גליון 2172 מתאריך 17 באפריל 1979

ס א ^ ם ו\ו 4־ן 3חע 0ס 6
מכונ ת הגילוח שכדאי לסגוש
פני םאל פני
ב 9 9 5 -ל״י בלבד

א רי א ל

מבטיח גילוח קרוב, גם
במקומות שלמכונות אחרות
קשה להגיע, כמו החריץ בסנטר
או מתחת לאף. בזמן גילוח קצר
ביותר מלטפת מכתת הגילוח
סטנדרט את פניך, ומשאירה
אותם נקיים וחלקים למגע.
מפסק מרכזי נוח להפעלה נותן
לך אפשרות ל־ 3מצבים: גילוח,
גילוח לשיער ארוך ונקודת
עצירה.

שיטת הרשת של בראון מונעת
גרוי העור ואינה נותנת לאף
שערה לחמוק. שיטה זו בלעדית
לבראון.
לסטנדרט, סכין מיוחד לשיער
ארוך, מיוחד לעיצוב הזקן
והפיאות.
עיצוב דק ואלגנטי
מאפשר לך שמוש נוח ואחיזה
נעימה בכף היד. לבחירתך שני
צבעים: כחול כהה ואפור בחיר.

מס. ו באירופה.

בחר לך אחת מ־ 3סוגי מכונות הגילוח של בראון: סטנדרט, קומפקט ומיקרון-הפועלות על חשמל.
ספרינט-על סוללות, אינטרסיטי ואינטרקונטיננטל-הנטענות-ועשה אותה מס׳ ו גם אצלך, בוקר בוקר.
•המחיר נכון להיום ואינו כולל מס ערך מוסף.
מפיצים ב ל עדיי ם של מוצרי בראון בי שראל— דל־ ת ה— מו צ רי אי כו ת ח שמליים בע׳־מ, רח׳ ה׳ באייר (ככר המדינה) ,40 תל־אביב, טל ,252385,252386 :לה שיג בר שתות השיווק— שקם, המשכיר לצרכן,
כל בו שלום ובחנויות הח שמל המובחרות. ת חנו ת שרות: תל־אביב: דל־תה מוצרי אי כו ת ח שמליים בע״מ, רח׳ ה׳ באיי ר( בכר המדינה) .40 רובין, רח׳ יסוד המעלה ;6אלי אס, רח־ העלי ה .20
ירושלים: קאליש, רח׳ בן ה לל .5חיפה: בן קיקי(מיקס) ,רח׳ עמ ק הזי תי ם .17 נתניה: בר־מנחם, רח־ שטמפפר .15

״העולם הזה״ ,שבועון החדשות הישראלי. המערכת והמיגהלח:
תל־אביב, רחוב גורד? ,3טלפון 243386־ .63 תא־דואר • 136
מען מברקי :״עולמפרס מודפס ב״הדפוס החדש״ כע״מ, תל־אביב,
רה׳ כן־אכיגדור. הפצה ״גד״ כע״מ. גלופות: צינקוגרפיה
״כפסי״ כע״ט. העורך הראשי: אורי אבנרי. העורך: אלי תבור. עורך
תכני ת: יוסי שנון. עורכת ביתוב: עגת ישראלי. צלמי•1
מערכת: ציון צפריר וגילה רז? .ראש חפינחלה: אברהם
סיטון מחלקת המודעות: רפי זכרוני המו״ל: העולם הזח בע״כג

בשובו לפני שבועיים מקאהיר, שם
סיקר את ביקורו הראשון של ראש־ממש-
לת ישראל על אדמת מצריים, התייחס
עורכו הראשי של העולם הזה, אורי אבב־רי,
במישפטים ספורים בילבד (העולם הזה
)2170 לנקודה, שמשום מה עוררה דווקא
היא סקרנות רבה.
היה זה המעמד הקצר, הטכסי והרשמי,
שבו הוצג בידי מנחם בגין בפני נשיא

מצריים, אנוור אל־סאדאת, בקבלת־הפנים
שערך אל־סאדאת לבגין על הדשא באר מון
קובה בקאהיר.
ייתכן שמשהו מן הפאראדוכס שבמעמד
זה, בו דווקא מנחם בגין הוא המציג את
אורי אבנרי בפני אל־סאדאת, הוא שמשך
תשומת־לב מיוחדת. ייתכן שתרם לכך
הדיווח הטלוויזיוני, על פיו נראה ש־השתהותו
של אבנרי ליד הנשיא המצרי
היתר, ממושכת הרבה יותר מאשר לחי־צות־הידיים
הקצרות והמהירות עם שאר
האורחים שהוצגו בפני שני המנהיגים. כך
או כך, השאלות בנושא זה מוסיפות לזרום

בג? מציג את אכנרי כפני אל־סאדאת
מעמד פארדוכסאלי

:גץ לוחץ את יד אחד האורחים המצרים
היכרות מוקדמת
העו ל ם הזה 2172

אל המערכת, כאילו היה במיפגש זה יותר
ממה שנראה גלוי לעיני כל.
)הדברים הם פשוטים בדיוק כפי שנראו.
אבנרי היה הח״כ היחידי במקום אבא
אבן שנכח במעמד זה. אולם הוא לא הגיע
אליו מתוקף כהונתו כח״כ או כאורחו של
ראש־הממשלה. כמו כל שאר העיתונאים,
שסיקרו את האירוע, הגיע אבנרי לקאהיר
יממה אחת לפני מנחם בגין. אולם בעת
שנערך טכס הצגת האורחים, שהוזמנו ל-
ארוחת־הערב החגיגית בארמון קובה, הוז מן
אבנרי להצטרף אל האורחים הרשמיים.
הסיבה לכך היתד, פשוטה. יחד עם בגין
הגיעו למצריים גם עורכי העיתונים היו מיים׳
חברי ועדת העורכים, שהעולם הזר,
אינו משתתף בה. מתוקף היותו עורכו ה ראשי
של שבועון, ששמו מוכר במצריים
יותר מאשר שם כל עורך עתון אחר ב ישראל,
צורף אבנרי אל שורת האורחים,
שהוצגו בפני הנשיא המצרי ורעייתו.
בעבר, בעת ביקוריו הרבים במצריים,
ראיין אבנרי פעמיים את רעיית הנשיא,
ג׳יהאן אל־סאדאת. את אל־סאדאת עצמו
אומנם לא ראיין, אבל נכח במיפגשים שו נים
בהם השתתף גם אל־סאדאת. הצגתו
של אבנרי בפני אל־סאדאת היתד, עניין
פורמאלי בילבד. שכן הוא עצמו, כמו די-
עותיו, מוכרים היטב לנשיא המצרי.
)בשעתו, זמן קצר אחרי שובו מביקורו
ההיסטורי בירושלים, העניק אל־סאדאת
ראיון לשבועון המצרי אוקטובר. בראיון
זה ציטט בהרחבה דברים שכתב אבנרי
בהעולם הזה, בהם שיבה את אומץ־ליבו,
על שסיכן את עצמו ועמד חשוף בעת
התפילה שערך במיסגד אל־אקצה.
בהקשר זה כדאי אולי לציין פרט פיקאנ־טי.
ביום חתימת הסכם־השלום בין מצריים
וישראל בוושיונגטון, חילקה השגרירות ה מצרית
שם תיק-הסברה עבה לכל העיתו נאים
שבאו לכסות את האירוע. התיק כלל
חומר רב על יוזמת השלום של אל-סאדאת.

בין שאר המיסמכים הרבים שנכללו׳בו,
היתד, גם כתבה שלימה מתוך העולם תזה,
בתרגומה האנגלי. זאת היתד, כתבת הענק
על איש־השנה תשל״ח, עזר וייצמן, שכתב
אבנרי בערב ראש־השנה האחרון, ובה סקר
וניתח את השתלשלות יוזמת השלום של
אל־סאדאת עד אז.
משום כך, כאשר חיבק מנחם בגין את
אבנרי, בהציגו אותו בפני אל־סאדאת, היתד,
תגובתו של הנשיא המצרי טבעית. הוא
חייו חיוך רחב ואמר :״אה, כן, אני
מכיר.״ אבנרי וניצל את ההזדמנות כדי
להביע בפעם נוספת באוזני אל־סאדאת את
התרשמותו שהעם בישראל מעריץ אותו על
אומץ הלב שגילה ביוזמת השלום שלו.
השניים החליפו עוד מיספר משפטי נימו סים׳
בעוד שג׳יאהן אל־סאדאת, שניצבה
ליד בעלה, קוראת לעבר אבנרי :״אה,
הנה אתה ידידנו הטוב.״ אבנרי השתהה
ליד ג׳יהאן והחליף עימד, מיספר מישפטים.
אלא שהשתהות זו של אבנרי ליד בני-
הזוג הנשיאותי יצרה מעין ״פקק״ בשורת
נע הטכס
המוצגים
האחרים.כל
צר ונוצרה מעין ״התקהלות״ זוטא ליד
שני המנהיגים. חריגה זו משטף הטכס
היא שמשכה כנראה את תשומת־לב הצל מים
וזכתה לכן לדיווח מובלט.
מיפגש זה, כמו מיפגשים אחרים ש היו
לאבנרי במהלך ביקורו האחרון ב־קאהיר,
הוכיח בפעם נוספת כי העולם הזה
הוא שם דבר בבירה המצרית. בצמרת ה מנהיגות
המצרית, כמו גם בקרב חוגים
רחבים בעם המצרי, קיימת מודעות ברורה
לגבי התפקיד החשוב שמילא עיתון זה
בדרך להתפייסות בין שני העמים.

אבנרי לוחץ את ידי אל־סאדאת
הצגה רשמית

ה״פקק״ שיצר אבנרי בהתמשך שיחתו עם אל־סאדאת
דיווח בולט

השבוע צפוייה לך
הרגיל, וגם בלתי־שיג־רתית,
ממש כמו בשעבר.
יהיה שבוע עליך לאסוף את כל
כוחותיך, הפיזיים וה נפשיים,
כדי לעמוד
במשימות שיוטלו עליך
לבצען. אם תדע להתגבר
על חולשות קטנות
שלך — תצליח, עצמך לאנוס
נסה
לא לבזבז כסף השבוע.

פעילות קשה

יום ראשון הוא יום טוב במייוחד, בכל
הקשרים שלך עם המין
הגברי. תוכל להסתדר
לא רע בעסקים השבוע
אם תרסן את נטייתך
הטבעית ללחום על דברים
קטנים שאין להם י חשיבות יתירה, ורק
מרגיזים אותך. השבוע,
נסה לחפש לך תחומים
ו:1 2אפריל -
20 במאי
חדשים לעיסוק בזמן
הפנוי אשר יש לך.

בדומה למלח מנוסה, היה נכון לזוז עם
כל רוח, העיקר — שלא תיתקע במקום
אחד, שלא תקבל התמרחיקות חייבויות לכת,
ושלא תבטיח
הבטחות. אתה עשוי
צער לאשה לגרום מבוגרת, וגם עשוי להביא
לידי ניתוק עם
גבר השוחר את טובתך.
אין זה שבוע
רומנטיים.
לקשרים

ן ןאומי0

פלירט לא-מחייב, או
רומן אהבהבים קצר
ומרגש, צפוי לך, בת
;מאזניים, לקראת סוף
השבוע, או בתחילת ה שבוע
הבא. השותף לפלירט
או לרומן יהיה
גבר אשר ראית בו עד
כה רק ידיד ותו-לא,
ואשר בתקופת לבילוב-
האהבה שלכם נדמה
יהיה לך כי זהו האביר-על״הסוס-הלבן לו
את ממתינה כל השנים. בשטח העסקים,
אין חדש, ההצעה שקיבלת היא משונה,
אך הפרטים הכלולים בה, נכונים. היזהר.

מחווה בלתי צפוי מצד אדם שמעולם לא
נחשב בעיניך כדורש
טובתך, עשוי להבהיר
כמה עניינים סתומים,
לסקור קץ ולשים
בעיותיך. אותו אדם
יעשה למענך עוד יותר
מזה, ואס תאיר לו
פנים בסוף שבוע, הוא
עשוי לפתוח בפניך קוסמות אפשרויות
בתחום החברתי. לכן
כדאי שתחשוב שנית לפני שאתה מסרב.
אם תסמוך השבוע על האינטואיציה שלך,
ולא תהסס לקבל הח לטות
חשובות במי שור
הכספי, עומדים
לרשותך סיכויים רבים
לעשות עיסקה מצויינת
ולהבטיח את עתידך
לאורך ימים. אם ההח לטה
אינה בידך, הפעל
את מלוא השפעתך על
בר הסמכא, והשתדל
לשכנע אותו בדבריך.

פלסטין על הדגל
למיקרא כתבתכם קידה לדגל (העולם
הזה ,)2170 בד, תיארתם כיצד סקר מנחם
בגין בנמל־ד,תעופה של קאהיר את מישמר
הכבוד הצבאי המצרי, שעל דגלו רקומה
הכתובת ״פלסטין 1948״ ,העליתי בדעתי
כי היה זה תכסיס מצרי מכוון, שנועד
להעמיד את מנחם בגין בפני עובדה,
ולהביכו באמצעות הצורך לכבד דגל ש עליו
מתנוסס השם פלסטין.
והנה, בכתבה מצולמת שהתפרסמה בעי תון
מצרי על ביקורו של ג׳ימי קארטר
בקאהיר, נוכחתי שגם הנשיא האמריקאי
חלף על פני אותו מישמר־כבוד, שהניף
את אותו הדגל שעליו רקום שם פלסטין.

עמוקות את העובדה שמר שרון מקיים
את הבטחותיו, לעשות למען צימצום ניפוח
הוצאות הייצוג, שהיו סרטן בגופו של
המישטר הקודם ועברו בירושה למישטר
הקיים.
אם ימשיכו בדרך זו, לא אתפלא אם
נשלם בקרוב עשר לירות בעבור ביצה.
ה. דלף הליגגר, תל-אביב

אין סמכויות בחו״ל
במעריב פורסם (ב־ 18 במרס ,)79 כי
״אנשי לישכתו של ראש־ד,ממשלה היו
נינוחים מאד כאשר ח״כ אורי אבנרי
עירער על יציאתו של מנחם בגין ל
באמצע
השבוע תהיה
לו הזדמנות להרהר בדרכך
בחיים, בהש פעתה
של שיחה אינטימית
עם אדם שאתה
רוחש לו אמון. הוא
יצליח לשכנע אותך,
כי אתה מסוגל להשיג
הרבה יותר מכפי
שהשגת עד כה, אם
תהיה פחות עצל ותפתח
את כישרונות היצירה שבך. בן
עקרב — הימנע מהחלטות נמהרות.

אל תנסה לכפות על
עצמך ועל אחרים מצבים
בלתי נוחים, אך
ורק משום שהחברה
דורשת זאת. הישמר
מפני דחפים פנימיים
למצוא פתרונות לבעיות
שאולי אינן קיי מות
כלל. מישהו המו שך
בחוטים מאחורי
הקלעים יגלה יותר
ויותר את נוכחותו בסוף החודש. מורך
הלב שאתה מגלה בנוכחות אנשים, מונע
בעדך להתקדם בעבודתך. תני יותר אהבה.

שמך הטוב טוב מאד. על כן אל חשש !
אתה יכול לעשות דברים שנראים לך,
אולי, רעשניים מדי. בת
תאומים, השמלה הצבעונית
היא, השבוע דווקא
זו שתבטיח את
הצלחתך ברבים. אלה
הרגישים לאלרגיות ו למחלות
עור, מוטב
שלא יצאו השבוע למרחקים.
אלו העומ דות
להינשא — מוטב
להן לדחות את תוכניתם
לזמן-מה. אין זה שבוע לבילויים.

מכתבים

בגין סוקר את המישמר הצבאי המצרי
אותו דגל —

תיתפסי לדאגה אל ולמצב רוח כשתבחיני
ביום שני בגוון החיוור
המרחף על פניך וברגישות
המוזרה שאת
חשה כלפי הסובב אותך.
דעי לך שהרגשה
זו תחלוף מהר. נסי

ליהנות מהרגשה
אך שילטי בעצמך ואל
תתני לאיש לנצל את ריגשותיך האי
מהיים השופעים חום ואהבה. אם היכרותכם
קצרה, דחי לכמה ימים את
החלטתך בקביעת יחסך האמיתי אליו,
למרות שהכל ברור לך ואת רוצה בו.

אם תעמוד השבוע בפני
בעייה מביכה ה קשורה
בבירור מיש-
פטי, הסדרת עניין רש מי,
או מגע בלתי צפוי
עם הרשת, מוטב שלא
תדחה את הטיפול בעניין,
התחל בכך מייד,
בסיועו של אדם המת־
20 ביגואר -
18 בפברואר
מצא בסבך עניינים זה.
אדם כזה עלול להבהיר
לך שמצבך אינו מזהיר כפי שדי-
מית, וכי תעבור תקופה ממושכת של
מתח ואי־נעימות עד שהעניינים יסתדרו.

ז ס שלך, בן דגים — לך מותר
סוף־סוף
להתאהב, אך תיזהר
לא לאבד את הראש.
אל תחליט החלטות
גורליות בעניינים כספיים,
ואל תיכנס לווימיותרים
עס כוחים חבריך לעבודה. בת
<ז !;דוס דגים, אם לא הס1

/ע*׳ 6 1פקת לבזבז את כל
הכסף שלך במכירות
סוף העונה כדא,־ שתעשי זאת עכשיו.

קארטר סוקר את המישמר הצבאי המצרי
— אותה פלסטין
כנראה שזהו דגלו הקבוע של המישמר
ולא אקט הפגנתי, שנועד להוכיח לעולם
הערבי כי מצריים לא שכחה את פלסטין.
עמירם עוז, תל-אביב
• הכתובת ״פלסטין״ ,על דגל מיש מר
הכבוד הצבאי המצרי בטכסי קבלת־פנים
לבגין וקארטר — ראה תמונות.

גיפוה הסרטן
בסיפוק רב קיבלתי את הידיעה, ששר-
החקלאות אריאל שרון סירב להשתתף
במישלחת המוגזמת שיצאה לוושינגטון,
לטכס חתימת חוזה-השלום. ללא קשר עם
השקפותיו הפוליטיות, כאזרח אני מעריך

וושינגטון, לשם חתימה על חוזה־השלום.״
וזאת, כי לדעתם קיים מחסום בחוק הקובע,
שברגע שנשיא־המדינה יוצא את גבולות
הארץ אין הוא יכול להשתמש בסמכויותיו,
מה שאין כן ביחס לראש־הממשלה.
מבלי להכנס לפלוגתה, האם חוזה־השלום
הינו בחזקת אמנות עם מדינות־חוץ שאוש רו
על-ידי הכנסת, ולכן מוטלת חובת הח תימה
עליו על הנשיא (כאמור בסעיף
( 11א 5לחוק־יסוד נשיא־המדינה) ,הרשו
נא לי לחלוק על הקביעה, כאילו אין המח סום
האמור קיים באותה מידה לגבי ראש-
הממשלה.
<בסעיף 19 לחוק־יסוד הממשלה נאמר:
״נעדר ראש־הממשלה מן הארץ, או שנבצר
(המשך בעמוד )6
ה עו ל ם הז ה 2172

פרסום מדני/! 7רפאל טיראן

ממזכי

17ש 2ץ ה11ו0!1ד.וה

(המשך מעמוד )4
ממנו זמנית ׳למלא תפקידו, תקבע הממשלה
שר אחר מבין השרים שהם חברי־כנסת
לכהן כממלא מקומו, עד שישוב ארצה או
יחזור למלא תפקידו.״ מכאן, שכאשר יוצא
ראש־הממשלה את הארץ הוא מאבד את
סמכויותיו כראש־ממשלה והן עוברות ל-
ממלא־מקומו הנשאר בארץ.
מן הראוי שיתן המחוקק דעתו לתיקון
חוקי־היסוד בעניין זה, כדי לא להעמיד
בספק מישפטי פעולות וחתימה על מיס-
מכים במישור הבינלאומי הנעשות בחו״ל.
בנוסח הנוכחי, הקובע (בסעיף )20 שיש
למנות ממלא-מקום גם לשרים אחרים בעת
העדרם מן הארץ, מתעורר החשש, שאפילו
פעולותיו של שר־החוץ, בעת העדרו מה ארץ׳
אינן מעוגנות דיין בחוק.
אליעזר ופני; גבעתיים

פטל החתיפה
מצורף בזה אני שולח אליכם עיצוב
גראפי, המסמל לדעתי את המהלכים האח רונים
של חתימת ה0כם-השלום בין ישראל
ומצריים. אני סבור שניתן להשתמש בו
לצרכים שונים, כגון פירסומים רשמיים,

חופש ביטוי סלקטיבי
*.לפני כמה ימים ניסיתי לחלק בבית-
ספרי, תיכון חדש בתל־אביב, כרוזים המו חים
כנגד היחס הברוטלי של השילטון-
הצבאי בשטחים, ששיאו היה רצח הנער
והנערה בחלחול בעת הפגנה. מנהל בית-
הספר, מר שמואל שימעוגי, אסר בתוקף
לחלק את הכרוזים בטענה, שלפי תקנות
מישרד־החינוך, אסורה פעילות פוליטית
כלשהי בתחומי בית־הספר.
תקנה זו, שהיא דרקונית כשלעצמה,
מנוצלת על-ידי הנהלת בית־הספר בצורה
סלקטיבית ביותר. בעבר הוחתמו תלמידים
על עצומה, הקוראת נגד הקמת מדינה
פלסטינית, על עצומה המוחה נגד דברי
ברונו קרייסקי על מנחם בגין, ולפני כמה
שנים נלקחו כל תלמידי בית־הספר להפ גנה
בגנות החלטת האו״ם כנגד הציונות.
פעולות אלה נעשו בזמן השיעורים,
ביוזמת הנהלת בית־הספר, והן מלמדות
איזה פעולות פוליטיות מותרות ואיזה
אסורות. אין לראות במיכתב זה התקפה
אישית על מנהל ביודהספר, מכיוון שיחסו
ונימוקיו אינם אלא סימפטום של מערכת
חינוך אנטי־דמוקרטית, ובהכרח גם אנטי-
חינוכית.
לפי סקר שפורסם לפני כשנה, עולה
ששליש מתלמידי-התיכון בארץ מציעים
להמעיט מזכויותיהם של האזרחים הערבים
ושל בעלי דיעות שמאליות. עצוב, ש תיכון
חדש, שהיה סמל לחינוך פתוח
וחופשי, תורם את חלקו להדרדרות האנטי-
דמוקרטית בקרב הנוער.

דני אמיר,

תלמיד ״תיכון חדש״,
תל־ אביב

שלום ונמדדת אינפלציה
מה חשוב יותר? שארבעים מיליון מצ רים
יחבבו את מנחם בגין — כפי שהצהיר
בשובו מקאהיר, שם אילצו אותו להתלוות
לקצין בעל צעדי־אווז — או ששלושה
מיליון ישראלים אינם יכולים לגמור את
החודש הודות לשיעור אינפלציה שנתי
של 50 אחוז?
יוסף שריק, תל-אביב

האיור של אייזמן
טוב למטבע
מעטפות, דגלים, מדליות וציונים אחרים
לרגל המאורע. אולי בעיקבות הכוונות
של מישרד־האוצר, להלבין את ההון הש חור,
יפיקו מטבע ישראלי חדש וישתמשו
בעיצוב זה לציון המאורע ההיסטורי על
גבי המטבע.
מיכאל אייזפן, גבעתיים

שכיתה נגד ההסתדרות

מאוזן :
. 1דג המצוי במים מתוקים; .5דג־מאכל
10 רומם בעקבו 11 כינוי ;
. 13 צאצאה 14 עלוב־נפש 15 זכר ב בקר;
. 16 הצלה; . 18 בת־קול; .20 אולם;
.21 קומפוזיטור; .22 מיכסה הבית; .24
מעדנות; .25 בוא מלמעלה למטה! .26
עיר בצרפת ; .28 מטוס סובייטי ; .30 פקק:
.31 מעיין; .32 קריאת־כאב; .34 סופר
ירשאלי (ש״מ) .35 :מציאות ; .38 כשל :
. 39 גוף שלישי רבים; .41 מתגורר.42 :
כפן .43 :מנעול פטנטי .45 :זד.47 :
מילת־זירוז; .48 תמצית הפרי .50 :יצהר;
.51 מכשף; .52 מן הסכו״ם; .54 צלל;
.57 צד; .61 מונח בתורת החשמל; .62
גשם קפוא ; .64 מילת־תנאי ; .65 מישתה ;
.66 אציל מיקראי .67 :אחוריים ; .69
מחלקי היממה ; .70 אופי ; .72 גמע ; .74
מעמסה ; .75 דומה ל 77 מיכשול ; .78
עבודה קשה .81 :שיח ו .83 עליך
לנסוע ! .85 קיטור דק .86 :פיקפוק ; .88
מינחה .89 :עוף המצוי בארץ .91 :כן, ב אנגלית;
.93 ישיש .95 :קצין בריאות־נפש
(ר״ת); .96 מחוספס; .98 קידומת
הולנדית 100 מבלה את הלילה . 102 :
שמשמעותה שלילה 104 רקיקים . 105 :
מחציתו של תוף אפריקאי; . 103 קידומת
מדינה באסיה.

מאונך :
. 1מזימה ; .2משמש בקפיצה־לגובה ;
.3לא עקום .4 :סופו של יום ; .6משאבת
הגוף; .7שאין נשמה באפה .8 :מגופה;
.9כאן, בארמית 12 המלחמה הראשונה
של ישראל . 15 אנקדוטות ...קטנים:
. 16 זאטוט . 17 :קרת 19 מן המזלות ;
.20 כעס גדול .21 :מעצבנת! .23 שביב;
.24 בלוטת־הנקה; .26 חביב ונחמד; .27
תן ! .29 מין עוף . 30 :משגיח ! .33 נאיווי ;
.34 חמסין .36 :חבל בארץ; .37 בעל
תבונה ; .40 אדון ; .41 עליך לגעת ! .44
בשבילי .46 :עצם בפה ; .47 ישן ; .49
ממנה נבראה חווה ; .50 כמות גדולה מאד:
.53 גרם־שמיים ; 64 אבן טובה .65 :זעיר:
.56 מידת־שטח ; .58 הגיע .59 :היא מנ רה
.60 :דומה ל .62 : -תבואה .63 :מפ ריד
את הבר מן התבן; .66 משלושת ה רגלים
( 2מילים); .68 סטודנטית.71 :
מיקטרון־ערב 73 ומגוג .76 :מצי אות
; .77 בר־נגיסה .79 :מיץ הפרי ; .80
בלבד; .82 יין־שרף (ר״ת) .84 :עניין:
.85 מחלקי המסילה ; .87 רצועה ; .90 אחי
הבעל ; .92 תיכלה ; .9 4מעצור ; .96 סיים!
.97 שממה ; .99 נביאים כתובים (ר״ת) ;
. 101 נרו יאיר (ר״ת 102 תאריך בחודש
שבט; . 103 יבשה מוקפת ים.

ההסתדרות אירגנה לא מכבר שביתה
כללית של חצי יום נגד ההתייקרויות
האחרונות. אבל צו־השעה הוא שביתה
מיידית נגד ההסתדרות. וזאת כיוון שב-
התייקרויות של הממשלה אין שום אפלייה
והן אחידות לגבי העשירים והעניים. לעו מת
זאת, ההסתדרות, בראשותו של החבר
משל, הופכת את ההתייקרויות יקרות פי
כמה לעניים מאשר לעשירים.
בעיתונות פורסם שתוספת־היוקר, ש תשולם
באפריל, תהיה בשיעור של 19.3
אחוזים מהשכר ברוטו. כלומר, שהשכירים
המשתכרים נד 11.500ל״י ומעלה יקבלו
פיצוי על היוקר בסך 2219ל״י, לעומת
העניים, שמשתכרים 4000ל״י, שיקבלו
תוספת-יוקר של 772ל״י בילבד. איך
זה ייתכן שתוספת־היוקר של העשירים
תהיה גדולה כימעט כמו משכורותיהם של
העניים החלשים?
1מההתייקרויות הנגרמות בגלל הממשלה
אין כנראה מנוס. אבל באיזו תורה סוציא ליסטית
כתוב שעל כל ההתייקרויות, הע שירים
חייבים לקבל תמיד פיצוי הגדול
פי כמה מאשר העניים ביותר? והרי מכך
יש מנוס, ויש ברירה!
זהו עוול שאין לו שיעור ודוגמה. אם
לא נשים פעם אחת קץ לעוול הזה הוא
ישים קץ לכולנו.

שמשון שיכק,

בני־ברק

מפע־צלב חדש
דברי מכוונים ליואל מעין־זיוון, שבדיון
על חוזה-השלום, במרכז הקיבוץ־המאוחד,
סיפר שהוריו נאלצו לפנות אח בית־הער־בה
ועתה הוא חש שיאלץ לפנות את
הגולן ושהוא ״חש נורא לעמוד נגד הש לום,״
(דבר 19 ,במרס .)79
אינני מבין על מי אתה קובל, יואל?
מי עשה לגוש אמונים פרצוף יפה בראשי תו?
לא אנשים מרמת־הגולן? האם לא
בעזרת היד שהושיטו הוסט ערך הקיומיות-
של־אנוש־משתחרר מהמיפעל ההתייש בותי?

מי אתה קובל וממי יש לך ציפיות?
אדמה היא כלי־ייצור לאנוש. שיקום
על היוצר? כשל הוא להותיר אדמה טובה
ללא יישוב וללא פיתוח. להימכר לעב־דותה?
להקים לתחיה את ים המלח, אדמת
מיפעל ליהודי התלוש להיאחז. להיתלש
עליה בהרפתקה ולהיצלב בקדושה דווק אית?
ממי יש לך ציפיות?
שיחרור היהודי ממעמד ״הכבשה הש חורה״
במישחק הדמים של הפרד־ומשול
נחוץ לעמים לא פחות מליהודים, ואיך
לא הבינו את מישחק ההתבדלות התולש
מהם את ערך היוצר־לחם־מן־הארץ ומחזיר
את היהודי לייחוד הכבשה השחורה בשי טת
הפרד־ומשול של מסע-צלב חדש, ערבי
יהודי, ונגד היוצר שביישוב החדש?
ממי יש לך ציפיות?
עוד לא הבנת שגם זה מסע־צלב שבו
האדונים מערב ואדונים מכאן עושים נגד
היוצר שביישוב החדש? שאנו הנצלבים
ושאלה וגם אלה הם הם צלבניו?
חיזקו את המחנה הלא נכון, ואתה, על
מי אתה קובל?
ואולי, מוטב שעתה תבין?
יצחל, חו ר ש, פתח־תיקווה
העול ם הזה 2172

״אגוזי של עלית-
אגדה״

״כדורגלן השגה״ עודד מכנם אומר:
״אגוזי של עלית -אגדה ! ״
כדורגלן הגון לעולם לא יקה סמים ממריצים,אבל אם יש לו שכל
הוא יאכל אגוזי או שניים
לפני כל אימון ולפני כל משחק
חתיכת אגוזי היא ״פצצת-אנרגיה״ קטנה המכילה:
שוקולד, סוכר, גלוקוזה, שמני מאכל, אבקת-חלב,
אגוזים, קרמל-חלב -אגדה !
תאכלו וגם אתם תאמרו -

מוג לי עם אגוזי של ע£2ג*

פני זמן מה נפגשו פרופסורים לכלכלה עם ראש /הממשלה
ועם ועדת־הכספים של הכנסת, ונתבקשו
להביע את דעתם בעניין ״הצעדים הכלכליים החדשים״
שנקטה הממשלה לבלימת האינפלציה.
הם עשו זאת במיפגשים אלה וגם על דפי העיתונות.
הם יצאו בעיקר נגד סיבסוד ההון על־ידי מתן ההלוואות
בריבית קבועה ובלי הצמדה למדד, לבעלי־ההון בני־המזל.
ברור שמקבלי ההלוואות הבלתי־צמודות באינפלציה

(שחלק ממנו מתרושש מזה) .הקצה השני: המקבל את
תוספות המחירים — הבעלים, היצרנים והמוכרים את
הסחורות והשירותים, שהם רק חלק קטן של הציבור. אין
ספק שכל אלה נהנים מזה.
מכיוון שתוספת־הכנסות היא עובדה קיימת באינפלציה,
בשל התוספות המתמידות למחירי הסחורות והשירותים,
הרי פירושו של שכר בלתי־צמוד לאינפלציה הוא: שכר
שאינו מקבל את המגיע לו מתוספת הכנסות אלה,

ריווח־ האינפלציה הם
בעצמם גוום חשוב
להגבות האינפלציה

הוספתוקו מלאה
וצמודה היא גורס
הבולם אה האינפלציה

הדוהרת הם בני־מזל, כי הכסף שיחזירו בתום תקופת
ההלוואה יהיה שווה פחות מהכסף שלוו. ההפרש כולו
הוא הרווח שלהם, וההפסד כולו של משלמי־המיסים —
במיקרה וההלוואה ניתנה על־ידי הממשלה, שלא זכו לקבל
את מלוא הערך של כספם בחזרה.

ובמקום השכירים מקבל אותו מישהו אחר — המעסיק,
היצרן או כל מוכר אחר.
בצורה זו נוצרים ריווחי-אינפלציה על חשבון השכי רים,
ביגלל שכר העולה פחות משיעור האינפלציה.
לפי החשבון, על בסים הנתונים שנתפרסמו לאחרונה
על־ידי הלישכה המרכזית לסטטיסטיקה (הירחון הסטטיסטי
לישראל מס׳ , 1ינואר , 1979 עס׳ ,)53 ,47 , 17 השכר
הריאלי ירדב־ 3.3*56,בין הרבע השני לרבע השלישי,
כולל תוספת היוקר של יוני של . 1978 באותה תקופה
הגיע שיעור האינפלציה ל־ ,7.170 והצריכה הפרטית הרי אלית
עלתה גם היא ב־.7.770

צדקו, איפוא, הכלכלנים שהתריעו נגד מתן
הלוואות בלתי-צמודות על־ידי הממשלה, כי
כעיקכותיהן מתרחשת חלוקה מחדש של ההכנסה
לטוכת מקבלי ההלוואות האלה. הם פשוט
זכו בדיווחי אינפלציה.

!ך* יווחי אינפלציה אינם ככל רווח. אין הם באים
כתוצאה של חריצות, הגדלת ההשקעות או הגברת 1 הייעול. הם נובעים אך ורק מעצם קיומה של אינפלציה
במשק, ואין שום צורך במאמץ כדי לזכות בהם.
גם אם יש ויכוח בין כלכלנים, סוציולוגים ופילוסו פים
חברתיים מאסכולות שונות על הרווח — האם הוא
צודק או לא — הרי אין שום ספק שרווח אינפלציוני
הוא דבר בלתי-צודק לחלוטין. אין מרוויחי הרווח הזה
צריכים להתאמץ כדי לזכות בהם. תהליך האינפלציה —
שפירושו ירידה של ערך הכסף במשק — עושה את כל
העבודה עבורם.
מעבר לזה, ריווחי אינפלציה נוצרים תמיד על חש בונן
של קבוצות אחרות, המפסידות באינפלציה, ללא
עוול בכפיהן. אין הפסד אינפלציוני זה נובע מעצלות,
מחוסר־יעילות ומחוסר־נחיצות. העובדים הכי חרוצים, הכי
יעילים והכי נחוצים יכולים להפסיד בה.

אין האינפלציה מחלקת את חסדיה לא לפי
הצדק ההכרתי, וגם לא לפי טובת המשק.
ההיפך הוא הנכון. היא כהכרח גורמת להיווצרות
ריווחי-אינפלציה, שמילכד היותם בלתי•
צודקים, הם גם מדרבנים ומאיצים את תהליד
האינפלציה עצמו.

תכונה זו של דיווחי האינפלציה היא ההרסנית ביותר
למשק. וזאת מן הסיבה הבאה: טבעי הדבר שכוח־הקנייה
של אותם המרוויחים את ריווחי האינפלציה דווקא גודל
עם עליית המחירים, תחת לרדת איתה. ריווחי־האינפלציה
הרי נוצרים מעליית המחירים וברור שהם מוסיפים כוח-
קנייה לאותם המרוויחים אותם. בצורה זו נוצרים במשק
ביקושים העולים יחד עם עליית־המחירים.
רוב העם, שהם עובדים שכירים, מרגיש דווקא שכוח-
הקנייה שלו יורד עם האינפלציה. נכון הוא שאילו
היתה האינפלציה תלויה בביקושים שלהם, הרי היתה
נעלמת מזמן. אך הצרה היא שהביקושים העולים עם
עליית־המחירים ידרבנו תמיד את האינפלציה למעלה. בי קושים
אלה שייכים למרוויחי ריווחי־האינפלציה.

כל עוד קיימים דיווחי האינפלציה — האינפלציה
לא תיעלם. זהו מעגל־קסמים.

ה הם המקורות של ריווחי האינפלציה?
״ י היום מבינים הכל — הציבור וגם הפרופסורים לכל כלה
— שריבית קבועה שאינה צמודה למדד־האינפלציה
היא מקור לא-אכזב לעשיית ריווחי-אינפלציה עבור
מקבלי־ההלוואות.
למרות שהריבית היא אחת מעלויות־הייצור, הרי היום
ברור לכל — או לפחות הכל מתנסים בזה — שריבית
נמוכה זו אינה מורידה את מחירי המוצרים שבייצורם
היא משתתפת, ואפילו את קצב עלייתם אין היא בולמת.
אין החברה ״חוסכת״ בשל תשלום ריבית נמוכה משי עור
האינפלציה, כי אותו תשלום שלא משולם עבור
ההלוואות לנותני-ההלוואות אינו נחסך לחברה, בצורת
ירידת המחירים, אלא פשוט הולד אל גורנדייצור אחר ז

״אי• אסתראלכ סנ ד ר
יותר נכון: אל בעליו של גורם ייצור אחר. במיקרה זה —
אל הקבלנים או הסוחרים, מקבלי ההלוואות.
בעוד שנותני ההלוואות המסובסדות אינם מקבלים את
חלקם בהתייקרות האינפלציונית, בשל הריבית הלא־צמו־דה,
הרי מקבלי ההלוואות מקבלים יותר מאשר ״המגיע״
להם מתוספת ההכנסות האינפלציוניות, כך שהתוצאה
היחידה של הריבית, הנמוכה משיעור האינפלציה, היא
היווצרותם של רווחים — והפסדים — אינפלציוניים.

לא ״חיסכון״ להכרה, לא ירידת מחירים,
אלא רווחים כילכד לשיככה אחת.

משמעות זו של הריבית הבלתי־צמודה לאינפלציה
ברורה מאד לציבור וגם לכלכלנים, לפי התבטאויותיהם
האחרונות. אך למה לא ברור, לא לציבור ועוד פחות
לכלכלנים (ואם ברור להם, למה הם לא אומרים זאת?),
שכל הדברים האלה לגבי ריבית בלתי־צמודה לאינפלציה
נכונים גם לגבי שכר בלתי־צמוד — או צמוד למחצה —
לאינפלציה?
אנחנו יכולים להכניס לכל מקום בניתוח הזה את
המילה ״שכר״ במקום המילה ״ריבית״ ,וכל המישפטים
יישארו נכונים.

כמקום נותני-ההלוואות נכתוב ציבור העויב

שנר דא־צמור משפיע
כמו הלוואה לא־צמוזה :
הוא מגניו את האינפלציה

מכאן שהירידה הריאלית כשכר לא גרמה
למיתון האינפלציה וגם לא כלמה את העלייה
הריאלית כצריכה הפרטית. אך בטוח לגמרי
שהיא גרמה להיווצרותם של דיווחי האינפלציה.

מכאן שהשכר נסתכם במשך הרבע השני (אפריל, מאי,
יוני) של 1978 נד 20.175 מיליארד ל״י, הרי 3.30/0של
ירידה בשכר הריאלי פירושו 665.8מיליון ל״י של רווחים
אינפלציוניים על חשבון שכר זה בילבד.
הסחורות והשירותים לא הוזלו בסכום זה, כפי שהיד.
מתבקש, אלא נספגו על-ידי דיווחיהם של המוכרים השו נים
של סחורות ושירותים אלה( .יש עוד לציין במקום
זה, שגם במיקח* .והשכר הריאלי נשאר קבוע בין
תקופה לתקופה — דבר שההסתדרות כל־כך גאה בו,
כאשר זה קורה — הרי זה עדיין אומר שכל השכירים
אינם מקבלים שום חלק מהגידול הריאלי של המשק).

ריווחי-אינפלציה הנוצרים על־ידי השכר
אינם צודקים יותר מאשר ריווחי אינפלציה
הנוצרים על־ידי ההלוואות הלא-צמודות. למה
כל מי שיוצא נגד ההתעשרות הקלה כיגלל
ההלוואות הלא־צמודות, אינו יוצא נגד: ההתעשרות
הקלה כיגלל השכר שאינו צמוד ץ
למרות כל זה ולמרות הנסיון שלנו ושל העולם כולו,
שכר נמוך עדיין נחשב למשהו שהוא טוב למשק. הוא
נחשב, משום־מה, לדבר הבולם את האינפלציה, המעכב
את האבטלה, המאזן את מאזן־התשלומים והעושה את
כל הדברים הטובים והיפים למשק, בעודו עושה את ההי-
פך הגמור מזה( .המדינה היחידה שעלתה על ישראל
בשיעור האינפלציה ב־ 1978 היתה ארגנטינה, שבה השכר
כימעט נעלם).

דים השכירים, כמקום מקבלי־ההלוואות נכתוב
המעסיקים, וכל הניתוח וכל המסקנות
יהיו נכונים לגבי השכר שאינו עולה עם האינפלציה,
כפי שהם נכונים לגבי הריבית הלא-
צמודה — או הצמודה־למחצה — לאינפלציה.
השכר הוא אחת מעלויות־הייצור, לא פחות ולא יותר
מאשר הריבית. המשמעות של שכר, שאינו צמוד באופן
מלא למדד, זהה עם משמעותה של הריבית הבלתי־צמודה.

שכר הצמוד רק ב־>־/ס 70 למדד, והצמדה
המשולמת רק פעמיים כשנה, כזמן שעליית
המחירים היא רצופה לאורך התקופה, משמעותו
איננה חיסכון לציבור, איננה האטת עליית
מחירי הסחורות והשרותים שכייצורם הוא
משתתף, ואיננה כלימת האינפלציה — אלא
אך ורק עשיית רווחים אינפולציוניים על חשבון
שכר זה.
אינפלציה, לתוספות

המתמידות למחירים, יש

ל שני קצוות.
קצה אחד: המשלם את תוספת המחירים — הציבור כולו

אך במיסוי לא די. הוא חשוב ביותר, אך הוא בא
לאחר־מעשה, כלומר, בשעה שרווחים אלה כבר נוצרו
וקשה מאד לתפוס אותם. המיסוי הוא חשוב מאד, אך
אין בכוחו לעצור את התהליך של היווצרות הרווחים
האלה.
ריווחי האינפלציה מזיקים מאד גם לאחר מם, אולי
במידה קטנה יותר. הביקושים הנובעים מהם עדיין ימ שיכו
לעלות עם עליית המחירים, ולעכב את חיסול
האינפלציה.

לכן המדיניות הכלכלית הרוצה כאמת
לחסל את האינפלציה צריכה להיות מכוונת
לעצירתהתהליך של היווצרות דיווחי־אינפלציה,
של ההתעשרות הקלה כתוצאה מן
האינפלציה, כין אם נוצרים על חשבון ההלוואות
הכלתי-צמודות או על חשבון השכר הבל
תי-צמוד.

תוספת-יוקר אמיתית המשולמת ב*ס 1007 ולעיתים תכו פות
היא אחד האמצעים החשובים ביותר לעצירת התה ליך
של היווצרות ריווחי-אינפלציה, וביחד איתו את האינ פלציה
כולה.

ד ן ־ בייבץוד1

נ די חעם או ב

תערובת אמריקאית מו בחת/

פרס! 0ד׳ר •עקכסון־

פיג׳ ו 1 0 4
למסע קניומ בעיר
קפל א ת המושב האחורי וה־ 104 מציעה לך יותר
ממטר מעוקב נפח למטען /ה־ 104 משתלבת
בקלות ובאלגנטיות בתנועת העיר.
לטיול משפחתי
מצויירת היטב ומרווחת,
ללא דוחק ועינויים. היא
בעלת 5דלתות ומקו ם ל־5
נוסעים. זוהי פיג׳ו גדולה.
לנסיעות ארוכות
ל־ 04ו ביצועים
מרשימים גם בדרכים
משובשות. נסיעה נמרצת
ונהיגה נוחה. היא מפ תחת

145 קמ״ש ומביאה אותך לכל מקו ם בקלות ובביטחה.
בנייה חזקה :
כמו כל מכוניות פיג׳ו גם ה־ 104 בנויה לשרת אותך
לאורך ימים. מכונית שתוכל לסמוך עליה כי
ה־ 104 מיוצרת ע״י חברה גדולה -פיג־ו.
גם לאחר רכישתה דואגים לך
51 מו סכי ם פיג׳ו ברחבי
הארץ.
להשיג ב־

954 סמ״ק
1124ס מ״ק

פיג׳ו גדודה

* מייו ס

המפיץ הבלעדי: דוד ליניצסקי נע״נו, תי־אניב: רח׳ שונציצז * 1טל6 333214 וישלים: יחי הס ג. טל 228888 .2226*4 .
טל 538228.
סוכנויות: ירושלים: מוסך גסנר, איזור התעשיה, טל2 523221 חיפה: אוריאל כהו, ר ח׳ אלנני .51 טל .536822 .523363 .רכב הצפון בע״נז. שדרות נ ו גוריון(הכרמל) . 8
נצרת: מישל וזוהיר סרוגיי, מרכז התעשית החוש. טל .56860-54053 .חדרה: קל־נע שיווק רכב נע״מ, הרברט סמואל .25 טל .31689 .שכם: עומר כליפא, רח׳ פייסל טל 1894
ראשון לציון: מוסך ״שרתון״ רח׳ הרצל .41 טל .994481 .אשקלון אלבי ושות׳ סוכנות לרכב פיגיו איזור התעשיה. טל 25757 .כפר סבא: מוסך פוספלד. טל.20161 .
רמאללה: מכון״אל מצרי״ אל נירה, איזור התעשיה, טל .3637 .באר־שבע: מוסך אכספרס, איזור התעשיה. טל . 8292 .אשנב הנגב. דרך חברון .3טל.77021 .
נתניה: לוינקופף הרמן. רח׳ שוהם .4טל 35081 . 37821 .

ה עו ל ם הז ה 2172

¥ 1 . 1 1 1 1י

ה(1שו הדו״ ח ער הכנסותיהם האמיתיות וו3ושם
שר כר 120חבויהכנסתהתשיעית
באמה?
שרה ש טי ר ק טן:
ל ת פו ס טרמפ
ך אשר הודיעה בחודש ינואר ח״כ
המפד״ל שרה שטרן־קטן לגיזבר ה קיבוץ
שלה, יבנה, כי הכנסת החליטה
להגדיל את משכורות חברי־הכנסת במידה
ניכרת, לא היה מאושר מהגיזבר. משום
ששרה שטרן־קטן, כמו חברי-קיבוץ אח רים,
מעבירה את המשכורת שלה, יחד עם
דמי ההוצאות האישיות, ישר לגיזברות
המשק.
״אבל הם רימו אותי,״ טענה השבוע
שטרן־קטן. אחרי שהגיזבר קיבל את ה־צ׳ק,
הוא הגיע למסקנה כי משהו בחישוב

״את המצב הציל בשבילי ח״כ יהודה
בן־מאיר. גם הוא מרצה בבר־אילן. היא
סידר איזה חוזה מייוחד, העוקף את החוק
הזה של הכנסת. אבל ביגלל החוזה המייו-
חד המשכורת יותר קטנה, ממש מצחיקה.
אני לא רוצה אפילו לספר כמה זה. מובן
שלי זה לא איכפת, המשכורת שלי בין
כה וכה הולכת למשק.״
תמורת הצ׳קים של המשכורות שלה
מקבלת שרה שטרן־קטן כל הוצאה שהיא
דורשת מהמשק שלה. היא אינה זוכרת
כמה כסף היא מקבלת כל חודש ,״אבל
אני מקבלת כמה שאני צריכה. כל חודש
זה משתנה. כל חודש ההוצאות שלי הן
אחרות.״
המשק משלם את כל הוצאותיה של
שטרן־קטן. את הוצאות הביגוד המייוחד,
שלו היא זקוקה ביגלל מעמדה החדש כ־חברת־כנסת,
את הוצאות המוניות המייד

כמה ספרים שהוציא. כהנא, המגדיר את
מיקצועו כרב׳ הוציא ספרים על תורה
והלכה, ביניהם כאלה שהם רבי־מכר בחו גים
הדתיים, כשנת השבע, האיש וחזונו־שלושת
חלקי הספר חקר ועיון, טהרת בית
ישראל, ספר הזיכרון ליטב״א, חקר ועיון
במסכת שביעית ועוד.

אימדי רון:
הקיבוץ מרווי ח

ח״ב אימרי רון
2000 לירות ואסקורט

על חברי־הכנסת שיש להם הכנסה חוד שית
קבועה מהאוצר הגרמני, נוסף על
הכנסתם הקבועה מאוצר מדינת־ישראל.

