גליון 2169 מתאריך 29 במרץ 1979

״פול יקירי,
אתה משאיר לי מעט מאוד דברים
למען התענוג.״

למען התענוג-אירופה.
אירופה־דלת ניקוטין בעישון
עשירה בטעם.

הביקורת ולהסתיר את ידיעת האמת. פגי-
עד. כזאת בזכות־יסוד !תהא בלתי נסבלת
בארץ חופשית.״
חזר תמיר וקבע לגבי סעיף 21 בחוק
לשון־זזרע הישראלי :״פגיעה כזאת בזכות־יסוד
תהא בלתי נסבלת בארץ חופשית.
אילו היה הדבר קורה בצרפת, דומני שה צרפתים
היו אומרים ש חזרו ימי לואי
הארבעה־עשר והפקודות הסודיות ...מדוע
נהא אנו הראשונים׳ בעולם החופשי, א שר
סוגרים דלתות בית־המישפט במישפט כל ש
הו? זוהי החומרה ה מרכזי ת!״
עד כאן ד ב רי ח״כ האופוזיציה שמואל
תמיר לפני כ־ 13 שנים.

המערכתוה מי נהלה :
״ ה עו ל ם הז ה׳׳ ,שבועוןהחדשותהישראלי .

ת א ־ דואר 136
טלפון 343386־ . 03
גורדון ,3
ת ל ־ אכיב, ר חו ם
מודפסכ ״ הדפוסהחדש׳׳ ב ע ״ ם, ת ל־

מ ען מברקי :״ עו לטפרס ״
אביב, ר ה ׳ כ ן ־ אביגדור. הפצ ה ״ ג ד ״ כ ע ס. גלוסות: גינקוגרפיה
״ כ פ פי ״ ב ע ״ ט. ה עו רךהרא שי: אוריאמרי. ה עו ר ך: א לי ת כו ר עו ר ך
ב ל מי ־
ישרא לי
עבת
כי תו ב :
עו רכת

ש נון
יו סי
ת כני ת :
אבר ה ם
ה מי נחלה :
ראש

דז ץ
צפרירו גי ל ה ציון מערכ ת :
סיטון. מחלקתהמודעות: רפיזכרוני. ח מו ״ ל: ה עו ל ם חז הבע ״ פ ג
הכל כי ערך ר ב נוד ע לפומביות שבדי ת
המישפטי, מטעמים גלויים וידועים׳.״

״באין פומביות,
מכלחל קי מדינת־ישראל יש להעולס
הזה יחם מייוחד לחוק המכונה החוק לאיסור
לשון־הרע. זהו החוק שעל פיו ניתן להגיש
תביעות־דיסד. אזרחיות או פליליות. לידתו
של חוק זה קשורה קשר אמיץ בתולדות
העולם הזה.
במשך כעשר שנים, מאמצע שנות דד
חמושים ועד אמצע שנות השישים, ר או
ראשי מפא״י בהעולם הזה את אחת ה סכנות
החמורות ביו תר למישטרם. אלף
ואחת דרכים, כשרות ובלתי כשרות, נוסו
כדי לחסל את השבועון המסדים, שאף
את שמו לא העזו להעלות על שפתו תיהם:
חרם כלכלי וחברתי, עלילות־שווא,
מעשי פרובוקציה, הסתה לאלימות,
גיוס מנגנון שירות־הביטחון ואף הוצאת
שבועון־רפש מייוחד, בכספי שרות־הבי-
סחת.

אין צדק <״
המשיךאז שמואל תמיר ונחת :״והנה
אנו באים כאן לעשות חריג, את היוצא
מהכלל, וזאת במישפטי־דיבה. נתבע ש טוען
טענה מסוייסת ואומרים לו, משמיץ
אתה׳ והוא או מ ר, :תנו לי להוכיח את
האמת,׳ אומרים ל ו , :זאת תעשה ב חשאי.׳
פסק־הדין הסופי יפורסם ב עוד

בשבוע שעבר עמד שר־המישפטים שמו אל
תמיר על דוכן הכנסת וביקש לשכנע
את חבריה להצביע בעד תיקון בחוק לשון־
הרע, שבא להכניס בדיוק את אותם הדברים
שנגדם לחם בכי שרון ריטורי כה רב ב־
. 1966 על פי התיקון שהוגש לכנסת יהיר.
בית־המישפט, הדן במישפטי־דיבה, ר ש אי
לאסור לפירסום לא רק דיוניו אלא גם
את תוכנו של כתב־אישום על פי חוק שאיננו לשון־הרע ואת פס ק -דינו,
חלוט ו ע שוי להשתנות בערעור.
היה זה רק טבעי שההתנגדות המרכזית
שהושמעה בכנסת לתיקון זה, באה מפיו
של עורכו הראשי של העולם הזה, ח״כ
אורי אבנרי. אמר אבנרי כהסתייגותו
מהצעת תיקון החוק :״צחוק הגורל הוא
שהתיקון הזה מובא לכנסת על-ידי שר־המישפטיס
המסדים הזה, שעלה לגדולה
כפרקליט של נתבעים בכמה ממישפטי־הדיבה
המפורסמים ביותר בתולדות ז ד
מישפט הישראלי, וששר־המישפטים הזה
מציע עתה לכבול עוד יותר את י די
העיתונות. לולא משם טי־דיבה, הידועים כ־מישפט
קסטנר ומישפט עמום בן־גוריון,
ייתכן מאוד ששר־המישפטים היה היום
עורך־דין מן השורה ולא היד. אישיות
ציבורית ולא היה גם שר־מ״שפטים, ש יכול
היד. להגיש את התיקונים האלה
לכנסת.

כעבור מיספר חודשים, אחרי שנוכחו
בטעותם ובכ״שלונם, ביקשו רא שי מפא״י
לרכך את החוק, הגישו לכנסת מיספר
הצעות לתיקונים מ, שנועדו ליטול את
העוקץ הדרקוני והאנטי־דמוקרטי שבו.
בדית שנערך אז בכנסת התבלט ח״כ
צעיר, חבר חדש בסיעת תנועת החרות,
עורך־הדין שמואל תמיר. הוא השמיע אז
ביקורת נוקבת ומוחצת על החוק וסעיפיו
השוגים.
בין השאר טען שמואל תמיר, בדי ת ש התקיים
באוגוסט : 1966״החומרה המרכ זית
הקשה ביותר, הפוגעת באחד מעקרונות
המ״שסט החופשי, הוא סעיף 21 לחוק
העיקרי, המתיר לבית״המישפט למנוע פיר־סוס
על חלקים במישפט־דיבה ...ונשאלת
השאלה, וחוזרת ונשאלת, מה בין מישפט־דיבה
לכל מישפט, שהעומד בו לדין עובר
עינדי-נפש קשים, ועל אף זאת פומביות
המישפם בו עדיפהז בפסק־הדין של בית־המישפט
העלית, הודגש מפי שופט בית-
המישפט העלית, השופט לגדוי, כי, ב מי ש*
טר דמוקרטי, ש בו דוגלת מדינתנו, מודים

העולם הזה 2169

בדברי תשובתו יצא שר־המישפטים להגן
על השינוי המוצע בחוק. אולם הוא לא
הסביר בדבריו אפילו במילה אחת את
הסתירה שבץד ברי שמואל תמיר בשנת
1966ל בין ד ב ריו באותו עניין בשנת .1979
״אני גאה בהצעה יזו כשם שאני גאה
בדברים שאמרתי אז,״ אמר תמיר ,״חד

אי אפשר היד. לדעת על פי ד ב ריו מדוע
היתד. הפגיעה בעיקרון פומביות המישפט
לגביו, כשהיד. באופוזיציה, ד בר נתעב
ונפסד, המהווה פגיעה ביסודות הצדק וה דמוקרטיה,
ואילו כאשר הוא שר־המיש־פטים,
מהווה פגיעה חמורה עו ד יו תר ב־עיקרון
זה דבר צודק ונ כ ץ.
כצפוי נדחתה הסתייגותו ש ל אבנרי ב רו
ב קולות הקואליציה. התיקון, שאבנרי
הגדירו כ״שן רעל״ בחוק, התקבל. אולם
אבנרי לא היד. היחיד שהסתייג מהתיקון
המוצע. שותפו של תמיר למיפלגה, השופט
ל שעבר בני מץ הלוי. שהוא חבר ועדת
חוקה־חוק־ומישפט, הבחין גם הוא במל כודת
שטומן החוק לעיקרון המקודש של
פומביות המישפט. הלוי הציע הסתייגות
משלו, שתיקבע כי התיקון בחוק, המאפשר
לבית־מישפט דידן במישפטי־דיבה לאסור
לפירסום גם את כתב־האישום ואת פסק־הדין
במישפט, יחול רק בנושאים שצינעת
הפרט יפה להם, במידה שאין בפירסום
ההליכים עניין ציבורי.

״לא שמעתי
דבר כזה״

כשכל אלה לא הועילו ביקש שר*
המישפטים המפא״יי, ד ב יוסף, להחמיר
את חוקי־הדיבה, שהיו מבוססים עד אז
על החוק הבריטי, ולהמירם בחוק דרקוני
חדש, הלא הוא חוק לשון־הרע. מלכת חילה
נו עד החוק לחסל אח העולם הזה
בעזרת ספר־החוקים. על פי גירסתו ה ראשונית,
יכול היה כמעט כל פירסום
ביקורת מעל דפי העולם הזה להביא את
עורכיו, כותביו ומדפיסיו אל מאחרי סורגי
בית־הכלא.
בבחירות הכלליות של שנת ,1965 היה
המאבק על חוק זה אחד הנושאים ה מרכזיים,
שסביבם התלהטו הרוחות בבחי רות.
ההתנגדות הציבורית לחוק זה הולידה
את רשימת העולם הזה לכנסת, ועלי כתפיה
נישא עורכו הראשי ש ל השבועון אל ז ד
כנסת.

״מה שמוצע לנו כאן הוא חוק להגנה
על עסקנים. מה שמוצע לנו סאן הוא חוק
להגנה על השילטון, כמו כל מה שמוגש
לכנסת הזאת, כביכול למען ההגנה על
האזרח. בעניינים מסוג אלד, היתר. הכוונה
למנוע חשיפה של אנשי־ציבור, וזה תמיד
היה המניע היחיד. האמתלה היתה יתמיד
שמגינים על האזרח הקטן. אבל האזרח
הקטן קיבל את כל ההגנה שהיה זקוק לה
בחוק, בחוק הבריטי, שהיד. טוב והיה
מספק. במה אנו מדברים כאן? כל איש־ציבור
העומד בפני ביקורת של העיתונות
יגיש מישפט־דיבה בחשאי. מה יש לו
לסכן ז שום דבר. כל מה שיתגלה במישפט
יהיה חשאי. אם הוא יפסיד במישפט —
גם זה יהיה חשאי. ואז׳ אחרי ארבע שנים,
כאשר בית-
אינשאללה, בעזרית־השם,
המישפט העליון, בערכאה אחרונה, ימצא
שהקובלנד, לא היתד. נכונה ו ש העי תץ צדק
— מי עוד ייז כור על מה היה הוויכוח?״

הסבירח ״ כ בנימין הלוי את הסתיי גותו
מתיקון החוק ואת האבסורד ש בו:
״מדובר כאן אפילו על פסק־דין של בית־מישפט
שניתן בפומבי. המישפט עצמו
מתנהל בדלתיים פתוחות, לא סגורות...
כל אדם הנמצא באולם בית־המישפט, ב מקרה
או במתכוון, ישמע את פסק־הדין.
אבל השופט יכול לאסור את פירסום פסק־הדין
בעיתונות, ברדיו ובטלוויזיה, עד
שיתקבל ערעור או שיוכרע בערעור ...אני
לא שמעתי ד בר כזה. לא שמעתי על הבדל
בין פירסום פסק־דין בערכאה ראשונה לבין
פירסום פסק־דץ בערכאה אחרונה. לא
ייתכן להגביל את הערכאה הראשונה ולא
את הערכאה האחרונה ...לא ייתכן לאסור
פירסום של דברים ציבוריים רק מפני
שהם במיסגרת של מישפט־דיבה.״
פרק לי ט

תמיר 1965
הכושי הפך עורו והנמר חברבורותיו

ארבע שנים ובינתיים הוא נחשב כמשמיץ
בעיני הבריות ...הלכה ז ו של פומביות
המי׳שפט היא כל כך יסודית, כל כך
צמודה למישטר דמוקרטי, ע ד שהיא
הופכת חלק בליתי נפרד ממנו.״
להוכחת טיעוניו ציטט שמואל תמיר
מפסקי-דין בריטיים בהם נ א מר :״באפלת
החשאיות פועלים במלוא תנופתם אינט רסים
חשוכים והעורלה בכל צורותיה: רק
במידה שקיימת הפומביות, פועלים הבלמים
המונעים אי־צדק מישפטי. באין פומביות,
אין צדק. הפומביות היא נשמת הצדק.
היא מעמידה את השופט עצמו למישפט
בשיבתו בדין. ביטחת הביטחונות היא
הפומביות.״
הוסיף שמואל תמיר וציטט מפסק־דין
בריטי אחד האומר :״אם פסקי־דת אלה
יי שארו בתוקף, תהא הדרך פתוחה בנקל
בפני שופטים להרחיק את הליכי המישפט
מן האור, להשתיק לצמיתות את קולות

תמיר 1979

״הנביא שאל, היהפוך כושי עורו ונמר
חברבורותיו ז׳ בשאלה ריטורית, כדבר
שלא ייתכן. נדמה לי שפה אנחנו רואים
לפנינו דוגמה חיה.״

״חוק להגנה
על השילטון 1״
אבנריציטט בעת הדיון את נאומו
של תמיר נגד סעיף החוק המגביל את
פומביות המישפט במישפט־דיבה וקבע:
״אני לא זו כר בתולדות הכנסת ששר
מואשם על־ידי ד ב ריו ש ל עצמו, כמו ש עומד
השר תמיר ברגע הזה בכנסת הזאת
מעולם לא אמר חבר־כנסת על סעיף דברי ם
כל כך קיצוניים, דברים כל כך חמורים,
דברים כל כך צודקים, כמו שאמר ח״כ
תמיר על סעיף זה, שעכ שיו הוא בא
להחמיר אותו החמרה יתרה.

מעל דוכן־הכנסת תמך שר־המישפטים
כהסתייגותו של ח״כ ה,לוי. הוא אפילו
הצביע בעדה. אבל ההסתייגות נפלה. שר־המישפטים
פשוט לא טרח לשכנע את
חבריו לתמוך בהסתייגות האחת והיחידה
שהוא הצהיר שהוא תומך בה. הוא יצא
ידי חובה בהצהירו שלמרות שהסתייגותו
של הלוי נפלה בהצבעה הוא יזום חוק
על פיה. גם הפעם לא התחייב שינסה
לשכנע את חברי הקואליציה לתמוך ב־הצעת־החוק,
שהוא יצביע בעדה.
פעם היתר, רק הפורנוגרפיה עניין של
גיאוגרפיה. על פי הדוגמה שנתן שמואל
תמיר קיבלו גם עקרונות הצדק המישפטי
מימד גי אוגרפי — זד, המבטא את המרחק
שבץ ישיבה באופוזיציה לישיבה ב־שילטון.

וה היה ששוב גו ה שה׳11
גיליון ״העולם הזה״ שראה אור משבוע לפני 25 עמד! כדיוק,
הקדיש כתבת־דיווח מצולמת לטבח שנ עי ד כי די מחבלים באו־טובום
״אגד״ כמעלה עקרבים (ראה תצלום) .כתבת־השער שהוק דשה
לאלוה ( מיל ).יגאל אלון, מפקד הפלמ״ח בדימוס, נשאה
את הכותרת ״על גדות הרוביקוף׳ ותיארה את מחדלו המדיני
של דור הפלמ״ח, ומפקדו.
כתבה מצולמת אחרת, תחת הכותרת ״לכל הרוחות, שיהיה
שמח הכילה מיבזקים מצולמים מתוף נשפי־פורים .1954 כמדור
״קולנוע״ נסקרו שגי סרטים צרפתיים מעולים, שהוקרנו הקרנת־בכורה
בארץ, השבוע לפני 25 שנה. הסרטים :״טישחקים מסו כנים״
של רנה קלמגט ו״אורפיאום״ של ז׳אן קוקטו. המדור

״קלסתר״ הוקדש ללייכלה וייספיש, שר־ההוץ של ״נטורי קרתא״,
שחצה את הגבול לירדן, הואשם וי ש ב על כף בכלא ישראלי. מדור
הספורט סיקר את הטאכק העיקש, שנ עי ד על כר הדשא, כין
נבחרות הכדורגל של ישראל ויוגוסלביה, מאבק שבסופו הפסידה
הנבחרת הישראלית .0 :1
בשער ה גי ליון: יגאל אלון 0 1>15ס.) 2

וצח מעלה עקובים * מישפט קסטנו(חמשו) * בוגוויוו

״העולם הזה״ 857

מקבל וגל אדום

* אילנה וובי נא כרובין חוו

במסיבת סוים של ותיקי הבלמ־־ח וון בן־אמוץ משבש לעצמו

העם

תל, סיפר פלגי על עלילות הצנחנים,
ולקראת סיום חקירתו הזדקף פלגי במלוא
קומתו והכריז :״האשמת קסטנר בשיתוף־
פעולה עם הנאצים הנה חילול הקודש.״
התובע תל התיישב במקומו, ושלח מבט
מלא שביעות רצון ביריבו, בסניגור שמו אל
תמיר.

הרי הנגב החזירו את ההד האחרון של
יריות הרצח במעלה העקרבים, שעה שאק-
דחי־הפקק הראשונים החלו רועמים בחו צות
הערים הגדולות. היתה זאת מנגינתו
של שבוע מיוחד ב מינו: אנקת גוססים
שותתים־דם, קריאות גיל של חוגגי־פורים
וצווחות מרץ של חובבי הכדורגל ברמת-

תמיר לא נרתע. והחל חוקר את פלגי
שאלות שתי־וערב, ובהן רק שאלות מו עטות
על קסטנר :

המחיר האכזר•

״כמה פעמים ניפגשת עם קסטנר בתקו פת
המילחמהז״
״שלוש פעמים.״
״הידוע לך על פעילותו בגיטו ק לוז׳ן ״

גולדשטיין, היכן אתה אומר את האמת —
כאן או ב סיפרך?״
פ לגי:

המהלומה השניה ניתכה, כאשר שאל
תמיר את פלגי אם הוא ביקש מן הגיס־טאפו
תעודה המאשרת שהוא נמצא ב שי רות
הגרמנים. פלגי יצא מגידרו וצע ק:
״זהו שקר נתעב!״ תל קפץ על רג ליו
ומחה ני מר צו ת:
״תמיר לוקח גיבורים לאומיים ואגדות
והורס אותן.״
תמיר השיב בשלווה,
את האגדות למען האמת.

שעליו

להקריב

השופט הירשה לתמיד להמשיך בחקי
בהדרכת

שאלותיו

אנשים ביו

השבוע

הישראלי העסוק

היה ראש המטה הכללי
שמצא זמן למחווה יפה, ובליל שבת הופיע
למסיבת פורים של ותיקי הפלמ״ח ללא
מדים וללא תיחפושת. הוא שתה ספל
קפה תורכי, דחה את המשקאות החריפים,
והתבונן במשך חצי שעה בתחרויות היתו־ליות
שנערכו במסיבה.

משה דיין,

התובע,

סוד גלוי הוא שמחזור שטרי־הכסף של
האוצר הינו רק 152 מיליון לירות ישרא ליות,
בה בשעה שסכומי הפיקדונות בבנ קים
עולים על 220 מיליון ל״י< וי ש לשער
שסכומי הפיקדונות יגדלו עוד יו תר עם
הגדלת המשכורות ועליית המחירים.

מישפט

אמנון

הבעייה שאינה בע״דז

אולם למעשה תיפתר הבעייה בפשטות :
מישרד־האוצר ישמח להפר את הבטחתו,
להיכנע למכבש האדיר של דעת־הקהל ול הפעיל
את מכבש־הדפוס, להציף את השוק
בשטרות כסף חדשים, שיכוסו על־ידי עוד פי
המטבע הזר שנצטברו באוצר.

בעומק ליבו חש האזרח כי מעשה הרצח
הזה מהווה פעולה מילחמתית, לא הרא שונה
גם לא האחרונה, והמחיר האכזרי
אשר מדינה ריבונית חייבת לשלמו תמורת
קיומה העצמאי. המוראל הלאומי שוב אינו
נפגע בנקל. בסופו של דבר היה זה סימן
של בריאות לאומית. יש ואקדחי־פקק יכו לים
להוות תשובה לאקדחי ברזל.

על אף כל זאת, נשאר חלק גדול מן
הקהל במיסדרונות בית־המיסם, כאשר הז מינה
התביעה את יואל פלגי (רוח גדולה
באה) .פלגי, משרידי הצנחנים הארצישרא מילחמת־העולם
ליים
שהוצנחו בתקופת
השניה בהונגריה, במטרה לארגן את הת־לשילטון־הכיבוש
נגרות
יהודי הונגריה
הנאצי, הובא להעיד שקסטנר לא שיתף
פעולה עם הנאצים, כפי שטען מלכיאל
גרינוולד.

המשק

מצב זה יוצר, לכאורה, בעייה חמורה :
מה ייע שו הבנקים, אם יעמדו בעלי־הפיק־דונות
בפני הוצאות גדולות לרגל חג הפסח
הקרב ובא, וידר שו סכומי כסף מזומן העו לים
על מחזור המטבע

אפשר היה לראות בכך שרירות־לב בל-
תי־אנושית, סימן נוסף לאדישות ההמונים
מול אסונות לאומיים. אולם לא היה זה
ההסבר הנכון. ההמונים חשו במשמעות
הטרגדיה, והם ידעו כי גם בשנת תשי״ד
שוב אין מקום להתפרצויות היסטריות
ולאווירת־פוגרום כמו בגיטו.

האגדה שנהרסה

(אשרי הגפרור קשה היה לקבוע אם
השופט רצה לסיים את המלאכה בד. התחיל
תמיר, או שרצה לתת לפלגי הזדמנות
להסביר כמה וכמה נקודות מעורפלות. דבר
אחד היה ב רו ר: פלגי לא השתמש בהז דמנות
שניתנה לו. כאשר הוא ירד מעל
לדוכן העדים, לא היתה מסביב לראשו
כל הילה של גבורה. הוא היה קורבן נוסף
של המישפט, שלא היה צריך להתחיל.

ברגע הראשון, כשהמדינה כולה נרעדה
תחת ההלם של המכה המהממת, היה נידמה
כי לא יהיה פורים תשי״ד. אולם מנוי
וגמור היה עם מאות אלפי המוכנים־לחג,
כי שימחתם לא תופר. פורים תשי״ד, אף
שלא היה עליז מאד, היה בכל זאת החג
השמח ביותר מזה שנים רבות.

כל מישפט ההופך לגדול זקוק גם למקום
גדול. על כן היה על נשיא בית־הדין
המחוזי בירושלים, ד״ר בנימיו הלוי, לע זוב
את אולמו הקטן והנוח, ולעבור לאו לם
סמוך בן כ־ 200 מקומות, כדי לאפשר
לקהל־הסקרנים לחזות בשבוע השישי של
מישפט גרינוולד־קסטנר.

ת ארי ך25.3.54 :

״הידוע
ברלין?״

פעילותו

בווינה

״ועל סמך מה אמרת, שכל המאשים את
קסטנר בשיתוף פעולה עם הנאצים מחלל
את הקודש?״
״על סמך מה ששמעתי מידידיו.״
היכן האמת ..אחת מנקודות המוקד
של החקירה, היתה השאלה אם אומנם
התמסר הצנחן פרץ גולדשטיין מרצונו לידי
הנאצים, או שהוא נאסר מייד לאחר שביקר
אצלו קסטנר. פלגי אישר את גירסת קסט-
נר, והודה כי שיקר בסיפרו (רוח גדולה
באה) .כאן התערב השופט בחקירה :״מר
פלגי, קרוב לוודאי שהינך האדם היחיד
בעולם היודע את האמת על מאסרו של

רה, ולצטט קטעים מתוך סיפרו של פלגי.
פלגי האזין לציטוטים והודה שהוא שיקר.
זרם ש ל וידויים. במשך אותו היום
יצאו מפיו של פלגי וידויים נוספים. הוא
הודה שהוא הופיע במיפקדת הגיסטאפו
כנציג־הסוכנות היהודית, ובירך את הקצי נים
במועל-יד מלווה בקריאה :״הייל הים־
ל ר! ״ הוא הודה שנכונותו לשתף פעולה
עם הגיסטאפו, במקום לארגן תנועת־הת־נגרות
יהודית, הפכה אותו לבוגד מנקודת
ראות צבאית. הוא הודה שהיהודים שיתפו
פעולה עם הנאצים, אף על פי שהיה
ביכולתם להתנגד להם. הפעם שלח שמואל
תמיר מבט מלא שביעות־רצון בתל —
אגדת יואל פלגי נהרסה.
שרידי האגדה הגדולה נהרסו למחרת
היום על־ידי השופט עצמו, שהוסיף לחקור
את פלגי בקשר למאסרם של הצנחנים
הארצישראלים, פרץ גולד שטיין וחנה סנש

<• לעומת זאת הופיעה במסיבה אילנה
רדכינא, השחקנית הצעירה, בתה של
שחקנית הבימה חנה רוכינא, בתילבושת
של רובין הוד, שהיתה צמודה היטב לרג ליה
התמידות. היא שיעשעה את הקהל
ב שיר ג׳אז.
• באותו נ שף זכה יחזקאל איש־כפית
בפרס מיוחד ב מינו: שני שפנים
לבנים, שהוא תרם תמורתם שלושה בק בוקי
קוניאק לאוצר המשקאות, שהתרוקן
במהירות במהלך הנשף.
י• בפרס מסוג אחר זכה ראש ממשלת
ישראל לשעבר, דויד כן־גודיון, במסי בת
הפורים שנערכה בשדה־בוקר. הוא
רווה נחת כאשר מצא, בתוך חבילה שהוג שה
לו, דגל אדום, בצירוף הפתק :״דגל
אדום מונף במרום. בעצם, מדוע ל א? ״
#מקורית ביותר היתה בפורים זה
התיחפושת של דן בן־אמוץ (מה נשמע),
שהתחפש ל ח־בן־אמוץ.

!ה היה הונוג ם הי ה שהיה

לבג 2 5 1שנים רא״ו,חעודס הזה״ את משם בגין, אז ירו תנועת החוות:
״ מוטב מילחמה מיד, מאשר לחסת ליום שנ 1שועה העונים עדינו ! ״

לפני 25 שנים, במארס ,1954 כינסה תנועת החרות
עצרת־המונים בכיכר ״מוגרבי״ בתל־אביב, כדי להאזין
לדברי מנחם בגין, שדיבר על המתיחות הביטחונית
ששררה אז בארץ, שהגיעה לשיאה בטבח נוסעי״אוטובוס
במעלה״עקרבים. הערבים טענו שזהו תגמול על שבח
שערכה יחידה ,101 בפקודת אריק שרון, בכפר הערבי
קיביא — שהוא, מצידו, חיה תגמול על רצח אשה ביהוד.
למחרת העצרת העניק מנחם בגין ראיון מייוחד
ל״העולם הזה״ .הראיון ארך שלוש שעות, והדו״ח
הסטנוגרפי פורסם בגיליון ״העולם הזה 858 יש בו
עניין מייוחד דווקא בשבוע שבו חתם מנחם בגין על
חוזה״השלום עם מצריים, כי הוא העיד על המהפך
הנפשי והרעיוני שחל לאחרונה אצל מנחם בגין האיש.

מר בגין, האם נכון לומר כי אתה מבקש
להכריז מלחמה 7ן ל ממלכת הירדן?
לא. לא אמרתי את זה. אנחנו איננו מציעים להכריז
על שום מלחמה. טענתנו, מאז נחתמו הסכמי שביתת־הנשק,
היא כי האויב לא השבית את נשקו, אלא מפעילו
נגדנו במלחמה מיוחדת, הקרויה, בלעז, גרילה.
זוהי שיטת הלחימה מן המסוכנות ביותר, ביחוד במאה
ה־ .20 צבא סדיר, בתנאים הטריטוריאליים והאיסטראטגיים
הקיימים, אינו יכול להתגבר על חדירת קבוצות קטנות
מעבר לקו, שאינו ניתן כלל להגנה.
זאת היתד, דעתי סן היום בו נחתמו הסכמי שביתת
הנשק: ובמשך השנים נוכחתי לדעת כי זוהי דעתם של
כל ראשי הצבא העברי. השאלה היא, איפוא, לא אם
להכריז או לעשות מלחמה, אלא כיצד לשים קץ למלחמה
הגוברת והולכת, אף לפי דעתו של מר שרת.
ייעתר עקרבים ץ

זו נתחזקה עם

תקרית מעלהי־

דעתי היא שיש לראות התקפת־דמים זו לא כמקרה
בודד, אלא כשלב בגרילה הערבית המאורגנת. אנו אומרים
ללא היסום ששום מעשה תגובה אין בו כדי לשים קץ
לגדילה הזאת, אשר בסיס הפעולה שלה הוא מעבר לגבו לות
השטח בו ניתן לצבא ישראל לפעול. אולם מאידך
גיסא, יש לקבוע בהדגשה כי חוסר מעשה־תגובה אינו
יכול אלא להגביר את ההתקפות הערביות, ולהחציף מטבע
הדברים את התוקפנים.
לפיכך אנו סוברים שאפילו במסגרת המדיניות הקיימת,
הרשמית, חובה על הממשלה להגיב על הרצח במעלה־עקרבים,
כפי שמוטלת חובה עליה להגיב על כל מקרה
של שפך דם עברי.

ואתה אינך חושב שהתגובה תגרום למלחמה
ממש ץ

התגובה על המקרה המיוחד בנגב חייבת להיות מופנית
נגד הלגיון הערבי, ולשם ביצועה א ץ צורך להכריז על
שום מלחמה. צריך לעשות, לא להכריז. אנו איננו סוברים
שאם מתנהלת מערכה, היא צריכה להתנהל נגד איזו שהיא
אוכלוסיה אזרחית, אם כי לעתים אין מנוס מפגיעה גם
באוכלוסיה אזרחית, בניגוד לדעותיהם של האיסטניסים
למיניהם, ובניגוד לדעותיהם של המתחמקים מן האחריות
על מעשיהם הם.

אם נוריד מהלומה, בדרך התגובה, על הלגיון הערבי,
אינני סובר שבגללה יסתער הלגיון במלחמה גלויה עלינו,
אבל אין לחשוש גם מפני אפשרות זו. יש לאל ידינו
לשבור את הלגיון כליל, במקרה שהוא יצא נגדנו למלחמה
גלויה.

ואתה חושב שזו הדרך למנוע לתקריות
דומות?
לא, אין דרך אלא אחת, לשים קץ לשפיכות הדמים
בארץ־ישראל, והיא :״מבצעי הגשמה בשעות כושר.״

מה פירוש הדבר? מה זו שעת־כושרץ

אץ למצות באורח תיאורטי גרידא את המושג של
״שעת־כושר״ .הכוונה בשימוש במושג זה היא ברורה
לחלוטין. זוהי שעה שבה הנתונים המדיניים והצבאיים, אם
מצדנו ואם מצד האויב, מאפשרים לנו לשחרר שטח משטחי

החיתה זאת שעת־הכושר האחרונה, לפי
השקפתך?
שעות־כושר מיוחדות באו לנו גם בשנות קיומה של
מדינת־ישראל. אם כתוצאה מרציחתו של עבדאללה, אם
כתוצאה מניתוק שטח הכיבוש המצרי בעזה ממצריים גופה,
ואם כתוצאה של הפיכות החוזרות והנשנות בארצות ערב
השונות. ביחס לשתי ההפיכות האחרונות במצריים ובסוריה,
ידוע לי שלא רק אנשי תנועת החרות, אלא גם אחרים סברו
כי ההפיכות האלה נתנו לנו הזדמנות — ואנו החמצנוה.
המולדת הכבושים בתנאים הנוחים ביותר לנו, אם בעצם
לחץ המיבצע, ללא כל קרבנות דמים מצדנו, ואם במחיר
של אבידות מעטות, אשר עלינו לקבלן על עצמנו, ביחוד
שהן תהיינה תמיד קטנות מאלה אשר אנו סובלים במלחמת
הגרילה חסרת־הפתרון.
לעומת זאת, אפשר לברר את הבעיה של שעת־כושר
על רקע העבר. שעת הכושר הגדולה ביותר קמה לעמנו
בימי המלחמה הקרויה בטעות ״מלחמת השחרור״...

בט?ן ות?

השם האמיתי, ההיסטורי, של מלחמתנו נגד כנופיות
וצבאות ערב הוא ״מלחמת מג ך. מלחמת־שיחרור מתנהלת
על ידי אומה נגד של טץ נכרי, אשר שיעבד אותה. הערבים
לא שלטו בנו עד .1948 הבריטים הם ששלטו בנו, והמלחמה
בהם היא מלחמת־שיחרור במובנו ההיסטורי של המושג,
בעוד אשר המלחמה שנכפתה עלינו על ידי ההתקפה
הערבית היתה מלחמודמגן, אף אם גם היא היתה כרוכה
בגבורה עילאית של הנוער העברי כולו.

״אפשר היה לכמ ש את האדץ סלה״
דעתך. היא איפוא שאפשר היה
בשנת 1948 את בל ארץ־ישראל?

לכבוש

בימי מלחמת־המגן של 1948 יכולנו לשחרר את הארץ
כולה. בכך הודה מר בן־גוריון, בתשובה לדברי בכנסת,
במפורש.

מתי אמר זאת בן־גוריון?

״תגמול אינו פתרון״

את המיעוט העברי, בהתאם לזכותנו ההיסטורית, לרוב
גדול. אולם עובדה היא שמר בן־גוריון הודה כי יכולנו
לשחרר את הארץ, ולא שיחררנוה. ברור איפוא, כי היתה
לנו בימים ההם שעת־כושר, אך היא לא נוצלה.

זה היה בכנסת בתל־אביב, בשנת . 1950 מר בן־גוריון
הסביר אז שאמנם יכולנו לכבוש את ארץ־ישראל כולה
בימי הדיפת האויב הערבי, אולם לא עשינו זאת בגלל
היחס המספרי בין האוכלוסיה הערבית והיהודית. טענתו
היתד, שלו היינו משחררים את הארץ כולה, היו ערבים,
ביותם רוב, זכאים להרכיב את הממשלה.
אני מניח שכל מי שיתבונן בתוכנם של דברים אלה
לא יוכל להימנע מן הרושם כי אין בהם רצינות כל שהיא.
מבחינה מעשית, לו היינו משחררים את הארץ כולה, אנו
כמובן היינו קובעים את גורלה ואת שלטונה. מבחינה
מוסרית הרי תמיד טענו כי ארץ־ישראל אינה שייכת רק
למיעוט היהודי הנמצא בה, אלא לעם היהודי כולו.
המוותר על הזכות היסודית שלנו על ארצנו, מוותר
מבחינה מוסרית על בעלותנו אפילו לחלקה. השלטון העברי
בארץ כולה היה יכול, משך תקופה קצרה מאוד, להפוך

מר בנץ, האמנם מאמין אתה שאפשר היה
לכבוש חלק מן השטחים התפוסים ביום בידי
מדינות טרב, מבלי לגרום להתלקחות מלחמה
כללית נגד כל הן ןולם הערבי?
תשובתנו היא כי מבחינה מוסרית, מותרת מלחמה
כזאת, משום שהיא אינה מלחמת־עוול, אלא מלחמת־צדק :
לא מלחמה למען כיבוש אדמות־זרים, אלא למען שיחדור
מולדתנו אנו: לא מלחמה למען שפיכות דמים, אלא למען
השכנת שלום — שלום לנו ולערבים כאחד. במולדת
העברית המשוחררת חייב לשלוט, ואני מאמין כי ישלוט,
העקרון שבוטא על י די מורי ורבי, זאב ז׳בוטינסקי, ב שיר
הירדן :
שם ירווה לו בשפע ואושר
בן ערג בן נצרת ובני.
כי דגלי, דגל טוהר וינשר,
יטהר שתי גדות ירדני.

אולם אינך חושב שהמלחמה תפרוץ בוודאות?

המלחמה
מותרת, אך אפשר גם בלי מלחמה. כלומר, בלי
מלחמת־חזית כללית, שתפרוץ לפי יוזמתנו בכל הקווים
באותו זמן, ועם כל מדינות ערב יחד.

״הערבים אינם נזוכנים לנזלוזנוה״
זהו הר עיץ המונח ביסודה של תוכנית ״מיבצעי־הגשמה
בשעות־כושר״ .סבורני כי יש ברעיון הזה ריאליזם מדיני,
בגלל הסיבה הבאה: לו הערבים היו מרגישים שיש לאל
ידם להתקיפנו במלחמה כללית ולהטילנו הימה, הם היו
עושים את זאת כבר היום, מבלי לחכות לכל תגובה מצדנו
על מעשי התקפה ״גיריליים״ שלהם, או לנקיטת יוזמה
מצדנו באחד מקטעי החזית. על כוונותיהם להשמיד את
ישראל הם מצהירים מפרק לפרק, ואם הם אינם מנסים
להוציא אותן אל הפועל, הרי הסיבה היא שהם יודעים כי
במלחמת־חזית גלוייה ינופץ כוחם במידה הרבה יו תר גדולה
מכפי שזה קרה בשנת .1948
אותו שיקול יכוון את צעדיהם, בין אם נגיב אפילו
תגובה חריפה ביותר על מעשי-התוקפנות שלהם, ו בין אם
נבצע את אשר קראתי ״מיבצע־הגשמה ב שעודכו שר״.

אינך רואה כל דרך אחרת למנוט התקפה
ערבית ז
לא. האחראיים לפעולות המדיניות העברית, ולמה שקרוי
(המשך בעמוד ) 78

, 1* 0.א 1978 8£¥10

רבלון מציגה

1^ 2טו^ומכמ

שיטת טיפוח חדע1ה מדעי ת ויחידה.
חיים יפים לשר פנייה

הידעת כי עורך, כמו שערך, טעון חשמל?
שיטת הטיפוח המדעית החדשה ״פורמולה ״ 2של רבלון מבוססת על כך.
תכשירי ״פורמולה ״ 2פותחו באופן מיוחד כדי שתהא זיקה טבעית ביניהם
לבין עור־פנייך:
ו. תכשירי הניקוי של ״פורמולה 2״ ״שואבים״ את עודפי השומן והלכלוך
מעורך ומותירים את עור פנייך צח, נקי ורך למגע.
.2תכשירי הלחות של ״פורמולה 2״ ״נשאבים״ הייטב לתוך עורך, מרווים
אותו ומגינים עליו מפני יובש שעות ארוכות.
אלה הם חלק מתכשירי ״פורמולה 2״ -נטולי בושם ובעלי רמת מק מאוזנת.
הם כה מרוכזים עד כי מספיקה כמות זעירה בכל שמוש.
הבקבוקונים מצויירים בפיה המווסתת את הכמות הנדרשת -לנוחות ולחסכון.
״פורמולה 2״ -שיטה חשובה לטיפוח עור פנייך -פשוטה, מדעית, מושלמת.
התוצאה -חיים יפים לעורך.

142ט1¥1מכח
חדש ממע בדו ת המחקר של רבלון.
צוות רבלון ישמח לארח אותך ליעוץ אישי והדרכה, ללא תשלום, בבית רבלון, רח׳ חובבי ציון 65 תל־אביב, בימי ראשון ושלישי משעה 3.00 עד 5.30 אחה״צ.
חוברת הדרכה לתכשירי ״פורמולה 2״ ,לרשותך חינם, בתמרוקיות ובמחלקות רבלון בבתי הכלבו.

יעל ודן חגגו את ארוסיהם במסעדת יוקרה. הם הציגו כרטיס אשראי לאומיקרד. התשלום עבור הארוחה יבוצע זמן רב לאחר סיום הארוחה.לאומיקרז. כרטיס האשראי של בנק לאומי
ממשפחת ויזה הבינלאומית מאפשר לך לחגוג באשראי. אתה נהנה מארוחה נפלאה ומאשראי של עד חודש ימים.

לא 1מיקרד בי שראל כנו 11 יוה בחו״ל
כרטיסי אשראי של קבוצת בנק לאומי
לאומיקרד־ ה״רז ה״ לחיים קלים יו תר
באותה שעה ממש, שותים ג׳ורג׳ ולינדה קפה לסיום ארוחת ערב נפלאה במסעדת יוקרה בריצ׳מונד. גם הם מציגים כמובן, כרטיס אשראי ויזה.

6כ) 4 3

0י*א*<^ס 0י10ל,״״*חס אא*8

פ ר סו ם א. ט 7

מכתבים
מישלחת מנופחת
המישלחת המנופחת, שנטל מנחם בגין
עמו בצאתו לחתום על הסכם־השלום בוו שינגטון,
היא אופיינית לתפיסת הכבוד
וההדר הז׳בוטינסקאי. גם לטכס קבלת פרם־
נובל לשלום באוסלו נטל עמו מר בגין
מישלחת כזו, מבלי לשים־לב לביקורת ש הושמעה
יעל הביזבוז הכרוך בכך ועל
חוסר הטעם וצרימת־העין שהיא מעוררת.
מר בגין הקים לעצמו חצר של מכובדים,

דיאנים או לכושים, אלא ממיקרים יותר
קרובים לנו. היה מישהו, שניסה לפתור
את בעיית היהודים ברוסיה באמצעות או טונומיה
בבירובידז׳אן. היא נכשלה כעבור
זמן קצר. הרוסים רצו להקים רפובליקה
יהודית אוטונומית, כאשר הרפובליקות ש־בברית־המועצות,
וניתנה אף דחיפה לכך
מצד השילטונות. אך העם היהודי סרב,
למרות שניתנה לו האפשרות לשמור על
מסורתו ותרבותו במיסגרת אוטונומיה זו.
נראה שממשלת הליכוד אימצה דוגמה זו,
כדי לאכול את התפוח ולהשאירו שלם :
לתת לפלסטינים זכות למינהל־עצמי ותר בות
משלהם אך ללא זכות על הקרקע. כשם
שהיהודים לא קיבלו את האוטונומיה ב־בירובידז׳אן,
כך לא יקבלו הפלסטינים
את האוטונומיה המוצעת להם בגדה. רא שיתה,
כסופה, היא כישלון.

מיקי הירש,

גבעתיים

מחיר השלום
השלום נפל על הממשלה מהשמיים. אי לולא
היה הנשיא קארטר לוחץ על ממשלת-
ישראל לחתום על הסכם השלום עתה, אי
אפשר לדעת כיצד היתה נחלצת מהתהום
הכלכלית אליו דירדרה את המדינה. עכשיו
יש תירוץ לכל כישלון כלכלי — השלום.
בשם השלום העלו לנו כבר את מחירי
הביצים והחלב. בשם השלום יעלו לנו בק רוב
את שיעורי מס־הכנסה ואת מחיר
הטלפונים. בשם השלום יוסיפו להצדיק את
האינפלציה.

להם מוענקים תוארים ותפקידים ריקים
מתוכן, רק על מנת שיוכלו להסתופף
בצילו וליהנות מהדרה של מלכות. נראה
שבסתר ליבו מתכוון בגין להקים מחדש
את מלכות ישראל השלישית.

מאיר שגער,

ב קיצור: השלום יהיה עלה־תאנה ש יכסה
על כל מחדלי שימחה ארליך וחב ריו.
ארליך יוכל לטעון, כי יונודהשלום

תל־אביב

טוב שלחתימת הסכם־השלום בוו שינגטון
יוצאת מישלחת כה גדולה. עכשיו יוכלו
האמריקאים לדעת לשם מה הם צריכים
להזרים מיליארדים לקופת ממשלת־ישראל.

ח. טיבי,

רינה לוי,

פתח־תיקווה

פנינו של בנין
אשרי העם שמנהיגו לא שש לקרב ולב
אוייביו אל בני עמו קרב. אשרי העש
אשר כוחו חוסה באל, ושתי מילים על
דל שפתיו — שמע ישראל !
אביגדור קפלן, תל-אכיב
בגינו של מנחם בגין ובגנותו תיוותר
בגינו: משום
ישראל חתיכה בילבד.
שהתעקש לקבל לידיו את אוניית הנשק
אלטלנה, בניגוד להסכם שחתם עם נציגי
הממשלה הזמנית, בתקופת מילחמת השיח־רור
(האונייה היתד. טעונה בנשק, בכמות
ובאיכות שהיתר, מעשירה את הארסנל הדל
שהיה בידי צה״ל בעת היא) .שאילמלא
כן, נשק זה היה מסייע לשחרר את הגדה
המערבית בסמוך לתום ההפוגה הראשונה.
ובגנותו: משום שהעניק אוטונומיה
לפלסטינים, ד בר שיביא בהכרח להקמת
מדינה פלסטינית ולניתוק הגדה המערבית
ועזה ממדינת ישראל. על כן זכאי מנחם
בגין בהחלט לתואר 1606 ^131061-״ .
אליעזר צוקר, רמת-גן
יש לי ספקות קשים לגבי האוטונומיה
המוצעת לפלסטינים, הן על סמך לקחו
העבר והן ממה שצופן העתיד. בואו לא
ניקח דוגמה מאוטונומיות שניתנו לאיג־

העולם הזה 2169

השבוע מסוכן מאד ל בנות
שור. הן יכולות בהרפתקאות להסתבך
העשויות לגרום לסי בוכים
אישיים ובריאו תיים,
זמן רב לאחר
שתשכחנה ית התקרית
עצמה. מוטב, איפוא,
לא להרבות בקשרים
21 באפריל
20 במאי
חברתיים ולהגביל את

המגע עם אנשים חד שים
— בייחוד בסוף השבוע, מיום ג׳
בהירים. צבעים לבשי
עד יום ה׳.

השבוע הוא שלך, בת
תאומים: אהבה, אה בה
ועוד פעם אהבה.
מריבה קטנה עם בן-
זוגך, תסתיים בטוב.
מהרה וחייכם ימשיכו
ההתפייסות תבוא ב-
להתנהל על מי־מנו־חות.
לך, בן תאומים,
21 במאי -
20 ביוני י.
שבוע מפרך. מצפה תקצור י בסופו אבל
אתה את התוצאות הברוכות. השתמש
במוחך ולא בכוחך. במישור הרומנטי
צפויות לך השבוע הפתעות, אך זה תלוי
אך ורק בך אם הן תיפולנה לזרועותיך.

חולון

רק צרי-עין מקטרים על היקף המפלייה חתימת הנלווית לראש־הממשלה, לטכס
הסכם־השלום. זהו בכל זאת מאורע היס טורי
חד־פעמי, וכל מי שהיה לו חלק
בהשגתו ראוי שיהיה שותף למעמד. גם
ג׳ימי קארטר, בבואו לישראל ומצריים.
הביא עימו פמלייה ענקית — אך על כך
לא פצה איש פה ולא ציפצף. בימינו יש
לטכסיות חשיבות רבה, שכן היא נעשית
לעיני מצלמות הטלוויזיה. משום כך ראוי
להבליט לעיני העולם כולו את החשיבות
שמייחסת ישראל למעמד חתימת השלום,
בכבדה אותו בנוכחות צמרתה.

מצאת גבר אבהי שנו תן
לך יחס עדין וחם,
הוא עוזר לן לפתור
את בעיותיך. חינך מתגדרת
בבעייה אחת ו הדברים מזניחה עשויים
להסב לך או ין
ןו 1ון!
שר רב. שימחה ש מצאת
במקום עבודתך
; 1 21 מרס -
1 20 נאפריל
החדש, תפיג את דכ א
ונך בליל. סעי לחופ שה
קצרה עם בני ביתך, הקדישי להם
את מלוא תשומת ליבך ותבואי בעתיד
על שכרך. מישהו מבני מישפחתך יצטרך
לטיפול רפואי — עזרי לו. שימרי
על יו פייך: הוא כרטיס הביקור שלך.

למשענת זקוק
אתה

רצינית בדמות חיי מש פחה
יציבים ומאושרים,
ככלות הכל, הם משקל לסערה היחיד הנגד הנפשית העוברת עליך י לגורמים בהתייחסותו חיצוניים. זכור רק כי
;21 ביו ני -
המצב כלפי פנים לא
< 2ביולי כ יוכל להיות יציב ומאו שר
לאורך ימים, אמלא
תדע מקור עצבנותו
ולהתגבר על עצמך בעתיד הקרוב. אדם
קרוב אליך יגלה כלפיך הבנה ויעזור לך.

11110

אינה מטילה ביצים. ומי יעז עוד להת קומם
נגד הגזירות הכלכליות של הממ שלה
! עוד יאשימו אותו שהוא מתנגד
לשלום !
משה צופרי, תל־אביב
אני רוצה להתלונן על גניבה. שר־האו־צר,
שימחה ארליך, גנב לנו את. תוספת־היוקר
עוד לפני שקיבלנו אותה. איזה ערך
יש לתוספת־היוקר המעוקרת, כשהיא מקו זזת
חודשיים לפני שמקבלים אותה ליד.
ההסתדרות טוענת שתדרוש על כך פיצוי
לעובדים במשכורת חודש יולי. אבל אז
יתחכם ארליך שוב, ויעלה את המחירים
כבר במאי או ביוני. לכן, חובתה של ההס תדרות
לתבוע פיצוי על ההתייקרויות ה אחרונות
כבר במשכורת חודש מרס. אם
ארליך מפר הסכמים ומנסה להתחכם אי־תנו,
צריך להחזיר לו באותן שיטות עצמן.
יעקב

ה בי דו ירושלים

סוד המישמר חאזרחי
אני מעוניין להגיב על כתבתכם, לא
נחזור לישראל (העולם הזה ,) 2167 על הנע רים
הערבים שהוכו בידי נערי המישמר
האזרחי על שפת הים. היום נמצא במיש־מר
האזרחי מיטב הנוער, אשר תורם
מזמנו ומירצו לשמירת הביטחון הפנימי
בארצנו מפני פעילות עויינת. לצער חברי
(המשך בעמוד ) 10

ועכשיו — השבוע ה גורלי.
עד כה התכוונת
להכין את הקרקע. ה שבוע
תצטרכי להלום
— כל עוד הברזל הוא
חם. מגע חברתי הולם
את תוכניותייך. בייחוד 1 ביום ו׳ ,סוף השבוע,
שהוא גם הירח ה ;21
ביולי -
21 באוגוסס

חדש. אבל טוב תעשי
אם לא תסמכי יתר-
על״המידה על אחרים ובייחוד לא על
חברותייך הטובות יותר. על בחורים
אינך סומכת בין כה וכה, למרות שאחד
מהם, תתפלאי לשמוע, מהימן מהאחרים.

