גליון 2170 מתאריך 5 באפריל 1979

88 עמודים

20.00

ל כולל מ ע.מ.

׳ יי־ .יי

י * יי 1

חוש ממשות
ש ר או
0*1x10

*יי י ״

מספר 2170

העולם מצלם בקודאק.

דרוש פיתוח במעבדות דלתה קולור

אם תתבונן בשתי התמונות המופיעות
על שני שערי העולם הזה תמצא ודאי
גם אתה את הדימיון ביניהן. אומנם בשער
משנת 1947 אין מופיע דגל (שער דומה,
של נערה המניפה את דגל ישראל, הופיע
רק בגיליון שאחרי ההכרזה על הקמת
המדינה, במאי ) 1948 וגם יונת שלום אינה
נראית בו. אבל הפנים הצוהלים של בני-
הנוער, המניפים ידיהם אל מול עדשת
המצלמה נראים כאותם הפנים. אלה שהו פיעו
בתמונה שצולמה בשבוע שעבר יכו לים
להיות בניהם ובנותיהם של אלה ש צולמו
בנובמבר .1947 ושתי תמונות אלה
מסמלות אולי יותר מכל את הרצף שבין
לידת המדינה ולידת השלום.

״העולם הזה״ ,שס־עדן החדשות הישראלי המערכת והמינהדה :
תל־אכיב, רחוב גורד? ,3טלפון 243386־ .03 תא־דואר . 136
מען מברקי :״עולמפרס׳׳ .מודפס כ״הדפום החדש״ בע״ם, תל־אביב,
רה׳ כן־אכיגדור. הפצה ״גד״ כע״ס גלופות: גיגקוגרפיה
״כספי׳׳ כע״מ העורך הראשי: אורי אמרי. העורר: אלי תכור * עורך
תכנית: יוסי שנון עורכת כיתוב: עגת ישראלי. צלמי•
מערכת: צי? צפריר וגילה רז? ראש חסינחלח: אסיהם
סיטון. מחלקת המודעות: רפי זכרוני. חמו״ל: העולם חזה כע״כג
שער האחורי של העיתון. היתד, זו תמו נה
של צעירים צוהלים, שאחד מהם מניף
את דגל המדינה, כשברקע נראים כרזה של
יונת שלום והמילה ״שלום״ ,שהורכבה ב כיכר
מנורות צבעוניות.
״ההסתגלות למצב של שלום עשויה
להיות קשה יותר מהסתגלות למצבי מיל־חמה,
שאזרחי ישראל כבר הורגלו להם,״
הזהירו בחודשים האחרונים פסיכולוגים,
סוציולוגים ואנשי כלכלה. חשנו זאת על
בשרנו בעיתון זה בשבוע שעבר, כאשר
נאלצנו — בפעם השנייה מאז תחילת יוז מת
השלום של הנשיא אל־סאדאת — לד חות
ביממה אחת את מועד הופעתו של
גיליון העולם הזה.

דצף גין
שגי שערים
לוותיקים ׳טכנו נראתה תמונה זו מו כרת
ממקום כלשהו. נדמה היה לנו שראינו
אותה כבר פעם, ודווקא על אחד משערי

רבים ניסו להשוות את השימחה שפר צה
אל הרחובות ב־ 30 בנובמבר ,1947
לזו שקיוו למצוא ברחובות ביום חתימת
הסכם־השלום. לא היה כל דימיון למרות
הזהות בין שני המאורעות. גם אז היה
גורם השימחה החלטה פורמאלית, שהת בטאה
בחתימה על נייר, כשהיה ברור שעד
להגשמתה ומימושה יערמו עוד מיכשולים
לאין ספור. החששות והחרדה נמהלו גם
אז בשימחה. בצל זאת היו ביטויי השיט־חה
שונים מכפי שנראו ברחובות ישראל
בשבוע שעבר.
הנה מיספר קטעים מהדיווח שהופיע ב־העולם
הזה באותו ש בו ע:
בחוצות תל־אביב נשפכו כמים יין, קונ יאק
ושיכר. עיתונאי חוץ אחד אמר :״מעו לם
לא ראיתי כל כך הרבה שיכורים
בחוצות העיר העברית. זהו הסימן הטוב
ביותר שהקמת המדינה העברית הפכה
לממשות
בשעה זו נפתחו הלבבות, נפתחו שערי
בתי־הקפה והחנויות לכל דיכפין ונפתחו
החביות והבקבוקים. מר פילץ הישקה שלו שת
אלפים איש קוניאק חינם מתוך חביות,
ובאשר אזל הקוניאק בא תורם של מש קאות
צרפתיים. בעל המוזג הפופולארי, מר

משקאות, אלא גם של נשיקות. הבחור(ת
שלנו התנשקו עם כל מי שפגשו ובייחוד
רבו הנשיקות בפילץ ובפארק. אחת היפה פיות,
שפלוני עורך־דין נפל על צווארה
לנשקה, עצרה את התלהבותו וצעקה :״הרי
אתה מתנגד לחלוקה ענה הבחור דנן :
״אומנם המדיוה שנותנים לנו הייא מקו צצת,
אבל את, ברוך השם, שלמה.״
התיאורים נקראים נלבבים יו תר מאלו
שהיו בשבוע שעבר, אבל אפשר לשאול
מה היה מתרחש אז, ב־ 30 בנובמבר ,1947
לוא היתה בארץ־ישראל טלוויזיה, וכל העם
היה עוקב אחרי ההצבעה בלייק־סאכסס
דרך המסכים.

אומה חוברת
בשינוי אדרת
שמת לב ודאי ששערי הגיליון שעבר,
כמו שערי גיליון זה, מודפסים על נייר
שונה מכפי שהיית מורגל לו עד כה. את
מקום נייר העיתון הדק, תופס בכריכת ה גיליון
נייר כרומו מבריק ועבה.
אין זו תשורה לקוראים לכבוד חתימת
הסכם־השלום. זוהי תוצאה מתחייבת מרית־רחבותו
המתמדת של העולם הזה. במשך
שנים ניסינו לשמור על תחושת שבועון-
חדשות טרי ומיידי בשערים. משום כך
נמנענו מהדפסת שערים צבעוניים, כפי
שעושים מאגאזינים אחרים. נמשיך לעשות
זאת גם להבא. שערי העולם הזה יופיעו
בצבעים המסורתיים, שחור, לבן ואדום,
ויורכבו מצילומי חדשות. ההבדל היחיד
יהיה בטיב הנייר.
הקפיצה מגיליון בן 60 עמודים לגיל יונות
של 80 עמודים ויותר, מחייבת כרי כה
שתוכל לשאת את הגיליון מבלי להת פרק.
מודעות־הצבע שחדרו גם אל עמודי
העולם הזה מאפשרות לנו ל שפר את טיב
הנייר עליו מודפסים השערים ואת טיב
הצילומים המופיעים בהם.

שעת יציאתו לאור של העולם הזה היא
אחד מכללי־הברזל, שאנו משתדלים להק פיד
עליהם ככל יכולתנו. בכל שנות קיומו
של העיתון גרמו רק חגים ומועדים, שחלו
ביום ההופעה, להקדמת או דחיית הופעתו.
אפילו מאורעות כמו פריצת מילחמה, לא
שינו את לוח־הזמנים הקבוע של הדפסת
העיתון והפצתו.
לפני שנה וארבעה חודשים נאלצנו
לראשונה לקבוע בצער :״המילחמות לא
יכלו להעולם הזה. הוא המשיך להופיע
בכולן בצורה סדירה ובמועד הקבוע. אבל
השלום יכול לו.״ קבענו זאת אחרי ש דחינו
את מועד הופעת הגיליון (העולם
הזה )2101 שסיקר את ועידת קאהיר הרא שונה
בחודש דצמבר . 1977 בגלל תקלה
טכנית, שלא היתר, תלויה בנו, בהעברת.
הצילומים והדיווחים של שליח העולם הזה
בקאהיר, איחר אותו גיליון של העולם הזה
להגיע לידי קוראיו ביממה אחת.
בשבוע שעבר שוב ״התנכל״ לנו לוח־הזמנים
השרירותי של טכס חתימת הסכם־
השלום. הטכס אומנם נערך בוו שינגטון
בצהרי היום השני בשבוע — עיתוי שכאי לו
תוכנן עבורנו במייוחד. אולם על פי
שעון ישראל היתה השעה כאן תשע בערב.
היה ברור כי צילומי הטכס לא יוכלו
להגיע לארץ עד לשעות הערב של היום
השלישי, הזמן בו עמד גיליון העולם הזה
לצאת לאור.
בלוח־הזמנים לעמוד כמובן יכולנו ולהופיע ללא כיסוי מצולם של מאורע
היסטורי זה. אולם לא הירשנו זאת לעצ מנו.
למרות שלא היה לנו מה לחדש הר בה
אחרי השידור הישיר של הטכס בטל וויזיה,
היה טכס חתימת הסכם־השלום מאו רע
שהעולם הזה לא יכול היה להופיע
מבלי שיונצח על עמודיו. שוב נאלצנו
לשבור את כלל־הברזל ולאכזב את או תם
קוראים מסורים, הנוהגים להמתין ב רחובות
להופעת גיליון העולם הזה מדי
יום שלי שי בערב.
הקוראים אולי היו סולחים לנו על אי
כיסוי המאורע המסוקר ביותר בתולדות
ישראל. ההיסטוריה הכתובה על גבי עמו די
העולם הזה — לא. בעת הקודם, חתימת בכיכר
הגיליון שערי את שעימדנו בליל בחרנו בתמונה שצולמה
ההסכם, בחגיגת השלום שנערכה
מלכי-ישראל בתל-אביב עבור ה
העולם
הזה 2170

שער ״העולם הזה״ אחרי החלטת האו״ם () 1947

שער ״העולם הזה״ אחרי חתימת הסכם־השלום () 1070

הרצף שבין לידת המדינה ולידת השלום

העולם הזה. לא היינו צריכים לחפש הר בה
כדי לאתר את מקור האסוציאציה.
בכרך המצהיב של גיליונות העולם הזה
משנת 1947 מצאנו את הגיליון שהופיע
ב־ 30 בנובמבר ,1947 למחרת ההחלטה ש התקבלה
במליאת האדם לאשר את הקמתה
של מדינת ישראל.
היתה זו תמונה שצולמה בליל קבלת
ההחלטה בכיכר מגן־דויד בתל־אביב, אח רי
שהמוני תושבי העיר יצאו באופן ספונ טאני
לחגוג בכיכר, ללא מופע אמנים
ומבלי שנקראו לכך.

חלפוס, חילק בירה חינם והתיצרוכת הגי עה
לשישים חביות ...בעלי בית־החרושת
לתמרוקים מהודר זלפו במשך שעות מי־בושם
על קהל החוגגים. חנות גלידה ב רחוב
אלנבי בתל־אביב, סמוך לשפת־הים,
חילקה לנוער גלידה חינם לכבוד ״המדי נה״
.בחלון הראווה של בית־הקפה ניצה
ברחוב אלנבי הוצגה עוגה ממרציפן ושו קולד
בצורת מפת ארץ־ישראל ותושבי ה עיר
המבוסמיס עמדו והתווכחוו על גבו לות
החלוקה בהסתמכם על ...העוגה.
בתל־אביב היתה חלוקת־חינם לא רק של

כתוצאה מכך יאבד אחד מסימני ההיכר
של העיתון: צבע-הדפוס הטרי שהכתים את
ידי הזריזים, שהקדימו לרכוש את העיתון
מייד עם הופעתו. אבל זוהי ודאי אבידה
שאתם, כמונו, אינכם מצטערים עליה.

זה היח גווה ! הז ה שהיה
גיליון,,העולם הזה״ שראה אור השבוע לפני 25 שנד בדיוק,
פירם ם, תחת הכותרת ״מות גיבורים״ ,כתבת־שיחזור על מותו
של ההייל נתן אלבז, שנהרג תור כדי קפיצה על רי מון־יד מת פוצץ,
והציל בכד את חבריו לנשק. כאישור המטכ״ל שיחזרה
המערכת את מותו בעזרת חבריו ליחידה. כגיליון הופיע מדור
חדש — ״תצפית״* ,שנועד לדברי העורף ״לתאר את מאורעות
המחר״.
כתכת־דיווה קלילה, כמיסגרת המדור ״בעולם״ ,נשאה את
הכותרת ״ביקורת עצמית, טו ב ארי ש!״ היא התייחסה לפיגנון
הקריקטורות הסובייטיות, המלגלגות על ניפוח המנגנון כהכרה

הסובייטית. במיסגרת המדור ״העולם הזה מראיין״ הובא ראיון
עם מנחם בגין, יושכ-ראש תנועת חירות. כשער האחורי של
הגיליון ראה אור הסיפור שנבחר לייצג את בלגיה בתחרות
העולמית של הסיפור הקצר.
בשער הגיליון: מנחם בגין.

תגמול על רצח מעלה־עקובים * מישנט קסטנו(המעון־)
* הומאבק על שיחוו! האשה במצריים * 11 ודי 111 לק
מציל את ראש 1מ;שדד האוצר * המת האחו ו בהנאה
העם חרומח והרוצחים
כי בן אני לזה הכוח
שוחר הרע, יוצר הטוב
(גיתה, פאוסט)
הרוצחים שלחצו על הדק רוביהם במע־לה־העקרבים,
הפעילו שלא מדעת נשק
שני, הדליקו את הפתיל הארוך של פצצת-
זמן שנועדה להרעיד את המוח הלאומי,
לפוצץ את שירמן האדישות ושביעות-
הרצון־העצמית בהם התעטפנו מאז מיל-
חמת העצמאות. השבוע השמיעה הפצצה
את הדי ההתפוצצות הראשונים בעומק ה נשמה.
תגובה
זו לא היתד, על פני השטח, לא
לבשה צורה של קריאה המונית למילחמה
או להרפתקה. הביטוי היה הרבה יותר
רציני. העיתונות המשעשעת־גרידא ירדה
בתפוצה לעומת עלייה גדולה בעיתונות
הרצינית. המונים באו להקשיב לנאומיהם
של מנהיגי הימין והשמאל** ,שמעו את
הדברים בהבעת־פנים רצינית ומהורהרת.
ברבבות בתים, במאות אלפי שיחות, שאלו
אזרחים נבוכים אך ערים את השאלה :
מה לע שות?
כמבוי הסתום. היה ברור לכל, כי לא
יתכן להמשיך לאורך ימים את המבוי
הסתום של חוסר־מדיניות וחוסר פיתרון.
זו הפעם הראשונה מזה שנים עוררו גם
אנשים פשוטים שאלות יסודיות: כיצד
אפשר להשיג או לכבוש שלום עם ארצות *
כיוס ממלא את תפקידו של מדור זה
״דף תשקיף״.
•• באסיפה שבה הופיעו יגאל אלון ובני
מהרשק (פוליטרוק הפלמ״ח) נכחו כ־ 15 אלף
איש, ובהפגנה שבה הופיע מנחם בגין היו,
להערכת העולם הזה, כי 25 אלף משתתפים,

ערב? האם הגבול הנוכחי מאפשר חיים
לאומיים? האם ישנה אלטרנטיבה לכיבוש
צבאי?
לממשלת ישראל לא היתד, תשובה
לשאלות שנשאלו. אף שר לא קם לפני
העם והשיב דברים ברורים, עקביים, שינ־טעו
אמון בלב האזרחי־ד,ישראלי. גם דברי
רדיו רמאללה ״ ,על פעולת־התגמול הג דולה
בכפר נחלין, לא נראתה להמונים
כפיתרון, אף שהעניקה לרבים תחושה של
סיפוק. לכן היה זה טבעי, שמבט ההמונים
פנה אל אותם המנהיגים שהציעו פיתרו־נוח
קיצוניים. האזרח הפשוט לא קיבל
פיתרונות אלה — עדיין. אולם זו הפעם
הראשונה שהיה מוכן לשמוע אותן, לש קול
ולחשוב. זה היה החידוש הגדול של
השבוע — תרומתם הישירה של רוצחי
מעלו־,־העקרבים למדינת־ישראל.
מישפט משיא אל שי*6
נוסף על ההפגזה האדירה שכוונה אליו
על-ידי מנחם בגין, מעל במת הכנסת ומכי-
כר מוגרבי ׳,תל-אביב׳ ספג ראש-הממשלה
משה שרת פגז נוסף מכיוון אחר לג מרי:
מתוך האולם הדחוס עד אפס מקום של
בית־המישפט המחוזי בירושלים.
בעת חקירת שתי־וערב של העד השמיני
במישפט גרינוולד־קסטנר (העולם הזה 845
ואילך) ,מנחם באדר, ח״כ מפ״ם בכנסת
הראשונה והמזכיר לשעבר של ועד-ההצלד,
של הסוכנות בקושטא, טען הסניגור, עו רו־דין
שמואל תמיר, שמשה שרת הסגיר ל בריטים
את איש־ד,סוכנות יואל ברנד. סי בת
ההסגרה, לדברי תמיר: הבריטים לא
רצו שברנד יחזור לגרמניה עם תשובה
* תחנת־השידור של ממלכת ירדן עד
למילחמת ששת הימים.

להצעתו של איש הגסטאפו אדולף אכ־מן
* ,לשחרר מיליון יהודים תמורת עש רת
אלפים משאיות.
באותה תקופה קיבל באדר את ההצעה
דרך ברנד, ועתה הוא הובא להעיד ש ההצעה
היתה מבוססת, ושלקסטנר היתד,
סיבה מספקת לנהל משא־ומתן עם הגר מנים
בדבר עיסקה זאת, שהבריטים חיב לו

זה התאים למטרתו של עורך־דין תמיר :
הוא רצה להעלות את המישפט לרמה פו ליטית
גבוהה, ולהשתמש בכל עד חדש של
התביעה כבמדרגה, שניתן לעלות בעזרתה
עד לפיסגת ההנהגה של הסוכנות היהו דית,
ולהוכיח שהיא שיתפה פעולה עם
הבריטים בארץ־ישראל ועם הנאצים באי רופה.
ההאשמה שהוטחה נגד שרת היתד,
מכוונת: היא נועדה להכריח את התביעה
להביא את ראש־ממשלת־ישראל אל דו כ ך
העדים.
השופט היסס. אולם טענתו של תמיר
היתה חזקה מדי, אפילו בשביל מישפט
קסטנר־גרינוולד גדוש־ההפתעות. הנאספים
עצרו את נשימתם והשופט, בנימין ד,לוי,
שלח מבט נוקב בעורך־הדין הצעיר שהח וויר
מהתרגשות :״איזה קשר יש בין טע נות
אלה לבין המישפט?״ תמיר נחפז
להכריז שהוא רק חוקר את עד התביעה,
יהיה נכון להוכיח את אמיתות טענותיו
כאשר יעלו העדים שלו על הדוכן. השו פט
היסס מעט, והירשה לתמיר להמשיך
בחקירה.
המתיחות היתה הפעם גדולה מן הרגיל,
היות וזו הפעם הראשונה בה נתקל תמיר
בעד שהדף את כל התקפותיו המילוליות
בקלילות ובזריזות. מנחם באדר עשה רו שם
עז. הוא ניצב על דוכן העדים בשלווה
גמורה, בלם את התקפוודהמצח של תמיר
בתשובות ארוכות וחלקלקות .״האם ידעת
כי מייד לאחר שהדביקו אנשי אצ״ל כרו זים,
שקראו למילחמה בבריטים, באו נערי
השומד-הצעיר וקרעו אותם מעל לקי רו
ת? ״ שאל תמיר.
״לא, לא ידעתי על זה.״
״הידעת שהקוומר־הצעיר חטף חברי
אצ״ל, עצר אותם בקיבוצים, עינה אותם
לפני שהסגיר אותם לבריטים?״
״קראתי על כך בסיפרו של מוסינזון
דרך גבר.״
תמיר, איש אצ״ל לשעבר, נתמלא זעם,
עיניו ירו ברקים כלפי ירי בו השליו, ה לבוש
חליפה פשוטה, מרכיב משקפיים
כהים. עתה הופיע על פניו של העד חיוך
אדיב. הוא פנה אל תמיר ו ש אל :״מדוע
אתה מתרגש כל כד?״
תמיר :״מפני שאדישותך פוגעת בי.״
הקטיגור, אמנון תל, נתחייך, זו הפעם
הראשונה אחרי זמן רב. הוא התערב ב חקירה
:״מר תמיר מנצל את ההזדמנות
כדי לנהל תעמולת בחירות לטובת חרות.״
גם הפעם החטיא תל את המטרה: תמיר
פרש מתנועת החרות לפני כשנה, וטען
שהמיפלגה אינה פעילה במידה מספקת נגד
המישטר הקיים. בסוף החקירה היה ברור
דבר אחד — הסניגור לא הצליח לשבור
את ב אד ר; אולם הוא השיג את מטרתו:
גרינוולד וקסטנר נישכחו כימעט לגמרי,
והמישפט המשיך להתפתח ולהגיע לשיאים
חדשים.

קריקטורה שיע מיס

״סוף־ סוף יצאנו מוועדת שכיתת־ הנשל,״

?ייו

* עניין זה היווה, כמה שנים מאוחר
יותר, את אחד ממוקדי מישפטו של אדולף
אייכמן בירושלים.

״העולם הזה״ 858
תאריך1,4.54 :
במרחב דודיה וריגש ׳האצילות
כשהכריז ראש מועצת המהפכה המצרית,
מוחמד נגיב, לפני חודש ימים, על כוונתו
לקיים בחירות לבית־הניבחרים המצרי, נד מה
היה למצרים רבים שהגיעה השעה
להגשמת מאווייהם. בשביל רוב המנהיגים
הפוליטיים היה זה האות להתחיל במהומות.
לא כן הדבר לגבי דוריה שאפיק, עורכת-
דין נאת מראה, הנלחמת זה קרוב לעש רים
שנה למען זכויות האשה במצריים.
למחרת שידור הידיעה הופיעה דוריה שא פיק,
בלוויית שלוש חברות צעירות ממנה,
במועדון העיתונאים בקהיר .״באנו להמ שיך
את מאבקנו למען שיוויון־זכויות,״
הכריזו בתקיפות ,״החלטנו לשבות שבי-
תת־רעב עד אשר תכיר החוקה החדשה
בזכות האשד, לבחור ולהיבחר.״
משך ימים אחדים קיצרו העיתונאים
המצרים את מאמריהם על המאבקים ב צמרת
השילטון, והקדישו מקום לשובתות.
בתורכיה, בסוריה ובסודאן — כתבו —
השיגה האשה הכרה בזכותה להשתתף ב חיים
הפוליטיים, לבחור ולהיבחר. מדוע
לא יהיה הדבר גם במצריים, ארץ המתיי מרת
להיות מתקדמת ונאורה. איש לא
נתן תשובה. כמה אנשי-ציבור נרגזים הבי עו
דיעות תקיפות על מה שהיו עושים
לאותן נשים אילו היו בעליהן. אך הדבר
לא השפיע על דוריה וחברותיה. השביתה
נכנסה לשבוע השני.
ביום העשירי קראו העיתונאים לרופ אים׳
שהורו להעביר את הנשים לבית־החולים
׳,והוסיפו :״יש לנו אהדה רבה
אליכן אבל, למען השם, אל תגוועו כ אן!״
בבית־החולים זכו הארבע לביקור חשוב
של עלי מאהר, יושב־ראש המועצה שמונ תה
שנה קודם לעריכת חוקה חדשח ב מצריים.
הוא הופיע בחדרן ובפיו דיברי
נחמה :״אני מ עריו ומוקיר את אומץ ליב־כן.
אני גם יודע שנלחמתן למען האי דיאלים
שלכן. אולם דעתי שעשיתן כבר
די והותר. תנו עכשיו לגברים להגן על
זכויותיכן. אני מבטיח שלא נקפח אתכן.״

אנשים
ס תיאודור ( תדי ) *ולק, מנכ״ל מיש-
רד ראש־הממשלה, השיג בחודש שעבר
60 מיליון דולר באדצות־הברית, לתשלום
החובות קצרי המועד של ישראל. בראיון
לעיתונאי היהודי־בריטי
שאותו העניק
ג יון קימחי, הכריז קולק :״חסכתי גם
כמות גדולה של גלולות אספירין לראשי
מישרד״האוצר, אשר לא ידעו כיצד להת גבר
על הבעיות הכספיות.״
• רבה הראשי של תל־אביב, הרב
איסד יהודה אוכטרמן, שיצא בשבוע
שעבר למסע בדרום־אפריקה, הותיר לתל מידיו
את אחת הסוגיות הקשות ביותר
שהטרידו אותו. הסוגיה: האם מותר, לפי
דיני ישראל, לבצע השתלה של בשר או
עור ממת לחי — כלומר, ניתוח פלסטי.
מקור הספק: ההלכה הטוענת כי המת
אסור בהנאה.

מר׳סוס נזדדק/וכאד טיראן

ת ת חד ש י

״אגוזי של עלית־אגדה

״כדורגלן השנה״ עודד מהנס אומר:
״אגוזי של עלית -אגדה ! ״
כדורגלן הגון לעולם לא יקה סמים ממריצים,אבל אם יש לו שכל
הוא יאכל אגוזי או שניים
לפני כל אימון ולפני כל משחק
חתיכת אגוזי היא ״פצצת-אנרגיה״ קטנה המכילה:
שוקולד, סוכר, גלוקוזה, שמגי מאכל, אבקת-חלב,
אגוזים, קרמל-חלב -אגדה !
תאכלו וגם אתם תאמרו-

שוב לי עם אגוזי של

זהו ציור היסטורי: בו נודע לראשונה
על קיומו של שמואל
.העול הזה

שוחקן וישן
בתקופה שונן! היה הניסי,.מאווק 1סכין׳ שם־גנא ועודם החושים, עשו! סורא,
אלמוני ממאווקו, מעשה־גסוה עילאי, המשמש חזה 25ש1י 0מונח לחיילי צהי ל
בשנה שבה נטבעו גישראל מטבעות״לשון כמו ״דופקים את השחורים״ ו״מארוקו־סכין״
,בעיקבות העלייה ההמונית של יהודי מארוקו, הפך צעיר אלמוני לגיבור
לאומי, ומעשה הגבורה שלו הפך מופת של הקרבה עצמית לחיילי צה״ל. הפרשה,
שהעלתה את גאוותם העדתית של עולי צפון־אפריקה, אירעה בחודש מארס ,1954
לפני 25 שנה. גתן אלבז, טוראי בחיל־חרגלים, עולה־חדש שבא לישראל בגפו,
הצליח אז להחדיר זיק של קדושה לליבו של בל ישראלי. כבל צעיר מארוקאי אחר
בן גילו, היה נתן אלבז נושא לבוז בעיני האזרחים הישראלים שגאוותם על תרבות
אירופה• אולם ברגע מכריע אחד, במיבחן העליון של ילוד־אשה, התרומם נתן
אלבז לגדולה אנושית אמיתית.
בהרגישו שפתיל של רימון־יד שבפירוקו עסק, נדלק בטעות, ובי נותרו רק
ארבע שניות עד שהרימון יתפוצץ באוהל גדוש חיילים, רץ נתן אלבז אל מחוץ
לאוהל, בשהרימון בידו, ולחץ אותו אל גופו. הרימון התפוצץ בידו לפני שהספיק

להשליכו לתעלה העמוקה שליד האוהל• נתן אלבז התרסק בהצילו את חיי חבריו.
הוא הוכיח לבל, כי גדולה אנושית אינה קשורה בארץ מוצא. במותו המחיש, כי
בשעת־מיבחן עליונה מסוגל הצעיר הישראלי, ללא הבדל ארץ־מוצא ולידה, להתרומם
לפיסגה של אצילות״נפש והקרבה״עצמית.
להלן הכתבה שפירסם ״העולם הזה״ על מעשה הגבורה של נתן אלבז, ב״1
באפריל ( 1954״העולם הזה 858
נתן אלבז לא חלם מימיו בי יבוא יום ושמו יהפוך סמל במדינת ישראל.
השבוע, שעה שלהבות השינאה והדמים התפשטו לאורך הגבולות, שעה שעיני רבבות
אזרחים חיו מופנות אל כוחות״הביטחון, ירתה כיתת רובאים של צבא ההגנה
לישראל מטח־אש מעל לקבר טרי בבית־חקברות של גיבעת־שאול. היו אלה חברים־
לנשק שבאו לחלוק כבוד אחרון לנתן אלבז, על מעשהו הגדול.

כך זוז קרה

שיחזור מעשה הגבורה של נתן אלבז, טוראי
בחטיבת ״גבעתי׳ /שמנע אסון כבד בעת שסוכן•
כגופו על רימון־יד שניצרתו השתהדרה כאוהל
מלא חיילים. כתמונה למטה נראים החיילים
שהיו כאוהל עם אלבז, עסוקים כסידור האוהל
ובניקוי הנשק. כל החיילים כתמונה היו באוהל
מטעת המעשה, מלכד רב־טוראי מימין,
הממלא את מקומו של אלבז שנהרג. התמונה
מתארת את הרגע הרה הגורל — פנים האוהל,
שניות בודדות לפני שמיעת נקישת־המוות של
הרימון• ,טאלבז עסק בפירוקו. כתמונה מימין
מתואר המחזה שנייה או שתיים לפני ההתפו צצות.
עם הישמע נקישת הפצץ, מיהר ההייל
זייס סכאג אל מחוץ לאוהל, כששישה רימונים
חיים כידו. נתן אלבז רץ אחריו כשהוא מחזיק
כידו את הרימון שהופעל. כשיצא החוצה ראה
את הכריו עובדים כשטח. כמקום להשליך את
הרימון, ניסה להגיע אל התעלה שליד האוהל
(כתמונה משמאל) ,ואז התפוצץ הרימון כידו.

לחברה לסחוב דברים, נותן להם מים מ המימייה
ישלו. כשחילקו את הגדוד למשקים,
שליחו אותי לכפר־וייתקין ולא ראייתי אותו
במשך שימונה חודשים.
אלימלך ז בקרית־ענבים הסתדר דווקא
לא רע. בהתחלה, כשהיה מקבל חופשה,
היה נוסע לקיבוץ חצרים. היו לו שם
חברים מעליית הנוער ,׳שבאו אתו ארצה.
אחר־יכך עבריה כיל הקבוצה לקרית־ענבים
והוא הייה מבלה אייתם. לפעמים היינו
יוצאים יחד לבקר בירושלים. היינו הולכים
לקולנוע, או סתם מטיילים, כי לא הכרנו
אף אחד בעיר, ולא היו לנו בחורות
משלנו.
ישראלי 1אני חושב שכן היתד, לו
בחורה. פעם ׳שאלתי איותו בצחוק: בשביל
ימה לך חופש, ימה תעשה בעיר? והוא׳
ענד : ,סמוך, יש בחורה.
אלכרט 1אבל קריה גם ׳שהייתי נותן
פו פאס לחופשה והוא לא היה עוזב את
המחנה. מה יש לי לעשות ב עי ר? היה
שואל.
חכר ז נכון. למשל בחופשה האחרונה
שלנו, בערך שבוע לפני שנהרג׳ נשאר
במחנה כדי לכבס את הבגדים שלו !ולתקן
את הציוד.
ישראלי ז זה אופייני ליו מאד. הוא
היה בחור ׳מסודר להפליא ותמיד הקפיד
על הופעתו. אפילו ׳כשיצא לאימונים, יהיה
מופיע •בבגדים נקיים ומסודרים. הוא גם
תמיד התבלט ׳בסידור המיטה, בינקייון,
איוורר את האוהל.
זייס: היה מתרחץ כל ערב
ישראלי: בפלוגה הזאת היתד, בעיה
משמעתית ׳חריפה. הבחורים באו בקבוצות
קטנות, והיו רגילים לאורח־חיים שיל משק.
עבריו כמה שבועות עד שהתרגלו להלכי
לבסוף היו חיילים אבל צבא סדיר,
לדוגמה.

לא היה זה מעשה־גבורה של שדה־קרב.
לא היה זה גם מעשה הקרבה של חייל
למען מולדתו. מעשים אלה רגילים במדינת
ישראל. היה זה מיעשה־יגבורה ממין אחר —
גדול יותר, אנושי יותר — מעישה-ר,גבורה
!של האיש הקטן. כי נתן אלבז הקריב את
חייו לא על פי פקודה ולא על. פי נוהג
מקובל. הוא בחר למות, כי מצפונו הורה
לו להקריב את חייו למען חבריו.
מן היום הראשון ׳שעלה ארצה, לפני
שלוש שנים, היד ברור כי יחסו של נתן
למולדת החדשה, היה ישונה מן היחס המ קובל
בין שאר העולים החדשים. הוא לא
בא עם גל ההתלהבות הראשון של ימי
יסוד־המדינה, סיפורי תלאותיהם של אלפי
יורדים מרוקאים היו ידועים לו היטב. בכל
זאת ברח בלילה ׳מבית הוריו, בעיירה
ישופרו, ליד קזבלנקה, ופגה לעליית הנוער.
בארץ נשלח להכשרה בקיבוץ בנגב,
משם התגייס לצבא. משך זמן זה הכיר
את כל התופעות החיוביות והשליליות
של חיי עולה חדש בארץ. אנשים קראו
לו ״מרוקאי״ ; הוא ציחק להם. הסתגל
מיתר לתנאי הארץ, הקפיד לדבר עברית,
התגאה כחייל קרבי. במחנות הצבא, כור־ההיתוך
הענק, אליו זורמים רבבות צעי רים
מכל פינות העולם, מצא את ביתו.
בשבילו לא הייתה הפלוגה סתם אוסף
של אנשים, אשר איתם היה עליו לשרת
30 חודש במדים. בשבילו היה האוהל
לבית־הורים, חבריו־לאוהל מילאו את מקום
אחיו.
על כן, כאשר שמע את נקישת הרימון
והביט סביבו, היתד, הברירה ברורה ל פניו:
חייו הוא או חיי חבריו. בארבע שניותיו
האחרונות ושקל את אהבתו לחבריו, את
החיים שמצא בתוך פלוגתז-מישפחתו. ו בשניות
אלה נפלה ההכרעה הגדולה: מו טב
•שימות הוא מאשר ייפגעו עשרות
חברים, שלא הרגיישו כלל במתרחש.
הכרעה זאת לא היתה תוצאה של הש כלה
או הטפה. נתן אלבז לא קרא את
ספרי־ניציישה ושירי־ביאליק. אולם היתד,
לו אציליות־הנפש העליונה, שרק מעטים
זוכים בה.
לכן ישאר נתן אלבז סמל לא רק ל מסירותו
והקרבתו של החייל האלמוני,
כי אם דוגמה בית־אלמוות לגדולתו של
האיש הפשוט המקריב את חייו למען
יחיו חבריו.

״סמיד,
יש בחורה״
ך חדרו של הרס״ג התכנסו ששה
**־ חיילים, מכריו הקרובים ביותר של
נתן אלבז. הם הסבו ליד שולחן־עץ יחשוף,
העלו זכרונות על חברם, שהקריב את
עצמו, כפי שהכירוהו בימעשיו הייומיו־מיים,
הקטנים הגידולים ; על חייל בגדוד
רגלים של צבא הגינה לישראל. כתב העולם
הזה ,׳שזימן את השישה יחד, רשם את
הדברים כפי שנאמרו.
הששה היו :
׳ *:זייס סכאג, טוראי, יחבר לכיתתו
שיל נתן, בן ,20 עלה מקזבלנקה, מרוקו,
לפני 19 חודש. התגייס מייד לצבא, יחד
עם אחיו. מישפחתו נשארה כולה במרוקו.
0מרדכי אלימלך, טוראי, בן ,20
גר באותו.אוהל עם נתן, עלה ׳מרבאית,
מרוקו, לפני שנתיים וחצי. משרת כבר 26
חודש בצבא.
י• אהרן כן־ארויה, טוראי בן ,23 1 עלה מבולגריה ׳לפני ישיש ישנים וחצי,

שירת 25 חודש בצבא, גר עם מישפחתו
במושב ציורימשה, ליד בית־ליד.
ן פחאמי חכר, רב־טוראי, בן ,20
עלה ארצה מעיראק לפני ׳שילוש שנים,
שירת 29 חודש וחצי בצבא, כל הזמן
באותו הגדוד.
! *.אלכרט יחזקאל, רב־טוראי, מפקד
כיתתו של נתן, בן ,24 עלה מעיראק
לפני שלוש שנים׳ שנתיים בצבא, כל
הזמן באותו הגדוד.
^ שלמה ישראלי, רס״ג בן ,32
שנה חמישית באותו הגדוד, הכיר את
נתן היכרות איישית קרוביה.

וזה מה שהיה להס לומר על נתן אלבז1 אלימלך: שמתי לב אליו בפעם הרא
שונה
במאי .1952 אז שליחו אותנו מבסיס
הטירונים לקרית־יענבים, בתור מחלקיה של

נח״ל. לפני זה שמעתי את השם נתן אלבז,
מפני שהיה אתי יחד בפלוגה, אבל ילא
הכרתי אותו. בקרית־ענבים הכניסו אותנו
לחדר אחד, יחד עם עוד שני בחורים. נתנו
לנו יומיים להסתדרת וביום השלישי הוציאו
אותנו לעבוד במטעים. היתד, זיו הפעם ה ראשונה
בחיי שעבדתי. נתן גם כן היה
אתי. הוא עבד כל הזמן במרץ, ולא
שמעתי מפיו אף קללה איו תלונה. הוא
היה בחור בריא, פניו היו עגולות ו בהירות,
היה לו שיער שחור־חום, בלי
שפם. אפילו זקן לא צמח לו.
כן־ארוייה 1יגם אני הכרתי אותו
בבסיס הטירונים. הוא היה במחלקה אחרת,
אבל שמתי לב שתמיד היה ׳מוכן לעזור
לחברה. אם מישהו היה יוצא לחופשה,
ולא היתה לו כביסה נקיה, היה נתן משאיל
ילו חולצה ימשלו. יגם בשדה היה עוזר

חכר: אתה זיוכר יאית העסק ׳שהיה לו
אז עם ד,מ״פ י
ישראלי ז כן. זה היה ליד בית־גיוברין.
היינו אז בסיידרה כשבא אלי -המ״פ ׳ואמר
לי שאלבז סירב לקבל פקודה מהמ״ב שלו.
הוא ידע שהיו ליו יחסים מייוחדים עם נתן
ולכן אמר לי שאטפל בו בעצמי. הבנתי
שהעניין יחמור, כי גס יהמ״כ וגם המ״פ
ינחנו ילו ׳פקודה והוא ׳סירב למלא איותה.
אבל בכל זאת קיוויתי •שזה יסדתר. מצאתי
אותו ליד חדר המישמר, מעוצבן ונרגש
בייויתר. לקחתי אותו הצידה והתחליתי ל הטיף
לו מוסר. פתאום התחיל לבכות כמו
תינוק .׳וסיפר מיד, שקרה לו. התברר שכל
העניין התחיל כשהמפקד שלו החליט לא
לתת לו לצאת לחופשה יחד עם כל ה יחידה
שלו.
זייס ז זה היה בגלל זה !שהיה צריך
לעמוד למישפט מפני שאיבד את גלגלי־היריד,
של המרגמה שליו.

בחזית שכתת-
התיקווה
יל• שריאלי: זה היה פשוט עניין של
נוהל. החופשה לא בוטלה, היא רק
עוכבה עד שייג מר הבירור. הוא חשב
שמענישים אותו .״המפקד,״ הוא אמר לי,
״לא איכפת לי החופש. אבל זיר, פרינציפ,
אני לא אשם ! ״
אלכרט 1הוא באמת לא היה אשם.
הוא התרגז, מפיני שלא פעם הודיע ש הגלגל
נופל לו בשדה. הוא קישר אותו
בחוט, לקח אותו בכים׳ אבל זה לא עזר.
(המשך בעמוד ) 52

ק־בניבגוד1

סיגריה ע

תערובת אמריקאית מובחרת

פרסום דיר ׳עקנסזן
העולם הזה 2170

הו 1ו ^ םהוה

מכח בי ם

2 1 7 0

כאמכי ימי-הביכיים בישראל
כוחות שחור קלריקלים ונאמני מהפכת
ימי־הביגיים, מנצלים את נמק הדמוקרטיה
הישראלית, את היסוסי השילטון לבחור
בין דמוקרטיה נבונה, צודקת, השולטת ביד
חזקה, לבין ריקבון הפשרה, הנובע מלחץ
של מיעוט.
כוחות אלה מנסים׳ עדיין בהצלחה מו עטת,
להשתלט על מוח המדינה !ולשתול
בו זרעי פורענות וחורבן. כוחות מעין אלה
הם שהובילו את גרמניה הנאורה אל בין
זרועות המיפלצת הנאצית. טמונה עוצמה
׳אדירה ביכולת לנצל פחדים ותשוקות
חייתיות ולחולל באמצעותם שינויים קי צוניים
בדרכי־חיים.
החייתיות המכונה לאומנות חוללה מה פכות
עקובות מדם, שהונעו בכוח ההמונים.
אותן מסות אדירות שללו את זכותם ה עצמית
לחופש, מתוך חוסר מודעות מושלם.
אין בקרבנו מנהיגים המסוגלים לבלום
זרם עכור זה. אי היכולת להקטין את
ממדי הניאו־פאשיזם הישראלי גורסת ל הרס
מהיר ופאטאלי של חרות הפרט.
אני קורא לכל בר־דעת למנוע ככל
יכולתו נגע זה ושל ביריונו ת וחוליגניזם
מאורגן. אסור 1לעבור ל צידו של הרוב
הדומם ולהמשיך לשתוק. חייבים ׳לגנות
את הפעולות של קנאים צעירים, המער ערים
את יסודות הצדק והמחשבה החופ שית.
הם מוכנים להרוג ולהיהרג למען
חזונם המעוות. תאי הריאקציה אינם ני תנים
לריפוי, אך חובה עלינו לרסנם ו למנוע
את התפשטותם ההרסנית.

אדם א,.

מם !השלוב
מצבה הכלכלי של מצריים אינו טוב
מזה של ישראל, אם לנקוט בל שון המעטה.
גם הסיוע שהיא מקבלת מארצות־הבדית,
בעיקפות חתימת הסכם־השלום, נופל מזה

מאוזן :

חיוכה בסבכה
רק פרחה יונ ת השלום מתוך השובך
וכבר מאיימת עליה סכנה מצד הניצים —
מדינות־הסירוב הערביות, המאיימות לבודד
את ׳מצריים ולטרוף את מנהיגיה, שעשו
שלום עם ישראל. מ כיו ץ שהאינטרס ה חיוני
שלנו הוא שיונת השלום תמשיך
לעופף בשמי המזרח־התיכון, ראוי ש
צוז׳׳ל

לאנשי
עופרה, שנטלו את החוק לידיהם,
פתחו באש לעבר אוכלוסיה ערבית ב רמאללה,
לעבר ילדים שידו אבנים, אין
כל מחילה. יש להעמידם לדין, ו מיי ד!
לאלה המנסים למצוא הצדקה למעשיהם,
מן הראוי להזכיר את ההוראות לפתיחה
באש הנהוגות ׳בצה״ל: התראה, סיסמה,
ורק כאשר מוצו כל האזהרות יורים שלא-
על־מנת־לפגוע.
כנראה שהוראות אלה אינן 1חלות על
אנשי גוש אמונים. אם השילטונות לא
ינקטו נגדם ביד חזקה! ,תשתרר אנרכיה
מוחלטת בגדה המערבית והיא תהיה לנו
לרועץ.
תל־אביב

) 1רב־חובל ! )5שר־החינוך (ש״פ) !
) 10 תרופה! ) 11 מינחה! ) 13 אם־הפנינה!
) 14 רסיסי־לילה! ) 15 חימה; ) 16 מיש-
עו ל! ) 18 עו לז! )20 קי טור! )21 כלי־עבו-
דה ! )22 מיקווה־ים 24 בואו הלום 25
שלושינדוארבע (בגימטריה 26 אבן־חן!
)28 מינעל חורפי! ) 30 גדול בתורה! )31
וני ל! ) 32 אחד מהורי! )34ו ד אי! )35
אחי הבעל! ) 38 יו ב ל! )39 חדר בספינה!
)41ע נן! )42 חרי ץ )43 :בגד־ ש רד! ) 45
זי ע )47 :נהר באיטליה; )48 רווחה; )50
עזו ב! ) 51 :משאבת הגוף; ) 52 זאת;
)54 פרי שדה ועץ; )57 שלוש המכות
הראשונות (ר״ ת) )61 :רומם; )62 מחצב
קשה! )64 נהר באפריקה; )65 מידה עש רוני
ת; )66קמץ; )67 מזיק לבגדי ם:
)69 זאטוט )70 :הי ד ד!; )72 הקדש מוס ל
מי )74 :זוג סופרים ישראלים ( ש״ מ);
)75 מיו צי פו ר; )77 שלב ראשון בגיו ס;
)78 עוף־טרף )81 :התקוממות ; )83 אביון !
)85 שן הפיל 86 מיזרח ; )88 סימן הכפל;
)89 מונח בלוגריתמים ; )91 סימן הניצחון!
)93 מזון אבותינו ב מיד ב ר; )95 חי לילי
טור ף! ) 96 כינוי; ) 98 מכשיר־עינויים :
) 100י שן; ) 102 שייך ל ) 103 ;-פלא;
) 104 ציר ) 105 :נאיוויות.

זאת, בישראל כל הסיכויים הם שעול ה־מיסים
יוכבד ואזרחי ישראל, בנוסף לאזרחי
ארצות־הבריית, יאלצו לשאת בנטל השלום.
הפיתרון: לעבור להתגורר עכשיו ב מצריים
ולשלם מיסים שם ולא כאן.
זאב צבעוני, תד־אביב

מנהיגי ישראל י תנו דעתם ויתחשבו ב מצבו
החמור של נשיא מצריים ולא רק
באינטרסים המיפל׳גתיים־פנימיים שלהם.
עלינו להקל על הנשיא סאדאת לעמוד
בלחצים שמפעילים עליו, ולא להפכו ל־
׳טרף קל לעטים, לבזים ולשאר עופות
הטרף. תיקוותי שנדע להתעלות ולהבין
זאת.
יפה בודל, ראשון־ליציון

מפרכן
הו״ר לא מ
בנאומים המארתוניים בכנסת, לקראת
החתימה על חוזה־השלום, קרא משה ש מיר
לעבר מנחם בגין נגד הקמת אנדרטות
לחיילים המצריים שלחמו ב־ 1948 בדרום
הארץ. בגין השיב לו, שגם את חיילי
האוייב יש לכבד ואין פסול בהקמת אנדר טות
לזיכרם. באותו מעמד שיבח אורי
אבנרי את עמדת בגין ב או מרו :״כל
הכבוד! כל הכבוד!״ יו״ר הכנסת, יצחק
שמיר, לא היה מרוצה, כנראה, מהערה זו
וצעק לעבר א בנ רי :״אל תעזור לראש-
הממשלה!״ הוא אשר א מרנו: היו״ר לא
מפרגן לאורי אבנרי, אשר החרה-החזיק
אחר מנחם בגין. כידוע לא נמנה היו״ר
עם המצביעים ע בור ח׳וזה־השלום, ודי
לחכימא ברמיזא.
כן־ציון כר־כיל, גבעתיים

מאוגף :
) 1כישוף ! )2בתוכם )3 :מאחר בלילה :
) 4מכינויי האלוהות! ) 6ענ ף! )7פרח-
נוי! )8מונח בתורת החשמל! )9נזוז
מפ ה 12 עי ר עו ר! ) 15 מן הצבעים!
) 16 כלי־קיבול לנוזלי ם! ) 17 קפל ב בג ד!
) 19 מכינוייה של ירו שלי ם! ) 20 להבה!
)21 מרכזנית! )23 מלכסיקון הצאן! ) 24
מז ל! )26ג ץ! )27 מושת על כל אזר ח!
)29 מתוח מעל מים סוערים ! )30 גשם קל !
)33 לפני גו־חובה ! )34 בלתי־מסווג(ר״ת)!
)36 טר מינל! )37 חרוץ! )40ל אן?! )41
נצח! )44 עליד לדעת 46 מציאות!
)47 זכר בבקר ! )49 פיכסה הפתח 50
יפעה! )53 צחיח! ) 54 חודש בשנה העב רי
ת! )55 סוף בלי התחלה! ) 56 יבשה
בלב י ם! )58 פקודה! )59 שליט ע ר בי;
) 60 מכר! )62 או מר! ) 63 שישה סידרי
מישנה (ר״ ת)! )66 ענייו! )68 פילוסוף
יוו ני! )71 מספיק ודי! )73 מים קפואים!
) 76 מילת־תנאי! ) 77 חמסין! )79א תר!
) 80 גוי! ) 82 משמש בקפיצה־לגובה ! )84
שמיר ו 85 הז ד רז!! )87 מספיק!!
)90 מן הזוחלים! )92 הכריע! )94גמד!
) 96 סיעה בכנסת 97 שמיכה 99 מסולם
הצלילים! ) 101 מלכסיקון הבקר! ) 102
במקום ההוא! ) 103 מילת־זירוז.