קל מן כהנ א :
מהקיבו ץ לעיר

ח״ב שרה שטרן־קטן
כל חודש זה משתנה
אינו בסדר .״הגיזבר שלח אותי לכנסת,
כדי שאקבל פירוט של הצ׳ק. אחר־כך
ישבנו ביחד ועשינו חישובים. התברר כי
אחרי שהכניסו את ההוצאות, שקודם היו
בנפרד, אל תוך המשכורת, וגילמו או
לא גילמו, אני לא מבינה בדברים האלה,
יצא שההעלאה הריאלית היא אפסית,
איזה שניים או שלושה אחוזים בילבד.״
שרה שטרן־קטן אינה זועמת, לדבריה,
ביגלל הכסף .״אולי משום שאני בת למיש־פחה
עשירה לשעבר, לא איכפת לי מהכ סף.
איכפת לי שחושבים שחברי־הכנסת
קיבלו העלאה גדולה, ושזה לא נכון.״
לשטרן־קטן איכפת עוד דבר במערכת־התשלומים
המעוותת לגמרי של הכנסת.
״עד שנבחרתי לכנסת, הייתי מרצה באוני ברסיטת
בר־אילן, בבית־הספר לעבודה
סוציאלית של האוניברסיטה. אני אוהבת
להרצות, ולא רציתי להתנתק לגמרי.
חשבתי גם שאיזו שליש או רבע מישרה
באוניברסיטה יאפשרו לי שלא לנתק מגע
עם העולם האקדמי, ולא לשקוע כל כולי
בפוליטיקה. אבל התברר לי שאני לא
יכולה. יש חוק שחבר־כנסת אסור לו לקבל
משכורת, לא חשוב מה הגודל של המש כורת,
חוץ ממשכורתו מהכנסת. זה לא
צודק. לחבר־כנסת מותר להיות עורך־דין
ולהרוויח הרבה מאד כסף, אבל לי אסור
לתת ארבע שעות הרצאות בשבוע.

ח״כ קלמן כהנא
דירה בזול
חדות שבהן היא נוסעת בתוך ירושלים,
ואת הוצאות הלינה שלה בירושלים .״אני
אף פעם לא גרה בביודמלון, כמו יתר
חברי־הכנסת. כאשר אני צריכה להישאר
בירושלים, יש לי סידור בבית פרטי, ה עולה
הרבה פחות כסף מאשר בתי־המלון
המפוארים האלה.״
הבעיה היחידה של שטרן־קטן היא
בעיית הנסיעות מקיבוצה, ליד אשדוד,
לירושלים וחזרה .״אני יוצאת לכביש אש־דוד־ירושלים.
לפעמים יש לי מזל, ועוצ רים
לי טרמפ. לפעמים אני ממתינה לאו טובוס.
בדרך חזרה יש לי גם כן את
שתי האופוציות האלה — טרמפ או או טובוס.״
שטרדקטן
נולדה למישפחה עשירה ב יותר
בפולין, ועברה את השואה. היא סיר בה
לקבל פיצויים מגרמניה, ואינה נמנית

ך} כר־כנסוח דתי אחר, הח״כ היחידי
י 1של פועלי־אגודת־ישראל, הוא קלמן
כהנא. יש לו עבר דומה לזה של שטרן־
קטן, אם כי ההווה שונה לגמרי. אף הוא
פליט־שואה. אולם כהנא החליט לקבל את
הרנטה החודשית שלו מגרמניה. הוא מסרב
לגלות מה גובה הסכום שהוא מקבל מדי
חודש במארקים, ואומר :״אני מקבל מה
שמגיע למי שהיה נער עובד באותה תקו פה.״
על פי חישוב של העוסקים בקבלת
פיצויים, מקבל כהנא לפחות 4000 לירות
לחודש מגרמניה.
עד לפני זמן קצר היה קיבוץ חפץ־
חיים מקבל את הרנטה של החבר כהנא
לקופתו. אולם לפני כמה חודשים החליט
כהנא לעזוב את הקיבוץ, ועבר להתגורר
בירושלים. הוא הכין את עזיבתו כמה
שנים קודם לכן, ורכש ברחוב פנים מאי רות
,9בקרית מטרסדורף הדתית בירו שלים,
דירה בת שלושה חדרים, המשמשת
למגוריו ולמגורי אשתו. שמונת ילדיו של
כהנא כבר גדולים וחיים מחוץ לבית, אם
כי הוא טוען :״זה לא חיסכון כספי. יל דים,
ובעיקר נכדים, עולים הרבה כסף,
גם כשהם לא בבית.״ על פי סידור מייד
חד, רכש כהנא את הדירה שלו, השווה
היום כשני מיליון לירות, במחיר מוזל
ביותר.
מצבו הכלכלי של כהנא, עסקן־ציבור
מזה שנים רבות וחבר־כנסת החל בכנסת
הראשונה, הוא שפיר. הוא קיבל פיצוי
כספי גדול מחפץ־חיים, כאשר עזב את
המשק, ותנועת פועלי־אגודת־ישראל מש למת
את ההוצאות המייוחדות שלו .התנו עה
מעמידה לרשותו גם מכונית עם נהג,
בכל פעם שהוא צריך לנסוע. לכהנא עצמו
אין רשיון־נהיגה.
הכנסה נוספת לכהנא היא תמלוגים מ

ץ ״ב המערך אימרי רון נכנס לכג־י
י סת כאשר התפטר ממנה אחד מעשי רי
הבית, מי שהיה שר המישפטים, ח״כ
חיים צדוק. אולם ההבדל, מהבחינה ה כספית,
בין רון לבין צדוק הוא עצום.
רון, חבר ויליד מישמר־העמק, הוא שליח
תנועת השומר־הצעיר בכנסת, ומעביר את
צ׳ק־המשכורת שלו ישר לגיזברות הקי בוץ
הארצי. ואילו הדרישות של רון מה־קיבוץ־האדצי,
או מהמשק שלו, הן קטנות
ביותר. צ׳ק ההוצאות האישיות, שהוא
מקבל מדי חודש, אינו עולה על 2000
לירות .״אצלנו סוציאליזם אמיתי,״ מס ביר
רון ,״אני לוקח מקופת המשק פחות
ממה שחבר רגיל לוקח. לא מפריע לי להס תובב
בכנסת עם ג׳ינס וסנדלים, אפילו
אם הנשיא קארטר מגיע לכנסת.״
רון הוא צבר טיפוסי. שירת בחיל־הצנ־

חנים בפעולות־התגמול, ועבר עם לוחמי
חיל זה את מיבצע קדש, מילחמת ששת־הימים
ומילחמת יום־הכיפורים. הקיבוץ-
הארצי מעמיד לרשות חבר־הכנסת שלו
מכונית אסקורט צמודה, ותלושי־דלק ככל
שהוא צריך.
אשתו של רון, שאף היא ילידת מישמר־העמק,
היא מורה לאמנות, ללא שכר,
כמובן, בבית־הספר המשותף לארבעה קי בוצים,
סמוך למישמר״העמק.

משה מירון:
מישרד ווילה
חד מחברי־הבנסת החדשים, ש-
י העלו את אחוז העשירים מקרב חב־רי־הכנסת
הוא סגן יושב־ראש הכנסת,
משה מרון, מהמיפלגה הליברלית.
ב־ 10 בחודש הבא ימלאו 31 שנה למיש־רד
עורך־הדין השייך לו, אחד הגדולים
והעשירים בארץ, שהפכו את מירון למיל יונר
של ממש.
מירון, יליד גרמניה בן ,53 נושא בשלל
תארים ציבוריים, מילבד תואריו כסגן
יושב־ראש הכנסת, חבר־כנסת ועורך־דין.
הוא נשיא ארצי של הלישכה הצעירה
בישראל, וסגן־נשיא עולמי שלה, חבר
הנהלת המיפלגה הליברלית, יושב־ראש
הוועד למען החייל בעיר מגוריו, רמת־גן,
וחבר בית־הדין של קופת־חולים מכבי.
לפני שנכנס לכנסת, היה מירון סגן
וממלא-מקום ראש עיריית בת־ים, אולם,
שלא כראש העיר שלו, לא ניצל עמדה
זו לרווחים כספיים, ולא קיבל משכורת
עבור עבודתו בעיריה.
מירון נשוי לאהובה, מי שהיתה שחק נית
בהבימה .״אשתי לא הביאה הביתה
כסף, מאחר ובהבימה אף אחד אינו מר וויח
כסף. אני חושב שאני אפילו מימנתי
את הבימה, כאשר היא עבדה שם.״ אהובה
מירון ידועה כיום כאשה נאה ביותר,
שחקנית־לשעבר וחברת מליאת רשות-
השידור.
מישפחת מירון מתגוררת בווילה גדו־

ונשיר מול קיבוצניקים

..המסת רימתה אותי. הערו את המשמרת ע ד
ידי כך שהכניסו בה את ההוצאווז 1גילמו אותן,
ויצא שההעראה 1זריאליו 1היא < 2וו 3אוווזים.״״
(המשך מעמוד )11
לה, השווה יותר מ־ 4מיליון לירות,
ברמת־גן. מירון נוהג במכונית ביואיק
גדולה, משנת ייצור , 1978 ולדבריו, מיל־בד
הבית והמכונית, אין לו כל רכוש
נוסף .״אני לא מאותם חברי־הכנסת שיש
להם מיגרשים ובתים נוספים.״
אולם מירון מודיע כי יש לו רכוש
רב בניירות־ערך, צמודים ותוכניות חס כון.
הוא מסרב לגלות מה גובה החס כונות
שלו, אך אינו מוכן להכחיש כי
תודות לחסכונות אלה הוא מיליונר.

זרח וי ה פ טיג:
שיגעון הדירות
¥קן הכרי־הפנם ת, הד״ר זרח
1ורהפטיג מהמפד״ל, הוא בעל היסטוריה
של פעילות ציבורית ענפה.
ורהפטיג

היה

חבר

מועצת־המדינה

הן הנכס הטוב ביותר, והן משום שזה
היה תנאי הצוואה של הוריו: על בנם
היה לרכוש דירות בירושלים, לנכדיהם.
ודהפטיג עצמו מתגורר בדירה גדולה,
השווה כיום יותר מ־ 3מיליון לירות
במרכז ירושלים, ברחוב נרקיס 7א/
דירה זו היא מקור לעוגמת־נפש לזוג
ורהפטיג, משום שהם רבו עם מרבית
שכני הבית, מפני שהם מסרבים לשלם,
מזה שנים רבות, את מיסי ועד־הבית.
כאשר היה ורהפטיג שר׳ הוא הצליח
לקבל הלוואות גדולות מקרנות ממשל תיות,
כדי להמשיך ולקנות דירות. בכספי
הלוואות אלה הוא קנה לו עוד שתי
דירות, האחת ברחוב נרקיס, בסמוך לדיר תו,
והשניה בקריית־משה.

אולם בחצר ביתו של שוסטק עומדת,
מהיום שבו הוא נבחר כחבר״הממשלה,
מכונית פיג׳ו , 504 השייכת להסתדרות-
העובדים־הלאומית. משך שנים רבות
היה שוסטק המזכיר הכללי של הסתדרות
זו, והשליט הכל־יכול בה. עד היום אית־

ורהפטיג סירב לפרט את גודל רכושו,
אולם חוגים המקורבים אליו במפד״ל
מעריכים את מחיר הדירות שבבעלותו
בכמה עשרות מיליוני לירות.
ורהפטיג ואשתו מקיימים אורדדחיים
צנוע עד צנוע־ביותר. הגברת ורהפטיג
מביאה הביתה משכורת של פקידה בכי רה.
היא עובדת במערכת פסקי־דין של
שבמישרד־העליון המישפט בית
׳!מישפטים.

אליעזר
שו סטק:
בי טו ח רפואי
אליעזר שוסטק
ר־ הבריאות
נחשב כאחד האנשים הצנועים
בכנסת. הוא מתגורר בווילה ברמת־גן,
ונוסע מדי יום ביומו מרמת־גן לירושלים
במכונית־השרד הממשלתית שלו.

ח ״ב תופיק טובי
שכר, לא פלש
נים קשריו של שוסטק עם כור־מחצבתו,
הרבה יותר מהמקובל בין שר לבין מקום-
עבודתו הקודם.
מילבד משכורתו כשר וחשבון־ההוצאות
הפתוח שלו, מקבל שוסטק בן ה־68
הטבות שונות מקופת־החולים הלאומית
ופנסיה, אמנם חלקית, משום שהוא נחשב
כעובד־מדינה, המשלימה את המשכורת
שלו.

תופיק טו בי:
שפר, לא פלש

ח״ב משה מירון
מיליונר סודי

ין^.ובר רקח וחבר הלישכה המדינית
1של מיפלגה זו, עוזי בורשטיין, ביקש
להגיב על הקטע בסידרה זו שהתייחס
לחבר מפלגתו, ח״ב תוסיק טובי (העולם
הזה .)2169 בורשטיין טוען, כי נפלה
טעות בכך שנכתב כי תופיק טובי פלש
בשעתו לדירה בוואדי־ניסנם. דירתו של
טובי ברחוב יבנה בחיפה הוחרמה במיל־חמת־העצמאות,
ולכן הוא נאלץ לשכור,
בסכום שעד היום הוא נמוך ביותר, דירה
בוואדי־ניסנס.

הזמנית וחבר־כנסת החל בכנסת הראשו נה.
במשך שמונה שנים, החל בשנת
, 1961 הוא היה שר־הדתות, ובכנסת
השמינית כיהן כיושב־ראש ועדת החוקה-
חוק־ומישפט, וחבר ועדת־החוץ-והביטחון
של הכנסת, תפקיד שבו הוא נושא גם
בכנסת זו.

בגד הים
המחמיא

ורהפטיג, יליד . 1906 היגר מפולין
לארצות־הברית, אחרי שקיבל תואר עורך-
דין באוניברסיטת ורשה. בארצות־הברית
שימש כסגן מנהל המוסד לבעיות היהו דים
בניו־יורק, ורק כאשר הבטיח לו
יעקוב חיים שפירא המנוח להכניסו
למועצודהמדינת הזמנית, הוא עלה לא רץ,
בשנת . 1947 את הדוקטורט שלו
במישפטים עשה ורהפטיג באוניברסיטה
העברית בירושלים, אולם הוא מעולם לא
עסק בפרקטיקה מישפטית.
ורהפטיג הוא אדם עשיר, בעל תאווה
לרכישת דירות. תחילת עושרו באה
מהוריו. הם הורישו לו סכום כסף נכבד,
וגם דירות אחדות בירושלים. את כל
הכסף השקיע ורהפטיג ברכישת דירות
בבירה, הן משום שהוא חושב שדירות

השר אליעזר שוסטק
קופת־חולים משלו

לדברי בורשטיין, עורר הקטע על טובי
מרירות רבה ברק״ח, ולדעת חברים רבים
היתה זו התקפה פוליטית על טובי.
ברק״ח מעלים על נס את צניעותו של
טובי .״הוא חוסך הרבד. כסף למיפלגה,״
הסביר בורשטיין להעולם הזה ,״יש לו
אמנם מכונית פיג׳ו ,404 אבל פעמים
רבות הוא מעמיד אותה, ונוסע באוטובוס
או ברכבת. הכנסת אמנם משלמת לו את
הוצאות־הרכב, אולם אילו היה נוסע את
כל נסיעותיו במכונית׳ היתה צריכה
המיפלגה להוסיף לו עוד כסף. לכן,
כשהוא נוסע לא פעם ברכב ציבורי, הוא
חוסך כסף למיפלגה.״
ה עו ל ם הזה 2172

בפית אחת בבוקר
ויו נפלא מתחיל...

הכל מ ת חיל בבוקר, עם הכפית
הראשונה של פולנית. הפולנית,
מוצר המורכב מפולן (אבקת
פרחים) ,מזון -מלכו ת ודבש ובעל
טעם מעניין.
הפולן, המרכיב הזכרי של הפרח,
הינו מזון עשיר בפרוטאינים,
מינרלים, חו מצו ת ו אנזי מי ם
חיוניים לגוף.
עם כל כפית פולנית, אתה מרגיש
איך גופך מ ת חז ק והרגשתך
הכללית משתפרת.
הפולנית מיוצרת במעבדת ״גליל״
מפרחי הגליל. צמחיה עשירה
ורעננה, נקי ה מכל פגעי הריסוס
וזיהום האויר המאפייני םאת
מרכז הארץ.
מומלץ לקחת כפית אחרי כל
ארוחה, כ־ 4-3כפיות ליום.
להשיג בשק״ם בשופרסל
בסופרמרקטי ם בצמחוניות
ובחנויות מובחרות.

פו לני ת־ המס רי׳ן הטבע
ממוצרי מכוורת קיבוץ שמיר

ן הו3שר חלומית
סו וון
במה ־ שלח סלחת עליו י
בוא לחופשת כיף אמיתית באיי יוון. הקסומים:
חופי-ים יפהפיים, חיי-לילה תוססים, מקצבים
לוהטים, חוויות גסטרונומיות ...טעמה של חופשה
בלתי נשכחת, ואירוח בבתי-מלון מן המפוארים
ביותר ועד לעממיים. מרכזי קניות זולים במיוחד
לכל טעם ולכל כים.יוון. גלה את נופיה המרהיבים וכפריה הציוריים,
הכר עם לבבי ומכנים אורחים. ולכשתשוב תאמר גם אתה:

חו פשה ביוון -רעיון מצויץ.

24 טיסות שבועיות ליוון -פרטים בסוכנויות הנסיעות או במשרדי אולימפיק ואל-על.

העו ל ם הזה 2172

מסוחו־נשק מכסיקאי, ולחצו

עזר וייצמן
סירב

זבולון המר
נוזלץ

ך י שמועות החלו במיזנון הכנסת.
1י 1אחר־כך עברו למוסדות ביטחוניים, האווירית לתעשייה
למישרד־הביטחון,
ולמיפלגות השונות. היו שטענו כי עומדת
להתפוצץ פרשת־השוחד הגדולה ביותר ב־מדינת־ישראל.
אחרים טענו, כי בפרשה זו
מעורבים שרים וחברי־כנסת ממיפלגות שו נות,
ואף נשיא־המדינה.
השמועות כולן התרכזו סביב ישראלי־לשעבר,
שירד לפני יותר מעשר שנים
למכסיקו, אולם מאז לא ניתק את קשריו
עם ישראל — מרדכי (״מרכוס״) כץ.
לא זו בלבד שכץ שמר על קשר עם
ישראל, אלא עשה הון רב הודות לקשר
זה. הוא הפך סוכן התעשיה האווירית,
ומיפעלים הקשורים בתעשיה זו, בדרום-
אמריקה, כשהוא עושה מיליונים רבים
מדמי־עמלה, שגבה ממוצרי התעשיה האווי רית
והתעשיות האחרות שמכר לארצות
דרום־אמדיקה, הצמאות לכל פריט של
נשק ולכל פריט טכנולוגי.
אולם מתברר כי קשריו של כץ לא
היו רק קשרים עסקיים עם מוסדות ביט חוניים
בישראל, אלא אף קשרים עם מוש כן
נשיא־המדינה, ועם המפד״ל. כץ הקים
קרן, הנקראת על שמו, אשר הועמדה לר שות
נשיא-המדינה. קרן זו מיועדת ליש ראלים
כישרוניים וצעירים, בעיקר צעי רים
דתיים. בראש ועדת־השופטים של
הקרן״ שהעניקה מדי שנה מילגות בטכס

רב־רושם שנערך בבית־הנשיא, עמד הרב
הראשי לישראל, הרב שלמה גורן. בין
חברי ועדת־הקרן היו גם ח״כ פסח ורהם־
טיג מהמפד״ל ושר-החינוך־והתרבות, זבו לון
המר.
אולם כץ לא הוציא את כספו רק על
הקרן הרישמית, אלא גם על קרן אחת
נוספת, שבאופן רישמי אינה קיימת: קרן
צעירי המפד״ל. במשך שנים ארוכות תרם
כץ סכומים בני מאות אלפי דולארים
לצעירי המפד״ל, בראשותם של זבולון
המר וח״כ יהודה בן־מאיר, כספים שבחל קם
הגדול עברו לקופת גוש־אמונים.

לח״ב הדתי

ין פני חודשים אחדים ביקש שר ז
הביטחון, עזר וייצמן, להפסיק את
קשריה של התעשיה האווירית עם מר כוס

לוייצמן היו שני נימוקים לדרישתו זו.
האחד :״אני פשוט לא אוהב את האיש
הזה,״ הסביר למקורביו. השני היה ענייני
יותר. על פי החוזה של כץ עם התע-
שיה האווירית, רשאי היה כץ למכור את
המוצרים, שהוא רוכש בארץ, בכל מחיר
שהוא רוצה.
וייצמן מתנגד לשיטת־מכירה זו. לדעתו

יהודה בן־־מאיר
לחץ

כ ר טי סלמכ סי קו
(המשך מעמוד ) 15
על מדינת ישראל לקבוע באיזה מחיר
ימכרו מוצרי תעשיית הנשק שלה, ומה
תהיה גובה העמלה של הסוכן. כץ, לעו מתו,
טוען :״מה איכפת לכם בכמה אני
מוכר? אני משלם לכם את מה שאתם
דורשים, וכמה אני מקבל אחר־כך בשביל
זה, זה לא עניינכם!״
וייצמן אינו מקבל שיטה זו, והחל מצמ צם
את החוזים של כץ עם מיפעלי התע־שיה
האווירית, כאשר המגמה שלו היא
להוציא את כץ ממעגל מכירת הנשק ה ישראלי
לחוץ־לארץ. אז החלו הלחצים,
בעיקר מצד אנשי המפד״ל, על וייצמן.
תחילה היו הלחצים כימעט פראיים, עד
כדי כך שח״כ יהודה בן־מאיר העז לערוך
עם וייצמן שיחה קשה בעניין כץ. כאשר
ראה בן־מאיר כי אינו מצליח לשכנע את
וייצמן, הוא הודיע על-כך לנץ.
אז ערך איש־העסקים הממולח, היושב
במכסיקו, כמה מהלכי״ריכוך. הוא שלח
שני זוגות כרטיסי-טיסה לשני מיטיביו
בארץ, זבולון המר ויהודה בן־מאיר. המר,
שהוא חיה פוליטית נבונה, ואשר היה מודע
למילחמות כץ—וייצמן, סירב לקבל את
הכרטיסים. כדי להתנקות לגמרי מהקשר
עם כץ, התפטר המר גם מוועדת קרן כץ
שבמישכן נשיא־ד,מדינר״ כשהוא מנמק
זאת באופן רישמי בכך ששר אינו יכול
להיות חבר בוועדה כזו. זו לא היתד,
הסיבה האמיתית, מאחר שהמר היה, גם
בתקופה שבה היה שר־הסעד, חבר פעיל
בוועדה.
אולם בן־מאיר קיבל את השי, ונסע ל מכסיקו,
יחד עם אשתו, על חשבונו של
כץ. התירוץ הרישמי לנסיעה: חתונת בנו
של כץ, שנערכה במכסיקו־סיטי.

•:ינוד ו׳טו תמפ תי׳גי ם ע! 1נ:

מיום שקזרלן סו לן ך 7ן סי ם לא קץ־ 7ן ס לזרלן ס כזה

5ט 0מו 0

1=1 3 1 1 3 1

גיגית שנערכה על־ידי נשיא־המדינה ב-
מישכן הכנסת. הוא פנה ללישכת הנשיא,
וביקש כרטיסים. התשובה היתד, שלילית.
לדברי בן־מאיר, היה זה עזר וייצמן אשר
סידר, בסופו של דבר, הזמנות לידידו, כץ.
האמת היתד״ כמובן, אחרת. בן־מאיר
התקשר אל פקיד בכיר במישרד־החינוך,
מאחרי גבו של זבולון המר, וביקש שיפ עילו
לחץ על נשיא־המדינה שיתן לכץ
כרטיסים. אותו פקיד, היודע על קישרי-
הם ההדוקים של השר שלו עם בן־מאיר,
היה בטוח כי הבקשה היא על דעת ובידיעת
השר, והחל מטריד את לישכת נשיא-
המדינה בעשר שיחות טלפון ליום.
לבסוף נעתרה לישכת הנשיא ללחצים
בשמו של המר. אולם אז התגלה כי לא
נותר מקום, באופן פיסי, עבור כץ ואשתו.
זה לא הרתיע את הפקיד, שליחו של
בן־מאיר. הוא התקשר למישרד־הביטחון
וסיפר לפקיד בכיר אחר במישרד זה על

לא נבהל
מ איו מי ם

בחג הפסח בתל־אביב
שדרות רוקח, צומת איבן גבירול, ליד רידינג
יום שלישי, ערב חג 17.4ב־ 11 בבוקר
2.30 אחח״צ
יום רביעי, מוצאי חג 18.4 ,ב־ 7בערב,
9.15 בערב

הצגות בכורה

יום חמישי 19.4 ,ב 11-בבוקר,
2.30 אחה״צ 7.30 ,בערב
יום שישי 20.4ב־ 11 בבוקר 2.30 ,אחד.״צ
מוצאי שבת ,21.4ב־ 7בערב 9.15 ,בערב

פרסום רץ
לאור הביקוש הרב, נא הכינו כרטיסים מראש
כרטיסים :״לאף׳ תל־אביב, פסז׳ דיזנגוף ,101 טל 247373 .וביתר משרדי הכרטיסים
בתל־אביג. בת״ים ,״היוזם״ .ר״ג ,״רכניץ״ .חולון ,״קורקסטרון״ ,״דיראון״ .נתניה,
״סיגנל״ .הרצליה, אלכסנדר״ .פתח״תקווה ,״וייס״ .רמלה — לוד ,״גלובוס״.
משרדי הפקה: טל 224078 , 242608 .

״ מסדה ״

דיזנגוף תל־אביב בע״בז
לקראת חג הפסח הגיעו מי שלוחיס
חדשים של פוסטרים צבעוניים מ ק סי מי ם

ה מב חר הגדול ביותר ב מ חיר הזול ביו תר
28ל״י בלבד, כולל מ.ע.מ.
רפרודוקציות אמנותיות, כ 300-דוגמאות
שונות במחיר 77ל״י, כולל מ.ע.מ.
״מסדה דיזנגוף״ ,רה׳ דיזנגוף ,164ת״א

ר! 11ט רמ פ לוחויי ל

**ן בועות אחדים קודם לכן ביקר ב *
/דרום־אמריקה סגן שר־הביטחון, מר דכי
ציפורי. הוא זכה באירוח מלכותי על
חשבונו של כץ, וכשחזר ארצה הביע היד־הורים
בקול־רם בזכותו של כץ, כשהוא
טוען :״כץ הוא סיפור־הצלחה. בתעשיה
האווירית טוענים כי הוא אחד הסוכנים
הטובים ביותר שלהם. הוא מביא הרבה
כסף לישראל.״
אולם וייצמן לא שוכנע, לא מהלחצים
של בן־מאיר ולא מהלחצים העקיפים של
סגנו, ציפורי. יש להניח כי ציפורי אמר
את שאמר בזכותו של כץ, מבלי לדעת
כלל על המאבק המתנהל מאחרי הקלעים.
הוא פשוט התרשם מהאירוח שהעניק לו כץ.
אז החליט בן־מאיר להטיל למערכה את
הקלף האחרון והחשוב ביותר שלו. לפני
חודשים אחדים, בעת אחת ההידרדרויות
במשא־ומתן על השלום, איים עזר וייצמן
בהתפטרות. היה זה דווקא שר־הדתות,
אהרון אבדחצירא, שאינו חשוד כמקורב
לצעירי המפד״ל, שהעלה, בעת ישיבת סי עת
המפד״ל בכנסת, את הרעיון שהמפד״ל
תאיים שאם וייצמן יפרוש, תפרוש גם היא
מהקואליציה. הסיבה לתרגיל של אבו־חצירא
היתה פוליטית טהורה. ליוני ה־מפד״ל,
שאבו־חצירא נמנה עליהם, נוח
מאד שוייצמן ימשיך לשרת בממשלה.
עתה החליט בו־מאיר לנצל את המהלך
שלא הוא ביצע. הוא דאג לכך שייוודע
לווייצמן כי האיום של המפד״ל בפרישה
היה יוזמה שלו, וכי וייצמן חייב לו על־כך
טובה. במסר הזה של בן־מאיר לא
היתד, רק בקשת תשלום לאיש שלומו של
בן־מאיר, אלא גם איום מוסווה. אם וייצ-
מן לא יתנהג כשורה, יכולה המפד״ל,
בזמן משבר אחר, שלא לתמוך בו.
תגובת וייצמן לא איחרה לבוא. באותם
צינורות בדיוק הוא הודיע לבן־מאיר —
בצורה עקיפה, כמובן — כי מנוי וגמור
עימו להוציא חוזים מידיו של כץ, וכי
הוא, וייצמן, אינו נבהל מאיומים.
אולם בן־מאיר עדייו לא ויתד. קשה לו
לוותר על פרה חולבת מסוגו של כץ. המז רימה
כספים רבים לצעירי המפד״ל, ואף
נותנת לו מתנות אישיות יקרות-ערך. בן-
מאיר החל מפיץ שמועות, שנקלטו מהר,
אשר כל מגמתן היתה לסבך את וייצמן.
על פי השמועות, וייצמן וכץ הם ידידים
בלב ובנפש ומעורבים, בקישרי־מיסחר עוד
מהגילגול הקודם של וייצמן, כשהיה פעל
חברות יבוא ויצוא.
לבדמאיר היתה גם הוכחה ליחסים הטו בים
של וייצמן עם כץ. כאשר ביקר ה נשיא
ג׳ימי קארטר בישראל, הגיע לארץ
גם כץ, לאחד מביקוריו הרבים כאן. כץ
ביקש להיות מוזמן לאדוחת־הערב החגי־

אהרון אבו־חצירא נוצל הבעייה :״שני השרים, המר ווייצמן, רו צים
מאד שכץ ישתתף בארוחה. זה חשוב
לתעשיה האווירית שכץ יקבל את הכרטי סים.״
הפקיד במישרד־ד,ביטחון, שגם הוא
הוטעה, חשב כי השיחה נעשתה על דעת
השר שלו, והסכים לוותר על המקומות
שלו עבור ביטחון ישראל.
כץ השתתף בארוחת־העלב, וכל גדולי
המדינה ראו אותו שם. בן־מאיר התחיל
להדליף עוד לפני שהסתיימה ארוחת-
הערב כי היוזמה היתד, של וייצמן, שהוא
ידידו הקרוב של כץ, והסיפורים במים־
דרונות המישרדים הממשלתיים ובמיזנון
הכנסת הרקיעו שחקים.
סיפורים אלה הגיעו גם לאוזניו של עזר
וייצמן, אשר החליט שלא להגיב. אחרי
שיחה עם המר התברר לווייצמן, למעלה
׳מכל ספק, כי בקלחת בוחש בן־מאיר, ללא
ידיעתו של המר. היועצים המישפטיים של
מישרד־הביטחון ושל התעשייה האווירית
התחילו לבדוק כיצד אפשר לקצר את ה תהליך
של ביטול החוזים עם כץ.
בתגובה להעולם הזה אמרו המעורבים
בפרשה, או המקורבים אליהם:
• י הו דהבן ־ מאיר :״אין לי מה
לדבר על העניין.״
• מ קו רביז בו לון המר :״להמר
אין קשר לפרשה. הוא מכיר את כץ, אך
סירב לקבל ממנו את כרטיסי־הטיסה ל מכסיקו.
מעולם לא ניסה המר להשפיע
באיזשהו כיוון בפרשת כץ על שר־הבי-
טחון ואינו יודע על כספים שכץ נתן ל צעירי
המפד״ל. השר המר התפטר גם מ וועדת
קרן כץ.״
• מקורבי עז רוייצמן :״מנוי
וגמור עם שר-ד,ביטחון לנתק את הקשרים
בין התעשיה הביטחונית לבין מרכוס כץ,
וככל שיהיה הדבר מהר יותר, כן ייטב
לעם ישראל.״
• לישכתנשיא ־ המדינה :״אין
לנו כל קשר עם כץ, מילבד קרן כץ,
שאותה קיבלנו בירושה מהנשיא הקודם.
סירבנו להעניק לכץ הזמנות לארוחת-
הערב, אך היו לחצים וגם מישהו ויתר על
ההזמנות שלו, לכן הוא קיבל הזמנות.״
• ש ר ־ הדתותאה רון אכו ־ חצי ־
ר א :״ההצעה שלי, שהמפד״ל תשקול אם
להמשיך ולהיות בקואליציה אם שר-חבי-
טחון יתפטר מהממשלה, היתה עניינית.
אני חושב שזה לא טוב לעם ישראל ש־ווייצמן
יתפטר. אני מצטער אם היד, מי
שניצל הצעה זו למטרות בלתי־כשרות.״
ה עו ל ם הזה 2172

בדבר אחד כולנו מאוחדים
סאבא הטלויזיה הצבעונית
הטובה ביותר
מתוצרת גרמניה

טלויזיה סאבא הינה המובילה בראש באיכות הצבע, נקיון הצליל
ובהירות התמונה. לטלויזיה סאבא-השרות והאחריות המעולים
של תדיראן. טלויזיה סאבא-הטלויזיה מספר אחד בגרמניה.

בר א !! דעך׳
שהעניק לכחבוו
ו:וו א ! 0

ג 1ר

מסביר מו מ חז ־

השק סו סיו על
י שר אל, היהודים
ה 3ל ס 0י1ים
1האיסל

חסנו השחור
של אלוהים
^ ם אין ההר

בא אל מוחמד, בא מו

חמד אל ההר.
זאת למדתי על בשרי, כאשר הלכתי
לראיין את מוחמד עלי, אחד מעשרת האנ שים
המפורסמים ביותר בעולם, האיש
היחידי שזכה שלוש פעמים בתואר אלוף־
העולם במישקל כבד באיגרוף׳ והסגן ה שחור
של אלוהים, ברחבי ארצות־הברית.
המפיק היהודי, זאב בראון, הוא שקבע
לי את הפגישה עם מוחמד האחד־והיחיד.
הגעתי לבברלי הילסון, המלון האהוב
על אנשי־הקולנוע בלום־אנג׳לס, ונפלתי
לתוך מסיבת עיתונאים שאירגן איגוד
הכתבים הזרים בהוליווד, שהיא בדיחה
בפני עצמה.
באולם טבול בפרחים, על סיפלי קפה
וקרואסון, ישבו כ־ 70 עיתונאים מכל רח בי
העולם וחיכו למוחמד עלי ולכרים
כריסטופרסון, כוכבי הסרט דרך החופש,
שלכבוד סיום צילומיו אורגנה מסיבת
העיתונאים.

** וד דא הספקתי להתאכזב מהעוב-
^ דה כי נקלעתי לתוך מסיבת־עיתונאים
ולא לתוך ראיון בילעדי, כפי שהובטח לי,
והנה קלטה אותי עינה של יורדת ישרא לית
בשם ג׳ודי סלומון, שהיא חברה באי גוד.
תוך שנייה הגיע אלי גברתן גבה־קומה,
בעל שפם, ודרש ממני לצאת מהאולם.
טענתי שהוזמנתי על־ידי מר בראון,
המפיק הידוע, ולפני שאדבר איתו לא
אעזוב את האולם. גברת סלומון, שהיא
גם נציגת הסרט הישראלי בהוליווד, לח צה,
והגברתן איים שיקרא לשומרים שיעי פו
אותי מהאולם. הבטתי במוחמד עלי,
וכימעט קראתי לו לעזרה. ואז הופיע אחד

שהציג את עצמו בשם אביק גילבוע, כתב
לאשה, ודרש שאפנה את האולם, פינית*.
ראיתי את הראיון בעירפול הסיגריות

הזולות של העיתונאים הזרים הרבים.
המפיק בדאון יצא מייד אל המיסדרון,
התנצל והסביר שג׳ודי סלומון, לשעבר

נשיאת איגוד־העיתונאים הזרים, דרשה
שלא נהיה נוכחים במסיבת־העיתונאים,
שלא נגנוב לה, חם וחלילה, את הסקופים
שעליה לחלק עם 70 עיתונאים נוספים.
המפיק בראון הציע שנחכה עד תום
מסיבת העיתונאים, ואז ניפגש, הצלם זאב
מנור ואני, עם עלי, בחדר נפרד.
ג׳ודי סלומון, בסביבות גיל ה־ ,50 ממוש קפת,
בעלת מיבטא רומני, יצאה החוצה,
כשהיא מחייכת חיוך ניצחון שהארס נוטף
ממנו :״אמרתי לכם שלא תיכנסו!״
ואכן לא נכנסנו. לעומת זאת. בתום
מסיבת־העיתונאים, כשעמדנו בצד וחיכינו
למוחמד עלי, שיואיל להיכנס איתנו לחדר
פרטי, הוא פנה אלי, לחץ את ידי, אמר
לי ״שלום״ בעברית והזמין אותי לנסוע
לאולפדההקלטה שבו הוא מקליט את פס קול
הסרט דרך החופש. שם, אמר, יוכל
לשוחח איתי בייתר נוחיות.
הוא שאמרתי — אם אין ההר בא אל
מוחמד, מוחמד בא אל ההר.

״אני לא
פל ס טיני ״
ך* די שאפשר יהיה להבין את הביל-
עדיות של הראיון הזה, צריך להס ביר
מיהו מוחמד עלי באמריקה. האיש
נחשב סופר-סטאר בן־אלמוות, נערץ על
מיליוני שחורים ולבנים כאחד. במבט רא־

כתבת ״העולם הזה״ ,שרית ישי, מדגימה רמוחמד עלי איו להתאגרף
שון הוא נראה ומתנהג כ״פרעך צמרת״.
הוא אוהב לראות ולהראות. כשיצא ממסי-
בת־העיתונאים, עמד שעה ארוכה ברחבה
של ההילטון ואיפשר לצלמים לצלמו
מכל צד.
הוא נכנם לרולס רויס שלו, מדגם קוו־של
המפיק זאב בראוו. הוא לחץ יד לכל
עובר ושב, חילק אוטוגרפים, התחבק חי-
בוק־דוב עם המנחה דיוויד פרוסט, ש הגיע
אל בית־המלון, שבו מתגוררים הכו כבים
שאינם תושבי קליפורניה, בעת שהו תם
בעיר.
הוא נכנס אל המלון ויצא מתוכו, הקיף
ניש, פחח את הגג והטריף את דעתו
פעמים אחדות את הרחבה, ולבסוף נסע
אל אולפן־ההקלטה, כשהוא נוהג במכו נית,
והמפיק זאב בראוו לצידו. מאחוריו
נסעו. שני שומרי־ראש שלו, במכונית־ספורט
מהירה.
עלי לא הפסיק להפתיע. הוא נופף
בידו לשלום למכוניות שנסעו לידו, צעק
״היי !״ אמריקאי גדול לחתיכה שחורה
במכונית קאדילק.
הוא עצר את המכונית ולחץ את ידי
האנשים שעברו בשדרות־הוליווד. בכל
פעם שהוא עוצר את מכוניתו, קופצים
שומרי־ראשו כדי להגן עליו.
לבסוף, כעבור שעה ארוכה, הגענו ל-
אולפני־הקלטה. עלי, גדול, עייף, לבוש
חליפה כחולה פשוטת־מראה, השתרע על
הספה והזמין ארבעה המבורגרים עם גבי נה,
ושתי פחיות קוקה קולה, בקול צרוד,
נמוך, מבלי להביט לעברי, התחיל להר ביץ
את האידיאולוגיה שלו.
צריו להבין, היהודים בארצות־הברית
חושבים שהוא מוסלמי-אנטישמי. הישרא לים
חושבים שהוא החבר הכי טוב של
יאסר ערפאת, ושהוא מאד מעורה בעניין
הפלסטיני.
שאלתי אותו :״מה דעתך על השלום בין

גטית, הוא מסביר מדוע המיר את
דתו, מדוע הפך מאקסיוס קליי למוחמד
עלי.
האיש האימתני, הנחשב כקאפריזי וגס-
רוח, מרים את עיניו, מביט בי בפעם
הראשונה במשך כל השיחה ואומר :
״רגע אחד! תני לי להביט בך! אתם,
הישראלים, לא נראים כל-כך רע, בעצם.
תגידי, יש אצלכם שחורים כמוני?״

״י הודי ה
טי פו סי ת, מ הן ״

מוחמר בתפקיד גיקסון, שהנו סנאטוו
ישראל ומצריים? מה דעתך על המצב ב ממרח
התיכון?״
עלי :״אני לא גר שם, זה לא מעניין
אותי. אני רוצה לראות שלום בין יש ראלים
וערבים, בין קאתולים ופרוטסטנ טים,
בין יהודים ובודהיסטים. אני רוצה
לשחרר אנשים מכבל השינאה, הקינאה
והרוע.
״אין לי עניין אישי במיזרח התיכון. אילו

הייתי גר שם, היה איכפת לי. אני לא
מבין ^ת הבעייה, אני לי יודע מי היה
שם קודם, היהודים או הערבים, אני לא
יודע מה נכון ומה לא נכון.
״אילו ידעתי, יכולתי לדבר. אני לא
פלסטיני ואני לא ישראלי. אני איש שחור
בארצות־הברית של אמריקה, וזו הבעייה

בקול שקט, ענייני, בצורה אינטלי-

^ אן הו א חוזר לעניינו ומסביר :״לפני
עשר שנים החלטתי לקבל על עצמי את
האיסלאם. באיסלאם יש היגיון, יש תשו בות
על כל השאלות, יש פיתרון לכל
הבעיות.
״דרך האיסלאם למדתי שהצדק מתחיל
בבית. אדם צריך לפתור קודם כל את
בעיותיו שלו, לפני שהוא פותר את בעיו תיהם
של האחרים, ואלוהים עוזר רק לאו תם
העוזרים לעצמם.
״את יודעת שאנחנו, השחורים, חיים
באמריקה 400 שנה. את יודעת שאלה הן
400 שנים של בעיות. אני כל-כך עסוק
בבעיות שלי, ואת שואלת אותי על ה בעיות
שלך! את לא חושבת שזה אגו איסטי?״
ואז הוא קורץ ואומר למפיק
היהודי זאב בראון :״יהודיה טיפוסית,

ושוב הוא מרצין וחוזר לעניינו :״בכל
הדתות יש רע ויש טוב, יש נכון ויש
לא־נכון. אני לא יודע מי צודק ומי לא.
אני אוהב את כל האנשים, ורוצה שיהיה
טוב לכולם.״
״את יודעת לזאלוהים צבע את כל
בני־האדם בצבעים שונים. הוא ידע
מה הוא עושה. הוא צבע בושים בשחור,

— ה סגן׳ ה ש חור>
טוענים כי רק מפיק כמו בדאון היה
מסוגל לשכנע את עלי להופיע בסרט.

(המשך מעמוד )19
לבנים בלבן, סינים בצהוב. בך הוא רצה
שהעולם יהיה. הוא לא עשה טעויות עם
אף עם אחד, מלבד טעות אחת, שהיא
גורלית עבורי.״
״ומהי הטעות?״ אני שואלת.

אגב, לבראון מעורבות אישית בישראל.
הוא הקים כאן את עיר־הסרטים באילת,
ויד ימינו הוא ישראלי בשם שמואל ארצה.
הוא מעורה בכל־ הנעשה בארץ, והסביר
למוחמד עלי איזה מין עיתון הוא השלנו
הזה.

;; אין

שחור-לאנד״

עלי אומר ״או יה!״ ומוסיף :״איזה
מין עיתונאית את, שלא שואלת אותי אם
אני אוהב בחורות?״

ץ * לי :״למכסיקנים הוא נתן את מב־
? סיקו, לסינים הוא נתן את סין, ליפא־נים
נתן את יפאן, לישראלים את יש ראל.
לכולם יש בית, הם נוסעים ממקום
למקום, אבל יש להם בית. לכולם, חוץ
מאשר לשחורים. לשחורים אין ארץ הנק ראת
שחור־לאנד. כל האנשים חיים על
שם הארצות שלהם. סינים — סין, גר מנים
— גרמניה. קובאים — קובה. מצ רים
— מצריים. אין ארץ הנקראת
1 0 0 5א. אין לנו ארץ.
״האמריקאים הביאו אותנו כעבדים מ אפריקה,
וקראו לנו ניגרס. הם גם נתנו
לנו את השמות שלנו. כשאני שומע ויינ־שטיין
— אני יודע שהבן־אדם יהודי.
כשאני שומע קוסיגין — אני יודע שהבן־
אדם רוסי. כשאני שומע גונזאלס — אני
יודע שהמדובר בספרדי. כשאני שומע לו־מומבה
— אני יודע שהמדובר באפרי-
קאי. אבל כשאני שומע בראון, וושינג טון,
קליי, אני אף פעם לא יודע אם
מדובר בלבן או בשחור.
״לכן החלפתי את שמי! לכן אני לא
קסיום קליי יותר, כי אם רק מוחמד עלי
מוחמד עלי זה שם כושי, שחור. אבי

הרוחני, אליהו מוחמד, שהוא האב הרו חני
של כל המוסלמים השחורים באר-
צות־הברית, העניק לי את השם. כשאני
אומר מוחמד עלי, ישר יודעים שמדובר
בבו־אדם שחור.״

אני שואלת אותו אם הוא אוהב בחו רות,
והוא משיב :״אני אוהב בחורה אחת
במייוחד, קוראים לה ורוניקה, והיא אש תי
השלישית, אם שני ילדי. יש לי בסך
הכל שישה ילדים, ואשתי היא עקרת־בית
נהדרת, למרות שזאב בדאון מנסה
להפוך אותה לכוכבת־קולנוע, ונתן לה תפ קיד
בסרט דרך־החופש.״

שרית ישי עם בריסטופרסון ועלי
היד המהירה ביותר +השחקן הטוב ביותר

^ שאני שואלת אותו איפה הוא גר,
״ ״ הוא מתנער ואומר לי, בסיגנון מו־חמד
עלי מובהק :״אני גר בשיקגו, אבל
קניתי פה בלום־אנג׳לס בית מאד מפורסם,
שנקרא פרמונט מאזור.״
ואז קורה מה שציפית לו במשך כל
הראיון: עלי מניף את ידיו לצדדים וצו עק
:״קליפורניה, הנה אני בא! אני אסלק
מכאן את כל השחקנים! כל הסטארים
מוכרחים לעזוב! מוחמד עלי נמצא ב עיר
! אני אהרוס להם את השוק ! אני כל-
כך פופולרי, שלא יסתכלו עליהם כשאני
פה! את לא יודעת, אני מוחמד עלי ה־אחד־והיחיד,
שאיש לא יכול לו! אני מו-
חמד עלי בעל היד המהירה ביותר בעו לם,
מוחמד עלי השחקן הטוב ביותר ב עולם
! בואו, סטארים, פנו דרך מוחמד עלי
כאן !״

דיבורו שוטף. הוא מכוון את השיחה,
מנתב אותה לאפיקים מעניינים, לא מת להב,
מדבר בשקם, ברצינות, על בעיות
שנדמה כי הן כואבות לו באמת ובתמים.
עלי :״ארבעה מיליון כושים אמרי קאיים
הימרו את דתם והפכו מוסלמים.
אני האחראי הראשי לעניין הזה, ואני
מאסלם אותם מדי יום. יש לי דברים
להגיד להם, לשנות את כל דעתם על
החיים, לשנות את כ ל אורח־חייהם. אני
לוקח זונות, מלביש אותן בבגדים, הופך

״קליפורניה,
אני ב א!״

ולפני שאני מספיקה להתאושש, הוא
קורץ בעינו למפיק זאב בראוו, ופורץ
בצחוק אדיר ומדבק .״נתנו לה את מה
שהיא רצתה,״ הוא צוהל, ואני הופכת
מעריצה מושבעת שלו.

שרית ישי עם המפיק כראון ועלי
עיר־סרטיס בישראל +קאריירה בהוליווד

באותו רקע נכנס לאולפן כריס (כוכב
נולד) כריסטופרסון, ושואל ״מה ד,שימ־

..אני ווצזו שרום בין 1שואריס ועונים, בין קאתורים ובו־וטסטנטים,
בין יהודים ובודהיסטים. אני רוצה לשחרר אנשים מכבלי השינאה־אותן
בני־אדם, לוקח ילדים מהרחוב, לו קח
ג׳נקים המכורים לסמים, ממיר את
דתם למוסלמית, הם משתנים. את מבינה?
יש לנו, הכושים באמריקה. בעייה. אחרי
שאתם, הישראלים, תפתרו את כל בעיו־תיכם,
לנו עדיין תהיה בעייה!״

ביום ראשון אחד, שהיה חופשי מצילו מים,
טס עלי לשלוש ערים שונות באר-
צות־הברית, כדי להופיע בכנסי צדקה.
זאב בראון הוא אחד המפיקים החשובים

בארצות־הברית. סירטו המפורסם ביותר
הוא הנערה במורד המדרגות עם ג׳ודי
פוסטר. שמו מופיע ברשימת מי ומי בעולם
ומי ומי בארצות־הברית. בהוליווד

__עבד
ברח לצבא
ך* וא נולד לפני 37 שנים בלואיס ואלו,
* שבמדינת קנטקי, בנם של אודסה גרדי
קליי וקסיוס קליי האב. בגיל 12 הצטרף
למועדון־איגרוף.

