גליון 2167

״ ה עו ל ם הז ה ״ .ש בו עון החדשותהישרא לי המערכתוהמינהלה :

ת ל ־ א כי ב, רחוב גו ר דון .3ט ל פון 243386־ . 03ת א ־ דו א ר 136
מודפסב ,,ה ד פו סהחדש ״ ם ע ״ מ, ת ל ־

מ ען מברקי :״ עו למפרש ״
א בי ב, ר ה׳ כן ־ אכיג דו ר * הפצה ״ג ד ״ ב ע ״ מגלופות: צינ קו גרפיה
״ כ ס פי ״ כ ע ״ ס. ה עו רךהראשי: אוריאגגריה עו ר ך: א לי תבור עו ר ך
תכנית: יו סי שנון. עורכתביתוב: ענתישרא לי. צלמי*
רא ש ה מינ הלה: אברהם
דז ץ
ציון צפריר וגי ל ה
מערכת :
סי טון. מחלקתהמודעות: רפיזכרוני. המד׳ ל: ה עו לםהזחכע ״ מ.

לאנ עי ם להתעסק עם אדם כמו עקיבא
נוף בשעה שמתרחשים בארץ עניינים גו רליים.
אך הפרשה הנדונה להלן היא בעלת
השלכות עקרוניות, ואין מנוס מלעסוק בה.
הנשיאה התורנית של בית־המישפט
המחוזי בתל־אביב, השופטת חנה אבנור,
חייכה לשמע טענתו של עורך־הדין שניצב
לפניה. הפרקליט טען כי פירסום אודות
מרשו שלא שילם חוב, הוא בבחינת הוצאת
לשון הרע.
״איזו לשון־הרע יש בזה?״ תמהה ה שופטת
.״זה הפך כבר כמעט לנורמה
במדינה, שלא משלמים חובות.״
״כן,״ השיב לה הפרקליט, עורך־דין דן
צימרמן .״אבל מרשי נבחר לכנסת ברשימה
ששמה לה למטרה לשנות נורמות אלה.
הפירסום כי הוצא נגדו צו־מעצר בגין
אי-תשלום חוב בוודאי לא תורם לתדמיתו
בציבור.״
׳האיש שנבחר לכנסת ברשימת התנועה־הדמוקרטית־לשינוי,
שהתיימרה לשנות
נורמות מוסריות וחברתיות במדינה, היה
ח״כ עקיבא נוף. השבוע הוא עשה מאמצים
נואשים לשנות גם נורמות מישפטיות
הקובעות כי כל האזרחים, כולל חברי־הכנסת,
שווים בפני החוק, ולפגוע בעיקרון
היסודי של פומביות המישפט. הוא נכשל
במשימות אלה בדיוק כשם שמיפלגתו
נכשלה במימוש העקרונות שחרטה על
דיגלה.
לח״כ עקיבא נוף יש בעיה פרטית. בינו
לבין אשתו, כתבת טעריב מירד, ויינגרטן,
מתנהל מישפט אישות, שתוכנו נאסר ל־פירסום
בפקודת השופט המחוזי חיים פורת,
על פי בקשתה של האשה, כדי להגן על
ילדתם המשותפת.
במישפט זה נקבע כי על עקיבא נוף
להפקיד מדי חודש בידי אשתו את ה משכורת
שהוא מקבל כח״כ, כדמי-מזונות
זמניים. בסיף החודש שעבר טענה מירה
נוף כי בעלה הח״כ לא העביר לידיה את
מלוא הסכום שהיה עליו לשלם לה כדמי־מזוגות,
ביהשה לאכוף עליו את תשלום
יתרת הסכום שהגיעה לה. היא נקטה
בהליכים המקובלים כנגד כל בעל, שאינו
עומד בתשלום דמי־המזוגות שנפסקו לו
לתשלום בידי בית־המישפט.
מירה נוף ביקשה וקיבלה צו המורה
להוצאה-לפועל לאסור את ח״כ עקיבא
נוף עד שישלם את כל הסכום המגיע
לה ממנו. אילם העובדה שעקיבא נוף הוא
ח״כ -הרתיעה את משרד ההוצאה־לפועל.
כיוון שח״כ נהנה מחסינות מפני מאסר,
סייו אנשי ההוצאה־לפועל כי אין בידם
לאסרו גם בתוקף צו המחייב אותו לשלם
מזונות. בכל משרד ההוצאה־לפועל לא
נמצא שוטר אחד שיסכים למסור את צו-
המאסר לח״כ המזוקן או לעצור אותו.
העניין נודע לכתבת העולם הזה יאירה
יסמין במיסדרוגות בית״המישפט. היא
ביקשה רשות לעיין בתיק ההיצאה־לפועל
ולראות את צו־המאסר, שהוצא נגד ח״כ
נוף. פקיד ההוצאה־לפועל סרב להתיר
לה זאת.

ברגע זה חדל העניין להיות עניין פרטי
שבין ח״כ נוף לבין אשתו והפך עניין
שיש בו אינטרס לציבור. חוק חסינות
חברי־הכנסת מקנה לח״כים חסינות לגבי
כל נושא שהוא במיסגרת תפקידם כחברי-
כנסת. כוונת המחוקק לא היתד, מעולם
שהוא יקנה להם חסינות גם בעניינים פר טיים,
כמו תשלום דמי־מזונות לנשותיהם.
כאשר נודע על כך במערכת הוחלט
לפעול במישור הפרלמנטרי. ח״כ אורי
אבנרי הגיש למזכירות הכנסת הצעת־חוק
פרטית, לפיה לא תחול חסינות חברי ה,כנסת
מפני מאסר על מאסר בגין אי־תשלום
חובות, כמו דמי-מזונות.

מספר שקרים. כך, למשל, טען נוף ב תצהירו
,״למיטב ידיעתי ואמונתי״ כי
״לאחר הגשת הבקשה להוצאד,־לפועל, באה
אשת המבקש יחד עם כתבת של השבועון
העולם הזה למשרדי ההוצאה־לפועל בתל״
אביב, ושם הציגה בפניה את התיק ואים־
שרה לה להעתיק מתוכו פרטים וזה בעליל
מתוך כוונה לפרסם בשבועון הנ״ל פיר־סומים
הפוגעים במבקש.״ היה זה שקר
מתחילתו ועד סופו. פשוט לא היו דברים
מעולם. שום כתבת או כתב של העולם הזה
לא ראו את תיק ההוצאה־לפועל בו מדובר
ובוודאי שלא אחרי שמירה נוף הציגה
אותו בפניהם.
שקר נוסף של נוף בתצהירו, בו התחייב
להצהיר על האמת :״בשבועון העולם הזה
פורסם פירסום כוזב אשר על פיו הוצא
על־ידי בית־המישפט בתל־אביב צו־מעצר
נגד המבקש, אשר נמסר לביצוע למשרדי
הו־,וצאו־,־לפועל. הידיעה הנ״ל היא כוזבת,
כאשר לא הוצא כל צו־מעצר נגד ה מבקש...״
השקר
החזיק מעמד כמה שעות. למחרת
בבוקר נערך דיון בפני נשיאת בית־המישפט
המחוזי בתל-אביב, חנה אבנור,
שהתבקשה על־ידי נוף להפוך את הצו
הזמני להחלטי.

״איזה עניין
^ יש לציבור ז״
בסידן שנ עשה לפני תחילת הדיון
לקבל את העתק צדהמעצר מתוך תיק

החלטתו של השופט לוונברג היתה
מבוססת על תצהיר של עקיבא נוף, שהכיל

צימרמן גם ניסה לטעון כי נגד עקיבא
נוף לא הוצאה פקודת־מעצר על אי תשלום
דמי-מזונות. אלא שאז הוגש לבית־המישפט
צילום של הצו המקורי, שהוכיח כי אומנם
הוצא צו כזה, שהועלם בדרך מיסתורית
מתיק ההוצאה־לפועל. פרקליטו של גוף
העלה אז טענה אחרת :״איזה עניין יש
לציבור במריבות האישיות שבין המבקש
לבין אשתו? איזה עניין יש לציבור ביח־סים
האישיים ביניהם?״

אלא שהשופטת לא קיבלה טענות אלה.
קבעה השופטת חנה אבנור בהחלטתה :
״הטענה היא כי הפירסום (בהעולם הזה)
נעשה בניגוד לצווי בית־המישפט ועל כן
יש לאסרו. המבקש הוסיף אומנם מספר
טענות לגבי אי־נכונות הידיעה על צ ר
מעצר, אולם לאחר הצהרתו הברורה של
בא-כוח העולם הזה לא אתייחס לטענה זו.
כן מוסיף המבקש ואומד כי פירסום ידיעה,
שנגד ח״כ ניתן צו־מעצר בגין אי תשלום
חוב, היא מעשה המנוגד לזזוק־לשון־הרע.
״גם לטענה זו אין אני מוכנה להתייחס
בשלב זה. כדי שפירסום מעין זה יהיה
לשון־הרע הוא חייב להיות בלתי נכון ואף
לא מעניינו של הציבור. אין אני סבורה
כי יש בכוחי להכריע אם מבחינת עניינו
של הציבור הוא כי יוודע ברבים שח״כ
אינו משלם חוב כרצונו אלא נאלץ לשלמו
מכוח פקודת־מעצר.״
הוסיפה השופטת וקבעה, בקבלה את
הטיעונים המשפטיים של פרקליטי העולם
הזה :״אין בחוק ההוצאה־לפועל כל סעיף
או סמכות המאפשר ליושב־ראש ההוצאה־לפועל
לפסוק על דיון בדלתיים סגורות
ועל מניעת פירסום ...הנושא של הליך
ביניים, המתקיים בדלתיים סגורות, אינו
נושא השייך לדיון בד־,וצאו־,־לפועל נראה
לי כי הדין עם המשיבים, לפיו לא היתה
ליושב־ראש ההוצאה־לפועל סמכות להוצאת
שקדיס בתצהיר
ל ע קי ב א נו ך נודע על כך בכנסת.
הוא שיער שהפרשה תמצא ביטוי גם מעל
עמודי העולם הזה. הוא החליט לגייס את
בית־המישפט כדי למנוע את הפירסום.
ביום השלישי בשבוע שעבר, כאשר גיל יון
העולם הזה היה כבר מודפס ועמד
לפני תחילת הפצתו, פנה ח״כ נוף ליו״ר
ר,הוצאה,־לפועל, הרשמת רות אלקבץ, ב בקשה
לחיסוי הליכים. הוא י ביקש שראש
ר,הוצאה,־לפועל תיתן צו חיסוי גם על תיק
ההוצאה־לפועל וכי המזכירות תביא הח לטה
זו ״לידיעת מערכות העיתונים, ל רבות
מערכת העולם הזה״ .הרשמת נעתרה
לבקשתו זו והוציאה צו כמבוקש. פירוש
הצו היה, שבניגוד להליכי הוצאו־,־לפועל
הננקטים כנגד כל אזרח ושמותר לפרסמם
ברבים, לא אפשר יהיה לפרסם תהליכים
כאלה הננקטים נגד ד,ח״כ.
תוכנו של הצו הובא לידיעת המערכת
כאשר עותקי הגיליון האחרון של העולם
הזה כבר הוצאו למכירה ברחובות תל־אביב
והיו בדרכם לכל רחבי הארץ. נוף
עצמו רכש גיליון של העולם הזה, נובח
כי במדור תשקיף התפרסמה ידיעה שסיפ רה
על כך שהוצאה נגדו פקודת־מאסר
בגין אי תשלום חוב כספי. הוא ביקש
למנוע את הפצת העיתון ואת מכירתו ב קיוסקים.
בשעות
הערב של יום השלישי שעבר
פנו עקיבא נוף ופרקליטו, דן צימרמן,
לשופט המחוזי התורן, שלמה לוונברג,
ביקשו ממנו להוציא צו־מניעד, זמני במעמד
צד אחד בילבד, שימנע להפיץ ״בכל
צורה ודרך שהיא את גיליון העולם הזה
,2166 כל עוד נכללת בו הידיעה הנ״ל.״
היתה זו בקשה חסרת תקדים. מעולם
קודם לכן לא אירע במדינה שתיאסר
הפצתו של עיתון שכבר הודפס והופץ.
מעולם לא נתן שופט צו־מניעד, כזה מבלי
שהמבקש יפקיד בקופת בית־המישפט ער בות
לנזקים העלולים להיגרם לעיתון. ב מקרה
של אי הפצת הגיליון היו עלולים
להיגרם להעולם הזה נזקים בסכומים של
מאות אלפי לירות. למרות זאת נעתר
השופט לוונברג, שבעבר היו לו תקריות
עם אנשי העולם הזה, לבקשתו של ח״כ
נוף, אסר להפיץ את העולם הזה אחרי
שכבר הופץ.

פרקליטו של נוף טען לעומת זאת כי
״יש בארץ מידה של הפקרות, שכל
עיתונאי יכול לראות את תיקי בית־המישפט.״
הוא ניסה לטעון כי מכיוון שלא
נאמר בחוק במפורש שדיון בהוצאד,־לפועל
הוא פומבי, הרי שהדיון חייב להיות בדל תיים
סגורות. היתד, זו טענה שעמדה בני גוד
לעיקרון פומביות המישפס.

שופט לוונברג
החלטה חפוזה בלילה
ההוצאה־לפועל, הביא לגילוי מפתיע :
העתק הצו לא נמצא בתיק. מישהו העלים
אותו משם. טען אחר־כך פרקליט העולם
הזה אמנון זיכרוני בבית־המישפט :״לא
להעולס הזה ולא לאשתו של עקיבא נוף
היה עניין להעלים את הצו מתיק ההוצאה-
לפועל...״
כבר עם פתיחת הדיון, ביקש פרקליטו
של נוף לקיימו בדלתיים סגורות, כדי
למנוע כל אפשרות לפרסם את מה שהת חולל
בו. התנגד לכך עורך-ד,דין זיכרוני:
״הדיון לא מתייחס לענייני קטינה כפי
שטוענים, אלא לעניין חוב כספי ולכן
אין לקבוע דיון בדלתיים סגורות.״ השופטת
קיבלה טענה זו ופסקה :״אינני רואה כל
סיבה לאיסור פירסום הדיון בפני.״
בדיון עצמו טענו פרקליטי העולם הזה,
אמנון זיכרוני ואביגדור פלדמן, כי לצו
איסור־הפירסום, שהוציאה רשמת בית-
המישפט, אין כל תוקף חוקי .״הצו, שניתן
על־ידי הרשמת, הוא אפסי כי היא לא
היתד, מוסמכת לתת אותו ...הצו הוא בטל
מעיקרו כיוון שבחוק הו־,וצאו־־,־לפועל אין
סמכות לאסור פירסום.״
הטיעונים המשפטיים שהעלו פרקליטי
העולם הזה הוכיחו כי הסעיף לחוק בתי־המישפט
38 הקובע מתי ניתן לאסור
פירסום דיון משפטי, אינו נמצא בסמ כותם
של יושבי־ראש ההוצאו־,־לפועל.

ע קי באומידה נון!
״איזה עניין יש לציבור?״
צו על איסור פירסום של הליכי ההוצאה־לפועל.
סבורה אני כי אין גם מקום למתן
צו האוסר עובדת הוצאת פקודת־מעצר
בד־,וצאו־,־לפועל.״
בקשתו של עקיבא נוף לאסור את פיר־סום
העובדה שהוצאה פקודת־המעצר נגדו
נדחתה. הוא חוייב בתשלום הוצאות בסך
2000ל״י להעולס הזה.
אולם משמעותו האמיתית של פסק־הדין,
שנתנה השופטת אבנור, אינה נוגעת רק
לח״כ עקיבא נוף. החלטתה קבעה מחסום
בפני הניסיון ההולך ומתרחב של חברי-
כנסת לנצל את חסינותם ולהפוך את עצמם
לאזרחים העומדים מעל לחוקים המחייבים
את כל שאר אזרחי המדינה.

ה עו ל ם הז ה 2167

תעשה בשבילן־ הכל ...חד\ 0לרקוד!
מערכות הסטריאו הקומפקטיות של טוני, מטידרת <וו(1\/־ו
עוצבו ותוכננו על מנת לאפשר לך הנאה מקסימלית.
בכל מערכת תמצא מגבר, ה מסוגל למלא חדר גדול
בצליל אדיר, כאשר הרמקולים, בנוסף להיותם רהיט
יפה, הופכים את הצליל האדיר לעשיר יותר.
המקלט מצוייד ב 4 -גלים והפרדת סטריאו יוצאת מן
הכלל מובטחת ע״י מעגלים ^זו\/ו. טק.
הפטיפון האוטומטי שבמערכת ״ -פנינה״ ,לא רק בגלל
יכולתו״להתעסק״ ע ם יותר מחמישה תקליטים בבת
אחת, אלא גם לכבות את כל המערכתיבסיום התקליט
האחרון( .פרט ל״ <-55 וו 11 1
ישנו גם טייפיהקסטות ע ם העצירה האוטומטית, כאשר
מיקומו במערכת, מאפשר הפעלה נו ח ה במיוחד.
וכעת, בחר לך את המערכת שתעשה בשבילך את הכל
חוץ מלרקוד !

11) 55 אא
100 וואט ־ו6״וכ<ק 5!0ט!1\/

18 וואט \/1.5.ו.ח

פטיפון אוטומטי ע ם ראש מגנטי ומחט יהלום
טייפ־קסטות ׳ו 01.8ס
זוג רמקולים
להשיג בשני גוונים: חום ושחור.

141\11) 339
• סס 1וואט •!510 ?0^ 6ו\/11ו
• 18 וואט .3.ו\/ו.ח.

• פטיפון אוטומטי עם ראש מגנטי
• טייפ קסטות
• זוג רמקולים 53-37

1\/11) 229א

60 וואט •ז/¥6ץ0ק 0ו5ג\/11ז
סו וואט .5.ו.1\/ח
פטיפון אוטומטי
טייפ קסטות
זוג רמקולים 55-27

א ת הטו!

סרסו מיניק | ר #0ד טיראן

ה עול ם הז ה 2167

את הודעותיהם כאשר תושבים רבים
רואים מחזה מביש זה.
אחת ההודעות דרשה מכל הגברים שבכפר,
מבני 14 ומעלה, להתרכז בכיכר לשם חקירה
וחיפוש (התמונה הראשונה).
אחרי שרוכזו כל הגברים, נשלפו מתוכם כמה, אשר
באיומי נשק נדרשו על־ידי החיילים לגשת עימם
לבתיהם ולהביא משם שולחנות וכסאות (התמונה
השנייה) .אחרי שהשולחנות, אשר על פי הוראות
החיילים היו צריכים להיות מכוסים במפות נקיות,
הובאו לכיכר, התיישבו החיילים על הכסאות
והתחילו לחקור, בצורה גסה ותוך כדי דחיפות
ומכות, את כל אחד מגברי הכפר.

* ה״ ד ורה וו? 3ז ה
החקירה סביב השאלה מדוע פתחו חיילי צה״ל
באש אל תוך המפגינים בביר־זית, מגלי שהיתה
לכך הצדקה ובלי שהמפגינים הוזהרו קודם לכן
ביריות באוויר, תצטרך לכלול בתוכה עוד כמה
שאלות לגבי התנהגות צה״ל ומישמר־הגבול בעת
ההפגנה ולאחריה.

כמשך שעות ארוכות היו צריכים גברי
הכפר לשבת בכיכר, כאשר חיילי צח״ל
שומרים עליהם
ולהמתין לתורם להחקר. בתום החקירה
התברר, כי נעצרו כאלה שתשובותיהם
לדעת חוקרי הביטחון היו ״חוצפניות״,
וכאלה שלדברי אחד החוקרים ״הפרצות
שלהם לא מצא חן בעיני״.

יו״ר הכנסת
יו״ר הכנסת, יצחק שמיר, זכה בביקורת
נזעמת על אופן ניהולו את
ישיבת־הכנסת החגיגית, שבה נאם
נשיא ארצות־הברית, ג׳ימי קארטר.
הביקורת הופנתה לעבר שמיר דווקא
מצד חברי מיפלגתו, שטענו כלפיו כי
נקט ביחס של איפה ואיפה כלפי המתפרעים
בישיבה. בעוד שכלפי ח״כ
גאולה כהן נקט יד חזקה, והעמיד
להצבעה את סילוקה מהישיבה, ההא
נהג בסלחנות כלפי ח׳׳כ משה שמיר,
שהפריע לא פחות מאשר גאולה כהן.
מקורביו של יצחק שמיר השבית כי
הוא ביקש שלא לסלק מהישיבה אה
אחד מהח׳׳כים המפריעים, למתת
שציפה מראש להפרעותיהם. אולם
דווקא גאולה, שהיתה חברתו לנשק
פגעה בו בהתעלמותה מבקשותיו.

פרסמו ההסכמי ס
ע ר דן
אם ייחתם הסכם־שלום עם מצריים,
יפורסמו, ככל הנראה, פרטי המגעים בין
ישראל וירדן, שנערכו בתקופת שילטון
המערך, ביניהם פגישות ישירות כץ
מנהיגי המערך לכץ מלך ירדן וראשי
ממשלותיו.
הרמז שניתן לכך השבוע בכנסת, בנאומו של יושב־ראש
מיפלגת העבודה, היה רק הכנה לקראת
פירסומם של מגעים אלה. הפירסום נועד להוכיח
כי גם בתקופת שילטון המערך נערכו מגעים עם
שליטים ערביים והושגו הישגים משמעותיים
בתחומים חיוניים, שנשמרו עד כה בסודיות.

ו 1מי הג בלת
ליצחק ו בון
קבוצת ח׳׳כים של הליכוד עורכת לוביאינג לקראת
יוזמה לחקיקה חדשה, המכוונת ישירות כלפי
נשיא המדינה, יצחק נבץ.

היוזמה היא להגשת הצעת־חוק, שתקבע
כי מי שכיהן כנשיא־המדינה לא יוכל
לחזור ולשאת בתפקידים פוליטיים
ממלכתיים אחרים.
הצעת־חוק מעין זו מיועדת למנוע מיצחק נבון

העובדה שהוא יהיה המועמד הראשון לתפקיד זה
מבני עדות־המיזרח עלולה, לדעת אותם חוגים,
למשוך אליו קולות בוחרים, שהיו בעבר תומכים
פוטנציאליים של הליטד.
בבירורים שנערכו מאחרי־הקלעים, הסתבר כי אין
בינתיים היענות רחבה ליוזמת חקיקה מעין זו.
בעוד שהליברלים ואנשי המפד״ל אינם נוטים לתמוך
ביוזמה כזאת, עשויים דווקא הדמוקרטים, ובראשם
ייגאל ידין ושמואל תמיר, לתמוך בה.

ה פי תיון 0 :י 1ע
אחד הפיתיונות שהוצעו השבוע לממשלה, במטרה
להניעה לגלות יתר גמישות בקבלת הצעות־הנגד
המצריות, היתה הבטחה של סיוע כלכלי מאסיבי
חסר־תקדים לישראל, נוסף על המענק הקבוע והמענק
המייוחד לצורך הנסיגה מסיני, וההיערכות־מחדש
של צה״ל בנגב.

זע ע ד

חוגים בליכוד ערים לפופולריות הרבה
שבה זוכה יצחק נבון, וצופים אפשרות
של הצבת נבץ בראש רשימת מיפלגת־העבודה
בבחירות הכאות, והפיכתו מועמד
מוסכם לראשות ממשלה, על כמה מיפלגות.

כלכל מאסיב

מתברר כי כוחות הביטחון !הכריחו
באיומי נשק את המואזין שד כיר־זית
ללכת עימם למיסגד, ולשדר דרד
הרמקולים שלו, המיועדים לתפילה,

אפשרות להתייצב לבחירות בראש רשימה
מיפלגתית, ולהתמודד בעתיד על תפקיד ראש־הממשלה.

כמה
מאנשי פמליית הנשיא קארטר,
שנפגשו השבוע עם השרים הכלכליים
כממשלת ישראל, פרשו בפניהם רעיונות
והבטחות לסיוע כלכלי, היכול לשקם
את כלכלת ישראל.
האמריקאים ניסו לשכנע את בני־שיחם הישראליים,
כי סיוע כלכלי מעין זה יכול להינתן רק אם
ייחתם הסכם־שלום מייד, שכן, השנה הבאה, שתהיה
שנת־בחירות בארצות־הברית ,״תהיה שנה של
הצהרות, בעוד שהשנה הנוכחית היא שנה של
החלטות״ .האמריקאים הסבירו גם, כי נוכח
התקרבות שנת־הבחירות לא ייתקלו ההצעות
לסיוע כלכלי נוסף בהתנגדות בסינאט, כיוון שרק
מעטים יעזו להתנגד במועד זה להצעות־סיוע
לישראל. אישיות כלכלית בכירה התבטאה השבוע:
״אם ימומשו הבטחות אלה, תהיה זו הצלה לישראל.״

מועמד נוסך
למנהל ה ר דיו
ככל שקרב מועד ההכרעה בבחירתו של מנהל־הרדיו
החדש, משתנה רשימת־המועמדים לתפקיד. בעוד
שעתה נראה כי כתבו המדיני של הצופה, משה
אישון, פרש ם ההתמודדות עם יצחק מאיר על
התפקיד, נוסף מתחרה חדש למאיר. זהו ויקטור
גרייבסקי, מנהל חטיבת שידורי חו״ל ברדיו.
הנהנה מתמיכה רחבה של אנשי־הרדיו וחלק מאנשי
הוועד־המנהל של רשות־השידור.

גרייבסקי הוא אומנם מועמד אלמוני
במירוץ, אבל עובדת. היותו בלתי־מיפלגתי
ואהוד על עובדי הרדיו, עשויה לשמש
מישקל נגד למועמדו של זבולון המר.
בינתיים פרש גם מאיר מההתמודדות, והוא מעדיף
תפקיד של ציר.

ההסתדרו ת תנקוט
פ עו לו ח־ חג מו ד
היחסים בין ההסתדרות לבין הממשלה
עלולים להחריח על רקע הפגיעה
האישית שנפגע מזכיר ההסתדרות,
ירוחם משל, על שלא הוזמן לטכס
קבלת־הפנים לג׳ימי קארטר בנמל•
התעופה בן־גוריון. העובדה שמארגני
הטכס התעלמו ממעמדו של משל
כמזכ״ל ההסתדרות, ולא כללו אותו
ברשימת מקבלי פני הנשיא, גראית
כפגיעה מכוונת, לא כשיכחה.
כמה מחברי הוועדה המרכזת של
ההסתדרות כבר העלו רעיונות לפעו־לות־תגמול,
כגון אי־־הזמנת נציגי
הממשלה לאירועים ציבוריים, הנערכים
מטעם ההסתדרות, והחרמת אירועים
ממלכתיים מטעם חברי הוועדה
המרכזת, כשנוכחותם בהם חשובה
לממשלה.

*3 2 19 0*1

31*11

3^11111111111111
בליון ״העולם הזה״ ,שראה אור השבוע לפני 25 עמד בדירה!,
הקדיש כתבת־שער מצולמת להפשרה של ניבחרת ישראל בכדו רגל
לניבחרת היוונית בתוצאה 5 .* 2:0עמודים מפורטים הוק־דשו
לדיווח מ״טפט״הדיבה •שהגיש היועץ־המשפטי לממשלת־ישראל
בשמו של ד״ר ישראל רודולף ר!פנמר נגד מלכיאל גרי:־
וולד, שהאשימו כנדשתף־פעולון עם הנאצים, מישפט המכונה עד
עצם היום הזה כ״פרשת קסטנר״ .ביעמודים אלה עשתה מערכת
השבועון, מאמץ למצות בצורה ל,צרה ואובייקטיווית את פרטי
המיישפט ׳שהסעיר את המדינה לפני 25 עתה.

דוה שהיה
״דו״ח מייחד״ של אופנאי המערכת הציג לפני הר,וראיס את
״אופנת קיץ 1954״ .דיווה מקניה, פירט את מוללו־ מישפטו של
״גנראל סיד׳ ממנהיגי אירגון השיחרור הקניאתי, ה״מאו־מאו״.
בשער הגיליון: שוער ניבחרת ישראל, יעקב חודורוב.

מישנט גרינוולד ־ הסטנו: מציל 1הח־ים או משתו פעולה?
* קרב מי״ 11 פט ׳ לוזיין 1ולמוות * 1ו א ־ ש
״העולם הזה״ 855

שש יחרר

מישפט השיא
להלן קטעים מתוך סיקור כתבי העולם
הזה ממישפט קסטנר־גרינוולד, שריג שו
את ישראל, השבוע לפני 25 שנה,
באופן, שרק הקטעים המזוויעים של מיש-
פט אייכמן הצליחו לרגש:
האיש הגדול של המישפט היה עתה
אדם שלא נכח באולם, אף שרוחו ריחפה
על כל מילה: אלוף הס .0 .קורט בכר,
כיום אזרח גרמני. מדוע התערב קסטנר
לטובתו? מה עשה בכר? מה חלקו בטבח
המיליונים? עו״ד תמיר קבע בין רגע
את קו־ההתקפה, ולא הירפה ממנו:
>• שקסטנר הציל את אלוף ה .0.0ב-
מישפט נירנברג, ואחר־כך במישפט האג־טי־נאצי
הגרמני.
>• שבכר היה אחד האחראים העיקריים
בהשמדת יהדות אירופה !
!• שבכר, יחד עם אייכמן, הירשה ל-
קסטנר להוציא רכבת אחת של אלף יהו דים׳
ביניהם מישפחתו של קסטנר וידידיו,
כדי לרפות את מתיחות היהודים ולמנוע
את בריחתם והתמרדותם;
• •שלשם כך מנע קסטנר בעד הצנ חנים
הארצישראליים לארגן תנועת התנג דות

• רק לפני כמה שבועות גברה ניבחרת
הכדורגל הישראלית, על ניבחרת יוון בתוצאה

•• ביניהם הצנחנית חנה סנש (״אשרי

רגע סמלי

עוזרו

• שקסטנר היה מכשיר בידי בכר ב־נסיונו
של הלה להתחבב אחר־כך על מעצ־מות־המערב
ולהציל את עורו מניקמת
המנצחים — תמורת הצלת עורו של קס־טנר
עצמו, שבכר יכול היה לגלות את
עברו כמשתף־פעולה.
כיצד שוחרר ס.ם. בכר ממישפט נירנברג :
תמירנ אני מניח שלא נקטת יוזמה
לטובת שיחרורו של .0.0קורט בכר ממע צרו
כפושע מילחמה בנירנברג?
הסטנר: בוודאי שלא !
תמירנ לא נקטת שום פעולה מיוחדת?
קסטנר: לא!
תמיר: ועדותך בנירנברג לא הכריעה
את הכף לשיחרורו?
קסטנר: נכון !
תמידג וגם לא היתד, לה השפעה
השובה על שיחרורו?
קסטגר: נ מו.
תמירנ ואני אומר לך שהורות להת ערבותו
האישית שוחרר .0.0קורט בכר
מנירנברג.
קסטנר: שקר גס! (בצעקה).
כאן מבקש עו״ד תמיר מבית־המישפט
את מיכתבו של קסטנר לאליעזר קפלן *
וקורא מתוכו שורה אשר קסטנר בהגישו
את המיכתב קודם לכן לבית־המישפט, לא
הבחין בה כנראה :״ם.ס. קורט בכר שוח רר
בינתיים מנירנברג הודות להתערבותי
האישית.״
תמירנ שלחת ידיעות לשווייץ על
השמדת יהדות אירופה?
קסטנרג שלחתי.
• שר־האוצר הראשון של מדינת ישראל.
ואח״כ סגן ראש המן ושלה.

תמונה זו צולמה ברגע שנכנס השופט
בנימין הלוי לאולם בית־המישפט
וכל הנוכחים קמו על רגליהם, כנהוג. אולם היא נראית כאילו כל
הנוכחים אבלים טל המיליונים, אשר השמדתם היא הרקע האמיתי

אדולו

איי נמו

תמיר: למי שלחת?
קפטנר: לסלי מאיר ולנתן שוואל* .
תמיר: מתי שלחת להם?
קסטנר: בסוף מאי.
תמיר: דרד מי שלחת?
קפטנר: על ידי שליח דיפלומטי.
תמיר: הם פירסמו את הידיעות ב יהדות
ובעולם?
קסטנר: לא מאיר ולא שוואל דאגו
לפירסום הידיעות בעיתונות. הם לא פיר־סמו
את הידיעות.
׳ ת מי ר: למה נתת הצהרה בשבועה ל טובת
בכר, ולא נסעת להעיד עבורו?
קפטנר: לא רציתי לבוא במגע עם
הגרמנים.
תמיר: אתה פונה אלי במישפט כל
הזמן בלשון אתה או אדוני.
קפטנר: נכון.
תמיר: אבל בעדותן במישפט ווזג-
מאייר (מפקד הצבא הגרמני בבודפשט ש נידון
כפושע מילחמה) פנית לסניגור הגר מני
פעמים מיספר בלשון ״מיין קוליגה״,
כלומר ״חברי למקצוע״ וזה היה סניגורו.
של פושע מילחמה נאצי.
קסטנר ( :קם מכיסאו) אדוני השופט,
אמרתי זאת שם באירוניה.
תמיר: ובית־הדין הבינלאומי הירשה
לד לזלזל בסניגור בצורה כזאת?
קפטנר: כן.
תמיר: כשהיית נוסע לשווייץ ובחזרה
משטח־הכיבוש הגרמני, האם חיפשו הגר מנים
בבגדיך?
׳ נציגי הסוכנות
בימי מלחמת העולם.

למישפט זה. הקורא ברשימותיו הוא
עו״ד שמואל תמיר, לבוש גלימה, עם
המזוקן החובש כיפה הוא הנאשם
בתמונה הוא התובע עו״ד אמנון תל,

היהודית

בשווייץ,

העד ישראל קסטנר. לידו
עוזרו אריה מרינמקי. האיש
מלכיאל גרינוולד. שמאלי
ולידו עוזרתו דבורה שקד.

תאריך 11.5.54 :

קפטנר: לא.
תמיר: ואף

על פי שביקרת בבניין
המיפקדה הגרמנית העליונה בווינה, כש החליטו
על הגנת העיר?
קסט,ג ר: אף על פי כן(ממשיך) בתחי לה
חיפשו אצלי פעמיים, אולם אחרי ש חיפשו
אצלי בפעם השנייה התלוננתי אצל
בכר.
תמיר: וכשהתלוננת אצל בכר, זד,
הספיק כדי שיאפשרו לך לעבור את הגבול
בלי חיפושים?
קסטנר: כן, זה הספיק, תודה לאל.
תמיר: אני מבין מדבריך שבכר היה
אישיות חשובה ביותר במישטר הנאצי ו יכול
היד, לתת הוראות גם לשירות הריגול
והריגול־הנגדי לבל יבדקו בבגדיו של
יהודי הנוסע לרייך הלוך ושוב בימים גו רליים
ביותר לגרמניה?
קסטנר: לא. היתד, לו השפעה בתח נת
הגבול.
תמיר: טוב, אדרבא, תמשיך את ה סיפור
שלך.
קסטנר: בתחנת־הגבול בין שווייץ
וגרמניה עמד חייל על יד הגשר, ולו לא
היתר, סמכות.
תמיר: זה חידוש גדול. ענה לי למי
כן היתד, סמכות, ולא למי לא היתה סמכות.
קסטנר:
היה מישרד קטן של מישט־רת
הגבול הגרמנית, ושם ישב איזה סמל,
ובסמכותו היה להרשות את מעבר הגבול
או לא, להורות שיעשה חיפוש או לא. על
הסמל הזר, נוכחתי לדעת שיש לבכר הש פעה.

מיר: אתה רוצה לומר שאיזה סמל
פרוסי הסכים לקבל פקודות מקצין של
המחלקה הכלכלית בהונגריה?
תל ( :הסניגור קם ממקומו ואומר בטון
עוקצני) :מר תמיר כנראה לא היד, אף
פעם באירופה. השטח איננו פרוסיה אלא
בוואריה.
תמיר (לתל) :במיקרה הייתי באירופה
שלוש פעמים. אולם אינני חושב שזה מ ד
סיף לי כבוד מיוחד אדוני האירופאי. וב אשר
לפרוסי, אנו דנים במישמעת פרוסית.
תמיר: אתה מסכים איתי שהתער בות
אישית לטובת שיחרורו של קצין
גבוה בס.ס ,.ויהיה הוא מי שיהיה, היא
פשע מנקודת מבט לאומית?
קסטנר: אני לא מוכן לענות לפי ה ניסוח
שלך.
ת ל: אי אפשר לדרוש מן העד חשו בה
בנוסח זה, לא על שאלה כזאת.
ככורה שו פ ט: מה יוסיף דווקא ני סוח

תמיר: במישפט עתידה להתעורר
שאלת קנו־,־המידה, מה מותר ומד, אסור.
אני רוצה להוכיח שהעד עשה מעשה פשע,
לא רק לפי נקודת מבטי, אלא אפילו
מנקודת מבטו שלו.
קסטנר: מה זאת התערבות אישית
לטובת מישהו?
ת ל: האם כוונת הסניגור לפרוטקציה?
תמיר: העד הוא עורך־דין, עיתונאי
ובעל השכלה גבוהה. הוא יודע בדיוק מה
פירוש התערבות אישית. הוא השתמש ב ביטוי
זה במיכתבו אל קפלן.
תל: האם זה כולל מתן עדות?
תמיר: אינני מדבר על מתן עדות.
אלא על התערבות אישית.
השופט מסכים להציג לעד את השאלה
פרט למתן עדות :״האם אתה מסכים ל־דיעה
שהתערבות אישית לטובת שיחרורו
של קצין גבוה בס.ס. ויהיה זה אפילו
קורט בכר, היא חטא לאומי?
קסטנר( :לאחר היסוס) כן.
תמיר: זו היתה שאלתי האחרונה.
אני מודה לאדוני הנשיא על אורך רוחו.

מציעים לרגל מכירת דירת ה 1000
מבצע חד-פעמי ל 20 דירות

במחירי פרסום!

. 1ז.ז 1
111

י.ימי ו
360380

רמת כו כ ב

א.זזים

705/370

בדא שון-לציון
פרויקט חד שני ויוקרתי ברמה בינל או מי ת
באזור מגירים(על גבעה) אקס קלו סי בי ושקט
הגובל באזור וילות וקוטג׳ים.
360380 אחת מדירות
רמתכוכב
3 0 1 0 1נ1ן ני

אויר)

_ ג.אוני

ה.שינה

220210
350380 חדו חמה נוסף

מסתור נביסה

פיתוח סביבתי ע י אדריכלי צמרת
מרכז מסתרי מקומי ומשטה דשא נרחב׳
לובי מפואר בכניס ה
הדר תרבות לכל בנין
חדר ארונו ת בכל דירה
2חדרי רחצה לכל דירה

דירות בנו ת
^ 4 -3חד רי ם
ודירו ת דג

חרסינ ה פר חוני ת במטבח
ארונו ת מטבח מפוארים ״דגש ׳
קרמיק ה באמבטיה ובשרותים
מ ת קני מ שחקים בחצר לילדים
תנאי רכישה נו חי ם ל־ 24 חודשים
מ שכנתא לא צמודה
תחיית המבצע 2.2.79

משרדי מכירות: דירות גינדי ־ אברהם גינדי
ראשון־לציון ־ משרד המכירות הראשי רח׳ הרצל ( 62 ליד ה תחנה המרכזית ו ת חנ ת סונול) חניה למבקרים במשרד.
פתח־תקוה ־ רח׳ חיים עוזר ( 28 מול העיריה)

רמודהשרון -רח׳ סו קולו ב(יפתח בקרוב)

אברהם גי1די בונה דיוות שא 1שים אוהבים.

עכשיו הזמן בו אתה יכול ליפול בפח,
א ם לא תשמור חישב
על כל הקשרים שלן
ולא תשקול אלף פעמים
כל הצעה. יום
א׳ הוא יו ם התנגשויות
ובעיות כספיות.
היה זהיר ביום
זה. פגישה מיקרי ת
שלך, ב ת טלה, הופ21ב
מרס -
20ב אפריל
כת לרומן של קבע. אל
תכתבי מכתבים חשו בים
ד׳ הבא• הרבי בקרי א ת ספרים.

השתדל לא להציק לחבריך לעבודה, כי
בעתיד הקרוב מאוד
תזדקק לכל רצונם הטוב.
היחסים המתוחים
עם בן זוגו ישתפרו בעקבות
פגישה בלתי
צפויה עם ידיד קרוב,
אותו לא פגשת זמן

רב. אל תיקח על עצמו
סיכונים מיותרים
: 1 21 אפריל -
20ב מ אי
__ בענייני כספים, ואל
להרפתקאות־תיכנס
נפל
פיננסיות קשות העלולות למוטט אותך.

שבוע מלא פעילות, מצפה לן, ת או מי ם,
בשטחים רבים. חל ק
משאיפותיך בעבר —
יתגשמו סוף־סוף. עיס-
או ת ה
גדולה,

אתה מתכנן כבר הרבה
זמן, תצא לפועל.
בחיי המ שפחה רגיעה.
לן ב ת תאו מי ם, מצפה
אד ם מצד הפתעה
21ב מ אי ־
20 ביוני
קרוב ביותר. טיול או תו
תיכננת זמן רב,
ייצא לפועל. הוא י קנ ה לן מ ה שביקשת.

1111)11

*0111
!ויי?
בת־זוגך מאוכזבת ממך. דע כי הדרך
הטובה ביותר היא ל הגיד
את האמת ישר
בפרצוף. שתף בחוויו־תיך
את האנשים הק רובים
אליך ביותר. יש נם
כל הסיכויים להחזירה
לחיקו. אתה עומד
בפני תקופת רגי:21
ביוני -
עה. נגמרו ההסתבכויות
ס 21 ביולי
הרבות שהיו לך ברוב
השטחים. הישמר לך
מעימקות חפוזות בפרט בשבוע זה.

סוסן

תפסיק לתכנן כל צעד בקפדנות רבה כל
כן, והפסק לפחד מ הצל
של עצמן. מ קוריות
והעזה חן ה תלן שתבאנה כונות
הצלחה.
גילוי חשוב
עשוי לקד םאתה-
קאריירה שלן, בתנאי
שתדע לנצל או תו כיאות•
במישור הרומנטי
— כדאי שתשתדל
יותר להבין לליבה.
אחרת, היא תחפש מישהו אחר, וזה חבל.

הקצב המהיר של עסקיך יתגבר, ותיאלץ
לעמוד בלחץ. שמור על
כוחותיו ואל תגזים,
פן תישבר. אל תהסס
לדחות עיסקות, אפילו
אם הס טובות ביותר
ועשה קודם כל את
הדברים אליהם התחייבת.
בני משפחתו
יעמדו לצידך ויבינו
3נ 1את המצב, כל זמן ש תקדיש
להם תשומת לב.
הוא לא מיועד בשבילך.

011

השבוע תנחל תבוסה, כתוצאה מעו1ף הביטחון
העצמי המופרז שגילית. אך אין דבר,
הירגע, מפני שבסופו
של דבר אתה עשוי
להפיק תועלת מכל
הענין. כדאי שתפסיק
להתרוצץ ותשב קצת
לחשוב על הבעיות
אשר מטרידות אותך
באמת, ולא על אלה ש נדמה
לך. הקדש את
מלוא המרץ להתקדמות
בעבודה ותיווכח שזה
משתלם. בת מאזניים — אל תבזבזי את
כל כספך על בגדים ותכשירי אי^ור.

מאזנ״ים

אל תאמין ל הב ט חו ת שניתנו לןבמ קו ם
עבודתן, ו ת פסיק ל היו ת נאיבי. דאג שכל
תישמרנה,
זכויו תין
והבטח או תן ב חוז ה.
הקרירות של ב ת זוגן עוד תימ שן
א לין
קצת, אך א ם תגלה
הבנה ולא תלחץ, זה
יעבור. לביאה _ אי רועים
חברתיי ם בחב רתה
של אישיות מבריקה
יגרמו לן הנאה
והתרגשות. השבוע גם
תגיע א לין תשובה ל מכתב
ששלחת לחו״ל. אםאתה בעל חזו ת
חיצונית בהירה — אל תהסס השבוע ל המר
על האדום. סי כויין לזכות מוב ט חי ם.

היומיים הראשונים של השבוע מתאימים
לעריכת חשבון נפש ולהבהרת
מטרות לטווח
ארוך. דאג לכך שתימצא
בחברתם של ידידים
מהימנים וריאליסטיים,
שיוכלו להד־ולסייע
לך ב־ 1 ריכך החלטות חשו־ | קבלת בות. היה זהיר מאד
( 2בנובמבר ־
הנוגע להוצאות 20 1בדצמ בר בכל כספיות שתקבענה את
עתידך מבחינה חומרית לזמן ארוך.
מכוזבים זידזול מיותר

צ״בש לרביד! חלבי

שמעתי את דבריו של ראש־הממשלה.
מנחם בגין, בשובו מביקורו בארצות־הב־דית,
והזדעזעתי. באיזו ציניות ולעג ביטל
את הצעתו של נשיא מצריים, אנוור אל-
סאדאת, לחתום על הסכם־השלום בג׳בל
מוסה שבסיני. הארס ממש נטף מפיו של
בגין, כשדיבר על כך שעל ג׳בל מוסד.
צריך לעלות על פרדות. הבוז ניכר גם
בדבריו, כשהכתיב לסאדאת את תנאיו
שלו למקום חתימת החוזה: בקאהיר בער בית
ובירושלים בעברית.
אם כך מדבר בגין על סאדאת עוד לפני
שנחתם הסכם־השלום, קל לתאר איך ידבר
עליו לאחר החתימה. לא אתפלא אם סירו בו
האפשרי של סאדאת לקבל את תכתיבו
של בגין על צורת חתימת הסכם־השלום,
עוד יגרום לפיצוץ ההסכם כולו. אנחנו
נוכיח לנשיא הערבי הזה מה זו זקיפות
קומה.
אגב, בגין טוען כי אין הוכחות שג׳בל
מוסה הוא הר־סיני, עליו ניתנה תורה
למשה. האם לכל שאר הדברים שהוא
מאמין בהם יש לו הוכחות?
יוסף א ה רוני, תל־אביב

לא צל״ש אלא צ״בש (והמבין יבין) מגיע
לכתב הטלוויזיה רפיק חלבי. אני הוא בעל-
המיסעדה הצפון תל-אביבית, שהופיע ב כתבתו
של מר חלבי בהשבוע יומן אירו עים,
על הערבים העובדים בתל-אביב,
ששודרה ביום שישי .23.2.79 אין ויכוח
שקיימת בעיה של היחס לתושבים הערבים
מהשטחים, הבאים לעבודה בתל-אביב
רבתי. אולם לצערי נקט מר חלבי בשיטה
מטעה לגבי הצגת דברי בראיון.
כאשר רואיינתי על-ידי מר חלבי והוא
שמע שלעובדי יש דירה שנשכרה על־ידי
— ביקש לראותה. וכך, ללא מניעה מצי-
די, נסעו מר חלבי והעובדים לדירה. אולם
כאשר הגיע וראה שזהו בית־מגורים רגיל,
לא טרח אפילו לעלות לדירה, אלא אמר
שהוא הולך לצלם ערבים שישנים בטיילת.
כך שהדירה שמר חלבי הציג בתוכנית
כשייכת לעובדי אינה הדירה. מר חלבי
מעולם לא היה בדירה ולמותר לציין שמ עולם
לא צילם אותה, לא מבחוץ ולא
מבפנים. מצער הדבר שעל מנת להמחיש
את גודל הבעיה, נאלץ מר חלבי ״לבשל״
את הקטע הנ״ל. או שמא הבעיה אינה
כה חריפה?
מנחם בכר!־ ,תל-אביב

הנשיא בא
יש לברך את ג׳ימי קארטר על החלטתו
לבוא לישראל. הגיע הזמן שנשיאה האמי תי
של ישראל יבקר סוף סוף במדינתו.
חיים מזרחי, תל-אביב
אינני מבין מדוע מתאמצים למצוא הס ברים
להחלטתו של הנשיא קארטר לבוא
לישראל. הרי ברור כשמש שהוא מגיע

|1ש11

כל יום בשבוע, במשך כל השנה, הקטל
בכבישים הופך למגיפה. כל שנה מתווספות
מצבות למאות, ואלפי נכים צמודים למי טות
— ואנחנו שומעים על תאונות־הדר־כים
באותה אדישות כמו את תחזית מזג־האוויר.
אלפים מפגינים והופכים עולמות
כשנעצר אדם מסיבות לא צודקות אך עוב רים
לסדר־היום כאשר ילד הופך, בין לילה,
ליתום.
המציל נפש אחת כמו הציל אומה שלי מה.
מחר יתווסף עוד קורבן לשואה. אז
אולי נקדים תרופה למכה ונכריז — ולוא
ליום — שבתון בתחבורה?!
אריה גרינכוים, גבעתיים

חבר מטומטמים

הנסיעה לא תתבטל, ואם תתבטל — תבוא
במקומה הבטחה קוסמת. עיסקה גדולה,
אותה החלטת לבצע,
תצא סוף־סוף לפועל.
היא גם תישא רווחים
גדולים. נסה להשתמש
בכסף שתרוויח פעם

נוספת, אבל בזהירות. להצלחה תיתן אל לסנוור אותך ושקול כל
צעד בטרם ביצעת או20
בינו א ר -
18 בפברואר

תו. את בת דלי, עירכי
בשבוע זה את כל ה קניות
שתיכננת. במישור הרומנטי אומנם
צפוייה לך הצלחה, אך היא חולפת.

שבתון בתחבורה

השפעה חיובית בעניינים כספיים תי פסק
השבוע, ותיאלץ להס תדר
בכו חו ת עצמן.
צער נוסף ייגרם לן
בעקבות הב טחה שהופרה,
אן בסופו של
דבר תצא נשכר מכל לן צפוייה
העניין.
התפת חו ת מעניינת באן
שטח
הרומנטי,
21 בד צמבר ־
19 בינו אר
אלך לן לנסו ת להחיש
אתהת הלין, כי לא
תצליח בכל• תן לדברים לרוץ מ אלי ה ם.

שבוע שיגרתי ואפור. הוא יימשן כן הרבה
זמן. עליכם להישמר לא לעבור א ת
הגבול ולהפקיד א ת

עתידכם ביד הגורל.
תקופ ת הפרידה שלן
מאד ם קרוב א לין תי משך
מעבר למצופה,
אבל בסופו של דבר
הוא ישוב אלין. קבלי
או תו כמו שהוא והשלימי
עם גורלן. א ת לא
9ו בפברואר
20 במרע
תצליחי בשום פנים
ואופן לשנות או תו ו רק
תזיקי בכן. הקניי ה הגדולה או ת ה
תיכננת זה זמן רב, תיד חה פעם נוספת.

אלינו כדי לפגוש את השר יצחק מודעי.
אחרי ששמע עליו כל כך הרבה מפי בגין,
כאיש המצביע תמיד נגד החלטות הממ שלה
בעניין השלום, החליט כנראה קאר־טר
שרק שיחה אישית שלו עם מודעי
תוכל להשפיע על שר האנרגיה שלנו לת מוך
בהסכם-השלום.
ראובן צלניל! ,חולון
מה חבל שג׳ימי קארטר לא מביא עמו
לארץ את אחיו בילי. זאת היתה הזדמנות
נדירה לכולנו לנשק לו בתחת, כפי שביקש.
נ. אמיתי, תל־אביב
מאמרו של אורי אבנרי המכבש (העולם
הזה )2166 מסתיים בקביעה כי ״זהו ההי מור
האחרון. אחרי מסע דרמתי זה לא
תיתכן מהדורה חדשה.״ האם שמתכדלב
שבחודשים האחרונים מזהיר אותנו אבנרי
כל פעם כי זוהי ההזדמנות האחרונה לח תימת
הסכם־השלום ושאחריה לא תינתן
עוד הזדמנות נוספת. והנה, למרות התח זית׳
מסתבר שהקץ לא נדחק ואחרי כל
אפשרות שהוחמצה צצה הזדמנות חדשה.
אינני סבור שזו שיטה ללחוץ על הממ שלה
לחתום על הסכם־השלום בכל מחיר.
עובדה היא, שדווקא התעקשותה של הממ שלה
היא שגרמה לכך שגם ארצות־הברית
וגם מצריים חזרו בהם מכמה תנאים
שהציבו ״אולטימטיווית״ לישראל.
יוסי לחמן, גבעתיים

לפני ייקור מחירי הדלק, הוכרז על־ידי
הממשלה שהדבר יעשה ביגלל שמחירי
הדלק בארץ זולים מאשר באירופה. הממ שלה
מנצלת בזה את העובדה שרבים מ תושבי
המדינה לא מכירים את המחירים
באירופה. אם ניקח לדוגמא את לונדון
ונשווה את מחירי החשמל והמכוניות שם
למחירים בארץ, נמצא שמחירם כרבע המ ,
חיר
בישראל.
אפילו מחירי ההלבשה, הדירות וחלק
גדול של המזון, זולים בלונדון מאשר
בארץ, כל זאת למרות שמשכורת ממוצעת
של פועל אנגלי כפולה ממשכורת ממוצעת
של פועל ישראלי.
אם לחזור לדלק, נמצא שגלון דלק משובח
יותר מזה של ה־ 94 אוקטאן הנהוג בארץ,
עולה בלונדון 70 פני שהם 28ל״י. כלומר :
פחות מ־ 6.5ל״י לליטר. עם כל זאת איני
כועס על ייקור מחירי הדלק, אלא על
הממשלה, היושבת בירושלים והמתייחסת
אלינו האזרחים כאל חבר מטומטמים ומכריזה
שאין ברירה, חייבים להעלות את
מחירי הדלק, משום שבאירופה הדלק זול
יותר.
אפרים דאובגי, פתק־תיקחה

הזכות הבסיסית
אני עוד מחכה שתקום איזו פמיניסטית
אמיצה, ותדרוש את הדבר החשוב ביותר,
שלחברותיה לא היה עד כה האומץ המו סרי
לדרוש: הזכות הבסיסית שהיתה
שמורה עד כה לגברים בלבד — להשתין
בקשת!

אתי פרתיון, גיבעתיים

מאמרו של אורי אבנרי (וידויו של שו ביניסט
גברי, העולם הזה )2161 הוא
מאמר יוצא מהכלל. לחלק מאיתנו הגיע
קצת באיחור כיוון שהפולמוס סביב נקודת
ההשקפה שהועלתה בו נשאר ללא פיתרון
ולעיתים מתוך כניעה למצב.
לעניין הדימוי ושאלת התדמית הגברית,
רצוני והכרחי להשקיע מרץ בחינוך מגיל
צעיר -באופן שיטתי ומכוון, דרך כל מוס דות
החינוך. וככל שנקדים בעניין הזה
יש, להערכתי, יותר סיכויים להצליח.

ציפורה אץ,

ניו־יו ר ק, ארה ״ ב

העולם הזה 2167

מדלי ת זהב בתחרות איכות המוצר באירוסה ועתה
מקום ראשון ב-
חו ברתמס׳ 2 7
פ ב רו א ר 1979
ה מ חי ר 8ל״י

בטאו! לצרכנות ומדריך קניות
של ה מו עצה הי שרא לי תלצר כנו ת

ה אבק ה הכדאי ת בי 1ת ר

ה אב ק ה הרב -שמו שית

האבקות דאו (עץ־הזיח) ,ס ד (שמן) וירד דיידר (אינסר כימיקלים
נמצאו מתאימות לכביסת כותנה, פשתן, סיבים סינטטים, סיבים מאושפרים |
אשפרת אל־קמט ותערובותיהם עם כותנה.

; י׳ רק חברת ״שמן״ ציינה על גבי אריזותיה את כל דרישות התקן, לרבות אלה

שבתיקון האחרון, ומבחינה צרכנית זוהי האריזה המושלמת מכל האריזות ;

,של האבקות שנבדקו.

היחידה ה עו מד ת
בבל דרישות ה תקן

דירוג המחיר לכביסת 4ק״ג
של אבקות שעמדו בדרישות התקן
סוד (שמן)
דאו(עץ־הזית)
טיס (ויטקו־קליו)
נס (יצהר)
אסטרו כקול (נקה)
רד ריידר (אינטר כימיקלים)
•גיא (קלין־ויטקו)
טייד (יבוא)

2.58
2.71
2.74
2.80
3.25
3.49
4.24
4.76

״סוד״ מצטיינת
בבל הבחינות
מוצר מצו״ן של ווו>ו| -כמובן

זחנ שבץ

מכתבים

הווול 0
למה ה 6ת לי! תי?

