גליון 2173 מתאריך 25 באפריל 1979

1י 3וןןל

4 X0 4 6 0־6611111181
מכונת הגילוח שכדאי לפגוע!
פנים אלפני
ב־ *995ל״׳ בלבד

אריאל

ראש גילוח צר
מבטיח גילוח קרוב, גם
במקומות שלמכונות אחרות
קשה להגיע, כמו החריץ בסנטר
או מתחת לאף. בזמן גילוח קצר
ביותר מלטפת מכונת הגילוח
סטנדרט את פניך, ומשאירה
אותם נקיים וחלקים למגע.
מפסק מרכזי נוח להפעלה נותן
לך אפשרות ל־ 3מצבים: גילוח,
גילוח לשיער ארוך ונקודת
עצירה.

רשת מצופה בפלטינה
שיטת הרשת של בראון מונעת
גרר העור ואינה נותנת לאף •
שערה לחמוק. שיטה זו בלעדית
לבראון.
לסטנדרט סכין מיוחד לשיער
ארוך, מיוחד לעיצוב הזקן
והפיאות.
עיצוב דק ואלגנטי
מאפשר לך שמוש נוח ואחיזה
נעימה בכף היד. לבחירתך שני
צבעים: כחול כהה ואפור בהיר.

מס. ו באירופה.

•המחיר נכון להיום ואינו כולל מס ערך מוסף.
מפיצים בלעדיים של מוצרי בראון בי שראל -דל־תה -מוצרי איכות חשמליים בע״מ, רח׳ ה׳ באייר(ככר המדינה) ,40 תל־אביב, טל ,252385,252386 :להשיג ברשתות השיווק -ש? ם, המשכיר לצרכן,
כל בו שלום ובחנויות החשמל המובחרות. תחנות שרות: תל־אביב: דל־תה מוצרי איכות חשמליים בע״מ, רח׳ ה׳ באייר(ככר המדינה) .40 רובין, רח׳ יסוד המעלה ;6אליאס, ו ח׳ העליה .20
ירושלים: קאליש, רח׳ בן הלל .5חיפה: בן קיקי(מיקם) ,רח־ עמק הזיתים .17 נתניה: בר־מנחם, רח׳ שטמפפר .15

העיתון לספק לקוראיו, מבלי להתחשב
במידת אי־הנוחות או החרדה הנגרמת להם.
לא פירסמנו את צילומיו של בומבה
צור ערב פטירתו כדי לזעזע. לנו זה
נראה בשעתו טבעי, חלק אינטגראלי מהכתבה
שסיפרה על גורלו וגורל מיש-
פחתו. במבט לאחור, לאור התגובות ה חריפות
שהגיעו אלינו בעניין זה, נראה
לנו גם עתה כי צדקנו בגישה זו.

הקשר
^המצולם

״העולם הזה״ ,שבועון החדשות הישראלי. המערכת *-המינהלה :
תל־אכיב, רחוב גורדון ,3טלפון 6א433צ־ .03 תא־דואר . 136
מען מכרקי :״עולמפרס״ .מודפס ב״הדפוס החדש״ כע״מ, תל־י
אביב, רה׳ בן־אביגדור. הפצה ״גד״ 03״מ. גלופות: צינקוגרפיה
״כספי״ כע׳^מ. העורך הראשי: אורי אגנרי. העורר: אלי תבור עודד
תכנית: יוסי שנון עורכת כיתוב: ענת ישראלי. צלמי־מערכת:
ציון צפריר וגילה רזין. ראש המינהלה: אברהם
סימון. מחלקת המודעות: רפי זכרוני המו״ל: העולם הזה בע״מ.
חשוכת־מרפא.״ עד היום יש אנשים החוששים
לגלות כי יקיריהם נפטרו מסרטן.
הרבה מאד מילים נאמרו ונכתבו לגבי
יתרונם של צילומים על מילים. האימרה
״אלף מילים אינן יכולות לתאר ולהביע
כפי שיכול צילום אחד,״ הפכה לאחת
מאמות היסוד של העיתונות המודרנית.
ובכל זאת אנו מופתעים כל פעם מחדש
מהעוצמה הגלומה בצילומים.
לפני שלושה שבועות פירסם העולם הזה
כתבה על נסיבות פטירתו של השחקן יוסף
(״בומבה״) צור (בומבה — סוף המישחק).
העובדות שהיו כלולות בכתבה גוללו טרגדיה
אנושית מזעזעת: כיצד חלו בומבה צוד
ורעייתו, מינה, בסרטן, כמעט בעת ובעונה
אחת, וכיצד חיו ילדיהם עימם תחת
קורת-גג אחת בידיעה שהם עדים לגסי־סתם
האיטית של הוריהם.
זה היה סיפור עצוב. הוא גרם ללא ספק
צביטה בלב לקוראיו. איש מהם לא קבל
על כך שפירסמנו אותו. להיפך. לעומת זאת
הופנו כלפינו טענות מרות על שניים מהצילומים
שהתפרסמו באותה כתבה. היו
אלה צילומיו של בומבה צור, שצולמו
ימים מיספר לפני מותו, כשמחלתו הקשה
כימעט וכבר כילתה אותו. הוא נראה בהם
כחוש וחיוור, כמי שהזיקנה קפצה עליו
בבת אחת (ראה צילומים בעמוד זה).
הוא היה שונה לגמרי מהתדמית של השובב
השמנמן והחייכן, בה זכר אותו
הציבור.
די במפתיע קיבלנו תגובות נזעמות על
פירסום צילומים אלה :״לשם מה הייתם
צריכים לפרסם אותם? האם לא די בזה
שכתבתם שהוא מת מסרטן? הייתם צריכים
גם להראות את זה? הרי אלה צילומים
מעוררי חלחלה?״
במחשבה שנייה היתה זו תגובה טבעית.
בני־אדם אינם אוהבים להתייצב פנים
אל פנים מול המוות. כשאדם מביט בפני
המוות למעשה בפני עצמו הוא מביט. כל
זמן שהמוות מופיע לעינינו במילים הוא
עדיין מושג ערטילאי. מילים הם סמלים.
אותה מילה עצמה יכולה להגיד לאנשים
שונים דברים אחרים. גם המילה ״מוות״
היא סמל למושג, שכל אחד מפרש אותו
ורואה אותו בצורה שונה.
הצילום בניגוד למילה הוא סימן. צילום
של אדם מת הוא סימן שהותיר המוות
אחריו. צילום של אדם הנמצא על סף
המוות הוא סימן שמסמן המוות על קורבנו
המיועד. שלא כמו לגבי הסמל, מייחסים
בני האדם לסימן תכונה של הידבקות.
השלכה זו יוצרת רתיעה. טבעי ש אנשים
נרתעים מלהתבונן במתים, בגוססים
או בצילומיהם כאילו מתוך חשש
מפני הידבקות. ראיית המוות היא ראיית
עצמנו במצב זה. ההתבוננות בתמונת אדם
אכול סרטן יוצרת במביט את התחושה
שהנה עומדת המחלה לדבוק גם בו והוא
עלול להשתנות ולהיראות כמו האיש הנשקף
אליו מהצילום, לא התמונה היא המרתיעה,
אלא החשש הטמון בכל אחד
מאיתנו מפני המחלה.
גישה בלתי ראציונאלית זו אל הסרטן
היתה בעבר מקיפה יותר. עד לפני שנים
לא רבות היתר. קיימת רתיעה מעצם איד
כור שם המחלה. נהגו לכנות אותה בשמות
תואר כמו ״מחלה ממארת״ ,או ״מחלה
העולם הזה 2173

אם פתחנו כעניין צילומי העיתונות,
כוחם והשפעתם, מן הראוי לציין בהקשר
זה תערוכה הנערכת בימים אלה במרכז־התרבות
של ׳שגרירות ארצות־הברית ב־תל־אביב.
יש בה כדי להמחיש יותר מכל
הסבר את מהותם המיוחדת של צילומי
עיתונות.
זוהי תערוכה מייצגת של צילומים יוצאי־דופן,
שראו אור מעל עמודי שבועון
החדשות האמריקאי טייס. מוצגים בה 63
צילומים שצולמו בידי 14 צלמים נודעים,
בחלקם צלמי המערכת של הטייס ובחלקם
תורמים, שצילומיהם מתפרסמים בשבועון.
אין אלה רק צילומי חדשות. אפשר
למצוא ביניהם גם צילומי דיוקן של אי
שים
מפורסמים, או צילומים מתחומי
האדריכלות והאמנויות האחרות. המשותף
לכולם היא האיכות המיוחדת ׳שלהם, ש אינה
ניתנת אולי להגדרה מדוייקת, ההופכת
אותם לצילומים הראויים להופיע
בשבועון־חדשות.
בדברי ההקדמה שלו לתערוכה זו מנסה
ארנולד דרפקין, עורך הצילומים של הטייס,
להסביר כיצד ניבחדים הצילומים
לפירסום בשבועונו. הוא אומר :״אני עוסק
במירדף אחר התמונות הנכונות עבור
הטייס זה 28 שנים. אני מחפש את
המימד הנוסף ׳שבצילום כמו את האיכות
האסתטית שבו. האם מספק הצילום מידע
שהכתבה אינה יכולה להציע? האם הוא
מצליח לעורר אווירה של מאורע או
להעניק מבט פנימה אל אופיו שיל אדם?
צילומיינו לעולם אינם רק בבחינת קישוט.
הם מיועדים לתאר ולהביע עובדות בצורה
חזותית. בהכרח אני גם בלש וסוכן־
נוסע, כיוון שהצילום הטוב ביותר בעולם
אינו נוגע לנו אם אינו נמצא כאן, במשרדי.
המאמץ הנוסף המיוחד שווה
תמיד, והצילומים מביאים את הימיימד המיוחד
הנוסף לסיפור, אותו אנחנו מחפשים.״
בעיקרון,
אם לא בהיקף ובאמצעים, יש
דימיון רב בנושא זה בין הטייס להעולס
הזה. הפונקציה שממלא הצילום במיסגרת

להבין
א ת המצב
היחס כלפי המחלה נוטה להשתנות
בשנים האחרונות, לא במעט בזכותם של
כלי־התיקשורת התורמים לראיית האיומה
שבמחלות כתופעה שצריך ללמוד לחיות
עימה. סרטים על חולי סרטן הנאבקים
במחלתם, יומנים של חולים, המתפרסמים
כספרים או בכתבות בעיתונות, תוכניות
טלוויזיה על בעיותיהם של חולי סרטן,
הלומדים להשלים עם היותם חשוכי־מרפא,
מסייעים לעקירת המיתום ולהסרת הטאבו
שרבצו על מחלה זו.
כל זמן שלא פוענח המיסתורין האופף
אותה נוטים עתה להתייחם אליה כאל מצב
יותר מאשר כאל מחלה. ואם המדע אינו
מאפשר לנו עדיין להבין את סיבות המחלה
וגורמיה, אין בכך כדי למנוע מאיתנו
להבין את המצב ששמו סרטן.
משום כך אנו סבורים שאין זו רק
זכותו של עיתון לפרסם תמונות מסוג
זה, למרות בעתת־המוות שיש בהן כדי
לגרום לחלק מהמתבוננים בהן. זהו גם
תפקידו. זהו חלק בלתי נפרד מהמידע ה שוטף
מכל תחומי החיים, שמתפקידו של

בומבה צור בחברת כני מישפחתו שבועות מיספר לפני מותו
חרדה ממחלה — הסתגלות למצב
כתבה, היא דומה בשני השבועונים, למרות
שמיסטר הצילומים בגליון אחד של
העולם הזה עולה בדרך כלל על זה המתפרסם
בגיליון ממוצע של, הטייס.
אבל העקרונות המנחים הם דומים
בהחלט. לעיתים קרובות משקיעים צלמי
וכתבי העולס הזה יותר זמן ומאמץ בהשגת
צילום בודד אחד מאשר בהכנת
הכתבה שהוא: נועד לה. צלמי המערכת
נאלצים לא אחת לצלם עשרות, אם לא
מאות, צילומים של מאורע מסויים או
אישיות, מתוכם ייבחר, אחרי בדיקה קפדנית,
הצילום האחד שיזכה להתפרסם.
הדימיון בגי׳שה אינו הקשר היחיד של
העולם הזה לתערוכת צילומי הטייס. בין
הצילומים בתערוכה מיוצגים גם שישה
מצילומיו של דוויד רובינגר. הצלם הישראלי
של הטייס.
רובינגר, יליד וינה שעלה לארץ בהיותו
בן ,15 התחנך שלוש שנים בקיבוץ לפני
שהתגייס לצבא הבריטי במילחמת־העיולם
השניה ואחר־בך לצה״יל, בו היה מפקד־מחלקה.
התעניינותו בצילום החלה תוך
כדי שירותיו הצבאי.
את הקאריירר. ישלו כצלם־עיתונות פתח
רוביינגר במערכת העולם הזה בשנות החמישים
הראשונות, עד שהחל, בשנת
,1954 לפרסם בקביעות את צילומיו בטייס.
הביוגראפיה הרשמית של צלם מעולה
זה בתערוכה, מציינת קשר זה.
אחרי כל מה שתרם הטייס לעיצובו של
העולם הזה בשנותיו הראשונות, נעים
לציין שהיה משהו אותו יכול היה גם
העולם הזה לתרום לטייס.

הצילום האחרון של יוסף (״בומבה״) צור
להביט בפני המוות ולראות את עצמנו

נסי לנהוג בחסכנות.
לבזבז אפשר גם בשבועות
אחרים, אבל
רק השבוע לא. הקלה
מסויימת בעבודה, מלווה
בטיול, יכולה
לפתוח בפניך אופקים
חדשים. היזהרי ממזי-
21 בכורס -
20 באפריל
מה שחורשת נגדך חברה
מדומה. גלה יותר
עירנות לסובב אותך — אתה מאבד
את הקשר עם החברה ועם המוציאות.

20 אפריל 2 0 -מאי

זה השבוע שלך, רבים
סיכוייך לזכות בפרסים
ובהגרלות, אם אתה
מהמר. באהבה תהיינה
לך הצלחות שלא פי־ללת
להן, בייחוד בראשית
השבוע. מיסוקיך
הרבים ימנעו ממך ל1
21נ אפדיל -
!0נבמ אי
נצל הצלחות אלו, אך
תהיה מרוצה. לבת־שור
יש גס סיכויים טובים להצליח במיבחן חומרי,
אך צפויות התנגשויזת עם בני מזל שור.

שוו

יום חמישי הוא יום
טוב במייוחד, בכל ה קשרים
שלן עם המין
הגברי. תוכל להסתדר
לא רע בעסקים השבוע
אם תרסן את
נטייתן הטיבעית ללחום
על דברים קט21ב
מ אי -
20 ביוני
נים שאין להם חשיבות
יתירה, ורק מרגיזים
אותך. השבוע, נסה לחפש לן תחומים
חדשים לעיסוק בשעות הפנאי שלך.

י1,ח>ז
קי ק
לסרטנים זהו שבוע של
שיחרור מלחצים מעיקים,
בעיקר פיזיים. הלבטים
אם להיענות אז
לסרב ייפתרו אם תפגשי
בן מזל עקרב בסוף
השבוע, אל תסרבי. בן
ו 2ביוני -
סרטן שזכה להצלחה ב20
ביולי
שבוע שעבר עלול למצוא
עצמו מבודד. גלי
יותר עורמה בעסקים ותצליחי להתגבר על
כמה מיכשולים המטרידים את מנותחתך.

אם חשבת על עיסקה
מסויימת — עכשיו הזמן.
קח את עצמן בידיים,
במייוחד ביום
ה׳ ותרוויח יפה. שלוט
על לשונך ותן לצד
השני לדבר. היזהרי
מרכילות. היא מסוכנת
עבורן מרעל, בייחוד
בשבוע זה. חת-
חשבי בו ואף תכנני את תשובותיך. פגישה
מפתיעה נכונה לך ביום שישי זה.

ג.ב.ק

ביום ג׳ייפתרו כמה בעיות־עסקים שהטרידו
אתמנוחתך בחודשים האחרונים.
אבל בתנאי שבשלושת
הימים הראשונים
של השבוע תשקיע
מלוא מירצך בעמל.
השכימי קום :
ברא יומו, ברא פרנסתו
— אבל גם לפני
הצהריים. אהבה מ22ב
או גו ס ט -ימים עברו תזכה או22ב
ספטמבר
תך במתנה בלתי צפו־ייה
ומעניינת ביותר.

גס לך בת מזל מאזניים
יש יום אהבים —
אבל הרבה יותר רציני.
היום שלך הוא יום ג.,

דעי להפיק ממנו את המכסימום.
צרות בעבודה.
ליקוי בריאותי קל שבקלים.
יהיה זה שבוע 2311בספטמבר -
מלווה התפרצויות עצ || 22ב או ק טו ב ר _
בים בעניינים שונים,
אך בסופו יהיה מתוק. בקנותך תכשיטים או
דברי ערך, קחי איתך בעל מיקצוע מהימן.

1זאזנ״ס

ביום ה׳ ייפתחו בפניך שעריה של אהבח
חדשה — אם תדעי לנצל פגישה בלתי-
צפוייה. זה יכול להיות
היום הגדול והמאושר
של חייך. קרע בבגד
יגרום לן הפסדים ומבוכה
במקום ציבורי.
שבוע זה מתאים לחידוש
המלתחח שלן. אן
בלי בזבזנות, בבקשה.
זו עלולה להיות קריטית
לגביו השבוע.
מצבן האישי וגם מצבן
הכספי מדאיגים אותן, ובצדק. אולם אם
תתמיד בדרכן, אתה עשוי למצוא שכר רב.
מכתבים הצפי ישראל — דולל
בגלל שביתודהדואר אינני מקבל זה
שלושה שבועות את גיליונות עתונכם
עבורם שילמתי מראש. כדי לא להפסיד
נאלצתי מדי שבוע ללכת ולקנות גיליונות
בכסף מלא. האם יפצה אותי הדואר עבור
הפסד זה י שביתת עובדי דואר־תנועה היא
שערוריה שאין כמותה. הדואר הוא שירות
חיוני באותה מידה כמו אספקת מים
וחשמל. העובדה כי הממשלה היתד, מוכנה
להניח לכמה מאות עובדים לשבש את כל
החיים בישראל ולגרום נזקים עצומים לכלכלתה
היא אות־קלון לממשלה, המגלה
אוזלת־יד משוועת בטיפול בתחלואי המשק.
זהו זילזול מופגן ברווחתם של האזרחים.
אפרים הוכמן, ירושלים
עד שיגיע מכתבי זה אליכם בוודאי שלא
אהיה עוד בין החיים, יחד עם צבי ישראל,
שנפל חלל על מיזבח העיצומים של עובדי
דואר־התנועה. אינני יודע מה התכוונו
עובדי הדואר להשיג בגרמם סבל כה רב
לאזרחים. מה שברור הוא שאהדה לתבי־

שבוע בו לא קורה כלום. על־כל־פנים, תחשבו
במשך השבוע. רק אחר־כך תדעו עד
כמה הוא שינה את חייכם. לך בעיקבות האינסטינקט
שלך. ואילו
את, לכי לפי הגיונך הנשי.
אם תיכנעו לבני־זוגכם,
תסבלו מזה שניכם.
אבל זה לא עיקרון
מקודש. זה רק צו השבוע.
בחייכם החומריים
לא יהיו עליות
23ב:נו במבר -״
וירידות ולבת־זוג ממזל
20בדצמבר
גדי יש סיכוי לזכות
בהפתעה לא חשובה —
אך מעניינת, שתביא גם לכם שמחה ללב.
הצבע הירוק אינו מבשר טובות לבני קשת.

1ן ןשוו

אם לא תיזהר בעבודתן, ייגרם לן נזק
כספי גדול, או אולי אף אובדן מישרה.
העייפות הטיבעית שאתה
שרוי בה מצטרפת
לבן, ואתה ת-
הרהר אם לא בדאי
לעזוב את הבל. אל
תעשה זאת בלי שי-
קול-דעת מדוקדק. יום
ב׳ הוא יום נוח ל-
אהבהבים חדשים. לא
ו 2בדצמבר ־
19 בינו אר
צרין להתלהב ממחשבות
של ״הנה תפשתי
את אהבת חיי״ .זו אזהרה. יש להקדיש
הרבה מחשבה לפני צעד גורלי זה.

אתה מעוניין בשלימזת. אין כזו בעולמנו,
ואס יש, היא מתחת לפני השטח. נסה פעם
אחת בחייך להיות ותרן.
הדיכאון כתוצאה מן
האבל יימשך. מתנה לא
גדולה תעורר בך התשזה
רגשות
— וחשש

על־מנת לקבל פרס.
תפסיק להיות מין כזה
שמתחשב באחרים, לעזאזל
1זה למענך. היזהרי
20 בינו א ר -
18 בפברואר

מאש! את עלולה להיות
מעורבת במשהו בלתי־נעים
הקשור באש. גלי את צפונות ליבך
לפסיכיאטר לפני שתשתגעי. הרבי לבלות.

משאלותיו סוף״סוף
מתחילות להתגשם. הדירה
החדשה, אליה
עברת, תגרום לן לשיפור
היחסים עם
בן או בת זוגן. לן,
בן־דגים, מצפה השבוע
הפתעה מצד בן מזל
? 1בהבוואר
עקרב, ממנו לא ציפית
20 במרס
לשום פעולה חיובית.
אם אתה אוהב להמר, כדאי לן השבוע
לשים לב על הצבע האדום, ומיספר 11
דווקא, העשוי להביא לן שפע של
הפתעות מרנינות. נסיעות מחוץ למקום
המגורים אינן צופנות בחובן אושר רב.

עותיהם לא השיגו. עכשיו מבשרים לנו
שיעברו עוד חודשים עד שיצליחו להתגבר
על ערימות שקי־הדואר שהצטברו בבתי״
הדואר ובמחסנים. בכל מדינה מתוקנת
בעולם היה שר־הדואר מתפטר על מחדל
כזה. אבל אצלנו הוא בוודאי יזכה בציון
לשבח.
מוטי הלפרין, תל-אביב

שחור כעיניים
מה הכנתם לנו לקראת הפסח? חושך
בעיניים. שני שערים שחורים (העולם הזה
:) 2172 אידי אמין מלפנים ומוחמד עלי
מאחור. האם זה לא קצת מוגזם? בארצות־הברית
היו מופיעים פעם עתונים מיוחדים,
המוקדשים לשחורים בילבד, שבכל התמונות
בהם היו מצולמים רק שחורים. אבל
שם לפחות יש קהל לזה. או אולי החלטתם
על שני השערים השחורים כדי לציין את
זכר מכת־החושך בהם הוכו המצרים ן
יעקב כירק, תל־אביב

חניכה כללית!

לאחר ששוחררו 76 פושעים ערבים ועוד
מאות ערבים שוחררו וניחונו לרגל חגי
האיסלאם השונים לפי הוראות המושלים
הצבאיים, הגיע הזמן 12 ,שנה אחרי חנינת
1967 ולכבוד חתימת חוזה־השלום עם
מצריים, לתת חנינה כללית גם ליהודים.
זה לא מוכרח להיות לפושעים מועדים
שנדונו לעשר שנות מאסר או יותר (על
אלה דנו אולי ועדות־החנינה) ,אלא ליהודים
שביצעו עבירה ראשונה בחייהם. בני
נידון לשלוש שנות מאסר על עבירת־מס.
האומנם הוא פחות ראוי לחנינה מאשר
רוצחיו של רב־סמל לופו ז״ל? אנא, היו
שוב מצפון המדינה. תיזמו דרישה תקיפה
לחנינה כללית ליהודים.
א. מזרחי, ירושלים

חימגון חדש
נפוצה שמועה, שנתברר מאוחר יותר
שזוהי בדיחה של הראשון באפריל, האו־
(המשך בעמוד )6
העולם הזה 2173

הנזילה האחרונה במטוכות הסטריאו
בשיטה הקומפקטית המשלבת בתוכה
3מכשיר צא 50 נפרדים,
הכל במכשיר אחד:
•מקלט -מגבר סטדיאו

-ז0\^£0 200/ק 0ו5נ*41

^8.^.5. 2x35 4גלים:• פטיפון אוטומטי
״ 2 -מהירויות
הנעה ישירהמנוע 00 3£8\/0ראש מגנטי•ט״פ קס טו ת-דק
ראש שי טתץ.8ו 00 לבחירתה <-77ו״ - 8חו ם
או <-7 7 /8ו״נו-שחור

זוג רמקולים בטל ביצועים מרשימים,
המאפשרים לר לחוש א ת המוסיקה
-שיטת £8א£4יז 3 8דצגאיב

-א\50

והס 0 0 8 2 0א\ והס <3£ 10א ^ 1 0 8 4 -וחס £8 5ז££״\1

לבחירתה רמקול חום או שחור
בהתאם לצבע המערכת.

פרסום כזלניק ן רסאדטיראן

העולם הזה 2173

זחנשבץ

הוווו!ם הזוז

2173

מכתבי
(המשך מעמוד )4
מרת, כי נתמנתה ועדה לדון בשינוי ה־הימנון
הישראלי מהתקווה להללויה.
חבל שזוהי רק בדיחת אחד באפריל.
לי דווקא יש הצעה לשינוי ההימנון והיא :
להפוך את השיר א־בא־ני־בי להימנון ה לאומי.
ההימנון, המתחיל במילים ״כשהיינו
ילדים״ ,משקף נאמנה את הלך הרוח
בישראל ולפיכך הוא מתאים כהימנון.
רק עם של ילדים (מפגרים) מסוגל להפוך
אירוע של שירי־בידור ופזמונים ליום
עצמאות שני, לרקוד ברחובות, לקפוץ
לבריכה ולצפור במכוניות בלילה, כאילו
היה זה המאורע ההיסטורי במדינת־ישראל
בה״א הידיעה.
שאול פרידלר, קרית־שמואל

המחשב השופט
ברצוני להגיב על הכתבה מכונת הצדק
(העולם הזה ,)2168 שכללה הצעה מהפכנית
מצד העורכת לענייני מישפט של העולם
הזה. דבר ראשון יש להגדיר מהו מחשב.
מצאתי הגדרה טובה לכך בספר הרם את
המנגנון מאת רוברט טאוסנד :״המחשבים
אינם אלא מכונות־חישוב •כתיבה גדולות,
יקרות, מהירות ומטומטמות .״
המחשב איבו מסוגל לחשוב כלל. השם
מחשב מטעה במקצת ואילו השם הלועזי
״קופמיוטר״ הוא יותר מדוייק. במצב הנוכחי
המחשבים הנמצאים בשימוש גם אינם
מסוגלים לקלוט באופן ישיר טכסטים, כמו
קטעי עתונים או דפים מודפסים במכונת-
כתיבה. במידה ויימצא פתרון טכנולוגי
לעניין קריאת טכסטים על־ידי המחשב,
שהוא הכרחי לצורך יישום הרעיון המופיע
בכתבה, המחשב לא יוכל להוציא מהחומר
הזה דבר, מפני שהמחשב אינו מסוגל
לחשוב.
לצורך זה יש לכתוב תוכניות מחשב
על־ידי אדם, הנקרא מתכנת או תוכניתן.
בעזרת הטכניקות הידועות כיום בשטח
הטיפול בטכסטים, יוכל מתכנת טוב לשלוף
את כל פסקי־הדין העוסקים בנושא מסויים
לפי מילות־מפתח שיסופקו לו ולהדפיסם
— ולא יותר. במידה ותהיה התקדמות
בשטח הטיפול בטכסטים, שתאפשר השוואות
לוגיות והסקת מסקנות, יש לזכור
שהתוכניות תתוכננה בידי אדם העלול
לטעות. ככל שהתוכניות מסובכות יותר,
יש יותר אפשרות של טעות אנושית.
תהיה קיימת האפשרות שאנס או רוצח,
שלפי חומר הראיות צריך לצאת חייב
בדין, יזוכה ואילו על עבירת־תנועה קלה
יקבל מישהו אחר שנות מאסר רבות,
כתוצאה מטעויות תיכנותיות.
כמו כן, המתכנתים יכולים לאבד את
סבלנותם אחרי 15 שנות עבודה רצופות,
בדיוק כמו השופט או כל אדם אחר. לכן
אני אישית מעדיף להשאיר את מלאכת
השיפוט בידי השופטים. בפראפרזה ניתן
לומר :״השיפוט הוא עניין מסובך מדי
מכדי למסרו בידי מתכנתים.״
אריה שוורץ, קרית־אתא

מילהמה במאובגות
מאוזן :
)1סרס עיתונות באמריקה ! )5מרבדים !
)10 נישא ! )11 נהר באיטליה ; )13 אסקופה
; )14 זז ממקומו ! )15 מסולם הצלילים ;
)61 ערוץ ; )18 סוף בלי התחלה ; )20
בתוכך ; )21 מין גרזן! )22 מונח בתורת
החשמל ! )24 תכשיט ! )25 קידומת הולנ דית!
)26 שרף! )28 מיכסה הפתח בגדר!
)30 נוכח 31 ישמח לבב אנוש ! )32
נתיב ! )34 בושם מיקראי ! )35 מלחין
רומנטי ! )38 ממדינות מלכותו של אחש־וורוש
! )39 גוף שלישי רבים ! )41 אחו !
)42 מגופה ! )43 עיר מצרית עתיקה !
)45 מכאוב ! )47 שנשמה באפו ! )48 מישור
מוגבה ! )50 שמלאכתו הריפוד ! )51 מילת־זירוז
(הפוך 52 מיכסה הבית ! )54
למען! )57 עובד בית־המרחץ; )61 כלי
בשחמת ! )62 פחד ! )64 שער, בערבית !
)65 לגמו ! )66 מעדנות ! )67 מיקצב אמ ריקאי
עליז! )69 מחול אצילי! )70 בגד
באמון! )72 שבתו מעמלם (הפוך)! )74
ראמפה ! )75 לוח־עץ ! )77 התגוררו ! )78
שם דורכים את הענבים ! )81 יצהר ! )83
מחוספס ! )85 נזכר לעיל (ר״ת 86
לאלתר ! )98 פקודה מפורשת ; )89 מן
השבטים ! )91 מטבע יפאני ! )93 אם
הפנינה ! )95 זימרה ! )9מידת שטח !
)98 רצועה ! )100 דבר הפרה ! )102 קוסם !

