הנשיא התורן, בנימין כהן, מצא
כי אין זה אונם חמור ביותר. הוא גם
ציין את טענת הסניגור כי אילמלא היתה
המתלוננת כה סבילה מרוב פחד, ייתכן
שלא היה הגבר יכול לבצע את זממו.
הוא קבע כי המתלוננת היא אשה פח־ .
דנית, שמצאה עצמה לפתע מותקפת על-
ידי גבר זר בתוך ביתה שלה, ובית־המיש־פט
צריך להגן גם על נשים פחדניות . ן מסוגה, כדי שלא תפגענה.
השופט אמר כי עליו להתחשב באמונות
ודיעות של ימינו, מפני שאם בית-
המישפט יהיה. מנותק מהמציאות, ימצא
מעודד במו ידיו מעשי לינץ׳ מצד נפגעים
שיחליטו לעשות דין לעצמם משגב-
זב אמונם במערכת המישפט. כאשר כתב
דברים אלה חשב השופט על בעלה של
המתלוננת, אשר עקב אחר המישפט על
כל שלביו, אך בשעה שהעידה האשה,
סגר בית־המישפט את הדלתיים והוציא
את הבעל.
על כן גזר על ירושלמי חמש שנות מאסר.
גם השופט אליהו וינוגרד הצטרף לגזר-
דין זה.
רק השופט משה טלגם היה גוזר 3
שנות מאסר בפועל, ושתי שנות מאסר
על־תנאי, מכיוון שירושלמי יצא זה עתה
מקטינותו שהיתה מאופיינת בחוסר יציבות
נפשית.
לולא אותה טביעת אצבע שנמצאה ליד
החלון, ייתכן כי המיקרה היה מסתיים
כמו בשיר הילדים: אנס אל המיטבח נכנס,
הפשיל מיכנס, אנס ונם.
העולס הזה 2164

מישפט־ההריגו תלוי ב חו ט־ השערה שד פרוות מינק
שנמצאה על חלון מפונית ש פג עהב לו ב שו ת־ פ רוו ה
^ ריקת בלמים צרחנית של מכונית
1 1זעזעה את העוברים והשבים ברחוב
בן־יהודה פינת שדרות בן־גוריון, בתל-
אביב.
מכונית אמריקאית מסוג דודג׳ דא1ט,
בצבע תכלת, הפעילה את בלמיה במלוא
הכוח, כאשר פגעה בשלושה תיירים צרפתיים
קשישים, שחצו את הכביש. שתי
נשים לבושות מעילי־פרווה הופלו למיד-
רכה, צורחות ושותתות־דם, וגבר, שארל
קריסט בן ה־ ,70 נפל על הכביש לפני גלגלי
המכונית.
לתדהמתם של העוברים־ושבים לא עצרה
המכונית. נהגה יישר אותה והזניק
אותה קדימה במהירות, כאשר היא דורסת
בשנייה את הגבר, השרוע על הכביש
חסר־אונים.

עד שמסר לחוקר הזמנה למסיבת יום־
הולדת השנתיים של נטלי עטר, קרובת
מישפחה מנתניה, שלחגיגתה נסע באותו
יום.
כאשר הגיע פאדידה לתחנת המישטרה
של יפו, חיכו לו שם שני הנחקרים. הם
טענו כי טעו בעדותם, וביקשו אותה בחז רה,
אך הוא התחמק מידיהם.

ח ל קי קי ם
במכון גרעיני

מתחת לעצי
האק לי פ טו ס
ך* אשר הובאו הפצועים לבית־החולים
איכילוב, התאוששו הנשים, ססיל
וסוזאן קריסט, בחדר ההתאוששות. אולם
שארל קריסט מת בדרכו לבית־החולים.
מכונית ההרג. שהמשיכה בדרכה,

נעלמה מעיני הצופים שקפאו על מקומם.
היא המשיכה במהירות צפונה.
יומיים לאחר מכן הודיע תושב כפר-
שמריהו כי גילה מכונית מסוג דודג׳ דארט
בצבע תכלת, החונה מזה יומיים, כשהיא
נעולה, מתחת לעצי האקליפטוס ברחוב
הזורע.
המישטרה שלחה צוות לבדוק את המכונית.
מומחה למנעולים, שבדק את הדלתות,
וידא כי המנעולים לא נפרצו. מומחה
לטביעת-אצבעות לא גילה כל סימני-
אצבע על ההגה, הראי, או על דלתות
המכונית. אולם הוא גילה סימני ניגוב
בסמרטוט במקומות הללו.
השוטרים, שבדקו את הרכב, מצאו כי
השימשה הקדמית סדוקה כרשת קורי-
עכביש ענקית, בצד הפונה למידרכה, ורסיסי
זכוכית דקיקים כיסו את המושב ה-
קידמי. בתוך סדקי־הזכוכית מצא מומחה
המישטרה שערות, שחשבן לשערות אדם.
גם על דופן המכונית הפונה למידרכה,
נמצאו שערות כאלה. השוטרים אספו את
השערות, נטלו גם מידגם משער בובת-
קישוט שהיתה תלויה ליד הראי הפנימי,
ושלחו אותן לזיהוי מעבדתי.
המכונית היתה נעולה. לא היו בה סימני
חיטוט. הרדיו לא נגנב, ובמנעולים
לא נראו אפילו סימנים של קיסם או פצירה.
ולא היו סימנים להתאמת מפתח באלימות.
בעיקבות הבלש
האגדי
דויות אלה עמדו בניגוד גמור ל-
עדותו של בעל־הרכב, שלום אלבז,
בעל בית־קפה בהרצליה, כי מכוניתו נגנבה
יומיים קודם לכן — כלומר ביום התאונה.
הוא
התלונן בתחנת־המישטרה של הרצליה,
ביום המיקרה, כשעה לאחר התאונה
הקטלנית. בעדותו סיפר כי באותו
יום בא עם מכוניתו בצהריים לבית־הקפה
שלו, החנה את המכונית בקירבת בית-
הקפה, ומאז ועד הערב, לא יצא כלל משם.
כאשר יצא, בשעה 10.30 בערך, כדי להוביל
את אשתו הביתה, גילה כי המכונית
שחנתה שם נעלמה ואיננה. הוא אינו יו־

השימשה המנופצת של המכונית
רסיסים בדש המעיל

מפונית הדודג׳ הרצחנית במקום שננטשה בכפר־שמריהו
שרידי־צמזזים עד הגוף
דע באיזו שעה בדיוק נעלמה, מכיוון ש לא
עזב את המיסעדה בהרצליה אפילו
לרגע.

עדויותיהם של המומחים המישטרתיים
גיבשו את החשד כי המכונית לא נגנבה
כלל. השימשה הקדמית הסדוקה והשערות
שנמצאו בה, העלו את החשד כי זוהי
המכונית הקטלנית.
לפי שיטותיו של שרלוק הולמס האגדי,
בדקו מומחי המישטרה את השערות
שנמצאו בזכוכית, וקבעו כי אין אלה שע-
רות־אדם, כפי שחשבו תחילה, אלא שערות
מאותו גזע של חיות שאליו משתייכת
חיית המינק. ד״ר אאופריכט, ביו-
כימאי של מישטרת־ישראל, בדק את השערות,
ולפי חתן־-רוחב שלהן ולפי הקש קשים
שעליהן, יכול לאמר בוודאות כי
אין אלה שערות אדם ואין הן באות מבו-
בודהקישוט שבמכונית, אלא הן באות
מאחד מארבעת מיני החיות השייכות ל
גזע
המינק. הנשים שנפגעו בתאונה לבשו
מעילי פרוות־מינק.
כימעט ברור היה עתה הקשר בין המכונית
ובין הדריסה, אולם שלום אלבז,
בעל המכונית, עמד בכל תוקף על גיר-
סתו כי מכוניתו נגנבה, ואין הוא יודע
דבר על הקורות אותה בשעת התאונה,
מאחר והיה כל אותו הזמן בבית־הקפה
שלו בהרצליה.
בעיקבות מידע שהגיע לידי החוקר ה־מישטרתי,
צ׳רלס פאדידה, הוא ניגש
אל שניים מידידיו של אלבז, מאיר גיגי
ופרוספר אוחנה, בעלי בתי-קפה ליד השעון
ביפו. הוא חקר אותם מתי ראו לאחרונה
את אלבז, ושניהם סיפרו, כי הוא
ביקר אותם ביפו ביום השלישי, יום התאונה,
וכי עזב את יפו בערך בשעת
התאונה, דבר שסתר את האליבי של
אלבז.
מאיר גיגי היה כל-כך בטוח בתאריך,

!ך• שאלה שנותרה היתה כיצד לקשר
י 1בין אלבז לתאונה הקטלנית. גם כאן
נעזרה המישטרה במעבדותיה. חוקריה אספו
את רסיסי־הזכוכית הקטנטנים שנמצאו
מבהיקים על דשי בגדו של אלבז, בביתו
בהרצליה, ואשר אותו לבש ביום המיקרה,
והישוו אותם לרסיסים שנמצאו על מושב
המכונית, שמקורם בשימשה המנופצת.
ד״ר מנחם טסה, ממחלקת זיהוי־פלילי
של המישטרה, קבע בביטחה, אחרי בדיקת
שני מיני החלקיקים במעבדות של
המכון למחקר גרעיני בנחל־שורק, כי
קרוב לוודאי שמקורן של הזכוכיות זהה,

