גליון 2166

המעדן החדש הזפלא של טלית המלא כל טוב: שוקולד, אגוזים, קקאו ושד. כל ״ביס״ גול. קזו ותתו.

אספו 5עטיפות של פרס, השלימו הסיסמא: טוב לי עם שלחו
אותן לעודד מכנם ת.ד 3468 .תל־אביב ותקבלו הודעה לבתיכם אס
זכיתם בכדורגל קו 01ם_ 1מ 0שמחירו כ״ 250.ל״י.
כל יום תערך הגרלה לכל המעטפות שהגיעו יום קודם לכן.
בסוף המבצע תיערך הגרלה של הפרס הגדול בנוכחות אנשי עלית,
פרסום ד״ר יעקבסון ונציג משרד רואי חשבון( .לאנשי עלית ולאנשי
פרסום ד״ר יעקבסון ההשתתפות במבצע אסורה).

פרס 01 ריר •עקבסון

הזוכים בכדורגל בחודש ינוץ ור
יעל הורניק, באר״שבע תומר נוי, ראשל״צ שמואל פרג, חולון הראל פורטנוי,
חדרה קליימן נתן, צה״ל איריס מירקין, ת״א אסף שחם, ירושלים
יפעת יספו, חיפה אורן אליעזר, רעננה יאיר קול, ניר״דוד • ניר וליאה
בראודה, מפלסים תדמור :.יא, אפיקים רפי בבור, הרצליה י איריס אנקורי,
באר״שגע שרון הוימן, ז פנה ערן ניצן, ת״א אילן מגן, ירושלים
נחמה כהן, שומרון פרץ סונגאוקר, ירוחם יניב זימן, רגבה אלטון אתי,
הרצליה שאול צדוק, רמת״גן משה מילוא, חולון אוהד רוזנצווייג, טירת
צבי • מלכה בדש, רמת״גן מרדכי וישנקה, גבעתיים שניר כהן, קרית אתא.

הודעות על הזכיה נשלחו לבתי הזוכים

קנו <זכלו ותץ ומרו בפה מל^ו:

טוב לי עם

יושב־ראש המיפלגה, כמקוסד של שימחה
אדליד, סלולים כמה מהגיצים שכליכרלים
להסיק מסקנות ולהצטרף לתנועת החרות.

המטבעלא -חזיייד

תנאו

למרות התגברות השסועות בדבר כוונתה של מממשלה
להמיר את המטבע הנהוג בארץ, להחליף את הלירה
בשקל ולחשוף בצורה זו הלק מבעלי ההון השחור
המחזיקים בידיהם כסף!מזומן או מניות, לא יוחלף
המטבע.

פ קו ד ת־ מעצר
נגד חייב 1ו ך
פקודת״מעצר הוצאה השבוע על־ידי בית•
המישפט כתל-אכיב נגד ח ״ב עקיבא נוף על
אי תשלום חוב כספי. הפקודה נמסרה ככר
לביצוע למשרדי ההוצאה־לפועל כתל־אכיב.
בגלל אי הבהירות לגבי האפשרות לבצע פקודת־מעצר
כזאת, הגיש השבוע ח״ס אורי אבנרי הצעת־חוק
פרטית לכנסת, הבאה לקבוע כי חסינות חבר־כנסת
מפני מעצר אינה חלה על מעצר בגין אי תשלום
חובות.

ח רו כךע מד ת
למתת החלטתו התקיפה של הוועד־הפועל של
ההסתדרות, לערוך שביתות אזהרה ומחאה נגד
מדיניותה הכלכלית של הממשלה, צפה לכך
שההסתדרות לא יתממש את איומיה ״להוציא את
הפועלים ילרחובות״ ,ולא תחריף את היחסים בינה
לבין הממשלה.

יש לקכל את החלטת ההסתדרות יותר
כבחינת איום שנועד להפעיל לחץ על
שר־האוצר שימחה ארליך. נראה כי כימים
הקרובים יחלו מגעים כץ מזכיר ההסתדרות
ירוחם משל לכץ שר־האוצר, שכעיקכותיהם
תושג פשרה, שתכטל למעשה את כל
החלטות הוועד־הפועל על שכיתות
והשבתות.

הקמת קריר. בשכם
הידיעה שפורסמה בשבוע שעבר בטלוויזיה, על
פגישה שנערכה, כביכול, בין מנחם בגץ והשרים
אריאל שרון וזבולון המד, שבה סוכם לאשר הקמת
קריה יהודית של אנשי גוש אנוונים ליד שכם, היא
מוטעית. לא נערכה כל פגישה כזו, וממילא לא הוחלט
להביא לאישור ועדת השרים לענייני התיישבות
המלצה כזאת.

מקור הטעות הוא, ככל הנראה, כשאלה
שהיפנה שר החינוך זכולון המר לראש־הממשלה,
כאחת מישיכות הממשלה
האחרונות שכה נדונה ההקצכה
להתנחלויות כגדה המערכית.
בעת הדיון ביקש המר לדעת מה תהיה עמדתו של
בגין בקשר לגרעין גוש אנוונים שביקש להתיישב ליד
שכם. בגין השיב, כי הוא מתייחם בחיוב לאפשרות זו.
אולם הנושא לא הועלה לדיון ואינו עומד לעלות
לדיון בזמן הקרוב.

ליברלי יצטרפו
ל ח רו תץ
בניגוד להערכתו של שר־התעשייה, גידעון פת׳ כי
כמה מחברי חטיבת חרות בליכוד עשויים להצטרף
בעתיד לחטיבת הליברלים, יש סימנים שונים המצביעים
על כך, כי דווקא קבוצה של אנשי הליברלים עשויה
להצטרף לחרות.

אחרי ההתמודדות הצפויה על תפקיד

ההצעה:כדבר החלפת המטכע נדונה אומנם
כתקופה האחרונה כאוצר, ונשקלו
יתרונותיה וחסרונותיה. אך נראה כי את
כפות המאזניים נגד החלפת המטבע
הכריעה הפגיעה הצפויה כתוצאה מצעד
כזה כמכירת ניירות־הערד הצמודים של
הממשלה וככורסה לניירות־ערך.
העובדה שמחזיקי ניירות־ערך למוכ״ז יהיו נאלצים,
בעת חילופי מטבע, להצהיד על הניירות שברשותם,
עלולה לפגוע באחד ממקורות ההכנסה העיקריים של
האוצר ולערער את אמון הציבור בהשקעות בניירות־ערך
כלשהם.

ה ט בו ת ל עו ב די
התע שיי ה ה אווי רי ת
עובדי התעשיה האווירית וחברות־הבת
שלה זכו להטבות מפליגות כתנאי עכודתם,
העוקפות למעשה את מדיניות־השכר
הממשלתית ומעניקות להם תוספת-שכר
עקיפה ומוסווית. התעשייה האווירית
מאפשרת לעובדיה לקבל הלוואה כסך
75 אלף ל״י לרכישת רכב. ההלוואה היא
כלתי צמודה וכריכית של * 9לשנה.
חלק מהעובדים נטל את ההלוואה סדי לחדש את רכבו,
אולם גם עובדים שאין להם רכב יכולים ליהנות
מהלוואה זו ולהשקיעה בניירות־ערך צמודים, למשל,
דבר שיעניק להם!תוספת נטו נקיה לחודש של כ־2000
ל׳׳י לחודש. מאחר ׳שמדובר בהענקת ההלוואה למאות
עובדים, יסתכמו הוצאותיה של החברה בעשרות
מיליוני ל״י.

חקיר הבק רנו ת
איגודי מיקצוע״ם
המישטרה ומבקר־המדינה עומדים להשלים
כימים הקרובים את חקירתם כנעשה
כקרנות שני איגודים מיקצועיים של
אקדמאים. המדוכר הוא כקרנות השתלמות
של איגודים:אלה, שבגלל השתתפות
הממשלה בהם, הם כפופים לביקורת מבקר־המדינה.
נגד שניים מראשי איגודים אלה
התעוררו חשדות כאילו ניצלו את קרנות
ההשתלמות של איגודיהם שלא כחוק.
האחד חשוד כי השתמש בכרטיסי־נסיעה מכספי קרן
ההשתלמות של איגודי כדי לממן גם כרטיסי טיסה
לאשתו ובתו. ראש האיגוד השני נחשד, כי השתמש
ברווחים של קרן ההשתלמות של איבודו סדי לממן
לעצמו נסיעה לחו״ל בסכום של 0־ 100 אלף ל״י.
מסקנות החקירות עלולות להביך את ראשי ההסתדרות.

1רו פאישרא לי
יילד א ח בן ה שאה

אחד הסודות הכמוסים כיותר ניתן
עתה לגילוי, אחרי הדחת השאה.
אחרי שהשאה התגרש מן הנסיכה
סוראייה, מפני שלא ילדה לו כן! ,התקשתה
גם אשתו הנוכחית, פרח־דיווה,
ללדת. העניין נמסר לטיפולו של ה־גינקולוג
הישראלי הנודע, הפרופסור
יוסף אשרמן המנוח. פרח־דיווה באה
לישראל, וכאן נערכו לה טיפולים
שונים, וכיכללם הפדייה מלאכותית
כעזרת זרע שהוטס מטהרן. היא נכ־נסה
להריון.
אשרמן, היה נוכח כעת לידתו של
יורש־העצר, רד ׳ה, ולאחר מכן, עד
מותו, כיקר פעמים רבות כחצר ה*
שאה, ונמנה עם ידידי המישפחה.
עד כה היו עובדות אלה אסורות
לפירסום.

עוברי ^ .נ * 0״
תו ב עי ם ס קי ר ה
בעיקבות הגילויים של העולם ווזה השבוע שעבר
( — 2165 הגנבים והחברה הנונזשלתית) ,על עסקיו של
היהלומן הישראלי אורי ליברמן בגאבון, שיגר יוושב־ראש
מועצת עובדי חברת הספנות הישראלית צים
מיכיתב למנכ״ל החברה, בו הוא תובע הקמת ועדת־חקירה
של החסרה, בהשתתפות נציג ועד העובדים,
על מנת לבדר את הפרשה.
יושב־ראש מועצת העובדים טוען במיכתבו, כי אורי
ליברמן, ושהוא נציג צים בגאבון, מכהן בחו׳׳ל זמן
ממושך ולמרות הבקשות שהופנו מטעם מועצת
העובדים אל הנהלת החברה הוא לא הוחזר לארץ.
ליברמן, המכהן בתפקידו בגאבון מאז , 1968 נהנה
שם מהטבות ניכרות: שכר של *2,400 לחודש,
ד״רת־שרד ומכונית צמודה.

ועד העובדים סכור כי ליברמן שלח ידו,
כנאמר ככתבה, בעיסוקים נוספים ללא
ידיעת החכרה ותוך הפרת הסכם העכורה.
העובדים, ששיגרו העתק מתביעתם למזכיר
מועצת־פועלי־חיפה, מיטה ורטמן, טוענים
כי לא ייתכן שההכרה תעבור לסדר היום
על פרשה זו.

אול״סי -דוגמן
בינלאומ*?
סיכוייו של כוכב הכדורסל השחום
של מככי תל־אביב, אולסי פרי, להפוך
לדוגמן בינלאומי, תלויים בהצלחתה
של קבוצתו לגבור השבוע על קבוצת
״אמרסון״ וארזה כמישחקי גכיע אירופה
לאלופות בכדורסל. אולסי נבחר
על־ידי חכרת פירסום ישראלית, כדוגמן
פירסומת כמסע הפירסום שעושה
החכרה למכונית הצרפתית החדשה
״רנו״ .18 ממשלת צרפת, שהיא
בעלת מיפעלי ״רנו״ ,שיגרה לארץ
מישלחת שתשתתף כהצגת הדגם וד
חדש כפני עיתונאים.
חברי המישלחת הכטיחו לסיר-
סומאי החכרה כארץ, דויד תגר, כי
אם תזכה מכבי תל-אביב כאליפות
אירופה ככדורסל יגוייס אודסי פרי
למסע הפירסום העולמי של החכרה.

חי היטלי
ב קו מי ק סההתעניינות ההמונית 1שהתעוררה!בגרמניה בעיקבות
הקרנת סידרת הטלוויזיה שואה, בסל הקשור ילמד.
שהתרחש באירופה בתקופת המישטר הנאצי, בבר
גרמה ליוזמה יוצאת־זזפן.

בית-ה,הוצאה הגרמני ״אלכסנדר יאר׳׳ עומד
להוציא סידרה של ארכע חוברות מצויירות
כנוסח הקומיקס, שתספר בציורים את
סיפור חייו של היטלר ואת סיפור השואה.

חו ק רי נ הגי
י ע 1ראד ״ םבניו — ויק
נחגי־מוניות ישראליים בניו־יורק היו ליעד־חקירה
של רשות־חמוניות העירונית, אחרי שהתקבלו
תלונות רבות על נהגים המפקיעים מחירים ומסרבים
לקחת נוסעים לנסיעות למרחקים קצרים.

כמהלך החקירה התברר, שמרבית התלונות
הם כנגד נהגים ממוצא ישראלי, כשחלק
גדול מהן הוא נגד נהגים־ישראליים השוהים
בניו־יורק ללא אשרה מתאימה ורישיון־

עבודה.
שילטונות־ההגירה האמריקאים העלימו עין עד עתה
מעשרות אלפי הישראלים הגרים ועובדים בארצות־הברית
ללא מיסמסי־הגירה מתאימים, יתכן שערימת
התיקים הפליליים כנגד נהגי־מוניות, סוחרי־יהלומים,
״סוחרי־מציאות״ ו״פרנסות״ אחרות — יפנו את זרקורי
החקירות של מחלקת־ההגירה האמריקאית ומישרד־המישפטים
אל הריכוז הגדול של מהגרים בעלי־מוסר־ירוד
ממוצא ישראלי.

אתה הוא ה מ חלי טמה שדרו ...ומת!
18421־!<¥

מ ה זה 1842 £
זו המילה ה א חרונ ה בטלויזיות ה צבעוניות של סוני.
״ , 18 צבעים טבעיים ח 0זו 1חוז , 7עיצוב מודרני, שליטה מר חוק
(01ז4ח0 00 זסוח6ז) מכל מקום ב חדר ולחצני מגע א 8ערוצים.

זה 51- 8 0 0 0 £

״ב ט מקס״ הוא וידיאו־טייפ־קסטות לשימוש ביתי, בעזר תו
תוכל להפיק יותר הנאה מהטלויזיה הצבעונית שלך, ואם תרצה
להפוך את ביתך ל״בית קולנוע״...
עם ״בטמקם״ ,תוכל ל הקלי ט כל דבר מהטלויזה, ל ה קלי ט
תוכני ת אחת בזמן שאתה צופה באחרת, להקליט תו כניו תגם
כשאתה אינך בבית, להקלי ט ולשדר סרטים תוצרת בית (ע״י
רכישת מסר טת וידיאו) ,לי הנו ת מספריית קס טו ת מו קל טו ת
ולהמשיך לצפות בטלויזיה גם לאחר סיום התוכניו ת.

6סיבות טובות
מדוע׳בטמקם־ של סוד:

הפעלה נו ח ה וקל ה
רוב הפ עולות של ״בטמקם״ הן אוטומטיות, לכן כל מי
שהפעיל טלויזיה רגילה וטייפ״קסטות, יש לו הנסיון
הדרוש כדי להפעיל ולי הנו ת מ״בטמקס״.
הקומפקטית והחס כוני ת ביותר
2יכולת הקל ט ה רצופה משך 3שעות ר 15 דקו ת מאפשרים
מקסימום הקל ט ה על מינימום קסטות.
1( - 103)^109
3ה טעינה בשיטת ה־ 9ח 11 - 103^1מבטיחה מ הי מנו ת מירבית
ואורך חיים לקס טו ת.

איכות הת מונה
\ £הראש (וזזו1־ו 63^ 01ו )1בקוטר 7.45ם״מ ושיטת
ה־ ח1110110ז6ז 01$6ח מאפשרים השגת ת מונה מו שלמת.
טיימר דיגיטלי ל־ 72 שעות
^ מאפשר מתן הוראות מראש ל״ב ט מק ם״ להת חיל א ת
ה הקל טה באופן אוטומטי בכל שעה שתיקבע, וז את משך 3
ימים, ג ם כשאתה אינך בבית.
מבית ־ 7א 8 0
£מ אחורי ״בט מקס״ 20 ,שנות נסיון בוידיאו, החלמת חנו ת
שידור לקידו ם מכירות ־עד לשימוש ביתי.

$1-8 0 0 0 £

פרסום מיניק | רפאו טיראן

ומסקנותיה מייד אחרי פירסומו של דו״וד
הביניים של הוועדה.
דו״ח־הביניים, שהטיל את האחריות ל מחדל
המודיעיני כולה על הדרג הצבאי,
שיחרר וטיהר את הדרג המדיני מכל
אחריות כזאת, פורסם בפומבי באחד באפ ריל
. 1974 הוא עורר תדהמה לא רק בקרב
הקצונה הבכירה בצה״ל, אלא גם ברחוב.
דעת־הקהל דחתה אינסטנקטיבית את מס קנות
הדו״ח, כיוון שלמרות הפילפולים
המישפטיים שבו הוא לא עמד במיבחן
הביקורת ההגיונית. אולם התגובה הפומ בית
על הדו״ח, באמצעי־התיקשורת ובפי
דוברים בכירים, היתד, מתונה ומסוייגת.
העיתון היחידי במדינה שפסל מייד את
דו״ח ועדת־אגרנט, ושראה בו עיוות וסי לוף
של העובדות, ושאף תבע להחזירו
לוועדה, היה העולם הזה.

״העולם הזה״ ,שבועון החדשות הישראלי. המערבת והמינהלה :
תל־אכיב, רחוב גורמן ,3טלפון ()24338־ .03 תא־דואר 13
מען מברקי :״עולמפרם׳׳ .מודפס ב״הדפוס החדש״ כע״מ, תל*
אביב, רה׳ כן־אכיגדור. הפצה ״גד״ בע״מ. גלופות: צינקוגרפיה
״כספי״ בע״מ. העורך הראשי: אורי אבנרי. העורך: אלי תבור. עורך
תכנית: יוסי שנון עורכת כיתוב: ענת ישראלי. צלמי
מערכת: ציון צפריר וגילה רזץ. ראש המינהלה: אברהם
סיטון. מחלקת המודעות: רפי זכרוני. המו״ל: העולם הזה בע״מ.

* 9׳/ץ*49
אך יצאו גיליונות השבוע שעבר (העולם
הזה )216$מבית־הדפום אל מוכרי-
העיתונים של יום שלישי בערב, וכבר
החלו הטלפונים לצלצל במערכת ובבתיהם
של חברי־המערכת. היו אלה הקוראים
הזריזים, הממתינים להופעתו של כל
גיליון, והממהרים לרכוש אותו עוד בטרם
יבש צבע־הדפוס שעליו. הם ביקשו להודיע
לנו על תקלה חמורה שאירעה בגיליון זה.
״עשיתם פאשלה!״ נשמע קולו המודאג
של קורא בטלפון ,״שכחתם להדפיס את
כתבת־השער !״
קוראי העולם הזה רגילים למצוא בכל
גיליון שתי כתבות־שער: זו הקשורה
לשער הקדמי וזו המתייחסת לשער האחו רי.
אין תבנית או מתכונת קבועה לכת-

שער ״העולם הזה״ 2105
במקום מאמר ראשי
בות־השער. מדי שבוע מעוצבים שערי
העולם הזה בהסתמך על שתיים, שלוש,
ולפעמים גם ארבע, מתוך הכתבות הנכ ללות
באותו גיליון. הסיקור של הנושאים
המופיעים בשערים יכול להופיע אם בצורת
כתבה המשתרעת על שני עמודים או יותר,
אם בסיפור קצר יותר, המובלט במיסגרת,
או המופיע באחד ממדורי העיתון, אם
כנושא מאמרו הראשי של העורך, הנדון.
בצורה זו או אחרת יש ״כיסוי״ לשערים.
הפעם חיפשו הקוראים לשווא אחר כתבה
או ידיעה המתייחסות לשער הקדמי של
העיתון, שבו התפרסמה תמונתו של שר-
האוצר שימחה ארליך, חבוש כיפה וכרוך
בתפילין, כשהכותרת ליד התמונה מכריזה:
התוכנית הכלכלית החדשה: להתפלל !
היה זה רק טבעי, כי לקוראים רבים
ייראה כאילו שכחנו להדפיס את אחת
מכתבוודהשער. גם בימי השבוע שאחרי
יום הופעת הגיליון קיבלנו הערות בעניין
זה. בכנסת, למשל, פנה ח״כ הליכוד יגאל
אורגד־כהן אל אורי אבנרי וביקש גם הוא
לדעת: להיכן נעלמה כתפת־השער?

לכל המודאגים אנו חייבים דברי אר געה:
לא אירע שום פאנצ׳ר. לא היתד.
שום טעות או שיכחה. כתבת־השער הקדמי
אלא,
של גיליון 2165 נכתבה והודפסה.
שלא כרגיל, היא לא הופיעה בתוך הגיליון,
אלא על גבי השער הקדמי עצמו. כותרת
השער בת ארבע המילים היא כתבת-
השער כולה.
בשבוע שבו החליטה הממשלה — שהת יימרה
בשבועות האחרונים לפעול למען
עצירת האינפלציה — על העלאה דראס טית
במחירי הדלק, האמורה להכניס את
המשק לסיחרור אינפלציוני נוסף, אמר
העולם הזה את כל מה שהיה לו לומר
בנושא זה באותן ארבע מילים. כל מילה
נוספת היתד. מיותרת.

תרגיל של לוליינות שבוע אחד בילבד אחרי פירסום דו״דד
הביניים של ועדת אגרנט, יצא העולם הזה
( ) 1910 בניתוח מעמיק ויסודי של הדו״ח,
שהשתרע על פני שישה עמודים, שקבע
החלטית :״המחדל של ועדת־אגרנט אינו
נופל בחומרתו מן המחדלים שהוטל עליה
לחקור אותם.״ באותו מאמר, שנשא את
הכותרת העיוות, הניח העולם הזה את
האצבע המאשימה על הנקודה המרכזית
שבה נכשלה ועדת־אגרנט: ניסיונה לטהר

לו אנשי-המחאד, על משה דיין ״אחריות
מיניסטריאלית״ — אחת מאותן סיסמות
קלות, הנולדות כהרף־עין, שאינן נבדקות
לגופן כראוי והעושות לאחר מכן שמות
בזירה המדינית. שימת הדגש על ״האח ריות
המיניסטריאלית״ של משה דיין היא
החטאת־המטרה.
...אחריותו של משה דיין למחדלים הנו ראים
של יום־הכיפורים חורגת בהרבה
מתחום אחריותו המיניסטריאלית. אין היא
אחריות עקיפה ופורמלית בילבד, אלא
אחריות ממשית, מעשית וישירה.
אילו נערכה חקירה אמיתית בעניין זה,
היא היתד, מגיעה למסקנה החד־משמעית,
שמשה דיין נושא באחריות למחדלי יום-
הכיפורים לפחות משתי סיבות חשובות
יותר: משה דיין היה המפקד הראשי
של צה״ל עד לרגע פרוץ המילחמה ! משה
דיין היה האחראי העיקרי ל״קונצפציה״
של צד,״ל, שהתמוטטה בעצם אותו רגע.
הוועדה הרגישה היטב שמוקד אחריותו
של משה דיין הוא במעמד הפיקודי, האו פרטיבי,
לגבי צה״ל. יש לציין שהתחפר
קותה מנקודה זו היא מלאכת־מחשבת,
תרגיל של לוליינות הגיונית ומילולית.
עד כאן קטעים מאותו מאמר.

שימוש לרעה
בני מו קי בי ט חון

כמשך תקופה ארוכה היה העולם הזה
העיתון היחידי במדינה שחזר וטען כי

עיוות וסילוף
של העובדות
ה רו חהרעה של דו״ח ועדת־אגרנט
מרחפת זה חמש שנים על פני המדינה
ומטרידה את מנוחתה.
קרוב לחמש שנים אחרי שהוועדה, ש מונתה
בידי הממשלה אחרי מילחמת יום-
הכיפורים כדי לחקור אם ומה היו המח דלים
שקדמו למילחמד. או התרחשו במה לכה,
פירסמה לראשונה את דו״ח הביניים
שלה, צפה ועלתה מחדש ההאשמה המפו רשת
כי דו״ח הוועדה עצמו הוא אחד
המחדלים המרכזיים של המילחמה.
ההתעוררות המחודשת, המאיימת להפוך
סערה ציבורית חדשה, נוצרה בעיקבות
כתיבתם של שני ספרים חדשים על־אודות
המילחמה. הראשון שבהם היה סיפרו של
חנוך ברטוב על הרמטכ״ל המנוח, רב־אלוף
דויד (״דדו״) אלעזר, שכבר ראה
אור. הספר השני, העומד לראות אור בק רוב,
הוא סיפרו של האלוף (מיל ).אברהם
(״ברן״) אדן, מי שהיה מפקד־אוגדה בחזית
הדרום במילחמת יום־הכיפורים.
שני הספרים האלה, המבוססים גם על
חומר צבאי ומודיעיגי שהיד, חסוי עד
לתקופה האחרונה, מאירים כמה מהנוש אים
והפרשיות, שבדקה ועדת־אגרנט, ב אור
שונה לחלוטין מכפי שהואר בעיני
חמשת חבריה (השופטים העליונים שימעון
אגרנט ומשה לנדוי, מבקרחהמדינה יצחק
נבנצאל ורבי-ד,אלופים במילואים יגאל
ידין וחיים לסקוב) .יתר על כן: החומר
הכלול בהם מהווה כתב־האשמה חריף ונו קב
נגד הוועדה, צורת התייחסותה לבעיות,
אופי חקירתה ומסקנותיה.
כתוצאה מכך, ובעיקר בהסתמך על ה גילויים
הכלולים בסיפרו של ברטוב על
דדו, העזו אישים בכירים ומרכזיים להש מיע
בפומבי ביקורת נוקבת על ועדת־אגרנט.
היא הגיעה לשיאה בדיון משודר
בגלי צה״ל, שבו יצאו הרמטכ״ל לשעבר,
רב־אלוף (מיל ).מרדכי (״מוטה״) גור וה פרופסור
שלמד, אבינרי בהאשמה כי הווע דה
לא מילאה אחר כתב־הסמכות שלה,
בכך שהתעלמה מחובתה להעריך את תיגד
קודו של הדרג המדיני בימים שקדמו
למילחמה.
האשמות נוקבות אלד, הולידו, באיחור
של חמש שנים, עירעור ההולך ומקיף
חוגים גדולים על טיבן וכשרוחן של מס קנות
ועדת-אגרנט. לנו, במערכת זו, הן
נראות כחזרה מדוייקת על ההאשמות הבו טות
שהעלה עיתון זה נגד ועדת־אגרנט

ועדת אגרנט
לא רק אי־צדק — עיוות !
את הדרג הפוליטי מאחריותו למחדל.
כדאי אולי לחזור ולצטט כמה מהקביעות
באותו מאמר. כיום הן מושמעות כימעט
בפי כל. שבוע אחרי פירסומו של דו״ח
ועדת־אגרנט היה העולם הזה העיתון
היחיד שפירסם אותן, והדבר נשמע אז
ככפירה בעיקר וכחילול-קודש.

קבע העולם הזה בין השאר:
אומרים שהסיגנון הוא האדם. הסיגנון הוא
גם הוועדה. העיוות היסודי של דו״ח ועדת
אגרנט — עיוות המתברר תוך ניתוח
ענייני של מימצאיו — מתגלה כבר בעצם
וניסוח הדברים. ההבדל הסיגנוני בגישה
לשני הדרגים — הצבאי והשילטוני —
הוא פונקציה של הגישה היסודית של
ועדת-אגרנט. היא דנה בכל חומר־הדין
את הדרגים הצבאיים. אבל היא מטהרת
את הדרגים השילטוניים.
אין זד, רק אי-צדק, כפי שאמר דדו,
בתגובתו הראשונה והמרשימה :״יחם של
איפה ואיפה.״ אילו היה זה רק אי־צדק,
ניתן היה לומר: הוועדה דנה דין־צדק
את החיילים, אך לא מיצתה את הדין
לגבי הפוליטיקאים. האמת היא חמורה
הרבה יותר. אין כאן אי־צדק בילבד. יש
כאן עיוות.
לא זו בילבד שנעשה כאן מעשה של
איפה ואיפה, על־ידי ההחמרה עם דדו, אלי
זעירא, שמואל גונן ועוזריהם, לעומת היחס
הסלחני כלפי דיין, גולדה ושות /אלא
שעל־ידי ההתעלמות מן האחריות הנוראה
הרובצת על אנשי השילטון הפוליטי, מטי לים
אחריות הרסה יותר חמורה על הדרג
הצבאי. זהו, בקיצור נמרץ, העיוות.
...בעיקר מתמקד עיוות זה, ההורס את
הבסיס המוסרי והמעשי של דו״ח אגרנט,
באישיותו, בתפקידו ובאחריותו של האיש
משה דיין. הוועדה עשתה את המאמץ
המירבי — בגבולות ההיגיון, ומעבר לגבו לות
ההיגיון — לטהר את משה דיין מכל
אחריות למחדלים הנוראים.
בצורה מוזרה היא נעזרה בכך על-ידי
תנועות־המחאה. החל במוטי אשכנזי, הטי־

ועדת-אגרנט עשתה את מלאכתה פלסתר.
חלפו שנים עד שקביעה זו, שהושמעה
שבוע אחרי פירסום הדו״ח הראשון של
הוועדה, הפכה נחלת הרוב במדינה.
זו אחת הדוגמות האופייניות לגורל של
הרבה מעמדות עיתון זה בתחומים שונים :
הן מקדימות את האחרות, נשמעות חרי גות
וחריפות, עד שהן הופכות נחלת הכלל.
אז זוכרים רק מעטים כי העולם הזה
השמיע אותן לראשונה.
עתה, כשד,ביקורת המוחצת כלפי ועדת־אגרנט
קיבלה לגיטימציה, מבקש האיש
הדומיננטי בוועדה, סגן ראש-המשלה יגאל
ידין, להתגונן בדרישה להסיר את החיסיון
מהדו״ח בשלמותו, שעליו הטילה הוועדה
עצמה חיסיון לשלושים שנה. כל עוד גנוז
חלקו החסוי של הדו״ח, ניתן לטעון כי
בו נמצאות הראיות הממשיות לקביעותיה
החד־צדדיות של הוועדה. זה כנראה מד,
שניסה הפרופסור ידין לעשות השבוע,
בסברו שהממשלה, שבה מכהנים גם הוא
וגם דיין, תסרב להסיר את החיסיון מה-
דו״ח.
התביעה לחשיפת הדו״ח בשלמותו בפני
הציבור אינה צריכה לרדת מסדר־היום
הציבורי. סידרת הטלוויזיה אמיל זולא,
המוצגת בשבועות האחרונים בארץ, ממ חישה
יותר מכל כיצד יכול שילטון לעשות
שימוש לרעה בנימוקי־ביטחון חסויים, כדי
להגן על אישים שהוא חפץ ביקרם.
דו״ח־אגרנט המלא חייב לד,תפרסם, כדי
שניתן יהיה לשפוט, בוויכוח ציבורי פתוח
וחופשי, את ועדת־אגרנט ושיקוליה, ול שחרר
את המדינה מהסיוט של עיוות־הדין
בבדיקת האחראים למחדלי מילחמת יוס ד,כיפורים.

העולם הזה 2166

ו1ו>ובץ

מכחכים

—יווו׳

הוווו! 0

|2 1 6 6

איית־אללה לווינגר?
בנאום הבכורה שלו בכנסת (אשר הועתק
במלואו בעיתונכם — העולם הזה )2164
ניסה ח״כ אורי אבנרי להדגיש את הקי צוניות
ואולי גם הטירוף של הרב
לווינגר, ולשם כך אף הקדים לשמו של
הרב את התואר איית־אללה, כאילו די
בזה כדי שהשומעים יחושו שמיפלצת
עומדת בפיתחם. האם מוצדק הדברז לא
ולא! או: האם ישנה זהות בדרכים,
בדיעות ובגישה לחיים בין ח׳ומייני ובין
לווינגר?
הבה נבדוק זאת: הרב לווינגר בשם
ישראל־רבתי, מהנילוס עד לפרת, מפר
סדר -מחזיק אדמות כבושות, ומחבל בכל
כוחו ביחסי אחווה, שיוויון ושלום בין
היהודים לערבים, ולהיפך .״איש זה ו חבורת
מרעיו עלול להמיט שואה על עמר/
קובע אבנרי.
ואם לעבור לאימאם איית־אלללה ח׳ו־מייני,
מחולל הפיכת העם אשר יכולה
להיחשב כיחידה במינה בהיסטוריה האנו שית
— איש זה, כל שהוא רוצה הוא
לשחרר את עמו מעול העריצות והערי־צים,
הנצלנות והנצלנים. הוא רצה להביא
לעמו את החופש ואת הזכות לחיים טו בים.
הוא לא רוצה לצאת למסעות כיבוש
בארצות השכנות. בצידקת דרכו של ח׳י־מייני
תומכים כארבעים מיליון איראנים;
אוהדים אותו מאות מיליונים של מוסל מים
ומתפעל ממנו העולם כולו.
וכאן הפארדוכס: אם הרב לווינגר הוא
כל כך חלש, למה הוא כל כך חזק ן
הרי הוא וחבורתו מצליחים להשפיע על
החלטות ממשלת־ישראל. ייתכן וזה תלוי
באופיה של החברה הישראלית, אשר
חבורות־שוליים מטילות את חיתתן עליה.
ג׳מאד מואסי, פרדים

״יקיר תל־אביב״ בטענה שהוא איננו ראוי
לכדו•
מה הטעם לשמור טינה לד״ר גולד־מן
בשל דעותיו והשקפותיו (הריאליות),
המשמשות לכאורה אמתלה להתנגדות זי,
כאשר מנהיגינו מהימין ומהשמאל מת קרבים
יותר ויותר לדרך מחשבתו, לדעו תיו
ולהשקפותיו?
• כל האמור דיו. מייותר לציין את
תרומתו של גולדמן להקמת בית התפוצות
בתל־אביב, כדי ־שהמתנגדים יודו ב טעותם.
משה
רובינשטיין, ירושלים

קן לציפור בין הדוניים
אי אפשר היה שלא להתמוגג מנחת
לשמע דבריו של סגן שר־הביטחון, מוטקה
ציפורי, בדבר הפשרות שיש לעשות בכל
חברה דמוקרטית בין הרצוי והמצוי, כמו
הפשרה המחייבת בנות חילוניות לשרת
יותר במילואים כדי לאפשר לבנות דתיות
להמשיך ולשמור על תומתן. מוטקה צי

הכבוד
יופי! בזכות זקיפות הקומה של מנחם
בגין, שסרב לנסוע לקמנדדייוויד, כדי לא
להשפיל את מעמדו של ראש־ממשלת־

פורי׳ ששמו הולך לפניו בתבונתו, התעלה
הפעם על עצמו.
על פי אותו היגיון משלמים השכירים
במדינה יותר מס מפני שהעצמאיים מש תמטים,
והדתיים זוכים ביותר שיכונים
מכיוון שאינם יכולים להתפלל תחת כיפת
השמיים. יחי הפשרה הקואליציונית הק דושה.
מידה
צביאדי, ירושלים

מאוזן :
ז) ג׳אנק; )5לבסוף ( 2מילים); )10
בהמה דקה ; )11 בוא מלמעלה למטה ; )13
מאור קטן ; )14 עליך לנסוע 15 במקום
ההוא ; )16 משוכה ! )18 הקלף הגבוה ביו תר!
)20 גוף; )21 קיבוץ בשומרון; )22
קריאת־יגון; )24 מסג׳; )25 אביון; )26
זאטוטה; )28 נווד )30 :בואו לכאן!;
)31 תנור; )32 חזרו; )34 מעד; )35 מלחין
רומנטי; )38 הגיעו; )39 יחידה בסולם־
הצלילים ; )41 מילת־שלילה ; )42 ללא ;
)43 כיסא־כבוד; )45 שורה עורפית; )47
קידומת שמשמעותה שלילה ; )48 בחן ; )50
עסק בכרייה ! )51 עליך לרשת 52 מקו לות
הגברים במקהלה; )54 בן־צבע; )57
יפעה )61 :מזל ; )62 לוח-עץ )64 :רחמנא
ליצלן (ר״ת — הפוך); )65 התרבו! )66
שאין נשמה באפו ; )67 מן ההורים ; )69
מחל על זכותך 70 קיבוץ במרכז הארץ ;
)72 נתיב; )74 תבואה; )75 מגופה; )77
ערימת־גרעינים )78 :רפואה ; )81 בחור
צעיר; )83 פלא )85 :מילת־ברירה; )86
פרח־נוי; )88 פקודה מפורשת; )89 הב הרות;
)91 פרש בלי ראש; )93 צאצאה;
)95 התפוז הוא פרי כזה )96 :משקה קל ;
)98 מילת־שלילה ; )100 קוסם ; )102 אם־

הפנינה ; )103 שייך ל ) 104 ; -חובב דיבור ;
)105 ציפור־קוטב.

ישראל, נוכח העולם כולו שמי שלא רוצה
להסב עם הצד השני לשולחן אחד —
זאת ישראל.
צבי שורי ,,ראשון־לציון

מאונך :

) 1נזף ; )2סוד ; )3לפני ש 4הבל ;
)6קידומת הולנדית ; )7לא־מתורבת ; )8
סופו של סוס; )9רווח גדול; ) 12 נרתיק
החרב ) 15 :טור חזיתי ; )16 קיבוץ בשפלת
החוף; ) 17 ניחוח; ) 19 הופעת יחיד)20 :
מחוספס; )21 סחורה; )23 בודקול; )24
בגד־שרד; )26 יחזור; )27 שקט!; )29
ראפיה; )30 ספר; )33 חכם; )34 גרם־
שמיים; )36 גשם יקל; )37 עליצות; )40
מונח בתורת החשמל ; )41 תבואה ; )4 4מב־שיר־עינויים
; )46 קריאת-יגון ; )47 ממהר ;
)49 הון יסודי )50 :ירק־גינה ; )53 סערה ;
)54 גג קטן; )55 ודי בלי סוף; )56 וזיר;
)58 נהר באפריקה ; )59 מתוח ; )60 צועק ;
)62 ידית ; )63 עליך לסחוב 66 נעימה ;
)68 מעלות ; )71 להקת בעלי־חיים ; )73
צנום )76 :ען ופט )77 :מלאך; )79 ריקוד
ישראלי; )80 רוח רעה )82 :אילן; )84
מידת יבש עתיקה; )85 נהרה; )87 מזמר
(הפוך) )90 :ארו דבש; )92 שדה קצור;
)94 תתערער ; )96 צהוב־ירקרק ; )97 עובד
בבית המרחץ ; )99 מעדנות ; )101 גינה ;
)102 מן השבטים ; )103 מינחה.

תרומתו של גולדמך
אינני מבין את המתנגדים בפועל וב כוח,
להעניק תואר יקיר תל־אביב לד״ר
נחום גולדמן, ואין בכוונתי להתפלמס אתם
בנושא זה. אך מכיוון שההתנגדות גרמה
לעיכוב — אני מקווה שיהיה זמני בלבד
— במימוש כוונתו הכנה של רז!ש עיריית
תל־אביב, שלמה להט, מן הראוי לציין
כמה עובדות, כדי להוכיח שהמניעים ל התנגדות
הם רוחב־לב, קינאה ושינאת־חינם.

האם רשימת האישים, שזכו מאז
קום המדינה להוקרה ולהנצחה על-ידי גו פים,
ערים ומוסדות שונים, אינה כוללת גם ולמדינתנו לעמנו שתרומתם כאלה
קטנה מזו של ד״ר גולדמן?
• כיצד נסביר לידידינו ולנוער את
הסתירה בין הכתוב באנציקלופדיות, בפ רט
בנזכלל, על פעלו של ד״ר גולדמן
במשך יובל שנים למען העם היהודי
והציונות, לבין הסירוב. להעניק לו תואר

מרדכי ציפורי גילה לנו את אמריקה:
חוק גיוס־בנות נחקק עוד בתקופת שילטון
מפא״י והיה שריר כימעט מאז קום
המדינה. ממשלת הליכוד רק דואגת ליי שם
את החוק ולבצע אותו. סוף־סוף אנחנו
יודעים לשם מה העלה העם את הליכוד
לשילטון: כדי לבצע את מדיניות ה מערך.
חיים
ברקאי, תל־אביב
סגן שר־הביטחון, מרדכי ציפורי, נזקק
לדיבורים על צדק אבסולוטי, כדי להסביר
מדוע הורה לעצור את אסיה חסון באש מת
עריקה טכנית משירות מילואים. מת ברר
לנו עכשיו, שהצדק האבסולוטי מתיר
לאזרח לא לשלם מיסיס, לעקוף מכונית
מימין, אם הוא ממהר הביתה, גם אם
הדבר גורם תאונה, ועוד עשרות דברים
אחרים, כלשון סגן השר הנ״ל.
מעניין מה חלקה של השקפה אווילית
ומרושעת זו בגרימת תאונות־דרכים בכלל
ועל־ידי קציני צה״ל בכירים בפרט. יש
לזכור גם, שקצינים מסוג זה יושבים ב-
בתי־דין צבאיים ומשמשים מדי פעם ב־קציני־שיפוט־מישמעתי.
מעניין לדעת ל כמה
מהם יש מושגי צדק אבסולוטי כמו
לטיפוס הזה שנשא דרגה של למעלה
מאלוף־מישנה.
מתברר גם, לפי דברי הי״ל, שצדק
לא־אבסולוטי, בחברה מתוקנת, פירושו
פשרות( .לא ידעתי שבית־המישפט הג בוה
לצדק הוא בית״המישפט הגבוה ל פשרה.
כלומר בג״ף במקום בג״ץ).
פשרות לפי ציפורי הן כנראה הטלת
עול בלתי־שווה על אנשים שווים. עד
(המשך בעמוד )8

העולם הזה 2166

פרס1ם דיר יעקכסו!

אס תסמוך השבוע על
האינטואיציה שלך, ולא
תהסס לקבל החלטות
חשובות במישור הכספי,
עומדיס לרשותך סיכויים
רביס לעשות
עיסקה מצויינת ולהבטיח
את עתידך לאורך
21 במ רס -
ימים. אם ההחלטה אינה
20 באפריל
בידך, הפעל את מלוא
השפעתך על בר הסח־בא,
והשתדל לשכנעו לקבל את עמדתך.

1110

נא, עוד שבוע מאומץ
שבזה. אבל אם את
עושה את בל המצווה
עלייך על־ידי ממונייך
או הבוטים שלך —
יבוא הפטדך (בזמן)
על שברך (ביוקרה ובהתקדמות)
אל תבזבז!
עד לשבוע הבא
1 21 נאפריל -
__)0נבמ אי
אתה חייב לקמץ בהוצאות
ובהחלטות. תקופה
מצויינת להגות תוכניות חדשות.

שוו

תבזבז יותר מכפי ש אתה
יכול להרשות
לעצמך. אורחים בלתי־צפויים
יפתיעו אותך.
אלה עשויים להיות בני
מישפחה שישהו בביתך
יותר מכפי שתרצה. יש
איום כלשהו בנזק לפרים
מסויים ברכושך
21ב מ אי -
20 ביוני
העלול לגרום לך צער.
משהו הקשור בביגוד
יגזול מזמנך וממחשבותיך. בסוף השבוע
תיתכן לך הפתעה הכרוכה בהימור. תצ טרך
להיות מעורב בתיכנון נסיעה של
מישהו מבני־מישפחתך או הקרובים אליך.
בת תאומים — לבשי בגדים חמים.

סאומיס

*0111
יויי ־
אם תשקיע את כל
המרץ שלך בעבודה, אז
אולי תצליח בעבודתך,
אך תיכשל בדברים
אחרים. חלק את תשו-
מת-ליבך בצורה הוגנת 1 בין הקאריירה ובין ה1110
אנשים
הקרובים אליך,
21 ביוני -
מפני שבקרוב תצטרך
20 ביולי
את עזרתם ואת עידודם.
יריבים, עליהם
תשפיע במעשה מטויים — יתייחסו אליך
בחוטר אהדה, אבל ברטפקט• בת קשת
— את נמצאת על הדרך הנבונה. אם
תמשיכו בדרך זו, בי אז קופידון יעזור
לך להגיע לליבו. בלי הרבה בחיק הטבע.

הימים הקרובים יתנו
לך אפשרות נדירה ל התקדם
מבחינה מיקצו־עית,
חברתית וכספית
גס יחד. ימי אמצע השבוע
יזמנו לך סיכויים
רבים ליזום מיפנה חיובי
גם במישור המישפחתי,
ואס תחמיץ את ההזדמנות,
תעשה בכך עוול
גדול לנפשות הקרובות
אליך והדואגות לך.

בדאי שתרבה קצת
יותר לעסוק בספורט,
ושתפסיק להתהולל בלילות.
אתה מפזר את
מאמציך ליותר מדי
שטחים במקום להתרכז
במה שחשוב לך
באמת. קרוב מישפחה 011111 חגורם לך לדאגה מזה
§ ! זמן רב יפסיק להדאיג
אותך. אתה עלול להסתכסך
עם אדם שתוכניותיו שונות משלך.

מכחכים

המזלות דווקא לא חיוביים, אבל כוחותיך
האישיים בה עצומים, בגלל צירופם של
שתי פלאנטות שחוטות
עליך, שאם תתאמץ
ותשקיף על העבר ועל
העתיד בעין רגועה,
תתגבר על בל מיכ-
שול. אל תאמיני לו :
הוא התכוון למשהו
אחר לגמרי, ואת למשהו
אחר לגמרי. כסף
בא — ואתה מפסיד

(המשך מעמוד )6
הנה התברר שסגן שר־הביטחון הוא רשע,
אבל הוא אמר גם, על פי עדותו של כתב
הטלוויזיה, שאסיה חסון וענת פוקס י ,דינה
גל־עד עשו את השערורייה מטעמים
פוליטיים. פיטפוט כזה, מפי אדם שהוא
וחבריו הכריזו, למעשה, בעצם הצבעתם
בעד התיקון הנתעב הידוע, המרחיב את
מעגל המשתמטות, שבנות המשרתות ב־צה״ל
הן זונות ומופקרות, מעיד על אום*

מאזניים

אותו

שוב,

בגלל

שגיאה

טיפשית.

עקת

דווקא משום שאת חופשייה בהשקפתך,
ובלתי״קשורה במעשייך, קל מאד לתפוס
אותך במלכודת או לחייב
אותך לעשות מה
שאינך רוצה. זה מביא,
אומנם, לאוזלת״יד ול-
אפס־מעשה מצידך —
אבל מי רוצה בבל הצרות
הללו ן לבן מוטב
שתחשבי יחד איתו מה
אתם רוצים באמת, מ}
2בנוב מב ר -
20בדצמבר
תוך ויתור הדדי או
הסכמה הדדית. דברים
ברורים יחסכו לכם צרות• עסקו בספורט.

ן ןן שח

יוסוף שאהין
סנסציה — לפחות לישראלים המש תתפים
בפסטיבל הסרטים בברלין —
עורר הסרט המצרי אלכסנדריה —
מדוע? של הבמאי יוסוף שאהין, ה־

רו שהוא גם שוטה. שמו צריך להיות
אוויל מרודך ציפורי ולא מרדכי ציפורי.
(מרדכי הפרסי היה חכם דווקא).
זה לא בריא למדינה שיש לה סגן שר־ביטחון
שוטה.
אדיר פיכישגיץ, תל־אביב

המצב מעורפל ביותר, אל תמשיך לגשש
באפילה — אלא דרוש הסברים, ותבע ביצוע
החלטות שיעזרו
לך ולסובבים אותך
לצאת מן הסבך. אם
אתה ממונה על אחרים
— מוטב שהשבוע תהיה
פחות קשוח, ויותר נוח,
גם צעד מסוג זה יגרום
לתזוזה מועילה ל21
בדצמ בר •
עניינך. בת דלי —
19 בינו אר
הזנחת לאחרונה את נושא
הופעתך. את ודאי
אינך יודעת, שהופעתך החיצונית היא כר־טים־הביקור
שלך. אם את יפה, נצלי זאת !

מחיר הלהקה
ב־ 8בפברואר חזרתי מהעבודה בשעה
תשע בערב. אני גר בנווה־שאנן, במרחק
של כ־ 200 מטר מהטכניון, בקו אווירי.
כאשר נכנסתי הביתה, אשתי שאלה או תי
אם אני מרגיש ריח חזק של שריפה.
עניתי בחיוב. חיפשנו ולא יכולנו לגלות
את מקוד הריח. רק בשעה שש בבוקר,
עם שמיעת החדשות, נודע לי שבניין
צ׳רצ׳יל בטכניון עולה בלהבות והנזק מס תכם
במיליוני לירות.
רצוני לשאול: איך קרה שגילו את
השריפה רק בשעה ארבע לפנות בוקר,
אם יש שמירה בטכניון במשך כל ה לילה?
היכן היו השומרים ל לפי דעתי,
אילו היו מגלים את השריפה בזמן היו
יכולים לחסוך מיליוני לירות.
אכרהם כספיו, נווה־שאנן, חיפה

כתבת הרבה השבוע במיסגרת עבודתך.
אך למרות ששורה עליך המוזה וחיית
מעדיף לנצל זאת לכתיבה
לשמה, אתה מוצא
את עצמך שנון, עם
נטייה ביקורתית חריפה,
הכותב ומדבר קצרות
ישר לעניין. אל
דאגה, תרגיש עוד השבוע
בתמורה שתחול
בגישתך לחברה הסו20
בינו א ר -
18 בפברואר
בבת אותך. נוחו קצת.

שירותים לגוער
שמעתי בעניין

שמישרד־החינור

החברה היהודיה ש ל עראפאת

לאחר הפסקה ממושכת, חזרת להיות עצמך.
נצל את השלווה
היחסית ממנה אתה
נהנה כדי לקדם את
מעמדך בעבודה לשפר
את היחסים במישפחה.
פקח עין על שותפיך
ועל הכפופים לך ואל
תתרשם מדברי חנופה.
בת קשת — אם תניחי
,ו.וו 1ע ^
לו לרכב עלייך — תגרמי
רק סבל לעצמך.

הרחב ותהא זו נחמתנו ונדע שלא תמיד
עוזר טיוח עובדות!
מסיבות מובנות — סכנה של פיטורים
ללא פיצויים, אחרי עשרות שנות עבודה
והפסד בריאות — לא אוכל לחתום בשמי.
אשת פועל במיפעל, תל-אביב

לא לטייח עובדות!

יהירותך הטבעית, הכרוכה בחוסר־ביטחון
משווע, תוריד אותך שאולה, אס לא תדעי
לרסן את שניהם ולהו>

סיף
להם מידה אמיצה
של חוש־הומור, שהוא
אחת מתכונותיו היפות
ביותר. זה לא שהוא
לא רוצה או תו: זח ש הוא
בטוח שאת לא רוצה
אותו. אז — קדימה
! גלי לו את האמת.
__ כוח־ההרתעה של מתנגד
חזק עשוי לבלום
את התקדמותך. בן דגים — היזהר מתרופות
לא־מוכרות. תפוס שלווה השבוע.

אני מתייחסת למאמר החשוב שפירסמתם
בעיתונכם (העולם הזה )2162 בנושא ״סרטן
באוויר״ ,על הסיכונים לבריאות הפועלים
העובדים בבית־החרושת ישאסבסנו ב שדיה.
סוף־סוף
היה למישהו האומץ לגלות
מקצת מהמתרחש בבית־חרושת זה, אשר
רבים מהעובדים בו סבלו וסובלים עד היום
מבעיות בריאותיות, ביניהם גם בעלי, שעו בד
שנים רבות בבית־החרושת. מפליאה
העובדה שלא טרחתם לגלות בכתבתכם
את חלקו במחדלים אלה של מנהלו הקודם
של בית־החרושת, בן־עמי פרידריך, ש פרש
מהנהלת בית־החרושת בצינעה מרו בה
כל כך, אחרי 20 שנות עבודה. מדוע
לא תגלו אתם לציבור את מחדליו ומה
הסיבה הנסתרת והאמיתית לעזיבתו ה-
פיתאומית והשקטה כל-כך? ידע הציבור

מטיף להבנה, לסובלנות ולדו־קיום ב שלום.
בסרט העשוי היטב והמרשים
מופיעה כגיבורה ראשית נערה יהודיה
מקסימה ואינטליגנטית, המתאהבת ב מוסלמי
ומצפה ממנו לתינוק.
המחבר והבמאי שאהין סיפר לי, כי
הקופרודוקציה האלג׳ירית־מצרית שלו
לא עברה עדיין את הצנזורה המצרית,
אבל הוא סומך על תמיכת העיתונות
הבינלאומית כדי לקבל את אישור ה צנזורה.
הסורים לא היו נלהבים במ-
ייוחד מהעובדה שאביה של הנערה ה יהודיה,
יהודי מצרי חכם, מדבר נגד
הטירור משני הצדדים. הוא לוקח את
בתו לחיפה, כשהגנראל רומל נכנס ל אלכסנדריה
בשנת . 1942
״ומה בקשר לאש״ף?״ שאלתיו. מס תבר
כי יאסר עראפאת ואנשיו ראו
את הסרט ואהבו אותו. בסופו של דבר
היתה גם לעראפאת נערה יהודיה כמו
לשאהין עצמו, בעת לימודיו בפסדנה,
קליפורניה, שם למד את אמנות ה קולנוע.
שאהין — אופטימיסט קיצוני
וחבר במיפלגה פרוגרסיבית, סבור כי
שלום פרוגרסיבי בין ישראל ומצריים
אפשרי ...אם הלאומנים משני הצדדים
ינטשו את הסיסמות המיושנות שלהם
של איבה ושנאה.

יוסף שריק,

ברלין המערבית

מתכונן להנהיג יום לימודים ארוך בבתי-
הספר ואני מברך את שר־החינוך על החל טה
זו. ידוע שתוכנית זו מהווה נטל כספי
על מישרד־החינוך, הסובל מחוסר תקציב.
ונראה לי שיש פתרון פשוט והגיוני ל בעיה
זו: למה לא לגייס את כל הבנות
המצהירות שהן דתיות, לשירות לאומי
לתקופה של שנתיים מינימום, במיסגרת
מישרד־החינוך, למתן שירותים לנוער י
לדעתי, וסבורני כי גם לדעת רוב אזרחי
ישראל, לא תהיה זו בושה או פגיעה
במעמד הבחורה המסורתית, לעזור לחינוך
הנוער בארץ.
רדף חלינגר, תל־אביב

עברי, דבר עברית !

על מישרד-החוץ מוטל התפקיד להורות
לכל מייצגי ממשלת־ישראל, להרצות ול השמיע
את הצהרותיהם הגורליות והפומ-
ביות בכל רחבי תבל בעברית צחה, ש-
תתורגם ביד מתורגמנים מוסמכים לשפות
הרצויות. דבר זה נהוג אצל הסינים, הא מריקאים,
הצרפתים ואצל רבים אחרים.
כך אפשר למנוע עגמת־נפש ואי־בהירות,
כפי שקרה לשר־החוץ משה דיין, כשדיבר
על עניין ההכרה באש״ף, באס המתורגמן
יטעה וישבש את דבריו, יוכל המצהיר-
הבכיר לצאת בכבוד מהעניין, והאשמה
תופנה אל,המתורגמן.
שמואל איילון, תל־אביב

משווייץ — באהבה

לכל המרחפים למיניהם ולאלה שבת־היענה
היא העוף האהוב עליהם: עיון חוזר
באמנה הפלסטינית יכול אולי לעזור ב־מיקצת.
אש״ף תובע מדינה פלסטינית-
חילונית־דמוקרטית בכל שטח פלסטין. זכות
השתתפות בפרוייקט ליהודים ז בוודאי.
לכל אותם שהגיעו לארץ לפני 1917 ול יוצא,
חלציהם. זו המטרה, את האמצעים
להשגתה אנו חשים היטב על בשרנו יום־
יום.
דן יהב, ישראל אהרונוב, דני לווינסון
(מדור מיכוזבים, העולם הזה ,)2162 אתם
לא מבינים שזו מילחמה ל כמה פצצות
וקאטיושות עוד צריכות להתפוצץ עד ש תתפסו
את העובדה הפשוטה הזו?
!דגי ג ל די, ברן, שווייץ

העולם הזה 2166

את הדיאו

להיות יחד.
זו חדש לא
:הובעל שניכם.
* ־ תנו לגופבם
דש .״לה ולי^־שמור על רעננות
$ריח נעים ואחיד בכל שעות היום.
* בכ#עילות, בכל תנועה.
״ א!ן ₪י |3ון וגם דיאודורנט

10*610

אוי*רי

העולם הזה 2166

בזכות ג׳ו מק־קארחי
מימין ומשמאל וגם מהאמצע, מתנפלים על הסינא-
טור ג׳ו מק־קארתי. הוא מואשם באולמרטיזם. צר לי
מאוד, אך הוא לא היה אולמרט, גם לא אולמרטיסט.
ולא שאני חסיד שלו או של דיעותיו או מיפלגותיו
בעבר. אבל אין מה לעשות: האיש לא היה מה שאומרים
נגדו.
היו בסינאט האמריקאי אולמרטיסטים, גם ממיפלג־תו:
אותם שעסקו בציד״מכשפות פרטי. אותם שראו
את עיקבות הפשע המאורגן בכל מקום. אותם שראו
פושעים וגנבים בכל מקום. אולי שכחו הטוענים כנגד
הסינאטור מק״קארתי, שאולמרט עוסק בהשמצת אזרחים
על רקע פלילי, מבלי שתהיה להם היכולת להתגונן,
אבל מק-קארתי לא נלחם בפשע המאורגן• הוא
נלחם באוייביה של אמריקה.
היו באמריקה בוגדים קומוניסטים.
אילמלא זעק וחזר וזעק ג׳ו מק״קארתי שיש באמרי קה
קשר קומוניסטי, היו השילטונות עד היום מטייחים
עובדה מרה זו. אילמלא חזר והתריע, לא היו חוקרים
את הבוגדים הקומוניסטים.
לקומוניסטים לא היתה כל שייכות לפשע. הפשע
שלהם היה אידיאולוגי. יכול להיות ששיטותיו של
מק״קארתי לא היו אסתטיות. השאלה היא מה יכול
סינאטור אחראי אחד לעשות כדי להזעיק נגד הסכנה
הקומוניסטית ז מה הוא יכול לעשות כאשר הוא יודע

אילו היתה נעשית חקירה והיה מסתבר שג׳ו מק-
קארתי לא צדק, אז ורק אז אפשר היה לצאת נגדו.
מאחר שהדבר לא נעשה ניזקירתו של מק-קארתי נגד
הבוגדים הקומוניסטים, שאיימו על ביטחונה של אמריקה,
הופסקה באמצע, הרי שבין האפשרות שג׳ו מק-
קארתי יהיה זך כסבון והאפשרות שהקומוניזם ישתולל,
יש רק אפשרות שלישית: חקירה. אז אנא, בבקשה :
הפסיקו עם ג׳ו מק-קארתי ותיפנו אל הסכנה הקומוניסטית.
הרשימה
הנ״ל נכתבה בהשראתו של עמוס קינן.
תודה לו על שפקח את עיני לראות את האמת שבמק־קארתיזם.

מ ק ־ קארתי

שוש^ חשססחזח
זעקי, ארץ אהובה
שלום לך ארצי היקרה, שלום לך מדינה, ארץ אכזבה.
רבות
כבר שאלתי את השאלה: למה זה כך! למה
אני, בגיל , 21 סטודנטית, בת לדור העתיד, מתחבטת
בבעייה: מה אני עושה כאן, ארץ יקרה ן
אט אט טופחת המציאות על פני. בהתחלה מתעלמים.
אבל אחר-כך הדבר חותך כסכין בבשר החי. בני-
ברק: ריכוז של קדושה, תככים וחורשי-מזימות, דתיים
יראי-שמיים. ואנו — מיעוט של חילונים, רשעים, עובדי-
אלילים. ובאמת: רשעים אנו וגם טיפשים.
בחור דתי נולד עם כפית כסף בפיו: לומד בישיבה
וגם אחר־כך הוא נשאר בחממה, מתעטף ומסתתר
מהעולם בבגדיו השחורים. אין לו חובות של צבא,
מילואים ופרנסה. וכי מדוע שיהיו לו ן כי הרי אנו,
הבנות הרשעות, חבר של פרוצות, משרתות בצבא וחיות

על חומר מחשיד המונח בארכיוני האף־בי־איי, כאבן
שאין לה הופכין. אם ישחק את המישחק לפי הכללים
הג׳נטלמנים, הוא ישחק לידיהם של המשתיקים למיניהם.
ומשתיקים יש למכביר, בכל האירגונים והמיקצו-
עות. זאת מפני שבקומוניזם האמריקאי, כמו כל התנועות
הקומוניסטיות בעולם, יש משהו שנדבק באנשים
יפים ונוצצים מכל החוגים, החל מבמאי הוליווד וכלה
בגנרלים של הפנטאגון.
מי שאינו סובל את שיטותיו של ג׳ו מק-קארתי,
מוטב שידרוש חקירה פדראלית בהאשמותיו. כי מי
שטוען כי מק-קארתי ניצל את מעמדו להטלת בוץ
באנשים חפים מפשע, היה צריך לקום ולדרוש מהנשיא,
מהסינאט, מהאף־בי-איי, ובעיקר מעצמו, שחקירה תהיה.

חיי זימה. בחור חילוני המשרת בצבא מגיע לחופשה
אחת לחודש ושמח בסוף שבוע קצרצר. ואותו צדיק
צעיר, ירא-שמיים, יושב עם אביו ומורו ועשרים ושניים
אחיו ואחיותיו על צלחת הצ׳ולנט.
וכשהוא נישא — מה הבעיה ז דירה ז אין כל בעיה.
שב חביבי, תמשיך ללמוד. הרבי יסדר דירה בקריית-
הרצוג והקיצבה תגיע גם תגיע. אבל אני, ארץ יקרה,
כשאני עומדת להינשא, לי אף אחד לא דואג. גם אני
רוצה דירה. לא, לא פנטהאוז בצפון העיר. רוצה דירה
קטנה עם מירפסת והול. נכון, לא ביקשתי מתנה. אבל
אולי תושיטי לי מעט עזרה. מה התשובה 5אהה...
גורלי הוא הבעיה שלי.
צמרת־העם, השילטון, בית-המחוקקים — כילדה
ראיתי בהם צוות של טהורים עילאיים. נכון, הם רק
בני״אדם. אולם הזעם גואה וצובט את הלב. איך אתם

הודה בכר, חל־אב׳ב

מעזים להגיד לי מה לעשות ז אדם שגנב בחו״ל ומצא
כאן מיסתור, חבורה של עריקים ומשתמטים, מדוע
שאתם תחליטו בשבילי ן באיזו זכות ! יש לי דבר
או שניים אליכם: רדו אלינו, השפילו עיניכם אלינו,
הצעירים. מי כמונו ממלא את החובות 1מי כמונו דור
שנאבק, נאבק על דירה, נאבק על מיחיה. אומנם לא
סללנו כבישים, גם לא ייבשנו ביצות. אבל אז היתה
האחווה ערך עליון.
בואי אלינו הנהגה נכבדה ואז אולי תבינו מדוע כה
גדולה הירידה. מדוע הפכנו ״נפולת של נמושות״ י
האידיאלים אינם שייכים רק לדורכם. היו גם לנו. אולם
אתם את שלכם שכחתם ואת שלנו הרסתם קודם
שצמחו. לא טוב לנו בך, ארץ יקרה. לא ביקשנו חיים
של זהב, חלב ודבש. רצינו רק אוזן קשבת, מעט עזרה
ושיוויון. זה נשמע כה נאיבי וטיפשי, אבל זה המצב
ומקור כל הצרות.
רבה היא האכזבה ורב עוד יותר הכאב. השיאי לנו
עצה, העלי ארוכה, כי קצרה מאד השעה.