)103 שייך ל 104 פזורות הגולה ! )105
בן־תרבות.

מאונך :

1בהמת־עבודה ! )2סופו של יום !
)3נאה מאד ! )4כמו 98 מאוזן ! )6מגש !
)7עיר־נמל עתיקה בארץ ; )8מיקווה־מים
ענקי! )9רבנו! )12 ביחידות! )15
חבל בארץ! )16 אבי המדע הבידיוני
(ש״מ 17 בחלקי היממה ! )19 דג־מאכל!
)20 עוף! )21 מילחמת־שוורים !
)23 תאריך בחודש שבט! )24 נצח! )26
גרם שמיימי ! )27 תבואה ! )29 קרת !
)30 חיוני על שולחן הסדר ! )33 נכסים !
)34 נישא קולנו ברון! )36 עדי לצוואר!
)37 שדה־קרב! )40 בגד־שרד! )41 כיוון
ש 44 בתוכם ! )46 נהר באפריקה !
)47 שן המפתח ! )49 יפעה ! )50 גוש
עפר ! )53 סובייקט ! )54 מינרל המופק
מים־המלח ! )55 אילן ! )56 מישש ! )58
משאבת הגוף ! )59 חכם ! )60 רסן ! )62
שן הפיל! )63 מיניסטר! )66 היה ראש
עיריית חיפה ! )68 קוף גדול ! )71 צד !
)73 רצון עז ! )76 נוזל החיים ! )77 יחידה
צבאית ! )79 מונה ! )80 בן עם זר ! )82
שביב ! )84 ירח ! )85 נרתיק החרב ! )87
צאצא! )90 סופר אמריקאי (ש״מ)! )92
מבני נוח ! )94 גחלים לוחשות ! )96אפרופו
! )97 בלעדי ! )99 כלה מן הארץ !
)101 אנקול! )102 אדון! )103 אחוריים.

חוק ההפלות, בצורתו הנוכחית, משפיל
את כבוד האדם ואת כבוד האשה, בהכריחו
את האשד, הנזקקת להפלה לעבור תחקירי
שתי־וערב צולבים. צורת החקירה של
הוועדה משפילה דיה כל אשה נשואה
ועל אחת כמה וכמה נערה צעירה, שמצבה
קשה דיו, הן נפשית והן חברתית. בנוסף
לכך מכריחה אותה ועדת ההפלות לעבור
שבעה מדורי גיהנום בהכריזה קבל עם
ועדה שהנערה ״חוטאת״ ו״טמאה״.
באו ״חכמינו״ ורצו לבטל את הסעיף
היחיד שהוא אנושי ובר־היגיון בחוק מוגבל
זה. האם חברי־הכנסת הנכבדים, הפועלים
נגד חוק זה, היושבים במלוא הנוחיות
ושביעות־הרצון העצמית על ספרי־חוק
עתיקים ומאובנים, שיצאו־לאור לפני מאות
שנים, ישאו בסבל הנורא שייגרם למאות
נשים כתוצאה מהחלטתם השרירותית וה נוקשה

אשה שמחליטה לבצע הפלה, ההחלטה
קשה לה כקריעת ים־סוף ולא צריך להוסיף
מכאוב על מכאוביה. שום אשה נורמלית
אינה הולכת לבצע הפלה ברצון ובשמחה.
כאשר אני שומעת על אם לשניים, שמתה
כתוצאה מהפלה עצמית אחרי שוועדת
ההפלות לא אישרה את בקשתה להפלה,
(המשך בעמוד )8
העולם הזה 2173

1*1£ז

£5ז £1מ^ 0ו 0

מיגמזת, איצחז >7מ>1/וז
פרשים ד־ר •שקבשח

מכוזבים

טיולים

אירופה

וקנדה

ארהייב

אדהייב ומכסיקו

המוזדדו ד>דחו?ז

(המשו-מעמוד )6
אני מתרתחת. גוף הנשים אינו הפקר. גוף
האשד, שייך לה ואך ורק לה. אין שום
זכות לאיש להחליט מה ייעשה בגופה !
אנא הילחמו עבורנו! אל תתנו למאובנות
ולסניליות להשתלט גם על חוק חשוב זה.
אורלי הימן, חיפה

לא לשתוק
אם יש זוועה אמיתית בימינו אלה, הרי
אלו הן ההוצאות להורג באיראן. לקום
כל בוקר ולקרוא על ספל הקפה מחדש
את רשימת המוצאים להורג של אתמול
ולעבור על כך לסדר־היום, זוהי אדישות
העלולה להתנקם בכולנו. איך ייתכן שכאשר
ממשלת דרום־אפריקה מוציאה להורג
כושי, שנדון על מעשי טרור, נזעק כל
העולם, מוחה ומתריע! אבל כשטובחים
בזה אחר זה את כל ראשי השילטון הקודם
של השאה באיראן, עובר על כך העולם
כולו לסדר־היום?
ממשלת השאה לא היתד, נקיה מחטאים.
גם היא רחצה את ידיה בדם. אבל היא
לא העזה להוציא להורג בסיטונות את
יריביה הפוליטיים. מה היה העולם אומר
אילו ניסו שליחי השאה והסבאק שלו לחסל
את הייתאללה חומייני? היו הופכים שמיים
וארץ. אבל כשחומייני אוכל כל יום עשר
גוויות גנרלים לארוחת־בוקר זה נראה
כמסתדר עם כללי הצדק הטבעי.
לפחות אנחנו כאן, בישראל, צריכים
לעורר את מצפון העולם ולהקים קול
זעקה על הטבח הפוליטי הנערך באיראן

דרום אמריקה ומכסיקו טיולים מיוחד•
לצעירים

פרטים והרשמה בבל משרדי הנסיעות1

ו !67ן/

בשם קדושת הדת המוסלמית. החדשה
כמוה כהסכמה כי זוהי הצורה להעניש
אנשי שילטון שמוגר.

פנחס רותם,

כפר־סבא

הגזר שלא היה
בגיליון העולם הזה ( )2171 אומר השופט
המחוזי מכס קנת, כי במישפט
רצח ארלוזורוב נדונו למיתה כל שלרשת
הנאשמים: אברהם סטבסקי, צבי רויזנ״
בלט ואבא אחימאיר. אין זה נכון: רויזג״
בלט ואחימאיר זוכו. אהימאיר זוכה בשלב
מוקדם של המישפט ורהנבלט זוכה
מחוסר ילדות. מסייעת. אברהם סטבסקי אכן
הורשע ונדון למיתה ברוב קולחת. אולם
בעירעור זוכה אף הוא.
יעקב אחימאיר, ירושלים
9הצדק עם הקורא אחימאיר. השופט
המחוזי לשעבר, מכס קנת, עמד גם הוא
על טעותו וזמן קצר אחרי פירסום הראיון
עימו התקשר עם המערכת וביקש לתקן
את השגיאה שנכללה בדבריו.

היכן ההוד וההדר?

שנו ת נסיח
קול המפרסם

לפני חודשים רבים, עם עליית הליכוד
לשילטון, נערך טכס מרשים, בהשתתפות
ראש־ד,ממשלה מנחם בגין, בו הגו את
הרעיון להקים מוזיאון לתולדות המחתרת
(אצ״ל) והמילחסה על מבואות יפו (שכונת
מנשיה) .למרות התוכנית והכוונה, עד

היום לא נעשה מאומה. חורבות הבית
המט לנפול עדיין עומדות מבויישות והשלט
שהתנוסס בפאתי הבית זרוק, רמוס ושבור
לחלוטין.
מנגד מוקמים בתי־מלון ותעשייה ודול־פינריום.
מבלי להפחית מחשיבותם (על
אף כיעורם הרב) סדר העדיפות אולי
השתבש ומבני התרבות נדחקו לקרן
זווית.
דן יהב, תל־אביב

מי הקים ומי יחריב?
בגין קבע סופית וחד-משמעית :״לא בן־
גוריון הקים את מדינת־ישראל !״ מיפלגת

העבודה מוחה בכל תוקף ומתריסה נגד:
״כן, בן־גוריון הוא אשר הקים את המדינה,
הוא ולא אחר.״ למה הדבר דומה? לשני
בני־זוג, שזה עתה החלו לחבוק ילוד בן
יומו ומתווכחים ביניהם. פוסק הבעל :״אני
הוא זה שהקמתי את משפחתנו.״ אשתו
מוחה כנגדו :״אני היא זו ולא אתה!״
עצתי לממשלת ישראל: הרפו נא ב־טובכם
מוויכוחי הסרק שאין השעה כשרה
להם. מדינת־ישראל אכן קמה, אך בקושי
רב היא עומדת על רגליה החלושות.
הסכם־השלום אומנם נחתם, אבל השלום
עצמו עוד נמצא הרחק באופק. המצב
הכלכלי מעורער דיו ועוד ארוכה הדרך
עד אשר תוכל ישראל לעמוד איתן בכוחות
עצמה. בינתיים, שרים מכובדים וחברי-
כנסת נכבדים, מוטלת עליכם המשימה
לשמור על מדינתנו לבל תחרב חלילה
וחס. מוטב לטפח את ההווה ולבצר את
העתיד ולא לכרסם בעבר.
שמואל אילון, תל־אביב

אשראי בקאהיר
קראתי השבוע ידיעה שפורסמה בעיתונות,
בדבר עיסקה ראשונה שבוצעה בין
:בנק מצרי לבנק ישראלי, אחרי שמבקר
ישראלי בקאהיר השתמש שם בכרטיס־אשראי
שהוצא לו בידי בנק לאומי ביש ראל.
אם זיכרוני אינו מטעה אותי, הרי
שבאחת מכתבותיו של אורי אבנרי על
ביקורו בקאהיר לפני כחודשיים הוא
מספר, שהוא עצמו השתמש בקאהיר ב־כרטיס־אשראי
שהוצא לו בארץ על־ידי
בנק ישראלי. נראה, לפיכך, שלעיסקר,
הראשונה בין בנק ישראלי לבין בנק מצ רי
הביא דווקא הוא.
דן לבנון, תל-אביב
<• זיכרונו של הקורא לבנון לא בגד
בו. בעת ביקורו בקאהיר, בתחילת השנה,
השתמש אומנם אורי אבנרי בכרטיס האשראי
יורוקארד, שהונפק לו על־ידי בנק
הפועלים בתל־אביב והכרטיס כובד במצריים.
העולם
הזה 2173

בדבר אחד כולנו מאוחדים

אב ס הטלויזיה הצבעונית
הטובה ביותר
מתוצרת גרמניה

טלויזיה סאבא הינה המובילה בראש באיכות הצבע, נקיון הצליל
ובהירות התמונה. לטלויזיה סאבא-השרות והאחריות המעולים
של תדיראן. טלוידה סאבא-הטלויזיה מספר אחד בגרמניה.
קסם

רח׳ הרצל ,30
נתניה

סיגמנט

רח׳ יפו 66׳
ירושלים

כל־בו חלום שדרות השופטים ,76
קרית־מוצקין

סלון מבוי

רח׳ סוקולוב ,77
חולון

01110 איטליה
הביאה לך את
נעל הספורט
החדשה עולך.
בשחיפשנו נעל ספורט
אמיתית מצאנו את
הנעל שהולכת לבל מקום,
למגרש הטניס, למשחק
כדורסל או לריצה בערב,
לבית הספל, לדיסקוטק,
לטיול ואפילו לעבודה. .
הנעל ללא תחרות במחיר ובעיצוב הנעל המצטיינת בחוזק
וגמישות׳
הנעל שתהפוך חלק בלתי
נפרד ממך מהמבט הנעל
הראשון

העולם הזה 2173

^ פרשה בימעט ולא תיאמן. כולה רצופה תמיהות :
1 1ישראל לדרמן, איש־הג״א, כן ,43 ירה והרג
את הצעיר סמיח מחאן, על לא עוול בכפו. פיש
עו היחידי, כעיני לדרמן, היה שהוא ערכי.

המאסר, עבור התנהגות טובה, יישב האסיר לדרמן לכל
היותר שנתיים .
בשבוע שעבר בילה ישראל לדרמן את חג־הפסח בביתו,
בחוג מישפחתו.

רצח אדם הוא עבירה פלילית, והסמכות לדון באשמה
זי היא בידי בית־המישפט האזרחי של המדינה, גם כאשר
הנאשם הוא חייל.
לפי חוק השיפוט הצבאי, ניתן להעמיד חייל לדין
לפני בית־דין צבאי כאשר הוא נאשם בעבירה צבאית
מובהקת — עריקה, בגידה, הפרת־מישמעת וכיוצא באלה.

ך מקשתו של ישראל לדרמן להמתקת־עונשו נאמר
״ שאינו פושע, ואינו מסכן איש.

הוא קיכל חופשת־חג ונח מתלאותיו.

הטענה כרורה. רצחאדם ככוונה-תחילה

דרכו של רפול, מאז היותו לרמטכ״ל, רצופה
תמיהות — לא פחות מן הפרשה הזאת.
כאשר הגיע לכהונתו, למחרת מיבצע־הליטאני, הפציץ
את כלי־התיקשורת בהכרזות אשר ריח מסויים נדף מהם.
תחילה השמיע דיעות שהשתמע מהן שיש לסתום
את פי העיתונות, כדי שלא תשמיע דברי־ביקורת העלולים
,לשמח את הערבים״ (העולם הזה .)2121
לאחר מכן מסר ״אני־מאמיך פוליטי, שדמה להפליא
לדיעותיהם של גאולה כהן ומשה שמיר: הערבים ממשיכים
לחתור להשמדת המדינה! יוזמת־השלום מכוונת אף היא

רצח אדם בדם קר, גם כשהוא ערבי, אינו מהווה —
כך נדמה — עבירה צבאית.

ככל זאת החליט הפרקליט הצבאי הראשי
להעמיד את לדרמן לפני כית־דין צבאי דווקא.

תמיהה ראשונה.

^ ית־הדין הצכאי לא קיבל את טענתו של לדרמן,
כאילו פעל מתוך הגנה עצמית, אחרי שהבחין, כביכול,
בתנועה חשודה. הוא קבע כי לדרסן החליט להרוג ערבי
כלשהו, כנקמה על רצח חייל־המילואים אברהם דויטש
בטרמפיאדה בירושלים המיזרחית. יום לפני כן.

לדרמן הורשע, על בן, כרצח ככוונה תחילה.

על פי החוק הפלילי, בית־מישפט המרשיע אדם ברצח
בכוונה תחילה חייב להטיל עליו מאסר־עולם. בעניין
זה, אין לשופטים שיקול־דעת. כאשר בוטל במדינה עונש־המוות,
נקבע סייג זה.

כית־הדין הצכאי ראה את עצמו משוחרר
מחובה זו. הוא ח את לדרמן ל־ 20 שנות מאסר.
תמיהה על גבי תמיהה.

אסיר השפוט הגיש עירעור לפני בית־הדין הצבאי
י י לעירעורים, שהוא המוסד המישפטי הצבאי העליון.

תוך כדי המתנה לעירעור, הוא זכה בחופשות
מן הכלא הצכאי.
יתכן כי בעיני האחראיים לכלא הצבאי, שאינם ידועים
דווקא בשל רכותם המופלגת, האסיר השפוט ישראל לדרמן
לא היה פושע, אלא גיבור לאומי הזכאי לייחס מייוחד.

כית־המישפט הצכאי דחה את עירעורו של
לדרמן ואישר את הרשעתו כרצח ככוונה תחילה.
אולם הפחית את עונשו ל 10-שנות-מאסר.
כד נוספת תמיהה על גבי תמיהה על גבי תמיהה.
הנאשם, שהיה נדון בלי כל ספק למאסר־עולם אילו
הועמד — כפי שצריך היה להיות מועמד — לפני בית־המישפט
האזרחי, יצא בעונש של 10 שנים, בפסק־דין
מטעם הסמכות המישפטית הצבאית הסופית.

^ זה היה העניין מסתיים, אילו היה זה מישפט אזרחי.
אחרי מתן פסק־הדין הסופי נסתיימו ההליכים.
אמנם יש בידי נשיא המדינה הסמכות לחון אסירים
או להמתיק את דונם, אד סמכות זו מופעלת רק אחרי
נוהל ארוך ומורכב, ולעיתים נדירות ביותר.
לגבי אדם שנדון בבית־הדין הצבאי, מוענקת לרמטכ״ל
סמכות של המתקת העונש. סמכות מתמיהה, כשלעצמה.
הרמטכ״ל הוא איש־צבא, המגיע לתפקידו הרם —
לפחות להלכה — מפני שהוא הקצין הראוי ביותר לכך
מבחינת כושרו הצבאי, מומחיותו המיקצועית וכושר־הפיקוד
שלו. אין הוא אמור להיות מישפטן, סמכות
מוסרית או גאון אינטלקטואלי.
ועדה בראשותו של שופט בית־המישפט העליון, מאיר
שמגר, מי שך,יה הפרקליט הצבאי הראשי, ולאחר־מכן
היועץ המישפטי לממשלה, דנה בסוגיה זו. היא המליצה
לבטל את הסמכות הניתנת לרמטכ״ל, וגם לאלופים אחרים,
לבטל עונשים שהוטלו על־ידי בתי־דין צבאיים מוסמכים.

המלצה זו דא כוצעה.

ועדת־שמגר המליצה גם על מינוי קצין־מישפטן כראש
בית־הדין הצבאי לעירעורים. גם המלצה זו לא בוצעה.
להיפך, הרמטכ״ל הנוכחי התעלם ממנה בגסות, ומינה
לתפקיד זה אדם החסר כל הכשרה מישפטית שהיא —
מעשה הדומה למינוי גינקולוג, למשל, כנשיא בית־המישפט
העליון של המדינה.
ישראל לדרמן פנה אל הרמטכ״ל בבקשה להמתיק את
דינו. הרמטכ״ל נענה לבקשה. הוא ביטל את עונש־המאסר
של 10 שנים, שבא במקום עונש־המאסר של 20 שנד״
שבא במקום העונש של מאסר־עולם.

הרמטכ׳׳ל, רכ-אלוף רפאל איתן, העמיד את
עונשו של ישראל לדרמן, רוצחו ככוונה־תחילה
של הערכי פמיר טחאן, על שלוששנים .
מכיוון שמקובל בבתי־הסוהר לנכות שליש מתקופת־

״ייייייייייייייי-

הוא פשע. רצח ערכי ככוונה־תחילה אינו פשע.
הרוצח־בכוונה־תחילה לדרמן הוא אדם דתי. הוא לא
חזר בתשובה אחרי הפשע. הוא היה תמיד אדם דתי —
לפני הפשע, בזמן הפשע, אחרי הפשע.
לכן התגייסו להגנתו רבנים רבים, אזרחיים וצבאיים,
אישי־ציבור דתיים וועדים ציבוריים, שקמו בירושלים
ובבני־ברק. נראה כי כל האישים הדתיים האלה הגיעו
למסקנה שלפי כללי הדת, כפי שהם מפרשים אותם,
רצח ערבי בדם קר אינו חטא בעיני הקדוש־ברוך־הוא.
הובא גם הנימוק המישפחתי. לדרמן הוא אב לארבעה
ילדים. אך אין הוא הרוצח הראשון בישראל שהוא אב
לילדים, ובתי־הסוהר של ישראל מלאים בעבריינים שהשאירו
בבית מישפחות של ארבעה, ששה ושמונה ילדים,
מבלי שיזכו ברחמיהם של נשיאים ורמטכ״לים.

אין מקום לשמץ של ספק: המתקת דינו
של לדרמן, עד להעמדתו על תקופת־מאסר ה נגזרת
כדיר כלל על כייפים ורמאים קטנים,
אינה נוכעת רק מטעמי דת ומישפחה. היא
נובעת מן העובדה הפשוטה, העומדת כמרכז
הפרשה פולה: זהותו הלאומית של הנרצח.

ך* איש שקיכל על עצמו את האחריות האישית
יי •בפרשה זו הוא הרמטכ״ל.

לכד; אין המדינה יכולה להגן על עצמה בלי השטחים
הכבושים ; ההתיישבות בשטחים הכבושים אינה התנחלות,
כי עם ישראל עולה על אדמתו (העולם הזה .)2124
נראה כי מישהו רמז לרמטכ״ל כי אין זה מתפקידו
להטיף לדיעות פוליטיות, כי מאז הוא מתעטף בשתיקה,
ומתמסר יותר לבעיית הכומתות והתרמילים. אך אין
להניח כי שינה את דיעותיו.

המתקת דינו של ישראל לדרמן — אדם
שכיצע מעשה כזה, שנדון בנפיכות כאלה
— אינה יכולה להתפרש אלא באקט פוליטי,
הגוכע מהשקפה פוליטית. המסר הבלול כהחלטה
זו נשמע למרחוק.
המסר הוא, בלשון המעטה:

רצח עוכר־אורה ערכי אינו פשע כה הטור
עד כי יש לכלוא כיגללו אדם לשנים רכות.
לאדם שעשה מעשה כזה, די במאסר של שנתיים,
הרצוף במתן חופשות.
מסר זה הוא כל־כך חשוב, עד כי כדאי, למענו, להנחית
סטירת־לחי מצלצלת על כל מערכת־השיפוט הצבאית,
וגם לעודד גיוס צעירים ערביים לאירגוני הפידאיון.
בדרג הנמוך ביותר — זה הקובע בשעה שמדובר
בהריגת ערבים לשם גאולת־דם — עלול להשתמע מסר
פשוט ופרימיטיבי:

תהרוג ערכי ותנוח.

מאת 1 1 * 1־־

ויבנו

!1111

נכדו של דויד בן־גוריון תוקף את מנהיגי זרשילוותיו עול מבקר

מיפלגת העבודה ומשמח את ליבו של בגין
בנגב, הופיע, כאורח, ד,ח״כ
לשעבר, מנהל שמורות־הטבע
אברהם יפה, כשהוא לבוש
חולצה ירוקה. טענו כמה מן
הנוכחים :״הוא רוצה להפגין
את תמיכתו בסיירת הירוקה!״
הסיירת כפופה ליפה, במיסגרת
מישרד־החקלאות של אריה

למסעדה שוכנת ליד הנמל
1והדבר מורגש היטב בתפריט.
העדפנו להזמין את הדג
החריף בנוסח טריפוליטני,
חריימי בלשון האזור. הדג
היה טעים מאד והרוטב
חריף כיאות. את הדג ליווינו
ביין עבדת לבן של
כרמל מזרחי, והיתה ביניהם
התאמה מושלמת. מולי שתו
יין סוביניון בלנק, גם הוא
יין משובח של כרמל מזרחי׳.
בכלל ראוי לציין כי לכרמלי
יש מבחר מעולה של יינות
שולחן, אדומים ולבנים.
היין: האדום מיועד לבשר
בקר, הודו ודברי מאפה,
והיין הלבן -לדגים, ועוף.

שרון.

אנדריאה דאניאח

דוגמצית־שחקנית אמריקאית, הגיעה ארצה בפעם הראשונה
עם ידידה, מפיץ־הסרטים סטיב סייפר. השניים ערבו מסיבת
פרידה ליועץ ראש״הממשלה לענייני תיקשורת, דן פתיר. דן יצא לחופשה של שבועיים, אחרי חמש
שנים רצופות של עבודה. לנסיעה זו לאמריקה לקח עימו את אשתו יעל ושתי בנותיו הצעירות. בתו
הבבורה משרתת בצה״ל. את סטיב ואנדריאה הביר דן בניו־יורק, באחד מביקוריו הרבים שם, והידידות
ביניהם פרחה על רקע בילויים ב״מועדון 54״ הניו־יורקי, שרק יחידי־סגולה מצליחים להיבנס אליו.

( 8ראש־הממשלה מנחם
3גין היה מאד נרגש כאשר
קרא את מאמרו של יריב
בן־אדיעזר, נכדו של דויד
כן־גוריון, שהופיע בשבוע

81 על אריק שרון עצמו
אמר ח״כ מאיר פעי!ל :
״הלהקה הגרמנית באירוויזיון
חיברה לכבודו שיר.״ שם השיר:
ג׳ינגיס חאן.
8פעיל גם מצא הגדרה
לשלושת השליטים במיפלגה
הליברלית :״פת, אנטי־פת ו-
פסיכו־פת.״ הראשון הוא שר-
התעשייה גירעון פת.
8מתי החל עזר וייצמן
להרגיש כי בא השלום 1כאשר
נסע לראשונה למצריים, למח רת
ביקורו של אנוור אליי
סאדאת בארץ .״פיתאום אני
יושב במסוק צבאי מצרי, הלוקח
אותי לאיסמאעיליה. מולי
יושב שר־המילחמה המצרי,
שלא הכרתיו עד אז, עפד
אד־ע׳אני אד־גאמסי. ומעלי
מתנוססת הכתובת, ביסם-
אללה׳ (,בשם אללה ,,שתי ה מילים
הפותחות את הקוראן).״
׳ 8שדרן־השלום איי כי
נתן מעדיף את האלכוהול על

שעבר באחד הצהרונים. שם
המאמר היה :״מי חרד לשמו
של בן־גוריון״ .יריב תקף את
ראשי מיפלגת־העבודה על שהם
מנגחים את ראש־הממשלה ב־

פגשה בידידתה הוותיקה, חווה תאומי,
| 11\ 111* 0 1 1
בפתיחת תערובת״הציורים החדשה של בעלה,
׳יי • י י
הצייר משה גת. חווה, אשתו של השחקן עודד תאומי, סיפרה
לבתיה שבפעם הראשונה ב־ 23 שנותיהם המשותפות בילו היא
ובעלה את החג בנפרד. עודד קפץ לחג לארצות־הברית, בדי לבקר
את בתם עינת, הנמצאת שם בסיור ואילו חווה חגגה בארץ.

מנחם גנן
נז 71 ן ד

הצייר פתח תערובה חדשה מפרי־עבודתו
בגלריה יפואית. גפן, המצייר בעיקר נשים,
ידוע בקשריו ההדוקים עם נשים יפות בבל העולם. בין עבודותיו
נראו ציורי שמן ורישומים של במה נשים מפורסמות בחייו, וביניהן
אשתו לשעבר, השחקנית האנגליה דיאנה ריג, וידידתו בעבר,
מלבת־היופי העולמית רינה מור. לפתיחה הגיע הפסל מנשקה
קדישמן בתלבושתו הקבועה, מכנסיים קצרים, חולצה זרוקה ומקל
רועים. מנשקה מגיח מדי פעם לחוץ־לארץ בדי להציג שם את
עבודותיו, בעוד שגפן מתגורר בלונדון, ומגיע ארצה להציג באן.