אחר־כך הוא מחקה הומוסכסואל, ואומר
לכריסטופרסון, בקול נשי מתחנן :״או-
קיי, בייבי, ספר לעיתונאית איך הס תדרנו
על בימת הצילומים !״ כריסטופרסון,
רזה כמו מקל, שזוף ויפה, משתולל מצחוק,
ואומר לי ברצינות :״מוחמד עלי הוא
הבן־אדם הכי מעניין שפגשתי בימי חיי.
הפגישה איתו היתה שעור מאלף. למדתי
ממנו המון.״

לי אינו מסתפק במחמאות, הוא מד־
׳ יעגים לי טריקים, קסמים שלמד מטדי
לזדפורצה, קוסם בן 23 שהוא מטפח. הוא
מספר לי בגאווה שהוא היה אורחו האישי
של קוסיגין במוסקבה, ושהוא לא משוגע
על קומוניזם.

בגיל 18 זכה במדליית־זהב באיגרוף
במישקל כבד, באולימפיאדה שהתקיימה
בשנת 1960 ברומא. מאז הפך מוחמד עלי
אגדה.

— !11ו111ח
הגדול מכול ם

עלי :״גנבו את אופני וחיפשתי שו טר.
מצאתי אחד מלמד חבורה של ילדים
איגרוף בקרן הרחוב. הצטרפתי לחבורה,
הפכתי מתאגרף. אך אף פעם לא מצאתי
את אופני.״

בסרט דרך החופש הוא מגלם את דמותו
של גידעון ג׳קסון, עבד ממדינות הדרום
שברח כדי להילחם בצבא הצפון, ואחרי
מילחמת־האזרחים הפך הסנטור הכושי ה ראשון
בארצות־הברית. הסרט מבוסם על
סיפרו הנודע של הוורד פאסט, ועלי הס כים
להשתתף בו רק ביגלל המסר שבו.
זהו תפקידו הראשון בסרטים, להוציא את
השתתפותו בסרט ביוגרפי על חייו. את
הסרט מפיק זאב בדאון, המספר לי כי

חהז״ עלי מציג אותי כשרית מישראל,
ואני נדהמת מהעובדה שזכר את שמי.

עדי עם אשתו ורוניק ושתי בנותיו ב״דרך לחופש״
עקרת־בית +שחקנית נפלאה

המפיק זאב בראון אומר לעלי כי יתן
לו 10 מיליון דולאר, אם יצליח לקרוא
את מה שכתבתי. מוחמד עלי מצליח שוב
להדהים אותי. הוא לוקח את העמוד, שבו
רשמתי את הדברים בעיבדית, קורא מתוכו
באנגלית, כמובן, את כל מה שאמר לי
בחמש הדקות האחרונות. הוא פשוט זוכר
כל מילה. כשזה נגמר, אני מצטרפת ל מיליוני
מעריצים ברחבי העולם, ומודה:
מוחמד עלי הוא הגדול מכולם !

שרית ישי 1

ה אזן ל ״ מארש הנ צ חו ךבמערכתאק אי
וחבקמרשאט צו ע רי בראש.
מאז ומחמיר הכרת אותנו ־ חברה
שאינה צוערה בתלם. נאמנים לדרכנו. אנו
מנישים לך עתה מערכת שעונה לרחשי
ליבך. את ה־ 4 0 3800 אשזאשס 0ו 5טוא.
לשוחרי המוסיקה. ש־אזנם יוצאת״
למערכת מושלמת. שכוללת ביחידה אחת
מגבר. ט״פ ופטיפון גם יחד. ה• 0ו 5ט1א
משזאשס הוא המילה הסטריאופונית
האחרונה.
לא עוד הפרדה בין מרכיבי המערכת
השונים. לא עוד חפיסת מקום של מספר
יחידות. וזאת. בלי לאבד מעוצמת המערבת.
רגישוחה ואיכותה.
אנו היחידים שלא הופתענו מהמפנה
המוסיקלי שמביא עמו ה־משזאשס 0ו$ט 4ז.
כי ל -אשואשס סו 5ט^ 1הקדשנו את בל
נשמתנו. ואם חוסיף לזה את רגישותנו
הקנאית לאיכות הצליל ונקיש. את המטען
הסטריאופוני המצטבר שאנו נושאים זה
שנים, תווכח במו אוזניך, בעת שתפעיל את
ה -א שז ^ ס 0ו$ט 4ז, מדוע אקאי נמצאת

בראש המצעד הסטריאופוני.
• 61א3ו) 0־ו6נן 1\1 :2 5 81/13ז 1־ו 16ז 11ק חז ^-ז 6ח 0ז

11/18.־12/8 01־ 1210 40,0001־: 101ו\/10111ו 81ח 83
? 1/1(.חס) 656151311005 זנן 6
: 1 ,9 171\/.ץ11׳\ 5111ח 5 6

£0-3800ח510 0£1\11£ט^1ן

.41£.41
שמע בקול האוזן שלך -קח אקאי.

לכבוד אקאי. המסגר .70 שא

משנין להבין מה הצעיד
אותכם לראש המצעד הסטריאופזג .,
נא שילח! ל׳ פ חספקט מפורט.

אקאי ־ ת־א. המסגר ,70 טל 30594 .

העולם הזה 2172

x113818.ו ח-* 010 וו ח5 8 3 1 1 0 1111

.וז*־ז 0 3ס 011ח / 1\439ץ
.ווז 516ץ $ץ 018ס 6 ק 03556110 13
.־ 8 1 / 1 / 8 1 / 1 $ 0 ,08 :81111101

מיס ת רו 0ט הנ 7ה
למינכן

ה ״ אי רו פהג׳ט״ של לו פ ט הנז הממ רי א ב בו קר מתל־ א בי ב לפני שעות ה עו מ ס,
לאחר שבילה אתה לי ל ה בלוד כדי ל היו ת מו כן ו מזו מן להמראהל מינ כן
בכל יו ם א׳ ו־ג׳ ב־ 07.20 ובכל יו ם ו׳ ב־.06.40
ה ״ אי רו פהג׳ט״ של לו פ ט הנז ה מ בי א או ת ך ישר למרכז א ת רי הנופ ש הנ פ ל אי ם
ביותר של אי רו פ ה: האל פי ם, טירול, היער ה ש חו ר ו מינ כן כמובן.
הו א גם מ בי א או ת ך בז מן ל טי סתהמשךט רנ ס ־ א ט לנ טי ת נו חהמאד.
בדבר פ ר טי ם נו ס פי ם ו הז מנו ת, התקשר נא ל סו כן נ סי עו ת ה־י. א .ט. א .שלך, ל סו כן
המט ען או ל לו פ ט הנז ה.

5 3ח 3ו*11ג1_1

העו ל ם הז ה 2172

יזה, מישרד יהיה אחראי, מטעם ממ י
שלת ישראל, על ניהול היחסים עם
מצריים וקידום השלום עם שאר חלקי ה עולם
הערבי?

בראיון שנתן לכמה עיתונים,
הודיע מנחם בגין ערב־ פסח את
התשובה, שנראתה לו מוכנת
מאליה: מישרודהחוץ. אמנם, אמר,
הוא יהיה שותף לניהול העניינים,
אך האחריות תהיה מרוכזת כמיש
רד זה, ולא כמישרד ראש־הממ־שלה.
משה
דיין, מצידו, עושה את הכל כדי
להבטיח זאת הלכה למעשה. מכונת־התע־מולה
הכבירה שלו, בניצוחו של גאון־יחסי-
הציבור נפתלי לביא, כבר נכנסה להילוך
גבוה כדי לרומם את דיין, מביא־השלום
(העולם הזה .)2171

..עורות ד״ן״
ף כל אמצעי־התיקשורת בארץ נם-
תחה מיתקפת־תעמולה אדירה, שבאה
להנחיל לציבור את הגירסה: דיין הוא
שהמציא את השלום, דיין גרף אחריו את
בגין המהסס, דיין שיכנע את המצרים, דיין
השיג מה שהשיג אצל האמריקאים.
דיין מנצל כל הזדמנות — וביניהן הז דמנויות
שהוא יוצר בעצמו — כדי לספר
סיפור זה. לשם כך המציא כמה מוסדות
חדשים :״תידרוך שר־החוץ לסגל הבכיר
של מישרדו״ ,״שיחת השר עם עובדי־מישרדו״
ועוד — הכל בעזרת אנשי הטל וויזיה,
הרדיו והכתבים המאורגנים במה
שנקרא, בחוגי המיקצוע ,״שרות דייך.
מה שלא נעשה בארץ, נעשה בחו״ל.
אנשי-לביא מחדירים את הידיעות לעי-
תוני־העולם, הרעבים לסקופים. אחרי ש־ה״סקופ״
מתפרסם בניו־יורק או בד,אמ־בורג,
הוא מועתק על־ידי אנשי ״שרות־דייך
בשקידה בעיתוניהם בארץ. מי יטיל
ספק בידיעה שפורסמה בעיתון זר מכובד?
כך מסתבר כי דיין הוא שעשה, בעצם,
את כל המלאכה. הוא נפגש במארוקו עם

בגין מתכונו להרים נייר, ארסאדאת מונחו! ,מאחריו קאוטר
סגן ראש־ממשלת מצריים, והכין את ביקור
אנוור אל־סאדאת בארץ. הוא שהחליט ב וושינגטון
עם האמריקאים על שיתוף נצי גות
פלסטינית בדיוני־השלום. הוא הציע
את תוכנית האוטונומיה לבגין. הוא האיש
שעמד מאחרי הפשרה של קמפ״דייוויד, ו־שיכנע
את בגין לקבלה. הוא שהציל את
המצב, ברגע האחרון, בעת ביקורו של

ג׳ימי קארטר בארץ, וכך איפשר את חוזה־השלום.
גדעיני־חאמת
בתיאור זה הם מיזעריים.
ברור כי היוזמה היתה מתחילתה ועד סופה
בידי מנחם בגין. ברגעים הקשים, היה זה
עזר וייצמן שמנע התפוצצות וגישר על
פני התהום. דיין היה, בסד הכל, עוזרו של
בגין בהמצאת ניסוחים, התחכמויות ותח בולות,
שבאו להקל על קבלת רעיונותיו של
ראש־הממשלה.

אולם המערכה חשוכה כיותר
לדיין, השוקד עד שיקום תדמיתו,
שנהרסה כימעט כליל כמילחמת
יום־הכיפורים. דיין מכיא־השדום
מכפר, במידה מסויימת, עד עוונותיו
של דיין אכי־המחדד.
לא מכבר התלוצץ על כד חבר־כגסת:
״השלב הבא יהיה שאנשי-דיין יפיצו ברבים
כי המחדל היה מכוון. דיין הבין כי ה מצרים
אינם יכולים לעשות שלום לפני
שינחלו ניצחון על צה״ל, שיחזיר להם את
כבודם. על כן דאג להבטיח להם ניצחון
צבאי ביופ״הכיפורים. הכל היה מחושב מ ראש.״

עור ד ל מי לחמה
בער לי ם

תשה דין

בכנסת, קושר את הרטייה שלו

ט ודם ההיבט האישי של הבעייזז
אינו חשוב ביותר. הוא עשוי להרגיז
את בגין, והוא משגע את עוזריו של ראש-
הממשלה. הוא עלול לעוות את ראיית

תפקידו של דיין בתולדות המדינה ב־25
השנים האחרונות — תפקיד שהיה הרה־אסונות
מאז ״פעולות התגמול״ המפוברקות
ועד השואה של יום־הכיפורים.
אך לכל אלה אין השפעה מיידית על
העתיד. לעומת זאת יש חשיבות רבה מאד
לשאלה: מי יהיה מופקד על תהליכי ה שלום?

הרעיון
כי תפקיד זה יופקד בידי
מישרד-החוץ הוא פסול מעיקרו.
מישרד־החוץ הישראלי הוקם על-ידי משה
שרת. הוא לא השתנה בעיקרו בידי יורשיו
— גולדה מאיר, אבא אבן, יגאל אלון, משה
דיין.
שרת הקים מישרד ״אנגלו־סאכסי״ .לפני
קום המדינה עסק שרת בעיקר בבריטים,
ואחרי קומה כאמריקאים. מרכז־הכובד היה
בוושינגטון, והמרכז השני היה במערב
אירופה.
העולם השלישי היה מוזנח תמיד, ומיל-
בד יוזמותיו הפרטיות של דויד הכהן, כציר
בבורמה, לא נעשה כימעט דבר כדי לחדור
לעולם אדיר־חשיבות זה. בימי גולדה נע שה
ניסיון נמרץ ומוצלח לחדור לאפריקה,
אך יחסים אלה התחסלו כעבור זמן, עם
גבור ההשפעה הערבית באפריקה וההשפעה
של דרום־אפריקה בישראל. היחסים עם
העולם הקומוניסטי התחילו על רגל שמאל,
כאשר השגרירה גולדה מאיר ערכה ד,פ־גנות־ראווה
יהודיות במוסקבה. הם פידפרו
זמן־מה, ומתו ב־. 1967
להלכה היה מישרד״החוץ אחראי גם על
היחסים עם העולם הערבי. אך מעולם לא
היו יחסים כאלה. הפקידים, שרצו להיות
שגרירים בוושינגטון ובלונדון, ידעו שאין

215

(המשך מעמוד )23
להם עתיד במחלקת ״הממרח התיכון״ —
כי אין שגרירים ישראליים בעולם הערבי.
״הממרח התיכון״ כלל בעיקר מדינות לא־ערביות
— איראן ותורכיה — שעימן היו
לפחות יחסים חצי־רשמיים. בכל ענייני ה עולם
הערבי לא עסקו מעולם יותר מחצי
תריסר פקידים ופקידות זוטרים במישרד־החוץ.
כל מי שמזלו הרע היגלה אותו ל מחלקה
זו, מיהר להיחלץ ממנה.

אין פירוש הדבר כי מישרד־י
החוץ לא עסק כעניינים ערכיים.
להיפר: הוא עסק כהם יום ולילה,
כבנושא של מילחמה.

כל אנשי מישרד־החוץ ברחבי העולם
ובאו״ם עסקו במילחמה נגד הערבים, ב ניהול
תעמולה ותעמולת־נגד, בהדיפת יוז מות
ערביות, בפיתוח יוזמות אנטי־ערביות,

מישרד־החוץ ראה מאז ומעולם

דיין ווייצמן
שאלה פרסונלית

את הכעייה הערכית מעל לכוונת
הרוכה הדיפלומטי.
קיים במישרד־החוץ מוסד מייוחד, שתפקידו
הוא לייצר תישפוכת בלתי־פוסקת
של חומר בכתב, הנוטף שינאה לערבים,
והמופץ על-ידי המוסדות הישראליים ב רחבי
העולם. מוסד זה מודרך על־ידי ה תיאוריות
של הפרופסור יהושפט הרכבי, ש הטיף
במשך שנים רבות לאמונה כי כל
הערבים הם אנטי־שמים ושונאי-ישראל ל־לא־תקנה.

מישרד־החוץ
אסף כשקידה,
ופירסם כהרחכה, כל מילה ממקור
ערכי שיכלה לחזק דיעה זו, וגנז
והעלים כל מילה אשר סתרה
אותה.
ברור כי
מישרד זה
בניין־השלום
המישקל נגד
השאר :

הפקדת ענייני-השלום בידי
תטיל משכנתא כבדה על
הרופף. שורת הנימוקים כבדי-
החלטה זו היא מרשימה. בין

• אין כמישרד־החוץ אנשי*
מיקצוע, המכינים דכר וחצי־דבר
כעניינים ערכיים. שולטים כו ה מומחים
ה״אנגלו־סאכסיים״ ויורשיהם.

המישרד ערוך כל־כולו, מבחינה פסי כולוגית,
למילחמה בערבים — התפקיד
שבו עסק במשך 31 שנים.
!• אין למישרד־החוץ הכלים לקבלת
מידע על עניינים ערביים, ובעיקר להער כתו.
כלים אלה — כושלים ככל שיהיו —
נמצאים במישרד ראש־הממשלה, החולש
על המוסד לביון ועל שרות־הביטחון־הכללי,
ובמישרד־הביטחון, החולש על אמ״ן. מוס-
דות־החקר של מישרד־החוץ היו ונשארו
אבר מדולדל.

+יהיה קשר הדוק וגורלי כין
פיתוח היחסים עם מצריים וכין
ההתרחשויות כגדה המערבית
וכרצועת-עזה, וכל הנוגע כאוטו נומיה.
שטחים אלה כפופים לאחריותו
של מישרד-הכיטחון, המופקד
על המימשל הצכאי.
נימוקים אלה, ורבים אחרים, מצביעים
על הפיתרון הנכון לבעייה :

מול פני האתגר החדש, היחידי
כמינו כתולדות המדינה, יש צורך

במדינה

במישדד חדש, שיאפשר היערכות
חדשה, אירגונית ונפשית.

״מישרד ולעודיו•
המרחבי׳
^ ומיניסטריון החדש (״מישרד ל י!
1ענייני המרחב״ ,״מישרד השלום״,
״מישרד לעניינים ערביים״ ,או ״מישרד
לאירגון איזורי״) צריך לקום יש מאין, כדי
שיהיה חופשי מעומס העבר, הן מבחינה
פרסונלית, הן מבחינה פסיכולוגית.
בעת הקמתו, צריך המישרד החדש להת בסס
על ההנחיות הבאות:
!• תהום!האחריות: המישרד צריך
להיות מופקד על היחסים עם מצריים וכל
מדינה ערבית אחרת שתכונן בעתיד יחסים
עם ישראל ; על ניהול מגעים בלתי-
רשמיים עם כל הגורמים הערביים במרחב !
על כל המגעים בעניין האוטונומיה ב־תקופת־המעבר,
ועל השילטון בגדה המער בית
וברצועת־עזה.
ההדככ ׳האנושי: הבר-עובדים של
המישרד צריך לכלול מיזרחנים, מומחים
לארצות הערביות השונות, וכן מומחים
מישפטיים, ביטחוניים, כלכליים, דיפלו מטיים
ואחרים. ניתן יהיה לשאול חלק
מהם ממישרדי־ממשלה אחרים. מן הראוי
שיהיו בו כלים לייעוץ פסיכולוגי.
• ,הפעילות המיידית: פיקוח על
ביצוע חוזה־השלום עם מצריים, תנועת
האנשים וכינון היחסים הכלכליים והתר בותיים
ההדדיים; מגעים עם הגורמים ה פלסטיניים;
ניהול הגדה והרצועה עד ל הקמת
האוטונומיה ; קיום היחסים עם
שילטונות המימשל־העצמי אשר צריך לקום
בגדה וברצועה; ניהול המשא־והמתן ל קביעת
מעמד־הקבע של הגדה והרצועה ב תום
תקופת־המעבר; חיפוש מגעים עם
המדינות הערביות וגורמים בהם! גיבוש
תוכניות אלטרנטיביות לדיון בממשלה.
• השי !האחראי: השאלה הפר סונלית
לגבי זהותו של השר הראשון, ש יעמוד
בראש מישרד זה, חשובה פחות
מאשר ההיערכות המוסדית החדשה. חסי דיו
של משה דיין בוודאי יציעו אותו. ה איש
הסביר ביותר העולה על הדעת הוא
עזר וייצמן, הנהנה כיום מיוקרה עצומה
במצריים, ושהוכיח כישרון בלתי־צפוי ל הבנת
רחשי־ליבם של הערבים. אפשר
להעלות על הדעת כמה וכמה מועמדים
אחרים, שיש להם כישורים מתאימים, וש-
האתגר הזה יגרה אותם.

מב ר א שי ת
ך* קמת מישרד כזה אינה חזיון בלתי־נפרץ.
בכמה וכמה מדינות בעולם יש
מיניסטריונים, המופקדים על היחסים עם
מדינות מסויימות, שעימם קיים קשר מייד

ככריטניה, למשל, יש שר מייד*
חד ומישרד מייוחד לקיום היחסים
ע ם מדינות חבר־הקמים הכריטי,
מפני שהיחסים עימם אמורים
להיות שונים מן היחסים עם מדינות
זרות רגילות.
מישרדים כאלה קיימים בכמה מדינות.
במדינות מסויימות יש שרים ומישרדים
מייוחדים לקיום היחסים עם הארצות ה מתפתחות.

כישראל
עצמה יש תקדים להקמת
מישרד מייוחד לטיפול בכעייה
חשוכה חדשה: מישרד התשתית
והאנרגיה. האם אין השלום חשוב
מן הנפט ץ

כל מי שהיתה לו נגיעה כלשהי בהת הוות
השלום בין ישראל ומצריים, וכל מי
שחושב ברצינות על התהליכים שיביאו
לשלום ישראלי־פלסטיני, יודע כי הקמתו
של מישרד כזה היא חיונית.

השורה הארוכה של האילתורים,
,הכישלונות — ההערכות שהופ•
רכו, ההתכטאויות הכלתי־מוצ־לחות
(״אכותינו, כוני הפירא,מידות״)
,כוודאי מחווה הוכחה חותכת
— ויקרה — לכך.
הקמת מיניסטריון לשלום תפגין לעיני
העולם כולו את החלטת ישראל לפתוח דף
חדש, ולהתמסר ברצינות למלאכת כינון
השלום.
אין להניח לאינרציה הטבעית של כל
ביורוקרטיה ממשלתית לסכל הכרעה חשו בה

כסופו של דבר, לא יהיה מנוס
מהקמת מישרד כזה — ומוטכ ש־הדכר
יקום ויתכצע ככר כראשיתו
של התהליך.
הועם הקרב על דא־פלוס

מי רצח את ארלוזורוכץ
מדוע פורק הפלמ״ח?
מי הקים את המדינה?
תקופת הפסח היא, בעגה העיתונאית,
״עונת מלפפונים״ .אין קורה בה דבר.
תאוות־הפירסום של הפוליטיקאים נרגעת
לכמה ימים, ואין הם מספקים את הכמות
הדרושה של רכילות והשמצות הדדיות.
מעשי השילטון מעטים אף יותר מתמיד.
אפילו הפושעים אינם מספקים את מיכ־סת־הידיעות
המוטלת עליהם, כשהם מסו בים
בליל-הסדר עם מישפחותיהם.
בעונה כזאת, יש תמיד מקום לוויכוח
היסטורי. מי רצח את ארלוזורוב? מדוע
פורק הפלמ״חז מי נתן את ההוראה ז
גם השבוע לא הכזיבה ההיסטוריה.
לשלוש הקושיות הקלאסיות נוספה קושיה
רביעית: מי הקים את המדינה ז
לא הגנרלים מנצחים. בראיון של
ערב־פסח הודיע מנחם בגין קבל עם ועדה
כי דויד בן־גוריון לא הקים את המדי נה,
אלא אך הכריז על הקמתה.
לרבים, אין בקביעה זו כדי לעורר הת רגשות.
הדבר נראה כמובן מאליו.
גנרלים אינם מנצחים בקרבות, ופולי טיקאים
אינם מקימים מדינות.
הקרב הוא התנגשות של שני גוש-
אדם. כפי שכתב ליב טולסטוי ביצירתו
הקלאסית נזילחמה ושלום. ברגע ששני ה צבאות
העוינים תופסים איש בגרון יריבו,
מאותו רגע, ההכרעה היא בידי רבבות
בני-אדם אלמוניים.
הקמת מדינה היא תהליך מורכב עוד
יותר. מדינת־ישראל לא קמה בעצרת־האו״ם
בנובמבר , 1947 ובוודאי לא בטכס
אפור ב־ 14 במאי . 1948
מדינת־ישראל קמה במילחמה, שנראתה
אז נואשת ,״מעטים מול רבים״ .רק כע בור
שנים נתגלה כי הכוח הערבי שהופ על
במילחמה זו היה קטן יחסית, וכי
ניצחונה של ישראל לא בא לה במיקרה
או בנס. אך ההכרעה היתד. בידי החיילים
בחזית והאוכלוסיה האזרחית בעורף. לפו ליטיקה
היתר. על כך השפעה מעטה.
טוב למלפפונים. בגין צדק כאשר
שיבח את ההכרעה של בן־גוריון, שהח ליט
אז שלא לדחות את מועד ההכרזה
הפורמלית על הקמת המדינה, כפי שיעצו
לו משה שרת וכמה מעמיתיו.
היו לדחייה נימוקים פוליטיים כבדי-
מישקל. זכותו ההיסטורית של בן־גוריון
היא, שהתעלה מעל לחישובים אלה, והבין
כי הרגע ההיסטורי מחייב הכרעה היסטו רית.
בכך נכנם בעצמו להיסטוריה.
אילו היה בן־גוריון חי, לא היה מייחס
לעצמו אלא זכות זו. הטענה כי ״בן־גור־יון
הקים את המדינה״ היא מגוחכת.
אולם במיפלגת־העבודה יש משהו ה קרוי
״צוות תגובות״ ,והוא היה השבוע
מייואש. לא היה לו על מה להגיב. לכן,
כאשר קראו חבריו את דברי בגין, נדלק
אצלם אור של שימחה. בתרועה רבה
יצאו לקרב, לנקום את ניקמת בן־גוריון.
בעונת־מלפפונים, גם זה לטובה.

הממ שלה
שתי גדות למדד

האם אשם דבוטינסקי
כעליית מדד יוקר
המחייה ב 5.6£-ץ
בניגוד לשאלה ההיסטורית ״מי הקים
את המדינה?״ (ראה לעיל) יש ערך מעשי
לשאלה האקטואלית :״מי מכוון את ה מדיניות
הכלכלית של הממשלה?״
בשבוע שבו נמסר כי המדד של חודש
מארם עלה ב ,5.60/0-והמדד של שנת-
התקציב ביותר ם-ס/ס ,50 היתד. זו שאלה
חשובה מאד.
באותו ראיון של ערב־פסח, השיב מנחם
בגין גם על כך.
מה משעמם מי 1הוא השתדל להפ ריד
את הדיעה המקובלת במדינה, כי יש
בצמרת השילטון חלוקת־עבודה טיבעית:
חרות וגרוריה מנהלים את מדיניות החוץ
והביטחון, הליברלים מנהלים את המדי ניות
הכלכלית.
יש לכך הרבה תימוכין. מנחם בגין, עזר
וייצמן, משה דיין ואריאל שרון, העוסקים

בענייני מילחמה ושלום, שטחים והתנח לות,
הם להלכה או למעשה אנשי־חרות.
(דיין הוא בלתי־תלוי להלכה, אך יושב ב ממשלה
על תקן של איש־חרות, ומיש-
ענתו היחידה היא ראש־הממשלה ).שימחה
ארליך, גידעון פת ויצחק מודעי, השול טים
במשק (או הנשלטים על-ידו) ,הם אנ שי
המיפלגה הליברלית.
וכני־מושכות. אולם פרדסנים כאשר הוצגה השאלה לבגין, הוא הכחיש
בזעם את אי-מעורבתו. הוא תבע לעצמו
את הזכות לשותפות מלאה על ניהול ה משק׳
ואף הזכיר כי הוא יזם את הביטול
החלקי של הפיקוח על המטבע הזר.
בגין טען כי יש לחרות אידיאולוגיה
חברתית־כלכלית מובהקת משלה, בהתאם
לתורתו של זאב ז׳בוטינסקי, שהיה לי ברל
מופלג. לכן דוגלת חרות כליברלים,
ביוזמה חופשית, ובקידום המשק הפרטי.
מבחינה היסטורית, יש אמת בטענה
זו. בשנים הארוכות שבהן נאבק — לשווא
— על השילטון בתנועה הציונית, אכן גי בש
זאב ז׳בוטינסקי השקפת־עולם חב-
רתית־כלכלית, שהיתה, לפי ההגדרות ה מקובלות
באירופה, ליברלית־ימנית. היו
לכך כמה סיבות:
• ז׳בוטינסקי עצמו היה חניך האסכו לה
הליברלית־הלאומית האירופית של סוף
המאה שעברה. מכיוון שלא התעניין בכל כלה׳
קיבל את התורה הכלכלית של הלי-
ברליזם־הימני של אז בלי בחינה וביקורת.
•:מכיוון שהתנועה הרוויזיוניסטית
בארץ־ישראל היתד. נתונה במאבק חמור,
ולעיתים אכזרי, במימסד ששלט ביישוב,
שהיה סוציאליסטי־פועלי-הסתדרותי, היא
חיפשה לה בעלי־ברית בקרב יריביו של
מימסד זה. הם נמצאו אצל בני המושבות,
הפרדסנים, הסוחרים והתעשיינים הקטנים
(שנקראו אז ״החוגים האזרחיים״) .האידי אולוגיה
הליברלית־ימנית של דבוטינסקי
תאמה את הצרכים של ברית כזאת.
האם זה כדאי זו לטובת ברית זו,
אימץ ז׳בוטינסקי לעצמו גם דרישה, שלא
עלתה דווקא בקנה אחד עם הליברליזם
הקלאסי, אך שהתאימה מאד לאינטרסים

זאב ז׳בוטינפקי
ליברל מהמאה ה־19
של בעלי-בריתו: הנהגת בוררות־חובה.
רעיון זה נלקח מן המילון של הימין הקי צוני׳
האנטי־ליברלי והאנטי־דמוקרטי, של
אירופה בשנות ה־20׳ וד 30-.׳.
משום כך, מותר היה לבגין לטעון כי
המדיניות הרת־האסונות של שימחה אר ליך
תואמת את האידיאולוגיה המסורתית
של תנועת־החרות. השאלה היחידה הי-
תה׳ אם היה זה נבון מצידו לעמוד על כך.

יחסים מרחביים
סוף ירח הדבש

מה גרם?אזהרה
שהשמיע דוברו ש7
חדמייגי גנד אש״ף?
זריחת השמש נוטפת־הדם של המהפכה
האיראנית היתה מלווה בירח־דבש מלבב:
האיית־אללה רוח־אללה חומייני הזמין אליו
(המשך בעמוד )30
ה עו ל ם הז ה 2172

אד־זועכי נפגע כמייוחד מהעובדה שלא
הוזמן לקבל את פני הנשיא קארטר כעת
בואו לישראל, וזאת למרות שבשעתו אירח את

המלון ל מגורי סאדאת

ג׳ימי קארטר אישית בנצרת, בעת ביקורו של קארטר
בישראל בשנת .1973 במחאה על כך לא השתתף אל-
זועבי בישיבת הכנסת בעת נאומו של הנשיא
קארטר בה.

גראצ״אוי ־ לדרגת
סגן־ א לו ר
מפקד תיזמורת צה״ל, רב־סרן יצחק
(״זיקו״) גראציאני, הועלה לאחרונה
לדרגת סגן־אלוף.
״זיקו״ הוא אזרח עובד צה״ל ודרגתו הצבאית
היא דרגת ייצוג בילבד. העלאתו בדרגה, אחרי עשר
שנים בהם נשא דרגות רב־סרן היא אות הערכה
למסירותו לתפקיד ולהישגים עימם הגיע
בתיזמורת צה״ל.

ציוד חדי ש
לנוצרים ב ל בנון
המיליציות של הפלאנגות כלכנון, וכמייוחד
אדו של אנשי המובלעת הנוצרים כדרום
לכנון, ל,יכלו כחודשים האחרונים ציוד
צכאי חדיש שלא עמד לרשותם קודם לבן.
בחודשי הרגיעה שחלפו מאז הקרבות עם אנשי
השמאל המוסלמי והצבא הסורי, ערכו הפאלאנגות
את שורותיהם מחדש, הגבירו את קצב האימון
הצבאי שלהם והצטיידו בדרכים שונות בכמויות
עצומות של נשק. כך, למשל, עומדים עתה לרשות
הפאלאנגות תותחים חדישים ארוכי־טווח.
משקיפים זרים בלבנון מעריכים כי התעצמותן של
הפאלאנגות עלולה לדחוף את מנהיגיהם לחידוש
הקרבות מתוך תקווה להשיג הכרעה צבאית.

שופרו ת׳ ח סי ס
בגין -וייבמו
היחסים האישיים בין ראש־הממשלה מנחם בגין
לבין שר־הביטחון עזר וייצמן, שהיו מעורערים
במשך תקופה ממושכת, שופרו מאז חתימת
הסכם־השלום.

המתח כין השניים, שנכיע כעיקר מהערותיו
הביקורתיות של וייצמן כדפי בגין, פג,
ווייצמן שוב משתתף בהתייעצויות
והכרעות שקודם לכן כמעט והוחרם כהם.

לעומת זאת שוררת מתיחות בין ראש־הממשלה לבין
שר־החקלאות אריאל שרון. בגין אינו מחמיץ כל
הזדמנות להבהיר לשרון כי הוא נמצא אצלו ב״עונש״
וכי הוא כועס עליו, בעיקר בגלל כמה מהתבטאויותיו
כלפיו בעת ביקור הנשיא קארטר בירושלים.

עמיקם שפיר א
מי שהיה עד כה דובר עיריית תל-אביב, עמיקם
שפירא, יהיה ככל הנראה דובר מישרד־האוצר.

שפירא בכר החד השכוע לכהן כממונה
כפועל על הדוברות וההסברה של
מישרד־האוצר.

מדוע התפטר
זועב מהכנסתי
סייף אל־דין אל־זועבי, לשעבר ראש עיריית נצרת
ומי שכיהן כח״כ מאז הכנסת הראשונה עד שהגיש
לפני שבועיים את התפטרותו מהכנסת, עומד להתמסר
לעסקים, אחרי שהקים חנות מזכרות גדולה
בהשקעה של כארבע מיליון ל״י ליד הכנסייה
המרכזית בנצרת.
בניגוד להודעתו הראשונה כי התפטרותו נבעה
מסיבות בריאות ובגלל הפער ההולך ומתרחב בין
היהודים לערבים במדינה, טען אל־זועבי השבוע
כי במידה רבה השפיעה על החלטתו להתפטר יחסה
המזלזל של ממשלת הליכוד כלפיו.

״כשהחלטתי להקים עסק עצמאי, ביקשתי
שנה הלוואה ממישרד התעשייה־המיסחר
אך לא קיבלתי אותה עד עצם היום הזה.
שנדחיתי על רקע פוליטי, כיוון שמעולם
תמכתי בליכוד.״

פצצת אטום
בידי עיראק*
ההסכם הצבאי שנחתם בין סוריה ועיראק מהווה איום
צבאי יישיר על ישראל, לא רק ביגלל האפשרות
שאוגדות עיראקיות משוריינות תוצבנה בגבול סוריה־ישראל.
הברית הצבאית בין שתי המדינות עלולה
לשנות את מאזן־ד,כוחות בין ישראל וסוריה, בעיקר ׳
בשל העובדה שעיראק עומדת, ככל הנראה, להיות
המדינה הערבית הראשונה שברשותה תהיה
פצצת אטום.
ה עי ר א קי ם ה קי מו כשע מו כו ר גרעיני,
כ עז ר ת ידע וסיוע של מ מ של ת
צרפת, הכו רהא טו מי כ די מונ ה,
נ כנ ה את הו א כ סיו עהצרפ תי ם. ע ל־ פי
ההער כו ת של מו מחי ם ב חו״ל, עלולים
ה עיר אקי ם ל הגיע כ עז ר ת כו ר זה לייצור
פצצת־ א טו ם מ של ה ם תו ך ה שנ תיי ם
ה ק רו בו ת.
נוכח האפשרות, שממשלה ראדיקאלית כמו ממשלת־הבעת
בעיראק, שאינה כפופה להשפעה ישירה של
הסובייטים או האמריקאים, תעשה שימוש בפצצה
שתהיה בידה נגד ישראל, הובעה חרדה בחוגים
בינלאומיים, כי הברית הצבאית בין עיראק לסוריה
תוביל להתלקחות מילחמה חדשה במרחב,
גם אחרי שייחתם חוזה־שלום בין מצריים לישראל.
מו מחים צכ איי ם זרים חרדי ם כי ה ס כנ ה
של הי מ צ או תפצצת־ א טו ם כי די עיר אק
עלולה ל פ תו תאתי שראל ל מיל חמת־ מנע
נג ד סורי ה ועיראק, כמטרה למנוע מ עיר אק
א ת ייצור הפ צצ ה.
הידיעה הנ״ל התפרסמה לראשונה בראש מדור
״תשקיף״ לפני חמישה וחצי חודשים (״העולם הזה״
.)2148 השבוע פורסם בצרפת כי הפיצוץ בליבת
הכור הגרעיני בצרפת, שנועדה למישלוח לעיראק,
נעשה בידי אנשי ״המוסד״ הישראלי וכי כתוצאה
מכן תדחה האפשרות לייצר פצצה גרעינית בעיראק
לפחות בשנתיים. השבועון הצרפתי ״לה נובל אובזר־ווטר״
ועיתונים צרפתיים נוספים, מסרו השבוע, כי
לפני כשבועיים חדרה חוליית אנשי קומנדו למחסן
שם נשמר ציוד הכורים, שנועד למשלוח לעיראק.
למרות שהציוד הסודי נשמר במכולות שלא היה
עליהם כל סימון, הצליחו אנשי הקומנדו לאתר את
המכולות המיועדות לעיראק והניחו בהן מטעני את חומר״נפץ אשר השחיתו והשמידו כליל
ליבת הכור הגרעיני, אשר בלעדיה לא ניתן להפעילו.

דו פ ר האוצר

״שנה וחצי ביקשתי להיפגש עם ראש־הממשלה
מנחם בגין,״ טען זועכי ,״ א ף
כקשותי נידהו בתירוצים שונים.

ה ס כנ החלפה זמנית

עוד לפני
והתיירות,
אני חושב

יבקרו ומזח
מיכה שמבן
מבקר ההסתדרות התבקש לבדוק אם לא היתד,
חריגה מהנוהל התקין במינויו של מיכה שמבן
כרכז המקצועי באגודת הספורט של הפועל תל־אביב.
׳שמבן, לשעבר אחת הדמויות הבולטות ביותר בענף
הכדורסל בהפועל, מחזיק במישרת הממונה על החינוך
הגופני בסמינר הקיבוצים והקבוצות.

מינויו כרכז המקצועי כהפועל תל־אכיב
כמישרה מלאה יוצר מצב כו הוא מקכל
שתי משכורות מלאות מאותו מוסד —
ההסתדרות.

כמה מעסקני הפועל תל־אביב המתנגדים למינויו
של שמבן פנו בעניין זה לוועדת הביקורת
של ההסתדרות.

כניין דו־קומתי רעוע, הזקוק בדחיפות
לשיפוצים, יהיה ככל הנראה המקום כו
יתאכסן נשיא מצריים אנוור אל־סאדאת
כעת שיכוא לעיירה המצרית אל־עריש,
מייד אחרי שתועכר לידי המצרים כחודש
הבא. זהו מלון ״השלום״ כאל־עריש, שהוא
המלון היחיד כעיירה. על גג המלון מונפים
זה ימים מיספר דגלים מצריים, במו על
מיכנים אחרים כעיירה שתושביה בכר
רואים את עצמם באילו חזרו לשילטון מצרי.
המימשל הצבאי כעיירה לא נקט שום
פעולה להורדת הדגלים המצריים המונפים
על כתיה. כל המיכנים האחרים בעיירה,
ששימשו לפני מילחמת ששת־הימים את
השילטון המצרי במקום, נותרו מאז הרוסים
ושוממים ואין בל אפשרות לשפצם תוך זמן
קצר. לא מן הנמנע בי אל־סאדאת יעדיף
להתאכסן, כאופן הפגנתי, דווקא כמובנה
המשמש ביום את המימשל הצבאי.

בי קו רתעל
וסיעות פרס
בחוגי מיפלגת העבודה מושמעת ביקורת על נסיעותיו
התכופות של יו״ר חמיפלגה, שמעון פרס לחו״ל.

המבקרים טוענים כי פרם מרבה לנסוע,
יותר מאשר ראש־הממשלה וכי נסיעותיו
גורמות להזנחת הפעילות הפנימית.

לא מן הנמנע כי הנושא יועלה באחת מישיבות
המרכז הקרובות.

התייקרות במחירי
ה טיס ה מי שר אל
החל מהאחד באפריל התייקרו מחירי
הטיסה מישראל ואליה כשיעור של ב־*,40
יותר מאישר ההתייקרות המקובלת כשאר
הקווים כעולם עקב כניסת תעריך הקייץ
לתוקפו וכתוצאה מהתייקרות מחירי* הדלק.
חברות־ד,תעופה מעריכות כי תוך שבועות אחדים
תהיה התייקרות נוספת במחירי הטיסה לישראל
בשיעור של כ־ס/ס , 10 לעומת ההתייקרות בשיעור 0/0ך
בשאר הקווים בעולם.

לאה רביו לוועד
ל הנ צחת בו מבה
רעיית ראש־הממשלה לשעבר, לאה רבין, הצטרפה
השבוע לוועד הציבורי להקמת קרן להנצחת זכרו
של השחקן יוסף (״בומבה״) צור, וזאת למרוח
שלא הכירה אותו אישית.

ככוונת הוועד, העורך השכוע מופע
אמנים מייוחד שהכנסותיו יוקדשו לקרן,
לאסוף סכום של במה טאות אלפי ל״י.

ראשי עזז ה חברון(ימעלו!) ,חלחול ובית־לחם ושו־הב₪,ון ודותי לשעבר מודחות עם..העולם הזה״

.סאזאת שנו אות1ו!
>> תם הישראדים פוחדים מהפלס־
סינים ומאש״ף. צריך לעמוד מול
הפחד! ככל שהזמן עובר, הדבר נראה
גדול יותר ומפחיד יותר. העם שלכם חייב
לנסות ולראות מה זה בדיוק. תנסו! אנח נו
יודעים שאתם מפחדים מפני התפו צצות.
אבל תנסו, תראו! איו דרך אחרת
למיזרח התיכון!״ אומר אנוור אל-נוסיי-
בה, מי שהיה שר־ביטחון בממשלת ירדן,
כיום איש־עסקים המתגורר בירושלים
המיזרחית.
בגדה המערבית שורר שקט מתוח. ההת מרמרות
גדולה משהיתה בשלושים השנים
האחרונות. הפיתרון ניתן — אוטונומיה.
והפיתרון הזה מבוטל מכל־וכל.
המנהיגים המקומיים, ראשי האירגונים
הדתיים והעם הפשוט שוללים את הס כמי
קאמפ-דייוויד מכל וכל.
״צחקו עלינו ! סאדאת קיבל שקט בגבול
שלו, על חשבוננו. למה היו כל המיל־חמות
עד היום? למה היתה מילחמת אוק טובר
ו זה לא ביגלל סיני! סיני זה שטח
מצרי, וישראל היתה מוכנה להחזיר אותו
תמיד. המאבק היה על עתיד הפלסטינים,
ועכשיו קם סאדאת ומוכר אותנו!״ אומר
אל-נוסייבה במרירות.
הכעס על אל־סאדאת גדול כאן מהכעס
על. מנחם בגין. הראשון — ציפו ממנו
להיות נושא הדגל הערבי. השני — מעו

לא ציפו לכך שיקום ו־בריז כי הוא
״משחרר את האדמה״.
שלושה מראשי הערים הגדולות בגדה
המערבית, ואחד ממנהיגי העבר, שעדיין
מצפים ממנו בעתיד. פאהד קוואסמה, ראש
עיריית חברון, אחמד חסן מלחם, ראש מו עצת
חלחול, אליאס פרייג /ראש העיר
בית־לחם, ואנוור נוסייבה.

״גסוף י קי או
אתזה! ״
*5ארבעתם, קביעה ברורה וחד-מש-
׳ מעית :״אנחנו לא משתפים פעולה !
לא מקבלים את מושג האוטונומיה. לא יח ליטו
בשבילנו. לא יגידו לנו מה עתידנו.
נכון, אפשר יהיה להכריח אותנו, אבל
אנחנו לא באים, לא מדברים ולא שומעים

חסן מלחם מחלחול, הקרוי בפי איר-
גוני־הצעירים ״ז׳אן־ם ול סארטר של פלס טין,״
מתאר את המצב כך :״זה כמו
להגיש לבדאדם ארוחה כשזה לא טעים
לו, והוא לא רוצה את זה. לא יכולים
להכריח אותו לרצות את האוכל. אפשר
להכריח אותו לאכול, אם יפתחו לו את
הפה בכוח ויכניסו לו כף אחרי כף. הוא
יגמור את הצלחת, אבל בסוף הוא יירק
את זה או יקיא את זה, ואז זה יהיה מר,
מר מאד.״
ראשי הערים בגדה רואים עצמם נציגי
העם הפלסטיני. הם נבחרו בבחירות האח רונות,
לפני שלוש שנים, ולדעתם הבחי רות
משקפות את דעת העם עד אשר יאמר
העם אחרת.
חסן מלחם, כבן ,45 נאה מאד, שערו
בהיר, עיניו כחולות, עורו שזוף (״מתאים
לו יותר להיות סנאטור אמריקאי,״ אומ רים
עליו) .דובר אנגלית רהוטה, אינו
מעלה את טון־הדיבור גם כשהוא כועס.
בחלחול 7000 תושבים.
״ממשלת ישראל אינה שומעת את העם.
אינה שומעת את מנהיגי העם. מחפשים
משתפי־פעולה, שיגידו להם מהם שהם רו צים
לשמוע. את אלה אנחנו לא נקבל!
אנחנו מבקשים זכות שיש לכל בן־אדם
בעולם המודרני. אנחנו מבקשים לדבר!
כן, יפשוט לדבר !
״כשבאו אלי שלושה ראשי-ערים, אחרי
העוצר, הם עוד היו במדרגות כשהמושל
התקשר ואמר לי לשלוח אותם. למה ו
למה אסור לנו לדבר? אנחנו מדברים

בשם העם שבחר בנו, ואנחנו נציגיו לפני
שילטונות ישראל!״
פאהד קוואסמה כבן ,50 ראש העיר חב רון
בת 70 אלף הנפשות, בן לאחת המיש־פחות
הגדולות בעיר, החל בפעולת־פיתוח
נרחבת מיום היבחרו( .״לא די לו ב־24
שעות ביום. הוא היה צריך ,26 אז אולי
היה מספיק לעשות מה שהוא רוצה,״ אומ רים
עליו תושבי חברון).
״האפשרות היחידה והברורה היא שאנח נו
נחליט על עתידנו. הגדרה עצמית! רא שי
הערים יישבו וידברו עם הנציגים של
ממשלת ישראל.״
לעומתם, אנוור נוסייבה איננו רואה ברא-
שי־הערים את נציגי העם הפלסטיני. הוא
מדגיש כי דעתו ״לגמרי פרטית,״ אך
היא מייצגת את מדיניותו של אירגון־
השיחרור הפלסטיני, אש״ף .״ראשי-הערים
נבחרו בשביל מים, חשמל ובתי־ספר. אף
אחד לא בחר בהם להיות נושאי-הדגל הפו ליטיים.
יש רק ייצוג אחד — אש״ף. זה
האירגון היחידי המייצג את העם הפלס טיני,
ומי שרוצה לשבת עם העם —
שיישב עם ראשי האירגון,״ אומר הדים-
לומט-לשעבר, שנחשב עד לא מכבר כאחד
מעמודי־חתווך של ההשפעה הירדנית ב גדה.

טונו מי ה
על האד מו ת ״

רק אוטונומיה לשטח. אדמות משוחררות
הן בסיס לעם משוחרר. אין לוקחים אד מות
ואומרים האדמה שלי, ואתם המשוח ררים
שלי.״
לאליאס פרייג׳ תנאי נוסף :״מדברים גם
על ירושלים. לדעתי יש לחלק את העיר
למיזרח ומערב. בכל חלק תהיה עיריה
נפרדת. אך המעברים יהיו פתוחים, והת נועה
תהיה ללא הגבלה. ירושלים היא
בירת הערבים והיהודים, לא ייתכן שהשיל-
טון בה יהיה רק יהודי.״
בהסכמי קאמפ־דייוויד נקבע כי האו טונומיה
היא סידור זמני ל״תקופת מע בר״
של חמש שנים. אחרי שלוש שנים
ייפתח משא־ומתן על ״המעמד הסופי של
הגדה המערבית ועזה״ .צויין כי בדיונים
הללו ישתתפו ״נציגים נבחרים של תו שבי
הגדה המערבית ועזה״ ,והבסיס ל-
משא־והמתן הוא ״הקביעות והעקרונות
של החלטת מועצת־הביטחון מיספר 242״.
האם אין אישי־הציבור בגדה רואים בזה
צעד ראשון, פיתרון־ביניים למשך חמש
שנים, לקראת התוצאה הסופית — מולדת
לפלסטינים?
פאהד קוואסמה :״כל אחד מפרש את
ההסכמים כמו שהוא רוצה. אפילו ההח לטה
,242 שכל השנים היתה ברורה, הפ סיקה
להיות ברורה. כל אחד אומר מה

ך• אשי״הערים אינם מוכנים לשוחח
על התנאים לאוטונומיה. הם מצפים 1 לאפשרות היחידה שעליה ״אפשר לדבר״.
כל הארבעה מוצאים פיתרון אחד ויחידי:
״יקום מר בגין ויכריז לפני הכנסת ולפני
העולם כולו על החזרת האדמות לידי בע ליהם
החוקיים, הפלסטינים.״
ולדבר.
ראשי-
אליאם
״אנחנו

מכאן ואילו אפשר יהיה להתחיל
יש החושבים שהשיחות יהיו עם
הערים, אחרים — עם אש״ף.
פדייג׳ ,ראש עיריית בית־לחם:
נחליט את מי לשלוח לשיחות.״
קוואסמה מעלה רעיון נוסף :״חזרה ל־ז׳נגה,
להושיב שם את כל הצדדים הנוג־עים־בדבד
— סוריה, לבנון, ירדן, מצריים,
פלסטין וישראל. כולם יישבו תחת דגל.
האומות־המאוחדות;,וישבו וידברו, כל אחב.
בשם עצמו, ולא.:.ייצאו עד אשר יסילמו
ויגיעו להחלטה.״ .
ההכרזה הכימעט-שווה לכל תושבי הגדה
היא :״אין אוטונומיה לעם, יכולה להיות

ראש־עירייה פרייג׳
״אנחנו נחליט !״

שנוח לו. מי יודע, בעוד חמש שנים יגי דו,
לא אמרנו׳! צריך להחליט מההתחלה
מה תהיה התוצאה הסופית, למה רוצים
להגיע: שלי או לא שליי
״על הדרך, איך להגיע לזה, אני מוכן
לדבר שנתיים, ואפילו חמש שנים. אנח נו
לא מוכנים להתווכח על הבסיס. רק
על הדרך, על הסידורים להגיע אליו.״
חסן מלחם :״ההסכמים הם בין יש ראל
ומצריים בילבד. לנו אין מעורבות
בעניין. לא שאלו אותנו. לא ייתכן צעד
ראשון בשבילנו, אבל לא שלנו. אני שו מע
מה בגין אומר, ואת זה אני מבין.