וזאת ביגלל מקדם השבירה המשותף שלהן,
הצפיפות היחסית של החומר והרכבו
הכימי.
משמעותית ביותר היתד. עדותו של פרופסור
זוהרי, מומחה לבוטניקה באוניברסיטת
ירושלים. הוא העיד כי בדק מידגם
מחומר צמחי אשר נלקח מהבגדים, שאותם
לבש אלבז ביום התאונה, ומידגם של
אדמה וחומר צמחי מעצי האקליפטוס ש־בכפר־שמריהו,
שם נמצאה המכונית ״הגנובה״
,וקבע כי הם מאותו סוג.
אחרי שהיו בידי המישטרה כל העדויות
הללו, החליטה להעמיד לדין את שלום
אלבז, ואת חתנו יצחק משה.
שלום אלבז הועמד לדין באש מת
הריגתו של שארל קריסט, עבירה
שעונשה עד 20 שנות־מאסר, וכן בד.פ־קרת־אדם,
מסירת ידיעה כוזבת למישטרה
ושיבוש הליכי־מישפט. הוא עומד לדין
בפני השופטים בנימין כהן, אליהו וינו-
גרד ומשה טלגם.
׳חתנו, יצחק משה, הועמד לדין רק באשמת
סיוע לאחר־מעשה, בכך שעזר
לאלבז להסתיר את מכוניתו תוך ידיעה
על התאונה. אולם היועץ המישפטי החליט
לעכב את ההליכים נגדו, מחוסר הוכחות
מספיקות.

סיוע
לאחר מעשה !

^ תובע אברהם אלדג׳ים, מפרקליטות
׳י 1מחוז תל־אביב, הביא לפני בית־המיש־פט
את עדיו המומחים, אשר העלו את
העדויות הטכניות, ואשר עלו סכומים
עצומים לאוצר־המדינה. המישפט נדחה
לשם הבאת עדי־ראיה מעטים שחזו בתאונה,
והנפגעות, התיירות מצרפת. למרות
בקשתו _של אלדג׳ים, סירב הסניגור
לוותר על עדויותיהן של הנפגעות, שחז רו
כבר לצרפת, ויהיה צורך להביאן ב־מייוחד
לישראל כדי שיעידו במישפט.
פסק-הדין בתיק מייוחד זה תלוי כימעט
כולו בהתרשמותם של השופטים מהעדו יות
הטכניות־נסיבתיות שניתנו במהלכו.
אפשר לאמר כי תוצאת המישפט תלויה
בזיהוי השערות שנמצאו בזגוגית המנו פצת
של המכונית.

השמועה אמרה שהדמטב־־ל התערב ודרש למתן את שידורי הפופ
אנשי התחנה ועודביה מכחישים זאת וטוענים שההחלטה נתקבלה
באורח דמוקרטי

אך התוצאה ה יא אחרת: התחנה המיועדת

לחיילים צעירים החליפה את הגליוע הרוג שים בגלים רוגעים

המת פנ ה
בגדי צ הד
יששהה באחרונה בחו״ל, חזר אראיין
צה ולחץ על הכפתור של תחנת השידור
הצבאית, גלי צה״ל, התפלא בוודאי
כששמע את הצלילים הבוקעים מתחנה
זו. אם הוא אוהב מוסיקת פופ רעשנית
ומדליקה, ימהר וילחץ על הכפתור לרשת
גימ״ל. אם הוא אוהב מוסיקה מרגיעה
ולהאזין בנחת למה שבוקע מתוך המקלט,
ישאר צמוד ללא ספק לתחנה הצבאית.
כי מה שמתרחש בימים אלה במיבנה הרעוע
והדחוס שבו שוכנת התחנה הוא ללא
צל של ספק חידוש.

בו שוכנת התחנה הצבאית זקוקים לשיפוץ
יסודי, אלא שתחנת השידור של צה״ל
אינה מתנדנדת על גבי הגלים ושוכנת
לפחות על חוף מיבטחים. כדי שיהיה ברור
שזהו שטח צבאי, הדבר הראשון שיפגוש
הבא לביקור בתחנה, הוא הש.ג. שידו
האחת אוחזת בעוזי והשנייה בטרנזיסטור
המכוון לאולפן דל״ת, כמובן, משם משדר
אלי ישראלי את תוכניתו חורף ישראלי,
אלי מוכן להישבע שאין קשר בין שם
מישפחתו לבין שם תוכניתו ושואל בהומור
האופייני לו :״אם הייתי אלי רבי־

אלי ישראלי, חי שהיה הדיסק־ג׳וקי הראשון ברדיו היש׳
ן 1ן 1ג|ן1ן1!1
ראלי ושנודע בסיגנון ההגשה האישי והרעשני שלו, מיו[1

את הקצב. אלי, הנערץ על בני העשרה, טוען כי הוא מרוצה מהמדיניות החדשה,

דן ן ״ ״1י 1 || 1| 1איציק בן־נר הפך תוך פרק זמן קצר אחד השדרניס הפופו־
1 1111ן 1^ 111 לריים של גלי צה״ל בעיקבות תוכניתו שעתיים משתיים.
איציק אינו ממונה על המוסיקה וזה איננו תחוס עיסוקו. את העריכה המוסיקלית
לתוכנית המגוונת של שעות הצהרייס, עושה עורך־המוסיקה, ברוך בן־חורין, המשרת בקבע:
גלי צה״ל היתד. תחנת רדיו צעירה, עליזה,
תוססת ומאד רעשנית. כיום, סיסמת
הקסמים בתחנה היא 1,181:ץ .? 13 וכדי
שנעמי שמר לא תדיר רגליה מהתחנה הצבאית,
היה מי שמצא לסיסמת הקסמים
המורכבת משתי מילים אנגליות, גם פירוש
עברי: רשימת שירים מועדפת. בבל
מקום בתחנה אפשר לשמוע 151:־ 1ץ.? 13
כל אחד טורח להסביר את המשמעות הנשגבת
של המונח.
בראש אחד
ף * המכ די ל בין גלי צה״ל לבין קול
י* השלוס של אייבי נתן? למראית עין,
שום דבר. גם ספינת השלום וגם הבניין

1 64

נוביץ׳ היו קוראים לתוכנית חורף רבי-
נוביץ? לא, נכון?״ נכון.
אלי הוא חיית מיקרופונים ותיקה ומכיר
את המיקרופון לפני ולפנים. ביד רמה
ובזרוע נטויה הוא שולט בשני הפטיפד
נים ובעשרות התקליטים שמסביבו. הוא
מדבר אל המיקרופון, לוחש אליו, מרגיש
איתו בבית. למרות מיכנסי הג׳ינס
התחובים בתוך המגפיים, הטוניקה הרחבה,
שרשרת שיני הפיל וכובע הקסקט,
שאינו מש מראשו, אין זה אותו אלי ישראלי
שהטביע את חותמו על סיגנון
ההגשה הישראלי ברדיו הישראלי. אין זה
אותו אלי, רעשנן קפצן, צעקן. אין זה
אוחו אלי שמערכון שלם בביצוע הגשש
החיוור נכתב על סיגנון הגשתו, שהיווה
חידוש מהמם ונושא לחיקוי לרבים וטובים
מקרייני הרדיו.
מה קרה לאלי ישראלי? מה קרה לתוכ
ניות
הרדיו המשודרות בגלי צה״ל בשעות
הבוקר ואחר־הצהריים, להיכן נעלמו פיז־מוני
הפופ, שירי הדיסקו, ושירי מיצעד
הפיזמונים? מילת הקסמים 1,1511ץ 13י1
מופיעה שוב, ואלי מסביר :״יש לנו מדיניות
מכוונת של מה שאנחנו הולכים להשמיע.
זה לא במיקרה שמיתנו קצת את
הקצב. שעות הבוקר הן שעות שאנשים לא
אוהבים בהן רעש. הם אחרי או לפני הנג
אובר. הם רוצים מוסיקה רוגעת ואיטית.
לכן הקמנו ועדה המורכבת. מהעורכים
המוסיקליים ומנציגי הקריינים, אני עצמי,
וסגן מפקד התחנה, ובהצבעה דמוקרטית
אנחנו מחליטים אילו מהשירים החדשים
יועדפו להשמעה. זה מתחלק בערך לחמישים
אחוז שירים עבריים וחמישים אחוז
שירים לועזיים.״

מי הו
ק הל־ היעד!
ש מן ןי רי ם מ שמרבית השירים ב-
תוכניתו חורף ישראלי אינם מיועדים
לקהל צעיר ואוהב דיסקו או פופ,
כי אם לקהל מבוגר יותר, הוא מסביר:
״אני לא רוצה להתחרות עם רשת גימ״ל.
הגילאים שאני פונה אליהם ושהייתי רוצה
להיות איתם בראש אחד עברו את גיל
הטיפש עשרה. החבר׳ה האלה הם בסביבות
שנות השלושים שלהם והם אוהבים את
המוסיקה הזאת. החבר׳ה הצעירים ממילא

של מפקד התחנה אילון
שלו, טוען כי רעיון
שינוי המדיניות לא ניכפה על־ידי רפול.