של הצהרתו, שבן־גוריון לא
הקים את המדינה, אלא רק
הכריז עליה. יריב הצהיר ב מאמרו
שמי שהשמיצו וירדו
לחייו של סבו היו דווקא עמיתיו
למיפלגה. יצחק הכין,
גד יעקוכי ויגאל אדון
יצאו נגד הזקן בדברי שיטנה,
לא מנחם בגין. ראש־הממשלה
ביקש מעוזרו לענייני תיקשו-
רת, שדמה נקדימון, לטלפן
אל יריב, ולהודות לו על ה מאמר.
נקדי גם החליט לשלוח
ליריב טיוטה של דברי בגין
באותו עניין.
8לישיבת־הפגרא של הכנסת,
שדנה בפרשת הבדואים

פני המים, אך עתה הוא מנהל
מילחמת־חורמה למען הנוזל
הטהור. זה התחיל כמעשה-
קונדס, כאשר רצה אייבי למחות
בדרך זו על כך שחב-
רות־המשקאות אינן נותנות
מודעות לתחנתו. אבל בינתיים
התפתחה מילחמה ממש. בעלי
אחת מחברות־המשקאות רצתה
לתת לו מודעה אחת ביום,
תמורת הפסקת שידורי־המים.
תשובת אייבי :״אני משדר 17
פעמים ביום את המודעה לטובת
המים. אני אפסיק אותן אם
תיתן לי 17 מודעות ביום.״
לאחר מכן הפסיק את המודעות
של חברה אחרת, כאשר זו
העולם הזה 2173

מחתה על כף שבאותה תוכנית
שודרה גם מודעת־המים. עתה
מתכנן אייבי את הסלמת המאבק.
הוא עומד להביא מיכל
של מים מקוררים לרחוב דיזנ־גוף
בשבת, להשקות את העוב-
רים־ושבים בנחל הצח. הוא
כבר קיבל מודעה מטעם חברת-
נעליים, המוכנה לממן את זד
מיבצע תמורת הופעת שמה על
גבי המיבל.
הכלכלן צבי כסה טוען,
כי לאור הפגנות הנימוסים
של ראש־הממשלה וגינוני-
הטכס שהוא מפגין בכל הזדמנות,
כדאי לו אולי להסב את
שמו למנחם בגינונים.
כבוד בלתי-רגיל חלק
לא מכבר הצייר הספרדי הגדול,
סדבאדור דאלי לאמן
ישראלי צעיר. לפני כחודש,
ביריד האמנות שנערך בניו־יורק,
הציג הצייר הישראלי
יענקל גינזבורג, המתגורר
בוושינגטון, תערוכה של ציוריו
בגלריה דלסון־ריכטר. יענקל
סיפר כי סלבאדור דאלי ביקר
בתערוכה, קנה שתיים מיצירותיו
לאוספו הפרטי והצהיר
בפני מלוויו כי לדעתו יענקל
הוא הצייר המוכשר ביותר
שפגש בעת האחרונה.
למראיין יעקב אגמון,
שמנכ״לה החדש של רשות־השידור,
יוסף (״טומי״) לפיד
החליט לבטל את תוכנית חרא-
יונות הפופולארית שלו בשידורי
ישראל, בירה ומצב־רוח,
היתד. תגובה מיידית על ההדחה
:״התוכנית לא תרד, אפילו
אם אצטרך לשדר אותה מרדיו
קאהיר, ולקרוא לה בשם תמר־הינדי
ומצב־רוח.״
למי שתמה לאן נעלם
נער-הזוהר הקשיש, עמנואל
היניגסן, מי שהיה לפני שנה
מנהלו של המועדון של: דפי
שאולי, הנה התשובה: הניג-
מן התחיל לפני שנה לעסוק
באירגון סיורי סאפארי ליש ראלים
בקניה. תוך כדי ביקוריו
בקניה ראה כי טוב והחליט

להתיישב שם. הוא הפך שם
סוכנה של חברה ישראלית
למנעולי־ביטחון ואמצעי־אזע־קה.
הסתבר כי הביקוש למוצרים
אלה בקניה היה גדול
מהמשוער, והניגמן ראה חייל
בעמלו. היום הוא מתגורר שם
בווילה גדושת משרתים, כש שרי
ממשלת-קניה נמנים על
ידידיו הקרובים. רק דבר אחד
הביא עימו מישראל: ידידה
צמודה, בתו של יהלומן ידוע.
1ישראלי נוסף העושה
חייל באפריקה הוא אלוף (מיל).
שמואל (״גורדיש״) גונן, מי
שקיבל מידי הקיסר בוקאסה,
שליט הקהילה המרכז־אפרי-
קאית, זיכיון בלעדי לכריית
יהלומים בשטח בלתי־מנוצל של
מירבצי יהלומים. על פי שמועות
שהגיעו השבוע מבאנגי.,
בירת המדינה, עומד הקיסר
בוקאסה למנות את גונן כשר-
המיכרות בממשלתו.
8מסתבר שדווקא אמצעי-
התיקשורת, שטרחו להכריז כל
ימי־החג את הסיסמה ״הבה
נעבור את הפסח בשלום״,
נכנסו לסטטיסטיקת תאונות־הדרכים
שאירעו בחג. הכתב
הצבאי של גלי צה״ל, טל
רבינא, שיצא לגבול הצפון
כדי לסקר את האירועים האח רונים
בשטח, ניקלע לתאונת-
דרכים רצינית, כשהתנגשה בו
מכוניתו של צלם־הטלוויזיה ב־איזור
הצפון, נבו פז• התקרית
אירעה כאשר רבינא היה בדרכו
לבירנית, כדי לנסות
לפגוש שם את הרמטכ״ל. עימו
במכונית נסע גם כתב שידורי-
ישראל באנגלית, אלן כן־
עמי• ליד מלכיה ניסה צלם-
הטלוויזיה לעקוף מיכלית, ולא
הבחין ברכב גלי צה״ל שבא
מולו. השניים התנגשו חזיתית.
פז ועוזרו יצאו בשריטות קלות
בילבד, ואילו רבינא ובן-עמי,
שנפצעו באורח בינוני, שוכבים
בבית־החולים בצפת. מסתבר
שגם במצב נואש אין מאבדים
אנשי התיקשורת את חוש-
העיתונות שלהם, ופז ביקש

שלומי וטל צוו

בניו של בומבה צור המנוח (שני ושלישי מימין) נכחו במופע שנערך
בתל־אביב לזכר אביהם, שנפטר לפני חודש. כרטיס זוגי עלה אלף
לירות, ואולם ״התיאטרון הקאמרי״ היה מלא עד אפס מקום. ההכנסה נועדה לילדי צור. בין האמנים
שבידרו את הקהל, ושהגישו הופעה מיקצועית, הופיע החקיין מוטי גילעדי (למטה) וחיבק את שייקה
אופיר בסימון ראש״הממשלה מנחם בגין, החובק את ידידו בכל הזדמנות. ילדיו של בומבה, צפו
בהופעה זו, שנערכה בשעת לילה מאוחרת ונהנו ממנה. בהופעה השתתפו אמנים רבים, בהתנדבות.

מעוזרו שיפעיל את חמצלמזז
וינציח את האירוע.
81 יפה לראות שיש עוד
אנשים עם עקרונות בימים
טרופים אלה. גרשון (״גיגי״)
פרם הקבלן, אחיו של חבר-
הכנסת שימן{ ץ פרס, היה
האדם היחידי שסירב לקנות
כרטיסים למופע למען ילדיו של
הבדרן שנפטר, בומבה צור.
״אני מתנגד באופן עקרוני לכל
מה שקשור בצדקה,״ הודיע
למארגנים הנדהמים.
8טעות מצערת נפלה ב מדור
זה. נכתב שזיוה שומ רת,
מי שהיתר, מלכת־היופי
של ישראל לפני כמה שנים,
מתגוררת בקנדה. האמת היא
שזיוה מתגוררת כל השנים
בארץ ועוסקת בייעוץ יופי
באחת מחברות־ד,קוסמטיקה בישראל.
8מזל
טוב לבבי מגיע ל־

דוברת גלי צה״ל כחיה שו־שני,
ולבעלה כלכל אל־ על
מאיר אגפי, על הולדת בנם,
אכישלום. היולדות בבית-
החולים השרון התפלאו מאד
לראות את בתיה הנמרצת, יום
אחד אחרי הלידה, מטלפנת
לאנשים רבים ומארגנת מסי־בת־הפתעה
עבור הבמאי הוותיק
פיטר פריי, והכל ממיטת
היולדת שלה בבית־החולים.
! 6אל טכס ברית־המילה,
בשבוע שעבר, הגיעו אנשי אל־על
ואנשי גלי צה״ל, ביניהם
תרצה יובל, מפיקת התוכנית
האוניברסיטה המשודרת, ש היתר,
אמורה ללדת שבועיים
לפני בתיה, והגיעה לברית
כשהיא עדיין בהריון.
(מימין) מי שהיה הרס״ר המפורסם ביותר בצה״ל, ושעל שמו נקרא

״שער ויקטור״ בכניסה לקריה בתל־אביב, משחק את עצמו בסרט הישראלי

החדש ״אמי הגנראלית״ .ויקטור ממלא בסרט תפקיד של רס״ר, שתפקידו לקבל פני קצינים בכירים
והוא נקרא גם בסרט בשם ויקטור. אגב, עריכתו של הסרט, שבויים בידי יואל זילברג, נעשתה בזמן
שיא. שבועיים אחרי שהסתיימו הצילומים מוכן הסרט להקרנה בפסטיבאל הסרטים בקאן.
העולם הזה 2173

!במישדר מיוחד שישודר
בגלי צה״ל לרגל יום־העצמאות,
שבמרכזו תהיינה התרמות לוועד
למען החייל, הוכנה מכי

פומבית אטרקטיבית. עד
עתה הבטיחו את תרומתם גו פים
שונים. המנהל הכללי של
רשות־השידור, יוסף לפיד, תרם
הזמנה זוגית לאירוויזיון הבא.
סוף־שבוע בסוויטה שבה שהה
אנוור אר־סאדאת בעת
ביקורו בארץ נתרמה על־ידי
הנהלת מלון המלך דויד. מינוי
למישחקי תל-אביב בגביע אירופה
לאלופות בכדורסל ואירוח
על-ידי הנהלת הקבוצה והשחקנים
לפני ואחרי המישחק
נתרמו על־ידי הנהלת מכבי
תל-אביב. הנהלת התאחדות לכדורגל
הסכימה להעניק לכל
המרבה במחיר את הזכות לבעיטות
הפתיחה במישחקי חצי
הגמר, שייערכו ב* 16 במאי
באיצטדיון ברמת־גן. במטה ה-
מיבצע נערכים לקבלת תרומות
מקהילות עשירות. האחראי על
המיבצע הוא שמואל נחוש תן,
עורך תוכנית התחנה שעה
קלה, על ענייני כלכלה.

|:111

את הדיאו

והר• חדש לאון להיות יחד
ילי״ בניחוח האהוב על שניכם.
בסבון ״לה|לי״ ־ תנו לגופכם
מ .״לה וליוישמוד על רעננות
ו נעים וא|יד בכל שעות היום.
בכ>פעילות, בכל תנועה.
־ן וגם דיאודורנט

הגים־לנזיות יחד.

אדיז!ר>

העולס הזה 2173

גוז? יעשו מיל׳!} מוסלמים בירושלים
בשיש עבודה רק למאתיים אלף?

אנשים
י ח־כ אורה נמיר הפתיעה
לא מכבר את כל מכריה
וידידיה, כאשר עשתה
צעד נועז — והסתפרה תיספו־רת
קצרה. בכך נפרדה מה שיער
האסוף בקוקו. תיסרוקת
שאותה נשאה כסמל מיסחרי
במשך שלושים שנה. השבוע
נראתה אורה שוב עם שיער
אסוף לאחור, אם כי השיער
עדייו קצר, ומוחזק בסיכות.
״מה לעשות,״ אמרה הח״כית
בחיוך ,״אני שמרנית, ולא
יכולתי להתרגל למראה המודרני
החדש. חזרתי לגדל קוקו.״
׳ 0הסכם־השלום, שהביא
תיקווה לעם ישראל, לא הצליח
לעודד את דעי]? אליאס,
ערבי ישראלי ממנהלי בית ה־אמניס
בירושלים. כשנשאל
מדוע הוא סר וזעף, השיב:
״מה שהולד לקרות פה עכשיו
זה שהעם הפלסטיני יתחלק בץ
שני רבנים. חלק אחד יהיה
בשליטתו של הרב: משיה
לווינגר, וחלק שני בשליטתו
של הרב מאיר כהנא״.
81 שחקנית התיאטרון הקאמרי
תיקי דיין משחקת בהצגת
הביזור את אשתו השמנה
של ראש־העיר. כאשר נתנו

בהצגת

המיכתב, אך לא קבע תאריך
לתחילת קורס מעין זה.

81 בתוכניתו מספר יהו נתן
גפן על הבעלים המתפקדים
בבית כמורידי־הזבל.
נורית, אשתו שנכחה בהופעה,
סיפרה אחר־כך לידידיה,
שלא נעים לה שיחשבו שהיא
מעבידה את בעלה ומכריחה
אותו להוריד את האשפה, אך
האמת היא שהוא אוהב לעשות
זאת. על כך הגיבה מי דית
שם־אוד, אשתו של ה זמר
צביקה פיק :״בעלי
אף פעם אינו מוריד את הזבל.״

! 8הפסל עמי שביט יוצא
בתערוכה חדשה, שתהיה
מבוססת על התקפה מוחצת על
המימסד התרבותי־פוליטי בארץ.
הוא יציג בתערוכה זו מ יכ־תבים
שונים שקיבל, הקשורים
בעולם האמנות, והחתומים על-
ידי שר-החינוך זכולון המר
ויושבת־ראש המועצה לתרבות
ואמנות, לאה פוררו. את ה הזמנות
לתערוכה שלח על גבי
מיכתב שקיבל בזמנו מפורת.
עמי הוא אחיו של נשיא התאחדות
התעשיינים בארץ,
אברהם (״בומה״) שכיט.
כריות רביזור.

לתלבושתה

! 8בהצגת תיאטרון הבימה
בשם תעלולי נישואין, המועלית
בימים אלה, מופיעים ה שחקנים
עם מסיכות היתוליות,
בסיגנון קומדיה דל־ארטה. ה שחקנים
אינם רגילים לשים את
המסיכות על פניהם, ושוכחים
אותן בחדרי־ההלבשה. המזכירה,
רוני כרמל, דואגת בכל
פעם לרוץ אחריהם כשבידיה
המסיכות, ולאתר את השחקן
המתאים למסיכה שלו.
81 בעיקבות הדיונים בכנסת
על הסכם־השלום, שנערכו
לפני מספר שבועות ושידורם

! 8ההומוריסטן אפריים
קישון, יליד הונגריה, ביקר

בהצגה בית הבראה לשמנים,
וחזה בשחקן מרטין גילת,
המגלם הונגרי בהצגה זו. עם
תום ההופעה ניגש קישון לגי־לת
ותיקן לו כמה מילים בהונגרית,
ובראש וראשונה את
שמו בהצגה, מקולוש, שצריך
להיות מיקלש.

עזר יונג.

81 צלם לישכת־העיתונות
הממשלתית, יעקוב סעי, ש־ליווה
את ראש־הממשלד, בגין
במרבית נסיעותיו האחרונות
לחוץ־לארץ, נבחר השנה כחתן
פרס אנה ריפקין, המוענק מדי
שנה בישראל ובשוודיה, עבור
הישגיו בתחום צילום־העיתו־נות.
זוהי הפעם הראשונה, מאז
קיומו של הפרס, שזוכה בה
צלם של לישכת העיתונות הממשלתית.
הפרס, בסכום של
20 אלף לירות, יוענק ליעקוב
סער בטכס שייערך, ככל הנראה.
בשגרירות השוודית ביש ראל.

ניסים
גרמו!

לה תפקיד של חתיכה בהצגה
החדשה של הקאמרי, פרק ב/
נתבקשה לעשות דיאטה חריפה
לצורך התפקיד. תיקי התמידה
בעקשנות בדיאטה, ואחרי
שהורידה 15 קילוגרמים עלתה
על הבמה כחתיכה. עכשיו,
כאשר שתי ההצגות עדיין מועלות,
היא חייבת להוסיף
העולם הזה 2175

הועבר בטלוויזיה, שלח יריב
בן־אליעזר מיכתב ליושב־ראש
הכנסת, יצחק שמיר, והציע
לו להעביר לחברי־הכנסת קורס
מזורז בתורת הנאום ושיפור
יכולת ההבעה העצמית שלהם.
יריב הוא מרצה באוניברסיטה
בתל-אביב באמנות השיכנוע.
שמיר אישר אומנם את קבלת

השר ואשתו עומדים לת

8לגלריה לעתיקות ביפו
נכנס מנצח התיזמורת הפילהרמונית,
זוכין מהטיה, עם
אשתו ננסי, והשניים בחרו
פריטים שונים עבור ביתם החדש,
שקנו בניו־יורק. מהסה
וננסי חיפשו מוצגים ישראליים.
את הפריטים שקנו יש לח
אליהם בעל־הגלריה בדואר
אוויר.

81 חודש אפריל מתחיל
כמובן באחד באפריל, יום ש אנשים
רגילים למתוח בו את
ידידיהם. השחקן שלמה בר-
•טביט תלה מודעה בתיאטרון
הבימה בזו הלשון :״כל המשתתפים
בהצגת סיפור פשוט,
שעדיין לא מסרו את דרכוניהם,
מתבקשים להעבירם מייד
לידי יופי רודן״ .המודעה
עוררה הדים רבים בתיאטרון.
המשתתפים, שהביאו מייד את
הדרכונים שלהם, היו הבמאי
עומרי ניצן והשחקן אלי
שהיה
רקדן בלהקת ״עינבל״ במשך
שבע שנים, החליט לעבור לשטח ה־זימרה.
בימים אלה הוציא תקליט ראשון עם שיריו. לתוכנית
הטלוויזיה ״עוד להיט״ נתבקש ניטים לארגן שליש רקדניות,
שתלווינה אותו בשיר ״שולמית״ .מאחר וההודעה על בך נימסרה
לו בעת שעסק בצילומי הטרט ״ג׳נסיס״ ,בתפקיד תומאס, אחד
משליחי ישוע שלא האמין בו, ניסה ניטים לארגן את השלוש,
אך מצא רק אחת, אתי צוברי, מי שרקדה ושרה בזמנו עם יזהר
כהן בעת זכייתו במקום הראשון בתחרות האירוויזיון לפני שנה.

בצורת פסל מרחבי, בצורת 8
מאונך, שהוא ביטוי לאין־סוף.
באחד המעגלים של הסיפרה
שם הארכיטקט, בכתב ידה של
הצעירה, את המילים שכתבה
בעצמה :״ואחר כך הבאתי את
החושך אל החדר ובכיתי את
המילים שנגמרו.״ במעגל השני
עיצב הארכיטקט שושנה בצבע
כחול, כצבע עיניה.

קונצרט זה עבור ידידתו ושתי
בנותיה. הוא כתב :״האמא
מנגינת טוב מאד. הבת הבכורה
מנגנת לא רע, אבל הבת השנייה
היא בכלל פרה מטומטמת,
וכך היא גם מנגנת.״
לכן כתב המלחין עבור האם
קטע גדול, לבכורה קטע בינוני,
אך לצעירה כתב קטע
קטן יחסית. כאשר פנתה תיז־מורת
שידורי ישראל אל זלצמן
בבקשה שתופיע בקונצרט, הו

מיכאל

הנדלזלץ,

מבקר־התיאטרון,
משמש גם כ-
יושב־ראש תא מבקרי התיאטרון.
בתוקף תפקידו זה יצא
לייצג את ישראל בוועידת איר-
גון מבקרי־התיאטרון, המתכ נסת
בימים אלה בוויעה. עם
שובו עתיד הנדלזלץ לצאת
שוב לחוץ־לארץ, והפעם לפי
הזמנת ממשלת ארצוודהברית,
לסיור במרכזי תרבות שם.
81 לקראת יום־השנה למותה
של הראדה, בתם של
מיכל וי צחק מודעי, שר-
התשתית, הוזמנה מצבה על-
ידי ההורים אצל הארכיטקט
ישראל גודוכיץ. את המצבה
עשה ישראל מאבן ירושלים,
מסיבות הזכייה הצעירה מלונדון,

בגפה. בעלה נמצא בלונדון עם הלהקה, שנסעה לשם אחרי
בתחרות האירוויזיון. את יום־השנה לנישואיהם חגגה
לבדה בארץ, אך הבעל לא שכח את התאריך וטילפן
לאחל לה מזל־טוב והבטיח מתנה כאשר יבוא ארצה.

רום חדר לזיכרה של הראלה
בתחנת גלי צח״ל, שיהיה חדר
מנוחה לעובדי התחנה. גם את
החדר הזה יעצב גודוביץ.
81 חגיגות שנות זדסד׳ של
תל-אביב עברו על העיר בשקט
יחסי. טכס צנוע נערך בבית
יד לבנים, תחת הסיסמה :״מי
יבנה בית בתל־אביב.״ באותו
ערב הושמעו גם שירי נחום
גרדי, מראשוני המלחינים של
תל־אביב הקטנה. הזמרת הוותיקה,
שרה יערי, שרה
את שירו של המשורר גתן
אלתרמן, הספינות שבדרך,
מופע שגרם להתרגשות רבתי
בין באי-הטכס. באותו ערב
הושמע גם שיר הבכורה של
שושנה כן־ דויד, מי שטיפלה
בנרדי, שהיה חולה בשנותיו
האחרונות. את מילות השיר
כתבה שושנה, ואת הלחן כתב
נרדי. שרה אותו הזמרת או
פירה
גלוסקא.

8הפסנתרנית פנינה זל־צמן
ניגנה בערב־החג קונצרט

לשלושה פסנתרים מאת מוצרט.
השתתפו גם הפסנתרנים ברכה

עדן ואלכסנדר תמיר. בזמנו
כתב מוצרט על היצירה,
במיכתב לאביו, שהוא כותב

דיעה פנינה שתנגן בתנאי שלא
יתנו לה את הקטע של הפרה
המטומטמת. ואומנם, תמיר ניגן
את הקטע שנכתב לאם, זלצמן
את הקטע לבכורה, ועדן את
הקטע הקצר.
81 הסאטיריקאי, עורו־הדין
והבדרן יואל ריפל השמיע
את דעתו על עובדי דואר
תנועה :״הם קיבלו סוף־סוף
את תוכנית החלוקה — חלוקת
הדואר.״

{ 8על הצהרתו של חסן

תוהימי, מקורבו של נשיא
מצריים, שאמר שיתארגן מיצ־עד
של מיליון מוסלמים לעיר
ירושלים, מודיע ריפל שאירגון
הקבלנים הודיע שיש לו עבודה
רק למאתיים אלף.
81 מה היא אימרתו של
חוזה מדינת הילדים? בפאזל
ייסדתי את מדינת־הילדים.
׳ 8בפינתו הקבועה של
אבשלום קדר ברדיו השמיע
קור את דעתו על האירוויזיון :
״האירוויזיון זה כמו ליל־הסדר
— בשניהם אומרים בסוף, מדי
שנה בשנה, לשנה הבאה ב ירושלים.״

וקם ועד ל ה גווו
ה ד מו ק ר טי ה בי עו ראד
ממשלת ישראל עלולה למצוא את עצמה במצב מביך
נוכח פעולות הטיהור וההדחה שמבצעים אנשיה
ברשות־השידור.

בימים האחרונים הוחל באירגון אנשי־רוח
ואישי־ציבור אמריקאים לייסוד ״הוועד
להגנת הדמוקרטיה בישראל.״

בין ראשי הוועד יהיו, ככל הנראה, כמה מקורבנותיו
המפורסמים של הסינאטור ג׳וזף מק־קארתי שיתבעו
מממשלת ישראל למנוע את המק־קארתיזם ושלילת
חופש הביטוי בישראל.
פרשת הדחתו של המנחה יעקב אגמון (ראה במדינה)
בידי מנכ״ל רשות־השידור יוסף (״טומי״) לפיד, בשל
דיעותיו הפוליטיות, מכה הדים בארצוודהברית בין
ידידי ישראל. כמה תחנות טלוויזיה אמריקאיות עומדות
להכין כתבות על הפרשה.

למנען החי*ל
סגן ראש עיריית אשקלון, תת־אדוף (מיל).
נתן (״נתקה״) ניר, ייבחר קרוב לוודאי,
בבחירות שייערכו בעשרה במאי, ביושב־ראש
האגודה הארצית למען החייל, במקומו
של אלוף (מיל ).יעקב פרי,י המכהן בתפקיד
זה עשר שנים. בכך תועבר עמדה ציבורית
נוספת לידי הליכוד.
המועצה הציבורית של האגודה, המורכבת מנציגי
גופים וולנטאריים ותאגידים במדינה, בחרה לפני
כחודש הנהלה חדשה לאגודה. אנשי ההנהלה ביקשו
לבחור מחדש בפרי כיושב־ראש, אלא שאז התברר
להם שלשר־הביטחון עזר וייצמן יש כבר מועמד משלו
לתפקיד: נתקה ניר, מי שעמד בראש רשימת הליכוד
בבחירות לעיריית אשקלון. נסיונותיהם של אנשי
ההנהלה לחפש מועמד אחר, כמו אדווין דורון או
אלוף יונה אפרת, נתקלו בסרוב.

להנהלת האגודה הובהר, כי אם לא ייבחר
מועמדו של שר־הכיטחון יגרום הדבר
לניתוק יחסים מוחלט כין האגודה לבין
מישרד־הכיטחץ וצה״ל, וזאת למרות שצה״ל
הוא הגהנה מהכספים שאוספת האגודה
ומישרד־הכיטחון אינו מממן את תקציבה.
פירוש האזהרה: סגירת מחנות צה״ל כפני
האגודה והפסקת שיתוף־הפעולה כבניין
פרוייקטים משותפים המיועדים לרווחת
חיילי צה״ל.
עם בחירתו הצפויה יתפטר נתקה ניר, לשעבר אחד
מקציני השיריון המהוללים של צה״ל, מתפקיד סגן
ראש־עיריית אשקלון בשכר, אולם ימשיך לכהן כחבר
הנהלת העיריה וכיו״ר ועדת בניין־הערים שלה.

עובדי 1רי
ל ב תי־ ה מ לון
מישרד התעשייה־המיסזוד-והתיירות עומד
להעניק רישיוגות מייודודים להבאת עובדי-
שירותים זרים לבתי־המלון בארץ, כדי להתגבר
על המחסור בידיים עובדות בענף המלונאות,
הפוגע קשה בתיירות ובטיב השירות המוענק
לתיירים.

בעזרת רישיונות אלה יובאו לארץ
מאות עובדים — מלצרים, טבחים,
חדרניות ועדבדי״ניקידן ~ כעיקר ממדינות
המזרח־הרחוק.

נציגים של רשתות המלונות הגדולות בישראל
בבר שוהים בחו״ל בססרה לגייס את
העובדים הדרושים. נראה כי הקבוצה הגדולה
ביותר של עובדי-מלונות תובא מתאילנד.

המשכורות המובטחות להם כארץ
גדולות פי חמש מהשכר המקובל כ1
מקצועם בתאילנד.

הנ שיא -
ל בי ת ״ ה סו ה ד
נשיא המדינה יצחק נכון מתכנן שורה שד
כיקורים ככית־־הסוהר כישראל כמטרה
לכדוק את תנאי המאסר השוררים בהם במו
עיניו.
היוזמה יצאה מביודהנשיא אחרי שהגיעו לשם תלונות
רבות של אסירים על תנאי המאסר. שורת ביקורים
נוספת שמתכנן הנשיא תיערך בכפרים הערביים
בישראל, שבתוך תחומי הקו הירוק. במיסגרת זו
יבקר הנשיא ככל הנראה בכמה כפרים ערביים
במשולש ובגליל.

ככל הנראה יצטרפו לוועד גם ״העשרה של
הוליווד״ — עשרה במאים, תסריטאים
וסופרים, וביניהם הסופר הווארד פאסט,
שנרדפו בשעתו בידי מק־קארתי בשל
החשדה ב״נטיות קומוניסטיות״.

אין ו״רדר שו ת
ויי רות ־ הערר
אחרי שמיהרו להדיח את יו״ר רשות ניירות־הערך,
יצחק טאוב, אין שר־האוצר שמחה ארליך וסגנו,
יחזקאל פלומין, מצליחים למצוא אישיות שתסכים
ליטול על עצמה את התפקיד.

מאז חזר כו עורך־הדין מוריץ מהסכמתו
דקכל את התפקיד, הוצע התפקיד
דפרופסורים למישפטים יוסף גרוס ואהרון

רכטמן כו ת ב ספר
בבי ת־ ה סו הר
חבר-הכנסת שמואל רכטמן, המבלה
את זמנו בכלא כפקיד כמחסן, מעסיק
את עצמו בכתיבת ספר.
הספר ייקרא ראיונות עם אסירים, ויספר
סיפורים שטרם התפרסמו על חייהם ועברם
של אסירים המרצים את עונשם במעשיהו.
מאמר והוא ח״כ, סונים אליו אסירים שונים
ביראת־כבוד ובתיקווה כי יוכל להשיג עבורם
אוזן קשבת, ולכן הם מספרים לו דברים
שלא פורסמו עד כה במקומות אחרים.

שמועות אומרות כי המשכתבים
של הספר הם עסקנים של המיפלגה
הליברלית מרחובות.

יורן ושניהם דחו את ההצעה. מועמד נוסף
לתפקיד היה הכדכדן, איש המיפלגה
הליברלית, דויד כהן, אולם כימים האחרונים
נראה בי גם מועמדותו נפלה.
עתה נראה כי מועמדם של ארליך ופלומין לתפקיד
הוא מיייק ארנון, מי שניהל את מיפעל הבונדס
בארצות־הברית ועתה מנסים למצוא לו תפקיד בארץ.
ארנון מזוהה כאיש המערך כמו הידר שהודח.
לא ידוע אם הוא יקבל את ההצעה. בינתיים פועלת
הרשות ללא יושב־ראש בבחינת ״תיזמורת המנצחת
על עצמה״.

•יצוא פרחי
בדרן־ הים
מאח אלף דולר בבר נחסכו בשנה זזאמרונמ
על־ידי המועצה לשיווק פרחים, כתוצאה מניסוי
מהפכני לייצוא פרחים לחו״ל בדרך הים במקום
להטיסם, כסי שהיה מקובל עד כה.

ייצוא הפרחים הישראלי נעיטח
כרובו בדרך האוויר• אולם כחודשים
ה א הרובים נערכו ניסויים לייצא פר*
חים באוניות-קירור ולשמור אותם
טריים למרות שהמישלוח בדרך הים
נמשך שמונה ימים. במהלך הניסויים
פותחה שימה מייוחדת, בה עוברים
הפרחים טיפול של הרוויה בתמיפח
כימית מייוהדת, מוכנסים להקפאה
עמוקה ונשלחים כאוניות־׳קירור במם-
פרטורה של פינום שתי מעלות.
הניסוי הוכתר בהצלתה, אחרי שהסתבר
שתיי־המדף של פרחים המשווקים בדדו זו,
אינם נופלים מאלה של הפרחים המוטסים.
באמצעות המישלוח הימי יוכלו משווקי מ פרחים
לחסוך 3,5סנס (קרוב ללידה) במדזיר
המישלוח של כל פרח.
עד בה שווקו בדרך זו השנה כשני מיליון
סייסנינב עתה מתכננים לייצא כאותה שיסה
גם פרחים אחדים, כמו ציפורנים.

׳!ע ץ־מי שפט׳
ל בו ס ת
׳אחרי פגרת הכנסת עומד ח״ב מרדכי וירשובסקי
מש״י, להגיש לכנסת הצעת־חוק פרטית כדי להעניק
לכנסת יועץ־מישפטי אשר יהיה בעל סמכויות חוקיות
ויוכל לייעץ לידר הכנסת בכל מיקרה שבו תתעורר
שאלה מישפטית הנוגעת לסמכויות הכנסת.

מטרת המוסד החדש היא למנוע מצב כמו
זה שאירע כאחרונה כעת שיו״ר הכגסת
מנע דיון עד פרשת פינוי הכדואים בנגב
כטענה שהעניין הוא פום־יודיצה.