אני רוצה להודות באמצעות עיתונכם
לצוות המחלקה הכירורגית ב׳ ,בבית-
החולים קפלן, ולראש המחלקה, הד״ר
פפרמן, על הטיפול המסור שהעניקו לי.
אילכה יראי־פן, תל־אביב

בוצות־שלום מרוטות

שתקבל ישראל. השלום מטיל על המצרים
מעמסה צבאית וביטחונית לא קטנה מזו
שנופלת על צה״ל. גם הם זקוקים להיער כות
חדשה, למיתקנים חדשים ולרכישת
ציוד צבאי חדש! .ובכל !זאת יחוש האזרח
המצרי משלם־המיסים (רק חלק קטן מ־האוכלוסיה
המצרית משלם מיסים) הקלה
בעיקבות השלום.
׳ממשלת מצריים החליטה להקל את עול
המיסים ולבטל ׳את המס המייוחד, שהוטל
על אזרחי מצריים לצרכי ביטחון. לעומת

קודם פרטו לנו את השלום לפרוטות,
הפכו אותו מאידיאל ני שג ב לסעיפים יב שים
של חוזה מישפטי, מרטו את נוצותיו
והקיזו את דמו. עכ שיו מתפלאים עלינו,
׳שאין אנו שמחים בו. טוב שקילקלו לנו
רק את השימחה ולא את השלום.
מאיר כדורי, בת־יס
ההיסטוריה של עם ישראל ׳תשכח ל מנחם
בגין את שלושים שנותיו באופוזיציה
העקרה. היא תזכור לו רק את ימי
מילחמתו בבריטים ואת תעוזתו בחתימה
(המשך בעמוד ) 13

העולם הזה 2170

מטרה קרובה ...נוטרה קרובה!...

שיפרן בדירה ב עוד 6חודשים
רוצה אמבטיה! רוצה סלון!
רוצה שיפוץ כללי בדירה!
וזה לא צחוק, כי זה נראה
רחוק רחוק...
אבל יש חדש תחת השמש (בדיסקונט)
״חן 6״ ,תוכנית חדשה
להגשים כל מטרה בחצי הדרך
ובחצי הזמן!

מה עושים? מפקידים כמה שיכולים
3,000-300ל״י כל חודש
במשך 10-6חודשים
(בחודש הראשון מפקידים בבת־אחת 3הפקדות)
ואז מקבלים הלוואה*
וגם אותה מחזירים במשך 10-6חודשים.
ועכשיו — להתלבש, לצאת ולפתוח ״חן 6״ חדש,
(לחידוש המלתחה לקראת אופנת השנה הבאה).
״חן 6״ — עוד להיט בלעדי של בנק דיסקונט.
• הריבית על ההפקדות שווה לריבית על ההלוואה.

טוב לעבוד עם

בנק דיסקונט

נעלי אלים מציגים את

/יז 101*0טן< חיייחריס
הנעלים הגמישות והנוחות ביותר בעולם.
(לא תאמין עד שתראה זאת בעצמך
הקוויקר׳ס של נעלי אלים, מיוצרות בדגמים
אפנתיים של דור הסילון מעורות רכים ויקרים.
בקוויקר׳ס של נעלי אליס, תהיה הליכתן
גמישה וקלילה כאילו אתה מרחך באוויר.
בקש למדוד קוויקר׳ס באחת מחנויות הנעלים
המובחרות. אנו בטוחים שלא תרצה להורידן עוד.

*/ו כווון) >ן וומן ר ׳0
הנעלים הגמישות שלן

נעל אלים 31106

קוויקר׳ס של נעלי אלים להשיג ב: תל-אביב: די-וי -אלנבי .35 מיקולינסקי -אלנבי ,45 דיזנגון ן . 127
פומרנץ -אלנבי , 33 דיזנגון* .150 רונדו -אלנבי , 29 דיזנגוף! . 119 בוקאי -נוה שאנן .9עבר -יהודה המכבי
.73 יפו: פניקס -שד׳ ירושלים .20 ירושלים: מאוטנר -בן יהודה .9מרה -בן יהודה .5פרידמן -יפו .45
שיק פריזיאן -יפו .63 חיפה והקריות: עוריאנו -הרצל .29 צמרת -שד׳ הנשיא . 117 שיינמן -הרצל . 15
אמפי -החלוץ .42 קרית מוצקין: סנדר -קק״ל . 17 קרית ים: בני -ליימן ו. אזור המרכז: רחובות: באום -
הרצל .160 נס-ציונה: הולנדר. ראשל״ע: אריה ימפולר -הרצל. לוד: לילי -הרצל .48 אשדוד: באום -
המרכז המסחרי. בת-ים: ראוז -מגדל נחום. חביב -אנילביץ .7רמת-גן: שולי -ביאליק .47 פתח-תקוה:
מיקי -ההגנה . 13 גו׳לין -מוהליבר ו. טופז -חייט עוזר . 14 בני-ברק: שיינפלד -עקיבא .62 אזור השרון:
נתניה: גזית -הרצל .24 הרצליה: נעלי הרצליה -סוקולוב .26 זהו זה -סוקולוב .48 מלמו -סוקולוב .13
כפר סבא: כפיר -ויצמן .72 רעננה: מלמו. אזור הצפון: עכו: ארבע העונות -בן עמי .26 עפולה: ארבע
העונות -ארלוזורוב .16 נצרת עילית: מירב -מרכז מסחרי חדש. טבריה: נעלי זאנה יוסף! .חדרה: מיאמי -
הרברט סמואל .66 נתן -הנשיא ויצמן .50 אזור הדרום: קרית גת: עינבר -מרכז מסחרי .3דימונה: נעלי
בן ישי ־ המרכז המסחרי. באר-שבע: אטרנה -פסג׳ אוניקו. נזרית -מורדי הגטאות .40 שיק -קק״ל .85
אילת: שיק פריזיאן -מרכז מור.

מכתבים
(המשך מעמוד ) 10
על החד-,השלום. עלינו להודות להשגחה
העליונה, שהעמידה את בגץ בראש המגד
שלה דווקא בתקופה זו, שכן אילמלא הוא,
לא היינו מגיעים לשעה ברובה זו.

יעקב הראל,

תל־אביב

עם חתימת הסכם־השלום ברצוני לשלוח
ברכה לשבועונכם, שללא ספק היה לו
חלק בהכשרת הקרקע לקראתו. יי שר
כוחכם.
עקיבא פניאל, ירושלים

נשק לכלבי השמירה
נוכח פעמי השלום הקרבים ובאים ו רכישת
כסויות אדירות של נשק אמריקאי,
נישאלת השאלה, לשם מה !נחוצות כמויות
עצומות כאילה של נישק? מה יע שו ישראל
ומצריים בנשק זה, ולשם !מה השקיע
הנשיא קארטר מאמצים כה כבירים ב השגת
השלום ז
כאשר הכלב ה התשובה
פשוטה :
ישראלי והכלב המצרי רבים ביניהם, אין
הם מסוגלים לשמור על החצר. ז ז הסיבה
שקארטר טרח כל כך להשכין שלום בין
כלבי־השמירה שלו ולספק להם נשק בשפע.

שבתאי לוי,

רמת־גן

הקוף והגמר
להצהרתו האחרונה של הנשיא קארטר,
בדבר נכונותה של ארצות־הברית להכיר
באש״ף על־תנאי, אין שום משמעות פו ליטית.
הרי לא מדובר כאן כלל בצורך
להעניק ׳ריבונות ל עם
הפלסטיני על
שטחי מישיגאן או כיצד וירג׳יניה.
יכול אש״ף להכיר
במדינת ישראל, כ אשר
זו מוכנה ל שוחח
איתו רק ב שדה
הקרב, כדברי
יצחק ר בין, שלא על כלל לדבר ראש־הממשלה מנ חם
ב גי ן?
סובול של מבחינתו זו תהיה
אש״ף
התאבדות פוליטית. למה הדבר דו מ ה?
לפיל המבקש מן הקוף לרדת מהעץ,
טרם גור ש הנמר, האורב לו למטה.

איגגציו(יצחק) פובוד,

תל־אביב
תשליך אחרי חתימת היחד. השלום, כאשר ייפת חו
הגבולות בין ישראל ומצריים, בעוד
כשלושה חודשים, ינהרו רבבות תיירים
ישראלים למצרים. לרגל הירידה מצריימה
חיברתי את השיר הבא :
ים־סוף, חיל-פריעה, רעמסס ופיתום/ ,
יורכב מצריים עולה מן התהום /יורדים
שוב מצריימה עדת ישראל /מי זה מילל
ומי זה פיל ל? /בארץ הנילוס, על שפת
היאור /בסבך צמחיה עסיסית ! ,קבוצת
אברכים ממדינה באמור /עטופים בגלי מות
וציצית / .פותחים בניגון ורי קוד
חסידי /מילאו הגביעים בגפנים ! /
לחוג שם את ראש־השנה היהודי /לקול
צהלת זבנים.
׳ורוח על מים זכים ׳תלחש /סודות -של
ימים ארוכים / ,וי פי השמיים בצבע ושל
אש /ישקו קני־סוף ירוקים [ .בארץ
הנילוס, על שפת היאור /בסבך צמחיה
עסיסית / ,אידיליה שורר ת בין עמי ה אמור
/׳וגפן מלאה הכוסית / .ים־סוף,
חיל-יפרעה, רעמסס ופיתום ) ורכב מצריים
עולה מן התהום /יורדי ם שו ב מצריימה
עדת ישראל /מי זה מילל יומי זה פילל?
שמואל איילון, תל־אביב

״לעולם לא״ פירושו מחד
״לא יעלה על הדעת שישראל תיכנע
ותסכים להקמתה של מדינה פלסטינית
שניה. אולם כדי למנוע זאת, הכרח הוא
לישראל ממחר! לא, מהיום! — להפוך
את ההתיישבות בכל חלקי ארץ־יושראל,

העולם הזה 2170

ליעד הלאומי המרכזי !של ישראל״ (אריק
שרון, שר־החקלאות מעריב 13 ,במארס
.) 1979
מצד שני — אליבא דאריק שרון, על
התושבים ביהודה ושומרון לקבל ׳תו פעות
אליו ככתבם, לשונם וביצועם — לא
להתפרע ולעשות הכל, שהטרגדיה של
1948 לא תחזור.
כשהדברים הללו מהדהדים עדיין במוחי,
נזכרתי בסרט תאם פאריס בוער ת? ש הוקרן
בארץ לפני שנים! .תואר בו הכובש
הגרמני־נאצי, בי מיו הראשונים בצרפת, ל אחר
כניעתה ללא־תנאי לגרמניה, ככובש
׳נאור, המסביר פניו לאוכלוסיה הצרפתית
והמעיוניין ב שיתוף פעולה עם תושביה. עד
לאותו יום שיהמחתרת החלה מרימה ראש.
במורד רחוב פאריסי ריק מאדם, נעה
באיטיות שיירה צבאית גרמנית, כא שר
לפתע: פתאום, מגגותיהם שיל כמה בניינים
— ניתכה בבת אחת אש עזה על השיירה.
כלי־רבב רבים עלו באש וניזוקו כתו צאה
סכך, ואבירות רבות רבות היו ל נאצים:
מאז אותה תקרית תכפו והלכו
פעולות המחתרת הצרפתית ׳והדרך להת דרדרות
היתד. קצרה משני הכיוונים. ה כובש
הפסיקלהיותנאור ואילו פעולתם הגבירו
אנשי המחתרת
ביתר שאת.
הריבונות על שטחי הגדה המערבית
לא הוכרה מעולם על־ידי מדינות העולם
כאשר הכובש היה ירדני, לא כל שכן
עם כיבוש השטחים על־ידי ישראל. אין
בעולם שהצהירה בפומבי, כולל מדינה ארצות־הברית, שיש לדרו ש מכמיליון וחצי
ערבים החיים בשטחים, לאהוב אותנו
בכך. וזאת רוצים אינם אם מבלי לחלום לשאול אותם על חופש הת ארגנות
פוליטי, שבאמצעותו יחליטו על
עתידם ומנהיגיהם.
האם בכך שנחזור ונרמוס כל התארג נות
פוליטית שיל התושבים, על דעת
עצמנו, בצורה בולדוזרית, לא ייווצר חלל
ריק, שהקיצוניים ימהרו למלא או תו?!
׳איך היו אירגוני המחתרת מרגישים,
אם הבריטים, על דעת עצמם, היו מודיעים
חד־משמעית לרא שי היישוב, שלמרות
ועדת פיל, לחקירת המאורעות הקמת בארץ, הם מצפצפים על כל העולם
והולכים להקים אוטונומיה לעם היהודי
בנוסח בריטניה?!
ולמי שאומר ״לעולם לא״ למדינה פלס כבר

צ ד מדינת ושראל, הרי טינית נאמר :״לעולם לא — פירושומחר ! ״

נח בהן,

רימת־ גן

טעות ומדידות
במדור
׳משתמע במועד בחו״ל
להקדים

בעיתוכנם (העולם הזה ) 2168
הטלוויזיה, נכללה פיסקה ממנה
כאילו סרטי קסטל לא הגישו
חומר־רקע על הסרט ישראלים
(ומשום כך, מסתבר, נמנע מכם
פירסום נאות ל שידור).
להווה ידוע לכם, כי אכן העברנו בזמן
את חומר הרקע הנדרש, ועובדה היא
שכל העיתונים וז ד
׳שבועונים הקדישו
מקום נרחב לטכסט
כתוב ולצילומים על
הסרט.
מכאן שהטחת ה האשמה
של כתבת כם
כלפינו אין לה
כל צידוק. במידה
שמשהו השתבש ב דרך
מלישכת הדו בר
למערכת העולם
הזית (או בכיוון ה שגריר
הפוך)
,צר לנו על
כך, אולם ודאי הוא,
שלא היה מקום ״ללכלך״ דווקא אותנו.
ייתכן שלא הייתי נזעק לפניות אליכם,
אילולא היה זה כבר מיקרה שני של
הטחה בנו בשמנו הטוב, בכל מה ש ק שור
לנושא הפירסום המוקדם. גם בפעם ה קודמת
לא היה מקום להערה מרושעת,
וגם הפעם לא, וקשה לי קצת להבין מה
גורם לכך, ומדוע. מאחר שאני קצת
מכיר אותכם, אני מרשה לעצמי לקוות
כי היו אלה פליטות־קולמום פזיזות, ש נגרמו
לא מתוך זדון, אלא תחת לחץ
עבודה. אולם כך או כך, נותר בפינו טעם
שיל מרידות. בכל מיקרה — אנו עומדים
לרשות מדורכם כל אימת שנדרש לכך.

מיבה שגריר,

סרטי קסטל, תל־אביב

המסע לא יתבטל, ואם
יתבטל — תבוא במקו מו
הבטחה קוסמת.
עיסקה גדולה אותה
החלטת לבצע, תצא
סוף־סוף לפועל. היא
גם תישא רווחים גדו לים•
נסה להשתמש בכסף
שתרוויח פעם נו 21
במרס -
20 באפריל
ספת, אבל בזהירות. להצלחה תתן אל לסנוור אותך ושקול כל צעד בטרם בי צעת
אותו. את, בת טלה, עירכי בשבוע
זה את כל הקניות שתיכננת. במישור הרו מנטי
אומנם צפוייה לך הצלחה, אך
היא חולפת. האהבה האמיתית היא
שמגלה לך ידידך הוותיק.
רק זו

הענן שרבץ על חיי

המישפחה שלך ייעלם
סוף־סוף, ותזכה להרבה
ונחת.
רווחה, שלווה
עצותיו של אדם קשיש
תבאנה לך תועלת רבה
מכפי ששיערת. הצלחה
בעבודתך תגיע, סוף־
סוף. המכתב שכתבת
לאדם קרוב שנוסע ל־חו״ל
יביא גס הוא תוצ אות
טובות. צפוייה לך סכנה מנטייתך
להתלהבות יתר. בת שור, אדם שנתת בו
אמונך יאכזב אותך קשות, אך לקראת סוף
השבוע צפויה לך הצלחה שתשכיחו מליבך.

יהיה זה אחד השבו עות
הנעימים והמרתקים
ביותר שידעת זה
שנים. קשריך עם בן
זוגך יתהדקו במהירות•
בגלל נסיעה משותפת,
או בילוי משותף, שב סופם
תמצאו את עצ מכם
מאושרים וקרו 21
במאי -
20 ביוני
בים זה אל זה יותר
משהייתם אי-פעם. ב קרב
המישפחה, יהיו ימי אמצע השבוע
נעימים ומאושרים מאד• נצלו זאת.

)!1ווחיס

נטייתך להשתלט על אחרים ולכפות עלי הם
את רצונך בכוח אי שיותך
מפריעה להתקד מות
שאתה מצפה לה.
צפויה לך הצלחה חברתית
גדולה, והיכרות
מועילה עם אדם מפור סם
ובעל השפעה. היח סים
המתוחים עס בן־
זוגך ישתפרו לקראת
אך יוד־סוף
השבוע,
באשמתו.
שוב,

מאזניים

זה מה שאתה צריך
עצבים חזקים !
השבוע. שב על אחוריך וחכה. השתדל
לא לקפוץ מעל לקורקבן.
השתמש במה ש יש
לך, אחרת תגיע
למצב ממנו לא תצא
בקלות. חסוך לשעת
צרה. כי היא עומדת
בפתח. ומי הוא חכם,
הרואה את הנולד. לך,
עקרבית מראים הכו כבים
שבוע של אה ובילויים
רבים.

לבני קשת זהו שבוע של שיחרור מלחצים
מעיקים. בעיקר פיזיים.
הלבטים אם להיענות
או לסרב יפתרו אס
תפגשי בן מזל אריה
בסוף השבוע. אל תסר בי.
בן קשת שזכה ל הצלחה
בשבוע שעבר
עלול למצוא עצמו מבו דד.
גלי יותר עורמה
} 2בנובטבר ־
.20 בדצמבר
בעסקים ותצליחי להת גבר
על כמה מיכשולים.

0שס

י/,ד1ן ן

אס לא תיזהר בעבודתך,
ייגרם לך נזק כספי
גדול, או אולי אף אוב דן
מישרה. העייפות ה־שרוי
טיבעית
שאתה
בה מצטרפת לכך, ו אתה
תהרהר אם לא
כדאי לעזוב את הכל.
אל תעשה זאת בלי שי־ .
קול דעת מדוקדק. יום
א׳ הוא יום נוח לאהב־הביס
חדשים. לא צריך להתלהב ממחשבות
של ״הנה תפשתי את אהבת חיי״ .זו אזהרה.
יש להקדיש מחשבה לפני צעד גורלי זה.

יסוס
1 1 ביונילי.-
2ביו

מצפה לך שבוע נפלא
מבחינה רומנטית. סוף
סוף תפוצה על עוג־מת־הנפש
והכאב שנג רמו
לך בפרשת האה בה
הגדולה שנסתיי מה
לא מזמן• נסה לכ בוש
את נטייתך לנקום
בבן־הזוג החדש על כל
21 ביולי -
21 באוגוסס
שהישן עולל לך, והת נהג
אליו כמו שמגיע
לו. נסיעה קצרה תגלה לך עובדה מפ משמעות
שאם־כי
אין לה
תיעה,
מעמדך — בכל או עתידך לגבי אופן, היא תלמד אותך לקח, ש יתן
לך הרבה מאד חומר למחשבה.

נכזן לך שבוע סוער,
והצלחות רבות, בלתי
צפויות בחלקן. התחו מים
השונים בחייך ית 0

ערבבו, ידידים קרובים
יפלשו לעסקייך, וחב־רייך
לעבודה יגלו אה אישיים
וידידות דה 01111
ביותר.
בן זוג ך יגלה
8 0 הבנה מיוחדת במינה ל מצבך,
ממנה תשאבי
עידוד רב. רכז את תשומת ליבך לעניינים
חשובים, ודחה את כל מה שניתן לשבוע
הבא. אל תתקרב מבחינה ריגשית לבת דגים.

מחלה
קלה, בה לקית בתחילת השבוע,
תעבור בלי להשאיר אחריה עקבות• בחיי
האהבה שלך חל מש בר
קטן. גם עליו תת גברי.
אבל רק אם תד עי
איך להתנהג• פנקי
אותו ותני לו להבין
כי הוא האחד ויחיד
בחייך. אחרת הוא עוד
עלול לעזוב אותך. לך
21 בדצמבר *
בת גדי, צפוי שבוע
19 בינואר
יבש. לא תצליחי ב שום
דבר: לא בעבו דה
ולא בחיי המישפחה. אין לך ברירה
אלא להשקיע כולך בלימודי השפות שלך.

תתעכב,

הנסיעה שאתה מצפה לה
לוח הזמנים שלך יש תבש,
אך אל דאגה,
תוך ימים ספורים ה עניינים
י שובו לסידרם,
והשיבוש יביא בסופו
של דבר תועלת רבה.
בעיות מין יטרידו את
שלוותך. האדישות בה
נהגת לאחרונה כלפי
20 ביגואר -
18 בפברואר

אדם קרוב אליך תג־רום
לך אי נעימות
רבה. הקדישי לבן זוג ך תשומת לב נוספת.

וכל

השבוע נוח מאד להתבססות באווירה
חדשה, מישפחתית או מיקצועית. ביט חונך
העצמי לא יכזיב
אותך הפעם, כפי שהכ זיב
במיקרים רבים ב עבר.
בת דגים, אם את
רווקה, ועומדת בפנייך
אפשרות של התקש רות
של גבר מבטיח,
אסור לך לסרב עתה.
כמעט כל החלטה ש :ז1.1.1>.3ו-ו.ידי
תקבלי
השבוע תוכיח
את עצמה כנבונה ו מוצדקת.
אל תתייעצי עם חברותייך לפני
שתחליטי, כי לא את טובתך הן רוצות.
בכל אופן, לא בשטח זח דווקא,
מוטב שתסמכי על האינטואיציה שלך.

_השום הזה

להיות יהודי בגרמניה, אחר הקרנת ..שואה״
מה אני, יהודי או גרמני ן
ההגדרה של שאלה זו אינה כל כן מסוככת, כפי
שהיתה לפני עלות היטלר לשילטון. איו יותר קונפליק טים
פנימיים כאשר דנים בשאלות מסוג זו. אחרי השו אה,
אחרי הפשע הגדול ביותר שחוללו יצורי־אנוש
בתולדות האנושות, מרגיש אני את עצמי בראש ורא שונה
כיהודי, כל עוד אני חי בגרמניה. ראיית עצמי
בצורה אחרת היא בלתי אפשרית עבורי.
השינויים, העולם החיצון, עצם העובדה שליהודים יש
סוף־סוף מדינה משלהם ויש להם לאן לפנות בעת
צרה, כשסכנה מאיימת עליהם — מקום שכדי להיכנס
אליו אין הם צריכים להתחנן כדי להשיג אשרה —
כל אלה מובילים להיבט חשוב ביותר: ארץ־מולדת,
מושג חדש לגמרי עבור היהודים בגולה.
לא יושבים יותר על המיזוודות בגרמניה. אבל
בזמן האחרון עוקבים ברגשות מעורבים אחרי התנהגות
הימין הראדיקאלי הנאצי. כשבבתי־הספר בגרמניה מת בדחים
על מחנות״ההשמדה, אנו יכולים להיות מאו שרים
שיש לנו ולילדינו מדינה משלנו, כמו כל העמים.
כשאני עוקב אחרי החדשות ברדיו ובטלוויזיה, מה
שמעניין אותי בראש וראשונה הם המאורעות המת רחשים
או הקשורים בישראל. בכל פעם שדנים במדי ניות
של ישראל אני מייצג עמדה פרו-ישראלית חזקה
יותר מאשר אדם נייטראלי, הסבור שהישראלים אינם
צריכים להיות כה עקשנים. עמדות מסוג זה נובעות
מתוך נוחות או פחד, פחד מפני מחסור בדלק או מפני
העלאת מחירי״הדלק במקרה של מילחמה.
בהתרגשות מרובה קורא אני יוס״יום כיצד הופך
הנפט להיות האמצעי רב״ההשפעה ביותר. מכאן מו בילה
המחשבה לאיראן, המאיימת להפוך סכנה גדו לה
לגבי ישראל. תגובתי היא כמובן שונה מזו של
תעשיין גרמני לא יהודי, החושב רק על האינטרסים
של עצמו. במקרה זה אני, כמו יהודים אחרים החיים
בגרמניה, נוסעים על מסילה אחרת. מה עוד שאיני
מסתיר את עובדת היותי יהודי, בניגוד לתקופות שבהן
הרבה אישים לא בהכרח הודו תמיד כי אכן יהודים
הם. אני אישית, ואין זה משנה היכן אני מתגורר ותחת
איזה מישטר, חש את עצמי תמיד כמשתייך לעם
היהודי.

את התעוררות הנוסטאלגיה לתקופת הנאציזם איני
מקבל בצורה יותר מדי דרמתית, אבל מצד שני חייבים
לעמוד על המישמר. חווייה, שהייתי מעורב בה באופן
אישי, נתנה לי לחוש את מה שמתרחש בגרמניה של היום.
הייתי בדרכי למיסעדה בה אמור הייתי להיפגש עם
ידיד גרמני. בדרך נתקלתי באשה שהציגה לראווה על
צווארה צלב-קרס עשוי יהלומים. לרגע חשבתי שזה
מחזה תעתועים. ברגע זה הגיע למקום ידידי. כאשר
הפניתי את תשומת״ליבו אל האשה, הוא הגיב באומרו
שאין כל טעם להעיר לה על כך, מכיוון שהדבר עלול

״איפה הצדק ז״ שאל חברי המבוגר יותר ,״לשם מה
נשארנו חיים בעולם ארור זה ז כאשר אף אחד מבני
משפחותינו לא נותר בחיים ז״
במעמד זה, כשלא יכולתי להתגבר על דמעותי, השב תי
לו :״חייב להיות עונש לפשעים המזוויעים. הרוצחים
ישלמו מחיר מלא עבור הפשעים החייתיים שלהם.
אם אפגוש בנאצי — אני אישית ארצח אותו.״

ובכן, אולי התמזגות עם הגרמנים, כדי לשלב סוף
סוף את 28—30 היהודים החיים כיום בגרמניה עם
המישפחה הגדולה של האומה הגרמנית! האם זה היה
פותר את הבעיה לשני הצדדים !
ההתבוללות — זאת הוכיח העבר — אינה מובילה
לפיתרון כלשהו. לפני הקמת מדינת״ישראל, כאשר בני
העם היהודי חשו בחלקם שהם בנים חורגים בעולמנו,
נוצרה לעיתים קרובות אצל אישים יהודים בולטים
ההתלבטות הבאה: להישאר יהודי ולהיסחב עם כל
בעיות הקיום היהודי, או לפרוש מן היהדות ולפתור
על-ידי כך את רוב הקשיים הכרוכים בשותפות הגורל
היהודית !

ההתייחסות של החברה הלא-יהודית בגרמניה כלפי
כיהודי, היא שונה.
מתוך הניסיון שצברתי אין בעיות מייוחדות בענייני
עסקים. בנקים וחברות בינלאומיות עושים עמי עסקים
ברצון. גם הקומוניקציה שלי עם החברה הלא יהודית,
מבחינה חברתית, הינה חיובית. המעגל החברתי שלנו
מורכב מחברה של אנשים אדיבים, תרבותיים וסימפא-
טייס. מעגל זה יכול היה להתרחב אילו היה לי יותר
זמן ולא הייתי צריך להרבות כל כך בנסיעות. ניתן
לומר בביטחון שבחוג החברתי שלי לא נתקלתי באף
דמות נאצית. תשעים אחוז מהאנשים הם כאלה שהיו
עדיין ילדים בתקופת המילחמה או שטרם נולדו אז.
אבל, כמובן, צצה ועולה בראשי מדי פעם המח שבה,
כיצד היו חברים אלה נוהגים לוא עלה היטלר
חדש לשילטון בגרמניה. מי מהם אכן ישאר בן־אדם
ומי יסב את ראשו לאחור כדי לא לראות כיצד לוק חים
את ידידם האהוב ! או שמא מישהו מהם יהיה
מסוגל לסייע ולשתף פעולה עם הרודפים ז מחשבות
מסוג זה לא אוכל אף פעם לגרש ממוחי, אחרי מה
שהתחולל לפני ארבעים שנה, כאשר היחסים בין היהו דים
והלא״יהודים באירופה היו שובים יותר מאלה הקיי מים
היום.
הרצון להתגורר, מסיבות פוליטיות, במקום אחר
מאשר בגרמניה, עדיין אינו קיים בי. כשאני שומע על
פגיעה ביהודים בגרמניה מתעורר בי הרצון להילחם
אך לא לעזוב. כל פעילות נגד יהודים נתקלת בביקורת,
אך ללא פחד.
כיהודי אני חש חובה כלפי האנושות כולה, מבחינה
מוסרית, סוציאלית ודתית. כיהודי אני מנסה עד כמה
שאפשר להתנהג בצורה הומאנית יותר. מניסיוני אני
יודע שלעם היהודי יש אחריות קולקטיבית. למעשים
הטובים או הרעים של הפרט, אחראית האומה כולה.
כשאנו מתבונן לאחור בזוועה שהתרחשה במדינה זו
בעבר, קשה לי להגדירה במושגים אנושיים. אני נזכר
באפיזודה הבאה: זה אירע לפגי זמן רב, ב,1946-
בתחנת הרכבת המרכזית של ברלין. נפרדתי משני חברים
שעלו לישראל. תחנת הרכבת היתה מלאה בקרובי
מישפחח, סבתות וסבים, דודות, אמהות, אבות וילדים
— המולה גדולה, נשיקות וחיבוקים. עמדתי עם חברי
כאשר אחד מהם התפרץ לפתע :״הם }הגרמנים) רצחו
את האבות והאמהות שלנו. אולי הרוצחים נמצאים כאן
במקרה. אחינו ואחיותינו — היכן העצמות שלהם !
אולי הן משמשות כסבון לגרמנים

אז הייתי משוכנע בכך. כיום, כמו הרבה אחרים,
למדתי שיעור טוב יותר.
נראה כאילו העם והחוק הגרמניים מנהלים את
המישפטים נגד הנאצים באי״רצון. המחשבה שבמדינות
אחרות בעולם מטפלים גם כן בדרך זו ברוצחים, גו רמת
לכך שהמצב יהיה גרוע יותר. עובדה היא שהעם
הגרמני אינו מתרחק מהרוצחים הנאצים. אני מכיר
יותר מאשר מקרה אחד, כאשר במקום העבודה גילה
לפתע אחד העובדים שהקולגה שלו היה איש ס.ס.
או שירת בגסטאפו. העובד לא הסיק מכך מסקנות
וגם לא טען שהוא אינו מוכן לעבוד עם רוצח.

רה ודנו בה ובמשמעותה בהרחבה. לעומת זאת הת גלתה
תופעה מוזרה בקרב אחוז קטן של התלמידים.
אלה, שעד להקרנת הסידרה לא היו בעלי כל
רגשות אנטישמים, השמיעו לפתע הערות אנטישמיות
בגלוי. אפשר היה לשמוע מפיהם הערות שמעולם
לא נשמעו בין כתלי בית-הספר הצרפתי הדמוקרטי
בברלין. חברה של בתי שמעה הערה מפי קבוצת תל מידים
:״חבל שלא חיית בזמן היטלר, אז היו מכני סים
אותך לתא״הגזים.״
לראשונה בחייהם נתקלו ילדי, בני ה־ 13 וה,15-
בתופעה של אנטישמיות בקרב הנוער הגרמני. הם הפ כו
חסרי מנוחה וביטחון והחלו אף להסתיר את תכ שיטי
המגן-דוויד שעל צווארם מרוב פחד.
הקרנת הסידרה עוררה מחדש את השאלה: האם
נכון היה שיהודים ישארו ויתגוררו בגרמניה אחרי
השואה!
לדעתי, הרי דווקא בגלל העובדה שהמישטר הנא צי
בגרמניה שם לעצמו כיעד לטהר את גרמניה מיהו דיה,
עלינו למנוע מצב מעין זה. אחרת היינו מסיי עים
בכך בעקיפין להגשמת המטרה הנאצית של ״גר מניה
ללא יהודים.״
כל תיקוותינו חיו בדור החדש שגדל וחי בגר מניה,
שבו ראינו את נושאי הדגל של גרמניה הדמוק רטית
החדשה, שאין לה כל קשר לטבח ההמוני. עימם
חשבנו לבנות חיים חדשים. אך יהודי מזרח אירופה,
יוצאי הגטאות והמחנות, העדיפו לעלות לישראל, או
לעבור להתגורר בארצות אחרות.
ברור מאליו מדוע לא יכלו יהודים רבים לבחור
בגרמניה את מקום מגוריהם החדש — ים של דם
מפריד בינם לבינה. לא ניתן להתעלם מזעקת מיליון
וחצי הילדים הטבוחים, מתחינתם של מיליוני נשים
וגברים על חייהם, שנותרה ללא מענה. זהו פאראדוכס.
כיצד יכולים אותם רוצחים חסרי-לב להתנהג כאילו
לא אירע כבר ולהמשיך בחייהם ובעבודתם, להינות
מתענוגות החיים ללא שום נקיפות מצפון !
לא, זה לא היה נכון שאחרי תקופת היטלר יתיישבו
יהודים בגרמניה.

לגרום לשערוריה והעיתונך ת תנפח את העניין. בעוד
אנו מדברים היא הספיקה כבר להיעלם. ביקשתי לד לוק
בעקבותיה, אך ללא הצלחה.
שעתיים מאוחר יותר הלכתי לבלות עם חברי בבאר.
שקוע בשיחה לא הרגשתי בכניסתם של שני אנשים :
גבר כבן חמישים וצעירה בת , 25 בעלת הופעה צעקנית
שגם על צווארה התנוסס צלב״קרס גדול. הדם זעק
בעורקי. ביקשתי ממנה שתסיר את צלב״הקרס מעל
צווארה, או שתעזוב את המקום מיד.
המלווה שלה, שהגדיר את עצמו כסוציאל-דמוקראט
ותיק, ניסה לפשר. אני לא ויתרתי ואז ניסה האיש
לבקש מבת־לוויתו להסיר את צלב-הקרס. היא דחתה
אותו ב תירוץ :״החבר שלי הוא נאצי ואני קיבלתי
זאת ממנו במתנה ואין לי כל כוונה להסתירה.״
כאן איבדתי את סבלנותי. בקריאות של ״עזבי
מייד את המקום, זוגה נאצית,״ התקרבתי לעברה.
היא נבהלה ויצאה אל הרחוב.
זכרונו של שתי אפיזודות אלו נשאר טרי בדמיוני.
ברלין — 1979 קוו וואדיס 1

אישית לא נתקלתי בתופעות של אנטישמיות ואג-
טיגוניזם כלפי מפני שאני יהודי. אבל מובן שאני
רגיש מספיק לדי לשער מה מתלחשים מאחורי גבי.
מה שחשוב הוא שילדי, הלומדים בבית-הספר בבר לין,
לא שמעו עד לתקופה האחרונה הערות על עוב דת
היותם יהודים ולא סבלו כל רדיפות או השפלות
בגלל השתייכותם לעם היהודי. החברות בינם לבין
ילדים לא יהודים היתה נורמאלית לחלוטין ולעיתים
אף אינטנסיבית ביותר.
אבל אחרי הקרנתה של הסידרה ״שואה״ בטל וויזיה
הגרמנית, התבלטה תופעה אחת, שאין כל
שליטה על השלכותיה.
ההזדהות בקרב התלמידים הלא־יהודים, שצפו ב-
סידרה, עם מישפחת וייס מברלין, גיבורת הסידרה,
היתה חזקה ביותר. לפחות 80 אחוז מהם צפו בסיד״

גם ההזדמנות לעשות קאריירה מילאה תפקיד חשוב
בהתלבטות זו. כיום, מאז מילחמת ששת״הימים, הת חזקה
התודעה היהודית במזרח ובמערב בצורה כזאת,
ששאלה יי שוב א ^ן ן חשובה, לדעתי.
מילבד זאת, אין עוד ההשתייכות הבולטת ליהדות
מהווה מיכשול לעשיית קאריירה חברתית או פוליטית.
אפשר להביא כדוגמאות את הנרי קיסינג׳ר או את ברונו
קרייסקי. בתחום המדעי יש דוגמאות ללא ספור של
אישים יהודים המגיעים לפיסגת ההישגים המדעיים.
גם במיגזרים התרבותי והאמנותי היהודים הם המו בילים.
מצבם
של היהודים החיים במדינות הסוציאליס-
טיות/קומוניסטיות הרבה יותר שלילי. בפולין, למשל,
אימצו לעצמם היהודים בהמוניהם שמות פולנים מוב הקים,
כדי שלפחות האנשים שאינם בסביבתם המיידית
לא יזהו אותם כיהודים. זה ממש גרוטסקי לאן מגיע
נשף מסכות שמי זה, שיתמשך אולי בעשרים השנים
הבאות. לאחר מכן תהיה פולין ״נקיה״ מיהודים. וה יהודים
החיים בה כיום אכן ראויים לזה.

הסידרה ״שואה״ פרצה פירצה לא רק אצל הגר מנים.
דווקא הצעירים היהודים החיים בגרמניה החלו
לפתע להציג שאלות להוריהם: מדוע ואיך הם ביכלל
השתקעו בגרמניה שאחרי השואה, אחרי כל מה שקרה
להם !
להורים אין תשובה. הוויכוחים בין ההורים ליל דיהם
הולכים ומתרבים .״שואה״ פערה מחדש פצע
שהגליד אצל היהודים החיים כאן.
איך זה יי משך!
לדעתי, זה תלוי במידת האיום של הניאו-נאצים
הימנים הקיצוניים.

בדיין

א ר חו רבר או נ ר יי,
* הכותב הוא מפיק סרטים יהודי, יליד פולין, המת גורר
מאז תום מילחמת־העולס השנייה בברלין המערבית.

•הלום בחול הניחו׳ !

ממנת כביסה באבקה!

שמרי א ת התוית הממוספרת שמרי א ת התוית הממוספרת
המצורפת לכל אריזה ש ל
המצורפת לכל אריזה פנימית
חול הניקוי רם קוורי-ן,
שלאבקת הכביסה רן,
בפרסי.
ואתטשו״ה לזכות
ואת טשו״ה לזכות בפרסים. תכשיטי מטרכת
פרם ראשון:
פרם ראשון: מכונת הכביסה
ח! 01ח£בשווי ש ל 20,000ל״׳ .סלקטרה ש ל אלקטרה.
פרסים נוספים 100 :טבטות
פרסי נוספים 100 :טבטו ת
פלאטין 100,חבילות שי
פל א טץ 100 ,חבילות ש׳
ממוצרי רן ורם.
ממוצרי רן ורם.

אנו אחראים

ליו

ש חול הניקוי
רם קוורגן. היהלום שבחומר׳ הניקוי,
מיוצר מחוורת
ומכיל קאולין
המיטיב טם ידיך

אבל אין צורך לחכות!
כל אחד זוכה.
כבר ט כ שיו תוכלי ל הציג
א ת תוית המבצט
ב מרכז ה תצוג ה של־יאנדיך
ברחיר״נם ( 6פינת ככר
דיזנגוף) ,תל־אביב, ולזכות
בהנחה ש ל 102 טל כל מניה.
ההגרלה תיטררב־31.5.79
בנוכחות ררח ומנכ״ל זיזו
ב ט״ מ(כפוף לתמנון).
המספרים הזוכים יפורסמו
בתום המבצע ההשת תפו ת
אסורה טל טובד׳ זיזו כטי־מ
ומ שרד הפרסום.

אבקת כביסה לזזסמח זעסמזגמת
סביל אבקת הלבנה ג

אנו אחראים
לכר
ש אב מ ת הכביסה

היעילה, המלבינה
וו.מבריחה.
מיוצרת ללא
תוספת
א ף גרגר אחד
שלחלח 1301 לז.

מ צוי ר ס לנ קי

אוליביה מדור לדור
זמנים חולפים, עתות משתנות,
סבון ״אוליביה״ -לעולם נשאר.
״אוליביה״ סבון היופי של עץ הזית
מכיל שמן זית ומרכיבים טבעיים.
לרעננות ולעידון העור.

״אוליביה׳׳

הסבון העובר מדור לדור
וניחוחו עמו.

עעד.זימ 4 פרסום

!!•111111

מדוע הרמטכ״ל כותב ר1סית
ולמה היה ח׳־כ חריש מדוכא במסיבת השלום

מה עושה חרמטכ״ל

רפאל (״רפול״) איתן בי שי בות
המטכ״לז הוא נוהג לכ תוב
לעצמו הערות אחרי דברי
כל אלוף. כדי שלא יבינו מה
הוא כותב הוא רושם את הערו תיו
בעברית, אך באותיות רו סיות.
1ח״כ
מיכה חריש, היה
חבר־הכנסת היחידי שהגיע ל מסיבה
שערן• מלון הילטון ב-
תל־אביב, לכבוד השלום, למ רות
שמרבית חברי־הכנסת הוז מנו
״ברגע האחרון״ על־ידי
הנהלת המלון. חריש הסתובב
באולם במשך כמה דקות ו-
אחר־כד אמר לידידים שעמדו
לידו :״הכל פה יותר מדי דומה
למיזנון הכנסת, אני נכנס ל דיכאון
במקום לשמוח.״ אחר-
כך הסתלק מהמקום.
! 8כבר בתחילת המסיבה
בחילטון, החליט הצייר ז ׳ א ן
דויד שהמסיבה אינה בשבילו
והוא רוצה ללכת הביתה. במשך
יותר משעה ניסה למצוא את
אשתו סוזי בין קהל המוז מנים,
אך לא הצליח. הסתבר
שבאותה עת חיפשה אותו סמי
לשם אותה מטרה, בין קהל ה מאות
שנדחס באולמות המלון.
כשמצאו זה את זה החליטו
בכל זאת להשאר ״אנחנו יותר
מדי עייפים עכשיו מכדי לל כת.״
8למחרת
חתימת הסכם
השלום, ואחרי המסיבות שנער כו
בערב, נכנס כתב ידיעות
אחרונות, גדעון רייכר, ל-
מיזנון הכנסת, העיף מבט ב־ח״כים
שי שבו שם ו קר א :״כו לם
נראים כמו אנשים שאתמול
בערב נכנסו למיטה עם פילגש,
והיום יש להם מבט מלא אש מה
בעיניים.״

דני אנג׳ר

11111ך|||1

השחקנית הידועה עזבה בזעם רב את המסיבה
שנערכה לכבוד השלום במלון ״הילטון״ בתל-
1* 1 11 ^ 11י !
אביב. צוות המלון השתדל מאד לערוך מסיבה עשירה ומפוארת,
כששולחנות אולם הנשפים עמוסים כל״טוב. אולם הנהלת המלון גיל-
תה חוסר רגישות מופלג, כאשר מעל עוגת שלום מפוארת שהועמדה

בעל המאפיות הירושלמי הס תובב
בין אורחי המסיבה ב־
״חילטון״ כאילו הוא עצמו חתן השלום. אנג׳ל הציג
את עצמו ואת אשתו (לידו בתמונה) ״כנציגים הירו שלמים
היחידים במסיבה, ומאחר שירושלים היא
בירת ישראל, אנחנו האורחים החשובים ביותר.״

העולס הזה 2170

יגאל עמון

באמצע האולם, הציבה שובך יונים, ואחרי חתימת ההסכם בוושינג טון,
התרומם השובך, והיונים המבוהלות מרוב הרעש והמהומה,
שהיו אמורות להתעופף בחלל האולם, נצמדו לכלובן וסרבו להתעופף
באוויר, ומלצרי המלון ניסו לגרש אותן בידיהם. חנה מרון, שכעסה
על ההתעללות ביונים, החליטה, לאות מחאה, לעזוב את המסיבה.

מפיק הטלוויזיה העובד באולפני הר
צליה, ואחיו של השדרן המפורסם, דן
שילון, הגיע למסיבה ב״הילטון״ יחד עם הבוס שלו, המפיק
יצחק (״איציק״) קול• שילון לא כל-כן אהב את המסיבה,
ועמד משך כל הערב בפינה, כשכוס בידו, וחולצתו מבצ בצת
ממכנסיו. כעבור שעה עבר שילון למסיבה ב״צוותא״.

ארה ועדה מננס

זוג שגם הוא
נודע כאחד הזו גות
החוגגים של תל-אביב של שנות החמישים היווה
אטרקציה מייוחדת במסיבת ״הילטון״ .עדה שחזרה לא
מכבר מביקור שערכה אצל בתה תלמה בארצות״הברית,
הסתפרה קצר ותילתלה את שערה בתלתלים קטנים.

1וו 3ע1ה הלוח!!
סחיר שלוו חלמת עליו !

בוא לחופשת כיף אמיתית באיי יוון, הקסומים:
חופי-ים יפהפיים, חיי-לילה תוססים, מקצבים
לוהטים, חוויות גסטרונומיות ...טעמה של חופשה
בלתי נשכחת, ואירוח בבתי-מלון מן המפוארים
ביותר ועד לעממיים. מרכזי קניות זולים במיוחד
לכל טעם ולכל כים.יוון. גלה את נופיה המרהיבים וכפריה הציוריים,
הכר עם לבבי ומכניס אורחים. ולכשתשוב תאמר גם אתה:

חופשה ביוון -רעיון מצויץ.

24 טיסות שבועיות ליוון -פרטים בסוכנויות הנסיעות או במשרדי אולימפיק ואל-על.

העולם הזה 2170

מדוע רצתה עליזה בגין להחזיר

)0*11111
81 איש העסקים לשעבר
ג׳ימי לוי הפך אחד מאורחיו
הקבועים של ראש־הממשלח,
מנחם כג ין, בבניין הכנסת,
גם אם בגין בארץ וגם אם לא.
לוי *מופיע בהידור רב בבניין
הכנסת, עובר משולחן לשולחן
וטוען בפני הכל :״כל חברי־

את אופירה שהמתינה למקום במיסעדה

הכנסת הם אידיוטים. אני אהיה
חבר־כנסת בכנסת הבאה, ואז
אני אראה לכם איך צריך להת נהג
חבר־כנסת.״ היחידי ש שמע
את דבריו של לוי, ואף
הסכים עימם היה ח״כ שמואל

פלאטו־שרון.

שרון

היה

אורח

הבין(1הטח

בעת שאלפים רבים התבוננו בליל החגיגות לכבוד השלום במאסטרו שהופיע
בתוכנית הטלוויזיה שהוקלטה ערב קודם לכן, היה מהטה בין החוגגים
במסיבת השלום שנערכה במלון ״הילטון״ .בתמונה העליונה נראים זובין מהטה ואשתו ננסי קובקס
כשהם מתבוננים בטכס חתימת חוזה השלום מעל מסך טלוויזיה ענק שהוצב באולם המסיבה ומוחאים
כפיים לנעשה על המסך — רגע חתימת החוזה בוושינגטון. בתמונה התחתונה, שצולמה דקות אחדות
אחרי שהסתיים השידור מוושינגטון, נראית ננסי, שהיתה אחת הנשים שמשכו תשומת־לב מרובה ביותר
באותו ערב, עם שערה הבלונדי ושימלתה החצי־שקופה, כשהיא מנשקת ידיד, כשמהטה מתבונן מהצד.

אפריים בואוצי

איש העסקים ומי שהיה במטך
שנים רבות מנכ״ל ״אל-על״,
היה אחד האורחים במסיבת השלום שנערכה במלון ״הילטון״ בתל־אביב.
בן־ארצי, המכונה ״בן״ ,הגיע למסיבה יחד עם הצייר ז׳אן
דויד ועם רעייתו סוזי דויד (ליד בן־ארצי בתמונה) .בן־ארצי, שהיה
ידוע כאיש מסיבות עליז ביותר בשנות החמישים, הוכיח גם הערב
כי הוא מהיחידים שידעו כיצד לבלות במסיבה, לא רק לאכול ולש תות•
הוא דחף לאוזניו שתי מפיות בד, והסתובב כיונת שלום.