כאדם ובין ישראלי כאזרח. יבוא יהודי
וירצה לגור איתי, בבית שלידי ז אני
אגיד לו: אהלן וסהלן; שיבוא אל ביתי
ויהיה חברי. אבל התיישבות של אזרחים
כמו קריית־ארבע, שלקחו אדמות לא־שלהם
ואמרו, זה שלנו׳ — זה לא! התנחלויות
כאלה יש לפרק!״
מלחם :״האדמות הן שלי או לא שלין
אם זה שלי, שיבוא כל מי שרוצה, יקבל
אישור שלי ויגור על האדמה שלי, אהלן
וסהלן. אבל לא שיקחו לי את האדמה
שלי, ויגורו בה ללא רשותי!״
אליאם פרייג׳ :״לא תהיה כל התנחלות

דגל פלסטיני מונן? ברמאללה
״למה אסור לנו לדבר?״
אם הוא מתכוון למשהו אחר, שיגיד! נכון
שיש פוליטיקה בעולם, אבל הפעם אנחנו
רוצים תשובה חד־משמעית, לא פולי טיקה

אליאם פרייג׳ :״אין על מה לדבר. הכל
או לא כלום.״
אנוור נוסייבה :״אני כבר שומע על
הצעד הראשון למעלה מחמישים שנה, מאז
הצהרת־בלפור. כבר אז יצאתי להפגנות
עם דגלים שחורים, ומאז אני מחכה. אין
דבר, הערבים הם בני המיזרח התיכון,
ויש להם הרבה סבלנות לחכות. עוד עשר
שנים, עוד עשרים שנה. הפיתרון יבוא.
בלי צעדים, אלא בצעד אחד גדול!״
המדינה הפלסטינית העתידה־לקום תק לוט
את כל מי שירצה לבוא לחיות בה, או תם
שנולדו בגבולות הגדה המערבית יח זרו
לבתיהם .״מי אני, שאומר לבן־דודי
שאין מקום בשבילו בביתו?״ שואל פאהד
קוואסמה. הבעייה שעדיין אין לה פיתרון
ברור וגלוי היא בעיית הפלסטינים היוש בים
במחנות-הפליטים.
פליט פלסטיני, גם אם הוא מתגורר
בארץ ערבית במשך שלושים שנה, אינו
מקבל את אזרחותה. הפלסטינים תושבי
הגדה יושבים בבתיהם, והבעייה היא הכ רזה
חוקית: למי שייכות האדמות. בעייתם
של הפליטים קשה יותר, ומהווה אבן־נגף
בדיונים על עתיד המרחב. בהסכמי קאמם־
דייוויד עקפו את הנושא ואמרו כי במשא-
ומתן ישתתפו ישראל, ירדן, פלסטינים
מהגדה והרצועה, ויש אפשרות ״להסכים
באופן הדדי על פלסטינים אחרים״.
בגדה יש ויכוח מר על פסוק זה .״מי זה
אחרים? למה מתכוונים? שיגידו בדיוק!״

ישראלית בשטחים שלא של ישראל. כולם
יחוייבו לרדת!״
ילדי העתיד
ף* חלחול יש נוער המתחיל ללמוד עב רית.
חסן מלחם :״אילו היתד, לי אפ שרות,
הייתי משנה את כל סידרי־הלימוד.

ראש־מועצה מלחם
״פותחים לנו את הפה בכוח ! ״

קוואסמה פיתרון משלו. הוא מייצג
* בזה את ראשי-הערים בגדה המערבית.
״כל אחד יחליט בשביל עצמו. תהיה אפשרות
לחזור לבתים או לקבל פיצויים. יש להח ליט
על זה בשיחות ישירות.״
בנושא זה אין מרחיבים. רגישותו של
הרחוב הישראלי לנושא חזרת ערבים ל יפו,
לירושלים, לחיפה ולערים אחרות
מהווה בעייה ומעדיפים, בשלב זה, להי מנע
מלשוחח עליה.
חסן מלחם :״יבוא יהודי ויוכיח לי ש ביתי
שייך לו, בדרך החוק, אני אתן לו
ואומר סליחה. הבעייה של בתי־הפליטים
בערים היהודיות היא קשה. יש פיתרד
נות. רק צריך לדבר פנים אל פנים !״
התנחלויות ישראליות בשטחי הגדה?
קוואסמה :״צריד להפריד בין יהודי

חיילים כשעת העוצר בחלחול
״אנו מדברים בשם העם שבחר בנו ! ״
הייתי מלמד את הנוער איך לחיות בדו־קיום.
גם הישראלים צריכים לדעת את
זה. לא די בכך שאנחנו נדע עברית, ואתם
תדעו ערבית.

״צריך לחנך את הילדים לאהבה, לאמת.
אסור לכם ללמד את הילדים שלכם ש הארץ
כולה שייכת לכם. גם לנו יש משהו,
גם אבותינו גרו פה אלפי שנים. צריך

לחנך לדרך הצדק! לדרך היושר והאמת!
״הגיע הזמן שהעם הערבי והעם היחודי
יתחילו בריענון המחשבה, בשינוי דיעות !

סטלה קורן ן ן

* י ריץ נוטף־דפז ילד מגודל? פרא-
2אדם חסר־מעצורים? פטריוט טועה?
שוטה שהגיע במיקרה לפיסגת השילטון?
מוקיון ערמומי?
אידי אמין דאדא, נשיא אוגנדה, המפקד
העליון של כוחותיה, כובש האימפריה הב ריטית,
בעל עשרות תוארים ועיטורים
נוספים שהעניק לעצמו, וכנפי־צנחן יש ראליות,
היה כל אלה בעת ובעונה אחת.
כאשר ירד השבוע מבמת ההיסטוריה,
לא הצטער עליו איש בעולם כולו. עמו
שלו השמיע אנחה של הקלה ושיחרור.

מנעריצו ש ל היטלר
ך* אשד גורש השבוע מעיר בירתו,
וכאשר הפך יעד למצוד־אדם נרחב ב ארצו,
היה קשה לזכור כי עוד לפני שמו נה
שנים ראו בו רבים קצין צעיר ומב טיח,
נציג יפה־תואר של אפריקה החדשה.
קשה היה גם לזכור, כי היתה זאת
מדינת־ישראל שהעלתה את האיש לשילטון.
ישראל היא הצעירה שבין המעצמות ה לבנות
הפועלות באפריקה. אין לה חוב-
מת־החיים, שהיא פרי הנסיון בן מאות
בשנים, כפי שיש למדינות קולוניאליות
ותיקות כמו בריטניה וצרפת, ואף ברית-
המועצות.
בקלות־דעת שאין דומה לה, פרי היוהרה
של הבורות, קיבלו על עצמם שליחי ישראל
להתערב בענייניה של אוגנדה. להתקשר
עם קצין שהתאמן בישראל, שקצינים יש ראליים
קשרו עימו קישרי־ידידות, ושנר אה
כמי שידאג לאינטרסים של ישראל אם
יגי*ע לשילטון.
באותם הימים שלט באוגנדה מדינאי
מכובד ונבון, ד״ר מילטון אובוטה. כמו
רבים מבין עמיתיו ביבשת, נטה שמאלה,
אך הוא היה רחוק מברית־המועצות.
כעבור שנים, ליגלג אדם בירושלים:
״היינו זקוקים למישהו שאפשר לשים אותו
במקום אובוטה. ניגשנו אל העץ הראשון,
הורדנו ממנו את הקוף הראשון שתפסנו,
והפכנו אותו שליט בקאמפאלה.״
התיאור הוא בעל סיגנון גיזעני, אך
מילבד זאת הוא תואם את האמת.
מי קיבל את ההחלטה הרת־האסון? גול דה
מאיר, אז ראש־הממשלה, שהתגאתה
בהצלחותיה באפריקה בימים שהיתה שרת-
החוץ? אבא אבן, שכיהן אז כשר־החוץ?
משה דיין, אז שר־הביטחון? שלושתם?
יהיה האחראי מי שיהיה — רובצת עליו
כעת האחריות לאובדן חייהם של מאות
אלפי בני־אוגנדה, ואף של החיילים ש־ניספו
החודש בעת מבצע השיחרור.
מה קורה במאה העשרים כאשר מנהיגה כעריץ הכל-יכול של מדינה מתגלה
מטורף, המסוכן לבני עמו ולשכניו?
במהלך המאה התעוררה שאלה זו פע מים
רבות. לא נמצאה לה תשובה.

רונים, והוא היה מלאכת־מחשבת של הבו נד!
בינלאומית.
יוליוס ניררה, שליט טנזניה, אדם מכו בד
ונאור, קיבל על עצמו את המשימה.
הוא אחד המנהיגים הבולטים של אפרי קה,
המקובל על ראשי המערב והמיזרח
כאחד, אף שהוא נוטה במידודמה שמאלה.
יש להניח כי טנזניה השיגה מראש את
הסכמתן האילמת של שתי מעצמות־העל,
לפני שפתחה בפעולה שהפכה אותה, למע שה,
לשוטרת של מיזרח־אפריקה.
בגמר ההכנות, ערכה טנזניה פלישה
לתוך המדינה השכנה. הדגם היה קלאסי:
בראש צעדו גולים אוגנדיים, שהעניקו ל-
מיבצע גושפנקה של מרד ״פנימי״ ,וטיש־טשו
את אופיו האמיתי.
מיבצעים כאלה נערכו פעמים רבות ב מאה
ה־ .20״צרפתים חופשיים״ צעדו ב ראש
הצבא הבריטי, שפלש משטח ארץ-
ישראל לסוריה וללבנון במילחמת־העולם
השנייה — המיבצע שבו איבד משה דיין
את עינו. מורדי באנגלה־דש העניקו לגי טימיות
למה שהיתה, בעצם, פלישה הודית
לפאקיסטאן המיזרחית דאז. ולאחרונה צעדו
מורדים קאמבודיים בראש הצבא הוויאט־נאמי,
ששיהרר את קאמבודיה מעולו של
מישטר קומוניסטי רצחני.
בכל המיבצעים האלה, גונו הפולשים
על־ידי אויביהם, שנמנו עם מחנה עולמי
זה או אחר. הפלישה לאוגנדה נבדלה גם
מבחינה זו. לא הורם כימעט אף קול אחד
בעולם בגנותו. בתעלוליו המטורפים הצ ליח
אידי אמין דאדא לאחד נגדו את
העולם כולו. למעשה פעל הצבא הטנזני
כשליח של קונסנזוס עולמי.

..אוכל אדם״

אמין עם אבא אכן בנמל־התעופה לוד
קצין צעיר ומבטיח

א היה אדם בדור הזה שהצליח
• לעורר מתרדמתן את כל הדיעות־הק-
דומות הגיזעניות של בני הגזע הלבן נגד
הגזע השחור, כמו אידי אמין.
הדימוי של ״הקוף שהורד מן העץ״ לא
היה יחידי. אמין הושווה לחיית־ג׳ונגל
בדמות אדם, לאפריקאי הילדותי שאינו
מסוגל להתבגר, לאוכל־אדם שחור. אף
אחד מן הדימויים האלה לא היה עולה על
הדעת אילו היה אמין רודן דרום־אמרי-
קאי, אסיאתי או אירופי — ולא חסרו

אמין עם יאסר עראפאת
מי נושא באחריות?
כאלה במאה ה־.20
הגיזענים הופתעו, מן הסתם, כאשר דאו
על מסכי הטלוויזיה את דיוקנו של יורשו,
הפרופסור יוסף לולו — אקדמאי נבון,
משכיל ומייושנדבדעתו. כמו קודמו של
אמין, מילטון אובוטה, וכמו נשיא טנ זניה,
יוליום ניררה, הוא מייצג את הטי פוס
הטוב ביותר של בגרות אפריקאית.
הבעיות שלפניו הן עצומות, אמין הרם
את אוגנדה. הוא לא הסתפק ברצח המוני.
אוגנדה המשגשגת הדלדלה. כמו מדי נות
אפריקאיות רבות, אוגנדה היא חבי לה
רופפת של שבטים שונים ועוינים —
והפלת אמין תחמיר תחילה את בעיית
הרב־קיום של שבטים אלה.

אמין עם כורקה בר־לב כמיצעד יום העצמאות של צה״ל (תשכ״ח)
״ניג שנו אל העץ הראשון, הורדנו מחנו את הקוף הרא שון
המיקרה המפורסם ביותר היה, כמובן,
שילטונו של אדולף היטלר בגרמניה. ב שנים
הראשונות של שילטונו יכלו שכניו
להפילו בקלות. די היה במיבצע צבאי קטן
של פולין וצרפת, כדי לסלקו. היטלר עצ מו
סיפק לכך עילות חוקיות לרוב. אך
המדינות היססו, וכאשר נוכחו לדעת שאין
ברירה, היה מאוחר מדי. עשרות מיליונים
ניספו בשעת המאמץ הבינלאומי לסלקו.
אידי אמין דאדא, שהעריץ את היטלר
והבטיח להקים לו אנדרטה בקאמפאלה,
היווה תופעה דומה, במהדורה מוקטנת.
אך גם הוא העלה את השאלה בצורה
נוקבת.
אין מכשיר בינלאומי לפעולה במיקרה
זה. האו״ם מבוסם על העיקרון המקודש
של אי־ההתערבות בעניינים הפנימיים של
הזולת — גם כאשר ״העניינים הפנימיים״
לובשים צורה של רצח אלפי אזרחים.
אין בית־מישפט בינלאומי לצורך זה,
אין צבא בינלאומי לביצוע פסק־הדין.
ישראל הסיקה בשעתו את המסקנה. כאשר
עזר אידי אמין לחוטפיו של מטוס צרפתי
להחזיק בנמל־התעופה של אנטבה עשרות
בני־ערובה ישראליים, ביצעה ממשלתו של
יצחק רבין את התקפת־הקומנדו המפור סמת.
היא היתה בלתי־חוקית בהחלט —
אך לא היה כימעט איש בעולם ששלל
ברצינות את זכותה של ישראל לבצעה.
הפיתרון הכולל נמצא בשבועות האח
אמץ
כתיפארתו
עריץ או ילד?

אמין כקאריקטורה אמריקאית
איש לא הצטער בעולם כולו

הבעייה העיקרית תהיה למנוע — או
לפחות לצמצם — את תאוות־הנקם של
האוגנדים. כמו האיראנים, שהשתחררו זה
עתה מעריצות רצחנית, התמסרו המשוח ררים
קודם כל לביזה ולהרג של מדב־איהם
מאתמול. המישטר החדש יצטרך
לשים לכך קץ, כדי להתפנות לשיקום
הריסותיה של הארץ הפוריה, שבנימין זאב
הרצל רצה להקים בה בית לאומי יהודי.

3_ 2 9

במדינה
(המשך מענזוד )24
את יאסר עראפאת, יושב־ראש אירגון־
השיחרור הפלסטיני, ואף מסר לו את ה בניין
שבו שכנה עד אז הנציגות היש ראלית.
היתר.
זאת מיחווה של הכרת־תודה, על
העזרה שהעניקו אירגוני אש״ף לאיר־גונים
מהפכניים איראניים, כאשר אלה נר דפו
בעולם כולו על-ידי שליחיו הרצ חניים
של השאה רד׳ה מוחמד פהלווי.
היו שראו במעשה יותר מאשר מיחווה.
בישראל הועלו חששות מפני תגבורת של
רבבות לוחמים מוסלמיים קנאיים לאש״ף.
באש״ף עצמו ראו בביקור חיזוק מכריע
של כוחו המדיני. בעולם תמהו שמא יח ליף
אש״ף את עורו, יאמץ לעצמו אידי אולוגיה
של קנאות מוסלמית.
אי־התאמה בסיסית. השבוע הש מיע
דובר מהפכני בכיר באיראן אזהרה,
שהיתד, סטירת-לחי גלוייה לאש״ף. הוא
הזהיר את האירגון הפלסטיני לבל ית ערב
בענייניה הפנימיים של איראן.
לא ברור למה התכוון הדובר. ניתן רק
לנחש את רקע האזהרה. נראה כי אש״ף
מקיים יחסים עם האירגונים המהפכניים
השמאליים באיראן, ששיתפו פעולה עם
חומייני, אך המתחרים בו והחותריס תח תיו
כעת.
תהיה הסיבה המיידית כאשר תהיה, ברור
כי הנשואין בין איראן המוסלמית ובין
אש״ף היו מבוססים מלכתחילה על טעות.
בין בני־הזוג יש אי־התאמה בסיסית.
אש״ף הוא גוף חילוני מובהק. זוהי קוא ליציה
גדולה של כוחות לאומיים, שבה
דרים זה בצד זה דתיים ואנטי־דתיים,
מוסלמים ונוצרים, חניכי האחים המוס למים
ומארכסיסטים מושבעים. הקנאות ה דתית
השיעית של חומייני ואנשיו זרה לו
לגמרי.
הרג כשם אללה. ברור כי אנשי
אש״ף, הנוטים לדבר בשפה שמאלנית גם
כשאינם אנשי־שמאל, מחפשים להם באי-
ראן בעלי־ברית הדוברים שפה ממה.
וברור כי היסודות החילוניים, הנוצריים
והמתונים באש״ף י חוששים מפני חיבוקו
של מישטר ההורג בסיטונות אנשים בשם
אללה.
היחסים בין איראן ואש״ף בוודאי ים-
שיכו להתקיים. בעיני חומייני, שיחדור
ירושלים המוסלמית מעול היהודים נשאר
מטרה מקודשת. אך ירח־הדבש נסתיים.
פירסז הנה בא השלום

כמקביל למהלכי השלום
הזפק במצריים סרט
סירסוכזת ישראלי

ש ל״י
רמת־גן גבעתיים
כיכבת 21.4כשעה 11.00 ככוקר
תתקיים

אסיפה
פומ

בית

מאיר פעיל

• רן כהו
על הנושא :

הסכם השלום, צעד
לקראת שלום כולל?
כאולם מועצת הפועלים
פינת הרצל—קריניצי, ר״ג

אל ]אגני הראשון במאי!
ההסתדרות הכללית של העובדים, אשר חגגה את ה* 1במאי בשנה שעברה
בהפגנות ועצרות המוניות, נרתעת מציון חג האחד במאי . 1979
חשיבות מיוחדת יש השנה בציון המוני ולוחם של יום המאבק לשיפור
תנאי־החיים, לשלום אמת, אחווה יהודיודעדבית ולסוציאליזם.
אנו קוראים לא לנטוש את העקרון של הופעה משותפת של כל
העובדים לזרמיהם, שכבר הושג בחגיגות האחד במאי . 1978
אנו פונים אל ארגוני השמאל וחבריהם, במיוחד אל מפ״ם, שלי וחד״ש

לשתף פעולה ודהפגץ כיחד ובעוצמה כדי להוכיח כי כשורת
האחד במאי חייה וקיימת נם כישראל.
פוערי כר הארצות התאחדו !
יחי האחד במאי 1
אמודאי מיכה, גבעתיים ; אמיתי יוסי, קיבוץ גבולות ; אמיר שמואל,
הרצליה ; אשכנזי חיה, חיפה ; ברונשטיין אריק, קיבוץ מגן ; גורפינקל
ליאור, קיבוץ סער; גולדרייך ארטור, תל־אביב; דואק יוסף, חיפה; הוכמן
יוסף, קיבוץ געש ; הופ מרדכי, ירושלים ; ווסרמן חבצלת, תל״אביב ; זמלר
יצחק, חולון ; חן יעקב, תל־אביב ; ליאור יצחק, תל־אביב ; לוין חנון,
תל־אביב ; מושון, קיבוץ הראל ; מוסקוביץ ורדה, רחובות ; מוסקוביץ
ראובן, רחובות ; פופר מקס, קיבוץ געש ; פוטרמן ישראל, תל-אביב ; פתר
סיני, תל־אביב ; פילבסקי עודד, תל־אביב ; פיילר אליעזר, קיבוץ יד״חנה ;
פיילר פנינה, קיבוץ יד־חנה ; ציגלמן ויקטור, חולון ; קולר דב, קיבוץ כרם*
שלום ; קידר דן, תל״אביב ; קלר אדם, תל״אביב ; קניספל גרשון, חיפה ;
קראוס פנחס, קיבוץ יד־חנה ; שטרכמן זאב, תל־אביב ; שוסטר ישי, קיבוץ
יד״חנה ; שלוס רות, כפר־שמריהו ; שלומי אשר, קיבוץ געתון.
כתובת לפניות :
ת.ד 29319 .תל־אביב׳ טלפון 295130 :־.02

כששמעו בעלי פירסום אריאלי את ה תוצאות
הסופיות של ועידת קמפ־דייוויד,
הרימו מייד טלפון למנכ״ל דובק, זורח
גהל, והציעו לו להפיק במצריים סירטון־
פירסומת לסיגריות. גהל נדלק לרעיון.
כדי להתגבר על בעיית הוויזות, שלח
אריאלי למצריים את איש הסרטים בוטש,
החי בישראל ונושא דרכון קוריאי. בוטש,
מצידו, צירף אליו צלם־סרטים אנגלי. ה שניים
לקחו איתם, מלבד צורכי-צילום,
חבילה ענקית של סיגריות טייס,
במשך שבוע הסתובבו בוטש והצלם
ברחבי מצריים. הם שטו בסירה על הני לוס׳
כיבדו את הנוסעים האחרים בסיגריות
וצילמו אותם מעשנים את תוצרודהארץ.
בקפה גרופי המפורסם קלטה המצלמה את
אוכלי העוגות, כשהם מקנחים בסיגריה
ישראלית. גם בעלי־הגמלים בסביבות הפי-
ראמידות כובדו בסיגריות.
עם חומר־גלם רב חזרו השניים לארץ
והחלו במלאכת העריכה. נוסח מעודכן של
שירו של חיים חפר, כשיבוא, יבוא שלום,
צורף לצילומים, אחרי שעבר את טיפולו
המוסיקאלי של קובי אשרת. נגר מצרי
יצר מאותיות עץ ענקיות את שם הסיגריה.
בוטש צילם את האותיות על רקע הפירא-
מידות.
את מלאכת העריכה סיימו לפני שנחתם
הסכם־השלום, בשבוע שעבר. עם חתימת
ההסכם הוזמנו עשרות העתקים של הסרט,
והופצו להקרנה ברחבי הארץ.
אלפים צפו השבוע בסירטון, שנקרא
הנה בא השלום, כאילו היה זה דבר טבעי,
להכין סרט ישראלי במצריים.
ה עו ל ם הז ה 2172

אווטי תחבורות
ך תחבולות עשה מילחמה -כך

ייי מייעץ בעל ספר נזישלי.
ממשלת ישראל נוהגת על פי כלל זה.

לפחות במילחמה שהיא מנהלת
נגד אזרחיה — האזרחים הערביים.

1 0 91

רשת ההתקפה על הבדואים בנגב
י— מצטיינת בכל הסממנים של מילחמת־תחבולה.
תחילה
הובטח לבדואים, בבית־המישפט
העליון, כי הבולדוזרים לא יופעלו נגדם
אלא על פי צו של בית־המישפט.
לאחר מכן התכנסה במישרד־המישפטים
התייעצות סודית של פקידים אלמוניים
מטעם מישרדי־הממשלה השונים, ושם נמ צאה
העצה כיצד לרמות את.בית־המישפט
ואת הבדואים גם יחד. הוטל על רשות
אחרת, שלא היתה מעורבת בהליך המיש־פטי,
לקבל על עצמה את האחריות, ולהס תמך
על חוק שלא הוזכר בבית־המישפט.

הופעלו בפעם הראשונה בתולדות המדינה.
אין רושם מוטעה יותר מזה.

הדבר היחידי שניתן לאמר
בזכות התנהגותה של ממשלת־הליכוד
בפרשה זו הוא, כי היא
ירשה את כל השיטות האלה מקודמותיה.
גם כשטח זה, אין היא
אלא ממשלת־המשך.
ההתרגשות הקולנית של מנהיגי המערך
מהפרשה היא דוגמה נאה של התחסדות.

מאז קום מדינת־ישראל, ניהלו
ממשלותיה מילחמה-זעירה נגד אזרחיה
הערביים, וביכללם הדרוזים
והבדואים, כאותן השיטות עצמן.

י להזכיר את פרשת איקרית וביר עם,
שראשיתה במירמה, המשכה בבי
במדינה
מאז ימיה הראשונים.

תחת כנפיה של ממשלת־ישראל
החוקית והגלוייה קמה אז ממשלה
חשאית, ששלטה בחיי הערבים ב״
ישראל. איש לא ידע מי הם חב
דיה של ממשלתימחתרת זו, ומי
חולש עליה — אך היא שלטה על
גורלו של כל ערבי במדינה.
להלכה, היה השילטון על הערבים מסור
בידי המימשל־הצבאי, שחל על האזרחים
הערביים עד אמצע שנות ה־60׳ .אך המימ־של
הצבאי מילא רק את פקודותיו של
השילטון הסמוי. רבים סברו כי השליט
האמיתי הוא הפקיד הקרוי יועץ־ראש־הממ־שלה־לעניינים־ערביים,
אך גם הוא לא היה
אלא שלם.
השילטון האלמוני היה כל-יכול. מוחמד
רצה לקנות טרקטור י סעיד רצה לשלוח

טל, ובמקומו בא ״פיתוח״ הגליל.

השיטות משתנות תדיר. המיס
•טל הצבאי בוטל, הסיירת הירוקה
נולדה. פעם היו ״איזורי ביטחון״,
עכשיו יש שמורות־טבע. רק הבולדוזר
אינו משתנה. וגם לא אלתו
•טל השוטר.
בדרך כלל יכלו בעלי־התחבולות לסמוך
על יחסו הסלחני של בית־המישפע, שהיה
תמיד מוכן להאמין ל״צורכי הביטחון״
ולהתחשב ב״צורכי הציבור״ .תמיד נמצא
שר-מישפטיים ו/או יועץ־מישפטי שהיה מו כן
למצוא תירוצים צדקניים למעשים נפ סדים,
אם כי איש מהם לא הגיע לוויר־טואוזיות
של התחסדות כמו שמואל תמיר.
ותמיד נמצא, בשעת הצורך, קצין שהיה
מוכן לבצע ״מעשה חריג״ שעליו התנוסס,
כדברי השופט בנימין הלוי בשעתו ,״הדגל

גובשה תוכנית־פעולה מפורטת,
בעלת תפונות אופייניות למיבצע
מחתרתי: סודיות, אפתעה, הט עייה.

המישטרה
פיברקה האשמת־שווא זדונית,
כאילו נמצאו במקום כרוזים של אירגון
* פתח — האשמה שכל־כולה היתד, שקר
נתעב — וציוותה על הגברים של השבט המרוחקת בתחנת־המישטרה להתייצב בדיוק בשעה שבה נערכה הפעולה. כך
הובטח מראש כי גיבורי המיבצע ייתקלו
רק בנשים, בילדים ובזקנים.

בשעה הייעודה בוצע הכל במהי־רות־הבזק.
כוח מישטרתי גדול
וחמוש הובא לשטח. הבולדוזר
הופעל כמד טנק במערכה. כאשר
גילו הנשים והילדים התנגדות ל־בעלי־המזימה,
הסתערו עליהם ה-
•טוטרים והיכו אותם באלותיהם.
הגברים שהובאו לתחנת־המישטרה הוכו
אף הם מכות נמרצות, בהתאם למסורת
החדשה של מישסרת־ישראל, הקובעת שיש בלי ואזרחים

ך* שלב זה התערב ביודהמישפט העל־יון.
הוא השמיע את ההערה המפור סמת
נגד ממשלת ישראל, אשר הפרה את
הבטחתה לבית־המישפט וביזתה אותו.

בכך לא נסתיימה מילחמת-התח-
בולה. היא נמשכה במלוא התנופה.
חורשי־המזימה הפעילו את מלוא כוחם
הפוליטי, כדי למנוע מן הכנסת את מילוי
תפקידה. בציניות שאין לה שיעור, קבעו
שר־המישפטים והיועץ־המישפטי־לממשלה
שאסור לכנסת לדון בנזיפה חסרת־התק־דים
של בית־המישפט — מפני שהעניין
נדון בבית־המישפט ! הפאראדוכס המושלם.

ננקטו

אמצעים

נמרצים

^ לטשטש את העקבות ביטטח.

כדי

שר־המישפטים , ,שתפקידו העיקרי בממ שלה
זו הוא לטהר כל שרץ ולתרץ כל
תועבה, הכל בקול שמנוני הנוטף צדקנות
מתחסדת, הסביר מדוע יש למנוע בכל מחיר
חקירה בלתי־תלוייה של ועדת־חקירה ממ לכתית,
או מינוי ועדת־חקירה פרלמנטרית.
היועץ־המישפטי־לממשלה, הנושא באח ריות
המינהלית (לפחות) להונאת בית־המישפט,
קיבל על עצמו לחקור את עצמו.

נעשה הכל כדי לסחוב את העניין
עד שההתרגשות תייטכך — כדי
׳שאפשר יהיה אז להמשיך *?•טקט
בביצוע המזימה המקורית.

זה מזכיר?

^ ת מה
זה מזכיר את שיטות־הפעולה
•טל מישטרים אנטי־שמיים מסויי
מים, שפעלו נגד יהודים, לפי או תן
השיטות. מכל מלמדינו השכלנו.
ההזדעקות של ביודהמישפט העליון
עשוייה לעורר את הרושם כי שיטות אלה

המיבצע שהוכן במחתרת: שוטרים ח מו שי ם ו מכ תוונ״ סליל ה בכפר ה ב דו אי ם בנגב
זיון בית־המישפט, וסופה (עד כה) בהפרה
צינית של הבטחות מפורשות.
תושבי איקרית ובירעם גורשו, אחרי
שוך הקרבות בגליל העליון במילחמת
תש״ח, מכפריהם, בעזרת תחבולה.

עד היום אין אייט יודע מי נתן
את ההוראה, מי הם האלמונים שחרשו
את המזימה ושביצעו אותה.
גדולי המדינה דאז, ובראשם דויד בן־
גוריון, הכחישו את שייכותם לעניין. אך
אותם גדולי־המדינה, ובן־גוריון בראשם,
דאגו שהמזימה תצליח ושהעוול יימשך.

כית־המישפט הוציא צו לטובת
העקורים. אולם השלוחות האפלות
של השילטון, שטיפלו בעניין, מצאו
תחבולה כדי לעקוף את פקודת
בית־המישפט ולבזות אותו.
במשך 31 השנים, שבהן נמשכת פרשה
מבישה ומבאישה זו, התחלפו פעמים רבות
התירוצים שהובאו להצדקתה, הוחלפו ה צווים
הצבאיים והאזרחיים שנועדו לתת
לה בסים חוקי, השתנו הנסיבות הפולי טיות
והביטחוניות. העדה המארונית ב לבנון
הפכה בעלת־ברית של ישראל, אך
המאמנים של בירעם לא הוחזרו. מול ה כפרים
הנטושים קם, מעבר לגבול, אי־זור־חסות
נוצרי בהנהגת נוצריים משרתי
ישראל — אך מן הנוצרים של איקרית
נמנע לחזור לבתיהם, מטעמי ביטחון.

יתכן כי שיא־ה׳טיאים •טל הציניות
הושג כאשר נמצאה לאחרונה
תחבולה חדשה: איזור הכפר
בירעם הוכרז כגן לאומי. גם הרעיון
של ארץ־ישראל יפה גויים כדי
להמשיך כתועבה זו, המזהמת את
חיינו הלאומיים.

רשת איקרית ובירעם זכתה בם-
^ רוצת השנים בפירסומת רבה. אך אין
היא אלא חלק ממערכת כוללת, הפועלת

את בתו לסמינר למורות? עבד־אל-רחמן
היה זקוק להלוואה ב בנ קי דיאב רצה להי בחר
לכנסת? השילטון הסמוי אישר —
בתנאי שאנשים אלה שיתפו־פעולה, הר כינו
ראש, מילאו פקודות, סתמו פה. ולהי־פך
— אם השמיעו הם או מישהו מבני-
מישפחותיהם מילה של ביקורת, או הצ טרפו
לקבוצה אופוזיציונית, ידע השיל-
טון הסמוי להסיק מסקנות. בנו של מ ר
חמד נעצר באופן מינהלי במשך חצי שנה,
בלי שניתן הסבר לכך. אדמותיו של סעיד
הופקעו לצורכי־ציבור. עבד־אל־רחמן הת עורר
בבוקר ומצא שהוא גר בשטח־אי־מונים
צבאי, שעליו לפנותו מייד. לדיאב
ניתנה עצה טובה להגר מן המדינה.
מאז בוטל המימשל הצבאי בתחומי
המדינה. היועץ־לענייני־ערבים התפטר.

השידטון הסמוי איבד כמה משיניו.
אולם הוא קיים. הוא משתמש
כיום פחות בשיטות ברוטאליות,
וסומך יותר על כוח התחבולה.
אחד מגילוייו שהתפרסמו — בטעות —
היה ״מיסמך קניג״ ,הצעת־תוכנית של
תחבולות ומזימות הנראית כאילו הומצאה
על־ידי בעל כתב־פלסתר אנטי־שמי.

•טילטון סמוי זה הוא שפעל נגד
הבדואים בנגב.
9! 1! 1
פשר לחבר ספד על מיגוון התח-
> בולות שהופעלו במרוצת־השנים במע רכה
בלתי־פוסקת זו.
אחת התחבולות השגורות ביותר היא זו
שהופעלה, בשעתו, להקמת העיר כרמיאל.
שטח גדול הופקע ״לצרכים צבאיים״.
בבוא העת נשכחו הצרכים הצבאיים, והוק מה
עיר אזרחית על האדמה המופקעת. עיר
הסגורה, על פי החלטת יוזמיה, בפני ערבים.
פעם דובר על ״ייהוד הגליל״ .היה לכך
צליל גזעני במיקצת, שעורר אסוסיאציות
אנשי־שמיות מסויימות .״ייהוד״ הגליל בו־

השחור של אי־החוקיות״.

פרשת־הבדואים אינה אלא חולייה
אחרונה — לפי •טעה — בשרשרת
ארוכה־ארדכה.

(}ך יטת־התחבולות

היא בזוייה, מש
/חיתה
ומיותרת.

שיטה בזוייה, מפני שהיא סותרת
אתימושגי־היסוד של הצדק,
הדמוקרטיה והשיוויון לפוני החוק.
שיטה משחיתה, מפני שהיא נושאת בחובה
את זרע הריקבון של כל מערכות-
חיינו. אשלייה גמורה היא לחשוב שניתן
לקיים מימשל סמוי, בעל אופי טו ט א לי-
ט רי מובהק, כלפי חלק אחד של האז רחים,
ולקיים דמוקרטיה מושלמת וטהורה
כלפי האזרחים האחרים. השוטרים שהיכו
אתמול עצירים ערביים בילבד, מכים היום
את כל העצירים, בלי הבדל של לאום,
דת, עדה, מין וגזע. הפקידים, שרימו
בעבר את בית־המישפט והכנסת לטובת
האומה, עושים זאת כיום לטובת עצמם.
שיטה מייותרת, מפני שניתן במדינת־חוק
להגשים יעדים ציבוריים לגיטימיים, כגון
פיתוח איזורים ובניית שדות־תעופה, בדר כים
של חוק וצדק — בתנאי שהדבר
נעשה בלי הפלייה, בלי גיזענות, בלי תח בולות,
בלי מירמה וכחש.

אם רוצים להגיע לכך, יש דהסיק
את מלוא המסקנות מפרשת הבדואים.

לשם
כך דרושה ועדת־חקירה בלתי-
תלוייה, שתחקור את העניין בלי רחמנות.
כאשר תאותר האחריות, החל בדרג המי ניסטריאלי
וכלה בדרג הביורוקרטי הנמוך
— יש לסלק את השרים, לפטר את הפקי דים׳
להדיח את הקצינים ולהעניש בכל
חומרת־הדין כל מי שהיתה לו יד ורגל
בתועבה זו.

למען יראו וייראו.

ישראכרט
יודוקרד

אשראי וטוב לי בארץ וכעולם.
1 2 0 1 3 0 0 /^ 1 3 0

ישראכרט כארץ:

יורוקרד בעולם:

אתה נהנה מאשראי גדול, אתה נהנה מאשראי
גדול ונוחיות גם בחו״ל.
ללא ריבית.
כרטיס האשראי היחידי
לעולם לא תתקע בחו׳׳ל
בלי כסף.
המעניק הנחות.
תוכל למשוך מזומנים
תוכל למשוך מזומנים
בסניפי בנה״פ בעולם.
עד 1,000ל״י. .
יותר מ־ 3,000 בתי עסק 2.6מליון בתי־עסק
בעולם מכבדים את
ברחבי הארץ מכבדים
יורוקרד/מסטר צ׳ארג.
את ישראכרט.

11 בנקים ממליצים ללקוחותיהם על כרטיסי האשראי ישראכרט ויורוקרד /מפטר צ׳ארג.
בנק הפועלים בע״מ, בנק המזרחי המאוחד בע״מ, הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע״מ,
בנק אמריקאי ישראלי בע״מ, בנק מסד בע״מ, בנק קונטיננטל לישראל בע״מ, בנק אוצר החייל בע״מ,
בנק עין־חי בע״מ, בנק למלאכה בע״מ, בנק פועלי אגודת ישראל בע״מ, בנק יהב לעובדי המדינה בע״מ.

ה עו ל ם הז ה 2172

י ;/׳וך? 11נ ידן תו
מאת יגאל לביב

למה אל־על מפסידה?(אי)
ב־ 24 בחודש זה יתכנסו טייסי ״אל-
על״ לאסיפה כללית, לדון במצב החברה
ובתוכניות מנהלה הכללי, מרדכי הוד,
להבראתה. סביר כי אחרי הדיון ייצאו
הטייסים במיבצע־הסברה, כדי לגלות כיצד
יש לדעתם, להבריא את החברה, ודעתם
מנוגדת לחלוטין לדעת ההנהלה.
אמנם, עד כה טרם מסרה ההנהלה
לטייסיה את תוכנית הבראת החברה,
שהגה מרדכי הוד. הטייסים השיגו העתק
מעיתונאים, אשר להם סיפקה ההנהלה
את ההצעה. הרוחות של הטייסים נרגעו
קצת כיוון שבינתיים סירבה מועצת ה מנהלים
של ״אל־על״ ,בראשות מרדכי

מנכ״ר הוד
איך לקצץ?

בן־ארי, לאשר את עיקרי התוכנית,
שכללו סגירת קווים ומכירת כמה מטוסים.
נראה
כי הוד פירסם את תוכניתו
כאשר יו״ר מועצת המנהלים, מרדכי בן-
ארי, היה בחו״ל, ובניגוד לדעתו, ועתה
שיכנע בן־ארי את מועצת-המנהלים שלא
לקבל את תוכניתו של המנכ״ל. הוד עובר
על כך לסדר-היום.
טיוטת התוכנית מגלה כי ״אל-על״
הפסידה בשנה החולפת בעיקר ביגלל
מחדלו הגדול של מרדכי הוד, שהשבית
את החברה באפריל שעבר ללא כל צורך.
השבתה זו גרמה להפסד ישיר של 16
מיליון דולר, וסן־הכל יהיו ההפסדים
ביגלל ההשבתה המיותרת 20 מיליון
דולר, מתוך הפסד כולל של ״אל-על״
בשנת 1978/79 בסך 35 מיליון דולר. נזקי
השבתה זו מוסיפים לזרום גם היום.
כידוע, ספקי-הדלק באמריקה לא העלו
את מחירו (בניגוד לנימוקי׳ ״אל״על״ ל-

השקעת שיא
ל מלון ״לרום״
עם פתיחת מלון ״לרום׳ /בחוף תל-
אביב, התברר כי ההשקעה הכוללת במלון
היא 640 מיליון לירות. המלון הוא
בן 500 חדרים. עיקר ההשקעה היה בבנייה,
שכן הקרקע נקנתה בתנאי חינם,
ללא מיכרז, בסכום של 5מיליון לירות.
המלון שיין בעיקר (״/ס )90 לקבוצת-מש-
קיעים גרמנית, בראשות אי מאץ בו־ביס,
והיתר בידי חברת ״תשת״ ,השיי כת
ל״אל-על״ .קבוצת ״לרום״ היא בעלת
מלון באילת ומכינה הקמת מלון
בירושלים.
תחשיבי-מלונאות בדוקים קובעים, כי
כדי שמלון יישא את עצמו, עליו להכניס
פרומיל מן ההשקעה ליום. היינו, על
״לרום״ להכניס לפחות 640 אלף לירות
ליום, שהם כ 1300-לירות ליום לכל
חדר, בתפוסה מלאה כל השנה. הדבר
נראה כמשימה בלתי״אפשרית.

העלאת מחירי הטיסות ב-״ 70/בימים
אלה, ביגלל התייקרות מחירי הדלק)
אלא הגבילו את כמויות הספקתו לחברות
לאותה כמות שצרכו אשתקד. כיוון
שבאפריל היתה ״אל-על״ מושבתת, היא
קיבלה החודש דלק עבור שמונה ימי
פעילות בילבד, וקנתה את היתר במחירי
השוק השחור.
תוכנית־ההבראה שחילק הוד מגלה
פרטים מדהימים על המיבנה המעוות של
החברה. מסתבר כי בשנה שעברה היו
הוצאות השכר של צוותי־הקרקע בישראל
(מישרדים ועובדי־מכונאות) מיליארד
לירות. השנה הקציבה החברה לעובדים
אלה שכר של 1.8מיליארד לירות, היינו,
תוספת ריאלית של ״ ,30</אחרי ניכוי
אינפלאציוני של 50 בתוכנית ההבראה
מבקש הוד כי התוספת תהיה רק של
140/0ריאליים, וסן הכל 1.64 מיליארד
לירות.
הוצאות השכר של צוותי״האוויר היו
בשנה החולפת 650 מיליון לירות, ואילו
השנה הקציבה להם ההנהלה 900 מי ליון
לירות. ההפרש שווה להפרשי שער
הלירה 18 :לירות לדולר בשנה השו טפת,
לעומת 25 לירות לדולר בתיכנון
התקציב החדש. תוכנית ההבראה של
הוד מקציבה לצוותי האוויר רק 800
מיליון לירות, היינו הפסד ריאלי של
,270/0אחרי ניכוי אינפלציה.
דומה כי ״אל־על״ היא חברת״התעופה
היחידה בעולם שבה הוצאות השכר של
צוותי־הקרקע עולים על אלה של צוותי״
האוויר, ואשר רוצה להבריא את עצמה
על-ידי קיצוץ בשכר עובדי הייצור שלה,
הם צוותי-האוויר, ושמירה על תוספת
משמעותית לעובדי הקרקע במישרדים.
ניתוח מיספר עובדי־החברה, ביחס ל-
מטוסיה, מגלה כי בהשוואה לחברות-
תעופה אחרות יש ב״אל-על״ פי שלושה
יותר עובדי-קרקע על כל מטוס מאשר
בחברות אחרות. ניתוח זה מותיר רק
דרך אחת להבראת החברה: פיטורי אלפיים
עובדי״קרקע, או הקפאת מיספרם
לכמה שנים והגדלת מיספר הטיסות
והמטוסים בצורה משמעותית, ל״ 14 מטוסים
לעומת שמונה בדצמבר הקרוב (הכוונה
למטוסי .)747 תוכניתו של הוד
הציעה צימצומי שכר, מכירת שני מטוסי
707 ופיטורי 350 עובדים ביגלל זה. פיטורי
העובדים ומכירת המטוסים ביחד
מבטלים זה את זה, ואינם משנים דבר.
אגב, פיטורי 175 עובדים ביגלל מכירת
כל מטוס מראים כי אחרי מכירת כל
מטוסי החברה ופיטורי 175 עובדים לכל
מטוס יישארו ב״אל-על״ עוד 2000 עובדים
מיותרים.
פרט להשבתה, נגרמו הפסדים ביגלל
תפוסה נמוכה בקווי אירופה. הוד רצה
לסגור את קווי החברה למכסיקו, מינכן,
למרסיי ולג׳נבה. חברת ״לופטהנזה״,
הטסה אף היא למינכן, הוסיפה זה עתה
טיסות בקו זה .״סוויסאייר״ טסה לארץ
במטוס 747ו״אל-על״ רק ב .707-לפני
כמה שנים היה המצב הפון. אין ספק
כי כאן יש מחדל של עובדי החברה ב-
חו״ל, שעלו לה 36 מיליון דולר בשנה
החולפת, סכום העולה על מה ששילמה
החברה לצוותי־האוויר שלה. זהו מיספר
מנופח, וחלק ניכר ממנו אינו יעיל. שם
יש לקצץ ולדלל, ולא בצוותי״האוויר.
הוכחה לאי-היעילות של עובדי המיש-
רדים של החברה היא, שחלקה של ״אל־על״
במיספר הנוסעים המגיעים ארצה
ירד מ-ס/ס 50ל־״ .450/מכירת המטוסים,
כפי שהציע הוד, תקטין עוד יותר את
חלק ״אל-על״ בנוסעים.
חלק מן ההפסדים נגרם ישירות על־ידי
מדיניות לא־נכונה בניהול קווי החברה,
ועל כך בשבוע הבא.

העוקץ של
חניונת חמס
מה שחמור בהצעה להלבנת ההון ובתשלום
מס של 25 בילבד עליו אינו
רק השיעור הנמוך של המס, שהוא פרס
למעלימים. המס ישולם על השווי של

מ ח רי פי ם ה עי צו מי ם
3י> 11 יגדד ב1״רי
סיכסוך־העבודה בין עובדי חברת-הביטוח הגדולה בארץ ,״מגדל״בניין״ ,לבין
יו״ר הנהלת החברה, ברוך י קו תי אלי, מחריף. הסיבה הישירה לסיכסון היא
החלטת יקותיאלי למנות שמונה מנהלי-מישנה לחברה, נוסף על 46 המנהלים הקיימים.
בחברה 800 עובדים.
ועד־העובדים מתנגד למינויים, בראותו בהם הפרת הסכמי״העבודה. ההסתדרות
תומכת בוועד ואישרה סיכסוך-עבודה רישמי בחברה. הנהלת־החברה פנתה לבית-
הדין לעבודה, למתן פסק״דין הצהרתי כי המינויים הם לפי הסכם־העבודה. הדיון
בבקשה טרם הסתיים.
בינתיים נקטו העובדים בעיצומים שונים, בעיקר השבתת־העבודה במועדים
לא־מוגדרים לחצי יום או ליום, וכן הקפאת העבודה במישרדים. העיצומים גורמים
נזק רב ללקוחות החברה. ועד-העובדים חושש כי מאחורי המינוי מסתתרת כוונת
יקותיאלי לכפות על הוועד שינויים מרחיקי-לכת בחברה, וצימצום מקיף של מיספר
עובדיה.
יקותיאלי נמנה על הנהלת בל״ל, המחזיקה ב״ס/ס 70 ממניות ״מיגדל״ .יתר המניות
בידי חברת הביטוח האיטלקית ״ג׳נראלי״ .בל״ל שלטה גם בחברת הביטוח ״איחוד״
,המייצגת את סוכני ״לוידס״ בלונדון, וכן ברוב המניות בחברת ״סלע״ .שליש
המניות ב״סלע״ היו בידי ״גארדיאן״ הבריטית. כן שלטת קבוצת בל״ל בחברת
״לאוביט״ ,המייצגת,את חברת ״פרודנשל״.
יקותיאלי החל מרכז את עסקי הביטוח של בל״ל במיסגרת גוף אחד ,״בל״ל
אחזקות ביטוח״ .מתוך 150 עובדי חברת ״סלע״ פוטרו ,135 והיתר הפכו למחלקת-
ביטוח במיסגרת ״סלע״ .כמנהל ״סלע״ ו״איחוד״ נקבע א הוד שני, נאמנו של
יקותיאלי. בל״ל קנה את חלקה של ״גארדיאן״ ב״סלע״.
עובדי ״מיגדל״ חוששים מגורל דומה לזה של עובדי ״סלע״ ,ומתנגדים לכל
התוכניות של יקותיאלי. עד כה לא הצליח יקותיאלי לקדם את תוכניותיו ב״מיגדל״,
וגרם רק להתפטרות מנהל מחלקת־ההשקעות בחברה.