לכבוד דן בן־אמוץ, מנחה,
ברצוני להעיר כמה הערות בקשר לי
מיכתבך, שהתפרסם במדור זה (העולם הזה
.)2162
למרות שעיתונאים פנו אלי, כדי שאגיב
על עניין הסתלקותי מתוכניתך הבידורית
בטלוויזיה, על המשורר אלכסנדר פן, לא
ראיתי לנכון לרדת ברמתי ולעסוק ברכי לות
קטנונית. את יחסי ביטאתי על־ידי אקט
ההסתלקות עצמו. אולם אם לא בחלת ב שימוש
ב״מיכתבים למערכת״ ,כדי לספק
את יצר הפירסום שלך, תרשה לי לפחות
להעמיד כמה דברים על דיוקם.
אני מאמין לך שנשמת בהקלה כאשר
המפיקה, דליה גוטמן. הודיעה לך על פרי שתי.
יתכן כי חסרוני לא יורגש בערב על
פן (ועל כך ישפוט הקהל) ,אך חסרונם
של שלושת השירים נגד, לא אני ...ורחוב
העצב החד־סיטרי — אשר לכל הדעות
מהווים את מרכז שירתו של פן — בוודאי
יורגש( .אגב, הפואימה נקראת נגד ולא
הוא היה אדם פשוט, כפי שאתה טוען.
מתמיה שכמנחה התוכנית לא טרחת לקרוא
אף את שמות השירים.
ולעצם העניין:
י• הסתלקתי מהתוכנית כי ראיתי בהש מטת
מחצית שירו של משורר, שאינו חי,
לא רק פגם אסתטי חמור, אלא חוסר-
אחריות־תרבותית ואי־יושר־מצפוני המשק פים
את גישתך בכל שאר התחומים.
• הסתלקותי, שהאריכה את זמן־המסך
שלך בטלוויזיה, סיפקה את תאוותך הידועה
לפירסום (ויעיד על כך מיגוון עיסוקיך בכל
תחומי הראיונות, הבידור, האמנות וכד).
>• לאחר רדתי מהבמה (עשר דקות לפני
המופע) הספקתי לראותך מכשכש בזנב
סביב המשורר חיים גורי, היחידי שנאות

הזנב למקרא דברי עמוס קינן באותו עניין
בידיעות אחרונות. לצערי, בעצם תגובתי
הריני ממשיך ומספק את תאוותך לפירסום־
בכל-מחיר, ואולי, בלא יודעין, הנני נופל
קורבץ לקונץ נוסף שהינחת לרגלי, כדי
שאיגרר ואגיב. מי יודע.
א־ צ־ צרפתי, תד־אביב

,,חיפש״ שידורי
מכתב גלוי לראובן ירון, יו״ר הוועד
המנהל של רשות־השידור.
יו״ר נכבד,
מצאתי בעיתונים משהו מפיך שאומר
כך :״עצמאותה של רשות־השידור, ואין
היא חביבה על איש יותר מאשר על הוועד־

דודו וייזר
דברים חורגי־קונצנזוס
המנהל, היא כולה בתחום האידיאות, ה תוכניות,
השידור.״
שאלותי: מדוע אני מושעה כחצי שנה
מעריכת תוכניות רדיו לשידור ז האמנם
אפשר להגיד בכלי״התיקשורת, שעליהם
אתה ״מופקד״ ,גם דברים ״הורגי קונצנזוס
חרות — מק״י״ ? אם כן — מדוע אני מוש עה
ז אם ל אן — על איזה חופש רעיוני
שידורי אתה בדיוק מדבר?
דוד וייזד, תל־אביב

׳הלקוחות נענשיס

אשר צרפתי
אומץ לב סלקטיווי

מאוזן :
)1תלמיד; )5מין מלון; ) 10 זכר
בבקר; ) 11 סופו של יום; )13 מילת-
ברירה ; )14 משאבת הגוף ; )15 כיוון ש־ ;
) 16 חידלון; ) 18 נוזל החיים; )20 הגבוה
בקלפים; )21 מזור; )22 חומת־מים; )24
זוהמה ; )25 בוא מלמעלה למטה 26
עמל ; )28 מחוז ! )30 נתח פרי ; )31
...ישמת לבב אנוש; )32 קריאת צער;
)34 פעלו; )35 הדף; )38 בלאי; )39
התנודד; )41 כלי בשחמת; )42 ירק-
גינה; )43 מצבת־זיכרון; )45 כוכב־שבת
בקבוצת נבל; )47 בתוכו; )48 תמר!
)50 חבל תעשייתי בגרמניה ! )51 נצח ;
)52 פרוסה ! )54 צמד ! )57״ברקס״ !
)61 מעופף; )62 בקע גיאולוגי; )64
להבה ; )65 התקוממות ! )66 לשד העצ מות;
)67 ממלא־מקום (ר״ת); )69 ערוץ;
)70 העלה ארוכה ; )72 מקביל לקנה !
)74 נהרה ! )75 היא נקמה בסיסרא ;
)77 שיר־לכת צבאי ! )78 חומר־הצמדה ;
)81 סוללת־מגן ! )83 מסולם הצלילים ;
)85 חס־וחלילה (ר״ת 86 מישכן הפרות ;
)88 מטבע צרפתי קטן; )89 מדען ישראלי
נודע (ש״מ); )91 קידומת הולנדית! )93
ידיד! )95 צלם; )96 כינוי; )98 מילת-
זירוז (הפור 100 קוסם! ) 102 קרם!
)103 חזר! )104 שכבות חברתיות! )105

הגברת הראשונה של התיאטרון (ש״מ).

מאונך :

) 1יורד־ים! )2שוקל! )3באב; )4
ישן ! )6מילת־תחינה ; )7רז! )8נהר
באפריקה ; )9כלי בתיזמורת 12 עליכם
להיות ) 15 ; 1מין דג מאכל ; )16 התקומם ;
)17 לאלתר ; )19 מנוחה ! )20 קמין ! )21
ארכיב! )23 מחייתו־יער! )24 מזיק לבג דים;
)26 בית־חרושת לשוקולד)27 :
קידומת צרפתית )29 :מלו החיות; )30
גנב )33 :בסדר גמור ; )34 הרגע הבא :
)36 כרוכיה )37 :מתחת לבניין ; )40
קידומת שפירושה שניים ; )41 מסולם
הצלילים> )44 דיקדק )46 :ניצוץ ; )47 בור
בלי ״תחתית״ )49 :ליגלוג )50 :גוש־אדמה ;
)53 בחורה )54 :קטן מאד ; )55 סוף בלי
התחלה ; )56 מחודשי השנה העברית ;
)58 מילת־שלילה ; )59 משמש לחתירה :
)60 יישוב עירוני בארץ )62 :התכופף:
)63 נישא ^ )66 שוכב בבית-החולים; )68
קלאב )71 :מותרות )73 :מדרגה)76 :
בגד־שרד )77 :אוריגינל! )79 עטיפה
דקיקה )80 :אחוריים; )82 כן, באנגלית:
)84 עזוב!; )85 רעדה; )87 שמא! )90
מספיק ודי ! )92 :תבלין נפוץ ; )94 ניצב :
)96 בפעם נוספת )97 :מלכה תנ״כית
נודעת )99 :מן השוואים ) 101 :גוף:
)102 אות בא״ב העברי 103 עצם בפה.

ברגע האחרון להשתתף בתוכניתך. והראיה
לכך היא המפיקה דליה גוטמן, ששיתפה
אותי בלבטיה כאשר הודתה בפני ששום
אישיות סיפרותית בארץ, אליה פנתה, לא
הסכימה להשתתף בתוכניתך ״הסיפרותית״
(ומוטב שלא אפרט, ועל כך תעיד המפיקה
עצמה).
לאור כל זאת ברור לכולם מדוע נשמת
לרווחה ומוטב כי לא תעמיד פנים של
״מבין נפש מרדנים״ ,כדבריך. יתכן כי
אני מורד מטבעי אבל אינני לובש מסיכה,
כאותו בורגני מגוחך, רודף ממון ובעל
נכסים, המעמיד פני יחף בבית־קפה כסית.
וטענתך, כי מישחק תוך כדי קריאה מן
הכתוב אינו תואם את אווירת ה״ספונטא־ניות״
הנדרשת, היא טענה מגוחכת. לפי
נסיוני המיקצועי למידת השירים בעל־פה
היתד, רק פוגמת בספונטאניות. ולהיפך —
הקריאה מתוך סיפרו היתה תואמת יותר
את חייו הצנועים של המשורר ומבליטה
את רוח השירים ולא את אישיות השחקן,
מה עוד ששבועיים קודם לכן סוכם ביני
ובין המפיקה שהשירים ייקראו מן הכתוב,
על מנת לשוות למעמד אופי ספונטאני.
והרי את יושרה האינטלקטואלי חשפה דליה
גוטמן (בפני ובפני המוסיקאי אלכם כגן),
כאשר כינתה את פן בשם משורר בינוני
ופיזמונאי. אני יכול רק להצטער על שלא
קמתי והסתלקתי באותו הרגע.
כמו כן ראוי לציון אומץ לבך הסלקטיווי,
שהתבטא בהתנפלות על דן עומר ובקיפול

בעיתונכם (העולם הזה )2162 פורסמה
הכתבה ״מה זאת אתיקה?״ שבחלקה דנה
על השופטים המתלוננים על עורכי־הדין
ובחלקה תלונות כנגד השופטים: יפה לק רוא
וללמוד שלעורכי־הדין יש לישכה, ה דואגת
לעורכי־הדין כנגד שרירות מילו לית
של השופטים, ואילו לשופטים יש מיש-
רד מישפטים הדואג אף להם.
שכחתם רק לציין מי דואג לאותו עבריין
הנמצא בתווך. כעס ותיסכול השופטים
כנגד עורכי־הדין מוצא את ביטויו בהע נשת
לקוחו של העורך־דין, שאינו משלם
תשלום מילולי, כי אם נשלח לכלא לתקו פות
ארוכות, מוטלים עליו קנסות כבדים,
כבודו נהרס, מישפחתו נשארת לחסדי מוס דות
הסעד ועתיד ילדיו נהרס. וכל זה
בגלל מריבה מילולית.
צכיג לי ק ס מן, האירגון לשיקום
מישפטי, תל־אביב

אץ יעל לרפואת
בעיתונכם (העולם הזה )2162 התפרסמה
הערתכם לתכנית הטלוויזיה בעקבות היעלים
אשר הוכתרה בתואר ״הפרובינציא-
ליות חוגגת״.
אני מודה מקרב לב לכתבכם על כי
פקח את עיניינו והפנו את תשומת ליבנו
לעדרי החיות המצויים במזרח אפריקה. זו
ממש בשורה חדשנית׳ וממינה. אולם לו
לא היה אותו כתב ניחון במידה כה גדושה
של פרובינציאליות, היה מגלה לבטח כי
מדובר שם באנטילופות שונות, בזברות,
בג׳ירפות ועוד ועוד — אך אין ביניהם ולו
גם יעל אחד לרפואה. פקט. אז הוא מוזמן
לעין גדי, לראות את היעלים וללמוד קצת
על אורחות חייהם. אולי אחרי זה הוא
יוריד קצת את האף.
עוזי פז ,״העסקן״ שייעץ לסרט,
תל־אביב
ה עול ם הז ה 2167

! 4 *10 *11131־׳ יקרי ערך•

ורו!
ץ ו!1ח. דורון* וז רזו 1וודו 11*1־1
חשל וז 1ה/
1 1 1 1 X 1 1 1 1 /י ^ 1 1י •יי* ! 1 !1 1
! 114111י • *

י 50 זוגות אוזניות סטריאופוניות
במסגרת המבצע הנערך בין ה 20.2.79-ל,30.4.79-תתקיים כל
שסט הגרלה בין קוני מו צ רי יי ת די ר ^ן יי שלהלן:

223
ס אנ מז א ^ ם * או >1ח 81ז

ממררים, מזגני אויר, ממנות
כביסה ייסימנמיי(טם אחריותייתדידאך)
טלוויזיות (עם אחריותייתדידאך)
מוצר׳ סטריאוהמשווקים עיי׳ייתדידאך
המבצע נערך בחסות ובפיקוח המכון
למקחרהוגן.מד• ש בו ע יוגרלו 50
פרסים בין קוני המוצרים ש ל עי ל־סך
הכל 500 פרסים ב־סו הגרלות .

פרטיבתקנוןהמבצעץ וו תו ניתןלהשיגבחנויזת
למוצריחשמלובסניפי ״ תדיר < זךברחב • ה < ח ר ^.

י שחס ח שנס קז ה
ד שווה יותר?
לפני כל דיון על נושא שוויון המינים, בתגובה למא מרי
של אורי אבנרי (״וידויו של שוביניסט גברי״) ,נראה
לי שרצוי להקדיש מעט זמן לדעה בלתי מקובל ת ומוזרה׳
אשר ניתן לשמעה מדי פעם מפי נשים: השוביניזם
הגברי הינו תוצאה ישירה של הרגשת הנ חי תו ת של ה גבר.
נולדנו
שונים ונמשיך להיו ת שונים עד סוף הדורות.
השוני העיקרי והיסודי בין המינים, כידוע וכ מו סכ ם,
טמון בעובדת היות הגבר חזק מבחינה פיסי ת, ומאידך
היות האשה בעלת היכול ת ללדת ילדים. לדעתי, כל
יתר הדברים השונים בין המינים נובעים ישירות מה שוני
ה בסיסי וניתן למחקםמ או תו הרגע בו קיי מ ת
הסכ מ ה, שההבדלים היחידים הם אלה שצויינו.
הבה נשווה: מ הו כוח פיסי ן ולעומתו, מ הי ה יכולת
ללדת ילדים ז
נראה שכל קורא בר-דעת ישיב שהיכולת ללדת עולה
לאין שיעור בח שיבותה על או תו כוח גופני, בעיקר בימי נו׳
כשחשיבות הכוח הפיסי הולכת ופוח ת ת. מכאן הדרך
קצרה ל הס בר ת הדעה הנוגעת לנ חי תו ת הגברים. ואכן,
כאשר לנשים יכולת ב סי סי ת כזו, ניתן לי חסאת תופעת
השוביניזם הגברי ל תו קפנו ת הנובעת מהרגשת נ חי תו ת
ו תיסכול של גברים, על שנשים מסוגלות למשהו שהם,
הגברים, אינם מסוגלי ם לו (קנאה ס מוי הי).
עתה, אחרי שהצגתי א ת הדעה, עלי ל הס תייג ממנה
בכל תוקף. שכן, מחשבתי, רצוני ורגשותי מכוונים לשוויון
ולא ליתרון של א חד המינים על משנהו. יצירת משהו
הרמוני ושלם תיתכן משילובם של גורמים השווים בחשיבותם
(אולם לא בהכרח שווים ב מ הו ת ם) ואשר לה ם
יעוד משותף.
מה הוא היעוד שלנו? ליצור א מנו תזלח קור א ת
סוד קיו מנו ז להמליץ בפני ״מנהלי העולם״ על שינויים
רצויים בסדרי עו לםי
המשימות הנ״ל חשובות. הן חלק מחיינו. אנחנו
חושבים, יוצרים, מנ סי ם לשפר ולתקן. אול ם רק מעטים
טאיתנו מסוגלי ם להשאיר א ת חו תמםבת חו מי ם אל ה
ואלה נבחנים במיבחן האמת היחיד — מיבחן הזמן.
אם כך, מה הוא יעודנו ! למרות שהדעה שאביע תשמע
פשטנית, היא הקביעה היסודי ת היחידה ה מ תיי חסת
לכל פרט בחברה — ובזה כו ח ה ונצחיותה. יעודנו הוא
לחיות ול ת ת חיים — למען ההמ שכיות. ניתן לבחון
קביעה זו דרך כל א מו ת המידה ה מקובלו ת.
אנשים עובדים — לשם מה ן כדי להרוויח כסף על
מנת לחיו ת טוב יותר, לבלות, להינות, להעניק חינוך
טוב לילדיהם ולהבטיח א ת עתידם. אנשים יוצרים —
על מנת שהאחרים יהנו מיופי, משלמות, מרעיונות חד שים
וכדי שהיצירה בנצחיותה תשרת א ת הדורות הב אים•
אנשים נל ח מי ם על עקרונות מקוד שים על מנ ת
שממשיכיהם יחיו בעולם טוב יותר. ה אחרי ם מציעים
שירותם לציבור כדי שכל א חד י חי ה ביתר קלו ת, כל
א חד ב ת חו מו בהתאם לכישוריו, יכולתו ונטיות ליבו.
עד כאן הדגמת הקביעה לגבי יעודנו. ומכאן ליומיום.
לוק ח הגבר אשה (או האשה גבר, לשם השוויון)
ובונים בית. מולידים ילדים והא חד מציע א ת שירותיו
לשני. מקובל שהאשה תגדל ילדים ו תחנכ ם והגבר יתרום
ב ת חו ם הביטחון וההגנה הכלכלית. בנוסף, יעניק
הא חד מעצמו ומאישיותו לשני למען המ טר ה המ שותפת
של חיי ם ביחד. אינני רואה כל מניעה ל ה חלפ ת תפקי דים•
זה רק עניין של חינוך. החשוב מכל הוא ששני
התפקידי ם חשובים ב או ת ה מידה והא חד לא י ת קיי ם
ללא השני.
אני אישית לא הייתי מ ת חלפ ת בתפקידי עם גבר
שכן, לדעתי, אני מ ת אי מ ה יותר למלא אתה תפקיד
ה״נשי״ ב עי סק ה. לא כל גבר יכול ל היו ת ראש־ממשלה
או אמן גדול, אול ם הרבה נשים יכולות (בעזרת המש לים
הגברי) ליצור א ת התא המ שפחתי השלם.
רצוי שתעשה החלפ ת תפקידים בין גברים לנשים
(פרט לפעולת ההריון והלידה) כאשר ברור לשני הצדדים
שעל פי הנ טיות, הרצונות והכישורים, ה א חד מ ת אים
יותר ליעוד ההפכי. אולם קשה מאוד לבצע א ת
שני התפקידי ם בו זמנית.
הדרך לשוויון פשוטה אך ארוכה. עלינו להעניק לעצ מנו
א ת הזכות לבחור בתפקידינו אםה״נשי״ או ה־
״גברי״ ולדעת ששני ה תפקידי ם חשובים ב או ת ה מידה
ואז סלול ה הדרך לשוויון.

ליאתקר ״ ז ר, לונדון

שכר־ שח ה לנשים הוויכוח הפילוסופי על ההבדל בין המיני ם, וההשל כות
שיש לו בחברה, כנראה ימשיך ל ה עסיק לא רק א ת
הדור שלנו, אלא גם א ת הבאים אחרינו. אך התנועה
הפמיניסטית, הלו חמת לשיווי־זכויות האשה, מ תב טאת
אצלי רק בדבר א חד — תשלום הוגן לאשה עבור עבודה
שהיא מבצעת, בה שוואה לתשלום שמקבל הגבר עבור
או ת ה העבודה. מ א חר ואני ב טו ח ה שכל הפילוסופיות

לא תיפתורנה א ת הבעיות הכ ספיו ת שלי, כל מה שאני
רוצה הוא שכר שווה לזה שמקבל הגבר.
אני לא חסיד ה של השיר ״כל מה שאתה יכול לעשות
— אני יכולה לעשות יותר טוב״ ,אך אני מ א מינ ה
שכל מה שהגבר עושה, גם אני יכולה לעשות — במי שור
המיקצועי. לכן, אילו הייתי צריכה להניף איז ה
דגל ב מיל חמה לשיוויון האשה, הייתי מניפה א ת דגל
השכר בילבד.
א ם אני פקידה בבנק או מנ הל ת־ מחלקה — אני
רוצה שכר שווה לזה שמקבל כל גבר שעוסק ב או ת ה
מלאכה עצמה — וזה עדיין לא קיי ם, לצערי, בארץ.
נשים בודדות, שהצליחו להגיע לע מדות-מפתח בעולם-
ה עס קי ם, מועלות תמיד על הנס בעיתונות. ברגע שהן
תפס קנ ה ל היו ת מוקד־התעניינות, ברגע שהצלחתן ת הי ה
דבר מובן מאליו, אדע שהנשים הגיעו לשיוויון במישור
המיקצועי.
מעולם לא ראיתי בגבר אוייב שלי באיזושהי צורה,
על אף העובדה שגברים בעבר גרמו לי שיברון־לב ואכז בות
ריגשיות. אך מ היו ם שילדתי בן, ואני מגדלת גבר

4בתל-אביב הרימו הכל א ת עיניהם ב ת מי ה ה. הגברים
נעצו בה מבט חודר כ שואלים :״ מהפת או ם אשה נו הגת
ב או טו בוס ז״ היו גם שנדו בראשם :״להיכן הגע נו
! אשה כבר נוהגת ב או טובוס.״ תי מ הון זה אינו מי ק רי.
בעיני הגברים נחשבת האשה כשברירית, חלושה שה גבר
מ הוו ה לה מישענת.
השאלה היא מדוע אין אשה יכולה לעבוד ב או ת ם
מיקצועות שבהם עו ס קי ם הגברים ן מוכרים לי מי ק רי ם
רבים שבהם ממל או ת נשים תפקידי גברים לא פ חו ת
טוב מהגברים. בכל ת חו םות חו ם מחיינו ישנן נשים
היודעות ל תפקד באורח מעולה, ללא רבב. י תר ה מז א ת :
בצה״ל מאיי שות חיילו ת תפקידי פיקוד ו טכנ או ת ברמה
שאינה נופלת מזו של ה חיילי ם הגברים. חיילו ת משמ שות
אף כמדריכות טירונים גברים ומצליחו ת בכך אפילו
יותר מאשר הגברים.
אין לראו תאת האשה דרך המי שקפ ת ה מיני ת כפי
שנוהג לעשות הגבר הישראלי, שאינו רגיל ל ה תיי ח ס
לאשה כשווה בין שווים בכל ה ת חו מי ם והדרגים. לכן,
על התנועה לשיחרור האשה לשנס מו תני ה ולצאת
ב מסע־ הסבר ה מקיף וחסרתק די ם, שייעודו הו כחת
ההיפך ממה שסברו עד כה הגברים בישראל בי חסם
לאשה. יחד. עם זאת חובה על כולנו לנ קו ט פעולות
יזו מו ת שיביאו לשינוי יסודי במעמד הא שה בחבר ה
הישראלית.
מאידך גיסא קיי ם נושא אחד שיש לשנות בו תכנים
משום שדווקא בו מופלית חא שה ל טוב ה לעומ ת הגבר.
זהו נושא הגירושין בבתי-הדין הרבניים ב מדינה. כאשר
בעל ואשה עומדים בהליכי גירושיו, נו טי ם הכל, ה חל
בדיינים וכלה בהוצאה־לפועל, לעמוד לצידה של הא שה,
א ם המדובר ב ח לו ק ת הרכוש המשותף או בקבלתהט בות
והק לו ת מסוג א חר. א ם כבר שיוויון — אז שיהא
גם שיוויון בפני ה חו ק הרבני. לא ייתכן שבתי״הדין
הרבניים יהיו לצידה של האשה בכל מי קרה של גירו שין
רק משום שהיא אשה, מבלי לבחון א ם הגורם
לגירושיו נעוץ בבעל או באשה.
על בתי״הדין הרבניים לאזן אתה תיי ח סו ת ם לנושא,
ולמתן אתנ טיי ת ם הטיבעית להתייצב בכל מיק רה
לצד הא שה במצב כאוב זה של משבר בחיי הנשואין.

יוסף פנחס׳ ,רמח־־גו

תחיה אדר
ק טן בבית — השתנו אצלי המושגים לגבי הגבר. נדמה
לי, היום, שאני מבינה גברים הרבה יותר טוב מאשר
בעבר.
גידול הבן פתח לפני אפיק חדש בהלך־המח שבה
שלי לגבי הגבר. אני מבינה או תו טוב יותר, אני מזד ה ה
עם הקושי שיש לו ב היו תו גבר, עם הלחץ הנפשי ה מו טל
עליו ל היו ת המפרנס, ה חזק והאמיץ, הגבר שאסור לו
לבכות אף פעם, ושצריך תמיד להעמיד פני גיבור. א ם
ה מחז ה של גבר בוכה גרם לי בעבר לזעזוע, הרי כיו ם
זה נראה לי אנושי ביותר. אני גם מנ ס ה לחנך א ת בני
שזה בסדר לבכות, להישבר, ל היו ת עצוב ומדוכא. אינני
מצפה עוד מגבר שיתן לי א ת הכתף ה חז ק ה, שעליה
רציתי פעם להישען. לא פעם, בהת מודדו ת רגשית שלי
עם גברים, חשתי עד כמה אני יותר חז קהמהם, כמה
בעצם הם רוצים א ת הכתף ה חז ק ה שלי כדי שיוכלו
להישען עליה, ואז זה הפריע לי.
א ת הגבר מגדלת, בעצם, האשה. אני מבחינה יום־
יום בנטיה הריגשית של בני להיצמד אלי, וזה מחניף
לי מאד, אך חובה עלי לרסן א ת שנינו, או תו ו אותי,
שלא יהיה תלוי בי יותר מדי. גידול גבר לימד או תי
איך לא הוב גבר בצורה שונה מכפי שאהבתי גברים
בעבר.
כיום אני בעד הבנים המ שחקי ם בבובות בילדותם,
הנותנים לרגשותיהם פורקן, דבר שנחשב עד עתה כ טאבו
בעיני, בכל הנוגע לילדים ק טני ם.
התנועה הפ מיני ס טי תבא מריק ה א מנ ם הולידה תנועה
דומה אצל הגברים, לשיווי זכויו תי ה ם, המתבטאת
בגיל מבוגר יותר לגבי תשלום דמי-מזונות לאשה שממנה
התגרשו. היום הם מנ סי ם לצאת מהלחץ האדיר של
המפרנס הבילעדי בבית. לולא הייתי אשה, הייתי מצטרפת
לתנועה זו.

ת חיה אדר, תל־אב־ב

לאלהפ לו ת
נשים ר טוב ה!
מזדה ה אני עם הנאמר במ אמרו של אורי אבנרי
״וידויו של שוביניסט גברי״ .לאשה צריכות ל היו ת או תן
זכויות כמו לגבר.
כאשר נהג״גבר נתקל באשה נוהגת, הוא בז לה ומנבל
א ת פיו בכל מיני אי מרות כמו ״ מ קו מך אינו על הכביש
אלא במיטב ח !״ כאשר א חז ה אשה בחגה או טו בוס ב קו

שותפות
דו־מינית
אני חו שבת שכל הרעש של הפ מיני ס טיו ת בארצנו
מיותר, ומסב רק נזק למדינה ולעם. יש לנו מ ס פי ק
צרות גם בלי זו, ונשים אינן צריכות לנ הל מי לחמה נגד
הגברים ולדרוש דרישות.
הנערה לו מד ת בדיוק כמו הנער, ויש ל ה אפ שרויות
לנצל א ת כי שרונותיה. ואשה אינ ה יכולה גם ללדת, גם
לגדל וגם לטפל בילדים — וגם לעבוד מחוץ לבית. הפי-
מיניס טיו ת לא רוצות לעבוד במשק ביתן ולטפל בילדים.
ובכן, מי צריך לעשות א ת העבודה הזו ! שום מ טפל ת,
ו ת הי ה זו ה מ טפל ת ה טוב ה ביותר, אינ ה מ סוג לתל הוו ת
תחליף לאם.
הנשים הפ מיניס טיו ת גורמות לאינפלציה: הוא עו בד,
היא עובדת, יש להם כסף והם חיי ם חיי רוו ח ה,
על חשבון החל שים. ני קוי בי ת ו טיפול בילדים ובקשי שים
עולים ביוקר פנ ט ס טי, לכן כה או מללי ם ועזובים
הקשישים ו ה חולי ם, בעוד שנשים צעירות מ חזי קו ת
בבתיהן ומנצלות עוזרות ו מ טפלו ת.
אשה בריאה ב רו ח ה אינ ה מרגישה כי היא נ חו ת ה
לעומת הגבר, מפני שהוא חז ק מ מנ ה פיסי ת. היא גם
אינ ה מרגישה נ חו ת ה באופן רוחני, שהרי גם לה כיש-
רונות וכישורים משלה. גברים תרבו תיי ם לא אונ סי ם
נשים — איך ממה לחשוש. הייתי נערת־חן ולרגע לא
פחדתי מפני חברי ומכרי. אך א ם הנערה חוששת, עליה
להימנע מללכ תלמ קו מו ת המעוררים חשש ולשמור על
עצמה. אך גם כך, אל לה להרגיש רגשי נ חי תו ת. מחריד
הדבר שגבר חודר לדירה ו אונס נערה ת מי מ ה או אשה
קשישה, אלא שבבת״אחת וכהרף עין לא נוכל לשנות
א ת העולם ואת הטבע האנושי. יש לנו מיל ח מו ת, רצי חות
וגניבות — ודי לנו בכך. יש ל הי אבק בתופעות אל ה,
ואז גם הגברים יהפכו אציליים יותר.
בעבר לא שמענו הרבה על אונ ס, שכן הנערה או
האשה לא הלכו סתם כך לכל מ קו ם, ואילו עתה הן
הולכות ל מ קו מו ת בילוי, נוסעו ת לטייל ונכנסו ת לכל
מכונית מצוייה. כלומר: גם הנשים א שמות ב מיקצ ת,
ואם הגבר נשאר רע — אין מ ה לעשות, מלבד להישמר
ולהיזהר.
הפ מיניס טיו ת רוצות לשנות א ת העולם בבת אחת,
אך כדאי ורצוי קו ד ם כל למנוע אתה מיל ח מו ת. וטוב
י הי האם יו ק ם אירגון מעורב, לא של נשים בלבד,
שידאג להציל א ת האשה מידי הגבר הרע ואת הגבר
מידי הא שה״המכשפה, ששולף ת או תו ביגון שאולה
בטרם עת.
האשה והגבר נועדו להשלים איש א ת רעהו ול חיו ת
באושר, תחת לנהל מיל ח מו ת של מין בשאינו מינו.

בלההצ׳כובר־ ,תל־אב־ב

תה עלית מדבר בעד עצמו
אריזת מגן
שקית חיצונית,
בציפוי מיוחד, שומרת על
הטעם ומגינה על שקית
התה מלחות.

חוט כותנה
חוט ארוך וחזק, כדי
ששקית התה לא ״תברח
לתוך הבוס.

שקית ה״קיפול-הכפול
שקית ה״קיפול
הכפול״ ,בשיטה
החדשנית: ניר מיוחד
עוטף את תערובת התה,
הניר מקופל בצורת פירמידה
כך שאותה כמות תה
נותנת יותר טעם. המים
עוברים גם ברווח שבין שני
הקיפולים של הניר
וגם סביב לדפנות
החיצוניות של השקית
וכך שטח המגע שבין
התה והמים גדל.

תערובת תה
עלי תה כתושים
המיוצרים אך ורק
מהעלים העליונים של
שיח התה. התה גדל
בציילון בתנאים הנכונים
ונבחר בדקדקנות ע׳׳י
״טועם״ מיוחד באנגליה
שיצר את התערובת
המיוחדת ל״תה עלית״.

פתח את הקופסא הבהולה, הוצא שקית של
״תה עלית״ ,מזוג מים טריים רותחים
המתן 2-3דקות לפני שתוציא את השקית
והקשב לטעם...

יש תה 1יש תה עלית

טוב לי עם

אתה מרגיש את זה מיד כשאתה נועל אותה.
גם אבו נעלת תוצרת חוץ...
נעל כזו עוד לא היתה לך, אנחנו בטוחים!..
אוזו גמישות,קלות,צורה ...והסוליה העשויה
פוליאוריטן בלתי שחיק בשיטת ההזרקה הישירה,

״כן זו נעל ספורט אמיתית״ אמרו
המומחים הגרמנים שעזרו ותחמו מנסיונם
נעל כמו שרצית,הכל בה קצת יותר...
...חוץ מהמחיר כמובן.
מגיע לך להתגאות בה, בדיוק כמונו.

דדו־־י?1ר 3
; ה ם חמשו הדרזו ער הננשתיחם האמיתיות ורכושם
ו ס 3שדכד 120תנו ׳ הכנסתהתשיעית
ן מ כרי־הכנסת התשיעית מתחלקים
י 1לשלושה סוגים, לפחות מהבחינה
הכלכלית: חברי־הכנסת העשירים, חברי-
הכנסת המסתדרים וחברי־הכנסת שאינם
,עשירים.
הסוג הראשון, של העשירים, הוא. של
חברי־כנסת המצליחים לעשות הון רב
בעסקים פרטיים בעת כהונתם כחברי־כנסת
וכאלה שהגיעו לכנסת כשהם כבר עשירים
מופלגים, אם מעבודתם או מירושה מיש־פחתית.

תדרותי
לנסיעותיו. סידור זה חוסך למשל
את תשלום המס עבור מכונית צמודה כפי
שמחייב חוק מס־ההכנסה אחרי הרפורמה.
למשל יש נהג וההסתדרות משלמת את
הוצאות הדלק של מכוניתו, אולם הוא
מחזיר לקופת הוועד־הפועל את דמי הדלק
הקבועים אותם הוא מקבל מהכנסת. הוא
מתגורר בדירה צנועה בת 2וחצי חדרים
בשיכון בבלי בתל־אביב. אשתו עובדת
במשכיר המרכזי ומשכורת החודש האחרון
שלה היתה 3968 לירות.
משל אינו מתלונן. הוא רגיל לסגנון
חיים צנוע ופשוט וטוען ש״אני לא צריך
יותר.״ אבל גם הוא מודה כי כאשר למדו
שני בניו בתיכון הוא הרגיש ״בלחץ כספי.
זו היתה התקופה הקשה ביותר שלי מהב חינה
הכספית.״
מלבד הדירה הקטנה אין למשל כל רכוש
ואין לו חשבונות חיסכון. החיסכון היחיד
שלו הוא קרן הגימלאות שזכויותיו בה
נצברו רק ב־ 8השנים האחרונות.

היה מופיע לכנסת ואפשר היה למצוא אותו
במיפעל השייך לו, ישקר, שבנהרייה, או
בחוץ־לארץ שם שהה בשליחות המיפעל.
לפני כחודש נסקרה פעילותו הכספית של
וורטהיימר בסידרה זו, ועובדות אלו צויינו
אז. גם הצהרון ידיעות אחרונות תקף ב חריפות
את ההיעדרויות של הח״כ מנהרייה,
ווורטהיימר החליט אז להראות נוכחות, ל פחות
למיספר שבועות.
את היוצאים־מן־הכלל מקבוצת העשירים,
מסמלים שניים: ח״כ חיים קאופמן מהקו אליציה
וח״כ משה שחל מהאופוזיציה.
למרות שקאופמן שולט על שורה ארוכה
של חברות מיסחריות ומגלגל עשרות מיל יוני
לירות בשנה, רואה קאופמן את עתידו
בפוליטיקה ושואף למישרת שר. קאופמן

אלי הו שפייזר:
מ שחקי דירות
ך} ״כ המעיד אליהו שפייזר, מתגורר
י • בדירת פאר בת 5חדרים ברמת־אביב
בתל־אביב. באחד הבניינים אותם בנה

אליהו שפייזר
חסכונות לילדים
רוב חברי־הכנסת נמנים עם שכבת
״המסתדרים״ .לכאורה הם מקבלים רק
משכורת מהכנסת, אולם יש להם תוספות
שונות, כמו דמי־יעוץ, הוצאות ואש״ל
ממקומות עבודה אחרים, גימלאות ממקו מות
עבודה קודמים ועשרות׳ צורות שונות
לקבלת כספים בנוסף למשכורתם ולאש״ל
אותו נותנת להם הכנסת.
המעמד השלישי, הוא של אותם חברי־הכנסת
המעטים, המתפרנסים רק ממש כורתם
כחברי־כנסת. איו להם שום מקו רות
הכנסה אחרים, אם מתוך החלטה
עקרונית, או משום שאין מוסד המוכן
לשלם להם. חברי־כנסת אלה מוצאים
עצמם בבעיה כספית של ממש מדי סוף
חודש. קיימות הוצאות רבות לחברי־כנסת,
המתחייבות ממעמדם ומתוארם, שאינן
מוטלות על אזרחים אחרים. הם מוזמנים
למקומות רבים וחייבים להביא עימם מתנה.
הם חייבים לפחות להציג רמת־חיים כיאות
לחברי־הכנסת.
קשה לערוך הכללות מדוייקות, לגבי
טיבם של חברי־הכנסת, בכל מה שנוגע
לתפקודם כחברי־כנסת, בהתייחסות לקט גוריות
העושר שלהם.
אולם יש כמובן סממנים מייוחדים לכל
אחת מהקבוצה, אם־כי גם באלה יש ה־יוצאים־מך
הכלל. מרבית חברי־הכנסת ה עשירים
אינם חברי־כנסת פעילים במייוחד.
רובם ממעטים להופיע לישיבות המליאה,
נעדרים כמעט באופן מוחלט מישיבות ה וועדות
בהן הם חברים. כאשר הם מועילים
לבוא לבניין הכנסת הם מתרכזים במיזנון
חברי-הכנסת, ומקיימים שם פגישות עס קיות
עם אורחים מבחוץ אותם הזמינו —
אנשי עסקים אשר חברי-הכנסת חושבים
שהעובדה שהישיבה עמם מתנהלת בכנסת,
תרשים אותם.
אחד הבולטים מאלה הוא ח״כ ש״י זאב
(סטף) וורטהיימר. וורטהיימר כמעט ולא

יודע כי כדי להצליח בשאיפותיו הפוליטיות
הוא חייב להוכיח חריצות בעבודתו הפר למנטרית.
הח״כ הצעיר אינו מחמיץ אף
ישיבה אחת של הכנסת, הוא בין הראשונים
לבוא לבניין ומהאחרונים לעזוב אותו. ער כה
מחזיק קאופמן בשיא הגשת השאילתות
בכנסת התשיעית והוא משתתף בכל ישיבה
של חרות, הליכוד והקואליציה הנערכת
בבנין־הכנסת.

שדמה יעקב כרום
כסף מהתיבה

ח״כ שאפתן אחר הוא יושב־ראש סיעת-
המערך בכנסת ח״כ משה שחל. לשחל
מישרד עורכי־דין משגשג בחיפה והוא
נמנה על עשירי הכנסת. אולם שחל הוא
גם מאלה המאמינים כי המערך יחזור
לשילטון והוא החליט להיות שר בממשלה
הראשונה של המערך אחרי המהפך. לשם
כד מקדיש שחל ימים כלילות לעבודתו ה פרלמנטרית
והוא נחשב כדוגמה לח״כ
חרוץ.

__י רו ח ם משל:
מפונית מ הפול

ך ץ ״כ ירוחם משד ידוע יותר כמזכ״ל
י 1ההסתדרות מאשר כחבר בית־המחו־קקים.
משל מקבל משכורת רק מהכנסת,
אינו מקבל כל משכורת מההסתדרות. על
פי החוק חייב חבר־כנסת לקבל את מש כורתו
מהכנסת ואינו יכול לוותר עליה,
לכן לא יכול היה משל לקבל במקומה
את משכורת מזכ״ל ההסתדרות, שהיתר,
יכולה להיות גבוהה יותר ממשכורתו
כחבר־כנסת.
משל מהווה דוגמא לחיים צנועים של
מנהיג פועלים. הוא אינו מקבל אפילו
אגורה אחת לחודש כדמי־הוצאות מהוועד-
הפועל ואף אין לו מכונית צמודה. הוא
משתמש במכוניות שונות של הפול ההס
חיים
דרוקמן
הוצאות מהישיבה

הקבלן גרשון (״גיגי״) פרם. אחיו של
שר־הביטחון לשעבר, שמעון פרס. בדירות
אלה מתגוררים אלופי צה״ל רבים, פרם
עצמו ויצחק רבין.
אולם שפייזר יודע להסביר כיצד הגיע
לדירה כה מפוארת. בשנת 1958 חזר יחד
עם אשתו, אורה, מלימודים בפאריס והת גורר
משך שנתיים אצל החותנת שלו.
באקראי פגש בזוג ידידים אשר סיפרו לו
על הרשמה לשיכון אקדמאים ברמת־אביב.
הוא נ-שם ורכש דירה בסכום של 13.5
אלף לירות מהן שולמו 6000 לירות בעזרת
משכנתא .״לקחנו הלוואות ושילמנו את
הסכום הראשון של הדירה,״ מספר שפייזר,
״הבאנו אז מצרפת מכונית הילמן קטנה
אבל לא היה לנו כסף לשלם את המכס
והמיסים עליה. אז מכרנו אותה.״
משך שנתיים התגורר שפייזר בדירה
עד שפגש, לדבריו, באותו זוג מכרים
שסיפרו לו שוב על ״מציאה״ בתחום
הדיור: דירה מפוארת אצל גיגי פרס
שעולה רק 90 אלף לירות. עבור דירתו
קיבל שפייזר 60 אלף לירות. עשרת
אלפים לירות נוספות קיבל מקרן הגיכד
לאות המרכזית. עבור מכונית פרינץ קטנה,
אותה רכשו בינתיים בני הזוג, הם קיבלו
עוד עשרת אלפים לירות ואת היתרה
גייסו אצל מכרים ואצל המישפחה. היום
שווה הדירה של שפייזר למעלה מ־ 3מיליון
לירות.
מאז חזר מהלימודים בחוץ־לארץ, מלבד

ה הס

! מנו?

פלים, כי :״אם היה לי כסף, הייתי חי
כפי שאני חין״
אותם ידידים טוענים כי גרוס אכן חי
בצניעות, משום שהוא רגיל ואוהב אורח־חיים
זה, אולם חסכונותיו רבים. גרוס
מתגורר בדירה קטנה בבני־ברק, ואורח־חייו
הוא צנוע בהחלט. אולי משום כך
דבק בו השם :״הצנוע של אגודת־ישראל.״
אך פטור בלא כלום אי־אפשר. לגרוס
יש נוהג אותו הוא מקיים שנים רבות:
מדי שנה, בימים הנוראים הוא נוסע לגר מניה,
ועולה שם לתיבה כחזן בבית־כנסת.
עבור המעבר על פני התיבה מקבל
גרוס סכום נכבד ביותר, במטבע זר, סכום
שגדל בשנים האחרונות בגלל העובדה
שהיהודים שם מוכנים לשלם כסף רב כדי
לשהות במחיצתו של רב שהוא גם חזן
וגם ח״כ מישראל.

שנתיים בהם עבד בקרגל, עבד שפייזר,
עד שנכנס לכנסת, כפקיד ציבורי או
מיפלגתי בשורה של מקומות עבודה, כמכון
לפיריון־העבודה והייצור, במיפלגת העבו דה,
בעיריית תל־אביב ובלשכת־המס ה הסתדרותית.
בנוסף
למשכורתו מהכנסת מקבל שפייזר
עוד סכום של כ־ 500 לירות בחודש ב ממוצע
עבור מאמרים שהוא מפרסם ב עיתונים.
אשתו, רופאה בקופת־חולים,
מביאה הביתה עוד כ־ 9000 לירות בחודש.
שפייזר מכהן גם כמזכיר מחוז תל־אביב
של מיפלגת־העבודה, ללא משכורת.

חשבונות החיסכון שלו היום ל־ 600 אלף
לירות.

לבני הזוג שפייזר מכונית פיג׳ו ,404
חיסכון משנת 1975 שהגיע כיום כבר ל־40
אלף לירות וחשבונות חיסכון על שם
ילדיו בגובה של כ־ 150 אלף לירות.

חיים בר־לג:
משכורת ופנסיה

אמנון רובינשטיין:
__עושר דג

ך ן ״כ אחר המתנודד בווילה היא
י 1ח״כ חיים בר־לב, מי שהיה שר־המיסחר־והתעשייה
ורמטכ״ל צה״ל. הווילה
של בר־לב נמצאת בנווה־מגן, רמת־השרון,
שכונה בה מתגוררים אלופי צה״ל רבים
ביניהם אף שר״הביטחון, עזר וייצמן.
וילה מהסוג של בר־לב מוערכת כיום בשוק
הדירות ב־ 4עד 5מיליוני לירות.
חיים בר־לב מכהן כמזכיר האירגוני של
מיפלגת־העבודה אולם, לדבריו, אין לו
שום טובת הנאה כספית מתפקיד זה. מלבד
משכורתו בכנסת מקבל בר־לב עוד כ־4000
לירות לחודש כפנסיה מצה״ל. סכום זה
הוא רק שליש מהפנסיה המגיעה לו, אך
כיוון שהוא נחשב עתה כעובד־מדינה, הוא
אינו מקבל את מלוא הפנסיה. פנסיה זו
מובטחת לו, יחד עם הפנסיה מהכנסת,
כאשר לא יהיה עוד ח״כ ויעבוד במקום
עבודה פרטי.
תמר, אשתו של בר־לב, היא מורה
במקצועה אשר עבדה כל השנים והוסיפה
משכורת לבית. השנה אין אשתו של בר-

חד מחברי־הכנם ת העשירים ב י
יותר הוא מנהיג ש״י, ח״כ אמנון
רובינשטיין. עושרו הרב של רובינשטיין

מאיר וידנר
חסכונות בנזישפחה

שלמה הילל:
ירושות ומגרש
י שהיה שר־המישטרה, ח״כ שלמה
׳ ״ י הילל, הוא בעל אמצעים רבים אותם
צבר בעיקר מירושות שקיבלו הוא ואשתו.
הוא מתגורר בירושלים, בדירה בת שלושה
חדרי שינה. מלבד משכורתו מהכנסת
מקבל הילל מדי חודש סכום של 140
לירות, תגמולים עבור סיפרון אותו כתב

אשר לעיתים קרובות אפשר היה לראות
בה את הח״כ כשהוא סוחב ארגזי בקבוקים
ועוזר להוריו.
למרות זאת אין אלגרבלי מתלונן. הוא
בעליה של דירה חדשה בגילה. השכונה
החדשה בפאתי הבירה, השווה כיום כמיל יון
לירות, בעוד שהוא שילם עבורה רק
300 אלף לירות. אלגרבלי אינו מתגורר
בדירה זו, העדיף לשכור דירה תמורת
1300 לירות באשדוד.
מלבד סיבות חברתיות ופוליטיות יש
לאלגרבלי, איש ירושלים, סיבה טובה
להתגורר דווקא באשדוד. לאשתו, ז׳ורז׳ט,
יש בעיר בית־מרקחת המכניס למישפחת
אלגרבלי כ־ 20 אלף לירות נוספות לחודש,
סכום הגדול יותר ממשכורתו של הח״ב.
אלגרבלי נוהג במכונית פיאט , 124ל ילדיו
חשבונות חיסכון ולו חשבונות חיס כון
נוספים בגובה של 100 אלף לירות.

חיי ם ד רו ק מן:
רב עם נהג
ך רב חיים דרוקמן, הרב הקיצוני
י 1של גוש אמונים, מקבל, נוסף למש כורתו
מהכנסת גם הוצאות אש״ל חופשיות
מהישיבה אותה הוא מנהל, ישיבת אור
עציון. הוצאות נוספות מקבל חיים דרוקמן
מהמטה המייוחד של גוש אמונים, כאשר

מרדכי אלגרכלי ואמנון רובינשטיין
עזרה בחנות המכולת

חיים בר־דב
האשה תחזור להוראה
בא לו מהבית. כבנו של הקבלן הנודע הוא
שותף בחברות המישפחתיות העצומות וה מפורסמות,
ובעיקר בעיסקי הבנייה שלהן.
חלקו בחברות אלה מסתכם במיליונים רבים
של לירות, אם כי הח״כ אינו שותף־פעיל
בחברות אלה ואינו עובד בהן. לפני
שנבחר לכנסת כיהן אמנון רובינשטיין
כפרופסור באוניברסיטת תל־אביב וכחבר
מערכת הארץ. רובינשטיין ממשיך להרצות
באוניברסיטה, אולם ללא שכר, משום
שאסור לו לקבל משכורת נוספת והאו ניברסיטה
אינה יכולה לשלם בשום צורה
אחרת, מלבד בצורת תלוש המשכורת. כן
פרש רובינשטיין מהארץ ומקרנות הפנסיה
וההשתלמות שם.
אולם רובינשטיין ממשיך לכתוב עבור
הארץ ומקבל תשלום מהיומון לפי כתבות.
הכנסתו של רובינשטיין מעבודתו העיתו־תונאית
מגיעה בממוצע ל־ 8000 לירות
בחודש וזאת בנוסף למשכורתו כח״כ.
אשתו של אמנון רובינשטיין היא עורכת־דין
במקצועה. רוני רובינשטיין, עובדת
כשכירה בחברה המישפחתית כיועצת-
מישפטית של חברות רובינשטיין, ומביאה
הביתה כעשרת אלפים לירות נוספות.
בני הזוג רובינשטיין מתגוררים בווילה
גדולה בתל־ברוך ליד תל״אביב ומנהלים
חיים ברמה גבוהה. לרובינשטיין מכונית
פיג׳ו 504 ולאשתו מכונית פיג׳ו .304
למרות עושרו הרב, חוסך רובינשטיין
כספים, וזאת בנוסף לחלק שלו בחברות
רובינשטיין העשירות. להערכתו מגיעים

שלמח הילל
ירושה מההוריס
לב עובדת, אולם על פי תוכניות המישפהה
היא תחזור לעבודה בשנת הלימודים הבאה
ותוסיף עוד משכורת לחשבון הבנק של
בר־לב.
לבר־לב מכונית פורד אסקורט 1973
וחשבונות חיסכון מצומצמים.

יעקוב שלמה ג רו ס:
חזנו ת בגרמניה
^ כנסת מקופל לחשוב שכל אחד
י מחברי־הכנסת של אגודת־ישראל הוא
עשיר מופלג. עושרם של אנשי האגודה
בא להם מקרנות מיפלגתיות ודתיות שו נות,
עליהם אין הם צריכים לתת דיו־וחשבון
לאיש. גרוס, מכחיש כמובן כי
הוא מתפרנס מקרנות אלה ומביא לדוגמא
את אורח חייו הצנוע. לידידים אמר פעם
גרוס, הידוע כמי שאוהב סיפורים מפול
לפני
שנים רבות ומדי פעם בפעם שכר-
סופרים עבור מאמרים אותם הוא מפרסם
בעיתונים.
מלבד ההוצאות אותן מקבל הילל מה כנסת
הוא מקבל גם הוצאות דלק ממיפלגת־העבודה
,״אבל רק כשאני עושה נסיעות
ארוכות מחוץ־לעיר.״
הילל הוא בן למישפחד, יוצאת עיראק
שאביה הצליח לעשות הון רב בארץ. מי
שהיה שר״המישטרה הוא בן למישפחה
בת 11 ילדים, אולם למרות זאת חלקו
בירושה הותיר בידיו כסף רב, אשר
ברובו נפדה כבר. בעזרת כסף זה הצליח
בין היתר לרכוש את הדירה הגדולה בה
הוא מתגורר.
מהחלק י בירושה אותו עדיין לא מימש,
נותר לו מיגרש, בשותפות עם אחיו,
בהרצליה. גם לאשתו, ילידת אוסטריה,
היתה ירושה: דירה גדולה המתחלקת
בינה לבין אחותה. בפעם הראשונה בחייו
נאלץ הילל לרכוש מכונית משלו אחרי
המהפך. אז נלקחה מהילל מכונית־השרד
מתוצרת ונלוו. הוא רכש מנונית סובארו
חדשה. להילל ניירות־ערך בסכום של
כ־ 200 אלף לירות.

מרדכי אלגרבלי :
מ צוק ה וכסף
ן * ״כ הדמוקרטים מרדכי אלגרבלי
י 1נכנס לכנסת כנציגה של תנועת עודד
בד״ש ז״ל, תנועה זו מסמלת יותר מכל
תנועה אחרת המייוצגת בכנסת את שכבות
המצוקה. אולם חייו של אלגרבלי אינם
כה קשים. אלגרבלי בן ה־ 34 היה פקיד
ממשלתי עד שנכנס לכנסת. מקום עבודתו
האחרון היה מישרד״החינוך. הוא בא ממיש־פחה
דלת אמצעים. להוריו חנות־מכולת
ברחוב שמואל הנביא בירושלים, חנות

יש לו הוצאות הקשורות בפעילותו עם
אנשי הגוש. הישיבה העמידה לרשות הרב
הצעיר והנמרץ מכונית פיג׳ו 504 צמודה
ונהג צמוד, אשר כל הוצאותיהם הם על
חשבון הישיבה.
הרב מתגורר עם אשתו וילדיהם במרכז
החינוכי שליד הישיבה שלו, והוצאות
המחייה שלו הם מועטות, משום שרובן,
ביניהם רבות מהוצאות כלכלת הבית,
משולמות על־ידי הישיבה. אשתו מביאה
הביתה משכורת נוספת של כ־ 15 אלף
לירות. היא משמשת כרופאה של המועצה
האזורית שפיר.

__ מאיר וילגר:
המ שכורת למיפלגה
תמנהיג רק״ח ח״כ מאיר וילנר
\ 1לא ראה איש במיזנון חברי־הכנסת.
וילנר, כיתר חבריו מחד״ש, מילבד ח״כ
צ׳רלי ביטון, מקפיד שרגלו לא תידרוך
במיזנון חברי־הכנסת, וכאשר הוא רוצה
לסעוד, הוא אוכל במיזנון הכללי, הזול
יותר ב 407 גם אז מיסתפק בדרך־כלל
וילנר בכוס תה ובגבינת קוטג׳.
בהשראת משה סנה המנוח נהוג במק״י
ואחר־כך ברק״ח כי חברי־הכנסת של
מיפלגה זו אינם פודים את צ׳ק המשכורת
שלהם .,חותמים מצידו האחר, ומעבירים
אותו למיפלגה.
במקום המשכורת מקבל וילנר מקופת
רק״ח סכום המשתנה לפי הצרכים שלו
מדי חודש, להוצאות מחייה.
וילנר מתגורר בדירה צנועה במרכז תל־אביב!
הוא נוסע במכונית מיושנת. ל־וילנר
עצמו אין חשבונות חיסכון, אולם
לקרובי-המישפחה שלו יש חשבונות חיס כון,
ניירות־ערך ומניות בגובה של כמה
מאות אלפי לירות.

׳יאץ־ס

מ ^ י י גו ״

לגז ^ד• ,

אמ׳\את

חיפה — סלון הבנקים, רח׳ הבנקים • 1רשת סלון בארץ — חיפה — רה׳ הרצל ; 1חדרה — רח׳ הנשיא ; 51 רמת־גן — רח׳ ביאליק ; 75
ירושלים — סלון שלום, רח׳ יפו ; 68 עפולה — רח׳ הנשיא • 17 פתח־תקווה — ברק, רח׳ חובבי ציון •: 30 נתניה — רדיו אלחוט, שד׳ בנימין 5
• ראשון־לציון — רמזור — (כדריה) ,רח׳ רוטשילד * 36 רחובות — נחום את מזרחי, רח׳ הרצל 9 187 תל־אביב — שילה, בנין מגדלור,
בן יהודה ,1דיזנגוף סנטר <• חולון — סלון סבוי, רח׳ סוקולוב •; 77 תל־אכים — סלון להיט, רח׳ אבן גבירול • 20 ירושלים — טטרון 231 ,
מרכז כלל • כת־ים — סלון פאר, רח׳ רוטשילד • 32 נתניה — רדיו שנקמן, רח׳ קראוזה • 10 גבעתיים — נתנאלי משה, רח׳ בצנלסון # 12
דימונה — פליפ יצחק 443 ,מרכז מסחרי • טבריה — סלון קובי — רח׳ הגליל.

150,000 סיבות טובות
מדו ע לקטת
טלויזיה צבעווו ת של אמקור.
כן. אלו הן 150.000 המשפחות הנהנות
מדי ערבמצ פי הבט לויזי ה
אמקור־נורדמנדה שחור־לבן.
איכות אמקור וידע £ם א 6ת1ם מ 0א
מביאים לך עכשיו טלויזיה צבעונית.
טלויזיה צבעונית אמקור -הצבע הנכון.
כיצד מושג הצבע הנכון?
בטלויזיה הצבעונית של אמקוו^
מותקנת מנורת מסך ״?.1.1

המבטיחה צבעים 3( 1
טבעיים ונקיים במיוחד.
המבחן האמי תי לכך הוא 1
תמונת הצבע באור יום או
חדר מואר ומנורת ה־?.77 .
עומדת בו בהצלחה.לעומת זאת בקליטה
בשחור־לבן תהיה ה תמונה נקיה
מצבע. פרט לזאת תמצא בטלויזיה
צבעונית אמקור:
חיבור קואק סיאלי למכוון( £11א;)11
מונע ״צלליות״ בתמונה.
מנגנון אוטומ טי הבוחר בעצמו
נקודות אופטימו ם של התחנות.
ויסות או טמ טי של הבהירות
( )4711X87*00 ועוצמת הצבע בהתאם
לכמות האור בחדר.
שלט רחוק

אלקט רוני-
המאפשר כיוונון
תחנות, התאמת צבע,
בהירות וקול;
הפסקת ביניים בשעת
הקרנה ( 87ם א ^)57
ותמונה ללא קול
(? 570סאס.)50
אפשרות למכשיר ״מחזיר צבע׳׳-
המאפשר קליטת שידורי צבע מישראל.
מערכת צליל משופרת בעל הספק
מו סי ק ה של 10 וואט
חיבור עבור רשם קול, אזניות, רמקול
נוסף ומערכות וידאו קסט__ .
׳ שרותאמפא ששר ורוחח
^ 1 7 /7 /א ה לאחר הקני
ש רו תללאתח רו ת ^

יכוון וידגים טכנאי
מוסמך את הטלויזיה בביתך -חינם.
היה כדאי לחכות לצבע הנכון.

טלרדה^בעוגתאמקור-ה^נבעהובון

איו גנב עקיבא נוו מיסמכי םמתון תיק
ואיוזכהבתעודת ־ ס ט 1ד ] טכשהיהח־ כ

עלילות 11
ח ״כ עקיבא נוף
ף( ״כ עקיבא נוף דואג לתדמיתו ה י
1ציבורית. ח״כ נוף רוצה כי הוא יסמל
בעיני הציבור את היושר האישי והמוסר,
ולשם כך הוא עושה פעולות רבות. מדי
פעם הוא נזקק לעזרת ביודהמישפט כדי
שזה ישמור על שמו הטוב. חלק מדיונים
מישפטיים אלה מתפרסמים, חלק אחר אינם
מתפרסמים, לפי בקשת נוף ובהוראת בית-
המישפט (ראה עמוד .)2
ה״כ נוף מתרוצץ בין מערכות העיתונים,
מעתיר עליהם צווים של בית־מישפט ה אומרים
לפרסם תופעות ומיקרים שונים
שבהם הוא מעורב, כדי ששמו הטוב לא
ייפגע.
לא מכבר שמע ח״כ עקיבא נוף על
תוכנית־רדיו, העומדת להיות משודרת, ש לא
נגעה בו בכלל, אלא בתופעה חברתית
מסויימת אשר יש המשייכים אותה, בעיקר
בסיפורי־רכילות, דווקא אליו. הוא הפעיל
לחצים כבדים כדי שהתכנית כולה לא
תשודר.
אולם קיימות פרשות בחייו של ח״כ
עקיבא נוף, שאפילו קסמו האישי, אשר
פעמים רבות פעל על שופטים, ואפילו הידע
שלו כעורן־־דין, אינם יכולים למנוע את
פירסומם.

__ פרשת
תעודת״הסטודנט
^ חד המיקריס

הוא פרשת עקיבא נוף

׳ 1הסטודנט.
הפרשה החלה סמוך ליום ה־ 14 באוגוסט
. 1974 כבר מזמן לא היה נוף סטודנט.

הוא כבר היה בעל תואר של מישפטן
וחבר־כנסת מטעם המרכז החופשי, יחד עם
מורו ורבו, מי שכיום מכהן כשר־המיש־פטים
שמואל תמיר.
כאשר סטודנט רגיל מסיים את לימודיו,
הוא גאה בתואר שהוא מקבל ושמח לפשוט
מעליו את התואר סטודנט. לא כן עקיבא
נוף. הוא רצה בכל מחיר להשיג תעודת־סטודנט.
נוף
פגה אל מרכז הסטודנטים באוניבר סיטה
העברית בירושלים, יגאל לנקר, ו הצליח
לשכנע אותו להוציא לו תעודת
סטודנט.
עוד באותו היום, ב־ 14 באוגוסט שיגרה
מזכירתו של נוף, עליזה מסילתי, מיכתב
ליגאל לנקר.