סרט טלוויוי העל
א ״ ב ו תן
אולפני-ההסרטה הישראלים עוסקים עתה בהכנת
סרט טלוויזיה באורך של שעה אחת על חייו של
ספן השלום, אייבי נתן. הסרט הוזמן על־ידי הטלוויזיה
הגרמנית ומיועד להקרנה בגרמניה.

בינתיים עומד אייכי נתן לצאת השבוע
לארצות־הברית כמטרה לנסות ולארגן
לעצמו שם כיקוד כדמשק. לאייכי מתוכננת
סידרת פגישות עם סינאטורים רכי־השפעה,
שהוא מתכוון לבקש מהם לסייע דו לקפל
היתרים לבקר בסוריה.

ח ״ לשאבל חטץ
בפסח -למאסר
חייל צה״ל, שנתפס בימי הפסח באחד מבסיסי צה״ל
כשהוא אוכל לחם ופיתה, הועמד למישפט צבאי.

פסט ־ באל? אן

החייל נידון ל־5צ ימי מאסר על עכירה זו,
שהיא הפרה שד פקודות מטכ״ל.

בל ישראל

על פי פקודות מטכ״ל נערך ביעור חמץ בכל מחנות
צד,״ל בימי הפסח והכנסת לחם או פיתה למתנו
צבאי היא בחינת אי קיום הוראה.

גם השנה לא ייכלל אף סרט ישראלי במיסגרת התחרות
הרישמית של פסטיבאל הסרטים בקאן, הנחשב
כפסטיבאל הקולנוע הראשון במעלה בעולם. ועדת
התחרות סרבה לקבל את פירטו של המפיק והבמאי
מנחם גולן, הקוסם, על פי סיפרו של יצחק בשביס־זינגר,
לתחרות, כנראה ממניעים פוליטיים.

מזה כמה שנים נמנעים הצרפתים מלקבל
בד סרט ישראלי לתחרות המרכזית
כפסטיכאל, מחשש מפיגועים ומחאות
פוליטיות מצד הערבים ומדינות הגדט
המיזרחי.

לעומת זאת התקבל השנה סירטה של הבמאית מיכל
בת־אדם, רגעים, שהוא קופרודוציה ישראלית־צרפתית,
להקרנה במיסגרת המכובדת של ״מבט מסויים״ ,שבה
מוצגים סרטים של במאים בלתי ידועים, המציגים את
עבודותיהם הראשונות.

ח״כ אור אבור
ירצה בחיפה, ביום ד25.4.79 /
בשעה 8.00 בערב
באולם ״ביתנו״ ,רחוב ירושלים 29
מטעם סניף של״י
על הנושא :

הספם־שלום ומה אחריו!

במדינה
השם
..עמלק עול מינו״
אחרי ההתרגשות
האמיתית, באה
ההתרגשות המזוייפת
עוד פרק של דם הוועד, נרשם בתולדות־ישראל.
׳הקורבנות
נקברו. הזעקות נדמו.
אחרי התרגשות־האמת, באה ההתרגשות
המזוייפת. כל דמגוג פתח את פיו. כל
עסקו רודף־פירסומת הוסיף פיטפוטים
משלו. פלוני תבע להפעיל בישראל את
עונש־המוות, ראש־ד,ממשלה נאם על ״דם
ילד יהודי״ ,רב ראשי דיקלם על ״עמלק
של ימינו״ .כמו תמיד.
רק בשוך סערת־הרגשות, האמיתית והי״
מזוייפת.,ניתן יהיה לשקול בקור־רוח את
המסקנווי המתחייבות מן המעשה. פעולה
צבאית נוספת, כמו מיבצע־הליטאני העקוב־מדם
אחרי פעולת כביש־החוף העקובה
מדם? או בחינה מחודשת של הבעייה
הפלסטינית, כדי לבודד את הקיצוניים
ולעודד את שואפי־הפיתרון במחנה הפלסטיני
(ראה מיסגרת)?
נראה כי מוסדות המדינה אינם ערוכים
לבחינה זו — ומעגל־ד,קסמים של טרור
וטרור־נגדי יימשך.

הממשלה
ההר הו לי דעכב רי
כד אחד הוקר
את עצמו, שום
שר איגו מתפטר
לא היה מנוס. בתצהיר שלו לבית־המישפט
העליון אישר היועץ המישפטי
לממשלה את אשר היה ברור לחלוטין
גם בלאו הכי: כי קבוצה של פקידים,
חברי מישרדי־הממשלה השונים ,׳ קשרו
ביניהם קשר כדי לנשל את הבדואים
בנגב, תוך הונאת בית־המישפט (העולם
הזה .)2172
לא היה צורך בחקירה מתוחכמת כדי
להבין כי מה שנעשה בכפר־הבדואים
אל־לג׳ייה לא יכול היה להתבצע, אלא
באמצעות שיתוף־פעולה גלוי או סמוי
בין מישרד־הפנים, מינה,ל מקרקעי־יש־ראל
של מישרד־ד,חקלאות, מישרד־השי־כון
והמישטרה. דו״ח היועץ המישפטי
אישר זאת בצורה חד־משמעית.
הוא הוסיף על כך נזיפה לסגן פרקליט
המדינה, רנאטו יאראק — והסתפק בכך.
את החבילה הזאת הגיש לבית־המישפט
העליון.
בית־הדין ה־המסקנות
המעשיות :
מישמעתי של המדינה ידון את הפקידים,
איש מישרד־המישפטים יינזף, המישטרה
תחקור את התנהגות השוטרים.
כלומר: כל אחד יחקור את עצמו.
המישטרה תחקור את עצמה, הפקידים
יחקרו את הפקידים, היועץ המישפטי
ינזוף בפקיד שלו.
ההר של נזיפת בית־המישפט העליון
הוליד כמה עכברים.
חמש שאלות. אם זה יהיה סוף־
פסוק, תהיה זאת סטירת־לחי לשילטון־
החוק, עלבון לאינטליגנציה של האזרחים,
ביזיון לדמוקרטיה.
מעשיהם של העכברים אינם, מעניינים.
אם יסלקו עכברים אלה, יבואו במקומם
אחרים וימשיכו לעשות אותם המעשים.
תמיד יימצאו פקידים זוטרים שיבצעו
במחתרת את המדיניות הבלתי־חוקית של
הממונים עליהם, ואשר ישמשו — מרצון
או מאונס — כשעירים לעזאזל כאשר
הם נתפסים בקלקלתם.
השאלה הגדולה היא בדרג הרבה יותר
בכיר :
ו• מדוע סברו פקידים אלה, שהם
ממלאים את רצונם של ראשי־המדינה?
0ביצד מעזים פקידים בינוניים וזו־טרים
לעסוק בפעולות בלתי־חוקיות נגד
אזרחי־ישראל, כאשר שיטות־ד,ביצוע ה מחתרתיות,
כמו מריחת בוץ על שילטי־זיהוי,
עמידה בריחוק מן המקום, וכר —
מעידות בבירור על המצפון הרע?
י• מי נתנו לפקידים אלה את ד,הו-
(המשך בעמוד )60
העולם הזה 2173

האס זה
אוח לבאות?
ף• מכה ׳ברוטאלית אחת נקרע מסך
* האשליות. המצב נתגלה לאשורו.
בכך הצליחו ארבעת הפידאיון, כאשר
פרצו את הגנת־ד,חופים של ישראל ופתחו
בליל־ד,זוועות: הם שמו קץ לאויפוריה של
השלום.
מי שסבר כי חתימת חוזה־השלום היש־ראלי־מצרי
שמה קץ למילחמות, התבדה
במהרה. כפי שחזרו והדגישו המצרים
עצמם, לא פעם, ישראל לא השיגה את
השלום הכולל על־ידי חתימת חוזה זה.
הבעייה העיקרית נשארה פתוחה. כל עוד
לא תיפתר, לא תגיע ישראל אל המנוחה
ואת הנחלה.

אות לב או ת
,ך*!תוצאה המדינית הראשונה של
יי 1ההתקפה היתה דחיית ביקורו של שר־הביטחון,
עזר וייצמן, בקאהיר.
תוצאה זו היא מיקרית. שולחי החוליה
לא יכלו לדעת כי דווקא ביום זה מתכונן
שר־ד,ביטחון לטוס לבירת־מצריים, וכי
יחליט לדחות את הטיסה בעיקבות המעשה,
כדי לדון בצעדים המתחייבים ממנו.
אולם המיקרה הזה הוא סימלי. נסיעת
השר למצריים היא חלק מן המערכה לקידום
השלום הישראלי־מצרי. התקפת הפידאיון
בנהריה היא חלק מן המערכה לסיכול
שלום דו־צדדי זה, המוציא את עוצמת
מצריים מן העימות הישראלי־ערבי, מבלי
שהבעייה הפלסטינית נפתרה. ק __
קרוב לוודאי*כי~עם פרישת מצריים מן
המילחמה נעלמה האופציה הצבאית של
המדינות הערביות. העוצמה הסורית־עירא־קית־ירדנית
לבדה אינה מספיקה למילחמה
בצד,״ל, מה גם שלעיראק יש עורף חשוף
כלפי איראן העויינת, וכלפי הכורדים
המרדניים. מילחמה כזאת לא תיתכן בלי
גיבוי סובייטי תקיף ונמרץ, וזה אינו קיים
כעת.
משום כך נשארים הפלסטינים הגורם
היחידי, המסוגל להילחם. כמו אחרי מיל־חמת
ששודד,ימים, שבה התמוטטו הצבאות
הערביים, עברה המערכה למישור של טרור
וטרור־נגדי בין ישראל והאירגונים הפלסטיניים.
משום־כך
יתכן כי ליל־נהריה הוא אות
לבאות.

אירגון קיקיוני
ף* שבועות האחרונים היתד, שורה
יי• של פעולות, היכולות להתפרש כהס־למה
מובהקת של פעולת האירגונים.
מלבד הפיגועים ה״שיגרתיים״ של הנחת
פצצות באתרים שונים בישראל עצמה, חדרו
חוליות של פידאיון פעמיים מעבר לירדן,
וכל אנשיהן !נהרגו. פעמיים היו חדירות
מדרום לבנון, וגם שתי חוליות אלה חוסלו.
בנמל־ה,תעופה, בריסל היתד! התקפה, שסוב־לה
בו במקום על־ידי אנשי־ביטחון ישראליים.
חוליה של פידאיון נלכדה בלב ים,
כאשר יירט חיל־הים את ספינתם.
אחרי כל הכישלונות האלה, באה הפעולה
בנהריה, שהצליחה חלקית. הפידאיון הצ ליחו
להגיע אל היעד, אך לא הצליחו
לקחת עימם בני־ערובה ולחמוק.
האם פירוש הדבר כי אירגוני אש״ף
חזרו אל שיטת הטרור הבינלאומי, ובכללו
הפיגועים בתחבורה האווירית העולמית,
כמו בסוף שנות ה־60׳ ובראשית שנות
ר 70 האם יש ברצונם ובכוחם להסלים
את הפיגועים בישראל, מן הסוג של התק פות
מעלות, בית־שאן והקנטרי-קלאב?
עוד מוקדם לקבוע זאת. אך האפשרות
קיימת.
הגוף שביצע את פעולת־ונהריד, הוא
אירגונו של אבו אל־עבאס — גוף פורש
מגוף פורש מגוף פורש.
אבו אל־עבאם ידוע כמשרת העיראקים.

הוא פרש מן הפלג הקרוי ״החזית העממית
לשיחרור פלסטין — המיפקדה הכללית״,
שבראשו עומד אחמד ג׳בריל. ג׳בריל נחשב
כאיש קיצוני מאד, אך אבו אל־עבאם קיצוני
ממנו. בשעתו פרש ג׳בריל מן ״החזית
העממית לשיחרור פלסטין״ ,שגם הוא
קיצוני מאד, מפני שלא היה בעיניו די
קיצוני.
השאלה היא: באיזו מידה פעל אירגון־
פורשים קיקיוני זה, הכפוף לעיראק, על
דעתה של צמרת אש״ף, השייכת £אירגון
המרכזי, פתח? ובאיזו מידה מוכן פתח
עצמו להסלים את פעולותיו?

״אין מה להפ סיד״
זה כמה שנים ריכז פתח את ״רד
ייי< מאבק המזויין״ בישראל ובשטחים
המוחזקים, ומנע פעולות בחו״ל ובנתיבי־האוויר.
כפי שאמרו מנהיגיו, פגעו הפעולות
בעולם במעמדו הבינלאומי של אש״ף,
וקוממו את דעת־הקהל העולמית נגד הפלסטינים.
ואילו הפיגועים בישראל ובשטחים
המוחזקים נתקבלו על־דעת העולם, כפעו־לות־התינגדות
לגיטימיות של עם שלא זכה
בחרותו.
פעולות מסוג זה מבוצעות כיום על־ידי
המחתרת השחורה ברודזיה, הזוכה בתמיכה
גלוייה מצד ארצות־הברית ובריטניה.
כמותן בוצעו בשעתו על-ידי הפל״ן באל־ג׳יריה,
והעולם כולו הצדיק אותן. גם
המחתרת האירית פועלת באכזריות דומה.
אך אש״ף החזיק בשנים האחרונות גם
פעילות זו ״על אש קטנה״ .מנהיגיו נאבקו
על הלגיטימיות הבינלאומית, ודאגו לתדמית
האירגון בעולם. הפעולות נועדו להח זיק
את הבעייה הפלסטינית בתודעת העולם,
מבלי לפגוע בתדמית של תנועה המוכנה
למשא־ומתן למען פיתרון־שלום.
יתכן כי קו זה השתנה עתה, אם כי
עדיין אין הוכחה מספקת לכך.
מאז חתימת חוזה־השלום מתנהל בתוך
האירגון ויכוח, שבו עלולה הכף לנטות
עתה לעבר הקיצוניים. הסיבות לכך :
• טענת הקיצוניים, כי הקו המתון-
יחסית של השנים האחרונות לא נשא פרי.
ההתקרבות המייוחלת לארצות־הברית לא
היתד .,בחסות ארצות־הברית נחתם חוזה-
שלום, שאינו נותן לפלסטינים דבר. לדעתם
של יסודות אלה, רק שורה של פעולות-
ראווה גדולות ׳,שיעוררו שוב את העולם,
ישכנעו את ארצות־הברית שלא תשיג
יציבות במרחב בלי פיתרון פלסטיני.
• המדינות הערביות, המתנגדות למדיניות
אנוואר אל־סאדאת, אך שאינן מסוגלות
לפתוח במילחמה בישראל, מדרבנות
את האירגונים הפלסטיניים להילחם במקומן.

ההצהרות האחרונות של ראשי ישראל
אינן משאירות ספק בלב הפלסטינים, כי
האוטונומיה תהיה ריקה מתוכן, ולא נועדה,
אלא לבסס את הכיבוש הישראלי בגדה
וברצועה. הדבר מחליש עוד יותר את
היסודות המתונים באש״ף, שהיו מוכנים
לבדוק אם ניתן לנצל את האוטונומיה כדי
להגיע למדינה פלסטינית בדרכי־שלום.
פעולות ההתנחלות, וההכרזות התכופות
על התנחלויות נוספות, פעלו באותו כיוון.
כל אלה יוצרים בלב רבים מן הפלסטינים
את ההרגשה כי במילא ״אין מה להפסיד״,
וכי יש להשתמש דווקא בשיטות האכזריות
ביותר כדי להעמיד את ישראל והעולם
על כך שלא יתכן שלום בלי הפלסטינים.
יתכן מאד שזהו מקח־טעות. העולם
משלים עם פעולות־טרור בנסיבות כאלה,
אך אינו אוהד אותם. יתכן כי הפידאיון
היו משנים את יחס העולם אליהם לטובתם,
אילו היו.נמנעים ממעשי־אכזריות בולטים,
שאין בהם היגיון קרבי, והמעוררים סלידה
בכל מקום. כל עוד נהרגים ילדים ונשים
בפיגועים מסוג זה, וכל עוד לא נעשה
מצידם הכל כדי לכוון את הפעולות נגד

האח סמי והגיסה צכיה
האס מעשי־אכזריות משתלמים?
לוחמים בלבד, אין הם יכולים לעורר אהדה
לעניינם.
בעיני הפלסטינים, מבצעי הפעולות האלה
הם גיבורים לאומיים, החודרים לבדם אל
ארץ אוייבת, מעטים מול רבים, מול פני
העוצמה הכבירה של צד,״ל, כשסיכוייהם
לצאת חיים הם קלושים. אולם העולם אינו
יכול לראות גבורה בפעולות אלה, כאשר
רוב הקורבנות בהם אינם, אלא ילדים
ונשים.

ה עוד מחרי ש
דדם גם ישראל אינה זוכה באהדה
י י רבה. אחת התופעות הבולטות, אחרי
ליל־הדמים, היתד, חוסר נכונותו של העולם,
וגם של ידידותיה המסורתיות של
ישראל, להשתתף בצערה. פה ושם היו
ששילמו מם־שפתיים לגינוי הפעולה ומ-
בצעיה. האחרים לא עשו גם זאת.
הסיבה לכך נעוצה בהרגשה הכלל-עול-
מית כי בהתעלמה מן הבעייה הפלסטינית,
מביאה ישראל את האסון על עצמה. לעולם
שוב אין סבלנות לדיבוריה של ממשלת-
ישראל, אחרי שהבהירה, בצורה שאינה
מותירה ספק, שאין בדעתה אף להעניק
לפלסטינים מינימום של חרות לאומית,
חרף האמור בהסכמי קמפ-דייוויד.
במדינות אירופה, שיש להן יחידות בחיל-
האו״ם בדרום־לבנון (יוניפי״ל) ,שוררת
במילא התמרמרות גוברת והולכת נגד יש ראל.
המייג׳ר סעד חדאד, שהפגיז השבוע
את כוחות האו״ם, שהתגרה בהם ושהפיל
בהם חללים, מוחזק באירופה כולה כבובה

בידי ישראל
ואילו״שר־המדינד, לענייני־חוץ במצריים,
בוטרום בוטרום־ע׳אלי, פנה לארצות*
הברית, בשם ההיגיון, והציע לה להיכנס
להידברות עם אש״ף. בכך הביע את הדיעה
הכללית השוררת במצריים. המצרים בטוחים
שעל-ידי יחסה השלילי המוחלט לעניין
הפלסטיני, מחזקת ישראל את הקיצוניים
במחנה הפלסטיני, ומקשה על מצריים לשבור
את החזית הכל-ערבית, המתלכדת
נגדה.
כך, בעוד שהאשה זעקה בנהריה, והרגשות
סערו בישראל, עמדה ישראל בודדה
במערכה. לא מפני שהעולם מתנכר לדם
יהודי, כפי שפיטפטו השבוע הדמגוגים
המיקצועיים, אשר ביקשו להיבנות מן
האסון, אלא מפני שמדיניותה של ישראל
כלפי הבעייה הפלסטינית מנכרת את העולם
כולו.

עינת חון

שוכבת על האלונקה באמבולנס, אחרי שנהרגה עד החוף, בעוד
אמה, סמדר, עומדת בפתח הבית, כשהיא בהלם, אחרי שנוכחה
לדעת שבתה השניה נחנקה בשעה שהשתיקה אותה, כדי להסתירה מעיני המחבלים.

אחד משני התוקפים שנלכד! חיים מובל עליד׳ חיילים בחור ]הריה

הפנס׳ם שלא נערו

החיילים לא הבחינו בסירה.

^ ליל־ הסדר התכנס כל שבט הירש*
הורן לחוג את הפסח בביתו של הבן,
דני (כמו בני) הרן. אחרי הסדר, כשסמדר,
אשתו של דני יחד עם אם בעלה, נינה,
כבר הסירו את הכלים מעל השולחן נסובה
השיחה על הסכם השלום, הפת״ח והפעילות
החבלנית .״מה תעשה אם יבואו
לכאן מחבלים?״ שאל דויד הירשהורן
את בנו דני. דגי קם ממקומו והצביע
לעבר האינטרסול :״סמדר, יעל ועינת
יתחבאו כאן ואני אצא להילחם בהם.״
לאביו המופתע הוא הראה כיצד הוא
סידר את האינטרפול כך, שאשתו• ושתי
בנותיו יוכלו להיכנס לתוכו במהירות
ולשהות שם זמן ממושך.
ביום הראשון האחרון, כאשר נכנסו
המחבלים לבית שברחוב ז׳בוטינסקי 61

לאורך החוף פזורים ממורי תאורה ביטחונית
מיוחדת, שלא פעלו בליל הפשיטה ולא בלילות שקדמו לה.

קיבוץ שער־מגשה, עמדה גלריה של אישים,
שלא חלמה לראות אף פעם מקרוב. אופירה
נבון, רעיית נשיא־המדיבה, הניחה זר
פרחים והתקשתה לכבוש את דימעותיה.
הרב הראשי, שלמה גורן, נשא נאום

בנהריה ניסה דני להפעיל הלכה למעשה
את תוכנית האינטרסול שלו. כאשר הבחין
במחבלים, אחרי ששמע את היריות, מיהר
לפנות את מישפחתו אל תוך המעלה הקטן,
ליד דוד החימום של הבית. סמדר
תפסה בכל אחת מידיה את בנותיה ודני
עזר להם לטפס פנימה.

איש ׳
לא הודיע
^ ולס לא הכל הלך לפי התוכנית.
יעל בת השנתיים פרצה בבכי מר
ואילו אחותה עינת, בת הארבע נכנסה
לפאניקה .״אני לא רוצה להיות כאן
בפנים. אבא אני באה איתך !״ היא ניתקה
בחוזקה מידיה של אמה, נפלה על הרצפה
והתייצבה מייד. המחבל החמוש כבר
עמד בתוך החדר. דני הבין כי לא יספיק
להחזיר את עינת אל תוך האינטרסול,
עשה לאשתו סמדר סימן עם היד להישאר
שם עם הבת הקטנה.
כל אותו הזמן המשיכה יעל לבכות.
סמדר לא רצתה כי היא תמשוך את תשומת
ליבם של המחבלים, חיבקה אותה
וסתמה את פיה בכף ידה. כעבור כמה
דקות, כשדני ועינת כבר הובלו אל מחוץ
לבית על־ידי המחבלים, חשה סמדר כי
בתה הפסיקה לבכות. היא הסירה את
ידה. באותו הרגע היא הבינה כי במו
ידיה חנקה את בתה למוות. סמדר ירדה
מהאינטרפול, הניחה את הפעוטה המתה
על כרית במזווה ופנתה לעבר חלון
דירתה.
מחלון הדירה יכולה היתה לראות את
קרב היריות שנערך כמה מאות מטרים
מהבית, על שפת הים. באותם רגעים
היא לא ידעה כי בקרב זה קיפחה עוד
שניים מבני מישפחחה, את בעלה ואת
.בתה הבכירה. אולם כבר אז הרגישה
סמדר כי עולמה חרב עליה, תוך דקות
אחדות, שלוש פעמים. היא פרצה החוצה
והחלה צועקת :״איפה דני, איפה עינתי״
שכנים ניסו להרגיע אותה, מישהו דאג
להביא לה וואליום. במשך השעות הקרובות
לא בא איש לספר לסמדר ולמיש־פחה
על מותם של דני ועינת. רק מאוחר
יותר נודע להם על כך, וזאת מכלי התיק
שורת ולא בהודעה אישית.
למחרת, ערב יום השואה, בבית־ד,קברות
הקטן של טיבעון, עמדה סמדר מול
שלושה קברים פתוחים. היא היתד, עדיין
בהלם. לא בכתה. וחייכה לכל עבר .״אני
אהיה חזקה, העיקר שאתם תהיו חזקים,״
אמרה להורי בעלה .״מה שלומך, טוב
לראות אותך,״ אמרה בחיוך לידיד שלה
ושל דני, כאשר ניגש לנחמה .״העיקר
שתמשיכו לעבוד טוב, זה מה שדני היה
רוצה,״ אמרה לכמה עשרות פועלות ערביות
בוכיות, ממיפעל גיבור שניהל דני,
אשר התחבקו איתה .״אל תבכו, דני אהב
אתכם,״ אמרה סמדר בחיוך, והפכה ממנו־חמת
למנחמת.
מול סמדר, הקיבוצניקית לשעבר מ־

סמרו ליד הסב ו

סמדר הרן ליד קיברם הפתוח של בעלה ושתי
בנותיה. ליד סמדר אחיו של דני הרן, רוני, מי
שהיה חייל באחת היחידות המובחרות של צה״ל, ולידם בוכה, אביו של דני, דויד.

הקנו הפתוח

בעוד שוטרים וחיילי הרבנות הצבאית טומנים את
שלושת הארונות בקברים, מתייפחים בני המישפחה
באחת ההלוויות המזעזעות שידעה הארץ מעודה. מימין, בחולצה משובצת, סמי, אחיו
של דני הרן, לידו אמו של דני, נינה, משמאלה אח אחר של דני, ברוך, מורה לספורט
היסטרי, כאשר קולו, שנחנק מהצעקות
השתנק, יצר את הרושם כאילו הרב
בוכה, וגרר בכי מהקהל. בין השאר תיאר
גורן את מוחה השפוך של עינת על הסלע,
אחרי שהמחבלים הרגו אותה כך. סמדר
לא יכלה להתאפק וצעקה על הרב :״היית
מוברח לאמר את זה. אני סיפרתי להורים
שלי שעינת מתה מהר ובלי כאבים.״

סי מני
שאלה

דווקא באותו הלילה היתה דלת זו פתוחה,
לדיברי השכנים, לראשונה מאז נכנס
הנקס להתגורר בבית.
באופן טיבעי היו המחבלים צריכים
להיכנס.קודם כל אל דירת המייג׳ור הנורווגי,
אולם הם פסחו עליה ועלו. לקומות
השנייה והשלישית. בקומה השנייה הם
פנו לשתי הדירות שהיו בה, לדירת הרן
ולדירה של צ׳ארלס (״לארי״) שפירא,
אשר ירה באחד מהם והרגו. בקומה הש לישית
שתי דירות נוספות: האחת של
משה ששון והשנייה של צעיר אמריקאי
בשם דיוק, המתגורר עם אשתו היפאנית
הנמצאת בהריון. אל דירת ששון ניסו
המחבלים לפרוץ, אל דירתו של דיוק,
שבה היתד, רק אשתו באותה שעה, הם
לא שמו לב כלל.

חרי:הרג הספיד את השלושה ראש-
הממשלה מנחם בגין. את דבריו פתח
כשהוא מבקש, בשם הממשלה ובשם האומה,
סליחה ומחילה מדני, עיבת ויעל על
כך ש״לא הצליחו לשמור על חייהם.״
לגבי הנאספים בבית־הקברות נדמה היה
כי היתה זו פרזה של בגין, חלק מכישרונו
הרטורי הידוע, אולם מי שמכיר וחקר
את הפרשה יודע כי אוסף של סימני
שאלה, סביב הפרשה כולה, מעורר את
הצורך להתנצלות כזו בפני האב ובנותיו
ובפני סמל המישטרה אריה שחר, שנקבר
באותה שעה בבית־הקברות במעלות.

^ ודם השאלות החמורות ביותר
י • הן לגבי העירנות הביטחונית במקום.
סירת־הגומי של המחבלים נחתה

עובדה
מעוררת תימהון היא הימנעות המחבלים
מלהיכנס לדירותיהם של אנשי
האדם באותו בניין, ברחוב ז׳בוטינסקי
.61 הדירה הראשונה, ממש מול הכניסה,
היא דירתו של מייג׳ור נורווגי מכוח
יוניפי״ל בשם הנקם.
איש האדם היה ערוך להתקפת מחבלים.
הוא בנה במיסדרון, במבוא לדירתו,
דלת ברזל גדולה שאותה קשה לפרוץ.

אף אחד
אשר כל תפמהחיילים
קידם
הוא לפקוח עין על החוף, בעזרת
מסך הרדאר, לא הבחין בסירה ובאנשיה,
עד שהם חזרו לחוף בלוויית יריות. אחד
ההסברים לכך הוא, כי בגלל גלי הים ה גבוהים,
שהתנפצו אל החוף באותן שעות,
לא ניתן היה לגלות את הסירה.
לאורך החוף כולו פזורים במרחק של
כמה עשרות מטרים זה מזה עמודי תאורה
ביטחונית מיוחדת, המאירים משך
הלילה כולו את שפת־הים. באותו הלילה,
כפ(ו בשיבעת הלילות שקדמו לו, לא הוד
בתיכון
טיבעון, לידו אביו, דויד, שאת מרפקו אוחז האח רוני. אלפי המשתתפים בלוויה
פרצו בבכי לנוכח שלושת הארונות, ועיקר התפרצויות הבכי היו מצידן של עשרות
פועלות ערביות ממיפעל ״גיבור״ שניהל דני הרן. ראש המועצה המקומית סיפר, בנאום
ההספד שנשא, על חלומו של דני, להקים עיר שבה יחיו יח1יו ערבים ויהודים.
לקו עמודים אלה, אשר עד לשבוע שקדם
לאירוע, היו שוטפים באור את החוף
ומטרידים זוגות אוהבים. פעמים אחדות
במשך השבוע שלפני האירוע התקשרי
תושבי הבתים הסמוכים לחוף, ופעם אחת
גם אחד הדיירים בבית שברחוב ז׳בוטינ־סקי
,61 למישטרה ודיווחו על התקלה
בתאורה. המישטרה הבטיחה לטפל בכך,
אולם התוצאה ידועה.

מה י הי ה
המיבצע הג א ; סיפר אחד מדיירי הבית ברחוב דבוטינסקי :
״אני מטייל הרבה על החוף עם אשתי.
בשעות המוקדמות של הערב אני רואה
.אני חושב שהם
את החיילים
אוהבים לעשות את המילואים האלה.