ואילנה זבצקי, בו־־ס־ק

שחס ״ חשנםד״זה
על האמנות והביקורת
רשימה זו היא פנייה מהלב אל אלפי
הצופים באמנות ואל אמנים צעירים החוששים
לעורם. ומנסים לחשוב דרך מוחות
לא להם, ובזה חוטאים לאמנותס.

בגיליון העולם הזה ( )2159 מצוטט ה״אני מאמין״
של מבקר האמנות אמנון ברזל .״אני מאמין״ זה,
האופייני למבקרי-אמנות רבים ולתיאורטיקנים רבים
בני זמננו, הביא אותי לתגובה זו.
בין השאר נאמר באותו מאמר :״הערך של המלאכה
— ידיעת הטכניקה של הציור, עשיית קו יפה או
הטעם בבחירת צבעים — הולך ומאבד את חשיבותו
(בעיני מי המוח מעניין יותר. כל אדם הוא אמן
ברגע שהוא מצהיר על עצמו שהוא כזה ופועל כאמן.״
ועוד :״אמנות משקפת את החברה ; היא ראי
למציאות. ומאחר שהמציאות משתנה תמיד, האמנות
משתנה איתה. לא רק הסימון האמנותי, אלא גם
הכלים האמנותיים. במקום אותו צבע שמן שהוא
החומר המסורתי באמנות, אפשר להשתמש בכל חומר
המצוי בהישג ידו של האמן ~ מצמיג או מיספר של
מכונית ועד כבשים״.
מר ברזל שוכח כמה נתונים עובדתיים: ראשית —
הדברים המשתנים באופן ממשי במציאות, מדי יום
ובטור גיאומטרי עולה, הם המדע והטכנולוגיה, מחקר
החלל והרפואה, אמנות הלחימה האיסטרטגית והמחשבים.
דבר אחד ויחיד לא השתנה: האורגניזם האנושי.
אמן מפתח את אישיותו בעיקר על פי נתוני הסביבה
האישיים ולא רק על פי הטכנולוגיה המתקדמת. חום,
פחדים, רוך, שינאה, אהבה ורומנטיקה — אלה הם
דברים הקיימים גם במרכז החלל ביוסטון, אצל בכירי
המדענים וגם בליבו של אמנון ברזל.
במאה הנוכחית כשרוב סיפרי המדע הבידיוני
והעתידני מספידים מראש את האדם הקטן הנעלם
והולך אל מול פילאי המדע, משתוקקת התיאוריה
העכשווית ליטול מהאמן גם את הזכות לבחירת דרך
הביטוי האישי והריגשי, הראשוני והאמיתי ביותר,
ולדחוס אותו לתוך שטאנץ לאותה חשיבה מרובעת

המאפיינת את דרכי ״החשיבה האמנותית״ .חשיבה
אמנותית זו יזומה וכפויה על־ידי מבקרים, עוצרי מוזי אונים
ותיאורטיקנים, שביטויים האישי מסתפק בהמצאת
חוקים לאמנות.
אינני שולל שום דרך וכיוון באמנות. אני שולל את
השוללים ואת כותבי ״החוקים״ .החוק הראשון לגבי
הוא שאין חוקים באמנות. הדבר היחידי שעומד לביקו רת
הוא האיכות. ה״מה״ אינו משנה, אלא ה״איך״.
אפשר לעסוק באמנות מושגית, אמנות גוף, אמנות
האדמה או אמנות פיגורטיבית. הקריטריון היחידי לגבי
הינו האיכות, שהפכה מילה כה נשכחת בדיאלוגים של
האמנות בת־זמננו. גם המילה ״יפה״ איבדה את משמעותה
האמיתית והעמוקה והפכה מושג מקביל להתייחסות
טיפשית ולא רצינית במושגי האמנות של היום.
לדעתי, יצירת אמנות שאיננה עומדת בזכות עצמה ללא
התיאוריה שלצידה, אינה מצדיקה את קיומה הוויזואלי.
יצירת אמנות העומדת בזכות עצמה ללא התיאוריה,
אינה זקוקה לשכזו.
וזאת בניגוד לאמנון ברזל הטוען ״הבחירה של האמן
זוהי האמנות שלו ולבחירה הזו צריכה להתלוות תיאוריה.
מדוע תיאוריה ן מפני שליצירת האמנות אנחנו
לא באים עם העין בלבד, אלא עם כל מה שאנחנו יודעים
על האמנות, על האמן, על החברה. הידע קובע
את השיפוט.״
כל עוד מהות היצירה הינה ויזואלית, אין לדעתי
מקום לתיאוריה כחלק אינטגרלי מהיצירה, ואין בידי
הנתונים על מוצא האמן, חברתו, קרובי מישפחתו ומח לות
ילדותו לשנות את איכות היצירה• קיימות
שפות שונות באמנות וכמו בשפות המדוברות זקוקים אנו
לאל״ף־בית כדי לדעת לקרוא חיבור.
יש בידי המבקרים לחנך וללמד קהל להבין ולאהוב
יצירות עכשוויות בעלות איכות. זהו תפקידם החשוב של
המבקרים. ביקורת האיכות שלהם חינה מישנית מאחר
שהיא אישית יותר ואינה יכולה לענות על קריטריונים
קבועים מראש. לדעתי, אסור לתת בידי המבקרים,
היוזמים והתיאורטיקנים את עש הביקורת ועליהם לפסול
את עצמם מלשמש כמבקרי איכות באמנות, מאחר

שהם רחוקים ביותר מאובייקטיביות, כמו ששופט יפסול
את עצמו מלשפוט פושע אשר רצח את הקרוב לו
ביותר.
ולבסוף: אל להם לקהל ולאמן הצעיר להרים את
עיניהם מהתבוננות או מהיצירה למשמע בת״הקול
המפוקפקת היוצאת ומכריזה ״כזה וכזה באמנות בת
זמננו ראה וקדש ! ״

אבינועםקוסובסק תל־אביב
* אבינועם קוסובסקי הוא מורה במכון אבני לאמנות
בתל־אביב.

! 2מגהצים • 100 מחשב• בים מ תו ת
50 זוגות אוזניות סטריאופוניות
ב מ סג רתהמבצע הנערך בין ה־ 20.2.79ל , 30.4.79-ת ת קיי ם כל
שבוע הגרלה בין קוני מוצרי ייתדידאויי שלהלן:

או ו> 1ז 81ז

מזגני אוידי ממנות
!1מ!״(עם אחריותייתדיראך)
(עאחריותייתדידאך)
וריאוהמשווקים ע ..תדיראך
המבצע נערך בחסות ובפיקוח המכון
למקחרהוגן.מד• שב 1ע יוגרלו 50
פרסים בין קוניהמוצרים שלעיל־סך
הכל 500 פרסים ב־סו הגרלות .

פרטים בתקנון המבצע אותו ניתן להשיג בחנויות
למוצרי חשמל ובסניפי ייתדיראך ברחבי הארק.

אולם 9ד״
תצ״ג את

אולם• פרי, צולוף כדורסל הנוהג בעצמו במכונית ״רנויי והיודע להעריך מכונית עולה
מהי א -מציג א ת מכונית שנות ה־ ,80 הכובשת במערה א ת אליפות אירופה -דנו .18
על סף שנות ה 8 0״ רנו־ עשתה
זאת שוב. עיצוב חדי ש ותבנו! הנדסי
מהפכני. ביצועים מבריקים זחסכוניות
מירבית -מכונית המרשימה ביופיה
ובתכונותיה.

ראי חיצוני מבפנים • חמום ואוורור
יעילים • מגבים עם 2מהירויות •
תאורה לקריאת מפות בנסיעה• נעילת
ד ל תו תאלקט רו מ גנ טיו ת
חסכון 15ק־־מ לליטר • הנעה קדמית לניצול
מירבי של כת המנוע • 4או 5הילוכים
• שנה אחריות ללא הגבלת ק־מ •
מוגנת בפני החלדה.

שעון זמן קוורץ
סופר־מודרנית •

• מערכת שעמים
חלונות צבעוניים •

8דגמים לבחירתך
עם מנוע 1400 בז״כן * 16501 תייק
4צוו 5הילוכים צוו אוטומטית,
בוא וראה אותה באורם, התצוגה שד ״רנד
ושיהיה לךב מזל -רגו ח־י ־ .18

בטיחות

נ 1ח י 1ת

אולם י־ 2 ,1 0נוטר

מושבים אורטופדיים אינטגרליים •
ריפוד עשיר • תא נוסעים מרווח •
חלונות חשמליים • בלמי כת • כוון

טבעת מגן היקפית לבטחון • צמיגים
דדי אל״ ם • מערכת מעצורים כפולה
• בלמי דיסק כת • הנעה קדמית
ליציבות בסיבוב • מפשיר אדים
בחרון האחורי • מערכת אתראה
ויזואלית • חגורות בטיחות אוטומטיות
• מגבים לפנסים הקדמיים.
יופי

עיצוב ־משגע״ מודרני קלאסי״צבעים
מרהיבי עין • גלגלים ספורטיביים •

תו 0ז 1ש ₪ /

בני >111171 קרסו״
תל-אביב: רחוב ריב״ל ; 22-26 טל ; 33241 .ירושלים: מוסך ״לב-מנוע״ איזור תעשיה תלפיות טל 713377 .חיפה״ :רכב חיפה״ ,יפו 32 טל. 510296 .״מוסך רנו אמין׳׳ ,טל .720579 .מוסך
״אוטוטסט״ .טל .726234 .מוסך ״רבו תלפיות״ חית שמן, טל .668977 .אשקלון: מוסך פאר, מרכז מסחרי אפרידר, טל .22743 .אשדוד: מוסך ״רנו צמרת״ ,טל .21713 .באר טוביה: מוסך
״עומר״ אזור התעשיה. טל .81951 .באר שבע: עמיגלבע״מ, החלוץ 124 טל .74533 .חדרה: מוסך ״רנו קליין״ ,טל .31693 .נס ציונה: מוסר ״רנו שי״ טל .75401 .נתניה: מוסך א.א. רנו
נתניה בע״מ קרית אליעזר טל .053-23037 .נצרת: מוסר״אדנאן״ ,אזור התעשיה נצרת, טל .56861 .טבריה: מפעלי עמק הירדז, צמח טל 50309 .קרית שמונה: מוטך הגליל העליון, טל.
40713 רמת גן: רנו ר״ג,קיבל. ז׳בוטינסקי , 111 טל 798474 .ראשון לציון: ברניצקי, הרצל , 52 טל .941008 .רחובות: מוסך ״רנו אלקטרו״ ,טל 51308 .בני ברק: מוסך רייך, טל׳ 783245

ח״ם תנוד(מעו!1אד,
עס השו נורג<
נווש בסון השנה -
ה1ואב 0ווו ה־רושת
נטוש בגלוא עוצמתו

היה ה מפכד הבא?
מ כל שאי אפשר לדלג ־על מפכ״ל
^ /י • אחד, שכן אז דדינו יודעים בדיוק
את מי אנחנו רוצים,״ אמר לפני כמד.
ימים שר־הפנים, הממונה על המישטרה,
הד״ר יוסף בורג, באחת ההתייעצויות ב־מישרדו,
שבמיסגרתה דנו בשאלה המעסי קה
עתה את המישטרה ואת מישרד־הפנים:
מי יהיה המפכ״ל הבא?
לבורג ולקציני המישטרה הבכירים ברור
כבר היום מי יהיה המפכ״ל שאחרי ה־מפכ״ל
הבא, אבל אין הם יודעים מי
יהיה המפכ״ל הבא.
במישטרה נוצר עתה מצב עדין ומסו בך.
איש אינו יכול להצביע על כיש לונות
של המפכ״ל הנוכחי, רב־ניצב חיים
תבורי. הוא קיבל לידיו מישטרה הרוסה
וסגל פיקוד מסוכסך ומוסת. קודמו בתפ קיד,
שאול רוזוליו, יצר כיתות וקבוצות,
שלחמו זו בזו בתוך המטה־הארצי. וכך,
כל הזמן שהיה צריך להיות מוקדש ללחי מה
בפשע הוקדש למילחמות של קצי נים,
אלה באלה. רוזוליו התפוטר מהמיש־טרה
בתקופה שבה החלו לגלות כי יש
פשע מאורגן בישראל והוויכוח הפנים-
מישטרתי נסב על השאלה איך להגדיר
את הפשע המאורגן והאם לקרוא לילד
בשמו.
שלושה חודשים לאחר שתבורי קיבל
את הפיקוד על המישטרה, בדצמבר , 1976
הוקמה ועדת בוכנר המפורסמת, שהיתה
צריכה לקבוע אם יש או אין פשע מאורגן.
אחרי עוד כמה חודשים הוקמה ועדת
שימרון, המפורסמת עוד יותר, שקבעה כי
יש פשע מאורגן והציעה דרכים כדי להי לחם

תבורי הפך להיות מפכ״ל של ועדות,
שחי בציפיה למסקנותיהן. רק באחרונה
נתן השר יוסף בורג את התשובה הארו כה
ביותר בהיסטוריה של הכנסת לשאיל תה.
היתד, זו שאילתה של ח״כ גידעון
האוזנר — האם יושמו מסקנות ועדת
שימתן. בורג ענה תשובה המשתרעת על
פני שמונה עמודים, לפיה כל המסקנות,
חסר שתיים, יושמו על־ידי המישטרה.
מלבד מיכשלת הוועדות בתקופת תמרי,
נראה כי היו למפכ״ל גם כמה הישגים
נאים. רק בשבוע שעבר פורסמה סטטיס טיקת
הפשע לחודש ינואר 1979 ונראה כי
לראשונה מזה שנים רבות חלה ירידה,
קטנה אמנם, באחוז הפשיעה, לעומת אותו
החודש בשנה שעברה. הירידה אמנם מ מ עט
בלתי־משמעותית, אולם המישטרה רו אה
הישג בכך שהעלייה בפשע נבלמה.
לתבורי היה הישג נוסף: הספ״כ, סגל
הפיקוד הכללי, שהוא המפכ״ל של המיש־טרה,
חדל להיות זירת התגוששות בין
קצינים בכירים לבין עצמם. בתקופת רו־זוליו
היה צריך כל קצין בכיר להפעיל

מודיעין שלם, כדי לדעת לאיזה קבוצה
משתייך קצין בכיר זה או אחר, ומתי
מתכננת קבוצת קצינים אחת להלום בקבו צה
היריבה. רבים מהקצינים הבכירים לא
דיברו זה עם זה, ורבים עוד יותר חבטו
זה בזה. המצב הגיע לידי כך, שאיש ב מטה
הארצי כימעט שלא עבד והכל היו
עסוקים במילחמות הפנימיות. תבורי הצ ליח
להרגיע את הרוחות ולבנות סגל פי קוד
בכיר שבו היחסים קורקטיים, ואפילו
טובים. המילחמה הפנימית הסתיימה.

אלופי ם
ושופט עליון
ולס למרות כל אלה, על תבורי
\ 1ללכת. הוא יאלץ לעזוב את תפ קידו
בסוף השנה, בתום שלוש שנים לכהו נתו,
למרות שהיה רוצה להמשיך שנה
נוספת. שר־הפנים החליט כי העיתונות
והציבור רוצים את ראשו של תבורי.
הפירסומים נגד המישטרה ושורה של הוד
פטרויות של קצינים בדרגות בינוניות,
שהוצגו בקצינים בכירים, יצרו בממשלה
את הרושם כי תבורי נכשל.
בורג רוצה להציג בפני הציבור שינוי
של ממש, והשינוי הראוותני ביותר הוא
החלפת המפכ״ל. לכן מעוניין בורג להביא

אל המפכ״לות איש מבחוץ, שלא מתוך
המישטו־ה, ולהציג אותו כמי שיפתח עידן
חדש בתוך המישטרה ויחסל את הפשע
המאורגן.
בשבועות האחרונים מסתובב בורג ב־מיזנון
הכנסת ופונה אל אישים רבים ב שאלה
:״את מי הייתי מציע כמפכ״ל הבא
של המישטרה?״ התשובות שאותן קיבל
היו רבות ומגוונות, רובן כוונו לשאלה
שלא נשאלה: את מי אסור למנות כמפכ״ל
המישטרה. אולם בורג החל כבר במגעים
של ממש עם שורה של אישים, מגעי־גי־שוש
בינתיים, כדי לברר אם יהיו מו כנים
לקבל על עצמם את התפקיד הקשה.
לאחר שנפטר מי שהיה המפכ״ל שלפני
רוזוליו, אהרון סלע, ערך שר המישטרה
דאז, שלמה הלל, שיחות עם שני אנשים
במטרה לשכנע אותם להיכנס לתפקיד.
להלל היה ברור, כי בתוך המישטרה יש
רק מועמד אחד, שאול רוזוליו, אולם הוא
ידע גם, כי כל צמרת המישטרה מתנגדת
למינויו. בצר לו פנה הלל אל מי שהיה
היועץ המישפטי לממשלה, היום שופט
בית־המישפט העליון, מאיר שמגר, ואל
ישעיהו(״שייקה״) גביש. השניים השיבו ב שלילה
— הראשון כימעט מייד והשני
האלוף במילואים, כיום עובד בכיר בכור,
לאחר זמן.
עתה גישש בורג שנית אצל שני אישים

אלה, ושוב נענה בשלילה. אולם בורג
שלח איתותים אל שני אישים נוספים,
ומהם עדיין לא קיבל תשובות שליליות:
מי שהיה היועץ המישפטי, השופט העל יון
אהרון ברק, ומי שהיה חבר־כנסת
ושר־ההסברה, האלוף במילואים אהרון
(״ארל׳ה״) יריב.
לאיש אין ספק כי הפרופסור ברק עשוי
להיות מפכ״ל מישטרה מצויין. סגולותיו
של ברק יאפשרו לו לשקם את המישטרה,
להילחם ביד קשה בפשע על כל שלוחו תיו׳
גם אם יתברר שיש פושעים בעלי

מועמד שלוש
האשה היתה למכשלה

שועמד איכצן ואשתו
האבא היה רב

קשרים בצמרת. לברק גם אין סיכוי רב לה גיע
למישרה של נשיא בית־המישפט העל יון,
בגלל השיטה של בחירת הנשיא הקובעת
שלא השופט הטוב ביותר ייבחר לנשיא
אלא מי שנכנס ראשון לתפקיד שופט
עליון. חישוב הסיכויים של ברק מורה,
כי הוא יהיה נשיא בית־המישפט העליון
רק כעבור יותר מ־ 20 שנה. ברק גם לא
יפסיד הרבה אם ינטוש למשך כמה שנים
את כס המישפט למען המפכ״לות. שיעור

מ היה המפכ ״ ל
(המשך מעמוד )13
קומתו המישפטית הוא כזה, שיוכל לשוב
לבית־המישפט העליון מתי שיחפוץ.
אולם ברק עדיין לא הסכים ומקורביו
מפקפקים אם בכלל יאות לקבל עליו את
התפקיד. גם לגבי מועמדותו של יריב יש
סימני שאלה רבים. נראה כי יריב לא
רוצה להכניס ראש בריא למיטה חולה.
יש הטוענים,,כי יריב הוא אישיות חלשה
מדי כדי לעמוד בראש גוף כמו המישטרה.

שלישיית
ה מ מנים
ם כרק ויריב ישיבו בשלילה על
איתותיו של בורג, ולא יועלה שם

יד חזקה כלפי עברייני חיפה וסביבתה ויד
לא פחות חזקה כלפי השוטרים שסרחו.
היום מהווה מישטרת חיפה דוגמה —
לטובה.
אולם תורג׳מן אינו יכול להיות מפכ״ל
המישטרה בחודש דצמבר השנה. הוא עדיין
צעיר מדי, דרגתו היא רק דרגת תודניצב
ועליו להשתפשף עוד שנים אחדות תחת
מפכ״ל אחר. כבר היום יש המנבאים כי
בעוד שלוש או ארבע שנים עשוי תור־ג׳מן
להיות המפכ״ל, אולם על בורג למלא
את החלל של שלוש או ארבע השנים הק רובות.
השלושה
שיחליטו על המפכ״ל הבא יהיו
שר־הפנים, מנכ״ל מישרדו, משה קוברס־קי,
שיש לו השפעה רבה על בורג, והממו־

ומישטרת תל*אביב נחשבת כיום במטה-
הארצי כמתוז המישטרה הגרוע ביותר.
המאהבת והפילגש
ך פיל ת ו של טיומקין מותירה רק שלו שה
הבאים בחשבון: ראש האגף
לחקירות וללחימה בפשיעה, ניצב אהרון
שלוש, מפקד המחוז הדרומי של המיש־טרה,
ניצב אריה איבצן, וראש המחוז
הצפוני, ניצב חיים אבינועם.
לאבינועם אין כלל מתנגדים במישרד־הפנים
ובמטה הארצי. הוא קצין מישטרה
טוב, אם כי לא מבריק, שמעולם לא הס תכסך
עם איש ובעברו אי אפשר למצוא
פגמים. לפני שהצטרף אבינועם למישטרה,
היה קצין בכיר בצה״ל, קצין הדרכה רא שי
של הצנחנים וראש מטה פיקוד הצפון.
מי שהיה אלוף פיקוד הצפון, האלוף (מיל).
מאיר (״זרו״) זורע, הגדיר פעם את אבינועם
כ״אחד הקצינים הטובים שהיו לצה״ל אי
פעם״.
אולם ביחס אבינועם יש בעייה, שהיא
נדירה ביותר במישטרה ובצה״ל: הוא
אינו מעוניין בקידום. אבינועם אינו רוצה
להיות המפכ״ל של המישטרה, הוא רוצה
להמשיך עוד שנה שנתיים בתפקידו הנו כחי
ולאחר מכן לצאת בשקט לפנסיה.
בשיחה עם ידיד אמר לא מכבר ,:״אין

עם אתת ממזצידותיו, שוטרת אף היא.
אותה שוטרת נכנסה להריון.
שלוש גילה אומץ לב, הודיע לאשתו
ולבנותיו על מה שאירע, התגרש מאשתו
ונשא לאשה את אותה מזכירה, ואף הפ סיק
״לפזול״ לעבר שוטרות אחרות. אולם
הפרשה הותירה כתם בתיק האישי שלו,
בעיקר בתיק הלא־כתוב של המימסד הדתי
המנהל כיום את מישרד-הפנים.
פרשת אחרת, משמעותית יותר לגבי
הקאריירה של שלוש היא פרשת אלי שבע
צ׳יזס, מי שהיתה פילגשו של משה
דיין. במחצית השנייה של השנה שעברה
הואשמו צ׳יזס ואמה במירמה ואחד העדים
שהופיע במישפטה היה שלוש. היתה זו
עדות אומללה. שלוש, ידיד מישפחה הן
של צ׳יזם והן של דיין, הסתבך בעדותו
וזכה להרמת גבות מצד בית־המישפט ש הובעה
אף בפסק-הדין. לולא שתי פר שות
אלה נראה כי לא היה אצל איש ספק
ששלוש יהיה המפכ״ל הבא של המישטרה.

האי שי
ך מועמד השלישי, שרוצה יותר מכל
י 1בתפקיד, הוא מפקד המחוז הדרומי של
המישטרה, ניצב אריה איבצן. הוא אינו
דמות אהודה ביותר על פקודיו ועל הממו נים
עליו. עוד לפני יותר מ־ 10 שנים,

המועמדים: ברק ויריב
עוד לא אמרו לא

המכתירים: ל!,־ברסקי ומרקוכיץ
כבר אמרו לא

המפרכים: שמגר וגביש
עוד לא אמרו כן
נוסף, נראה שלשר־הפנים לא תהיה ברי רה
אלא לחזור לצמרת המישטדה כדי לש לות
מתוכה קצין אחד ולמנותו מפכ״ל.
לדעת כל ממליכי המפכ״לים במישרד־הפנים
ולדעת מרבית הקצינים הבכירים
במישטרה יש איש מתאים: תת־ניצב אב רהם
תורג׳מן, מפקד מרחב חיפה. תורג׳מן
נחשב היום כקצין הטוב ביותר במישטרת
ישראל, ובתפקידו האחרון חולל ממש
ניסים.
ללא ועדות וללא עיתונות הצליח תור־ג׳מן
להבריח את הפושעים מחיפה ולכ לוא
רבים מהם. חיפה היתה מרכז הפשי עה
הארצי ומישטרתה — מסואבת לחלו טין.
פוליטיקאים זוטרים, חברי-כנסת ואנ שי
עירייה הם שניהלו את המישטרה, עד
לבואו של תורג׳מן. לאחר שחבר־כנסת
אחד עף ממישרדו של תורג׳מן וחבר-
כנסת אחר הוזהר לבל יתערב י בעבודת
המישטרה, היה ברור לצמרת הפוליטית
של חיפה׳ ע אל לה להתקרב אל מטה
המישטרה, בעיר התחתית. תורג׳מן גילה

ווו

נה על אגף המישטרה בתוך מישרד־הפנים,
סמנכ״ל המישרד אברהם מרקוביץ. ה־סמנכ״ל
נחשב כוכב עולה במישרד־הפנים.
במשך שנים רבות היה איש המישטרה־הצבאית
ולאחר שפרש מצה״ל, בדרגת סגן־
אלוף, הצטרף לצוות הבכיר של מישרד־הפנים.
בנוסף להיותו פקיד בכיר יעיל,
יש לו גם מעלה אחרת: הוא איש דתי,
ואפילו מכהן כחזן בביודהכנסת בצהלה
בימים הנוראים.
לישכתו של מרקוביץ ממוקמת בבית
אגרון בירושלים והוא הממונה מטעם מיש-
רד-הפנים על המישטרה. בורג מאמין בו
ונתון להשפעתו.
כאשר באים שלושה אלה לבחור את
הקצין שיקבל דרגה של רב־ניצב, ני צבים
מולם ארבעה מועמדים. אחד הוא
מפקד מחוז תל־אביב, ניצב משה טיומ־קין.
הוא התגלה כאכזבה. יחסיו עם מפק די
המרחבים שבשיפוטו מזכירים את יח סין
של רוזוליו עם הקצונה הבכירה שלו,

לי אמביציות להיות המפכ״ל. אני לא רו צה
את כל מילחמות היהודים המתלוות
אל המינוי ולא את המילחמות שתתפתחנה
אחרי המינוי.״
בורג עדיין מקווה, שיעלה בידו, אם
יהיה צורך, לשכנע את אבינועם, אולם
קוברסקי בטוח שאבינועם אינו ניתן
לשיכנוע. לקוברסקי יש מועמד אחר,
שבמינויו הוא רוצה: אהרון שלוש. אין
ספק כי שלוש הוא סיפור הצלחה במיש־טרה.
את שידוד המערכות האמיתי במיש־טרה
ואת השינויים המהותיים חולל, לאמי תו
של דבר, שלוש.
במישטרה אוהבים את שלוש. אישיותו
מקסימה ושובת לב. הוא מפקד טוב ונבון
וקצין מישטרה מעולה, המתבסס הרבה על
שיטות מודיעיניות חדישות. אולם בעברו
של שלוש זכורות כמה פרשיות, אשר
בגינן מהסם בורג אם להפקיד בידיו את
הפיקוד על המישטרה.
בשנת 1973 פרש שלוש בפעם הראשונה
מהמישטרה. הוא הגיע כבר אז לדרגת
ניצב, היה מפקד המחוז הדרומי של ה־מישטרה
והכל ניבאו לו עתיד מזהיר
בשורותיה. שלוש פרש משום שהתנגד למי נויו
של שאול רוזוליו כמפכ״ל, אולם אין
ספק כי היה פורש במילא בגלל פרשה
אחרת, פרשת המזכירה.
שלוש אינו רק אדם המקסים את ידי דיו
ופקודיו השוטרים, אלא אף אדם היו דע
להקסים נשים. האיש הנמנה על אחת
המישפחות הספרדיות המפורסמות והאצי לות
בארץ, היה אז בן ,52 נשוי ואב
לשתי בנות שהיו אז בנות 26ו־.21
לשלוש היה רומן ארוך וידוע במישטרה

כאשר היה איבצן קצין בדרגה בינונית,
מפקד מרחב הירקון, הוא נהג להתפאר כי
הוא יהיה מפכ״ל המישטרה. איבצן ערך
כמה פעולות ראווה, ביניהן סגירת מוע-
דוני־הלילה והדיסקוטקים של תל-אביב.
הוא גילה נוקשות שבזמנו היתה מקובלת
במישטרה, אולם במצב של היום אין לה
מקום. איבצן גם נוהג להתפאר כי הוא
היחיד בצמרת המישטרה שיש לו השכלה
מישפטית.
באחרונה התרכך איבצן והוא מנסה להיות
הרבה יותר חביב, בעיקר במגעיו עם
שר־הפנים ועם צמרת מישרדו. איבצן
מבלה במישרד-הפנים יותר זמן מאשר ב מטה
שלו בירושלים ומארגן קבוצת־לחץ
של ממש למען מינויו כמפכ״ל. במיסגרת
מאמציו אלה גילה לפתע איבצן, בעיקר
לבורג ולצמרת הדתית של מישרד־הפנים,
כי אשתו הנאה היא בת של רב מפורסם
בארצות-הברית.
מקורביו של איבצן הם גם האחראים
לידיעות שהופיעו בזמן האחרון בעיתונים
על הסתלקותו הקרובה של תבורי. באותן
ידיעות הוזכר גם שם המועמד הבא: איבצן.
לאיבצן יש אכן סיכוי להיות המפכ״ל
הבא. אם בורג לא יצליח למצוא אדם מחוץ
למישטדה שיקבל את התפקיד! אם חיים
אבינועם לא ישתכנע לקבלו ואם יוחלט,
בסופו של דבר, שעברו של שלוש מפ ריע
לקידומו, לא תיוותר ברירה בידי
השלישייה הממנה, בורג—קוברסקיי— מרקו-
ביץ, אלא למנות את איבצן ולגרום בכך
לפרישה מהשרות של כמה וכמה קציני
מישטרה בכירים.

גאדוזוץ

הנכדים בץ זים.. .
הנכדים בץ וים...
עשי להם הפתעה :
מסיבת קצפת עם

1 € 1 9 1€10
קרם שוקו עם קצפת
בטעם מתוק של:ל דו ת

שיהיה שמח ...תגי להם משהו טוב,
משהו שאוהבים, תני להם מעדן
נפלא, שכולו קרם שוקו אמיתי עם
קצפת, תני להם טנא פלא( .וכמובן,
קחי גם אחד לעצמך טנא פלא -מעדן
חדש, יחיד ומיוחד ממחלבות טנא נגה.
טנא פלא -הפתעה נפלאה למצב הרוח שלכם

טעם טסיו-טעם טוב

עוד הפתעה-בטעם הטוב של ט 0יו נגה

העולם הזה 2166

טווי וגה

נזוברי חלב טרי, גלידות ושלגונים.

״־ ייב

י שראל מאיר לאו

הציבור הדת* בארץ מדגיש שהקרקע ושממת מתחת לרגליו ...לא
תיתכן בישראל מהפכה דתית נוסח חומ״ני.
הרב ישראל לאו ( )41 נולד כפולין. אביו ואמו ניספו בשואה. אחיו
המבוגר, נפתלי לביא (יועץ שר־ההוץ) ,הגניב אותו כשק לתוך מחנה
הריכוז בובנוואלד. ב־ 1945 עלה לארץ במיפגרת עליית־הנוער, יחד עם
אחיו. את השכלתו רכש כישיבות כירושלים, כבני־כרק וכזיכרץ־יעקוב.

אבנים בשבת אסורות...״

כגיל 22 הוסמך לרבנות, ולימד ככתי־ספר תיכוניים — דתיים וכלליים.
כיום הוא מכהן כרב האיזורי של תל־אביב, ומשמש כאחד הדוברים
העיקריים של הציבור הדתי כלפי הציבור החופשי.

איר מל ז ח תונ ד
1לנפייה דתית בהלנה!״
• איך נראית בעיניך האפשרות, שכנות
דתיות תשרתנה שרות־לאומי¥
אני הייתי תשע שנים מורה בתיכון דתי צייטלי!,
ומיטב הבנות הלכו לשרות הלאומי. עד היום אני נחשב
לרב של הבנות שמשרתות בשרות הלאומי בתל-אביב,
במגן־דויד אדום ובבתי־החולים. אני רואה את זה בעין
מאד חיובית.

יש לנו כלל שניקבע עם קום־המדינה, מתוך ידיעה
שזו מדינה יהודית. ניקבע עיקרון, שאני רואה אותו כהרע
במיעוטו — מכסימום יהדות ברשות־הרבים, מינימום הת ערבות
בחופש־הפרט, בחיי־הפרט. עובדה, שפרט לנושא
הנישואין והגירושין אין התערבות של מערכת־דתית כל שהי
בחיי הפרט. אבל היתה הכרה מונחת ביסוד קיומה של

+האם לדעתך מוצדק החוק, שכת שמצי
הירח משתחררת, ובמקומה תשרת המילואימניקית
עד גיל ¥38 מאז הגיוס.
הגיוס.
השרות

ומתמיד הייתי נגד שיחדור בנות דתיות מחובת-
אני בעד שיחרוד כל הבנות בישראל מחובת-
לכל היותר להשתית את הגיוס לצבא, כולל
הלאומי, על בסים של התנדבות בלבד, ואני בטוח

עדיין לא מאוחר, אפשר לחוקק חוק במדינת־ישראל
שלפיו הבת תשרת על בסים של התנדבות בלבד.

• אם הצעה זד לא תתקבל, האם, לדעתך,
יש מקום לחייב את המשתמטות להתגייס ¥
אני נגד כפייה בנושא הזה, בכל דדך שהיא.

• הרב לאו, מה דעתך על בפייה דתית ¥
כפייה דתית, במקום שהיא דרישת ההלכה, איני יכול
להתנגד לה. למשל, חוק נישואין וגירושין הוא כפייה,
ואני מצדד בו.

• מה דעתך עד קיום מופעים כימי־שישי
כערב *

הקיצוניות הדתית, לדעתי, היא תוצאה ולא גורם.
פעם לא היה בית־קולנוע אחד שהציג הצגות בליל-שבת.
היום בתל-אביב פתוחים כ־ 13 בתי-קולנוע. פעם לא היתה
מיסעדה שמכרה בשר־חזיר. היום יש הרבה. דוגמות של
חוק ההפלות, כביש רמות בירושלים, הקאמרי בתל-אביב.
קיצוניות מצד אחד מולידה קיצוניות מצד שגי. הציבור
הדתי בארץ מרגיש שהקרקע נישמטת מתחת לרגליו, והוא
חש צורך להגיב.

אתה

נחשב

כרב פתוח יותר

אני בעד שיחתו
נד הבננה בישראל

• מה היית אתה מתקן כחוק ¥

• מדוע, לדעתך, חל קיטוב כתגובת הציבור
הדתי נגד מחללי־השכת ¥

• האם
מאחרים ¥

שצה״ל יצא עוד נישכר ולא ינזק מכך. אני נגד הפליה
בין דתיות לשאינן דתיות. אין אצלנו בת שהיא שבס גוי
לבת אחרת, והייתי רוצה לתקן טעות מאד נפוצה כאילו
הרבנים בזמנם, או המיפלגות הדתיות, נאבקו למען גיוס
בנות דתיות לצבא. זה שקר וכזב. בשנת , 1955 השנה
הסוערת בנושא זה, המאבק היה נגד גיום־נשים. בן־
גוריון הוא שהביע את הפשרה הזאת ואמר :״לוותר לגמרי
על גיוס נשים אני לא מוכן, אבל אלה אשר תצהרנה
מטעמי דת ומצפון, את אלה אני אשחרר.״ ההצעה אינה
הלכתית, לא רבנית ולא דתית. זוהי הצעה בן־גוריונית
של שמירה על איזשהו סטטוס־קוו של דדקיום, שאני,
ואני חושב שכל הציבור הדתי, סובל ממנה. כל הנושא
הזה — בת כזו כן ובת כזו לא — הוא לא לרוחי. יש
גם בנות דתיות שלא מנצלות את ההזדמנות, ומשרתות
בצבא.

חס וחלילה. השלכת אבנים בשבת אסורה על-פי
ההלכה.

מכסימום *הדוח בועית ,01111
מינימום התערבות בחופש הפרט
השאלה מה זה פתוח. אני רב. שולחן ערוך הוא נר
לרגלי ואינני סוטה בו בשום תחום. אם חושבים שאדם
שמדבר עברית ושומר, פחות או יותר, על הופעה נקיה
הוא יותר פתוח, אני מקבל את ההגדרה. אם זה אדם
שמוצא שפה משותפת ומוכן להאזין לכל אחד, אני מקבל.
אבל אם רב פתוח הוא אחד שיכול להרשות לעצמו גמי שות
בנושאי ההלכה או האמונה, אז אני מאד לא פתוח.

• ההלכה נולדה לפני כמה אלפי שנים.
היום, לאור המציאות השונה, האם אינך חושב
שיש צורך לתקן הלבה חדשה ¥
מדינת ישראל, שהיא לא רק מדינה יהודית, אלא היא
מדינה יהודית באדץ־ישראל. לכן, מדינה יהודית מחייבת
שוני מסויים מכל מדינה אחרת. כל השנים חל החוק
לגבי מקומות־שעשועים ציבוריים, כמו התיאטרון הלאומי
הבימה, או התיאטרון העירוני הקאמרי. אבל אם יש גוף
פרטי כמו צוותא, שפותח את שעריו, אף אחד לא אומר
לו מה לעשות.

• ההבדל הוא בשמו של התיאטרון ¥
בהחלט. כיוון שהוא פועל גם בשמי. אני שייך לעיר
הזאת, למדינה הזאת. זו שאלה שאנחנו עוד מעט נגיע
למצב של פריקת עול השבת. יבוא אדם ויאמר :״לי דווקא
מתחשק ללכת בליל-שבת לקולנוע, כי מחד אני לא צריך
לקום מוקדם.״ יבוא אחר וירצה למדוד נעליים בפסג׳
דיזנגוף דווקא בליל-שבת, כי אז יש לו זמן. ואז ייפתחו
חנויות־נעליים וחנויות־הלבשה, ומה יהיה על ייחודה של
העיר העברית או המדינה היהודית?

• האם לדעתך: השלכת אבנים על מחללי־שבת
היא פיתרון ¥

ההלכה היא כלי של אמונה. או שאתה מאמין שהתורה
ניתנה לענדישראל בהר סיני, או שאינך מאמין. ההלכה
אף פעם לא הגבילה עצמה לזמן או למקום מסויימים.

+מתי מבירה ההלכה כהפלה ¥
יש מיקרים לא מעטים שההלכה מכירה בצורך למנוע
הריון, כאשר האשה נוקטת באמצעי המניעה, כי באשה
אין עניין של השחתת זרע לבטלה. המיקרים הם כשהאשה
חולה ואסור לה להרות, או במיקרים שיש סכנה לבריאותה
הפיסית ר/או הנפשית.

• מה לגבי זוג מרובה ילדים ¥
היהדות אינה מכירה
כהצדקה להפלה.

בשיקולים סוציאלים־כלכליים

• מה לגבי זוג שאינו מאמין, האס אין זו
כפייה דתית¥
כל חוק הוא כפייתי. בכל חוק אפשר למצוא כאלה

1 1ז*י( 1י^

שסובלים מעצם קיומו. החברה יצרה מערכת־חוקים שנו עדה
להגן עליה מפני עצמה. זהו ההבדל בין רובינזון קרו-
זו, שאיש לא כפה עליו מערכת־חוקים, ובין אדם שחי
בחברה מתוקנת.

• כבל זאת יש טוענים כארץ, שהציבור
הדתי בופה את רצונו על הציבור החילוני ץ
זוהי מערכת דמוקרטית. כמו שהכפייה היא לפעמים
בכיוונים אחרים.

• מהי דעתך האישית ץ
דעתי האישית צמודה מאד להלכה. אני טוען שההפלות
הן כורח במקומות שההלכה מתירה אותן, וזאת לפי שני
אינדיקטורים בלבד — מצב הבריאות הנפשית והפיסית
של האם.

גם בעסק שבו יש שני שותפים, ורק אחד מהם רוצה
לפרק את השותפות, זד. לא קל.

אותה. אפשר לחייב את הבעל בתשלום דמי־מזונות גבו הים
או להשליכו לכלא.

• כוונתי למיקרים ספציפיים שבהם הבעל
הוא שתיין או נרקומן ואינו מסוגל לפרנס את

• את המיקרים שבהם הרבנות כופה גט
ניתן לספור על כך־יד אחת. מדוע נרתעת
הרבנות מלכפות את הגט על תבעל?

אם היינו עושים את זה הייתם אומרים שאנחנו נורא
לא דמוקרטים, שאנחנו נכנסים לנשמה. ברגע שאנחנו
עומדים מן הצד ונותנים לכם לנהל את המאבקים שלכם,
אתם טוענים שאנחנו לא מספיקים אלימים. מה אתם רוצים
מחיינו? אנחנו מסכימים. רק תסתדרו ביניכם. ואתם
שואלים למה אנחנו לא עושים משהו.

היהחת אינה *כיח!
בשיקולים סוציאל״ס!כלכליים
להצוקת ־הבלה

• מה לגבי אשה לא־נשואה, פנויה, שהרתה
לגבר, האם הלידה לא תפגע בה ץ
לגבי אשה פנויה, שהרתה לגבר אחר, ההלכה אוסרת
את הפסקת־ההריון כיוון שהילד הוא חוקי, בניגוד לדעה
הבלתי־מבוססת וחסרת־האחריות שרווחת בציבור, שכל
ילד שנולד מחוץ למיסגרת הנישואין הוא ממזר. זה
לא נכון. ההלכה מתירה הפסקת־הריון רק במיקרה של
אשת־איש שהרתה למישהו אחר, או בגילוי עריות
בתוך המישפחה.

אשתו, והאשה נאלצת לסבול שנים עד שתקבל,
אם תקבל, את הגט. מדוע לא מחייכת ההלכה
את הבעל לגט ז

מה יפגע יותר בילדה כזו —
אותו לאימוץ, אם תרצה בכך,
את חייה ואת סיכוייה ללדת
יותר מסוכנת מאשר לידת הילד.

השתתפתי בסימפוזיון בנושא הזה עם פרופסור ישעיהו
ליבוביץ׳ .אני סבור בהחלט שלא. המהפכה הדתית היחי־

אנחנו תמונ״ם מדי!אדישים -
ולא נצא לרחוב

מעזה *אד למצוא מיליזני
׳חווים שישוט צמיגים

בכנסת, עם קום המדינה, הבינו שאותו בסיס שיוצר
את הזהות הלאומית של העם היהודי חייב להיות מוגן.
לכן קבעו שנישואין וגירושין במדינה יהיו על־פי דין
תורה, ולא ניתנה אלטרנטיבה אחרת. אבל כל אחד יודע
שהאלטרנטיבות קיימות, ולא צריך להגיע לקפריסין בש ביל

באופן כללי אני חושב שאפשרויות הגירושין בארץ
קלות מאד. אם יסכימו שני הצדדים ויחתמו על הסכם,
הם ימצאו עצמם מגורשים תוך חודש.

• ומה אם אחד הצדדים לא מסכים ץ

• מדוע אשה נשואה ששוכבת עם גבר
אהר, יהיו ילדיה ממזרים, ואילו גבר השוכב
עם אשה פנויה ילדיו לא יהיו ממזרים ץ

• האם, לדעתך, תיתכן כישראל מהפכה
דתית נוסח חומייני $

• מדוע אין כישראל נישואין אזרחיים
כפי שיש כארצות אחרות ז

+מדוע ההלכה מקשה כל־כך על הגירושין

שאלה מצויינת. את רוצה שיהיה לך קשה להתחתן.
אם נעמיד זוג בפני מיבחן כזה, אם הם מתאימים לכל
החיים, אז אני מפחד מאד שלא יוולדו ילדים בישראל
במיסגרות של מישפחה. ולעצם העניין — בגלל שהני שואין
הם בהסכמת שני הצדדים זד. קל, והגירושין, כשהם
רק לרצון צד אחד, זה קשה.

גם גבר כזה וגם אשה כזאת נקראים נואפים. לפני
ביטול חרם רבנו גרשום היה הגבר נושא יותר מאשה
אחת. התברר שהיחס בינו לבינה לא היה שווה, ולכן
יצא החרם. עד היום, בעדות המיזרח, קיים השוני הזה,
שגבר יכול לשאת יותר מאשר. אחת. במדינת ישראל אסר
החוק המנדטורי על הביגמיה.

• האם אינך חושב שילדה בגילים ,16—15
שנכנסת להריון והיא אינה נשואה, צריכה
להפיל ץ
כשתשאלי גניקולוגים
להביא את הילד ולמסור
או לבצע הפלה שתסכן
אחר־כך, הם יגידו שהפלה

• למה כל־כך קל להתחתן וכל־כך קשה
להתגרש ץ

אני לא מתעסק בנושאים הספציפיים האלה. אני רק
יודע שהרבנות עושה כל מאמץ כדי לכפות על הבעל
להתגרש.

• כאילו מיקרים ניתן לכפות גט על הבעל,
וכיצד ז
כשהבעל מכה את אשתו, לא מפרנס אותה, מזניח

דה שזכורה לי בהיסטוריה היהודית היתה במילחמת החש מונאים.
זה היה מרד של המתיוונים, לא פחות מאשר נגד
היוונים. אבל בלי ספק היה מלווה ברצון להשתחרר
מעול-זרים. מלכות יוון. זה היה סממן דתי ולאומי. כל
עוד מדינת־ישראל נישלטת על-ידי יהודים, אינני רואה
שום פוטנציאל בציבור היהודי הדתי שיקרא למהפכה על
רקע זה נגד השילטון הניבחר. אני חושב שאנחנו גם
חמרניים מדי ואדישים במידה מספקת כדי לא לצאת
לרחוב. יהודים הם גם יותר אינדיבידואליסטים. כל אחד
יש לו דעה משלו. קשה מאד למצוא מיליונים של יהו דים
שיצעדו ברחובות וישרפו צמיגים. אנחנו בנויים
אחרת. אגב, אינני רואה גם את האישיות הכאריזמטית
נוסח חומייני בציבור היהודי, שתגרור אחריה את המיל יונים
לרחוב.

111181111

י ! י י 1י
! ! 811

11*1 * 11

לשבת בכורסא בביתן ולראות את הארוויזיון בצבעים טבעיים
במו שרק ״גרץ קולור״ עם ה״הום קולור״ מסוגלת להעניק לך.

0612־61

הטלויזיה עם המחשב
י 1ד

מסילת החשמונאים 44 תל־אביב,
טלפון 07 דוב. 30825 ,
04-510919י•

לגרץ קולור עוד כמה סיבות שהעמידו אותה ב מקו ם ראשון
בגרמניה המערבית כשמדובר בטלויזיות צבעוניות:
* בקרה מושלמת המהווה את המסוף ל תפקוד המח שב.
בקור ת על מערכת תמונה וצבע.
סלק טו ר אוטומטי דיגיטלי לחיפוש ת חנו ת.
אפשרות קליטה ב -ו\/ו\ ( 5£0/שי ט ה צרפתית)
אידיאל קולור המביא למצב אידאלי מב חינ ת כמות וצבע.
מקלט הטלוויזיה שאינו מתח מם בנוי מ מ עגלים
משולבים הבנויי ם על מקרו אלקט רוני ק ה.

גרץ קזלור

ודי 1 1 1 1 1 - 1

דיזרווורוררח 1ד ח

להשיג בחנויות המובחרות

העולם הזה 2166

..כשמצב ר1ח 1ש ל אר יק

)11*11111
! 8מאז נבחר כראש־הממי
שלה, נוהג מנחם בגין, נש־הוא
נכנם לאולם מליאת הכנסת,
לפנות לכיוון יציע הקהל ו לנופף
בידו לשלום לפני שהוא
מתיישב על כסאו. בחודשים
הראשונים היה זוכה בגין ב תגובה
של מחיאות־כפיים מצד
הקהל. בשבוע שעבר נכנס
בגין כהרגלו לאולם המליאה,
וניפנף בידו לשלום לקהל ה רב,
שמילא את היציע. לא
נשמעו מחיאות־כפיים, אם כי
כמה ילדים ענו לו בהנפת יד
לשלום. ה״כ המערך חיים
בר״ לב קרא לעבר בגין:
״אין מחיאות־כפיים !״ בגין פנה
לעברו בכעס והשיב :״אבל
יש ניפנופי־ידיים !״ בר־לב לא
ויתר, אמר בקצב הכתבה :״יש
ניפנופי־ידיים, אבל אין מהי־אות־כפיים!״
בגין התיישב ב כעס
על כסאו, ולא המשיך
בדו־שיח.
׳ 81 לפני שנסע לארצות־הברית,
הספיק ראש־הממשליה
להשתתף בכנס עולמי של ה סטודנטים
היהודיים, שנערך
באוניברסיטה העברית. לפני
בגין נאם העיתונאי אריה
צימוקי, בשם המועצה ה ציונית.
כשקם בגין לנאום אח רי
צימוקי, הוא התבלבל ו אמר
:״כבוד חבר־הכנסת ו ידידי
היקר, אריה ציטויקי.״

81 שר־הביטחון עזר וייצ־מן
אינו אוהב להיזכר בוועדת
אגרנט, ונימוקו עימו :״כש אני
׳שומע את המילים ועדת
אגרנט, אני נזכר באביו של
השופט שימעון אגרנט, ש היה
רופא״שיניים בחיפה, ומיד
מקבל כאב״שיניים.״
81 כאשר
חיים גורי כי אשר ידדין

שמע המשורר

תבע מקופת־יחולים פיצויים
על סיום עבודתו, השיב :״למה
הדבר דומה? לאדם שעשה
מעשה־סדום, והדורש תוספת־ערבה

! 8כאשר באו אישי־המדינה
להיפרד מראש־הממשלה בנמל״
התעופה בן־גוריון, לפני שבגין
יצא לוושינגטון, בלטו בהעדרם
שני השרים הבעייתיים של ה שבוע,
שר־החוץ משה דיין
ושר־הביטחון עזר וייצמן׳.מנ׳
כ״ל אל-על, מרדכי (״מוטי״)
הוד, שאל את מזכירו הצבאי
של ראש־הממשלה, תת־אלוף
אפריים (״פרויקה״) פורז:
״הם הגישו את התפטרויתם?״
כעבור כעשר דקות יכול היה
הוד להירגע. משה דיין הגיע
לנמל.
! 8באמצע נאומו של הח״ב
הדרוזי של ש״י זיידן עטשי
על תנועוית־הנוער בישראל נכ נס
מנחם בגין לאולם תזמלי־אה.
עטשי הפסיק את הנאום
ואמר :״אני שמח שגם ראש-
הממשלה נכנס.״ בגין פנה ל עברו
בהפתעה והתנצל :״עד
עכשיו עבדתי.״ השיב לו עט־שי
:״אני בטוח בכך.״
! 8באותו דיון תקף ח״כ
צ׳ארלי ביטון את ח״ב ה ליכוד
מנחם מבידור וכינה
אותו לאורך כל הדיון ״ח״כ
רכבת סבידור״ ,כדי להזכיר לו
את כישלונו כמנהל רכבת יש יושבת־ראש
הישיבה
ראל.

שושנה־ארכלי אלמוזלי־

נו, נאלצה להעיר לו על־כך,
ודרשה ממנו לכנות את סבידור בשם ולא
בשמו הפרטי
״רכבת״ ,אולם ביטון המשיך
בשלו והירשבת־ראש הורתה ל־קצרניות
למחוק את המילה מ־הפרוטוקול.
אגב. אין לה כל
סמכות לכך.
׳ 8לעזרתו של סבידור יצא
גם ח״כ חרות רוני מילוא,
שאמר לביטון :״רכבת הולכת
עם סבידור פחות טוב מאשר
צ׳פלין עם צ׳ארלי.״
! 8ביטון לא הרפה מסבי-
דור, ובהמשך הדיון אמר עליו :
״צריו לזכור שלא עשו אותו

טוב. זה סימן רע!״
באצבע. האם
יעזור למערך
להחזיר אותו
אדון סבידור

סבידור ילך ו לחזור
לשילטון,
למנהל הרכבת?
אינו פרייר.״

81 דברים אלה של ביטון
יעוררו את חמת־זעמו של מי לוא,
שהחל קורא קרייאוית־בי־ניים.
בדרך כלל אין יושב־ראש
הישיבה מעוניין בקריאות־בי-
ניים, אולם הפעם הסכימה אר־בלי־אלמויזלינו
עם קריאות־הבי־ניים
של מילוא, ואף הדריכה
אותו באמרה :״ח״כ מילוא,
לא שומעים טוב מה שאתה
מדבר. אתה מחזיק את המיק רופון
קרוב מדי לפה.״
! 8כשעלה סבידור להשיב
למתווכחים, ביניהם גם בי טון,
הוא ענה לקריאת־ביניים
של ח״כ שולמית אלוני וכינה
יאותה בשם שולה. ארבלי־אלמוזלינו
הפסיקה יגם אותו ו אמרה
לו :״ח״כ סבידור, זו
כבר הפעם השנייה היום, ואני
כבר הערתי לח״כ הקודם שהתבטא
כפי שהתבטא. אין כאן
לא שולה ולא שום דבר אחר.
עליך לומר ח״ב אלוני.״
! באי מיזנודהכנסת היו
מתוחים בשבוע שעבר והמ תינו
לסיומה של ישיבת־המפד
שלה, שדנה בנסיעתו של ראש־הממשלה
לוושינגטון. ראשון
השרים שהגיע מישיבת הממ שלה
׳לכנסת היה שר־החקלאוית,
אריק שרץ, שנראה עליז
ובמצב־רוח טוב. הגיב על־כך
אחד מחברי־הכנסת :״אם אריק
במצב־רוח טוב, זה סימן רע
מאד !״
^ 8במסיבה שערכו בשבוע
שעבר העיתונאים הכלכליים ב ירושלים,
לכבוד המנכ״לים ה מודחים
של מישרדי הממשלה,
נכחו יגם שני השרים היריבים:
שר-האוצר שימחה ארליך
ושר-האנרגיה יצחק מודעי
כשנכנס ארליך, ביקשו כמה
כתבים ממודעי ללחוץ את ידו,

אולם מודעי סירב. שר־יהתע-
שייר, גידעון פת, שהגיע ל מסיבה,
עזב אותה כעבור דקות
אחדות, אחרי שכמה עיתונאים
תקפו אותו על־כך שהדיח את
מנכ״ל מישרת, עמוס מר־

חיים.

81 בישיבת הנהלת הקוא ליציה
טען ח״ב דב שידנסקי
כי חבר הקואליציה ח״כ דויד
גלם הוא ״השולמית אלוני של
המפד״ל. לשניהם יש מישהו מן
המשותף — ציצם.״
־! 8אגב, כשנשאל גלם מדוע
אין הוא חותם על העצומה של
חברות התנועה שרות שווה,
השיב :״חותמים עם היד ולא
עם הלב. אז אני לא יכול לח תום.״

8במסיבה׳שנערכה בביתו
של עורך ידיעות אחרונות דב
יודקדבסקי לכבוד הופעת
סיפרו החדיש ישיל ח״יכ שימי
עץ פרס, התחרו ביניהם ה קרואים,
מי יספר טוב יותר
על לוי אשכול, שהוא אחת
הדמויות המופיעות בספר. פרס
סיפר כי בשנית , 1951׳כאשר
קיבל אשכול את מיישרד־החק־לאות
מידיו של פינחס לבון,
הוא אמר בהופעה הראשונה
שלו בפני המרכז החקלאי :
״אינני ייודע אם אהיה שר־חקלאות
יותר טוב מקודמי,
אבל אצלי הגשם ירד.״

לאנשים

הנבונים!

777
הברנדי הלאומי שהוא בינלאומי.

׳ 8מי שהיה שר־המיסחר־והתעשייה,
חיים בר־לב, סי פר
כי באו ׳אנשי־המיסחר־וה־תעשייה
אל אשכול, שהיה אז
שר־האוצר, וביקשו ממנו מימון
נוסף לתעשייה, שאלם אש כול
:״על איזה סכום אתם
מדברים?״ הדוברים אמרו לו :
״תן לנו חצי ממה שאתה מע ניק
לדגניה בי.״ השיב אשכול :
״אוהו, כל־כך הרבה כסף אין

גם לנשיא־המדינה

יצחק

אייבי

טייס־השלום, חגג בשבוע שעבר את חגיגת
בר־מיצווה למיבצע הראשון שלו, כשטס במשוש
״סטירמן״ לקאהיר. את החגיגה ערך אייבי בקפה ״כשית״
בשמי רחוב דיזנגוף חג מטוס משוג ״שטירמן״ ,שאותו שכר אייבי
כדי להזכיר את הטיסה המפורסמת שלו. בתמונה, למעלה, שצולמה
בדיוק לפני 13 שנח — אייבי מתבונן בגליון ״דף״ שסיפר על טיסתו.

העולם הזה 2156

אנשינו
נכון, שהיה במסיבה, היה סי פור
על אשכול. כשהחליט אש כול
למנות את אכא אכן כ סגן
ראש־ד,ממשלח בממשלתו
הראשונה, בא אליו ותיק ה שרים,
המנהיג המנוח של ה־מפד״ל
משה חיים שפירא,
בטרוניה על כך שאשכול לא
פינה אותו. השיב אשכול :
,אנגלית ראוייה אתה דובר?
נרפתית אתה יודע? ערבית
אתה שומע? בפרסית אתה
מסוגל לצטט את המיקרא?
בכן, אתה רואה מדוע מיניתי
!ת אבן?״
! 0אבא אבן עצמו סיפר
:יצד לימדו אשכול פרק ב־ילכות
פוליטיקה :״כל שעליך
למוד הוא כיצד מבשלים מא־לי־חלב
בסיר של בשר.״
י בישיבת ועדת־החוקה־וק־ומישפט
שדנה בהאזנות־תר
טענו דוברי חשב״ב כי
ין בישראל האזנות פוליטיות.
כך לא הסכים ח״כ חרות,
ב שילנסקי, שאמר :״תמיד
שהייתי מדבר עם ראש ליש ;
ראש״הממשלה, יחיאל
דישאי, שמעתי בטלפון
ליק׳ .פעם אחת לא היה
ליק׳ ,ואז אמרתי את זה
;דישאי, ומיד שמענו את ה־ליק׳.״
השיב לו ח״כ ש״י
־דכי דירשוכסקי :״המיס ה
הליברלית היא שהאזינה

! 8אל הוויכוח הצטרף ח״כ
ע גירעון חאדזנר, שסי כי בשעה שהיה יועץ מיש-
ד לממשלה הסבירו לו כי
וקא כששומעים, קליק׳ סימן
זין האזנה. ענה לו על כך
כ המערך משח שחד:
ר. אמרו לך כדי להרגיע

8כאשר ביקרה בשבוע
נבר ועדודהכספים של ה־זת
את הנהלת אל־על בנמל
עופה בן־גוריון בלוד, המ ך
יושב־ראש מועצת־המנה״
:של אל -על מרדכי כן־
יי במינהגו עוד מהתקופה
ה היה מנכ״ל אל־על, והעניק
נות לחברי־הוועדה. הפעם
אלה סכיני דוורים לפתיחת
טפות. הגיב על־כך חבר ה דה,
ח״כ אכרהם (״אב ה״)
שריר :״סכין זה
׳־עבודה טוב מאד לפולי־ן
אים.״
ח״כ עקיבא נוף החליט
זת פעיל בקריאות־ביניים,
!הרה התברר לו כי אפילו
׳אות־הביניים שלו מיותרות.
יון בכנסת על התפטרותו
נדשטרה ישל סגן־ניצב יע ד
נחמיאס ניסה נוף לעזור
־־הפנים הד״ר יוסף כורג,
:שזה נאם. בורג הפסיק
נאומו ואמר :״׳אני מבץ
׳׳כ נוף בא לתמיכתי. אבל
בכל זאת מעדיף כרגע
:נוע את עצמי.״
8באותו דיון נשמעו קרי־
־ביניים רבות מעברים שו־של
הבית. בורג הפסיק
נאומו ואמר :״אני לא מיו־
*טריו ולדואט מכאן ומכאן.
יטו מי מפריע בחמש ה ;
הבאות, ואני אענה.״
1בורג טען כי הוא צריך
ן מחדלי המישטרה עוד
קופה שבה היה ח״כ
מה הי ל ל שר־המישטרה
־ :״האם אתם רוצים ש ם
חובות שמישהו אחר
? בקושי אני משלם חו של
קרא לעברו ח״כ

מאיר פעיל :״אין לך אפ שריות
לשלם את שלך.״ השיב
לו בורג :״נכון, גם לך. על
כל פנים, לא מן המשכורת.״
! 8איך רואה מזכ״ל ההס תדרות
ח״כ ירוחם משל את
תפקידו של סגן שר-האוצר
יחזקאל פלומין ז ״איפה
שצריך לתת תשובה שלילית
קיים סגן־שר האוצר.״
! 8בדיון על הביטוח־הלאומי
נזף פלומין בח׳׳ב חייקה
גרוסמן, ואמר לה :״אולי
תאמרי את כל האמת, לא רק
יחלק ממנה?׳׳ השיבה לו גרוס־מן
בשאלה :״מה אשאיר לך?״
׳תגובת פליומין :״אני: מוחל.
צדיקים זכו שמלאכתם נעשית
בידי אחרים.״
81 לח״כ הליכוד הלל
זיידל היתר. הצעת יעיול למז כירות
הכנסת: לשים שלוחה
של הפעמון, הקורא לח״כים
להיכנס לאולם־המליאה כאשר
נערכת בו הצביעה, גם במלון
הילטון. כידוע מתגוררים מר בית
חברי־הכנסת בהילטון, ו רבים
מהם עוברים למלון עוד
לפני שנגמרים דיוני המליאה.