אף ה

המצביע מצפן כמו תמיד צפונה, את חו זרת,
בהתמדה מדאיגה,
למצבים ישנים ולקש ותיקים.
הזהרי : רים דעי שלא^ .כל תגובה
הדומה לזו בה נתנסית
בעבר — זהה עם מה
](11111
שאת כבר יודעת. את
22 בא 1גוסס -
22 בספסמבר
עשוייה ללכת על קרקע
בטוחה — ולהיתקל ב מוקש
ריגשי. מעל לכל — הישמרי לא
לסבך אדם בקשרים ריגשיים עזים פי התכוונת הבידור הקל לו מן כמה סגול ללבוש השתדלי בעצם.

אל תהססי להגיד בהיקף את מה שיש אל
ליבך לומר לו: בייחוד אס הוא ממשיך אל הנלוז. כמינהגו תהיי כלבתא — אבל
אל תהיי גם קורבן־עו־לה
לשיגעונותיו . .עסק
בלתי רגיל מושך את
התעניינותך. לשווא. זה
לא בשבילך, ואם תיגע
בו יתכווה. ביום א׳ גס
לא כדאי לך לצאת או
לקיים קשר טלפוני עם
חו״ל. זהו יום להת בודדות
ולהתבוננות עצמית. לבשי ורוד
בהיר ואל תהיי מגונדרת יתר על המידה.

11 וו1נ״0

ערמומיותך הטיבעית תאפשר לך להת גבר׳
בהדרגה ומאחורי הקלעים, על מיכ-
שולים שנתגלו בדר כך
אל האושר ואל ה תהילה.
תצטרך להב ליג
על הרבה עלבונות,
השבוע, ואתה תעשה
זאת — גם אם בחרי קת
שיניים. אבל הב לגה
משתלמת. לקראת
שבת אתה נמצא שוב
בנקודה ממנה אפשר
להתחיל בה מחדש.

עקת

את יכולה להאמין בכוכבים. הם לא משק־רים.
ואם. הם אומרים לך שכדאי
להתנהג בחביבות, מל אי
את כל מישאלותיו.
זוג מכריך ינסו להו ריד
אותך מהדרך בה
את הולכת שנים. הס
סתם שמרנים. מה יש?
אפשר גם להתהולל לפ עמים.
אס לא עכשיו,
אז אימתי? העיקר לש }
2בנו ב מ בר .20ב
דצמבר
מור על הטעם הטוב
בכל התנהגותך. ועליך
בהחלט.
לסמוך יש מדוע הפסקת לקרוא בזמן האחרון?

( 1שס

* 0111

יו ינ•
השבוע תצעדצעדים גדולים קדימה,
ותתקרב למטרתך הנכספת כפי שלא
היית קרוב מעודך. וזה

לא סתם רמז. צפוי לך
סיפוק אינטלקטואל•
ואמנותי ובעקבותיו —
פגישה מעניינת עם
ידידה ותיקה ואהובה
עליך. היזהר מעצבנות
יתר. ואל תייחס לדברים
יותר חשיבות מ ו
2בדצמבר ־
10 בינואר
המגיע להם בדרך כלל.

גילוי ידידות ורצון טוב כלפי מכרים חד שים,
את גם הכרת או תם
רק בימים אלה,
עשויים להשתלם במרו צת
הזמן. אל תסרב
לארח מכרים חדשים,
גם אס יביאו איתס
ידיד משלהם שאינו מו כר
לך, ושאינו מוצא
חן בעיניך. בעייה מש 20
בינואר -
18 בפברואר
פחתית אינטימית ורגי־שה
מאד, עשוייה לבוא
על פתרונה המוצלח.

ולי

האושר ממך והלאה. אינך רואה תוצאות
מקוות מפעילותך הרבה, אנשים חות־רים
תחת מעמדך, אי ׳

זוכה לגילויי חיבה ובדידותך אמיתיים,
גורמת לך לדיכאון נפ שי.
נסה להתגבר על
האגואיזם ההורס או תך.
בת מזל דגים —.
הגבירי מאמצייך להת החב
בסולם
קדם

בפברואר
20 במרס
רה, לא בהכרח על
חשבונם של אחרים.

ו 1ו!ובץ1־״

מכחכים

2169

(המשך מעמוד )9
ולצערי, אין בארץ מודעות להתנדבות,
בכל הזרועות ההתנדבותיים. הנוער הוא
כיום המרכיב העיקרי במישמר האזרחי.
לכן אנו רואים את המעשה שנעשה, כפגי עה
אישית בכל אחד מאיתנו. אנו מודים
לכם על שהערתם את תשומת־לב הציבור.
אבל עליכם להעיר אותו לצורך להתנדב —
למישמר האזרחי, למגן־דויד ועוד.

אייל מדוכן,

תל־אביב

מבלי לדבר כלל על התנחלויות־סרק,
שאני שולל אותן מכל וכל, ברצוני להציע
לח״כ אורי אבנרי שיפנה לראש־הממשלה
מעל במת הכנסת, בדרישה שראש־המם־
שלה יגנה אישית את תופעת העינויים
בשטחים וכן תופעות של התעללות כלפי
ערבים העובדים בישראל בידי אנשי ה־מישמר־האזרחי,
השוטרים ותלמידי־התי־כון
המתנדבים. ראש־הממשלה מתייחס ב חומרה
כלפי הטירור הערבי, אך ממלא
פיו מים בכל הנוגע לטירור היהודי.

איגגציו(יצחק) סיכול,

תל־ אביב

דמוקרטיה סלקטיווית
אתם, הלוחמים נגד מעצרים מינהליים
או שרירותיים של אנשים חפים מפשע,
הנעצרים רק בגלל דיעותיהם, באחת הי־בחנו:
אם תמחו בחריפות נגד מעצרם של
אנשי גוש־אמונים על לא עוול בכפם.
אם תתעלמו ולא תמחו על כך — הרי
הדמוקרטיה שלה אתם מטיפים היא דמו קרטיה
סלקטיווית ואין אתם ראויים לאמון
קוראיכם.

אכישי ליכנה,

רמת־ גן

ועד בלתי מופד
בעתונכם (העולם הזה ) 2166 פורסמה
כתבה אודות הסטודנט נאצר מאזן, המכו נה
ברשימה זו משום־מה בתואר ״יו״ר
ועד הסטודנטים הערבים בבר־אילן״ .הרשו
לי להביא לידיעתכם, כי אין באוניברסי טת
בר־אילן כל ועד סטודנטים ערבים או
כל ועד סטודנטים אחר, למעט אגודת ה סטודנטים
של אוניברסיטת בר־אילן, אשר
הבחירות אליה נערכות אחת לשנה.
בבחירות האחרונות לאגודת הסטודנטים
באוניברסיטת בר־אילן נכשלה הקבוצה ש עמדה
בראשות אגודת הסטודנטים ונבח רה
קבוצה בשם בר־אילן אחרת. בבירור
שערכתי הובר לי, כי אין כל סטודנט בשם
נאצר מאזן המכהן בתפקיד כל שהוא באגו דת
הסטודנטים בבר־אילן. סטודנט בשם
זה רשום בפקולטה למשפטים באוניברסי טת
בר־אילן, אולם אין הוא מכהן בכל
תפקיד שהוא מטעם אגודת הסטודנטים
ולמען הסר ספק אין הוא יכול לפעול או
לחייב בהופעותיו או במעשיו את אגודת
הסטודנטים באוניברסיטת בר־אילן.

מאוזן :
) 1תעודת ביטוח! ) 5מכשיר המשמש
בהנדסה! ) 10 נצח! ) 11 מילת־שאלה!
) 13 קידומת צרפתית! ) 14ו זי ר! ) 15 נמל־תעופה
(ר״ת 16 חלק בראש 18 ענף !
)20 מלכסיקון הבקר! )21 צופה מן הצד!
)22 מחוספס! )24 ראפיה! )25רשע!
)26 גלגל ! )28 כר־מירעה ! )30 עב־בשר ;
)31 הקים! ) 32 אחד מהורי! ) 34 יצאו
בגלות! )35 יוציא ניצני ם! )38 מדינה
באמריקה הדרומית! )39 משקה קל! ) 41
תבואה! )42 כתובת! ) 43 סוד! )54נ ס!
) 47 כיוון ש 48 מס־ערך־מוסף (ר״ ת)!
)50״טובה 51 מכשיר־עינויים 52
עלה בספר 54 כמות גדולה ! )57 בהמה
דקה! )61 מכ שף! )62 חלק ב גו ף! )64
מילת־זירוז! )65 נהרה! )66 שן הפיל!
)67 אות בא״ב העברי! )69 מידת יבש
עתיקה ! )70 פעולה ! )72 שביב 74 זכר
בעיזי ם! ) 75 חלק בר א ש! )77 בפעם נו ספת!
)78 מבניו של נו ח! )81כ פן! )83
חס־וחלילה (ר״ת — הפוך 85 אסקופה !
)86 זוהר ! )88 מילת־בקשה 89 חי ימי
רב־זרועו ת! )91 יתן שכם! )93 מקולות
הגברים במקהלה 95 לאלתר 96 פרוסה!
) 98 מעשה־פלא! 100 מסולם הצלילים!

) 102 מרחם! ) 103 מזמר! ) 104 צלחת קטנה!
) 105 מקום שגרים בו.

מאונך :
) 1עשה ! )2ודי בלי סוף 3יפה רוחו !
)4כן, בספרדית ! )6מגופה ! )7מתכת
אצילה 8הווייה ! )9ירק־גינה 12
משמש למחיקה 15 סובייקט ! 16 מח־אנו

העצמות! ) 17 ישמח לבב
אליל הפלישתים 10 עלוב־נפש ! )26
נשיא אוגנדה (ש״מ 27 ברח ! )29 חלק־א
רץ! ) 30פ רי ך! )33 שכיח! )34 מניע!
)36 עיטור לז רו ע! )37 העגורן הוא כזה!
)40 בת־קול ! )41 מילת־שלילה ! )44 נע
ממקומו! ) 46 מיכסה הבית! )47 כיסא־כבוד
! )49 נסיעה ארוכה 50 רצון !
)53ב אר מן! )54 מה שהכל מייחלים לו!
)55 מהלך בשחמת! )56 חז ר! )58ל אן?
)59 מוסף ע ל )60 :אבן יקרה! )62 מעד נו
ת )63 :ני ש א! )66 משמעות ) 68 :עיסת
שקדים )71 :זמנו )73 :עוף־ים ; )76 נוכרי !
)77ג ץ )79 :צ לולויד )80 :מידת־שטח:
)82 ענן )84 :כלי-קיבול לנוזלי ם! )85
תיכלה! )97 מונח בתורת החשמל; )90
בעל־מום ) 92 :גדיל 94 שובל ) 96 :
כלו מן הארץ )97 :אולם 99 כלי־קיבול !
) 101 קינה ) 102 :מועד ) 103 :מינחה.

לפני חודשים מספר ערכו חלק מ־150
הסטודנטים הערבים בבר־אילן, שהינם
חלק מ־ 8000 הסטודנטים הלומדים באוני ברסיטה
זו ,״בחירות״ משלהם ,״בחירות״
אשר לא הוכרו בידי אגודת הסטודנטים
המקומית ואינן מוכרות אף בידי הנהלת
אוניברסיטת בר־אילן. היחידים המורשים
לפעול למען ובשם הסטודנטים בבר־אילן,
הם נציגיהם אשר נבחרו במהלך השנה
לאגודת הסטודנטים המקומית.
״ועד הסטודנטים הערבים״ (אם אמנם
קיים גוף שכזה) כשמו כן הוא, דואג לרוו חתם
של הסטודנטים הערבים בילבד. אגו דת
הסטודנטים באוניברסיטת בר־אילן
שמה לה למטרה לדאוג לרווחתם של
כלל הסטודנטים באוניברסיטת בר־אילן,
כמו בהפעלת אירועים שונים דוגמת מופ עי
בידור מסובסדים, הוצאת עתון סטו דנטים,
ייזום ״קפה פוליטי״ ועוד. נכון
כי בעבר נדחו ותדחנה פניות של סטודנ טים,
ובכללם הסטודנטים הערבים, באוני ברסיטת
בר־אילן לקיים ״מסיבות״ או ״ער בי
תרבות״ ,מאחר שבמהלך ״ערבי תר בות״
אלו מוזמנים אישים פוליטיים —
דבר העומד בניגוד לתקגונה של אגודת
הסטודנטים בבר־אילן, האוסר פעילות פו ליטית
ברחבי הקמפוס, שלא ביוזמת ה אגודה
המקומית.
כל עוד תקף תקנונה של אגודת הסטו דנטים
וכל עוד קיימת אגודת הסטודנטים

בבר־אילן, אין האגודה המקומית מוכנה
להכיר בכל גוף המתיימר לייצג את עניי ניהם
של הסטודנטים באוניברסיטת בר־אילן
או מי מהם.

חיים שמנגד,
סגן יו״ד אגודת הסטודנטים,
אוניברסיטת בר־אילן, רמת־גן

שגי משה אלפן
תחת הכותרת ״הגנבים והחברה הממשל תית״
כתב העולם הזה 2165 דברים שו נים
ביחס אלי אשר ברובם אינם נכונים,
בחלקם מהווים חצאי־אמיתות ובחלקם דב רים
שהוצגו מהקשרם ובסך־הכל מציגים
תאור מסולף ומעוות שיש בו משום הוצ את
לשון־הרע לגבי.
במיוחד בולט וחמור הדבר הן בכותרת
המשנה של הכתבה הנ״ל, היינו ״יו״ר
החברה הממשלתית ליהלומים, משה אלפן,
שותף לעבריין״ והן בכתבה בה נאמר לגבי
החוזה בין גאבורדיאן וליברמן (שתצלומו
מובא באותה כתבה תחת הכותרת ״החוזה
בין גבורדיאן ובין ליברמן, אלפן ודורון״)
כדלקמן :״בהסכם מצהיר ליברמן כי יש
לו שני שותפים לעיסקה; האחד מיידי
דורון, המקבל זכות חתימה, והשני משה
אלפן. אלפן הוא יו״ר מועצת המנהלים
של חברת פיתוח, יועץ מכובד לחברות
כלכליות והיה מנכ״ל אלדא, החברה שעס קה
בסחר עם אפריקה מטעם הממשלה. מה
הוא עושה כשותף לנוכל דו רון? ״
ייחוס עיסקה זו אלי הינו סילוף גמור.
משום־מה החליט כתבכם, יגאל לביב, ית כן
שבגלל הדמיון בין השמות ^1 0 5 £
הנזכר בחוזה לבין שמי —
(אגב, שמי בלועזית נכתב 105 £1 £ו) 1
כי המדובר הוא בי, וזאת
מבלי שטרחתם לפנות אלי ולברר האמנם
כך הוא הדבר. האמת היא כי השם המוזכר
בחוזה המצולם בכתבה אינו שמי, איננו
מתיחס אלי, כי אינני מכיר כלל לא את
מר ליברמן ולא את מר דורון הנזכרים
בצילום ובכתבה, וממילא לא הייתי ואינני
שותף של מי מהם ולא היה לי שום עסק
איתם.
משה אלפן, רמת־השרון
• מאחר שהקורא אלפן נמצא בחו״ל,
לא ניתן לברר כעת את העובדות, והדבר
יבורר עם שובו.

כלי תמיכה ממשלתית
לגבי הידיעה ״הליכוד משתלט על מו עצת
הצרכנות״ (העולם הזה ,)2165 הוס־מכתי
להגיב כדל קמן:
אנו שמחים מאד שמערכת העולם הזה
מגלה עניין בנושא הצרכנות, אך היינו
שמחים עוד יותר אילו היה לפחות קשר
רופף ומזערי בין האמור בכתבה לגבי
אגודת מגן לצרכן לבין האמת. אגודת
מגן לצרכן הינד, ארגון הצרכנות היחיד
בארץ, שאינו מקבל תמיכה כספית כלש־היא
מגורמים ממשלתיים, מסחריים או
מפלגתיים, ואין בכוונתו של הארגון לק בל
כספים מגורמים אינטרסנטיים בעתיד.

יפה אינגכרג,
מזכ״ל

מגן

לצרכן,

תל־אביב

עובדות כהוויתן
בידעה שהופיעה בעיתונכם (העולם הזה,
,) 2164 במיסגרת המדור אתה והלירה, תחת
הכותרת — ״מילכוד נמכר ליוסף אמיר״,
נפלו כמה אי־דיוקים לגבי כמה פרטים
שהופיעו בידיעה. אולם ברצוני להתעכב
דווקא על הפיסקה האחרונה בידיעה, שב טעות
יסודה.
חברת מילכוד כלל וכלל אינה מתיימרת,
ואף אינה מסוגלת, להקים מישטרה פר טית
משלה. החברה באה לשמש אך ורק
כלי-עזר להגנת הלקוחות הקשורים למוקד
מילכוד. אופי עבודתה של החברה מחייב
שיתוף פעולה הדוק עם המישטדה, ועד
כה — במיקרים בהם נזקקנו — זכינו
לסיוע בצורה היעילה, המהירה והאמינה
ביותר.

ידידיה משה,

מנכ״ל ״מיל מד״,
תל־אביב

העולם הזה 2169

£5ז ז 0 6 * 8£

הללויה

)יוטו־1וח> קון
מץ צבע תאפשר לכם להנות השנה בצבע מן השירים הזוכים באירוויזיון.
עם מץ צבע ובעזרת האנטי מחיקון, תוכלו להנות מחגיגה צבעונית
ועליזה לעין ולאוזן.
* ועוד -הצעה מיוחדת לרוכשים מץ־צבע עם אנטי מחיקון בחודש
מרץ: לאחר הנהגת שידורי הצבע בישראל, תזכה אתכם מץ במלוא מחיר
האנטי־מחיקון, עם רכישת אחד ממוצרי מץ המעולים (בתנאי שמחיר
הזיכוי לא יעלה על ״ 257 מערך המוצר) .תוקף הזיכוי -לתקופה של שנה
אחת מיום רכישת מץ־צבע.
פרטים אצל כל הסוכנים המורשים למוצרי מץ ברחבי הארץ ובבית מץ,
רה׳ מודיעין , 19 בני־ברק, רמת־גן.

הטון בץ וירוויזיוו ־ סץ־ צבע
היפה — סלון פאלי, רה׳ הרצל ; 1חדרה — סלון ׳באלי, רה׳ הנשיא ; 51 רמת־גן — סלון באלי, ירה׳ ביאליק ; 75 ירושלים — סלון שלום, רח׳ יפי ; 68 עפולה — סלון
באלי רח׳ הנשיא ; 17 היפה — סלון הבנקים, ירח׳ הבנקים ; 1חולון — סלון סביוי, רח׳ סוקולוב ; 77 הוד השרון — סלון חמד, דרך ה ש תן ; 94 נתניה — פטמן ייוסף,
רח׳ עמק חפר ; 4פתה־תקווה — סלון לירון, רח׳ ההגנה ; 17 ראשון־דציוו — רמזור (כדריה) ,רח׳ רוטשילד ; 36 אשקלון — סעדון אליעזר, רח׳ הצפודה ; 27 נם־ציונה —
א.ק. אלקטרוניקה, רח׳ וייצמן ; 14 רחובות — אלקטרו סנטר, רח׳ הרצל ; 171 כת־ים — סלון פאר, רח׳ רוט שילד ; 32 ירושלים — טטרון רח׳ דוד ילין ; 33
נתניה — רדיו אלחוט. שד׳ בני מיו .5
תל־אכיב — סלוד להיט. רח׳ אבו גיבירזל : 20
נפטתיים — נתנאל י משה. רח׳ כצנלסוז : 12

:באמת?
* ¥תה, אחרי שסידרה זו סקרה כבר
? את הכנסותיהם ורכושם של יותר מ־80
חברי־כנסת, אפשר לעשות סיכום ביניים.
לעומת חברי־הכנסת העשירים (העולם הזה
) 2167 נאנקים כמה חברי־כנסת תחת עול
ההוצאות המתחייבות מתפקידם, אך מתביי שים
להילחם על העלאת משכורותיהם של
חברי־הכנסת ״משום שאנו צריכים להוות
דוגמה״.
אפשר להניח שמצב זה עלול להביא חב־רי־כנסת
אל עולם העבריינים. אומנם חברי-
הכנסת שהוחשדו׳ או שהורשעו עד כה
בעבירות פליליות הנוגעות לרווח כספי, הם

חמשו הדרח ער הכנסותיהם האמיתיות וונושם
שר נר 120חנו ׳ הכנסתה תש יעית
יפיק טובי מרק״ח. טובי גילה אומץ־לב
רב כשלא ניבהל מהתפרצויותיו ההיס טריות
כמעט של יושב־ראש הכנסת יצחק
שמיר כלפיו, בעת הדיון על הסכם השלום.
והיה מוכן אף שיוציאו אותו מהישיבה.
אולם לגבי תגובה על מקורותיו הכספיים
והכנסותיו, גילה טובי בפני העולם הזה
הרבה פחות אומץ־לב.

חוק שתבטל את החלוקה בין שכירים לעצ מאיים.
היום מותר לחבר־כנסת להיות עצ מאי,
עורך־דין או יועץ כלכלי, אבל אסור
לו להיות שכיר — כלומר, אסור לו לעבוד
במישרד עורכי־דין כשכיר, או להיות יועץ
כלכלי בשכר לחברות.
בראש העומדים להציע את השינוי בחוק
עומד ח״כ הליכוד יצחק ברמן, המודה ש הוא
איש ע שיר ביותר (העולם הזה )2155
וכי ההבחנה הקיימת היום בחוק אינה פו געת
בו. ברמן התחיל כבר לעשות ״לובי״
בין חברי־הכנסת, למען יתמכו בהצעת ה חוק
שלו והשיג תמיכה ניכרת מחברי-
הכנ&ת. אולם הוא עצמו מודה, כי הדרך
לאישורה של הצעת החוק עדיין ארוכה
ביותר.
בינתיים ממשיכים חברי־הכנסת לעסוק

טובי אינו נוהג כשאר חברי מיפלגתו
ואינו מוסר את משכורתו למיפלגה ותמו רת
זאת מקבל ממנה צ׳ק על הוצאותיו
האישיות .״אני לוקח את המשכורת שלי
לעצמי. זו המשכורת שלי ואני עובד בש בילה.
אני נותן למיפלגה תרומה כאשר
אני רוצה, אבל לא מוכן לקבל מהמים־
לגה תרומה.״ מקורות ברק״ח טוענים כי
התרומה שהעניק טובי בפעם האחרונה ל-
מיפלגה שלו היא כל־כך ישנה וותיקה,
עד שאפילו לא זוכרים את הסכום.
טובי מתגורר עם מישפחתו בבית. י שן
אך יפהפה בוואדי ניסנס בחיפה, שאליו
פלש בשנת 1948 ומאז הוא שלו. הוא שו לט
שילטון ללא־מיצרים בסניף חיפה, שהוא
אחד הסניפים החשובים של רק״ח, וכן
בתקציב סניף זה.

שמעון פרם
עשיר מהאח

טובי נהנה מהקופה המיפלגתית העשי רה
של רק״ח. לרק״ח עסקים כספיים וכל כליים
מסועפים ביותר, תחת שמות שונים,

מועטים בלבד. רק אחד מהם, ח״כ הליכוד
שמואל רכטמן, נשלח לכלא בגלל עבירות
אלה, אולם בכל המיקרים, כולל המיקרה
של רכטמן, לא נעשו העבירות בגלל חו-
סר־כסף. דווקא מבין חברי־הכנסת האמי דים
נמצאים העבריינים, בעוד שמעולם
לא הועלו חשדות בנושא זה כנגד הבר־כנסת
עני.
אולם למרות האמור, סכנה זו קיימת.
בעוד שחברי־כנסת רבים טובלים בכסף,
חברי- שהם העובדה
לפעמים בזכות
כנסת, ישנה שיכבה של ח״כים הנלחמים
מדי חודש עם מנהל הבנק על אישור
משיכת יתר, העלולים ליפול למלכודת ב נושא

חברי־כנסת שאינם בעלי נכסים או הכ נסות
נוספות, אומרים :״לא ידענו. ידענו
את הפרטים ואת העובדה שלחברי־כנסת
אחרים יש רכוש רב או הכנסות ממקורות
אחרים, אבל לא ראינו את התמונה בכללה.״
חברי־כנסת בעלי הממון, הם רובם ככו לם
בעלי תגובה אחידה :״אז מה י ש?
אם אני חבר־כנסת אסור שיהיה לי כסף?
אסור לי לעשות עסקים? מדוע לאחרים
מותר להרוויח כסף בצד ולי ל א? ״
עיקר הוויכוחים בכנסת הם סביב החלו קה
בחוק בין שכירים לעצמאיים. נראה
כי חלוקה זו, אינה משמעותית באופן מע שי.
יש אמנם חברי-כנסת המגבילים עצ מם
מלהיות שכירים, בגלל הוראות החוק.
אולם חברי־כנסת אחרים מוצאים לעצמם
דרכים אחרות לקבל משכורת ולא לעבור

על החוק.
עתה קמו חברי-כנסת אחדים, מתוך אלה
שהמקצוע שלהם מחייב אותם להיות שכי רים,
כמורים למשל, ועומדים להציע הצעת

אלי מויאל
הכל למען הבנות
בעבודות צדדיות, בחלקם הגדול הפכו את
עבודתם הפרלמנטרית לעבודה צדדית.

שמעון פרס:
האח משלם
העשירים
חד מחכרי־הכנסת
׳ * ביותר הוא מנהיג האופוזיציה, ח״כ
שמעון פרס. הח״כ מכחיש את העובדה
שהוא עשיר. כל מה שהיה לו לאמר לכתב
העולם הזה היה ש״הרכוש היחיד שיש לי
זה הדירה שלי״ .על שאר סעיפי הרכוש
שלו סירב פרס לדבר.

אכרהם פץ
האוניברסיטה הפריטה

די בדירתו של פרם בנוודדאביבים, ב בית
שבנה לו אחיו הקבלן גר שון (״גיגי״)
פרס, כדי שאפשר יהיה להצביע על פרס
כעל מיליונר. הוא אומנם שילם סכום זע־ר
עבור דירה זו, שאליה נכנס אחרי שגר
שנים רבות ברחוב ארלוזרוב בתל-אביב,
אולם כיום שווה הדירה סכום בן מיליונים.
שמעון פרס דאג אף לערוך בדירה שי פוץ
פני שעלה מאות אלפי לירות.
חשבון ההוצאות של ח״כ שמעון פרס

במיפלגת העבודה הוא בלתי מוגבל. סייד
משנכנס לתפקידו, אחרי שהמערך הפסיד
את הבחירות, ופרס את הסיכוי להיות ראש־ממשלה,
הוא הורה לרכוש עבורו מכונית
גדולה מסוג אולדסמוביל. עד אז היו למז כיר,
מיפלגת העבודה מכוניות מסוג אס־קורט,
אולם פרס היה רגיל למכונית שרד,
כפי שהיתה לו בעת שכיהן כשר־הבי־טחון,
והמיפלגה משלמת.
מיפלגת העבודה משלמת גם את כל תר
הוצאותיו של פרס. אם הוא אוכל בחוץ,
ובדרך־כלל אין המדובר בקיוסקים או ב מסעדות
תנובה, אם הוא לן מחוץ לעיר,
והמדובר הוא על הלינות הנוספות לאלה
שהוא מקבל מהכנסת, ואם הוא מארח
אחד החליט בנושא בביתו. אורחים הוא אינו
שמעון פרס על חיסכון:
לוקח כסף עבור הרצאותיו בארץ ובחו״ל.
פרס, בחושיו הפוליטיים הבריאים הבין כי
בקשת תשלום עבור הרצאות מנהיג האו פוזיציה,
תוכל לשמש פעם נגדו. אחרי
שהחליט שלא לקבל כספים עבור הר צאות,
החל פרס לנגח, בשיחות אישיות,
את נוהגם של יצחק רבין ואבא אבן לג בות
סכומי עתק עבור הרצאותיהם.
אולם כל אלה הם הכספים׳ הקטנים של
פרת, אשר אינו בא ממישפחה עשירה
והיה פעם חבר קיבוץ אלומות. הכסף הרב
שלו, בא לו מעסקות שונות שעשה בדרך־
כלל באמצעות אחיו ותחת שם חמישפחה
שלו. מישפחת פרס עשתה הון רב מ-
תדיראן, שם היתד. שותפה כאשר פרם היה
אחד מספקי העבודה הגדולים ביותר ל-
תדיראן, ועשתה ועושה עדיין כסף רב
מעסקי בנייה, שבהם מייצג גיגי פרס את
המישפחה. מרבית הסכומים, מלבד חש־בנוות
חיסכון וניירות ערך בשיעור של
כמיליון לירות הרשומים על שמו של סרס,
אינם על שמו אלא על שם מישפחתו, מפני
שבעסקות רבות היה טעם לפגם שהאיש
שהיה מנכ״ל מישרד־הביטחון, או סגן שר־הביטחון,
יעשה עסקות הנוגעות לנושאי
ביטחון.

תאופיק טובי:
לא למיפלגה
>> חד מחברי־הכנפת המפורסמים
י * ביותר בשבוע האחרון הוא ח״כ תאו-

אשר ההון להם בא בעיקר מארצות שמעבר
למסך הברזל. כלכלנים של רק״ח הצליחו
להפוך עסקים אלה נס כלכלי, והשולטים
בכל הכספים הללו הם ראשי מיפלגה זו.
ביניהם טובי.
לטובי, המנהל רמת חיים גבוהה ביותר
לעומת שאר אנשי רק״ח, קשה לפרט את
המקורות הכספיים שלו וקשה לו גם
להכחיש את העובדה כי יש לו חשבונות

איתן ליכני
עשיר מהבית

חיסכון על שמו ועל שם בני מישפחתו,
בסכומים גבוהים בכמה בנקים בחיפה.
למרות זאת י ש לטובי תלונות חרי פות
על המשכורת שהוא מקבל מהכנסת.
״יש לי מכונית פיג׳ו 404 שאוכלת הרבה
מאד דלק. היא עושה כ־ 10 קילומטרים ללי טר
בלבד, ואני עוד צריך להוסיף על הכסף

1ד111,1

ב א? 1111

מרים, שהיא נשואה ואם לשניים קיבלה
״טיונר״ יקר למערכת שלה. בנו, יותם,
בן דד 29 קיבל פטיפון משוכלל, בתו אפרת
בת ה־ ,27 אף היא נשואה ואם לשניים
קיבלה רשמקול עם קסטות ואילו בת ה זקונים
שלו חדווה בת ה־ 23 קיבלה סכום
כסף כדי להשלים את המערכת הסטריאופו־נית
שלה. את יתרת הירושה, בסך חצי
מיליון לירות, תרמה מישפחת כץ למרכז
הקהילתי בקיבוץ גשר.

אברהם 3ץ :
ללא גיאוגרפיה

(המשך מעמוד ג) 1
שאני מקבל מהכנסת עבור הוצאות נסי עה
מהכיס שלי.״

ז אג כץ :
מתנות לילדים
-ץ ״ כהחדשמהמערך, זאב כץ, שנב־

* נם לא מכבר לכנסת במקומו
אהרון ידלין, הוא חבר קיבוץ גשר, וכמו
קיבוצניקים אחרים מקרב חברי־הכנסת חי
בעולם שאינו נוגע כלל לכסף ולהוצאות
מיחיה, כאשר כל הוצאותיו מכוסות על*
ידי תנועת הקיבוץ המאוחד או על־ידי
גיזברות קיבוץ גשר. אולם לא רק שני
מוסדות תנועתיים אלה דואגים לחשבונות
הכספיים של כץ, אלא גם אשתו חנה, חב רת
המשק .״אני לא יודע שום דבר. אני
גם לא יודע מה התקצייב השנתי שלי,
הכל מנהלת אשתי,״ הוא אמר השבוע.
לכץ אין מה לדעת. בימים שבהם הוא בבית מתגורר
נמצא בירושלים, הוא
ההארחה של קיבוץ קרייוז־ענבים ליד ירו שלים
.״בהתחלה גרתי בהילטון, כמו כל
חברי־הכנסת, אבל עזבתי שם. לא בגלל
שפחדתי מה יגידו, אלא שבהילטון מח ניק
ואני צ ריו אוויר. בקריית־ענבים יש
אוויר.״ הכנסת משלמת ישירות לקריית־ענבים
סכום של 250 לירות ללילה, יומיים
בשבוע. אם כץ צ ריו ללון לילה נוסף
בירושלים, או בבית־מלון בתל־אביב, שם
הוא לן בדרך־כלל בימי רביעי וחמישי,
הוא משלם את עלות המלון, לוקח קבלה
ומקבל את הכסף מהקיבוץ המאוחד.
הקיבוץ המאשר העמיד לרשות כץ מכו נית
אסקורט ופינקסי תלושי דלק חופשיים.
תמורת כל אלה מעביר כץ את המשכורת
החודשית שלו מהכנסת לקיבוץ המאוחד.

ן * ץ אחר, הוא ח״כ ותיק יותר — אב-
רהם כץ מהליכוד. הוא מורה ומרצה
לגיאוגראפיה, אין ברשותו נכסים רצי ניים
ומצבו הכספי הוא למטה מהממוצע.
עד לפני שנה נהג כץ להרצות באוניבר סיטה
בנושאי גיאוגרפיה וידיעת הארץ,
אולם כאשר התברר לו כי התוספת הכס פית
שהוא מקבל מהאוניברסיטה אינה ע ר
עלה על 1,000 לירות בחודש, וכי הפעי לות
האקדמית מפריעה לו בפעילות הפו ליטית,
זנח את כס המרצה.
כץ מתגורר בדירה גדולה, בת חמישה
חדרים בקריית־משה בירושלים. דירה זו
שווה כיום כמה מיליוני לירות. הוא נוהג
במכונית פורד אסקורט שבה מתחלקת עימו
גם בתו הבכירה.
כץ אינו מקבל כל הכנסות ממקורות
אחרים, אולם הוא מרוויח כסף רב מהעוב דה
שהוא ירושלמי. לחברי־הכנסת הירו שלמים
פחות הוצאות מאשר לחברי־הכנסת
הגרים מחוץ לירושלים. למרות זאת הם
מקבלים כמעט את מלוא סכום ה הוצאור^
מגיזברות הכנסת.

בכים. לכן גם נודע ליבני כמארגן לוויות.
הוא שאירגן את הלווייה לזאב ז׳בוטינסקי
ואת זו של דויד רזיאל.
כאשר היו חבריו באופוזיציה, ניהל ליב־ני
שני מיפעלים: מיפעל אחד לעיביד
מתכת, של אחיו, שבו היו לליבני אחוזים
ניכרים, ומיפעל שני, שקיבלו האחים מ האב,
היא מיפעל בפתח־תיקווד. לייצור
עמילן ומוצרי הלוואי שלו.
העושר של מישפחת ליבני בא לה
מאביו של ליבני, אשר אחרי עלייתו לארץ
רכש מיגרשים רבים ובתים רבים. בין
השאר היו וי שנן למישפחת ליבני הלקות
אדמה רבות בעיר־שלום, שאחר-כך הוסב
שמה לרמת״השרון. כאשר נכנם ליבני ל חיים
הפוליטיים הוא הפסיק לנהל את שני
המיפעלים. מיפעל המתכת הוחזר לאח
וחלקו של ליבני בו נמכר. את תכולת
מיפעל העמילן הוא מכר, אך עד היום הוא
ממשיך לקבל, יחד עם שותף, את שכר-
הדירה על האתר שבו ממוקם המיפעל.
מלבד רכוש זה, שותף ליבני בחברות
השייכות למישפחתו, שהן בעלות בתים
ונכסים בתל־אביב, אשר שוויים נאמד ב מיליונים.
לדבריו, אין הוא מוציא פרו טה
מחברות אלה, ואינו פוגע בנכסים.
הכנסה נוספת למישפחת ליבני מביאה
אשתו של הח״כ, העובדת בעיריית תל־אביב
ומשתכרת שם כ־ 4,000ל״י בחודש.
למישפחת ליבני אין הרבה הוצאות.
המישפחה גרה בדירה צנועה בת שלושה רק חדרים ברחוב כצנלסון בתל-אביב.
באחרונה החליף ליבני את מכונית הפיג׳ו

מלבד החיסכון העצום בדלק, מצליחים
מרבית חברי־הכנסת הירושלמים ״לקפוץ״
הביתה בזמן הארוחות, נמנעים מלאכול
במיסעדה הגרועה של הכנסת, המופעלת
על-ידי מלון הילטון, וחוסכים כסף רב,
משום שמיסעדה זו היא לא רק גרועה,
אלא גם יקרה ביותר.

חצי מיליון

מאיר עמית, עמד
״פ ש״י,
1 1לפני כחצי שנה בפני בעייה. לרא שונה
בחייו היה עמית צריך לרכוש לו
מכונית. לעמית היו תמיד מכוניות, אולם
כאלה של מקום העבודה שלו. כאשר שירת שרד כאלוף בצה״ל, היתה לו מכונית
צבאית. כאשר שירת במוסד, עמדה לרשו תו
מכונית של המוסד. כאשר כיהן כמנכ״ל
כור, עמדה לרשותו מכונית של מ ר, וכאשר
היה שר־התחבורה, היתד. לו מכונית שרד
ממשלתית.
אולם כאשר פרש עמית מהממשלה, היה
צריך לקנות מכונית לעצמו. הוא בחר ב מכונית
פורר קורטינה, לקח הלוואה בת
100 אלף לירות ואת יתר הסכום לקח מפד יון
ניירות הערך שלו.
עמית מתגורר בבית בן שתי קומות,
שבו הוא גר מגיל ,5במקום מרכזי ברמת־גן.
לפני כ־ 15 שנה בנה עמית קומה שנייה
לבית, שם הוא מתגורר עם אשתו, ואילי
בקומה הראשונה מתגוררים אחותו ובני
מישפחתה. תחילה היתר. נחלת עמית על
שטח בן חמישה דונמים במרכז רמת־גן,
אולם אט־אט מכרה מישפחת עמית את
האדמה סביב הבית ועתה היא נותרה עם
700 מטרים. הבית וחלקת האדמה שווים
כיום כמה מיליוני לירות, בעיקר בגלל
המיקום שלהם.

רק לא ממפ״ם
ך ץ ״ב מפ״ם נפתלי פדר הוא אהד
י י מחברי־הכנסת הצנועים ביותר. הוא
מתפרנס אך ורק ממשכורתו מן הכנסת.
אשתו של פדר היא פסלת, אולם הכסף
שהיא מקבלת עבור הפסלים שלה מכסה
בקושי את דמי החומרים שהיא קונה.
מאז עלה ארצה בשנת ,1948 היה פדר
עסקן או פקיד ציבור. הוא שימש כמז כיר
מועצה מקומית נשר, גיז בר עיריית
באר־שבע ואחר־כך המזכיר המדיני של
מפ״ם, תפקיד שהביא אותו לכנסת.

תופיק טוסי
הכסף הסודי
504 שלו למכונית קטנה יותר, פיג׳ו .305
גם שלושת ילדיו של ליבני אינם סמו כים
על שולחנו. הבת הבכירה שלו היא
סטודנטית בירושלים ועובדת ומפרנסת את
עצמה. בנו שהיה מ״פ בצה״ל, אף הוא
סטודנט ומפרנס את עצמו, ובתו הצעירה
היא קצינה בצה״ל המשרתת בקבע.
ליבני אינו מוכן לגלות מה סכום ניירות
הערך שיש לו, נוסף לרכוש עצמו, אולם
הוא טו ען :״רק בגלל האינפלציה הערך
של ניירות־הערך שלי יגיע לסכום בן 7
ספרות.״

נפתלי פדר

א לי

חיסכון קטן
תי לא היתד. עובדת, מצבי הכספי היה
רע,״ אומר ח״כ כץ.

איתו ליבני:
מישפחה עשייה

זאב כץ

מאיר עמית:

נפתלי פדר:

כאשר נכנם כץ לכנסת, הוא קיבל תלו שים
למשביר המרכזי כדי שיקנה לו בי גוד
הולם. הוא קנה 2זוגות מיכנסיים.
מעיל, סוודר ודובון, ואחרי כל ההנחות
הקיבוץ המאוחד שילם עבור כך סך של
3500 לירות.

רק האשה יודעת

למרות מצבו הכספי הרעוע הצליח מו־יאל,
יחד עם הורי הצד השני, לקנות
לבתו הבכירה דירה בשיכון לזוגות צעי רים,
כאשר נישאה.

אשתו. של עמית אינה עובדת. למיש־פחה
ניירות ערך וחשבונות חיסכון בגו בה
של כחצי מיליון לירות.

למרות כל זאת מודה כץ, כי לא יכול
היה להתפרנס בכבוד ואפילו לא בצנעה,
ללא עזרתה של רעייתו. אשתו של כץ
היא מורה בתיכון, ומביאה הביתה עוד
כ־ 7,000 עד 8,000 לירות בחודש .״אם אש־

כץ הגיע לארץ מגרמניה בשנת 1938
הישר לקיבוץ גבעת ברנד, שבו שהה עד
שנת ,1941 אז עבר לקיבוץ גשר, שבו
הוא חי עד היום, מלבד תקופה בת חמש
שנים עת שירת בצבא הבריטי. הוא עלה
לארץ ללא אגורה בכיסו. אולם לא כן אש תי•
לפני זמן מה נפטרה אם אשתו
ובידי מישפחת כץ נפלה ירושה גדולה. כ׳ו
קנה מתנות לארבעת ילדיו. בתו הבכירה,

מאד״ על שמו, ו שני חשבונות חיסכון על
שם בתו הצעירה. הראשון סתם חיסכון
כדי שיהיה לה כסף, והשני חשבון חיסכון
לדירה.

! ץ ״ב עשיר נוסך הוא ח״כ חירות,
י י איתן ליבני, מי שנודע כאחראי במים־
לגה זו לחיסול חובות קרן תל־חי. ליבני
החל רק לפני 12 שנה את הפעילות הפו ליטית
שלו, למרות שבתודעת הציבור נדמה
כי הוא היה עסקן מיפלגתי מהרגע שבו
שוחרר מאצ״ל ועד היום. הקאריירה של
ליבני עד שנת ,1965 ומיום הקמת המדינה
היתה קאריירה של תעשיין. הוא ניהל שני
מיפעלי תעשייה, שבחלקם היו שייכים לו,
והיה מנהל אגף בהתאחדות בעלי התע שייה.
כל הפעילות הפוליטית של ליבני
בתקופה שבין 1949 עד ל־ 1965 הסתכמה
בהיענות לדגל מיפלגתו של בגין, כאשר
נדרש איש ביצוע לעריכת מיבצעים מסו

ויאל :

חשבונות חיסכון

״כ המערך, אלי מויאל, טוען כי
׳ 1י אין לו כסף ואין לו רכוש. אולם מו־יאל,
מי שהיה סגן שר עד המהפך, מת גורר
בווילה באיזור היוקרתי של באר-
שבע, ברחוב ברק, שם מתגוררים ראש־העירייה
של בירת הנגב ובעלי נכסים אח רים.
הוא נוהג במכונית פיאט . 124
אל המשכורת של מויאל מהכנסת מצ טרפת
משכורתה של אשתו בסכום של כ־
7000 לירות בחודש. שושנה מויאל היא
מורה בבית־הספר התיכון בבאר־שבע. לפ ני
כמה שנים הוציא מויאל את כל ה כספים
שהגיעו לו עבור עבודתו בוועד־הפועל
של ההסתדרות. אז הגיע הסכום
ל־ 60 אלף לירות ומויאל השקיע אותו
בצורה נבונה. כיום מגיע הסכום לכמה
אלפי לירות.
נוסף לחשבון החיסכון שבו הושקע כסף
ההסתדרות, יש למויאל עוד שלושה חש בונות
חיסכון. חשבון אחד, לדבריו ,״קטן

מאיר עמית
כירסוס

בדונמים

פדר מתגורר בדירה קטנה, בת שלושה
חדרים, ברמת־אביב ונוהג במכונית פורד שאינם אסקורט . 1975 לפדר שני בנים
סמוכים על שולחנו. הבן סיים את שי רותו
הצבאי ואילו הבת כבר נשואה. פדר
מרבה להרצות בכל רחבי הארץ .״אני לא
לוקח דמי הוצאות כאשר אני מרצה בקי בוצים
של מפ״ם. כאשר אני מרצה בקי בוצים
לא של מפ״ם, אני לוקח דמי הו צאות
דלק, אם לא מסיעים אותי לשם.״

אולם׳ פרי,אלוף כדורסל הנוהג בעצמו במכונית״רנו״ והיודע להעריך מכונית מעולה
מהיא -מציג א ת מכונית שנות ה־ ,80 הכובשת בסערה א ת אליפות צוירופה -דנו .18
על סף שנות ה 8 0״רגו״ עשתה
זאת שזב. עיצוב חדיש ותכנון הנדסי
מהפכני. ביצועים מבריקים וחסכוניות
מירבית -מכונית המרשימה ביופיה
ובתכונותיה.

ראי חיצוני מבפנים • חמום ואוורור
יעילים • מגבים עם 2מהירויות •
תאורה לקריאת מפות בנסיעה• נעילת
דל תו ת אל ק טרומגנ טיו ת

חס כון

15ק־־מ לליטר • הנעה קדמית לניצול
מירבי של כת המנוע • 4או 5הילוכים
• שנה אחריות ללא הגבלת ק־־מ •
מוגנת בפני החלדה.

שעון זמן קוורץ • מערכת שעונים
סופר־מודרנית • חלונות צבעוניים •
8דגמים לבחירתך
עם מנוע 1400 סכז״כן או 1650 סכזייק
4או 5הילוכים או אוטומטית.
בוא וראה אותה.באולמי התצוגה שר ירנו•׳
ושיהיה לך במזל -רוו ח־י 8 -ו.

בטיחות

נוחיות

או ל סי־ 2 ,10מ טר

מושבים אורטופדיים אינטגרליים •
ריפוד עשיר • תא נוסעים מרווח •
חלונות חשמליים • בלמי כח • כוון

11״ ותוסח קרסו״

טבעת מגן היקפית לבטחו! • צמיגים
רדיאליים • מערכת מעצורים כפולה
• בלמי דיסק כת • הנעה קדמית
ליציבות בסיבוב • מפשיר אדים
בחלון האחורי • מערכת אתראה
ויזואלית • חגורות בטיחות אוטומטיות
• מגבים לפנסים הקדמיים.
יופי עיצוב •־משגע׳ מודרני קלאסי״צבעים
מרהיבי עין • גלגלים ספורטיביים •

ת 10 וש/ס1

חיפה; ׳ירכב חיפה״,
תל-אביב: רחוב ריב״ל ; 22-26 טל ; 33241 .ירושלים: הס 4טל. ;226491 .
יפו 32 טל 0296 .ו. 5״מוסך ונו אמין׳׳ ,טל .720579 .מוסך״אוטוטסט״ .טל .726234 .מוסך ״ ר גו תלפיות״ חוך שמן, טל .668977 .אשקלון: מוסך פאר, מרכז מסחרי אפרידרטל.22743 •.
אשדוד; מוסך ״רנו צמרת״,טל .21713 .באר טוביה: מוסך״עומר״ אזור התעשיה. טל .81951 .באר שבע: עמיגל בע״מ, החלוץ 124 טל.74533 .חדרה: מוסך ׳׳רנו קליין״; טל .31693 .גס ציונה
מוסך ״ ר נו שי״ טל 75401 .נתניה: מוסך א.א. רנונתניה בע״ מ קרית אליעזר טל .053-23037 .נצרת: מוסך״אדנאן אזור התעשיה נצרת, טל 56861 .טבריה: מפעלי עמק ד,ירדן•.צמח טל.
50309 קרית שמונה: מוסך הגליל העליון, טל 40713 .רמת גן: רנו ר״ג, קיבל. זיבוטינסקי , 111 טל 798474 .ראשון לציון; ברניצקי״הרצל ,52 טל .941008 .רחובות; מוסך י רנו אל ק טרו״
טל 51308 .בני ברק: מוסך רייך, סל 783245 ,

אנ שי ם בו עול ס
אחיו עול
טואוולטה :
ס ב אג ם

אלה דרידה
הגבר הצעיר הדומה דמיון מד הים
לסופרסטאר ג׳ון טראוולטה,
אינו אלא אחיו, ג׳ו. כשביקר ב פאריס,
הזמינה אותו הזמרת דלי-
דה לאכול ספאגטי מעשה ידיה
ובמיטבחה הפרטי. גם היא, כמו
האחים טדאוולטה באה מאיטליה,
אף שבמישפחתה גם דם מצרי.
טראוולטה הצעיר אינו חייב להק פיד
על מישטר רזון, כאחיו ה מפורסם,
אך גם הוא סובל מתים־
מונת כוכבית מובהקת: הוא אוש פז
באחרונה עקב התמוטטות עצ בים.

עוויל
לאד: איז׳ רוצה להיות אלילה
זה אומנם לא נראה כך בתמונה, אבל זה נשמע כך, לפחות
כמס־שפתיים לכל המישפחה: שריל לאד, הכוכבת שיירשה את
פארה פואסט מייג׳ורס, המלאכית של צ׳ארלי, מצהירה כי מיש־פחתה
היא מיבצרה. למרות מראה האשד. הפאטלית, היא מטפחת
חיי מישפחה צמודים עם בעלה, השחקן אלן לאד ג׳וניר, ובנם בן
ה־ 3ז׳ורדן.
מדי בוקר קם לו הבעל המסור בשעה 5כדי להכיו ארוחת-
בוקר למישפחתו הקטנה ולהסיע את אשתו ובנו לאולפנים. ז׳ורדן
נשאר בחברת אמו בעת הצילומים .״אנחנו רוצים ילדים נוספים,״
טוענת שריל, ועל-מנת להוכיח כי אינה מסתפקת בקאריירה של
״אלילה״ גרידא, הוציאה לאור תקליט.