המיכתב חיה מודפס עד נייר
מכתבים רשמי של הכנסת, ותחת
המילים ״חכר־כנסת״ מופיע שמו
של עקיבא נוף.
המיכתב נשלח בדואר דחוף ורשום, ובו
כתבה מסילתי :
״ליגאל שלום רב,
״בהמשך לשיחתך הטלפונית מהיום, עם
הח״כ עקיבא נוף, הנני מתכבדת להעביר
לך במצורף המחאה מם׳ ,339910 משוכה על
הבנק הבינלאומי לישראל בע״נז על סך
— 45 לירות, וכן תמונה של הח״כ נוף.
״אודה לך באם תואיל להמציא לנו
בחוזר את התעודה המבוקשת על־ידי ח״כ
נוף לכתובת — המרכז החפשי, רחוב אבן
גבירול 61 תל־אביב, בהקדם.
״בתודה ובכבוד רב,
״עליזה מסילתי — מזכירה.״
לשם מה היה ח״כ נוף זקוק לתעודת־הסטודנט?
רמז לכך אפשר למצוא, אולי,
במיכתבו של המבקר הכללי של התאחדות
הסטודנטים בישראל, יואל סלוצקי, אשר
ביקש הסברים לפרשה מיגאל לנקר.
כתב סלוצקי, במיכתבו שנכתב חוד־

9000

ך י•׳ 1*0

ה כ נל־ת
עקיב־ז

ת ל -אביב, כ.־׳ באב ת על ״ ד
4־ כאו גו ש ם , 1974

לכ בוד
פר יגאל 1-נקר
מרכז ה ס סו דנ סי ם
האוניבדסיכההעב רי ת
ירו שלים.

ליגאלש לו םרב ,

בהמשך לשיחתך הטלפוניתמהיום, עם ח ה״ב ע קי ב א
נו ף,

הנניס הכבד ה להעבי.־ לו

בסדירףה:־דואה צם,

, 339910 משוכה על תבנקריילאוכייישרדל בע״פ. ע״ס

וכןתמונת ; •7׳•׳ חה״ כסיר .

אודהלך אם תואיללרפציאלנובחוזר אר יתעודד.
המבוקשת ע ״ י ח״כנוף, ייכ הו ב ת -המרבזהחפ שי, יחיב
אבן גבירול , 61ס ל -אביב, בהקדם.

ל כ בו ד
יגזול לב ׳;ר
•ז ״ ד מג ודגו הפשודשסיט
הנזתדרוו! תטסיודנמיש הזווניג ר סי ט ה ״ו ב רי ח
ירז ״ ל י [,

ל תני ט בו עו ת פפפר ו;ו ב ;1לי די ע תי כיא גו דד 113.הו צי ט ה תעודת ט שודגט
לוזייב עקיב ;׳.גו. 56926.03 •,
זזנ״ ל די דשל אגו ד ת פך •:ל 45נ־ינשיק מ ס׳ 339910פ טו ך ע> הבנק חלתופ*
,י ״ דאל. ז מן י־,כד ל;.:־זד ככן הועברה ה תעודה לפר נוף .
נו ס; לכך! .זו ב; לי,י >; תי כי ח״ב נו זר ;י•;נו״• כ מז כי ר ווו. ,ל ההתחרות
ה צ שו דנ סי ס בי״רתל כבנור כו ס כ כיוו דנ ם בתעל״ז, ו כן לזו הי ה ר-זוס וו;
כ ש׳ •כ; יטב 1.ני ג ר טי טו; העברית. ל תו ר נ סי בו ת ז 1לו ל ::היתה כל הכרעה
עניינית על כי מענוןה״תהדות הששודגשים לתו צ;;ת תעודה על ׳;הו .
כזי מי דזע הדי ויעוד.־; ו ו ״ מו ענ ק ת מי די שנח ל צי בו רהמ טו דנ כי ס בקנ הית רו נות
וזכויות רבוד. בי ני ה ם טו בו ת הגתה כ ס פיו ת רבות .
וזז: ת על ידי שיטו ת : :ו זו לות, הנ חו ת בתתי עשק, משעל* יז הסול ופפע לי
בי דודוטומנות ;:ני ת ני םלס טו דנ טי ם הנ מצ אי ם ב תנ חי חכלכ ליי ם קשים ב ז מן
ל י מו ד יז:ת .
עקב כך נקעה ;;תבוודות ת פ טו דנ טי טבי כרמל גזורה יכל צעדים כ די להב טיח
מיז כויווו מלו יעונקו מך ורק ל מנ סי ם הז כ אי ם לכך, וצף הו צ תו כ ס פי ם
ר בי ב למנוי• זיופים .
בג סי בווו הליו נ ר צי ת לי הטותו; ביו ת ר העובד ה טל הו במת תעודת כנזו דנ ס
לחייב נוף ר כלל ו בל ל לה ר הוט ב אוני ב ר סי ט ה .
יכול הי נףלזצין הי ט ב בי ה רי גי טכגון אלו ע לו לי ם לפגיג ב נו כגוף
צי בו ר • וזהוכר ע ״יגופיםטט טל חיי ם. ע ״ י חטיסת ט ענו תניצול • כויות
בניגוד לן.ו ק. זכויות הבר אנו מו פ ק די ם על תענקתם וט מיר חס ה ז כה יש לכך.
מבקדך ל ב דו ק !1..נזיבות התקרה ולפ עו ל לתיוזרת ת עו ד ה תססודנ ט חנ ״ ל לי ד •

בברכת ,
וזעתקג ה בו ה ט הולצר -מזבל
־ יוצלכ לו צ קי
•עקב גן מהיר -מם״ מבקר
טבקר כלל*
ווי.ן נן י הו ד ה -י ו ״ ך ה, ה .ב.
י הו ד ה ״• שמן -מז כי ר שנים ה. ה .ב•
דו ד ׳ :פו לין -ט:י;ד :.י״ת״א

המיכתב של מבקר התאחדות הסטודנטים מיום 29.10.74
״ניצול זכויות בניגוד לחוק״

בה ודהוב ( בו ד ־ ר ב,

עליזהמסילתי 1,מזכירה .

המיכתב המבקש תעודת-סטודנט לח׳׳ס נוף מיום 4.8.74
יתרונות וזכויות רבות״
שיים אחרי שנוף קיבל את תעודת־הסטו־דנט
שלו :

״בפי שידוע, הרי תעודה זו, המוענקת
מדי שנה לציבור הסטודנטים,
מקנה יתרונות וזכויות
רכות, ביניהם טוכות-הנאה כספיות
רבות, וזאת עד־ידי טיסות
מוזלות, הנחות ככתי־עסק, מיפע
לי־שיכפול ומיפעלי בידור ואומנות,
הניתנים לסטודנטים הנמצאים כתנאים
כלכליים קיטים כזמן לימודיהם.״
באותו
מיכתב קבע סלוצקי כי ח״כ עקיבא
נוף קיבל את תעודת הסטודנט שלו שלא
כדין. כתב סלוצקי :״לפני שבועות מספר
הובא לידיעתי כי אגודתכם (הכוונה להס תדרות
הסטודנטים של האוניברסיטה העב רית
בירושלים) הוציאה תעודת־סטודנט ל־ח״כ
עקיבא נוף, מיספר .56526 הנ״ל שילם
לאגודה סך של 45 לירות, בצ׳ק מיספר
,339910 משוך על הבנק הלאומי לישראל.
זמן קצר לאחר מכן הועברה התעודה למר

נוף.
״נוסף על־כך הובא לידיעתי כי ח״כ
נוף, אשר שימש כמזכיר־חוץ של התאח דות
הסטודנטים לישראל, אינו רשום כ סטודנט
בתשל״ד (השנה שבה הוצאה ה תעודה)
וכן גם לא היה רשום זה מיספר
שנים באוניברסיטה העברית. לאור נסי בות
אלה לא היתד, כל הצדקה עניינית,
על־פי תקנון התאחדות הסטודנטים, להו צאת
תעודה על שמו.

״בנסיכות אדה,״ ממשיך המכקר
הכדלי ,״נראית לי תמוהה כיותר
העוכדה שד הוצאת תעודת־סטו
דנט לח״כ עקיבא נוף, אשר כלל
וכלל לא רשום באוניברסיטה.״

__ פרשת
הניירות הגנובים
ן מבקר הכללי של התאחדות הסטן-
1 5דנטים לא היה כל-כך תמה על הפרשה,

— ע לי לו ת נוף

,,החבר עקיבא נוו תרש דפים ברי חשת, העדימס ((עיני העובדים
ואו רקח את הדנים ברי רשות איש, מחוץ ונותר, המישוו...״
(המשך מעמוד )17
אילו הכיר את הפעולות הבלתי־שיגרתיות
ור,תמוהות של עקיבא נוף, עוד אפילו לפני
היותו לחבר־כנסת, כאשר היה רק עורך-
דין וחבר הוועד־הפועל של ההסתדרות מ טעם
מיפלגתו.
אילו היה המבקר הכללי יודע את הפר שה
שניסה עקיבא נוף להסתיר בכל כוחו,
פרשת גניבת מיסמכים רישמיים של הוועד-
הפועל לשם צילומם וניצולם, הוא בוודאי
היה מיטיב להבין כיצד קרה שעקיבא נוף
הח״כ יבקש לעצמו את תעודת־הסטודנט,
מבלי שהיה רשאי להחזיק בה. ואת כל
ההנחות הכספיות הכלולות בה, אשר לא
הגיעו לו.

מסתכר שיש דנוה ותק רב כהת•
נכשויות עם מוסדות־כיקורת.
שמונה שנים קודם לכן שלחה בבה
אידלסון המנוחה, מי שהיתר, מזכירת מו־עצת־הפועלות,
תלונה חריפה נגד הבר-
הוועד־הפועל של ההסתדרות, עקיבא נוף,

בז בליל קיו ן ב חי ק וזג״ ל זז ב גי חחחח׳ זרעוג ה ח״ 13־ *5סשתיר ר מי ם בזהדדזיניזיוז
הבניןזבאיוחסלק רי א ה ~זדח
לזלדר סתל;ז, יזוהם מ ה תי ק; הי א קרזדל לקציןהבס הי ז
למשרזרח ה כ רי ח ה את ח ח׳ נוףלהחזיר לח 6ר תי סוו! סדסחרוהבכיסו, סאלח ! 4״נמל טו
9ל ־ ידוו ״ 2זסדם נוקבו .
הוז׳ גוףנצעוותסידלץזוב אה המקום, או ל ם לאחד סעח וחציחזרוהחזיר
לח״ זרעוני? ו ד 5רסיפוהנוספות .
נתבדר סהת״ נוף לקח -ללא דלייוח ומב לי להודיע קל ד ף לזזיס -יותר מאבר
11רסיטותשהוחזרובחוסןהמ תו ארלעיל, כחסר ב׳-זזלח 0 ., 30נ בער ךסלאותויום שו ב
חזר לחדר הפוהירזחסל מוע צתה ־ ועלות ומחר ל עו בדתהמזכירות 8רסימזהנוסהיח .
הרס יר. ו וו הנקיבותהפילו אס יזמות ה מרעמדי םלאידיהועידהזזשזיעיתו ;.ידזה

תלונתה שד כבה אידדפון נגד עורך־הדין עקיבא נון!
״באיום של קריאה לעזרת המישטרה״
שב ומביע בכתב, כפי שכבר עשיתי בעל-
פה בעת בי ת ר העניין, ריגשי־התנצלותי
הבלתי-מסוייגים ובפרט בפני החברה שרה
זרעוני ומועצת־הפועלות, על כל אי־נעימות
שנגרמה בקשר לעניין המתואר במיכתבד,
של הגברת בבד, אידלסון אל ועדת-
הביקורת.״
אולם ועדת־ד,ביקורת לא השתכנעה מ-
מיכתב־ד,התנצלות של עקיבא נוף. לוועדת-
ביקורת אין שיניים לגבי חבר הוועד-
הפועל, שהוא נבחר־הציבור. לכל היותר
היא יכולה לנזוף בו, ועדת־הביקורת של
ההסתדרות נזפה בנוף במילים הבוטות ב יותר.
מילים אלד, חמורות במיוחד, אם
לוקחים בחשבון שוועדה זו רגילה להת בטא
תמיד בלשון־המעטה, ושגם את ה מסקנות
האלה היא שמרה בסוד, כדרכה.
במסקנות, שנחתמו על־ידי עובדיה פורת,
נאמר:

חח״ עוב רי ת סי ר ת
ועדת הכקור תדפר בוי ח
של החסהד רו תהכללית

3מ ן

הנני שב והציעבכתב, כפי רזרבר עדיו ! יבע ״ ס ג־ית בירודהעגין, רגסי
החגצלותיהבלתימסוייגת, ובמיהבפני החב רון .:רה זרעוניומועזגחהפועלות ,
עלכלאינעימות •ץ נגר הת ב ק -רלעני ! הז תו רו רבמבתבתהלהחברהבבהחידלסון
8לועדתהב קוי ר ת, מיוה וזהפרי 2 . 1 0ש. ז .
כ כ בו ד רב
י ז קי באגיר

״מזכירות ועדת־הכיקורת המרכזית
קוכעת כי החכר עקיכא נון!
התנהג כמישרדי מועצת־,הפועלות
כיום > 20.;(.61 כצורה המעוררת תימהון
׳,וכי הוא עשה מעשה הראוי

התנגדותו שד עקיבא נון!
רגשי התנצלותי הבלתי־מסוייגת
לוועדת־הביקורת המרכזית של ההסתדרות.
כתבה אז אידלסון:
״ביום ,20.9.1966 בשעות שלפני־הצה־דיים,
פנה למזכירות מועצת־ד,פועלות עו-
רך־דין עקיבא נוף מתל-אביב, רחוב יצחק
שדה .48 חבר הוועד־הפועל מסיעת גח״ל,
וביקש מהחברה שרה זרעוני להרשות לו
לעיין ברשימת המועמדים לבחירות לוועידה
התשיעית של מועצת הפועלות.
״החברה זרעוני נעתרה לבקשה מיד,
והחבר נוף התחיל לעיין בתיק־הרשימות.
בזמן העיון בתיק הנ״ל השגיחה החברה
זרעוני שהחבר נוף מסתיר דפים מהרשי מות.
אחרי שתלש אותם מהתיק.

״היא קראה לקצץ־הכיטחון של
הכניין, וכאיום של קריאת עזרה
מהמישטרה הכריחה את החבר
נון! להחזיר לה שש רשימות המוסתרות
כביסו, מאלה ארבעה
שנתלשו על־ידו ושתיים שטרם
נוקבו.
״החבר נוף נצטווה מיד לעזוב את ה מקום,
אולם לאחר שעה וחצי חזר והחזיר
לחברה זרעוני עוד חמש רשימות נוספות.
״נתברר שהחבר נוף לקח ללא רשות,
ומבלי להודיע על-כך לאיש, יותר מאשר
11 רשימות, שהוחזרו באופן המתואר ל עיל!
כאשר בשעה 15.30 בערד של אותו
יום שוב חזר לחדר המזכירות של מועצת-
הפועלות, ומסר לעובדת המזכירות שמונה
רשימות נוספות. הרשימות המנוקבות הכי לו
את שמות המועמדים לצירי הוועידה
התשיעית, ואחרות הכילו חתימות של חברות
ההסתדרות התומכות ברשימה.״
הדברים אירעו על רקע הפילוג בתנועת-
החרות (שהיתה חברה בסיעת גח״ל) ,כא שר
פרש (או גורש) שמואל תמיר והקים
את סיעתו הקיקיונית ,״המרכז החופשי״.
כמה ימים אחר־כך נערו בירור בין
אידלסון, זרעוני ונוף עצמו. נוף טען אז,
בתשובה לתלונה נגדו :״העניין הוא באי-

וחד • המסקגוח:
מזכירות ועדת ח ב קו רההפד כזי תקובעתדי הוו״ עקיב אגוףח חג הג במשרד• מועצת הסועלוח
גיוס 2 0 .9 .6 6ב צורה המעוררת ס ט הון זב• חוא *שדו מעשח ה ר אוי לגיגו • נמרץ.
משדד• מועצה הפועלות, רגלטסר די ההסחדרדת פ תו חי ם לטל חבר• ההסמדרום ונעניםברצון
לג ״ בהסי עו ת בהזדקקס לקבל הו ס ר כדרוש להט.
חח׳ ע. נוף חלש ד פי םסל מגיס* והויכי רסימהר ב לי רזזות, העלימם מעיניה עו בדת תח״
ס? .רעיני ואף לקח אח הרפים ב לי רשות -א חו, מחו ץ לכו תל* ומשרד
סעסזז חמות ומזורלחלוטיןמתחילתו.
ה עו בדה, כ* הח״ ע. נוףהנחו חבר הועד הפועל של ההסתדרות מחמיר • .והד זזת חענין .
חברות בועדח תו על של ההסחדי־וח מלבד הזכויות שהיא מ ע ני ק ה, היא מ טיל תגםחובות .
הו1״ עקיב אנוף לא עמד במבחן החובות כו ע ד הו עדה מו ע ל של חהסתד דו ת,

מסקנות ועדת הביקורת של ההסתדרות
״מעשה תמוה ומוזר לחלוטין מתחילתו״
הבנה. ראיתי את עצמי זכאי לעיין ב רשימות
מיפלגתי, על-מנת לצלם אותן
בשביל המיפלגה, ואכן הוצאתי את הדפים
מתוך הקלסר.״

לעומתו טענה זרעוני :״הרשימות
נתלשו כידי עקיבא נון! מהחוברות.
לאחר שראיתי שנוף תלש
את הרשימות, דרשתי ממנו שיתן
אותן, ואיימתי כמישטרה. כתחילה
אמר נוף כי הוא לא תלש רשי

מות, ובשנוכחתי בי אינו דובר
אמת, הזמנתי את קצין הכית. כאשר
נוף הלך, הוא לא אמר כי יש
לו עוד רשימות.״
כשהבין עקיבא נוף כי הסתבך, שינה
את גישתו השחצנית ושיגר מיכתב־התנצ־לות
לעובדיה פורת, מי שהיה אז מזכיר
ועדת-ד,ביקורת של ההסתדרות, שדנה ב עניינו.
כתב
נוף במיכתב ההתנצלות שלו :״הנני

לגינוי נמרץ.״
את מסקנותיה מסכמת ועדת־הביקורת :
״החבר עקיבא נוף לא עמד במיבחן החו בות
כחבר הוועד־הפועל של ההסתדרות.״
כשהתבקש ה״כ עקיבא נוף בשבוע שעבר
להגיב באוזני העולם הזה על האשמות
חמורות אלה, הן בנוגע לכרטיס־הסטודנט
והן לגניבת המיסמכים מתיקי מועצת-
הפועלות ולגינוי החריף אותו ספג, הוא
סירב.

תאר לעצמך, יש לי 1,000ל״י, ובמקום לשלם
מתוכן 600ל״י למס הכנסה, אני מפקיד את
כל הסכום בקופת תגמולים ״מיטב״ תהגה
מפטור ממס הכנסה.
הכסף שהפקדתי צמוד למדד ב־ 1005$צובר
ריבית צמודה וכל זה פטור ממס הכנסה.
כנוסף לכך, אני מקבל ביטוח חיים חינם.
בסופו של דבר יהיה לי סכום כסף רציני
שחלקו הגדול הוא בעצם מתנה ממם הכנסה.

בבנק סיפרו לי שאני צובר ותק
זאת אומרת, היום אני יכול להפקיד סכומים
קטנים, ומאוחר יותר, להפקיד סכומים גדולים
שגם עליהם אני מקבל את כל הזכויות, למרות
שהם מופקדים זמן קצר יותר.
אפילו על הכסף שאפקיד בשנת החסכון
האחרונה, אהנה מכל הזכויות.

7ן 9 1תתגסוליס
* 2 1של הבנק הבינלאומי הראשון.

^ הבנק הבינלאומי הראשון

בנק למלאכה.סקבוצ-ת פ.י.ב.י.

אנו נותנים לו ׳ותו. זה נזא׳ לנו.

ה עול ם הזה 2167

0119) 1איטליה
מבי אה לךאת
נטלהס פו ר ט
החדשה שלך.
בשחיפשנו נעל ספורט
אמיתית מצאנו את
הנעל שהולכת לכל מקום.

למגרש הטניס, למשחק
כדורסל או לריצה בערב,
לבית הספר, לדיסקוטק,
לטיול ואפילו לעבודה. .
הנעל ללא תחרות במחיר ובעיצוב הנעל המצטיינת בחוזק
וגמישות־הנעל
שתהפוך חלקבלתי
נפרד ממך מהמבט שלך
הנעל

ה עו ל ם הזה 2167

ההקלות לחקלאים נועדו ליהלומנים

שני משקיעים ישראליים
נמלטו מקניה
שני משקיעים ישראליים, אלי פרוסובקי ומשה יובל /נמלטו מקניי ה
וניצלו ממעצר. השניים חשודים על״ידי שילטונות קניי ה ב הונ או ת מס־ הבנס ה ובעבי־רות־מטבע.
הפרשה
הו שתקה בעיתונות ה מ קו מי ת, כיוון שנראה שאישיות בכירה בשילטון
היתה שותפה ס מויי ח של השניים.
הישראלים היו הבעלים של מיפעל מ קו מי למוצרי פלס טי ק, ב שותפות עם החבר ה
הממ שלתית לפי תוח מיפעלי תעשיה (אי־סי־די־סי) .המיפעל מו ק ם בזמנו על־ידי
החברה הישראלית ״שרפון״ ,וקבוצת יובל רכשה אתהחלק הישראלי. כאשר ה ם
רכשו אתהחלק הזה, לפני כמ ה שנים, נחשדו השניים על־ידי שילטונות קני ה בעבי-
רות״מטבע, אול ם העניין הו שתק. לפני כחודש ה חלי טו שילטונות־המטבע של קני ה,
והיחידה לביקורת מיפעלים מאושרים, לבדוק א ת ספרי המיפעל. כעבור כמה ימי־בדיקה
התברר לבודקים כי שני הי שראלים רכשו ציוד ישן ורשמו או תו בספ רי ם
כשווה יותר מערכו הריאלי, ובכך רימו א ת אנשי מרכז־הה שקעות ומס־ ה הכנ ס ה.
הו חל ט לעצרם, אך לשניים נודע הדבר כמ ה שעות קו ד ם לכן, והם ברחו ב מ טו ס
הראשון לאירופה. חלקם במיפעל נ מ סר בינ תיים לנציגי החבר ה הממ שלתית.

מוסים קואותיס
נהרל במקום בישראל בעלי מיפעל בניית קרונות־המגורים
(קראוונים) בכרמיאל ,״קרונו ת בע״מ״,
אינם מבינים מדוע רוצים קיבוצי ראש-
הניקרה ועין־גב לשלם כפול תמורת כל
קרון. ה ם עושים זאת על־ידי העדפת ה הזמנות
במיפעלים באירופה, שם מחיר
הקראוון כפול מ מחירו בישראל. בעלי ה־מיפעל
בכרמיאל פנו למישרד־התעשייה ו־למרכז־הה
שקעות, בדרישה למנוע מענקים
ו הלוואו ת ממ שלתיות ממזמיני הקר אווני ם
בחו״ל. ה מ מונ ה על פיתוח הגליל במיש־רד,
חיים חכם, הב טי ח לעזור להם בכך•
בספ
טמבר 1978 ביקש קיבוץ ראש״
הניקרה הז מנ ת מ חיר מן המיפעל בכרמיאל,
עבור חניון״הנופש של הקיבוץ.
הוגשה הצעה, ודוגמת הקרונו ת נבדקו ו אושרו
על-ידי נציג הקיבוץ, שלמה גל-
עוז, ונציג התאח דו ת הקמפינג בישראל.
מחיר כל קראוון עם ה תו ס פו ת היה 155
אלף לירות.
בפברואר 1979 נודע למיפעל בכרמיאל
כי הקיבוץ הזמין א ת הקר אווני ם ב חו״ל ;
כל קראוון יעלה לקיבוץ 350 אלף לירות,
כולל מכ ס של . 110$מישרד-התעשיה
דרש מן הקיבוץ להביא הו כ חו ת כי לא
ניתן לבנות קר אווני ם אל ה בישראל. ה קיבוץ
פנה למיפעל בכרמיאל וביקש כי
יאשרו לו שלא ניתן לבנו ת ם בארץ, והב טיח
להזמין במיפעל ה מ קו מי א ת כל
ה הז מנו ת הבאו ת, וכן ל ממן בנייה של
קראוון לדוגמה, ל ל קו חו ת שונים.
סיפור דומה קרה עם קיבוץ עיו״גב,
שאף הוא חפץ בקר אווני ם עבור חניון־
נופש.
המיפעל בכרמיאל פנה לרשויות השונות
וביקש למנוע ייבוא זה, ה מ מו מן ב כספי
המדינה. שני החניונים ה ם מיפ-
עלים מאושרים, המקב לי ם מענקי ם ו הלוו
או ת משלתיות.
בעל המיפעל, חיים אברהם, מ סר
כי נציגי מרכז־הה שקעות, שאליהם פנה,
לא רצו לשמוע או תו, ורק ה מ מונ ה על
פיתוח הגליל נרתם לעניין.

בוא אישי
במנוניות דאוגויקה
השבועון היוקר תי ה א מרי ק אי ״ביזנס־וויק״
ממליץ לקור איו לרכוש מכוניות
באירופה ב שיטת הייבוא האישי.
לדברי השבועון עולה מכונית מרצדס
300 בניו-יורק 20.3אלף דולר. ניתן להזמין
א ת או תהה מכונית אצל הסוכן בא
מ רי ק ה, אך ל קבל ה במיפעל בגרמניה,

יוחרף המחסור
בדירות
המח סו ר בדירות־מגורים יוחרף בש נתיים
הקרובו ת, ומחירי הדירות יעלו במ
או ת א חוזי ם.
נתוני הלישכה המרכזית לסט טי ס טי ק ה
מוכי חי ם כי בחמ ש השנים ה א חרונו ת היו
ה ת חלו ת הבנייה הפרטית בין 20ל־25
אלף דירות כל שנה. ה ת חלו ת הבנייה
הציבורית של דירות היו כ ך— 1974 :
33.3אלף ; 27.7 — 1975 אלף 1976
12.3אלף; 5.8 — 1977אלף; — 1978
7.1אלף.

לנכות בפ ח ת
פחת כרצונם,
אנשי האוצר,
מיליון לירות

תקנו ת״ מ ט־ ה הכנס ה החד שות, המאפ שרות לחקל אי ם הפרטיים
מואץ א ת רכושם תוך חמש שנים, כאשר הם קובעים א ת השווי לצורך
מאפשרות הלבנת כל ההון השחור שצברו, בלי לשלם עליו מ ס. לדעת
יגרמו ת קנו ת אל ה לאובדן הכנ סו תממס לאוצר בשיעור של כ*300
לשנה, לפחו ת.
מ קורו ת בקרב רואי״החשבון סבורים, כי ה מ טר ה היא להעביר אתההק לו ת
ת חיל ה באמצעות הלובי החקל אי, ללא התנגדות, כדי שניתן י הי ה אחרי־כן ל ה חילן
על הי הלו מני ם, ללא התנגדות. דבר זה יאפשר לי הלו מני ם להכשיר ללא מיסוי
א ת כל ריווחי העבר.
כידוע, ההתנגדות העיקרית של הי הלו מני ם לרישום ה כנ סו תי ה ם בספרי ם נובעת
עתה מן הצורך בהצהרות־הון וגילוי מקורו תיו.

הבורסה

סיכויי ם וסיכן] ,

הכל תלוי, כמובן, בביקורו של הנשיא
ג׳ימי קרטר. א ם הביקור י ס תיי ם בהצלחה,
צפוייה גאות בבורס ה לניירות-
ערך, ועליית שערי המניות, ביגלל ה תיק־וות
לשיגשוג כלכלי. בשלב שני צפויה
עליה בשערי איגרות־החוב, בגלל האינפלציה,
שתבוא כתוצא ה מ הבניו ת בנגב.
אול ם המ שקיעים כבר למדו שפגישות-
פיסגה מולידות לרוב אכזבות, ולכן ה ם
שומרים על איפו ק, עד שיהיו ב טו חי ם בתוצאות.
מבט
על הנעשה בבורס ה מגלה כמה

31ט ר מייסד
מלונות ד1
מכס הורוביץ

נפטר ב־

עורד״הדין
מיאמי בחודש שעבר, בגיל .74
הורוביץ הי ה במשך זמן ממושך נשיא,
ואחד המ שקיעים העיקריים, ברשת מלונות
״דן״ של יקותיאל פדרמן. הוא
היה מראשי ה ק הי להב מי א מי, ושימש

הנתוני ם מר אי ם בבירור, כי המח סו ר
בדירות נגרם על-ידי הירידה בהת חלו ת
הבנייה על־ידי הממ שלה, וחברות הקשו רות
בה. הממ שלה ה ק טינ האת היצע
הדירות בחמי שים א חוזי ם, בערך, כל שנה,
בשלוש השנים ה א חרונו ת, תחת להגדיל
א ת הכ מו תבהתאם לגידול ה או כלוסי ה.
גם אםתת חי ל הממ שלה בשנת 1979 לב נות
30 אלף דירות, ישפיע הדבר רק בעוד
שלוש שנים, עם גמר הבנייה.
נתונים אל ה יעוררו א ת איל״הבנייה
אהרון רובינשטיין לחדש הצעתו, ש הוגשה
לפני שנים א חדו ת, לשינוי שיטת
הבנייה. בהצעתו יש, לדבריו, היצע של
עשרות אלפי דירות לנצרכים בזמן קצר,
והרגעת ה ת סי סהה חברתי ת הנגרמת על־ידי
המח סו ר בדירות. הוא מציע כי ה מדינה
תעמיד לרשות הקבלני ם השונים
שיטחי״קרקע נרחבים, שעברו פי תוח ו ת
שתית לבנייה. הממ שלה ת מסור לכל
קבלן, המוכן ו ה מסוגל לכך, לבנות איזורי-
בנייה נרחבים, כאשר הוא מקבל אתה קרקע
לבנייה ב מ חיר מינימלי מי מנ הל-
מקרקעי-י שראל, ומוכר א ת הדירות לקו נים
ב מ חיר מ פו ק ח על-ידי הממ שלה.
לדעתו של רובינשטיין, ניתן לפ תו ח במכירת
הדירות תוך כמה חודשים, ועל-ידי
מתן האפ שרות לנז ק קי ם לרכוש דירה
מייד, גם א ם יקבלו או ת ה רק בעוד שנתיים,
יירגעו הרוחו ת. בצורה זו ניתן
גם להתגבר על משך הזמן של מעל שנה
וחצי, שוועדות התיכנון השונות דורשות
עד למ תן אישורי־בנייה לקבלן פרטי. ה הצעה
גם תמנע סי פ סור ב מחירי הדי רות
על-ידי רווחים מופרזים, ותאפשר לקבלן
ריווח קבלני הולם והוגן, והורדת
מחירי הדירות.

במחיר של 16.7אלף דולר. הוצאות ה הובלה
ל א מרי ק ה הן 560 דולר, בי טו ח
— 360 דולר, ומס — 440 דולר. בסך
הכל תעלה ה מכוני ת בניו״יורק 2200
פחו ת מאשר אילו נרכשה ב א מרי ק ה.
ניתן ל ח סו ך יותר א ם משתמשים במכונית
באירופה, וכתוצאה מכך ק טני ם
המכ סי םבא מרי ק ה. השבועון מציע גם
ל חסוך ב הובל ה, על-ידי ל קי ח ת כל המיש-
פחה לאירופה ו חזר ה עם ה מכוני ת כנספ
ח ת לכל המי שפחה.

הצעות מעניינות. חברת הבי טוח ״ סקו־ריטס״
,שמאזנה י תפרס ם בסוף חודש
מ ארס, תכפיל א ת רווחיה לעומת אשתקד.
גם חברת ״ ה סנ ה״ סיי מ ה שנה
טובה ביותר, ושערי מניותיה נמוכים
ומושכים. מו ס דו ת נוספים, כמו ״בנק לפי תוח
ומ שכנתאות טפ חו ת״ ובעיקר חברות
קבוצת ״כלל״ ,מעניינים לה שקעה.
קבוצת ״כלל״ היא השנה הדינמית ביו תר
בבורס ה ובכל התאוששות בבורס ה היא
הראשונה ה מזניק האת שערי חברו תי ה.
החברה עומדת לפני הנפק ה ב״כלל
נדל״ן״ ,ומומלץ להשקיע ב הנפ ק ה זו.

למה ל״אדעל
נציגים בסיאטל? עובד שנים
לייצג

מבקר״המדינה
בודק תלונה של
״אל-על״ ,שלפיה החבר ה מ חזי ק ה
רבות שני נציגים בעיר סי אטל, כדי
א ת החברה הישראלית אצל חברת
אינג״ ה א מרי ק אי ת.
״אל״על״ רוכשת אתמ טו סי ה אצל חברת
״בואינג״ .לדברי ה תלונ ה, אחד מה צוות
יושב על דרגת מישנה למנכ״ל, ו-
בצוות אין כלל צורך, שכן לחברת ״בואינג״
נציג קבוע בנמל-ה תעופה בן־גוריון,
היכול לענות על כל הבעיות. לדברי ה תלונה
עולה ה חז ק ת הצוות ב סי אטל כרבע
מיליון לירות לחודש•
דובר ״אל־על״ אישר כי לחברה נציג
קבוע, היושב ב סי א טל. ה סיבו ת לכך הן:
פיקוח הדוק על יצור מ טו סי ״אל־על״
בחברת ״בואינג״ ,פי קו ח על הזמנו ת ציוד
מקבלני-מישנה, מעקב א חרי חידו שים
ב ת חו ם בניית מ טו סי ם ותיכנון ל טוו ח-
ארוך.

מפיקי ם ב תוני ס
ב מ קו ם בי שראל
נפטר הורוביץ
יועץ ללנסקי

מאיר

כעורך-דין של כמה השקעות של
לנ ס קי.
הורוביץ שימש מ טר הלח קי רו ת ממו שכות
של היחידו ת לל חי מ ה בפשע מאורגן,
ו ה תפ רס ם כאשר התגלה כי שימש יועץ
של קזינו ש ה קי ם לנ ס קי באיי בהאמה,
ועזר ב הב ר חו ת הכס פי ם של ריווחי ה קזינו
לבנק של טיבור רוזנבוים ב-
שווייץ.

בעל ״!יסד! הקים הברח
נחום מילקובסקי, בעל רשת-הג-
לידה ״ויטמן״ ,ה קי ם חברה בשם ״נכסי
נחו ם מי ל קו ב ס קי לה שקעות״ .החבר ה
נרשמה על-ידי בנו, חבר־ הכנס ת ועורך-
דין רוני מילוא.

לוח הקים חברה לבניה
ראש עיריית דימונה לשעבר, ערמון
לרדו ה קי ם חברה לבנייה בשם ״ערמון
לרדו השקעות ופיתוח ובניין בע״מ״.
בעלי החברה ה ם הוא ואשתו.

סר טי ם שנועדו ת חיל הלהפ קו ת ביש ראל
הועברו על־ידי מפיקי״סר טים ל תוניס,
המציעה שירותי־הפקה וסיוע ממ שלתי
מושכים יותר.
בין הסר טי ם ה מו פ קי ם עתה ב תוניס :
״ישו מנצרת״ ,בבימויו של פרנקו זפיר־ל
י /שביקר בישראל בשעתו, ורצה לה פיק
אתהסרטבמ קו מו הטבעי, ארץ חיי
ישו. אול ם מישרד-התעשייה היה עסוק
מכדי לפגשו, שכן השר דאז העדיף להי פגש
עם ריימונד באי, הלא הוא ה מ
פקח איירונסייד.
זפירלי יפיק ב תוני ססרט על הקדו שים
פ טרוס ופ אולוס, בה שקעה של יותר מ־20
מיליון דולר. גם סרט זה נועד ת חי ל ה
ל היו ת מופק בישראל.
סר ט תנ״כי נוסף, ה מופ ק ב תוני ס, הוא
״הגנב״ ,סיפור מימי התנ״ך, בבימויו של
פסקל פיסטה. סרט תנ״כי ענקי נוסף,
ה מופק ב תוניס, הוא ״ היו ם שבו מ ת ישו״,
בהפקה של ״ פו קסהמאה העשרים״ ,ה משקיעה
בו מיליוני ם רבים.

מושבי הערבה
הקימו חברה דננ״ח
מושבי הערבה פארן ועין־יהב ה קי מו
חברה לבנייה ולפיתוח בשם ״חברת ה פיתוח
של מושבי הערבה״.

עבדם כל החורף
כד• שאתה תוכל לט״לבאביב
שתי הטבות
מיוחדות למטיילי
האביב של קופל:

ו ה כנו ב שבילך טיו לי ם
יו צ אי־דו פן ב אי רו פ ה.
ע שינו אתמ אזן ה טיו לי ם
מ ה שנ ה שעברה, ו בחרנו ל ה צי ע
לך טיו לי ם ש היו א הו בי ם
ו פו פו ל א רי ם על נו ס עינו,
ב תו ספת של עוד בי לויי ם ויו ת ר
נו חיו ת.
אנו גם הרח בנו א ת מיגוון
ה טיו לי םוה חו פ שו ת ביוון, כדי
ש תוכל ל ה כי רמק רו באתהא רץ
הנ פלאהו הי פ ה הז א ת.

א. למשל מי ם שליש מראש
( בנו סף ל ד מי ההרשמה),
יו בטחהמ חי ר לפי שער
הדול ר ביו םההרשמה.
אפש רו ת ל של ם שלי ש
מהמ חי ר ב־ 10ת ש לו מי ם
שווי ם, ללאר בי תוהצמדה.
התש לו םהרא שון ביו ם
ה חז ר ה.
אין אפש רו ת לי ה נו תמש תי
ההט בו ת הנ״ל, אלאלב חו ר
באחתמ הן.

טיו לי ם מ או רגני ם ל אי רו פ ה
הקלא סי ת, ב מ חי ר

־30,750.

*2טיו לי ם מ או רגני םלספרד
ולפורטוגל, ב מ חי רהחלמ

9,950.-ו

יש אפש רו תלהמ שי ךאת
ה טיו ל ללונדון.

חו פשהב רו דו ס ( 7לילות),
ב מ חי רי םהחלמ
־4,995.
.4חופשות
ביוון

דובר

כ ר תי ם ( 7לילות).
א תונ הוכר תי ם ( 11 לילו ת)
רודו סוא תונ ה ( 11 לילות).
א תונ ה +שי ט ב איי יוון
( 11 לילות).
קו ר פו ו א תונ ה ( 11 לילות).
כ ר תי ם ו רודו ס ( 14 לילו ת).

9מי

לפי שטר ע 1ל 9 .-ו ל׳-ו £

הכנט לאחד מטניפי ״קופל״ ובחר לד
היכן לבלות באביב השנה.

תל־אביב :

טל 246121 .

* ירושלים :

טל + 233533 .חיפה :

טל 88011 .

* קרית־

ביאליק: טל + 740451 .נתני ה: טל• * 27410ר״ג: טל + 731105 .ג״ש: טל.78860 .

קופל ! סי עו ת
משרד ראשי: תל־אביב,
רחוב פרישמן 4ו,טל 246121.

ה שלו איוו חוסך ר ק דם. הוא חוסך גכסף
אך צמרת מי שרד־הכיטחון אינה מ ת מו דדת עם ה ב עי ה

ה א־ו פ לז גי ה

דו חו ת
בש • האמריקאי הכביר התחיל לפעול כדפי
ממשלת־בגין ולשטח אותה על הארץ בשטיח

יויק•
מן הדין הוא להחזיר את כל התקציב הזה לממשלה,
כדי שתביא לכנסת תקציב רציני, המביא בחשבון את
המצב המשתנה והולך לנגד עינינו במהירוודהבזק ; המביא
בחשבון מה שקרה בימים האחרונים בוושינגטון, ומה
שעומד לקרות בימים הקרובים באולם זה.

׳השלום יחסוך מיליארדים
נכון, אדוני היושב־ראיש, לא כל 90 המיליארד צריכים
להיות מוצאים, לפי ההערכות של צמרת מערכת־ד,ביטחון,
בשנה הראשונה. גם לא שליש מסכום זה עומד להיות
מוצא בשנה הראשונה. אך בוודאי יהיה צורך ב־20—10

האלוף מתי פלד (67ט)1
וגם קצינים בשירות פעיל
א ת הנאום הבא נשא אורי אבנרי לפני
שבוע, ערב בואו של הנשיא ק אר טר לארץ,
במיסגרת הדיון הגדול בבנטת על התקציב.
אף עיתון א חד לא דיווח על נאום
זה — א ם מפ אתק שר־הה שתקה ה קיי ם
לגבי נושאי־ביטחון, א ם בגלל הנטיה
הכללית להתעלם מנ או מי ם רציניים,
ולהתרכז בשערוריות בלבד.
במהלך הדיון על התקציב נכחו באו לם
כתריסר ח״כים.

זהו תקציב סכיזופרני. הוא מוגש על-ידי ממשלה
סכיזופרנית. במילא גם הדיון כאן, בכנסת,
הוא סכיזופרני. י
יותר מרבע התקציב הזד. מוקדש לביטחון! .גם סעי פים
רבים אחרים מושפעים מן המצב המדיני. אולם השלום
והתקציב כאילו חיים בשני עולמות שונים, שבהם קיימות
שתי ממשלות שונות.

ממשלה אחת הבינה את התקציב, כאילו
אין השלום קיים ולא יהיה קיים. ואילו ממשלה
אחרת פועלת — מרצון חופשי או מאונס
— להשגת השלום, כאילו אין לזה כד קשר
לתקציב.

יוחד!ומידיארד לתחנחדויוח
הדבר נוגע קודם כל לתקציב ההתנחלות בשטחים
המוחזקים. בתקציב הנוכחי מוקדשים למטרה זו יותר
ממיליארד לירות.
יכל התנחלות כזאת היא, כמובן! ,מוקש ׳בדרך לשלום.
ראש־הממשלה הסכים השבוע בוושינגטון ללינקאג׳ .הוא
הסכים לכך !שתוך שנה ייחתם הסכם על השילטון העצמי
בגדה המערבית ובדצועת־עזה.
כל התנחלות חדשה בשלב הזה, בשנה הקרובה, היא
פרובוקציה העלולה לפוצץ את השלום. כך זד, ייראה
בעיני העולם כולו.
נוסף לכך זהו גם ביזבוז משווע, ני ברור שבמוקדם או
במאוחר כל ההתנחלויות האלה תפורקנה על־ידי ממשלת־ישראל.

משום
בך יש למחוק מן התקציב, בליל, עד

הפרוטה האחרונה, את בד הסעיפים הנוגעים
להתנחלות בשטחים המוחזקים.
שושנה ארכלי־אלמוזלינו: עוד
מעט אלך, והיו שטחים מוחזרים.
אורי אבנרי: ודאי. על כך אני מד־בר.
למה להשקיע בהם השנה מיליארד
ורבע לירות? ארליך משקיע כסף, ובגין
מחזיר. אולי כדאי שהם פעם ידברו ביניהם?

ועמוד
דום ולהעויע
אולם לא זהו עיקר ההשפעה של השלום על התקציב.
לא על מיליארד אחד אני מדבר, אלא על מיליארדים
רבים.
וכאן אני חייב לעורר שאלה עקרונית: כיצד מטפלת
הכנסת בתקציב הביטחון? על שאר התקציבים יש לכנסת
השפעה כלשהי, אם יותר, אם פחות. יש עליהם לפחות
דיון רציני. ואילו התקציב הביטחוני הוא אכס־טדיטוריאלי.
הוא קיים כאילו מחוץ לתחום הריבונות של הפרלמנט
הישראלי.

אומנם יש טיפול כלשהו, בוועדה כלשהי.
אודם לפעמים נדמה שבאשר מופיע אדון! בוועדה
זו, הכד עומדים דום ברוחם, ודברי המטכ״ל
מתקבלים בימעט ללא עירעור והירהור.
!אני בא לטעון, על סמך עדויות מהימנות, כי צמרת
מערכת־ד,ביטחון לא התמודדה ברצינות עם ההשלכות
התקציביות של השלום, וכי כבר הוסקו מסקנות שאינן
נובעות משיקולים ענייניים אחראיים.
מהלכים עלינו אימים, כי השלום יעלה הרבה־הרבה
כסף. משהיו בדומה לתשעים מיליארד לירות במשך שלוש
שנים. אין לזה זכר בתקציב שלפנינו. גם ברזרבות
המופיעות בתקציב אין אף אגורה שחוקה אחת שהיא
פנוייה לתפקיד זה. בבוא העת בוודאי יביאו תקציב נוסף,
כדי שהוא ישמש תירוץ לתיקונים רבים אחרים בתקציב.
משמע: התקציב שלפנינו כבר חדל להיות רלוונטי
לפני שהתחיל הדיון בו בכנסת.

זהו תקציב ריק מתוכן ממשי, בי הוא הובן
על־ידי אנשים •טלא האמינו כשלום, שלא האמינו
שהשלום בוא יבוא. הוא הובן לפני שהמב־

מיליארד לירות בישנה הקרובה. ועוד אדבר על ההשלכות
של החשבון הזה על האינפלציה הדוהרת.

אני בא לטעון כי לא זו בלבד שאין צורך
כבל ההוצאה הזאת, אלא דהיפך. השלום לא
יעדה כסף, הוא יחסוך כסף. הוא יחסוך מיד-
יאדדים, גם בשנה הקרובה. השלום חוסך דם,
השלום חוסך גם דמים.

אוגדות מיוחדות
אני מתבסס כאן על הערכותיו של !אחד מהוגי־הדעות
הצבאיים החשובים במדינה, קצין שעסק !בלוגיסטיקה של
צד,״׳ל במטכ״ל במשך שנים, האלוף במילואים מתתיהו
פלד, ואני מתיימר לומר שהדברים משקפים גם את דיעו־תיהם
של קצינים בצד,״ל, שאינני יכול לצטט את דבריהם,
באשר הם עדיין בשירות פעיל.
הנה עיקר דבריו: אחרי מיליחמת ששת הימים גדל
תקציב־ד,ביטחון בקצב מסחרר, מפני שהוטלה על צר,״ל
משימה חדשה: להתפרש במדבר סיני הגדול, הרחק מן
הבית, מול אוייב צמוד. לשם כך היה צורך להקים 0ד״כ
(סדר כוחות) חדש.
על יגבול הנגב, עד מילחמת ששת־הימים, הגנה חטיבה
כמה אוגדות — כוח הגדול פי ששה.

כבוא השלום תתבטל משימה זאת. לא יהיה
צורך להגן על סיני, אלא על הנגב, גבול הרכה
יותר קטן, הרכה יותר קרוב לבית. לא זו בדג
י שנחזור למצב שהיה קיים לפני ששת
הימים, אדיא נחזור למצב הרכה יותר נוח
להגנה. מולנו יעמוד, בדרום, שבן שיהיה לנו
עימו שלום פורמלי. מידבר סיני, הגדול יהיה
מפורז, כך שיהיה זמן ניכר לאתראה ולגיוס
כוחות־המילואים כשעת צרה, אם השכן יהפוך,
חלילה, לפתע לאוייב.
עכשיו באים ואומרים לנו: את כל הכוח הזה ׳הממוקם
בסיני, למשימה ישל סיני, יש להעביר לנגב, להקים לו
שם תשתית חדשה, כאילו לא קרה כלום. יואילו האלוף
סלד אומר: יש לבחון מחדש מהי המשימה החדשה,
ולמקם בנגב כוח סדיר שיתאים למשימה הזאת.
(המשך בעמוד )38

המכניות ה׳ חממת״ עליך לא תרדנה מהמסך!!!
מעתה, תוכל לחזור ולהנות שוב ושוב
מקרמיט, פוזי׳ וחבריהם גם לאחר רדתן
מהמסך. רק הושב מול הטלויזיה שלך בעת
הקרנת ״החבובות״ ,את הוידיארטייפ־קסטות־אקאי-חס/ץ,
אקאי-ח
\/0מקליט על פי הוראתך כל
תכנית שתחפוץ, בעת צפייתך בה, או בעת
העדרך מהבית. בלחיצת כפתור אתה
מעלה על המסך, בשעה הנוחה לך, את
התכנית המוקלטת בדייקנות מדהימה
למקור.
אקאי-ח \/0ממנה אותך ללא מכרז ל״עורך
תכניות טלויזיה״ .הוא מקליט
בצבעים, אין ספור תכניות אהודות שתוכל
להקרינן בביתך על פי לוח משדרים ערוך
כרצונך.
יתרה מזאת: אקאי-ח \/0דואג לזמנך הפנוי
בצורה קנאית. הוא אפילו מקליט עבורך
תכנית אחת בזמן שאתה צופה באחרת,

תכנית שניתנת לשידור מספר פעמים בלתי
מוגבל.
מעט מכשירים מוגשים לך באיכות כה
גבוהה כזו של אקאי-ת .\/0אותה טכנולוגיה
גבוהה שהפיצה את שם אקאי ברבים,
מיושמת גם בוידיאו טייפ קסטות, הפועל
בשיטת 5ו-ו \/השיטה המתקדמת ביותר
בעולם!

זמן ההקלטה המירבי של אקאי-ח .\/0
3שעות.
להשיג: אקאי אלקטרוניקה בע״מ
המסגר 70ת״א, טל 30594 .
ובחנויות מובחרות, המורשות בלבד.
מחירים מפתיעים לעולים חדשים ולאנשי
הסגל הדיפלומטי.

הערוץ האה1ב עליך

מעולם לא דיווחו כל כף הרכה עיתונאים
ושדרים, דיווחים כה רכים וארוכים
על כך שאינם יודעים כעצם כלום, כפי
שעשו זאת נציני המעצמה השכיעית כמרחכ
השכוע, כעת מסעו של נשיא ארצות־הכרית
נ׳ימי קארטר. מאות שדרנים, אנשי צוותות
טלוויזיה ועיתונאים, נילוו אל הנשיא כשני
מטוסים מייוחדים. מאות עיתונאים מקומיים,
כמצריים וכישראל, כיסו את המסע
הדרמתי כמדינותיהם. מיליוני מילים נכתכו
על המסע. רככות שעות שידור והקרנה
ריחפו על פני תכל כולה. אכל כל מה
שהכילו, מלכד תיאורי ״צכע״ של טכסים,
סיורים ומילות־נימוסין פורמאליות, לא היו
אלא ניחושים, שמועות, הנחות והשערות.
מסע-הכזק של ג׳ימי קארטר כוסה מתחילתו
כערפל ככד •טל מיסתורין וסודיות. החיסיון
על מהלכיו המדיניים היה ככד יותר אפילו
מזה שהוטל כשעתו על דיוני קמפ-דייוויד.
נם ההנחה הכללית שהיה זה מסע של הימורים,
כו ניסה הנשיא האמריקאי ללחוץ
ככל כוכד מישקלו על, מנהיגי ישראל ומצריים
כדי להציל את יוקרתו, לא היתה עצמה
יותר מאשר הימור. העיתונאים יכלו רק
לראיין זה את זה, לצטט האחד את מה
שכתב חכרו, תוך ידיעה שהניחוש האחד
אינו מכוסם יותר מהשני. עד ישהתכהרה
תמונת המצכ האמיתית לקראת תום המסע,
לא נותר לאמצעי-התיקשורת, הלהוטים
לחשיפה טוטאלית של המסע הגורלי,
אלא לכסות את המישור הגלוי של המסע,
להיאחז ככל פירור תיאור, רכילות או התרשמות,
שלא היו אלא הצד השולי כמהלך.
כשאין יודעים על מה לדווח מדווחים על מה
שיודעים. כך הפך מסעה של האישיות רכת
העוצמה כיותר כעולם, לסיפור של חינגא
נשיאותית חסרת תוכן.

א ככל דור מגיע מנהיגה של הגדו־
• לה והחזקה במעצמות העולם לישראל.
ביקור מעין זה, שערך השבוע ג׳ימי קאר־טד
בישראל, יירשם על דפי ההיסטוריה.
אלא-שאלה שביקשו לחוש את משק־כנפי
ההיסטוריה בעת שמטוסו של קארטר נחת
על אדמת ישראל, התאכזבו. הטכס נערך
כמתוכנן, ללא דופי. הסדר היה כימעט
מופתי. אבל לא היה שום דימיון בין המאו רע
לבין זה שקדם לו, בעת שנשיא מצ ריים,
אנוור אל־סאדאת, הגיע ללוד בנו במבר
.1977 אז ניתן היה לחוש את ההיס טוריה
באוויר. תחושה של רוממות־רוח,
התעלות ושותפות להיסטוריה בהתהוותה,
אפפה את כל מקבלי פניו של אל-סאדאת.
בעוד ישראל הרשמית יצאה מכליה
כדי להסתופף בצילו של הנשיא האמרי קאי
ולזכות בנתח מהכיבודים של שהייה
במחיצתו, קיבל העם את ג׳ימי קארטר
בקול דממה דקה.
לא היה זה מיפגן פוליטי. לא היה בכך
גם לשקף את יחס ההערכה האמיתי בלפי
מנהיג ידידתה הגדולה והיחידה של יש ראל
בעולם. קבלת־הפנים הצוננת לקאר־טד,
שיקפה את תחושת הרצינות וכובד
השעה שחשו אזרחי ישראל נוכח ביקורו.
לגבי עם ישראל לא היה זה גורלו
הפוליטי של ג׳ימי קארטר המונח על כפות
המאזניים, אלא גורל השלום. האיפוק
והספקנות בהם התקבל, ביטאו יותר מכל
את המתח מול הדברים העומדים להיחתך.
ישראל האמיתית דמתה השבוע לאב
המסתובב מרוט עצבים ליד חדר־הלידה,
שם נאנקת רעייתו אחוזת הצירים. היא
ידעה שהגיע רגע הלידה וכי לא תהיה זו
לידה טבעית ורגילה, אלא ניתוח קיסרי
מסובך והרה סכנות. ברגעים כאלה לא היה
מקום למיצהלות וגינוני כיבודים. היה אפשר
רק להחזיק אצבעות. והמדינה כולה החזיקה
אצבעות למיילד הגדול, שבא להוציא את
הסכם־השלום לאוויר העולם.

א ג די מי סו ד! ד או ־ ט ר
^ מפקח־ הכללי של המישטרה, רב י
• ניצב חיים תבורי, יכול כבר לשאת
את התואר של ״האיש הנדחף ביותר בטכ סים
ממלכתיים.״ למרות קומתו התמירה,
הוא נדחף ׳תמיד אחורנית מתוך שורת
הנכבדים.
בנובמבר , 1977 בטכס קבלת פני הנשיא
אל־סאדאת בנמל־התעופה בן־גוריון, היתד,
זו ח״כ גאולה כהן, שלא מצאה לה מקום
ליד השטידדהאדום, נדחקה ודחפה את
מפכ״ל המישטרה אחורנית. בשבת האח רונה
יכול היה תבורי לנשום לרווחה.
גאולה כהן לא היתד, שם. היא נעדרה

במופגן. לעומת זאת היה שם מזכיר-
הממשלה, אריה נאור, הפעם נטל הוא על
עצמו את המשימה של דחיפת תבורי.
השטיח האדום הנפרש לרגלי המאושרים,
שנבחרו ללחוץ את ידו של האורח רם-
המעלה בבואו, אינו ארוך אף פעם דיו
כדי להכיל את כולם. יש יותר נכבדים
מאשר שטיח. אך כדי לא להחמיץ את
הלחיצה מצטופפים הנבחרים, מתחככים
זד, בזה, אינם מהססים להפעיל מרפקים
כדי לתפוס עמדה קדמית יותר. יחד עם
מאה ועשרה המופלאים, שלרשותם הוע מדו
רק מאה מטרים של שטיח, נדחק

המזכיר האביר

מזכיר הממשלה, אריה נאור, מחליף דברים עם נגיד
בנק־ישראל, ארנון גפני, כשלידם ניצבים נציב שירות
המדינה, אברהם פייד מו (קרח) והרמטכ״ל (מימין) רב־אלוף רפאל איתן. מאוחר יותר
לא מצא נאור מקום בשורת הנכבדים, נאלץ• לדחוף את מפכ״ל המישטרה, חיים תבורי.

11ל * !1 1 1 1 1 1 0 1 111*1שרי הממשלה הניצבים בשורה כדי לקבל את פני
הנשיא קארטר, מצאו זמן גס כדי לפנות אל הצלמים,
1י 1י 1111111 11 1
שנכלאו ביציע מאחריהם. בעוד אבו־חצירא מסתודד עם גדעון פת ושוסטאק עם תמיר.

גם נאור נמוך הקומה, תפס מקום ליד
הרמטכ״ל, ד,שווק לו בקומתו.
אולם ברגע מסויים, כשהחלה שורת
אבירי מיסדר קארטר להתכווץ, החליט
נאור להחליף מקום, העדיף את חסות
המישטרה מאשר את חסות צה״ל. הוא
נדחק מימינו של המפכ״ל, תפס לאט לאט
את מקומו. כאשר חלף הנשיא קארטר
על פני שורת מקבלי־הפנים, כבר היה
תבורי מעבר לשורה. רק בזכות גובהו
הוא הצליח לשלוח את ידו מעל ־ לראשו
של אריה נאור וללחוץ את יד הנשיא.
ייתכן ושורת האבירים — שרובם לא
הסתפקו בלחיצת־יד, ביקשו לנצל את המ
אורע
כדי לפתוח בשיחה עם ג׳ימי, לספר
לו בדיחה או להזכיר לו פגישה קודמת
שלהם — היתד, דלילה יותר, אילמלא נחלץ
שר־הביטחון עזר וייצמן לעזרה. כאשר
הגיע במכונית־השרד שלו לנמל־ד,תעופה,
הסתבר כי היו אלד, חברי נשיאות־הכנסת,
שזומנו ללחוץ יד לנשיא. אבל
ביגלל השבת לא הספיקו לצייד אותם
בתגיות המיוחדות, שהיקנו זכות כניסה
לשדה. לשווא התחננו הח״כים בפני השוט רים
שיתירו להם להיכנס. השוטרים סרבו
לשמוע. במשך חצי שעה ניצבו הח״כים
מול המחסום, חרדים פן תפסח עליהם
ההיסטוריה. ואז הופיע וייצמן .״תגיד

ג_ו נ

את קארטר, היה השייך הדרוזי אמין טריף.

1 1 1 1ן | 7ך כשהוא מלווה במפקד מישמר־הכבוד,
י י 1קצין צנחנים דרוזי בדרגת רב־סרן,
י עובר נשיא ארצות־הברית, ג׳ימי קארטר, על פני מישמר־הכבוד של

!*1 1 4 1 1 1171ג׳ימי משוחח פס הנור,
תומך נוש אמונים.
1 1 1 /1 1111
השיחה נסבה על הסכם החינוך המשותף.