במסיבה שנערכה בהילטון, ש אליה
הופיע עם שומר ראשו,
מזכירו ונהגו. כשנכנס לאולם
הבחין בו אבי הפצועים ש מ חה
הולצברג, שטען בפני
ידידים שעמדו לידו, כי פלאטו
חייב לו כסף. רב :״במערכת
הבחירות הוא ביקש ממני לחלק
מתנות לפצועי צה״ל בשמו
ובשם אשתו, אבל לא שילם
לי את מחיר המתנות.״ כש הציע
לו אורח אחד, לפנות יחד
עימו אל פלאטו ולגבות ממנו
את הכסף בו במקום, התחרט
הולצברג ו סר ב :״לא נעים לי.
היום זה חגיגה.״

דני ויינריו

דובר מישרד־הביטחון היה אחד ממאות
האורחים שהוזמנו על־ידי מלון ״הילטון״
לנשף השלום. דני הופיע בחברתה של צעירה שהציג בפני כולם
בשם פזית, וכדי להראות לה עד כמה הוא רציני ביחס אליה, הוביל
אותה לאורך האולם כדי להציג בפניה את אחד הבוסים שלו,
סגן שר־הביטחון, מרדכי ציפורי. אחרי שווינריך סקר את כל
התחיל להציג את פזית
מסיבה,
שהיו באותה הנשים הזה.״ במקום שנמצאת יפה הכי
״הנערה
בתואר:

העולם הזה 2170

ביום השלישי שעבר 81 הודיע ח״כ י ^ אלכהן ליושב-
ראש הקואליציה, ח״כ חיים
ק או פ מן, כי הוא לא יוכל
לבוא למחרת היום לכנסת ל דיון
על התקציב מפני :״שיש
לי משלוח של הודים שאני
צריך לאסוף מחר.״ כהן, שהוא
חבר מושב ובעל משק של
תרנגולי הודו, התעקש על כך
שייעדר מההצבעה. השיב לו

על כך קאופמן :״אם אתה לא
בא מחר, אתה יכול להשאר
עם ההודים שלך. הממשלה תי פול
ובפעם הבאה אתה לא
תהיה חבר־כנסת.״

למופע השלום במועדון
צוותא בתל-אביב התקבצו אי שים,
אמנים וחברי־כנסת רבים,
כדי לחזות במופע אמנים ש הועבר
ב שידור חי בגלי צוז״ל
וברשתות ב׳ ו־ג׳ בעת ובעונה
אחת. אחד המנחים בערב זה
היה מני פאר שהבדיחה המוצ לחת
ביותר שלו היתד, ש ע ליז ה
כגין שמחה לשמוע שמחזירים
את אופירה. מני התלונן שמי
שבאמת דפוק מהשלום אלה
אנשי ימית והאמנים .״ביום
חתימת ההסכם היו לי 7הופ עות
וכולן בהתנדבות.״
^ 8את השלום חגגה רעיית
נשיא המדינה אופירהנכון
בארוחת־צהריים עם ידידה שלה
במיסעדת שמש הירושלמית.
אופירה הגיעה למיסעדה שהי-
תה מלאה מפה לפה והמתינה

שעה ארוכה בפתח, עד שית פנה
שולחן. רק כאשר הבחין
בה בעל המיסעדה יחזקאל
שמש, הוא מיהר להכין שולחן
מיוחד עבורה.
! 8באותה מיסעדה היה גם
עיתונאי הצופה שאול !מייז־לש,
א שר ניגש אל אופירה
ואמר ל ה :״אל תשימי לב ל עליזה,
היא מקנאת בך כיוון
שאת דומה לג׳אקלין קנדי.״
81 דודו דוחן, שהינחה
במסיבה בצוותא, הישווה את
חברת-הכנסת גאולה כהן ל חברת
הפרלמנט הבריטי מר־גרט
טאצ׳ר .״גאולה היא
הטאצ׳ר שלנו,״ אמר .״טאצ׳ר
פירושו באנגלית גע־לה.״
81 באותה מסיבה הופיעה
גם הזמרת הוותיקה, טובה
פירדן, שהתפרסמה בשל ה שיר
תכול המטפחת. פירון סר-
בה לעזוב את הבמה אחרי
הופעתה וטענה :״תמיד אהבתי
להיות השלטת היחידה על ה במה.״

תמרה טולמז :״אני יודעת כמה חטוב לדחגהפסח״
תל־אביב, רח׳ ה׳ באייר ,62 ככר המדינה
ירושלים: רח׳ הסורג, מול בנק ישראל

רמת־גן: דרך ז׳בוטינסקי 104
חיפה: אחוזה׳ רח ׳ חורב 53 1 כפר שמריהו -מרכז מסחרי

11ק

ורשבסקי פריליך

שלום לך. אני יודעת כי לפעמים אנו מסתכלים בקנאה כשאנו רואים
צילום של שולחן אוכל ערוך אחרת, וחושבים: אצלנו? שולחן כזה?.
כן, גם את יכולה לערוך את שולחן הפסח שלך
באוירה אחרת, בגישה חדשה, אולי בהחלפת מפה, או בתוספת
כלי חדש, ואולי תגישי את הארוחה בכלים מיוחדים
ומה דעתך להעמיד בפינה עציץ רענן בכלי מיוחד?
אני מזמינה אותך לבוא אלינו לדניש פלוס, דאגנו להביא לך
לקראת הפסח מבחר עצום של מערכות אוכל נפלאות,
כלי בישול והגשה מן התנור אל השולחן,

כלים מיוחדים לעציצים וצמחים בגדלים שונים ובדוגמאות מרהיבות.
כשתבואי אל אחד מחמשת הסניפים שלנו, אני משוכנעת
כי תוכלי לשאוב רעיונות חדשים כדי לעשות לך חג פסח חדש ושמח.

אגשים

יושב־ראש כשהגיע הכנסת, יצחק שמיר, לוו במסיגרת
מישלחת
שינגטון,
השלום הישראלית, מיקר לח פש
את רפי מן, כתב גלי
צה״ל. לא היתה בפיו ידיעה
עיתונאית, או בשורה לאומה.
הוא נשא עימו חבילת שי,
שנתנה לו אמו של הכתב, ה משמשת
כמנהלת לישכתו של
יו ״ר הכנסת.

אנשיו, אנשי המחלקה הטכ שהצליחו
נית,
היו היחידים
להעביר את טכס החתימה על
חוזה־השלום בוו שינגטון ללא
הפסקות במהלך השידור, כפי
שקרה לעמיתיהם מרשות־השי-
דור. סודו של עציוני היה הז מנת
שידור באמצעות קדשי-
דור, ללא שימוש בלוויין ה-
תיקשורת, שבאמצעותו הוע ברו
שידורי הטלוויזיה.

כשנודע שראש־הממשלה,
מנחם בגין, עומד לכנס מסי-
בת־עיתונאים בחדרו שבמלון
בוושינגטון, השתלט הילטון כתב גלי צה״ל רפי מן על מכ שיר
הטלפון היחידי שהיד. ב חדר,
כדי להעביר באמצעותו
שידור ישיר. זמן ימה לפני
תחילת המסיבה הגיע למקום
הכתב המדיני של שדורי יש ראל,
שלום קיטל, כשפניו
חיוורים. הוא היה מודאג שמא
לא יצליח להעביר שידור י שיר
לתחנתו. אך התברר, שחרף
שתי התחנות, בין התחרות
סיפקו אנשי גלי צה״ל כבלים
ארוכים דיים לקיטל, שבעז רתם
התחבר לשלוחת הטלפון
בחדר הסמור. היה זה חדרה
של אם־הבנים, רבקה גודר.

8באחת ההזדמנויות מצא
עצמו איש הקול של גלי צה״ל,
יוסף עוזיאל, שהיה במיש-
לחת העיתונאים בוושינגטון,
במושב אוטובוס ליד עורך ה עיתון
המצרי רוז אל־יוסוף. כ שזיהה
העורך את שכנו היש ראלי,־
ה עיר :״אנחנו עוקבים החדשות בעירנות, אחריכם שלכם מצויינות.״

1הקצין י הטכני של גלי
צה״ל, אריה ;•ציוני, היה
השבוע האדם המאושר בתחנה.

חיסל עמית

בערב חתימת הסכם- 8 השלום ביטלו מרבית התיאט רונים
את מופעיהם, משום שלא
יבוא לחזות
האמינו שהקהל
בהם. אחד שלא ביטל את הו פעתו
היה הזמר יהורם גאון.
הוא נידהם כשגילה, כי האולם
הירושלמי מלא מפד. לפה. ב מועד
המתאים הפסיק יהורם את
הופעתו לרגע, הכריז כי זה
עתה נחתם ההסכם ו שר לכבוד וכישבוא המאורע את שירו לעומת יבוא שלום. בחיפה,

המצרים מאן! לגל צהייל
ו־ו״ ר הכנסת משמשב דוו ר
זאת, הגיעו 80 איש בלבד ל הצגה
הראשונה של תיאטרון
לילך — היורשים, בהשתתפו תו
של יופי ידיו, אחיו של
סגן ראש-הממשלה ייגאל
הלהקה הניכזבת לא ידיו ויתרה והופיעה בפני קהל הצו פים
המצומצם.

דויד

ח״כ המפד״ל,
גלם, אינו מבין מדוע משחר רים
כל כך הרבה יונים לכבוד
השלום :״היה צריך לשחרר
את הניצים, ולא את היונים.״

8בין הבאים
ראש־הממשלה,
פני
:בגין, ברחבת הכנסת היה גם
האלוף אברהם אורלי. הוא
לא בא עם בת״זוג, אלא הביא
עימו את נהגו, שישב על יציע
המכובדים.

לקבל את

8 :הזמר יגאל כשן הו פיע
במשך לילה שלם באול פני
הרצליה, בהקלטת התוכ נית
חתימה טובה, שהפיקה
אחרונה דיין עבור הטלוויז יה.
למחרת בבוקר התייצב ב טלוויזיה
הלימודית, שם נער כה
הופעת אמנים לכבוד הש לום.
להופעה הביא בשן את
בנו, אדרי, בן ר ,5-,שישב ב פינה
ותופף בתופים. זמן קצר
אחרי תום ההופעה טס בשן
לגרמניה, לעבוד על הוצאת
תקליטים חדשים.
אמנים רבים נירתמו 81 לחאלטורות שונות ביום חתי מת
הסכם־השלום. השחקן ני״
סיס זוהר, יליד אלכסנדריה,
הופיע בטלוויזיה הלימודית ב קטן
שבו סיפר היכן היה מטייל
אילו היה במצריים .״אני בטוח
שמדריכי־התיירים אפילו לא
יודעים על כל אותם מקומות
יפים המוכרים לי,״ אמר ,״לו
אני הייתי מדריך־תיירים ב ימים
אלה, הייתי יודע לאן

גילתה פישריו חיקוי כאשר שרה את ״להישאר
משתתפת קבועה בתוכנית ״לצון נופל על לצון״,
*ביב. במקום להתפעל מהדיסקו, נאנחה הבדרנית רוויטל עמית מכאבי הדיסקוס בגבה.

העולם הזה 2170

לקחת את
נים.״

הישראלים

הסקר
מנחם

8מי שבא בלוויית בת־זוג
היה ח״כ עקיבא נו!!.
הוא בא עם מזכירתו לשעבר,
עליזה מסילתי, ועם בנו ה קטן.
אשתו של נוף, העיתו נאית
מירח וינגרטן, נש ארה
בבית. מייד לאחר הטכס
החליט כפי הנראה נוף, שלא
להציג את מסילתי בפני בגין,
לכן לא ניכנס לקבלת הפנים
ונסע הביתה.
1במסיבת הקוקטייל לכ בוד
בגין, שנערכה במישכן ה כנסת,
התחלקו שני השרים
של המפד״ל, שר-החינוך זבו לון
המר ושר־הדתות אהרון
אכו־חצירא בין שני רבנים
צבאיים שלא משו מהם. אל
המר נצמד הרב הצבאי הרא שי
לשעבר, אלוף (מיל ).מר דכי
פידץ, שבא לבוש מדים,

ואל אבו־חצירא הרב הצבאי
הנוכחי, האלוף גד נבון. כא שר
הציע אבו־חצירא להמר
להתחלף ברבנים, סרב שר־החינוך.
8להמר
ציפתה צרה נו ספת
באותו הערב. מורה, ש אותה
לא הכיר, ניגשה אליו
והחלה להרצות באוזניו את
דעותיה בענייני חינוך ובעניי ני
מישרד־החינוך. המר רמז
בעיניו לידידים, שיוציאו או תו
מהעניין, ואחד מהם אומנם
נחלץ לעזרתו.

שלה,

דו ברו

ראש־המכד

שלמה (״נקדי״) נקדי־

!מון, נמלט במשך כל הערב
מהצלמים :״אני לא מגולח
ולא מוכן להצטלם כך.״

דו בר אחר, דו ברו של
זבולון המר, ישראל בהן,
נשם לרווחה עם שובו של
בגין מארצות־הברית. משום ש היה
דוברו של ממלא־מקום־
ראש־הממשלה, התבדחו העי תונאים
ופנו אליו בזו הלשון :
״שלום אדון דן פתיר.״
81 בעיתונים פורסם, כי
כאשר עזב בגין את הארץ הוא
נפרד מממלא־מקומו, זבולון
״אני משאיר
המר, באמרו :
לך מדינה טובה, תשמור עליה.״
כשחזר בגין לארץ לא נשאר
המר חייב ואמר :״אתה מק בל
מדינה טובה, תשתדל לש מור
עליה.״

השחקן מבית״הבראה־לשמנים לבש חליפה זרוקה בצבע לבן
| | 111 |, 1111171 לכבוד השלום. אשתו, עזריאלה, המכונה עזי, נמצאת בחודש
^ * 111 השמיני להריונה. היא מצפה, לדבריה, לשבעה ילדים לפחות. הזמר ישראל גוריון הצטרף.

ח7זל> זולזים בעצמד, בדרך מקצועית..

...מבלי לשלם למקצוענים.
בשלבי דגירה. צינורית ההתזה, המצורפת לכל
מיכל מאפשרת ריסוס בפינות הנסתרות ביותר.

בידוע לך, מצויים בארץ סוגים רבים של חרקים.
רובם פיתחו מנגנוני הגנה וחיסון מפני מרבית
התרסיסים הקיימים. בדי לאפשר חיסולם המוחלט,
פיתחה ״סנו״ סדרת מוצרים חדשה המהווה שילוב
מושלם. מרכיביה הוכיחו עצמם באלפי בתים
בארה״ב.
בל מיכל בפני עצמו, מהיעילים ביותר שתוכלי
למצוא ומבטיח תוצאה מידית בבית ובחצר.

מכיל חומר ריסוס המשמיד חרקים ומונע את שובם
במשך חודשים רבים לאחר פעולת הריסוס.
כדי למנוע יצירת תינגודת רססי ב־ססנא מספר
שבועות לאחר שריססת ב־ססגא,

מכיל חומר ריסוס יעיל, שהרכבו הכימי מבטיח
חיסול יסודי ומוחלט גם של הביצים הנמצאות

אין זה משנה באיז ה ״ א״ תבחרי ר א שון
ובלבד ש תנ עלי עפ״י חוברת ה הוראות
המצורפת לבל מיכל.

300־ £

100

פסי הדבקה אותם יש להצמיד, לאחר הריסוס,
לבסיס מכשירי החשמל המפיקים חום (מקרר,
מכונת כביסה, תנור אפיה ובו׳) .מקומות אלה
מהווים, בדרך כלל, מקום מחיה ״אהוב״ על בל
סוגי המקקים.
ססו-א קוטל מקקים וחרקים זוחלים למשך 6חודשים.
נוסחת מרכיבי סדרת ״א ״ של ״סנו״ קיבלה את
אישור הסוכנות האמריקאית לשמירת איכות
הסביבה ק£.

*סוו-לעזרתך תמיד.

העולם הזה 2170

בגין מסו סודית,
..לא לפיושם־־ ,בשיחו חי

היה אחד החוגגים במסיבת השלום שערך מלון הילטון בתל־אביב. ברודי (במרכז)
ף 1ך, ךןך 1ך *
ושחקן מכבי תל״אביב, לו סילבר ( מי מין) לא הבינו מדוע אין שימחה של ממש.
1י 1
הם ניסו לרקוד ולשיר לכבוד השלום ואף הרימו כוסיות באופן הפגנתי. אחר־כך התייאשו מקהל
המסיבה, מצאו להם פינה משלהם וישבו בה, כשהם מתנדבים לשמור על תיקיה! של נשים שקמו לרקוד.

מפקד מחוז תל־אביב של המישטרה
1 !11] ¥11 ^14 71111 ^ 1
פשט את מדיו לפני שהגיע למלון
| 1111111 הילטון למשיכת השלום .״עכשיו לא צריך להיות שוטר, עכשיו צריך
לשמוח כמו כל א חד ״,א מר למסובכים אותו. טיו מ קין טען כי
השלום יביא לכך שעבודת המישטרה תיפחת, אך למחרת שינה דעתו,
ובמסיבת עתונאים הסביר כי בגלל השלום עבודת המישטרה תגדל.
סגן שר״הביטחון היה האישיות הממלכתית הבכירה ביו תר שהופיעה
!^ל! 1 1 1 1י
בנשף של הילטון. ציפורי עמד לייד אשתו ( מי מין) כאשר עיתונאית

ניגשה אליו עם פינקס פתוח כדי לשאול אותו שאלות שונות. כשהבחין ציפורי כי עומדים לצלם
אותו, הוא זנח את אשתו וחיבק בצורה הפגנתית את העיתונאית שהכיר רק באותו הערב.

ביזיון אירע לראש- 81 הממשלה מנחם כגין, כאשר
כינס למסיבה את העיתונאים
הישראלים, שליוו אותו במס עו
לוושינגטון. המסיבה נער כה
בבירה האמריקאית בשעה
שש בערב, והועברה בשידור-
חי ברשת ב׳ ובגלי־צה״ל, כא שר
השעה בארץ היתד, אחת
אחרי חצות. לבגין נאמר כי
המסיבה משודרת ב שידור חי,
אולם הוא שכח זאת, כפי ה נראה
מחמת עייפות. אמר בגין
לתוך המיקרופונים :״הסכמנו,
הנשיא סאדאת ואנוכי, שלא
תהיה שום הפסקה. נתחיל לק בל
את הנפט למחרת היום ש בו
נפנה את הבארות. אני רק
מבקש מכם לא לפרסם זאת.״
כאשר הסבירו לו כי דבריו
כבר נשמעו במקלטי הרדיו ב ארץ,
א מר :״למרות שזה שי-
דור־חי, אנחנו יושבים כאן ב חברה
אינטימית ואני מבקש
שלא תפרסמו. מי ששמע שמע.״
ואומנם למחרת היום, כאשר
שודרה מסיבת־העיתונאים ב שנית,
בתוכנית היוס הזה. צונ זרו
קטעים אלה.
!! 11111״

1 1 111 ^ 11י1
הליברלית, חגג את השלום
צוותא. שריר, הידוע בדרך־כלל
החליט דוו קא ביום החגיגי

העולם הזה 2170

חבר-הכנסת מהליכוד, ואחד מ-
תומכיו הגדולים של בגין במיפלגה
במסיבת האמנים שנערכה במועדון
כמי שאינו מופיע ללא חליפה ועניבה,
״להתפשט״ ובא לבוש מעיל עור.

באותה מסיבה אמר 81 בגין מישפט בשפה הצרפתית,
מבלי שטרח לתרגמו. אחר כך
הוסיף :״מישהו שם, בארץ,
מבין מה שאמרתי. יש ילידי
אפריקה שמבינים צרפתית.״

כאשר אחד העיתונאים
קם, לכבודו של ראש־הממשלה,
הפסיקו בגין ו א מר :״תואיל
לשבת, אני לא מקבל את הקי מה.
רק לפני הנשיא, נשיא יש ראל,
קמים.״

כתב הטלוויזיה אלימ רם
שאל את בגין לדעתו

על הצעת שר־האוצר שימחה
ארליך, להקדים את הבחי תשובת
ראש־הממשלה
רות.
היתה :״אולי אפילו מר רם
יצביע בשביל הליכוד.״ כש־השיב
רם כי הבחירות הן חש איות,
בדרך כלל, ענה לו בגין :
״חשאיות, אבל השערה כזו
אפשר לשער.״

לייד איש הביטוח אבי טו ק א טלי ואשתו, כשהבילוי היחיד של
השלושה היה השתייה. אול ם גם מנתח ומשתיל הלב הראשון
בישראל וגם טו ק א טלי, בן לאחת המישפחות המפורסמות בתל־אביב
השלום. בגלל ממש של שימחה
שמחים
הם כי שענו

אגשים ב של ם

אליזט טרודו :
דאסטין: הילדים רצים לבחירות
אצל ז׳יסקאר דאסטין (בתמונה
הקטנה) הפכה הפוליטיקה עסק
מישפחתי. בביקורו האחרון במכ סיקו
היתד. זו אשתו, הדוברת ספ

רדית
רהוטה, שקראה את נאומו.
ירודהדבש של בתו, ואלרי־אן,
הפך מסע-בחירות, כשבעלה ז׳ראר
מוטאסייה רץ בבחירות המקומיות
של מחוז טוזאק (בתמונה, מימין).
אשר לבנו הצעיר של ז׳יסקאר,
אנרי, בן דד( 22 בתמונה, משמאל)
— הוא מתמודד אישית בבחירות
הקנטונליות של לואר-א־שר, כש הוא
חי על סנדוויצ׳ים ומסביר את
עצמו בבית־חולים, באירגוני נשים,
ובבתי האיכרים המקומיים, שגילם
הממוצע חמישים פלוס.
להתחפש לזו רו
מרגרט טרודו השתוללה לה
כאוות נפשה, וכל אותו הזמן
שמר פייר אליוט טרודו, בעלה
לשעבר וראש־ממשלת קנדה
על שם טוב משמן טוב. אבל
בנשף שנערך בטרקלין בית-
הממשלה באוטווה לרגל קרנ בל
״מארדי גרא״ הגיעה גם
שעת לצון ל טרודו. הגבר הנ אה
הפך אטרקציה בתילבושת
גיבור הסידרה המצויירת זורו.

אלי מקגראו: סיפור אהבה חרש

מוחמר עלי:
רק חומייני

חסידי קתרזיס-הממחטות זוכרים אותה כג׳ני, מי שגססה בפוטו-
גניות רבה מלוקמיה, מול פניו של ראיין אוניל, ב״סיפור אהבה״.
אחרי הסרט הזה עברה אלי תקופה של צינון קריירה מוזר ורק אחרי
גירושיה מסופר־כוכב סטיב מקווין טענה :״הוא לא !נתן לי לצאת
מן הבית לעבודה.״ בינתיים, אחרי ארבע שנות גירו שין מאושרות,
חזרה אלי לחדשות בקול תרועה רבה. היא הופיעה ב״שיירה״ לצד
המפתה-התורן של הבד האמריקאי, כרים כריסטופרסון, וחילקה
כותרות שמנות בעיתונים בזכות הופעתה בסיפור אהבה חדש לצד
בן־זוג צעיר ממנה ב־ 14 שנים טובות. בסרט ושמו ״שחקנים״ ,שהפיק
אחד הבעלים שלה לשעבר, רוברט אבנס, היא משחקת אהובה של
שחקן טניס השואף לאליפות העולם. השחקן היפהפה אינו אלא דין
פול מרטין, בן ה־( 26 בנו של דין מרטין הזמר) .אלי קיוותה שתספיק
להיענות להצעתו של סידני לומט, להופיע בסרטו בשכר של שלושה
וחצי מיליון דולר, אבל הצילומים התאחרו בשל מחלתו של דינו.

חזק יותר
סוף־סוף הצליח מישהו להכ ניע
את מוחמד עלי. בביקורו,
בניו-זילנד, נישאל המתאגרף
המכונה ״פה גדול״ שאלה פרו בוקטיבית:
האם היה רוצה
להיות מישהו אחר .״כן ענה
בהתלהבות ,״האיית-אללה חו-
מייני. הוא איש האלוהים, והוא
עומד לשלוט באיראן בשם ה אלוהים
וחוקתו.״ אם לזכור את
העובדה שלא מזמן הצהיר עלי
ש״אין גדול ממני״ ,הרי יש
משהו בהנחה שהדת היא סוג
מסויים של אופיום.

הזמרת שד: להתכסות ביהלומים
שר בונו (לשעבר רעייתו של סוני, וחלק מן הצמד) ידועה
במלתחה הנועזת שלה. באחרונה ערכה הופעה מייוחדת עבור כ2000-
מוזמנים בדיסקדקלאב ניו־יורק אכסקלוסיבי, כשהיא מביאה את אופנת
הדיסקו לשיא חדש. היא רקדה על סקטים, כשמכנסיים זוהרים גול שים
בקצב המוסיקה ומגלים גם טבור זוהר שבאמצעו תקוע יהלום,
אחד מאותם יהלומים שהיוו את החלק המאסיבי בכסות המופשטת שלה.

העולם הזה 21/0

אודנלה וקלודיה: אחות קטנה לי
אורנלה מוטי ואחותה קלאודיה, מלכות הפוטדרומן האיטלקי,
ערכו בפאריס מסע־קניות צנוע לקראת האביב הבא. הן נדדו
מאיב סאן־לורן לדיור ולקארטייה. אצל האחרון נעצרה אוחנלה,
הידועה בלהיטותה לתכשיטים. היא לעולם איננה נוסעת בלי
תיבות הטבעות, הצמידים ומענקים הכבדים שלה. שלא כמו
במישפחות הקולנעיות, שוררים יחסים הדוקים בין שתי האחיות
ולמעשה חייבת אורנלה את הצלחתה לקלאודיה, שבזכותה הכירה
את הבמאי הראשון שלה, דאמינו דאמיני.

ז׳אן מורו: כמו באכסניות נוער
״מאז חודש מאי נאלצתי לעבור דירה שש פעמים. בפאריס
אין לי עוד בית,״ קונה לא אחרת, מז׳אן מורו, הנושאת על בשרה
חותמת פריסאית מובהקת, אף שלפני שנתיים נישאה לבמאי
האמריקאי ויליאם (״הקשר הצרפתי״) פרידקין. אבל אין זאת
אומרת שצריך לערוך פעולת התרמה למען מורו. היא לא לנה
תחת ג שרי הסינה, כי אם נדדה ,״כמו באכסניות נוער״ ,בין
חבריה הפריסאים, שביניהם אלמונים כמו לואי (אל, הבמאי)
ג׳וזף (לוסי, הבמאי האנגלי הגר בפאריס) ודונאלד (סאתרלנד).
כשעייפה מנדוד נסעה לה לפוש בביתה הישן שבסן (טרופה),
שם ממשיכה להתגורר סוכנת הבית המסורה לה, הדואגת להביא
למיטתה מיץ גז ר טרי מדי בוקר.
״אני כבר לא בת ,25 ואני זקוקה לפינה משלי״ ,היא מוסיפה.
מרגו המינגנוי:
המשקה

ג ורו. האריסון: למקורות
הנכה המחייך מאוזן לאוזן בכסא הגלגלים אינו אלא ג׳ורג׳
האריסון בדרכו מלונדון ללוס־אנג׳ם. הסיבה לנכותו הזמנית היא
פציעה קשה שנפצע בנסיעה על טרקטור. אבל החיפושית לשעבר,
שומר על הו מור: הגילגול הראשון שלי היה כגנן. גילגול שני
מלחין, גילגול שלישי זמר־גיטריסט. בגיל ,37 אני חוזר למקורות
ולאושר האמיתי, הבית, הילדים. הכבוד? אני מצפצף ע ליו?

האהוב
על סבא
כשחקנית היא לא מצטיינת
בינתיים, אבל את תפקידה כ כוכבת
היא ממלאה בשלמות.
המדובר במארגו המינגווי, ה דוגמנית
היקרה ובעלת הייחום
הרם של סבא ארנסט המינגווי,
הסופר הידוע. אחרי שהתגר שה
מבעל ראשון, עמדה לחגוג
את יום הולדתה דד 26 בחברת
אחותה הצעירה, מארייל, בת
דד ,17 ובעלה לעתיד, ברנרד,
במועדון־הלילה המפואר ״סטוד יו
54״ שבשדירה החמישית
בניו־יורק. מאחר שמועדון זה
דור ש מלקוחותיו הופעת אכם־
טרווגנדית ככל האפשר ומאר-
גו איננה מן הביישניות, הו רידה
את כתפיית שימלתה ו נתנה
עבודה רבה לצלמים. את
החגיגה הדגישה העובדה ששתי זהות האחיות לבשו שמלות למעמד לקרוא
ואפשר היה
״מישפחת המינגווי עם ובלי״.
ייתכן מאד שסבא לא היה מת ברעיונותיה
המקוריים
בייש
של הנכדה ששמה ניתן לה על
ידו כשם היין שהיה אהוב עליו
ביותר ״שאטו מארגו״.

העולם הזה 2170

??אנשים

מכונים!

777
הברנדי הלאומי
שהוא

איו הפסיד המילין!! אז!
חתימת קאוטד בגלל 25 די

בינלאומי

01 בגין נשאל בעניין ה סיוע
האמריקאי, התרגז וענה :
״יש גבול, מר בליצר, למה ש נקרא
חליבה עיתונאית, אתה
עוד פעם לוחץ ועוד פעם.״ אז
העיר לו דוברו, דן פתיר, כי
השואל אינו העיתונאי בליצר
אלא עיתונאי אחר, בשם ג׳יי־קובסון.
הגיב על כך בגין :
״מה? ג׳ייקובסון ש אל? אבל
לשניכם יש זקן. אחד מכם הוא
ג׳ינג׳י. כל הג׳ינג׳ים פיקחים,
ולכן מר בליצר הוא גם כתב
של הג׳רוסלם פוסט וגם כתב
של על הנזישמר. אני קורא
אותו באנגלית, וגם בעברית.
כך אני לומד קצת עברית, או
אנגלית.״

כאשר ׳עורך על המיש־

מר שאל, הגיב ב גין :״עורך
על המישמר? דווקא נראה כל
כך אלגנטי. בכלל לא פרול טרי.
עניבה כזאת. ממש עני בה
פאריסית. כל הכבוד, כל
הכבוד ! ״
01 בעל חנות דגלים בתל-אביב, ישראל דייצמן, טוען
שהוא יודע על היחסים הדיפ לומטיים
בין ישראל לבין מדי נות
אחרות לפני שהידיעות
בעיתון. מתפרסמות עליהם
וייצמן, שייצר את הדגל הרא שון
לצה״ל בשנת 1948 מספר
שהבעיות הגדולות ביותר הת עוררו
תמיד עם המדינות ה־אפריקאיות.
לא רק שרובן נית קו
יחסיהן עם ישראל, אלא
לעתים קרובות מדי התחלף שם

מי שהיתה המועמדת כמעט ווד־
>| 1 1 1 1 |11

אית להנחיית האירוויזיון ורק

11 !! 111
ברגע האחרון הוחלפה בירדנה ארזי, באה עם החבר שלה לאחת
החזרות כדי לראות איך ירדנה מופיעה, ו״מה אני הפסדתי.״ מארכס
ישבה באולם ומדי פעם בפעם עברה להתבונן במקלט טלוויזיה
שהיה מוצב לייד עמדת הפיקוח, כדי לראות איך ירדנה נראית
על המסך. המסקנה של מארכס שנראתה באותו יום זוהרת במיוחד
היתה :״ירדנה יוצאת מן הכלל, היה לטובת מי להפסיד.״

המנחה של האירוויזיון התגלתה כתגלית

של ממש וזכתה כבר למחרת המופע ב׳
1י 1 111י 1י
שלל מברקים מכל רחבי העולם ובהם הצעות עבודה. בתמונה
נראית ירדנה עם מי שבדרך עקיפה הביא לה את הזדמנות חייה,
יזהר כהן, זמר ״אבניבי״ שזכה במקום הראשון, והביא את הארווי-
זיון לארץ, כשהיא נחה באחת החזרות ומקבלת מכהן סיגריה.
השילטון ולקראת כל מהפכה
כזו הזמין מישרד־החוץ דגל
שונה. הפעם בעיקבות הסכם
השלום קיבל וייצמן, שאין לו
כל קשר משפחתי עם שר ה ביטחון
עזר וייצמן, את ההזמ נות
הגדולות ביותר לדגלים
מצריים דווקא מקיבוצי השו־מו־הצעיו.

עקיכא

חבר-הכנסת
חיבר
שיר מיוחד עבור
השלום. במסיבה בצוותא נקרא
גוף לבמה והצטרף בשירה ל זמרת
ציפי זרבקין. הוא שר
את השיר שכתב לכבוד הדיון

0 1 (1611 * 1 0ארח את כל המישלחות שנאו לכבוד האירווי-
זיון במסיבת קוקטייל במוסיאון ישראל. לא

כל הזמרים הצעירים ידעו איך להתנהג במוסיאון, מרביתם עישנו
למרות הבקשות החוזרות ונישנות של הסדרנים שלא לעשן. במהלך
המסיבה התיישבה אחת הזמרות על מיבנה זכוכית שהקיף קבר

על השלום בכנסת הללויה ל שלום,
והוכיח בפעם נוספת ל קהל
המאזינים שטוב שעזב את
עולם חזימרח לטובת הפולי טיקה.
בדיזנגוף־סנטר
בתל-

אביב ניפתחה חנות ענקית ל-
בעליה,
ומתנות.
מוצרי-בית
ג ד לשם ואריה רציו, ערכו
בפתיחה מכירה פומבית שכל
הכנסותיה יועדו לאגודה ל־מילחמה
בסרטן. בין המוצרים
שני מכרו: חולצת טי בחתימתו
של כוכב הכדורסל, אולסין
פרי, שנימכרה באלף לירות,
ועט של חבר־הכנסת, אכא
אכן, שבו חתם על אחת ה אמנות
באו״ם. בעלי החנות רצו
גם למכור תצלום משותף של

הגדולים, כי התמונה לדעתו
היתה קטנה מדי. באותה מכי רה
נימכרח חפיסת גפרורים מ המטוס
של קארטר עם חתימת
ידו, בסכום של אלף לירות.
אחד המתחרים עליה היה ה קבלן
אריה פילץ, שהפסיד
אותה בגלל 25 לירות.

מנחם ס דן וג׳ימי קאר־

ט ד עם חתימותיהם, אך כאשר
ניתן התצלום לדן פתיר,
יועץ ראש־הממשלה לתיקשו־רת,
הוא סרב להחתים אח שני

עתיק ושברה אותו( .המיסגרת השבורה בתמונה המרכזית) .קולק
מיהר למקום, התבונן בכעס בנזק ואמר :״עכשיו כל הכוהנים צריכים
להסתלק מכאן, אסור להם להיות לייד קברים.״ (התמונה מימין)
אולם אחר־כך נרגע קולק והצלם הצליח לתפוס אותו כשהוא מנשק
את האשה היפה ביותר במסיבת הקוקטייל, ירדנה ארזי (משמאל).

העולם הזה 2170

ללוסטהנזה שת הצעות טובות
להמנע מ שעו ת העוטס -
לצ א ת לפני או אחר !

כאשר בנמל התעופה בן־גוריון דוחק וצפיפות נוסעי לופטהנזה כבר יושבים
בניחותא על ספל קפה שני ונהנים מהנוף הנפלא של החוף האדריאטי.
לופטהנזה טסה למינכן ללא חניית ביניים בימי ראשון, שני וששי בבוקר.
אבל לאיש עסקים שצריך להיות בגרמניה רק בערב ורוצה עדיין לשהות כל הבוקר
במשרד יש יום יום טיסה של לופטהנזה לפרנקפורט אחר הצהרים — אחרי
שעות העומס. הוא מגיע לטיסת ההמשך שלו באירופה ואפילו לדרום אמריקה...
בדבר פרטים נוספים והזמנות, התקשר נא לסוכן נסיעות ה־י.א.ט.א. שלך, לסוכן
המטען או ללופטהנזה.

83 וו 3ו{ 11ו11

העולם הזה 2170

011( 0איטליה
מביאה לךאת
נעלהמ פור ט
החדשה שלך.
בטחיפשנו נעל ספורט אמיתית מצאנו את
הנעל שהולכת לכל מקום,
למגרש הטניס, למשחק
כדורסל או לריצה בערב,
לבית הספר, לדיסקוטק,
לטיול ואפילו לעבודה. .

הנעל ללא תחרות במחיר ובעיצוב הנעל המצטיינת בחוזק וגמישות הנעל שתהפוך חלק בלתי
נפרד ממך הנעל הראשון

מהמבט

העולם הזה 2170

גוניות הש

* ץ עולם לא היה עם־ישראל חשוף בצורד. כה איג-
!4טנסיבית למראהו של אדם אחד, ומעולם לא היה
אדם אחד חשוף בצורה כה אינטנסיבית למבטיו של עם-
ישראל, כמו מנחם בגין בימים אלה.

אי־אפשר לברוח ממנו. כשמפעילים את
מקלט הטלוויזיה, הנה הוא מופיע. כבל שעות
היממה. בימעט כלי הפסק.

בגין נואם. בגין מתלוצץ. בגין מחבק. בגין מנשק
בגין נואם. בגין חותם. בגין עולה בכבש המטוס. בגין נואם.
בגין נואם. בגין חותם. עולה בכבש המטוס. בגין נואם.
בגין יו רד בכבש המטוס. בגין לוחץ ידי מכובדים. בגין ן נואם.
והעם רואה ושומע. ומתווכח.

מיהו כנין זה 1האם הוא מתכוון למה ש הוא
אומר 7מתי הוא אמיתי ומתי הוא משחק 7

^ ש אנשים המתמוגגים למראהו, המומים להזין בו
את עיניהם עוד ועוד.
יש אנשים שהם אלרגיים לאיש, הטוענים שהם ״מקב לים
פריחה״ או ״עוד אווז״ כשהם מקשיבים לנאומיו.
בגין מתבודד מול קיברו של זאב דבוטינסקי. מתבודד
— רק הוא והצלמים. בגין מנשק את הכותל המערבי,
מוקף ״עמך״ ומצלמות. בגין מעמיס תשבחות על אנוואר
אל־סאדאת והעם המצרי העתיק, וכעבור רגע הוא אומר
פסוק שהוא כדקירת סכין בלב כל מצרי. בגין מדבר על
״דם יהודי״ ועל ״נשים וילדים יהודיים״ שוב ושוב ושוב.

אולם מנחם בגין אשם בכך פחות מאשר לוי אשכול
וגולדה מאיר, שלא לדבר על משה דיין דגאל אלון.
מותר גם לזכור כי המשא־והמתן לשלום ארך 17
חודשים ארוכים ומייגעים, ובסופו של דבר לא הושג שלום
יותר טוב מזה שניתן היה להשיגו בחודש הראשון, באהבה
ובהתלהבות.

האחריות לכך רובצת על בגין יותר מאשר
על כל אדם אחר. המיגכלות של אופיו השפיעו
על כך כאופן מכריע. אנוור אל-סאדאת לא
הסתיר שזוהי גם דעתו, והוא אמר זאת כימעט
כמילים מפורשות לעיתונאים הישראליים ש*
ריאיינו אותו בוושינגטון.
אפשר להטיח בפני האיש טענות והאשמות נוספות,
מהן כבדות־מישקל.

וככל זאת --

^׳ככל זאת — זהו האיש שחתם על חוזה־השלום.
1שלום חלקי, פגום, רחוק מאד מן האידיאל של שלום
כולל וצודק ויציב ומקובל על הכל. בוודאי. כל אחד
מאיתנו יכול לדמות בנפשו שהוא היה מגבש שלום
הרבה יותר טוב, נבון ובטוח( .כשלעצמי אני משוכנע,

איני שייך אף לאחד משני המחנות האלה.

זה לא קרה במשך 29 שנות שילטונו הבלתי־מעורער
של המערך, על כל גילגוליו, ועל חמשת ראשי־הממשלה
שלו. עובדה.
אנוואר אל־סאדאת בא אל בגין, לא אל גולדה מאיר,
לא אל יצחק רבין.
מדו ע? אומרים: מילחמת יום־הכיפורים היתה דרושה
כדי להכשיר את הקרקע הנפשית ליוזמתו. אך גולדה
שלטה כמה חודשים אחרי אותה מילחמה אומללה. ואילו
רבין שלט שלוש וחצי שנים אחריה.
האם היו צריכים להבשיל איזשהם תהליכים מיסתוריים,
כדי שאל־סאדאת יבוא? האם הבשילו בדיוק בסתיו , 1977
כאשר, לגמרי במיקרה, בגין היה ב שי ל טון? שטויות.

אילו מת השלום בטרם נולד, היינו מאשימים את בגין.
מאחר שהשלום נולד בכל זאת, יהיה זה אך צודק להכיר
בכך שמנחם בגין הוא שניצח על המדיניות הישראלית
באותו רגע היסטורי.

^ ין הדבר מבטל אוטומטית את כל מעשיו ומחדליו
> * של מנחם בגין עד אותו רגע. בהחלט לא. מותר
לזכור אותם.
מותר לזכור כי מנחם בגין היה חבר חשוב ובעל-
השפעה בממשלת־הליכוד־הלאומי, בימי מילחמת ששת-
הימים ובמשך שלוש שנים לאחר מכן.

כאותה תקופה הוחמצה — כך אני מאמין
— הזדמנות היסטורית להשיג שלום, שהיה
טוב לאין שיעור מן השלום החלקי שהושג עתה.
שיברון-הניצחון, תאוות־האדמה, הגל הגואה
של השחצנות הלאומנית — אלה היבו אז את
הממשלה בסנוורים.

הדלדל

דלדלי

אל נשכח כי האיש שחתם על המיסמך הוא אותו בגין
שפרש מממשלת־הליכוד־הלאומי מפני שגולדה מאיר הס כימה
לחתום על נייר בלתי־מחייב שהכיל את המילה
״נסיגה״ .זהו אותו בגין שהודיע אחרי בחירתו, כי הוא
מתכוון להשתקע באחד מיישובי פיתחת־רפיח.

כהשוואה לעמדות־המוצא שלו, הוא הגיע
רחוק מאד — אם כי עדיין רב מאד המרחק
אל המקום שאליו הוא צריך להגיע, בדי להשיג
שלום־אמת.

האם בגין, שניצח את עצמו כקרב על סיני,
יהיה מסוגל לנצח את עצמו גם כאשר על כן!
המאזניים תהיינה מונחות ״יהודה״ ו״שומרון״
ו״חכל עזה״ ץ

בל זה קורה כימי שילטונו של כגין. עובדה.

דויד בן־גוריון היה האיש •טקס והחליט כ־14
במאי 1948 להבריז על הקמת המדינה. גם אויביו
הגדולים ביותר אינם יבולים להכחיש עוב דה
זו. מנחם בגין הוא האיש שישב וחתם ב5-ז2
במארס 1979 על חוזה־השלום עם מצריים. גם
אויבו הגדול כיותר לא יוכל לשלול ממנו זכות

שתי תשוקות התגוששו כלב האיש — ה תשוקה
להיכנס להיסטוריה בעושה־השלום ו התשוקה
להחזיק ככל השטחים הכבושים. הי-
תה זאת מילחמת-איתנים, ובסופו של דבר —
בעזרת כל אותם לחצים ואילוצים ופיתויים ותמריצים
— ניצח עושה־השלום.

ואכן: השנתיים הבאות הן שתקבענה.

מדו ע? אפשר רק לנחש. אולי האמין שמנהיג לאומני
ייענה לו ביתר קלות. אולי סבר כי בגין הוא איש חזק
במייוחד, המסוגל לבצע את העניין. אין לדעת את התשובה
בבירור. רק דבר אחד בטוח לגמרי: הוא אכן בא אל בגין.

ך * דוע משך בגין את המשא-והמתן במשך 17 חודשים?
י! מדוע הקריב את אווירת ההתלהבות והחדווה למען
כמה תיקוני־נוסח, חסרי כל חשיבות מע שית?
במשך הזמן הזה פעלו לחצים ואילוצים, הופעלו
פיתויים ותמריצים. כל אלה השפיעו, בלי ספק.
אך התהליך העיקרי, זה שקבע בסופו של דבר, היה
המאבק הפנימי בליבו של מנחם בגין עצמו.

השלום !נחתם בוושינגטון, ולאחר־ימכן הוזמן בגין
לקאהיר. אך גורלו של השלום ייחרץ בשכם, ברמאללה,
בחברון ובעזה.

ודם כל ומעל לכל, עובדה איתנה כצוק, שאי־אפשר
להזיז אותה או לעקוף אותה בשום צורה שהיא :

הכה נכיר כעובדה כמו שהיא: אד-סאדאת
החליט מה שהחליט אחרי שבגין נכחד בראש־הממשלה.

מר לי השבוע מנהיג אחת המיפלגוח :״אילו היה
י 1בגין מתפטר השבוע מן השילטון, היה מקומו בהיס טוריה
מובטח לו, כאיש שעשה את השלום. אך מי יודע
איך ייכנס להיסטוריה, אם יישאר בשילטון עוד שנתיים?״

אני משתדל להכין את האיש, להכין את
התפקיד המייוחד שהוא ממלא עתה — לטובה
או לרעה — כהיסטוריה של עמנו, ארצנו ו־מרחכנו.

כדאי
לזכור זאת, כאשר נראה את מנחם בגין בפעם
הבאה על המסך חובש כיפה באמצע הנאום כדי לצטט
את חבקוק, או מנשק בכוח את ידיה של ג׳יהאן.

כעיני ציבור מעריציו, בל אלה הם גילויים
של עוז־רוח יהודי. כעיני הציבור האלרגי, זה
פשוט מביך, הופך מעיים.

אילו היה הליכוד כולו מעודד כיום מרד
מזויין, ואילו היה מנחם בגין משמיע את הנאומים
שאותם משמיעה עתה גאולה כהן — מי
היה מעז לחתום על שלום בזה 7שימעון פרם 7
יצחק ר כין?

בגין טוען כי עולם לא תקום מדינה פלסטינית, לעולם
לא ידבר עם אש״ף, לעולם לא תהיה ריבונות ערבית על
הגדה והרצועה, לעולם לא תיפסק ההתנחלות היהודית
בשטחים אלה, לעולם־לעולם־לעולם לא תפורקנה ההתנח לויות
הקיימות.
האם הוא מתכוון לזה ברצינות? אולי. האם הוא יודע
שאלה הן הבטחות־שווא, וכי התהליך מוביל בהגיון־ברזל
לעבר הגשמת כל היעדים האלה, המפחידים־כביכול?
אולי. אין גבול ליכולתו של פוליטיקאי לרמות את עצמו.
אך אין גם גבול לגמישותו של פוליטיקאי, האומר ״לעולם״
ויודע כי ״לעולם אין לאמר לעולם״.

בגין מלביש את ג׳יהאן
כי אילו היה התפקיד מוטל על חברי ועלי, היינו משיגים
שלום טוב יותר לאין שיעור. אבל עם־ישראל לא הטיל
את התפקיד עלינו. ועל כן אין להירהור זה כל חשיבות).
האיש שחתם עליו בשמנו הוא איש בשר־ודם. בעל
מיגבלות רבות מאד. בעל גינונים שהם מביכים לעיתים
קרובות. בעל סיגנון שאינו לטעמו של כל אחד.

אבד זהו האיש שעיטה את השלום הזה.
ואם השלום ראוי לשבח, האיש ראוי לשבח.

וכעיקר: כמציאות הישראלית הממשית,
זו הקיימת כיום, שו םאדםאחר לא היה
מסוגל לעשותו.
כולנו כבר אמרנו זאת פעמים רבות. אך מן הראוי
לחזור על כך שוב ושוב: עשר שנים אחרי מילחמת ששת־הימים,
אחרי אשכול וגולדה ורבין, פשוט אין ארם אחר
שהיה מסוגל לשכנע את עם־ישראל לקבל את השלום
הזה בלי מילחמת־אזרחים, בלי זעזועים נוראים, בלי צלקות
עמוקות.
ולא מפני שהעם הזה הוא רע במייוחד, או שונא־שלום
במייוחד. אלא מפני שהוא טומטם במשך שנים ארוכות
על־ידי רוב אמצעי־התיקשורת, על־ידי חוסר־האחריות של
הפוליטיקאים, על־ידי העקשנות הפרימיטיבית של גולדה
מאיר והתחבולות הקלוקלות של משה דיין — והדמגוגיה
של בגין עצמו.
כיום מאיימים המתנחלים במרד מזויין, ומבצעים פרו בוקציות
בשטחים המוחזקים, בעידודם של חיילים וקצינים.
כיום מאיימים כמה פוליטיקאים במרד פוליטי, וממררים
את חייו של בגין.

שוב אין לדעת מה נעשה ביום כניבכי לבבו
של בגין. אפשר לדעת רק זאת: לפני שיוותר
על אדמת ארץ־ישראל השלמה, ולוא גם חלקית,
ולוא גם בהדרגה, יתחולל כליכו מאכק־איתנים,
שלעומתו יחוויר גם המאבק הפנימי שבו ניצח
זה עתה.

^ י משני הבגינים ינצח במאבק ז ה?
י יש המכירים את בגין היטב, מזה שנים רבות, והסבו רים
כי בסופו של דבר יוותר בגין על הרעיונות, שבהם
דגל כל ימיו, למען ההישג המוחשי של שלום כולל.
כלומר: שיסכים לכינון המדינה הפלסטינית, בהדרגה,
שלבים־שלבים.
הוא כבר חתם על מיסמך המכיר בקיומו של העם
הפלסטיני וב״זכויותיו החוקיות״ .הוא הבין את החשיבות
המכרעת שיש ליחסים הטובים בין ישראל וארצות־הברית.
הוא ראה שעם־ישראל מעדיף את השלום על פני השטחים
הכבושים. הוא קיבל את פרס־נובל לשלום. הוא הוזמן
למצריים. הוא טעם את טעם ההערצה שמעניקים עמי-
העולם לאיש־שלום.
אחרים מאמינים שאין כל סיכוי לכך. סיני אינה ארץ-
ישראל, ואפשר היה לוותר עליה. אבל שכם, חברון, עזה,
הר־הבית? לעולם לא !

אחרי מה שקרה כחודשים האחרונים, רק
אדם קד־דעת יהיה מוכן דהמר עד מעיטיו שד
מנחם בגין כעתיד. איני מוכן דהיות כין ה נביאים.