אהרון

שר־הדתות

אכו־הצידא אינו מבין את
הטענות נג ד הממשלה שבה
הוא חבר .״המדינה אף פעם
לא היתד, כל-כך ליברלית,״
הוא טען השבוע ,״עכשיו אצ לנו
איש הישר בעיניו יעשה.״

הופיעה לראשונה בפומבי עם ידידה, ח״ב גד יעקובי, שהתגרש בשבוע
,״111*1 1 1 1 1 1
שעבר מאשתו, טובה. אחרי שהושג ביניהם השכם גירושין, ניצל הח״ב
^ 11 # 1י ׳ 1111 * 1 #
את הדבר פדי להופיע בפומבי עם ידידתו נלה, שהיא דיילת ״אל״על״ .ביום שבו התגרש, הופיע עימה
יעקובי בטכש חלוקת פרש ״כינור דויד״ .עד כה היה יעקובי מופיע בחברת נלה רק בשיוריו בחו״ל.
בתמונה למטה מימין: נוח מוזש, עורכו האחראי של הצהרון ״ידיעות אחרונות״ ,חגג באותו טכש
חג כפול. הטכש הפך גם לחג לציון מלאות 40 שנה לישוד ״ידיעות אחרונות״ בידי אביו של נוח, יהודה
מוזש. נוח מוזש העניק במעמד זה פרש ״כינור דויד״ מיוחד לזמרת יפה ירקוני, בזכות מיפעל חייה
כזמרת מאז קום המדינה. בתמונה למטה משמאל: מעניק שחקן ״הבימה״ הוותיק שמואל רודנשקי
את ״כינור דויד״ לרקדנית רינה שיינפלד, שזכתה בפרש עבור יצירת״המחול המקורית של השנה. רודנשקי
עצמו הוציא לא מכבר בגרמניה תקליט הנקרא ״רודנשקי קורא מיצירות אפריים קישון,״ הזוכה בהצלחה.

| 8בוויכוח על סיכויי הליכוד
בבחירות הבאות אמר ח״כ
הליכוד, הפרופסור יוסף (״יום־
קה״) רום :״הציבור יצביע
עבורנו גם בבחירות הבאות.״
השיב לו ח״כ חרות חיים
קאופמן :״הפעם יצביעו בש בילנו,
אבל גם יידעו בשביל
מי מצביעים.״
! 8ח״כ מרדכי וירשובסקי
הסתובב בכנסת כשהוא מושך
באפו. כשנשאל מדוע הוא נוהג
כך, השיב :״אני מריח ריח של
נפתלין. זה בטח אנשי המערך
מוציאים כבר את החליפות
שלהם.״
81 אגב, וירשובסקי טוען
כי נייר־הערך הטוב ביותר
יהיה עוד מעט הוויזה לקנדה.
! 8כאשר נודע כי בעל ה מדור
חשיפה בצהרון מעריב,
העיתונאי־לשעבר יאיר קוט־לר,
קיבל מינוי של מנהל מר־כז־ההשקעות
בארצות־הברית,
התבדח אחד מידידיו של קוט־לר
ואמר :״קוטלר יחשוף את
התעשייה הישראלית באמרי קה.״

פרוד

8דובר המישטרה
לשם הפך להיות דמות מקו בלת
במישטרה לאחר שכתב
את הספר על רצח רחל הלר.
בגלל הספר התחילו קצינים
בכירים במישטרה לכנות את
לשם, במקום בדרגתו, סגן־ניצב
כפי שמקובל במישטרה בשם
״הסופר של המישטרה״.
8 1לראשונה בחייו ניסה
עורד־הדין יחיאל (״חיליק״)
גוטמן לד,מנע מפירסום ב עיתונים.
גוטמן שהוא היועץ
המישפטי של סיעת המערך ב כנסת
פתח יחד עם שותפים
מישרד עורכי־דין בירושלים ו לכבוד
הפתיחה ערך מסיבת
קבלת פנים במישרד החדש.
גוטמן, אשר רבים מידידיו הם

עיתונאים היה צריך להתחנן
בפניהם שלא לכתוב על ה מסיבה
וכן אסר להביא למסיבה
צלמים .״אחר כך יתלוננו נגדי
בלשכת עורכי־הדין שעשיתי ל עצמי
פרסומת,״ הוא הסביר.
! 8נראה כי בכנסת עומד
להתפתח מאבק בין שני חברי
כנסת על מישור מישפטי. ב עיני
עיתונאי ידיעות אחרונות
אדיה אכנרי לא מצאו-חן
דברים שאמר עליו ח״כ אסף
יגורי בתכנית הטלוויזיה עלי
כותרת עם יעקוב (״יענקל׳ה״)
אגמון. עורך־דינו של אבנרי
שלח מכתב למערכת עלי כותרת
בשמו של אריה אבנרי. רק
אחר־כך התברר כי שולח ה מכתב
היה לא אחר מאשר
עורך־הדין, שהוא גם חבר-
כנסת איש המפד״ל דויד גלם.
׳ 8לבנו של שר החוץ
משה דיין, איש נהלל אהוד
(״אודי״) דיין יש דעה טובה
מאוד על האבא שלו :״עכשיו
האבא שלי הוא השר הכי טוב
בממשלה, אבל זה לא חכמה,
תראו מה הרמה של השרים
האחרים.״
! 8אם מישהו רוצה באמת
להרגיז את דוברת הכנסת שרה

(״שרהל׳ד,״) יצחקי הוא רק
צריך לכנות אותה בשם :״נק-
דימונה.״ לשרהל׳ה נדבק שם
זה לאחר שהיה מי שאמר ב כנסת
שהיא דוברת אפילו יותר
טובה משלמה נקדימון, דוב רו
של ראש־הממשלה.

81 שלמה שטינקלפר

הגורמות להן לנסיגה.״ סאלי
הביאה לסיור את אמה הזקנה,
השוהה עתה בארץ׳.גם אשת
השגריר הגרמני, קלאום׳
שיץ, הביאה את אמה, המב קרת
בישראל כתיירת.

פסוקי השבוע

מחזיק תיק האיגוד המיקצועי
במועצת פועלי תל־אביב סיפר
בישיבת המזכירות שנערכה ב שבוע
שעבר על ״כימעט תקלה״
שקרתה בעת ביקור שר ההגנה
האמריקאי הרולד בדאון ב ארץ,
בגלל העיצומים של טכ נאי
מישרד התיקשורת. הישר אלים
התבקשו להתקין קו טלפון
ישיר אל הבית הלבן בוואשינג־טון
אבל עובדי הדואר סרבו
ביגלל העיצומים. ברגע האחרון
הוזעקו טכנאי צד,״ל להתקין
את הקו ומנעו קצר דיפלומטי
בתיקשורת.

! 8הסופר כנימ ין גלאי :
״לא בל ימי ששיכלו ישר סמוך
אל שולחן הממשלה, אך יגם
לא כל מי שסמוך אליו, שיכלו
ישר !״

! 8נשות נענז״ת ערכו סיור
במעונות־ילדים לנשות הדיפ לומטים
בארץ. פאלי, רעייתו
של שגריר ארצות־הברית ביש ראל,
סם לואיס, טענה ש מצב
הנשים בישראל אינו שו נה
ממצבן ביתר הארצות .״ה בעיה
טמונה במיגבלוית הדת,

81 הסטיריקאי א פ רי י ם
סי דון :״ראש ממשלת־ישראל
לא ישפיל כבודו עד כדי לפ גוש
איזה חליל. לפחות שהיו
מזמינים איזו צ׳לו או קונט־ראבס,
ההולמים את חשיבות
המאורע. אפילו מצילתיים היד,
עובר. יאבל חליל? יש גבול!״

! 8הסופר יזחר ס.
יז ה ר ״) ס מיי דנ ס קי :״עוד
לא היתד, בד״חה כמו הבדי חה
העצובה הזאת שקוראים לד,
ממשלת בגין, בכל הבדיחות
העצובות שכבר ידעה מדינה
קטנה זו.״

_תב 1ודת

הז ה

ראש העיר
מעניק לכבוד פורים שפע של כיבוד
מ תנו ת ו הנ חו ת לרוכשי ה שטיחים —
במשך שבוע פורים.
אוזני המן, שי־חינם, מ חי רי ם מיו ח די ם
ועשרות דגמים של שטיחי איכו ת מר הי בי ם
מהארץ ומרחבי־תבל מ ח כי ם לכם
בעיר ה שטיחים.

^ פתוח
במוצאי שבת

לא כל יום פורים. נצלו א ת מיבצע פורים
של לוי ראש העיר.

מהי המחלה המיסתורית של אסתר עופרים,

א ג שי ם
81 בשעה שהזמר אכי
עופרים הגיע לביקור בארץ,
אושפזה אשתדלשעבר, אסתר
עופרים, בבית־החולים במינ כן.
העיתונות הגרמנית פיר-
סמה בהבלטה את העובדה ש אסתר
מאושפזת, אולם כיוון
שלא צויינה מחלתה, החלה
מתפתחת חרושת-שמועות סביב
הסיבה לאישפוזה. מעריציה
של אסתר עופרים בארץ אינם
צריכים להיות מודאגים: הז מרת
אושפזה ביגלל אותה מח לה
שביגללה עבר גם הנשיא
:׳ימי קארטר ניתוח: טחו רים.

מפקד הגדה המערבית
תת-אלוף כנימין (״פואד״)
כן־־אליעזר, הגיע השבוע ל טכס
חלוקת פרסי כינור־דויד,
כשהוא לבוש שחורים, בחברת
שני ילדיו. בכניסה נשאל פואד
מי הם הילדים והשיב לסדרן :

ואיך נקרעה לשונו של השדרן

רו מתוך המכונית :״מה אתה
קם כל־כד מוקדם בבוקר?״
השיב לו דידי :״זה מה שאתם
עושים לי? קם אדם בבוקר
ורואה שמעלים לו• את מחיר-
הדלק בו במקום השיבו גם
ארליך וגם פלומין, כמו במקה לה
:״זה לא אני — זה מו
דעי:״

העיתונאי הוותיק שימ־עץ
פיכם, איש דבר, פגש
השבוע את אחד מידידיו, איש
הרפנות הצבאית. שאל אותו
פינם :״מה נשמע השיב
איש הרבנות הצבאית :״היה
לנו שבוע מת. לא היתד. שום
לווייה.״
נפתלי

81 מנכ״ל כור,
כלומנטל, ערך בשבוע שעבר
מסיבת־עיתונאים שבה טען,
בין השאר, כי לדעתו רצוי
שהממשלה תמנה שר־תעשייה

מיוחד, ולא תטיל את התפקיד
על שר העוסק גם בענייני
מיסחר ותיירות. שמע זאת ה עיתונאי
ישעיהו (״שייקר.״)
אכיעם, ובידעו את יחסו של
בלומנטל ואת דעתו על מי
שקדם לו בתפקיד, האלוף
(מיל ).מאיר עמית, העביר
לו פתק בזו הלשון :״אני
מציע את מאיר עמית כשר
התעשייה!״ קיבל בלומנטל את
הפתק תוך כדי דיבור, עיין
בו והגיב בחיוך להערה העוק צנית
:״אני אישית לא מת נגד
שמאיר עמית ימונה כשר־התעשייה.״
למחרת הסתבר ל-
אביעם ולבלומנטל שאסור ל התלוצץ
במדינה הזאת. כתב
הארץ אלעזר לווין, שנכח
באותה מסיבה, לא ראה את
הפתק של אביעם, שמע רק את
תשובתו של בלומנטל ופירסם
ידיעה תחת כותרת בולטת:
״בלומנטל מציע למנות את
עמית כשר־התעשייה.״

עליו יהיה להגיש ארבע כת בות
בכל יום, אך הממונים
עליו טוענים שאין להם תקציב
למזכירה.

הברית, כדי להיפגש עם ה נשיא
האמריקאי ג׳ימי קאר־ט
ר, ביקר שר־האוצר בחדר-
המיבצעים של מישרדי אל־על
בנמל התעופה בן־גוריון. הוא
ביקש להתקשר עם בגין במכ שיר
הקשר, כדי לומר לו דבר-
מה. כאשר קישרוהו, עלה על
הקו קברניט המטוס אורי יפה.
ארליך ביקש לדבר עם בגין,
אך יפה הסביר לו שהם טסים
מעל להרי האלפים, בגין מנמ נם,
והוא יקבל את ההודעה
עבורו. ארליך מסר לבגין אי-
חולי־הצלחה, ואז ביקש יפה
משר־האוצר; ״אל תעלה את
המיסים עד שנחזור לארץ !
שר־האוצר הבטיח זאת.

81 מישפחת ברון מתגוררת
בקומה ד 16-.בבניין רב־קומות

81 המנהל הכללי החדש של
רשות-השידור, יוסף (״טומי״)
לפיד, הוזמן למסיבת יום־ה-
נישואין של נתן גרון, מנהל
בית־ספר לעיתונאות, ואשתו
ציפורה, שהיא מישפטנית.
טומי הופיע באותו ערב בתוכ נית
מבט, ומשם בא ישר למ סיבה.
כשנכנס לדירה, כיבו את
כל האורות, וכולם שרו לו
״טומי בחור כארז״ .את מסיבת
ההפתעה אירגנה לו אשתו,

שולמית.

סקר,

השחקן הצעיר
שהפך כוכב
משה מבוקש

81 ביום־האם, שחל בשבוע
שעבר, נסעה רעיית הנשיא,
אופירה נכון, לישוב הצפוני
מעלות. בביקורה שם ניגש
אליה ערבי, תושב המקום,
הגיש לה זר של פרחי־בר ואמר
לה :״את כפרח בלב וסביבך
העם ככוכבים.״
! 8בזמן שהותה בחופשה
בחוץ־לארץ קיבלה השחקנית
גילה אלמגור שיחת-טלפון
ממפיקי הסרט החדש, המוסרט
בימים אלה, אמי הגנרלית, ש בה
הוצא לה התפקיד הראשי.
לשימחתה של גילה, שרצתה
לנוח׳ ,מצולם הסרט באתר-
נופש בערד. גילה גם צבעה
את שערה לצורך התפקיד, כדי
שתיראה מבוגרת יותר, וכיום
היא מסתובבת עם פסים בלוג-
דיים בשערה הערמוני.

(מימין) בא לבדו לבכורת הצגת הילדים

״מה קרה בארץ מי״ ,בי אביו, השחקן
1/1111 [ 1111
גידעון שמר, נסע להופעה מחוץ לעיר, ואמו, השחקנית ליבנת שלם,
היתה חולה. יונתן לקח עימו חבר, כדי שלא ישתעמם.

! 8מי שעומד להיות כתב
הטלוויזיה הישראלית בוושינג טון,
דן רכים, עסוק עתה ב דיונים
עם הבוסים שלו. רביב
רוצה שיאשרו לו מזכירה, כי

״אני הנהג שלהם.״ אחר״כך
הסביר מדוע הגיע למעמד כש הוא
לבוש בשחורים :״שמעתי
שמחלקים השנה פרס גם ל-
׳שחור׳ של השנה.״

טינה לבר

הדוגמנית, אינה מתביישת להציג תחתונים
וחזיה. כאשר ביקשו ממנה לדגמן
אותם, סירבה אמנם לצעוד על המסלול בלבוש זה, אך הסכימה
להצטלם בו. מחיר התחתונים 50 לירות, ומחיר החזיה 160 לירות.

81 קשה להמליץ על הרופא
הצבאי — זאת למד על בשרו
רז ליבנת, כתב חדשות ב גלי
צה״ל. אחרי שעמיתיו ב תחנה
אמרו לו שבקולו !נשמ עים
שיבושים שונים, האיצו
בו ללכת לרופא כדי לבדוק
את גרונו. הוא הלך לרופא
הצבאי, וזה ביקש ממנו להו ציא
את הלשון, וביגלל משי כה
עזה נפצעה לשונו. הוא
קיבל גימ״לים (שיחרור מכל
פעילות) ,והדיבור אסור עליו
במשך שבועיים. בתנועות־ידיים
בילבד הצליח להבהיר
לידידיו את דעתו על הרופא
הצבאי. מה שמעניין הוא שה רופא
לא מצא כל פגם ב דיבורו.

בשבוע שעבר. למחרת
היום שבו החליטה הממשלה
על העלאת מחירי-הדלק, יצא
הפיזמונאי דירי מנוסי מבי תו
וקרא לראשונה על ההחלטה
בעיתונים. בעודו נוסע במכו ניתו,
בשעת־בוקר מוקדמת,
עצר ליד רמזור, כשהבחין כי
במכונית לידו יושבים שר-
האוצר שימחהאיליו וסג נו,
יחזקאל פלומין. גם אר ליך
הבחין במנוסי וקרא לעב־

בתל־אביב. הסופר יגאל ימו״
סנזץ, שהוזמן גם הוא למ סיבה,
אינו משתמש במעליות.
״אני לא מאמין במעליות היש ראליות,״
-אמר, ועלה את כל
16 הקומות ברגל. לפיד, שהוא
חובב מישחק השח־מת, קיבל
ממוסנזון מתנה — לוח שח מת
מגנטי קטן, כדי שיוכל
לשחק במכונית, כאשר הנהג
יסיע אותו בכל בוקר לירו שלים.

במישרדו של עורך־הדין
העובד בפרקליטות מחוז המר כז,
אריה צ׳רטוק, יש הר בה
ספרים יקרי־ערך. עוך־ך-
הדין מקדים רפואה למכה וכו תב
על כל ספריו היקרים ״נגנב
מאריה צ׳רטוק״ .הוא טוען ש גניבת
ספרים היא מעשה ידוע
ומקובל בפרקליטות.

! 1ך ך 1 [1הארכיטקט המחופש לדב הסקרן מתוך תוכנית
1י 1יי י 1י הטלוויזיה ״הצריף של תמרי״ ,הסתובב ברחובות
רמת״השרון כשלידו כוכב הסידרה, השחקן יוסי נדבר, ומחברת
הסידרה, אשתו תלמה אליגון. המיצעד ברחובות נעשה לקראת
הוצאת ספר ותקליט מעלילות תמרי. שנאמר ,״וגר זאב עם כבש״.

י 81 השבוע לא יועלו המיסים
בארץ — זאת הבטיח שר־ה־אוצר,
שימחה ארליך, לטייס
אל־על, אורי יפה. ביום שבו
טס ראש־ר,ממשלה לארצות-

מאד אחרי הצגת סיפור פשוט
בחבימה, רגיל לכך שעיתו נאים
מבקשים לראיין אותו. לכן
לא הופתע כאשר טילפן אליו
צעיר שהציג עצמו ככתב של
עיתון־נוער, וביקש ממנו ראיון.
רק אחרי עשר דקות של שיחה
תפס משה פיתאום שהמטלפן
אינו אלא אחין ג די, העובד
ככתב ביומן גלי צה״ל, וניסה
למתוח אותו.
! 8בתוכנית גלי צה״ל בשם
״הטלפון האדום״ ביקש המגיש,
צכי רימון, ממאזיניו שיטל־פנו
אליו כשבפיהם חדשות
טובות, לשם שינוי, אחרי דיוו חים
שונים על מעשים פליליים
הקורים מדי-יום. רימון קיבל
שיחה ממאזין, שסיפר לו שה חדשות
הטובות שלו הן ש חברתו
הסכימה לפני עשר
דקות להינשא לו. רימון הסביר
למאזין שאלה אמנם חדשות
טובות, אך מאד פרטיות, ואינן המאזין לשידור. מתאימות התעקש והסביר לרימון שמזה
שש שנים הוא מחזר אחריה,

העולם הזה 2166

11 11110111ן 1ן !|׳1הן זיווה שומרת, שנבחרה לסגנית מלכת״היופי העולמית
11 111 1111 / 111 בשנת ,1960 שהועלתה מהארכיון כדי לשבץ את תמונתה
בסרט הישראלי החדש ״שיגעון של מולדת״ ,שיראה קטעים מיומנים ישנים. באותה
תקופה היו עוד שתי מלכות בשם זיווה: זיוה שפיר, שהיתה מלכת־היין בשנת 1954
ומפציר בה שתיאות להינשא
לו, ורק עכשיו •הסכימה. רימון
איחל לו מזל טוב, אך לא
שידר את הבשורה.

בג׳יי

1כל מי שחשד
בושינשקי שהוא מרגל רוסי,
נרגע כאשר נסתבר לו שג׳יי,
כתנדהחוץ האמריקאי ששוהה
בארץ, נוהג במכוניתו ומאזין
לקאסטות בשפה הרוסית רק
כדי ללמוד את השפה. הכתב,
שחזר מאיראן לפני כשבועיים,
ושדיווח לעיתונו על מצב ה קהילה
היהודית שם, יצא כע בור
ימים ספורים בילבד ל מוסקבה,
בשליחות עיתונו, כדי
לדווח על המיעוטים המדוכ אים
בברית־המועצות. משימה
נוספת שהוטלה עליו: למצוא
מידע על נאצים שקיבלו מיק-
לט בארצות־הברית.

השחקנית עדנה פלי־דד,
המופיעה בין השאר ב־תוכנית־הטלוויזיה.
מצב מיש־

שימונוו

פחתי, כבר רגילה לכך שאנ שים
ממהרים אליה לבקש או טוגרפים
על כל מיני פיסות-
נייר. אך גם היא הופתעה כא שר
ניגשו אליה מעריצים וביק שו
ממנה לחתום על נייר־טוא-
לט, שהיה ברשותם.
! 8אנשי הכפר־הירוק הז מינו
את חבר־הכנסת צ׳ ר לי
גייטון להרצות לפני הנוער
הלומד שם. ביטון, שלא הצליח
להגיע להרצאה, גרם אכזבה
לצעירים, אך אחד המדריכים
במקום דווקא שמח שצ׳רלי
לא בא. חבר־הכנסת ביקש מ־אנשי-הכפר
שיכינו לו מכו נית
מלאה עגבניות, כדי שיוכל
לחלק אותן לעניי ירושלים.
! 0מעריצה מושבעת של
בעלה היא עדינה פלדמן,
אשתו של הקומיקאי יעקב
כן־ שירא .״התגלגלתי מצ חוק
כאשר ראיתי אותו עורך

1 1 1 1הצעיר הניצחי של עולם השעשועים הו!!
ן גרמני, חגג את יום הולדתו ה״ 50 במועדונו
בברלין. קדם לחגיגה זו נשף. בחירת הטרנווסטית (גבר הלובש בגדי
אשה) היפה ביותר בברלין, שהפך בבר למטורת במועדונו של עדן.
בתום פסטיבל־הסרטים נערך במועדונו נשף בחירת מלכת הפסטיבל.

העולם הזה 2166

ושנבחרה בזיכרון־יעקב (למטה משמאל) וזיוה בינדר, שהיתה מלכת־המים בשנת 1959
(למעלה משמאל) .כיום יש עוד משהו משותף לשלוש הזיוות: שלושתן חיות בחו״ל.
שומרת חיה בקנדה ונשואה שם, בינדר (כיום רודולף) חיה בניו־יורק ומנהלת שם את
סניף ״בגד־עור״ ,ושפיר (היום רודן) נשואה בלוס־אנג׳לס. את הסרט מביים יורם לוי.

חזרות בבית לתפקיד שקפץ
אליו בהצגת הבימה, חלום ליל
קיץ. אנחנו נשואים כל־כך הר בה
שנים, ובכל פעם הוא מצ ליח
מחדש להצחיק אותי.״
להינות

1״צריך לדעת
מתקופת הפנסיה,״ אומר אורי
מפליץ, מי שהיה חלילן בתיז־מורת
הפילהרמונית. מאז פרש
מהתיזמורת, הספיק לסיים את על שלו
עבודת־הדוקטורט
״כלי־נגינה מעץ אצל מד
צארט״ ,ועכשיו מתרגמים את
עבודתו לשפה הגרמנית, שהיא
שפת־אמו. הוא מלמד באקדמיה
למוסיקה בתל-אביב, מתגורר
בבית קטן שאותו קנה ונהנה
מחייו השקטים.

אביטל

1מדוע הלך
מושנזון, מנהל תיאטרון ירושלים,
מכנסיה לכנסיה בעיר
הבירה, כדי לברר אם יתירו
לו להציג שם מופע של קאבא־רט־ג׳אז?
אף כנסיה אחת לא
נתנה לו רשות לכך. אביטל,
המתכנן את פסטיבל־האביב ה בא,
קיבל בקשה ממייק
ווסטברוק, בעל להקת־הג׳אז,
שישיג לו כנסיה, כי רק שם
תוכל להופיע להקתו עם שי רים
של המשורר האנגלי מה מאה
ה ,18-ויליאם בלייק.
באין ברירה פנה אביטל לאו לם
ימק״א, שם מצא מקום ש נבנה
בצורת כנסיה, ושם אמנם
תופיע הלהקה האנגלית.
8אל הכנס הבינלאומי של
הקבלנים והבונים, שהתקיים
בארץ בשבוע שעבר, הגיעו אנ שים
מכל קצות העולם. ביני הם
נציג אמריקאי בשם שטנ־לי
אורלוב, שבא מבאלטי-
מור, ורצה לשמוע בכנס יותר
פרטים על פרוייקט־הרווחה
שראש־הממשלה הכריז עליו
לפני כשנה. כאשר גילה כי
איש בסנס אינו מתעניין ב פרוייקט,
רצה לעזוב את ה כנס,
אך נשאר לשמוע את הר צאתו
של האדריכל ישראל
גודוביץ, שהציג בהרצאה
את פרוייקט שכונת־התיקווה,
כחלק מפרוייקט־הרווחה. אחרי
ההרצאה עלה אורלוב על ה במה
ופנה בכעס רב אל מאר גני
הכנס הישראליים, שאינם
דנים די בנושא זה, ואינם רו צים
לקלוט רעיונות של אמרי קאיים,
אלא רק לקחת את כס פם
.״אתם רוצים 600 מיליון
דולר מיהדות אמריקה, אך זו
תהיה עיסקת־חבילה — תקבלו
את זה, איתנו יחד !״ הטיח
בפני הישראלים. אורלוב עזב
בתום הכנס, כשבפיו טעם רע,

ביגלל הביורוקרטיה
לית המיותרת, לדעתו.

הישרא
נתן,
הוצפה בהצעות־עבודה,
ביניהן תפקיד עורכת מישנה
של מוסף שבועי בעיתון־בוקר,
דוברת נעמ״ת, דוברת מינד
לגת־העבודה ודוברת מועצת־פועלי־תל־אביב.
עדה החליטה
לעבוד לצד המזכיר הכללי של
מועצת־הפועלים, דב בן־
מאיר, והשבוע מונתה כמנה לת
המחלקה לתיקשורת ויחסי-
ציבור שלו.
נמצאת אשתו

81 בארוחת־צהריים שחתמה
את הסיור, ישבה סאלי ליד
דב בן־מאיר, שהיה בעבר מז כיר
האגודה למילחמה בסרטן,
וליד העיתונאית עדה הה, ש חדלה
לעשן לפני חודשים אח דים.
סאלי חשה שלא בנוח
כאשר רצתה להדליק סיגריה,
אך אחרי היסוסים הדליקה
וסיפרה כי גם היא חדלה לעשן
במשך שנתיים ,״אבל כל הזמן
חשבתי על סיגריות. עליתי ב־מישקל
!,ומכיוון שגם מישקל-
יתר וגם עישון מסוכנים לברי אות
— בחרתי לעשן ולא ל השמין,״
אמרה.

81 חלוץ הזמר המיזרהי ג׳ו
עמאר היה מוכר מאד בארץ,
עד שהיגר לארצות־הברית. ה שבוע
הובא במיוחד ארצה על־ידי
המיליונר האמריקאי, ריי
מלאל, כדי שיזמר בבר־מיצ־ווה
של בועז מיזרחי, קרוב-
מישפחה של מלאל.

במזל עשרים

הציירת שטין אמיר,
של הסופר אהרון אמיר.

לפני 20 שנה התחילה לכתוב
ולצייר, ואז יצא־לאור ספר
שיריה הראשון.בצרפתית. ב משך
20 חודשים עבדה על
תערוכתה החדשה, שבה תציג
20 מציוריה, ומזה 20 שנה היא
מכירה את בעלה.
; 8הבחירות לראשות־הערים
חלפו, והעיתונאית
שהיתה הדוברת של מועמד
מיפלגת־העבודה לראשות עי ריית
תל-אביב, אשר

.עדה הוז,

השח קני ת והוותיקה או מדס :

אנ שים ב שו ס

מי שתק זה דובר אידיוטי!

לי ב אולמן:
* ״שחקני
הועזלם

התאחדו״!
השחקנית הנורווגית המזוהה בדרך
כלל עם אינגמר ברגמן, ערכה מחווה
לאמנות שהיתר. ביתה הראשון — ה תיאטרון.
בת ,39 נועזת כדרכה, הופי עה
בתחתונית בלבד ולבד, על בימת
תיאטרון קטן בנידיורק, כשהיא מש חקת
את דמות המאהבת הנטושה, ב מחזהו
של ז׳אן קוקטו הקול האנושי.
4000 צופים שילמו 100 דולר לכר טיס
כביסה אחד, הכנסה חסרת־תקדים
לתיאטרון, שאינו יכול להרשות לעצ מו,
בדרך כלל, לארח שחקנית יקרה
באולמן. וזו הסבירה :״אנחנו, השח קנים,
שייכים לקהילה אנושית אחת
וחובה עלינו להתאחד כדי לקיים את
התיאטרון בחיים !״

סטיב מקוזין:
שלו םלך איבסן מקווין, הקשוח מן הקשוחונים
(בוליט) ,מתקשה למצוא את עצ מו.
בגילגולו האחרון, בשנה ה־48
לחייו, גידל כרס והצמיח זקן, כש הוא
מנסה נואשות למצוא מפיץ
מיסחרי לגירסתו הפרטית לאוייב
הטס של איבסן. לאחר שנידחה
מכל וכל החל הסופר־סטאר של
האתמול מחפש לו אוזן קשבת
באוניברסיטות האמריקאיות, כש הוא
מלווה את הקרנות סרטו בהר צאות
על איבסן הגאון. אך ניראה
כי טראומת איבסן עומדת להס תיים.
סטיב מתכונן לשוב ולרזות
ולרכב שוב בפעולתון בשם: אני,
טוס הורן.

הנ סיב ה
קארולין :

או מיי פאפא
כמו בימים הטובים הוא
שוב החזיק את התינוקת היפה-
פיה שלו מול עין המצלמה:
הנסיך רנייה בילה חופשת סקי,
טט־אה־טט, עם בתו קארולין
בגדסטאט המושלגת. אלא ש בינתיים
דילגו הצלמים בזרי זות
אחרי הבעל, פילים ג׳ינו,
ופירסמו את דיוקנו מעבר ל-
אוקינוס כשהוא מפלרטט עם
הדוגמנית אנט פון פירסנברג.
עד מהרה קישטה התמונה שע ריהם
של שבועונים מפורסמים
באירופה. מישפחת רנייה, מנו סה
בשערוריות, ותגובת הבעל :
״זו סתם ידידה ותיקה״.

קתרין הפבו רן :
והעבודה היא
ב ל חיינו
בלהיטות של לביאה בחורף היא
חולפת על בימת הצילומים של אולפני
וומבלי הלונדוניים, ומתווכחת בקול
עם הבמאי ג׳ורג׳ קיוקור. קתרין הפי
בורן עשתה את הדרך מארצות־הברית
לבריטניה אך ורק כדי לעשות עבודת-
יוקרה נוספת, בגיל : 69 גירסה טל וויזיונית
של מחזה וולשי (החיטה היא
ירוקה) ,שהיה בשעתו להיט קולנועי.
הגברת בעלת שלושה האוסקרים אי ננה
מרימה את האף :״בשבילי העיקר
בחיים היא העבודה. רק לעבוד, לעבוד
ולעבוד! פרסים ז אתה ראוי לפרס רק
אם אתה מנהל חיים מהוגנים. אבל
לקבל פרם עבור מישחק 1מישחק זה
הרי דבר אידיוטי !״

העולם הזה 2166

כל אנשי הנשיא: מחוץ ׳לכלא
לאחר שכל אחד מהם גמר למנות את
ימי המאסר בפועל — אף לא אחד מחם
ריצה את העונש במלואו — החלו ״כל
אנשי הנשיא״ למנות את שכר הסופרים.
את הקאריירה הסיפרותית המשתלמת
ביותר עשה ג׳ון ארליכמן (למעלה, מימין),
יועץ הנשיא לשעבר, שבגיל 53 יצא מן
הכלא עטור זקן ונשוי בשנית. הוא הסך
פרשן רדיו. עבור זכויות העיבוד של
סיפרו, החבורה, לסידרת הטלוויזיה וושינגטון
מאחרי הקלעים, קיבל מחברת אי־בי־סי
סך של 75 אלף דולר. הוא הספיק לכתוב
ספר שני על הפרשה, והשלישי כבר בדרך.
בין עט לעט הוא גם מרצה מבוקש יותר
מכל אנשי ״החבורה״ באוניברסיטות.
חודש לפני ארליכמן השתחרר מנכ״ל
הבית־הלבן, בוב הולדמאן 52 מי שהיה
חמור־סבר וקצוץ־שיער בתפקיד המנכ״ל
עזב את הכלא שזוף וחייכן (למטה, מימין)
בחברת אשתו, כשבבנק מצפים לו 50 אלף
דולר שקיבל עבור הופעות בטלוויזיה,
פלוס 50 אלף דולר צפויים מספרו קיצו של
הכח, שהיה ללהיט מבוקש.
מלבב הרבה פחות מצבו של שר־המיש-
פטים לשעבר, ג׳ון מיטשל. בגיל 65 יצא

העולם הזה 2166

מן הכלא (למעלה, משמאל) כשהוא מדדה
על קביים, לאחר שעבר שני ניתוחים.
אשתו מרתה נפטרה ממחלת הסרטן בגיל
.72 מטרתו הראשונה: השלמת זכרונותיו,
שאותם כבר מכר מראש למו״לות. וטוב
שהמכירה נעשתה מראש, לא רק בשל
מצב בריאותו הרופף כי אם בעיקר בגלל
כוונתו המוצהרת לכתוב לא על הצללים,
הפעם, כי אם על האורות של מישטר
ניכסון. וספק, אומרים הציניקאים, אם
יימצא לכך שוק.
ג׳ון דין, מי שהיה יועצו המישפטי של
ניכסון (למטה, משמאל — בתמונה הקטנה
בעת קבלת פסק־הדין, עם רעייתו) ,מחלק
זמנו בין לום־אנג׳לם ופאלם ספרינגם. גם
הכנסותיו משגשגות. הוא הרוויח יותר
מ־ססז אלף דולר כעורו־כבוד של השבו עון
רולינג מטון, ובאותו זמן עצמו הספיק
לכתוב שני ספרים, שכל אחד מהם הכניס
לו עד עתה 100 אלף דולר. הראשון
אמביציה עיוורת והשני על אשתו, מורין.
ומה על ריצ׳רד ניכסון? באחרונה הצ היר
לפני סטודנטים באוכספורד, כי כל
עוד רוחו באפו ימשיך להגיב על כל נושא
שבעולם. תקליט ראיונותיו פופולרי ביותר.

שמו של הברון ך

ס טפן קגלביץ
יצא ברחבי אי רופה
כ מו מחה בייצור וודקה.
בשיטת״קגלביץ״עוברת הווד ק ה
סינון מיו חד הנותן לווד קה
אתה טע ם העשיר וה חל ק.
תן לעצמך ולאורחיך
א ת הפ תע ת הטע ם ״הטהור״
של ווד קהקגל בי ץ -
הווד קההא מי תי ת,
וצפה להפתעות...

מומלץ ל ה חזי קאתבק בו ק וודקה קגלביץ בת אההקפאה במקרר* .י
על כל בקבוק, הצעה ל־ 5קו ק טיי לי ם שונים, להנאתך.

רקהתפט רווו ם של ;וזר ו״צ91ן ומשה ד״ן
יבולה ל ה בי א לנ בי לתהממ של ה ולמניוות אסון

חיילנו וסו״ יחדו?
עזר וייצמן מוכן אף הוא לעשות צעד
כזה. על כך רמז לא פעם.

ן ןי ש הבדל עצום בין שני האנשים,
שהיו פעם גיסים: עזר וייצמן ומשה
דיין.
זהו הבדל באופי, ברקע המישפחתי,
בדרכי־המחשבה, באיכות האנושית. אם
לומר זאת בפשטות: אחד מהם הוא בן־
אדם, השני לא כל־כך.

מנחם כנין אינו מוכן לעשות
את הצעד הזה, להיפך: מנוי וגמור
עימו שלא לזוז אן? מילימטר
אהד מעמדתו, המעניקה לישראל
שליטת־נצח בגדה וכרצועה.
זהו המשבר. נדמה כי מוצו כבד כל
התחבולות והתעלולים והטכסיסים שנועדו
להסתיר זאת. אפילו היתד, נמצאת תחבולה
נוספת לדחייתו לא היה הדבר עוזר לאיש.

אך כרגע זה עומדים שניהם לפני
אותה השאלה: להיות או לא
להיות בממשלה הזאת.

שעת־האמת הגיעה. ההכרעה
עומדת בשער. ברור לחלוטין מה
תהיה הכרעתו של מנחם בגין, והכרעת
חכר מרעיו-שריו-מלחכי-
פינכתו.

^ יצד ינהגו שר־החוץ ושר־הביטחון

^ פני ׳טבוע נערכה בממשלה הצבעה.
• תוצאותיה היו מדהימות. הממשלה
הצביעה בעד החלטה מסויימת, שנגעה
למו״מ לשלום .,שני שרים הצביעו נגדה.
ההצבעה היתד, מדהימה, מפני ששני
השרים היו — לא במיקרה — שני השרים
החשובים ביותר לגבי הנושא הנדון: שר־הביטחון
ושר־החוץ.
היא היתד, מדהימה שבעתיים, מפני
ששני השרים האלה היו — ושוב לא
במיקרה — שני השרים היחידים שקיימו
בשנה האחרונה מגעים עם המצרים, דיברו
עימם והתרשמו מהם.

פירוש הדבר: שני השרים היחידים(
,מלכד ראש־הממשלה, כמוכן)
,הבקיאים כנושא הנדון, המכירים
את הצד השני, המצויים
ככל הצדדים המדיניים והפסיכולוגיים
של תחליך להשלום — הצביעו
נגד ההחלטה. ואילו השרים
שהם כורים גמורים כעניינים אלה,
שלא שוחחו מימיהם עם מצרי חי,
שלא דרכו מעולם על אדמת מצריים
-היו הרוב וקבעו את הקו.

^ במצב זה? אילו מסקנות יסיקו?

דיין עומד לפני ברירה אכזרית.

בשעתו, למחרת הבחירות, עשה מעשה־בגידה
קלאסי וקפץ מן המערך אל ממשלת־הליכוד.
הוא תירץ זאת בטענה שרק הוא
יכול למתן את בגין ולהעבירו לפסים של
מדיניות שפוייה.

עזר וייצמן ומנחם בגין: כמה זמן אפשר !

איך אמר מנחם בגין :״זוהי הדמוקרטיה.״

וכנה של

אותה החלטה אינו חשוב

• 1כל עיקר.
על סדר־היום עמדה השאלה ההיסטורית
הגורלית: האם יסע מנחם בגין לוושינגטון
כדי להיפגש עם ג׳ימי קארטר ומוצטפה
ח׳ליל, או עם קארטר לבדו. הממשלה
דחתה בשאט־נפש את ההצעה שראש-
ממשלת ישראל ייפגש עם ראש־ממשלת .
מצריים. למנחם בגין הותר להיפגש ר ק׳
עם נשיאים — קארטר מכאן ואנוור אל־סאדאת
מכאן( .חבל שעיקרון זה לא נשמר
באוסלו, כאשר הותר לראש־הממשלה ל התייצב
במעמד המגוחך לצידו של מי
שלא היה אלא יו״ר־פרלמנט).

אני משער שאותה סערה-ככום-
מים נולדה כתוצאה מאהד התעלולים
האופייניים •טל משה דיין.
הוא נשלח לארצות־הברית כדי לנהל
משא-ומתן עם ראש-ממשלת-
מצריים, מכלי שניתנו לו סמכויות
כלשהן. מולו ישב אדם שהיה
מצוייד, לדבריו, ככל הסמכויות.
זה יבול להרגיז את הבנאדם.

הלך דיין ואירגן — כך אני משער —
קנונייה קטנה. הוא אמר למי שאמד :״לי
אין סמכויות כדי לגמור משהו עם ח׳ליל.
אז הזמינו את בגין, שידבר בעצמו עם
ודליל.״ דיין ידע, כמובן, כי פאן פולני
לא ישפיל את עצמו בצורה כזאת. הוא
קיווה כי התוצאה תהיה שבגין והממשלה
ימסרו לו סמכויות מספיקות, כדי להמשיך
במשא־ומתן. כדי לדחוף אותם, גם אירגן
מיברק ברוח זו של איש־אמונו, השגריר
אפי עברון.
תחת זאת התרגז מנחם בגין באמת,
ויחד עימו שר־הדתות ושר־התשתית ושר־

עתה ברור כי נכשל ככד•

המצרים ראו בו, מאז ועידת־לידס, וזיר
העומד ליד אוזנו של השולטן והלוחש לו
עצות. וזיר כזה מאבד את חשיבותו ברגע
שהשולטן מרחיק ממנו את אוזנו.
לעיני העולם כולו ספג שר־החוץ סטירת־לחי
מצלצלת. הוא הורחק מן המשא־והמתן,
כשם שהורחק ממנו וייצמן לפניו.
בגין טס לארצות־הברית כדי להיפגש
עם קארטר ועם סיירוס ואנס. הוא נפגש
עם שר־החוץ האמריקאי, מבלי ששר־החוץ
הישראלי היה לצידו.
לעיני העולם כולו הוצג שר־החוץ היש ראלי
ככלי ריק. לאמריקאים ולמצרים
נאמר כי אינו נהנה עוד מאימון הממשלה.

כמצב כזה — איזה מעמד ואיזה
ערך יש לשר־החוץ?

לא קל למשה דיין להתפטר מתפקידו.
אין לו בסיס מדיני עצמאי. אין לו מים־
לגה. אין הוא מהווה אף סיעת־יחיד ב כנסת.
כפוליטיקאי מחוץ לממשלה, הוא
ימצא את עצמו בחלל ריק.

אך יתכן מאד כי מחיר הישארותו
בממשלה כזאת יהיה גבוה
אף ממחיר פרישתו ממנה.

משה דיין ומנחם בגין: סטירת״לחי עולמית
הקליטה וכל החבורה הססגונית. הם הח ליטו
מה שהחליטו.
בין נסע לאמריקה ודיין נשאר בבית.
כל זה אינו חשוב. אך ההחלטה היתד,
חשובה כאקט פוליטי והפגנתי. הצלילים
הם העושים את המוסיקה, כדברי הפיתגם.

כל הציבור, חברי־הכנסת הנכבדים, ה עיתונאים
והפרופסורים המלומדים, הנות נים
יד ופה לשטיפת־המוח היומיומית.

יוזמת־השלום הגדולה של אני
וור אל-סאדאת עומדת צעד על
עברי פי־פחת.

ההחלטה עלולה להיריטם בנקו•
דת־המיפנה כתולדות ;המשא
והמתן על יוזמת אל־סאדאת.

הברירה היא חד־משמעית: שלום ה כולל
את ראשית הפיתרון של הבעייה
הפלסטינית — או סוף היוזמה.

היא אמרה לא למצריים, לא לארה״ב.

לא לשלום.

נחס בגין צדק כאשר הכריז, בהגיעו
לארצות־הברית, כי המשא־ומתן הגיע
למצב של משבר.

בגין יודע את האמת. גם וייצמן
ודיין יודעים אותה.
שאר חברי הממשלה נמצאים. כך אנ־חושש,
בגן־עדן של שוטים ׳.ויחד עימם

אל־סאדאת אינו מוכן, ובלל אינו
יכול, לחתום על הסכם-שלום שאינו
מבטיח תזוזה ברורה לקראת
הקמתה של ישות פלסטינית.
יתכן שהיה מסוגל לכך בדצמבר . 1977
היום אין הוא מסוגל לכך. במשך 15
החודשים שחלפו, קרה משהו במרחב.
משה דיין מוכן לעשות את הצעד הרא שון
בכיוון זה, כדי להשיג את השלום.
זוהי המשמעות של פליטת־הפה המפורסמת
שלו בענייו אש״ף.

?¥זר וייצמן אינו במצב מאושר יותר.
? הברירה העומדת לפניו קשה ואכזרית.
בראשית ימיה של יוזמת אל־סאדאת
רכש האיש את עולמו. הוא נתגלה כאדם
האחד שהצליח לכבוש את לב המצרים
בסערה, שהבין את שפתם ושהם הבינו
את שפתו. אילו היו הדברים נתונים בידיו,
אין ספק כי השלום היה נחתם בדצמבר
1977 באיסמאעליה, ושמדינת־ישראל היתה
כבר נתונה, בשעה זו, בדרך־המלך אל
השלום המלא.
וייצמן הבין כי השלום חשוב לאין
שיעור מכל פיסת־אדמה שהיא. הוא לבדו,
מכל אנשי הצמרת הנוכחית, תפס את
המשמעויות ההיסטוריות של שלום יש ראלי—ערבי
כולל, מבחינה לאומית, מדי נית,
כלכלית, צבאית ונפשית.

כאשר הכין בגין לאן חותר שר־הביטחון
שלו, הוא פשוט הוציא
אותו ממעגל המשא-והמתן. בחודשים
האהרונים אף אין מדווחים
לווייצמן מה מתרחש. כמו שר־
(המשך בעמוד )40

את הוועד הציבורי למען בחירתדמחדש.
אנשיו התחילו לטפל בבחירות־המוקדמות
הראשונות במדינות השונות של ארצות-
הברית, לגייס אנשי־ציבור, להקים את
התשתית האירגונית.
ככל שמתקרבות הבחירות, כן מאבד
הנשיא את כושר־המימשל. כפוליטיקאי ה שקוע
במאמץ להיבחר מחדש, אין הוא
יכול להטיל את מוראו על שני בתי
הקונגרס ועל מדינות־חוץ. מדינאי כל
העולם עוקבים בדריכות על סיכוייו, וב מידה
שהם משתכנעים שבינואר 1981
ייכנס לבית הלבן איש אחר — כן קטנה
נכונותם לעשות ויתורים ולהישמע לרצו נותיו.

נוצר לחץ כפול על קארטר:

י• הוא זקוק להישג מדיני דחוף!
כדי לפתוח במאבק להיכחרו מחדש,
והישג זה יכול לבוא רק
במישור הישראלי־מצרי.
• ככל שהימים עוברים, כן
קטן הסיכוי שלו להשיג הישג כזה,
מאחר שמנהיגי מצריים וישראל
משתכנעים שקארטר לא ייבחר
מחדש. לבנין יש גם היכולת לתרום
תרומה חשובה למניעת בחירתו.

מכאן
נוקשותו הגוברת של קארטר,
חוסר־סבלנותו כלפי בגין ערב בואו של
ראש־הממשלה לוושינגטון, והחלטתו לנקוט
יוזמה דרמתית כאשר התברר כי שיחותיו
עם בגין נכשלו.

מבחינת קארטר, זהו הימור. ל דעת
כמה מן הפרשנים, זהו הימור
נואש. לדעת אחרים, קארטר יודע.
את אשר הוא עושה. אין כוח בעולם
המסוגל לעמוד מפני המכבש
האמריקאי, כאשר נשיא ארצות־הברית
מחליט להפעיל אותו כמלוא
עצמתו.

בליע תצפ רד עי ם
**ול המכבש הזה

הועמד מנחם

• י ו בגין.
כאשר נודע כי בגין לקח עימו את
רופאו הפרטי גם לישיבות־העבודד. עם
קארטר, היו שראו בכך סימן שהוא התכונן
למתח גבוה מאד. אם כן, התאמתה נבו אתו.
לדברי
קארטר, ערב ביקורו של בגין,
נותרו רק חילוקי־דיעות קטנים מאד בין
שני הצדדים. הנשיא אמר כי הרעיון, שה־משא־והמתן
ייכשל ביגלל דברים פעוטים
שכאלה ,״מעורר סלידה״.

יתכן שקארטר אכן הרטב כך.
יתכן גם שהוא מעמיד פנים. על כל
פנים — חילוקי-הדיעות היו רחוקים
מאד מלהיות קטנים.
כי בגין וממשלתו נשארו איתנים בדע תם
שעל מצריים לחתום על שלום־נפרד,
וכי ה״אוטונומיה״ בגדה וברצועה לא
תהיה אלא הסוואה להמשך שילטונה ה-
ניצחי של ישראל בשטחים אלה. המצרים
התחילו להבין זאת. יתכן כי קארטר עדיין
,.לא תפס את הדבר.

ף* כד נראה כאכוד.

יוזמת־השלום

יי 1עמדה להתמוטט סופית.
הנשיא אגוור אל־סאדאת הודיע שהוא
מסרב לבוא לוושינגטון להידברות נוספת.
הנשיא ג׳ימי קארטר מתח ביקורת קט לנית
ופומבית על ממשלת ישראל.
מנחם בגין הגיע לוושינגטון על פי
הזמנה אשר היתד. דומה לצרהבאה.
בהגיעו לשם השמיע דברים זועמים נגד
ממשלת ארצוית־הברית, טען כימעט במפו רש
שהיא רוצה לאלץ את ישראל לחתום
על פיסת־נייר חסרת־ערך, המביאה למיל-
חמה חדשה.
הוא התראה עם קארטר בשורה של פגי-
שות־עימות, חסרות־תוצאות, והתכונן לפ תוח
במסע־תעמולה ציבורי נגד קארטר
ברחבי ארצוודהברית.

נשיאים ורוח, וגשם אין.

ק אר טר: מידח מ ה
ל ח ״ ס ולמוות
אז, לפתע, בדרמתיות עילאית, באה
1פריצת־הדרך. קארטר הגיש הצעות
חדשות. בגין הסכים. ממשלת־ישראל כונ

והסכימה. קארטר הודיע שייסע למצ ריים
ולישראל.

מה קרה? מה מריץ — או
מטים — את קארטר? מדוע נוהגים
כנין ואל־סאדאת כפי שהם
נוהגים?

גיבור העלילה הוא ג׳ימי קארטר. היוזמה
היא עתה כולה בידו. להתנהגותו הסבר
פשוט :

קארטר לוחם עכשיו עד חייו
הפוליטיים. פשוטו כמשמעו.
אין בושה גדולה יותר לנשיא אמריקאי
מאשר להיות ״נשיא של תקופת־כהונה
אחת״ .בעידן הנוכחי, שבו עומדים לרשות
הנשיא אמצעי־התיקשורת המודרניים במ לוא
עוצמתם, יכול כימעט כל נשיא להי בחר
לתקופת־כהונה שניה, אם אינו כיש לון
מוחלט( .משום־כך תוקנה, לפני דור,
החוקה האמריקאית, ונאסר על הנשיא
להיבחר לתקופה שלישית).

גורל־מד־ממוות זה ־טל תקופה
יהידה מאיימת עתה עד ג׳ימי
קארטר.

האיש שהבטיח כה רבות, ושמשך לבבות
כה רבים, נכשל כימעט בכל. בזירה המכ רעת
— הזירה הכלכלית הפנימית — הוא
הולך מדחי אל דחי. ירידת ערך הדולאר,
האבטלה, האינפלציה — כל הסימנים מעי
דים
על אי־הצלחה. במדיניות־החוץ נחל
כישלונות רבים. הצלחותיו המעטות לא
הרשימו את דעודהקהל. התבוסה האמרי קאית
באיראן העיבה על הכל.

ההישג הגדול האחד, המטיל את
אורו עד תקופת־כהונתו, הוא ההסכם
של קמפ-דייוויד. הוא הקפיץ
את קארטר למרומים, קשר דו הילה
שד מדינאי נמרץ ומצליח.

והנה נסתבר כי הישג זה עומד להפוך
כישלון ממאיר. לא זד. בילבד שהוא
לא הצמיח חוזה־שלום, אלא להיפך. מנחם
בגין הצליח לקומם נגד קארטר את הצי בור
היהודי המאורגן בארצות־הברית. וכ אילו
לא היד, די בכך, בא אחיו, בילי
קארטר, והשמיע הערות אנטישמיות, מבלי
שג׳ימי הזדרז לגנותן בעוד מועד מכל
וכל.

כאשר סירב מנחם כגין לבוא
לוושינגטון כדי להיפגש עם מוצ־טפא
חליל, כשכוע •טעכר, הגיע
קארטר אד נקוהת־השפל. היה נדמה
שסיכוייו להיבחר מחדש קרובים
לאפס.
גם העיתוי קבע הרבה. הבחירות לנשי אות
תיערכנה בנובמבר . 1980 מערכת*
הבחירות הבלתי־רישמית מתחילה כשנ תיים
לפני כן. בימים אלה הקים קארטר

המשא־והמתן עלה על שירטון
ביגלל בעייה יסודית זו, שמצאה
ילה את ביטוייה בכמה סעיפים
״טכניים״ כביכול.
בין השאר :

• ה״לינקאג׳״ המפורסם. מכיוון
שבגין אינו מתכונן למסור את הגדה
והרצועה לפלסטינים, הוא לא היה מוכן
ני השלום הישראלי־מצרי יהיה קשור
בתהליך זה.
• ״תאריו היעד״ .ביגלל אותה
סיבה, לא היה בגין מוכן לנקוב בתאריך
כלשהו להקמת האוטונומיה, ולוא גם תא ריך
גמיש ומשוער.
>• ״העדיפות״ .מאותה סיבה, עמד
בגין על כך שייאמר בפירוש כי ההסכם
הישראלי־מצרי עדיף על פני כל הסכם
אחר של מצריים. שהרי אם לא יקום
פיתרון פלסטיני, עלולה לפרוץ בבוא העת
מילחמה בין ישראל ושכנותיה ממיזרח
ומצפון, ואז תהיה מצריים — על פי ד.סכ־ימיה
הקיימים — מחוייבת לחוש לעזרת
אחיותיה הערביות. בגין רוצה למנוע זאת
בעזרת סעיף בחוזה.

כעיני מדינאים רציניים, כד הנקודות
האדה השוכות רק למר
אית-עין, בתיאוריה. למעשה לא
ייקבעו הדברים על־ידי סעיפי־חוזה,
אלא על פי ההתפתחות ה פוליטית
הדינאמית, שתיפתח עם
חתימת ההסכם. ההסכם פותח ב־

תהליך — דאין לדעת מראש איך
יסעדו האינטרסים המצריים כעולם
הערכי לאחר מכן.
עדיין לא ברור מה בדיוק סוכם בין
קארטר ובגין, ויתכן כי יעברו כמה וכמה
ימים עד שהדברים יתבהרו לאשורם. אך
לפי הרושם הראשון ״התקפל״ בגין ברוב
הנקודות. בין השאר :
!• נקבע ״תאריך יעד״ של שנה, כפי
שדרש אל־סאדאת מלכתחילה. אמנם לא
נאמר כי תוך שנה יקומו מוסדות האוטו נומיה,
אלא רק שההסכם על כך ייחתם
תוך שנה. אך זהו שינוי קוסמטי בילבד.
שהרי אם יושג הסכם, ייקבעו בו התארי כים
להגשמתו, ואלה לא יוכלו להיות רחו קים.

נקבע כי ההסכם המצרי-ישראלי לא
יהיה עדיף על פני הסכמים אחרים של
מצריים, ושהסכמים אחרים לא יהיו עדי פים
על פני ההסכם המצרי-ישראלי. קביעה
זו תואמת את העמדה המצרית. אל־סאדאת
לא דרש מעולם כי הסכמים כל־ערביים
יהיו עדיפים על הסכם־השלום. הוא רק
סירב לקבוע את ההיפך, שההסכם עם
ישראל יהיה עדיף על פני ההסכמים הער ביים.
כי קביעה כזאת היתה יוצרת את
הרושם כאילו הוא פורש ממישפחת העמים
הערביים.

!• עם קביעות אלה, נוצר למעשה
ה״לינקאג׳ ״ שהמצרים עמדו
עליו.
הסוגייה המישנית של מועד חילופי-
השגרירים לא נפתרה עדיין, כפי הנראה.
ייתכן מאד כי יש צדדים נוספים לסיכום
שהושג. הסוגיות האפשריות: הבטחת עז רה
אמריקאית (ואולי ערובות אמריקאית)
למיקרה שישראל תותקף על־ידי המדינות
הערביות האחרות, אם אלה ידחו את. תוכ נית
האוטונומיה, ושיחרור ישראל מהת חייבויותיה
אם תוסנית־האוטונומיה לא
תקום ביגלל סירובו של אש״ף לשתף
פעולה (הנובע מסירובה של ישראל לשתף
את אש״ף בתהליך).

ניתוח זה מראה כי בעיקר הדברים
בגין הוא שנכנע לקארטר,
ולא להיפך. קארטר הציע תיקונים
קוסמטיים להצעות שעליהן הוסכם
קודם לכן כין מצריים וארצות־הכרית,
ובגין כלע את הצפרדעים
כאשר נסתכר לו כי הפעם אין
חוכמות: אי־קכלתם פירושה הב־רזת־מילחמה
גלוייה על הנשיא
קארטר וממשלתו.

אל־סאדאת :
בחירה א כזרי ת
יין כאורה, היה אנוור אל־סאדאת צריך
* י להיות מאושר, אחרי שנתקבלו דרי שותיו
במהותן.

אולם לפי כל הסימנים, אין אל
סאדאת מאושר כלל. ולראייה :
כאשד טילפן דו קארטר והודיע לו
כי ממשלת ישראל קיכדה זה עתה
את הצעותיו החדשות, סירכ אל־סאדאת
ככד זאת לבוא דוושיגגטון.
מה אוכל את נשיא מצריים?

יתכן מאד, כי הדבר כדל אינו
קשור כמשודש סצרייס-ישראד-
ארצות־הברית, אלא כמשולש ד
מצריים־סעודיה־נמרי
אחר :
אש ״ף.
ככל שחלפו החודשים, כן גבר הלחץ
על נשיא מצריים שלא לחתום על הסכם
נפרד. בוועידת־בגדאד נתקבלו, בהסכמת
סעודיה, החלטות סודיות, שעל פיהן יוטלו
אוטומטית סנקציות כבדות ביותר על
מצריים, אם זו תחתום בכל זאת.
סנקציות אלה כוללות:
!• הטלת חרם כלכלי טוטאלי על
מצריים, בדומה לחרם הערבי על ישראל.
!• הפסקת כל הסיוע הערבי למצריים.
• גירוש מאות אלפי האזרחים המצריים
העובדים כיום בארצות הערביות, והשול-
חים חלק גדול משכרם הבי׳תח.
#פתיחת מערכודטרור נגד מצריים.
אל-סאדאת מאמין שהוא יוכל להתגבר
על ההתנגדות הסעודית, אם יהיה בידו
הסכם־שלום סביר, אשר יניח את דעת
הסעודים והפלסטינים. כלומר: הסכם ה מוביל
בבירור להקמת מדינה פלסטינית
תוך חמש עד שבע שנים, תוך שיתוף
אש״ף בתהליך. לפי התפיסה הסעודית,
צריכה המדינה הפלסטינית לכלול את
ירושלים הערבית.
גם אחרי קבלת ההצעות האמריקאיות

האחרונות,
לשכנע את
את אש״ף,
מבטיח את

יהיה לאל־סאדאת קשה מאד
הסעודים, ועל אחת כמה וכמה
כי ההסכם המצרי־ישראלי אכן
קיומם של תנאים אלה.

משום כך הוא יצטרך להציג
לעצמו את השאלה: מה מסוכן לו
יותר? לחתום על ההסכם ולהסתכן
כעימות טוטאלי כינו וכין כד
העולם הערכי, וככדלו סעודיה —
או דסרכ לחתום, ולהסתכן כעימות
עם ארצות־הכרית?

עד כה היה נדמה שלא מצריים׳ ולא
ארצות־הברית מוכנות או מסוגלות להס תכסך
עם סעודיה. מבחינה אמריקאית, קרע
אמריקאי־סעודי יהיה מעשה־טידוף. התלות
של העולם המערבי בנפט הסעודי היא
כמעט מוחלטת, והכסף הסעודי יכול לעשות
שמות בכלכלה האמריקאית.

קארטר החליט, כפי הנראה,
להסתכן ככך, כדי להציל את ה־קאריירה
הפוליטית •טלו. אין כד
ביטחון שגם אנוור אל־סאדאת
מוכן להימור בזה. הסיוע של סעודיה
ושאר מדינות־הנפט הערכיות
למצריים עודה ביום פי שלושה
על הסיוע האמריקאי למצריים.
מאידך, יתכן כי אל־סאדאת יהיה מוכן
גם הוא להימור כזה, על סמך ההנחה כי
האיום האיראני החדש על ארצות המיפרץ
יכריח את סעודיה להזדקק להגנת הצבא
המצרי, אם תרצה בכך ואם לאו.

כד זה יוכרע, בנראה, כעימות
הישיר של קארטר ואל־סאדאת,
•טיתחיד כיום החמישי השבוע.
אחרי שהפעיל את המככש האמריקאי
הבכיר על כגין, ושיטח
אותו עד הארץ, מוכן קארטר עתה
להעניק !את אותו הטיפול לאד•
סאדאת.
במדינה העם
טוב למות בעד ארוגנו

המדינה והכנסת הוכו כהלם
־כשהגיעה הידיעה על כואו
הצפוי של קארטר
רוויזיוניסט וותיק, ממתנגדי ראש ה ממשלה,
עשה חישוב מהיד יומצא כי
נשיא ארצות הבריית, ג׳ימי קארטר, יגיע
לישראל בי״א באדר, היום שבז אמר או
לא אמר יוסף טרומפלדור ״טוב למות ביעד
ארצנו.״
חבר־הכנסת רוני מילוא מהליכוד, ש הוא
קרוב משפחה של ראש הממשלה, כמעט
רקד משמחה במזנון הכנסת .״תראו כמה
נשיאים הביא כבר בגין לארץ. הוא
הביא את סאדאת ועכשיו הוא מביא את
קארטר.״ ׳אברהם מלמד מהמפד״ל הרגיע
אותו :״נשיאים ורוח — אבל גרשם אין.״
יוסי שריד, מהיונים של מפלגת ה עבודה,
הסתובב מלא שמחיה אף הוא :״זה
יום גדול. עכשיו, שיהיה ׳שלום, יהיה לי
זמן להרבה דברים אחרים. יהיה לי זמן
אפילו לשחק שיש־בש,״
גאולה כהן הייתה אבלה וחפיויית ראש:
״הוא נמר אותנו ״,אמרה ואיש לא ידע
אם התכוונה לקארטר או לבגין איו ל
ידיד
אמריקאי שליו טלפן אליו מוושינגטון
וסיפר לו את החדשות המסעירות. קולק
מיהר למשכן הכנסת, אולם עוד לפני
שהספיק לספר על כך, כבר היגיע רזי
ברקאי, איש ׳שידורי ישראל, וסיפר על
השידור שהגיע לרדיו מוושינגטון.
תחילה לא ידעו חברי הכנסת על מה
ההתרגשות ליד שולחן הממשלה. סגן ראש
הממשלה, ייגאל ידין, לבש מיד ארשת
של חשיבות, תנועותיו ׳נעשו עצבניות ו עסוקות,
אך היו ששייכו זאת להתנהגותו
המייוחדת של ידין בכל פעם שבגין נוסע
לחוץ־לארץ והוא ממלא את מקומו.
ידין החל להתלחש עם ושרי הממשלה
שהיו באותה עת במליאה. מרוב הפתעההתיישב שר־הפנים, הד״ר יוסף בורג, על
יבטאו שיל ראש הממשלה, דבר שעל פי
קודקס גינוני הכבוד של הממשלה הזו
אסור בכל איסור.
ידין׳ *ששוחח עם יחיאל קדישאי, ראש
לשכת הממשלה המלווה את בגין בוושינג טון,
לא היה מעודכן בפרטים. כל שהוא
ידע היה, שקארטר יצא ביום הרביעי
השבוע למצריים, יגיע לארמון קובה ב־קאהיר
ביום החמישי ולנמל התעופה בן־
גוריון במוצאי השבת.
אט אט הגיעה הידיעה גם אל ספסלי
הח״כים שבתוך המליאה, והמהומה החלה.
איש כבר לא שם לב לנקישות הפטיש
׳שיל יושב־ראש הישיבה בנימין הילוי ואת

ההימורהאחר ון
רקע זה

בא מסעו של ג׳ימי קארטר

? למרחב.
תחילה רצה לזמן לוושינגטון (או לקמפ־דייויד)
את בגין ואל־סאדאת. אל־סאדאת
סירב.
אחר־כך רצה לזמן לקמפ-דייויד את בגין
ומוצטפא ח׳ליל. בגין סירב.
אחר־כך זימן את בגין לוושינגטון.
אחר-כך רצה להביא גם את אל־סאדאת
לוושינגטון. הנשיא המצרי סירב.
עכשיו הזמין קארטר את עצמו לקאהיר.
שם ינסה לשכנע את אל־סאדאת לקבל
את הסיכום שהושג. הוא יטען, בצדק, כי
סיכום זה תואם בעיקרו את הסיכום האנד
ריקאי־המצרי, וכי השינויים הם קלים ו־בלתי־מהותיים.