היה דו מ1
יו צ רי ם
פ אני ק ה
הודעות״האימים שמפיץ נשיא בורסת-
היהלומים, משה שניצר, על המצב
הקשה בענף, מנופחות. הן נועדו להשפיע
על האוצר לקבוע לענף שומות נמוכות.
היהלומנים מגישים דו״חות למס-
ההכנסה ביוני הקרוב, ולקראת הגשת
החומר מכין שניצר מערכה לריכוך עמדת
האוצר.
יהלומנים הטילו ספק רב בנכונות הצהרתו
של שניצר, כי 350 מלטשות מתוך
800 נסגרו. הסיבה העיקרית לשפל בענף
הוא שסינדיקט-היהלומים הלונדוני נקט
באמצעים לחיסול מיבצע הספסרות הבינלאומי
של יהלומני ישראל. אלה ניצלו
את האשראי הזול שקיבלו מ״בנק
ישראל״ במטבע זר, בריבית של / 0ס 6לשנה,
צברו מלאי גדול של חומרי־גלם, יצרו
מחסור מלאכותי בגלם והעלו את מחירי
היהלומים בעולם ב-״/ס 70 תוך שנה.
הסינדיקט פנה לממשלת״ישראל בעניין
זה, ומשלא עשתה דבר נקט בצעדים
משלו, שעיקרם מס על מכירת יהלומי-
גלם לישראל, והורדת שערי היהלומים
המלוטשים בעולם, תוך הגברת האספקה
להודו והגברת הייצור של יהלומים מלוטשים
בדרוס-אפריקה עצמה.
הצעדים הועילו, והחלה ירידת מחירים
בעולם-.יהלומני ישראל נשארו תקועים
עם מלאי אדיר של יהלומי־גלם, שלא
ניתן למכרו. עתה, אחרי שניצלו את
כספי-המדינה למימון הספסרות, הם רוצים
לקבל הנחות במס לכיסוי ההפסדים
של מיבצע זה.

ב״אנף קה־׳שראד
בחברת ״אפריקה־ישראל להשקעות״
שורר משבר חמור, כתוצאה מהשקעת-
היתר במיפעל ״חמי טבריה״.
ההשקעה הסופית הגיעה ל־ 40 מיליון
לירות, לעומת 15 מיליון המתוכננים. הדבר
גורם למיפעל־הנופש הפסדים כבדים.
מנכ״ל ״אפריקה-ישראל״ ,ג׳ראלד סל-
בסט, הודח לפני שמונה חודשים, וגם
מחליפו התפטר. עתה פרשו מן החברה
עוד שני בכירים, ביניהם האיש החזק,
שמואל עבו יש הטוענים כי ברוך
יקו תי אלי, האחראי מטעם בעלי־המנ-
יות של החברה ,״בנק לאומי לישראל״,
גרם לפרישות, כדי לחפות על אחריותו
להשקעות המיותרות ולהפסדים.
111

צוא קסחת

מיפעל ״אביזרי ספורט ובטיחות ב-
ע״מ״ של יו סי כפרי חתם השנה על
הזמנות-יצוא ב־ 1.4מיליון דולר. בעיקר
של קסדות לאופנועים, לארצות-הברית.
היקף היצוא לאמריקה הגיע לממדים

הנכסים שעליהם מצהירים לפי העלות,
ולא על השווי ביום הצהרת־המס. ההפרש
הוא במאות ואלפי אחוזים.
בחנינה הקודמת הלבינו הון של 85
מיליון לירות בילבד. אוהדי הצעת-החני-
נה טוענים כי הכוונה היא בעיקר לגרום
ליהלומנים להלבין הון ולהיכנס למעגל
משלמי-המס. אולם יהלומנים טוענים,
כי אינם זקוקים להלבנה, שכן מס־ההכנסה
התיר להם לרשום ללא בדיקה
מצידו כל הכנסה מיחלומן בחו״ל, ולקבל
את הצהרתם כמו שהיא. הדבר
מאפשר להם לעשות מה שהם רוצים
אגב, מישהו זוכר שבראשון באפריל
היה על היהלומנים להתחיל לנחל ספרים

יזם כפרי
1.4מיליון

שהביאו את כפרי לפתיחת מישרדי־מכי-
רות משלו בניו-יורק ובלוס־אנג׳לס.
מיפעל החברה הוקם בכרמיאל בשנת
.1976 קודם לכן ניהל כפרי חברת־אריזה
גדולה בגרמניה.

אגשים בעולם

מובוטו: הקטנה היא הקמיע
מובוטו ססה־סקו, נשיא רפובליקת זעיר, נטל עימו, לביקורו
האחרון בצרפת, את בתו הקטנה ימו .״יש לי תשעה ילדים, אבל
ימו היא החביבה עלי מכולם ובלי ספק גם הפיקחית מכולם. היא
איננה הולכת לבית־הספר מבלי לתת נשיקה לאבא. ואני מוכרח
להודות שאני נהנה מאד מן הפולחן הזה בכל בוקר.״

כריסטי הפנל:
אבא לא דומה
לפלייבוי

לורנצו לאמאס: בזכות אבא
לורנצו לאמאס זכה בתפקידו הראשון בטלוויזיה, בתוכנית
שביים אביו, הכוכב הוותיק פרננדו לאמאס .״להיות בנו של אבא
פירוש הדבר לזכות בדלתות הנפתחות לפניך מעליהן. אבל כדי
להחזיק מעמד בהמשך הדרך — אין לד ברירה, אלא להיות טוב.״
ילורנצז מקיים. לאחרונה זכה בתפקיד גדול בהבטחות באפלה
לצד הכוכבת הכישרונית מארשת מייסון.

יו הפנר בעליו של ירחון
הפלייבוי, לא נחשד אף פעם
כאבא של מישהו, אך מסתבר
שכריסטי, בתו בת ד 26-,רואה
אותו בעיניים אחרות. מי ש משמשת
כיו״ר האימפריה ה אדירה
של פלייבוי טוענת כי
היום׳ יחסיה עם אביה רציניים
מאד .״עד גיל 16 גדלתי עם
אמא ואיש לא ידע מי הוא
אבא שלי. למעשה איש מחב רי
אינו מכיר אותו באמת. הוא
אדם רומנטי, מצחיק וביישן.
אין לו שום טבלת שיאים ב־חדר־המיטות
כמו שבוודאי
חושבים רבים. נדמה לי שהוא
סוג האדם האוהב להחזיק
ידיים בקולנוע.״

סחן ניוומן1.

ק וזי קרונקייט:

פ חד ממוות

לא התגר שו

להיות בתו של פול ניומן זאת
אומרת להקשות על החברים מן
המין הנגדי, מודה סוזן בתו בת
העשרים וחמש של אחד הגברים
היפים ביותר שהיו אי פעם בעו לם
הקולנוע. אשר לחברות :״אני
משתדלת לבחור לי כאלה שאינן
מרבות ללכת לקולנוע.״ פוזן בעצ מה
אינה מתרחקת מאורות הזרקו רים,
היא שיחקה כבר על הבמה
במחזמר, ומפיקה תוכנית טלוויזיה
בנושא האקולוגיה .״איני מחפשת
בגברים את דמות אבא,״ היא או מרת
,״פשוט מפני שאני מפחדת
פחד מוות ממכוניות מירח.״

314

בתו בת העשרים ושמונה של
שדרן החדשות הידוע וולטר קרוג-
קייט, קתי, היא שחקנית וסופרת
(בין השאר הופיעה בסידרת הטל וויזיה
מישפחת וולטון) .היא עצ מה
מכינה היום ספר על ילדיהם
של אנשים מפורסמים, בשם האס
אתה קרוב של?...על אביה הנח שב
לאיש האמין ביותר של הטל וויזיה
האמריקאית היא אומרת :
״בגללו נאלצתי לפתח חוש ששי
האומר לי מי מחבב אותי בזכות
אבא. השונה בחיי המישפחה שלנו
מכל הסביבה החברתית היא העוב דה
שאבא ואמא עוד לא התגרשו.״
ה עו ל ם הז ה 2172

הראשים החדשים של ג״יין בידקין
עד כמה היא מסוגלת להיות נועזת הוכיחה
ג׳יין בירקין בהעניקה את שמה לסידרת תיסרו־קות
חדשה. לא זו בלבד, אלא שגם התירה לספר,
כוכב־תורן חדש בשמי לונדון, בשם ברונו, לע שות
בשערה ככל העולה על רוחו. השמות לתיס־רוקות
החדשות: בירקיניה, גלאקסיה, סאטורניה
וולקניה. התיסרוקות הללו מזכירות לא מעט את
״יהושע הפרוע״ ,מה שבוודאי נוח לכוכבת הדו־הרח
במאראתון אמיתי על פני בימות הצילומים
בעולם כולו. זה עתה סיימה הסרטת סרט צרפתי

עם ויקטור לאנו והיא בדרך לשלושה סרטי!
חדשים: עם ז׳אן לואי טרינטיניאן בשווייץ, סו
פר־פרודוקציה אמריקאית בברלין, ובפאריס -
בחברת שחקנית אופנתית אחרת, איזאבל אדג׳א
ני. סרט זה יהיה מיבצע אישי ביותר של ג׳יין
שכן זהו סרט נוסף של שותפה לחיים — סרג
גינסבורג. גינסבורג, המלווה את ג׳יין אפילו ב
צילומי האופנה שלה, הקליט זה עתה תקליט ארין
נגן חדש בג׳אמייקה, וכמו תמיד את הפעלוליו
הקוליים סיפקה ההשראה הפרטית שלו — ג׳יין.

תיזמורת הצעצועים:
י ו סטינו ב במצילתיי ם
פיירינו גמבה, מנצחה הקבוע של תיזמורת ויניפג מקנדה מנ סה
להרכיב תיזמורת בינלאומית שייעודה הוא קידום ייחודה של
רוח האדם. כדי לממן את היוזמה ניצח על קונצרט מיוחד במינו
שנערך בקרנגי הול בניו־יורק. המשתתפים בתיזמורת היו נגנים
מעולים וידועי־שם, שלא תמיד אחזו בכלים מקובלים. הזמרת
מורין פוסרטר (בתמונה הקיצונית משמאל) הפסנתרן גארי גר־פאן,
הזמרת רוברטה פיטרס והחלילן ז׳אן פייר ראמפל (בתמונה
מעל) השתמשו בכלים־צעצועים לביצוע סימפוניית הצעצועים
של היידן. הגדיל לעשות פיטר יוסטינוב. כשלא הלם במצילתיים
ככתוב בפרטיטורה, חבש אותם על הראש בכובע.
העול ם הז ה 2172

״שמפו רויאל״ עושה לי כמה דברים נפלאים

בשעות הפנאי
והמנוחה

יעי [.

בנסיעות בטיולים
ובפגישות

שמפו רויאל בארבעה סוגים שוגים
צהוב ־־ עם תוספת לימון.
כחול -לשיער שמנוני ורגיל.
אדום -נגד קשקשים.
ירוק ־ -לשיער יבש.
ר׳ ר חו חרזלד

בכל מקום ובכל שעה,
לשיער בריא, רענן
ובעל ברק טבעי׳
ולהרגשה טובה באמת,
שמפו רויאל -
השמפו שלי.

ע עו גזי ת ־
סנ 11 די 1רם

שימעזן אבירן ביצע בונו ד
מועד נסיגה טאקטית,
אך ירוחם בהן נלכד בחימק־־הדוב

| ^ מ 0עדה שוכנת ליד הנמל
1והדבר מורגש היטב בתפריט,.
ו העדפנו להזמין את הדג
החריף בנוס ח טריפוליטני,
חריימי בלשון האזור. הדג
היה טעים מאד והרוטב
חריף כיאות. את הדג ליווינו
ביין עבדת לבן שלו
כרמל מזרחי, והיתה ביניהם
התאמה מושלמת. מולי שתו
יין סוביניון בלנק, גם הוא
יין משובח של כרמל מזרחי.
בכלל ראוי לציין כי לכרמל
יש מבחר מעולה של יינו ת
ן שולחן, אדומים ולבנים.
.היין, האדום מיועד לבשר
יבקר, הודו ודברי מאפה,
|והיין הלבן -לדגים, ועוף.
*בין היינות האדומים נציין
׳ את ..קברנה סוביניון, א! ו
גתיק, קרי ני

! 9לקראת חג־הפסח הגיעו
אורחים רבים ארצה. גם כמה
ישראלים הצליחו לחזור ה ביתה
ממש ברגע האחרון של
ערב־החג. חבר־הכנסת שימ מון
פרם ואשתו סוניה חזרו
מסיור בארצות־הברית וחגגו
את הסדר אצל גרשון (״גי-
גי״) פרס אחיו של שימעון,
ואשתו כרמלה.
! אשר כן־נתן חזר
בערב החג מכנס המיפלגה ה סוציאליסטית
בצרפת, וערך
את הסדר בביתו עם אשתו

יצחק

נשיא המדינה
נכון ורעייתו אופירה ערכו
סדר מישפחתי בירושלים, ש אליו
הוזמנה גם ורדינה
ארז, אחותה של אופירה. ל-
וורדינה, במאית בטלוויזיה,
היתר. סיבה טובה לשמוח. שבוע
לפני הסדר, בעת הפיצוץ ב ירושלים
המיזרחית, נמצאה ב מקום.
זכוכיות עפו עליה מכל
עבר, ובנס לא נפגעה. הנשיא
ואשתו ייצאו עם ילדיהם אחרי
החג לחופשה קצרה.
מזכיר מועצת פועלי תל-
אביב, רב כן־מאיר, גם הוא
חזר ארצה בערב החג מסיור
בארצות־הברית.
גיורא שפיגל, שחקן
מכבי תל־אביב, אירח לחג את
הבוס שלו לשעבר, גי זרכיב,
נשיא קבוצת הכדורגל אוליט־פיק
ליאון, שבה שיחק זמן מה.
תלמידי השמיניות ב כפר
הירוק עורכים מדי שנה
סידר-פסח שני. הפעם הם העלו
את ההצגה בוסתן ספרדי, שכתב
יצחק נבון. בתפקיד המנחה ב הצגה,
ששיחק על הבמה אכ רה
ם מור, ישחק בכפר. הירוק
דורי פלם, בנה של ה עיתונאית
עדה הה.
י שימעץ אביה חזר
מהביקור של ראש־הממשלה
מנחם כגין בקאהיר אל קי בוצו
עין־השופט. אבידן ׳ ,ש היה
מפקד חטיבת גבעתי ב־

שיימחה די יץ

שסיים לא מכבר את תפקידו כשגריר ישראל בארצות־הברית, לא מצא 1 עדיין, לדבריו, עיסוק הולם. בינתיים הוא מחכה בסבלנות ומבלה במסיבות
אצל ידידים שלו בתל״אביב. השבוע הגיע עם אשתו, ויויאן, למסיבה של שימרית אור — אחרי שהוזמן
למסיבה אחרת אצל אביבה מארכס, שלקחה אותו לשימרית• למרות חוסר־העיסוק היה מצב רוחו טוב.

מילחמת־העצמאות, מכהן עתה
כמזכיר המשק. הוא ערך ערב
שבו סיפר על רשמיו מקאהיר
לחבריו. הוא סיפר להם שב מטוס,
בדרך הביתה, ניגש אליו
בגין, טפח על שיכמו ואותת
לצלם שינציח מאורע זה .״אני מתמונה להתחמק הצלחתי היסטורית זו, אך ירוחם כהן
לשעבר שלישו של יגאל
אלון שגם הוא היה בטיסה,
לא הצליח, והצטלם עם ראש-
הממשלה.״
1נכדו של שימעון, אלץ
א כיי ד ן, בנו של דן, שהיה
שבוי כמה שנים במצריים, עזב
את המשק והצטרף ללהקת ה מחול
בת־דור.

נערך,
בעין־השופט 1 כמדי שנה, סדר ענקי עם אור חים
רבים. בקריאת ההגדה
השתתפו הפעם תלמידי האול פן
לעברית בקיבוץ. כל אחד
מהם קרא קטעים מההגדה ב-
שפת־האם שלו, והשנה נשמעו
בחדר-האוכל יפאנית, רוסית,
ספרדית ואנגלית.
סדר-פסח חגיגי במייוחד
ערכה בכורה פנאי, אמם של
השחקנים לבית בנאי. כל בניה
הגיעו יחד עם בניהם לירו שלים,
לדירת שני החדרים
שלה, הנמצאת במחנה־יהודה.
הבנים הביאו עימם הפעם 23
נכדים, שהצעיר בהם הוא דני״

(בתמונה משמאל) הוא השחקן האנגלי ברייאן דיקן, ששמח מאד במסיבת

סיום סרטו ״ג׳נסיס״ ,שבו הוא מגלם את תפקידו של ישוע. הסרט צולם
11* 1111 111111
במשך ששה חודשים, ודיקן היה על בימת״הצילומים מדי יום, במשך כל אותה תקופה. עתה הוא חוזר
לביתו באנגליה ואל אשתו השחקנית, רולה. לידו תומר פאנלה, מי ששימש בכפילו בסרט. תומר הוא
בחור אמריקאי, שנולד כיהודי, והמאמין בישוע. גם הוא חוזר לביתו, כדי לשאת לאשה את ידידתו.
העולם הזה 2172
מרשימותיו שלמבקר
מסעדו ת

יוסי

אל בן חחודש, בנו של
בנאי ואשתו אכיכה. גם 13
תנינים של בכורח נכחו בסדר.
כאשר נשאל יוכל, בנו של
יוסי, איך הוא מרגיש עכשיו,
כשנולד אחיו הקטן, ענה:
״סוף־סוף אני הבכור במיש-
פחה שלנו.״
; הבלשן אכשלום קור
טען בפינתו איטרוטב בגלי
צה״ל, שעם תליית השליט ה קודם
של פאקיסתאן, זולפי־קאד
עלי בוטו, נוצר מונח
חדש לחילופי שילטון: י ״רצח
בדם זולפיקאר.״
! 9לקונצרט שהתקיים ב ירושלים
בניצוחו של אוקו
קאמו, המנצח הארמני, הגי עה
כל המושבה הארמנית ב ירושלים.
כל אחד מהם הביא
עימו זר־פרחים למנצח, והוא
׳נאלץ לשכור מכונית מיוחדת
כדי לקחת את כל הפרחים
איתו.
9 1השחקן האידישי הנודע
שימעון דז׳יגאן, שיצא ל אחרונה
בהצגה חדשה, פגש
בבית סוקולוב את חבר־הסנסת
אכרהם מלמד וקבל לפניו
על שאינו מקבל כל תמיכה
ממשלתית. שמע זאת יושב־ראש
האיגוד הארצי של עי תונאי
ישראל, לוי יצחק ה ירושלמי,
והציע לדז׳יגאן :
״תעביר את התיאטרון שלך
לשכם, תיכף תקבל תמיכה ממ שלתית.״
9לשחקנית
מירב גרי
קרתה תאונת־עבודה. באמצע
ההצגה מחזור אלכוהולי נפגעה
הצעירה בראשה, ניקתה את
הפצע ביין שעמד על הבמה,
והמשיכה לשחק עד תום ההצ גה.
כשסיימה, לקח אותי השח קן
ישראל כידרמן לתחנת
מגן דויד אדום, שם נחבש
ראשה. השחקנית הסתובבה
שבוע ימים עם התחבושת, וה סירה
אותה רק בהצגה הרא שונה
של כמו ציפור בודדה
על גג, שבה היא משתתפת.
יינות כרמל
מיטיבים את הארוחות

פ 1§ 110ע5811
^ 819110

!ציו. גל, צה״ ל בקאהיו־ תיקן אח
הקו של רדיו קאהיר. והתחיל ל שדר

שמעון עדן

חגג את יום־הולדתו בקור של 15 מעלות מתחת לאפס, כדי להוכיח שהוא
עדיין בכושר מלא. מסיבת יוס־ההולדת שלו נערכה על אגם ואן־זה, אחת
הימות של ברלין, כששימעון הצוהל מפשיט את ידידותיו ומעניק להן בקבוקי־שמפניה ללא הגבלה.

שעבר, פרי כאשא.
בני־הזוג בביקור אצל
אל־פאדאת הזמין אותה מי לר
ליום שלם של טיפולים
במכון שלו בוושינגטון. ג׳יהן
אמרה שעדיין אינה יודעת אם
תוכל לבוא למכון. כשיצאה,
אמר למילר שותפו, שכדאי ש־קארטר
ישלם את הוצאות ה אירוח
שלה במלון. מילר ענה
לו :״למה י אפשר לשלוח
את החשבון לבגין !״
כשהיו

נ׳יהן

הצייר זמי שמיינו־פיץ,
אשר הצליח להחתים את
בגין, ג׳ימי קארטר ואנוור
אל־פאדאת לפני שחתמו על
חוזה השלום על ציור השלום
שלו, ואשר מיבצעו זה זכה
בכיסוי ביותר משבעת אלפים
עיתונים בעולם, הגיע לארץ
לחוג את חג־הפסח עם בני
מישפחתו .״מרוב הנסיעות שלי
למען השלום, אני חייב שיהיה
לי גם שלום־בית,״ אמר.

מזר סמרו

בת ה־ 22 מנסה לאחרונה את כוחה כדוגמנית.
מזל, בת לאב ממוצע עיראקי
ואם ממוצא פולני, השתתפה בסרטון הפירסומת הגדול ביותר
שהופק עד עתה בארץ, בתקציב של 450 אלף לירות. בסרטון של
חברת נעלי גלי השתתפו 120 שחקנים, וחלקו צולם ברחוב דיזנגוף,
כשאוטובוס מקושט נושא עליו את השחקנים והנערות הרוקדות.

! המנהל של חברת התמ רוקים
אליזבט ארדן, כיל מי ל
ר, הוא אמריקאי הגר בלונ דון.
ערב חתימת חוזה־השלום
הוא נסע לקאהיר כדי לחנוך

את פתיחת בית־החרושת הח דש
של חברתו במצריים. הוא
נסע לשם עם אשתו, מצריה
בשם נצץ מילר, שהיא בתו
של ראש ממשלת־מצריים ל

הפסלת בתיה לי־שנסקי
המפסלת בימים אלה
את פסל־השלום עם דיוקנותי הם
של בגין, קארטר וסאדאת,
נתקלת בקושי אחד :״עם
קארטר וסאדאת אני מסתדרת
מצויין,״ אמרה הפסלת ,״אבל
בגין הוא בעל אישיות חזקה,
ואני מוכרחה לראות אותו
פנים־אל־פנים, כשם שראיתי
בזמנו א ת זאב ז׳בוטינסקי,
כאשר פיסלתי את דיוקנו.״
בתיה פנתה בעניין זה אל
יחיאל קדישאי, ראש ליש-
כתו של בגין, והוא הבטיח
להסדיר לה פגישה עם ראש-
הממשלה.
פסטיבל־האביב בירו שלים.
שנפתח במוצאי חג-
הפסח, זכה בהפתעה לא־געי-
מה מחברי התיזמורת הסימפו נית
של ירושלים. הנגנים הו י
דיעו על עיצומים, ולא באו
לעבודה. האופרה, שהיתה אמו רה
לפתוח את הפסטיבל, לא
יכלה להתקיים ללא התיזמורת.
זמרי האופרה הספר מסביליה
מאת רוסיני גילו יוזמה, וכדי
שלא לגרום מפח־נפש למאר
גני
הפסטיבל ולקהל המוזמנים,
הסכימו להופיע באריות שונות
עם ליווי של פסנתר בילבד.
אביטל מוסינזץ, מנהל ה פסטיבל,
פגש במיקרה גם ב־פנטומימי
הוותיק ס מי מרל־כו,
המבלה חופשה בארץ, ו גייס
גם אותו לערב זה בקטעי
פנטומימה.
! 8דודו של אביטל, הסו פר
משה מוסינזון, אביה
ספרי־הילדים
מחברת של דכורה עומר, ואחיו של ה סופר
יגאל מוסינזץ, נפטר
בגיל 70 בקיבוצו, נען. ללוויה
הגיעו סופרים רבים, שמוסע-
זון עודד אותם בתחילת דרכם,
ונתן להם במה ראשונה לפרסם
את יצירותיהם, כמו משה

דור, משה בן־שאול וכי

ואוריאל אופק. משה
היה בזמנו עורך השבועון
במעלה. הוא עצמו פירסם שני
׳ספרים בילבד, ובשל פציעה ב ראשו׳
בזמן המנדט, חדל לכ תוב.
1השבוע
הגיעו ארצה
שר-התרבות הדני ניל מא־תיאסץ
עם נערותיו, רקד ניות
הבלט המלכותי הדני, ש באו
להופיע בפתיחת פסטיבל־האביב.
אביטל מוסינזון, שהז מין
את השר, פגש בו לפני
כמה חודשים, בבר הנקרא
יעקוב׳ם בר־בקיו, השייך ל ישראלי
המתגורר בעיר אור-
הוס, השניה בגודלה בדנמרק.
אביטל הכיר את ניל מאתיא־סון
לפני כמה שנים, כאשר
זה היה מזכיר מיפלגת העבו דה
בדנמרק, ומוסינזון דובר
מיפלגת־העבודה בארץ. בשי חה
שהתפתחה ביניהם שאל
אביטל את יניל מדוע שוב אינו
בא ארצה, כפי שנהג לעשות
בעבר. ניל ענה לו, שמאז
שמיפלגת הפועלים כבר אינה
בשילטון בארץ, איש אינו מז
מין
אותו. אביטל הבטיח לסדר
לו הזמנה אם יסדר לו את
להקת הבלט המלכותי להופעה
בפסטיבל האביב.
מכיוון שנציגי גלי

צה״ל בביקור בקאהיר היו רק
כתב אחד, איש היומן אכי
ברזילי, וטכנאי אחד, דויד
גכיוס, היה עומס־העבודה
עליהם רב מאשר של יתר אנ שי
התיקשורת. כך קרה שהם
עבדו סביב לשעון, תוך ניסיון
להיות בכל המקומות שבהם
ביקר ראש־הממשלה. התנאים
היקשו מאד, ובזמן נחיתתו של
בגין בקאהיר לא היה קו־שידור
בנמל-התעופה. הכתב ברזילי
רץ לכיוון המטוס, ובאותו רגע
ממש הגיע קו השידור, ואז
פתח את השידור הטכנאי גביוס
וסיפר על נחיתת המטוס, תוך
שהוא מנפנף לאבי בידיו שיח זור
מהר. אבי חזר לסככת ה שדרים,
והמשיך בדיווח שבו
החל הטכנאי.
1במיקרה אחר, כשניסו
הכתבים להעביר דיווח מאול פני
קול קאהיר, התברר שה-
משדר באולפן אינו עובד. גב־יום
איתר את התקלה, ואחרי
שביקש בנימוס רשות, תיקן
אותה תוך זמן קצר, והאול־פנים
החלו עובדים.
8השחקן אכי פניני עו בר
בימים אלה מחלון־ראווה
אחד לשני בחנויות הגדולות
בירושלים, ומציג את המחזה
הדייג, שכתב וביים מוטי לר־נר.
ההצגה היא, כמובן, ללא
קול, אלא רק בתנועה, מאחר
וזכוכית־החלון מפרידה בינו
לבין קהל הצופים. מופע־הרחוב
הזה, שהוא חלק ממופעי רחוב
בפסמיבל־האביב, זוכה בהצל חה
רבה. כל החנויות הגדולות
בירושלים דורשות עתה מפני ני
לבוא ולהציג בחלונותיהם.
ה עו ל ם הז ה 2172

דרדר״

רמי קוצתז מחמאות על ימיו
הקיץ זוכה רוזי למעקב צמוד
מבוקר עד ערב. כדרכה, צועדת רווי
צעד בצעד עם מיטב מעצבי האופנה
שבעולם.
אותם הסנדלים והנעליים
הצועדים בניו־יורק, בפריז וברומא,
מוליכים את רוזי אל הקו הזוהר:
סנדלי פרלון עם עקב רוקי מסוגנן
(בתמונה העליונה) ,בצבעים נועזים
ובוהקים נוסח אופנת כוכבות
הקולננע של שנות ה־ :40 ריטה
היוורת, בטי גרייבל ולורן באקאל.

ועל שמאל
בה בעת, מופיעה רוזי בסנדלים
עשויים זאמש רך(נובוק) ,בנעלי בד
ספרדי מאריג קנוואס בהדפס רקמת
תחרה אנגלית ובסנדלים גבוהי עקב,
מעור טבעי. כולם נוחים ואופנתיים
על כל צעד ושעל.
קסמה של חזי נמשך גם בשעות
הקוקטייל והערב בנעליים מעודנות
מבד שאנטונג עם חזית הגזורה
רצועות, רצועות.
היכנסי לאחת החנויות שמציעות את
נעלי רוזי ולא תצאי ברגליים ריקות.

להשיג בחנויות המובחרות. המפעל: ת״א, בן אביגדור .20

אין מה לדאוג פינוקיו,
רהיטי ברג
עמידים בפני מעשי קונדס.

רהיטי ברג מסירים כל דאגה מליבו של
סבא ג׳פטו. לשם כך מייצרים רהיטי ברג
ארונות חזקים ויציבים, עמידים בפני כל
תעלולי פינוקיו.
כדי להגיע לחוזק המירבי, שוקדים אומני
ברג על תכנון קפדני של כל פרט ופרט של
מרכיבי הארון הנבנה מחומרים ואביזרים
מעולים.
חוזקו של הארון אינו בא על
חשבון יופיו ונוחותו; ניתן לראות זאת בכל
אחד מהארונות של רהיטי ברג.
לרהיטי ברג מבחר עשיר של ארונות
מורולריים/בשני גבהים 2,04:מ׳ ר 2,40מ;

רהיטי

ב רג

עם מגוון אפשרויות הרכבה, במספר
דלתות לפי בחירה ובשמונה צבעי חזית.
וחשוב מכל-מאריכי ימים, גם אצל
שובב כפינוקיו.

אחת מאגדות הילדות.
או לםת צוג ה: ת ״ א, ר ח׳ מ ט לון 11
ו ב חנויו תהר הי טי םברח בי הארץ.

ושוב
ש מו עו ת
מה אגיד לכם, זה לא נגמר, וכנראה
גם אף פעם לא ייגמר. גל־השמועות ה עובר
על הארץ בכל פעם מחדש, והכל
בלי יוצא־מך הכלל אוכלים את הלוקשים
שמאכילים אותם, ומה שקורה לי לא־פעם
קרר, הפעם לקולגה למיקצוע הרכילות,
שתהיה בריאה. מי יודע איך וממי היא
קיבלה את הסיפור על נישואיו הקרובים
של איש העסקים רפי שאולי עם
ירדנה גורכיץ היפה, מי שהיתר, מלכת
הפנטזיה על נושא ׳שוודי.
תרשו לי להודיע לכולכם, עכשיו ופה,
חגיגית ,׳שלא דובים ולא יער, רפי שאולי
אינו מתכוון לשאת אף אחת בינתיים.
ולא חס וחלילה שאין שם רומן יפה
ומתוק, כן, זה יש, והשניים נראים יחדיו
מבלים ונהנים ביחד. אבל מזה ועד חתונה
עוד הדרך ארוכה מאד.
אז אם היו לכם פירפורי־לב מפני ש הרווק
מיספר אחד במדינה עומד לשנות
את הסטאטוס שלו — ׳תירגעו.
ולמפיצי השמועות: כמה לוקשים אפ שר
לאכול? בסוף משמינים מזה !

תמיד אמרתי לכם שאיתן מסורי אינו מפסיק להכניס אותי בכל פעם מחדש
לשוק רציני. אבל הפעם הוא ממש הדהים אפילו את עצמו, לדבריו.
את כל החתיכות שאתם רואים בתצלום, שעבדו איתו יחדיו במועדון בגרמניה, הוא
איכסן בו־זמנית בדירתו המרווחת שברמת־אביב. כולן יחד הגיעו לחופשה קצרה, ומי
הכתובת אם לא הזמר המבטיח והמקיים הזה?
נו טוב, אז ישבו לו על הראש, ומדי ערב היה איתן לוקח אותן איתו לעבודתו
במועדון, למען יראו וישמעו ויעשו חיים, וכיום, אחרי שעזבו את הארץ, עדיין לא
חזר איתן לאיתנו. הכוח הרב שנדרש ממנו לספק את האורחות עדייו לא חזר אליו,

מחד שי ם
חידו שי
אופליה שטרל, הידועה יותר כסטלד,
ד,מגמרת, מתלוננת על גל-ד,שמועות ה עובר
במדינה, שעשה ממנה ומאמייל
לס, הגבר שלה בחיים מזה 13 שנים, זוג
נשוי.
לא, ושוב לא, סטלה מודיעה ומצהירה
׳שלא דובים ולא גלגלים, הם לא התחתנו,
וזה שהם ביחד שנים כה רבות מוכיח
שאת הכתובה הם לא צריכים.
אמיל, שהוא ארכיטקט במיקצועו, מרד,ט
מחדש את דירתם המשותפת שברמת-
אביב, ושוב, אומרת הגברית, בלי שום
קשר לחתונה.
את הזוג הזה ראיתי כשהם מסתכלים
על הרהיטים, וכששאלתי מה הם מחפשים,
ענה לי אמיל, שהוא גבוה, קרח ונחמד,

אופליה ואמיל
לשם נזה טבעת 7
שהבית מחליף את דמותו, ושהם יחדיו
עומדים לעצבו מחדש. אמנם, אומר הוא,
אופליה היא שחקנית ואני הוא האדריכל,
אבל כששני אנשים חיים יחד בבית אחד,
עם או בלי חתונה, רצוי שיתכננו ׳אותו
יחדיו, נכון?
זד, לא פלא ׳ששני אלה מסתדרים כל-
כך טיוב שנים כה רבות. אז אם שוב

וחברתו הצמודה, דורית סעדיה, מי שהיתה אחרונה, ברשימה לפני בואן של הגבר-
ברות, כבר לא יושבת על אותו התקן כיום.
דורית, שהיא הכוכב של תיאטרון צה״ל, היתה, ואולי עדייו ידועה, באהבתה
הגדולה לזמר מסורי, אבל מה לעשות שאין אהבות שמחות, וכיום אחת ממלכות־המים
של שנות ה־ / 60 גרושה עם צאצא, היא שתפסה את המקום, מובן שלא לאורך זמן,
כי איתן פשוט מחליף בחורות כמו שאני מחליפה סדינים. אבל נראה שאלה ימיו
הטובים, ושההצלחה מאירה לו פניה, כי ג׳ו דולן החליט להקליט שיר שלו
אלוהים נתן לך במתנה, וזאת כבר סיבה טובה לעזוב את הארץ למסע מהולל בארצות-
הברית, וכמובן בגרמניה, בדרך חזרה, פשוט כדי להחזיר לעצמו קצת אירוח, סטייל
גרמני, מכל היפות האלה.

על הזוג הבא יעוד לא היה לי הכבוד
לכתוב. שני אלה, למרות שהם יוצאים
קבוע כבר תישעה חודשים, עשו את זה
כל־כך בשקט, ורחוק מאור־הזרקורים •ו מעיני
האנשים, שאיש לא ידע ולא שמע.
ומי שהיה קרוב לקערת־האהבה הזאת
מילא פיו מים. רכילות לא הייתה.
אז כיום זה אחרת. איצילן כן־מלך,
זמר יוצא להקה צבאית, שחזר בזמן האח רון
לבמות ולהופעות• ,נראה טוב ויפה,
כרגיל. אבל מה ׳שעוד יותר טוב ועוד יו תר
יפה זה הדבר המסתובב לידו, שאותו
הוא הסתיר יכל כך הרבה זמן, ואין זה
פלא. הבחור פשוט פוחד שיחטפו לו
מתחת לידיים את: אילנ!ה שושן, מי
שהיתה נערת־ישראל ואחר כך מים אי ד
טונ שיונל. ורבותי, בצדק רב — כי יופי
מקסים ומושלם כזה אני כבר הרבה זמן
לא ראייתי.
שניהם נראים פה ושם, אבל אף יפעם
לא האחד בלי השני. איציק תמיד מחזיק
בידה של אילנה סטייל גושפנקה, למען
יראו וייראו כל הזאבים הרעבים המסתוב בים
בשטח. אז נכון שאיציק לא מוכן
לדבר עם רכילאים, ולתת להם אינפורמ ציה
על חייו הפרטיים, אבל ברוך שמם
של השפיונים •שלי, העושים עבודה מעולה
ומסורה.
אם תהיה שם חתונה איני יודעת, אבל
זה שהם כל הזמן ביחד, וכבר כל־כך
הרבה זמן, גם זה משהיו.
יסתובבו שמועות על חתונה בין שניהם,
תירגעו. טוב להם גם ככה, ואין בדעתם
לשנות את זה על־ידי טביעות וקידושין.

אם תישאלו את הזמרת ואשת יחסי-
הציבור ריקי מנור, ואת גבר־חייה ב משך
השנתיים האחרונות, רודולפו,
איפה יותר טוב, באילת או בנתניה•,מיד
תשמעו כמה נתניה יותר טובה. ואין פלא,
כי רודולפו, שניהל מלון אילתי גדול
וידוע עד לפני כמה חודשים, וריקי, ש היתר
צמודה אליו כאשת־יחסי-הציבור
של אותו זי3נלון, המירו את התענוג ח־אילתי
בזה הנתנייתי. כיום: שניהם מולב שים
טוב־טוב על מלון ניתניתי גדול ו חדש
,׳וממנו הם רוצים לעשות מועדון
סטייל ים־תיכון.
אבל יזה ׳לא עצם הסיפור. שניהם ערכו
מסיבה ללא סיבה, וכשכל המוזמגים ה מכובדים
הגיעו ושאלו מה הסיבה למסי בה,
ענו השניים :״יש הרבה סיבות לעם
ישראל לחגוג בימים אלה, יש !שלום, יש
מקום ראשון באירווידון, ויש אולי אפילו
חתונה בקרוב.״ וזה מה שמעניין את
קוראי המדור הזה. אז רק ׳שתדעו, שיש
יכל הסיכויים ששני אלה הנחמדים עומדים:
סוף־סוף לעשות את החיים ביניהם

כלוב הזכוכית
כל מי שמסתובב סתל-אביב־של־לילה
מביר את איפר גולדברג, הבחור ש הוא
מהנחמדים, העושה עיניים לשליש
מחתימת תל־אביב מתוך כלוב־הזכוכית,
כשהוא מרקיד את מיטב הצמרת בארץ.
כי איסר ידוע בדיסק־ג׳וקי המפורסם
והמהולל ביותר בארץ, אבל שלא תחשבו
!שרק את זה הוא עושה בחיים. הבחור,
כמו שאתם רואים: אותו, הוא ילא סתם
מרקיד, הוא אדם רצוני ובעל עסק ד
דיפלומה. ולמי שלא יודע, אז איסר הוא
טכנאי־שיניים ויש לו מעבדה משוכללת
לעניין הזה, והכל פרי של עבודה רבה
ומאומצת.
אז בבוקר הבנאדם לובש חלוק לבן
ועושה עבודה של בנאדם רציני, ובערב
הבנאדם מחליף לבגדי־חול! ,מגיע למועדון
ומתחיל לשגע את האנשים, וביחוד את
הנשים, העושות לו עיניים.
זו שכרגע נפלה ברשתו של איסיר הבלונדי
הזה היא סידבי! ,ותסלחו לי אם
אין לי שם־המישפחה שלה, כי נראה שזה
•לא הכי חשוב בעולם. אני יכולה לספר
לכם כל־כך הרבה על הסילבי הזאת ,׳גם
בלי לדעת את שם־מישפחתה. אביה, ה יושב
כיום בארץ, קנה לו מזמן את מלון
פאן אמריקאן השרוף בבת־ים. אבל אמה
ואחיה הרופא עדיין גרים בווינה, שם
התגוררה סילבי שנים רבות. כיום היא
מחלקת את זמנה ביו תל־אביב לווינה.
רק חבל שאת תל־אביב היא אוהבת יותר.
בקיצור, איסר, הרואה את סילבי מדי
יום כשהיא מגיעה, וכיל: פעם עם בן־זוג
אחר, החליט שזה יותר מדי, אם כולם
כן — אז למה הוא לא? אמר ועשה.
ותאמינו או לא, אבל ברור שהיא לא
אמרה לא׳ וכיום אפשר לראות את איסר
שם סלאו צמוד, עוזב את כלוב־הזבוכית
ויורד לרחבה לרקוד ולהצמיד את סילבי
שלו אל ליבו.
אז אם בשבוע הבא, אספר לכם על
רומן חרש של אחד משניהם, אל תתפלאו
— העניין אינו רציני.

ריקי ורודודפו
בשביל נזה יש קפריסין?
ללגיטימיים בהחלט. נכון אמנם שיש
בעיה, ריקי היא גרושה ורודולפו הוא
כהן, אבל כמו תמיד יש קפריסין הטובה
והקרובה ,׳והם רק צריכים למצוא די
זמן בכדי לנסוע להתחתן. רודולפו מבטיח
נאמנה שרק ייכנס המלון החדש לתלם,
וכבר יענוד טבעית חוקית על אצבעה של
ריקי שלו.

במדינה
מיש פ ט
ח1ק 1י 3ר!וגי

לתיקון קטן כחור!
משמעות פורימית רבה
אם ישאלו אזרח ישראלי אם אש״,ף
ויתר האירגונים דופלסטינים חינם אדיבים
של מדינת ישראל, אין ספק מד! תהיה
תשובתו. אולם לא ככל האדם, המ״שפטן.
במישפט !שנערך בקיץ בבית־המישפט
המחוזי בתל־אביב, בפני השופטים בנימין
כהן, משה טלגם ואליהו וינמרד, עלתה
השאלה האם האירגונים הפלסטיניים העם
אוייב כמשמעותו בחוק הפלילי. במיקרה
זה נאשמו פאסקאליס פאניוטים ׳והנם
לברכט בעבירות ׳נגד המדינה, על שמסרו
חומר וידיעות ׳לידיהם של אנשים המייצ גים
את אש״ף בקפריסין.
סעיף החוק המעניש על קיום מגע עם
סוכן-חוץ- ,מגדיר אותו כך :״מי שנשלח
על-ידי מדינת חוץ או מטעימה ואוייב
מוגדר בחוק :״מי שהוא צד לוחם או
מקיים מצב מילחמה נגד ישראל.״״.
כאשר נחקק חוק זה, בשנת , 1957 לא
היו האירגונים חלליו פעילים ,׳והמחוקק לא
ראה צורך להפלילם במפורש בהגדרת
החוק. אולם השאלה הנישאלית היא האם
הם כלולים במילא בחוק.
הסניגור אמנון זכרוני העלה את ה טענה
כי הגדרת האוייב אינה כוללת את
אש״ף ודומיו ,׳והסתמך על פסיקה של
בית־המישפט העליון בעניינם של אודי
אדיב וחבריו, וכן על החוק הבינלאומי,
הרואה כאוייב של מדינה רק גוף שיש לו
תכונות פוליטיות הדומות למדינה. כלו מר,
שיש לו שליטה על כיברת אדמה
מסויימת, וכן הכרה בשליטה זו מצד מדי נות
אחרות. מכיוון שאין ליחס לאש״ף
ישות בעלת סגולות מישפטיות מספיקות
כאלה .,הרי שאין להרשיע את הנאשמים
בקיום מגיע עם האוייב, או עם סוכן ישלו.
התיקון שהפך חוק. השופט בנימין
כהן, כיום נשיא בית־המישפט המחוזי ב־תל־אביב,
התייחס לטענה בכובד הראש
הדרוש ׳ואמר :״עדים אנו לכך שסתם
אדם מן היישוב, שאינו מישפטן ...פשוט

בבל פינ ת רחוב

:א תמצא אותה ר!7
במקומות מכובדי,
סס קלאסה.

וזה שווה לחפש אותה.

לא לוותר.

טס פילטר או בלי פילטר.
סיגריה אמיתית,
י י אצילית,כמו שצריך.
היא היחידה שמספקת אותי.
ג׳יטא!.הצרפתיה.

פרקליט זיכרוני
הכנסת היתה זריזה

קשר טרסומאים

יצחק לנו (אם נאמר ׳שאש״ף ׳אינו אדיב)
ואחר שיצחק לנו דיו יצטרך לעמוד בנסי׳ון
שלא לרגום אותנו באבנים; אירגונים
אלה, אשר שמו להם למטרה את ׳מחיקתה
של מדינת ישראל, אירגזנים אלה, אשר
מטרתם מקודשת אצלם עד פדי הרג אנ שים,
נשים וטף מיקריים משלנו, היעלה
בכלל על הדעת ׳שאינם בגדר אוייבינו?
אך מד, נעשה ואנו דנים במשמעותו של
סעיף חיוק, והמחוקק לא תמיד משתמש
במילה במשמעותה אצל סתם בני־אדם
מן היישוב. לכן פלוגתה רצינית לענייננו
אם האירגונים היללו הם בגדר אדיב״.
העול ם הז ה 2172

וכך, לאחר ׳שבית־המישפט בודק את
הנקודה לאור חתקדימים של בית־המישפט
העליון, התומך בדעה כי אוייב משמעו
מדינה, ולאחר השוואה לחוק השיפוט
הצבאי, המגדיר אוייב ככולל פורעים
מזויינים ומורדים מזזיינים, מסייק ביית־הימישפט
כי אמנם אין ארגוני אש״ף כלו לים
!במונח אוייב בחוק הפלילי.
אמנם, מצד אחד הביאה החלטה זו לכך!שהנאשמים יצאו זכאים מכל האישומים
בעניין מגע עם האיוייב, אולם בית־המיש־פט
מציין כי להחלטה זו גם צד חיובי:
נמנעה הכרה באש״ף כבישות מדינית
על־ידי הרשות השופטת של מדינת ישר אל
.׳ואולי, אומר בית-המיישפט, היה אש״ף
מוכן לשלם את המחיר של הרשעת ה נאשמים
במיקרה זה, כדי שיהיה בידו
קלף תעמולתי יפה כזה. שהרי היה מוכר
כאוייב של מדינת ישראל רשמית, על־ידי
בתי־המישפט שלה, ובזאת מוכר כישות
מדינית. ואז :״הרי אותם בני־אדם
תמימים מן היישוב, אשר מקודם היו
רוצים לרגום !אותנו!באבנים על זיכוי, אם
הוא מנומק בכך שאש״ף אינו אוייב, עכ שיו
היו רוצים לרגום אותנו באבנים על
הרשעה אם היא מנומקת בכך שלא׳ש״ף
יש סגולות מדינתיות מספיקות.״
בית־הימישפט החליט, כי אוייב אינו
כולל אש״ף. הנאשמים יצאו זכאים מ אישומים
אלה, ואש״ף לא הופר על-ידי
בית־המישפט של מדינת ישראל כישות
מדינתית. אולם הכנסת היתה זריזה מאד.
כמה ימים לפני שיצא פסק-הדין הנ״ל, ב יולי
, 1978 יצאה הצעת־חוק ובה תיקון
להגדרת אוייב בחוק, שהאירגונים הפלס־טינים
נ חשנים כאוייב.
טרם הגיע המועד לעירעורו של פנאיו־טיס,
שהורשע בעבירות אחרות ונידון

שחקן־זמר עכאס
״אנחנו רציניים״
לחמש שנות מאסר, בפני בית־המישפט
העליון, ובינואר השנה כבר נתקבל התי קון
בכנסת, לאחר שעבר את שלוש הקרי אות
הדרושות והפך לחוק.
!תיקון זה אמנם אינו משפיע על מישם־
יטו של פנאיוטיס, מאחר ואינו חל למפרע.
אולם האם תיקון זה, הקרוי בכנסת סח״וך
״חוק זכרוני״ ,אינו הכרה של המוסד ה מחוקק
של מדינת ישראל באירגונים ה פלסטינים
כישות מדינית, כפי שפורט כל
כך יפה בפסק־דינו של כבוד השופט
כהן ל

דרבי חיים
מסאג״ם ״3ר.נ11¥ים

חחובשות הצעירות
עיסו את כב
הכבדים, ,וחיש מהר
פשטה השמועה
השמועה עברה מפה
השחומים והגברתנים,
בחוף־הנכים: הנערות
מבצעות מסאג׳ים לכל
העולם הזה 2172

לאוזן בין הגברים
הנוהגים להשתזף
בסככת החובשת
דורש.