להם,״ תיינו בפניו הח״כים את בעייתם,
״לא נותנים לנו להיכנס.״ י
״השתגעתם?!״ אמר עזר לשוטרים,
״תנו להם להיכנס.״
אבל השוטרים בשלהם: בלי תג לא
ייכנס אפילו הנשיא.
״אוקיי,״ אמר להם עזר ,״אם תוך חמש
דקות אתם לא מביאים להם תגים, אז
גם אני לא נכנם.״ האיום עזר. תוך שלוש
דקות קיבלו כל חברי נשיאות־הכנסת תגים
והוזנקו אל המסלול.
בסך הכל היה זה מחזה די נלעג. אפשר
להבין שהנשיא המארח יציג בפני אורחו
את חברי הממשלה ועוד כמה אישים
׳הקשורים ישירות בניהול המשא־ומתן. אבל
הכניסה לשורת מקבלי־הפנים ולוחצי־היד

נשווה ארונה אדונה

חלקו החגוחך והצורס של טכס קבלת־הפנים
בלוד. נשיא המדינה, יצחק נבון
(מימין) מוביל את ג׳ימי קארטר, על פני מיסדר האבירים שביקשו ללחוץ את ידו

צה״ל, שהורכב משורת דגלניס ושתי שורות צוערים מכל זרועות
צה״ל. בהגיעו אל הרגלן שהחזיק בידו את דגל המדינה הניח
הנשיא קארטר את ידו על ליבו, מחווה של הצדעה מייוחדת.

הפכה לסמל־מעמד חדש. מי שאינו מוזמן
למיסדר אבירי השטיח־האדום, אינו נחשב
עוד. וכך מצא הנשיא נבון את עצמו מוביל
את הנשיא קארטר על פני שורה ארוכה
של אישים, שרים, שופטים עליונים, אלו פים,
יועצים, דוברים, אנשי דת ולבלרים,
שספק אם הוא מכיר את כולם.
ג׳ימי המחייך היה אדיב אל כולם, כאילו
הוא נמצא באחד ממסעי הבחירות שלו.
הוא חשף מול כל אחד את טורי שיניו,
לחץ את ידו, החליף כמה מישפטים של
נימוס. למכרים ותיקים היה לו כנראה
מה לומר. אבל גם אלה שלא היה לנשיא
קארטר מה לומר להם, מצאו מה לומר
לו. לרובם היו טקסטים מוכנים מראש,
ורק שר־הקליטה והשיכון דוויד לוי וה־

רמטכ״ל, נתנו לקארטר לעבור על פניהם
מבלי שיוכלו לציין בביוגראפיה שלהם:
״!ניהל שיחה עם הנשיא קארטר בבואו
ללוד במרס .1979״
היה בכך יותר משמץ של קרתנות.
אפשר ללחוץ את ידו של נשיא אורח גם
מבלי לכפות עליו מעשיות וקישקושים.
אבל את השיא יכול לזקוף לזכותו הרב
הראשי האשכנזי. שלמה גורן לחץ בחמי מות
את ידיו של קארטר, ניסה להזכיר
לו כי נפגשו כבר לפני שנתיים. אחרי
שאילץ את קארטר להיזכר בכך, המתין
הרב גורן שיחלוף על פניו ואז מצא את
העוז להצהיר בקול נרגז באוזני העומדים
לידו :״זה הוא שבישל את כל הדייסה !״
שעה גדולה. אנשים קטנים.

ולהחליף עימו מיספר מילים ״בשביל ההיסטוריה״ .מלבד שרי הממשלה, אלופי צה״ל,
חברי נשיאות הכנסת, שופטי בית־המישפט העליון, ואנשי הפקידות הבכירה, מצאו מקום
בשורה גם פקידים זוטרים, דוברים, מזכירים ונושאי־כליס. בתמונות למעלה: שרי הממשלה.

שישבת, ביחד-לבד,
מוסיקה טובה והרבה...

1610 שוקו עם^ק צ€פ ת1 קרם חגיגה בשדים:
מסיב תקבפת
עם הלהיט החד ש
של טסיו נג ה-
טנץ ן פלץ ן
קרם שוקו *מיתי
עם קבפת.
מעדן יחיד ומיוחד.
הפתעה נפלץ וה
למבב הרוח שלכם

טעם טנ ץ ו -טעם טו ב
עוד הפתעה-בטעם הטוב של טסח נגה

טווי וגה

מוברי חלב טרי, גלידות ושלנמים.

ל הז מנו ת לפנו ת: מחלקתה שיווק, טל 03-724141 .

הסולם הזח 2167

ב שיא ביקוד! של קארטר. ח שף בגין את ליבו

^ שיאו החגיגי של ביקור קארטר
• בארץ, במסיבה הממלכתית שנערכה
במישכן הכנסת, סיפר מנחם בגין אפיזו דה
היסטורית.

כדאי להתעכב עליה, מפני שניתן
להפיק ממנה לקח — ולאו
דווקא הלקח שהפיק ממנה בגין
עצמו.

וזהו סיפור המעשה:
ב־ 2באוגוסט ( 1914 כשבגיך היה בן
שנה) פלש הצבא הגרמני לבלגיה, בתנו־עודהאיגוף
הגדולה שנועדה לכתר את
הצבא הצרפתי. כעבור יומיים נפגש ה קאנצלר
הגרמני, תיאובלד פון בתמאך
הולווג, עם השגריר הבריטי, סר אדמונד
גושן, שהגיש לגרמניה אולטימטום: להס תלק
מייד מבלגיה או להסתכן בהכרזת-
מילחמה בריטית. העילה הבריטית: גר מניה
הפרה הסכם משנת , 1839 שהבטיח
את הניטרליות של בלגיה.

הציונית. אבל לא ההצהרה הניחה את
הבסיס להקמת המדינה, אלא התהליך
שבא בעיקבותיה. הצהרת־בלפור עצמה
הפכה ״פיסת נייר״ תוך שנים מעטות.

מנחם בגין דא השתחרר ממחרת־ילדות
זו של ״הציונות המדינית״.
!הוא דבק כה ככל ליבו ונפשו.
מבאן הפער העצום כינו וכין אנוור
אל־סאדאת.
המצרים מדברים על תהליך. החוזה
הוא, בעיניהם, שלב־פתיחה בילבד. אין
הם מייחסים לו ערך רב, מעבר לצרכים
של הרגע הזה: קביעת מתכונת לכינון
היחסים בין ישראל והעולם הערבי במשך
חמש או שבע השנים הקרובות. את כל
השאר הם משאירים — כפי שהם מדגי

הצורך ב״חוזה־שלום בעל משמעות״,
כתנאי בל־יעבור. אך כדי להשיג חוזה-
שלום, הולכת ונעלמת המשמעות. כי על
המשמעות אין הסכמה, והצדדים רחוקים
לגביה זה מזה כרחוק מיזרח ממערב.

כגין שהאף להשגת ״חוזה
לנצח״ — אך תוך כדי כך הוא
מכנים לנוסח החוזה פצצות-זמן,
שיפוצצו אותו תוך שנים מעטות,
ואולי תוך חודשים אחדים.

ך* אם ג׳ימי קארטר אינו מבין זאת 1
׳ 1בוודאי, הוא מבין זאת היטב. אולם
ביגלל צרכיו הפוליטיים, הפרטיים מנוי
וגמור עימו להשיג מי-סמך חתום בכל
מחיר. הוא זקוק ל״הישג״ .ולבעלי־שיחו

מאז מסתובבות מילים אלה כעולם,
לשימצה ולדראון.

ך * מסקנה של מנחם בגין היא שאסור
י 1להתייחס אל חוזים כאל פיסוודנייר.
כך עושים הגרמנים הרעים. אנחנו, היהו דים
הטובים, איננו כאלה. אצלו, חוזה
הוא קדוש. משום כך חשובים לנו כל
מילה וכל פסיק בחוזה־השלום שבינינו
ובין מצריים, ולא לחינם אנחנו מתעק שים
על כל פסוק. כי ״אנחנו רוצים ב חד
זה־שלום לדורות, לנצח.״

זו תהיה פיסת־נייר.

|**¥הרי כדור כי הר־הגעש של המח־
*ילוקת, שלועו יכוסה לכמה ימים ב־פיסת־נייר
זו, יתפרץ כעבור חודש וישרוף
את הפיסה.

האם החוזה, שיעמוד כמיכחן
כתנאים כאלה, יהיה יותר מאשר
פיסת־נייר 1האם יחזיק מעמד
״לדורות״ ,״לנצח״ ץ

אף אם נבחן שנית את אותה אפיזודה
היסטורית, ניווכח כי טמון
כה הלקח ההפוך כדיוק.

ף* נחם בגין אינו מסוגל להבין זאת.
אין לו חוש פוליטי אמיתי. אומרים
שדבקותו המופרזת בפיסות־נייר נובעת
מעובדת היותו מישפטן. גם זה אינו נכון.
גישתו המייוחדת של מנחם בגין באה
לו מחינוכו הרוויזיוניסטי. זאב ז׳בוטיוג־סקי,
כמו תיאודור הרצל לפניו, היה מא מין
גדול בניירות, בהצהרות, במיסמכים.
הרצל ביקש ״צ׳רטר״ בינלאומי, ואף כלל
דרישה זו בתוכנית־באזל. ז׳בוטינסקי הלך
בעיקבותיו. חיים וייצמן פעל למען השגת
הצהרת־בלפור.
אותה הצהרה משמשת לקח נוסף. הייתה
לה חשיבות רבה — לכמה שנים. היא
נתנה דחיפה גדולה לתהליך ההתיישבות

זה לא יהיה חוזה ״לדורות״ ,ובוודאי לא
״לנצח״ .זה לא׳יהיה חוזה ״בעל משמ עות״.

באותה
שעה כבר תהיה מצריים נתונה
בעימות הרסני עם העולם הערבי כולו.
יוטלו עליה סנקציות קטלניות. היא תהיה
מוחרמת, מנודה ומושמצת. כדי להצדיק
את עצמה, היא תצטרך להיות נוקשה ו קשוחה.
במהלך המשא־ומתן תצטרך —
כפי שאמר לי מנהיג מצרי בכיר לפני כמה
שבועות בקאהיר — ״להילחם כאריות למ ען
זכויות הפלסטינים.״
באותו זמן כבר יהיה בעיצומו מרי נר חב
של תושבי הגדה המערבית, ואולי גם
של תושבי רצועת־עזה. ממשלודבגין תגיב
על כך בשיטות ברוטליות, שכבר הוחל
בהן השבוע. גם זה לא יצור אווירה נוחה
מאד למשא־ומתן רגוע, בין ידידים.

התעמולה הבריטית, שהגיעה במילח־מודהעולם
הראשונה לשיא של תיחכום,
נאחזה במילים אלד, והפכה אותן לסיס מה.
אם הגרמנים הרעים מתייחסים אל
חוזים כאל ״פיסות נייר״ ,הרי יש להי לחם
בהם עד חורמה.

חוזה-שלום הוא חשוב לזמן־מה,
כמייסמך המסדיר תהליך חדש כין
העמים, אך לא החוזה כשלעצמ
ו הוא חשוב, אלא התהליך
היוצר מציאות חדשה.

גם אם יצליחו כבך, ויושג כסופו
שד דבר חוזה ששני הצדדים
יסכימו לחתום עליו, מאונס ותחת
לחץ — מה יהיה ערכו 1

הודש ימים אחרי החתימה צריך
להתחיל המשא-והמתן על הקמת
האוטונומיה. מייד עם פתיחתו,
יהיה כדור כי שני הצדדים מתכוונים
דשני דכרים שונים לגמרי,
שני דברים שהם דכר והיפוכו.

הקאנצלר הגרמני היה נרגש
מאד. הוא האשים את בריטניה
בצביעות, הטיל עליה את האחריות
לשואה העומדת להתרגש על העולם,
וכל זה ״כיגלל פיסת נייר...״

החוזה שקבע את מעמדה הניטרלי של
בלגיה החזיק מעמד זמן רב מאד — 75
שנים תמימות. מדוע 7מפני שלכל שכ נותיה
של בלגיה היה אינטרס משותף
לשמור עליו. לא הנייר המצהיב של החו זה
הבטיח את שלמותה של הארץ הקט נה,
אלא המציאות המדינית.
ואילו ברגע שמציאות זו השתנתה, ול אחד
השכנים היה עניין בהפרת המצב
הקיים, אכן הפך אותו חוזה ל״פיסת־נייר״.
המסקנה, שהיא ברורה לכל אדם בעל
חוש פוליטי מיזערי, היא זו:

סירב בגין להסכים לקציני־הקישור.
בגין תובע שתהיה נורמליזציה של היח סים
עם מצריים (שגרירים, מכירת נפט
במישרין) גם מבלי שתיפתר בעיית הגדה
והרצועה. ואילו מצריים רוצה להשהות
צעדים אלה, עד אשר תה״ה בטוחה שאכן מדינה התחיל התהליך שיביא להקמת
פלסטינית. מאותה הסיבה תובעת מצריים
״תאריך יעד״ להקמת השילטון־העצמי הפלסטיני,
ומתנגד לכך בגין.
קארטר ואנשיו ישבו ימים ולילות, המ ציאו
ניסוחים מפולפלים כדי ״לגשר על
הפער״.

שים בשיחות שוב ושוב — לתהליך־הש-
לום עצמו, שעליו להתחיל למחרת יום-
החתימה.

גישתו של בגין נראית להם תימ
הונית, מוזרה, והם חושדים שאינה
כנה. הצמרת המצרית היא קבוצה
מתוחכמת מאד, ואין היא מכינה
את הגישה הפרימיטיבית, המייחסת
ערך מקודש לפסיקים ולנקודות.

^ ך קורה הדכר,

שהיינו עדים לו

גם בשבוע דרמתי זה :
ככל שמתגבשים הניסוחים
של חוזה-השלום, כן חומק ה ש
לוםעצמו כין האצבעות.
נוצר בימעט ניגוד כין חוזה־השלום
וכין השלום עצמו.
כי כדי להשיג חוזה־שלום מפורט, שגם
בגין וגם אנוור אל־סאדאת יכולים לח תום
עליו, יש להעלים את הבעיות
האמיתיות, לטאטא אותן אל מתחת לשטיח
של מילים.
במשא-ומתן מייגע זה אין הבעיות
האמיתיות נפתרות, אלא להיפך: הן מח ריפות
והולכות. אך הכל מחפשים ניסו חים
הכוללים פיתרונות־סרק, פיתרונות־דמה,
לבעיות הבלתי־פתורות.
יש כאן פאראדוכס יסודי: בגין מדבר

הוא אומר: מוטב חוזה גרוע, מאשר חוסר-
חוזה. חוזה גרוע יזיז את העניין קדימה,
לפחות צעד קטן אחד או שניים. חוסר־חו־זה
פירושו קיפאון, מילחמה.

יש כזה היגיון כלשהו — כתנאי
שאין אשליות.

בין ממשלות סאדאת ובגין יש אי־הס־כמה
תהומית על מה שעומד להתרחש ב גדה
וברצועה. סאדאת רוצה באוטונומיה,
שתהיה צעד ראשון בדרך להקמת מדינה
פלסטינית. זהו צורך חיוני למצריים, ואם
לא יתממש, תאבד מצריים את עולמה ה ערבי.
בגין רוצה באוטונומיה שתעניק ל-
״ערביי ארץ־ישראל״ מידה זעומה של מיג-
הל־עצמי בעריהם ובכפריהם בשעה שהש טחים
עצמם יישארו לנצח בידי ישראל.

כל הדיונים של, השכוע נכעו
ממחלוקת מכרעת זו. קארטר לא
חיסל אותה! .הוא רק ביקש לכנות
כמה גשרים רופפים של נייר מעל
פני התהום — גשרים למראית־עין,
לא לדריבת־רגל.
המצרים דורשים להקים את האוטונומיה
תחילה בעזה. הם רוצים להביא לשם מייד
גרעין של שילטון מצרי (בהסוואה של
״קציני־קישור״) .הם מקווים שאם יקום
השילטון הפלסטיני בעזה, בחסות מצריים,
יאפשר הדבר את הקמתו של שילטון
פלסטיני בגדה. ביגלל אותה הסיבה עצמה

ף תכן שצודק הנשיא קארטר, באומ רו
שאף חוזה כזה טוב יותר מאשר
האלטרנטיבה — ההתדרדרות למילחמה.
יתכן שאל־סאדאת ימצא לנכון לחתום
על חוזה כזה, למרות שהוא רואה בדיוק
לאן הוא מוביל. אני מפקפק בכך, אך
הדבר אפשרי.

אך אנחנו חייבים לשאול את עצמנו:
האם זהו השלום שחלמנו
עליו, כאשר כיקר אנוור אל-סאדאת
כירושלים? האם זוהי פריצת־הדרך
ההיסטורית, שתפתח לפני
המדינה אופקים חדשים ץ

ך * פיסת־ הנייר יש חשיבות. אם
• תהיה בה לפחות התחלה של תהליך,
המוביל לשלום. התהליך יוביל לשלום אם
הוא יכלול את פיתרון הבעיות היסודיות
שגרמו למילחמה — ובראש וראשונה ל-
פיתרון בעייתו של העם הפלסטיני, על־ידי
שילובו, כעם בן־חורין, במישפחת השלום
של המרחב.
אויבי השלום הזה אינן דמויות היתו-
ליות־למחצה כמו גאולה כהן, משה שמיר
וחיים דרוקמן. אויביו יושבים בממשלת
ישראל, ובצמרת הסיעות בכנסת.

משום כך אנו עלולים לאבד את
ההזדמנות ההיסטורית, שנפתחה
לפנינו כשעת־ רצון -ההזדמנות
לכונן שלום אמיתי כין ישראל
והעולם הערכי כולו, להשתלב כשותף
כן־חורין כמיסגרת מדינית
וכלכלית אדירה — ונישאר עומדים,
כמיקרה הטוב כיותר, באשר
כידינו פיסת-נייר.

1:1וווכנ 1

חיוכים וניפנופי־יד, דמעות ופקקי־תנועה, מריצות ושתיקות

ך* •ציירה העצומה החלה דוהרת
! 1לכיוון ירושלים. על פי התיפנון המוק דם,
היה עליה לעשות את הדרך מנמל
התעופה בן־גוריון לשערי הבירה תוך 25
דקות. אולם כעבור 10 קילומטרים הגיעה
ההוראה באלחוט :״להאט את המהירות.״
מסוק של צה״ל גילה, קילומטרים אח דים
לפני הכניסה לירושלים, קבוצה חשו דה
המונה כ־ 20 איש, המצטופפת ליד
הכביש סביב מכונית פיג׳ו. היחידה ה-
סמוייד, של מישטרת ירושלים ידעה עוד
קודם לכן כי לרשות אחת הקבוצות, המת עתדות
להפגין נגד קארטר, עומדת מכו נית
מסוג זה. כוח מישטרתי נשלח במהי רות
למקום, והודעה נמסרה באלחוט ל שיירה
לנסוע לאט. מייד עברו המכוניות
למהירות של 30 קילומטרים בשעה. מדי ניות
שומרי-הראש של קארטר היא שבמ כונית
קאדילאק משוריינת הוא מוגן יותר
מאשר בכל מקום אחר. כאשר הדרך אינה
נקייה, הם מבכרים לשמור אותו במכונית.

הכוח שהקיף את החשודים גילה בי ניהם
במהרה את אנשי גוש-אמונים. הללו
נפוצו לכל עבר, חלקם נמלט בפיג׳ו,
שהמישטרה המשיכה לחפש אחריה עד
שעת לילה מאוחרת 15 .מחברי הגוש
נעצרו, כשהם מבטיחים לשוטרים שעוצ רים
אותם :״יש עוד קבוצות־מפגינים
בדרך.״ לשיירה ניתנה ההוראה לחזור
למהירות הרגילה. גוש־אמונים הצליח לעכב
את קארטר בכחצי שעה.
באותה שעה כבר התר״כזו חברי מועצת
עיריית ירושלים בכניסה לעיר, מול בנייני
האומה, לייד אנדרטת יזכור. תיזמורת־הנוער
של ירושלים היתה משועממת. מנצח
התיזמורת הפילהרמונית, זובין מהטה, ש הגיע
למקום ״סתם ככה, כדי לראות את
קארטר ואת טדי קולק,״ נטל את שרביט
המנצחים, והנגנים הצעירים, יחד עם
הקהל, זכו בחוויה מוסיקלית. כשסיים מהטה
לנצח על שני מארשים, הוא מחא כפיים
לבני ה־ . 16״הייתם נפלאים״.

1רידי כשחזר ראש־הממשלה מנחם בגין ממסעו הראשון לוושינגטון, הוא
הירבה להניף ידיו בנמל־התעופה בן־גוריון. כשהגיע נשיא ארצות־י
הברית
ג׳ימי קארטר לישראל, התברר ממי למד בגין. קארטר נהג, בעת ביקורו בארץ,
להניף את ידו בברכה נשיאותית בכל פעם שראה קהל ממתין, או כי מוחאים לו כפיים.

1 1ך | ךןץ 1 | 1 1בני הזוג קארטר, בצאתם מתפילה בכנסייה הסקוטית ב־י
1 1י • י 1אבו־טור, ירושלים. התפילה בכנסייה הירושלמית ריגשה
את ג׳ימי 1את רוזאלין. הם עמדו שעה ארוכה בפתח הכנסייה, כשברקע נראית כנסייה
אחרת, כנסיית דורמיציון. הם ניצבו בשתיקה, אוחזים זה ביד זו, כשהם חבוקים. למרות
שמכונית הקאדילאק הנושאת את נם הנשיא ניצבה הכן להסיעם, ביקשו בני הזוג קארטר
להתייחד בחוריה דתית, על רקע הנוף היפה שנשקף לעיניהם. איש לא העז להפריע להם.

מכונית הנשיא, יצחק נבון, הגיעה ללא
הנשיא. על המידרכה של תחנת אגד הת רכזו
כ־ 1,000 מפגינים שעליהם ניצח יצחק
שמואלי, המפגין המפורסם, רוויזיוניסט
ותיק, מי שהיה ידידו של בגין במשך
שנים והנהו כיום מראשי מתנגדיו. שמואלי
ושני מעריצים אחזו בשלטים נגד קארטר.
מישהו הניף שלט ״קארטר לך הביתה,״
ואחר הניף שלט נוסף ״קארטר — בילי
מחכה לך״ .ילד לבוש תחפושת של קאו בוי׳
אות לפורים המתקרב, הצטרף אף הוא
למפגינים. שמואלי גירש אותו, כדי שלא
יצולם, כי ״זה לא רציני״ .מדי פעם בפעם
נפרשו כרזות קטנות של שלום עכשיו,
אולם מפגינים חבושי כיפות קרעו אותן.
סוף־סוף הגיעה השיירה. קארטר, נבון
ובגין ירדו מהקאדילאק שעליה שני דג לים:
דיגלו של נשיא ארצות־הברית ודגל
הכוכבים־והפסים. טדי קולק קיבל אותם
יחד עם הרב מנחם פרוש, רבה של ירו שלים.
התיזמורת ניגנה מארשים, כשברקע
קולות המפגינים :״קארטר לך הביתה!״
על שולחן קטן במרכז הרחבה היו מונחים
סידור פרחים, חלה קלועה עצומה ובק בוק
גדול של יין קונדיקטון. קארטר לא
שתה מהיין, אך הרב בצע לו צמה מהחלה,
והוא אכל אותה במלוא הפה. הנשיא האמ ריקאי
חשב, ככל הנראה, כי כדי לכבד
את מארחיו עליו לנגוס נגיסה גדולה מ החלה.
אחר־כך הוא פנה ללחוץ את ידיהם
של חברי מועצת״העיר, נשותיהם ופונקציו-
נרים שונים, כשפיו עדיין לועס מהחלה.
טדי נאם ובירך, קארטר התבלבל, או שלא
קרא היטב את חוברת ההנחיות, והשיב
ב״סאלאם״ במקום בשלום.
הנשיא נבון מיהר להסתלק מהמקום, עוד
לפני שהסתיים הטכס. קארטר ובגין פנו
לעבר הקאדילאק. נראה שקארטר נבוך קצת

מהמפגינים, אבל בגין הרגיל לנופף בידו
בהדרת־נשיאות לכל עבר, נופף גם לעברם
לשלום. קארטר החרה אחריו ונופף יי
לאותם ששלחו אותו חזרה הביתה, ואל
אחיו בילי.
התמונה הראשונה שהתגלתה לנשיא
האמריקאי, בהגיעו לבית ראש־הממשלד״
היתר, של מאות שוטרים, אנשי מישמר־הגבול
וחיילים, הצרים על הבית, ושל שני
טבחים ממלון פלאזה, המביאים את ה מגשים
האחרונים לארוחה העומדת להת חיל.

מוני ם ב מיב ט א
__ א מ רי ק אי
ף״ מה צלמים הורשו להיכנס אל תוך
״ • הבית, לפני שהתחילה ארוחת־הערב
לשני הזוגות. בגין ערך לקארטרים סיור
לייד ציור של זאב דבוטינסקי, נעצר
בגין והסביר לקארטר ,״זהו מורי ואדוני.״
קארטר הניד בראשו להבנה, אך לא ביקש
פרטים נוספים. עליזה בגין הציגה את
אוסף כלי־הכסף שלה בפני רוזלין קארטר
ואת טס הכסף שקיבלה מנשיא מצריים
אנוור אל-סאדאת, והקארטרים גילו עניין
דווקא במוצג זה.
בחוץ עמדו עיתונאים והמתינו לסיום
הארוחה והשיחה. קר בירושלים בעונה זו,
בעיקר סמוך לחצות הלדלה. כ־ 30 צעי רים,
חברי גוש־אמונים, חובשי־כיפות,
שרבים מהם צועקים במיבטא אמריקאי
ברור, התרכזו במעלה הרחוב, כ־ 50 מטרים
מביתו של בגין. הם קראו קריאות נגד
נסיגה, נגד בגין ונגד קארטר, התיישבו
בגורן על הכביש, ושרו את שיריו של
הרב שלמה קרליבך, ואחר־כך גם רקדו.

עם אופירה ויצחק נבון, שיצאו אליהם.
״למדו אותי היכן לעמוד, כדי שאני לא
אפריע לכם לצילומים,״ ביקשה אופירה
מנציגי אמצעי־התיקשורת. כאשר הגיע
קארטר למישכן, התיישבו הוא ואשתו ליד
נבון ורעייתו והסתירה, כמובן, לצלמים.
באותה שעה היתה ירושלים כעיר ב מצור.
שלל האתרים שבהם היה צריך
קארטר לבקר באותו בוקר היה גדול ועל
המישטרה היה לסגור את מחצית רחובות
מרכז׳הבירה. טעותם של מתכנני ״מיבצע
נאה״ היתה בכך שהטילו את כל האחריות
הביטחונית על שירות הביטחון הכללי,
שהפעיל את המישטרה, ולא על המיש-
טרה, כפי שהיה הדבר ב״מיבצע שער״,
כאשר הגיע אנוור אל־סאדאת לארץ.
אנשי השב״ב החליטו להיות מתוחכמים
עד הסוף, הוציאו עשרות סוגים של תעו־דות־אישיות
בצבעים שונים, עליהם מוד פסות
אותיות זיהוי שונות. עשרות תווי-
זיהוי לרכב — מרובעים, משולשים ומחו משים
— על ניירות בצבעים שונים הונ פקו
למכוניות. התוצאה היתה, ששוטרי
ירושלים ושוטרי התיגבורת, שהובאו מכל
רחבי הארץ, התבלבלו. לא ידעו למי לתת
להיכנס ולאיזו מכונית לאפשר מעבר ומתי.
פקקי תנועה ארוכים נוצרו לאורך הצי רים
שנסגרו, כשכל שוטר מפרש את תו-
המעבר בדרכו שלו. כאשר באמת היתה
צריכה מכונית לעבור ״בתפקיד״ שורה של
מחסומים, היתה המישטרה שולחת לפניה
מכונית מישטרתית ובה קצין בדרגת רב-
פקד לפחות, מתוך תיקווה, שלא תמיד הת גשמה׳
שרב־פקד יוכל להורות לכל שו טר
לתת למכונית לעבור.

מנחם ועל-יה בגין באו לאסוף מלישכת
הנשיא את מי שבאותו שלב כבר הפכו
להיות האולחים הכימעט פרטיים שלהם —
ג׳ימי ורוזאלין קארטר. בגין הוכיח אדי בות
מופגנת, אפילו יותר מתמיד, כלפי
הנשיא נבון, המתין כמה דקות עד ששני
הנשיאים יסיימו את שיחתם ורק אחר־כך
הצטרף אליהם. היעד של קארטר ובגין
היה יד־ושמ.

ל דרי ליד ושם עברה השיירה הגדו •י
לה בשדרות הרצל, כשלפניה נוסעת
שיירת־דמי של המישטרה, המורכבת ממכו ניות
מישטרה, אופנועים ומכוניות־שרד
ובהן אנשי ביטחון. כ־ 100 ילדים, עם גננות
בעלות יוזמה, הצטופפו על אי-תנועה
מאורך בין שני המסלולים כדי להיות
קרובים לקארטר במסעו. באנשי הביטחון
שניסו להרחיק את הילדים נזפו הגננות :
״אל תלמדו אותנו איפה לעמוד, גם כשסא־דאת
עבר עמדנו כאן ובירכנו אותו.״
ביד־ושס היה הביקור קצר, קצר הרבה
יותר מאשר ביקורם של ראשי מדינה אח רים
במוסד ההנצחה. קארטר התקבל על-
ידי שני הפעילים המרכזיים של המוסד,
ח״כ גידעון האוזנר ותת־אלוף (מיל ).נפתלי
(״טולקה״) ארד, אולם כימעט ולא סייר
בבית, אלא שמע הסברים .״דווקא חשבנו
כי הוא יתעניין יותר,״ אמר אחד מאנשי
יד־ושם ,״חשבנו שהוא ירצה להוכיח,
(המשך בעמוד )43

שגבלה לעיתים קרובות מדי בגיחוך. למרות שניפגשו כמה פעמים ביום, נפרד בגין
בחיבה מופגנת מקארטר בכל הזדמנות, שוב ושוב, בעוד שרעייתו עליזה מקפידה להתנשק
עם רוזאלין. בתמונה נראה בגין כשהוא מנופף לשלום לקארטר, היושב כבר במכוניתו,
בסיומה של ארוחת הערב בבית ראש־הממשלה, ביום הראשון לביקורם בירושלים.

העיתונאים מיהרו אליהם, וכן גם קבוצה
עצומה של שוטרים. נראה כאילו עומדת
להתפתח הפגנה, בייחוד כאשר מכשירי
הקשר דיווחו על התרכזות גדולה של ההל
בכיכר־פאריס הסמוכה.
קצין מישטרה אמר למפגינים :״זו הפ גנה
בלתי־חוקית. אני מבקש מכם להת פזר
וללכת הביתה.״ להפתעת הכל, קמו
הצעירים והלכו הביתה, אחרי שחמום־מוח
אחד מביניהם קרע שלט של מפגינה בו דדה
משלום עכשיו, ונעצר מייד על־ידי
המישטרה.
באותה שעה כבר הסתיימה ארוחת־הערב
של הארבעה. קארטר ובגין פנו לצידו ה אחד
של החדר, לשיחתם הרישמית הרא שונה
בביקור זה. רוזלין ועליזה בגין
בצידו האחר. עליזה בגין נזכרה כי שבוע
קודם לכן, בארוחה מרובעת בבית הלבן,
אמרה לה רוזלין קארטר, כרבע שעה אח רי
שהנשיא וראש־הממשלה החלו בשיחה:
״אל תשימי לב לפורמליות. אם את עייפה,
את יכולה ללכת, בלי בעיות, לישון.״ אז
קיבלה עליזה בגין את ההצעה ופרשה.
הערב, היא אמרה לרוזלין קארטר, אחרי
רבע שעה של שיחה כימעט מאולצת :
״בוודאי היה לך יום קשה, ואת עייפה.
אם את רוצה, אני אלווה אותך החוצה
ותסעי למלון לישון.״ הגברת הראשונה
של ארצות־הברית קיבלה ברצון את ה הצעה.
עליזה בגין ליוותה אותה למכו נית
של השגריר סם לואים. השתיים הת נשקו,
ויומה הראשון של רוזלין קארטר
.בישראל הסתיים.
בעוד קאדטר ובגין ממשיכים בשיחה
שלהם, היה מרכז העיתונות שבתיאטרון
ירושלים עמוס בהערכות, בהנחות ובהש־ערות.
השדרן הנודע וולטר קרונקייט, ש הגיע
מקאהיר, לא ידע הרבה יותר מהאח רים,
אבל היה לו תיאור־מצב מעולה :
״קארטר דומה עתה לצלם, הצריך לצלם
תמונה מישפחתית של מישפחה גדולה.
כדי שהצילום יצליח, צריכים כל המש תתפים
בתמונה לחייך. זה פשוט לא יכול
ללכת. לא כולם יחייכו באותה שנייה.״
טדי קולק מלווה, בכנר איזק שטרן,
במנצח זובין מהטה, בבארון יעקוב דה־רוטשילד
ובאביטל מוסינזון, מנהל תיאטרון
ירושלים, הגיע למרכז העיתונות אח רי
שהקבוצה העליזה סעדה את ליבה ב־מיסעדת
משכנות שאננים. מוסינזון הפעיל
טלוויזיה במעגל סגור, והראה לאורחים
סרט של קונצרט יום־העצמאות המפורסם.

באותה שעה בערך הסתיימה ארוחת־ערב
במלון המלך דויד, שבה השתתפו
רבים משרי הממשלה, עם בכירי המיש־לחת
האמריקאית .״היתה זו שיחה שבה
לא דובר שום דבר,״ דיווח אחר־כך. שד רנית
אחרת, ברברה וולטרס, ניסתה לגרור
אישים שונים לחדרה שבמלון, כדי לראיין
אותם. הכל, וביניהם גם עזר וייצמן, ידי דה
של וולטרס, סירבו.
כחצי שעה אחרי חצות הסתיימה שיחת
שני המנהיגים בבית ראש־הממשלה .״היה
לי יום קשה אתמול,״ סיפר בגין לקאר־טר
,״דיווחתי לחברי-כנסת, לנשיא, לממ שלה,
לכולם, על השיחות י שלנו בווא־שינגטון,
ושום הדלפה לא יצאה לעיתו נות.״
הנשיא הינהן בראשו. העייפות ניכ רה
בו, וחיוכו המפורסם כבר הפך לאה:
״טוב מאד.״ ענה לבגין.

תצוגת אופנה
ב תי א טרון
ך* וחדת המישטרה התחילו להתפזר.
^ העיתונאים פנו לבתי־המלון שלהם.
חלק גדול מהם עלה על אוטובוס־תיירים,
שיצא לתל-אביב — פשוט לא היו חד רים
במלונות ירושלים. מרכז העיתונות
התרוקן. דיילות מכל הסוגים, של תיאטרון
ירושלים במדים הירוקם־חומים
שלהם, הדיילות המתנדבות של לישכת־העיתונות
הממשלתית, שערכו תצוגת־אום־
נה פרטית באכסדרות התיאטרון, ודיילות
מישרד־התיקשורת, שפקהו עיין על הטל פונים
לחוץ־לארץ, כדי שלא יהיה מי שיש תמש
בהם מבלי לשלם, נימנמו על
כורסות.
למרות שארוחת העבודה בביתו של בגין
נמשכה עד שעה מאוחרת למדי, הקפידו
דובריו של קארטר למסור למחרת היום
לעיתונאיות־רכילות שהציפו את מלון המלך
דויד מידע חשוב: הנשיא התעורר בשעה
6.00 בבוקר, כדי לשתות מיץ תפוזים ולע בוד
על מיברקים שהגיעו במשך הלילה
מוושינגטון. בשעה זו נזכר קארטר, כי
הוא לא רק מביא השלום למזרח התיכון
אלא גם נשיא המעצמה הגדולה.
כמה דקות לאחר השעה שמונה בבו קר,
ביום השני לביקור בירושלים, הגיעה
שיירת הנשיא האמריקאי למישכנו של
הנשיא הישראלי. העיתונאים שמילאו את
אכסדרת בית הנשיא, נפגשו קודם לכן

נינה ואש

כמה פעמים בעת שהותו בארץ נהג קארטר להזכיר את חוויית
הביקור ביד־ושם. גם בגין הזכיר לקארטר את יד־ושם בעת
נאומיו וכימעט בכל פעם שמסר הצהרות לעיתונות. בעת הביקור היה קארטר, שקוע
בעצמו ופעמים רבות בהה אל עבר נקודה אחת. בגין, לעומתו, פנה אל ילדי המקהלה,
3מורה הנוזף בתלמידיו, ואילו רוזאלין קארטר (אינה בתמונה) העלתה חיוך מיקצועי
על פניה בכל פעם שראתה מצלמה מכוונת לעברה, ורק ברגע האחרון נזכרה באופיו
של המקום. שהוא אתר זיכרון לאומי, ומחתה את החיוך מעל פניה_.

בגין א״ס ו 1ר;!אוטו ביהודים,
קאוטו נזר מ באזני שראו,
וגאולה נהו עונה את ההצגה הגדולה
נאמר בהם, מאשר מד. נאמר.
לפני הנאומים היו כמה רגעים של הת רגשות.
מקורה היה — למרבה הפלא —
במוסיקה.
איני יודע אם הציבור, שעקב אחר המ סיבה
בטלוויזיה, הבחין בכך. אייזק שטרן
ניגן קטע של בטהובן, והנוכחים הקשיבו
בנימוס. לאחר מכן ניגן קטע של היידן —
ואז, באורח מופלא, לכדו הצלילים את
הנוכחים. היה בהם משהו מן הקדושה,
שרומם את הלב. שלא כמו הנאומים, אמרה
המוסיקה למנהיגים: אתם עוסקים במלא כה
קדושה. היו אחראיים!
לעומת זאת, יש דברים שאנחנו, המוז מנים,
לא הבחנו בהם — ושדווקא צופי-
הטלוויזיה יכלו לראותם, באמצעות מכשיר-
הפלא הרואה פרטים דקים. למשל: שב משך
כל הסעודה שוחח הנשיא האמריקאי
רק עם אופירה נבון, שישבה לימינו, והת עלם
לגמרי מעליזה בגין, שישבה משמאלו.
הנאומום איכזבו — כולם.
קיוויתי שהנשיא יצחק נבון ינצל את
ההזדמנות כדי להגיד כמה מילים לעמים
הערביים, אולי בשפתם — דברים מלב
אל לב, מן הסוג שהוא אמון עליהם. נראה

דברי בגין היו אכזבה. הוא התעכב ארו כות
על ״הסאגה האמריקאית״ ,כלשונו,
ולפי גירסתו שלו — כאילו בא ללמד
את האורחים את תולדות עמם וטיב האינ טרסים
שלו. זוהי מחלד, ישראלית נושנה,
וקשה מאד לסבול אותה. קארטר חייך
באדיבות.
לאחר מכן בא קטע, שאי־אפשר היה
להבינו אלא כאיום של בגין על הנשיא
קארטר. א־פרופו שום־דבר, החל מדבר
לפתע על חמשת מיליון היהודים האמרי קאיים,
הקיבוץ היהודי הגדול והחזק ביותר
בעולם. הדברים נשמעו כניסיון להקים
את המיליונים האלה נגד נשיאם, אם יסטה
מדרכו של בגין.
אחר-כך בא הסיפור על ״פיסת-הנייר״,
שהוכיח גם הוא כי הפער בין בגין ובין
אורחו ועמיתו המצרי אינו פער מדיני-
מעשי בלבד, אלא גם פער בגישת־היסוד
(ראה הנדון).
נאומו של קארטר עצמו היה כנאום של
עסקן אמריקאי חביב וגמיש. רוב דבריו
היו בנאום חגיגי של הנשיא בסעודת-
התרמה בבוסטון או בסאן־פראנציסקו.
אחר־כך באו כמד, רמזים עדינים אך ברו-

) 1 1 1 1 1 1 1 1 1 1 1 1 1 X 1111
הרגע הראשון היה ברור כי לא
יי•! תהיה זאת ישיבה רגילה של הכנסת,
ובוודאי לא ישיבה חגיגית רגילה.
לפני 17 חודשים עמד על הדוכן הזה
אנוור אל־סאדאת. באולם שררה אז דממה
דקה — אותה דממה שבה שוכן, כדברי
התנ״ך, אלוהים.
בינתיים התנהל המשא־והמתן, הנראה
כאינסופי. הגישות התחדדו. בתוך הארץ
קיימת עתה מחלוקת נוקבת. אי־אפשר היה
לצפות לכך שהכנסת תשב בשקט, כעדה
של ניצבים בשכר־יומי, ותקשיב בדממה
לדבריהם של שלושה אנשים, ראשי המינד
סד של ארצות־הברית וישראל.
אילו רצו להבטיח שקט, צריכים היו
להשיג מראש הסכמה כללית על נוהל
שיאפשר התבטאות -נאותה של העמדות
הנוגדות. אילו נמצאה דרך התבטאות נאו תה
כזאת של אנשי ארץ־ישראל השלמה,
ך! 0ידי מוסקווה והדוגלים בשלום ישראלי־פלסטיני
,״תכן וניתן היה למנוע את ההצגה
הבלתי־מכובדת.
אולם לא נעשה כל מאמץ למצוא דרך
כזאת. לכן, כאשר התפנסה הישיבה, דקות
אחדות אחרי השעה ה־ 12 בצהרי היום
השני, היה ברור כי הישיבה תהיה סוערת.
עוד במיזנון, קודם שהחלה הישיבה, אמרו
הח״כים, בחיוך :״בוודאי תהיה הצגה של
גאולה.״

א הב ה
בלי קינ א ה
ך איש לא שיער מראש מה תהיה
חומרת ההפרעה. בשעה האחרונה לפני
פתיחת הישיבה עוד עשה יו״ר הכנסת?
יצחק שמיר, מאמץ נואש. הוא בינם את
יושבי־ראש הסיעות, ביקש מהם ״הבטחה
ג׳נטלמנית״ שהח״כים יסתפקו בקריאות-
ביניים קצרות, ולא יגיבו איש על קריאות
רעהו.
היה זה הסכם בלי הנוגעים בדבר —
כי גאולה כהן ושות׳ אינם נשמעים ליוש-
בי־ראש הסיעות שלהם.
(אשר לעצמי, החלטתי עוד קודם לכן
לנהוג כדרכי: לקרוא בשעת הצורך קרי אות
קצרות וענייניות, כדי להבהיר לעולם
ולג׳ימי קארטר כי יש בכנסת פטריוטים
ישראליים המוכנים לשלום־אמת עם העם
הפלסט״ני. כך נהגתי. קראתי שלוש־ארבע

1 1 * 1 1 7 1 1 1אחרי שהשיגה אח מבוקשה,
11 11 # 1 1 1 111\ - 1ומליאת הכנסת החליטה על
גירושה מן הישיבה, יוצאת גאולה כהן מאולם הכנסת. על פניהם
ולשימעון

קריאות קצרות למנחם בגין
פרס).
הוויכוח הפומבי בין המנהיגים התחיל
עוד בערב לפני־כן.
סעודה המונית חגיגית אינה במה טובה
להשמעת נאומים בעלי־משמעות, וגם המ סיבה
שנערכה בכנסת ביום הראשון בערב
לא חרגה מכלל זה. רוב הדברים היו שטו חים
ורדודים. היה יותר חשוב מה ל א

של עמיתיה מצטיירת הבעה אחידה של ליגלוג. גם חבריה לדיעה,
כמו עמוס הדר (התחתון בשורה השמאלית) ,צוחקים בפה מלא.
נראה כי הכל הבינו כי גאולה ביימה הכל כדי להגיע לרגע זה.

כי מפאת ריב״ד,סמכויות בינו ובין ראש-
הממשלה, לא העז לעשות זאת. וחבל.
דווקא בשעה כזו, כשהעולם כולו הקשיב,
היה מן הראוי לנצל את העובדה כי נשיא-
ישראל הוא אדם בן-המיזרח, הדובר ער בית
רהוטה.
כרגיל, כללו דברי נבון כמה ציורי-לשון
יפים, ואפשר היה להאזין להם בהנאה. כך
עשה, באופן בולט, הנשיא קארטר.

רים: השלום צריך להקיף את ״כל עמי
המיזרח התיכון״ (קרי: גם הפלסטינים);
אסור שיהיה זה שלום הנחתם מאונם, באי-
רצון. היתד, זאת עקיצה ברורה, רמז על
חוסר חדוות־השלום של ממשלת־ישראל.
חוץ מזה, אמר קארטר, אנו אוהבים
את ישראל ,״אך איננו קנאים״ .אנחנו
רוצים שיהיו לה ידידים נוספים( .קרי:
אין לנו עניין בישראל מבודדת. איננו

רוצים לבחור בין ישראל ובין מצריים
והעולם הערבי. ישראל חשובה לנו כחלק
מן המרחב, ולא כאוייבת המרחב).
על האוכל היו הריעות חלוקות. היו
שאמרו שהיתר, זאת ארוחה טובה, ואף
טובה מאד. היו שפסלו אותה מכל וכל.
לעומת זאת היתד, אחידות־דיעות לגבי
קטע־הריקוד התימני שסיים את הערב. הוא
היה מיותר לגמרי.

עינויים של
חוסר־ שינה

^ אשר באו המנהיגים לכנסת, הם
סבלו מגדעון נורא בשינה. איש מהם
לא ישן יותר משעתייס-שלוש.
יש צורך להגיד משהו על נושא זה.
אחת מצורות השוויץ בפוליטיקה היא ההת פארות
ביכולת לתפקד גם במצב של חוסר־שינה.
זוהי שטות גמורה ומסוכנת. קיימת
על כך סיפרות פוליטית־רפואית ענפה.
הרבה אסונות בתולדות האנושות נגרמו
על־ידי מנהיגים, שמוחם חדל מלתפקד
כראוי במהלך של ועידה, שבה היו נתונים
למצב כרוני של חוסר־שינה.
(אחרי ישיבת הכנסת הזדמנתי לאחת
ממסיבוודהעיתונאים המאולתרות של מנחם
בגין. כשראה אותי, אמר בהלצה :״הנה,
אפילו מר אבנרי יאשר שלמרות חוסר־השינה
היה נאומי בסדר.״ אישרתי זאת
מתוך נימוס. אבל רציתי להוסיף: הישמר
לך מן המינהג הזה! גם גדול הגיבורים
אינו מתפקד כראוי כשאינו ישן די).

איו ם
מול איו ם
ך ראה כי במשך הלילה הספיק קארטר
•להחליט על נקמה קטנה. במסיבי, ב־מישכן
הכנסת הזכיר בגין את כוחם של

שיחה אינטימי
בנוישכן המסיבה בעת הכנסת, משוחח ג׳ימי קאד־טר
שיחה אינטימית עס אופירה נבון, שישבה לימינו, כשהוא
מתעלם כליל מעליזה בגין, שישבה משמאלו. התעלמות זו עו
ררה
תשומת־לב רבה בקרב המוזמנים. למחרת היום נאמה עליזה,
באנגלית קלוקלת, במסיבה שערכה אופירה לרוזאלין. עליזה פתחה
במילים :״אין לי מזל כמו לגברת נבון, שהיה לה נאום מוכן בכתב.״
בלי היסוס קראה לה אופירה :״אני מוכנה לכתוב גם בשבילך ! ״

כי יש ערך לא רק לקיומו של !,פרלמנט,
אלא גם לכבודו — ובלי כבוד, אין לו
קיום. שיטתם של גאולה כחן ומשר, שמיר
היתד, פסולה, וגם אנשי רק״ח הפריזו
מאד. להצדקתם אפשר להגיד רק שה טלוויזיה
נתנה להם פירסומת אדירה, בעו דה
מתעלמת מקריאות־ביניים ענייניות
וקצרות.
כשסילק היו״ר את גאולה, אי-אפשר היה
להתעלם מפרט פיקנטי: יצחק שמיר היד,
מפקדה של גאולה כהן בלח״י. עכשיו הוא
מפקדה בכנסת. זה עדיין נשאר במישפחה.
ועוד היבט: גאולה גורשה, ואילו משה
שמיר נזהר מלהגיע לנקודה זו, אף כי
ניסה להתחרות בגאולה. זו דרכם של
השניים מאז ומתמיד: גאולה היתד, תמיד
לוחמת, ששילמה את המחיר — מאסר,

ממשלת ארצות־הברית. לפחות — כל ה ממשלה
המדינית: הנשיא, שר־החוץ, שר-
הביטחון, היועץ לענייני ביטחון, העוז רים
והיועצים המרכזיים.
איזו שיטה מוזרה — שממשלת המדינה
החזקה ביותר בעולם מטיילת לה כך בעו לם׳
בלי לוח־זמנים קבוע, כמו קירקם־
נודד המשתהה בכל עיירה כאוות־נפשו.
ארצות־הברית עצמה נשארה, למעשה, בלי
ממשלה יעילה בצמרת השילטון, בעוד
הנשיא ממלא תפקיד של שגריר או שר.
אנו יודעים איך זה נראה בעיניינו, ואנח נו
יכולים לנחש איך זה נראה בעיני
המצרים. אך איך זה נראה בעיני האמרי קאים
עצמם י
אמרה לי זאת שדרנית אמריקאית, שהת רוצצה
בקומת־המרתף של הכנסת ושחט-

של יצחק שמיר הצועק, מסביר יצחק נבון לג׳ימי קארטר

המשועשע מה מתרחש. היה זה כאשר הזכיר שימעון פרס
111י! 1י*

;ת הדרוזים, כעם נפרד מן הערבים. ח״כ רק״ח תופיק זיאד המוסלמי קרא :
הדרוזים הם ערבים !״ זה הרגיז את ח״כ ש״י הדרוזי זיידאן עטשי, והחלו חילופי־דברים,
ואליהם הצטרף גם תופיק טובי הנוצרי. נבון הסביר לאורח כי זהו ויכוח פנים־ערבי.
יהודי אמריקה, ורמז שיש בכוחו לקומם
אותם נגד הנשיא, ערב מערכת־ד,בחירות
האמריקאית. בנאומו בישיבת הכנסת השיב
הנשיא מילחמה שערה, ניסה לפנות אל
עם ישראל ולמתוח באוזניו ביקורת על
בגין ועמיתיו.
״העמים של שתי המדינות מוכנים עכ שיו
לשלום.״ (ועוד פעם, בהדגשה ):״הע מים
של שתי המדינות מוכנים עכשיו
לשלום. המנהיגים לא הוכיחו עדיין שגם
אנחנו מוכנים לשלום, עד כדי קבלת
סיכונים.״
וברור כי לא התכוון לעצמו, וגם לא
לאנוור אל־סאדאת. כל מי שאוזנו היתד,
כרוייה, הבין שזוהי נזיפה לבגין ולמסד
שלתו, שעימר, נפגש קארטר שעה קלה
לפני כן.
בגין עצמו לא חידש דבר בנאומו. מכיוון
שכרגיל לא היה לו נאום מוכן בכתב,
יתכן שההפרעות הממושכות הוציאו אותו
מן המסלול, וכי אמר עוד פחות מכפי
שהתכוון לאמר.
לא כן שימעון פרם. הוא הביא עימו
נאום מוכן וכתוב, חלקלק ומלוקק כרגיל.
הוא דיבר כראש־ממשלה שני, המציע את
עצמו לאמריקאים, כמי שמסוגל למלא את

התפקיד טוב יותר מבעליו הנוכחי.
היה חידוש מסויים בנאום — יותר במו סיקה
מאשר בתוכן. הוא דיבר על הפלס טינים
בסיגנון חדש. אך כאשר הגיע אל
העיקר, חזר •אחורה בכל שלוש הנקודות
החשובות: ישראל לא תסוג לגבול של
, 1967 היא לא תנהל משא-ומתן עם אש״ף,
והיא לא תסכים למדינה פלסטינית, מפני
שזו תהיה ״בהכרח״ עויינת.
(למה ״בהכרח״? שאלתי זאת בקריאת-
ביניים קצרצרה. אף שענה לקריאות אח רות
שלי, לא היתד, בפיו תשובה על שאלה
מכרעת זו).
כל זה היה מלווה במוסיקת־רקע של
הפרעות ממושכות. נשאלתי לאחר מכן
מה דעתי על כך. כאשר הצביע הרוב,
לפי הצעת היו״ר, לגרש את גאולה כהן
מן האולם, נמנעתי (וכך עשה גם מאיר
פעיל ).איני מוכן להצביע בעד גירושו
של מישהו מן האולם.
אך דעתי היא שיש הבדל מהותי בין
קריאות־ביניים לגיטימיות, הבאות לרשום
הסתייגות או מחאה, או להשמיע דיעה
נוגדת׳ ובין קריאות שיטתיות, שמטרתן
למנוע מנואם לשאת את נאומו. זוהי שיטה
פאשיסטית, ואין להסכים עימה. אני סבור

יד ו1ל חמצון

בג מ ר ההמולה באולם, הסתיר מנחם בגין את פניו
ואו ש ספק עייפות, בעוד
בידו, בהבעה של ספק
ששלישו הממושמע של ג׳ימי קארטר מסתכל בו בלי הבעה, ג׳ימי קארטר מקשיב בעניין
לתירגום ההמולה, ואילו יצחק שמיר רומז לבגין שהוא יכול להמשיך בנאומו.

בריחה, מחתרת. משה שמיר היה משתמט
מאז ומעולם. הוא השתמש משירות קרבי
בפלמ״ח ובצד,״ל, והוא נשאר משתמט בכל
רמ״ח אבריו.

גין הנשגב
ו ה מגוחך
ולי, על יציע-ד,נכבדים, ישבו האפד
י ריקאים. לפתע עלתה בלבי מחשבה:
ריבונו של עולם, הרי כאן יושבת כל

תינה לנשיא שלה .״אני מתביישת,״ היא
אמרה.
פראנציסקוס הקדוש הסתובב במצריים,
כשהוא יחף ולבוש־בלויים, בין צבא־הצל-
בנים ובין הצבא המוסלמי, בבקשו להש כין
שלום. הוא היה אדם נשגב.
אך הפער בין הנשגב והמגוחך הוא דק
מאד. יתכן שהתוצאה היא הקובעת. ביום
השלישי של ביקורו היה ג׳ימי קארטר
נתון בסכנה חמורה. הוא עלול היה לעבור
את הגבול.

אורי אבנרי

בגלול ס ׳בסון־ בי 1ותשיא ובין ר אש־הממשרוז 1ל הנסת
ל היות וומארח ה ושמי באווחת־העוב ה חגיגי ונ בכנסת

1111 ><׳111111
א ״ םלתתב בו ר
^ אשר הודיע ביום השני לפני שבוע
נשיא ארצות־הברית, ג׳ימי קארטר, על שבוע אותו בסוף לבקר
כוונתו,
בישראל, נרעשה ונדהמה הארץ כולה. כל
אותו לילה זרמו מיברקים, שדרים מוצפנים
ושיחות טלפון בין וושינגטון לבין ירושלים,
כדי להכין תוכנית ביקורים לנשיא האמ ריקאי,
שנחת חמישה ימים מאוחר יותר
בנמל התעופה בן־גוריון ליד תל־אביב.

את המצב סיבבה עוד יותר העובדה,
כי ראש־הממשלה מנחם בגין שהה באותה
חעת בארצות־הברית. לכל עובדי לישכתו
היה ברור, כי כל פרט ופריט בביקורו
של קארטר בישראל חייב יהיה לקבל את
אישורו המוקדם של בגין.
למחרת כבר החל להסתמן השלד של
לוח הזמנים והאירועים של קארטר בארץ.
במגעים הרבים שנוצרו באותו היום בין

ירושלים לוושינגטון התבררו כמה נושאים
שבהם יעסוק קארטר בעת ביקורו בארץ,
אם כי לוח הזמנים המפורט שלהם עדיין
לא נקבע.
וושינגטון של הבית־הלבן ווושינגטון
של בגין אישרו כי הנשיא ג׳ימי קארטר
יתגורר בירושלים, ינאם בפני הכנסת,
יתפלל בכנסיה ויקיים שורה של שיחות
מדיניות. עוד סעיף בתוכנית היה ברור,

גם אם לא פורט במיברקים: לכבוד
הנשיא האורח תיערך ארוחת ערב ממלכ תית
ומפוארת.
בעיתוני היום השלישי של השבוע שעבר
הופיעו פרטים אלה, ובין היתר צויין בהם
כי ראש־הממשלה מנחם בגין יערוך, ככל
הנראה, ארוחת ערב חגיגית לכבודו של
הנשיא קארטר במישכן הכנסת. באותן
ידיעות נשכח כליל מקומו של המקביל
לקארטר בישראל, נשיא המדינה יצחק
נבון.
אולם בית הנשיא לא התעלם מהקבלה
זו. היה מי שדאג להוציא את הפרוטוקו לים
הרשמיים הנוגעים לאירוח ראשי מדי נה
בישראל, ועל פיהם התברר למעלה
מכל ספק, כי הנשיא קארטר יהיה חייב
להיות אורחו של יצחק נבון, לפחות בארו חת
הערב הממלכתית. כן היה מי שפישפש
ומצא תקדימים לאירוח שני הנשיאים ה קודמים
שביקרו קודם לכן בישראל, למעט
ביקורו הלא־רגיל מהבחינה הטכסית של
אנוור אל־סאדאת ולשכבודם נערכה סעו דה
ממלכתית, או כפי שהדבר נקרא :
סעודת־מדינה: נשיא ארצות־הבריית הקו דם
ריצ׳רד ניכסון ונשיא מכסיקו אצ׳י-
וורה. שוב הוצאו מיסמכים מגניזתם והת ברר
כי לשני נשיאים אלה ערכו נשיאי

ע ליז ה בגין תנ ס ה את מקומה שר אופירה נבון דיו ווז א לין

.1עליזה בואש

בודדים הבחינו בתקרית שאירעה בנמל־התעופה
בן־גוריון, מייד אחרי תום טכס קבלת פני קארטר.
המנהיגים נסעו במכונית קאדילאק שחורה, שבמושבה האחורי במרכז, ישב יצחק נבון.
נשותיהם הובלו לעבר מכונית קאדילאק לבנה, כשעליזה בגין צועדת בראש, אחריה
רוזאלין קארטר, בין שני אנשי־ביטחון ומאחוריהן רעיית הנשיא, אופירה נבון.

.3אופירה נחסמת

כאשר ביקשה אופירה נבון להיכנס למכונית,
נסגרה הדלת בפניה. כדי להגיע למקום הפנוי
היה עליה לחלוף על פני עליזה בגין ורוזאלין קארטר, שכבר ישבו במקומותיהן. לרגע
נוצרה מבוכה בין אנשי־הביטחון, שסברו כי עליזה בגין רוצה לנסוע עם הגברת קארטר
לבדה ולהשאיר את אופירה בחוץ. אופירה גילתה תושיה ועקפה את המכונית.