אווסורה אנדוס:
מלנה הלילה
ואלילה היום
לראשונה בתולדות הקרניבל בריו
(מאז ) 1890 הוזמנה כוכבת זרה להו ביל
את מיצעד הסמבה המסורתי.
אורסולה אנדרם הצעידה את החו גגים
יחד עם כוכב הכדורגל הנע רץ,
פלה (בתמונה הקטנה מלמעלה).
השלב הסופי של המיפגן נועד
להימשך 16 שעות רצופות בהש תתפות
16 בתי־ספר למחול ומאות
מוסיקאים, והחל עם ערב. אך עם
עלות השחר אפסו כוחותיה של הכו כבת
והיא עברה לשורות הצופים
מן הצד בחברת הסופר הלאומי של
ברזיל, ז׳ו רז׳ אמדו -ובמאי הקול נוע
האיטלקי, פדנקו זפירלי, ש בביתו
התארחה.
זפירלי הידוע בטעמו האסתטי
המסוגנן היה היועץ בהכנת התיל-
בושת המלכותית המסובכת שנת פרה
במייוחד עבור אורסולה: כי סוי
ראש מסובך ושימלה בעלת
שובל ארוך, משובצים בחרוזים
ובאבני חן. מישקלו הכבד של ה בגד
היה הגורם העיקרי לאפיסת
כוחותיה של היפהפיה, יחד עם ה עובדה
שזה עתה סיימה 5חודשי
בטלה מאונס, כשהיא מחלימה אח רי
תאונה.
אורסולה, הידועה באהבתה את
הים, מעדה ונפלה בעת שגלשה על
המים בחוף מאליבו בקליפורניה,
בחברת ידידה הנוכחי, השחקן ראין
או׳ניל. גם בברזיל לא ויתרה
אורסולה על טבילה יומית, להנא תם
הגלוייה של ההמונים שהצטו פפו
על החוף מדי בוקר, כדי להת בונן
ביפהפיה העולה מן הרחצה.
אין ספק, בגיל 43 עדיין היתד. היפה
ביותר בקופקבנה.

העולם הזה 2169

גיוריה מיגנס: מיף־פרימדונה בגובה שר נטר חמישיס ושש, מכסי־קול ומכסי־סכס
.היא בעלת מידות זעירות, גוף חטוב ומזג סוער. בגיל 30 כבר התגרשה פעמיים, והיא
אם לילדה שנולדה מחוץ לנישואין. ג׳וליה מיגנס — שאיש לא היה מנחש כי היא זמרת
אופרה, הפתיעה מבקרים מוסיקליים בכל רחבי העולם: מגרונה בוקע קול סופראן יוצא-
דופן, המסוגל להתגבר על מוצרט ועל פוצ׳יני, על סמטאנה ועל קורט וייל, על גרשווין,

על ג׳ אז, ע ל מוסיקת־נשמה ועל רוק. היא גם היתד יוליד בסיפור הפרברים של ברנשטיין.
היא נולדה בפרבר־עוני בניו־יורק, לאב ממוצא יווני ולאם פורטוריקאית, וכיוונה את
כל שאיפותיה לעולם התיאטרון :״בלי אוויר־במה איני מסוגלת לנשום. רק בתיאטרון אני
מוצאת פורקן לרגשות התוקפנות העצורים בתוכי.״ חלומה להיות ״חזקה, עשירה וזקנה.״

7171־ 11 בו א ש :
לדי
גן העדן

ק״ת מיסשי :
37 נעמיס שיעסכיו
אחת הסדרות היומרניות ביותר
שהופקו אי־פעם עבור הטלוויזיה
היא סידרה חדשה, הכוללת את כל
37 המחזות של ויליאם שיקספיר.
הסידרה, המופקת על־ידי פי־אס־בי,
נועדה להימשך שש שנים. זוהי
בריטית־אמריקאית.
קופרודוקציה
את הכישרונות מספקים הבריטים
ואת הכסף, בסך התחלתי של 10
מיליון דולר, משקיעים האמריק אים.
המחזה הראשון שהוסרט הוא
ווליוס קיסר. את תפקיד מרק אג״
תוני ממלא אחד מבכירי השחקנים
הבריטיים, קית מיטשל, שעיצב
בטלוויזיה את המלך הנרי בסידרה
שש הנשים של הנרי השמיני.

העולם הזה 2169

בפעם הראשונה, ב־ 55 שנותיו,
הירשה מרלון בראנדו לצלם אותו
עם בתו, על אי־החלומות שלו.
בראנדו, שהתפרסם ביחסו העויין
לעיתונאים, לצלמי־עיתונות ולסק רנים
בכלל, היה מאז ומתמיד אב
משוגע לילדיו. הוא לא הירשה לצל מם,
לראיינם או להטריד את מנו חתם.
לעומת זאת נהג לבלות חצי
שנה לפחות על האי, שאותו רכש
ב־ ,1962 עת הסריט בפאסיפיק את
המרד על הבאונטי. לאי, ששמו ה מקורי
טטיארוא, קרא בראנדו
״שאייאן״ ,כמחווה לאינדיאנים ה יקרים
ללבו. ובין עצי הקוקוס בנה
ביקתות בנוסח רובינסון קרוזו, לו
ולילידי האי העוסקים בעיקר בדייג.
לבראנדו, שהוא היום השחקן היקר
ביותר בעולם (על תפקיד מישנה
בסופרמן קיבל, לפי פירסום רשמי,
בגיל בת דולר),
מיליון

,5עימו בתמונה, הנקראת מרי טה,
כשם אמה ילידת טהיטי !
בן נוסף מאשה זו, טהטו בן ה־,18
החי עמו על האי; בן מנישואיו
לאנה קאשפי ההודית, כריסטיאן בן
ה־ ,21 ומיקו בן ה־ ,19 מאשתו ד-
מכסיקאית מוביטה.
בעבר נודע בראנדו כמי שניפץ את
מצלמתו של צלם העיתונות הידוע
רון באלילה שניסה לצלמו בלי
רשות. לעומת זאת טוענים שח קנים,
שבדלת אמות מסוגל בראנ־דו
להיות מסמר חברתי משעשע
ביותר, וכשרוחו טובה עליו הוא
מפליא לנגן בכלי־נגינה.

שוש *חשלם חוח
בו א ש, נמו ש וגז ען ש ל נייר
צר לי לנצל אכסניה מכובדת זו ,״פורום העולם
הזה״ ,ולדחוק מתוכה עיסוק מרתק בנושא ״שיחרור
האשה הישראלית״ ושאר בעיות הניצבות ברומו של
עולם, ולהלאות את הקורא בנושא שיחתרו של ״האנד רוגינוס
הסיפרותי״ ,תוך ירידה מכפישה ומשפילה אל
תעלות השופכין והביוב של הסיפרות העברית, תוך
היתקלות בעב״מים מוזרים.
הייתי קורבן לרשימה היתולית, שפורסמה ב״פורום
העולם הזה 2168 תחת הכותרת ״חתלתול של נייר״,
שאותה כתב המרצה הבאר־שבעי ד״ר גבריאל מוקד״
מונבז. הרשימה, שמטרתה היתה להכפיש את שמי,
העירה את רוח הקרב שבי, וזו מאלצת אותי לתאר
בפני הקוראים מעט מסיבלו של עורן ״נמר של נייר״
בשנתיים האחרונות, ומשהו על מאבקיו והצלחתו לשמור
על טוהר כפיו בביצות הסיפרות הישראלית. החלטתי
לנצל את זכות התשובה ב״פורום״ ולהביא בפני הקורא
מעט מתוך הטינופת שבה שקועים עסקני־סיפרות זו טרים
מסוגו של גבריאל מוקד-מונבז.
לא תמיד נחשבתי כ״חתלתול של נייר״ בעיניו של
מוקד־מונבז הנ״ל. חודש ימים לאחר שעורך ״העולם
הזה״ מצא לנכון להפקיד בידי את העיסוק במיכניזם
החברתי־כלכלי״תרבותי של הסיפרות העברית, במיסגרת
מדור אישי, החלה לשונו של מוקד־מונבז הנ״ל (ויסלח
לי הקורא אנין הטעם על לשוני הבוטה) ללקלק בעכוזי.
והוא ניצל את תמימותי ואת תמימות המדור, שעליו
כתב בשבוע שעבר :״שמצד מידת הסובלנות שמגלה
הנייר בכללו לדברים המודפסים עליו וחוסר יכולתה
של דמות-מנייר לנצח דמויות של ממש והחליט
לנצל מדור זה לחיסול חשבונות אקדמי שלו, באמצעים
לא־אקדמאים.

ב״נמר של נייר״ (״העולם הזה 2011 מה״17
במארס ,1976 תחת הכותרת ״פרופסור פוליטרוק״,
פירסם מוקד-מונבז, רשימה בעילוס״שם, שאותה שלח
אלי מתחנת־מוניות בבאר־שבע (המעטפה ותוכנה, בכתב־ידו
של המונבז, שמורים בארכיוני עד עצם היום הזה).
ברשימה הוא ״מחסל חשבונות״ עם הסופר והמבקר
מתי מגד, שפיטר אותו מעבודתו לא בגלל דיעותיו
הפוליטיות או הסיפרותיות, אלא בשל היותו מרצה
כושל, שמעכב בקביעות עבודות תלמידים ואינו מופיע
לרבות מהרצאותיו. כתב מוקד-מונבז באותו ״נמר של
נייר״ הבזוי מכל:
״יגאל אלון, בכהנו כשר-החינון, האיץ את פיתוחה
של אוניברסיטת חיפה, כך שדוקטור מגד מצא בה כר
נרחב לכישרונותיו האקדמים. במהלך שנת לימודים
אחת ( )1973 הוא חלף בדילוגי-קרב מדרגת מרצה למרצה״
בכיר, ממרצה בכיר לדרגת פרופסור״חבר, וניבחר כדיקן
הפקולטה למדעי־הרוח ...מילבד כהונת הדיקן, משמש
מגד כראש החוג לסיפרות״כללית, כשהוא נעזר בטוביה
ריבנר, גם הוא משורר מדור הפלמ״ח. במקביל למינויו
של מתי מגד נתמנה אדם נטול תואר דוקטור כראש־החוג
לסיפרות-עיברית באוניברסיטת חיפה, יעקב בהט
(בכשטיץ) ,שנתפרסם כמחבר סיפרי־לימוד־גמרא לבתי־ספר
תיכוניים (אלו מציאות, השואל את הפרה, ועוד).
מגד, ריבנר ובהט ניהלו בקמפוס חיים ׳אקדמים׳ כראות
עיניהם...״
וב״צניעותו״ הרבה מסיים המונבז הנ״ל את ״תרו מתו״
ל״נמר״ כ ן :״כך הד״ר גבריאל מוקד, שהעדיף
להתמסר למישרתו באוניברסיטת הנגב הסיבה שבגל לה
איפשרתי למוקד-מונבז להשתמש בשירותי ה״נמר״
הבזוי, מקורה ברחמי כלפיו. שהרי לקח לו קרוב ל־20
שנה, כדי לעבור את המסלול האקדמי, שאותו עובר
היום כל ינוקא, במשך שש או שמונח שנים. מאז
שחר-נעורי ריחמתי על סריסים למיניהם, וגם ״תמונה
תיקנית יותר״ של מוקד־מונבז, שפורסמה בשבוע שעבר
לפי בקשתו, מעידה שלא חל בו שינוי.
ב״אוצר הלשון העברית״ של יעקב כנעני, בערן
״בואש״ ,כתוב :״חיה טורפת ממישפחת הסמוריים,
המפיקה הפרשה שריחה רע. הבואש ניצוד חרבה משום
פרוותו יקרת הערך. בואשים חומקים אל המחנה ונוב-
רים למצוא שיירי סעודה.״ מיפגשי עם מוקד-מונבז
בשנים האחרונות עוררו בי אסוציאציה של בואש. ואסביר
לקורא התמים למה ומדוע. הנ״ל מאמין שכל אדם
שהוא הטיב עימו, חייב לו טובה עד ליום מותו. כך חשב
גם על חיים נגיד, המשמש כיום כעורך הסיפרותי של
״מעריב״ ,שעשה את ראשית דרכו כמבקר-עמית לצידו
של מוקד-מונבז. אלא שבעוד זה דורך במקום, פיתח
חיים נגיד תאוצה שעוררה את קינאתו של המוקד־מונבז
הנ״ל. כך הגיע מוקד שוב אל אותו ״נמר של נייר״,
וביקש ממני לפרסם רשימה תחת הכותרת ״בעבור
נגיד עדשים״ .רשימה זו ראתה אור בשבועון ב״ 9ליוני
( 1976״העולם הזה 2023
אלא שלא בכך תמה הבאישה המוקדית. כעבור
חודשיים פגשתי בו בתל־אביב והוא ביקשני להילוות
אליו כעד-ידיד (הקורא התמים מתבקש לשים לב לתיבה
״עד-ידיד״) לתחנת המישטרה, ליד בית״הדר. עד שלא
שמעתי במה דברים אמורים לא הבנתי עד כמה חזקה
היא חבאישח. מוקד נחקר בתחנת המישטרה על״סמן
תלונתו של חיים נגיד, שבה נאמר, בין השאר, כי שלח
מיכתב־איום, השתמש בטלפון מטריד בשעות לילה מאו חרות,
ואפילו איים על חייו של המתלונן. ידיעה על כך
התפרסמה ב״ 8בספטמבר ( 1976״העולם הזה 2036
ואיני יודע עד היום מה עלה בגורל התלונה.
פגישה זו, שבמהלכה נערן עימות בין ״נציג הסיפרות

העיברית״ לבין נציגי החוק, שיכנעה אותי שאסור לי
לשמש מכשיר בידי ״כוחות אופל תרבותיים״ מסוגו של
גמ״מ (גבריאל מוקד־מונבז).

ושוב, ב״אוצר הלשון העברית״ כותב כנעני על הערך
״נמוש״ :״ובהשאלה, כינוי של זילזול למי שנימשן
אחרי זרם אמנותי, סיפרותי וכדומה, בלא שיהיה בעל
עצמיות משלו, אפיגון ...כשהגדולים כבר הלכו להם
ולא נישארו אלא הנמושות ואם לצטט מלשונו של
מנדלי מוכר-ספרים :״מה לך ולארץ קדשנו ן זו הארץ
לזקנים ולנמושיות, שהולכים לחונן את עפרה...״
הקורא התמים עשוי לשאול, מה עניין הנמושיות
הנ״ל למוקד-מונבז האמור. התשובה היא אחת. לפני
למעלה משנתיים הצליח גמ״מ להשתחל למערכת ״פרו זה״
.כעבור כמה גיליונות פוטר. נראה היה, לתקופה
קצרה, שמוקד-מונבז עשוי לגבור על שנואי-נפשו דאז,
אנשי ״סימן־קריאה״ ,מתוך שהוא יורה משתי עמדות־ירי.
אלא שעורך ״סימן־קריאה״ פנה אלי וביקש ״מונו לוג״
ב״נמר של נייר״ (״העולם הזה .) 2039 במהלכו של
המונולוג תקף ד״ר מנחם פרי את כתב העת של מוקד־

שלאור הסתירה בדברי מוקד, כפי שהובאו בציטוטים
הקודמים, לא יתקשה הקורא לקבוע למי להאמין —
למוקד־מונבז או לכותב שורות אלה.
עלי להתייחס לכמה האשמות גלויות שחנ״ל הטיח
בי, כמו ״איפה ואיפה אצל עומר״ .הוא טוען שאני
״שונא משום מה את יורם קניוק״...
בסיפרות העברית פועל הכלל ״כתוב עלי ואכתוב
עליך״ .ב 28-באפריל 1976 כתבתי רשימה שהתייחסה
ל״סיפרות שואה״ .כתבתי שהספר ״אדם בן כלב״ מאת
קניוק ״לא זכה לביקורת עניינית כולל ב״עכשיו״).
חודש לאחר מכן כתב יורם קניוק ב״דבר השבוע״
( ) 28.5.76 על סיפרי ״בוקר טוב מהפכה״ :״סיפור (או
סאטירה) נוקב. מדהים בכוחו הנראטיבי, מרגיז ורקום
שורות שרק משורר מר מאד, שחזר ממילחמח קשה
שנשתרגה בתוכו וראה במות כל ידידיו, יכול היה
לכתוב אותן ...לא שמעתי שמישהו כתב על הספר הזה,
מפני שעומר עורן עתה מדור סיפרותי חזק וזה
כמו השאלה מן הילדות: האם מסוגל האל־הכל״יכול
ליצור אבן שיבצר ממנו להרימה ן קניוק חשב, שאם
אני כתבתי עליו ״טוב״ והוא כותב עלי ״טוב״ ,אזי
שנינו נישואים לטוב עד יום מותנו. אבל הוא שכח
שאני לא משחק לפי כללי המישחק. זכותי, כמבקר,
לא לאהוב את עבודותיו של קניוק מאז ״אדם בן כלב״
ולסלוד מהמתקתקות הנוסטלגית שלו, שמעלה ריר
שכזה על שפתיו של מונבז. אבל לומר שאני ״שונא את
קניוק״ — איזו איוולת ! כיצד אפשר לשנוא את קניוק 2

דן עומר
כתבי העת
מונבז, ואמר על המאבק שבין שני
(״עכשיו״ ו״סימן קריאה לא ראיתי את המילחמה
הזאת. בשביל מילחמה צריכים שני צדדים״...
אלא שגמ״מ ראה בעצם פירסום המונולוג עם מנחם
פרי בגידה שלי בו. הוא ביקש מידידו, המשורר אשר
רייך, שיתקשר עם כותב שורות אלה ויבקש ״מונולוג״
עבור מוקד־מונבז. מאחר ואני דבק במדיניות ״העולם
הזה״ בנושא ״זכות התגובה״ ,הרי שהבעתי בפני ריין
את הסכמתי. ואכן, למחרת הגיע גמ״מ לביתי והעניק
״מונולוג״ תחת הכותרת ״הם מחקים אותנו״ (״העולם
הזה 2041

ב״פורום העולם הזה״ ,בשבוע שעבר, כתב מוקד-
מונבז בין השאר :״גם את קינן (עמוס) אינני מעריך
כפרוזאיקן, אלא כסאטיריקן בלבד ...אבל קינן לא
סלח לי מעולם את מיאוני לראות בו גם מחזאי ופרו-
זאיקן של-ממש ואילו ב״מונולוג״ א מר :״בפרוזה
פירסמנו יצירות של עמוס קינן ופינחס שדה. בכוונתנו
לפרסם פרקים מכמה יצירות וזיכרונות של עמוס קינן,
המשקפים מרד־סיפרותי ׳כנעני׳ קודם לנו, נגד האווירה
המימסדית־תרבותית הקורא, שאינו אמון על רזי
ומיכמני הסיפרות העברית, עשוי לעמוד פעור פה מול
התישפוכת האבסורדית, במהלכה סותר מוקד־מונבז את
עצמו. אלא שכאן הוא כורה לעצמו בור נוסף. הוא
מאשים אותי, ששלחתי אליו 12 פעם את יצירותי
ותירגומי, והוא סירב 12 פעם לקבלם.
ובכן, כאן, קבל עם ועדה, הריני להצהיר את הדב רים
הבאים: פעם אחת הצעתי ״חומר״ למונבז הנ״ל,
והחומר אפילו לא היה משלי. היה זה ראיון +
מחקר +תיעוד +מיסמכים, על התנועה הכנענית,
חומר שראה אור בחוברת מיוחדת של ״פרוזה״ (גיליון
,) 17/8חומר שהעדפתי לפרסמו בכתב־עת המגיע לכמה
אלפי קוראים, תחת פירסומו ב״עכשיו״ ,שמגיע לכ 500-
ספריות וכימעט שאינו נימכר ברחוב (למרות היותו
מסובסד, על חשבון משלם המיסים הישראלי) .את
השיקול הזה אין גמ״מ מסוגל לשכוח לי. ואני משוכנע,

טענה נוספת של גמ״מ היא שיקרית, למרות שהיא
דנה באוטוביוגרף הצעיר יותם ראובני. ראשית, מוקד־מונבז
משקר ברבים כאשר הוא מתאר את עצמו ואת
״עכשיו״ כמגלים של ראובני. סיפורי ראובני ״הסריחו״
שנים במגירות של ״עכשיו״ ,עד שבא וגאל אותם עורך
״פרוזה״ ,יוסי קריים, שלא פחד לפרסם סיפור מהווי
ההומוסכסואלים בישראל (ולא ״פחד״ לאבד בשל כן
את ״מענקי״ מישרד החינוך והתרבות) .ראובני הודה
בטלוויזיה על ״עידודו״ של קריים ולא הודה למוקד-
מונבז על ״עידודו״ .ובאשר לביקורת על ראובני, הדי
שזכותי לאהוב את סיפוריו המקוריים, ולא לאהוב
את תעתיקיהם, כפי שהם מופיעים בסיפוריו המאוחרים.
האשמה קיקיונית נוספת שאותה מנסה להשליך בי
מוקד־מונבז, טוענת שאני מתעלם מירחון בשם ״עיתון
77״ ומעניק את מלוא היחס והגיבוי לירחון בשם
״פרוזה״ .והרי העובדות. את הגיליונות הראשונים של
״עיתון 77״ סיקרתי, ומוקד יודע זאת, שהרי ניהלנו
שיחה על ״עיתון 77״ ,ומפיו שמעתי את ההגדרה :
״יעקב בסר המו סוכן-נוסע של היבסקציה * בחורש
הסיפרות העברית אימרה זו פירסמתי במדורי, מבלי
להביאה בשמו. ומאז חדל יעקב בסר, עורן ״עיתון
77״ ,שבו נקבצו יחדיו קומוניסטים אידישיסטים מזדק נים
עם קומוניסטים מהמזרח הקרוב (ארצות ערב) ועם
מחברים פולקלוריסטיים מהמושבות (אהוד בן־עזר ודו מיו)
,לשלוח ל״נמר של נייר״ את גיליונות העיתון
לסיקור. ומי כמו מוקד יודע, שבלתי אפשרי לסקר
עיתון שאינו נישלח לביקורת. כפי שניבצר היה מ״נמר
של נייר״ לסקר את סיפרה של מאיה בז׳ראנו ואת
האנתולוגיה שערן מוקד תחת שם בדוי (יוסף עילם),
״שיר אחד עכשיו״ ,מאחר ולא נשלחו לביקורת.
גבריאל מוקד-מונבז, למרות מינהגו לנפנף בדגלי
הקידמה, הוא גיזען מאסכולה ידועה למדי. והראיה,
ראיון שבו אמר, בין השאר, את הדברים הבאים
(״פרוזה״ ,גיליון ,15/6יוני-יולי 1977״ה׳אומה
השניה׳ הזאת, שכימעט אינה קוראת סיפרות חדשה,
הייתי אומר שהיא נהנית מיתרון של מכנה משותף
פלבאיי, הטוני ועממי. אני, למשל, משווה חשיבות
רבה לעובדה שבין כל נהגי המוניות שאני נוסע איתם
די הרבה, בדרן־כלל מבני השכונות, כולם היו מצביעי
׳ליכוד׳ שקופים וכו׳ ,ואלה האנשים שאיתם יש לי
שיתוף לשוני מסויים ן אולי דרך הסלנג, שאפשר לנצל
אותו אולי לסיפרות ולחיים בכלל. אבל זו תרבות
אחרת ...מכמה בחינות מתהוות במהירות שתי אומות.
האומה של הימין, שהיא לדעתי, אומה יותר המונית,
עממית ...תרבות הימין הזאת חיתה מנותקת מסיפרות
עברית כבר כימי שני דורות

לא אתווכח עם מוקד״מונבז ולא אשאל מדוע ב״עכ-
שיו״ מלקקים לאורי צבי גרינברג, ולא מסירים אבק
מיהודה בורלא. דברים אלה, על שתי תרבויות, עשויים
להוות בסיס לגיזענות מזוהמת. וכבר היו דברים מעולם.
מגוחך לראות אדם הנושא דגלי קידמה ועורך עיתונים
ללא־קוראים של שמאלה־ממפ״ם, ומחתים על פטיציות
אוויליות, מדבר דברים שכאלה...
איך אמר ויליאם שיקספיר :״אבל לא באנו לקבור
את מוקד-מונבז מוקד־מונבז קבר את עצמו. לפני
20 שנה היה בו הפוטנציאל להיות מבקר שיקדם את
הסיפרות העברית. במהלך 20 שנה הוא הפן לגרפומן
המעכב את הסיפרות העברית. אבל זה — המוות״
הסיפרותי שלו — עניינו. איש בחיי הסיפרות הישראלית
אינו מזיל דימעה על קיברו הסיפרותי של מוקד״מונבז.
ודומה שהמצבה על קיברו היא השער של חוברת
״עכשיו״ האחרונה, שפורסם ב״פורום העולם הזה״
בשבוע שעבר. מתחת למילה ״עכשיו״ מתנוסס ציורו
של הצייר הבלגי רנא מאגריט — סלע באוויר, ללא
קרקע מתחתיו. כזה הוא מוקד״מונבז וכזה הוא ״עכשיו״.

״דן עומר, יר״טל־ם

הסקציה היהודית במיפלגה הקומוניסטית הסובייטית.

הכוס לאופל. הכוס להשקעה בטוחה.
מי קונה אופל? -הרועה להשקיע את כספו
במכונית אמינה, כסוחה, נוחה, מהודרת,
יפה, חסכונית -מכוני ת ברמת שלימו ת טכנית
כפי שרק י צ רני אופל יוד עי ם ליצור.
מי שבדק והישווה הגיע למסקנה -אופל!!
ולאחר הקניה, עומדים לר שו תך 40 מוסכים
מורשים ברחבי הארץ, המבטיחים לך
שרות מהיר ואספקת חלפים שוטפת.

המכולת השומרת על ערכה־

תל־<זביב,דדך פתח תרווה 86
טלפון ,284111 ניפים וסוכנים בכל הארון

ליאו גולדברג בעיי יי״ייי י״,״

חיפה: רח׳ יפו , 132 טל׳ ,522682 וולטר יעקב, רח׳ יפו ,19 טל׳ .512251 ירושלים: רה׳ שליומצייון המלכה , 15 טל׳ .224536
נצרת: ס תג׳י יוסף, טל׳ .56398 נתניה: מכונית נתניה, טל׳ .39423 רמת־ גן: ארז, ז׳בוטינסקי , 18 טל׳ .720038

כאר־שבע

רח׳ טרומפלדור ,40 טל׳ .73515

מ ד לי ת העולו ם
השלום בשערעו,
המאורע המרטיט לבבות,
אשר שנים כה רבות התפללנו וציפינו לבואו.
חלום שהפך למציאות, לעובדה קיימת־ שלו ם
נשמור לעצמנו את היום
שהיווה תפנית בהיסטוריה של העם היהודי,
היום בו נחתם חוזה השלום

פרסום דגש

המזכרת שתעבור מדור לדור
המדליה המהודרת והמרשימה ביופיה,
אשר עוצבה בצורה אמגותית ומקורית
בידי האמן נתן קרם
תהווה ללא ספק מזכרת נפלאה ביותר
שגם ילדיך, נכדיך והדורות הבאים יתגאו בה.
על צידה האחד של המדליה
מוטבעת המילה שלום בעברית, ערבית ואנגלית,
כששלושת השפות משתלבות זו בזו,
בצורה המסמלת יותר מכל, את הקירבה אשר נוצרה
בין העמים שלקחו חלק בתהליך השלום.
מסביב למדליה כתוב:
שלום ישראל -מצרים ,1979 ,בשלושת השפות.
על צידה השני של המדליה
מופיעה יונת השלום כשכנפיה הפרושות מגלות
את דגלי מצרים, ישראל וארה״ב,
ובמקורה ענף עץ זית.

מדליית השלום מונפקת בערכים ובמחירים הבאים: חומר קוטר משקל מחיר זהב 22 קרט
זהב 22 קרט
כסף טהור 999
כסף טהור 999
מוזהב ברונזה
מוכסף ברונזה
ארד ברונזה

80 גר׳
30 גר׳
30 גר׳
80 גר׳
80 גר׳
80 גר־
80 גר׳

־ 26,800ל״י
־ 11,400.ל״י

450.־ 1,000.ל״י

־180.

־140.

־100.
כמות 500 1000 2000 2000 5000
5000
10,000

המדליה הוטבעה ע״י חברת ״שקל״
מיסודה של אמגוגרף ישראל בע״מ,
החברה אשר הטביעה את חותמה
על מדליות יוקרה רבות,
המהוות ציוני דרך בהיסטוריה של האומה בכלל,
ובתהליך השלום בפרט.
מדליית בגין־סאדאת
אשר נמסרה אישית לנשיא המדינה ולראש הממשלה,
מר בגין העניק מדלייה זו
אישית לנשיא סאדאת בפגישתם ההיסטורית באיסמעיליה.
מדליית קמפ-דוויד לציון המפגש
בין שלושת המנהיגים: קרטר, סאדאת ובגין
ועתה, מדליית השלום
לסיומו המוצלח של תהליך השלום
ולקראת עידן חדש
במזרח התיכון.

לכבוד אמנוגרף ישראל בע׳־מ
׳רחוב הר־סיני 2תל־אביכ

הנני מזמין בזה מדליות -

זהב קוטר 59 בכמות ...

מוזהב בכמות .

זהב קוטר 35 בכמות ...

מוכסף בכמות.

ם כסף טהור קוטר 59 בכמות ...

ארד בכמות ...

כסף טהור קוטר 35 בכמות ...

* המדליה תימכר בארץ ובעולם כולו.

נא לסמן ב־* את הזמנתך.

* הכמויות הנ״ל הז סופיות ובמקרה של הזמנות
יתר, יו חזרו התשלומים תוך 15 יום.

רצ״ב בסך של ...ל״י בשיק מס

* כל המדליות ממוספרות.
* המחירים כוללים מ.ע.מ. ומשלוח.

* זמן אספקה 10 :ימים מיום חתימת חוזה השלום.

שם ומשפחה

כתובת

חתימה

זוהנוגוף שהוו;

רחוב הר סיני ,2ת.ד 29040 .תל־אביב, טלפון 623919,612602
ובכל סניפי בל״ל בארץ לזכות השבוז מס׳ 430000/48 אלנבי 94ת״א
ובכל סניפי דיסקונט בארץ לזכות השבח מסי 333344 מרכז.

העולם הזה 2169

״מ שלא היה מסוגל להאמין אתמול ב אחור אל־סאדאח נאם אן,
כאן !,,

אייו! כול להאמ ין היום כ אסר עראפאח נאם

^ ..השלום אינו מקטין אח המדינה. הוא מגדיל אותה לאין שיעור!״
^ ..ארץ־ישראל השלמה, עם סיני, עם הגולן, היא גיטי הסן, מחת? וסדר.
השלום מנוד ד אותנו אל מישפחח־ העמים של המרחב הגדול!״
^ ..היום נגמר עולמנו בחאיבה ובשארם־אל־שייח. בעוד שנה ניקח
את המכוני ת וניסע ב סוף השבוע לקאהיר ולאלכם נדריה...״

זהו הנאום שנאם אורי
א מרי כמהלך הדיון המא־ראתוני
עד חוזה־השלום כמסת•
זהו כימעט הנאום
היחידי, מכין יותר ממאה
הנאומים, שלא שודר בטל•
וויזיה.
כאשר נקרא א מ רי לנאום,
הופיע עד המסך אות התחנה
של הטלוויזיה הערכית, שהוקרן
במה דקות, עד ששודרו
החדשות כערכית.
יום גדול הוא לכנסת, יום גדול ליש ראל,
יום גדול למחנה השלום.
שנים רבות עמדנו על במה זו, מעטים,
סיכוי יש ואמרנו :
בודדים, נלעגים,
לשלום, יש עם מי לדבר, מדיניות־שלום
ישראלית יזומה ונועזת תביא אותנו אל
המטרה.

אמרנו: אין אמת כאגרה שכד
הערכים רוצים להשמידנו. אמרנו :
הברירה היא כץ שלום וכין כי*
כוש שטחים. והנה מתגשמים הד
כרים לעינינו.
מחנה השלום הוא קטן. אנו יודעים את
מיגבלותיו. אך אנחנו גם יודעים את ער כו.
זהו גלגל־התנופה הקטן המסובב את
הגלגלים הגדולים.
אין לנו אינטרסים מיפלגתיים, אין אנו
חושקים בשררה, ולכן מבטנו בלתי משו חד
.,מרחיק־ראות וכולל.

״וסת ווה רוני תשווי
האיש המגשים את הדברים בגיזרה המצ רית
הוא מנחם בגין, ראש המחנה ששלל
את כל תפיסותינו, שהכחיש את כל אמי-
תותינו. אני מברך אותו על-כך בלב שלם.
הפילוסוף הגל דיבר על ״עורמת התבו נה״
.אדם דתי יודע כי נסתרות דרכי השם.
מה טוב שמנחם בגין עומד ביום הזה
בראש הממשלה — ולא בראש האופוזיציה !

מצב-רוח מוזר שורר עתה בארץ, מצב־רוח
של ספקות, של מבוכה, של פחד מפני
השלום.
אחרי מאה שנות מילחמה, זורחת שמש
השלום באופק ומסנוורת את עינינו.
קריאה: כשאתה אומר זאת, זה מפ חיד
את העם הזה.
אורי אכנרי: אל תירא עבדי יעקב.

לא פחדנו כמחשבי המילהמה,
אל נא נפחד מפני אור השלום :
אומרים: השלום מגמד את המדינה. אנח נו
נסוגים אל גבולותינו הצרים, שוב תהיה
לנו מדינה קטנה.
אין טעות גדולה מזו!

השלום אינו מקטין את המדינה.
הוא מגדיל אותה לאין שי עור.
היום אנחנו יכולים לנסוע
לשארם־אל*
לדהכ,
לנואייכה,
שייח׳ .שם נגמר עולמנו. כעוד שנה
ניקח את המכונית וניסע כסוף
השכוע לקאהיר ולאלכסנדריה, מח רתיים
ניסע כרככת לדמשק
ולחלב, נטוס לאלג׳יר ולכגדד, נפ ליג
לקזבלנקה ולפורט*ם חץ.
יצחק יצחקי: לאט לאט.
אורי אכנרי: כאשר אתם תתעוררו
בבוקר, והפירמידות תהיינה נשקפות מבעד
לחלון החדר בבית־המלון, תהיו כחולמים.
לנו זה כבר קרה.
יצחק יצחקי: כמה שנים זה יקח?
אורי א מ רי: לא, השלום אינו מגמד
את המדינה.

ארץ־ישראל השלמה, עם סיני,
עם הגולן, היא גיטו קטן, חמוש,
מנותק וכודד. השלום מחזיר אותנו
אל מישפחת העמים של המרחב
הגדול, שכו עמדה עריסת תרבותנו.
הוא המגשים את הציונות,
שקפאה כמשך שלושים שנה.

.,ון אוסופיוד שתו

היום הזה יכול להיות מיפנה
כתולדות ישראל. יכול, אך לא
מו כרח.

הדבר תלוי בעם ישראל, בעם הפלסטיני
ובעם המצרי. אל שלושתם, אל לב שלוש תם,
ברצוני לדבר היום מעל במה זו.

הניואמידות מנעד לחסן
קודם כל, אל אחינו בני-ישראל.

אחרי הצעד האחד, הראשון, יכולים
לבוא, צריכים לבוא הצעדים הבאים.

השלום הכולל יפתח לפנינו או פקים,
שרק מעטים העזו לחלום
עליהם. ישראל תהיה שותפה חשוכה
לשוק מרחכי משותף. אנשי עס קים
שלנו יהיו בכוויית וכאכו־ד׳כי.
מיפעלים משותפים יקומו ככל רה

דגל ישראל יתנופף ליד דגל פל ס טין
כי המרחב. מהנדסינו יפעלו בבג־דד
ובאסואן. אנשי־תרכות מצריים
ירצו כירושלים ובתל־אביב. קציני
צה״ל יעבדו לצד קצינים מצריים
וסוריים כמיפקדות המטכ׳׳ל המר־חכי,
שיהיה אחראי על צימצום
הבוהות וכיטחץ הדדי. דגל ישראל
יתנופף כין דגלי ירדן ועיראק כמרכז
הליגה המרחבית, שתקום מחר,
ושתוציא את המרחב כולו ממא בק
המעצמות הגדולות.
יצחק יצחקי: כמה שנים זה יקח?
אורי אכנרי: האם זוהי אוטופיה?
המילה הזאת איננה מפחידה אותנו. כאשר
אמרנו שייתכן שלום בין ישראל והעולם
הערבי, אמרתם שזוהי אוטופיה. והנה אנו
חותמים על שלום עם הגדולה במדינות
ערב. כאשר אמרנו שמנהיגי-ערב יבואו
ויבקרו בירושלים, אמרתם שזוהי אוטופיה.
והנה עמד נשיא מצריים על הדוכן הזה,

ומחר יעמדו כאן מנהיגים ערביים אחרים.
מי שלא היה מסוגל להאמין אתמול כי
אנוור אל־סאדאת ינאם כאן, אינו יכול
להאמין היום שיאסר עראפאת ינאם כאן
מחר.
יצחק יצחקי: חס־וחלילה ! אוי ואבוי
לבשורה זו ! חסרים אחרים, חוץ ממנו?
אורי אכנרי: גם אוטופיה זו תת גשם.
לא יעזור לכס שוס דבר.
יצחק יצחקי: אני שואל אותך, חבר־הכנסת
אבנרי, אתה מתכוון ברצינות? אתה
מאמין שהעם הזה יקבל או תו?
אורי אבנרי: חבר־הכנסת יצחקי, אני
לפעמים תמה מנין לכס עזות־המצת, אשר
* בפתח מנה האוס בקאהיר, ביום פתי חת
ועידת־השלוס בדצמבר .1977 הדגל
הראשון הוא הדגל הפלסטיני. דגל ישראל
הונף יחד עם דגלי מצריים, ארצות־הברית,
סעודיה, סוריה, לבנון וירדן.

סיעת שדי
הצעת החלטה לסיכום
הדיון המדיני בכנסת
בעו״ן הסכם השלום
הישראלי־מצר

הכנסתמחייבת את הסכם השלום עם מצריים, ומאשרת
אותו ואת כל המיסמכים הנספחים אליו, כמיפנה היסטורי
אפשרי ביחסי ישראל עם העולם הערבי, וכצעד ראשון לקראת
הסכם שלום כולל.

הכנסתקובעת כי השגת שלום יציב ובר-קיימא מחייבת
משא־ומתן עם כל הממשלות הערביות השכנות ועם אירגון-
השיחרור הפלסטיני וכל נציג מוסמך של האוכלוסיה הפלסטי נית
בגדה המערבית וברצועת-עזה, כל זאת על בסיס הכרה
הדדית וכיבוד זכות ההגדרה העצמית, הריבונות והביטחון של
כל הצדדים.

הלם השלו
לצד

(המשך מעמוד ) 21
אתם עושים את ההיפך מכל מה שאמרתס
במשך שנים, ומגשימים חלק מהתוכניות
שלנו. כיצד אתם יכולים לעמוד כאן ולהרים

יצחק יצחקי ז איזו השוואה היא זו 7
עקיבא דף ג האם העם הזה יהיה
מוכן שנציגו של עראפאת יהיה חבר־הכנסת?
אורי
א בנייז אתם עושים את ההי־פך
מכל אשר אמרתם, מכל אשר ניבאתם,
מכל אשר הטפחס. אתם עדה של פושטי־רגל

מנחם בבידור ז כאשר ראש־הממשלה
הנוכחי ישב בממשלת הליכוד הלאומית,
היתה כבר תוכנית להחזרת סיני תמורת
שלום.
אורי אבניי ז בגין הסכים לזה 7ראש־הממשלה
הסכים לזה 7

מנחם ס בייוי

כל מה שאמרת זה

הבל.
אורי אבניי ז אתם רוצים שנשכח את
כל הנאומים שנאמתס, שנזכור את כל
הנאומים שלא נאמתס? אין לנו זי כ רון?
במי אתם משטים !

מנחם בבידור

אל מי אתה מדבר?

ישראל

מדינה פלסטינית,
ותוך שלום עימה.
אני מאמין שלא תקום מדינה
בזאת, אלא תוך הידברות בין יש־ראל
ובין ההנהגה הפלבטינית ה מוכרת,
אש ״ף.
יוסף רום ג אני מבין שהוסמכת טל־ידי
אש״ף למסור את ההצהרה הזאת.
אורי אבניי ז ועכשיו אני רוצה לו מר
כמה מלים לאחינו, בני העם הפלסטיני.
אני מדבר אליכם כפטריוט ישראלי, ה חושב
את עצמו כידיד-אמת של העם ה פלסטיני.
אני מאמין בדדקיו ם של שני
עמינו, בשתי מדינות לאומיות עצמאיות,
זו לצד זו — ולא מהיום, ולא מאז מיל-
חמת יוני ,1967 אלא מאז לחמתי בטובי
לוחמיכם במילחמת . 1948
אני מבין את רג שי העלבון וההתמר מרות
שלכם, מול פני הסכם האמור לק בוע
את גורלכם, ושלא שיתפו אתכם
בקביעתו.
אני מבין ושותף לזעמכם על ההתעל מות
מהנהגתכם הלאומית. אני נחרד, כמו כם,
כאשר חיילים ואזרחים פותחים באש
על צעיריכם המפגינים נגד ההסכם. המע־

הכנסתקובעת כי הדגם של השגת השלום עם מצריים,
המתבטא בפינוי צה״ל וההתנחלויות מחצי־האי סיני תמורת
חוזה-שלום והגבלת כוחות צבאיים, הוא הדגם שיש להחילו
על השטחים האחרים שנכבשו במילחמת ששת־הימים.
הכנסתמקבלת בסיפוק את המיכתב המשותף בעניין
השילטון העצמי הפלסטיני, אשר נחתם בין ראש ממשלת ישראל
ונשיא מצריים. הכנסת קובעת כי הבחירות לרשות השלטון-
העצמי בגדה המערבית וברצועת-עזה יתקיימו לא יאוחר מאשר
ביום .15.5.1980 לקראת בחירות אלו יהיו לאוכלוסי הגדה
והרצועה חופש־הביטוי, חופש ההתארגנות הפוליטית וחופש
ההתקהלות הבלתי־אלימה. הכנסת קובעת כי השלטון העצמי
הזה יהווה צעד ראשון לקראת מימוש זכות ההגדרה העצמית
של העם הפלסטיני, הכוללת את זכותו להקים מדינה משלו
בגדה המערבית וברצועת-עזה, לצד מדינת ישראל׳ ותוך קיום
יחסי שלום עימה.

הכנסתקובעת כי השילטון־העצמי הפלסטיני של הגדה
המערבית ורצועת עזה׳ בתקופת המעבר, יהיה מופקד על ענייני
חוק ומישפט, חינוך, כלכלה, ביטחון פנים, תיכנון כפרי ועירוני
וכל השרותים הציבוריים. סמכות רשויות השילטון-העצמי תחול
על כל תושבי הגדה המערבית ורצועת־עזה, ללא הבדל דת
ולאום, ועל כלל הקרקעות ומשאבי הטבע.

עניינים משותפים כגון מים, חשמל ותחבורה יוסדרו בתיאום
בין ישראל ורשות השלטון העצמי, תוך התחשבות בצרכי שני
הצדדים.

כאות לשאיפתה להסדר שלום כולל קובעת הכנסת כי החל
מיום 21 במרס ,1979 תיפסקנה לאלתר כל פעולות ההתנח לות
בשטחים שנכבשו במלחמת ששת-הימים, וכי אין להניח
להתנחלויות הקיימות להוות מכשול להשגת השלום הכולל.

הכנסת תובעת לחדול מייד מכל פעולות הדיכוי, הפקעת הקר קעות׳
המעצרים השרירותיים ומעשי ההתגרות הנעשים על-ידי
כוחות הביטחון ואזרחים ישראליים כלפי האוכלוסיה הפלס טינית
בשטחים. התנחלויות, שיושביהן עוסקים במעשי פרובו קציה
— יפורקו לאלתר.

מתוך קביעה מחודשת כי ירושלים תמשיך להיות בירת הנצח
של ישראל, קובעת הכנסת כי בעתיד, במהלך הקמת הסדרי-
השלום הכולל, תיתכן החלת ריבונות ערבית במיזרח ירושלים,
תוך הקפדה על שמירת אחדותה המוניציפאלית של העיר.
בתקופת המעבר ישתתפו תושבי ירושלים המזרחית בבחירות
לרשויות השילטון־העצמי.

הכנסתמביעה דאגה נוכח המגמה לרתום את ישראל
לברית צבאית עם מעצמה זרה. הכנסת מתנגדת להקמת בסיסים
זרים על אדמת ישראל, ומטילה על הממשלה לנקוט במדיניות
החותרת להוציא את מדינתנו ואת המיזרח התיכון כולו מו י המאבק הבין־מעצמתי.

הכנסתקוראת לכל הממשלות הערביות ולאירגון־השיח-
רוו־ הפלסטיני לקבל את רעיון השילטון־העצמי בתקופת ה מעבר׳
על פי העקרונות שפורטו לעיל, במטרה לפעול במישור
המדיני, למען מימוש זכות ההגדרה העצמית של העם הפלס-
טייי לצידה של ישראל, בתום תקופת המעבר, ולמען השגת 1 השלום הכולל בין העולם הערבי וישראל.

יאסר עראפאת נואם כאורח הכנסת לפני המליאה*
אורי אכנרי :
אני מברך את
הולך עכשיו בדרך
מקרב לב. מודה

אליכם.
ראש הממשלה שהוא
אחרת. אני מברך אותו
ועוזב — ירוחם.

מנחם בגין ז

אני מבין שאתה נותן

לי חנינה.

אחינו, נני בוססין
אורי אבנרי 1עלינו על דרך השלום.
לפנינו מכשולים גדולים, ובראש ורא שונה
המכשול האחד, הכביר, של הבעייה
הפלסטינית.

אני מאמין באמונה •טלמה שאין
ביטחון לישראל אלא בשלום.
אני מאמין שהשלום עם מצריים
לא יחזיק מעמד אם לא יביא שלום
בולל.
אני מאמין •טלא ייתכן שלום
כולל אלא בהשתתפות העם ה פלסטיני.
אני
מאמין שלא יהיה שלום עם
העם הפלסטיני אלא אם תקום
הכבושים שים הנעשים היום בשטחים
בוודאי אינם מבשרים טובות לגבי האו טונומיה
המוצעת.
מנהם סבידור ז למה אינך מוקיע את
מעשי הרצח שלהם 7למה אתה מוקיע ׳את
מדינת־ישראל ולא את מעשי הרצח של
אש״ף, אשר הורגים ילדים ואנשים חפים
מפשע? על מה אתה מדבר? האוטונומיה אורי אבנרי ז
מלהיות מדינה חופשית. בוודאי.

רחוקה

אך גם אנחנו למדנו בהיסטוריה
שלנו, שהדרך מובילה מבית לאומי
אל העצמאות המדינית.
יש שלבים בדרך לחרות. היה מי שאמר :
ארוכה הדרך לחרות. עם שוחר־חרות יודע
שיש להיאחז בכל הזדמנות, בכל הישג
אפשרי.
נכון, ממשלת ישראל איננה רוצה באו טונומיה
המובילה להגדרתכם העצמית
ולכינון מדינתכם. אך כוחות רבים, ובי-
(המשך בעמוד )56
* ציור שנילווה למאמר אוטופי בעיתון
בריטי.

ירושלים 21.3.79 ,

העולם הזה 2169

ב״וורדו״ תמצאו

״ את החידושים האחרונים-
ישר ממרכזי האופנה באירופה.
8כל הרהיטים מצטיינים י בקו חדשני ובגימור מושלם,
8 8לבחירתכם:
מאות בדים וריפודים בצבעים
ובדוגמאות לכל טעם ובכל סיגנון
בואו עכשיו ל״וו-רדו״ -

שטח התצוגה הוכפל, 1 נוספו חדרי שינה,
חדרי ילדים ונוער וגם תזכו
בחודש הפתיחה בהנחה שלס״סו.

הכפל](
^ות שט ח
התצוגה.־־וורדו
שטח התצוגה ב״וודדו״ הוכפל.
כעת ניתן למצוא כאן
בנוסף לעשרות מערכות ישיבה,
מזנונים ופינות אוכל,
גם מבחר גדול וצבעוני של
חדרי שינה וחדרי ילדים ונוער
מתוצרת חוץ ומתוצרת ״וורדו״.
לילה מצוין עם ״וורדו״.
מבחר חדרי שינה מאירופה בצבעים שונים ובאיכות
מעולה.

מערכות ישיבה מאיטליה
סקנדינביה ומישראל.
רהיטים לכל אחד מכל העולם
וגם ״ /ס ו הנחה:
רק בחודש פתיחת אולם התצוגה
המורחב תזכו בנוסף לאיכות בריהוט

גם ב־&יסו הנחה.
החודש כדאי במיוחד לקנות ב ״וו רדר

ילדים אוהבים רהיטים טובים.
״וורדו״.
ילדי ם

חדרי

ו נו ע ר נוחים ו עליזי ם
מאירופה.

מזנונים, מזנונים...
מזנוני ם

גבוהים,

רחבים

במבחר

בואו ל ״וו רדו ״ להתחדש
וגם להיראות איתם.

פינות אוכל במרכז
רק ב״וורדו״.

צבעים

.ב עיצו ב

ן ייפידד•

מעולה.

במרכז התצוגה
שלנו תמצאו
עשרות דג מי 0 פינות אוכל
/ המעוררות תיאבון...

ג תעזת הדיוו
רסת־גן, רחי זיבוטיגסקי 22ע״י עלית

פתוח רצוף מ־ 9.00 עד 8.00 בערב. בימים ג׳ ,ו׳ -עד 2.00 בצהריים ובמוצ׳׳ש עד 10.00 בלילה.