בחוף-חנכים בהרצליה משמשות נערות־תיכון
נאות כחובשות בעונת־הרחצה. ה בנות
הצעירות היו מסתובבות בשטח, שו תות
ואוכלות במיסעדה שבמקום, ומשכו
את עיני הגברים שבחוף. הן היו בנות־שיחה
נעימות, ואף נאותו מפעם לפעם
לרחוץ בים עם מי מד,גברינו. אולם מעולם
לא הסכימו לחיזוריהם הנמרצים יותר של
הבחורים. לכן המציא מי מהם שיטה
אורגינלית להתקרב לנערות.
הגבר היה מגיע לסככת־החובשת, כאשר
הוא מחזיק בגבו ומתלונן כי נתפס לו
שריר, או שקיבל התכווצות־שרירים במים,
וביקש מהחובשת שתמלא את תפקידה ו תעשה
לו מסאג׳ ,כדי לשכך את הכאב.
חיבוקים ככוח בתחילה היו הנערות
התמימות עושות מה שביקשו מהן, והגב רים
נהנו מאד. אולם היה מי שהסביר
לבנות עד מהרה כי עשית מסאג׳ים אינה
חלק מתפקידיה של חובשת, אפילו בחוף-
הנכים.
כאשר באו שוב בחורים וביקשו מסאג׳,
סירבו הנערות. היו גברים אשר התרגזו
ותבעו בכוח מהחובשות לעסות את גבם.
בשלב זה הגיעה תלונה למישטרה על
מעשי־אלימות שנעשו בבנות, עקב סירובן
לעסוק במסאג ,,והמישטרה באה לחוף ל חקור
את הנערות ולהגן עליהן.
תוך כדי חקירה בענייני מסאג׳ ,סיפרה
למישטרה אחת החובשות, שולה, כי לפני
שבועיים שוחחה בסככה עם גבר מבוגר
שהיא מכירה אותו מהחוף, ותוך כדי שי חה
התנפל עליה האיש, חיבק אותה בכוח,
הצמיד את גופה אל גופו וניסה להשכיב
אותה על גבה. היא נאבקה עימו, ואז החל
מנשק אותה בצווארה. אולם אחדי מאבק
של דקות אחדות, הצליחה להשתחרר מ ידיו,
ודרשה ממנו בתוקף לעזוב את ה סככה
ולא לשוב לשם עוד. היא חיכתה
בחוף עד שהוא הסתלק.
היא סיפרה גם על מקרה נוסף שקרה
בזמן האחרון, עת ניגש אליה במיסעדה
אדם אחד, שגם אותו פגשה בחוף. הוא
החל מחבק אותה וניסה למשוך אותה בכוח
לעבר הסככה. כאשר סירבה, כימעט חנק
אותה.
מעשה מגונה ככוח. המישטרה ביק שה
ממנה לקרוא להם, כאשר תוכל לזהות
את אחד הגברים הללו. ואמנם, אחרי ימים
אחדים התקשרה שולה וזיהתה את הגבר
אשר תקף אותה בתוך הסככה כמאיר
אחרוני, גבר כבן ,40 מפתח־תיקווה.
המישטרה עצרה אותו לחקירה, והגישה
נגדו כתב־אישום על מעשה מגונה בכוח,
שביצע בשולה, על שפת־הים, בחודש
ספטמבר 78׳.
כאשר נחקרה שולה בבית־המישפט על-
ידי הסניגור המשופם, דרור מקרין, מדוע
לא התלוננה בעצמה במישטרה, אלא חיכ תה
עד שהמישטרה תגיע אליה בעיקבות
חקירת המסאג׳ים, ורק אז סיפרה על ה־מיקרה
שקרה שבועיים קודם־לכן, סיפרה
הבחורה בת ה־ , 17 כי לא ידעה שהמישטרה
מטפלת בעניינים כאלה, וחששה כי יהיה
עליה לשכור עורך־דין פרטי, ולכן נמנעה
מכך. היה ניכר כי השופט דויד בר־אופיר
האמין לדבריה של שולה, אך מכיוון שזוהי
עבירה מינית, היה על התביעה להביא
עדות מסייעת לדיברי המתלוננת, לגבי
זיהוי הנאשם.
עדות מסייעת. התביעה טענה, כי
יש לה עד־ראייה, עובד במיסעדה בחוף,
אשר ראה את המיקרה, ושיבוא להעיד.
ולמרות ששולה עצמה העידה כי איש לא
ראה את הקורות ביניהם, מאחר והסככה
נסתרת מהמיסעדה, החליט השופט לחכות
לבואו של העד.
אחרי תקופה ארוכה הצליחה התביעה
סוף־סוף להביא את העד לבית־המישפט,
ואז התברר כי היה עד־ראייה למיקרה ה שני,
שבו נסחבה שולה על-ידי גבר אחר
לכיוון הסככה. אולם העד לא ראה את
מאבקה של שולה באהרוני, ולא ידע לספר
מאומה על־כך.
מחוסר סיוע זיכה השופט את אחרוני,
ויש לשער כי הוא יעדיף מעתה לקבל מסא־ג׳ים
במקום אחר.

דרכ״אדם
לשיר לאדמו־ו

חלומו ש 7שהקן
זמר בן כפר,
להקים תיאטרון ערבי בישראל
״זה לא קל להיות שחקן ערבי בארץ.
כשאבי התחיל לעסוק באמנות, היה אביו
מרביץ לו בשוט !וזורק אותו החוצה,

בגשם. היה אומר !שהוא מוריד את כבוד־המישסחה.״

תמיד היה השחקן־זמר הערבי ע׳סאן
עבאס מקובל בקרב חבריו ובני־מישפח־תו.
דרכו של הצעיר בן ה־ 22 היתד, רצו פה
בקשיים. עד היום לא מקפלים רבים
את העובדה שהוא שהקן.
״לפני !כמה זמן פגש אותי חבר מ הפקולטה
לרפואה בתל-אביב. הוא שמח
מאד לפגוש אותי, חשב שגם אני לומד
רפואה. כשאמרתי לו שאני זמר הוא
אמר לי, :חבל, חבל מאד, והפנה לי
עורף .׳לפעמים שואלים אותי, יהודים

היהודית,״ רטן .״אצל היהודים במיקרה
הרע מצפים משחקן שיהיה הולל, שילבש
בגדים ׳מרופטים, יעשן חשיש. אצלנו בכלל
לא מתייחסים אליו. לנו השחקנים יש
כבוד. אנחנו מתלבשים כימו שצריך. אנחנו
לא מנסים להיות זרוקים .׳אנחנו יותר
רציניים, אבל לא מקבילים אותנו, לא אצל
הערבים ולא אצל היהודים.״
לדבריו, קשה מצבו של השחקן הערבי
בארץ כי הוא יתלוש. לערביי הארץ אין
תודעה איו רצון מספיק חזק, כדי ליצור
תרביות ערבית ישראלית עצמאית. מאידך,
אין שום ׳גוף שילטוני שיאסוף את השחק
שחקן
עכאס (משמאל) כתפקיד
״לנו יש כבוד״
וערבים כאחד, מה אני עושה למחייתי.
אני אומר להם שאני שחקן ואז הם שואלים
אותי, :כן, כן, אבל מה אתה עושה
למחייתך?׳ מוזר, אבל לאנשים קשה ל קבל
את העובדה ששחקן זה מיקציוע.״
ע׳סאן הוא הרביעי בין ארבעת אחיו.
יש לו עוד חמש אחיות. הוא ׳נולד בנצרת
ובגיל חמש עבר עם מישפחתו לכפר
אום־איל-יפחם, שם ׳נמצאות אדמות המישפ־חה.
ע׳סאן ירש את כיישרון־המישחק ו־ד,זימרה
שלו מאביו, שהיה משורר־עם
מפורסם. מותו !של האב, שהיה ידידו
הטיוב ביותר ׳והאדם היחידי שהבין אותו,
בהיותו בעצמו אמן, הנחיתה עליו מכה
שממנה לא התאושש.
התיאטרון העולה .״אני יודע שאני
מצליח עכשיו, אבל זה לא נקרא בעיני
הצלחה,״ גילה הצעיר השחרחר, נאה ה מראה
.״אני לא מרגיש שאני מצליח כ ערבי.
החוכמה היא לתרום בעזרת הכישרון
שלי לתרבות הערבית, וזה לא קל.״
כישרונו של ע׳סאן התגלה כביר בגיל
צעיר. המורה היה מציב אותו על השולחן
בכיתה כדי שישיר. בגיל 11 עשה עם
חבריו הצגה שזכתה להצלחה. אביו דחף
אותו לנסוע לחיפה, ללמוד בתיאטרון
בית הגפן.
״בית הגפן הוא לא תיאטרון מיקצועי,״
הסביר .״זה תיאטרון שעושה הצגות ב ערבית.
ההצגות הן מסחריות, הן נועדו
לגרוף כספים ולשעשע את הילדים הקט נים,
אבל אין בהן שום תרבות ערבית
אמיתית. אין בהן שום דבר מן ההווי
הערבי בארץ. גם השחקנים שמשחקים
שם אינם מיקצועיים. המישחק הוא תחביב
בשבילם, יש להם מיקצועות אחרים, אחד
פקיד בבנק, אחד מוכר דלק.״
אחרי שנתיים נזרקו ע׳סאן וחבריו מ התיאטרון.
יטענו שהם קומוניסטים .״זה
לא היה נכון,״ התרעם הצעיר ,״פשוט
לא הסכמנו לעשות את כל מה שדרשו
׳מאיתנו.״
ע׳סאן זבני ׳קבוצתו הקימו קבוצה
משלהם בשם התיאטרון העולה. במקביל
להופעות בכפרים וביישובים ערבים שו נים,
היה ע׳סאן לומד לבגרות בליימודי-
ערב.
הקפוצה לא החזיקה מעמד. ע׳סאן ניש בר
מבחינה כספית. לא היה לו היכן לישון
והוא הייה לן בגנים ציבוריים. היה נוסע
לסבתו בנצרת בשתיים בלילה. האשד, ה קשישה
היתד, מחכה ליו ומכינה ליו אוכל.
אחר־כך חייו יושבים !ומשוחחים עד השעות
הקטניות של הבוקר.
יש כבוד. בגיל 18 חזר לכפרו. הוא
החליט להיות עצמאי .״בחברה הערבית
קשה יותיר להיות שחקן מאשר בחברה

נים הערביים ויתמוך בהם .״אין לנו שיום
בסים. בערבי, אתה גם לא יכול לומר את
מד, שאתה רוצה, כי אם תיאמר אז לא
׳תתקדם יאו שיעשו לך בעיות״.
״אנחנו מאד רעבים לתיאטרון משלנו,״
הוא אומר .״אבל לצערי הריב השחקנים
הערבים מפוזרים בכיל מיני מקומות ב ארץ.
רובם בתיאטראות עבריים. ולא
מוכנים לבנות את התיאטרון הערבי ה מקורי,
שיהיה שייך רק לרחוב הערבי.״
להיות ערבי. ע׳סאן יצר לעצמו סיג־נון
שירה מייוחד, שאינו ידוע בארץ או
בארצות ערביות. בהיותו בעל קול יאופר־אי
עסוק, שילב את סיגנון האופרה עם
סיגנון השירה הערבית. בהתחלה היה רק
מחבר את המילים לשיריו, אחיר-כך חיבר
גם את הלחנים. הנושאים הם בעיקר
האדמה, הטבע, האהבה, התלישות הער בית
ושירים פוליטיים. קסטות מוקלטות
משיריו מסתובבות ברחבי הארץ. ע׳סאן
היה שר בהפגנות ובאסייפות, באחד בימאי,
בחתונות כפריות.
ליפני כמה שנים עביר לגור בתיל־יאביב.
שם ימצא חברה מסויימת, המוכנה לקבל
אותו כמו שהוא. ביחד עם חברים יצרו
תיאטרון־רחוב, תגובטרון, המורכב מ סטודנטים
תל-יאביביים. זהו תיאטרון ה מנסה
להעביר לאנשים ברחוב את ה־יבעיר,
של ״להיות ערבי בארץ״ ,ולתת
מצע פוליטי מיסויים.
ע׳סאן נרשם לאוניברסיטת תל־אביב ל חוג
לתיאטרון. במקביל, הוא עובד כדוג מן
בחברת פירסום. הוא אינו מצליח, ככל
ערבי אחר בכרך, להשיג דירה ובינתיים
הוא מחלק את עצמו בין דירות חבריו.
״הערבים יממש מוגבלים כאן,״ אמר.
״אסור לנו להגיד את מה שאנחנו ׳חוש בים.
אם נביע יפאן דיעה נשלם יקר מאד.
למשל, אם עושים הפגנה עוצרים רבים
מאיתנו. לפעמים, כשאנחנו עושים הפגנה
ובא הרב כיהנא, עוצרים אותנו אפל לו לא
עושים שום דבר.״
ע׳סאן קיבל כמד, הצעות לעבוד בטלווי זיה
הלימודית אך הוא עדיין שוקל אם
להיענות. הוא יודע כי אם יעבוד בטילווי־זיה
יסתכלו עליו חבריו כעל בוגד, ו יגידו
:״אם התקבלת, זה סימן שאתה
משתף־יפעיולד, עם השלטונות.״ הוא מרגיש
עצמו תלוש בין החברה הערבית והיהו דית.
קשה לו למצוא את עצמו בתווך.
בכוונתו לחבר ׳מעין מחזמר, שבו יופיע
ברחבי הארץ, ויציג את התלישות של
הצעירים הערביים בישראל. בינתיים הוא
עובד עם החוג לתיאטרון עיל ההצגה
אסקוריאל, ומקווה שאם יעמד קשה יוכל
במשך הזמן. לתרום למען תיאטרון ערבי
מיקצועי.

ערבי צעירים
במועדון 5
לתרבות חדשה
רח׳ הס , 5תל־אביב.
טל 297263

נחש רק * 6נבונים
והזמה הגדולה שלף

התוכניות מתקיימות
כימי שלישי
(ולא כימי שישי)
יום שלישי — 17.4
סגור לרגל החג
יום שלישי — 24.4
פגישה עם העיתונאית

רמונדה טוויל

@0 0 0 0 0 0

לרגל הוצאת סיפרה
המועדון פתוח משעה 8.30 בערב.

קבלת מודעות
לכל ה עי תוני ם
ב מ חירי ה מ ערכת

עכשיו, שני מיליון ל״י
יכולות להיות שלך

אמנוח ציור
הנשים והנוב, של ג1וחה
לפני כארבע שנים בעודה עטופה בגבס,
כתוצאה מתאונת־דרכים, נטשה נורה קרת-
שטיין את מיקצועה כמעצבת בדים בבית-
אופנה גדול, והחליטה להקדיש, את כל עתו־תיח
לאהבת־חייה — הציור. את התוצאה
אפשר לראות בגלריה שלוש עשרה וחצי
היפואית. את מרב קירות הגלריה תופסים
ציורי־נשים מעודנים, בציבעי פסטל וב־סיגטון
טולוז לוטרקי מובהק. נושאי ה-
צייורים הם נשים מלאות גוף. הציירת הק רינה
עליהם מאופייה העדין והרגיש ועל-
ידי שליטה מעולה בצבע, ניבטות לעין ה צופה
דמויות מעודנות וליריות.
הביקור שהתמשך. בשיחה עם אנ שים,
מתנצלת נורה על העברית הלקויה
שלה, ולשאלה מתי עלתה לארץ, היא
עונה :״לפני שבע עשרה שנה הגעתי ל ביקור
של חודש, שנמשך עד היום...״
נורה גדלה וחונכה בשווייץ, לשם עב רה
עם הוריה מווינה, עיר הולדתה. בגיל
צעיר מאד נכנסה ללמוד באקדמיה, וזכתה
ללמוד בה רק שנה. משם, עברה לבית-
הספר לאמניות ובחרה במיקצוע עיצוב־טכסטיל
בהיותו הקרוב ביותר למה שהיה
משאת נפשה — הציור. בשנת 1948 עקרה
ללונדון. היא עסקה בעיצוב טכסטיל, ו ציירה
בשעות הפנאי שלה, אך חלמה על
היום שבו תוכל להתמסר אך ורק לציור.

פיד סו אידי אל
אבן גבירול 110 תל-אביב
(פינת אנטוקולסקי)
טלפון 227118 ,227117

תן טרמפ
לח״ר

מפעל הפיס

משרד הבינוי והשיכון

״נשים״ של נורה קרדנשטיין
סיגנון שנראה מיושן

הו דעה

לזוגותצ עי רי

השת תפו ת בשכר דירה חודשי של זוגות צעירים ה מ תגור רי ם
ב שכירות פר טי ת

משרד הבינוי והשיכון ישתתף בשכר דירה חודשי של זוגות צעירים
שצברו 1200 נקודו ת ויותר.
הה שתתפו ת ת היי ה עד 1,750ל׳׳י לחודש בירושלים 750 ,ל״י
בישובים א ח רי ם ו־ 200ל״י לחודש בישובי פיתוח.
אין סיוע זה פוגע בזכותו של הזוג הצעיר במסגרת תוכנית זוגות צעירים
או כל תוכנית סיוע אחרת של משרד הבינוי והשיכון.
פרטים ניתן לקבל בסניפי בנק טפחות:
ירושכים
תל אביב חיפה אשדוד
באר שבע נתניה נצרת עילית
אין מודעה זו ממצה את כל כללי הסיוע. הכללים המחייבי ם הם אלה המפורטים
בנוהלי משרד הבינוי והשיכון.

רח׳ פארן, ככר דוד טנה, טל 815090 .
רח׳ החשמונאים ,123ת.ד , 7070 .טל 263141 .
עד׳ המגינים , 209—207 בית צים, טל ,668177/8 .רח׳ אחד העם , 15 טל 661475 .
מרכז מסחרי, רובע ד׳ ,רח׳ מ.ח. שפירא, טל 42334/5 .
רח׳ מצדה, בית מרכז הנגב, ת.ד , 155 .טל 76183 .
רח׳ הנוטע ,16 טל 37523 .
רח׳ יודפת ,37 טל 55863 .

המיקריות, שהביאה אותה לבקר את דו דה
בארץ לפני 17 שנה, שינתה את חייה.
היא החליטה להאריך את שהותה בארץ,
ואחר שוב ושוב, עד , 1967 אז הבינה והח ליטה
סופית שזהו מקומה הקבוע.
סמל למציאות. אחרי תאונת־הדר-
כים, החליטה ונורה להקדיש את כל זמנה
לציור. היא עזבה את עבודתה, השתחררה
מדרך ההסתכלות המיקצועית שהיתר, לה,
ונענתה להזמנת אחותה בנידיורק לבוא
עם כמה מציוריה. אחותה עודדה אותה
וייעצר, לה לגשת לגלריה בניו־יורק ו לנסות
להציג שם. נורה ניסתה והצליחה.
היא השתתפה בתערוכה קבוצתית בגלריה
1ת\נ צ׳ממומסי^ו ברחוב ,57 וחזרה לארץ
מלאת מרץ וביטחון. לזכות בעלי גלריה
שלוש עשרה וחצי, אברהם אייזנברג ו אריק
ואן־אסל, יש לזקוף את העידוד הרב
והעזרה שהעניקו לה.
בפתיחת התערוכה, אורחת הכבוד היתד,
לוטי, הדוגמנית המועדפת על נורה, ה משמשת
נושא ראשי בציוריה. לוסי היא
טיפוס מאד מיוחד — מודל מיקצועי, ו הכוונה
למי שנולד עם כל המרכיבים ה דרושים
כדי שהצייר יחוש את המודל,
ויספוג ממנו השראה ליצירתו.
אך אין להתעלם מכל אותם ציורי נוף
מקסימים שרובם בצבע מים. את האווירה
הצרפתית־אירופאית שבציורי הדיוקנאות
שלה — יש לזקוף לרקע האישי שלה,
לחינוכה ולתרבות האירופאית שספגה.
העו ל ם הז ה 2172

טיולים
אירופה

ו קנ ד ה

א ר היי ב

א ר היי בומכ סי קו

יוסף קונסטנט ליד פסלי עץ שדו
אהבה לאדם ולחיה
לשאלה מדוע בעידן של אמנות עכש ווית,
מינימליסטית בחרה דווקא בסיגנון
שנראה מיושן, אומרת נורה :״כשחיים
בישראל את חוויות המילחמות, הטרור ווד
חיספוס שהוא חלק מכולנו, אי אפשר להפ נות
עורף למציאות ולכל מה שאופף או תנו.״
לכן בחרה בסיגנון הפיגורטיבי, ה מציאותי,
וכללה בציוריה את דמות האישה
הלא כל־כך צעירה, הבשלה, שהבעותיה
מקרינות את מיזגה החם והסוער, ושהיא
אולי סמל למציאות הלא מיופייפת, אך
מלאת התוכן בארץ.
פיסול האמן ה*הודיי ח1וך זד
פסלים של אמן ישראלי מוצגים במוסי-
און לאמנות חדשה בקהיר זמן רב עוד
לפני שנחתם הסכם השלום. הם נקנו על-
ידו בשנים , 1937ו־ . 1953 האמן הוא יוסף
קונסטנט. במלאת עשר שנים למותו נפ תחה
תערוכת זיכרון בגלריה הדסה ק. ה אמן,
ששם מישפחתו למעשה הוא קונס־טנטינובסקי,
הוא רוסי, שייד המיקרה
הביאה לכד שיוולד ביפו, בשנת , 1892
כשאביו שירת על אנייה רוסית שעגנה ב יפו.
את שנותיו הראשונות בילה בעיר
אודסה, משם עברה מישפחתו לחבל קייב,
שם, בבית־המלאכה של אביו האומן, למד
להשתמש בפטיש ובאיזמל. בצד לימודיו
בבית־הספר המיסחרי, הצטיין יוסף בציור.
תלאות המהפכה הרוסית לא פסחו על ה־מישפחה,
וכשנאסר אביו ביגלל פעילות
מהפכנית, הוטל על כיתפי יוסף הצעיר
עול הכנסת המישפחה. בשנת 1919 עזב
את רוסיה, אחרי שסיים את האקדמיה ל אמנות.
במסעו למיזרח־התיכון, עבר ב תורכיה,
שם אירגן תערוכה. ב־1920
אירגן תערוכת אמנות מודרנית בארץ-
ישראל. המצב הכלכלי בארץ היה בכי
רע. ראש־עיריית רמת־גן, אברהם קרי-
ניצי המנוח, שהיה פטרון לאמנים, איפ־שר
לו על־ידי תמיכה כספית, לנסוע ל מצריים,
שם יצר, ערך תערוכות, ולימד
אמנות את הקהילה היהודית. אך חלומו
הגדול של קונסטנט היה להגיע לפאריס,
מרכז האמנות באותו הזמן. מי שליוותה
אותו בכל דרכיו ונדודיו, עוד מרוסיה
היתה אשתו אידה. גם היא אמנית בזכות
עצמה. לכלכלתם עסקה בהצלחה במכירת
עבודות הקרמיקה והתכשיטים שלה. כיום,

בגיל ,90 החליטה אידה לערוך תערוכת
זיכרון לזכר בעלה.
החל בשנת , 1923 עובר תחום פעילותו
העיקרי של קונסטנט לפאריס, כששנה
לאחר מכן הוא כבר משתתף בסלון הסתיו
המפורסם, בציור בסיגנון אכספריו־ניסטי,
אחרי שבעבר איפיין אותו הסיגנון
הקוביסטי.
קונסטנט הופך צרפתי, אך את שנות
המילחמה הוא נאלץ לעבור בהיחבא, מחוץ
לפאריס ובשם בדוי. יחד עם התפתחותו
כפסל שהתרכז בפיסול חיות, התמסר ל אהבתו
השנייה — הכתיבה. הוא כתב כמה
ספרים, שנכתבו אודות מישפחתו בהשפעת
הטראומה שעברה עליו בעיקבות רצח
אביו ואחיו, וגם ספר בשם אמני פאריס.
הדסה קלצ׳קין, ידידתו מזה עשרות
שנים, מתארת אותו כאדם נפלא וכאישיות
בלתי רגילה. ביתו בפאריס, שהיה, לדב ריה,
צריף ברובע הלאטיני, מועפרנם, היה
בית פתוח לכל ישראלי, ובמיוחד לאמנים.
את האהבה שרחש קונסטנט לאדם ול חיה
אפשר לראות בהאנשת החיות בפס ליו,
אם זה נמר בתנוחה של רוך וטוב
ומלא רגש, או חתלתול מטפס על עץ.
בית שני• במשך השנים, כבש לו קוג-
סטנט מקום כבוד במוסיאונים חשובים ב אירופה
ובארצוודהברית. יצירותיו נרכשו
על־ידי מוסיאונים כמו המוסיאון לאמנות
מודרנית בפאריס, מוסיאון ישראל (אז
מוסיאון בצלאל) ,מוסיאון לאמנות מודר נית
לשטוקהולם, מוסיאון עין־חרוד, ו־המוסיאון
לאמנות מודרנית בקאהיר, ש קנה
שניים מפסליו, כאשר גר כבר ב ישראל,
וחילק את זמנו בין תל־אביב ו פאריס.
אידה
רואה בתערוכת הזיכרון חוויה
נדירה, אך בראש ובראשונה מתן אפש רות
לקהל שוחרי התרבות לחזות ביצי רות
שלא זכו לראותן בארץ, ושסיפור
הבאתן לארץ היה מרתק בפני עצמו. ה סיבה
לכך היא, שהשילטונות הצרפתיים
מתנגדים להוצאת יצירות אמנות מקוריות
וחשובות מארצם ואחרי מותו של האמן,
נמשכו המאמצים להביא את פסליו לארץ
במשך כמה שנים,־על-ידי ״טריקים״ שו נים,
בין השאר באמצעות עולה חדשה׳:
אך ב־ 1974 הודות לעזרתו של צרפתי בשם
עמיל מכס התאפשר להביא סוף סוף לארץ
את האוצר התרבותי הזה. כעת ניתנת ה אפשרות
לקהל הישראלי לחזות בתערוכת
פיסול מהחשובות שנראו בארץ מזה שנים.

ח מז דחהד חו ק

דוו םאמ רי ק ה
ומכ סי קו
טיולי ם מיו ח די ם
ל צ סי רי ם
פרטים והרשמה בכל מגורדי הנסיעות י

אירופה טווש

חל[ שנות נסיון (05 עסז *£11000

ווס/־6ד >

קול המפרסם
העול 8הזה 2172

משקפי שמש פולארויד-חגיגה לעיניים

61¥ו60ז1ץ 50 6
6ז 3ססץ 961־ <01 ססץ
.ז31 נן 3ץ ז 306 1ח00036 1

01)1 3009135868־? 0131
.ץ? 3311100 30 )1 01131!1ח 31 1זו?

68ץ 6ז 06ץ 01601 זנ[
6־ 630960965 9131 וזזסז)
0 6ץ 31<6ו ¥011 0ע 1 <36

01)1 8009133568־? 0131

.ע? 3811100 30 )1 003111ח8 1 1־1=11

01)1 3009133863־? 0131
.ץ 3111ט 8110 ? 3811100 30 )10־? 11

65ץ*6ו4א<ץ
!חוו 1110 5ץ |0ת 6

< 1נו 6 3תוס 0

< ח 0ו 11צ ^< 1

?1^ / 630 0 9 507191100 9135565
65ץ 6זססץ 01601ז ק £ 0 6 10ף ¥ 0 6 51111י
6 3 0 9 5616013ו ח 6 * 6 0 ; 50 0 0ו003 11־11
0119ץ( 1ן וח0 0 5 0 6 51־ 01 ׳ 0119 זו 3נן
9135565.ז 0 0ץ113603 00 10.

.ץ8110 ? 3811100 30 )1 003111־01)1 ? 11־? 0131

משקפי? 0 ^ 11010
הטובים תחת השמש

06 ¥011ץ /\ 111315 13313100 8<30\¥
866 1136 067¥ 6169301 0011601100
90131016.וססז!

3 ¥1016111116009־01<9׳3 1300063 91316 3001 6111־ 0131ק
01601100־ 16!6 [31 קו 6 01031 000ו! 1־160363 01161
10 ¥163¥ססץ 0 )3110130 10¥1!63ז 65. ¥ 0 0ץ 6זססץ ־101
1136 06¥/ ׳79 0011601100.
01) 1 81109133868־? 0131
.ץ 3111ע 8110 ? 3811100 30 )1 0־? 11

180 דגמים; מיטב העיצוב העולמי.
שילוב של יופי; הידור ובריאות.
אצל אופטיקאים מורשים בלבד

01)1 81109133868־? 0131
.ץ 3111ו? 1) 81 10 ? 3811100 30 )1 01

50 זוגות משקפי פולארויד חינם.
יש לך מ שקפי־ שמ ש פולארויד, מתחשק
לך עוד זוג (חינם) .שלח(י) גלוי האל
ת.ד 26286 .ת״ א בציון שמך, כתובתך,
ושלושה י תרונו ת של מ שקפי שמש פולארויד.
בין המשתת פי ם יוגרלו 50 זוגו ת מ שקפי
שמש פולארויד.

ס נצרו׳ ק ס צן פנצ״נ׳ו
חסו 31 זסנן זס 0101 0־.5.311979 ?0131ט355,וח!€196 זנ1חז,03ח3110ז0קז 01)100ז013ק*1<0ז3חז 366־ז£11ז516ו׳69ז 183 יס 01ח*_01 קי

ה עו ל ם הז ה 2172

ס?1נו?נ סרטים וידויו ע1ל ציניקן
ישנם סרטים שהמושגים ״טוב״ ו״רע״
אינם הולמים אותם. לא משום שהם מעבר
׳להגדרות אלה, אלא פישוט משום שהם
נמצאים מחוץ לתחומו. הכוונה, בעיקר,
לאותם סרטים אישיים, שהמיבנה, הסי פור׳
הנושא, המישחק או הצילום׳ באים
מל ם כדי לשרת מטרה מאד מוגדרת:
חשיפה של היוצר: ,רצון פרטי מאד שלו
לגלות דברים ששמר עם עצמו זמן ממו־ישך.
לכן, יתכן שבמהלך העניינים הוא
יזניח פרט זה או אחר, יקפיד פחות על
קטנות וייסחף בתוך החוויה הפרטית שלו.
יתכן, שבסופו של דבר, סרט כזה הוא
פחות מושלם, אבל הוא הרבה יותר מרתק
מן האחרים. דוגמה לכך הוא סרטו האח־

הפשוג\>ם
והחזק>ם
הפתיון הלבן (סינמה ,1תל־אביב,
ארצות־הברית) — הזעם
והמרירות שבעיקבות מילחמת
וייטנאם מוצאים את דרכם אל מסך הקולנוע. וגם אם
הדברים נאמרים לא פעם בהיסוס, אין ספק שזו המילחמה
הראשונה שהעם האמריקאי אינו גאה בה.
לדוגמה, סרט זה של קארל רייז. למעשה, הוא דן בנושא
שהקולנוע האמריקאי טיפל בו רבות ובצורה משכנעת:
החפים מפשע והאנשים הפשוטים והחזקים הנאלצים להוציא
מן הבוץ את המשכילים המתוטבכים. .
כתב צבאי העומד לפני שיחרורו מווייטנאם, מבקש
מידיד, מלח בצי הסוחר, להעביר לאשתו בארצות־הברית
תיק מלא סמים. הפרשה מסתבכת, באשר בריונים מנסים
לקחת בבוח את החבילה. המלח מתגבר עליהם, ונמלט
יחד עם האשה מן הבית. לאחר סיור קצר לאורך החוף
המערבי, החושף את ההדרדרות המוסרית והצביעות הנו ראה
של המתיימרים להיות מנהיגים, מוצא הצמד מיקלט
במקום שאליו שואף בל גיבור אמריקאי: הערבות של
המערב הפרוע. שם, על הר שהיה פעם מקום־מיפגש של
ילדי הפרחים, שרצו להשתחרר מבבלי המימסד, ונותר עתה
שומם, מתנגשים אלה העומדים מחוץ לחוק אבל לצד הצדק,
מול נציגי החוק שהצדק הוא קורבנם.
בל זה יבול היה להיות טוב ויפה, בעיקר לקראת הסוף,
כשרייז משתמש להפליא בהר המחושמל המתחיל להשמיע
קולות, אילולא הרצון לכפות על הסיפור יותר מדי

ניק נולט: הישרים משלמים את החישבון
משמעויות, להפוך כל מה שקשור למימסד לנבזי, ובל מה
שקשור לענייני הרוח לבזוי, ולראות בקרב המסיים מעין
פולחו־אשכבה לתקופה שלמה, שמילחמת וייטנאם נדחסת
לתוכה בכוח הרצון יותר מאשר בכוח הסיפור.
ניק נולט, טיוזדי ולד ומייקל מוריארטי (״שואה״) הם
ללא ספק שחקנים מוכשרים, ואילו נתנו יותר אמון בדמויותיהם
והעמיסו עליהם פחות סמליות, היו הכל יוצאים
נשכרים.

זה מאפ>>ה

שחקנית קלר ב״פדורה״
האגדה עדיפה
רון של הבימאי היהודי־אמריקאי כילי
ויילדר.
הנאה סאדיסטית. בקאריירה ה ארוכה
והמגוונת שלו לא נימנה ויילדד,
מעולם, על המתוודים המשתפים את הצו פים
בחייהם הפרטיים. סרטיו — בדרך
פלל קומדיות ארסיות שבהן ההומור מתפתח
על חשבון גיבוריו, הנמצאים במצבי
.ממכה מתמידים — יכלו להיות מצחיקים
עד דמעות ,׳כמו חמים וטעיס; ציניים עד
מאד, כמו הפרקליט, הגיס והניס או נש־קיני
טיפ שון; או קרובים אפילו לג מל
הטירוף, כמו אחת, שתיים הופ עברנו.
אבל ויילדר ידע תמיד לשמור על המרחק
הנאות בינו ילבין גיבוריו, הזקוקים תמיד
לסרט שלם כדי להבין שאין מה לעשות
נגד חולשות אנושיות, אלא להשלים עימן.
ויילדר לא חס על גיבוריו אף פעם, ולעיתים
אף נדמה היה שיש לו הנאה סאדיס־טית
להתעלל בהם. הגיבור של שדרות
סנסט מספר את סיפורו כשהוא כבר מת,
ובתמונה הראשונה בסרט רואים אותו
צף, עם הפנים כלפי מטה, בתוך בריכת
השחייה של כוכבת מפורסמת. הגיבור של
הדירה משאיל את חדרו למנהליו, כדי ש יוכלו
לתנות אהבים ,׳ללא ידיעתו, עם
ידידתו. והגיבור של אירמה לה־דוס נושא
את כלתו, בתמונה האחרונה !של הסרט,
פשכרסה בין שיניה וזהות האב אינה
ידועה כלל. ואלה סתם דוגמות מיקריות,
שכמותן אפשר למצוא כימעט בכל אחד
מסרטיו.
סימני גיל• לאחרונה ניראה כי הסרק זם
הקיצוני, שנחשב בעיני רבים לחיסרונו
העיקרי של ויילדר (מדוע הוא שונא את
גיבוריו? שאלו ׳כולם) ,התרכך מעט. הוא
מוכן עתה להשתתף קצת בצער הזולת,
גם בחייו האינטימיים של שדלוק ׳הולמס
׳וגם באוונטי. סימני גיל? אולי. ויילדר
נמצא עתה בשנתו זד ,73 ואחרי שחיסל
פעם ׳נוספת את חשבונו עם עמיתיו ל שעבר,
העיתונאים (הוא היה כזד. בברלין,
לפני חמישים שנה) ,בסרט כותרת ראשית,
הוא בא לחסל את יכל החשבונות שנותרו
העולם הזה 2172

אהבה וכדורים (הוד, תל-
אביב, ארצות־הברית) — חבל שהסרט
הזה אינו יבול להחליט
מה הוא רוצה להיות: טרגדיה או קומדיה, פארודיה על
סרטי מאפיה או סרט מאפיה של ממש, סופר בונד או בילוי
מישפחתי של הזוג צ׳רלס ברונסון וג׳יל איירלנד. כפי שהוא
ניראה עכשיו, יש לו הנתונים המבטיחים לו הצלחה בבל
אחר מן הביוונים, אילו רק טרח להתמיד באחר מהם.
ברונסון, בשוטר המתגייס למשימה מייוחרת בשירות
האפ-בי-איי, ברי להחזיר פילגשת של סנדק מקומי ממקום
מחבואה בשווייץ הוא, כרגיל, ברונסון. קשוח, בטוח בעצי
מון, האיש שאי־אפשר להפתיעו ואי-אפשר להכניעו. בתור
שכזה הוא יכול לאמץ לעצמו נימה הומוריסטית משעשעת,
כמו בהתחלה, או לתחבל ולגבור על יריביו בתחבולות אין
קץ, במו, למשל, בנשיפת חצים מאולתרים לתוך גרונם,
בדיוק שהיה מפליא גם צלף מומחה. ג׳יל איירלנר, ברמות
הפילגשת הבלונדית המטומטמת לכאורה, מרגישה דווקא
את הצר המברר, ומחוננת בנתונים קומיים לא מבוטלים.
רור שטייגר, כסנרק מגמגם, גונב כל סצנה שבה הוא מופיע:
אך בסרט יש גם דמויות פתלוגיות של רוצחים, במו
הנרי סילבה או פול קוסלו, המקפיאות בל בריחה.
הבימאי סטיוארט רוזנברג מתייחס באותה הרצינות לבל
המרכיבים הללו. הוא מתרפק על הנופים המרהיבים
של שווייץ, מסייר במלונות יפהפיים ומאריך בפאר הזול
והרועש של איש המאפיה. הוא דוחף את הצופה בעת זב־

שחקן ויליאם הודדן ובמאי בידי ויילדו־אוסף
הקמטים המרתק ביותר

צ׳רלס ברונסון: לצחוק או לבכות?
עונה אחת לכל בך הרבה כיוונים, ער שהוא מבלבל אותו,
וזה אינו יודע אם לצחוק, לבכות, לפחד או להתרגז. ויש
להניח שהוא יעבור את ארבעת השלבים האלה, לפי הסדר,
באשר החלק הראשון, למרות כמה רציחות אכזריות, הוא
בסך הבל משעשע. אבל בכל שמתקדם הסיפור, הופכות גם
המצאותיו למקוריות פחות, וגם אווירתו לעליזה פחות. מי
יודע, אולי צריך לראות אותו מן הסוף להתחלה ן

לו עם עמיתיו היום, אנשי הקולנוע, ב־פדווריה.
והתוצאה ׳אולי פחות צינית, פיחות
לעגנית, אכל הרכה וותר סואבית.
פדורח הוא למעשה סיכום קאריירה ישל
אדם כקולנוע. לכאורה, הסרט מספר על
מפיק מן הדור הישן, המנסה לפתות כוכ בת
אגדית, משהו ישכין גרטה גארבו,
מרלן דיטריך וגלוריה סוואנסון, לשוב
אל הבד בגירסה חדשה שהוא מתכונן
להפיק לפי אנה קארנינוז ישל ט׳ולסטוי.
כל החלק הראשון של הסרט בנוי כסיפור
מיסתורין. פדורה המהוללת מסתתרת ב חווילה
נידחת, באי קורפו. המפיק, הזקוק
לשמה, כדי שיוכל לממש את תוכניותיו,
מנסה לגלוית אם האלוהית ׳שבויה באותו
המקום, נשארת שם מרצונה הטוב, איו
אולי היא חסרת אונים, חולה אנושה וסי פור
אימים כלשחו מסתתר מאחרי חוסר
הרצון שלה לבוא במגע עם העולם ה חיצוני.
ואז,
בהפתעה שאינה צפויה אצל קול נוענים
הפועלים לפי החוקים הקלאסיים
של הקולנוע, מגלה ויילדר את קלפיו ב־
׳אמצע הסרט ומסביר את התעלומה. לא
רק את עצם העובדה שפדורה מתה (זאת
מגילה הצופה מייד, הסרט מתחיל בחת־
(המשך בעמוד )50

קולנוע
(המשך מעמוד )49
אבדותה) אלא גם את כל המיסתורין ש מסביב
למוות זה. חציו השני של הסרט
מיועד להסביר ולפרט את המניעים והסי בות
שהובילו למעשה.
היכן ויילדר בכל הפרשה הזאת י בכל
מקום. ראשית. בדמותו של המפיק, שאותו
מגלם ויליאם הולזץ ,״האיש שעל פניו
חרשו החיים את אוסף הקמטים המרתק
ביותר״ .כך הגדירו ויילדר, במסיבת ה
מעמד
הפתיחה של פדויה: הלווייה של כוכבת
משהו בין גיארבו האלוהית לדיטריך האגדית

קלי מחליפה דמויות
החורבן של עצמה
עיתונאים שערך בפסטיבל קאן. זהו מפיק
שלמד את המיקצוע על בשרו, בעבודה
בתוך ׳אולפן ולא במוסד אקדמי, ויהניצב
המום ומשתומם מול גל של צעירים
מזוקנים, המנופפים בעדשות הזום שלהם
ודוחקים הצידה את כל מד. שהיה פעם
משהו בקולנוע. והדברים אינם נאמרים
במרירות, אלא פשוט, בקביעת עובדה.
פני העולם השתנו, ולאנשים דוגמת ה מפיק
בסרט, או ויילדר בחיים, קשה
למצוא מקום תחת השמש.
ואכן, ויילדר, שהיה פעם איכות בטוחה
וקבועה בהוליווד, ואיש לא היה מעלה
על דעתו למנוע ממנו עשיית כל סרט
שיחפוץ, נאלץ לנדוד, בפעם הראשונה
מאז הגיע לעיר הסרטים, הרחק מן הבית,
להשלים עם כיל מיני עיסקות של קו־פרודוקציה
ולהיות מעורב בענייני מקח
וממכר שהיה פעם פטור מהם לחלוטין.
מפלצות קדושות. יותר מזה, פדורה
הוא מעין מושפט זוטא של הקולנוע כולו,
המשך למה שויילדר התחיל כבר לעשות
בשדרות סנסט. הקולנוע, כך אומר ויילדד,
יוצר מפלצות קדושות, יצורים עשויים
צבעי איפור וגליצרין, ומעוצבים על-ידי
אורות של זרקורים וכיוונים של מצלמה.
האנשים ׳שמאחרי האיפור נלכדים מהר
מאד בתוך המיתוס הנוצר סביבם. השם
שבכותרת חשוב יותר מן האדם הנושא
אותו. ובסופו של דבר, אם צריך לבחור
בין האגדה והאדם עצמו, האגדה עדיפה.
מה שמחריד במייוחד, בדרך שביה וייל־דר
מספר זאת במיקרה של פדורה, היא
עצם העובדה !שלא החברה, או אנשי
הקולנוע, או ההמון, הם שכופים זאת על
פדורה, אלא היא עצמה אחראית לחורבנה.
כפי שמגדירה זאת המזכירה הנאמנה
שלה, במישפט סכיזופרני ראוי לשבח:
״את אינך חשובה, רק פדורה חשובה.״
״אני חוזר ומטפל בעולם הזה של הסר טים
,׳משום שהוא מוכר לי כל כך טוב,״
הסביר ויילדר, כשנישאל מדוע חזר לנושא
שטיפל ביו כבר בעבר .״אני חי במחיצת
האנשים הללו כל חיי, ואיני נדרש לערוך
מחקר כדי לדעת כיצד יתנהגו וכיצד
יגיבו.״ ולכן אפשר בהחלט להתייחס למה
שנראה בסרט כאל דבריו של בר־סמכא.
ויילדר מראה את הקולנוע כעולם שחי
בהצגה מתמדת, מן הלידה ועד המוות,
עולם שהפרט מאבד בו את ׳אישיותו ו שואל
לעצמו את זיו המיוחסת לו על־ידי
אמצעי התיקשורת. עולם שפו אנשים
מוותרים על חיים אינטימיים, משום שהם
עסוקים מדי בחיים הציבוריים ובני־אדם
רגילים דוהרים בו יתמיד, כדי להדביק את
התדמית האלוהית שהודבקה להם. אם
לקחת בחשבון ׳שויילדר חי בעולם זה כיל

הידדגארד קנן! כפדזרה האם

כזארתה קלר כפדודה הכת

״את אינך חשובה, רק פדורה חשובה!״

הנרי פונדה(כנשיא האקדמיה) מעניק את האוסקר לפדורה
הקולנוע יוצר מפלצות קדושות
חייו, קשה ׳שלא להרהר בעגמומיות
מסקנותיו. הוא עצמו !מתעקש ׳לומר ש מדובר
בסיפור, וכל מה שהוא רוצה לעשיות
הוא רק לספר סיפורים, מתוך תיקווה
שיגיע בעזרתם אל נפש הצופה, כדי
להצחיק אותו או לרגש אותו. יאך הוא
שתק כאשר הצביעו על הקירבה שבינו

לבין מה שמתרחש בסרט, שאותו עשה.
פאר סרקסטי. מיה שמפליא בכל ה עניין,
הוא השליטה המושלמת של האיש
הזה באמצעי הביטוי של הקולנוע ,׳והיעי לות
שבה הוא ׳משתמש בהם למטרותיו.
הצילום של ג׳רי פישר יכול להמחיש
אווירית לחות דחוסה, נוסח חמסין• ישראלי

באי קורפו, ופאר נוצץ וסרקסטי בלוויית
פאר פאריסית. התפאורות של אלכסנדר
טראונר (האיש בנה בזמנו, בשביל ויילדר,
רחוב פאריסי שילם באולפן של איומה
לה דוס) נעות מן החדות הקריה של מרפ אה
לעשירים ועד לחום המחניק של חווי לה
יוונית. מארתה קלר מחליפה דמויות
ומצבי־רוח כמו שהיא מחליפה כובעים.
מן הזוהר עד הדכדוך המוחלט. ויילדר
מוציא ׳ממנה דברים ׳שאחרים לא חשדו
כלל כי היא ׳מסוגלת לתת. ויליאם הולדן,
ידידו של ויילידר מזה שנים, בשל מנער
שעשועים לאחת הדמויות המשכנעות ביו תר
של הוליווד, אולי בזכות אותם הקמ טים
עליהם דיבר הבימאי. הילדגארד
קנף נבחרה בקפדנות רבה, לא רק משום
שהמחלות והשנים הותירו בה את סן מני-
הם׳ אלא גם משום ׳שהיא בעצמה עמדה
להפוך פעם לדמות בנוסח פדורה.
״טיולסטוי לא הכיר יאף פעם נשים,״
מכריזה הילדגארדה קנף בסרט .״אשה
לא תשליך את עצמה לעולם מתחת ל גלגלי
רכבת׳ כשתרצה להתאבד. היא
תתקע פגיון בלבה, תבלע כדורים או
רעל, אבל לא ׳תעשה משיהו שיישחית את
פניה.״
זה נשמע כמו האגי־מאמין של הקולנוע
מן העבר. לא רק של הסרטים, אלא
במייוחד של אלה שעשו אותם. אלא
שוויילדר מתחיל את הסרט עם אשה ה משליכה
עצמה מתחת לגלגלי רכבת, ו מסיים
אותו יעם המסקנה שסיפורה של
פדורה הוא אולי מוצלח יותר, כתסריט,
מזה של אנה קארנינה. זה נשמע כמו
תפילת־אשכבה לעולם ההולך ׳ונעלם׳ יומי
שאוהב קולנוע יתקשה להיות אדיש לכך.
ה עו ל ם הזה 2172

^ נו מוצאים את הנאשמים זכאים.
/ /י ומורים על שיחרורם המיידי מ מעצר,״
אמר השופט דוב לוין, והסכימו
עימו חבריו להרכב, ישראל גילעדי ונחמיה
בר, אשר ישבו עימו בדין במיש־פט־הרצח.
מהומה
פרצה בבית־המישפט. הזיכוי ה מיידי
לא היה צפוי. זה עתה נסתיימה
שמיעת סיכומי-ההגנה במישפט־הרצח ה ממושך.
בית־המישפט יצא להפסקה, ומייד
בהיכנסו לאולם הכריז השופט כי הנאשמים
גבריאל ארביב ( )24 ושימעון גניש ()23
יחזרו לביתם.
שנה תמימה ישבו הבחורים הצעירים
במעצר, כאשר על ראשם מרחפת אשמה
ברצח אלי ועדש. העונש החמור ביותר

במדינת־ישראל, מאפר עולם, היה צפוי
להם אם יורשעו.

יש א לו הי ם
ב שמים1
^ מוי של שימעול, טוני השחרחורת
יי בעלת העיניים הבורקות, קפצה מ מקומה
וצעקה לעבר השופטים ״תודה!
תודה רבה לכם! יש אלוהים בשמים!״
היא לא יכלה לכבוש את שימחתה, ו־כימעט
חנקה את בנה בחיבוקיה. גם הסניגורים
שותפו בשימחה הכללית. עורכי-
הדין אהרון בן־שחר, דויד ליבאי ושלמה
רוזנבוים זכו בחלקם בשבחים ובחיבוקים.

טוני לא נרגעה וחילקה סוכריות לעוברים־
ושבים במיסדרון בית־המישפט, ומדי פעם
פתחה בצעקות־שימחה בנוסח יהודי צפון-
אפריקה, שהרעידו את בית־המישפט.
את חג הפסח בילו השניים חופשיים,
בחיק מישפחותיהם. חבריהם ובני-מישפחה
מרובים, אשר עקבו בדריכות אחרי ה־מישפט
הממושך, הביאו את שני הצעירים
ישר מאולם־המישפט לביתם בנתניה.
כעבור יומיים, בדירתו של שימעון גניש,
ברמת־אפריים בנתניה, ניכרה השימחה ב כל
מקום. הבית היה מלא חברים ושכנים.
שהיו עדיין נרגשים מהזיכוי. פרחים ומתנות
מילאו כל פינה, והאם טוני הסתובבה
מאושרת וזורחת, ומפעם לפעם חיבקה ו נישקה
את בנה האהוב.