אגיד
רק זאת: אם יישאר מנחם בגין בשילטון, מקומו
הסופי בהיסטוריה ייקבע על־פי מעשיו ומחדליו מהיום
והלאה.

המיכחן הגדוד ביותר מצפה דו עתה.

ו מנ א

הכד תוכנן כמו להבות קיסר מנצח החוזר משוה
רבה, היוו את הליווי היחידי של בגין. רק
בכניסה לכנסת, במקום המיועד בדרך כלל
למפגינים, ניצבו כמה צעירים שמחאו־כפיים.
מאוחר יו תר מחאדכפיים אותם
צעירים לנשיא המדינה, יצחק נבון, למרות
שהוא לא בא מוושינגטון.

״זכיר, אתה
בן תמותה \״
ף* צין־־הכנם ת, יצחק (״איזי״) בן־גל,
| /עשה את כל אשר ביכולתו כדי שה טכס
יבוצע במיקצועיות. יחידה של צה״ל,
שכללה את כל גווני המדים, דיגלה את
נשקה, וקצין ליווה את בגין כשאגרופיו
קמוצים וידיו משוכות לאחור. ראש־המפד
שלה סקר את המיסדר.
ממול היתד. בימת המוזמנים. התמקמו
בד, יו תר פקידי-כנסת, סדרנים ועיתונאים
מאשר אישים־חשובים. כימעט כל אנשי
המערך בכנסת נעדרו, להוציא חברת־כנסת
אחת, תמר אשל. מיפלגת האופוזיציה ה
יחידה
במעון
הנראית בתמונה

הנציגה היחידה של סיעת ה מערך
היתה ח״כ תמר אשל,
חד עם הסטודנט האלוף (מיל ).יוסף אבידר.

נמנע ב ר סו

יושב־ראש הכנסת, משה שמיר,
שהיה בפמליית בגין בוושינגטון,
י־׳יה המארח במסיבת הקוקט יל שנערכה במישכן לאחר הטכס.
גדולה לא החליטה להחרים את הטכס,
חבריה פשוט חשבו זאת למיותר לעלות
במייוחד לירושלים, כדי לשבת על ספסלי-
עץ מחוספסים ולהריע לבגין. גם לא כל
חברי־הסנסת של הליכוד הגיעו. העייפות
המצטברת של השבועות האחרונים היכתה
גם בהם.
אולם בגין לא היה מוטרד מכך. הוא
עמד, במלוא הרצינות התיאטרלית שלו,
ליד רעייתו, יושב־ראש הכנסת, יצחק
שמיר, שהגיע עימו מוושינגטון, ומזכיר-
הכנסת, נתנאל לורד, קיבל בגו זקוף
את התרועה של החצוצרות ואחר כך נאם.

מנחם בגין

*בטכס המקביל, שנערך ברומי, ניצב ליד
הקיסר אדם שכל תפקידו היה ללחוש ב אוזני
הקיסר :״זכור, אתה בן תמותה!״
לבגין לא היה לחשן כזה. את תפקיד הלחשן
קיבל על עצמו, מאוחר יותר, נשיא-
המדינה. בנאום ברכה לבגין לא שכח
להזכיר לו, כי קיימות עוד בעיות במדינה :
בעיות חברתיות, בעיות כלכליות, פער־חברתי,
זוגו ת צעירים, שיכון ואיכות־חיים.
בגין לא אהב את הלחשן הפרטי שלו.
כאשר פתח נבון בנאומו, הוא בירך גם
עליזה בגין. כאשר נאם בגין, הוא לא
הזכיר את אשת נשיא-המדינה, אופירה
נבון.

ך* פנאט ברומי העתיקה היה נותן
י 1רשות מייוחדת למצביא המנצח, לערוך
את הטריומף, מיצעד־הנצחון הגדול ברחו בות
העיר, כאשר שב כמנצח משדה־הקרב.
המצביא היה ניצב בכירכה הפתוחה שלו,
בראש תהלוכה שהיתר. מורכבת מסנאטד
רים, חיילים ושבויים, שאותם היה מביא
עימו כדי להפכם עבדים.
ראש־הממשלה ועוזריו, או אולי עוזריו
בלבד, החליטו לערוך טריומף ברחובות
ירושלים, בואך לכנסת. אולם בעוד שברומי
העתיקה היו עומדים ההמונים ברחובות,
וכל נבבדי־המימשל היו מתייצבים לקבל
את פני הקיסר, היתד. קבלת־הפנים לכבודו
של בגין, שחזר לאחר טכס חתימת השלום
בוושינגטון, שונה לגמרי. ההמונים לא
מילאו את רחובות ירושלים, ואף לא המתינו
לו לגיבור-היום בכניסה לעיר. כעשר ניי דות
מישטרה צופרות, נוסעות במהירות

אוויר וים

לא כל אלופי צה״ל הגיעו לטכס, גם הרמטכ״ל, רב־אלוף רפאל
(״רפול״) איתן, לא נכח בו. אולם את תשומת־הלב ריכזו שניים
שבאו: מפקד חיל־האוויר, האלוף דויד עיברי, והמפקד החדש של חיל־הים, האלוף זאב
אלמוג. מלבדם היו בטכס האלוף אברהם אורלי והאלופים־רבנים מרדכי פירון וגד נבון.

__היוגיס
סירבו להמריא

ן ייהיד! עוד נואם אחד. איש לא הופתע
1מכך, שהשייך הדרוזי נור א־דין חלבי

הקרב, או ההמונים והאישים לא התייצבו לתפקידיהם

בד תותחים

ביקש ראש־הממשלה מנחם בגין
כאשר הובא לידיעתו תיכנון קבלת־הפנים
בארץ. קל היה למלא את בקשתו של בגין, משום שממילא
לא התכוונו לכבד אותו במטח תותחים. אין זה נהוג לכבד בירי
תותחים מנהיג או ראש מדינה החוזר לארצו, אלא רק אורחים
זרים. הנוהג של ירי התותחים נולד בזמנים עברו, כאשר אוניה

נאם אף הוא בטכס, יותר ממארגני הטכס
עצמם. התברר כי השייך, שליווה את בגין
במסעו לארצות־הברית, היה משוכנע ש תינתן
לו האפשרות לנאום בוושינגטון.
כאשר לא ניתן לו הדבר, שמר את הנאום
לביקור בניו־יורק. אולם גם בניו־יורק לא
נאם. במטוס, בדרך חזרה הביתה, הפציר
חלבי בראש־הממשלה שיתן לו לנאום, בגין
הורה לשלישו הצבאי, תת־אלוף אפריים
(״פרויקה״) פורן, לצרף את השייך לרשימת
הנואמים־מברכים.
;הנחה את הטכס קריין התנ״ך, הפלמ״ח
וההלוויות, עמיקם גורביץ. ההופעה האמנו־תית
היתד, של תיזמורת צה״ל, בניצוחו
של יצחק גראציאני, ושל אחת הנגנות,
ששרה את שיר האירוויזיון, הללוייה, בניב
רומני. בתו של גראציאני, קוקי, שישבה
בקהל״המוזמנים, לא התאפקה למשמע ה
היתה
מתקרבת לנמל ויורה בתותחיה, להפגין שהיא מרוקנת אותם
וכוונתה לשלום. מאותה סיבה בדיוק היו יורים אף תותחי הנמל.
מאז נהוג לקבל מנהיג־מדינה זרה בירי תותחים, כדי להוכיח
בוונת שלום, אולס בשום מקום לא אירע שיקבלו מנהיג מקומי
בירי תותחים. בתמונה נראה בגין כשהוא עובר על פני מיסדר־כבור
של חיילים מכל החילות, כשמלווה אותו קצין צה״ל.

ביזיון ואמרה, אולי בהתנצלות :״זה לא
אבא שלי החליט מה יהיה בתוכנית.״
תלמידי בית־הספר אליאנס בתל-אביב,
שהרכיבו את המקהלה, השתעממו לאחר
שסיימו את שירתם והחלו לריב ביניהם,
מול בימת־האורחים.

בשמי ירושלים את המילים ״שלום״ ו־
״סאלאם״ .אחר כך התברר, כי הכוונה
היתד, לכתובת־אש צופית משוכללת. אבל
היו גם כמה זיקוקין, שנורו לאוויר, וכל
שעשו היה להבהיל עוד יותר את היונים
המסכנות.

שתי האטרקציות הגדולות נשמרו לסוף.
הפרחת היונים, שרבות מהן לא היו צחורות
והזיקוקין. היונים סבלו מן השלום, הסתנוורו
מהתאורה וסירבו לפרוח באוויר. רבות מהן
נשארו מוטלות על הריצפה. זה לא עניין
כלל את מי שהביא אותן. בעל־חנות לחיות-
בית דאג רק כי על ארגזי היונים יופיע
שם החנות שלו, באותיות גדולות. הוא זכה
בפירסומת־חינם ועשה היסטוריה.

כוסית ביד
ועוגה בפה

הקהל המתין לסובריה האחרונה — זיקו קין
די-נור. הובטח כי הזיקוקין יציירו

.ך שנגמר הטכס הודיע הכרוז, כי כל
- /הקהל מוזמן להיכנס למישכן הכנסת
ולברך את ראש־ד,ממשלה אישית. זה היה
יותר מדי בשביל עליזה בגין, שהיתר, עייפה
מהטיסה הארוכה. מכונית ראש־ד,ממשלה
לקחה אותה לביתה, ואילו לצידו של בגין,
בתוך המישכן, התייצבה בתו, חסיד .,במיש-

פחת בגין היתד, חלוקת עבודה. חסיד, לידו
במישכן הכנסת ואחותה, לאה, ממתינה לו
בנמל-ד,תעופה בן־גוריון.
בתחילה רצו הכל כדי למצוא משקה
או לנגוס אחת מעוגות השלום, הפעם
מעשה ידיו של השף של הילטון. אחר כך
עברו, כשכוסית ביד ועוגה בפה, ללחוץ
את י דו של ראש־הממשלה. בגין היד, עייף
ולא הבחין מי הוא מי, את מי חיבק ולמי
נשק. מרבית הקרואים היו פקידים בדרגות
נמוכות ומזכירות צעירות. אלה מצאו הזדמ נות
כדי לעבור פעמיים ושלוש על פניו
של בגין — ללחוץ את ידו ואולי ״להצטלם
לעיתון״.

לוכדי היונים

כמה מבאי הטכס והקוקטייל של אחריו
הצליחו ללכוד כמה יונים
מיוני־השלונבישהופרחו לכבוד בגין, אך היו בהלם ונשארו לר בוץ
על הקרקע. בתמונה מימין נראה שר־השיכון, דויד לוי, שהסתובב

במשך כל הערב כשלידו אשתו ובידיו יונה .״יש לי שובך בבית,
אני אשים אותה בשובך שלי,״ הסביר לוי. בתמונה משמאל נראית
מזכירתו של ח״כ אסף יגורי, רינה צבר, ליד הבוס שלה. רינה
לכדה שתי יונים והחזיקה אותן במעילה. היא הבטיחה לבשל אותן.

כעבור חצי שעד, תתרוקן האולם. הכל
היו עייפים. עוד טכס ב שר שרת טכסי-
השלום הסתיים. בגין נותר בין האחרונים
ורק אז פנה לביתו. המלצרים החלו לפנות,
והמנקים לטאטא — עד למסיבה הבאה.

הרגע הראשון של המיטנש בין שזי העמים יהיה המכריע. זהירות

הוותיקים זוכרים את יהודי מצריים, ומדב רים
עליהם באהדה. בעיני הרוב המוסלמי,
לא היה אז הבדל ג דו ל בין מצרי־יהודי
ובין מצרי-קופטי. הקופטים, שהם נוצרים,
הם מצרים לכל דבר, ואף יותר מזה, מאחר
שהם ממשיכים במסורת המצרית שמלפני
הכיבוש המוסלמי בן 1300 השנים. כאלה
היו גם היהודים. המקומיים, שחיו במצ ריים
מדורי־דורות.
כולנו מכירים את יהודי־מצריים, ש שמרו
על המידות הטובות של יהדות־המיזרח.
הם מהווים מרכיב אחד של עם־ישראל.
אך מי שרואה את עם־ישראל כולו בדמו תם
של יהודי מצריים, בוודאי צפויה לו
אפתעה גדולה כשייתקל בו.

הדימוי השני הוא שונה לגמרי,
והוא פרי המידחמה הארוכה, שכה

מאח -״

אורי אבנר
גכר צה״ד לא פעם עד הצכא ה מצרי.
זהו הדימוי של הישראלי ה סופרמן,
הכל־יכוד, האירופי-כלוג-
רי-תכוד-העיניים, הגאון הטכנולו גי,
המאלתר להפליא.
לפי הדימוי הזה׳ ה״שראלים יוצאי־מצריים
כלל אינם ישראלים, אלא מצרים
שהיגרו. הישראלי האמיתי הוא אשכנזי.
כלפי הישראלי הזה! ,נמצא המצרי בעמ דת
התגוננות אוטומטית. הוא מודע מאד והוא לחסרונות הטכנולוגיה המצרית,
רגיש מאד לכל ביקורת בשטח זה. המצ רים
הם עם גא מאד, המפאר את ע ברו
הרחוק והקרוב, המאמין בעוז־הרוח ש ל
חייליו.

מזה 7000 שנים, שריט־יחיו: המלכה נפוטוי* והסאואתים
ף* יוט אחד רודף אותי מספר לילות.
^ בחלום־בלהות זד, אני רואה ענן שחור
של מיליון ישראלים יו ר ד על מצריים, כמו
להקת־ארבד, תנ״כיית.
הם פושטים על קאהיר, מאכלסים יכל
פינה וכל מיסדרון של בתי־המלזן המע טים
וגולשים משם לכל בית־קיבול אפשרי.
הם מכסים את השוק של חאן אל־הלילי.
הם ממלאים את המוניות.

וככל מקום הם מתלוננים, מרי מים
אף, צוחקים ככוז, מותחים
ביקורת על הביוב והטלפונים, סי
דרי-התחכורה והשרות.

על ״הערכה ממבט ראשון״ ועל ״סימפא טיה
ממבט ראשון״.

שלפני כן (להוציא את יהודי מצ ריים,
כמוכן).

מדענים משתדלים לנתח איך נוצר חושם
ראשון זה, בדרך בלתי־מודעת, וי ש על
כך תיאוריות רבות. אך אין ספק לגבי
התופעה עצמה.

יש צפיות מסויימות. אצל כל עם יש
דימוי מסויים, או כמה דימויים מסויימים,
של הצד השני .׳בדרך כליל, כל הדימויים
האלה הם חסרי־׳שחר.

מה שנכון דגכי כני־אדם, נכון
גם לגבי עמים, שכיניהם יהיה קיים
ניתוק מוחלט כמשך דור, וניתוק
כימעט־מוחלט גם כמשך הדורות

המצרי המצוי רואה כיום את הישראלי,
בעיני רוחו, בשתי צורות !שונות.
הדימוי האחד מתבסס על זיכרונו ת מן
הימים שבהם חיו יהודים רבים במצריים.

כאשד יכואו הישראלים וידכרו
בבוז עד הטלפונים, או ישוויצו ב ניצחונות
צכאיים, הם יגעו בעצ בים
חשופים.
דימוי המצרים בעיניים ישראליות שונה
אף הוא מן המציאות. יש הרואים את המצ רים
כעם של פלאחים עניים ומרודים.
ישראלים אלה מצפים לראות בקאהיר מעין
כלכותא-על־הנילוס או רמלה־רבתי. הם
יידהמו כאשר יראו מטרופולין, עיריענק
בעלת רובעי־פאר גדולים, שבהשוואה אלי הם
תיראה סביון ככפר־שיתופי, אחור־מיסחרי
מודרני שבו אפשר להסתיר את
כל תל-אביב. הם יידהמו גם אם (אם!)

הם מתקוטטים על המחיר עם נהגי־מוניות,
הטוענים כי המונים אינם פועלים.
הם רבים עם בעלי־ד,דוכנים בשוק. הם
מתווכחים על כל דולר בחשבון המלון.

ואחרי השכוע הראשון שד ה מבול
נאנחים המצרים: יא אדדה,
הלוואי והיינו ממשיכים כמילחמה :

שפרמן ורמלה ובת׳
*ה אז הרגע הראשון שבו דרכה כף־
רגלי על אדמת מצריים, הירהרתי שוב
ושוב במה שצפוי, כאשר ייפגשו שני עמים
אלד, פנים־אל־פנים.

זה יהיה רגע גדול. רגע כעל סיכויים
עצומים, ואן? כעל סכנות נוראות.
כולנו
יודעים כי במיפגש בין שני אנ שים,
השנייה הראשונה היא הקובעת. ב אותה
שנייה נוצר ״הרושם הראשון״ ,שהוא
הקובע. אף שלרוב אין אנו מודעים לכך,
הרי הרושם הראשון הזה מעצב את כל
גישתנו אל הזולת. מדברים על ״אהבה
ממבט ראשון״ ועל ״שינאה ממבט רא״
׳שוו״ .אפשר לדבר גם על ״אדישות ממבט
ראשון״ ועל ״אי־אמון !ממבט ראשון״,

מובלת

32 -1

בידי איזיס.

פני הדוור: מצויה למי 150 שנים, סטודנטית שר אדאווור

ייפגשו עם רבבות בני העילית התרבותית
והחברתית של מצריים, וימצאו כי אלה
משתווים בקלות לעמיתיהם הישראליים
(ולעיתים קרובות אף עולים עליהם) .הם
עשירים יותר, משכילים יותר, תרבותיים
יו תר מאשר רו ב הישראלים, הטוענים
לתוארים אלה.
סיפור חסידי מספר על שני האברכים,
שנסעו מן השטעטל לוורשה. בחוזרם הו ד
ייצבו לפני הרבי וסיפרו את רשמיהם
האחד דיוו ח :״ורשה היא היא של חט אים.
הרחובות מלאים יצאניות. הפריצות
והזימה שולטות בכיפה.״ השני ספר :
״ורשה היא יעיר של צדיקים. בכל פינה
יש בית־כנסת או בית־ימידרש.״ כשתמה ו
החסידים על ההבדל בין שני תיאורים
אלה, הרגיע אותם ה ר בי :״כל אחד מ השניים
מצא מה ׳־שחיפש ! ״

קאהיר היא ענקית, ויש כה הכל
— מעושר. קיצוני עד עוגי שלא-
יתואר, איים של פאר עתיק ועושר
חדש, וים של כעיות כלתי־פתורות.
כל זה הוא מצריים. עשירה ועניה, עתי
קח וצעירה, מוזנחת ומלאת־תיקוות.

וכעיקר :־טונה מישראל.

צלאזז־אר־וין :11 או1זן
ד? שה1להעלות יעל הדעת שני עמים
י \ כל-כך שונים כמו העם המצרי והעם
הישראלי.

ניתן לאמר: מיפגש שני העמים
האלה יהיה כמיפגש כין כוח שאי
,אפשר לעמוד כפניו ובין מאסה ש־אי־אפשר
להזיז אותה.
יקרה אשר יקרה — זה יהיר, מיפגש
מעניין.
כבר הסברתי לא פעם את התיאוריה
שלי לגבי מהות ההבדל בין שני העמים.
׳אולי כדאי לחזור עליה כאן בפעם נוספת,
כדי להכשיר את עצמנו לימיפגש :

וסם !

רפו 5000 שום: יוגבים מצויים בעבודתם, בציורקבווה עתיק
נות למנהיג עליון. לפי תיאוריה נפוצה,
היתד. מצריים בשחר ההיסטוריה ארץ
גשומה ועשירה. הגשמים נסוגו, והארץ
נשארה יבשה, כשהיא תלוייה כל־כולה ב זרם
הנילוס. את מי הנילוס היה צורך ל הטות
אל השדות שב שני צדדיו, בעזרת
שיטה מסועפת מאד של תעלות, שהיד,
צורך ׳לשמור על ׳תקינותן. בל יזה יחייב
מיטשל מרכזי חזק, המנהל את כל חייה
של האיוכלוסיה.

ואכן, מאז ימי הפרעונים היתה
למצריים תמיד מנהיגות חזקה של
איש אחד.

כל עוד המנהיג האחד מתפקד פחות
או יו תר כראוי, אין במצריים זעזועים.
בכל ההיסטוריה שלה, כימעט ולא ידעה
הארץ מהפכה עממית. גם המהפכה הגדו לה
של 1952 היתד, פרי יוזמתם של קומץ
קציני־צבא, בלי השתתפות ההמונים ,׳ולא
נשפכה בה אף טיפה ׳אתת של דם. המלך
פארוק נתבקש, בכל האדיבות, לעלות על
היאכטה המלכותית ישלו ולהפליג לחיים
חדשים בנכר. עד היום יש המתגעגעים
אליו.

הנשים שר מצר״ם: מתוכנת במאה שעברה, מסוננת ב־מין ן
למצריים ייש היסטוריה רצופה של 7000
שנים. אדם היושב בכפר מסויים — כמו
כפרו של אנואר אל־סאדאת, למשל —
יכול ׳לדמיין לעצמו ׳כי במשך 280 דורו ת
ישבו אבותיו באותו המקום עצמו. שיום
פלישה לא שינתה את פניה של מצריים.
שום אסון גדול לא פצע את נפשה פצ עים
שהותירו אחריהם צלקות.
פולשים באו והלכו, ומצריים נשארה
כפי שהייתה. המילחמות היו מעטות. בכל
ההיסטוריה הארוכה הזאת ערכו המצרים
פחות מחצי־׳תריסר מילחמיות תוקפניות —
וגם יאז, בדרך כלל, רק תוך כדי ׳רדיפה
אחרי פולש שגור ש, כמו בימי הר,יקסום

הקדמונים (כשד,מצרים כבשו את כנען)
או הצלבנים (כאשר צלאח־אל־דין עשה זאת
שוב).
כל זה מעניק למצרי תחושת ביטחון
טוטאלית. אין הוא נוטה להתרגש. אין הוא
מתרגז בקלות. יש לו סבלנות. עילאית,
שכי׳מעט לא־תאמן. יש ׳ ל׳ו. חיוך טבעי,
׳לבבי, אמייתי. הוא נוטה להאמין לזולת,
והאמון נחשב בעיניו בתכונה חיובית ביו תר.

היציבות,
הסבלנות, הישיבה ה איתנה
על הקרקע, הן התכונות
המצריות הבולטות ביותה. הן
כאות לידי גילוי סימלי עליון ב־

פיראמידה — אולי המיבנה היציב
כיותר האפשרי.
האקלים במצריים הוא חם. מילבד בצפון,
ליד הים, אין גשם (זולת כמר, דקות של
טיפטוף קל מדי פעם) .האקלים משפיע
על אופי העם. אין המצרי אוהב להחפז.
הדייקנות אינה !נחשבת בעיניו כמידה
חשובה. לכל דבר יש זמן. ומה שלא
נעשה היום, ייעשה, אץ־ישה־אללח, מחר.
אין זה כל־בך חשוב מה משיג האדם.
חשוב יו תר איך הוא מתנהג. הכבוד יחשוב
מאד. וגם הנימוס הטוב. כשיש סתירה בין
נימוסים והישגים, הנימוסים מנצחים.
ההיסטוריה לימדה את המצרים ציי,ת

צורף לתאר את הטיפוס הישראלי.
אין הוא דומה לפיראמידה. הוא דומה
יותר לכספית.
הישראלי היהודי (להבדיל מן !הערבי,
שהוא אזרח ישראל) נושא בדמו את כל
הפחדים והעצבנות של היהודי הנודד, ש עבר
במשך אלפי שנים מארץ לארץ, מ מקום
למקום, כשהוא חש בחושו ד,׳ששי
היכן גוברת סכנה, והיכן משתפרים התנ אים.
הירידה הגדולה מן הארץ מוכיחה, כי
׳תכונה זו לא השתנתה גם אחרי הקמת
היישוב העברי החדש בארץ, ולידת המדי נה.

הישראלי
המודרני הוא פרי ה מזיגה
שד תכונות ״יהודיות״ ו תכונות
״ישראליות״ .הוא דינאמי,
עצבני, תוקפני. אף שאינו דייקן
כמו האירופי הצפוני, הוא מחשיב
את הזמן. אין לו סבלנות. הוא מת רגז
במהרה. בהתנהגותו הקולק טיבית
יש סימנים •טל מאניה*
דפרסיה, עליות וירידות קיצוניות
של מצכ*הרוח.
הוא בלתי־מריוצה. הוא מותח ביקורת.
אין לו כימעט נימוסים. לעיתים קרובות
הוא רועש. אין הוא מתחשב בזולת. הוא
אוהב להשוויץ.
אין הוא נוטה להאמין לאיש, וחוסר
(המשך בעמוד )52

.ק1ו *0נגטורס|
,$וו 1ס! 9ח 1ק ש 0 3
חברה מס 11 .בטיול• הקמסינג

47 ימים מרתקים
בארצות־הברית
ב 39,500-ל״י עם
לראות את ארצות־הברית המטרפת,
לראות ולטעום מהכל; מהמידבריות
ומלאס־וגאס, מנידיורק התוססת
ומפלי הניאגרה. לראות את וושינגטון
המכופתרת ואת עיר הכוכבים — הוליווד.
זהו הטיול לו אתה ראוי.
זה הטיול של ״קמפינגטורס״.
47 ימי טיולים בלתי-נשכחים בחברת
צעירים מכל הגילים, סטודנטים ומשפחות
שלמות. כן מתכננים טיול.
כן תראה את ארה״ב בטיולי ״קמפינגטורס״.
זהו טיול חלום שגם אתה תוכל להגשימו.
תסייר בלב אמריקה, אך גם תרד מדרך
המלך לנופי ההוד הפראי של
שמורות הטבע הענקיות.
והמחיר! ממש לא ייאמן, רק — *39,500.ל״י
כולל 2ארוחות ליום — פחות מ 850-ל״י ליום.
זו הזדמנות שלא תחמיץ.
היכנס היום אל סוכן הנסיעות שלן
ובקש את חוברת הטיולים ״׳יל
״קספינגטורס״ לארצות־הברית.
ת אריכי יציא ה ק רו בי ם4.7 ; 1.7 ; 20.6 ; 10.6 ; 30.5 ; 16.5.79 :
.29.7 ; 25.7 ; 22.7 ; 18.7 ; 15.7 ; 11.7 ; 8.7
עד חודש. אוגו ס ט יוצא טיול לארה״ב מדי שבועיים.

החלה הרשמה לטיולי ״קמפינגטורס״ לאירופה.
לפי שער 1דולר — 19.5ל״י.
* $י 1־ 1דוץ

רשיון ממשלתי מש׳ ג 52/ג של משרד התיירות.

ק מ פינג טו ר ס

מצלמה חינם! למקדימים להרשם עד ה־

העולם הזה 2170

הכלנדנית הנודעת ממשינה להסביר איך ו מנו ע את ההשבעה
האינפלציונית של ההיערכות החושה ולתפור אותה ממן לפיתוח המשק
^ דור לכל כי בפיתוח הנגב טמון פוטנציאל גדול
י—• לפיתוח המשק כולו, בתנאי, כמובן, שבעיקבותיו לא
תבוא אינפלציה של עשרות אחתים. פיתוח זה יספק
הזמנות לתעשיות רבות. בכוחו לפתח ענפי־ייצור רבים
ומיפעלים מסוגים שונים. בעיקבות ההשפעה הראשונית
של הפיתוח על התעשיות הקשורות באופן ו שיר בבנייה,
תבוא בוודאי גם השפעה מישני׳ת על התעשיות המייצרות
עבור צורכי העובדים בבנייה.

בנגב ,׳ורוצים ׳להשתמש בפיתוח חלקי כאמצעי לפיתוח
כולל של המשק, הרי צריכים אנו לעקור מן השורש
את התהליך של חלוקת ההכנסות — תהליך ההתעשרות —
שנתלווה כה בקלות לתהליכי פיתוח שבמימון הממשלה.
השאלה הנשאלת, איך לעשות זאת?
הכלכלן הבריטי הדגול קיינס היה ער לבעיה זו.
באחד הפרקים שבסיפרו הוא מדבר על מימון מילחמת־העולם
הראשונה על־ידי הממשלה הבריטית דרך אינ פלציה.
ברור לו !שבתהליך זה חלק מן הציבור, אלה
שחיים מן הרווח, מתעשר והעובדים השכירים מפסידים.
הוא קרא לתהליך זה ״אינפלציה של רווחים״ .ז 0£1ע? ״
״ ו £131101ת ( 1למה אין אנו שומעים מעולם על ביטוי זה
ז בו בזמן שומעים על אינפלציה של ישכר —

לנו, כמדינה, יש צו רו בהרחבת תשתית הייצור גם
באופן כמותי וגם באופן איכותי, דאין ספק שהפיתוח׳
לשם ההיערכות החדשה בנגב יפעל בכיוון זה.
הרבה דוגמות בהיסטוריה הכלכלית ש ל ארצנו ושל
ארצות זרו ת מאשרות השפעה ז ו של לפיתוח נרחב. אך
אם !תהליך פיתוח זה ילווה באינפלציה בממדים שידועים
לנו היום, או יותר מזה, הרי אז ילך הפיתוח החדיר
על חשבון משאבי הייצור הקיימים היום ולא יוסיף
עליהם ולא כלום. כדוגמה אפשר להזכיר את בניית
העיר ברזיליה בברזיל, שבנייתה לא הביאה כל ברכה
למשק המדינה. נוסף לכך, ד בר זה ילווה גם בהפרעות
חברתיות, ובצדק, כי פירו שו הוא התדרדרות של שכבות
רבות בציבור מול התעשרותם של המעטים.

1־ 101ז £13ת 1

הוא ראה בריווחי האינפלציה של המתעשרים ״מס״,
שציבור-השכירים־המפסיד היה צריך לשלם לממשלה,
!ותחת זאת הוא משלם לבעלי הרווח. את בעלי הרווח
המתעשרים הוא ראה כ״גובי מס״ עבור הממשלה, שאמו רים
להעביר ״מס״ זה — את רווח האינפלציה שלהם —
לממשלה, למטרות מימון המילחמה. הכוונה של קיינס,
בלי ספק, הי׳תה ז ו: להטיל מם כבד על בעלי הרווחים,
לשם מימון המילחמה, ולא על השכירים, כי הוא הכיר
בעובדה, שהאינפלציה עצמה כבר גבתה מס זה מן
השכירים. הכלכלנים המודרנים ממליצים תמיד על מיסוי
השכירים לכל מטרה, לא חשוב מה. הוא המליץ על
מיסוי דיווחי האינפלציה עד ׳כדי .10070
ביצורים ווילות לקבלנים
>> ם כן, מה עלינו לעשות כדי שדווקא התסריו
הראשון — פיתוח הנגב לפיתוח המשק — יתקיים? בז.
לתת תשובה נראה קודם מהו התהליך שאנו עומדים
לפניו.

יש לציין לטובה שלפני כמה ימים נאמר על־ידי ה אוצר,
שהמישרד נערך ל״מיסוי כחוק״ של ריווחי
הקבלנים, העתידים להיווצר בתהליך של פיתוח הנגב.
דבר יזה, בלי ספק, יפעיל בכיוון הנכון — למניעת חילוקה
מחודשת של ההכנסות ולמניעת האינפלציה. לאין ערוך
יועיל הדבר יותר מאשר ביטול הסובסידיות למוצרים
בסיסיים והורדת השכר הריאלי, שפועלים דווקא בכיוון
ההפוך.

הממשלה !תממן את ההיערכות החדשה בנגב באמצעות
תקציבה היא. מקורות־המימון יהיו בוודאי מההכנסות
השוטפות של הממשלה, מן המסים והמילווים השונים,
הכנסותיה מן העזרה האמריקאית וגם הדפסת כסף. ברור
׳!שהכסף ייאסף מכל שכבות הציבור. כמובן, גם מאותם
שאין להם כל יקשר עם בניית ההיערכות, כגון מורים,
אחיות, פועלי מזון וטכסטיל וברו כד. אך הוא ימסר
רק לקבוצה קטנה יחסית של ציבור ז ה: לאותם שיבנו
את הקו החדש, לקבלני־העפר הראשיים והמישניים
השונים ולספקים אחרים המשרתים מערכת זו של בנייה.
(אל העובדים השכירים על הבנייה לא יזרמו כספים
ישירים מן הממשלה).

צדק חביתי
במקום אינפלציה
ךמכיוון שה״מיסוי כחוק״ הוא רחוק מאד ממיסוי
י של > 1007 על ריווחי האינפלציה, הרי שיש צורך
בצעדים נוספים לשם מניעת תהליך ההתעשרות.

תהליך זה שתואר כאן — תשלומים על״די כל הציבור
למימון ההיערכות בנגב, וקבלת תשלומים אלה על־ידי
חלק בי׳לבד של צי בור זה — יגרום לחלוקה מחודשת
של ההכנסה הלאומית ׳שלנו: מן הרוב, בעיקר עובדים
שכירים — אל המיעוט, קבלנים וספקים אחרים. האמצעי
לחלוקת־הכנסות זאת יהיה תקציב המדינה. דרכו תתרחש
גביית הכספים — :או ההזרמות — מן הציבור, וגם
הוצאת הכספים לאותם העוסקים בהקמת ההיערכות. אסור
לשכוח, שמסיבות של מיבנה התקציב, הכספים האלה
יזרמו באופן י שיר לידי הקבלנים והספקים. לעובדים
ולשכר־עב׳ודה לא משולם: שום !תשלום י שיר מן התקציב.
אם העובדים השכירים י ר צו את חלקם בחלוקה זו של
ההכנסות, הם יצטרפו לדרו ש זאת ממעבידיהם. אם יצליחו
או לא, זה ׳תלוי בכוחם. בכל מיקרה, אין הם מקבלים שום
תשלום י שיר או אוטומטי מן הממשלה תמורת עבודת
הבנייה, כפי שמקבלים זאת המעבידים שלהם.
תוצאותיו של ׳תהליך זה, של חלוקה מחודשת של
ההכנסות מן הרוב אל המיעוט, הן הרסניות ביותר
להתפתחות רמת המחירים במשק; העובדה שהמיעוט
זוכה, אומרת שבידי כל אחד יצטבר כח־קניה גדול. זהו
כ׳ח־׳קניה ׳גדול הרבה יותר מאשר היה אילו הזוכים
בהכנסות הגדולות מן התקציב היו דווקא הרוב. במיקר׳ה
זה הסכומים היו מתחלקים בין ידיים רבות, וכל אחד
היה זוכה בתוספת קטנה יו תר לפח הקניה שלו. אך,
כאמור, המרוויח הוא דווקא המיעוט, ולכן כל אחד מאנשי
המיעוט יוצא לשוק כאשר תוספת גדולה של כח־קניה
׳בידיו.
ביכולתם של בעלי כח־הקניה זה להעלות את המחירים
לגבהים כאלה, ישכל מי שלא זוכה, בתהליך זה של
חלוקת ההכנסות, אין בב׳וכחו לשלמם, אם כי מחירים
אלה נקבעים גם עבורו. מחירי הדירות לזוגות צעירים
נקבעים על־ידי מחירי הדירות הנקנות על־ידי המת עשרים
האלה, על חשבון!תקציב המדינה. אל לנו לשכוח,
כי בגלל הסיבות האמורות לעיל התעשרות זאת תתבצע
באמצעות תקציב המדינה ועל חשבונו.

׳תהליך זה, נעשה, כאמור, על חשבון !תקציב שבו
שלטת הממשלה. נוסף לכך יש לציין, שהתקציב הזה
הוא בגודל ההכנסה הלאומית ש ל ישראל. ממשלה ש שולטת
בתקציב כה גדול היא בעלת כח בכל הנוגע
לתהליכים הכלכליים של המשק. היא בהחלט לא צריכה
לשלם כל מחיר שנדרש ממנה. במייוחד אין צורך ש תשלם
בעד אותה הכמות ישל מוצרים 60—50 אחוזים
יותר בסוף הישנה, מאשר שילמה בתחילת השנה. הממשלה
׳קונה היום >־ס 307 מכל התוצר הלאומי שלנו. יש לה כ׳ח
של קונה יחיד עצום (כח מונופסוני) ׳ולא צריך להיות לה
קושי איזשהו לכפות מחירים, אם רק ׳תשתמש בכח זה.
לכן, צעד נוסף ל״מיסוי כחוק״ צריך להיות פיקוח
חמור ביותר על מחירי התקציב.

מאת

אסתר אר כ סודר

של שעו׳ת־עבודה לטרקטורים שבנו את קו בר־לב, כי
לולא כן אותם טרקטורים היו עוזבים ,׳והולכים לבנות את
הווילות שיל הקבלנים שבנו את קו בר־לב.

הממשלה מפסידה
בתחרות
ן^׳ אם אפשר להתמודד עם התופעה הזו על-ידי
• ביטול סובסידיות למוצרים בסיסיים ובאמצעות
הורדתו של השכר הריאלי?

המתעשרים מן ההיערכות הצבאית החדשה,
על ה שבץ תקציבה של הממשלה, יתחרו עם
הממשלה עצמה על המשאבים הריאלים המש תחררים
באינפלציה כגלל אותו ציבור — רוב
ציכור השכירים -המפסיד באינפלציה.

ברור מכאן, שבמס האינפלציה — ירידה ברמית־החיים
שמשחררת משאבים ריאלים במשק — שאותו משלם
חלק מן הציבור המפסיד באינפלציה, זוכים בעיקר
המתעשרים באינפלציה. הממשלה זוכה בו רק באופן
חלקי. לא נכון שהציבור כולו משלם מם־אינפלציה
לממשלה. רק חלק מן הציבור משלם מס־אינפלציה לחלק
הנותר. חלק זה, המתעשרים ,׳מתחרים בממשלה על ה משאבים
.׳ומכיוון שהממשלה מפסידה בדרך כלל בתחרות
זו, היא תדפיס כספים נוספים כדי לבצע בכל זאת את
מטרותיה ; במיקרה זה, פיתוח בנגב. עצם העובדה שיש
מתעשרים באינפלציה, מאלצת את הממשלה להדפיס
כספים נוספים ולהגביר את האינפלציה עצמה. ואם גם
על תוספת זו ׳של אינפלציה יש מתעשרים נוספים, הרי
׳שלאינפלציה לא יהיה סוף.

תחרות זו אינפלציונית ביותר. הנה, לדוגמ ה: ה ממשלה
היתד, צריכה להעלות באופן שוטף את המחיר

שאם ׳אנו רוצים
בעקבות הפיתוח

נוסף להשפעה ההרסנית הישירה של התעשרות זו
על מחירי המוצרים והשירותים, ועל השיוויון והצדק
החברתי, יש לה השפעה אינפלציונית עקיפה נוספת, והיא :

מן הניתוח שלעיל ׳ברור לגמרי,
להימנע מאינפלציה מרקיע׳תתשחקים

הממשלה צריכה לדאוג שהכספים המוזרמים למשק
לא יסתובבו רק בקרב החוגים המיוחסים. היום המצב
הוא, שמרבית הכסף שהממשלה משלמת לספקיה בעבור
קניותיה — כ־ 50 מיליארד, עוד לפני הקניות הגדולות
המתחייבות מן הפיתוח — מסתובבת בעיקר בין בעלי
׳ומוכרי הסחורות והשירותים השונים במשק. בגלל תוספת
היוקר שמשולמת רק פעם ב־ 6חודשים, וגם אז רק ,7070
לא עוברים כספים אלה אל השכירים באופן פרופור ציונלי.
השכירים
אינם מקבלים היום את חלקם הפרופורציונלי
בתשלומי הממשלה למשק. אם רוצים אנו למנוע היווצרות
ריווחי־אינפלציה על חשבון התקציב, יש לדאוג שהשבי־רים
יקבלו את חלקם בתשלומים אלה. זה יכול לבוא
באמצעות עליית שכר ריאלית, בהתאם לגידול התל״ג,
׳בעיקבות הפיתוח, ודרך תשלום תוספת־יוקר של י1007
ולעתים תכופות.
״מיסוי כחוק״ ,פיקוח על מחירי התקציב, ותשלום שכר
ותוספת־יוקר אמיתית הם שלושת הצעדים הבסיסיים
למניעת האינפלציה המאיימת ׳עלינו בעיקבות הפיתוח
בנגב. באמצעותם אפשר למנוע את החלוקה המחודשת
של ההכנסות, שהיא לב־ליבה של האינפלציה עצמה.
קרוב לוודאי שהזרמות כספים בעיקבות פיתוח יגרמו
למידה מסויימת של עליית מחירים. אומנם אין היום
אדם שיכול להגיד כמה הזרמות דרושו ת לכמה אחתים
של אינפלציה! ,אפילו ׳לא מי׳לטון פרידמן בכבודו ובעצמו.
אך אם נעקור את תהליך חלוקת ההכנסות מתהליך ה אינפלציה
ונדאג לא להעבירה אל ׳תקופת הפיתוח, נזכה
לראות: בירידת האינפלציה עוד לפני התנופה של ה היערכות
החדשה בדרום ובוודאי גם במהלכה. כי בניגוד
לאמונה העממית, שיוויון, צדק־חברתי ובלימת האינפלציה
אינם מנוגדים זה לזה אלא משלימים זה את זה.

אז למה ל ד להתאמץ?
א רו ־ ז

מץ־צבע. מינור חד ש בטלוויזיה צבעוני ת

פרטים אצל הסוכנים המורשים למוצרי מץ ברחבי הארץ ובבית מץ -רח׳ מודיעין 9ו בני־ברק -רמת־גן.
חיפה — סלון פאלי, רח׳ הרצל ; 1חדרה — סלון באלי, רח׳ הנשיא ; 51 רמת־גן — סלון באלי, רח׳ ביאליק ; 75 ירושלים — סלון שלום, רח׳ יפי ; 68 עפולה — סלון
נתניה — פטמן יוסף,
חולון — סלון ססוי, רת׳ סוקולוב ; 77 הוד השרון — סלון חמד, דרך ה ש מן ; 94
באלי, רה׳ והנשיא ; 17 חיפה — סלון הבנקים, ירח׳ הבנקים ; 1
רח׳ עמק חפר ; 4פתח־תקווה — סלון לירון, רח׳ ההגנה ; 17 רא שון־לציון — רמזור (כדריה) ,רח׳ רוטשילד ; 36 אשקלון — סעדון אליעזר, רה׳ העבודה ; 27 נס־ציונה —
א.ק. אלקטרוניקה, רח׳ וייצמן ; 14 רחובות — אלקטרו סנטר, רח׳ הרצל ; 171 בת־ים — סלון שאר, חח׳ רוט שילד ; 32 ירושלי ם — טטרון — רח׳ דו ד ילין ; 33

נתניה — רדיד אלחוט, שד׳ בנימין 5
תל־אביב — סלון להיט, ר ׳ 0אבן גבירול ; 20
גבעתיים — נתנאלי משה, רח׳ כצנלסון ; 12

ת ! 1ו 1ן * ך
ה שלב הבא :

ייגאל י דין ושמואל תמיר. כיום ברור לחלוטין כי
התוצאה היחידה של בחירות בחודשים הקרובים תהיה
היעלמותם המוחלטת כימעט של שני פלגי ד״ש
מהמפה הפוליטית הישראלית. מנחם בגין חש
מחוייבות עמוקה לייגאל ידין ושמואל תמיר ולהערכת
הליברלים הוא מתנגד להקדמת הבחירות כדי לא
לחסלם מבחינה פוליטית.

עד מנת להתגבר עד מיכשול זה הועלתה
הצעה ששתי החטיבות הגדולות בליכוד,
חרות והליברלים, יקצו מקום בין מועמדיהם
לראשי המפלגה הדמוקרטית, עד מנת
להבטיח את המשך כהונתם ככנסת
ובממשלה הכאות לכשיבחרו.

על פי ההצעה תקצה חרות מקום לשמואל תמיר
ואילו הליברלים ״יקלטו״ ביו המקומות הריאליים
המגיעים להם את ייגאל י דין ואת ישראל כץ.
אם תתקבל הצעה זו היא עשויה להפחית את
התנגדותו של בגין לעריכת בחירות חדשות בחודשים
הקרובים, כדי לנצל את הסכם־השלום עם מצריים
להגברת כוחו של הליכוד.

קשר פרלמנטרי
;ראה בי השלב הבא בהידוק היחסים בין
ישראל ומצריים, עוד לפני שלב הנורמליזציה
ביחסים בין שתי המדינות שיאפשר תנועה
חופשית שד אזרחים משני עברי!הגבול,
יהיה חילופי מישלחות פרלמנטריות של
הכנסת ומועצת־העם המצרית.
חברי הכנסת לוחצים על הממשלה לאפשר להם מוקדם
ככל האפשר לבקר במצריים, על מנת לעמוד מקרוב
על הבעיות שיווצרו אחרי חתימת הסככדהשלום וכדי
לקשור קשרים עם מנהיגות העם המצרי. נראה כי
גם הנשיא אל־סאדאת יהיה מעוניין לערוך חילופי
מישלחות פרלמנטריות, כדי לשכך את ההתנגדות
המעטה הקיימת עדיין בקרב כמה מחברי מועצת העם
המצרית להידוק יתר של הקשרים עם ישראל.

ד״ן רו!גה
כעמית כ שגריר
שם חדש הועלה השבוע כמועמד אפשרי לתפקיד
השגריר הישראלי הראשון במצריי ם: האלוף (מיל).
מאיר עמית, ח״כ שינוי,

מקורביו של שר־החוץ משה דיין טוענים
כי עמית הוא מועמדו של דיין לתפקיד זה
וכי דיין יעמוד בממשלה על זכותו לקבוע
מי יהייה השגריר במצריים.

בינתיים הבהיר אבא אבן כי אין הוא להוט אחרי
התפקיד. לאבן יש תוכניות להתמודדות על הבכורה
במיפלגת העבודה.

הוא מעריך כי אם תיווצר מחלוקת בין
מחנות שמעון פרס ויצחק רבין, עשוי שמו
לעלות כמועמד של פשרה למנהיגות
המיפלגה.

בחרות רוסוו
לוועידת תנועת החרות העומדת להיערך בחודש מאי
הקרוב עשויות להיות השלכות מרחיקות־לכת לגבי
מעמדם של כמד. אישי מפתח בתנועה. נראה כי

בחוגי המיפלגה הליברלית מעריכים כי המיכשול
העיקרי העומד בדרך להקדמת הבחירות היא בעיית
המפלגה הדמוקרטית והבעייה האישית של מנהיגיה :

אור אדום נדלק בהנהלת המגבית בניו־יורק והמתכנסים
לפגישות הפנימיות הוזהרו כי הם ״מחבלים במדינת
ישראל״ ועושים את עבודתם של ״ארגוני המרצחים״,
אך הדור החדש של יהודי ארצות־הברית אינו מתרשם
יותר מאיומי־סרק שכאלה והלחץ נמשך ויביא בוודאי
לתוצאות חמורות למגבית כבר בשנה או בשנתיים
הקרובות.

עלו מחיר*
מוצר׳ החשמל
אם אתה מתכנן רכישת מוצר חשמלי כלשהו המיוצר
בישראל, כדאי שתעשה זאת עוד לפני חג הפסח.

תחרות האירוויזיון הבאה, שתיערך
אח היא בישראל, תתקיים, בבד ה נראה,
בחודש מאי 1980 ודא בחודש
מארס, בפי שהיה מקובל בתחרויות
האירוויזיון עד בה. אנשי הטלוויזיה
הישראלית שבבר בליל הזכיה בתח רות
האירוויזיון השנה התחילו לתכנן
את עריכת המופע הבא, מבקשים
לדחות את קיום התחרות לחודש מאי
,1980 כדי שאפשר יהיה לקיים את
הצגת הטלוויזיה הגדולה תחת ביפת
השמיים ודא באולם סגור.
אם יאושרו הדחייה ועריכת הפסטיבל
תחת ביפת השמיים, מבקשים
המארגנים לקיימו כאחד משלושת ה אתרים
הבאים: האיצטדיון הרומי
בקיסריה, באיצטדיון צמח עד שפת־הכינרת,
או באחד האתרים שב ירושלים.

האמריקאים
ילחצו

הדמוקרטי מיכשוד

בכמה מדינות אמריקאיות כונסו תורמים
גדולים להתיעצות, שבהחלטותיה נאמר כי
יש לתבוע מהנהלת המגבית הכוונה ישירה
של התרומות הגדולות לפרוייקטים
מסויימים, שהתורמים יפקחו עליהם בעצמם.

שוק שחור

בטאי 1980

נראה כי יחסי הכוחות במרכז החדש
שייבחר יהיו שונים לחלוטין מכפי שהם
כיוס ולכמה ממתנגדי!ההסכם הצעקניים
לא תהיה בו דריסת רגל.

סימנים שונים מעידים כי האמריקאים
מתכוונים להפעיל לחצים עקיפים עד
הממשלה בתגובה לתוכנית ההתנהלות. הם
אומנם לא יחזרו בהם מההבטחות שניתנו
לישראל, אודם ״קשיים כיורוקראטיים״
שישהו את מתן הסיוע הכלכלי והצבאי
לישראל עלולים להתעורר לפתע.

ציבור התורמים היהודי למגבית היהודית רגי ש
לאחרונה הרבה יותר לשימוש שעושים בכספיו —
הניו־יורק טיימס פירסם על פני עמוד שלם סיפור
ארוך על מצוקת הדיור והפגנות הזוגות הצעירים
בישראל.