י 34

.2חזאלין נפרדת

בעוד רוזאלין קארטר מנופפ ת,ביד ה לפרידה
לעבר היציע, שם ישבו אנשי סגל השגרירות
האמריקאית, נכנסת עליזה בגין אל תוך המכונית. אולם במקום להתיישב בקצה
השמאלי של המושב האחורי, ולהניח לרעיית הנשיא אופירה נבון לשבת במרכז,
על פי כללי הטכס, התיישבה עליזה בגין במרכז, הניחה לרוזאלין קארטר לשבת מימינה.

אופירה מותנות

אחרי שביקשה להיכנס למושב האחורי,
מצידה השני של המכונית, מוחזרת אופירה
על־ידי איש הטכס, שהורה לה לחזור ולהיכנס למכונית מצידה הימני. אופירה משפילה
את עיניה בהבעת עלבון, כשלרגע נדמה היה כי היא עומדת לפרוץ בבכי. מימין נראה
החלון האחורי של מכונית הקאדילאק, שאותה סובבה אופירה כדי למצוא פתח להיכנס.

ישראל דווקא את הארוחות הממלכתיות,

ולא ראש־הממשלה.
אנשים המקורבים לנשיא המדינה יצחק
נבון הודיעו ללישכת ראש־הממשלה בי
הנשיא עומד על כך שהוא יהיה המארח
של הנשיא קארטר ואשתו בארוחת הערב
הממלכתית, שכבר נקבעה. התשובה של
לישכת ראש־הממשלה בקרית בן־גוריון
בירושלים אל מישכן הנשיא ברחוב ז׳בו־טינסקי
בבירה, במרחק שניים שלושה
קילומטרים, עברה דרך וושינגטון :״ראש-
הממשלה מנחם בגין הוא שיהיה המארח
בארוחת הערב, משום שהוא זה שהזמין
את הנשיא קארטר לבוא לישראל, וקארטר
יהיה אורחו כאן. ביקורו של קארטר ביש ראל
אינו נושא אופי טכסי, אלא בעיקר
אופי מדיני, ועל זה מופקד ראש־הממשלה
ולא הנשיא.״ כמובן, הוסיפה הודעת ליש־פת
ראש־הממשלה, שהנשיא נבון יהיה
אורח נכבד בסעודה זו.
נראה כי תשובה זו הרגיזה את נשיא
המדינה יצחק נבון. ידידיו של הנשיא
הצעיר ביותר שהיה אי פעם לישראל,
הפעלתן ביותר מכל הנשיאים, חוששים
כבר זמן רב מכך שהוא מתוסכל מתפקידו
כנשיא, מרגיש עצמו חנוק ולחוץ בתוך
מישכן נשיאי ישראל, ומתגעגע לפעילות
פוליטית.
נדמה היה לאנשי לישכת ראש־הממשלה
כי בכך הסתיימה הפרשה. אולם לא עברו
שעות אחדות ונשיא המדינה העביר לאחד
הפקידים הבכירים במישרד זה הודעה
שהולידה משבר חמור ביחסים בין מוסד
הנשיאות לבין ראש־הממשלה: אם הנשיא

לא יהיה המארח בארוחה לכבוד קארטר,
הוא גם לא יבוא אליה. הוא יקבל אנגינה.
אחרי שקארטר יעזוב את ישראל, ישקול

נשיא מדינת ישראל את התפטרותו.
הפקידים הנדהמים של מישרד
הממשלה מיהרו להזעיק את

ראש־ראש

האוטו
במכונית שהסיעה את נשות המנהיגים לירושלים

הממשלה בטלפון, ודיווחו לו על תגו בת
הנשיא. אחד מהם דיווח לבגין :
״אם לא ניתן לו את הארוחה, ניוותר ללא
נשיא.״ היה זה דווקא עוזרו הצבאי של
בגין, תת־אלוף אפרים (״פרויקה״) פורן,
שהצליח לשכנע את ראש־הממשלה מנחם
בגין לוותר לנשיא. אולם לבגין היה תנאי.
על פי כללי הטכס מקובל כי בארוחה
מסוג זו נואמים רק שניים: האורח וה מארח.
התנאי של בגין לוויתור היה שנבון
יסכים כי יהיו שלושה נואמים — האורח,
המארח וראש־הממשלה בכבודו ובעצמו.
מי שהציג דרישה זו של בגין בפני נבון,
ביום הרביעי לפני שבוע, דאג לרכך את
האולטימטום .״ראש־הממשלה מבקש את
רשותך לסטות מהפרוטוקול, כדי שגם הוא
ינאם בארוחת הערב הממלכתית.״ נבון
הבין כי תהיה זו נסיגה־של-כבוד לבגין,
והסכים מיד.

דיוו ח תי
לנשיא׳,

.5מרדה ער המסמר =גי?5
בה רעיית הנשיא, אופירה נבון, מבויישת ונכלמת, לבדה על
המסלול בנמל־התעופה, כשהיא סבורה שאין לה מקום במכונית
שתסיע את עליזה בגין ורודאלין קארטר לירושלים. לבסוף היא

הוכנסה אל המכונית מצידה הימני. נשות המנהיגים נסעו לירושלים
כשעליזה בגין יושבת כמארחת במרכז, בניגוד לכללי הפרוטוקול,
רוזאלין קארטר מימינה ואופירה נבון משמאלה. קודם
לכן מנעה עליזה בגין מאופירה נבון להצטרף לפמליית הנשיא שעברה
על־פני הנכבדים. ראש הטכס צירף את השתיים לפמלייה.

ך* כר ז מן רב ידוע בחוגי השלטון כי
בניגוד לתמונה שאותה מנסד. ראש־וד
ממשלה לצייר בעיתונים, בעזרת דובריו,
היחסים האישיים בין ראש־הממשלה לנשיא
המדינה אינם תקינים. במשך שנים רבות,
שבהן היה בגין מוקצה מחמת מיאוס ומוח רם
על־ידי ראש ממשלת־ישראל דאז, דויד
בן־גוריון, היה יצחק נבון אחד האנשים
המקורבים לבן־גוריון. כאשר עלתה שאלת
בחירת הנשיא החדש למדינת ישראל, במ קום
אפריים קציר, עלה שמו של נבון
כאחד המועמדים. בגין, שלא רצה את
נבון כנשיאו, חיפש בקדחתנות מועמד
אחר, וכשלא מצא מועמד שיוכל להתחרות
בכישוריו של נבון, המציא דמות עלובה
ומגוחכת, ספק־פרופסור יצחק שווה.
גם כאשר היה ברור כי בחירתו של
נבון מובטחת, עדיין ניסה בגין לטרפד
אותה, בכל צורה אפשרית. אפילו ביום
בחירת הנשיא על־ידי הכנסת, יום ההצבעה
המפורסם, כאשר נגד נבון לא ניצב איש
והיה ברור כי הוא ייבחר, לא גילה בגין
גדלות רוח מיוחדת. הוא הטיל אל הקלפי
פתק לבן — הצביע נגד נבון — למרות
שימים אחדים קודם לכן הביע את תיקוותו
כי נשיא המדינה ייבחר ללא מתנגדים.
האמת ניתנת להאמר כי בגין שומר,
אולי יותר מכל ראש ממשלה אחר לפניו,
על גינוני כבוד מופלגים כלפי נשיא המדי נה•
למרות היריבות הפוליטית הממושכת
ולמרות אופיים השונה של שני האישים,
אין בגין מחמיץ כימעט אף הזדמנות כדי
לבוא ולדווח לנשיא, לפקוד את מישכן
הנשיאות בכל עת משבר או החלטה גו רלית׳
ולצאת אחר כך ולהצהיר בפני
העיתונות :״דיווחתי לנשיא המדינה.״
אולם האולטימטום שנמסר בשמו של
נבון לבגין, והעובדה שנבון לא הסתיר
אף פעם את שאיפתו לשוב לחיים הפו ליטיים,
לאחר שיסיים את כהונתו בנשי-
אות, הביאו את יחסי שני המנהיגים לנקו דת
משבר.
נאומו המצויין של נבון בטכס קבלת
הפנים לג׳ימי קארטר חסעיר חוגים
(המשך בעמוד )42

ך 0 ** 1 1 0 \ 1המישטרה הכינה כוח עצום של שוטרים, כדי לפזר אח
ההפגנות שבהן איימו אנשי גוש־אמונים. השוטרים גוייסו

בקסדות, אלות ובתווי מעבר־חופשי, אך בעיקר בהוראות להיות נוקשים כלפי המפגינים.

^ פקד המחוז הדרומי של המישטרה,
4י ו ניצב אריה איבצן, חייך לעצמו כמרוצה.
תרגיל ההטעיה שלו הצליח. שעות אחדות
קודם לכן דווח לאיבצן ממקורות מודי עין
מישטרתיים, כי חברי גוש־אמונים
מתכננים הפגנת התאבדות נגד קארטר,
בדרכו אל ארוחת הערב הממלכתית שנער כה
במישכן הכנסת. איבצן החליט על
שיירת הטעייה, שבה יסעו שוטרים במכו־ניגת
השרד כשהן ריקות .״עכשיו כבר לא
יהיה להם מה לזרוק על השיירה האמיתית.״
חיוכו של איבצן נעלם כמה דקות אחר-
כך, כאשר הגיעה השיירה האמיתית, שבה
החליפה מכונית הקאדילאק המפוארת את
מכונית הפורד־דמי. אנשי גוש־אמונים אומ נם
טעו בשיירה, אולם היה להם די חומר
לזרוק על השיירה האמיתית. מסמרים, קר שים׳
וביצים נשלפו והושלכו על מכוניות
המישלחת האמריקאית. אחד המפגינים הס תער
על מכוניתו של קארטר בהתקפת
יחיד של מתאבד. נהגו המאומן של הנשיא
האמריקאי הציל את חייו, כשברגע האח רון
הוא הסיט את הגה המכונית. המפגין
שהתכוון להשתטח מול השימשה הקיד־מית,
נפגע בצד המכונית והוטל מעוצמת
המכה כמה מטרים הצידה.
הגורילות, שומרי הראש, פתחו את ה דלתות
עם אקדחים שלופים, אך ראו כי
הנהג עשה את מלאכתם. השוטרים הנז־

גוש ענשיו

בתמונה למעלה מפגינה מ
דקות אחדות נעצרה הנ
של שלום עכשיו מנופפת בשלט כנגד השוטרים. גס

מעצר ומסת

למרות שורה ארוכה של מעצרי־מנע
שערכה המישטרה מהיום שבו
נודע על ביקורו של קארטר בארץ, נמצאו כמה עשרות משרידי

גוש־אמונים שיצאו להפגין. כוח המישטרה הגדול שנועד למנוע
הפגנות של המונים התנפל על כל מפגין בודד. המישטרה ״נעלבה״
מדלות ההפגנות לעומת האיומים והשוטרים הפליאו מכותיהם.
עמים כילו חמתם במפגין ששכב מחוסר
הכרה על הכביש. הם היכו אותו מכות
רצח מבלי שהיה יכול להניע אבר. שאר
המפגינים נדהמו והחלו בורחים מ״הרצח
בעיניים״ של השוטרים. חברי שלום עכ שיו,
שעד אותו רגע היו צופים פאסי-
ביים, התגייסו לפתע למישמר האזרחי
והחלו דולקים אחר הבורחים. את הנת פסים
הסגירו למכות השוטרים המשתו ללים.
הפגנת
היחיד הזו היתה ההפגנה האמי תית
היחידה ממה שנותר מגוש-אמונים.
מהיום שנודע על בואו של קארטר לארץ,
עסקה המישטרה בעבודת מודיעין מאו מצת,
כדי לנסות למנוע את ההפגנות. עש רות
מפעילי הגוש נעצרו מעצר מנע,
והואשמו בהאשמות שונות החל בשוטטות,
עבור דרך אי־נשיאת תעודת זיהוי וכלה
בקשירת קשר לביצוע פשע. קשירת הקשר
לביצוע פשע היתה כמה כרוזים של הפגנות

36 .1

שתי הפגנות התערבבו זו בזו בדרך אל הכנסת.
111139 .ךןיןן 7ן ן
מפגיני שלום עכשיו עם מפגיני גוש־אמונים. זו
11 # 1 1 1 1 1 1 1 ^ 11
היתה הדרך היחידה ליצור את האשליה של הפגנה, מאחר שמעטים באו לכל אחת
מההפגנות. רק כאשר הגיעה שיירת הנשיא קארטר למקום, התברר כי ההפגנה גדולה יותר
משחשבו. כמה עשרות מאנשי גוש־אמוניס צצו מבעד לשיחים והתחילו לזרוק ביצים על
המכוניות. בתמונה נראה שלט של שלום עכשיו מול מטריה שחורה (סמל כניעה).

מידע מודיעיני
נות נגד קארטר
להעביר במקום
המכוניות ישבו

שוטרים. שיירת הרמי
בקרשים ובמסמרים.
הגוש יש מלאי מספיק
מטר. אחד המפגינים

אכן נתקלה במפגינים, אשר רגמו אותה בביצים,
כשעברה השיירה האמיתית התברר כי לחברי
של ביצים ומסמרים, והשיירה זכתה גם היא לקבל
אף זינק על מכוניתו של נשיא ארצות־הברית.

קודמות, שנמצאו בבתי המפגינים בכוח.
אז התברר, שכאשר המישטרד, עוצרת
כ־ססז מראשי גוש־אמונים היא עוצרת
את הגוש כולו. התנועה, אשר רק לפני
שנה שנתיים היתה מסוגלת לרכז באמ
צעות
מודעה אחת בעיתון 20 אלף איש
למיבצעי התנחלות או ראווה אינה קיימת
עוד. כמה קיצוניים מחזיקים בשם גוש־אמונים
לשווא, וכאשר הם מנוטרלים, לא
קיים הגוש.

ש־אמוניס מנופפת יד כנגד השוטרים. כעבור
על־ידי המישטרה. למטה, מפגינה
מפגיני שלום עכשיו היו כמה מעצרים.

ערה |/ן 1ך 1*1 1השוטרים שהופתעו בעצמם מהדלות
1111111 של מפגינות גוש־אמונים חסמו
#11י י
בכוח כל ניסיון להפגנה. בתמונה: שומר בולם אחת המפגינות.

כרזה מור הפגנה

תנועת שלום עכשיו
החליטה לצאת בהפ
גנות נגד וראשיה טענו ״לא נפקיר את הרחוב לגוש אמונים״

0 1האינפסגיו!
(המשך מעמוד )38

לפי הערבה מפליגה אפשר יהיה
לצמצם את בוח־סיני לרבע — אני
מתכוון לכוח סדיר. למען הזהירות,
נדבר על מחצית. צימצום כוח זה
כמחצית מהווה חיסכון כספי
עצום: ככוח־אדם מגויים, לעומת
כוחות מילואים, כתשתית, ככינוי.
זה מתכטא כמיליארדים.

חשו של שתיקח
כמה מיליארדים 7
הצרה היא, אדוני היושב־ראש, שהכנסת
אינה יודעת. יש במערכת־הביטחון יועץ
כספי, שיש לו מפתחות מוכנים: כך־וכך
עולה אוגדה, כך־וכך עולה חטיבה. לכנסת
אין מפתחות כאלה. זהו אחד הסודות השמו רים
ביותר במדינה, גם בפני הכנסת.

הוצאות־הכיטחון גורמות אינפלציה.
האינפלציה שוב אינה דוהרת
על סוס, היא דוהרת על טנק.
אמנון רובינשטיין ; היא ממריאה
גדול ספח השלם

£11ס א )4ג:41 _£ו!\/1 מפריס במסיבת הקוק טייל ונ ערכהב מלון פלזה בירוש 7ים
טם אנשי 1לו 1 0י שר אל
צבטי שיטו־

€15676
8 /0 .5 4 1 4

לטיפוח ול טיפול
ב שיער

הינם המוצרים הנמכרים והנפן צים
ביותר בצרפת ובשלם ומומלצים ע״י
ספרי הצמרת ע 1ל צרפת.
בארץ תוכלי לרכו ש את מוצרי
צבעי שיער 1£ס11\/1£5וח 4ק
|/£ 6£1_5 /\1\/ץ £[_5 £לטיפוח ולטיפול בשיער
ספר 7 7ז_ £1ו עו ד מוצרים מובחרים נוספים

פד סו ם מלניק

דרשי מהספר שלך את צבעי השיער ^ 1ס\/1£וו
שרוב הנשים בצרפת משתמ שו ת בהם.

8וח\/ק

במטוס 1על־קולי.
אורי אכנרי: אני איש מיושן, ועוד
דבק בקרקע. אבל אתה צודק.
יש לביטחון השפעה נוספת על האינ פלציה,
וייתכן שהיא חמורה יותר. זהו
גורם שלגביו יש מעין קשר של שתיקה.
לעולם אינו מוזכר, אך הוא מונח במרכז
חיינו הכלכליים.
יותר מרבע מכוח־העבודה בישראל —
כל אדם רביעי המסוגל לעבוד — נמצא
במערכת־הביטחון: חיילים סדירים, אנשי
מילואים מגוייסים, עובדי התעשיות ה צבאיות,
עובדים אזרחיים של צה״ל. כל
הכוח העצום הזה אינו מייצר מאומה למען
המשק, אבל מקבל שכר ומוציא את השכר
הזה בשוק המקומי. זהו כוח עצום היוצר
ביקוש, מבלי ליצור היצע כלשהו.

עכשיו כא צה״ל ורוצה לאייש
3,000 תקנים נוספים כצכא הקכע
— עוד 3,000 איש כעלי כושר
שייצאו ממעגל המשק היצרני, ויגבירו
את הביקוש.
יצחק יצחקי: אתה מציע לצמצם
את צה״ל?
אורי אכנרי ׳ כן. אני אומר שבשלום
יכול להיות חיסכון גס בכוח־אדם.
כוח האדם המועסק בביטחון הוא פצצת־הזמן
האמיתית של האינפלציה — גורם
מדרבן קבוע. כאשר מתעלמים ממנו, כל
הוויכוח על האינפלציה הוא חסר משמעות.
ורוב הדיונים בכנסת על נושא זה, לצע רי,
הם חסרי־משמעות.
גם מבחינה זו יש צורך דחוף בהשגת
השלום, ויש צורך דחוף בצימצום־הכוחות
אחרי שיושג השלום.
היו״ר מ. אכרמוכיץ: חבר־הכנסת
אבנרי, זמנך תם.
אורי אכנרי ז אדוני היושב־ראש, אני
מדבר אחרי חבר־הכנסת חיים בר־לב, וכנראה
נדבקתי באיטיות הדיבור שלו.
דיברתי לאט מהרגיל. מייד אסיים.
העובדים האלה דרושים למשק. כאשד
ישוחררו מעול הצבא, כפי שכבר קורה
במצריים, הם יתווספו לכוח־העבודה היצ רני,
ירחיבו את הייצור וייצרו תשתית
של ממש למשק לאומי בריא.
די להביט במשק הבנייה. המחסור הנו רא
בדיור לזוגות צעירים אינו נובע רק
מחוסר כסף. חלק גדול מן הכסף, שייועד
למטרה זו בשנה שעברה, כלל לא הוצא.
מה שחסר זה כוח־עבודה.

אם יקימו תשתית צכאית חדשה
כנגכ — תשתית שלדעת
האלוף פלד היא. מיותרת ומזיקה
במידה רכה — יהיו עוד פחות עובדים
להקמת כתים לזוגות׳הצעירים.

מוצג אדכיאורוג,
אדוני שר־האוצר, קח את התקציב הזה
בחזרה והגש לנו תקציב רציני, תקציב
של שלום, תקציב המביא בחשבון את
הצרכים האמיתיים של הביטחון בעידן של
שלום, אחרי דיון רציני במערבת־הבי-
טחון — דיון שלא היה ולא נברא — ואז
נדון בו מחדש.

התקציב הסכיזופרני הזה, אדוני
היושכ״ראש, שככר הפך מוצג ארכיאולוגי
לפני שהוגש לכנסת, מקומו
כמוזיאון הפרטי של סגן־ראש-
הממשלה.

ה עו ל ם הז ה 2167

נית, המיקצועית והמסוגרת, נשברה והת רככה
כימעט לחלוטין כאשר ביקרה יחד
עם עליזה בגין במרכז הקליטה במבשרת
ירושלים. אחד מאנשי הפמליה שלה סיפר
אחר־כך :״אני מעולם לא ראיתי אותה
כל־כך משוחררת, מאושרת ולא אשת־נשיא.
זו היתר. רוזאלין של עיירת הו

רושלים כולה השתאתה למראה האו רחת
הנשגבה. בשנה האחרונה התפנקה
ישראל ברעיית נשיא יפהפיה, אופירה
נבון, והכל, בעיקר הנשים, היו סקרניות
לתהות על קנקה של רוזאלין קארטר, ש הוגדרה
בפי מארחת רשמית ממישרד־החוץ
כ״הגברת הראשונה של העולם כולו״.
רוזאלין קארטר הרשימה את ירושלים
ואת צופי הטלוויזיה. יש משהו בהופעתה
האלגנטית, הקרירה, המאופקת והמיקצו־עית,
הכופה יראת כבוד על כל מי שפוגש
אותה. יש הרבה ביחס של קארטר אליה,
המחייב כל מי שבא עם בני הזוג במגע
רשמי או חברתי. כי קארטר לא רק אוהב
את אשתו, אלא גם מעריך אותה, ומה
שיותר משמעותי לגבי נשיא ארצות־הב־רית
— מתחשב בדיעותיה ביחס לדברים
גדולים כקטנים.
רוזאלין קארטר יודעת את כל תפקידיה
וחובותיה כאשת נשיא ארצות־הברית,
וממלאת אותם כאילו על פי ספר חוקים.
מעטים ראו אותה מחייכת חיוכים אמי תיים׳
מלבד החיוכים המיקצועיים, בדיוק
במקומות שבהם הם נדרשים. רבים ראו
פעמים רבות את מבטי הבקשה להסכמה
שאותם שולח לעברה הנשיא עצמו, כימעט
בכל צעד שאותו הוא עושה בחברתה.
לאלה אין ספק כי לרוזאלין השפעה רבה
על הנשיא, ולא רק׳בנושאים המישפחתיים.
יחסו של הנשיא לאנשים שאותם הוא
פוגש נקבע לא במעט על פי יחסה של
רוזאלין אליהם. נראה כי בין השניים שוררת
הרמוניה המאפשרת להם לקבוע יחס
לאנשים ולתופעות, מבלי להחליף ביניהם
מבט. אולם רוזאלין, בעלת ההופעה המוש למת
מבחינת הלבוש, הבעת הפנים העניי
הווה
עבודה

הורה ערה

לדתה ולא של וושינגטון.״
כשהגיעה רוזאלין קארטר למבשרת ירו שלים
היא היתד, עדיין על תקן של ״אשת
הנשיא״ .היא התבוננה בעניין מנומס על
סביבתה, שמעה בעניין מנומס את הסברי
הנשים המלוות אותה, ביניהן עליזה בגין,
ואף האזינה, כימעט במורת־רוח, לדבריהם

רעיית נשיא ארצות־הברית, רוזאלין
קארטר, היתה מתוחה ומרוחקת כהרגלה,
כאשר הגיעה למרכז קליטה במבשרת ירושלים. הזקנים מקרב

כשהסתיים ביקורה של רוזאלין
במרכז הקליטה.,הופיע במקום יו־שב־ראש
הקרן־הקיימת־לישראל, משה ריבלין, שהציע לה לטעת
עץ ביער סמוך, המוקדש לנטיעות לתיירים. רוזאלין, שהיתה כבר

של כמה עולים חדשים מרוסיה, שביקשו
ממנה לעזור בשיחרור אסירי־ציון מברית־המועצות.
ניכר היה בה שהיא פוסחת על
שני הסעיפים. אינה יודעת אם בקשה זו
היא בתחום הפוליטי, השייך לבעלה, או
בתחום ההומאני, שאותו היא יכולה לשייך
גם לאשת נשיא.

העולים־החדשים, והילדים שהתחפשו לכבודה ולכבוד פורים ריככו
אותה. בסיום סיורה במרכז הקליטה מצאה עצמה רוזאלין, כשהיא
רוקדת הורה סוערת עם התושבים הקשישים של המרכז.

במצב רוח טוב, הסכימה ויצאה עם מלוויה לנטיעה. בתמונה
משמאל נראית אשת הנשיא קארטר כשהיא אוחזת במעדר ומסיימת
את הנטיעה. בתמונה מימין, שצולמה כמה שניות לאחר מכן,
נראית רוזאלין, מתרוממת אחרי שסיימה את מלאכת הנטיעה.

״השבירה״ של רוזאלין החלה כאשר
היא הגיעה אל גן־הילדים של מבשרת ירו שלים.
עוד קודם לכן סיפרו לה על מהו תו
של חג הפורים ועל הנוהג להתחפש.
רוזאלין הביטה בעשרות הילדים שהקיפו
אותה, כיבדו אותה, אך לא נמנעו, כמו
המבוגרים, מלהתקרב אליה.
אז הפכה רוזאלין לאחרת. היא החלה
לנשק את הילדים, לשאול אותם לשמותי הם
ולפשר התיחפושת שלהם. כשהבחינה
כי רבות מהילדות מחופשות בתלבושות
לבנות ועל ראשיהם כתר עשוי נייר מוז הב׳
ביקשה מכל המלכות להתקרב אליה.
היה זה היום של מלכות מבשרת ירושלים.
הנשיאה ביקשה את קירבתן.
ומהילדים לזקנים. שימחת הזקנים של
מבשרת ירושלים לא היתה פחותה משים־
חת הילדים, ואולי אף גדולה ממניה. רוזא־לין
לא יכלה שלא להסחף. היא חייכה
בהבנה אל נושאי השלטים הדורשים ״שיח־רור
שצ׳רנסקי וידידיו אסירי ציון״ ,ואף
הבטיחה לנסות ולעזור. כאשר קבוצה של
זקנים, מנופפים בדגלונים אמריקאיים ש סופקו
להם מראש, פצחה בריקוד הורה
לכבוד הנשיאה, היתד, זו רוזאלין שקמה
והצטרפה אליהם כשהיא צוחקת ומשוח ררת
כתלמידת תיכון.
לא רק מזכירתו של הנשיא קארטר,
שאותה נוהג בגין לנשק כאשר הוא נפגש
עימה, תזכור את היום הזה כיום מאושר
בחייה, כפי שסיפר בגין לעיתונאים כאשר
דיווח על שירי יום־הולדת ששרו השרים
והפקידים הבכירים לכבוד אותה מזכירה.
גם רחאלין קארטר תזכור את היום הזה
כיום מאושר בחייה. אחד הימים הבודדים
בשנתיים האחרונות שבהם השילה מעליה
את גלימת הנשיאות והפכה להיות שוב
רוזאלין — האשד, החמה והמבינה.

לאנשים

הנבונים!

777

האם הלך קארטר בדרבושל
ה שולטן ש ה שכ ץ שלום בין ה ש״ כי ם?
01 מאורעות השבוע ר,אה רון
האפילו לגמרי על הסיפו רים
שהגיעו מוושינגטון מם-
גישותיו של ראש-הממשלה,
מנחםכגי ] ,עם נשיא אר־צות־הברית,
ג׳ימי קארטר,
בימים שקדמו לבואו לישראל.

באחת מפגישותיהם הטיח בגין
בפני קארטר דברים שהשתמעו
כמעין האשמה :״אדוני הנשיא,
אתה מתיימר להיות מגן העו לם
החופשי, אבל בזמנך אבדו
לעולם החופשי שש מדינות!״
קארטר נבוך מול דברים אלה,

ניסה להתנצל באומרו :״כן,
זה נכון, אבל זה נגרם לי
בעיקבות הירושה שהותיר לי
המימשל הקודם.״ בגין ענה לו
על כך :״גם אצלנו אנחנו
נוהגים להאשים את המישטר
הקודם ׳בכישלונות שלנו, אבל

שנינו הרי יודעים את האמת.״
! 0סיפור אחר הגיע מ סעודת
ליל־השבת המפורסמת
שערך בגין לכבוד קארטר ו פמלייתו
בבלייר־האוס. אחרי
אותה סעודה נחלקו הדיעות.
ועמד הלאומי
שהוא

מלאומי.

מנחם סין

נראה עייף ותשוש כשיצא אל העיתונאים
ביום השני האחרון בשעה ארבע א חרי-
הצהריים א חרי ישיבה משותפת עם מזכיר המדינה ה א מריק אי,
סיירוס וו אנס, בבניין הכנסת. בגין, אשר כמעט לא ישן ב־48
השעות שקדמו לרגע ז ה, נראה תשוש ועייף, וק שה היה שלא להבחין

בעייפותו הגדולה בהבעות פניו. הוא ני ס ה לשמור על מצב״רוח טוב,
ל הר או ת רענן ול התחכם עם העי תונ אי ם שהקיפו או תו, אול ם פניו
בכל זאת הסגירו א ת תשישותו מן המאמץ המרוכז. כאשר מ או ח ר
יותר נשאל דוברו של בגין, דן פתיר, א ם סיגנון ההת שה של ה אמרי ק
אי ם אינו מ קו מםאת בגין, השיב פתיר :״בגין נמצא במצב טוב.״

קטולם הזה 2167

בעוד שבגין ואנשיו היו סבו רים
שמצב־הרוח בסביבה היה
מרומם, טענו משקיפים כי הא ווירה
בה היתד. קודרת. האמת
היא שבגין, מזכירו יחיאל
קדישאי ושאר אנשי הפמליה
היו עליזים, שרו שירים בעב רית,
וביניהם את שיר המח תרת
״עלי באריקדות ניפגש״.
קארטר האזין לשירה כשהוא
׳מתופף באצבעותיו בעצבנות
על השולחן. בגין וקדישאי סב רו
כי הוא מתופף לקצב שי ריהם.

במהלך אותה סעודה
העביר ג׳ימי קארטר לשגריר
ארצות־הברית בישראל, פמו ־
אל לואיס, פתק שאיש לא
ראה את תוכנו. אבל כמה יש ראלים
שנכחו במסיבה ניסו
לנחש מה כתב ג׳ימי ללואיס.
הניחוש הסביר ביותר היה כי
קארטר רשם על הפתק :״לו־אים
המיסכן שלי, ככה אתה
סובל כל ליל־שבת בישראל?״
81 פסטיבל קארטר קילקל
לפחות לשני אח״מים את חופ שותיהם.
שר-החינוך, זבולון
המר, יצא עם רעייתו לנפוש
בים־המלח, כאשר קיבל, בת חילת
השבוע שעבר, קריאה
טלפונית, שהזעיקה אותו ל-
ישיבת־ממשלה מיוחדת. הוא
נסע לישיבה, הצביע נגד הצ עות
ראש-הממשלה וחזר למ לון.
למחרת הודיעו לו כי נשיא
ארצות־הברית עומד לבקר ב
לפחות
במשך שבוע, וציוו עליו
לנוח. בפעם הראשונה נטל
לוי חופשה מאונם, יחד עם
רעייתו, רחל, אם עשרת יל דיו,
ונסע לנוח במלון בטבריה.
השר לוי שתק במשך שבוע
ימים, כאשר אשתו מנחשת את
מישאלותיו מבלי לדבר עימו.
ערב ביקורו של קארטר חזר
לוי לתפקידו, כאשר קולו הצ לול
והבריא חזר אליו בדיוק
בזמן.
81 אל מושב־הסנסת המ יוחד
הוזמנו גם כל חברי־הכנ־סת
לשעבר. ח״כ הכנסת הרא שונה
נתן ידין־מור קבע
אם הח״כ לשעבר יעקב מרי־רור
כי הוא יצטרף אליו ב נסיעה
חזרה לתל-אביב. אחרי
״ישיבה, כאשר ילין־מור היה
צריך ללכת לרגע, הוא פנה
אל ח״כ שישב לידו ואמר:
״תשמור שמרידור לא יברח
רידור לא יברח, אז אני אצ לי.
הח״ב צחק והשיב :״הברי טים
לא הצליחו לשמור שפר
ליח?״
עז ר
שר-הביטחון 81 וייצמן ניצל את תקופת ההמ תנה
לבואו של ג׳ימי.קארטר
בלוד, כדי לפטפט עם מכרים
ולנשק את הנשים היפות שב שטח.
כאשר נשק לטלי שליו,
מזכירתו של יועץ ראש־המנד
שלה לעיתונות, דן פתיר,
שר־התחבורה בכך הבחין
חיים לנדאו .״תיזהר!״ קרא

גיימי(ואוטו

היה בוודאי מאוכזב ביותר מ קב ל ת הפנים שנערכה לכבודו בכניס ה לירושלים
ביום הגיעו לארץ. לק אר טר, שהתרגל במצריים לת שואות ה מוני ם ברחובו ת,
המתינו בשערי הבירה רק כמהמ או ת אנ שים, מרבית ם מפגינים נגדו ונגד רא ש־הממשלה בגין• או ל ם
ק אר טר נופף בהתרג שות רבה בידיו לעבר המפגינים. הוא הי הכה נרגש עד שכמעט מעד ורק העובדה
שמאחוריו עמד שומר־ראש ישראלי, שתמך בו ב או תו רגע, מנעה מ ק אר טר לעמוד במצב לא־נעים.

טובה צימוק׳

הכתב ת החרוצה של ״דבר״ ,ובתו של עיתונאי ״ידיעות־אחרונות״ ,ארי ה
צימוקי, נ מנ ת ה על צוות ״דבר״ שסיקר א ת ביקורו של הנשיא ק אר טר.
באחד מביקורי ה של צימוקי (משמאל) במרכז התיק שורת של העיתונאים ב תיא טרון ירושלים, היא
גילתה ל הפ תעתה שעוד בת מישפחה הצטרפה לעולם העיתונות: א חו ת ה חגית (מימין) צורפה לכבוד
מיבצע ק אר טר לצוות בן 16 העיתונאים של ״ידיעות אחרונות״ ,שסיקר א ת ביקור הנשיא ה א מריק אי בארץ.

ישראל. המר ארז את מיזוודתו
וחזר חביתה עם רעייתו. גם
הנשיא יצחק נכון תיכנן ל סוף
השבוע האחרון לרדת ל אילת
עם רעייתו, אופירה
נכון, ושני ילדיהם, כדי להש תתף
בחגיגות 30 השנה לשיח־רור
אילת. במלון מוריה ב אילת
כבר נעשו הסידורים, כדי
לקבל את פני הפמליה, כאשר
ביקורו הבלתי־צפוי של קאר־טר
אילץ את מישפחת הנשיא
לבטל את הטיול.
! 8רק שר־הקליטה־והשי-
בון, דויד לוי, הספיק לתפוס
חופשה נעימה ערב הביקור.
אחרי ניתוח במיתרי-הקול, ש עבר
לפני שלושה שבועות,
אסרו הרופאים על לוי לדבר
ה עול ם הזה 2167

לנדאו לעבר וייצמן ,״זה מסו כן
!״ עזר הרים את עיניו לעבר
לנדאו והשיב לו :״גם לך זה
לא היה מזיק!״
81 כאשר יצאו ראש־המנד
לה מנחם בגין ונשיא ארצות-
הברית ג׳ימי קארטר ממישרד
ראש־הממשלה, הבחין בגין ב־כתב־הרדיו
החביב עליו, שלום
קיטל. מחלון המכונית שבה
נסע בגין עם קארטר נופף בגין
בידו לשלום לקיטל, וזה ענה כשראה בניפנוף־שלום. לו קארטר כי ראש־הממשלה מנו פף
בידו למישהו, החליט כי
הוא בוודאי אחד מאישי־המדי-
נה החשובים, ונופף גם הוא
בשלום לקיטל, אשר השיב לו
בניפנוף.

! בין הראשונים ששיערו
כי השיחות עם קארטר נדונות
לכישלון היה אחד מספרי תל-
אביב. ביום המסיבה בכנסת
מיהר הרמטכ״ל לשעבר, ח״ב
חיים בד־לב, להסתפר לכ בוד
המאורע, ותוך כדי שיחה
במיספרה גילה לספר שלו כי
״שום דבר לא יצא מהשיחות
האלה.״
81 לפני שהתחילה ישיבת
הכנסת שבה נאמו הארטר,
בגין וראש־האופוזיציה שיט־ע
ץפרס, נכנס שר־הביטחון
עזר וייצמן למיזנון חברי־הכנ־סת,
ושאל בעליזות :״את מי
אני יכול להרגיז היום?״
81 אחד השרים, שביקש
לא לציין את שמו, טען כי

ביקורו של קארטר מזכיר לו
סיפור אחר. כששני שבטי־בדו־אים
היו רבים, נהג השולטן
להשיג סולחה ביניהם בדרך
מיוחדת במינה. הוא היה בא
עם כל החצר שלו אל אחד
השייכים הרבים, מתארח אצלו
במשך שבוע. באותו שבוע היה
חייב השייך לכבד את השול טן,
היה שוחט כבשים לכבודו
ועורך כירות־ענק. כעבור שבוע
היה השייך מתרושש, ואז היה
השולטן עובר להתגורר במשך
שבוע שלם אצל השייך היריב,
עד שגם ההוא היה מתרושש.
כך נהג השולטן לשכנע את
השייכים לעשות שלום ביניהם.
81 כאשר הוצב שר־הד־תות
אהרון אכו־חצירא
לפני הנשיא קארטר, התעכב
לידו קארטר שעה ארוכה וני סה
לדבר עימו. אבו-חצירא
אינו שולט בשפה האנגלית,
ומתורגמנים תירגמו לו את
דברי הנשיא האמריקאי שאמר:
״אני בטוח שבמדינה כמו יש ראל
זה קשה מאד להיות שר-
דתות.״ אבדחצירא הניע ראשו
בהסכמה, ואחר-כך אמר :״ה נשיא
הזה איש חכם. הוא מייד
תפס את הקושי האמיתי של
המדינה.״
81 לארוחת־הערב שנער כה
בכנסת הודפסו תפריטים
הדורים, שעליהם הוטבע סמל-
המדינה. הם נלקחו על־ידי
רבים מהאורחים הביתה למז כרת.
ח״כ אחדות חלל זיידל
החליט כי מזכרת זו אינה מס פיקה
לו, והוא ניגש עם התפ ריט
אל שולחן הנשיאות ובי קש
מנשיא ארצוודהברית לח תום.
אחרי שהנשיא האמרי קאי
חתם לו, קיבל זיידל גם
את חתימותיהם של הנשיא
נבון וראש־הממשלה בגין.
! 8אחרי שקארטר חתם
לזיידל, הציע לו הנשיא נבון:
״אל תמשיך לחתום, אחרת לא
נוכל לאכול, כולם יתנפלו עליך
ויבקשו חתימות.״ בעודו אומר
את המישפט, ניגש לעבר שול חנם
הכתב הפרלמנטרי של
הצופה, יונה כחן, וביקש אף
הוא חתימות. כהן שסע את

דברי נבון, וכדי שקארטר יח תום
לו אמר לנשיא האמרי קאי
:״אולי מפני שאתה תח תום
לי, יהיה שלום, אז כדאי
לך.״ קארטר חייך וחתם.
81 אגב, נשיא ארצות־הב-
רית דוחה תמיד עטים׳ שמגי׳
שים לו מבקשי־חתימות, ומש תמש
בעט שלו. מתברר כי זו
אחת מהוראות אנשי־הביטחון
שלו, כדי שהוא לא ״היה חשוף
לסכנת עטים מתפוצצים.
! 8פרקי הנגינה המרגשים
של הכנר אייזק שטרן בא רוחת
הערב הממלכתית, שהיו
החלק היפה ביותר של המסי בה,
כימעט שלא התקיימו.
שטרן שוהה בארץ כאורח קרן
התרבות אמריקה ישראל, כ שופט
בתחרות של כישרונות
צעירים. כשנודע על ביקורו
של קארטר, התבקש שטרן על-
ידי נשיא-המדינה לנגן בארו-
חודחערב. שטרן הסכים מייד,
וביקש שתלווה אותו פנינה
זלצמן. זלצמן סירבה והסבי רה
כי אין היא יכולה, מפני
שבאותו הערב היא מופיעה ב חיפה,
והיא אינה נוהגת לבטל
הופעות. רק אחרי לחץ משותף
של שטרן והנשיא נבון, ביטלה
זלצמן את הופעתה בחיפה.
! 8ריקוד רקדני להקת
.עינבל היה סיום תפל לארוחת-
הערב החגיגית שערך הנשיא
יצחק נבון לנשיא קארטר. כ שיצא
מארוחת־הערב, לא יכול
היה ראש עיריית תל־אביב
שלמה (״צ׳יצ׳״) להט להת אפק,
וסיפר את הבדיחה על
אותו ילד, שחזר חביתה כשב ידיו
תעודה מביודהספר, שבה
היו כל הציונים ״לא מספיק״,
מילבד ציון אחד בזימרה, שבו
קיבל הילד ״טוב מאוד״ .סיפר
צ׳יצ׳ :אביו של הילד נתן לו
והסביר :
שתי סטיוות-לחי
״סטירה אחת בשביל כל הלא-
מספיקים, והסטירה השנייה
בשביל זה שיש לך עוד החוצ פה
לשיר!״ והנמשל: ארורי
הנאומים במסיבה, שיצרו אווי רה
פסימית, מה היה הטעם ב ריקודים?

מיורו*

פיורו^

סקופ י
(המשך נזעמוד )35
פוליטיים מסויימים. היה זה נאום פוליטי
מובהק, שאולי לא נישא כמוהו מעולם
על־ידי אחד הנשיאים שקדמו לנבון. העוב דה
שכושר הביטוי של נבון מעולה במיו חד,
וגם נאומו היה מוצלח במיוחד, נתנו
לסערה זו משנה תוקף. שרים שונים, ביני הם
סגן ראש הממשלה ייגאל ידין הביעו
בפני בגין מורת רוח על ״פלישתו״ של
נבון לרמה המדינית. אותם מוחים עשו
זאת בוודאי כדי למצוא חן בעיני בגין,
אך הם לא ידעו עובדה פשוטה אחת :
בגין עצמו קרא את הנאום ואישר אותו,
כשעה וחצי לפני שהושמע בנמל־התעופה.
ולא רק זאת, אלא שבגין הציע שלושה
שינויי סיגנון קלים, הצעות שאותן קיבל
הנשיא מייד.

לאחרונה נמכרים בחנויות ביגוד ובבוטיקים מוצרים
מאיכות נמוכה הנושאים את השם או הסימן
פיורוצ׳י 104111001 או פיורוצ׳ינו 101111001^ 0
מוצרים אלו הינם חיקויים זולים ומזוייפים.
פיורוצ׳י 104111001 ופיורוצ׳ינו ( 0ז? 001ס )? 1041 הינם
שמות וסמלים מסחריים בבעלות חברה איטלקית
בשם 104111001 5.?.״ורק לה הזכות להשתמש
בשמות וסמלים מסחריים אילו.

תרעומת
ומחמ או ת

א ת המוצרים ה אורגינלים של פיורוצ׳י ()?10410001
ניתן לרכוש

אך ורק ב ככ ר המ דינ ה
ב חנו ת פיורוצ׳י 101111001 ברח׳ וייצמן 57
פינת רח׳ ה׳ באייר , 18 תל-אביב, טלפון . 256853
צעדים משפטיים יוגשו נגד המשתמשים שלא כדין
כמוצרי פיורוצ׳י 10 ? 0001

X 0 ,־>1011

פיורו*• X0,־>1011

ערבי צעירים
במועדו! 5
לתרבות חדשה
דח׳ הס ,5תל־אביב,
טל 297263

התוכניות מתקיימות
כימי שלישי
>ולא כימי שישי)
כיום שלישי — 13.3
נשף פורים
מו סי ק ל לריקודים
ס ר טוני ם
מזנון עשיר
ת חרו ת תחפו שות
כיום שלישי — 20.3
ראיון החודש עם

גר שום ה ר פנ ס
על בעיות כלכלה וחברה,
מנ קוד ת ראותו של איש
ציבור דתי
כיום שלישי — 27.3
הופעת צוות שחקני תגובטרון
שיחה על הנושא :

היש מ קו ם ל תי א טרון פוליטי
בישראל !

טרמפ לחייל

איתן עמיח: הדברתלהדברתמזיקים מומחים
תול עי עץ. עש

נוזרנך ספ רי ם נבגדים.

רמת־גן. רוז׳ מודיעין .18ת י 2272
7 9 0 1 1 4 -5 -6.70

רש מסי 21 שסד! 481/75

שוב, היה זה סגן ראש־הממשלה, ייגאל
ידין, ששיחק את תפקיד השוטה של הממ שלה.
ידין, בעידודו של בגין, הדליף לעי תונות
ידיעה כאילו הוא הוסמך על־ידי
ראש־הממשלה לפנות אל הנשיא ולהביע
בפניו ״תרעומת״ של כמה שרים על הנאום,
ואת תיקוות השרים כי יהיה זה מיהרה
חריג וכי הנשיא לא יחזור עליו בעתיד,
בעיקר לא בעתיד הקרוב, בעת שהותו
של קארטר בארץ.
היה מי שדאג להדליף ידיעה זו לעי תונות.
ידיו כמובן לא העז כלל לפנות
אל נשיא המדינה בעניין זה, ולאמיתו
של דבר לא פנה אליו בעת האחרונה
בשום עניין, לא בעל־פה ולא בכתב, לא
בשיחה פניכדאל־פנים ולא בשיחת טלפון.
בפגישתם בארוחה המפורסמת בכנסת, ש אותה
ערך הנשיא נבון לכבודו של הנשיא
האורח, החליפו השניים רק כמה מילות
נימוס קצרות.
נראה כי ראש־הממשלה החליט לפתוח
במערכה של ממש כנגד נשיא המדינה,
מערכה מתחת לפני השטח, כשכלפי חוץ
הוא שומר על הערכה רבה לנשיא וממ שיך
לדווח לו על כל סודותיה הכמוסים
של המדינה.
האות לכך ניתן עוד לפני הארוחה
בכנסת. המקורבים לבנין שמעו מפיו הע רכה,
כי לדעתו הנשיא שואף להיות ראש־ממשלה
וכי אינו מתכוון לנצל את שתי
הכהונות, אלא לפרוש מן הנשיאות כעבור
חמש שנים ולחזור לחיים הפולי טיים. האות
השני היה טיפוסי יותר לסיגנון החדש
השולט במימשל בישראל.
לפתע החלו להישמע סיפורים מסיפורים
שונים על נבון, אשר כל מי שבקיא
בתהליך התהוותם של סיפורים כאלה גילה
את מקורם: מקורבי ראש־הממשלה. אפילו
לאחר ארוחת הערב בכנסת אפשר היה
לשמוע דברי ביקורת .״זו היתה ארוחה
מבישה. לו היה ראש־הממשלה המארח,
היתד. לה צורה אחרת לגמרי,״ טען אחד
מראשי תנועתו שיו בגין. ואילו חבר־כנסת
אחר, איש תנועה החרות, דאג להדליף
לעיתונות כי ההופעה הדלה של להקת
עינבל, שסיימה את האירוע הממלכתי
והותירה טעם רע, היתר. באשמתו של
נבון .״בגין רצה שרק אייזיק שטרן יופיע
בארוחה, אבל נבון התעקש שגם להקת
עינבל תופיע,״ אמר הח״ב.

(חבר האגף לאיגוד־מקצועי
בהסתדרות)

התוכניות מתחילות בשעה 9.00 בערב
המועדון פתוח בשעה 8.30 בערב.

ךלא רק השרים המתלוננים לא ידעו
על כך שבגין אישר את הנאום מראש,
אלא שבגין לא טרח כלל להודיע זאת. תחת
זאת יכלו מקורביו של בגין לשמוע נימה
של ביקורת, כאשר ראש־הממשלה שוחח
ביום הראשון על נאום הנשיא. בפני המ קורבים
אליו הביע בגין את חששו, שמא
ינסה יצחק נבון להפגין יותר ויותר מעו רבות
בחיים המדיניים בישראל, כדי להכין
את הקרקע לפרישה מהנשיאות ולפלישה
אל תוך הקלחת הפוליטית בארץ. לנבון
עצמו אמר בגין, מייד לאחר שהנאום
נישא :״הנאום שלך היה מצויין.״

נראה כי המאבק בין שני האישים ושני
המוסדות האלה ילך ויגבר. אולם טיבו
של מאבק כזה, שהוא מתנהל מתחת לפני
השטח ואינו זוכה, במרבית המיקרים,
לכותרות בעיתונים. רק מדי פעם יוכל
האזרח הישראלי, שיתקשה לחלק את נאמ נותו
בין הנשיא לראש־הממשלה, לגלות
רמז למאבק זה בידיעה קטנה בעיתון או
בשידור רדיו. כלפי חוץ ימשיך מנחם
בגין לדווח לנשיא המדינה, בכל הכבוד
ולפי כל הכללים.
ה עול ם הז ה 2167

ג״מי מלך *רועודים
(המשך מעמוד )31
בעזרת הביקור שלו ביד־ושס, שהוא מס תייג
מדברי אחיו בילי על היהודים.״ אולם
קארטר לא הזכיר את בילי, אלא רק את
צילומי האוויר של אושוויץ שהתגלו באח רונה
בארכיון אמריקאי.
לקארטר ולמלווים לא היה זמן. קיברו
של הרצל בהר-הרצל הסמוך המתין להם.
שתי סדרות של חיילים מכל החילות הו בילו
את קארטר אל הקבר, שם המתינו
לו שתי שוטרות נושאות זר פרחים ענק
שאותו היה עליו, על פי הכללים, להניח
על קברו של הרצל. שעה קלה לפני ש הגיע
קארטר אל רחבת בית־חעלמין בהר-
הרצל נתקפו לפתע הכל בבהלה. הכל
אורגן וסודר, אך פרט חשוב אחד נשכח :
זר הפרחים. מכונית מישטרה יצאה בהולה
לעיר, כדי לרכוש זר פרחים שהוכן במהי רות
שיא. אחר־כך טען מישהו כי שתי
השוטרות, האוחזות בזר, אינן די יפות
בשביל צבא הצלמים המלווה את קארטר.
שתי שוטרות אחרות, יפות יותר, בעיני
הטעם המישטרתי, הוזמנו לתפוס את מקו מן
ולערוך חזרה של הרגע האחרון על
כללי הטכס. שוטרת אחרת, צבועה באיפור
כמו אינדיאנית בחגיגת בת־המיצווה שלה,
ניצבה ליד ספר האורחים של קבר הרצל.
עוד לפני שהגיע קארטר פשטו במקום
הבדיחות .״הוא בא לבקר את קבר חמישה
הדולאר,״ אמר מישהו בהתכוונו לשער
הדולאר לעומת שטר ההרצל 100 ,לירות.
״אפילו קארטר מתגעגע לגולדה מאיר.
לאחר שישב כל כך הרבה שעות עם בגין,
הוא בטח יפקוד גם את קיברה,״ אמרה
בדיחה אחרת. ואמנם, לאחר שגמר להתייחד
בכריעת ברך מול קיברו של חוזה המדי נה,
נדמה היה כי עוד בדיחה הופכת
למציאות. קארטר לא פנה אל המכונית,
אלא לכיוון אחר בבית הקברות הגדול.

מי הז מין
א ת מי!
^ ך מהר מאד התברר כי היעד אינו
יי גולדה, אלא קיברו של זאב ז׳בוטינס־קי,
שעם זיכרו עשה קארטר את ההכרה
הראשונה רק ערב קודם לכן, בביתו של
בגין. תוך כדי העמידה ליד קיברו של
הרצל, אמר בגין לקארטר :״כאן, בסמוך,
נמצא גם קיברו של ז׳בוטינסקי. היית רו צה
לפקוד אותו ז״ קארטר, כאורח.מנומס,
הבין כי למארח מנחם בגין חשוב הביקור
ליד המבר של מורו והסכים מייד. כאשר
יחזור לארצות־הברית יבקש בוודאי מיו עציו
למצוא לו חומר כתוב על ז׳בוטינסקי.
בהר הרצל נפרדו דרכיהם של בגין וקאר־טר.
בגין פנה ללישכתו בקריית הממשלה,
עליזה בגין הוסעה לביתה ובני הזוג
קארטר פנו לכנסייה הסקוטית באבו־טור.
לכאן הורשו רק עיתונאים ספורים לבוא,
ופחות מהם — הצלמים. הקארטרים, הידו עים
כאנשים בעלי רגישות דתית במייו־חד,
רצו להיות לבד.
אותו יום צריך היה להיות יום קל
למישפחה הנשיאותית מארצות־הברית. רו־זאלין
קארטר, יחד עם עליזה בנין, ביק רה
במרכז הקליטה שמבשרת ירושלים,
ואילו לנשיא נקבעה פגישת עבודה קצרה,
״עד לשעת הצהריים״ ,עם ראש הממשלה
וצוות השרים, במישרדו של בגין. בשעה
אחת בצהריים התבדר כי התוכנית עומדת
להשתבש. שיירת מכוניות של מלון פלאדה
פרקה ארוחת־צהריים במישרד ראש-הממ-
שלה. השרים ערכו הפסקה קצרה בדיו ניהם,
התנפלו ממש על האוכל ואחר־כך
חזרו לעבודה. פגישת העבודה הקצרה הס תיימה
בחמש אחר הצהריים.
אחת מגולות הכותרת של הביקור היתה
צריכה להיות הארוחה החגיגית, שאותה
ערך הנשיא יצחק נבון לקארטר במישכן
הכנסת. עד היום לא ברור איד נערכה
רשימת המוזמנים לארוחה זו תחת השא-
גאלים המפורסמים של הכנסת. מה שברור
הוא שלישכת הנשיא ״מאשימה״ את מיש-
רד־החוץ בעריכת רשימת המוזמנים ואילו
מישרד־החוץ טוען כי הרשימה הובאה
מבית הנשיא. אישים חשובים באמת ישבו
ליד פקידים זוטרים של מישרד־החוץ, שרים
התחלקו בשולחן עם אנשי ממון וביטוח,
התפריט היה מודפס בהידור רב, אך האו כל
עצמו בינוני לגמרי. הכנר אייזיק שטרן
הרעיד לבבות בנגינתו הרגישה, לפני שהו פיעה
להקת עינבל בקפיצות בלתי יאות
לגודל המעמד.
עוד יום עמום לעייפה עבר על קאר־טר.
היה זה היום שבו סיירה המישפחה
הנשיאותית באתרי העיר. למחרת נכון ל-
קארטר יום דיונים מעייף ונאום בפני
הכנסת.
ג׳ימי השלים את כיבוש ירושלים.
ה עול ם הז ה 2167

^ בג ל פיו ת דחוב
תמצא אותה רק
במקומות מכובדים,
עם קלאסה.
זזה שווה לחפש אותה.
לא לחתר.

טס פילטר א 1בלי פילטר.
סיגריה אמיתית,
אצילית,כמ 1עוצריר.
היא היחידה !/ומספקת א 1תי.
ג׳יטאן.הצרפתיה.

קשר ;!רסומאים

קבלת מודעות
לכל העיתונים
במחירי המערכת

שוות(הדנות הוי
ושיוו 88 בפיוווח אנחנו

ת״א אשקלון באר-שבט ירושלים טבריה
חיפה

457895,450264,449554
0 5 1 -2 3 0 1 9 0
טל 057-30192
טל 02-226618
טל 067-50488
טל 04-71 2 3 4 2

פירסו אי די א ל
אבן גבירול 110 תל-אביב
(פינת אנטוקולפקי)
טלפון 227118 ,227117

5060131*165.ח 6313ת 10)!0
סאואו• 1£ 0£ץ ז א 7£ס50 ום

* 8007 אוא1ס

• 0/מ/סי/

8ט1ש קוא 05א 0 £61£א*11 סא זאז א•

93 81 97

*ץ. ת £8א 0 -ס 65ץ * א א 4 * £8£

5ל*א0י*

< סשאסוזוסאססחוו //ס ^ 1£א 0 -ו 8ט^ם אט 0ח 8 ^0 <0
^ זאם ו 1£ 1ם או0 /
{ 00£81£0ט$ 3א 0וזו/טח£$£ח

אגשים

גוי שטילם לכנסת הגיע לחברה קדי שא.
ואלי אביבי הזא חו מ״נ׳ של י שראל
הסיפרה ׳6למיספר־הטלפון. אך
כאשר עשה זאת, קיבל את
חברה־קדישא בירושלים, מה
שלא שימח אותו ביותר. מיס-
פר הטלפון של הכנסת בירו שלים
הוא ,61211 ושל חברה-
קדישא הוא .66121
! 8עם סיום תפקידו בתי אטרון
צה״ל, הפנתה מיפקדת
קציך חינוך־ראשי את השחקן-
חייל יפתח קצור לגלי צה״ל.
מפקד התחנה, צכי שפירא,
עדיין לא החליט לאיזה שטח
להפנות את יפתח. בינתיים הוא
לומד את תהליכי־ההפקה של
תוכניות שונות בתחנה, עד
אשר ישתבץ באופן קבוע באחת
מהן.
1בגלי צה״ל התלוצצו
השבוע שכל מי שרוצה לבנות
את עצמו כמועמד לתפקיד ה
מנהל
הכללי של רשות השי דור,
מוטב שיתחיל לבנות את
מעמדו בגלי צה״ל. המנהל ה יוצא,
יצחק ליבני התחיל
את דרכו כמפקד גלי צה״ל,
והמנהל הנכנס, יוסף י (״טו־מי״)
לפיד, הוצע על־ידי שר־החינוך
זכולון המר למליאת
רשות־השידור כמי שצבר את
נסיונו הרדיופוני. בגלי צה״ל,
שם היו לטומי תוכניות ופינות
קבועות.
0מי שוויתרה על קאריי-
רה של זמרת היא הדס-ה סי
גדוב שפעם היתה עסוקה מאד
בזימרה. כיום היא עדיין עסו קה
מאד: חמש פעמים בשבוע
היא מסיירת בלילות, עם נשות
נענז״וז אחדות, בירושלים, ומ כבדת
את השוטרים במישנד
רות, בתה חם ובעוגות.
השחקנית

דכורה קי־

0השבוע הגיע לביקור-
עבודה בארץ הבמאי האמרי קאי
כוריס סיגאל העומד
לביים כאן סרט חדש בשם
מצדה, המבוסם על פי הספר
האנטגוניסט. סיגאל בא עם
אשתו מרג׳ ,שהיתה בעבר ה רחוק
רקדנית פופולרית באר-
צות־הברית בצוות עם בעלה
הראשון, והשניים היו ידועים
כצמד ״גואר ומרג׳ צ׳מפיון״.
הבמאי עסוק עתה בליהוק, ול צורך
זה הוא הולך להצגות-
תיאטרון שונות בארץ. אף כי
אינו מבין עברית, שהה יותר
משעה בהצגת סוחרי הגומי של
התיאטרון הקאמרי.
0אשה רבת־פעלים היא
רות דורון, שהיתר, בעבר
ידועה כרותי הנהגית, ורותי
הצנחנית. עד התקופה האחרו נה
שירתה רותי במילואים, כ־

יערית בן־יעקב

בת ה־ , 11 שאמה, המשוררת־תט-
לילנית שיטרית אור, כתבה עליה
א ת השיר ״יערית״ לכבוד פסטיבל הזמר של הילדים, וזכה ב מ קו ם
השני, עסו ק ה מאד. בי מי ם אל ה הושלם סירטון־לטלוויזיה עליה
ועל אמה, המספר כיצד השפיע כישרונה של האם על הבת. יערית
שלה, המשורר
או מנם מגלה כישרון כתיבה וציור, ו הסב א
יעקב אורלנד, עסוק בכתיב ת ספר־שירים על פי ציוריה.