״לרגע לא האמנתי כי הוא מעורב ב עניין,״
,אמרה האם ,״הוא ילד טוב. רק
שלושה שבועות לפני שנעצר השתחרר
מצה״ל. לא הבנתי בכלל איך המישטרה
מאשימה אותו ברצח, כיוון שביום הרצח
היה במעצר על עבירת גניבה, אשר נתבררה
אהר־כך כבלתי-נכונה.״
אולם שימעון לא נאשם בכך שהוא עצמו
ביצע את הרצח. המישטרה חשדה כי הוא
וגבריאל ארביב עזרו לדודו דהרי, שנעצר
עימם ושברח אחר־כך מבית־הסוהר, לתכנן
את הרצח.
מבצעיו של הרצח, לפי גירסת המישטרה.
היו דודו דהרי עצמו ובחור מופרע ומפגר
בשם משה בגדדי, המכונה ״מכסיקו״ .ל דברי
המישטרה, היו שניהם במכונית ש חלפה
על פניו של אלי ועדש בערב־פורים
בשנה שעברה, כאשר פניהם לוטים במס כות,
והרגוהו ביריות עוזי בעודו רכוב
על סוסו.
דודו דהרי נמלט מהכלא, וטרם נמצא
עד היום. בגדדי הפך עד־מדינה. כך נותרו
שימעון וגבריאל על ספסל הנאשמים לבדם.
המסיבות נמצאו על־ידי המישטרה וגם
מכוניודהרצח. אולם העוזי לא נמצא עד
היום, ולמרות שבמכונית נמצאו טביעות׳
אצבעות לרוב, לא היו ביניהן טביעותיהם
של דהרי ובגדדי.

העדים
ה צ חי קו

טוני גניש מכינה ארוחת־חג לכנה המשוחרר
העיקר שיש ויטאמיניס

ך• תובעת הבלונדית, רחל גולד-
י 1שטיין, למרות כישרונה, לא הצליחה
לשכנע את השופטים כי העדים שהביאה
לבית־המישפט מספיקים כדי להרשיע את
הנאשמים ברצח.
העדים היו כולם עבריינים, וכמה מהם
נשמעו על דוכן־העדים מופרעים ומוזרים
עד כדי־כך שהצופים באולם היו צוחקים
בקול רם לשמע דבריהם, ואף השופטים
היו מפעם לפעם נכנעים לחיוך, שעלה על
שפתיהם.
השופטים טרם נתנו את נימוקי פסק-
הדין, ולכן אין לדעת כיצד ינומק הזיכוי.
אולם ברור כי השופטים לא רצו להחזיק
עוד את הנאשמים במעצר, אחרי שהחליטו
כי הם זכאים. לכן, מייד בתום סיכומי-
ההגנה, חזרו השופטים מההפסקה והכריזו
על הזיכוי.
הצעירים עדיין המומים ממה שעבר עלי הם
בשנה האחרונה, ואינם מצליחים לסכם
(המשך בעמוד )52

חג־־החרזת 1
(המשך מעמוד )51
זאת במילים. הם חוזרים מפעם לפעם על־כך
שהם חפים־מפשע, וכי הם מאושרים
להיות בבית. הם אינם מצליחים להסביר
מה חשו שנה שלמה כאשר היו במעצר
וידעו כי יש אפשרות שיורשעו ברצח, ו ייאסרו
מאסר־עולם, למרות שהינם חפים-
מפשע.
שניהם מדגישים כי פגשו בבית־הסוהר
אנשים רבים הטוענים כי נשפטו על לא
עוול בכפם, וכי אחרי החווייה הנוראה
שעברו הם נוטים להאמין כי הדבר אכן
אפשרי.
מה היו עושים אילו, חם וחלילה, היו
מורשעים, ונידונים למאסר־עולם על לא
עוול בכפם 7
שימעון הודיע באופן חד־משמעי כי לא
היה מתאבד .״אני מסתגל בקלות לכל
דבר. הייתי לומד בכלא, עושה התעמלות
ושומר על בריאותי עד כמה שאפשר.״
אחיו הצעיר של שימעון הפך דתי בזמן
המישפט. מוטי בן ה־ 12 היה נוהג להתלוות
אל אמו לישיבות בית־המישפט, והפסיד
הרבה ימי־לימודים. ככל שאר בני המיש־פחה,
גם הוא מאושר על שיחרור אחיו.

בשבוע
^ עומתמישפחתו של שימעון שו־
• פעת החום, אשר שימחתה התפרצה
ושכניה נאספו לברך ולהגיש מתנות, הש תדלו
הוריו של גבריאל להיות שקטים
ומאופקים. גם הם הורים חמים ואוהבים,
אולם הבושה על שבנם נעצר אכלה בהם
בכל פה.
גבריאל הוא הצעיר שבארבעת ילדיהם,
ומחמד ליבם. הם לא יכלו להאמין כי אכן
הוא מעורב ברצח. כאשר הלכו להתעניין
במישטרה בגורלו, אמר להם, לדבריהם,
הקצין כוכבי, כי הוא משתתף בצערם,
אולם בנם ילך למאסר־עולם.

ף* אש־ הממשלה מנחם בגין, החזיק
באלונקה השחורה ביד שמאלו. יושב- י ראש מיפלגת העבודה, שמעון פרס, תפס
בה ביד ימינו. מאחוריהם נשאו את ה אלונקה
שר־התחבורה, חיים לנדאו, ושר-
האוצר לשעבר, יהושע רבינוביץ, ראש
עיריית תל־אביב, שלמה (צ׳יצ׳״) להט, ו-
ח״כ המפד״ל פנחס שיינמן. יחד נשאו ה שישה
אל מכונית החברא־קדישא את גו פתו
עטופת הטלית של הד״ר אליהו לוריא,
האיש שדאג לבריאותם וסעד אותם בעת
חוליים.
מאות האנשים שהשתרכו אחריהם במסע
ההלוויה לא באו רק לחלוק כבוד אחרון
לרופא, שרבים מהם חבו לו את חייהם.
הם ביכו אדם שהרפואה עבורו לא היתה
מקצוע, אלא יעוד ותוכך חיים, ושהוא תרם
לה בנוסף לידע שלו גם אישיות מקסימה
ומבריקה והשפעה כמעט מאגית על חוליו.
״אין כבר אנשים כאלה היום,״ התיפחה
ישישה קמוטה ליד גופתו. היא ביטאה את
תחושתם של אלפי אזרחים, שאליהו לוריא
היה עבורם עשרות שנים ״הרופא״ ,ושעם
מותו פשוט אינם מסוגלים להעלות בדעתם
מי יכול לשמש לו תחליף.
בתוארו היה הד״ר לוריא מנהל המחלקה
הפנימית א׳ בבית־החולים איכילוב בתל־אביב,
שהפכה לשם דבר כמוסד רפואי
בפני עצמו. כמעט כל גדולי המדינה מאז
הקמתה העדיפו להתאשפז שם בשעת ה צורך.
בדיוק לפני ארבעים שנה החל
לוריא לעבוד כרופא-בית במחלקה זו, כש־היתה
עדיין בניהולו של הרופא המפורסם
של תל־אביב הקטנה, הד״ר משולם לבוג-
טין. לוריא ירש אותו בראשות המחלקה
כשהיה בן .37 הוא קבע אז תקדים: מ עולם
קודם לכן לא התמנה בארץ רופא
כה צעיר כמנהל מחלקה. קרוב ל־ 30 שנה
ניהל את המחלקה וגם בכך רשם שיא:
אין עוד רופא בארץ שניהל שנים כה
רבות אותה מחלקה.
עובדה זו כשלעצמה הדהימה גם את

האב, אדם קשיש, לא ראה את בנו במשך
כל השנה שבה היה עצור. לבו לא הניח
לו לראות את בנו הצעיר והאהוב מאחרי
סורג ובריח. הוא גם הסתיר מכל מכריו
וחבריו, ואפילו מבני־מישפחה קרובים, כי
בנו נאשם ברצח. רק האם נעימת־הפנים
ורכת־העיניים, שממנה ירש בנה תכונות
אלה, היתה מבקרת אותו וצופה במישפט
בשקט, ובעיניים לחות. היא צמה יום אחד
בכל שבוע.

111־ 1 * 3 1

מאחר שהאב לא היה במישפט, הוא גם
לא ידע כי בנו זוכה, וכאשר חזר לביתו
מעבודתו שמע את בנו מפזם בחדר־האנד
בטיה, וכך נודע לו על הזיכוי.

הווי ט א מיני ם
של אמא
ה היה !הדבר שחסר לשניים ביותר
•י • בכלא? מסתבר שלא היה זה החופש,
או המישפחה, ואפילו לא הנערות.
שימעון החסון אמר כי מה שהיה חסר
לו ביותר היו הוויטאמינים. הוא פירט את
תפריטיהם של כל בתי־המעצר שבהם הת גלגל
במשך השנה האחרונה, חילק ציונים
למיסעדות בתי־המעצר והתלונן בעיקר על
חוסר גבינה וחלב.
מי שרואה את מיטבחה של אמו מתחיל
להבין מדוע הרגיש שימעון כל-כך בחס רונו
של סיר־הוויטאמינים של אמא. טוני
היא טבחית מעולה. למישפחה מיסעדה
בשוק של נתניה, והאם היא המבשלת את
המטעמים ללקוחות. למרות מיחושיה ד
מחלותיה, היתה מביאה יום־יום אוכל לבנה
הכלוא, לכל בית־מעצר שאליו שלחו אותו.
שני הצעירים חוששים כי המישטרה תמ שיך
להטריד אותם, למרות הזיכוי. הם היו
רוצים לחזור לחיים נורמליים. אולם שיט־עון
הושפע כה קשה מהחווייה שעברה
עליו ומאי-הצדק שבכליאתו, עד שהחליט
לעזוב את הארץ ולנסוע לארצות־הברית.
שם, בלום־אנג׳לס, יש לו דוד, שהוא קבלן
לצביעת דירות. הדוד יעזור לו להסתדר
בעבודה. הוא מקווה להצליח שם, ולשכוח
את השנה האחרונה.
גבריאל, לעומת זאת, הספיק לקבל רשיון
לנהיגה במשאית כמה ימים לפני מעצרו,
וכעת הוא רוצה לעבוד כנהג שכיר על
משאית, עד שירוויח די כסף כדי לקנות
משאית לעצמו.

לוריא כסטודנט לרפואה בפאריס
מיקרוסקופ מברלין
לוריא עצמו .״ארבעים שנה בבית־חולים,״
היה מנסה לערוך את החישוב באוזני בני
משפחתו ,״כל יום חמישים חולים.״ התוצאה
הצביעה על מיספר אסטרונומי של מאות
אלפי חולים שהוא איבחן את מחלתם וקבע
את דרך ריפויים. לא לחינם כינו אותו
״הרופא של המדינה״.
אלא שעבודתו הרפואית לא הסתיימה ב עבודה
במחלקה, תחילה בבית־החולים
הדסה ברחוב בלפור ואחר־כך באיכילוב.
רבבות, עסקני־ציבור, דיפלומטים, אמנים
ואישים ידועי-שם אחרים, כמו פשוטי ודלי
עם, הסתייעו בו אחרי שעות־הקבלה. די
היה בצילצול טלפון כדי לשמוע מפיו:
״בוא מיד.״ הוא היה מקשיב לסיפורו של
החולה, מציץ עמוק אל תוך עיניו וקובע
על פי רוב את הדיאגנוזה ללא צורך ב בדיקות
נוספות. הוא היה מצייד אז את
החולד. בתרופה, מתוך מלאי התרופות ה פרטי
ששמר בביתו, ומסרב לקבל כל
תשלום. אחר-כך עוד היה מטלפן אל ה חולד.
ביוזמתו כדי לדעת אם השתפר מצבו.
הוא כאילו חיפש תמיד עוד ועוד אנשים
שיוכל לעזור להם. מספר העתונאי הוותיק
שמעון סאמט :״יום אחד אמר לי לוריא:
,אם אתה מכיר אנשי-עט שאין להם ביטוח-
רפואי, שלח אותם אלי.׳ הוא הבטיח
לשמור על סודיות על עצם פנייתם אליו.
שלחתי אליו ידידים ומכרים רבים. הוא
סרב לקחת מהם פרוטה.״

הוא שימש גם כרופא של מלון הילטון
ושל מרבית אנשי המושבה הדיפלומטית
בישראל. מעשהו האחרון של השגריר
הרוסי האחרון בישראל, צ׳ובאחין, ערב
צאתו מהארץ, היה ביקור פרידה אצל
הד״ר לוריא, כשהוא משאיר לו כמזכרת
ארגז בקבוקי וודקה.
לא היה צריך יותר מזה כדי שהאיש
יהפוך לאגדה עוד בחייו.

״ל היו ת נ קי
ולהריח טוב•״
ימלא׳ !היה מקדיש עצמו לרפואה,
קרוב לוודאי שהיה הופך שחקן. הוא
התמצא בכל שטחי האמנות, אך אהבתו
הגדולה היתה התיאטרון. הוא ידע לדקלם
קטעים שלמים ממחזות של שקספיר. ובש בתו
הצעירה, אורנה, שיחקה בהבימה, הוא
היה בא אחרי ההצגה להסיע אותה הביתה,
משמיע באוזניה רפליקות מהמחזות בהן שי חקה.
בבית, בפני ילדיו, היה נותן דרור
לחוש ההומור שלו, מציג ומחקה את ה שכנים
ואת הפאציינטים. לפעמים אפילו
רקד בפארודיה על אגס הברבורים. בנשף
של רופאים לא היסס להשתתף בתחרות-
יופי וזכה בפרס כ״בעל הרגליים היפות
ביותר.״
תיאור זה שונה במקצת מתדמיתו בעיני
חוליו, ובעיקר בעיני בני משפחותיהם.
בעיני אלה הצטייר הד״ר לוריא כרופא
קפדן, לפעמים אפילו זעפן, שהכל חרדו
למוצא פיו. הדור לבוש תמיד ומדיף ריחות
בשמים לימד פעם את בנו רזיאל, ההולך
בעקבותיו ולומד רפואה :״רופא טוב צריך
קודם כל להיות נקי ולהריח טוב.״
ניגודים אלה באופיו בלטו במיוחד ב תחום
המחלקה שלו בבית־ד,חולים, שרוב

אנשי הצוות שלה, רופאים כאחיות, לא
התחלפו כ־ 15 שנה. כלפי חוץ היה הד״ר
לוריא הבוס הקשוח, שאינו חוסך בגערות.
אבל יחד עם זאת הוא חי את חיי המחלקה,
ידע בדיוק מה הולך עם כל חולה המאושפז
בה וגילה מסירות אין קץ לאנשי הצוות
שלו. כשאחד מהם היה מגויים למילואים,
למשל, הוא היד, מצלצל כבר כעבור יומיים
לאשתו כדי להתעניין אם אינה זקוקה
במקרה לסיוע כספי.
בכל בוקר היו מצלצלים לביתו מהמחלקה
כדי להודיע לו מי מהחולים נפטר. זאת,
כדי שיגיע לבית־ד,חולים ויפגוש בפתח
את קרובי המשפחה של החולים, ולא יטעה
ויטע תקווה בלב אלה שיקירם כבר נפטר.
מצד שני לא היה דבר שהיה גורם לו סיפוק
ואושר רב יותר מחולה שהיה יוצא את
המחלקה שלו כשהוא הולך על רגליו.
הוא היה משתף את בני משפחתו בנעשה
במחלקה. באותה מידה היה מחלק עם אנ שי
המחלקה את המתרחש בביתו.
לארץ הגיע כנער בן , 15 אחרי שנולד
בלנינגראד, גדל ולמד בדנציג ובברלין.
אביו דוויד, שהיה בנקאי, ביקש לבוא לארץ
כדי לראות מה עלה בגורל התרומות ש תרם
לד״ר לבונטין ליסוד מגן דוויד־אדום.
באו לביקור ונשארו. איליה, זד, היה שמו
הפרטי המקורי ששונה אחר־כך לאליהו,
למד בגמנסיה הרצליה, הצטרף להגנה ר
אחר־כך, עם הפילוג, הלך עם אלה שהלכו
אל האצ״ל.
בבחינותיו־,בגרות עדיין לא ידע עברית
כהלכה. אבל ויתרו לו משום שידעו
שהוא הולך ללמוד רפואה, כמו סבו הרופא,
ואין צורך במקצוע זה בשליטה מוחלטת
בעברית דווקא. הוא נסע ללמוד באוני ברסיטת
מונפלייה שבדרום צרפת, סיים את
לימודי הרפואה שלו באוניברסיטה האמרי קאית
בליון, שהכשירה רופאים לחיל־הים

הוא ניגש אליה ובישר לה :״היום את
הולכת הביתה.״ פולה כינתה אותו מאז
״פאסקוצטווה״ ולא דיברה עמו שנה. מאוחר
יותר התפייסה עמו והיתה שולחת את
השוטר, שהיה מופקד על בית בן־גוריון,
להזעיקו מביתו, במרחק כמה עשרות מט רים,
בכל פעם שהיתה חשה ברע.
פעם, כשביקר הסנאטור ריצ׳ארד ניב־סון
בבית בן־גוריון, ביקשו לצלם את ה אורח
בחברת המארחים. בגלל חום הזר קורים
התעלפה פולה. הזעיקו את לוריא,
שהשיב את רוחה והמישפט הראשון ש הוציאה
מפיה היה :״שלא תרשה להם
להצטלם בלעדי, תיכף אני אהיה בסדר.״
זהו אחד מאלפי סיפורים שלוריא תיכנן
לספר בביוגרפיה שביקש לכתוב ולא
הספיק.

ראשיה ממשלה
וראש המעון

נשאו השסע
את גונהו של
ד״ו אליהו
הוו נא שהבן אג דה

מי ת ת
נ שיקה
ישים ושש שנים חי הד״ר אליהו
לוריא חיים מלאים ומאושרים. הוא
הקפיד לעשות בדיוק מה שהורה לחוליו:
לא שתה קפה, לא עישן, הקפיד לבלות
יום יום שעתיים בבית־קפה על חוף־הים,
כדי לנשום אוויר־ים.
שני דברים ציערו אותו. בגלל מילחמת
יוקרה בין קליקות לא זכה בתואר פרופ סורה
וזאת למרות שכיהן כפרופסור־מרצד,
בבית־הספר לרפואה באוניברסיטת תל-
אביב. טענו שלא פירסם מספיק עבודות.
אבל ספק אם היה עוד בישראל מומחה
כמוהו בתחום התרופות והשפעתן. שנים
רבות עמד בראש ועדת התרופות של
משרד־הבריאות. כדיאגנוסטיקן גאוני הצ ליח
לא פעם לאבחן תחלואים שמקורם ב
הצרפתי.
ב־ 1937 קיבל היתר מיוחד לבקר
בברלין שתחת השילטון הנאצי, שם השאיר
אביו שני בניינים, שלא יכול היה להינות
מההכנסות מהם. האב כתב מכתב אישי
לפון־פאפן וזה התיר לאליהו לוריא לרכוש
בברלין מיקרוסקופ משוכלל בכספי הכנסות
הבתים.

עט ל ח תי מ ה
על ה סכ ס־ ה שלו ם
שהתאכסן שם במלון אבלון היה עד
^ למחזה בו גורשו יהודים מהמלון.
אף פעם לא יכול היה להבין מדוע לא
התנגדו. את המיקרוסקופ, שהותר לו להו ציא
מגרמניה, קיבל על הגבול עם צרפת.
אחר־כך מכר אותו כדי לממן את המשך
לימודיו בבית־ספר למחלות טרופיות ב לונדון.
בשנים אלה רכש ידע מושלם בשש
שפות, בזכותן מונה כמתורגמן בצבא ה בריטי
במצריים במילחמת־העולם השניה.
אבל כשביקשו לשלוח אותו כרופא למא־לאיה
סרב, השתחרר וחזר למחלקה בבית־החולים
הדסה, שבה החל לעבוד ב־, 1939
כרופא גניקולוג במחלקתו של הפרופסור

1 1111ו 1 1ד י 1י ו
אשרמן, שהפך אחר־כך לפאציינט שלו עד
יומו האחרון.
אחרי אחת־עשרה שנות נשואין בהן נול דה
לו בתו הבכירה, הכיר הד״ר לוריא ב־בית־החולים
את אסתר ביברינג, שהיתה
אז אחות מתלמדת והוא היה מדריכה.
למרות האיסור המוחלט שחל אז על רו מנים
בין רופאים ואחיות בתחום בית־החולים,
פרחה האהבה בין השניים. לוריא
התגרש, נשא את אסתר לאשה והיא ילדה

לו שתי בנות ובן. במשך שנים רבות המ שיכה
אסתר בעבודה כאחות, שימשה כ אחות
כירורגית באותו בית־חולים אבל
לא באותה מחלקה.
ב־ 1946 הוא נקרא לטפל באשה שהס תתרה
במחבוא. היתה זו עליזה בגין,
שיחד עם בעלה ירדה למחתרת וסבלה
מהתקפת אסטמה קשה. אז הכיר לוריא
לראשונה את מנחם בגין. כעבור זמן חלה
בגין בשפעת וסבל מחום גבוה. שוב הוזעק

לוריא (מימין) במנהל מחלקה צעיר כבית־חולים ״הדסה״
המנהל הצעיר ביותר במדינה

אליו לוריא בסתר. מאז, יותר משלושים
שנה, היה לוריא רופאו האישי.
כאשר לקה בגין בהתקף־לב, ערב הבחי רות
לכנסת, בחודש אפריל , 1977 היה זה
הד״ר לוריא שטיפל בו אישית, בעזרת מומ חי
הלב של בית־החולים איכילוב. בגין,
שרק כפסע היה בינו ובין המוות, היה מדו כא,
אך הד״ר לוריא נסך בו תיקווה:
״אל תדאג, אתה עוד תתאושש ותשכח
מכל העניין.״
כאשר החלים בגין מדלקת קרום־הלב,
שפגעה בו מיד אחרי היבחרו כראש־ממשלה,
העניק לו אליהו לוריא שי —
עט יקר, אחד מאוסף של מאות עטים
שאותם היה אוסף כתחביב. הוא לא ידע
להסביר לבגין מדוע הוא מעניק לו דווקא
עט ואיחל לו :״מי יתן ובעט הזה תחתום
על הסכם־השלום.״ זה היה חודשים מיספר
לפני תחילת יוזמת-השלום של הנשיא אל־סאדאת.
אחר־כך,
כשיצא בגין לביקורו הראשון
כראש־ממשלה בארצות־הברית, ביקש מ־לוריא
להצטרף אליו. לוריא סרב .״אתה
לא צריך אותי,״ אמר לבגין. הוא צייד אותו
בתיבת תרופות ובהוראות רפואיות למקרה
שיארע משהו. זאת היתד, גישתו תמיד:
״למנהיג לא נאה לנסוע עם רופא צמוד.״
כך היה גם כשטיפל בישראל בר־יהודה,
שר־התחבורה באחת מממשלות בך גוריון.
אחרי מחלה קשה עמד בר־יהודה לנסוע
לשטוקהולם וביקש מלוריא להתלוות אליו.
״לא יקרה לך שום דבר,״ עודד אותו
לוריא ,״אם יראו אותך מלווה ברופא יח שבו
שאתה חולה.״ הוא צייד אותו בתרו פות
והביקור עבר בשלום.
תקרית היתד, לו עם פולה בן־גוריון.
ב־ 1948 היתד, רעייתו של דוויד בן־גוריון
מאושפזת כמעט שנה. איש לא העז לשלחה
מבית־ד,חולים, למרות שלא היתד, זקוקה
עוד לאישפוז. לבסוף עשה זאת לוריא.

עם רעייתו אסתר במדי אחות
רומן חשאי בבית־החולים
תרופות שרשמו רופאים אחרים לחולים
שהובאו אליו. ערב פטירתו סיים מחקר
בדבר ההשפעה השלילית הצפויה להוספת
פלואוריד למי־השתיד, של תל-אביב. למרות
שלא זכה בתואר היו מרבית חוליו פונים
אליו כאל ״פרופסור״.
ליבו דאב גם על העובדה שבנו רזיאל,
לשעבר חובש בצנחנים, שממוצע הציונים
שלו ,9 ,8לא התקבל לבית־ספר לרפואה
בארץ, נאלץ ללמוד ברומא, שם הוא מסיים
את שנת לימודיו הרביעית ברפואה. לאח רונה
ניסה לפעול שיאפשרו לבנו לסיים
את לימודיו בארץ. הוא לא זכה לכך.
בערב פסח נטל עוד את כלבתו שהרתה
ללדת לווטרינר. היה צורך לבצע לה ניתוח
קיסרי כדי להוציא מרחמה ארבעה גורים
מתים. לוריא השתתף בניתוח. אחר־כך חגג
את ליל־הסדר בחיק משפחתו, כשהוא
נראה איתן, שופע הומור וחיוכים כתמיד.
למחרת בבוקר, כשניסתה אשתו להעירו
הבחינה כי גופתו קרה. הוא מת בשנתו
מיתת נשיקה משבץ־הלב כמה שעות קודם
לכן.
אלפי אזרחים איבדו כתובת לפנות
אליה. הרפואה בארץ איבדה את אחד
המוהיקנים האחרונים של הגבארדיה ה וותיקה,
שהאזינו לפעימות ליבו של ה-
פאציינט לא רק דרך הסטטוסקופ — אלא
גם דרך ליבם שלהם.

ין צייד להיות מבין גדול בקול ^
! נוע, כדי להבחין בנטיה הבולטת ביו תר
של פרסי האוסקר לשנת . 1978 מילה-
מת וייט־נאם חוגגת את ניצחונה, אחרי
שנים ארוכות שבהן תעשיית הסרטים
עקפה אותה בזהירות.
ארבעת פרסי האוסקר החשובים ביותר
לשנה החולפת הוענקו לסרטים המטפלים
בנושא זה, ולאו דווקא בסיגנון שיכול
להחמיא לאומה האמריקאית. או אולי זו
השיטה — לכסות על המצפון המיוסר
בפסלון מוזהב ומבריק. אוסקר ככפרה ל פשעי
אמריקה.
צייד הצבאים היה מהרבה בחינות ה הפתעה
של השנה. הבימאי מייקל צ׳ימינו
עשה לפני כן סרט אחד בלבד (חזיז
ורעם) ,ומלבד רוברט דה־נירו אף אחד
מן המשתתפים אינו נימנה על השורה
הראשונה של הכוכבים ההוליוודיים0 .ימ-
גי־שאלה רבים ליוו את הסרט בתקופה
הארוכה שנדרשה להפקתו, במייוחד ב ימים
שבהם עוצבה צורתו הסופית בחדרי
העריכה, כשהתברר שיצטרך להימשך י ר
תר משלוש שעות. זאת עובדה שגורמת
בדרך כלל כאבי-ראש למחלקת השיווק
של אולפני הסרטים, והם מוכנים להשלים
עימד. רק כשהם משוכנעים שהמוצר הוא
באמת יוצא-דופן.
במיקרה הנוכחי ,׳אחרי הקרנות נסיון
!והתייעצויות רבות, הוחלט שאין טעם
לקצר, אפילו אם צינורות ההפצה יצע קו
וימחו. השיקול הסתבר, בסופו של
דבר, כמוצדק. מבקרי הקולנוע בשני חופי
ארצות־הברית, השונאים בדרך כלל אלה
את אלה, עד כדי כך שהם משתדלים להע־

ניק את פרסיהם השנתיים לסרטים שו נים,
רק כדי להרגיז זה את זה, הסכימו
השנה, באופן יוצא מן הכלל, על צייד
הצבאים. נוכח אחדות־דעות כזאת, בחו דש
ינואר, היה ברור שגם לקראת ה אוסקר
יהיה הסרט מועמד מועדף. אפילו

המהמרים בלאס־וגאם סברו כך, ואלה אי נם
ידועים כמניחי כספם על קרן הצבי.
לא פחות מרשים היה הניצחון של
צ׳ימינו, כבימאי השנה. הוליווד מעדיפה,
בדרך כלל׳ לחלק את הפרס לסרט דאת
הפרם לבימאי, כדי לכבד בדרך זו שני

סרטים. הפעם, אחרי שצ׳ימינו זכה כבר
בפרס של איגודים הבימאים, היה ברור
שאין מי שיסכן את מעמדו.

לו חמת עצמאית
וחצופה
ך* ניצחון המוחלט הזה יכול להצ-
* ביע על כמה תופעות. ראשית, זהו
סרט אמריקאי מאד, סרט המתאר את ה טראומה
ששלושה צעירים בני עיר-שדה
תעשייתית עוברים במילח&ת וייט־נאם.
עיקרו, ניפוץ האמונה האמריקאית ש ההנהגה
תמיד צודקת, שהדמוקרטיה תמיד
מנצחת, שהאיש החזק והשתקן, שהנשק
הוא כלי הביטוי העיקרי שלו, הוא אכן
סמל התבונה !של תורת דארווין, הגורסת
הישרדות החזקים.
בסוף הסרט אין עוד לאיש אשליות
בקשר לנושאים הללו. הצופים משתכנעים
שיש למצוא קני־מידה חדשים לאומה זו,
שיצאה מן המילחמה מבולבלת, חסרת
כיוון ומיואשת, יותר מאשר מובסת. ה סרט
מסתיים בהבעת אמון, לא בערכים
שסימלו את אמריקה, אלא בעצם קיומו
של העם הזה.
הסרט הוא חווייה אמריקאית, ואמריק אית
בלבד. צריך לראות אותו כביטוי
לעם המתבונן בעצמו. רק כך אפשר לקבל
את כל אותן סצנות, בחלקו האמצעי,
בהן מוצגים אנשי הווייט־קונג כחיות־טרף
סאדיסטיות, ללא שום נסיון להבין
לרוחם. כך רואים מרבית האמריקאים את
מה שקרה שם. צייד הצבאים כלל אינו

פונדה כ״פרש פראי וחופשי״
חוואית נילחמת נגד עיוותי־דין

מנסה להציג ניתוח אידיאולוגי של ה-
׳מילחמה, אלא מביע ׳תגובה רגשית אינס טינקטיבית
למה שקרה שם. והתגובה יחד
קה בשלושה חלקיה: באווירה השלמה
והאופטימית של החתונה, בחלק הראשון,
בתיאור הגיהינום הלוהט של המילחמה,
בחלק השני, ובחורבן הפיסי והנפשי ש המיטה
יעל משתתפיה, בחלק האחרון.
יגם הישיבה ׳הביתה, הסרט ששני שחקניו
הראשיים זכו באוסקר, מנסה לדבר על
אותו הנושא, בצורה קצת י׳ויתר שיגר־תית:
משולש נצחי, שמוסר ההשכל שלו
הוא כי וייט־נאם הורסת את ׳גופם של
אחדים ואת נפשם של אחרים. שני הפר סים
חם גם ביטוי לחרטה של הוליווד,
ולקבלה בברכה ישל שיניים שהיו במידה
רבה מנודים. ג׳יין פונדה, שלדעת רבים
היא השחקנית הטובה ביותר שיש היום
להוליווד, מעין גידסה מודרנית של קת-
רין הפבורן, עצמאית ׳וחצופה, סבלה
שנים מן העין הרעה של הימימסד, שלא
יכול היה ׳להשלים עם העבודה שהת נגדותה
למילחמת וייט־נאם היתה יותר
מסתם הפגנה אופנתית. היא נסעה להאנוי,
הפגינה נגד גיכס׳ון ומצאה עצמה ללא
תפקידים חשובים ,׳ולא במיקרה. מעורבו תה
האישית בהפקת ׳תשיבה הביתה ונחי־שותה
להוציא את הסרט לאור, למתת כל
התלאות שנילוו להפקתיו, מוכיחים יעד
כמה היא נמרצת.
רק בשנה האחרונה אפשר היה לראותה
בארבעה תפקידים, כל יאחד שונה מקודמו
וחושף יעוד טפח מכישרונותיה. היא היתר.
עקרת־בית קטנה, שהתמודדה עם זוועות
המילחמה כסי שניג׳לו לה על פני הניצו לים
והנפגעים בהשיבה הביתה. חוואית
במרחבי המערב, הנלחמת נגד עיוותי־דין
בפרש פראי וחופשי. עיתונאית חדת־לשון
וסרקסטית במלון בקליפורניה וכת־ב׳ת־טלוויזיה
המנסה לחשוף שערוריית
דליפה בכור אטומי בסרט שיצא רק עתה

לאור, הסינדרום ׳הסיני. אם להשלים את
ההשוואה עם הפסדן ,״ש להודות שחרף
כל כישדונותיה, היא לא הצטיינה מעולם
במחשוף כמו של פונדה, ולא גילתה נכו נות
להילחם למען אידיאלים, על המסו
או מחוצה לו.
השיבה לכו תרו ת
ך* פרם לג׳ון וייפז בא למעשה להכיר
י י בכישרונו ישל פורש, מי שניבאו לו
בזמנו עתיד מזהיר, אחרי קאובי של
חצות, ששקע אחר־כו בכמה סרטים פוש רים
וטבע בים של בעיות אישיות. בשבילו
השיבה הביתה אינו רק שם של סרט,
אלא רמז לשיבתו לכותרות. הסרט זיכה
אותו כבר בפרס המישחק בפסטיבל קאן,
ובקרוב עומד לצאת לאור סרטו החדש,
האלוף, בבימוי של פרנקו זפידלי.
יש משהו מן ההומור בעובדה, שמאגי
סמית זכתה באוסקר על תפקיד־מישנה,
בזכות הופעתה במלון בקליפורניה, שבו
היא מגלמת שחקנית בריטית שבאה לקבל
אוסקר בהוליווד ויוצאת בידיים ריקות.
לפני שנים זכתה ממית בפרס על תפקיד
ראשי במיס ב ת רי. מאז הפכה לשחקנית
ששחקנים אחרים מתפעלים ממנה. ואמנם,
קשה להעלות על הדעת דרך מוצלחת
יותר להביע את תיסכוליה וחרדותיה של
כוכבת ׳סרטים מזו שמאגי סמית מציגה
במלון בקליפורניה.
ואשר לכריסטופר ווקן, נכה־נפש מ צייד
הצבאים, זהו שחקן צעיר שראוי
ללא ספק לפרס, בהסתייגות אחת: קשה
לקרוא לתפקידו בסרט תפקיד מישיני. הוא
אחד משלושה המוקדים המרכזיים בסיפור.
העובדה שהוא ניצב בהצלחה ליד איש יות
כה מרתקת כרוברט דזדנירו, ואינו
נופל ממנו, ראויה לפרס (דבר דומה אפי

פונדה כ״מלון בקליפורניה״

פונדה כ״הסינדרום הסיני״
כתבת־טלוויזיה חושפת שמרוויה

עיתונאית חדת־לשון וגלויית־לב

מתחרה מבחינה זאת, השנה ; ופרסים
שר לומר גם על ג׳ון סאבאג ,,המשלים
מייוחדים לשחקן לורגס אוליביה ול-
את השלישית בסרט).
בימאי קינג וידור, שעל חלוקתם פורסם
פרם הצילום הוא ביטוי נוסף לחרטה
מראש.
הוליוודית. לפני כמה שנים ביקש ה׳
בימאי האמריקאי ג׳ים מקב׳רייד להעסיק
אוליביה הוא כבר מזמן אחד השחקנים
צלם צרפתי בשם נסטור אלמנדרוס. ההמכובדים
ביותר שהופיעו אי־סעם בסרצלם,
שמרבה לעבוד במולדתו עם פרנסו־טים.
דווקא בשנים האחרונות, כשהעיתו אה
טריפו ואריק דזהמר, נתקל אז ב נות
דיווחה על בריאותו הרופפת, הירבה
קשיים עצומים ונאלץ לוותר על המשימה,
להופיע בסרטים, לעתים בתפקידים מפתי משום
שהאיגודים המיקצועיים הכשילו את
עים בהחלט הדורשים מאמץ פיסי רב.
העסקתו. היום, אחרי שצילם סרט שלדעת
הוא מוכיח, כי הוא מסוגל למצוא תעסו רבים
הוא מן החשובים שנעשו השניה,
קה ועניין גם בסרטים שמקומו לא יוכר
ימים בשמיים של טרנס מאליק, הוא מצא
בהם, כמו בטסי למשל.
עצמו מחזיק בידיו את פסלון הזהב, ו וידזר,
אחד מגדולי הבימאים של הולי זאת
בהסכמתם המלאה של אלה, שסירבו
ווד בימי הזוהר שלה, הוא אחד הוותיקים
להעניק לו זכוודעבודה לפני זימן קצר
המעטים שכאשר לא מצא ׳תעסוקה ב בלבד.
אולפנים
הלך ללמד קולנוע ובו זמנית
ואם כבר בצרפתים עסקינן, הרי ש נטל
מצלמת 16מ״מ והמשיך לצלם. כך
הסרט הזר הטוב ביותר לשנה זו היה
שמר על קשר עם המיקצוע.
לדעת קהיליית הוליווד סרטו של הבימאי
הצרפתי ברטדן ב׳ליאה (בנו של השחקן
כמו בכל תחרות, יש מנצחים ויש מנוצ ברניר)
׳הוציאו את מיספחויתיכס. הסרט
חים. המובס הגדול ביותר של פרסי ה אוסקר
השנה ד־א שטייס יכולים לחכות.
הוא מעין המשך להיפדחחים שלו, שהוצג
לא מזמן בארץ, עם אותם שני שחקנים,
אחרי שהיה מועמד לתשעה פרסים, נאלץ
ג׳ראר דפרדיה ופאטריק דוור, בתפקידים
להסתפק באחד בלבד, וגם זה פרם מישני,
הראשיים, ועם הקנדית קארול לור כ־על
עיצוב אמנותי של תפאורה. וזה מלמד
רעייתו של אחד המושאלת באדיבות ל אולי
על כיוון המחשבה החדש של הולי שני.
מעניין שלא ירק בהוליווד, אלא גם
ווד לא פחות מן הפרסים שהוענקו. בימים
בנ״ו־יורק הועדף סרט זד, על פני סונטת
עברו היה סרט בילוי ציבעוני, המזמין
הסתיו של ברגמן. האמנם רק משום ש את
הצופה לברוח מן המציאות, זוכה
ברגמן אינו יכול עוד להפתיעו
בפרסים ובתהילה. העובדה שגרף ממון
פרסים אחדים היו צפויים וטבעיים. פרם
בקופה הייתה רק מוסיפה לסיכוייו. אך
תלבושות לרצח על הנילוס, שה׳תלבו־הוליווד
של היום לוקחת את עצמה יותר
שות היו אחד ממרכיביו העיקריים; פרס
ברצינות, ולראייה: העובדה שווארן כיטי
אפקטים מייוחיד לסופרמן, שלא היה לו
ושותפיו לא זכו להתחלק בעוגה.

ההר שו בהו די דעכבר: מ דו ע 1כשדח המגיש טרה
ב מי ב צ עי ־ הראווההגדוליםנגד ליווי תני הפשע?

חשוש7חש 7ו₪ח!
ף* יום החמישי האחרון, כשהורה
י נשיא בית־המישפט המחוזי בתל-
אגיב, השופט בנימין כהן, לשחרר מייד
את מרבית עצורי מלון רמאדה בתל־אביב,
היה הדבר כמיקלחת קרה לצמרת המיש־טרה.
השופט
הוסיף מישפט שקבע, כי לדעתו
לא היה מקום כלל לעצור את אותם שהו רה
לשחרר. למחרת הורה להשאיר במע צר
כמה עצורים, כיוון שחלק מהם נתפס
עם כמות זעירה של קוקאין, חלק היה
בעל עבר עשיר בעסקי־סמים, ולגבי חלק
היו הקלטות של שיחות חשודות, שהוק לטו
בחדרי מלון תואדה.
היה זה סיום עלוב ביותר למיבצע,
שהוגדר בעיתונות, כמה ימים קודם לכן,
כ״ועידה של הפשע המאורגן״ ,ומעצר צמ רת
סוחרי הסמים בישראל.
כאשר פרצו אנשי היחידדדלפשיעה־חמו-
רה של תת־ניצב ראובן מינקובסקי לחדר

חים או עובדים. שיטות אלה לא היו ידו עות
עד כה, ואין ספק כי גילויין יגביר
את זהירות העבריינים בביצוע עבירות
בעתיד.
מוצדק לשרוף שיטות־עבודה מתוחכמות
כאשר יש תוצאות. אילו תפסה המיש־טרה
את אסלן, גולדשטיין ואחרים כשבי דיהם
כמויות ממשיות של סמים, או כשיש
הוכחות ממשיות — מילא. אבל כפי ש הדבר
נראה עכשיו, אם תצליח המישטרה
להרשיע את אסלן על החזקת סמים לצרי כה
עצמית, תהיה זאת הצלחה. לגבי כל
היתר, ספק אם יהיה חומר לכתב־אישום.
מכל הנראה עד כה, אין ספק כי המע צר
הראוותני וגל הפירסומים בעיתונות
לא היו מוצדקים, ונועדו להשיג בכל מחיר
הוכחות לעיני הציבור, כי המישטרה עו שה
משהו נגד הפשע.
מעצרי מלון ומאדה וגל הפירסומים
נעשו בניגוד מוחלט לדעתם של אנשי

נספח א*
תרשים ארגדגי

היהלומים מנמל־התעופה בן־גוריון.
כאשר נעצר עמרמי, על הפצת המחאות
מזוייפות, בישרו הכותרות בעמודים ה ראשונים
של העיתונים כי נחשפה רשת
בינלאומית של זייפני־המחאות ומבריחי־כסף.
תוך כמה ימים הסתיים המעצר
בהסכם בין עמרמי לבין הפרקליטות, ומן
הרשת הבינלאומית נותר כתב־אישום צנוע
ביותר, תוך ויתור מצד חוקריו של מינ-
קובסקי על גביית הודאה מעמרמי על
עבירות מטבע והברחות, שעשה כיהלומן
מכובד. עד היום לא ניתן הסבר לווי תור

פרשת גניבות היהלומים מדגימה יותר
מכל את שיטת עשיית־כותרות בעיתונים.
לפני יותר משנה הסכים בעל מלטשת
יהלומים בתל־אביב לשתף פעולה עם ה־מישטרה,
ומסר מידע מלא על רכישות
יהלומים גנובים מנמל־התעופה בן־גוריון.
אותו משתף־פעולה מסר מידע חיוני ושו־

(המסך)

אגפי המטה הארצי

אגף __ הלחימה __ בפשיעה

ראש

י; האגף

גרוזינים לא נעצר שום יהלומן בבורסת-
היהלומים, ולא התגלו המלטשות שקנו את
הסחורה הגנובה ואירגנו אותה.
שוב הוליד ההר עכבר. הכותרות נועדו
לחפות על הכישלונות במציאות.

נערה במלון
״ הי ל טו! ״
^ אור מעצרי־ ראווה כאלה נקל
* להבין מדוע רותחים בתל-אביב על .
פעולת ומאדה. אנשי חל-אביב זוכרים כי
לפני כמה חודשים הגיעה עמליה לוין
לביקור בישראל, כפי שדווח בזמנו ב־העולם
הזה. עמליה הגיעה למלון הילטון
בתל־אביב, ובמשך שבועיים נערכו בחד רה
במלון ועידות של ראשי הפשע המאור גן.
כל מבקרי ומאדה, ועוד אחרים היו
בחדרה. אנשי צוות המודיעין המייוחד של
המישטרה עקבו אחריה והקליטו את כל
השיחות בחדרה, ואחרי שעברה לגור אצל
הוריה, בכפר־שמריהו, עקבו אחריה גם שם.
אין ספק כי חלק מן המבקרים בחד רה
נשאו סמים על גופם. אין ספק כי
נסיעתה מומנה על-ידי אנשי הפשע ה מאורגן
וכי היא שימשה ומשמשת להם
בלדרית. אולם אז היתד. כל הפעולה בידי
מחלקת־המודיעין הארצית של המישטרה,
של יעקוב נחמיאם ואנשי תל־אביב, ודבר
לא גונב לעיתונות או לנעקבים. לא היו
מעצרים, והחוקרים ראו ברכה רבה בחו מר
שאספו בעיקוב, ושיוכל להובילם לסי כול
עבירות בעתיד.
כך פעלה המישטרה רק לפני כמה חו דשים.
כך צריכה המישטרה לפעול. אולם
מאז גרה עמליה לוין בהילטון, ועד שעב רה
לגור במלון רמאדה קרן דברים רבים
במישטרה, והרבה דברים השתנו בה.
השינוי החשוב ביותר הוא, אולי, חיסול
מחלקת־המודיעין של המישטרה כגוף עצ מאי,
חיסול העומד בניגוד מוחלט לא רק
להמלצות ועדת־שימרון, אלא גם להמלצות
צוות מישטרתי מייוחד, שהוקם כדי לב דוק
ולהמליץ אילו ממסקנות ועדת־שיפד
רון יש לקיים.
מודיעין עצמאי
;פלילית־)

;כלכלי ת׳)

מחלקת־מודיעין נפרדת גתרשים של דו״ח הצוות המישפזרתי
המלצות ועדת־ שימוון לא בוצעו
במלון ומאדה, בתיקווה לתפוס שם ״על
החם״ את יחזקאל אסלן ואחרים, עם כמו יות
ממשיות של סמים, הצליחו למצוא
רק כגרם קוקאין אצל אסלן, הידוע בעצ מו,
כצרכן קוקאין. על-סמך כמות זעומה
זו עצרו 10 איש, ביניהם את פנחס גולד שטיין׳
דויד אפללו, עמליה לוין, יחזקאל
גרשוני, אירים זהבי, אירים דושי, נחמן
שבתאי, יחזקאל גרשוני, אליהו שבת, וכן
את אסלן עצמו.

פי ר סו ס
בכל מחיר
ן* פשיטה והמעצר באו אחרי מעקב
שנמשך שלושה ימים, על חדרו של
אסלן במלון רמאדה. אסלן עבר לגור ב מלון
זה, אחרי שנפרד מאשתו, ויתר
הנעצרים נראו באים ונכנסים לחדרו ב מלון.
כתוצאה
מן המעצרים חשפה המישטרה
שיטות חדישות ביותר, שבהן היא פועלת,
כמו ציתות מבעד לקירות חדרים, והאפ שרות
לחדור לבתי־מלון במסווה של אור־

מישטרת מחוז תל־אביב, החיים יום־יום
את עולם הפשע, ושידעו כי אותם שהד
דמנו לחדרו של אסלן אינם משתתפי ועי דה
של ראשי־הפשע — כשם שחלק ניכר
מנזכרי ״מיסמך ה־11״ המפורסם אינם אלא
דגי-רקק. ההוראה לעצור ולפרוץ באה
אישית מידי ראובן מינקובסקי, שיחידתו
נועדה להילחם בפשע המאורגן, כדי להר אות
שהמישטרה מיישמת את מסקנות וע-
דת־שימרון. המעצר לווה בגל רשימות
בעיתונות שתיארו כיצד מינקובסקי ואנ שיו
מממשים את מסקנות ועדת־שימרון,
וכיצד גייסו את טובי החוקרים למילחמה
בצמרת הפשע המאורגן. מאמרים אלה עו ררו
גלי־צחוק, הן אצל ראשי הפשע ה מאורגן
והן אצל השוטרים המכירים את
הנושא היטב.