דשם
מה, אם כן, כא הכיקור
שלו כישראל ץ

נראה כי מטרתו העיקך ית היא טיכסית
בילבד. אין קארטר יכול לנסוע לקאהיר,
מבלי לבוא לירושלים. נסיעה כזאת יכלה
להתפרש כהפעלת לחץ על מצריים ו/או
כביטוי של יחם של זילזול בישראל. הביקור
בישראל הוא השלמה מחוייבת של הביקור
למצריים.

אך באשר יכוא קארטר, לא
יסתפק כטכסים. הוא יעזור דכגין
לשכנע את דעת־הקהל הישראלית.
;הוא כוודאי יצטרך להשיג את
,הסכמתם שד כגין וממשלתו לנקודות
נוספות, שתתעוררנה כמהלך
השיחות עם מצריים.

אמנם, אין זה מכובד שנשיא ארצות־הברית
יעסוק ב,-דילוגים״ — אותה שיטה
של טיסות הלוך־וחזור, תוך עמידה על
המקח, שהומצאה על־ידי הנרי קיסינג׳ר.
אך כאשר קארטר יהיה קרוב להסכם, אשר
יציל את חייו הפוליטיים — יתכן מאד
שיעסוק גם בכך.

כך או אחרת — דכר אחד
כרור: זהו ההימור האחרון. אחרי
מסע דרמתי זה, לא תיתכן מהדורה
חדשה.

תור הדחייות, התחבולות, המישחקים,
ההשהיות א־לה־דיין נגמר. במהלך דרמתי
אחד, יצר קארטר רגע-של-אמת לכל ה צדדים.
אי־אפשר
עוד ״להרוויח זמן״ .כי המפר
עכשיו את רצונו הנחוש של קארטר, מכריז
עליו מילחמה.

לפי כל הסימנים, יצר קארטר
את הסיכון הזה ככוונה תחילה. .
הוא שם את הכד — את סיכויי
השלום, את הקריירה של עצמו —
על קלף אחד.
אורי אכנרי

כגין מוחא כף לקארטר
בזי גנב את הסיפרון הכחול?

ח״כ חיים קאופמן מחירות הבין את
המטרד, האמיתית לבואו שיל קארטר .״ה דיון
על התקציב יערך ביום שני, ואין
מישהו שצריך להשתתף בדיון זה יותר
מאשר ג׳ימי קארטר. הוא בעיל־הבית ה אמיתי
של התקציב שלנו.״

איש לא עניינו ההסתייגויות על הצעות
החוקים שנידונו באותה ע׳ת. ח״כ הלל
זיידל הציע כי סגן ראש הממשלה ימסור
הודעה מטעם הממשלה. ידיו קפץ יעל
המציאה. הוא ידע כי חצי שעה אחר כך
עומד מנחם בגין לערוך מסיבת עתונאים
בוושינגטון והוא רצה להקדימו.
אולם ׳האופוזיציה, שהיתר, מוסת הלם
החליטה לטרפד לו את ההצגה. יושב
ראש סיעת המערך, חבר־הכנסת משה שחיל,
שהוא עורך דין במקצועו, יודע בעל־פה
את תקנון הכנסת. שחל גם ידע כי מרבית
הסיכויים הם שגם ידין וגם ד,לוי לא קראו
מעודם את תקנון הכנסת.

יהח״כ הדתי של המערך, הרב מנחם
הכהן, הבין בדרכו שלו את בואו של
קארטר :״הוא בא לפורים שפיל,״ ו אילו
אחד הסדרנים של הכנסת אמר:
״הנשיא שלנו ירד לשלושה ימים לשכונת־התקווה,
פרבר העוני ישל תל־אביב. קארטר
יורד לשכונת־העוני י של ארצות הברית,
לישראל.״

הוא ניגש אל סגן־מזכיר הכנסת, שמואל
יעקובסון, היושב ליד היושב ראיש ושאל
אותו :״על פי איזה סעיף בתקנון רוצה
ידין למסור הודעה 1״ יעקובסון הוציא את
הספרון הכחול הקטן והראה לשחל את
הסעיף. שחל חטף את הספרון ומיהר
לעבר המושבים. שם הוא נתן אותו לח״כ
ירוחם משל שמיהר להחביא אותו.

משד החביא את התקנון. הכנסת
היתד, כמרקחה, כאשר הגיעה אליה ה ידיעה
יעל נסיעתו של קארטר למזרח־התיכון.
הראשון שקיבל את הידיעה ב ארץ
היה ראש־עיריית ירושלים, טדי קיולק.

באותו הרגע קרא שחל ליוושב־ריאש:
״אם הממשלה רוצה למסור הודעה. אנחנו
רוצים דיון מדיני ״.קריאתו ישל שחל

שניהם .״בגין נסע עם מטריה שחורה
סגורה לארצות הברית וחוזר ארצה עם
מטריה שחורה פתוחה. אני לא חושבת
שהעם יהיה מוכן שנעשה הפגנות. הרדימו
את העם. אולי אני אעשה איזו הפגינה,
אבל אני לא יכולה לכבול עצמי לדוכן
הנואמים בכנסת, את זה גנב לי כבר
צ׳ארלי ביטון.״

(המשך בעמוד )32

תשושות מרעב ורועדות מקוד, הפגינו נגה בנות \ 1ד שערוו״ת הגיוס

וווו 110

מסיטנן

ך 11ח״נ שולמית אלוני ביקרה פעמים אחדות את הבנות
השובתות מול מישכן הכנסת ואף הביאה להן קרם־ י לחות. ליד אלוני ציפי בנש, השובתת הראשונה ולידה יהודית הספל

*1 71״ 0שני זזברי־כנסת של מפ״ס, חייקה קרוסמן(באמצע)
״ ״ ומאיר תלמי, כשהם מעודדים את רינת לוי, היחידה
בינתיים מהבנות שהודיעה כי תמרה את פי הצו ולא תלך למילואים.

1 7 1 ^ 11111ח״כ משה שמיר (מימין) כשמאחריו
#1 #11111י י פוסע חסיד נוסף של תנועה זו, צבי 11 שילוח, באו להפגנה כדי לתמוך בשובחות, אולם כאשר הבחינו
כי במקום נמצאים צלמי עיתונות מיהרו להסתלק וחזרו למישכן.

| | ו ך ד 1ה יושב־ראש סיעת המערך בכנסת, משה שחל, יחד
1׳0 1 1י י עם ראש עיריית דימונה, ח״כ דאק אמיר, כש־מאחריהם
מציץ מזכיר הסיעה, ישראל פלג. רינת לוי הבטיחה
לאמיר גדל־הגוף כי אחרי השביתה ״ארביץ איתך ארוחה.״

החליטו שאני לא עריקה. לא הצלחתי
לשכנע אותם שאני עריקה ואמרו לי ללכת
הביתה. עכשיו קיבלתי עוד צו. אני לא
אלך.״
כאשר שבתה רינת הגיעה מישטרה צב אית
אל ביתה אשר במרכז תל-אביב. אמה
של רינת, הנראית צעירה בהרבה מגילה,
עסקה בניקוי חדר המדרגות. השוטר ה צבאי
זינק לעברה :״תפסנו אותך לוי
רינת. תפסנו אותך.״ רק בעמל רב, וב עזרת
תעודת זיהוי הצליחה הגברת לוי
לשכנעו כי היא רק האמא.
רינת הצטרפה להפגנה שמול הכנסת ו אחריה
החלו באים המונים. תחילה זוגות,
סקרנים המביעים אהדה, אחר־כך בודדים
שבאו במיוחד, והשלב הבא היה של קבו צות
גדולות יותר שנשארו לזמן רב יותר.
במשך היום היו אנשי מישמר־הכנסת
מעבירים את שובתות הרעב, עם כל הכבו דה
הקלה שלהן אל מעבר לגדר, למקום
המיועד למפגינים. רק בלילות, נכרמו רח מי
השומרים, והם הרשו לצעירות להצ טופף
ב״בוטקה״ ,שם היה קצת פחות קר.
ביום השני שעבר התחילו להופיע חב-
רי״הכנסת. כמה מהם באו ביוזמתם. אורה
נמיר וגאולה כהן היו הראשונות. גאולה
הבטיחה להן ,״אני איתכן. אתן צודקות,״
ועוררה את חמתם של כמה משותפיה ל תנועת
בנא״י. אורה נמיר היתד, מעשית
יותר. היא הביאה לבנות טרמוס עם קפה
חם. במשך שלושת ימי הכנסת הפכה נמיר
מקשרת בין הצעירות לבין מיזנון הכנסת
כשהיא מחדשת פעמים רבות ביום את
מלאי הקפה. כאשר רינת הרגישה חולשה,
התמלא הטרמוס של נמיר במרק חם ״זה
מזין יותר,״ אמרה. אחר־כך באו חברי-
כנסת בקבוצות גדולות יותר. מישלחת
של חברי־כנסת מהמערך, בראשותו של
יושב־ראש הסיעה משה שחל, התייצבה,
חתמה על עצומת ההזדהות וחזרה למישכן
החמים.
לדאק אמיר, הח״כ כבד־הגוף מדימונה,
היה לא כל־כו נעים. הדמות שלו לא הש תלבה
היטב עם שובתות רעב, אבל רינת,
שהבינה לקשייו של אמיר, אמרה לו :״לא
נורא. אחרי שאני אנצח במאבק, נלך שני נו
ביחד ונרביץ איזו ארוחה טובה.״

חברי־כנס ת
רבים התחמ קו

ן* ירושלים קר בדילה. ציפי בנש
י ידעה זאת. אך היא לא ידעה עד כמה
קר הלילה הירושלמי. היה מי שדאג לה ביא
לה תנור נפט. ב״בוטקה״ של תחנת
האוטובוס מול הכנסת לא הצליחה להדליק
את תנור הנפט. ציפי שכבה על כסא־נוח
כשהיא מכוסה בשמיכת פוך שהביאה מה בית
— אך השמיכה היתה כלעג לרש.
בשעת לילה הגיעה מכונית לרחבת ה כנסת.
איש המישמר במדים הכחולים נתן
לה להכנס. במכונית היה רופא צעיר מ הדסת.
הוא סיים את המישמרת שלו, וכ ששמע
על שובתת הרעב, חש הזדהות עי־מה.
הוא בא לבדוק האם מצבה הפיסי
של ציפי טוב. הוא גילה כי גם מצבה הנפ שי
טוב. הנערה שכבה בשתיקה, מדי פעם

לגמה מים ממיכל שהיה לידה ועישנה
סיגריות קנט בשרשרת .״הייתי חיילת ב־שיריון.
הייתי חיילת טובה אפילו,״ סיפרה
ציפי בת ה־ 22 לאורח הלילי שלה ,״אחר־כך
שמעתי שבנות דתיות לא הולכות למי לואים
וקיבלתי צו. מאוחר יותר שמעתי
כי בגין משתומם איך יכולה להיות אפלייה
ברוסיה. הבנתי שלא רק ברוסיה, אלא גם
אצלנו יש אפלייה. לכן אני שובתת.״

מרק ח ם
ודאגה חמה
ף* ורי!ה שד ציפי, סמלת השירית ב•
1מילואים, מסכימים עם בתם. הם גם

באו לבקר אותה בכנסת, אבל לא הסכימו
כי ציפי תפר חוק. אחרי ארבעה ימי שבי תת
רעב, שבהם רזתה כ* 10 קילוגרמים,
ושבהם הופיעו פיצעונים על פניה היב שים
מהשמש שביום ומהקור שבלילה, הת גייסה
ציפי ביום רביעי האחרון. היא שיר תה
שלושה ימים והשתחררה. ארבעה ימי
רעב לעומת שלושה ימי שירות.
למחרת היום הצטרפה אל ציפי רינת
לוי. רינת, שחורת־השיער בת ה־ ;22 היא
ההיפך הגמור מציפי. השקט של ציפי פי נה
׳מקומו לרוחה הסוערת של רינת ,״אני
לא אלך לצבא. שלחו לי צו, שלחתי אותו
בחזרה. אחר־כך שלחו לי עוד צו והודעתי
לקצינת הקישור שלי שאני לא הולכת.
אחר־כך אמרו לי שאני עריקה. באתי, אבל

דיי ודה א דוני, שהפכה בת־בית
/כמעט, יחד עם שני. חברי־הכנסת
של של״י, הביאה להן קרם לחות .״זה
נהדר,״ קראה רינת ,״זה ממש נותן כוח
להמשיך.״ קבוצה של צעירים דתיים שבאו
לבקר בכנסת עברו ליד הגדר וצעקו ל עבר
הצעירות השובתות :״זונות. פרוצות.״
ציפי נעלבה, אך רינת אמרה :״זו הסי בה
שאני לא מוכנה ללכת לצבא. היום
מי שהולכת לצבא נחשבת זונה. אני לא
רוצה להיות זונה.״ לעומת קבוצה זו של
דתיים הגיע לאתר השובתות המזכיר הכל לי
של תנועת בני־עקיבא בישראל. כש הוא
חובש כיפה ולבוש במדים של תנו עתו,
הוא בישר לצעירות ״אנחנו תומכים
בכן. כל תנועת בני עקיבא איתכן.״ המח ווה
של גאולה כהן מהצד האחד ושל המז כיר
הכללי של תנועת הנוער הדתי מה צד
האחר עוררו בלב הבנות התרגשות.
יחד עם מזכיר בני עקיבא הגיע גם מז כיר
השומר־הצעיר. הוא הבטיח את תמי כת
התנועה שלו ואת זו של בני הקיבו צים.
הבנות
הפסיקו להיות לבד. אט אט הת אסף
סביבן גרעין .״זה כמו בתקופה היפה
של המדינה, כשהיו עוד אידיאליסטים,״
הגיבה אסתר נורמן, אחת המזדהות ,״פה
רואים אנשים יפים שמאמינים. אולי הם
יפסידו את המאבק, אבל הם יהיו שלמים
עם עצמם״.
מיה ליקוורניק, גבוהת־קומה, סטודנטית
למדעי־המדינה מתל־אביב הציעה אף היא.
מיה קיבלה על עצמה את יחסי־ד,ציבור של

התנועה החדשה שעוד לא קמה, תנועת
שירות־שווה. היא חדרה אל תוך מישכן
הכנסת, אל מיזנון חברי־הכנסת והחלה
לעשות נפשות לתנועתה. חברי־כנסת רבים
הזמינו אותה לקפה, פחות חברי־כנסת הס כימו
לתמוך בראש חוצות בתנועה החד שה.
רק יוסי שריד, שולמית אלוני, אורה
נמיר, תמר אשל ואורי אבנרי הבטיחו כי
יבואו לכנס הייסוד של התנועה שנערך
ביום השלישי השבוע. האחרים גימגמו ו ניסו
להתחמק. חלקם טענו כי הם מאמי נים
ומסכימים, אבל מתנגדים להפרת חוק.
כל ההסברים של מיה כי איש אינו מת כוון
להמרות את החוק, לא עזרו. אחרים
אמרו כי הם מוכנים לבוא, אבל אינם יכו לים
מפני שיש להם עבודה בכנסת.

הזד הו ת
בערבון מוגבל
ף יום השלישי בשגוע שעבר החלה
י• ההפגנה הגדולה. בשעת אחר־הצהריים
התאספו סביב שתי שובתות הרעב כ־1000
צעירים וצעירות, התיישבו על הדשא,
נשאו כוץ ות ושרו ״אנו נתגבר״ .זו היתה
הפגנה שקטה של פרצופים צעירים, הפ גנה
שאמרה :״אנחנו לא רק צועקים. אנח נו
בעיקר צודקים.״
״סגן שר הביטחון, מרדכי ציפורי, עשה
לנו את ההפגנה,״ הסבירה מיה, שרת־החוץ
של התנועה .״הראיון שלו בטלוויזיה כל בך
הרגיז, עד שרבים הבינו, דווקא מצי פורי
שאנחנו צודקות״ .אולם סגן־השר צי פורי
לא בא להפגנה. לעומתו באו אותם
חברי־הכנסת שהקפידו לצאת אל המפגי נות
גם כשלא היו עיתונאים בסביבה. אלי הם
הצטרפו גדעון האוזנר, עדי אמוראי,
מיכה חריש ורבים נוספים. משער הכנסת
נראו יוצאים שניים ומתקרבים לעבר ה הפגנה.
ח״כ משה שמיר, איש ארץ־ישראל
השלמה ועימו צבי שילוח, מהקיצוניים של
תנועה זו. אך הם באו להזדהות רק בער־בון
מוגבל. עוד לפני שהגיעו עד למפגי נים
עצמם, הבחינו בצלם עיתונות המנסה

ננסח מאחרי תסווג׳

כך נראה מעוז
הדמוקרטיה הישראלית
מנקודת תצפיתן של השובתות. בתמונה רינת לוי
(מימין).וציפי בנש (משמאל) כשהן יושבות באחד הרגעים שבהן
לצלם אותם. גם להפגין וגם להראות מפ גינים
זה היה יותר מדי בשבילם והם מי הרו
להסתלק מהמקום.
חבר־כנסת אחד תרם 5,000 לירות לחש

ביקר אותן קהל, יחד עם שתי צעירות ירושלמיות שבאו
להזדהות איתן לכמה שעות. כמה דקות קודם לכן היו למפגינות
אורחים מסוג מסויים מאוד. ניידת מישטרה שמיספרה 3023 ובה
שני שוטרים נעצרה מול השובתות ושניהם נגסו בטטייקים בפיתות.

בון הבנק שפתחו הצעירות בתנאי ששמו
לא יפורסם. עוד תרומות מאזרחים מכל
רחבי הארץ השלימו את הסכום לעשרת
אלפים לירות. בינתיים כבר החלה התנועה
קורמת עור וגידים. נוסף לפעילות הרא שונות,
ביניהן שתי הצעירות הראשונות
שסרבו להתגייס, אך נשברו בכלא, דינה
גלעד ואסיה חסון, יש כבר כ־ 200 פעילות
שאליהן הצטרפו גם גברים. נוסף לכמה
מאות החתימות שהוחתמו בצורה בלתי
מאורגנת, יש היום כבר יותר מ־ססס 100,
חתימות הזדהות. הפעילים חילקו ביניהם
את התפקידים: מרכז מבצעי, מרכז שמי ניסטים,
מרכז קיבוצים, דובר, אשת יחסי־

הצטרף ללילה אחד גם אביה של אורלי,
החליטו שלא לשבות רעב, אלא לערוך
שביתת שבת :״אנחנו רוצות לעשות שבי תה
ממושכת. להזכיר כל הזמן לחברי-
הכנסת, לפוליטיקאים ולאזרחים הבאים ל כנסת,
כי מה שקורה היום זה עוול משווע,
לא לנו, לצדק.״
בנות שובתות ומתגייסות, אחרות שוב תות
ואינן מוכנות להתגייס. בנות שוב תות
מבלי שקראו להן כלל להתגייס ועי-
מן שובתים ומפגינים אחרים, כאלה ש עברו
את גיל הגיוס וכאלה שעוד לא
הגיעו אליו. כאלה שדורשים צדק, למרות
שהחוק המפלה את הצעירות המשרתות

בני!עקיבא

הפתעה לטובה היתה למפגינות כאשר אל אתר ההפגנה הגיעו
שניים לובשי מדים של תנועות־נוער. האחד היה המזכיר
הכללי של תנועת־הנוער הדתית. בני עקיבא (באמצע, חותם על עצומת ההזדהות) ,ולידו
המזכיר הכללי של השומר־הצעיר. הבנות התרגשו ביותר כאשר שמעו כי תנועת בני־עקיבא
עס כל הנוער חובש הכיפות שלה, עומדת מאחוריהן ותומכת במאבקן.

הבולטת שבין השובתות רינת לוי, היחידה שהודיעה כי לא תסכים
1י # 1 1י 1י י להתגייס למילואים, גם אס יחבשו אותה לתקופה ארוכה בבית־הסוהר.
רינת הסכימה להפסיק את שביתת הרעב אבל לא את המאבק נגד אי הצדק.

ציבור, רכזי מחוזות. ביום השלישי הש בוע
עומדת לקום באופן רישמי התנועה
החדשה שלא תפסיק להאבק.
ציפי בנש הפסיקה להאבק. היא
היתה מהחלוצות. כשהיא התגייסה, הצ טרפה
אל רינת לוי יהודית הספל החי פאית,
סטודנטית בעלת גיזרה חטובה ו שיער
ארוך שאותו היא נוהגת לאסוף.
כעבור יומיים החליפו את שתי אלה אורלי
דאהן, שהיתר, צריכה להתייצב לשירות
מילואים ביום החמישי שעבר והחליטה
במקום זאת להתייצב לאתר ההפגנה מול
הכנסת, וחברתה ורדה. השתיים, שאליהן

בצה״ל, לעומת המשתמטות מטעמי דת,
אינו נוגע להם ישירות.
תנועת שירות־שווה מראה סימנים של
תנועה הגדלה מיום ליום. לא רק המתנג דים
העיקביים לכפייה הדתית, אלא דווקא
אלה הדורשים מעצמם ומאחרים לשרת ב־צה״ל,
תומכים בבנות המסרבות להתגייס.
הכרזות שנתלו על הגדר מול הכנסת,
שני כסאות־נוח, מעילים ושמיכת פוך אחת
ניצבים כבר יותר משבוע מול הכנסת
כסמל לעמידה איתנה של צעירות וצעי רים
שאיכפת להם, אל מול המימסד של
ההסכמים הקואליציוניים.

במדינה

חולצת טריקו
ומכנסי ג׳ינס
זה יותר מסמל
מסחרי. שיער ארוך,
תלתלים, מגפיים,
הרבה חשיש, מין,
בודקים אפשרויות
של חופש.
דרך עשרה
ספורים קצרים
מספר רינו צרור
( ,25 עתונאי)
קורות חבורה אחת
בתחילות שנות
השבעים בתל״אביב.
הופיע סיפרו החדש

רינו צרור

טויקו

(המשך מעמוד )29
בילבלד. את ידין לגמרי. אמנם לפי התקנון
חייבת הממשלה לערוך דיון מדיני בעקבות
הודעה שלה, אם 30 חברי כנסת דורשים
זאת, אך היא יכולה לקיים את הדיון רק
שלושה ימים לאחר שנמסרה ההודעה.
ההימור של •שחל התגלה כנכון.
ידין לא ידע זאת, תלוי לא ידע זאת
ויעקובסון לא יכול היה להפנות את
תשומת ליבם לסעיף שלושת הימים ב תקנון,
משום שהספרון שלו הוחבא אצל
משל.

להשיג בכל חנויות הספרים
הפצה: בית-עלים,
טלפון 293959 :־03

בשיתוף חברת אל־על ומשרד התיירות הפורטוגזי.

בעוד בכנסת ממשיך הפסטיבל החלו
כבר דיונים במשרדי ממשלה שיונים. מנכ״ל
משרד ראש הממשלה, הד״ר !אלי בן-
אלישר! ,שוחח מבניין הכנסת עם ח פתיר,
הנמצא במשלחת •ראש הממשלה :״סרויקה
ואני מגייעים לארץ עם הנחיות,״ אמר ליו
פתיר בהתכוונו לתית־אלוף אפרים פורן.
פתיר נתן להבין כי הטקסיות ׳תהיה הלה
חישוב מהביקור של קארטר. מפכ״ל דד
מישטרה רב־גיצב חיים תבורי הוזעק ב אלחוט,
בעת שהיה בסיור בצפון הארץ,
הזרה לירושלים ובינם מיד את צוות
מבצע שער, הצוות שהכין את מבצע ביקור
אל־סאדאת.

#להקת פולקלור בתלבו שות מ סו ר תיו ת
#זמרת וצמד גי טרי ס טי ם בשירי נשמה
#תפאורה מרהיבה מנופה של פורטוגל
#ארוחות צהריים וערב ה מוכנו ת בידי אשפי מ טבח פורטוגזיים
בין ה סו ע די םבפס טי ב ל פו ר טוג ל יוגרלו 16פ ר סי ם:

פרס ראשון
כ ר טי ס ־ טי ס ה (יחיד) ת ״ א -לי ס בון ־ ת ״ אבחברת אל־על, לינ ה (לזוג) ב מ שך שבוע ב מ לון ב לי ס בון ו טיו לי ם ב אזו ר

פרס שני
כ ר טי סטיסה (יחיד) ת ״ א -לי ס בון -ת ״ אבחברת אל־ ע ל

פרסים נוספים

בואו להנות מפסטיבל פורטוגל במלון דן תל־אביב
לפורטוגל

אדי

ידין ביטל את בקשת הממשלה להודעה.
אז החלה סערת הרוחות האמיתית. אנשי
המערך, בראשם שחל, שהם בעצם גרמו
לביטול ההודעה, החלו לזעוק, תוך כדי
״שהם קמים ממקומם :״איזו מין ממשלה
זו. איזו מין כנסת. זו בושה. מתרחשים
דברים 1חשובים. קארטר מגיע. ואף אחד
לא מגלה שום דבר לכנסת. בזיון.״
ד,לוי נבהל. היו לו עוד שני סעיפים
על סדר היום, אולם ברגע שהוא שמע
מישהו קורא :״להפסיק את הקשיבה,״
הוא נתפס בכך :״אני מבין שכל חברי
הכנסת רוצים להפסיק את הישיבה. אני
נועל את הישיבה• ,שתתחדש מחר בשעה
ארבע אחר־הצהריים.״ דפק בפטיש ומיהר
לרדת מהבימה.
עוד שעה ארוכה נמשכה ״ישיבת ה כנסת,״
ללא היושב־ראש, כאשר הח״כים
צועקים זה על זה. אחר כך גילו חברי-
הכנסת כי נעים יותר לשבת במזנון, וה ישיבה
הקולנית עברה לשם.
תגורי הוזעק באלחוט. שי&מון פרם
ריכז סביבו שולחן גדול. ושסביבו ישבו
מיספר עיתונאים, שחל ושריד. פרס רתח
מזעם. עוד פעם, בפעם המי יורע כמה
בחודשים האחרונים, הוא בוודאי חשב ל עצמו
עד כמה הוא היה קרוב לניהול
״ההצגה הגדולה״.
פרם לא התייחס כימעט למשמעות ה ביקור
של קארטר בארץ. אותו עניינה
יותר ״ההתנהגות המחפירה של הממשלה
בלפי הכנסת.״ רק במאמצים רבים הצליח
ושחל למנוע ממנו מלערוך מסיבת עיתו נאים
במיזנון הכנסת. כאשר נקרא פרם
לאולפן הרדיו המצוי בבניין הכנסת, כדי
להתראיין, ניצל שחל את ההזדמנות וליווה
!אותו לשם. בדרך לאולפן הצליח שחל
להרגיע את מנהיג האופוזיציה ולהטות
אותו למסלול התגובה הנכון: מהכעס —
להתייחסות למהלכי השלום.
אריק שרון חגג .׳לרעתו הביקור של
קארטר הוא נצחון אישי שלו :״המעשים
התקיפים שלי בשטה הם שאיפשרו גמי שות
מדינית.״ הפרופסור יוסף דום איש
חרות ענה לו :״אוי ואבוי. בנינו יפנו
לעברנו אצבע מאשימה בגלל ההסכם הזה.״
אריק סנה מרום אבל שריד לא יבול היד,
להתאפק והעיר :״המערך יביא יותר
׳תומכים להסכם מאשר חרות.״

פסטיבל פורטוגל
במלון דן תל״אביב,
17-6במרץ

סו פי שבוע, א רו חו ת בגריל רום ובסברה קו פי־ שו פ.

ידין נבהל. הוא היה מוכן להתחרות
בבגין על כותרות העיתונים, למסור הו דעה
לכנסת, ובעיקר לכתבי הכנסת ה־יושבים
ביציע העתונאים, עוד לפני שבגין
יערוך את מסיבת העתונאים ישלו ב וושינגטון,
אך לדיון הוא לא היה מוכן.
ידין לא ידע מאומה, הוא לא יכול היה
להתווכח עם האופוזיציה ובעיקר לא ידע
מה מוכן בגין שיאמר בארץ ומה אינו
מוכן.

זיע

זאב הפץ, ראש לשבת העיתונות ה ממשלתית
כינס את הצוות שלו בשעת
לילה ואמר להם :״יגיעו לארץ עשרות
ואולי מאות עיתונאים, שנצטרך לטפל
בהם.״ מאוחר יותר הגיע טלפון מוושינג טון
:״יגיעו 2000 עיתונאים.״
העודס הזה 2166

את המארגנים הטרידה ׳שאלה אחת :
כמה ז׳מן ישהה קארטר בארץ? התשובה
החצי־רשמית טענה :״עד שלושה ימים,״
אבל היה מי שדאג להוסיף ״עד שלושה
ימים ועד בכלל.״
הנגב אדמה, אדמת*

יום־אדמה חדש
עלול להתרחש
כמרחבי הגנב
פינוי הבדואים נמשך. המועמדים לפינוי
בימים הקרובים, הן מישפחות בדואיות
באיזור אל־בחירה, הנמצא בין שלוש גב עות
19 ,קילומטרים מזרחית מבאר־שבע,
ליד כביש דימונה־ערד. כוחות המישטרה,
מישמר הגבול והסיירת הירוקה נכנסו
לכוננות.
באיזור יושבים 6000 בדואים מהשבטים
אבו־ג׳ואייד, אבו־רביע, אבו־קרינאט ואח רים.
הפחנוי בכוח יתבצע כנראה על שטח
של 70 אלף דונם, לשם הקמת שדודתעופה
צבאי ואזרחי, שיחליף את שדה־התעופה
עיטם שבפיתחת־רפיח.
הבדואים מתוחים. ההכנות לפינוי מבש רות
להם רעות: בין תל־מלתחה לתל-
משאש, לאורך 10 קילומטרים, נחפרו בחו דש
שעבר בורות גדולים, במרחק 100
מטרים זה מזה. אנשי מוסד הטכניון למח קר
ופיתוח, המבצעים מדידות במקום,
וקבלנים פרטיים המבצעים קידוחים, קיבלו
הוראות שלא לשוחח עם עיתונאים.
1מישפחות הבדואים, הגרות באיזור מדורי
דורות במיבני-אבן וצריפים, נצטוו על-
ידי דויד לבנון, ראש מינהל־מקרקעי-יש-

פרקליטיהם של שבטי הבדואים נפגשו
באחרונה עם שרים וחברי־כנסת העוסקים
בנושאים מישפטיים, והעלו בפניהם את
שאלת הפינוי הממשמש ובא 40 .אלף
הבדואים הנמצאים כיום בנגב חוששים.
בתוך שלושה ימים, בחודש דצמבר , 1978
פונו 38 מישפחות מאיזור ליד ירוחם,
וחודשים ספורים קודם לכן פונו בכוח
40 מישפחות בדואיות מאיזור המשתרע
מדרום לכביש באר־שבע—דימונה. במהלך
פעולה זו נהרסו 8בתים 12 ,צריפים ו־25
אוהלים.
בדואים רבים מוכנים היום לוותר על
חלק מקרקעותיהם, ולקבל תמורתם מיכסות
מים, שתאפשרנה להם לפתח חקלאות
אינטנסיבית ולהפוך חקלאים מודרניים לכל
דבר.
בדואים יחידה 102
אחד מהם ייצג את
ישראל היפה, השני את
ישראל החומסת. מי
מהם היה איש אצ״,7
ומי חגיך השומר־הצעיר?
על המסך הופיעו שניים: הישראלי ה יפה
והישראלי הלא־כל־כך-יפה.
האחד היה עיתונאי: מרדכי ארציאלי,
כתב הארץ בנגב. הוא סיפר על התעללות
הסיירת הירוקה בבדואים. התמונה שהצ טיירה,
ושאושרה בשבוע שעבר על־ידי
פסק־דין של בית־מישפט בבאר־שבע, היא
של פלוגת־מחץ ברוטאלית, המטפלת ב בדואים
כאילו היו תת־אדם, הפושטת ב־

פשת :
מ 11 ברוקו
עד 1אחו חצות

׳ 0ד ח
אבד כלב
בוקסר מנומר
העונה לשם אדיםטו.
סימנים: חזה לבן, ארבע
כפות לבנות, נקודת חן לבנה
על הצוואר.
להודיע לטל.728419 .

פרס כספי מוב ט ח.

כול ם מדברים על הידוק החגורה.

1ר עו ג 0בוח1
מהדק או ת ה. הוא לו ק ח רק
עתונאי ארציאלי והשר שרון
שתי פנים של ישראל
ראל בדרום, להרוס את מגוריהם ולפנות
את השטח עד סוף השבוע הבא.
אנשי הסיירת הירוקה, הידועים בפעו לותיהם
הברוטאליות נגד הבדואים, ביקרו
באיזור לפני כחודשיים, צילמו וערכו
מיפוי. חפירות ארכיאולוגיות המבוצעות
באיזור, ומכונות למרבה האירוניה ״חפי רות
הצלה״ ,הופסקו השבוע לפתע, ללא
כל סיבה הנראית לעין.
למרות שאנשי מינהל־מקרקעי־ישראל
טוענים כי לבדואים אין כל בעלות על
האדמות בשטחים אלה, ציינו אנתרופו לוגים
ידועים כי שבטי אל־בחירא כימעט
שאינם נודדים ויושבים על אדמותיהם
דורות רבים. עתה גבר חששם כי יסולקו
מעל אדמותיהם.
במיכתב ששלחו תישעה שיח׳ים בדואים
למישרד הביטחון לפני כשבועיים, דרשו
״לעצור ולהפסיק כל עבודות חפירה והקמת
מיבנים, שנעשות באדמותינו ללא רשו־תנו.
אנחנו אזרחים נאמנים למדינה ויש
לנו זכויות כמו לכל אדם אחר, כולל
הזכות לשתף אותנו בקביעת עתידנו.״
ועוד הוסיפו :״אנו מודעים שמעשים אלה
של קביעת עובדות מוגמרות בשטח מקל קלים
את היחסים ז*,טובים שבין אנשינו
והממשלה.״
״אם לא תהיה מחשבה זהירה ורצינית
לגבי האוכלוסיה הבדואית, עלול להתרחש
יום־אדמה נוסף, בנגב, ממש כפי שהיה
בצפון הארץ,״ אמר האינג׳ינר רפי לרמן,
חבר בוועדה הבין־מישרדית העוסקת ב־תיכנון
הנגב, ביום עיון על עתיד הנגב
שהתקיים בשדה־בוקר.
העולם הזה 2166

שטח כיחידת־קומנדו צבאית, המחרימה
עדרים בלי דין ובלי דיין, המכה גברים,
נשים וילדים.
השיטות מזכירות מאד את שיטותיה של
יחידה צבאית, שקנתה לה שם בשנות ה סל׳
,כאשר ביצעה פעולות־פתע מעבר
לגבול, וביכללם פעולת־קיביה המפורסמת
בסוף . 1953 היתה זאת ״יחידה 101״.
הדמיון אינו מיקרי. כי מפקד ״יחידה
101״ היה קצין צעיר בשם אריק שרון.
הסיירת הירוקה כפופה לשר־החקלאות
אריק שרון.
,מיהו מי? מול מרדכי ארציאלי ישב
מפקד הסיירת הירוקה. הוא נראה כצעיר
ישראלי טיפוסי, מגודל־זקן, בעל התבט אות
צברית אופיינית. הוא הצדיק את
פעולות הסיירת הירוקה, תיאר אותה כמי
שמגינה על מולדת ועל אדמות המדינה.
לא היו בפיו תשובות משכנעות לטענותיו
של ארציאלי, שאושרו על־ידי בית־המישפט.
היה
ברור כי מאבק-זוטא זה בטלוויזיה
הוא חלק מן המאבק הגדול על דמותם של
מדינודישראל ואזרחיה — מאבק המתנהל
עתה בכל רחבי הארץ, ברחוב, בקמפו סים
של האוניברסיטות, בכלי־התיקשורת
ובכנסת.
האפתעה באה בסוף העימות. מרדכי
(״מוטקה״) ארציאלי, מגן הבדואים, זיהה
את עצמו כלוחם־אצ״ל ותיק, שהוגלה
בשעתו על־ידי השילטון הבריטי לקניה.
מפקד הסיירת הירוקה זיהה את עצמו כח בר
קיבוץ עין־השופט — חניך השומר-
הצעיר.

7,200ל״י
ת מור ת שטח פי ר סו ם בגודל עמוד.

בתיה ועליזה בלום אזגילס
ה א חיו תהס פריו תהמ פו ר ס מו ת מתל־ אביב,
תשמ חנ ה ל קבל אתלקוחו תי הן הי שרא ליי ם
ב מ ספר ת

בבוורלי הילס 0/1

הכתובת:
{1־ז01116¥3נ 1סוח 9641 $311)3 1\40
- 1) 1115ץ|ץ/6ו86

טלפון 3100 :־3109 ,276־276

חן טרמפ לחייל

יו3״ 0ו סי
שהגנויס הבס?!
בסוא״ם, רצחו
!שותיהס בזירת
האוטה בידאריחו

ן ן אסו
בודקת
אותו

פנינה מנקין, בחורה מטו פחת
המשגיחה על איפורה
לפני עלותה על הבמה.

ת ה;בריפ ש ל חו לקור בסראייבו,
\ * יוגוסלביה והן עצמן דיגמנו אוסנת
קיץ חשופה באביב החם של יד־אליהו,
ישראל. התוצאה 87 :לגברים ו־ 101ל נשים.
לקראת
יום האם ויובל ה־ 70 לתל־אביב,
החליט אירגון ויצ״ו ״לעשות משהו מיו חד׳
/תלמה נרי, מרכזת מחלקת התרבות,
פנתה לשלומית אבידן, אשת יחסי־הציבור
של ויצ״ו בתל־אביב ואשתו של אמנון
אבירן מהנהלת מכבי. שלומית ותלמה איר-
גנו מסיבה בבית ויצ״ו ביד־אליהו שהיתר.
מיועדת לעולות חדשות, נשים צעירות
ונשות הגוורדיה הוותיקה של מתנדבות
תל-אביב.
שלומית החליטה על ״מסיבה פצצה״,
פנתה לחברותיה הקרובות נשות וחברות
שחקני הכדורסל של מכבי והן נענו כשימחה.
באותו שבוע קנתה אחת ממתנדבות
ויצ״ו, שימלה בחנות תל־אביבית, היא
היתה מרוצה ופנתה למתכננת השימלה,

למול הפסדם הצורם של שחקני מכבי תל־אביב
י ן נגד נבחרת יוגוסלביה 87:101 הפתיעו נשותיהם
בהופעת מסלול מיקצועית ויפה. בתמונה בין שימלה לחליפה מתחממת

תמי בן־עמי עם מ
את התצוגה, שהתקי
ושלומית אבידן, שביי

׳ 6רונית יועצת יופי, אשתו
של טל, לשעבר בכיר שח־שהוביל
לזכיה באליפות־אירופה.

פנינה אשתו של אריק מנקין, בעבר דוגמנית הבית
של ״אלסקה״ ושחקנית בסירטי, הקולנוע הישרא־הדין״
ו״הבננה השחורה״ .היום סוכנת מכירות
ליזטה, בבקשה לתת
שלה, ללא תשלום.

מקולקציית הקיץ

לדוגמנות
^ ל המסלול עלו שמונה. שתיים מה־
? דוגמניות היו מירי פיצסקי בת השלוש
וחצי ושירה הולנדר בת השנתיים. הדוג מניות
״הגדולות״ היו: רונית ברודי,
מיכל סילבר, שלומית אבידן, פנינה מנקין,
מישל בל, ידידתו של פול מק־קראקן ותמי
בן־עמי ידידתו של אולסי פרי.

בחברה אמריקאית לייעוץ עיסקי, המנוהלת על־ידי בעלה אריק.
פנינה אס לילד בן שנתיים וחצי, חטובה ויפה. מימין — מישל בל,
ידידתו של פול מק־קראקן, שהיתה דוגמנית מקצועית בלוס־אנג׳לגז.

חדר ההלבשה היה מלא מפה לפה,
אחדות התלבשו ואחרות הביטו, יעצו
ועזרו. תמי בן־עמי יעצה בענייני איפור.
מיכל סילבר, שגובהה 160ס״מ, התבוננה
מעלה מעלה למרומי קומתה הגבוהה של
תמי, ששזרה סרט אדום בזנב־הסוס שלה.
מיכל, שלה פני נערה תמימות ונחמדות,
נראתה כאילו לא נוח לה בהפגנת היופי
הזו :״אני לא דוגמנית, אני אמנית, לו מדת
במכון אבני ומציירת בבית. רציתי
לעשות טוב לאנשים שיהיו שמחים, אז
באתי.״
תמי, שערה רטוב, מבריק ואסוף לאחור
בזנב־סוס, על מיצחה שרשרת פנינים ול
אוזניה
עגילים גדולים נוצצים, לבושה
גרבי־רשת שחורות שאותן היא מותחת
מדי־פעם בתנועה קבועה, מיקצועית.
מישל בל, היתד. דוגמנית בלוס-אנג׳לס.
״הייתי רוצה לעבוד גם פה,״ אמרה המו-
לאטית היפה והחטובה, בעלת השיער הע שוי
בתיסרוקת אפרו. כשהגיעה היתה לבו שה
בפשטות כנערה רגילה, כשעלתה על
המסלול נראתה כאילו נולדה שם: זקופה
ומיקצועית.
רונית ברודי, אם לשני ילדים העובדת
כיועצת יופי. היא רזה מאד, שערה יורד
בגלים עד לכתפיה. שלומית הציעה לה
בהתפעלות :״תעשי הסבה לדוגמנות, את
הו אמנו

מוכרחה!״ ואכן רונית מרחפת על המס לול
ומדגמנת בטיבעיות.
פנינה מנקין, אם לילד בן שנתיים וחצי,
רואה את עיסוקה העיקרי כאם וכאשה
וכשהיא מתפנה מכד, היא הופכת נציגת
מכירות של חברה אמריקאית לשירותי
מידע עיסקי. פעם היתה דוגמנית בית
ושחקנית קולנוע. היא גבוהה, חטובה, שע רה
מתולתל ושזורים בו פרחים, עיניה
כחולות. פנינה בטוחה מאד בעצמה ובהו-
פעתה המרשימה.
שלומית אבידן ״מההנהלה״ ,גבוהה ונ אה,
מתרכזת בצד האירגוני. היא מזכירה
לכל אלה שחלילה שכחו :״תזכרו שהכל
בא מויצ״ו״ היא טובה ביחסי־ציבור יותר
מאשר בדוגמנות, והיא דוגמנית טובה !
:1שהן מתחילות להוריד את הבגדים
מתברר שגם כך כולן נאות מאד וחטובות
וכולן לבושות תחתוני מיקרו״מיני.

מובילו ת
לגמד
^ פני שריקת

ל פרווה ומתקנת לפנינה מנקין את האיפור.
ה במועדון ויצ״ו ביד־אליהו אירגנו תלמה נרי
-את חברותיה, נשות כדורסלני מכבי תל־אביב.

הפתיחה מדריכה
הניבחרת :״תלכנה
בכיף בלי ריקודים
לא קריקטורות.״ לא
קליין לבחורים לפני
אבל בוודאי שלא

/תמי את חברות
זקוף, טיבעי, ככה
ובלי קיפוצים, אנחנו
ברור מה אמר רלף
המישחק ביוגוסלביה
אמר :״חפיף ובכיף״.
הן מתחילות, אחת אחרי השנייה. סיבוב
ראשון. המנחה, שוקי, מתבלבל בשמות,
בבעלים, בחברים וביחסי המישפחה. בהמ שך
הוא מתרגל אליהן והן אליו. מוסיקה
של הבי־ג׳יס מחממת את האווירה. ביו גוסלביה
קראו ״עולה עולה״ ליוגוסלבים
ביד־אליהו קראו קריאות עידוד למכביות.
מאחרי המיגרש קוראות הבנות ״מי

החברה של אולסי

תמי בן־עמי מדוגמניות הצמרת שבלטה כמו
חברה אולגזי פרי בהופעתה ובגובהה, הדריכה
ויעצה לדוגמניות המתחילות. באחרונה קיבלה מאולמי מתנת יום־הולדת, מכונית.

בתור?״ ״מי על המסלול?״ ״תני לי משהו
חי ללבן.״ אחרי שלושה סיבובים נקלט
בפי הבנות סלנג של ביודאופנה צרפתי
כבר לא קוראים ״מה אני־לובשת עכשיו?״
״תקשרי לי״ או ״תחזיקי לי מלמעלה,״
הכל נעשה מיקצועי ומלוטש. אילו ראו
אותן הגברים בוודאי היה להם הרבה מה
ללמוד.
לקראת הסוף מודאגות נשות ויצ״ו ״הכי
חשוב זה התצוגה של תעשיות הבית, מוכ רחים
! אין טעם בלי זה,״ שלומית מאיצה
בניבחרת והן מופיעות בסינרים, כפפות
לתנור וכובעי טבחים, חלה נסיגה, הקבוצה
עייפה אך מתגברת וממשיכה להוביל
לגמר.
כדאי היה לו לרלף קליין להתייעץ ב נשים
שלו, כך אולי היה חוסך את התבוסה
בסראייבו. אך־ הוא עדיין יכול לקבל תיד-
רוך לקראת המישחק בווארזה.

ברה של מק־קראקן

מישל בל שעליה אמרה תמי בן־עמי ״גוף פגזי״,
דוגמנית במיקצועה. משמאל שלומית, אשתו של
אבירן מהנהלת נזכבי, אשת יחסי־הציבור של ויצ״ו תל־אביב. שלומית היתה מיוזמי הרעיון.

מיכל, אשתו של לו, הנמוכה
״ ׳ 1 מבין דוגמניות ויצ״ו, לו־מדת
ציור ומחפשת חתן לחתולה סיאמית.

1 -3 5

ציו די ביטון, שזונ ה מאשמת וצח
מני כהן, שאלתיאל עוזרי ומשה מורי זוכו על־ידי השופטים בנימין כהן, אליהו
וינוגרד ומשה טלגם, מבלי שחוייבו כלל לענות לאשמה.
מיקרה נדיר זה פירושו שהתביעה לא הביאה אפילו ״ראיות לכאורה״ ,כדי
לבסס את אשמתם של הנאשמים.
היו שלושה עדים שקשרו את הנאשמים לרצח עצמו :
• ״הנער״ אחמד. אושרוף, שהיה הכוכב הראשי. אלא שנער זה, שהיה
לכאורה עד״ראייה, מסר במישטרה בערך שמונה גירסות שונות. בתחילה סירב
ביכלל לספר מאומה, מכיוון שחשש לחייו, ואחר״כך, בשלב השני של עדויותיו
החליף גירסות, סיפר על אנשים שונים שזיהה במכוניות, וגם אחרי הזיהוי של
התמונות בביתו של הקורבן עבד טוואשי, שבו זיהה את שאלתיאל עוזרי, זיהה
בתחנת־המישטרה שאלתיאל אחר, כאדם אשר נהג ב״אאודי״ בליל הרצח. עוד
סתירות רבות, מהן מהותיות, מהן מישניות, התגלו בעדותו, כאשר נחקר חקירת
שתי־וערב נוקבת על־ידי הסניגורים המוכשרים, ד״ר דויד ליבאי, אליהו קידר ואריה
שרעבי.
איש־מישטרה מראשוו־לציון, אשר התיימר לזכור את מיספרה של מכונית
ה״אאודי״ שבועיים אחרי המיקרה, ולקשרה לבית־דגון. גם עדותו נתקבלה בספקנות
על־ידי בית״המישפט.
• הנערה אילנה דדון, שניסתה לזהות את מכונית ה״אאודי״ ,כמכונית
שראתה בליל הרצח בבית״דגון, ליד ביתו של שאלתיאל עוזרי. מיסדר״הזיהוי
שנעשה עימה נפסל על״ידי בית״המישפט, מכיוון שהסניגור של עוזרי, אריה שרעבי,
לא הוזמן כדין למיסדר זה.
מיד אחרי שנפלה עדותו של הכוכב הראשי של התביעה, היה ברור כי התיק
עומד על כרעי־תרנגולת.
וכך, כאשר התביעה סיימה את הבאת ראיותיה, קמו הסניגורים ועשו את
הצעד הבלתי״מקובל והנועז, וביקשו מבית־המישפט להחליט כי התביעה לא הביאה
אפילו ״ראיות לכאורה״ להרשעת לקוחותיהם, ולזכותם על הסף.
לחיזוק דבריהם ציטטו החלטה של בית״מישפט אנגלי משנת •, 1962 אשר
אומצה בפסק״דין חדיש של השופט מאיר שמגר בבית־המישפט העליון. פסק״דין
זה מתיר לזכות על אתר, אם ראיות התביעה התמוטטו בחקירה נגדית, עד שנמצאו
בלתי־אמינות על פניהן. אם הראיות שנותרו הן כאלה, שבית־מישפט סביר לא
היה מרשיע לפיהן, יש לזכות את הנאשמים על אתר, ולמנוע מהם עינוי-דין.
אחרי שלוש שעות של מתח, כאשר הסניגורים כילו כמה חפיסות סיגריות
במיזנון בית־המישפט, כשהם מחכים להכרעת השופטים, הקריא השופט כהן את
ההחלטה הנועזת, אשר ניתנה פה אחד, וזיכה את כל הנאשמים ביגלל חוסר אמינותו
ועקביותו של עד־התביעה הראשי, אחמד אושרוף.
בלשים, דפקו בדלת. אחד !היד, עם אקדח
שלוף. הוא אמר לי: מני כהן, לא לזוז !
שאלתי: מה הסיפור? אמרו לי שמחפשים
רכוש גנוב. ברוב טיפשותי לא ביקשתי
צדחיפוש. פיתאום ראיתי שחוץ מ־ 15 בל-
ישים ואקדח שלוף יש גם כלב ,׳ומכניסים
אותו לדירה שלבו. יהודית והילד היו
בדרכם החוצה. פחדתי שהילד ייבהל מה כלב.
״אחרי
זמן קצר הגיע צ׳ארלי ביטון,
כמינהגו מדי בוקר. הוא בא לקחת אותי
לכנסת. ביקשתי מיהודית שתלך לעבודה,
והיא הלכה, מכיוון שלא חשבה שיש כאן
עניין רציני.
.צ׳ארלי שאל את השוטרים מה העניין.

עם השוטרים. זהו שקר מתועב. היה בין
השוטרים לבין צ׳ארלי ויכוח. זה הכל.
״ראיתי שהעסק מתחמם, וידעתי שאם
הם יוציאו את צ׳ארלי בכוח אני אתערב,
ואנחנו שנינו נקבל מכות, כי הם 15
ואנחנו שניים. אמרתי לשוטרים: אני
רוצה שיהיה עד.
״אחר כך לקחו אותי למטה הארצי.
בניידת אומר לי שוטר אחד, בשלב מסויים:
זו אשתך האשד, שהיתר, בבי תי אמרתי
לו: אני לא נשוי. מבחינה עקרונית אני
מתנגד לכפייה דתית, ואני נגד נישואין
דתיים.
״מה הוא עונה לי על זה, השוטר י הוא

במחצית ואשחה
ך* רבה אנשים קברו אותי כבר.
/ /י • אמרו: ילך מאסר עולם. אבל הנה
אני פה, שוכב במיטה שהורישה לי הסבתא
שלי, מחבק את האשד, שלי. מהעבר השני
מתנדנד הילד שלי, טל, בנדנדה שלו.
אני מדבר עם חברים שלי בטלפון. עניין
ייום־יומי, שבשבילי הוא כ ימעט לא־יאומן.
הנה אני פה, חף־מפשע, שלא חוייב לה שיב
לאשמה.
״ובכל זאת, הנזק שנגרם לי הוא בלתי־ניתן
לתיקון, בלתי-ניתן לתיקון!״
מני כהן, מגודל זקן, גבה קומה, רזה
בקילוגרמים רבים מהמישקל שהיה לו כא שר
הלך לפני כשלושה חודשים לכלא.
יש הרבה מרירות בדבריו. הוא משוכנע
שנעשה לו עוול בכוונה תחילה. הוא גם
בטוח מי אחראי לעוול שנעשה לו. הוא
טוען כי חבר־הסנסת אהוד אולמרט הוא
האיש שגרם לכך שיבלה את שלושת
החודשים האחרונים מאחרי סורג ובריח,
בהאשמה החמורה ביותר, באשמת רצח.
הוא מתגורר בדירה בדמי־מפתח בשכו נת
קטמון בירושלים — לא קטמון הבעיי תית,
זו של טורי השיכונים המכוערים,
של מירבצי העוני והבערות, כי אם קטמון
הערבית, לא הרחק מביתו של מי שהיה

מפכ״ל מישטרת־ישראל, שאול רוזוליו, לא
הרחק מביתה היפהפה של הקונסוליה
היוונית בירושלים.
בדירת הקרקע של ביית ערבי מתגורר
מני כהן ביחד עם חברתדלחיים, יהודית
שטרנברג, ועם בנם בן שמונת החודשים,
טל. יהודית, בתו של המלחין אריך וולטר
שטרנברג, יללדת תל־אביב וחברת־קיבוץ
לשעבר, משמשת כעובדת סוציאלית בשי קום
של נוער עבריין מטעם עיריית ירו שלים.
השניים חיים יחד מזה שלוש שנים,
ללא חופה וקידושין, ומחשיבים עצמם
כבעל ואשד, לכל דבר.

הסיפורי ״
,ף* אותו בוקר של השלושה בדצמבר,
יי כאשר חוליית בלשים בת 15 איש
באה לעצור את אביו, היה טל עם אמו
בדרכו אל בי׳ת־ד,מטפלת.
מה בדיוק קרה באותו יום? מספר מיני
כהן:
״בשעה שמונה בבוקר הופיעו פה 15

הם אמרו לו שהם מחפשים סמים. הוא
ביקש צו־חיפוש -חתום על-ידי שופט. כש השוטר
הראה לו את צו־החיפוש, היה
כתוב ׳סיבת החיפוש: רצח ביפו.׳
״קיבלתי את שוק חיי. מה הקשר שלי
לרצח ביפו? ואז אחד השוטרים אומר לי :
תסתכל על האשד״ תסתכל על הילד, זו
הפעם האחרונה שאתה רואה אותו! יש
לנו עדויות עליך, ויש עד־מדינה, אתה
הולך למאסר עולם. תצלם את הבית שלך,
תצלם את האשה שלך, תצלם את הילד
שלך. והכל נאמר בזילזול בלעג.
״לא ידעתי מה לעשות. מצד אחד הייתי
המום, לא ידעתי איזה רצח, על מה הם
מדברים. מצד שני פחדתי מהחיפוש שלהם.
אני יודע שהם משתילים סמים. צ׳ארלי
עקב אחרי קבוצה, ואני עקבתי אחרי
קבוצה. בשלב מסויים צ׳ארלי נבינם לווי כוח
עם השוטרים, ואחד מהם אמר לו
שהוא יזרוק אותו החוצה. צ׳ארלי אמר
לו שהוא לא יכול לזרוק אותו, כי הוא
חבר־כנסת, ויש לו חסינות. חוץ מזה,
הוא הסביר לו, לפי החוק בעל-הבית רשאי
לדרוש שיהיה עד בחיפוש.
״אחר כך פירסמו בעיתונים כאילו צ׳אר-
לי הוריד את החולצה, ואמר שילך מכות

אומר לי: מאיפה אתה יודע שזה הילד
שלך? הוא בלונדי, ואתה שחור !
״אמרתי לו אם תגיד את הדבר הזה,
אני אחנוק אותך. הוא שמע שאמרתי אח נוק
אותך, ישר כבל לי את ׳הידיים
באזיקים.
״שיבוא איזה שוטר מסריח ויגיד לי על
טל שהוא לא הילד שלי? ולמה? ביגלל
שאני לא נשוי לאמא שלו! מה אני צריך,
הכשר מאיזה רב לאהבה שלי ליהודית?
״גם ברית לא רציתי לעשות לילד, בדרך
שעורכים אותה. חיפשתי רופא, שיעשה
לו את הברית בדרך רפואית סניטרית.
לא מצאתי. אני חושב שכל הטכס של
ברית־המילה הוא ברברי. חותכים לילד,
הוא בוכה, כואב לו, ואנשים אוכלים
וסובאים.
״אני בא ממישפחה מאוד מסורתית לעו מת
זאת יהודית באה מבית אתאיסטי מוח לט.
המישפחה שלי דור רביעי בארץ.
כשד,יתד, הברית של טל, המישפחה אכלה
צהריים, ויהודית ואני התחבאנו במיטבח.
לא יכולנו לסבול את הטכס הזה.״
ימיני כהן לוקח ׳נשימה ארוכה. יהודיית
מגישה קפד, ועוגות. היא רזה, עדינת־פנים

״במשך שנתיים מתנהלת חקירה סביבי,
קוראים לכל מיני אנשים למטה הארצי
וחוקרים עלי. שלוש פעמים נסעתי במיס־גרת
פוליטית לחו״ל. בכל פעם הפשיטו
אותי עירום, בדקו ועיכבו אותי שעות.״
כיצד החלה מעורבותו של צ׳ארלי ביטון
בפרשה? כיצד התגלגל הסיפור כאילו
הח״כ הוא מבריח הרואין? גם לכך יש
למני תשובה בדוקה :
״באחת הנסיעות, צ׳ארלי ואני עמדנו
שעות וחיכינו שיגמרו לי את החיפוש.
אמרתי לשוטר בצחוק :׳חביבי, אתה עו בד
לשווא, כל החומר בתיק של צ׳ארלי,
ואתה לא יכול לפתוח את התיק, כי הוא
חבר־כנסת ויש לו חסינות.׳ איש־הביטחון
לקח את זה ברצינות, וכך לדעתי נפוצה
השמועה, סתם משטות.
״אבל המלוכלך האמיתי בכל הפרשה
הוא אולמרט. הוא ליכלך עלי ועל צ׳ארלי
כל הזמן. עיתונאים באו אלי בכנסת, ואמרו
לי: אולמרט אומר שאתה סוחר •סמים.
אמרתי להם: הייתי פעם חבר של אול-
מרט, ויש לו שלוש גלויות שהוא שלח
לי מהונג־קונג. עד כמה שידוע לי, הונג-
קונג היא מרכז־הסמים.״

אבק -שריפה
ככל זאת, איך הסתבך
1בפרשת הרצח?
*מני :״טוואשי אמר למישטרה שהוא
ראה אותי הרבה פעמים עם שליתי —
זה שאלתיאל עוזרי. הילד שהביאו בתור
עד, הכניסו לו לראש מני מני מני, הוא
קלט דני והחליט שאני דני מבית־דגון.
אני לא דני מבית־דגון, ואני לא חבר
של שלתי. אני מכיר אותו דרך משה מורי,
שהיה איתי בכלא, ושהוא בחור זהב.
״כשאירגנתי את הפגנת האסירים, היה
שלתי אחד מהמארגנים. הוא נראה לי
בחור פיקח, עם הרבה חוכמת־חיים. הוא
לא עבריין. אין לו עבירות קודמות. המיש-
טרה טוענת שהוא סוחר־סמים. למעשה הוא
סוחר־מבונידת, דיש ילד דוכן׳ לירקות.
״בטח שאני אכיר אנשים כאלה. כשאני
הולך ליצור קשר עם אנשים במיסגרת
העבודה שלי בפנתרים, אני לא הולך להר-
צליה־פיתוח ולסביון, ולא הולך לפגוש
את אורי א מ רי או יאת פרופסור לייבוביץ.
״הקשר שלי עם האנשים האלה הוא
דרך המיפלגה. חלק גדול אני מכיר מבית-
הסוהר. אני עובד בשכונות־העוני, ושם
מתרכזים עבריינים. זה הולך ביחד.
״אנחנו יושבים על אבק־שריפה. אנחנו
יושבים על חומר־נפץ מרסק. במשך כל
התקופה שאני מכיר עבריינים, לא שמעתי
שמדברים כך. אנשים רוצים לרצוח שוט רים.
בכלא רמלה ישחטו סוהרים עם
סכיני־גילוח, שופטים יירצחו. בבית־הסוהר
יש מיטען אדיר של מרירות. אני שומע
שם דיבורים כימיו: שהיטלר לא גמר את
העבודה עם האשכנזים.
״הארץ הזו הולכת לקראת פיצוץ. אם
לא עכשיו, אז עוד חמש שנים. תשמעי
מה שאני אומר לך: אנחנו יושבים על
חבית חומר־נפץ. המישטדה מתעללת בע צורים.
נוער השוליים הופך לנוער עבריין.
אנשים דפוקים ממורמרים. התוצאה הרת־האסון
לא תאחר לבוא.״
נאומו חוצב הלהבות של הפוליטיקאי
מני כהן. כשמנסים להחזיר אותו למציאות,
קצת קשה בכל זאת להתעלם מהעובדה
שבית־המישפט קבע, כי יש לכאורה ראיות
לכך שהוא וחבריו הם חבורה העוסקת
בסמים, ושלכאורה היה לה מניע לרצח.
מני :״השופטים אמרו ׳לכאורה׳ ,והעי תונות
מפרשת לא נכון. מבחינה מישפטית,
ברגע שלא נדרש ממני להשיב על האש מה,
אין לי הזדמנות להפריך את עניין
ההשתייכות לחבורת־הסמים.
״זוכיתי מבלי צורך להשיב, מבחינה
מישפטית זה ת6עו 5ו 31ס! 0 03$€ז\! .זאת
אומרת, לא היה מקום להגיש כתב־אישום.
בפעם הראשונה בתולדות המישפט היש ראלי.
״אני
לא רצחתי, ואני לא שייך לשום
חבורת־סמים. כשהשופט אומר ׳לכאורה׳,
הוא מתכוון מראייה ראשונה, וראייה רא שונה
אינה ראיה שאני שייך לחבורת
סמים.
״אני חוזר ומצהיר: איינני שייך לחבו-
רת־סמים, אינני עוסק בסחר־בסמים, ול צערי
לא ניתנה לי האיפשיריות להוכיח זאת
בבית־המישפט, כי לא ניתן לי להשיב
על ההאשמה לפי החלטת בירדהמישפט.
״אני חוזר לכנסת בראש זקוף, ואמשיך
לשמש כמזכירו הפרלמנטרי של ח״כ
צ׳ארלי ביטון.״
מני כהן

,לא, אתה פיקח, אתה ממזר גדול, אנחנו יודעים עליך את הבל
ואינטליגנטית מאד. היא מספרת כי במשך
כל שלושה חודשי מאסרו של מני היתד,
בטוחה כי חפותו תוכח.
*היא מכירה את עברו של הגבר שלה.
ברור לה לגמרי שבמיסגרת עבודתו הפו ליטית
הוא אינו נפגש עם מרצים באוני ברסיטה,
כי אם עם אנשי־שוליים, וביתה
פתוח לפניהם. הבחורה, שהיתה חברת
קיבוץ בית־קמה, ילדה טובה מבית ייקי,
תומכת בגבר שלה לכל אורך הדרך. לדב ריה
היא מקבלת גיבוי מלא ממישפחתה.