ם10ל לחודש מקנות לי זכויות
לחמם גבוהים ׳ותו.
זו עובדה.
בהפקדות קטנות של ססו ל״י
לחודש, אתה יכול להתחיל
לצבור ותק כבר מגיל .20
מאוחר יותר, לאחר סו שנים
לדוגמא, תוכל להגדיל את סכומי
ההפקדה ולהנות מכל ההטבות
המיוחדות החלות עליהם, למרות
זמן ההפקדה הקצר.
אפילו תפקיד סכומים נוספים
שנה אחת לפני תום תקופת
החסכון, תהנה גם עליהם מאותן

זכויות.
מהן זכויותיך י
* הטבות במס הכנסה.
* הצמדה מלאה למדד.
* ריבית שנתית מצטברת צמודה
למדד.
* פטור ממם הכנסה על כל
הרווחים.
* ביטוח חיים חינם.
האם אתה מכיר דרך טובה יותר
לחסוך את כספך י

קופת תגמולי

מיטב

של הבנק הבינלאומי הראשון

בנק ל 0לץ וכה.בנק פועלי <יוגודת ישסחל. מ ק בו צתפ\.ב\.

אנו נותנים לו יותר. זה נדאי לנו

על ב ף אחת מונחי דו 711י וחביות.
מה מונח עד הכף השניה?
¥הו טבעו של ״רגע היסטורי״ — כאשר הוא מתרחש,
אין הוא נראה כהיסטורי.
כאשר מצפים לו, כאשר חולמים עליו כעל יעד נכסף —
קל לראות את גדולתו.
אחרי שהוא חלף, והוא נרשם כתאריד בספר דברי-
הימים — גדולתו ברורה לכל.

אך כאשר הוא מתרחש לנגד עיניך, הוא
דומה לכל רגע אחר. אנשים כשר־ודם עושים
מעשים אנושיים. השמיים אינם נפתחים. אין
ברקים, אין רעמים.
איך הרגיש האדם הראשון אשר רגלו דרכה סוף־סוף
על פיסגת הר אוורסט ן היא בוודאי נראתה ככל מישטח
מושלג אחר. איך הרגיש ניל ארמסטרונג כאשר נגע בקר קע
הירח? הוא דרך על פיסת־ארץ מאובקת. בשעת
מעשה, זה נראה להם בוודאי כטבעי לגמרי.

שלום, שיש בו הכרה שלמה במדינת־ישראל, נשבר המח סום.
אף מדינה ערבית אחת אינה יכולה עוד לטעון,
באוזני עצמה ובאוזני זולתה, שישראל אינה קיימת כחוק.
הוא יכול להתנגד לישראל, להילחם בה — אך ההשלמה עם
קיומה של ישראל הפכה עובדה קיימת.

השלמה והברה — אין פירושו אהבה. שום
ערכי אינו מכיר בכך שישראל קמה לפני 30
שנה כדין. שום ערכי לא יגיד, בימינו, בי הציונות
היתה צודקת. אך הושגה ההשלמה עם
הקיום החוקי. ישראל הפכה חלק מן המרחכ.
למעשה הושג הדבר כבר כאשר ביקר הנשיא אנוור
אל-סאדאת בירושלים. בזאת היתה גדולתו של האיש,
שעשה את המעשה ההיסטורי הזה בלי תמורה, בלי עמי

עתה
מניחים אותו על מאזניו של צורף,
ושואלים: האם זה כדאי ך האם זה שווה ץ
חצי־האי

ברור מה אנחנו מוסרים תמורתו. את כל
סיני. את הנפט. את ההתנחלויות.
אלה הם נכסים שאפשר למדוד אותם. מידבר־סיני כולל
כך־וכך קילומטרים. בארות־הנפט מפיקות כך־וכך חביות
ליום. יש כך־וכך התנחלויות, והן מעבדות כך־וכד דונמים.
כל זה מונח עתה על הכף האחת של המאזניים.
אנחנו עם של סוחרים. אנחנו יודעים את ערכו של
דונם, את מחירו של פח נפט.

הוכח שאי-אפשר לכפות את הדבר. ארבע מילחמות
גדולות, וכמה מילחמות קטנות, לא השיגו את המטרה
הזאת. גם כל היוזמות הדיפלומטיות נכשלו.
אחרי מילחמת ששת־הימים, גברה במדינה תופעה של
טירוף. היא התבטאה בהשקפה שאמרה: אין זה חשוב
שהאבר נדחה. חשוב רק שהאבר עצמו יהיה גדול יותר.
א ך המציאות לא השתנתה. המאבק האמיתי של המדי נה,
המאבק היחידי שהיה חשוב, היה המאבק בתו-
פעודהדחייה.

י נה הדימוי הראשון. הוא
׳ 1 1בשעה זו לומדים עשרות
בבתי-הספר שלהם, ממאראקש
סול אשר בעיראק, מחלב אשר
בתימן הדרומית.
הם יושבים במאות אלפי חדרי-כיתות. בכיתות האלה
תלויות רבבות מפות של המרחב.

כרגע שנחתם חוזה־השלום כין ישראל ומצ ריים,
הוכרע המאבק הזה. לפחות חלק מן הגוף
הערכי קיבל את האכר השתול.
מה ערכו של הישג ז ה?

אף כאחת המפות אין מופיע השם ״ישראל״.

אין לו מחיר. איזה מחיר יש לחיים ז

ברבות מהן, שיטחה
כלל. המקום ריק. לבן.
(כשראיתי לראשונה מפה כזאת, התחלחלתי. במפות
ישנות של העולם יש כתמים לבנים כאלה, שסימנו שטחים
שלא נחקרו, מידבריות רחוקים, ארצות שלא נודעו).
במפות אחרות, מופיע על שיטחה של מדינת־ישראל
השם ״פלסטין הכבושה״ ,או ״פלסטין״ סתם.
במשך דור שלם, היתה המטרה החשובה ביותר של
מדינה זאת אך זאת:

אינו רשום

שככל המפות האלה, יופיע השם ״אישראיל״.

אם מאה מיליון ערכים אינם מכירים בקיומה
של מדינת־ישראל, פירוש הדכר כי השמדת
ישראל היא יעד לאומי מוכן־מאליו, המכוון אוטומטית
את מחשבותיהם ומאמציהם.
״הכרה״ אינה אקט פורמלי, שיטחי .״הברה״
היא תהליך נפשי עמוק, מהפכה נפשית אמי תית.
פירושה: שינוי הכיוון הלאומי, הכוונה
של המאמץ הלאומי, הרוחני והמעשי, לאפיקים
חדשים.
על כך נאבקנו. במשך שנים רבות, זה היה מובן
מאליו. עד שבאו הישגי מילחמת ששת־הימים, שבילבלו
את רוח הציבור הישראלי, היה ברור כי זהו היעד העל י
ו ן: להשיג את הכרת העולם הערבי.

הושג עתה?

ךיי אם זה
• 1כן, זה הושג.

אמנם, לא כל העולם הערבי חתם עימנו על ההסכם.
חתמה עליו רק מדינה ערבית אחת. היא החשובה ביותר,
אך היא עשתה זאת בניגוד לדעת שאר מדינות־ערב.

אולם גם כמיקרה זה, ההבדל כין 0ל־ 1הוא
גדול לאין שיעור מן ההכדל כין 1ל־0צ.

ברגע שמדינה ערבית אחת חתמה עימנו על חוזה־

כימי מילחמה ושלום, זה היה היעד האמיתי:
להביא לכך שהגוף הערכי הגדול ישלים
עם קיומו של האבר הישראלי כתוכו.

לקוח מן המציאות.
מיליוני ילדים ערביים
אשר במארוקו ועד מו בסוריה
ועד עדן אשר

מאז היום הראשון, התגייס העולם הערבי
למאבק, בדי ״לדחות״ את הגוף הזר, שהלך וגדל.

איך מעריכים את ערכו של שלום ץ

^ אם זה חשוב? כן, זה חשוב מאד־מאד!
1י דמגוגים אמרו: מדוע זקוקים אנחנו להכרת הערבים
בקיומנו? אנחנו קיימים ! איננו זקוקים להכרתו של איש !
אם אין הערבים רוצים להכיר בנו, זהו עניינם שלהם!
אבל זוהי שטות.

(הדימוי אינו מושלם. במיקדה זה, האבר לא הושתל
כדי להציל את הגוף, אלא כדי להציל את עצמו. אך התוצ אות
הן זהות).
הציונות ראתה את עצמה כחלק מן ״התרבות האירו פית״
,המושתל באדמת אסיה. כך תיאר זאת בנימין זאב
הרצל בספרו, מדינת היהודים. ואילו העולם הערבי ראה
ביישוב היהודי החדש נטע זר, שנשתל באדמתו.

^ פשר לאמר, על פי דימוי זה, כי המטרה העל- היתה יונה של מדינת־ישראל, במאבקה לקיומה,
להתגבר על תגובת־הדחייה, של העולם הערבי.

בעבר השתמשתי בשני דימויים, כדי להסביר מה זה
שלום, ומה ערכו עבורנו. עתה, כאשר קורים הדברים
לנגד עינינו, אחזור עליהם, כי הם מסבירים מה מונח
על הכף השנייה של המאזניים.

אפשר לתאר את כל ההתנהלות הציונית
כארץ־ישראל, כמאה השנים האחרונות, כנסיון
להשתיל אבר חדש כגופו של המרחב הערכי.

רוב הציונים לא הבינו את טיבה של התנגדות זו.
היה זה דווקא זאב דבוטינסקי, שראה בהתנגדות העולם
הערבי תגובה טיבעית בהחלט. עוד בשנת ,1933 במאמרו
המפורסם קיר הברזל, תיאר את התופעה בצורה מדוייקת,
ואולי אף אוהדת.
(אפשר, כמובן, ל ש אול: האם זה היה מוכרח לקרות?
האם לא יכלה הציונות להופיע בעיני העולם הערבי כתנו עה
המבקשת להחזיר ארצה אומה שמית עתיקה, אח ורע
לעמי־ערב, המבקשת לקשור את גורלה לגורל ם? זוהי
שאלה מעניינת, אך תיאורטית בלבד. זה ל א קרה).

• • ם ישראל השתדל לשמוח. פה ושם גם הצליח בכך.
? אך המלל האינסופי על ״ספקות״ ,״חרדה בלב״ ,״סי כונים״
,מנע התפרצות ספונטאנית של התלהבות.
כל-בך הרבה דובר על ״השלום המייוחל״ ,שנים כה
רבות חלמו עליו, עד כי המושג עצמו איבד את משמעותו.

מדינת־ישראל

באמצעים שונים, אך עדיין לא השיגה את מטרתה. המא בק
בין ההתנגדות הביולוגית ובין ההגנה הרפואית עדיין
נמשך.

דה על המקח, כאקט חד-צדדי, שנבע מהחלטתו הריבונית.

כל ישראלי הכין זאת כמעמקי לכו, ומכאן
התפרצות ההתלהבות והרינה כעת הכיקור.
גם העולם הערכי הכין זאת, ועל בן רגז וזעם,
כשזה נעשה כלי פיתרון הכעייה הפלסטינית.
עתה הושלם התהליך. לא לחינם התעקש מנחם בגין
על חילופי־שגרירים. במיקרה זה, לא היתה זאת התעק־שות־סתם.
דגל מצריים על בניין השגרירות המצרית בתל-
אביב ודגל ישראל על בניין השגרירות הישראלית בקא־היר
— אלה הם הסמלים האומרים את הכל.

על המפה יהיה רשום ״אישראיל״ .וזה חשוב
יותר מכל הקילומטרים המרובעים, מכל חכיות
הנפט.

^ דימוי השני לקוח מעולם הביולוגיה והרפואה :
י 1הגוף האנושי מתנגד לחדירת גוף זר לתוכו.
כאשר הוא חש כי גוף ז ר חדר אל קירבו, מתגייס
הגוף כולו כדי לדחות את הזר.

זוהי תגובה ביולוגית חיונית, היא כאה להגן
על הגוף. אך היא עלולה להיות גם קטלנית. כי אדם,
פקד,
אחר.

בימינו למדה הרפואה לשתול אבר
כדי להציל את חייו. כאשר הכליות
אפשר להשתיל בגוף החולה כלייה,
גם האבר החשוב ביותר, הלב, ניתן

זר בגופו של
חדלות מלתם-
הלקוחה מגוף
עתה להחלפה.

כאשר מושתל אבר כזה כגופו של חולה,
מגייס הגוף את כל כוחותיו בדי לדחות אותו —
אף כי זהו מאמץ של התאבדות.
הרפואה

המודרנית משתדלת

להתגבר על בעייה זו

••• ני הדימויים מצביעים, כמובן, גם על המיגבלות

״ של הסכם־השלום.
מבחינת הדימוי הר א שון: מצריים הכירה בישראל, אך
העולם הערבי כולו לא עשה זאת. על מפות מצריות
יירשם ״אישראיל״ ,אך לא על מפות עיראקיות ותימניות.
מבחינת הדימוי ה שני: האבר המצרי, שהוא לב הגוף
הערבי, קיבל את האבר החדש, אך לא כן שאר אברי הגוף.
קיימת סכנה כי הגוף ידחה מעתה גם את מצריים, כשם
שהוא דוחה את ישראל.

שני הדימויים מוכיחים עד כמה חשוכ להגיע
כהקדם האפשרי לידי שלום כולל. ישראל תש כון
לכטח, ותוכל להגשים את יעדיה הלאומיים,
רק כאשר כל העולם הערכי ייטלים עיסה
ויכיר כה. וזה כולל, כמוכן מאליו, כראש ורא שונה
את העם הפלסטיני.
הכלייה הישראלית לא תוכל לבוא במקום הכלייה הפלס טינית.
שתי הכליות תצטרכנה לתפקד זו בצד זו.

אך גם כראותנו
ואת הצורך החיוני
עינינו מלראות את
כרגע שחתמנו על

כעיניים פקוחות את החסר
כהשגתו — אל נעצום את
השוני הבכיר שחל בחיינו,
חוזה־השלום עם מצריים.

כאשר הגדולה במדינות הערביות הכירה בקיומנו כחוק
וכדין, הפכה אי־ההכרה של האחרות תופעה זמנית וטב־ניסית.
שוב אין אף מדינה ערבית אחת המאמינה ברצי נות
שניתן לסובב את גלגלי ההיסטוריה אחורה ולפרק
את מדינת־ישראל.
זה הוכח בוועידת-בגדאד. כאשר התכנסו שם ראשי
כל מדינות־ערב, הם דחו מכל וכל את יוזמת אל־סא-
דאת — אך לא מפני שהוא דוגל בשלום, אלא משום
שהיה מוכן לצעוד בדרך זו לבדו. בניגוד לאגדת-
הכזב, שמנחם בגין ממשיך משום־מה לדגול בה, ל א
קראה ועידת־בגדאד למילחמה בישראל. היא קראה ל-
״שלום צודק ובר־קיימא״ עימה — אך על פי גבולות
,1967 ותוך הקמת מדינה פלסטינית בגדה וברצועה.

מה שקרה השבוע, כרגע היסטורי אמיתי, רא
שינה רק את מערכת־יחסינו עם מצריים. הוא
שינה את מערכת-יחסינו עם העולם הערכי כולו.

מה ששה זזודנ הדתי כשיוצאת השבת,
ואיו

העלאת מחיר הביצים
עוררה גל של בדיחות בין חב־רי־הכנסת.
הגדיל לעשות ח״כ
ש ״י מרדכי וירשוגסקי ש לא
טען
:״עכשיו הממשלה
תוכל לבלבל לנו את הביצים,
זה יעלה לה יותר מדי כסף.״

ח״כ דויד גלם מה־מפד״ל
עמד במיזנון חברי-
הכנסת וסיפר בדיחה ששמע,

הולד עם חולצה של סטאלין.״
השיב לו בי טון :״אני בטוח
שאתה היית שמח לראות אם
גם התחתונים שלי הם מה תקופה
של סטאלין.״

יהודה כן־מאיר

מהמפד״ל הגיע לדיון כשהוא
לבוש בהידור רב, אך נעליו
ושולי מיכנסיו מכוסים בוץ. למנוע אחד הסדרנים שרצה

הנן

בגין כלים במיזנון הססת

אולם הוא היה עמוס כלים
מלוכלכים ו שיירי מזון. אחרי
שישב במשך כחצי שעה ליד
השולחן המלוכלך מבלי שניגש
אליו מלצר, התרגז בגין, וכיסה
עם המפה את כל הכלים, תוך
כדי שהוא מפיל כמה כלים.
רק אז ניג ש אליו מלצר.

כשסיפרו על תקרית זו
למנהל המיזנון, אחד ממנהלי
הילטון עודד ליפשיץ, הוא
א מר :״עוד יום אחד כזה ואני
מתפטר ופותח קיוסק לפלאפל
מול הילטון.״

במיזנון

הכנסת

תפס

שמואל פלאטו שרון

פלאטו התכוון למשהו אחר, אך
הורביץ נעלב ועזב את שרון,
באמצע המישפט.

נחמן

! 9כתב הטלוויזיה
שי שהיה ממונה על השידור אלקטרוני הישיר, הלין לוח
מיוחד לקראת רגע ההצבעה
ופנה לכמה חברי־כנסת, כדי
שידר שו שתהיה הצבעה אי־שית־שמית,
כדי שהוא יוכל
להפעיל את הלוח. כאשר דר שו
זאת חברי-הכנסת יופי שריד
מהמערך וחיים קאופמן מ הליכוד,
הסביר להם מזכיר ה כנסת
נתנאל לורד, כי אין
צורך בבקשתם: השר משה

אדיה נאור

מזכיר הממשלה, התגלה בבן נאמן• באשר
הופיע לישיבת מרכז תנועת החמת, פגש
שם את אמו, אסתר רזיאל נאור, מי שהיתה חברת ההנהגה העליונה
של האצ״ל בין השנים 1939—1946 וכיהנה שנים רבות כח״כית
מטעם חרות. אריה התיישב ליד אמו, ובעת שנאומה שוסע בידי
מתנגדי הסכם־השלום, היה בין אלה שהשתיקו את המפריעים.
סגן

לדבריו, מח״כ מיפלגתו,
הכנסת,
יושב־ראש
לדברי גלם אמר
שיינמן.
שיינ מן :״מנחם כגין נתן

פינחס

לנו ,--ושימחה אר

ך לקח לנו את הביצים.״
גלס לא שם לב ששיינמן עמד
לידו כאשר הוא סיפר זאת כששמע חברי־כנסת. לכמה שיינמן את הבדיחה שנאמרה
בשמו, האדים מכעס והכחיש
כל קשר ״לגסות רוח זו.״

ביום הראשון לדיונים

אמר בישיבת המליאה
חד״ש
לח״כ
עקיבא נון!
צ ׳א דלי ביטון שבא לישי בה
לבוש חולצה רוסי ת :״אתה

גירעון נת

מבן־מאיר ללכלך את השטיח
הציע לו מיברשת
במליאה,
כדי לנקות את הבוץ, אך בן־
מאיר סרב, ונכנס למליאה עם
נעליים מלוכלכות.
עובדי מיזנון הכנסת 9 עבדו קשה ב שני ימי הדיון
על הסכם השלום. המיזנון היה
פתוח שעות רבות, ומלא מעל
קשה היה
לגדותיו אורחים.
למצוא שולחן פנוי. כשנכנס
ראש־הממשלה, מנחם בגין, עם
שני, אורחים חשובים, איש ה עסקים
שאול אייזנגירג ו איש
העסקים לשעבר נ׳ימי
לוי /מצא בגין שולחן פנוי,

שר התעשייה, המסחר והתיירות, התייעץ
עם שר״הפנים הד״ר יוסף בורג על הנאום
שאותו עמד לשאת בכנסת. בורג, הידוע כתלמיד־חכם, מייעץ תמיד
לחבריו בממשלה לצטט עד כמה שיותר מהמקורות. כשייעץ זאת

\ | 1ךןך 1ך יושב״ראש הכגסת היה תקיף ביום חרא־שון
לדיונים ואפילו הוציא את ח״כ תופיק
^ #1111 |#11י
טובי מהישיבה, בעיקבות כמה קריאות־גיניים שלו. אולם בפל
שהתארך הדיון נרגע שמיר והתעייף. בנאום הסיכום של ראש־הממשלה,
מנחם בגין, לא יכול היה שמיר, שלא הסכים להצביע בעד
פיהוקיו. את פניו בהבעות להסתיר
הממשלה, הצעת לשיחה את מי שהיה שר התע-
שייר, ח״כ יגאל הורביץ.
פלאטו אינו מדבר עברית וה׳ור־ביץ
אינו מדבר צרפתית. תוך
כדי השיחה המגומגמת ביניהם
התפרץ הורביץ וצע ק :״הוא
קורא לי מניאק.״ מתברר ש־

ניסים כבר ביקש זאת בשם
הממשלה. דקות אחדות לפני
ההצבעה הודיע ראש־הממש־לה,
כי הממשלה מוותרת על
אישית־להצבעה דרישתה שמית,
ול שני הח״כים לא היה
זמן לדרוש זאת, כדי שהטל-

בורג לפת, נענה :״אני מסכים, אבל תמצא לי פסוק מתאים ״.בורג
שלף מייד ספר תהילים קטן, ולאחר עיון שארך יותר מחצי שעה,
כשפת נראה משועמם לגמרי (תמונה מימין) ,מצא סוף־סוף פסוק
מתאים. רק אז מסר לו בורג את ספר התהילים (תמונה אמצעית)

העולם הזו! 2169

וויזיה תוכל לדווח כפי שהיא
ביקשה. רק אחר־כך הסבירו
מקורבי ראש־הממשה כי בגין
ביקש הצבעה רגילה, כדי שלא
תתבלט העובדה שיושב־ראש
הכנסת יצחק שמיר ונמנע
מהצבעה, ולא תמך בהסכם-
השלום. בעת הצבעה רגילה לא
מרים יושב־ראש הישיבה את
ידו, אלא מודיע למזכיר הכנ סת,
בלחש, מה הוא מצביע.

במיזנון הכנסת הוצב
מכשיר טלוויזיה, שבו היו חב- במיזנון היושבים
רי־הכנסת
יכולים לצפות ב שידור הישיר
ולראות ולשמוע מה קורה במ ליאה,
מבלי לשבת בה. מקלט-
הטלוויזיה עורר גל של בדי חות.
אחת מהן, על ח״כ הלי כוד
גוסטב בדיאן מספרת
כי באשר הוא נאם מעל הדוכן,
קרא לו מישהו קריאת ביניים מצלמים ואמר לו :״בדיאן,
אותך בטלוויזיה.״ בדיאן זינק
מבמת הנואמים, רץ לטלוויזיה
שניצבה במיזנון, ראה שהוא
לא מופיע, חזר למליאה וקרא:
״לא נכון, לא רואים אותי.״
9הח״כ האחר שמצא דרך
להצטלם היה ח״כ יעד אפן*
יגורי. ביום הדיון יצא לאור
סיפרו האוטוביוגראפי של יגיד
רכש כמה
רי. הח״כ עצמו
מאות ספרים, ונתן לכל חבר־כנסת,
ולפקידים בכירים רבים
עותק של הספר עם הקדשה. ניגש באמצע הדיון המדיני
יגורי אל ראש-הממשלה מנחם
בגין ונתן לו את הספר, כאשר מתרכזות מצלמות הטלוויזיה
עליו. במשך יומיים שהה הספר
על שולחנו של בגין באולם
המליאה וצולם מאות פעמים.

כאשר

נתן

יגורי

עזו וייצוגן

שר־הביטחון, היה בין מברכיה של ח״ב
גאולה כהן, בסיום נאומה בדיין על הסכם״
השלום בכנסת. למרות שבדיעותיו הוא ממתנגדיה של גאולה, שוררים

ביניהם יחסים לבביים. עזר אף שלח ידו כדי להחזיק בזרועה של
הח״כית הניצית, דרך ידידות. אבל המצלמה קלטה את תנו־כהן.

גאולה חזה לעבר ידו נשלחה כאילו עתו

הספר לידידו שר־המישפטים
שמואל תמיר, הוא ציין את
העובדה כי :״המהדורה הרא שונה
אזלה תוך יום אחד.״
העיר על כך אחד מחברי־הכנ־סת
:״בוודאי, יגו רי קנה את
כל המהדורה.״

לא הכיר אותה סרב לתת לה
להיכנס ללא אישור ליציע ה מיוחד,
התפרצה עליו רעיה
סבידור בצעקות :״אתה שק רן,
יש לי אישור.״ ורק במא מצים
רבים עלה בידי שאר
הסדרנים להרגיע אותה.

! 0אולם מליאת הכנסת היה
מוצף מ ר קו רי הטלוויזיה ב משך
יומיים תמימים שבהם חת־

91 ביום הדיון בכנסת ערך
ח״כ פסח גרופר ישיבה ב־מיזנון
הכנסת, שבה השתתף
גם סגן שר-האוצר יחזקאל
פלדמין וכמה אורחים של גרו-
פר מאגודת הכורמים. גרופר
שכח היכן הוא נמצא ופרץ
בצעקות עד שכמה חברי־כנסת
ניגשו אליו ודר שו ממנו להיות
בשקט ולא להפריע להם לאכול.
9 1בבית־הספר הדתי שבו
לומד עדי גלס, בנו של ח״כ
המפד״ל דויד גלס, נשאלו כל
הילדים על־ידי המורה :״מה
עושה אבא שלכם, מייד כאשר
יוצאת השבת?״ המורה הת כוונה
לקבל תשובות, אשר ית ארו
את ההבדלה אולם עדי
ענה לה :״אבא שלי פותח

את הרדיו כדי לשמוע
תוצאות מישחקי הכדורגל.״

הפרופסור להנדסה אווירונאוטית, שנמנה עם
1*1; *1 11
מתנגדי הסכם־השלום, בא לישיבת מרכז
11 1 | 1#1
תנועת חרות, ערב אישור ההסכם בכנסת, יחד עם אשתו יעל.
שני בני הזוג הם חברים במרכז התנועה. מכיוון שבגלל הגבלת
מיספר הנואמים לא ניתן לפרופסור להביע את עמדתו, נחלצה
אשתו לעזרתו, נטלה את זכות־הדיבור בהצעה לסדר־היום, והבהירה
שהיא ובעלה מהווים חזית מישפחתית מלוכדת נגד השלום.

ח״ם בו־רב

מי שהיה שר המיסחר והתעשייה ומי
שידוע כאיטי בדיבורו, התגלה כדברן
מהיר ביותר בכל הנוגע לקריאות״ביניים בעת הדיון הארוך בכנסת.
בר״לב התייחס לדיון כולו בחוש הומור, וקריאות הביניים שלו עוררו
רעמי צחוק. הוא אף נראה מוציא לשון לעבר שולחן הממשלה.

9 1בפני בעיה מסוג אחר
עמד ח״כ אברהם (״אבר-
שה״) שריד מהליכוד. אחרי
שבתו דפנה צפתה בטלוויזיה
בתוכנית 9בריבוע, שבה הו פיעו
חברי־כנסת וסיפרו בין
השאר על כך שבכנסת יש 30
כלבים, טענה דפנה כנגד אביה:
כשרציתי כלב
״אתה שקרן.
אמרת שאין לד מאיפה להשיג.
בטלוויזיה סיפרו שיש לך 30
כלבים.״

נהל הדיון המארתוני שהועבר
ב שידור ישיר. אחד מחברי-
הכנסת פנה אל שר האנרגיה
יצחק מודעי ושאל או תו:
״אתה לא חושב שזה ביזבוז
מודעי ענה שהוא
אנרגיה?״
נתן הוראה להמעיט מהתאורה.
9לסגנית יושב־ראש ה כנסת
חייקה גרוסמן ממפ״ם
יש בעיה. היא לא יודעת אם
לבוא ולקבל את פניו של ראש־הממשלה
מנחם בגין, כאשר
ישוב בסוף השבוע לארץ. סיפ רה
השבוע גרו ס מן :״כשבגין
חזר מאוסלו באתי לקבל את
פניו, והוא נישק אותי. כולם
ראו את זה בטלוויזיה ואחר-
כך עשו לי צרות במרכז מפ״ם,
מדוע התנשקתי עם בגין.״

ובו עיין פת שעה ארוכה (תמונה שמאלית) ,אחר־כן אף העתיק ממנו
פסוקים ושיבץ אותם בנאומו. כל אותו עת נראה מאחוריהם
ח״כ משה שמיר כשהוא מנמנם על מושבו, שמאחרי שולחן הממשלה.

העולם הזה 2169

! 9חברי־כנסת רבים הזמי נו
את נשותיהם לשמוע את
הדיון. אחת מד,מוזמנות היתד,
אשתו של
רעיה פכידור,
ח״כ הליברלים מנחם סכי״
דור. כאשר אחד מהסדרנים, ש
יקמן

שמכהן כיום כממלא־מקום ראש״המט־ך
שלה,
ישב במשך כל הדיון ליד שר״החק־ 11111 לאות, אריק שרון, וזכה, יחד עימו, לקריאות״ביניים רבות, וזאת
משום ששניהם אינם שלמים עם הסכם השלום, אך הצביעו בעדו.

השחקנית גילה אילסגור סטרה לבעלה,
והסדרן סטר לליצן. בהנחות הילדים
היד, אמור להופיע כליצן עם
סולם בידו והיה עליו להיכנס
מהאולם, ש גו י שב קהל היל דים.
הסדרן שלא הבין שעזרא
משתתף בתוכנית, לא נתן לו
להיכנס לאולם ואחרי דין ודב רים
אף סטר לו על פניו. לב סוף
נחלצה נירה לעזרתו מעל
הבמה והסבירה לסדרן הנירגז
שדגן חייב לעלות על הבמה
דווקא מבין הקהל.
| קורה שהבמאית צריכה
להיות גם השחקנית. השחקנית
כילתה מס, שביימה את הצ גת
הילדים מעבר לים על פי
שירי חיים נחמן ביאליק, נאל צה
לקפוץ לתפקידה של ה שחקנית
דליה לוי, כאשר זו
חלתה השבוע. למחרת קפץ
לאותו תפקיד השחקן יוסי
קינן. העובדה שיש לו שפם
קצת הפריעה לו לשחק ילדה
ופרפר, אך קהל הילדים באולם
מצא את העניין משעשע ב יותר.

1^11ך1

כוכבת האירוויזיון, תלבש שימלה פרי עיצובה
של דורין פרנקפורט, בצבע ורוד־אפרסק, עשויה
1011

מבד שיפון דק. כדי שתיראה אכסוטית תיכננה דורין לגלי מכנסיים
מבד קרפ, בגוון של השימלה. דורין רצתה לשבור את קו הדיסקו,
שרבים בוודאי יופיע איתו, ונתנה לגלי עטרי מראה רומנטי ועדין.
באחד מהשלבים של 1 המשא־ומתן לשלום עם מצ ריים,
כשנראה שהדיונים עומ דים
לפני פיצוץ, ישב הפיר־סומא
י אליעזר ז׳ורכין עם אולימפיה במיסעדת ידידים והביע את בטחונו כי בגין יש תכנע
לבסוף לחתום על ההס כם.
שמע זאת הפיזמונאי דירי
מנוסי, חובש הכובעים הנצ חי,
והתחייב :״אם בגין יביא
את השלום, אני אוכל את ה כובע
שלי.״ היבואן דויד
קוליץ, איש אמונו של שר־הביטחון
עזר וייצמן, החרה
אחריו :״למרות שאין לי כו בע,
גם אני אבלע כובע עכ שיו,
כשנחתם הסכם־השלום,
מבקשים השניים לעמוד בהת חייבותם.
הם מחפשים נואשות
אחר כובע או מיגבעת עשויים
שוקולד, כדי שיוכלו לאכול
אותם.
אלוף בצה״ל
כאשד 1 עורכים לו מתפקידו פורש
מסיבת פרידה כדת וכדין, אך
מי דואג לערוך מסיבות לנשות
האלופים י הנשים כמובן. חנה
שגיא, אשתו של ראש אמ׳ץ
החדש, אלוף יהושע שגיא,
החליטה לערוך מסיבת פרידה
לאשת האלוף היוצא, אלוף
(מיל ).שדמה גזית. למסיבה
הזמינה חנה את כל נשות הא לופים
בצה״ל, אך לא כולן
יכלו להגיע. אשת הרמטכ״ל,
מרים איתן, אמרה שאין
לה שום דרך להגיע לתל-אביב.
כאשר נישאלה איך מגיע בע לה,
רפאל (״רפול״) איתן,
לעיר, השיבה :״לו יש מסוק,
לי אין.״ חנה• קנתה מפה לבנה
עליה חתמו כל נשות האלופים
והגישה אותה לאורחת באומ ר
ה :״את תירקמי מה שתר צי
באמצע המפה.״

פגישת עסקים שהיתה

אמורה להתקיים במיסעדה אמ ריקאית
בנידיור ק הפכה מחווה
של השתתפות בצער בלוויה.
זה קרה למזכיר מועצת פועלי
תל-אביב דג כן־מאיר, ש הוזמן
כאורח ממשלת ארצות־לימודים

הברית לסיור
הוא עמד להיפגש עם ג ׳ ורג ׳
מיני, יושב־ראש האיגוד ה־מיקצזעי
באמריקה, אך ביום
הפגישה נפטרה אשתו של מיני
ובן־מאיר השתתף בלוויתה.
להקרנת הבכורה של

הסרט שחור לבן בצבעים ש נערכה
בירושלים היתד, עליזה
רעיית ראש־הממשלה,
ביגין,
אמורה לתת את חסותה. היא
לא הגיעה למקום ולא ניתן כל
הסבר מדוע נעדרה. ארתור
כהן, מפיק הסרט, המתגורר
בשווייץ, סיפר שכאשר עבד
על הסרט בחוף השנהב, עזרה
לו אשת הנשיא שם בכל בעיה
קטנה שניתקל בה. את סירטו
הבא הוא מתכוון להסריט ביש ראל
ורוצה לגייס את עליזה
בגין לעזרתו.
,מזכיר ההתאחדות לכדו רגל,
יופן 5דגן, עומד לעבור
הסבה מיקצועית. דגן, שהיה
בעבר עיתונאי ספורט, עומד
להתמנות כמזכיר איגוד השח־מת
הישראלי. לצורך זה יקבל
חופשה מההתאחדות לכדורגל.
כעבור כמה חודשים יהיה עליו
להחליט באיזה תחום הוא רוצה
לעסוק כמזכיר: כדורגל או
שחמת? דגן הוא שחקן שח מת
נלהב, אך כדורגל אין הוא
משחק.
1לשבוע האופנה שהת בדיסלדורף
שבגרמניה קיים ישרא נסעו
שתי דוגמניות
ליות, אורנה גלזן ומדי כש.
בתחילת האירוע התקיים במ קום
קרניבל, וכל הדוגמניות
לעבוד עם
הזרות שהבטיחו

ירדנה ארן׳

לא מוטרדת מהסכם השלום. היא עסוקה
במדידת שימלה מתאימה, שאותה תלבש
כאשר תנחה את האירוויזיון. האופנאיות לאה גוטליב ובתה יהודית
גוטפריד (בתמונה משמאל) ,תיכננו עבור ירדנה את השימלה, בגוונים
בהירים ועם ריקמה. במהלך הערב תחליף ירדנה את השימלה באחרת.

1ו הנהלת קרן-היסוד הפי של
רבע
קה סרט בתקציב
מיליון לירות על פרוייקט ה רווחה
של שכונת־התיקווה. ל הקרנת
הבכורה שלו, לפני ש יישלח
לקהילות היהודיות ב תפוצות
כדי להזרים כסף ל פרוייקט,
הוזמן כוכבו, האד ריכל
התל-אביבי ישראל גו־דוכיץ.
כאשר נכנם לאולם
לא זיהה אותו איש. רק כש הופיעה
דמותו מעל המסד ה גדול
זיהו אותו אנ שי קרן-
היסוד, ומנהלם, שי קרוייט־נר,
ניגש אליו ואמר לו :״ממש
הצלת לנו את הסרט. עד שלא
הופעת בו הוא היד, די משע-

חברות האופנה הישראליות,
לא הופיעה לעבודה. כל יצר־ני-האופנה
הישראליים פתחו
ברדיפה נואשת אחר שתי ה דוגמניות
הישראליות. הן לא
הורשו על-ידי הבוסים שלהם
לעבוד עבור מתחריהם.

! השחקנית גילה אל־מגור
ספגה מכות רבות בסר טים
שבהם הופיעה, מידיהם
של שחקנים כמו חייס טו־פול
ואברהם מור. סוף סוף
ניתנה לגילה הזדמנות להכות.
בסירטה החדש אמי הגנרלית
היא צריכה לתת לשחקן גד עון
זינגר, המשחק בסרט את
בעלה 26 ,סטירות־לחי מפני
שבטעות ניסה לחזר אחריה,
בהתאם לתסריט. גילה שאינה
מורגלת בסטירות, עצרה בעצ מה
בכל פעם ושאלה את גדעון
אם זה כואב לו. גדעון ספג
את הסטירות באומץ, אך גילה
״יותר קל
הגיעה למסקנה: מאשר לקבל מכות בסרטים
לתת אותן.״
י הזמרת מאיה קא־זאכיאנקה
בת ד,־ 34 שהת פרסמה
בעיקבות הרומן, שלד בריה
היה לה, עם הזמר־כוכב
המצרי פאריד אל־עטרש,
מספרת שקיבלה מידיד שהגיע
ממצרים, קאסטה שבה מספר
הזמר המצרי לפני מותו, כיצד
אהב אותה וכתב למענה את
השיר שלו, שהפך להיט באר צות
ערב יא ג׳אמילי שפירושו
״הילד הקטן שלי״ .מאיה הק ליטה
שיר זה בצרפתית. הקא סטה
עוררה בזמרת תיקוות ש עם
בוא השלום תיסע למצריים
ותשיר שם את השיר.
1מופע עליז אירגן מטה
האמנים עבור ילדי התעשיה
האווירית. השחקנית נירה
רבינוכיץ היתה המנחה. שח קן
תיאטרון הבימה עזרא דגן

בעלת גלריית האמנות הירושלמית גילת,
| 11ך71
זכתה בהפתעה נעימה. מכל בעלי הגלריות
!1 1 / •1 1 111
הפרטיות בארץ היא הוזמנה להשתתף ביריד האמנות הבינלאומי
״אקטפוארטה״ ,העומד להיערך בבארי שבאיטליה. הנהלת התערוכה
בחרה בה כאורחת־כבוד, שלחה לה, בצירוף להזמנה, גם כר-
טיס־טיסה ואירוח במלון של חמישה כוכבים. בעלה של שרה, רופא-
השיניים שימעון גינת, הוא אולי רופא־השיניים היחיד בארץ
שהמרפאה שלו נראית כמו גלריה. כל קירותיה מכוסים ציורים.

העולם הזה 2169

לוי, בעל המיסעדה התל-אבי-
בית ציון. בימים אלה, במקום
לעבוד במיסעדתו, הוא כותב
באנגלית ספר בי שול למאב־לי
6תימניים, שהוזמו אצלו על-
ידי מוציא לאור אמריקאי.

ירון

^ 7 3 11י||׳,11ו 1 1 1ן * עסקה בתיבנון ובייצור אופנה במשך שנים רבות. בימים אלה עברה
הסבה מיקצועית. היא הפכה קופאית במיסעדה החדשה שפתח בעלה,
\ 11 1#11״ ״1

בני אמדורסקי. הזמר״מיסעדן, המקפיד מאד על מאכלים משובחים, נראה טועם מכל מנה שהוגשה
לידידים שהזמין, כדי לוודא שהאוכל אכן עשוי כהלכה. מאחרי הבר עומד שחקן הקולנוע היפה יוסי
ורז׳נסקי שאשתו, התמלילנית־בוטיקאית שימרית אור, אמנם אינה עובדת במיסעדה, אך מזדמנת אליה.
מם. בכלל אתה בחור יפה.״
בסרט מסביר האדריכל את תוכ ניתו
והוא מצולם בשכונה עם
דייריה.
1בעת מישפטו של הו־שהואשם
מוסכסואל
נתנייתי,
בפיתוי קטינים. טען סניגורו,
צבי, לידסקי, שיהיה זה אכ זרי
מדי לשלוח את לקוחו ל־בית־סוהר
לגברים לאור ההת רחשויות
האלימות שם. חייכה
/התובעת שרה פריש ומילט־לה
:״אפשר לשלוח אותו ל־נווה־תרצה,
שהוא בית־סוהר
לנשים.״

הופיע בארץ. הקשר בין השניים
נוצר על רקע מעורבותם בלי מוד
ויישום תורת הסיינטולוג יה
— פילוסופיה יישומית ש נועדה
לשפר את יכולת התיק-
שורת של העוסקים בה ואשר

בחיל־שיריון, שהיה אז נער
בן 16 מנהריה סיפר כי הוא,
יחד עם קבוצת נערים אשר
בסטן, ביקשו לירות אומנו
לצאת לעזרת השיירה, אבל לא
היה להם למי לפנות, לא היה

שחקן הכדורגל

(רוני) עוז ממכבי תל־אביב,
דרכים עם
שניפצע בתאונת
חברו לקבוצה אבי כהן במ כוניתו,
ואושפז בבית־החולים
איכילוב בתל-אביב במחלקה
הכירורגית אצל פרופסור א ל ״
חזר בימים
כרט בר־טל,
אלה לביתו למנוחה. גם אשתו
טלי שנפצעה באותה תאונה
מחלימה בבית מכאבי גב. ירון
מוצף ידידים הבאים לבקרו ומ ביאים
לו מתנות ופרחים. צמד
רעים הביאו לו את תקליטם
החדש עם הקדשה. הם אוהדים
מכבי תל־אביב וההכרות של הראשונה שלהם עם ירון נער כה
כאשר הוא שיחק בניבחרת
הלאומית של ישראל באוסט רליה
לפני כמה שנים. באותו
זמן הם הופיעו שם. רוני, ש סבל
מזעזוע מוח לא זכר בימים
הראשונים את אשר אירע ורק שאבי אחרי כמה ימים, אחרי פעמים ביקר אותו כמה כהן בכל יום וסיפר לו מה אירע,
התחיל להיזכר. מה שהוא לא
סיפר אחיו אהוד (אודי) זכר אליו
שכאשר ניגשה
עוז :
אחות למדוד לו את לחץ הדם
והניחה את י דו על גבה, צבט
אותה ירון, באופן בלתי מודע,
באחוריה.
בימים אלה מתכוננת 81 הנבחרת הלאומית בכדורגל ל-
מישחק הקדם־אולימפי, שייערך
אם ינצ השבוע
בבלגיה.
חו שם, יסעו לאולימפיאדה ב מוסקבה
בעוד כשנה. בין שח קני
הנבחרת גדי מכנס וגדי

כן־ דרור, שהם קרובי־מיש־פחה.
שני הסבים שלהם היו
אחים. שניהם משמשים במגי נים
בקבוצה, אף שמכנס הוא
מגן ותיק ובן־דרור הוא חדש.
אביו של גדי בן־דרור, שמו־ליק,
היה שחקן הכדורגל ש הבקיע
את השער הראשון בש נת
,1948 במישחק כדורגל ש באיצ־נערך

בארצות־הברית
טדיון ינקי. גדי היה קפטן נב־חרת־הנוער,
ובעיקבות הצלח תו
שם הועלה לסגל הבוגר.
אדי, אחיו של גדי, ונפטר מ מחלת
כליות לפני כמה חו דשים,
אחרי שהופיע בתוכנית
עלי כותרת, וציפה להשתלת
קליד, שלא עלתה יפה.

בלשון מילה חדשה
העברית המציא איש יחסי־ה-
ציבור, שיש קולר. המילה
היא יוחץ — שפירושה יועץ-
פנה אל הוא ליחסי־ציבור.

חיים הפר

ודידי מנוסי,

שני הפיזמונאים. ושניהם נתנו
לו את האו־קיי למונח החדש.
׳ 8מאז שהתפרסמה הידיעה
ששיש הוא שסידר לשחקנית
צילומי־עירום
ניצה שאיל
לדפי הירחון האמריקאי פליי בוי,
פונות אליו צעירות ומבק שות
ממנו לסדר גם להן אותו
דבר. הן מציפות אותו בתמו נות
עירום משלהן, ומצפות ש יקשר
אותן עם עורכי הירחון.

רפי רייפר,

81 הארכיטקט
שמאס במישרד ממוסד, הח ליט
שגם ישראל קטנה עליו.
לפני כחודש נשא לאשה את
ידידתו, לילך, אותה הכיר
שבוע אחד קודם לכן. ואחרי
שהשניים קיצצו את שערם כדי
להתחיל דף חדש, כדבריהם,
נסעו לאמסטרדם להתחיל ב חיים
חדשים.

1התובעת דרורהפיל ־
פל מפרקליטות מחוז המרכז
משמשת כתובעת בכל תיקי ה אונס
הקבוצתי של ראש־העין.
היא טוענת כי היא מרגישה
בראש-
על המוסר
כממונה

העיו•
| בשעות ההמתנה הארו כות
במרכז העיתונות והתיק־שורת
של נזיבצע נאה בתיאט רון
ירושלים נירקמו כמה תוכ ניות
חלשות. ספן השלום איי ״
כי נתן (שיצא לוואשינגטון
כדי לוודא שההסכם באמת נח תם)
ומנהל התיאטרון אביטל
מוסינזון החליטו לקיים
אירוע משותף שייקרא ״אמני
פסטיבל ירושלים חוגגים על
גלי קול השלום״ ,באירוע ש־יי
מ שך לילה שלם בבית־מלון
בירושלים, ישתתפו שארל הרויאל שחקני
אזנאבור,
שקמפיר מאנגליה, להקת לה
נזאמא מארצות־הברית, הגיטא-
ריסט מייקל לורימר וכמה
אמנים ישראליים. הוא י שודר ב קול
השלום וראש עיריית ירו שלים
טדי קדלק, שיפתח את
הערב, יעביר את ההכנסות ל ילדי
ירושלים, יהודים וערבים.
ן מי שעשה הסבה מיק-
צועית מעתונאות לתפקיד של
דובר הוא שמעיה קידר, שנים שהיה עיתונאי במשך
רבות בצהרון מעריב. הוא הפך
דובר מישטרת תל-אביב, אחרי
שלקח מעיתונו חופשה ללא
תשלום לשנה אחת. מי שמילא
תפקיד זה עד כה, פקד אכיר עומד
להיות
הם כרומט,
ראש מחלק־החקירות של חו לון, על תקן של רב־פקד.
במיכתב שהגיע בימים
אלה לדני קרפל, איש מחלקת
המוסיקה בגלי צה״ל, כותב אמן

הג׳אז, צ׳יק קוריאה,
כוונתו לבקר בישראל כדי ל
העולם
הזה 2169

111 ^7 •11 המביים את סירטו ״שלאגר״ ,החליט לאמץ את
| שיטתו של הבמאי הנודע אלפרד היצ׳קוק.

\11י1
במאי המתח המפורסם נוהג לבחור לעצמו תפקיד קטן בכל אחד
מסרטיו, בך שהצופים יבולים לגלות את פרצופו לשניות אחדות
במהלך העלילה. אסי יופיע בסירטו כפסנתרן עיוור בסיגנון
סטיבי וונדר, המלווה את הזמרת עופרה חזה בקטע זימרה.
מייסדה הוא הפילוסוף והמחנך
האמריקאי ד. רון האכארד.
צ׳יק מודה במיכתבו לקרפל
על מיכתב קודם, שבו דיווח לו
קרפל על נוכחות המוסיקה
שלו ברדיו בישראל. למיכתבו
צירף קוריאה את סיפור ההצ לחה
הסיינטולוגי שלו ובו הוא
מסביר מה העניק לו הלימוד
והיישום של התורה לאישיותו
כאדם וכיוצר.
שידור

תוכ

1בעיקבות
ניתו של
באביב
של שיירה
סיפורה
תש ״ח, על שיירת יחיעם, הת קשרו
מאזינים רבים לגלי צה״ל
והביעו את דעתם. ראובן
ויצ׳ריבר, שהיה נהג המ שוריין
שנסע בראש השיירה
״אני שומע לראשונה
טען :
את הסיפור במלואו על כל פר טיו
והוא גרם לי הפתעה.״
אלחנן אילת, מפקד (מיל).

עמנואל הראוכני,

מפקד במקום. הוא מוסיף :״ה סיפור
המשודר הדהים אותי,
התרגשתי מאד ולראשונה הבנ תי
מה קרה באמת בשיירה.״
דפנה מעיין, מורה שאחיה,
רפאל אורן, נפל ב שייר ה:
״כל השנים הרגשתי שקיפחו
את חללי שיירת יחיעם. התוכ נית
הזו תיקנה את המעוות.
התוכנית גרמה לי צמרמורת.
אמא שלי ניכנסה להיסטריה.
בכיתי כמו שהם לא ראו אותי
בוכה מעולם. כולנו בכינו.״
במישפחה

! 8תחרות
מזיקה, החליטה
צ׳ן, אחותו של מפיק הסרט
דיזנגוף 99 ארנון מילצ׳ן.
היא קיבלה תפקיד של ניצבת
בסירטו החדש של אסי דיין
שלאגר.

דליה מיל״

81 הגיע הזמן שגם האמ ריקאים
יוכלו לבשל מאכלים
תימניים, זאת החליט ציון

ינתח קצור

וצחי נוי, שני כוכבי הסרט הישראלי
אסקימו לימון, מופיעים בציור ליד דיוק״
נות ג׳יימס דין ואלוויס פרסלי, בשער חוברת מצויירת שהוצאה לאור
ביפאן, לרגל הקרנתו של הסרט הישראלי בטוקיו, שם הוא נקרא
בשם ״להתבגר״ .היפאנים מוכרים את החוברת בתובניה בבתי-
הקולנוע, שם הפך הסרט ללהיט הקופתי של העונה, כאשר רבבות
יפאנים עומדים שעות בתור כדי להשיג כרטיסים. בצד האותיות
היפאניות והלאטיניות מופיעות בשער החוברת המצויירת היפאנית
גם אותיות עבריות. שמו של מרלון ברנדו מתנוסס באותיות עב ריות
בכרזה התלויה בחזיתו של קולנוע ״שדרות״ (משמאל, למטה).

מימדחדשבתעשיוג הרכב 5£ו0£1^\/מז־ו 0
היא בנויה בטכנולוגיה מתקדמת ביותר ומיצגת רעיונות; שכלולים טכניים
וחידושים מקוריים שגם מכוניות גדולות היו גאות בהם.