נמצאים בביתיהספר כשאני משדר את
התוכנית שלי.״
טענה זו קצת תמוהה בהתחשב בעובדה
כי התחנה הצבאית אינה מיועדת
בעצם לגילאי שלושים או לבני טי-
פש־עשרה, כי אם בראש ובראשונה לחיילים
שהגילאים שלהם נעים בדרך־כלל בין
18ל־ 21 שנים,
אך לפי השמועות, מאז שנכנס רב־אלוף
רפאל (״רפול״) איתן לתפקידו, הוא דרש
להפסיק עם הפופ והדיסקו ולהכניס יותר
שירי מולדת ושידים רוגעים. ועוד לפי
השמועות, כשם שהתערב בנעשה בלהקות
הצבאיות ובצוותי ההווי וכשם שהחליט
להקים מקהלה שתשיר שירי ארץ־ישראל,
כך התערב הרמטכ״ל גם בנעשה בתחנת
השידור הצבאית. אולם לכל המבקר בתחנה
והמשוחח עם המפקדים ועם העורכים
מסתבר מייד, כי כולם כאחד מכחישים
שמועה זו וטוענים, כי המדיניות החדשה
לא ניכפתה עליהם, אלא נקבעה על ידם
אחרי שנסגרו במשך יומיים תמימים בחדר
וחשבו על בעיית המוסיקה.

בתחנה נקבעים על־ידי ועדה מייוחדת
הבוחרת מהם.

על הגל
הנכון

מו סי ק ה
עברית
פ קד גלי צה״ל צביקה.שפירא מכחיש
יי! מכל וכל את השמועה :״זו הפעם
הראשונה שאני שומע את השמועה הזו
שרפול כאילו התערב במדיניות של גלי
צה״ל. אני חושב שהוא בכלל לא יודע
על המדיניות החדשה. ההחלטה לשנות
את אופייה של התחנה נבעה מניתוח קהל
היעד של גלי צה״ל. הנוער איננו קהל
היעד שלנו. הקהל שלנו מורכב מחיילים
וממבוגרים המאזינים במשך כל שעות
היום לגלי צה״ל. ערכנו סקר בין חיילי
צה״ל והתברר לנו להפתעתנו הגדולה, כי
המוסיקה העדיפה לחיילים היא קודם כל
מוסיקה עברית, אחר־כך לועזית נרק ב־

אנשי החושות

איש המוסיקה

ניר חכלילי בן ה־ 24 ששירת בתחנה הצבאית כחייל
הוא מנהל מחלקת המוסיקה. הוא טוען כי מדיניות המיתון
במוסיקת הפופ נקבעה בהצבעה דמוקרטית על־ידי עורכי ומפקדי התחנה הצבאית.

הכתבת היחידה מבין אנשי החדשות של גלי צה״ל,
׳ פאר־לי שחר, משוחחת עם איש הטלפון האדום צבי
רימון. פאר־לי, שהיא אם לילד, טוענת כי בתחילה סרבו לקבל אותה לחדשות.

מקום השלישי מיזרחית. תמיד פעלנו מתוך
הנחה שמוסיקת לועזית רוצים לשמוע ומוסיקה
ע 5רית צריכים לשמוע, והנה קיבלנו
נתונים הפוכים ולפיהם קבענו את המדיניות
החדשה.״
גלי צה״ל היתד, מאז ומעולם תחנה
בעייתית. קודם כל זוהי תחנת שידור
צבאית שמשרתים בה חיילים שחלקם הגדול
נושא בתפקידים אחראיים ככתבים,
כמפיקים וכעורכים. גילם של אנשים אלה
נע בין 18ל־ 21 שנים. כאשר מופקד נער
בן 18 על מיצעד הפיזמונים העברי הוא
נתון לא אחת ללחצים של מפיקים המי
<י רים ולא תמיד עומד בהם. הכוח המופקד
בידו קוסם לו, החשיבות שלו בעולם הבידור
הישראלי מחניפה לו וכתוצאה מכך
התהלכו סיפורי רכיל על קריין זה או
אחר, שקיבל מתנות וטובות הנאה, כדי
להשמיע שיר מסויים או לקדם קאריירה
של זמר. המדיניות החדשה שהותוותה
בתחנה הביאה בחשבון תופעה זו וכיום
לא יכול עורך או קריין לקדם זמר או
שיר, מפני שהשירים החדשים המועדפים

ך* תוצאה היא שאומנם אין העדפה
1 1קיצונית של זמר זה או אחר, אך יחד
עם זאת איבדה התחנה הצבאית משהו מחשיבותה
בעולם הבידור. בעבר היתד, זו
תחנה המכתיבה את האופנה. היה זה אלי
ישראלי שהכניס לתוכניותיו את הנימה
האישית, היתד, זו התחנה הצבאית שאים־
שרה לאנשים ידועים להגיש תוכניות אישיות
אל תוך הלילה, היתה זו אותה התח נה
שייצרה כוכבים כמו שלום חנוך, מתי
כספי ועד להתווית המדיניות החדשה, גם
את נורית גלרון.
כיום אומנם נמשכות התוכניות אל תוך
הלילה, אלא שיש בהן הרבה יותר דיבורים
מאשר מוסיקה, קיימת אומנם הנימה האישית,
אך כמעט לא קיים סיכוי לקדם שיר
או ליצור כוכב כבעבר. מסביר ניר חכלילי
בן ד,־ ,24 שהוא ראש מחלקת המוסיקה של
גלי צוז׳׳ל :״עד עכשיו כל עורך היה
מופקד על התוכנית שלו ועשה כראות
עיניו. בפעם הראשונה בתולדות גלי צה״ל
הקדישו מחשבה רצינית למוסיקה המהווה
מרכיב רציני. חודש אחרי שצביקה שפירא
התמנה כמפקד, נסגרנו למשך יומיים
בחדר והחלטנו איזו מוסיקה נשדר למאזינים.
הוחלט פה אחד שמוסיקת רוק
משדרים במשך שעתיים בשעות הערב.
הוחלט פה אחד לשדר מדי יום שלושים
אחוז שירים חדשים ושבעים אחוז ישנים.
אני מודה שקודם לכן היד, קיים
בתחנה מצב של קיפוח זמרים מסוגם של
ניסים סרוסי ושימי תבורי, שטענו תמיד
כי הם מקופחים, למרות שהם מאד מבוקשים
בהופעות ומוכרים תקליטים. קודם
היו עורכי התוכניות בוחרים את השירים
בתוכניתם על פי טעמם האישי ומרבית

המושמע בגלי צה״ל בשעות הלילה ושרכש לו קהל
!*111117
מאזינים קבוע שייך לאורלי יניב (ימין) שהיתה חיילת
ו 11.11111 # 1 1
בשירות חובה ועובדת כעת כאזרחית בגלי צה״ל. לידה הקריינית כרמל בן אפריים.

שלומית ווטא העובדת בטלפון האדום ביחד עס צבי רימון
1* 111111 !1 1־ 0
היא בתה של עורכת דבר, חנה זמר, ונבחרה לתפקידה
11.4
מבין עשרות מועמדים אחרי שעברה מיבחניס והוכיחה כי היא המתאימה ביותר לתפקיד.

העורכים לא אהבו שירים בסגנון זה. היום
אין דבר כזה! רק צביקה שפירא, מפקד
התחנה, פוסל שירים. כל שיר המגיע לגלי
צה״ל מושמע ברדיו. החלטנו לרדת מהאולימפוס.״
אנשי
גלי צה״ל טוענים, כי בעיקבות
המדיניות החדשה, לא רק שלא איבדו
מאזינים לתחנה, כי אם נוספו אליה. יחד
עם זאת נשארה פתוחה השאלה אם אומנם
תפקידו של הרדיו הוא לתת הזדמנות לכל
זמר המקליט שיר, לדחוף את הטובים ביותר,
או ליצור כוכבים ולהיטים. לו היו שואלים
את אנשי הקפיטול רדיו הלונדוניים,
ודאי היו אומרים כי האפשרות השלישית
היא הנכונה. אך לגבי אנשי גלי צה״ל ה אפשרות
הראשונה היא הנכונה. כל שיר
המגיע לתחנה מושמע לפחות חמש פעמים
בשבוע. התוצאה: מצד אחד אין יותר
בעיות עם זמרים מתוסכלים, מצד שני יש
כמה מאזינים מתוסכלים העוברים לשמוע
את דשת גימ״ל. אך עורכי התחנה טוענים
כי לפי התגובות, גלי צה״ל עלתה סוף־סוף
על הגל הנכון.

החוק שמקפח את זכויות היוצר
של שימחה ארליך
מנהל ״בצל אל־אתיקה

״תחתונים״
בשדרות
רוטשילד מס׳ ,118 בתל־אביב,
ניצב בית אקו״ם, שהוא מישבנה של
אגודת קומפוזיטורים, מחברים ומו״לים למוסיקה
בישראל, אגודה המוציאה לפועל
הבלעדית של גביית תמלוגים על זכויות,
עבור ביצוע, מיקרא או השמעה בפומבי
של יצנרות מקוריות ומתורגמות.
במחצית שנת 1967 ראתה אור, באחת
מהוצאות הספרים, אנתולוגיה לשירה ביט־ניקית
אמריקאית בשם נהמה, שאותה ערך
ותירגם כותב שורות אלה. האנתולוגיה
זכתה לכמה מהדורות, מבלי שאקו״ם תדאג
לתמלוגים ההולמים לעורך ולמתרגם.
בעמ׳ 46 באנתולוגיה זו מתפרסם שיר בשם
תחתונים, מאת המשורר לורנם פרליג־גטי.
במהלך
שנת 1976 מצא לנכון עורך

פיזסתאי החצר

ה״מעברים״ הקשים של ו.ייל שיר ,

סילוק

ההיסטוריה כתחליף לתנ׳־ך בבית־הספד

״הרכה לא ישנתי כלילה האחרון /כשחשבתי
על תחתונים /האם עצרת פעם
לפטפט על /תחתונים כאכסטרקט /
כשאתה באמת ניכנס כהם /מתעוררות
מספר בעיות מבהילות /תחתונים זה משהו
/שעל כולנו להתדיין עמו...״
כותב שורות אלה מקווה, שעד סוף שנת
1984 יגבה מנגנון הגבייה של אקו״ם
את התמלוגים הראויים מציטוט זה, מאת
בעלי הבמה שבה הוא פורסם, יתן לריבית
לעבוד שעות נוספות ובבוא היום ישלח
את הסכום שימצא לנכון לבעליו. זה יוכל
לרכוש בסכום שיקבל חפיסת גומי לעיסה.
עוד על עלילות אקו״ם — בגיליונות
הבאים.

