גליון 2165 מתאריך 28 בפברואר 1979

המחיר

״העולם הזה״ ,שכועץ החדשות הישראלי. המערכת והמינהלה :

תל־אכיב, רחוב גורמן ,3טלפון 243386־ .03 תא־דואר 136
מען מברקי :״עולמפרס׳׳ .מודפס ב״הדפוס החדש״ כע׳׳מ, תל־אביב,
רה׳ בן־אכיגדור. הפצה ״גד״ בע״מ. גלופות: צינקוגרפיה
״כספי׳׳ כע״מ. העורך הראשי: אורי אבנמ העורך: אלי תבור. עורך
תבנית: יוסי שנון * עורכת כיתוב: ענת ישראלי. צלמי־מערכת:
ציון צפריר וגילה דזץ. ראש המינהלה: אברהם
סימון. מחלקת המודעות: רפי זכרוני המו״ל: העולם הזה כע״מ.
אינני יכול להסתיר את התפעלותי מה־רומן־במיכתבים
ומעוצמת החוויה שהע ניק

מדודה של רחל המרחלת הוא אולי
השנוי במחלוקת ביותר, מכל מה שמת פרסם
מעל עמודי העולם הזה. סקרים פני מיים
שערכנו מעידים כי זהו אחד ה מדורים
הקריאים ביותר בעיתון. אולם
יחד עם זה יש גם בין קוראיו המושבעים
והנלהבים רבים המתקוממים נגד הדפסתו.
הטיעונים שבפיהם נושנים כשנות קיומו
של המדור .״רכילות זולה,״ ״סיפורי משר תות,״
״חדירה לתחום הפרט,״ ״גלוריפי־קציה
של נערי ונערות־זוהר,״ אלה הם
רק חלק מההגדרות, שנועדו לשלול את
זכות קיומו של המדור.
אין אנחנו מסכימים עם כך. במהותו
זהו מדור חברתי, מהסוג הקיים גם ב-
מכובדים שבעיתוני העולם. הוא אמור לש קף
כמה היבטים של חיי החברה הישרא לית,
שלא ניתן לדווח עליהם בשום צורה
עיתונאית אחרת. אפשר לשלול אותם
או לחייב אותם, אולם אי אפשר להתעלם
מהם. הם חלק בלתי נפרד מהמירקם ה חברתי
שנוצר במדינה. סיפורי רחל ה־מרחלת
נותנים למעשה ביטוי לסטנדרטים
המוסריים המשתנים בחלק מסויים של ה חברה
הישראלית, לסמלי המעמד המת חלפים
שבו ולנורמות חברתיות, שלמ רות
היותן נחלת חוג מצומצם בילבד,
יש להם השלכות על מיגזרים נרחבים.
עיתון המתיימר גם לשקף את ״ריתמוס
החיים ודופק הזמן״ — סיסמה שהיתה
טבועה בראש עיתון זה בימיו של עורכו
הראשון, אורי קיסרי — צריך לספר לקור איו
גם על פניה אלה של החברה הישרא לית.
כמובן, בהתייחסות הערכית הקלילה
ובמישקל הנוצה ההולמים אותם.
אלא שגם ההצדקות הרעיוניות האלה
בטלות ומבוטלות נוכח לידתו של נימוק
אחד נוסף. בשבוע שעבר ראה אור ספר
עברי חדש, שמחברו מעיד עליו כי נכתב
ביגלל וכתוצאה מקיומה של רחל המרחלת.
אני מתכוון לספרו של המשורר מנחם בן,
פלונטר. ואילו נוצר המדור והתקיים אך
ורק לצורך הולדת רומן זה, די היה בכך.

איני מכיר את מנחם בן אישית, וקרוב
לוודאי שלוליא הסקרנות שהתעוררה בי
למיקרא ההקדשה שרשם על עותק ספרו
שהשאיר לי (״לאלי תבור, שכל העניין
— של הספר הזה — התחיל איכשהו ב־

...עכשיו אני רוצה לספר לך איך בדיוק
התחלתי כן לכתוב לך. ובכן, בעצם הת חלתי
לכתוב לך כשהתחלתי לכתוב את
הרומן. אחד המרכיבים הנפשיים של ה דחף
שלי לכתוב לך את הרומן, היה קטע
שהופיע בהעולם הזה במדור רחל המרח־לת.
אח ביקשת מתנחום לשלוח לך את
הקטע. והוא לא שלח, פשוט מכיוון שאותו
גיליון של העולם הזה לא הגיע לידיו.
אני מניח שהקטע בהעולם הזה כבר נש לך
אלייך (או על־ידי אחותו של יגאל
או מישהו אחר) ,אבל אס במיקרה לא,
אז בואי אצטט לך פחות או יותר במדוייק,
מן הזיכרון, מה כתבו בהעולם הזה. אגב,
אין לי מושג איך זה הגיע להעולם הזה :
האס סן החוגים התל־אביביים? (מוקד,
גדעון ספירו, מנר, אהרון בכר — כל
אלה שמעו את הסיפור ממני בקפה פראק
בתל־אביב, אז באותו יום כשהגעת לקפה
פראק עם בשמת) ,או אולי זה הגיע מירו שלים
(מישהו ממבקרי טעמון או הגלריה
הקטנה) .כאמור, אין לי מושג, וגם לא
השתדלתי לברר במיוחד. מכל מקום, אם
במיקרה לא הגיע אליכם הקטע, הרי
ציטוטו בערך: כותרת הקטע היתה ״ה אהבה
ניצחה את השירה ״,והוא הופיע,
כאמור, במדור רחל המרחלת.
זה, בערך, מה שניכתב באותו קטע (ש התפרסם
איפה שהוא בסביבות חודש
אוקטובר) :״היה היה משורר צעיר, תיק-
וות השירה העברית והיא היתה יפהפייה
צעירה, תיקוות המשוררים, שאף הספיקה
קודם לכן לעבור תחת ידיו של משורר
ידוע אחד. תיקוות השירה ותיקוות ה משוררים
נפגשו, התאהבו, והחליטו להת הספיקה עוד חתן.
היפהפייה הצעירה

״ תי קוו ת השירה
והמ שו ררי ם״
את הפרטים על נסיבות כתיבתו ו תוכנו
של פלונטר, על ההיבטים השערו־רייתיים
והרכילותיים שבו, קראת אולי
במדור הספרותי נמר של נייר (העולס
הזה .)2163 לאיזכור, הרומן אינו אלא צי רוף
של 11 מיכתבים, שכתב המשורר מנ חם
בן לגרושתו יעל, אחרי שעזבה את
הארץ עם ילדתם המשותפת, בשמת, ב חברתו
של יגאל ארנס, בנו של יו״ר וע-
דת־החוץ והביטחון של הכנסת, ח״ב ה ליכוד
משה ארנס.
המיכתבים, שנכתבו בסיגנון כימעט אנ־טי־ספרותי,
ברצף של עשרה ימים בעת
שירותו הצבאי הסדיר המאוחר של בן,
תוך ניסיון לשכנע את גרושתו לחזור
אליו, הם תעודה אנושית יוצאת־דופן.
אינני מוסמר לשפוט את ערכם הספרותי
ואינני מתיימר לעשות זאת. אבל כקורא

פופר מנחם בן
כתיבת הרומן החלה בעזרת רחל המרחלת
עיתון שהוא עורכו לא הייתי טורח
לקראו. אבל משעשיתי זאת איני מתחרט
על כך. זהו בעיני רומן מרתק, שחשי בותו
היא הרבה מעבר לערכו הספרותי.
על אף היותו סיפור אישי של מקרה פרטי
אוטנטי, הוא קורע פתח לעולמו של דו ר
שלם ומעניק מפתח להבנתו והכרתו.
כיצד תרם דווקא מדורה של וחל ה מוחלת
לכתיבתו של רומן זה, על כך
מספר מנחם בן עצמו במיכתבו הרביעי
לגרושתו יעל שנכתב ב־ 17 במארס ,1975
כחמישה חודשים אחרי שהפרשה המהווה
את בסיס הרומן שלו התפרסמה לראשונה,
בצורה אנונימית במדור, כפי שמפרט בן
במיכתב שהוא אחד ממרכיבי הרומן שלו :

להוציא ספר שירים והס התחתנו, עברו
מתל־לגור
בירושלים השקטה, הרחק
אביב הסוערת. הם בנו להם בירושלים
קן חם, ואף נולדה להם בת חמודה ולא לילות מהם. אבל מאושרים היו
ירושלים הם רבי פיתוי, ויום אחד, ב אחת
המסיבות, פגשה היפהפיה הצעירה בעצמו
בחור
צעיר, ארך שיער, שהוא
מצפניסט שרוף ובנו של חבר־כנסת ידוע
מן הליכוד. והם התאהבו. הבעל, שהוא
בחור ליברלי ומתקדם לא התנגד. הוא
רק הציע הצעה: להתחלק. שלושה ימים
בשבוע הוא יהיה עם האשה ושלושה —
המצפניסט. אבל הבחור ארך השיער הז דעזע
וחימה בערה ב ו: מה? להתחלק

עם שאהבה נפשי 7ועוד עם בעלה? וכש״
המשורר הצעיר הסביר לו שאס הוא לא
יסכים יהיו לו בעיות, לא היסס הלח
וכעבור כמה ימים אפשר היה לראות את
המצפניסט, את האשה ואת הילדה, בנמל־התעופה
על שם בן־גוריון, במטוס ש הוביל
אותם לניו־יורק. האהבה גברה על
השירה.״

״עבודה על
הקורא התמים...״
ובכן, זה היה הקטע שהופיע בהעולם
הזה והציטוט שלי די מדוייק ודי מילולי.
כשקראתי את זה היו לי כמה תגובות :
ראשית החניפה לי הצורה שבה הוצגתי
כ״תיקוות השירה העברית.״ החניפה לי
הצורה שבה הוצגת כ״יפהפייה צעירה,
תיקוות המשוררים.״ החניפה לי הצורה ש בה
הוצגתי כ״ליברלי ומתקדם״ וכר. שנית,
התרגזתי על שיוחסה לי ההצעה האידיו טית
״שלושה ימים אני ושלושה ימים
הוא״ (בצבא, כשקראו את הקטע, שאלו
אותי מי יהיה איתך ביום השביעי, שהרי
יש שיבעה ימים בשבוע).
מכל מקום שיעשעה אותי הרכילות
הזאת, כפי שהתפרסמה, וכמה, גס כשה־עובדות
בעיקרן נכונות, עובדים על ה קורא
התמים או הלא תמים של העולם
הזה. כי מה חושב הקורא התמים (למשל,
קוראי העולם הזח בקיבוצים) למיקרא
הקטע הזה? הוא חו שב: איזה אנשים
נפלאים ! איזו עירוניות זוהרת ! הוא ״תיק-
וות השירה העברית,״ היא ״יפהפייה צעי רה,
תיקוות המשוררים״ והאדם השלישי
הוא ״מצפניסט ארך שיער, בן של חבר־כנסת
ידוע של הליכוד.״ ״איפה הם ואיפה
אני? ״ חושב הקורא התמים. ואיזו ליב ראליות
נאורה: שלושה ימים ב שבוע אני
ושלושה ימים בשבוע המאהב (אבל להי כן
נעלם היום השביעי? להיכן באמת
נעלם היום השביעי?).
ועוד חושב הקורא התמים: כשהמאהב
לא מוכן לשעות לעצת הבעל, הוא לוקח
את האשה והבת ונוסע ניו־יורקה. לא
פחות. והכסף מהיכן? מה פירוש 7לאנ שים
האלה הרי אין ביכלל בעייה של כסף.
איפה הם ואיפה אני? חושב הקורא ה תמים.
כמובן,
הירגשתי גם מאוד טיפשי כש קראתי
שבנינו לנו ״קן חם״ בירושלים.
בתנ״ך יש ביטוי ״בית מלא זיבחי ריב,״
והרי ב רו ר שזהו תיאור הרבה יותר מדו־ייק
לדירה שלנו במעברת תלפיות לשע בר,
מאשר ״קן חם״ .וכמובן, כמה רחוק
מהמציאות המסובכת והמסוייגת של רא שית
היכרותינו, התיאור ״תיקוות השירה
ותיקוות המשוררים נפגשו, התאהבו, ולא
היה קץ לאושרם
איך שלא יהיה, עובדה היא שדווקא ^
הקטע בהעולם הזה היה אחד המרכיבים [
הרגשיים של התאווה שהתעוררה בי לכי ן
תוב את הרומן. ראשית, שמחתי (אני ז
מודה) שכוניתי ״תיקוות השירה העברית >
וזכרתי איך הייתי תיקוות השירה העב־ ן
רית (ולדעתי, גם היום, קיים לגבי מתח־ ץ
ציפייה גדול כמשורר מצד הרבה אנשינו 1
— אני מקווה שלא נשמע שחצני) וחשבתי 1
משהו בנוסח ש״מגיע למי שראה בי תיק־ ן
וות השירה העברית שאכתוב משהו נפ־ |
לא״ וחשבתי (את זה חשבתי עוד קודם) ן
שבאמת אפשר לכתוב רומן נהדר על ה אמת
של כל מה שקרה: מיהו אותו ״תיק-
וות השירה העברית״ (שהעתיק וגנב כל
כך הרבה שורות ורעיונות, מכל כך הר בה
אנשים ושירים, וחיקה את ברונובסקי
וחיקה את תנחום וחיקה את זך וחיקה
את א בי רן?) ומיהי אותה ״יפהפייה צעי רה,
תיקוות המשוררים״ (שכשבאה לרא שונה
לתל־אביב אמרה שקוראים לה עגי־^
בולת שדה) 7ומה קרה ביניהם ואיך ־י׳
חתנו ואיך התגרשו ומה בדיוק קרי
דברים זר מו לי מאוד וחשבתי
תוב רוסן על היחסים בינינו,
ממני בחדווה ובשטף, בשטף של
ובשטף של כאב, אבל בעיקר בשטף.
עד כאן הקטע של מנחם בן. כמו המדור
שדחף לכתיבתו כך גם הרומן כו לו: ל ב״
אורד. כתיבה רכילותית. למעשה: פיסת!
חיים המספרת לנו לא רק על האחרים!,
אלא בעיקר על עצמנו.

ה עו ל ם הז ה? 165

מערכות הסטריאו הקומפקטיות של סוני, מסידרת <ן ןץ ן1־1
עוצבו ותוכננו על מנת לאפשר לך הגאה מקסימלית.
בכל מערכת תמצא מגבר, המסוגל למלא חדר גדול
בצליל אדיר, כאשר הרמקולים, בנוסח להיותם רהיט
יפה, הופכים את הצליל האדיר לעשיר יותר.
המקלט מצוייד ב 4-גלים והפרדת סטריאו יוצאת מן
הכלל מובטחת ע״י מעגלים /קו\/ו
הפטיפון האוטומטי שבמערכת -״פנינה״ ,לא רק בגלל
יכולתו ״להתעסק״ עם יותר מחמישה תקליטים בבת
אחת, אלא גם לכבות את כל המערכתיבסיום התקליט
האחרון(.פרט ל־ <-55 וו\/ו) 1-1
ישנו גם טייפיהקסטות עם העצירה האוטומטית, כאשר
מיקומו במערכת, מאפשר הפעלה נוחה במיוחד.
וכעת, בחר לך את המערכת שתעשה בשבילך את הכל
חוץ מלרקוד !

141\/11)-55

100 וואט ז/¥6י? 0ש!5ט1(/1
18 וואט 8.11/1.5.
פטיפון אוטומטי עם ראש מגנטי ומחט יהלום
טייפ-קסטות ׳וי 01.8ס
זוג רמקולים
להשיג בשני גוונים: חום ושחור.

1\/11) 339א
100 וואט •ו/6״0ק 510ו\/11ו

• 18 וואט .8.11/1.5.
• פטיפון אוטומטי עם ראש מגנטי
• טייפ קסטות
• זוג רמקולים 55-37

1) 229 ואא
60 וואט ־11/111510 ? 0^ 61

• 10 וואט 8.11/1.5.
• פטיפון אוטומטי
• טייפ קסטות
• זוג רמקולים 55-27

י ופאיטיראן

חל״בוד מעותגיט זול־מועצת
הצרכנות
בין חטיבות חרות והליברלים בליכוד עומדת
לפרוץ מחלוקת חריפה בקשר למינוי יו״ר חדש למועצת
הצרכנות הישראלית, במקומו של מאיר (״ממי״)
דה־שליט. למרות שמדובר בתפקיד ייצוגי בילבד,
תובעת כל אחת מהחטיבות את התפקיד לאנשיה.

ת ו גו נן י ך
צ31 ים משבר
קרוב באיראן
מומחים ישראליים לענייני איראן,
הטורפים אחרי ההתפתחויות הפנימיות
שם, מעריכים כי תוך שבועות ספורים
עשוי להתגלות משכר חריף כיותר כין
מנהיג המהפכה איית־אללה חומייני לכין
ראש הממשלה הנוכחי, מאהדי באזארגאן.
המומחים הישראליים סבורים כי משבר זד. עשוי
לאיים על הצלחת מהפכת חומייני יותר מאשר
הארגונים השמאליים והקומוניסטים.

רביו מתבנן
חזרה ל שילטון
ראש־הממשלה לשעכר, יצחק רכין, עשוי
לפתוח ככד כקייץ הקרוב במערכה גלויה
על מנהיגות מיפלגת העכורה.
רבין העוסק באופן אינטנסיבי בפעילות פנימית
במיפלגה, זוכה לאחרונה בפופולאריות מחודשת
ואוסף תומכים למאבקו המתוכנן נגד השתלטות
אנשי רפ״י לשעבר, בראשות שמעון פרס, על מיפלגת
העבודה.
נראה כי האות לפתיחת מאבקו של רבץ על
השילטון תהיה הוצאתו לאור של ספרו.

כספר אומנם אין פרק מייוחד המוקדש
לפרס, אולם הוא שזור לכל אורכו כיקורת
חריפה כיותר על פעילותו של פרס
כתפקידים שונים כמשך עשרים השנים
האחרונות, תוך הכלטת מחדליו וכישלון
הערכותיו ותפיסותיו המדיניות והצבאיות.

..דא להת ערב!,,
פקידים בכירים בממשלת ישראל ונציגים רשמיים
של ישראל בארצות־הברית ״מסבירים״ לאחרונה
למימשל האמריקאי ולנציגי אמצעי־התיקשורת, כי
התקדמות לקראת חתימת הסכם־שלום ישראלי־מצרי
תיתכן רק אם תופסק התערבותה של ממשלת ארצות־הברית
״בענייניה הפנימיים של ישראל.״

נציגי הממשלה טוענים כי הפירסום
הנרחב שניתן בארצות־הברית לידיעות
על הריסת כתים כשטחים המוחזקים,
על עינוי אסירים ועל דיכוי חופש הפעולה
הפוליטי, פוגעים כתהליך השלום.
תביעות נוספות שהועלו לאחרונה על־ידי נציגים
ישראליים: ניתוק מגע עם נציגי מיפלגת העבודה
ועיכוב מתן אשרות־כניסה ושהייה לארצות־הברית
לישראלים, הנמנים על חוגים אופוזיציוניים פעילים.

הורביץ מח 13ן
הוצאת ומון
שר התעשייה והמיסחר לשעבר, יגאל הורביץ, מתכנן
הוצאת עיתון בוקר יומי, שיהווה את ביטאונם
של אנשי האופוזיציה שבתוך הליכוד.

הורכיץ עשוי גם לפתוח, מייד עם שוכו
מביקורו הפרטי כארצות־הכרית, כמסע נגד
המדיניות הכלכלית של הממשלה ונגד
השרים שימחה ארליך וגדעון פת, אותם
הוא רואה אחראים לביקורת הפומבית
והחשאית הנמתחת על תקופת כהונתו כשר.
לא מן הנמנע כי הורביץ יחשוף כמה פרשות
כלכליות, שאירעו מאז המהפך, כדי להוכיח שנעשו
נגדו הכשלות מכוונות בידי שרים אחרים בממשלה.

אנשי חרות מבקשים למנות תעשיין או סוחר
מאנשיהם כיו״ר המועצה ואילו
הליברלים רוצים להעניק התפקיד לאחד
מהח״כים שלהם לשעכר, ידידיה כארי
או ליאון דיציאן.
גם שאר חברי מועצת הצרכנות יהיו כנראה הפעם
אנשים פוליטיים מובהקים שיוכנסו במסווה של
נציגי ארגונים כלכליים.

כתוצאה מכך נראה שההסתדרות לא תסכים
להשתתף כמועצה, תחריף את מאכקה
נגדה כדי להציגה ככלי ממשלתי.
לעומת זאת עשויות להצטרף למועצה אגודת מגן לצרכן

גדעץ פת, כתגובה על האשמות הריסות
שהטיח נגדם.
המלונאים יפתחו במסע הסברה המכוון להוכיח כי פת,
שנכנס לתפקידו כ שר התיירות רק לפני שבועות
ספורים, אינו בקיא בנושא וכי האשמותיו
מחוסרות בסים.

הוזעומר האזרחי
עצר כתב
פרט אחד לא צויין בכתבת התחקיר הטלוויזיונית
המרעישה של רפיק חלבי על יחסם של אנשי המשמר
האזרחי לפועלים הערבים בתל־אביב, ששודרה
בהשבוע יומן אירועים ביום השישי האחרון:
בעת הכנת הכתבה נעצר חלבי בידי אנשי המישמר
האזרחי.

הלכי נעצר על־ידי מפקד המישמר האזרחי
במחוז הדרום, כרוך יפת, שהוא אחיו של
הזמר בועז שרעכי, והוכל על ידו למטה
המישמר, שם היה עצור כשעתיים.
דובר המישמר האזרחי, אילן גונן, טוען כי חלבי לא
נעצר, אלא רק הובא למטה כדי לשמוע שם הסברים
״על כוס קפה.״

אייבי חוגג יר1

ד ר ״ פו ס

מיצווה״ לטיסתו
ספן השלום, אייכי נתן, חוגג כיום
הרביעי השכוע את מלאות 13 שנה
ל״טיסת השלום״ שלו מתל־אביב
לפורט־סעיד. כיום ה״בר־מיצווה״
לטיסה מתכוון אייכי לטוס כמטוס מעל
תל־אביב ולשדר משם דרך תחנת־השידור
שלו זיכרונות וחוויות מטי
פתו הראשונה למצריים, שכה הוכרז
כטעות כ״מת״.
כשעות אחר־הצהריים יזמין אייכי את
מאזיני תחנתו לרחוב דיזנגוף, שם
יחלק 1000 כקכוקי יין לעוברים ושבים
לציון המאורע.

ואירגון הצרכנים הדתיים, שיזכו בתמיכות נרחבות
מצד הממשלה.

רו ג! על תמיר

בתפ קיד טרבר
הבמאי הישראלי המתגורר בצרפת, משה מזרחי,
כותב עתה את התסריט לסרט המישחק הגדול,
על־פי ספרו של היהודי הפלסטיני־רוסי־פולני טרפר,
התיזמורת האדומה. זה היה שמה של רשת הריגול
האנטי־נאצית החשובה במהלך מילחמת־העולם השנייה,
שטרפר, החי עתה בירושלים, עמד בראשה.

את תפקידו של טרפר כסרט יגלם השחקן
ריצ׳ארד דרייפוס והסרט יופק כידי
חכרת ״וורנר,׳ כתקציב של יותר מחמישה
מיליון דולאר.
בינתיים אסף מזרחי פרסים נוספים בזכות סירטו
מאדאם תזה, בכיכובה של סימון סניורה. האגף
לתיקשורת המונים בכנסייה הקתולית האמריקאית
העניק לו את פרס כריסטופר, הפרס הקתולי הגבוה
ביותר לאמנות הקולנוע כ״במאי המצטיין ביותר לשנת
1978״ .גם מבקרי הקולנוע של החוף המערבי
בארצות־הברית הכתירו את מזרחי כ״במאי הסרט
הזר הטוב ביו תר לשנת . 1978״

..אסקימו ל*,ו7ון,,

בניגוד למה שדווח באמצעי־התיקשורת בישראל, עורר
ביקורו האחרון של שר־המישפטים, שמואל תמיר,
בארצוודהברית תרעומת גלויה של הממשלה
האמריקאית, שהדים ממנה הגיעו גם לממשלת ישראל.

האמריקאים הודאגו מסיגנץ דיבורו של
תמיר ומן הרמזים הגלויים שמלוויו ואוהדיו
בנציגויות הישראליות בוושינגטון ובניו־יורק
המטירו על מארחיו האמריקאים.
רמזים אלה כללו את ״הנבואה״ כי תמיר
יהיה כקרוב סגן ראש־הממשלה כמקומו
של ייגאל ידין וכי הוא נמנה כין המועמדים
הרציניים כיותר לכהונת ראש־הממשלה
כישראל.
סיגנון די בורו של תמיר, נטייתו הברורה לניציות
נוסח האגף הימני־קיצוני במיפלגה הרפובליקאית,
והתנשאותו על פני פקידים בכירים במינחל
האמריקאי, זכו לתשומת־לב שלילית ביותר.

מצליח בי פ אן
סירטו של הבמאי הישראלי בועז דווידזון, אסקימו
לימון, זוכה להצלחה בלתי רגילה ביפאן, שם
מוקרנת גירסתו האנגלית מזה מיספר שבועות.
עיתון הקולנוע האמריקאי המקצועי אינטרנשיונאל
מקרין, מדווח כי בחמישה הימים הראשונים של
הקרנת הסרט ביפאן הסתכמו ההכנסות מהסרט
ב־ 300 אלף דולאר (כ־ 6מיליון ל״י).

הסרט הישראלי עשוי לפי התחזית לעמוד
בצמרת רשימת הסרטים הזרים המוקרנים
כיפאן, שלה תעשיית. קולנוע מפותחת
משל עצמה.

ווולך !?ובייל

מודעי* ידר־ד

החיקעוורח

והגי השרי

עוד מנכ״ל מישרד ממשלתי עומד לעוף במיסגרת

מסע הטיהור שמבצעים שרי הליכוד.

השר יצחק מודעי, שקיכל רק לפני מיספר
שבועות גם את תיק מישרד התיקשורת,
עומד לסלק מכהונתו את מנכ״ל המישרד
הוותיק, אלוף (מיל ).משה (״פופיק״)
גידרון.
מודעי מחפש עתה מחליף
כזה יבצע את החילופים.

לגידרון

וברגע

שימצא

חטג־ונאיס וגד 3ת
ראשי התאחדות המלונאים כישראל עומדים
לצאת בשכוע הבא כהתקפת־נגד חריפה
נגד שר התעשייה־המיסחר־והתיקשורת

שר התשתית, האנרגיה והתיקשור
יצחק מודעי, עומד לפתוח כמי
אישי כדי להחדיר לציבור את
דעת הצורך בחיסכץ באנרגיה.
לצורך זה מתכוון מודעי לבנם
הקרובים את כל נהגי שרי־ה
והמנכ״לים ולשאת כפניהם
אישי הרצאה על הצורך בנהיגה
טית כמטרה לחסוך כדלק.
מודעי סכור כי אם נהגי הש
והפקידות הממשלתית הככירה יתנו
דוגמא אישית כנסיעה איטית, עשוי
הדבר לשמש מופת לציבור הנהגים.

וזנשנץ

הו1וו!0

מכוזבים
2165 זהירות — חיקוי !

מאוזן :

) 1בהשאלה: זקן שמרני ומאובן! )5
שחקנית אמריקאית נודעת (ש״מ 10 אס קופה!
) 11 מילת־שאלה! ) 13 אם־הפנינה!
) 14 תרגילי־סדר! ) 15 מסולם הצלילים!
) 16 יחידת־זמן 18 שן המפתח ! )20 אציל
מיקראי! )21 חילזון! )22 מרחף ב אוויר!
)24 התבוננו מרחוק! ) 25 מונח בתורת
החשמל; )26 מו שיע! )28 ציר הדלת!
)30 תוכנית־חדשות בטלוויזיה! )31 אולם!
)32 אסורים; )34נ היר )35 :פ רו דנוי;
)38 מלחין צרפ תי! )39 מילת־חיוב! )41
י די ד! )42 כתובת! )43 בלוטת־הנקה! )45
רצון עז! ) 47 מטבע ישראל (ר״ ת); )48
איוושת הגלים! )50 בא אחרי הברק!
) 51ז מן! ) 52 אבר־תנועה! ) 54 מישתה!
)57 חרסה! )61 כמות גדולה! )62 אולם!
)64 לא קשה! )65 ממערכת העיכול! )66
שנון! )67 בארמית: ז ה! ) 69 הדולורוזה
היא כזאת ! )70 שמיכה ! )72 מגוני האדום!
)74 חלק בספר )75 :לוז )77 :עיטור שעיר
לפנים! )78 אבי המחדהבידיוני ( ש״ מ):
)81 חלקה מבוראת בי ע ר )83 :קרם! )85
רקב; )86 אחו! )88ז את )89 :המפכ״ל
(ש״מ)> )91 קריאת־צער! )93 בהשאלה:
פתי! )95 שיר ה! )96א דון! )98 מילת-
שלילה! ) 100 להבה ) 102 :נהר באיטליה:
) 103 מילת־תנאי! ) 104 מן היבשות! ) 105
אלת־הציד ביוון העתיקה.

מאונך :
) 1מחגי ישראל ; )2סוף בלי התחלה !
)3אגם ג דו ל; )4מסולם הצלילים; )6
מצבת־זיכרון ! )7חודש ! )8סיומת לרבות !
)9זילוף קל; ) 12 עשה; ) 15מ תנזר; ) 16
חודש בשנה העברית ) 17 :הד ר) 19 :
ילד קטן ! )20 שן המפתח ; )2 1אירוע קיצי
של השומר־הצעיר ; )23 אות בא״ב העברי:
)24 ארמדה )26 :ע שיר העיירה)27 :
עיבד את הבצק )29 :תרנגול )30 :מעיין ;
)33 רקיע )3 4 :לבדו ; )36 כסף ; )37 מחלת־ילדות
; )40 מן השוואים ; )41 מכלי השח־מת!
)44 עלוב־נפש; )46 שמא; ) 47 גימגם;
)49 כף־אשפה; )50 בו ץ! )53 נו ט ר! )54
סנדוויץ׳; )55 מספיק!! )56 משמש לקפי־י
צרדלגובה ! )58 לא־טעים ! )59 גם הוא 29
מאונך> )60 תשלום עבור הכלה ! )62 הבל;
)63 מכשיר־עינויים ! )66 חתירה תחת
השילטון; )68ש ש־ב ש! )71 פיקפוק! ) 73
שבועה; )76 נוזל החיים )77 :ני כו ר; )79
מזכיר הממשלה ( ש״ מ) )80 :מידת־שטח!
)82 בהמה דקה! )84 מלחין רו מנ טי! )85
גדול בתורה ! )8 7במקום הזה 90 וידי,
ויצ׳י ; )92 גדו ש 94 מחודשי השנה האז רחית!
)96 מקל עבה! )97 בהמת־עבודה!
)99 מן ההורים! ) 101 כלי־קיבול
) 102 זכר ב ב קר ) 103 :בשבילי.

ג דו ל!

ההומאניות, הגרוע יו תר ממה
בארץ בתקופת התורכים.

יואב כרמי,

שהתרחש

לו קמנדדייוויד היה שם של מוצר מיס-
הרי כלשהו, כי אז היינו עדים בקרוב
מאד לקריאת־אזהרה שהיתה יוצאת מכל בו
טק בטלוויזיה, מפני השימוש בחיקוי
״קמפ־דייוויד
שהופיע לאחרונה בשוק :

(היצרן המקורי בוודאי היה יוצא בהכ רזה,
כי הוא מסיר את אחריותו מפני
נזק הנובע משימוש בחיקוי הנ״ל, ואולי
אף היה מגיש תביעה מישפטית נגד המפר סמים.
אבל מאחר וקמפ-דייוויד הוא מקום
שאליו החליטה הממשלה לשלוח את נציגה,
כדי לקבור באופן סופי את המקור (קמם-
דייוויד ,) 1מן הראוי שאנחנו נזהיר את
הממשלה ונאמר ל ה :״הזהרו מחיקויים!״
שכן הפעם, בניגוד ליצרן המיסחרי, הממ שלה
תישא בתוצאות של קמם־דייוויד
השני ולא י עזרו לה טענות כי הוטעתה
על־יד סוחרים מפולפלים.
יהודה קונפורטם, תל־אביב

מראות הבתים ההרוסים והפתחים הסתו מים
בבטון ובקירות־לבנים, מעוררים חל חלה
וזיכרונו ת אימה. בכל יהודי שעבר
את תקופת השואה ובכל ישראלי שהתחנך
על ״לזכור ולא לשכוח״ מעוררות פעולות
אלה תמיהות רבות (בל שון המעטה) .ערבי
שהתפתה להניח מיטען חבלה, אחת דינו
— להישפט ולהיאסר. אך על מה ולמה
יענשו הוריו, אחיו ו א חיו תיו?
הנזק שנגרם לרמת המוסר ולרמת התר בות
שלנו אינו ניתן לתיקון, וכן גם הנזק
לתדמיתנו בעיני העולם כולו. הניאדנאצים
מצדיקים כיום את אימי-המילחמה בתקופת
מדינת-ישראל של השואה בהתנהגותה
בהווה. יש לשקול מייד את מדיניות המימ־של
שלנו ולהפסיק לאלתר את המעשים
הבלתי־הומאניים הללו.
דן יהב, תל־אביב

איפה ואיסה

המהפך האמיתי

נכונותם של שילטונות צה״ל לעצור את
חיילות־המילואים סרבניות־הגיוס היא ת ער
דודעניו ת לצה״ל. העובדה שצה״ל נאלץ
להפעיל כוח כדי לאלץ בנות לשרת במי לואים
מעידה על איפה ואפיה. כשאנשי

הסופר הצ׳כי הנודע, פראנץ קאפקא,
כתב פעם סיפור קצר שבו הסוכן הנוסע
ג׳ורג, סמסה מתעורר בוקר אחד ומוצא כי
הפך לג׳וק מעורר גועל. ייתכן שלא שמתם
לב לכך, אבל ראש־ממשלתנו היקר מנחם
בגין התעורר בוקר אחד ומצא כי הפך
ל...גאולד, כהן.
ההוכחה? התבוננו בגנדרנות הנשית בה
הוא מתלבט ובוחר את מלבושיו ; בחיבוקים
הכפייתיים שלו בהם הוא חובק גברים
ונשים. ומה בקשר לרגשנות סוחטת־הדמ־עות
של נאומיו, שבהם אין הוא נמנע
אף פעם מלהזכיר את לי בו הנרגש, ב מיי ד
חד כאשר הוא מדבר על החלוצים הגי בורים
של גוש אמונים? או את אהבתו
למיליונרינדנוכליס והערצתו לגנרלים.
האם אין אמונתו, שהוא יכול להק סים
כל אדם, מדינאי, פוליטיקאי או, אפי לו
את האפיפיור, תכונה נ שי ת?
לאחרונה, אך לא לבסוף: טכסיסיו הפו ליטיים
בבית — ראה את הערמומיות שלו
ושל מנכ״ל מישרדו, אליהו בן־אלישר, ב קשר
לנוסחת האוטונומיה — ובחוץ: מיש-
חק החתול והעכבר שלו עם אל־סאדאת. אף
יאכנע לא הית הטובה ממנו בכך. אפילו
לא גאולה כהן בעצמה. האם תתעורר גאו לה
כהן בוקר אחד ותמצא כי הפכה למנחם
ב גין? אין צורך בכך. מנחם בגין ממלא
את תפקידה בצורה נפלאה.
יוסף שריק, תל-אביב

גוש אמונים פגעו בחוק הצבאי, הקימו הת נחלויות
בלתי חוקיות בשטחים או מחסו מים
על הכביש, היסס צה״ל לעצור ולכ לוא
אותם, כי מאחריהם מתייצב גורם פ ד
ליטי. אבל כשבנות עוברות על חוק גיוס־בנות
— הפוטר בנות דתיות משירות ב צד,״ל,
ומפלה אותן לרעה — אין צד,״ל
מהסם לשלוח אותן למאסר, כי שום גורם
פוליטי אינו מתייצב מאחוריהן.
ואם זו לא פוליטיזציה של צה״ל, אז
אני לא יודע מה כן.
יהושע דביר, גבעתיים

באלון גפוח

ירושלים
פוצצתם חושבני שמטרתכם הושגה:
את הבלון הנפוח ששמו אהוד אולמרט,

?פוצץ

בכל פעם שאני שומע על פיצוץ בתים
בגדה המערבית, השייכים למחבלים או
למשתפי־פעולה עימם, אני מתמלא זעם
נורא. אני רוצה לרוץ ברחובות ולצעוק:
״משוגעים ! מה אתם מפוצצים?״ רק לאח רונה
שמעתי סטטיסטיקה נוראה לפיה פו צצו
בגדה בשנים האחרונות למעלה מאלף
בתים כמעשה־נקם על פעולות חבלה. אי נני
מדבר כבר על אי־הצדק שבכך, אני
רוצה להתייחס לנושא רק מבחינה פרג מטית.
המדינה
נאנקת וכורעת תחת מעמסת
מצוקת־הדיור. במדינה הזאת זוג־צעיר
אינו יכול לחלום להגיע לדירה. כל מי
שיש לו דירה הוא מיליונר. והנה באותה
מדינה עצמה מפוצצים בתים. איזה אב סורד
נורא. אין איפה לגור — ומצד שני
מפוצצים בתי־מגורים קיימים. רי בונו של
עולם — אתם רוצים להעניש — אז תע-
נישו. אבל אל תפוצצו. תחרימו את ה בתים.
תנו אותם לזוגות צעירים. תקימו
בהם התנחלויות חדשות. תנו אותם אפי לו
לאנשי גוש אמונים. אבל מה זה ״לפו צץ
בתים?״ זהו שיא הוואנדליזם וחוסר

כך שכיום איש אינו מתייחס עוד ברצי נות
להאשמותיו. קראתם לו ״שקרן״ והוא
(המשך בעמוד )8

ה עו ל ם הז ח 2165

את הדיאו

מו|הו חדש לאוה 1ימ להיות יחד.
:יה ולי״ בניחוח ה^הוב על שניכם.
||ה בסבון ״לה ודי״ ־ תנו לגופכם
חדש .״לה ולי?? ישמור על רעננות
ריח נעים ואחיד בכל שעות היום.
בכלפעילות, בכל תנועה.
״לה ולי״׳ -מבון וגם דיאודורנט

וו רי די

ה עו ל ם הזה 2165

עייזקה גדולה, אותת
החלטת לחתחיל —
תיכשל. אומנם מה זה
תפטיד כטף
משנה.
רב ויקה לן זמן רב
למצב
עד שתחזור
21 נמרס -
סביר. לך, בת טלה,
20 באפריל
אכזבה קשה. מחכה תגידי שלא
אך אל לא אותך ! לא רק בעסקים הזהירו טלה, גם בקלפים תפסיד.
ילך לך,

20 פכר 19-במו׳ץ

בת שור, זהו שבוע של
הרבה אירועים. את נמ צאת
במתח, אולם ה מצב
רק זמני. אל תכנ סי
לוויכוח סוער ש
יעורר
בבן־זוגך תרעו מת
— ותרי לו. קבלי
את החיים כמו שהם.
:1 21 אפריל -
10ג במאי
סכום גדול יבוא לך ב קלות.
הזהרי שלא יה פוך
אותך לפזרנית. אדם חדש אותו תכירי
תוך כדי קשרי עבודה יגלה בך התעניינות.

שוו

חברך לעבודה מנסה
להתנכל לך. הוא רו צה
לרשת את מקומך.
הכה
בו ! הילחם אפילו מתחת לחגורה.
גם הוא לא בוחר ב [

אמצעים במלחמתו בך.
את, תאומה, עומדת
21 במאי ־
20 ביוני
השבוע בפני פרשת-
דרכים. חישבי היטב
לפני שתיבחרי את הדרך בה את חושבת
ללכת. אם תבחרי נכון, תהיי מאושרת.

11 אן ןן י1

רע לשתיית משק^ז
הס ישפיעו עליך לרעה. גס
לך. השתדל להתאפק ! תוכנ^ן
חושב זמן רב, הולכת
זמתגשמת. המשיך לע בוד
קשה. זה ישתלי׳
של הלך
בסופו

לך, בת מאע
לי מלית. הפתעה אבל כש תקבלי אותה
אל תראי סימני התפע לות,
התנהגו בטיבעיות,
23 בספטמבר -
22 באוקטובר
השתדלו לשמור על מר־איכס
החיצוני והרבו ל חייך
לאנשים איתם אתם באים במגע יומ יומי.
במישור הרומנטי שבוע רגיל בהחלט.

ן אזו״ו[

אם חשבת לרגע שזהו זה — תתאכזב. לזעזוע בימי סוף השבוע את צפוייה
שיתן בך את אותו תיו.
זו השעה לערוך
הנפש.
חשבון את עבודה
טעות בענייני
צפוייה לך ביום שישי
הקרוב, שתביא אח ריה
סיכסוך עם ה עליך.
במי ממונים
שור
הרומנטי אין שי נוי,
ידיד ישן ממשיך
להתחזות כמאהב; אל
תאמיני לו• לכן הזהרי מלהיענות לפי תויו.
המשיכי בדיאטה. לבשי שחור.

אס לא תתחיל בדיאטה מייד — לא תוכל
לעבור בפתחים צרים. מראה פניך הולך
ורע מיום ליום. זה רק
באשמתך ! הגיע הזמן
לשמור על שתתחיל עצמך. מצב בריאותך
לקוי. שוב באשמתך !
אתה חושב שחוסר״שי־נה
יגרום לך לפרו ח?
אתה טועה ! לך, בת
קשת, יש יותר מזל ה 23
בנובמבר -
20 בדצמבר
שבוע: את עליזה, רע ננה
ומלאת חיים. המ שיכי
להתנהג באותה צורה בה התנהגת
בזמן האחרון והדרך להצלחה פתוחה לפניך.

1ש11

.קוב
לכם, סרטנים, משני ה מינים,
מצפה משבר ב חיי
האהבה שלכם. הש תדלו
לוותר לבני־זוג־כס,
אולי זה יגרום לכך

שהמשבר שיתחיל

סוס1
יעבור הלאה. הרבו בק ביוני
; 21 ניית
מתנות ובהצעות־ס
21 ביולי
בילוי מפתות. מחוץ לבית
יש סיכוי שתוצאו תיו
של המשבר יפחתו. בצעו את הטיול
אותו אתם דוחים כבר זמן רב מדי.

אל תחשוב שזה ש בוגד
גאשתך, אתה נשאר רק חסוד שלך.
בסופו של דבר זה
ייוודע לה, ו אז —
אוי אז, תחול הסערה
הגדולה. לך, לביאה,
השבוע אושר ייגרם ודוו ק א
מצופה לא מבן מזל סר טן, ממנו
לא ציפית לשום דבר. קבלי את הצעו תיו.
נראה שאתם מתאימים אחת לשני.

אתה מגזיס בהוללות־יתר.
התמכרות מופרזת
תביא אותך לידי חוסר אתה בדבריך.
הגיון
3 4 שוב פוזל ללא־הרף ל צדדים.
התרכז באוב ייקט
אחד. השבוע תק רא
ספר מרשים, זה
22 באוגוסט - 22 יעורר אותך לנסיעו ת
בספטמבר_

חדשים. היכרות עם אדם
חשוב, תביא אותך לפגישה עם אנשים רצי ניים;
אדם קרוב לך חושב עליך מעבר לים.

1ת1לה

.9ג.ע

השבוע, צפוייה לך, בן דלי, פגישה שתה פוך
את ע תידו למזהיר ביותר, אם תדע
לנצלה כראוי. את, בת
דלי, תשתתפי השבוע
במאורע שייחרת עמוק
עמוק בליבך וישפיע ב אורח
ניכר על עתידך.
נצלי את בן־זוגך לטו בתך,
הוא לא ירגיש
בכך. בני דלי משני ה מינים
— הרבו בטיו 20
בינואר -
18 בפברואר
לים אל מחוץ לעיר,
בעיקר בחיק הטבע, ובמסעות
ברגל. הוא אוהב אותך, אך אין
בו העוז להודות. קחי את היוזמה לידייך.

(המשך מעמוד )6
לא הגיב. שמתם אותו ללעג וקלם והוא
לא ענה. חשפתם את שקריו ההוא לא אהוד הכחיש. חושבני שהדבר ברור :
אולמרט לא ייענה להזמנתכם למישפט. הוא
פשוט ינפח באלונים אחרים.
.משה פינטו, רחנבות
בזמן שח״ב אולמרט ניצל את חסינותו
הפרלמנטרית כדי להתגונן בשיטת ה״עלי־חום״
,בהתנפלותו השקרנית עליכם, הח רי
שו חברי־הכנסת. עתה, כשהוא ניצל את
במת הכנסת בצורה מבישה לחיסול חשבו נות
פרטיים, הצליח לקומם עליו את כל
חברי הבית, כולל חברי מיפלגתו, ואת
העיתונות הישראלית כולה. אולי הגיעה
השעה שכל אלה, החל מראש־הממשלה
מנחם בגין וכלה ביו״ר הכנסת יצחק שמיר,
יכו על חטא. אילו היו נעתרים לפניותיכם,
להשתיק את הרברבן הזה, לא היו מתבזים
יחד עמו בהפיכת דוכן הכנסת לשופר
מק־קארתיסטי.
אריה שטרן, תל-אביב

אסף בשבי זיגגר
זועזעתי על שנתתם מקום לדברי הבלע
של ח״כ אסף יגורי נגד ראש אמ״ן לשעבר
האלוף שלמה גזית (העולם הזה .)2163
למר יגורי הנכבד יש בוודאי סיבות טובות
להשמיץ את גזית, שבמשך חמש שנים
הצליח לשקם את חיל־המודיעין של צה״ל
מהמשבר שפקד אותו בעקבות הכישלון
במילחמת יום־הכיפורים. אבל מה שיגורי
עשה לאלוף גזית אינו שונה ממה שעשה
ח״כ אהוד אולמרט השקרן לכם: ניצול
חסינותו כחבר־כנסת לשם חיסול חשבונות
פרטיים. תמהני אם דווקא העולם הזה היה
צריך לתת יד לכך.
שמעון תירוש, תל־אביב
אחרי שקראתי שח״כ אסף יגורי כתב
ספר המתבסס על שחותו בשבי המצרי ב־מילחמת
יום־הכיפורים, אני מציע לו להסב
את שמו ל״אסף בשבי זינגר.״
יחזקאל א ,.חולון

השבוע אתה מתחיל סוף־סוף לצאת
מהמתיחות שהיתה לך. אתה שוב מרו צה
מהעבודה ומחבו-
סים. קח את עצמך
בידיים. זה לא שבוע
מתאים להוצאות כס פיות
מיותרות. הסכם
בן- של לתוכניתו
זו ג ך; גורלך בלאו־הכי
קשור בגורלו. נסיעה לים מעבר
קצרה
21 בדצמבר ־
19 בינואר
תביא לך בסופו של
דבר או שר רב ובלתי-
צפוי. שמור על בריאותך בי מי ם אלה,
אתה רגיש בעונה זו ועלול להצטנן.

מכחכים

בעייה אישית שהצי קה
לך בזמן האחרון
הולכת ובאה על פת אתה אומנם רונה.
עדיין
במתח, נמצא אולם הוא הולך ונ מוג•
אל תקח את ה חיים
יו תר מדי בר-
19 בפברואר
20 במרס
צינות ואל תראה כל

כמו פיל. בת זבוב מזל דגים, השבוע בן מזל גדי י איר לך
פנים. קבלי אותו ברוך ובאהבה —
זה ישתלם לך. לבשי לבן, ואל תזניחי
את עצמך מכל הבחינות. שימרי על
בריאות וכושר. את נמצאת בדרך לאושר.