*^1שה שלא לשאול כמה שאלות את
<\ גורמי הביטחון המקומיים ואת דיירי
הבית עצמם: מדוע הגדר שמסביב
לבניין, גדר שהוקמה על־ידי גורמי
ביטחון, היתה פרוצה בכמה מקומות,
מה שאיפשר למחבלים להיכנס לחצר
הבניין בדרכם מהחוץ? מדוע פתח
החילוץ מהמיקלט היה פרוץ, מה שאים־
שר את נסיגת המחבלים יחד עם שני בני
העלובה שלהם, דני ועינתי
ערב לפני האירוע, ישב דני עם אחד
משכניו לבית ועם קבלן שיפוצים, ורשם
בכתב ידו הסכם בין דיירי הבית לבין
הקבלן, על צביעת חזית־הבית וחדר־המד־רגות.
אחרי שנחתם ההסכם התייעצו ביניהם
שני השכנים :״מה יהיה המיבצע
הבא של ועד־הבית, הקמת גדר ביטחון
נוספת סביב הבניין או התקנת אנטנת
טלוויזיה מרכזית. דני הציע כי תהיה
זו אנטנת הטלוויזיה.״

ה״פוטש״ הלוחש. שבמהלכו השתלטו המרצים לסיפרות באוניברסיטת
בר־אילן על אגודת הסופרים העבריים
תככים סיפדותיים ללא סופדים עוד שריד מימי מפא״י ההיסטורית מתפזר ב הדרגה

אס תחנו.אין 11 אגודה!
כמו עלו מתוך ׳תהום הנשייה הם ניכנסו
זוגות זוגות, כבעלי־חיים קדמוניים, ל-
תיבתו של נוח. זוג אחרי זוג הם באו
בשעריו של אולם משמים במשך כל ימות
השנה, הנושא את השם בית טשרניחובסקי
והשוכן לצידו של בית־סוקולוב ההומה.
על פניהם של הקרואים לא ניכר היה,
שערב זה צריך להיות חג לסיפרות העברית.
הם דאגו, שיהיה זה יום־אבל לסיפרות
העברית.
שחקני הליגה הלאומית של הסיפרות
הישראלית, משמאל ומימין, נפקדו מהוועידה
ה־ 29 של הסופרים. מבית טשרניחובסקי

אודותיהם או אודות יצירותיהם.
לבד מריחותיהם של כמה סופרים, ששימרו
מעט מריחו של ס ־ אמק, הרי
שהאווירה בבית טשרניחובסקי הזכירה
אמירה של צ׳יצ׳אקוב, גיבורו של ני־קולאי
גומל בספרו נפשות מתות :
״כוונתי לקנות את ׳המתים, אלא שבספר
התושבים יהיו רשומים כאילו חיים הם...״

״א>וח ו!זאיא1תי
מצבה של הסיפרות העברית החדשה
ויחס השילטון אליה הובלטו בהיעדרו

היפהפיה הנרדמת

פועה שלו־תורן, שתירגמה מאנגלית לעברית
את שירי המשורר ההודי הנודע, רבינדרנט
טאגורי, ופירסמה ש ריס משלה, המזכירים את שיריו. לידה: בעלה, עסקן־סיפרות
חיים תורן, שלא מש ממנה במהלך הוועידה ה־ 29 של האגודה, שהתקיימה בתל־אביב.

יותר כנכון. יחד עם זאת המשיך השר
המר מסורת נוטפת דבש של שרי־חינוך
קודמים לו. את מליצותיהם אודות חיים

נחמן כיאליק, שאול טשרניחוכסקי,
ש״י עגנון וחיים הזז החליף השר
במליצות נוטפות דבש אודות אורי צבי
.גרינברג. ש .שלום נשא את הנאום

האם אתה מזהה

מישהו מבין הסופרים האהובים עליך? הסיכויים
לכך כימעט אפסיים. סופרים ומשוררים נודעים,
כמו יהודה עמיחי, עמוס עוז, א.ב. יהושוע, פינחס שדה ויונה וולך, נפקדו מוועידת
הסופרים. את מקומם תפסו ,,נשמות מתות״ ,שאיש אינו מכיר את שמם או את עבודתם.

.נפקדו א.ב. יהושע (המאהב) ,עמוס
עוז (מיכאל שלי) ,יהודה עמיחי (מאחרי
כל זה מסתתר אושר) ,נתין זך (שירים
שונים) ,פינחס שדה (החיים כמשל),
עמום קינן (בתחנה) ,ס. יזהר (חירבת
חזעה) ,יצחק כן־ נר (שקיעה כפרית),
חיים גורי (שושנת הרוחות) ,יצחק
שליו (גבריאל תירוש) ,דליה רביקוכיץ
(אהבת תפוח הזהב) ומשה שמיר (מלך
בשר ודם) .את מקומם של אלה תפסו

המופגן של ראש־ר,ממשלה, מנחם כגין,
משולחן הנכבדים. בוועידות קודמות של
אגודת הסופרים נהגו ראשי ממשלות

כדויד בן-גורמן, משה שרת, לוי
אשכול, גולדה מאיר ויצחק רבין
לשאת דברים. השמועה טוענת, כי גונב
לאנשי לישכתו של בגין, שכמה משוררים
צעירים, שכבוד הלשון העברית יקר להם,
תיכננו לקרוא קריאות־ביניים לראש־הממשלה,
בעיקר בשל העלבון שעלב בגין

— מאח —

דן עומר
נשמות מתות, שאיש אינו יודע את שמן
או מהי תרומתם לסיפרות העברית לדורותיה
; אנשים ששמם מופיע ברשימת
חברי אגודת הסופרים העבריים, כקיא•

כדתיני, יוסף אבן, הלל וייס, אבי נועם
ברשאי, יוחנן גרנך, א .יעוז־קסט,
י .בוסר, יוסף שכטר, חיים
תורן, ישראל אפרוס, שרגאי אבי־נרי,
פ .לנדר, יוסף פרידלנדר,

ועוד כמה עשרות כהני־סיפרות קשישים,
שאיש מציבור קוראי העברית של שנות
השישים והשבעים למאה־העשרים לא שמע

בסיפרות העברית והישראלית בפגישתו
עם חתן פרס־נובל, הסופר האידי יצחק
בשווים־ זינגר (במהלכה אמר לסופר :
״אי־אכשר לומר באידיש שמאל־ימין ל חיילים,
ולמטרה זו ישנה העברית
המניעים להיעדרו של ראש־הממשלה
לא מנעו את הופעתו של שר החינוך
והתרבות, זבולון המר. אחד מהנוכחים
הסביר, שבנוכחותו ביקש שר־החינוך להעניק
מישנה־תוקף לנסיונם של אנשי
אוניברסיטת בר־אילן להשתלט על מוסדות
אגודת הסופרים, הסבר שהתברר מאוחר

שניבצר ממנו לשאת בוועידת הסופרים
הקודמת, ואחריו החרו עוד כמה עסקני־סיפרות,
שנשאו דברים קצרים וארוכים.
את הנאום המרכזי של סופרי ישראל נשא
חבר מערכת דבר, אהרון מגד, שבעבר
נשא כבר נאום מרכזי בוועידה, בשנת
963נ. נושא הרצאתו של מגד היה ״אגדה
ומציאות״ ,ובמהלכה חתר לצמצם את
הפערים האידיאולוגיים הקיימים כיום
בחברה הישראלית. בין השאר קבע מגד,
במהלך ״דבריהם של סופרי ישראל״ :
״מיפלגת התת אינה עור מיפלגת הגזע
העברי החדש...״
תמונה משובבת נפש נראתה בינות לשורות
הצפופות של עסקני־הסיפרות כסופי
השיער. היתד, זו גברת במיטב שנות ה עמידה,
שאותה הטיב לתאר סופר הארץ
אמנון דנקנר, שנכח באולם הוועידה ;
״היפהפיה המקומית: המשוררת פועה
שלו־תורן האשה החותרת הרחק
בעונות הארבעים ונראית כבוכת־שעוהה
של איטה בת עשרים ; פניה המשוחות במיני
מרקחת נוצצת באור הפלאשים של
הצלמים. לגופה שימלח אדומה עב פיתוחי
פרחים שהורים, בעלת מחשוף נדיב ביותר.
מעל אוזנה שושנה אדומה אלא שסופר
הארץ שכח להתייחס למעלותיו של בעלה,
חיים תורן סמור הגבות, שאיש אינו
מודע לתרומתו לסיפרות העברית, ולקושאן
שלו על צמד מקומות בשורה הראשונה
של הסופרים. אלא שחיים תורן ידוע מחוץ
לתחומי ישראל יותר מאשר בקרב שוחרי
הסיפרות העברית. שכן הוא מייצג מזה
* שלו־תורן אינה משוררת ממש. תרומתה
היא בתירגוס שירי המשורר ההודי
רבינדרנט טאגורי מאנגלית לעברית, ובחיבור
שירים משלה, המזכירים את שיריו.

שנים רבות את סופרי ישראל בקונגרסים

של אירגון הסופרים הבינלאומי פאן קלוב,

בדומה לסופר היינריך בל, מייצגם של
סופרי גרמניה בקונגרסים אלה. או, כפי
שאמר משורר צעיר :״מי זה בכלל הייג־ריד
בל ליד חיים תורן?״
בפינות האולם ובקפטריה של בית הסופר
ניראו כמה סופרים של ממש. ביניהם נתן
יונתן, שבא למקום יותר בתוקף תפקידו
כעורכה של הוצאת ספרית פועלים; או
הסופר סמי מיכאל, שזה מקרוב התקבל
לאגודה! או הסופר יגאל מופינזון, ש הילד
משועמם כולו וסיפר לכותב שורות
אלה על שגיאות הלשון שאותם מצא
בסיפרו של הפרום׳ שימעון זנדבנק
מישהו אחר, שלדעתו הינם ״בושה לשפה
העברית
בין הנוכחים הילך לו בצעד איטי בנציון
תומר (ילדי הצל) ,שהוא יו״ר האירגון
הקיקיוני התאחדות סופרי ישראל (אירגון
המאחד תחת כנפיו את סופרי האידיש,
הערבית, הרומנית והרוסית בארץ) .הוא
נהג כלפי בעלי זכות ההצבעה מינהג של
יורש העצר, כפי שלחשו להן ציפורי שיר.
תומר הינו מועמדם של קשישי האגודה
לרשת את מקומו של ישראל בוהן,
שהחליט לפרוש מתפקיד יו״ר אגודת ה סופרים.
ציפור
שיר אחרת טענה, שסיבת מועמדותו
של תומר לתפקיד זה הם תפקידיו
הקודמים (ביניהם יועץ שר־החינוך לענייני
תרבות, המועצה־לתרבות־ולאמנות) שב-
מיסגרתם ריצה תמיד את אדוניו. תיקוותם
של קשישי אגודת הסופרים, שגם במישרת
יו״ר האגודה ירצה את אדוניו החדשים.

סונו׳ נו־אידן

יומה השני של ועידת אגודת הסופרים
לא יכול היה לבייש את הצינים שבין אנשי
התככים של הפוליטיקה. כבר משעות הבוקר
התמקד המאבק הגלוי בין שתי סיעות
עיקריות. סיעה אחת של שרידי השמאל
והגוש החילוני באגודה, שאותה אירגן
(המשך בעמוד )60

״העוקר זה הצבע הוסר

אולסי פרי, תלאבלב

״בטלויזיה צבעונית, כמו בכדורסל,
חשוב שתהיה קליטה טובה, כוון טוב,
שליטה מרחוק וטכניקה מתוחכמת,
אבל העיקר זה בעצם -הצבע הנכון.
כשתסתכל בטלויזיה הצבעונית של
אמקור תראה מה אני מתכוון כשאני
אומר -הצבע הנכון״.
כיצד מושג הצבע הנכון?
בטלויזיה צבעונית של אמקור, הבנויוז
עפ״י ידע 0£א)11£סא *0
מותקנת מנורת מסך .£.
£א £1א 1א?£.£01810
המבטיחה צבעים
—9י 3
טבעיים ונקיים
במיוחד. המבחן האמיתי
לכך הוא תמונת הצבע
באור יום או חדר מואר
ומנורת ה־ ?.1.£.עומדת בו
בהצלחה.לעומת זאת בקליטה בשחור־לבן
תהיה התמונה נקיה מצבע. פרט לזאת
תמצא בטלויזיה צבעונית אמקור:
חיבור קואקסיאלי למכוון £10 אז)77
מונע ״צלליות״ בתמונה.
מנגנון אוטומטי הבוחר בעצמו
נקודות אופטימום של התחנות.
ויסות אוטומטי של הבהירות
( 7£4.37א 0כ<) ועוצמת הצב ע בהתאם
לכמות האור בחדר.
שלט רחוק

אלקטרוני -המאפשר
כיוונון תחנות, התאמת
צבע, בהירות וקול,
הפסקת ביניים בשעת
הקרנה( )87^ 0 8¥
ותמונה ללא קול
(? 370ס א)8017
אפשרות למכשיר״מחזיר צבע״-
המאפשר קליטת שידורי צבע מישראל.
מערכת צליל משופרת בעל הספק
מוסיקה של 10 וואט.
חיבור עבור רשם קול, אזניות, רמקול
נוסף ומערכות וידאו קסט.
שרותאמפא. שרות הקניה לאחר שרות ללא תחרות
יכוון וידגים טכנאי
מוסמך את הטלויזיה בביתך -חינם.
היה כדאי לחכות לצבע הנכון.

17 לדד ה ^ ב עו 9תאת קור -ה ^ מ 1הו בון

איך ת קבל! תי ק גז ע• ו ס שג ע?
ע ת קי קרס הו א עולכ םבתעם!
ה מ 1בחר 1תבארץ ;
קיקר , 0בכלהענלם 1בחנ 1י 1ת
^ ע לי
דן גבריאלי -רה׳ הרצל , 18-20 חיפה.
קיקרם -רח׳ דיזנ גו ף , 89 תל־אביב. נעלי פרידמן -רה, יפו ,45 ירושלים.
קיקרם -רח׳ בי א לי ק , 64 רמת־גן.
נעלי עופר -רח׳ שמואל הנציב , 16 נתניה. נעלי

קיקרם -רח׳ בן־י הו ד ה , 2י רו שלי נעלי נעלי געתון -מרכז אגד, נהריה.
נעלי הילה -רח׳ סוקולוב , 53 רמת־השרון.

מיקי -רה׳ הה 13״ ח־תקוה.
1ירושלים.
קומפורט -ב ך
166 רחובות.
באום רה
אלימלך -רח׳ ברודצק י , 15 רמת־אביב.

וה היה העווגס ה 1ד שהיה
גיליון ״העולם הזה״ שראה אור השבוע לפני 25 שנה הדיור!,
הל,דיש בתכת־תחקיר מורכבת לבחינת האפשרויות של מילחמה
גרעינית שתונחת על המזרח־התיבון. הכתבה, שנשאה את הכו תרת
״סוף העולם?״ ,בחנה כעזרת מפות את התוצאות של הפ צצת
ישראל בפצצות גרעיניות (ראה מפה) .דו״ח מייוחד של
כתבי השבועון — ״מדוע הפך המשיח לקומוניסט תיאר
את ראשית הסחף הפוליטי כין ערביי נצרת הנוצרית לעבר
המיפלגה הקומוניסטית.
כתבה מצולמת ומפורטת לרגל יום השואה והגבורה, שהוכתרה
״וארשה 19 ,באפריל 1943״ ,תיארה את עמידתו של גיטו
וארשה ואת הניסיון הכרטל להגיש את הגיטו כמתנת יופ-הולדת
לאדולף היטלר. הגיטו החזיק מעמד בגבורה עוד כשלושה שבו־

עות. במדור ״מכל העולם״ סיקר ״העולם הזה״ מצור אחר, את
המצור הווייאטנאמי על מצודת דיאן־בייאן־פו, בפיקודו של
האלוף הצרפתי בריסטיאן דה־קאסטרי. כתכת־כידור מצולמת
הביאה את קטעי השיא בנשף הסטודנטים של הטכניון בחיפה.
מדור הקולנוע סיקר את הסרט ״ראשומון״ של הבמאי היפאני
המהולל איקירה קורופובה.
בשער הגיליון: רחל לוי, מלכת העלייה הבולגרית.

האיש שהונה את הבלש חיד תיזהר * קיבוץ באדי חדף
קומוניסטים * עם ישראל חוגג את יציאת מצויס

העם

העיר. המישטרה לא גילתה עדיין את
הרמאי ; ולעת עתה לא יוצאת נגדה העיתונות
למסע־צלב בשל כך. אך דבר אחד
ברור: דויד תידהר לא איכזב את קוראי
עלילותיו הנאמנים.

הבד בסדר
קשה היה לתאר רקע קודר יותר לפסח
תשי״ד. גרגירי אבק רדיואקטיביים ריחפו
מסביב לכדור־הארץ. המענק האמריקאי
קוצץ. השלום במרחב היה רחוק יותר
מתמיד. המצב הבינלאומי של המדינה היה
בכל רע. המילחמה הציצה מסביב לפינה.
אך כל זה !נראה, איך שהוא, רחוק יותר
מיציאת מצריים עצמה. ביום האירה השמש.
בלילה קרצו הכוכבים משמיים בלתי-
מעוננים. בני הקיבוצים ואורחיהם התקבצו
על הדשא לפני חדר־האוכל. בבתים רבים
התאספו מישפחות, התלוצצו על כוסות
של יין אדום. אווירה שקטה של רעות
מישפחתית חיממה את הלבבות.
במיבצר המבודד, המנותק והמכותר,
ששמו ישראל, שרר שלום עמוק ורוגע.
יתכן והיה מבוסס על אשליה מסוכנת.
אך יתכן גם כי התבסס על המציאות האמיתית,
היסודית ביותר — ההרגשה כי החיים
יימשכו, יקרה אשר יקרה, וכי הכל בסדר
כל עוד מחזיקים החוטים הקושרים מישפחה
ועם.

מי שפט
רו ב ה טו־־טו!פצצח־מ־מן
לא תהיה זאת הפתעה אם בפתיחתו
המחודשת של מישפט גרינוולד־קסטנר
(העולם הזה 845 ואילך) ,בראשית מאי,
יראה הקהל גנראלים של האס־אס עולים
על דוכן העדים ונישבעים לומר את כל
האמת: בשבוע שעבר ביקש התובע, אמנון
תל, מן השופט בנימין הלוי, לדחות את
חידוש המישפט לשבועיים נוספים, כדי
לאפשר לו להביא מחוץ־לארץ עדים רבי-

חשיבות, והוא סירב לנקוב בשמות העדים.
איש לא יופתע גם מן העובדה, שבהמשך
המישפט תנוהל התביעה על־ידי היועץ-
המישפטי חיים כוהן (העולם הזה .)829
חילופים אלה לא יסמלו את כישלונו של
אמנון תל בניהול התביעה. סיבתם תהיה
פשוטה: התביעה ניכנסה למילחמה מצויידת
ברובה טו־טו, וגילתה לפתע שמטילים עליה
פצצות מימן.
מישפט גרינוולד־קסטנר הפך כבר בראשיתו
לפרשה שמשכה את התעניינות העם
כולו, וכבשה למשך חודשים את הכותרות
בעיתונות הישראלית והאירופית. העובדה
שניהול התביעה לא הגיע לידי היועץ-
המישפטי כהן מוקדם יותר, הוכיחה רק
דבר אחד: אלה שהניחו את גיליון האישום
על הדוכן לא תיארו לעצמם שהם מדליקים
פתיל שאליו תחבר הסניגוריה פצצה עזת-
נפץ *.
* מישפט גרינוולד־קסטנר הביא, בסופו
של דבר, להפלתה של הממשלה.

ביל 1ש
טרק טו ר 1ע1נ7וקלפים
״מפקד המישטרה היה במצב־רוח רע.
עיתוני־הבוקר קבלו על אזלת־ידה של
המישטרה בקשר לשלוש תעלומות הרצח
האחרונות שלא ניפתרו. הוא הרים את
הטלפון, וקרא לעזרתו את דויד תידהר...״
קטעים מעין אלה הופיעו בתכיפות בחוברות
הבלשים שיצאו לאור בשנות השלושים,
וסיפרו את מעלליו של הבלש המפורסם.
השבוע
נידמה היה כי דעך זוהר הגבורה
מסביב לראשו של תידהר. עיתוני הערב
הודיעו, ש״זקן הבלשים״ נפל בפח —
ורמאי הוציא ממנו 200ל״י והוא, תידהר,
פנה לעזרת המישטרה. אפילו שר־המיש־טרה,
בכור שיטרית, לא חסך קריאה טלפונית,
להביע תימהון וקיבל מפי חידהר
את ההסבר הנכון.
הלוואה ק טנ ה. כשנכנס אליו ברוך
פרידמן וביקש ממנו הלוואה בת 100ל״י
לתיקון הטרקטור שלו, לא סירב דויד. הוא
מכיר את מישפחתו זה שלושים שנה.
החשד נתעורר כשברוך ״ביקר״ גם אצל
בנו של תידהר, ולווה ממנו 60ל״י.
תידהר לא ידע כי אותו ברוך, שהציג
עצמו גם בשם גדליהו, הוציא במירמה
שבועות מספר קודם לכן נד 100 כרטיסים
לתחרות כדורגל ישראל—יוון מסוכן מסו-
יים. י י ראה, בלי ספק, את המישחק.
הס-..די?א ראה את תמורת הכרטיסים.
אך תידהר ערך חקירה קצרה, כמיטב
סיפוריו הבלשיים, וגילה כי ברוך-גדליהו
רוכב על טרקטור ממודל מיושן למדי,
ושמו קלפים.
מכיוון שתידהר שיער כי המישטרה
עסוקה בהרבה מיקרים אחרים, הוא חסר
לה עבודה נוספת והשיג את תצלומו של
האיש, ורק לאחר מכן פנה למישטרה, כדי
שזו תחפשו בבתי-המישחק השונים של

פצצה אטומית בכיכר

שגו ב ״

רבי, היתה גורמת להרס כל הבתים והריגת כל התושבים ברדיוס של 11ק״ם (תל־אביב,
חולון, הרצליה, פתח־תיקווה וראשון־לציון) .הפצצה היתה גורמת נזקים חמורים וקטל
ברדיוס של 33 קילומטרים (רמלה, לוד, קלקיליה ונתניה) .קטל הפצצה היה מגיע להיקף של
כמחצית תושבי מדינת־ישראל דאז 750 ,אלף תושבים, וכיום למעלה ממיליון וחצי תושבים.

״העולם הזה״ 861
תאריך 22.4.54 :

דרכי חיי ם
על אהבהו פולי טי ק ה
יעקוב גרינוולד לא היד, פוליטיקאי
מימיו: הוא עבד בדפוס של עיתון יומי
תל-אביבי, והטיב להכיר את מהותה של
הפוליטיקה. הוא רצה רק להשתכר למחייתו,
ולאפשר קיום הוגן לאשתו, מינה,
ולבנם בן ד ,4-,אריה. הוא רצה גם להרגיש
קצת נוחיות וחמימות בבית, לאחר שסבל
משאגת מכונות הדפום ששה לילות בשבוע.
אולם אפילו ביום השישי לא היה ביכולתו
ליהנות מן האושר המישפחתי: בערבי
שישי היתד, מינה משתתפת באסיפות במועדון
מק״י, ומשאירה אותו לשמור על
הילד. יעקוב מחה, אולם מינה לא רצתה
לשמוע. אסור היה להניח לבעלה, חסר
ההכרה המעמדית, לעמוד בדרכה אל החופש.
חיי המישפחה היו מתוחים, אבל
הם נימשכו איכשהו עד היום בו פוטר יעקוב
מעבודתו, ולא מצא עבודה אחרת. היה
עליו לקבל החלטה מהירה ונימרצת. הוא
התייעץ עם מינה, והחליט להצטרף לקיבוץ
בארי.
לילה כ מכוני ת קיבוץ בארי התכונן
להקים בית־דפוס עוד לפני זמן רב. עתה
נמצא האיש המתאים. נציגי המשק ביקשו
מיעקוב לחזור העירה, למכור את דירתו,
ולשוב ולהתיישב בבארי. אולם כאשר
הגיעה מישפחתו של יעקוב לבארי, לא
הורשתה לרדת ממכונית המשא העמוסה
חפצים, ונאלצה לבלות בה את הלילה,
והוחזרה העירה למחרת בבוקר. יעקוב
אמר :״כנראה שאנשי הקיבוץ גילו שמינה
השתתפה באסיפות קומוניסטיות.״
בשובו העירה קנה יעקוב דירה חדשה,
אך כל עבודה חדשה לא נימצאה לו. מינה
פנתה אל אביה, חבר בית־הדין הרבני של
תל־אביב, וביקשה גט. הסיבה :״אין הוא
יכול לפרנס אותי.״ יעקוב טען שהוא מכיר
זוגות רבים של מחוסרי־עבודה, ושאין זו
סיבה מספקת — בייחוד בשביל אשה בעלת
הכרה פוליטית מפותחת כמו מינה. אולם
הרב קארו פסק לטובת בתו הקומוניסטית,
ויעקוב עזב את משרד הרבנות כאדם
חופשי. הדירה והילד נישארו בידי מינה.
הו א ה כין א ת הרמז• יעקוב חזר
לבארי. עכשיו, כאשר לא היה מסוכן מב חינה
פוליטית, ניתקבל כמועמד. הוא לא
ביזבז זמן, וניגש להקמת בית-הדפום. הוא
ביקש רק שהקיבוץ ישלם למינה 30ל״י
לחודש — דמי כלכלת הילד שהוטלו עליו
על-ידי הרבנות. האושר היה מתוק וקצר.
באחד הערבים, כאשר כבר פעל מכבש
הדפום במלוא הקיטור, קרא יעקוב בגיליון
סידור־העבודה שמעתה והלאה יהיה עליו
לחלוב את הפרות והפיקוח על הדפום יימסר
לידי אחד החברים הוותיקים של הקיבוץ.
יעקוב היה מלא זעם: הוא מיהר למזכירות
המשק וביקש הסבר.
לא היה כל הסבר: נאמר לו רק שאסור
לו לשכוח שהוא רק מועמד, ושאם הסידו רים
אינם מוצאים חן בעיניו, יש לו אפש רות
להחליט כרצונו. יעקוב הבין את הרמז.
הוא לא הלך לחלוב את הפרות, אלא חזר
לחדרו והחל אורז את חפציו.
בשבוע שעבר הוזמן יעקוב לתחנת ה־מישטרה
בתל־אביב: הוא לא שילם את
דמי כלכלת הילד מזה שלושה חודשים.
הוא היה מלא שימחה: עתה ייאסר לשלושה
שבועות ולא יהיה עליו לשבור את ראשו
בחיפושי עבודה ומקום־לינה. אולם היתד,
צפויה לו אכזבה: קצין המישטרה נתן לו
הזדמנות נוספת ואיפשר לו לצאת לחופשי
ולקבל עבודה.

א 11*1111בשלם

יוחנן נשלוס השני: הכל למען הילד
אילו לא היה אפיפיור, יכול היה להיות דוגמן־צילום מרתק
ביותר. יוחנן פאולוס השני מספק חומר צילומי מרתק לכל עיתוני
העולם, מאז שעקר מפולין לקריית הוותיקן, כשהוא נושא עימו
טבח פולני. האפיפיור האוהב חיים ומעדיף חברתם של צעירים,
מאז שהיה מורה, בעבר הלא־רחוק, מסוגל לשכוח עולם ומלואו
כל אימת שהוא נמצא בחברת ילדים. לפני זמן לא רב פורסמו
תמונותיו במכנסיים קצרים, משתובב על דשא בחברת ילדי תלמידיו.
עתה הוא נראה בצילום חדש, כשהוא מאמץ את ריאותיו
כדי לנפח בלון שנתן לו, באורח ספונטני, ילד ממעריציו.

גיון טדאנולטה: נתר שו נדחים רגזו הדיסקו
עיתוני הרכילות האמריקאיים סיפרו שהוא שבור, שהוא מדוכא, שהרומן שלו עם לילי טומלין
התפוצץ, ושסירטו האחרון הוא כישלון טוטאלי. לא כן מוכיחות תמונותיו האחרונות של מלך הדיסקו,
הנראה פורח כמו הפרחים שעל ראשו. אלה הושמו על ראשו כמינהג המארחים בבורה בורה, האי הפולינזי
שאליו הגיע לחופשה קצרה. אחת הסיבות שגרמו לטראוולטה להיראות מאושר וצוהל חיתה העובדה,
שלא ציפה לקבלודפנים של מאות מעריצים שחיכו לו על האי.

חמלו חוס״!ז
אוו חדיש חילו
גלינה ורוסטרו: נשימה וגאסטוו
כלי־נגינה קשה יותר להחליף זה בזה מאשר כלי־בית. ולכן
היתה זו יותר מחווייה מוסיקלית גרידא, להאזין למסטיסלב
רוסטרופוביץ /הצ׳לן המהולל ביותר בעולם, מנגן על פסנתר
דווקא. הוא עשה זאת כדי ללוות את אשתו, הזמרת גלינה
וישנבסקייה, שגלתה עימו ועם ילדיהם מברית״המועצות, בקונצרט
שערכו בפאריס. קול הזהב שלה סחף מחיאות־כפיים סוערות
מ־ 2000 הצופים, ביניהם גברת פומפידו ומר ז׳אק שיראק. גלינה
לא מחאה כפיים לבעלה, כי אם העניקה לו חיבוק ונשיקה ארוכים.