! 0בפגישה של הבהלת דור-
ההמשך של המיפלגה הליבר לית
ותמעת־החרות, שהתקיי מה
בשבוע שעבר, דיבר חבר-
הכנסת לשעבר, עורך־הדין
ידידיה גארי, וקרא לעבר
סגן שר-האוצר יחזקאל פלו־מין
:״הממשלה הבטיחה 15
אחוז אינפלציה לפני הבחירות,
ותראה מה קורה היום.״ עורך-
הדין אריה צ׳רטוק, מפרק ליטות
המרכז, שנוכח במקום,
נחלץ להגנתו של פלומין וצעק

לעבר בארי :״מה אתה רוצה?
הממשלה הבטיחה ונתנה לך
יותר ממה שמגיע לך.״
י 0איש יחסי־הציבור כן ״
ציון שירה, המתגורר ב־רמת־אביב,
ג׳ ,נבחר כיושב־ראש
ועד השכונה שלו, כדי
לייצגם במאבק נגד תוכנית
עיריית תל־אביב להקים בית-
קברות באזורו. בשבוע שעבר
ניסה שירה לטלפן לכנסת,
והסתבר לו שעליו להוסיף את

בועז דוידזון

במאי־הקולנוע שסיים אוי העבודה על סיר טו ה א חרון ״יוצאים ק בו ע׳/
יצא לכפר״הנופש ב איל ת ונתן לרפי נלסון לביים או תו, לשם שינוי. רפי
נתן בידו צלב ענקי, שנשאר לו מהסרט של ג׳אק פ אל אנס מלפני שנה, כובע שטריימל, שרפי קנ ה
לעצמו לפני שבועיים עבור בת״מיצווה שנערכה בה שתתפותו על המצדה, וספר־ תנ״ן, וצילם א ת הבמאי.

דר משחקית בהצגה מטאמור־פוזה
של תיאטרון חיפה בתפ קיד
אמא של שרץ, שאותו
מגלם השחקן אשר צרפתי.
בסרט אסקימו לימון שיחקה
דבורה את אמו הנודניקית של
יפתח קצור. כאשר הופיעה
בתוכנית הרדיו ממני מני אמר
לה ׳המנחה, מני פאר :״את
עוברת במטאמורפוזה משרץ
של אמא לאמא של שרץ.״
0במאי התיאטרון הקא מרי,
היי קילוס, סיפר הש בוע
איך הוא הגיע לארץ. קילוס,
יליד ארצות־הברית, הוזמן אר צה
לפני שנים רבות על־ידי
אנשי התיאטרון, אך כאשר
הגיע לנמל יפו לא המתין לו
איש. הוא ירד והחל מחפש
מונית. שאל אותו הנהג :״אתה
רוצה נקבה?״ עניה לו היי:
״לא, אני רוצה בן־יהודה.״

בלייז קוו

השחקן הדרום־אפריקאי בן ה־ 26 הגיע ארצה לביקור בעיקבות השמש, א חרי
שסבל מ ה קור בלונדון, שבה שהה בא חרונ ה. בלייז התא הב בארץ והח לי ט לשהות
בה במשך ת קופ ה בלתי־מוגבלת. הוא עסוק בחיפוש תפקידים בתיאטרון, בקולנוע ובדוגמנות. הצעיר גילם
בארצו א ת תפקיד ״המלט״ ,ו היה פעמיים מועמד לתואר ה שחקן ה טוב ביותר של דרום־אפריקה.
התפקיד הראשון שקיבל בארץ הוא בסר ט ״אמי הגנרלית״ .א ת הסר ם, שמצולם בערד, מביים יואל זילברג.

0״ראש מדינת אכזיב״
אלי אכיגי שלח אזהרה לכל
מזכירי הקיבוצים בסביבות
אכזיב, שלדבריו מתנכלים לו.
הוא כתב :״אני יליד איראן,
ויש לי זקן לבן, ואני בקלות
רבה אהיה איית-אללה חומייני
של ישראל.״

נהגת סמי-טריילר, אך עתה,
אחרי מאבקן של סרבניות־ה-
גיוס, החליטה להפסיק את הת נדבותה
לשירות־מילואים. רו*
תי, שעסקה בין השאר במיש-
חק בתיאטרון ובקולנוע, בכ תיבה
של ספר־שירים ובתסרי-
טים, עסוקה כרגע בתירגום
מאנגלית לעברית של ספר אמ ריקאי
חדש בשם ההתנהגות
המינית של הגבר האמריקאי,
שכתבה קארן שאנור.
השחקן

01 מאז שגילה
ראובן (״בריותי״) ביר־יויתם
לכל ידידיו שהוא הוזמן על-
ידי תנות היוקרה בלומינגדייל
לניו־יורק ביום־העצמאות הק רוב,
כדי להיות נוכח בהקרנת
סירטו סלומוניקו שם, מבק שים
ממנו כולם שיביא להם
פריטים שונים מהחנות. בריו ת,
מסתובב עתה עם רשימה
הגדלה והולכת בכיסו, ועדיין
לא החליט אם יביא את כל
שנתבקש להביא, או לא. 0הסופר זין, שהוציא ספר חדש, מספר
על ילדיו :״לבתי קוראים רנן
ולבני הקטן ני ל, ואנחנו נצט-

יגאל מוסינ־

ה עו ל ם הז ה 2167

עדה גסס

העומדת בראש אגודת ״אל־שם״ ,הפועלת למניעת השימוש
בסמים, אירגנה את נשף חברי האגודה, כדי לגייס כספים
למיפעלה. נחלצו לעזרתה נשות״הדיפלומטים. סאלי לואיס, אשת השגריר האמריקאי
בישראל (באמצע) ,שהגיעה לנשף כשהיא לובשת את המיקטורו שלבש בעלה בקמפ־

רך עכשיו להחליף את שם
מישפחתנו לשישו ושימחו.״
9התובע המישטרתי, עו־רך־הדין
יעקב קרימולוב־בקי,
שידידיו מכנים אותו
״קרימינל״ ,הציג את מועמדו תו
לתפקיד היועץ המישפטי
של אירגון־השוטרים הבינלאו מי.
הוא מגדיר את התמודדותו
נגד עורך־הדין נתן קנת כ-
מילחמת דויד נגד גליית. קנת
הוא היועץ המישפטי של ה־אירגון
מזה שנים רבות.

91 מתחרה רציני לשלמה
(״צ׳יצ׳״) להט קם באחרונה
בתל־אביב. אחד מסוחרי ה שטיחים
הגדולים, בעל עיר
בתואר-לווי
השטיחים, זכה
ראש־העיר, בהמלצת הפירסו־מאי
יורם גדנע. התואר הח דש
גרם, כנראה, להצלחה,
ובתמורה העניק ראש־העיר ל-
פירסומאי את מפתח־העיר.

ההרצאות על תורת
האבולוציה, שמגיש פרופסור
שרגא שכטר בתוכנית האו־בגלי המשודרת ניבהסיטה
גלי
צה״ל, עניינו מאד את אחד
האסירים בכלא רמלה. השבוע
שלח האסיר גלויה לתחנה, כדי
לבקש שישלחו אליו לכלא חו מר
ביבליוגרפי.

גם ליצנים אינם מבד 1
רים
כל הזמן, זאת הוכיח ה בדרן
דו רי כן־ זאב בתוכ ניתו,
שהוקלטה לשידור בטל וויזיה
בשבוע שחלף. במשך
רבע שעה התפרע דורי מעל
הבמה, שבר והרס את ד,תיפ-
אורה שהיתה עליה, זרק על
קהל הצופים תפוזים ובננות,
וליווה את פעולותיו בצעקות.
הקהל חשב לתומו שההתפר־עות
היתה חלק מהתוכנית, ואף
ליווה את העניין בשאגות של
צחוק. אך האמת היא שדורי
התרגז, כי הצילומים לא הלכו
בדיוק כפי שרצה, ואחרי צי לומים
חוזרים ונישונים איבד
הבדרן את חוש־ההומור שלו.
91 נימוס הוא תכונה יקרה
מאד, שלא כל אדם ניחן בה.
לתוכנית הרדיו לצון נופל על
לצון, ההולכת מדחי אל דחי,
הגיע המנחה דודו דותן עצ בני
ומתוח, והחל מעליב את
אחת הנשים בקהל הצופים
ה עול ם הזה 2167

שלו .״פוסטמה, למה באתד מי
הזמין אותך? תסתלקי מכאן!״
קרא לעברה. רק עם תום ה תוכנית
נזכר דותן בתכונה ה יקרה,
נגש אל הגברת והתנצל
בפניה.
הצייר מיכאל ארגוב
נסע עם אשתו לסוף־שבוע ל מלון
פלזה בטבריה, שם הכין
תבליט־קיר. להפתעתו גילה
שחתימתו מתחת לעבודה נעל מה.
אחרי בירור קצר סיפרו
לו ׳עובדי־המלון שלפני חצי
שנה סיידו את הקיר, ואחד
הסיידים החליט שחתימתו היתה
סתם קישקוש של איזה אורח,
ומחק אותה בסיד. הצייר לא
ויתר וחתם על התבליט מחדש.

בסירסו החדש ביקש
אפי דיין משכניו לביניין־זד
דירות שליד אוניברסיטת בר־אילן
שישתפו איתו פעולה,
ויתנו לו להשתמש בדירותי הם.
ההיענות היתד. בלתי־רגי-
לה, ואסי העסיק שלוש קומות
בבניין, כשבכל אחת מהן הפ קיד
ציוד, תלבושות ואביזרים
שונים, השייכים לסרט.

דייוויד ופנס על שערותיה, שיאיר את דיוני־השלום, לדבריה. אשת השגריר הצרפתי,
מוניק בונפו (משמאל) זכתה במקום ראשון בתחרות התיסרוקות שנערכה במקום.
האורחים שמילאו את האולם שילמו אלף לירות עבור כרטיס־כניסה• המאכלים
אשר הוגשו באותו מעמד ייצגו את הארצות השונות של הדיפלומטים.

91 השחקנית הצעירה מי״
רכ גרי גם היא לא ששה
להשיל את בגדיה מעל גופה,
והסכימה לעשות זאת רק אם
יציב לה מונדי וילון, שמאח ריו
תיתפשט. הבמאי נענה ל בקשתה.
לא רק השחקניות נד רשות
להופיע בעירום, שני
השחקנים הגבריים, ישראל
כידרמן וטוביה טכי, מו פיעים
בכמה סצינות כשהם
לבושים בתחתונים בלבד.
91 לאחת ההצגות הגיע
אדם דתי, מזוקן וחובש־כיפה,
שישב במשך כל ההצגה ולא
הניד עפעף. אחרי בירור קצר
הסתבר שהאיש בא כנציג מיש-
רד־הפנים, כדי לבדוק עד כמה
אירוט־ת הצגה זו. עד עצם
היום הזה לא שמע התיאטרון
את דעתו הרישמית של מיש-
רד־הפנים על ההצגה.

עם תום ארבעת ימי

המרתון הסיפרותי, שנערך ב גלריה
של עטל יה ארבל ב-
תל־אביב, הלכו המשורר דויד
אהידן, עורך הביטאון הסיפ־רותי
סימן קריאה מנחם פרי
ובעלת הגלריה לאכול במיסע-
דה ארגנטינית. למקום הגיע
תייר צרפתי, וכטוב ליבו ביין
עלה על שולחן, פשט את בג דיו
וקרא לעבר היושבים ב־מיסעדה
:״הביטו על הישבן
הצרפתי המפורסם !״ פרי ו-
עמליה נבהלו ונמלטו מהמקום,
אך אבידן ישב בשלווה, סיים
את ארוחתו וסירב להגיב על
הפרובוקציה הצרפתית.
! 9גדי בקר, כתב יומן
גלי צה״ל ואחיו של השחקן
משה בקר, העז וביקש מה־שופטת
שולמית וולנשטיין
את הרשות להקליט בישיבת
בית־המישפט. השופטת נענתה
בחיוב גם כאשר הוברר לה כי

ההקלטה מיועדת לשידור ב רדיו.
הדבר היה בישיבה האח רונה
שבה נגבתה עדותו של
בצלאל מיזרחי, וזו הפעם
הראשונה מזה זמן רב שמהלך
מישפט הוקלט לצורכי שידור.
! 9דובר תנועת ״שרות
סרבניות־הגיוס,
שווה״ של
אליאב צרפתי, סיפר בכנס־היסוד
של התנועה, בשבוע ש חלף,
כיצד רדף בכנסת אחרי
חבר־הכנסת יהודה בין״
מאיר, בניסיון לשכנע אותו
כי מטרות התנועה צודקות. בן-
מאיר הגיב בקריאה לעברו:
״אתם משרתים את אש״ף!״
צרפתי מיהר להתרחק מהמ קום.
חבר־כנסת מסויים, שנכח
באותו מעמד, אמר :״יאםר
ע ראפא ת יתפלא לשמוע ש מי
שמעודד השתמטות לוחם
באש״ף, ומי שרוצה למנוע
השתמטות מצה״ל משרת את

! 9מנחה עלי כותרת בעבר
ובעתיד, ירון לדכדדן, משתתף
בסרט בקיטעי פארודיה על
עצמו. עם תום ימי הצילומים
שלו הפטיר :״קולנוע זה עסק
פרימיטיבי, אני מעדיף טל וויזיה.״
91״יש
לי מחזור ארבע
פעמים בשבוע, וזה לא קל,״
אמר השחקן שמואל עצמון,
המשתתף במחזהו של יוסף
מונדי מחזור אלכוהולי, המו צג
בבימרתף של תיאטרון
הבימה. עצמון יודע מה הוא
אומר. בהצגה האירוטית* ,רא שונה
מסוגה על בימות הארץ,
חייב השחקן הוותיק להוריד
את חולצתו ולתת לשחקנית
רחל דיין להצליף בו בשוט,
כדי להגיע לסיפוק מיני. בחז רות
ביקש עצמון מהבמאי שה-
שחקנית תשתמש בשוט עשוי
מסמרטוטים, אך המחזאי־במאי
מונדי לא ויתר, ואומנם מכד.
בו רחל בשוט אמיתי.
91 אגב.,רחל דיין מופיעה
בהצגה חשופת חזה. במשך כל
החזרות סירבה להוריד את
בגדיה. רק עם תחילת ההצגות
התערטלה השחקנית.

| ך יו 111 מלמד את גברי גנאי אין להיות אלביש פרסלי. אסי מדגים לפניו תנועות ושירה
| של אלביש, וגברי מחקה אותו בנאמנות. תרגילים אלה נעשו עבור סירטו של אשי

דיין ,״שלאגר״ ,שהוא כתב ומביים בימים אלה. גברי מגלם באותו שרט גם דמותו של ג׳וחן טראבולטה.

האם תינ 1קת־ה של 1ם
תהיה גם !ערת־השלום?

)1 1 1 1 1 1 3 11*11111

סופיה לורן:
יום האם
״אני משתעשעת לפחות כמו
קארלו ואדוארדו שלי. בוודאי
אחזור לכאן,״ צהלה הכוכבת
סופיה לורן כשנטלה את שני
בניה לדיסנילנד. גם עבורה
היתד זו הפעם הראשונה ואין
פירסומת טובה מזו לגן־העדן
הסינתטי שבפלורידה. לביקורה
היתה גם מטרה עסקית: פיר־סום
מוקדם לספר אוטוביוג־ראפי
שיצא לאור בצרפת.

אלן דלון :
יום הילד
אם זהו מסע פירסום — הרי
הוא מוצלח מאד. כמעט באותה
עת ובאותה שעה ביקרו בדיס־נילנד
גם אלן דילון ובנו ה יפהפה,
אנתוני, מאשתו לש עבר
נטאלי (התפוח לא נפל
הרחק מן העצים) .דילון ניצל
הפסקה בצילומי הסרט קונקורד
79׳ ,שבו הוא מככב לצד קריס טל,
כדי לבלות עם בנו.

אל־סאדאת:
תי נו קת השלום
אחת התמונות המישפחתיות
הממלאות את ליבו של סבא ב גאווה:
נשיא מצרים מחזיק על
בירכיו את נכדתו ג׳יהאן, ש נולדה
בעת ביקורו בירושלים.
הילדה היפהפיה, בת השנה
פלוס זכתה בפי העיתונות ה עולמית
בתואר תינוקת השלום.
האם תיגדל ותהיה גם
נערת השלום?

סוזאן פורר :
להתחתן עם
שומר הראש

אל טון גון: התחפושתהרצ ינ י ת
סופרסטאר הרוק, אלטון ג׳ון, עומד להגיע לישראל בחסות מועדון
וארייטי לחגיגות יום־העצמאות תשל״ט. הוא יביא את וזצוות הקבוע
שלו, המונה 26 נגנים וביניהם המתופף ריי קופר. באחד מצילומיו האח רונים
בעת מסע הופעות מזהיר שערך בצרפת, עטה אלטון ג׳ון, הידוע
בבגדיו האקסטרוואגנדיים, בגד קירקסי, צווארון ליצן וכובע פרווה
מקושט בפרחים ! עיניו, בתמונה, מביעות קורטוב של רצינות.

גם זאת אופנה: לא רק פטי
הרסט כי אם גם סוזאן פורד (זו,
להבדיל לא היתה בכלא) קשרה
גורלה בשומר הראש שלה. בתו בת
ה־ 21 של נשיא ארצות־הברית לש עבר
(ג׳רלד פורד בקצה האחד של
הצילום ואשתו בטי בקצה השני)
נישאה בקליפורניה לאיש־הביטחון
צ׳רלס ואנס בן ה־ ,37 משומריה ה אישיים
של המישפחה. סוזאן שהיא
צלמת במיקצועה הירשתה לצלמים
לצלם את המאורע החגיגי.
ה עו ל ם הז ה 2167

אלביס פורסלי בפי שלא
נראה מעול ם
במשך עשרים שנה נחו צילומים
נדירים אלה במרתפו של הצלם אל
וורטהיימר: אלביס פרסלי כפי שלא
נראה מעולם — :או, ליתר דיוק, כפי
שרק קרוביו האינטימיים ביותר הכירו
אותו: מופנם, מלנכולי, מתבודד, חסר
ביטחון עצמי וכוסס ציפורניים לעיתים.
וורטהיימר שהד, במחיצתו של אלביס
במשך חמישה חודשים רצופים בביתו
שבריצ׳מונד, וירג׳יניה, וצילם צילומים
רבים. ביניהם צילום של אלביס מתעלם
עם מעריצה לפני הופעה, ואחר־כך,
כשהוא מנסה לעודד את רוחו שנפלה
אחרי שמעריצה זו הסתלקה, כשהוא
מתבודד ליד התופים.
מי שלא התיר לפרסם תמונות אלה
בפומבי היה סוכנו ושומרו האישי של
אלבים, קולונל פארקר, שבשנת 55׳
נישכר על־ידי פרסלי לנהל את עסקיו.
אך פארקר היה גם צנזור ומי שרצה
לשמור על תדמיתו של מעסיקו כבעל
מידות טהורות למהדרין. לכן סינן
החוצה כל תמונה שיש בה קורטוב של
זימה או חשד באופיו הנשגב וללא רבב
של הכוכב.
למרות שידידיו האינטימיים טענו
שהכוכב הפך קורבן לזוהר שיצר
בעצמו, וכי תקופת האושר היחידה ו הקצרה
בחייו היו נישואיו לפריסיליה
והולדת בתו אן־מארי (היום בת ) 11
וכי ככל שהתבגר נטה להסתגרות, לשתייה
מופרזת וכתוצאה מכך גם ל השמנה
ולבסוף לחולניות. את הסיבה
העיקרית תלו בכך שמאן להתנחם אח רי
מות האשה האהובה בחייו באמת —
אמו גלדים שנפטרה בשנת 58׳.
ה עול ם הזה 2167

כתב הרדיו נזרק מקאהיר * בגין בנעלי בך
יום רביעי

גורו! * ביזיון בשירות תתנות־טלוויזה זרוית *
סנקציות נגד אהוד יעף * שום סננה לאירוויזיוו
• בגין צנחו
ד,פתנים הצעירים של הרדיו ׳והטלוויזיה מסר בים,
בדרך כלל, להאמין לסיפורים שתיארו
כיצד היה ראש־ד,ממשלה הראשון ושל ישראל,
דויד כן־גוריון, מטלפן בעצמו, או ׳שולח את
מנהל משרדו, טדי קורק, לטלפן, כדי להוריות
לרדיו (אז לא הייתה טלוויזיה) מיה לשדר ומה
לא לשדר. כיום נראה כי צינזורה מסוג זה שוב
אינה יכולה להתקיים במדינת ישראל.
אך מתברר כי היא יכולה, ויעוד איך. כאשר
דיווח ׳ראש־ד,ממשלה מנחם כנין לחברי ועדת־החוץ־׳והביטחון
על נסיעתו לארצוודהברית ונסיעית

שו אליו שניים משיתת־הביטחון המצרי ודרשו 1 ממנו לחזור.
לא הועילו הסבריו של ברנע כי הוא בא על
פי הזמנתו של ע׳אלי .״ההוראות שלנו הן מחליש״
כה הנשיאותית,״ הם הסבירו בנימוס לברנע, והעלו
אותו על המטוס.

אחד המיבצעים הקשים והמסובכים ישל הטלווי זיה
הישראלית, בעת ביקור
בארץ, היה הספקת שירותים למאות הצלמים יה־
׳זרים ושהגיעו אז לישראל. האחראי על המיבצע
אז היה צבי (״צבה״) גורן, ועבודתו זכתה בהוקרה
רבה ׳מצד ו זתות הטלוויזיה הזרות.
כאשר נודע יעל ובואו של ג׳ימי קארטר ל ישראל,
מינה מפיק מיבצע־הסיקור המיוחד, אלכם
נילעדי, את גורן לאותו תפקיד. אלא שהפעם
יהיה בדור שהעבודה תהיה קשה במיוחד, משום
־שמגיעים לארץ יותיר צוותים. המינוי לא ימצא חן
בעיני מנהל מחלקת־החדשות האחראי על גורן,
חיים יבין, שביטל אותו• ,והטיל את המלאכה
על פקידה חסרת־נסיון של דסק שידורי־החוץ,

אנוור אד־סאדאת

• הטכנאים נגד קאדמר

כתב יעדי

הטכנאים כועסים -בעיקר אחרי שד,סנקציות
של העיתונאים זכו בהצלחה ,׳ורשות־השידור
״׳נשברה״ בעניינם. ועד־ד,טכנאים קיפל שורה של
החלטות־סנקצייות בנוגע לביקור נ׳ימי קארטר
בישראל.
ההחלטה הראשונה אומרת כי אין להשתמש
בציוד מבחוץ, כאשר יש ציוד בתחנה. החלטה זו
גרמה לכך כי שידור בואו של קארטר לארץ,
׳שהיה יצריך להתבצע על־ידי אולפני הרצליה,
התבצע באמצעים הדלים שיש לטלוויזיה הישרא לית.
הטכנאים
הסכימו אומנם כי את מיגך לי־ר,תאורה
ואת התאורה עצמה ׳תשכור הטלוויזיה באולפני
הרצליה, אולם לכך התנגד יועד עיובדי־הא׳ולפנים.
הציוד החדש, שנקנה במיוחד לאירוויזיון, נלקח

נ׳ימי קארטר לישראל, הוא דריש מחברי ה וועדה
להישבע בהן צדק כי לא ידליפו מילה
מהדיווח לאמצעי-התיקשורית. התגובות בוועדה היו
חריפות. ח״כ זרח וורהפטיג הציע שלא לשמוע
את הדיווח מבגין כלל, וח״כ ינאד אלון שאל :
״מה זה, גן־ילדים?״ בגין נאלץ לוותר על דריש תו.
אחרי
ישיבת הוועדה זימן אליו בגין את מנכ״ל
הרשות, יצחק ליבני, את המנהלת־בפועל של
הרדיו, מיכל זמורה, ואת מנהל־הטלוויזיה, אר נון
צוקרמן, ודרש מהם כי הרדיו והטלוויזיה
יימנעו מלשדר הדלפות, כאשר הן תגענה לידי
כתביהם.
השלושה הסכימו, יוליכני הוציא באותו היום
מיבתב לכל עיורכי־החדשוח, שבו הוא אוסר עליהם
לדווח הדלפות שיגיעו אליהם.

• ₪ומנה לא הסניסה
למרות שכתב־ד,טלוויזיה הצליח להיכנס לקא־היר,
לא עלה הדבר בידו של כתב הרדיו, אהרון
דרנע. ברגע הגיע לקאהיר, כשהוא מצוייד בהזמ נה
של בוטרום־־ע׳אלי. ברנע כבר היה בעבר
במצריים.
הוא עבר את ביקורית-ו־,דרכונים ואת המכס,
׳אולם כאשר דרכו רגליו מחוץ לנמל-ה׳תעיוסה, ניג

#מנזין
לנוער (.)0.32

יהודה פרדים מדריך כיצד. ל הדביק
סוליות קרפ לגרבי צמר,
וכתבי התוכנית מתארים קורס
למדריכי־נוער ערביים שנערך
קפווטאית עוגית ראשונה

שי 1ו ^ 1ז י0
• מה העניינים (.)0.00
תוכנית החדשות המצויינת ל ילדים,
שמפיקה דליה הורביץ,
תעסוק רובה ככולה, כמובן,
במסעו של נשיא ארצות־הב־רית
ג׳ינזי קארטר במיזרח ה תיכון.

פליפר

בפרק
הנקרא המוסיאון של
פליפר מסופר סיפור הרפתקות
שבו גונב מרגל מארץ בלתי
מזוהה, אך נרמזת, מכשיר
אלקטרוני סודי ומסתיר אותו
במוסיאון תודימי שאותו הקים
באד. פליפר מגלה את המרגל,
תוקף אותו וממהר להזעיק את
באד הלוכד את המרגל בסיוע
אביו.

לקראת

שידור

ברמת־יוחינן. התוכנית תביא
גם פרופיל של נערה ערבייה
מיוחדת, מהספורטאיות הער ביות
הבודדות בישראל, קלו־דין
דקור.

8.00 התדריך של הטל וויזיה
גורם אי־נוחות רבה ב יותר
לעיתונאים המסקרים את
שידורי הטלוויזיה. עורכת ה תדריך,
מי שאחראית על ה קריינות,
חנה קלופפר, היא גם
האחראית על מרבית החומר
הכתוב במדפס השבועי, המוע בר
לעיתונאי העיתונות הכתו בה.
קלופפר שומרת לעצמה
חומר טוב, כדי שיהיה בלעדי
לתוכנית שלה ומחסירה אותו
מהחומר לעיתונות הכתובה.

• על. אדונים ומשרתים
8.00 אליזבת, הבת

אחרי הפסדה של מכבי תל־אביב
בשבוע שעבר ירד המתח
אצל קהל אוהדי הכדורסל וה אכזבה
אצל הקהל, ההיסטרי
כמעט, של מכבי תל־אביב ני כרת
בכל מקום. לפתע אפשר
לרכוש כרטיסים למישחק ש

מכאן ומשם (.)7.00

מסתבר כי התוכנית רכשה לה
קהל מעריצים נרחב. הערב
ארבעה פרקים: על הנמרים,
על השיגעון החדש של הנוער,
שלא פסח גם על הארץ: ה פוסטרים,
תיאור חיפוש אוצ רות
במצולות־ים וכתבה על
בתים רדופי רוחות רפאים.
של מישפחת באלמיי, ממשיכה
למרוד ואינה מצטרפת לסופ שבוע
עם הוריה בכפר, שם
ממתינה לה פגישה עם חתן
מיועד. במקום זאת היא הולכת

כדורסל

האחים גרים: ג׳ונם וסאנד
יום רביעי שעה 5.30

• הסננאים נגו זזמ־צוים
הכתב לעניינים ערביים, של הטלוויזיה היישרא-
לית, אהוד יערי, הוא בעל קשרים מצויינים
בקאהיר. לכן איפשרו ליו השילטוניות ׳המצריים
להיכנס לבירה המצרית ולסקר את ביקור ג׳ימי
קארטר אצל אנוור אל־סיאדאת.
׳אולם מה שטוב למצרים, אינו די טוב לטכנאים
בישראל. הטכנאים מסרבים לשדר את דיווחיו
של יערי מקאהיר, למתת שיערי מציף את ירוש לים
בכתבות. הסיבה: לא נשלח עם יערי טכנאי
לקאהיר.

הפרק השני והאחרון בסיפור
מסעם של האחים גרים הנוס עים
לקבל פרס הוקרה מהמלך.
החלק הראשון שודר אתמול.
הסיפור הוא של ג׳אן הולואי
ובין המשתתפים דין ג׳ונס ו פאול
סנד.

• ׳נין נגד גוון

חסיה חומסקי.

להיות ולא להיראות

#חאחים גרים (.)5,30

ראש־ ממשלה כנין
לדעת ולא לשדר
על כן לנמל־התעופה בן־גוריון ,׳והתקנתו ב בנייני
האומה נדחתה. כן הודיעו הטכנאים כי הם
לא ייצאו לעבודה אחרי 12 בלילה וליפני 6בבוקר,
גם אם יהיו הפגנות או אירועים מיוחדים.

• מכנאים נגד א׳יתויזיון
למרות שהטכנאים הודיעו כי לא יחבלו ב־אירוויזיון,
ניראה בי הם עומדים, בגלל הצלחת
עיצומי העיתונאים, לשנות החלטה זו באופן חלקי.
׳נראה כי ההחלטה החדשה תקבע כי שידור
האירוויזיון ליחוץ־לארץ לא ייפגע — אולם הצו־יפים
בישראל יוכלו לצפות בו רק עד שעת חצות.

למסיבה אצל ידידה שלה, שם
היא פוגשת בקבוצת אינטלק טואלים
שמאלניים ומתאהבת
באחת מהם, לורנס קירק־ברידג׳
,משורר יפה המתגורר
עם אשה נאה, אך ממורמרת.
למחרת בבוקר מתעוררת אלי-
זבת עם ״האנג־אובר״ אך מל את
חוויות.

מוקד

ייערך ביד אליהו, בין מכבי
תל־אביב לבין ריאל מדריד,
וכבר כיום ברור לטלוויזיה כי
אחוז הצפייה יהיה ׳נמוך מה־

חוננטוד

התיכנון של הטלוויזיה הוא
להביא למוקד את שר־החוץ
משח דיין, אך דיין עוד לא
אמר ״כן,״ עד לסגירת הגליון.
כוונה אחרת של עורכי מוקד,
אם דיין יסרב, היא לערוך
מוקד עם מדינאי אמריקאי מה־פמליה
של ג׳ימי קארטר. מובן
שבמיקרה כזה תוקלט התוכנית
מראש.

• השייך הלכן (.)10.00

סירטו העלילתי הראשון של
פדריקו פליני המספר בנימה
של לעג על זוג צעיר מהפרו־ב״נציה,
המבלה ירח דבש ברו מא.
משתתפים בסרט מסינה
ולצידה טריאסטה ודל־פוגיו.

רגיל. במערכת הספורט היו
אף ששקלו לבטל את השידור
הישיר, אך בסופו של דבר
הוחלט, בעיקר מפני שריאל
מדריד היא האלופה, לשדר
אותו בכל זאת. אולם נראה
כי השידור שהיה מיועד ל־22
בחודש, בין מכבי תל־אביב
לבין חובנטוד יבוטל.

סטארסקי

והאץ׳

10.10 דן סלייט, שאותו
מגלם השהקן קנת מקמילן,
הוא שוטר ותיק אשר. רגישו תו
קהתה בגלל הפשעים הרבים
שבהם טיפל. הוא מאבד עשתו נותיו
כשבתו נאנסת, .בלשינד
יעזרו.

16. 3

יום שי שי
• נשים קטנות (.)3.00
הסרק השני של הסידרה על
פי לואיזה מיי אלקוט. האב
מאושפז בוושינגטון והאם נס עה
לסעוד אותו ליד מיטתו.
ארבע הנשים הקטנות נותרות
לבד. שתי החוויות המרכזיות:
הם מתיידדות עם השכן לורי
ובט לוקה, בשנית, באדמת.

• אמיל זודה (.)0.20

פרק אחרון. דרייפום נכנע ו מסכים
להסדר וצרפת נרגעת.
זולה פוגש לראשונה באיש
שעליו הגן. בוקר אחד, בשנת
! 1902 נמצא זולה מת מחנק
ואשתו מחוסרת הכרה. המיש־טרה
קבעה: ארובה סתומה,
מבלי לבדוק כלל אם ועל־ידי
מי נסתמה הארובה. את ההספד
לזולה נושא הסופר אנאטול
פראנס הקובע כי ״זולה היה
רגע של המצפון האנושי״ .כע בור
4שנים מבטל בית־הדין
לעירעורים את גזר־הדין של
דרייפוס. דרגותיו מוחזרות לו
בצירוף אות אביר לגיון הכ בוד.
בשבוע הבא מתחילה סיד רה
חדשה בת 3פרקים, אשר־

16. 3

19. 3

20. 3

יום ראשון

יום שני

יום שלי שי

17. 3

שבת
• חידושים והמצאות
6.30 מצלמת הקולנוע נו עדה
לא רק לבדר, אלא גם
ללמוד וללמד. את זאת הוכיח
ג׳ורג׳ ברתולומאו, פרופסור ל ביולוגיה
באוניברסיטת קלי פורניה
אשר חקר את התנה גות
בעלי החיים בעזרת מצל מת
קולנוע. יחד עם הצלם
רוברט דיקסון צילם ברתולו־מאו
את מישפחת הזיקית האפ ריקאית
וכיצד לוכדת הזיקית
את טרפה, את העטלף האוס טרלי
ואת הצפרדע האפריק אית
היודעת לאטום את גופה
נגד מים ולהפוך את צבע עו רה
לחום־כהה. הפרק השני חו קר
את האנרגיה הצפונה במע מקי
האדמה, שעדיין לא ניצל
האדם והיכולה להחליף את
מקומם של הדלק והפחם כמ קורות
אנרגיה, על־ידי הקמת
כורים מיוחדים לניצול מקור
אנרגיה זה.

• חידה ושמה חיד״א

8.00 גם למחלקה הדתית
בטלוויזיה נגמר כפי הנראה ה כוח
ואף היא מתחילה בשידו רים
חוזרים. סיפורו של רבי
חיים יוסף דויד אזולאי, הוא
החיד״א, שכתב אברהם ב ך
מלך, כבר שודר לפני חודשים
אחדים. החיד״א נולד בירו שלים
ב־ 1724 כבן למישפחה
שישבה בעיר דורות אחדים
והגיעה אליה ממרוקו. הוא
נחשב גאון עוד בילדותו וכבר
בבר־המצווה דרש בבתי־כנסת

נשים קטנות: די

מצב

מישפחתי

8.00 סקרים שנערכו לאח רונה
גילו, כי הסידרה מקובלת
ואהודה לא רק על הורים ליל דים
בגיל הנדון, אלא גם על

להתחתן עם
נ ת 16
צופי טלוויזיה מאותם שאין
להם ילדים. עתה נבדקת האפ שרות
לצלם פרקים נוספים מ־סידרה
זו ואולי להוסיף לה
דמויות.

• עוד להיט (.)8.30

אחרי פורים, שבו הצליח דורי
בן־זאב ל״התפלח״ לתוכנית
הבידור, חוזר דובי גל להנ חות
את התוכנית.

דוכנם

סידרה חדשה בת 5פרקים על
הצייר הפלמי רובנם. תחילת
הסיפור באנטוורפן של . 1593
העיר כבושה בידי הספרדים
והרעב והדבר משתוללים בה.
רובנס, שאת דמותו מגלם ה שחקן
יוהן לייסן עובר ללמוד
אצ אוטו וניוס, שאותו מגלם
השחקן גוס אוסטר ושואף לנ סוע
ללמוד באיטליה, למרות
עוניה של מישפחתו. הדוכסית
מלליינג מתאהבת בו ורוצה
בו כמשרת״מאהב צמוד, אך
לבסוף נכנעת לכשרונו, מוו תרת
על שרותיו ושולחת אותו
ללמוד באיטליה. בחצר של ה דוכס
וינסנט גונזאגה מצליח
רובנם, בעיקר הודות לסגולת
ההתרפסות שלו, לזכות במעמד
של כבוד, ואף עבודותיו מש-
תפרות. אולם בסופו של דבר
נמאסת עליו אווירת התככים
שבחצר, הוא מנצל אית העוב דה
כי אימו חלתה קשה וחוזר
לאנטוורפן, אם כי מאוחר מדי.
אנטוורפן מגלה אותו והוא
מתעשר. כאדם עשיר הוא נו שא
אשה, שאת דמותה מגלמת

סוף סוף
יאוזיו זוזו!
השנייה ולוחם מחתרת בהתקו ממות
שכאילו היתד. בשנת
, 1947 אך עתה הוא מפיק מצ ליח
וממושמע של אופרת סבון
המתארת את מילחמודהעולם
השנייה. בנו הצעיר מרק, ה שחקן
נייג׳ל היוורט בז להת רפסות
אביו בפני השלטונות
ומעורר את האב לכתוב פרק
על חייל יהודי בשם רוזנטל
שאותו הכיר, ולייחס לו תכו נות
חיוביות. הצנזור שלו, ה שחקן
אנטוני בייט, מוחק את
השם רוזנטל וכותב במקומו את
השם רובינסון נשמע מוכר
מאיזשהו מקום. עוד בעיה של
מור, הוא מתאהב באחת מצוות
ההסרטה שלו, השחקנית איילה
בלייר, ומגלה שהיא יהודיה.

נערת שער: שארם
שעה 10.10
בירושלים כאחד הגדולים. כ שהיה
בן 29 נשלח בשליחות
חכמי חברון לאירופה. כעבור
חמש שנים חזר לירושלים וחיי דק
הנסיעות דבק בו. הוא יצא
לקושטא דרך מצריים ושוב
חזר רק אחרי חמש שנים. עשר
שנים אחר-כך יצא לשליחות
נוספת, אולם בסופה החליט
לרדת מהארץ ולהשאר בלי-
וורנו שבאיטליה, שם נפטר
בשנת . 1806 יומני טיוליו הם
חומר ללימוד היסטוריית קהי לות
רבות באירופה במאה ה-
, 18 ותלמידיו אינם יודעים ל הסביר
עד היום את פשר החי דה:
מדוע נשאר בגולה. בש נת
1960 דאג הרב הראשי ל ישראל,
הראשון לציון יצחק
ניסים, להעלות את עצמותיו.

• נערת שער (.)10.10

יחידת הביון הפלילית של אר-
צות־הברית מעסיקה שתי חתי-

נסווזו־שעך
מ שי ונוכד
כות משגעות כסוכנות תחת
הכיסוי של דוגמניות צמרת.

מינו את מי מארחות הבובות
הערב. לא אחרת מאשר ג׳יין
סטפלטון, היא אדית באנקר
מהסידרה הכל נשאר במשפחה.

• מאכל, כין כוחות

0.30 סרט המתאר סיפור
אמיתי של שני אמריקאים צעירים
אשר לחמו נגד המימסד
בארצם והביסו אותו. דן פורד,
בוגר כלכלה בן 23 ועורך־הדין
מיירון צ׳רי מתגלים לראשונה
בסרט זה ובסיפור שלא סופר
אף פעם קודם לכן. הם חשפו
את ליקויי הבטיחות בתוכנית
להקמת 1000 כורים גרעיניים
וגרמו לכך שיוקמו רק 200
כורים, שבהם הבטיחות סבירה
יותר. פורד עסק בנושא

וליה מזוז

*הנישול היפאני
אפשטיין היא רק פרק אחד
מהתוכנית שתוצג לראשונה
הערב, שאותה הגדירה המפיקה
אסתר סופר :״תוכנית שבה
ניתן את כל מה שרצינו לשדר
ולא היה לנו היכן.״ כוונת סוד
כמוס, שהוא הרעיון של מגיש תו
דליה מזור, החברה אף ב

שעה
3.00
ממהרים להכניס אותה לשידור
•לפני שיוסף (״טומי״) לפיד
יכנס לתפקידו כמנכ״ל רשות
השידור• ביתו של האנגלי —
מיבצרו. קנת מור, הזכור מ ההגדה
לבית פורסייט מגלם
את הדמות המרכזית בסידרה
המתארת תחנת טלוויזיה באנג ליה
של שנות ה־ ,70 אם היו
עדיין הנאצים שולטים בברי טניה.
אנגליה היא גרורה של
הרייך השלישי. המגפיים ׳נעל מו
מהרחובות ועל פני השטח
הכל שקט ואפילו כמעט־דמו־קראטי.
מור הוא מי שהיה
חייל אמיץ במילחמת־העולם

• החבובות מרחוב
ההפתעות 8.30 לא תא

סוד
כמום (1)5.30

יצחק אפשטיין הוא ילד שנת־!
מזל מזלו להיות פעמים אחדות
ביפאן. יצחק התאהב במאכלים
היפאנים ואף למד לבשל בסיג-
נון יפאני. הדגמת הבישול של

סוד כמוס: מזור ואפשטיין
יום שלישי 5.30

הפיקוח על זיהום הסביבה ותמך
דווקא בשימוש באנרגיה
גרעינית עד ששמע כי יש ספק
בטיחותי בכורים שנבחרו על-
ידי הוועדה לאנרגיה אטומית
האמריקאית. הוא ניסה לשוחח
עם מדענים והבין כי הסכנה
אמיתית וכי נוצר סביבה קשר
של שתיקה, כדי לא לגרום נזק
כספי. פורד גייס את צ׳רי, או לם
מאבקם לא הצליח. הם לא
יכלו להוכיח את מה שידעו
בגלל קשר השתיקה. עד שיום
אחד פנה אליהם אדם, אשר
עד היום הם שומרים את זהותו
בסוד, ונתן להם מידע מושלם
על הנושא. הוועדה שחקרה
בנושא קראה לאיש החזק
של מימסד־האנרגיה האמריקאי
מילטון שאו. את חקירתו משח זר
הסרט מהפרוטוקולים דד
רישמיים. בסיכומה של החקי-

אזית נאנקו
רובנס: לייסן
שעה 10.00
השחקנית נל ואן דר דריסשה
ומגלה את עולם הדיפלומטיה
ואת אלברט ואיזבלה המממנים
אותו כצייר החצר. שנת 1627
מוצאת את רופנם בבריסל ב דיפלומט
לכל דבר וכיועצה
הקרוב של בת הקיסר איזבלה,
השחקנית דורה ואן דר גרן,
מה שמעורר עליו את כעסם
של הפטריוטים בני מולדתו.
המיפנה האמיתי בחייו בא אח רי
מות אשתו הראשונה, עת
הוא נושא לאשה נערה בת , 16
השחקנית אינגריד דה ווס. הוא
הופך חיה ביתית, זונח את
הדיפלומטיה ומתמסר כולו ל ציור
ולאשתו, כשהוא משלב
את שניהם כשהיא משמשת לו
כמודל. בגיל 63 הוא נפטר
בזרועותיה של האשה הקטנה.

והחנונווו
רה הורחק שאו מתפקידו ושני
הצעירים ניצחו במאבק. המ פיק
דויד הארט התחיל לבדוק
את העובדות שמאחרי הסרט,
שרובן לא היו ידועות כלל
לקהל, מאחר שהוועדה והפעי לות
סביבה היו חשאיות. ה מפיקים
בפועל הם דייויד בול־טון
ולסלי וודהד אשר הפיקו
גם את מיואז׳ שהוצג לא מכבר
בטלוויזיה הישראלית על
פרשת גניבת תוכניות המטוס
למען ישראל, והבמאי הוא ג׳ון
אירווין, מי שביים את הסידרה
זמנים קשים. בתפקיד דן פורד
מופיע השחקן אנתוני פולן ה דומה
כשתי טיפות מים לדן
פורד האמיתי. בתפקידו של
מיירון צ׳רי מופיע מורי סאלם,
מי שגילם את תפקידו של
מרדכי אנילביץ בסידרה שואה.

מערכת התוכנית, היא להביא
כתבות על תחביבים של ילדים
מארצות שונות, בקשות של
מאזינים צעירים לשמוע קט עים
מתוך תוכניות ששודרו
כבר וכל חומר מעניין שאותו
אי אפשר להכניס לאחת מה־מיסגרות
הקבועות של התוכ ניות
לילדים. מלבד סופר ומזור
ישתתפו בהכנת התוכנית
העורכת פילים בלוך, אשתו
של כתב דבר, דניאל (״דני״)
בלוך והבמאית שרה ברקמן.

• למישפחה (.)7.00

תוכנית מיוחדת שתשתרע על
פני כמעט שעה, שתוקדש לנו שא
ביעור הבערות וחינוך המבוגרים
במיגזר הערבי. עטאף
אל־חטיב, מפקח במישרד החי נוך,
ידווח על פעילותם של
בתייספר למבוגרים ויספק נתו נים
סטאטיסטים ואחרים על
מתן השכלה וחינוך למבוגרים
הרוצים לרכוש את תעודת ה בגרות.
מוחמד חאג׳ יחיא יספר
על נסיונו בתחום זה בכפר
טייבה. פרק מיוחד יוקדש לנשים
הערביות ולהקניית הש כלה
בסיסית לעקרוודהבית.

• שירים לא לכדם
0.30 אחת התוכניות היק רות
ביותר שהופקו ברשות־ה-
שידור. בחודש שעבר התכנסו
צוותים וזמרים במועדון החאן
בירושלים כדי לצלם תוכנית
שתוקדש לשירי חורף, בהנ חייתו
של שלמה ארצי. ארצי
לא טרח ללמוד בעל־פה את
השירים, המפיקה אמנה כהן
לא אירגנה את התוכנית, והיה
צורך לבלות שעות ארוכות
ולצלם שוב ושוב את הזמרים.
התוצאה הסופית עוררה הרמת
גבות מצידו של מנהל מחלקת
התוכניות מרדכי (״מוטי״)
קירשנבאום, שאישר אותה ל הקרנה
רק מתוך חוסר ברירה.
ארצי המגיש את התוכנית גם
שר בה שני שירים.

מצלמה על־קולית-לפיתוח ביו־וגע
פולארו׳ד צו עד ת עוד צעד אחד קדימה
ומציגה א ת פולארויד נזונ א ר -המצלמהעם
ניוון מרחק אוקומנזי.
כל שעליך לע שו ת הוא ללחוץ על הדק״
ה מצל מה. תוך אלפי ת שניה נ שלח גל על־קולי
מהמ צל מה אל נו שא הצילום וחוזר מ מנו, אל
המצלמה. בדרך זאת, העד שה מתמקדת
אונזומנז׳תלמרחק המדויק.
הת מונה תתפתח לנגד עיניך בתוך ד קו תאח דו ת
נקיה, חדה, ע ם מיקוד מו שלם.
שינות המיקוד פו עלתגםבא פל ה ג מורה.

סי שנאי ם ראשיים:
ן י. אקח בע״נו, נחמני 9נ תל־אניב
עלפונים:ננ ;6256

פולאוויד קונ או־הגל
העל־קולי בצילום

5ו1נ) ^11101::0ח 3ח 8 0
33ז 6רח 1 0 3ח 313ח1

ה עו ל ם הז ה 2167

קולנוע צנזורה האנס שלא 1ם
הצנזורה הישראלית ידועה בהתקפים
של מצבי־רוח. מדי פעם היא פוסלת סרטים
בצורה תמוהה (בשבח נשים מבוגרות,
סרט קנדי עטור פרסים) ,או פוסלת ומת חרטת
אחר כך (אכספרס של חצות) .לכן,
כשבא מפיק־סרטים ישראלי כיוסף זבדה,
(שהפיק, בין השאר, את ניני, שרית ורק
היום) ,שהוא גם הבעל והמנהל של חברת
יוז, המפיצה סרטים בישראל, וטוען כי
סרט שהופק על־ידו ובויים בידי ישראלי
אחר בשם מאיר זרחי ניפסל מכל וכל על-
ידי הצנזורה, ובלי כל הצדקה, מחייב ה

הבינוניו ת
נערה ושמה ויולט (לימור תל־אביב,
צרפת) — זהו שם נערה ב ת
17 שניסתה, ב ת חי ל ת שנות ה״,30
להרעיל א ת הוריה. האב נפטר, האם ניצלה ובמישפט,
שעורר סערה בכל צרפת, נידונה הנערה למאטר־עולם. מאו חר
יותר הו מתק דינה, היא זכ תה לחנינ הלא חר מיל-
חמת״העולם השנייה, ומשיצאה לחופשי, נישאת לבנו של
אחדה סו ה רי ם וילדה לו ילדים.
הבמאי קלוד שאברול סגר א ת סיפורו בסוף המיש-
פט. בעיניו, ויולט נוזיאר (ה שחקנית איזבל הופר) היא
דמות של מ ת מרד ת, וסוף המישפט היה עבורה סוף ההת מרדות.
א ת מה שעשתה, עשתה משום שלא יכלה לשאת
א ת הבינוניות של אביה, פועל-הרכבת, ואמה, עקרת־הבית,
ואת הגורל האפור וחסרה הפ תעו ת הצפוי להאםת הי ה
כ מו ת ם. היא חפצה ברגשות עזים יותר, ב חוויו ת מסעי-
רות יותר, ו ב הרפ ת קו ת מר ת קו ת יותר מן ה מנ ה המייועדת
לבת מי שפחה כמו שלה.
שאברול, שהוא ב מ אי סרקס טי, העוטף א ת הביקור ת שלו
ב מרא ה חזו תי וב טכניק ה קולנועי ת מלוט שים, נזהר מלצייר
קרי ק טורו ת. הזוג נוזיאר ( ה שחקנים המצויינים ז׳אן קרמה
ו ס טפ אן אודוץ) והעובדה שאנשים כ אל ה יכולים לקבל
כספי ם מ אד ם זר (האב הא מי תי של הנערה) ,בלי להוציא
הגה ותוך ידיעה מל א ה של ז הו תו, מוכי ח ה עד כמה מושפל
מעמדם.

קרמה והופר: חיים כפולים
כל מה שנוגע לצד האנו שי־חברתי, זוכה כאן לטיפול
זהיר ו מפוק ח, כששאברול נמנע מלה שתמש ב קווי ם עבים,
עד שלעתים מ תקבל הרושם כי הוא ניצב קצת יו תר מדי
בצד• הבעיה היא דווקא פסיכולוגית. המיבנה העלילתי
אינו מוביל בצורה משכנעת די הצורן לקראת הסבר המעשה
החריג של ויולט.

האנוע\>
ו ה עו ק צני
מפיל, ייוסף זכדה
אפלייה ברורה

האשה מפאריס (פאריס, תל־אביב,
ארצות־הברית) — סר ט זה
של צ׳רלי צ׳פלין, א ן בלא הש תתפותו,
הוא אחתמ או תן פנינים קולנועיו תקלא סיו ת,
שצריך להתבונן בהן פעמיים כדי להבחין בכל מעלותיהן.
במבט ראשון זוהי מילודרמה סנ טי מנ טלי ת, שבה נו תר ה
הרגשנות ה מפור סמת של צ׳פלין אבל ה הו מור נעלם. סיפור
על נערה המגיעה לפ אריס, הופכ ת לגנדרנית וא שת־חברה
ריקנית, פילגשו של הרווק המבוק ש ביותר בעיר, עד שהיא
נפגשת שוב עם א הו ב ה הראשון, שגר בעליית גג עם א מו
ו מתפרנס מציור. בין השניים כימעט ונדלק מחדש ניצוץ
ה א הב ה, אבל הזמן עשה א ת שלו. ה ם אינ ם דומים עוד
לצעירים ה ת מי מי ם שהיו פעם, ובסופו של דבר, ל א חר
מעשה קיצוני של הצייר, מ חלי ט ה האשה להקדי ש חייה
לעבודות צדקה.
בקיצור, זה נראה כימעט כמו רומן למ שרתות. זאת,
אילולא ה מב ט ה מפו ק ח והחריף של צ׳פלין על החבר ה ועל
הדמויות, שהוא כופה עליהן אנו שיות שהיא זרה בדרך
כלל לרומנים כ אל ה. ה א הב ה היא רגש נאצל, אבל הנוחיו
ת, הרוו ח ה וחיי״הזוהר לא נופלים ממנה, בעיני האשה
המצויה. הצייר הרומנטי הוא אולי צעיר ונ א ה, אבל כיש־רונותיו
ה א מנו תיי ם מפו קפ קי ם. הוא אינו מסוגל ל ה חלי ט
בעצמו מ ה הוא רוצה, ול א הב תו יש גבולות ברורים מאד
של מו ס ר בורגני. הרווק העשיר והמבוק ש צריך ל היו ת

מנז׳ו ופרוביינס: מוסר בורגני
הנבל הקלא סי, אבל התנ הגו תו הטיבעית, עצם היו תו שלם
עם ח סרונו ת ופגמי הטבע האנושי, ובעיקר גילומו על-ידי
אדולף מנז׳ו, הופכים או תו לד מו ת סי מפ טי ת. מעשי האדונים
בסר ט נרשמים בקור טוב של ביקור ת, מעורב ב קינ א ה
ובלעג, על פני המ שרתים שהמצלמה עוקבת א ח רי ה ם. אין
אפילו ה טפ ת מו סר מ סו ר תי תאחת, שאינה מלווה בעוקץ
ק טן וחד.

פולחן
׳הרג שנות
שחקנית קאמיל קימץ
מתוקה כאונס הנקמה
הגיון להטות לו אוזן, לבדוק במה מדובר
ולראות הכצעקתה.
המדובר בסרט עלילתי בשם יום בחיי
אשה, שלדברי מפיקיו מבוסס על מיקרה
אמיתי. עיתונאית בעלת יומרות סיפרותיות
מתבודדת בבית־קיץ בעיירה שקטה, בתיק ונה
לכתוב את יצירתה הרצינית הראשו נה.
במקום השראה יורדים עליה ארבעה
צעירים ואונסים אותה באכזריות. היא מת נקמת
בהם.
כמה פרטים נוספים: הסרט נעשה ב־ארצות־הברית,
בתקציב של משקיעים
אמריקאים וישראלים ( 800 אלף דולר),
וצולם בידי נורי חביב (במאי וצלם, מחלו צי
הקולנוע הישראלי, שביים את באין
מולדת, השוהה זה כמה שנים בניו־יורק).
מככבת בו קאמיל קיטון, דודניתו של ה קומיקאי
הידוע באסטר קיטון; היא זכתה
(המשך בעמוד )52
ה עול ם הזה 2167

אהבתי הראשונה (צפון, תל-
אביב, צרפת) — הכוונות ברורות
מן הרגע הראשון: צעיר יוצא
במרוצה מפ ת ח של בית, עולה ל מוני ת בהבע ת הל ם ועצב
תהומי וזורק לנהג כתובת. ר חובו ת פ אריס חולפי ם מבעד
לחלונו ת המונית, אבל ה מצלמה מתרכזת, כמובן, בדרמה
הנוראה על פני הצעיר. המוני ת מגיעה ליעד, הנהג מבקש
תשלום, הצעיר דוחף א ת הנהג, דוהר אל הכניס ה לבית
שממול, נופל בזרועותיו של גבר מבוגר ו מתיפח, הנהג רץ
אחריו, הגבר משלם א ת הנסיעה ובו זמנית, מנ ס ה לנ ח ם
א ת הצעיר. א ס כו ל ת ללוש חוגגת א ת פולחן הרגשנות בשיאו.
אלי שוראקי, שהיה עוזרו של ללוש בעבר, וזה סיר טו
העצמאי הראשון, למד היטב אתלקח רבו. הוא מספר על
בן הלומד להכיר אתא מו, כאשר מתברר לו שהיא חול ה
ב מ חל הממ אר ת ונותר לה רק זמן קצר ל חיו ת.
התרגשות, זעם, קינ א ה, א הב ה, צער, הכל מועבר לצופה
באמצעות סצנו ת שקופות ושיגרתיות גם יחד. הבן הזועם
הולך ל הכו ת בשק אי מון למתאגרפים, האשה הנואשת מחו סר
ההבנה של הבן הולכ ת ליד פסי הרכבת התח תי ת, הסוף
המר מתבשר בסצנה מתוך לה ט ר אווי אטה. הצלילים של
מישל לגראנג נ מר חי ם ב תנופ ה גדולה, וצילומיו של ברנר
זיצרמן אופפים אתה תיפאורה ואת הדמויות בערפל רו מנטי
ו ח מי ם.

איימה וברי: מחלה פוטוגנית
מלבד ה ת קרבו תהאם לבנה (שצל אדיפוס אינו נעדר
ממנה) ,יש בסרט עוד כל מיני מרכיבים אופנתיים, שאיש
אינו מעז לפ תח: חיי ה ם של ס טודנ טי ם צעירים, הקרע בין
הוריו של הצעיר, עיסוק ה של האם שמצבה הכלכלי שפיר,
ועוד כיוצא ב אל ה. מחלתהאם פוטוגנית, ו אנו ק איי מ ה,
ש ה תנס ת ה כבר ב תפ קידי ם רבים מספור, כ סובל ת בד ממה,
יכולה לגלם ד מו ת כזא ת בעיניים עצומות.