זפות יוצרים
שעה שמתנהל בעיתונכם ויכוח בדבר
זכות האבהות על האדם השלישי במיסגרת
תוכנית הטלוויזיה זה הסוד שלי, יורשה
נא לי להעיר לגבי שם התוכנית ומהלכה.
השם זה הסוד שלי הוענק על־ידי לתוכ נית
רדיו שערכתי והגשתי עוד בשנות
החמישים. מהלך התוכנית היה דומה מאד
לנוסח הטלוויזיוני של היום( .אלא שאצ לנו
ניתנו לצוות שתיים וחצי דקות ולא
ארבע דקות וסיפור הסוד הוגש, כמובן,
באופן מילולי ולא באופן חזותי על-ידי
בעל הסוד).
מצורפת בזה כתבה מתוך השבועון מהלך לאשה משנת ,׳56 הסוקרת את
התוכנית. בצילומים המעטרים אותה נר אים
אנשי הצוות מאז והם: לאה פורת,
אפריים קישון, אורי סלע ושאול ביבר.
גם אז היו אנשי הצוות נוהגים לכסות את
עיניהם כשבעל הסוד היה אישיות ידועה
בציבור. אלא שאז היה כל אחד מהם מס האישית
שלו המטפחת מאחרי
תתר
(במקום המסכות האלגנטיות של היום).
בין בעלי הסוד של אז היו (בתוכנית
אחת) — שמואל פישר ז״ל, המוסיקאי
גר שון קרונפלד ז״ל וכן הלנה מטרויה
56׳ ,נערה ישראלית הדומה להלנה ש נערה
בסרט,
בחור שליבו בצד ימין,
המעדיפה בלונדים ונער שהתפלח למישחק
הכדורגל סאראייבו ומכבי תל-אביב.
כן עלי להוסיף שהטלוויזיה הגישה בעבר
תוכנית בשם עשרים מי יו ד ע? גם זה
שם של תוכנית רדיו ותיקה שלי. אומנם,
בשני המיקרים התוכנית היא וריאציה על
רעיון מיובא, אבל השמות העבריים נתנו
על-ידי.
נראה לי שבשני המיקרים מן הראוי היה
לבקש את הסכמתי ל״שאילת״ השמות
משתי תוכניות שהייתי מזוהה איתן במשך
שנים. ייתכן אפילו שהיה כדאי לשאול
בעצתי או להציע לי לקחת חלק בעיצוב
הנוסח הטלוויזיוני (אחרי הכל, נשלחתי
על-ידי רשות־השידור לפני 14 שנה להש תלם
בטלוויזיה בצרפת).
שמואל רוזן, חולון

ה עו ל ם הז ה 2165

ה עו ל ם הז ה 2165

שחס שבםחזה

בעניין שיחדור האשד
דק״ם -
לא רד, לד רו ש
רציתי להודות לאורי אבנרי על מאמרו היפה, הבן
והפרו-נשי ״וי דויו של שוביניסט גברי״ ,אך לצערי, חרף
דיעותיו האישיות של העורך הראשי, האווירה הכללית
בעיתון היא אנטי״נשית. ודוגמה לכך: הכתבה ״ מיליו נר
בצרות״ (״העולם הזה 2162 הכתבה מציגה באור
חיובי ביו תר את אליעזר קובו, שהורשע בבית-המישפט
על אונס. בני מישפחתו מוצגים בולם כ־ל״ו צדיקים,
ואילו קורבן האונס מואשמת בכתבה, בעקיפין אמנם,
על שהעזה, ברוב חוצפתה, להעיב על חיי הנישואין
המאושרים והמושלמים של מיליונר צעיר ויפה־תואר
ואשתו ה״שברירית״ ,הנראית במו ״ציור מדונה מתקו פת
הרנסנס״ .למעשה מטיל הכתב, ואולי הכתבת, ספק
במהימנות סיפור האונס, למרות שהשופטים שמעו עדו יות
בדלתיים סגורות וקבעו שאבן בוצע אונס.
אך גם אם נניח שלא בוצע אונס, הרי שהמיליונר
הצעיר התנהג כנבל לאורך בל הדרך והוא אינו ראוי
להבנה ולהשתתפות בצער. הוא הונח בחורה צעירה
ולקחה לבילוי, בדרכי רמייה, במובן, אחרי שהציג עצמו
כרווק. אחרי שקיים איתה יחסי-מין החל להעליבה
בגסות, בינה אותה ״חנטאריש״ ,״מגעילה״ ובו׳ ,וזא ת
גם על פי עדותו.
יחס כזה של גבר לאשה נראה, בנראה, נורמאלי
ומקובל, הן בעיני בני מישפחתו האלגנטיים של הנאשם
וחן בעיני הכתב, שמצטער בווד אי על בך שבני הזוג
החביב קובו נאלצו לדחות לזמן-מח את נסיעתם הבאה
להונג-קונג.
אני מקווה, יחד עם בני מישפחתו של קובו, שבית״
המישפט העליון יעשה אמנם צדק עם הנאשם ...וי חד
עם הכתב אני מקווה שפסק-דינו אבן ״יעורר הדים
חריפים בין הגברים בישראל״ ,בכך שיאלץ אותם לשפר
את יחסם לנשים.

שאני אשח, אלא בגלל כישורי האישיים. אני ראש מיש־פחה
ובד בבד עם עבודתי אני מגדלת ילדה בת חמש.
מבחינתה של התנועה הפמיניסטית הייתי אב־טיפוס
של לוחמת.
אבל אני מעולם לא לחמתי בגברים. אני אוהבת
אותם. אינני יכולה להעלות על דעתי רגע אחד בחיי
הבוגרים שבו לא הייתי זקוקה לכתף של גבר בדי להי שען
עליה. אני עצמי מטבע הדברים שימשתי כתף לגבר
שלי, זה לא עניין של עליונות גברית ונחיתות נשית, זה
עניין של בימיה העובדת בין שני אנשים.
לכן כל ההצהרות יפות־הנפש בעד התגלית הנפלאה
שהנשים אינן בל-בך נחותות בעצם, מרתיחות אותי. לא
אהבתי גם את כתבתו של העורך אלי תבור, שהתפאר
בעובדה בי רוב העיתונאים בעיתון הם נשים. נבון אומ־

גם באשר התארגנו כפמיניסטיות והחלטנו לפני ה בחירות
לכנסת האחרונה ללכת ברשימה נפרדת לכנסת,
הבאנו לציבור מניפסט אופר טיבי, וביקשנו לשכנע את
הנשים שמאבקן הוא בסך חבל המשך מאבקן של החלו צות
הסבתות( .ולא ״פמיניז ם״ משוקץ של ח״גויים״),
וכי רק ייצוג של נשים למען ענייני נשים, יביא את
השיוויון בחינוך, בחוקה, ובתרבות בולה — גם אז לא
עמדו העיתונאים (ואבנרי בכלל זח) לצידנו, והמלאכה
שנעשתה על-ידי קו מץ נשים א מיצו ת בלי כל אמצעים
כספיים כמעט, לא יכלה למחסום הזדוני של בלי ה־תיקשורת.
אבנרי
מדבר על מחלות-ילדות של כל תנועה ובל
מהפכה. אמת, היו, וישנן. ונכון שמתקבל הרושם בצי בור
באילו די מוייו של הפמיניסטיות הוא שלילי. אבנרי
שובח בי אשמים בכך כלי התיקשורת. אני, שבל מחלות
הילדות כבר מא חורי, משוכנעת היום יו תר מ תמיד
שמהפכה הצריבה לבוא מתוך כוח, ו בי טוי של כוח אצל
נשים בבר מראש עושה או תן לבלתי-נשיות ובלתי ״נס בלות״
(בלשונו) .במו בן אני משוכנעת שוויכוחים על
דפי העיתונות, שאין בצידם מעשים של ממש, לא יועילו,
ובי רק נשים המובנות לקבל על עצמן מראש תדמית
של מתוסכלת (ובלתי ״נסבלת״) וכל שאר י סורי השמ צות
תובלנה לדרוש לעצמן שיוויון. הדגש הוא על ״לד רוש״
— אפילו בכוח. אילו מדובר היה במאבק למען
גברים, לא היה העולם מזועזע מהמילה ״כוח״ .נשים
נרתעות — אפילו מהשתתפות בהפגנה.

א בי ב ה גו ר, חר-אב-ב
רוצה להישאר אשה
וי דויו של ״חשוביניסט הגברי״ אורי אבנרי מזכיר
לי את וי דויו של אותו א מרי ק אי שאמר, כי במה מידי דיו
הטובים ביותר הם בושים.
באחרונה נפוצה האופנה בקרב הגברים הליברלים
ויפי הנפש להגיד כי במה מידידי ה ם חטובים ביו תר הן
נשים.
אותם גברים טורחים לספר לי, בי אני הרבה יו תר
חכמה, הרבה יו תר כישרונית, חרבה יו תר מצליחה מהם.
הם מבנים את חבריהם הגברים בשם ״פלוקרטי ם״ ומנ סים
בכוח להוציא ממני אותן תבונות ההופכות או תי
בדרך הטבע לאשה.
היה לי חבר, ס א טירי ק אי ידוע, שטען באוזני כי
אני נשית מדי. בתחילה לא הבנתי למה הוא מתכוון.
כששאלתי אותו, הסביר לי שאני מתחנחנת, מתאפרת,
מתייפה, ושיש לי טריקים של אשה, מכיוון שיחסי
אתו היו חשובים לי, שאלתי או תו מה אני צריבה לע שות
כדי לא לחיות ״נשית״ מדי, והוא דרש ממני ללבוש
בגדים פחות נשיים, לא לאפר את העיניים, לא להס מיק
בבל פעם שמדברים על זיוני ם ו או מרי ם את השם
המפורש.
אותו חבר״שלי, מאחר שלא הצליח להסיר ממני את
כל מה שהוא נשי ובל-כך הפריע לו, הלך ומצא לו
חברות בתנועה הפמיניסטית. הן היו יושבות במיטבח
דירתו, רגליהן על השולחן, ביד אחת החזיקו סיגריה,
שדומה בי לא משח אפילו לרגע משפתיחן, בשנייה שתו
אקסטרא פיין ולא שבחו לגחק מדי פעם, כדרך הגב רים,
כמובן. השארתי את הגועל־נפש במיטבח וחלבתי
לחפש חברים אחרים.
אני לא רוצה שיקחו ממני את מה שהטבע נתן לי !
אני רוצח להיות אשה. אני־ יכולה להרות וללדת. הגבר
אינו יכול ואיש אינו יבול לשנות עובדה זאת. איש
אינו יכול להילחם בחוקי הטבע בעזרת הפוליטיקה
של התנועה הפמיניסטית.
שיוויון זכויות הוא עניין מוסרי צודק ועליון. בחברה
מערבית, מתקדמת ומתוקנת צריך שתינתן אותה ההז דמנות
לזכרים ולנקבות, כשהכשרוניים ביו תר הם אלה
המצליחים להגיע אל ראש הסולם.
במשך שנים ארובות שימשתי מטרה לחברות התנו עה
הפמיניסטית. אני עיתונאית העובדת במערכת של
ע״תון, יש לי קאריירה, עמדתי ומשבורתי במערכת גבו הות
משל גברים רבים העובדים איתי וזא ת לא מפני

:ווו

עורך ״ ה ארץ״ לא רצה לפרסם אפילו מאמר של מדענית
במו ד״ר דורי ת פאדן־אייזנ שטרק ז״ ל שאמרה לי שה ספר
הוא הספר ״שבל״חיי־רציתי־לבתוב״ולא־העזתי.״
(״זח לא הקו שלנו״ ,א מרו ב״ הארץ״ ).גם עורבת תוכ נית
ב טלוויזי ה לא רצתה לערוך בו דיון (בתוכניתו של
ישעיהו בן פורת ד אז) ,ועורכת פינת חאשח ברדיו אמרה
שהוא לא נוגע לתוכניתה (שהייתה לפני בן תוכניתי
שלי) ,ובי היא סוקרת רק ספרים הנוגעים במי שרין
לאשה (מטבח, וכו)...
במובן זה אין העיתונאיות טובות מן העיתונאים,
אולם, בנשים, ברור יו תר מדוע אינן רוצות להזדהות עם
נשים המזכירות להן את הצביעות בחייהן או אינן רו צות
להכעיס את הגבר הפרטי שלהן. גם באשר נשים
טוענות טיעונים פמיניסטיים חן ממהרות לציין שיחד
עם זאת אינן פמיניסטיות — משל הייתה המילה ״פמי ניסטית״
שם נרדף לאשה מתוסכלת.

לבן, בצעד רא שון יש להכשיר את הנשים. יש להס ביר
לחן שהן מקופחות כמעמד נחות (רובן מתכחשות
לעובדה זו — מנגנון־הגנה פשוט — ואחרות טוענות שטוב
להן במצבן — מעשה ״אהבתי את אדוני צעד רא שון
זח של העלאת מודעותו של נשים חייב לחעשות אך ורק
על-ידי הנשים עצמן.

שרי ח •ש נם
שישיבות המערבת הן ב סי מון של מועדון נשים, אך
אני משתעממת בחן מסיבה זו בדיוק עד מוות. אם
תשאלו אותי, אז העובדה שרוב העיתונאים הם נשים
ניכרת היטב בעיתון שרבות בו כתבות האופנה, הרכי לות,
הפרופיל, החברה, וחסרות בו כתבות תחקיר בנוש אים
אחרים, שהם ״גבריים״ מובהקים.
אל תגידו לנו שאנחנו טובות מבט, כישרוניות מכם
מצליחות מכם, אל תגידו לנו שיש לנו פוטנציאל בלתי
מנוצל, אל תכנסו לפאניקה. האמת היא שאנחנו שוות
לבם בבל, מלבד עצם היותנו נשים ועצם היותכם גב רים,
אז אל תעשו עניין ! מטבע הדברים, ככל שהחברה
יותר מתפתחת אנחנו תופסות את מקומנו הטיבעי
כשוות בין שווים.

שרי ח ישי, הח־־־השרון

חגובה של פמיניסטית מאמרו של אורי אבנרי ,״וי דויו של שוביניסט גברי״
הגיע לידי במאוחר. אינני קוראת את ״העולם הזה״,
מפני שמאז ומ תמיד עשה שימוש משפיל בעירום הנשי,
שהוא אחד האמצעים להמעטת ערך האשה.
למען האמת קיווי תי למצוא בווידוי בל־בך אנושי,
הודאה על חטא שחטאתם ביודעין ל״התמדעות״ לפמי ניזם,
עוד לפני כארבע שנים. ב־ 1975 הוצאתי לאור את
סיפרי ״ שי חדור האשה לאן הראשון ו הי חידי בעב רית
שנועד להיות ה״אני מאשימה״ הישראלי לרגל שנת
האשה הבינלאומית (למעשה, ההתעוררות היחידה ב ארץ
לרגל שנה זו הספר הוגש לעתונבם בזמנו, ולא
רציתם להגיב, לסקור או לבקר( .אף על פי שציינתי את
אבנרי לטובה בסיפרי, בלוחם בכנסת נגד החוק האוסר
הפלות, ואף על פי שיש בו בספר די חומר לשמש עיתון
מהפכני ואנטי-ממסדי בשלבם ).כמוכם, גם עיתונאים
אחרים א מרו לי ״לא רוצה לקרוא ולא רוצה לכתוב״.

במקביל, יש להכשיר, לדעתי, צוות נשים כעתודה
רצינית לעבודה פוליטי ת בכנסת. ואינני מתכוונת לעוד
מיני גאולה כהן שאינן מייצגות בכנסת ענייני נשים. גם
הנשים האחרות בכנסת במידה שהן מודעות בכלל לנו שא
ה שיוויון, נתונות יו תר למרות מיפלגתן ואינן חופ שיות
להילחם למען האינטרס הנשיי. מאחר שגם תמיפ-
לגות השמאליות לא נתנו לנו ייצוג רי אלי בבחירות
לכנסת נאלצנו ללכת לבחירות האחרונות במיפלגה משל נו
(גם ״בבית״ — בחוגי השמאל ת שיוויוני והסוציא לי
ס טי — לא דאגו מעולם לשיפור מעמדן של הנשים,
ומיפלגתו של אבנרי בכלל זה)•
לא הצלחנו בבחירות. נשים בישראל עדיין אינן חדו רות
בצורך לשינוי מעמדן. עדיין נשענות על חחלטות
הגברים. עדיין מקבלות את הדין גם באשר גוזרים בכנ סת
חוקים לרעתן, וגם באשר גונזים ל חלו טין א ת חוק
שיוויון האשה (וי תור של רביו לדתיים).
עדיין קשה לי אי שית להתאושש מן האדישות של
הנשים למצבן. מצד שני כמה כוח יש ל קו מץ פמיניס טיו
ת ל״ טפס על חקירות״ .אבנרי או מר שהוא רוצח
ל עזור? אדרבה. יש לו די כוח לעשות זאת גם בלי
״ויכוח ציבורי״ שאינו אלא מין מס״שפתיים של גבר
בוגד כדי להשקיט קצת את המצפון. מה שאנחנו צרי בות
זח מעשים. יש לדרוש למשל שתמונה מייד אשח
(ודווקא אשה פמיניסטית) בראש יחידה מיו חדת לשיפור
מעמד האשה, והרי בבר ישבה ועדח״למעמד״האשה ו הומלץ
על הקמת יחידה כז א ת! מדוע אין מיי ש מי ם
הצעה זו ! הנושא איננו ב חיתוליו כדי להצריך ״וי כו ח״.
יש די ספרים לקריאה (בולל ״שחרור האשה _ ל אף׳
שאשמח אם אבנרי יכתוב עליו) בדי ללמוד את הנושא.
אבנרי כותב על ״לו חמו ת מפורסמות שהן מקסימו ת
בנשים וכו׳ ״ שפגש בחו״ל. חאם אינו מתעלם באופן
זדוני וילדו תי כאחת מן הישראליות ! האם פגש אי שית
״לו חמת״ ישראלית ! האם ניסה להכיר או תי !
האם אבנרי אינו תורם בדבריו אלה לדי מוי השלילי
שהוא טוען שיש לנו !
חוששתני שאבנרי ״ חו ט א״ הרבה יו תר מכפי שהוא
מודה ב ״וידוי ״ שלו. ח שיוויון חייב להתבטא בעקירה
לעומק של דעות-קדומות ו ס טרי או טיפי ם הנקבעים על-ידי
הערות שוליות של עיתונאים ועל־ידי שיתוף בל כלי
חתיקשורת בה תיי חסות לנשים בקור ריוו חי, בעשייתן
אוביי ק ט מיני לשעשוע, שיש בצידו רווח — כפי שמת בטא
בת חרויות חיופי למיניהן, בפירסומת למיניה, וב-
מדורי חושים.

לא המספר וזרב של עיתונאיות (כפי שכתב אלי
תבור) מוכיח על קידמה של נשים. היום חשוב לעודד
גברים להכנס למיקצועות של נשים, ולי טול על עצמם
עול גידול ילדי ם ומשק־בית י חד עם הנשים היוצאות
לעבודה. אחרת נשים מקבלות על עצמן עול כפול — אז
איפה ה שיוויון זגברים צריכים להשתנות כדי לאפשר
לנשים את השיוויון, וחלק מעבודת ה חינון צ רי ן להיות
מוקדש לכך( .יש להרגיע את הגברים שנשים משוחררות
אינן נגד מין ו אינן בעד ״זכויו ת״ י תר או ״הגנה״ .יש
לשכנעם שבסופו של דבר הנטל יתחלק ויו קל לגברים.
בסופו של דבר, כפי שמוכיח הפסיכולוג מאסלו, נשים
משוחררות הן גם בנות״זוג משוחררות ומשחררות במין.).
יש צו רן בכתיבה מתמדת בעיתונות בגישה פמיניס טית
(לא ויכוחים, אלא חינוך) .והכוונה שלי היא מע שית
ועניינית. פשוט להראות כיצד העיתונאי/ת הרגיל/ה
מעוות/ת ומסלפ/ת את הדברים הפשוטים ביותר ובכך
עושים לנו עוול ותורמי ם לדחיית הנושא על הסף. לא
צריך הרבה כדי לעשות צחוק מרעיון רציני. כל־כך הרבה
כבר צחקו מ הפמיניסטיות והפמיניזם, עד שרק מהפכה
יכולה לנקות את השטח.

תחיה בת־־אורן, תל־אביב

השוב־ניסט
שמאחרי הדלת
מצבן של הנשים ואפילו הנשים ״המשוחררות״ מז כיר
מעט את מצבם של הילדים הגדלים במישפחות
״מתקדמות״ .לא פעם אתה שומע הורים ש טועני ם:
״אני נותן לילדי את כל החופש האפשרי והם אינם
מנצלים זאת, חם מרובעים וממושמעים כמו שאר היל דים
כנראה שההורים עצמם אינם מודעים לדבר
שהילד חש ב ו: ז הו אינו חופש א מי תי, ז הו חופש על-
תנאי. יש מישהו סמכותי שנותן את החופש, ומישהו
זה יכול גם לשלול או תו מן הילד. אם ההורה ישנה
את התיאוריה החינוכית שלו — יסתיי ם בכך עניין
החופש.
חשדנותו של הנשים ביחס למניעים
״ הפמיניסטי ם״ שאובה מכמה מקורות.

הגברים

ראשית — האם מי שנהנה מזכויותר־י תר יוו תר
עליהן מרצונו הטוב ! ותרן כזה צריך להיות או מאזו-
כיסט (ומזה יש לנשים די ו הו תר משל עצמן) או אידי א ליסט
חולמני.
שנית — אחרי הכל אין המאבק למען האשה מאבקו
שלו. המועקות אינן שלו, הכאבים אינם שלו, ובמילא
אינו מסוגל לתפוס מה אנו חשות, עם כל כוונו תיו
חטובות.

שמקבלות את הדומיננטיות הגברית לבין אלה שדוחות
אותה.
יש המציבים כנגד המצב הקיים
הקטסטרופאלית״ ,שפירושה עולם
שים. וכיוון שמצב זה נראה על״ידי
רצוי (דמעות, רגשנות, היסטריה)
כנו את המצב הנוכחי.

את ״האלטרנטיבה
הנשלט על-ידי הנ כל
בר-דעת בבלתי-
עדיף להשאיר על

בדרך הפעולה הפמיניסטית זרועים פחים ומוקשים
בכל התחומים האפשריים — לכן לא כל פעילות בעלת
אופי פמיניסטי מקדמת את השיחרור ו ה שוויון. במישחק
שבו האחד הוא תמיד הזוכה, לא כל השתתפות היא
קידמה.

בתיהקינן, מדיסון, וי0קו!] *0ן,
1צ 1ת־ה1בז־*ת

הסקנדינבית -
בדרד דשיוויו!
מאחר שאני חי כבר אי־אלה שנים טובות בסקנדי-
נביה, הצלחתי לקלוט כמה תכונות סקנדינביות, בדומה
לישראלים אחרים החיים ב״פלאנטה״ זו. אחת חתכו-
נות הללו היא ההכרה המלאה בזכותה של האשה
ל שיוויון עם הגבר, וכמו שהיום האשה יכולה להלך
בשעת לילה מאוחרת בגפה ברחוב בלי שתעורר תשומת״
לב או תזכה בהצעות מגונות, כמו החוק שנכנס לתוקפו
בשנה שעברה שאין להפלות אשה לעומת גבר (ולהיפך)
בדרישה למישרה פנוייה במודעה בעיתון (הנוסח ה חדש
— נדרש ג/א — גבר/אשה וכו׳) ,כך יכולה אשה
להינפש עירומה בגן או על החוף — כאשר מזג האוויר
מאפשר זאת, כמובן — או להיבחן לתפקיד ראש העי-
ריה, או חבר פרלמנט או לשמש כשר(ה) .איש לא מפנה
בחצי-האי הסקנדינבי את ראשו אחר או טו בו ס הנהוג
בידי אשה, וזו יכולה להיות מכל קשת הגילים — מ21-
ועד סבתא, ששיער השיבה שלה מעיד שכבר עברה את
גיל הששים.
הזכות של האשה על גופה מתבטאת לא רק בחופש
ההפלות (נורבגיה, השמרנית מבין מדינות סקנדינביה,
נכנעה באחרונה אף היא לזכות י סודי ת זא ת) ,כי אם
גם בחופש גידול ילדי ם ללא נ שואין או אף ללא אב,
והאם היא-היא ראש המישפחה, כאשר הרחוב מקבל
את התופעה בטיבעיות מוחלטת, קמאית ממש. אם כזו
נקראת בז׳ארגון כאן ״אם בודדה״ ,אך תתפלאו — יש
גם ״אבות בודדי ם״ ,כמו שיש ״גננים״ שאינם דואגים
לדשא, כי אם לילדים בגני-ילדים, אחרי שעברו סמינר

שלישית — זהו הטיעון החזק ביו תר נגד הגברים
הפמיניסטים: כוונות טובות, חוש צדק מפותח, פתי חות
והזדהו ת עם אשה סובלת מביאים גברים לפעולה
פמיניסטית ו/או לחלוק את חייהם עם אשה משוחררת.
אך תמיד נותר השוביניסט מאחרי הדלת, וזא ת מפני
״שיש לו לאן לחזור״ .בכל שלב משלבי המישחק, הגבר
יכול לצאת ממנו ; לשאת עקרת־בית קטנה או אשה
שהחליטה לשחק תפקיד זח, ולחיות בשלווה ובשקט
מצפוני עד אחרית י מיו — בחירה כזו כלל לא תיתכן
כשהמדובר באשה המודרנית. אם בחרה היא להיות
״משוחררת״ הרי תהיה קרועה בין כל תפקידיה, חי נוכה,
שאיפותיה וי סו די המצפון שלה. אם בחרה למשוך
ידיה מן המאבק הפנימי־אישי והכללי, הרי ויתרה על
חלק מעצמה — דבר שלא נדרש מן הגברים.

נשים רבות סברו שיש לעזור לנשים הרוצות להש תחרר,
אך להניח לאחרות ולא ״לעבוד״ על התודעה
שלהן. אם טוב לה לאשה למלא את תפקידיה המסור תיים
והיא מרוצה מכך (לעומת חוסר המנוחה, חיסו רים
וההיקרעות שהן מנת חלקה של המשוחררת) —
למי הזכות לפרוץ לתחום חייה, להוכיח לה שהיא
אומללה ומנוצלת ולהראות לה כי הדרך לאושר עוברת
בשבילים אחרים משבילי חייה בהווה.
עתה מתברר יו תר ויו תר שהשתחררותן של הרוצות
ב שוויון והופעתם של גברים משוחררים תלויים במהי רות
היעלמותן של הנשים שאינן חפצות בשיחרור. כך
שהמאבק אינו רק בין גברים לנשים, אלא בין אלה

על כהן. קופנהגן. דנמרק

ע ל התדמית הפמיניסטית באמת יפה ( ״וי דויו של שוביניסט גברי״) .והנה חוטר
לרוצה להתמדע, ציטטה ממ אמרו של אורי אבנרי :
״הצעירות הכחישו שהן פמיניסטיות. למילה זו יש כיום
אסוסיאציה שלילית גם בקרב הנשים, של אשה מתוסכ לת
שאינה מוצאת סיפוק במגע מיני עם גברים, שהיא
מכוערת, צרחנית, בלתי נסבלת ...פגשתי בלוחמות
מפורסמות שהן מקסימות כנשים ויפות למראה.״
ועתה, בשינויים מ ע טי ם :״הנערים הכחישו שהם
לוחמי-שיחרור כושיים. למושג זו (״לוחם־שיחרור כושי״)
יש ביום אסוסיאצי ה שלילית גם בקרב הכושים, של
גבר מתוסכל, מכוער, צרחני, בלתי נסבל ...אבל פגשתי
בלוחמים כושים מפורסמים שהם מקסימי ם כנשים ויפים
למראה״.
לא פעם שמעתי, שאשה המעירה לגבר הנדחק בתור
נענית ב״ תראו איזה פרצוף מדבר״ .דבריו של אבנרי
הם, כביכול, ברמה אחרת, אך נובעים מאותו מקור
עצמו. בי מה הקשר בין צורתה החיצונית של אשה,
או יכולת הסיפוק המיני שלה, לבין זכותה לשכר שווה,
קידום בעבודה, זכותה על גופה ועוד זכויו ת שהפמי ניסטיות
מנסות לממש ! כנראה שאם הפמיניסטית תהיה
מה ש״אנחנו הגברים״ רוצים שתהיה — יפה, שקטה,
אוהבת אותנו — נהיה אנו סלחנים לפמיניזם שלה. האם
פגשתם גבר, ולוא הנאור ביותר, שלא עשה קצת בדיחה
מפמיניזם, או לא טען נגדו את טיעוני חתיסכול והצרח־נות
במקום להתייחס לעיקרש בו?
אבנרי ישיב וד אי כי אני סתם נטפלת, שהרי הוא
יצא להגן על הפמיניזם, נגד הטוענים בי הפמיניסטיות
הן מכוערות ומתוסכלות. כמובן. אבל טיב ההגנה מעיד
על קבלת הטיעון. אילו הייתי אומרת, למשל, בי ״בל
הלוחמים בהון השחור הם חסרי בסף״ ,האם הייתי
נענית כי ״פגשתי בין הלוחמים בהון השחור גם עשי רים״
,או שמא היו צריכים לומר לי שזה לא רלוונטי
ומילחמתם צודקת גם בלאו חכי !
גם התדמית הפמיניסטית היא תוצר המושגים של
חברת גברים שלטת. הגבר איננו מעוניין במהפך, ולבן
הוא מדביק תדמית שלילית לנושאות דגל המהפך. בבל
תנועה הלוחמים הם תוקפנים, קיצונים וצרחנים, בעוד
שהרוב הוא שקט, וזה אינו פוגם בטיב מטרותיהם,
מילבד במיקרה של הפמיניסטיות, שחשיבות היותן יפות
ושקטות (״בשבילנו הגברים״) עולה על חשיבות המטרות
בהן הן דוגלות. וז הו שוביניזם גברי פר אכסלאנס.
התדמית השלילית של האשה, כנחותה, רכלנית,
רכושנית, לא רציונלית, לא יציבה, לא יצירתית, לא
נאמנה בידידות וכו׳ קיי מ ת בקרב הנשים עצמן. וגם
זו איננה עדות לנכונותה אלא לשטיפת-מוח במשך דורו ת
על-ידי תרבות של גברים. מיעוטים רבים מאמצים
לעצמם את הדעה השלילית של מדכאיהם אודותם.
אחרי קיפוח בה ממושך ואחרי מילחמח כה ממושכת
(אבל שקטה מדי עד בה) ,שלכל היותר השיגה התייח סות
סלחנית מפי נאורים כמו אורי אבנרי, בנוסח
״פגשתי גם לוחמות יפות״ ,האם מצפים שהפמיניסטיות
תדברנה בשלווה סאלונית, ללא מרירות וללא צעקה?
אם אבנרי היה משתמש באותם נימוקי ם נגד או בעד
לוחמי-שיחרור אחרים (כושים, פלסטינים ועוד) ,שהם
צרחניים או לא, מכוערים או לא, ושתדמיתם בקרב
בני עמם שלילית או לא, אז חיינו מאמינות לו. דוו ק א
חצי הדרך שעושה הנאור פוגעת ומעליבח יו תר מאפס
ההבנה ו חטימטו ם של החשוך.

מכאן נובע מצב אב סורדי ועצוב.
האוייב האמיתי של האשה המשוחררת אינו הגבר,
אלא האשה ש״לא השתחררה״ ,זו מכתיבה במידה מסו-
יימת לאשה המשוחררת א ת דרך חייה (כמו שממשלת
המערך פעלה בניגוד להכרתה, מחשש ומפחד מפני ה י
מין).
לו חיו משכימות כל הנשים בבוקר א חד משוחררות,
הרי שלגברים לא היתה ברירה אלא להתמודד עם
הבעיה לטובת הנשים ולטובת החברה כולה. אך כל
ז מן שיש לגברים ברירה, ניתן לצפות שיבחרו בנוחיות.
אם כי היו גם פמיניסטיו ת אופ טימיו ת, כמו מרי וולס־טונקרפט
(שסיפרה ^ 111)110311011 0£ 1110 1118111:5ו
״מסבתס^ 0£פורסם לראשונה בסוף המאה ה,) 18-
שהאמינו כי על הנשים לפנות אל הגברים ולבקשם בחן,
״שבנדיבותם י סירו את הכבלים מידינו״ .הדבר לא נאמר
באירוניה, היא הסבירה לגברים שזה לטובתם.

להוכיח בזאת ! ועוד אינני מבין — את הצביעות של
״להן אסור. לנו מותר״ .מדוע ״לחן א סור״ ז ! מותר
להן כמו שלנו מו ת ר!

ע די

כ הן

בשותפות עם גננות. גם תופעה זו אינה מסבה תשומת-
לב. העובדה שחצי מועצת העיר או סלו מורכבת מנשים
טבעית ביותר, ו מי אינו יודע כמו הנשים את צרכי ה-
קהיליה העירוני ת! — בשבדיה מצויות שש נשים ב ממשלה.
בדנמרק
כבר כיהנו נשים בתפקידי שרת-הכנסיה
(דתות) והשר הנוכחי העומד בראש טישרד המשפטים
הו(י)א אשה. נשים בסקנדינביה יכולות ומשמשות
ככומר(ה) .ובבר היו ני שואין בין נשים, ני שואין לכל
דבר — מזכויו ת ועד חובות כלפי מס־הכנסה, כמו גם
( שיוויון זכויו ת, לא כן! ) בין גברים.
מיקרי אונס כמעט לא היו בסקנדינביה בעשור האח רון.
ואם היו — מרביתם היו תיירים, שחשבו כי החו פש
המיני מרשה להם זאת. האשה הסקנדינבית בוחרת
לה את מי שהיא רוצה בו. מצטער, אך אינני מבין את
בני, מיני׳ המנסים לכבוש בכוח אשה. מה הם רוצים

אין הבדל, בפי שניסח אבנרי לקבוע, בין תנועות-
שיחדור לבין פמיניזם. זה רק משמש תירוץ ״לנו הגב רים״
לומר להן איך להילחם על שיוויון זכויו ת ונגד
הדיכוי ש לנו: הרי בסופו של דבר הן רוצות למצוא חן
בעינינו, ולכן עליהן להיות יפות ושקטות ולא לנהל את
מאבקן בלהט רב מדי. באן ט מון המילכוד שנשים להן :
אם לא ילחצו עלינו מספיק — לא נוו תר להן ן ואם
ילחצו — נדביק להן תדמית שלילית (בקרב הגברים,
לא בקרב הנשים) ו אז לא תעזנה להצטרף ללוחמות.
בי איזו אשה תרצה שיזהו אותה עם ״מכוערות, מתוסכ לות,
צר חניו ת׳׳ן ואומנם, שיטה זו עובדת. רבות רבות
מאיתנו נרתעות מלהצטרף למאבק לשיחרור האשה בשל
התדמית השלילית של הפמיניסטיות בקרב הגברים.
ואפרופו אונס: בהיותי בניו-יורק, שנה וחצי, פורסמו
ב טלוויזיה כימעט מדי יו ם מעשי אונס מלווי ם ב אלימו ת
שבוצעו בנשים ובילדות. הפעם היחידה שבה כונה האונס
בפי הקריינים ״מזעזע״ ו״פשע נתעב״ וזכה לכיסוי במשך
כמה ימים, היה כאשר נאנס נער.

סדור זה יארח ברצון תגובות גוססות עד
הסאסר הנדון, ועל הנושא ביפלולו.

מכחכים

נחש רק 6א נבונים
והזמה הגדולה שלך!

רכילות משמיצה
כלשונכם — זה היה יכול להיות מצחיק
אלמלא זה היה עצוב. אני מוצאת טעם
לפגם שדווקא בעיתונכם יכתבו עלי דברים
לא נכונים ומשמיצים. ו ב כן: שמירה אימי
בר לא סולקה מרשת ג׳ .היא פרשה
מרשת ג׳ .שמירה אימבר לא חזרה לרשת
ג׳ בדלת האחורית, אלא בכניסה הראשית,
אחרי ישיבה בנושא זה שבה השתתפו
ראשי הבידור, ראשי הקריינים והיא עצמה
ובעיקבות ההחלטה שנפלה באותה ישיבה
על שובה לרשת (הישיבה התקיימה ב־29
בנובמבר .) 1978
שמירה אימבר לא חזרה לרשת ג׳ על
מנת להגיש את תוכנית האירוויזיון. שמי רה
אימבר עובדת שוב ברשת ג׳ מזה
חודשיים וחצי. תוכנית האירוויזיון נקבעה
לעוד חודש וחצי ובעולם הזה ארבעה
חודשים זה הרבה זמן.
אמנם נכון, אי אפשר לדרוש ממדור
הרכילויות הקרוי רדיו־טלוויזיה לדייק בכל
הפרטים (גם אם היו ידועים לכותבים
מראש) אבל אפשר לפחות לבקש שינסו,

שמירה אימכר, ירושלים

0 0 0 0 0

בעלי הקולנוע כי חובה עליהם להתגרות
בדתיים? האם עצם הצגת הסרט והכרזות
עליו אין בהם ד י?
בנוסף לכרזה המקורית הוסיפו בעלי
הקולנוע דמות אנטי־שמית של אדם המח זיק
בידו לא פחות ולא יותר מאשר את
גיליון יומון המפד״ל הצופה, מה שצריך
כנראה להעיד עליו שהוא אדם דתי. ובכן,
הדתי הזה מתבונן בחשפניות ובכרזה ויש
לו גם ״טכסטים״ כמו :״היא משגעת לי
את האברים אד ״מה חבל, המכשיר
שלי לא תקין״ .דומני שכרזה זו היא

כרזת הסרט ״קרייזי הורס״
התעללות ברגשות

קטילה טלוויזיונית

עכשיו, שני מיליון ל״י
יכולות להיות שלך

ברצוני להעיר על המדור המסקר את
תוכניות הטלוויזיה הישראלית. אינני יודעת
מי עורך את המדור, אך הדברים הנכתבים
בו הינם מתחת לכל ביקורת. לא היה עולה
בדעתי להגיב לולא עבר הכותב את ה הבריטית
גבול.
בביקורתו על הסידרה
סיפורי טריניטי היא הוגדרה כ״טפשית״.
לדעתי זו אתת הסדרות המעולות ביותר
שנראו על מסכנו. הסידרה היא פארודיה
על סיפורי קנטרברי של צ׳וסר. כל אדם
חצי-אינטלקטואלי יכול לראות שהתוכנית
שופעת יצירתיות והומור וכל מישפט בה
מעורר המון אסוציאציות.

מ פ על הפי ס

( אלקטרע אי ם

כוכבי הטלוויזיה שלנו יכלו ללמוד המון
מהבימוי, הצילום ובעיקר מן המישחק
המעולה. זוהי הפעם השניה שעורך המדור
קוטל תוכנית מעולה. הראשונה שנקטלה
הייתה־ שבע פנים לאשה, שהיתר, סידרה
רגישה ומעמיקה על בעיותיהן של נשים.

ציפורה קליינמן,

הגיעו חוגות לחיצים לטלפונים

אצלנו ב מל אי :

מדוע אין משדרים בטלוויזיה את מיש-
חקי הכדורגל הנערכים בשבתות? משחקים
כדורגל בשבת ויש שידורי טלוויזיה בליל
שבת, כך שניתן להסיק הגיונית כי לא
התנגדות הדתיים היא הגורמת לכך. אם
הדבר כרוך בבעיות תקציביות של הטל וויזיה
הישראלית, אפשר לגייס כסף מכמה
גורמי ם: מהספורטוטו, מהעלאת אגרת ה טלוויזיה
או מתקציב המדינה. כדי למנוע
את הפגיעה בקבוצות, אין צורך להודיע
מראש איזה מישחק יוקרן.
טיפי רם, כרמיאל

מכירה ויעוץ אצל הנציגים בישראל:
א לז ב כ דנז־ ר ־

שניידר רז 11

בעת ׳

ת״א״דרן־ פתח־תקנה ,4 4גול.34607,3 2 0 8 9 .

חן טרמפ לחייל

תל־אביב

בכל מדינות אירופה וכן בהרבה ממדי נות
דרום־אמריקה משדרים בטלוויזיה ב מישחק
סיף
השבוע שידור י שיר של
כדורגל. אינני מבין מדוע אין נוהגים
כך בארץ. אני תושב כרמיאל ובכל הצפון
נערך רק פעם בשבועיים מישחק כדורגל
בליגה הלאומית, כשהפועל חיפה משחקת
בביתה. לנוכח המיתקנים הגרועים במיג-
רשים והאווירה החמה השוררת במיגרשים, אינם צופים רבים, השרופים לכדורגל,
באים לחזות במישחקים.

מריות ודיודות פולטות אור־ (1מ 0ממסרים,
לחצנים ומפסקים מוארים 01,^110 מעגלי
הגנה, רשתות נגדים וטרימטרים (פע ^ ס) *
דיודות יישור וגשרים 0.1.מפזרי חום
ותושבות לטרנזיסטורים ו״ג׳וקים״ (117נ1ק 11מ) 8

* מעגלים משולבים דיגיטליים () 0.1.
סרטי קשירה וסימון מניילון, ספירלות, תעלות
ונעלי־כבל ג 11,ססא שרוולים מתכווצים
וארוגים, סרטי סימון ותפסניות ( מ ) 21
* סלי כרטיסים, קופסאות, מסדים וארונות
למיכשור מ) * ועוד...

מה עשה לכם השחקן שמגלם את לו
גראנט בסידרת הטלוויזיה בשם ז ה? בכל
שבוע אתם מסלפים את ש מו: פעם אתם
מכנים אותו פרנץ אשנר ופעם פרנק אשנר,
בעוד ששמו האמיתי הוא אדווארד אשנר.
חשוב לדייק, גם בקטנות.

רחל שין*,

מל אי ענק של ״ג׳ו קי ם ״ (לטל מ מי ם
ולמ ש חקי ט לוויזי ה) מ תוצר ת חב0.1. ,

ירושלים
ץ כרזה משפילה
בחזית קולנוע מקסים בתל-אביב מופיעה
כרזה ״אמנותית״ גדולה, המכריזה על הסרט
המוקרן בקולנוע ז ה: קרייזי הורס (הסוס
המשוגע) .ברור שזה אינו סרט על בעלי-
חיים, אלא על חשפניות במועדון־הלילה
המפורסם של פאריס. עד כאן הכל טוב
ויפה. אין לי כל התנגדות שנערות נאות
וחטובות תצגנה את מחמדיהן על מסכי
הקולנוע. אבל השאלה היא מדוע חשבו

קורא ״הצופה״ ככרזה
כפייה אנטי־דתית

דוגמה לכפייה אנטי־דתית ולהתעללות
ברגשות האנשים הדתיים בתוכנו. דווקא
עיתונכם, היוצא נגד כל גילוי של כפייה
דתית, חייב להגן הפעם גם על רגשות
הדתיים.
מאיר זכודוני, תל־אביב

להיט אופנתי
את הקטע הבא מצאתי בעיתון מקומי
בחיפה, ואני רוצה להעיר עליו :

גני בו ת ־

הלהיט

האופנ תי ש ל חורף 79 הן
ה עניבו ת

וסר טי

הקש

ה ל צו ארהע שויי ק

סוף־סוף קם בינינו גבר /ש א מר: הוי
שוד ושבר! /כי הלהיט האחרון ( /כך
הצהיר במלוא גרון) /הוא ספורט נפוץ
ועממי / ,ממש להיט בינלאומי ואולי
יש בחידוש האופנתי /מין רמז דק אך
אמיתי; /המיועד בלי כוונה /לכל גנב
חובב אופנה.
נירה צור, חיפה

תיקון טעות
(העולם הזה
והלידה״
במדור ״אתה
) 2163 נעלמו, בגלל טעות דפוס 10 ,מיליון
ל״י, בידיעה על קו הייצור החדש של
חברת גלי.
בקו הנ״ל הושקעו 13 מיליון ל״י, ולא
כפי שפורסם.

ה טו ל ם הז ה 2165

בהנחת אינפלציה שנתית
ממוצעת של 350,6
בבצקלאומי בתבנית החטבון החדשה
״בה עד 120״
אתה מפקיד

בנק לאומי מעניק לך

בנק לאומי משלם לך הסכום שיעמוד לרשותך
רבית והצמדה בהנחה בתום 6שנות חסכון
= 35 אינפלציה

של/0
שנתית

בתשלומים חדשיים
רצופים

בהנחת אינפלציה שנתית ממוצעת שלס — 250/תקבל 481,681.32ל״י
בהנחת אינפלציה שנתית ממוצעת של — 300/0תקבל 595,995.74ל״י

פרטים נוספים בכל סניפי בנק לאומי, בנק אגוד ובנק ערבי־ישראלי

בנק לאומי

הידעת כי
705$מהפטיפונים בעוד
מיוצרים ע״י 1618101 אנגליה י!

אכן, הגיע הזמן שכחובב מוסיקה אמיתי, תדע יותר על קונצרן
,888 יצרן הפטיפונים המרשים ביותר בגודלו בעולם ואשר לייצור לאחרונה רכש גם את מפעלי היוקרה האמריקניים
ראשים, זרועות ופטיפונים סופר מקצועיים.
חברת ״סופרסוניק שיווק בע׳׳מ״ הינה היחידה המייצגת בישראל
את קונצרן 8811 על כל שלוחותיו, דבר המאפשר לך להתאים
לעצמך פטיפון מקצועי מתוך סדרת המקצועיים של 888 והסופר
מקצועיים של
דגמי 888 לבחירתך.?- 182 ,?-200 183 184 :
דגמי €ס ^ לבחירתך , 1700 )3 0 \ 8 7 2 :ס ם , 1600ס ם 1500

להשיג בחנויות סטריאו מובחרות.

כשאתה רוכש פטיפון 888 שים לב:

#לבסיס ולמכסה החדישים שעיצובם
המיוחד נועד לאפשר פעולה שקטה
ביותר של המכשיר•.
#לסמל 8 8 8או ס ס \ /המקורי
המוטבע על בסיס הפטיפון.
#לראש סם\ /המותאם לזרוע.
#לתעודת האחריות המקורית של
״סופרסוניק שיווק בע״מ״
אלה ואחרים מבטיחים לך מכשיר
מקורי ומדוייק, מעבדת שירות
ארצית עם מלאי חלפים מקוריים
ובעיקר — מחיר סביר ביחס
לאיכות גבוהה, המאפיין את כל
המכשירים מסידרת 0 0 8 8 8

ה סו פ ר כזזז1בו*-1״ 11110־״

ד ב רי א בי ב, טדרוטטילד ,63נ1ד*294591 .

סי־מל
ה עו ל ם הז ה 2165

—1רו 9 ^ 11

באתת?
^ ידלה ז ו, המופיעה בהמשכים ב-
העולם הזה, עשתה מהפיכה מסויימת
בהתייחסות הכנסת לבעיית העבודות הצ דדיות
של הח״כים וזיקתן של עבודות
אלה לעבודה הפרלמנטרית. מרבית חברי-
הכנסת טוענים היום כי יש לערוך שי נויים
מהותיים בתקנון הכנסת, שינויים
אשר לא יאפשרו לחבר־כנסת להתפרנס
מעצם העובדה שהוא חבר־כנסת, מלבד
כמובן המשכורת אותה הוא מקבל מגיז־ברות
הכנסת.
בשבועות הקרובים עומדת ועדת־הכנסת

המשו הורח עד הננסותיהם האמיתיות וומשם
של כל 120 חברי הכנסתהתשיעית
שהם חברי קיבוצים. תמורת צ׳ק זה מקבלת
חייקה גרוסמן מהקיבוץ צ׳ק אחר, להוצאות
קטנות, בסך של כ־ 5000 לירות לחודש.
וזאת בנוסף לצ׳ק השנתי, על סכום של
כמה אלפי לירות, שאותו היא מקבלת כמו׳
כל הבר קיבוץ אחר, לקניות מחוץ למשק.
כל הוצאות המחייה של גרוסמן משו למות
בנוסף לכך על־ידי הקיבוץ. אולם
חייקה גרוסמן מקבלת מהמשק שלה עוד
כמה ״סעיפים תקציביים״ ניכרים.
יש לה דירה בת שני חדרים בתל-אביב,
משותפת לה ולבעלה, מאיר אורקין, שהוא
שליח הקיבוץ בתל־אביב ולומד באוניבר סיטת
תל־אביב שלושה ימים בשבוע. ביתר
שלושת הימים הוא נמצא בעברון.

שתי חברות וועדת כספים

לדון בנושא זה. הוועדה תשווה בין חוקי
האתיקה המקובלים בפרלמנטים שונים בעו לם
לבין הצעות שהגישו לה בנושא זה
חברי־כנפת מכל סיעות הבית.
הכנסת מתחלקת לשני מחנות. מחנה
ראשון הדורש לשנות את המצב הקיים,
ועל שורותיו נמנים יושב־ראש ועדת הכנסת
עורך־הדין יצחק ברמן מהמיפלגה
הליבראלית, יושב־ראש סיעת המערך ב כנסת
משה שחל, יושב־ראש סיעת הליכוד
בכנסת, חיים קאופמן, ואיש חטיבת אח דות
בליכוד, ח״כ הלל זיידל. לעומתן עומד
מחנה שקט יותר, אך עקשני יותר, הטוען
כי אם תישלל מחברי־הכנסת האפשרות
להרוויח כסף בנוסף למשכורתם, יגיע ה מצב
לידי־כך שרבים וטובים לא יסכימו
להיבחר לכנסת. אחד מבעלי דיעה זו הוא
ח״כ ש״י אמנון רובינ ש טיין אשר לו עי סוקים
ומקצועות אחרים, מילבד הכנסת,
כמישפטן, מרצה באוניברסיטה, וחבר מע רכת
הארץ.

לכן פנתה לרופא שיניים פרטי בתל-אביב
והמשק שילם, כמובן, את החשבון.

מנחם הכהן:
4מישרות

נראה כי טענה זו אינה מדוייקת. אחד
מחברי-הכנסת המופיעים בפרק זה של ה־סידרה,
יגאל כהן־אורגד, המואשם פעמים
רבות, לדבריו שלא בצדק, כי הוא מר וויח
כסף רב במישרד הייעוץ הכלכלי
שלו, בין היתר גם בגלל העובדה שהוא
לכתב
ח״כ וחבר ועדת־הכספים, אמר
העולם הזה :״אם היו מציבים בפני בחירה
בין ועדת־הכספים לבין חיסול המישרד
הפרטי שלי, הייתי סוגר את המישרד.״
גם אם תחליט ועדודהכנסת בכיוון ה פשרה
ותסתפק רק בהטלת סייגים נוספים
על העבודות הצדדיות של חברי הכנסת,
ימצאו בוודאי הח״כים דרכים לעקוף ה סייגים
החדשים.
גם כיום קובע החוק כי לח״כ אסור
לקבל משכורת מלבד המשכורת המשולמת
לו על-ידי הכנסת. ח״כים רבים מקבלים
בכל־זאת משכורת נוספת תחת שם אחר.
ח״כ לעם זלמן שובל ממשיך לקבל מש כורות
מהחברות הכלכליות אותן הוא מנהל
או מחבר־המנהלים שבהם הוא יושב, אך
מכנה משכורות אלה כמענקים וכדמי-
ייעוץ. ח״כ אחר, המופיע בפרק זה של
הסידרה, עמל נאסארלדין, הח״כ הדרוזי של
הליכוד, מקבל משכורת בשני מפעלי טקס טיל
בגובה של 100 אלף ל״י לשנה, ומכנה
זאת דמי-ייעוץ.