ליזה חלבי, המלכה החדשה של
ירדן, זכתה בחג המולד האחרון
למתת אהבה מבעלה: הכינוי
״אורו של חוסייך. בספטמבר הקרוב
היא עומדת להחזיר לו מתנה:
תינוק מלכותי חדש. בינתיים כבשה
הבחורה האמריקנית־למדד
צה, בת ה־ ,26 את לב ילדיו
האחרים של המלך. בעוד אביר בן
השבע ואיה בת החמש קוראים לה
״אחותנו״ ,מכנה אותה עלי בן ה שלוש
״אמא״.

העולם הזה 2173

בחנו קוקטויקס:
המסו האחוון
הבוחימה הפאריסית נפרדה מאחד
מעמודי התווך שלה: ברונו
קוקטריקם. מי שנתן מקום, בימה,
חסות ואהבה לכל מי שרצה להתבטא
במוסיקה, באולם שהפך שם
נירדף למוסיקהול: אולימפיה. ב-
1972 היה זד, שרל אזנבור שעלה
על הבימה בתוכנית־יחיד, וחברו
ג׳ילבר בקו בא לעודד אותו, יחד
עם קוקטריקס( ,בתמונה למעלה).
אך היו גם הרבה אחרים, החל
מאדית פיאף וכלה בריקה זראי.
אזנבור, בקו ואיב מונטאן, שידעו
על מצב בריאותו הרופף, התכוננו
לערוך לכבודו קונצרט ולא הספיקו.
בהתקף לב פתאומי נפטר
מי שעיצב את דמותם הציבורית.

דוו ומוי:
האהבה מאחדת
את קנדה
זוג חדש מגשים חלום ישן ובלתי
מציאותי, עדיין, למרבה הצער:
פיוס ודו־קיום בשלום של שתי
הקנדות, הצרפתית והאנגלית. היא :
קלור לור, ילידת קוויבק וצאצאית
לשבט אינדיאני עתיק־יומין. הוא:
לואיס פודי, מוסיקאי קנדי אנגלו־פוני.
בעוד לור התפרסמה בעולם
ככוכבת קולנוע (סרט מתוק, ראשה
של נורמנד סנט. אנג׳) ,וקיבלה
מישנה פירסום כשסרט בכיכובה
זכה באוסקר כסרט הזר (הוציאו את
ממחטותיכם) — פורי הוא תגלית
חדשה־יחסית. השניים עומדים להע לות
בפאריס הצגת־בכורה משותפת,
שנושאה סיפור אהבה בין
מוסיקאי לנערתו הראשונה.
העולם הזה 2173

נוגן זאדניו: אחנה בל 1יש1איו
זה לא עניין של מוסר, כי אם עניין של עיקרון. כך טוענת
קנדים ברגן, נושא אהבתו החדשה של אוליבר, בסיפורו של
אוליבר, הסרט המהווה המשך לסיפור אהבה. ברגן, המחוננת
בלשון חדה ובעבר של עיתונאית, ותומכת נילהבת של התנועה
הפמיניסטית, מתנגדת למוסד הנישואין :״הנישואין עיכבו את
התפתחותה של האשה. מוסד זה מהווה עלבון לאינטליגנציה.״ מד
אומר על כך הצד שכנגד ז אחרי פעמיים גירושין אין כל חשק
לחזור על הטעות בפעם השלישית.

1 1 X 10

מסר

מ מ חי רו

גבר 1

הקונה חליפ ת
במרכזנו דיזנגוף 128ת״א 7מ ־ /
וכל לרכועז כל מוצר 1נו ס ף לבחירתו
לנשים או לגברים(ואפילו היקר ביותר)
ב £1-ח ממחיר המוצר הנו ס ף.
ה מב צ ע מתקיים:
או במרכזם, ת״א דיזנגוף 128
3קומות אופנ ה, נשים וגברים
או במרכז לבגד זמש ועור,
ברח׳ זמנהוף 25ת׳׳א
פינ ת המלך ג׳ורג׳
לקטים ומעילים לנשים ולגברים
דקט^ מכנסיים(לגבר)= חליפה

מבצע מיוחד
חליפות ממיטב יצרני האופנה
באירופה .

^ 5ד׳ 0

המבצעב תו קףעד 15.5.79
לקס^ מכנס;ים(לגבר)= חליפה

הנדנלנים אינם אלא עובוי־ארירים, טוענת הנונדנית בערת
הגישה המהפננית החושה לחיסור האינפלציה במשק

הבו וחרבו דאדים!
}*ם האינפלציה גועש ורועש סביבנו. נחשולים אדירים
של עליית־מחירים מציפים אותנו. אין אנחנו
מספיקים להתאושש מן האחד, וכבר חשני עובר על
ראשינו.
האוניה של המשק כושלת על הגלים, ההגה ניזוק מן
הנפילות התכופות לתוך השקעים הנוצרים בעיקבות
הנחשולים, ואין יודעים איך לסובב אותו ולכוונו אל נמל־מיבטחים
של העצמאות הכלכלית, הצמיחה המשקית
והעלייה ברמת־המחייה.

זו כ־ 70 מיליארד ל״י, יותר מפי שלושה מכפי שהיא
מוציאה לשכר!
סכום זה מהווה כ־ 250/0מתקציב המדינה, בניגוד
ל׳0/0ר 6.שמהווה השכר ממנו.
פירוש הדבר שחיסכון של 1על חשבון מחיר
הסחורות, שווה לחסכון של 3.50/0על חשבון השכר. דבר
זה בילבד עושה את החיסכון על חשבון מחיר הסחורות
יותר אנטי־אינפלאציוני מאשר החיסכון על חשבון השכר.

1713 יווה הנביא

אין שום סיבה שהממשלה, שהיא קונה יחידה כל-כך
גדולה, והקונה כרבע מכל הקניות במשק, תשלם בסוף
השנה ס/ס—50ס/ס 40 יותר בעד אותה כמות של מוצרים ושרר
תים מכפי ששילמה בהתחלת השנה, אם אינה רוצה.
היא תוכל למלא את המיצווה של עמידה על המחירים,
ולא לשלם כל מחיר שנדרש, ביתר קלות מאשר
עקרות-בית, שמהן היא דורשת זאת.

לא מדובר כאן על קניית פחות סחורות.
מדובר על עמידה על מחירים של סחורות אלה.

,ך* כל מסכימים, אצלנו כמו בכל העולם, שלפני
יי 1שנוכל להשיט את האוניה אל אותו נמל, יש קודם
כל להשקיט את הגלים ; דהיינו: להוריד את קצב עליית־המחירים
לרמה סבירה, שתאפשר לנו שוב לנשום חופשי,
ולראות אופקים רחוקים יותר מאשר את המחרת.

אין בל סיכה שהממשלה לא תעמוד לפחות
כאותו תוקן! על מחירי הסחורות כפי שהיא
עומדת על גובה השכר של עובדיה :

א ד נוכח אל־היס הזועם, נוצרת אמונה בין
נוסעיה הנפחדים של האונייה. אמונה לפי כל
כללי האמונות שבאגדות, האומדת שיש להק־ריב
קורבן לאלים הזועמים. הים דורש את קורבנו
כדי לשקוט — דוגמת יונה הנביא.

ברור בכל האגדות שהקורבן לכשעצמו הוא טוב.
הקרבת קורבן תמיד תציל את המצב, כמו איפיגניה
בטאורום. אין צורך לשאול מה ולמה. זה מובן מאליו —
כמה שהקורבנות קשים ורבים יותר, המצב ישתפר מהר
יותר.
השאלה היחידה הנותרת היא את מי או מה יש
להקריב. ברוב האגדות, הקורבן המועיל צריך להיות
האובייקט הרע, מלא החטא והמזימות. לפי כלכלנים
רבים, כוהני האלים הרוגזים, אובייקט זה הינו השכר.
(ביחוד שכרם של עובדי הציבור).
שכר זה הוא שצריך לשמש קורבן עולה — יותר
נכון יורד — על מיזבח טובת־המשק כי, כידוע, עליית
השכר היא שורש כל רע. היא גורמת, באגדה הכלכלית
שלנו, גם לאינפלציה, גם למיתון, גם לגרעון במאזן־
התשלומים ועוד. בקיצור, אין בעיות במשק שלא נגרמות
על־ידי שכר־העובדים, ולכן יש להקריב אותו.

ברור לגמרי, למשל, שבבל הארצות שבהן
הקריבו בכר את השכר כימעט לגמרי, הרי הבל
שפיר. בגון: הודו, מצריים ובד. מי שמע על
אינפלציה כצ׳ילי ובארגנטינה ץ
סוג אחר של כלכלנים תומכים דווקא בהקרבת הטוב
שבמשק, בהתאם לאגדות שבהן מקריבים את התום
והטוהר, כגון: הייצור המקומי, תוצרת־הארץ, שיש
להחליפה בייבוא זול, וכר. או שהם בעד הקרבת שניהם —
הטוב והרע — ליתר ביטחון.

קורבן פופולרי אחר הוא, כעיני רוב סוגי
הכלכלנים — תקציב המדינה. יש להקטינו,
לקצצו ולצמקו, ולספק כזה את תיאכונה האיום
שד מיפלצת האינפלציה, שכידוע לכל, אוהבת
מאד לאכול תקציבים, וכאשר היא תשבע מתקציבים,
היא תירגע לבטח.

גביר איופלציה
ת הפולקלור, אך מהי המציאות?
־הליך האינפלציה עצמו הוא הדורש
רים, הפיתוח והתפוקה הם קרבן
\ * 4כמו גם התקציבים של הממשלה.
דווקא נגדיל קורבנות אלה באופן
מדיניות כלכלית — תיעצר ד,אינ־

•ינית הרכה יותר היא שמכיוון

\ $ק ה והתקציבים הם קורבנות של
4זרי המשך והגברת הקרבתם רק
?האינפלציה עצמה!
גמה, את תקציב־המדינה. מכל הכיוונים
את הטענות שיש לקצץ בערך הריאלי של
י להאיט את תהליך האינפלציה. הטוענים
(ציעים שהסעיפים הראשונים, שהם מועמדים
צריכים להיות שכר עובדי־המדינה, קיצבאות
וסובסידיות למוצרי־יסוד.
ור, הם טוענים גם לקצץ בתקציב וג ם להשתמש
זה כאמצעי להורדת שכרם ורמת־חייהם של

״,יוח

נדהם שיביאו את הישועה. בסלקציה ״טובה של סע

מאת

אסתר אלכסנדר

התקציב המיועדים לקיצוץ אפשר להקריב את שני
הקורבנות — התקציב והשכר — במכה אחת.

אך מה אומרים המיס פרים?

בתקציב המדינה לשנת ,1979 שכרם של עובדי-
המדינה האזרחיים הסתכם ב־ 20 מיליארד ל״י. סכום זה
מהווה בס״ה כ ־ 6.70/0מכל התקציב, שכידוע עומד על
304 מיליארד ל״י — וזה בלי התקציב הנוסף. יש עוד
לציין ש־ 20 מיליארד ל״י איגו השכר נטו, וגם לא השכר
ברוטו, אלא מה שנקרא ״עלות השכר״ ,הכוללת מילבד
המיסים ותשלומי־חובה גם את התשלומים הנילווים של
המעביד. שכר הברוטו יותר נמוך מזה, שלא נדבר על
השכר נטו. נוסף לכך, שכר זה מתחלק בין יותר ממאה
אלף עובדי מדינה. פירושם של דברים אלה:
• /0ס 93.3של התקציב הולך למטרות אחרות, ולא
לשכר של עובדי־ד,מדינה.

• אם המדינה תפטר את כל עובדיה, את
כל הפקידים הייחודיים והלא־ייחודיים, את כל
הרופאים והאחיות, את כל השוטרים וה,סוהרים

החוחים האינפדציונ״ס שד
ספקי הממשלה וקבר! יה
׳הופכים להון שחוו
ומדרבנים אח האינפלציה
ואת כל המורים והגננות, היא תחסוך לא יותר
מן הגרעון השנתי שלה( .זה הסתכם כערך כ־צ1
מיליארד ל״י כשנת ,1978 באשר שכר עובדי
המדינה הסתכם גם בן כ־ 12 מיליארד ל״י).
בתנאים אלה אי־אפשר לטעון שחסכון בתקציב על-
חשבון שכר עובדי־ד,מדינה יפגע באינפלציה, אפילו בצורה
המינימלית ביותר. ביגלל חלקו הקטן של השכר בתקציב-
המדינה, גם הסכום האבסולוטי, וגם באופן יחסי, הרי
עליה ריאלית בשכרם של עובדי המדינה לא תגביר
את האינפלציה, והירידה הריאלית בשכרם לא תקטין
אותה. הוא פשוט לא רלוונטי לאינפלציה בכלל.

ואם עוד ניקח בחשבון שבל השכר הזה מתחלק
כץ יותר ממאה אלן! עובדים, הרי ברור
שהשפעתו כמשק היא מינימלית.

ה מ דינ ה 11700־ 0־ 11*3
.י 6א בן הדבר כאשר אנו מסתכלים על הוצאות
/הממשלה לקניותייה, קניית מוצרים ושרותים הדרושים
לה למילוי תפקידה.
לפי התקציב השוטף ל־ ,1979 הממשלה תוציא למטרה

ממשלת ארצות־הברית אינה קונה היום באופן מוצהר
מספקים המעלים את מחיריהם מעל ס 50/לשנה.
זאת ועוד. התשלומים בשביל סחורות ומוצרים הרבה
יותר אינפלציוניים מאשר התשלומים לעובדים, כי הם
מתחלקים בין מיספר מועט של ספקים. סכומים הרבה
יותר גדולים מתרכזים בידיים הרבה יותר מועטות —
מאשר במיקרה השכר, דבר המהווה גם בצד הביקוש
גורם אינפלציוני ביותר.
מחירי הסחורות מוצמדים ב),-ף 100 לאינפלציה, בעוד
שהשכר של עובד־המדינה, וגם של עובדים אחרים מוצמד
רק ב־ס/ס .70 המחירים המוגדלים גם משולמים מייד,
בעוד שלשכר המוגדל של עובדי־המדינד, צריכים לחכות
שישה חודשים.

כל הדברים האלה ביחד עושים את ההוצ אות
לקניות לאין ערוך יותר אינפלציוניות
טאשר השכר.

קו 3ר־>ל 10 3ק
^ אן אנו באים לתכונתו האינפלציונית ביותר של
תקציב־המדינה. בזמן האחרון אנו עדים לכך שהגרעון
לא גדל, והאינפלציה בכל זאת דוהרת, דבר שהכלכלנים
מתקשים להסבירו.

הסכר תופעה זד טמץ כתכונה האינפלציונית
כיותר של תקציב המדינה והוא: עשיית
ריווחי־אינפלציה על חשבון התקציב. דבר זה
הוא יותר אינפלציוני מאשר גודל התקציב או
הגירעון שלו.

ספקי המדינה וקבלניה מקבלים את התשלומים
עבור המוצרים והשירותים, שהם מספקים, צמודים ב־ס1007
לאינפלציה, וללא הפרשי־זמן בין עליית המחירים והתש לומים.
סביר להניח שהם משלמים עבור חומרי-הגלם,
הרנטה וכר, עבור הריבית לא תמיד — גם תשלום צמוד
לאינפלציה ב־ס/מססז, ולכן על הגורמים האלה אין הם
מרוויחים רווחים אינפלציוניים.
אבל לעובדיהם הם ישלמו בעד ההתייקרויות רק בעוד
ששה חודשים, וגם אז רק ס0?/ד של התייקרויות אלה.
אין ספק שנעשים כאן על־ידי הספקים והקבלנים האלה
ריווחי-אינפלציד, גדולים, על חשבון תקציב־המדינה וביגלל
תוספת־היוקר המאוחרת והמקוצצת.

כדי שריווחי אינפלציה אלה ייווצרו, אין
צורך כגרעץ תקציבי. דיווחי האינפלציה האלה
הופכים במהרה להון שחור. ביום מכירים הבל
בכך שההון השחור הוא במרכז הדהירה המטורפת
של האינפלציה. אכל גם אם הם לא הופכים
להון שחור, הם מופיעים בשוק בכוח
קנייה עצום, דבר הדוחן! את המחירים למעלה.
ראינו את חדבר במיקרה של קבלני קו בר־לב. אבל
הוא נכון גם לגבי קבלנים וספקים אחרים, אולי לא באותה
מידה, אבל במידח מספקת.
אם הממשלה רוצה ברצינות להילחם באינפלציה, היא
חייבת לדאוג בראש ובראשונה שתקציבה לא יהיה מקור
לעשיית ריווחי-אינפלציה. זה התקציב שלה 7 ,ד,יא של׳לטת
בד, ו הדבר הלא ב הי שג ידה.
האמצעים העיקריים למטרה זו חם עמידח על מחיר

יצירתב ייי
שלמל? 5לע י
התהליך־יו?י
ותשלום תיספת הקניות רווחים• .על
הפסקת

חשבון התקציב אינה דורשת ״יייי״יי
פך הוא הנבון. הוא דורש הגברת השיוויון
כמשק בין הכנסות שבירים ולא-שבירים, וזה
ההיפך הגמור מ״קורכן״.

רק אחר מותו בתאווה שר מגכ״ר ו 1ונז השילסון המשמ;
זאב מליון, הסתבר ני בשנתיים האחהנות ניתח ער ועת עצמו מעונת
של התדמות!עיסקות של עשרות גיל די, שהמישטוה עוסקת עתה בפ׳ענוחה

הדיון וחחידוו
כונית זז״פורד״ קורטינה שעטה
במהירות בסיבובים החדים של סוף
מורד כביש שער־הגיא, בדרך מירושלים
לתל-אביב. לפתע סטתה המכונית מהנתיב
הימני וזינקה לעבר הנתיב השמאלי
של הכביש הדו־סיטרי, זה העולה לירושלים.
נראה היה כאילו איבד נהגה את
השליטה על ההגה. המכונית דהרה לעבר
מונית עמוסת נוסעים, שהיתה בדרכה
לירושלים, והתנגשה בה במלוא העוצמה.
המכונית הפרטית נמעכה כליל. נהגה נהרג
בו במקום.
חוקרי מישטרודהתנועה שהגיעו למקום,
כדי לבדוק את סיבות התאונה, לא יכלו
לקבוע בוודאות מה גרם לה: האם היתה
זו טעות אנושית של הנהג שאחז בהגה
המכונית הפרטית ו או האם היתה זו תקלה
טכנית בבלמים או בהגה ן
על סמך בדיקות הכביש וסימני הצמיגים
הם יכלו להניח שהכביש הרטוב, כתוצאה
מהגשם שירד בהרי ירושלים בשעות
אחרי־הצהריים של אותו יום, יום שלישי,

ה־ 31 באוקטובר , 1978 הוא שגרם ככל
הנראה להחלקת המכונית על הכביש ול־תאונה
הקטלנית, שבה מצא את מותו נהג
המכונית הפרטית, זאב מליון, מנכ״ל מרכז
השילטון־המקומי בישראל.
מאז חלפו חמישה וחצי חודשים. אבל
אותה תאונה, שהיא שיגרתית כביכול
בארץ, שבה היו תאונות הדרכים למכת-
המדינה, מוסיפה להעסיק ולהטריד את
חוקרי מישטרודישראל. החוקרים המתלבטים
בנסיבות התאונה אינם שייכים דווקא
לענף התנועה במישטרה, המופקד על חקירת
תאונות־הדרכים. אלה הם אנשי מחלקת
חקירות־ההונאה במטה־הארצי של
מישטרת־ישראל, שבראשותו של תת־ניצב
בנימין זיגל.
כחודש ימים אחרי מותו הטראגי של
זאב מליון הוזמנו חוקרי מחלקת־ההונאה
למשרדי מרכז השילטון־המקומי בתל-
אביב. ראשי המרכז ביקשו מהם לנסות
לפענח תעלומה, שהתגלתה רק אחרי מותו
של המנכ״ל ושהם עצמם לא הצליחו לרדת

81:301^6 {39־ז 6ר 6111501ס י

״1977י 2 3

64ו1־ 03516131011 £9־ ^665 06361;560 606066 5

9 15.3.1977 זוו6ח6וז-^3ח01א

110*16031166 13-17
010 51 05113671 51 06 20א? 08 )30301 *111: 5

23־127
229

60:ת0ו*16048ו*

3771 וח * 3ו ס 02 21 ( 37 71 1 0ז״ ח
? 0 **1301*0160*. 8 882617
010 30202 154א 3 *1*3586 067 $130

812 370 50 198

6000

6 1 ^ 0 11א 6606031 561)1*613 1׳ 2667
150361150660 $636667606306
3 , !16660130 $1.
7 61 200ו/\7־161

09 10 161 /\717 טוי 0960666969נ* ״3 ( !1305 )161
011.ק\6 39009 )165 £/ 61)061 71)0011£665 301 13 14 . /
! 2667״116661
!1300630550600 )165״*106, 0116661 160 211 1)00060, )130 )16ש 6116״>£5 £
־ 009606״> 93115 )16ח 61״ $08066031)6160 601״060650660 $6366663965 )161
)165״3961״>! ח6009 6£״ו;7/0ז30״ 761״ 061״ 7 00061ו/\7־ 61ז חו
630665״361 150660 £36£6761$״ 563)16 161 -/1717, )165 151״* )16־0,361)65 ן
311960)131156311506 661111 150361 150660״(110)1 )165 066606110660 83 £65 £0
־ 6£26 61 06 606נ )160״> 7/6יון־א 6 636.וו[ש, 21196561״*21 6611095111101 566
־106660 110)1 )116 86״> 11691 16)1563)166״! 6661 009 30 31 16 קו 5006066066 £0ן
־11691166״! 660״זיו 660 7/״ז 61 0261 060 £6565661 160. 06661 7/6וח£611191109 1
*39 6067/6661־, 5636660 , 616 5106 666611 1960 , 616 1^361 135560 , 660 8661
311£ 6108131 0660 10 6061 03 606503660 26׳ 662311160 . 106 60666 , 630
1 5106 71616 $63666 30 660 668(61 0506366531)6100 6666111960 1106 7/10
631 6 61 060 066061 101) 63660 , 06 660 60006666 866039 211563066 1)001016.
• 1)05060101) 601 660 03065660ן1601־ !1366065 7/106 01 0 510660 3006 0006 1ן
•וו1£6651621109 10 060115316)11 5^96ש£*61)0£1 71)0
16 106״ 61)116171)0011£6651 621109 01110 106 01106 0110 6006 ,א211 61 6560 £
306 301 2 . !167601660 3096660666 6356,״1ק65נ) 65 50600 561 )10560601
6065060 161960. 106 66630606, 65 56165.6 1000600066061 106 , 6600 65
7/60660 967/10 7/10660 601 660 15061066 , 506006 1396 7/60660. 106 60666
660 016106 £0650601619009 !$056306015¥ 6356 ; 106 £0616ס5660, 630 0
£1 106666 006 630116 660 660 616ק״6660 761ח01106 660 £311(1116 9696
05660660160.66061 65 6301315 6656961 6 9 £ 1 3 0 0 0 9 , 616 005 6061 106
|0601 $1)1001306 601 0960 501 1.־0306 516660 036060 7/16660 6100131 20 6
1.גי

1416 £060061 10660 6011060
6696981109

ס96ס/61 066׳1

00.80000

1ן 1 7 1 1זהו מיכתבו של הד״ר ברונו ויינברגר, מנכ׳״ל
הדוייטשר שטאדטאטאג, מועצת השילטון המקומי 11111 11111 1111
בגרמניה המערבית, שבו הוא מודיע לזאב מליון, כי האירגון הגרמני החליט להתגייס
למיבצע איסוף הכספים להקמת אכסניית־נוער בתל־אביב. המיכתב נכתב בחוב
מארס שנת 1977 ובאותה תקופה לא ידע על כך בארץ איש מלבד זאב

סגו אלוף (מיל ).זאב מליון, מי שכיהן במשך כעשרים שנה כבוס

האמתישלמ]ב ן השילטון המקומי בישראל, תחילה כמזכ״ל ואחר־כ!
כמנכ ד, עד שנהרג בתאונת דרכים מיסתורית לפני חצי שנה רק אחרי מותו
הסתבר, כי בשנים האחרונות. הסתבר בעסקות־ענק בשם מרכז השילטון המקומי

אל פישרה או לאמוד את היקפה. היתד,
זו התעלומה של ״מיבצע אכסניות־הנוער״,
שנערך כביכול בשם ועל-ידי מרכז השיל-
טון־המקומי בישראל. למעשה, כפי שהסתבר
במהלך החקירה שנערכה בשבועות
הבאים, היה זה מיבצע פרטי של מליון.
במיסגרת מיבצע זה ערך המנכ״ל המנוח
של מרכז השילטון־המקומי מגביות ומסעי-
התרמות, חתם על חוזים בסכומים של
מאות מיליוני לירות, ניהל מגעים ומשא
ומתן עם גורמים פינאנסיים מכובדים ורבי
עוצמה בחו״ל, הזמין סחורות וציוד בסכומים
של עשרות מיליוני לירות _ וכ*,
זה עבור אכסניות־נוער שלא היו ולא
נבראו ושבמקרה הטוב ביותר היתה אחת
מהן רק בבחינת תוכנית על נייר.
תוך שהם נכנסים לעובי הקורה של פרטי
הפרשה, אוספים מיסמכים וגובים עדויות
שהצטברו בתיק עב־כרם, נהזמו החוהרים
צמם מהיקף הפרשה, שנחשפה באופן
בלתי צפוי בגלל מותו הפתאומי של ה1-
מנב ל. הם מצאו את עצמם ניצבים בפני
פרשיה משונה ומוזרה, שספק אם היה

לה תקדים גם במדינה*,
כמו מדינת־ישראל.
בעוד הם מנסי
הפרשה והסתעפו^
רים להימנע מלש$
לא היה מותו של
תאונת־דרכים׳
כתאונת־דרכים י

ך* דוג־

לוודאי

׳ \ למצוא תשובה ב*,.
דה וו. מבחינה לוגית ׳
על הדעת שאדם׳ ש!
את התאבדותו כתאונה,
בהתנגשות חזיתית עם
מולו. כל המימצאים ב<
עדויות, שניגבו מפי אל
לה. מצביעים על כד >
תאונת־דרכים מקרית ובלו!

דגם אכסנ״תזהטעו ב״קר״ית החינוך״ ,שהוכן בידי משור האדריכלים של אלחנני

יחד עם זאת, אילו היד. זאב מליון
מתאבד ולא נהרג בתאונת־דרכים, הרי
שהמימצאים, שהצטברו עד בה בחקירת
הפרשה, יש בהם כדי לספק מניעים למה
שיכול היה להביא אותו לכך.
זאב מליון בן ה־ 64 היה אחת הדמויות
הדומיננטיות ביותר בחיים המוניציפאליים
של ישראל, כמעט מאז הקמת המדינה.
1הגבר גסתלד״קומה ובעל החזות האוטו׳
ריסטית המרשימה, היה למעשה האיש
1שהפך את מרכז השילטון־־ד•,מקומיי, המוסד
המשותף לכל העיריות והמועצות־המקו-
מיות במדינה, למוסד ריכוזי רב־כוח והש פעה.
ראשי עיריות ומועצות עלו ונפלו.
ראשי מרכז השילטוך המקומי התחלפו גם
הם, אם כי בתדירות הרבה יותר קטנה.
אבל זאב מליון !נשאר תמיד. הוא היה
הבוס האמיתי של מרכז השילטון־ה,מקומי,
על פיו ישק כל דבר במוסד זה שהוא
הרבה יותר מאשר מוסד ייצוגי.
מליון, יליד צ׳כוסלובקיה, היה עם הקמת
המדינה אחד מאנשי-הצבא המנוסים ובעלי
הדרגות הבכירות ביותר שעמדו לרשות
צד,״ל, לכשהוקם. במילחמת־העולם השניה
הוא התגייס לשורות הצבא הבריטי וכש־הוקמה
הבריגדה העברית (החטיבה היהודית
הלוחמת) במיסגרת הצבא הבריטי
בשנת ,1944 הוא היה אחד משני מפקדי
הגדודים שלה. הוא סיים את שירותו
הצבאי בבריגדה בדרגת סגן־אלוף, דרגה
שרק יהודים ארץ־ישראלים מעטים הגיעו
אליה.
׳למרות זאת, כשהתגייס לצה״ל, לא ניתנו
לו תפקידים קרביים שהלמו את דרגתו
וניסיונו הצבאי והוא אף לא הועלה בדרגה.
היו שניסו להסביר עובדה זאת בנטייתו
המפלגתית. מליון השתייך באותן שנים
עד, פוליטית לציונינדהכלליים, מפלגת
של החטיבה הליברלית בחרות של
ם. הוא היה איש-הצבא הבכיר ביותר
צר,״ל שהיה מזוהה בגלוי עם מיפלגה זו.
מליון התפרסם דווקא בהקשר עם אחד
והמחדלים הפומביים ביותר של צה״ל בש נותיו
הראשונות. הוא מונה כמפקד ה-
מיצעד הצבאי של צה״ל שעמד להיערך
בתל־אביב, מיד עם סיום מילחמת־העצ-
מאות, ביום־העצמאות של שנת ,1949 זה
היד, המיצעד שנרשם בהיסטוריה של צה״ל
י ע־״מיצעד שלא צעד.״
המיצעד עמד לצעוד ברחובות אלנבי

1ודי׳ 1י| !,י ו ^נ 1 !||1י | ל׳ י || 11 זוהי קבלה לתרומה בסך 5000
1 1 |#י \ 11י #1 1׳ י י מרק (כ־ 60 אלף לירות) עבור
״לבנה לאכסניית־הנוער בישראל״ ,שהדפיס מליון כדי לגייס
באמצעותה תרומות לבניית אכסניות־נוער בישראל. הודפסו גם

ובן־יהודה, לחלוף על פני בימת-כבוד ש הוקמה
ברחוב בן־יהודה, לא הרחק מכיכר
מוגרבי. אולם קהל ההמונים שהצטופף
ברחובות, כדי לחזות במיצעד הצבאי הראשון
במדינה, פרץ את החבלים והמישם־
רות, מילא את המסלול המיצעד כך שה-
מיצעד לא יכול היה לעבור בו.