7134

היצירה החדשה של א0£מ7וב<
מנוע חדיש עם הצתה אלקטרונית אינטגרלית
המשוכללת ביותר הקיימת כיום
הצתה אלקטרונית אינטגרלית
מהפכה טכנית בשטח ההצתה, לראשונה
בשימוש במכוניות קטנות בסדרות ייצור
גדולות. מבטלת לחלוטין את המפלג
(דיסטריביוטור) ומופעלת ע״י מנגנון
אלקטרוני, המקבל ומטפל אוטומטית בכל
הנתונים לוויסות ההצתה כמו במחשב, ללא כל
קשר מכני עם המנוע. התוצאה: התנעה קלה
בכל מזג אויר ניצולת מירבית של המנוע ללא
מאמץ, ביצועים מדוייקים, שריפה אופטימלית
של תערובת הדלק הגורם לחסכון רב בהוצאות

אחזקה.

מנוע חדיש
652 סמ״ק, מקורר אויר, המפתח 36כ״ס אום,
מאייד כפול, ביצועי מנוע מעולים, חסכוני,
17.5ק״מ לליטר (ב־ 90 קמ״ש) ואליו צמודה
תיבת הילוכים של ה־ 6$היותר גדולה.
פיקוד לווייני
לוח מחוונים מפואר עם פיקוד לוויייני שהוא
ארוע בפני עצמו. נמצא בצד שמאל מתחת
לגלגל ההגה ומרכז בתוכו את הכפתורים
והמתגים המיוחדים הניתנים להפעלה בקלות
במגע האצבעות, בלי לעזוב את ההגה (בשיטת
הגדולה).
סיטרואן

השווה אותה עם כל מכונית אחרת ותיווכח כי

מעולם לא היו כל כן הרבה יתרונות במכונית קטנה אחת
דוד לובינקקי בע״ מ,
תל־אביב: רח׳ שונצינו , 16 טל6 .־ 4ו.332
סוכנויות: תל־ אביב :
ב.ג. מוסכים ומפיצים בע״מ,
רח׳ חרוץ , 12 טל 31339 03

דוו לוניו סקבע ״ ו ו
ספיץ סיטרואן בישראל.

ירושלים; דחי ר,ס ,3טל 228888 , 222666 .
חיפה: רכב הצפון בע־מ, שד׳ בן גרריוך
(הכרמל) 8טל 538228.־04
באר־שבע: אשנב הנגב, דרך חברון ,3טל 77021 .־.057
נתניה: לדנקוסף הרם ן. רח׳ שוהם .4טל 35081 : 37821 .־053

5£ו/ץ^0 £1ח 7ו 0

העולם הזה 2169

איד למווע אח ההשפעה האינפלציונית ש ל ההיערכות
החדשה בנגב, ולהפוך אותה מנוף לפיתוח המשק?
ר,דה גדולה התפשטה בזמן האחרון מפני התוצאות
* • הכלכליות המיידיות של חוזה השלום עם מצריים.
המדובר, כמובן, באינפלציה הנוראית, שתבוא בהכרח
בעיקבות ההיערכות החדשה של צה״ל בנגב. דבר הכרוך
בעבודות־עפר, בניית כבישים, התקנת שדות־תעופה וכר,
במיליארדי לירות, ואולי דולארים. כלכלנים מיקצועיים
וחובבנים, בעלי תואר ובעלי מינוי־עצמי, מכינים. אותנו
השכם והערב באופן פסיכולוגי, כדי שלא נעמוד בלתי-
מוכנים־בנפשנו, כאשר המבול החדש של עליית המחירים
יירד עלינו בשטף.

כמובן (אך לעולם לא הרווח) ,פיחות המטבע (איזו?,ץ
וייסופו (אגב, מה קרה לתפיסה שרווחה עוד לפני זמן
קצר בחוגי הכלכלה, שלפיה פיחות גדול יענה על הכל ז),
ולפעמים המילחמה. יש רק לקוות, שלא תהיה הזדמנות
להגיד שהאינפלציה נגרמה דווקא בגלל השלום. המעניין
בתיאוריה הרב־סיבתית הזאת של האינפלציה הוא, שכל
אירוע מיקרי רק מעלה את המחירים. למה אף פעם אין
בנמצא אירוע מיקרי שיפעל דווקא להורדתם? אירועים
מיקריים בהכרח פועלים פעם בכיוון זה ופעם בכיוון ההפוך.
הסיבה התורנית הנוכחית לאינפלציה של העתיד, היא
ההיערכות החדשה של צה״ל בנגב.

הציבור מושפע, כמובן, מן האזהרות האלה ודואג.
כולנו הרי זוכרים את הבנייה של קו בר־לב ואת השפעותיה
ההרסניות על החברה הישראלית ועל כלכלתה. עתה
מבטיחים לנו, כי מה שהיה הוא כאין וכאפס לעומת
מה שיהיה. כי קו בר־לב הוא זעיר לעומת גודלו של
המערך החדש בנגב ושל הסכומים שיושקעו בו. וברור
לכל, שאם מערך מסויים גרם לכמות מסויימת של צרות,
הרי מערך גדול פי כמה יגדיל את הצרות פי כמה. לפי
כך תופסות כל הנבואות השחורות, כי הן בגדר אריתמטיקה
פשוטה והגיונית, שלא יכול להיות עליה עירעור.
מה שנשכח כאן, כמובן, היא ההנחה המונחת ביסוד
האריתמטיקה הזאת. הנחה זו אומרת, שעבודות תשתית
ופיתוח גדולות, בהכרח, מביאות עימן צרות לחברה, בדמות
אינפלציה מואצת ואי־צדק סוציאלי. ההנחה הנ״ל — הרע
ההכרחי שעבודות הפיתוח נושאות בתוכן — מעולם לא
הועמדה בספק על־ידי בעלי הנבואות השחורות. היא
נתקבלה על ידם כמובנת מאליה ובחוסר־אונים. הנחמה
היחידה שאנחנו שומעים מהם היא שתקופת הגזרות
״ההכרחיות״ תהיה רק זמנית, היא תהיה רק ״תקופת-
מעבר״ .ביטוי זה אהוב מאד על הכלכלנים. תרגומו ה־מדוייק
אומר שהגזרות הכלכליות היזומות והבלתי יזומות

על־ידי הממשלה — אותן כבר הספקנו להכיר כל־כך טוב
— באות אלינו, כביכול, לשם הגשמתה של איזו מטרה
נעלה, אך רחוקה, כמו עצמאות כלכלית, בלימת האינפלציה
וכר. דבר שבא או שלא בא — בדרך־כלל לא בא —
ואנחנו ממשיכים לחיות מתקופת מעבר אחת למשניה.
חוסר־האונים שבו מחכים בעלי הנבואות השחורות
לבואו של ״הרע ההכרחי״ הוא לא לגמרי נכון. הנה,
הממשלה כבר ביטלה את רוב הסובסידיות למוצרי היסוד
ועל־ידי כך העלתה את מחיריהם באופן מלאכותי. יש
אומרים שפעולה זו אינה שונה מהיריה הראשונה במילחמה
באינפלציה המואצת, שתבוא עלינו עם ההיערכות החדשה
של צה״ל בנגב. הדבר, כפי שאומרים, מכוון להיות
פעולת ״ספיגה״ אנטי־אינפלציונית, כנראה מתוך תיקווה
שהעליה במחירי הביצים והלחם תיספוג את עודף הביקוש
של קבלני העפר, המתעשרים העתידים. כי אם היא תספוג
דווקא את הביקושים של הסובלים והמפסידים מהערכות
זו, הרי לאינפלציה ודאי לא יקרה כלום.

כי מדדום
תיפתח הרעה
>> ך האומנם האומנם הכרחי הדבר שעבודות־פיתוח
ד * נרחבות, אפילו למטרות ביטחוניות, הנחשבות בלתי
יצרניות, תמטנה עלינו אינפלציה מואצת י האם באמת
ההשקעות הגדולות הן לב־ליבה של האינפלציה? כמה
באמת הדוק והכרחי הקשר ביני הן?
אם אנחנו מסתכלים סביבנו, אין אנו רואים שום
עבודות פיתוח, אפילו לא גידול משמעותי בתוצר הלאומי.
אך אנחנו רואים אינפלציה דוהרת של 5070 לשנה. וכאשר
ראינו סביבנו עבודות בניה ופיתוח נמרצות, אפילו
עבודות־דחק בלתי־יצרניות, גידול מהיר בתוצר — לא
עתה. שיש כפי
מהירה כה אינפלציה ראינו אפילו בתקופת הבניה של קו בר־לב, תקופה של עבודות-
פיתוח בלתי־יצרניות, האינפלציה לא עברה . 1270
לפי כל הניסיון שלנו ושל העולם בעשרות השנים
האחרונות, עבודות פיתוח בכל התנאים — עבודות גדולות
וקטנות, עבודות יצרניות יותר ויצרניות פחות, בתנאים
של תעסוקה מלאה או חלקית, מלוות בהזרמות כספים
גדולות יותר וגדולות פחות — לא גרמו אינפלציה גדולה
יותר מאשר כמה אחוזים בודדים.
מי שמודאג מההשפעה האינפלציונית של הזרמות ה כספים
והגרעונות התקציביים שמלווים תהליכי פיתוח, יש
להזכיר לו שהשנה, בלי פיתוח במשק ועם הזרמות
קטנות, האינפלציה הגיעה לממדים הרבה יותר גדולים
מאשר בשנה שעברה, כאשר הזרמות הכספים היו גדולות
יותר באופן מוחלט בלירות, וכל שכן באופן יחסי בתקציב.
כל הניסיץ הזה אומר שאין מה לפחד מההשפעה

האמת היא, שהאינפלציה מתמשכת ומתגברת לא
בגלל כל מיני סיבות מיקריות הבאות והולכות בזמן
שהאינפלציה נשארת עימנו. היא נמשכת ומתגברת בגלל
קיומם של ביקושים במשק, שגדלים יחד עם עליית
המחירים במקום שירדו איתה. יש ציבור שמרוויח מ האינפלציה.
הם בדרך־כלל הלא־שכירים, אלה שהכנסתם
נובעת מבעלות על ההון, המוצרים, והשירותים הריאליים,
שערכם עולה כאשר ערך הכסף י 1רד. כמו העצמאים,
הקבלנים, הסוחרים והמתווכים למיניהם, לרבות הבנקים.
הביקושים השייכים לאותו ציבור שמרוויח מתהליך
עליית המחירים, הם הביקושים המזינים בהכרח את
האינפלציה עצמה. הביקושים המבוססים על השכר י ר דו
עם עליית המחירים, כי השכר הריאלי יורד כאשר המחירים
עולים׳.אם האינפלציה היתה תלויה בביקושים אלה, היא
מזמן היתה מסתיימת. אך הביקושים המבוססים על ריווחי
האינפלציה לא ירדו עם עליית המחירים, כי הם נובעים
מעליות המחירים עצמן.

דיווחי האינפלציה לא רק שאינם מאפשרים לעליות
המחירים לפעול להורדת הביקושים, ובכך לסיים את
האינפלציה, אלא הם כשלעצמם מהווים כוח־קניה גדל

אסתר אלכסנדר

האינפלציונית של פיתוח הנגב כשלעצמו, גם לא מפני
הזרמות הכספים האפשריות שיתלוו אליו. אך האם זה
אומר, על סמך הנסיונות הקודמים, שההיערכות החדשה
בנגב לא תלווה באינפלאציה מואצת? בהחלט לא.
כידוע, אנחנו חיים היום באינפלציה דוהרת ובמיקרה,
ורקבמיקרהזה, אם נעביר את מנגנון האינפלציה
הזאת — שכאמור מתקיימת עם פיתוח והזרמות קטנות
יחסית — אל תהליך הפיתוח שעומד להתרחש בנגב,

אסתר אלכסנדר היא כלכלגית שמש כה
תשומת־לב רבה, כשהציגה תיאוריה
חדשה 7ן ל הדרכים למילחמה באינפלציה.
כין השאר ביקשה להוכיח, שעליות בשכר
אינן מגבירות את האינפלציה, אלא
בולמות אותה. אלכסנדר חברה ב״חברה
המלכותית הכלכלית בקמברידג אנגליה
ומחברת המחקר ״ההכנסה הלאומית,
הצריכה הפרטית, השכר והאינפלציה
כמשק הישראלי 1968— 1974״.
אנו עלולים למצוא את עצמנו בסחף של עליות מחירים
שלא נודע עד כה.
בהיעדר פיתוח והזרמות כסף מסיביות, מה הוא באמת
המנגנון המקיים את האינפלציה ודוחף אותה למעלה ללא
ה רף? גם הביקוש המצרפי לא גדל באופן משמעותי,
והרי הגידול בתל״ג הוא קטן מדי בכדי להסביר אינפלציה
של .5070

היצר המיני

חזירי

^ כלכלנים המודרניים יש הרבה תשובות לכך. כל
י אינפלציה, לדעתם, נגרמת על-ידי הרבה סיבות מיק-
ריות, שכאילו להכעיס נפגשות דווקא באותו הזמן. היא
נגרמת על־ידי קיץ חס מדי וחורף קר מדי, על-ידי מחירי
הייבוא, על־ידי המילחמה בתימן, ועל־ידי השלום עם
יפאן, וכפי שבאחרונה קראנו בשבועון האמריקאי טייס,
גם על-ידי היצר המיני הירוד של החזירים, וכמובן, על־ידי
השכר, דבר שלעולם אין לשכוח.
לפי התבטאויותיהם של הכלכלנים שלנו, גם בארץ יש
לאינפלציה המון סיבות שבדרך־כלל משתנות מחודש
לחודש. הפופולאריות שביניהן הן מחירי הייבוא —
סליחה, זה היה פעם, בעבר, כעת הייבוא דווקא אמור,
משום מה, להוריד את המחירים — מחירי הדיור, יבוא
ההון, הסובסידיות למוצרים בסיסיים, תקציבי־רווחה, השכר

והולך שמופיע בשוק ודוחף את המחירים הלאה, למעלה.
הם תולדה של האינפלציה והם גם הסיבה להימשכותה.

ההון השחור —
דיווחי אינפלציה
ף* משק שלנו אנחנו עדים כל יום לפעולתם של ריווחי
* אינפלציה. מהם קונים את מכוניות־הייבוא במחירים
פנטאסטיים, את הדירות במחירים עוד יותר פנטאסטיים,
את כרטיסי הנסיעות לחו״ל, ועוד ועוד.
אצלנו קוראים לזה הון־שחור. ההון השחור אינו אלא
ריווהי אינפלציה שהמס עליהם לא שולם. אך לא די
במיסוי. ריווחי אינפלציה נשארים מזיקים גם אחרי מס
הם עדיין יהוו מקור לביקושים העולים עם עליית המחירים,
ימנעו את בלימת האינפלציה וגם יגבירו אותה.
התהליך של היווצרות דיווחי האינפלציה את צריכים להפסיק אם אנחנו רוצים לבלום את האינפלציה
עצמה. המיסוי חשוב מאד אך הוא לבדו לא יעשה זאת.
אך אם במקום להפסיק את תהליך היווצרותם של דיווחי
האינפלציה, תהליך שמתקיים היום גם בלי פיתוח ובלי
הזרמות כספים גדולות, אנחנו נעביר תהליך זה אל
התקופה של פיתוח מואץ בנגב ואל הסכומים העצומים
שיושקעו בו, במיקרה זה התוצאה תהיה באמת אינפלציה
דוהרת. זאת לא תהיה תוצאה של הפיתוח, של ההיערכות
המחודשת של צה״ל בנגב, אלא של היווצרותם של רווחים
עצומים על חשבון פיתוח זה.
היווצרותם של דיווחי אינפלציה אינה אלא חלוקה
מחודשת של ההכנסה הלאומית במשק, לטובת המעטים
ולרעת הרוב. האינפלציה גורמת חלוקה מחודשת זאת
והחלוקה הזאת מדרבנת את האינפלציה. כל פעולה מצד
״השוק החופשי״ החדש שלנו ו/או מצד הממשלה, ש מעמיקה
חלוקה מחודשת זו של ההכנסות, רק מאיצה
את האינפלציה, אפילו שיש מי שחושב שהיא בולמת
אותה. לסוגיה זו שייכות פעולות כמו ביטול הסובסידיות
למוצרי היסוד — הפעולה האחרונה של הממשלה לשם
״ספיגה״ — הורדת השכר הריאלי, ועוד.
אם הממשלה אינה רוצה שהפיתוח בנגב יגרום אינ פלציה
בלתי-נסבלת, עליה לפעול לעצירת תהליך זה של
חלוקה מחודשת של ההכנסות, המתרחשת באינפלציה
היום. ככל שהיא תקדים בכך, כך תטיב לעשות.
בכל מיקרה, אסור לממשלה להעביר מנגנון זה אל
הפיתוח בנגב. היא מסוגלת למנוע העברה זו, אם תרצה
בכך, כי הרי הפיתוח ממומן מתקציבה, שעליו היא שולטת.
איך תעשה זאת? מה עליה לעשות וממה עליה להימנע,
כדי לעצור את התהליך של היווצרות דיווחי אינפלציה
ולשם מניעת העברת תהליך זה אל הפיתוח בנגב —
על כך במאמר הבא.

בווי ברחהביול ) 1ו ח> ת : 0 *1 0 3
רויש ון -ל ב, ו ן -חתח ־ ת קו ח• ת ל ־ ח בי ב• רחובות

ווותה נס:

ג חו ת
ה שרון

פרוייקט חדשני ויוקרתי
ברמה בינלאומית
באזור מגורים
מרם• ושקט!
תכנון ארכיטקטוני מרשים ע״י אדריכלי צמרת:
משרד אדריכלים ״קורה״ ,אבי רסקין והרי המלי.
בצמרת השרון מציעים:

שגי מפלסים לכל דירה
הסקה לחימום הדירות

2חדרי רחצה לכל דירה

חדר ארונות בכל דירה

ארונו ת מטבח מפוארים ,,דגש״

חרסינה פרחונית במטבח

רצוף קרמיקה באמבטיה ובשרותים

חדר תרבות לכל בנין

לובי מפואר בכניסה

משטחי ד שא וגני גוי

מתקני משחקים בחצר לי לדי הבית

בין 300 רוכש׳ דיוות(החל מתאריך )19.5.1978ת עו ך הגולה,
בה יזכה אחד הרוכשים בסך של 1,000,000ל מליון ליווו() במזומן.

משרדי מכירות: דירות גינדי -אברהם גינדי
ראשון־לציון -משרד המכירות הראשי רה׳ הרצל ( 62 ליד התחנה המרכזית ותחנת סונול) חניה פרטית למבקרים במשרד.
פתח תקוה -רה׳ חיים עוזר ( 28 מול העיריה)

רמת השרון -רה׳ סוקולוב 84

אברהם גיגדי בונה דירות ש אנ שי ם אוהבים.

מאחר שכדור כי מנחם כנין לא יתן.את ידו
להדחת ארליך, מבקשים עתה למצוא עכור
ארליך תפקיד שייראה כהעלאה כדרגה
ולא כהדחה. גם אם תצליח המערכה
לסילוק ארליך ממישרד האוצר, יתכעו
הליכרלים תיק זה לעצמם. גם גדעון פת
וגם יצחק מודעי רואים עצמם כמועמדים
לתפקיד זה.

הפלסטינים תקפו
מצרי בחנ׳יד
מי היה
השגריר בקאהיר*
בימים הקרובים תחל ההתמודדות על תפקיד השגריר
הישראלי הראשון במצריים. בניגוד לידיעות כי
מועמדו של ראש־הממשלה לתפקיד הוא מנכ״ל
מי שר ת, הד״ר אליהו בן־אלישר, נראה כי

כגין נוטה לקכל את הרעיון להציע את
התפקיד לח׳;כ העכודה, אכא אכן.

שליטתו של אבן בשפה הערבית, שהותו במצריים
בעת מילחמת־העולם השנייה, היות אשתו ילידת
איסמעיליה, והיותו דמות בינלאומית, שיש בה כדי
להעניק לתפקיד מעמד מיניסטריאלי, תורמים
למועמדותו של אבן.
מועמדו של שר־הביטחון עזר וייצמן לתפקיד
הוא האלוף אברהם (״אברשה״) תמיר, שהצליח
ליצור יחסי אמון נדירים עם הצמרת המצרית.
לפחות בשלוש השנים הראשונות, טוענים במישרד
הביטחון, מן הראוי שהשגריר יהיה איש־צבא
הבקיא בכל פרטי ההסכם הצבאי עם מצריים
ושביכולתו להסדיר את כל המחלוקות שיתעוררו
בקשר לביצוע הסכם־השלום.

אולם נראה כי שר־החוץ משה דיין יתכע
לעצמו את התפקיד להכריע ולמנות את
השגריר כמצריים. על רקע זה צפויים ככל
הנראה מאבקים כתוך הממשלה.

קבע מוומד
ישומי האוטווומיה
אחת ההבטחות שנתן מנחם בגין ל שרי המפד״ל, ערב
אישור הסכם־השלום על־ידי הכנסת, קשורה במעמד
.המישפטי של האזרחים הישראליים באוטונומיה
ביהודה, שומרון ורצועת עזה.
למרות שכיום חל בגדה המערבית החוק הירדני,
נשפטים תושבי היישובים וההתנחלויות בגדה בידי
בתי־המישפט הצבאיים של המימשל הצבאי שם.
עם ביטול המימשל הצבאי על פי תוכנית האוטונומיה,
יחול המישפט הירדני, או זה שייקבע על״ידי המינהל
העצמי הפלסטיני, גם על היהודים שבתחומי
האוטונומיה.

על־מנת למנוע מצב כזה, ככר עתה עוסק
צוות מישפטנים כמציאת נוסחה מישפטית,
שתאפשר להחיל את החוק הישראלי על
היהודים כאוטונומיה.
הבעייד, מסובכת ביותר מפני שלמעשה פירושה
סיפוח היישובים היהודים בגדה לישראל וקשה
להאמין שמצריים וארצות־הברית יסכימו לכך.
לא מן הנמנע כי ייעשה ניסיון לקבוע עובדות
מוגמרות בנושא זה עוד לפני תחילת הדיונים על
האוטונומיה.

פתגבשח חזית
וגד ארליך
לא מן הנמנע בי תוך חודשים אחדים יוצע
תפקיד אחר לשר־האוצר, שמחה ארליך,
מתוך כוונה להפקיד את תיק האוצר
כידי אישיות אחרת.
בממשלה ובמיפלגות הקואליציה מתגבשת חזית
רחבה, הכוללת הפעם גם כמה מחברי מיפלגתו,
התולה את כל מחדלי הכלכלה במשק הישראלי
בכישלונות אישיים של ארליך. התביעה להחלפתו
של ארליך התחזקה באחרונה נוכח הבעיות האדירות
שעימן יצטרך המשק הישראלי להתמודד, עם התחלת
הזרמת התמיכה האמריקאית המאסיבית לישראל
ועם תחילת ביצוע עבודות־הענק במשק.
כמה שרים מרכזיים בממשלה טוענים כי לאור
העובדה שכל הכלכלה הישראלית תהיה מושתתת
בשנים הקרובות על יחסים הדוקים עם ארצות־הברית,
אין ארליך מתאים עוד לתפקידו.

יעדיהם הקרוכים של אירגוני־הטירור
הפלסטיניים יהיו, ככל הנראה, מוסדות
ונציגויות של מצריים כרחכי העולם.
על פי ההערכות נערכים עתה הפידאיון להתקפת
יעדים מצריים, שאמצעי האבטחה בהם קלושים
בהרבה מאלה הנהוגים במוסדות ישראליים.
בימים האחרונים תיגברו המצרים את אנשי־הביטחון
המוצבים בשגרירויותיהם, לא רק במדינות־ערב,
והזמינו אמצעי־אבטחה אלקטרוניים ואחרים למוסדות
מצרים אחרים בחו״ל.

האנ7ריקאי רואי
באריק פיכשול
כשיחות שקוימו כין שרי ממשלת־ישראל
לכץ ראשי המימשל האמריקאי כוושינגטון,
לא הסתירו האמריקאים את חששם כי
אחת הסכנות המרכזיות לכיצוע הסכם
השלום נשקפת מפעילותו של שר־החקלאות
אריאל שרון.
האמריקאים התעניינו לדעת באיזו מידה יהיה בגין
מסוגל להשתלט על אריק, להרגיעו ולא להיגרר אחר
עמדותיו הקיצוניות. אישיות אמריקאית בכירה אף

מוחלף קצין

כאופן מעשי לא תעניק הקלה זו שום יתרון
משמעותי לתעשייה הישראלית. לתעשיות
עתירות־־הידע והאלקטרוניות של ישראל
יש ככר כיום הזמנות לחמש השנים
הקרוכות כשיעור שהוא מעכר ליכולת
הייצור שלהן.

חבר וח זרו ת
מסירות החרם
אחת התוצאות הראשונות של וזסכם־השלום עם
מצריים בתחום הכלכלי תהיה פעילותם המיידית של
כמה חברות בינלאומיות, שנמנעו עד כה מקשירת
קשרים. מיסחריים ותעשייתיים עם ישראל מתוך חשש
מהחרם הערבי.
לגבי חלק ניכר מהחברות שנכנעו עד כה לחרם,
היה השיקול העיקרי החשש מאיבוד השוק המצרי,
שאחרי סעודיה הוא הגדול ביותר בעולם הערבי.
עתה, עם ההתחייבות המצרית להסיר את החרם,
יופיעו בשוק הישראלי מוצרים של חברות, בעיקר
אירופאיות, שעד כה טרם שווקו י״שירות לארץ.

כשכועות האחרונים ככר הגיעו לישראל
סוכנים של מיפעלים אירופאיים גדולים
שכיקשו למצוא סוכנויות למוצריהם
כארץ. כין אלה בולטים כעיקר נציגי
מיפעלים כדיטיים וצרפתיים, המייצרים
מוצרי צריבה.

ולחי מליד -
לקיצוני מד״
אחרי שהוזמן לוויכוח מדיני בחסות בית־הילל
באוניברסיטת חיפה, נמסר במפתיע לאלוף (מיל).
מתתיהו פלד, שההזמנה בוטלה.

כירורים העלו כי לדעת ־טילטונות
האוניברסיטה, האלוף הוא ״קיצוני מדי״
במאבקו למען השלום, ועל כן תבעו לכטל
את הזמנתו.

החיווד בצהייל

פרקליטי־המדיוה

תת־אלוף אכנר שליו, קציף החינוך
הראשי כצה״ל, עומד לסיים כימים
הקרוכים את כהונתו כתפקיד זה.
כמקומו יתמנה כקצין־־חינוך־ראשי
אלוף־מישנה אכי זוהר, שיועלה לדרגת
תת־אלוף. המינוי נחשכ כמינוי
מוכהק של הרמטכ״ל, שכן קצין־החי
נוך החדש הגיע לתפקידו מחיל־ההנ־דסה
וכשעתו היה כמופקדת פיקוד
צפון, כעת שהרמטכ״ל, רב-אדוף רפאל
(״רפול״) איתן, כיהן כאלוף־הפיקוד.
לתת־אדוף שליו הוצע תפקיד ככיר
אחר כצה״ל.

יכריזו שביתה

התבטאה כי יהיה זה לטובת הסכם־השלום אם
״יוסר המיכשול ששמו אריק ש רו ך.

לא מן הנמנע כי כעתיד הקרוב ילחצו
האמריקאים על כגין לנטרל את אריק.

קבר שמיר
ללא מרס
הקכר היחיד מכין קכרות. חדלי צה״ד עליו
לא הונח פרח כיום חתימת הסכם־השלום,
הוא קברו של אליק, אחיו של ח״כ משה
שמיר, שנפל כמילחמת העצמאות.
בשעתו כתב שמיר על אחיו שנפל את הספרים
פרקי אליק, והוא הלך בשדות. על פי בקשת
המישפחה, שנרשמה על המצבה, נאסר על נציגי צה״ל
להניח פרח על הקבר.

אופציות לי שראל
משוק האמריקאי
אחת ההתחייבויות שנתנו האמריקאים לישראל,
במיסגרת מיזכר ההבנה שהושג עימם, היא פתיחת
האופציה בפני התעשייה הישראלית ובמייוחד
התעשייה הצבאית והאלקטרונית להתחרות חופשית
בשווקים האמריקאים.

למרות הפירסומים על ההעלאה בשכרם של עורכי־הדין
בפרקליטות־המדינה, מסתבר על פי תלושי־המשכורות
האחרונים שלהם, כי ההעלאה מסתכמת
בסכום פעוט וחסר משמעות.

הפרקליטים זעמו על בך, הדיחו את ועדי
העובדים שלהם והחליטו על הכרזת שכיתת
פרקליטים כ-א באפריל.
באותו יום לא יופיעו פרקליטי־המדינה
המישפט ויתכנסו לאסיפת־מחאה.

בבתי־

371ד! ד 1ץ ישטרה
יאסוף תרומות
מפקד מישטרת מחוז תל־אביב, ניצב משה טיומקין,
עומד לצאת למסע הרצאות בארצות־הברית במיסגרת
מיפעל הרווחה, המיועד לגייס תרומות לבניית
שיכונים לפתרון מצוקת־הדיור במדינה.

גיוסו של טיומקין למיכצע זה ככר הודיר
מערכת שמועות כאילו הוא עומד להיות
מוחלף כקרוס וכי הוא עתיד לפרוש
משורות המישטרה. טיומקין עצמו הכחיש
שמועות אלה.

האלוף שפיר
הגיע להינשא
האלוף הרצל שפיר, השוהה כארצות
הכרית להשתלמות, הגיע השכוע
לביקור חטוף, כן ארבעה ימים, בדי
להינשא לצעידה אותה הכיר בסאן
פרנציסקו. האלוף שפיר התאלמן לפני
כשנתיים, אחרי •כאשתו נפטרה
ממחלה ממארת. נשואיו הנשמרים
בסודיות הפתיעו את שתי בנותיו
וכנו, שלא ידעו עד כוונת אכיהם להינשא
בשנית.

טל הדשא
מרות הציניות, מסע הספקנות
€וזריעת החרדה, נצבט ליבו של כל
מי שחזה בטכס חתימת הסכם־השלום בין
ישראל ומצריים. חסרה אולי התרוממות
הרוח, אבל התחושה של שותפות לרגע
היסטורי פרצה אפילו מתוך המסכים.
החתימה עצמה היתה הישג, שרבים לא
האמינו כי יהיו עדים לו. אבל היא היתה
אקט מיכאני. את תחושת ההתעלות היו

רה, נותר רק לחטט בתוכן, לחפש מש
מעויות ורמזים בדברים שנאמרו. נאומו
של קארטר היה המרשים ביותר. הוא עסק
במשמעות השלום, תוך שהוא מזהיר מפני
האשליה לראות בהסכם את השלום עצמו.
המישפט, שבו קבע כי ״חילוקי הדיעות בין
שני חותמי החוזה ובין שכניהם החד
ששים מחתימת החוזה,״ היה הרמז הברור
ביותר לכך שהסכם עדיין אינו הסכמה.

מנחם׳׳בגין, ג׳ימי קאוטר ואנוור אל־סאדאת ניצבים דוס
בחוית הבית הלבן, כשמאחוריהם מתנוססים דיגלי מדינותיהם
שפתחה את טכס הסכם־השלום בצהרי יום שני השבוע.

״וגר זאב עם כבש, ונער קטון נוהג בם!״

מנחם בגין ואנוור אל־סאדאת חותמים על נוסחי הסכם־השלוס
711X1ק ך \ |1
שהודפסו באנגלית, עברית וערבית. התיקים עבי־הכרס מכילים
1 1 1 1י י ״ י יי * •
ג ם את המפות השייכות לנספח הצבאי של ההסכם. כשעט בידו ממתין קרטר לתורו לחתום.

בגין וקארטר מאזינים לנאומו של אל־סאדאת הנקרא

מהכתב. לאורך כל הנאום לא הזכיר^סאדאת את בגין
\ 11\ | 1ו 1 1
אפילו פעם אחת. ברגע האחרון הוא השמיט מהנאום קטעים בהקשר לעניין הפלסטיני,

צריכות להעניק לה המילים שליוו אותה,
נאומיהם של שלושת השותפים להסכם :
הנשיאים קארטר ואל־סאדאת וראש־המנד
שלה מנחם בגין.
זה היה צריך להיות הקליימקס של ה מעמד
שתוכנן כמ״בצע ראווה. הקרשצ׳נדו
של סימפוניית השלום הבלתי גמורה. שלו שת
גיבורי ההצגה הכינו עצמם לרגע זה.
שלושתם ידועים כנואמים רבי כישרון,
שהמילים הן נישקם העיקרי.
אף אחד מהם לא עמד במיבחן. נאומי הם
לא הלמו את גודל השעה. הם לא
ילמדו בספרי ההיסטוריה ולא ימנו בין
שיאי הריטוריקה. והשלום, יותר מכל עשייה
אחרת, נשקל דווקא במילים.
אחרי שאי אפשר היה להתפעל מהצד

בגין נואם

אנוור אל-סאדאת מרגש פחות בעת שהוא
קורא את נאומו מהכתב באנגלית, מאשר
כשהוא מגמגם, מהסם ומזיע בחיפוש אח בפתיחת

המילים המתאימות. פנייתו
נאומו אל הנשיא קארטר והתעלמותו מ מנחם
בגין, תוך אי איזכור שמו, סיפקו
חומר לפרשנות בדבר יחסו האישי אל בגין.
לא פחות מכך היתה משמעותית הת עלמותו
מהנושא הפלסטיני, שנכלל ב נאומו
הכתוב אשר חולק לעיתונאים. ב נאום
הכתוב היתד, פיסקה שהופנתה אל
הנשיא קארטר, שבה נ א מר :״איש אינו
ראוי יותר לתמיכתך מאשר העם הפלסטי ני.
אי־צדק משווע נעשה לו בעבר.״ את
ההמשך כדלהלן השמיט אל־סאדאת .״הוא
זקוק להבטחה ולעזרה כדי שיוכל לנקוט

קארטר ואל־ם אדאת פורצים בצחוק למשמע הקטע בנאומו של בגין,
שבו אמר כי ״כרגיל יש לי הסתייגות,״ לגבי אימרתו של אנוור אל־סאדאת
כי ג׳ימי קרטר הוא ״החייל האלמוני של השלום״ .על פני בגין חיוך של שביעות רצון.

צעד ראשון בדרך להגדרה עצמית וממ לכתיות.
דו־שיח בין ארצות־הברית והנ ציגים
של העם הפלסטיני יהיה התפתחות
מועילה מאד. עלינו להיות בטוחים כי יוג שמו
הסעיפים של הסכם המיסגרת של
קמנדדייוויד, בדבר כינון סמכות למימשל
עצמי עם אוטונומיה מלאה! חייבת להיות
העברה ממשית של סמכויות לפלסטינים
על אדמתם. בלי זה תישאר הבעייה ללא
פיתרון.״
האם השמיט אל-סאדאת פיסקה זו ב שגגה?
האם פסח עליה בעצת הנשיא
קארטר על מנת לא לעורר מחלוקת במע מד
החגיגי? האם עשה זאת כדי להע ניש
את הפלסטינים שהפגינו נגדו בשאגות
איבה מול הבית הלבן? תהיה אשר תחיה

מחיאות לסאדאת

התשובה, הדברים שלא אמר אל־סאדאת
חשובים יותר מאלה שאמר. משמעותית
ביותר היתה קביעתו של אל-סאדאת
כי ״שאבנו עידוד מן ההבנה של מאות
אלפי ישראלים שלא נעו ולא זעו ממחוי בותם
לשלום. המשכה של רוח זו חיוני
להצלחת מאמצ נו
ניתן היה לפרש פיסקה זו כהבעת תו דה
לתנועת שלום עכשיו ובקריאה לאנשיה
ותומכיה להמשיך בלחציהם על ממשלת־ישראל
מבפנים.
נאומו של מנחם בגין היה המביך ביותר.
אפילו חסידיו ציינו כי הנאום היה ״ארוך,
מסורבל, בנוי שלא כהלכה ומכוון לא אל
הקהל הנכון.״ ייתכן שגרמה לכך העובדה
שבגין הכין את נאומו מראש וקרא אותו

מהכתב, כשחקן הקורא את תפקידו, שלא
כהרגלו להשמיע נאומים מאולתרים.
הוא עורר תחושת אי־נוחות של חוסר
טאקט כאשר ציין כי ״בעזרת האל ני צחנו״
במילחמת העצמאות. אזכרת ניצחון
במעמד מעין זה, שבו אין מנצחים ומנו צחים,
היתה פגיעה ראשונה בנשיא המצ רי.
שכן הניצחון אותו הזכיר בגין היה,
בין השאר, גם ניצחון על הצבא המצרי.
לא פחות מביכה היתד. קביעתו כי היום
השני המאושר בחייו היה היום בו ״הפ כה
ירושלים עיר אחת, וחיילינו האמיצים
ביותר, הצנחנים, תקפו ובדמעות נשקו את
האבנים העתיקות של הכותל סאדאת
נמנע מלציין את נקודות המחלוקת שנותרו
אחרי חתימת ההסכם. בגין הדגיש אותן.

בגין וקארטר מוחאים־כף לנשיא אנוור אל־סאדאת בתום
נאומו. למרות שנאום סאדאת לא הצטיין מבחינה רעיו נית
וריטורית, הוא לפחות לא הביך את קהל המאזינים, כפי שעשה זאת מנחם בגין בנאומו.

איזכור ״תקיפת״ ירושלים בידי הצנחנים
גרם אפילו לישראלים שבין האורחים להש פיל
את עיניהם בבושה.
העובדה שבגין מצא לנכון לציין במעמד
זה את התעלמותן של אומות העולם מזע קות
ה״הצילו״ של טבוחי השואה, צילצלה
כפגיעה עקיפה במארחים, שהיו גם הם
בין המחרישים והמתעלמים.
השיא היה סוף הנאום: ציטוט שיר
המעלות בעברית, ללא תירגום. איש לא ידע
אם הנאום הסתיים או לא. מחיאות־הכפיים
הקלושות ביטאו את המבוכה.
שום דבר לא פגע יותר בתדמיתו של
מנחם בגין כעושה. השלום, מאשר מנחם
בגין עצמו, שלא מצא את המילים הנכו נות
להשמיען ברגע היסטורי זה.

מחיאות דבגין

קארטר ואל־סאדאת מוחאים כף לבגין בסיום נאומו,
שגרם אי נוחות ל שני הנשיאים ושהוארך, מעבר
לחמש הדקות שהוקצו לו, על פי רשות מייוחדת שקיבל לצורך זה מהנשיא קארטר

בי״ס ל דוג מנו ת .£ש6

ב ח סו ת

קו ס מ טי ק ה טיבעוני ת,

שמחים להודיע על פתיחת בי״סרא שון מ סוגו בארץ.
קורם דוגמניות מלאות כהדרכת דוגמנית הצמרת אורלי חידה
קורס דוגמניות מסלול כהדרכת דוגמנית הצמרת רעיה זיסקינד
קורם להנחיית תצוגות אופנה כהדרכת סימה מזור
קורס דוגמנים כהדרכת דוגמן הצמרת נתן סלוצקי

* קורס דוגמנות ילדים
כמסגרת הקורסים :
איפור וטיפוח החן — חכרת הקוסמטיקה ״רשל״
דוגמנות צילום — כהדרכת הצלם אבי קליאן
קולנוע וטלוויזיה — הבמאי ניסים דיין
השיער וטיפוחו — ספר הצמרת מירו
טפלון״ מירו יוניסקס״
* כגמר הקורס חלוקת תעודות גמר, כשילוכ תצוגת
אופנה מדהיכה, כהשתתפות מסיימי הקורם.

הפניה לעבודה ו טי פו ל אי שי, סר טי ם ׳,ת צוגו ת
אופנה ועוד.

ל מ תגוררי ם מעל 100ק״ ממת״ א —
אפשרות הסעה חינם.

שי קו ס מ טי לכל נרשם/ת
״בל״ בי״ס לדוגמנות: כיכר מפריק 16ת״א, טל׳ 03*241331

אורלי חידה
מחפשים מלכה
אמיתית.
נערה בעלת
יופי ואישיות
המוכנה ומסוגלת
להתמודד עם
אתגר אמיתי:
לייצג את
ישראל בעולם.
ב-יייו• 4-4תסתיים ההרשמה לתחרות מלכת
בשיתוף !03110331 ^400/13־00111116 10161
15ז. ? 3ת153110מ§ 3ז 6015 0׳\£

בחסות

הלנה תבינשט״ן/סדעהיוס•
מקום ראשון בטיפוח היופי
5הנבחרות תייצגנה את ישראל בתחרויות
בינלאומיות רבות יוקרה־ ״מיס יוניברס״ .״מיס
וורלד״ ,״מיס אינטרנשיונל״ ,״מיס יאנג
אינטרנשיונל״ ו״מיס אסיה״.

פרסים יקרי ערך למלכות ולכל
המשתתפות בתחרות
בין הפרסים:
״תליון יופי״ מזהב מעוצב במיוחד לתחרות ע״י
חברת ״אנדין־
מלתחת הופעה מרשימה מתוצרת ״גוטקס״ ו״אלד״
חבילות שי יקרות ערך ממוצרי ״הלנה רובינשטיין״
כל המועמדות תעבורנה קורס איפור וטיפוח היופי
ע״י ״הלנה רובינשטיין״ וקורס להליכה והופעה על
הבמה ע״י ״מועדון לאשה״.

פרסים כספיים לממליצים
3,000ל״י לממליץ על מלכת יופי
, 000ו לי׳י לממליץ על אחת מ 4-הנבחרות הנוספות
500ל״י לממליץ על כל אחת מהמועמדות הסופיות.
אסהינך נערה יפה ובעלת אישיות, כ תלו — 25
או אם את/ה מכיר/ה נערה העונה לדרישות הללו,
מלא,י תלוש זה ושלח,י אלינו.
הרשמה גם בדוכני ״הלנה רובינשטיין״ בוומרוקיות
הנבחרות, ב־המשביר לצרכן״ ,ב־שקם• וב״בל-בו שלום״.
אל הנהלת פסטיבל מלכות היופי
שבועון ״לאשה״ ,ת.ד. לסו ת״א
הנני ממליץ/ממליצה על:
שם __ גיל.
כתובת __
עיר __ ט ל פון __
שם הממליץ,ה __

במדינה העם
בך ניצתה הש־מחה
ואן? ע? פי כן,
השימחה היתח בארץ
יש שימחה שהיא ספונטנית, הפורצת
מלב ההמונים כמו האש מלוע של דיר־געש.
כזאת היתר, ד,שימחה במוצאי יום ה־29
בנובמבר ,1947 כאשר הודיע קול ירושלים
כי זה עתה החליטה העצרת הכללית של
האו״ם, ברוב הדרוש של שני שלישים,
לחלק את ארץ־ישראל בין מדינה יהודית
ומדינה ערבית.
כזאת היתר, ד,שימחה כאשר נמסר כי
הפסקת־האש נמסה לתוקפה בתום מיבצע־קדש,
ושוב — בתום מילחמת ששת-הימים.
כזאת היתר, השימחה שליוותה, לאורך
כל דרכו, את ביקורו של אנוור אל־סאדאת
במדינת־ישראל, מן הרגע שבו דרך על
אדמת נמל־התעופה בן־גוריון, ועד שחזר
לשם.
כל השמחות האלה היו שימחזת־אמת שימחת פשוטות — שימחת העצמאות,
הניצחון ושימחת השלום.
ניצחון אמצעי התיקשורת. מה
שקרה השבוע לא היה דומה לשימחה
ספונטנית כזאת.
תחילה שררה מבוכה ומועקה. מאמרי
הפרשנים הודיע כי ״לא זהו השלום שקי ווינו
לו׳ /וניבאו לו סוף מהיר. הנאומים
המטופשים של רוב חברי־הכנסת, בדיון
המאראתוני בבית־הנבחרים, בנוסח ״ה־שימחה
מהולה בחרדה״ ,הוסיפה אל אווי רת
החששות.
אך בהדרגה גברה השימחה על החש שות,
האמיתיים והמדומים כאחד. היה זה,
בעיקר, הניצחון של אמצעי־התיקשורת.
הדיון המייגע בכנסת הדגיש, בעצם אורכו
הבלתי־נסבל, כי קורה ־משהו בלתי־רגיל
לגמרי. השידורים החיים• מטכסי מסע-
השלום בארצוודהברית, מהדורות־החדשות
החגיגיות, ההזמנות המשודרות לנשפים
ולעצרות־שימחה — הכל עשו את שלהם.
העם השתכנע בהדרגה כי אכן צריכים
לשמוח, והוא החל מתנהג בהתאם למ צופה.
כששני ישראלים פגשו איש ברעהו,
הם שאלו זה אח זה בדאגה :״אתה שמח?״
אך מעטים החזיקו מעמד מול פני הגל
הגואה של החגיגה. הם היו כאבלים בין
חתנים. גם גוש־א׳מונים לא העז להפר את
השימחה בהפגנוודראווה.
וכך, אחרי הרבה חריקות וגניחות, ניצחה
השימחה בעם, ישראל.

ה ש לו ם
הקרב על אחר החתימה
מדוע נחתם החוזה בוושינגטון
בילבד? היתה זאת תוצאה
ש? מועשי בגין
עד הרגע האחרון נמשכו החריקות.
עוד בהגיעו לנמל־התעופה הצבאי ליד
וושינגטון, בקור המקפיא, לא יכול היה
מנחם בגין להתאפק מלנאום ארוכות, ולכ לול
בנאומו דברים שהרגיזו את שותפי־השלום.
בין השאר :
)• חזר בגין על הבדיחה התפלה כי
״אבותינו השקיעו עבודה״ בבניית הפירא־מידות.
בגין
כבר היה צריד לדעת כי בדיחה
זו, יותר מפל ד בר אחר, הרגיזה את העם
המצרי, שנפגע בגאוותו. הפיראמידות הן
בבת־עינה של מצריים, זכר לעברה המפו אר,
והרעיון כי היהודים רוצים לגזול גם
את ההישג ד,אדריכלי המונומנטלי הזה
מידיה, ולהפקיעו לעצמם, מקומם אותה —
מה גם שאין בטענה עצמה שמץ של
אמת *.
שום מצרי לא טען עדיין כי אדריכלים
מצריים הם שבנו את בית־המיקדש של
שלמה המלך.
־• הודיע בגין כי הוא עומד להציע
באותו ערב לנשיא אנוואר אל־טאדאת,
לשניים ערב
בשיחה האישית שנועדה
* נראה כי בגין מסתמך על הפסוק
בספר שמות, פרק א׳ :״ויבן (עם ישראל)
ערי־מיסמות לפרעה, את פיתום ואת רעמי
סס.״ אין קשר בין ערי־מיסכנות, שהן
מרכזים אזוריים לאחסנת־תבואה, ובין ה־פיראמידות,
שהן בתי־קבורה.

כתובת __

טלפון --חתימה.

העולם הזה 2169

׳נחש רק 6א נבונים
והזמה הגדולה שלך!
0 0 0 0 0 0 0

מוצטפה כארזאני(שני משמאל, בשנת ) 15(73
ישראל לא עשתה שום ד בר למטן הכורדים
טכס־החתימה, פתיחה מיידית של הגבול
בין שתי המדינות. בגין ידע היטב כי
אל־סאדאת אינו מסכים לכך, מטעמים פני מיים
וחיצוניים, ומבקש לפתוח בתנועה
חופשית בין שתי המדינות בתום כמה
חודשים, כאשר יוחלפו השגרירים. משום
כך היה להתחכמותו של בגין אופי פרו בוקטיבי
כלשהו, ברוח ״אני שוחר-שלום
יותר ממנו״.
• הכריז בגין כי השיג את הסכמת
הנשיאים ג׳ימי קארטר ואל-סאדאת לח תימת
הסכס-השלוס בשלוש הבירות —
בגין ידע
וושינגטון, ירושלים וקאהיר.
באותו רגע כי אל־סאדאת מבקש למנוע
זאת, אף כי לא התנגד לכך רישמית.
ואכן, ברגע האחרון נכנע בגין לרצונו
של אל־סאדאת והחוזה נחתם בוו שינגטון
בילבד.
אין ספק שכאשר נחתם סוף־סוף חוזה-
השלום בשלום, הפליט לפחות הנשיא קאר־טר
אנחה חרישית של הודייה לאלוהיו.
פרשת אתר־החתימה
בגין התרגז.
היתה חשובה למדי. היא מצביעה על כל
מעלותיו ומיגבלותיו של מנחם בגין.
תחילה העלה הנשיא אל־סאדאת רעיון
מהפכני: שחוזה־השלום ייחתם בחר־סיני,
תוך הקמת שלושה בתי-תפילה לשלוש
הדתות שם.
היה זה רעיון סאדאתי או פייני: סמלי,
דרמאתי, אידיאלי מבחינת משיכתה של
תשומת־לב עולמית.
בגין היה צריך להיאחז ברעיון זה בשתי
ידיו. כי הרעיון כלל את כל אשר ישראל
מעוניינת ב ו: דרמתיזציה מירבית של
מעשה-השלום, וכינון השלום באקט דו-
צדדי מובהק, על אדמת המרחב עצמו.
אולם בגין התרגז. איש אינו יכול לדעת
רעיון של אל-
למה. מפני שהיה זה
סאדאת? מפני שהנשיא המצרי לא התייעץ
עי מו? מפני שחשש שזהו טכסים להקדמת
הנסיגה של צה״ל מ סיני? מפני שנשלל
טכס ישרא לי?
אין לדעת. ברור רק כי בגין טירפד את
הרעיון, והציע טכס משולש בשלוש הבי רות.
הדבר מוכיח כי הבין היטב את
חשיבות האקט הדו-צדדי על אדמת המרחב.
אך בינתיים התרגז אל־סאדאת על טיר־פוד
רעיונו שלו. לכן השיב בצורה אופיי נית
אף היא: הוא שלל את הטכס המשו לש,
שהיה מביא אותו לירושלים, והחל
מטיף לחתימה במקום אחד ויחידי: וושינ גטון.
הוא
נימק זאת בצורה מסוסנת: שה שלום
כולו הוא מעשה ידי הנשיא קאר-
טר, שרק לו מגיע הפרם, ושטכס־החתימה
הוא פרם כזה הניתן לקארטר.
כך איבד החוזה הרבה מאופיו כחוזה
ישראלי־מצרי, הפך לחוזה כפול — אמרי-
קאי־מצרי ואמריקאי-ישראלי.
תחליף עילוכי בסופו של דבר זכה
בגין במילוי המישאלה, שפעמה בליבו
מאז ביקורו של אל־סאדאת בירו שלי ם:
בבירת- משלו לערוך ביקור ממלכתי
מצריים. הדבר נמנע ממנו שוב ושוב
במשך 17 חודשים, כסימן של אי־רצון
מצד הנשיא המצרי על עמדותיו הפולי טיות.
הפעם הסכים אל־סאדאת.
אך יהיה זה ביקור בעל דיוקן מיזערי.
המעשה החגיגי הגדול, שהיה מסמל בכל
הדרה את ההשלמה הישראלית-ערבית,
לא התקיים השבוע. החגיגה על דשא
הבית-הלבן היתה תחליף עלוב למדי.