קולנוע
(המשך מעמוד )51
על תפקידה זה בפרס השחקנית בפסטיבל
מייוחד לסרטי־אימים שנערך בשנה שעב רה
בספרד. לדברי המפיק הסרט בבר
נימכר לארצות רבות( .כולל ארצות ״אדו קות״
בספרד ואיטליה) ,ואילו בארצות־הברית
הוגדר על־ידי הצנזורה הפנימית
של הוליווד כסרט המסווג גם לילדים־
בלוויית־מבוגרים מגיל ( 17 להדגיש כי
לא נפסל לחלוטין עבור קטינים מתחת
לגיל .)21
מצפון מקצועי. ועוד מטיחים יוצרי
הסרט בצנזורה הישראלית :״האיסור הוא
אפלייה ברורה. לוא היה נוצר בידי זרים,
ומופץ על־ידי סוכנים של חברה הולי וודית
כלשהי, היה הסרט מוקרן בישראל
בהגבלת גיל. טיעון זה מתבסס על הנסיון,
שכן נכון הוא שהצנזורה הישראלית מפ תיעה
גם בהתירה כל מיני זוועות ואימים,
כשהם מוקרנים בבית קולנוע שולי ובלי
לעשות הרבה רעש. ועוד טוענים מפיקי
הסרט: הטיפול היה כושל, נימשך שלושה
חודשים, חברי הצנזורה לא ראו את הס רט
עד תומו והתירוצים שהשמיעו, בפורים
לא־רשמי, היו נלוזים.
מסתבר, לאחר ראיית הסרט, שלא רק
אנשי הצנזורה לא ראו את הסרט עד תו מו.
גם עיתונאים ומסקרי־קולנוע, שבאו
השבוע להקרנת־מחאה בקולנוע גורדון,
צלצל והשמפניה תזרום למסיבה

מעמד האמבט. מעורר תיאבון לא
פחות: הגברת שכבודה חולל, מלקקת את
פצעיה ונוקמת בשפע של דמיון והנאה
סאדיסטיים, העולים עשרת מונים בפו־טוגניות
שלהם על מעשי האונס. לשיא
הטעם הטוב מגיע מעמד האמבט, כאשר
מוואמפ, המפתה את קורבנו, הופכת ה
סוטה
מנחם נ אנ ס ת
לפני ואחרי

קאמיד קיטון וארון תבור באמבט
הוואמפ הפכה למוהל

שלל
״אליעז״ רוצה שיהיה שמח במסיבה שלך.
ואיך אפשר לשמוח בלי שמפניה?
במבצע ״שתה יותר — שלם פחות״
תוכל לקנות קרטון שמפניה ( 12 בקבוקים)
או יותר במחיר מוזל במיוחז/
שישביח ממך את האינפלציה.
שמפניה תוס ס ת וטעימה —
ישר מן היקב למסיבה שלך.
צלצל עוד היום לסוכני ״אליעז״;
תל־אביב :׳ארבע כוסות״

טל)03(823542 .

ירושלים: רמי בן יהודה

טל)02(224003 .

קיטון כעיקבו ת הקורבן האחרון
ניקמת הגרזן המתהפך

חיפה: מעין הכרמל /מפרץ חיפה

טל)04(725004 .

או צלצל אל ״אליעז׳ טל)063(88643.
ואנו נפנה אותך אל הסוכן הקרוב לביתך.

אליעז
ור שבסקי פדיליך

החזיקו רק בקושי מעמד, אם לשפוט על
פי יציאת־מצריים־רבתי מנומסת מאולם
ההקרנה. אלה שנשארו במקום, בגלל מצ פון
מיקצועי, חזו בעלילה רדודה שהתחי לה
בתדריך לאנס החובב. ארבעה מעשי
האונס המחרידים (כולל מעשה סדום)
ומישגל מגומגם של סוטה נילעג׳ הוגשו
בפירוט וולגרי. לאחר מעשה סדום (שהלק
ממנו קוצץ, כנראה, לכבוד ההקרנה לעי תונאים)
נשארה העלמה שרועה על סלע,
כששלולית הגונה של קטשופ מסמנת את
השטח הכבוש.

עלמה למוהל, שולפת סכין־מיטבח ומנס־רת
מתחת לפני המים את מכשיר״העוולה
הגברי. נו, מה אפשר לעשות — אם או־שימה
היפאני, להבדיל, הראה מעשה מס־מר־שיער
זה באימפריית החושים שלו —
מדוע אסור למאיר זרחי?
חבל לצאת למילחמה בצנזורה בגלל מוצר
מפוקפק שכזה. מוסד הצנזורה עייף וזקן
וצריך לחלוף מן העולם, ויש לתת חופש־ביטוי
לכל אמן וחופש־שיפוט. לקהל מבו גר.
אבל כשהדגל למילחמה הוא גועל-
נפש, קשה לשכנע מישהו בצידקתה.
ה עול ם הזה 2167

לאשתו

במחירים של היום קשר. להגיע
לדירה. מחר יהיה אולי קשה יותר
והתלות שלך בקבלת משכנתא
הולכת וגדלה.
שעורי הריבית על המשכנתא
גבוהים -מחר יהיו אולי גבוהים יותר.
רכישה או החלפה לדירה חדשה
באמצעות תכנית כחלדירה של
בוק לאומי זו ההזדמנות שלך*:
אתה ואשתך חוסכים סכום כסף
מסויים(עבורכם. עבור ילדיכם
או אפילו עבור הנכדים)
ולאחר תקופה של 5שנים
יש בידיכם סכום נכבד:
סכום הכסף שנחסך כולל ריבית
והצמדה. משכנתא בכפולת סכום
החסכון וב 90/0-ריבית בלבד.
ועוד משכנתא לאשתך בכפולת סכום
החסכון גם היא ב 90/0-ריבית בלבד.
(לשלם 90/0ריבית שנתית
זה לכל הדעות כדאי.
כדאי מאד).
תוכל ללמוד יותר על התכנית
אם תכנס לאחד מסניפי בנק לאומי
או בנק אגור. נשמח לענות לך
על כל שאלה שתשאל.

*המשכנתאות ניתנות בכפיפות לתנאי התכנית,
פרטים בכל סניפי בנק לאומי, או בנק אגור

־׳כח לדירה״ -הד ר ך
הקצרה לדירה חד ש ה.

בנק לאוס
פרסום אסל
ה עול ם הזה 2167

513

גדלים, גדלים -
מה לעשות!...
הילדים גדלים ומחכימים
ו אי ת סג ם אנחנו —
גדלים ומשכללים א ת הציוד, א ת
שיטות הייצור ואתימיגוון הרהיטים
המיוחדים שלנו...לכל־גיל.
כן, רהיטי כל־גיל הם מיוחדים
במינם —
הם מלוים א ת הילד מיום היוולדו
ועד לגיל הבגרות.

רהיטי צל־גיל המודולריים הם עולם
שלם של דגמים, צבעים ואפשרויות
אינסופיות לריהוט חדר ילדים
פונקציונאלי ומרהיב. עין.
רהיטי פל־גיל יתחבבו על ילדיך כפי
שהתחבבו על בני גילם האחרים
בארה״ב ובאירופה.
כל־גיל — רהיטי ילדים ונוער —
משובחים מהם פשוט אינ ם בנמצא.

רהיטי כל־גיל מיוצרים

ע״י נגריית קיבוץ גבעת במר

רהיטי כל־גיל להשיג:
תל־אביב; רח׳ דיזנגוף . 201
חיפה: רח׳ הרצל 32
בית הזורע שמרת, רח׳ אלנבי . 117
גבעתיים: רח׳ ויצמן . 10

בכל רחבי הארץ.
ובחנויות כל־גיל המיוחדות

אנאסומיה
של פסק־דין:
איו הנויע
השופט בין
גיוסותיו שר
הנאשם באונס
וביו הזונה
שטענה *3
היא נאנסה

כונת, ותמורת תשלום דומה, היא הסכי מה.
אחרי שקיימו את היחסים, קמה מייד
ורצתה להסתלק, בעוד שבפעם שעברה
היתד, איתו, תמורת אותו תשלום, במשך
שעתיים.
הוא מחה וביקש ממנה להישאר ולהמ שיך.
לדבריו, נתקפה היסטריה, החלד, תו קפת
אותו ומשתוללת, ולשם הגנה עצמית
נאלץ לסטור לה. תוך כדי תיגרה נקרעו
בגדיה. הוא הצליח לקבל בחזרה את ה אתנן,
והיא נמלטה מהמקום חבולה וקרו עה,
כאשר היא משאירה במכונית חלק
מחפציה האישיים, שנמצאו שם על־ידי
המישטרה.
אשראי לנא שם

ף*• סיפור החסידי הנודע פסק הרבי
י כי שני בעלי הדיו העומדים לפניו
למישפט צודקים. כאשר שאלה אותו אש תו
הרבנית כיצד יתכן הדבר, ענה לה
״גם אח צודקת!״
כיצד בכל זאת מצליחים שופטים להכ ריע
בין גירסות שונות וסותרות של מת דיינים
— גירסות הנשמעות כל־כך הגיו ניות
וסבירות לפעמים, שהצופה מן הצד
שואל את עצמו כיצד יכריע כאן השופט י
בכל זאת חייב שופט לפסוק בכל מיקרה.

אין הוא יכול להתחמק מהכרעה גם במיק-
רים קשים ומסובכים.
במישפט האזרחי, הכרעה כזו מסכנת
בדרך־כלל רק את כיסו של הצד המפסיד.
אולם במישפט הפלילי תיתכן שלילת הרו תו
של הנאשם, איבוד שמו הטוב ואף של מות
מיש&חתו( .שאלה של חיים ומוות אי נה
נידונה כימעט בישראל מאז ביטולו של
עונש־המוות במדינה כימעט לחלוטין).

תפוח המוט

על גפה

של המתלוננת נמצאו חבלות, שנגרמו כאשר האנס דחף אותה
בכוח לתוך המכונית הקטנה, והשכיב אותה על גבה, כדי לבצע
את זממו. התיאור שניתן על־ידי הנאשם לא נתקבל על־ידי השופטים, והוא הורשע באונס.

איך הם עושים זאת ז כיצד מצליח ה שופט
לחתוך דרך העדויות והגירסות ה שונות,
ולהגיע לאמת החבוייה והנסתרת ו
דוגמה מאלפת לפעולת מנגנון־שפי-
טה כזה נמצאת בפסק־דין שניתן על־ידי
השופט בנימין כהן, הנשיא התורן של
בית־המישפט המחוזי בתל-אביב, בתיק ה אונס
שבו נאשם דויד אוריאל.
הוא נאשם בכך שבחודש יוני 1978 אנס

של ההילוכים, שנפל, חיזק את גיוסתה של המתלוננת, כי המריבה
החלה בכסא הקידמי של המכונית, לפני המגע המיני שהיה בכסא
האחורי. זוהי אחת ההוכחות ששיכנעו לחובה גם בסעיף האונס ולא רק בתקיפה.

במכוניתו, במקום שומם ברציף הרברט
סמואל, את המתלוננת, ששמה נאסר ל־פירסום.
הוא
סיפר במישטרה ובבית־המישפט כי
הוא מכיר את המתלוננת. הוא אפילו קיים
עימה בעבר יחסי-מין במכוניתו, תמורת
תשלום גבוה ,.כאשר פגש אותה באותו
ערב ליד כיכר־אתרים, הציע לה לבוא
במכוניתו ולקיים איתו יחסים באותה מת־

** ד*תה של האשה הגיעה למישטרה
הראשונה, בתלונתה טיפין־טיפין.
כאשר סיפרה על האונס, לא אמרה דבר
על היכרות קודמת או על תשלום שכר.
רק בעדות שמסרה אחרי יומיים גילתה
למישטרה כי בגלל מצוקתה הכלכלית היא
נאלצת, לפעמים, לעסוק בזנות. ורק אחרי
10 ימים מסרה בעדותה כי היא מכירה את
הנאשם ממגע מיני קודם, שתמורתו קיב לה
מידיו תשלום. אולם במשך כל הזמן
עמדה בתוקף על גירסתה היסודית שנאנ סה,
שלא הסכימה הפעם לבוא עימו במגע
מיני כלל, ושדחתה גם את הכסף שדחף
לידה.
לדבריה, ביקשה ממנו שיוריד אותה מ מכוניתו
בדרך, וסירבה להמשיך לנסוע
עימו למיגרש החשוך.
כאן מיקד השופט את המחלוקת בין
הצדדים בשאלה האם המתלוננת סירבה
לאוריאל לפני המגע המיני, ואז הוא אשם
באונס, או שמא סירבה להמשיך אחרי
המעשה, ואז אשם אוריאל בתקיפה וחב לה
בלבד.
בית־המישפט מציין כי אוריאל הגיע
למישפט עם אשראי ניכר לזכותו. הוא
מסר את גירסתו האחת והיחידה מייד
מלכתחילה, ולא שינה בה מאום. ואילו
היא שיקרה בתחילה, וגם אחר־כך הוסי פה
את גירסתה טיפין־טפין. מה גם שהיא
אשד, שהודתה בלקיחת אתנן, ואף קיבלה

כסף מאוריאל בפעם קודמת. מאחר שגם
הפעם הציע לה אותו תשלום, מדוע היה
עליה לסרב ז וגבר כמו אוריאל, הרגיל
לשלם לנשים עבור חסדיהן, מדוע יכה
ויחבול באכזריות באשה המסרבת לו?
האם מספיק אשראי זה כדי שיפעיל
לטובת הנאשם ספק?
האשה הסבירה כי הסתירה את עי-
(המשך בעמוד )56

על כך היד

רשמה המתלוננת את מיספר המכונית של דויד אוריאל,
אשר נמצא אשס באינוסה. שמה של האשה נאסר לפירסוס
על־ידי השופטים. דמותה התגלתה כמסובכת; בגלל מצוקה כלכלית עוסקת בזנות.

11ו

הנ אנ סתבתש לו ם
פולטנה השמפו לשיער בעל
הפעולה הכפולה

(החשך מעמוד )55
סוקר, בזנות מפני המישטרה, כיוון
שחששה כי לא יתייחסו אליה ברצינות.
״חשבתי שאתם לא תתייחסו אלי ברצי נות,
ותחשבו שאני זונה. אני לא זונה ! ״
השופט כהן לא זילזל בנימוק זה, ודחה
את הסברו של הסניגור כי האשד, התלונ נה
על אונס רק מאחר שחששה פן יוודע
לבעלה דבר עיסוקה בזנות. כאשר חזרה
באותו לילה חבולה ומוכה מבעילה רצו נית,
נימקה זאת לבעלה במעשה־אונס ש קרה

נק מה,
לא ס חי ט ה
אם כך היה הדבר, אמר השופט, הרי
שהאשה היתה צריכה להיזהר מאד, לבל
תמצא המישטרה את אוריאל. שכן הוא
ידע על עיסוקה ועל האתנן ששילם לה
בפעם קודמת. אולם היא מסרה לבעלה,
מייד בכניסתה לבית, את מיספר מכוניתו
של הנאשם, שרשמה על כף ידה במהלך
הערב, ומיספר זה הוא אשר הביא את
המישטרה לאיתורו של אוריאל.
המתלוננת גם חזרה ואמרה פעמים רבות:
״אני רוצה שהוא ייענש על המעשה ש

ש מ פו לשיער רגיל
או יבש -בריח דבש.
* ש מ פו מיו ח ד לשיער שמן.
* קרם־ ש מפו נגד ק שק שת.
להשיג בבתי מרקחת וב ת מרו קיו ת ה מוב חרו ת.

ה א עו הלהסתירמעצמה
עשה, וכדי שלא יעשה זאת לבחורות צעי רות
ממני, היכולות להיפגע יותר.״
נימוק זה של נקמה שולל את האפש רות
שהיא רצתה להעליל על הנאשם כדי
לסחוט ממנו כסף. סיכם השופט :״קודם
הראיתי מדוע לא מתקבל על הדעת שה נאשם
ישמש קורבן של עלילה, במטרה
לסבר את אוזנו של הבעל! ועכשיו אני
מציין שלא בא בחשבון שהנאשם ישמש
קורבן של עלילה במטרה לסחוט ממנו
כסף.״
גבר גמושה
^ אן ! ה ת חיל השופט להתעניין בסממן
* מוזר בנפשה של המתלוננת, אשר
גרם, כנראה, בעקיפין או במישרין לנאשם
לעבור את העבירה.
בעת חיפושיה אחר גברים, כזונה, היתה
האשה נוהגת לשוות לעצמה דמות של
אשה שוחרת אהבה לשמה. היא נתנה
לגבר את ההרגשה כי היא מתעלסת עימו
משום שמצא חן בעיניה באותה עת, ותוך
שיחת־רעים עימו היתה מתנה את צרותיה
הכלכליות, עד שהגבר היה מבין את הרמז
ומשלם בעין יפה.

ך* שופט -ניתח את אופייה של האשה,
י 1אשר גרם לה להתראות כשוחרת
אהבה סתם, כאשד שיחרה לאתנן.
״המתלוננת גדלה במישפחה, אשר בה
העיסוק בזנות על-ידי אחת מבנותיה היא
השפלה שלא תתואר. ולפי הערכתי, גם
אצל המתלוננת גופה מופנמת תחושה כזו.
חרף חיי הנוודות שלה עם בעל יוצא־דופן,
עם אמונה בשיחרור האשה ובנישואין ש אינם
בלתי־מתיישבים עם חופש מיני ל שמו,
היא עדיין מצליחה לחיות בשלום
ובילבד שלא תממש אותם בפועל ...לא
כן עם הזנות, המוקצה מחמת מיאוס, שאת
עיסוקה בה (בכורח מצוקת העיתים) היא
כביכול מנסה להסתיר מעצמה. אני סבור
שלחיפושיה אחר גברים נהגה לשוות דמות
של חיפושי אשה שוחרת אהבה, מפני ש את
עיסוקה בזנות היא כביכול מנסה להס תיר
גם מעצמה.״
אין להוציא מכלל אפשרות תסריט כזה,
אשר התרחש ביום המיקרה :״המתלוננת
כבר מילאה את סאת ההשפלה שלה לאותו

מתמת מי או ס. ני סתה

ש ש רק 6א נבונים
והזכיה הגדולה שלך!

01111111

גם מיקרה אחר, שהביאה ההגנה לידיעת
בית־המישפט, מעיד על מינהגה זה. העד,
שהתאכסן במלון־יוקרה בכיכר־אתרים,
הכיר את האשה לייד המלון. היא אשר
יזמה את ההיכרות, אמרה כי הוא מוצא
חן בעיניה, ולכן היא מבקשת את קירבתו.

עכשיו, שני מיליון ל״י
יכולות להיות שלן

אלא שבלא ידיעתה, לא היה העד (ששמו
נאסר לפירסום) אדם אמיד ומבקר קבוע
בבתי-מלון, אלא נמושה עלובה, שלעיתים
נטש את מושבתו ובא לבתי־מלון מהוד רים
במטרה להיפגש עם שוחרת אהבה
אמיתית, שעימה יוכל לבלות בנעימים
ללא תשלום כסף.
אחרי ששני הצדדים הבינו כי עשו מקח־טעות,
וכאשר גילתה האשה כי לא תקבל
אתנן, ניסתה ללכת, אולם הוא התנגד לכך
וניסה לעכב בעדה מלקחת את ארנקה.
וכך, תוך מריבה, הגיעו שניהם לתחנת־המישטרה
בתלונות הדדיות.
אולם גם פרשה מוזרה זו לא שיכנעה
את השופט כי המתלוננת היא מעלילה
מיקצועית. להיפך, על הנמושה היא לא
ניסתה להעליל כל עלילה. היא רק ביקשה
לקבל את ארנקה בחזרה, וזאת למרות
שידעה כי לא תקבל ממנו כסף. מדוע,
אם כן, תעליל אונם על אוריאל, אשר

ת סרי ט
של אונ ס

:.אח ה עי סו קבונות. המוקצה

11׳ 1ד 1כח

מפעל הפיס

היה מוכן ומזומן לשלם לה אתנן, ואף
דחף אותו לידה?

יום, ועומדת לחזור הביתה. באותה שעה
עובר הנאשם ומזמינה לנסוע. הוא מת כוון
לזנות, והיא מתכוונת לנצל את ה נסיעה
(לטרמם בילבד במהלך הנסיעה,
הוא מזכיר את הנושא מפורשות, והיא
עונה מפורשת, לא׳ .אז הוא התרגז
כנראה חשב שרימיתי אותר, והתחושה
שלו כי רומה משכנעת אותה לומר, טוב/
אלא שאז הוא תוחב לידה כסף (במקום
להמתין עד כלות הכל) ,והדבר הזה, תחת
לשכנעה, מרתיע אותה, והיא מתחרטת סו פית.״
בתסריט
זה, שלפיו כלל לא רצתה לבוא
עימו במגע, תומכת העובדה שתפוח ידית־ההילוכים,
אשר נתלש תוך כדי התיגרה,
נמצא על הארץ במקום האירוע. מאחר
שהתפוח מקומו לייד המושב הקידמי,
ברור שהקטטה החלה כבר שם, לפני ש עברו
לכסא האחורי לשם בעילה.

נ חי תו ת
או ס א דיז ם גרם הוא של עזב

> > ותוסמ מן נפשי מוזר, אשר
לאשה להתחזות כשוחרת־אהבה,
אשר גרם באופן אירוני לקיגטורו
הנאשם, ולשילהוב יצריו עד שלא
אותה לנפשה, אלא תקף ואנס אותה.
הסביר השופט כהן: מאחר ששמה עצ מה
שוחרת־אהבה, חשב כל גבר כי אכן
היא מתעניינת בו עצמו, ואילו האתנן הוא
דבר מישני .״עד כמה מוכנים גברים
להשלות את עצמם במישור הנידון —
הרבה מעשי־אונס, לא החשק הוא הגורם
אותם, אלא רגש אחר, למשל נחיתות או
סאדיזם, ולדגם שלנו הרי הנחיתות (תחו שת
העלבון) היא אשר באה בחשבון.״
״מדוע מסרבת האשה הזו, אשר כבר
שכבה אתי עבור תשלום, להיענות לי
הפעם י״ היו בוודאי המילים שריחפו בלי-
בו של הנאשם, כאשר התנפל עליה ואנס
אותה וחיבל בה באכזריות.
השופט שיבח את התובעת המוכשרת,
פנינה דבורין, אשר בסיכומיה המצויינים
עזרה לו להגיע למסקנותיו אלה. לכן הר שיע
את דויד אוריאל באונם.
שני עמיתיו של השופט, אליהו וינוגרד
ומשה טלגם, הצטרפו אליו בפסק־דינו.
השופט טלגם לא הסתפק בכך — הוא
הוסיף ושיבח את הניתוח הפסיכולוגי ש עשה
הנשיא־התורן, אשר תפס את שורש
העיוות בעדה, ששיקרה בתחילה באשר
לעיסוקה בזנות, והשאיר את עדותה בנו גע
לעובדות האינוס נקיה מספק.

אילנה אלון !
ה עול ם הזה 2167

גאא־ן לן ־
היו 9 0 ,0 0 0ר״י
ת ב טי ח
ז כו ת ך
ל מ ענ ק
ה ג דו ל ביו ת ר
ע ד 1 6 .2 0 0ל״י( 1 6ו
ד״טפחות עד 120״ תוכל דהרשס היו ורוכות
במלוא המענק על 3ל הפקדותיו־ כמשך השנה הראשונה
!כמפורט בטבלה!
ל חו ס ך שי פ קי ד את ה ס כו מי םהב אי ם:

ב ״ ע ר 120״
ר גי להתקבלרק :

ב״ ט פ חו תער 120״
תקבלמ עג ק מו גדל

ס כו מי ם שי סתכ מו בשנההרא שונ ה ב 8 0 ,0 0 0 -ל ״ י ויו ת ר

1496

1896

ל ־ 3 6 ,0 0 0ל״׳ ויו ת ר

1496

1696

1496

1596

796

896

ס כו מי ם שי גי עו

בשנההרא שונ ה

הפק דו תאח רו תבמס לו לחרפע מי
הפק דו תבמס לו ל

ה חו ד שי

אל תחמיץ א ת המענק המיידי הגדול ביותר! פנה עוד
היום לסניפי ״טפחות״ ,או שלח א ת התלוש המצ״ב
לקבלת פרטים וחומר הרשמה, בלי פל התחייבות מצידך

תסתפק

ימיי יי י ־

יין *׳׳

בפחות -חסוןבב !1 1

טבחות
בנקמשכנתאות די שראלבע מ

ירו שלים רח• הלני ה מלכ ה .9רח׳ פארן .5ככר דוד טנה. מרכז ״כלל״ רח יפו . 97תלא בי ב
רח׳ הח שמונאי ם . 123 רח׳ פרישמן .42 חי פ ה רחי פל ים ,9בית צים. רח׳ אחד העם 15ב אר
שבע רח־ מצדה מרכז הנגב. א שדוד מרכז מסח רי ד, רח׳ מ.ח. שפירא. נ תני ה רח׳ הנוטע 16
( ס מי לנ ס קי ) 13נצרת־ עילי ת מרכז מסח רי חדש של שו״פ. אי ל ת רח׳ ה אל מוגי ם 215/3

טע 79 .

חוש צוק מנותח? נקולנות?
השתמטות ממאבק מיקצוע׳?
תנאי־עבורה נוחים?
תחע הן הולכות לתביעה הנורית?
הטובות חובשת
הולמת להיות

מהוות הנשים בערך ס/ס 50 בין הסטודנטיות
למישפטים באוניברסיטות. בעבר הלא רחוק
היוו, בקושי. 10 7 > ,
עורכות־דין, שהיו יוצאות־דופן עוד לפני
15 שנה, מהוות היום כשליש מבין העוס קים
במיקצוע. לאחרונה התמנתה שופטת,
מרים בן־פורת, לבית־המישפט העליון.
אולם בשפיטה עדיין נמוך חלקן של הנשים
0־. 1070
המוסד שעליו כימעט השתלטו עורכות-
הדין הוא התביעה הכללית. יש מחוזות
ומחלקות שבהם כימעט אין למצוא גבר
לרפואה.

שכן הפרקליטים הם עובדי־מדינה, ושכרם
אינו מגיע אפילו לשכר הממוצע במשק.
פרקליט מתחיל משתכר פחות מ־5000
לירות ברוטו לחודש, ופרקליט־מחוז בעל־ותק
יכול להגיע ל־ 12 אלף לירות לחודש
ברוטו.

נו ק מו ת
ונוטרות?
ף* ניגוד למיקצוע ההוראה, אין ב *
פרקליטות חופשות ארוכות, או קשר

פרקליטוג־מהוז שרה סירוטה
להציל קורבנות מיד מאיימת
ך* טיגור גבה־קומה ובעל אף נשרי,
| /אצבעו הגרומה והארוכה נשלחת ב צורה
מאשימה לעברו של נאשם מפוחד,
עיניו יורות ברקים וקולו הרועם מרעיד
את בית־המישפט — זוהי דמותו הקלאסית
של התובע במישפט פלילי. מי שיחפש
אותה היום, יתאכזב מאד.
מאז שצייר דומייה את תמונות בתי־המישפט
במאה שעברה׳ והנציח את הדמות
הזאת, ואפילו מאז סרטיו המצויירים של
וולט דיסני מלפני שלושים שנה, חל שינוי
כביר בדמותו של הקטיגור.
מי שיחפש בבית־מישפט ישראלי, יראה

במקומו של הקטגור, בדרך כלל — קטגורית.
לרוב זוהי נערה צעירה ונאה. שערה בהיר
או אדמוני, היא לבושה במיטב האופנה
מתחת לגלימתה השחורה. קולה נעים ורו,
ואפילו הנאשם שולח לעברה לעיתים
מבטים חומדים.

אך לא
יועץ מישפטי

שהו קרה בעולם המישפטי בישראל
במשך 20 השנה האחרונות. כיום

סירוטה עם מתמחה בפרקליטות
המשכורת לנזתחילה: פחות נו־ 5000 ברוטו לחודש

תובעת ד״ר דרורה פידפד והמתמחה ליאורה
מ־ 8בבוקר עד 3.30 אחרי־הצהריים

58-1

מי שיעבור בקומה החמישית של היכל־המישפט
בתל־אביב, שם שוכנת הפרקלי טות
הפלילית של מחוז תל־אביב ומחוז-
המרכז, יתפעל מהמיספר הרב של נשים
צעירות ויפהפיות המרוכזות במקום אחד.
בראש פרקליטות מחוז־המרכז מכהנת
אשד ,.שרה סירוטה. גם קודמתה בתפקיד
היתר, עורכת־דין, ויקטוריה אוסטרובסקי־כהן,
שמונתה לפני שנתיים כשופטת
בבית־המישפט המחוזי.
אולם למרות ריבוי הנשים בתביעה,
עדיין לא כיהנה אשה בישראל בתפקיד
היועץ המישפטי או פרקליט המדינה.
סירוטה היא כיום פרקליטת־המחוז היחידה
במדינה.
מה מושך דווקא נשים לעבוד בתביעה
הכללית? ברור כי אין זה הגורם הכלכלי.

עם ילדים, שאולי קרוב יותר לנפשן •של
נשים.
שעות העבודה אמנם נוחות יותר משעות
העבודה של עורך־דין פרטי, שכן בפרק ליטות
עובדים משעה 8בבוקר עד 3.30
אחרי־הצהריים, רצוף. עורכי־דין פרטיים
עובדים יום־עבודה מפוצל, ונשארים לפע מים
במישרד עד שמונה ותשע בערב.
אולם גם בתביעה הכללית חוזרות ה פרקליטות
הביתה לעתים קרובות כאשר
ביביהן תיקים, לעבודה אחרי שהילדים
הלכו לישון.
יש בפרקליטות גם נשים רבות שהמש כורת
היא משכורתן היחידה, כיוון שאינן
נשואות, והן חייבות להסתפק בה.
מדוע אם כן הן באות לכאן? אותן
נשים דתיות בפאה נוכרית, אותה אדומת־

שיער הנראית ככוכמית־קולנוע, אותה
דוקטור־למישפטים — כימעט כולן מוכ שרות
מאה והיו יכולות להתפרנס היטב
בשוק האזרחי.
סניגורים רבים מחייכים למשמע השאלה,
ואומרים כי ״הכלבתעס״ של התביעה מגי עות
לשם ביגלל תיסכוליהן השונים, בגלל
אופיין הקנטרני ונטיותיהן התוקפניות,
המוצאות להן אפיק לגיטימי ומכובד ב תביעה.
כמו מורים מסויימים בפנימיות
לנערים, הפותרים בכך את בעיותיהם, גם
התביעה מהווה מקום מושך ל״תובעים
בדם״ .כל מי שרוצה לעסוק בענישתם
של בני־אדם, ולהוות את ״הנוקם והנוטר
של החברה״ ,פונה לפרקליטות.

על החברה מפני עבריינים ולהציל, אולי,
קורבנות פוטנציאליים מיד מאיימת.
גלימה הפוכה
ך• אשר פרקליטת המחוז מדברת על
^ חוש־הצדק, ועל הרצון להביא גאולה
לעולם, ניכר כי הדברים יוצאים מליבה.
היא נעימת־הליכות, בהירת־שיער, וכל-
כולה אומרת נשיות. את עבודתה החלה

(להטבת תנאיהם ושכרם) .כאשר התברר
כי אין אפשרות לדחות את המישפט
החשוב, דנו בבעייה ותחת לשבור את
השביתה ולשלוח פרקליט, שלחו מתמחה,
והפור נפל על שרה סירוטה.
מאז עברו ימים רבים ומישפטים רבים.
אימת־הציבור, שהיתר, לה בתחילה, נעלמה
לחלוטין. לאחרונה סיימה סירוטה את
מישפט שמואל רכטמן בבית־המישפט ה מחוזי
בתל-אביב.
״עובדי התביעה הכללית, המוותרים על
שכר קוסם בחוץ, מסתפקים בתנאי־עבודה

גרוע. רק אחרי שסיים את המישפט והציץ
בתיקו, גילה לתדהמתו כי שלח לגראפולוג
בטעות את כתב־היד שלו עצמו.

ראש,
לא רגליים
^ נו שוכרות את כל המוסכמות.
/ /י * יש לגו פרקליטות שהיו גם יפות
וגם מוכשרות,״ אומרת נציגת התביעה.
אולם לדבריו אין כל הבדל בתפקיד בין

אידי אליז ם
ומס -הכג ס ה
¥והי תאוריד! יפה, אולם כאשר מייש־
• מים אותה במציאות ובודקים אחת
לאחת את הנשים הצעירות והנאות, בעלות
הכישורים המישפטיים הגבוהים, שהגיעו
לתביעה, ניכר מיד כי התיאוריה הזאת
אינה מתאימה להן.
בדרך כלל אין לשופטים ולסניגורים
טענות אליהן. הן מופיעות מוכנות לתי קים,
ומנהלות את המישפטים בטוב־טעם.
לשרה סירוטה השקפה שלה מדוע מגי עות
נשים רבות כל-כך לתביעה. לדעתה,
נשים זקוקות יותר להזדהות מלאה עם
עבודתן. יש להן נטיה טבעית לצדק,
ובתביעה הכללית הן יכולות להפגין את
יכולתן המישפטית מבלי להקדיש זמן רב
לעבודת ניירת ומישרד, ההכרחית בשוק
החופשי. הן פנויות הרבה יותר להופעות
בבית־המישפט וללימוד התיקים, אין להן
צורך להיפגש עם קליינטים ולהכין חי שובי
משכורת ושכר-טירחה, ודו״חות
למם־הכנסה.
אם נזכרים בדבריהם של סניגורים מסו־יימים,
המתעבים את לקוחותיהם ושונאים
את ניהול המישרד, אפשר להבין היטב
גישה זו. ברור כי הנשים נמלטות מן
ההתחרות הקשה השוררת בין עורכי־הדץ
הפרטים ומן הקשיים הכרוכים בהחזקת
מישרד, ומעדיפות את הביטחון הקיים
בעבודה הממשלתית.
סירוטה גם חושבת כי יש משהו אידיא ליסטי
בייצוגה של המדינה, בניסיון לשמור

תובעת עדנה ארבל

תוכעת קדרה רג׳יאנו
מבטי הערצה בעיני הנאשמים

תובעת פנינה דבורין

תובעת שרה פריש
צעירות ויפות בקומה החמישית

בירוטה כביתהמישפט
יותר הזדהות

בפרקליטות המדינה לפני כ־ 18 שנה. גם
את התמחותה עשתה בפרקליטות, והיא
זוכרת עד היום כמה נבוכה היתד, כאשר
גילתה, בהופעתה הראשונה בפני בית־מישפט,
כי לבשה את גלימתה הפוכה.
היא גם זוכרת כיצד, עוד בהיותה מת מחה,
נאלצה יום אחד להופיע במישפט־רצח.
היה זה בזמן של שביתת פרקליטים

מינימליים, חסרים סיפרות מיקצועית, כוח־עזר
ופקידות. הם החלוצים האחרונים של
תקופתנו,״ היא אומרת בחיוך. היא מספרת
את הסיפור הידוע של ברנרד שאו, על
פרקליט התביעה שלפני הופעתו במישפט-
רצח חשוב שלח לגראפולוג את דוגמת
כתב־ידו של הנאשם וקיבל חוות־דעת
שהאיש הוא בעל נטיות רצחניות, ואופי

גבר לאשה, הכישורים הנדרשים הם כי שורים
שבראש, ולא של חיטוב הרגליים.
גם האווירה הטובה, השוררת במקומות
מסויימים בפרקליטות, מושכת את האנשים
לקשור את גורלם בתביעה.
העבודה נעשית, ואם הופכת התביעה
הכללית יפה יותר משנה לשנה, מי יתלונן
על כך 7

ילהדי׳ים
את הכפופה
3תשאלו את הסבתא איך היא נהגה להתלבש
לאירוע חגיגי שאליו הוזמנה, או פשוט איך התלבשה
הליידי של תקופתה׳ תוכלו להבחין במבט של נוסטלגיה
וערגה, בשעה שסבתא תזכיר את הכפפות הלבנות העשויות
מרשת בצבע לבן וצח. הכפפה היתה חלק נכבד וחשוב
בפריטי האופנה של אז. כמה סיפורים נרקמו סביב
הכפפה הלבנה. כמה רומנים אסורים הגיעו לקיצם בגלל
אותה כפפה שנשכחה, בטעות כביכול, במקום ששם אסור
היה לה להיות. כמה רומנים החלו בזכות אותה כפפה
שנעזבה, בטעות כביכול, ליד הגבר האביר שמיהר למצוא
את בעלת הכפפה. אז מה הפלא שסבתא נזכרת באותה
כפפה בערגה שכזאת? אולי גם לה יש סיפור קטן על
כפפה לבנה?
למה סיפרתי לכם את כל הסיפור על הכפפה? משום
שהכפפה, גבירותי, חזרה לאופנה. לאו דווקא בצבע הלבן
— יש גם בז׳ ושחור, ואפילו חום. הבעיה היא רק היכן
להשיג אותה. באותן גלריות המתמחות במכירת בגדים
ישנים יבקשו בוודאי סכום לא־מבוטל עבורן. אולי תצליחו

ת ח תוני ת של הנרי :

בפפות־רשת: בל הצבעים
למצוא את הכפפות בדוכן מלא אוצרות ישנים, כמו בשוק
הפישפשים. אני הייתי מציעה לכן לחפש במיזוודות הישנות
שאמא מחזיקה בעליית־הגג, או אצל סבתא, באחת המגירות
בארון־הבגדים. גם אם תמצאי כפפה אחת בלבד, תוכלי
לשחק איתה. אם תיזכרי בסרטי הקולנוע מאותה תקופה
תעמוד לנגד עיניך אותה ליידי, כשכפפה אחת מכסה את
ידה האחת ואילו הכפפה השניה מוחזקת ביד, או מועברת
מיד אחת לשניה. אז קדימה, לחיפושים בנבכי העבר.
המשימה: כפפות רשת.

לבן, צבע הגוף, תכל ת, תורכיז

קווים ״רכים״ וללא ריפוד. מהיר חליפות אלה נע בין 4000
ל־ 5000ל״י. מחירי המיקטרונים והבלייזרים בסביבות 3000

הצבעים הבולטים הם: קרם, בז׳ עינבר, אפור, כחול,
ובמייוחד צבעי השלכת השונים, החל בירוק וכלה בחום
על גווניו השונים.
המיקטורנים והבלייזרים מצטיינים בדשים צרים ונמו כים,
רכיסה בכפתור אחד או שני כפתורים לרוחב, שסע
אחד, שני שסעים או ללא שסע בכלל, וכיסים עליונים
או כיסים ״מוכנסים״.
גיזרת המכנסיים צרה וישרה, ותואמת את הצללית
הצרה של החליפה כולה.
לנשים מוצעת מילתחה המבוססת על סיגנון ״החליפה
הקלאסית״ האלגנטית, אולם זו ניתנת לוואריאציות שונות
בשיטת ״ערבב והתאם״.
חידוש בדגמי הנשים הוא שילובם של אריגים שונים,
עיטורי קטיפה וז׳מש, ובלייזרים דו־צדדיים, שצידם האחד
משובץ והשני חלק.
גם במיקטרונים ובבלייזרים הנשיים — הדשים צרים
וארוכים, והצווארון ״רך״ וגמיש במייוחד. החצאיות מכוו צות
מעל ויוצרות צללית ישרה.
מראה ה״יוניסקס״ גם הוא לא נעדר מן הקולקציה
החדשה במיספר דגמים קלאסיים לו ולה.

העולם התחתון
^ ני רוצה לספר לכן מעט על העולם התחתון. לא,
י י מישפט זה לא השתרבב לכאן בטעות, והוא לא שייך 1
למדור הפלילי. מדובר כאן בהלבשה תחתונה, שמציעה
אופנת הנרי ה־ 8לאביב/קייץ .79 הסיגנון הוא קליל, חשוף
במייוחד, ומשאיר פתח קטן לדימיון הפרוע. הצבעים
השליטים בקולקציה זו הם הפסטליים למיניהם: לבן,
.,צבע הגוף, תכלת, תורכיז, וכחול כהה. החזיות עשויות ן
מבדים אלסטיים, בדי שרמיז מסוגים שונים, כשלהן מצו רפות
תחרות מותאמות המעניקות את המראה הנשי
והרך. מחירן של החזיות נע מ־ 100ל״י עד 160ל״י
(לא כולל מ.ע.מ .).התחתונים עשויים מבדי שרמיז מסוגים
שונים ומכותנה. חלקם מעוצבים בגיזרה גבוהה, בגיזרה
בינונית ביקיני וביקיני קטן. המחיר החל מ־ 35ל״י עד
50ל״י (לא כולל מ.ע.מ.).
בקולקציה שהוצגה בתל־אביב נראו גם כותנות, פיז׳מות
וסרבלים, מחוכים קלים והחידוש האופנתי ה״בודי
שירטס״ או, אם תרצו, הגופונים הצמודים לגוף בסיגנון
ה״דיסקו״.
אז אם היו לך תוכניות לשפר את הרגשתך האישי-
ולהפעיל את דמיונו של זה הנועץ בך את עיניו -
״העולם התחתון״ בא לעזרתך.

איש אחוד
ג!הו1ול1וד
כנים אותו כתואר ״ההולנדי המעופף״ של האופנה
י! האירופית. שמו ויליאם ואן־דייק. הוא נולד בהולנד
לפני 42 שנה, ואפשר בהחלט לומר עליו שהוא גדל יחד
עם האופנה. אביו היה חייט מעולה בהולנד, ואיזה ילד
אינו אוהב לראות ולדעת מה בדיוק עושה אביו? כך
למד את סודות המיקצוע בבית־האופנה של אביו ובשעות
הערב למד אומנות, עיצוב ותיכנון־אופנה.
בגיל 21 החל עובד כמתכנן־אופנה עבור חברות גדולות
ומיפעלים נודעים. הוא היה המתכנן הראשי של חברת ואן
גילם הנודעת, ושימש כמעצב ראשי בחברות ההולנדיות
אקוואסקוטום וסימפסון.
כשראה ויליאם ואן־דייק שהולך לו היטב, החליט להיות
עצמאי ולהעמיד את שירותיו לטובת ההברות והמיפעלים
השונים ברחבי תבל. עם לקוחותיו הקבועים נמנים חברות
צ׳סטרבוי וסינזפסוך באנגליה, בוטון באנגליה ובצרפת,
קונטה דה בי בשווייץ, קירכה וקרחה בגרמניה, קולום
בהולנד ורקם טרופוום בדרום־אפריקה. ואם אתן אוהבות
מיספרים, אזי דעו לכן שמדי שבוע מוטבע עיצובו של
ויליאם ואן־דייק על 200 אלף חליפות ד 300 אלף זוגות־מיכנסיים
בעולם. ברור שעובדה זו מחייבת אותו להרבות
בגיחות שונות על פני כדור הארץ. כך גם הגיע אלינו.
חברת בגיר חתמה עימו חוזה, והוא יכין כאן כמה פעמים
בשנה קולקציות חדשות.
לחורף 79/80 מוצעים בעיצובו של ואן־דייק כ־40
דגמים של חליפות, מיקטרונים, בלייזרים ומכנסיים. ה אופייני
להם — הידור ונוחות אלגנטית והקפדה על פרטים
קטנים ועל גימור מושלם. החליפות בעלות י צללית דקה
ואלגנטית ועשויות בהידור מאופק. המיקטורנים בעלי

חליפו ת ואן־דייק 4000 —5000 :ל חליפ ה ; בלייזר 3000 :ל״י

אריאד׳

אני צריך ר ק לג שתלמקרר, ל הו צי א ״ מי לי בורגר״
ו תו ךמספרד קו ת יש לנו ה מ בו רג ר ל ענין.
״ מילי״ מו כנהאצ לי ב בי ת, ק בו ע, לכל הז ד מנו תשמתחשק ^

איזו ארוחהט עי מהבצ׳י ק צי א ק.
זהלאפלאשהב חו רו ת או מ רו ת ש אני א שף.

ה א רו חו ת ה מו כ נו ת של ״ מילי״ מיו צ רו ת ב מי לוזן
ממפע לי מ י לו או ת ה שיי כי םלמש קי הג לי להמער בי.
מפעלמתוחכםו חד שני ה מיי צ ר מו צ רי עוף ו הו דו
מו כני םלא כי ל ה: לחמם ול הגי ש ...ולח כו תלמחמאות׳:£525/ .
ב א רו חו תהק פו או ת ה מו כ נו תשמ צי עהלכם ״ מילי ״
תו כ לו ל מ צו אגם:
. 1כתי תו ת הו דו ועוף .3 .פרו סו ת הו דו ב רו טבברב קיו.
.4ספג טי ו כ דו רי בשר ב רו ט ב עג בניו ת
.2פ אי הו דו ועוף.

• אשמח לקבל את
חוברת ה מ תכונים
בעריכת אורי גוטמן

כתובת

הצבעוניו

יוונזעה

^ 101ט

׳51£1׳/1ו /\1 5ט 0

264 \/־198

מדו׳ יק

־הסינה

•בהירה.

;היה*

דן פ״נוו ממש!1־ רסקו את
פסטיבל הסרטים בברלין

ך ם אם יהודים ונאצים היוו מוקד
^*חשוב ברבים מן הסרטים שהוצגו
בפסטיבל...ברלין , 1979 הם ־לא היו המוקד
היחידי. מאות סרטים הוקרנו במשך 11
הימים של האירוע הזה, ומטבע הדברים
יש עוד נושאים בעולם, גם אם אין הם
נראים לנו חשובים כל־כך, שמטרידים
את עושי הסרטים.
הדוגמה הבולטת ביותר — המעמדות
המנוצלים. יש משהו מניחוח הפוליטיקה
בהגדרה מעין זו, אבל היום כמעט כל

סרט שמכבד את עצמו נוגע גם בפוליטיקה.
אולם כשמדובר במעמדות מנוצלים, אין
הכוונה בהכרח לאדונים ומשרתים, לעב דים
כושים, או לפועלים הגוססים משחפת
במיפעלי ענק שמוצצים את דמם. היום,
מי שרוצה לרדת למקורות האמיתיים של
הניצול, מגיע עד מהרה לאשה, להומו־סכסואל,
ליוצא־הדופן, או למסרב להיטמע
בתוך הרוב, כאל המנוצלים והקורבנות
האמיתיים של החברה.
ריינר וורנר פאסבינדר, שהוא הפורה

הנה שיגולה ב״נישואיה של מדיה בדאון״
פרס השחקנית הטובה בפסטיבל

ספגגדר ודין כ״השגה כת 13 הירחים״
אונס ההומוסכסואל

במאי פאסבינדר
הדברים הכואבים
בבמאי גרמניה, ועושה סרטים בערך כמו
שאחרים כותבים מיכתבים, הציג השנה
שתי גירסות פרטיות משלו לדרך שבה
החברה מועכת את הגזעים הנחותים ב עיניה.
סרט אחד מוקדש לאשה כקורבן,
סרט שני להומוסכסואל. כדיברי אחד
ממקורביו הגרמניים, פאסבינדר עושה סר טים
במהירות, כדי להגיב על דברים
שכואבים לו באותו הרגע. סרטיו נוטים
בבירור אל המלודרמה, יש בהם לעיתים
קרובות התפתחויות דרמתיות שרירותיות
ואין הם מתיימרים לפרק בעיות עד סופן
ולנתח אותן ניתוח פילוסופי. אלה הן
תגובות ספונטניות מהירות, היוצאות מן
הלב, עם״ כל היתרונות והחסרונות שבכך.

ספנגלר וטריסגאר (אשתו לשעבר) ב״שנה״
בדידותו של ההומוסכסואל

את התחרות הרישמית בפסטיבל ברלין,
פתח סרט של פאסבינדר בשם נישואיה
של מריה בדאון, סיפורה של אשה, אשר

למחרת נישואיה, בשיא מילחמת־הענלם
השנייה, נפרדת מבעלה היוצא לחזית.
כשאינו שב, אחרי תום הקרבות, ואחרי
שימים ולילות בילתה בתחנת־הרכבת והמ תינה
לו, היא מנסה לפלס לעצמה דרך
ולהישאר איכשהו בחיים. היא חיה עם
חייל כושי אמריקאי, שמספק למישפחתה
כל טוב. כשהבעל שב, הוא רוצח את
הכושי, ונאסר לתקופה ארוכה, עוד לפני
שהספיק לבלות לילה אחר עם רעייתו.
מריה בראון נישארת בחוץ, מקדישה את
כל זמנה כדי להכין את הקרקע המתאימה
לחיים משותפים כאשר הבעל ישתחרר,
היא מנצלת את כל מעלותיה הנשיות,
מפעילה את כל עורמתה העיסקית, משתפת
פעולה עם תעשיין והופכת הבורג החשוב
ביותר בהצלחתו המחודשת, מבלי לדלג
ולו פעם אחת, על הביקור השבועי בכלא,
אצל בעלה. אלא שבסופו של דבר, מסתבר
לה שהבעל והמאהב גם יחד לא ראו בה
יותר מאשר חפץ, רכוש שנועד למישחק.
המאהב מסכם עם הבעל שייעלם לתקופת
מה, אחרי שיחרורו, וישוב רק כשהוא,
המאהב יפח את נישמתו, מאחר שידע
כי הוא חולה במחלה אנושה. האשה,
שהקריבה את כל חייה למען האושר ב מחיצת
בעלה, מרגישה מרומה, ובסצנה
האחרונה, היא מתה בהתפוצצות גז שהיתה
אולי מיקרית ואולי מכוונת. פאסבינדר
מותיר את הפרשנות לצופה.
לצד תיאור השפלתה של האשה בשלבים
השונים והדרכים שבה היא צריכה לפעול
כדי להשיג את מבוקשה, הנמנע ממנה
בדרכים הנורמליות, מתאר פאסבינדר את
גרמניה שלאחר מילחמת־העולם השנייה,
ההופכת במהירות מאומה מובסת מעצמה
כלכלית. זוהי גרמניה שבה המישטר הקא־פיטליסטי
מכתיב ערכים עליונים שהם
מנוגדים לשוויוניות ואשר צומחת בה חב רה
צרכנית המעריכה את הרכוש יותר מכל
דבר אחר. וכסמל לתחייתה המהירה של
המעצמה המובסת, מן העוני, החרפה והה־ריסות
שבתחילת הסרט, מסתיים הסיפור
בבית מפואר, מלא כל טוב, שעה שמקלט

ונרד, המגלם בעצמו את התפקיד ה ראשי,
מתאר את מעלליו של צעיר אשר
אינו יכול לשאת את הכפייה של החברה
הנורווגית על אלה שמסרבים להיות כמוה.
הוא מתנגד לזיהום האוויר של הכרך על־ידי
אינטרסנטים, הוא רוצה שיורשה
לו להתלבש כאשד, כשמתחשק לו ולשכב
עם גבר, אם כך הוא רוצה. הוא מוחה
נגד הכל. בתחילת הסרט הוא משתתף
בשביתת־שבת של צעיר בתוך מיבנים
שנועדו להריסה, בהמשך הסרט הוא הופך
חנותו של חנווני שמעיר לו בלעג כי
רק בטלנים יכולים להרשות לעצמם להס תובב
בחוסר מעש במשך היום. הוא מכה
את חברו לעבודה בניקוי שירותים ציבו ריים,
מפני שאותו חבר מתעלל במאונן
אומלל שהסתתר בביודהשימוש, הוא מש תולל
כשמאשפזים אותו בבית־מרפא ל־חולי־נפש,
לשם הובל מפני שאמו שוכנעה
כי רק כך יוכל לקבל טיפול נכון, הוא
מתנגד לסמי הארגעה שכופים עליו גם
שלא לצורך. בקיצור, הוא מקים קול צעקה
גדולה נגד סוג־ מסויים של חברה, אשר

חים אותו כדי להפכו צמח צייטן. סצנה
זו יכולה להזכיר לא במעט את הטיפול
שניתן לגיבור התפוז המיכני, עם כל
ההגזמות, ועם המיליטנטיות הכפויה לעי תים
של הסרט, ולמרות שבעיני ישראלי
הוא יכול להיראות לעיתים קצת בלתי
אמין (במסיבת העיתונאים נשאל הבמאי
כיצד יכול מנקה בתי-שימוש לחיות בדירה
מסודרת ומפוארת כל־כך) ,ניחן ונרד
בחוש דרמתי ובעיקר בחוש חזותי מפותח,
והוא מנצל היטב את האפשרויות של
המצלמה הציבעונית כדי להעביר את המסר
שלו. העניין כולו התאפשר משום שהגוף
שמימן את הסרט אינו אלא ממשלת
נורווגיה, שהמימסד שלה מוצג כנבל ה עיקרי
בסיפור. אולי זה סוד הדימוקרטיה
האמיתית.
ולבסוף, סרט גרמני שזכה בפרס הבי קורת.
אלברט מדוע הוא עבודת גמר של
סטודנט צעיר לקולנוע, בשם יחף רדל.
זהו סיפור אמיתי שקרה לרדל עצמו בכפר
הולדתו, ואשר תוצאותיו, אחרי סוף הצי לומים
היו טרגיות. גיבור הסיפור הוא

שחקן־במאי פיטר ונרד
הומו או הומני?
(המשך מעמוד )61
הרדיו משדר את מישחק הכדורגל שבו
זכתה גרמניה בגביע ־העולם, ב־ , 1952ב־הביסה
את הונגריה.
חשיפה ומחאה
^ עומת פתיחה זו של התחרות ה ׳
/רישמית, החליט גם הפורום של ה קולנוע
הצעיר להתחיל עם סרט של פאס-

האפשרויות שלו להשתלבות בחיים, כאשר
למרכיב הסוציאלי יש תפקיד לא פחות
חשוב מן המרכיב הפסיכולוגי בדחייתו.
מאהבים לשעבר, שידעו להישאר מנותקים
די הצורך מן העולם הזה, יורשים את
העולם, ומפנים לו גב. היחידה שמנסה
להבין לרוחו ולסייע לו היא יצאנית
(שאותה מגלמת אינגריד קאוון, שחקנית
שווייצית שהיתה פעם רעייתו של פאס־בעדר
עצמו) .בסופו של דבר, אחרי ראיון
עיתונאי שבו הוא חשך יתר על המידה
את עצמו ובמיוחד את אלה שהיו בקשרים

ניתוח מוח ב״מי אומר״ של ונרד
בדרך אל התפוז המכני
בעיני מרבית האנושות נחשבת כדוגמה
של חופש וחירות.

טרגדיה
מ ה חיי ם
ן * צנת!השיא בסרט, היא סצנה דימ-
^ יונית שבה הוא חולם כי הרופאים
בבית־החולים פותחים את קרקפתו ומנת־

ת מונ ת
זרות

התעללות בהומוסכסואד מזדקן כ״השנה כת 13 הירחים״
בדרך אל האבדון הטוטאלי
בעדר. אלא שהפעם מדובר בהתדרדרות
הנפשית והפיסית של הומוסכסואל מזדקן.
לסרט קוראים השנה בת 13 ירחים (שנת
אסונות לפי המאמינים בהורוסקופים),
ובמרכזו גבר שחש עד כדי כך כאשה,
עד שעבר פעם ניתוח לשינוי המין. היום
הוא בלה, שמן, קמטים החלו להחרש בפניו
ובשרו תלוי עליו. אהובו אינו רוצה בו
יותר, המישפחה שהיתה לו פעם (יש לו
אשד, ובת גדולה) אומנם מתייחסת אליו
יפה מאד, אבל הוא אינו יכול למצוא את
מקומו במחיצתה. פאסבינדר זורק על כל
העולם ההומוסכסואלי, המוכר לו היטב,
אור אכזרי וחסר רחמים, ומפזר את כל
אשליות האושר המופלג שכמה מפעילי
התנועות העליזות באמריקה, ניסו ליצור
מסביב לאידיאלים שלהם. הגיבור־גיבורה
של הסרט רואה כיצד נסגרות בהדרגה, כל

עימו (אבל העדיפו לשמור זאת בסוד),
ואחרי שהסתבר לו שאפילו העיתונאי
האוהד בעצם השתמש בו כחומר גלם
למאמר ותו לא, הוא מתאבד. דמות גרו טסקית
של גבר שפניו מרוחים ציבעי
איפור, מקופל ומקומט על המיטה שבה
לא מצא עוד תשובה לתשוקותיו.
גישה שונה לעניין יש לבמאי נורווגי
צעיר בשם פיטר ונרד. ונרד הביא לברלין
את סירטו העלילתי הראשון, מאחר שסיים
אותו זמן קצר בלבד לפני תחילת הפסטי בל,
לא הספיק להציע אוחו לאף אחת מן
המיסגרות המכובדות של הפסטיבל, והס תפק
בהקרנה במיסגרת אינפורמטיבית.
אלא שהתגובות היו נלהבות כל-כך, שמייד
סודרו לו כמה הקרנות אחרות והסרט,
הנקרא מי אומר היה עד מהרה למעין
להיט מחתרת קטן של הפסטיבל.

בחור גדל מידות, כבד תנועה ופבד פה,
קצת איטי במחשבה ובתגובות, בשם פריץ
בנר, הנקרא בסרט אלברט. עם תחילת
הסיפור חוזר אלברט מבית־חולים לחולי-
נפש, שם אושפז בעיקבות שתייה מופרזת.
השתייה, כך מסתבר בהמשך, באה אחרי
שאלברט, יוצא־הדופן, נותר תמיד מחוץ
לחברה בכפר, חריג שהכל לועגים לו
ומתעללים בו. עם שובו, מסתבר לו שאביו
הזקן העביר את חוות המישפחה לידי
דודנו. הוא רואה כיצד בהדרגה הוא
מנושל מכבודו כאדם, מרכושו, ומכל קשר
אנושי אפשרי. הוא ש ונד, מאחרים, ואלד,
אינם מוכנים לקבל אותו. באמצעים פשו טים
ביותר, מבחינה טכנית, מעביר רדל
את האווירה המיוחדת של הכפר הגרמני,
את תחושת המועקה הגדלה והולכת של
אלברט, המנסה תחילה להתחבר עם בני
הכפר, אחר־כך להערים עליהם, אחר־כך
להתנקם בהם, ולבסוף מתאבד.

ך* יפדרו שד אלברט הוא הסיפור של
^ פריץ בנר, המשחק בתפקיד הראשי.
במציאות, הוחזר בנר אחרי הצילומים
לבית־החולים, ושם מת אחרי זמן קצר,
לא ברור אם באורח טיבעי או כתוצאה
מהתאבדות.

פריץ כנר ב״אלברט מדוע?״
פרס הביקורת

סיפור זה יכול להזכיר לאחדים את (
של ברונו אם. בסרטיו של הרצוג. י
הדופן הנצחי המגלה שעבורו העולם
באי • /מ
זר, לא חשוב היכן הוא נמצא, או: אי,
באמצעים 0״
שיזזיי*
תקופה. רדל מעביר אותו הרעיון
פשוטים יותר, כמעט בסרט תעודי (כל
שחקניו הם בני הכפר והחיספוס שלהם
מהווה לא פעם תוספת אמינות) ובסופו
של דבר, אולי מכל הדיוקנים של מוכי
העולם הזה, הצליח ליצור את המשכנע
והמעמיק ביותר בפסטיבל כולו.