מכול המלאה
מרבדים

חרי שהשתחרר מצד,״ל נלקח
ר מליון בידי ראש עיריית רמודגן, אברהם
קריניצי, לכהן בתפקיד מזכיר־העיר
רמת־גן. הוא התגלה כאיש נמרץ ומוכשר,
ביצועיסט ממדרגה ראשונה, בניגוד לתדמית
שנוצרה לו בעקבות כישלון המיצעד
הצבאי שהיה ממונה עליו.

קבלות דומות על סכום של 2000 מרק. הקבלות אינן ממוספרות
ואין עליהן או על גבי השובל המצורף אליהן, כל ציון לגוף האוסף
את התרומות. על השובל הוכן מקום לציון שמו של התורם
בלבד. בישראל לא ידע איש על קיומן של פינקסי קבלות מסוג זה.

אחרי מיספר שנות כהונה בתפקיד מז־כיר־העיר
רמת־גן, עבר מליון לכהן כ־מזכ״ל
מרכז השילטון־המקומי, הפך אחר-
כך למגכ״ל המרכז. קרוב לעשרים שנה
כיהן בתפקיד זה, בו הירבד, לנסוע ולייצג
את השילטון המוניציפאלי בישראל בכינוסים
ובוועידות בינלאומיות. הוא היה
איש תרבות, חריף וממולח ולא במעט
נזקפה לזכותו העובדה שבמימצאי הביקורת
כמעט ולא נמצאו מעולם פגמים
בעבודה ובמינהל התקין שבמרכז השיל-
טון־ד,מקומי. עד ליום שבו נהרג בתאונה.
יימים ספורים אחרי מותו של מליון
החלו להתגלות במרכז השילטון־המקומי
דברים מוזרים ביותר.
למשרדי המרכז, בבית מיפעל־הפיס ב־תל־אביב,
החלו להגיע מיכתבים, תביעות
ופניות, שלאיש לא היה מושג על מה
מדובר בהם. במיכתבים, שהיו מופנים ישי
רות
אל מליון — שנשלחו עוד בטרם
נודע לשולחים על מותו הטראגי — היו
תביעות כספיות כלפי מרכז השילטון-
המקומי בסכומים של מיליוני לירות. בכמה
מהם היו אף התראות ואיומים על
הגשת תביעות משפטיות.
אורח מקריי שהזדמן למשרדי המרכז
וביקש לראות את מליון, נחרד, כשגילו
לו כי מליון נפטר. היה זה וילי קורן,
דמות ידועה בקרב הקהילה היהודית בגרמניה,
טיפוס בעל עסקים שוגים חובקי
עולם. וילי הנמוך ועב הגוף, ההולך תמיד
כשעל חזהו החשוף תלוי מגן־דוויד ענק
עשוי זהב, הוא בעל מיסעדות בספרד
ובמיורקה, קשור בעסקים שטיבם לא ידוע
במלטה ומקום מושבו הקבוע היה בדרך
כלל העיר דיסלדורף שבגרמניה.
מפי וילי קורן זה נודע לאנשי מרכז
השילטון-המקומי, שזאב מליון קיבל לא

מליון והמיליו 1י
(המשך מעמוד )31
מכבר, בשם המרכז, הלוואה בסכום של
כארבע מיליון ל״י ממוסד בנקאי בגרמניה.
בעוד הם מנסים לעכל עובדה זו
נמסר להם כי לנמל אשדוד הגיעה, על
גבי אניד, מגרמניה, מכולה טעונת סחורות
עבור המרכז. על פי שטר־המיטען הכילה
המכולה מרבדים לציפוי מירצפות בערך
של כשני מיליון ל״י. לאיש במרכז השיל-
טון־המקומי, כך נטען, לא היה מושג עבור
מה יועדו המרבדים.
מהפרטים שהצטברו ונערמו הסתבר, כי
הפעילות הכלכלית והפינאנסית הענפה ש נחשפה
לפתע היתד, קשורה רובה ככולה
בפרוייקט שנקרא ״אכסניות־הנוער״ .בארכיוני
מרכז השילטון־ד,מקומי לא נמצאו
כל מיסמכים או פרוטוקולים באשר לפרוייקט
זה, שרוכז כולו בלבדית בידי
זאב מליון המנוח.
בניסיון לברר במה מדובר ביקשו אנשי
מרכז השילטון־ד,מקומי מבני משפחתו של
מליון לערוך חיפוש בניירות שהחזיק עמו
בביתו. ואומנם שם נמצאו מיספר מיסמכים
שיכלו לזרוק אור על הפרשה. מכיוון ש-
מיסמכים אלה העידו על מיבצע התרמה
וגיוס כספים כמעט חשאי, שערך זאב
מליון בשנתיים האחרונות בשם מרכז זד
שילטון־ר,מקומי, שלטענת ראשי המרכז
לא היה להם מושג עליו, הוזמנה מחלקת
חקירות-ההונאה של המישטרה לחקור בעניין.
במהלך
החקירה המדוקדקת, הנמשכת
זה מיספר חודשים, נחשפה והתבהרה מעט
התמונה. אך ככל שנחשפו יותר פרטים
כן גדלה התעלומה הקשורה בפרשה, הפד

עיריות ומועצות מקומיות הקימו אכסניות
מיוחדות לאיכסון המישלחות. גופים אחרים
מצאו פתרונות ארעיים לבעיה המתעוררת
מדי שנה מחדש.
לזאב מליון, שאף יצא מיספר פעמים
לגרמניה בראש מישלחות־נוער, שאורגנו
על-ידי מרכז השילטון־המקומי, היו בעיות
של איכסון המישלחות שהגיעו לארץ כאורחות
המרכז. במיוחד היתד, בעיה של
אירוח המישלחות הבאות לבקר בתל-
אביב. נראה שפעילותו הראשונית של זאב
מליון בתחום זה, שנעשתה בפומבי ובגלוי
ובידיעת ראשי מרכז השילטון המקומי,
נבעה מרצון כנה לפתור בעיה זו.
בתוכנית־האב של תל-אביב יועד וחוק-
צר, אומנם מקום להקמת אכסניית־נוער,
שתאכסן מישלחות אורחות מחו״ל ובעיקר
מגרמניה, אלא שזו היתד, תוכנית בילבד.
מספר על כך ישראל גרבינסקי, עוזרו של
ראש עיריית תל־אביב, ומנב״ל קרן תל־אביב
לפיתוח :״הרעיון להקמת אכסניית־נוער
בתל־אביב קיים כבר למעלה מעשר
שנים. העיריה החליטה בשעתו להקים
קריית-חינוך על הקרקע העומדת לרשותה
באיזור תוכנית ל׳ ,מדרום לקאונטרי־קלאב.
בשעתו הוקמה ועדת פרוגרמה, שהחליטה
על חלוקת השטח למוסדות החינוך השונים
ועל ניצול השטחים הציבוריים בצורי,
משותפת לכולם — כמו מתקני-ספורט
שיהיו משותפים לכל המוסדות. כמה מוסדות
כבר הוקמו באיזור זה ועתה בונים
שם את מיבנה הסמינר למורות לווינסק.-
הוועדה החליטה להקצות שטח במקום להקמת
אכסניית־נוער, שלא במיסגרת האגודה
לאכסניות־נוער בישראל.

*!..יר־יר־י. ר-ז-נ ך^ -ו בני בנ-י ס;

12611, 1978.
,ג:. 266 נא 1161.3011 7
,־6661־5601 0 6 1 1 6 1 :31 7
0111011 0£ 1,0031 1^0£11071:016 8
111 131:361,
3, 861)030 5)1:66):,

,־ 0631161:5011 111
מ *£0 ׳.31006 0 113)16ט631111£ £0 70 קק(1 30 36(31
־.81611) 3 £0^ 61׳)״31:£30£י311 )116 066688317.7 103(60
ו 5ס 611£31 110 מזיטסצ3 100(11103 13006? 16 13 12
£ס ) 116 000)11ס ! 060) 61:
ס־זר!;111011 *70 .
.־ 631ס) 1163100103 מסס 1811 [)31

ק11׳ 000ן*י ע11: 70־ 617 ) £301)501ע1 311311 1(6 17
־ 065) ) 0ף1) 11 07 16מ100(1103(0001 116( :01/61. 6(131
ס! 311 ) 116 £0)1163ס) .7*3800)1־ 0360) 1)1־1ק 0£ )116
סס )00.1;60) 03 30)1 30ק.0לז ס ) £010?6, 30)1 38)66
6818ח־10
) )10031ס

(3חX18 30)1 1 1 0 0 311 קס 8ו £611311 10 56)) 11־ ׳-1
301 — 761־ 151 וו| 1)10$ז סו 11ע ^ ־1מרכז השלטון המקומי בישראל — תל־אביב
׳1.י7ונ[10?6, £01 ) £6 3ס £ס036
!.ק01ק 0611) 1006)1־7
ק 1״011 8060633, 30(1 *71)£ 07 ססץ\716£108 80031*61
£65) 16361)18,
,סיסזו 061017 810 13

61*18־151־].5א 1601 16*11-51-־5160 ^1

נז 0וזד.56 0 ׳,1/651: 001־זס5ח6טמ 58
1ח8ו}5€ו361ז5ו €165ז1!9*6ו301 וזז 11ס151 867
^ 16$, 0161 ^101106 זח 53ז 5131116 - 76
0 61ז 15י| 9551*116 יז״ח ^^6969ת1696
ו50/ט0136513 יז 061115011-1513611501161 1696

116161501111)1

)3111000 13113

בקשה מצ״צי
ו\ר-ד

רדרזר־ד-ר - 1ר רד

מיכתב ששלח ראש עיריית תל־אביב, שלמה להט,
לזאב מליון לפני שנה, שבו הוא מבקש ממליון לקבל
רר־ד־ ו ־ וווזר

אביב. המיכתב מייפה את מ חו של מליון ״לפעול בשמנו בייסוד קרנות והרשמנת באירופה״
למטרה זו. הסיכתב ניתן למליון שנה אחרי שכבר עסק בהתרמות ללא ידיעת איש.

סוכם שקרן תל־אביב תפנה במיכתב למרכז
השילטון־המקומי, כדי למנות מטעמם
נאמן להעברת הכספים מגרמניה .״אנו
נמליץ על זאב מליון״ נאמר בסיכום. כן
הוחלט שקרן תל־אביב תסמיך את זאב
מליון להקים בחו״ל קרן לפרוייקט זח.

אישור רמתו־ים

זהו אישור מטעם מרכז השילטון המקומי בישראל,
הכתוב בגרמנית, והמייפה את כוחו של המחזיק בו
לשמש כנציג המרכז בפעולה של הקמת ״מיפגשי נוער״ הקשורה עם חילופי נוער
ישראלי־גרמני. התעודה החתומה בידי מליון ניתנה למיליונר היהודי מקרלסרוהה, זיגפריד
לרר, כדי שינסה לגייס תרומות והלוואות למיבצע הקמת אכסניות־הנוער.

איימת להפוך לאחת השערוריות הציבוריות
הגדולות שארעו בשנים האחרונות
בישראל והעלולה להעכיר גם את היחסים
שבין מוסדות ישראלים לבין מוסדות הרפובליקה
המערב גרמנית.
בתוקף תפקידו כמנכ״ל מרכז ה-
שילטון־המקומי, היה זאב מליון ממונה
גם על הפרוייקט של חילופי מישלחות־נוער
בין ישראל וגרמניה, מטעם המרכז.
מדי שנה מגיעים לישראל כ־ 5000 צעי רים
גרמנים, בגילאים שבין ,16—35 במים-
גרת מיבצע חילופי־הנוער של ישראל וגר מניה.
שורה שלימה של מוסדות וארגונים
מטפלים בחילופי מישלחות אלו: ארגוני-
ספורט, תנועות־נוער, משמרות צעירות של
מיפלגות, שלוש הערים הגדולות, אגודת
אכסניות־הנוער, מגן־דויד־אדום, אגודת
נוער לנוער וכן מרכז השילטון־ד,מקומי.
מעל לכל הגופים האלה קיים ארגון־גג,
המועצה הציבורית לחילופי צעירים ונוער,

שבראשה עומד ח״כ עדי אמוראי. תפקידה
של המועצה הוא לפקח על המיפעל, לאשר
את המישלחות הבאות והיוצאות של הארגונים
השונים, לחתום חוזים על עצם
החילופים ולדאוג להיבטים הבטחוניים של
סיורי המישלחות בארץ ובחו״ל.
לכל הגופים המטפלים בנושא זה יש
תמיד בעיה של איכסון המישלחות המגיעות
לארץ והכפופות לאחריותם. מיספר

״עד לפני כחמש וחצי שנים היה הנושא
מת. לא היה מימון להרמת הפרוייקט ואף
אחד לא נכנס לבעייה מאין לגייס את
הכסף. יום אחד בא זאב מליון אלינו
ואמר :׳אני מסוגל לגייס תרומות לעניין
מהגוף המקביל בגרמניה למרכז השילטון-
המקומי בישראל. הם מוכנים לגייס מיליון
מארק לנושא.׳ התלהבנו מכך, למרות שבשעתו
היווה סכום זה רק ס 450/מהכסף
שהיה דרוש, לפי ההערכה, להקמת האכסניה.
״העניין התגלגל עם עוד מיספר גורמים.
פנינו לסוכנות היהודית. פנינו לשר־התיי-
רות, כדי לקבל אותם תמריצים שמקבלים
בתי־מלון. האיש שדחף הכל היה זאב
מליון. הדחיפה שלו נראתה לנו טבעית.
הוא חזר מביקורים בגרמניה עם הבטחה
שמרכז הערים הגרמני יתן לו מיליון מארק
( 12 מיליון ל״י בערך של היום) .לדבריו
החלה כבר הזרמת הכספים מגרמניה.״
אבל מליון לא הסתפק בדחיפת הנושא.
הוא תבע מהעיריה שימנו אותו באופן
רשמי כמרכז הפרוייקט. ואומנם לפני שנה
בדיוק, בשבעה במארס ,1978 התקיימה
בעיריית תל-אביב ישיבה, שבה השתתפו
מליון, גרבינסקי, מהנדס־העיר, סגן מנהל
אגף־ד,כספים של העיריה ובנימין פורטים,
מנהל אגף־הנוער בעיריה.
באותה ישיבה סוכם, בין השאר, כי
הפרוייקט ירוכז ויבוצע דרך קרן תל־אביב.

רזווורד ־ ר -ר ד רי ר־

ה רי רז רר־ ר ר רז

ו ־ לג םרד

רד ד י ־

ק בלו ת בלתי
מ מו ס פ רו ת
ף* עקבות ישיבה זו צוייד זאב מליון
בשני מיכתבים: האחד של ראש
עיריית תל-אביב, שלמד( ,״צ׳יצ״׳) להט,
והשני של שגריר גרמנית בישראל.
״הנני לבקש ממך לקבל על עצמך את
כל הסידורים הדרושים להקמת אכסניית-
!נוער בתל-אביב, במרכז־ד,חינוך המתוכנן
בצפון תל-אביב, שאנו ניגשים עכשיו להקמתו,״
כתב צ׳יצ׳ במכתב שהיפנה אל
מליון .״אסיר־תודה אהיה מאוד עם תוכל
למלא את בקשתי לקבל על עצמך את
תיאום הפרוייקט ביחס לכל הגופים באירופה
ותסכים לייצג אותנו ולפעול בשמנו
בייסוד קרנות והרשמות באירופה למטרה
הנזכרת לעיל.״
במכתב ששיגר קלאום שיץ למליון נאמר
בין השאר :״אני מקדם בברכה את החלטת
מועצת־הערים־הגרמנית לקיים מיבצע
תרומות אצל הערים־החברות שלה והנני
מאחל לך ולמפעלו להשיג גם להבא אמצ עים
ממקורות נוספים בגרמניה.״
שני המיכתבים נשלחו אל מליון בחודש
מאי .1978 מה ששני כותבי המיכתבים
לא ידעו הוא שזאב מליון החל את מיבצע
ההתדמות וגיוס הכספים למען אכסניית־הנוער
בתל־אביב כשנה וחצי לפני שנערכה
אותה ישיבה ולפני שניתן לו יפוי־מ־ח
לכך. עוד בשלהי שנת 1976 התנהג זאב
מליון כאילו אכסניית־הנוער של עיריית
תל־אביב היא מפעל שהופקד בידיו, פעל
בשם העיריה ובשם מרכז השילטון־המקומי

גם יחד כדי לגייס כספים לעניין הזה.
באותה שנה החלו לבקש ממוסדות ואישים
בגרמניה תרומות להקמת אכסניות-
נוער בישראל. התרומות היו בסדר גודל
של 2000ו־ 5000 מארק. תמורת תרומה
זו יכול היה התורם לקבל קבלה צבעונית,
עליה הופיע ציור של מבנה מלון על חוף
ים. הקבלות לא היו ממוספרות ולא צויין
בהם שם הגוף המגיים את הנספים או
כתובתו. הכתובת על גבי הקבלה היתד,
״לבנה לאכסניוודנוער בישראל״.
קבלות מוזרות אלד, נמסרו למתרימים
בידי זאב מליון. המתרימים גם צויידו
בפרוספקט מהודר, שתוכנן בידי משרד
האדריכלים של אבא אלחנני, שבו היו רישומים
נאים של האכסניה המתוכננת וכל
המיפרטים הנלווים. על החוברת צויין, כי
האכסניה היא מיפעל משותף למרכז השיל-
טון־ר,מקומי בישראל ולעיריית תל־אביב.
התיכנון, כמו החוברת, הוזמנו בידי זאב
מליון. לעיריית תל־אביב לא היה מושג
על כך כלל. סיפר ישראל גרבינסקי:
״כשאנחנו באנו לעיריה ל,יתד, כבר החו ברת
מוכנה. לא טרחנו לחשוב מי הכין את
החוברת. מאוחר יותר חיפשנו ולא הצ לחנו
למצוא אצלנו הוצאה או אישור להז מנת
התיכנון של האכסניה או החוברת.״
נראה שמליון ניסה לגייס כספים בצורת
פרטיזנית באמצעות הקבלות המוזרות וד*
פרוספקט, מראשי ערים גרמניות אוח
פגש במהלך ביקוריו בגרמניה. על כך מ*
להעיד מכתב שנשלח למליון ב־ 27 בינו*
1977 מטעם מנהל עיריית פרנקפורט, שהי,
מכתב תשובה למכתב ששיגר אליו מליון
עוד בדצמבר 1976״ נאמר בו, בין השאר :
״ראש־העיר מר ארנדט קיבל את מיכתבך
ואת הפרוספקט המצורף אליו לבית מיס־גש-נוער
בתל־אביב. הוא מודה לך על
המיסמכים ששלחת לו. מר ארנדט כבר
הודיע לך, בעקבות שיחה בין שניכם,
שהתנהלה במשרדו ביום ,1.11.76 שהעיר
(המשך בעמוד )52

20 מליון גבריס וילד• ברחב• העול
בניו־יורק,פריז,
ציריך, לונדון,
פרנקפורט,
אמסטרדם, תל־אביב
ואילת לובשים
חולצות, תחתונים
וגופיות של דלתא.
דלתא התחבבה
במגע ראשון על
מליוני גברים וילדים
ברחבי העולם
והפכה להם טבע
שני, כי הם כמוך
רוצים לשבת
בנוחיות, לנוע
בחופשיות ולהרגיש
כאילו לא לבשו דבר.
מה טבעי מזה?
בדלתא יודעים מה
מקנה לך הרגשה
טובה:
• ^ 100 כותנה סרוקה.
• עיצוב וגזרה
התפורים לפי
המידה שלך.
• רכות וגמישות של
הטריקו הטוב בעולם.
• מידות אחידות
וקבועות.
• מוצרים ללא תפרים
טורדניים או סרטי
גומי מציקים.
• מבחר צבעים יפים
וחדשים.
• הרגשה טבעית
וחופשית.

לו בו דלתא

אין פלא, שדלתא זנקה למעמד הבכורה של יצרן ויצואן הטריקו הגדול ביותר בישראל.
>[ על כוננים כאלה תמצאו את מוצרי דלתא בחנויות הענק ברחבי העולם.
ובישראל-תמצאו את דלתא:
בכל חנויות המזון בשרות עצמי, בכל חנויות הכל-בו ובחנויות ההלבשה המובחרות.

טבעי שלובשים
העולם הזה 2173

דלתא

הובעו : 1חלוחית
113 וון
שלחסלחתעל !
בוא לחופשת כיף אמיתית באיי יוון הקסומים:
חופי-ים יפהפיים, חיי-לילה תוססים, מקצבים
לוהטים, חוויות גסטרונומיות ...טעמה של חופשה
בלתי נשכחת, ואירוח בבתי-מלון מן המפוארים
ביותר ועד לעממיים. מרכזי קניות זולים במיוחד
לכל טעם ולכלכי ם.יוון. גלה את נופיה המרהיבים וכפריה הציוריים,
הכר עם לבבי ומכנים אורחים. ולכשתשוב תאמר
גם אתה:

חו פשה ביוון-רעיון מצויץ.

24 טי סו ת שבועיות ליוון -פרטים ב סו כנויו ת הנ סי עו ת או במ שרדי אולי מ פי קואל -ע ל.

סמי -ויי£ 1 5 /

העולם הזה 2173

24 בודי מראי את המאבקים בנפש המיצו־יח

ף* אשר יציפו התיירים הישראליים את
^ קאהיר, הם יסתערו בהמוניהם על השוק
האגדתי חאן אל־חלילי (״החאן החברוני״)
,שבמרכז העיר העתיקה. עיניהם
תצאנה למראה צלחות־הנחושת הרקועות,
עבודות־הכסף, שטיחי־הקיר המצויירים, ה־גלביות,
העתיקות האמיתיות והמזוייפות.
חובבי הבולים יפנו, מן הסתם, אל הדוכנים
הרבים המציעים מעטפות של בולים
מצריים, בזיל־הזול. האספנים ידביקו אותם
באלבומיהם. אך גם מי שאינו אספן, כדאי
לו להעיף מבט בפיסות־הנייר הציבעוניות
האלה. כי ניתן ללמוד מהן הרבה על
אופיו של עם ועברו.

.1בניין הליגה הערבית ()1960
המקום המרכזי בעולם הערבי

היום, הוא משקף גם את המחיר הכבד
שמשלמת מצריים עבור חוזודהשלום שלה
עם ישראל. כל מצרי, העובר כיום על
פני הבניין, מוכרח לזכור את המחיר הזה.
1 1 1
ז * בולים שמלפני המהפכה נראים,
י כיום, כשרידים של עבר רחוק.
בולים אלה נושאים את המילים ״הדואר
המצרי״ בערבית ובצרפתית, שפה ש־היתה
אז שפת העילית החברתית הקוס מופוליטית
של הארץ. תמונתו של פרוק
הצעיר, כנער־חמד יפה־תואר (בול ,)3
על רקע המיסגד של מוחמד-עלי, אבי השושלת,
מעלה כיום נוסטלגיה בלב בני
חדור הקשיש של מצריים, ובוז בלב בני
הדור הצעיר.
אז, כמו היום, פנתה הגאווה הלאומית
המצרית לעבר העבר הרחוק. דיוקנה של
המלכה נפרטטה (בול )4הוא סמל העבר
הטדום־ערבי של מצריים העתיקה — שנדחק
במידה מסויימת על־ידי נושאים כל-
ערביים בתקופת עבד־אל־נאצר, אם כי לא
נעלם כליל גם אז.

צ. כניין מועצתי־האומה
תקופת־הזוהו של נאצר

בול־דואר הוא חומר תעמולתי, ועל כן
הוא מלמד יותר על כוונות המישטרים
שהדפיסו אותם מאשר על רוח העם. ז)ך
העם השתמש בבולים והתחנך עליהם —
ולא-פעם מקפל הבול הקטן בתוכו סיפור
שלם.

^>¥ני בניינים, העומדים כיום במרכז
האירועים, מופיעים על בולים מצריים
ישנים.
בבניין הראשון שוכן המוסד שהתווכח זה
עתה על חוזה־השלום הישראלי-מצרי —
מועצת־האומה. כמה וכמה עיתונאים יש ראליים
כבר הספיקו לבקר בו, להיות נוכחים
בישיבות הפרלמנט, אם כי מנחם
בגין עדיין לא הצליח להגשים את חלומו
ולנאום בו.
״מועצת האומה״ מופיעה על בול משנת
,1957 תקופת־הזוהר של גמאל עבד-אל-
נאצר, כאשר מצריים עדיין נקראה, בפשטות
,״מצר״ (בול .)1
הבניין השני הוא הבניין שנפל קורבן
לתהליך־השלום — לפי שעה. מרכז הליגה
הערבית ניצב במרכז קאהיר, בכניסה לכי־כר־ד,שיחדור
הענקית, מול ארמונו של
שד־החוץ המצרי. כיום הוא כימעט קלי פה
ריקה. מנוי וגמור עם מדינות־הליגה
להעביר את המרכז לעיר אחרת, כנראה

הבולים מלמדים משהו על הקיטוב בנשמה
הלאומית המצרית, בין הנימה המצרית
ובין הנימה הערבית. השתיים קיימות
זו לצד זו, ויש מעין תנועת־מטוטלת,
המדגישה פעם את זו ופעם את זו. בול
זה של ימי פרוק מסמל תקופה, לפני מיל-
חמת , 1948 שבה החלה המטוטלת לנוע מן
הקצה המצרי אל הקצה הערבי.
הבול הבא הוא סמל הנוסטלגיה. הוא
מראה את המלך פרוק, קצת מבוגר יותר
מאשר בבול הקודם, בעל שפם ארוך יותר
ומחודד, בחברת אשתו האחרונה. התאריך
נקבע על גבי הבול עצמו 6 :במאי 1951 ,
— שנה וחודשיים לפני המהפכה שסילקה
את פרוק ותקופתו מן הבמה המצרית
(בול .)5

^ כול הבא מסמל את המהפך הגדול,
י י שחל ביולי ,1952 כאשר גנרל בשם מוחמר
נגיב, בראש קבוצה של ״קצינים
חופשיים״ ,ביצע הפיכה צבאית בלי שפי-
כות־דמים.
הבול עצמו שרד עדיין מתקופת פרוק,

.4נפרטטה
פאר העבר המצרי

לתוניס, כדי להפגין את נידוי מצריים
בעולם הערבי.
הבול משנת ,1960 בימי־השיא של
״הרפובליקה הערבית המאוחדת״ של עבד־אל-נאצר,
מדגים את גאוותה של מצריים
על מקומה במרכזו הגיאוגרפי והמדיני
של העולם הערבי (בול .)2במבט של

.5פרוק עם אשתו האחרונה ()1951
סופה של תקופה

כל פגיעה

(המשך מעמוד )35
והמלך נראה בו על רקע סכר הנילוס.
אולם דיוקנו של המלך בוטל בשלושה
קווים מודפסים עבים. באותה הדפסה־על־גבי־הדפסה
נוסף שם, הממלא מאז תפקיד
חשוב בתודעה המצרית: פלסטין
(בערבית במרכז הבול, באנגלית למטה, על
גבי המילים ״דואר אוויר״) .מחיר הבול:
״שיבעה מילימאת״ (בול .)6

ביל !
הפלישה בוצעה. החלק הצרפתי־בריטי
שלה נכשל לחלוטין. בעיר פורט-סעיד גילתה
האוכלוסיה התנגדות פעילה לפולשים.
סיפור ההתנגדות הזאת, בהגזמה מסויימת,
הפך אגדה חיה במצריים, וכאשר אילצו
הלחצים הבינלאומיים את הבריטים, הצרפתים
וצה״ל לנטוש את כיבושיהם, הרקיעה
יוקרתו של עבד־אל־נאצר לשחקים.
במשך עשר השנים הבאות, הוא היה ה
מנהיג
הבלתי־מעורער של העולם הערבי
כולו.
לכבוד המאבק בפורט-סעיד הוטבע בול
המציין את התאריך ״נובמבר 1956״ .הוא
מראה ברקע אוניית־פלישה מתפוצצת, צג־חנים־פולשים
צונחים ונהרגים. חייל ואזרח
מצריים, הנושאים רובים מכודנים, ואזרחית
צעירה, המחזיקה ברימון־יד, מתכוננים
להסתער( .בול .)8

ן• יצחונו המדיני והפסיכולוגי הגדול
^ של עבד־אל־נאצר פילם את הדרך אל
השלב הבא — הקמתה של ״הרפובליקה
הערבית המאוחדת״ על־ידי איחוד מצריים
וסוריה.
הבול שהודפס לכבוד מאורע זה, הנושא
את התאריך ( 1.2.58 בול )9מראה את
מפת מצריים (וביכללה לא רק חצי־האי
סיני, אלא גם כל מיפרץ סואץ, מיפרץ-
אילת וים־סוף) ואת מפת סוריה, כשהכתובת
״הרפובליקה הערבית המאוחדת״
מגשרת על פני החלל הריק ביניהן, שבו
שוכנות ישראל, לבנון וירדן.
הסמלים המצריים המובהקים נעלמו,
ובמקומם באו סמלים חדשים, כל־ערביים.
הבול הבא, שהודפס ביום־השנה השני לאיחוד,
מראה את סמל האיחוד ואת הדגל
החדש, האדום־לבו־שחור, ועליו שני הכוכבים
המסמלים את שני ה״מחוזות״
(בול .)10
היו אלה שנות הניצחון של מצריים
הכל־ערבית, והבולים חגגו את ההישגים.