העולם הזה 2169

י חסים מרח ביי ם

0000000

0000000

מ 3גד בכורדי ס *
ערב. מותו, האשים
ביארזאני את ישראל
שבגדה בעם הכורדי
״חרות לכורדיסתאן!״ צעקו הלוחמים,
שהסתערו השבוע על מעוזי הצבא האי ראני
בחבל הכורדי של איראן. הם הפחידו
את האיית־אללה רוח-אללה חומייני עד
כדי כך, שהוא הבטיח להם אוטונומיה
נוסח-בגין, ואף מינה מושל כורדי לחבל.
כי הכורדים, שהם ברובם (אך לא כולם)
מוסלמים־סונים, אינם מוכנים לקבל את
מרותו של מימשל מוסלמי־שיעי. יתר על
כן, נפילת השאה הפיחה בהם תיקווה חד שה
לשיחרור החלק האיראני של כורדים־
תאן, וכינון מדינה עצמאית בו.
אדם אחד, שהיה חוזה במאורעות אלה
בהתלהבות, לא זכה לראותם. לפני כמה
שבועות נפטר מוצטפה בארזאני, המנהיג
האגדתי של החבל העיראקי של כור-
דיסתאן יי.
אך חודשיים לפני שמת, העניק באר-
זאני ראיון לפרשן האמריקאי הימני ויל-
יאם ספיר. המנהיג הכורדי התמרמר בו
על השאה הבוגדני, על ממשלת ארצות־הברית
— ועל ישראל.
נשק מישראל. טענותיו כלפי השאה
ידועות. ב־ 1972 הציע השאה סיוע ונשק
לכורדים בעיראק, כדי שיתמרדו נגד ממ שלת
בגדאד השמאלנית. השאה ביקש גם
מן האמריקאים לקחת חלק במיבצע. ואכן,
בעת ביקור בטהראן, אחרי ביקור במוס קבה,
הבטיחו הנשיא ריצ׳ארד ניכסון והג רי
קיסינג׳ר את העזרה המבוקשת.
בארזאני החשדן לא הסתפק בכך, לפני
שהחליט לפתוח במרד, תבע ערובה אמ ריקאית
מפורשת לכך, שהשאה לא יבגוד
בו לפתע. ואכן, בשיחה עם בנו של באר-
זאני, שנערכה במיפקדת סוכנות־הביון הא נתן
(סי-איי-אי)
בוושינגטון, מריקאית קיסינג׳ר הבטחה זו.
השאה סיפק את הנשק. לדברי בארזאני :
״בעיקר נשק סובייטי, שנלכד על-ידי יש ראל
במילחמת . 1967״ המרד הגדול התחיל.
סונדרם ואתרטון. הוא נסתיים לפתע.
חשדו של בארזאני היה מוצדק. ברגע
שעלה בידי השאה להגיע לידי הסדר
עם עיראק, הוא בגד בכורדים. במארס
1975 הוא חתם על הסכם־ידידות עם העי ראקים.
ובארזאני
סנה אל האמריקאים, תבע מהם
לכבד את התחייבותם. אולם קיסינג׳ר ושני
עוזריו -,ששמותיהם ידועים היטב בישראל
— אלפרד לרוי אתרטון והארולד סונדרם
— השיבו את פניו ריקם. כאשר ביקשו
חוקרי הקונגרס האמריקאי מקיסינג׳ר ל הסביר
את הבגידה, השיב להם הנרי הגדול,
בציניות גמור ה :״פעולות חשאיות אינן
עבודה מיסיונרית.״
הצעה ישראלית. לפני כן קרתה
(המשך בעמוד ) 46
* כוודיסתאן —
הכורדים את הרוב
בין תורנית, עיראק
כורדיים קטנים יותר
סוריה.

הארץ שבה מהווים
— מחולקת בעיקרה
ואיראן. יש חבלים
בברית־המועצות וב
עכשיו,
שני מיליון ל״י
יכולות להיות שלן

כפר נופש ארצישראלי ליד ימית
טל 057-87177.ובמשרד^הגסיעות

קול השלו ־
הקול שלך!

למרגלות האנדרטה של וושינגטון מול הבית הרנן אונים אונים בטכס על הדשא

1 1מז ס מז ם

בפתה של אפיפיור בכיפה מעניק מנחם בגין
מ 1 311111 1 ,1י | 1 1

את בירכתו, בהנף־יד, לקהל האורחים שהוזמנו
• * 1111 ^ 1 0י ! 1
לצפות בטכס. חבישת הכיפה באמצע נאומו היתה מחווה תיאטרלית שעוררה ביקורת.

מתח הגיע לשיאו ביום השני
י* • השבוע, בשעה תשע וארבע דקות ב ערב,
לפי שעון ישראל. מנחם בגין ואנוור
אל־סאדאת נטלו בידיהם את העטים כדי
לחתום על הסכם־השלום. אלף וחמש מאות
הנוכחים בטכס ועוד עשרות מיליונים ש צפו
בו מעל מסכי הטלוויזיה, המתינו לר אות:
האם זה י תר ח ש? לא החתימה. היא
היתד, מוסכמת. השאלה המטרידה היתה:
האם יהיו חיבוקים ונשיקות או ל א?
בעת חתימת הסכמי קמפ-דייוויד הפר
מנחם בגין את כללי הטכס. מאחרי גבו
של ג׳ימי קארטר הוא הסתער על אנוור
אל־סאדאת, התחבק עימו ואילץ אותו להח ליף
עימו נשיקות. את ג׳ימי קארטר נישק
בישראל בבואו ובצאתו. היה ברור כי
הסכם־שלום עבור מנחם בגין הוא רק
כזה החתום בנשיקה.
לפני שבועיים פירסם אפרים קישון סא טירה
מבדחת בה מסכים אל־סאדאת לכל
ויתור רק כדי שלא להתנסות שוב בני סיון
הזה של החיבוק והנשיקה. עתה היתה
ציפייה: האם יעמוד בגין באיסור שהטי לו
עליו מנהלי הטכס, או יפר או תו?
ליד שולחנו של הגנראל גראנט, עליו
נחתם ההסכם, עמד בגין בגאון באיסור.
ניכר היה עליו כמה הוא סובל ומתייסר
על שניתן לו רק ללחוץ ידיים. צופי הטל-

ודזיה -שעקבו אחרי צילומי התקריב שלו,
יכלו להבחין בשפתיו הרוטטות. אבל רק
הסתיים הטכס הרשמי, ובגין נתן פורקן
למעצורים שהוטלו עליו. הוא עבר על
פני שורות הקרואים, נפל ־על צוואריהם,
נשק להם בלחייהם ובמיצחם.
הוא חיבק את ג׳יהאן ואת שני בנותיו
של אל־סאדאת שנכחו בטכס. אפילו את
עליזה אשתו נשק בפומבי. דק איש אחד
נחלץ מפיו — הנשיא המצרי.
אבל לא לאורך זמן. בשעות הלילה של
אותו יום בוושינגטון, בעת שנערך הפנינג
הזלילה ההמוני באוהל הענק שהוצב על
מידשאת הבית הלבן, הכניע בגין את
סאדאת. בנאום עליז, קצר ומשעשע, שנעדר
כל נימה פוליטית, הצליח בגין לשבור
את הקרח שעטף את ליבו של אל־סא־דאת.
הנשיא המצרי לא יכול היה עוד
לכבוש את רג שותיו. בעת שהצטרף לקבי עתו
של בגין שג׳ימי קארטר הוא המוע מד
הבא לפרס נובל לשלום, נפלה המסכה
הקפואה מעל פניו של אל־סאדאת.
כשירדו השניים מהבמה בדרכם אל שול חן
הסעודה ניתן היה לראות אותם צו עדים
חבוקים, כ שזרועו של האחד חובקת
את כתפו של חברו.
אבל שלום אמיתי יהיה רק כשיניח
סאדאת לבגין לכבדו בנשיקות פיו.

| 1י 1ך ג׳ימי קארטר מחייך לעבר בגי!
ולוחץ את ידו בתוס החתימה,
י * 1 יהיו שלא מראש שהוסכם אחרי במעמד זה חיבוקים ונשיקות בין המנהיגים.

בתום הטכס יכול בגין לתת

פורקן לריגשותיו. כאן הוא
1 11 מחבק את שר־החוץ סיירוס ואנס. למטה:
בגין.
ג׳יהאן סאדאת נושקת לעליזה

-כאב־ואש

תמונה זו מביעה, אולי
יותר מכל תמונה אחרת,
את תחושתו של הנשיא קארטר בתום טכס חתימת הסכם־השלוס

על מידשאות הבית הלבן. האורחים התפזרו. בגין גמר לחבק
ולנשק תיעב בכניסה לבית הלבן (מימין) וקארטר תופס את
ראשו בידו כשעל פניו הבעה האומרת :״תודה לאל שזה נגמר!

נעות השוום: לא ישא ג1י או גוי חוב

מורכב מארבעים חדרים בעירייה
ך * המונים ככיכר מלכי־ישראל עצ רו
את נשימתם. על המסך ניראו
בגין, סאדאת וקארטר כשהם חותמים .״אני
לא מאמינה, ממש לא מאמינה,״ מילמלה
לעצמה אשד, בגיל העמידה כשהיא חוב קת
בזרועותיה את בנה הפעוט. היה זה
הרגע היחידי שבו השתרר בכיכר החוגגת
שקט מוחלט.
כאשר תמו הנאומים מוושינגטון נש מעה
שאגה אדירה בכיכר החוגגת. כאילו
מאליהם נוצרו מעגלים ואנשים החלו רוק דים
כמטורפים. קבוצת־צעירים, שהגיעה
מבית־הנוער בית צ׳רנר ביפו, בלכה במיי חד,
אחוזי התלהבות וכאילו מאיימים לק רוע
את דיגלי ישראל, מצרים, וארצות״
הברית נכנסו הצעירים לאכסטזה מוח לטת,
הם הניפו שלטים וכרזות שעל כל
אחד מהם היתד, כתובה מילה אחת —
שלוס.
התאורה בחלק מן החדרים בבניין עי ריית
תל־אביב יצר הכתובת שלום ענ קית
על חזית הבניין. בתי־הקפה שבכיכר
המו מאדם, מאות אנשים הקישו כוסות
לחיים .״שהשלום הזה י חזיק!״ צהל משה
עוזרי תושב יפו. הצעיר מקורזל השיער בירה חיסל בלגימות נימרצות בקבוקי
בזה אחר זה.
אבי בן־ברוך בן ה־ ,27 מדריד בבית
חניכיו.

צ׳רנר, המשיר להשתולל
שעות ספורות לפני כן הגיע אבי בריצה
לכיכר כשהוא נושא בכליו גירים צבעו מצבעי־ד,גירים
ניים.
בידיים מלוכלכות
הוא צייר על המידרכה ציור יפהפה ענק
— הציור נראה כתעתיק מציור בריאת
העולם של מיכלאנג׳לו — אלוהים ה מזוקן
והטוב בורא את האדם בשליחת
אצבע אליו. לכך הוסיף אבי ציורים אק טואליים.
בדייקנות מפתיעה הוא צייר את
פניהם של בגין, קארטר וסאדאת. על רא שו
של קארטר הוסיף ז ר מנצחים — ז ר
דפנה.
״שלום זה אתה ואני״ כתב בן־ברוך
באותיות מאירות עיניים. כשהשלים צייר־

שניים מתוך הרבבות: ערבי יזהר, תינוקת •חורה מנופפת ברגר
י 40

דוו השלום.. :אשם ואינו זק מיוחמות,־־ אמתו אשתו של מיילד
דני מגדיר את עצמו כיימני קי צוני:
״יש בשלום הרבה פירצות, אבל אפילו
אני מודה — סאדאת עשה כאן צעד ענק.
משהו חזק מאד נישבר כאן — הנה, המנ היג
של המדינה הערבית הגדולה והחזקה
ביותר יוצא כחלוץ ואומר לעם הערבי:
אני מכיר בישראל.״
״ירח׳הדבש

שלנו

יהיה

ליד

הפירמי
דות,״
קבעה חברתו אירים ,״שייט על
הנילוס, ומועדון לילה אכזוטי. איזה חלום.״
ליד השניים עמד מוכר בלונים מבוגר.
ברגע שחתמו המנהיגים על הסכם השלום,
ספר בן־ציון את כספו :״אני אכתוב פתק
מיוחד לצ׳יצ /צי׳צ׳ לא נתן לי למכור
בלונים בשטח העיריה ביום של חג כזה,

(המשך בעמוד )42

תלמידה חצה לנסוע למצויים
את מעשה אמנותו, אחרי ארמ 1שעות
כבר ערב. קהל הסקרנים שנאסף מסביב
עליו, איש במיגבעת לא השגיח ודרך
את השלום!״ קרא ילד קטן.
ור השלום נימחק בשעות השיא. חבורות של
עליו.

״אני מסתובב כאן נפוח כמו טווסי״
צהל סג״מ דני. מילוא שבא לכיכר מרחו בות,
עם חברתו איריס .״אני מרגיש שמח
הרבה יותר מאשר ביום העצמאות למשל.
זה הרבה יותר מאשר חג לאומי. מדובר
כאן על עמים שהיו אוייבים יותר ממאה
ימנים. זה כמו שאומר ב גין -רגע היסטורי.״
411

שדו בכיכר י
(המשך מעמוד )41
ביום העצמאות ופורים מרשים, אבל היום
לא. מה פיתאום? רק יהיה שלום, ואני
בשעה טובה נוסע לקאהיר למכור שם את
הבלונים. אולי שם ילד לי יותר טוב.״
רגע אחרי החתימה האירו את השמיים
זיקוקין די־נור בצבעיהם המרהיבים .״ש־ההתפוצצויות
היחידות שנישמע יהיו רק
התפוצצויות של זיקוקי־די-נור,״ הביע ה מנחה,
מני פאר, את תיקוותו והראה בידו
על שלל הצבעים המתפזרים בשמיים ,״עד
היום היו בכיכר הזאת הרבה חגיגות, אנ שים
עמדו פה כמו באבל, עכשיו זה שלום,
הכוחות!״ בכל רבו תי! לשיר ולרקוד
דירבן אפי נצר את הקהל.
כמה ערבים חשו עצמם שותפים פע לים
בשימחת־השלום ונתנו לכך ביטוי ב ריקודי
עם ערביים, וביללות שימחה. צעיר
שחרחר תופף בטמבור בהתלהבות :״באנו
להזדהות עם השלום הכריז עאדל קעדאן
בן ה־ .24 מבקר, אל־גרביה, העובד כאח
בבית״החולים אסף הרופא .״השלום הזה
פותר לי הרבה בעיות חברתיות. אני עובד
כבר הרבה זמן עם יהודים ועכשיו בטח
תהיה פחות אפליה. מאז שהתחילו להר אות
את הדיונים על ההסכמים, אמא של־התחילה
להסתכל בטלוויזיה הישראלית.
לפני כן היינו מסתכלים רק בירדן.״
חבריו של עאדל סירבו בתחילה להת ראיין.
תוופיק ג׳ברין בן ה־ ,18 מאום אל־פאחם
חשש :״עכשיו יבואו הרבה פוע לים
ממצריים לישראל ותהייה לנו יותר
אבטלה.״ אברכים צעירות יפהפיות בתילבושת
עלו על הבמה. בנות להקת פעמי האביב
העלו על הבמה חלות טריות וארוכות ו־בקבקי
יין. על החלות היו תקועים דיגלי
מצריים, ישראל וארצוודהברית. הם נית נו
על־ידי ניצולי אוניית־המעפילים סטרו־מה.

ימות

וטוניס חוסי שמע דפיקות על דלת
ביתו. השעה היתה מאוחרת, כימעט 12
בלילה. מעבר לדלת צעקו לו שימהר
לפתוח.
יונים מילא אחרי ההוראה ופתח את
הדלת. כיתה של חיילים נכנסה לבית
והאשימה אותו בהפרת העוצר שהוטל
על־ידי המושל הצבאי.
יונים הכחיש את המעשה. אחד החיי לים
היכה באלה שבידו במכשיר הטל וויזיה,
וניפץ אותו .״זה העונש שלך,״
אמר לו ,״בפעם הבאה יהיה יותר ג רו ע! ״
זהו הסיפור המתהלך בחלחול.
בדיוק באותה השעה נכנסה כיתודחיי־לים
לביתו של איסמאעיל באשיר. גם הוא
הואשם בהפרת העוצר. משניסה להכחיש,
נופצו זגוגיות הדלת והחלונות שבביתו.
יוניס חוסי ואיסמאעיל באשיר גרים ב עיירה,
הנמצאת בעוצר זה היום ד,־. 14
שניהם בעלי-מישפחות, המוכרים לכוחות*
הביטחון כנאמנים לרעיון הפלסטיני. חדי

הכוח לשני בתים אלה התבצעה ביום
הראשון, ערב חתימת חמד,־השלום.

שילטון של
רוח רפאים
0 ¥¥התקרב מועד חתימת החוזה ב־
^ וושינגטון, נערכו כוחות־ד,ביטחון ב שטחים
המוחזקים למיבצע חסר־תקדים.
המטרד, המוצהרת היתד, למנוע כל ני סיון
להפגנה או להבעת דיעה, שיש בהם
כדי לגלות מורת־רוח של תושבי שטחים
אלה. המאורעות האחרונים בחלחול וברמ אללה,
שבעיקבותיהם נהרגה ראבעה מו-
חמד, בת ר,־ ,17 לימדו את ראשי ד,מימ־של
כי העיתונות הבינלאומית אינה מח מיצה
את הפרט הקטן ביותר. בעיקבות
הסיקור המפורט, שמתנגדי ההסכם זכו בו,
התכנסו ראשי המימשל הצבאי בגדה ה מערבית
לישיבה דחופה.
במהלך אותה ישיבה הציע המושל ה־

אף חייל
ן י 6מתוח את הדגלים ! למתוח
את ה כרזו ת!!״ נישמעד, שאגה.
השורות הראשונות בקהל הניפו את כרזת
השלום והתנפלו על הדגלים. בין דיגלי
ישראל ומצריים נראו פניה של ישישה
שהיתר, בין הראשונות שהגיעו לכיכר.
היא נראתה עייפה ומבולבלת מההמולה
שמסביבה.
נורית יצחקי בת ה־ 16 היא יפהפיה אמי תית.
היא באה עם ג׳ינס וחולצת טריקו
לבנה שעליה מצויירים דיגלי־המדינות י־כתובת
השלום באנגלית. מה היה הרגע
שריגש אותה ביותר ביום חתימת ההס כם
ז ״ההתרגשות שלי הגיעה לשיאה כש רגע
ראיתי
את טכס־החתימה. .באותו
חשבתי שבעוד כמה חודשים אני נוסעת
לקאהיר לשוט על הנילוס. אני רוצה להי פגש
עם העם השכן, לראות אותו, להת פתיחת־הגבולות
רגל
אליו. הידיעה על
שקראתי היום בעיתון ניערה ממני את
הספקות האחרונים. זה דיבר אלי באופן
אישי.״
שלושה צעירים שיכורים משימחה גררו
נערת־השלום
אותה הצידה .״את תהיי
שלנו,״ צעקו ועטפו את כתפיה בדגל אר־צות־הברית.
אפילו הגשם שירד פתאום
על ראשי ההמונים החוגגים לא הפר את
שימחתם. בפינה המערבית של הכיכר
נוצרה התקהלות — רכב עם מיספר זר
עורר חשד. חבלני־המישטרה מיהרו להר חיק
את הקהל .״שרק לא תהיה זאת מכו נית
תופת,״ לחש מישהו. אך מכונית ה־פג׳ו
הלבנה ניגררה במהירות מהמקום.
״אני כבר רוצה להיפגש עם ילדים ער ביים
ולהתכתב איתם!״ התלהבה שירית
מילר הממושקפת. שירית באה עם חבריה
מכיתה ה׳ בבית־הספר גבריאל, בתל־אביב.
חברתה רחל בן־שימחון ספקנית יותר. היא
דיברה בזהירו ת :״אני בעצם לא כל־כו
מרוצה. עד שכבשנו את השטחים האלה
נהרגו לנו מלאן חיילים ועכשיו זה לא
כל-כך פייר שאנחנו מחזירים, אבל מצד
שני זה טוב. יותר לא ימות לנו אף חייל
אחד.״
צביה גלזרמן, בת ד,־ ,34 שמחד, עם אביר,
שימחה ובנותיה שירה ומיה הפעוטות ש לא
חדלו להניף את הדגל. בעלה של צב־ה
לא הגיע לכיכר ד,שימחה. הוא עבר כ־מיילד
תורן בבית־חולים איכילוב .״אני
מקווה שהדור שבעלי מיילד הלילה יהיה
דור של שקום,״ ביטאה צביה את תיקוות
כולם.

לעיתונאים, זרים לאפשר צבאי שלא
ומקומיים, כניסה לגדה. ניתן צו האוסר
על צילום המתרחש, והוצע להאריך את
חופשת־האביב של תלמידי המיכללות. הח לטות
אלה באו אחרי שראש־ד,ממשלה
אישר את מדיניות ״היד החזקה״ בשטחים
המוחזקים.
ראשי המימשל הודיעו שצוותי הטל וויזיה
מחממים את האווירה במקום. לטע נתם,
מבקשים התושבים להראות לעולם מלאכותית בדרך מצבם חומרת את ומכוונת. הם מציתים צמיגים רק מול מצ למות
הטלוויזיה, מיידים אבנים ומלבים את
הרוחות עד לתחילתה של מהומה רבתי.
משום־כך נשארה חלחול תחת עוצר מלא.
העובדה שאנשי הכפר סגורים בבתיהם מזה
כימעט שבועיים ימים לא שינתה את ה החלטה.
בעיר
רמאללה הסתובבו חיילים חמושים
בכוחות מתוגברים פי כמה, כשלפרטי-
הציוד נוסף רומה־גז מדמיע. בגלל שבי־תת־המיסחר
הכללית, נראה המקום כאילו
שלטו בו רוחות רפאים.
את שביתת־המיסחר לא הצליח המימשל
הצבאי למנוע. בפעם הראשונה מזה שנים
אחדות החליטה ועדודתיאום עליונה, ה מורכבת
מראשי ערים, אירגונים וראשי־דת,
פה אחד על שביתה כללית ויום של
אבל לאומי. זו הפעם הראשונה שאיש
מבין אלפי הסוחרים בגדה אינו מפר שבי תה
כזו. בניגוד לשביתות הספונטניות
בעבר, שהיו מלוות איומים, סגרו הסוחרים
את עיסקיהם מרצון.

פחדן

ומוג־לב
ף אווירה התחממה כמה ימים קודם
י 1לכן. בירושלים נפוצו שמועות כאילו
מתכונן הרב מאיר כהנא ואנשיו להתפלל
על הר־הבית. בתפילת יום־השישי במיסגד
אל־אקצה הזהיר השייח׳ בדרשה שצפויה
תפילה הפגנתית של מתפללים יהודיים.
השייח׳ ביקש מן המתפללים המוסלמיים
לבוא בהמוניהם ולהתפלל באל־אקצה —
אחד משלושת המיקדשים של האיסלאם.

דגל פלסטין

בכיכר המרכזית של העיירה ביר־זית מתנוסס דגל פלס טין.
הצעירים מבני העיירה עומדים תחתיו, בלי לחשוש,
ומסמנים ניצחון בגאווה. חיילי צה״ל, שנמצאים בעיירה אינם מפחידים אותם כל־כך.

צעירים ערביים יצאו אל העיר והחלו
להזעיק סוחרים ועוברי־אורח לתפילה.
אותה שעה הגיעה קבוצת בחורים, ש הורכבה
מאנשיו של מאיר כהנא וכמה
מאנשי גוש־אמונים. קבוצה זו הגיעה אל
מיגרש־החנייה שליד הר־הבית. אחד מאנ שי
הגוש היה חמוש ברובה קרבין. .
כיתת־חיילים, שעמדה ליד המפגינים ה דתיים,
לא ידעה כיצד לנהוג. מפקד־הכי-
כדי
תה התקשר באלחוט עם מפקדו,
לקבל תידרוך, וזה הורד, לו לנהוג באיפוק.
באותה שעה החלו מגיעים מאות מער ביי
ירושלים אל הר־הבית. כשראו אלה
את המפגינים הדתיים המתכוננים לתפי לה,
החלו מיידים בהם אבנים. אנשי הגוש
ומאיר כד,נא, יחד עם כיתת החיילים, מי הרו
להסתתר אחרי טנדר, שהביא את
המפגינים למקום.
באותו רגע הורה מפקד הכיתה לחייליו
לפרוק מייד את המחסניות. החיילים ניסו
להפציר במפקד שיתן להם לירות מעט.
המפגינים הדתיים כינו את מפקד־הכיתה

״פחדן״ ו״מוג־לב״ ,ניסו לשכנע את ה חיילים
לירות בערבים שיידו בהם אבנים.
מפקד־הכיתה הצליח להשתלט על חייליו
ולהרגיע אותם. תוך דקות הגיעו להר־הבית
אלפים מערביי ירושלים, ומה שהת עמד
חיל
כפרובוקציה של אנשי־הגוש
להפוך הפגנה אלימה ביותר. כוחות־בי-
טחון, שהוזעקו למקום בכמות שירושלים
לא ידעה כמותה זמן רב, הצליחו לפזר
את ההפגנה אחרי שעצרו כחמישים צעי רים
ערביים וחמישה מתפללים.
כדי למנוע הישנות מיקרים דומים, נכ נסו
כוחות־ביטחון חמושים לשטח הר־הבית,
כדי לשמור על פתחי הכניסה והיצי אה.
אחזקת נשק במקום אסורה על פי
חוק, והעובר עליו היה צריך, בעצם, לתת
את הדין.
כך החל בירושלים המיזרחית היום ש בסופו
חתמו מנחם בגין ואנוור אל-סאדאת
על הסכם השלום.

,,החלסתי
לצאת לרחוב״
וחמד מאזן, סטודנט למתמטיקה,
י סיפר איך החל אותו היום ברמאללה.
דבריו נקטעו פעם אחר פעם בפחד. בכל
רגע הביט לצדדים ובדק אם מתקרב חייל.
״קמתי בבוקר עם הרגשה לא טובה.
כימעט ולא עצמתי עיניים בלילה, והיו
רגעים שרציתי לצעוק ולא ידעתי מה לע שות.
ההרגשה שהיום חותמים אנשים שאני
לי מכיר אותם על העתיד שלי, ושלי אין
מה להגיד, כימעט שיגעה אותי.
״החלטתי לצאת לרחוב. היו שם עוד
כמה בחורים, שנדמה לי שהרגישו כמו ני.
במצבים כאלה אתה מתקרב אל כל
מי שעומד לידך.
כשקבוצת־חיילים
אליהם,
״התקרבתי
הגיעה אלינו. אני לא יודע איך להגיד
את זה. יכול להיות שהייתי מדליק צמיג
או זורק אבן על משהו, אבל עדיין לא
עשיתי את זה. הם פיזרו אותנו, והם עשו
את זה בדיוק כמו שאתה מגרש כלב.
״אין לך ברירה. הם עומדים עם נשק
טעון ואלות. או שתחטוף כדור, כאילו
במיקרה, או שהאלה תכה בך בעורף. אין
כל אפשרות אחרת, אלא אם כן אתה בו רח
כמו כלב.
״כולם ברחו. כולם מפחדים. נמצא דרך
להתגבר גם על העניין הזה.״
תוך כדי השיחה הגיע למקום צוות־טלוויזיה
זר. השאלות מוכרות, והתשובות
ניתנו במהירות. בפחות מדקה הציגו ה מרואיינים
את בעייתם, השקפת־עולמם
והדרך לפיתרון הטוב ביותר. המראיין חשד
בהם מעט .״תבין,״ אמרו לו ,״אנחנו חיים
כך שנים, וכל רגע נוסף רק מחזק את
אותה דיעה שהיתר. לנו! ״

צירתרם !מחתרת

בפקודת חייל צה״ל שעומד מאחוריו. החייל, חמוש בעוזי ונזחזיק

צלם־עיתונות, שניסה לצלם צמיג בו ער,
נבהל מחריקת בלמים מאחריו. שני
קציני צה״ל קפצו מן הרכב ותפסו בצלם.
המחאות לא עזרו. הצלם הוכנס אל המכו נית,
שם נלקח ממנו סרט־הצילום ונח שף
לאור.
האוניברסיטה של ביר־זית היתד. סגו רה.
בכיכר המרכזית של הכפר הניפו את הסתובבו דגל פלסטין. כוחות־הביטחון
במקום בשעות הבוקר המוקדמות, ואחר-
כך ניסו שלא להתבלט, כדי לא ליצור
עימות י שיר עם התושבים. המקום היה
מוקף ממילא בעשרות מחסומים, והסטודנ הורשו
טים
מן המקומות הרחוקים לא
להגיע. רק אותם שלא יצאו מן הכפר

אלה בידו, מאיים כל הזמן. בקצה, משמאל, צעיר ערבי שאולץ
להרים גם הנא אבנים ממחסום. הצילומים נעשו במחתרת, משוס
שהמנשל הצבאי אסר על צילנם בערי הגדה, צילם: פטר פן

בימים האחרונים נמצאו עדיין במקום.
במועדון הביליארד ישב איברהים, סטו דנט
לתיקשורת ולמיזרח־התיכון, שפחד
למסור את שמו המלא. הוא סיפר על
סיור־הבוקר של חיילי צה״ל בבית־זית:
״הלכתי לקנות פיתה לארוחת־בוקר. אני
גר כאן לבדי, ולומד. המישפחה שלי ב־
״ליד המאפיה עמדו שלושה חיילים ואכ לו
פיתות. חשבתי אם להיכנס בכל זאת,
כי פחדתי מבעיות, ובסוף התקרבתי לפתח.
חייל אחד עצר אותי, ושאל אם אני מדבר
אנגלית. עניתי שכן. הוא שאל אם אני
סטודנט, וגם על זה עניתי, אבל הת חלתי
לפחד באמת, .אם ככה,׳ אמר לי,

שלך

,אז תאסוף את האבנים שהחברים
שמו פה׳.
״ביקשתי שיעזוב אותי, משום שרק עכ שיו
התעוררתי, ולא שמתי אבנים. הוא
התחיל לצחוק ואמר שכל ערבי פחדן,
במייוחד אם הוא לומד באוניברסיטה.
״לא רציתי לענות לו, אבל לא יכולתי
להתאפק. אמרתי שלפחות י ש לנו החופש
להרגיש מה שאנחנו רוצים. הוא המשיך
לצחוק, ורק אחר־כך שתק ואמר לי לאסוף
את האבנים מייד.
״בתוך המאפיה הפסיקו לעבוד, והס תכלו
עליו. שני החיילים שעמדו לידי
נכנסו פנימה, והרימו את הנשק מול האנ שים
שעבדו במאפיה. אז הלכתי להרים
את האבנים.
״עבדתי בערך 15 דקות.
״אם הוא יגיד לי את זה עוד פעם,
אני חושב שעוד פעם אעשה את זה. אבל
אני יכול להבטיח לך שפעם אחת זה
ייגמר. אני עוד לא יודע מתי, אבל אני
יכול להבטיח לך.״

דינו צרור 1

עיר ונאים
הרחובות

הצרים

שוב

ירושלים המיזרחית בשביתת מיסחר
כללית. לבד מחיילי צה״ל, שסרקו את
ושוב, לא נראה ׳איש במקום. החיילים

היו חמושים ברובים, אלות ורומי־רימוניס של גז מדמיע. הכוחות
תוגברו ביום חתימת ההסכם ונראה שבגלל הכוח הרב שהופגן
במקום לא ניסו הצעירים הערביים בירושלים המיזרחית להפגין.

אבנים!

!כוחות הביטחון מאלצים כל
י מי שעובר לידם לפנות מח־סומי־אבנים,
לא משנה מי הקים המחסום.

בומבה צור בימיו הטובים, כשהיה אדס בריא 1 *׳11*11 ן 1בומבה צור חולה, טשרה ימים. לפני מותו, בנויפגש האחרון בביתו

שתיכנן לפני המוות. במהלך המיפגש 1אליו הובא, לפי דרישתו,
1111111 1-1 #
ושחקן מצליח, באחת המסיבות לאחר הופעת בכורה ״
41 - 1 1 4 1 1 4 1 /
חבריו כבדחן פיקח ,״שלא נותן שיסדרו אותו״ .מבית־החוליס בו אושפז, הביע בומבה צור דאגה לעתידו של כל חבר וקרוב־מישפחה.
מוצלחת. בומבה היה ידוע בין

נו מנה -סוו
^ ערגשכת לפגי שבועיים, אירגן
יי השחקן יוסף (״בומבה״) צור, כמיי-
חגו במשך שנים, מיפגש ידידים בביתו
שבהרצליה, אלא שהפעם הוא הובא לשם
מבית־החולים, שם אושפז לפני כחודש.
סימני המחלה הממארת שקיננה בגופו
כבר ניכרו בו היטב. בחוש, חיוור ובעל
שיער כסוף, נראה בומבה שונה לחלוטין
מכפי שהכירו קהל מעריציו במשך שנים.
בשארית כוחותיו התיישב על הכסא ה קבוע
שלו, שבו נהג לשבת בחודשים ה אחרונים,
כאשר מחלת הסרטן התישה או תו.
בקול רפה הוא נפרד מידידיו והת עניין
בתוכניותיהם לעתיד. הוא דאג ש כולם
יסעדו את ליבם. אחר-כך אמר לבתו
טל בת ה־ : 17״בואי, קחי אותי לחדר.״
כשהוא נסמך על כתפה של בתו נעלם
בומבה מעיניהם של ידידיו. רובם לא ראו
אותו יותר. בשבוע שעבר גברה עליו
המחלה. הוא נקבר בקבר המשותף שהכין
לעצמו ליד גופת אשתו מינה, שנפטרה
אף היא מסרטן לפני כשנתיים, ביולי
.1977
על קברו, בקול חנוק מבכי, קראה ה שחקנית
חנה מרון קטע משיר שאהב
במיוחד :״אני רק קצת אוהב גורל, שלא
פדני מבית־משכון עליז, ושמו התיאטרון.״
הגורל התאכזר אל מישפחת צור הרבה
יותר מכך. במשך תקופה ארוכה חיו בומ בה
צור ואשתו בידיעה ששניהם נפגעו
במחלה חשוכודחמרפא .״אנחנו מתחרים
בינינו,״ היה בומבה נוהג להתלוצץ ,״מי
מאיתנו ילך ראשון.״
בנו מאשתו הראשונה, אמנון בן ה־,25
וילדיו המשותפים עם מינה, טל ושלומי
בן רד ,11 לא ידעו במשך זמן רב כי גם
אביהם חולה במחלה שקצרה את אמם.
״לא ידעתי על כך עד לפני חצי שנה,״

י 4 4

מיסיס

ס סי סו ה ה

ילדיו של בומבה, לנוכח גופתו. מימין: אמנון
( ,)25 אמו של בומבה, אסתר ולצר, חברו הקרוב
שייקח ירקוני, ובנס של מינה ובומבה, שלומי. בומבה, איש מיש־

פחה מסור, שאף להחזיק מעמד ולהגיע לחגיגת הבר־מיצווה
של שלומי. בימיו האחרונים דאג להבטיח את עתידם של ילדיז.
הוא ידע כי גורלו נחרץ וניסה להתמודד עס גזר־דין המוות.

הטרגדיה במישפחוזו עוד ה בדרן
המצחיק -תור תקופה קצרה חלו
השחקן יוסף צור ואשתו מיוה בסרטן
אמרה הבת טל .״הוא ניסה להסתיר את
זה מאיתנו כל הזמן. רק לפני חודש הוא
קרא לי ואמר שלא נחשוב שיש לו משהו
מסוכן.״
אך טלי כבר הבינה. היא ידעה שאביה
מקבל בבית־החוליס אותו טיפול שקיבלה
אמה בטרם נפטרה. הוא נטל גם אותן תרו פות
שנטלה האם. אך בומבה ניסה להרגיע
את ילדיו :,״המון אנשים עם בעיות אח רות
מקבלים את אותו הטיפול.״
טלי התלבטה איך לגלות לאחיה הצעיר
כי אין עוד כל תיקווה לחיי אביהם .״זה
היה לפני חודש בדיוק,״ נזכרה טל .״אבא
היה עדיין בבית והרגיש לא טוב. אמרתי
לעצמי, :אם לספר על כך לשלומי — אז

לגבי אשתו, לבומבה היה זה עונש קשה
יותר.
בומבה טיפל במינה באהבה גדולה, אה בה
שסימלה את כל מערכת יחסיהם מ היום
שבו הכירו. בתקופת הכרותם היתה
מינה שחקנית צעירה ויפה, תגלית חדשה
של לארי פירס, מי שהפיק את אחד הסר טים
הראשונים בארץ, מעשה במונית.
מינה היתד, נשואה אז לגרפיקאי חובב.
בומבה, היה אז גרוש טרי מאשתו איילה.
גראפיקאית אף היא. כשהתפתח הרומן ה סודי
בין מינה לבומבה, התגרשה מינה
מבעלה והתחתנה עם השחקן שהיה אז
כמעט בלתי ידוע לקהל, אך מוכר ואהוב
על חוגי הבוהמה.

בומבה צור עם אשתו, מינה, ובן־הזקונים שלומי. הצילום
נעשה כחודש לפני מותה של מינה. בומבה כבר ידע אז, כי
אשתו עומדת למות ממחלתה. באותו הזמן ממש הוזלה מחלת הסרטן לקנן גם בגופו.

יום ההולדת האחרון

בומבה בביתו, ביום הולדתו החמישים,
מוקף בבני מישפחתו וחבריו. משמאל :
בומבה, בתו טל, בנו שלומי, פינחס להב (עומד) ,יוסי בנאי (מוסתר) ורבקה קרמר.
עכשיו.׳ ניגשתי אליו ושאלתי אותו , :שלי מי,
זה לא מזכיר לך מה שהיה עם אמא מ׳
לא הוספתי יותר. הוא קיבל שוק.״
המפה הכפולה
^ עני 14 שנים היה בומבה צור ב־
* שיא תהילתו. המחזמר כנר על הגג
שהועלה על־ידי גיורא גודיק היה השלא גר
הראשון מזה זמן רב. לא רק שוחרי
התיאטרון היהודי ואוהבי המוסיקה הקלה
רכשו כרטיסים בכסף רב, אלא גם אנ שים
שמעולם לא שמעו על טוביה החולב
ומעולם לא ראו הצגה או קונצרט קודם
לכן. בשלב הכוכב היה כמובן בומבה צוד.
מסויים רב בומבה עם גיורא גודיק, ונמ צא
לו מחליף: שמואל רודנסקי. כאשר
שאלו רוכשי הכרטיסים ליד הקופה ״למה
בומבה לא מופיע?״ ענה להם גודיק :
״הוא חולה קשה, חולה בסרטן.״
אל בומבה הגיעו סיפורים אלה, שאותם
הפיץ אז גודיק, ספק כבדיחה ספק כתי רוץ
לאי הופעתו בכנר על הגג. אז הוא
צחק מכך. בומבה, נמוך הקומה, השמן,
מלא החיים והתוסס, היה יכול לשמש
פירסומת חיה לתרופה נגד הסרטן, כאשר
תומצא.
עשר שנים אחר־כך, היה בומבה יכול
להיזכר, ספק במרירות ספק בתמיהה לצ ליד גודיק חוק
הגורל, בסיפוריו של
הקופה. מינה, האשה שאהב יותר מכל,
חלתה בסרטן השד. עבוד בומבה חיתה זו
מכת מוות. הנבואה של גודיק התממשה,
אך לא לגבי השחקן, בעל־הריב שלו, אלא

נישואיה גרמו סערה גדולה בתל־&ביב להימלט הקטנה והרכלנית, והם נאלצו
מהארץ ונסעו ללונדון. בומבה למד תיאט רון
ומינה פירנסה את המישפחה. כשחזרו
החלה ההצלחה להאיר פניה לבומבה. לא
רק ההצלחה האמנותית. בומבה ומינה חל מו
על בית ועל ״דשא לילדים,״ הם גדעו
כיצד לחסוך וכיצד להשקיע את חסכונו
תיהם.
מינה נהגה לרכוש את בגדיה ב שוק
הפשפשים, וידעה לבחור את השמ לות,
שתמיד נראו עליה כאילו יצאו מבתי-
האופנה המהודרים ביותר. בומבה, אף
הוא לא התבייש כלל לקנות נעליים עם
פגם קטן, במחיר מוזל. בקניות לעצמם חס כו,
אך לילדים, טל, היום צעירה יפהפיה
בת 17 וחצי, ושלומי, כיום״תלמיד בן ,11
הם לא חסכו דבר.
בני הזוג שהכירו זה את זח כתוך ה בוהמה,
יצאו ממנה במהירות. לא כסית.
לא קליפורניה או שולטן. מייד אחרי ה הצגה
נהג בומבה לשוב הביתה ,״הרגעים
הכי יפים שלי הם עם מינה והילדים.״
במשך הזמן בנה בומבה, כמעט במו ידיו,
וילה מפוארת בת 10 חדרים בהרצליה־פיתוח.
את הבית הזא בנה ״בשביל מינה,
טל ושלומי — מגיע להם לפחות את זה.״
במערכת יחסים נהדרת כזו, כאשר נו דע
לבומבה כי מינה לקתה בסרטן, קשה
לו לעלות
היה אפילו לאדם, שדי היה
על במה ולשתוק, כדי שהקהל יתגלגל
מצחוק, להמשיך ולחייך. למינה הוא חייד
ואותה הוא הצחיק, כדי ״שבחודשים ה אחרונים
יהיה לה טוב,״ אבל י די דיו ראו
בומבה אחר. הוא טיפל בה במסירות אין
קץ. נשא אותה על כפיים, ואחרי כל טיפול
בבית־החולים הקפיד להביא אותה הביתה,

כדי שלא תשהה רגע מיותר אחד בבית־החולים.

פי בקשתה המפורשת הביא אותה
בוקר בוקר אל גן־הילדים בהרצליה־פי-
תוח. בשנותיה האחרונות ויתרה מינה על
מישחק והפכה גננת, עם כל הנשמה. היא
היתה יושבת על כיסא, במשך כל הבוקר,

סוב

החולב. בומבה בכנר על
הגג, אחד התפקידיס המיוצ־לחים
במייוחד שגילם׳ כשחקן. הוא שיחק
בעשרות תפקידים על הבמה ועל המסך. על
רקע הצגה זו הסתכסך בומבה עס האמרגן,
גיורא גודיק, שנפטר לפני כשנה בגרמניה.

בומבה צור נקבר ליד קבר אשתו, מינה .,שנפטרה לפני כשנתייםל

ממחלת הסרטן. מינה היפה, אשתו השנייה של בומבה, היתה ידועה

כרעיה למופת וכאם מסורה לילדיה. בימי מחלתה טיפל בה בומבה באהבה ובמסירות רבה.

מארגנת עבור ״הילדים שלה״ מישחקי
חברה ומלמדת אותם שירים. זמן קצר לפני
מותה, לפני כשנה וחצי, כאשר אצבעותיה
כמעט לא נשמעו לה, היא תפרה וילו נות
לגן־הילדים. מינה השתנתה לגמרי.
(המשך בעמוד )46

415

סוף המישחק

(המשך מעמוד )45
היא רזתה באופן מבהיל, שערה החל נו שר
וכוחה אזל כמעט לגמרי. אולם היל דים
לא חשו בזאת. הם אהבו את הגננת
מינה, ובאותם ימים שבהם לא היתד, מסוג לת
לבוא לגן, באו הם אליה, לביתה.
שנה אחרי שלקתה מינה במחלת הסר טן
שלה, החל בומבה שלא להרגיש בטוב.
כאשר היה מטיל מימיו, הבחין בדם בתיך
השתן. בומבה, שחי במשך שנה תמימה
תחת הצל האיום של מחלת הסרטן, סירב
ללכת להיבדק אצל רופא :״אני לא רוצה
לשמוע מה יש לי. לא איכפת לי למות,
אבל מה יהיה על החברים ועל הילדים?״
אמר פעם לידו הטוב ביותר שייקר, יר קוני.
אולם הכאבים הכריעו אותו. בומבה
הלך לבדיקות, וצילום הרנטגן הראה בלו טה
גדולה בריאה.
בומבה נותח, אולם אחר־כך נאלץ לקבל
טיפולים רפואיים נוספים. עתה כבר הפ סיק
לחייך ולצחוק גם בפני מינה. היה
לו ברור כי שניהם הוכו בנוראה שבמוד
לות. על עצמו המשיך לצחוק ולספר בד תות
מקאבריות שלהן מסוגל רק מי שיש
לו חוש הומור ויודע כי ימיו ספורים. על
עצמו דיבר בגוף שלי שי וכינה את עצמו
בשם ״המנוח״.

כמו שבומבה
אהב
ש חרי מותה של מינה, הפך בומבה
> אדם אחר. הוא עזב את התיאטרון
והקדיש את כל זמנו ומירצו לילדים. אד
לא רק לילדיו שלו. במקום המישחק לאור
הזרקורים ולתשואות הקהל, פנה בומבה
ללמד מישחק את בני־הנוער, בעיקר ב שכונות
המצוקה של תל־אביב והרצליה.
על פי הטיפולים שקיבל, היה ברוד ל־בומבה
כי הוא חולה בסרטן .״יש *-ך
הוצ׳קס,״ אמר לו רופאו באיכילוב. בומ בה
ביקש מאחיה של מינה, יעקב בעל־תשובה,
לתרגם לו מתוך מילון רפואי מה
זה הוצ׳קס. במילון נכתב כי הוצ׳קם הוא
סוג של סרטן, אך בעל־תשובה דילג על
המילה בכל פעם שהיא הופיעה. אחרי ש הלך
אמר בומבה :״מה גם הוא חושב,
שאני לא יודע שזה סרטן?״
בומבה נאכל והלך, הסרטן נגס בו מבלי
רחם. לפני חודשים אחדים ערכה לו הטל וויזיה
מקיבה פרטית משלה, שידור שהיה
מוקדש כולו לבומבה. בומבה היה זה ש בחר
את הרפרטואר וצופי הטלוויזיה יכלו
לשמוע אותו שר ״נותרו לי 20 דקות
לחיות״ ואת שיר התליין. הם לא שמעו
את השירים המפורסמים של בומבה י ו
הייתי רוטשילד ועם טיפ טיפה מזל —
בומבה לא רצה אותם בפרידה שלו מהקהל.
המרירות שלו גברה והלכה. כאשר נק לע
לשיחה או לוויכוח עם חברים, על
נושא כלשהו נהג לומר :״בתור גוסס אני
אומר לך שזה לא נכון.״ כאשר רצה לד בר,
היה מציין, ללא חיוך על פניו :״אולי
תיתן גם למנוח לד בר?״ רק פעם אחת,
שוב בנוכחותו של שייקה ירקוני, התריס
נגד ריבון העולמים, אותו ריבון עולמים
שאליו פנה מעל הבמה בכנר על הגג:
״לקחת שני בני־זוג מאותה המישפחה זה
לא הוגן.״ כאשר הובהל כעשרה ימים לפ ני
מותו לבית־החולים איכילוב, פגש את
הרופא האישי שלו :״מה שלומך בומבה?״
שאל אותו הרופא .״אני כבר לא יוצא
מפה.״ השיב לו בומבה. אחר־כך אמר ל־שייקר
:,״גודיק בכל זאת צדק.״
אולם גם בומבה לא צדק. כעבור יומיים לסוף הוא יצא מביודהחולים, אך רק
שבוע, אחר־כך חזר אליו. כאשר בחופשת
סוף השבוע שלו נפגש עם שחקן־ידיד,
יענקלה בן־סירא, הוא אמר לו :״בעוד
בהרצליה,
שבועיים תוכל למצוא אותי
אבל לא בבית בהרצליה פיתוח, אלא ב־בית־הקברות
של הרצליה.״ יענקלה, אשר
דמותו הכחושה של בומבה גרמה לו משבר
עוד קודם לכן, נותר עומד אילם על מקומו.
בעוד חודשים אחדים תתגייס טלי ל־צה״ל.
שלומי ימשיך ללמוד בבית־הספר.
ידידים ימשיכו לטפל בהם. הם יודעים
כי בומבה רצה את זה. שייקה עומד לע בור
להתגורר כמה חודשים בבית בומבה,
עד שיימצא פתרון אחר.
ידידים אחרים של בומבה מתכוונים למ לא
אחר צוואה בלתי כתובה אחרת ש לו.
״להמשיך לצחוק ולהצחיק את הילדים.״
התיאטרון הקאמרי יחד עם האמרגן אב רהם
(״פשנל״) דשא מארגנים ערב גדול
לזיכרו של ׳בומבה, ערב ש בו. ל א יינשאו
הספדים וייאסר על הבאים להיות עצובים.
ערב של צחוק אמיתי, כמו שבומבה אהב.