״מוח
מזהיר״

ני :״כמטה הארצי קיבלה אותי
•ייז חבורת קצינים שאמרה לי: מני, יש
לנו מידע עליך ׳שאתה אחד מסוחרי־הסמים
הגדולים בארץ, אחד המוחות המזהירים
בעולם הפשע, שאתה מבריח הירואין,

סוחרים בסמים. מה הם עונים לי: לא,
אתה פיקח, אתה ממזר גדול, אנחנו יוד עים
עליך הכל.״
מני כהן טוען כי נדהם כאשר קרא
בצו־ד,חיפוש כי הוא מבוקש על רצח ביפו.
הוא מודה כי הכיר את עבד טוואשי בבית-
הסוהר רמלה. האומנם לא ידע מאומה
על הרצח?
מני :״לא ידעתי שום דבר, חוץ ממה
שקראתי בעיתונות. התעניינתי בפציעה
של עבד טוואשי, כי אני מכיר אותו מבית־הסוהר,
כשישבתי שם בין 1970ו־, 1974
על ניסיון להבריח חשיש.
״הייתי אז ילד קטן וטיפש, ואם הייתי
מצליח להבריח את החשיש, הייתי גומר
עם כדור בראש, והיו מוצאים אותי בנהר
האדסון. מזלי שנתפסתי. טוואשי היה
שפוט חמש שנים על נסיון לרצח. לא היינו
מיודדים במיוחד. הוא היה בחור שקט
ונחמד, ערבי, והיתד, לי סימפטיה לערבים.
ההיכרות בינינו היתד, שיטחית. ידעתי
מיהו, הוא היה שקט, אבל אלים אם
מתחילים איתו. הוא דקר כמה אנשים
בכלא. כך היכרתי את טוואשי.״
מני כהן :״בזמן המאסר הייתי צריך
להיחשב לאסיר שקט וטוב, כי זו היתד,
עבירה ראשונה שלי. הם קראו לי אישיות
מתסיסה, וההגדרה שלהם לא היתה רחו קה
מהאמת. התנאים בכלא היו איומים. אז
אירגנתי ׳.שביתת־רעב.
״הכניסו אותי ל־ 44 יום לתא של מטר
רוחב על 2מטר אורך, תא חשוך ומבודד.
כשהייתי צריך משהו, הייתי צריך לצעוק
שעה עד שאחד הסוהרים היה שומע אותי.
הייתי האסיר היחידי במדינת ישראל ש הוחזק
זמן כה ממושך בצינוק. דעתי
כימעט נטרפה. כשהוציאו אותי החוצה,
הוכיתי בסנוורים. לא יכולתי לראות,
חשבתי שהתעוורתי. זה חוץ מהמכות שהו כיתי
בראשי, ללא רחמים. במשך כל ארבע
השנים שהייתי אסיר הועברתי מבית־סוהר
אחד למישנהו, כשרוב הזמן אני בבידוד.״

״הרגו או תי
במכות״
ח ״ב ביטון
לא הלך מכות
מיליונר בקנה־מידה שווייצי, עם חשבונות
בחו״ל.
״אמרתי להם: כל מה שאתם אומרים
לא מסתדר טוב עם אורח־החיים שלי.
אני גר בדירת־מרתף בדמי־מפתח, נוסע
במכונית מדגם 67׳ .פינקסי־הצ׳קים שלקח תם
ממני מוכיחים לכם שאני באובר דראפט.
אילו הייתי כזה, כמו שאתם
אומרים, הייתי עושה לי חיים נוחים. לא
הייתי מושך לכם את העיין, אבל הייתי
מסתדר לי כמו הרבה זוגות צעירים, שלא

;י כהן טוען כי הוא בחור אינטלי-
— י גנטי ומשכיל .״למרות שלא היתר,
בידי תעודת־בגרות,״ הוא מספר ,״למדתי
שנתיים פסיכולוגיה וסוציולוגיה באוניבר סיטת
ניו־יורק.״ כשהשתחרר מהכלא, הח ליט
לעבוד עם נוער עבריין וללמוד מיש-
פטים. הוא נפגש לשיחה עם מי שהיד,
היועץ המישפטי לממשלה, פרופסור אהרון
ברק, אז דיקן הפקולטה למישפטים באוני ברסיטה
העברית. הפרופסור הבהיר לו
שאין טעם לאפשר לו לימודי־מישפטים,
מכיוון שלישכת עורכי־הדין לא תאפשר
לעבריין לקבל רישיון.
כשראה שאוני מתקבל לפקולטה למיש-
פטים, השלים את לימודי הבגרות שלו
במשך שלושה חודשים. הוא התקבל לעבו דה
בעיריית ירושלים, כמדריך חבורות-
רחוב, ועבד בשכונודמצוקה, שכונת אז
בסטונים.
מאוחר יותר הועבר למוסררה.
כאן הכיר את צ׳ארלי ביטון ואת הפנ תרים
השחורים, והחל להיות מודע לבעיות
הסוציאליות גם מבחינה פוליטית. ביחד
עם שני מדריכי־רחוב נוספים, אלי קריס טל
ומאיר שגיב, הקים ועד ציבורי, שב־בראשו
עמד שר־הרווחה הנוכחי, ד״ר
ישראל כץ. הוועד נקרא מו סוו ה למען
עצמת, ונרשם באגודה עותומנית.
מני עבד במוסררה שישה חודשים בהת נדבות.
עד שנשבר, והקים ביחד עם אלי
קריסטל את החצר הירושלמית לפרנסתו.
הוא הבין, לדבריו, בעיקבות שיחות עם
צ׳ארלי ביטון, כי השינוי בשכונות־המצו־קה
חייב לבוא מהצד הפוליטי, ובמקום
לעסוק בכיבוי־שריפות כדאי לרוץ לכנסת.
הוא נרתם למערכת־הבחירות של צ׳ארלי
ביטון, ודרש שהפנתרים ילכו עם רק״ח.
באותה תקופה היו לו בעיות בחצר, שהפ כה
מקום־מיפגש פופולרי, ותפסה את מקו מה
של הגלריה הקטנה המפורסמת .״ה־מישטרה
הרסה את המקום. ביקשנו רשיון,
ולא אישרו ביגלל עברי הפלילי. שבועיים
אחרי שעזבתי, קיבלו רישיון.
״באותה תקופה התנפלו עלי חמישה
שוטרים, היפו אותי לעיני המפיק מיכה
שגריר ועורך־הדין דני וילדמן. המישפט
מתנהל עד היום. הם תבעו אותי לדין
שאני התקפתי אותם, אחרי שהרגו אותי
ממכות, ויש לי תעודות על זה.״

״ ה חו מרוה תי ק
של צ׳רלי״
מה נטפלת המישטרה למני כהן,
• אם הוא באמת כל־כך בסדר, אם אמנם
אין לו כל קשר לסחר־בסמים, כפי שהוא
טוען, אם אמנם כל פועלו הוא פוליטי-
סוציאלי? מה יש למישטרה נגד מני כהן?
מני כהן :״לדעתי היה פה ניסיון מכוון
להכפיש את שמו של צ׳ארלי ביטון. הם
פוהדים ממה שקורה. אנחנו יושבים על
חבית של אבק־שריפה, והם יודעים את זה.
צ׳ארלי חושף את מה שהם מנסים להס תיר,
והם החליטו לסבך אותו דרכי. לא
טוב להם שהוא יושב בכנסת.
״והיה עוד גורם חשוב. בתקופה שהיה
הסיפור שלי עם ההקלטות וח״כ אהוד
אולמרט, הפכתי להיות האוייב מיספר אחד
שלו. הוא שונא אותי שינאת־מוות. הוא
התחיל להפיץ עלי שמועות שאני סוחר־סמים.
הוא מעביר עלי דיווחים למישטרה,
מספר סיפורים.
״זמן קצר לפני שנעצרתי ישבנו במיזנון
הכנסת, צ׳ארלי, אני, והעיתונאים נחום
ברנע וישראל הראל. אולמרט ישב סמוך,
וברנע אמר לו, בצחוק :׳זה בסדר, אול-
מרט, אתה יכול לדבר, מכשיר ההקלטה
סגור !׳
״מה השיב לו אולמרט? ׳כן, אבל תיזהר
שמני לא ישים לך חשיש בכיס.׳ התנפלתי
עליו, צעקתי עליו שהוא רודף פירסומת,
נוכל, רמאי, רציתי להכות אותו, עד שבאו
הסדרנית והפרידו.

שרית ישי 1

תעלומת הריגתם של 1וג הטיבשנים בחיובת בוק

1 | 1 ״141ן כפי שהצטלמה בתמונה הו
ו ! 1111 רישמית של תיקי חברת
| אל־על שבה עבדה וזכתה להקרנה רבה.

^יו ם חששי האחרון קרא עורך־
הדין עזריאל ברק לחדרו במישרד
עורכי־הדין שלו, לעורך־דין צעיר העובד
עימו, אמנון גולן. היחסים בין ברק ובין
גולן הם על מישור אישי יותר מאשר
בין מעביד לעובד. אמנון גולן הוא קרוב
מישפחז! של ברק .״אורי לא טילפן כבר
כמה ימים, אולי תקשר אותי איתו. אני
חושב שהוא צריך את המכונית שלי לסוף
השבוע.״
אורי היה בנו של עזריאל ברק ובן דודו
של אמנון גולן. אמנון התקשר. ענתה
לו מזכירה אלקטרונית וקולו של אורי
סיפר כי הוא ואשתו הדסה אינם בבית.
האב החליט להשאיר לבנו הודעה על

בליל הנלולות

מכשיר ההקלטה וביקש ממנו להתקשר.
״אני כבר עובד הרבה זמן עם ברק,״
סיפר אמנון ימים אחדים אחר־כך .״הוא
אוהב את הבן שלו, אבל היחסים ביניהם
הם לא כאלה שכל יום מטלפנים אחד
לשני. אני לא זוכר אף פעם שהוא טילפן
אל אורי סתם ככה, עד ליום הששי
האחרון.״
התחושה של האב היתה נכונה. כעבור
שעות אחדות הביו אמנון עד כמה היא
היתר, נכונה. שוטרים הגיעו למישרד
ופנו לחדרו ״קרה אסון. תעזרו לנו לספר
את זה לאדון ברק,״ פנו השוטרים אל
אמנון ״אורי ואשתו נרצחו.״ אמנון יחד
עם שני השוטרים נכנסו לחדרו של ברק.

הדסה ואורי ברק בליל נישואיהם, שנערך לפני חמש
שנים. לדיברי בני המישפחה וידידיהם של הזוג היו
הדסה ואורי זוג אוהבים, אשר סרבו להפרד זה מזו אפילו לדקות אחדות. נהגו לטייל
בלילות יד ביד שעות ארוכות לבשל יחד במיטבח, להצטלם יחדיו ובעיקר לחלום ביחד
את חלומם הגדול שעמד בפני מימוש: עיר הטבעונים שבה העיקר יהיה איכות החיים.

בן־הדוד של אורי בישר לאב את הבשורה
הנוראה. עווית קלה חלפה בפניו של האב.
הוא ירד למכוניתו ונסע הביתה, להרצליה.
הוטל עליו לספר את הבשורה הנוראה
לאשתו, לאמא של אורי.

המדאההת מי ם
נתגלה כמזעזע
^ אותה שעה היתה מישפחת בנימין
-ביום עיון של התעשייה האווירית
בערד. בנימין, עובד ותיק של התעשייה
האווירית, וכאשר הוא נשלח מטעם העבו דה
ליום עיון בבית־מלון בערד, החליט
לקחת ׳ עימו את אשתו, ו״לעשות חופשה
קטנה.״ בשעת הצהריים של אותו היום
התכנסו רבים מאורחי בית־המלון לייד
הרדיו כדי לשמוע את החדשות מביקורו
של מנחם בגין בוושינגטון. מוושינגטון
לא היו בשורות, אך באותה שעה נודע
לשני בני־הזוג כי בתם הדסה, דיילת ותי קה
באל-על ובעלה אורי, נרצחו.
יום קודם לכן, ביום החמישי שעבר,
הבחינו שני קיבוצניקים שטיילו בחבל
לכיש ב״זוג אוהבים, השרועים זה ליד
זה בצד מכונית פיאט צהובה. לא חשדנו
בכלום,״ סיפרו אחר־כך שני הקיבוצני קים
למישטרה .״הכל נראה תמים כל־כך,
אבל סיקרן אותנו מה עושים בני הזוג
במקום כה נידח. למה דווקא כאן החליטו
לאהוב.״ הקיבוצניקים הסקרניים התקרבו
אל הזוג. רק כשהגיעו קרוב מאד למכונית,
נתגלה להם מראה זוועה. הגבר ששכב
קרוב יותר למכונית נראה כישן. מלבד
שתי פגיעות מתחת לעינו, דבר לא הבדיל
בינו לבין אדם החוטף תנומה. לעומתו
פרצופה של האשד, היה מזעזע. פניה היו
מרוטשות, ונותרה מהם עיסה של בשר
ודם והמוח שפוך. הקיבוצניקים המבועתים
מיהרו לעבר הכביש הקרוב. הם עצרו רכב
סיור של צה״ל והזעיקו את החיילים.
כעבור יומיים של חקירות מישטרה, יכו לים
חוקרי מישטרת קריית־גת שתוגברו
בחוקרים מירושלים לתאר את הרגעים
האחרונים של אורי והדסה ברק. הם ישבו
על בליטה בקרקע, התבוננו במפה מוגדלת
של האיזור שד,יתד, פרושה לפיהם, קילפו
אשכוליות שהביאו עימם ולגמו מטרמוס
קפה. הרוצח האלמוני התגנב מאחוריהם
עד למרחק קצר, נראה שבני הזוג לא
הבינו כי הוא זומם רעות. ברובה צייד
בעל עוצמה רבה, ירה הרוצח בפניה של
הדסה. שני רסיסים מאותו הכדור פגעו
בפניו של אורי, הישר מתחת לעין והרגו
אותו במקום.
הרוצח לא הסתפק בכך. הוא תלש מ צווארו
של אורי את שרשרת הזהב שעליה
קמע, נטל עימו שתי מצלמות משוכללות
ויקרות שהיו לייד שני בני הזוג, לקח
את טרמוס הקפה ואת תיק המיסמכים של
אורי שהיה בו גם כסף. במכונית הוא לא
פגע, אם כי הקפיד לקחת את מפתחותיה.
בפני החוקרים עמדו ארבע גירסות לגבי
זהות הרוצח. הגירסה האחת אמרה כי היו
אלה מהבלים מסביבות חברון הקרובה.
גירסה אחרת היא כי הרוצח היה שודד,
יהודי או ערבי. זזגירסה השלישית, שנב דקת,
היא כאילו הרוצח היה מאנשי העולם
התחתון או מסוחרי הסמים אשר היתד,
לו פגישה עם בני הזוג.
רק כעבור שעות אחדות של חקירה
הועלתה הגירסה הרביעית שבר, מאמינים
עתה מרבית החוקרים: שהרוצח היה צייד
ללא רישיון אשר הסתובב באיזור.
אף אחת מארבע האפשרויות לגבי זהותו
של הרוצח עדיין לא נדחתה, והמישטרה

שתי הגונות טטרות על הארץ ־ חוקרי המישם וה והפאתולוג טתחיס בחקירה
מנסה לחקור בכל אחד מהכיוונים. את
הגירסה כי היה זד, איש פת״ח דוחים כמה
מהחוקרים. בכל מערכת החבלות שנעשו
בארץ לא השתמשו המחבלים אף פעם
ברובי ציד. זה נשק בלתי נוח להם.
לגבי הגירסה השנייה כי היה זה שודד,
קיימות כמה עובדות הדוחות אותה. אומנם
מי שרצח את בני הזוג !נטל חפצי ערך,
אולם סימנים אחדים מעידים על כך שזה
לא היה שוד דרכים, סוג השוד המתוכנן
היחידי היכול להיות באיזור זה. העובדה
שהרוצח לא לקח. את המכונית, אף היא
מחזקת את הסותרים אפשרות זו.
הצייד פתח 3אש
ך• אשר צוות החקירה התעסק ב-
^ חייהם של בני הזוג, הם הבינו כי
האפשרות השלישית, עולם התחתון או
סמים, אינה מתקבלת על הדעת. בשנים
האחרונות הפכו אורי והדסה ברק טבעו־נים.
תורת היוגה אותה הם למדו, הביאה
את בני־הזוג אל הקבלה ואל היהדות.
אורי, מי שהיה לפני שנים רבות דמות
ידועה בבורסת החתיכים של רחוב דיזנגוף
בתל־אביב, והדסה, דיילת ותיקה שכבר
ראתה את העולם הגדול, התחילו לנהל
בחודשים האחרונים אורח חיים דתי. הדסה
נהגה להדליק נרות, אורי קרא את הפטרת
השבוע והחל מתבל את מישפטיו במילים
מהמיקרא, ואף לא הסיר את כובעו מעל
ראשו. הוא והדסה נרשמו לקורס בקבלה.
סמים אינם מתיישבים עם האמונה ועם
אורח־החיים הדתי. גם לגבי מגע עם העו לם
התחתון החליטו חוקרי המישטרה כי
הוא בלתי אפשרי. אורי והדסה מעולם
לא היו קשורים עם מישהו מעולם הפשע.
שניהם התפרנסו יפה ושניהם חלמו אותו
החלום, חלום הקמת ישוב כפרי, אשר
יהיה מבוסס כולו על טהרת הטבע ועל
טהרת הסביבה. ישוב שיהיה כפר ומלון
של טיבעונים ולידו מיפעלי יצור למזון
טיבעוני ,״ממש כמו במיקרא,״ וגן בוטני
גדול. חלום זה אינו משתלב עם קשר
כלשהו עם עולם הפשע.
אט־אט נראה כי האפשרות הרביעית,
היא בינתיים המציאותית ביותר. שבוע
לפני הרצח, טייל באותה סביבה שלמה
גודוביץ, איש החברה להגנת הטבע. גודר
ביץ ידע כי באיזור מסתובבים ציידים
ללא רישיון הפוגעים בכל בעל־חיים הנקרה
על דרכם. אחד מהם, אשר רצה ״להראות״

לאנשי החברה להגנת הטבע כי הוא
״מצפצף״ עליהם, אף הפריש חלק מציד
יומו ותלה את גוויות החיות על השלטים
האוסרים על הציד.
גודוביץ הבחין באחד הציידים המסתובב
בשטח. ורצה לעצרו. אולם אותו צייד,
שהוא בלתי ידוע עדיין, פתח עליו באש.
רק בנס הצליח גודוביץ להינצל מכדורי
רובי הצייד של הצייד ולהשיב אש בעתי
שאותו נשא.
אורי ברק־ לא נשא עליו נשק כמו
גודוביץ, למרות שהכיר היטב כלי־נשק.
מילחמת יום־הכיפורים עברה אליו באוגדה
של ברן. אורי עצמו נפצע בביטנו במיל-
חמה וראה כיצד רבים מידידיו הלוחמים
נופלים או נפצעים. במהלכה של המיל־חמה
הועלה אורי על־ידי ברן לדרגת סרן.
אולם המילחמה ״עשתה משהו״ לאורי.
הוא חזר ממנה רגוז ונזעם .״אצלנו בבית
הוא קיבל חינוך לאהוב את המולדת,
לאהוב את צד,״ל,״ סיפרה השבוע אימו
רחל ,״אבל כשהוא חזר מהמילחמה הכל
היה ממוטט אצלו. הוא הבין כמה היה
הביזיון גדול והפך להיות כמעט פציפיסט.״
אורי נולד ״חצי שעה לפני שהתחלפה
השנה,״ כפי שמספרת אימו ,״ב־ 31 לדצמ בר
,1944״ בבית־החולים הדסה על הר
הצופים בירושלים. הוא נקרא על שם אחד
מהקורבנות של מישפחת ברק במילחמות
ישראל, דודו אוריאל שנפל בשירות ה-
פלמ״ח במילחמת העולם השנייה. במיל-
חמת העצמאות פונו אורי ואמו מירושלים,
כאשר האב עזריאל ממשיך להילחם בבי רה.
אחרי המילחמה הצטרף האב למיש-
פחתו שבתל־אביב ומאז, עד לפני שנים
אחדות עת עברו בני-הזוג ברק להרצליה,
גרה המישפחה בתל־אביב.

ידידות
ע מו ק ה
** ורי בית־ הספר לדוגמה זוכרים
* 1עדיין את אורי .״הוא היה תלמיד
מצטיין, מן גאון כזה קטן,״ סיפרה השבוע
אחת ממורותיו מאז .״בשעורים רבים הוא
לא היה משתתף. הוא פשוט הקדים את
הכיתה וידע החומר, אז שיחררנו אותו
משעורים רבים.״ את לימודי התיכון למד
אורי בעירוני א׳ בתל־אביב וסיים את
לימודיו בגיל שבע עשרה וחצי.
צה״ל איפשר לאורי ללכת ללמוד במים־
גרת העתודה האקדמאית, במקום להתגייס
מייד. אורי רצה ללמוד את מדעי הגרעין,

אך אז אפשר היה ללמוד מדעים אלה רק
לתואר שני, ואורי פנה ללמוד אלקטרו ניקה.
כעבור שנתיים נמאסו עליו לימודי
האלקטרוניקה והוא החליט להתגייס. אחרי
קורס הקצינים הגיעה מילחמת יום־הכיפו־רים
שבה לחם אורי בחזית המרכז. אחרי
המילחמה נשאר לשרת במימשל הצבאי
בשכם, שם גם הכיר את אלוף פיקוד
המרכז עוזי נרקיס.
בין האלוף לסגן הצעיר נקשרו ידידות
עמוקה והערכה הדדית. כאשר השתחרר
נרקיס מצה״ל ועבר לעבוד במחלקת העליה
והקליטה של הסוכנות היהודית, השתחרר
גם אורי, ועבר לעבוד עם נרקיס כדוברו.
אז הכיר אורי את מיקצוע העיתונאות
מצידו האחר, מנקודת המבט של הדובר,
והחליט לעסוק במיקצוע זה. הוא התקבל
לעבודה בצהרון ידיעות אחרונות, עלה
במהירות רבה בשלבים השונים של עבו דת
העיתון והפך אחד מעורכי הלילה שלו.
באותה תקופה הכיר אורי את הדסה.
אז כבר היתד, הדסה בעלת הגוף התמיר
והשיער הארוך והגולש, דיילת ותיקה
באל-על. הדסה ילידת הודו, בת לעדת בני
ישראל, הגיעה לארץ כשהיתה ילדה קטנה
עם הוריה ישר לקיבוץ גשר הזיו. אחרי
שנים אחדות בקיבוץ הבינו הוריה כי
אינם יכולים להתאקלם בו, ועברו להת גורר
בלוד כשהאב מתחיל לעבוד בתעשייה
האווירית. הדסה סרבה לוותר בקלות על
חיי הקיבוץ ונשארה שם עוד שנתיים,
אולם אחר־כך חזרה לבית הוריה.
אחרי שהשתחררה מצה״ל התחילה הדסה
לעבוד כדיילת אוויר באל־על. כשנתיים
לפני מילחמת יום־הכיפורים היא פגשה
במסיבה את אורי. מאז היו השניים ביחד.
אחרי תקופה קצרה של היכרות הם עברו
להתגורר זה עם זו, ואחרי שאורי שוחרר
משירותו הצבאי הם נישאו.
הדסה המשיכה לעבוד באל־ על. היא
ניסתה לשלב את עבודתה עד כמה שאפשר
עם חיי המישפחה שלה. כאשר היתד,
בטיסות סרב אורי לצאת מהבית .״אפילו
לסבא וסבתא שלו, שגרים בנתניה, הוא
לא רצה לנסוע לבקר כשהדסה היתד,
בטיסה,״ סיפרה השבוע אימו .״הוא תמיד
היה אומר, נחכה עד שהדסד, תחזור.״
אורי הירבה לנסוע עם הדסה לחוץ-
לארץ. כמה מנסיעותיהם היו נסיעות
טיול, כמו הנסיעה להודו שבה פגש אורי
לראשונה את בני מישפחתה של הדסה
מאלה שלא עלו לארץ, או נסיעתם האחרו נה
לספרד לפני כחודשיים. אולם לאורי

היו גם נסיעות עבודה. בשנתיים האחרו נות
הוא הכין ביסודיות רבה את פרוייקט
הכפר הטיבעי שלו והקים שלוש חברות
אשר עסקו ביבוא. חברה אחת יבאה לארץ
מכשיר אלקטרוני מיוחד המבריח עכברים
וחולדות משדות. צה״ל התעניין במכשיר
שייבא אורי, ערך בו בדיקות ועמד להזמין
כמות גדולה שלו. החברה השנייה עסקה
ביבוא מוצרי מזון טיבעוניים ואילו החברה
השלישית ייבאה לארץ סבונים ומוצרי
קוסמטיקה העשויים מחומרים טבעיים.
במשך שלוש עשרה שנות עבודתה ב־אל־על,
מהן חמש השנים שבהן היתד,
הדסה נשואה לאורי, היא לא הפסידה
אף טיסה אחת ״גם כשהיה לה חום גבוה
היא היתר, יוצאת לטיסה,״ סיפרה השבוע
דיילת ידידה של הדסה. במשך 13 שנה
לא, וביום הרביעי האחרון כ!.
נראה כי הדסה ואורי החליטו לנסוע
שוב לשטח שאותו בחרו כדי להקים עליו
את הכפר הטיבעחני. לשבוע הבא הם קבעו
,עם ראש המועצה המקומית לכיש, כי
יביאו אליו את המשקיע שלהם מארצות-
הברית, אשר היה צריך להגיע לארץ,
וכנראה רצו להיות שלמים עם החלטתם
לגבי האתר ולוותר אפילו על הטיסה של
הדסה. אורי והדסה אהבו את האיזור בן
500ד,חנם שאותו בחרו עבור הפרוייקט
שלהם שעמד בפני מימושו. היו להם
סיבות רבות לאהוב אותו ועוד סיבה אחת.
אחת החורבות שבאיזור נקראת חירבת
ברק, וייתכן׳ שבני הזוג ראו בכך אצבע
מכוונת משמיים.
״הם מתו ביחד,״ אומרת אימו של אורי
״וזה אולי טוב. אם היה מת רק אחד
מהם, השני לא היה מצליח להחזיק מעמד
בלעדו.״ ואילו אחד מחוקרי המישטרה
מוסיף :״לא רק שהם מתו ביחד. הם
נהרגו מאותו הכדור.״ לבני מישפחתו של
אורי יש לכך משמעות רבה .״היו כאלה
שכינו אותם רומיאו ויוליד .,היו כאלה
שכינו אותם כף וכפפה. הם השלימו אחד
את השני. אהבו זה את זו. לא נפרדו
לדקה, כאשר לא היו מוכרחים בגלל הטי סות
של הדסה. תענוג היה לראות אותם
ביחד. במשך שעות הם היו מטיילים ב לילה,
ברחובות יד ביד. במשך שעות
הם היו יושבים מול צמח, ממתינים עד
שעליו ייפתחו, כדי לצלם אותו •,כל אחד
במצלמה שלו. במיטבח שלהם היו שני
כסאות גבוהים ליד משטח השיש. הם
היו מבשלים ביחד. היא חותכת את הירקות
והוא מבשל. היא אופה והוא מטגן. הם
עשו הכל ביחד והכל באהבה.״

י* הני דון 0
(המשך מעמוד )27

הדתות, הוא קורא על מהדך ה־סשא־והמתן
בעיתונים.
כל עוד היה שמץ של תיקווה כי בגין
יגיע בכל זאת לחתימת הסכם־שלום, ולוא
גם בדרכים עקלקלות, היתה זאת רק
בעייה אישית. עכשיו, כאשר מגיעים
הדברים אל סף התהום, שוב אין זה
עניין אישי בלבד.

כמנהיג, כאיש־מדיני, כאדם המסמל
מדיניות, חייב עתה עזר
וייצמן לשאול את עצמו: האם
מותר לי להישאר כממשלה זו?

יי ם לווייצמן אין, למעשה, מיפלגה
ד* משלו. אומנם, בניגוד לדיין הוא שייך
למיפלגה גדולה — לתנועת־החרות וללי כוד.
לציבור הרחב יש אמון רב אליו.
במישאלי דעת־קהל, הוא עומד באופן קבוע
לפני בגין, במרחק ניכר.

אולם אם תיערך מחר ככוקר
התמודדות כינו וכין כגין, אין ספק
כי הרוב המכריע של תנועת־החרות
יתייצב מאחורי כנין.
יכול אדם לשאול: אם כן, איזה רווח
יצמח לווייצמן, ולעניין שהוא מייצג,
מפרישתו מן הממשלה?

זוהי שאלה לגיטימית. אך לא
פחות לגיטימית השאלה ההפוכה :
האם ככלל מותר לאיש כמוהו להישאר
בממשלה, המובילה לאסון?
בממשלת ישראל קיים עיקרון האחריות
הקולקטיבית — לא רק להלכה, כחוק, אלא
גם למעשה. העובדה שחבר־הממשלה הת נגד
למעשה או למחדל של הממשלה אינה
פוטרת אותו מן האחריות לכך.

ם יישאר עזר וייצמן בממשלה זו,
י הוא יישא באחריות כבדה מאד.

כחכר הממשלה, הוא יהיה שותה
לאחריות לאחד האסונות הגדולים
כהיסטוריה של עם־ישראל: הח מצת
ההזדמנות החד־פעמית, ש נפתחה
עם כואו של אנוור אל־סאדאת
לירושלים.
אחריות

אך על שר־הביטחון רובצת
נוספת, שהיא כולה שלו.
בכל פעם שנראה כאילו נפתח סיכוי
חדש לשלום, עושה ממשלה זו מעשה
פרובוקטיבי. כל המעשים הפרובוקטיביים
האלה מתחוללים בשטחים המוחזקים, אשר
שר־הביטחון מופקד עליהם.
מעשי הדיכוי בשטחים, הריסת הבתים
בבולדוזרים, צווי־המעצר, הפגיעה במיסגד
המכפלה, שיטות״החקירה, איסור הפעילות
המדינית הלגיטימית של ראשי־הערים —
כל זה נעשה בהכרח בחתימת שר״הביטחין
או פקודיו.
שמו של עזר וייצמן הוא כיום נכס
לאומי. במצריים, בעולם הערבי כולו,
בארצות־הברית, ברחבי העולם, הוא מסמל
דמות מסויימת של ישראל — ישראל
נקייה, ישרה, הרוצה בשלום.
זהו נכס לעתיד, נכס שיהיה חיוני אם
וכאשר תיווצר אי־פעם הזדמנות חדשה
לשלום.

שני הילדים נחנקו באמבטיה -לכבאים לא היו

111111 בי גוו
ל הריצפה השחורה, בין ערימות
? פיח ושלדי רהיטים שרופים, היה מוטל
בקבוק פלסטיק לבן עם פיטמת הנקה.
איש מהשכנים לא ידע להסביר, איך
נותר הבקבוק שלם ולבן בתוך גל של
פיח שחור. על הבקבוק היתד, כתובה
המילה ״צ׳יקו״ שמשמעה — ילד קטן.
לא היה כבר כל צורך בבקבוק. הילד
הקטן, שכנראה לגם ממנו יום לפני כן,
ניספה בדליקה שהשתוללה בבית, בשעות
אחר״הצהריים של היום החמישי שעבר.
גם עגלת הטיול שהיתר, מונחת במירפסת,
על ערימת בגדים, נראתה מיותרת. ישראל
חיימזאדה הספיק לחיות •11 חודשים בלבד.
הוא נחנק למוות בחדר האמבטיה. גם
אחיו, אריק, בן ה־ 3וחצי ניספה בדליקה.
בדירה, באחד הרחובות הסמוכים, ישבו
השבוע שבעה האם, בת־שבע ( )24 והאב
אלברט 30 האם, שרוטת פנים ומתהלכת
כסהרורית, ניסתה כבר להתאבד שלוש
פעמים בקפיצה מהמירפסת. היא אינה
רואה טעם בחייה. גברים חסונים החזיקו
בה בכוח ומנעו ממנה מלעשות זאת,
ונתנו לה תרופות הרגעה. אך מראה
דירתה השרופה, הנשקפת מחלון בית
חמותה, ברחוב חלמית בגבול יפו—בת־ים,
מזכיר לה שוב את השעות הנוראות של
היום החמישי שעבר.

״בריא
כמו פרח!״
ף* כעל, אלכרט, במשקפיים כהות וב י
1בגדים שחורים, בכה. אחרי כן שאל
בזעם :״מה אגיד? שהמכבי־אש האלה עלו
לדירה אחרי שהכל כבר נגמר? אחרי שלא
היה צריך אותם? אחרי שהילדים שלי
כבר היו מתים?״

אחד משני הילדים •שנחנקו: אריק חיימזאדה
״היתד, לנו ׳תקופה יפה מאוד ביחד,״
התייפחה בת־שבע .״התחתנתי בגיל
16 וחצי. לא עבדתי והתרכזתי בילדים
האלה, ובילדות, אורית בת ד,־ 6ושרוני
בת וד 2וחצי. אפילו כשהתחילו הצרות,
ניסינו להתגבר, ומה שנתן לנו את העידוד
היו הילדים. תשאל את הגננת שלהם
איך הייתי אמא לילדים, איך טיפלתי בהם,
הם כימעט לא היו חולים. כשהיה ישראל
בן 40 ימים, היה חולה, בפעם היחידה.
מאז היה בריא כמו פרח. התקופה היפה
נגמרה כשאלברט איבד את העין.״
אלברט חיימזאדה הוא מוכה גורל.
אובדן שני ילדיו היה רק שיא בשרשרת
אסונות שהתרגשו ובאו עליו. לפני שנה
וחצי הוא איבד את עינו הימנית בתאונת
עבודה. לאחר מכן פרצו גנבים לחנות
ההלבשה החדשה שלו ורוקנו אותה, אך
האסון בשבוע שעבר היה הנורא מכל.
יהושע, שכנם לקומה של מישפחת זאדה,
ראה את פרוץ השריפה כשחזר ממקום
עבודתו והחנה את רכבו במיגרש החנייה.
״ראיתי עשן יוצא מהגג, תריסים בוערים
עפים. אנשים התחילו לרוץ לבניין. גם
אני. דהרתי למעלה וראיתי את אשתי
בפתח, כשהיא בהלם ורועדת. היא רק
צעקה: בילדי ם בתוך הבית נ הילדים
בבית!׳ נכנסתי לדירה. הילדים ישנו.
הוצאתי אותם במהירות ושמתי לה אותם
בידיים והיא רצה איתם למטה. העברתי
דליי מיים לאנשים שניסו לפרוץ לדירה
ולכבות את הדליקה.״

האם מותר להרוס נכס זה? ולשם

^ דישה יטל שני שרים מרכזיים אלה,
• אינה אקט הפגנתי חסר־תכלית.
כאשר יהמת־השלום עומדת על עברי
פי סחת, וכאשר מתחיל להתברר גם
לציבור הרחב כי ממשלת־בגין אינה
מסוגלת להביא את השלום — יכולה
פרישה זו להנחית על הממשלה את ה מהלומה
המכרעת, שתביא להתפרקותה.

זהו מעשה חיוני ופטריוטי. כי
כרגע שהכחידה היא כין המשך
קיומה של ממשלת־כגין וכין חיסול
סיכויי השלום כדורנו — הפלת הממשלה
הופכת הוכה לאומית.

מאמר זה נכתב, במובן, לפני שנודע
על נסיעתו של קארטר לישראל.
יוזמתו הדרמתית של קארטר נובעת
מאותה תחושה, שהביאה לכתיבת דברים
אלה: ההרגשה בי יוזמת״השלום
הגיעה אל עברי־פי-פחת.
אם תטבים ממשלת־בגין עתה, תחת
לחץ אמריקאי מאסיבי, לקבל את דרי־שות״חמינימום
להשגת השלום — טוב.
מוטב מאוחר מאשר ביבלל לא.
אם לא, יהיה צורך חיוני להפיל אותה
מייד. והחובה הזאת תהיה מוטלת על
שני הסרים•

__ ״קילל תי
כבאים ו שוטרים״

הדירה השרופה כרחוב חלמית 1כיפו
״ראיתי עשן יוצא 1מהגג, ותריסים בוערים עפים״

״מה שנתן לנו את העידוד היו הילדים״

* 4הקדה באותו ייום חמיישי נורא ׳אחר יי
1הצהריים? בת־שבע היימזאדה יצאה
מדידתה בשעה 3.30 אחר־הצהריים, כדי
להביא את בתה שרון ממעון ויצו, הנמצא
במרחק שני רחובות מביתה. ילדתה ה גדולה,
אורית, נמצאה באותה שעה בבית
סבתה .״השארתי את הדלת פתוחה, אף

סורגות הידראוליים ומסינות חמצן

?0*011*11
פעם אני לא משאירה את הדלת סגורה.
גם עכשיו השארתי אותה פתוחה, ומישהי
הציתה לי את הדירה,״ טענה בבכי. אבל
לדברי השכנים חלף זמן יקר בנסיונות
לפרוץ לדירה. על פי ההשערה, הצית
הבן אריק גפרור והלהבה שלו אחזה
בווילונות — ובדירה כולה.
״אילו מכבי־האש היו מגיעים עם כל
הציוד, אולי אפשר היה להציל את אריק,״
טענו תושבים נרגשים בשכונת גיבעת־התמרים,
שהיו עדי־ראייה למתרחש, וחל קם
השתתף בנסיונות להציל את הילדים.
האם צדקו או שרק הפירסומים על העי צומים
שנוקטים מכבי״האש זה כחודשיים
גרמו להם להתבטא כך? קשה לדעת.
מכונית כיבוי אחת, שהגיעה בשעה
4.05 אחר־הצהריים, לא הועילה. היא
לא היתה מצויירת בסולם הידראולי, שהיה
מאפשר לכבאים לטפס במהרה לקומה
הרביעית ולהשתלט על הדליקה. אך לא
זו בילבד. תיארה שכנה :״צילצלתי למיש־טרה
ואמרתי: תשלחו מייד מכבי־אש !
אבל אחרי שהם הגיעו, ראיתי אותם עולים
בלי מסכות־חמצן. עלו וירדו, ושוב עלו
וירדו, ורק אז באו עם מסכות חמצן!״
טענה דומה השמיע יהודה חונן, בחור
שרירי וגדל־גוף, צבע במיקצועו. יהודה
וחברו מאיר (״מילו״) אזוט היו בין הרא שונים
שפרצו לדירה וחיפשו את התינוקות
בין הלהבות.
יהודה חונן :״זה היה כששמעתי כבר
את הסירנות של מכבי־האש. אמרתי ל עצמי:
שריפה, מה איכפת לי י אבל פיתאום

ונכנסנו שוב^ .צאנו. כשנכנסנו בפעם ה רביעית,
מילו קיבל סחרחורת. הוא כימעט
התעלף ונשען על הקיר. ואז הוא הרגיש
שזו דלת.״
מאיר אזוט :״לא מצאנו דבר. כשהיינו
בחוץ, בת־שבע רצתה להיכנס לתוך האש.
הדפנו אותה לאחור. קיללתי אותה. לא
ידעתי שהיא האמא של הילדים. שישה
כבאים עלו בריצה, הסתכלו בעשן ובאש
ואמרו: אין לנו מסכות־גז, בואו למטה.
הם ירדו.
״נכנסנו בפעם הרביעית, והסתחררתי
מהעשן. נשענתי על הקיר, וכשהרגשתי

ככאי כתחנת יפר
המפקד :״!אנחנו בעיצומים, לא נוכל להתייחס לנושא !״

״ני ר

יעקוב ריטוב, מפקד ״תחנת האם״ ברחוב
באזל, חייב תשובות על כמה. שאלות. בין
השאר :
• מהי גירסת מכבי־האש, בקשר לכל
אשר התחולל ביום החמישי אחר־הצהריים
בבית מישפחת חיימזאדה ובכל הקשור
לפעולת הכיבוי?
• כיצד ייתכן שמכונית־כיבוי הגיעה
לאתר השריפה ללא סולם הידראולי, שהיה
מאפשר גישה מהירה לדירה, הנמצאת
בקומה הרביעית?
י• מהי תגובתו על דברי עדי־הראייה,
שטענו כי הכבאים עלו וירדו פעמיים כדי
להביא מסכות־חמצן?
6מדוע נכחה במקום, ברגעים הקרי טיים,
מכונית־כיבוי אחת בלבד?
שאלות אלה הופנו גם אל רפאל עבו,
חבר ועד עובדי מכבי־אש בתל־אביב. עבו

ההודעה בתחנת הכבאים
״תחנות המישנה יוחזרו לתחנת בזל״
שזאת דלת, זה הקפיץ אותי, העיר אותי.
בעטתי בד, והיא נפתחה. גל של עשן שחור
פרץ וכיסה אותי. זה היה חדר־ד,אמבטיה .
מיששתי וגיליתי את הילדים על הארץ,
שוכבים ליד הדלת בצורת רי״ש, זה ליד
זה. העברתי אותם ליהודה, והוא העביר
אותם החוצה. רצתי החוצה. יהודה נשאר
לחפש את הילד השלישי, שחשבנו שהוא
בפנים. תפסתי את שני הילדים ורצתי
למטה כמו מטורף. בדרך קיללתי כבאים,
שוטרים ושכנים. מה יכולתי לעשות?
היו לי שני ילדים בידיים !״

אין

רשות לדבר״

האם בת־שכע
״אני יודעת שאשתגע״
שמעתי את האם צורחת בהיסטריה: היל דים
שלי! הילדים שלי! זה הקפיץ את
מילו ואותי. עלינו כמו מטורפים לדירה
בקומה הרביעית. כבאי אחד הוציא את
פקקי החשמל במיסדרון וירד למטה. הדלת
היתד, פתוחה, ומתוכה יצאו עשן שהוד
וסמיך ולהבות אש. שני בחורים שפכו
דליי־מים, ולא יכלו להיכנס. היה עשן
שחור, ואי־אפשר היה לראות כלום.
״נכנסתי לאש. מילו אמר: אני הולך
לחפש את ׳הילדים, אתה תכבה את האש
עם הדליים. מילו שם סוודר רטוב על
הפנים שלו, ואני מצאתי סמרטוט בדירה
שממול. קיבלתי דליי־מים מהבחורים ב־מיסדרון,
וניסיתי לכבות את האש. מילו
חיפש. שמענו כל הזמן שיש בדירה שלושה
ילדים. חיפשו בסלון -בחדר הילדים וב-
מיטבח, ולא מצאנו אפילו ילד אחד.
״כמעט נחנקנו. יצאנו החוצה למיסדרון,

^ מטה, כחצר, ניסה רופ.ז להציל
• את אריק הפעוט בהנשמה מפה לפה.
הילד הגיב ונשם, ולרגע נדמה היה כי
יוותר בחיים, אך הוא נפטר בדרך לבית ר,חולים.
ישראל, בן 11 החודשים, נ יספ!;
כנראה עוד בדירה.
שאלות רבות התכוון העולם הזה להפנות
אל תחנת־יהכיבוי ביפו, כדי לקבל את
גירסת הכבאים על מד, שאירע. איש
מאנשי־התחנה לא הגיב. העולם הזה הופנה
אל התחנה הראשית ברחוב באזל, אל חבר
ועד־ד,עובדים רפאל עבו .״רק הוא יכול
לדבר. או המפקד יעקוב ריטוב. לי אין
רשות לדבר מילה, אבי עלול לעוף מכאן,
ולאבד את המישרה שלי,״ אמר כבאי
צעיר,
השגת תגובה מפורטת מפי אחד הנוגעים
בדבר, או מעיריית תל־אביב, שהכבאים
הם עובריה, היתד, משימה בלתי־אפשרית.
מן הראוי היה להציג לפגי המעורבים
מיסמך המבשר על החרפת העיצומים של
הכבאים. המיסמך נכתב לפני שבועיים
על-ידי ועד־עובדי המחלקה לכיבוי־אש.
הוא נועד לראש עיריית תל־אביב, שלמה
להט, ולמכותבים אחרים. הרי תוכנו ב־מדוייק

הנדון: חידוש החך פת העיצומים.
מאחר שהעיריה אינה מתייחסת לתבי־עותינו
הספציפיות בצורה עניינית, ואינה
מוכנה לבוא לקראת הכבאים, נאלצים אנו
לחדש את החרפת העיצומים הבאים :
( )1תחנות־הנדשנה יוחזרו לתחנת באוד.
( )2הכבאים ייסעו לפי החוק, ולא יעברו
באור אדום.
( )3הכבאים לא יסכנו נפשם, ולא יתחילו
בפעולת הכיבוי ללא ניתוק
זרם החשמל על־ ידי חברת־החשמל.
( )4הכבאים לא יוציאו אישורי־בטיחות
למישטרה.
כל האחריות מנקיטת צעדים אלה יחולו
על הנהלת העיריה.
על החתום: ועד עובדי מכבי־אש תל־אביב,
מזכירות, בצירוף שלוש חתימות.
האם רואה העיריה את עצמה כאחראית
לאסון, אם אמנם יתברר כי הכבאים נקטו
בעיצומים בשעה ששני פעוטות נפחו את
נשמותיהם בבית מישפחת חיימזאדה?
לבקשת ראש עיריית תל־אביב הורה
שר־הפנים להקים ועדה שתחקור מיקרה
זה, ומיקרה מוות של ישישה, בדליקה
שאירעה בצריף בשכונת שפירא לפני
כחודש. בראש הוועדה עומד אלוף־מישנה
(מיל ).יששכר (״איסקה״) שדמי, ומטרתה :
״לבדוק האם היתד, הזנחה או פעולה לא
נכונה מצד הכבאים.״
״העיצומים ננקטים משום שהכבאים
דורשים ש־ 14 קצינים שלהם יועלו בדרגה,
ולא על רקעי תשלומי-שכר. בקשר למיקרה
הזה צריך להבדיל בין סנקציה ורשלנות.
אם הכבאים באו בלי סולם הידראולי,
אולי היתד, זו הזנחה ואולי לא,״ אמר
מנהל שירותי עיריית תל־אביב, פינחס
להב.
מלישכת דובר חעיריה נמסר, כי עמיקם
שפירא, הדובר, מסייר בחוץ־לארץ. מח ליפו,
אבנר ד,לוי, אמר כי אינו מתמצא
בנושא והפנה את השואל למפקד הכבאים
יעקוב דיטוב.

האב אדכרט
שרשרת אסונות 1על מוכה גורל
התבקש לענות גם על שאלה נוספת:
במיכתב המבשר את החרפת העיצומים,
נכתב כי ״תחנות־המישנד, יוחזרו לתחנת־באזל״
.האם כבר הוחזרה התחנה ביפו,
הנחשבת תחנת־מישנה, לתחנת־באזל?
כשנעשה נסיון לפנות אל מנהל מחלקת
כיבוי־האש בעיריית תל־אביב, יעקוב רי־טוב,
היתד, התשובה בטלפון כי ״אין מע בירים
שיחות לריטוב בגלל העיצומים,
ועקב החלטת הנהלת אירגון עובדי עיריית
תל־אביב, שנתקבלה ב־ 2בפברואר.״
כשאותר לבסוף, סירב ריטוב להגיב,
למרות שהורשה לכך על־ידי לישכת דובר-
העיריה :״אנו נמצאים היום במצב של
עיצומים. לא נוח לי להתייחס לנושא.״
גם רפאל עבו בחר להגיב במישפט
קצר אחד :״אסור לי לענות לך. זה יעלה
לי במישרה שלי.״

דן נ״נדו מדווח ער פסטיבל הסרטים בברלין: על נאצים ואנטי־נאצים 1

ח&ואח

י י 1וי 0יייייי״י״ר יין י| ו1.יי>*8יי*—*י**!
^ תכונה לא היתר, מתכונותיהם ה !
1בולטות של מארגני פסטיבל הסרטים
ד,־ 29 בברלין. שאם לא כן, אפשר היה
למנוע הרבה תקלות ובושות, ולעבור את
המאורע בשקט ובשלווה, כיאה לפסטיבל
אמנותי. אם כי לא ברור, אם אכן טוב
לפסטיבל שיעבור בשקט ובשלווה. קצת
רעש ומהומה יכולים רק להוסיף לפיר־סומת.
ומבחינה זו, לא היה לברלין במה
להתבייש.
בראש ובראשונה, השערוריה הקשורה
לצייד הצבאים (ראה עמודים )56—57
היתה כימעט מתוכננת. הרוסים הזהירו
מראש את הנהלת הפסטיבל, שלא יוכלו
להבליג על ״הצגת סרט המציג את הווייט־נאמים
הגיבורים כרוצחים סאדיסטיים,״
אך וולף דונר, מנהל ד,שימחה בברלין,
התעקש להציג את הסרט כבר ביומו ה שלישי
של הפסטיבל. ומה שקרה, קרה.
ולמי שתמה מדוע לא העביר דונר את
הסרט ליומו האחרון של הפסטיבל (כפי
שעשו היוגוסלבים רק לפני חודש בבלגרד),
כדי לנטרל אפשרות של פרישה, מוצעים

מסתבר שלא די בשמות גדולים כדי שיהיו
סרטים גדולים, וכמה מן הסרטים עוררו
פשוש מבוכה בצופים.

ערפדים
^ בצבעים מר היבי ם
ך* סרט מיפגשיס עם אנשים חשובים
• 1של פיטר ברוק הוא אחד הקישקושים
ד,יומרניים ביותר שנעשו אי־פעם, הוכחה
נוספת שגאון בתיאטרון אינו בהכרח גאון
בקולנוע. ארנסטו של סאלבטורה סאמפרי
(יוצר שהצטיין בעבודות כמו איזה סין
עוזרת) הוא חאלטורה מיסחרית שבד,
מגוון הבמאי את סטיותיו המיניות. במקום
לטפל, כהרגלו, בנער מתבגר המתעלס
עם אשד, מבוגרת, הוא מטפל הפעם בנער
מתבגר המתעלס עם גבר מבוגר, עם נער
מתבגר, וגם עם נערה מתבגרת. ממש
עושר דרמתי מופלג. אין פלא שכאשר
הכריזו השופטים, בטכס הסיום, על פרס
המישחק למיקלה פלאצ׳ידו (המגלם את

הסרט על השואה :״דויד״
המסר הציוני
המין. אבל הכוונות עלו בהרבה על התו צאות.
ואילו וורנר הרצוג, אחד מנערי־הפלא
של הקולנוע הגרמני, החליט שגם
הוא יכול להיות וירטואוז, ושיחזר מחדש
סרט קלאסי על ערפדים, בשם נוספראטו,
מבלי להוסיף מאומה, מבחינה רעיונית
וצורנית, פרט לצבעים מרהיבים.
גם דרמות אנושיות קטנות אפשר היה ל גלות
מפעם לפעם. אדי קונסטנטין, סופר
כוכב לשעבר, צבט את הלב, כשהוא מצומק,
חיוור ועייף. הוא בא להקליט תקליט
בגרמניה ועבר דרך הפסטיבל, מתוך תיקווה
לטיפת־זוהר שתנחת גם על כתפו.
טרנס סטאמם, מי שהיה הנער היפהפה
של הקולנוע הבריטי, הולך ומאפיר.
ג׳ולי כריסטי, שנמנתה על צוות השופ טים,
הולכת לה לבדה רוב הזמן, כשהיא
לבושה כסטודנטית, שיערה גזוז בתיספורת
קצרה, דמוי נער, ומצטרפת ביום האחרון
של הפסטיבל למחאה נגד צייד הצבאים,
שלא ראתה קודם לכן, משום שהסרט לא
נמנה על הסרטים המשתתפים בתחרות.
אבל למי שאוהב קולנוע כל הדברים
הללו הם שוליים.
פסטיבל סרטים לא נמדד לפי מספר
הכוכבים שבו, ואפילו לא לפי רמת הסרטים
המוצגים בו. הפסטיבל רק מציג סרטים —
הוא אינו עושה אותם — ואם היבול השנתי
איננו משופר או מגוון אין זו אשמתו של
הפסטיבל.

מי הו
י הו די!
ץיה היה גם הפסטיבל של המיקריות
י המוזרה. למשל, הפרס הראשון ניתן
לסרט בעל מסר ציוני, דויד, שבו הגיבור
מסיים את הסרט כשהוא עולה לארץ-
ישראל לצלילי ארצה עלינו וחולצה כחולה.
ואילו פרס שני הוענק לסרט אלכסנדריה
מדוע, המוקיע את הציונות. שעה אחרי
הצגת דויד הזמין איש מצפן מריו אופג-
ברג את הישראלים שבין באי הפסטיבל
הסרט עד הימין האוסטרי :״ר,סבאן•״
לצפות בסרט תעמולה חדש משלו, הדרך
הקשה לפלסטין, שהוא סרט אנטי־ציוני
המסר האנטי־נאצי
לעילא ולעילא.
בעיקבות הסרט השוודי הקיסר, שגיבורו
המאהב המבוגר של הגיבור) ,התקבלה
שני הסברים. הראשון — דונר יערוך
הוא צעיר מוגבל בשכלו, הוצג סרט אחר,
ההחלטה בשריקות בוז רמות.
את המדור התרבותי של השבועון רב
אלברט מדוע, שהוא סיפור אמיתי של
מיצעד הסרטים במישקל־נוצה נמשך גם
התפוצה דר שסיגל, החל בחודש מאי. לכן
איש מגודל מידות ומוגבל, המשמש נושא
עם שמות מבטיחים יותר. מקורביו של
הוא נוהג בפסטיבל כמינהג לואי ד,־, 15
לעגם של כל בני כפרו, עד שהוא מתאבד.
פרנסואה טריפו הסבירו שהוא עשה את
שאמר :״אחרי המבול״; ההסבר השני
השחקן הראשי בסרט, ששיחק את עצמו,
אהבה נמלטת כדי לעזור לידידו, השחקן
— דונר הרגיש שהפסטיבל עומד להיות
אכן מת לאחר ההסרטה, במוסד לחולי־ז׳אן־פיאר
לאו, העובר תקופה קשה ביותר.
פושר מדי. לכן חיפש הזדמנות ליצור
נפש. הסרט זכה לפרס הביקורת, והיה
אולי זו מהווה אנושית נאה, אבל אין
סביבו התעניינות. הוא מצא.
בהחלט הפתעה נעימה, מאחר והוא פרי
היא משנה את העובדה, שאהבה נמלטת
לא שלעניין לא היו גם צדדים מבדחים.
עבודתו של בימאי צעיר, יוזף רדל, שזו
אינו יותר ממד,תלה. דאו מורו, כבמאית,
כמה מאנשי ההנהלה, שזעמו על התגובה
השתמשה בסימון סיניורה ואדית קלבר היתד, עבודת הגמר שלו בבית־הספר ל הרוסית,
לא יכלו להתאפק והתוודו, בסודי
קולנוע. הוא עשה זאת משום שהכיר
(שחקנית תיאטרון גרמניה, מאד באופנה),
סודות, שכל המישלחות הפורשות, לפני
אישית את השחקן הטרגי הזה.
אבל כל מה שהוציאה מתחת ידיה הוא
שארזו את מזוודותיהן, דאגו ללכת לגזבר
מסע נוסטלגי צבעוני, סימפטי, אבל רדוד.
דויד של פטר ליליאנטל, הסרט שזכה
ולגבות את דמי האירוח בברלין, שהובטחי
פול שראדר, מחבר נהג מונית שהפך
בפרס הגדול, דב הזהב, הוא סרט מרור
להם לכל משך הפסטיבל.
המתאר את השואה מזווית בלתי צפויה,
לבימאי, ניסה בסרטו השני, שחקנית הדרך
עיניו של נער יהודי המצליח להישאר
פורנו, לשלב את אימת הכרך עם הפורי אפשר
לפקפק גם בתבונה של בחירת
בחיים בברלין, בעת מילחמת־העולם ה טניות
השמרנית של הפרובינציה, ועם
הסרטים שהוצגו. אמנם על הנייר
שניה. מבלי לטשטש את המאורעות שקרו,
רמזים להצצות מאחרי הקלעים של תעשיית
הרשימה נראתה מבטיחה ומרתקת, אבל

בוחר ליליאנטל להראות רק מה שראה
אותו הנער. הסיפור מבוסס על ספר אוטו ביוגרפי,
והתוצאה היא כה מאופקת ורכה,
עד שרבים חשו כאילו זו גירסה מדוללת
של השואה הטלוויזיונית, אם כי למעשה
זה סרט הרבה יותר נבון ומחושב.
בכלל, הנאצים והיהודים היו פופולאריים
מאד בפסטיבל הזה, בכל הצורות ובכל
הגישות האפשריות. מסמכים סודיים הציג
נאצים נגד נאצים, בסרט תיעודי המבוסס
על סרטים שהתגלו רק באחרונה, בארכיון
הרייך השלישי. רואים בהם את מישפטי
קבוצת שלאפנברג, שניסתה להתנקש ב־היטלר
ב־ . 1944 נאצים פולשים לשלזיה,
אחרי שביימו התקפה על תחנת־השידור
של עצמם, כדי לספק תירוץ לתוקפנות,
בסרט בשם הפולקה הראשונה. נאצים
משתמשים בביריונים כדי לזרוע אימה ב ציבור,
בתקופה שבה לא היו עדיין בשיל־טון,
בסרט בשם הדיברה החמישית. פרוץ
מילחמת־העולם השניה והתפשטות התורה
הנאצית שוברים סופית את שפיות דעתו
של בן איכרים שוודי בהקיסר. צבאות
רומל עומדים לפלוש לאלכסנדריה ב אלכסנדריה
מדוע של יוסוף שאהין, סרט
מצרי שעלילתו מתרחשת ב־ . 1942 שאה־ן
משלב בו תמונות נוף של אלכסנדריה
עם קיטעי נאומים של היטלר וצילומים
תיעודיים של הצבא הגרמני המנצח. וכדי
שלא יחשוד איש שנאצים מתו ונקברו עם
תום המילחמה, בא סרט אוסטרי בשם
קאסבך להראות כיצד הבורגני הקטן של
היום ממשיך לחשוב ולהתנהג, במיקרים
רבים, כמו נאצי, להתגעגע לתקופה שבה
היה סדר והרכבות יצאו בזמן. הסרט
זכה בכמה פרסים מטעם ועדות קאתוליות
ואקומניות, על העזתו לומר דברים אלה.
ומול הנאצים — היהודים. לא רק ב דויד,
שבו הם מהווים מרכז הסרט, אלא
בכל מיני סרטים אחרים, שבהם נדמה
כאילו הפכו דמות אחת או שתיים ליהו דיות,
או שצירפו יהודי לסיפור, רק כדי
להיות ברוח הזמן. בהמתבגרת של ז׳אן
מורו בוגדת אמה של הגיבורה בבעלה —
עם רופא יהודי. וזאת ערב פרוץ מילחמת-
העולם הראשונה. למה יהודי ולמה מיל־חמה
1כי זה עושה את הכל לדרמתי
יותר. ארנסטו המתבגר, שאינו יכול ל החליט
אם הוא מעדיף גברים או נשים,
הוא בן למישפחה יהודית וחי בתוך קהילה
יהודית. סטודנטית הזורעת רעיונות מת קדמים
ומהפכניים בין חבריה, באלכסנדריה
מדוע, היא יהודיה, אבל בני מישפחתה,
שנמלטים מפני הנאצים לחיפה, הם נציגי
הציונות שבעטה בחלומות השוויון וה אחווה.
יהודי מתגורר בחצרה של מישפחה
פולנית אצילה בפולקה הראשונה, והוא
מתאבד ברגע שהנאצים תופסים את ה־שילטון.
קשה
לספוד כמה פעמים הדליקו בבר לין
נרות על המסך הגדול והשמיעו דברי
ברכה. אכן, השואה הפכה לאופנה, ב ברלין
. 1979

המשך דיווחו של דן
פיינרו על פסטיבל ברלין
— בגליון הבא.

במדינה
ביטח!]
עיתון בריטי טוען:
הביוגרפיה ש? ;יבור
אגטבה שוכתבה
השבועון הבריטי פרייוואט איי (״העץ
הפרטית״) הוא כתב־עת החובב סנסציות
וגילויים פרובוקטיביים. לפני שבוע מצא
נושא מעניין: יוני נתניהו, גיבור אנטבה,
והספר הנכתב עליו.

כותב השבועון, כסיגנונו העוקצני
האופייני:

בחודש מארס עומדת ההוצאה ויידנפלד
את ניקולסון להוציא לאור, סוף־סוף, ספר
על מיבצע אנטבה, בשם יוני, גיבור אנ טבה.
הסיפור שמאחרי פירסום הספר מטיל
אור על היחסים בין ״לורד״ ג׳ורג׳ ויידנד
פלד וממשלת־ישראל.
יוני ובו׳ הוא הביוגרפיה של אלוף־מיש־

גדול
פחה שלם

£11ס א )4ג41 -£ק1\/1

מ פ רי ס
ונשיא ארגון הספ רי ם של צרפת

ע/סס &אד!ו!\/
במסיבת הקוקטייל שנערכה במלון פלזה בי חי די ם
עם אנשי £/\1ן=ז 1 : 0ישראל.
צבעי שיער

4ונ[ 1 £א1
מפקד־מיבצע יוני

״הבה נצוד ארנבות ! ״
נה יוני נתניהו, קצין־הקומנדו שפיקד על
ההתקפה הישראלית על נמל־התעופה אנ טבה
באוגנדה, ושנהרג שם. את רעיון ה ספר
המציאו תחילה השילטונות הישרא ליים,
כחלק ממסע־תעמולה שכלל גם שני
סרטי־בזק הוליוודיים.
ההתקפה גרמה למותם על שבעה טרו ריסטים
20 ,חיילים אוגנדיים שהקיפו את
הטרוריסטים, ושלושה מבני־הערובה, שה מטרה
היתה כביכול להצילם.
לורד פופיי• הישראלים חיפשו מו״ל
אוהד, שאפשר היה לסמוך עליו שיפרסם
את הסוג הנכון של ספר. הם בחרו, כמו בן,
בפופיי. פופיי היה פעם ראש לישכתו
של חיים וייצמן, הנשיא הראשון של מדי-
נת־ישראל. מבחינה טכנית, יכול היה
להיות אזרה ישראלי, אולם לתעמולה ה ישראלית
היה נוח יותר שיישאר בבריט ניה
וינהל את ויידנפלד את ניקולסנך. פעם
שילם לריצ׳רד קרוסמן (ממנהיגי מיפלגת
העבודה הבריטית) 30 אלף לירות אנגליות
כדי שיכתוב ביוגרפיה של וייצמן (למרבה
הצער, היא לא נכתבה) .תחת השגחתו של
פופיי פירסמה הפירמה גם שורה של סים־
רי־זיכרונות פוליטיים מנופחים של כנו פיית
הלייבור הישראלית: אשכול, אבן,
מאיר, הדוד בוב קובסקי ועוד.
ויידנפלד הטילה את התפקיד של כתי בת
הספר על מאכס האסטינגס, ג׳נטלמן
כפרי העובד בעיתון־הערב אייבנינג סטאנ־דארד.
זה היה עניין בטוח, כי האסטינגס
היה תמיד פרו־ציוני. אבל העניין עלה על
שירטון.
פופולרי אז, לא? להאסטינגס ניתנו
כל האפשרויות לדבר עם האנשים שהש תתפו
בהתקפה, ושהכירו את יוני בצבא.
ותחת שתיווצר תמונה מוכת־הערצה של
גיבור־מילחמה, הוא כתב ספר אמיתי.
הוא גילה כי יוני לא היה פופולרי בין
אנשיו, וכי אולי נהרג באנטבה מפני שהו פל
על־ידי האנשים שנחפזו להיכנס למ טוס
העוזב. הוא גם הזכיר בספר כמה
הערות שהפליט יוני במידבר־סיני ב־, 1967
כגון :״הבה נצוד ארנבות״ .הספר לא
השחיר את אופיו של יוני, אלא רק הראה
כי יוני היה בריון מן הסוג שבוחרים בהם
(המשך בעמוד )48
העולס הזה 2166

לטיפוח ולטיפול

6 4 1 5 4 *4נשי״י
הינם המוצרים הנ מכרי ם והנפוצים
ביותר בצרפת וב שלם ומומלצים ע״׳
ספרי הצמרת של צרפת.
בארץ תוכלי לרכוש את מנצר׳
5וח 4ק 1דו 0 1צ ב עי שיער 14ס1*/1£
ו\/ו _54ו £1_5 84 לטיפוח ולטיפול בשיער
ספר״ ^1£77ז_ £1ועוד מוצרים מובחרים נוספים.
דרשי מהספר שלך את צבעי השיער 14ס1*/|£
שרוב הנשים בצרפת משתמשות בהם.