זיוף המח או ת
וי הלו מי ם
^ רשתמ לון רנזאדה מזכירה שתי
״ פרשת אחרות, שבהן טיפל מינקובסקי :
מעצרו של דויד עמרמי ופרשת גניבות

טף לאנשיו של מינקובסקי, שבמשך שנה
כימעט לא השתמשו בו ולא עשו דבר
לחקירת המידע.
מבין 40 אנשי היחידה של מינקובסקי,
עסק רק משה קנובלר בעסקי גניבות-
היהלומים, שתוארו לאחר מכן כגניבת מיל יארדים,
הגדולה בתולדות המדינה.
לפני כשלושה חודשים עצרו אנשי מיח־לק־הסמים
של מחוז תל-אביב מכונית ובה
חשודים, ועצרו את התכשיטן יהודה חזן
עם יהלומים וסכומי־כסף גדולים. בחקירה
קצרה הודו הנתפסים כי היהלומים גנו בים.
שמו
של חזן ושמות של אחרים, שהיו
עימו במכונית, נמסרו למינקובסקי על-
ידי משתף־הפעולה זמן רב קודם לכן, אולם
דבר לא נעשה נגדם. רק מעצרם המיק-
רי, על־ידי מיחלק־הסמים, הכניס את מינ-
קובסקי לפעולה.
הוא ירד לתל-אביב, סילק את אנשי
תל־אביב מן החקירה ולקחה על עצמו.
למחרת בישרו העיתונים על הגניבה ה גדולה
בהיסטוריה, ועל מעצרים צפויים
של 20 יהלומנים, חברי הבורסה בתל-אביב.
מאז עברו כמה חודשים, ומילבד כמה

.ך* חינת המלצות הוועדה המישטר-
תית מראה, כי המישטרה החליטה
לקבל את כל ההמלצות הלא־חשובות, סיר בה
לקבל כל המלצה חשובה, המחייבת שי נויים
אירגוניים ואישיים, והעשוייה להביא
לשיפור המילחמה בפשיעה.
כך, למשל, התקבלו ללא היסוס המ לצות
לגבי בתי־דין מייוחדים לעבריינים
זעירים, לגבי שינוי שיטת־הרישום של
סטאטיסטיקה פלילית לגבי עבריינות־נו־ער,
איחוד שרותי-השמירה בנמל, מנגגו־ני־פיקוח,
יחידת־המחשב, שירות־מילואים
במישטרה, מחלקת־התנועה, סיירת־הבטי-
חות, בתי־מעצר ומינוי נציב־תלונות.
אולם כאשר דנה הוועדה בהמלצות
חשובות, היא ממליצה לרוב להעבירן ל צוות,
ושם הן מונחות עד עצם היום הזה.
כך הועברה לצוות ההחלטה להקים מיש־רד־חקירות
בנמל חיפה, מוקד ההברחות.
החלטות חשובות כמו ביטול המיבנה ה קיים
במישטרה, המחולקת לאגפי חקירות
ומיבצעים, והקמת מיבנה חדש בן ארבעה
אגפים — אגף לחימה בפשיעה, אגף שי טור
וביטחון, אגף המטה ואגף המיני
הלה — לא התקבלו עד היום. אי-קבלתן
חמור׳ כיוון שהן הומלצו בסופו של דבר
גם על־ידי צוות הבדיקה המישטרתי עצ מו,
שאף צירף להמלצותיו תרשים המד גים
את המיבנה החדש, שייעל את עבו דת
המישטרה (ראה גלופה).
הדבר החמור ביותר הוא אי־קבלת המ לצת
ועדת־שימרון לחיזוק עבודת המודי עין
המישטרתי. הצוות המישטרתי עצמו

המליץ לחלק את האגף למילחמה בפשיעה
לחמש מחלקות (ראה תרשים) ,והן: מח לקת
מודיעין, מחלקת חקירות, מחלקה
לזיהוי פלילי, יחידה ללחימה בפשיעה
פלילית ויחידה ללחימה בפשיעה כלכלית.
מחלקת המודיעין צריכה להיות עצמאית,
ולאסוף מידע שיניע את מחלקות־החקי-
רה לפעולה לסיכול עבירות ותפיסת עבריי נים.
מחלקת המודיעין של המישטרה, ברא שותו
של סמי נחמיאס, הכניסה בשעתו
ממדים חדשים לעבודת המישטרה. היא
איתרה, לראשונה בתולדות המישטרה, את
ראשי הפשע המאורגן, וקבעה יעדים מ ד
דיעינים מוגדרים.
אחרי פיטוריו של סמי נחמיאם, היה
במודיעין יעקוב נחמיאס.
הרוח החיה
עם התפטרותו, פירקה המישטרה את מח־לקת־המודיעין,
והחליטה כי אנשי־המוד-
עין יהיו חלק מכל מחלקת חקירות של
המישטרה, ויהיו כפופים לחוקרים.
זהו הבדל מהותי. תחת שהמודיעין יא סוף
מידע, אשר ישמש את החוקרים, יז מין
החוקר מידע אצל המודיעין הכפוף לו.
ברור, כי כפיפת המודיעין לחוקרים
פירושה החזרת שיטות העבודה של ה־מישטרה
אחורה, לתקופה שבה חיכתה ה-
מישטרה לתלונה של נפגע כדי לחקור —
תחת לפתוח בחקירות בעיקבות המודיעין
שהיא אוספת בעצמה.
ביטול עצמאות המודיעין נוגדת לא רק
את ההגיון, אלא גם את מסקנות ועדת־שימרון,
אשר המפכ״ל חיים תבורי טוען
כי הוא מגשימן. כך אומרת הוועדה ב סעיף
: 51״הוועדה התרשמה שעיקר
חקירות המישטרה מתנהל סביב תלונות
שהגיעו אליה. אולם, ככל שהפשיעה מתוח כמת
ומאורגנת יותר, עולה חשיבותן של

מפב״לים שאול רוזוליו וחיים תכורי
מי בנה, מי הרס?
רות כלכליות למינקובסקי, במקום למי ש צריך
לקבלן, בנימין זיגל, ראש היחידה-
ללחימה־בפשיעה״כלכלית. כך אירע לחקי רה
האחרונה בעניין גניבות היהלומים מ-
נמל־התעופה לוד, שנמסרה למינקובסקי,
למרות שהוא יושב בירושלים וזיגל שו בת
בתל־אביב. כך היה לגבי תלונות
בנושאים של עתיקות, שנגעו לאישים
רמי-מעלה. כך היה בתלונות לגבי שרים
בממשלה, שנחשדו בעבירות מטבע.
גם מי שניצב בראש האגף למילחמה
בפשיעה, ניצב אהרון שלוש, כבר יצא
פעם לפנסיה מוקדמת מסיבות בריאות.

טרה, כמו תבורי והקצינים האחרים. אולם
הוא נבדל מהם בעליונותו השכלית, שגם
בודדה אותו מהם. ארבע וחצי שנים כיהן
רוזוליו כמפכ״ל, ובתקופה זו עשה את
המהפכה הגדולה ביותר שנעשתה במיש־טרה
מאז קמה.
עד למהפכה זו היתה מישטרת־ישראל
אמונה על שיטת החקירה לפי תלונה,
והשתקת כל חקירה המסכנת את השיל-
טון. כאשר חשף, לפני 15 שנים, קצין-
מישטרה בשם בנימין זיגל את פרשת ה שוחד
של תל־גיבורים, הוא הודח מתפ קידו
והועבר לשנים רבות לתפקידי־מטה
באגף כוח־האדם בירושלים. חטאו היה
כי העז ליזום חקירה על סמך מידע. פר שת
תל־גיבורים, שבמרכזה עמד סגן שר-
הבריאות יצחק רפאל מהמפד״ל, זיעזעה
את הממשלה, ולכן הוא הורחק מעבודה
מסוכנת לישלטון.
כאשר מונה רוזוליו כמפכ״ל היה ראש
אגף־החקירות במישטרה שמואל רוט, ש שום
חקירה שלו לא סיכנה איש בשילטון.
רוזוליו החליט לארגן את המישטרה

סמי נחמיאם הודח אותן עבירות שלא תמיד יש מתלונן ב קשר
אליהן (סחר בסמים, עבירות כל כליות
וכר) .המישטרה חייבת להיערך ל פעילות
יזומה לחשיפת עבירות אלה. ני צול
נכון של מערך המודיעין יכול להיות
הפיתרון המתאים לבעייה זו.״

אנ שים
בגיל הפנ סי ה
שעשתה המישטרה בחודשים ה האחרונים הוא חיסול מערך המודי עין.
המלצות
חשובות אחרות של ועדת-שינד
רון קבעו כי על הסגל הבכיר של המיש־טרה
לקיים את תקנות המישטרה, המחיי בות
פרישה בגיל ,55 כדי לאפשר רו טציה
בפיקוד הבכיר. המישטרה טוענת כי
קיבלה המלצות אלה.
האמת היא הפוכה. ראש המחלקה ללחי מה
בפשיעה פלילית, תת־ניצב ראובן מי ד
קובסקי, עבר מזמן את גיל הפרישה. מיג־קובסקי
הוא רעו הקרוב של תבורי. כאשר
הועלו תלונות נגד תבורי עצמו, על חרי גה
מטוהר המידות, היה מינקובסקי החו קר
והמטהר של תבורי.
לא פעם מוסרת צמרת המישטרה חקי
אהרון
שלוש ירש מפכ״ל־המישטרה הקודם, שאול רוזוליו,
אישר לשלוש, לפני שבע שנים, פרישה
לפנסיה מוקדמת מסיבה זו. רוזוליו סיפר
לי, בשיחה שקבע בשגרירות ישראל במכ סיקו,
שבה הוא מכהן עתה כשגריר, כי
שלוש המציא אישור רפואי שקבע כי
מחלות־הקיבה ומיחושי־הגב שלו אינם
מאפשרים לו המשך עבודה במישטרה.
כמה שנים לאחר מכן, כאשר רצה תבורי
להחזיר את שלוש למישטרה כדי שישמש
לו מישענת, שופר מצב בריאותו לחלו טין,
והוא חזר לתפקיד פעיל וקרבי, בנם
רפואי יחיד במינו.
די בעובדות אלה ובציטוט המלצות
צוות־המישטרה עצמו כדי לשכנע, כי ה־מישטרה
אינה מממשת את המלצות ועדת־שימרון.
אי־ביצוע המלצות אלה אינו כה
חמור כמו החיסול השיטתי שמחסל תבורי
את כל הטוב שהוכנס למישטרה לפניו.
המפכ״ל שקדם לחיים תבורי, שאול
דוזוליו, היה אף הוא מוותיקי המיש־

,יעקוב קדמי
התפטר

במתכונת האמריקאית, שם כפופה המיש־טרה
הפדרלית למישרד־המישפטים. כראש
אגף־החקירות מינה את יעקוב קדמי, ש היה
קודם לכן פרקליט מחוז תל-אביב.
קדמי הביא למישטרה מצה״ל שורה של
קציני-מודיעין, שהקימו מערו־מודיעין
מעולה. רוזוליו הוציא מן המקרר את
זיגל, ומינה אותו כראש מחלקת־חקירות־הונאה
בתל־אביב.
שינויים אלה ארכו כמה שנים, אולם
לקראת השנה האחרונה של תקופת כהו נתו
כמפכ״ל החלו נראות התוצאות. ה־מישטרה
ניהלה חקירות, שקודם לכן לא
חלמה עליהן, כמו חקירות מיכאל צור,
צבי רכטר, טיבור רוזנבוים, בנק בריטניה,
אשר ידלין. המישטרה ריכזה חומר מודי עיני,
שהחל לסכן את הפשע המאורגן
בישראל. חומר זה לא הגיע למימוש,
כיוון שמחוז תל־אביב, שבו מרוכזת ה פשיעה,
היה בשליטת ותיקי־המישטרה,
שלא שיתפו פעולה עם המהפך של רו־זוליו
וקדמי, ולעתים קרובות — כמו
שנראה ברשימה הבאה — הבשילו פעו לות
של ירושלים.
אחרי כל החקירות הגדולות סירב המימי
סד לאשר לרוזוליו להמשיך בתפקידו.
הוא ראה כי חקופת-כהונה נוספת תע מידו
בהתנקשות חזיתית עם ידידיו למע רך,
וכי החקירות, שהביאו לפרשיות, ש־זיעזעו
את המדינה, הן רק תחילת הדרך.
הוא החליט לפרוש, ובמקומו מונה אהרון
סלע, שהומלץ על־ידי רוזוליו. כמה חו דשים
לאחר מכן מת סלע מהתקף־לב,
ובמבוכה החליטו ראשי המישטרה כי ת בד
רי יהיה המפכ״ל.
בשנתיים וחצי שבהן מכהן תבורי כ-
מפכ״ל, הוא חיסל כל מה שחידש רו-
זוליו. קדמי התפטר. סמי נחמיאס הת פטר.
יעקוב נחמיאס התפטר. ראש מדור־המודיעין
בתל-אביב, יחיאל בן־צבי, הת פטר.
ראש מיחלק־הסמים בירושלים, יוסי
טורפשטיין, התפטר. סגן־ראש־אגף־החקי-
רות בתל-אביב, אליהו לביא, התפטר. עי מם
פרשה שורה של קציני־מישטרה זו טרים
יותר, שבאה עם המהפך של ר ד
זוליו, וביניהם אלישע קרא, טובה לו ע-
סון, שלמה רהט, חיים בולקין.
מערך המודיעין של המישטרה חוסל,
וחוקרי המישטרה, הניצבים חסרי-ישע מול
האלימות והפשיעה הגואים, מפעילים אלי מות
מול אלימות בצורה המעוררת ביקורת
בציבור.
המישטרה חוזרת לימים של שב-ואל-
תעשה, ודרוש יהיה גל נוסף של אלימות
וסערה ציבורית, במו זה שהקימה את וע-
דת־שימרון, כדי שייערך נסיון נוסף לה פוך
את המישטרה למה שהיא צריכה
להיות. במצבה הקיים, כל עוד שולטים בה
אנשיו של תבורי ומינקובסקי, אין לכך
תיקווה.

(כרשימה הכאה: החקירות
שהוכשלו, וכיצד)
יגאל לביב !

ביגוד חמוש זו, י
המואה את עכוזו
בעוזו מתעלס
עם גאולה נו
זעם השחקן זאב
רווח על הצלם
אניו ״ ן, ולב
ובו! חינה אותו

מה שאני אומר לו. לכן, כאשר פגשתי
אותו במישרד, פשוט סילקתי אותו רשם.
לא הרמתי עליו יד ולא היו שום מכות.
את הכסף המגיע לו הוא יקבל. הייתי
מציע לו, שאם הוא רוצה לע־שות יחסי־ציבור
או להיות צלם, שיעבור, קודם כל,
קורס מייוחד בזה. הבחור נמצא בהזיות
כל הזמן ומנסה לתפוס טרמפ על סרט
שלי כדי להתפרסם.״
הסיכסוך שבין השניים יגיע כפי הנראה
לבית־המישפט. בינתיים רוצה אבי לקבל
את הכסף ולחזור לפאריס.

עם ראש
שקט — ב חו״ל
^ יין, כן ה ־ ,29׳נולד בארץ להורים
> ממוצא מצרי. בעת עבודתו כצלם
פגש יום אחד, בכפר הנופש באילת, בחו רה
צרפתיה בשם גילן לוי. בין השניים
התפתח רומן אהבה, שבעיקבותיו נסע אבי
לצרפת.
אחרי שלוש שנים של חיים משותפים
החליטה גילן להפוך חוזרת־בתשובה. היא
הגיעה לישראל ופנתה מייד לאחת הישי בות,
כדי לחפש הדרכה בעיקרי היהדות.
אבי נשאר עוד שנה בפאריס ועבד כ צלם.
כאשר הגיע ארצה, לקראת העבודה
על סרטו של רווח, שכר לעצמו דירה.
כעבור זמן קצר הסתכסך עם בעל־הבית,
כי לא שטף את חדר המדרגות. הוא היה
הדייר היחידי שהיה מסוכסך עם בעל־הבית.
יום
אחד הוצתה דירתו. אבי פנה למיש־טרה
ובעל־הבית נעצר לארבעה ימים.
השבוע עבר בדיקה בגלאי-אמת, כדי להו כיח
את צידקת טענותיו נגד בעל־הבית.

ן א כל הדרכים כשרות לפירסום —
• גורס השחקן־במאי זאב רווח, שסיים
את עבודתו על סרטו החדש לא לעלות
יותר, המוקה עתה בבתי הקולנוע בארץ.
״נכון שצריך לפרסם את הסרט, אך יש .
גבול של טעם טוב ואבי דיין, איש יחסי־הציבור
של הסרט, עבר את הגבול הזה,״
טוען רווח.

שחקן־כמאי רווח עם גאולה נוני כסרט
״לא בזווית הנכונה״
בין עשרות הצילומים שצולמו בהסרטה,
ונישלחו על־ידי דיין לעיתונאים, היה דווקא
צילום אחד שלא החניף לרווח .״זה לא
אסתטי,״ הוא אומר ,״לכן לא רציתי ש ישלח
תמונה זו לעיתונים.״ אך דיין, ש ראה
עצמו כאחראי לפירסום הסרט, חשב
שדווקא צילום פרובוקטיבי — המראה את
זאב רווח ואת גאולה גוני בפוזה אינטי מית
במיטה — יעורר עניין בציבור וידחוף
את הקהל לבתי־הקולנוע, לראות את ה סרט
הנועז. אחרי שהתפרסמה התמונה
באחד השבועונים, רתח רווח, וכאשר ראה
את אבי דיין במישרדו אמר לו :״אותך
אני לא רוצה לראות עוד! הסתלק מ־המישרד

לאבי יש סיפור שונה במיקצת .״נכון
שנתתי את התמונה לעיתונים,״ אומר
הוא ,״נכון שזאביק ביקש ממני לא לתת
אותה. אך זה היה כבר אחרי שהתמונה
פותחה ונשלחה לכמה עיתונים. אחר כך,
כאשר הגעתי למושרד כדי לדבר על
הכסף המגיע לי, דחף אותי זאביק לכיוון
המעלית והיכה אותי. ואם זה לא מספיק.

אז הוא גם עיכב את התשלום שמגיע לי.״
אבי לא מתכוון לוותר בעניין זח. ה שבוע
פנה לעורכת־הדין עירית מלקוביץ,
בתביעה לעקל את הכספים הזורמים עתה
לכיס הבמאי זאת רווח והמפיק ברוך
אלה. זה לא רק עניין של כסף, לדבריו.
כבודו ניפגע, היכו אותו והוא לא החזיר
מכות .״עזבתי אז את המיישריד כמו סמר טוט׳
וזה מרגיז אותי,״ אומר דיין.

ללא מכנ סיי ם —
בעיתונים
^ שניים הכירו זד, את זה לפני כמה
• שנים, כשאבי דיין עבד בארץ כצלם-
אופנה וכיצלם־עיתונות. זאביק ביקר ב פאריס
לפני כמה חודשים, בניסיון למכור
את סרטו הקודם, שרגא קטן, לצרפתים.
אבי, שהתגורר שם, אירח אותו בדירתו
כשלושה חודשים. הידידות בין השניים
התהדקה וזאביק הציע לאבי לבוא ארצה
ולעבוד בסרטו החדש. אבי בא לישראל

והתחיל לעבוד, לא רק כצלם סטילס אלא
גם כאיש יחסי־ציבור.
״בשהותי בפאריס עבדתי כצלם בסרט
צרפתי שבו השתתפו נטאלי דילון ואיב
מונטאן,״ מספר אבי .״ראיתי אז איך עוב דים
על פירסום סרט. אני זוכר שאלן
דילון עשה סרט, ותמונה שלו, ללא מכנ סיים,
שנילקחה מתוך הסרט, הועברה לכל
כלי-התיקשוחת. בגלל התמונה ההיא הם
מכרו את הסרט טוב יותר.
״רציתי לעשות את אותו הדבר עם
זאביק. לא תיארתי לעצמי שה־א יעמוד
בדרכי. כאשר אמר לי לא להעביר את
התמונה לעיתונים זה היה כבר מאוחר
מדי. העברתי אותה. כל זמן העבודה על
הסרט הזה העברתי תמונות וסיפורים ל עיתונים,
על גאולה גוני, על התמוטטות
העצבים שלה ועל כל מה שקרה במשך
העבודה. אך כאשר סיפור נגע בו אישית,
התחיל זאביק לעשות עניינים,״ מספר
אבי.
זאב רווח, ששיחק במשך שנים על
בימות ישראל ויצר לעצמו שם של שתקן
רציני, אדם חביב ונוח לבריות, ההל ל ביים
סרטים לפני זמן קצר. הוא נהנה
מאד מעבודה זו. על הסיבסוך שלו עם
אבי דיין הוא מספר :״קודם כל, לו הייתי
מכה אותו לא היה לו כוח לרוץ לעיתונים
ולספר על כך. אני מתאגרף לשעבר,
ומכות שלי זה לא מישחק־ילד־ם. אבי
פשוט רוצה לפרסם את עצמו וחבל שהוא
עושה זאת על חשבוני.
״פגשתי אותו בפאריס, בחור נחמד שגר
בחדר עלוב ודל מראה, וראיתי שאינו
עושה כלום. אמרתי לו שיבוא ארצה
ויהיה צלם סטילס בסרט החדש שלי. הוא
באמת בא ונתתי לו לצלם וגם לעשות
קצת יחסי־ציבור. אני די חלש בזה ועובד
בשקט. ככה אני אוהב לעבוד.
״האיכות המיקצועית של צילומיו היא
מתחת לכל ביקורת. כאשר ראיתי את ה תמונה
הבלתי אסתטית שצילם, אמרתי לו
שישמיד מייד את הנגטיב. התמונה גם
לא צולמה בזווית הנכונה. היא היתה
צריכה להיות בזווית של 45 מעלות, שזו
היתד, הדרך, לפי התסריט, כדי שגאולה
תוכל להיכנס להריון. הוא, לא רק שלא
השמיד את התמונה, אלא גם מסר אותר,
לעיתונים. כאן כבר התחממתי.
״אם אדם עובד ׳אצלי הוא חייב לעשות

צלם דיין
״עזבתי כמו סמרטוט״
עתה מנסה אבי להיפטר, כדבריו, מכל מהסרט כאב־הראש שיש לו בארץ.
חייבים לו 35 אלף לידות. את בעל־הבית
שיל דירתו, שבה הוא מתגורר עדיין, הוא
רוצה לראות משלם עבור הנזק שניגרם
לו. ואז, עם ראש נקי, הוא רוצה לחזור
שוב לפאריס ולעבוד בה. את קורותיו
בארץ הוא מנסה לשכוח. במילחסת ה התשה
הוא ־נפצע ושתי אצבעות ידו
השמאלית ניקטעו. מישרד־ד,ביטחון ממן
בשעתו את לימודי הצילום שלו, במיסגרת
שיקום נכי צר,״ל.
האם החליט ״׳לרדת״ מן הארץ?
לא, אלא שבעתיד הנראה״ לעין הוא
רוצה לעבוד דווקא בחוץ-לארץ, בראש
׳שקט.

החסודותשל שגיי ד ר:
אתהתוסתעמעוצמתןהמו סי קלית

״15 1612״ £0ס50^ £1
מיוזיק סנטר בדגם זוק<-ו 000
כולל רסיבר משוכלל, טייפ־דק
אוטו מטי, פטיפון חדיש ב תוספ ת
רמקולים תו א מי ם 16:112.5

ח£ם £1א4ו —8 0כולה או מר ת
פאר ועצמה. לשניידר 2מערכות
מיוזיק־סנטר, צנועות במחירן,
ומפתיעות באיכותן ובעצמתן
ה מו סי ק אלי ת. כל המערכות
מיוצרות בה תא ם לתקן הגרמני
ה מח מיר 45500 אום
אחריות ״שניידר״ מקצועית —
מעבדה ארצית לשרות מהיר
ו מיו מן עם מלאי חלפים מקוריים.

112״£0 5£1ח£־ד3״ ח£ם£1א50>4
השילוב האידיאלי של טייפ־דק
או טו מ טי עם רסיבר משוכלל
ו־ 2רמקולים תו א מי ם 1.6-112,5

יו 61<16 ווו 1ם $

מפיצים לצלילי גיתית בע׳׳מ, תל־אביב, רח׳ ירמיהו ,46 טל 443121 .

להשיג בחנ וי ו ת
סטריאומובחרות:

העולם הזה ׳ 2172

תל־אביב:
״ ס ט רי או״,
בן י הו ד ה 246
טל 440538 .

נ תני ה:
תל־אור,
ש מו אל הנציב , 15
טל 053-28023 .

איל ת:
ש מ עי ה בע״מ
מרכז מסח רי,
ת.ד , 132 .טל 059-2853 .

חיפה:
ס ט רי או של שמחה,
אחד־ העם ,12
טל 04-642516 .

ירו שלים:
א.מ. אלקט רוני ק ה,
אבן־י שר אל , 5
טל 02-221418 .

זזותייס החביאו
את הנוצויה
נמאורשוווים,
העיתונות הסיתה
ונית־חדין הרבני
נקו להחזיר את
הנוצרת דיר בתרה
הנוצרי, ם׳ לתציד
את שניהם מיד
ה1ו1ג היהודי
שתיתן אותם נות
משה וישראל

אהרון ו הלן לוי מוקעי ם כמיסיונרי ם -מפני

האמת על.הנביא
ך* אם מוסמכת הרבנות בישראל
״ 1להשיא זוג נוצרי כדת משה וישראל י
ודאי וודאי שלא! מכיוון שהחוק מסמיך
אותה לטפל בענייני נישואין וגירושין של
יהודים בלבד,

אולם בעיקבות פרשת אהרון לוי, אשר
כונה ״הנביא מבית־אל״ ,שהתפרסמה באח רונה
בהרחבה בעיתונות, התעוררה שאלה
מישפטית מעניינת זו.
הרבנות בתל־אביב השיאה בשנת 1976
את הזוג ביל ולונדה היקס, אחרי ששוכנעה
כי בני־הזוג הם ילדים לאמהות יהודיות,
ועל כן הינם יהודים לפי חוקי הדת. לאמי תו
של דבר היו שני בני־הזוג נוצרים,
וכן היו אימותיהם. הם שיקרו ברבנות
והמציאו עדי־שקר, כדי לשכנע את הרב נים
להשיאם כיהודים.

ך• אם הנישואין הללו, שהיו תוצאה
י 1של מירמה, הם נישואין של ממש לפי
החוק הישראלי ז האם בני הזוג הפכו
יהודים כתוצאה מהכרת הרבנות ביהדותם?
האם אזרחות ישראלית, שרכשו הצדדים
מכוח חוק-השבות, אחרי שהוכרה יהדותם
בבית-הדין הרבני, היא בעלת־תוקף? האם
זכויות-עולה, שנרכשו כתוצאה מהשתל שלות
זו, נרכשו כדין?
שאלה חשובה נוספת: האם אחרי שנת גלה
לבית־הדין הרבני כי הצדדים ועדיהם
הונו אותו, וכי השיא זוג נוכרים, הוא
יכול להמשיך ולטפל בעניינם, לפתוח תיק
גירושין, לטפל בתביעת מזונות, ולהוציא
צורם לשלום־בית?

באזור.

האס המציא

שהוציא אירגע יד לאחים הנלחם במיסיונרים, נגד הזוג אהרון
והלן לוי, המנהלים אגודה עותומנית בשם בית אל ציון
אהרן לוי דת שהיא שילוב של היהדות והנצרות?

פרשתם של הזוג היקס, נתגלתה בפני
השופט דויד וולד בבית-המישפט המחוזי
בתל-אביב בשבוע שעבר, בעת חקירה מוק־

ביל היקם, שאביו התאבד,
אחותו מתה ממנת סמים
! 111111
ואמו אלכוהוליסטית, בא לדרוש את אשתו.

בבית־הזוג לוי נחוג הדבר במסיבה
ובשתיית יין. אחר־כך, לדברי לזוג היקס,
נוצלו זכויות־העולה שלהם לשם רכישת
מוצרים חשמליים שונים, ומכונית פורד
טראנזיט.
בסוף שנת 1977 עזב ביל את ישראל
וחזר לארצות־הברית, אם מרצונו הפרטי,
או לשם מטרות התרמה לבית־אל. אולם
אשתו, לונדה, סירבה להצטרף אליו. אחרי
שנסע, סיפרה לזוג לוי על מישפחתו האומ ללה
של ביל, וטענה כי היא מפחדת
שגורלם לא יפסח גם עליו. היא סיפרה
כי היא פוחדת ממנו.

רק ה מוו ת יפריד שהחלו מיכתבים וטלפונים של ביל
״•) לדרוש מלונדה להצטרף אליו, אמרה
לזוג לוי כי מצאה בהם הורים, וכי רק המוות
יוציא אותה מביתם, שבו מצאה את ה שלווה
בפעם הראשונה בחייה. היא פנ תה
לרבנות לשם הגשת בקשת גירושין
מבעלה. בבקשה זו, שהגישה בעזרת לוי
ובלא עורד־דין, טענה כי בעלה הוא נוצ רי,
וכי הוא נטש אותה, וביקשה גם מזו נות
ממנו.
לפי דברי עורך־הדין סילביו נחום, נצי גו
של ביל היקס, טיפל בתביעה זו
הממונה על ענייני עגונות ברבנות בתל-
אביב, איינהורן. הוא כתב לביל מיכתב
והודיע לו על תוכן התביעות שהוגשו
נגדו. לא היה קשה למצוא את ביל באר-
(המשך בעמוד )62

זוג נוצרים

או או תםבר בנו ת

הב־ד״אל
דמת של בני־הזוג היקס, לצורך אישומם
של אהרון והלן לוי, באשמות של עדות-
שקר לפני בית־הדין הרבני, וגם על עבי רות
מיסים ומכס בעניין המטלטלין שנר כשו
על סמך זכויות־העולה שנרכשו כתו צאה
מנישואין אלה.
בעדותם נתגלו בני הזוג הצעירים והיפים
כנציגים מובהקים של הדור האובד של
נוער ארצות־הברית. ביל בן דד 25 סיפר
כי אביו התאבד בשנת , 1973 אחותו נפ טרה
ממנת־יתר של סמים, אחיו מכור ל סמים,
ואמו הפכה אלכהוליסטית. לונדה,
בלונדית יפהפיה, היא בת למישפחה הרו סה,
וכימעט לא הכירה את אביה.

לשם כך פנו לרבנות, מילאו את ה טפסים
הדרושים והצהירו כי אימותיהם
היו יהודיות. לדבריהם, עזר להם לוי
במציאת שמות עבריים לאימהות וערך
עימם חזרות על עדותם. לוי עצמו ובחור
בשם ברד רומגס, אשר גם הוא התגורר
אצל לוי עם אשתו, העידו ברבנות כי הם
מכירים את בני־הזוג, ויודעים כי אימהו־תיהם
יהודיות.

האשה פ חדה
מבעלה
ף ית־הדין הרבני השתכנע, והשיא ב נישואין
כדת משה וישראל את ביל
ולונדה היקס כחולי־העיניים, הבלונדיים
ובעלי החזות הבלתי־יהודית.

__ חו ס
ושלוות־נפש
חרי נישואיהם בטכס אזרחי ודתי
בכנסייה בקליפורניה, החלו בני־הזוג
מחפשים משענת רוחנית. הם מצאו אותה
בדמותם של הזוג לוי. אליהם הגיעו דרך
בתם חווה, שבה פגשו בארצות־הברית.
היא הזמינה אותם לבקר אצל הוריה ביש ראל,
ולחוג את חג־הפסח. כך הגיעו כולם
לארץ בשנת . 1975 הם באו כתיירים
לשלושה חודשים, ונשארו יותר משלוש
שנים. במשך כל התקופה הזאת התגוררו
בביתה של מישפחת לוי. עבדו שם וקיב לו
את כל צורכיהם אצלם. בערבים היה
אהרון לוי קורא בסיפרי־הקודש ונושא
דרשות, ואשתו, הלן, היתד מנגנת ב אורגן.

לונדה
היקס, שהוריה נפ־
11 7 ^ 11 רדו בעודה תינוקת ולא
הכירה כמעט את אביה, ראתה בלוי אב.

הצעירים מצאו שם את שלוות־הנפש
והחום המישפחתי שאותו ביקשו לשווא
באמריקה. כאשר רצו להשיג אזרחות יש ראלית,
נתקלו בקשיים, מכיוון שמישרד־הפנים
לא השתכנע ביהדותו של ביל. לכן,
לדבריהם, הציע להם לוי כי יינשאו בני שואין
דתיים ברבנות, ואז יוכלו לקבל
אזרחות ישראלית בקלות.

הזוג ושו־רהדיו

הבעל הנוצרי שב מארצות־הברית וקיבל מהרבנות
צו לשחרר את אשתו מבית לוי. עורך־הדין נחום
חשש שהאשה תתנגד ולכן פנה לאירגון יד לאחים, כדי שימצא דירת־מיסתור במאה שערים.

הנביא מ בי ח ־ א ל

בטחון כפול

(המשך מעמוד )33

טם מפסק 660

צות־הברית, מכיוון שהוא חזר אל חווה,
בתו של לוי, והמשיך להתגורר עימד, ועם
בעלה, ויחד עימם אף ניהל בית־חרושת
לרהיטים.
ביל מיהר לענות לאיינהורן, וסיפר
במינתבו על התרמית שנעשתה, וכי הוא
ואשתו נוצרים מלידה, וכן אימותיהם.
לדברי עורו־הדץ נחום, הרבנות הפכה
אז את התיק לסודי, הוציאה אותו מבין
התיקים הרגילים, ושמרה אותו בסוד מפני
לוי ולובדה.
לפני כחצי שנה ניסה ביל להוציא את
אשתו מישראל. הוא בא לכאן, התגורר
עימה אצל מישפחת לוי וניסה להשפיע
עליה, אך לא הצליח. היא סירבה. הוא
עזב את הארץ.
לפני שבועיים חזר שנית לישראל, ומבלי
להודיע דבר לאשתו וללוי, פנה אל כתבת
מעריב, נורית דברת, אשר כתבה בזמנו
כתבה ארוכה על בית־אל, וגם לעורך-
הדין נחום, למען יעזרו לו להוציא את
אשתו מבית לוי.

להציל נוצרים
מ מי סיוג רי ם

ו הג ר מני
* * מומלץע ״ימהנדסהב טי חו תשלחב׳ בי טו ח ״ ה סנ ה ״

חידו ש נוסף של חברת 880 הידועה בעולם בטיב מוצריה.

מכשיר נגד התחשמלות חיוני לבל בית
המפסק הבלעדי בעל בטחון כפול: א .מבטיח מפני התח שמלות.
ב. מאפשר לד לבצע א ת כל עבודות החשמל בביתך בב טחון מוחלט.
ה מפסק מצויידבכפתור לנעילה מכנית ב טיחו תי ת המופעלת ע״י
סבוב ב0ס 9שמאלה בעזרת מברג,וגורם לניתוק מוחל ט
של המעגל הח שמלי בלא חשש מהפעלה מקרית.

8 80 מסורת שני איכות

שלמה כהנא סוכנויות״
רח׳ נחלת בנימין ,72ת״א,טל5 8 3 1 4 ,5 1 5 8 5 .
יורם יצחקי שרותי פרסום

לכבוד

יום העצמ או ת הרא שון
בעידן ה שלום
אנו מקיימים

נ שף

ענ ק

עם יו מיי ם נופש במלון ״המלך שאול״
באשקלון
מ־( 30.4.79 אח.ה״צ) עד ( 2.5.79 אחה״צ).
התכנית כוללת גם שני ערבי ריקודים, משחקי בינגו, הגרלות,
תזמורת וכמובן שלוש ארוחות עשירות בל יום׳.
לרשות האורחים משטחי ישא ובריכת שחיה אולימפית.
המחיר 1,310.— :ל״י למבוגר, בולל מע״מ.
— 840.ל״י לילד (עד גיל )16 כולל מע״מ.
פרטים

והזמנות :״ און ״ ארוח ונופש בע״מ

תל״אביב: רח׳
ככר

חיפה :

ירושלים: רח׳

נתניה :
באר״שבע: רח׳

אלנבי , 111 טל 612567 :
דיזנגוף (ריינס ,)4טל :
הרצל ,22 טל 645403/4 :
הנשיא ,126 טל 82277 :
שמאי ,8טל 224624 :
הרצל ,4טל 22947 :
הרצל ,31 טל 73308 :

248306

רשום בלוח :״און״ — ארוח !

612

¥¥ורף־הדין נחום הגיש בשמו של ביל
+שתי בקשות לבית־הדין הרבני. בבק שות
פירט כי בני־הזוג נישאו בנישואין
אזרחיים בארצות־הברית, וכדת משה ויש ראל
ברבנות. משום־מה לא ציץ כי הם
נוצרים. וכי נישאו גם בכנסייה בארצות-
הברית. הוא גם לא סיפר כי השיגו את
נישואיהם בהצהרות כוזבות. אולם הוא
הטעים כי לונדה מתגוררת בבית לוי,
שהוא מנהל כת דתית מיסיונרית, הטוען
כי הוא המשיח וכי הוא פועל על פי
צווים המועברים אליו ישירות מפי אלו הים,
וכי אמונתו היא שילוב של הנצ רות
והיהדות.
הוא סיפר כי בני הזוג עבדו אצל לוי
שנים אחדות ללא כל תמורה, וכי לוי
הטיל עליהם חיי סיגוף והתנזרות, אסר
עליהם להביא ילדים לעולם, והשתמש ב-
אמצעי-הפחדה נגדם. לדבריו, לוי איים
עליהם כי אם ימרו את פיו, ימיתם על-
ידי אלוהים. הבעל טען כי אשתו מחוסרת
רצון עצמי, משועבדת ללוי לחלוטין.
הוא ביקש מהרבנות לגרום לשלום־בית
בינו ובין אשתו, כדי שיוכלו להמשיך
לחיות באושר ולהביא ילדים לעולם. לכן
ביקש מבית-הדין להוציא צו שיאסור על
לונדה כל מגע עם לוי, ויוציא צו שיאפ שר
לבעל לקחת את אשתו אליו. בקשה
נוספת שהגיש באותו תיק היתה בקשה
לצו־מניעה, שיאסור על לוי כל מגע עם
לונדה.

מ ח בו א
במאה שערים
ף* כקשה נאמר כי כדי למנוע מלונדה
לעשות מעשה שטות או לאבד עצמה
לדעת, מתבקש בית־הדין הרבני להוציא
את הצווים האלה במעמד צד אחד בלבד,
כלומר, לא להודיע על כך ללונדה וללוי.
וכדי •לשכנע את בית־הדין באמיתות ה עובדות
שפורטו בבקשות, צורף אליהן קטע
מעיתון נזעויב, שבו פירטה נורית דברת
את עלילות בית לוי.
בית־הדין הרבני, למרות שידע כבר
ממיכתבו של ביל, כי בני־הזוג הם נוצ רים,
אישר את הצווים.
בעיקבות הצווים הללו יצא ביל הנוצ רי,
יחד עם עורר־הדין שלו ועם שוטר,
כדי להוציא את לונדה מביתו של לוי
ולהשיבה אל בעלה.
לונדה סירבה בכל תוקף למלא את הצו.
היא צעקה ובכתה והתחבאה בבית, וסיר בה
לצאת. השוטר נמנע מלהתערב, ולבסוף
הגיעו כל הצדדים לתחנת־המישטרה בחו לון,
שבה שוכנעה לונדה לעזוב את בית
לוי לפי צו הרבנות, וללכת עם בעלה.
את הלילה הראשון בילתה אנ ד ה עם
ביל ועם פסיכולוג צעיר מארצות־הברית,
ריד הלר, שהובא גמייוחד כדי להציל או תה,
בביתו של עורד־הדיו נחום.
אולם את הלילה השני והשלישי בילו
בני־הזוג והפסיכולוג במאה שערים, שם
שכר להם אירגון יד לאחים, הנלחם במיס יונרים,
דירה.
לדברי נורית דברת, נזקקו לעזרתו של
האירגון הדתי מאחר שלא ידעו כיצד
תגיב אנ ד ה על ניתוקה מלוי. אם היא
תשתולל או תצעק, אי-אפשר יהיה להחזי קה
במלון, וכדי למנוע מלוי למצוא אותה,

הוחלט על מאה שערים
אידיאלי.

כמקום־מחבוא
השינוי הקיצוני
חי שלושה ימים כילבד בחברתו של
יי הפסיכולוג המתמחה ב״הוצאתם של
צעירים מכתות דתיות הרסניות והחזרתם
למישפחותיהם״ היה די כדי להחזיר את
לונדה אל בעלה, ולהשיב את ליבה מלוי.
כך ניצבה הנערה הצעירה, לבושה ב בגדים
חדשים, על דוכן העדים והעידה
נגד לוי ואשתו. גם חקירתם של הסני גורים,
משה טנא וצבי לידסקי, לא הצ ליחה
לגלות מה קרה לנערה בשלושת
הימים, וכיצד הפכה את עורה ואת הש קפותיה.
הזוג
לוי נעצר ל־ 10 ימים, בעבירת
עדות־שקר לפני ביודהדין הרבני, ועבי רות
מיפים ומכס. ואילו הזוג היקס, אשר
ביצע את אותן העבירות. אם בוצעו, קיבל
חסינות מתביעה מישפטית. כך הבטיח
אברהם לנדשטיין, נציג התביעה הכללית.
במהלך החקירות נשמעו ופורסמו דברים
רבים על אמונתם הדתית של הזוג לוי.
הם הושוו • לבת הדתית של ג׳ים ג׳ונס ׳
בארצות־הברית, אשר ההתאבדות ההמו־ 1
נית שלה זיעזעה את העולם. בעיתונות
גם כונה לוי בכינויים כגון ״נביא השקר״,
״אליהו הנביא״ ,״השליח״ ,״המנהיג״,
״נביא הזעם״ ,ו״ג׳ים ג׳ונס מיניאטורי״.
חיפוש מדוקדק בסיפרי החוק של מדי-
נת־ישראל לא גילה כל עבירה בכך ש
דוברה
היקס (משמאל) וידידה *
שטיפת־מוח כמו בסרט
אדם עובד בביתו לדת כל שהיא. לפי החוק
במדינת-ישראל, יכול אדם לסגוד בביתו
לדת שינטו היפאנית או לכל עבודת־אלי־לים
שהיא. חוק חדיש משנת 1977 מטיל
עונש של חמש שנות־מאסר על מי ש מפתה
אדם להמיר את דתו, בהבטיחו לו
טובת־הנאה כלכלית. הפרקליט לנדשטיין
אמר כי אינו שוקל את העמדתם של הזוג
לוי לדין על סעיף זה, בכך שפיתו את הזוג
היקם להתגייר.

יד ל א חי ם נוצריים ישום מישפטי כזה, לא יהיה, כנר־
\ £אה, אולם קירותיה של העיירה אזור
כוסו השבוע במודעות המוקיעות את
״המיסיונר אהרון לוי ואשתו. המואשמים
בפלילים״ .על המודעות חתום אירגון יד
לאחים.
אם עברו בני הזוג לוי עבירות כלשהן,
יש להעמידם לדין לפני בית־מישפט, ולתת
להם להתגונן ולהביא עדים כדי להוכיח
את חפותם.
אולם אם אין במעשיהם משום עבירה,
האומנם נכון הדבר להעמידם למישפט
הציבור והעיתונות, לכנותם בכינויי-גנאי
ולהסית אנשים להוקיעם, בלי שתהיה להם
כל דרך להתגונן, אלא להסתבך במילחמה
בגורמים דתיים המתנגדים להם?
אי מון יד לאחים הנלחם במיסיונרים
הלוכדים נפשות יהודיות תמימות לנצ רות,
שינה הפעם מדרכו. הוא לקח תחת
חסותו זוג נוצרי שרימה את הרבנות, ועזר
להוציא את לונדה הנוצריה מביתו של לוי
היהודי.
* קייל רונזאנס, שגרה אף היא בבית
לוי עם בטלה.
העולם הזה 2172

בדוה קטנה בצפון
1נ״א שיימת שמוות
3ונע של־ ש וייס

חפוש 711011
מחשיך 1177
טלפיר 1937 ,
פירסונזים ושערוריות

ח־יד״ד

ן * י שקצת מתמצא בערבי־פתיחה
יי•׳ של תערוכות״אמנות, ונוטה להביט
לא רק ביצירות המוצגות, אלא גם ב מבקרים.
צד בוודאי בעיניו זוג יוצא־דופן
— אדם מוצק בשנות השבעים ה מאוחרות
לחייו, שיער ארוך אפור עוטר
את ראשו, ומוכתר לרוב בכומתה פריסאית
נושנה, ואישה בשנות החמישים המאו חרות,
שצמר, ארוכה ארוכה מקפצת מאחו ריה,
גופה תוסס כשל נערה שהגיעה לפיר־קה,
ועיניה ירוקות בעלות הבעה שובבית.
זהו הזוג טלפיוי—גבריאל וריבקה, שמורת-
טבע של תל־אביב עוד לפני שהיא היתה
בכלל קטנה. עליהם יעיד הפיתגם, תוכו
בהחלט כברו.
גבריאל טלפיר מוציא מזה חמישים שנה,
לפחות, ירחון לענייני תרבות ואמנות בשם
גזית, ומאז שהתחתן עם ריבקה, לפני כ־15
שנים, משמשת זוגתו יד-ימינו בכל מה
שקשור בהולדת גזית, כולל הגהות, איתור
אמנים ופיקוח חמור על הדפסת התמונות.
הפלירט שהפך רומן

טדפיר, צ196
בעשר אצבעות

ף דירתם הצנועה בת שני החדרים,
שבצפון תל-אביב, מתקיימות ביני הם
שיחות ממושכות עד לשעות הקטנות
של הלילה. השיחות מתמקדות לרוב בצייר
זה או אחר, העומד להתפרסם במאגאזין,
ומתרחשות בסלון, המחולק לשני אזורי־פעילוול
מרכזיים. באחד עומדת ריבקה
ומציירת על כך ציור גדול, כשמסביבה בק בוקי
צבע ואבקות למיניהן, בצד בקבוקי
טרפנטין ושמן־פישתן הפתוחים למחצה׳.
בחלק השני יושב גבריאל טלפיר, שקוע
בהדפסת חומר על מכונת־כתיבה ישנה,
׳וכומתה לראשו.
לבד מציוריה של ריבקה, עמוסים קי רות
החדר בציורים משל גדולי־הציירים
בארץ, כשהבולטים שבהם הם דיוקנים

עם ראובן ראובן ושלום רוזנפלד 1969 ,
״התקוסטתי עס כל הבוהמה בשל דיעותי״
של בני הזוג עצמם, המהווים מוקד משי כה
לציירים, כל אחד מהם בנפרד.
טלפיר, שהוציא עד כה כשלושים חוב רות
של גזית, מכנה את מיפעלו כמעשה
הגובל בטירוף. זהו סיפורו של זאב בודד,
המקיים באורח עצמאי כתב־עט משלו,
בלא גיבוי משום מוסד, מיפלגה או אגודה
ציבורית אחרת. במשך כמה שנים קיבל
ממישרד-החינוך־והתרבות הקצבה, שלא
כיסתה אפילו את הוצאות הנהלת החשבו נות
של הירחון.

רק פעם אחת במשך חמישים שנות קיומו
של גזית, קיבל בעליו פרס בסו 5000ל״י
מטעם. עיריית חיפה, לרגל שנות השלו שים
של המדינה. אך באורח פלא ממשיך
המיבצע להערד על דעת אדם אחד —
או, ליתר דיוק, שניים, החשים עצמם
חופשיים ומצפונם נקי.
תחום התדיינותו של טלפיר הוא דווקא
באמנות מודרנית־חדשנית. תחילתו של ה סיפור
מגיעה כמעט עד תחילת המאה. הוא
נולד בשנת , 1901 בסטניסלבוב, פרפר

— ..הבר שהכ חו ל ממשיר לרכב
(המשך מעמוד )63
עירוני בגליציה המיזרחית, הנמצא למר גלות
הרי הקרפטים. מישפחתו היתר. דתית
ואמידה, ומנתה 12 ילדים. אביו נפטר
בהיותו ילד, ועל אמו היה לנהל את
המשק החקלאי .״אני הייתי הצעיר ש־במישפחה,״
נזכר טלפיר ,״ואמא היתה
לוקחת אותי להתפלל יחד איתה. היינו
מגיעים לבתי-כנסת בנויים מעץ, ובהם
ציורים שלכדו את עיני.״ אותם בתי־כנסת
הועלו מאוחר יותר באש על־ידי הקוזקים,
משפרצה מילחמת־העולם הראשונה, ו גבריאל
נשלח עם שתי אחיותיו לממלכה
האוסטרו-הונגרית והגיע לווינה.
כאן התחיל הפלירט עם הציור, שבמרד
צת־הזמו הפד רומן ממושך. וינה, שהיתר.

בין ציירי האוונגרד של שנות ה.20-
משחזר, דיברו מוריו על ליבו שיעשה
דוקטורט באמנות מודרנית ואילו הוא מצא
לנחוץ לארוז שנית את חפציו ולנסוע
לפולין, כדי להרצות בעיירותיה לנוער
יהודי על אמנות.
תופעת האנטישמיות הטרידה את מנו חתו
.״לא יכולתי לשבת במקום אחד ו לראות
את ההרס של העם היהודי. ראיתי
את האסון מתקרב, והייתי חייב לפעול.״
באותה תקופה החל חוטא בכתיבת שירה
אוונגרדית קונסטרוקיביסטית. למה הכוו נה?
״עשיתי קונסטרוקציות שיריות —
מיבנים המייצגים רישומים מופשטים ו מילים
בודדות.״ היה זה סוג של אמנות,
המערב רישום גראפי עם מילים (תחום

שרונסק שנא אותו, ארתתגן
התנצר ער שניוסם אצרו
מרכז אמנותי משגשג, הפכה את הנער
בן ה* 16 בן־בית במוזיאוניה הגדולים.
יום אחד, בדרכו מהקן של תנועת־השומר
הביתה, נתקלו עיניו בספר שנשא
את השם הפרש הכחול. הכותרת עוררה בו
סקרנות חזקה, ופיתחה בדמיונו פנטזיות
מרקיעות־שחקים .״בכל פעם שעברתי ליד
החנות, הסתכלתי בקינאה בספר, שלא
יכולתי להשיג.״
ללמד נוער יהודי

^ פיק ספר

די להרוויח כסף הלך לנקות את
רחובות וינה משלג, אך לפני שהס לחסוך
את הסכום הנכבד, נמצא ה בילקוטו.
זקנה וינאית שראתה אותו

שהגיע לתודעת הציבור בישראל רק ב שנות
ה־.)70

בודד
ג בו המה
ך* אנטישמיות חיזקה את געגועיו
> י לארץ, יוב־ 1925 קיבל ״סרטיפיקט״ ו עלה
ארצה. תחת לעשות דוקטורט באמ נות
מודרנית עשה דוקטורט בסלילת כבי שים
.״היה יאוש גדול. שתינו הרבה, רקד נו
הורה אל יבנה, אבל היתה אמונה גדו לה.
היינו נודדים על פני הארץ, לא היה
איפה לשים את הראש. בקיץ שכבנו על
שפת־הים, ובחורף — בחדר ריק מעל
מאפייה, שתיקרתה היתה חמה.״
בארץ גילה, לתדהמתו, שממה בכל ה־