בפיזמונים הינו תחביב במו כל התחביבים.
בטיקרה זה תחביב מצליח ומוצלח, אכל
תמיד ישאר תחביב, למרות כל הפיתויים.
והסיבה לבך: אני אוהב את העבודה ורואה
בה שליחות ואפילו ציונות, כי כך
חונכתי על־ידי זוג הורים חלוצים וציונים
— לשרת את המדינה. ואני גם חושב
שברגע שאתה הופך תחביב למיקצוע,
הרגת אותו, הוצאת ממנו את כל הכיף
והרעננות׳.״
ביטאון אגף מס־הכנסה ומס־רכוש ממשיך
ומספר לעובדיו, כי עמיתם למיקצוע,
אילן גולדהירש, פירסם בימים אלה ספר
שירים .׳והוא מוסיף :״את ההעתק הראשון
של ספרו החדש הגיש אילן גולדהירש ל־שר־האוצר.
מה היתה תגובת השר ף, שר־האוצר
הביע התפעלות ושימחה מן העובדה
מאני מוצא השראה בין התיקים והמספרים.
הוא אמר שהוא טוען תמיד שיש
חזון כמישרד האוצר. לסיום איחל לי השר
שאהיה נדטורר גדול כישראל. להפתעתי
התרגש הישר לא פחות ממני מן המתנה
ומן הפגישה׳.״

על־מנת לגבש לעצמה מחדש את המגע
עם העולם הסובב אותה, ולחדד את השקפותיה,
ובעיקר לבחון את עצמה, החלה
גייל שיהי בריאיון יותר ממאה זוגות,
ובמקביל קראה עשרות ספרי־מחקר בפסיכולוגיה
ובסוציולוגיה. התוצאה של
מסע זה, בעיקבות המילכודים של חייה,

עיון

סמל אקו״ם
״מיספר בעיות מבהילות״
תוכניות רדיו להביא את תחתונים, בתיר־גומו
של כותב שורות אלה, בתוכנית רדיו.
שידור השיר המתורגם יצר חוב של רשות־השידור
למתרגם, שבהתאם לחוקי ישראל,
הגוף המוסמך לגבותו הוא אקו״ם.
בשבוע שעבר, באיחור של שנתיים וחצי,
קיבל כותב שורות אלה מעטפה ממוענת
על שמו, עליה מודפס באותיות אדומות
״החוק מגן על זכויות היוצר״ .ובתוכה
המחאה של אקדם על סך 123ל״י בלבד,
תמלוגי רשות־השידור על קריאת השיר
הנ״ל, מינוס מס־הכנסה.
אחרי שהזוכה המאושר נרגע מצחוקו
הפרוע, אודות ״החוק מגן על זכויות ה יוצר״
,צצו בראשו כמה שאלות :
.1מדוע קיים צורך בגוף ביורוקרטי
מסורבל, שיתווך בין רשות־השידור לבין
מי שהרשות משתמשת ברכושו (תירגום
דינו רכוש, וכן יצירה מקורית).
.2מתי שילמה רשות־השידור לאקו״ם
עבור השיר תחתונים, כמה זמן חלף מאז
ומיהו בעל הרווחים על הריביות הבנקאיות.
.3כותב
שורות ׳אלה מודע לעובדה, ש־במיסגרת
״החוק המגן על זכויות היוצר״
מצויות פגימות רבות, בעזרתן מנוצל ה ריווח
המגיע ליוצרים, בשל זכויות־יוצר,
לעשיית רווחים בנקאיים ״חוקיים״ בידי
האירגון שנועד להגן על זכויות היוצר.
לכותב שורות אלה נותר לצטט, באוזני
מנהלי אקו״ם, קטע מהפתיח של תחתונים :

עיתונים וכתבי־עת רבים מופיעים בישראל.
באחד מהם, ביטאון אגף מס־הכנסה
ומס־רכוש — ידיעות האגף מס׳ ,46 שראה
אור בינואר ,1979 בעמ׳ ,24 מופיעה רשימה
בלתי חתומה, תחת הכותרת האביב נפל
על אילן גולדהירש. מעט מהכתוב בה
עשוי לעניין את קהל אוהבי השירה ה עברית,
ואם לא אותם, לפחות את ציבור
משלמי המיסים :
״אילן משמש בתפקיד מזכיר מם־שבח־מקרקעין
במישרד רכוש תל-אביב. כמיס־גרת
תפקידו הוא מקבל את קהל עורכי־הדין,
פותח תיקי מם-שבח, מנפיק פטורים
לעולים חדשים ונכים ומכין דו״חות סטטיסטיים.

השאלה כיצד הוא משלב את העבודה
כמס־ רכוש עם עיסוקו כפיזמונאות,
ואם לא נוצר קונפליקט בין שני עיסוקיו,
מש־ב לנו אילן במונולוג ארוך , :עיסוקי
מילכודים באיחור של כמה שנים תורגם לעברית
רב־המכר של העיתונאית־סופרת גייל
שיהי, מעברים* ,שעורר בשעתו מהומה
רבה בקרב אנשי הצווארון־הלבן בארצות־הברית
ובארצות מערב־אירופה.
את מעברים החלה גייל שיהי לחבר עקב
התמוטטות עצבים שבה לקתה, שעה ש שימשה
ככתבת אחד העיתונים באירלנד
וראתה קליע חודר לראשו של נער צעיר.
חווייה עזה זו הביאה אותה להטלת ספקות
בערך הסגולי של חייה.
* גייל שיהי ,״מעברים״ ,עברית: שלמה
גנון ; הוצאת זמורה ביתן מורן ; 437
עם׳ (כריכה קשה).

אילן גולדהירש מרגש את שר־האוצר
״שליחות ואפילו ציונות״

גייל שיהי •
״עקב התמוטטות עצבים״
הוליד את מעברים, שנימכר עד כה בכמה
מיליוני עותקים. ספרה של גייל שיהי
הינו מסע מרתק אל מיכלול אותם מיל־כודים
ותפניות של החיים, מבעד למש ברים
שאותם עוברים בני המאה ה״20
במהלך חייהם.
.מעברים הוא מסע הייסורים דרך שנות
ה־ ,20 שבמהלכן נישברת תחושת הביטחון
של הבית וניפתחת ההרפתקה של ההת־ .
בגרות. ואז מגיע המילכוד של שנות ה־
.30 ניפוץ האשליות, הניכור, ועוד בטרם
הספקת להתאים עצמך אל הנוף החדש,
שאתה מתדרדר לאיום של שנות ה־40
ולפאניקה המינית של שנות ה־ .50 מעברים
מנתח, מתאר וממיין את ההליכים ההתנהגותיים
שאותם עוברים נשים וגברים,
ביחד וגם לחוד, במעברים מתקופת גיל
אחת לשניה. קיים בספר גם חיטוט בחיים
הריגשיים ומדידתם לאור ההישגים של
הקאריירה, והאיזון, או אי־איזון, בקידום
שבין גברים לנשים.
סיפרה של גייל שיהי הוא גם מסע רב־השלכות
על ההתנהגויות המיניות בגילים
השונים, תוך הבהרת השקפת עולמה ה בסיסית
של המחברת, המושתתת על ה הנחה
שלגברים יש זמן ואפשרות לחיות
שני מחזורי־חיים, בעוד שלנשים יש רק
מחזור אחד. האישה מקריבה את כפל-
המחזור שלה על מיזבח הילדים וגידולם.
גייל שיהי השכילה במעברים לנתב את
עולמה האישי והפרטי, תוך הצגת סיפור
חייה, במקביל לקשת הרחבה של עובדות
מדעיות, סיקורים ומחקרים שונים. היא
מתארת את גירושיה מבעלה, בהיותה קרוב
לגיל ,30 למען ה״קאריירה״ ,וכיצד הצליחה,
מאוחר יותר, ליצור שותפות על בסים
אנושי בין בעלה־לשעבר, אשתו, ילדיהם,
בתה וידידה־לחיים.
כמאמר אחד המבקרים האמריקאים :

מעברים הוא ספר העוסק באפשרות ״פיצד
שלא לבזבז את החיים היחידים שהוענקו

אמנות

שיטתיות את תהליך שקיעתה של המלכות
על סמך התיעוד היהודי, המימצאים ה־
•ארכיאולוגיים בארץ, ושאר תעודות היס טוריות
זרות, בעיקר אשוריות. הוא מנתח
את מסע סנחריב לארץ־ישראל, מילחמותיו
וקרבותיו, את מישליוח •רבשקר, לירושלים.
רביב מעמת ומאמת דברים בעזרת קטעי