חייקה גרוסמן:
טיפול שיניים
ן ץ ״ב חייקה גרוסמו היא חברת קי •
• בוץ עברון שבגליל המערבי, ולפחות
על פיני השטח אין לה תוספות ל״משכו-
רת״ ,שאותה היא מקבלת מהקיבוץ. גרום־
מן מעבירה את הצ׳ק שלה מהכנסת לגיז-
ברות המשק, כפי שעושים כל חברי-הכנסת

ח״ב הכהן
כנסת, מושבים והסתדרות

אולם חייקה גרוסמן מגיעה לקיבוץ רק
בסופי־שבוע. כשאינה במשק ואינה בכנסת
היא מתגוררת בדירה בתל-אביב. אין לה
רכב משלה. היא נוסעת במכונית שמעמיד
לרשותה הקיבוץ־הארצי, לעיתים בגפה מטעם ולעיתים עם חברי־כנסת אחרים
מפ״ם. עבור המכונית והדלק משלם הקי בוץ
הארצי.
גם כל אחת מההוצאות החריגות שיש
לגרוסמן משולמות על־ידי המשק. בקיבוץ
עברון יש רופא שיניים, אולם גרוסמן אי נה
מגיעה לקיבוץ אלא בסופי השבוע, כך
שהיא לא יכולה להיעזר בשירותיו. בזמן שיניים האחרון נזקקה גרוסמן לטיפול
רציני, שעלה אלפים רבים של לירות,

הרב מנחם הכהן נושא לדבריו בארבע
מישרות מלאות. האחת היא מישרת ח״כ,
מטעם מיפלגת העבודה. השנייה היא מיש רת
רב, מטעם תנועת־המושבים. השלישית
היא מישרת יושב־ראש המרכז למורשת
היהדות על־שם פינחס ספיר בירושלים,
והרביעית :״אני כותב ספרים במישרה
מלאה.״ ממישרה נוספת, רב ההסתדרות,
פרש ח״כ הכהן לפני כמה שנים.
המשכורת הבסיסית שלו משולמת מקו פת
הכנסת. מתנועת־המושבים אין הכהן
מקבל משכורת, אלא רק מכונית צמודה,
הוצאות מלאות של דלק ונהג צמוד. המכו נית
והנהג עומדים לרשותו של מנחם הכהן
במשך כל ימות השבוע, מלבד שבת כמובן,
ובמשך כל שעות היום. תמורת המכו נית
מעביר מנחם הכהן לתנועת־המושבים
את הסכום שאותו הוא מקבל מהכנסת
עבור הוצאות רכב ומוסיף עליהם 500
לירות, כפי שנהוג בתנועת־המושבים לגבי
כל מי שיש לו מכונית צמודה.
מהמרכז למורשת היהדות על שם ספיר
אין הכהן מקבל משכורת או הוצאות. הוא
מקבל שכר סופרים בגובה של כ־ 3000 לי רות
לחודש מהצהרון ידיעות אחרונות,
עבור הטור השבועי שלו. בנוסף לכך הוא
מקבל תמלוגים עבור ספריו. בכל פעם
שיוצא ספר הוא מקבל צ׳ק על כמה אלפי
לירות, ולאורך השנה הוא מקבל צ׳קים
נוספים של תמלוגים ממכירת ספרים.
אל הסכומים האלה מצטרפת משכורתה
של רעייתו, העובדת כיועצת לתוכניות
היסטוריה ויהדות בטלוויזיה הלימודית. ה רבנית
עובדת בטלוויזיה הלימודית בחצי
מישרה, תמורת משכורת של כ־ 7000 לי רות
לחודש.
את התגמולים שקיבל מנחם הכהן מההס תדרות,
לאחר שפרש ממישרתו כרב ההס תדרות,
הוא השקיע בתוכניות שיכון ל שלושת
י ודיו. סכומים אלה מגיעים עתה
לכדי 300 אלף לירות.
לעומת הכנסות נכבדות אלה, נראה
כי הוצאותיו של הרב עוד גדולות יותר.

הכהן ידוע כמי שאינו נלאה מלנסוע בכל
רחבי הארץ כדי לבקר את צאן מרעיתו.
הוא עורך יותר חופות וקידושין מכל רב
מוכר אחר, וזהו נטל כבד מהבחינה ה כספית.
שלושת ילדי הרב מתחנכים בפני מיות
דתיות, וזו כשלעצמה הוצאה של
כ־ 5000 לירות לחודש. חלק ניכר ממשכורתו
של הרב מוצא על האוספים שלו, ביניהם
שני אוספים מרכזיים: ספרייה עצומה,
שמוסדות ציבור רבים לא היו מתביישים
בשכמותה, ואוסף המזוזות הנדיר שלו.
הרב מנחם הכהן מתגורר בבית דו־מישפחתי
בן 4חדרים, מוקף גינה, ב־רמת־גן.

עמוס הדר :

עשיר ונטול דכוש
ח״כ עמוס הדד, הנץ של מיפלגת העבודה,
התפרסם יו תר מכל כאחיו של מי שהיה
שר התעשייה, ח״כ לעס יגאל הורביץ,
אחד מעשירי הכנסת. אולם הדר טוען
כי אין לו ומעולם לא היו לו עסקים
כספיים עם אחיו.
להדר משק בנהלל, כ־ססז דונם שטחו.
הוא מסרב להעריך את שווי המשק, וטוען
כי לאמיתו של דבר אין זה המשק שלו
אלא של בנו, שאף מעבד אותו עתה.
במשק של הדר בנהלל יש שני בתים —
האחד שלו והאחד של בנו. לדבריו יעבור
המשק שוב לרשותו, כשיפרוש מהכנסת —
״הבן שלי לא יזרוק אותי,״ הוא אומר.
למרות שהדד אינו מוכן להעריך את
שווי המשק, מעריכים אותו שכניו בנהלל
בסכום של הרבה מיליוני לירות. הדר אומר:
״איזה מין רכוש זה, כאשר יש צורך
להזיע קשה כדי להוציא ממנו מחייה
בכבוד.״
הדר פעיל בתנועת־המושבים והיה עסקן
של תנועה זו לפני שניבחר לכנסת. מתנו-
עת־המושבים הוא מקבל מכונית צמודה
והוצאות לדלק, ומשלם תמורתן 500 לי רות
לחודש. הדר טוען כי אין לו חסכונות
בבנקים.

יג^ל כהך אודגד :
כספים וועדה
ח״כ יגאל כהן־אורגד ;5חרות הוא אחת
מהדמויות השנויות במחלוקת, בכל הקשור

8 ^¥73
פ דזז ^ תז ח
91019
אמת?
לנושא שבו עוסקת סידרה זו. כאשר חב-
רי־הכנסת רוצים לתת דוגמה של אדם
העוסק במיקצועו ומרוויח כספים רבים,
ושכהונתו בכנסת משפיעה על הכנסותיו
הכספיות הפרטיות, הם מזכירים את שמו.
יגאל־כהן אורגד מכחיש זאת, אך בכנסת
מקובל לחשוב אחרת.
לכהן־אורגד שתי חברות כלכליות. החב־

כהן־אורגד טוען, כי בגלל עבודתו ב כנסת
הצטמצם היקף מישרדו, הן בגלל
שהיה חייב לוותר על קבלת עבודות המת נגשות
בפעילותו הציבורית, הן בגלל כך
שמישרד־ד,שיכון קיצץ בהיקף העבודות עם
מישרדו, ולא נתן לו עבודות חדשות. סי בה
נוספת לצימצום היקף המי שרד: הוא
עסוק בכנסת ובוועדת־הכספים ואינו יכול
להפנות את הזמן שהיה רוצה לעסקיו
הפרטיים. ואמנם, הצוות שכלל 18 כל כלנים
ומזכירות, בחברה לתיכטן וייעוץ
כלכלי לפני שנכנס כהן־אורגד לכנסת,
הצטמצם עד כדי 8איש.
כהן־אורגד מתגורר ברמת־אביב, בבית
חד־קומתי ששוויו מוערך היום בכ־ 3מיל יון
לירות. אשתו שרה מנהלת בית־ספר
ומשכורתה כ־ 18,000 לירות בחודש. לכהן-
אורגד מכונית פיאט 132 משנת י צור 1975
ולאשתו מכונית פיאס .500 ערך הרכוש
המזומן וניירות הערך של כהן־אורגד
מסתכם היום בכמיליון לירות, המושקעים
היטב.

תמר אשל:
פרדס ואובר־דרפט
ח״כ המערך תמר אשל הגיעה לכנסת
לאחר תקופה ארוכה בשירות הדיפלומטי,
ולאחר שהיתה במשך שנים אחדות המז כירה
הכללית של נענז״ת. בנוסף לעבו דתה
בכנסת, תמר אשל היא חברת מועצת
עיריית ירושלים ונושאת בתיק החינוך של
העירייה. שלושה ימים בשבוע היא מק דישה
לכנסת ובשלושה הימים האחרים

אשל מתגוררת בדירה בת 4חדרים ב רחוב
הפלמ״ח בירושלים והיא בעלת מכו נית
פיג׳ו . 1973 304 היא אינה מצליחה
לגמור את החודש, ורק באחרונה חיסלה
אובר־דראפט של 25 אלף לירות בבנק.
שתי ההוצאות העיקריות שלה הן המכו נית
ושתי בנותיה. לדבריה אין הסכום
שאותו נותנת לה הכנסת מכסה את הו צאות
המכונית, שכן היא נוסעת הרבה,
הן למען הכנסת והן עבור מוסדות צי בוריים
אחרים כמו העירייה, מיפלגת העבו דה
ומרכז ההסברה. היא אומרת שאין
לה די כסף לרכוש מכונית חדשה, חסכו נית
יותר. חלק ניכר מכספה הולך לשתי
בנותיה הנשואות. כל אחת מהן קיבלה
דירה. האחת קיבלה דירה בת שלושה חד רים
ברחוב לואי מרשל בתל־אביב, השנייה
בבית־הכרם בירושלים. בנוסף לכך או הבת
אשל להציף את בנותיה במתנות יק-
רות־ערך.
מלבד שלוש הדירות, ששתיים מהן נת נה
לבנותיה, יש לאשל פרדס בן 95 דונם
בחדרה וחשבון חיסכון בבנק. אשל אינה
יודעת בדיוק את גובה חשבון החיסכון
שלה, אולם הוא מורכב מהפיצויים שאו תם
קיבלה ממישרד־החוץ, כאשר עזבה
את השירות הדיפלומטי, בסכום שעמד על
87 אלף לירות לפני ארבע שנים.

גו ס טג ב די אן:
כדאי ל ח סוך

בונות חיסכון בבנקים. האחד חשבון תמר,
ובו כ־ 120 אלף לירות, והשני חשבון גדיש
ובו 115 אלף לירות. מקוד ההכנסה ה עיקרי
שלו כיום הוא הכנסת. בנוסף לכך
הוא מקבל הוצאות־דלק מהסתדרות המהנ דסים,
שכן הוא יו שב־ראש־כבוד שלה. אש תו
של בדיאן עובדת כלבורנטית בחצי
מישרה ומביאה הביתה עוד 3000 לירות
כל חודש.
בדיאן מסביר בחסכנות את הצלחתו
לבסס את מעמדו הכלכלי, מצעיר נטול
פרוטה המתגורר במרתף לאדם עם רכוש
וחסכונות המתגורר בדירה מפוארת :״אצ לנו
לא היתד, אף פעם עוזרת בבית, ולא
נסענו אף פעם לחוץ־לארץ.״

אמל נאס אר לדין :
י עוץ לגרבוגים
ד,ח״כ הדרוזי של הליכוד, אמל נאסארל-
דין, הוא בן למישפחה העשירה ביו תר ב דלית
אל-כרמל, אחת המישפחות הדרוזיות
העשירות ביותר בארץ. נאסארלדין מתגורר
בבית המשתרע על 250 ממ״ר בדליה, יחד
עם אשתו ובנו העובד בחברת גיבור. שתי
בנות אחרות של ד,ח״כ נשואות ואינן

מתגוררות בבית_ .
נאסארלדין היה במשך כמה שנים יושב-
ראש המדור לחייל המשוחרר בוועד־הפועל
של ההסתדרות, מזכיר מועצת פועלי דלית

ח״כ גוסטב (״אלייקים״) בדיאן היה איש
מפורסם עוד לפני שהגיע לכנסת. הוא
זכה בפירסומו לאחר שהיה מזכיר כללי
של הסתדרות המהנדסים, שהיא אחד מ-
אירגוני העובדים התוססים ביותר בארץ.
בדיאן הגיע לארץ רק בשנת ,1949 לאחר
שהייה בת שנתיים בקפריסין. מצה״ל הש תחרר
בשנת 1951 ואז פנה ללימודי הנ דסה
בטכניון.
לדברי בדיאן הוא עסק בעבודות שונות
ומשונות כדי לממן את לימודיו, משום
שלארץ הגיע ללא אגורה בכיסו ולא היד,
לו בה כל קרוב ותומך. הוא ניסה לעבוד

ח״כ תמר אשל
כנסת ועירית
רה הראשית היא תיכנון וייעוץ כלכלי
בע״נז, שלד, מישרדים בתל־אביב (רחוב
הירשנברג) ובירושלים (רחוב המלך ג׳ורג׳).
החברה של יגאל כהן־אורגד עוסקת ב ייעוץ
כלכלי לגופים פרטיים, צי,בוריים
וממשלתיים.
כהן־אורגד התפרסם במייוחד כאשר ה חברה
שלו קיבלה חוזי־עבודה גדולים מ־מישרד
השיכון. אולם לאחר שנכנס ל כנסת,
הצטמצם היקף עבודותיו עם מיש-
רד־ד,שיכון והוא לא קיבל חוזים חדשים.
חרף זאת שטף גל שמועות את הכנסת,
כאילו מישרדו של כהן־אורגד כבר קיבל
ממישרד־השיכון חוזים גדולים הקשורים
בנסיגת צה״ל מסיני.

ח ״כ חייקה גרוסמן
קיבוץ ודירה

ח״ב גוסטב בדיאן
הנדסה ועסקנות

נאסארלדין כד, הצליח בעבודתו זו עד
שהנהלת גיבור, יחד עם חברת טכסטיל
אחרת גשם פישלון, החליטו להמשיך
ולהעסיק אותו כיועץ מייוחד. הן משלמות
לו סכום של 100 אלף לירות לשנה, ה מתווסף
למשכורתו כחבר-כנסת.

החברה השנייה של כהן־אורגד שבה הוא
שותף עם עוד שניים, היא חברה חדשה-
יחסית, שנקראת 0 .0 ,1 (.על שם שלושת
השותפים: כהו־אורגד, אריה קספר ו סיד
ארט דוב. אף אחד מהשותפים בחברה לא
מקבל משכורת, שהדי החברה נמצאת עדיין
בחיתוליה. החברה רכשה אולפני הקלטות
קפרי קורן, אך מכרה אותם. עתה היא
מתעניינת בבניית דירות מגורים ברמה
גבוהה בירושלים, שתימכרנה לעולים חד שים
עשירים או לתיירים הרוצים בית ב ישראל,
כהשקעה. כמו כן עוסקת חברה זו
בניהול תיקי השקעות.
כהן־אורגד שותף בשליש בחברה זו
מבלי שהשקיע בה כסף. הוא תרם את
חדרי החברה השנייה שלו בירושלים למען
0 . 0 . 0 .וכן את שירותי המישרד. שני
השותפים האחרים הלוו בינתיים לחברה
מאות אלפי לירות, כדי שהיא תוכל
לפעול.
כהן־אורגד מכחיש בכל תוקף, כאילו
יכולה להיווצר השפעה על עסקיו הפרטיים
בתוקף היותו חבר-כנסת וחבר ועדת־הכס־פים
של הכנסת. לדבריו הוא פנה אל היו עץ
המישפטי של ועדת־הכספים ואל יושב-
ראש הכנסת, הציג בפניהם את תמונת
עסקיו, עוד לפני שנכנס לוועדה, וקיבל
אור ירוק להמשך חברותו בה.
לזכותו של כהן־אורגד יש לציין, כי
כאשר דנה ועדת־ד,כספים בנושאים או ב גופים
כלכליים, שהתנגשו או נגעו באחד
הלקוחות שלו, הוא הצהיר על כך קודם
לפרוטוקול של הוועדה, ונמנע מלהשתתף
בהצבעה. עד כה היו שני מיקרים כאלה.

אל־כרמל ועוספיה ויועץ מייוחד למנכ״ל
חברת הגרבונים גיבור. הוא גאה בכך
שבעבודתו האחרונה היה אחראי להכנסת
התעשייה לכפר הדרוזי ולהכנסת הבנות
הדרוזיות לעבודה בתעשייה.

ח ״ב נאסארלדין
יועץ לגרביים

ח״כ עמום הדר
משק ואח

במחצבה ליד חיפה, אך כעבור כמה ימים
נשבר, העבודה היתד, קשה מדי. אחר-כך
ניסה לעבוד בנשיאת קרשים בנמל חי פה,
אך גם עבודה זו היתד, קשה מדי
בשבילו. אז פנה בדיאן לעבודה קלה יותר,
והיה לפקיד קבלה במלונות לב הכרמל
ווינדזור בחיפה .״לאחר שגיליתי כי אפ שר
לקבל הרבה טיפים, אם לא מבק שים
מזוגות הבאים למלון את תעודת
הזיהוי שלהם, עבדתי רק יומיים בשבוע
ומימנתי לי את הלימודים והמחייה.״ באו תה
תקופה התגורר בדיאן בדירת־מרתף
בת חדר אחד בהדר בחיפה.

היא אחראית על חינוך ילדי ירושלים. אך
בכל ימות השבוע תמר אשל היא גם עס קנית
של מיפלגת העבודה ומקדישה שעות
רבות להופעות בסניפים ולפעילות מים-
לגתית אחרת. מעיריית ירושלים אין תמר
אשל מקבלת, כמובן, משכורת, אך היא
מקבלת סכום קטן כדמי הוצאות.

בשנת 1955 החל בדיאן לעבוד כמהנ דס
טלפונים בדואר חיפה, עבודה שבה
התמיד 13 שנה. ב־ 1968 נבחר ל מזכיר
ארצי של הסתדרות המהנדסים. אז קיבל
משכורת מהסתדרות המהנדסים והרוויח
כסף נוסף מכך שהיה מורה להנדסה ב שלושה
בתי־ספר שונים.

בנוסף למשכורתה מקבלת תמר אשל
סכום חודשי של כ־ 5000 לירות 40
מהפנסיה של בעלה המנוח, אריה אשל, אחדות שהיד, שגריר ישראל במדינות
ועובד ותיק של מישרד החוץ.

כיום מתגורר בדיאן בדירה בת ארבעה
חדרים, באחד הרחובות היפים שעל הכר מל,
ויש לו מכונית רנו 12 חדשה, שאותה
רכש לא מכבר לאחר שמכר את מכונית
האסקורט הישנה שלו. יש לו גם שני חש
אולם
עיקר עו שרו של נאסארלדין הוא
ממישפחתו. מישפחה זו, המונה כ־1000
נפשות, מחזיקה ברכוש רב ובשטחים גדו לים
של אדמה חקלאית במיגזר הדרוזי.
כמו־כן יש למישפחה זו עשרות בניינים
הן בדלית אל־כרמל והן בכפר כיסרא ב גליל
העליון. נאסארלדין עצמו מעבד 50
דונמים של חיטה.
את נסיעותיו לכנסת ובחזרה, וכן את
הסיורים שאותם הוא עורך ברכוש הרב
שלו, עושה ד,ח״כ במכונית פיג׳ו 504
חדשה.

פיגחס שייג מן:
בלי זהב
סגן יושב־ראש הכנסת, ח״כ המפד״ל
פינחס שיינמן, ביקש לתקן שתי טעויות
שנפלו לדבריו בסידרה זו, בקטע שהיה לדברי מוקדש לו (העולם הזה .)2159
שיינמן אין הוא מקבל הוצאות מהמועצה
הדתית תל־אביב־יפו, שאותה הוא מנהל,
ולא נמצא זהב השייך לו בבוידם שבדי רתו,
בשדרות סמאטס בתל-אביב.
ח״כ שיינמן גם ביקש להדגיש, כי הרי הוט
בביתו הוא ריהוט ישן, שאותו הביא
מפולין כאשר עלה לארץ.

אתה צודק, ה א מרי ק אי ת עדיפה מכל הבחינות...
ועכשיו, גם אתה י כול להר שות לעצ מן א מרי ק אי ת.
שבט. האמריקאית של שברולט
עולה פחות ממכונית אירופאית מקבילה.
מנוע 4צילינדרים בנפח 1600 סמ״ק,
אביזרי בטיחות ונוחות רבים כסטנדרט. שאל עליהם!

שבט, האמריקאית של שברולט החל

מ־ססס 288 ,

כולל ידיומ קורי

המחיר אינו כולל מ.ע.מ. ונכון ליום הפרסום.

ליאו גולדברג בע״נז סר•־

״ ת״א, דרך פתח תקוה ,86 טל 284111 .סניפים וסוכנים בכל הארץ

באר־שבע, רחוב

0ירושלים, רח׳ שלומציון המלכה ,15 טל 235536 :
חיפה, רה׳ יפו ,132 טל , 522682 :וול טר יעקב, יפו ,19 טל 512251 :
טרומפלדור ,40 טל * 73515 :נצרת, סרוג׳י יוסף, טל •! 56300 :נתניה, מכונית נתניה, טל 0 : 39423 :רמת״גן, ארז, ז׳בוטינסקי ,18 טל.720738 :

הדבר האחרון שתרצו לעשות
בחדר שינה מפואר זה -הוא לי שון.

:איזה מין חדר שינה אתה רוצה
ולבלות את השנים הבאות!
גם אתה בעל טעם מיוחד; עדין
|ויוצא דופן; הטתכל בחדר השינה
|חמופיע בצילום; זהו רק אחד מתוך
ן רוב ל־( 100 מאח!) חדרי שינה
גלגנטיים המוצגים בשלמותם ועל
:ל אביזריהם במרכז חדרי השינה
|חגדול בישראל־בבית מרס. חדרי
וינה מפוארים אלה מיובאים בלע־
•ית ע״י חב׳ מרס ישר מן המפעלים
;גדולים והאקסקלוסיביים ביותר
;אירופה.

לא תשיג אותם בהזמנה פרטית
אצל שום נגר או ארכיטקט; ובודאי
שלא במחיר סביר כשלנו.
לא תשיג אותם בשום חנות רהיטים
— לא בדיזנגוף; בבן־יהודח או בכל
מרכז רהיטים אחר.
ולכן, אם אתה בעל טעם מיוחד
ועדין —
אתה חייב לעצמן ביקור במרכז
חדרי השינה ותיווכח במו עיניך מה
ניתן לרכוש במחירים החל ב18,000
ועד 85,000ל״י.
אספקה מיידית!

וזדר שינה״פלאזיה״

מרכז לשיווק
חדרי שינה-
יבוא,
ישיר לצרכן.
בבית מרס -חניה בשפע,קפטריה,
מוסיקת רקע, מדרגות נעות
ומעל לכל אנשים מקצועיים
איתם תוכלו להתייעץ
בית מרס פתוח ברציפות
מ 8.00-בבוקר עד 7.00 בערב.

השינה מדגם ״סמירה״
חדר
(המופיע בצלום) הוא חדר שינה
אקס קלו סיבי שיש בו הכל בי
נייד ליד המיטה, מערכת
רדיו ס טרי או־ טייפ משוכללת,
שעון מעורר עם מפסק או טו מ טי,
ציפוי ק טי פ ה־ זמ ש ב שילוב עם
מראות קרי ס טל ענקיות וגי מור
עץ משגע.

!ה היה חווח!ם חוה שהיה
כגיליון ״העולם הזה״ שראה אור השכוע לפני 25 שנה כ דיו?,
התפרסמה כתכה חסרת־תקדים כעיתונות העכרית, תהת הכו תרת
״כתוככי מאה שערים״ .הכתכה תיארה כמילים ובתמונות
את אשר ראה הכתב הראשי של השבועון, עמנואל פרת, שהת חפש
לתייר דתי והסתובב כמשך ימים כשכונה החרדית. מערכת
השבועון נחלצה להגנתו יצל ראש עיריית תל־אביב, חיים לבנון,
שי רי ביו האשימוהו בהוסר טוהר־כפיים. כמקביל העניקה המע רכת
״ראיון מייוחד״ לד״ר זמרי אילון, שהואשם כזיון* מעטפות
ובמעשים מגונים. מדור הבידור הביא כתכה מצולמת על מופע
הריקודים החדש כתיאטרון ״לי־לה־לו״ (ראה: ש ער).
״חקירה מייוהדת״ ערד צוות כתבי השבועון בנו שא גי שואי־תערוכת
בין בני עדות שונות כישראל. החל מהשבוע לפני 25

שנה, יצא לאור ״וועלטשפיגל״ ,שבועון מצוייר ב אידי ש של
״העולם הזה״ ,הראשון בסידרת שבועונים ש״העולם הזה״ פירסם
בשנות החמישים בלשונות שונות (אנגלית וספרדית) .סיפורו
של אריה סיוון ,״המסע אל ארץ הפרדסים״ ,שזכה בפרס
השלישי, הישראלי, כתהתת העולמית של הסיפור הקצר, ראה
אור בגיליון זה.
בשער הגיליון: רקדנית פזית בן־ארצי.

האגרה עו הודו נתן אום ^ בישו שנש המוות נישראי
£י ״ברוך שלא ׳עשוי אשה פייר ז׳יזבר לומד עברית
בימי חייו שמע נתן אלבז פעמים רבות,
מפי האזרחים שעליהם חגן, כי המרוקאים
הם פחדנים, בריונים, נגועי מחלות ופר־אי-אדם*
.הם כעסו כשניכנס לאוטובוס
ולקולנוע בלי תור. גם בשערי מוית הוא
נידחק בראש.

1העם איש המגבת
ישנם רגעים בחייו של אדם כשהוא עומד
לבדו מול הבורא, מול עצמו, כששום
מליצה לא תעזור לו, שום תהליך מחשב תי
קנוי לא יקל עליו, כשמישקלו האמי תי
מונח על כפות המאזניים. לעיתים קרו בות
אלה הרגעים האחרונים בחייו. הם
היו הרגעים האחרונים של נתן אלבז.
לחישה כערפל. כל חייל מתייחס אל
רימון־היד בחוסר־חיבה מסויים. הרימון
הוא נשק יעיל בטווח־קצר, בגלל מסלול
התעופה הגבוה וזווית הירידה התלולה —
דבר המאפשר להשליכו מעבר לקיר או
לתוך עמדה נסתרת. אולם הרימון מסוכן
הכנסח דיון ׳בלתי־־חלי׳
לפני ארבע שנים הציע אזרח ישראלי
ממוצא גרמני את שי ח תו למדינה, והודה
שאומנם אין לו נסיון במיקצוע הנידון,
אך ישתדל להשביע את רצון הלקוחות
כמיטב יכולתו. התפקיד: תליין.
רפואה סעדיה ח־ה ג 3ר
למעבדת פרדס־חנה בא לסיור פרופסור
הרמן צונדק, המומחה הישראלי לבלוטות.
בפניו הוצג אחד התושבים, רווק תימני
כבן ,20 ענוג עור וחסר חתימת זקן, שעלה
ארצה במרבד הקסמים, והתלונן על כא בים
בכליות.
הפרופסור בדק אותו במידפאה המקו מית
והזמין אותו אליו לבית־החולים בי־קור־חוליס
בירושלים, לסידרה של בדיקות
נוספות. כאשר ראה את תוצאות הבדי קות,
סיפר הפרופסור על המיקרה לאחיו,
הפרופסור ברנהארד צונדק, המומחה בעל
השם העולמי להורמונים. האחים התייעצו,
והחליטו כי החולה סובל מאיזה גידול
בלוטי שאת מקומו לא ידעו לקבוע בבירור.
כרוך מי? פרופסור ברנהארד צונדק
החליט להעביר את הצעיר אליו, לבית־החולים
הדסה הירושלמי, לניתוח. כאשר
פתחו את בטנו נידהמו לראות שאומנם
סבל מגידול — אך גידול הקשור לריק-
מת השחלה (בלוטת המין של האשה) .כן
נמצאו בגופו אברי־מין של זכר ונקבה גם
יחד. היתד, זו דוגמה נדירה של פסבדו-
הרמאפרודיט.
על־ידי ניתוח אבריו הזכריים, שלא היו
מפותחים ביותר, יכול היה הפרופסור צוג־דק
להפכו לאשה יפת־תואר שהיתה חיה
כאשה, אם כי לא מביאה לעולם ולדות.

״העולם הזה״ 853
תאריך :

25.2.54

אולם מאחר שהאיש חי עד כה באדונה
נחושה כי הוא גבר, ודיעה זו נתקבלה
על כל מכריו, הוחלט לעשות מאמץ ולהו ציא
גבר מוחלט מחדר־הניתוח. הג־דול
המפריע סולק ואיתו ריקמת השחלה.
למחרת בבוקר סר המנתח למיטת החו לה
לראות בשלומו. סעדיה, דתי, שלא
ויתר על מינהגיו מימיו ולא ידע את מש מעות
הניתוח, ישב והתפלל תפילת־שח־רי
ת :״ברוך שלא עשני אשה
יעצה לו אחת מהאחיות :״חבוב, מעתה
התפלל: ברוך צונדק שלא עשני אשה...״
סעדיה לא הבין את הרמז.

אנשים
• אדןפיירז ׳ ילבר, קצין צי צרפתי,
שהפך ל שגריר צרפת בישראל, סיים את
שנת שירותו הראשונה בתל־אביב תוך הי שג
ני כ ר: שליטה בעברית יומיומית. הי שג
בלשני קודם של השגריר: לימוד 6000
סימני־כתב סיניים בתקופת שירותו בסין.
ממשלת
דוידבן ־ גו ־ רי ו ו, ראש

ישראל לשעבר, תושב שדה־בוקר בהווה,
שלח מיכתב תודה לבעל מאפייה בבאר־שבע,
ש שיגר לו חלות לשבת. כתב ב ך
גודיון לאופה :״החלות היו מצויינות, אפי לו
אשתי אמרה זאת.״
• כשנשאל הסופר ש ״ יעגגון על־ידי
סופר צעיר, מדוע אין הוא ממשיך את
ספר המדינה, פארודיה שכתב לפני כמה
שנים, השיב בקול מהורהר: איני יכול לכ תוב
המשך, פן אפר את המצווה, :ולא
תעמוד על דם רעך.
רקיק קיק ר31״פ ופ־ 3

אברכים בתוך המיקווה:
יהודים חרדיים,

בלב

שכונת

נזאה־שעריס,

זהיר, לא פחות

מאשר

לבעליו הבלתי
לאוייביו.
נתן אלבז, חייל צנום, שחרחר ושקט,
ישב בערפל אוהלו, פירק את הרימונים
החיים, ולפתע שמע את הצליל הנורא
ביותר בעולם: הלחישה של פתיל הרי מון
שהוצת. אורכו של הפתיל 4שניות.
4שניות בין חיים ומוות.
היה זה המיבחן העליון. נתן אלבז יכול
היה לזרוק את הרימון הרחק ממנו, לשכב
על הארץ, לכסות בידיו על ראשו. חב ריו,
בחוץ, היו מתרסקים. ייתכן והוא
היה נענש בעונש חמור. אולם הוא היה
נותר בחיים.
נתן אלבז, עולה ממרוקו, בודד בארץ,
לא עשה חשבון פשוט זה. הוא ראה את
חברו באוהל. הוא ידע שחבריו האחרים
משתעשעים בחוץ. הוא זינק החוצה, צעק
״ רי מון!״ ר ץ אל מחוץ למיתחם, כשביצת
המוות לחוצה לבטנו. כך נראה לחבריו
באלפית השנייה האחרונה של חייו.

מעוז

תצלום זה הינו מהיחידים שצולמו
אי־פעם בתוך מיקווה לרחצה של
ומבצר של הדתיים הקיצוניים.

במשך 4שנים התלבטה הכנסת. ברגע
הראשון, עם הקמת המדינה, היה ברור כי
מדינה נאורה המושתתת על יסודות ה יהדות,
תהיה דוגמה ומאור לגויים, ותנך
ריז כי אין לחברה הזכות ליטול את חייו
במרוצת
של אדם, אפילו רצח. אולם
השנים נעשה הדבר פחות ופחות ברור, כמו
שקרה לכמה עקרונות נעלים אחרים. שוט רים
וסוהרים הצביעו על ערכו המפחיד
של המוות, והובאו לרוב נימוקי־נוחיות.
אולם בשבוע שעבר, באחת הישיבות
הנדירות, התרוממה הכנסת לדיון בלתי-
תלוי מעל למקח־ומימכר המיפלגתי הרגיל,
והחליטה: לבטל את עונש־המוות לרוצ חים,
ולהשאיר את השאלה פתוחה לגבי
מעשי בגידה. התליין המיועד נותר מחו סר
עבודה.

קאזאבלן.

רקע

צמחה

דמותו

קיקי כתב שיר.
גם פיפי כתב שיר.
וגם זיזי כתב שיר.
.אז קי קי ופיפי וזיזי הוציאו ספר שירים ביחד ו קראו לו ״זיפי קי״ ,והם הוציאו
את זה ביחד מפני שציצי היה חולה באותו זמן, כמו שאמרו שלושת המוסקטירים :
אחד בעד כולם, כולם בעד אחד•
אחר־כך הצטרפו אליהם גם ציצי, שהבריא בינתיים, וביבי ו מי מי ו סי סי וניני
וגם בחורה אחת, לילי. הם הוציאו ביחד עיתון ו קראו לו בשם ל אן * .מפני שהשאלה
הנכונה היא היא התשובה בעצמה.
בהתחלה היה שם מאמר המערכת, במאמר היה כתוב :״זר מי ם חדשים מנשבים
בקריית־ספר הצעירה שלנו, מחד גיסא ומאידך־גיסא עז הרצון לביטוי — אלא דא
עקא ביטוי — לאו מילתא זוטרתא היא, ואם בסיפרות עסקינן, הרי מאליה תישאל
השאלה: לאן ילקרא תי והתשובה הי א: לקרא תי לאן י ואכן, לפום צערא אגרא,
ולא באצקוצציזם ניוושע ! ״
א חר־כן היה שם מאמר הערכה של פיפי על שירתו של קיקי, הבולטת ביי חוד
האינדיבידואלי שבה וכל כולה צעקת הדור שתום־העין, ומא מר הערכה של קיקי
על שירתו של פיפי, שהיא ביטויה הנמרץ והעז כאחד של פיפיסטיקה הזיזיסטיאית.
כמו כן היה שם מאמר של ציצי על גיגי המבקר, ומא מר של ניני על ציצי הצייר,
ופורטרט הצייר ניני מאת ציצי, וביקורת מאת ציצי על תערוכת ניני.
ובסוף היה חמשיר, אל הפרשדונה :
״היה היה איש ושטו קיקי,
ברנש ממולח וקיניקי,
הוא וצ׳יקי נקניקי
אהבו את מיקי,
מצבו אז היה שמן־קיקי״.
* קטע זה המו פארודיה על התגבשותה
כתביעת לשירה שנשא את אותו השם.

קבוצת

לקראת

ופירסומו

מהו יום המזל שלך?
הרוכש טלוויזיה מץ צבע ״ 26 אינץ׳ באחד מימי המזל, יקבל בפרס חינם טלוויזיה מץ
״ 2ו אי׳נ׳ן.

זהו אחד מימי חודש פברואר 1979 בו אתה עשוי לזכות ב שי יקר ערך -
חינם וללא הגרלה.
היכנס עוד היום אל אחד מן הסוכנים המורשים למוצרי מץ ברחבי הארץ
ורכוש את אחד ממוצרי מץ המעולים המשתתפים במבצע *.כך תבטיח
לעצמך את השתתפותך במבצע הפרסים הארצי הענק של מץ ״ארבעת
ימי המזל בחודש פברואר״
זכור! המבצע מוגבל לחודש פברואר 979ו בלבד!

כל שעליך לעשות:
׳׳רן עם רכישת אחד ממוצרי מץ המשתתפים במבצע עליך לשלוח לחברת מץ
רחוב מודיעין , 19 בני־ברק את חשבונית הקניה המקורית הנושאת את
הרוכש טלוויזיה מץ־צבע ״ 14 אינץ׳ או ״ 16 אינץ׳ באחד מימי המזל יהנה
חותמת החנות בה נרכש המוצר, תאריך הקניה, חתימת המוכר והפרטים
מהנחה של 5096 ממחיר טלוויזיה מץ ״ 12 אינץ׳.
המלאים והמדוייקים של המוצר שקנית(תאור, דגם ומספר).
על חשבונית זו להגיע למשרד חברת מץ לא יאוחר מן ה־.25.3.79

הזוכים המאושרים
שרכשו את מוצרי מץ באחד מימי המזל של חודש פברואר 1979 יקבלו
הודעות לבתיהם לאחר הכרזת 4ימי המזל. תאריכי ימי המזל יפורסמו
בעתונים.

המזל יקבל כפרס חינם טר מולופטר(תנור חימום חשמלי)

הרוכש תנור בישול ואפיה או דיפ פריזר(מקפיארן) מץ באחד מימי המזל יהיה זכאי
לבחור כפרס חינם בין גריל ברבקיו פחם ובין שני טרמוסים / 2י 2ליטר

הרוכש קולט אדים וריחות למטבח מץ באחד מימי המזל יקבל כפרס חינם
טרמוס / 2י 2ליטר.
רשימת מפיצים חלקית

רמלה — יולזדי — הרצל 73

כפר־סכא — שירות מהיר,
ירושלים 27

פתח תקוה — סלון ראובן
בר כוכבא 1

פתח־תקוה — חשמלית 2000
אוסישקין 4

דימונה — פילים יצחק
מרכז מסחרי

ועור: כל שני זוכהי
מבין כל רוכשי מוצרי מץ המעולים בחודש פברואר 979ו תיערך הגרלה
בה יזכה כל רוכש שני במערכת ווקי־טוקי הכוללת שני מכשירי שידור
וקליטה לילדים.
*הערה: בפול! לתקנון המבצע אותו ניתן לראות במשרדי חברת מץ, רחוב מודיעיו .
9ו,בני־ברק.

רשת סלון באלי: חיפה — הרצל .1חדרה — הנשיא .51
עפולה — הנשיא .17ר״ג — ביאליק .75
ירושלים — סלה שלום, יפו .68
כת־ים — סלון פאר
רוטשילד 32
ב״ש — א.א. אלקטרוניקה
העצמאות 48

אמץ את מץ

חדרה — רדיו הכס
רוטשילד 36
אשקלון׳ — ברזילי ובניו
הרצל 29

ירושלים — טנ רון בית כלל

נס־ציונה
א.ק. אלקטרוניקה, ויצמן 14

נתניה —
כל בו חשמל, הרצל 24

קרים מלאכי — צאלח שלמד,
ומנשה, מרכז מסתרי

חיפה — סלון הבנקים
הבנקים 1

פרטי םאצל הסוכלם המוראים למוצרי מ 1ץ
ובבי ת מ׳ר רחוב מודיעין . 19 בעי ברק -רמת גן

גץ מק־קאדת׳ המציא שיטה של ועסטריזם
פרלמנטרי. עתה נמצאו ל 1תלמידים בישראל.

-מאח

ון* ש לחזור ולספר את הסיפור המפחיד. כי בינתיים
קם דור שלא ידע את ג׳ הף.
ג׳וזף >״ג׳ו״) מק־קארתי היה הסנטור הצוער של מדינת
ויסקונסין בארצות־הברית. הוא לא בלט במייוחד. בין
עמיתיו, שלא חיבבוהו במייוחד, נודע כאדם בינוני, שאפתן,
אך בדרך כלל בעל ידיעות ליברליות.
הדבר קרה לפני 29 שנים בדיוק -בפברואר . 1950
הסנטור ג׳וזף ריימונד מק־קארתי הוזמן לשאת נאום
שיגרתי באסיפה של המיפלגה הרפובליקאית באחת הערים
הלא־כל־כך חשובות. הסנטור לא ידע על מה לדבר. הוא
הכין לו שלושה נושאים — ביטוח סוציאלי, שיכון וריגול
קומוניסטי. הוא רצה לדבר על השיכון, אך יו״ר הסניף
המקומי של המיפלגה העדיף את הנושא השלישי.

התיקישורת העזו לפרסם את דבריהם של המעטים האמי צים,
ישיגינוהו כל העת.

הסנאט, שחבריו נכנעו לו עד לאותו רגע,
העז לדון כמעשיו וקיבל החדטת־גינוי רשמית.
מק־קאדתי נשבר. זה היה לפני 25 שנים. היו דרושות
לארצות־הברית לפחות 20 שנים כדי להחלים מן ההרס
הפנימי, המדיני והרוחני, שהוא זרע. רק פרשת־ווטרגייט
טיהרה, סוף־סוף, את האווירה.

$ניצול החסינות הפרלמנטרית כדי להת חמק
מכל בידור מישפטי.
• שלילת זכותם של המואשמים לעמוד ל־מישפט
הוגן, והפיכת כל תהליכי־המישפט ד־חוכא
ואיטלולא.
• ניפנוף בניירות חסרי־ערך, ושימוש בתחבולות
דומות, בדי לעשות רושם על התמימים.

יצירת גל של היסטריה ציבורית, ש אפשר
לרכב עדיו אד הפירסומת, ההשפעה
והשידטון.
אין זו רק שיטה מנוולת. זוהי •שיטר, החותרת תחת
יסודות המישטר הדמוקרטי, לא פחיות מאשר חתירה
פאשיסטית או ׳קומוניסטית.
כי הדמוקרטיה פירושה, קודם כל, שילטון החוק.
ואילו המק־קארתיזם מהווה את שלילת החוק.

ג׳ו מק-קארתי לא ידע דבר על הריגול ה סובייטי.
הוא התייעץ עם חבר־עיתונאי. לכסוף
השתמש כתחבולה פשוטה: כשעת הנאום שלף
מכיסו גליון־נייר, ניפנף בו כאוויר והכריז :
״אני מהזיק בידי רשימה של 05צ קומוניסטים
בעלי כרטיסי-חכר במיפלגה, העוכדים במישרד־החוץ
בוושינגטון!״
איש לא ראה מעולם את גליון־הנייר. קרוב לוודאי
שהיה ריק.

ן * ימים היו ימי מצוקה נפשית לארצות־הברית.
י 1שיכרוך הניצחיון, שהציף את אמריקה בתום מילחמת
העולם השניה, שכך. לפתע נוכח העם האמריקאי לדעת
כי הוא נוחל כישלונות בעולם. סין הכבירה עברה זה
עתה למחנה הקומוניסטי, והדבר גרם הלם עמוק בארצות־הברית.
לאנשים פשוטים היה רק הסבר אחד: קיימת
מזימה קומוניסטית עולמית אפלה, ושיש לה שלוחה גם
בצמרת ארצות־הברית.
להפתעתו של מק־קארתי, עוררה התחבולה הפשוטה.
שלו באותו נאום סנסציה כבירה. הוא עלה לכותרות
הראשיות. ציידי־קומוניסטים בכל רחבי היבשת העלו אותו
על נם. בן־לילה הפד גיבור לאומי. הסנטור הממולח הבין
שעלה, במיקרה, על יגל לאומי. הוא החליט לרכב עליו.

מאותו יום הפך ג׳ו מק-קארתי כוח. מנאום
לנאום, מהופעה להופעה, הכתיב לכל המדינה
את סיגנונו. הוא ניצל את מעמדו כיו״ר של
ועדה כלתי־השוכה בסנאט, החל עורך בשימה
חקירות פומביות. שני עוזריו העיקריים היו
צעירים יהודיים, כשם בהן ושיין.
מק־קארתי הצליח ליצור פאניקה לאומית (או לנצל
פאניקה שהיתר. קיימת בלאו־הבי)! .מתחת לכל שול חך
כתיבה נתגלה בוגד קומוניסטי. פקידי־מימשלה בכירים
הואשמו בהבל־פיו, סופרים ואמינים הוקעו בסיטונות, עולם־
הסרטים נהרס. ה״מק־קאריתיזם״ -שטף את ארצות־הברית
והרס כל חלקה טובה במערכות המימשל והרוח שלה,
כמו שר,מגיפה השחורה רוקנה בשעתה את ערי אירופה.

ג׳ו מק-קארתי חגג את ניצחונו. הוא ניצל
עד תום את חסינותו הפרלמנטרית. די היה כפסוק
אחד מפיו כוועדת־הסינאט, כדי לשכור
כד אדם כארצות־הכרית, גדול כבל שהיה. הוא
הטיל את חתיתו על הנשיא, מישרדי־הממשלה,
שני כתי הקונגרס, האוניברסיטות, העיתונים,
הוליווד. הטלוויזיה עקבה אחרי כל צעד מ צעדיו,
הרדיו קלט בד מילה מפיו. הוא היה
כל־יכול.
גדולי האימנים היגרו.
התפלשו בעפר לרגליו.

רבים

התאבדו.

כל האחרים

ץ׳ אז עשה את המישגה הקטלני (עבורו) .ב שיכרון
הניצחון החל תוקף את אלופי הצבא. אלה החזירו 1 מילחמד, שערה.

כאחת מישיבות הוועדה שלו, כאשר חקר

הטלוויזיה קרא, כקול חנוק מדמעות, משהו
כמו :״אדוני, אתה אינך הגון!״
באותו רגע, כמו במטה קסמים, נ ש בר קיסמו של מק־קארתי.
הפאניקה חלפה. רעת־הקהל פנתה נגדו. כלי־

גיבור הפחד
עשרים וחמש

שנים,

זוהי הכותרת למאמר שבו
תיאר העולם הזה ( )842 לפני
בדצמבר , 1953 את שיטותיו של

מק־קארתי עצמו לא האריך ימים. הוא הפך שיכור
כרוני, גרוטאה ׳אנושית, ונפטר.

אך הוא היטיג מידה מסויימת •טל אדמותיות.
שמו הפך מושג כמאה שפות מסביב לכדור
הארץ .״האנציקלופדיה כריטניקח״ מגדירה את
המושג כך :״האשמות ללא הוכחות״.

הסנטור ג׳ו מק־קארתי, המופיע בתמונה כצייד־כותרות
חסר־מצפון. מאמר זה (שנכתב ערב ההתנקשות בעורכי
העיתון) ,נראה כיום אקטואלי כמו ביום כתיבתו.

הוא הורם את בניין המישפט, וחוזר אד
מישפט־הלינץ׳ — מישפט־לינץ׳ מודרני, בממדים
ארציים, כשעץ־התלייה עומד כמרכז אולם
הפרלמנט.
,ך*־ ־טכוע עמדתי על דוכן־הנואמים של הכנסת וכייניתי
י 1חבר־כנסת מסויים בשם ״מק־קארתי קטן״.

לא היתה זו פדיטת־פה.

ה זה ״מק־קארתיזם״ 7
י) רוב האנשים, המשתמשים כיום
מבינים את משמעותו האמיתית.
נדמה להם שזהו ושם־תואר לדמגיוג ימני, ואולי פא־שיסטי.
אך זוהי טעות. מק־קארתי עלה על הגל הלאומני
רק במיקרה. הוא יכול היה לרכב בנקל גם על גל
סוציאליסטי, קומוניסטי או דתי, אילו היה קיים כזה
באותו רגע.
במושג זה,

אעם

ייחודו •טל מק-קארתי לא היה בתוכן ,
אלא כשיטה. ה״מק־קאדתיזם״ הוא טכניקה
פוליטית.
טכניקה זו כוללת את המרכיבים הבא-ם :

• העלאת האשמות סיטוניות נגד בני-אדם,
שאינם יבולים להתגונן.

מזה זימן רב טופל אותו חבר־כנסת האשמות על ימין
ועל שמאל, מנפנף בניירות כלשהם, זורק סביבו שמות
של אזרחים וחיילים — בל זה בכנסת, תוך ניצול חסינותו
המוחלטת ותוך התחמקות מכל בירור מישפטי.
אזרחים הגונים, ישהמולה זו בילבלה׳ ׳אותם, פניו אלי
השבוע בשאלות כנו ת: האם אין האיש משרת מטרה
טובה י האם אינו מקדש מילחמה על הפשע המאורגן 7
האם אינו עוזר לחשוף את הפושעים 7האם אין הוא עושה,
בעצם, מיה ששבועון זה עושה מאז ומתמיד 7

שאלות אדה נובעות מאי־הבנה בנה של מהות
התופעה. הבה ונבדוק אותן אחת־אחת.
מדינת־חוק, אין הגנת־החיוק ניתנת רק לאנשים
הנעלים מעיל לכל חשד. להיפך: טיבה של מדינת־
(המשך בעמוד )44

מ א1־ 1 1 1

עורך ״העולם הזה ,,ממש י ו בד י 1וח ו ער ושמ יןבקאהר
ועל פגישותיו עם אנשי הצמות המדינית והרוחנית שד מצויים

הנטו

!הביטחון
* 4ועדץ־הלילה צחרה־סיטי כבר הפך
י ז בשבילנו אתר היסטורי. בפי הישרא לים,
ששהו בקאהיר בדצמבר 1977 לרגל
ועידת־השלום במנה־האום, נישא שם זה
כימעם בחרדת־קודש, כסמל לדבר שהיה —
ואולי לא יחזור לעולם.
כי שם, במועדון הנמצא באוהל־ענק
במידבר, מעבר לפיראמידות של גיזה,

הרבה יותר מזה — הוא צורה של אמנות,
הגורמת הנאה אסתטית עמוקה, ושיש לה
השפעה חושנית מתוחכמת מאד.
הישראלים י שבו בין המצרים, אחדים
מהם (ואני ביניהם) הוזמנו על־ידי הרק דניות
לבמה כדי לרקוד עימן, אווירת־השלום
הלכה והתלהטה, ונוצר משהו שאפ שר
לקרוא לו ״שיכרון ולא מיין״.