3וח\/ק

מהו יום המזל שלוי
הרוכש טלוויזיה מץ צבע ׳׳ 26 אינץ׳ באחד מימי המזל, יקבל.כפרס חינם טלוויזיה מץ

״2ואינץ׳,

זהו אחד מימי תודש פברואר 979ו בו אתת עשוי לזכות בשי יקר ערך -
חינם וללא הגרלה.
היכנס עוד היום אל אחד מן הסוכנים המורשים למוצרי מץ ברחבי הארץ
ורכוש את אחד ממוצרי מץ המעולים המשתתפים במבצע *.כך תבטיח
לעצמך את השתתפותך במבצע הפרסים הארצי הענק של מץ ״ארבעת
ימי המזל בחודש פברואר״
זכור! המבצע מוגבל לחודש פברואר 1979 בלבד!

כל שעליך לעשות:

^ הנחה
י 2ן עם רכישת אחד ממוצרי מץ המשתתפים במבצע עליך לשלוח לחברת מץ
רחוב מודיעין 9ר, בני־ברק את חשבונית הקניה המקורית הנושאת את
הרוכש טלוויזיה מץ־צבע ״ 14 אינץ׳ או ״ 16 אינץ׳ באחד מימי המזל יחנה
חותמת החנות בה נרכש המוצר, תאריך הקניה, חתימת המוכר והפרטים
מהנחה של 50?!,ממחיר טלוויזיה מץ ״ 12 אינץ׳
המלאים והמדוייקים של המוצר שקנית(תאור, דגם ומספר).
1על חשבונית זו להגיע למשרד חברת מץ לא יאוחר מן ה־.25.3.79

הזוכים המאושרים

שרכשו את מוצרי מץ באחד מימי המזל של חודש פברואר 979ו יקבלו
הודעות לבתיהם לאחר הכרזת 4ימי המזל. תאריכי ימי המזל יפורסמו
בעתונים.

הרוכש טלוויזיה מץ שחור לבן באחד מימי המזל יקבל כפרס חינם טרמולופטר(תנור חימום חשמלי)

הרוכש תנור בישול ואפיה או דיפ פריזר(מקפיאון) מץ באחד מימי המזל יהיה זכאי
ובין שני טרמוסים / 2ו 2ליטר
ברבקיו פחם
לבחור. כפרם חינם בין
•י י גריל י

ועור: כל שני זוכה!
מבין כל רוכשי מוצרי מץ המעולים בחודש פברואר 1979 תיערך הגרלה
בה יזכה כל רוכש שני במערכת ווקי־טוקי הכוללת שני מכשירי שידור
וקליטה לילדים.
*הערת; בפופ לתקנון המבצע אותו ני תן לראות במשרדי חברת מץ, רחוב מודיעין
, 19 בני־ברק.

הרוכש קולט אדים וריחות למטבח מץ באחד מימי המזל יקבל כפרס חינם
טרמוס / 2י 2ליטר.

רשימת מפיצים חליוית.

חיפה — פליז הבנקים, רה׳ הבנקים 1

הוד-השרון — סלון חמד
דרך השרון 94
אשקלון — מועדון אליעזר
רח, העבודה 27

רשת סלון באלי; חיפה — הרצל . 1חדרה — הנשיא .51
עפולה — הנשיא .17ר״ג — ביאליק .75
ירושלים — סלון שלום, יפו .68

נתניה — פטמן יוסף
רח׳ עמק חפר 4

כת־ים — סלון פאר
רוטשילד 32

דחופות — אלקטרו סנטר
רה׳ הרצל 171

ירושלים — סטרון
רח, דוד ילין 33

אמץ את מץ

פתח־תקוה — סלון לירון
רח׳ ההגנה 17
גבעתיים — נתנאלי פשה
רח׳ כצנלסוז 12

חולון — סלון סב וי, רח׳ סוקולוב 77
נס״זניונח
א.ק. אלקטרוניקה, ויצמן 14
תל־אביב — סלון להיט
רח׳ אבן גבירול 20

ראשל״צ — רמזור (כדרית)
רח׳ רוטשילד 36
נתניה — רדיו אלחוט
שד, בנימין 5

פ ר טי ם אצל הסוכעים ה מו ר אי ם למוצרי מץ
* ו ב בי תמךר חו ב מודיעין . 19 בעי ברק ־ רמת גן

שידור
צ ר־ ג

סליחה, טעות בשר
• לראש הדסק הכלכלי של מערכת
החדשות, אלישע ׳שפיגלסן, המתקנא
כנראה בעיתונאי-לשעבר יאיר קוטל ר
ממעריב, והרוצה אף הוא במינוי כלכלי
בחו״ל. אחרת אי־אפשר להבין את כתבתו
על השפעת מחירי הדלק על התעשייה,
ששודרה בהשבוע — יומן אירועים האחרון.
מילבד דלילותה של הכתבה הכלכלית
המרכזית של השבוע שעבר, שהיה שבוע

לפיד הציונות ידי
חיים יבין

מחלקת־החדשות נסערת. עוד הרבה לפ ני
שנכנס לתפקידו המנכ״ל הבא של
רשות־השידור, יוסף (״טומי״) לפיד, כ בר
משפיעה רוחו ומשפיעות דעותיו על עבו דת
מחלקת־החדשות, מה שגורם למתחים
שכדוגמתם לא ידעה מחלקה מסוכסכת זו
מעודה.
הפיצוץ הראשון, כמעט והיה ביגלל ה כינוס
העולמי של הסטודנטים היהודיים,
שנערך בשבוע שעבר בירושלים. מנהל
מחלקת־החדשות, חיים יכין, הורה למע רכת
השבוע — יומן אירועים להכין כתבה
על הסטודנטים היהודיים. איש לא רצה
להכין כתבה זו, שלדעת רבים היא משעמ מת
מבחינה עיתונאית. לבסוף הוטלה ה משימה
על מנשה רז.
מסיבות השמורות עימד לא הכין רז את
הכתבה, ואז הוטלה המשימה על יורם
רינן, אולם גם רונן לא הכין אותה. יבין
קרא לעורכת השבוע, יע!ל חן, למישרדו
ובין השניים התפתחו חילופי־דברים חרי פים
במייוחד.
יבין טען באוזני חן כי היא לא לחצה
די הצורך על הכתבים להכין את הכתבה.

מנכ״ל מיועד לפיד
צנזורה חיצונית

ראש־ דסק שפיגלמן
כמו קוטלר?

עורכת חן
מיהו ציוני

כלכלי סוער, קשה להבין מדוע בחר שפי-
גלמן דווקא בשר־התעשייה, גירעון פרו,
שלו אין קשר רב לנושא העלאת מחירי־הדלק,
ולא פנה אל השר האחראי להעלאה,
שר־האנרגיה יצחק מודעי. שפיגלמן גם
לא נהג כעיתונאי, ולא איפשר למודעי
להתגונן מפני השמצותיו של פת, אף כי
הרקע הפוליטי לסיכסוך ביניהם ידוע לכל
מי שקורא עיתונים.

הטרגדיה של אמיר
הכתב, משה אמיר, שעשה עבודה מצו־יינת
בעת המשבר באיראן, לא הצליח
לחלץ את הוריו ואחיו הבכור מטהרן.
אמיר, ששוחח עם בני־מישפחתו בטל פון
פעמים רבות במשך ימי המשבר, סי דר
למישפחתו כרטיסי־טיסה במטוס האח רון
של אל־ על שעזב את טהרן, והורה
להוריו ולאחיו לעלות על מטוס זה. אולם
השלושה לא הצליחו להגיע אליו.
עתה מסתתרים בני המישפחה בטהרן,
וממתינים להזדמנות נוספת כדי לעזוב את
איראן ולהגיע לישראל.

2ב מ קו ם 1
מנהל הרדיו חגי פינפקר כבר כימעט
ולא בא למישרדו, ואת הרדיו מנהלת עתה
׳מיכל זמורה, אשת השופט העליון חיים
כהן, עובדת ותיקה של הרדיו, ומי ששמה
הוזכר בכמה הזדמנויות כמועמדת לתפקיד
מנהלת הרדיו.
אולם נראה כי מובטח מקומו של חבר
הוועד־המנהל של רשות־השידור, יצחק
מאיר, כמנהל הבא.
יש להניח כי עם התפטרותו של מאיר
מהנהלת הוועד־המנהל, כדי לקבל את תפ קיד
מנהל־הרדיו, ינצל שר־החינוך־והתר־בות
זבולון חמר את ההזדמנות ויכניס
שני אישים מהמפד״ל לוועד־המנהל, במ קומו
של מאיר.
את מקומו של מאיר בוועד־המנהל ית פוס,
כפי הנראה, עורך־הדין מיכה ינון.
אולם המר יכניס עוד איש מפד״ל לוועד־המנהל.
על סי החוק, רשאי שר־החינוך
לצרף לוועד עוד חבר, שישמש משקיף
מטעמו. בוועד־המנהל הקודם היה זה איש
הל״ע, אריה כן־ טוב, שהירבה בהת בטאויות
בוועד־המנהל, למרות שהיה רק
בחזקת משקיף. עתה מתכוון המר להכניס
כמשקיף את איש־אמונו, מזכ״ל המפד״ל

מנהל יכין
צנזורה עצמית

הפנסיה של סגני־שרים גבוהה מזו של
מנכ״לים של מישרדי־ממשלה.

!השכנה ושל נחמיאם
בדיון שנערך במחלקת־החדשות על ה ראיון
שערך עורך מבט יעקס אחימאיר
עם המנפ״ל המייועד של רשות־השידור,
ייוסף (״טומי״) .לפיד, סיפר אחימאיר כי
קיבל עשרות טלפונים מאזרחים, שהביעו
את תמיכתם בו וביקשו ממנו שלא להי כנע
לסיגנון החדש, שעומד להכניס לפיד
לטלוויזיה.

״היומן שלך הוא פחות מדי ציוני. אם זה
היה נושא אחר, היית כבר נלחמת עם
הכתבים שיעשו את הכתבה. אבל כיוון
שזה סטודנטים יהודיים, זה לא מעניין
אותך.״
חן השיבה ליבין כי השיקולים שלה
אינם יהודיים או ציוניים, אלא עיתונאיים.
״אם מערכת השיקולים שלי אינה מוצאת
חן בעיניך, אני מתפטרת,״ הודיעה חן.
אולם בכך לא הסתיימה הפרשה הציו נית.
במשך השבוע דרש יבין ממערכת־החדשות
להכין כתבות על נושאים, של דעת
מרבית חברי־המערכת לא היו נוש אים
מעניינים מבחינה עיתונאית, והועלו
רק ביגלל מינויו של לפיד.
בין הנושאים שאותם דרש יבין לצלם
היו: ראיון עם יושב־ראש הנהלת ה 0וכ־

ויקטור נחמיאס טען לעומתו כי אחת
השכנות בביתו אמרה לו :״סוף־סוף ית פוס
אתכם מישהו.״ נחמיאס טען כי יש
לעשות בירור פנימי מדוע שונאים אזר חים
את מחלקת־החדשות, ולא להתעסק
בנושא לפיד.
את הדיון סיכם מנהל מחלקת־החדשות,
חיים יכין, שאמר :״המראיין היה מצו-
יין, וגם המרואיין עבר את זה טוב.״

מישרד הביטחון נגד
תוכני ת מ עניינ ת ב מייוחד תשודר ברדיו

מנכ״ל ליכני
כמו סגן־שר

הגי,ורמוס.

תנאי טוב לד בגי
ועדת־השרים לענייני שכר החליטה לה עניק
למנכ״ל הפורש של רשות־השידור
יצחק לבני זכויות פרישה ופנסיה כמו
לסגני־שרים.
משכורתו של ליבני היתה גבוהה יותר
מאשר המשכורת של סגני־שרים, אולם

העולם הזה 2166

נות היהודית, אריה דולצ׳ין, אחרי שו בו
מסיור שיגרתי במכסיקו, סיקור ביקו רו
של שר־התחבורה חיים לנדאו בנמל-
התעופה בן־גוריון, סיקור הפגנת נשים
דתיות בעד חוק ההפלות וראיון עם הרב
הראשי, עובדיה יוסף. דרישה נוספת
של יבין, שהתמלאה, היתד, כתבת ההלל
של יגאל גורן לשר אריק שרון, בהס וואה
של תיאור ההתיזלות אריאל, היא
חרס, ליד שכם.
יבין הרגיש, כפי הנראה, כי עבר את
הגבול, והחל מזמין כתבים ועורכים לשי-
חות״הבהרה, שבהן הבטיח לעמוד איתן
נוכח הצנזורה האפשרית של לפיד, וזאת
תחת הסיסמה המנוגדת לדברי לסיד:
״אנחנו נהיה גם אובייקטיבים וגם ניטר ליים.״
אולם
האווירה במחלקודהחדשות הפכה
עכורה. אורי גולדשטיין התבטא באחת
מישיבות המערכת :״אנחנו עובדים במיש*
טר של פחד, כמו ברוסיה. אנחנו אפילו
לא מחכים לצנזורה, אלא כבר מצנזרים
את עצמנו.״ אהוד לערי, הכתב לעניי נים
ערביים, מסתובב בבניין מדוכא, ואו מר
לכל :״במצב החדש נמאס לי לעבוד.״
ישראל סגל, אחד מעורכי־החדשות, בי קש
לשחרר אותו מעבודת עריכה, כדי
שיוכל לחזור לעשות כתבות.

מנהלת־בפועל זמורה

מנהל־מיועד מאיר

כמה יכנסו במקום אחד?

בשבת הקרובה (רשת ב׳ שעה ,)2.10ב מלאת
שנה לאירוע אוטובוס־הדמים בקאונ־טרי-קלוב.
גיבור
התוכנית יהיה יוסי והופמן, חבר
קיבוץ נווה־ים, ששיכל את אשתו ושני
בניו, ושאיבד את שתי רגליו בפיגוע.
דגי נישלט, עורך התוכנית, מביא במהלכה
כמה סקופים קטנים. העובדה ש-
הוכמן חי ומהלך היא פלא רפואי, הנל מד
באוניברסיטות רבות. הוכמן סיפר ל־נישלם
על טיול שערך לעובדי השיקום
בבית־החולים שבו שכב. הוכמן עצמו נהג
את האוטובוס של המטיילים, והיה המד ריך
שלהם.

יום רביעי

יום חמישי

כל התוכניות יהיו תוכניות ילדינו * התשובה של
הודו למנטן * המין של גאולה כהן והמונובוניס
של גרונו * אריק שוון מלמד לקת את י. גורן
• (9ה יהיה

8 #הום]1ים

מס מורני קירשנבאום

אחרי שח״כגאולהכהן תקפה את ההסדר
של ח״כפסח (״פייסי״) גרופר לגבי המערבונים
בטלוויזיה, הגיב גרופר :״אם לאישיות ציבורית
כמו גאולה כהן מותר להתוודות בירחון על חיי-
האהבה שלה, מבלי להתבייש, אז אני כח״כ יכול
לאהוב מערבונים מבלי להתבייש כתב
הרדיו ; אמנוןנדד מונה לאחרונה ככתב לענייני
מיפלגות, במקום שרהפרנקל, שיצאה בשלי חות
לחו״ל. לפני עשר שנים היה כתב רדיו ברצד
עת־עזה, והשבוע טען כי ״המילהמות בין הפולי טיקאים
חריפות יותר מאשר המילחמות אשר סי-
קרתי בתקופת החבלה העזה ביותר ברצועת-
עודדכן ־ עמי ניסה להשיג בטל עזה,״
פון
את אידיאמין, כדי לראיינו לרדיו על מיל-
חמת אוגנדה־טנזניה. אחרי מאמצים של שעות
אחדות הצליח בן־עמי להגיע אל מזכירתו האי שית
של דאדא, וכשהיא שמעה כי הוא מדבר
מישראל, ניתקה את הטלפון אגב, נראה
כי על בן־עמי יהיה להפסיק ולהרוויח כסף מקריי-
נות בשידורי־פירסומת. לאחרונה הוחלט ברשות
להפסיק את שידור־הפירסומת של חברת קלין,
״קלין היכה את האינפלציה,״ שקריין בן־עמי, ב טענה
כי השידור מזכיר מדי מהדורת־חדשות, וזה
עלול להטעות את המאזינים הקריין אכי
חגי
אתגר קיבל נזיפה חמורה ממנהל־הרדיו,
פינסקר. במיסגרת ההתחכמויות היומיות שלו
ברשת ג׳ הציע אתגר להקרין מחדש את סידרת

לאחי החילופים ברשות־השידור ובטלוויזיה,
מופנה עתה הזרקור לעבר גורלו של מנהל מה־לקת-התוכניות
, ,מרדכי (״מוטי״) קירשגבאזם ,
הידוע כשנוא־נפשם של אנשי הליכוד יותר מכל
אחד אחר בבניין.
קירשנבאום יצא ביום הראשון שעבר לחופשה
בת חודש, להפקה פרטית שהוא מכין, שיש אומ רים
שתהיה חריפה ועוקצנית במייוחד. אולם ה

כ או

ו מ שם

רשימת הנושאים מבטיחה כי
זו התוכנית המעניינת ביותר
בערב זה: מרכז־אימונים ל נשים
שנאנסו, סמל המין ה
מרכז
אימונים
משים שנאנסו
גברי, קאזינו להימורים, צילומי
כפילת האשד, הבדיונית ולהקת
רוק. נראה כי צריך להקדים
את התוכנית, כדי שגם הילדים
יוכלו ליהנות ממנה.

הנ מ ר

ה שוו די( שעה

.) 8.00 הוא לא אחר מאשר
משרתו ישל הקצין הטוודי אקסל
ריטסן, ידידו של ג׳יימס בעל
אדווים ומשרתים. אליזבת, ה שחקנית
ויקילה פג׳ט, פוגשת
אותו בדיוק כשהוא יוצא מה בית,
לבוש בבגדי המפקד שלו,
לאחר שנטל קופסת סיגריות
עשויה זהב ,׳מיניאטורה יקרה
ופסלון יקר עוד יותר. שרה
המשרתת! ,שרואה את מעשיו
שיל המשרת־החייל, נמשכת
׳אליו והופכת שותפתו לפשע.

י ד עו

7.0 0המורים היהודיים מת לוננים
על כך שהם מקבלים
את משכורותיהם דרך המחשב
של מישרד-החינוך, ולכן יש
תמיד טעויות ועיכ׳ובים במש כורת.
מנהל בית־הספר ׳בעין־
ואפה, ג׳רים אליאס, מתלונן
על כך שהמחשב אינו מופעל
לטובת המורים בסקטור הערבי,

ווחנצדויוח
־ סו ש ס חיוניס
ונימוקיו עימו. בעיה נוספת
המוזכרת בתוכניתו של זוהיר
בהלול — התקלות ב־ 42ה טלפונים
שבכפר־כנא. מה אומ רים
בעלי הטלפונים בערים ה גדולות,
שבהן יש אלפי קווים
מקולקלים 1

א ש כו ל

לוי

עשר השנים שחלפו מאז פטי רתו
של ראש־הממשלה השלי שי
!של מדינת ישראל הן זימן
מספיק ,׳ואף רב סדי, כדי לש־יפוח
יאת אלה ששנאוהו, שבזו
לו וישדרישו את הסתלקותו מכס
ראש־הממ׳שלה. כאשר פרש
דויד בן־גוריון ב־ 1963 הוא
אמר על אשכול :״הוא לא
יורש שלי, זה מגיע לו בזכיות
עצמו.״ אולם יב־ 1965 אמר או תו
בן־גוריון על אותו אדם,
ני ״יש לשחרר את ישראל
מהמישיטר המושחת והמטומטם״
שבראשו הוא עומד. הוא אף
כלנה את אשכול ״׳שקרן״ יו־
״פחדן״ .נשות־וינחור-העליזות
שיחררו את תיק הביטחון
מידיו של ׳אשכול, לאחר שהש מיע
את הגימגום המפורסם,
ערב מילחמת ששת הימים, ו העניקו
אותו׳ למשה דיין. ה מפיק
יהודה קורן והבמאי אלי

שהם

רוצים 1 0 . 0 0מי שזוכר
את הקומדיה המצויינת של
ארנסט לוביטש, להיות יאו לא
להיות, ששברה את כל השיאים
בקולנוע גת לפני שנתיים, לא
יוכל שלא להישאר הערב בבית
׳ולצפות בסרט בו מככבת קרול
לומבארד, הכוכבת של להיות
או לא להיות. היא היתה שה

ר שנ ב או ם

חי יחליף?
קדנציה של קירשנבאום כמנהל מחלקת־התוכניות
עומדת להסתיים ב־ 31 במאי.
כאשר קיבל את התפקיד הודיע קירשנבאום
כי הוא מתכוון לאחוז בו רק קדנציה אחת, אך
יש להניח כי הוא ימשיך בתפקידו עוד קדנציה
נוספת. מי שמחליט על כך הוא מנחל הטלוויזיה,
א רנון

ט רו מפל דו ר

יוסף טרומפלדזר הוא באופנה
הפוליטית, ו-י_״א באדר, שהוא
תאריו חשוב׳,יחול בשבת ה קרובה!
לכן ספרו של ד״ר
אוריאל אופק, גיבור חידת,
הוא במרכז השעשועון לילדים.
נקדיימון רוגל יספר על טרונד
פלדור, ממ״לחמת רוסיה־יפאן
ועד ל׳תל־הי. הפנטומימאי ג׳ול־יאן
1ש גרן יחקה פעולות חק־
׳לאיות ובני כפר־יוביל ינחשו
מה הן. כן יצטרכו הילדים לט חון
קמח ברייחיים, להכין אלונ קה
׳ולזהות יישובים בגליל. ואם
לא די בכל אלה, תשיר רוחמה
רז את שירו של נחום ורדי,
עלי גבעה.

מנ ה ל

כין

:ה אז ר ח

ל ר שו ת

צו ק ר מן.

• הומיות יהיו לימים
ממלאת־ מ קו ם

ממלאת־המקום הנצחית של מנהל מחלקת־החד־שות,
יהודית (״ג׳ודי״) לדן, אינה ממלאת ה פעם
את מקומו של מוטיקירשנכאום. את
התפקיד קיבלה על עצמה מנהלת התוכניות ליל דים,
אסתרסופר .
לוץ לא קיבלה על עצמה את התפקיד, משום
שהיא עסוקה עתה בצילומי התוכנית החדשה,
הבאה למלא את מקומה של קלעים ז״ל, אולם
ומלואו. את התוכנית יגיש הד״ראריהזקס .

• הוריו הנין תשונה וחוסן
מחלקודהדרמה של הרדיו עסוקה עתה בהכנת
מישדר תיעודי מייוחד, שיהווה תשובה לבית־המישפט
ההולנדי, שזיכה את הפושע הנאצי פיטר
מנטן.

המישדר יהיה מורכב מסיפורו של העיתונאי
תכיב כנ ען, ומילבד החומר התיעודי, שמביא
הבמאי ארנץתמיר, אשר בחלקו יפורסם לרא שונה,
ישולבו קטעים מומחזים ממישפט מנטן.
התוכנית תשודר ביום ה&ואה הקרוב.

י 4 !6

סו פ ר

לכמה זמן?
לוי

השואה, אלא שהפעם מהסוף להתחלה
השר הממונה על ההתיישבות, אריקשרץ, פגש
את כתב הטלוויזיה לענייני התנחלויות, יגאל
גורן. היחסים בין השניים אינם תקינים, ואריק
אמר לגורן, בהתייחסו למנכ״ל החדש של רשות־השידור,
ייוסף (״טומי״) לפיד :״שמנו אצלכם
כבר איש שלנו, שילמד אתכם לקח אור־חי־הכבוד
בהצגת־הבכורה של סרטו של ע מו ס
קולק, אל תשאלי אם אני אוהב, היו שדרני ו עורכי
רשת ג׳ של הרדיו, אשר הציפו יחד עם
בני מישפחותיהם את אולם קולנוע כפיר בירוש לים,
שבו נערכה הקרנודהבכורה. נראה כי קולק
צדק בשיקוליו. מאז יום ההקרנה אין רשת ג׳ מפ סיקה
מלשדר את שירי הסרט, שאותם כתבו קולק
א בי
ונוריתהורש ¥ 4ההנחיות שקיבל
פהן, מי שממונה על בחירת צוות־השיפוט היש ראלי
לאירוויזיון, היו כי בצוות חייבים להיות
לפחות שני קיבוצניקים, ושניים מעדות־המיז־רה
דבקה ׳ להמיכאלי מודעת למצב
החדש העומד להיווצר ברדיו. אחרי ששרה, במו פע
פומבי, את השיר אברמלה מלמד היא העירה :
״אני מניחה כי עם המינוי החדש של מנהל הרדיו,
אני אצטרך לשיר שיר זה כל בוקר ברדיו.״

א ש בו ל

שעה 9.30

משר תי ם:

פ ג׳ ט

שעה 8.00
קנית מעולה, אשתו של קלארק
גייבל ,׳ונהרגה בתאונת מטוס
ב־ . 1942 תאריך זה מלמד עד
כמה ישן הסרט, אולם דינו
כדין יין טוב. ליד לומבארד
מופיע שחקן לא פחות טוב
ממנה, צ׳ארלס לוהטון, ש הלך
לעולמו בשניות ה־60׳.
הסרט הופק ב 1940-על־ידי ה סופר
השנון גתרסון קאנין.

ריבנבך, יחד עם רבים אחרים,
שחלק ניכר מהם תפס. טרמפ
על התוכנית, מנסים לצייר את
אשכול בצבעים בהירים, תוך
כדי התגוננות מפני ההתקפות
של העבר, תחת לתאר את אש כול
׳כאדם החם, יבעל הבדיחות,
הפיתגמים האידישאים, וחוש
ההבחנה המעולה. בתוכנית מש תתפים
הברי-יהכנסת אבא אבן,
יוסי שריד וגד יעקזבי, ויד,אילוף
(מיל ).חיים (״ויוויאך) ה׳רצזג.

ב עיניי ם

ע צו מו ת

( 0צ .) 10 .העיניים העצומות הן
גם של סטארסקי, מייקל פול
גלאזר, וגם של השחקנית קיס
קאתראל. סטאריסקי יורה ב שגגה
בקים, המגלמית 0טודנ־טית
צעירה, תוך כדי קרב עם
שודד-תכשיטים. פם יאודו-פסי־מלוגי.

סידרה בת ארבעה פרקים ה מוקרבת
מזה זמן מה בירדן ו־יורשת
את ׳נוסע בין כוכבים.
הסיפור בכתב לסבי למעלהמ־ 100 שבים על־ידי לואיזה מיי
אלקום, ומתאר מישפחה שלד.
ארבע בבות -מתבגרות בעת
מילחמת האזרחים האמריקאית— מעין חלף עם -הרוח לילדים.
לראשונה הוסרט נשים קטנות
בשנת 1933 בכיכובן -של קתרין
הפבורן, פרנסס דיי, ג׳ון בנט
וג׳ין פארקר. הגירסה -השניה
של נשים קטנות הוסרטה 16 שנה לאחר מכן, עם ג׳ון אלי־טון,
ג׳נט לי- ,מרגרט אובראיין
ואליזבת טיילור. סידרת הטל-

היזתווזז ש7
)71 יזנת ס״רוו

11. 3

10. 3

שליש•

יום ראשון

יו ס 111י׳ 1X1
• נשים קטנות (.)3.00

12. 3

13. 3

+חידושים והמצאות
6.30 הנושא המרכזי בתוכ נית:
דירה בתיכנון עצמי. ה קבלן
בוינה רק את החלק ה חיצוני
של הדירה ובע-לי־הבי-ת
והמתגוררים בו קובעים בעצמם
את חלוקת השטחים ואת מיקום
הדלתות, המיטבח וחדרי השי רותים.
שיטה זו מאפשרת להר חיב
-את הדירה בכל פעם שימז
צורך מעשי בכך, וגם לשנותה.
השינוי בצ-ורת הדירה אינו
מסובך יותר מאשר צביעתה.
הנושא השני: כליה מלאכו תית.
בארצות־הבר״ת פותחה
כליה מלאכותית ניידת, שאותה
שמים בתוך מיזוודה קטנה ו היא
מאפשרת לחוילה לנוע
בחופשיות, לעזוב אית הבית
לתקופה ארוכה -ואפילו לצאת
לפיקניק ממושך. בכליה הת קינו את כל אמציעי הבטיחות
האפשריים ומתכינניה מבטיחים
כי גודלה אינו בא על חשבון

• ע ד .) 8 .00 ( 18 הסימן
הראשון לפורים. התוכנית ל ילדים
אפופה באווירה פורימית.
זאב שצקי וענ-ת וקסמן, מנחי
התוכנית, מזמי-נים את להקת
האינפלציה להופיע כשהכו-כב
הראשי שלה הוא אבי יעקו־בוביץ,
המנגן על -חביות סח,
פעמונים ושאר גרוטאות. אורח
השבוע של התוכנית הוא ה־
תזמיות נפזר עיצופים
חקיין הצעיר והמבטיח הלל
טרייסטך. דויד גולדנברג הוא
קוסם זלהטוטן. הדבר היחיד
הנראה תואם בתוכנית הוא
שמות יוצריה: פינחס ה-ר־זהב
ומידה קנה־פז.

• הבל נשאר במיש
פחה 8.30 למפיקי הסיד-

רה כבר אין חומר, לכן הם
חוזרים לתחילתה בתירוצים
מאולצים. מייק דגל-וריה מתבש רים
על הולדת ילד במישפחת
ידידה מהקולג׳.

וויזיה היוסרטה -בשנה שעברה.
מרדיט בקטטר בי,רני מגלמת
בה א-ת מג, הבת הבכורה ש נישאה
למודה ג׳ון ברוק ,ש אותו
מגלם קליף פוטס. בירני
היא אשתו־בחיים ישל כוכב ה־סידרה
סרפיקו דייוויד ביר ני.
היא מוכרת לצופים בזכות ת-פ־קידי־אורח
בשוטרת מירדן, מיק־מילן
ו-אשתו ובארנבי ג׳ונס
ובסרט הקולנוע כל אנשי ה נשיא.
בתפקיד ג׳ו, הסופרת ה מספרת
אח הסיפור, מופיעה

תחרות

קריאת

המגיד-ה

8.00 קריאת המגילה תוע בר
השנה בשידור־חי מכפר
הנוער הדתי כפר־-בתיה, שנוסד
בתש״ח על־ידי הסתדרות נשות
המזרחי -ונקרא יעל שמה של
מייסדת ההסתדרות הזו, בתיה
גוטספלד. בכפר־ביתיה לומדים
- 950 תלמידים ותלמידות לימו דים
עיוניים ותורניים, אך גם
חקלאות- ,מחשבים, אליקטרוני-
קר״ פקידות ונגרות. בית־הב־נסת,
שממנו תועבר קריאת ה מגילה,
הוא בית כנסת מיוחד
במי-נו- .מרבי-ת רהיטיו, היויט־ראדים׳
ספרי־התוריה וכלי־הקו־דש
הובאו מבייודהכנסת של
קהילת לייוורדן שבהולנד, שם
שימשו את הקהילה כמשך 170
שנה, עד השמדתה -בידי הנא-

זיכרון יפה

יההיוה שוסופתח
צים. רהיטי ביית־יהכנסת בש מרו
על־ידי עיריית לייוורדן
:מקומות מחבוא.

• תשע כריבוע (.)0.30

סרט שתוכנן להקרנה בשבוע
שעבר ,־ אך בגלל העיצומים
יוקרן הערב אי״ה. דרמה של
תיאטרון -הכורסה- ,המספרת על
ילד -בן , 12 ריי פריים, אותו
מגלם השחקן הצעיר והכיש־רוני
ויליאם רנטון. רנטון ()14

תוכנית -מיוחדת וחד־פעמיית ל פורים.
למפיק יצחק קול היה
קשה לבחור -תשעה מבין 120
ח-ברי־הכ-נסת, אך לאחר מאמ צים
ובחירה בשיטת האלמי-
נציה הוא יעשה זאת והציב
אותם בריבועים הידועים. כו
נשק
והרוג: סטיכנס
שעה 10.10
האיכות או הבטיחות. היא מופ עלת
על־ידי החולה עצמו. ואם
ירצה החולה לצאת לשייט, עו מדת
לרשותו המצאה אחרת ה מוצגת
הערב: הסירה המת קפלת.
הבריטי רויברט גולט
המציא סירה פלסטית -מתקפלת,
שוקלת כ־ 25 קילוגרמים, בטו חה
מאין כמוה׳ שאפשר לשא תה
על הגב כשהיא׳ מקופלת
בתרמיל קטן.

נשים קטנות: בידני
שעה 3.00
סוזן דיי הזכורה ממישפחת
פארטרי-דג׳ .׳בנשים קטנות היא
מתאהבת בפרופסור בר הגר מני,
שאותו מגלם ויליאס שט־נר
במסע בין כוכבים של ה שבוע
׳שעבר. את דמותה של
האחות הטראגית בט מגלמת
איב פיאלאם, שהייתה ג׳אן ב חבורת
בריידי, לצידן של ה שחקניות
הצעירות מופיעות
שלוש כוכבות־עבר: דורותימקגווייר, גריג גארסון ווי-ר־ג׳יניה
גרג.

• אמיד זולא (.)0.20

הפרק השביעי — נותר עוד
פרק אחד לסיום הסידרה. ל אמיל
זולא לא טוב בווימבל-
דון, הוא מתגעגע ואיביו מסו גל
לכתוב- .נ-שיא הרפובליקה
מת וזולא חוזר לצרפת. מיש פטו של דרייפוס מתחדש והוא
מקבל עשר שנים עם עבודת
פרך. מציעים לו עיסקה —
חנינה -וטיהור במיקום עירעיור
— -והוא -אינו יודע מה להחליט.

קונצרט (.)10.20

לא יכול להיות רע עם איזק
שטרן, ליאונרד ירח ויוג׳ין איס־טומין,
המנגנים את השלישיה
לפסנתר בדדמינור אופוס 66
-של מנדלסון.

• בצאת השבת (.)8.00

רפאל
רב־אלוף
הרמטכ״ל
(״דפול״) איתן לא יכול לה,
למקהלת -הרבנות הצבאית. עוד
לפני -שהספיק לפרקה, כפי ש עשה
לכל ייתר הלהקות הצ באיות,
השתחררו חבריה מ-
צה״-ל׳ אך -המשיכו לשיר בצוו-

רפוי
[ 111117ת הצבאיות
תא. את זאת מנצלים המפיקישר-אל גולדוויכט ומנצח ה להקה
מנשה לב־רן, המופיעים
עם הלהקה בתוכנית מיוחדת
לפורים.

• נשק -אותי, הרוגאותי 10.10 עוד סרט
מתח מסובך. סטלה סטאפורד,היא השחקנית סטלה סטיבנס,
חוקרת במישרד התובע המחו זי,
מטפלת במיקרה רצח של
נערה, שאותה מגלמת השח קני ת טישה סטרלינג. לחשוד
העיקרי׳ ידידה של הנרצחת,
אד פולר, שאותו מגלם השחקן
חברט ווהן, יש אליבי מוצק,
בדמותו של דוגלס ליין. ולמ רות
שבינתיים צץ חשוד חדש,
מתעקשת סטלה כי פולד הוא
הרוצח.

• למישפחה (.)7.00
מרבית התוכנית תוקדש לעדה
השומרונית. בתיה צדקה פעי לה
ביותר, כמו יתר בני מיש-
פחתה, בחיי העדה- ,שאנשיה
מרוכזים -בחולון. והיא אף מנ הלת
בית־ספר בעיר. צדקה
תתאר -את -חיי השומרונים ו תעמוד
גם על הפרובלמטיקה
ביחסים שבין השומרונים ליהו דים. את התוכנית יסיי-מו שני
סירטוגי -אופנה. האחד על אופ נה
לנשים בעלות -מידות גדו לות
והשניה על אופנת אביב־קיץ

• זה הסוד שלי (.)8.00
אם -מישהו חשב שבגלל תשע
בריבוע אתמול לא ישודר זה
הסוד שלי היום — טעה- .גם תוכנית זיו רוויה אווירה פורי־ימית.

עוד מתנגן הניגון 8.30 תוכנית מיוחדת ה מוקדשת
לכלייזמרים, אותם
גגיני־הגולה שהיו מלווים בני גונים
עצובים ומהורהרים א-ת
הכלה אל -חופתה, כיאה למע-
הנליזמריס סצובים ושוזחיס
מד, אך פוצחים בניגונים עלי זים
ומקפיצים לאחר הטכס,
כשהבדחן, מתבל את -נגינתם
בחרוזים ובאימרות־כנף. פולדי
שוצמן הוא המנהל המוסיקאלי
שליקט את כלי־הנגינה המיו חדים
לכלייזמרים — קלרנית,
כינור, ויולה, תוף ובס. מלבדהניגונים, שעברו מאב לבן,
החדיר המעבד, והממחיז -שלה,
צבי שטולפר, גם קטעי מקרא
משיל י.ל. פרץ ומרדכי גיבר־טיק-
.בתוכנית מופיעים ליא
קניג, שמואל רודנסקי -ושמו־אליק
סגל.

• מסף גדול מסף הטן
10.10 אם פרצופו הנוגה

עד : 18 שנקי, וקסמן, טרייסטר וגולדנכרג
יוס ראשון שעה 8.00
הוא יילד־הפלא של הטלוויזיההבריטית -ושיחק כבר -ביאח-ת ה אפיזודות של סביולשת חוקרת,
בסידרה המלאך ובסרטים אח רים
-של תיאטרון הכורסה. ה ערב
הוא עומד להשתתף ב תחרות
קריאת שירים, שבה
זכה בשנתיים הקודמות, והוא
נרגש ביותר. ג׳י-מיי, אביו של
הילד, שאותו מגילם השחקן
מייקל ג׳ייסטון ,׳נוסע עם בנו
לתחרות אך הוא -שקוע -בבעיותיו
שלו ולא בהתרגשותו של
הבן. בדרך הם עוצרים בביתה
של מישפחת רייבס, שלה בת
בגילו של ריי. ג׳ימי מיודד עם
טוני רייבס, הוא ג׳ון תיאו . ,ש הופיע
בהבולשת חוקרת, ובעי קר
עם אישתו. עניין זה מסבך
את העלילה, גורם לריב בין
ישני הגברים והילד -הנרגש נש אר
מוזנח.

• ג׳יימס דאסט (יטעה
10.30 הערב הוא כיימעט
כולו -ערב של -תוכניות עיצו מים-
.גם התוכניות של ג׳יימם
לאסט ותיזמורתו תוכננה ל מועד
שחלף, אך ל-א שודרה.
עם לאסט -מופיעים גלוריה גיי־נור,
ילדי -הדיסקו ודנה עם
להקת מכונת -האהבה, .

כבי התוכנית הם -חברי-הכנסית
דויד גלס מהמפד״ל, רוני מילוא
ויגאל כיהן־א-ו-רגד מחרות,
חייקה גרוסמן -ויוסי שריד מה מערך,
עקיבא נוף מהדימוק־רטים,
אהוד אולמרט מל׳עם,
שולמית אלוני מר״צ ומאיר
פעיל משלי.

• דורי כן־זאב בצוותא
10.10 האיש הזה ניצל את
פורים וחזר את המסך הקטן,אבל מבטיחים שזה לא תק דים.
בן־זאב מארח את אביו,
השחקן מרדכי בן־זאב, שיחד
עם השחקן הוותיק ־ ובעל ה־מיסעידות
זאב ברלינסקי יגישו
מערכון ישן בלבוש יחדש. לכ בוד
פורים ישתולל בן־זאב הבן
במיוחד. יופיעו גם הזמר יגאל
בשן והשחקניות טליה שפירא.

• ואן דר ואלק (שעה

.) 11.00 הבלש גילה כי אל-
ברט דה־וינק, כולם עם ״דה״
בסידר-ה יזו- ,הוא נווד בטלן
המתגורר בבית־-סידה, מפזר
שטרות של מאה גולדן כל
אחד. החקירה העלתה כי לנווד
קשרים עם -בעל בית־בושת
הדור ועם אלמנת מיליונר ה ממשיכה
לפזר כספים כפי. ש עשה
בעלה המנוח.

בלייזמרים: סגל
שעה 8.30
של יצחק (-״איציק״) בן־נ-ר,
מגיש התוכנית, לא יקלקל,
צפוי לצופים ערב מהנה ישבו
יובאו קטעים מתוך קומדיות
מפורסמות.

• עלי כותרת (.)11.00
זוהי אחת התוכניות האחרונות
של מני פאר, אבל הוא ישתדל
לצחוק או לפחות לחייך ב תוכ נית
שתוקדש כולה לפורים.
זוהי -התוכנית האחרונה של ה טלוויזיה שהוקדשה לפורים,
במיסגרת שוחה -של תוכניות
-מאולצות ותפלות.

פ1לטנה
השמפו לשיער בעל
הפעולה הכפולה

במדינה
(המשך מעמוד )43
בדרך כלל כדי לפקד על התקפות־קומנדו.
כאשר ראו הישראלים את הטכסט המקו רי
ב־ , 1977 הם השתוללו. מר בגין עצמו
התערב. אי־אפשר היה לפרסם את הספר
בישראל בלי אישור ממשלתי, והמהדורה
הישראלית היתה טעונה גם אישור של
מישפחת החלל (שהיא, כפי שהתגלה, עז בה
את ישראל לפני זמן והלכה לגור ב אמריקה
).אולם דבר לא מנע מוויידנפלד
לפרסם את הספר בבריטניה.
תחת זאת נכנע פופיי לגמרי להתנגדות
הישראלית, וסירב לשלם להאסטינג אלא
אם כן ישכתב את הספר. מאחר שהאם־
טינגס התמקם בינתיים באחוזה באירלנד,
תוך ציפייה לשכר־סופרים עצום, הוא נאלץ
להסכים.
מקורות הקרובים לוויידנפלד, שבחנו את
שתי המהדורות, מדווחים כי המהדורה ה שניה
של הג׳נטלמן הכפרי קוצרה בשליש.
היא הופכת את יוני לאליל, והיא מקובלת
בהחלט על ממשלת־ישראל. היא תפורסם
תוך תקיעות־חצוצרות של פירסומת בברי טניה,
בישראל ובארצות־הברית.

דרבי חיים
* שמפו לשיער רגיל
או יבש -בריח דבש.
* שמפו מיוחד לשיער שמן.
*קרס־ שמפו נגד קשקשת.
להשיג בבתי מרקחת ובתמרוקיות המובחרות.

ו אי ד סז

קבלת מודעות
לכל העיתונים
במחירי המערכת

ערבי צעירים
במועדו! 5
לתרבות חדשה
רח׳ הס ,5תל־אביב,
טל׳ 297263

פירסו אי די א ל
אבן גבירול 110 תל־אביב
(פינת אנטוקולסקי)
טלפון 227118 ,227117

8 )3601311168.ח 3ו 68ח ^0חו

* 80 סאואוס
״״ 16/01״•א• 01//מ/סא
8ש0ק01*1א?)1£ס11**4כ ז ו^י

93 8197

| *ז\*ס* *40־ו׳061א405 8:00 - £ל 1א67£

1ס*1£ס1זז\0סם חי* £8/ז*0-*£ן8ץ0x0*8*00*10^1
> 60ז 60£5ט 10*15 8ז ח

1£ 11001ס^)* 0

התוכניות מתקיימות
בימי שלישי
(ולא כימי שישי)
כיום שלישי — 6.3
על בעיית הדיור של
צעירים בישראל
בהשתתפות:

,׳דיור מייד״.

דוברי תנועת
ביום שלישי — 13.3
נשף פורים
מוסיקל לריקודים סרטונים מזנון עשיר
תחרות תחפושות
כיום שלישי — 20.3
ראיון החודש עם

גרשום הרפנס

בעיות ולבטים
בחיי הפוץ
מאת

(חבר האגף לאיגוד־מקצועי
בהסתדרות)

על בעירת כלכלה וחברה,
מנקודת ראותו של איש
ציבור דתי
כיום שלישי — 27.3
הופעת צוות שחקני תגובטרון
שיחה על הנושא :

חד״ר מרדכי זידמן

היש מקום לתיאטרון פוליטי
בישראל !

חוצאת רשפים

התוכניות מתחילות בשעה 9.00 בערב
המועדון פתוח בשעה 8.30 בערב.

בחור ריב־פעול־ם

רב־פעדים
כחור י הבטיח נישואין 7כ7
והוציא מידי המרומות
כסן? טוב סמעדת־שווא

הבחור שישב על ספסל הנאשמים באש מת
התחזות נראה מעורר אמון, אך מש ביקש
לצרף אל תיקו תיקים נוספים העומ דים
נגדו, הסתבר כי מאחורי פני־התם
מסתתר מתחזה רב־פעלים.
בזמנו הואשם רפי אלשווילי כי הציג
עצמו כרס״ר בצנחנים בשם רפי מיזרחי,
בפני בחורה בשם עליזה, שהכיר בחנות
לבשר בלוד, שם עבדה. הנאשם המוצק
ושחור־השיער נשוי ואב לשניים, וחי ב־ניפרד
מאשתו. אך לעליזה סיפר כי הוא
רווק והבטיח לד, לשאתה לאשה.
כבעלה לעתיד הרשה לעצמו לבקש
ממנה 1700 לירות, כדי לתקן את הרכב
הצבאי שלו. באותה הזדמנות ביקש גם
מאחותה של עליזה 500 לירות, כהלוואה
לחתונה. אחר־כך ביקש וקיבל ממנהל-
העבודה של ארוסתו־המרומה הלוואה של
2000 לירות כדי לקנות לה מתנת־אירוסין.
לקינוח הזמין את המנהל למסיבת האי־
״וסין. כשהגיע זה למסיבה, ראה לפניו
שולחן עמוס מכל טוב. הכל היה מוכן,
פרט להורי החתן שבוששו, משום מה,
לבוא. ההורים לא הגיעו והאירוסין בוטלו.
יותר מאוחר סיפר רפי לעליזה כי הוריו
נהרגו בתאונת־דרכים.
׳תיקי מיד,מה. הדון־ג׳ואן בן ה*29
הודה בבית־המישפט במעשיו אך ביקש
באמצעות פרקליטו, אסתר דורון, לצרף אל
תיקו תיקים נוספים, שנפתחו נגדו בכמה
תחנות מישטרה בארץ. השופט חיים דבו ריו
ביקש מעורך־הדין אריה צ׳רטוק, איש
הפרקליטות, לאסוף את התיקים האלה.
עם איסוף החומר הסתבר לתובע כי
לזכותו של אלשווילי נזקפים כמה וכמה
׳תיקי-מירמה שלא פוענחו, וכי הוא נוהג
לפתות נשים באופן שיטתי. למשל, בפב רואר
1976 הכיר רפי, שערק מצה״ל, חיי לת
בשם לידיה שועה ובאחד הימים הלך
לבקר אצל אחותה בבת־ים. הוא סיפר ל אחות
כי כספו אבד וברצונו לקנות מתנה
ללידיה. כך הוציא ממנה 400 לירות. אחרי
יומיים קיבל מידי האחות עוד 20 לירות,
ניכנס לביתה בלי רשותה והוציא משם
1000 לירות במזומן, רשם־קול וקסטות ב ערך
של 5000 לירות.
החיילת הגישה נגדו תלונה במישטרה,
ומאז נחשב רפי עבריין נמלט.
בשם המישפחה בכר השתמש כשהכיר
את מתילדה ממן מקיראון, וגם לה הבטיח
נישואין. הוא סיפר למתילדה כי הוריו היו
מעורבים בתאונודדרכים וביקש ממנה כסף
כדי לקנות להם מנות־דם. פעם קיבל ממנה
700ל״י ובפעם אחרת עוד 400 לירות. זמן
מה לאחר מכן סיפר למתילדה האוהבת כי
אמו נפטרה וכי יביא את אביו לאירוסין.
אמר ולא חזר.
בינואר 1978 פגש בריבונה אמזלג בתח נה
המרכזית בתל־אביב. בבית הוריה של
הארוסה החדשה הציג עצמו בשם בכר,
היה לבוש במדי צה״ל וסיפר כי היתה לו
(המשך בעמוד )50

לצידו של יהורם ומאזינה בשקט לדבריו.
בין בני הזוג שוררת הסכמה מלאה.

עם התינוק משה־דזיד. אורנה
היא אס דואגת, אך לא היס־רית.
כשהיא, מטפלת בבנה, היא רגועה. .
יל ש לי סיפור ׳שישגע אותך, על
/ /קליינטית שלך, אישתו של יהורם
גאון. היא מאושפזת בבית לווינשטיין,
במצב של צמח,״ סיפרה בהתרגשות לקו חה
לספרית שלה, במיספרה ברמת־השרון.
׳אורנה גאון במיספרה, בקירבת מקום,
האזינה לסיפור. היא בבר לא מתרגשת,
כי סיפורים דומים הגיעו אליה ואל
יהורם מכל קצות הארץ.
הספרית הציגה את ״הגברית גאון״-בפני
הלקוחה הנירגשת, יאך אורנה ׳נואשה
מלהכחיש את השמועה, בנוסח :״תשמעו,
אני בסדר, בסדר גמור, אפילו. אני לא
צמח ואינני שוכבת בביודחולים. לא היחד,
ילי תאונת־דרכים קטלנית, כמו שסיפרו.
אין לי גידול במוח, ויהורם לא בא הביתה
בערב אחד, מצא אותי עם יגבר אחד
וזרק אותי מהבית. אינני קשורה למכונת
הדיאליזה ובסך הכל אני בבית, מגדלת
תינוק ׳ונהניית מהחיים.״
השמועות המרושעות על אשתו בת
ד,־ 19 ושל הזמר בן ה־ 38 התפשטו באש

בשדה קוצים. לא ידוע מי התח׳ול בהן
!וקשה -כמובן, לעצור אותן. באשר הת״
חיילו לטלפן לאמה של אורנה בחיפה
ולאמו של יהורם בתל־אביב, החליט ה זמר
לקחת את העניינים בידיים. כאשר
טילפן אליו מוסיקאי מידידיו וסיפר לו
שנימתו, אחות בבית לווינשטיין, סיפרה
לו שאורנה מאושפזת שם ויהורם בא
לבקרה ויצא יאת ביודהחולים כשדמעות
בעיניו, ביקש הזמר את מספר הטלפון
של הגיסה. הוא טילפן אליה, הציג את
יעצמו !ושאל אותה אם אמנם היא ראתה
אותו יוצא מבית־החולים בוכה. האחות
התבלבלה, התנצלה ולא ידעה היכן בד יוק
שמעה את הסיפור, ושלא היה ולא
נברא.
מאז שיהורם החל לעבוד על תוכניית
היחיד שלו, השביעית במספר, מוצף מיש־רדו
בקריאות טלפון. הסקרנים, ביניהם
ידידים מודאגים, שואלים מה קרה ל אורנה
!וימה. אמת בשמועות שישמעו.
״אני חושבת שמישהו סתם מתנכל לנו,
מתוך קינאה,״ פוסקת אורנה הג׳ינג׳ית.
״למה שיקנאו? מי יודע. אני נשואה

אמרה אורנה גאון, הפורחת כרמת־ ה ש רון
שהיו משעשעות או סתם נשכחות, אך
בצורתן זו הן. ממש בבחינת התעללות
באורנה וביהורם.
יהורם גאון -שהחל את הקאריירה שלו
כזמר לפני כ־ 20 שנה בלהקת וזינח״ל
ואחר כך בלהקת התרנגולים, העסיק ב־במשך
שנים רבות את בעלי טורי הרכי לות.
עם קולו הרך וחיוכו הביושני משך
את תשומת־ליבן של נשים רביות, ומר בית
הרומנים ישלו זכו לפירסום. הנשים
שבחר לצאת בחברתן היו ברובן מפור סמות
בזכות עצמן, וכל רומן חדש הו ליד
שוב ושוב ניחושים — האם הפעם
ייכנס יהורם בעול הנישואין?

לבני שנה וחצי

כאשר אורנה גולדפרב ויהורם גאון נישאו, זכה כל
פרט במסיבת הנישואין שלהם לכיסוי עיתונאי.
למה נמשכה תשומת־הלב — לעובדה שהיא צעירה או לעובדה שנישאה דווקא לגאון?

לזמר מפורסם, וטוב לנו ביחד, ויש לנו
תינוק משגע. אולי זוהי הסיבה לשמו־עות,״
מסבירה קורבן השמועות, הנראית
יבריאה ומאושרת.
-,פתאום אני מוצא את עצמי במצב
ושאני צריך להוכיח שאחותי לא זונה, בו
בזמן שאין לי אפילו אחות,״ אומר יהו רם
.״משעמם לאנשים, אז מטפסים עלי.
זו לא הפעם הראשונה שמפיצים עלי שמו עות
רעות, ואני חושש שזו לא הפעם
האחרונה.
״לפני חודשיים ביקרתי בבית לוויני

שטיין, שהוא מוסד לאנשים עם מחלות
שיקומיות. ביקרתי אח של ידיד, וזה
היה ביקור חד־פעמי. מאז פונים אלי
כל מיני אנשים ושואלים אותי שאלות
מרגיזות על אורנה. זה לא יאומן כמה
טלפונים התקבלו במיישרד.״
החלה לוקחת
אורנה, לעומת זאת,
שיעורי-נהיגה לפני שבועיים, שמעה מפי
המורה לנהיגה ששוטרת סיפרה לו, ש כתבה
בעצמה את הדו״ח על התאונה
הנוראית שהיתר, ושהפכה אותה לצמח.
אם השמועות לא היו כר, מרושעות, ייתכן

אך יהורם ישמר בקנאות על רווקותו.
לא בגלל אידיאלים כלשהם, אלא פשוט
משום שלא מצא את האחת שחיפש. כאשר
המשיך בעקשנות להחליף בנות זוג, פרחו
הרינונים ופשטו הסיפורים. סיפרו ש־אימו
לא רוצה שיתחתן, כי טוב לה כש הוא
לצידה. סיפרו עליו כי הוא פוחד
מנשים וכל אחת שרוצה בו חייבת להיות
היוזמת. כאשר הכיר את אורנה, בחתונה
של ידידים, החל שוב פסטיבל הרינונים
והניחושים. האם יפול סוף־סוף ברשתה
של אשה, או שימשיך לבדו, כדרכו.
אורנה גולדפרב, ילידת בת־גלים ש־
(המשך בעמוד )50

אני לא צמח !
(המשך מעמוד )49
בחיפה. סיימה *אז את בית־הספר התי כון.
בעיני הוריה׳ שהם בעלי מיסעדה
סינית בחיפה׳ לא מצא חן הסיפור -שלה
עם יהורם. סיפרו להם שהוא זקן מדי
עבורה. כרגיל, הגזימו ׳והוסיפו לו ישנים
מיותרות. אך יהורם, כדרכו, בצינעה וב שקט,
החליט :״אורנה תחיה רעייתי.״
הוא רצה לשאתה לאש ה מייד, לפני
שחגגה את יום הולדתה ה־ ,17 אך הרבנים
אסרו. יהורם חייב היה להזדיין בסבלנות,
׳להמתין עד שאורנה ׳תגיע לפירקה, לפחות
בעיני הרבנים .׳וכאשר ׳נערך לבסוף טכס
הנישואין, לפני כשנה וחצי, כשהיא בת
17 והוא בן ,36 הודיעו על כך אפילו
במהדורת החדשות בטלוויזיה. העניין ש בינו
לבינה הפך לסיפור לאומי.
החגיגה נערכה בעיר הולדתו של יהו רם,
שהיא כה אהובה עליו. ירושלים. אך
גם אחרי הנישואין עדיין רבו הליחשו־שים.
מעריציו הסקרנים ציפו לחדשות,
לא חשוב מאיזה סוג. והנה, כעבור כמה
חודשים הרתה אורנה והשימחה היתד.
רבה. התינוק נולד בירושלים, ומאז הלי דה
נעלמה אורנה מעיני הציבור. משום
.מה ציפו שתתרוצץ בבתי־הקפה ובמסי בות,
אך הצעירה החיפאית בחרה להסתגר
בביתה.

לזכרו
של דדו
ף* גאונים החליפו את דירת הרווקים
י 1של יהורם ברמת־גן בבית נאה ב־רמת־השרון.
הם נימנעו מלצאת ובחרו
לגדל את הבן, משה־דויד, בשלווה מיש־פחתית.
הרחק מאור הזרקורים והפירסד
מת. יהורם לא חדל מעיסוקו — הזימרה.
הוא אמנם לא כיכב בסרטים חדשים, אך
רק משום שלא הוצע לו תסריט שיכבוש
את ליבו.
אורנה לומדת נהיגה ופעמיים בשבוע
לומדת אנגלית. בעתיד היתה רוצה ללמוד
מיקצוע פרוזאי לגמרי — הנהלת חשבו נות.
יהורם, עדיין צנוע וביישן כתמיד,
נישמע כיום מבוגר יותר ומרוצה יותר
מחייו. הוא יעובד על תוכנית שירים
חדשה- ,נוסע להופעות בחוץ־לארץ, נוהג
כבעל אוהב וכאב מסור.
חייו השתנו מאז נולד הבן .״עד שנולד
זה סיפור אחד. ומאז שיש בן זה סיפור
אחר,״ הוא אומר .״אני חש באחריות
מסוג חדש, שלא ידעתי עד כה. הקשר
של האם לילד הוא מיידי, אבל האב
עובר ׳תהליך של היכרות והתקרבות, ו האהבה
לילד גוברת מיום ליום.״ יהורם
הוא אב דאגן מאד. כשלילד יש נזלת,
הוא פוחד, וגם סוכריות־על־מקל מפחידות
אותו — הילד עלול לבלוע אותן בקלות,
׳לדבריו .״בנסיעות שלי לחוץ־לארץ אני
מתקשר כל יום הביתה, מברר מה עושה
הילד וקונה לו מתנות רבות.״
הכוכב שאימץ לו אורח־חיים אנטי־כוכבי
וברח תמיד מזרקורי הפירסומת,
אינו מקשט פרמיירות ומסיבות בנוכחותו.
יזה פשוט לא הטבע ושלו. הוא מתייחס
ברצינות רבה לתוכנית החדשה, לשירים
שנכתבו על-ידי חיים חפר והולחנו על-
ידי דובי זלצר. שיבעה נגנים וחמישה
רקדנים יופיעו עימו- ,והחזרות מייגעות.
״אני אוהב לשיר ״,מגלה יהורם .״להגיש
שיר זה כמו תיאטרון, אך מסוג אחר.
זו דרכי להעביר דעות ורעיונות. על ה תוכנית
החדשה אני עובד כבר ארבעה
חודשים. יהיו בה שירים חדשים ומח רוזת
אחת של שירים ישנים ואהובים.
האם אשיר את תזה? אינני יודע עדיין,
זה תלוי בקהל.״
בתוכנות החדשה יש שיר, מפרי עטו
של חפר, על דדו, אך יהורם לא רוצה
שיחשבו כי תפס טרמפ על שמ-ו של
הרמטכ״ל המנוח .״זו הדרך שלי להביע
את אהבתי לאיש,״ הוא אומר.
אחרי שנה וחצי של חיי מישפחה אין
ליהורם בשורות גדולות על גידול ילדים
או על החיים בכלל. מזה כמה שנים חו טא
יהורם בכתיבת שירים, אך אלה עדיין
לא מספקים אותו כדי שיזמר אותם. ו אורנה,
היא מעריצה אותו בשקט .״השי רים
שלו טובים,״ היא אומרת .״׳בכלל,
בעל מסוגר זה כיף, אפשר להתפנק.״ היא
מטפלת בתינוק במסירות, משכיבה אותו
לישון עם -תקליט של שירי־יערש. לא של
אבא, ומתפקדת כעקרודבית. כל דברי
המאכל והמאפה הם מעשה ידיה.
והשמועות? ״זה לא -נעים,״ אומר יהו רם
.״זה טיפשי וגם זדוני,״ מוסיפה אור נה.

יעבור,״ מסכימים השניים פה אחד.

במדינה
(המשך מעמוד )48
תאונת־דרכים עם המכונית והוא זקוק ב אופן
מיידי לכסף. כך הוציא מהמישפחה
1000 לירות. כשביקר כעבור שבוע בבית
ההורים של ארוסתו במושב, נטל 500 לי רות
מאביה 1000 ,לירות מאחותה ו־500
לירות מבעלה של האחות. לפתע נקרא
״באופן דחוף״ לחזור לבסיס ונעלם.
המיקרה האחרון היה ביוני . 1978 אז
הכיר את סימה דוידה, שלפניה הציג את
את עצמו כרס״ר בצד,״ל שרכבו נתקע והוא
זקוק ל־ 2000 לירות כדי לתקן את הרכב.
הוא נתן לבחורה צ׳ק תמורת הכסף ואחר-
כך הסתבר כי הצ׳ק גנוב ומזוייף.
אלשווילי הודה בכל העבירות המיוחסות
לו והורשע. עורכת־הדין שלו ביקשה מ־בית־המישפט
לאפשר לנאשם להבדק אצל
פסיכיאטר. בינתיים עצור אלשווילי עד
גמר ההליכים. גזר־הדין יינתן במועד מאו חר
יותר.
סטודנטים ערבי כיין כיפות

״לא רציתי שיגידו
שכרחתי,״ אומר יו״ר ועד
הסטודנטים -הערכיים
כאוגיכרסיטה כד־אילן
״תמיד השתדלנו להיות שקטים ולא
להתבלט, אך בסוף זה פגע בנו!״ טען
נאצר מאזן 21 יליד נצרת. יו״ר ועד
הסטודנטים הערביים בבר־אילן.
הוא נבוך, אבל ממשיך :״לפני שבועיים

לקחו אותי לתחנת־המישטרה, נתתי עדות.
הם רצו לבצע חיפוש בבית שלי. אמרתי
,בבקשה !׳ אז הם עזבו אותי, ולא חיפשו.״
לא מרשים להישאר. נאצר הוא סטו דנט
למישפטים, שנה שלישית. המאורע
העיב על היחסים בין הסטודנטים הער ביים
ושילטונות האוניברסיטה וגרם הת פרצות
של טענות שלא היו גלויות קודם
לכן.
אוניברסיטת בו־אילן היא האוניברסיטה
הדתית היחידה בארץ. יש בה 150 סטו דנטים
ערביים, ביניהם 12 בנות. לסטו דנטים,
הגברים, אסור לבקש מגורים במעו נות
הסטודנטים. הבנות, כולן, מתגוררות
במעונות. הן חייבות לעזוב את חדריהן מדי
יום שישי ולחזור אחרי יציאת השבת. על
אף רצנן להתחייב בפני הנהלת האוני ברסיטה,
כי יימנעו מחילול שבת ברבים,
מסרבים הללו להניח להן להישאר במעו נות
בתקופת המיבחנים.
אומר סמנכ״ל האוניברסיטה דויד אלט־מן
:״בהתחלה לא הסכמנו בכלל שיגורו
במעונות, כי לא הוגן לכפות שמירת־שבת.
בא יועץ ראש־הממשלה לענייני
ערבים ואמר שיש מישפחות ערביות שלא
נותנות לבנותיהן ללמוד, אלא בתנאי פני מית,
והן אינן רוצות כלל להישאר בשבת.
הסכמנו לכך, אבל חששנו שבסוף תגענה
התלונות.״
לוועד הערבי טענות נוספות .״לא מאפ שרים
לנו חופש ביטוי והתארגנות חופ שית,״
אומרים פעילי הוועד. לדבריהם אין
ההנהלה מאפשרת להם אירגון מסיבות,
או ערבי־תרבות משלהם. אומר דויד אלט־מן
:״היו התארגנויות, אבל הם לא עמדו
בהתחייבות שלהם והיו נאומים פוליטיים.
לא ידוע לי על סירוב ההנהלה לנשפים
שלהם, אילו פנו בצורה מקובלת. מלבד
זאת, למה שיהיו פעילויות על רקע עדתי?״
על מעצרו של נאצר מאזן מסרב
סמנכ״ל האוניברסיטה לדבר :״הוא הת פרע
שם, אבל אסור לי לדבר, כי הוגשה
תביעה פלילית על הכשלת עובד־ציבור
ושוטר.״
נאצר מאזן לא שמע כלל על תביעה
שכזו.