האירווי1יון הבא

אם יאות לכהן כ שגריר במצריים, תפקיד שטרם הוצע
לו רשמית, הוא ייאלץ לפרוש מהמערכה הפוליטית
הפנימית.

תוכניתה של הממשלה לפתוח תוך שבועות מיספר
במיבצע של התנחלות מאסיבית ביהודה ושומרון,
עלולה, להתקל בהתנגדות חריפה ביותר של הנשיא
קארטר והמימשל האמריקאי. למרות שראש־הממשלה
ושר־החוץ הודיעו כי הבהירו לאמריקאים כי אין
בכוונתם לוותר על זכות ההתנחלות והאמריקאים
״השלימו״ עם כך, חרדים האמריקאים לגורל הסכם־
השלום אם תבצע הממשלה התנחלות הפגנתית רחבת
היקף.

מיקוח

אחרי חג הפסח צפויה עליית מחירים של
מרבית מוצרי החשמל המיוצרים על-ידי
החברות הישראליות, כמו מקררים, תנורים
ומכונות-כביסה, בשיעור של כ**.20

מתנגדי ההסכם מבין חברי התנועה יורחקו מעמדות
בתוך מנגנון המיפלגה ומוסדותיה וכמה מהם אף
יוענשו בהדחה.
לוועידת חרות עשוי להיות תפקיד מכריע בקביעת
הרשימה הבאה של מועמדי המיפלגה לכנסת.

3ע 1״ן ההתנחלויות

התורמים נ9בקש-

מתרחבת ההסברה
הערבית בארהייב
המימסד היהודי בארצות־הברית מנסה להתמודד עם
״חזית שנייה״ שנפתחה ברחבי הקמפוסים והאקדמיה
האמריקאית — המדינות הערביות התורמות ע שרות
ומאות מיליוני דולרים לעשרות מוסדות אקדמאיים
במטרה להקים ״מכונים למחקר המיזרח התיכון״ או
תחת שמות דומים, כדי לקדם את מטרות ההסברה
של מתנגדי ההסכם הישראלי־מצרי.
סיכויי הצלחתו של המימסד היהודי הם אפסיים —
לאלופי ההתערבות המאסיבית הפרדישראלית וחפרו־ציונית
יהיה קשה מאד להתנגד להשפעה אקדמאית,
מדעית, היסטורית או פילוסופית, הבאה ממקור ערבי.

שליחי !המדינות הערביות ואש ״ה,
משתמשים יותר ויותר באותם אמצעים
שהיו עד עתה נחלתם הבילעדית של
האירגונים הציוניים והלובי היהודי: הם
מגייסים קהילות ערביות־אמריקאיות,
מקימים קרנות־מדע, מעסיקים בהתנדבות
מאות פרופסורים ומרצים ממוצא ערבי,
כעלי אזרחות אמריקאית ומשתמשים
בהשפעה האדירה של חברות־הנפט
הסוחרות עם מדינות-ערב.

בבשר קפוא
החלטת מישרד המיסחר והתעשייה לקבוע את מחיר
הבשר הקפוא המיובא לארץ ל־ 48ל״י הקילוגרם,
הולידה תופעה שכמותה לא זכורה במדינה מאז
תקופת ימי הצנע של דוב יוסף. השוק השחור בב שר
הקפוא פורח ומחיריו מגיעים עד ל־ 85ל״י הקילוגרם.
בעוד הצרכנים אינם יכולים כמעט להשיג את הבשר
הקפוא, נאלצים בעלי בתי־מלון והארחה לקנותו בשוק
השחור. בידי חמשת הסיטונאים הישראלים שקיבלו
היתר לשווק את הבשר הקפוא אין כמעט מלאי במחיר
הרישמי.

לעומת זאת ניתן להשיג את הבשר הקפוא
בשוק השחור בסיטונות במחירים הנעים
בין 75ל־ 85ל ״י.

מכירח־־שיא של
טלוויזיות צ ב עוניו ת
בשבוע שקדם למופע האירוויזיון בירושלים
רכשו אזרחי ישראל אלפי מקלטי טלוויזיה
ציבעוניים. מעולם לא נמכרה בישראל קודם
לכן במות בה גדולה של מכשירי טלוויזיה
ציבעוניים תוך תקופה כל־בך קצרה.

לישנסקי תעצב
את. פסל השלום״
מעמד חתימת הסבפ-השלום בוושינגטון
יונצח בפסל גדל ממדים
של הפסלת הישראלית הנודעת, בתיה
לישנסקי. הפסל יכלול את דיוקנותיהם
של ג׳ימי קארטר, אנוור אל־סאדאת
ומנחם בגין ותונצה בו גם לחיצת היד
המשולשת של המנהיגים בתום חתימת
ההסכם, שהפכה כבר סמל המעמד.
הפסל עשוי הברונזה יוצק בשלושה
העתקים שימסרו לבגין, אל-סאדאת
וקארטר. העתקים מוקטנים של הפסל
יוצאו למכירה שכל ההכנסות ממנה
יהיו קודש ל״קרן עולמית לשלום״,
שעומד לייסד פליכס פשטורסקי הנדבן
היהודי הבלגי. פשטורסקי, שהוא חבר
הוועדה לאנרגיה אטומית בבלגיה
מממן בכספו את יצירת הפסלים והוא
גם שיגיש אותם לשלושת המנהיגים.

אתו׳ שהשתחווה לוגו הנושא את הנתונה..פלסטין 1948״ ,ממשיך בגין במיסקר

ף, סוד השמור כיותר של היום ה •
ראשון של הניקור ההיסטורי התנופף
לעיני כל — לעיני המצלמות שהנציחו את
המאורע, לעיני העיתונאים מישראל ומכל
העולם.

הסוד היה כמילה אחת: פלס טין.

ראש־הממשלה
י רד בכבש המטום. מיש-
מר־הכבוד, שחבש קובעי־פלדה של הוור־מאכט
הגרמני במילחמודהעולם השנייה,

אור• אסר*
צילומים: גידה רזין ומשה מילנר
דיגל את נישקו. התיזמורת הצבאית המצ רית
ניגנה את התיקווה, ואת הימנון-
השלום החדש של מצריים. מפקד המישמר
הצדיע לראש־הממשלה הישראלי בחרבו
השלופה, ופסע לפניו בצעדי-מיצעד פרו סיים,
כשהוא מרים את הרגל כימעט לגובה
החגורה. ראש־הממשלה הגיע אל הדגל
של פלוגת-המישמר, וחיווה לו קידה.
לא הוא ולא איש מן הישראלים הנוכחים
הבחין במה שכתוב על הדגל. רובם לא
ידעו ערבית. המעטים היודעים ערבית,
לא שמו לב לדבר מרוב התרגשות.
דקות מעטות לפני הגיע מטוסו

של מנחם בגין, תלו פועלים
!11 1 1 1 1 1 1 11 #11 1
מצריים את דגלי ישראל על העמודים בכביש־הכנימה לנמל

התעופה. דקות מעטות אחרי שבגין הוסע העירה, הורדו הדגלים
באותה הזריזות. על בניין האח״ס בנמל־העתופה של קיאהיר
הועלו והורדו דגלי ישראל ומצריים במהירות רבה עוד יותר.

כתחתית הדגל היד רקומות
שלוש כתוכות, האמצעית אמדה :
״המישמר הדפוכליקאי״ ,שמה של

היחידה. משמאל היה כתוב :״סי ני,
אוקטובר 1973״ — זכר לני צחון
שהחזיר לצבא המצרי את
גאוותו. מימין היה כתוב :״פלס טין.״
1948 ,
כך, לקול מנגינת התיזמורת הצבאית
המצרית, הצדיע ראש־הממשלה לעניין ה פלסטיני,
מבלי לדעת זאת.
כל הנוכחים הערביים שמו לב לכך, אך
שתקו. עורך אחד העיתונים החשובים בקא-
היר, שפגשתיו באותו ערב בסעודה הממ לכתית
בארמון קובה, אמר לי שהתמונה
תפורסם למחרת היום בעיתונו. אך כש פתחתי
בבוקר את הגיליון, היתה שם רק
תמונה קטנה, ואי-אפשר היה להבחין בה
את הכתובת.
כי באותו ערב, בעת הסעודה, השתנו
הרבה מאד דברים.

יום =
חודש נפט
^ אשר נחת מטוסו של מנחם בגין
* בנמל-התעופה, הוא היה אדם בלתי-
פופולרי מאד במצריים.

״אני רוצה כשלום, אבל כאשר
האיש הזה יהיה בקאהיר, אסתגר
בביתי,״ אמר איש-עסקים קאהידי.

נראה שגם מוצטפד. חליל, ראש־הממש־לה,
הרגיש כך. הוא נשאר בבית בכל עת
הביקור.
נדמה כאילו הפך מנחם בגין מעין שעיר-

1 1 1 *1 1 1

ער במת ההיסטוריה

כשהוא לבוש חלי פה
וענוב עניבה,
במזג־אוויר של• 46 מעלות ורוח חמסינית לוהטת, מטפס מנחם

בגין קלילות על האבנים הגדולות של הפיראמידה, כשלפניו
מדריכים מצריים ומאחוריו (שני) אליהו בן־אלישר. בעוד שכל
מלוויו והעיתונאים הותשו מן המאמץ, לא הראה בגין סימני עייפות.
רק אז נמסר כי ביקור בגין יארך יומיים.
הרושם הברור שעלה מתוך הסיפור:
תמורת חודשיים של נפט, קנה בגין יומיים
בקאהיר. יום של ביקור תמורת חודש
של נפט.

פינג-פונג
בארמון פארוק
ף* שאלה הנשאלת

יי י

זד, היה שווה

היא, כ מו בן: האם

תרתי משמע: האם היה שווה
מכחינה תועלתית לקנות סיקור
תמורת נפט, והאם היה שווה מ
כחינה מדינית לכפות סיקור כשעה
זו על מצריים ץ
העיתוי נראה לצמרת המצרית כגרוע
ביותר* כי הוא בא בדיוק עם ראשית
הפעלתן של הסנקציות הערביות נגד קא-
(המשך בעמוד )42

פנטזיה ומציאות

המסוק שהוביל את בגין
לאיזור הפידאמידות העלה
ענן אדיר וסמיך של חול מידברי לוהט, שהבריח את כל המלווים,

לעזאזל. חשינאד. לישראל, ששררד. בימי
המילחמה הממושכת, פגה. הדיעות הקדו מות
כלפי העם הישראלי נעלמו. אך נדמה
כאילו הן הועברו אל מנחם בגין האיש.
מה גרם לכך? דברי בגין צרמו את
אוזני המצרים שוב ושוב. ברוב המיקרים
לא עשה זאת בכוונה, אלא מתוך אי-ידיעה
מוחלטת של הנשמה המצרית ורגישויותיה.
הדיבורים החוזרים על כך שהיהודים בנו
את הפיראמידות, ההצהרה כי היום שבו
כבשו הצנחנים את ירושלים המיזרחית היה
יום מאושר יותר מאשר יום חתימת הש לום,
דברי־הבוז על הפלסטינים — כל
אלה הרגיזו את המצרים יותר ויותר.
ביום בואו של בגין הקדיש העיתון

מילבד הצלמים. כאשר התפזר החול, נתגלה מנחם בגין עומד
וחוזה בפנטזיה של. רוכבי סוסים מן האורווה המפורסמת הסמוכה.
לאחר מכן הסתערו עליו הצלמים, והחביאו אותו מעיני הבריות.

המצרי בשפה האנגלית, אג׳יפשן גאזט, את
מאמרו הראשי להתבטאויות אלה, תוך הע רות
עוקצניות מאד על חשבונו של בגין.
לא שכחו להזכיר כי הוא טרוריסט לשעבר,
וכי הפלסטינים הם צאצאי תושבי־הארץ
הקדומים, ואין זכותם נופלת מזו של היש ראלים.
ערב
הביקור הצטננה האווירה עוד יותר,
מפני שבמצריים פשטה הדיעה כי בגין
כפה את עצמו. הוא הכריח את הנשיא
אל-סאדאת להזמינו, כגמול על ביקורו של
אל־סאדאת בירושלים. הנשיא המצרי, הא מון
על הכנסת־אורחים ומושגי־כבוד, לא
יכול היה לסרב.
השבועון אוקטובר אף פירסם תיאור

מפורט. לדבריו, כאשר נפגש בגין עם
אל־סאדאת בוושינגטון, ב שגרירות המצ רית,
התנהל ביניהם ויכוח חריף, בקול
גבוה, מאחרי דלת פתוחה. אחרי שיחה זו,
יצאו השניים. העיתונאים שאלו אם בגין
יבקר במצריים. אל־סאדאת לא ענה, ובמ קומו
השיב בגין עצ מו: כן, הביקור ית קיים
ביום ב׳ הקרוב. כאשר פנו העיתו נאים
אלא אל־סאדאת ושאלו כמה זמן
יארך הביקור, התעלם הלה מן השאלה
ב״שתיקה קרה כשיש״.
כעבור שעה נמסר כי מנחם בגין טילפן
לנשיא המצרי ״כפי שנקבע״ ,והודיע כי
צה״ל ייסוג מבארוודהנפט בתום שיבער,
חודשים, במקום התישעה שנקבעו בהסכם.

השבאב

של קאהיר מריע ל מנחם
בגין, בדרכו ל תפילה
בבית־הכנסת הגדול במרכז העיר.

50 מוקד בדור ובילוי
מבוקר ע ד עד ב־והכל
בכרטיס א חד !

מדיות הילדים
יריד בידור ושעשוע

ב חופ ש ת פסח 9-19.4בגו התערוכה תייא
האירועים והמופעים ללא הפסק, החל בשעה 0.30ו בבוקר ועד הערב.

קרקס מאירופה עם

פיל, דב, נמר, שימפנזה,

פינגווינים, כלבים,

אקרובטים,

להטוטנים, מוקיונים • מסתבני גבהים במבצעי שווי משקל על חבל • תזמורות
ליצנים ועוד יי׳\\ 8^ 0
מוסיקלי^ !£118״ •.

מופע מרהיב מארה״ב של קרני לייזר בליווי
עוגב מים ענק מאירופה ובו מאות מזרקות מים

צבעוניות הרוקדות לצלילי מוסיקה אשפי הרלם״ בלהטוטי כדורסל היתולי תוך
רכיבה על חד אופן• .
ותיאטרוני

הבובות המהלכות מ״דיסני לנד״ באריה״ב • תיאטרוני רחוב

בובות מאירופה •

פסטיבל

קוסמים • הצגות

הבובות של אריק סמית • בימת הקבוץ •

איכות

לילדים

תאטרון החושן מספרד • הקרנת

.בכורה עולמית של סרטים תלת מימדיים לילדים • 2000 ממ״ר של משחקיות, יצירה,
פיסול, ציור ומדע • שעשועי תיאטרון • דרמה יצירתית • פינות זמר והרקדה
• חוות בעלי חיים • מתקני שעשועים והרפתקאות • מסלול ספורט טבלאי
• מסלול סקייט בורד • רכיבה על גמלים • טיול בכרכרות בוקרים • .במות
בידור בהנחיית: מני פאר, דן כנר, עזרא דגן, מנחם עיני ותמר לנצר.

כל המופעים,המתק]ים והגרועים כלולים במחיר דרכון הכויסה ( 65 לי י בלבד)

הנחות מ 10-דיי ועד כרטיס חיום תמורת פקה
ראשית: כרטיסים הפצת
״הדרן״,ת״א,אבן־גבירול ,90
טל 248844 03( 248787.

משפחתי.

משרדי ההפקה:
תל-אביב, רחוב ב לון ,26
טל.)03( 247258-9 :

הצגות ערב מיותרות למבוגרים של תצוגת קרני הלייזר מארה״ב -לסריום 3 -הצגות מדי ערב, בביתן העגול 11.15:10.00:8.45 :י

תחבורה מיוחדת למדינת הילדים ע״י רכבת ישראל, אגד ודן.

לתושבי הצפון: תחנת רכבת מיוחדת בגני התערוכה.

יום האדמה״ 1979 סימל את ההתבודדות
עד 11־ 111 הסרבי, בין הקיצוניים
לקיטנ״ס *111

הקוב עז
עוני ישיאו
ףיסיניתצבאית חלפה בצהרי היום
י בכביש המפותל׳ ליד מבואות הכפר ה ערבי.
לפתע נחתה אבן על אחת מזגו-
גיותיה. רשת סבוכה של סדקים הצטיירה
על הזגוגית. נוסעי המכונית, כולם חיי לים,
נעורו לפעולה, כדי לקדם כל צרה.
נהג המכונית הגביר את המהירות. אבנים
נוספות פגעו בגוף המכונית, אך איש מנוס עיה
לא נפגע.
כעבור כמה שניות, כשיצאה המכחנית
מתחומי הכפר, לחץ הנהג על בלמיה. ה חיילים
נועצו ביניהם, והחליטו להזעיק את
המישטרה. בינתיים המתינו בצדי הכביש,
כדי לקדם את השוטרים ולדווח להם על
שהתרחש.
התקרית, שהתרחשה ביום השישי בש בוע
שעבר, התנהלה לפי נוסחה קבועה:
ילדים ובני־נוער כפריים תפסו מבעוד

שהפכו כימעט שיגרה בגדה־המערבית,
התרחשה זו בתחומי מדינת־ישראל, בתוך
הקו-הירוק, בכפר־כנא שבגליל. שעה קלה
לאחר מכן, ב־ 3.30 אחר־הצהריים, נאסף
קהל רב כ־ 3000 איש — בכיכר הכפר, כדי
לציין את יונדהאדמה השלישי במספר, הוא
ה־ 30 במארס,
האם היה קשר בין תקרית האבנים לבין
יום־האדמה ז לאיש לא היה ספק כי כן
הדבר. שוטרים ואנשי־ביטחון מזה, וקומו ניסטים
ולאומניס-ערביים מזה, הסכימו, כי
הצעירים משליכי-האבנים ביטאו בכך את
מחאתם נגד השילטונות, באמצעים שנראו
להם מתאימים לציון יום־הזיכרון לששת
הרוגי יונדהאדמה הראשון, שנערך לפני
שלוש שנים.
למעשה היה יום־האדמה הנוכחי רחוק
מלהיות יום־זיכרון. הוא הפך יום של

עימות חדתי

רשתם מניפים אל על דגל אדום חוסמים אנשי רק״ח את
הדרך בפני הפגנת בני־הכפר. למרות שבני־הכפר תובעים
נקיטת אמצעי־מחאה חריפים יותר והם מזהים את עצמם בפלסטינים, מאשימים אותם
אנשי רק״ח כי הם סוכני ״השלטון הציוני״ וקרעו כרזות ודגלים שנשאו המפגינים בידיהם.
הניחו זרי-פרחים למרגלות אנדרטת־הזי-
כרון וצעדו בשקט ובסדר מופתי אל המיג-
רש שבחצר בית־הספר היסודי.
במקום סמוך
באותה השעה התאספו
כ־ 200 צעירים וצעירות, נושאי כרזות ודג לים.
בתוכניתם היה להפגין הן נגד ממשלת
ישראל והן נגד המיפלגה הקומוניסטית.
!נגד הממשלה, על כך שהיא ״מנהלת מדי ניות
של דיכוי הערבים״ כלשונם, ונגד
המיפלגה, על כך שהיא ״פשרנית״ ,״ותר נית׳
/״מתונה״ ואפילו ״ציונית״ כדבריהם.
היערכות שני המחנות — אחד בהנהגת
רק״ח והשני בהנהגת בני-הכפר — קירבה
(המשך בעמוד ) 51

בין פעילי רק״ח לבין
צעירי תנועת בני-הכפר
בעצרת יום־האדמה שנערכה בכפר־כנא בגליל. בני־הכפר ביקשו
מועד מחסה בצדי הכביש, כשמאגר אבנים
ערוך לידם. כשחלפה המכונית, כילו בה
את זעמם ונמלטו. כעבור שעה קלה הו פיעו
כוחות מישטרה מתוגברים במבואות
הכפר, התפרסו בשטח והחלו לסייר ברחו בות.
חלפו עוד כמה דקות, ומסוק צבאי
נראה חג ממעל.
אלא שבניגוד לתקריות דומות אחרות,

לערוך הפגנה משלהם, בתביעה לשביתה כללית של ערביי
ישראל ביום־האדמה. אנשי רק״ח ניסו לחסום בפניהם את הדרך
אל בית־הספר המקומי ובין שני המחנות פרצה תיגרה אלימה.

מאבק פנים־ערבי — בין אנשי רק״ח מצד
אחד לבני־הכפר מהצד השני.
כמדי שנה, תיכנן הוועד להגנת הא דמה
את אירועי היום עד לפרט האח רון.
הצעות מרחיקות־לכת, להכריז על
שביתה כללית של אזרחי־ישראל הערבים,
נדחו על הסף על־ידי אנשי רק״ח בוועד-
האדמה. גם הצעות פחות־קיצוניות, לקיים

הפגנות, הוסרו מסדר־היום. התיכנון שאו שר
על־ידי הוועד, הנתון למעשה לשלי טתה
של רק״ח, קבע כי ביום־האדמה תי ערכנה
ארבע עצרות — בכפר־כנא ובדיר־חנא
שבגליל, בטייבה שבמשולש ובתל-
שבע שבנגב.
בכפר־כנא התאספו באי־העצרת בכיכר
הנקראת על שמם של הרוגי יום־האדמה,

ששת חללי יום
האדמה 1976 הפכו
לקדושים המסמלים את מאבקם של ערביי
ישראל נגד הפקעת אדמותיהם. כאן נראות
תמונותיהם, בכרזה לאומנית מצויירת ה כנא.
בכפר
רק״ח במועדון תלויה

בתשובה לשאלה ש לי: זה יהיה קשה.
תחילה יהיו!משברים. אבל אחר־כך, בשלב
השני, יו שג הסכם. השר לא השאיר ספק
לגבי הצפיות המצריות: כמו בעניין סיני,
גם בעניין הגדה ועזה תבין ישראל בסוף
היכן הצדק, ותקבל את הגישה הנבונה.
בינתיים צריכה מצריים לשכנע את העו לם
הערבי לעלות על דר ך השלום. ישראל
יבולה לעזור בזה מאד. אי ך? על-ידי
מחוות כלפי הפלסטינים. כאשר אלה יבינו
כי אל־סאדאת פועל גם לטובתם, הם
יצטרפו להסכם.
שאלתי: האם מדיניות־ההתנחלות היש ראלית
יכולה להשפיע על התהליך? בוט-
רוס־ע׳אלי, מבלי לעוות את הפנים: אם ההתנחלויות תפסיק ישראל את הקמת
בתקופת המשא־והמתן, זה י עזור למצריים
למשוך את העולם הערבי לצד השלום.

המסר הכללי היה ב רו ר: מא-
מץ־השדום לא נגמר. החלק ה עיקרי
שדו רק מתחיל. כלי פיתרון
הכעייה הפלסטינית, אין שלום
אמיתי.

ש טר ד שד ש
לדחייה. מוטב היה לגמור את העניין עכ שיו,
כשיש במילא עימות חריף בין מצריים
וחברותיה, והביקור לא יוסיף ולא יגרע,
תחת לערכו במועד אחר, כשהוא עלול
לגרום לעימות מצרי-ערבי חדש.

ובעיקר: השלום נחתם, והוא
מוכרח להיראות.
ואלמלא נערך הביקור, היו אויב׳ השלום
בישראל מאשימים את בגין בכך שמסר
את סיני בחינם, בלי תמורה, ושהשלום
אינו שלום. הסברתי לבעלי־שיחי: אם
רוצים לשכנע את דעת־הקהל בישראל
להמשיך בדרך השלום — לקראת פיתרון
הבעייה הפלסטינית — צריכים להוכיח
לעם הישראלי כי השלום נושא פרי, כי
הוויתור כדאי, בי נוצרת מציאות של
שלום, שהיא חשובה מכל דבר אחר.
נראה כי אל־סאדאת עצמו היה בדיעה
זו, והוא כפה אותה על יועציו, שפיקפקו.
בין אלה היו, כמובן, אנשי־הצמרת המצ ריים
המופקדים על החזית הלוהטת —
חזית־העימות בין מצריים והעולם הערבי.

? 7 11 11
י 1!#י י
ידי

מייד עם הגיעי למצריים, ביקשתי להי פגש
עם בוטרוס בוטרום־ע׳אלי, שר־הם־
דינה לענייני־חוץ. כעבור שעה באה תשו בה
מפתיעה: שכל הישראלים מוזמנים
לבוא בערב לארמון שר־החוץ, ושם תיערך
להם מסיבת־עיתונאים מיוחדת.

קבלת פנים
לוהטת
>> יש אינו יכול לומר כי בגין זכה,
י בהגיעו, בקבלת־טנים קרירה. היה חם.
חם מאד־מאד. החום הגיע ל־ 46 מעלות,
הרוח החמסינית (כך היא נקראת גם ב מצריים,
ולא היד, צורך לבגין להסביר
למצרים את פירו ש המילה כפי שעשה),
ייבשה את הגוף. אצל כל הנוכחים במעמד,
נחרת החום הזה בזיכרון כסממן העיקרי
של היום. אצל כל הנוכחים, זאת אומרת,
מילבד מנחם בגין עצמו. הוא היה במצב-
רוח מרומם מאד. הוא ידע שהוא עושה
היסטוריה, ולא הרגיש כלל בחום. בחלי-
פת־החורף שלו ובעניבה, הוא התנהג כמו
בוושינגטון, כאשר נאם נאום ממושך לפני
קהל־מאזינים שחשש שמא יקפאו אבריו
בקור.

היה זה מישחק אינטלקטואלי מרתק 180 .
העיתונאים הישראליים והזרים, שבאו מ ישראל,
הצטופפו בארמונו המפואר של
בוטרוס־ע׳אלי
בכיכר־השיחרור.
פארוק,
ישב מולם. הוא לא נאם. העיתונאים זרקו
לו שאלות קצרצרות .,והוא ענה תשובות
היה זה פינג־פונג
קצרצרות וחותכות.
אינטלקטואלי־פוליטי מיוחד במינו. הנאה
טהורה, למרות החום הנורא.

כשרגלו של ראש־ממשלה ישראלי דרכה
לראשונה על אדמה ערבית ריבונית, לצ לילי
התיקווה, אחרי ארבעה דורות של
מילחמה — מי יכול היה להישאר אדיש?

המסר של ע׳אלי: אנחנו יוצ אים
לשלג הגא שד המאמץ ל מען
השלום. השלום האמיתי עוד
לא הושג. בינתיים הושג רק שלום
בין שתי מדינות. יש להשיג את
השלום עם העולם הערכי כולו,
וכעיקר עם הפלסטינים.

אם חסרה לי תיזכורת, היא באה ברגע
האחרון. כשקראתי את המילים ״פלסטין
1948״ על הדגל, במרחק של כמה צעדים
ממני, הסביר לי עיתונאי מצרי שיחידה
זו לחמה בפלוג׳ה.
הערתי שגם אני הייתי הפלוג׳ה, וש-
נפצעתי שם.

בן, זה היה רגע היסטורי —
למרות שהבל אמרו שזה רגע היס־

טורי

ניגרת ממיצחו של אנוור שלחץ אחרי
אל־סאדאת
לסעודה. המוזמנים מאתיים

(.המשך מעמוד )39
היר. בזה אחר זה הודיעו השגרירים הער ביים
שהם מסתלקים מבירת־מצריים. ה סנקציות
הכלכליות התחילו לפעול, והן
יעלו למצריים במיליארדי דולארים. המ דינות
המתונות, כמו סעודיה ומדינות־המיפרץ,
עמדו תחת לחץ כבד של המדי־גות
היותר קיצוניות, עיראק וסוריה. כל
מאורע קטן היה יכול להטות עוד יותר
את הכף לרעת מצריים ולגרום לנזק בל-
ישוער- .
״מדוע אין בגין מבין את המצב שלנו?״
שאל אותי פקיד מצרי בכיר, יום לפני
בואו של ראש־הממשלה .״זה עלול לגרום
לנו נזק עצום. מדוע הוא מוכרח לבוא
דווקא ע כ שיו?״

אמרתי לו.שלדעתי ראש-המכד
שדה צדק, וגי הכיקור חייב ל היערך
עתה.
קודם

תמיד יהיו נימוקים טובים

שררה במהלך הסעודה. ביגלל
א|(|יךהה;1^1!||[1ן ן
המיגבלות שהוטלו טל הצל 1#|/י
׳ י 1י
\ 1ייייי
מים, לא הונצח המעמד בתמונה המראה את הרקע המרהיב של
הארמון הלבן המואר. מסביב לדשא הגדול הוארו התמרים.

האורחים ישבו ליד שולחנות עגולים, שסודרו בחצי־גורן עגולה,
מול השולחן (מימין, למעלה) שלידו ישבו אל־סאדאת, בגין,
מובארק ונשותיהם. בתמונה למעלה: דגלי ישראל ומצריים
של ארמון קובה.
למישטח האדיר
לשער הכניסה
מעל

מפקד ישראלי

אחד מגיבורי הערב היה שימעון אבידן, מפקד חטיבת
גיבעתי, שלחמה בצבא המצרי במילחמת־העצמאות.
בגין הציג אותו לפני אל־סאדאת, באומרו :״זה האיש שלחם נגד עבד־אל־נאצר ! ״

ש״ח׳ מוסלמי

אחת הדמויות החשובות ביותר בנמל־התעופה וב־מסיבה
היה ראש מיכללת אל-אזהר, שמעמדו באיסלאם
הסוני דומה לזה של האפיפיור ברומא. מול התעוררות הקנאות המוסלמית במרחב,
חשוב לנשיא מצריים להוכיח, כי הדתיים תומכים ביוזמת־השלום שלו עם ישראל.

חיוו מסו״ס

חיוך רחב של הקלה התפשט על פניו של נשיא מצריים,
כאשר סייס בגין את נאומו בפסוק שקרא בערבית
(״יברך האל את אדמת מצריים כמו כל הנוכחים, חשש מן הסתם גס אל־סאדאת,
כי בגין יכלול בנאום פסוקים מביכים. אולם בגין, שקרא דבריו מן הכתב, נזהר בדבריו.

אל־סאדאת, גי בור המילחמה וגיבור הש לום״
.הפעם אמרו הסיסמות ר ק :״יחי
אל־סאדאת, גיבור השלום״.

אולם ככל קאהיד לא היתה
תמונה של כגין, איזכור לישראל,
דנל ישראלי.

כאשר הגיעו העיתונאים הישראליים מ־בית־המלון
לנמל־התעופה, כדי לקבל את
פני בגין, הם ראו כיצד מתקינים הפועלים
לנמל-
את הדגלים הישראליים בכניסה
התעופה. הם לא הופיעו ב צד הדגלים המצ ריים.
אלה לחוד ואלה לחוד.
פחות מחמש דקות אחרי שבגין הוסע
מנמל-התעופה אל ארמונו, ראו העיתונאים
כיצד הפועלים החרוצים מורידים שוב את
הדגלים הישראליים.

0 1 1 1 7 1 1 1 1 1 [ 1בעוד בגין שם את ידו על זרועו של אורי אבנרי
^ 1111/1 11 !<1 1 1׳י • ומציג אותו לפני אנוור אל־סאדאת, וג׳יהאן אל־סאדאת
מחייכת לעומתו, ממתינים שני אישים מצריים ואשת־שר לתורם, ללחוץ את ידי המארחים.
לפני עמד צלם ערבי. הוא הסתובב
ו העיר :״גם אני לחמתי בפלוג׳ה.״
המטוס של חיל־האוויר הישראלי נחת
על המסלול, המישמר המצרי עבר לדום,
והצלם התחיל לצלם.

באותו רגע עוד לא ידעה קאהיר איך
לקבל את פני האיש. קאהיר היתד. עדיין
מקושטת כולה — לכבוד שובו של אל-
סאדאת מוושינגטון, בסוף השבוע הקודם.
בדצמבר 1977 עוד אמרו הסיסמות :״יחי

״המצרים רוצים להוכיח ליש ראלים
ער כמה שהם יעילים,״
התלוצץ אחר העיתונאים .״הם
מעלים את הדגלים כדיוק כרגע
הנכון, ומורידים אותם כדיוק כרגע
הנכון:״
יתכן שהישראלים היו רגישים מדי.
דבר. כאשר
הם חיפשו כוונה בכל
שוכנו במלון נהדר, בקירבת נמל-התעופה,
הם התמרמרו על כי הם מבודדים ומנו תקים
מן העיר. אולם ממשלת־מצריים פינ תה
למענם מלון מפואר שלם, בשיא עונת-

התיירות, כאשר אין חדר בבית־מלון קא-
הירי טוב. המלון הוא חדש לגמרי, מפואר
וממוקם להפליא לצורך סיקור הביקור.
השמירה על האורחים היתד, יעילה וטובה,
מבלי להיות טורדנית. העיתונאים היו אור חי
ממשלת מצריים — לינה, אכילה וש תייה.
היחס היה ידידותי, החיוכים היו
אמיתיים.
מי יכול להתלונן?

וכאשר עלה, כרגע המכריע, ה דגל
הישראלי כראש כניין נמל־התעופה,
לצד הדגל המצרי והת-
נופף כעוז כחמסין הנושב — התרגשו
גם הספקנים.

הטכס יכול היה להיות שיגרתי — אילו
ההימנון שנוגן לא היה התיקווה, ואילו
הקצין בקובע־הפלדה הגרמני לא קרא
להצדעה לכבוד ״ראש מדינת ישראל״.

אחרי ככלות הכל, ישראל רצ תה
כנורמליזציה. פירוש הדכר:
שהכל יהיה רגיל. לא פחות ולא
יותר. שראש-ממשלת ישראל ית קבל
כמצריים כמו הקאנצלר ה גרמני
או ראש-ממשלת אינדונסיה.
וכך כדיוק היה. הכל נכון, נורמלי,
כמידה הקצובה.
מובן, יכול היה להיות יותר. אל־סאדאת
(המשך בעמוד )46

המונע המרהיב
וגלי עטווי הביאו
לישרא 1ל את
שימחת השלום
מופע נקי ומיקצועי שמעטים מאד נראו
כמוהו.״
עוד באותו הלילה קיבל יוסי צמח הצעת
עבודה מהשידור הבריטי. משכורת בת
מיליון דולר לשנה. אולם כאשר הגיעה
הפניה היה כבר צמח, האיש נמוך־הקומה,

]׳צח |1ב111 ווי 1ון
ך* מישה ימים קודם לכן נחתם הסכם
• 1השלום. פה ושם ניסו לעורר שימחה
ספונטאנית או יזומה, אך היא היתר. מאו לצת.
חמש
דקות אחרי שסיימה גלי עטרי
לשיר את הללויה, הפעם כשירת הניצחון,
התגודדו מאות מתושבי ירושלים מול כני סת
האמנים של בנייני האומה כשהם צוה לים
משימחה. בתל-אביב נוצרו פקקי תנו עה
כשד,מכוניות צופרות את צפירת מכבי
תל־אביב וצ.ס.קא. בכיכר מלכי ישראל
קפצו צעירים עם ביגדיהם למים, ממש
כמו ביום הזכיר. בגביע אירופה בכדורסל.
היו כאלה שעשו טובה לשלום .״איזה
שבוע נהדר. גם זכינו באירוויזיון וגם נחתם
הסכם השלום, הללויה.״
בתוך חדרי ההלבשה בבנייני האומה
היו צהלות ודמעות של התפרקות. התגו בות
מרחבי העולם החלו מגיעות. הטל -י
וויזיה הבריטית הכריזה כי היה זה האי-
רוויזיון הטוב ביותר ש שודר אי פעם.
מהולנד הגיעו ברכות :״זה המופע ד.מוצ-
לח ביותר שראינו על מסכינו.״ הטלוויזיה
מירי הלוי. אחת מעוזרות ההפקה של האיווויזיון,
|ן|ז ב 1 111171111 הגרמנית, שחבר השופטים שלה לא העניק
ואחת הנשים היפות בטלוויזיה, רקדה במסיבת

ע #1 1י 1י 1
אף נקודה אחת לישראל שידר ה :״ישראל
הניצחון שנערכה אחרי האירוויזיון במלון הילטון, ובין ריקוד למישנהו הרימה כוס ברכה.
הוכיחה כי היא מעצמת טלוויזיה. היה זה
שרק צדעיו מכסיפים ב שערו השחור, כש הוא
מרכז מסיבת הענק שנערכה באולם
הגדול של מלון הילטון הסמור לבנייני
האומה. לידו ניצב המפיק אלכם גילעדי.
אלה, יחד עם גלי עטרי היו הגיבורים
האמיתיים של הערב הגדול.
במשך יותר משלוש שעות י שבו 1900
־זיופים מרותקים בבנייני האומה וצפו במח זה
צבעוני, מפואר ויפה. יותר ממיליון
צופים ראו אותו בבית מעל מסכי הטל וויזיה,
רבים מהם בצבעים. רק זוג אחד
עזב את המופע באמצע. היד, זה מבקר
המדינה ארנסט נבנצל ואשתו. מייד אחרי
המופע של הלהקה הגרמנית הרים נבנצל
את ידו, אותת לדיילת שתבוא להוציא אותו
ברגע שלא יפריע ל שידור החי, ועזב
מול מבטי התמיהה של היושבים לידו.
גול עצמי
ך* בל נהנו ממרבית השירים, התפע-
י 1לו מהסרט על ירושלים, מקיטעי המע בר
של להקת יורם בוקר, ומן המופע
הצבעוני של להקת המחול שלום .79
ההנאה פינתה את מקומה למתח, כאשר
התחילו המדינות השונות לשדר את תוצ אות
הניקוד של התחרות. ירדנה ארזי
התגלתה לא רק כיפהפיה, אלא כקריינית
מעולה ודני פאר, מלבד נימת כל־בדטק
שלו היה מיקצועי להפליא.

המסיבה הגדולה

בין שירת הללויה לריקוד דיסקו, ניגנה התיזמורת
של הילטון גם הורה והקהל כולו, ישראלים ואורחים
מחוץ־לארץ הצטרפו למעגל. היתה זו מסיבה מלאת שימחה אשר נמשכה עד הבוקר.

ישראל זכתה. אנגליה איימה עליה, לעי תים
צרפת, אולם התחרות האמיתית היתה
בין כל ספרד לגלי עטרי. המפקח מטעם
שירות השידור האירופי, פראנק נף, רמז
למנחים לנסות להרגיע את הקהל שהש תולל
בכל פעם שישראל קיבלה נקודות,

הללויה גלי
קודם הימרה גל

הזוכה ב אירוויזיון גלי
השנייה. אוחזת בפרס
ספרד תהיה זו שתיזכה. ב

אולם לשווא. ספרד צעדה בראש, עד
לתוצאות של השיפוט במדריד. כאשר הת ברר
כי הוענקו להללויה 10 נקודות וכי
האירוויזיון נשאר בירושלים, לא יכול היה
ח״כ חיים קאופמן, שישב באולם מלהת־אפק
ו העיר :״הספרדים תקעו גול עצמי.״
חדרי ההלבשה רעדו משירת הללויה,
הפעם בבליל של ניבים. הזמרת הספרדית
וארבעת הילדים, אשר שניים מהם הם
ילדיה שלה, שרו את ההימנון החדש של
הרחוב הישראלי יחד עם אן מרי דויד,
שעשתה זאת במיבטא צרפתי ובקול נפלא
ועם הלהקה הבריטית שהפכו אותו פיזמון
דיסקו. קולה של גלי עטרי כמעט לא
נשמע בשירה בציבור הזו. הדמעות שטפו
את האיפור מעל פניה, והיא נחנקה מהחי בוקים,
הנשיקות וההתרגשות.
באותה שעה צרו מאות על הכניסה
לאולם המסיבות של הילטון. הכל רצו
להשתתף במסיבה הגדולה. הסדרנים הק פידו
על הזמנות, אך למרבית הקרואים
לא היו הזמנות. המנכ״ל החדש של רשות
השידור, טומי לפיד, התחנן בפני דיילות
כנס, שעמדו בשער לתת לאורחים מחו״ל
ששכחו את ההזמנות להיכנס. הפרופסור
ראובן ירון, יושב־ראש הרשות, ומי שהיה
המארה במסיבה ביקש שיתנו גם לאשתו
להיכנס. הוא שכח לקת את ההזמנה שלה.
לבסוף לא יכלו גם הסדרנים והדיילות
לעמוד בפני ההתרגשות של הניצחון וכולם
נכנסו.
האולם הענק התמלא בחוגגים של ממש.

סוסיה כחימנוון

למחרת הניצחון נאלץ מזכיר הממשלה, אריה
נאור, להכחיש מתיחה ששודרה ב רדיו כאילו
תוחלף התיקזוה בהללויה כהימנון הלאומי. כאן עוזר לגלי לחתוך את עוגת. הניצחון.

המנכיו התקר

יוסף (״טומי״) לפיד, מי שמונה בחצות ליל האירוויזיון
למנכ״ל רשות השידור השתתף בריקודי ההורה במסיבה
הגדולה שנערכת אחרי המופע והוא נראה בשורת רוקדים כשהוא אוחז את כיתפי אשתו.
החום הרב והדחיסות הפכו את האורחים
צמאים, אולם אי אפשר היה למצוא בקבוק
אחד של משקה קל, וכדי ללגום מים
מהברז, צריך היה ללכת לשירותים. לעומת
זאת, היו דוכנים רבים של משקאות אל-

מנצח ב,

במאי האירוויזיון, שזכה עוד באותו לילה בשבחים מכל רחבי
תבל, יוסי צמח, ליד אשתו. מלבד הצלחת הבימוי והבימוי הטל־וויזיוני,
אחראי צמח לשתי נקודות החן שב שידור: קיטעי המעבר והסרט על ירושלים.

ניצחון ב א׳רו1״זי1ן
(המשך מעמוד ) 45
כוהולים שנשפכו כמים. הכל שתו ומצב־הרוח
עלה.
תיזמורת מקומית עם שתי זמרות בלתי
ידועות התעקשו לשיר את הללויה בין
ריקוד סוער אחד למשנהו, והקהל קיבל
את החיקוי ברוח טובה.
נדמה היה כי יתר המשלחות, אלד, שלא
זכו בפרס, תשארנה מדוכאות בחדריהן ב בית
המלון, עד למחרת — הטיסה מן
הארץ אולם כמעט כולן השתתפו במסיבה.
הזמרת הספרדיה הצהירה, כי היא עייפה
מדי כדי ל שיר שוב, וכי התזמורת של
הילטון לא עשתה עימד, חזרות. אך ארבעת
הילדים עלו לבמה ו שרו את השיר, שלולא
ספרד היה זוכה במקום הראשון.
הלהקה הגרמנית שלחה לבמה נציג,
הזמר הקירח, שהתברר כי יש לו קול
עמוק ומלטף, וכי הוא יודע ל שיר לא רק
את ג׳ינג׳יס חאן. משך שעה ארוכה הוא
שר, החוגגים רקדו ואחר־כך נשא אותו
הקהל על כתפים.
נערת מקהלה דנית שנעלה נקרעה תוד
כדי ריקוד סוער עם מלצר של הילנוון,
קשרה את הנעל בסיכת־ביטחון והמשיכה
לשמוח.
הזמרת הנורווגית רקדה עד לאפיסת

מבדים חיינו במצריים
לדברי ההסבר

נערת המקהלה
תקלה

בנעל

המדריך

המצוי,

בעודו

(המשך מעמוד )43
יכול היה לבוא לנמליד,תעופה בעצמו, למ רות
שהוא ראש-המדינה וראש הרשות-
המבצעת גם יחד, ובגין הוא רק ראש-
הממשלה. אולם הוא לא היה חייב לעשות
זאת. סגדהנשיא, חוסני מובאראק, התאים
בדיוק למעמד של האורח שהיה פחות
מנשיא, ויותר מראש־ממשלד, מצרי. הכל
היה מדוד במדוייק.
האם הרגיש בגין כי חסר לו מ ש הו?
קשה היה ׳לדעת. האיש הזה, שהלצות כה
רבות נפוצו על ליבו החולה, קיפץ על
הסלעים כמו תיש צעיר, בחום של 46
מעלות, בענני אבק, כאשר גברים צעירים
היו קרובים לעילפון וסירבו לזוז. ברוח
הצורבת טיפס על השכבות התחתונות של כדי הפיראמידה, וניצל את ההזדמנות
לבשר למצרים, להרגעתם, שהפיראמידה
הזאת לא נבנתה על־ידי הישראלים.
הוא ערך את הטכס ליד קבר החייל האל מוני,
ביקר את הספינכס והיה בלי ספק
מוכן לטפס על עוד כימה הרים ולרדת
לכמה מערות.

אויפוריה?

חרג־

כוח רצון?
שת־אחריות?
הנאה מן המעמד ההיסטורי ץ

תחדשת־שריחות ך

יוו גרינר הגרמני
תקלה בחצלחה
כוחות, ונאלצה לשבח ופינ ה על הרצפה
כדי לנוח קצת.
בשעה ארבע לפנות בוקד הסתיימה ה מסיבה
באולם האירועים של המלון, אף
נמשכה בקומה ד ,21-.בחדרה של גלי עטרי,
עוד שעה ארוכה. בשעה שמונה אכלו הכל
ארוחת בוקר. גלי עטרי החלה להתכונן
למסע הארוך שלה לאירופה, מסע שהחל
כמעט לאחר ארוחת בוקר זו.
בבניין הטלוויזיה החלו לדאוג לאירוווי־זיון
הבא. הסטנדרטים, שנקבעו באותו
הערב בבנייני האומה מחייבים עבודה
מאומצת לקראת השנה הבאה.

קשה לדעת. ואחרי כמה זמן, היו המ לווים
רצוצים מדי, מיובשים מדי, עייפים
מדי, מכדי לשאול את עצמם שאלות כאלה.
הם רצו רק לחזור הביתה, לשתות תריסר
בקבוקי מים קרים, להתקלח ולנוח.
אולם לא היתד. מנוחה. חיכה להם עוד
אירוע שהם ציפו לו בדאגה: ארוחת-
הערב החגיגית בארמון קובה. בגין היה
צריך לנאום שם, באוזני העם המצרי וה צמדת
המצרית. מה הוא יגיד ז
מי שסבר למרות החמסין כי האווירה
צוננת מדי, חשש שמא עלול בגין להקפיא
אותה עוד יותר. כך או כך, היה ברור
כי בערב ייחתך עתיד היחסים.
ואכן, זה קרה — בצורה לגמרי שונה
מכפי שחששו רואי-ד,שחורות.

קרה מה שאמרנו פעמים כלא
ספור שאכן יקרה כבוא העת:
כאשר העמים נפגשים פניס־אל
פנים, נוצרת ריאקציה כימית של

מסתכל

בעתיקות

מצריים. בגין, שהאמין עד כה בתמימות כי אכן הישראלים
הם שבנו את הפיראמידות, שוכנע רק לאחרונה, ובקושי, שאין
הדבר כך ואף התלוצץ על עניין זה בביקורו בפיראמידות.

שלום, שאין כוח כעולם המסוגל
לעצרה.

השתלבות
על הדשא
נוואר אל־סאדאת הוא אדם מי ד
חד־במינו מבחינות רבות. מילבד כל
שאר הדברים, הוא גם במאי גאון.

גדול הבמאים ההוליכודיים בימינו
לא יכול !היה לביים את ה מסיבה
החגיגית בכישרון עילאי
יותר. ורק באמצעים חזותיים ניתן
לתאר את אשר אירע.

לילה. לפני שער הארמון עמד מישמר-
עבריו — פרשים
כבוד צבאי, ומשני
שנשאו דיגלונים. השער המרהיב התנשא
בלובן מבהיק. מעליו, על רקע השמיים
— מראה מרומם־לב: דגל כחול-לבן גדול
התנופף לצד הדגל האדום־שחור־לבן.
האורחים הישראליים התמימים — הפ מליה
של ראשיה,ממשלה, מוזמניו ועורכי-
העיתונים — י ר דו מן האוטובוס ליד השער,
מוכנים להיכנס. מפקד-המישמר חייך ב עליונות.
כדאי לחזור לאוטובוסים. המרחק
מן השער לארמון — ארבעה קילומטרים.
האוטובוס נסע ונסע, בין חורשות וגינות.
ארמון קובה בהליופוליס תופס את השטח
של שכונה שלמה. לפחות כמו סביון.
כעבור קילומטרים, שער נהדר נוסף.
מעבר לשער — מראה מרהיב עוד יותר.
ממול — הארמון המפואר עצמו, מואר
באור בהיר על רקע השמיים הכחולים,
לפניו — מידשאה
כמו טירודחלומות.
אדירה.
על הדשא התכנסו אנשי הצמרת של מצריים שתי המדינות — שרי-ממשלה
(התמהים, בשאלות דיסקרטיות, מדוע לא
הביא עימו בגין אף שר אחד מישראל),
פקידים בכירים משתי המדינות, עורכי-
עיתונים ישראליים וערביים, מקורבי שני
המנהיגים.
תחילה עמדו קבוצות־קבוצות. קבוצות
של מצרינדגברים, כולם בחליפות אלגנ טיות
כהות. קבוצות של נשים מצריות,

כולן בשמלות־ערב מהודרות, קבוצות של
ישראלים, קצת נבוכים.