בחטף

אפרים

המחולל *

קי שון !המנצח

טעמו

הנאצי

הרמטב׳ ל

פנסיה מוקדמת
אהרון אמיד וקלעי הסרן סעד

תוצאות המאבק הציבורי שבו החלו תל־
:מידי בצלאל בשנה שעברה, לשינוי ערכים
מוחלט באקדמיה לאמנות, החל להניב
פירות. לאחר שמנהל המוסד, דן (״סלב דור״)
הפנר, סילק מהאקדמיה קבוצר, של
)מורים חדשניים, שעשו כל שביכולתם
|לטפח את ערכי חופש היצירה האמנ׳ותית,
הגיע תורו של מנהל המוסד.
בימים אלה נילחש ממקורות של מיש־רד־החינוך־והתרבות,
כי השר החליט להמליץ
על יציאתו ל״פנסיה מוקדמת״ של
הפנה.
הבשורה אודות פיטוריו הקרובים של
הפנר פתחה מחדש את מהול השדים •המתנהל
זה השנה השניה סביב האקדמיה
לאמנות. במאבק על מינוי היורש של
הפנר מסתמנות שתי מגמות מרכזיות. ה אחת,
הדוגלת בחופש האמנות, מועמדיה
הוא רן שחורי, מנהל המידרשה הממלכתית
למורים לאמנות, שהוכיח עצמו בשנים
האחרונות כראוי לתפקיד. בראש
המגמה האחרת ניצב הצייר אכרהם אופק,
מראשי ה״ריאליזם הסוציאליסטי״ בשנות
ה־50׳ שהפך באחרונה לחוזר־בתשובה.
הקרב על הנהלת בצלאל רק החל.
חבית בימים אלה ראה אור ספר הראוי לשמש
כספר לימודי תחליפי לתנ״ך, במיסגרת
שיעורי ההיסטוריה היהודית, תוך צירוף
לימודי התנ״ך אל לימודי הסיפרות העברית.
הספר הוא מבית אב לטמלכה —
ישראל בתקופת המקרא, מאת הניד רביב*.
סיפרו של רביב הוא מיון היסטוריגרפי
מקיף ותמציתי של תקופת המקריא, מימי
(־אשית התגבשותו של העם היהודי •ועד
לקץ מלכות צדקיהו וחורבן ירושלים. רביב
מצליח להוליך את הקורא מבעד לערפילי
בראשית שבטיים, דרך מצרים וכנען,
כיבוש והתנחלות, ימי השופטים וייסוד
הממלכה, יועד לשקיעה ולחורבן.
במחקרו מצליח רביב לפרוש את כל
השתלשלות המאורעות הפוליטיים, החברתיים
והכלכליים של אותה תקופה. הוא
מאחד בסיפרו את הגירסות המחקריות השונות
שקובצו עד כה, תוך השוואתן.
מרתק לעקוב אחר ניתוח השלבים השבטיים
של היהודים, תוך תיאור כלי התחבורה
והעבודה שלהם ומיון זמני הגיבוש
הסיפרותיים של המסורות, כפי שהגיעו
לניסוחם הסופי בתנ״ך( .הפיכת ״חבירו״
ל״עברי״) .השוואות מחקריות ועימות בין
חוקרים, כמזר וייפין, ושילוב של עובדות
מפוענחות הלקוחות מתוך ארכיונים קדומים,
כמו זה שנמצא בזמנו בתל אל־עמ־רנה,
הופכים את תהליך גיבושו של העם
־!יהודי, לשיעור מרתק בהיסטוריה.
רביב אינו חושש לנפץ מיתוסים. דוגמה
לניפוץ אחד המיתוסים מצוי בניתוח סיפור
ך וייו של משה רכנו. וכך כותב רביב :
!״המסורת הידועה על משה כתיכה ומציאתו
על־ידי כת פרעה עוררה ספקות רכים
כקרב החוקרים, כשל היסודות הפולקלוריסטיים
המשותפים למסורת זו ולסיפורים
ודומים על סרגון א׳ ,מלך אבד, ועל פורש
מלך פרס. תיאות של משה במקרא מפיל
מוטיבים ידועים המצויים בסיפורי עטים
)שוגים אודות גיבוריהם הגדולים...״
גישה דומה מציג רביב לאורך כל המקופח
שבה עוסק סיפרו, והוא ממקד ב*
חנוך רביב ,״מבית אב לממלכה —
ישראל בתקופת המקרא״ ; הוצאת ספרים
ע״ש י״ל מאגנס; האוניברסיטה העברית
ירושלים ; 268 עם׳ (כריכה קשה).

המלך סנחריב על כסאו
״מוטיבים ידועים״
תבליטים מתוך ארמון סנחריב, כמו המצור
על לכיש, הגליית תושביה, ושאר
מימצאים.
ספר זח מן הראוי שיחליף את שיעורי
התנ״ך, כהיסטוריה במערכת הלימודים ה חילונית,
מאחר •והוא מבהיר את התהליכים
׳ההיסטוריים בארץ־ישראל יותר מכל חומר
אחר שיצא לאור עד כה.

ציטוטון

• 1בעיר אכן שבגרמניה מעניקים מדי שנה פרס להומור (הפרם לא הוענק בשנים
.)1940—45 השנה העניק את הפרם הזוכה מאשתקד, אפרים קישץ, לחתן הפרס,
שר־החוץ הגרמני הנס דיטריך גנשר. בעוד חודשיים עומד קישון להמשיך במסע
כיבושיו בבונדס־ריפובליק, ולהשתתף באירוע גרנדיוזי במערב־ברלין: חנוכת אולם
האירועים הגדול ביותר באירופה. הטכס ייערך בניצוחו של
הרברט פון־קאראיאן, שניצח על תיזמורת ברלין. בעבר
היה פון־קאראיאן מחביביו של אדולף היטלר, שעה שניצח על
הקונצרטים השנתיים של המוסיקה פרי עטו של ריכרד ווגנר
בעיר ביירוט !• אחת המיתקפות הקשות ביותר על מערכת
החינוך הצה״לית נערכה בשבוע שעבר בידי העיתונאית כלה
אלמוג, שהביאה מעט מן הערכים שבעזרתם עומד הרמטכ״ל,
רפאל איתן, לחנך את החיילים :״הפקודה אומנם יצאה, וכיום
מקימים מקהלה צבאית שתמנה 60—50 איש. יחד עם הפקודה
הוריד הרמטכ״ל למקימי המקהלה את, פקודת השירים׳ .נכון שאין
דבר כזה בסלנק צבאי — אבל היום כבר יש. אולי זה נשמע
יותר מדי פנטסטי, אבל בעונת העב״מים — הכל יי ת כן ...הם
ישירו שורו הביטו וראו, בהרים כבר השמש מלהטת, עמק שלי,
והמון־המון שירים רוסיים. שירים טובים באמת. אז מי צריך
צוותי־חשיבה ומי זקוק לדעתם של אנשי חינוך ותר בו ת...״
את רשימתה הקטלנית, מסיימת אלמוג בקביעה :״אבל רמטכ״ל צה״ל, שעמד במיבחני
לחימה מזהירים — לא הוכיח לדאבוננו עד היום, שהתערבותו והחלטתו הפסקנית
בתכני התרבות והבידור של צה״ל, נישענים על ידע מיקצועי כלש הו
פעם הוא היה נושא כליו השירי של יונתן רטדט, אחר־כך
הוא היה נושא כליו הפוליטיים. כעבור שנים הם התפלגו, מבלי
שהרעיון שבו דגלו יתפלג, וכך נוצרה הכנעניות נוסח רטוש,
והכנעניות נוסח אהרון אמיר. ואז הוא יסד את קשת, שהיה
כתב־עת סיפדותי טוב, שנועד ולא הצליח לחזק את הכנענות
של אמיר. ואז הוא סגר את קשת והחל בשם הכנענות שלו
לסייע לחייליו של הסרן סעד חדאד, בדרוט-הלבנון, והקים
למענם קרן שבה תמכו שרידי הכנענות, שהאמינו בברית־העמ-
עמים הכנענית בין יהודי ישראל לנוצרי לבנון. אחר־כך פרש
אמיר מעיסקי הפוליטיקה המרחבית, ושב לפוליטיקה הלשונית
הכנענית, והקים אירגון קיקיוני ושמו .״קרן הלשון העברית״
(קל״ע) .קרן זו נטלה על עצמה, באומץ רב, את תפקידיה של
האקדמיה ללשון העברית, הקיימת ופועלת מזה עשרות שנים קישון בירושלים, וגררה למרכבתה את נשיא המדינה יצחק נכון.
בחוגי סופרים, ובלשנים מיקצועיים מעורר קלע גיחוך רב, ואחד
מהבלשנים הבולטים עומד לפרסם חוברת בשם ״קלע ללשון״ ,ובה מיבחר שיבושי עברית
מתרגומי אמיר לעברית.