--מאח

אורי אבנר
אירעה התפוצצות של רגשות, שאין אדם
זוכה לחוש כמוה פעמים רבות בחייו
(העולם הזה .)2103
זה היה בליל שבת. העיתונאים הישרא ליים
ביקרו בבית־הכנסת הגדול ברחוב
עדלי, ולאחר מכן ערך אליהו בן־אלישר
מסיבה של קבלת־שבת בנזנה־האוס. האווי רה
היתד. נרגשת, האוכל מתחת לכל בי קורת
(מתוך קופסות כשרות של חברת־תעופה
אירופית) וההרגשה נפלאה. היה
נדמה שבעוד כמה ימים יהיה שלום.

לשיא הגיע הערב כאשר הרקדנים, האור חים
הישראליים, האורחים המצריים והמל צרים
החלו כולם רוקדים ריקוד מהמם,
בטור עורפי ארוך, שהתפתל כנחש בין
השולחנות, לצלילי הלחן הערבי, כשהבד־רן
בראש הנחש שר שירי תהילה לנשיא
אל־סאדאת, למנחם בגין, לישראל ולשלום.
זה היה שיאו של המיפגש הישראלי-
המצרי *הראשון על אדמת מצריים. כאשר
נפגשים כיום שניים, שהיו שם, עולה
מעצמה השאלה הנוסטלגית :״אתה זוכר

הרקדנית נגואה פואד
פשרה עם הוליווד?
בשעת־ערב מאוחרת ע שינו את הדרך
הנוסטלגית. נסענו בכביש־הפיראמידות ה ארוך
והישר, עברנו על פני המועדונים
המפורסמים, העפנו מבט במנה־האוס הלבן
המבהיק, חלפנו על פני הפיראמידות.

צעירה במכנסיים
ף כניסה למועדון עמדה אשה צעירה.
לבושה במכנסיים ובסוודר רחב. היא לא
היתה מושכת תשומת־לב מייוחדת ברחוב
דיזנגוף או בסן־דרמיין.
״הכר־נא את הציג אותה
לפני ידידי המפיק. הוא הזכיר את שמה
של אחת מרקדניות־הבטן המפורסמות בי ד
תר של מצריים *.
זכינו במקום־הכבוד ליד מרכז הבמה,
והרקדנית ישבה עימנו. שוחחנו על הא
ועל דא, אכלנו ושתינו, וכעבור זמן־מה
התנצלה ונעלמה.

הערב ההיסטורי כ״צחרה־סיטי״ ,דצמבד *1977

ידידי, מפיק־הסרטים המצרי, שמע את
דברי עעל אותו מאורע, והציע מייד:
״הבה ניסע לשם הערב.״

לפתע הכריז הכרוז על שמה, תיזמורת חדגונית ערבית גדולה פתחה במנגינה
משכרת, והיא הופיעה על הבמה. אי־אפשר
היה להאמין שזוהי הצעירה בסוודר הרחב.
היא עמדה, בלבוש של בד זוהר וצעיפים
שקופים, כימעט מבלי לזוז, ורק שרירי
גופה נעו בקצב. היא עוררה תחושות,
שרק משורר יוכל לתארן.
״אני מוכן לתת בשבילה את חצי
סיני!״ לחשתי לידידי. הוא חייך.
היא המשיכה לרקוד את ריקודה המייו־

* בשורה הראשונה: העיתונאים ישעיהו
בן־פורת, חזי כרמל, אורי אבנרי וגידעון
ברלי.

* איני מזכיר את שמות המפיק והרק דנית,
מחשש פן יוחרמו בארצות־נורב,
במצב הנוכחי.

האם הוא י חזור?
לאחר מכן הובלו כל העיתונאים היש ראליים
באוטובוסים לאותו מועדון־לילה.
הם אכלו כמויות של בשר־כבש (בהחלט
לא כשר) ,שתו בירה מצרית (טובה מאד)
וויסקי וחזו בפעם הראשונה בחייהם ברי־קודי־בטן.
רובם
היו ישראלים מן השורה, אשר
בזו לכל דבר ערבי בכלל, ולריקודי־בטן
בפרט. הייתכן משהו יותר טיפשי, פרי מיטיבי,
פורנוגרפי י הם ישבו, ובפעם הרא שונה
נוכחו לדעת כי ריקוד־הבטן הוא

את הערב בצחרה־סיטי?״

בינתיים זרמו מיס רכים בנילוס
ובמוכיל הארצי, והדברים נראים

בחלום.

חד־במינו, המוסיקה גברה והחושים נענו.
״אני מוכן לתת בשבילה את כל סיני,״
לחשתי לידידי המחייך.
המשכתי לחזות בריקוד, ותוך כדי כך
הירהרתי במה שאמרתי. אולי אין זו הלצה
כלל? אולי אמרתי, שלא במתכוון, דבר
שהוא הרבה יו תר נכון מאשר פליטת-
פה נלהבת?

מהו ערכה הביטחוני של רקד־נית־כטן
מצרית אחת, המופיעה במועדון
כתל־אכיב? באשר יופיעו
אמנים מצריים ברחבי ישראל, ו אמני
ישראל ברחבי מצריים ; בא שר
ניבחרות הכדורגל של מצריים
וישראל תשחקנה בזאמאליק וב־רמת־גן:
כאשר המוני תיירים משתי
הארצות יעברו אלה על פני
אלה בכבישי סיני — האם יהיה
ביטחון המדינה מובטח יותר, מ אשר
כשיא האגדה של קו כר־לב ץ
אפשר לראות את השלום בצורות שו נות.
אחת מהן — ובוודאי לא הרעה ביו —
היא הופעתה של רקדנית״בטן תר מעולה.

נס במידבר
פשר ללמוד הרבה במועדון־לילה.
י אפשר לעמוד, למשל, על הקשרים
העמוקים בין מצריים והעולם הערבי מתוך
חרוזיו של משורר־מאלתר, החורז אותם
תוך כדי שירה, כדי למצוא חן בעיני
הקהל שלו.
הקהל באוהל־הענק היה שונה, הפעם,
מאד מן הקהל באותו ערב היסטורי. הייתי

הישראלי היחידי לא רק בצחדוז־סיטי,
אלא גם בקאהיר ובמצריים כולה. לעומת
זאת היה האוהל מלא עשירים מארצות
המיפרץ, ולא חסרו מארוקאים, סודאנים
ולבנונים. אפשר לקרוא מאה ספרים ואלף
מאמרים על מצריים והעולם הערבי — אך
חצי שעה בצחרה־סיטי מעניקה את התחו שה
הבלתי־אמצעית, שאינה מצויה באו תיות.
הזמר
שר על המלך חאלד. איש שמן
קם בקהל, משולהב, עלה על הבמה ותלה
על צווארו שרשרת גדולה, שהיתה כולה
עשוייה משטרות־כסף מצריים של 5לי רות
(כ־ 150 לירות ישראליות) .הזמר הפ ליג
בשבחים, וזכה בשרשרת נוספת, מידי
גבר מזוקן, בעל חזות דרום־ערבית. שמו תיהן
של ארצות ערביות שונות הופיעו
בחרוזים. ישראל לא הוזכרה.
לאחר מכן נערך הריקוד בטור העור פי.
אך לא היה לו די מיון לאותו ריקוד
מטורף, הזכור לנו. הבדרנים הקימו את
התיירים, אלה הצטרפו בהבעות־פנים נבו כות.
יפאנים, גרמנים, צרפתים. סתם קהל,
סתם ריקוד. צחרה־סיטי חזרה והיתה למו עדון
רגיל.

ורק קומץ אנשים, במצריים וכישראל,
זוכרים ערם אחד, מסויים,
יחיד־כמינו, שבו קרה נס.

תחרות כדורגל
ן * שנוכחה הרקדנית לדעת שרכשה
^ מעריץ נאמן נוסף, הזמינה אותי להי לוות
אליה באחד הערבים, ולראות את
הופעותיה השונות. נעניתי ברצון.
כמו רוב הרקדניות הגדולות במצריים,
מופיעה גם היא בשלושה־ארבעה מקומות
בכל ערב. הלכתי למקום הראשון, אכלתי
ארוחת־ערב ונהניתי מהופעתה. כשראתה
אותי בקהל, העיפה בי חיוך חטוף והמ שיכה
לרקוד. היא לבשה לבוש מוזהב
זוהר, ונראתה כמלכה באגדה מיזרחית.
אחרי ההופעה המתנתי לה ביציאה, כפי
שנדברנו. באה לקראתי אשת־עסקים נמ רצת,
לבושה בשימלה אירופית אופנתית
יקרה, ונעולה במגפיים גבוהים, בעלי מעין-
דורבנות ממתכת. היא שלפה את מפתחותיה
של מכונית־פיאט, ישבה ליד ההגה, והחלה
בנהיגה מטורפת ברחובות־קאהיר הלי ליים,
תוך כדי שהיא מספרת, באנגלית
מצויינת, על מיקצועה.
שכר־הופעותיה גבוה מאד (״אני לא
עשירה ולא עניה. אבל אני יכולה להר שות
לעצמי דירה יפה, מכונית חדשה,
וכל מה שאני רוצה מבעלה הת גרשה
מזמן, ורק לאחר־מכן החלה רו קדת.
את אמנות ריקוד־הבטן לא למדה
מעולם, אלא מהסתכלות בסרטים ובהו פעות
של הרקדניות הגדולות. את ריקו דיה
היא יוצרת בעצמה. היא גם מנהלת
לבדה את עסקיה. אשר. נמרצת מאד, מו דרנית
מאד.
היא גרה עם אמה, שלא ביקרה מעולם
שמרנית,
באחת מהופעותיה. היא אשר.
מהדור הישן, שאינה מוצאת את מקומה
במועדון־לילה או במלון־פאר.
הגענו למועדון הבא. בעוד שבמועדון
הראשון היו רוב האורחים תיירים זרים,
הרי המועדון השני היה מלא זוגות צעי רים
מצריים. נכנסתי בשיחה עם אחדים
מהם, תוך כדי המתנה להופעה. נוכחתי
לדעת כי יש בקאהיר גם נוער־זהב, ד.מצפ־צח
על המוסכמות של הדור הקודם. בנים
ובנות י שבו ביחד, רקדו בצורה די חופ שית
(אם כי שמרנית, לפי המושגים שלנו),
בלי ליווי של בני-מישפחה. הם באו במכו ניות,
והכסף מצוי בכיסם.
החלפנו דברים על השלום, שאלנו שאלות
סקרניות על מצריים ועל ישראל. מה מצב
הכדורגל בי שר אל, האם, לדעתי, עולה
נבחרת מצריים על זו של ישראל? המצ רים
הם קנאי־כדורגל אף יו תר מן היש ראלים.
באשר מתנהל מישחק חשוב —
אחת לשבוע, ביום א׳ אחרי־הצהריים —
צובאים המונים על מקלטי־הטלוויזיה, גם
ברחוב ובבתי-קפה, ועוקבים בנשימה עצו רה
אחרי המישחק.

עוברים־ושבים מצטופפים בפתח חנות כדי לעקוב אחרי מישחק כדורגל בטלוויזיה
ברמת־גן או בזאמאליק?
מתי תגיע חוריה זו לבני תל-אביב י
סיימתי את הערב, בשעה ארבע בבוקר,
בשיחה עם הרקדנית וידידה, איש־עסקים
מצרי. דיברנו על ביזנס — אילו עסקים
עשויים להתפתח בין שתי המדינות בטווח
המיידי, הבינוני והארוך, אחרי חתימת
השלום ו מה חושבים על כך בישראל? מד.
אומרים לי אנשי־עסקים י שראליי ם?

חששתי להגיד לו כי כייטראל
נראה השלום כרכר מופשט ורחוק,
אשר השלכתו העיקרית היא הע תקת
קווי־כיצורים מרכס אחד של
גכעות־חוד לרכם־אחר.
קשה מאד לתאר את ישראל כאשר אתה
יושב מול הפיראמידות —־ כשם שקשה
לתאר את מצריים כשאתה יושב מול פני
הים הכחול של תל־אביב.

שיחות ד ד תבווו
מצרים הם עם מחייך. הם מחיי-
יי 1כים איש לרעהו, בלי כל סיבה נר־אית־לעין.
אתה יושב בגרופי, ורואה את
החיוכים טובי־הלב המוחלפים בין השול חנות
— לא חיוכים מאולצים, לא חיוכי־נימוסים,
כי אם חיוכים לבביים.

זוהי תכונה לאומית, אולי ירושה
אפריקאית. הם מחייכים גם לזר,
המזדמן לשולחן סמור. הם ממשיכים
לחייך כשהם שומעים שהזר
הוא, כמיקרה, ישראלי.

הלכתי בערב לבאר של מלון שרתון.
לא לבאר הגדול, בקומה ה־ ,23 שם רו קדת
נגואה פואד את ריקודיה החושניים
(שרקדניות־הבטן האמיתיות, כמו ידיד תי
החדשה, מגנות אותם כפשרה עם הוליווד
ואירופה) ,אלא לבאר הקטן בקומת־הקר־

קע. הקשבתי לזמרת מצויינת, ששרה שירי-
אהבה ערביים. יש הבדל עצום בין שמי עתם
של שירים אלה מעל גלי הרדיו או
הטלוויזיה, ובין שמיעתם כאן, במופע חי,
במישכנם הטבעי. אתה חש ביחס־הגופד
לין בין הזמרת והקהל שלה, במתח שנו צר,
ואתה מבין הרבה דברים שלא הבי נות
קודם לכן לגבי טיבה של שירה זו.
המקום היה מלא עד אפם מקום, ועמדתי
ליד הבאר. החלפתי חיוכים עם שכני.
אחד מהם משך את תשומת־ליבי. היה זה
ערבי שמנמן, כהה־עור מאד, שישב ליד
אחד השולחנות בחברת ידידים, ושהשירה
גרמה לו אושר בולט.
אחרי זמן־מה, כאשר נתפנה כסא ליד
שולחנו, שאלתיו אם מותר לשבת לכמה
דקות. רגלי כאבו.
האיש הזמין אותי כמו שייח׳ בדואי המכ ניס
לאוהלו אורח תועה במידבר. הוא קרא
למלצר הנובי והזמין לי ויסקי על חש בונו.
נכנסנו לשיחה. כששמע שאני יש ראלי,
התלהב כפליים.
הסתבר שהוא בא מדרום סעודיה. אביו
היה ראש־שבם, מעין נסיך עצמאי, עד
שהשושלת הסעודית השתלטה גם על
מחוזו.
פוליטיקה.
אי־אפשר היה לדבר על
נאלצנו להסתפק בחיוכים ובוויסקי. יצאתי
מן הפגישה בהרגשה טובה. היחס הידי דותי
לישראלי אינו נחלת המצרים בילבד.
הוא הגיע גם למידבר הדרומי, אי־שם בין
סעודיה ותימן.
לפני כן, ליד הבאר, נכנסתי לשיחה עם
במאי־תיאטרון. די ברנו קצת על פוליטיקה.
הוא היה אוייב מושבע של אל־סאדאת,
מתח ביקורת על ״השלום האמריקאי״ ועל
המדיניות הבורגנית שלו, והטיף לפיתרון

כל זה נאמר כקול רם מאד, ביגדל
המוסיקה, כמקום דהוס, כצרפתית.
כרור כי אין פחד כמצריים.

דשו׳ הווי
ן• יכורו של אותו במאי היה גמאל
י ״ עבד־אל־נאצד. ככל שנמשך ביקורי,
גבר העניין שלי ביחס המצרים לאיש זה.
הגישות לקודמו של אנוור אל־סאדאת
שונות כיום במצריים כמו ציבעי הקשת,
וכל הגוונים מייוצגים.
בקצה האחד עומד איש כמו הסופר
הקשיש חוסיין פאוזי, המגדיר את עבד-
אל־נאצר כפושע, והמאשים אותו בכך
שהרס את מצריים מבחינה חומרית ורו חנית,
והשאיר אחריו אדמה חרוכה שיש
לעורר אותה כעת לחיים חדשים, בעזרת
השלום. כמוהו סבור מוסטאפה אמין, עורך
אל־אח׳באר, המאשים את עבד־אל-נאצר
המת בהרס הדמוקרטיה וזכויות־אדם. אמין
ישב בכלא הנאצרי שנים רבות, יחד עם
אסירי העסק־ביש שלנו.
בקצה השני נמצא איש כמו חסנין היי־כל,
הנחשב כמועמד להנהגת הפיכה נאצ־רית,
אם תתחולל. לא מכבר נפתחה חקי רה
נגדו ונאסר עליו לצאת מן המדינה.
אולם ידידיו בחו״ל הקימו שערוריה, וני תן
לו לנסוע.

אנשים מתונים יותר, כעלי רקע
בורגני, אומרים כי יש ליצור תמונה
מאוזנת, לראות את האודות והצל לים
כאותה אישיות רכ-גונית.

למשל: עבד־אל־נאצר היה בסדר גמור
עד .1961 בתקופה זו הפך את מצריים
לגורם עולמי, ליכד סביבה את העולם הער בי
וסילק את הפולשים הבריטיים־צרפתיים־
ישראליים מאדמתה. אולם ב־ 1961 נפל
תחת השפעת ברית־המועצות, הוציא בסי טונות
צווי הלאמה והפקעה, והקים מיש-
טר חמור של דיכוי, מעצרים, מחנות־רי-
כוז ועינויים.
אחרים אומרים שאמצעים אלה היו דרו שים
לשיקום מצריים, אלא שהיתר. בימיו
הגזמה בשיטות־הדיכוי.
זהו ויכוח על העבר, המקפל בתוכו,
כמובן, ויכוח על העתיד. לעתים נדמה
שיש כאן פער בין הדורו ת: הדור הקשיש
מגנה את עבד־אל־נאצר וזוכר את ימי החו פש
של שנות ד20-.׳ וה־ /30 כשמצריים
היתד. עשירה יו תר (וכאשר אוכלוסייתה
נפלה ממחצית האוכלוסיה הנוכחית) .הצעי־רים־יותר
זוכרים את הערצתם לעבד־אל-
נאצר, ואינם מוכנים לפסול אותו מכל וכל.

התחרות הראשונה מצריים
ישראל תהיה, כוודאי, מאורע גדוד
מאד — כימעט פמו ביקורו של אל
סאדאת כירושלים.
הרקדנית הופיעה. לכאורה, היתד. זאת
אותה ההופעה כמו זו שראיתי קודם לכן.
אך הכל היה שונה. במה? איני יודע.
אבל התחלתי לחוש את הרבגוניות של
צורת־הבעה זו, הנראית כה פשוטה. הת חלתי
לראות את הריקוד בעיני הצעירים
בשולחנות הסמוכים, המומחים, היודעים
להעריך כל תנועה, כל אידווה של שריר —
כשם שקהל ספרדי עוקב אחרי כל תנועה
של הטוראדור בקורידה.

מארכסיסטי. מובן שתבע את שיתוף אש״ף
והמדינות הערביות הרדיקליות במשא-
ומתן. למרות ששלל את יוזמת אל־סא־דאת
התייחס אלי בלבביות רבה, עמד על
כך שניפגש שוב לוויכוח רציני, והזמין
אותי להצגת־התיאטרון שלו.

הגגות של קאהיר
התחלה של שיקום?

״יש הרבה אמת כביקורת עד
נאצר,״ אמרה לי עיתונאית צעירה
ואינטליגנטית, שהתחנכה כחו״ד,

(המשך בעמוד )42

. 213

הכהן לפלאטו :״הגונב מעב פטור!״
לאנשים הנבונים!

777
הברנדי הלאומי שהוא בינלאומי.

אבידור לאגמון :״הרב הדומם איתן־!״
שמואל פלאטו

י ח״ כ
שרץ חילק לכל חברי-הכנסת
והשרים מיכתב, שאליו צמוד
שטר בן חמש לירות, שבו הס ביר
את העובדה, שלראשונה
מאז כינונה של הכנסת הוא
מצביע נגד הממשלה. פלאטו
״אני מצרף
התחכם וכתב :
שטר של 5ל״י ומבקש מכם
לקנות בסכום זה מוצר שאינו
מתכלה. בעוד שנה תמכרו מו צר
זה ואת הכסף שתקבלו
תמורתו שילחו לי. אם תשלחו
לי 2.5ל״י, כפי שאני צופה,
אז רבים מאיתנו צדקו בהת־ריעם
בפני הממשלה על המצב
הכלכלי.״ היחידי שמצא את
טעותו של מי שנחשב כאשף
בהתחכמות כלכלית, היה דוו קא
סגן קצין־הכנסת חיים
קומר. אם נכונה טענתו של דוהרת שהאינפלציה פלאטו ותגיע ל־ססז אחוזים, הרי ש בעוד
שנה אפשר יהיה למכור
את המוצר שקנו ב־ 5לירות,
תמורת 10 לירות, ולא תמורת
2.5לירות. קומר הציע לפלא־טד
ש רון ללכת שוב לכיתה א׳
בביודהספר.

9מרבית חברי־הכנסת הח זירו
לפלאטו את שטר חמש
הלירות אחרי שאורי אכנרי
ניגש אליו, בשעה שנאם מעל
הדוכן, והניח לו את שטר־ה־כסף
על הדוכן. את דעת הרוב
הביעה ח״כ חייקה גרוסמן
באמרה לפלאטו :״לאחד כמוך
אני לא מוכנה להיות חייבת.״
סירב

! 8לעומת גרוסמן
דווקא ח״כ המערך הרב
חם הכהן להחזיר את החמש
לירות באו מרו :״הגונב מגנב
פטור.״

מני

׳ 9ח״כ רק״ח צ׳ארלי
כיטץ ביקש להתראיין בתוכ נית
עלי כותרת של המנחה
יעקב (״יענקלה״) אגמון.
אגמון הסביר לו כי על פי
לו לראיין אסור ההוראות,
חבר־כנסת, וכי מקום הראיו־נות
עם הח״כים הוא במהדו רות
החדשות .״אם הייתי אש כנזי,
היית מראיין אותי,״ הת ריס
ביטון בפני אגמון .״אז
לד תשנה את השם שלד ל־צ׳ארלי
רובינשטיין,״ הציע לו
אגמון .״כך בדיוק אני אעשה,״
הבטיח ביטון, אך כעבור ימים
אחדים התקשר אל אגמון ואמר
לו כי החליט להישאר בשמו
המקורי.

בקבוק בושם ארוז בשקיק מ עור.
רק כאשר פתחו המזכי רות
את הבושם גילו כי הוא
מתוצרת הארץ.

אפלכאום, החליט לצייר על
מחיצת־העץ של חדרו של יגו־רי
סורגים :״כדי שהוא ירגי ש
כמו בבית.״

91 לח״כים ולאורחיהם קשה
באחרונה לתפוס מלצר במיז-
נון הכנסת, ביגלל ריבוי המ בקרים
במקום. רק ח״כ אחד
מסתדר היטב, והוא ח״כ המע בר-לב

חיים כר־לב.
גילה כי מרבית המלצרים ב-
מרוקאי,
מיזנון הם ממוצא
והחל מדבר עימם צרפתית. ה מלצרים
החליטו כי בר־לב הוא
אחד משלהם, ומעניקים לו יחס
מיוחד.

! 9נראה כי שר־הדתות,
אחרון אבד־חצירא, מתנ גד
בסתר־ליבו לתיקון שמצי עה
אגודת־ישראל לחוק ההפ לות.
אמר השבוע אבו־חצירא:
״אחרי שיתקבל התיקון לחוק, הרבה הגינקולוגים ירוויחו כסף בהפלות בלתי־חוקיות. ב עצם
תהיה להם תוכנית חדשה :
תוכנית חיש־גרד וקבל את ה פרס.״

9תקרית פחות נעימה איר עה
לאחת ממלצריות המיזנון,
נעמי. היא ניגשה אל שול חנו
של סגן־השר הניצחי, יו רם
ארידור, וקיבלה הזמנה.
כיוון שליד השולחן י שבו אנ שים
נוספים, היא שאלה את
א רי דו ר :״על חשבון מי לר שום
את ההזמנה?״ ארידור
נפגע, ותבע ממנה להביא ל שולחנו
את האחראי על ה־מיזנון.

סיעת ה

בישיבה
מערך טען ח״כ
כי המערך ידרו ש לפטר את
שר-האוצר, שימחה ארליך.
להצעה זו התנגד ח״כ מערך
אחר, יחזקאל זכאי, שאמר
לאמוראי :״עדי, בחייך, אר ליך
זה התיקווה היחידה לעתיד
המערך ! ״

עדי אמוראי

! 9באחרונה נערכו שינויים
בחדרי הסיעות השונות בכנ סת׳
וח״כ אפך יגורי, הח״כ
היחיד של סיעת יעד, קיבל
מחצית חדר, אשר הופרד מה־מיטדרון
במחיצת עץ. מזכירו
של ח״כ שמעון פרס, כועז

בעיקבות ההפגנות של
הצעירים הדורשים דיו ר להש כרה,
הציע אבדחצירה כי כל
מי שמתלונן על מצוקת־הדיור
יאמץ לו, כהימנון, את השיר
של שדוס חנוך :״אדם ב תוך
עצמו הוא גר.״

יואל ריפל
9לסטיריקאי היתד..הצעה כיצד לקרוא לש עת
המערבונים שמתכנן ח״כ
פסח (״פיסי״) גרופר לטל ״שלוף-
הישראלית
: וויזיה שטונדה.״

9 1תוכנית הרדיו ממני מני
הפכה תוכנית מסוכנת ביותר חודשים לפני
לחברי־כנסת.
אחדים אירעה שריפה במכונית
ח״כ משה שחל, כאשר שב
מראיון בתוכנית, ואילו בשבוע
שעבר פרצה שריפה במכוניתו
של ח״כ הליכוד משה קצם,
לתוכנית.
כאשר היה בדרכו
פאר פנה אל שני הח״כים ואמר
להם :״אין צורך להצדיק את
האש״ל שאתם מקבלים בכל
מחיר, זה הפך סכנת־חיים. ל תוכנית
שלי תבואו בפעם ה באה
במוניות של רשות־השי-
דור.״

כאשר התחיל ח״כ שלי
מאיר פעיל להפריע לנאומו
של שר־האוצר, שימחה ארליך,
ארליך :
השיב לו
בכנסת, להיות תתחיל
״מאיר, על
פעיל ! ״

באותו נאום הפריע ל-
ארליך גם ח״כ עדי אמוראי
בשלל של קריאות־ביניים. אר ליך
קרא ל ע ברו :״חבר־הכנ־סת
הצועק, אני אשיב לך בסוף
דברי.״

את נאומו של ארליך,
שהיה נאום תשובה להצעת אי-
האמון בממשלה, סיכם בקרי-
את־ביניים ח״כ המערך א ם ־
רחםכץ ־ עוז :״צריך ש הממשלה
תביע אי־אמון לעם.
משהו לא בסדר כאן.״

ארליך, שהותקף קשות
בעת נאומו, אמר ליושב־ראש
הישיבה, ח״כ משה מירון,
שניסה להרגיע את הרוחות :
״הרי ממילא אני מתעלם מה צעקות.״
השיב לו על־כך ח״כ
ש״י, מרדכי וירשוכסקי:
״אתה מתעלם גם מהרבה דב רים
אחרים.״

ואילו אמוראי ניסה לזרז וקרא בנאומו,
ארליך את לעברו :״עד שאתה מדבר,
עלתה כבר האינפלציה בעוד
כמה אחוזים.״

| 9במהלך נאומו של סבי-
דור, שבו הצליח הח״כ להר גיז
את חברי-הכנסת ולגרום
קריאות־ביניים, של למבול
טען יושב־ראש הישיבה כי ״יש
בתקנון סעיף אשר מאפשר לכל
מי שרוצה קריאת־ביניים לה גיש
בקשה.״ הערה זו של יו־שב־ראש
הישיבה גרמה רעמי-
צחוק, וח״כ המערך ז ׳אק
אמיר קרא :״אני מבקש לר שום
אותי ראשון.״

אחרי שסבידור גמר את
נאומו, לא יכלה חברודחכנסת
שולמית אדוני להתאפק ו-
ממאה כפיים באירוניה. היושב-
ראש העיר ל ה :״אני מבקש
להעיר לח״כ אלוני שפרט ל ביקורו
של הנשיא אנוור
אל־סאדאת, לא נהוג למ חוא
כפיים כאשר נואם מסיים
את דבריו ! ״

! 9אחד מאנשי לישכת ראש־הממשלה
טען, בבדיחה, כי בי תו
של ראש־הממשלה מגהם
דגין ברחוב בלפור ״אינו די
מוגן. אחד הגורילות שמע הע רה
זו והעביר אותה לממונים
עליו. בתחילת השבוע שעבר של החלו לבנות ליד חצרו
בגין מיגדל־שמירה נוסף.

׳ 9אגב, קאופמן חזר בשבוע
שעבר מחוץ־לארץ, והביא שי
לכל אחת ממזכירות הליכוד:

קברניט אל־על,
יפה, שהיה קברניט הטיסה
האחרונה של אל־על מטהרן,
מספר את הסיפור האחרון ה מסתובב
בימים אלה בט הרן:
למרות שהעוצר מוטל על העיר
החל מ־ 9בערב, ירה שוטר באז רח
כבר בשעה רבע לתשע.
הוא הסביר :״אני מכיר את
האיש, ויודע איפה הוא גר.
הוא לא היה מצליח להגיע
הביתה ברבע שעה!״

9 1באמצע נאומו של ח״כ
הליכוד מנחם סכידור, ש קם
להגן על הממשלה, עומעמו
לפתע האורות באולם־המליאה,
צעקות: נשמעו ומכל עבר
״חושך בעיניי ם! חושך בעי ניים
! הממשלה עשתה חושך !
יש ליקוי מ אורות!״

! 9אגב אחרי שהתברר כי
עלי כותרת,
סולק מתוכנית
פגש איש־טלוויזיה אחר, הרב
•טמואל הכהן אכידור את
אגמון ואמר לו :״הרב הדומם
איתך ! ״

! 9במיזנון הכנסת באו ב טענות
אל ח״כ חרות חיים
קאופמן ואמרו לו :״קודם
עלית על נגיד בנק ישראל, אתה ארנון גפני, ועכשיו
עולה על שגריר ארצות־הברית
בישראל, סמואל לואים. מה
יש לך? ״ השיב קאופמן :״אני
עובר מקפיטל לקאפיטול.״

אורי

אשר דנה ב מינויו של יו סף (״ טו מי״) לפיד כמצכ״ל הרשות. עשרות
העיתונאים שבאו לישיבה, תפסו את כל הכיסאות השלמים שהיו
באולם הגדול של מלון שלום בירושלים, כך שאדטו נאלצה להסתפק
בכיסא בן שלוש רגליים בילבד, כשהיא מקפידה במשך כל שעות
הישיבה לשמור יל יציבות כדי לא ליפול. בתמונה: עדנה על הכסא.

בהמשך לדיון בהצעות
אי־האמון בממשלה קרא ח״כ ארליך מאיר פעיל לשימחה
להתפטר. ח״כ הליכוד, רוני וזה מילוא התגרה בפעיל,
יחד
״שיתפטר
לו : השיב איתר. אם שר־האוצר יתפטר
וספחת כמוך תתפטר יחד עימו
מהכנסת, העם היהודי ירוויח.״
כאשר העיר לו ח״כ ש״י אמ נון
רובינשטיין :״הדיבו רים
האלה מורידים יותר את

ה עו ל ם הז ה 2165

כבוד הכנסת השיב לו פעיל:
״לא ברור מי מבייש יו תר את
הכנסת, איש יפודנפש כמוך
או איש שמדבר עברית כמוני.״
אחד מחברי־הכנסת ביקש להו כיח
כי ספחת היא מילה עב רית
וקרא :״קשים גרים ל ישראל
כספחת.״
81 כמינהגו בזמן האחרון,
תקף ח״כ אסף יגורי את
מדיניות הממשלה. אולם כאשר
הגיע העניין להצבעה, נבהל
והצביע עם הממשלה. בעת ה הצבעה
נשמעה לעברו קריאה:
״ח״כ אסף יגורי מצביע עם
הממשלה. זה תחליף לאחד ש יהיה
חסר עכשיו באופן קבוע.״
לח״כ
הכוונה היתה, כמובן,
שמואל רבטמן, היושב ב כלא
מעשיהו.
! 8בהצעה לסדר היום ש הגישה
ח״כ המערך אורה האשה נמיר בעניין מעמד
תקף ח״כ שלמה יעקב גרוס
בחריפות את חברות הסנסת. שולמית קראה לעברו ח״כ
אלוני :״אתה תאסור על נשים
גם להיות חברות כנסת.״ השיב
לה גרו ם :״כן, זה נכון.״

בהמשך לדבריו של גרום
התרגז ח״כ דתי אחר, ח״כ
המערך הרב מנחם הכהן שקרא
לעבר גרום :״במקום שאין
אשה, השתדל להיות אשה.״
וברצינות יו ת ר :״אתה מסלף
את היהדות ומסלף את התורה.״
! 8גרוס סיפר בנאומו כי
קרא בעיתונים סיפורים ״איך הביתה מזמינים שבחורים בחורות לפני הנישואין כדי לנ סות
חיי מישפחה, ואחר־כך
נפרדים.״ קרא לעברו ח״כ ה מערך
דני רוזוליו, איש קי בוץ
כ ב רי :״ח״ב גרום, איזה
מין עיתונים אתה קור א?״
! 8בדיון על גיוס הבנות
הדתיות לצבא גילתה ח״כ שו למית
אלוני כי ענת ברנ שטיין־
כדזן אשר השתתפה
בסרט המציצים ומיששה את על הצהירה
כיסי הגברים,
דתיותה, ולא שירתה בצה״ל.
קרא לעברה מנחם הכהן :״אחת
כזו חסרה לך בצב א?״
81 כאשר התחיל סגן שר־האוצר
יחזקאל פלומין לע נות
על הצעה לסדר־היום בד בר
הלבנת ההון השחור, הוא
פתח באמרו :״אני מבקש לה גיע
להסכם עם סיעת־המערך,
שלשם שיעד יאפשרו לי הפעם
לאמר את מה שיש לי לומר,
מבלי שיפריעו לי בכל מישפט.
אני מסתפק בהפרעה אחרי כל
יושבת-
מישפטים.״ שלושה המערך
ראש הישיבה, ח״כ

שושנה ארכלי־אלמוזלי־נו,
הבטיחה לו :״אני

אגן

עליך.״

באותו דיון סיפר ח״כ
מאיר פעיל בדיחה מעל דוכן-
הכנסת. קרא לעברו ח״כ חיים
״תעצור
מהליכוד : קודפד רגע, כדי שנוכל לצחוק.״

בדיון •על ההתפרעויות
באוניברסיטה, טען ח״כ הלי כוד
רוני מילוא כי ״מצד אחד
של הקשת עומד קיצוני כרב
מאיר פהגא, ומצד אחר של
הקשת עומד חבר הכנסת אורי
אבנרי.״ קרא לעברו ח״כ סי עתו,
חיים קאופמן :״מדוע
פסחת על פעיל? גרמת לו נזק
עצו ם!״ הגיב על-כך מילו א:
״אני מצטער על כך. לא הת כוונתי
לפגוע בך, מאיר.״
! 8בנאומו באותו דיון קרא
פעיל כרוז בערבית, אך לפני

ה עו ל ם

הז ה 2165

שקרא את הכרוז הרכיב מיש-
קפיים וא מר :״ברשותכם אר כיב
מישקפיים, כי זו ערבית,
צעק לעברו
לא שפת־אמי.״
ח״כ חיים קור פו :״אתה ודאי
קורא זאת באותיות ע בריו ת!״
השיב לו פעיל :״לא, אני קו רא
זאת באותיות ערביות. אני
לא ח״כ פלאטדשרון.״ אחרי
שסיים את קריאת הקטע, הגיב
על כך הח״כ הדרוזי, זיידן
למיבטא,
״פרט
עטשי ז
קראת כמו אבא אכן״.
81 כאשר בא סגן־ראש עיר יית
ירושלים, דויד ברגמן,
העיר,
יחד עם חבר־מועצת
איתן ציף דויד, אל הצייר
מירון סימה, כדי לבשר לו
על כי זכה בתואר יקיר־ירו־שלים,
פרץ הצייר הקשיש ב בכי,
והשניים ־ מיהרו להצטרף
לביכיו.
! 8כאשר הגיעו השניים ל דירתה
של אשה אשר זכתה
אף היא בתואר, היא סירבה
לפתוח להם את הדלת וטענה :
״אין לי שום דבר עם העיריה.
שילמתי כבר את כל המיסים ! ״

יושב ראש הוועד־המנהל של רשות־השידור ( מי מין) היה עסוק בעת שלא
ניהל את ישיבת המליאה של הרשות באכילת עוגת אפרסקים שהוגשה ככיבוד
למשתתפי הישיבה. אולם לא רק י רון היה שקוע באכילת העוגה, אלא גם סגנו מהמפד״ל, יצחק מאיר,
מי שככל הנראה יתפטר מחברותו בוועד המנהל וימונה כמנהל הרדיו ב מקומו של חגי פינסקר.

עיריית חיפה,
ראש

אריה גוראל, חזר בשבוע
שעבר לארץ מביקור במיזרח
הרחוק, כשהוא ונרגש ביותר:-
״הייתי בסעודיה וב אבו־דבי,״
לבתו המופתעת,
הוא סיפר
עידית, שבאה לקבלו בנמל-
כי המטוס
התעופה. מתברר
שבו חזר גוראל טס מעל שמי
סעודיה ונסיכות אבו-ד׳בי, ובכל
פעם שהקברניט הודיע זאת, חש
גוראל כי הפחד אוחז בו.
81 רק השבוע התברר מדוע
יו שב־ראש מיפלגת העבודה,
שימעון פרס, מרבה לבקר ב שווקים,
למרות שהימים אינם
ימי ערב־בחירות. סיפר ח״כ
עוזי כרעם, אשר ליווה את
פרם בעת מסעו בשוק מחנה-
״שימעון
בירושלים : יהודה אוהב דברי־מתיקה, ובכל פעם
שהוא מסתובב בשוק, מכבדים
אותו בעוגות.״

בשם החדש
לסירטו
של&גר כתב אפי דיין שיר
שנקרא ״שיר הפרחה״ (מתחרז
עם בריכה) .את המוסיקה הל חין
הזמר צכיקה 5יק. אנ שי
הרדיו לא התלהבו ממילות
השיר, וסירבו לשדרו. שרה
אותו הזמרת עפרה חזה,
המשתתפת גם היא בסרט.

סגן יושב־ראש הוועד־המנהל של רשות־השידור ומי ששמו הוזכר
כמי שמיועד לנהל את חברת אל־על וכאשר יתפטר ממנה מרדכי
(״ מו טי״) הוד. בינתיים העסיק עצמו ויינ ש טיין, כאשר לא דיבר באכילה ובשתיה, כשאר חבריו לשולחן
הנשיאות של הרשות. במשך נאומו הארוך, בין עוגה לקפה, נימק וינ ש טיין מדוע הוא תומך ב כן
שיצחק ליבני ימ שיך לנהל את הרשות, אך בסוף דבריו הצביע בעד מועמדותו של יו סף לפיד.

הדוגמנית הוותיקה שרה
אילי החליטה לערוך מסיבת־נשים
לכבוד כניסתה לדירת־הפנטהאוז
החדשה שלה. דוג מניות
מהעבר וההווה מילאו
והתפעלו
את ביתה המפואר,
במיוחד מחדר־האמבטיה, שלה,
הגדוש בצמחים טרופיים. שרה
ואחותה, נעמי דיטקובפקי,
הכיעו במו ידיהן את המאכלים
והן שימשו גם כמלצריות.

מסיבת יום־הולדת עלי-
זודבמיוחד חגגה בארץ הפר-
וונית שרה ברגר, המתגו ררת
בניו־יורק. היא הגיעה ל ישראל
כדי לחגוג את יום-
הולדתה בחברת ידידיה הוד
תיקים. היא שכרה לשם כך
מועדון בנתניה, והזמינה את
כל מכריה ואת בני מישפחתה.
למי שהתפלא לראות במסיבה
שחקני כדורגל, הובהר שגיסה
הוא מאמן מכבי תל־אביב ב כדורגל,
גיסים בסר, שהגיע
למקום עם שחקניו. שרה באה
למסיבה שלה בשימלה שחורה
שקופה, שמתחתיה לא לבשה
דבר.

ימיתואהובה

אשתו של סגן יושב־ראש הכנסת, משה מירון, שהיא חברה במליאת
רשות השידור, כמעט שלא השמיעה הגה במשך כל הישיבה והתרכזה
בקפה ובעוגה. רק כאשר התפתח ויכוח אם אכן יש אפליה ברשות כנגד בני העדה הספרדית, נזעקה
מירון והכחישה זאת. לידה יוסף בניהו, בנו של הרב הראשי לשעבר הרב ניסים ו א חיו של השר,
משה ניסים, מתבונן בעוגה, אולי כדי לראות אם היא כשרה. בניהו לא הביע דעתו בכל נושא בישיבה.

א1שיס בטווס

החטופה המפורסמת ביותר בעולם
יצאה מכלא־מאונס לכלא־מדצון

פטי הרסט :״אני רוצה שלווה!״
פרשת החטיפה המפורסמת ביותר בעולם, שרבים מפרטיה עדיין
לוטים בערפל, עומדת להגיע להפי־אנד קולנועי ממש (אורסון וולס
טען שזהו הסיפור היחידי של המאה הראוי להנצחה כחלק ב׳ של
האזרח קיין) .פטרישיה הרסט, בתו של איל העיתונות, רנדולף הרסט,
שדמותו שימשה דגם לסירטו של קיין, תצא מכלא פלזנטון שבקלי פורניה,
שם עשתה 5שנים, לכלא פרטימרצון. זאת אחר והתארס־ לפני
כשנה לשומר ראשה, ברנארד שוא, והיא עומדת להיות אשתו וצפוייה
לה חנינה מאת הנשיא קארטר בעיקבות מאמציהם של 48 אנשי הקונגרס
האמריקאי ובראשם המשתדלים אנדריו יאנג וג׳ון ויין.
פטרישיה, נראית בתמונה מימין כ״לוחמת־שיחרור״ בשם טניה, ובת מונה
משמאל עם בעלה לעתיד, השוטר שהתגרש מאשתו כדי להתפנות
למינויו החדש.

לוני אנדרסון:
פארה החדשה

מלכת פוסטרים חדשה מאיימת
לתפוס את מקומן של פארה שריל פואסט־מייג׳ורס ויורשתה
לאד. זוהי לוני אנדרסון שהספיקה
להשאיר רושם עז בתפקידון זעיר
של בלונדינית מטופשת בטלוויזיה.
עד עתה הספיקה לוני לסיים
את לימודיה באוניברסיטה, להינשא
לשחקן, ולצבוע את עברה הברונטי

ו.יון טראוולטה:
הדיסקו והמחול
מאחרי הקלעים של הסיטי־סנטר
בניו־יורק נעשה ניסיון ספונטני
לשדך דיסקו ומחול כאשר הכורי אוגרף
הכושי הנודע, אלוין איילי,
שהוא מנהל להקת הג׳אז המודרני
המפורסמת ביותר באדצות־הברית
יצא בריקוד משותף עם ג׳ון טראוו־לטה.
טדאוולטה בא לחגוג עם איילי
את יום־הולדתה ה־ 20 של הלהקה.
היה מי שדאג להודיע זאת גם
לצלמים.

ה עו ל ם הז ה 2165

המלאך הכחול״ — 1930

לפני צבאות הברית — 1945

תמונה פרטית

״הבית של 7החטאים״ — 1940

בריביירה הצרפתית

תמונה פרטית — 1939

מגלה את אמריקה — 1930

בפריס — 1932

מריה מאגדלנה די טריך (למעלה
בת ) 3נולדה בברלין ב־ 27 בדצמבר
.1901״אמא רצתה שאהיה כנ־רית,
אבל 8שעות באך מדי
או תי.״ שברו ביו מו
יום

מארלין דיטדיך:
הייתי ונישארתי
נאיבית
כך מכריזה מרלן די טריך המפר סמת
לראשונה את האוטוביוגרפיה
הכותרת
של 77 שנותיה, תחת
״חיי״ ,בשבועון הגרמני שטרן
בליווי תמונות, שבחלקן הגדול
לקוחות מאלבומה הפרטי. התמו נות
מדהימות לעיתים בהשוואה
לתדמיתה כאחת הנשים הזוהרות
ביותר של המאה, ומפתיעות באלף
הפנים והצורות שהזמן לא הש חיתם.
גברים רבים אהבו אותה,
אך היא אהבה אנשים מעטים בל בד,
ביניהם, בעלה רודולף זייברא־בי,
בתה היחידה מריה (״שניהם
השאירו חותם עז על חיי״) ,אריך
מרייה רימרק וז׳אן גאבן. אך רק
על יחסיה של ארנס האמינגווי כת בה
:״אהבתנו לא ידעה גבולות״.
ה עו ל ם הז ה 2165

כשאת רוצה להכין
הפתעה לילדיך־
עשי להם
כזסיבת־קצפת עם

קרם שוקו ע קבפת
לטעם מתוק של:לדות

רי ש מי ל פנייך את המתכון ) 1( :קחי טנא פלא) 2 ( .
קחי עו ד טנא פלא ) 3( .ו עו ד טנא פלא לפי מספר
המשתתפים) )4 ( .הרימי את המכסה שעל כל גבי ע,
והנה -קרם שו קו אמיתי עם הקצפת ) 5( .הניחי
כפית ליד כל ג בי ע ( .אל תשכחי -גם ב שבילך)...
( ) 6מוכן להגשה( .ו הרי לך הפתעה נפלאה
למצב הרוח שלכם) ) 7 ( .ההצלחה מובטחת!

טעם טנץ וטעם טוב

עוד הפתעה-בטעם הטוב של טנא נגה

מוברי חלב טרי, גלידות ושלגונים

העולם הזה 2165

מותח הלב ישב במיסעדה ואבל
כאשד צנח האיש בשולח! הסמוך
01 התיזמורת המופיעה ב שמגיש
תוכנית
עלי כותרת
יעקב אגמון בטלוויזיה, מדי
יום חמישי, משנה את עצמה
מתוכנית לתוכנית. לפני שבו עיים
היד, שמה ״מינוס שמו נה״
.בשבוע שעבר היה שמה
״מינוס שבע״ ,והשבוע היא.
תישא את השם ״מינוס שש״.
המיספר המשתנה אינו מתייחס
שבתיזמורת,
למיספר הנגנים
הוא בא לציין רק את מיספר
התוכניות שנותרו עוד לאגמון
להנחותו, עד שתיכנס לתוקפה
הדחתו מעלי כותרת.
׳ 0המלצר הוותיק של קפה
כסית, מרסד שרץ, היה עצוב
מאד כאשר נודע לו על פטי רתו
של גאון־הקולנוע הצרפ תי,
ז ׳אן יגואר. מסתבר כי
לפני 35 שנים השתתף מרסל
בסרט שביים רנואר, בשם לנו
החיים. היה זה סרט־תעמולה
קומוניסטי, ובו הופיעה מקה־

זין לתוכניות־הרדיו של גיד״
עץ לב־ארי, בינינו לבין
עצמנו, והתלונן כי השחקן ה צעיר
בקר זורק טליתות ותפי לין,
תוך כדי השתוללות על
הבמה, ד בר הפוגע, לדעתו, ב רגשותיהם
של אנשים דתיים.
01 אחת הדוגמניות היותר-
זוהרות בשבוע־האופנה היתד,
פתיה ישראלי, אשתו היפה
א לי
ד,שדרן־ד,קומיקאי של ישראלי. בתיה, המסתדרת
לא־רע עם עבודתה, שני ילדים
בקלילות.
ובעל, עושה הכל
לדבריה, אלי הוא בעל מסור,
העוזר והמנקה, והנותן כתף
בבית גם בטיפול בילדים.
01 דו־שיח
בין שר-החוץ
לבנו, אהוד, המתגורר בנה לל,
לפני שנסע לקמפידייוויד.
אורי סיפר לאביו על רצונו
למכור את המשק שלו בנהלל,
מעניין התנהל

משה דיין,

סמוך

ראשון בארץ. בשולחן
לשולחנו של לוי ישב
פדרו, איש־עסקים מצ׳ילה ש הגיע
ארצה בענייני עבודה.
לפתע צנח מכיסאו ואיבד את
הכרתו. לוי חש לעזרתו, טיפל
בו, עיסה את ליבו והזעיק אמ בולנס
שח״ל (שרות־חולי־לב),
שלקח אותו לבית החולים הד טיפולו
עזר,
סה בתל־אביב.
והאיש מחלים עתה בבית־החו־לים.