דרבי אדם
ד״ש רשר חמוגר

מומה מורד, ממגהיגי
הקראים, מציע מיבגח?שגרירות•
ישראל כקאהיר

סטודנט מאזן
״בסוף זה פגע בנו !״
ישבנו בסיפריה. בשולחן, בכניסה, היו כמה
כרוזים, ביניהם אחד של ועד־הסטודנטים
הערביים, אבל אנחנו לא שמנו אותו.
פיתאום ניגש אלינו אדם לבוש בגדים
רגילים עם כובע של האוניברסיטה. הוא
התפרץ עלי וביקש בתוקפנות את הפרטים
שלי. אמרתי לו שקודם יזדהה הוא, ורק
אחר-כך אני אתן לו תעודת־זהות. הוא
יצא, וחזר עם אדם אחר, ושוב אותו
הסיפור.
הם יצאו ואני חיכיתי, כי לא רציתי
שיגידו עלי שברחתי. הוא חזר עם שני
אנשים במדי-מישטרה, בעלי מכשירי-
קשר. אחד מהם נתן לי מכה חזקה עם
המכשיר והשני התחיל לקלל אותי. לא י נתנו לי לדבר.
״כשראיתי את המדים ומכשירי־הקשר,
רציתי להוציא תעודת־זהות, אבל הם הת פרצו
עלי. לקחו אותי לחקירה בחדר של
קצין־הביטחון. כשיצאתי, ביקשתי את ה פרטים
של השוטרים. אז הם אמרו לי
,נעצור אותך!׳ הביאו קצין בדרגת מפקח,

כדאי לזכור את הכתובת: רחוב עבד־אל־מונעים
,26 קאהיר. לשם יפנו היש ראלים,
כשירצו ייעוץ. המקום נמצא על־יד
גשר זמאליק, באיזור אל־דוקו. מי שצו פה
בסרטים הערביים בלילות־שבת השגיח
בוודאי בבניין המפואר בעל עמודי השייש.
ובכן, זה יהיה בניין השגרירות הישרא לית
בקאהיר. נותר רק לרהט, לבחור שג ריר
ולהחליט על שלום.
הבניין ניבנה ב־ 1947 על-ידי מישפחת
מורד, מישפחה יהודית מצרית מעדת
הקראים. במשך שנתיים לא גרו בבניין
וב־ 1949 שכרה אותו שגרירות ירדן במצ ריים.
אחרי ארבע שנים עזבו הירדנים
והבניין הושכר לאזרח מצרי עשיר. כשעלה
גמאל עבד־אל־נאצר לשילטון הולאם ה בניין
וכעת ״לא מדעים מה קורה שם,״
אומר מוסה מורד, שרואה את עצמו כבעליו
החוקי של המקום.
מוסה ( )70 הוא תושב רנן שליד אופקים.
הוא עלה ממצריים ב־ 1954 ויחד עימו
העלה רבים מבני עדת הקראים. העדה,
שמבקשת לשמור על ייחודה ובדידותה,
התיישבה במושבים רנן ומצליח שליד רמ לה.
מורד עצמו, ממנהיגי הקראים ברנן,
הוא חקלאי מצליח במושב ואיש־עסקים
מצליח בעיר.
היום אחרי שפרש לגימלאות, הוא עוסק
בענייני הקראים, ובעיקבות מסעו של
הנשיא אל־סאדאת, גם בענייני השגרירות
הישראלית בקאהיר.
עדת הקראים נוסדה על-ידי ענן הנשיא
בשנת .765 בניה התפזרו בגלויות ישראל,
חלקם ״התבולל״ ביהודים. הקראים אינם
מכירים בפרשנויות השונות של התנ״ך,
אלא במצוות הכתובות באופן מפורש .״מי
שכתב את התורה ידע מה הוא עושה, ולא
צריך להביא כל מיני אנשים שיסבירו, זה
נכון כמו שזה!״
״עדיין לא מעשי״ .היום מתגוררים
הקראים בקבוצות, כדי לשמור על ייחודם,

ומתרכזים בישיבת רמלה, שאליה מצטר פים
קראים ממושב מצליח, מישיבות אש דוד
ובאר־שבע וממושב רנן. הקראים רו אים
עצמם יהודים, אך הרבנות איננה
מאשרת את דתם. אם ,״חלילה״ ,כפי שאו מר
מוסה, נישאת בחורה קראית למי שאי נו
קראי, היא חייבת לעבור תהליכי גיור.

מופה מורד
הבעל החוקי
הקראים עצמם קשוחים יותר, הם אינם
מסכימים לנישואים אלה, ואינם מאפשרים
לזרים להסתפח לדתם.
כיום עסוק מוסה מורד בענייני השלום
יותר מאשר בענייני הקראות. הוא שולח
מיכתבים לנשיא המדינה, לשרים ולחברי־כנסת,
שבהם הוא מציע את הבניין שלו.
בינתיים עונים לו בקיצור נמרץ, ש״זה
עדיין לא מעשי.״
אלא שמוסד הוא איש עקשן. הוא רוצה
להתחיל להכין את המקום לאנשי השג רירות
שיגיעו. הוא מבקש :״מי שיסע
למצריים, שיואיל נא לצלם את המקום.
אני אסביר לו בדיוק איך להגיע, ובהז דמנות,
שימסור דרישת־שלום לחבר שלי,
איברהים נגיב, השר לענייני עבודוודצי-
בוריות במצריים, למדנו יחד בבית־ספר.״
מוסיקה החינוך המוסיקאלי בגרש!

מה עזה בגורלה ש 7אגודת
.המוסיקאים ״יובל״? האם יכריע
וזגרעון הכספי את המיפעל
החיגופי־תרבותי הזה?
״יובל היה בתקופות שונות הצלחה מב חינה
אמנותית, אך מבחינה כלכלית-
עיסקית היה תמיד כישלון.״ אבי אבידוב
( )24 ישב כשראשו בין ידיו ובעיניו הבהי רות
נסוך עצב. הוא סיפר ספק בסיפוק ספק
בהספד על דרכה של יובל,
יובל היא אגודת־מוסיקאים שהוקמה
בשנה שעברה. כעסק פרטי נפתח יובל
בית־קפה ובמה לאירועים מוסיקאליים
שלוש שנים לפני כן.
אבי, הוגה הרעיון, נולד בתל־אביב לאב
פקיד ואם מורה. בגיל 17 נסע ללמוד
נגינת חליל בפאריס. הגעגועים לארץ
העיקו עליו והוא חזר וייסד את יובל.
סיפר אבי :״באותה תקופה היה לי מאד
חשוב ללמוד חליל ולהתקדם. הייתי מתאמן
שעות על גבי שעות ובמקביל, הייתי צריך
להחזיק את עצמי כנער־שליח בסוכנות
לביטוח. העבודה היתר, קשה ומעייפת.
כשהייתי חוזר הביתה, הייתי עייף מכדי
להתאמן. יום אחד החלטתי שאם אני
רוצה להיות חלילן, עלי להתחיל עם זה ״
מייד.״
קוגצרט רחום. הצעיר שבאותה תקופה .
עיטרה את ראשו צמה ארוכה, ואת גופו
עטו מלבושים היפיים, לקח את החליל ואת
התווים ויצא לרחוב דיזנגוף, שם התאסף
סביבו תוך זמן קצר קהל קבוע שנהגה
להקשיב לנגינתו. כשנודע הדבר להוריו,
התנגדו בחריפות וביקשו שיעשה משהו
אחר כתחליף. אז נולד רעיון יובל .״חשבתי
לפתוח מין בית־קפה שיעסיק אותי כמה
(המשך בעמוד )57
הווו לוז

הז ה

ניקוי יבש בלחיצת אצבע
עס״סנו־מסיר־כתמים״!
שמת לב שכתמים
תמיד מופיעים ברגע
הבלתי מתאים?
אנחנו ב״סנו״ שמנו לב
לכך מזמן, ולכן פיתחנו
תרסיס מקצועי
לפתרון הבעיה.
״סנו-מסיר -כתמים״
מסיר בקלות
כתמי שוקולד, רוטב,
מוצרי קו ס מ טי ק ה ועוד.
אז אל תחכי לכתם

לאחר התזה קצרה,
הניחי לחומר להתייבש.

הברישי א ת הכתם
(בעזרת הספוג המצורף לאריזה).

.׳\נ<ו 961 /ז! 3

העולם הזה 2166

מציעים לרגל מכירת דירת ה• 1000
מבצע חד־פעם• ל־ 20 דירות
^1,ריי ז
במחיר• פרסום!

360280
רחתכוכב בואשון-לציון
פרויקט חד שני ויוקרתי ברמה בינלאו מית
באזור מגורים ועל גבעה) אקסקלוסיבי ושקט
הגובל באזור וילות וקוטג׳ים
360280 אחת מדירות
רמתנוכב
ת\ם 3כווני
אויר)

_ פ.א 1מ

ח.שי1ה

220210

350/280
חדו רומה וושף

רמת-כוכב תמצאי
פיתות סביבתי.ע״״ אדריכלי צמרת
מרכז מסחרי מקומי ומשי!•ז דשא נר;
לובי מפיאר בכניסה
תדר תרבות לכל בניד
הדר ארונות בכל דירה
2חדרי רחצה לכל דירה

ארונות מטבח מפלא
קרמיקה באמבטיה•,־
מתקני משחקים בתז
תנאי רכישה נוהיס !
משכנתא לא צמודה
תחילת המבצע

משרדי מכירות: דירות גינדי -אברהם גינדי

ראשון־לציון -משרד המכירות הראשי רח׳ הרצל ( 62 ליד התחנה המרכזית ותחנת סרבול) חניה למבקרים במשרד
פתח־תקוה -רח׳ חיים עוזר ( 28 מול העיריה) רמת־השרון -רח׳ סוקולוב (יפתח בקרוב)
^ ^יייייייי־ייי

אברהם גינ די בונ ה די רו ת

ש אנ שי ם

או ה בי ם.

מאות רו בישראל סובחנים נ״ילדים אוסיסטים״ -
המנותקים מהעולם החיצון -אן־ וק עשוה מהם זונים
לטיפול במיסגרת חינוכית מודרנית מיוחדת, הנותנת להם סיכוי, השאו
נדונים לגודל ״מפגרים,׳ ומאושנזים בתנאים נוראים במוסדות לחולי־ננש

חס.חשוג/נים!
א אנפה לייפות את המצב

בארץ בתחום הטיפול בילדים

אוטיסטים אומר ד״ר שבתאי נוי ()40
פסיכולוג קליני העובד ביחידה לחינוך
מייוחד במישרד החינוך ובחוג לחינוך
מייוחד באוניברסיטה העברית בירושלים.
״זו פשוט שערוריה. לא הייתי קורא לזה
טיפול־לא־טוב, כי זה בכלל לא טיפול!
אין כל יד מכוונת, ואין תיכנון של טי פול
באוטיסטים או בבעיות בריאות־הנפש
בכלל. השותפות הבלתי־קדושה בין מיש-
רד־ר,בריאות ומישרד הסעד בנושא זה,
גרמה לכך שכל מנהל מרפאה פועל היים
לפי החשק שלו, ולא לפי הוראות.״

מנותק, בתוך העולם הגדול, הנורמלי וה יומיומי
של האנשים הבריאים. בין שני
העולמות נערכת מילחמה מתמדת .״זה
לא שהאוטיסטים הם צמחים, שאינם מגי בים
לעולם החיצוני, אלא להיפך — הס
מגיבים עליו בשלילה חזקה, כמעט טו טאלית,״
מסביר נוי .״הילד האוטיסט־מנסה,
בכל מחיר להרוס את הקשר ש מנסים
ליצור איתו האנשים מהעולם
,שלנו.׳ הוא אינו מרשה לחדור אל דל״ת
האמות של העולם הפרטי שבו הוא חי.
תנסה לגעת בו, ללטף אותו — הוא יתעלם
ממך, הוא יתפרץ בהתקף של זעם פני מי,
עם עוויתות איומות בכל אברי גופו,
או יצרח אל החלל כאחוז דיבוק. לעולם
לא יפנה כעסו אליך, כי זו תהיה הכרה
בקיומך, אך ינסה לפגוע בעצמו, אפילו
לפצוע את עצמו, על שניסה מישהו לח דור
אל עולמו. תנסה ליצור איתו קשר
עין, והוא יעשה הכל כדי להתחמק ממך,
להתעלם ממך, וימשיך לעשות את התנו עות
הסטיריאוטיפיות שלו, כמו התנו עות
הסיבוביות שאותן הוא עושה בכף
ידו שעות על גבי שעות, לפעמים ימים
שלמים ללא הפסק.
״זו היפרסנסיטיוויות (רגישות יתר) ,אומ רת
תיאוריה אחת. גירוי שעבוד אדם נור מלי
הוא גירוי רגיל בהחלט, עבור האו טיסט
הוא גירוי חזק, מעל ומעבר ליכו לת
הקליטה שלו. הוא לא עומד בגירוי,
ולכן מעדיף להתנתק ממנו ולהסתגר ב עולם
שבו אין כל ־כך הרבה גירויים
חזקים.״

״בבית־חולים בת־ים מוחזק ילד או־טיסטי
מאחרי סורגים, ואיש לא מתמודד
עם בעיותיו ועם מצבו,״ סיפרה דליה
אהרון, אם לילד בן 15 השוהה במחלקה
הסגורה לילדים אוטיסטים בבת־ים .״אין
שום טיפול, שום תשומת־לב או איזו הת ייחסות
למחלה של הילד הסגור. כל מה
שהוא מקבל זה אוכל ושתייה ואפשרות
לעשות את צרכיו.״
״אוטיזם היא מחלה המוגדרת כגפשיה,
אך שונה במהותה מכל מחלת־נפש אח רת׳״
טוען ד״ר קנר, פסיכיאטר שחקר
את המחלה ודרש, בעיקבות מחקרו, הת ייחסות
מייוחדת — ״אילוף״ — לאוטיס טים•
האוטיסטים אינם מפגרים ואינם
משוגעים. מדוע, אם כן, מחזיק אותם
מישרד־הבריאות בתוך מחלקות סגורות
של בתי-חולים לחולי־רוח, כמו בבת־ים,
בנם־ציונה או במחלקות הפסיכיאטריות
של בתי־חולים רגילים, כתל־השומר, י-
אינו מציע להם את הטיפול הנדרש 7
״זו ההפרעה הנפשית הכי קשה וד,טו טאלית
ביותר מבין כל הפרעות הנפש,״—
אומר ד״ר נוי .״בכל הפרעה אחרת יכול
האדם לתפקד, פחות או יותר, במיסגרת
של חברה או מישפחה. האוטיסט, לעומ תנו,
מנותק באופן מוחלט בכל התחומים
והמיסגרות של חייו. הוא חי בעולם סגור,
חסר קשר עם העולם שלנו, על פי חוקי־עולם
וחוקי־התנהגות חסרי מובן בשביל נו,
ובלי שמץ רצון להתקרב אלינו ו להכיר
בנו. אי אפשר להבריא את המח לה,
אך אפשר לטפל בה. אפשר לאלף
את האוטיסט להסתגל באופן מינימלי ל עולם
שלנו, שבו הוא מצוי, לפחות מבחי נה
פיסית.״

הרבה גירויים
__ חז קי ם
למראיתעץ נראים ילדים אוטיסטים
/כילדים רגילים לכל דבר, ללא כל
דפורמציות חיצוניות. כשילד אוטיסטי
הולך לטייל עם אמו ברחוב, איש לא יח שוד
שזהו ילד ״אחר״ .אבל הסיפרות ה־מיקצועית
מוסיפה נופך אגדתי למיסתורי
האוטיזם, ומתארת ילדים אלו כילדים
יפים במייוחד, אינטליגנטים ובעלי חוש
מוסיקלי מפותח להפליא. האמנם 7
״הרבה מיתוסים נארגים בדרך־כלל

דרוש:
אילוף !
^ יאוריה אחרת אומרת כי המדו בר
ביצור חי, שחוויות הקיום ה ראשונות
והפרימיטיוויות ביותר שלו, בשנת
חייו הראשונה או אפילו ברגעי חייו ה ראשונים
— היו קטסטרופליות. מרגע ש פקח
התינוק את עיניו קלט רק תחושות
זוועה, הרגשות אימה וחרדה, טראומות,
עד שנסוג בהדרגה לעולם מנותק משלו.

סביב מחלות הנפש, וזהו אהד מהם,״
אומר ד״ר נוי .״לא שמתי לב שד,אוטיס טים
הס יפים יותר, או מוכשרים יותר
מילדים אחרים. לא צריך להגזים. מי ש המציא
את הסיפורים האלו היה רופא
בשם ד״ר רימלנד, שחקר ילדים של הו רים
מאד עשירים ושאפתנים, שכל הזמן
טיפחו את הילדים שלהם כך שהם נראו
תמיד יפים ואינטליגנטים.״
רק ילד אחד מתוך כל 100 אלף אנשים
הוא אוטיסטי — אומרת הסטטיסטיקה.
אבל, בישראל מאובחנים מאות ילדים כ־אוטיסטים,
ובאגודת אלו״ט בילבד, חב רים
כ־ 150 הורי ילדים אוטיסטים. הסיבה
לכך נעוצה בערפל האופף את בריאות־הנפש
בישראל, שאינו מאפשר לד,בחץ
בדייקנות בחולה האוטיסטי ונוטה לערבב
מין בשאינו מינו.
״אני אישית מכיר הרבה ילדים המאובחנים
באוטיסטים, שהם בכלל לא אוטיס
טים,״
אומר נוי .״אנשי המיקצוע בארץ
לא תמיד מכירים את הסינדרום, ונותנים
לא פעם אבחנות לא מדוייקות. לפעמים
זה לוקח כמה שנים טובות עד שמגיעים
לאבחנה המדוייקת, וכמובן שזה יכול לפ עמים
להרוס את הטיפול הנכון, בזמן ה נכון.״

המאבחן מרמה לפעמים ומטעה ב מתכוון,
גורס ד״ר נוי. הסיבה לכך: ה מאבחן
יודע, שאם יקרא לילד ״מפגר״ —
מי יודע לאלה ידיים יפול הילד; ואם יק רא
לו ״אוטיסט״ ,יש אולי סיכוי מסויים
שיטפלו בו.
וההורים לוחצים .״להגיד שהילד שלי
הוא אוטיסטי, נשמע הרבה יותר יפה מ אשר
להגיד שהילד שלי הוא מפגר או
משוגע,״ אומר ד״ר נוי, בצטטו הורים
רבים.
העולם האוטיסטי הוא עולם בתוך עו לם:
עולם פרטי, פנימי, של הילד ה
מיגוון
הסיבות להתנהגות האוטיסטית
רחב, מכדי שניתן יהיה להבין אותה ב צורה
חד־משמעית. מה עוד שהאוטיסט
עצמו אינו עוזר בפיענוח התנהגותו. האם
מקור המחלה הוא ביולוגי, תורשתי־אור־גאני,
או רק סביבתי ונפשי? האתיולוגיה
של המחלה אינה ברורה עדיין .״זה יכול
לקרות בכל מישפחה, אפילו במישפחות
טובות אוהבים ההורים לאמר. וכי
איזה הורה יהיה מוכן להכיר בתורשתיות
של מחלת ילדו?

אומד ד״ר נוי :
ראינו כבד מיקרים עם מקור, משוגע׳
אמיתי — כמו אמא עם תאוות רצח לילד
שלה. איזו ברירה נשארת לילד כזה,
מילבד בריחה אל עולם סגור ופחות מאיים
מזה שהוא רואה בעולם הממשי? יש הרבה
מיקרים של הורי ילדים אוטיסטים שי

.ה 1ז ^71 וויוו>וע.ו4
הם חולי־נפש בעצמם. ובדרך כלל, גם
אם אין מחלה ברורה, הורים כאלה צרי כים
טיפול פסיכיאטרי.
את המחלה המוזרה הזו אי אפשר לע קור,
על כך הסכימו כבר טובי החוקרים,
אבל במאמץ מסויים ניתן לקדם את הילד
ואולי להפחית את הניתוק. השיטה: אונס.
יש לאנוס את הילד להיכפף לעולם הזה,
שממנו הוא מנסה לברוח. אין ברירה !
בעולם שלו הוא גמור. הוא חייב להסתגל
לעולם החיצוני ולהכיר בו בעל-כודחו. זה
קשה, כימעט בלתי־אפשרי, אבל צריכים
לאלף אותו כמו שמאלפים חיה. איך?
כל הזמן מזרימים אליו גירויים ופעילות
מכל הסוגים והתחומים — העיקר הוא
שלא יישאר רגע אחד לנפשו, שאף שניה
לא יהיה ניתוק מהעולם שלנו.
עד כאן דברי ד״ר נוי.
במוסדות מישרד־הבריאות שבהם נמצ אים
אוטיסטים, אין כל טיפול מאלף או
משקם. לכל היותר מוצעת לילדים אלה
החזקה פיסית, וגם זו בתנאים קשים.
״בתנאים של ימי־הביניים סגורים ב בת
ים עשרה ילדים אוטיסטים בתוך חדי
גדול וקר, שבו יש רק מיטות. אין שום
רהיט אחר — לא שולחן, לא תמונה על
הקיר, לא פרח בצנצנת. סוגרים אותם ב חדר,
כדי שלא יתקרבו למשוגעים,״ מספ רת
דליה אהרון .״זה היגיון־בריא? לשים
אוטיסטים בבית־משוגעים אבל לסגור
אותם כדי שלא יבואו איתם במגע.
״כדי לצאת לשירותים, הנמצאים מחוץ
לחדר המגורים, צריו הילד לעבור אכ סדרה
פתוחה, חשופה לרוח ולגשם, לפע מים
באמצע הלילה ובקור. מה הפלא, אם
כן, שילדים רבים נשארים במיטות ומר טיבים?
אצלי בבית בני אף פעם לא
מרטיב, אבל בבת-ים, במחלקה, הוא לא
מפסיק להרטיב.
״פנינו להנהלת בית״החולים, וביקשנו
שיסגרו את המירפסת הזאת, לפחות בימי
החורף. התשובה שלהם היתה: למישרד־הבריאות
אין תקציב לזה.״

כאשר שודר לפני שנה ראיון בטלוויזיה,
שבו הופיעה עדנה מישורי, יו״ר אלו״ט,
וגינתה בחריפות את תנאי האחזקה ב בת
ים, הגיבה המחלקה על-ידי כך שאנ שיה
נמנעו מטיפול בילדים במשך יום
אחי•
״בהתחלה ידענו שהתנאים פה רחוקים
מלהיות לוכסום, אבל קיווינו לפחות ש יהיה
פה טיפול או תוכן אומרת דליה
אהרון, שבנה צחי בן ה־ 15 נמצא בבת ים
כבר שנתיים .״אבל לא דובים ולא
יער. אין כאן טיפול בכלל. אין ספיצ׳־
טראפיסט (מטפל בהפרעות דיבור) ,אין
התעמלות, או מוסיקה, או ריפוי בעיסוק
ראוי לשמו. ובכל המחלקה, אפילו פסי כולוג
אין!״

הוקם לפני שנתיים על-ידי אלו״ט, אחרי
שההורים חברי האגודה התייאשו מאזלת־ידו
של מישרד־הבריאות. הם,החליטו לש כור
על חשבונם מיבנה שיתאים לשמש
כבית־ספר, צוות טיפולי וציוד חינוכי.
ספיצ׳־טראפיסט, פסיכולוג, רופא, מורה
להתעמלות מייוחדת, מדריכים ועוזרת־טיפולית,
הם רק חלק מהצוות, המופקד
על שתי כיתות בנות חמישה ילדים כל
אחת. על כל ילד מופקד עובד טיפולי
אחד בממוצע.
ביחדיו עורכים טיולים כיתתיים בחוץ,
עושים מיבחני אינטליגנציה ומישחקי

וראשון־לציון, מדוע — שואלים בעיריית
תל-אביב — שאנו נשלם עבורם?
מזה שנתיים מחזרת אגודת אלו״ט על
פתחה של המחלקה לחינוך מייוחד בעי ריית
תל-אביב, בבקשה שיקצו לידודיו
מיבנה אחר, גדול יותר, כדי שניתן יהיה
לקלוט בו עוד ילדים אוטיסטים .״בתנ אים
הפיסיים האלה אי אפשר לקלוט אפילו
ילד נוסף אחד ויש עוד 150 ילדים נוס פים
באלו״ט שמחכים בתור,״ מגלה המנהלת
.״אפילו איש־טיפול אחד נוסף
לא יכול להיכנס, כי אין מקום. פונים אלי נו
אנשי מיקצוע רבים, שמעוניינים לע־

בהפרעה הנפשית הקשה והטוטלית הזו
מטפל בבת־ים צוות של אחיות לא־מוסמ־כות
וכוח־עזר מסייע. צוות לא מיקצו־עי,
חסר ידע וחסר עניין להכיר את הת חום
הקשה שעליו הוא מופקד. כאשר אגו דת
אלו״ט אירגנה בשנה החולפת הש תלמויות
בנושא האוטיזם — אף אחד מ בת
ים לא השתתף בהן.
אגודת אלו״ט מחזיקה עתה עבור בית־החולים
שתי סמינריטיות העוזרות לילדים
אחר־הצהריים, ואילו ההורים נאלצים לבוא
ולעשות תורנויות בביודהחולים. כפי ש נאמר
להם, לבית־החולים אין תקציב
להגדלה או להשבחה של הצוות הקיים.

״ ה ם עושיס
זה לאט״
*1ק מיסגרת חינוכית אחת בכל ך הארץ תוכננה על מנת לאלף ילדים 1 אוטיסטים. על פי המודל המודרני של
חינוך הילד האוטיסטי, המקובל בארצות
מערביות רבות, עובדים בבית־ספר יחדיו
עם עשרה ילדים אוטיסטים בגילים , 7 ,6
ו־ , 10 שבהם ניתן עדיין להועיל במשהו.
בית״הספר יחדיו, הנמצא בצפון תל־אביב,

ידדה אוטיסטית מאחרי הגדר
״היא יפה, כמו כל האוטיסטים״
תיקשורת, ומקבלים גם שיעורים עיוניים
בכתיבה, קריאה, חשבון וציור. אלא ש לא
הכל שפיר ביחדיו,
הבית, לשעבר בית פרטי, הוא מיבנה
רעוע בן שלושה חדרים קטנים שבו צרי כים
להצטופף יחד כ־ 20 איש — היל דים׳
המדריכים והמורים. המיטבח קטן,
מטר מרובע אחד בילבד, והשירותים מלוכ לכים.
תא ההסגר, שאליו מוכנסים היל דים
כדי להירגע לאחר התפרצות, מזכיר
צינוק.
״מישרד־הבריאות איננו משתתף בתיק-
צוב המקום,״ אומרת מנהלת יחדיו, לאה
דומפובר .״מישרד־החינוך אישר לנו רק
שלוש וחצי מישרות, ועוד 2000 לירות
הוצאות שונות לכל השנה.״ במישרד־הבריאות
טוענים, כי גם אם איו המישרד
משתתף ישירות בתיקצוב בית־הספר, הד בר
נעשה בעקיפין — על־ידי סיוע לאגו דת
אלו״ט.

״נכגסו — אלה
שבחשו בסיר...״

מטפלות מובילות ילדה אוטיסטית
ההפרעה הנפשית הקשה ביותר

^ מחלקה לחיניד מייוחד בעיריית תל ׳!
1אביב לא כוללת את יחדיו ברשימת
בתי־הספר המייוחדים שבהם היא מטפלת,
וזאת למרות שיחדיו שוכן בתל־אביב,
,במרחק של כמה רחובות בלבד מבניין ה־עיריה.
כבלים של פוליטיקה עירונית
קושרים את ידיד, של עיריית תל־אביב,
שאינה מוכנה לשאת בעול העזרה, לבית־הספר
לבדה. גם מועצות מקומיות אח רות
מגוש דן, השולחות ילדים שלהן ל־בית״הספר,
אינן מוכנות לעשות אגד-
ערים כדי לעזור במימונו של יחדיו. אם
רוב ילדי יחדיו באים ממקומות אחרים ב גוש
דן, כמו חולון, בני-ברק, גבעתיים

בוד אצלנו, ואנו נאלצים להשיב לכולם
בשלילה — פשוט אין מקום בשבילם.
״הבטיחו לנו שתוך שנה נקבל את בית-
ספר מצדה, שנמצא ליד בית־החייל, ש הוא
גדול יותר, ואולי נוכל לקלוט בו
עוד כ־ 15 ילדים. אבל הזמן עובר, ושום
דבר לא זז. אני לא אומרת שהם לא
עושים כלום בעיריית תל־אביב, אבל הם
עושים את זה לאט.״
אבל בעוד שהמערכה נטושה על הט בת
תנאי בית־ספר יחדיו, מתנהלת ב־אלו״ט
מילחמה אחרת, אולי גדולה ומסוכ נת
יותר — בין אלה שהצליחו להכניס את
ילדיהם ליחדיו ובין אלה שילדיהם נשארו
בחוץ.
״מי אלה שניכנסו ליחדיו — כל אלה
שבחשו בסיר, גל מי שיש לו מרפקים
ופרוטקציות,״ אומרת בתרעומת רחל פינ-
קום, אם לילדה אוטיסטית שנפלטה מ־אלו״ט
לפני כשנה .״למה עשו בית־ספר
רק לילדים הקטנים? כי ההורים שלהם
היו מקורבים לוועד אלו״ט. לאה רבין
(נשיאת האגודה) לצידם, הכסף נמצא אצ לם,
הכוח הוא שלהם, וכמובן שהם הרא שונים
שזכו.״
״אין פרופורציה בהקצאת המשאבים של
אלו״ט,״ אומרת דליה אהרון .״כבר עשו
פרוייקט בשביל ילדים קטנים, עכשיו ש ידאגו
לגילאי הביניים, שקופחו עד היום.
למה בני צריך להיות תקוע בבת־ים, בלי
כל טיפול, ולעשרה ילדים אחרים ישכללו
את הטיפול כל שנה? לא השקיעו בהם
מספיק עד עכשיו? עתה צריך להפנות
משאבים לילדים האחדים.״ באלו״ט דרו כים
כולם, לראות איך יפול דבר: בידי
מי יפלו הנתחים השמנים, ומי יישאר
מקופח?
אך בעוד קזצליליו של מחול־שדים זה,
סביב גורלו של הילד האוטיסטי, מהדה דים,
עוטפת דממת־מוות את עולמו של

המבוגר האוטיסטי, שעיקבותיו עבדו י־נעלמו
מן העין ואיש אינו מזכיר אותו,
אינו דואג לו, ואינו יודע אם הוא בכלל
קיים.
במערכת בריאוודהנפש בישראל לא
ידוע לאן נעלם האוטיסט המבוגר .״לא
יתכן שלא קיימים מבוגרים אוטיסטים ב ארץ,
אך נראה שהם טבעו במוסדות
שכוחי־אל, בלי שאף אחד ישמע אליהם,
או שהם מוטלים כמו צמחים באיזה בית־חולים
לחולי־רוח,״ אומר ד״ר נוי .״דבר
אחד בטוח, הם קיימים, אי־שם בארץ,
ואני לא מאמין שהם נכחדים יותר מהר
מכל אדם אחר.״

מי מפגר
ומי אימבציל?
^ יך נעלם האוטיסט המבוגר ממפת
האוטיסטים בישראל? הפטנט במער כת
בריאות־הנפש הוא פשוט ביותר: מש נים
מילה ומחליפים את התג המודבק על
התיק הרפואי. במקום ״אוטיסט״ רושמים
״מפגר״ ,״אימבציל״ ,או כל תואר פסי כיאטרי
אחר, שיש בכוחו לשחרר את ה מערכת
מהתייחסות אל האוטיסט כאו־טיסט.
מספרים
הורים, שילדיהם האוטיסטים
נמצאים בבית־ח*1לים בנס־ציונה :״רצו
להיפטר מהילדים שלנו, והחליטו יום אחד
שהם מפגרים ולא אוטיסטים, אחרי ששנה
שלמה היו הילדים במחלקה בנס־ציונה
תחת אבחנה של אוטיסטים.״
מי שביקש למחות על הדבקת התווית
החדשה של ״מפגר״ נכנס, בעל-כורחו,
למילכוד: כדי לערער על האבחנה החד שה
היה צורך להגיש עירעור לוועדת־ערר,
שבה ישב כחבר ד״ר סקלי, מנהל
בית״החולים בנס־ציונח, שפעל בעצמו כדי
שהאוטיסטים ייחשבו במפגרים.
חלק מההורים נלחם בשיניו כדי להציל
את ילדיו מגורלם של מפגרים .״הבאתי
אסמכתות מכל מיני מקומות, שאיבחנו
את בני בעבר והראו שלא רק שהוא לא
מפגר, אלא שמנת המישכל שלו כמו של
נורמלי,״ מספרת דליה אהרון .״לא אש כח
את ההשפלה ועגמת־הנפש שנגרמו לי
בכל אותה מילחמה עם הרופאים. זה לא
שהיה איכפת לי איך יקראו לילד שלי,
או איזה תג ירשמו בתיק שלו. אם התו אר,
מפגר׳ היה פותח לפניו עולם חדש

ילדים אוטיסטים בבית־הפפר ״יחדיו״
לא משוגעים ולא מפגרים
ואפשרויות של טיפול — הייתי מוכנה
שיקראו לו כך. אבל אני יודעת מה הולך
במוסדות למפגרים בארץ, ובשביל או־טיסט,
הברירה היא אכזרית — או להיות
אוטיסט או לא להיות קיים.״

מ ס לול
של תל או ת
ן *0ליה אהרון נלחמה למען בנה, והצ ו
ליחה לגרום, לדבריה, שלא תירשם
בתיקו של הבן אבחנה מפורשת שתחרוץ
שהילד לא משתף פעולה ושלפי התיפקוד
שלו הוא אימבציל — זאת לא אבחנה
בכלל, וזה משאיר פתח לפירושים שונים.
״לא רואים את המיפלצתיות שבזה, כ אשר
בשירבוט של עט חורצים את גורלו

של הילד כמפגר וזורקים אותו לאיזה
מוסד למפגרים של מישרד־הם עד. אני לא
רוצה להתבטא בחריפות, אבל מוסד כזה
סותם את הגולל על חיי הילד.״
אחרים, שלא ניצחו במאבק על איבחון
נכון, נאלצו לקבל את גזר־הדין שקבע:
מפגר, ולא אוטיסט. ורדה בת ה־ , 14 בתה
של רחל פיגקום, הוכרה במשך שתי שנות
שהותה בנס־ציונה כאוטיסטית ב־90—80
אחוזים, אך עזבה את המקום כמפגרת.
״לא עזרו הבקשות והתחנונים,״ מספרת
רחל פינקוס .״ביקשתי אותם שלפחות ית נו
לי קצת זמן, עד שאמצא לבתי מקום
מתאים. התגובה שלהם היתה אגרסיבית
— הם פשוט רצו שנסתלק, זה הכל.״
כשהתחילה להתעניין בקדחתנות במוס דות
למפגרים ברחבי הארץ גילתה, לדב ריה,
כי כדי להכניס את בתה למוסד
טוב יחסית, צריכים פרוטקציה .״לי לא

היתה פרוטקציה, אז הסתפקתי במוסדות
עם שם פחות טוב.״ בעיריית תל־אביב
הציעו לה מוסדות שונים של מישרד־הסעד
.״האם אתם ביקרתם שם?״ שאלה
את העובדים הסוציאלים .״לא!״ היתה
תשובתם .״אז איד מציעים לי מקום ש לא
יודעים בכלל איר הוא נראה?״ היא
מתמרמרת.
עוד הסתבר לה, במהלכו של מסלול
התלאות, כי מוסד של מישדד-הסעד גובה
סכום של כמה מאות לירות בחודש עבור
אחזקת ילד, בהתאם להכנסת המישפחה.
״במוסדות של מישרד־הבריאות ההורים
לא משלמים כלום. למישרד״הסעד צריך
לשלם. למה?״ שאלה, אך לא קיבלה
תשובה.

״עשו לי או ת ה
מכו ער ת!״
ך״ יום נמצאת ורדה במוסד למפגרים
1 1נטוע שבשרון. רחל פינקוס חוששת
להתלונן בקול על התנאים במקום, שמא
תסבול מכך הבת .״היא יפה, כמו כל
האוטיסטים, הבת שלי. אבל שם, במוסד,
עשו לי אותה מכוערת. כשאני רואה איד
היא נראית, עם הפיג׳מה כל היום, לא
מסורקת אף פעם, נעשה לי חושד בעיניים.
אני מביאה לה בגדים חדשים כל פעם,
אבל עוד לא ראיתי שהלבישו לה אח ה בגדים
שהבאתי.
״אני יודעת שהיא מתנוונת שם, אבל מה
אני יכולה לעשות? אני יודעת שהיא או טיסטית
ולא מפגרת. כשאני רוצה לשאול
מה הם אכלו שם בארוחת בוקר, אני לא
שואלת אותה, כי היא לא עונה לי בכלל,
כי אין לה קשר עם הסביבה. אני שואלת
את אחד הילדים המפגרים, שמסוגל
להגיב ולענות על שאלות.
״הפינג־פונג הזה שמשחקים בילדים
שלנו הורס את הכוחות. אני מודה שהרמ תי
ידיים, פשוט כי התעייפתי ואין לי עוד
כוח להילחם ברשויות של מישרדי הב ריאות
והסעד ובכל הקנוניות סביב היל דים
האוטיסטים. אפילו באלו״ט אמרו לי
שאם אני שייכת למישרד־הסעד אז הם לא
יפעלו בשבילי. לכן יצאתי גם מאגודת
אלו״ט, כי אם הבת שלי לא נחשבת לאו־טיסטית
בארץ ד,זאת, למה שאשלם כס פים
לאגודה?״

ביתיהספר ״יחדיו״ לילדים אוטיסטים כתר־אגיב
״הפינג־פונג שמשחקים בילדים הורם את הכוחות״

״אני יכולה להגיש היום בקשה לוועדה
פריטטית, לאיבחון מחדש של ורדה, אבל
מה זה יתן לי?״ שואלת האם המייואשת.
״היא כבר הפסידה את החיים שלה, ולבני
גילה אין היום בית־ספר לאוטיסטים ב ארץ•
אז גם אם יכירו בכך שהיא או טיסטית,
ולא מפגרת, לאן יוכלו לשל־ח
אותה? לבית-חולים לחולי־רוח בבת־ים?
האם שם שוררים תנאים יותר טובים?
מסופקני.״

רדכרט דהי־גידו כמייקל
המנהיג

ביגלל הסרט
ה 1ה נטש ו
ה ד 1ס ים את
פסט׳בג־ ברלין
וגדרו 1אחריהם
שור ות ש ל
תגובות נזעמות
׳בטיבן (ג׳ון סאבאג׳) ומייקל (דה־נירו) בשבי זזווייטקונג
הציידים הפכו 1ניצודים

עינו״ם #7/1ע
בתכם החריפה נובעת מן העובדה שסין
פלשה בינתיים לווייט־נאם 1״

כריסטופר וולקן כנוין
יפה־הנפש

ההתחלה: טכס החתונה של סטיבן
החלומות לעתיד

ג׳ון סאבאג׳ בסטיבן
התמים

>> ם נותרו בעולם בעלי אשליות שהא־
\ * מינו כי פסטיבל סרטים הוא אירוע
קולנועי טהור, הרי בא פסטיבל ברלין
ובתוך יומו השלישי הוכיח כי כמוהו ככל
.זירה פוליטית אחרת. לרוסים יש כבר
ותק בתככנות פוליטית מאחרי הקלעים של
הפסטיבלים למיניהם, אך הפעם יצאו
.זכליהם. במסיבת־עיתונאים סוערת הודיעו
בתחושת עלבון עמוקה ״אנחנו מיסתלקים
מכאן.״ יחד איתם גררו את צ׳כוסלובקיה,
הונגריה, מיזרח־גרמניה וקובה, שלכולן
יחד 24 סרטים שהיו אמורים להיות מו צגים
במיסגרות השונות של הפסטיבל. מי
שלא פרשו היו היוגוסלבים והרומנים, שלא
התביישו לומר לחבריהם העיתונאים ש״אין
זה כלל מעניינם מה עושים הרוסים,״ ואי לו
אלבניה הזדרזה להגיב ושלחה חוזר
למשתתפי הפסטיבל, ש״סירטה אכן יוצג
כפי. שתואם עם ההנהלה.״ נסיונם של

הרוסים לקחת איתם הביתה גם את אר צות
העולם השלישי נכשל מסיבה פשו טה
— פסטיבל ברלין ידוע כמהווה במה
חשובה להצגת סירטיהם של האפריקאים,
שאם לא שם, מי יודע היכן יוצגו. על כן
הסתפקו ב״מחאה חריפה״ בהנהגת אל-
ג׳יריה ו — נשארו.
ומה הרתיח את הרוסים? סרט בשם
צייד הצבאים של במאי ושמו מייקל צ׳י־מינו,
לפי תסריט של דריק וושברן .״האמ ריקאים
הציגו את מילהמת וייט־נאם באור
מסולף,״ כעסו הרוסים, והוסיפו :״הסרט
משמיץ את העם הווייט-נאמי הגיבור״.
לאור טיעונים אלה אין רקום לחשוד
שהרוסים שקלו ולו אף לרגע את ערכו
המיקצועי הקולנועי או האמנותי של ה סרט.
כמה עיתונאים ניסו לחמם את הרו סים
עוד יותר בשאלות נוסח :״ואולי תגו
עובדה
אחת לא הצליחו הרוסים לטשטש
— הסרט המתאר זוועותיה של מילחמת
וייטנאם מועמד ל־ 9פרסי אוסקר אחרי ש גרף
כבר כמה פרסים אחרים, ביניהם הפרס
החשוב של מבקרי נידיורק כסרט הטוב
ביותר לשנת . 1978 מבקרי הקולנוע המפו נקים
ביותר בעולם יצאו מכליהם למר אהו.
בכורתו הרישמית נערכה, בארצות־הברית
רק בפברואר, ימים ספורים לפני
שיצא לברלין. רבים החמיאו לבמאי, צ׳י־מינו,
בכך שמאז הסנדק (א׳ ו־ב ),של
פרנסים פורד קופולה, לא קם אפוס פופו לארי
רב־עוצמה ועתיר־רגש כצייד הצבאים.
קופולה, הבמאי הוותיק עלה לחדרו
של צ׳ימינו, בבית־המלון בניו־יורק, שבו
התאכסן, מייד אחרי הצגת הבכורה, פתח
את הדלת ואמר לו :״אחודאפס לטובתך,
נערי.״
צייד הצבאים מביא הלם מלחמה דרך
סיפור אישי של שלושה חברים, פועלי־פלדה
ממוצא רוסי, הקשורים ביניהם ב רעות
אמיצה בשל המסורת המשותפת,
הווי החיים, המזג הרומנטי והחלומות
לעתיד. השלושה, מייקל (רוברט דה־נירו),
ניק (כריסטופר וולקן) וסטיבן (ג׳ון סא-
באג׳) מתנדבים לשרת יחד בווייט-נאם.
הסרט מתחיל בחתונתו הציורית של סטיבן,
ילד־השעשועים החמוד והתמים, הנערכת
בכנסייה פרובוסלבית בעיירה תעשייתית
קטנה ואפופת עשן ומסתיים בטכס קבורה
באותה העיירה. מי שהיה השושבין יפה־התואר,
ניק, ניטמן באדמה. מי שהיה ה חתן
מלווה אותו בדרכו האחרונה כשהוא
עצמו קטוע בכסא־גלגלים, ואילו הצלע
השלישית, מייקל, מי שהיה המנהיג ש־שבחבורה
מלווה את הארון במדים עטויי

במדינה

אותות גבורה ונושא את נכותו הנפשית
בלבו פנימה. מייקל, בתמונת הסיום מהווה
הד חוזר לדמות אלמונית שהופיעה קודם
לכן, בעת החתונה: חייל, מעוטר באו תות
גבורה, ניצב מן הצד, מנוכר, כשכל
נסיונותיהם של החוגגים לשתף אותו כשימ חה
העלו חרם.
מייקל, אם כי נשאר בחיים, איננו אותו
מייקל שהנהיג את החבורה לצייד הצבאים
המסורתי בחגים ובסופי־שבוע. הצייד ה בטוח
בעצמו הפך ניצוד, הרודף הפך
נירדף, ומישחק ההישארות־בחיים אינו
משעשע יותר. הנשארים בחיים, אחרי ה־מילחמה,
יחזרו לחברה רק כדי למצוא
עצמם נידונים לבדידות, זרות ולחוסר יכו לת
נצחי להתמזג עם ה״נורמליים ביני נו״
— במלים אחרות: עם מי שלא היה שם.
באינטנסיביות רבה שאלו את צ׳ימינו
אם חשב להיות נאמן לעובדות מילחמת
וייטנאם. טענו כי טבח אכזרי נעשה דווקא
על־ידי האמריקאים — הראייה: מי-לאי ה ידועה
לשימצה. אמרו כי עשה עירבוב לא
מעט בין מציאות לדמיון.
תשובתו של צ׳ימינו סירטי אינו רי אליסטי.
זהו סרט סוריאליסטי. אפילו הנוף
הוא כזה. למשל — את העיירה שבה חיים
גיבורי הסרט שלי, הנקראת קליירטון,
הרכבתי מדמותן של שמונה ערים קטנות
דומות זו לזו בארבע מדינות שונות באר-
צות־הברית. את קליירטון עצמה אי אפשר
למצוא על המפה. גם הזמן אינו מחושב
על־פי הזמן המציאותי של ההתרחשויות.
בכוונה לדחוס ניסיון של מילחמה לתוך
סרט, אפילו ארוך כמו שלי 184( ,דקות)
הייתי חייב להפליג מן המציאות. אם מת־

הווייטקונג כולאים את שבוייהם במלכודות במים המעופשים
אכזריים וסאדיסטיס
קיפים את סידטי על בסיס של היצמדות
לעובדות, הרי זה כמו להתקיף רוח. אני
אף לא התכוונתי לדייק בעובדות.״
בגיל 35 הפך צ׳ימינו ל״מאנייק מיקצועי״
כדבריו ,״בלי חיים פרטיים.״ בנו של מפיק-
מוסיקה דגול בנידיורק, חונך לאמנות
ולאהבת־הקולנוע על־ידי סבו שסיפר לו
אגדות נפלאות וסבתו שלקחה אותו שלוש
פעמים בשבוע לקולנוע.

ניק (ברים טופן וולקן) בשבי חווייטקונג
כיצד להישאר בחיים

הוא למד ארכיטקטורה ותולדות־האמ־נות
כשעל סף הדוקטוראט החליט להס תלק
מאוניברסיטת ייל בטענה כי ״רוב
האנשים שאני מכיר הופכים בעלי-מום
בעיקבות לימודיהם ואפילו גוועים רו חנית״
.בשנת 68 התגייס לקומנדו ועשה
את שרותו הצבאי בטכסס. משפשט את
מדיו החליט להשלים את החלק המעשי
שבאמנות ולמד מישחק ומחול. בהסתמ כו
על עברו התיאורטי מצא עבודה בחב רה
קטנה בניריורק, שעבורה הפיק סר טים
תיעודיים.
הקסם של הצלולויד הנע דבק בו. הוא
החליט לעשות סרטים. הוא החל כותב תס ריטים,
שביניהם, הארי המזוהם חוזר. ה תסריט
הבא היה תאנדרבולט ולייטפוט.
כשהציע את ציד הצבאים העמידו אותו ב מבוכה
.״לך עשה את הסרט,״ אמרו לו,
והוא החל בשנת 76׳ וסיים אחרי שנתיים
וחצי, כשהתקציב הסופי הגיע ל־ 15 מיליון
דולר ורוברט דה־נירו מניח את כל כובד
מישקלו על הסרט ועל כל שלבי ההפקה.

(המשך מעמוד )50
שעות בערב ושבו תהיה גם התרחשות
מוסיקאלית. ההורים הילוו לי כסף, ואמא
היתד, אופה את העוגות.״
אבי נוכח לדעת כי בית־הקפה גוזל יותר
מ״כמה שעות בלילה״ .הוא התחיל לעבוד
14 שעות יום יום. כסף לא היה והוא
נאלץ לשפץ במו-ידיו את הדירה הקטנה
ששכר ברמת־ד,שרון ברחוב אוסישקין.
רוב הפעילות בבית־הקפד, היתה על בסים
של התנדבות ׳.במקום הופיעו ומופיעים
אמנים צעירים לצד אמנים ידועי־שם, ללא
תמורה כספית. תמיד נמצא במקום מתנדב
שיסיע את האמנים מביתם ובחזרה. לפני
כשנה החליט המייסד להפוך את המיפעל
לאגודה. הוא פנה למורו, החלילן אורי
טפליץ, לשעבר חבר התיזמורת הפילהר מונית
והיום מורה למוסיקה באקדמיה
בתל־אביב.
סיפר טפליץ 5״לדעתי התרוקנו חיי
המוסיקה מאז שהמציאו את הפטיפון וה רדיו.
הרמה הממוצעת של השומע ירדד,
מאד. רמת הקהל יורדת׳ כי אין להם
מספיק חינוך מוסיקאלי ..היום יש ממש
פער גדול בין המוסיקאים שעל הבמה
ובין הקהל. לכן חשוב מאד לטפח את
השיכבה של אלה שמנגנים ואת אלה
שאוהבים לבלות ערב אינטימי, כמו ב מקום
האינטימי המקורי הזה. אצלינו מו סיקאי
אחד יותר אידיאליסטי מהשני. ב מקום
הזה המוסיקאים יושבים ומשוחחים
עם הקהל, זד, יותר כמו קונצרט־בית
בממדים יותר גדולים.״
מקום אחר. בכוונותיהם של מייסדי
האגודה ליצור מיפעל תרבותי־חינוכי ול קרב
את הקהל שוחר המוסיקה אל היצי רות•
להקים בית שבו יוכלו גם אמנים
מתחילים להתאמן ולקבל הדרכה במוסיקה.
לייסד סיפריית תקליטים לנוער. להקים
קרנות למילגות לעזרה לאמנים צעירים,
ועוד רבות התוכניות.
בינתיים משמש יובל כבית־קפה. באווירה
אינטימית יושב הקהל לייד שולחנות קט נים׳
אוכל, שותה, ושומע קונצרטים.
אך אבי חושש שהמקום ייסגר בקרוב.
האגודה נמצאת היום בגרעון של יותר

אם כי כבר הרכיבו על כתפיו מסרים
פוליטיים אמביציוזיים, אומד צ׳ימינו :
״לגבי זהו סרט אישי מאד. הייתי עם
״הכומתות־הירוקות״ וכל הדמויות שיצרתי
הם דיוקנים של אנשים שהיכרתי. במשך
השנים הארוכות שבהן התנהלה המחלוקת
מסביב למילחמה זו נהרסו חייהם של האנ שים
שנלחמו בה. היו כאלו שהובלטו על-
ידי העיתונות, אבל כולם היו אנשים רגי לים
בעלי מידה לא רגילה של אומץ.״
מה אומר צ׳ימינו על אותם שסירבו ללכת
לווייט-נאם? ״אם אתה בצבא עליך לציית
לפקודות. כך היד. וכך יהיה בצבא.
״וייט־נאם איננה המילחמה היחידה בעו לם
המצטיינת בזוועות. היו גרועות ממנה
וקרוב לוודאי שתהיינה גרועות יותר. לכן
אין לסירטי ולשאלה אם היתד. מילחמת
וייט־נאם מוצדקת או לא, דבר וחצי דבר.
סירטי מופנה לאותם בני ארצי שעשו את
הדרך לאפלה ובחזרה. כיצד שרדו מן
התופת? ואם היו בעלי מזל מספיק כדי
להישאר בחיים, כיצד חזרו הביתה? וכי צד
חזרו הביתה מבלי לאבד את עצמם
לדעת אחרי שראו וחוו את כל שעבר עלי הם?
וכיצד ימצאו לעצמם קרן של תיקווה
או אפשרות להאמין במשהו? כיצד?״

הסוף: טכס הקבורה של ניק
ניפוץ האשליות

״אלו הדברים החשובים בעיני ולא דיוקו
של פרט זה או אחר במהלך המילחמה.
זה אינו סרט של השכל, זהו סרט של
הלב, כך אני מקווה.״

מייסד אכידוב וחדילן טפליץ
כל מוסיקאי אידיאליסט
מ־ 100 אלף לירות .״פנינו לכל מיני גור מים,״
הוא מספר ,״לבנקים, חברות, מוסיקאים,
למועצת רמת־השרון. קיבלנו אומנם
כמד, תרומות, אבל זה עדיין לא מספיק.
אנחנו צריכים בית יותר גדול. הרבה
חדרי־אימון, ,חימום בחורף ומיזוג אוויר
בקיץ ועוד הרבה דברים.״
״אם האנשים לא יעזרו לנו,״ טוען
טפליץ ,״ננסה למצוא לנו מקום אחר, אולי
לצ׳יץ׳ תר,יד, אוזן קשבת, למרות שאנחנו
אוהבים את המקום הזך, ורוצים להישאר
כאן.״

לאוכל* מאבלי בריאות
לטבעונים ולצמחונים
י בו אני ם ביל ע דיי ם

סופרמרקט חדי,ש בסיגנון אמריקאי

בול

כיכר מסריק, פרישמז ,88 טל 222935 .־03

אי תן סגדוז
הדברתלהדברתמזיקים מומחים

כרטיספח שלמפעלהפים
הגרלת

הפרסהראעוון ע1נימיליון ל

תול עי עץ. עש

וחדקי ספרים ובגדים.

רמת־גן. רוז׳ מודיעין 8ו. ת ד 2272

טל6 .־5־ 790114 יע! מסיי? עמד! 481/75

ס! כל הפרסי 1 1 .7 3 2 .0 0 0ל״י.
הערב,ג לך סיכוי להי1תמילי1נרכפול

1ה היה הווו 01 הו ר שהיה
גיליון ״העולם הזה״ שראה אור השבוע לפני 25 שכה
בדיור״ הל,דיש כתבה מרכזית, תחת הכותרת ״שבוע המהפכות״,
לתיאור המהלד המואץ של רוח המהפכה, שהחלה לשטוף את
עמי המרחב (מצריים +סוריה) .במצריים הודח ראש מועצת
המהפכה הראשון, מוהמד נגיב * ,ואת מקומו תפס גמאל עבד־אל־נאצר.
בסוריה הודח הרודן אדיב ששיקלי ** מכס השילטון
בדמשק. שלישו של יגאל אלון במילחמת־העצמאות, ירוחם כהן,
מספר לראשונה על פגישותיו עם עבד אל־נאצר בשדות הקרב
•של תש״ח. היה זה סקופ בינלאומי כביר — כי עד אז לא ידע
עוד איש כי המנהיג האמיתי של המהפכה המצרית הוא קצין
צעיר בשם עבד־אל־נאצר — שם שלא היה אז ידוע כלל בעולם.
במדור הבידור של השבועון פורסמה בתבת־שער, שעסקה

במהפך אורחות החיים בארץ ונשאה את הכותרת ״יום ולילה
(כמלון) ,דן׳״ .במדור ״העולם הזה מראיין״ ראיון בלעדי עם
ד״ר ישראל קסטנר פורסם במיסגרת מדיניות איזון הדיווח
העיתונאי של השבועון. הזוכה בפיתרון תשבץ ׳המלכים היה
חנניה גיבשטיין מראשוו־לציון
בשער הגיליון: דוגמנית אביבה פרלמן, במלון ״דן״ ,בתל
אביב.

איו החמיץ מישודהתוץ הזדמנות היסטווית להשתלב
״העולים הזה״ 854

בעולם השלישי
מדיניות
ה*וגי והשר
הדיונים שהתנהלו בחדרי־חדרים בבירות
שונות של העולם נסתיימו בתוצאה שלילית
אחת ויחידה: מדינודישראל הח מיצה
הזדמנות נוספת לכבוש לעצמה מקום
ליד הגה המדיניות העולמית.
הפרשה החלה לפני שבועות מיספר,
כאשר פנו דיפלומטים הודיים בניו־יורק,
לונדון ופאריס, אל דיפלומטים ישראלים,
והציעו את נכונות ממשלתם לצירוף יש ראל
לגוש כל־עולמי, ניטראלי, שיתווך בין
המזרח והמערב ויסייע להפגת המתיחות
הבינלאומית. הישראלים קיבלו את ההצעה
בשימחה, והבטיחו להעביר את תוכן ההצעה
לממשלתם.
השלב השני של השיחות התנהל בניו-
דלהי, בעת ביקורו של היועץ המישפטי
של מישרד־החוץ, שבתאי רוזן, בהודו.
ההודים אישרו את רצינות כוונותיהם להק מת
גוש־מדינות ניטראלי, והסבירו שהתנאי
הראשוני להצטרפות ישראל לגוש זה, הינו
ויתור על כל סיוע צבאי אמריקאי וסי רוב
להצטרף לברית־הגנה כלשהי. הם אף
רמזו שבמצריים יש גורמים פוליטיים
חזקים הנוטים להצטרף לגוש החדש. ה הצעה
המעשית של ההודים: להפגיש את
ויג׳איה לאקשמי פאנדיט עם אבא אבן,
נציג ישראל באומות־המאוחדות, לאחר ש אבן
ישיג הסכמה עקרונית מצד ממשלתו
להצטרפות לגוש החדש.

ומתגורר

* גנראל נגיב עודנו
בווילה בפרברי קהיר.
** שישקלי נירצח כמה שנים לאחר
מכן בידי קנאים סורים, במדינה דרוס־אמריקאית.

היועץ המישפטי הגיש בשמו תביעת
דיבה, נגד מלכיאל גרינוולד, המוכרת
בשם ״פרשת קסטנר״ .במהלך המישפט
קבע השופט בנימין הלוי כי קסטנר ״מכר
את נישמתו לשטן״ .מאוחר יותר נרצח
קסטנר.
כיוס ראש עיריית ראשון־לציוץ ;
אחיו של האמן בעל השם הבינלאומי יעקוב
אגס.

* •חסים דיפלומטיים עם הודו?
תשובה מתחמקת. כאשר חזר שב תאי
רוזן מניו־דלהי נערכה במישרד־החוץ
בירושלים התייעצות עקרונית. כאן זכתה
הצעתו של פאנדיט נהרו למיקלחת קרה
מפיו של שר־החוץ משה שרת. שרת ואבא
אבן סירבו לוותר על הדולארים הירקרקים,
והביעו חשש שהודו רוצה לנווט את הגוש
החדש בכיוון פרו״סובייטי.
כתוצאה מאותה ישיבה נמסרה לנציגות
הודו בפאריס התשובה: אין מקום לשי חות
בדבר הקמת גוש מדינות ניטראלי
כל עוד לא תכיר הודו בישראל דה־יורה.
שני הצדדים ידעו שממשלת הודו לא
תוכל לקיים תנאי זה, היות והכרה ביש ראל
עשוייה לקלקל את יחסי הודו עם
מדינות ערב ולהעלות את חמת המיעוט
המוסלמי בארצם.
אולם בשירות החוץ הישראלי נמצאו
אישים רבים אשר דעתם לא נחה מאי-
רצונה של ממשלת־ישראל. אחד מהם אמר :
״שרת אוהב ליחס למישרד־החוץ תפקידים
בעלי שמות מצלצלים: חקר, מינוח, ביון —
אבל הוא שוכח ליחס לו את התפקיד
החשוב ביותר — מדיניות עצמאית׳
ומקורית.״

הממ שלה
אנט״־־קר׳־תלר
בדיחה ישראלית שנפוצה לאחר מות
הרודן הרוסי סטאלין, תיארה את הופעתו
בגן־העדן, שם הוא מתקבל על־ידי שומר
הגן, פטרום הקדוש. כלכל אישיות חשו בה
בגן־העדן מספק פטרום גם לסטאלין
מכונית אישית. סטאלין זוכה במכונית פורר
מיושנת ומרופטת. הוא אינו מתלונן עד
שהוא פוגש בנשיא רוזבלט, הנוהג בקדילק
מהודר. וגם אז נרגע סטאלין, בהבינו כי
קאפיטליסט אמריקאי זכאי בכל זאת ל מכונית
-הדורה וחדשה. אולם כאשר הוא
פוגש בחיים וייצמן, כשזה נוהג בדולם
מי ס הדור, פוקעת סבלנותו והוא מתפרץ
לפני פטרום :״מה י לישראלי חסר חשי בות
נתנו רולס רויס?״ ואז מושכו פטרום
הצידה ולוחש לו ביראת כבוד :״אל תש כח
שהוא ממישפחת הבוס !״

16 שרי ממשלת־ישראל לא שכחו מעו לם
שהם ממישפחת הבוס, והקצו לעצ מם
מכוניות הדורות ביותר, מהקרייזלר
של בן־ציון דינור עד לשברולט של משה
שפירא והקייזר דה לוכם של יוסף סרלין.
מסורת מישפחתית זו הופרה לפגי חודש,
כשהוקמה הממשלה החדשה, אליה צורף
זלמן (זיאמה) ארן כשר בלי תיק.
משך חודש ימים לחצו חבריו של ארן
עליו להצטרף לאחוות בעלי 18 המכוניות
המכובדות במדינה, וזכו בסירוב מתמיד,
עד שנואשו השבוע והורידו את הצעתם
כאשר הם מתרגלים לשר המהלך ברגל.
ארך, המקווה לעמוד בראש מישרד התע מולה,
ההסברה או המודיעין, לכשיוקם*,
לא הפר את המסורת מתוך כוונת פירסומת.
כוונתו היתר, פשוטה הרבה יותר, אם כי
מופלאת לגבי שר ישראלי: לחסוך למשלם
המיסים את 5000 הל״י ויותר לשנה שעולה,
בממוצע, החזקתם של מכונית ונהג.
דח 3מא 3ק על חתל״צה
בפסח 1947 פתחו גונדות אצ״ל בהס תערות
על יפו. בקרב שניטש בסימטות
חסן־בק נפל בחור בן .23 שמו היה צבי
מונצ׳ש. הוא הותיר אחריו אלמנה צעירה
בת — 17 רבקה, רזה ותמירה, בעלת
שיער שחור ועיניים אפורות וגדולות.
רבקה עזבה את חדרה הקטן, שהעלה בלי בה
זכרונות על האושר הקצר, ועברה
להתגורר בבית חמותה. יונה מונצ׳ט לא
הביטה באלמנה הצעירה בעין יפה. דומה
היה כאילו תלתה בה את האשמה באסון
אשר מצא את בנה. אולם ברבות השנים
צץ בראשה רעיון מייוחד במינו: היא
הציעה לרבקה להינשא לבנה השני, יוסף,
שחזר ממעצרו במחנה־לטרון, ואמרה :״דת
ישראל מחייבת אותך להינשא לו, כדי
ששמו של צבי יונצח.״ רבקה סירבה בכל
* בסופו של דבר מונה ארן להיות שר־החינוך־והתרבות,
והוא היה זה שביטל את
זרם החינוך ההסתדרותי.