המגיפה

למעלה מ־ 60 ילדים מתו בתקופה האחרונה
בנאפולי ממחלה מיסתורית שזכתה
בשם ״המגיפה השחורה״ .הסופר האיטלקי
קורציו מאלאפארטה מתאר בסיפרו
העור, שראה אור בעברית* ,מעט על אותה
מגיפה, בנוסח סיפרותי בלתי־מקובל:

...כאמצע המגש חית״ מון
נחת ידדה קטנה או משהו
ר ר שהיה דומה לילדה קטנה.
היא שככה פרקדן עד מצע של עדי
חסה ירוקים, מוקפת זר גדול של
קטמי אלמוגים ורודים. עיניה היו
פקוחות, שפתיה סגורות למחצה...
ייתכן שלא היתה למעלה מכת
שמונה או עשר שנים, הגם שדפי
מכט ראשון, כגדל. גופה המפותח
שגמל כטרם עת, שחיה כגופה של
אשה מבוגרת, נראתה ככת חמש

קורציו נזאלאפארטה ,״העור״; עברית:
נחמיה פורת; הוצאת ניב; 1952 ,
543 עמודים (כריכה קשה).

חדאד

השחורה

עשרה, פה ושם, כיחוד שסכיכ הכתפיים
והירכיים נקרע העור ונר
כך כתהליך הכישוד
...וכעת, חיוורים ואילמים כהפתעה
ובאימה, התכוננו, כילדה: המסכנה
והמתה כשככה פקוחת•
עין כתוך מגש הכסף, על גכי ערש
שד עלי חסה ירוקים, מוקפת כזר
שד גכעודי אלמוגים ורודים.
בלכתך־ כסמטאותיה העלוכות
שד נאפולי אתה עלול תכופות לחטוף
מכט מבעד לדלת פתוחה שד
אחד ממעונות המרתפים, על גוויית
אדם מת המוטלת על מיטה, מוקפת
כזר שד פרחים. ואין זה כלתי
רגיל לראות גם גופתה שד ילדה
קטנה. אכל מעולם לא ראיתי את
גווייתה של׳ילדה קטנה מוקפת
כזר שד אלמוגים. כמה. הרכה
אמהות נאפוליטאניות אומללות
היו מתאוות לזר נפלא כזה של אלמוגים
עכור ילדיהן ה מ תי ם!...
...״לא כאתי לאירופה כדי שאי

אלץ לאכול כשר אדם על-יך י ידידך
מאלאפארטה׳ולא׳על־ידך,״ ־אמרה
הגכרת פדאט, קולה רועד בשאט-
נפש .״הכה נניח את הדבר לאיטלקים
הברבריים הללו, לאכול ילדים
לסעודת הערב. אני מפרכת.
אני הנני אשה אמריקאית הגונה.
אני אינני אוכלת ילדים איטלקיים

״אני מאד מצטער — אני מצטער,״
אמר גנראל קורק, כנגכו את
מצחו, שנטף אגלי זיעה .״אכל
בנאפולי כד אחד אוכל את המין
הזה של הילדים ...כן ...כוונתי
לומר ...לא ...כוונתי לומר;; .את
הטין הזה שד דגים ...האין זה נכון,
מאלאפארטה כי המין הזה של
ילדים ...שד הדגים ...הוא מצויץ !״
״זהו דג מצויץ,״ עניתי ,״ומה
זה איכפת אם הוא נראה כמד ילד ץ
זהו דג. באירופה לא חייבים
הדגים להיראות כמו

כפית אחת בבוקר
ויו ו.פלא מתחיל...
כפית מזון מלכות בבוקר, היא
התחלה טובה ליום חדש. יום
שכולו הרגשה נעימה של בריאות
ומרץ.
מזון המלכות מכיל כמויות
גדולות של חומצה זרחנית,
קלציום, אשלגן וברזל, ה מ הווי ם
יסודות בבנין גוף האדם.
פרופסור גליארדי ליזי אבחן
הטבה, גופנית ונפשית ניכרת
באנשים שתפריטם כלל מזון
מלכות.
למס קנ ה מקבילה הגיע גם חוקר
אחר, גרדנר, הגורס כי מזון
מלכות מ הוו ה השלמה חיונית
לתפריט המזון היומי.
הציוד ה מ תוחכ ם וצמחיית הגליל
הברוכה, זיכו את ״גליל״ במדליה
ובתואר: מזון המלכות הטוב
ביותר בעולם, בועידה לכוורנות
שהתכנסה בבורקסט.
מכתבי התודה הרבים המגיעים
למכוורת שמיר מעידים יותר מכל
על חיוניותו של מוצר זה.
פרטים נוספים אפשר לקבל
מ מ חל ק ת ההסברה של מעבדת
״גליל״.
להשיג בשק״ם בשופרסל
בסופרמרקטים בצמחוניות
ובחנויות מובחרות.

וווג*.לו1:-ד*

ממוצרי מכוורת קיבוץ שמיר

011/

חזון מלכות־ המחריב הטבעי

ה דון השקט זוכרים את דון סטיבנס הדיסק־ג׳וקי
הראשון בארץ. זה מקול השלום וממועדון
אל מאצו ז״ל? קשה לא לזכור דמות
מסתובבת, בולטת ומוכרת כל־כך. על דון
זה עוברים דברים שאולי כדאי שגם אתם
תדעו עליהם. אז ככה, בזמנו סיפרתי לכם
שהוא הכניס להריון בחורה נחמדה מבתים,
ובתום תשעה חודשים הפך אבא לבת
קטנה ויפה שעד היום לא ראה אותה
אפילו פעם אחת. עכשיו יש חידושים נוספים.
אז הבחור שהגיע בזמנו למועדון
היפואי בלי גרוש נעזר עזר רב בבעלי
המקום ובמיוחד באבי אלון שנתן ונתן
ונתן עד שיום אחד היו חילוקי ריעות
מאד לא נעימים ודון כבר לא עבד שם
יותר.
אבל הפצצה נפלה עלי בימים אלה
כששמעתי שטלי ריצייס בתו של הפיר־סומאי
עברה איתו ימים קשים. טלי שהיא
גרושתו של שלמה כינימין צל״שניק
ממילחמת יום־הכיפורים, עברה לפני כשנתיים
לגור עם דון, או ליתר דיוק, עבר
לגור בדירתה שבשיכון בבלי. אגב, שלמה
נשוי לאמריקאית וחי לו באושר בניו-
יורק.
בקיצור, אחרי מריבות שונות של חוסר

דון סטיכנס
לא כד־כך נעים

ג ב, רום
חד שה
סוף־סוף אחרי תקופה ארוכה מאד עשה
הגבר את האשה חוקית ומכובדת, וכוונתי
לשחקן הוותיק של מכבי חיפה בכדורגל,
שהיה כל השנים שם דבר בחיפה, הלוא
הוא דני רום, שמילוביץ לוותיקים, ואשתו
החל מהשבוע שעבר, לאה פדל• השניים
הכירו עוד מהימים של חיפה האדומה של
אבא חושי. אז, אומנם, היה שמילו נשוי
לציפי רום, אבל זה עדיין לא הפריע
ללאה להתאהב בו, ומי יותר ממנה שמח
ביום גרושיו.
אז עברה לאה תל־אביבה לעבוד ולגור,
קנתה לה דירה יפה ברמת־גן וחיכתה למי
למי למי — לשמילו, והוא אומנם בא.
בהתחלה פעם בשבוע, אחר־כך פעמיים,
אחר־כך לסופשבוע ועוד יום ואחר־כך התחיל
להתעניין בעיסוק בעיר הגדולה. עד
שעבר לגור בדירה היפה ברמת-גן לצידה
של לאה המאושרת, החל עוסק בטניס,
מורה, מדריד ומכל הבא ליד, ואחרי שמקומו
בעיר החל תופס נפח ואיכות, החליטו
השניים על חתונה.
ואכן, בשבוע שעבר, לעיני מאות קרואים
ואורחים, נישאו לשימחת כולם, וכיום
יש שוב גברת רום חדשה.

01111111(1 (01 111111]10( 1
*א ודה !
* אודה !

*א ודה !
עכשיו כבר מותר לגלות כי הסיבה האמיתית להתמוטטות של
גאולה כוכי לא היתה הדיאטה שגזרה על עצמה, אלא התמוטטות
עצבים. מסתבר שיש כמה וכמה גירסות לסיבות שהביאו
את גאולה נוני אל התמוטטות העצבים. הגירסה הראשונה אומרת
כי הסיפור בסרט הזכיר לה מאד את סיפורה האישי. גירסה אחרת
אומרת שמי שעירער את עצביה של גאולה היתה דווקא —
אופליה שטראל. מסתבר שהשתיים לא החליפו ביניהן מילה
כל עת הצילומים, פרט לסצנות המשותפות שלהן וכי שררה
ביניהן קרירות בלתי מובנת.
בעלה של גאולה ניסה כל העת להוציא־לשחרר את גאולה
מהתחייבויותיה בסרט. גאולה עצמה נעדרה כשבועיים מצילומי
הסרט. פעם פקדו אותה התקפות ואז נפסקו הצילומים, ובעלה
נהג לקחת אותה לדירת חברים בפתח־תיקווה. גאולה נמנעה בעקשנות
מלהתראיין. היא נבהלה מכל הרעש סביבה. כאשר שמעה
שעיתונאים אמורים להגיע לצילומים, ברחה מהצילומים ונעדרה
כל היום.
גאולה התחילה להתנהג כפרימדונה בתקופה האחרונה. היא
התבודדה. סירבה לאכול יחד עם הצוות, דרשה לקבל אוכל מיוחד
והעלתה כל העת דרישות מיוחדות.
התאמה, החליטו השניים שאולי כדאי
לעשות הפסקה במערכת היחסים, אמרו
ועשו וחזרו לחיות יחד. אבל זה עדיין
לא סוף הסיפור, טלי שהיא יפיפיה בזכות
אמא תימניה ואבא יקה, לומדת פילוסופיה
ומדעי הרוח באוניברסיטה.
יום אחד באה להרצאה, אבל לצערה
המרצה לא הגיע. ארזה את הספרים והמחברות
וחזרה הביתה בדיוק בזמן לתפוס
את דון שלה עם איזו נקבה במיטה. מייד
זרקה את שניהם מהבית ונתנה הוראה חד
משמעית לדון, לא לחזור לעולם. למחרת
הלכה לבנק לבטל את חתימתו של דון
על החשבון המשותף של שניהם ובו 4000
דולר, אבל אד לה לטלי, כשגילתה להפתעתה
שכל הכסף כבר נעלם מזמן מהחש בון.
דון הגיע לפניה, ניקה את חשבון
הבנק כאילו לא היה ולא נברא.
נו, זה באמת לא נעים. חיים כל־כך הרבה
זמן עם בנאדם וטרד בום. אבל לא טלי
שתילחם ותתבע לדין, היא יושבת בשקם,
מבכה על הכסף ועל השנים שעברו ורק
מתפללת שדון יעלם לה מהחיים אוען
ולתמיד.