פאניה

עם מלאת שלוש שנים
לתוכנית גלי צה״ל בשם גלגלי
צה״ל, המשודרת בימי ו׳ ו־א׳,
וד,מדווחת על הלחץ בכבישים,
חגגו אנשי התחנה את המאו רע
בהרמת כוסית. השתתף במ סיבה
ניצב־מישנה שמואל
בוגלר, ראש מחלקת־התנועה
במטה הארצי של המישטרה,

! 0חוזר־בתשובה שגם הוא
אינו שוכח את ידידיו, מימיו
הבוהמיים, הוא מרדכי (״פו פיק״)
ארנון. השבוע בא לב קר
את ידידו, הזמר אושיק
לוי, והביא עימו את שני יל הראשונים
ל דיו
מנישואיו
נילי, כדי שישחקו עם שני
ילדיהם ש ל אירית ואושיקי
פופיק סיפר שהוא עסוק מאד
בימים אלה בגיוס כספים לישי בה
שלו. הוא הצליח לעניין
את אושיק, וידידו חנן נולד*
בלט בלימודי־תורה, ואמנם
י השניים החליטו להיפגש פעם
בשבוע כדי לשמוע תורה מפי
אחד הרבנים. י די דו של פופיק.
01 חודיה מרגשת עברה על
לידיה, אשתו ש ל שייקח
אופיר, ועל אמה, פלינה
ילדיה.
שומאכר ועל שני
פלינה ראתה בעיתון פולני מו דעה
על תערוכת תמונות על
בבית־התפוצות
יהדות־פולין
בתל־אביב. היא הציעה לבתה המכונה ולנכדיה, ישראל,
גיגי בן ד 12 וקארין, בת
ה־ ,6שילכו בצוותא לבקר ב תערוכה.
והנה, כשהילכה ה־מישפחה
בין התמונות, גילתה
לפתע פלינה את תמונת בעלה, השחקן ישראל שומאכר,
האידישי שנפטר לפני 18 שנים
ממחלת־כליות מסובכת. האשה,
הבת והנכדים עמדו משתאים
מול תמונות האב מלפני 40
שנה, כאשר היה שחקן־קולנוע
בוורשה, לפני שעלה ארצה.
אמה של לידיה נזכרה בתקופה
שבה ברח האב מפולין לרוסיה,
ושם נלקח לבית־הסוהר בשל
פעילות ציונית.

אווי ליפשיץ

הצייר פתח השבוע הערוכה חדשה עם
שהותו בספרד
עבודות שצייר בז מן
לפני כמה חודשים. כל התמונות הן על מיקחמת״השוורים בספרד.
לתערוכה הגיעה בתו, יס מין, מקיבוץ גיבעת־השלושה, שם היא גרה.

שסיפר כיצד גמלה אצלו ההח גלי
לטה
לשתף פעולה עם
צה״ל. זה קרה ביום העצמאות,
לפני שלוש שנים, כאשר נתקע
בפקק־תנועה בדרך הישנה ל ירושלים,
וניסה נואשות להו דיע
ב שידורי ישראל שיודיעו
ברדיו לנהגים לשנות את נתיב
נסיעתם. שידורי ישראל סירבו
לעשות זאת, ואז פנה לגלי
צה״ל. כך נולד שיתוף־הפעו־לה,
שבמיסגרתו משדרים שד־

תנה ו1ני1א

האחת והיחידה, הגברת הראשונה של
התיאטרון העברי, הגיעה להצגת הבכו רה
של ״הבימה״ ,״ספור פשוט״ .אחרי תקופה ממושכת מאד של
העדרות, גילתה רובינא עניין מייו חד בהצגה, ותיאטרונה דאג
להביאה לשם• היא בירכה את כוכב־ההצגה, משה בקר, שהתרגש.

לה־מדברת של פועלים. מרסל,
שנולד בפאריס באיזור ביכר-
הרפובליקה, היה חבר באותה
להקה. של בהצגה החדשה 01 הבימה, סיפור פשוט, מתרח שות
על הבמה פעולות שונות
ומשונות. אחת מהן מתבצעת
בתוך סצנת־ד,שיגעון של השח קן
הצעיר, משה בקר, שבה
הוא פותח שקים מלאים בנוצות
ומפזר אותן על פני הבמה.
נוצות נמטרות גם מלמעלה,
וכל יו שבי השורות הראשונות
בקהל מתכסים בנוצות. הסופר
ייגאל מוסנזון נאלץ לקום
מכיסאו, בשורה הראשונה, כ אשר
כוסה בנוצות, וגם כאשר
נשפכו עליו מים מכד היין ש נפתח
על־ידי השחקן שעל ה במה.

1אחרי ההצגה התקשר מא-

ה עו ל ם הז ה 2165

! 0ארוחת־ערב במיסעדה,
שהתחילה באווירה נינוחה, נס תיימה
בעבודה מאומצת של ה פרופסור
מורים לוי, המומחה
לניתוחי לב ומשתיל-הלב ה־

שאיתו עבד אורי במשך תקו פה
ארוכה, הצייר יורם לו־קום,
חבר-הכנסת חיים קור״
פו ורחבעם (״גנ ח״) זאכי.
כל הנשים שהגיעו י שבו בעז-
רת״נשים, בעוד כל הגברים
ביחד. אורי נשא נאום ישבו מכוון אל אנשי כסית שהיה ואמר :״אתם רואים אותי כ משוגע.
אך האם יש מישהו בי ניכם
היכול לקום ולשאול אותי
למה עשיתי את זה?״ איש כמו בן
לא קם, אך מעזרת הנשים
קראה לעברו אליה, אשתו,
ואמרה שיש במקום עוד אנ שים,
מילבד ידידיו הוותיקים.
ענה לו או רי :״אבל אותם אני
יותר, אני מכיר אותם אוהב שנים רבות.״ בנאומו פנה אורי
לבחורי־הישיבה ואמר :״דו סים,
תפסיקו לזרוק אבנים
בשבת.״
1ס החוזר בתשובה הראשון
מהבוהמה, איקא ישראלי,
שגם הוא נוכח בבר־המיצווה,
נשא גם הוא נאום מכוון לאנ שי
כסית .״אתם לא מבינים
הסמים מטשטשים אות־כמה

ומונעים בעדכם מלראות
את מה שחשוב באמת בחיים.״

הגדול,
ולעבור לגור בכרך
תל-אביב. דיין לא גילה הת להבות
רבה לרעיון זה, ואודי
אמר לו :״אם אתה כל־כך
רוצה את המשק בנהלל, תגור
בו אתה ואני אעבור לגור ב ביתך,
בצהלה!״
! 0מדוע השתתפה הזמרת
יפה ירקוני בהפגנת סרב-
ניות־הגיום? הסיבה לכך, מיל-
בד זו האידיאולוגית, היא ש חתנה,
אליאב צרפתי, פעיל
בין הבנות המסרבות להתגייס.
צרפתי, שהוא סטודנט לרפו אה,
הוא בעלה של תמי, בתה
האמצעית של הזמרת.

רנים ממוקדי־מישטרה ומן ה מסוק
המישטרתי.
! החוזר בתשובה, אורי
זוהר, לא שכח את ידידיו
מעולם הבוהמה. לחגיגת הבר־מצווה
של בנו אפריים הז מין
אורי רבים מהם, כדי לשת פם
בשימחתו. בלטו בין האור חים
הזמר אריק איינשטיין,

שושנה חרשיף

,לעניין את הבוס הגדול לפתוח בית-מלון חדש בנתניה, עיר הולדתה.
אחיה של שושנה, אלי קליין, יעבוד במלון זה. במסיבת־הפתיחה
של המלון החדש, שנערכה השבוע, סיפרה שושנה שהיא חוגגת
גם את יום־ההולדת של שיף ושל אחיה, שחלו באותו תאריך.
השניים יוצאים בשבוע הבא לברלין, לתערוכת תיירו ת המתקיימת
שם, ושבה יהיה להם ביתן משלהם. אחת המטרות של הביתן
היא לעודד את התיירות האירופית לארץ, הנמצאת עתה בשפל.

0 1סנונית, אחותה של אליה
זוהר, שהיא אלמנתו של טייס,
ומאז נעשתה חוזרת־בתשובה,
בהשראת אחותה, היא עומדת
להינשא בקרוב לאיקא. אחד
הרבנים במקום הגיב על־כך:
״איקא זה שובב ג דו ל! ״ בעז-
רת־הגשים ישבה ליהי חנוך,
גרושתו של הזמר שלום
חנוך, והתלוננה על כך שרק
הגברים מקבלים ויסקי והנשים
לא. אליה, שהיתר, לבושה בפש טות
ושנעלה נעלי־התעמלות,
העדיפה שלא להגיב על תלו נותיה
של ליהי.
ס אל נאווה לוקוב, אשת
הצייר, פנה אחד הרבנים ושאל
אותה מי מעולם האמנות נמצא
במקום.

במדינה

העם עבדים והיינו כחול־אבוי
מסך הטלוויזיה הפך
7ראי — וממנו השתקפה
בבואה מבעיתה ש7
ישראל; 79ע1
״אם נמשיך להחזיק בשטחים הכבושים,
תהיה ישראל שילוב של לבנון ורודזיה ! ״
הזהיר פעמים רבות הפרופסור ישעיהו
ליבוביץ.
הוגה־הדיעות הדתי, המחונן בכישרון
נדיר להגדרות נוקבות ומדהימות, פירט
נבואה ז ו :״עם ישראל יהיה עם של
מנהלי־עבודה ושוטרי־חרש ...הערבים יע בדו,
ואנחנו נשמור עליהם ...הסיסמה
תהיה: הטובים לשי״ו־בי״ת ! ״
זוועה חיה• השבוע ראו המוני יש ראל
בטרקליניהם, על מסכי הטלוויזיה,
מחזה שנראה כנסיון להמחיש את הגשמתה
של נבואת־הזעם הזאת. אולם איש לא
ביים את הדברים: הקטע היה דיווח על
המציאות של תל-אביב. 1979 ,
בזה אחר זה נראו על המסך :
•:פועלים ערביים מן השטחים המוח זקים
סגורים בלילה בצריף, כשהדלת
נעולה מבחוץ.
י• מקומות־מגורים שונים של פועלים
אלה, כשהם ישנים דחוסים כמו בבית-
סוהר, מיטה ליד מיטה, בתנאים בלתי־אנושיים.

בעל־מיסעדה יהודי מצפון תל־אביב
המדבר על פועליו הערביים כעל חבורה
של מפגרים, נוכלים ושקרנים, לשם הצ דקת
התנאים הבלתי־אנושיים שבהם הם
מוחזקים.
>• קבוצות של אנשי המישמר־האזרחי,
רובם נערים תלמידי־גימנסיה, המתנפלים
בלילה על מגורי הפועלים הערביים, מעי רים
אותם בגסות משנתם ותובעים מהם
להזדהות, כל זה בנוסח המזכיר סרטי־הוליווד
על מישטרי־כיבוש. קל לשער מהי אין התנהגותם של נערים אלה כאשר
מצלמת־הטלוויזיה מתלווה עליהם.
• איש המישמר־האזרחי המגנה התנה גות
זו בשפה רפה, אך שפניו מעידות
עליו שהוא מצדיק אותה לחלוטין.
• קבוצה של נוער־זהב תל-אביבי,
מבני שיכבת״העילית החברתית של צפון
העיר, תלמידי הגימנסיה הרצליה, המבי עים
דיעה על מיקרי ההתעללות בפועלים
ערביים שבוצעו על־ידי תלמידים, חברי
המישמר־האזרחי. המתונים הצדיקו רק
בעיטות ומכות, ואילו האחרים רמזו שאין
רע גם בהתעללות חמורה יותר.
י• מנהל הגימנסיה, שהתחבא מאחרי
מסך של מלל נבוב, תחת להתייצב במלוא
שיעור־קומתו נגד הזוועה שנתגלתה.
״לא ידענו״ .החברה, אשר בבואתה
השתקפה מתוך הראי הטלוויזיוני, היתה
מבהילה. שום מראה מן החיים ברודזיה
או בדרום־אפריקה לא יכול היה להיות
מבעית יותר.
בתל-אביב של 1979 עובדים רבבות של
פועלים בתנאים של עבדות בלתי־אנושית,
כשהם מופקרים חסרי־אוזים לידי מעבי־דים־נצלנים
מן הסוג השפל ביותר, לידי
אנשי־״חוק״ הכוללים סאדיסטים ונערים
שלא־התבגרו, ולידי שילטונות המטשטשים
מעשי־זוועה כדי למנוע שערורייה.
את יחס החברה מייצג, כנראה, המחנך
העוצם את עיניו, מפני שקל לו יותר
שלא לדעת את האמת מאשר להתמודד
עימה.

יחסים מרחביים
סט׳רת־לח• מצלצלת
״קמפידייוויד 2״
הוא תרגיל ריק —
פי פריד עומר
מחסום שאין לסלקו
סוף־סוף זה קרה. ממשלת סעודיה הנ חיתה
על לחייה של ארצות־הברית סטירת־לחי
מצלצלת, לעיני כל.
האיש החזק במדינת-הנפט, הנסיו פאהד,
שהוא יורש־העצר והשליט האמיתי, הודיע
שהוא דוחה את ביקורו בארצות־הברית.
(המשך בעמוד )35

ך ן|(| ך׳ ע 6. 77.0004

מסוהודאה
מה,1שה -וכענוו שנההיא התנוצצה כמו
בלון ננוח
לושה חודשים ישב השד בתוך בבקבוק הבקבוק. האיש שהחזיק
איים כי ברגע בו ייצא השד מתוך הבקבוק
הוא ירעיש את הארץ ויזעזע את אמות
הסיפים שלה .״זאת תהיה פצצה שלא היתד,
עוד כמוה,״ התפאר צייו״המכשפוית, ח״כ
אהוד אולמרט, ששמר את השד בבקבוק.
בשבוע שעבר נשלף סוף־סוף השד מתוך
הבקבוק מעל במת הכנסת. לרגע הוא
נראה מדהים ומבהיל. אולם מיד הסתבר
כי השד הנורא אינו אלא בועת עשן
שהתנדפה עם הרוח, מיפלצת של אחיזת־עיניים,
כחש ותרמית.
השד אמור היה להיות מיסמך של ה־אפ.בי.איי
,.משרד החקירות הפדראלי של
ממשלת ארצות־הברית, המספק הוכחות
בדבר מעורבותם של ארבעה אזרחים יש ראלים,
ששמותיהם אינם יורדים מכותרות
העיתונים, בהברחות סמים בינלאומיות.
המיסמך צריך להוכיח, כך נטען, שה־אפ.בי.איי.
סיפק למישטרת ישראל מידע
הקובע כי רחמים אחרוני, טוביה אושרי,
בצלאל מזרחי בשיתוף עם אלוף (מיל).
רחבעם (״גאנדי״) זאבי, עסקו בהברחות
סמים כמעט על פני כל כדור הארץ.
כאשר הוסר הלוט מעל המיסמך החסוי,

תוך הפרה גסה של צו ביודהמישפט וני צול
מופקר של החסינות הפרלמנטרית,
התפוצץ בלוף נוסף בסידרה של מפריח־הבלונים,
אהוד אולמרט. פיסת־הנייר שנו פף
בידו ואיים בד, על המדינה התגלתה
כסיפור בדים מצוץ מהאצבע. המיסמך לא
היה מיסמך. הקביעה שבו לא היתד, קבי עה
והמידע שבו לא היה מידע .״מיסמך
ד,אפ.בי.איי.״ הפך ל״מיסמך שפירא׳ /פרי
דמיונו של נוכל ורמאי ישראלי ידוע שירד
מהארץ.
השד״הדמיוני הכנים את יוצריו אל תוך
הבקבוק.

״ ס מי ם בדו אר
הדיפלו מ טי״
^ דוס לשנה היה ״מיסמך שפירא״
< \ שמור וחסוי ברשותה של מישטרת־ישראל.
רק אנשים מעטים ידעו על קיומו. בין במיסגרת שיתוף־ד,פעולה הקיים
מישטרות העולם לצורך המילחמה בסחר
בסמים, קיבלה מישטרת ישראל בחודש
דצמבר 1977 העתק של תחקיר, שנערך
בידי אנשי כוח־משימה אמריקאי מיוחד
למילחמה בסמים. כוח זה משותף למחלקה
למילחמה בסמים של משרד־האוצר האמ ריקאי
ור,אפ.בי.איי.

ח״ב אולמרנז
מיפלצת של כחש ותרמית
התחקיר, שנערך ב־ 5בדצמבר ,1977
משתרע על פני שמונה עמודים וכולל
רישום של דברים שאמר מקור ששמו
אינו מצויין בדו״ח, שמיספר הצופן שלו
הוא . 8 ./77/0004ס ,5 .לאחד מאנשי כוח-
המשימה.
נושא התחקיר לא היה אף אחד מארבעת
השמות שנקב אולמרט מעל במת הכנסת.
הוא נוגע לאזרח אמריקאי, כנראה ישראלי
לשעבר, המוזכר בתחקיר כנג׳ר סמפסון
(כנראה שמשון נג׳ר) ,החשוד בעיני האמ ריקאים
כסוחר־סמים. בתחקירו מספר המ קור
האנונימי כי בעת שהיה עצור בשנת
1970 בישראל הוא התוודע לאזרח אמרי
קאי,
שהיה עצור אף הוא, ושמע מפיו
פרטים הנוגעים לאותו נג׳ר. אלא שבנוסף
למידע על נג׳ר הזכיר המקור בתחקיר
כעשרים שמות נוספים, רובם ישראלים,
להם ייחס פעולות של הברחת סמים ביש דרום־אמריקה
ראל,
באירופה, במדינות
ובארצות־הברית.
בדף מספר 3של התחקיר סיפר אותז
מקור, המצהיר שהוא היה מעורב בעצמו
בפעילות זו של הברחת סמים, כי הקבוצה
שעמה היה קשור הבריחה הירואין בדואר
הדיפלומטי משגרירות ארצות־הברית בגר מניה
לשגרירות ארצוודהברית בישראל,
בהקשר זה הוא מזכיר את שמותיהם של
ארבעת הישראלים ומייחס להם הברחות
סמים אחרות.
״המידע״ שהיה כלול בתחקיר נבדק, הן
על ידי כוח־המשימה האמריקאי והן על
הוא התגלה מיד
ידי מישטרת־ישראל.
ברובו כחסר־ערך ומופרך מעיקרו, בכל
נקב
מה שנוגע לארבעה שבשמותיהם
אולמרט. שגרירויות ארצות־הברית בגר מניה
ובישראל בדקו ומצאו כי מעולם
לא הוברח הירואין בדואר הדיפלומטי ש הוחלף
ביניהן. לא היו כל אחיזה או סיוע
לסיפורים האחרים שמסר המקור. כמה מה שמות
שנקב המקור בתחקיר ביקרו מאז
בארצות־הברית. איש מהם לא נעצר שם

לחקירה ואפילו לא נערך חיפוש בחפציו,
כנהוג כלפי מי שחשוד בהברחת סמים.
העתק התזכיר תוייק ונגנז במישטרת־ישראל.
אבל מישהו מצא דרך להעביר
צילום של אחד מדפיו לח״כ אולמרט.
אולמרט קפץ על המציאה כמוצא שלל
רב. מזה שלושה חודשים, מאז הגיע העתק
דף התחקיר לידיו, הוא מבקש לפרסמו
בפומבי.
היה לאולמרט אינטרס אישי לכך. בבית-
המישפט תלויה ועומדת נגדו תביעה לפי
חוק-לשון־הרע לתשלום פיצויים בסך שני
מיליון ל״י, שהגיש נגדו האלוף זאבי.
למרות שאין לו שום כוונה להסיר את

חסינותו ולעמוד למישפט, ביקש אולמרט
לנצל את הדף המצולם שהגיע לידיו, כדי
לגרום למאשימו נזק בלתי ניתן לתיקון.
•שש פעמים ניסה אולמרט לפרסם את
תוכן מה שכונה בפיו ״המידע של ה־אפ.בי.איי.״
ברבים. מאחר שכל מי שהיד,
מפרסם את תוכן המיסמך היה מסתכן
בתביעת דיבה, ביקש אולמרט להפיצו ב תחבולות
של חסינות מישפטית או פרל מנטרית.
תחילה
מסר את ״מיסמך שפירא״ לפרק-
ליטי היומון הארץ. אלה ניסו להגישו ל בית
ר,מישפט, בו מתנהל מישפט הדיבה
שהגיש הקבלן בצלאל מזרחי נגד הארץ.
אולם השופטת, שולמית ולנשטיין, סירבה
לקבל את המיסמך או לעיין בו. מאחר
שהתאריך של המיסמך הוא מאוחר יותר
ממועד פירסום הדברים שבגינם נתבע
הארץ לדין, לא הסכימה השופטת להתייחס
כלל למיסמך או לערכו.

טכ סיס של
הערמה
ף* עולא הצליח להעניק למיסמך חיסיון
^ מישפטי, ביקש אולמרט להאציל עליו
חסינות פרלמנטרית. הוא הגיש שאילתה

לשר-הפנים בנושא זה. בנוסף לכך פנה
במיכתב ליועץ־המישפטי, כאילו במיסגרת
פעילותו כחבר־סנסת, והפיץ את העתקי
המיכתב בין עיתונאים. אלא שהפעם חששה
העיתונות לפרסם את תוכן המיסמך.
אהוד אולמרט לא נואש, חזר שוב לני סיון
להפוך את המיסמך למוצג מיש-
פטי. הוא ניסה לצרפו לתשובות, שנתן
לשאלון שהיפנה אליו גאנדי במישפט־הדיבה
שהגיש נגדו. גאנדי, לו נודע אז לראשונה
תוכן הדברים הכלולים במיסמך, נדהם.
הוא ביקש מבית־המישפט לאסור את פיר*
סום תשובותיו של אולמרט בנימוק שהנזק
שייגרם לו הוא בלתי ניתן לתיקון. השופט
עמוס זמיר הוציא צו האוסר את פירסום
התשובות.
אולמרט ניסה לעקוף את ההחלטה, ביקש
להכליל את המיסמך במיסגרת תצהיר לגי-
לוי־מיסמכים במישפט בו תבע אותו גאנדי.
השופט שלום זמיר גילה ביוזמתו תחבולה
זו והורה לאסור גם את פירסום תצהיר
גילוי המיסמכים.
״״בנוסף להחלטה זו הוציא שופט־השלום
חיים בנטל החלטה מפורשת האוסרת את

״ברשות מישטרת־ישראל שמו של המ קור
הישראלי לסיפורי בדים אלה. היש ראלי
הזה הוא יו רד שגורש מארצות-
הברית לפני שנים מיספר והוסגר ליש ראל.
כאן הוא הועמד לדין בגין הונאת
אנשים. לאחר שהאיש ריצה תקופת מאסר
בת 3שנים בישראל חשקה נפשו לחזור
לארצות־הברית. כדי לקבל אישור־כניסה
והיתר־עבודד. הוא פנה לסוכן של מישרד-
האוצר האמריקאי וסיפר לו סיפורי בדים
שונים והעמיד את עצמו כמקור ל׳ידיעות׳
עבור סוכנות זו.
״המקור הישראלי״ הנ״ל תוחקר שנית
בינואר 1979 על פי דרישת מי ש טרוד
ישראל והוא עצמו אמר כי כל אשר מסר
בא לו מפי השמועה בילבד.״

__ נוכליס
מצעירי המפד״ל
ך גד הגילוי של מקור ה״מידע״ בו
^ 1עשה שימוש, יצא אולמרט מיד בטענה
כי ״מרבית ההרשעות הפליליות בבתי־

אלוף (מיל ).זאפי(עם ראש־הממשלה)
חוצפה מצד הקורבן
שנמסרו לשפירא

מודיע שפירא
רמאי, לא סוחר סמים
פירסומו של ״מיסמך שפירא״ .קבע השו פט
בנטל :״במיוחד הנני אוסר על המשיב
להפיץ או לתת פירסום במי שרין או בע קיפין
למיסמך הנזכר בסעיף 3לתצהיר
גילוי־המיסמכים או תוכנו, כולו או מיק־צתו.״

אולמרט
לא התרשם מאיסור זה של
בית־המישפט. גם לא מהאיסור המפורש
שהטילו עליו חברי סיעתו בכנסת בשבוע
שעבר, להזכיר שמות או להקריא את תוכן
המיסמך, בעת שאישרו לו להעלות לסדר־היום
את נושא ״מחדלי המישטרה בטיפול
בהמלצות דו׳׳ח ועדת שי מ רו ך. תוך ניצול
חסינותו הפרלמנטרית הפר את צווי בית־המישפט
ואת עקרון הסוב-יודיצה ונתן
פומבי מעל במת הכנסת לתוכן המיסמך,
תוך טענות כזב כאילו המישטרה לא בדקה
את מהימנות ״המידע״ הכלול במיסמך
וכאילו ראש־המודיעין של המישטרה, סגן-
ניצב יעקב נחמיאס, התפטר מסיבה זו
מהמישטרה.
מילבד הפגיעה בעקרונות המישפט, וב זכויות
האזרח והניצול לרעה של חסינותו
הפרלמנטרית, היתה בפירסום המיסמך פגי עה
חמורה בעבודתה של מישטרת־ישראל.
שכן העובדה שמיסמך חסוי ביותר, הנמסר
למישטרה על י די אחת מסוכנויות המודי עין
האמריקאיות, מודלף ומתגלגל לידיו
של ח״כ הנותן לו פירסום פומבי, עלולה
לפגוע ביחסים ובקשרים שבין סוכנויות
שתי המדינות.
לגאנדי לא נותרה כל דרך להתגונן
מילבד מישלוח מיכחב תגובה לכל חברי-
הכנסת. כתב גאנדי במיכתבו, בין ה שאר:
״ח״כ אולמרט נקט בטכסיס זה של הערמה
על הציבור בהנחה שכולם (זולתו) טיפ שים
וכי הוא יכול להמשיך ולרמות את
הציבור. כאשר נוכח כי תרמיתו נתגלתה
וכי כל בר״דעת מגחך על ההונאה הזו,
הוא הוציא תחמושת מלוכלכת נוספת בד מות
דף מתוך ״תחקיר של מקור ישרא לי״
,שדיווח שמועות וסיפורים לסוכנות
מודיעין אמריקאית.

המישפט נגזרות בעקבות עדויות של עבר יינים
לשעבר, שכן רק להם יש המעו רבות
במעשים פליליים, המאפשרים להם
לצבור מידע זה.״
אלא שאולמרט לא ידע כי אותה שעה
כבר נחשפה זהותו של המקור הישראלי,
סוכן מס . 8 ./77/0004ס.5 .
לא היה זה סוחר־סמים לשעבר, אלא
רמאי ותיק ומוכר, שרמאויותיו ומעשי
הנוכלות שלך הביאו אותו בעבר לכלא:
שמואל שפירא.
שפירא 39 בוגר ישיבת חברון, מי
שהיה בשעתו אחד הפעילים המרכזיים של
צעירי המפד״ל ומקורבו של זבולון המר,
הוא בן אחיו של מי שהיה בשעתו שר־חיים משה בממשלת־ישראל, הפנים שפירא.
בשותפות
עם צעיר אחר מצעירי ד,מפ־ד״ל,
שלום בלומברג, הקים שפירא בשנת
1966 חברות השקעות שניהלו עסקים מסו עפים.
משקיעים קטנים הוזמנו בעזרת
מודעות בעתונים להשקיע כספים בחברת
שחל שהיתה שייכת לשניים, תמורת הבט חה
לרווחים גבוהים.
בשנת 1967 הקימו השניים חברה נוספת
בשם אוצר מרכזי, אך השתמשו בשמו של
גוף אחר, האוצר המרכזי לאשראי של
הפועל המזרחי, כדי להונות את המשקיעים
ולהניעם לחשוב שהם מוסרים את כספם
לגוף השייך למפד״ל.
כדי למנוע חששות מהמפקידים היה
עליהם לספק י ערבות בנקאית. אלא שער-
בות בנקאית עולה כסף. בלומברג ושפירא
מצאו דר ך לחסוך כסף בכך שהתקשרו עם
עורך-הדין צבי טמיר, קיבלו ממנו, כב יכול,
את ערבותה של חברת־ביטוח שוויי-
צית לכספי המשקיעים. מאוחר יו תר הס תבר
כי אותה חברת־ביטוח אינה שווייצית
כלל, אלא חברה הרשומה בליכטנשטיין,
שביטלה בינתיים את יפוי־הכוח שנתנה
לנציגיה בישראל להשתמש בשמה כדי

ובלונד

לערוב לכספים
ברג.
התרמית וההונאה נחשפו לראשונה על
ידי העולם הזה בחודש יולי ,1969 בכתבה
שנשאה את הכותרת :״עסקיו המפוקפקים
של אחיין שר־הפנים״ ,שהאשימה את צמד
הצעירים הדתיים כזייפנים ונוכלים. למרות
הפירסום הקימו זבולון המר ודניאל ורמוס
יחד עם שני הנוכלים אגודה משותפת, לצעירי שנועדה לשמש כקרן הלוואות
המפד״ל.
׳עסקיהם של צמד הנוכלים פעלו כשורה
עד אמצע שנת . 1970 אז הסתבר כי הפסדיו
של שפירא בעסקים שניסה לעשות בכספי
המפקידים בהברותיו מסתכמים במיליונים.
החברות שבבעלותם של שפירא ובלומברג
התמוטטו. בית־המישפט מינה מפרק לחב רות,
שהחל לחקור את עסקיהם והם
נעצרו.
למרות שדרכונו של שפירא נלקח ממנו
והוצא נגדו צו עיכוב־יציאה מהארץ הוא
הצליח לצאת באורח מיסתורי לארצות-
הברית. שפירא הוכרז כעבריין נמלט, אותר
על ידי האינטרפול בינידיורק אך המשיך
להסתובב חופשי כשנתיים. בלומברג נידון
בינתיים לשתי שנות מאסר. שפירא נעצר
על ידי המישטרה האמריקאית רק בנו במבר
, 1973 הוסגר לישראל ונדון לשלוש
שנות מאסר. הוא שוחרר ממאסרו בראשית
שנת ,1977 ביקש לחזור לארצות־הברית,
אולם שילטונות־ההגירה האמריקאיים אסרו
עליו להיכנס לתחומי המדינה.
רק בנובמבר 1977 הצליח שמואל שפירא
לחזור לארצות־הברית. היה זה אחרי שהב טיח
למסור ״מידע״ לרשות האמריקאית
למילחמה בסמים על מעורבותם של יש ראלים
בפשע המאורגן. ה״מידע״ שמסר
בתחקירו למפעילו היה תערובת דימיונית
של שמות אמיתיים ושמות מן ההפטרה,
פירסומים בסידרה שהופיעה בעיתון הארץ
על הפשע המאורגן, ובדיות שהמציא ב עצמו
כיד הדימיון הטובה עליו. השמות
של ״גאנדי״ ,אהרוני, אושרי ומיזרחי נק שרו
יחדיו בפירסומי הארץ וח״כ אולמרט,
ושפירא פשוט חזר עליהם. כיום ברור לח לוטין
גם למישטרת ישראל וגם לכוח־המשי־מה
האמריקאי שחקר את שפירא, כי סיפו ריו
הם עלילות חסרות־בסים^
אהוד אולמרט אינו יכול לרחוץ בניקיון
כפיו ולטעון כי לא ידע על כך. לפני
שנה, בעת שביקר בארצוודהברית, ביקש
לארגן לו פגישה עם ראש המחלקה למיל-
חמה בפשע־המאורגן במישטרת נידיור ק.
בפגישה זו ביקש אולמרט לקבל מידע על
הקשרים בין אנשי הפשע־המאורגן באר-
צות־הברית לבין עבריינים ישראלים. נמסר
לו אז בפירוש כי למישטרת ארצות־הברית
ולא.0בי.איי. אין כל מידע על קשרים
כאלה.

המאשים הפך
למוא ש ם
ך* אשר נחשפה ערוותו של אולמרט
~ ברבים הוא העמיד פני קוזאק נגזל,

תבע לחקור כיצד נודעה זהות המודיע
שפירא כאיש שמסר את ״המידע״ לאמרי קאים
.״יש לדאוג להגנתו של המקור כדי
שלא יעשו ניסיונות לשכנעו לשנות עדו תו,״
תבע אולמרט מבלי שידע כי בינתיים
חזר בו כבר המקור מעדותו.
במקום להאשים את עצמו על ש שרף
את המודיע בפירסום מחוסר אחריות של
תחקיר חסוי, ביקש אולמרט להאשים את
אלה שגילו כי המקור הוא רמאי ונוכל.
״הדבר דומה לאדם הבא לרצוח בסכין
שלופה,״ הגיב על כך ״גאנדי״ ,״והקורבן
זועק אליו :׳הסכין שלך מורעלת.׳ עונה
על כך הרוצח :׳איזו חוצפה! מאין הת גלה
לך שהסכין שלי מורעלת?׳״ יצחק במכתב ש שיגר ליו״ר הכנסת,
שמיר, כתב האלוף (מיל ).זאבי :״מה
שמדאיג את אולמרט בעיקר, שזהותו של
המעליל (המקור לסיפורי ההבל) ידועה לי.
כל שאר הדברים שאמרתי עליו, על אול-
מרט, אינם מדאיגים אותו?
״הרי סיפרתי על אחת מהברחות הטובין
שאולמרט עשה והסתרתי אותו בתארים
׳רמאי, שקרן, נוכל, מדיח, מפר־חוק, מש תמט
ועריק־קרב׳ .טענתי, ואני דבק בזה, מהתוארים שביכולתי להוכיח כל אחד
בבית־המישפט. סיפרתי כיצד ניסה אול-
מרט להדיח ביודעין עובדודמדינה בחו״ל
לחתימה על דבר שקר כדי לחפות על
הברחה שלו ...על כל אלה אין בתשובתו
דבר. לעומת זאת ישנם שוב השקרים,
יצירי דימיונו החולני. הוא נוקט בדרך
התועבה של הערמת שקרים, והציבור —
או חלק ממנו — ׳יאכ לו׳ את זה.״
ממאשים הפך אולמרט למואשם. האיש
שביקש להדביק באחרים אשמת הברחת
סמים יצטרך להסביר עתה בעצמו חשד
של הברחה שהוא קשור בה.
לפי דבריו של האלוף זאבי, שהה אהוד
אולמרט לפני כשנה בארצות־הברית במסע
של הרצאות, אותו שילב בעסקים פרטיים.
לפני שובו לארץ, פנה לשתי נשים בשג־רירות־ישראל
בוושינגטון. האחת היתד.
מזכירתו של השגריר שמחה דיניץ. השניה
היא אשתו של סגן הנספח הצבאי ב שגרי רות,
המשמשת בעצמה כסגנית ראש מח־לקת־ההסברה
של השגרירות.
אולמרט ביקש מהשתיים להעביר עבורו
חפץ מסויים לארץ בדואר הדיפלומאטי
של השגרירות. השתיים סירבו לסייע לו
בכך. נראה שאולמרט הצליח להעביר את
הטובין לארץ מבלי להצהיר עליו במכס.
שכן, בעת שביקר בארצות־הברית לפני
כחודש, פנה אולמרט שוב לאחת העובדות
בוושינגטון,
בשגרירות־ישראל הבכירות ביקש ממנה אי שור על נייר רשמי של
השגרירות כי היא שלחה לו את הטובין
לארץ.
העובדת הבכירה סירבה לתת לו את
האישור הכוזב, בצורה ברורה וחד מש מעית.
נראה
כי הפעם הגדיש אהוד אולמרט
את הסאה. לכל בלוף יש סוף. גם לבלוף
ששמו אהוד אולמרט.

בעזות ה נ לא
והתחבולות דוחס
מישור הביטחון
נגר

שנחקק החוק החדש, זכותי המוסרית היא
להתנגד לכך.
החוק
״מילבד זאת, לפי הידוע לי,
הקיים מאפשר לבנות להשתחרר לא רק
מטעמי דת, אלא גם מטעמי־מצפון. מצפוני
אינו מאפשר לי עוד להתגייס. אני פועלת
בלב שלם, משום שאני מאמינה שהצדק
עומד לצידי.״
היא נרדמה. לפני כן עוד תהתה אם
מילאו הוריה את בקשתה, לדאוג שהחתול
שלה יקבל את ארוחותיו בזמן.
״מה את עושה פה? הסתלקי! אני שו טפת!״
הידהדה הצריחה באוזניה. אסיה,
שהיא חובבת מוסיקה מושבעת, לא היתה
רגילה למוסיקה כזו שבקעה בשעות הבוקר
מפיה של אחת מאסירות הכלא .״אבל הדבר
שהפחיד אותי יו תר מכל היתה ההרגשה.
עכשיו התחלתי להבין מה פירוש המילים
,שלילת חופש׳ .זה לא משנה אם אתה
כלוא בין חומות אבן או בכלוב של זהב.
פחדתי שכולם ישכחו אותי, ואני אשאר
כאן לבד.״
הצעירה, שלמדה באוניברסיטה, ושהיא
בעלת תואר רא שון בל שון עברית ובפי לוסופיה,
נשלחה לעבוד בכלא במיון כפ־תורים__

הנווה

ש ו 1ער ות
אידיאדיססיות -
רמען החוק המטבח
אח ההשתמטות

אסיה ניסתה לשבות רעב בכלא. היא
לא אכלה ארוחת־בוקר, אך נשברה במהרה.
״חנה, מפקדת הכלא, אמרה לי בראיון
שאם אשבות רעב, לא יעזור דבר ויאלצו
אותי בכוח לאכול, אפילו אם אתנגד.
גם עורך־הדין שלי, שלמה כהן־צידון, אמר

אסיה חסון במעצר
״אנחנו צה׳׳ל ! ׳

ף שער גטרלן בחוזקה. אסיה חסון
י• י נכלאה בכלא .400 עוד באותו הלילה
הסבירו לה את נהלי הכלא, את סדר־היום,
מה מותר ומה אסור. היה זה הלילה הרא שון
בחייה שאותו בילתה אסיה מאחרי
סורג ובריח.
היא נזכרה בהוריה. את אמה, שרה,
ראתה כאשר כבר היתה מאחרי הגדר.
האם ישבה אז על המידרכה, בשפת הכביש,
חרדה ואינה יודעת את נפשה. רק אמרה:
היא תחליט
״אסיה כבר ילדה גדולה.
בעצמה, ותקבל ממני את כל התמיכה
המוסרית. היא מהשנתון ששירת בסדיר
שלוש שנים בתקופת מילחמת־יום־הכיפו-
רים. קבוצת־הגיל שלה נפגעה יותר מכל.

לגות הדתיות. התיקון פרץ פירצה להש תמטות
המונית של בנות מהשירות הצבאי,
ואסיה וחברותיה נקראו לבוא למלא את
החסר, להיות קורבנות הקואליציה ולשרת
במילואים עד גיל .37 כל זאת ביגלל המח סור
בכוח־אדם שנוצר ביגלל ההשתמטות.

א סי ה,; :טגעתי

סוהרת. החשש גבר, וכמוהו גם הרגשת
אי־הוודאות. דינה גיל־עד, שהיתה עצורה
כאן ארבעה ימים לפני כן, ביגלל אותה
סיבה, סיפרה לה כיצד חזתה בהעברה
וצורחת.
לצינוק של אסירה משתוללת
אסיה !נזכרה בכך עכשיו, והחשש גבר.
קשה להיות גיבורה לבד.
הוקצתה לה מיטה עליונה במערכת של

לי ששביתת־רעב בכלא אינה חוקית, תהווה
נקודה שחורה כגדי בעוד עשרים־שלושים
שנה, ותזיק לי בעתיד. מה הייתי יכולה
לעשות?״
שני קצינים שאלו אם חסר לה דבר־מה,
או אם יש לה טענות כלשהן. חנה, מפקדת
כלא ,400 פירטה באוזניה את האפשרויות :
מישפט לפני קצין־שיפוט או עמידה לפני

בנעליים״
פיה חסון ,)26( -דקת־גו ומיניאטו־
\ 1רית, הקימה עם חברותיה את התנועה
״שירות שווה״ ,שמטרתה היא למחות על
התיקון בחוק ולהילחם בו. כל אחת מוחה

אסיה הסון בדרכה למעצר•
להיות גיבורה לבד

אמה שד אסיה חסון מפגינה
פיג׳מה גדולה בשלושה מיספרים
אני לא יכולה לומר לה מה לעשות.״
מחשבותיה של אסיה התמקדו באירועי
אותו לילה קר. בשבוע שעבר, שבו הס הצבאית למישטרה עצמה את גירה
בקריה
בתל־אביב. קודם לכן לא נענתה
לצווי-קריאה שקראו לה לשרת במילואים.
היא כבר עברה את גיל ה־ 25 וסיימה זה צווים מכבר את שירותה הסדיר, אך
המשיכו להגיע אליה בגלל התיקון בחוק
גיוס הבנות — מתנת מנחם בגין למיפ־

בדרכה שלה, וכולן יחד כתנועה .״אנחנו
לא נגד צה״ל, כי אנחנו צה״ל. אנו רק
נגד החוק המפלה הזה,״ אמרה הצעירה,
לפני שהגיעה לכלא.
התהלוכה המוזרה, שליוותה את אסיה
חסון להתייצבות במישטרה הצבאית, באו תו
לילה קר של השבוע שעבר, נותרה
מאחור עם השלטים והכרזות. היא הגיעה
לכלא בשתיים לפנות בוקר .״הורידי את
העגילים. הבנות ימשכו לך אותם אמרה

״ניסיתי לטפס לקומה
מיטות-קומותיים.
השניה, ונפלתי כמה פעמים. הפיג׳מה ש נתנו
לי הייתה גדולה עלי בשלושה מיס-
פרים. כך גם הנעליים. טבעתי בנעליים.
לא היתר. ברירה והביאו לי סנדלים, שאי-
תם הסתדרתי איכשהו.״
כאשר שכבה על המיטה העליונה, מת-
גרדת ורועדת מהתרגשות, חזרה וחשבה
על המיכתב ששלחה ליחידתה הצבאית,׳
אחרי שלא התייצבה לשירות מילואים.
היא הסבירה מדוע אינה מתייצבת :״אי-
אפשר להכריח אותי לשלם את מחיר
הקואליציה, ולכבד חוק לא־צודק ולא-
נכון. אם רוב חברי ביודהמחוקקים העדיף
את שיקולי הקואליציה על פני שיקולי
הצבא, צריכים הם לשלם את המחיר. אם
מחוקקים אצלנו חוקים על־ידי הצבעה
נגד המצפון, כפי שהכריזו רבים בעת

בית־דין, עזסמכויות־הענישה שלו גבוהות
הרבה יותר. סיפרה אסיה :״הם סידרו
אותי. אמרו לי שייתכן שלא אעמוד לפני
בית־דין אפילו אם אבקש. למעשה הם
נתנו לי אפשרות אחת: מישפט לפני
קצינת־שיפוט. החלטתי לבחור באפשרות
זו. רציתי לדעת בדיוק היכן אני עומדת,
כי הכל היה מעורפל ולא־ברור.״
אסיה לא ידעה כי מישפט לפני בית-
דין צבאי מתנהל בפומביות, וזה הדבר
שמרתיע את מישרד־הביטחון יו תר מכל.
הכל במהירות.
מכאן ואילך התרחש
אסיה חסון וענת פוקס, חברתה למאבק,
הועמדו בזו אחרי זו לפני קצינת־שיפוט.
״הנושא עקרוני, זה עניין של מוסר ומצפון.

להגנתה.
איני משתמטת,״ אמרה אסיה

נוהג פרקליטה, שלמה

כהן־צידון.

לשתיהן נפסק עונש זהה 14 :ימי מאסר
על־תנאי, על ביצוע אותה עבירה.
״הופתעתי כששמעתי את זה. התכוננתי
להרבה יותר. הקצינה התחילה להגיד :
׳ 14 יום מחבוש׳ ואני כבר דמיינתי את
עצמי בכלאי כאסירה. פיתאום שמעתי אותה
מוסיפה :׳על תנאי׳ .נדהמתי. הם עשו
לי טריק, ואני בטוחה שההוראות לכך
הגיעו מלמעלה.״
אסיה חסון יצאה מהכלא. הצעירה, ש שירתה
כחוק שירות צבאי סדיר מלא
בסיגי, ובחלומותיה השחורים לא תיארה
לעצמה כי ׳תהיה אי פעם בכלא, עזבה
את כלא ,400 כשהיא לבושה שוב בבגדים
אזרחיים. הלב דפק. מהדורות־החדשות ב רדיו
מסרו כי צעירה אחרת הסגירה את
עצמה במישטרה הצבאית: רינת לוי.

רמת :״רוצ ה
מישפט פו מבי״
ף* ק עם ממשלה כזאת זה יכול בשעות לקרות. בשבוע שעבר,

הבוקר, אני מגיעה ממיפקדת המישטרה
הצבאית לשלישות, מקבלים אותי אנשי-
צבא ושעה ארוכה מנסים לשכנע אותי

רינת לוי כשרות־חובה ובישיבת ״שרות שווה״
״הוציאו לי את הרוח מהמיפרשים״
״זאת היתד, אחת הדרכים לסגור לי את
הפה. הם הוציאו לי את הרוח מהמיפרשים
ונתנו לי הזדמנות נוספת לשתוק. המרץ
שלי, והנכונות ללכת עד הסוף, הרתיעו
אותם, והם החליטו לומר לי שאני לא
עריקה. באתי י שר עם הצהרות שאני
מוכנה להישפט לפני בית־דין צבאי פומבי
על עריקות. היו יכולים לדון אותי לחמש־עשרה
שנות מאסר, אך העדיפו למנוע
בכל מהיר את העלאת נושא גיוס הבנות.״

רחל דיאמגט בחוג־כית
״לא אנסו ולא שדדו״

רחל (משמט) כשרות־חובה
״עם מיגוון דעות רחב״

עריקה.

פיתאום י

שאני בכלל
קרתה טעות ! ״
בציניות מהולה בתדהמה סיפרה רינת
לוי ( )22 כיצד לא נעצרה על־ידי הצבא
בעוון עריקות. הצעירה הנלהבת, ששערה
השחור כפחם יו רד בפראות על כתפיה,
היא, לדבריה, עריקה כבר חודשיים. צווי-
התייצבות למילואים הגיעו לביתה בזה
אחר זה. רינת החזירה את כולם ליחידתה.
״את לא עריקה, לא יהיה שום מישפט,
את יכולה ללכת,״ אמרו לה אנשי הצבא
שסבבו סביבה בשלישות הראשית. היה
זה אחרי שרינת הסגירה את עצמה ל־מישטרה
הצבאית, במגמה לגרום למישפט
פומבי שיעורר שוב את בעיית התיקון
בחוק גיוס הבנות.

׳למרבה האירוניה ׳,הגיעה אליה השבוע
ההוכחה היחידה מצה״ל, כי אמנם היתד,
עריקה. צו שהגיע לביתה ביטל בדיעבד
את צווי־ד,מילואים שקראו לה להתייצב
נאמר, כי
בחודש ינואר. בצו המבטל
שירות־ד,מילואים, שאליו נקראה, בטל ומ בוטל,
אך לא נאמרה אף לא מילה אחת
על הפטור שכביכול ניתן לה .״הם נתנו
לי צ׳אנס ׳ונוסף לשתוק. בוודאי ישלחו
לי עוד ועוד צווים, אך לא אוותר. לא ואדרוש אוותר. לא אתייצב למילואים
מישפט צבאי פומבי. במישפט כזה אני יכו לה
לקבל עד חמש־עשרה שנות מאסר, אבל
לא איכפת לי ! ״
זו אינה המילחמה הראשונה שלה לשי נוי
חוק, שנראה לה בלתי-צודק. הצעירה
הנמרצת לחמה בעבר נגד השינוי בחוק-
ההפלות, השתתפה בהפגנות וניסחה כר־וות.
רינת התמירה היא חברת ׳התנועה
הפמיניסטית, והשתתפה במאבקי התנועה.
חברותיה הסבירו :״היא אחת שהולכת עד
הסוף ! ״
״כל הקיבוץ על הרגליים,״ אמרה לה
אחותה, רבקה, כאשר טילפנה רינת לקי בוץ
רעים. העיתונות היומית מסרה כי
היא נמצאת באותה שעה בכלא צבאי,
בעוד שלמעשה התעקש משרד־הביטחון
שלא להגיע לידי כך, ולא להתייצב מולה
במישפט, אפילו במחיר שיחדור עריקה
משירות המילואים. חברים רבים בקיבוץ
הכירו אותה. רינת, חברת הקיבוץ בעבר,
ניסתה לא אחת לשכנע את חברותיה
למחות בדרך זו או אחרת על החוק המפלה.
רינת לוי שירתה שירות סדיר מלא,
לפני שנתיים, ביחידת שיריון קרבית, שעה
שבנות דתיות, שפוטרו משירות תמורת
הצהרה, התקדמו במסלול חייהן באוניבר סיטות
או במקומות עבודתן.
״הפעם יהיה מישפט פומבי. היא אינה
ותרניית,״ סיפרו חברותיה הנרגשות. אטה,
רחל, נראתה נרגשת פחות. היא כבר רגי לה
למעשי בתה, הנראים בלתי־שיגרתיים.
״החלטתי לנסוע לחוץ לארץ אחרי השי רות
הצבאי. רציתי לנסוע לבד, פשוט
לבד. זו הדרך הטובה ביותר להכיר אנ שים,
לבקר במקומות מיוחדים. יום אחד
אני באה אל אמי ואומרת: אמא, אני
נוסעת השבוע לחוץ לארץ. היא נדהמה.
לא ציפתה לצעד כזה. אפילו לא נתתי לה
ללוות אותי למטוס. רק כשהייתי בתוך
המטוס קיבלתי הלם. זה היה שיגעון להי פרד
מכולם במפתיע ולצאת למסע באירו פה.
חזרתי אחרי ארבעה חדשים.
״,גם המסע אל הכלא, כמחאה נגד החוק,

נראה לי שיהיה ממושך. אך עשו לי טריק.
לא מישפט ולא שום דבר, ואני בחוץ. אך
גם כשישלחו לי את צדד,מילואים הבא —
לא אתייצב. אני רוצה מישפט פו מבי!״

אופיר ה :״חברי
הליכוד מלכלכים 1״
^ ני לא יכ״לה להיות חברה במיפ־
; /י י * לגה שהביאה את החוק הזה. חברי
המיפלגה הזאת מלכלכים, הם מפשלים, הם
סטו ביגלל הכיסאות ! ״
כך, בסלאנג של צעירים, פלטה אופירה
גראוויס 22 את מה שמעיק על לבה.
ההצהרה הזו הדהימה אפילו את חברותיה
הטובות, שקודם לכן לא העלו בדימיונן
שצעירה שקטה ומופנמת מסוגלת למעשה
מחאה כזה.
אופירה, חברה בתנועת־החרות מגיל ,14
החזירה בזעם את פינקס־החבר שלה למנ חם
בגין. הצעירה, הגרה עם הוריה בדרום
תל־אביב, עשתה זאת כמחאה על התיקון
בחוק שירות הביטחון. שמאפשר השתמ טות
המונית של בנות על סמך הצהרה
שהן דתיות.
אופירה הסטודנטית שירתה שירות צב אי
מלא.קשריה עם תנועה החירות החלו

להילחם עליהם. אך כל הזמן ההורים
תמכו במאבק שלי לשירות שווה,״ סיפרה
אופירה. האב לא הגיב גם כאשר החזירה
בתו לראש־הממשלה את פינקכדהחבר שלה
בתנועית־החרות.
במיכתב שצורף אליו כתבה :״תנועת-
החרות נותנת היום יד לאי־קיום העקרונות
שעליהם היא נלחמה, ושלמענם יצאה כש ליחת
הציבור התומך בה. על-ידי קבלת
הפרה התנועה
חוק־שירות־ביטחון־בנות
את העקרון הרביעי בעקרונותיה ...הבטחת
זכויות האדם, האזרח, לחופש מצפוני, ונגד

ציפי בנש
״שציפורי לא יחשוב אותנו לאידיוטיות״

אופירה גראווים
עם תמיכת ההורים
כדבריה.
על דעתי,״
״מהגיל שעמדתי
אביה, מרדכי, חבר לח״י לשעבר, ישב
שלוש שנים בכלא באריתריאה, מ*1944
עד .1948 חברו־למעצר היה מרדכי ציפורי,
כיום סגן שר־ד,ביטחון, האיש המנהל את
מסע השתקתן של הצעירות המוחות, מאחר
שעזר וייצמן מסרב לעשות את העבודה
המלוכלכת.
כיום תומך האב בשתיקה במעשי בתו.
״אבא אמר שיש דברים יותר חשובים

רקע

עדתי,

מעמדי

כל אפלייה
מיפלגתי.
״המצב שנוצר היום מאפשר לכל בת,
הרוצה בכך, להשתמט מכל מילוי חובה
למען המדינה, בעוד שבנות אחרות, אשר
א״נן רוצות להתחמק ממילוי חובתן האז רחית,
לא רק משרתות שנתיים, אלא נק ראות
היום לשירות־מילואים, וכך נגרם
להן סבל במהלך חייהן הסדיר. חוק זה
גורם לאפלייה על רקע דתי.״
כך כתבה לראש תנועת־החרות הצעירה,
שלדבריה ״באה מביית חרותניקי מובהק.״
״לא אצביע בעד המיפלגה הזו אם המ דיניות
הזו תימשך. בבחירות האחרונות
הצבעתי לליכוד, אך אם לא יהיה שינוי
בנושא הזה, בפירוש לא אצביע בעד ה־מיפלגה
הזו,״ אמרה אופירה בכעס.