(המשך מעמוד )57
פרשה, שצריכה אף היא לעניין את אזרחי
ישראל.
״באוקטובר
לספיר :
סיפר בארזאני
,1973 אחרי שהערבים פתחו בהתקפת-ד,פ תע
שלהם על ישראל, וכאשר עיראק הס תכלה
דרומה, ראיתי הזדמנות לפתוח ב־מיבצע
מכריע. קיסינג׳ר אמר לא. ב־16
לראש ה־באוקטובר
1973 הוא הורה
סי-איי-אי, ויליאם קולבי, לשגר אלי את
המסר הבא :׳אין אנו סבורים שכדאי לך
לפתוח במיתקפה הצבאית, שממשלה אח רת
— ישראל — הציע לך לערכה.,״
הכורדים צייתו. תביעתה של ישראל,
שבארזאני יפתח בהתקפה שתמנע בעד
הצבא העיראקי לשגר כוחות לחזית הסו רית,
לא !נענתה.
הכרחת יהודים. לדברי ספיר, הת מרמר
ב ארז אני :״גם הישראלים שותקים
כיום, אחרי שהם לא עשו שום דבר למען
3000 יהודים אל שהבריחו הכורדים,
החופש.״
בשיחה אחרונה זו הבטיח המנהיג הק שיש
76 כי ״אחרים יבואו במקומו״.
לא עברו ימים רבים, והם אכן באו —
אם כי לא בעיראק, אלא באיראן השכנה.

סגן־־שר פדומץ
״אס זרעת זבל —

הממ של ה
רצו ־ ישמחו,
לא ירצו -לא ישמחו
ישיבת חממשזה בראשותו
ש 7זבולון המר
דגה בשאלה — אם על
הממשלה לשמוח או לא?
ישיבת הממשלה הראשונה מזה אלפיים
שנה, שבה יושב־הראש היה שר־החינוך
וממלא מקום ראש־הממשלה זבולון המר,
החלה כבדיחה של ממשלה, ממש כפי
שניבאו לה.
אחדי דברי הפתיחה של דאש־ד,ממשלה
בפועל, המר, ביקש שר־הקליטה דויד לוי
שהחלה
את רשות הדיבור. עוד לפני
הישיבה היה ברור לכל הנאספים, כי לוי,
שהוא בדרך־כלל משתתף צנוע ושקט ב ישיבות
הממשלה, רותח מכעס.
״ראיתי אתמול בטלוויזיה את אדוני מז כיר
הממשלה, אדון אריה נאור, והוא אמר
על חגיגות השלום, כששאלו אותו אם העם
ישמח, :ירצו ישמחו, לא ירצו לא יש מחו
,,זו שערוריה ממדרגה ראשונה.״ מאז
הקמתה של הממשלה איש מהשרים הזו טרים
לא העז לתקוף את אריה נאור בנו כחותו
של מנחם בגין, ונאור, שישב ליד
המר, החליף צבעים.
לוי המשיך :״אם העם רואה שמזכיר
הממשלה אדיש לשימחה של השלום, זאת ולא אומרת שהממשלה אדישה לשלום
שמחה. אז מה אנחנו רוצים, שהעם יהיה
שמח? בגלל אדון אריה נאור העם לא
יהיה שמח.״ נאור ניסה לגמגם ולהכחיש
את אשר אמר בטלוויזיה ולטעון כי הדברים
שלו הוצאו מהקשרם, אולם לוי לא הניח
לו :״אדון מזכיר הממשלה לא יקבע אם
הממשלה שמחה על השלום, ולא יקבע אם
העם שמח על השלום. הממשלה צריכה
לתקן את הטעות הפאטאלית של אדון אריה
נאור.״
ממשלת המר
ברוב קולות החליטה
לאשר למרכז ההסברה כל תקציב שהוא
יבקש, כדי לארגן את חגיגות הממשלה.
רק אז נרגע המר ופנה אל נ או ר :״מה
שאמרת בטלוויזיה, יעלה הרבה כסף לעם
ישראל.״

ה בו רסה
תעלול מקם ומור׳ץ
מי לא שמע עוד עד היום
על מקם ומוריץ — זוג איום !
שני ילדים, שני ידידים,
אינם קוראים, אינם לומדים..,
אבל תמיד הם מוכנים
לגנוב דבר מה מהשכנים,
את מישהו לשים לצחוק
ולעבור כל גבול וחוק...
כשהציג הצייר והמשורר הגרמני וילהלם
ראש במילים אלה את שני יצורי דימיונו
השובבים, ודאי לא תיאר לעצמו שכעבור

בתירגומו של אורי סלע.

מועמד מוריץ
— בסופך תקצור אבל ! ״
כמאה ועשר שנים יחווירו תעלוליהם לעו מת
אלה שמבצעים -שר־האוצר בממשלת
ישראל וסגנו.
בשבוע שעבר הוכה עולם הבנקאות ה ישראלי
בתדהמה כאשר נודע על החלטתם
של שמחה ארליך וסגנו, יחזקאל פלומין,
למנות את עורך־הדין יצחק מוריץ ליושב-
ראש הרשות לניירות־ערך, המפקחת ומנ הלת
את אחד המוסדות הפעילים במשק
הישראלי — הבורסה לניירות־ערך.
מוריץ, המנהל את מי שרד עורכי-הדין,
שהיה שייך לשר־המישפטים שמואל תמיר,
הוא מעמודי התווך של המפלגה הליברלית
ואחד מאנשי הכספים שלה. ללא ספק הוא
בקיא בכל מה שקשור לשוק ניירות־הערך
בארץ. אשתו, יעל, היא אחת ממנהלות
הבורסה ומנהלת גם את המסלקה לניירות־ערך׳
,באמצעותה מתבצעות פעולות הסלי קה
של הבורסה.
אולם בקיאותו של מוריץ לא באה לו
רק מפעילותה הכלכלית של רעייתו. הוא,
אשתו וחותנו, שמעון אלמן, הם שלושה
מתוך חמשת מנהליה של חברת הברוקרים
הגדולה מוריץ את טוכלר בע״ט. יצחק
מוריץ עצמו מחזיק בכשישית ממניות ה חברה,
שאשתו היא מנהלת עסקיה.
על פי חוק רשות ניירות־הערך אין למ נות
כחבר הרשות מי שהוא חבר בבורסה

ל קור אי

העול דוה ד נוכח עליית המחירים הבלתי פו סקת,
שגרמה להעלאת מחירי הנייר,
הדפוס ואמצעי־הייצור האחרים של
העיתון, נאלצת מינהלת העולם הזה
להודיע על העלאה במחיר העולם הזה
החל מהגיליון הנוכחי. ההעלאה היא
בשיעור של 17.5ומחירו החדש של
הגיליון הוא 20ל״י, כולל מס־ערן־
מוסף.
מינהלת העולם הזה מקווה שהקוראים
יתייחסו בהבנה לצורך בהעלאת
מחיר העיתון.
בתודה מינהלת ,,העולם הזה״

לניירות־ערך, עוסק במיסחר בבורסה או
מועסק על ידי מי שעוסק במיסחר בבורסה.
לפיכך היתד, ההחלטה על מינויו של עורו ״
הדין מוריץ כיו״ר הרשות, מנוגדת לחוק.
בעת שנתן את הסכמתו למינוי הודיע
אומנם יצחק מוריץ כי אינו רואה כל ניגוד
אינטרסים בין פעילותו בשוק ניירות־הערך
לבין מינויו ביו״ר הרשות. למרות זאת
נראתה ההחלטה כפגם מוסרי זועק לשמיים
העלול לפגוע במוסד פינאנסי רגי ש ביותר.
״קילו־ עם בייבי־פייס״ .היה גם
היבט נוסף לפרשה, במישור האנושי. הוא
נגע לאדם שאת !מקומו היה מוריץ צריך
לרשת, יושב־ראש הרשות הנוכחי, יצחק
טאוב. טאוב, המכהן בתפקידו כארבע וחצי
שנים, נחשב כמי שהפך את הבורסה לניי-
רות־ערך למוסד משמעותי, שיש לו השל כות
על כל ענפי המשק. הוא נמצא בעי צומה
של רוויזיה מקיפה בכל חוקי הבור מפני
זעזועים,
סה, המיועדת להבטיחה
הערמות ועיסקות בלתי כשרות.
מועד הקדנציה שלו עמד להסתיים, כש־שמחה
ארליך נתן לו להבין שהוא ימנה
אותו לתקופת כהונה נוספת על מנת
להשלים את המשימה שבה החל. אולם
כשהגיע המועד לא פורסם דבר המינוי,
כנדרש, ברשומות. רק כשהעמיד טאוב
את פלומין על עובדה זו, בקבעה לו פגי שה
עם סגן־השר. פלומין, שהוגדר על ידי
טאוב כ״קילר עם בייבי־פייס״ ,חייך אליו,
הזמינו לשתות תה באדיבות ושאל לשלומו.
,.לפי זה הבנתי שזה הסוף,״ סיפר טאוב.
היה ברור שההחלטה להדיח את טאוב
לא נבעה רק מרצון להעניק את תפקיד
יו״ר הרשות לניירות־ערך לאיש אמונם
של שר־האוצר וסגנו. טאוב, שהחל את
הקאריירה שלו כעתונאי כלכלי, נוהג מדי
פעם להשמיע דברי ביקורת בתוכניות־רדיו
כלכליות על המדיניות הכלכלית של
האוצר. כמה מפעולותיו, כמו הדרישה לח שיפת
מאזניה האמיתיים של חברת רסקו,
לא נעמו לשר־האוצר ולמנכ״ל הסוכנות
היהודית, אריה דולצ׳ין.
טאוב הודח ללא פיצויים ומבלי שיינתן
לו תפקיד אחר. אולם מליאת רשות ניירות־הערך
החליטה למנוע את העוול שעשו
שר־האוצר וסגנו. היא החליטה שלצורך
תקופת צינון ומעבר יועסק טאוב במשך
חצי שנה כיועץ בשכר לרשות.
)הסערה והביקורת הציבורית על ההדחה
ועל המינוי המוזר לא השפיעו על ארליך
ופלומין .״לקח להם שנתיים כדי לאבד
את הבושה,״ אמרו עליהם בחוגים הפי נאנסיים.
אבל בתחילת השבוע הודיע לפתע
יצחק מוריץ כי הוא חוזר בו מהסכמתו
למינוי, עליו החליט שר-האוצר.
הנסיגה הפתאומית יכלה להפתיע, לוליא
הסתבר כי היא לא נעשתה מרצון. ביום
השישי האחרון נודע לשר־האוצר, ממברק
שהגיע אליו, כי הוגשה בקשה לבית־המישפט
העליון למנוע את המינוי בטענה
כי הוא מנוגד לחוק ולסדרי המינהל.
פחד טמיבחן מישפטי. באותו יום
הגיש עורך־הדין הירושלמי, אהרון גבע,
לבית־המישפט העליון עתירה להוצאת צו־על-תנאי
נגד שר־האוצר, הרשות לניירות־ערך
ועורך־הדין מוריץ.
הבקשה הוגשה בשמו של יחיאל אוגדן,
שהגדיר את עצמו כמשקיע, בשמו ובנאמ נות
לאחרים, בבורסה לניירות־ערך ומחזיק
במניות ואיגרות־חוב הנסחרות בבורסה.
בעתירה נטען כי לאור קשריו של מוריץ
עם חברת ברוקרים והאינטרסים שיש לו
אישית בניירות־ערך, מנוגד מינויו לחוק
ולסדרי המינהל התקינים.
אחת הטענות בעתירה התיחסה לסעיף
5בחוק רשות ניירות־הערך האוסר על
חבר הרשות לרכוש ניירות־ערך אלא ב היתר
מיוחד של שר־האוצר, שיכול להיות
כללי רק לגבי סוגי ניירות־ערך מסדי-
מים. פירוש הדבר כי אילו התממש מינויו
של מוריץ היה שר־האוצר חייב לאשר
מדי יום כ־ 500 עיסקות רכישת מניות
שמבצעת החברה שמוריץ הוא אחד ממנ הליה.

פי סעיף אחר יכול היה מוריץ,
כיו״ר הרשות, לקבל מידע ודיווחים שוט פים
בכל הנוגע להנפקת ניירות־ערך, דבר
העומד בסתירה לפעילותו ופעילות אשתו
במיסחר בניירות-ערך. לאור זאת נטען
בעתירה כי ״מינויו של מוריץ יעמידו
במצב פוטנציאלי של ניגוד אינטרסים,
המנוגד לחוק.״
׳נראה כי העמדת המינוי במיבחן מישפטי
של בית־המישפט העליון היא, שהרתיעה
את כל המעורבים במינוי המפוקפק. ניס יונם
של מקם ו מוריץ הישראלים לצפצף
על החוק הסתיים כפי שהסתיימו תעלולי
מקם ו מוריץ של וילהלם בו ש :״אם זרעת
זרע סבל — בסופך תקצור רק אבל ! ״

העולם הזה 2169

־׳ תנו*!ר ב שר אדום כבקשתך

וץ ות תוכלי לחדש
בכל ץ זרוחה
ששליק, נתחי ב שר הודו מ אודי ם, קבב או מ עדן סיני,
שניצל אדו ם בטעם פי קנטי, כא שר א ת מכינ ה או ת ם
מבשר אדום של תנו הוד הטעם נפלא. אתי כול ה לחד ש
וגם ל ק צור מחמ או ת בכל ארו ח ה.

בשר אדום של תנו היד -רך ו ע סי סי ו שו מר על ט ע מו בכל
צורת בי שו ל ש תב חרי, הוא מ צויין ל בי שו ל ב סיר, ל טי גון
במחבת, ל תנור ולצ לי ה על הגריל. תו כלי ל ה כין מ מנו
מב חר מטע מי ם מ קו ריי ם ו חד שניי ם, ט ע מו ה עדין מ ת אי ם
גם לתב שי לי ם ה מו כרי ם ו הידועי ם.

ססססססס סס
) •0 0 0 0 0 0ס ס
ססססססכ

מ ת כוני בשר אדום של תנו הוד,

הכנו עבורך חובר ת
אל ת.ד 1334 .ו ה חובר ת תשלח לבי תך חינם!
ו בינ תיי ם, יש לך ז מן ל ה כין מ ש הו מיו חד, מ ת כון זה
שלפנייך, גם אמך תרצה ל ל מו ד מ מך:

כ תבי

1 מעדן בנוסח סיני
החומרים לרוטב:
החומרים ל־ 2מנות:
14 כו ס מי ם,
4ק״גבשראדום

כו ס כרוב לבן,

4כוס גזר,

1בצל גדול,
1כו ס פלפל ירו ק,
5כפו ת שמן.
את הבשר וכל היר קו ת
יש ל ח תוך ל פ סי ם ד קי ם.

4כו ס יין לבן,
4כ פו ת רו ט ב סוי ה,
1שן שו ם כתו ש,
3כ פו ת קורנ פ לו ר,
מלח, פלפל, זנגויל,
1מלפ פון כבו ש ח תוך
לרצועו ת,
אפ שר 1כפי ת סוכר,
1כף חומץ.

אופן ההכנה:
. 1מ א די םאת כל הירקו ת, כל יר ק בנפרד עד היו ת ם
ש קופי םוש מי ם על מסננ ת.
.2מחמ מי ם הי טב א ת המחבת עם השמן, ו מ טגני םאת
הבשר, ב מנו ת ק טנו ת, טגון קצר מאד. מו צי אי ם
למ סננ ת, מ חזי רי ם את ה שמן למ חב תומ טגני ם מנ ה
נו ספ ת ב או תו ש מן( שלבזהח שוב מ אד בהכנת ה מ תכון,
וי שלהק פיד על כך ב מיו חד).
.3ל או תהמ חב ת מו סי פי םאתהמלפ פון הכבוש, היין,
המים, והת בליני ם וכ שרו ת ח מו סי פי םאתה קורנ פלור
בלול ב מי ם, ומש לי מי םאת הטעם.
.4כ שרו ת ח הרו טב מ כני סי ם פנימה א ת כל ה חו מרי ם,
מ כבי םאת הגז, ו מגי שי ם עם או רז.

ני תן גם ל ה כין א ת כל ה חו מרי ם מר א ש, וממש לפ נ י
הארו חה ל הר תי חאת הרו טב ול חמםאת כל ה חו מרי ם
ביחד.
לכבוד ת.ד1334 .

תל־אביב

ון וו^1ר

^ ובשר כבקשתך...

עבור מתכוני ם

תנובה

נא לשלוח לי חינם

חוברת מתכוני ם

של תנו הוד גשר אדום

כתובת ...

ה־ 31 למרס -יום מאבק בין־לאומי על זכות ההפלה
הפגנה נגד ביטול סעיף 5בשה ההפלות
למען הזנות להפלה לפי דרישה
ב־ 31.3.79 יום שבת בשעה 12.00 בכיכר דיזנגוף בת״א
התנועה הפמיניסטית — תל־אכיב, ת.ד33041 .
ירושלים, ת.ד7363 .

אי תן עמיחי,

הדברת מזיקים
מומחים להדברת

תולעי עש

וחרקי ספדים נבגדים.

רמת־גץ. רוומרדיעת.18 תדלדנב
סי8־ 700114-8רעומסיי שסק*?481/

,על הגבול הדק שנין עוולות אזרחיות ועוולות פליליות...

מה שביטוח
אינו בטוח!
בשבוע שעבר פירסם ״העולם
הזה 2168 כתבה על ״שוד
הביטוח הגדול״ ,שבו הוצגה
גישת המישטרה ובעל חברת
״ישראם״.
בהתאם לכללי ההגינות, הציע
״העולם הזה״ גם לצד השני —
החשודים שנעצרו על־ידי המיש־טרה
וששוחררו בערובה — לגלות
את עמדתם מעל עמודי השבועון.
הדברים נכתבו על־ידי עותמן
בראנטי, עומר מטראווה ועדי
דניאל.
ההתייחסות של העולם הזה לגירסת ה מתלונן
יצרה מגמתיות וחד־צדדיות, ובמ קום
כתבה מאוזנת חטא העולם הזה בכתבה
ששירתה, למעשה, את כל מטרותיו של
המתלונן.

בצ׳קים דחויים
הגישו דרישות־תשלום,
הינד, חריגה בהחלט בעולם־הביטוח, והד ליקה
אצל העוסקים בענף אור אדום.
יש להוסיף שמכיוון שמרבית מבוטחי
החברה הם ערבים, שאינם מודעים לזכו־יותיהם
(לפחות כפי שמבוטחים יהודים
מודעים לזכויותיהם) ,לא נתקלה התופעה
של תשלום בצ׳יקים דחויים בהתנגדות
קשה או בתלונה למפקח על הביטוח. יחד
עם זאת, הסוכנים של המבוטחים התלוננו
קשות בפנינו, ובוודאי הפיצו ידיעות אלה.
מכל מקום, אותם סוכנים הביעו את
חששותיהם לגבי מצב החברה לפני מר
יצחק רכס, וגם לפני פקידי החברה.
נראה שמר רכס מודע למצבה של ה חברה,
והוא היה זקוק ל״אליבי״ ,במיקרה
שהחברה תיתקל בקושיים. ומה לו ״אלי-

שעסקי־הביטוח
מן המפורסמות הוא,
מבוססים בעיקר על מוניטין, ופגיעה בשמם
הטוב של מי שהוזכרו בכתבה, דייה כדי
לפגוע בעתידם, וזאת בטרם הוגש כתב-
אישום.
להלן תגובתנו לכתבה:
י( ) 1חברת ישראס נוסדה בשנת ,1976
ולא בשנת ,1973 כפי שצויין בכתבה.
השמועות בדבר מצבה הכספי של

חברת יש ראם הגיעו גם לאוזנינו, אולם

סוכן־ביטוח מסראווה

סוכן־ביטוח גראנסי
המקור לאותן ידיעות, שפגעו במוניטין
של החברה, לא היה בעובדיה. יש להבין שכל שעולם־הביטוח הוא עולם סגור,
המעורבים בו מעוניינים לדעת כמד, שיותר
על מתחריהם, ומטבע הדברים שכל ידיעה
על מצב כספי קשה של חברת־ביטוח או
סוכנות־ביטוח עושה לה כנפיים במהירות
רבה.
הסיבות העיקריות

לשמועות הללו הן

אלה :
יש ראם נהגה לעכב תשלומי־פיצויים ל מבוטחים
לזמן רב. מקובל שחברות-ביטוח
את סכום־הפיצויים
משלמות למבוטחים
כחודש אחרי קבלת דו״ח השמאי. יש ראם
נהגה לעכב בידיה את התשלום למשך
כשלושה חודשים מיום קבלת דו״ח השמאי.
בשנה האחרונה החלה יש ראם לשלם
פיצויים למבוטחיה (אחרי העיכוב של כ שלושה
חודשים) בצ׳קים דחויים לשבועיים
עד חודש נוספים.
׳תופעה זאת של תשלום למבוטחים, ש

)5יעדי דניאל ומאיר בוצ׳קובסקי מכ חישים
כי אמרו לכתב העולם הזה כי
״חברת ירדניה כבר בכיס,״ והראייה שאין
בינינו לבין חברת ירדניה אפילו עתה
כל קשר.
( )6לגבי מגעים ובירורים בינינו ובין
חברת שילוח וחברת ירדניה — אם היו
בירורים כאלה, בוודאי שאין הם מהווים
עבירה פלילית או אחרת. מה יותר טבעי
מאשר ניסיון של עובד, שאינו שבע־רצון
מדרך ניהול החברה שבד. הוא עובד, לחפש
מקום־עבודה אחר או מקור־פרנסה א חר?
האם מר רכס סבור שעובדיו הם ארי סיו?
האם אסור לעובד להחליף מקונדעבודתו?
( ) 7המגמתיות של הכתבה באה לביטוי
בקטע המדבר על שיחרורנו בערובה. בקטע
שכללה
זה מצוטטת בקשת המישטרה,
אשמות חמורות נגדנו. אך בית-המישפט
דחה את בקשת המישטרה לעצור אותנו
(גם עובדה זאת לא נזכרה בכתבה) ,וקבע
בהחלטתו, בין היתר, כדלקמן :
״העבירות שבהן מוחשדים החשודים הן
מסוג העבירות הנמצאות על הגבול הדק
שבין עוולות אזרחיות ועוולות פליליות...
האמת ניתנת להאמר כי לא הוצג בפני
שום חומר ספציפי, אשר ממנו ניתן ללמוד
איזו עבירה עבר כל אחד מהחשודים כלפי
איזו חברה ...כאשר מבקשת המישטרה
מעצר חשודים על־סמך חשדות, חייבת היא
רא ראשית
להציג
בפני לפחות
יין • אשר מבססת את אותן חשדות. כל
אשר הוצג בפני, מילבד הפרטים המופיעים
בבקשה עצמה, הם קטעי-דברים, שקשה
לומר שמהם !ניתן לומר ששוכנעתי שהם
מבססים את החשדות המועלות כנגד הח שודים.״
המסקנות
העולות מן הציטטות הנ״ל
הן אלה:
• למרות הבקשה המפורטת של ד,מיש-
טרה, לא עלה בידיה להציג לפני השופט
אפילו ״ראשיתה של ראייה״ ,שתבסס את
החשדות.

— לפחות ראשית ראייה

״המישמרה חייבת להביא —

ברר כי המיכתב לא נכתב ולא נשלח
בתאריך הנקוב בו, משתנה התמונח כולי׳.
לעניין זה אין באפשרותינו להוסיף בשלב
זה, שכן חקירת המישטרה טרם הסתיימה,
מה עוד שרק עתה תתחיל המישטרה לברר
את גירסתנו לעניין.

בי״ טוב יותר מאשר ״בגידה״ ,כביכול,
מבית?
( )3לא נאמר בכתבתכם כיצד נודע למר
רכס כי מבוטחים שונים נדחו על־ידי
עובדיו. אותם עובדים לא עסקו כלל במ בוטחים
״ישירים״ ,אלא רק בסוכנים, ולכן
אין כל שחר באמור בכתבה, כאילו אנחנו
דחינו ״מבוטחים שונים״.
( )4אנו אמנם התכוונו לייסד סוכנות־ביטוח,
אולם סוכנות זאת טרם התאגדה,
והפעולות להקמתה, לרבות שכירת מיש־רד
ותחילת קשרי-עבודה עם חברת־ביטוח
אחרת, כחתמים שלה, נעשו רק אחרי
פיטודינו.
כן לא שידלנו אף מבוטח אחד שלא
לעבוד עם חברת ישדאם, והאמת היא
שאף הוצאנו ביטוחים ביש ראם עד למועד
אף ביטחנו את
הפיטורין. בין היתר,
עצמנו, וביצענו ביטוחים עבור קרובינו
בהברת יש ראם, בסמוך למועד הפיטורין.
הדוגמה היחידה שמביאה הכתבה למע שה
של שיכנוע סוכן-ביטוח שלא לבטח
בחברת ישראם, על-מנת שיעביר את הבי טוח
לסוכנות שלנו, היא פרשת המיכתב
למר ברברה אמנטס, בעניין ביטוח 80
מוניות בעכו.
במדינה אמנות
מחול התככים
השערוריה הקטנה כרדבדרן
היותה תחילתו שד משכר
גרו? כלהקת פת־שבע
להקת מחול הנתמכת בכספי הציבור,
רצוי לה שתעורר הדים בהישגיה האמנו־תיים,
אך להקת בת־שבע הצליחה לעורר
הדים דווקא מפני שלא שילמה את חשבון
בית־המלון, שבו שהתה בעת היותה ב לונדון
לפני כמה חודשים. השערוריה ה קטנה
כביכול, עוררה סערה ציבורית ש הדיה
הגיעו אף לכנסת.
עוד ועוד אנשים גילו סקרנות למה ש באמת
התרחש מאחרי הקלעים של להקה
זו, שבעבר היתה פאר המחול הישראלי,
וכיום, על פי ביקורות שמתפרסמות בעי תונות,
היא הולכת מדחי אל דחי.
אל ׳תוך השערוריה נקלעו אף שמותיהם
של אנשי ציבור. מי באמת היה אשם באי ועדת מונתה
בבית־המלון? התשלום חקירה שתענה על שאלה נוקבת זו.
אך לפני שהוועדה התכנסה, קיבל עוזר
המנהל־הכללי של הלהקה דאז, דויד ברקן,
מיכתב פיטורין מיושב־ראש הוועדה, מנהל
מוסיאון ירושלים, יורם רווין. במיכתב נא מר
לו שהוא מפוטר, מפני שהוא בעצם
האחראי על מה שהתרחש בלונדון.
אילו היה ברקן בן ה־ 31 יוצא בשקט
מהתמונה, יתכן שחברת־הכנסת אורד, נמיר
לא היתד, מגישה שאילתה בכנסת ל שר־החינוך
והתרבות, זבולון המר, על המת רחש
בלהקה. אך ברקן סרב להגיב בשתיקה
על פיטוריו, מה גם שלא היה לו כל חלק
בשערוריה זו, לא היתה לו זכות חתימה
על צ׳קים והוא אפילו לא שמע שהלהקה
עזבה את המלון מבלי לשלם.
מייד עם תום הסיור הלונדוני התפזרו
הרקדנים ויצאו לחופשותיהם וברקן עצמו
יצא לפאריס. רק כאשר קיבל שיחת טלפון
מהארץ, שבה נישאל מדוע עזבה הלהקה
את לונדון כפי שעזבה, התברר לו מה בעצם
קרה. דויד הגיש נגד יורם רוויו תביעה
מישפטית על הוצאת דיבה. נמיר דרשה
בכנסת לבטל את פיטוריו עד אשר תימצא
ועדת החקירה את האשם במעשה, והעיתו נות
חגגה בידיעות ובשמועות.
רווין התנצל. באותה עת, כאשר בכלי-

• בקשת המעצר נעשתה אחרי חיפוש
ואחרי שהמישטרה קיבלה את כל החומר
שהכין מישרז״חקירות פרטי, ואחרי ש נחקרו
החשודים, ולמרות זאת לא היתד.
למישטרה כל ראייה, או אפילו ראשית
ראייה, להציג לפני השופט.
יוצא, איפוא, שהכתבה התעלמה מהת נגדות
המישטרה לשיחרור החשודים ומ החלטת
בית־המישפט, שקיבל את טיעוני
הסניגור, עורך-הדין עודד דוברת, ולא
את טענות בא-כוח המישטרה.
כן אין זד, נכון שהחשודים עירערו על
החלטת השופט, שאסר עליהם להיפגש עם
מי שעימם עמדו בקשרי־עבודה. החשודים
לא עירערו, אלא ביקשו מאותו שופט,
שהורה על שיחרורם, להסיר את האיסור
הנ״ל. אולם לנוכח עמדתה המתחשבת של
המישטרה, שהסכימה להתיר לחשודים לבוא
במגע עם כיל !מי שכבר נחקר במישטרה,
האריך השופט את האיסור למשך שלושה
שבועות.
( ) 8כל הטענה, שהחשודים פגעו במע-
בידם, חסרה שחר. בחברת מעולם לא עבדו החשודים ישראס, אלא בחברת שיף־רכס סוכנות
לביטוח בע״נו, ואף הסכמי־העבודה נעשו
עם חברה זאת.
בא-כוח המישטרה הודה בבית־המישפט
כי כל החשדות הם על מעשים שנעשו
נגד חב׳ ישראס או ישראס לייף, וברור
שמעשים אלה אינם מהווים עבירה, אם
בוצעו על־ידי מי שלא עבדו בחברה. שכן,
כיצד יכולה להתבצע עבירה של מנהל
נגד תאגיד, כאשר אותו מנהל אינו עובד
באותו ת אגיד?

מר עדי דניאל לא סירב לקבל את הבי טוח
עבור יש ראם, והראיות לכך מצויות
בידו. ברור שבשלב זה, כאשר טרם ברור
אם יוגש כתב־אישום, אין באפשרותנו
לפרט ראיות לעניין זה, או לכל עניין אחר.

מכאן שכל החשדות, מילבד שאין בהם
כל ממש מבחינה עובדתית, הם אף אינם
מהווים עבירה פלילית.

אם מתכוון המתלונן להוכיח, באמצעות
המיכתב שפורסם בכתבה, כי אומגה פעלה
בעת שעבדנו אצל המתלונן, הרי הוא
מתייחס בוודאי לתאריך המיכתב. אם ית-

( ) 9מטעמים מובנים אין אנו יכולים
להגיב, בשלב זה, על כל העובדות שהו פיעו
בכתבה, אולם אין בחוסר־התגובה
משום הודאה בעובדות כלשהן.

מפוטר ברקן
זכה בהתנצלות
התיקשורת עסקו בידיעות על להקה זו,
החליט המנהל־הכללי שלה אז, אד בלקר,
שזה הזמן בשבילו לצאת מהארץ. הוא
הודיע. שהוא נוסע לכמה ימים ומאז לא
חזר. הסתבר שמכר את מכוניתו ואת דיר תו
בארץ וחיסל כאן את כל ענייניו.
אז הוציאה ועדת החקירה את מסקנותיה
לאור, והודיעה קבל עם ועדה שהאשם באי-
התשלום בבית־המלון בלונדון הוא אד
בלקר.
יורם רווין עדיין היה מוכן ללכת ל-
מישפט־הדיבה שהגיש נגדו ברקן, וסרב
להתנצל בפניו על הפיטורין ועל ההאשמות
נגדן.
ברקן, יליד בולגריה שהגיע ארצה בגיל
,3לא הצליח להשיג עבודה בארץ אחרי
המאורע וחזר לפאריס, שם קיבל עבודה
(המשך בעמוד )64

העולם הזה 2169

טוטו־ויויון של קול השלו
קול השלום גבוי! ער מינצע נוסי ענק לקראת ״איווויויוו 1 9 7 9״
הפרס הראשי

פיאט ^33

כיצד להשתתף במבצע!
(ללא מיסיס)

מתנת חברת פיאט בישראל
פרס שני — טלויזיה צבעונית גרץ — דגם פרפקט ״22
מתנת חכרת רטפון אימפורט כע״מ
פרס שלישי — ״שבועיים דיזנהויז ספארי״ בקניה, כולל
כלכלה מלאה. מתנת חכרת הנסיעות דיזנרויז
פרס רביעי — מקרר הקפאה מילה
מתנת סלון מרכזי בית אל־ על
פרם חמישי — שבועיים טיול בספרד ופורטוגל, כולל
כלכלה מלאה. מתנת חכרת טיולי מור כע״מ.
פרס שישי — שבועיים טיול ברומניה, כולל כלכלה מלאה.
מתנת משרד התיירות הרומני הלאומי ״הקרסטי״.
ועוד 15 פרסי בושם צ׳ארלי בשווי 1000ל״י כל אחד,
מתנת חכרת ״רכלון״.

״קול השלום״ ישדר את כל שירי האירוויזון ביום . 28.3.79
התחל לאסוף את התלושים המתפרסמים בעתונות. כל תלוש נוסף
מגדיל את סיכוייך לזכות באחד מן הפרסים היקרים. לאחר שמיעת
כל השירים, מלא את התלושים אשר ברשותך, דרג את שלושת
״הראשונים״ עפ״י המדינה המיוצגת ושלח לפי הכתובת הרשומה.
זכור זכותך לשלוח מספר בלתי מוגבל של תלושים המגדילים
את סיכוייך.
בל תלוש במעטפה נפרדת.
— מבצע הטוטוויזיון נועד לאסיפת תרומות לאגודה למלחמה בסמים.
אנא צרף את תרומתך לכל תלוש שתשלח לפקודת
האגודה למלחמה בסמים.

לככוד
״קול השלום״
ת.ד 4399 .תל־ אביב
הניחוש שלי לטוטוויזיון :
(שם המדינה הזוכה)

מקום 1

מקום 2

מקום 3

בל שעליך לעשות הוא לדרג את שלושת השירים לפי המדינות
המיוצגות, אשר לדעתך יזכו בשלושת המקומות הראשונים בתחרות
הארוויזיון שתערך ב״.31.3.79

בל תרומה תתקבל בברכה
— המועד האחרון למשלוח — .30.3.79
ישתתפו בהגרלה רק מעטפות הנושאות
התאריך הנ״ל.

שמי ...כתובתי
מס׳ טלפון...
רצ״ב תרומה בסך

ל״י לפקודת

חותמת

דאר

— ההגרלה תתקיים ביום א׳
אישי ציבור, אנשי העתונות,
נציגי משרדי פרסום ונציגי
״קול השלום״ 19 .המעטפות
הראשונות שתעלנה בגורל
והתשובות בתלושים תהיינה
נכונות, תזכנה את בעליהן
בפרסים יקרי ערך. בהצלחה.

״אל־סם״ האגודה למלחמה בסמים.

לאחווה יהודית־ערבית !
נגד הפקעת קרקעות הערבים!
נגד ני שול הבדואים בנג ב!
נגד הרם הבתים!
נגד אפליית הרשויות המוניציפליות הערביות!
ל סולידריו ת הכוחות הדמוקרטים היהודיים עם האוכלוסיה
הערבית בי שר א ל!
ל שוויו דז כויו ת לאומי ואזרחי מלא לאוכלוסיה הערבית
במדינת י שר א ל!

בואו בהמונינם לעצרות נוגניוח
לציון..׳ 01 האדמה׳
יום ששי ,30.3.1979 ,בשעה 3.30 אוזה״צ.
בככרות ה-מרכזיים: בטייבה
דיר־חנא
כפר־קנה
תל־שבע (נגב)
לעצרת בנגב תחבורה:
ירושלים — בשעה 1בצהרים ע״י בניני האומה
תל־אביב — 2.15 אחה״צ ע״י בית חדר, דרך פתח־תקווה.
באר־שבע — בשעות 3,2,1אחה״צ מול קמפו״ם החדש (ע״י בית־החולים).

היעד הארצי להגנת קרקעות הערבים
העולם הזה 2169

ע ר בי צ עי רים
במו עדון 5
לתרבות חדשה
רח׳ הס ,5תל־אביב,

297261

התוכניות מתקיימות
כימי שלישי
(ולא כימי שישי)
כיום שלישי — 3.4
בשעה 9.00 בערב
רב-שיח בנושא :

הסכמי השכום

משתתפים :
(הח״כ לשעבר) אליעזר רונן
ד״ר נעמי קיס
בנימין גונן
המועדון פתוח משעה 8.30 בערב.

חידוש אמבטיות אמאיק

1א נ ״

תל־אביג, טל 938862 .
חיפה;

טל 526622 .

:ש::ל1ן*.ך נ;

1311׳

1114

111:

.;1••;׳14 ין?4י
ז 3ץ

1.011

ווו

״1+11

ווו

ד דן: מיז

ץ-ז 4־

!+מ 4ז 4

שביט׳ /קרן הנאמנות החדשה של
בנק הפועלים, מורכבת מ 8070-
אגרות חוב צמודות למדד והשאר
במטבע חוץ וניירות־ערך אחרים.

ד ״זיו

!4443

הרכב זה של הקרן, המנוהלת על י די
אנשי מקצוע מנוסים בעולם ההשקעות,
יבטיח לך שמירה על ערכה הריאלי
של השקעתך.

קרן נאמנות צבירה לצמוד־ מדד

בנק הפועלים

אכפת העולם הזה 2169

במניות ״סהר״
מחלקת חקירות-הונאה, בראשות תת״ניצב בנימין זיגל, חוקרת מכירות רכב
במיכרזים של מישרד־הביטחון, באמצעות מינהל־הרכב הממשלתי ביפו. עיקר החשדות
נגד ראשי המינהל, וקשריהם עם בעלי סוכנות ״פורד״ בשלמה, שמואל כהן

ויהודה קרני.

מינהל״הרכב הממשלתי קונה מכוניות עבור הממשלה באמצעות סוכני־מישנה
אלה, תחת לקנותן במישרין בסוכנות הראשית, במחיר זול יותר. הנימוק הוא, כי
למעשה מבצעים עיסקת החלפת רכב בן שנתיים ברכב חדש. נימוק זה מאפשר
למינהל־הרכב למכור ללא מיכרז מכוניות בנות שנתיים לסוכני־המישנה של ״פורד״,
במחירים הנראים נמוכים ממחירם הריאלי. לפי החשד מדובר במכירות ללא מיכרזים
של כ־ 300 מכוניות לשנה, כאשר כל מכונית נמכרת ב־ 15 אלף לירות פחות מערכה
הריאלי, ונמכרת מייד במחיר המלא.
לסוכני ״פורר״ יש הסכם עם סוחר־המכוניות פינחס מיכאלי בסלמה, הקונה
מהם את מכוניות בטראנזיט ומוכרן מייד לצרכנים. קיים חשד כי מכירות אלה,
העוברות כמה ידיים, אינן נזקקות לתשלומי מס״ערן״מוסף, כי הן נעשות כאילו על
שם אחד, של חברת ״פורד״ .מדובר בחשדות בילבד, שלא הוכחו, וחוקרי־המישטרה
עוסקים עתה באיסוף עדויות.

תקדים מישנס להגנת
זכויות בעלי־מניות בחנוה

תובע רובינשטיין
מי ניצל לרעה

״כאשר אבד האמון בהנהלת החברה,
כאשר המנהלים עושים בחברה כבתוך
שלהם, וכשיש חשש כי עקב הדרך שבה
מתנהלת החברה יועבר רכוש החברה לכיסם
של המנהלים, יינתן צו פירוק.״
למסקנה זו הגיע נשיא בית-המישפט ה מחוזי
בתל-אביב, מכס קנת, בהוציאו
צו לפירוק חברת ״נאות אביב״ ,אחת
מחברות־הבניה הגדולות ועתירות״הנכסים
בישראל. כונס הנכסים הרשמי מונה כ מפרק
זמני. לחברת ״נאות-אביב״ ניתנה
ארכה של שלושה חודשים להגשת עיר־עור
ובקשת צו־עיכוב מבית״המישפט ה עליון.
הקבלנים
אהרון רובינשטיין ו משולם
לויצשטיין, עורך־הדין יחזק אל
ורד ו״בנק ארץ־ישראל — בריטניה״
הגישו את בקשת הפירוק. התנגדו לה
בעלי השליטה בחברת ״נאות אביב״,

יהודית ואהרון מטלון, שרה ובצל אל
פרלמן, משה
החשבון

ברוידא

אליהו מירון.

יוחנובצקי, רואה-
ועורך־דיו
ושות׳

המבקשים טענו כי מנהלי״החברה דו אגים
לענייניהם שלהם, או של זרים, על
חשבון זכויות של בעלי-מניות מן הציבור.
כן טענו כי המנהלים עשו מעשים בלתי-
סבירים ובלתי־הוגנים כדי להעשיר את
קבוצת המייסדים.
ההון־־הנפרע של החברה הוא בן מניות

בסך רשום של 6.1מיליון לירות. מישפ-
חות שיין ורייט, שהיו מראשי התנועה
הציונית באנגליה והקרן־הקיימת־לישראל
שם, מחזיקות ב 28*-מהון החברה ה מקנים
להם * 64 מכוח ההצבעה. מסתבר
מפסק-הדין כי מישפחות המייסדים מנהלות
קבוצה של חמש חברות, הקשורות
ב״גאות אביב״ ,ובעיקר בחברת-הבניה
״קרת״ ,הבונה את כל בנייני ״נאות
אביב״.
ההסכם בין ״קרת״ ל״נאות אביב״
קבע ש״קרת״ תממן את ״נאות אביב״
בסכום מסויים, ותמורת הסכמה זאת
תקבל מ״נאות־אביב״ את מחצית התק בולים
של החברה. למעשה לא נזקקה
״נאות אביב״ לכל מימון, והעבירה ל-
״קרת״ את מחצית תקבוליה במשך שנים
רבות. השופט קבע כי הסכם זה היה ל רעת
חברת ״נאות אביב״ ,שלא נזקקה
לו כלל. גם הסכמי־מימון אחרים של ה חברות
לא נראו לשופט כסבירים. קבע
השופט קנת :״כל אלה מוכיחים שה עניינים
העסקיים של ״נאות אביב״ היו
מכוונים מראש על-ידי קבוצת המייסדים,
לפי תיכנון שהצליח תודות להשפעת קבו-
צת־המייסדים על הנהלת חברת ״נאות
אביב״ ועל התנהגות החברה עצמה, ל רעת
בעלי־המניות הנסחרות בבורסה.״ ב המשך
הדברים הביא השופט עוד עניינים
שהועלו, להוכחת ניצול החברות לרעת
בעלי־המניות ולטובת קבוצת-המייסדים.
השופט מציין בהדגשה כי החליט לתת
צו־פירוק גם כדי שתנוהל חקירה מלאה
ומקיפה בענייני החברה, שכן ״צו פירוק,
לפי הפסיקה, צריך שיהיה מעוגן בהת נהגות
המנהלים, בעניין עסקי החברה.
אם בשל התנהגות כזאת נשמט האמון
במנהלים, ויש יסוד לאובדן האמון, כפי
שקרה במיקרה זה, כי אז ראוי הדבר
שיינתן צו-פירוק.״

ג ״ן ולאש!,
סוורת בישואל
רשת חנויות הג׳ינס הלונדונית הנודעת,
״ג׳ין מאשין,״ המייצרת ומוכרת תוצרת
״אף-יו-אס,״ פתחה בפעולות בישראל, באמצעות
חברת ״קאנדי,״ וכבר מפעילה
שלוש חנויות בגוש דן. בעלי הסוכנות ב ישראל
הם פפה אלבילה ודני מס.

בעלי־מניות של חברת״הביטוח ״סהר״
שוקלים פניה לרשות״לניירות־ערך, כדי
שתחקור בעיסקה בין ״חברת נכסי אהרון
סחרוב״ ו״חברת ירדן לחקירות״.
ביולי 1977 פירסמה ״סהר״ תשקיף
שבו הציעה זכויות לציבור. בתשקיף נכתב
בפירוש כי חברת נכסי אהרון סחרוב,
בעל השליטה ומנהל חברת ״סהר״ ,רוכשת
עבור עצמה זכויות שערכן הנקוב 1.2
מיליון לירות, במחיר של ששה מיליון

לירות. חודש לפני פירסום התשקיף עש תה
״נכסי אהרון סחרוב״ הסכם עם
חברת ״ירדן לחקירות״ ,שלפיו תמכור לה
את הזכויות הללו במחיר של ששה מיליון
רווח קלי
ב מיג ר ש חנייה בנקודות שונות בעיר פזורים מיגרשי־חנייה,
המהווים למעשה שטח ישר, ו עליו
אדם הגובה דמי־כניסה.
אחד המיגרשים, הנמצא באיזור העסקי
של אלנבי, גובה דמי מינוי חודשיים של
500 לירות, לעומת 700 לירות לחודש
בחניון גרוזנברג, המצוי במיבנה בן כמה
קומות. החניון גובה מלא־מינויים 15
לירות לכניסה, ואחר-כך סכום דומה לכל
שעה. הגובה משלם לבעל המיגרש 18
אלף לירות לחודש, ויש לו הוצאות שונות
המסתכמות ב״ 25 אלף לירות לחודש.
הוצאות אלה מכוסות על-ידי עשרות ה מנויים
הקבועים, והגובה עושה עוד כ-
2000 עד 3000 לירות ליום מחניות
אחרות.
כל התשלומים הם ללא קבלות ומס•-
ערך־מוסף, ומרבית ההכנסה אינה מוצהרת.

התרה
עונת
ים־סוף באמויקה
בהשקעה של יותר מ־ 125 אלף דולר,
החלה בארצות״הברית שנת ים־סוף, ה מכוונת
להפוך את השנה הקרובה לשנת
נהירת צוללנים מכל העולם לים האדום.
לפני זמן מה הסתיים בניו-אורליאנס
הכנס השנתי של ענף הצלילה האמריקאי,
שבו הוקרן סרט על ים־סוף, שצולם על-
ידי ג׳ק מקני, מגדולי הצלמים מתחת
לפני המים. בתערוכה הופץ גליון פברואר
של ירחון הצלילה האמריקאי ״סקין-
דייב״ ( 750 אלף עותק תפוצה) ובו כתבת-
שער על הצלילה בים־סוף ועל מועדון
צוללי ים־סוף בשארם־אל־שייח /שמנהלו
הוא גיבור הסרט. הסרט יוקרן עתה בכל
מועדוני הצלילה באמריקה, ויחזו בו קרוב
ל־ 75 אלף צוללנים.
סרט נוסף, שהסתיים בימים אלה, הוא
סרט קנדי של חברת ״מאקו פילם״ ,ש הופק
בהשקעה של 600 אלף דולר וכולו
על הצלילה בים־סוף והוואי. הסרט מוקרן
על מסך ענק, בגובה בית בן שבע קומות.
צלם הסרט, צ׳אק ניקלין, היה מצלמי
סרט־העומק.
סרט שלישי, שיוסרט בקרוב עבור ה-
בי-בי-סי על הצלילה בים־סוף, יופק ב אמצעות
חברת ״סרטי קסטל״.

יו״ר טאוב
מדוע אין בודקים

לירות, ו״ירדן״ תיתן סכום זה ל״נכסי
אהרון סחרוב״ ,כדי שתוכל לרכוש את
הזכויות כאילו עבור עצמה, ולמעשה תעבירו
לאחרים.
״נכסי אהרון סחרוב״ נאלץ להראות
שהוא רוכש זכויות אלה כדי ליצור אמון
ציבורי במניות החברה, שהוא בעליה ה עיקרי
.״ירדן״ מכרה את המניות זמן־מה
לאחר מכן, כששער! עלה מעל 1000 נקו דות,
בעוד שהיא שילמה לפי . 500
כמה בעלי מניות של ״סהר״ טוענים
כי בעיסקות אלה יש חשש לפגיעה בחוק־ניירות״ערך,
והם תמהים מדוע אין יו״ר
רשות-ניירות-ערך יצחק טאוב עושה
דבר.

ישר
אחיו
של אהרון סחרוב הוא
אל סחרוב, האיש החזק וגזבר המיפ-
לגה הליברלית והליכוד.

לקחה
כ ־ 70ס 4

מ התפוסה
נתיבי־אוויר דרום־אפריקאים, שפתחו
באפריל אשתקד קו מיוהנסבורג לתל-
אביב דרך ליסבון, הטיסו עד סוף דצמבר
4416 נוסעים, שהם * 37 מכלל הנוסעים
בקו יוהנסבורג—תל-אביב. סא״א מטיסה
במסלול האורך 18 שעות, כולל שעה של
חנייה בליסבון, ואילו טיסת ״אל על״
אורכת כעשר שעות בלבד. בסא״א טסים
במטוס בן 240 נוסעים, ואילו ״אל על״
מטיסה בג׳אמבו בן 446 נוסעים.
סא״א רוגזת על ״אל על״ ,שאינה
מתירה לה לקחת נוסעים מישראל ל ליסבון,
בעוד ״אל על״ לוקחת בכל שנה
כאלף נוסעים מניירובי ליוהנסבורג.

הפתרון המבריק
עול המדע 10.ו *

הכימאים שפיתחו את ״ סנוב״
חשבו על כל מה שנדרש
מאבקת ניקוי; ומצאו פתחן
מבריק לכל בעיה:

רק המדע היה יפיל לחשוב על כזה פתרון
מבריק. רק ״סגד׳ יפולה לתת לך אבקה
שבזאת במחיר שכזה:
אריזת פלסטיק — 11.08ל״י(פולל מע״מ),
שקית מילוי הספוגית — 9.40ל״יבלבך•

מה נדרש מאבקת ניקוי!

הפתרון של המדע

תוצאות מבריקות

ל״סנו־א״ הוכנסו מרכיבים כימיים מיוחדים לניקוי יעיל ומהיר. הגודל המזערי של
הגרגרים, מבטיח שטח מגע מירכי על פני מישטח הניקוי, ואינו גורם שריטות.

שמירה על הידיים

״סנו־א״ היא אבקת קטיפה נעימה שאינה פוגעת בעור ידייך.

נוחות בשימוש

׳׳סנו־א״ משנה את צבעה, כדי להקל־ עליך את איתור האבקה. כעת השטיפה,

ריח נעים

״ סנו־א״ מפיצה ניחוח עדין של אורנים או לימון.

חיסכון

ב״סנו״ לא חושבים שאת צריכה לבזבז כסף בקניית מיכל חדש בכל פעם. בקנייה׳ חוזרת
רכשי את שקית המילוי החסכונית בת 600 גרם. את משלמת רק עבור האבקה, והחיסכון
ניכר.

סו! -לעזרתן* תמיד.

המשותפות, והיא הופיעה לנגישה עם בעלת

שרה חודייטוב מניפה את ידה הימנית כדי להסתיר את פניה

באולם בית־המישפט. אותה יד הונפה שבועיים לפני כן,
1 0 1 1 1 1 /1 1 1
כאשר היא אוחזת בגרזן, על ראשו של המאהב, נהג מונית בתחנת״המוניות שבבתיים.