כהדרגה נשכר הקרח.
שהספיקו אנחנו, הישראלים המעטים
לרכוש ידידים במצריים, השתדלנו לערוך
היכרות בין בני שני העמים. הפגשתי
את שימעון אבידן עם אניס מנצור, עורך
אוקטובר. אבי ה, מפקד גיבעתי בתש״ח,
עורר כמובן סקרנות רבה. זה האיש שהת מודד
עם גמאל עבד־אל־נאצר.
פד, ושם התפתחו שיחות בין העורכים,
הוחלפו הערכות ורשמים. לפתע — שקט. הגיעו הנשיא, ראשיה,ממשלה ונשותיהם
למקום, הסתדרו בצד בשורה של מקבלי-
פנים. המוזמנים הוזמנו לעבור על פניהם
ולהתוודע אליהם. זום ניג שו בערבוביה —
ישראלים ומצרים, כשבגין מציג את היש ראלים
לפני אל־סאדאת, והנשיא המצרי
מציג את המצרים לפני בגין.
(סיפרו לי כי ראו אותי בארץ בטלוויזיה,
כשבגין הציג אותי לפני אל־סאדאת. סקר-
רנים שאלו או תי: מה הוא א מר? מה
אומרים בהזדמנות כז א ת? התשובה היא
״זהו
פשוטה: בגין אמר לאל־סאדת:
אורי אבנרי, עיתונאי ישראלי בולט וגם
חבר־כנסת.״ אל־סאדאת אמר שהוא מכיר
אותי, ולחץ את ידי. הבעתי לו את
הערכת הציבור הישראלי ככלל ומחנה-
השלום הישראלי בפרט על מעשיו. הח לפנו
כמה מילים, ואז פניתי לעבר ג׳יהאן
אל-סאדאת .״אה, אתה כאן, ידידנו הטוב,״
אמרה באדיבות, והחלפנו כמה רשמים
על מה שאירע מאז נפגשו לאחרונה).
פגישה ליד סלוג׳ה
האורחים
אתרמכן בא העיקר:
* עברו לחלק אחר של הדשא, ושם
י שבו מסביב לשולחנות עגולים גדולים,
עמוסים בצלחות, בכוסות ובסכו״ם, שנש או
את סמלי הרפובליקה. על כל הזמנה
היה רשום מיספר השולחן, והמארגנים דאגו
להושיב יחד ישראלים ומצרים ליד כל
שולחן — אבא אבן ואשתו עם עבד-

אולם בגין דיבר בסיגנון חדש. הוא קרא
מן הכתב. אמנם התחיל בקריאת רשימה
ארוכה של נוכחים, כדרכו (״אדוני הנשיא
ורעייתו, אדוני סגן־הנשיא ורעייתו,״ וכן
הלאה וכן הלאה וכן הלאה, עד בוש) .אך
הכל הבחינו שהוא משתדל. לא דו בר על
צנחנים כובשים, ולא על המילחמות שבהן
ניצחנו, וגם לא על השואה. הוא רצה
להיות נחמד. מה גם שסיים בפסוק ערבי
ששינן בקושי, במיבטא קצת מוזר.
הקהל לא נפל בשבי הנאום, אך קיבל
אותו בלבביות ובהקלה רבה .״נפלה לי
אבן מן הלב,״ אמר אחד המוזמנים היש ראליים,
הידוע כנץ קיצוני. אל־סאדאת
מחא כפיים, בגין נישק את יד ג׳יהאן,
הכל היו מאושרים.

מה קרה כעצם? שום דבר ש ניתן
לנתח אותו. בני שני העמים
נפגשו והתוודעו, נוצרו מגעים אי שיים,
מנהיגי שני הצדדים הש תדלו
להיות נחמדים. ותוך שע תיים,
השתנה המצב כולו.

ברי מחי
סעודה

החגיגית,

נעלמו

בפגישת בגין־סאדאת, שנערכה ב יום
השני של הביקור, למחרת ה רבות
מן המחיצות שחצצו עד כה

אל-ע׳ני אל-גאמסי, שר־הנפט המצרי עם
פקיד בכיר במישרד ראש־הממשלה, אניס
מנצור ליד חנה זמר, וכן הלאה.
תחילה היתד, השיחה מקוטעת ליד רוב
השולחנות. רוב הישראלים אינם יודעים
איך פותחים בשיחה עם זרים, איך מנהלים
שיחת־חולין סתמית, כדי לחמם את האווי רה.
אך בהדרגה נפתחו הלבבות, וליד רוב
השולחנות קלחה השיחה הדדלאומית.

הישראלים גילו לתימהונם ש
כעדי־שיחם הם אינטליגנטיים ומשכילים.
המצרים היו סקרנים ל גבי
כל דבר ישראלי. אחרי שעה
היה ברור כי שני הצדדים מוצ אים
חן איש כעיני רעהו.

לי חיכתה חווייה בלתי־רגילה. באמצע
המנה המתוקה, שנקראה בתפריט המהודר
״אום עלי״ ,ניגש אלי שימעון אבידן, שישב
בשולחן הסמוך, ואמר :״החיים הם מו זרים.
השכן שלי היה מפקד מחלקה בעי־ראק־אל־מנשיה.״

בין
שני האישים. החיוך המצרי כבש גס את האורחים. חמישה
סוגי חיוכים נראים בתמונה על פניהם של אל־סאדאת, ראש
לישכתו חסאן כאמל. ,אליהו בן־אלישר, בגין ויחיאל קדישאי.

ששכנה ליד תל־גת, מול העמדה שבה
ש שנינו
נפצעתי. הוא התנצל. הסכמנו
שירתנו את עמינו, ושאין בינינו איבה.
העיקר הוא שלא תהיינה עוד מילחמות.
אף שבינתיים החל מופע נהדר של מחול
עממי מצרי, שקענו בשיחה בעמידה בין
השולחנות, כשאנחנו שוכחים לשעה קלה
היכן אנחנו נמצאים. השווינו תאריכים,
ניתחנו את הקרבות, נזכרנו בבוץ הנורא
שבו רבצנו. באפנו עלו ריחות נשכחים,
ולעינינו מראות גנוזים.

אל־גאמסי עצמו עצמו הביא אותו לקי לומטר
ד,־. 101
תיאורים אלה דרושים כדי להבין את
המהפך המיסתורי שחל באותו ערב.
הפרשנים ייחסו אותו למה שאירע ליד
השולחן הארוך של שלושת המנהיגים
(אל־סאדאת, בגין ומובארק) ונשותיהם,
שעמד בניצב לשולחנות העגולים של ה אורחים.

אמצעי־התיקשורת
המצריים, שהיו עד
אותו ערב מאופקים, הראו את פני בגין
באריכות. הציבור המצרי, שעד אותו ערב
שמע בקושי על ביקורו של ראש ממשלת־ישראל,
הפך מודע לביקור והגיב למחרת
היום בידידו ת גוברת( .אם כי תיאוריו של
בגין מוגזמים במיקצת).

צדק!

מחרת היום היה הכל שונה. ד,מנ י
היגים נפגשו במשך פחות משעה,
סידרו שורה ארוכה של עניינים דחופים
שעמדו על הפרק. הם עשו זאת ברוח של
פשרה — כל אחד היה מוכן לוותר על
דברים, תמורת וי תוריו של השני. לפתע
זז הכל במהירות.

הדבר הוכיח שוב את הדברים

הסיפור פשט במהרה ככל!רחבי
הדשא. כגמר הארוחה התעניינו
בו שני אלופים שד המטכ״ל ה מצרי,
שאותם הציג לי בוטרום•
ע׳אלי. לכסוף התעניין בו גם אל
גאמסי.

אל־גאמסי התגלה כמומחה לצה״ל. כאשר
הוצג לו האלוף (מיל ).יוסף אבידר, אורחו
של ראש־הממשלה כאיש־ההגנה, שאל אל־גאמסי
:״אבידן? שפיקד על חטיבה שש?״

תרועה ברחוב

צעירים מוחאים כפיים וקוראים קריאות־עידוד, בר אותם
את השיירה הישראלית. ביום השני של הביקור,
כאשר אמצעי־התיקשורת המצריים הקדישו מקום רב לאירוע, גדלו ממדי הקהל ברחוב.

אל־סאדאת נאם נאום קצרצר,
דקות, שהצטיין בלבביות רבה.
לפעמים קודמות, כאשר כאילו
מבגין האיש׳ הזכיר הפעם את שמו
דברי שבח ואדיבות.

שיירת המכוסת

כך עבר בגין בחוצות קאהיר, בשיירה של מכוניות
שהיתה מלווה במכונירת־מישטרה ואופנוענים.

לאורך כל הכבישים, עמדו משני הצדדים שוטרים, במרחק עשרים מטרים איש מרעהו.

אבידן ידע כי נפצעתי במקום זה, שבו
שוכנת כיום קריית־גת. קפצתי ממקומי
ואצתי לעבר האיש, שנראה כמו פקיד
מסודר, ממושקף, ושהציג את עצמו בשם
מזכיר לישכת־הנשיא.
חינאווי, מוחמד לחצנו ידיים בהתלהבות.
מסתבר שהיה

מפקד

מחלקת־מרגמות,

העמדנו אותו על טעותו, וקראנו לשיט־עון
אבידן. וגם על טעות שני ה: גיבעתי
היתד, חטיבה חמש, לא שש.
״היה לי הכבוד לארח את בנך,״ חייך
אל־גאמסי את חיוכו העדין. דן אבידן, בנו
של שימעון, היה שבוי מילחמה מאז מיל־חמת־ההתשה
ועד מילחמת יום־הכיפורים.

בן שתי בניגוד התעלם
בליוויית

בשכגין קם לדבר, עצרו הכל את
;שרמתם. הישראלים לא פחות מן
המצרים. גם העיתונאים (להבדיל
מן העורבים) ,שהורשו להיכנס ל־מישטח
הסעודה רק כגמר הארו חה,
היו מודאגים.
האם יקלקל בגין עכשיו את הכל ו הכל
היו מודעים לאווירה הקסומה, שנוצרה
במידשאה. אך הכל ידעו גם שדי בהערה
חסרת־טעם אחת, בהלצה אחת שאינה
במקומה, בפגיעה בלתי־מודעת אחת בכבוד
המארחים, כדי להרוס את הכל. האווירה
הקסומה תפוג, והכל יחזור לקדמותו.

שאמרו אנשי־השלום, וביניהם עזר
וייצמן: שלא האותיות של חוזה•
השלום קובעות, אלא המציאות ה נוצרת
בעיקבותיו. ומעל לכל ני סוח,
קובע המיפגש פנים־אל-פנים
כין המנהיגים וכין העמים.
אמנם, אין מקום לאשלייה. הבעיות
העיקריות לא נפתרו. הקטע הקשה ביותר
של הדרך עוד לפנינו. נראה כי שני המנ היגים
נמנעו מלדון על הבעייה העיקרית
— הפלסטינית.

אך כבל שמשתפרת האווירה
כין שני העמים, ונצבר נסיון חיוכי
יותר כמציאות של שלום, בן יגדלו
הסיכויים לכך שבסופו של
דבר ניתן יהיה להתגבר גם על
המיכשול העיקרי העומד ברק• ל שלום
המלא.

הכנסי לאחד מסלוני בן־עמי, ראי את המבחר הגדול
של טלוויזיות צבעוניות,מקררים,מכונות כביסה, תנורי בישול ואפיה,
מיקסרים ומערכות סטריאו.

ל קר א ת חג הפסח, אנו נו תני םלך
הנ חו ת מיו חדו ת ו תנ אי ת שלו ם נו חי ם.

...והאפיקומן שלף
עלכלקניה,שעון קיר דקורטיבי
/בשווישל 1000ל״יחינם!
המבצעיערו בחודעו א פ רי ל בלבד,
לגבי המוצרים המומלצים,לפי רשימה המופיעה
בסלונים בלבד.

אכן,אגדה של פסח ב שני

סלוני בן-עמ

•=-:תל-אביב, רח־ בן־יהודה,44
(פינת בוגרשוב) טל 285746.
פתח-תקוה. רח־ חובבי ציון,29
(מול רח׳ מוהליבר) טל 910398.

הטולם הזה 2170

לאפטר הבשם א שד הוציא
את׳האנגלים מ שלוותם...

במדינה

אד תענה את היחרי !
מי שאונס את
הסמל — א וזי יאנוס
מחר את השלום?
היונה היא סמל יפה מאד — כשהיא
מופיעה בציור.
כאשר משתמשים ביונים חיות כדי לסמל
את השלום בטכסים ובחגיגות, מביא הדבר
להתעללות בבעלי־חיים.
תחילה זה קרה במלון הידטון בתל-
אביב. להקה של יונים נכלאו בכלוב במר כזו
של אולם סגור, הומה ורועש, וישבו
שם בבהלה. בשיא החגיגה נפתח הכלוב,
והיונים גור שו מתוכו בכוח. אחדות מהן
עפו בבהלה, נתקלו בתיקרה, עפו אל
הקיר, נחבטו וצנחו. אחרות י שבו על
הענפים, קפואות בפאניקה.
כעבור שלושה ימים חזרה התעללות
זו בטכס ממלכתי, שבו נתקבל מנחם בגין
ליד מישכן הכנסת. שוב נכלאו יונים ב-
קופסות, שוב גור שו בכוח, ברעש של

הבתים היו חייבים להישאר נעולים, אסור
היה להסתכל מהתלונות או להתגורר ב גגות
הבתים .״זה היה קשה מאד, יש
לי שמונה ילדים והבית שלי קטן, שלושה
חדרים, כמעט היתד, מילחמה בתוך הבית,״
אמר עומר יסיף בן המקום.
אנשי של״י החליטו לארגן שיירה ש תעבור
ברחובות חלחול עוד לפני סיום
העוצר .״הפגנת רצון טוב,״ אומרת נעמי
קים יוזמת המיבצע .״רצינו לעבור גם
אם יעצרו אותנו, פאהד קוואסמה, ראש
עיריית חברון, ביקש שנעבור דרכו, יצ טרפו
אלינו 50 מכוניות של אנשי המקום
והוא בראשם.״
השיירה איחרה ביום אחד. אילו אור גנה
בימי העוצר, לא היה ניתן לה להיכנס
לעיירה.
אמר קוואסמה :״חבל שלא ראינו אתכם
כשסבלנו, העם היה יודע שיש ישראלים
שבאמת רוצים שלום, אבל טוב גם ש באתם
עכשיו.״
גם הממשל יודע. קבוצת המכוניות,
שאמורה היתד, להיות שיירה, החלה לנסוע.
אך לא לפני שסוכם בין׳הנוכחים להימנע
מלזהות את השיירה כקשורה לשל״י, ולציין
שזו קבוצת אזרחים ישראליים המביעים

...הוא יעשה זאת גם לישראלים

פאהד קוואסמה ונעמי קיס בחלחול אחרי העוצר
״לראות שלום, להרגיש שלום״
הטכס ולאור הזרקורים המסנוורים. שוב
עפו בפאניקה אנה ואנה. אחדות מהן נסחבו
על־ידי אישים רמי־דרג, לצורך אכילה או
שלל (ראה עמודים .)30-31
יש משום אי־רגישות ברברית בשימוש
ביצורים חיים לצורך טכס. המטרה הטובה
אינה מחפה על כך. ואולי לד,יפו: אי־הרגישות
הזאת מטילה צל של ספק גם
על טיב הרגשות של המתעללים.
מי שמתעלל כך ביונים — אולי יהיה מוכן
להתעלל גם בשלום עצמו, שהיונה באה
לסמלו?

השטחים
ע1״ר ח רנהזדהות
העוצר הממושך שחוט? ע7
חלחול הסתיים אזרחים
ישראליים באו להביע את
הזדהותם עם תושבי
המקום ופרחים בידיהם הגדול פרחים
כי לא
העונש

24 שעות אחרי הפסקת העוצר
בחלחול, חילקו אזרחים ישראליים
לתושבי העיירה. הם באו לסמל
כל תושבי ישראל מזדהים עם
הקולקטיבי שהוטל על הכפר.
אנשים עמדו ברחובות, פשוט עמדו,
חלקם שוחחו ביניהם. אך רובם הסתכלו
ימינה שמאלה ולמעלה, כאילו שכחו איך
נראית עירם וביקשו להיזכר בה 16 .ימים
עברו מאז הוכרז העוצר על העיר, בעיק־בות
הריגתם של נער ונערה בני הכפר
בעימות בין צעירי המקום ובין חיילי
צר,״ל. היה זה העוצר החמור ביותר ׳ש הוטל
על י שוב ערבי בשנים האחרונות. למשך לתושבים הותר לצאת מבתיהם
45 דקות ביום וכל פעם בשעה אחרת.

העולם הזה 2170

חופש

הביטוי

את מחאתם נגד שלילת
לאזרחי ישראל הערביים.
השיירה נכנסה לחלחול כשבראשה ראש
העיריה ורימונדה טאוויל. בחלחול המו
הרחובות ילדים, נו ער ומבוגרים. כאשר
ראו את אנשי העיתונות החלו מדברים,
חלק מהדברים נאמרו ביי. ש :״אני ראיתי
איש לבוש אזרחית יורה בנשק,״ ״לא
נכון, אני ראיתי שזה היה חייל ואמא
שלי יכולה לזהות אותו.״ הוויכוח מי ירה
בנער ובנערה עדיין לא הסתיים. גם ראשי
העיריות חלוקים בדיעותיהם. אומר קוואס-
מה :״עדי ראיה אמרו לי שהם ראו
אזרחים, ואם אלה אזרחים אז הם מקריית
ארבע, גם הממשל יודע את זה, אבל
זה לא בטוח במאה אחוז.״ לראש מועצת
חלחול, דיעה אחרת :״אמרו לי שזה
חיילים.״
ובינתיים מתלחשים בעיר. מכוניות הצבא
שעומדות יוצרו ת מעגל של ריקנות מסבי בן,
בקוטר של 100 מטרים לא נראית
נפש חיה, השקט שורר שם, פוחדים. כולם מיסמטות עוקפים את המקום ויוצאים
צדדיות.

טובים במו הכנסתי מי שרדו של
ראש המועצה המקומית חלחול, אחמד חסן
מלחם, צנוע מאוד. חדר קטן שקירותיו
הצבועים כחול וירוק מתקלפים, כסא ושול חן
קטן. מכאן הוא מנהל את העיירה
ואת מילחמתו לעצמאות. גבה־קומה, נאה
מאד, עיניו כחולות, עורו שזוף ו שערו
בהיר. הוא דו בר אנגלית רהוטה ומלווה
את דבריו בחיוך נעים. שולחנו עמום
פרחים שהגישו לו אנשי השיירה.
״קשה לי לבטא את עצמי ביום גדול
כזה, כשאני רואה אנשים שאוהבים אותנו.
אני איש שלום ואני לא משקר כשאני
מדבר, לא עם חברים ולא עם הממשל,
אני חברי וכן, אבל לסגור את הדלת
ולא לתת לדבר זה רע, רע מאוד. ראיתי
(המשך בעמוד ) 51

השנה ב״נימרוד״ כל קוגה זוגה.
אתה יכול לוכות בשעון או בנייר •
מכחבים ומעטפות, בסקייטבורד או
במדבקות, בתקליט או ביומן,
בטרנזיסטור ואפילו במערכת
סטריאופונית!

עם הסנדלים של ״נימרוד״ ומבצע
כזה — אין מה לחשוב על תחליפים,

סנדלים של״נימרוד״
נועלים עוד ועוד...

]<*אזו 111 לנזחד
•נימרוד דיזננוף 185ח״א (סניף ראשי) •(ינירוו מרם תיירות חדש איל ת •מאיטנר נז-יהודה 5ירו ש לי ם
•עילית ויצמן 8ר חובו ת •אטרנה פסג׳ אוניקו באר-שבע •ליליפיט שמואל הנציב.נתניה • טיפי רוטשילד 27
בת-ים •גל נו-טק הרנ לו ץ יו עפול ה •ניעי ניאליז! 49רמת נן •טיף וטף ויצמן נ* כפר סבא • איניין סוקולוב
31 הרצליה •איניין רוגוזץ יאש דו ד •יויויון אחוזה 157 רעננה •אוניון ההגנה 6ז פחח תקוה • אוניין הרצל ו5

חיפה •וילמיה מרכז מסחרי רימו!•

חגי לבינסון אילו!

ד,קר 3על עוזב י שראל(המשך מעמוד )41
את ההתנגשות,, .לא ני תן! לא ני תן! אנו
בנייך פלסטין!״ קראו מפגיני בני־הכפר
שצעדו ברחובות .״פרובוקטורים! סוכנים
אנטי־קומוניסטים הטיחו לעברם אוהדי
רק״ח.

להפסיק את הפקעת אדמותינו, לפתח את
מערכת החינוך בצורה שתתחשב בהיס טוריה
שלנו, בפלסטינים, ובתרבות שלנו,
כערבים, וכמובן, הצהרנו? ג ל וי על תמי כתנו
בכיבוד הזכויות הלגיטימיות של העם
הערבי הפלסטיני.״

כשהניחו בני־הכפר זר־פרחים למרגלות
האנדרטה — מיהרו יריביהם לסלק את
הזר.

לדברי מחאג׳נה, שם התנועה בערבית
— אבנא אל־בלאד — לא זכה בתירגום
מדוייק בעברית .״בני״הכפר״ פירושו,
לדבריו, בני כל הארץ, ולא בני־כפר
מסויים אחד .״בני פלסטין אנו, וכמונו
שאר הערבים בישראל,״ אמר מחאג׳ינה,
״ובאמת, קבוצות כמו זו שלנו קמו מאז גם
בכפרים אחרים, כמו כאבול, נחף, דיר-
אל־אסד, טייבה וכפרים נוספים. הקבוצה
שלנו הצליחה בבחירות המקומיות להכניס
שני נציגים למועצת הכפר, ובכך הפכנו
כוח חוקי ומוכר.״

היה זה ניצוץ שהצית תיגרה המונית,
שבמהלכה נפצעו כמה ניצים משני המח נות.
כל צד טיפל בנפגעיו, מבלי שמישהו
יעלה כלל על דעתו להזעיק את המישטרה.
״רק״ח השתלטה על הוועד להגנת ה אדמה,״
הסביר עומר בדאח, מפעילי בני־הכפר.
בדאח, חקלאי בן ,32נ שוי ואב
לחמישה ילדים, נימנה על ראשוני בני־הכפר
בכפרו, כאבול. לדבריו מנצלים
הקומוניסטים את כינוסי יום־האדמה למט רותיהם
הפוליטיות הצרות, מתוך שאיפה
להיות הנציגות הבלעדית של הערבים
בישראל .״המיפלגה הקומוניסטית מנהלת
נגדנו מילחמת־חורמה ומטיחה בנו האש־מות־שווא,
כאילו שאנו מודרכים ומנוהלים
על־ידי שירותי־הביטחון,״ אמר בדאח ב זעם
.״אלה הם שקרים נתעבים ! ״
פעיל רק״ח, שהאזין לדברים, התפרץ
לומר את ד ב רו :״אינני יודע מי מנהל
אותכם ומי מדריך אותכם, אך כל מי
שאינו עיוור רואה, שרק השילטונות נהנים
מפעילותכם. אתם שוברים את האחדות
בקרב האוכלוסיה הערבית בישראל, מש מיצים
את רק״ח ומשניאים אותנו, הערבים,
על האוכלוסיה היהודית.״

״ כ מי

ו ץ נועת ״בני־הכפר״ התארגנה ל ו
4ראשונה לפני עשר שנים, בכפר אום־
אל־פחם, כרשימת בחירות למועצה המקו־

העובדה שמאז התארגנותם ועד היום
לא פירסמו בני־הכפר מצע פוליטי כלל־ארצי,
איפשרה להם להפוך תנועה כללית,
שבמיסגרתה חוסים, זה בצד זה, כוחות
פוליטיים שונים, בעלי מיגוון דעות רחב
ביותר. צעיר אחר מאום־אל־פחם, שחשש
להזדהות ב ש מו( ״ ל א רוצה צרות״) ,הסביר
כי ״בני־הכפר כמוהם כאש״ף, תנועה
המבטאת את השאיפות הלאומיות של
הפלסטינים. כמו באש״ף,״ אמר ,״כך גם
אצלנו — יש מתונים ויש קיצוניים. יש
ימין ויש שמאל. יש הדוגלים בהקמת
מדינה פלסטינית בגדה וברצועה, ויש
הדוגלים בפלסטין אחת, חילונית־דימוקר־טית.
יש המוכנים להשלים עם ישראל ויש
המסרבים.״

מית .״ראינו שהמיפלגות השונות —
המערך, המפד״ל וכל השאר — שולטות
בכפר ואינן עושות דבר לשיפור איכות
החיים בו,״ הסביר השבוע מוחמד סלאמה
מחאג׳נה, רווק בן ,30 בעל חנות לצורכי
חשמל בכפר, שהיד, בין מייסדי תנועת
בני־הכפר. לדבריו לא פעלו נציגי המים־
לגות, שהינם בעת ובעונה אחת גם נציגי
החמולות הגדולות. לטובת התושבים, נגד
הפקעת האדמות ולמען שיוויון זכויות
לערבים .״לכן התארגנו במיסגרת עצמאית.
אמרנו לתושבים: עד עתה בנינו את תל־אביב.
עתה עלינו לבנות את אום־אל־פחם.
לכן אנו תובעים לתעש את הכפר,
לבנות שיכונים לזוגות צעירים, לדאוג
הציבורית ולהקים מירפאות לתברואה ובית-חולים, למען תושבי הכפר וכפרי
הסביבה.״
זה הכל? ״לא, לא הסתפקנו בכך. תבענו

חייל שמכה אשה. אמרתי לו שאני לא
רוצה שהוא יתנהג כמו נאצי, חבל עליו,
אז הוא הרים עלי יד באזהרה.״
אומרת לו נעמי קיס :״אם לא היית
רוצה לקבל אותנו, היינו מבינים, באמת.״
״אתם טובים ב שבילי כמו הכנסת,״ הוא
עונה ,״חבל שלא באתם קודם, כולם היו
רואים שיש כאלה שחושבים שגם לנו
מותר לדבר.״
רוצה להאמין* על היחסים עם העי תונות
מספר תושב בשם מחמוד :״היחסים
שלנו עם עתונאי־חוץ טובים מאד, הם
בעדינו והם רואים מה עושים לנו, אז
אנחנו נותנים להם לצלם כל הזמן.״
ראש המועצה מבקש לפרסם ברבים את
ד ע תו :״אנחנו רוצים שלום. אבל זו לא
הדרך לשלום. אפשר היה להעניש את

שני ילדיה של לובה, בני 6ו־ ,8התחילו
ללמוד שח־מת בהדרכתה המסורה של אמן.

ף שעה ש״בני־־הכפד״ והקומוניס-
״ ״ טים הלמו זה בזה בכפר־כנא, התקיימה
עצרת נוספת של יום־האדמה בטייבה
שבמשולש.

אלא שבני־הכפר אינם מאורגנים כמים־
לגה ממושמעת והקשרים בין הקבוצות
השונות רופפים למדי. במיקרים רבים
בוחרת כל קבוצה את דרכה, מבלי להיוועץ
באחרות. לעיתים נוקטים בני־הכפר, במקו מות
השונים, עמדות שונות ואף מנוגדות.
כך קרה, שבני־הכפו של טייבה ישבו על
בימת העצרת ובשורות המכובדים, בשעה
שבני־הכפר של אום־אל־פחם, שבאו לטייבה
עם כרזותיהם ודגליהם, נחסמו בשער
המיגרש על-ידי סדרני רק״ח.

״יש ימין ויש שמאל״

(המשך מעמוד )49

העולם.
שהיא אחד השלבים באליפות
שלושתן עלו לישראל מבריודהמועצות.
לובה ואולגה מכירות עוד מלנינגרד, עיר
מולדתן. אולגה היתד, בשעתה אלופת בית-
סיפרה בדמקה, מאוחר יו תר החליטה לש חק
שח. כדי לממש את רצונה התייצבה
בוקר אחד במעונו של אמן השח־מת ויק־טור
קורצ׳נוי, והודיעה לו כי בכוונתה
להיות אלופת העולם. מאז שהתחילה לש חק,
לפני כ־ 15 שנה, הספיקה כבר להיות
אלופת־ישראל. כיום היא מלמדת שת־מת
במרכז הנוער בתל־אביב, ומקדישה הרבה
זמן לטיפול בבתה הפעוטה .״היא תהייה
שחקנית יו תר טובה ממני,״ משוכנעת כבר
עתה האלופה מתולתלת השיער ,״היא כבר
יודעת לזהות על הלוח את הפרש ואת
הצריח.״
עימות בשער

תחילה נראה היה, שעצרת זו תעבור
בשלום, שכן עסקני רק״ח השכילו לנטרל
את בני־הכפר המקומיים, על־ידי כך שהס כימו
לשתפם בעצרת ולתת לנציגם אפש רות
לנאום. ואומנם, בני־הכפר של טייבה.
הנקראים אל־נהדא (בעברי ת: התחיה),
לקחו חלק באירגון העצרת ואחד מחבריהם;
חבר המועצה המקומית, נשא בה את
דבריו.

נואם בעצרת יום האדמה

במדינה

אנשי רק״ח הסכימו להכניס את האנשים
שניקבצו בשער, רובם צעירים, בתנאי
שיקפלו את הכרזות והדגלים שבידיהם.
תוך כדי דין ודברים בשער, נפרצה חומת
הסדרנים, ובני־הכפר של הכפר השכן
פרצו פנימה. מהלך העצרת הופסק, חרפות
וגידופים הושמעו מכל עבר ובתיגרות־ידיים
שפשטו בקהל נפצעו אנשי שני
המחנות. גם בטייבה, כמו בכפר־כנא, לא
העלה איש על דעתו לקרוא למישטרה.
רבים מבאי העצרת חפנו ראשיהם בידיהם,
מצער ובושה.
כשחודשה העצרת, עם שוך המהומה,
היה ברור לכל משתתפיה כי עידן חדש
נפתח בחיים הפוליטיים של הערבים ביש ר
אל: מילחמת חורמה בין בני־הכפר
ורק״ח, על נפשה של האוכלוסיה הערבית.
רק עצרת אחת מתוך הארבע עברה
בשלום והתרכזה ביעד שלשמו כונסה —
זו שנערכה בתל־שבע, בלב הנגב, מקום
מושבם של הבדואים. בני השבטים, הסוב לים
הרבה מרדיפות אנשי הסיירת הירוקה
והחיים בפחד מפני הפקעת אדמותיהם,
רחוקים עדיין מהקלחת הפוליטית שבה
מעורבים שאר האזרחים הערביים במדינה.
כל מעיינם מרוכז בדבר אחד — באדמה.
לכן דיברו בעצרת יום־האדמה על נושא
אחד בילבד — איד להינצל מסכנת הנישול
ולשמור על מעט האדמה שנותרה ברשותם.

פאיז ע כאם

שחמתאית נודלמן כפעולה
שח־נות זה ספורט
הילדים שזרקו אבנים. גם אצלכם קורה
שיש מתפרעים, אז בשביל זה מענישים
עיר שלמה?

עם זאת, אין היא לוחצת עליהם להתמיד:
״הם כבר יחליטו, אם הם רוצים להיות
אלופים כמוני.״

״אני רוצה להאמין שכשאומרים שלום
מתכוונים לזה באמת. אני רוצה לראות
שלום כמו שאני רואה את. הפרחים שלכם,
ולא רק לשמוע על זה ברדיו, אני רוצה
להרגיש שלום ובקרוב, אינשאללה ! ״

את דרכה במישחק השח־מת התחילה
לובה בגיל , 12 בהדרכת אחיה, המבוגר
ממנה בחמש שנים. לישראל עלתה לפני
שנתיים.

דרבי חיים
מ׳שחק המלכות
שלוש שהקניות שח •מת
ישראליות חותרות להביע
לאליפות העולם
״אומרים שאשר, לא יכולה לשבת חמש
שעות תמימות בשקט. זוהי שטות. מזה
שבוע אני יושבת כימעט כל יום למעלה
מחמש שעות בלי לקום מהכיסא ומבלי
לדבר,״ סיפרה בשבוע שעבר לאה נודלמן
( ,)23 שחקנית שח־מת, אחת מארבע שחק ניות
הצמרת של ישראל .״בשבילי שח־מת
זה ספורט, אחד מהקשים ביותר, אבל אף
פעם לא היה לי ראש לשבת וללמוד
מהלכים או מישחקים.״
הצעירה המטופחת, העובדת כדוברת אי גוד
העובדים הליברלים, לומדת לתואר-
שני במינהל־עסקים.
חברותיה, אולגד, פודרז׳נסקיה 32 לש עבר
אלופת ישראל בשח־מת, ולובדי בריס טול
34 לוקחות את המישחק ברצינות
רבה יותר. לובה עובדת במעבדה לכימיה, והיא באוניברסיטה העברית בירושלים,
נשואה לשחמתי הישראלי יצחק וינגר.
״בעלי משחק יותר טוב ממני,״ הודתה
״הוא תמיד מדריך
האשה הממושקפת,
אותי ועוזר לי. עכשיו הוא במילואים וזה
נורא חסר לי.״
דייאטה למען השח. השלוש שהו
בשבוע שעבר במלון רמת־אביב בתל-אביב,
והתחרו שם נגד שבע נשים אחרות מחו״ל,
במיסגרת התחרות הבינלאומית לשח־מת,

לפני כל מישחק מתרגשות השלוש מאד.
לאה, שחבריה מכנים אותה ״פני פוקר״,
אינה מגלה את ריגשותיה, אך לפני כל
מישחק היא הופכת לפקעת עצבים. אולגה
מנסה לשמור על הכושר באמצעות דייא-
טה, ומקדישה לילות שלמים לניתוח מיש-
חקיה הקודמים והעתידיים. מלבד זאת היא
שחקנית פוקר מצטיינת. לובה אינה מסו גלת
להירדם בלילה שלפני המישחק, והיא
עוברת אותו בקריאת ספרים.
לדעתן, אין לנשים הישראליות מוטי בציה
גדולה לעסוק בשח־מת כמיקצוע.
״ברוסיה מעודדים כל אלוף בספורט ונות נים
לו מילגה,״ סיפרה לאה .״בארץ יש
אפשרות לקבל מילגה או לזכות בפרסים,
אבל סכום הפרס שמקבל גבר וסכום הפרס
שמקבלת אשד. שונים זה מזה כמו שמיים
וארץ, לטובת הגבר כמובן. בתחרות ש היתר.
לפני כחמש שנים היה הפרם הרא שון
לגברים 1000 דולר, ולנשים רק 100
דולר.״
״אין שום תחרויות שח־מט לנשים ב ארץ,״
התמרמרה לובה ,״ואין הבדל בדר גות
בין נשים וגברים, כמו שיש ברוסיה.
אילו היו מאפשרים לנשים לשחק וללמוד,
היו לנו הרבה שחמאתיות טובות.״
השלוש משוכנעות, כי אין להשוות רמתו
של גבר לרמתה של אשד. בשח־מת .״שח מת
זה ספורט, ומפני שיש הבדל פיסיולוגי
בין אשה לגבר, לעולם לא תוכלנה הנשים
להגיע לרמתו של הגבר,״ גורסת לובה.
״הדרגה הכי גבוהה בשח־מת העולמי היא
רב־אמן, ואף אשה אחת לא הצליחה להגיע
עד כך. לדרגה זו.״
בינתיים לא הצליחו השלוש אפילו ל הגיע
לדרגה פחותה מזו. הן לא אזרו כח
להעפיל לשלב הבא.

העולם הזה 2170

—נ מארוקו רימון יי
לגלי עטרי
ולהקת ״חלב ודבש״
הללויה נעלי ״גלי״
נעלי טורנדו
ללהקת חלב ודבש
עבור א רוויזיון 79׳

אשר עיצבו
ימיוחדות

נעלי אלכסנדר׳ס

אשר

עיצבו את הנעלים

המיוחדות לגלי עטרי
עבור א רוויזיון 79׳
מצטרפים לברכות

פרסום מלניק בע״מ

שווי!א ש1ויא 0

(המשך מעמוד )8

(המשך מעמוד )35

ישראלי 1העיקר — הרגעתי אותו
והוא הבין את שגיאתו. ייעצתי ילו שיתייצב
בפני המפקדים ויבקש מהם סליחה. במובן,
הם סלחו לו וכל העניין הסתדר. הוא
׳נשאר במקום ולמחרת 1תתי לו פאס.
אפל הוא לא יצא.

מאמון הוא אחד מיסודות ׳גישתו האישית
והלאומית.
ההיסטוריה הארוכה נטיעה בו את ״האגו איזם.
של הקורבן״ — בבחינת :״אחרי
שהתעללו בי כך, מותר לי הכל״ .היא גם
נטעה בו כמיהה לביטחון, שאינה יודעת
שובע. ההיסטוריה הקרובה העניקה לו
גאווה עצומה ביכולתו הצבאית, הדוחקת
כימעיט כל חדוות־הישג אחר.

אלימלך: הוא היה רגיל לומר :״למה
לי לצאת? כאן זה בשבילי במו פנסיון.
לא חסר לי כלום.״
אלברט ג אחרי כמה זמן מיניתי אותו בסדר היה הוא לסגן־מפקד־הכיתה.
גמור. עד שהתחיל לעשות בילאגאן. אז
החלפתי אותו. ראיתי ׳שזאת היתד מכה
איומה בשבילו. הוא ניסה להסתיר את
זה על־ידי בלאגאן עוד יותר גדול. בסוף
החזרתי לו את התפקיד ואני חושב שהייה
סגן־מפקד־כיתה הטוב ביותר שראיתי ב חיים
שלי. פעם, יצאנו ׳לאימונים בכפר
יעזוב. היו דרושים לי שני מתנדבים שיניחו
פצצת באנגלור יליד אחד הבתים, ומשם
ירוצו לתפוס מחסה ליד קיר נמוך. זה
היה ידי מסוכן. נתן היה הראשון שקפץ.

תיאור סכמטי וכוללני זה של חתכו־נות
הלאומיות של שני העמים (ומובן שי ש׳
להישמר מהכללות ׳כאשר מתייחסים ליחי דים)
,די בו כדי להצביע על הקשיים
העצומים, העלולים להיווצר לתיקשורת
ביניהם.
יכביר ראיינו אייך הפריעו הדברים במישור
המדיני לתיקשורת בין שתי הממשלות.

בן־ארויה: בכלל, הוא תמיד אהב
להתעסק עם חומר נפץ...
ישראלי 1יכן,
כדור ומוציא את
אני רוצה להכיר
ממה הוא עשוי,״

זיי ם ג היה לו שיר אחד שתמיד היה
שר אותו. זה הלך ככה :
אם תרצה ל שכור דירה, בלי טיפה של
דמי מפתח.
בחזית שכונת־התיקווה יש מלון מכנים
׳אורחים.

חבר: פעם ישבנו באיזה מישלט קיידמי
והוא צורף אלי ברגם...

שבוע 2
״אסתר״ ת׳׳א
9.30 ,7.15 ,4.30
;פוסום ג 1דן

ה 1ה ל ! ח
חשבו1ות שירותי חשבונאות ומיסים
במחירים עממיים ובאחריות

בפיקוח רואה חשבון
יעוץ והדרכה חינם

745545־03

״צריך

להיות

בן־אדם״

ובעיקר ליתיקשורת בין איל-סאדאת ובגין.
שום ״כימיה״ דמיונית לא יכילה להתגבר
יעל אי־ההבנה הטוטאלית ששררה, והממשי-
כה לשרור, בין שני האישים.

כאשר כנין אץ לעטר אל
סאדאת, מחכק אותו ככוח ומפריח
אותו להתנשק עימו, בעוד שאד־סאדאת
עומד קפוא, משתדל להתרחק
ומאלץ את עצמו לחייך כ־אדיכות
— הרי זהו מעמד סימלי
מאד.
אל־סאדאית סבור כי בגין עומד על קוצו
של ייו״ד, שאין לו ׳אמון במצריים, שמענוה־הביטחון
שלו הן מופרזות ואינן אלא אחי-
זת־עיניים, להסוואת כוונות־זדון, שהוא
עומד בלי סוף על חמקת, שאינו מסוגל
למחווה גדולה. בגין סבור כי אל־סאדאת
אינו רציני, שהוא משחק במחוות תחת
לעסוק בבעיות האמיתיות, שהוא דורש
מישראל לוותר על סיפוק צורכי-ביטחונה
היסודיים ולהפקיר נשים וילדים לטבח.

משקיף אופטימי יכול לחשוכ כי
שניהם אינם מאמינים, כעצם, ל תיאור
זה של הזולת. אדם פסימי
יגיע לכלל מסקנה ששניהם מא מינים
כדכרים אלה איש על רעהו
— ומן הסתם יצדק.

ישראלי 1הוא אף פעם לא פחד ליטול
אחריות על עצמו.

להיות נואדנו

ישראלי ז לא רק לעניינים כאלה היה
מתנדב. מדי יפעם נערכים בגדוד ימי
ספורט ואז דרושים מתנדבים שירוצו ב שדה
עם חגור מלא ועוד דברים כאלה.
הייתי מעמיד את הבחורים ׳בשורה ומסביר
להם מה שדרו ש. אלבז יהיה עומד ו מחייך:
הוא ידע ׳שגם מבלי שירים את
היד אני כבר אקרא לו. פעם ביקשתי
להרכיב קבוצת מושכי־חפל. אלבז קפץ
(המשך בעמוד )70

רקדנית של מחול עממי

חברג בתקופה האחרונה היד. יוצא
עם בל יחידה לשדה. כל מחלקה שיצאה
לתרגיל-אש, היה מצטרף אליה עם ה מרגמה
ישלו. כי ׳כולם ידעו שהוא רגם
!מצויץ ושאפשר לסמוך עליו, כעל בחור
אחראי. הוא יגם היה בחור יבעל יוזמה
וידע לפעול באופן עצמאי. פעם, למשל,
באחד התרגילים, נתן לו מפקד המחלקה
פקודה לתת סיוע לרופאים שהתקדמו
למטרה. אבל הוא עשה חשבון ישאילו
ירה למקום שהמפקד ציין, היה מסכן את
חיי הרובאים. במקום זה כיוון יאת הפגזים
ישלו אל מעבר לטווח הפגיעה, על דעת
עצמו.

חבר: אני דווקא הייתי מבסוט ׳מאוד
מכל העניין. כי הייתי בין אותם הרובאים
שהתקדמו. הימ״מ צעק עליו, אבל איני באתי
אליו ואמרתי ליו תודה.

וזוהי, בעצם, כל התורה על רגל אחת:
בבד את האדם שמולך. ד ע שאין הוא נחות
ממך אלא יאך שיונה ממך, שגם כאשר הוא
עני ופשוט, יש לו הדר טבעי שמקורו
במסורת לאומית מפוארת ועתיקת־יומין.
אל יתנסה להיות מה שאינך, אך דע שאתה
זקוק לכל הטאקט ׳שלך, בדי להימנע
מדרכי התנהגות וביטוי העלולים להיראות
ולהישמע במצריים בצורה שיונה מאשר
בישראל.

אם כל הישראלים שיבקרו כ
מצריים ינהגו כך, יכול המיפגש
ההיסטורי להוליד תוצאות חיוביות
מאד.

המנה הראשונה היא רימונים חיים של

ישראלי ו פעם יצאו שני בחורים מה פלוגה
לקורס צנחנים. הם יגם כן היו מרו קאים.
כשחזרו מהקורס, עם סמלים נוצצים
על החזה, הפך הדבר לחלום אצלו. כשבאה
אחרי זה הודעה להרשמת מתנדבים לקורס
צנחנים חדש, היה הוא הראשון שנרשם.
׳אולם היתד, לנו מייכסה מסוייטת והוא לא
נשלח. במקום זה שלחנו אותו לקורס קש רים,
וכשחזר התחילו המפקדים להטיל עליו
כל מיני תפקידים מייוחדים.

היכן ההכדל? פשוט
צריכים להיות כן־אדם.

מאד :

עזר הוכיח זאת בעצמו. הוא כבש את
לב המצרים בסערה. גם במצריים, כמו
בישראל, הוא יאמר כל מה שנכנס לו
לראש. הוא התבדח עם גדו לי המדינה
(שלא כולם מחוננים בחוש־הומור מובהק,
אם כי המצרים, כעם, אוהבים הומור ו אוהבים
לצחוק ).הוא התנהג כישראלי לכל
דבר ,׳ולא יניסה לחקות את מארחיו. הם
אהבו אותו, מפני שר או לפניהם אידם
רענן, בלתי־ימזוייף, ידידותי, ללא גינוני־טכס.
ובכל זאת: אדם בעל טאקט רב׳
המחונן יבחוש ׳אינסטינקטיבי למחווה הנכו נה.

חבר
נ והוא היה זריז ...זה דווקא
חשוב מאוד בלחימה בשטח בנוי. הוא היה
מטפס על גדרות, קופץ מבית לבית. ממש
מפליא. ותמיד היה שר. הולכים, חוזרים —
תמיד אלבז שמח.

חבר ו שם בימישלט היינו צריכים
להתחפר. היתד. זאת עבודה יקשה מאוד.
בלילה הייתי גם מטיל עליו שמירה, והוא
אף פעם לא אמר מילה אחת, שום דבר
לא היה קשה מדי בשבילו.

כשבאתי לקאהיר ראיתי את יאחד ה ישראלים
האופייניים ביותר שולט בבניין־
הטלוויזיה הגדול שעל גדת הנילוס. היכל
יאהבו !את אלכם גילעדי. גישתו הסרה־החוכמות,
גסותו המבודחת, כי שרונו ל אלתר
ולארגן, די בו רו ד,״דוגרי״ — יכל זד.
מצא חן בעיני המצרים, שלא ראו מעולם
דבר כזה. אותן התכונות, אצל אדם אחר,
היו עלולות לקומם ולהרגיז.

עזר וייצמן אמר פעם :״כדי לד בר עם
סיני לא צריכים לדעת סינית, וכדי לדבר
עם ערבי אין ציורך לדעת ערבית. צריכים
רק להיות בן־אידם.״

פעם ראיתי אותו מפרק
אבק־השריפה .״המפקד,
את הכלי שלי וליראות
אמר לי.

אלברט: הוא היה מומחה לכל סוגי
הנשק של המחלקה...

ההכדל כין השניים אינו גדול.
אלה הן אותן התכונות עצמן, אך
כשתי מהדורות — אחת מושכת
וחיוכית, אחת דוהה ושלילית.

ם כן, מה יתרחש כאשר ישראלים
מן־השורה ייתקלו במצרימ-בשר-ודם?

קשה לדעת זאת מראש. הניגודים
כולטים. אך לפעמים דווקא ה ניגודים
מושכים זה את זה. והסק רנות
ההדדית היא גורם חשוכ
מאד.
המצרי עלול לראות את ״הישראלי ה מכוער״
,גס־הרוח, חסר־הנימוסים, המחפה
על חוסר־ביטחונו העצמי בתוקפנוית 7צחיצ־יניח
.׳ואז יהיו צרות.
אך אין זה מוכרח להיות כך. הוא יכול
לראות יגם את ״הישראלי היפה״ ,שהוא
גלוי־ילב, בלתי-סורמלי. ישר־לעניין.

.,אנא, תירגעו ר
ך* וששני כי כרגע זה יושבים מיל-
1 1יון ישראלים! ,והוגים מיליון תוכניות
— מד, לעשיות במצריים, איך לארגן את
מצריים, מיה ללמד את המצרים, אילו עס קים
משותפים לעשות עימם.

מחשכה זו מחרידה אותי.

כבר עתה מתפרסמות בעייתוינים תוכניות
שונות ומשונות שיל אישים, חבירוית וסתם
רודפי־פירסומת שונים. יזה מתכנן קונגרס
משותף, זד ,׳תערוכה בקאהיר, זיו קונצרט
על הגבול, פלוני כבר מודיע על מיפעיל
שיוקם, וכן הלאה.
רוב ההודעות האלה אינן אלא המצאות
של אנשי־יחסי-ציבור ממולחים, הסבורים
כי זהו מה ש״הולך בשוק״ עכשיו. כיימעט
יכל התוכניות הן מגוחכות.
אם יש עצה טובה אח׳ת שייש לתת אותה
ברגע זה לישראלים, הרי היא יזו: אנא,
הירגעו !

אל תתנפדו; אל תפחית את
הכריות כחיבוק־הדוב הגדול ש לכם:
רסנו את ההתלהבות שלכם,
גם כשהיא כנה לגמרי :
תנו למצרים להתרגל למחשבה, לאט־לאט.
תנו לנסות כמה ׳פרוייקטים קטנים,
התחלתיים, בתנאי־מעבדה. אל !תפיעילו ב־
׳מצריים, ברגע הראשון, את כיל העצבנות
והדינאמיות והאילתור המפורסם של ה י
שראלי ם! אחרת עלול יכל הרומאן הזה
להיגמר בחודש א חד!
המצרים, חוששים. הם מבקשים לתעל
את המגעים, להשהות את הזרם. יקודם
כל יוחלפו שגרירים, אומר אל־סאדאית,
אחר־כך, בהדרגה...
לטובת שיני הצדדים, כדאי לנו לאמץ
׳לעצמנו גישה זו.