ר חל :״ ה חו ק חזה
מפ חיד או תי! ,,
^ חל דיאמנט הלכה השבוע למילו-
אים אבל היא חושבת שהיא אחת

ה״פראייעריות של המדינה״.
( .המשך בעמוד )34

011( 0

איטליה מביאה ל ו * תנעל הספורט החדשהשלך

כשחיפשנו נעל ספורט אמיתית מעאנו את הנעל שהולכת לכל מקום
למגרש הטניס, למשחק כדורסל או לריצה בערב,
לבית הספר, לדיסקוטק, לטיול ואפילו לעבודה...
נעל ללא תחרות במחיר ובעיצוב
הנעל המצטיינת בחוזק וגמישות
הנעל שתהפוך חלק בלתי נפרד ממך
הנעל שלך מהמבט הראשון

011( 09

1ו0ק$

שווק והפצה :

ועל׳ אמו

* ^ ולהשיג: המש כיר לצר כו. שקם, ש .צז. ל ,כ ל -בו ש לו ם וחוויות ה ס פו רטו הו טליי ם ה מו ב חרו ת

הופיע! הופיע! הופיע! הופיע! הופיע!

ערבי צעירים
במועדו! 5
לתרבות חדשה
רח׳ הס ,5תל־אביב,
טל׳ 297263
החל בחודש פברואר יתקיימו פעילויות
במועדון בימי שי שי (ולא בימי ה׳)

יום ו׳ 2.3

סרט מתח
כתוכן :

+תנועת ״כני הכפר״ — מחאה עממית או לאומנות ערבית?

תחקיר מקיף של הכתב זאהי איסכנדר על התנועה שפעיליה עלו לאחרונה
לכותרות.
״...רובם של הפלסטינים מעוניינים בשלום בר קיי מ א ...היינו רוצים
להיכלל בתהליך עשיית השלום אולם לא בצורה שזה מוצע״ — בראיון
מפורט עם יזעדרד מקסים גילן מביע פרופ׳ נאפז נזאל, ראש מחלקת
מדע המדינה באוניברסיטת כיר־זית, את עמדותיו בכל השאלות העומ דות
כיום בפני ישראלים ופלסטינים.

דו״ח מיוחד על מגעי ארה״ב ואש״ף.

״על רקע המגמות האמריקאיות של התקפלות ממעורבות בסכסוך היש ראלי
ערבי נסללת הדרך בפני ממשלת ישראל לחזר אחרי ברית־המועצות
כמשקל נגדי לאמריקה״ — טוען יגאל לביב במאמרו החודשי.
ענישה קולקטיבית בשטחים — סיני פתר.

התנגדות לבגין בקרב יהדות בריטניה — במאמרו של פעיל השמאל
הבריטי סטיב ויינס.

המשך הדיון ביחסים בין כלכלת השטחים וכלכלת ישראל,
השקפתו של תעשיין פלסטיני, במאמרו של מורו.

מנקודת

המאורעות באיראן והשלום הישראלי־מצרי — דעת העורך

טקסים

למה רק אש״ף? —

שלום

* מחירים עממיים * מזנון
עתונות ישראלית וזרח

מאת

חד״ ר

מרדכי זיד מן

כ הן.

גילן.

האמנם מות קדושה ז דו בר מחנה של״י
״תקופת־גולדה״ בפוליטיקה הישראלית.
ניתוח מבנה המשטר בירדן כיום —

חיים ברעם,

הוצאת רשפים

מסכם את

גופרי אהרונסון.

להשיג כבל הקיוסקים
מנוי ל״ 12 גליונות — 120ל״י
לפקודת ״במרחב״
ת.ד 39253 .תל־אביב.

התוכניות מתחילות בשעה 9.30 בערב
המועדון פתוח משעה 8.30 בערב

תן טרמפ
לחייל

* הלוחמות

(המשך מעמוד )33
״מישהו בישל את הדייסה הזו, ואנחנו
צריכות לאכול אותה עד תום,״ אמרה
הבלונדית הממושקפת בקול רציני ובוטח.
כאשר נאספות החברות בתנועה ״שירות
שווה׳ /היא אינה מרבה בדיבורים. אך
כאשר היא עושה זאת, מקשיבים לד, כולן.
היא סגן ביחידה קרבית, ויש לה מה
לו מר :״החוק הזה מפחיד אותי.
״היום הדתיות לא משרתות בצה״ל, מחר
תהיה אפלייה בין דתיים וחילוניים בתש לום
מס־הסנסה, ומחרתיים יעלה כאן הו־מייני
ישראלי. זה מפחיד, אך גם משפיל :
החוק מכיר למעשה בכך שבת ההולכת
לצבא היא בעלת רמה מוסרית נמוכה ביו תר.
זה ממש מעליב, וההיפך הוא הנכון,
כי היום בנות הולכות ומשקרות. החוק
מאפשר להן ל ש קר!
״רק בשבוע שעבר התפאר בגין כי
ישראל היא אחת מ־ 34 המדינות הדמוקר טיות
בעולם. זו אינה אמת.1״ קובעת רחל
בפסקנות.
ביום השישי שעבר הגישה סגן (מיל).
רחל דיאמנט לעזר וייצמן מיכתב חתום
על־ידי 15 קצינות במילואים. הקצינות
קראו לשר־ד,ביטחון לפעול לתיקון העוול
הקיים היום בעניין שירות הבנות בצד,״ל.
״אנו נדהמות כיצד זה נתת ידך למעילה
הפוגעת בכוחו הצבאי ובחוסנו
כזו באמון,
צה״ל,״ כתבו הבנות.
הצבאי של
מאבקה החל בשליחת מיכתבים לראש־הממשלה
:״חוק זה שם ללעג כל עקרון
של שיוויון אזרחי, ויוצר אפלייה על
רקע דתי. אחוז גדול וגדל ממחוייבות־משרת
כיום בשירות סדיר.
הגיוס אינו
התוצאה הישירה היא מחסור חמור בכוח-
אדם. חיילות המילואים נקראות למלא
מחסור זה. מדוע בנות, שמילאו חובתן,
צריכות לפרוע בתשלומים חובות של אח רו
ת? ״ שאלה רחל דיאמנט את ראש־ד,ממ שלה,
והודיעה לו כי לא תתייצב לשירות
המילואים.
היא מתקוממת נגד הטענה, המושמעת
על־ידי חוגים דתיים, כאילו צה״ל אינו
מיסגרת די כשרה לבת יהודי ה :״תחת
פיקודי שירתה בחורה דתית. פעם הגענו
למקום שבו חששה כי האוכל אינו כשר.
היא לא אכלה ולא שתתה דבר. נתתי
לה לבן לאכול. מאז, כעיקרון, שיחררתי
אותה בכל יום שי שי לחופשת־שבת. לא
קרה דבר: לא אנסו אותה ולא שדדו.
הכל תלוי בבת ובהתנהגותה ! אני מבינה
שמטעמי מצפון בת אינה יכולה לשרת.
אבל את השנתיים היא יכולה לתת למדינה
בדרכים אחרות, כאחות, או כמורה בשירות
לאומי ! ״
ביום השישי האחרון שוחחה רחל עם
עזר וייצמן בטלפון. שר־הביטחון טען כי
מאחרי התנועה ״שירות שווה״ עומדות
״כל מיני חברות־כנסת״.
ר חל :״בתנועה הזאת הברות בנות ללא
שייכות פוליטית מסויימת, ועם מיגוון-
ריעות רחב, נמצאת כאן גם אחת שהיתר,
חברה בתנועת־החרות. ההתארגנות היא
ספונטנית. איש אינו מכתיב אותה.״
ויי צ מן :״האווירה במדינה עכורה, אתן
עוברות אותה עוד יותר...״
רחל :״אנ חנו לא מוכנו ת לפרוע חובות
של בנות אחרות, שמשתמטות.״
ההחלטה שלא להתייצב למילואים באה
אחרי התלבטות קשה. רחל, קצינת־קישור
בעבר, ידעה היטב מה משמעות המחסור
בכוח אדם. הקצינה התלבטה אם לציית
לחוק, למרות שהוא בא להפלות בין נשים
בישראל, או להתנגד לו אפילו במחיר
אי־התייצבות למילואים. היא החליטה לא
להתייצב.
אבל השבוע שינתה את דעתה. תפקידה
בצבא חשוב. רגש־האחריות היה חזק מכל,
והיא התייצבה ביחידה .״אני הולכת בני גוד
למצפוני,״ אמרה .״המצפון אומר לי
להישאר בבית, ולהמשיך בהתארגנות נגד
החוק.״
אבל ממש בשעה שארזה את חפציה
והתכוננה ללכת, המשיכה צעירה אחרת
את המאבק. ציפי בנש 22 סמלת־שיריון
עברית,
במילואים וסטודנטית לסיפרות
הופיעה במוצאי־שבת מול מישבן הכנסת
ופתחה בשביתת־דעב. מהשבוע הצטרפה
אליה לשביתה רינת לוי, אחרי שקיבלה
צו־נוסף לשירות־מילואים. סטודנטיות אח רות
הודיעו כי לא תשרתנה במילואים.
״שציפורי לא יחשוב אותנו לאידיו- באינטליגנציה טיות. מדוע הוא מזלזל
שלנו?״ אמרה, כשצפתה בהופעת סגן שר־הביטחון
בטלוויזיה בליל־שבת .״איני מו כנה
ללכת לצבא כאשר חלק מהציבור
רואה אותי כזונה. אלה הן תוצאות החוק.
בגין מכר אותנו למיפלגות הדתיות!״

ה עו ל ם הז ה 2165

במדינה
(המשך מעמוד )30
כאשר תירצו זאת האמריקאים במצב ברי אותו,
דאג פאהד לפרסם שבריאותו היא
בסדר גמור.
סטירת־הלחי לא נועדה רק לנשיא ג׳ימי
קארטר. היא נועדה גם לנשיא אנוור אל־סאדאת,
שראש־ממשלמו, מוצטאפה חליל,
היה שקוע באותה שעה בדיון עם משה
דיין וסיירוס ואנס, בקמפ-דייוויד.
ם ר,ופ עולמי. עד כה היו מעשיה של
סעודיה נגד הסכמי קמפידייוויד וארצות־הברית
אפופים סודיות עבה.
כאשר פירסם העולם הזה 2155 על
סמך מקורות ערביים מהימנים ביותר, את
הידיעה הסנסציונית כי סעודיה ביצעה
מיבצע חשאי של התקפה כספית על ה־דולאר
האמריקאי, נתקל הגילוי בספקנות
כללית. אז, לפני חודשיים, נראה הסקופ

כל הסכם־שלום, שלא יבטיח את הקמתה
של מדינה פלסטינית, ושלא יביא לשיחרור
ירושלים הערבית, עומד עתה כמחסום
איתן בדרך להגשמת הסכמי קמפ־דייוויד.
הכל יודעים זאת. הכל יודעים גם כי
ארצות״הברית אינה יכולה להרשות לעצמה
עימות גלוי עם סעודיה. אם מישהו ב וושינגטון
פיקפק בכך, באה עתה סטירת״
הלחי המצלצלת של הנסיך פאהד כתיז־כורת
בעיתה.
גם הנשיא אל־סאדאת הבין את הרמז.
יתכן שהוא מוכן להיכנס לעימות קצר״
טווח עם הסעודים, ביודעו כי הם זקוקים
להגנת צבאו, כשם שהוא זקוק לכספם.
אך גם אל־סאדאת יודע שמותר לו לפעול
בניגוד לרצון הסעודים רק אם הוא בטוח
כי בעיקבות המשא־והמתן י שיג תנאים
שיתקבלו גם על דעת הסעודים.
אין שום סיכוי שממשלת-בגין אכן תסכים
לתנאים אלה.
תרגיל ריק. משום כך לא נראה כאילו
יש סיכוי רב לתרגיל של ״קמפ-דייוויד
2״ .זהו תרגיל של יחסי־ציבור.
דבר אחד מאחד את האמריקאים, היש ראלים
והמצרים בשעה ז ו: אין להם עניין
להודיע קבל עם ועולם כי יוזמת־השלום
של אל־סאדאת נכשלה סופית. בשביל
קארטר תהיה זאת מכת־מוות, קץ סיכוייו
להיבחר מחדש. בשביל אל-סאדאת, פירוש
הדבר שע׳ליו להכריז על מדיניות חדשה,
ואין הוא מוכן לכך בשעה זו. ב שביל
בגין, צפונה בהודאה כזאת סכנה של זעזוע
לאומי פנימי, ברוח ״שלום עכשיו״.
משום־כך נעשה הכל כדי ״לקדם את
תהליך השלום״ — כשה״תהליך׳ בא במקום
הסכם. הסודיות של קמם־דייוויד באה
להסתיר את הסוד האמיתי: שאין כל סוד.
יתכן שכדי לקיים את ה״תהליך״ ,יהיה
צורך לקיים ועידת־פיסגה נוספת. אך כל
שלושת הצדדים יודעים כי יהיה זה תרגיל
מסוכן. שהרי אם תיכשל ועידת״הפיסגה
— מה נו ת ר?

ההתאחדות הארצית של
הסטודנטית הערב ים

1 1 לשוויון ולדרקיוס יהודי־עוב׳ 1 בקמפוסים ובארץ 1 יום ראשון ,4.3.1979 ,שעה 6בערב

ר ב ״ שי ח על הנושא :

תל־אביב ,״בני ברית״ קפלן 10
בהשתתפות חברי־כנסת, אישי־ציבור,
מרצים וסטודנטים

| סיגריות חתם צצות-צובקת עיטוש וגירוד• שוקולד מלוח .
בוטנים חמוצים פצצות סרחון וטור.

ע בי ד ה והיא כ ל חיינו

המאהב הרומגטי אירגן את
חטיפת אהוכתו ממיטת
ם דורותיה. במהלך החטיפה גהרג
אחי הכזה־האחובה. גגד המאהב
ושותפיו הוגש בתב־אישום
הגפיר פאהד העולמי מדי.

השבועון הישראלי בדמיוני

אולם חוגי הצמרת האמריקאית -יידעו
את האמת. כמה שבועות אחרי פירסום
הסקופ הסיק אחד החברים החשובים ביותר
של סנאט ארצות־הברית, הסנטור פראנק
צ׳רץ׳; את המסקנה. הוא האשים את
סעודיה בחתירה נגד ארצות־הברית, ותבע
פעולת־עונשין אמריקאית.
שלושה פחדים. המדיניות הסעודית,
שהיא כעת העובדה המרכזית במרחב, אינה
נובעת מקפריזה. היא מחושבת היטב. הני מוקים
פורטו בכתבת העולם הזה, שהביאה
את הסקופ המקורי:
׳ 9החשש של שליטי סעודיה מפני
מהפכה פנימית. הסעודים בטוחים שאם
תכרות מצריים הסכם נפרד, שיפקיר את
העם הפלסטיני לגורלו, יעבור המחנה
הפלסטיני לפסים רדיקליים. מאות אלפי
הפלסטינים, העובדים בסעודיה ובנסיכו־יות־המיפרץ,
עלולים אז להפוך ליסוד
מתסיס. חשש זה גבר עם ניצחון המהפכה
המוסלמית באיראן, המוסיפה גורם מתסיס
חדש. מאות אלפי איראנים־שיעים עובדים
וחיים בנסיכויות־הנפט. יחד עם הפלסטי נים,
הם יכולים לגרום לשורה של מהפכות.
׳ 9החשש שמא תתפרש הסכמה סעודית
להסכמי קמפ־דייוויד כוויתור על ירושלים
הערבית ועל מיסגד אל־אקצה — ד בר
העלול לשמש עילה בידי כת־קצינים ל הפיל
את השילטון בסעודיה.
9החשש כי הסכם־שלום בין מצריים
וישראל יחשוף את בארות־הנפט הסעודיים
להתקפה ישראלית אפשרית, אחרי שה צבא
המצרי יפרוש מן העימות הערבי —
ישראלי.
וטו סעודי. הווטו הסעודי המוחלט על

ה עו ל ם הז ה 2165

לשם קבלת קטלוג חינם פנה <זל!׳]1וטע1ונ1י שובבים״ ?1
ו.1ד 169 .רעמו־.

מוחמד איברהים שתיווי אבו־סביח ()32
הוא בן השבט הבדואי אל-עאסם בנגב.
בשיבטו הוא ידוע כגבר בגברים. הוא
בעלן של שתי נשים, ועוד י דו נטוייה.

לאוכלי מאבלי בריאות
לטבעונים ולצמחתים

בעת עבודתו כקבלן במחנה־הפליטים
ברג׳י בעזה, הכיר נערה יפהפיה בת ,20
עבודה שמה. האהבה שהתלקחה בין ה שניים
לא ידעה גבולות והבדלי־גיל. גם
עבודה הוקסמה מהמאהב הרומנטי, בעל-
הניסיון. אחרי פגישות אחדות, ואחרי
שהשניים הצטלמו יחדיו כדי להנציח את
אהבתם, החליט מוחמד לבקש את ידה.
הוא פנה אל הוריה וביקש לשאת את
בתם לאשה. אך הם סירבו. מסיבות הידו עות
להם בלבד, החליטו לעמוד בדרכם של
הנאהבים והכריזו על אירוסיה של עבו דה
לקרוב-מישפחה המתגורר בעזה גם
הוא, מוסטפא נבאהין.
התוגה כסימן חטיפה. מוחמד לא
חשב אף לרגע לוותר על אהובתו. בבוקר
החתונה הופיע עם חברו, ג׳ומעה, שהוא
סגן בצה״ל, בעזה, ויחדיו חיפשו את ה כלה.
כאשר לא מצאו אותה, הסתפקו ב־הפגנת־כוח
ליד החתן, ואף הראו לו את
תמונותיה של כלתו המצולמת עם מוחמד.
יש לשער כי החתונה התנהלה באותו
ערב באווירה מתוחה. ודאי הוא שמישפחת
הכלה חששה מהפרעות. בני המישפחה
נשארו קרובים לזוג הצעיר גם אחרי ה חתונה.
מוחמד,
שליבו נשרף באהבה ובתשוקה
לעבודה, אסף באותו יום מישלחת גדולה
של חברים, כלי־נשק ומכוניות, כדי להשיג
את עבודה בדרכם העתיקה של אוהבים —
על־ידי חטיפתה בליל כלולותיה.
האכידה נמצאה. בחצות־הלילה הת פרצו
מוחמד וחבריו לביתו של הזוג ה צעיר.
לשמע הרעש נזעקו בני־מישפחתה
של עבודה, וקטטה פרצה במקום.
מוחמד, המאהב הרומנטי, היה הראשון
(המשך בעמוד ) 44

דרבי חיים

המחסום העיקרי

יבואנים ביעעדיים

סופרמרקט חדיש בסיגנון אמריקאי
טיבולי כיכר מסליק, פרישמו ,88 טל 222935 .־03

דשות שחת תבל
1מחוז חמש, מרכז אזורי לאזרחי עולם
בחוף-מיזרח־הים-התיכון

ת״ד ,20178 תל־אביב־יפו

| ניתן להשיג :

דרכון עולמי
תעודת הולדת עולמית עולמית זהות תעודת תעודת אזרחות־עולם
תעודת נשואים עולמית
שלח/י גלויה ותקבל/י פרטים
וטופס־בקשה.

כל־-נגינה
גיטרות -אקורדיונים
פסנתרים — אורגנים
חלקים

מיתרים

השאלה
* תי קוני ם
* מכירה

א. גינצבורג, אלנבי • 4ת״א
פמת רח׳ גאולח, טלפון 57773־03

עם עלייתו המטאורית של אבי כהן

ני ממש מתחנן לא לצלם ביום
; /י י המישחק, זה מביא מזל רע, אני
מבקש, באמת מבקש,״ אמר ניסים בכר,
מאמן מכבי תל־אביב, בשבת בבוקר. איש
לא רצה שיאשימו אותו בהפסד זכך לא
צילמו. אבל גם זה לא עזר, כי המזל הרע
ממשיך לרדוף את הקבוצה.
ב־ 18 מישחקים רצופים עמדה מכבי תל-
אביב בראש טבלת הליגה. ניצחון רדף ני צחון,
מדי שבת בערב אפשר היה לראות
את המכבים חוגגים במועדון בנתניה .״זה
המועדון הקבוע. אם מנצחים אנחנו מבלים,
אם לא אבל אין לא אמר ואז השח קנים.
וחוגגים,
בוקר
אחד, כשהכל שמחים
הגיע אנגלי נחמד בשם תום סונדרס. הוא
הגיע לארץ הישר מליוורפול הקרה והק פואה,
נחת בתל־אביב, הוריד את המעי לים,
התקשר עם עיתונאי ידיעות אחרונות
פנחס (״פיני״) זהבי, ושניהם הלכו יחדיו
לצפות במישחק כדורגל — מכבי תל־אביב
מול בית״ר תל־אביב.
תום סונדרם הוא נציג ניבחרת הכדו רגל
של ליוורפול — הקבוצה הנמצאת ונחשבת בראש טבלת הליגה האנגלית
הקבוצה המיקצוענית הטובה ביותר בעולם. יום תום ופיני צפו במישחק, באותו
שנקרא בפי המכבים ״יום שחור״ ,למרות
שניצחו בו .1:0מגלה השחקנים האנגלי
התרשם ״תוך חמש דקות״ ,כך סיפר עי תונאי
ידיעות אחרונות, מאחד משחקני
מכבי — אבי כהן, בחור בן 22 גבוה,
שקט ויפה־תואר.
השניים נפגשו וכך התחיל ״פסטיבל לי-
וורפול״ .הוא הציע לאבי לבוא ולהתאמן
עם הניבחרת האנגלית המהוללת, כהצעה
ראשונה לקראת המטרה העיקרית: להח בקבוצת
כשחקן־מיקצוען אותו תים

ליוורפול,
ו״לקנותו״ מניבחרת האם
מכבי תל־אביב תמורת סכום השווה ל־7
מיליון לירות.
אבי ״בעננים״ ,המאמן ניסים בכד גאה
בבן־טיפוחיו, אחדים משחקני מכבי, בוודאי
מקנאים, אך כולם שמחים בשימחת חברם.

הגיבנת
של הזקן
ף* בד טוב וגהדר. מקום ראשון, קבו-
י 1צה טובה, שחקן בינלאומי, אז מה
ח סרו פיתאום התחילה הירידה — הקבו־
71 1 1 * 11 111 הרגישה קבוצת מכבי תל־אביב עד לפני שבועות אחדים. הפסדים שלושה ואחרי המזל׳

״לאבד
החלה
1 ^ 1 •111 #11י אז
האחרונה, מראש טבלת הליגה הלאומית.
רדה קבוצת מכבי תל־אביב, בשבת

איו עצבים
המיליונרית

י 36 -

החדשה

אומרת דורית, חברתו בת ה־ 18 של אבי כהן ,״יש לי מבחנים,
אבל אין לי סבלנות ללמוד. מישחלויס, הפסדים, ליוורפול והאחות
שלי .,מזל שאני תלמידה טובה ולא צריכה ללמוד הרבה״.

לקבוצת ליוורפול החלה ירידתה של מכבי תדאביב
צה משחקת ומפסידה. במישחק שני —
הפסד ובשבת האחרונה מישחק נוסף —
ושוב הפסד.
הפעם ההפסד צורב מאד. המכבים שיחקו
מול קבוצת הפועל־יהוד במיגרש ביהוד.
קבוצה מיספר 1בליגה לאומית מול קבוצה
מיספר 14 שמתקרבת לירידה לליגה האר צית.
שחקני מכבי כושלים מעט, עייפים,
מישחקם אינו מלהיב. שחקני יהוד ידעו
ואפשר
״אם הפעם מפסידים, זה הסוף
לפרק את המיגרש,״ כך אמר אחד האו

הדים.
הם נלחמים ומנצחים והתוצאה 1:0 :
לטובת הפועל י הוד!
מכבי תל־אביב עוזבת את הבכורה לטו בת
קבוצת בית״ר ירושלים. שלושה הפ סדים
בארבעה מישחקים. בהתחלה האשי מו
את הגיבן החולה. מאיר נימני, שחקן
הקבוצה, נהג לנגוע בגיבנת של איש זקן
לפני כל מישחק .״בשביל המזל״ .באח רונה
חלה הזקן וחדל להופיע במיגרש.
החלו מחפשים סיבות להפסדים. הטענה
הראשונה הופנתה לאבי כהן :״אתה היית
יותר מדי עסוק בעצמך ולא שמת לב
לקבוצה.״ אבי ענה במתינות ובהבנה :
״לא רק אני משחק, יש בקבוצה שחקנים
מצויינים אחד־אחד. פסטיבל ליוורפול לא
היה סיבה להפסדים, אנחנו היינו במתת
רב לשמור על המקום הראשון. זה קשה,
קשה מאד. אתה כל הזמן שומר בשיניים
על מה שיש לך.״ פסיכולוגים מחזקים
דעתו של אבי ומוסיפים הסבר מד עי: או מרת
פרופ ׳ שולמית קרייטלר מאוניברסיטת
תל-אביב :״זה כמו להוציא מילה מתוך
תשבץ, לא חשוב אם אבי כהן טוב או
לא טוב, מה שחשוב כאן, זה שהופר האי זון
בקבוצה בשל כך שהוא כאילו מחוץ
לה.״ ד״ר יאיר קליין, פסיכולוג קליני
ממכון דודי, או מר :״לכל אחד יש פחד
מהצלחה, כשיש הצלחה יוצאת־דופן יש
רצון לחבל בה, יש אובדן איזון בקבוצה.
זו קבוצה של כוכבים, כל אחד אלוף בפני
עצמו, תחושת הדו־קיום תלויה בשיתוף
הפעולה. צריך לוותר על עצמך ככוכב
ולעשות עבודת צוות, כשיש כוכב בין-
לאומי, כל אחד מהקבוצה מנסה גם הוא
להעלות את עצמו, אבל זה מסכן את

¥1 11 )1111* 11111י 711 ^ 111״ 1
ש 1 1 ׳ 1111 / #1 911111 /
הכסף, בית יש, מכונית יש. חיים

אבי כהן, בחור יפה, כחול־עיניים
ובעל גוף. שרירי,
לראות את עצמו בראי.

מאיר נימני, ויקי פרץ ואבי כהן, שחקני מכבי
תל־אביב :״לא יודעים מה לעשות עם
טובים יש, אבל נראה, כבר נמצא משהו.״

הצוות.״ ד״ר יאיר קליין הוא אוהד הקבו צה
ומנחם את עצמו ואת הקבוצה ,״אני
חושב שזה יעבור להם.״

״ הילד

^ הרי ההפסד כיהוד, ביום הראשון,
יי ״יום המנוחה היחידי של אבי,״ כדיב־רי
אמו, בדירה בת שני החדרים ברמת־שיקמה,
י שן הבן. האם, רבקה, יושבת ב חדר
השני ועונה לטלפונים .״הילד ישן,
אני לא רוצה להעיר אותו, היה לו יום
קשה אתמול והוא עייף.״ מתקשרים חב רים,
מעריצים אוהבים ומעריצים מתלו ננים,
עיתונאי־חוץ וצלמים.

לאיריס,

אשתו

1דורית. אבי, מירי ומאיר נימני, ויקי פרץ, רבקה, אמו של
השחקן, אמן של דורית ואיריס והנכד, עדי, מקשי־ויקי
פרץ, המסבירה ״מה לעשות במיליון וחצי לירות.״

אבי הוא בן־הזקונים להוריו רבקה ומו רים.
המישפחה האמידה והמיוחסת, ש כללה
אב, אם, ארבעה בנים ובת, עלתה
ממצריים ב־ 1956״עם הבגדים ו־ 50 לי רות
מצריות.״ אבי היה אז בן שלושה חו דשים.
בתחילה גרו במעברת אבדכביר,
אחר-כך עברו לגור בשכונת סלמה, שנח שבה
שכונת מצוקה שרבים מבניה פנו
לפשע וסמים. במשך השנים, כשהשם סלמה
הפך כינוי־גנאי החליפו את השם לרמת־שיקמה.
ההורים
חששו לגור שם, אך לא היתה
(המשך בעמוד )42
8 * 3 7

שתי התתטשות של העז אחמדי אושרוו בבית־המישנט, ופניו האמיתיות(למטה)

טרם במישפטהנח
יני הקהל היו נשואות לעבר הדלת.
׳ ע נציג התביעה הכללית, עורך־הדיו עוזי
שראטר, הכריז כי עכשיו יבוא עד התביעה
הראשי ,״הנער״ אחמד אושרוף שהיה עד
ראייה לרצח.
רבות דובר בנער במהלך המישפט. מפי
קציני מישטרה שחקרו אותו נודע כי הוא
השמיע כמה וכמה גירסות סותרות, וזיהה
אנשים שונים כמבצעי־הרצח, עד שלבסוף
זיהה את מנחם (״מני״) כהן, מזכירו של שאלתיאל ביטון,
צ׳רלי
חבר־הכנסת
(״שלתי״) עוזרי ומשה מאירי (מורי).
אפילו השופטים, בנימין כהן, אליהו
וינוגרד ומשה טלגם, הביעו סקרנות לק ראת
הופעתו של עד תביעה זה, א שר.נר מז
לבית־המישפט כי מחמת החשש הרב
לחייו, בגלל עדותו זו, יעזוב את הארץ
מייד אחרי שיעיד.
הציפיה היתה ארוכה, כאילו במאי מנו סה
העלה את המתח בסרט בלשי. הסניגו רים
התנועעו בעצבנות, והקהל הרב, ה דחוק
בצפיפות רבה באולם, החל מתלחש היתה בעצבנות. רק תרועת חצוצרות
חסרה, כדי להדגיש את הרגע הדרמתי..
ואז, ירד המתח בבת אחת והפך קו מדיה
בלתי־צפויה.
עד בתחפושות
ף* פתח. הופיעה דמות המצויה רק
בפארודיות על סירטי בלשים. ה״נער״
עמד בין שומריו, אנשי המישטרה, כשעל
ראשו פיאה נוכרית ארוכה שכיסתה את
מיצחו ואת עורפו. זקן ושפם מלאכותיים
היו דבוקים לפניו, כיסו את שפתיו ועיוו תו
את מיבנה פניו. על אפו המלאכותי היו
זוג מישקפי-שמש. הקהל פרץ בצחוק ספונ-

טאני, והשופטים נראו כלא מאמינים למר אה
עיניהם.
לפני שהספיקו הסניגורים להתנגד לתו פעה
המוזרה, אמר השופט, בנימין כהן,
כי אין הוא רואה מקום לתחפושת כבדה
כזו בבית־המישפט. מה גם ששמו וייחוס
מישפחתו של העד ידועים ומי שמכיר
אותו יודע כיצד הוא נראה, ולכן יש
היגיון שיתחפש כך אחרי המישפט, אולם,
בזמן עדותו אין מקום להצגות כאלה.
השופטים נתנו ארכה לתובע להסדיר את
העניין תוך דקות אחדות, והעד המוזר עם
מלוויו יצאו את האולם. כאשר חזרו נראו
עומדים ליד דוכן העדים, כאשר ה״נער״
לוחש משהו באוזנו של השוטר, ואצבעו
מורה לכיוון הנאשמים.
מאחר שעדותו של או שרוף עיקרה זי הוי
הרוצחים, הרי כל הסתודדות עם אנ שי
מישטרה והצבעה על נאשמים היא
חשודה. לכן העלה סניגורו של מני, ד״ר
דויד ליבאי את השאלה על מה די ברו
השניים? הם נחקרו על כך, וה״נער״ הצ היר
כי הוא פשוט התעניין לדעת מיהו
סניגורו של מני כהן, וזאת שאל את
מלווהו.
עד כה נתבררה מסכת רחבה הכוללת
גיבורים רבים, כולם מעורבים במאורעות
שהביאו לרצח של אברהים עסאף ופצי עתו
של עבד טוואשי ביפו ב־ 26 באוק טובר
78׳ .את המניע לרצח גילו העדים
הקודמים במישפט, עבד טוואשי ואשתו
נאדיה.
כמו כל המשתתפים האחרים בעלילה,
הכירו גם הם איש את רעותו באוניברסיטת
הפשע של מדינת ישראל, בבתי־הסוהר.
עבד -הכיר את נאדיה היפה שהיתה אסירה
ביטחונית בכלא נווה־תירצה בשנת ,1973
עת היה הוא אסיר ברמלה.
גם את הנאשמים, מני כהן ומורי, הכיר
טוואשי בבית־הסוהר בשנים 74׳ —75׳ .אח

רי שיחרורו בשנת ,1975 החל מבקר את
מורי בבית־דגון, ושם הכיר את הנאשם
השלישי, שאלתיאל עוזרי.
הידידות ביניהם הגיעה לאחווה מיש-
פחתית ממש. יום יום היה טוואשי הערבי
הצעיר מיפו, נפגש עם ידידיו מורי ושלתי
ביפו או בבית־דגון. יחדיו נהגו לבלות
ויחדיו עסקו בסחר סמים. שלתי גם היה
זה שנתן לטוואשי את מנת ההירואין הרא שונה
בחייו, והוא הפך מכור לסם. לדיב רי
טוואשי, סיפר לו שלתי, כי את ההירו-
אין היו מבריחים ארצה מני כהן, צ׳רלי
ביטון, ואליעזר סוקניק. כאן התערב השו פט
כהן, והעיר כי אין לערב בהאשמות
אנשים שאינם נאשמים במישפט ושאינם
יכולים להתגונן. אולם יש לשער שאם
בית־המישפט יחליט בסופו של דבר להא מין
לעדותו של טוואשי, לא תהיה בידי
המישטרה ברירה, אלא להמשיך לחקור את
מעורבותו של חבר־הכנסת צ׳רלי ביטון
בעיסקות הסמים הללו. חבר־הכנסת נמצא
בינתיים יום יום במישפט ועוקב אחר
הנעשה בדריכות.
הידידות ביניהם הביאה גם לשיתופו
של טוואשי בעיסקות הסמים של ידידיו.
וכיוון שסמכו עליו כל־כך, אף הראו לו
את מקומות המחבוא בהם נהגו להטמין
את ההירואין. על מקום אחד כזה, שבו
היו מוטמנות בבקבוק באדמה 4אונס
(כ־ 110 גרם בערך) של הירואין ידע העד.
כאשר היה חסר לו כסף לרכוש את הסם
לשימושו׳ הפרטי, מעל באמונם של חבריו
ונטל מפעם לפעם כמויות לשימוש עצמי.
הדבר היה כארבעה חודשים לפני הרצח.
במשך חודש ימים השתמש בערך באונס
אחת שמחירה הוא כ־ 50— 60 אלף לירות.
כאשר יום אחד הופיעו אצלו מני ושלתי
ושאלו אותו אם הוא יודע מה קרה ללבן
שהיה בבקבוק ונעלם כולו, הכחיש עבד
כל ידיעה בעניין. אולם הוא חש כי אינם
מאמינים לו, וכי יחסם כלפיו נתקרר.
ביקוריהם אצלו פחתו, וביום־ההולדת של
בתו הופיע אצלו שלתי ונתן לו להריח
לבן שהרדים אותו למשך שעות ארוכות
והפך אותו לסמרטוט. הוא חשד כי הסם
גרם לו לאמר דברים וכי מאותו יום היו
חבריו בטוחים באשמתו. גם אשתו נאדיה
הבחינה בקרירותם של הידידים, וחששה
אף היא.

למירפסת לשמע היריות הבחינה במכו נית
נמלטת, אולם לא זיהתה את סוג
המכונית. כאשר עמדה נאדיר עם גיסותיה
ליד שער בית־החולים בהמתינה לשמוע מה מכונית קרה לבעלה, וסיפרה שראתה
פונטיאק נמלטת, אמר לה נער שעמד שם,
כי הוא היה עד ראייה, והמכונית לא
היתד. פונטיאק, אלא אאודי.
אחרי חקירות במישטרה, ומסירת גירסות
שונות על זהות הרוצחים, זיהה הנער באלבום לבסוף את שלושת הנאשמים
התמונות הפרטי של עבד סוואשי.
כאשר עלה אושרוף על דוכן העדים
בתחפושתו המוזרה, הסביר התובע כי ה איפור
נעשה באומנות רבה, ויידר שו שעות
רבות כדי להסירו, לכן הסכים בית־המיש-
פט לשמוע את חקירתו הראשית בתים-
אורתו הנוכחית, ואת המשך-עדותו כאשר
הוא יופיע בצורתו הרגילה.
העד נשבע בקוראן והצהיר כי אכן הוא
אחמד אושרוף בן 17 וחצי, תושב יפו,
וכי בערב המיקרו סיים את עבודתו כחש-
מלאי רכב, החליף בגדיו ובילה עד השעה
שש בחברת ידידים ליד השגרירות הצר בחורה
פתית.
לאחר מכן הלך לפגוש
שהכיר באוטובוס וקבע איתה פגישה בגן
טולוז.
הוא חיכה בגן זמן מה, וכאשר שמע כי
השעה היא שבע ורבע החליט ללכת לקנות
סיגריות. בעוברו במעלה הרחוב הבחין
במכונית אאודי שעמדה שם, מישהו בתו במכונית

הדליק גפרור והוא ראה
את ״נאשם אחד ואת נאשם שניים״( זאת
אמר העד בלשון ״עורך־דינית״ ממש, ש עוררה
גיחוך באולם, וצהלה בקרב הסני גורים
דויד ליבאי, אליהו קידר ואריה שר עבי.
עד שהשופט בנימין כהן פנה אלי הם
בזו הל שון :״הנה אני יושב לי כאן
שמח וטוב לי ואיש אינו מבחין בכך,
ומדוע אתם קופצים וצוהלים?״
כאשר עמד אושרוף ממש ליד פתח ביתו
של טוואשי, שאותו הוא מכיר מיפו, ראה
מכונית ווליאנט נהוגה בידי מני, מגיעה

הנאשמים ברצח: שאדתיאד עוזרי, מני פהן ומשה מאירי
הם היו כמו אחים לקורבן, עד שהתקוטטו בגלל גניבת הרואין
ועוצרת לידו. הוא שאל את מני אם הוא
יכול לעזור לו, אך מני לא ענה לו,
רק חייך לעברו והמשיך לנסוע. כשעבר
מטרים אחדים שמע את האאודי מתקרבת
וראה קנה של עוזי מגיח מהחלון האחורי
שלה. הוא רץ והתחבא מתחת למכונית
פורר טרנזיט שעמדה כ־ 12 מטרים משם,
שמע את היריות ואחר־כך ראה את האאודי
נעצרת לידו ושמע את המילים :״דפוק
בו, דפוק בו״ ,אולם מונית שהגיעה ממו רד
הרחוב הצילה את חייו והבריחה את
הרוצחים *.כאשר יצא ממחבואו ראה ש־
ניצל בזכות מוני ת
^ יום הרצח ישבו שני ידידים בביתו
* של טוואשי ואכלו איתו ארוחת ערב.
יחדיו י ר דו בערך ב* 7.30 לרחוב ביפו.
עבד וידידו אברהים עסאף נשענו על עמוד

תובע שדאטר (באמצע) ופרקליטים דיבאי ושרעבי
השופט אמר :״מדוע אתם קופצים וצוהלים?״

אושרוף כדרך לעדות

אושרוץ ז אחרי העדות

פארודיה על סרטי בלשים

הרוצחים אמרו :״דפוק בו, דפוק בו״

חשמל ושוחחו על מנת הירואין שביקש
עבד, כאשר רינו, הוא אהרון זוהרץ, עמד
כמה מטרים קדימה.

סוואשי כבר בדרכו לבית־החולים, שמע
את נאדיר מדברת על פונטיאק ותיקן אותה.
תוך כדי מתן העדויות נתגלו וחזרו

רק רעש מנוע של מכונית הקדים את
קולות צרור־היריות שנורה לעברם. עבד
הבית,
קפץ אינסטינקטיבית לתוך חצר
אולם הרגיש כי נפצע ברגלו וכאשר שלח
ידו לסגור את השער, חטף כדור גם
באצבעו.

והופיעו שמות שונים של אנשי העולם
התחתון ביפו המעורבים בעיסקי סמים,
ואשר ניסו לרצוח איש את רעהו, או
נאשמו בדקירות ותקיפות הדדיות, עד
שהשופט בנימין כהן אמר לתובע :״אתם
לא תשאירו אבן על אבן ביפו.״
שם הוא הובהל לבית־החולים ושכב
שבוע ימים בערך. י די דו אברהים נהרג
במקום מצרור שפגע בו. נאדיה שיצאה

הכאריקדה ככניסה לאולם כית־המישפט
מחצית הקהל באולם קרובי הנאשמים והמחצית השנייה אנשי מישטרה בלבוש אזרחי

ואכן״ ,עולם של תת־תרבות עבריינית
כה סבוך ומרתק לא נפרש מזמן בפני
בית־מישפט כלשהו בארץ.

319

ב ¥בוו מ! שי בחו היל
ה מו עצהלצר בנו ת
בד?! ה ואישרה
סיסת ילדים עולכל־ניל
היא הטובה ביותר!

|^ך כמל*

ש ל המיע׳גר׳

£יב?ממ
״כל גיל׳/
טובה מאוד-מחירה נמוך יחסית.
•נוחיות המיטה לטיפול-טובה.
נוחיות הפעלת המעקה-טובה מאוד.
מראה כללי-טוב.

רהיטי כל־גיל המודולריים הם עולם שלם של
דגמים, צבעים ואפשרויות אינסופיות לריהוט חדר
ילדים פונקציונאלי ומרהיב עין.
רהיטי כל־גיל יתחבבו על ילדיך כפי שהתחבבו על
בני גילם האחרים בארה״ב ובאירופה.
מה שגילה כלבוטק ביום שלישי 22.8.78 ומה
שאושר ע״י בטאון המועצה הישראלית לצרכנות
״מה כדאי״(אוגוסט )78 רק חיזקו את אשר היה
ידוע לנו זה זמן רב -
רהיטי ״כל־גיל״ משובחים מהם קשה למצוא
,רוואליה׳

רהיטי כל־גיל מיוצרים
ע׳׳י נגריית קיבוע גבעת ברגר

רהיטי כל־גיל להשיג: תל־אביב:רח׳ דיזנגוף ו.20 דויפה: רח׳ הרצל 2ג,בית הזורע־ שמרת,רח׳ אלנבי 7וו.גבעתיים:רח׳ ויצמן סו
ובחנויות כל־גיל המיוחדות ברחבי הארץ.

ה עו ל ם הז ה 2165

רו הוזנח! הי שו תי ת דיהסמיס, משה

הקיסר כוקאסה
כל מיני ישראלים
ף* כתבות הקודמות ראינו כי בקי -סרות
המרכז־אפריקאית של הקיסר
בוקאסה פעלו ופועלות שתי חבורות של
האלוף של ישראלים. האחת, קבוצתו
שמואל גונן (גורודיש) ,שקיבלה מן הקי סר
זיכיון לחיפוש יהלומים, ואשר שותפה
העיקרי ומקור־כספה הוא היהלומן דויד
עמרמי־הושאנג מאיראן, שנגדו מתנהל
עתה מישפט על זיוף המחאות בנקאיות
והפצתן. עמרמי עמד לדין עם שותפו מיי בהאשמות

דורון־אסטהאמי, שהודה
ונידון לשנה וחצי מעצר.
לפני עמרמי היה שותפו של גונן אחד
הנרי הדר, מסן־פרנציסקו, שדימה את

1976 נפתחו נגדו תיקים פליליים, שמיס־פריהם
פ.א 1324 .ו־פ.א ,7779 .במיחלק-
רמאות ירקון. במהלך החקירה נעצר אב רמוביץ
בנמל־התעופה לוד, עם הגיעו
לישראל.
התיקים נגעו להונאה בעיסקי צמיגים
בישראל. כן נמסר לרשות־החברות כי אב רמוביץ
מבוקש על־ידי מישטרות בלגיה
וגרמניה, על פשיטת־רגל פלילית. רשות־לחברת
החברות
הוציאה הוראה בכתב
פיתוח לנתק כל מגע עם אברמוביץ, וה־משא־והמתן
נמשך ישירות עם מנוח י־מרום.
אחרי
שנחתם הסכם־המכר, נסעו הש ניים
לבאנגי וגילו כי אברמוביץ, שהג־ע
לשם לפניהם, רשם את החברה המקו מית
בעלת־הזיכיון על שמו בילבה והחל
מנהל עסקים בשם החברה המקומית. הם
גילו כי הוא יזם תוכנית בשיתוף עם שר־הפנים
של באנגי, לסלילת כביש למירבצי
אוראניום של חברה שווייצית בשם אלו־סוים,
שקיבלה זיכיון לאוראניום בקיסרות.
בבית־המישפט המחוזי בתל־אביב מת קיים
בימים אלה מישפטו של צבי פאר,
המוח המתכנן של הונאות כספיות של
יהודי דרום־אפריקה והונאות אחרות ב אירופה,
ביחד עם רחמים אהרוני וטוביה

הגנב *

של כמה
כביש.

מיליוני

דולרים

בעיסקת ה

מ או ת
עם א,
שה כשו., כי ברבים
^ם 1 אותה ש,
שווייץ ביקשה ,, 4סגרת דו רון על הונאה
גדולה בזהב, ואף השיגה את הסגרת
שותפו, שישב שנים רבות במאסר ב־שווייץ.
אותו אלפן אף מצא נוכל כשיט־עון
אברמוביץ דווקא, כדי למכור באמצ עותו
את החברה הממשלתית׳ פיתוח. האם
כל אלה הם מיקרים בי לבד?

ן) וי מנוח ומרדכי מרום לא ידעו על
• עיסקה זו, אך עמדו חיש־מהר על
טיבו של אברמוביץ. עזר להם היועץ ה ישראלי
של הקיסר, מרק ד,וכמו, שביגלל
נסיונו לסכל את הונאת האוראניום איי מו
עליו כי בתו, הלומדת בכפר־הירוק
בישראל, עלולה להיפגע אם לא ישתף
פעולה.
מנוח ומרום הדיחו את אברמוביץ מכל
תפקיד בחברה, ושמחו למצוא כי רומו על־ידו
בסכום של 250 אלף דולר בילבד. הם
הניחו לו לנסוע לחוף־השנהב, שם הוא
נמצא עתה.
גם האלוף שמואל גונן עמד על טיבו
של אברמוביץ, נזהר מכל מגע עימו ואף
הזהיר אחרים מפניו. אולם נראה כי גם
גונן לא ידע כי הוא עצמו קשור עם אב רמוביץ
— באמצעות שותפו — קשר
רחוק, אך איתן.
עמרמי עשה עיסקות עם דורון. חלק
מעיסקות אלה כללו נסיון לרכוש ולמכור
זיכיון ליהלומים, לזהב ולברזל בגאבון.
ב־ 20 באוגוסט 1977 כתב דו רון מיכתב ל־עמרמי,
שבו הוא נותן לו אופציה ל״120 מחברת ימים לרכישת הזיכיון בגאבון
גאבורדיאן, בסכום של מיליון דולר. עס־רמי
רצה למכור אח הזיכיון למשקיעים
איראניים, שאותם רצה לרמות באמצעות
המחאות מזוייפות, כפי שהתברר בעדו יות
במישפט. אולם הם נסוגו מעיסקת

נפט לכל הלילה

ף } יפור מכירת פיתוח הוא סיום נאות
^ למעללי החברה בשנות קיומה.
לפני כמה חודשים העבירה רשות־החב־רות־הממשלתיות
ליועץ המישפטי לממ שלה
את מימצאי החקירה המייוחדת, ש עשה
רואה־החשבון אוריאל להב בעיסקי
חברת פיתוח עד למכירתה.