תאריך4.3.54 :

תוקף, והיחסים בין שתי הנשים החריפו
עד כדי כך שהיא העדיפה לחזור לחדרה
הבודד והקודר.
הפניות לא הועילו. לאחר שובה
לחדרה חפצה רבקה לנתק את כל קשריה
עם מישפחת מונצ׳ש. פנתה לאחיו של
צבי, יוסף, וביקשה ממנו שיתן לה חלי צה
וישחררה מן החובה להינשא לו. הוא
ענה שאין זה תלוי בו, והפנה אותה לאמו.
אבל האם לא רצתה לשמוע על כך והכ ריזה
בקול שופע ארם :״שיער יצמח על
כפות ודי בטרם אתן לך להינשא לאיש
אחר.״
גם שלוש פניותיה של רבקה לרבנות
לא נשאו פרי. האם השכולה מונצ׳ש טענה
שבנה יוסף יתן חליצה רק אם האלמנה
הצעידה תשלשל לידה סכום כסף הגון,
המגיע לה, לדבריה, כחלק מעזבונו של
בנה. מצבה של רבקה הלך והחמיר. עברה
שנה והיא פגשה בבחור ששירת יחד
איתה בשורות האצ״ל — מאיר. הם החלו
לצאת בצוותא ולבסוף החליטו להתחתן.
מאיר ורבקה מצאו רב פרטי שהסכים
לערוך חופה וקידושין. הרב ראה לפניו
זוג צעירים, ואפילו לא חשד שהנערה
התמירה אשר ״שכחה״ את תעודת־הזהות
שלה בבית הנה כבר אלמנה, וקבע את
טכס הכלולות ליום המחרת.
הפרשה נודעה, ויונה פעלה מהר: היא
הקימה את כל הרבנות על רגליה, הרעי שה
עולמות ודרשה להכריז שנישואיהם
של מאיר ורבקה אינם תופסים ושבניהם
יהיו ממזרים.
אולם כאן נתקלה החמות בהתנגדות מצד
בלתי צפוי: הרב הראשי של מחוז תל-
אביב, הרב אונטרמן* ,פסק שהנישואין
תופסים וכשרים.
כשראתה יונה שהיא הפסידה בסיבוב
הראשון, לא אמרה נואש והגישה נגד
רבקה תביעה בסך 500ל״י — חלקה בעז-
בונו של צבי בנה. כאשר דחה בית־מיש־פט
השלום את תביעתה, עירערה בפני
בית־הדין המחוזי ואילצה את רבקה להת רוצץ
במישרדי עורכי־דין ואולמות בתי-
המישפט במשך שלוש שנים תמימות, וטע נה
שהכסף בו תזכה יאפשר לה להקים
מצבה לזכר בנה, צבי.
חיים תקינים. גם בסיבוב זה לא זכ תה
יונה בניצחון. בסופו של דבר המליץ
השופט המחוזי זונדלביץ על פשרה: יונה
קיבלה בו במקום את כל החפצים שהיו
שייכים לבנה, כולל שרשרת זהב וטבעת
שניתנו לרבקה ביום כלולותיה.

.אנשים
#כאשר עבר לירושלים ראש־הממשלה
ושר־החוץ, משה שרת, נאלץ להחליף
את כל צוות האנשים שעבדו בביתו ב־רמת־גן:
נהגו האישי, גידעון, איש המח לקה
הגרמנית של הפלמ״ח, העדיף להי שאר
בתל־אביב ולקבל מיספר ירוק למו נית.
סוכנת־הבית, ברכה, אלמנה בת ,50
זכתה למצוא שידוך ועברה להתגורר בבית
בעלה החדש בגבעתיים. גנן הבית נשאר
לטפל בגן, שעבר לידי השגרירות האי טלקית.

הפגישה
ההיסטורת ״צונ״מ״בדע*
אלון, בשדה־הקרב של תש״ח, כפי שנצטיירה בדמיונז של צייר

• שר-האוצר, לוי אשכול, לא חשש
מפני ביקורת והתערבות, שעה שנשאל על-
ידי עיתונאים כיצד יגבה השנה מישרדו
את מס־ההכנסה. הוא אמר בחיוך :״האנשים
מתקשים להיפרד מכספם, נשתדל להקל
עליהם לעשות זאת.״
השבועון המצרי אחר־סעאה. המדובר בפגישה שנערכה בקיבוץ גת,
מול כיס פלוג׳ה. הצייר המצרי צייר בטעות את רב־אלוף
יעקוב דורי, מי שהיה הרמטכ״ל של מילחמת תש״ח.

* .אחר־כך נבחר לכהונת הרב הראשי
האשכנזי.

מטרה קרובה ...מטרה קרובה!...

טיול לחו׳ו לארץ, בעוד 6חודש•

דחוס לחוץ, רוצה לחוץ־
לארץ...
וזה לא צחוק כי זה נראה
רחוק רחוק...
אבל יש חדש תחת השמש (בדיסקונט)
חן ,6תכנית חדשה
— להגשים כל מטרה בחצי הדרך
ובחצי הזמן!

איך עושים? מפקידים
10—6חודשים איך שיכולים 3,000—300ל״י
כל חודש ואז מקבלים הלוואה*
שאותה מחזירים
בתקופה השווה למשך החסכון.
— עכשיו רק אורזים ונוסעים עושים כיף
וחוזרים...
ופותחים חן 6חדש — לסטריאו...
חן 6עוד להיט של בנק דיסקונט.
יי הריבית על ההפקדות שווה לריבית על ההלוואה.

טוב לעבוד עם

בנק

די ס קו נ ט
הצד האגוט׳טל המטבע

ו הגי ר ה

ת יגאל לביב

אי־לין־ סדם כויסת
מרידוד לממשלה
חבר-הכנסת יצחק ברמן התמנה כבורר
לבדיקת התביעות ההדדיות בין ״החברה
הימית להובלת פרי״ לבין חברת
״קו-צינור אילת־אשקלון״ .מינויו נעשה
לפני כמה חודשים, אולם אין הוא יכול
להתחיל בעבודה, שכן מיסמכים שביקש
מן האוצר לצורך הבוררות לא נמשרים
לו. האוצר הוא בעל מניות-השליטה בחברת
קו-הצינור, ובעבר כבר התקיימה
בוררות חלקית שבח פסק פינחס ספיר
המנוח.
כידוע הצהיר יעקוב מרידוד, המנהל
ובעל השליטה בחברה הימית, כי עד שלא
יסדיר את כל בעיות החברה, לא יסכים
לחזור לפעילות מדינית. ראש״הממשלה,
מנחם בגין, רואה במרידור את יורשו,
אך כדי שיוכל לכהן כראש-ממשלה עליו
לחיות חבר־כנסת. מרידור הבהיר לבנין
כי אם לא תיפתרנה בעיות החברה לא
יעזוב אותה, ואז מונה יצחק ברמן לסייע
בגמר התביעות.
חוגים בכירים בצמרת חרות סבורים כי
שימחה ארליך מונע את גמר הבוררות
בכוונה, כדי לעכב את כניסת מרידוד
לחיים המדיניים, שם יוכל להתחרות במועמדים
אחרים לתפקיד ראש״הממשלה.
אנשי חרות ממורמרים על ארליך גם
מפני שמדיניות האינפלציה פוגעת בשכבות
מצביעי־חרות, שרובם שכירים דלי־הכנסה,
בעוד שהיא מעשירה את החנוונים
ובעלי הרכוש הזעיר, הנהנים מכישלון
מנגנון גביית־המיסים ומן האינפלציה
הדוהרת. שיכבה זו היא המצביעה באופן
מסורתי בעד המיפלגה הליברלית.

מינסרד 01113 פורק משרד הפירסום ״פורום״ התפרק. דויד
אשכול, שהיה בעל מחצית המניות, רכש
את מחצית הבעלות על מישרד בינג-
ליניאל בתל-אביב וינהלו. יוחנן (״דוב־זיה״)
גולדברג נשאר במישרד הקודם.
הלקוחות פוזרו בחלקים שווים בין השניים,
וכן הרכוש, הכולל בעיקר גלריה
ברחוב גורדון.
החיסכון בייבוא אישי

קבוצת עורכי־דין החתימה על עצומה
חברים בלישכה בתל״אביב, שבה מובעת
התנגדות להחלטת הלישכה לחייב את
4000 חבריה להצטרף לקרן גימלאות של
לישכת עורכי־הדין.
עורך״הדין שמואל רחביה פנה ב-
מיכתב אל ראש הלישכה ודרש לשחררו
מחובה זו. במיכתבו הוא טוען, כי החל
מ״ 1979 סופחו עורכי-הדין כחברים-
צמיתים לקרן, מבלי שנשאלו. אין זה
מעניינה של לישכת עורכי-הדין לעסוק ב-
ביטוח״זיקנה או פנסיה של חבריה, ובוודאי
שלא בדרכי כפייה.
הוא מתריע נגד האפשרות כי מעתה
תהיה ההצטרפות לקרן אחד הקריטריונים
לכשרות אדם לשמש כעורך־דין בישראל.
עורכי-דין רבים חברים בקרנות
אחרות, ודאגו לביטוח״זיקנה, ואין הם
חפצים באפוטרופסות של הלישכה.
בין המצטרפים לפטיציה של רחביה
מצויים גם דויד חשין, יורם מושרט,

אמנון זיכרוני, אמנון הומינר,
משה שחטר, נתן קנת, דויד לינאי׳
פינחס מעוז ואחרים.

צילום לערוץ שני בירושלים אולפני-הסרטים המאוחדים, יחד עם
חברת ״סרטי קסטל״ ,בודקים את האפשרות
להקים אולפני-צילום בירושלים, שישרתו
את הערוץ השני בטלוויזיה, כאשר
ייפתח .״סרטי קסטל״ החלו כבר בעבודה
באולפנים החדשים שהקימו. בינתיים, עד
שיושלם המיבנה שלהם, הם הכניסו את
הציוד למקום זמני בבית ״ג׳רוזלם פוסט״
בירושלים.
בינתיים עלתה ההצעה להוציא מיכרז
בינלאומי למימון הערוץ השני ולהקמתו.
הפירסומת מערוץ זה תכניס בין 12ל־20
מיליון דולר לשנה׳ ,הכנסה נאה לכיסוי
ההשקעה הצפויה של 80 מיליון דולר.
בתנאים אלה תיגשנה למיכרז החברות
הגדולות בעולם, שתיתנה את כל המימון.
היזמים הישראלים של הקמת הערוץ
בונים את תוכניתם על הטבות ממשלתיות
ומימון חלק ניכר מן ההשקעה בעזרה ממשלתית,
בתנאי מיפעל מאושר והקלות-

ח״כ יצחק כרמן
היכן המיסמכים?

א ל פן 1לו ב ר אנ
ה קי מו חברת
אורי לובראני, שהיה שגריר ישראל
באיראן, ומשה אלפן, שניהל את חברת
הייצוא ״אלדא״ ,הקימו חברה לייזום
פרוייקטים בחו״ל.

גאון הילווה
ולא תרבו
הנדבן הידוע נסים גאון לא תרם
כסף לקרן תל־חי, אלא הילווה כספים —
כך מסרו מקורות בקרן תל־חי. ההלוואה
היתה בלי ריבית, אך הוא מקבל אותה
בחזרה, נוסף על הכיבודים שמשפיע עליו

ראש־הממשלה.
גם הנדבן הידוע נתן סילבי* הילווה
ן חצי מיליון דולר לקרן, ולא תרם כספים.

מחסור חמור בשוחטיס

תעשיין ביקש להזמין מכונית ב-מ-וו
דגם 730 אצל הסוכן בארץ. נמסר לו כי
המחיר הוא 1.25 מיליון לירות, ויהיה
עליו להמתין חמישה חודשים. בדק האיש
ומצא שאם יזמין את המכונית בעצמו,
בייבוא אישי, ישלם תמורתה בגרמניה
סכום של 350 אלף לירות, וכל המסים
בארץ יסתכמו ב־ 725 אלף לירות. החיסכון:
קרוב ל־ 200 אלף לירות. היתרון :
המכונית תגיע מייד.

יבואני־בשר מתלוננים, כי הגורם המונע
הגדלת הספקת בשר לישראל הוא, בין
היתר, המחסור החמור בשוחטים. שוחט
המסכים לנסוע לעבודה בחו״ל דורש ומקבל
עד 4000 דולר לחודש, וקשה להשיג
שוחטים המעדיפים להישאר בישראל. רוב
השוחטים מועסקים בשחיטת עופות.
מחסור חמור קיים גם במנקרים, וזוהי
אחת הסיבות להתנגדות לייבוא בקר חי,
הכרוך בניקור הרגליים האחוריות של
הבקר.

מיסעדת קולנוע:וסטר

אי־בי־אס

נפתחה מחדש

וההכאה ההלוואות

נפתחים מחדש, בניהולו של עמוס כהן,

איסור האוצר על לקיחת הלוואות
במטבע זר מחו״ל לא חל על חברות כמו
אי־בי־אם. חברה זו משכירה מחשבים
ללקוחות המשלמים לה במטבע זר, ה מועבר
לחברה-האם בחו״ל במשך שבע
שנים. הדבר דומה למתן הלוואה לשבע
שנים, אולם עד כה לא התערב האוצר,
ולא קבע עמדה.

המיסעדה ובית-הקפה בקולנוע ״צפון״

מפיק הצגת ״בני״בום״ .כהן מקווה לקבל
אישור העיריה להחזקת המקום פתוח
אחרי חצות. הכוונה לפתוח במקום מיס
עדה צרפתית.
גם בית-הקפה ״אפרסמון״ ,בדיזנגוף
פינת ז׳בוטינסקי, שעמד סגור חודשים
רבים, נפתח מחדש.

תנ 1דם וננ״ ת
שוגלן־! להצטרף
רקה גימואות

יקימו אולפני

ם ד 1ע שרון
מחבל בבנייה
גורמים בענף הבנייה מצאו תשובה לשאלה
מדוע מעכב מינהל־מקרקעי״ישראל
של אריק שריו את הבנייה, על״ידי אי-
הקצאת קרקעות לחברות הבנייה. הם
סבורים כי השר רוצה ליצור מחסור חמור
יותר בדירות בתחומי הקו הירוק, כדי
לכפות על זוגות צעירים ללכת להתנח לויות
בשטחים הכבושים.
אם זה יהיה המקום היחידי שבו יוכלו
זוגות צעירים להשיג דירות, אולי יציפו
מתנחלים חדשים את ההתנחלויות הריקות?

ודמה
האמויתאיס
!מגיעים ממן?
״אגרקסקו״ מפעילה עתה כמה מטוסים
בטיסות אחדות ליום בייצוא החק לאי
לאירופה, בעיקר של פרחים. כל
המטוסים הם של חברת ״אל-על״ ,מלבד
מטוס חכור אחד של החברה האמריקאית
״פלייאינג טייגרס״ (״הנמרים המעופפים״)
,המופעל על-ידי צוות אמריקאי.
והנה
זה פלא: המטוס האמריקאי והמטוסים
של ״אל־על״ מקבלים את
אותם תנאי־התחזוקה בישראל. המטוסים
של ״אל-על״ מאחרים דרך קבע, ואינם
נוחתים במקום היעד, בעוד שהמטוס האמריקאי
מגיע בזמן ולמקום שאליו נועד.
לדיוק זה חשיבות עליונה בייצוא הפרחים.
הענף הפורח של ישראל יכניס
השנה 73 מיליון דולר, לעומת 45 אשתקד.
אם, לדוגמה, מתחשק לטייס ״אל־על״
לנחות בקלן, במקום באמסטרדם, יש
צורך להוביל את הפרחים במשאיות מקלן
לאמסטרדם, והם מגיעים באיחור, מקבלים
מחיר נמוך יותר, אם בכלל. מיש-
לוחים רבים, שמטוסי ״אל־על״ הורידו
אותם שלא במקום הנכון, הושמדו, שכן
במקום־הנחיתה לא היו תנאי טיפול בפרחים.
ידוע גם מיקרה שממטוס ״אל-
על״ הורד מיטען־פרחים בנימוק כי המטוס
כבד מדי, ואחרי שהורדו הפרחים
הועלו במקומם שבעה נוסעים, עובדי החברה.
הצטברות
גורמים אלה היתה המניע
העיקרי להחלטה הנחושה של מגדלי ה פרחים
להשתחרר מחיבוק-החנק של ״אל-
על״ ,ולהיות בעצמם חוכרי־מטוס להובלות
הייצוא. החקלאי יודע כי כל השקעתו
במשך השנה תלוייה בטייס שיביא
את חמישלוח בזמן ולמקום. יותר מדי

ראובן איילנד עם אריק שרון
בלי ״אל־על״

נזקים נגרמו בהובלות ב״אל-על״ ,וה דוגמה
של המטוס האמריקאי הראתה כי
ניתן להגיע בזמן ולמקום.
המנכ״ל המיועד של חברת ״אגרקסקו״
ראובן איילנל, הוא חוד־החנית במיל-
חמת החקלאים להבטחת יצואם. השנה
השקיעה ״אגרקסקו״ 100 מיליון לירות
במסוף למיטעני היצוא החקלאי, וכל היצוא
הועלה על מחשב. מדי יום מקבל
המחשב נתונים מכל העולם על היצעים
ומחירים של פרחים, מורה לבתי־אריזה
איזה סוגים לשלוח, ולאילו ערים. השנה
החליט איילנד להבטיח גם את המישלוח,
טס לאמריקה והביא לגמר משא־ומתן עם
פלייאינג־טייגרס על חכירת מטוס־מיטען
במחיר הזול ב־ 10 אלפי דולר ליום ממה
שמקבלת ״אל-על״ .כשנודע למרדכי בן-
ארי על העניין, שיגר מיברק לאמריק אים,
והודיע כי אין לאיילנד סמכות לנהל
משא־ומתן. איילנד התקשר לשר החק לאות,
שדאג למישלוח מיברק שהכיל
סמכויות. עתה נאלצה ״אל־על״ לבלוע את
הגלולה, הסכימה להחלטת הממשלה כי
החברה המשותפת של ״אל־על״ והחקלאים
(הצריכה להיות בעלת חברת ״קאל״)
היא שתחכור את המטוס.
לאיילנד יבטיח הדבר אמצעי לחץ על
״אל״על״ לשיפור ההובלה במטוסיה ולהורדת
מחיריה. אם עובדי התחזוקה
יפגעו ביצוא, ניתן לתחזק את המטוס
בתעשיה האווירית. איילנד גם רוצה לשנות
את שיטת המישלוחים, להקים שניים-
שלושה מרכזים באירופה, לשם יטיסו את
היצוא במישלוחים שאינם קשורים ב-
מיגבלות זמן ומקום, ומן המרכזים הללו
יפזרו את המיטענים למקומות היעד בזמן.

י1תם ראובני חזאכסהיביציוניזם
והפוקר

מאיר ויזל טיר

פלגיאט /1או שיר־מקור ^ ,אי 11ן איליץ נגד הדפ1איה

דואר חוזר

פלונטר פלוס
סביר היה להניח שסיפרו שיל המשורר
מנחם כן, פלונטר יעורר שערוריד, רבתי
בקריית־הספר הישראלית, ובעיקבותיד, גל
של תגובות זועמות מצידם של כמד, משו ררים
וסופרים ישראליים. עוצמת החשיפה
שבה פתח ופיעניח מנחם בן, זעיר מעולמם

כן עשה מנחם בן בחשיפת עצמו בפלונטר
לעומת סיפוריך בבעד ההזייה, ומנחם בן
עשה זאת בלא נזקקות לאכסהיביציוניזם
שאתה כה נזקק לו.
באשר להשערתך בעניין נופי התיאור
שלו אין בכוונתי להיגרר להבחנותיך בין
זכר לנקבה.
עודני מסכים שסיפרו זה מהווה אחד
המיסמכיס החברתיים המרתקים ביותר...
והדבר אינו משנה את אפקט־האכסהיביציו־ניזם
הנ״ל. עודני חושב שיותם ראובני
הוא מהקולות המבטיחים ביותר של הסיפ־רות
הישראלית החדשה, אך יחד עם זאת,
אצל רבים, נוצר בשנה האחרונה רושם,
שהפער בין קולו המבטיח של ראובני,
לבין יכולת הקיום שלו, מתקדם כפער
שבין מדד יוקר המחייה הישראלי ללידה
הישראלית.
תגובה בעלת אופי שונה במיקצת, היא
תגובתו של המשורר מאיר ויזלטיר, וזו
לשונה :

וזו!

אנשים תמימים, הספורים פי דברים
הנדפסים בעיתונות משקפים את המציאות,

יותם ראוכני אכסהיביציוניסט הלא רוחני של בני־האלים שוכני האולימ פוס
התרבותי המסובסד בישראל, הפכה
את פלונטר לירב־מכר חסר־תקדים בשטח
זה תוך שבועיים. כמה מהתגובות הניז־עמות
על סיפרו של בן, הגיעו למדור זה,
והרי הם בלווית הערות :
נמר, נמר
אגב סקירת סיפרו החדש •טל מנחם בן
״פלונטר״ ,מציין דן עומר במדורו ״נמר
שן 1נייך״ .
״הספר, פלונטר׳ הינו הספר האי־טי
והחושפני ביותר שפורסם אי פעם מאת
סופר ומשורר עברי, ובעומק חשיפתו הוא
מעמיד מחברים במו יותם ראוכני, המת-
גדרים בחשיפתם, כאבסהיביציוניסטים חס רי
יושר ועומק.״
ב״נמר של נייר״ ,שפורסם ב,העולם הזה׳
מן ה־ 8ז ,5.7.כותב מר עומר עלי :
״יותם ראובני הוא הסופר הצעיר וה מייצג
כיותר של דור סיפרותי חדש, שתיתן
לבנותו,דור בין המילחמות כתיבתו של
יותם ראובני פניה אל העתיד, ולעיתים
היא מהפכנית כנופי תיאור שלח׳ — צריף
להיות שלה, אני משער — ״על כל פנים,
,כעד ההזייה׳ (זהו שם סיפרי) מהווה אחד
המיסמכים ההכרתיים המרתקים ביותר
שראו אור כארץ בשנים האחרונות.״

יותם ראוכני
ההזייהשל ידחם ראובני
יותם, יותם
אגב עלייתו על פיסגת ההימאליה, הצליח
מטפס ההרים הניו־זילנדי, אדמונד הי־לארי,
להעפיל מעיל לגז׳בוה שאליו הגיע
מיטה רבנו העפילו על פיסגת הור־ההר.

— מכל אותו היטב כשקר גם (למשל,
״פירחי־משוררים רכים נאלצו לעכור כעד
לקלפים הנ״ל לא נורא אם השקר
גלוי לכל היודע כמה מדובר — התבשיל
לקורא התמים ככר מוכן.
דן עומר כנראה איננו יודע אחרת,
ובעשייה מסוג זה מתחילים וניגמרים כי שוריו
וכישרונותיו ; אבל האם גם ״העולם
הזה״ איננו יודע אחרת?

מאיר ויזיטיר

משורר ניכבה
ואנשים תמימים, הסבורים ששירה טובה
!נועדה לשקף את העידית של כל חברה,
הביאו לידיעתי עוד קטע שנידפס ברשימת
הביקורת על הספר פלונטר מאת מנחם בן,
קודם הקטע פוקר ויזלטיר, ובה צוטט קטע
מסיפירו של מנחם כן! ,ובו רשום :״כמה
מן החברים הטובים ביותר שלי, או האנ שים
שאותם הכי כיבדתי ואיתם התרוממתי
הכי הרבה, לא שירתו בצה״ל. מעולם לא
שוחחרו במהלך השירות ע״י הפסיכיאטור
הצבאי, אך הצליחו. להשתחרר. מאיר ויזל־טיר
(אחד האנשים הכי חזקי־שפיות שאני
מכיר) שוחרר מהצבא אחרי שנה וחצי
(מתוכם הושם כמה חודשים בבית־חולים
לחולי־נפש בעכו — רק כדי להכניס אותו
ללחץ, אני חושב — כי פשוט הניחו אותו
בין החולים. לא טיפלו בו, לא הזינו אותו
בתרופות. לא דיברו איתו. כלום. פשוט
הניחו אותו בין המאושפזים, והוא סיפר
לי על התקופה הזאת דברים יפהפיים
בנקודה זאת, העיר כותב שורות אלה,
בטכניקה המקובלת עליו לדיברי ויזלטיר,
״בליל חצאי־אמת, הפיברוקים וההתחשבנויות
הנפתלות את ההערה הבאה :
״ברשומותיו של כותב ביקורת זו, שוויזל־טיר
היה מיודד עימו בראשית שנות ה־60׳,
מצוייה התרשמות שונה לחלוטין מ,ייסורי
ויזלטיר הצעיר ומאוד מפתיע, מדוע
הקטע וההערה המצוטטים כאן, אינם מוז כרים
כלל במיכתבו הזועם של ויזלטיר על
לשונו של כותב שורות אלה.
באשר לקטע שאותו מצטט ויזלטיר, ב־

אנתולוגיה מודרנית

מאיר ויזלטיר
שירפו את הספר הזה
הביאו לידיעתי קטע שנירפס כגליונפם
האחתן (העולם הזה .)2163 תחת כותרת
שמנה ,״פוקר ויזלטיר״ ,מגלה פופרבם דן
עומר למי שרוצה להאמין לו :״אחד מן
הפורות הכמוסים ביותר של תת־הבוהימה
המשוררית של תל־אביב, הוא הספורט
ודטירי המכונה, פוקר־עם־מאיר־ויזלטיר/
ופירחי־משוררים רבים נאלצו לעבור בעד
לקלפים הנ״ל...״
מישפט זה הוא דוגמה טובה לטכניקה
הנקוטה בידי דן עומר בכליל חצאי־האמת,
הפיברוקים וההתחשבנויות הניפ־תלות,
שאותם הוא מדפים אצלכם מדי
שבוע במסווה של מידע על הנעיטה בתחום
הסיפרות והתרבות. ניתן לסכם טכניקה
זו בצורת מתכון: קח רסיס עלוב של מידע
נטול־עניין כשלעצמו (למשל, סופרים
אינם בותכים • 24 טעות ביממה, ולפעמים
— שוטו שמיים! — הם אפילו משחקים
בקלפים) .חופף לו גידוף סתמי (״תת־בוהימה״)
,רצוי בתוספת גוון לוקאלי
אנטי־תל־אביבי, נפח את התבשיל בקיש־קוש
חסר־שחר (״אחר מן הסודות הכמוסים
כיותר ולבסוף — כלי זה אי אפשר

נטלתי בחזרה
את כל שאמרתי
מאת :

מיכתבו, הוא מאכיל במתכוון בחצאי אמי תות
את ״הקורא התמים״ שהוא כה דואג
לנפשו, ומתעלם מכך, שהתבשיל הנ״ל,
משמש פתיח מקדים לקטע, שבו מבהיר
המשורר מנחם בן, לרעייתו/גרושתו, את
הקטע הרצ״ב :״זהו, יעל, אלה השקרים
שאני זוכר שהיסתרתי ממך. אולי יש עוד
שקר אחד: נידמה לי שלא סיפרתי לך
שהפסדתי בפוקר, כבר אחרי שהתגרשנו,
איזה חמש מאות לירות (למאיר אגב,
בחצי השנה האחרונה לא שיחקתי פוקר
(אחרי אותו מישחק עם (זאיר נישבעתי
לא לשחק יותר וכותב שורות אלה,
מאמין, שמחובתו לפענח לכל אותם ״קור אים
תמימים״ שוויזלטיר דואג לתמימותם,
את המסתתר מאחרי קטע זה בווידויו של
מנחם בן.
!מאחר שאין בכוחו של כותב שורות אלה
לשנות את פני ההיסטוריה התרבותית־שירית,
שכתוצאה ממנה מרבית המשוררים
מוזכרים בספר פלונטר בשל כישוריהם
המיניים, בעוד ויזלטיר מוזכר בנושא כי שוריו
הצבאיים והפוקריסטיים, ניתן להבין
את מרירותו.
מאחר שוויזלטיר מקדיש דאגה רבה ב נושא
היכן מתחילים וניגמרים ״כישוריו
וכישרונז׳תיו״ של כותב שורות אלה, אין
ספק, כי השיר באנתולוגיה המודרנית
הרצ״ב יעורר עניין רב בין קוראיו של
ויזלטיר.

מדעבידיוני

חוק ההתאבדות
״לפי חוק ההתאבדות משנת , 2102 מהווה
הצייד דרך חוקית לגמרי להתאבדות —
בתנאי •טהניצוד רכש לעצמו קודם לכן
כיטוח לעולם הבא. העיטירים שמיצו את
כל תענוגות החיים הפכו ניצודים ; קכוצה
של רוצחים מיקצועיים היו הציידים. הני צוד
כהר את הזמן, המקום וכלי־הנשק —
כל הכר מרשת וקיליטון או שלשלת־מתכת
שכדור משונן בקצה, ועד לקולט — 45
והכין עצמו ליהנות מהמאורע המסעיר
כיותר כחייו השרופים כך כתוב על

ניקאנור פארא

בטרם אלן
עלי להביע את מישאלתי האחרונה :
צנזורים וקוראים
שירפו את הספר הזה
הרי אין בו את כל שחפצתי לומר
למרות העובדה שהוא נכתב בדם
הרי אין בו את כל שחפצתי לומר.
אף גורל בכוחו להיות עצוב משלי
הוכיתי בידי הצל שלי :
המילים נוקמות בי את ניקמתן.
סלח לי, קוראי, קוראי הטוב
אם ניבצר ממני לנטוש אותן
בהעוויות של נאמנות. אני נוטש אותן
בחיוך מאולץ ועצוב.
יתכן שזה כל שאני בהווה
אך אנא האזן למילתי האחרונה :
נטלתי בחזרה את כל שאמרתי.
עם המרירות הגדולה ביותר בתבל
נטלתי בחזרה את כל שאמרתי.
ניקאנור פארא, נולד בשנת 1914ב־צ׳יילה,
פרופסור לפיסיקה ומתימטיקה.
שיריו יתורגמו לכמה לשונות ׳והוא
היה מועמד כמה פעמים לזכייה ב פרס
נובל. שירו זה מתורגם מתוך
מחזור השירים אנטי־פואמות.

אלמוות בע״ם
תלאות ואימה

עטיפת ספר חדש בסידרת מדע בידיוני
של הוצאות מסדה אלמוות בע״נז *.
הספר הוא סיפור חייו ומותו וחייו
והחוזרים של תומס בליין, שבשנת , 1958
בנסיעה על כביש ראשי לניו־ייורק נהרג
בתאונת־דרכים, וממש בו ברגע נחטף
מהמוות לתוך העתיד, עד 1לשנת ,2110
בעזרתה של חברת רקס. מעולמנו החד־חיי
מגיע תומס בליין דנן אל המאה ה־,22
שמדעניה המציאו שיטה להעברת הנפש
מגוף לגוף, או ׳במילים אחרות, יכולת
האלמוות של כסה מבניי אותה תקופה.
העולם החדש והנועז שאליו נקלע בליין
אינו שונה בערכיו מעולם הסאה ה־,20
למעט זכות הכניסה ׳לעולם הבא ולתענו גותיו,
זכות הנמכרת למי שידו משגת
לשלם ולהעשיר את האינטרסים המונופו־ליסטים.
בליין יוצא לחופשי בעולם אכזר
זה, נחטף ומשתחרר, נוסע ברכב הקרוי
הלימונית, מתאהב ומתנה אהבים, מגלה
את נפשו בתוך גוף זר לו, פוגש את אשת
הגוף שבו הוכנסה נפשו, קורא מיקרופיל־מים
של הניו־יורק טיימם, מחפש עבודה,
עובר ׳תלאות ׳למיניהן, עד שהוא תופר
מטרה של האירגון המונופוליסטי שהביאו
מהמאה ה־.20
כאן מתחיל בליין, בדומה לסוכן חשאי
טיפוסי של המאה ה־ ,20 לעבור מסע של
תלאות ואימה, כאשר הוא נכנס ויוצא
מתופת עולם המחר, בביבים שדאנטה לא
חלם על דומים להם, ומצליח, בעזרת כני סה
לדמויות שונות, להגיע לקצווי תבל,
לאיים רחוקים, שהציוויליזציה של המאה
ה־ 22 כמעט לא הגיעה לשם.

מדע שימושי

איוון האיום
כל קשר בין הסופר הפופולארי המרתק
איוון איליץ׳ לבין גיבורו של ל.נ. טולסטוי
בנובלה מותו של איזון איליץ׳ הוא מיקרי
בהחלט. הסופר איליץ׳ ביסס את מעמדו

הרופאים בהפיכת צרכניהם מכורים לתרו פות,
ומוכיח כי הרפואה הפכה רפואה
מתועשת .׳למשל, מתאר איווז אייליץ׳ את
בניית בתי־הזקנים כאקט חמור ופסול,
שהחברה משלמת את מחירו הגבוה, וכן
שאר סוגי הפרדת החריגים, כהיפוכו של
מעשה חסד, וכמעשה של חוסר־סובלנות.
המיסגרת הרפואית האחת והיחידה הנר אית
לאיוון איליץ׳ היא הרפואה הסינית,
שזכתה ׳בעידוד בימיו של ה״ו״ר מאו־צה־טד״ג,
רפואת סל־הנצרים של הרופא הסיני,
שיש בכוחה לטפל ב־ 98 אחוזים מן המח לות
.׳רפואה של מטפלים ולא של רופאים.
איליץ׳ טוען שהרפואה המודרנית, נוקמת
באדם על ניסיונו להילחם ב מעבלות ה טבע.
מעלתו
העיקרית ישל הספר היא בהזנת
הקורא במידע מרתק על מערכת הרפואה
בכלל והרפואה הציבורית בפרט.

תולעי תרבות

פלגיאט־שיר
שירו של המשורר הצ׳יליאכי ני־קאדר
פארא, זכה כפלגיאט ידוע
כשירה העיכרית הצעירה. כין
הקוראים שיוכיחו בקיאות, וישלחו
תצלום קסירוקס של הפלכיאט,
כצירוף שמם יוגרל פרם כעל ערד
סיפרותי.

ביקורת

והיד רושמת
נדירים מאד הם סייפרי ביקורת הסיפרות
הרואים איור בחפיפה ׳לספרים המבוקרים.
ספר השובר סאבו זה ישל ׳ריחוק בין היצי רה
לביקורת, תוך הפיכת הביקורת אמצעי
עזר ליצירה, הוא סיפרו החדש של פרופסור
דן מירון פנקס פתוח * שראה אור בימים

אלה.
בספר זה כונסו מאמריו של מירון, ש פורסמו
באחרונה בעיתונות, שבמהלכם
הוא סקר באורח שוטף סידרת תופעות
חדשניות בסיפרות העברית, לחיוב ולשלי-

דן מירון

פנק פתוח
נ!ל הסיפורת בתשדח

איוץ איליץ׳

רפואה הפכה רפואה מתועשת
בתרבות המערבית, בעשרים השנה האח רונות.
כמחסל החשבונות של הפרט עם
המימסדים הגדולים. ראשית הוא תקף
בספריו את מערכות חינוך־החובה, התח בורה
הממוכנת וכן גם הדתות הממוסדות
והחברה המתועשת בכללה. בימים אלה
ראה אור בעברית סיפרו ניקמת הרפואה **,
שבמהלכו הוא מתחשבן עם התלות של
האדם ברפואה המודרנית. טענת הייסוד
של איוון איליץ׳ בסיפחו היא שהרפואה
הסוציאלית היא חברה יוצרת תחלואים
ומגיפות מודרניות.
איליץ׳ יוצר מערכת מוסכמות שונה
מהמקובל, בעיקר לדימוי המוות בעיני
החיים, תוך ׳שהוא תוקף את הרופאים על
נסיונותיהם להאריך חיים תוך הפיכת
מלאכתם מאומנות למדע. הוא מאשים את
* רוברט שקלי ,״אלמוות בע״מ״ ,עברית :
דורית א + .עמוס גפן, הוצאת מסדה 192 ,
עמודים (כריכה רכה).
** איוון איליץ׳ ,״ניקמת הרפואה״ ,סידרת
אופקים, הוצאת עם עובד 257 ,עמודים
(כריכה רכה).

דן מירון
סקירק אקטואלית
לה, תוך שהוא מאפשר לקהל הקוראים,
לבור את המוץ מתבן המיילים שעל מדפי
הספרים.
דן מירון הוא מבקר בעל השקפות עולם
יסודיות ומגמתיות לגבי הסיפרות העברית
הנוצרת, ומעמד־ בתרבות הישראלית וה י
דן מירון, הפנקס פתוח, הוצאת ספריית
פועלים, ספרי דעת־זנונו( 108 ,ומודים
(כריכה קשה).

בחטף

חשבון הער״ש של חיים גורי *

הגירת בנימין תמוז: תיקונים * מי יקרא
את יורם קניוק? * הנדלזלץ והפלונטר
ו• בראיון שהעניק המשורר חיי ם כו רי בעיתון דבר, סיפר על פגישה מוזרה,
שניהל עם עובדי קצא״א (קו צינור הנפט אילת—אשקלון) :״הפגישה נמשכה שעות
רבות. בתחילתה שאל אותי אחד מהם, כדרך הישראלים , :מה אתה עושה איפה אתה
עובד?׳ נידהמתי. אמרתי להם, :אתם לא יודעים? אני עובד בדבר, .אנחנו לא קוראים
דבר,׳ אמרו. שאלתי, :מה קוראים פועלי ארץ־ישראל?׳ ,פועלי ארץ־ישראל,׳ השיבו
,קוראים את אל־קודס ואל־פג׳ר וחלק קורא את ידיעות אחרונות בגיליון
השלישי של פנטסיה 2000 עומד להתפרסם החלק הראשון של הסיפור אויבי המישטר מאת
כריאן או ל די ס, סיפור הדומה באופיו ל 1984 של ג׳ורכ׳ או רוו ל, אלא שהוא מתרחש
מר׳של איזק אסימום על ציוויליזציות
אחרות ביקום. החומר המקורי בחוברת ית בסס
על רשימתו של אהרון האופטמן,
שתבחן אספקטים שונים של חעתידנות !•
סידרת הטחת ההאשמות של הכתב הפוליטי
בג׳רוזלם פוסט, מרק סיגל, וסופרו המדיני
של דבר נחום כרגע, על השתקעותו של
הסופר כנימין תמוז בלונדון, ורכישת
בית שם, הביאו לפגישה שערך בנו של
הסופר, און תמוז עם שני הכתבים. בפגי-
שח הבהיר הבן, שאביו הסופר אכן רכש
דירה בלונדון עת ביהן שם כניספח התר בות
של ישראל, אך רכש אותה ורשמה
על שם בנו. אלא נראה שהבן לא הצליח
למחוק את הרושם ששהייתו ועסקיו של
תמוז בלונדון הביאו על ברגע, והוא
מסיים את רשימתו בנושא זה במילים:
״קשה להשתחרר מההרגשה שהסופר הנכבד
טובל ושרץ בידו כאשר החל לפני
כמה חודשים, עיתון הנוער העובד במעלה
את פירסומו המחודש׳ אחרי שנות
דור, צוטט במדור זה אחד המשוררים
חיים גורי
הבולטים בארץ, שאמר ,״עכשיו סופרי דור
פועלי
מה קוראים
הפלמ׳ח יתחילו מחדש לפרסם את רשי מותיהם
וסיפוריהם בבמעלה כמו
בנבואה מדהימה, התגשמו דברי המשורר ברשימה שאותה פירסם בגיליון ט״ו של במעלה
העיתונאי והמחבר יורם קניולף שביכה בנוסטלגיה האופיינית שלו את הימים הסו־בים
של פעם, וציין בין השאר :״מי יקרא את הספרים שאני כותב בעוד עשר שנים?
הרי לא ידברו כאן ע ב רי ת אותו משורר שניבא כי סופרי דור הפלמ״ח ישובו
לכתיבה בבמעלה, הגיב למיקרא הדברים הללו של קניוק, ואמר :״התנ׳ך החזיק מעמד
קרוב לאלפיים שנה בלא קוראים. אני ספק שכך יקרה לספריו של ק ניו ק
מ כאל הנדלזלץ (גלי צה״ל) החליט לתרום משלו לביקורת הסיפרות העברית, ופירסם
בדבר השבוע רשימה המורכבת משמותיהם
של שני ספרים שראו אור החודש, פלונטר
של מישהו אחר (פלונטר למנחם כן
ומישהו אחר לד״ר שמעון זנדכנק).
בסיקורו הביא הנדלזלץ ממד חדש לעו לם
ביקורת הסיפרות :״אחד מגורמי עי צוב
היחס שלי, כקורא, לשני הספרים
האלה הוא היכרותי(או לפחות בקשרי שי חה)
עם שני הסופרים הנ״ל
בראיון שהעניק אחד ממנהיגי הפילוסופים
החדשים בפאריס, כרנארד הנרי־לוי,
לעיתונאית ישראלית, הוא קבע :״איזה מזל

שקיבלתם את פלאטו־שרון
בנימין גלאי נושא כליהם של אפרים
קישון ויוסף לפיד במעריב הגדיר את
עמום יו ינן, שבוע אחרי רשימתו נגדו,
במילים :״לפני שבוע רצנו אחר גמד רשע.
כיוון שרגליו קצרות ואינן מגיעות כמעט
לקרקע, אף ידיו אינן ארוכות, לא היינו
צריכים לרדוף אחריו הרבה ולקור איו
שהסתקרנו לדעת. מה צורה לענק,
במשליו של גלאי חנ׳׳ל, ממשיך הוא ומספר:
״היום רצים אנו אחר איש כערכנו, בידינו
יורם קניוק
חצילבנה! את אהרון מגד קורא אני
נוסטאלגיה אופיינית
להנאתי
יהודית. בקובץ רשימותייו זה, הוא עושר,
את כיל שביכולתו, על־מנת לאזן את ההווה
עם נצח הסיפרות העברית.
בספר תשעה פרקים, וזה סידרם . 1 :
מיקרה בוחן: איליעזר שושני מאת יצחק
כן־נר ; .2והזיכרון באידיאה: זכרון־דברים
מאת יעקב שבתאי ; .3עימות שהוחמץ :
פיליס ארבס מאת דן צלקה ; .4 :סאגה
פלייטוגיסטית: רקוויאם לניעמן מאת בני מין
תמוז ; .5אל מול האב: יתור הפלאות
מאת אחרון אפלפלד; .6מספר שנגע
בכתפו של מחזאי: החולה הנצחי והאהובה
מאת חנוך לוין ; .7שני פנים לזריזות :
סומכי מאת עמום עוז ; .8כאב שתוזמר :
בעד ההזייה מאת יותם ראובני ; .9מעין
שיחת סיכום: הסיפורת הישראלית כיום.
בתשעת הפרקים הנ״ל מצליח פרוס׳
מירון להביא תמונת מצב של התהליכים
העוברים על הסיפרות הישראלית ביום,

יתיר שהוא מוקיע ומזלזל בסיפר״הם של
בנימין תמוז (רקוויאם לנעמן) ודן צלקת
(פילים: ארבס) וומוכיחם על מניפת הנוס טאלגיה
המתקתקה הנוזלת בהם משורה
לשורה. משביח את יצירתו של יצחק כן־כר
ועמוס עוז, ומעניק אשראי מה לידתם
ראוכני ויעקב שבתאי.
פרוס׳ מירון ניזהר, למרות סמכותו
הרבה, מהסקת מסקנות מרחיקות לכת.
עם זאת אפשר להבין מהספר שהשנה
החולפת ׳היתר, במידת מה שנת מהפך
לוחש בסיפרות הישראלית, כאשר חל
שינוי,במטרות, בסיגנון ובאמצעי הביטוי.
ברור שבעצם ריכוז מאמריו בפורמאט של
ספר, הסתכן פרוס׳ מירון בחריגה מהנורמה
המקובלת על חוקרי סיפרות — להמתין ולראות מהי הסיפרות העוברת את מיבחן
הזמן ,׳והצליח להעניק מעט מממד הזמן
לסיפורת העכשודת בישראל.

ו 10 חו 10 010מ 0111111
א>זוז
תאמינו לי שעל הזמר יגאל ביטן ואשתו מיקה עוברים ימים יפים מאד. חוץ
מזה, גם מזג־האוויר הוא שותף פעיל בעניין הימים היפים. אבל האושר האמיתי שנפל
בחלקם קשור בידיעה שמיקה נמצאת בחודשי־הריונה הראשונים. אז נכון שיגאל לא
יוכל להיות ליד אשתו במשך כל זמן הריונה, כי הוא חייב להיות בחו״ל כמה פעמים
כדי לערוך מסע־פירסום לאלבומו החדש . ,העומד לצאת בסוף מרס לשוק האירופי,
ואחריו לאמריקאי, אבל הוא מבטיח חגיגית שהוא לא יישאר יום אחד מעל לצורך,
ויקפוץ לבקר את מיקה ואת הארץ בכל הזדמנות אפשרית. חוץ מהעובדה שהוא הולך
להיות אבא בפעם השנייה, עומד יגאל גם לפני מסע קונצרטים ברחבי־הארץ, דבר שהוא
לא עשה זמן רב.

אםא

איך נוצר סרט בראשו היהודי של
יהודה ברקן )׳ פשוט מאד, בשביל זה
הוא היה צריך לשלוח את אשתו נילי
לבית־החולים ללדת את בנם השני, ולהי שאר
לבד בבית עם הבן והבת של נילי
מנשואיה הראשונים, ללכת לאסיפת הורים
ולהיות האבא היחידי בין כל האמהות.
אז השתגעו כל הוויבערז, ושיגעו את

אולי לא תהיה שם חתונה, אבל רוסן.
רציני יש שם על בטוח, וכוונתי ל א כי
סרוטניק, איש מטה אומנים, אמרגן
ותיק, וזאב ותיק עוד יותר. הבחור גבה הקומה
ומלא־האברים מסתובב בעיר מוה
זמן רב, כשכל ערב הוא נראה מלווה
ביפהפיה אחרת. צעירות מצליחות נת לות
על זרועו, עד שיום אחד, לפני כ שלושה
חודשים, הכיר את מן ד שטריי־אורן,
חיילת צה״ל, אלופת־מחשבים נאה,
נעימה וסימפטית, וראה זה פלא: השניים
צמודים כמו הדביקו את שניהם בדבק־מגע.
אז אם אני מכירה נכון את אבי
זה, לא יעברו ימים רבים ואנו נשמע
את פעמוני החתונה, כי שלושה חודשים
רצוף עם בחורה אחת בשבילו זה באמת
הרבה. אז נחכה ונראה.

נילי ויהודה ברקן
וייבערז ורעיון
יהודה, שברח אחרי כעשר דקות, ישב
בבית והשב.
ומה יכול להיות יותר מעניין מאשר
לעשות סרט על אבא שהוא אמא במילו אים
בבית, כשהאשה איננה? וכך, במשך
השבוע שבו שכבה נילי בבית־החולים,
רשם יהודה רשימות על מה שעובר עליו,
איך ולמה, וכיום, אחרי שהתסריט מוכן
וכתוב, עומד יהודה לפני סרט נוסף בכי כובו
ומפרי עטו.

יגאל ומיקה בשן
דובים ויער

למה הסתיר יצבי בומס, הזמר, עד
היום את עובדת היותו נשוי כבר יותר
משנה לעורכת־דין מצליחה בשם רותי?
לא אוכל להסביר את העניין, כי גם לי זה
לא ברור. אבל מה שברור הוא שהבחור
יפה־התואר, בעל הקול העבה והסקסי,
כבר שנה אינו נמצא על תקן של רווק
מבוקש. אולי הוא מבוקש, אבל רווק ב וודאי
שאינו.
וזה עדיין לא הכל, בכל מה שקשור
לחידושים בחייו של בומסי זה. אומנם,
אישתו עדיין לא בהריון, אבל לעומת
זאת הוא נכנס כשותף בחנות־לאופנת־

מוו1ונוה

זמן רב עבר מאז סיפרתי לכם בפעם
האחרונה על חייה הפרטיים של מלכת-
המים הנוכחית שלנו, יהודית נגד. אז
חוץ מזה שהיא דוגמנית מצליחה, וחוץ
מזה שהיא עושה קאריירה, היא גם מאו־

שוקטת

גיורא גולדרייד
כדורגל ובוטיק

יהודית נגר
קאריירה ואהבה

צבי בומס
שומן וסימפטיה

מידות־גדולות, יחד עם מתכנן־האופנה
אריק. אבל גם זה עדיין לא הכל. לא
אכנס לפרטים, איך כל המלאות טובות־הלב
מנסות לעשות לבומס עיניים, ולג רות
לו את בלוטות התיאבון בין מדידת
השמלות והמיכנסיים. אבל הבעייה בה׳
הידיעה, העומדת לפני בומס בימים אלה,
היא תצוגת־האופנה שהוא עומד לעשות,
כולה על ולמען המלאות. לבוסס המיסכן

הבת עד מעבר לאוזניה, וכבר 10 חוד שים
ברציפות.
המאושר הוא אותו גיורא גולדרייד,
שאותו הכירה ממש לפני בחירתה. ה שניים
שמאז לא נפרדו, עברו להתגורר
יחדיו, ושניהם מחייכים לחיים. גיורא, ש הוא
שחקן־כדורגל וכדור־סל, עוזב את
ההובי האתלטי שלו למען יהודית, ושני הם
מתמסרים יד אחת לבוטיק של גיורא.
יהודית בוחרת, גיורא קונה, ושניהם מוכ רים.
ומה
בכל זאת עם תאכלס י אז על נשו־אין
הם עדיין לא דיברו, וזה מפני שבינ תיים
טוב להם גם ככה.
אין צל של מושג מי תהיינה הדוגמניות,
והיכן להשיג אותן. הוא התקשר עם מירי
זמיר, האמא הרוחנית של כל שמנות ה ארץ,
וביקש ממנה עזרה בעניין. מובן
שאת העזרה הוא קיבל, אבל לא לפי
רוחו. הוא מחפש סוג מסויים של מלאות,
ואותן לא היו בין המועמדות שמירי הצי גה
לפניו.
ישב וחשב וחשב, ומצא שאולי לא כדאי

את יהודה ברקן מי לא מכיר? אבל
את אחותו. רעיה רבים מביניכם אינם
מכירים. רעיה, הגרה במשך השנתיים ה אחרונות
עם הוריה בנתניה, עשתה זאת
אחרי גירושיה מבעלה הראשון, דרור,
שהוא יהלומן.
דרור ורעיה התגרשו לפני כשלוש שנים,
ורעיה מגדלת את בנם הקטן לפי מיטב
המסורת היהודית, בעזרת האימא כמובן.
אבל כיום גברת ברקן יכולה להירגע, ימים
שלווים יעלו בחלקה מהיום והלאה, כי
רעיה מצאה סוף־סוף אהבה חדשה, ש העניקה
לה טבעת חוקית על אצבעה,
והחיים נראים לה ורודים להפליא.
המאושר הוא גידי לבנון, בן גילה
של רעיה 26 והבחור הוא מאותם שפר
לומדים ממש. הוא לומד באוניברסיטה
מדעי־המדינה.
השניים הכירו בבית־הבובות של יהו דה,
כשגידי בא לקנות בובה ענקית, מת נת
יום־הולדת לחברתו. וכך, בין בובה
לבובה, מצא את הבובה האמיתית, שהיתה
בחנות, בדמותה של רעיה. ומאז — רעיה
וגידי חתן־כלה ועברו לגור בתל-אביב.
בכלל לקחת דוגמניות מלאות בעלות תו אר
ודיפלומה. אולי פשוט כדאי לקחת
קליינטיות סימפטיות, היודעות דבר על
הבוטיק, ולעשות מהן דוגמניות ללילה
אחד. אמר ועשה, ואכן היו כמה שהעניין
לא נראה להן. אבל לעומתן היו אחדות
שהיו מאד מרוצות מעצם העניין, אמרו,
עשו, ותאמינו או לא — המיבצע הצליח
להפליא.

״ביל תמיד כל כך עסוק,
בכל זאת אנחנו מוצאים זמן
ל מען התענוג״

למען התענוג־איחעה.
איחעה-דלת ניקוטין בעישון
עשירה בטעם.

לחם־׳ ההק טני םשד ״גל

״טורנדו״נעל הספורט החדשה של ״גלי״
עם סוליית הפוליאוריטן בשיטת ההזרקה
גם לילדים החל במספר 1
...זה משהוא שחייבים לראות!
״שגעוך־של נעל,סליחה. של ילד
נבלה שיג בחנויות הנעלים המובחרות.

פרסש מאזק ססוד־וומ &וח

ג\ורנדו־נעלזזלופור \7הדזדשהעמ

ט רי פ
חוץ מאינפלציות עוברים בימים אלד.
עוד כל מיני טריפים על המדינה שלנו.
אם תשאלו את יאיר צברי הוא בוודאי
יספר לכם, ובהתלהבות האופיינית לו,
שכיום הטריפ גדול העובר על הישראלים
הממוצעים הוא טריפ חיות־הבית.
׳אז נכון שגידול כלבים וחתולים תמיד
היה באופנה. אבל כמו שקודה כיום זה
עוד לא היה, ואם יאיר אומר הוא גם
יודע, מפני שהבחור החביב הזה עוסק
בכל מה שקשור בגידול ובטיפול בבעלי-
חיים, החל במזון וכלה בטיפול קוסמטי
למפונקים שביניהם.
אבל זה לא כל מה שעובר על יאיר,
שהיה ידוע בתל־אביב כאחד הרווקים. הוא
החליט שהגיע הזמן להסתדר בחיים והמ אושרת,
היא תלמידה בשם תמי קפום־
טה. נכון שהיו לו נוצצות וזוהרות כמו
איריס דווידסקו במשך שנתיים, ד
עתליה, בתו של שייר,ה אופיר, ועוד
מדוגמניות־הצמרת ומזמרות־הארץ. אבל
כל זה לדבריו לא־רציני. כשרוצים להת־

ו011001110 !11011110
דו בי וד א שמועות
בין השמועות הנפוצות בעיר מסתובבת
גם השמועה שהרומן בין השחקנית מונה
זילסרשטיץ לבין השחקן שרכא הר־פז
נגמר.
אבל לא דובים ולא יער! שני אלה,
שהרעישו עולמות עם מכות ורומן לוהט,
כמו בסרטים ממש, כלל לא נפרדו. הם
עדיין יחדיו, מסתובבים בדיזנגוף של בוקר
וצהריים, עוברים מביודקפה אחד למיש־נהו,
פוגשים חברים ונראים מאוחדים.
אז אולי לא כל יום חג בשבילם, אבל
למי יש כל יום חג, חוץ מאשר להגשש
החיוור?
אז בפעם השנייה, לפני שמוציאים שמו עות
שכאלה, כדאי לגשת ולשאול את
בני־הזוג, שאם לא כן, תהיה אינפלציה
גם בשמועות כוזבות.

הצייר והמישטרה
על אשר עץ־דור, הצייר היפואי,
כבר מזמן לא סיפרתי לכם. אבל מי
שמסתובב ביפו יודע ששום דבר חדש לא
עובר על הצייר קטן־הקומה הזה, חוץ,
כמובן, מעבודות פרי מיכזזולד היצירתי
הנובעות ממנו בשפע. אבל סוף סוף
מצאתי משהו שאולי יעניין אתכם — אשר
מתלונן. ועל מה הוא מתלונן? על המיש־טרה.
וכל זה למה? בגלל שאלה תפסו
אותו, לדבריו, כאובייקט לחיפושים, וכל
פעם הם עורכים פשיטה וחיפוש בביתו,
ומשום מה תמיד הם מוצאים איזה פירור
של סם זה או אחר, ואשר ניכנס ל־48
שעות בפנים. זה, כמובן, מאד לא מוצא
חן בעיניו. ובוודאי שלא מוצדק, לדעתו.
אז מה אם באים אליו אנשים ומרגישים
כמו בבית ואחר־כך הוא אוכל אותה
בגללם? אז עכשיו, אחרי שהוא כבר
השתגע לגמרי מהמישטרה, הוא מחפש,
לדבריו, בתולה בת 16 עדינה וענוגה,
אחת כזאת שאף אחד לא נגע בה ולא
חילל את כבודה, ולה הוא יציע נישואין.
אז אם יש אחת בזאת, שתדע שהוא
יושב, מצייר ומחכה ביפו.

יאיר צפרי
גדול וחכם הכלב
יישב צריך למצוא אשה טובה מהעם, ולע שות
ממנה עקרת־בית למופת ואמא. תמי,
היא בת ,20 צעירה מיאיר ב־ 9שנים, מה
שטוב, לדעתו, לגיבושה בעתיד.
אבל זה שוב עוד לא הכל, יאיר עוזב
את תמי ואת הארץ לפחות שמונה פעמים
בשנה, ונוסע לחו״ל, אבל לא כשאר היש ראלים
המטיילים באירופה או עושים סקי
בארצות־הברית, נוסע צברי בענייני עבו דה.
הוא מייבא תוכים מדברים מסינגפור,
דרום־אפריקה, ארגנטינה, פנמה, ובוליביה.
וגם זה לא הכל, ליאיר דירה בסיגנון
סופר־מודרני. כשנכנסים הביתה ושורקים

מונה זירכרשטיץ ושרגא הרפז
רומן כבזו בסרטים

בחור של א שכולות
בנות ישראל היפות והצעירות, הפעם
מצאתי לכבודכן איש־אשכולות אמיתי,
רווק שבועי, אחד כזה שחח מיופי יש לו
עוד הרבה להציע.
לבחור קוראים אורי סלי, שחקן מת חיל
בסרט החדש, אמי הגנרלית, שצילומיו
מתבצעים בימים אלה.

נדלק האור, מוחאים כפיים נדלקת מערכת־הסטריאו
המשוכללת שלו. וכמובן, גם
וידאו־טייפ עם בל הסרטים הכי־הכי חדי שים.
הוא אוהב את החיים נוחים, יפים
ומהנים. יש עסק טוב. יש פרנסה טוסה.
יש נסיעות בעולם. יש תמי. יש כלב גדול
וחכם. דירה. סרטים. המת חברים. ובקיצור,
הוא מסודר טוב.
אז לא ונותר לי אלא להספיד עוד רווק
אחד, העוזב את השטח ועושה לכן, בנות
ישראל, את זה שוב — מתחתן.
לתמי הוא הבטיח ירח-דבש באמריקה,
ושלא תחשבו שזה סתם טיול. הוא מתכות
לבלות שם עם אהובתו כארבעה חודשים,
לשכור מכונית ולעבור את אמריקה מה התחלה
עד, כמובן, שייגמר הכסף, או
הזמן, או הסבלנות, או אמריקה.

נבו לא אורי סלי
הכי סוב אצל אמא

הרומנים

זוכרים את הרומן הארוך בין זזי
שפיט השחקנית לבין אלדד שרים
המלחין? זוכרים כמה ארוך ומייגע היה
רומן זה? כמה חיכתה זזי לאלדד, שעשה
ברז ונישאר בחו״ל זמן ממושך? וזוכרים
שהוא כבר סוף־סוף חזר, איזו אידיליה
היתד, שם באיחוד המישפחה?
אז כיום כבר אי־אפשר להצביע שם
על הרמוניות ופסטיבלים, כי שני אלה
פשוט כבר לא ביחד יותר. למה? זאת
שאלה טובה, שצריך להפנות לאחד משני

בני הזוג. מה שאני יודעת לספר לכם
הוא שהפירוד נמשך כבר כחודשיים, ר
אלדד כנראה מבלה בחברתה היפה של
אשת יחסי־הציבור אירנה שיימן. איר־נה,
שהיא לא כל־כך תוצרת הארץ, הת־אקלמה
כאן על הצד הטוב ביותר, ועם
החינוך החוצלארצי שלה היא מפתיעה
את כולם, עם המון סבלנות, שקט נפשי,
אדיבות ועדינות היא משיגה בסוף את
כל מה שהיא רוצה, אז איני יודעת אם
זה רומרחתונה, אבל לפחות לי יש על
מה לכתוב.

לל זה את החרות והזמן לשאר תחביביו.
בקולנוע הוא רואה את עתידו. והוא מקווה
שהסרט הזה יהיה תחילת־דרו טובה.
ואהבותיו של אורי רבות. בין השאר
הוא אוהב בחורות הדומות לבובות מפור צלן,
ומשוגע לנהיגה, יכול להיכנס למכו נית
ולנהוג שעות. הוא אומנם בן 24
בלבד, אך עדיין אין לו חברה קבועה.
אבל הוא לא דואג, הוא יודע שרבות
מבנות־העיר תיפולנה שדודות לרגליו אח רי
שיתפרסם.
ילד־טוב-ירושלים זה עדיין גר עם הו ריו,
א ך לא מטעמי מוסר, אלא פשוט
מטעמי חיסכון. אבל, אם וכאשר תאיר
לו ההצלחה פנים, דירת רווקים בוודאי
לא תהיה הבעיה.

אורי, שמעולם לא שיחק בעבר, נפל
ישר על תפקיד ראשי לצידם של גילה
אלמגור, המשחקת בסרט את אמו, ול־צידו
של גיחן ון זינגר, המשחק את תפ קיד
האב, ולדבריו הוא מצליח לא רע.
את המישחק ואת שאר הדברים שהוא
עושה בחיים, משתדל אורי לעשות על
הצד הטוב ביותר. הבחור, שהיה בלש
פרטי, מורה לקאראטה, מדריך בדואים,
מורה לגיטרה, דוגמן בשבוע־האופנה וצייר
בסיגנון הסוריאליסטי לא אמר די גם כש באו
והציעו לו לגלם תפקיד בסרט. אחרי מודה שחיידק הקולנוע ניכנס בו, הוא ה בפה מלא שזה בעצם מה שהוא רוצה
לעשות בחייו. לא חם-וחלילה להפסיד ביג׳
מתחלפים רומן אהבה חדש נרקם בימים אלה בין
שחקנית תיאטרון צה״ל לנה לבין רימון
כן־ יקיר בעל המיסעדה.
השניים הכירו כאשר לנד. באה עם ידיד
לאכול במקום. רימון נדלק למראה מהרגע
הראשון. הוא לא התבייש, ניגש לשולחן,
שאל את שמה ואת מיספר הטלפון שלה.
תוך התנצלות לפני הידיד.

מה שמרגיע את רימון זה שהילל אב־ר
מו ס, חברו החתיך, לא יגנוב את חברתו
לנה מידיו, כי הילל עדיין קשור ברומן
האהבה שלו, שנמשך מזה זמן רב, עם
מועמדת מלכת־המים שיכל דוכי המס תובבת
כיום על מסלולי־־הדוגמנות בארץ.
שני הזוגות היפים והידידותיים הללו
מופיעים במקומות־הבילוי הנכונים בעיר,
ונראים כנהנים מהחיים.

חזרה לתחילת העמוד