לא דבי ולא יעו
למרות ש אינני נ מני ת עם חובבי הפאט־פות,
לפעמים יגם אני בולעת לוקשים. זה
מה שקרה לי כנראה עם הסיפור שפירסמתי
במדור זה בשבוע שעבר על דכי, מי שהיתר,
חברתו של הצייר שלמה צפריר,
ושעזבד, אותו ואת הארץ כולה לאנחות.
ציפור קטנה לחשה לי, שהסיבה לפס
שהשאירה דבי אחריה אינו אלא •שחקן
הקולנוע הצרפתי, דינו ונטורה, שהובא
לארץ לפני מיספר חודשים בידי המפיק
ארנון מילצץ, התיידד כאן עם דבי ואף
הפך אותה לידידתו הצמודה במינכן. ובכן,
מסתבר שלא דבי ולא יער ובטח לא ונ־טורה.
ונטורה
הוא אחד הבודדים שבכוכבי
הקולנוע הצרפתיים שעתוני־הרכילות ה־פאדיסאיים
כמעט אינם מזכירים את שמו.
הוא חי באושר מם אשתו ובטח שלא יכול
היה ׳להפוך את דבי לידידתו הצמודה,
מפני שלפי העדויות החדשות שקיבלתי
לא רק שהוא לא ראה אותה מעולם,
אאל שספק אם אפילו שמע את שמה אי״
פעם.
ככד. זה בעסקים האלה. לפעמים נופלים
בפת של רכלנים מרושעים. זה כנראה
חלק מהסיכון המקצועי. אז לא נותר לי
אלא לבקש בהזדמנות זו מחילה מוונטורה.
אם השורות אודותיו בגיליון הקודם הגיעו

גאולה גוני
קצת במתח
חדש בוונצואלה

במזל טוב ובשעה טובה עומד הדייל ,
היפה ביותר באל־על לבוא בברית הנישו־

וון
אין. נבון שהרבה בחורות תשבנה ותבכי־ $

נה, אבל לעומתן ישבו הרבה בחורים קוג־ י
קורנטים וישמחו שסוף־סוף יצא
מתחרה רציני, וכוונתי לאכיהו
בנה של מאמנת הכדורסל לנשים
אחרי שנבחרת מכבי תל־אביב בכדורסל
תל־אביב. המאושרת היא אווה, גרושה
הכניסה את כל העם הזה להיסטריה, לא
המבוגרת ממנו בשלוש שנים, מוונצואלה
פלא שכל שחקן כדורסל, כדוריד וכדורגל הכירה שבאה ארצה לביקור מישפחתי,
הפך אליל לאומי אחד ויחיד. אחד כזה
את אביהו ומייד נדלקה ביניהם האהבה.
שיש לו הכל בחיים, הוא שמוליק נח־אז
אומנם נכון שהיא עשתה לו ברז
מיאס, רווק בן ,32 כוכב לשעבר של
רציני באמצע הרומן, אבל הם התגברו יחקבוצת
בני-יהודה ושל נבחרת ישראל.
דיו. לא יעברו ימים רבים ואביהו יגמור
הבחור שאומנם כבר לא סטאר בענייני
עם החוזה הזמני באל־על ואז אמורים
הכדור, עדיין שומר לעצמו את המקום
שניהם לנסוע יחד להוריה של אווה בוונהראשון
ביציע, וכוונתי לסטאטוס שלו
צואלה לניו־סטרט. אומנם יש כאלה שאומבחיים.
הוא המיר כדור אחד בהמון כדורים
לאביהו שאם פעם אכלת אותה בברז,
רים קטנים ונוצצים — היהלומים, וכנראה
אז אין שום ביטחונות שלא יחזור הקטע
שנחל הצלחה רבה מאד בשטח זה, כי
שוב, אבל אלה הן רק דיעות קדומות
הוא הולד ברחוב מדושן עונג, נוהג בוהחתונה
תתקיים כנראה באפריל.
מכונית משגעת ועל זרועו תלויה מזה
ומה הוא אותו הברז? אז לפני כמה
ארבעה חודשים דוגמנית־צמרת תמי כן״
חודשים, במיסגרת הבילויים והאהבה, יצדוד.
השניים כנראה מאוהבים ברצינות,
או אביהו ואווה לבלות במועדון, שם הכיכי
חברים קרובים מספרים על חופה וקירה
אווה את היהלומן הישראלי שמחלק
דושין באופק הלא רחוק.
זמנו בין ישראל לבלגיה, אלי סברנסקי.
מרגע ששמה עיניה באלי זה, התבלבלה
ואיבדה את הצפון, ותאמינו לי שאני בכלל
לא מאשימה אותה, כי קשה שלא להתבלבל
כשרואים את זוג העיניים הענקיות
הכחולות, ואת רעמת השיער המתולתל
השחרחר של אלי בעל הקסם האישי.
השניים נדברו להיפגש. אחרי כמה מיפי
גשים מן הסוג המוסתר, החליטו להיפגש
שוב בריביירה הצרפתית. אמרו ועשו. נסע
אלי ואחריו אווה ושניהם בילו כמה שבועות
טובים. אבל אין טוב בלי רע.
לא עברו ימים רבים ואביהו עלה על
עניין הבגידה ועוד של אשתו לעתיד, וכאן
נעזר בעבודתו והגיע לאירופה כחץ מקשת.
אחרי ששוחחו על הכל, עזב אלי את הריביירה
לכיוון בלגיה ואילו אווה עזבה
לטובת אביהו וחזרה ארצה. הכל הושתק
ולא עשו רעש מהעניין, וכיום כפי שכבר
צויין עומדים השניים לפני החופה, אז
שיהיה במזל.
אליו בצורה כלשהיא.
שלא יהיה ספק: לוונטורה לא היה כאן
שום אבנטורה.

שמוליק נחמיאס ותמי בן־ דויד
לגמרי ברצינות

101111111011111נ לן 0111111
אנשי

חשובי

לא בכל יום מקדמת מדינת ישראל את פניהם של אנשים
השובים כמו אלה שאני מתכוונת לספר לכם עליהם. שני זוגות
הגיעו בשבוע שעבר ארצה כאורחיו של הזמר י;אל 3שן
ושל אישתו היפה מיקה• הראשון הוא לם לובין ורעייתו,
שהוא מנהל הברת התקליטים של אלטון ;׳ץ. הנ״ל בא ארצה
כדי להכין את הרקע לביקורו של אלטון בארץ. חוץ מזה, כמובן,
הוא יהודי שאחרי שיכנוע רציני מצד יגאל, החליט להמיר
טיול בספרד בטיול בארץ הקודש.
הזוג השני הם מארק לונדץ ואישתו מאריאן, שהם זוג
מוזר לכל הדיעות. השניים הכירו לפני שנים, כשמריאן היתד.
האמרגנית של הזמרת האנגלית לולו, ומארק כתב לה אז את
השיר לאדוני באהבה. מריאן היתד. נשואה ואם לילדים ומארק
היה רווק קנדי גבה קומה מזוקן ושרמנטי. בקיצור, מבט אחד
הספיק להם כדי להבין שמה שהם רוצים בחיים זה בעצם להיות
יחד. בלי הרבה בעיות עזבה מריאן את הכל ונישאה ברוב
אושר למארק, ומאז יצא מתוק. מארק הוא כיום אחד המפיקים
הגדולים בעולם. הוא היה עם להקת לד צפלין, ומילחמת העולמות
זה הבייבי שלו. עכשיו לקה גם את יגאל בשן תחת חסותו.
כשהגיעו האורחים החשובים לשדה־התעופה ויגאל, עם המון
פרוטקציה, קיבל אותם בתוך אולם הנוסעים נוצרה לפתע בעיה :
בדרכונה של מריאן היתד. חותמת של אשרת כניסה לנסיכות
הנפט דובאי. וכאן החלו הבעיות, מה, מי, איך ומתי היתד.
בדובאי? וכמה שהסבירה שהיא ביקרה שם עם הזמרת לולו
לפני כשלוש שנים, והיתה שם רק במיסגרת תפקידה כאמרגנית,
עדיין היו שאלות לשאול. בסוף הכל אומנם עבר בשלום, אבל
יגאל קיבל פריחה כשרק חשב מה עלול היה לקרות. כיוון
שהכל היסתדר לבסוף על הצד הטוב, ניתן לקוות שאלטון ג׳ון
יבוא וישיר בארץ בקרוב. ואז אולי נוכל סוף־סוף לשמוע את

מאד

מארק לונדון ויגאד בשן
מוסיקה בדם
השיר שהוא כתב לבשן, כששניהם יעמדו על הבמה וישירו
אותו. ואם זה לא יהיה רגע היסטורי, אז מה כן?