המימצאים מצביעים כי מן החברה נגנ בו
בשנות קיומה, בצורות שונות, בין 20
ל־ 30 מיליון דולר. סכום ההפסד הרשמי
של החברה לסוף שנת 1977 הוא כ־10
מיליון דולר, אולם הסכום גדל כל הזמן,
כיוון שמגיעים חשבונות ממקומות שוגים
בעולם, שלא היו רשומים בספרי־החברה.
לפני חודשים שילם האוצר 2.1מיליון
דולר, נגד ערבות שנתנו הבנקים לרכי־

והחנותהחהשדתיה קבוצתו וברח עם כמיליון דולר, שהוציא
מהם.
עתידו של גונן תלוי במידה רבה בפסק־הדין
שיוצא נגד עמרמי, ובכמות היהלו מים
שימצא במקום.
במקביל לקבוצת גונן־עמרמי וכאילו ב נפרד
פעלה חברת־היהלומים הממשלתית
פיתוח, שהיה לה שנים רבות זיכיון לרכי שת
יהלומים באימפריה של בוקאסה.
עסקי חברת פיתוח ראויים לעיון.
החברה הוקמה בשעתו על־ידי מיכאל
צור, כדי להקים מלטשות יהלומים בעיירות
פיתוח, ועברה לפעולה באפריקה, שם עס קה
ברכישת יהלומים. מבקר־המדינה המ ליץ
לסגרה, אולם החברה היתד, מכשיר
נוח בידי מיכאל צור ואנשיו לעסקים במ זומן,
ללא רישום.
רשות־החברות־לפני
כשנה החליטה
הממשלתיות למכור את החברה. בעיסקת
המכר טיפל אחד בשם שימעון אברמוביץ,
שקישר בין יו״ר מועצת־המבהלים של פי תוח
מטעם המדינה, משה אלפן, לבין
קבוצתו, שהורכבה מן היהלומנים לוי מנוח
ומרדכי מרום. לבסוף נחתם הסכם, שלפיו
נמכרו נכסיה של פיתוח לקבוצת אברמו ביץ
במחיר של 2.5מיליון דולר, מהם
מיליון במזומן והשאר בתשלומים. הנכ סים
כללו מישרדים בבית בורסת־היהלו־מים,
זיכיון ומישרדים בבירת הקיסרות
המרכז־אפריקאית באנגי, ומיפעל למתכת
בממלכה, בשם סי־סי.

השר

אושרי. במהלך המישפט התגלה, כי שי מש
מודיע של היחידה המרכזית של מיש־טרת
מחוז תל־אביב. בתיק יש מיסמכים
שבהם נמסר כי פאר חזר מאיטליה, שם
נפגש עם רחמים אד,רוני, שימעון אבר מוביץ
ואחרים, והביא הקלטות של הפגי שות
באיטליה. ההקלטות מסרו כי אבר מוביץ
תיכנן לבוא לאיטליה עם שר־הפ־נים
של באנגי, ולהצמיד לו לאירוח דוג מנית
ישראלית. השניים עמדו לנסוע ל־שווייץ,
לפגישה עם חברת אלוסויס, לח תום
עימם חוזה שלפיו הם יממנו סקר
מוקדם לסלילת כביש למירבצי האוראנ־יום.
הם עמדו לקבל מיקדמה של 700 אלף
דולר. אחר־כך עמדו לממן רכישות צייד
בגרמניה ובישראל, בהמחאות מזוייפות,
שצריך היה לספק פאר, ו״לעשות מכה״

גאבון, ואז הוא פנה לעיסקת באנגי של
גונן.
אגב, קשרים בין דו רון ועמרמי היו
אמיצים מאד. בפברואר 1976 הציע לו
דורון עיסקה, שלפיה ימכור עמרמי לאי ראן
מכונות למישחק הכדורת, שאותן הוא
מחזיק. במחסנו באיזור. עיסקה משותפת
אחרת היתד, מכירת אוניות לאיראן.
מיסמכי בית־המישפט מראים כי חברת
גאבורדיאן היתד, שייכת לאחד הנרי גוי-
בגאבון. במארס
זארד, הגר בליברוויל
1973 נחתם הסכם בין גויזארד לבין היה לומן
הישראלי אורי ליברמן. בהתאם להס כם,
רוכש ליברמן את הזיכיון של החב רה
בגאבון, יממן את כל הוצאות החי-
פרשים ויתן 250/0מהרווחים, אם יהיו רוו-
חי׳ם, לגויזארד.

46 ,ס11801£ס? 0176 166 8
, 8£183001 80 1(1101114 10ס 12*11ם1 0־1)00816117 80111
• 6001414י 111£נ£40001 16 10 8001414 4116 ״01808
1181 4 • 4000 1קס 0סס 60 000000)1116 ; 07 0011008
814£6 800101

•4001 1

0008 0 01111008 46 ?1
(681 1 1147671116 ) 60600

4 *006 ; 871 ,
01 ; 0117 16ס , 0£183א*ע£8ין 61 1)00816117 671 11
0846 46 ץ סס 001100 0־ 16 4 *1106 8001414 60 101 עס 00
1111 0406 61 46 1)688161178 1)08^ £1£?*1) 61 1)81141
^ 7 ״81? £6 800101 66700 לז 1101 6ע60806 , 4001 16 08

ו הדוגמני ת

אלפן,
^ דף כדי המשא־והמתן בין
״ ראשי רשות-החברות־הממשלתיות ו אברמוביץ,
נמסר לרשות־ד,חברות מידע
מטעם מישטרת ישראל, על־ידי מחלקת
חקירות־הונאה של בנימין זיגל. המידע
כלל פירוט הרישום הפלילי של אברמו ביץ
בישראל ובחו״ל. מסתבר כי בשנת

(11101)1011 סוז

• 393

4416701048 61 11x48 1111471611760601, 01081
1*04^0001100 4*0111768 08800148 476010618.
4*01117• ;0 7 1 ,

־1־5 461 361ס 0067360ז 8831ז? 11*.
? 0 3£ג 3

;חוזה כין ״גאכורדיאן״ ופין ליברמן, אדפן ודורון

שות יהלומים של פיתוח, ויש עוד ערבות
על חוב לבנקים, בסך 1.5מיליון דו לר
נוספים.
החברה עשתה את מרבית עיסקיה במ זומן,
כאשד נציגיה בבאנגי שילמו במזו מן
תמורת היהלומים שקנו, ואין כל אפ שרות
לדעת אם הסכומים שהצהירו עלי הם
נכונים. החברה גם קנתה יהלומים
באירופה, בסכומים אדירים, וגם רי שו מים
אלה אינם מהימנים.
יש פרשיות שקוראות ממש לחקירה.
כך, למשל, נמכרו מי שרדי החברה בבל גיה
בסכום של 20 אלף דולר, כאשר שוו יים
היה לפחות 200 אלף דולר. לידידיו
של המנכ״ל. זאב אשל, שבאו לכמה חוד שים
לאפריקה, בענייני החברה, שולמו
הוצאות ניכרות.
אשל עצמו, שחי על משכורת של עו בד
חברה ממשלתית, רכש בארץ וילה
ופתח- ,עט מכירת החברה, מיפעל גדול
לליטוש אבני־חן. נציג החברה בבאנגי,
שבתי פורצקי, עסק ועוסק ברכישת יה לומים
לגיסו, שהוא יהלומן בישראל.
החברה הקימה מיפעל למתכת בשם
לייצר
סי־סי בבאנגי. המיפעל החליט
מנורות־נפט. רעיון נאה — עד עתה יוצ רו
60 אלף מנורות. אלא שהתברר כי
כמות הנפט הנכנסת למנורה אינה מספיקה
לבערה במשך לילה שלם, ולכן אין קונים
את המנורות.
דוגמות כאלה לרוב מופיעות במימצאי־הביניים
של רואה־החשבון להב, שנסע
עתה לבאנגי להשלים את החקירה.
מבקר־המדינה, שראה את החומר, בי קש
מרשות־החברה לפתוח בחקירה, או לם
זו השיבה כי אין לה סמכויות מישטר־תיות,
והעבירה את החומר ליועץ המיש־פטי
לממשלה. אם יחליט היועץ להורות
למישטרה לחקור את עברה של החברה,
צפויים גילויים שמולם יחווירו מעלליהם
של אברמוביץ ועמרמי.

יגאל לביב 1

מי רימה את מי?

י אבי כהן עולת
.1אי•
האדם, שהיה
כן־לילה פושע.
זאיזון הנפשי.״
עבד־אל-נאצר במצב
בכמה ממישרדי־הממשלה
תמונתו ליד זו של אל-סאדאת.
היא נעלמה. בכניסה לבניין, שבו ניצב הממשלתי,
מינהל־ההסברה
פסל־ברונזה גדול של המנהיג המנוח. גם
הטלוויזיה של בגורד־השחקים העגול
ובבניין אל־אהראם — שתי אנדרטות ל-
שילטונו — לא נמחק זיכרו. ראיתי את
תמונתו על שולחן ראש־לישכתו של אל-
סאדאת. במקומות אחרים נעשה הכל כדי
להשכיחו.
לא מכבר הושלם סרט מצרי חדש, הי-
תולי־לכאורה, המתאר את תקופת־נאצר.
אזרח נכנס לאוטובוס ורב עם הנהג. פו רצת
קטטה. נוסעים לתחנת־המישטרה.
הקצין עסוק באותו רגע בכליאת חבורה
של צערים חדשים, החשודים כאויבי-
המישטר. בחוסר־סבלנות הוא פוקד לכלוא
את הניצים בתא, עד שיתפנה. אבל הוא
שוכח את העניין. בינתיים מוחלפים ׳הקצי נים,
והקצין החדש, שאינו יודע דבר על
הקטטה, שולח את הנוסע והנהג למחנה־

חדשים, המורכבים במצריים, הוכנסו ל שרות.
הרבה מכוניות־פיאט חדשות, חלקן
מתוצרת מצריים (״נאצר״) ,חלקן מורכבות
במצריים, נוסעות ברחובות.

כ־ 150 אלף חביות ליום. עם החזרת הבא רות
למצריים, והגדלת השאיבה, צריכה חביות התפוקה להגיע ב־ 1980 למיליון
ליום. זהו היעד הרשמי.
תוספת זו תביא למצריים 1.2מיליארד
דולאר לשנה, ותעזור לה לצמצם את גד עון
מאזן־התשלומים שלה.

פעמיים בשבוע — ביום השישי (שבו
שובתים כל מישרדי־הממשלה) וביום ה ראשון
(שבו סגורות החנויות, עוד מאז
הימים הקולוניאליים) הופך מרכז עיר-
הענק לאיזור נעים. התנועה ברחובות מע טה,
כמו בשבת ישראלית. אפשר להת הלך
ברחובות, להרים את העיניים ולגלות
את יופיים של בניינים רבים, גבוהים ומר שימים,
בני הרבה עשרות שנים, שאין טור חים
להסתכל בהם ביום־חול דחוס. ברגעים
אלה אתה חש כי תל-אביב היא עיר עלו בה
בהשוואה למטרופולין זו. בחודשים נפתחו
ברחובות הראשיים
האחרונים בוטיקים רבים, ואחדים מהם
אלגנטיים ממש. כרגע נמצאים בקאהיר
עשרות בתי־מלון חדשים בשלבים שונים
של בנייה. מלון הילטון השני, גם הוא על
גדת־הנילום, נבנה בקצב של קומה אחת
לשבוע, כפי שסיפר לי בגאווה רבה ידידי
חמדי.
ליד המלון נבנה בקצב קדחתני גשר־

תחתונה של אעיעוה

נם מראה הרחובות, לפחות ב מרכז
העיר, השתפר. המדרכות ה פתוחות,
שהבריחו את המוני•
האדם לרדת לכביש, רוצפו.

ך מעפר טטידחפה ישל־ם ישנה
י 1כלכלת מצריים. ב־ 1974 כבר הועברו
מיפעלי־המתכת של חילוואן ליי צור של
שלום. כיום מייצרים שם מקררים, מכונות־כביסה
ומוצרים דומים. מכיוון שהמיפעלים
הצבאיים מאורגנים הרבה יותר טוב מאשר
האזרחיים, הרי מעברם לייצור אזרחי ישפר
את הרמה התעשייתית בהרבה.
בינתיים מקימים מלונות ובתי־מגורים,
פרי יוזמה ציבורית ופרטית. את הזוגות
הצעירים משכנים בעיקר בפרברים, כגון
עיר־נאצר, הליופולים, חילוואן, עיר־סא־דאת
ועיר ה־ 10־בראמאדאן — כל אלה
בשוליה המיזרחיים של קאהיר, במידבר. הסיכוי מהגדלת
לא הכל מאושרים
להקלת מצוקת־הדיור האיומה. אחת ממב־רותי
הצעירות סיפרה לי שהוריה מאל צים
אותה להתחתן עם בחיר צעיר. הוא
נחמד וטוב, אך אין היא אוהבת אותו,
והיא רוצה להתחתן רק מתוך אהבה. אך
מכיוון שאין היא אוהבת איש, כרגע, אין
לה ברירה אלא להתחתן עם ההוא —
ברגע שתימצא להם דירה.

״זה כוודאי יקה שנה-שנתיים,״
מתנחמת אעישה, כשהכעה שד
תיקווה עד פניה העצובות ,״ואודי
אפילו יותר. עד אז אמצא נכר ש אני
אוהבת. ככר אמרתי דארוס
שלי שאם אמצא כזה, אני אכטד
את האירוסין.״

תמונה כפרית ז אם וילדיה ככפר קורדסה, מולדת השטיחים
מיליון נפשות חדשות בשנה
ריכוז, יחד עם העצירים. רק כעבור שש
שנים, עם עלייתו של אל־סאדאת לשיל־טון,
הם משתחררים.
הסרט טרם הוצג בקאהיר. בין השאר
יש שם מחסור המור בבתי-קולנוע, שבניי תם
לא הדביקה את התפוצצות האוכלוסיה.
הסרט מחכה לתורו. אך הוא יוצג בקרוב
בארצות הערביות, ואולי ימצא את דרכו
גם אל הטלוויזיה הישראלית, בליל־שבת.

ביתה בגרוש
ך ראה כי על דבר אחד אין ויכוח :
•י בשנות שילטונו של עבד־אל־נאצר הת־דלדלה
מצריים. האוכלוסייה הוכפלה, והיא
גדלה עתה בקצב של מיליון נפש לשנה —
תוספת נטו. הצבא הכביר, שהיה דרו ש
לשם הגשמת יעדיו המדיניים של עבד־אל-
נאצר, בלע את המשאבים המעטים שהיו.

עתה מקווים הכד כי אד־סאדאת
יביא דשיפור המצב. השדום הצפוי,
הקטנת התקציבים הצבאיים, בי-
טוד הדיכוי הפנימי, פתיחת השע רים
דהון זר, שיחדור היוזמה הפרטית
— כד אדה נושאים בחובם,
דדעת האיש כרחוב, את ההבטחה
דעתיד טוב יותר.
יתכן כי העתיד כבר התחיל. אני נזהר
מלשפוט על־פי התרשמות אישית, שהיא
בהכרח מוגבלת. אך הפעם היה לי הרו שם
הברור כי חל שינוי לטובה — קטן
אך ברור — במראה של קאהיר.
במה זה מתבטא? הצפיפות באוטובוסים
ובחשמליות קטנה יותר. שוב אינך רואה
את אשכולות-האדם,
בכל שעות היום
התלויים מן הדלתות והחלונות. אוטובוסים

ענק על פני הנילוס. הגשר הוא חלק מ אד
טוסטראדה פנים־עירונית, שתחבר את כי-
כר־רעמסס עם שכונת גיזה, ובכך תחסוך
לפחות חצי שעה לכל הנוסע מנמל־התעד
פה, בקצה המיזרחי של קאהיר, אל הפי־ראמידות,
בקצה המערבי.
באיזו מידה יש ממשות בשיקום הכל כלי,
מאחרי הדברים החיצוניים י התייעצ תי
על כך עם מומחה מערבי בקאהיר,
העוקב מקרוב אחרי ההתפתחות, בתוקף
תפקידו. הוא נתן הערכה זהירה, בעלת
גוון אופטימי.

יש התאוששות. אמנם האינפד־ציה
היא חמורה 30 עד
* 50 כרוב המיגזרים, עד * 100ב-
מיגזדים מסויימים. כמו כישראד.
אך הפיתה עודה עדיין גרוש מיצרי
אחד >ב־ 30 אגורות שדנו) ,כמו דפני
ששים שנה, תודות דסוכסידיה.
מאז 1974 נקוטה מדיניות של דלת־פתוחה,
שנועדה למשוך הון זר. עד פה
היתה ההצלחה מוגבלת, כי מצריים נח שבה
כארץ־סיכון. אם יקום השלום, תמ שוך
מצריים הון רב, והיא כבר מתכוננת
לכך. גם בחוגים הכלכליים בטוחים הכל
שהשלום קרוב. יודעים שזה לא יפתור
שהתשתית
את הבעיות בן־לילה, מפני
הכלכלית פגומה. אך הוא יכשיר את הקר קע
להזדמנויות חדשות.

כעיית־הכעיות היא, במוכן, ריבוי
האובדוסיה׳.כיום יש במצריים 30.5
מידיון נפש, מהם 0.5כקאהיר ביל
כד. עד שנת 2000 תהיה האוכדו־פיה
כת 00 מידיון.
תיקוות רבות קשורות בנפט. מצריים
מייצרת כיום 500 אלף חביות ליום. מערי כים
בקאהיר כי ישראל שואבת בסיני

אעישה עובדת, אוהבת את מיקצועה ומד
רדת במוסכמות. אביה הקבלן הוא שמ רני.

ק הוכ תב החשובת
ן * ה חושבים המצרים על שיתוף-
— 1פעולה אפשרי עם ישראל אחרי ה שלום?
ידידי,
המומחה הזר, סבור שיש יחס
דו־ערכי. מתחת לסף ההכרה יש פחדים
לא־מעטים. אך יש גם תיקוות רבות. רמ זים
על כך מופיעים מדי פעם בעיתונים,
ואנשים בכירים מדברים על כך במסיבות.
באופן מייוחד מתעניינים בשיטודהש־קאה
חדשה, באמצעות טיפטוף־מים, ש הישראלים
הנהיגו בחקלאותם. ביכלל —
מצפים לתרומה ישראלית בשטח ההשקייה,
החקלאות והתחבורה. מדברים גם על הח לפת
תיירים בשני הכיוונים, ועל הדרכת
סגל-עובדים לבתי־המלון.

כד זה כאשר יקום השדום. אך
האם כיכדד יהיה שלוב ץ
את אחד הניתוחים המעניינים שמעתי
מפי מכר מצרי, איש־עסקים, שהוא רחוק
מכל עיסוק פוליטי.
״הנשיא אל־סאדאת אינו צריך לדאוג
לסוריה ולירדן. יש להן ממשלות, והן
יכולות לדאוג לעצמן. אבל לפלסטינים א ץ
ממשלה, ולכן הוא צריך לדאוג להם.
״סאדאת צריך להשיג להם פיתרון סביר.
עליו להיות במצב שבז יוכל להגיד להם:
השגתי לכם את זה. אם תקחו את זה או
לא—זה עניינכם. גם האחריות — עניינכם.
״סאדאת יודע שכל צעד שלו נרשם
בהיסטוריה. אם ישיג פיתרון סביר לפלס טינים,
יירשם בהיסטוריה שהוא השיג להם
את זה, והם לא לקחו.

״אך סאדאת דא יהוגום עד הפכם,
שדגכיו יירשם כהיסטוריה שהוא
הפקיר את כודם.״

לאותו איש יש גם תיאוריה משלו לני תוח
מצוקתו של מנחם בגין.
״תאר לך זקן שמרני, שאינו מרשה
לאשתו לצאת מן הבית, המחזיק את בתו
במישטר חמור, שאינו מניח לבנו לבקר
במועדונים. יום אחד הוא מזדמן למועדון,
ומוצא שם את אשתו, את בתו ואת בנו.״
הנמשל: כל חייו דגל בגין ברעיונות
של ארץ־ישראל השלמה, ועכשיו הוא נאלץ
לוותר עליהם. ברור שזה קשה.
ולגבי הוויכוח על הסעיפים — ארבע,
שש ו עו ד: איזה ערך יש לסעיפים? איזה
ערך יש לחוזה?
״יש אנשים המתחתנים כדת וכדין, בטכס
מלא, ואחרי שנה הם מתגרשים. יש זוגות
שאינם מתחתנים כלל, החיים ביחד באהבה
חופשית — והם עדיין יחד אחר 15 שנים.״

המסקנה ץ ״הכתובה אינה חשוכה
בדד. רק האהבה חשובה:״

(המשך מעמוד )37
ברירה והאב החליט ״הכל תלוי בגזע,
אני אגדל ילדים טובים,״ וכך היה .״גדלו
חמישה ילדים מוצלחים, נהדרים ורק נחת
יש מהם,״ אומרת אמא רבקה. אך האב
מספר :״היה קשה, בקושי יכולתי להביא
אוכל, הייתי חלבן ועבדתי קשה. זכות גדו לה
להיות אבא לכאלה. כולם באים בשבת
לקידוש, ואחרי התפילה מנשקים לי את
היד, שיהיו בריאים.״
ב־ 11 מתעורר הכדורגלן כשהוא לבוש
תחתונים בלבד. גופו גבוה, שרירי וחטוב,
מזכיר פסל של אל יווני. הבן מברך את
אמו בבוקר טוב וזו עונה לו ״בוקר טוב
ילד״ .אבי מתגלח, מסתרק, מביט בדמותו
המשתקפת בראי, בהנאה אך לא בגאוו־תנות.
אמא מכינה קקאו ועומדת ומס תכלת
בבנה השותה. צילצולי הטלפונים
נמשכים. השאלה החוזרת — למה ההפ סד?
אבי חוזר על המישפטים כמו תל מיד
ששינן את שעורו .״מה לעשות, כל
הזמן אותן שאלות ואותן תשובות,״ הוא
אומר בסבלנות.

שלושה !

מי ליונרי ם 1
מא בואי לחנות,״ אומר הבן.
אמא באה ונוסעים במכונית ב.נו.וו.
חדשה, מכוניתו של אבי .״הוא נהג פרוע,
אני תמיד צריכה להחזיק חזק,״ אומרת
האם. מגיעים לחנותם של האב והאח, ה כבר
חברים
מחכים בחוץ. שלום הספר
עומד בפתח המיספרה וממתין .״יש לי
רבע תריסר בנות, ואם אני אבוא הביתה
בלי אבי, אז יזרקו אותי.״ אבי עומד
מאחרי הדוכן ומעיין בעיתונים. הוא פו תח
במדורי הספורט ואלה מלאים בתמו נותיו.
הכדורגלן קורא ומחייך, כשנתפס
בחיוכו הוא מוריד את עפעפיו במבוכה.
מהחנות הוא פונה לשלום הספר .״אני
אספר אותך קצוץ, שלא יפריע במישחק,״
אומר הספר המעריץ ,״אני מטפל בו כבר
15 שנה, בחור זהב״.
מהמיספרה נוסעים האם והבן לתל־אביב,
לביתה של דורית, חברתו של אבי. בכניסה
לבית קופצים עליו שני בחורים שחקני
מכבי תל-אביב, מאיר נימני וויקי פרץ
המאושרים ,״אנחנו מיליונרים,״ הם אומ רים
.״מה, מה קורה פה?״ שואל אבי.
״מיליונרים, פשוט מיליונרי ם!״ עונים ה שניים.
נשותיהם
של מאיר וויקי, מירי ואירים
מילאו טופס טוטו וזכו ב־ 13 נקודות (חוקי
הטוטו אוסרים על שחקני כדורגל לשלוח
טפסים בשמם) .הפרס הצפוי הוא 3מיל יון
לירות, כלומר, לכל אחד 1.5מיליון
לירות .״קבוצה של מיליונרים,״ אומרת
אירים, אשתו של ויקי פרץ ואחותה של
דורית. שלושת המיליונרים מתחבקים,
שימחתם משכיחה מהם את צער ההפסד
של היום הקודם.
אבי כהן ממשיך את פסטיבל ליוורפול,
הוא נוסע לתחנת השידור של גלי־צה״ל,
שם משדרים את התוכנית רדיו ספורט.
מלבד העיתונאים יושבים גם אמנון סידי,
הגיזבר של מכבי תל-אביב שנסע עם אבי מרדכי לליוורפול, ושחקן מכבי-נתניה
(״מוטלה״) שפיגלר. הטלפונים ממשיכים
לתקוף :״למה מפסידים? יש קשר בינך
ובין ההפסד? מה קורה?״ אבי עונה בנו המטלפנים
תוקפניים.
עם, אך
ל׳&יאלת מאזין טוען אבי שאין חבריו
מקנאים בו וזו ״בוודאי איננה סיבה לכי אריה
שלון״
.לעומתו, אומר הפסיכולוג
קרוגלנסקי :״יכול להיות דיכאון על רקע
קינאה אישית, זה מאיים לפרק את הקבו צה,
כי השחקנים מתחילים להיות מונעים
החוצה — אם הוא הצליח למה שאני לא
אצליח. המוטיווציה מתחילה להיות חי צונית
ולא פנימית, ,כל ההצלחה בקבוצה
נעשית פחות חשובה, זה מפרק מבפנים.״
מוטלה מנחם את אבי ,״אין דבר, גם
הקבוצה הבאה שלך הפסידה כמה מח זורים
והנה היום היא בראש הטבלה עם
5נקודות יתרון״ .הוא מתכוון לעלייתה
של ליוורפול לראש טבלת הליגה האנג לית,
בשבת האחרונה.
אבי מתעודד, מתבונן בשחקן הנערץ
עליו משכבר הימים, אבל עכשיו יש כבר
נימה של שיוויון ביניהם. הוא מתוודה:
״אולי היינו יותר מדי בשמיים, ואולי אני
הייתי יו תר מדי בעננים. מהשבוע הבא
אנחנו גומרים עם זה, אם לא ננצח בשבוע
הבא נגד חדרה, אז אין לנו כבר מה
לשחק כדורגל. די, נגמרו החגיגות, מתחי לים
לשחק כדורגל ! ״

ה עו ל ס הז ה 2165

אחרי שבילה שלושה שבועות במעצר נברא הגרמני
על שימוש בם מים מסוננים, הגיע הזמר אבי עונדים לארץ

יר נורד בנכא

של אחד שמת לפני חמישה חודשים.״
דווקא אחרי שאבי הודה בשימוש בסמים
בעבר ודינו נגזר התחילה העיתונות הגר מנית
להיות לצידו .״כל הליכלוך והשקדים
יצאו לאור. הזמרת הסתבכה עם כמה
שקרים רציניים והעיתונים הירפו ממני
והתחילו ללכלך עליה. רק העיתונים היש ראלים
כתבו עלי ליכלוכים, כמו זה שמצאו
אצלי סמים כשחיפשו עם כלבים. זה מצוץ
מהאצבע ! או כתבו ששמתי עלי מגן־דויד
בגלל המישפט. זה שטויות, השרשרת שלי
עם המגן־דויד היא מתנה מחבר ותיק,
ואינני מוריד אותה אף פעם. כשהייתי
בכלא הורידו ממני את כל הדברים. השאירו
לי רק את השרשרת ואת השעון.״

אליזכט הבסכורג
חברה מן האצולה
ף• להיט האחרון של הזמר אבי
י 1עופרים, שעימו הגיע השבוע לארץ,
הוא שיר בשם הרבה יותר מדי, אבי כתב
והלחין אותו רק לפני כמה שבועות בעת
שישב במעצר בכלא הגרמני, כחשוד ב אחזקה
ובשימוש בסמים מסוכנים.

״זה היה קשה,״ מודה עופרים .״הכי
קשה זה כשבן־אדם יושב לבד ואין לו
קהל, ואין לו למי למכור את הלוקשים
שלו. אין גיטרה, אין שום דבר יפה.
אין ברירה ואתה לא יכול לצאת החוצה.
מה שקרה לי בכלא זה שינוי עצום. קודם
כל נעשיתי אלרגי לסמים. אני לא מוכן
היום לקבל אצלי בבית אנשים שבאים עם
סמים. אני עורך עליהם חיפוש. התחלתי
להיות נקי, יותר מדי נקי. פתאום הרגשתי
מה זה באמת לחיות. יתכן שכל הזמן
היה לי יותר מדי קל, יותר מדי פשוט,
ואחרי שלושה שבועות בכלא התחלתי
ממש ליהנות מכל רגע בחוץ. המעצר זו
הנקודה הכי גרועה בתחתית החיים שלי
עד עכשיו, אבל זה שינה אותי.״

״הייתי בפנים והייתי בחוץ,״ אומרות
מילות השיר, שכתב אבי באנגלית, וה ולשימוש
בבית־הסוהר לשהייה כוונה
בסמים
.״לא היה לי ספק שהייתי טוב,
הכי טוב. ובגלל זה קיבלתי את המנוחה
(המאסר) שלי. הרבה מדי, יותר מדי קשה
לקהת ...יותר מדי זה לא מישחק ...אני
יכול להאשים רק את עצמי ...יותר מדי,
יש לי גיהינום, יותר מדי, אני נעשה
חיוור ...יותר מדי שיהיה לי חבר ...עתה
אני מבין, לא ידעתי אף פעם, כשהייתי
ג׳וקר שמחפש את המלכה הקטנה שלו,
הכנסתי את עצמי לקלף מפלסטיק, שברתי
לב נוסף, אף פעם לא ידעתי איך הייתי
אומר — מספיק אדון חומר — כיצד
יכולתי לדעת שמידה כזאת של סם, או
להיות ״מלא״ הורגת את התיקוות היומ יומיות
...עכשיו אני יודע כמה הרבה אגי
אוהב לאהוב. עכשיו אני יודע כמה אהבה
— זה חופש. עכשיו אני יודע מה זה בלי
לקחת את הנגיעה הקסומה (קוקאין) .אף
פעם לא ידעתי איך אוכל בלי זה ועכשיו
אני יודע.״
הוא יושב בסוויטה המפוארת במלון
תל־אביבי, עם אחיו שמעון ועם חברתו
היפהפיה החדשה אליזבט הבסבורג, מתנד
ננת־אופנה, נצר למישפחת אצולה אוסטרו־הונגרית.
מדי פעם הוא קם ממקומו כדי
לענות לטלפונים הרבים ממכרים, עיתו נאים
ובני מישפחה מודאגים, ואגב כך העניינים הוא מספר את השתלשלות
שהביאה אותו לכלא הגרמני .״עכשיו,
אחרי מה שעברתי אני יותר סובלני, יותר
מופנם, יותר מדוייק. למדתי הרבה בכלא.
כולם חשבו שאצא משם מריר ותוקפני
אבל יצאתי שקט, מאד שקט.״
לפני כשלושה חודשים נתגלע. סיכסוך
בינו ובין זמרת גרמניה, בת טיפוחיו, בשם
מרגוט ורנד. באמצע סיבוב הופעות איתה
ועם יגאל בשן הרגיש אבי שמשהו לא
בסדר. תוך זמן קצר קיבל עופרים מה זמרת
מיכתב״התפטרות שלפיו אין הוא
עוד המפיק שלה. לדבריו, הזמרת שיתפה
פעולה עם מי שהיתר, עורכת־הדין שלו
ומזכירתו, סטרלין פריש ׳ .הוא הגיש נגד
השתיים תביעות — נגד מרגוט ורנר הגיש
תביעת פיצויים לסך 800 אלף מארק (8
מיליון לירות) ,ונגד עורכת״הדין הגיש
תביעה על מעילה באמון, גניבת מיסמכים
והוצאת דיבה. במהלך המישפט העי־דו
השתיים כי אבי משתמש בסמים קשים
(העולם הזה .)2152 שלוש פעמים ערכה
המישטרה חיפושים בביתו, אך החיפושים
לא העלו דבר. בכל־זאת עצרה אותו ה־מישטרה
הגרמנית לשלושה, שבועות. הימים
שבילה בכלא היו לגביו גיהינום .״זה
היה שיעור שאף פעם לא אשכח. בכלא
לא נתנו לי להחזיק את הגיטרה. רק אחרי
שבועיים קיבלתי אותה וגם אז רק לכמה
שעות ביום. הייתי בטוח שלא יכניסו אותי
לכלא, הייתי נקי ונתתי יותר מדי אמון
באנשים. עכשיו למדתי להיות יותר זהיר.
סוף־סוף הגיע הזמן לכך.״
בגלל התנאים הקשים בכלא, הייאוש,

הזמגה
^ לגלי׳צ ה״ל

אבי עופרים שר כישראל
״בכלא לא זימרתי״
הדיכאון והידיעה כי החוק הגרמני מאפשר
להחזיק אותו תקופה ממושכת במעצר,
אפילו שבים, החליט אבי להודות, לדבריו,
באשמות שיוחסו לו. הוא סיפר לחוקרים
כי בעבר לקח סמים והפסיק. תוך יום
התחיל המישפט והסתיים. הוא ניקנס ב־
5000 מארק, ונידון לשנה מאסר על תנאי
לתקופה של שלוש שנים.

__ פלבים

מגלי־סמי ם

ך* זמר מגודל־ השיער אינו מאשים
1 1אי ש מלבדו במה שקרה לו. הוא אינו
כועס על איש, למרות שלדבריו סידרו אותו
שלושה ידידים מהמקורבים לו ביותר —
עורכת־הדין שלו, הזמרת בת־טיפוחיו,
ויגאל בשן חברו. אשר לאחרון מגלה
עופרים :״נתתי לו את האפשרות הכי
גדולה שאדם יכול לקבל. עשיתי לו פרו־דוקציה.
בגרמניה, לעשות תקליט ארוך־
נגן זה קשה מאד. יש המון זמרים. אני
ע־שיתי לו שניים, ופרט ל־ 4.5מיליון לירות
שהשגתי בשבילו מחברת התקליטים, הוא
קיבל כסף כדי להביא את אשתו והילדים
לגרמניה.״
״אהבתי לעזור לאנשים,״י ~ הו א״ אוימר
מהורהר .״כשאבי מת והייתי נאלץ לצאת
לעבודה, למדתי מה זה חיים קשים. אין לי
ספק שיגאל הוא מוכשר, אבל היום אני
יודע שבן־אדם וכי שרון לא הולכים ביחד,
וזה חבל. נכון שהוא סיפר עלי רק חצאי־

דברים במישפט, אבל זה היה יותר גרוע.
אני חושב שהסיבה שהוא סיפר רק חצי
מהדברים היתה שהוא לא רצה ללכלך את
עצמו, אבל כשאיפגש איתו, בהזדמנות,
אחדד לו קצת את הזיכרון.״
כאשר שואלים אותו מה יהיה עכשיו,
הוא משיב ב חיוך :״יהיה טו ב!״ אבל
לעולם, הוא טוען, לא ישכח את מה שעבר
ע ליו :״חשבתי שאיכנס לכלא רק ליום־
יומיים ואשתחרר. הממזרים לא רצו לשחרר
אותי, אפילו בערבות של 100 אלף מארק
שהשיג עבורי ידיד טוב. ניסו לשבור אותי
מכל הכיוונים. זה היה גיהינום.״
שבועיים ישב בתא צר וקטן, ואת ה שירותים
למד לנקות בעצמו 23 .שעות
ביממה.היה סגור בחדרו, ושעה אחת ביום
הותר לו לטייל בחצר־הכלא. רק בשבוע
האחרון הכניסו אליו שותף לתא. בכלא
הגרמני מכים, לדבריו, אך בו לא נגעו
לרעה.
״לא היו להם שום הוכחות נגדי, פרט
לשלושה שהעידו נגדי. ואז פתאום הטי עונים
שלהם נעשו חלשים. לא שיחררו
אותי ׳ .בגלל שאני זר, כדי שלא אוכל
לברוח. מפעם לפעם הוציאו אותי מהתא
והיו חוקרים אותי. רצו ממני שמות. הם
אמרו לי, :אנחנו יודעים שאתה לא מוכר
סמים, אבל תספר לנו את מי אתה מכיר.׳
מה הם חושבים, שאני מטומטם? נכון,
הודיתי שאני מכיר את הדברים האלה,
שבעפר השתמשתי בהם, אבל שהפסקתי.
נכון שאני מכיר אנשים, אבל החוקרים
לא יצאו חכמים ממני. נתתי להם רק שם

ת ההכנסות מתקליטו החדש מת־כוון
אבי לתרום בחלקן לאגודה ל לוחמה
בסמים בגרמניה. הוא גם מופיע
בהתנדבות לטובת נפגעי־סמים, ובא לעודד
את הנגמלים ובעלי־המום שביניהם בקונ צרטים
.״ראיתי בכלא איך מתייחסים ליל דים
צעירים שלוקחים סמים — כמו לכל בים,
כמו לאנשים הכי נחותים — וזה
הרס אותי.״
ידידה טובה שלו, שעזרה לו לפני ה־מישפט,
קפצה מהקומה השלישית ונותרה
משותקת בחצי גוף. ביום שיצא מהכלא
הלך לבקר אותה, והזדעזע. הוא מתכנן
ליצור קשר בארץ -עם אגודת אל־סם
ולבדוק אם הוא יכול לעזור.
באחרונה איבד עופרים את האימון ב אנשים,
ועתה, לאט־לאט, הוא מנסה להשיב
לעצמו את מה שאיבד. מה שעורר אותו
בעיקר היו אלפי המיכתבים שהחל לקבל
עוד בשבתו בכלא, והעובדה שבארץ לא
שכהו אותו. היום, כשהוא יוצא לרחוב
וממצמץ בעיניו למול השמש הישראלית,
שאינו רגיל בה, מברכים אותו לשלום
עשרות אנשים שאת חלקם אינו מכיר.
דבר אחד איכזב אותו בארץ. כשהגיע
מחו״ל פנו אליו מגלי־צה״ל וביקשו ממנו
שיופיע, אבל שעה קלה אחר כ ך צילצלו
להודיע לו ש״אבי עופרים לא מתאים
לתוכנית״.
בשהותו הקצרה בארץ מתכוון אבי לבקר
את אמו הגרה בחיפה, לפגוש הרבה ידידים
וידידות, לעשות קצת חיים ולחזור לגר מניה,
שם מצפה לו תוכנית עמוסה. עליו
לסיים את העבודה על תקליטו, שהופסקה
עקב המישפט, וכבר בשבוע הבא הוא
מוזמן להשתתף באחת מתוכניות הטלוויזיה
הפופולאריות שבגרמניה. אחר כך מזו מנת
לו הופעה בטלוויזיה ההולנדית ול* ׳
אחריה הופעות חיות ,״שיגרתיות״ ,לדב ריו׳
במקומות שונים ברחבי גרמניה.
״התבגרתי,״ מודה אבי עופרים .״עברתי
הרבה בחיים וכל שיר שלי זו חוויה
עמוקה, שבה אינני מתבייש לגלות לקהל
אמיתות על חיי ועל הרגשותי.״

יאירה יסמין

הנדון
(המשך מעמוד )21
החוק עומד במיבחן האמיתי דווקא כאשר
מדובר באנשים שרובץ עליהם חשד כבד.

גם גדול ׳הפושעים — רוצח ג וי
גד, אגס, סוחר־אופיום — זכאי
למישפט הוגן, על פי כתב־אישום
כדור ונהנה מכל הזכויות המוע־נקות
לו כחוק.
ניתן לו לראות את כל הראיות, לחקור
את כל העדים, לטעון את כל הטענות ו להתגונן
כמיטב יכולתו, לפני שנפסק דינו
על־ידי שופט אובייקטיבי בפסק־דין מנומק,
שניתן לערער עליו עד לערכאה האחרונה.

יתר על כן: גם גדול הפושעים
נחשב כחף! מפשע, עד אשר הורשע
כדין כחוק.

כאשר נוצר החשד כי אזרח כלשהו עבר
על החוק, תפקידן של רשויוודהמדינה הוא
לחקור את החשד, לאסוף ראיות סבירות
ולהביא את האיש למישפט. לשם כך קיי מות
זרועות המישטרה ופרקליטות־המדינה.
הגון במדינת־חוק,
חובתו של אזרח
החושד שמישהו ביצע עבירה, היא להע ביר
את המידע שיש לו לידי המוס דות,
שזהו תפקידם. הם ינהלו חקירה
מסודרת, על פי הכללים הקבועים בחוק.
ואם יש מקום לכך — ייתבע האיש לדין
וייחרץ גורלו בידי השופט.

כך מתפקדת מדינת־החוק, שקמה
כמאות שנים של מאכק נגד הערי*
צות והרודנות.

הו המצב התקין. מה קורה אם מסי בה
זו או אחרת אין המצב תקין?

מה קורה כאשר האזרח ההגון
חושד כי המישטרה והפרקליטות
נקנו על־ידי הפושעים, שכל הקצי*
נים והפרקליטים הם משוחדים ומושחתים
1או כאשר נדמה לו כי
המישטרה היא עצלנית והפרקלי טות
חסרת־כישרון, ועל כן אינן
מוכשרות למלא את תפקידן ה חיוני

במיקרה זה פתוחות לפני האזרח ההגון
שתי דרכים :
הדרך האחת היא, להיאבק לשינוי פני
הדברים במישטרה ו/או בפרקליטות. הוא
יכול לנהל מאבק ציבורי, לפעול להחלפת
הממשלה שאינה ממלאה את תפקידה כראוי,
או להחלפת הצמרת של המוסדות האלה.
הוא יכול לנאום, לכתוב, לפנות אל הצי בור
ואל מוסדות־הביקורת.

מכחינה זו אין הכדל כין חבר־כנסת
וכין כל אזרח אחר, לכד
מהעוכדה שמעמדו של חכר-הכנסת
מאפשר לו לפעול כיתר יעילות.
לשם כך אין שום צורך להטיח האש מות
בפניהם של אזרחים. אשמתו או חפו תו
של פלוני ואלמוני אינן חשובות למא בק
הזה. חוד־המאבק צריך להיות מופנה
נגד השרים המחזיקים באחריות המיניס טריאלית,
ונגד המנגנונים הממלכתיים ש אינם
ממלאים את תפקידם כהלכה.

הטענה כאילו יש לשם כך צורך
בהצבעה על חשודים וכהזכרת
שמותיהם מעל דוכן הכנסת היא
מופרכת מיסודה. היא פותחת את
הפתח למעשי־נכלה.

הדרך השנייה היא דרך הפירסום.
אמצעי-התיקשורת המודרניים — וברא שם
העיתונות החופשית — ממלאים• תפ קיד
של זרוע מבקרת. הם יכולים לפרסם
חשדות, להטיח האשמות, לחשוף פרשות,
לגלות גילויים.

מותר לעיתונות לעשות כן, מפני
שאין היא עוקפת את כית־המישפט,
אלא להיפך: היא פותחת
דרך שנייה, חילופית, לכירור
מישפטי.

! 818

^ דם תמים יכול לשאול: מה ההבדל
בין גילוייו של עיתון ובין גילוייו של
חבר-כנסת? במה עדיף האחד על ה שני?

התשוכה היא פשוטה כתכלית,
והיא מתמצית כמילה אחת: חסינות.
לחבר״הכנסת
יש חסינות. היא דרושה
למילוי תפקידו. אין לחסל אותה בשום
פנים ואופן.
שום חסינות. להיפך :
לעיתונות אין
בישראל חל עליה חוק, שהוא מן החמו רים
ביותר בעולם כו לו: החוק לאיסור
לשון־הרע.
כאשר עיתון מפרסם האשמה כלפי מי שהו,
יכול אותו מישהו לתבוע את העיתון
לדין. במיקרה זה נערך מישפט בחזי

תות
הפוכות: לא החשוד נתבע לדין, אלא
העיתון המחשיד אותו. אך התוצאה היא,
בעיקרו של דבר, אותה התוצאה: ניתנות
לחשוד כל האפשרויות להגן על עצמו
במישפט הוגן, אף מעבר לאפשרויות שהיו
עומדות לרשותו אילו הואשם הוא עצמו
בדין פלילי. ואילו העיתון, אם לא הצליח
להוכיח את צידקתו או את תום־ליבו,
צפוי לעונשים כבדים מאד.
התוצאה היא ששום עורך שפוי של עי תון
לא יסתכן בפירסום האשמות, אם אין
הוא משוכנע שיש בידיו הראיות החותכות
להוכחת האשמותיו — ושגם אז יהסס הי סום
רב לפני שהוא נותן את האור הירוק.

כאשר פרקליט־המדינה מגיש
האשמות נגד פלוני, אין הוא מס תכן
כלל. ואילו עורך־עיתון המפר סם
את אותן ההאשמות, מקבל על
עצמו סיכון עצום.

81 8 ׳ 8
¥הו ההכדל העצום בין העיתון ובין
1חבר־הכנסת, כאשר שניהם מעלים חש דות
נגד אזרחים, ומזכירים את שמותיהם.
הבדל בין יום ולילה.
העיתון אינו משבש את עקרונות מדינת־החוק.
להיפך, הוא עוזר להגשמתם, חזך
סיכון עצמי עצום. די לזכור את פרשת
חטרגייט, ואת אומץ־ליבם של העורכים
והעיתונאים שיצאו למה שנראה, בשלב
מסויים, כמשימת־התאבדות, כדי להבין
זאת.

חכר־הכנסת, המחשיד אזרחים
מעל פיסגת האולימפוס של חסינותו,
איננו מסתכן כשום דכר. הוא
יכול להרוס כני-אדם, לדרוס ולר מוס
אותם, כלא כל חשש. אין הוא
יכול להפסיד. הוא יכול להרוויח
פירסום והשפעה.
הסנטור ג׳ו מק־קארתי, שפיזר סביבו
האשמות חמורות, גרם לאסונות בלי־ספור
וכימעט שהצליח להרוס את הדמו קרטיה
האמריקאית. העיתון וושינגטון
פוסט, שהעלה בפרשת ווטרגייט האשמות
חמורות, ימנע אסון והציל את הדמוקרטיה.

ההכדל אינו רק כאופי האנשים,
אלא קודם כל כטיב השיטה.
בארץ העלו עיתון יומי וחבר־כנסת
האשמות נגד אנשים מסויימים. העיתון נת בע
לדין, ואחרי מישפט ארוך ומייגע ייחרץ
בקרוב הדין, לכאן או לכאן, לפי מיטב
הכללים של מדינת־חוק מתוקנת. ואילו
חבר־הכנסת לא הסתכן בדבר, התחמק מכל
בירור מישפטי, וממשיך להשתולל.

לכן השאלה אינה: מי צודק ז

האם צודק חבר־הכנסת בטענותיו נגד
האלוף, או האלוף בטענותיו נגד חבר-
הכנסת? האם יש ממש במיסמך כלשהו, ש נופף
בו חבר-הכנסת מעל דוכן הכנסת,
או שזהו גליון נייר ריק־מתוכן? האם פלוני
הוא ראש הפשע המאורגן, או מלאך מן
השמיים?

שאלות אלה כלל אינן עומדות
לדיון, כהקשר זה. כי מקומן בבית־המישפט,
ורק כית-המישפט יכול
וזכאי להשיכ עליהן.
בית־המישפט יכול להשיב עליהן רק אם
פרקליטות־המדינה מגושה מישפטים נגד
החשודים, או אם עיתון (או סתם ׳אזרח)
מעלה את החשדות, תוך סיכון עצמי,
וחושף את עצמו לתביעה מישפטית מצד
החשודים.

העלאת חשדות כאלה על דוכן
הכנסת, כאשר המחשיד חוסן מפני
כל תכיעה מישפטנית, וכשבית
המישפט מנוע מלחרוץ דין־צדק —
זהו מעשה נכלה.

* * הי המסקנה? שיש לבטל את ה ו חסונות הפרלמנטרית? חלילה. זהו
נכס חשוב של הדמוקרטיה.

כשם שאין מכטלים את הכסף,
מפני שנתפס זייפן, כך אין הורסים
את יסודות הפרלמנט, מפני
שסנטור או חכר-כנסת מנצל אותם
לכיצוע מעשים של גנגסטרי
זם פרלמנטרי.
התיקון טמון בגינוי השיטות האלה על-
ידי הפרלמנט עצמו. השתוללותו של מק־קארתי
המקורי נבלמה כאשר הסנאט של
ארצות־הברית גינה אותו רשמית• השבוע
אירע ד בר דומה לאותו חבר־כנסת, כאשר
הכנסת החליטה, כימעט פה־אחד, להסיר
את הצעתו מסדר־היום. כל חברי מיפלגתו,
ובראשם ראש־הממשלה, הצביעו ינגדו.

אין זה הסוף. אך אפשר לקוות
שזוהי התחלת הסוף.