בביקורי האחרון במצריים די ברתי
לא פעם עד נושא זה טס
מדינאים ואייטים אחרים. התגכשה
אצלי הצעה, שהצעתיה דבעדי
שיחי: שתקום ועדת-תיאוס מצ*
רית־ישראלית לפיקוח עד המגעים
כשלב הראשון.
סבורני כי זהו צורך חיוני.
הסיסמה צריכה להיות אחת האימרוית
השגורות ביותר בשפה הערבית:

שווייא שוויא :

העולם הזה 2170

כש״מוניטין״ ,״הארץ״
ו״מה כדאי״ מדברים בשבחנו-
אנחנו מוכרחים להסכים אתם
בעיקר מכיוון שהם צודקים.
כתב הספורט של הטלוויזיה הישר
אלית, יורם שמרון, ממליץ ״לרכוע
נעלי טניס מעולות מתוצרת הארץ-
״ספרינט המגפר בכתבה בירחון
״מוניטין״ (גליון ינואר 979ו) .והוא
מוסיף ־ ״הן בעלות סוליה קשיחה,
מעוצבות יפה ונוחות מאד לכף
הרגל ...מנסיוני האישי, כטניסאי
פעיל ב 18 -השנים האחרונות, וכמי
שניסה נעלי ספורט מפירמות רבות -
אני יכול להעיד שהנעליים מתוצרת

הארץ מצוינות למרות מחירן הנמוך״.
אבל זו איננה העדות הבלתי תלויה
היחידה.
גם ״מה כדאי״ ,בטאונה של המועצה
לצרכנות( ,גליון ,) 26 מציין
את נעלי הספורט של ״המגפר״ -
בטובות ביותר מבין הנעליים המיו
צרות
בארץ. דברים אלה מובאים
במסגרת ממצאיה של בדיקה השוואתית,
שכללה בדיקות חזותיות,
בדיקות מעבדה ובחינות של גמישות,
נוחות והרגשה אורטופדית.
נעלי הספורט של ״המגפר״ זכו בציון
הכללי הגבוה ביותר מבין כל נע לי
הספורט מתוצרת הארץ. ממצאי
הבדיקה פורסמו גם במדור לצרכנות
״דין פרוטה״ בעיתון ״הארץ״ ,מיום
. 20.12.78 גם כאן מציין העיתון את
נעלי הספורט של ״המגפר״ כ״קניה
כדאית״.

הבוה

לנו אין מהל הו סי ף.
העולם הזה 2170

מימך חדש בתעשית הרכב 8£ו0£1^\/מ1ו 0
היא בנויה בטכנולוגיה מתקדמת ביותר ומיצגת רעיונות; שכלולים טכניים
וחידושים מקוריים שגם מכוניות גדולות היו גאות בהם.

היצירה החדשה של אשסח־דוס
מנוע חדיש עם הצתה אלקטרונית אינטגרלית
המשוכללת ביותר הקיימת כיום
הצתה אלקטרונית אינטגרלית
מהפכה טכנית בשטח ההצתה, לראשונה
בשימוש במכוניות קטנות בסדרות ייצור
גדולות. מבטלת לחלוטין את המפלג
(דיסטריביוטור) ומופעלת ע״י מנגנון
אלקטרוני, המקבל ומטפל אוטומטית בכל
הנתונים לוויסות ההצתה כמו במחשב, ללא כל
קשר מכני עם המנוע. התוצאה: התנעה קלה
בכל מזג אויר ניצולת מירבית של המנוע ללא
מאמץ, ביצועים מדוייקים, שריפה אופטימלית
של תערובת הדלק הגורם לחסכון רב
אחזקה.

מנוע הדיש

652 סמ״ק, מקורר אויר, המפתח 36כ״ס אוס,
מאייד כפול, ביצועי מנוע מעולים, חסכוני,
17.5ק״מ לליטר (ב־ 90 קמ״ש) ואליו צמודה
תיבת הילוכים של ה־ 08 היותר גדולה.

פיקוד לווייני

לוח מחוונים מפואר עם פיקוד לוויייני שהוא
ארוע בפני עצמו. נמצא בצד שמאל מתחת
לגלגל ההגה ומרכז בתוכו את הכפתורים
והמתגים המיוחדים הניתנים להפעלה בקלות
במגע האצבעות, בלי לעזוב את ההגה (בשיטת
סיטרואן ^xהגדולה).

השווה אותה עם כל מכונית אחרת ותיווכח כי

מעולם לא היו כל כן הרבה יתרונות במכונית קטנה אחת
ד 1ד אב-נכקי נע״ס.
חל־אניב: וח׳ שמצמו , 16 טל 214-6 .ננ.
ם1ננוי 1ת: תל-אנינ:
ב.נ. ממנים ימניצים בע״מ,
ו ת׳וז תץ , 12 טל 9 .ננ 1נ ־ נ; 0

דוד לוגינסק גו!״!!
מפיץ סיטרואן בישראל.

ירושלים; רח׳ הס ,3טל 22888 8 , 222666 .
חיפה: רכב הצפון בע־ מ. שד׳ בן גורמן
(הכרמל) 8טל 04*528228.
באר־שנע: אשנב הננב. דרך חברון ,3טל 77021 .־.057
נתניה: לוינקוסף הרסן. רח׳ שוהם .4טל 053.-35081 : 37821 .

/ 15£ץ*01180£1 \1

העולם הזה 2170

ו ה גי ד ה
מאת יגאל לביב

׳יייי

מי ל י 1ן

שקעו

ב קו חו שמל לנו ועלה ־ א דו מי ם
מינהל החשמל בירושלים (ת. ד) 1442 .
הכין תחשיב להקמת קו־מתח״גבוה לט־עלה-אדומים
ולמיצפה־שלם, ודן בשאלה,
כיצד להתגבר על התצגדות חברת־החשמל
של מיזרח״ירושלים, שלה הזכויות להת קנת
קו כאמור. התחשיב מניח, כי למ רות
שנציגי החברה הירושלמית הסכימו
לקו החדש, בתנאי שהם יהיו בעליו וחב-
רת־החשמל הישראלית תהיה קבלן מב צע,
הרי שהנהלת החברה לא תאשר זאת.
מכאן שעל הצרכנים באיזור מעלה-אדו-
ונסק הב1ק
בחוייל

מים ומיצפה־שלם לפנות בהזמנת חשמל
לחברה הירושלמית, כדי להוכיח שהיא
אינה יכולה או אינה מוכנה להיענות
בחיוב. אחרי שתיווצר עובדה, תוכל חב-
רת־החשמל הישראלית להיכנס לפעולה
מכוח הכרזת מפקד הגדה המערבית על
איזורים אלה כשטח צבאי, ולפי החוק
רשאי המפקד לקבוע מי יניח קו חשמל
באיזור צבאי זה.
כדי לעמוד בלוח הזמנים הזמין מיש-
רד האנרגיה תיכנון קו כאמור אצל חב-
רת״החשמל, בהוצאה של חצי מיליון ל״י.
אומדן ההשקעה, כולל חיבור למיצפה-
שלם (ים־המלח) ,הוא 42.5מיליון לי רות.
ללא מיצפה״שלם תהיה ההשקעה
רק 29.5מיליון לירות.

ב ״העבד״

נגיד גפני
בלי

הריווח הריאלי, כולל חו״ל,
ביחס לאמצעים ההוניים
של כל בנק בנפרד, באחוזים

פיקוח

הריווח הריאלי, בלי חו״ל, ביחס
לאמצעים ההוניים של שלושת
הגדולים במקובץ, באחוזים

1975

לאומי ,—4.0 :פועלים —2.0 :
דיסקונט .0.4 :

1976

לאומי ,— 1.4 :פועלים :
דיסקונט .1.7 :

1977

לאומי ,— 3.0 :פועלים,—6.1 :
דיסקונט — 1.5 :

1978

לאומי ,—7.5 :פועלים :
דיסקונט — 3.4 :

יש להעיר כי הנתונים של דיסקונט לא
כוללים את כל הפעילות של הבנק ב־חו״ל,
שכן חלק ניכר מפעילות זו מת נהלת
באמצעות הבנק בשווייץ, שאינו
קשור כלל למאזני הבנק הישראלי, וכך
גם לגבי עיסקות הספנות הגדולות של
קבוצת דיסקונט באמריקה. יתכן כי אי לו
יכול היה ברון לב לכלול בנתוניו
על דיסקונט את כל הפעילות בחו״ל,
היתה התמונה שלו זהה לשני הגדולים
האחרים.
מכל מקום, השוואה זו מוכיחה בעליל,
כי הפעילות בחו״ל מוחקת כל שנה את
כל הרווח הריאלי בארץ, ויותר מכך.
בשנת 1978 הפסידו שלושת הגדולים
כעשרים אחוזים מן האמצעים ההוניים
שלהם. בשנה זו היו האמצעים ההוניים
של שלושת הגדולים כ־ 10 מיליארד לי רות.
כלומר, הבנקים הפסידו בשנה זו

מישלחת של מועצת טגדלי-הבקר בארגנטינה מגיעה השבוע לישראל, לחתימת
הסכם על מחיר הבשר הקפוא במישלוחים הקרובים. בשעתו חתמה ממשלת־ישראל
הסכם־מיסגרת, לפיו תרכוש השנה 20 אלף טון בשר קפוא והמחיר ייקבע אחת
לחודשיים. המחיר שנקבע בחוזה האחרון היה 2350 דולר לטון (פו״ב) .בשר קפוא
זה נמכר על-ידי הממשלה לסיטונאים במחיר של 45 לירות, כאשר המחיר מכסה
בדיוק את הוצאות רכישתו והובלתו ארצה.
עתה דורשת מועצת־הבשר הארגנטינית לייקר את מחיר הבשר ל־ 2600 דולר
טון — ייקור של יותר מעשרה אחוזים. הממשלה תצטרך לייקר את המחיר וההנחה
היא, כי יעלו את המחיר ל־ 60 לירות לסיטונאים, כדי להקטין את דיווחי הקצבים,
הרוכשים כיום בשר ב־ 47 לירות קילו ומפקיעים את מחיריו.
אמנם הממשלה מפקחת על מחירי הבשר הקפוא, אולם אין לה שליטה על
קצבים המפשירים את הבשר הקפוא המעולה ומוכרים אותו כבשר טרי, במחיר
גבוה בשליש וללא פיקוח.
מצב מלאי הבשר השתפר באחרונה, הודות לחוזים שעליהם חתמה הממשלה.
החוזה עם אירלנד, על אספקת 700 טון, הסתיים, ועתה נחתם חוזה עם דרום״
אפריקה על אספקת כמה אלפי טון במחיר של 2500 דולר סי״ף אילת. זו הפעם
הראשונה שמתירים יבוא בשר מאפריקה. עד כה לא התירו השירותים הווטרינא-
ריים יבוא בשר מאפריקה, בגלל מחלות שונות שפגעו בעדרי הבקר הישראלים. נראה
כי לקראת חג הפסח תגדיל הממשלה את אספקת הבשר הקפוא בעשרים אחוזים
לפחות, כדי לספק את הביקוש.
ייבוא הכבש הפך למעשה לייבוא חופשי, וכל אחד יכול להביא כבש קפוא
בתנאי שיהיה כשר ומורכב מן החלקים הקדמיים בלבד. כמויות גדולות של כבש
הגיעו באחרונה מארגנטינה ואוסטרליה, ובקרוב יגיעו מישלוחים מצ׳ילי. מחירי
הכבש לקצב ירדו לאחרונה, ט־ 90 לירות ל־ 80 ואף 70 לירות. ירידה זו לא התבטאה
עדיין במחיר לצרכן. זה ממשיך לשלם יותר מ־ 100 לירות לקילו.
6מיליון דולו־ יושקעו

תמונה גסה על ההפסדים הגדולים של
הבנקים הישראלים בפעילותם בחו״ל
נותנת השוואה של שני ניתוחים, שנעשו
על מאזני שלושת הבנקים הגדולים. ני תוח
אחד נעשה על־ידי מחלקת המחקר
של בנק־ישראל, והוא מראה את הרווח
הריאלי של שלושת הגדולים ביחס לאמ צעים
העצמיים. ניתוח שני נעשה על-ידי
פרופסור ברוך לב, ואף הוא מראה את
אותם הדברים. שני הניתוחים כוללים
שיעיין של הבניינים והציוד. ההבדל בין
שני הניתוחים: בנק־ישראל לא כולל
את הנתונים לגבי עסקי הבנקים בחו״ל,
ואילו ברוך לב כולל נתונים אלה.

שנה

>1חירי הב שר הקפוא
יועלו ב שלי ש

העיסקה הגדולה ביותר בתעשיית ה סרטים
הישראלית נחתמה בין הבמאי
הישראלי משה מזרחי, שקיבל את
ה״אוסקר״ עבור סירטו ״מדאם רוזה״,
לבין המפיק הישראלי אלכס מ סיס.
החברה המשותפת של מסיט ומזרחי,
״אם אנד אם פרודקשיין״ החלה בהכ נות
להפקת סרט לפי סיפרו של יצחק
בשביס־זינגר ״העבד״ ,בהשקעה של 6
מיליון דולר.
הסרט יופק במונטריאול, קנדה. מזר חי
חתם על התחייבות נוספת, לביים
עבור חברת־וורנר את הסרט ״המישחק
הגדול״ ,לפי סיפרו של ליאופולד טרפר,
ראש התיזמורת האדומה.
קדמו למסיס ומזרחי המפיקידים מג-

מועצת רואי־החשבון האמריקאית הו דיעה
על הכנת תקנות שתחייבנה הת חשבות
באינפלציה, בדו״חות כספיים של
חברות. החברות תחוייבנה לנכות מן ה רווח
את הרווח האינפלציוני, בהתאם
לכללים שמכינה מועצת רואי־החשבון.
המועצה סבורה, כי שיעור האינפלציה
האמריקאי של ס/ס 10 מטעה את הציבור
לגבי מצבה האמיתי של החברה. בישראל
השיעור הוא מעל ״/ס .50 היכן לישכת רו-
אי-החשבון הישראלית!
חברות חדשות
• מרכז הספורט של מכבי תל־אביב
— הוקמה כדי לנהל מרכז״ספורט. בעלי
המניות הם אגודה־לספורט מכבי תל•
אביב ועוזי נתנאל.
• אולבני עצרת — 1979 הוקמה
כדי לייצג משקיעים ולארגן כנסים. בעלי
המניות: מישרד הנסיעות ״אולבני טר-
וול״ וחברת ״עצרת״ מירושלים.
• ישיבת אש התורה — הוקמה כדי
לרכוש נכסים עבור הישיבה. בעלי המג״
יות: הרב נח וינברג ואשתו.
• קינת בינוי — 1979 הוקמה כדי
לעסוק בקבלנות בניין. בעלי המניות :
דויד רוזן מרעננה ופרידה סולניק
מהרצליה.
• גלמר חברה להשקעות — הוקמה
על־ידי עורך־הדין אברהם נאמן ואש תו,
שהם בעלי המניות.
<• גד ב מר בע״מ — הוקמה כדי
להקים ולנהל בתי-קפה ומיסעדות. בעלי
המניות: גדי ברנר ולינדה שנקר.

כשני מיליארד לירות בעסקי חו״ל, או
כ־ 100 מיליון דולר. זהו סכום משמעותי
גם עבור ישראל.
במצב עניינים זה תמוה הדבר, שאין
בנק-ישראל מקיים פיקוח הדוק יותר על
כל עסקי הבנקים הישראלים בחו״ל ו מונע
מהם כניסה לעסקים כושלים וביז־בוז
כספים, תוך כדי תחרות ביניהם.
ישראל קטנה מדי, מכדי שהחמצן־הכל-
כלי שלה ינסה להיות מעצמה פיננסית
בינלאומית, על חשבון כלל עם ישראל.
שכן כדי לכסות את ההפסדים בחו״ל,
נאלצים הבנקים להגדיל את הריווחיות
בישראל, על-ידי גביית עמלות ודמי־שירות
יקרים יותר מן האזרח הישראלי. כאשר
שלושת הגדולים מתחרים זה בזה בבניית
סניפים בישראל, נשארים הנכסים בארץ.
אולם כאשר הם עושים זאת במיאמי וב-
ניו-יורק, מה מרוויחה המדינה ן
דוייחות כספ
ואיופדציה

הקוסם, העבד וכל השאר

מייחמת הרבנות

חם גולן ויורם גלובוס, שהשלימו
עתה את הפקת ״הקוסם מלובלין״ ,של
בשביס״זינגר.
״העבד״ יופק כקופרודוקציה קנדית-
צרפתית, ולא ישראלית-קנדית, בגלל מו-
רת־רוח בקנדה שעוררו ישראלים, המנצ לים
את הסכם הקופרודוקציה בין יש ראל
לקנדה כדי להערים על החוק ה קנדי.

מבוכה
שוררת באחרונה במועצת ה עופות,
נוכח החרם שהטילו רבני ירוש לים
על עופות קפואים שהובאו מבלגיה
על־ידי חברת ״אשור״ .עופות אלה קיבלו
את הכשר הרבנות הראשית, ומועצת ה עופות
החלה לשווקם. רבני ירושלים הו ציאי
כרוזים, המזהירים את הציבור ה חרדי
מפני עופות אלה, שאינם כשרים
אליבא דרבני עיר הקודש.

סופר בשביס־ זינגר

חסרי ההשכלה אר! 0את פסטיבל הזמר
היושב־ראש חילל את השבת

* אלי ניסן

נילחם על סאדאת * !וייפו כרטיסים לאידוויזיוו
• הצביעות חוגגת בשבת

יושב־ראש הוועד המנמל של ר שווד ה שידור,
הפרופסור ראונן יריץ, דרש ממארגני האירוויזיון
לצרף דף־הסבר לאורחים מחוץ־לארץ על קדושת
השבת. בדף זה התבקשו האורחים שלא לחלל
את השבת בפרהסיה, והוסבר להם מדוע לא תוכנו
עבורם תוכניות לשבת מטעם הנהלת האיווויזיון.
אולם לאחר שירון הבין, כי האירוויזיון עומד

הוא הכתב בניו־יורק ואילו ניסן הוא הכתב ב וושינגטון,
המקום שבו נערך הראיון.
חיים יכין הציע פשרה — ששניהם יראיינו
את סאדאת — אולם המצרים לא הסכימו. ניסן
איים להתפטר אך יבין לא נרתע וקבע: שילון יהיה
המראיין הראשון של נשיא מצריים ,״אחרי אלפיים
שנה״.

• הכרטיס, זמש״ביס
הכרטיסים לחזרה הכללית של האירחיזיון, שנע רכה
ביום הששי בשבוע שעבר, היו יותר יקרי-
מציאות מאשר הכרטיסים למופע עצמו. בעוד
שעד כה לא נמצאו כרטיסי-אירוויזיון מזוייפים,
הבחינו הדיילות, שקיבלו את אורחי החזרה,
בכרטיסים מזוייפים.
המישטרה הוזעקה למקום, עצרה את בעלי הכר טיסים•
התברר כי הם קנו אותם מצעיר שהתמקם
ליד בנייני האומה ב* 200 לירות האחד. השוטרים
מיהרו למקום ומצאו את הצעיר כשהוא מוכר את

יום רביעי

יום הנזיש׳

• שאלה של זמן(שעה

• פליפר (שעה צ.)0.3

( )5.30 תחילתו של שבוע
של שידורים חוזרים, הפעם ב אשמת
השלום ומעט עיצומים.
השעשועון לילדים של המפי קה
עוגניה שמחוני הבמאית
דניה אביאל והמנחה זאב ע נו
הוא על פי סיפרה של רבקה
אלפר, אנשי פקיעין, אשר היה
אמור להיות משודר לפני שבו עיים,
אך נדחה להיום.

באד קורא ספר על עסקים,
מחליט להיות איש־עסקים ופד
סבך את עצמו ואת חבריו ב עסקות
שונות.

• על אדונים ומשרתים

8.00 הפרק הראשון של
החלק השני של סידרה זו, אשר
כבשה את מקום האחים בפו פולאריות
אצל הצופים הישר אלים.
פרק זה היה אמור להיות
מוקרן בשבוע שעבר, אבל
בוטל בפני השלום. אליזבת,
השחקנית ניקולה פג׳ט, בתם
של בני הזוג בלאמי, מגיעה
יחד עם בעלה הטרי לביתם
החדש. אולם מהר מאד היא
מבינה שתחושתם הראשונית
של הוריה, עוד לפני שהבעל
החדש הצליח ל״סובב״ גם או תם,
היתה מוצדקת. הוא חוזר
בשעות מאוחרות הביתה, מז ניח
אותה, ואחרי שהם כבר
נשואים, ומובטחים לו נכסיה
הרבים, הוא מתנהג אליה ב גסות.
מהר מאד מגלה אלי-
זבת כי נישואיה אינם נישואין.
• מוקד 0.30 בשבוע
שעבר הודיעו בתופים ובחצוצ רות
כי ראש־הממשלה, מנחם
בגין, יהיה אורח מוקד והשי דור
יועבר ישירות מארצות-
הברית, כשמראיינים את ראש־הממשלה
דן שילון, אלימלך
רם ואלי ניסן. ברגע האחרון
ביטל בגין את השתתפותו ב תוכנית,
לתדהמתם של אנשי
מערכת ירושלים שלא הספיקו
להכין לו מחליף. אז החליטו
בירושלים גם לפתור את ה־

יו״ר ירון
שתי הוראות

במקום בגין

להיות סיפור הצלחה ואמצעי־פירסום שעליו קפצו
רבים מקברניטי רשוודז־,שידור והטלוויזיה, הוא
החליט להפגין נוכחות. ירון הזמין לביתו, לקבלת-
פנים, את כל ראשי המישלחות שהגיעו לאירוויזיון
בצוותא עם המארגנים הישראלים. המועד הפנוי
היחידי היה ליל־שבת. י רון נאלץ להתעלם מההור אות
שאותן הוציא בעצמו, ולחלל שבת בפרהסיה.

• מ׳ אוהב את הפסטיבל
לאחר האירוויזיון כדאי, אולי, לבדוק שוב דווקא
את פסטיבל הזמר. על פי סקר שערכה רשות-
השידור, צפו בפסטיבל הזמר האחרון, שבו זכתה
ג לי עטרי בכרטיס לאירוויזיון 86 ,אחוזים מצופי
הטלוויזיה. כ־ 16 אחוזים מהם סגרו את המקלט
לפני תום הפסטיבל.
מתוך אלה שצפו בפסטיבל נהנו ממנו מאד 17
אחוזים ולא נהנו ממנו 45 אחוזים 38 .אחוזים
נהנו ״ככה ככה״ .מסתבר כי נשים צפו בו יותר
מגברים, אולם הן נהנו ממנו פחות. ההנאה הגדולה
ביותר נפלה בחלקם של צופים בגילים 50 עד .64
ההנאה הפחותה ביותר היתד, לצופים שגילם עלה
על .64
בעלי השכלה גבוהה צפו בו פחות מכולם, ואלה
שצפו בו, נהנו ממנו פחות מכולם. ככל שההשכלה
פחותה, כן גדלה ההנאה מפסטיבל הזמר. ילידי
ארצות-המערב נהנו פחות מילידי ארצות־המיזרח
וילידי הארץ.

• תתיוחגה על סאואת
הדרמה מאחרי הראיון, שאותו העניק הנשיא
אדור אל־סאדאת לדן שילון, לא היתה
פחותה מעצם השידור.
את הרעיון לראיון העלה שילון, והוא קיבל
על כך אור־ירוק מירושלים. כאשר נודע הדבר
לאלי ניסן, דר ש את הראיון לעצמו, כיוון ששילון

בעיה וגם להרגיז קצת את
בגין. במיסגרת מוקד הם הק־

+כין האזרח לרשות
7.00 דווקא בתקופה של
שביתת דו אר בכל הארץ, מבי אה
התוכנית פרשה של אי־קיום
שירותי דואר אלמנטריים
במשך כל השנה. תושבי הכפ רים
רמה, ביר־אלסירה, מרג׳ה
ראבתן שבמשולש צריכים לה גיע
באופן אישי אל סוכנות
הדואר היחידה באמור, כדי
לקבל את הדואר שלהם. רגלו
של דוור לא דרכה בכפרים
אלה מעולם. שתי תלונות אח רות
בכל־בו־טק לערבים, ש מפיק
זוהיר בהלול הן של מו רה
מוסמכת אשר מישרד החי נוך
סיווג אותה במשך שנתיים, כבלתי המשכורת, מבחינת מוסמכת, ותלונתם של תושבי
הכפר הערבי דנון, השוכן ב מועצה
האמורית היהודית גב־עתון
בעניין חוסר הכבישים
בכפרם.

• נוסעים לחו״ל (.)0.30

שוב סרט שהוא פליט השלום
והיה אמור להיות מ שודר בש־

הצלמים זחשזו
נמוגלים בוע שעבר. כששלחו אנשי
סירטי קסטל את הבמאי גדעון
גנני יחד עם הצלם אילן רוזנ ברג
והמקליט רנני ברקוביץ
עם קבוצת ישראלים העורכים
טיול בחו״ל, חשבו השלושה
כי זכו בהגרלה. כששבו מה טיול
המאורגן אמר גנני, ש ביים
כבר עשרות סירטי תעו דה,
שביניהם להיות מלכה עם
אנדלי חידה :״זהו הסרט ה ביותר
שעשיתי בימי קשה חיי.״ מלבד האסון שבשהיה
עם קבוצת ישראלים משוויצים
ומכוערים המטיילת בחו״ל, ו כל
מי שטייל בטיול מאורגן
יודע זאת, עברו על הצוות

מנהל גורן
שני מנהלים

שאר הכרטיסים. הוא נעצר, והכרטיסים המזוייפים
שהיו בידו הוחרמו.

• שני עמוס גוון
כאשר התקשרה מערכת החדשות של הרדיו
לרדיו קניה, כדי לבקש פרטים על המילחמה שבין
אוגנדה לטנזניה ועל אידי אמין, חשב המטלפן
כי מישהו מותח אותו. מהעבר השני של הקו
הציג עצמו מנהל־ד,חדשות ברדיו קניה כעמוס
גורן רק אחר כך התברר, כי בגלל שיבוש בקו
לא הבין המטלפן את השם. מנהל מחלקת־החדשות
בנאיירובי הוא עמוס ג׳ורז, ואילו מנהל מחלקת-
החדשות בירושלים הוא עמוס גורן.

• בכו זאת -בן־זאב
נראה שאי אפשר להיפטר ממנו. לאחר לחץ
ציבורי הוחלף דורי כן־זאס, כמנחה עוד להיט
בטלוויזיה, ובמקומו בא דוכי גל.
אלא שבן־זאב אינו מצליח להשתחרר מעוד להיט.
בשבת תוגש ברדיו תוכנית בעריכת רכקח מ י ־
כאלי, בשם דו רי בן־זאב בצוותא. בתוכנית זו
יביא ב דז א ב לקט מתוכניות, עוד להיט שלו.

נוסעים לחו״ל: כדקוכיץ וגנני
יום חמישי שעה 9.30
רינו את מסיבת העיתונאים ש ערך
אנוור אל־סאדאת לעי תונאים
הישראליים בבניין שג רירות
מצריים בוושינגטון. ה צופים
רק הרוויחו — הם יכו לים
לצפות בראיון מרתק עם
סאדאת.

• הצלם (שעה .)10.00

שוב מתוכנן הסרט הקנדי ל שידור.
בשבוע שעבר הוא היה
אמור להיות מוקרן, אחרי הת נצלויות
חוזרות ונשנות על כך
שלא הוקרן פעמיים או שלוש
קודם לכן. הסרט מביא את סי פורו
של צלם קנדי היוצא יחד
עם רעייתו למסע צילומים
מפרך, וכך הוא מצליח לשקם
את חיי הנישואין שלו.

כמה רגעים קשים. בהייד פארק
שבלונדון הותקף הצוות על-
ידי פלסטינים אשר החליטו כי
הצוות הוא מהמוסד הישראלי
המצלם את אוהדי אש״ף. בר חוב
החלונות האדומים באמס טרדם
נתקל הצוות באיומים
של גברתנים השולטים במקום.
רק כשהשיגו ליווי צמוד של
אלוף הולנד בקאראטה, הוש למו
הצילומים. לעומת זאת
התקבל הצוות בכבוד מלכים
טירול. בחבל בעיר גלטור
ראש העיר ערך להם קבלת
פנים מיוחדת והתושבים יצאו
לרחובות. גנני ואנשיו היו
צוות הטלוויזיה הראשון שבי קר
אי פעם בעיר זו.

10 . 4

יום שיש•

שב ת

יום ו<יושון

יום שני

יום שליש•

• חיות חיות (.)3.00

• חידושים והמצאות

העובדה שהקרנת הפרק הרא שון
בסידרה חדשה זו נדחתה
לד,שבוע, מאפשרת לספר עליה
בהרחבה. כל פרק בסידרה,
והפרק של אחר־הצהרים הוא לחיה מיוחד
דבורים, על מסויימת ומתאר אותה בחיים
ובסיפרות. הפרק מתחקה אחר
תולדות החיה מבראשית ועד
היום באמצעות משלים, קטעים
דוקומנטריים, סיפורים, שירים
ומישחקים. הפרק ערוך בצורת
מגזין עם מדורים קבועים כתו כו
העניינים, מאמר המערכת,
מיכתבים לעורך וכדומה. המ ארח
הוא האל לינדן ולצידו
הזמרת־שחקנית לין קלוג וה-
מומחה למדעי הסביבה רוג׳ר
קאראס.

0 .30 עד כה, כאשר זוג
היה מגלה כי אין הוא יכול
להביא ילדים לעולם, היו עור כים
בדיקת זרע לגבר. נוטלים
טיפת זרע ובודקים את התנו עתיות
שלה על מישטח תחת
עדשת המיקרוסקופ. בדיקה זו
היתה בלתי מדוייקת בעיקר
בגלל שהלחץ של לוחיות ה זכוכית
יצר מישטח לא אחיד
ותנועות הזרע הושפעו מכך.
ד״ר אמנון מקלר, מנהל המכון
לליקויי פיריון בבית־החוליס
רמב״ס בחיפה, פיתח שיטה
מורכבת לבדיקה זו, הכוללת
בתוכה צילומים מיקרוסקופיים,
שימוש במחשב ובצבע. הפרק
השני בסידרה מתאר מחקר
הנועד להערים על הארבה.
ד״ר ריצ׳ארד בליני מאנגליה
חוקר עתה מה הם המאכלים
האהובים על הארבה, ומה הס

• כאח שכת (.)8.00
הזמרת חי שביט, מי שהיתה
חברתו של המלחין אלדד שרים
במשך זמן רב מתאימה מאין
כמוה להופיע בתוכניתו של
הרב שמואל אבידור הכהן.
סיפורי חייהם מזכירים זה את

שלי שי והאחרון באחת הסד רות
הטובות ביותר שהוקרנו
אי פעם בטלוויזיה הישראלית.
מישפחתו של פיטר אינגרט,
הוא השחקן קנת סור, מתפור רת,
לעומת זאת מתקדם פיטר
בעבודתו ומתמנה כמפקח ה תוכניות
בטלוויזיה הממלכתית
הנאצית. מעמדו זה מאפשר לו

קללת ד אין: אדיסון
שעה 10.00 השנואים הכימיים החומרים עליו, כדי שאפשר יהיה לרסס
שדות על־מנת להבריח מהם
את החיה המזיקה. ד״ר מייק
לדקומב מאוניברסיטת לונדון
המציא רובוט חדש, אשר אי נו
פועל על פי האור, אלא על
פי הקול ומתברר כי הוא יעיל
הרבה יותר.

• כצאת חשכת (.)8.00

שעה 9.20
לתת את האות למהפכה הגדו לה.

קודו שד הצ׳דו(שעה

10.00 הפרק השני בסיד־רה
על מוסיקאים ישראלים
שהופקה בשנה שעברה על-ידי
הבמאי פול סלינג׳ר ז״ל ביה־

וזיגוו שד
נאבדו קזארס
מתו של הכנר אייזיק שטרן.
במרכזה של תכנית הערב מציג
הצ׳לן הישראלי הידוע עוזי וי־זל
קשת רחבה של יצירו ת ל־צ׳לו
יחיד ולצ׳לו בליווי נבל
ופסנתר וכן יצירות לשניים,
ארבעה ושמונה כלי צ׳לו. ויזל
בעל השם הבינלאומי הוא חבר
רביעיית תל־אביב מיום היווס־דה
לפני 20 שנה, מורה באק דמיה
למוסיקה בתל-אביב ו ערך
כבר מאות הופעות סולן
עם מיטב התיזמורות בעולם.
ויזל היה תלמידו של פאבלו
קאזאלס, ואת התוכנית הזו
הוא מקדיש למורו הדגול.

הפך יומם החביב של הילדים ופלאש אוסטין
בגלל סטיב
גורדון. הפרק של הערב מתאר
כיצד לי מייג׳רס מגלה כושי
ששירת ביחידתו וגנב מיסמ־כים
סודיים. הגנב, שאותו מג לם
השחקן לו גוזט, מי שהיה
פידלר בסידרה שורשים, טוען
בפני סטיב כי הוא שייך ליחי דה
אחרת, סודית אף היא, ול כן
היה צריך לקחת את המיס־מכים.
לסטיב יש בעיה — ה אם
להאמין לו או לא.

צא עצמו במצב קשה. בעלת
הבית שלו מצווה עליו לארוז
את חיות השעשועים, שהוא
מאכסן בחדרו, לאסוף את מעט
מטלטליו וללכת. כך, נפתח ה סרט
פרעוש קטן. מתברר כי
חיות השעשועים של האיש הן
פרעושי הקרקס.
ממש באותו זמן מנסים חב רי
השביעייה, בהנהגתו של
סקופר פיטר פירת, לגייס כס פים
על-ידי הקמת בית־הבראה
לחיות שעשועים, רעיון שעלה
במוחם כאשר בילי ג׳וליאן
ביילי הביאה לאוטובוס כלב
בתור דיי ר בתשלום.
למרות המחירים המיוחדים
אין עסקי השביעייה פורחים
— עד שהם מתוודעים לפרבר,
הבא לאוטו־קומותיים עם מז וודת
הפרעושים שלו. ההצלחה
הגדולה כבר נראית באופק,
אבל משהו בכל זאת משתבש...

• פלאש גורדון (.)0.33
פלאש גורדון, הוא השחקן
בסטר קראב, חוטף את דייל,
השחקנית ביין רוג׳רס ובכך
שם קץ לטכס הנישואין שלה
עם המלך מינג, השחקן צ׳ארלס
מידלטון. הוא נמלט עימה כש-
ידידו תאו מחפה עליהם. ב מנוסתם
הם נופלים למלכודת
ומגיעים לממלכת אנשי הכריש
מהפרק הקודם, שעליהם שולט
המלך קלייה.

• דוכנם (שעה .)10.00

• כיתד של האנגלי
מבצרו 9.30 הפרק ה
מיכצרו:
כדייר

• האיש השווה מיל
יוגים 5.30 יום ראשון

• השכיעיה כאוטו קו־מותיים
5.30 פרבר מו
מיוחדת
בהשתתפות תוכנית הרב ישראל לאו ומקהלת רמת־גן
בניצוחו של מנשה לב־רן.

• קללת דאין (.)10.00

אנטוורפן של שנת .1608 רו־בנס
לא הצליח להגיע בזמן,
כדי לראות את אמו לפני שנפ טרה,
אולם הוא מבחין באפ שרויות
הטמונות בעיר המת אוששת
בהדרגה. עסקיו מת חילים
לפרוח והוא הופך עשיר,
וגם נושא אשה, את איזבלה
ברנט, השחקנית נלון דן דרי־סשה.
בתחום הציור הוא מגיע
לבשלות, והוא אף מתחיל לע סוק
בדיפלומטיה, כשהוא נהנה
מאמונם המלא של הארכידוכס
אלברט והארכידוכסית איזבלה
הממנים אותו כצייר החצר
שלהם. בפרק גם סצנה משע שעת
של מרי דה מדיצ׳י, שאת
דמותה מגלמת השחקנית אן
קלת־הדעת הגברת פטרסון.
מבקשת מרובנס לצייר אותה
כמדונה אדוקה, הוא מסכים
להשתתף בשעשוע שמסתיים
במותה של מדיצ׳י.

• על הדשא (.)10.50

השתלבות במרחב בכל מחיר
בגלל הסכם השלום הנחתה את

השוום בושא

• שירי רחל (.)5.30
אחרי שהמפיקה אחרונת דייך
נכשלה בשבוע שעבר במישדר
הבידור המרכזי של יום חתי מת
הסכם השלום, מזכירים
הערב כישלון נוסף שלה, ודוו קא
ב שידור חוזר שבחוזרים.
דייו אירגנה הקלטה בבית-
ירח, על שפת הכנרת, שאותה
הנחתה נעמי שמר ואשר הוק דשה
למשוררת רחל. למרות
ארבע הזמרות המעולות, נורית
גלרון, שלומית אהרון, לי רון
נירגד ויהודית ר ביץ והלהקה
בניצוחו של משה זורמן, הפ כה
תוכנית זו גרועה בגלל בע יות
הפקה ובימוי.

למישפחה

אודט שחאדה ובטאם בשארה
ישמיעו שיר לכבוד חג הפס חא
המתקרב ואמילי חבש תל מי
כיצד להכין פרחים לקי שוט
מחומר פלאסטי חדש ה מצוי
בשוק. נלי כרכבי מנע־

* מורשה (שעה .)8.00

התוכנית מוקדשת לצדיק הי רושלמי,
הרבי אריה לוין, רבם
של האסירים, ידידו של ראש־הממשלה
מנחם בגין, אשר נפ טר
בדיוק לפני עשר שנים. ר,
התגורר בחדר
לוין, אריה צנוע שבו מיטת ברזל, שולחן
עץ, כסאות אחדים ומדפי ספ רים׳
בשכונת מישכנות בירו שלים•
הרב התפרסם במייוחד
לפני קום המדינה כשנדד מ-

1111 של
עולי הגווום
בית־כלא אחד למשנהו ועודד
את לבם של אסירי המחתרות
ואף ליווה את עולי הגרדום
בדרכם האחרונה. רבי אריה
היה גם רבם של חולי הצרעת
ולא חשש לבקרם באופן קבוע
בבית־החולים למצורעים. מ עולם
לא עזב את הארץ. הוא
ירא להחמיץ את ביאת המשיח,
שבה האמין.

1( 1111

ה סו׳

שד העוביח
מ״ת הפכה להיות מרואיינת
קבועה בתוכנית זו. היא תשו חח
עם סועאד קרמאן על אחת
הבעיות החריפות של האשד, ניצול המודרנית : הערביה שעות הפנאי. כרכבי טוענת כי
האשד, הערביה בישראל אינה
מודעת עדיין לאפשרויות לנ צל
את שעות הפנאי שלה, ש התרבו
בשל מכשירי החשמל
שחדרו לביתה. מדור האופנה
יהיה לקטים משבוע האופנה
האחרון שנערך במלון הילטון
בתל־אביב.

• פדל סיימון (.)0.30

מארח בתוכנית בידור מיוחדת

* .מסר גדול מסף קטן
8.3עושה יחסי ציבור ה שביע
לסרטים ישראלים חד שים
כרובה חוליות, אל תש אלי
אם אני אוהב של עמוס
קולק ולא לעלות יותר.

!׳!ו־השימח

• ואן דר וואלק (שעדו

מנהלי מחלקת התוכניות לש

10 .3 0למפקח המשטרה ה לונדוני
ון דר ואלק, השחקן

סרט הפתיחה של סידרת מתח
בת שלושה פרקים המבוססת
על סיפרו של דאשייל האמס,

חוט מתח
שירי דחל: דיין

11־50
שנכתב בשנת .1928 גירסה זו
היא הגירסה הראשונה שצול מה
מקללת דיאן, למרות שעב רו
50 שנה מכתיבת הספר ועד
הפיכתו סרט. ספרים אחרים
של האמט הוסרטו והפכו קלא סיקה,
ביניהם הנץ ממלטה, ה אדם
הרזה ומפתח הזכוכית,
אולם העלילה המסובכת של
קללת דאין, ושלל מיקרי הר צח,
הרתיעו את המפיקים להם־
ריטו עד שבא מרטין פול, מי
שביים את אריה בחורף, המלח
שחזר מן הים ושומר הלילה
והחליט לעשות מקללת דאין
סידרה טלוויזיונית. הפרק של
הערב מספר כיצד הבלש הפר טי
המילטון נאש, שאותו מג לם
ג׳ימם קוברון, נשכר כדי
למצוא יהלומים גנובים. כן
משתתפת בסידרה שחקנית ה תיאטרון,
ננסי אדיסון.

שעה 5.36
את מי שהיה בן־הזוג שלו ל צמד
המפורסם סיימון וגרפע־קל.
מבין השירים שיושמעו
בתוכנית יריד סקרבורו, עירי
הקטנה, שיר על אמריקה, ה מתאגרף,
ועוד.

• לו גראנט (.)10.00

פלאש גורדון: י,דאב ורוג׳רם
יום

ראשון שעה 6.30

לוף את התוכנית הראשונה של
על הדשא ולהקרין אותה ב שי דור
חוזר. אליהו הכהן התארח
על הדשא של קיבוץ בית־השי־טה.

בארי
פוסטרר נודע, שאלברט
דה־וינק, נווד ובטלן החי בבית
סירה, מפזר שטרות בני מאה
גולדן והוא מחליט לחקור ב עניין,
בסרט כבשת שחורה.

האירוויזיון שיגע את לישכת
דובר רשות השידור. משה עמי-
רב נאלם ונעלם משום שקשה
היה לו להסביר מדוע הוא לא
דו בר האירוויזיון ומדוע אין
הוא יכול לתת כרטיסים לידי דיו.
עמירב לא דאג לעבודה
השוטפת של מחלקתו בתקופת
האירוויזיון. האחראית על דוב חפץ עדנה רות
הטלוויזיה
הושאלה כדי להציל את דו בר
האירוויזיון צבי (״צבה׳*) גורן
והתוצאה היא שכל מה שידוע
על פרק זה של הסידרה לו
גראנט הוא ששמו עולם תחתון.

וצא ע תודעול
15 ימים מרתקים
במערים הקלאסית

קהיר, הפירמידות, שיט על הנילוס.
לוקסור -עיר המקדשים, עמק המלכים,
אסואן, אלכסנדריה.
16,500ל״י כולל כלכלה מלאה *

ההרשמה החלה
ההרשמה בכל משרדי הנסיעות.
ניתן לקבל מידע נוסף
בתורעולם -טל.03-53636 .
בקש מסוכן הנסיעות שלך
חוברת מפורטת של טיול
תורעולם למצרים.
כל האמור במודעה זו -כפוך
לתנאים המופיעים בחוברת.

מחיר הטיול כולל: טיסה הלוך ושוב;
בתי מלון 5 -ו־ 4כוכבים; תכנית סיורים
ובידור, כלכלה מלאה.

הרשם היום
והבטח השתתפותך
בטיול הראשון
של תורעולם למצרים.

׳מחיר הטיול מחושב על פי
תעריפי טיסה משוערים.

תורעולס-גויול ע צב ע
״ מ סד ה״

דיז עוף תל־אביב בע׳׳׳נו
לקראת חג הפסח הגיעו מישלוחים
חדשים של פוסטרים צבעוניים מקסימים

המבחר הגדול ביותר במחיר הזול ביותר
28ל״י בלבד, כולל מ.ע.מ.
רפרודוקציות אמנותיות, כ 300-דוגמאות
שונות במחיר 77ל״י, כולל מ.ע.מ.

״מסדה דיזנגוף״,

רח׳ דיזנגוך ,164ת״א

ברווח
וידיאזטייפיס מכירה * השאלה
שרות * תיקונים

דניאל

טל) 12.00 — 09.00( 228444 .

עכשיו כדאי לתקן ולשנות

אצל
אלכסנדר סירקץ ,27 תל־אכיב

חן טרמפ לחייל
העולם הזה 2170

שלנוע

סטיות קלונות

סרטים

ועלסות

הקשר ד1.א!ב<
היטלר באופנה. אין מנוס מן העובדה
הזאת. אחרי ׳שהעולם התכנס בתוך עצמו
והעדיף לעבור בשתיקה במשך תקופה
ארוכה, על כל מה שקרה בשואה, הפך
הנושא, בשנים האחרונות, להיט. הכל
מנסים להסביר איך זה היה, מדוע זה היה,
כיצד קרה שצמח ד בר ששמו היטלר, איך
צריך לראות אותו כדי שדיומייו לא יוכלו
לשוב ולהשתלט על העולם, ועוד ועוד
׳ועוד.
אחדים עשו זאת בסיפרי מחקר, אחרים
עשו זאת בסיפרי זכרונוית, תעודות נחשפו
מחדש יוכל מי שניסה להעמיד פנים, בדרך
כלשהי, כי אינו יודע מה קרה בין השנים
1933— 45 בגרמניה, נאלץ לעמוד מול פני
האמת, גם כאשר חרק משום כך שיניים.

הנער שנועד להיות היטלר
הנאצים לעתיד

סיפור שונה (אסתר, תל־אביב,
א רצות־ הברית) — בבדיחה קלת
טישקל, זה דווקא סרט חביב ב החלט.
מעשה בהומוסבסואל המושלך החוצה על״ידי הידיד
שעימו הוא חי, ומוצא מיפלט בדירתה של סובנת דלא־ניידי
לסבית. הוא עדיו נפש, מסודר, טבח מעולה, בעל
חוש אסתטי מפותח. היא נמרצת, פעלתנית, מבולבלת,
חסרת סבלנות ובלגאניסטית. שילוב שכזה אינו יבול
להחטיא.
היחסים ביו הקנייט מתחילים כאשר היא מציעה לו
מיקלט ללילה אחד, ונמשכים כאשר הוא אינו מצליח למ צוא
לעצמו במהירות אפוטרופוס אחר שעימו יובל לחיות.
תחילה, ממשיך בל אחד בדרכו, הוא עם הגברים והיא עם
הנשים. הוא מנקה את הבית ומבין את האוכל, היא יוצאת
לעבודה ומפרנסת את המשק.
אלא שעד מהרה גולש הסרט לנוסחה הישנה והבדוקה
של הוליווד, נוסחת ״נער פוגש נערה, נער מתאהב בנערה,
נער מאבד נערה, ולבסוף, נער זוכה שוב בנערה״ .הנוסחה
הזאת הינחתה את תעשיית הסרטים מאז קמה על רגליה,
וקשה, בניראה, להיפרד ממנה. בשלב מסויים של הסיפור
שוכחים שני גיבוריו את בעיותיהם הפרטיות מאד, מפני
שהם מגלים את האדם שבבן־הזוג לדירה, המסתתר מאחרי
המין. וזה, במובן, תרשים הפלא שבעזרתו ניתן להחזיר בל
סטיה אל המוטב.
לטובת הסרט צריך לומר שפרי קינג ומג פוסטר, שני
השחקנים הראשיים, הם סימפטיים ונאים למראה, ולא
רק זאת: הם נזהרים במיוחד מקריקטורות שהיו יכולות

סידרת השואה, עם כל המיסחור והמילד
דרמה שבה, הטיחה באמצעות מסכי ה טלוויזיה
עובדות בפני הציבור, זזה נאלץ
לעכל אותן, לעתים בחוסר רצון בולט.
שמורת טבע. אלא שהנאצים אינם
נחלת העבר בלבד. הנאצים ממשיכים
לחיות בהווה והכוונה לא רק לאלה המאמ צים
לעצמם את דר ך המחשבה של הרייך
השלישי, אלא גם לכאלה ששימשו בו ב תפקידים
בכירים. הם מסתובבים חופישיים,
רובם בדרום־אמריקה, מקימים לעצמם
בתוך חוות וערי־שדה מעין שמורת טבע
פרטית משלהם, ושום מישטרה שבעולם
אינה מצליחה ללכוד אותם (למען האמת,
אין הרבה שמתאמצים) .ועצם העובדה ש איש
עדיין אינו יכול לומר ב בירור מה
קרה לרוצחי־יהמוגים כמו בורמן או מנגלה,
משמשת עדיין מקור לא אכזב לאימה ו לזעם,
לאותם שמילחימת־העולם השנייה,

העולם הזה 2170

להתפרש בלעג להומוטבסואלים או ללסביות, ומגלמים את
תפקידיהם בפשטות ובטבעיות ראויים לשבח. בזכותם ממ שיך
הסרט להיות נעים גם באשר הנושא שבו הוא מטפל,
פרח ונעלם בבר מזמן, והסיפור מתחיל לבוטס בביצה מילו-
דרמתית, שממנה הוא משתחרר רק לקראת הסוף.
מיותר לומר שתמונה ורודה זו של חיי הומוסכסואלים
ולסביות, ופתרון הפלא לבעיותיהם, שייך בולו למיתולוגיה
ההוליוודות, לא למציאות. אבל מאחר שרוב האנשים הול כים
לקולנוע כדי לראות אגדות ציבעוניות ולא מציאות
בשחור-לבן, אפשר להבין בהחלט את התופעה.