11 זז 1חו1
חוצות הולכי רגל ונהגי מכוניות עצרו את
ריכבם ברהובה הראשי של רמת־גן למראה
התופעה המשונה: שלושה כוכבי כדורסל,
אולסי פרי; ,׳ים כוטרייט ופול
מקראקן עמדו בחצות הלילה ליד אחד
הבתים ושוחחו בטלפון שהשתלשל מקומה
שלישית. רק אחרי שראו בסמוך את מית־קני
התאורה ומצלימות הקולנוע, הבינו
שהיתה זו סצנה מתוך הקומדיה החדשה
של זאב רווח לא לעלות יותר.
אבל מה שבעצם אף אחד לא יודע עד
היום, וזה סקופ הסקופים, הוא שידידנו
החדש מקראקן היפה והשחרחר הוא לא

מיקרה לא נעים קרה לפני כשלושה
שבועות לדליה שפלן, מנחה ומתכננת
תצוגות אופנה! ארנקה נגנב מאחרי־הקל-
עים בשעת היותה באולם התצוגה, כשבתוכו
כשלושת אלפים דולר ושלושה צ׳קים
חתומים ופתוחים מבעלה יהושוע, מבעלי
בית־החרושת לקופסות פח.
אבל, זה רבותי, עדיין לא הכל, היו שם
צ׳קים חתומים ומזומנים של קליינטים,
וגם כמה מאות לירות ישראליות. זה לא
נעים !
ניכנסה דליה לשוק רציני, נסעה הביתה
אבלה וחפויית ראש, ישבה בבית בוכה
בכי היסטרי, מחכה לבעל שיבוא לשמוע
את בשורת־איוב שיש בפיה לספר לו, ו־פיתאום,
מצלצלים בדלת וזוג צעיר עומד
בפתח כשבידו של הבחור הארנק.
מתברר שהשניים הלכו לסרט ובדרך
ניכנסו לתחנת דלק למלא דלק במכונית,
ועל הריצפה, לייד המשאבה היה מונח
הארנק. הרים הבחור, פתח וראה את ה אוצר
שיש בפנים, מייד חיפש שם וכתובת,
ויתר על הסרט העיקר להחזיר את האבידה.
דליה, מרוב התרגשות, אפילו שכחה
להודות לזוג הצעיר וחיפשה בפאניקה מה
נגנב. לשימחתה גילתה שכל הדולרים ו־

דליה שפדן
היכן הכסף?
הצ׳קים חיים וקיימים, ורק הכסף המזומן
איננו. אבל מה זה כמה מאות לירות ישראליות
לעומת סכומים אסטרונומים בצ׳קים
ובדולרים? כמה טוב לדעת שיש עדיין
אנשים ישרים בארץ.

נישואין נוסח מכסיקו
זוכרים את שבוע מכסיקו שנערך ב־שרתון
בתל אביב? מי שגם תזכור לטובה
וגם יצאה מורווחת משבוע זה, היא צעירה

פול מק־קראקן ואשתו ג׳יין
נש ואין בסתר

כל־כך רווק מבוקש, הנ״ל, רבותי, נשוי
ויביא את אישתו ;׳ין מלום אנג׳לם. לשני
אלה אולי אין כתובה מהרבנות, אבל יש
בפירוש בית יפיפה וזה ממקורות יודעי
דבר בברלי הילס, השניים נשואים כבר
בסוד,
כמה שנים והסיבה לשמירת הדבר -ד,
ידועה רק להם, אבל עכשיו אחרי שהסוד
כבר לא סוד, הם יכולים לצאת החוצה לחופשי.

יפה
גבוהה ושחורת שער בשם רדתי
ארוואי בת .21 בימים ההם כשרותי עבדה
כמוכרת בבזאר, היא הכירה את דילוי
סדקול, גרוש בן ,37 יפדדתואר ועשיר.
הכל החל סתם ככה כרומן של יום
יומיים, אבל הרומן הקצר הסתיים בימים
אלה בבית־הכנסת הגדול באקפולקו.
זה קרה כך: שבוע מכסיקו נגמר ודיקי
נסע. רותי חזרה לעבוד ברבנות הצבאית.
אבל אז החלו מגיעים המיכתבים, וגם
שיחות הטלפון, ופיתאום הגיע גם כרטיס-
הטיסה, ורותי, שהחליטה שבעצם למה לא,
השתחררה מצה״ל ונסעה אל בחיר ליבה.
שם החלה האהבה מלבלבת, עד שדיקי
החליט לקחת אותה אל הוריו הגרים בלונדון.

מ תול תל ת
העליזה
מי שמסתובב בתל־אביב של לילה ולא
מכיר את ורד פרת המתולתלת, שחורת
השער, בעלת הגוף החטוב, והקומה הגבוהה
בטח שלא מסתובב בתל־אביב של היפים
והיפות. אבל אם עדיין יש לכם ספקות
בנוגע למי ומה היא ורד, תרשו לי לספר
לכם עליה משהו לצורך הרקע. אז ככה,
היא החלה את דרכה המוכרת בעיר כמלצרית
במועדון, כבשה את עולמה כשר.צ־הילה
את רוחה של המישלחת המצרית
שבאה לשיחות השלום, כשרקדה לפניהם
ועשתה להם עינים.
ורד גם ידועה בתור רקדנית ממדרגה
ראשונה ומדי פעם נותנים לה קטע סולו
על הבמה. בקיצור, ורד, שנעזוב את שם
מישפחתה בצד הפעם, היא דינמית ומלאת
מרץ וחיות, אין אצלה רגע שישעמם או
יחלוף בלי פעילות.
בשנה האחרונה היא גרד. עם שלום
פ;ם טר בעליה של חברת מחשבים גדולה.
שלום עצמו הוא חתיך מבוקש ובעל מכונית
מבוקשת, שלא מתבייש לעשות עיניים
לכל נערה נחמדה. בקיצור, שני אלה החלו
את דרכם ברומן סוער, וורד עברה לגור
עם שלום.
אחרי כשלושה חודשים החליפה את הסטאטוס
ובמקום חברה הפכה העוזרת הפרטית
שלו. לדבריה, היא רק גרה שם
ובתמורה לחדר היא עושה את עבודות
הניקיון, הבישול, הכביסה, והגיהוץ. היא
לא ליקקה דבש בביתו של פנסטר זה, מה
עוד שהלב דאב וכאב בכל פעם שזה
הביא הביתה בחורות וורד היתד. נישארת
מיותמת בחדר השני. לבסוף, כמובן, הרגישה
שהגיעו מים עד נפש, קמה והחלה
גם היא מחזרת אחרי המין החזק, עד
שתפסה צרפתי אחד אנונימי עדיין, פשוט
בגלל שאף אחד לא שמע או ראה אותו,
התאהבה בו, לדבריה, ובימים אלה עזבה
את הארץ לטובתו. חברותיה הקרובות
מספרות שפשוט נשבר לה מהמצב עם
פנסטר, וכדי לצאת מהעניין בכבוד המציאה
את המאהב הצרפתי.
אבל עד שעזבה, עוד ראו אותה כשבאה
לבלות ערב עם אליל הכדורסל האיטלקי
מנגין. הבחור ששמו מעביר חלחלה בקרב
שחקני הכדורסל הפך גם אליל ישראלי
בכל, הוא עשה לו פה חברים והרגיש כמו
בבית ועם ורד תלויה לו על הכתף מה עוד
צריך הבנאדם, אולי ניצחון היה עוזר לו
אבל לא לנו^ .לכן המצב נוח מאד לוורד
שנסעה פאריסה, למנגין שהפסיד ונסע הבי תה
ולפנסטר שנושם לרווחה ומחפש בימים
אלה עוזרת חדשה.
דירת רווקי
מכירים את עדי סמל, רווק נאה המש מש
כאחד ממנהלי מוזיאון תל־אביב? ואם
אינכם מכירים אותו אולי אתם מכירים
את שיה ברייצבר; כתב ידיעות אחרונות
וממונה על הצגות וסרטים במוזיאון?
או שכן או שלא. מה שרציתי שתדעו זה
ששני אלה כבר חיים בייחד למעלה משנה,
בלי לעשות רוח ורעש. דירתם ממוקמת
במרכז התיפארת של תל־אביב, ושניהם
בעלי תפקידים בכירים, מאכלסים את תל-
אביב של הלילה, הודות לנועם סמל האמרגן,
אחיו של עדי, יושבים תמיד בשורה
הראשונה בכל מופע בידורי. אתם רואים?
אפשר גם בשקט.

אביה של רותי, שהוא סופר, יצא מעורו
מרוב אושר. חתן שכזה תמיד רצה לבתו.
מייד אמר פעמיים כי טוב וכיום אפשר
למצוא את רותי מסתובבת בדיזנגוף כשראשה
בעננים, מחכה לרגע שתגמור את
כל סידוריה כאן ותחזור למכסיקו לבחיר
ליבה המחכה לה עם טבעת נישואין.

א רי א ל

״פול יקירי,
אתה משאיר לי מעט מאוד דברים
למען התענוג.״

חזרה לתחילת העמוד