במז עה
(המשך מעמוד )35
שנפגע. מכה מהממת פגעה בראשו ממש
עם כניסתו למקום, והוא נפל מחוסר־הכרה
ליד מיטת הזוג הצעיר.
חבריו הצליחו לחטוף את עבודה, לקחת
את מוחמד הפצוע עימם במכונית, ולהי מלט
מהמקום. אולם מאחוריהם נשאר על
הארץ חליל, אחיה של עבודה, שנהרג ב ירייה
בשעת התיגרה.
המישטרה, שבאה למקום, מצאה פינקם-
צ׳קים השייך למוחמד, ודרגות של סגן ב־צה״ל,
המיוחסות לחברו של מוחמד,
ג׳ומעה.
שיירת החוטפים התנהלה במהירות בדר כה
חזרה לישראל. ליד אחד הגשרים הח ביאו
את כלי־הנשק שהיו עימם, והביאו
עבודה
את מוחמד הפצוע לבית־חולים.
החטופה הוחבאה בין שיבטי הבדוים ב נגב,
ולא נודעו עיקבותיה.
המישטרה הצליחה לאתר את מוחמד ב-
בית־החולים. ידידו הטוב, ג׳ומעה, נתגלה
ביחידתו בצבא. עוד שניים מהמשתתפים
בחטיפה, סמ״ר בצה״ל ורס״ר במישמר־הגבול,
נעצרו. כ־ 10 אנשים אחרים, הנח שדים
בהשתתפות בחטיפה וברצח, עדיין
לא נמצאו, ומשערים שהם מסתתרים באי-
זור אל נאווה, ליד רמלה, מקום הקשה
לחיפושים.
אביו של מוחמד, המודאג ממצב העניי נים,
התערב, מצא את עבודה והחזיר או תה
לאוהל השייח׳ של שבט אבדצענא,
שמסר אותה למישטרה__ .
עדכון צורכי׳ נגד״׳הארבעה שנמצאו
הוגש כתב־אישום בביודהמישפט המחוזי
בבאר־שבע. הם נאשמים בשלוש עבירות
חמורות: רצח לשם הקלת ביצועה של
חטיפה, קשר לבצע פשע וחטיפה וכליאה
סודית.
בבקשה שהגיש שמואל זילברמן, סגן
בכיר לפרקליט מחוז־הדרום, למעצרם של
הארבעה עד לתום ההליכים המישפטיים,
נתבררו כמה עובדות.

ביום החמישי שעבר, פנתה אהובה אל
לישכת־הסעד ברחוב מיקווה ישראל ,6
כדי להוציא שם פינקס קופת־חולים. ה שוטר
שניצב במיסדדון הודיע לה שאין
קבלת־קהל, אך היא התעקשה ודרשה
להיכנס אל העובדת הסוציאלית, צילה כץ,
המטפלת בה. עד כאן מתאימות גירסת
השוטר וגירסתה זו לזו.
שעה לאחר
״יצאנו, מהתמונה.״
מכן הובאה אהובה אל תחנת המישטרה
ברחוב הרכבת, שם הואשמה בתקיפת שו טר
והפרת־סדר במקום ציבורי. בעדותה
במישטרה מסרה אהובה את גירסתה ל מאורע.
לדבריה, צעק עליה השוטר לצאת
החוצה, הוא משך בשרוולה ואגב כך פגע
בו ארנקה, תוך דין ודברים האשים אותה
השוטר בתקיפה .״אמרתי לו, איך הכיתי
אותך, אתה כזה שמן וגבוה,״ טענה אהו בה
,״ואז הוא אמר לי להיכנס איתו לאחד
החדרים.״ לדבריה, הוציא השוטר את ה פקידה
שהיתה בחדר וכשהיו לבד החל
לחבוט בה בבטן ובפנים ולמשוך בשע רותיה.
היא התעלפה, וכשהתעוררה החלה
קוראת לעזרה. פקידת הסעד נכנסה לחדר
ואז אמר לה השוטר, כי אהובה ״סתם
עושה הצגות״ ובכוונתו לקרוא לניידת
ולהגיש נגדה תלונה.
במישטרה, כך טוענת אהובה, אמר לה
אותו שוטר, כי בכוונתו לעצור אותה ל-
48 שעות כדי שלא יראו עליה את הסימ נים.
היא ניצלה את הרגע שבו השאירו
אותה לבד וברחה לבית־החולים איכילוב,
שבו לא היתד, קבלודקהל באותה שעה
והיא נשלחה במונית להדסה, שם נבדקה.
הדו״ח הרפואי קובע כי ״לא נראים בה
סימני חבלה חיצוניים.״ שלושה ימים מאו חר
יותר נבדקה אצל רופא אף אוזן וגרון,
שקבע כי ״היא מתלוננת על כאבים בצד
שמאל של הפנים, על, זרם, באוזן ועל
כאבי ראש. המימצא — בחלק העליון ה אחורי
של עור התוף נמצא שטף דם קטן.

9מוחמד, אשר חזר להכרתו בבית-
החולים, הכחיש בתחילה את כל סיפור-
המעשה. אולם לאחן מכן התחרט וסיפר
כי הוא יזם את חטיפתה של עבודה, וידע
כי בידי חבריו יהיה נשק, כדי להתגבר
על התנגדות בני מישפחתה. אך הוא נפ גע
בראשו מייד עם תחילת המאורעות,
ולכן אינו זוכר ואינו יודע מאומה מכל מה
שהתרחש לאחר־מכן בעת החטיפה והרצח.
יש לשער, כי עורך־הדין התל־אביבי, משה
ישראל, יידע לנצל טענת חוסר־ההכרה
לשם הגנתו במישפט.
י• שלושת חבריו מכחישים כי יצאו
לשם חטיפה. לדבריהם, הם ידעו כי הוז מנו
כדי ללוות כלה לבית חתנה, וזו היתד,
כוונתם באותו ערב.
מומחים למינהגי הבדווים הפריכו טענה
זו, בכך שהדבר נוגד את מינהגי הבדווים.
איו מלווים כלה לבית חתנה, כאשר אין
אפילו אשה אחת בין המלווים. ואין אוכ לים
ארוחת־ערב במקום אחר, לפני החתו נה.
יהיה זה עלבון צורב אם לא יאכלו
המלווים ממטעמי החתונה. ואילו שלושת
הנאשמים אכלו, לפני צאתם, ארוהת־ערב
בבסיס הצבאי.
המאהב והכלה ייפגשו בפעם הבאה ב־בית־המישפט.
שמה של עבודה ושמו של
בעלה הטרי מופיעים ברשימת עדי־התביעה.

התנהגות קשת
״הוא סכר אותי
בחדר והיסה אותי,״
טוענת נתמבת־הסעד
שהוגלה זמישטרה
״הוא סגר את הדלת והתחיל להכות
אותי. צעקתי לעזרה. העובדת הסוציאלית
נכנסה לחדר והשוטר אמר לה שאני, ,רק
עושה הצגות׳״ כך טענה אהובה מיזרחי
31 בתחנת המישטרה ביום החמישי ש עבר.
אהובה,
אשה ממוצעת קומה׳ ודקת גוף
היא גרושה ואם לשלושה ילדים הנמצאים
בטיפולה של מישפחה אומנת. לפני כחו דש
עברה ניתוח קשה של הוצאת החצוצ רה
ושחלה, ונקבעו לה 100 אחוז נכות.
כבר שנים רבות היא נמצאת בטיפול
לישכת הסעד בתל-אביב. היא מתקיימת
מקיצבת־סעד זעומה וגרה בדירה קטנה ו עלובה
בשכונת התיקווה.

נתמכת מיזרחי
״רק עושה הצגות ! ״
עור התוף נע תחת לחץ אוויר. בדיקה או-
דיומטרית מראה ירידה קטנה לעומת ה־מימצא
באוזן ימין. קולה נשמע שווה ב שתי
האוזניים. נמצא פצע קטן ברירית
הפה.״
מנהל לישכת־הסעד ברחוב מיקווה יש ראל
יואל ברקוביץ, מסר כי ״אהובה
נמצאת אצלינו בטיפול כבר הרבה שנים.
ההתנהגות שלה קשה. אני יודע כי השוטר
ביקש ממנה לצאת החוצה והיא אמרה לו :
,דווקא לא.׳ אחר־כך יצאנו מהתמונה, כי
לא.רצינו להיות כשהשוטר דיבר איתה.״
לדבריו של ברקוביץ, באותו יום גם הוג שה
תלונת אנשי לישכת־הסעד נגד אהו בה
מיזרחי על* הפרת סדר.
דובר המישטרד״ -פקד אברהם ברומט,
מסר כי העניין הועבר לטיפולו של קצין
חוקר.

ה עו ל ס הז ה 2165

שימי ידי״ בתוך ידך
שימי את קרם הידיים החדש ״ידי״ בתוך ידך ...ותרגישי מיד בהבדל.
זהו קרם טיפוח הנספג בתוך ידייך טוב יותר מכל קרם אחר.
הניחוח — נעים ועדיו במיוחד.
מגן על ידייך מפני מים וחומרים כימיים.
מטפח ומעשיר את עור ידייך ומשאיר אותך נעימות למגע.
״ידי״ קרם הטיפוח החדש של תיא — קבלי אותו בשתי ידיים. הוא הקרם
הטוב ביותרלהן.
להשיג בתמרוקיות מובחרות; בסופרמרקטים
ובבתי המרקחת.
באור-ורשבסקי

¥ס 4ץ -קרם הידיים שלתיא.

ה טו לנז הז ה 2165

האזן ל״מארש הנצחוך במערכת אקאי
וחבק מדוע אוו שערי ברא ש.
מאז ומתמיד הכרת אותנו ־ חברה
שאינה צועדת בתלם. נאמנים לדרכנו. אנו
מנישים לך עתה מערכת שעונה לרחשי
0ו$טוא.
ליבך. אח ה־40 3800
לשוחרי המוסיקה. ש־אזנם יוצאת״
למערכת מושלמת. שכוללת ביחידה אחת
סגכר. טייפ ופטיפון גם יחד. ה־ 0ו$ט4ז
הוא המילה הסטריאופונית
האחרונה.
לא עוד הפרדה בין מרכיבי המערכת
השונים. לא עוד חפיסת מקום של מספר
יחידות, וזאת, בלי לאבד מעוצמת המערכת.
רגישותה ואיכותה.
אנו היחידים שלא הופתענו מהמפנה
המוסיקלי שמביא עמו ה£*-זוא 0 0£ו$ט^1ו.
כי ל -א11£א 0 0£ו 5ט ^ הקדשנו את כל
נשמתנו. ואם תוסיף לזה את רגישותנו
הקנאית לאיכות הצליל ונקיונו, את המטען
הסטריאופוני המצטבר שאנו נושאים זה
שנים, חווכח במו אוזניך. בעת שתפעיל את
ה־ &פז ^נז 0ו$טוא, מדוע אקאי נמצאת

בראש המצעד הסטריאופוני.

18.נ131 ודז 3110 111 תז!-£1110 וח 56
10 03118896.ז6ח/ 1\/139ץ ע
.וח$)6ץ 8ץ נ 011ם 6:נן 03586) 1613
? 1111161•:0,08 14/81/15.־ 8ז\\4//\4/01/

61.ח3ו01־ז6נן ^: 2514/ 8145 זק־^ 16)41ז11נ)ו ח 4־61ח111
1210 40,000112/8 011143.־63081148111:101
(.ו?!/חס) 636151311005 זנן 6

/.י: 1,9 1/1ץ8605!)!41

3800־ £0חש 7ע0 0£1ו 5טו1\/

שמע בקול האוזן שלף -קח אקאי.

לכבוד אקאי. המסנר .70 ודא
סעוניץ להבין מה הצעיד
אותכם לראש המצעד הסם ריאופ1ני,
1א שילח! ל׳ פרוספקט מפורט.

בחובת׳

אקאי ־ ת־א. המסגר .70 טל 30594 .

ה עו ל ם הז ה 2165

בלי ל ניי־יייק

נואת יגאל לביב

רכשה ליישבה

השנ>נו ה א בו דו תשל

לנציג

גדעון פת
הביוגרפיה של שר־הונעשיה גידעון
פת תוארה בהתלהבות רבה על־ידי י איר
ק 1טלרב״מעריב״ של היום הששי, תון
התחזות בחשיפה נועזת של דמותו ה אמיתית
של המנהיג המיועד של המיפלגה
הליברלית. והנה, בתולדות חייו משופר
כי קיבל תואר רא שון בכלכלה באוניבר סיטת
קולומביה בשנת ,1956 התחתן עם
האמריקאית אן ביקל בשנת ,1958 והש־
פלומין והתיקים
סגן שר-האוצר, יחזקאל פלומין,
הצהיר כי אם ה מ עין יארגן התנגדות
להלבנת ההון, יפתח האוצר מחדש תיקי-
חקירה שנסגרו בתקופת המערך.
הצהרה זו מעוררת תמיהה רבה. אם
סבור סגן שר״האוצר כי יש תיקים ש נסגרו
שלא כדין, חובתו היא להורות על
פתיחתם מחדש. אם הוא מתנה הוראה
כזו בהתנהגות הטובה של המערך, הרי
שהוא משתמש בזרועות החוק שהופקדו
בידיו (פתיחת תיקי חקירה של האוצר)
למטרות אחרות, ועובר על החוק. בכל
מיקרה, הודעתו היא חרפה ל שילטון ול-
אופוזיציה כאחד.
אגב, אם יש מי שצריכים לחשוש מפתי חת
התיקים של פלומין, הרי אלה הם
כמה מחבריו-לסיעה בכנסת, שתיקיהם
נסגרו בתקופת המערך בצורה תמוהה.

מ נהנה
מריווח׳ הננסים?
עיון במאזני הבנקים הגדולים, שפורסמו
עד כה — ״הפועלים״ ,״די ס קונ ט״ ו״ מיזר־חי״
— מגלה, כי כל הרווחים חולקו ל-
בעלי״המניות, או שולמו לאוצר כמס-
הכנסה. כיוון שמרבית בעלי״המניות הם
הציבור הרחב (להוציא ״בנק די ס קונ ט״,
שחלק נכבד מהונו נמצא בידי מישפחת
רקנאטי) הרי שלמעשה מחזירים הבנ קים
לציבור, בצורת מסים ורווחים, את
הכספים שהם גובים מלקוחותיהם.
״בנק הפועלים״ הרוויח לפני מס 1.47
מיליארד לירות, שילם מסים בסך 1.68
מיליארד לירות, וחילק את כל היתרה כ-
דיווידנדי ם לבעלי-מניותיו. תמונה דומה
מתגלה גם ב״בנק ה מיזר חי״ ,שכל בעלי
מניותיו הם הציבור וב״בנק דיסקונט״,
להוציא החלק של מישפחת רקנאטי. בנק
זה, אגב, נאלץ לגייס כספים לתשלום ה־דיווידנד
מקרנותיו, שכן הריווח התיפעולי
לא הספיק לשם־כן. תמונה דומה תהיה
גם ב״בנק לאומי״ ,שכל מניותיו הן בידי
הציבור. פירוש הדבר הוא׳ שדיוו חי הבנ קים
הגדולים חוזרים אל הציבור, שממנו
הם נלקחים.

תחבהת המישבתתיות
!הקטין
נושא החברות המישפחתיות עורר עניין
רב ושאלות רבות, ועלי לחזור לנושא כדי
להבהיר שוב את הסוגיה. לפי סעיף 64א׳
בפקודת מס״ההכנסה, רשאית החברה ה־מישפחתית
לקבוע בעצמה את שם הני שום
שעליו תיזקף הכנסת החברה. אולם
לפי סעיף ,83 רשאי פקיד־השומה שלא
להכיר בהעברת ההכנסות על שם ק טין.

״בנק ל או מי״ בניו־יורק רכש באחרונה
כמה קומות־מישרדים בבניין שמעל סניפו,
בשדירה החמישית בניו-יורק, המקום ה יקר
ביו תר בעולם. בקומות שנרכשו נפת חה
לישכה לנציג הבנק בחצי הכדור ה מערבי,
אליעזר לרנר.
אגב, מאזן הבנק לסוף דצמבר מגלה
דברים מעניינים. הבנק מצהיר כי על
הלוואות שנתן, בסך 430 מיליון דולר,
נגרמו לו הפסדים ניכרים. הבנק הפריש
3.5מיליון דולר רזרבה להלוואות אבו-
דות, והצהיר על עוד 5מיליון דולר כ הכנסות
אבודות מהלוואות.
הבנק הצהיר כי עודף העלות על הנכ סים
של ״ א מרי קן בנק אנד טראסט״,
שרכש אחרי התמוטטות גרייבר, הוא 11.8
מיליון דולר,

תקע בסביון בשנת .1967 פירוש הדבר
הוא, כי גידעון פת חי באמריקה ברצי״
פות לפחות 11 שנים, שכללו שתי מילח־מות
חשובות של ישראל — מיבצע סיני
ומילחמת ששת־היטים. פרטים על כן
פירסם ״העולם הזה 1114 במארס
,1978 במיסגרת חקירתו בדבר השירות
הצבאי (או חוסר השירות הצבאי) של
שרי ממשלת״הליכוד. העובדות הן כי
נקרא לשוב ארצה אחרי הקמתה של
ממשלת הליכוד הלאומי, אחרי מילחמת
.1967 שר-התעשיה דאז, יוסף טפיר
קראו לעמוד בראש לישכתו.
נדמה כי זוהי הפעם הראשונה בתול דות
ישראל, שתפקיד יצוגי בכיר, של השר
הכלכלי השני בחשיבותו, ניתן לאדם ש שהה
יו תר מ־ 10 שנים רצופות באמריקה.
משמעות הדבר טושטשה ל חלוטין על-ידי
כותב הרשימה.
קוטלר מספר על מעשיו של פת כשר״
השיכון-והבינוי. פת השאיר א חריו את
משק הבניה במצב של חורבן מוחלט,
ומצוקת הדיור הנוכחית מעידה על כך.
ביגללו בנתה הממשלה פחות דירות. הוא
גרם בכך למחסור חמור בדירות למאות
אלפי זוגות צעירים, ולהתעשרות של מע מד
הקבלנים, שרובם הם חברי המיפלגה
הליברלית, שפת מייצגה.
מי שרצה לדעת מה בכל זאת עשה
השר בתפקידו במישרד-הבינוי, ימצא תי אור
מאלף ברשימה. הוא הקדיש את
זמנו לעיקוב אחרי משאיות של מלט,
הצליח ללכוד נהגים שהשחיתו בכוונה
כמה שקי־מלט, ומסר אותם למנכ״ל
חברת ״נשר״.

בהתאם למאזן, האמצעים העצמיים של
הבנק הם 33.7מיליון דולר. הבנק מח זיק
בפיקדונות שונים בסך 1.15 ביליון
דולר, והוא מלווה ללקוחות כ־ 510 מיליון
דולר.

איגוד מפיקי־הסרטים בישראל פנה ל-
שילטונות בבקשה לפעול נגד המונופול
שנוצר עם מיזוג ״מעבדות הרצליה״ ו־
״פטה המפרי״ .האיגוד תובע כי יא סרו
על המונופול לעסוק בהפקות, ויורו לו
להוריד את המחירים שאותם העלה אחרי
המיזוג. מנכ״ל האולפנים, יצחק קול,
הסביר כי המחירים עלו בגלל הצמדתם
לדולר, שכן גם הספקים של האולפנים
דורשים תשלום צמוד לדולר.
לאחרונה התקיימו בחירות להנהלת
איגוד״המפיקים. כיושב-ראש האיגוד נבחר
ישראל רינגל, וכנשיא מנחם מלן.
קדמו להם יצחק קול ואפריים קישון.

היזהרו
(זדיפלומט
מקובל לחשוב כי כדאי להשכיר דירה או רכוש אחר לדיפלומטים, המשלמים
במטבע קשה וביד רחבה. מסתבר כי זוהי טעות חמורה.
מעשה באדם שהשכיר דירה לדיפלומט זר, ואחר-כך סירב הדיפלומט לשלם את
השכר הנדרש, וכן סירב לפנות את הדירה בתום החוזה. כשפנו פרקליטיו של
המשכיר לשילטונות, התברר כי אין לעשות דבר• הדיפלומט יכול לגור בדירה בלי
לשלם כל עוד ירצה בכן. כל עוד לא בוטלה חסינותו הדיפלומטית׳ הוא מעל לחוק.
אישור לכך ניתן במיכתב של מישרד־החוץ הישראלי לפרקליטים של בעל הדירה.

•.שטיח כן דמד,,

הלקח ברור: כל העושה חוזה עם דיפלומט זר, מוטב לו להבטיח את עצמו
בערובות של גופים הכפופים לחוק הישראלי.

עו ב ר לי צו א
מיפעל ״שטיחי כרמל״ מסב עצמו
לייצור לשם יצוא, כיוון שהתמורה מ־ייצוא
כדאית יו תר מאשר המכירות ב ישראל.
המיפעל חתם על חוזים למכירה
קבועה של 3000 מטר בחודש שטיחים
מסוגי ״קינג דייוויד״ ,ותוך כמה חודשים
יגדיל את היצוא ל 6000-מטר בחודש. כל
תפוקת המיפעל כיום היא 6000 מטר.

תאריו:

הייצוא הוא לרשת הגרמנית ״בורה״,
שהחלה קונה את השטיחים בישראל אח רי
שמיפעל גדול בגרמניה, שמכר לה
שטיחים מסוגים אלה, הפסיק את ה ייצור.

ב א לו ל תסל״ח
21 בססססבר 1978

ל כ בו ד
עו ״ ד מ. גחכון ,
רחוב עו ל מי ת כ , 1
תל-אביב

״שטיחי כרמל״ החל מצמצם את רשת
הסניפים שלו בישראל, וסוגר עתה שלוש
חנויות בתל-אביב.

הבד ו ן: המשלחת התורכית
לסכתנר ג 220/סיו ם 12.9 .7 8

איו ..שופר סל״

הנסערתי ל*ם וע על ההתפתחות האחרונה בק*רלדירה הסו כרח
לסר אוזגזן, אר איןבידינולעזיר .

מוזי ל ה מחירים
חברת ״ שופר סל״ פירסמה בשבוע שעבר
מודעות-ענק, ובהן פירוט מוצרים הנמכ רים
ברשת חנויותיה במחירים זולים. בי־קור
בחנות הדגל של הרשת, בבן־יהודה
בתל־אביב (ביום ה־ 14 בחודש זה) הראה
כי מוצרי ״ מ אן״ ,הנזכרים במודעה כנמכ רים
במחירים מוזלים, חלקם לא קיים
בחנות, וחלקם נמכר במחיר מלא, ללא
ההנחה שעליה מדובר במודעה. המודעה
מוסרת כי בשר ״ הוד לבן״ נמכר בהנחה
של ס 10 בחנות אין הבשר בנמצא. מלפ פון
חמוץ, בקופסה, נמכר במחיר של 47
לירות הקילו, ובחנות סמוכה במחיר של
33 לירות הקילו. עוגיות מסוג ״וינ ה״
נמכרות בחנות זו ב״ 54 לירות הקילו,
ובחנות בדרו ם העיר במחיר של 44 לירות
הקילו.

| איגוד המפיקים
פוער וניטור
המו 1ופוו
במעבדות סוטים

לסר אוזגוןח סי נו ת סלאה בפגי תביעו תסליליותואזרחיות
ור ק ססשלתו י כו ל ה להסיר אותה.

סקובל * ב ת בי עו תנזיקיןאזרחיותדואגותהנעיגויות
ה די פ לו ס ס יו ת הז רו ת להסיר את ח סי נו ת אנשיהם כדי פאפסר
י הי ה לתבוע אותם בבתי ס*פם. זה אסנם סקובל אר אין עליהם
חובה לנהוגכר. אני מביע *תבק* פגי* ר, עם רא* הנגיגות
התורכית ותבק* מסנו איסית להתערב -ל*ספינויה סו*כר או
הסרת החסינות מסר אועגון .
בכבו ינל )
מחלקת ת בי עו ת

באו אוח נדד שבת ואגמון פתח תיק;(ישי
* חיני רוצח בואש אג׳ ס דוח * נוטיס
לאירוויזיוו 2000 לירות * יבין חומס את מ ל
+מה במקום?
אשר

בישיבה המפורסמת של הוועד־המנהל,
בה פוטרו למעשה שבי מגישי עלי כותרת,
פאר ויעקר (״יענקל׳ה״) אגמון, הודיע מנהל־הטלוויזיה,
ארנון צוקרמן, כי תימצאנה תוכ ניות
אחרות בשביל פאר ואגמון.

מני

ואכן, בטלוויזיה התגבשה באחרונה תוכנית ש לפיה
יגיש פאר תוכנית שבה יארח אנשי־בידור
מדי יום שישי, ואילו אגמון יכין תוכנית שבועית
קבועה בשם תיק אישי, בסיגנון התוכנית שלו
בגלי צה״ל, שאלות אישיות.

• קציר דמים

את עורכי העיתונים לא יזמין מטה האירוויזיון,
אלא נוסף על כתבי־השידור שלהם, הם יקבלו או;
ההזמנות ממנכ״ל הרשות, יצחק ליפני. ליבבי
העביר עד כה דרישה לפחות ל־ 200 כרטיסים שאו תם
הוא רוצה לשלוח לאישי מדינה.
שחברי-
ההנחיות של מטה האירוויזיון הם
כנסת לא יקבלו כרטיסים, אלא אם כן יבקשו. לעו מתם
יקבלו עובדי רשות־השידוד 150 כרטיס.
עוד לפני שנשלחו ההזמנות, כבר התפתח בירו שלים
שוק שחור לכרטיסי האירוויזיון, שאותם
מחירו
אי־אפשר יהיה לרכוש במכירה חופשית.
של כרטיס לאירוויזיון הגיע עתה ל־ 2000 לירות,
ככל שיתקרב מועד המופע, כן יעלה המחיר.

28. 2

יום רביעי

יום ח מי שי

• ילדי הכריכה הנס־וגרת
5 .30 ברשימת שמו

כדורסל 0.00 שידור מכבי מישחק הכדורסל בין
תל־אביב לבין בוסנה סארייבו הודיעו מיוגוסלוויה. בתחילה
היוגוסלווים למחלקת הספורט
של הטלוויזיה הישראלית כי
אין באפשרותם לשדר את ה־מישחק.
מנהל מחלקת הספורט
אלכם גילעדי פנה לטלוויזיה
היוגוסלווית וביקש את רשותם
לשכור ניידת שידור באיטליה
לסארייבו או
ולהביא אותה
לשלוח צוות עם שתי מצלמות
ניידות מישראל. אז החליטו
היוגוסלווים כי הם מסכימים
לשידור המישחק בניידת השי שעברה
דור
שלהם ובשבת
הודיעו על כך לגילעדי. אולם
היוגוסלווים הודיעו אז כי ה-
מישחק יחל בשעה 6.00 אחר-
הצהריים לפי שעון ישראל. אם
יצליח עד יום חמישי מנהל
הטלוויזיה ארנון צוקרמן לשכ נע
את מנהלת מחלקת הילדים
אסתר סופר לוותר על מה
הענייניס המשודר בשעה 6.00
ואת מנהל הטלוויזיה הערבית
יוסף בראל לוותר על פליפר
המשודר בשעה ,6.32 נזכה לר אות
את השידור החי.

רות הטבע המיוחדות בעולם,
שאותה חיבר האו״ם, נכללת
גם שמורת עין־גדי. התוכנית
כולה היא על טהרת חברי משק
עין־גדי.

• מגזין לנוער (צ.)6.3

תשואות ראשונות
במיסגרת
של הטלוויזיה הערבית יופיעו
צעירים שי שירו שירים מפור סמים
בערבית. נזוניו עבדלנזאן
מטייבה, רפאת בשארה מכפר
טירה, רפיק חזאן ומגדה מזי־עית
מכפר יאסיף ועדנאן אבד
זרקה מערערה.

• מכאן ומשם (.)7.00

בתוכנית הערב קטעים מתוכ ניות
טלוויזיה אמריקאיות ש־

שער־הגיא,
התאונה הנוראה שאירעה בצומת
ביום החמישי האחרון, פגעה יותר מכל במישפחת
עובדי הטלוויזיה.
הצעירה שישבה ליד נהג־המונית, שבאה מירו שלים
ושפנתה לכיוון בית־שמש, היתה
ח ר מן, בת ה־ .24 רותי, שהיתה מבכירות עוזרות־ההפקה
של הטלוויזיה הערבית, ואחת הצעירות
החינניות ביותר בבניין, נהרגה במקום.

רותי

המכונית שבה התנגשה המונית היתה מכוניתו
של צכי אכולור, מרכז ההפקה של ה־אירוויזיון,
ואחד משני מרכזי־ההפקה היחידים
בטלוויזיה. אבולוב נפצע קשה, וכבר היום ברור
כי לא יוכל להמשיך ולרכז את הפקת ה־אירוויזיון.

ד ם בל נידם
צוות־הטלוויזיה. נענה להזמנת דובר אל־על,
ובא לסקר את מסיבת־העיתונאים שבה השתתף
מי שהיה מנהל סניף אל־נול בטהרן, אריה
כקנשטיין, אך הכתבה לא שודרה.

כתב הטלוויזיה הדרוזי רפיק חלפי רואיין
השבוע ברדיו. בקטעים שלא שודרו אמר חלבי
כי לדעתו. המצב במדינה הוא כזה :״הערבים עושים והיהודים שומרים עובדים, הדרוזים
* * 1באותו ראיון אמר חלבי כי ״לי אין
חיים.״
קומפלקס מזה שהמדינה יהודית, אבל שיוויון
מלא יהיה בארץ כאשר יהיה בצה״ל ראש־אג״ם
דרוזי׳.״ לדבריו, יש מספר, ניכר של סגני־אלופים
דרוזיים, המתוסכלים מהעובדה שאין הם יכולים
בחדר של מערכת עלי
לעלות בדרגה.
כותרת בבניין הטלוויזיה דאג מישהו לכתוב על
הלוח הם יורים גם במנחים בישובת
סיעת המערך, שדנה בהתנהגותו של שליח המערך
לוועד־המנהל של רשות השידור, העיתונאי דני
גליד, בעניין של עלי כותרת, טענה ח״כ חייקה
גרוסמן כי השיקול של בלוך לא היה נכון .״דני
חשב שאם הוא יקריב את י?ן קפ אגמון, הוא
ישמור על ארנץ צוקרמן כמנהל הטלוויזיה,
אבל הוא ייווכח שגם נאכל דגים מסריחים, כלומר
גם איבדנו את אגמון, וגם יסלקו אותנו מהעיר,

• ילדי המהפכה (.)9.30
שנפטר לפני
ימים ספורים
נשיא אלג׳יריה תוארי בומדיין,

כרייאן: וויליאמם
שעה 10.00
עסקו בנושאים הבאים: טיפול
קבוצתי, לא כמו של הד״ר
רודי המפורסם, מירוץ מכוניות
ברמודה, משולש לחובבים,
אריות״ים ואולפן הקלטות.

9על אדונים ומשרתים

8 .00 שרה חוזרת שוב. ה משרתת
הצעירה שסיפרה כי
מהאצולה הצרפתית, מוצאה שהופיעה בפרק הראשון של
הסידרה חוזרת. אליזבת יחד
עם ג׳יימס עורכים ביקור צד קה
בבית־תמחוי שם הם פוג שים
בשרה. שרה מנסה להס וות
את מצבה הקשה, אך מת עלפת
מרעב. אליזבת, שאינה
יודעת כי בגלל היחסים המיו חדים
בין ג׳יימס לבין שרה
נאלצה שרה לעזוב את בית
באלמי, מכריחה אותה לשוב
לצוות המשרתים של מישפחת
בלאמי והמעללים נמשכים.

שירו של

כראיין

1 0 .0 0סיפור אמיתי ש-
הוסרט לטלוויזיה. גייל סאיי־רם,
שחקן כדורגל שחור, השח קן
בילי וויליאמס, ובריאן פי־קולו
שאותו מגלם דיימס קאן שיקאגו נבחרת
היו כוכבי

הטוגדיה של
;מנחה פאר

מנחה אגמון

שהו!]׳ הכדורגל

חיק אישי ליום שישי
רק אחר־כך התברר כי הצלמים פשוט שכחו
להכניס פילם למצלמה. כפיצוי הוזמן בקנשטיין
לעלי כותרת.

• שוס שחוו ננוסיסים
הטלוויזיה טוענת כי היא ערכה מחקר לגבי
תפוצת העיתונים, ולפי תפוצה זו העניקה כרטי סים
לעיתונאים לאירוויזיון. דובר מטה האירוויר
יון, צפי (״צבה״) גולן, הממונה על ההזמנות
לעיתונאים, מסרב לגלות על-פי איזה מפתח הוא
חילק את הכרטיסים לעיתונאים, אך מודה כי בין
השאר זה היה על פי שיקולי תפוצה של העיתו נים.
לדברי גולן, ברור לו לגמרי כי לנזעריב
יהיו יותר בעיות של סיקור האירוויזיון מאשר
לדבר, ולכן מגיע לו יותר כרטיסים.

- 48 1

לפני שנסע כ
כלומר
יזרקו את צוקרמן.
דובר מישלחת־ישראל לאו״ם, נהג
לשבת שעות ארוכות בבניין הטלוויזיה בתל־אביב
ולשחק שש־בש. עתה, אחרי שחזר לארץ,
הוא ממשיך לפקוד את מערכת תל־אביב ולשחק
כתב התעודה של הטלוויזיה,
שש־בש
חנן עזרן, עומד לנצל בשבוע הבא את העובדה
שאשתו היא דיילת בארקיע וזכאית לכרטיסי-
חינם באל־על והוא יוצא לחופשה בת שבועות
תחקירן במחלקת־אחדים
• בחוץ־לארץ
החדשות, אפי גוט, הנחשב כסגנו של הכתב
הצבאי עמירים ניר, מפני שאת מרבית התחקי רים
הוא עושה לניר, מצא עצמו נתון בבעייה.
הוא עבר את מיספר השעות שמותר היה לו לע שות,
והרשות סירבה לשלם לו את מלוא שכרו.
הבעיה נפטרה כאשר גוט קיבל ממערכת״החדשות
שלל תוארים, לפיהם יוכל לקבל שעות נוספות.

טופיה סער

ברד. השניים התחרו זה בזה
ותוך כדי כך נרקמה ביניהם
ידידות עמוקה. סאיירס נפצע
קשה בבירכו, מה שאיים לחסל
את הקאריירה שלו, אך בעי דודו
של פיקולו התגבר על
המשבר וחזר למיגרש. אולם
על פיקולו עצמו נחת אסון
והוא לקה בסרטן ריאות. סאיי־רס
לא יכול הייה להילחם במח לה
הניבזית למען ידידו ודעך
יחד איתו. את המוסיקה לסרט
זה כתב מישל לגראן.

• כרזיל 77 11.10

לאוהבי הסמבה הקלטה מעו לה
מקונצרט פומבי עם סרגיו
מנדס וברזיל 77׳ שלו.

ילדי המהפכה: כומדיין
שעה 9.30
סיים צוות טלוויזיה צרפתי סרט
אלג׳יריה,
מיוחד במינו על
סרט אשר האקטואליות שלו
גברה עם פטירתו של בומדיין. מדינה ליצור
הנשיא שאף
סוציאליסטית ובלתי תלויה מ בחינה
פוליטית וכדי להגשים

הוזזס שיו
חרג ״ווצונח
מטרה זו הוא התיר מיפלגה
פוליטית אחת, הגביל את חופש
הביטוי והפך את אמצעי דד
ממשלתיים. כלים תיקשורת
היום, אחרי 18 שנות עצמאות,
אלג׳יריה היא אחת מהחזקות
במדינות ערב ובעלת מישטר
מוסלמי־סוציאליסטי מיוחד ב מינו.
כיצד רואה הדור הצעיר
את עתידה של אלג׳יריה 7האם
הוא מאמין כי המהפכה הסוצ יאליסטית
השיגה את יעדיה,
כיצד רואות הנשים האלג׳י־ריות
את מעמדן בחבר ה? מהו
יחם הצעירים לצרפת ששלטה
במשך 130 שנה באלג׳יר ואשר
במאבק נגדה נהרגו יותר מ מיליון
אלג׳יראים?

מחכואים (0צ.) 10.

סטארסקי והאץ׳ רודפים אחר
פושע שאותו מגלם השחקן ג׳ק
גינג.

יום שי ש׳

שב ת

• תפילת אשכבה למתושלח
3.00 פרק ב־

• חידושים והמצאות

סידרת מסע בין כוכבים שזזוא
תפילת אשכבה לסידרה, שזה
הפרק האחרון שלה. החל מה שבוע
הבא: ארבעה פרקים
של נשים קטנות. בפרק האח־

הסוו של חנוננים רון נופלות בל הצרות על צווית
האנטרפרייז. על סיפון הספי נה
משתוללת מגפה ומחפשים
אחר. בכוכב
תרופה בכוכב
פלינט, השחקן נמצא הזה
ג׳יימם דיליי, שהחליט שהוא
מתושלח, שלמה המלך וליאו־נדדו
דה וינצ׳י וחי כמובן חיי
נצח. רינה, השחקנית לואיז סו־רל,
מתאהבת בקפטן קירק. ל צוות
האנטרפרייז ארבע שעות
בלבד כדי למצוא את התרופה
ולהתגבר על פלינט־מתושלח.

0.30 כאשר ביקר מי שהיה
ג׳ורג׳
הבריטי,
שר־החוץ
בראון, בישראל, הוא התארח,

כמובן, אצל מי שהיה
החוץ שלנו, יגאל אלון, בקי שהיה בראון בוצו
גינוסר.
מלווה בפמליה גדולה ובצבא
עיתונאים, השתכר כדרכו גם
בגינוסר ובאמצע ארוחה חגי גית
יצא מחדו״האוכל של ה קיבוץ
וחזר כעבור חמש דקות
״בואו מהר
כשהוא קורא :
החוצה, מישהו הולך על המים
של הכינרת.״ הצלמים מיהרו
לצאת החוצה, לא ראו דבר
והבינו כי בראון התכוון לישו.
התוכנית של הערב מספרת על
המצאת מיתקן פשוט שיאפשר
לכל אדם, גם לבראון, להלך
באופן חופשי על המים. נושא
שוהחוץ הנריס׳ וישו

׳ 1ר א שון

מצב

יום שני

יום ש לי שי

מישפחתי

• מורשה 8.00 תוכנית
שנערכה על-ידי מנהל המחלקה
הדתית •של הטלוויזיה, הרב
בנימין צביאלי על כת המקוייה
מיפאן, אשר נציגות נוספת שלה
הגיעה בשבועות האחרונים ל ארץ.
במיסגרת התוכנית יוקרן
סרט על הכת, שצולם ביפאן
ושהובא לארץ על־ידי היהודים
היפאנים.

עוד תוכנית של עוד להיט
המשופר, בהנחייתו של דובי
גל, הפעם שירים מחוץ־לארץ.

• הבוכות מרחוב ה הפתעות
8 .30 מארחות

8.00 למרות הסתייגותם של
רבים מהצופים בתוכנית זו,
מתברר כי אימהות צעירות,
בעיקר אימהות שנאלצו לאמץ
ילדים קודמים של בעליהן נוסף
לילדיהן עצמן, נעזרות בהנחיות
של התוכניות, ואינן מחמיצות
אף אחת מהן.

עוד להיט (.)8.30

• ואדי רושמייה (.)0.30

סירטו של עמוס גיתאי על ואדי
רושמייה שהיה אמור להיות
משודר במיסגרת מבט שני של
השבוע שעבר, אך לא שודר
בגלל העיצומים. גיתאי מביא
את סיפור הוואדי, אחד משלו שת
הוואדיות המפורסמים של
ואדי רושמיה׳ ,ואדי
חיפה :
סאליב וואדי ניסנם. בוואדי
רושמייה מתגוררים שלושה סו גי
דיירים. יהודים שעלו בשנת

הערב את הזמרת גולדה רדנר.
י• לחם חזק 0.20ה תוכנית
החודשית המעולה של
הטלוויזיה עוסקת בנושא המעצ רים.
בעזרת מומחים ועדים
מצויינים, הצליחו, נאוה כהן,
המפיקה של התוכנית ועורך-
הדין אלי זוהר המנחה אותה
לשדר כתב אישום חריף ביותר
כנגד המישטרה וכנגד חלק מה שופטים
הנותנים צווי־מעצר ב־

הנאשמים :

• אמיל זולה (.)0.20

בלבד. פרקים עוד שלושה
זולה ועורך
פסק־הדין ניתן.
ל׳אורו נמצאים ונענשים בחומ ר
ה: שנת מאסר אחת. לעומת שהרגיז עונשו של פארקש
כמה כרטיסנים ברכבת וקיבל
שנה וחצי מאסר בפועל, נראה
עונש זה קל. סניגורם מוצא
פגם טכני בפסק־הדין והוא מת בטל.
בבחירות המתנהלות ב אותה
עת נוחלת מיפלגת ה- קלמאנסו מפלה. דרייפוסים ועורך־הדין של זולה מציעים
לו לעזוב את צרפת והוא יוצא
לגלות באנגליה. לשני הפרקים
הבאים יהיה כבר הפי־אנד.

קונצרט

שוטרים ושופטים

אחר בתוכנית הוא הגלגל הח מישי,
ואין מדובר במי שהצ טרף
לזוג אוהבים. כדי להגדיל
את שיווי המישקל של המל גזה
הוסיפו מתכננים גלגל חמי שי
שמוכיח את עצמו. פרק
נוסף מיועד לאסטרונומים חו בבים.
היה מי שהמציא מיט-
ריה שקופה ועליה מיקום גרמי אסטרונום השמים, כך שכל
יכול להסתובב בגשם, מבלי

סיטונות. התוכנית מבררת את
׳השאלות: האם המישטרה מפ ריזה
בנשק המעצר שבידיה וה אם
אינה משתמשת בו לחיסול
חשבונות אישיים שלה וכדי לש בור
חשודים אם הם אשמים
ואם ל א? האם שומרת המיש־

רושמייה:

שעה 10.10

• בנעלי המת (.)10.10

מוצארט: זלצמן
שעת 10.20
תרים של. מוצארט. שלושה ה סולנים
הם פנינה זלצמן, בר כה
עדן ואלכסנדר תמיר.

כגן

עדן

10.50 זמרת קאנטרי פופו לארית,
השחקנית פמלה פרנק־לין,
המופיעה כמעט מדי שבוע
אצלנו כשחקנית־מישנה בסיד־רה
אחרת, נחטפת באשר היא

נופשת באי של סטיב ואנשיו גארט, הוואי. סטיב
מחפשים אותה ונדמה להם כי
היא. וחוטפיה טבעו בים, כך
שהם מרכזים את כל חקירתם
בסריקת הים. באותה עת מס תבר
כי החטופה, השווה עתה
חצי מיליון דולאר, דמי הכופר, אל וחוטפיה, הגיעו בשלום
החוף ונמצאים באיזור שומם
ונידח על חוף קאוקי, אבל אותם מוצא
סטיב, כמובן,
לבסוף.

ניתאי

דעות מספקת בקרב הנשים ה ערביות
לגבי פעילות ציבורית
ועבודה קהילתית. פינת האופנה
מחולקת לשניים. החלק האחד
מוקדש לנושא אופנת הפרוות.
הפרק השני עוסק במגפיים עד

שעה 9.30

להפסיד מתחביבו. הפרק ה רביעי
מתאר מפה מדוייקת של
גוף־האדם שהומצאה, כדי לע זור
למנתחים שלא כל־כר הצ ליחו
בבחינות הרפואה שלהם
בפקולטה לרפואה.

זואונזה שר
עליזה מין

בנעלי מת: כאקלי

למישפחה

איך לסדר, בצורה מקורית כמו בן,
פרחים בתוך קומקום. ודאד
סלאח עובדת של נעמ״ת בסק טור
הערבי טוענת בפני המר איינת
סויד קראמן כי אין מ ר

התיזמורת הסימפונית של ירו רשות־השידור
מנגנת
שלים
את הקונצ׳רטו לשלושה פסג־

למות

• טלפלא 5.30 תוכנית
אחרונה אחרי ארבע שנים
תמימות של טלפלא. במהלך
ארבע השנים התברר, על פי
סקר שנערך ב־ 1978 כי בתוכנית
צופים 95 אחוז מהילדים הצופים
בטלוויזיה ובאותה שנה היא
זכתה בפרס רשות־השידור. ה שחקן
מוטי ברכאן והשחקן-
אמרגן דודו אלהרר השתתפו
בה מתחילתה ואחר־כך אלי
גורנשטיין, רוחלה הפלר ואושיק
לוי. את התסריטים כתבו ישראל
(״פוצ׳ו״) ויסלר (מההתחלה) ו לידו
עזרו צביה בן־שלום, בינה
אופק, תמר אדר, חנה בן־ארי
ז״ל, נעמי גל ומאיר שלו. ה מעבד
המוסיקאלי במשך ארבע
השנים היה מוני אמריליו אשר
במיסגרת התוכנית הלחין ועי בד
כ־ 100 שירי ילדים חדשים.
הבמאים של התוכנית היו פנחס
הר־זהב, ורדינה ארז, מנהל ה במאים
של הטלוויזיה ג׳קי גורן,
.ואלי ריבנבאך. המפיקה הקבו עה
של התוכנית היתד, רבקה
פרידמן. במקום טלפלא י שודרו
לסירוגין סוד כמוס, של דליה
מזור וריץ׳רץ׳,

סרט שהיה צריך להיות מוקרן
כבר לפני שבועות אחדים, אך
בגלל שביתה לא הוקרן אז.
ג׳ורג׳ קורנפילד, שאותו מגלם
השחקן ריצ׳ארד ורנון ואשתו
בטי, השחקנית פיית ברוק הם
בנם, טומי,
הורים שכולים.
נפל בעת שירותו בצפון איר לנד.
יחד עימם אבלה גם ארו סתו
של טומי, השחקנית דנים
באקלי, והיא כל־כך מזועזעת
שלה
עד שחברה אמריקאית
מנסה לעזור לה להתגבר על נשמעת המשבר. ערב אחד
דפיקה בבית המישפחה השכו לה
ובפתח עומד חייל המציג
את עצמו בשם מרטי פולר,
שאותו מגלם השחקן ג׳ון נולן.
מרטי דומה דימיון מפתיע ל-
טום ומספר כי הוא היה חברו
הטוב ביותר של טום, שם ב אירלנד,
ואף נמצא לידו ברג עיו
האחרונים. תוך זמן קצר
הופך מרטי בן־בית במישפחה.

1949 לארץ. סרבו לפנות ל עיירות
פיתוח ובחרו בוואדי,
בידואים שבחרו להתגורר בעיר
וערבים, אשר בתיהם בוואדי
סאליב נהרסו והם מצאו להם
ואדי אחר. גיתאי מראיין בסרט
שלוש מישפחות: יהודית, ער בית
ומישפחה מעורבת שבה
הבעל יהודי והאשה ערבייה. ב עזרת
מישפחות אלה מנסה גי-
תאי לבדוק מהי מידת המעו רבות
והשיתוף של תושבי ה וואדי
בתהליך השיקום והבניה.

תחרות

ואלק: סטוק
שעה 10.55

עוד דראמה, מסובכת ככל ש תהיה
אך מעולה, מהסידרה תי אטרון
הכורסא. ילד בן ,12 ריי

המושת ת1קות
נ תן! ן ואסוויח
פריים, השחקן הצעיר והכיש־רוני
ויליאס רנטון עומד להש תתף
בתחרות קריאת שירים
שבה זכה בשנתיים הקודמות, ו הוא
כמובן נרגש ביותר. ג׳ימי,
אביו של ריי, השחקן מייקל
ג׳ייסטון, נוסע עם בנו לתחרות,
אך שקוע בבעיותיו שלו ולא
בהתרגשותו של בנו. בדרך הם
עוצרים בביתה של מישפחת
רייבס שלהם בת בגילו של
ריי. ג׳ימי מיודד עם טוני
רייבס, השחקן ג׳ון תיאו, הוא
ריגן מהבולשת חוקרת, ובעיקר
מיודד עם אשתו של טוני, מה
שגורם ריב בין שני הגברים, ו כמובן
שהילד הנרגש מוזנח.

• אריאל זידכר (.)10.55

שידור חוזר של מי שמאיים
לזנוח את הבמה העברית אריאל
זילבר. יחד עימו להקת ברוש,
צ׳רצ׳יל ומאיר אריאל.

טרה על זכויותיו של העצור,
והאם הוא אצלה בחזקת אדם
בכלל? האם נותנים לו להת קשר
עם מישפחתו ועם עורך-
דין, כפי שמחייב החוק? מדוע
מכה המישטרה עצירים ומדוע
היא מפריזה בשימוש ב״שיטה״
זו? מי שופט את השוטרים ה עוברים
על החוק ומכים עצירים,
והאם המישטרה באמת שופטת
את עצמה במרבית המיקרים ל
בזמנו דרש מי שמכהן כיום
כשופט עליון ואז כיועץ־המיש־פטי
לממשלה, הפרופסור אהרון
ברק לשנות את המצב שבו
המישטרה שופטת את עצמה,
אך ועדת שימרון לא המליצה
על כך והיועץ המישפטי הנו כחי
אינו שש לשינוי. כתב
אשמה חריף נוסף הוא נגד ה שופטים.

ואן דר ואלק (.)10.55
הבלש ההולנדי צריך למצוא
את התובע הכללי שנעלם ברגע
מכריע בחקירת פרשת שוחד ש בה
מעורבים אישים רמי מעלה,
שאם לא כן יהיה צורך לדחות
את המישפט. הוא מגלה כי
התובע חובב ציפורים מושבע
וכך מוצא אותו. עוזר לו הבוס
שלו סמסון, השחקן נייגל סטוק.

ג׳אז: וורוויק
שעה 9.30
קצה הירכיים כשמעליהן רק
כותונת ארוכה המבליטה את
הגוף ואת הרגליים.

כוכבי

הג׳אז

0.30 תוכנית מצויינת לכל
מי שאוהב ג׳אז ולכל מי שאוהב
מוסיקה טובה, שבה נקבצו כל
הגדולים באמת של עולם הג׳אז
במאה הזו. דיאן וורוויק מנחה
ערב שבו מופיעים קאונט בייסי,
ליוניל המפטון, שביקר בארץ,
הרבי הנקוק, סטן גטס, ג׳רי
מאליגאן, דיזי גילספי וסקס
רוטש.