רה חודייטוכ ומאהבה מיכאל הב-
/י י מי נהגו להיפגש בסתר במשך שנה
וחצי ולקיים יחסי־מין בחדרי בתי־מלון
ובמקומות אחרים. לפגישה האחרונה בי ניהם
באה שרה עם גרזן.
שרה בת ה־ ,32 אשה שמנה, מרירת־פנים,
עלתה לארץ מבוכרה לפני כחמש
שנים. את בעלה, פינחס, הכירה בבואה
לארץ. לבני הזוג שעברו לגור בתל־אביב
נולדו שלושה ילדים. גם אחרי לידותיה
המשיכה לעבוד כאחות בבית־החולים ל־חולי־נפש
אברבאנל, בבת־ים.
כך הכירה את מיכאל, נשוי גם הוא ואב
לארבעה. מיכאל, העובד כנהג כבר שנים
רבות, היה אחראי על הסעת האחיות אל
מקום עבודתן ובחזרה. אחרי חיזורים נמ רצים
מצידו, נענתה שרה להפצרותיו, ו השניים
התחילו להיפגש בקביעות, כאשר
בעלה של שרה ואשתו של מיכאל אינם
חושדים כלל בנעשה.
כאשר, אחרי שנה וחצי, גילה פינחס. המתנהל בעלה של שרה, את הרומאן
מאחורי גבו והתברר לו כי בידיו של
מיכאל נמצאות תמונות שבהן מצולמת
אשתו, דר ש להיפגש מייד עם המאהב.
שרד, פנתה אל אהובה, המבוגר ממנה ב עשרים
שנה וקבעה פגישה משולשת, ב תחנת
המוניות הר ציון שבשדרות ירו שלים
ביפו, מקום עבודתו של מיכאל.
השלושה הגיעו לפגישה. שרה ופינחס
חודייטוב ביקשו מהנהג להיכנס למוניתו.
שם התפתח דין־ודברים ביניהם. הבעל
דרש מהמאהב להראות לו את התמונות
בו במקום. המאהב סירב ואז תקף אותו
הבעל מאחוריו, חנק אותו והיכה בו בפ ניו
ובגבו. שרה אף היא לא טמנה ידה
בצלחת, וחשה לעזרתו של בעלה בהכותה
בפניו של מאהבה באגרופיה. בני־הזוג
הוציאו מידיו של הנהג תיק מיסמכים ו־
700 לירות במזומן ואיימו עליו כי אם לא
ימסור להם את התמונות לא יחזירו לו את
התיק. התמונות הוחזרו, אך לפני־כן מיכ אל
קרע מהן את החלקים שבו הופיעו
מראה פניו. את התשלילים השאיר אצל
צלם יפואי שאצלו צולמו התמונות.

תחנת״המישטרה אנשים שהכירו את ה מעורבים
בפרשה. חלק גדול מהעובדות
עדיין לא הובאו בפני בית־המישפט.
בעלה של שרה, שאינו עצור, נאשם
עם אשתו בתקיפה בנסיבות מחמירות,
בקשר למיקרה הראשון, שבו לקחו בני־הזוג
את תיק המיסמכים מידי הנהג. שרד.
הובאה לבית־המישפט באשמת ניסיון לר צח,
שהעונש המרבי עליו הוא עשרים
שנות מאסר.
הבעל, שהשאיר את שלושת ילדיו הקט נים
בבית, בא לישיבה הראשונה כשהוא
לבוש בקפידה, פניו הכהות החווירו מדא גה.
הוא לא נכנס אל האולם וחיכה בחוץ,
כדי לדעת אם אשתו תשוחרר בערבות.
לא עזרו תחנוניה של עורכת־הדין כר מלה
חנוך. טענותיה, כי לשרה חודייטוב
אין הרשעות קודמות וכי היא עשתה את
מה שעשתה באופן מיקרי, לא שיכנעו
את השופט דוי ד וולך. הוא העדיף להא זין
לדבריה של עורכוד הדץ, שרה ספיר-
חן, מטעם התביעה, שהכריזה בקול דרמ תי
:״המשיבה היא אחות בבית־חולים ולא
אדם פשוט, לכן היתד, צריכה לדעת מה
התוצאות כשמביאים ג רזן קצבים. היא
גרמה למתלונן חבלות חמורות וניסתה לר צוח
אותו ולהתנקש בחייו.״
גרזן מתחת לבגדיס
ךראהשמתן התמונות לא סיפק את
* בני־הזוג ושוב נקבעה פגישה משול־

מיכאל זזכמי המבוגר מאהובתו בעשרים שנה, מצביע על

^ 111* 1 1 1 1 1 1י * המקום שבו פגעה בו מהלומת הגרזן. מיכאל שוכב עתה בביתו
שבתל־אביב ומחכה לרגע שבו יקראו אותו להעיד. בתמונה למטה: שתי פגיעות נפגע
המאהב, בראשו ובביטנו. אשתו, שעל הפרשה נודע לה מהעיתונים, עומדת לצידו.
שת. הפעם נזהר הנהג וביקש ממנהל-
התחנה להרשות לו לקיים את הפגישה ב־מישרדו,
בהרגישו כי זה מקום בטוח יותר.
הוא כלל לא תיאר לעצמו, כי שרה מח ביאה
בין בגדיה גרזן קצבים.
במשך השיחה התלהטו שוב הרוחות,
ואז שלפה שרה את הגרזן מתחת לבגדיה
והכתה פעם ופעמיים בראשו ובביטנו של
המאהב הנדהם. חבריו של מיכאל חכמי,
שניזעקו לשמע המהומה החישו אותו מייד
לבית־החולים דונולו ביפו ושם נתגלו ב גופו
חתכים ושברים, גולגלתו נתפרה כ שלושים
תפרים והוא נשאר בבית־החולים
לימים אחדים.
שרה נעצרה והודתה. היא מסרה לחוק־שהיה
ריה
כי בכוונתה להרוג את מי
מאהבה. במשך 15 ימי מעצרה הובאו ל־
המודאג בזמן ההפסקה לחש הבעל
כמה דברים באוזנה של עורכת-הדץ
חנוך. עם חידוש הישיבה קמה חנוך וסיפ רה
לבית־המישפט כי שרה היתה לחוצה
הן מצד הנהג והן מצד בעלה .״ביום המיק־רה
הלכו שרה ובעלה לעורך־דין כדי לח תום
על הסכם גירו שין,״ גילתה. בהמשך
המישפט התגלה גם כי שרה ובעלה ניסו
הרס

להתאבד בעיקבות המאורע.
אותה!״ קראה עורכת־הדין .״בני־הזוג לא
תיכננו בכלל את התקיפה. ביום הפגישה
הם קבעו להיפגש עם אדם אחר (ממנהלי
התחנה),״ ניסתה לרכך את העובדות.
השופט לא קיבל את הדברים והשאיר
את חודייטוב עצורה עד תום ההליכים.
״בית־המישפט סבור כי חומרת המעשה,
יש בו שיקול להורות על מעצר עד תום
ההליכים. לא יתכן להרשות לאנשים לק חת
את החוק ואת הגרזן בידיהם ולסדר
חשבונות במו ידיהם. קיים כאן גורם
ברור ומפורש של סכנה למתלונן (הנהג)
וסכנת הדחה לעדות שקר.״
בביתו שבתל-אביב שוכב הנהג, מיכאל
חכמי, על.הספה, כשלצידו אשתו וארבעת
ילדיו ששניים מהם כבר נשואים. הילד
הקטן אינן הולך כבר שבוע לבית־הספר
מפחד פן יתנכלו לו. על ראשו המקריח
זכר
של הנהג חבושה תחבושת הגונה,
לתפרים שמאחים את הפגיעה החמורה ב גולגולתו.
כשהוא מפשיל את הפיג׳אמה
מתגלה על ביטנו צלקת מכוערת אדומה.
לאשתו של מיכאל נודעה פרשת־אהביו
מקריאה בעיתונים. בינתיים אינה אומרת
דבר ורק ממתינה לתוצאות המישפט. מיכ אל
חכמי יבוא בקרוב להעיד נגד אהובתו
לשעבר ובידיו כמה גילויים שיטילו, כנר אה,
אור על הפרשה המוזרה.
בשבוע האחרון נשלחו מיכתבים הן מצד
התביעה והן מצד ההגנה לעדים אחרים
בפרשה, ביניהם אחיות בית־החולים אבר־באנל,
נהגים. מתחנת־חמוניות, אנשי מיש-
טרה ורופאים, שיבואו בימים הקרובים
להעיד במישפט.

משקפי שמש פולארויד -חגיגה לעיניי ם
^י| 1¥ 5 3 1 6״י ס

309 561601ח 00016 1י

6 3009135565 77)11011ו11

[()01601 ^011) 6^65

6 .־1) 0 0 1 9 3 0 9 6 1 0 0 5 9131

/ 1 0 5 6 6 1116ל־1 0 ) 1־1

31<6 ^ 0 0 3 5 3 1 6 ) 9 ) 176 ).וזז 7/111ץ 6ו11

01 )1 .־7 9 0011601100 1) 0 0 1 ? 0131

016 5009135365־? 0131
.ץ6 0113111ח 3ח0וו? 351ח511־? 11

016 5009135365־? 0131
.ע3111נ6 01ח 3ח0וו? 351ח511־? 11

016 5009135565־? 0131
.ץ3111ט 6 0ח? 35^100 3ח? 11*311

•וו 01ץ 1£6ו0113

65ץ*6ו1ו 0ץ161

<1ח1€3חס0

* 0מו

ט213$$

! 111€51111ץ|0י61

? 9135565 הס1ז)ה|זז 7763) 109 * 150
65ץ 6זססץ 1נ<)0 ) 6ק ¥06 51111 1* 69 ) 0־
116 * 60, 50 00016 309 561601 3וחס־ו)
1¥ 011)3נן וח 005׳. ¥06 51־) 131) 0 0110
9135565.ז 06ע 111603 00 10

.ץ 6 0113111ח? 3511100 3ח? 0131016 ? 11311

0 6 77111ץ >\1 11115 13511100 511077
5 6 6 1116 0 6 7 7 6 1 6 9 3 0 1 0011601100
0 1 9 .־0 0 1 ? 0131־11

016 3009133363־? 0131
.ץ! ? 3511100 306 00311ח? 11311

109־3 710161111161־5 1 3 0 1 0 6 5 91316 3 0 9 6111־ ? 0 1 3 ) 0 1 9
0 1 6 0 1 1 0 0־ 1116 01051 0 0 0 1 )31616 )31־1 6 0 5 6 5 01161
1 0 71677ססץ 0 )3110130 1071165־ 6 5 0 6 1ץ 6זססץ ־101
1116 0 6 7 7 9 0011601100 .

מ שקפי? 01 ^ 11010
ה טובי ם תחת השמש

? 0131*016 51*09135565
.ץ)6 011311ח 3ח 10ו? 331ח? 11311

1 8 0דג מי ם, מי ט ב העיצוב העול מי.
שילוב של יו פי, הידור ו ברי או ת.
אצל או פ טי ק אי ם מו ר שי םבל בד

50 זוגו ת משקפי פו ל ארויד חינם.
יש לך משקפי־שמש פולארויד, מתחשק
לך עוד זוג (חינם) .שלח(י) גלויה אל
ת.ד 26286 .ת״א בציון שמך, כתובתך,
ושלושה יתרונות של משקפי שמש פולארויד.
בין המשתתפים יוגרלו 50 זוגות משקפי
שמש פולארויד.

1 9 7 9 ? 0 1 3 ) 0 1 9 0 0 1 ) 1 0 ) 3 ) 10 )1

? 0 1 -7 1 ? 0 1 0 ׳ 15 3 ) 6 9 1 5 1 6 ) 6 9 1) 3 9 6 1 1 1 3 ) 1) 0 1 )( 0 1 3 ) 0 1 9 0 0 ) 9 0 ) 31100,0311113 ) 1 9 9 6 0 1 3 5 5 , 3 .5 . 3

אדי מור

ס נצמיק׳סל-ן פנצ״נ׳ו

קומוע
כוב ים

מ>?וחק>ם

הלך הרוח

א7זור>נז

בחברה האמריקאית
וארן באיטי רשאי לראות עצמו כמדחום
המראה בדייקנות מופלאה מה מצבי רוחה
של. החברה האמריקאית, ומהן המחלות
הפושטות בה בשעה נתונה. בשנת 1965
התעקש להפיק את בוני וקלייד על אפם
וחמתם של אולפנים רבים ואכן, הסרט
היה במרוצת השנים לא רק יצירה קלא סית
של הקולנוע האמריקאי, אלא גם הצ לחה
מיסחרית גדולה וסמל לתקופה של והתמרמרות אלימות
מרדנות,
מחאה,
כללית.
את שינויי האקלים באמריקה אפשר היה
לקרוא על פני שמפו שבו התעסוקה היחי דה
שהטרידה את אזרחי אמריקה הטובים,
התרכזה בין ארבע־רגליה של המיטה, שעה
שהמדינה עצמה הלכה לכלבים, כפי שני תן
לראות על מסכי הטלוויזיה המוארים,
שהציגו את בחירתו של ניכסון לנשיא.
ואילו היום, כל מה שמעניין את אמרי קה
הוא לעצור את העולם, לרדת ולע לות
על רכבת הנוסעת בכיות ההפוך, לפ חות
למשך כמה עשרות שנים. זאת אפ שר
לראות בשמיים יכולים לחכות, סירטו
החדש של באיטי, שחשיבותו לא רק ב עשרות
המיליונים שהכניס לקופה (הרבי עי
ברשימת להיטי ,) 1978 אלא בעיקר
בהערכה הכללית שקיבלה את פניו, ובחתך
הרחב של הקהל, מכל השכבות והמעמדות,
שנהר לראותו.

תל־רובה
חוליות (גורדון,
אביב, ישראל) — דרום תל-אביב,
זמן קצר אחרי מילחמת הקומני־יות.
שתי קבוצות ילדים מנחלות ביניהן מילחמה שכונתית,
וכללי המישחק שלחם, משקפים במידה רבה את הלכי־הרוח
של הוריהם, ואת התקופה. מושגים של כבוד, אחווה
לנשק, נאמנות או הגינות אצל הילדים, מתערבבים במצו־קה
הכלכלית והנפשית, בגישושים אחרי יצירת זהות ישרא לית
חדשה לפליטי השואה.
על הנייר זה נראה מרתק, והסרט מנסה בכל חרצי־נות
להתמודד עם כל הנושאים הללו. הכוונות בוודאי
טובות. התוצאות, טובות פחות.
זהו סרט הלוקח את עצמו ברצינות מוגזמת. כל דמות
חדורה קדושת המלל שבפיה, מה שגורם לבך שבמיקרים
רבים נראים השחקנים כמי שכפאם שד.
אשר לבימוי ילדים, זוהי מלאכה קשה ומסוכנת, בי
ילד יבול לגנוב, בחיוך קטן אחד, את ההצגה מן השחקן
המנוסה ביותר, מצד אחר, בלא הדרכה הולמת, הוא הופך
בול-עץ. בסרט זה, צריך להודות, הילדים אינם גונבים את
ההצגה מאיש, והמבוגרים נאבקים בעצמם עם תפקידיהם,
ולא בהצלחה יתרה.
הבעייה העיקרית טמונה, כנראה, בעובדה שהרעיון של
השתקפות המוסר והערכים של החברה הישראלית בתוך
חבורת ילדים, מאפיל על מיבנה הדמויות הסבימתי, על
חדירה לעומקם של הנושאים שהטרידו את בני אותה הת קופה
ועל שיחזור חייהם באורח מלא ואמין• אין ספק
שגם בעיות התקציב החמורות שבהן התלבטה הפקת הסרט,
הביאו לוויתור על מרכיבים שונים שחיו יבולים לסייע לו.
משום כך, קורה שהצופה אינו מוזמן להתקרב או להש
ילדים
משחקים במילחמה— מ צי או ת י שר אלי ת
תתף באמת בחוויות של הדמויות על המסך, שנותרות
בסקיצות שאותן אפשר להעריך או לאו, מרחוק.
אשר לדמות הפאתטית ביותר בסרט כולו, דמותה של
אופליה שטראהל, המגלמת את ״פלסטינה״ ,שדעתה נט רפה
עליה מאז שראתה את בל מישפחתה נרצחת לפני
עיניה בשואה, יהיו לה קשיים לעבור מן הבד אל האולם,
בהתחשב בתדמית שנקבעה לגברת שטראהל בקולנוע
הישראלי.
אילו נוצר רובה חוליות במציאות אחרת, אפשר חיה
לומר בי הבמאי אילן מושנזון מראה סימנים מבטיחים
של אדם חושב העושה ברצינות את סירטו הראשון. אלא
שבישראל, קשה מאד לדעת מתי תינתן לו ההזדמנות לעשות
סרט שני וליישם את הלקחים שלמד בסרט הראשון.

הפוכה המפיק. באיטי, אחת הדמויות
המוזרות ויוצאות־הדופן של הוליווד, החל
את דרכו כנער שעשועים יפה־תואר, שהצ לחתו
הקולנועית הראשונה כשחקן, בזוהר
בדשא נזקפה יו תר לזכות הבמאי איליה
קאזאן, מאשר לזכותו שלו. במשך שנים
הסתכמו השמועות אודותיו בבנות הלוויה
שהחליף במהירות מסחררת, כשהוא מו תיר
אחריו בושם קליל ומפתה של שע רוריות
בחדרי מיטות. למרות היותו אחיה
הצעיר של שירלי מקלין, הוא לא נעזר
אף פעם בקירבה המישפחתית ושמר בקפ דנות
על מרחק ניכר בין הקאריירה שלו
לזאת של אחותו.

וארן באיטי פג׳ו פנדדטון
שחקן, מפיק ובמאי

ליח להכות את כולם בתדהמה, הוא גם
הוציא מתחת ידיו הצלחה מיסחרית גדו לה.
לכן, תוך גיהוקי צער, מיהרה הוליווד
לסלוח, להעריך מחדש את הבחור ולהת עניין
מייד מתי ישוב להפיק סרט.
הכופב הבמאי. לכן, כשהחליט לעשות
את השמיים יכולים לחכות לא פצה איש
את פיו, אלא כדי לומר ״כן״ .וכאשר
באיטי בחר לביים את הסרט בעצמו, למ רות
שלא היה מצוייד בכל ניסיון קודח
כבמאי, לא עירער על כך איש. למעשה,

כאלה יכולים לחכות, ואילו אותה בועת
סבון קטנה שליקט מימי הזוהר של הו ליווד׳
הולמת במייוחד את התקופה הנו כחית.
•טחקן
כדורגל. השמיים צריכים לחכות
אינו, אלא גירסה מחודשת של סרט שזכה
בזמנו בהצלחה גדולה מאד. היה זה לפני
38 שנים, והסרט נקרא אז הנה בא סר
ג׳ורדן, זהו סיפור על מתאגרף שנקטף מן
החיים בטרם עת, וכשמסתברת הטעות ב הנהלת
החשבונות של מעלה׳ הוא נשלח

כאשר החליט לחבוש על ראשו את כובע
המפיק, נוסף לזה של הכוכב, העיף בו
עולם הסרטים מבטים ספקניים, וטען שזה
עוד ילד מפונק אחד שרוצה להבטיח כי
הסרט שבו הוא מופיע ישרת את תד מיתו.
תוך חודשים מעטים נדהמו הכל
ונאלמו דום: הילד המפונק שכאילו לא ידע
מאומה על הפקה, ירד לחיי חברת ורנר,
שהפיקה את בוני וקלייד, בדרישות מסויי-
מוח ומיקצועיות מאד. הוא לא ויתר אף
על פרט אחד, ולא החמיץ הזדמנות להש תמש
באף פסיק אחד בחוזה. שעה שהכל
התכוננו לשנוא אותו בלב שלם ולנקום
בו את ניקמתם, הסתבר כי הוא אחראי
לחוצפה הגדולה מכל: לא זו בלבד שהצ־

אנשים עולים לעולם הבא בסירטו שד באיטי
טעות בהנהלת החשבונות של מעלה
הפליאה היחידה היתה צירופו של באק
הנרי, תסריטאי שנון ( ה בו ג ר) ושחקן מפול כשותף
לבימוי.
פל (האב בהתפשטות)
באיטי בחר בו אחרי שניסה להטיל את
כל עבודת הבימוי על מישהו מנוסה יותר.
ארתור פן ומייק ניקולס, שאליהם פנה,
היו עסוקים מדי, והנרי, שהירבה לעבוד
עם ניקולם בעבר, נבחר במייוחד כדי להפ חית
קצת מן הרצינות המוחלטת שתוקפת
את באיטי בכל פעם שהוא עובד.

ג׳ולי כריסטי ווארן באיטי כ״השמיים יפודים לחנות״
הוליווד מיהרה לסלוח

העולם הזה 2169

השמיים צריכים לחכות היה אסור להיות
אתנחתה בדרך לדברים חשובים יותר, סר טים
על חייהם של הוארד יוז המיליונר
המיסתורי וג׳ון ריד, העיתונאי הקומוניס טי
האמריקאי שהנציח בכתבותיו את מה כת
פאנצ׳ו וילה במכסיקו ואת המהפכה
הסובייטית ברוסיה. אלא שבחוש השישי שנושאים המייוחד שלו, הרגיש באיטי

בחזרה, להשלים את יתרת שנותיו, בגופו
של מיליונר קשוח, שעומד להרצח על-ידי
אשתו ומאהבה.
באיטי, כמובן, נטל את הסיפור ושיפץ
אותו ליפי צורכי השעה .״לא יכולתי לר אות
את עצמי כמתאגרף,״ הוא טוען ,״אבל
הייתי פעם שחקן כדורגל אמריקאי, מכאן
השינוי בעיסוקו של הגיבור הנקרא בסרט
ג׳ו פנדלטון. חוץ מזה החיים מתנהלים
היום בקצב אחד, והקצב הזה הו 6ך חלק
בלתי נפרד מן הסרט. הנטייה חמודדגיה
להאמין פחות בטבע האנושי, מוצאת גם
היא ביטוי צנוע במיסגרת הסיפור. באיטי
מצא תפקיד גם לשותפו לבימוי באק ה 1י
רי, המגלם את דמות ע תרו המבולבל
והטירון, של מנהל החשבונות השמימי
(ג׳יימם מייסון) .נוסף לכך, מאוכלס הסרט
(המשך בעמוד ) 56

—יי הלם השלו י —

קולנוע

(המשך מעמוד )22
ניהם כוחות־השלוס בישראל, מבינים שזהו
היעד.

העם המסכים לסגת מסיני, תמורת
שלום־אמת וכיטחון־אמת, יס כים
מחר לסגת מן הגדה והרצו־עה,
תמורת שלום־אמת וביטחון־
אמת.
לא רחוק היום ודגלי ישראל ופלסטין
יתנוססו זה לצד זה, כשם שהיום מתנוססים
זה לצד זה דגלי ישראל ומצריים. השלום
הוא אחד, ולכם יהיה חלק בו כעם חופ שי,
גא ושוחר־שלום, תחת ההנהגה הלאו מית
שאתם רוצים בה.

הגדה והרצועה יחזרו לריבונות
ערבית — ושום ריבונות ערבית
לא תפתור את הבעייה, אם לא
תהיה מבוססת על הרצון החופשי
של העם היושב כשטחים אלה.
מנחם סבידור: כמה זמן?
אנחנו מציעים זאת מתוך אהבת ארץ־
ישראל. אנו דוגלים בחלוקת הארץ דווקא
מפני שאנחנו אוהבים אותה בשלמותה.

שלמות הארץ אינה רק עניין
פיסי, היא גם עניין רוחני. ארץ־
י־טראל השלמה כוללת את כל ה עמים
שחיו בה והחייב בה: כל
התרבויות, כל הדתות, בכל התקופות.

אלה הם ארץ־ישראל — בית ערבי
וזית ערבי, לא פחות מאשר קיבוץ עברי
אל-אקצה מיסגד יהודי,
ובית־כנסת
וכנסיית־הקבר, לא פחות מאשר הכותל
המערבי.

את כל אלה אנחנו אוהבים,
ולמענם אנו מושיטים לכם יד
לשלום, אחינו בני הארץ, אחינו
הפלסטינים.

חלום בשדה־הקוב
ולבסוף, מילה אל העם המצרי.

כחייל שנפצע בחזית המצרית,
מכדורי מיקלע מצרי, אני רואה
בהסכם זה ביניכם לבינינו את הגשמת
משאת־נפשי מאז.
אני רוצה לומר פסוק אחד על סעיף
ההסכם, שבו קיבלנו על עצמנו להקים
מצבות לחיילים המצריים שנפלו על אדמת
הארץ, ולהנציח אותם. זהו הסכם של
כבוד, התחייבות של כבוד. שום לוחם אמי תי
לא היה מתקומם נגד זה, כפי שהת נגד
לכך בשצף־קצף חבר־כנסת שבחיים
שלו לא שמע כדור אחד שורק ליד אוזנו *.

שלמה אליהו:
מנחם בגין: יש

מי ז ה?

שיר שבו נאמר :
״קנה אל קנה יצביע, כדור אל כדור יריע!״
אורי אבנרי: נכון. יש כבוד בין
לוחמים. כל אחד משרת את המולדת שלו.
הייתי אחד מחמשת הישראלים הרא שונים
שדרכו על אדמת מצריים, אחרי
מילחמה של דור. אימצתם אותנו אל ליב־כם
בסערה של התלהבות, של ידידות, של
אחווה.
נשיאכם הדגול הוא שפרץ את הדרך.
מצריים הגדולה, הגאה, העתיקה, שהיא
מנהיגת העולם הערבי וחלק בלתי־נפרד
ממנו, רושמת עתה דף מזהיר חדש בהיס טוריה
שלה, בת שבעת־אלפים השנים.
אני יודע שאינכם רוצים בהסכם נפרד,
וגם אנו איננו רוצים בו. הבה נצעד קדי מה
ביחד, שני עמים עתיקים ושוחרי-
שלום, כדי להשיג את השלום הגדול, הכו לל,
אשר ישים קץ למילחמת מאה השנים,
ואשר יוליד שותפות חדשה של כל מיש־פחת־העמים
השמית, ובכללה העם הישרא לי
והעם הפלסטיני.
אסיים במילים בנות־האלמוות של גדול
לוחמי ישראל, ששפך דם כה רב, עד כי
נמנע ממנו לבנות את בית־המקדש:
״מי האיש החפץ חיים /אוהב ימים
לראות סוב /סור מרע ועשה טוב /
בקש שלום ורדפהו.״

במשך שלושים •טנה רדפנו
שלום, והנה הוא בהישג-ידינו. הבה
ניאחז בו ואל נרפה ממנו:
* הכוונה היתה למשה שמיר, שהרעיש
באותו יום עולמות נגד סעיף זה.

(המשך מעמוד ) 55
בנאמני באיטי, כאלה שעבדו עימו בעבר
ונותנים בו אמון כמעט עיוור, ג׳ק וארדן,
דיאן קאנון צ׳ארלס גרודין וג׳ולי כריס״
טי, שהיתר, חברתו של באיטי במשך שנים
ארוכות.
המוות אינו קיים. אם טוב או רע
הסרט, על כך בוודאי עוד ייאמר הרבה
על־ידי הביקורת. אלא שעניינו האמיתי
אינו באיכותו הקולנועית, אלא בהלך־הרוח
שהוא מסמל בחברה האמריקאית. יותר
ויותר סרטים בשנים האחרונות, זוכים בהצ לחה
גדולה, כאשר הם מערבבים את הכו חות
שמעל לשליטת האדם.
מגרש שדים ואותות משמיים שהפחידו
את הקהל עד מוות, מקבלים כאן את תשו בתם
הנאותה. מישפט המפתח החוזר בסרט
של באיטי שוב ושוב הוא :״מה שנכתב,
הוא אשר יהיה,״ ומאחר שמדובר בקומדיה
רומנטית שבה הכל מסתיים על הצד הטוב
ביותר, ברור שמה שנכתב הוא דווקא טוב.
אומנם אין אפשרות לשנות את הכתוב,
אבל גם לא כדאי לעשות זאת.
תכונה אחרת שהסרט מצטיין בה: ברי חה
מן המציאות. באיטי אינו טועה הרבה
כשהוא או מר :״הבה נודה באמת, הסרט
הצליח מפני שהוא אומר לצופה כי המוות
אינו קיים.״ זוהי שיבה אל התקופה הטו בה,
אותה תקופה שבה נכתב הנושא לרא שונה,
שבה הוליווד התמחתה במכירת סו כריות
על מקל, והזמינה את הצופים להא מין
במציאות ורודה על המסך, שנועדה
להשכיח מציאות אפורה מחוצה לו.

אותם.״ ״שמרני ובעל דעות קדומות,״ זעק
אלברטו מוראביה, מגדולי הסופרים של
איטליה, ואחריו קולות רבים מאותו הסוג.
תופעה שהיא בעצם צפויה למדי בארץ
המגף, שבה הביקורת מבלבלת לא פעם
בין הערכים הדיאלקטיים של סרט לערכיו
האמנותיים או האנושיים.
חשש ממהומות. מצד שני, היו גם
קולות רבים של התפעלות. נשיא איטליה,
סאנרדו פטריני, טען שזו בבואה אמי תית
של ארצו. והסוציאליסט, ג׳יוליו
אנדראוטי, ראש־הממשלה, הוסיף שלדעתו,
״זהו סרט המעורר מחשבה רבה, להב דיל
מסרטיו האחרונים האחרים של פליני.״
הטלוויזיה האיטלקית לא ידעה בדיוק
מה לעשות עם הפיל הלבן הזה שבידיה.
החשש ממהומות באווירה האיטלקית העכו רה,
גרם את דחיית הקרנתו של הסרט,
בחודש נובמבר, כפי שנקבע מראש. הלחץ
הציבורי הביא לחוזה הפצה עם החברה
הצרפתית גומון, אבל לכל העיסקה הת לוותה
מעין תחושה של אי־רצון.
הסרט אמור היה להיות אחת האטרקצ יות
העיקריות של פסטיבל הסרטים בבר לין.
ביום השלישי לפסטיבל נודע שהוא
לא יוצג -כלל. כמה ימים לאחר מכן, נפו צה
לפתע שמועה, שהסרט יוצג בכל זאת,
לא במיסגרת הפסטיבל, לא בשעה היעודה,

ומתוך החור ניבט, כנוכחות מאיימת ומח רידה(
,שמזכירה לרגע את לוח השיש מ־אודיסיאה
בחלל) ,כדור פלדה ענק. סיד,
טיח, לבנים, מכסים את הנגנים ואת כלי שעמד

הנוכחים מתאבנים, והמנצח
להימלט על נפשו, חוזר אל הדוכן, מרים
את השרביט, מכריז שכל מה שנותר להם,
המוסיקה,
למוסיקאים, בשעה זו, היא
והתיזמורת שבה לנגן. התמונה נעלמת מן
המסך, הוא נותר שחור וברקע שומעים
רק את קולו של המנצח, שעולה ומתעצם,
מיבטאו הגרמני הופך כבד ומסורבל יותר,
עד שהוא מדבר גרמנית צחה, וצורח את
הוראותיו וגערותיו בקול חד ומיפלצתי
של מפקד באס.אס.
טעם מר. אלגוריה על איטליה? ללא
שום ספק. האנרכיה החייכנית של נגני ה-
תיזמורת, ההתערבות הבלתי פוסקת של
נציגי איגודים שאין להם ולא כלום עם
מעשיהם של אותם נגנים שהם מייצגים,
הבילבול המוחלט של האידיאולוגיות שמת-
מובילים לסוף
נצחות ביניהן, כל אלה
הנורא, שממנו עשוי לצאת לאור סוסו־ליני
חדש. המום מן הסרט, הודה אחד
המנהיגים הקומוניסטיים הנאורים של אי טליה,
רנטו גו טוזו :״זו יצירת מופת, אבל
הפסימיות שלה מותירה טעם מר בפה.״
אפשר לראות את הסרט גם במובן הרחב
יותר, כמשל לעולם כולו, הצועד תוך קו
אומנם,
כשהסרטים היו עדיין בשחור
לבן, נדמה היה שמה שמתרחש על הבד
הוא באמת קצת מופלא וקצת לא נתפס.
הצבעים הטיבעיים והאווירה הריאליסטית
מקשים קצת על עושי הכשפים שמאחרי
המצלמה. אבל כשהקהל רוצה להאמין ב כשפים,
שום דבר אינו יכול למנוע זאת
ממנו.
סריטים סרט כא־נטרמצו
יש טוענים שחזרת תיזמורת הוא סירטו
הפוליטי הראשון של פדריקו פליני. לגבי
מי שהאדם, כפרם, עמד תמיד בראש מעיי ניו,
זה שינוי מהותי בקו המחשבה. אבל
דווקא אלה הסבורים כך זועמים על פליני.
במשך שנים האשימו אותו כי אינו ער די
הצורך לבעיות הסוציאליות והחברתיות
של התקופה, שהוא מסתגר בעברו הפרטי
ובתוך מיתוסים ציוריים, במקום לנגח את
המימסד. והנה עכשיו הוא עושה סרט
המכנים אותם, את מנגחי המימסד, למבוכה.
את הסרט הזה עשה פליני כאינטרמצו,
שעה שהמערכה שלו נגד בוב גוצ׳יונה,
המו״ל של שבועון העירום רב־התפוצה
פנטהאוז, נכנם למבוי סתום. גוצ׳יונה רצה
לממן את סירטו של פליני, עיר הנשים,
אלא שדרש ממנו לצלם את הסרט באנג לית,
עם שחקנים אמריקאיים. פליני סרב,
הוויכוח התלהט, ואז נאלץ גוצ׳יונה להת פנות
לוויכוח קודם, הקשור לסרט אחר ש הפיק,
קליגולה, והניח לנושא של פליני
להתקרר קצת.
הדחף ׳החיוני. בינתיים, באה הטל וויזיה
האיטלקית והציעה לפליני לעשות
עבורה סרט. פליני התבונן סביבו, בפורע נות
המשתוללת באיטליה, בחיסולי חשבו נות
מימין ומשמאל, וכדבריו, הרגיש אחוז
״אותו הדחף החיוני להתמודד עם רוחות
רפאים הרודפים אותך, ואינם נותנים מנו חה
עד אשר הם הופכים סיפור ולאחר מכן
סרט. יצירתיות,״ ממשיך פליני ואומר,
״היא כמו מחלה שהתרופה היחידה לה
היא היצירה עצמה.״
המפיק של פליני בסרט זה, לאו פסקא-
רולו, נותן פירוש מדוייק יותר לסרט.
פליני עשה אותו, לדבריו, בהשפעת רצח
אלדו מורו, והסרט אינו אלא אלגוריה על
התוהו ובוהו שהביאו למעשה קיצוני שכזה.
מבלי לתת לכך אישור רישמי, דאג
פליני לעשות את הסרט כמעט בהחבא.
הוא צולם במהירות בלתי רגילה עבורו
(ארבע שבועות) ,ללא כל הקרנבל שמלווה
את הפקותיו בדרך־כלל באמצעי התיק־שורת,
ולפני שהביא את המוצר המוגמר
לעיני הקהל, הראה אותו לכמה מן המנ היגים
הפוליטיים של איטליה. כאן דווקא
נתקל באותם חוגי שמאל, שתקפו אותו
קודם לכן על אדישותו, בביקורת החריפה
ביותר .״לסרט הזה חסר מוסר השכל,״
טען פיאטרו אינגראו, קומוניסט שהוא יו־שב־ראש
הפרלמנט שם .״הדברים הם הר בה
יותר מורכבים מכפי שמר פליני מציג

אלא בהקרנה פרטית של מפיק הסרט. מי
שרוצה כרטיסים, כך אמרה השמועה, שיילך
לביתן התורכי ויבקש אותם. ואכן, הפלא
ופלא, בביתן התורכי ישבו שני גברים,
יחד עם מזכירת הפסטיבל, וחילקו, לפי
רשימות, כרטיסים לסרט עשוי על טהרת
האיטלקיות.
המון זועם. וכך, בשעה 11 בלילה,
באותה היממה, אפשר היה סוף־סוף להיווכח
בסיבות למהומה הגדולה. זהו סיפור חזרה
של תיזמורת, והוא מתחיל בסיגנון תי עודי
כמעט, כאילו כתב טלוויזיה יצא לע שות
מישדר מייוחד על חזרה כזאת. מע תיק
התווים מספר על המסורת של אולם
כנסייה שהפך אולם הקונצרטים, הנגנים
נכנסים בהדרגה ומספרים בזה אחר זה,
למצלמה, על מעלות הכלים שלהם, נציגי
האיגודים המיקצועיים משליטים סדר, ה מנצח
בא, החזרה מתחילה. האווירה מת להטת
בהדרגה שעה שהנגנים טוענים כי
כניעה לדרישות המנצח אינה תואמת את
ההסכם המיקצועי שלהם. להרגעת הרוחות
נקבעת הפסקה, הזדמנות נוספת לסקירת
הנוף האנושי, ואחריה מתפרצת המהפכה
במלוא עוזה. המנצח מגלה המון זועם המש ליך
עליו כדורי בוץ (או אולי צואה),
כתובות גדולות על הקיר מזמינות, במיק-
רה הטוב, את המנצח ללכת הביתה, כאשר
אינן מבטיחות לו את הגורל האיום שנועד
לכל העריצים. חלק מן המוסיקאים רוצים
להמליך במקומו מטרונום, חלק אחר צועק
שהוא רוצה חופש מוחלט, ולא יסכים
להיות עבד למכונה. המהומה מגיעה לשי אה
ואז מתחיל להסתמן סדק קטן בקיר
האולם. הסדק גדל, האדמה רועדת, הטיח
נופל מן התיקרה. ואז תחת מהלומת מחץ
מתנפץ קיר אחד וחור גדול נבקע בתוכו,

לות מחאה רמים והפרחת סיסמות שווא
אל החורבן. העצמי. מאידך גיסא, זה יכול
להיות גם וידוי אישי של פליני עצמו,
מעין תיאור בראי עקום של עבודת אמן
הזקוק לאחרים כדי להגשים את יצירו תיו
ונאלץ להתמודד עם אלפי בעיות שאין
בינן לבין האמנות ולא כלום.
אבל, מעל ומעבר לכל ד בר אחר, זהו
נצחונו האישי של פליני על כל מבק ריו
ומקטרגיו. בשנים האחרונות נשמעו
שוב ושוב הסברות, כי הוא נקבר מתחת
להוד התיפאורות שבסרטיו, ושהסתיר מאח רי
מראה חזותי מדהים את העובדה שאין
לו מה לומר .״קחו ממנו את מכונת האול פנים
המורכבת ואת מישחקי התעתועים
טענו
של האולפן ויפשוט את הרגל,״
מבקריו. ובכן, בסרט זה שעלה כמיליון
דולר בלבד (חלק קטן מן העלות הממו צעת
של סרטיו האחרונים) ,סרט שאין בו
אפילו תיפאורה סוריאליסטית אחת, מאחר
שהוא מתרחש כולו בתוך אולם גדול וריק,
סרט ללא שחקנים מפורסמים, פרט ל מנצח,
שאותו מגלם הגרמני באלדוין באס,
כולם חובבים שמצא פליני ברחובות נא פולי,
וללא אמצעים טכניים משוכללים.
סרט זה היה יצירת המופת האחת
והיחידה שהוצגה בפסטיבל הסרטים של
ברלין. זוהי הוכחה ניצחת ליכולתו של פלי-
ני לחדור למעמקי הטבע האנושי, כאשר
תוך דקות ספורות הופך כל נגן לדמות
אנושית תלת מימדית, ולבחון את המצב
שבו נתונים יצורים אנושיים אלה בסבי בה
שבה הם נמצאים. העובדות שנמצאו
לסרט פירושים רבים כל־כך ותגובות
מגוונות כל־כך, יכולה להעיד על העומק
שבו. מעניין כמה זמן יעבור עד שהקהל
הישראלי יוכל להיווכח בכך.

ידיד בידוד ושעשועי
בחופשת פסח 9-19.4.79
בגוי התעדוכה9תל-אביב.
• אטרקציות בינל או מיו ת מפארקים ל שע שועי ם באירופה וארה״ב • אשפי
קרקס מגדולי הקרקסים באירופה
• עוגב מים מאירופה

קונצרט בלווי ת קרני לייז ר מארה״ב

• מסתכני גבהים בלהטוטי שיווי משקל

רחוב מאירופה עם ליצנים, קוסמים, להטוטנים ואקרובטים

• ת אטרוני

• קרקס צו עני

ניי ד עם חיות מאולפות, שימפנזים, קופים, נמר, דב, פינגווין, כלבים ו עוד

הדמויות המקוריות מאולפני ״וול ט די סני״

בדנ מר ק

• רכיבה על גמלים, טיול בכרכרות, ספורטקים, פינת חי, מתקני

שע שועי ם והרפתקאות

• בי תני משחקים ויצירה עצמית וביתן מדע

ליצנים מאנגליה, צרפת, איטליה ו הולנד
מדנמרק

• פילון מגני ה״ טיבולי״

• תזמורת (לבת) בת 75 נערו ת

תי א טרוני בובות, הצגות לילדי ם, מופעי בידור י שר אליי ם,

ביתני סרטים ו עוד ...

הוחה מ־ 10ל״י ועד כרטיס חיום תמורת פקקי
הפצת כרטיסים ראשית:
״הדרן״ ,ת״א, אבן־גבירול ,90
,טל 248844 03( 248787

משרדי ההפקה:
תל־אביב, רחוב בלוך ,26
טל 9 03( 247258

המולס הזה 2169

משפחת

ז3אד1ז\\

האדועים מבקר עד ערב ללא הפסק-והכל בכרטיס אחד!

מדוע רוצה קיטל לוותר על השליחות ללונדון?
..#העולם הזה״ נמק! מידע לקברניט רשות

28. 3

29. 3

יום רביעי

יום ת חי ש׳

השידור * המינחב טרסם או לא נשלח *
הקריינית בהריון נצחה את המנגנון
הנמחה דעוו שדוש שנים
אחרי מאבקים רבים, וחרף התנגדויות דבות
של מערכת החדשות בטלוויזיה, נבחר, לפני
שבועות אחדים, הכתב המדיני של הרדיו, שלוב
קי ט ל, לנסוע ככתב רשות־השידור ללונדון.
אולם עתה מנסה קיטל להתנער מבחירתו, ש עלתה
לו במאמצים כה רבים. אין ספק כי
חשיבותו של קיטל לרדיו, דווקא בתקופה זו,
היא רבה. קיטל הוא כתב מדיני טוב, מביא
סקופים רבים, ואהוד במיוחד על ראש־הממשלה
מנחם בגין. ב שידורי הביקור של קארטר, זכה
בכמה פנינים עיתונאיות, כשהצליח להביא שי דורים
מעניינים, אשר לא היו אפילו לטלוויזיה.
עתה ממתין קיטל עד שהמנכ״ל החדש של

רק אחרי שהידיעה על כך פורסמה, וכמה עובדים
ביקשו מהמפקד הסברים לה, הוציא ושפירא, ואת
המיכתבים, באיחור של חמישה ימים כשהוא
מסביר :״הדפסת המיכתבים התמשכה יותר זמן
מהמצופה.״

• מ3ר0ונ־ם
אמנון נדב,

כתב הרדיו לענייני מיפלגות,
החל באחרונה להסתובב עם כיפה בכיס. נדב
אינו דתי אך במיסגרת עבודתו הוא מסקר את
ישיבות המפד״ל, ולבד ריו :״הרבה יו תר נוח
לראיין את אנשי המפד״ל כשיש לך כיפה על
הראש.״
עורכת הרדיו,

אילנה צור,

עלתה על הגל

הטבעת

האבודה

5.30 לכבוד יום ההולדת
של אילת מוקדש החידון ליל דים,
לעיר הדרומית. הסופרת
פדר־טל כתבה ספר מתח שנסוב
סביב נופיה של אילת. כמה
מומחים לעיר הוזמנו לאולפן
כדי להציג שאלות בפני היל דים,
שלא יהיו הפעם ילדי
אילת — זה היה יקר מדי
להטיס אותם לאולפן. ג׳קי פרי־

איו נסו
למטוס וזאיות
גל הנושא בתואר אילתולוג
— מומחה־לאילת ויצחק (״אי-
ציק״) נועם שהוא לא רק עי תונאי
ועורך העיתון המקומי
באילת, אלא גם אחד מוותיקי
התושבים. פרופסור לייב פישל־זון
הוא אומנם מתל־אביב אך
הוא מציג בפני הצופים ממצאים
מהמוזיאון הימי באילת. על
הילדים לבצע משימות אילתיות
טיפוסיות: התקנת מצנן, הוא
המזגן אוויר האילתי המיוחד,
זיהוי מוצגים ימיים ומילוי
בקבוקים בחול אילתי.

• מגזין לנוער (צ.)6.3
תוכנית מעניינת במיוחד של
אחת מהמפיקות המצטיינות ב טלוויזיה
עפעף ענוד. מדוע
החינוך הגופני לבנות בבתי-
הספר הערביים הוא ב עיי תי?
בבתי־ספר ערביים רבים, בערים
ובכפרים אין הבנות מוכנות
להשתתף בשעורי ההתעמלות
ובוודאי שלא ללבוש תילבו-
שת ספורט המתאימה לשעורים
אלה. שתי בנות ערביות, מורה
לחינוך גופני במיגזר הערבי
ואחד ההורים יסבירו תופעה

• פדיפר 0.32 תחת
הכותרת צייד הלווייתנים מתאר
פרק זה כיצד באד שהוטל עליו
לכתוב חיבור על הספר חובי
דיק, יוצא בסירה אל לב ים,
נרדם, כמו במיקרה של הפרק
על הספר המרד על הבאונטי,
וחולם כי הוא נוטל יחד עם
קברניט האוניה חלק בצייד
לווייתנים.

• יש לי שאלה (.)7.00
כוכב התוכנית הוא שר המיסחר
התעשייה והתיירות, גדעון פת.
השר י שיב על שאלות המאזי נים
הערביים בנוגע לבעיית
התיעוש בכפר הערבי, פיקוח
על מחירים ומוצרים בסקטור
זה וכל ענייני התעסוקה וה־מיסחר
במיגזר הערבי. את ה תוכנית
הפיק יעקוב למדן.

אירוויזיץ חלק כ׳

0.30 לקראת האירוויזיון,
המשך של התוכנית ששודרה
לפני יומיים, שבה יובאו כל
האוסטרי וזדבתיעים
השירים המופיעים באירוויזיון.
(ראה כתבה בעמוד .)63 פרק
זה יכלול את הנני ילד השמש
בפי הזמרת הצרפתיה אן מרי
דוי ד; היי נאנה, מפי מישה
מארה מבלגיה! כבר ראיתי
זאת בעיניך, השיר שייצג את

כתב קיטל עם הפיה, עליזה ומנחם בגין
לוותר על נסיעה —
רשות־השידור, יוסף (״טומי״) לפיד, יכנס ל תפקידו,
כדי להציע לו עיסקה, שגם תשרת את
מטרותיו האישיות, וגם תהיה טובה לרדיו. קיטל
מוכן לוותר על תפקידו בלונדון! ,תפקיד שעליו
יקפצו בוודאי רבים, כדי להישאר בארץ, דווקא
בתקופה שמה נעשה השלום.

אירוויזיץ: סקירגאן
שעה 9.30

תמורת זאת הוא רוצה בהבטחה כי בעוד שלוש
שנים, כאשר שוב יערכו החילופים בשליחי רשות־השידור
לחוץ־לארץ, תובטח נסיעתו, אך לא
ללונדון אלא לוואשינגטון.

• מידע ס סו ר ס חזה״
בישיבה האחרונה של מליאת רשות־השידור,
חברי המליאה התלוננו על כך שאין מעבירים
להם די מידע כדי שיוכלו למלא את תפקידם
כהלכה. חבר המליאה, עמום אריכא, טען כי
היא שואב את כל המידע שלו על רשות־השידור
מהעיתונות. הגיב על כך היועץ המישפטי של
רשות־השידור, נתן כהן, שאמר :״המקום הטוב
ביותר ללמוד ממנו על ר שווד ה שידור הוא העולם
הזה.״

• יחס, מיסוקודמים
עובדי התחנה הצבאית גלי צה״ל נדהמו לקרוא
בעיתונים כי מפקדם צבי (״צביקה״) .שפירא
שלח להם מיכתבי הערכה בעיקבות עבודתם
המאומצת במבצע נאה — סיקור ביקורו של נשיא
ארצות-הברית, ג׳ימי קארטר, בישראל.
העובדים נדהמו מפני שאף מהם לא קיבל
מיכתב ממפקד התחנה, ואף לא תודה בעל-פה.

משרתים: ג׳קסון
שעה 8.00

יועץ מישפטי כהן
— או על ״העולם הזה״
הנכון והכינה תוכנית, א שר תשודר בשבת הקרובה
על בעיית המתגייסות לצה״ל ובעיקר על המש־תמטות
מגיוס. בתוכנית יהיו י כמה סקופים אשר
״יעזרו״ לבחורות להשתמט מהצבא ויעזרו ל-
שילטונות הצבא, אם הם אכן רוצים בכך, להכיר
את כל ה״טריקים״ להשתמטות.
מילכה למדן הצליחה במאבק שלה נגד
רשות־השידור. לסתת היותה בהריון ונסיונותיהם
של ראישי הרשות להפסיק את עבודת הלילה
שלה, תגיש מילכה הנמצאת בחודש התשיעי
להריונה את התוכנית שנינו ביחד וכל אחד
לחוד המשודרת אחרי חצות הלילה.

זו בהתנגדות ההורים, ההתנג דות
הנפשית של התלמידות
בגלל המסורת וכן היעדרן של
ואי- גופני מורות לחינוך
התאמתם של המורים, בנסיבות
המיוחדות האלה.

• עד אדונים ומשרתים
8.00 תחילת
הראשון של סידרה ב ׳,
ההמשך העלילתי קיים.
זבת, השחקנית ניקולה
ובעלה הטרי מגיעים
שהוכן עבורם, ואליזבת
מאוכזבת מ והנישואין.
הפרק אולם
אלי־פג׳ט, לבית כבר