היתה המילמימה האחרונה שבה הם ידעו
עדיין מדוע הם נלחמים.
הסופר היהודי איירה לוין, הידוע כמומ חה
להפחדת אנשים יעד מוות( ,הוא כתב
את תינוקה של ו ה מרי) נמנה על האנשים
הללו, ומשום כך רקח מין תערובת מוזרה
של אמת וסיפור דמיוני, הנשמעת כל־כך
ממשית במבט ראשון, עד שמיליונים רבים
בלעו אותה בצמא. לתערוכת הזאת קוראים
הנערים מברזיל, ומי שעקב אחר הגל
הגובר והולך ישל סרטים העוסקים בנאצים
ובצאצאיהם, ידע שרק עניין של זמן הוא
עד שגם ספר זה יהפוך סרט.
עמדותמפתח. הנערים מברזיל יוצא
משתי הנחות יסוד מעוגנות במציאות. ה אחת,
שנאצים לשעבר ממשיכים לשמור
על קישר הדוק ביניהם, שהם מאורגנים
באגודות בעלות אופי צבאי, וממשיכים
לעבוד את האידיאלים של מיין קאמפף.

גרגורי פק כתפקיד ד״ר מנגלה ב״הנערים מברזיל״
דרך המחשבה של הרייך השלישי

קינג ופוסטר: פשטות וטבעיות

מרכזם של נאצים אלה הוא בידרום־אמרי-
קה, בעיקר במדינות שהמישטר שלהן הוא
פחות דימוקרטי, כמו פאראגוואי, צ׳ילי או
ארגנטינה, אבל לא רק שם. הם מפוזרים
כמעט על־פני כל ארצות תפל, חלקם תופ סים
עמדות מפתח, ומשתמשים בעמדות
אלה בכל פעם שמסתמנת סכנה למישהו
מהם.
הנחת יסוד שנייה היא שיש יהודי ב ווינה
המסרב לשכוח את השואה. הוא
אוגר מידע על התקופה, הוא אוסף שמות
של קורבנות ושמות של ׳תליינים, הוא
מתעד את התקופה, הוא מרכז אצלו עוב דות
היכולות להרשיע המונים, אם יהיה
מי שיגלה את מקום הימצאם. הוא מתעקש
להתמיד בעבודתו, למרות שסביבתו עיי פה
ממנו, עייפה מן השואה, עייפה מן ה־זכרונות,
עייפה מן ההתייסרות שבאשמת
הקולקטיבית של כל אלה ששתקו בזמנו.
שמו של יהודי זה הוא שמעון ויזנטל,
וגם אם בסיפרו של לוין ובסרט שעשו
לפיו הוא נקרא ליברמן, אין לטעות ב זהותו.
כפילי
אדם. אל ׳שתי עובדות בסיסיות
אלה, הוסיף לוין מרכיב שלישי, שהוא
פחיות עובדתי אבל לדעת מדענים, אפשרי
בהחלט. המדובר בתהליך בשם ״קלונינג״
(הכפלה) ,תהליך שבו מפרקים את רד
מיבנה הגנטי של ביצית האשד״ שותלים
בתוכה תאים של האיש שרוצים להכפיל,
ואז מה שיוול׳ד יהיה העתק מדוייק של
אותו אדם, ללא כל קשר עם זהות האם.
ניסויים מסוג זה נעשו כבר בחיות בית
בהצלחה, אבל המדענים עצרו ,׳ובכוונה,
לפני שהתחילו לטפל בבני־האדם. מובן,
שכאשר מדובר בהעתקת יצורי אנוש,
צריך להביא בחשבון שלשם השגת תוצאה
זהה בעיצוב האישיות, צריך לא רק חיצונ יות
זהה, אלא גם סביבה זהה לזו ש המקור
גדל בה.
התוצאה היא סיפור מתח על דוקטור
מנגלה, המסתתר אי-שם ביג׳ונגל שבין
בראזיל לפאראגוואי. הוא הקים לעצמו
מעבדה נסיונית במקום, ש שפני הניסיון
בה הם ילידי המקום, המשמשים לו תחליף
לאסירי מחנוית־הריכוז ששימשו אותו פעם.
שם, בלב הג׳ונגל מצליח מנגלה ל שפץ,
את תהליך ה״קלונינג״ והוציא לאור כפילי
אדם, כאשר מערכת המחתרת הנאצית
מסייעת לו להפיץ את תוצרתו ברחבי
העולם.
העלילה סוליה מתחילה ברגע שפעיל
יהודי בתנועה ינוסח ״הליגה להגנה״ מת חקה
אחר תנועותיו של מנגלה ומוסר
מידע עליהם לווינה, ומסתיימת במותו ה דמיוני,
למרבה הצער. של מנגלה, בי די
יאחד מיצורי הפלצות שהוא י צר ׳במו ידיו.
דמות מיפלצתית. כמה ממרכיבי
(המשך בעמוד ) 60

קו לנו ע
(המשך מעמוד )59
:הסרט מסוגלים לעורר את סקרניותם של
חובבי הקולנוע מבחינה מיקצועית. למשל :
איד מתגבר פראנקלין שא׳פנר, שנעשה
אחרי פאטון מומחה לתיאור פולחני איש יות
מעוותים, על הסיפור שהחלק הדמיוני
בו עלול לגרום בעיות אמינות בקהל ה־
,ממוצע. או, כיצד מצליח גרגורי פק, שהיה
מאז שהופיע בסרטו הראשון ועד היום,
האיש שהקהל אהב להזדהות עיימו, להוד
גבר על דמותו הנסלדת והדוחה של דוק טור
מנגלה. התוצאות, בשני המיקרים,
יעוררו בוודאי ויכוחים. הטיבסיות של
מיפגישי הנאצים והפולחנים המתלווים אלי הם
עדיין משכנעים, אבל בל מה שקישור
לדמות מיפלצחית כיל־כך כמו מנגלה, לא
!שיאפנר ולא ג רגו רי פק מסוגלים למצוא
את !המפתח שיעניק ילה צלם אנוש.
מאידך גיסא, אין ספק שהסיפור ממש
מתבקש להצטלם, כי עלילתו מתרחשת
בעת ובעונה אחת במחצית כדור הארץ,
מה שמספק אפשרות לשילוב נופים מרהי בי
עין, ויש בו מיגוון רחב של דמויות
מישנה שבהן ניתנת ההזדמנות לשחקני
מישנה מנוסים להראות את מה שהם
מסוגלים לעשות. למשל, לילי פאלמר כ אחותו
של ליברמן ובת־בריתו האחרונה
במאמץ לשמור את זכרון העולם, או
דנהולם איליוט, כתב רוי טר שהתעייף כביר
מן השואה ומסייע לליברמן מתוך מבוכה
יותר מאשר מתוך הכרה, או יוטה האגן,
המורה למישחק מנידיורק, המגלמת את
אחת מאותן המפקדות הנאציות של מח נות
הריכוז, שנחשפה אחרי שנים באר-
צות-הברית וממשיכה להאמין, במאסרה,
כי לא עשתה שום ד בר דע, היא רק מילאה
את מיצוות המנהיג.
מעיל לכל, זוהי הזדמנות !ללורד לורנס
אוליביה לכפר על דמותו מאיש המאוא־תון,
שם גילם את דמות הרוצח הפאתו־לוגי
שאכן היתד! ,תפורה לפי מידותיו של
מנגלה. כאן, הוא מגלם דווקא את דמותו
שיל ליברמן — ויזנטל, כשבפעם הראשונה
הוא מניח לגילו האמיתי להיראות קבל
עם ועדה. פניו חרושי קמטים, לחייו צמו קות,
גבו כפוף, ורק עיניו מעידות בו
שמתחת למעטה הגיל יש כאן אדם צעיר,
שמסרב להיכנע לזמן, לישיגרה, או לרצון
העולם לעבור עליו לסדר־היום.
תשובת הסרט. ובסופו של ידבר,
מאחרי סיפור המתח, התועלת העיקרית

ואב

לורנם אוליגייה כשמעון ויזנטל
הנאצים עדיין מסוכנים
שיש בסרט כזה, היא עצם העובדה שהוא
אינו מנוח לעבר לנוח על מישכבו בשלום.
הוא משתמש בצורה מיסחרית רבת הפצה
כדי להזכיר לעולם שהנאצים עדיין חיים
בינינו, שהם עדיין מסוכנים, ושאסור ל הניח
להם. מה צריך לעשות, זה כבר
עניין אחר !ותשובת הסרט, הבאה בסצנה
האחרונה, תעורר בוודאי ספקות רבים. די
!לומר ש״הליגה להגנה יהודית״ אינה נמ נית
על גי בו רי הסיפור, ואף שירו תי הביט חון
הישראליים, למרות מבצע אייכמן,
אינם מופיעים בו כלל. אולי כידי לכפר
על כך, יופיע איסר הראל בהצגת הגאלה
המיוחדת שתיערך לסרט, אולי כדי ל השלים
את התמונה שנותן הסרט על ה נושא
כולו.
פסטיבלים פול חן ה 0ו־1ד1
פולמוסים עיתונאיים סופם, בדרך־כלל,
.בהתגוששות מילולית שביה המנצח הוא זה
שמיטיב לנבל את עטו טוב יותר מן האח
זאב
רב־נוף ז״ל
משיכמו ומעלה
ך * עולם לא !היה הקולנוע הישראלי
— 1משופע בנשמה יתרה. עם פטירתו
של זאב רנדניוף, מבקר הקולנוע של ה יומון
דבר ניחתה עליו מכה ניצחת, ונו צר
חליל שקשה מאד יהיה למלא אותו שוב.
זאב רב-ינוף, היה מבקר הקולנוע היסודי
ביותר שהכרתי בישראל ומחוצה לה. אדם
שאף נושא לא היה שו לי עד כדי.כך שלא

רים, ואילו נושא הפולמוס
שאין חפץ בו.

מו שלו ככלי

אבל לעתים אין מנוס מהם. ולו רק
משום ישיש ׳תופעות שאיש אינו טורח
להגיב עליהן. יתכן שאין בהן חשיבות
עקרונית גדולה, ואין להן השלכות לא
בכלכלה ולא בפוליטיקה, אבל הן סימפ טום
ליחס אל התרבות בכלל, ואל הקול נוע
בפרט, באמצעי התיקשוירת בישראל.
מזה כימה שנים, מתפרסמות כמעט ב קביעות,
אחרי כל פסטיבל סרטים גדול,
כל מיני הומורסקות המתיימרות להסביר
להמון השוטה את הסוד של הפסטיבלים,
או לחילופיו, להסיר את מעטה הזוהר
שעל פנייתם, כדי לגלות את האמת הגדולה
והמחרידה.
מחברי מסות אלה הם בדרך־כלל כיל
מיני טיפוסים שהמשותף ביניהם הוא
בורותם המוחלטת ׳והעמוקה, לא ריק במה
שנוגע לקולנוע, אלא בכל מה שקשור
לתרבות. הבורות הזאת הופכת, עבורם,
נושא לגאווה, ובסנוביזם מטומטם שהוא
אופייני למי שאינו ייודע מאומה, הם מכרי זים
בקול גדו ל שירק טיפשים הולכים יב׳

שו הסורנוע
יהיה ראוי לתשומת-ליבו, ואף סרט לא
היה אווילי עד כדי כך שלא יזכה בטיפו לו,
במלוא כובד־הראיש והרצינות. בעיניו
היה יכל סרט !נושא למחקר; יכיל מרכיב
בסרט דר ש התייחסות ; כל מה שהביא
ליצירתו של הסרט ביקש טיפול. הוא לא
הזניח שום יפרט מכל ׳איליה, והשקיע ׳מאמץ
ומרץ רב, כדי לבדוק את כל העובדות
לאשורן. יוצרים ישראלים רבים רגזו עליו,
כאשר הוציא בסכין מנתחים את כל הפסו לת
שבסירטיהם לאור העולם, ועם זאת
נאלצו להודות שהיחס אל יצירתם החמיא
להם, מפני שהיה בירור מעל ומעבר לכל
ספק, כי המסקנות והדעות לא נקבעו אף
לרגע, בקלות ראש.

גרגורי פק כד״ר מנגלה

זאב רב־נוף, בוגר המחזור הראשון של
ב״ת-הספר המעולה ביותר לקולנוע בזמנו,
בליודז׳ שבפולין, היה אחד מאותם מעטים
׳שראו בקולנוע שילוב של כל האמנויות
האחרות, והשלכותיו הניכרות בכל שיטהי
החיים. משום כך היה כיל חייו יעבד ל תאוות
הידע, בכל מישור !ובכל ׳נושא, ידע
שנצבר בכמויות אדירות ׳ואישר התנקז
בסופו של דבר, באותם המאמרים שבהם
מסר אותו הלאה, לקוראיו. ואילה נדר שו
לא פעם להתמצא במוסיקה, פוליטיקה,
ציור, תיאטרון, כלכלה יומי יודע ימיה עוד,
כדי לעקוב אחר מהלך המחשבה שלו.
מאחר שניחן בזיכרון מופלא, שמאומה
לא נמחק ממנו, התייחסו ׳איליו אנשי ר>-
מיקצוע כאל אנציקלופדיה. ידיעותיו גרמו
לרבים סביבו, ריג שי נחיתות, והעובדה
שלא יטעה כמעט אף פעם הוציאה מן
הכלים את אלה שאינם טורחים לבדוק את

מוצא פיהם לפני שהם פוערים אותו.
׳ולא ירק בישראל. בפסטיבלים זבקונגר־סים
הבינלאומיים הרבים שבהם השתתף,
ונפגש עם עמיתים משאר חלקי העולם,
כולל כמה מעצמות קולנוע מכובדות, הסת בר
שהוא עולה על האחרים, לא ירק ב קומתו
הגבוהה, אלא גם בשאר הרוח בכו שר
האבחנה ובכמות הידיעות העומדות
לרשותו. רבים מאותם פרשני־קולנוע ה מצוטטים,
שדבריהם מופיעים בתרגום עברי
(עם ציון המקור ובלעדיו) במוספי השבת,
ינהיגו להקשיב לו קשב ירב, וללמוד מפיו
דברים שלא ידעו יקודם ילבן. הוא נהג
לדבר כמעט עם כל אחד מהם בשפתו
ישלו, פולנים ורוסים, גרמנים ואנגלים,
צרפתים ואיטלקים, ובכל שיחה התברר עד
מהרה שהוא מכיר את הקולנוע שלהם
לא פחות טוב מהם, ולעיתים קרובות, גם
טוב ייותיר. ובאוצר בלום ׳של בדיחות והו־מור,
הואי מצא לא פעם סיפורים שסיפר
בפסטיבל אחיד, מופיעים בסרטים המוצגים
בפסטיבל שלאחר מכן.
איני מתכוון לצייר את דמותו ׳שיל זאב
רב-ינוף, האיש. הן משום שהיה הקרוב
בידידי, ואיני רואה היום שום טעם להת חלק
באבלי עם ׳מישהו אחר. והן משום
שמן הראוי להקדיש לכך ספר׳ ׳ולא רשימה
קצרה.
אני אסיר ׳תודה על !שהתמזל מזלי ל הכירו
ולהיות ידידו ,׳ואין לי ספק ש הבנתו׳
ידיעותיו ׳ואהבתו העצומה לקולנוע
יחסרו מאד בנוף המדולדל שיל עולם הסר טים
הישראלי. לי הוא כבר יחסר.

פסטיבל סרטים לראות סרטים, ואילו החכ מים
מתגלגלים ממסיבה למסיבה. על דיג שי
הנחיתות שלהם הם מחפים על־ידי יכך
שהם לועגים לזולת. משיל היה מישהו
מבקר ביריד ספרים ומסכם אחר־כך את
ביקוריו במסקנה: הכסילים התעניינו בספ רים,
ואילו החכמים, אלה שיודעים כי כיל
הספרים הם ״חנטאריש״ אבליו במיזנון
בחינם. והגאווה האמיתית היא לומר: עבר תי
על יד שייקספיר זיזה בכלל לא נגע לי.
ובכן, כדי שיהיה יברור, פסטיבל סרטים,
ובמיוחד פסטיבל סרטים גידול, מאכלס
בתוכו כל מיני חיות. ישנם, הפליא ופלא,
אנשים שבאים לשם מפני שהם אוהבים
קולנוע והם עוסקים בקולנוע !והם מרגי שים
את הצורך לעקוב אחר החידושים
בשטח זה, בדיוק כפיי שתעשיין הולך ל יריד
תעשייתי ורופא לקונגרס רפואי.
אחרים מגיעים לשם משום שפרנסתם על
הסרטים והם מחפשים את הדברים שאותם
יוכלו למכור בשנה הבאה, או שבאים לשם
כדי למכור את מה שהם יעשו בשנה האח רונה•
י ש ימי שיכיל מעייניו באירועים ה חברתיים,
הסרטים אינם מעניינים אותו
כלל ובל עיסוקו לעקוב אחר מיה ש עו שי
הסרטים עושים. ויש תמיד כמה כתבים
המומים, מבולבלים וחסרי כיוון, שהגיעו
לפסטיבל בטעות, או מפני שמישהו הבטיח
להם ״׳חיים מתוקים״ כתוספת ישכיר, או
מפני שסתם נמצאו בסביבה. מאחר שאין
להם שיום יחס לקולנוע ושום ידיעה על
הקורה בו, הם, הכוכבים בארצם ובמולד־תם,
מרגישים לפתע בשוליים, מקשיבים
לאנשים המדברים בשפה שאינה מובנת
להם כלל. אז הדרך היחידה להציל את
ה״אגו״ היא לקבוע מייד, שכולם מטומט מים
יואילו הפיקח היחידי זה הוא עצמו.
אולם, למען האמת, האשמה היא לא
בהם, אלא במערכות העיתונים המטילות
עליהם משימות ׳כאילה. אילו: נשאלו ה עיתונאים
לפני־כן, ייתכן שהיו נזהרים
מלהגיע למצב כזה. אלא שהעיתונות: ה יומית
הישראלית, הסבורה שהקולנוע הוא
משהיו שבין קירקס למישחק כדורגל ו להופעת
סטריפ-טייז, משוכנעת שכל בור
ועם הארץ יוכל להתמודד עם הנושא ושום
ידיעה קודמת אינה דרו ש ה לו. כמו שנאמר
כביר בעבר: יכל דג מסריח מן הראש.
תדריך חיבה לד או ת:
תל־אביב -רוקמת התחרה, חב רות,
שיירה, עד שהגט יפריד בי נינו,
תרגיל לבלשית מתחילה.
ירושלים — שומר היערות, תרגיל
לבלשית מתחילה, שיירה.
חיפה -ג׳וליה, נינוצ׳קה, תרגיל
לבלשית מתחילה, שיירה, פרו
כידנס.

תל־אביב
הכרות (בן־יהודה, ארצות־הברית)
— נערה יהודיה לומדת לעמוד
בזכות עצמה ולפלס לה דרך בכרך הגדול,
ריגשית ומיקצועית, בסרט חביב ורגי ש של מלאני קלאודיה וייל. בתפקיד הראשי:
מירון.

דן פיינרו !
העולם הזה 2170

״ 7 3 1612״ ח £ 1 0 £א 3 0 9

מיוזיק סנטר בדגם זוק-אססס
כולל רסיבר משוכלל, טייפ־דק
אוטומטי, פטיפון חדיש בתוספת
ים 112.5־16

ח£ספו\ו4וכ< — 5כולה אומרת
פאר ועצמה. לשניידר 2מערכות
מיוזיק־סנטר, צנועות במחירן,
ומפתיעות באיכותן ובעצמתן
המוסיקאלית. כל המערכות
מיוצרות בהתאם לתקן הגרמני
המחמיר 45500 אום

112״ 57 £ 0 £ 0 5£7״ ח £ 10£אא 5 0
השילוב האידיאלי של טייפ־דק
אוטומטי עם רסיבר משוכלל
ו־ 2רמקולים תואמים 16-112.5

אחריות ״שניידר״ מקצועית —

מעבדה ארצית לשרות מהיר
ומיומן עם מלאי חלפים מקוריים.

־ו 61016 חו 1ס 3

מפיצים נצלילי גי תי ת בע״ מ, תל״אביב, רח׳ י ר מי הו ,46 טל 443121 .

להשיג ב חנויו ת
ס ט רי או מו ב ח רו ת:

העולם הזה 2170

ת ל־ א בי ב:

נ תני ה;

אי ל ת:

״ סטריאו׳ /
בן י הו ד ה 246

ת ל־ או ר,
ש מו א ל הנ צי ד ,15

טל 440538 .

ט ל053-28023 .

ש מ עי הבע ״ מ
מ ר כז מסח רי,
ת.ד , 132 .טל 059-2853

חיפ ה,.
סטריאושלשמחה,
אחד־ העס ,12
טל 04-642516 .

1י רו ש לי ם:
א. מ .אלקט רו ני ק ה,
א בן ־ישראל , 5
טל 02-221418 .

בווי בר ח ה 3יו ל)יו ח> ת ב ערי ס:
ר א שון־ל ביון -חתח־תקוח -תל-אביב• ר חובו ת

ועתה נס:
ונחרת השרון
פרוייקט חדשני ויוקרתי
ברמה בינלאומית
ב אזור מגורים
מרכז• ושקט!
תכנון אר כי ט ק טוני מרשים ע״י אדרי כלי צמרת:
מ שרד אדריכלי ם ״ קור ה״ ,אבי רס קין והרי המלי.
בצמרת ה שרון מציעים:
שני מפלסים לכל דירה
הסקה לחימום הדירות
2חדרי רחצה לכל דירה
חדר ארונו ת בכל דירה
ארונו ת מטבח מפוארים ״דג ש״
חרסינה פרחונית במטבח
רצוף קרמיקה באמבטיה ובשרותים
חדר תרבות לכל בגין
לובי מפואר בכניסה
משטחי דשא וגני נוי
מתקני משחקים בחצר לי לדי הבית

בין 300 וו כ שי דיוו ח( החלמת ארי ך ) 1 9 .5 .1 9 7 8תעו! הגו ל ה;
כה יזכה א חד הרוכ שי םנסךשל 1,000,000ל מ ליון לירוד^) ב מזו מן.

מ שרדי מכירות: דירו ת גינ די -אברהם גינ די

רא שון־לציון -מ שרד המכירות הראשי רח׳ הרצל ( 62 ליד התחנה המרכזית ותחנת סונול) חניה פרטית למבקרים במ שרד.
פתח תקוה -רח׳ חיים עוזר ( 28 מול העיריה)

רמת השרון -רח׳ סוקולוב 84

מעודם ה ז וח ו אד נותר הסוהו -איוהתדרדרה מונה
הווגמנית־שחקניתיצרמת ניג ר ר התמכרותה לסם־המוות: הרואין
מי ירצה היום להקים איתה בית, להוליד
איתה י לדי ם? מי יקח אותה היום ב רצינות?

בדרך־כלל
באותו עניין — סמים. בביו גרפיה
הקצרה שלה שזורים שמות של
גברים רבים שאהבה והיתה נאהבת על־ידם.
היא ניסתה כבר הכל. היא היתה
דוגמנית צעירה ומבטיחה, היתה שחקנית
קולנוע בסרטים אחדים, עלתה על במת
התיאטרון, מכרה בבוטיקים, עבדה במו עדוני
לילה ואף כצלמת. אבל אף אחת
מכל הקאריירות האלה לא הביאה לה
תהילה. תמיד נישארה בשוליים. לא הברי קה
באף אחד מעיסוקיך, הרבים. הפירסום
הרב שבו זכתה במשך 15 השנים האחרונות
היה קשור תמיד ברומנים עם גברים ידו עים,
חלקם נשואים, באהבות אומללות,
בסמים, באנשי בוהמה ידועים, בכישלונות.
כל עלילותיה הטביעו בה את חותמם.
היא כבר לא יפהפיה זוהרת כפי שהיתה
לפני שנים. קמטים של טרם עת פזורים
על פני הילדה שלה. היא עדיין דקת גיזרה,
אך הופעתה איננה מצודדת עוד. מי ירצה
לקחת אותה היום לככב בסרט או בהצגה?

רבים עוד זוכרים את מונה, ילידת תל־אביב,
כאשר היתה בת ,16 דקה, עם יופי
רענן, כאשר עשתה את פסיעותיה הרא שונות
בהוגי הבוהמה. הזאבים המיקצו־עיים
של אותם הימים עטו עליה בתאווה
רבה. מי היה הראשון שהציג בפניה את
סודות הסמים? הזו הר? מי היה הראשון
שאמר לה ״תטעמי מכל הבא לידך?״ ספק
אם מונה עצמה זוכרת.
היא נולדה קרוב לקלחת הזוהר, במרכז
תל־אביב, בת יחידה להורים שאהבוה
ופינקו אותה. אביה — מייק, ממוצא רומני,
בעל חנות למוצרי חשמל, המפסל בשעות
הפנאי שלו, ואימה — לאה, ממוצא אשכנזי,
שהוריה התגוררו שנים אחדות בלבנון.
רחוב דיזנגוף היווה פיתוי גדול עבורה.
במקום לעסוק בלימודים ככל נערה בת
גילה, נימשכה מונה הצעירה לחיי הזוהר
שניראו בהישג יד.
היא למדה בבית־הספר התיכון של ה מיסיון
ביפו, אך ציוניה היו גרועים והיא
ויתרה לבסוף על הלימודים. במקום זאת
החלה להופיע באופן קבוע במקומות ה־מיפגש
של הבוהמה באותם ימים. הראשון
שהביא אותה לקפה קליפורניה, המרכז
הבוהמי דאז, שהיה שייך לאייבי נתן,

לפיני 8שנים

זר מו עדיין הזוהר שלה, בתקופת היתה כאשר אליה הצעות לתפקידים בסרטים בודדים, אופנאים
הסתובבה אז
קירבתה. מונה את חיפשו גברים מיצירותיהם, שתציג רצו
גאה ומאושרת ברחובות, כאשר בחדרי חדרים עישנה חשיש וטעמה מכל סם הבא ליד.

החסרלה בחיים? היא נולדה
יסהפיה, יש לה גוף משגע, גברים
רבים רצו אותה בלהט, היא יכולה לעשות
כל מה שליבה חפץ וראו לאן היא הגיעה.״
דברים אלה אמר על מונה זילבר ש טיין
ידיד שקרא בעיתון בשבוע שעבר, שהיא
נעצרה על־ידי המישטרה בפעם המי-יודע-
כמה באשמת עי שון חשיש והחזקת כדורי
אדולאן.
״היא רעת לב, נהנית לחטוף בעלים
מנשותיהם החוקיות, מתנהגת כפרימדונה
ביחסיה עם אנשים,״ אומרות עליה נשים
אחדות המכירות אותה.
״היא חלשת אופי, לא יכולה לסרב לכל
מה שמוצע לה,״ אומרים עליה ידידים
לשעבר .״היא מיסכנה, גרמה סבל בל
ישוער להוריה ו שיברון־לב לגברים ונשים,

אך בכל זאת צריך לעזור לה,״ אומרים
עליה ידידים אחרים.
מה היא עשתה בעצם? נכון שגרמה
סבל לאנשים שוגים, אך את הנזק הגדול
ביותר גרמה לעצמה. מונה זילבר שטיין
היא דוגמה חיה של מה שכל אב ואם לא
היו רוצים שילדתם תהפוך. כל מורה
בבית־ספר יכול להצביע עליה ולהזהיר
את תלמידיו לאן לא להגיע. כל בעל יכול
לנקוב בשמה ולומר לאשתו מה לא היה
רוצה שתעשה.

מי היה
הראשון?
כםד הכל וכבר הספיקה להי 1ת
עצר
פעמים רבות על־ידי המישטרה,

אחרי הטיפול לגמילה מסמים, כאשר החלה בבי־
1 1 !| 1 1 1 11 1*1 1 1 1 1 1ן|
לוייה הרבים. באותה תקופה כבר הכירה ואהבה
1111 \ 11 1 1 1 1 1 1 .4ייני 1
את השחקן שרגא הרפז ועימו יצאה לבילויים של שחייה לילית בבתי־מלון בעיר.
השחקן עזב למענה את אשתו ושלוש בנותיו והשניים עברו להתגורר בצוותא, בדירתה.

הנפיל

(המשך מעמוד ) 63
היה, לפי דבריה, צדוק קראום, שהיד.
מעורה כבר בחיי החברה של תל־אביב.
שם הכירה מונה את הזמר הדרום־אפרי־קאי
לארי יוקר, ואומרים שבאמצעותו
הכירה לראשונה את הסם הפופולארי של
אותה התקופה — האופיום. גם אל.אס.די.
הוצג בפניה, חשיש, על אף שעישנו אותו
בחשאי, היה מישחק ילדים עבורה. מונה
התחילה לבלות באילת, מקום מגוריו של
לארי, ובשאילת נעשתה קטנה עליה, נסעה
לראש־פינה שאיכסנה קומונה של כמה
היפים באותם ימים.
באותה תקופה ישב אביה בכלא בעוון
העלמת מס, אך מונה האמינה בו וסיפרה
אז שהוא בעצם חף מפשע, שהוא לא
הבין בעסקים כי י.ש לו נפש של אמן.
בגיל 18 התגייסה מונה לצבא. היא
שירתה בסביבות תל־אביב ונראתה מבלה
ערב ערב במדי צה״ל במקומות הבילוי
הפופולאריים. כאשר השתחררה מהצבא
נסעה בפעם הראשונה לאירופה וחרשה
אותה בטרמפים. היא חזרה ארצה והיתר.
מ ו הסנוניות הראשונות שלבשו מיני
קצרצר ומגפיים. היא הרשימה את כל
רואיה ושלישיית גשר הירקון של אותם

ב״ נסית־

מונה הופיעה בקביעות בבית־הקפה שאנשי יז הבוהמה נהגו ונוהגים לשבת בו עד
מיו־1 והיתה כולם
הכירה ׳ את היא הזה. היום עצם
דדת איתם. משה איש־כסית מבעלי המקום נימנה על ידידיה.

מונה החליטה לשנות את חייה. בעל פגשה ניראה לה שינוי הולם. היא
שוב ברמי שי, שאותו הכירה מימי ילדותה.
רמי הצעיר ממנה בשלוש שנים הוא טכנאי
במה ומדביק טפטים. לעיתונים סיפרה
ברגש שהיא רוצה ילד ולכן היא נישאת
לו, ואומנם השניים התחתנו ברוב פאר
והדר, כשאבא ואמא קורנים מאושר וכל
הבוהמה חוגגת איתם. העובדה שקציני
מישטרה הגיעו לחתונה כדי לרחרח סמים
בסביבה קילקלה לה את המסיבה. אך
הפגם האמיתי בא חודש ימים בלבד אחרי
הנישואים, רמי עזב אותה בשל התמכרותה
ל״סם המוות״ — ההירואין. היא נחקקה
לו יותר מאשר לבעל או לילד. הגירושין
הדליקו אצלה מנורה אדומה — ,הו חל ט
שצריך לעשות משהו בענייו הסמים.
מונה החלה בטיפול גמילה שנימשך כמה
חודשים ארוכים. לאותה תקופה נעלמה

נתבדה
מוכרת דמות
אך איש לא

חביבת הגברים, נהנתה מתשומת־הלב שהוקדשה
לה .־בתמונה עם המפיק מיכה שרפשטיין, שהוא
סודה, את ידעו כולם דיזנגוף. ברחוב הזהיר ׳אותה מהסכנה האורבת לה בפתח.

מהנוף התל־אביבי, עד אשר בשנת ׳ 77
יצאה שוב לרחובות. הפעם, למודת סבל,
נירתמה הצעירה לעזרה לאחרים המכורים
לסמים. היא התגייסה לעזרת אגודת אל־סם
המטפלת במכורים לסמים. גם השתתפה
בסרט של אבי (.״צ׳ירופה״) קליינברגר
על נרקומנים בישראל. כשהכל האמינו
שאולי סוף סוף עלתה על דרך המלך,
הכירה את שחקן הבימה הצעיר, שרגא
הרפז, שהיה, כמובן, נ שוי ואב לשלוש
בנות צעירות. הכימיה בין השניים עבדה
מייד. שרגא עזב את עידית. אשתו ומונה
ניצמדה אליו ומאז הם הפכו צמד, אך,
כבר לא פופולארי כמו בימים הטובים.
הפעם ידידים ותיקים התרחקו ממנה,
לא בטחו בה יותר, חיכו לנפילה הבאה
שלה. כשנעצרה כחשודה באחזקת סמים
ובעישון חשיש, איש לא הופתע. כדורי ז ד
אדולאן שנמצאו ברשותה הם כדורים הני
תנים
לניזקקים להירואין, אך במיקרים רבים
הניזקק הופך מתמכר לכדורים אלה. עלי לותיה
של מונה עם שרגא כבר לא מעניי נות
אף אחד. מספרים שבגלל ההתמכרות
לסמים נאלצה למכור את הדירה שקנו
לה הוריה בעבר. מספרים שהיא ושרגא
מגדלים את שלושת בנותיו. אך כל הסיפו רים
האלה כבר משעממים. נימאת כבר לש מוע
אותם.
נישארת אותה הבעיה שהיתה לפני 10
שנים, מה יהיה בסופה של מונה ן איך
אפשר באמת לעזור לה? איך אפשר לספר
עליה לילדים הצעירים של היום? צריך
להתריע ולזעוק — צריך לנער ולטלטל
את כל אותם צעירים המשתעשעים ב חשיש׳
המתנסים באופיום, בהירואין, ב־קוקאין,
באל.א. 0די. ובגלולות ולא יודעים
מתי לעצור. אפשר להביא את מונה כדוגמה
ואם מצילים נפשות אחדות מסמים — דיינו.

ימים שהיתר. מורכבת מהזמרים בני אמ־דורסקי,
יהורם גאון ואריק איינשטיין שרה
למענה את השיר אל תלכי לבד ילדה ברחוב.
אז גם הכירה בארץ מתופף אנגלי בשם
ג׳ון בנקם והשניים עברו להתגורר ב צוותא.
שלוש השנים שחייתה איתו היו
התקופה המאושרת ביותר בחייה, לפי
דבריה, אז. יחד נסעו ללונדון, הוא הופיע
בלהקת קצב והיא מכרה בבוטיק. כאשר
חזרו ארצה ניתפסה איתו על־ידי המישטרד,
בעישון חשיש, בפעם הראשונה בקאריירה
המישטרתית שלה. השניים נפרדו ומונה
חזרה להתגורר בבית הוריה.

מגורה אדומה
נדלקה
דליא הי ת ה פנויה להצעות ואלה לא
בוש שו לבוא. היא קיבלה תפקידים
בסרטים, דחתה כמה זמרים זרים שחיזרו
אחריה ולא אמרה לא לסמים. יום אחד
החליטה לקחת את קאריירת המישחק שלה
ברצינות ונסעה לנידיור ק כדי ללמוד ב סטודיו
של לי שטראסברג, כשלפרנסתה
עבדה שם כמלצרית. נידיו ר ק לא חייכה
אליה כבר אז. שם היתד, אחת מיני רבות
שלומדת מישחק וצורכת סמים, לכן חזרה
ארצה אחרי שנה אחת בלבד.
בארץ חזרה לסורה. היא פגשה ביצחק
(״צ׳רצ׳יל״) קלפטר שהתגורר עם ידידתו
הוותיקה, הקריינית עיינה אילון. לא לקח
לד. הרבה זמן למונה, היא עברה להתגורר
בביתו של צ׳רצ׳יל ועיינה יצאה מן ה תמונה.
אך גם אהבה זו לא החזיקה מעמד
זמן רב. אחרי הזמר בא עוד זמר, הפעם
נשוי ומוכר מאד. כאשר הוא מאס בה,
התאהבה בזמר נוסף, גם הוא נשוי, גם
הוא ידוע וגם אהבה זו נסתיימה.

! 11 11 1וו 1

במרכז המהמה

בין ידידיה הרבים התחככה
בדמויות מוכרות. בתמונה
מימין — השחקן גנזריאל אושרוב ומשמאל השחקנית־דוגמנית מנדי

רייס־דיוויס־שאולי שנימנו על מכריה. לא כל אדם שהצטלם
עימה היה שותף להתמכרות לסמים, אך לא היה זה סוד שמונה לא
ידעה לומר ״לא״ לטעם, לריח, לתחושת ה״היי״ שהם גרמו לה.

האזן ל״מאר ש הנצחוך במערכת אקאי
ו תבין מדו ע אנו צועדי ם בר א ש.
מאז ומתמיד הכרת אותנו ־ חברה
שאינה צועדת בתלם. נאמנים לדרכנו. אנו
מגישים לך עתה מערכת ש שנה לרחשי
ן £1ז א0 )1£ו 5ט 4ז.
ליבך. את ה3800-
לשוחרי המוסיקה. ש־אזנם יוצאת״
למערכת מושלמת. שכוללת ביחידה אחת
מגבר. טייפ ]פטיפון גם יחד. ה0 -ו 5ט1א
*פזואפס הוא המילה הסטריאופונית
האחרונה.
לא עוד הפרדה בין מרכיבי המערכת
השונים. לא עוד חפיסת מקום ש ל מספר
יחידות. וזאת. בלי לאבד מעוצמת המערכת.
רגישותה ואיכותה.
אנו היחידים שלא הופתענו מהמפנה
המוסיקלי שמביא עמו ה־ £ 8זא0 <:£ו$ט4א.
כי ל*-ושנואה סו 5ט1א הקדשנו את כל
נשמתנו. ואם תוסיף לוה את רגישותנו
הקנאית לאיכות הצליל ונקיונו. את המטען
הסטריאזפוני המצטבר שאנו נושאים זה
שנים. תווכח במו אוזניך. בעת שתפעיל את
ה£8 -זוא0 ):£ו$ט4א, מדוע אקא׳ נמצאת

העולם הזה 2170

בראש המצער הסטריאופוני.

10.נ131 ודו 111ס!31 וווס!-/1111 וח 50
11-1690.ז 03ס!01ח77/1\^39
.וח 316ץ 5ץ נ0:77/0011 נן 03330110 ! 3
/13.זה: 0 ,0 8 7 10110־ 8״77/770

6!.ח3ו 01ז6נ 1^-1::1¥1:251/7 81^ 5ו 10ז11 נן ווו-£־ו0חו 1ז
5.ו7ות <!/8 0ת 40,000 סז2א 0ו:ו1זג</1״עח 8פ
? 171(.חס) 5ח3110ז05015 זק 6
: 1,91717.ץ1ח\11ו3ח 56

3800־ £0ח310 0£1\17£ש1\/

שמע בקול האוזן שלך -קח אקאי.

לכבודאק אי. הססנר . 70ת -א

מ עונין ל ה בין םההצ עי ד
או הבםלראשהמצעדהסט רי או פוני.
נא שילחו לי פרוספקטמפורם.

כ תו בתי ...

אקאי ־ ת־א. המסגר .70 טל 30594.

במדינה

מישפט

סחשנ׳ם 1973נ ס
ם ז 1סס0א00£551 וזנ* 1ז*ם

ת ק די ם וחוק ־ חנק עדיויו

*=.חסכון אדיר -במחיר ז עי ר = -

לא בכל יום חולק שופט מערכאה נמוכה
על דעתו של שופט מערכאה גבוהה יותר.
השבוע עשה כן השופט המחוזי מנחם אילן.

אם יש לך 00ו עובדים
ואם יש לר 4,000 פעולות הנהלת חשבונות
תמורת ב 8.700 -ל״י בלבד
נוכל לספק לך הדוחות הנאים במסגרת מ עונ ת המשכורת:
הדפסת תלוש משכורת לעובד הכולל כל מפרעי המשכורת הוודשית וערבים
מצטברים.
הדפסת רשימות תשלום לבנקים. קיימת אפשרות להדפיס שיק מצורף לתלוש
העובד.
הכנת טופס 02ז חודשי לשלטונות מס הכנסה ובטוח לאומי.
הדפסת רשימות שמיות של הזכויים והנכויים לפי סעיפי הזכוי אוייגינוי.
נהול כרטיסי הלוואות של העובדים עם גרירת יתרה עד לקיזוז סופי,
הדפסת נכוי מס אחיד לפי הקופות השונות.
הדפסת רשימות לצייר חישוב הפרשת המפעל לדמי מחלה.
דו״ח לקרנות הפנסיה תוך ציוו סכום העובד, סכום המעביד.
עריכת רכווים תמחיריים לפי מחלקות ומציאת עלות ממוצעת לשעת עבודה
אפקטבית.
פקודה להנהלת חשבונות.
אלפון עובדים.
ניהול נח אדם חופשה, מחלה, הבראה, העדרות וכוי.
חשובים רטרואקטיביים של שכר כתוצאה משנוי שנר כלליים.
הכנת טופס 106 לעובד. טופס 26ו למס הכנסה ובטוח לאומי.
אפשרות להכנת שנר עבודה של עובדים יומיים כתחליף לטופס 6ו ו.
גלום נטו אוטומטי.
כרטיס חזותי לעובד תור הצגה מפורטת של נתוני השכר חדש חדש בנפרד.
׳ במסגרת הנהלת חשבונות -
״ניהולית״ הדוחות הנאים:

1 3 1 3

דו״ח יומן תנועות.
דו״ח מצב חשבון כולל מטבע זר.
דו״ח כרטיס חזותי.
דו״ח מאזן בוחן דינמי -כולל מטבע זר
ניהול אוטומטי של יתרות מטבע זר
תוך התאמת שערים תמידית וניהול
הפרשי שער אוטומטים.
.6ניהול מחסן עם ערכים כמותיים.
.7דו״ח מעקב שטרות ושקים.
.8דו״ח אובליגו לקוחות.
.9דו״ח אובליגו לספקים.
.10 דו״ח התאמת בנקים.
וו. דו״ח רווח והפסד.
. 12 דו״ח מאזן שנתי.
3ו. תזכורת ללקוחות.
מעניין לא?

ל:בוד
טלפון:
מר זורע מאיר 30862 יענ״״א מחשבים בע״מ
דרך פ״ת 98
254385
תל ־ אביב
אנו מעוניינים במידע נוסף על
הנושאים הבאים:
הנהלת חשבונות ־״ניהולית״
שכר וכח אדם

החברה ...צ ...
כתובת ...
טלפון ...

חי תן עמיחי,
מומחים להדברת

תול עי ע ש

נחדקי ס מדי ם נבגדים.

רמת־ג! .רוז׳ מו די עין .18ת ד 2272
6.70־ 5־ 7 9 0 1 1 4י ש מסי 41 עסק 481/75

בשבתו בבית־המישפט המחוזי בתל-
אביב, חלק אילן על החלטה של בית־המישפט
העליון. הוא החליט, כי החוק
עדיף על תקדים, אפילו שאת התקדים
יצר בית־המישפט העליון.
בית־המישפט העליון החליט בזמן האח רון
כמה פעמים, בעיקר מפיו של השופט
מאיר שמגר, כי אדם הנאשם בעבירת
סחר־סמים, אין לשחררו בערובה עד תום
ההליכים המישפטיים נגדו.
את החלטותיו אלו נימק השופט העליון
בכך, שסוחרי סמים המשתחררים בערובה
חוזרים לסורם וממשיכים למכור סמים.
בזאת הם גורמים נזק חמור לציבור, וסכנה
זו מצדיקה את מעצרו של החשוד עד לתום
ההליכים .״מי שמחליט לשחרר חשוד כזד״״
פסק השופט שמגר ,״מתעלם מן המציאות
של שוק הסמים.״
״חרף בר האמור עמאד שביטה,
צעיר מהכפר טירה, נאשם בפני השופט
אילן בכך שבאוקטובר 8ד מכר לשוטר
בשם מאיר מרדכי שלוש חתיכות חשיש
עטופות בנייר כסף, תמורת 300 לירות.
לפי התקדימים של בית־המישפט העליון,
ביקשה התביעה מהשופט אילן לעצור את
הצעיר בן ה־ 20 עד לסיום המישפט.

שעור גדודה
מונים להיות תואשתים בעניוות מש״מזת?
ף כרוניקה הפלילית של העיתונות
מתפרסמים כימעט מדי יום ביומו
שמות בעלי הסיומת שווילי. התיקים ה פלילים
המרובים, שהוגשו בזמן האחרון
על־ידי ד,פרקליטה היפה קלרד, רג׳יניאנו
נגד סבלים ופועלים בנמל־התעופה ב ך
גוריון, הקנו לה את השם ״קלרה של
הגרוזינים״.
מבין ארבעים הנאשמים בתיקים אלה,
בעבירות שונות של גניבת שקי־דואר
שהכילו יהלומים וזהב, ואף ממתקים ובו בות
בלבד, יש שלושים איש בני העדה
הגרוזינית.
זיופים ושוחד לבוחנים של מישרד־הרישוי,
כדי לקבל ר שיונו ת נהיגה ! זיוף

אולם הסניגור, ד רור מקרין, סירב להיכנע
לתקדימים, טען בלהט בפני השופט, כי
אין בתקדימים אלה כדי לבטל את חזקת
הזכאות של נאשמים. החוק בישראל נותן
לכל חשוד ליהנות מההנחה כי הינו זכאי,
עד שלא הורשע על־ידי בית־מישפט. לצעיר
הנאשם בתיק זה, אין הרשעות קודמות,
והוא נעצר רק ארבעה חודשים לאחר ה אירוע.
ועוד הסביר הסניגור: רק שוטר
אחד מזהה את הנאשם, ואין לבטוח בזיהוי
זה, מאחר שהשוטר השני לא הצליח ל זהותו
כלל.
השופט היה נתון במצב מישפטי עדין
ומסובך. מחד, עומדות בפניו החלטות
עדכניות של בית״המישפט העליון, הקובע
את מדיניות הענישה והמעצרים במדינה
ושתקדימיו מחייבים את כל בתי־המישפט
הנמוכים ממנו. מאידך, סעיף החוק המתיר
שיחדור בערובה כולל גם עבירות של סחר־סמים.
במדינת
ישראל נותרה ירושה מתקופת
המנדאט הבריטי, לפיה תקדימים של בית
המשפט העליון מחייבים את בתי המשפט
הנמוכים ממנו. שיטה זו נולדה באנגליה
עקב מלחמות המלכים בפרלמנט ואי־אפש־רות
לזמנם יחדיו לשם חקיקת חוקים.

הדברת מזיקים

בהחלטה יוצאת־דופן חלק
שופט מחוזי על שופט
עליון ושיחרר חשוד בערובה

מה הסיגה דנו

אולם במדינת ישראל הכנסת מתכנסת
באופן סדיר ומחוקקת את החוקים הדרו שים,
ואין כל ספק כי חוקיה נעלים על
תקדימיו של בית המשפט העליון.
קבע השופט :״חרף כל האמור לא נראה
לי שבית־המישפט העליון התכוון לקבוע
הלכה נוקשה, המונעת את האפשרות של
שיחרורו בערובה של אדם שיוחסה לו
עבירה מהסוג הזה. המחוקק קבע עבירות
באלה בסעיף 31 לחוק סדר־הדין־הפלילי,
ואינני חושב שאפשר להוסיף על סעיף זה
בדרך של פסיקה.״
לאחר קביעה זו התייחס השופט לנסיבות
המייוחדות של המיקדה, לגילו הצעיר של
הנאשם ולעברו הנקי, וכן לשאלה אם
שיחרורו של הנאשם עלול לסכל את קיום
המישפט, על־ידי השפעה על עדים, או
בדרך של אי־התייצבות. אלה הם השי קולים
הנלקחים בחשבון עת מחליט בית
המשפט על שחרור בערובה.
מאחר שעמאד התייצב מרצונו במיש־טרה,
מייד כשנודע לו כי הוא מבוקש
על־ידה, יש לשער כי יתייצב גם למישפטו,
קבע השופט. לכן נעתר לבקשת החשוד
והסניגור, וציווה לשחררו בערובה בסך
של 50 אלף לירות.

תלבושת חגיגית בגרוזיה
נערה יהודיה בתחילת המאה

השופט אילן ציווה לשחרר בערבות
של 150 אלף ל״י את שוטא בטאש־וילי
ובערבות של 100 אלף ל״י כל
אהד את אברהם טטרואשוילי, גברי אל
מושיאשוילי ושמעון בן אוליאל.
הנאשמים שנעצרו עד תום ההלי כים
הם: שלום מידילשוילי, חיים
מירילשוילי, אברהם רוזיאשוילי, א הרון
מיכילשוילי, פנחס מ-רילשוילי,
אליהו מזל תרים, דוד אפרימשוילי,
אליהו אפרימשוילי, אליהו ברודזה,
מיכאל טטריקלשוילי, אהרון מוזג־ראשיילי,
גבריאל פצחזדה, חיים מי־כילאשוילי,
אברהם קטאשוילי, יעקב
יגרלשוילי, דניאל מגלאשוילי, אמיל
בן הרו, פנחס קסאשוילי, גבריאל
בועראשוילי, מרדכי פאפיאשוילי
דוד בזוב ואיסק מירילשוילי.

קטע מידיעה של עתי״ם
הרבה שווילי שוחררו בערובה