מרלון בתרו •גיו הקמן כריסטופרריב סופרמן

במאי

ריצ רד דונו

סיפור הטדילה

בתפקיד

מריו פחו

גלו ורד• סוזנה יורק • טרבור הוארד
מריה של • טתטח •

בכורה ארצית
ממוצ״ש 17.3

תל-אביב
״תל־אביב״

סידבר סקרין בש׳־מ• הפצה: יונייטד קינג בס־־מ

ירושלים
״אדיסון״

מוסיקה

ג׳ון וילי אמם
חיפה
״אורה״

באר־שבע
״אייו״

אשדוד
״אשדוד״

~ נתניה
״השיור׳
פרסום רצ

פרשת מנתב 1בן(ג־) £ו הקדוש ברוך הוא של האמנות
התל־אביביות ^ הפסטיבל של זבולון ן המר ^ הספד על ברלין עיר
חצוייר ^ :שירי פורים שובבים ומאמר עליז גנוזים. מאת טשרניחזבסק׳
דואר חוזר
הקשר הסיפרותי
מנחם כן

התגובות על סיפרו של
פלונטר אינן חדלות לזרום. מסתבר ש מנחם
בן הצליח להביא לסערה ולגלים
של ממש בביצת הסיפרות העברית. אחד
מהמגיבים הינו משורר ומרצה צעיר בשם

ישראל כרקוכסל! י.
רצ״כ דכרי חנוכתו של ישראל
כרקוכסקי :
צפוי היה, שסיפרו החדש של מנחם
כן, משורר ומבקר מהונן, יכה גלים. ואומ

בתוך זמן קצר התפרסמו מאמרי תגובה
בהעולם הזה, ידיעות אחרונות, מעריב
וכר. אני מבקש בזאת, בענווה, להצטרף
למחול השדים.
פלונטר הוא מסע אל תוך האני, אודי סיאה
במיכתבים של אדם מול כאבו הקיו מי.
תוך מאבק חושף ללא שיור, כמו לודר
בזירה, מסיר מנחם ־כן מעליו את המגי נים
וכלי הנשק הסטנדרטיים וניצב ניכחו
מול האמת. למי שרוצה, מזכירה צורת
מעמדו של הכותב את פסל האישה העירו מה
שמציבה איין ראנד במקדש האדם
בסיפרה כמעיין המתגבר.
נסיון החיים העולה מן המיכתבים מתואר
בחן אמיתי! הקטע על כדונוכסקי, תי אור
הבת ״הגינה הקטנה בושמת״ ,חזרות
על רעיון השיבה, או אי־השיבה, של יעל,
החתונה הצפוייה, או האבודה, יחסי־המין
המתוקים מתוארים. מתוך יושר פנימי
וקסם. אותם מוטיבים חוזרים, הם ש
אלא
מעין משמעות חדשה לבקשת השי בר,
משמעות בלתי פאתטית.
אני מסכים עם דן עומד שפלונטר הוא
יצירה מרתקת באמיתותה, ומצליחה, לדע תי,
להעביר באופן בלתי מתחכם ומבלי
להעמיד פוזה של חשיבות סיפרותית מיק-
צועית, את סיפורו של מנחם כן. אי
אפשר להימנע מתחושת כאב המלווה, או
מתלווה לקריאה בספר, מכיוון שפלונטר
מחייב את הקורא לחשיפה עצמית מקבי לה
לזו הנפשרת בספר. האם לא מורכבים
חיי אדם מכאב, תשוקה, ריב, תאווה,
ואהבה וממאבק קיומי עימם ועליהם? עם
זאת, סוג כזה של חשיפה עצמית טומן
בחובו סכנה מסויימת לאנשים, שאינם מור גלים
בהתבוננות בראי.
מכאן לא יפלא מדוע חלק מהגלים,
שכבר הספיק הספר להכות, עכורים המה.
בצד השיפוט ההוגן והבלתי מתחסד של
דן עומר, הופיעה מאמרה של יהודית
אוריין (בן־הרצל) בידיעות אחרונות מה־
,16.2.79 תחת הכותרת התערטלות בפומבי.
כבר בתחילת המאמר מסתערת הגברת
אוריין (בן הרצל) בידיעות אחרונות מה-
.החשוף בין דפיו :״הוא נעשח משורר
גדול (׳אדרת הגפן׳ ,׳צמח צנופה׳ ׳חים
פלחים שקופים׳) ,עוד פטרם היה למשורר
בכלל מישפט זה מתוך מאמרה של
אוריין משקף היטב את הלוד הנפש של
הכותבת ואת העיקרון, שהינחה יאותה
בכתיבה. ראשית, משקף המישפט סתירה
הגיונית פשוטה. כיצד ניתן לטעון, שהוא
טרם ׳נעשה למשורר ובכלל לציין בד בבד
את שלושת סיפרי שיריו שבתוכם שירים
ניפלאים, שעליהם כונה ״תקוות השי רה...״
אם מרמזת הכותבת באלגנטיות
רופפת, כי לא רבים הם השירים שכתב,
הרי ודאי ידוע לה שכמות אינה מבטאת
איכות ובפרט לא בשירה ; אכרהם כן
יצחק, לדוגמה, נכנס לפנתיאון השירה
עם 12 שירים ׳בלבד, בספר צנום ׳ובודד.
אם היתר, אוריין המלומדת מרעננת את
זיכרונה בשיריו של בן, ודאי היה הדבר
מסייע לה לשפוט בצרחה אובייקטיווית
גם את הספר שלפנינו. כבדרך־אגב היא
מזכירה את תירגומיו ושוכחת את מאמרי
הביקורת המעולים שכתב. אוריין מגדילה
לעשות כאשר היא רומזת בחינניות, כי
״אפשר לפטור את אסופת חמיכתפים חזו
בשמות מתחום הפסיכולוגיה וריפוי ה נפש...״
בוודאי
שאין היא מתכוונת לכוון את
הקורא הפוטנציאלי לסוג פיתרון כה
זול ובוודאי שאין בכוונתה לערוך מעין
לינץ׳ פסיכולוגי בכותב, חלילה. מן הראוי
שכאשר מבקר מטיח רמזים עבים כחבית
מתחום מדע ׳ההתנהגות, שאומנם יבין
קודם כל על מה הוא סח והשמות הנרד פים
שבחרה בהם המבקרת, אינם מחזקים
את הרושם, שאלה אכן מוכרים לאוריין
מעבר לשימושם הפופולארי — פשטני
ומסוכן.

מנחם כן
אוריין מגדילה לעשות
מקנים את הזרימה והטון של הספר, הם
שקובעים את האווירה( .ואכן, בערב קרי אה
של הספר עמדנו על היופי הזורם
בתוכו ונשמר גם במדיום של קריאה
בקול).
אחד השיאים בספר הוא בחתימתו
״אבל אני מת שתחזרי לפחות למען דכי-
ת ר, תחשפי איזח פידור זח יחיה בשיראו
אותנו שוב יחד״ לא רק מידה של הומור,

שאלה ניפרדת היא האם עמדה הכותבת
בקריטריון שהזכרנו: פתיחות בקריאה,
חשיפה לכתוב ; כדי להשיג זאת מן הראוי
להשתחרר ממסך העשן של הגנתיות מופ רזת
; התחסדות, שקר עצמי ואטימות
ברונית אל הזולת יואל עצמו, במיקח,
שלפנינו לא כך קרה: היאחזות, או מוטב
התנחלות בנפשו של מנחם בן והתקפה
מסיבית, כזו, המשתקפת במאמרה של
אוריין, מעידה יותר מכל על התגוננות
עצמית מופרזת ועל חוסר פתיחות, כפועל
יוצא מכד. כך מצטמצמת הפרספקטיבה של
המבקרת ונמנעת יכולתה לשיפוט באובייק־טיוויות,
שלא לדבר על ההחמצה שבק ריאה
מתוך אי־פתיחות. כך החטיאה,
חוששני, המבקרת את נישמתו של הספר.

אמנות
תדמית הפוליטיקה מצמיחה ׳ראשים. אמנים
מציירים ראשים והביקורת מעריכה את
מעשה היצירה. הראשים שמצמיחה הפו ליטיקה,
אוגרים עמדות כוח, הניתנות
להם כביכול מטעמו של הציפור ולמענו.
עמדת כוח שכזאת, צבר לעצמו, עסקן
מיפלגתי אפור ודתי בשם חיים בסולו,
שהיווה בקואליציה העירונית, בקדנציה
הקודמת בתל־אביב, את לשון־ד,מאזניים
הקואליציוניים. עמדה זו נוצלה בידיו, לשם
הכרזת מילחמת. חורמה פומבית, בתוקף
מעמדו הפוליטי (ולא האמנותי) כנגד
האנדרטה לשואה ולתקומה, שהקים האמן
יגאד תומרקין בכיכר מלכי־ישראל
בתל־אביב.
סגן ראש עיריית תל־אביב, חיים בסוק,
לא הוכשר למישרת אוצר אמנות של
מוסיאון, ואפילו לא כמבקר אמנות, ועיקר
האידיאולוגיה האמנותית שלו, מתמצית
בקביעה ההלכתית :״לא תעשה לך פסל
ומסיכה הכשרה, שלא מנעה בעדו
מללחום מילחמת חורמה באמן תומרקין,
מבלי לחסוך מפיו אוצר של קביעות
באמנות, בשואה, נוף ובשאר דברים ש אינם
מתחומי עיסוקיו של סגן ראש
עיריית תל־אביב.
חיים בסוק חש, מן הסתם, שמאבקו

ירידה מתמדת, ושקיעה סופית. באשגר
•שהגיע לכותב שו ח ת אלה מטעם דובר
מישרד החינוך והתרבות, נמסר בין השאר:
״חשד חמר אישר, עם זאת, כי כפסטיבל
חאחרון היו ליקויים אירגוניים מסויימים
שלגביהם כבר הופקו לקחים מתאימים...
כתוצאה ממסקנות אלח ככר בוצעו שי נויים
בצוות העובדים במישרד הפסטיבל
הישראלי. חגרעון המצטבר של הפסטיבל
מסתכם כב־ 2.795 מיליון ל״י, מתוכם פ־1.5
מיליון ל״י בגין חחתייקרויות. חגרעון בו-

טיס סטופארד
תרבות ימתיכונית בקאמרי

קדישמן

כפול,

מתקשרים לקדישמך
זיה בתומרקין פגם במידה לא מועטה
בתדמיתו הקואליציונית כהקדוש ברוך
הוא של האמנות בתל־אביב, לצידו של
עמיתו הליברל־עצמי יצחק ארצי. אי
לכך, עירך בסויק בשבוע שעבר, קבלת־פנים
לפסל מנשה קדישמן (מתקשרים
לקדישמן כאשר העילה :״עס •טובו
מארצות חברית כמאמר הידיעה בעי תונות.
לידיעה האמורה צורף תצלום,
שבמרכזו נראים בסוק מתקשר בעזרת
פיסת־נייר עם קדישמן, בפוזה של אחד
מבני משפחת מדיצ׳י, פטרוני האמנות
של ונציה, כשהוא מחייך לעבר המוזה
של קדישמן, ולרעיית שגריר ארצות־ר,ב רית
בישראל. מה שפוליטיקאי מוכן לע שות
למען התדמית שלו.
ימתיכוני רמתם של הפסטיבלים הישראליים, ב שנים
האחרונות, מצוייר, בתהליך של

סח על־ידי משרדי הממשלה, ידידי הפס-
טיכל בחו״ל, וצימצום ההוצאות בפסטי בלים
הבאים
כותרת האישגר של משרד החינוך וה תרבות,
קובעת שהפסטיבל המתקרב ״יוק דש
השנה ליצירות ולאמנות מארצות
הים־התיכון״ .גוף הידיעה הוא לקוני, אך
מתוכו אפשר ללמוד הרבה על המשמעויות
של ״יצירות מארצות הים־התיכוך׳ :״שר
החיניד ציין, כי כפסטיבל תשל״ט מתוכ ננים
ב־ 60 מופעים וכ־ 35 אירועים שונים.
לקראת הפסטיבל הוזמנו ונתקבלו הצעות
להפקות מיוחדות של מוסדות וגופים אמ־נותיים
ישראליים כגון התיאטרון הקאמרי,
תיאטרון הבובות של אריק, אנסמבל הב דוק
הישראלי, כורים ברמן ולהקת נגנים
ולהקות המחול ענבל, כאר־שכע ובת־רור...״
הצגת
דברים מרגשת עד למדי. ומוסיוז
האשגר, וקובע :״התיאטרון הקאמרי ^• 6
לפסטיבל הפקת מחזה של המחזאי
טוס סטופארד, שנושאו המאסרים הם,־-
טיים בכרית־המועצות כמסווה •טל אי״.
ככתי־חולים לחולי־רוח. המחזה יוצא
שיתוף תיזמורת מאחר שברית־המ
צות, שוכנת בהתאם למפות התרבות
ממשלת ישראל בים־התיכון, אין פל^
לגלות כי אנסמבל הברוק הישראלי, מסו גל
להפיק מוסיקה ימתיכונית. והרי מ הצריף
של תמרי למדנו שתיאטרון הבובות
של אריק שוכן לחופי הים־התיכון, ולהקת
כ ת ־ דור מוכרת בדרום אפריקה, מזה
כמה שנים ריקודים המבוססים על כורי אוגרפיה
שמקורה בתנועות מזרחיות.
כעת חיה, למיקרא תוכנית הפסטיבל ה־

בחטף

אנתולוגיה מודרני־ת

יהונתן ו.פן מו.לח א ת יאיר הורוביץ * יחיאלקדישאי

2שירים

משדרליצחק בן־נר * כיצדחשקישראלכ 1הןב ״ פרסישראל ״
י• חגיגה מטריפת (טייפ) ערך המשורר יהונתן גפן, במדורו
של המיכתב, לא הסתיר כוהן את חפצו הרב בקבלת פרס ישראל
הצד הרביעי של המטבע במעריב למשורר יאיר הורוביץ שזכה
לאותה שנה. אלא שלמרות נאמנותו המיפלגתית׳ לא עלה בידו
בימים אלה בפרס חומסקי מיסודה של קרן ד״ר חיימה וג׳ון קונס־של
כוהן לשכנע את שר-החינוך. מיכתב זה, שהועתק מתיקי
טנסינר ממכסיקו. לרגל אירוע דראמתי זה
ההתכתבויות של המועצה לתרבות ולאמ בחיי
התרבות בישראל, ציין גפן כי מצא
נות, ומישרד החינוך והתרבות, עומד להת בביתו
קסטה שבה הקליט את הורוביץ
פרסם במחקר, העומד לראות אור באחד
ולכן :״אני שמח לשדר אותה במדורי,
מכיתבי־העת לסיפרות, בשבוע הבא. את
לכבוד יאיר, מעל ומעבר לנימוקי ועדת
המחקר חיבר, בניגוד למחקרים בעלי רקע
השופטים.״״ הקטע המרתק בראיון זה,
סיפרותי אחר, סטודנט לסוציולוגיה, שבחן,
!מצוי בסופו, כאשר הורוביץ בתשובה ל במהלך
מחקרו, את המיבנה הסוציולוגי של
שאלה על תגובה רבתי לשירתו, סיפר על
אגודת הסופרים בכינוס של סופרים רוסיים
איש קשיש שניכנס לבית־הקפה שבו הוא
שנערך בסוף חודש פברואר. אמר הסופר
ישב והוריד לו סטירה ...וגפן, מוסיף כיד
הליטאי יצחק מראם (למרות שמראם
דמיונו: יאיר: גם כאב לי, וגם הסתבר
כותב בליטאית, הרי שהוא ממרכזי אגודת
לי אחר־כך שהוא החליף אותי בטעות עם
הסופרים הרוסיים בארץ) במיפגש של סופ מאיר
ויזלטיר בשידור־רדיו חי
רים עולים מברית־המועצות :״הצלחנו לה בגלי
צה״ל התקשר מגיש התוכנית, הסופר
שיג עבור כל סופר שהוא חבר באגודתנו
יצחק גן־ נר עם ראש לישכתו של
(אגודת הסופרים הרוסיים) אפשרות להנות
ראש־הממשלה יחיאל קדישאי, לתגובה
מזכויות של עולה חדש, למשך 8שנים...״
כלשהי. תגובתו של קדישאי היתה סיפרו-
• עסקן־תרבות אחר שעלה מרוסיה הוא
תית, והוא בישר קבל כל המאזינים ״קרא דויד
מרקיש, בנו של הסופר האידישי
תי את כל הסיפורים שלך ...אני זוכר
פרץ מרקיש, הבונה את מעמדו הסיפ־אותך
עוד מהימים בהם ישבתי בקליפור רותי
בזכות הישגי אביו, שהוצא להורג
ניה קללה חדשה שהשתרשה באח בידי
פטאלי[ ,שרדף את סופרי האידיש
רונה בערבי שישי, עקב תוכנית הטלוויזיה
בברית־המועצות. מרקיש הבן זוכה בעניין
על מישפטו של הסופר הצרפתי אמיל
שהוא מעל ומעבר לערכו הסיפרותי והתר אהרון
ידלין
זולה, היא הקללה: בן־זולה ב*20
בותי. באחרונה החל אף בהשמעת סידרת
למרות נאמנותו המיפלגתית
באוגוסט שנת 1976 שלח ראש אגודת ה שיחות
מאד בלתי מאוזנות, במדור ד,סיפ-
סופרים דאז, עורך הפועל הצעיר בעבר,
רות של הרדיו בעברית. שיחותיו מתארות
ישראל כוהן, מיכתב לשר־החינוך והתרבות דאז, אהרון
את מצב הסיפרות בברית־המועצות, בצורה מקבילה לזו, שבה
ידלין, שבו הוא משמיץ את עורך אחד פכיתבי־העת, שהשתלט
מתוארת הסיפרות הישראלית בבריודהמועצות.
על מיפעל רכישת הספרים של משרד החינוך לסיפריות. בהמשכו

מאת שאול טשרניחוכסקי
מגרשים במה

!?3ה מ;ך ש מן ייתו דירת
?קיד }בה?ל 3ן ק?
היא לא שיי*?ס?ה קוים צוללת
היא לא שיילס בה טן ק.
הוא זנך מסיר מדילת המך שעת
הוא אך מסיר התריסים,
ונכנסו?ה ״גריפ״ או ״השפעת״
קר יצן ה והכפור כך פיפים
ואם ל א תצ א?ורצונה ה מך שע ת
ואם ל א תצ א המכי שהז

ן ןדרי

כה הקר וך,סתו קזלו יעש !
ותו ציא או תה חכך ה־קדי׳ן!ה

משר ;שן :־חרוזים חן־שיט
אך ם לבוש הן לפעמים עיר יש
בו להכיר שהוא טקש!
נותן היא סעגים ה?$נה ץ לו
או צכע?בושו או קשועיו

ישראלי לשנה שעברה, קרא מדור זה לבי טולו,
מתוך חשש לכישלונו של הפסטיבל.
הפסטיבל אשתקד ניכשל, על חשבון משל מי
המיסים, והרושם הוא שהפסטיבל הבא
עומד להיכשל כישלון חרוץ עוד יותר.

ארצה להביא את המערבת לידי הוצאה
נוספת. נוספת ׳ומערכת, היא כיום חריזה
מעולה ולא ידעה אותה הגולה, ואני מקצר
בלשוני ככל כוחי ואוני.
עיקר מיכתבי היום, שוועד הלשון נש אר
בלי יושב־ראש, וגוף בלי ראש קשה
׳לקיים, ובעוד יום או יומיים יתאספו אנשי

שיחזור

הפורים של
טשרניחובסקי

מינתב למערכת ״סיכות״ מאת יעקב
תם י(מוקדש ׳לחובבי התפוז) :
מערכת נכבדה מאוד, ילה החסד וההוד
יוכר וכר, ותסלח לי ׳מוסדה, כי אינני
מפרט בר, כל מידה, ביל מעלותיה ויתרו נותיה
יוכל השבחים שאמרו עלייה, היות
שהנייר עכשיו ביוקר ומעשי הסרסורים
איום ונורא, עד היום כזה לא קרה, ולא

הנסוכה תומך סגן א׳ בסגן ב׳ וסגן ב׳
בסגן יא /מצאתי עצה וזוהי העציה, ליושב־ראש
יבחרו בי, ואעבוד אותם בבל לבי.
ולמען הראות עד אנה מגיע כוח ידי,
איני נותן פה דברים משלי לבדי. ביי הנה
קמו גואלים ׳לשתפנו והכניסו בה במה
מלים יפות ומחודשות, אבל האחת מהן
מלאה כל חן, מזהירה בשלולית ׳אחרי
׳הגישם וכטבעת משובצת לשם — ואין סוף
להיגד, ולערכה, והיא המילה תפוז למה
שהיינו קודם אומרים תפוח זהב. ומרוב
תינה אני מציע להכניס תיקונים בכל
התורה הקדושה ׳ולהכניס אותה בה כדוג מתה
וכצלמה.
ואני מאמין כי הצעתי תמצא חן ,׳ותמתק
לחיך כיל חובבי התפוזים. וגם שמעתי
אומרים, כי ׳איותו הסמבטיון שלנו, המנהל
את ה־05 מז £016 הסוער גם בשבתות
ומגלגל שמות כבדים באבנים הציע לפני
הסופר היקר אבן־זהב להכניסו לאותו
קולמוס בתור ׳נגיד ׳ומצווה בתנאי שיקבל
עליו את השם המעובר — אבוז, והוא על
משקל תפוז, ולפי כיל כלילי הדקדוק שלו.

למדורים הסאטירים בעיתונות בהווה,
ולעיתוני עבר בציפור הנפש קדם בסוף
שבות ה־30׳ ובראשית ה־40׳ עיתון סאטירי
בשם סיכות. אחד מהמישתתפים העליזים
והפרועים שהיו בעיתון סיכות היה אלמוני
שחתם תחת השם ין ןקפ תם. את הלוט
מעל לשם יעקב תם, הסיר לפני כמה שנים,
איש הספר הירושלמי, י״ד אכרמסקי
שפירסם תיקונים לביבליוגרפיה הרישמית
של יצירת המשורר שאול טשרניחוב־פקי,
וקבע כי יעקוב תם היה שם־עט של
המשורר הנודע.
תדמיתו המשוררית והרצינית של טשר־ניחובסקי,
הביאה כותב שורות אלה, לה ביא
שלושה קטעים מתוך כיתבי יעקב תם,
הלא הוא שאול טשרניחובסקי, האחד מאמר
סאטירי בענייני לשון, ועוד שני שירים
שובביים :

?די די?אר

ובתנ״ך יש לתקן ׳במקומות אלד: ,

שאול טשרניחופפקי
על נקיון השפה שומרים הערביס
הוועד • לירושלים לטכס עצה ותושיה
כפליים במי לבחור והיה אור; ,ולשמע אוזן
שמעתי וכן ידעתי כי קשתה הבחירה ממש
כקריעת ים סוף ,׳והחברים עייפים עדי
אמירת: אוף. ולגודל המבוכה והאפלה

* שמה הקודם של
העברית.

האקדמיה

ללשון

טבעת זהב (שמ׳ ב״ה, י״ב) טבוז ;
כבר זהב (בבל מקום) — כבוז ; קרסי
זהב (ישמ׳ כ״ו ו׳) קרוזים: שרשרת זהב
(כ״ח, י״ד) שרשוז ; כפות זהב (יבמ׳ ד,
פ״ד) בפוזים ; עגילי זהב (דה׳ י״ג, ח׳)
עגוזים ; מטות זהב (אסתר, א /ו׳) מטו־זים
; נזם זה ב(איוב מ״ב, י״א) נזוז ;
תורי זהב (ישר׳ א׳ י״א) נעשה לה —
תוזים כעשה לח: ידיו גלילי זהב (שר׳
יח /י״ד) — ידיו גליזים ; כוס זהב בבל
(ירמ׳ נ״א, ז׳) כח ככל ; ומה יפה יהיה
הפסוק: תפוחי זהב במשכיות כסף
(משלי, כ״ה, י״א) תפוזים כמשבובים !
וכל זה יהיה יפה מפגי שיש לה למילה
תפוז ולמשקלה הצורה והטעם והריח של
המילה העברית עפה.
ועל פי אותו משקל יצרתי מילים רבות,
כגון :
תפוח מתוק — תפוס ; תפוח גדול —
תפוג :׳תפוח חמוץ — תפוץ: תפוח
פולני — תפופ ; תפוח קרים — תפול; ,

לא כן כשהוא ערום??גיחו סרף מו -
השד יודע עה עמו
פה יש כער לאחוז?אמצעי אחד
ן;הי היום ואיש 9ל!ס
נ?נס אל ו(מך חץ
לשיא הוא מסתקל חופש 9ן ה.
??ר אין עקום גם לחתול ן ויז
גופות על?ל הא?טבות
גופות על האעריז
על סספות הרבות
גופות על?ני?ל הרעעה
עמד האיש ח?ח, צ?ה
יאין ייצא
והנה הרעים קולו קול לם
*;ל הט?ש יצא !*
על הקהל שויזק? .תאם אי-ץ ם
נקימע קול?ח
יי 0רועה ׳5ילי יזחו?<ד?׳יי??ך ו*

תפוח אסיה — תפואס ; תפוח אמריקה —
תפואם ; תפוח יקר — תפויר ; ,שוטר
הולנדי — שוטה׳ ; טפיטון שגראז —
טפש: בעל רחמים — בער ; סוכן לב נים
— סכל.
נ.בל ואולי שווה לייסד אגודה חדשה :
יושב ראש ...גזבר ..נשיא כבוד ...ותקרא
אגודת תפוייקים (תפוחים יקרים).
וקצת רכילות: הערבים מוכרים לנו
״תפוחי
בחוצות תל־איביב מכריזים :
זהב״ ,ואולם הקריינית הממונה על התפ ריטים
ברדיו היא מודה רק ב״תפוזים״,
על נקיה השפה שומרים הערבים !

12־מ^ט 31:11<0 0וסיגריות שרתיו
לגברים כמוך!
מוקד

שעון סייק! קוורץ
וסיגריות שרתון,

יש לך טעם טוב!

ה עול ם הז ה 2167

הצעירים הערביים שהוכו בידי נערי ״1ומישמו־ האזרחי״ בשפת־הים:

,ל א 7 1 111111ק ו11־ 111
^ חד החיילים הציע שניסע לדי-
רה. זו כתובת מפורסמת. היינו שם
ב,סיור בני־מיעוטים׳ בעבר עם שוטר. כש החייל
הציע אני ידעתי שאסור לנו להי כנס
ולעשות, סיור בני-מיעוטים׳ בלי שו טר.
אך מאחר וברחוב מותר לנו לעצור
ערבי אחרי השעה 1בלילה, הנחתי שגם
בבית, אחרי אחת מותר. זה לא נראה
לי יוצא־דופן. עלינו לדירה. באנו ודפקנו.
שמענו שיש אנשים בדירה אבל אף אחד
לא פתח לנו את הדלת.
״לפקנו כמה פעמים. בסוף בא בעל-
הבית. הוא ניסה לפתוח את הדלת מבחוץ.
לא הצליח, כי היה מפתח בפנים. מישהו
פרץ והדלת נפתחה. אי-אפשר להגיד ש־פרצנו
בכוח. זה היה באישור בעל־הבית.
אחד מאיתנו עמד בחדר־המדרגות ואחד
היה בפנים חלק מהזמן ועזר לבדוק תעו דות.
זו היתד. דירה בת כמה חדרים.
היו שם 6—7ערבים. שם כבר התחילו
להרביץ להם מכות. לכולם, מלבד אחד או
שניים, לא היו תעודות. הורידו אותם —
חמישה — לניידת. אחרי זה המשכנו ל כיוון
הים.״

התלמיד בעדותו. אבל גם לקורבנות יש מה
להגיד.

מזכרת בצורת
צלק ת בגב
ציתי להתאבד מרוב עינויים,״
סיפר, מוסלם אל-חולי ביושבו עם
בני־משפחתו במחנה הפליטים בך פיח.

״בעטו בי בפנים בנעליים רטובות״,
אמר אניס סמחאו חסיין במקום עבודתו
כטייח ברפיח.
״חודש שלם לא יכולתי ללעוס בפי,״
הוסיף רמדאן חסיין, שעה שישב בחברת
בני משפחתו בדירתם הקטנה במחנה ה פליטים
ברפיח.
אלה הם שלושה מתוך חמשת בני־המי-
עוטים שנעצרו בדירה התל-אביבית ונלקחו
למסע העינויים בחוף הים בנובמבר . 1978

תולל בתוך החדר. הם שברו רהיטים וכו סות
במיטבה. אחר-כך פקדו עלינו לקום ו לרדת
לרכב המישטרתי שהיה ברשותם. במדרגות
המשיכו להכות ולדחוף אותי. אפי לו
לא איפשרו לי ללבוש מעיל־חורף.
״בניידת הושיבו אותי על הריצפה. תוך
כדי נסיעה המשיכו להכות אותי בקת
הרובה. הובילו אותי ואת חברי לחוף-
הים. לא יודעים לאן לקחו אותנו. ואז ציוו
עלינו לעמוד במיסדר, צבאי׳ .היכו אותנו
שוב, בעיקר באשכים ובפנים. ביקשתי
מהם שיפסיקו להתעלל בי, אבל אז היכו
אותנו יותר. אחד המתנדבים היכה אותי
ברובה וגרם לי שטף־דם באף. הרגשתי רע
מאוד. היה לי כאב־ראש וסחרחורת. כש-
התעייפו להכות אותנו פקדו עלינו להיכנס
למים עד הצוואר, עם כל הבגדים והמים-
מכים. המים היו קרים מאוד ורעדתי בכל
גופי. כמעט וטבעתי אותו לילה.
״אחרי שיצאתי מהמים המלוחים לקחו
אותנו למיקלחת שבחוף־הים ופתחו את ה

ד,אזרחי
היו ברשותי תעודת־זיהוי ורישיון-
לינה.
״מנת חלקי בעינויים היתד, כמו שאר
חברי, בתוספת חבטה חזקה בלסת. חודש
שלם סבלתי מכאבים והתקשיתי בלעיסת
האוכל. חייתי על אוכל נוזלי בלבד. למחרת
המקרה הגשתי תלונה במישטרה ונסעתי
חזרה לרפיח. אני לא אחזור יותר ליש ראל.
מה שעבר עלי באותו לילה לא יישכח
ממגי לעולם.״
כיום עובד אמין כצבעי ברפיח. למרות
שהשכר ברפיח נמוך בהרבה מזה אותו
היה מקבל בישראל, הוא אינו מוכן ליטול
סיכון בפעם נוספת .״גם לפני אותו מק יר,
היו מקרים שהיכו אותנו. לא הגשתי
תלונה כי פחדתי שאם אעשה זאת יתנקמו
בי אנשי משמר־הגבול כאן ברפיח.״
מוסלם מוסטפא אל־חולי ,22 ,הוא פועל-
בניין. הוא בן למשפחה המונה 14 נפשות.
אביו ישיש ואינו עובד עוד. כדי לסייע
בפרנסת משפחתו עבד מוסלם בתל־אביב

זוהי עדותו של אחד, מתלמידי בית־ספר
תיכון בתל־אביב, מתנדב במשמר־האזרחי,
שהיה מעורב בפרשת ההתעללות בפועלים
הערבים בתל־אביב שארעה ביום השישי,
החמישי בנובמבר . 1978 הפרשה, שפוצצה
לראשונה בידי כתב הארץ אילן שחורי,
שלושה וחצי חודשים אחרי שאירעה, הגי עה
בסוף חודש פברואר לדיון בכנסת. ב-
מיסגרת דיון זה ציטטה ח״כ אורה נמיר
את סיפורו של אחד התלמידים, שהתעללו
בבני-מיעוטים במיסגרת שירותם במשמר-
האזרחי.

__ מיסדר
א לי מו ת ב מי ם
׳**משיד התלמיד ומספר על מאור •)
רעות אותו לילה :״המכות היה חייל.
החייל השני היה חבר שלו. החייל היה
בקורם קצינים. החייל השני היה מדריך
בצבא. נסענו לחוף שרתון. החנינו את
המיניבוס והורידו את הערבים לים.
״בשלב הראשון נשארנו על-יד הניידת.
הכביש מופרד בקיר מהים בגלל היותו
חוף הפרדה לדתיים. המיניבוס עמד ליד
הקיר עם כל הרובים בתוכו. כשהמיגיבום
עצר על־יד הים, החייל אמר להם לרדת
והלכנו לכיוון הים — החיילים ואנחנו.
לערבים לא היו תעודות. הם כמעט לא
דיברו במיניבוס. החייל שאל אותם במי ניבוס
למה אין להם תעודות והם השיבו
כל אחד בתירוצים שלו.
״החייל הכנים אותם לים עד הברכיים.
אחר־כך עשה להם מיסדרים. היו שם
גם מכות. החייל חיכה ואחד הנערים דחף.
ראינו אותם יוצאים מהים. ראינו חלק
מהמיסדרים. אחד מאיתנו שאל את ה חייל,
:למה אתה עושה להם זאת?׳ ו החייל
השיב, :לחיילי צה״ל עושים זאת
יותר גרוע בטירונות.׳ הוא גם לא רצה
לשמוע.
״אחרי חצי שעה אמרנו לו, :מספיק,
כך זה לא יכול להימשך.׳ לא זוכרים איך
זה נפסק, אם בגללנו, או שנמאס לו. ואז
לקחנו אותם הביתה. הורדנו אותם בבי תם.
הם לא אמרו דבר. בעצם לא הקשבתי.
במוצאי־שבת קראו לנו לבסיס. הבסיס
ידע. הערבים התלוננו במישטרה. ואז סי פרנו
הכל למפקד...״

עד באן סיפורו של הנער, מתנדב
המישמר־האזרחי.
בכל הוויכוח הציבורי שהתפתח סביב
פרשה מחרידה זו, לא נשמע כלל קולם
של הערבים המוכים, שנפלו קורבן להת עללות
נערי המישמר־האזרחי .״הם לא
אמרו דבר. בעצם לא הקשבתי,״ אמר

אגים סמחאן חסיין

אמין רמדאן חוסיין

מוסלם מוצטפא אל־חולי

יש לי סחרחורת וכאבי־ ראש !

״בדקו רשיונות ולא בדקו !״

״באותו לילה רציתי להתאבד !״

עבר זמן ממועד פירסום הפרשה עד שהיה
ניתן לאתר אותם ולשמוע את סיפורם. כתב
העולם הזה מצא אותם ברפיח.

ב תים של המים הקרים. באיומי נשק ד
בבעיטות פקדו עלי להתקוטט עם החבר
שלי. בסיום הקטטה שוב היכו אותי עם
הרובה בראשי ובגב. הרגשתי סחרחורת
קשה. התעלפתי. שפכו עלי מים קרים. התעוררתי
מטושטש והתחלתי להקיא.״
להוכחת דבריו מצביע אניס על צלקת
בגבו ,״מזכרת מאותו לילה״ ,לדבריו.
הוא ממשיך ומספר :״בדרך חזרה לבית
איימו עלי שלא אתלונן במישטרה. למחרת
בבוקר ניגשתי לתחנת־המישטרה והגשתי
תלונה. אחרי זד, נסעתי לרפיח. מאז לא
חזרתי יותר לישראל. זאת לא הפעם ה ראשונה
שאנשי המשמר־האזרחי ומשמר-
הגבול מתאנים לי. אך זו היתד, הקשה
והאכזרית ביותר.״

ואת הכסף שהרוויח העביר לידי אביו.
מוסלם הוא החסון והחזק ביותר מכל
חבורת הצעירים מרפיח, שנלקחו אותו
לילה בידי אנשי המשמר־האזרחי לחוף-
הים .״אולי בגלל זה התעללו בי יותר
מהאחרים,״ הוא מספר.
״ציוו עלי להיכנס למים שוב ושוב מספר
פעמים, עד שהרגשתי שאין לי יותר כוח.
כבר קיבלתי בעבר מכות מאנשי המשמר-
האזרחי, אבל אלה היו רק אגרופים ובעי טות
ברגליים.
״בפעם האחרונה, כשהם ציוו עלי להיכנס
למים, התחלתי להיכנס יותר עמוק לים.
רציתי להתאבד. דעתי נטרפה עלי מה מכות.
המבוגר שבחבורת הצעירים שלקחו
אותנו כיבה עלי את הסיגריה שלו ואיים
שיסרס אותי. נכנסתי לחרדה ופחדתי. יצא תי
מהים רק אחרי שחברי קראו לעברי
לחזור אליהם. ברגע שהגעתי לחוף קי בלתי
חבטה קשה בראשי, כנראה מאקדח.
דם נזל לי מהאוזן הימנית. נפלתי על ה חול.
אחר־כך שפכו עלי מים והתעוררתי.

אניס סמחאן חסיין הוא בן ,22 רווק,
טייח במקצועו, בן למשפחה מרובת ילדים.
אביו משרת כשוטר במישטרת רפיח. מו צאה
של המישפחה הוא בכפר יבנה. כיום
הם מתגוררים בדירה בת שניים וחצי
חדרים במחנה הפליטים ברפיח, כמעט ללא
ריהוט.
לטענתו של אניס הוא הגיע באותו
שבוע לתל־אביב כדי לעבוד כטייח, עם
ארבעת חבריו מרפיח. היו ברשותו תעודת־זיהוי
ורישיון־לינה בישראל. מספר אניס
על מה שאירע בליל החמישי בנובמבר
בדירה בה התגוררו הוא וחבריו, ברחוב
טרומפלדור 4בתל־אביב:
״באותו ליל עינויים היה קר מאוד ו גשום.
בשעה שתיים בלילה שמעתי דפי קות
חזקות בדלת הדירה. פתאום נפרצה
הדלת. חמישה אנשי המשמר־האזרחי נכ נסו
פנימה וצעקו, :לקום! לקום!׳ הם
דרשו מאיתנו תעודות־זיהוי. הצגתי בפני הם
את תעודת־הזיהוי שלי ואת רישיון-
הלינה שלי, אותו קיבלתי במימשל־הצבאי
ברפיח. אך הם לא טרחו כלל לקרוא את
המיסמכים.
״הייתי עדיין במיטה והם התחילו לב עוט
בי בנעליהם הרטובות בכל חלקי
גופי. אחד מהם כיוון את הרובה שלו אל
ראשי. אנשי המשמר-האזרחי התחילו לד,ש

ד ע תי _נטרפה

מין רמדאן חוסיין ,20 ,צבעי במק-
צועו, בנו של פועל־בניין במחנה ה פליטים
ברפיח. עם משפחתו, המונה 10
נפשות, הוא מתגורר בדירה בת חדר ו חצי.
מספר
אמין :״עבדתי כצבעי בדירות
חדשות ברמת־אביב ולנתי בדירה ברחוב
טרומפלדור עם חברים אחרים מרפיח. חלק
מאיתנו ישן על המיזרונים. כל אחד מאי-
תנו שילם לבעל הדירה 350 לירות לשבוע.
בלילה שהתפרצו לדירה אנשי המשמר-

״כשהעלו אותנו שוב אל המכונית ה־מישטרתית
התלוננתי על כאבים חזקים
בראשי ובאוזן הימנית. אחד הצעירים בדק
לי את האוזן וכיבה עליה סיגריה. חברי
העלו אותי הביתה. אחרי מה שקרה לא
חזרתי יותר לישראל. היחס אלינו היה
בלתי אנושי. יותר גרוע מאשר אל בהמות.״
כיום עובד מוסלם אל חולי כרוכל ירקות
ופירות בשוק של רפיח.

#1111111

יייייו

11111

51 9 9 9 9 9 9 99999 9 9 9י

מי ןיוןנגגס
לשבת בכורסא ב בי תן ולר או ת את ה א רוויזיון בצ בעי םסב עיי ם
במו שרק ״גרץ קו לו ר״ עםה״ הו פ קו לו ר״ מ סוג לתלה עני ק לך.

לגרץ קולור עוד כמה סיבות שהעמידו אותה במקום ראשון
בגרמניה המערבית כשמדובר בטלויזיות צבעוניות:
* בקרה מושלמת המהווה את המסוף לתפקוד המחשב.
בקורת על מערכת תמונה וצבע.
סלקטור אוטומטי דיגיטלי לחיפוש תחנות.
אפשרות קליטה ב -ו\/ו\/ב< ( 5£שיטה צרפתית)
אידיאל קולור המביא למצב אידאלי מבחינת כמות וצבע.
* מקלט הטלוויזיה שאינו מתחמם בנוי ממעגלים
משולבים הבנויים על מקרו אלקטרוניקה.

0 6 1 2־ 0 1
הטלויזיה עם המחשב
| | ון ף מטילת החשמונאים 44 תל־אביב,
״ 14ו טלפון 07 דו3׳. 30825
^ 04-510919

גרץ קולור

לה שיג בחנויות המובחרות

ה עול ם הז ה 2167

רוו ק
ה ש בו ע
שוב יש לי בשבילכן רווק מקסים, מבו קש
וצנוע. בעיקר צנוע: אם תשאלו את
יהודה תמיר, הזמר, אם הוא מודה שהוא
יפה ופופולרי, הוא יוריד את ראשו בצינ-
ער. ויגיד: לא !
יהודה הוא בעל קול־הבריטון ששר עם
גלי עטרי את השיר הללויה שזכה בפס-
טיבל־הזמר, ואם יהיה די חזק אולי גם יקח
את המקום הראשון באירוויזיון.
הבחור הוא בן ,25 מזל דלי, גבזדקומה,
ארוך־שיער הכסוף בצדדים, ובעל חיוך
שובה־לב. יהודה הוא יוצא צוות־הווי־סיני,
ומאז ועד היום הופיע וזימר, רק אנחנו
אלכם והתאומדת
מי שמסתובב הרבה במועדון בנתניה בשעות הערב, מכיר
ללא ספק את המבקר הקבוע של המקום, אלכם באובמן, בנו
של יהלומן נתנייתי מפורסם, ובן־המקום מאז לידתו.
ובכן, לאלכס הזה יש סיפור־אהבד, ממש מהסרטים היפים.
המאושרת היא אחת מתאומות שבוע־האופנה.
את זה ששולי ונעמי רוזנברג היו תגליות־האופנה השנה,
כולם כבר קראו, ראו ושמעו. אבל זה שאלכם גבה־הקומה ושחור־השיער
הוא החבר הצמוד של נעמי כבר יותר משמונה חודשים,
זה, רבותי, סקום פרטי שלי.
ואיך אתם חושבים ששתי התאומות הגיעו לענייני המסלול,
אם לא דרך מצלמתו של אלכם זה? כן, הבחור הוא צלם. זה
התחיל כתחביב, וכיום הוא יושב על תקן של מומחה. אחרי שנה
של השתלמויות באמריקה הוא מבין ויודע הרבה על הצילום,
ומבין גדול גם ביופי, כשהוא רואה אותו לנגד עיניו. את צמד
האחיות הוא ראה, ומאז אינו מפסיק לראותן אפילו לרגע.
הוא הולך עם נעמי לכל התצוגות והצילומים, וכך הפך, בלי
ידיעה, הסוכן האישי הצמוד שלה. שני אלה, המבלים כימעט
מדי ערב, לוקחים לפעמים לבילויים גם את התאומה השנייה,
שלה עדיין אץ חבר צמוד ורציני. אבל לעומת זאת, יש אלכם,
המשמש ככהן הטוב לכל בני־הבית.

נעמי ושולי רוזנברג
צידוס ובימוי

יהודה תמיר (וגלי עטרי)
נזיטבדז ואופנוע
לא דאינו אותו עד להופעת־הבכורה שלו
בטלוויזיה.
הוא גר בדירה שכורה בצהלה, מאוהב
בצמחים, בעצים ובפרחים, שאותם הוא
מגדל, יושב לו שעות, משקה, מטפל ומטפח.
הוא גם משוגע לאופנועים, ויוצא לנסי עות
של שעות על גבי האופנוע שלו,
כשמאחוריו מישהי, ולא חשוב מי מחזיקה
חזק, והרוח מנפנפת בנשמה.
הספציאליטה שלו הוא הבישול. הבחור

הוא אשף־מיטבח. הוא אוהב את זה, ומז מין
אליו הביתה חברים כדי שיהיה לו
למי לבשל.
נו, מד. תגידו? משהו מייוחד, לא?
אבל יש בכל זאת בעייה. משום-מה
הבנתי שיש איזהשהי חברה אי־שם בשטח,
אחת כזאת שהוא הכיר עוד מהימים של
בית־הספר בחולץ. מי־מה־מו הוא לא מוכן
להגיד בשום אופן. הוא רק אומר שזה
כבר הרבה זמן, אבל מה הרבה זמן איני
יודעת, ולא אתפלא אם גם הוא לא יודע.

זה קרה בבית־מלון מפואר, באחת מערי אירופה, שם מת אכסנים
צוותי-האוויר של אל־עד בין טיסה לטיסה.
דיילת אחת, נקרא לה בשם מירי; לנה שם באחד מלילות
השבוע שעבר. חברתה הטובה, נקרא לד. לי לי, באה לבקר אותה
ונכנסה לאותו חדר. היא לא נרשמה למטה בקבלה.
התקרב הערב, ונשאלה השאלה: מה יכולה אשד, תוססת ושו-
פעת־מרץ כמו לילי לעשות? שאלו קפטן אחד אם הוא רוצה
ללכת לתיאטרון, אבל הקפטנים של אל־על בדרך כלל מעדיפים
קזינו על פני תיאטרון. גם קפטן שני גילה חוסר-עניין מובהק
ביצירות־אמנות מסוג זה.
הסתכלה לילי בשעון, ראתה שהשעה היא 8.30 בערב, ויש
עוד חצי שעה עד לסגירת בריכת־השחייה המחוממת, הנמצאת
בקומה העליונה. היא החליטה להוציא את המרץ בספורט. לבשה
בגד־ים, שמה עליה חלוק, ועלתה לשם. ואילו מירי שכבה לחטוף
תנומה קלה לחצי שעה, אחרי הטיסה המייגעת.

מחל דז -ל ד־ ם
אם תראו בימים אלה את יוגה עטרי־יפה
מסתובבת ברחוב כשהיא משתעלת
בחוזקה, אל תשאלו אותה מה קרה לה, כי
במילא תשמעו מייד את התשובה שהיא

חולה בשעלת. אז מה פיתאום שעלת? הדי
שעלת היא מחלת ילדים בכלל!
אז יונה תספר לכם שהיא כבר מש תעלת
זמן רב, ואחרי שהיא עברה סידרה
של בדיקות וצילומי-ריאות וכר וכר וכר,
ורצה מרופא אחד לשני, וכולם־כולם לא
גילו מה בעצם הסיבה לשיעול מחריד
וממושך זה, הגיע אחד מגדולי־הרפואה
בארץ למסקנה שליונה יש שעלת, וזה כמו-

דואגת. הרי לילי לקחה עימד רק בגד־ים וחלוק — היכן היא
יכולה להיות? גם אם נכנסה לחדרו של מישהו, היתד. נבר
צריכה לחזור! אולי טבעה בבריכה? אולי חטפה התקף־לב?
מירי שמה על עצמה חלוק ועלתה למעלה. אבל הבריכה היתה
סגורה על מנעול, ושום נפש חיה לא היתד בסביבה.
בלית ברירה, הלכה מירי לישון. בשש בבוקר התעוררה.
לילי חזרה, בבגד־הים ובחלוק, ופניה העידו עליה שעברו חוויות
נוראות.
מה קרה? לילי שחתה בבריכה, ואחר־כך הלכה לבית־השי-
מוש בחדר החלפת־הבגדים. בינתיים נעל שומר־הבריכה את
הדלתות. שום דפיקות וצעקות לא הועילו — לילי נשארה סגורה
עד הבוקר, כאשר השוער מצא אותה שוכבת על ספסל־עץ קשה,
רועדת מקור. כדי למנוע שאלות מטרידות, התחזתה לילי כמידי
וחזרה לחדרה.
מירי זעמה ורצתה להגיש תלונה, אבל איך עושים את זה
כאשר לילי כלל לא היתד. אורחת רשומה במלון ו

לפתע התעוררה מירי, וראתה שהשעה היא כבר 11 בלילה,
ולילי עדיין איננה. כל הכבוד, חשבה בלבה, בוודאי תפסה לה
מישהו ומבלה איתו. כשמחשבה מעודדת זו בלבה, הסתובבה
במיטה וחטפה עוד תנומה קלה.

בזה לא נגמר העניין. כעבור שעה, כאשר מירי יצאה מן
המלון לטיסה הבאה, המתין לה המנהל בשער, התנצל לפניה בשפע
דבר״נימוס על שנסגרה כל הלילה בבריכה, וגם נתן לה פיצוי:
תלוש לארוחה אחת במלון!

כשהתעוררה היתד. השעה כבר 1אחרי־חצות, ועדיין אין
סימן־חיים מלילי. כשהגיעו מחוגי השעון ל־ 3בלילה, החלה

מזלה של לילי הוא שיש לה בעל המצוייד בחוש־הומור שופע.
מי יודע מה היד. בעל אחר חושב על הרפתקה שכזאת?

יונה עטרי
שיעול וסיוטים
בן מפריע לה להופיע, וגורם לה סיוטים
ואי־נעימות. אבל לשימחתה, ולשימחת
כולם, השעלת היא כבר בשלביה האחת-
נים, כך שכולם יכולים להירגע. בקרוב היא
תחזור להופיע על הבמה.

10111101111101ע 0111111
מעז צא מ חו ק

סול>
תו ק ף
שו ב
נו באמת, מה לעשות, אין יום שלבחור
הזה לא קורה משהוא מעניין, ולי לא נותר
אלא להמשיך לספר לכם על מעלליו של

הפעם הסיפור עליו הוא דווקא מהארץ.

דוגמנית ענת כדייט, נאווה חן, נערת
הזוהר שולי חנני, וכמובן, ידידתו, מל-
כת־החן חנה אורדן.
אבל זה לא העיקר. רצה האלוהים ו הגיעה
ארצה למסע הופעות, הזמרת ה תורכית
אג׳דה פאקאן. סודי שדה
מעריץ אותה, ויש לו כשבע קסטות־וידאו
של הזמרת בביתו בלונדון.
הלך להופעה שלה בהיכל התרבות,
ניגש לאמרגן שלה, לופו, הצע את עצ מו
וביקש רשות להכיר את הזמרת. מובן
שאישור הוא לא קיבל. אבל לבחור יוזמה
משלו׳ עלה לחדרי־ההלבשה, נקש על
הדלת ונכנס, ומאז נעלמו עיקבותיו.
מה בדיוק קרה שם בחדר־ההלבשה איני
יודעת, אבל ברור לחלוטין שהשניים יצאו
משם כבר יחד, נכנסו למכונית השכורה
של סולי, והפליגו למסיבת יום־ההולדת
של שרה כרמן, שנערכה בנתניה, ומאז
ועד שיצאה את הארץ היו שני אלה צמו דים.
וראה זה פלא — תחת שימשיכו לר אותם
במקומות־הבילוי, נשארו שניהם ד־חדרי־המלוז.
סולי
אומנם מתהדר בעסקים שונים, אבל
אמרגנות זה לא התחום שלו. אז אם תראו
את אג׳דה בלונדון, כפי שמבטיח סולי,
רק שתדעו שהיא באה לשם למענו.

נתן תומר וירדנה ארזי פלונתר שלום פנסתר, איש־העסקים, אינו מפסיק להפתיע אותי כל פעם מחדש. הבחור
הלבוש תמיד במיטב האופנה האחרונה, מבלה בכל מקומות־הבילוי הנכונים, ועכשיו
אחרי שורד עזבה ללונדון, הוא נראה מסתובב עם עדה תומר, שכפי ששמעתי
התגרשה במייוחד בשבילו מנתן תומר, איש־ד,מחשבים, חברה חצמוד של ירדנה
ארזי הזמרת. מזה זמן רב. ואם תשאלו אותי, מעז יצא מתוק. שלום פנסתר נראה מאושר
מאד בחברת עדה, ונתן נראה מאושר מאד בחברת ירדנה.
סיפווור מהוחי״ם
אכי לרנד,

אולי לא כולכם מכירים את
אבל תאמינו לי שהוא מקסים, חתיך ומצ ליח.
לו ולשותף שלו, שאינו נופל ממנו
בנחמדות, יורם פלמן, יש עסקים מגור
נים משותפים. השניים הם מפיצי־סרטים
בארץ, ומבעלי בתי־הקולנוע דרייב אין
ובן־ יהודה, ועכשיו גם תל־אביב. וזה כנר אה
לא הספיק להם כדי למלא לעצמם
את היום העמום. הם גם משתתפים כ־

מפיקים בסרט ישראלי חדש המוסרט ב ימים
אלה.
בקיצור, לאבי זה יש אשה דרום־אפרי־קאית
בשם דפני. השניים נשואים כבר
שבע שנים ולהם שני ילדים. נראה שלא
הכל הלך חלק בין שני בני־הזוג, ויום
אחד בא אבי הביתה ומצא שאשתו פשוט
נסעה. עזבה אותו עם העסקים המסוע פים,
ופשוט טסה עם הילדים לבית הוריה.
מתי שהיא תחזור — זה באמת תלוי בק צב
העבודה של אבי, כי דפני אינה מוכנה
להתחלק איתו ועם העבודה. היא התלו ננה
שהיא בכלל אינה רואה אותו בבית,
וזה לא חיים.
אז אם תראו את דפני שוב בארץ,
תבינו שזה מפני שאבי היה מוכן סוף-
סוף לוותר על קצת עבודה, ולהקדיש לה
ולבית יותר שעות.

אג׳דה פאקאן וסולי שדה יוזמה הוא הגיע לביקור של שבוע, סתם כך,
מפני שבלונדון ירד שלג׳ והוא שמע מ חברים
בארץ, שאיתם הוא נמצא בקשר
טלפוני מדי יום, שכאן השמש זורחת,
ושהימים ממש מתאימים לרחצה בים.
שמע ועשה, התאכסן במלון על שפת־ימה
של תל־אביב, ומיצעד החתיכות החל.
מידי ערב נראה הבחור כשעל זרועו
יפהפיה ישראלית שונה, כמו למשל ה־

ידור
מה עושה אמן, בדרן וזמר ידוע, המסתובב בעולם, מופיע
ומרוויח ׳כסף בכבוד, עם אשתו, שנשארת כל הזמן מאחוריו
בארץ, כשהיא מגדלת את הילדים ז
אז חופני כהן, למשל, לוקח עבודה על אוניית־נוסעים
מפוארת למשך 10 ימים של שייט־חופים, שר ועובד, אבל לוקח
את דיאן, אשתו האמריקאית, יחד איתו, כדי שלא יהיה לה
עצוב כמו אז, לפני כשלוש שנים, כשבוקר אחד היא פשוט
קמה ונסעה להוריה בארצות־הברית עם הילדים. אז, לפני כל-כך
הרבה זמן, עלתה לו שיחת־טלפון אחת, כדי לשכנע אותה לח זור
48 ,אלף לירות ועוד עשרים וחמש אגורות. אז אתם כבר
יכולים לתאר לעצמכם כמה הוא היה צריך לשכנע.
כדי למנוע תופעה חוזרת כזאת, הוא מעדיף לתת לדיאן מפעם
לפעם גוד־טיים, העיקר שהכל יהיה בסדר. חופני הוציא לא־מזמן
תקליט, שאת כל שיריו כתבו למענו חבריו הטובים, מגדולי
הזמרים והמלחינים בארץ, ואשתו האמריקאית, שהוא אומר עליה
שהיא תימניה יותר מתימניה, עשתה לכבוד כולם ארוחת־ערב
חגיגית, על טהרת המאכלים התימניים.
הבחור, שחזר ממסע־הופעות באמריקה, שיחק שש־בש עם
פרנק סינטרה בלאס־ווגאם והזמין אותו לבוא אליו לארץ.
אז אם תראו פה את פרנקי בזמן הקרוב, תבינו שהוא בא לגס־רי־לגמרי
במייוחד בשביל חופני.

חופני ודיאן כהן
פיצוי

אנונימי
אז הסיפור הוא כזה:
היו גבר ואשה. שניהם נשואים ככה־ככה
באושר. היו להם עליות וירידות,
ממש כמו לכולנו. אבל מה, היו שם גם
צעקות ומכות ו שביתת של חפצי־נוי
ביתיים.
קמה לה האשה בוקר אחד, עזבה את
הבית, ונסעה לחופשה בת שבוע ימים
במלון אילתי מפואר, ישבה שם בשמש
החורפית והתמוגגה מהתיירים השוודיים
שעשו לה עיניים, וגם לא אמרה להם לא.
ראתה כי טוב, נשארה באילת עוד
שבוע, ובשבוע השני התמזל המזל והגיע
גבר חלומותיה, בדמותו של טייס בחברה
זרה שטיסותיה מגיעות היישר לאילת.
ניפגשו שני אלה, החליטו שטוב להם
ביחד, והגבר אחרי שלושה ימים, הציע
לגברת לשוב איתו לארץ מולדתו לגיחת-
היכרות קצרה.
ישבה האשה, עשתה חושבים, ולא מצ אה
שום סיבה למה שלא תיסע. מייד
צילצלה לבעל, סיפרה לו סיפור על חברה
המזמינה אותה על חשבונה, והבטיחה לח זור
הביתה תוך שבועיים.
עם המון שיכנוע ובקשות קיבלה רשות,
נסעה לה אי־שם לסקנדינביה. המצב מצא
חן בעיניה, ובימים אלה קיבל הבעל שיחת
טלפון ממרחק רב, ובה אמרה שהיא רוצה
גט, כי לא יעברו ימים רבים והיא מת כוונת
להינשא לטייס בהיר־השער.
הבעל יצא מעורו, הקים שערוריות, אבל
לא היתה לו ברירה, האשה לא חזרה
וגם הודיעה שלא תחזור, ושהיא סוף־סוף
נהנית מחייה, ומאושרת. וכך, לא נותר
לגבר אלא ללקק את פצעיו. אפילו לא
היה טעם לזרוק חפצי־נוי.

בזאר האביב הוא הבזאר הראשון מסוגו בארץ
בו מוצגים לבחירתך אלפי מוצרי איכות דקורטיביים ושימושיים,
במחירים שאסור להחמיצם. לדוגמא:

מערכות כלי איחסון
יחידים מסוגם
מזכוכית עם ציפוי קש מקסים
מהמזרח הרחוק
במקום החל מ־ 78ל״י

סט לפיקניק מתוצרת חוץ ל־ 4איש כולל
צלחות גדולות, בינוניות וקטנות, מערכת סכו״ם,
כוסות, כלים למלח ופלפל וקעריות להגשה
במקום 420ל״י בבזאר 199ל״י

שטיחי קש ונצרים
מהמזרח הרחוק
במבחר גדלים ועיצובים.
במקום החל מ־ 336ל״י

בבזאר החל מ 109ל״י

בבזאר החלמ־ 3 9ל״י

מערכת כלי בישול

מבחר מקסים של כלי איחסון
דקורטיביים רב־שימושיים
מזכוכית תוצרת חוץ
במקום החל מ־ 87ו ל״י

\1£ז£8570ע_511
תוצרת חוץ

בבזאר החל מ סף ל״י

בעתוב עונ האחת
בדושל־ם

בודבה

מלון פלאז׳ה המלך ג׳ורג׳ 47

מלון נוף שד׳ הנשיא 101

פתוח-במוציש מצאת השבת עד חצות בלבד הול:

בתל-א
מ 9 00-ע ד 0״ 2 2

חזרה לתחילת העמוד