.9האיחוד עם סוריה
גם נזיפרץ אילת

הצעד הגדול הבא בחיי מצריים בא ביום
26 ביולי — 1956 ארבע שנים אחרי המהפכה.
באותו יום הכריז המנהיג הצעיר
החדש, גמאל עבד־אל-נאצר, על הלאמת
התעלה. הבול, שהוצא לכבוד מאורע זה
(בול .)7מכריז על ״הלאמת חברת תעלת־סואץ״
לצד ההבטחה :״חרות הספנות מובטחת״
.התמונה מראה אוניה החוצה את

.8מיכצע קדש ()1956
המפלה הפכה ניצחון

אחד מהם (בול )11 חוגג את יום־השנה
החמישי להלאמת התעלה, מיבצע שהצליח
גם מבחינה מדינית וגם מבחינה טכנית,
לגאוותם הרבה של המצרים. בול אחד
(בול )12 חוגג מלאות חמש שנים למיב־צע-קדש
ולפלישה הצרפתית־בריטית. הבול
נושא את הכתובת ״חג הניצחון״.

.1הלאמת התעלה ()1956
ההבטחה לא הועילה

התעלה. מעל לחוף סיני נראה עדיין הסמל
הישן של מצריים — חצי־סהר ושלושה
כוכבים.

ך* כטחותיו של עבד-אל-נאצר לא הוי
י עילו לו. בסתר נרקמה התוכנית הצר־פתית־ישראלית־בריטית,
שנועדה לכאורה
לתפוס את איזור־התעלה, ולמעשה להפיל
את מישטרו של עבד־אל־נאצר, שהתעמולה
הישראלית הרשמית כינתה אותו רק
בשם ״הריח המצרי״.

36 !1

.10 שנתיים לרע״ם
דגל חדש

*1יצחדן התפיסה הכל-ערבית הגביר,
כמובן, את העניין במאבק הפלסטיני.
הבול המרשים משנת 1961 מראה אשה
פלסטינית ובנה, המביטים בפלסטין הרחוקה
מבעד למחסום של גדר־תיל. הכתו בת
למטה אומרת ״יום פלסטין״ ,ועל מצח
האשה מודפסת הסיסמה הפלסטינית העיקרית
של אותם הימים :״נשוב!״ (בול .)13
כעבור שנה הדפים המישטר בול מייו-
חד לכבוד עזה. גבר הנושא את דגל
הרפובליקה הערבית המאוחדת (שהתפרקה
בינתיים למעשה, אך הותירה את שמה
במצריים) צועד, יחד עם אשתו ובנו, על
רקע הארץ. הכתובת אומרת בערבית ״עזה
ערבית״ ובאנגלית ״עזה היא חלק מהאומה
הערבית״ (בול .)14
בגבור ההתחרות בין מצריים, עיראק
וסוריה על המנהיגות בעולם הערבי, גברה
גם התחרות על העניין הפלסטיני.
על רקע זה קם אש״ף, ביוזמת עבד־אל-
נאצר, שמינה כיו״ר את אחמד שוקיירי.
מרכז אש״ף היה בעזה. ואילו אירגון לוחם

תזכורת להלאמת התעלה
הצלחה מדינית וטכנית

.14 עזה ערכית
חלק מהאומה הערבית

.16 דיר־יאסין
תיזכורת לבגין

.13 יום פלסטין
״נשוב ד

בשם פתח, בהנהגת יאסר עראפאת, פעל
בחסות סוריה.
באווירה זו ביקש כל מישטר להזדהות
עד כמה שאפשר עם העניין הפלסטיני. גם
בול תמים, לכבוד מלאת תריסר שנים
לאיחוד־הדואר הערבי, נושא את הכתובת
״פלסטין״ (בול .)15
אך בעל עניין מייוחד לגמרי, בימים
אלה, הוא הבול שהודפס ב־ .1965 הוא מוקדש
כולו ל״זכר טבח דיר־יאסיך, תוך ציון

.12 תיזבדרת למיכצע־קדש
חג הניצחון

.20 יום־־הביפורים
שבירת מחסום הפחד

תאריך המאורע הטראגי 9 :באפריל.1948 ,
הבול מראה פגיון התקוע במפת הארץ,
במקום ששכנה דיר־יאסין (כפר במבואות
ירושלים) .הערים עכו, חיפה, יפו ובאר-
שבע מצויינות על המפה בשמותיהן (בול

בול זה מסביר מדוע היה כל־כך קשה
למצרים לשכוח, בחודשים האחרונים, את
חלקו של מנחם בגין, כמפקד אצ״ל, באירוע
זה, שבוצע על־ידי אנשי אצ״ל ולח״י.
השם דיר־יאסין עדיין חי בתודעת מצריים
ובתודעת העולם הערבי כולו.
בול אחר שהודפס ב־ ,1967 לפני מיל-
חמת ששת־הימים, מראה את עבד־אל־נאצר,
הבולט מתוך המון גדול, על רקע
מפה של ישראל (שאינה מופיעה, כמובן,
בשמה) והכתובת :״סולידריות ערבית למען
הגנת פלסטין״( .בול .)17

.17 סולידריות לפלסטין
מתוך ההמון הסוער

.15 דואר ופלסטין

.19 האיחוד המשולש

.18 מותו של: אצר

בכל הזדמנות

קוריוז היסטורי

כישלון של איש ורעיון

ן * ילחמת ששת־־הימים הרסה את
• י יוקרתו של עבד־אל־נאצר, שנפגעה
כבר קודם לכן על־ידי התמוטטות הרפובליקה
הערבית המאוחדת. התפרקותה הוכיחה,
כי העמים הערביים אינם מוכנים
להתאחד במדינה איחודית אחת, וכי ה רגשות
הכל־ערביים, חזקים ככל שיהיו,
אינם מספיקים כדי לשבור מיסגרות לאו-

כל פג׳עה -ס ל!
(המשך מעמוד )37
מיות קיימות. גם המצרים וגם מסורים
שמחו לחזור לשמותיהם ולסמליהם העצמאיים.
עבד-אל-נאצר
עצמו דבק בשם ״הרפובליקה
הערבית המאוחדת״ וברגלה בעל
שני־הכוכבים, אף שהפכו סמלים ריקים
ומביכים. הוא לא היה יכול להשלים עם
כישלונו האישי במילחמת יוני ,1967 ועם

כישלון הרעיון הכל־ערבי. ב־ 28 בספטמבר
1970 הוא נפטר — ולרגל מאורע
זה הודפס כעבור שנה בול-זיכרון, שכבר
נשא את השם החדש של המדינה :״רפוב־לית
מצריים הערבית״ (בול .)18
יורשו של המנהיג המת, אנוור אל-
סאדאת, כונן ב־ 1971 איחוד רופף של
שלוש מדינות ערביות בשם ״איחוד הרפובליקות
הערביות״ .הבול שהודפס לב-

.22 דיר־יאסין והפצצת המחנות בלבנון(74ע)1
הרס ושוד המקומות הקדושים
בוד מאורע זה נראה כיום כקוריויז ממש :
הוא מראה את שלוש חוליותיה של שרשרת
— לוב, מצריים, סוריה (בול .)19

.21 זיכרון יום־הכיפורים
הכבוד הוחזר

ולם אנוור אל-סאדאת ידע מה הוא
\ נ רצה, אף שרבים ליגלגו לו בשלוש
השנים הראשונות. ב־ 6באוקטובר 1973
חצו חייליו את תעלת־סואץ, שברו את
״מחסום הפחד״ והחזירו למצריים את
כבודה. בול־הזיכרון שהודפס כעבור שנה
מראה את דגל המיבצע, ועליו תאריך מיב־צע-השיחרור
באנגלית ובערבית ( 10 בחודש
רמדאן .)1393 ,מעניין שהדגל כבר מתנופף
בשנת 1974 מעל לסמלי השיקום
והשלום — שיכון, בית־חרושת, טרקטור
ושיבולת (בול .)20
בול־זיכרון אחר, שהודפס במלאות
שנתיים למיבצע, מראה את הדגל המתנופף
(שבו תפס הנשר את מקומם של
שני הכוכבים של הרפובליקה המאוחדת)
מעל לטאנקים שועטים (בול .)21

אין ספק כי גאוות מצריים על חציית
התעלה הכשירה את הקרקע ליוזמת־השלום
הגדולה, שבאה אחריה. אך המאבק ב נשמה
המצרית לא היה קל. בול משנת
1974 מוקדש לפלסטין, ומתנוססת עליו
הסיסמה ״נשוב״ (בערבית) ו״אנחנו נשוב
לפלסטין״ (באנגלית) .צרור של דפים מר אה
את חטאי ישראל, החל ב״טבח דיר־יאסיך,
דרך ״הרס ושוד המקומות הקדו שים״
ועד ״התוקפנות המתמשכת נגד מח־נות־הפליטים״
(בול .)22 ואילו בול אחר,
כעבור כמה חודשים, מוקדש כולו לשיקומה
של מצריים ולבניינה, ונושא את הסיסמה
״חישמול הכפר״ (בול .)23
ואז בא הביקור ההיסטורי המדהים של
אנוור אל-סאדאת לירושלים, ותפילתו ב-
מיסגד אל-אקצה. המאורע נחגג עוד בסוף
1977 בהדפסת בול הנושא את דיוקנו של
אל־סאדאת, והסיסמה ״איש השלום״ ,ליד
ציור של כיפח־הסלע (בול .)24
בינתיים חזרו לבולים הסמלים, הנופים
והעתיקות של מצריים הקדומה.

.24 סאדאת, איש־השלדם ()1977
המיפנה הגדול

מבצע פסח לרובש* בחודש אפריד 1979

צבע או ש חו ר ־ ל בן *

רכוש היו טלוויזיה פץ שחור-לבן
ותקבל את פלוא הפחיד ששלפת
כשתעבוד לפץ־צבע.
אתה מהסס באם לרכוש היום טלוויזיה צבעונית או שחור לבן י למץ יש פתרון עבורר י
מץ מציעה לר לרכוש היום טלוויזיה שחור—לבן. כשתחליט לעבור למ׳ן צבע תור תקופה של שנתיים
מיום הקניה, מתחייבת חברת מץ להחליח לר את הטלוויזיה שחור לבן שרכשת במץ—צבע ולרכוש ממר
את מכשיר הטלוויזיה שחור—לבן במלוא הסכום ששילמת.
מץ הינח היחידה המציעה לר תנאים מצויינים כאלה כי היא מעונינת שתהנה ממץ—צבע המעולה שלה.
פרטים — אצל הסוכנים המורשים למוצרי מץ ברחבי הארץ ובבית מץ, רחוב מודיעין
19 רמת־גן — בני־ברק.

אז למה לך להתאמץ?
אמץ את

מ׳ו־צבע. מי מד חד ש בטלוויזיה צבעוני ת

פרטים אצל הסוכנים המורשים למוצרי מץ ברחבי הארץ ובבית מץ -רח׳ מודיעין 19 בני־ברק -רמת־גן.
חיפה — סלון באלי, רח׳ הרצל ; 1חדרו? — סלון!באלי, רת׳ הנשיא ; 51 דמת־גן — סלון באלי, רח׳ ביאליק ; 75 ירושלים — סלון שלום, רח׳ יפי ; 68 עפולה — סלון
באלי, רת׳ הנשיזא ; 17 היפה — סלון הבנקים, רה׳ הבנקים ; 1חולון — סלון סבר, רח׳ סוקולוב ; 77 הוד השרון — סלון חמד, דרך השתן ; 94 נתניה — פטמן ייוסף,
רח׳ עטק חפר ; 4פתח־תקוזח — סלון לירון, רה׳ ההגנה ; 17 ראשוו־לצידן — רמזור (כדריה) ,רח׳ רוטשילד ; 36 אשקלון — סעדון אליעזר, רה׳ העבודה ; 27 נס־ציונה —
א.ק. אלקטרוניקה, רה׳ וייצמן ; 14 רחובות — אלקטרו סנטר, רה׳ הרצל ; 171 בת־ים — סלון פאר, רת׳ רוטשילד ; 32 ירושלים — טטדון — רח׳ דוד ילין ; 33
דד׳ ערי ידיד*** ס ר. יייזיז* _ דד*ד אי׳תוד מד׳ ר1מ#יז .5

אביב קי ץ 1979
7 4י

* 0 0 1 1 6 0 1 1 0 1

שיבווה אישים עוג״ם עד שאלת העולם הזה״

טבחיזיה בז א ת
אני רנ צ ה׳
ראש הממשלה הראשון, דויד כן־גוריון, התער כל ימיו להקמת
טלוויזיה כישראל. כעמדתו זו, שהציבה את ישראל כשורת המדינות
המפגרות כיותר כזמנו, תמכו כימעט כל הפוליטיקאים הישראליים. הם
חששו, כנראה כצדק, שהופעתם על פני המסך הקטן לא תוסיף ליוקרתם,
ואפילו תפגע כתדמיתם הציבורית.
הטלוויזיה הונהגה כישראל רק אחרי מילחמת ששת־הימים. העילה
להקמתה: הצורך לנטרל את השפעת אמצעי־התיקשורת הערכיים על
הציבור הערכי כישראל ובשטחים המוחזקים. השידורים בעברית ״הוג

נכו״ אז למסך, כמעין תוספת־ילוואי לשידורים כערבית. שדם תיכנון,
שום דיון ושום בדיקה לא קדמו להנהגת השידורים כעכרית. הם פשוט
הפכו לעובדה קיימת.
עתה, על רקע חילופי המנכ״לים של רשזת־השידור, החליטה מערכת
״העולם הזה״ לפנות לכמה אישים, כדי שיביעו את דעתם — ״טלוויזיה
כזו אני רוצה״ — ויתרמו ככך לכירור הציבורי כשאלת הטלוויזיה, א שלא נערך מעולם. קוראים הסבורים כי יש כדעתם לתרום לבירור
ז, מוזמנים ליטול הלק ב״פורום העולם הזה״.

הומכ״ד גישוויס־ יצחק די ס ־:

מבעבר, אבל חסרים תחומים שלמים, כמו
דרמה מקורית, ויש מעט סדי דיונים
רציניים.
טלוויזיה טובה צריכה להתבסס קודם
כל על הפקה עצמית. בכך ראיתי את מטרתי
העיקרית. הטלוויזיה אינה יכולה
להיות בעיקר כלי העברה של חיי נסיכים
אנגליים ואנשי-עסקים אמריקאיים.
היא צריכה לעסוק בנו — בעבר, בהווה
ובעתיד שלנו — בחיינו ובבעיותינו. פירוש
הדבר — עם כל הקושי, הכסף הרב
הדרוש לשם כך, המאמץ והמיומנות —
יותר תוכניות ישראליות. כיום יש הרבה
יותר תוכניות ישראליות משהיו בעבר,
אך צריך להוסיף ולהרחיבן ולדאוג לאמצעים
שיאפשרו זאת.
כמובן, אין פירוש הדבר שאנו צריכים
להיות שקועים בעצמנו. להיפך. במבט
משודרות היום יותר חדשות־חוץ מבעבר,
וצריך עוד להגדיל את הזמן המוקצב להן.
טלוויזיה טובה צריכה עוד הרבה דברים
נוספים.
אני בעד צבע. עשינו הכנות לכך, והאול-
פנים, המצלמות וכו׳ יהיו בקרוב ברובם
בצבע. אני משוכנע, שעל בסיס המערכה

איבה ש בעורם
סוזחיח סובה באמת?
ני רוצה טלוויזיה, שלפחות בחלק
מתוכניותיה לא תשכיח מאיתנו את
צרותינו, אלא תזכיר לנו את חיינו. לא
תדחיק, אלא תעורר תחושות והכרה. לא
תרגיע, אלא תרגיז ותפחיד.
צופים רבים יושבים בערב בכורסה, מול
הטלוויזיה, כשהם עייפים, מרושלים, קהים.
בניגוד לעגנון, שכתב בעמידה, הם יוש
ושל
אנשים בודדים, אם הן בעלות עניין.
אין פירוש הדבר, שמותר לה להיות שרירותית
וחסרת־אחריות. יש לה חובות. היא
חייבת להיות מודעת לכך שהיא מונופולין
ושיש לה השפעה רבה. היא צריכה להיות
לא רק אמיצה אלא גם שקולה, אחראית
ובעלת מטרות ציבוריות.
אני רוצה שהטלוויזיה תעסוק בנושאים

בים מרושלים, בץ גטנם וישבנם. הטל־רויזיה
מנטה לשלוח אליהם מירושלים גירויים,
נגיעות. ככל שהטלוויזיה טובה
יותר, היא מצליחה לחדור מיספר פעמים
גדול יותר דרך העור המת או העבה
ולגעת בעצב החי.
אחד המאמצים שעשינו ברשות־השידור
היה להגדיל את מיספר הנגיעות האלה.
איו מכשיר שיכול לספור גירויים ואין
אפשרות לערוך סטטיסטיקה, אבל אם אפשר
היה לספור היה מתברר, שמיספר הנגיעות
בערב בממוצע עלה מ־ ,6לפני כמה
שנים, ל...נניח ,11 כיום. זוהי טלוויזיה
טובה יותר ואני חושב, שאמנם הגענו
למיספר נגיעות גדול יותר.
אני רוצה טלוויזיה אמיצה, שלא תפחד
מעובדות, לא תסתיר, לא תתאים עצמה
לאינטרסנטים ופוליטיקאים, לא תיכנע
ללחצים ושיהיה לה תוקף וכושר עמידה.
הטלוויזיה צריכה להיות הוגנת לדעות
שונות — גם לאלה של השילטון וגם
לאלה של האופוזיציה, של קבוצות קטנות

העיקריים של חיינו — המצב המדיני,
הביטחון, האיזור, הכלכלה, יחסי העבודה,
המיפלגות. אבל שלא תיכנע לנטייה הישראלית,
להתרכז כימעט אך ורק בנושאים
אלה. יש עוד כמד. עניינים: חברה, היסטוריה,
בעיות שבין אדם לחברו ובין
אדם לעצמו, תופעות רוחניות, דת, ארכיטקטורה,
סיפרות, מדע, בישול, חדשות
העולם, אופנה, חדשות עירוניות, חינוך,
יהדות העולם, תחבורה, פמניזם, ועוד איזה
עניין אחד או שניים.
אנחנו כה שקועים בבעיות הפוליטיות
הקיומיות שלנו, שצריך החלטה ומאמץ,
כדי׳לעסוק בנושאים אחרים. אנחנו הרחבנו
במידה רבה את נושאי הטלוויזיה,
וצריך להרחיבם עוד יותר.
טלוויזיה טובה צריכה להיות גם בעלת
צורות ומיבני־שידור מגוונים יותר. גם
מגזינים של חדשות, גם תוכניות דוקו־מנטריות,
גם דרמה, גם מישחקי טלוויזיה,
גם פיזמונים, גם מגזינים של ראיו־נות,
גם דיונים. הגענו לגיוון רב יותר

הציבורית שניהלנו, נשדד תוך שנים מעטות
בצבע.
אני בעד שלוש רשתות טלוויזיה מתחרות.
צריך רשת כללית שנייה וצריך
רשת שלישית, שתהיה מעין גל א׳ ותתרכז
בתוכניות דיון, קונצרטים, תוכניות
תיעודיות רציניות וכדומה.
אני בעד יותר שעות־שידור. צריך
לשדר לא רק בערב, אלא גם שידורים
רצופים אחר הצהריים, ובסוף השבוע גם
לפני הצהריים. אני בעד יומן־חדשות
בבוקר, יומן־חדשות בצהריים — מדי יום.
יש אצלנו מחשבות על כך ואני משוכנע
שלא יעבור זמן רב ויהיה לנו לפחות יו-
מן־חדשות בצהריים.
אני בעד שידור פירסומת בטלוויזיה, שכן
הנהגת צבע, רשת שנייה, יותר שעות שידור,
תוכניות רבות יותר וטובות יותר —
כל אלה ידרשו כסף רב יותר והאגרה לא
תוכל לממן זאת. לכן אני בטוח, שעל
בסיס המערכה שניהלנו, יוכנסו בקרוב שי-
דורי-פירסומת לטלוויזיה.
זהו. צריך הרבה דברים נוספים, כדי
שהטלוויזיה תהיה טובה באמת. אבל איפה
בעולם הגיעו כבר לטלוויזיה טובה באמת?

המנכ״ל וזחדש וסף לפיד :

•שראליח מומה,
ציונית ותוססה !
^ ני רוצה טלוויזיה מבדרת.
\ + 1טלוויזיה משכילה.
!• טלוויזיה הנותנת אינפורמציה אמינה
ומדוייקת.
!• אני רוצה טלוויזיה בלתי־תלויה
בממשלה, אך לא בלתי־תלויה באינטרסים
של מדינת־ישראל.

י 42

• 1אני רוצה טלוויזיה אובייקטיבית
לעובדות ואירועים, אך לא ניוטרלית ב-
סיכסוך שבין ישראל וארצות־ערב.
!• אני רוצה טלוויזיה ישראלית, יהודית
וציונית.
• 1אני רוצה טלוויזיה מעניינת, מהנה
ותוססת.

ח״ 3וסך שריד:

עגוס הנביא ב״מנט
ויחזקאל ב״על• מתותי־עיקרון
המנחה, שמעניין אותי
׳י 1במייוחד, הוא עיקרון חופש הביטוי
עד ל״גבול הסכנה הממשית והנוכחת״.
או, במילים אחרות, עיקרון זכותם של
המיעוטים להתבטא באמצעי־התיקשורת
הממלכתיים.
חשיבותו של עיקרון זה גדלה והולכת
בזמן האחרון, יותר מתמיד, בשים־לב ל דעות
הרווחות והמשתרשות בקרב אלה האחראים
לרדיו ולטלוויזיה. על פי דעות
אלה, זכאים לחשיפה באמצעי-התיקשורת
הממלכתיים רק מי שנמצאים בתחום מה

ומי נתן בהם אמון. והשנייה: מדוע לתת
פיתחון-פה למי שגורם לדמורליזציה בעם,
מרפה ידיים ומציג אותנו בעיני עצמנו
ובעיני אחרים באורח שלילי ומעוות!
מדוע לאפשר לזועמים האלה, למנבאי החורבן
האלה להשתולל על מסך הטלוויזיה.
עיקרון הפתיחות וחופש הביטוי אינו
עניין, איפוא, של גינוני דמוקרטיה והצ טעצעות
בהם. הוא קשור יותר בהבטחת
העתיד הלאומי. מדינה, המוכנה והרוצה
לשמוע רק את קול ההמון, מסכנת אח
גורלה.

שנקרא ״הקונסנזוס הלאומי״ .וכל השאר
הם, למעשה, מחוץ לגדר ויכולים ליהנות
משיירי שולחן העריכה בלבד.
דווקא הנסיון ההיסטורי-לאומי שלנו מוכיח,
אולי, יותר מנסיונם של אחרים, את
היכולת לראות את הנולד, האופיינית לבודדים,
ולעומתה את חוסר הנכונות של
הרבים להטות אוזן קשובה, להבין ולר אות
את האותיות על הקיר.
לו הוועד־המנהל היה צריך להחליט,
בוודאי לא היה הנביא עמוס זוכה להופיע
משך 30 שניות במבט, והנביא יחז קאל
— משוגע-על־כל-הראש — לא היה
לעולם מוזמן לעלי כותרת.
חברי מליאת רשות־השידור, ברובם,
והוועד־המנהל שלה היו, מן הסתם, מציגים
שתי שאלות. האחת: את מי הם בכלל
מייצגים הנביאים האלה, מי בחר בהם

ברוך שלא עשני מנהל הטלוויזיה, ועל
כן איני צריך לטרוח בחיבור לוח־מיש-
דרים מלא. אני רק יכול להצביע על מעוות
אחד, גדול, במישדרי הטלוויזיה שלנו,
אשר מוכרח לתיקון. המעוות הוא היעדר
מוחלט של תוכניות סאטירה. על הסאטירה
באמצעי־התיקשורת הממלכתיים נסתם
הגולל כאשר התוכנית ניקוי ראש הל כה
לעולמה ותחיית המתים, גם במיקרה
זה, מאחרת מאד לבוא.
העובדה שאין אצלנו סאטירה מצביעה
על חולשה נוראה. אין לנו די אומץ ודי
בגרות, כדי להסתכל במראה הסאטירית
המייוחדת ולראות מה אנחנו וכיצד אנח נו
נראים באמת. בייחוד, שעמים יפים
יותר ושובי־לב יותר, ואנשים יפים ומצו-
דדים יותר אינם מתהלכים, בהכרח׳ במקומות
שאין בהם מראות.

זה מפריע מאד.
לפי דעתי כל העסק הזה עם העברית
גם מפריע לתרבות השיחה. וגם לגווני
הדיבור. ואולי אפילו זו אחת הסיבות
שההומור כל כך מועט בטלוויזיה. אחרי
הכל — למה אין הומור בכלל?
בדם שלנו נשארו כמה נטיות מאז הקמת
המדינה, שבחלקן הושתלו בנו על־ידי הבולשביזם
של מפא״י וחלקן לקחנו על
עצמנו, מרצוננו, אולי מרוב בטחוניזם.
אני מתכוונת לאיזה מין צנזורה עצמית
שיש בכל אחד מאיתנו, איזה מין ״לא
יפה, אל תדבר על זה״ .בין היתר, עד
היום לא תבענו לממש, למשל, את הזכות
שלנו לחופש הדיבור, שנשארה על הנייר
של מגילת־העצמאות, וכמובן, גם לא את
חופש השמיעה.
איפה בעולם היו נותנים לדתיים להגיש
בלי־סוף תוכניות ומיסיונריות, מבלי לתת
להם קונטרה. למשל: תוכניות לאלה שעזבו
את הדת. או אם נותנים לדתיים, למה
לא נותנים לקומוניסטים? או לנוצרים?
או לקיבוצניקים? לא שואלים אותנו. הם
מחליטים והם נותנים.
בקיצור, הייתי רוצה סוף־סוף שתהיה
רשות־שידור מעבירה, מתחשבת ברצונות
שלנו, חופשית, פתוחה לכל נושא.
הצעות קונקרטיות ללוח המישדרים:
י• שיחות חופשיות של האנשים הכי-
זוכמים־בתחומם במדינה.
>• הומור תמים, מצחיק, לא סאטירה
(הגשש החיוור, למשל).
#סרטים דוקומנטריים על בעיות
כלליות, לא רק פוליטיות.

!• שעשועונים לאיש הפשוט. למשל,
אלה הם חייך לתושב הקטמונים ולא
למנהיגים.
!• תוכניות שמאירות נקודות אפלות
בחיינו. למשל :״זה הביזיון שלי״ ,או ״מה
הצחיק אותך פה כשעלית לארץ״ ,או ״אי זה
בעייה היתד. לך ואיו אתה פתרת אותה.״
#פרופיל של אנשים מעניינים, נדירים,
אמנים, וכר.

עורר־ווודרן צחק רועה:

בעד צבע,
עם או בר עניבות

נתיבה בר״ סרנז:

^ ייתי רוצה להיפטר ממשא, מה!
1שמקובל־לכנות, האובייקטיביות בשידור.
האובייקטיביות היא סיסמת התגוננות.
טקטיקה של פריסת ערפל־לא-קוג-
סטרוקטיבי. קל מדי.
הייתי מעדיף ערוץ שתהיה בו אחריות
מוכרזת, שבו הייתם מצפים ממני מלכתחילה,
שאבחר מתוך המציאות, לפי שיקול
דעתי המיקצועי והיוצר, כמובן. שבו יודעים
שאני מכין את החדשות לשידור ושאת
מעשה־ידי כל היום, רואים בערב על
המסך.
כאן הכרחית הערת־שוליים כמו־אקד-
מית: באופן לא־מפורש — לאטנטי —
לעולם הדברים המשודרים הם פרי שיפוט,
ופרי שיקול־דעת, ופרי בחירה שעל פי
סדרי עדיפויות, הגם שהשופטים והבוחרים
עשויים להיות לא-מודעים לכך, שהם שוקלים
ומעדיפים. כל כך התרגלו למלאכת
עריכת הכתבות והמהדורות.
אין ולא היתד, אמת־המציאות, שהמצ למה
באה וחושפת כהתהוותה. הצועקים
״אובייקטיביות! אובייקטיביות!״ מבקשים

פורי מילים וסיפורי תמונות על המציאות,
מתוך המציאות, ואין מראים את המצי אות
עצמה, אפילו לא קטעים שלמים מתוכה
ממש.
על כן עדיף בעיני שנחשוף את תחבולותינו.
לא הדברים כמו־שהם ומעצמם
באים אליכם בזכות המצלמה, כי אם אנח נו
הבאנו אותם וצירפנו אותם לכלל יחי-
דת־שידור. ובכל מיקרה, לא קול האמת
בוקע תמיד מגרוני, רבותי, ולא רק היא.
כל זה נראה לי דמוקרטי ומבטיח. זה
מכניס קצת סקפטיות כלפי המציאות בגלי
האתר, וריחוק ממנה, ואירוניה אפשרית,
וזכות החיוך — כולם ממיני התבלינים
שהאוויר שלנו צמא להם, כמדומה. וזה
מזכיר לי, שהייתי רוצה קצת פחות איר-
גון־שידור ענקי וכבד־אברים כפי שהוא.
קצת יותר התארגנויות אה־הוק של שדרים
ושל טכנאים ושל בעלי-משדרים. ויותר
ניצול גמיש של האנשים הנכונים בעמדות
הנכונות. אולי, בעצם, עוד ערוץ? אבל
בתנאי שיהיה אסור לו להיות דומה.
והייתי עושה מאמץ גדול לצרף אל חבו

קביזץ! שלי !
״ל לוויייה +רדיו הם בראש ובראו
י שונה אמצעי־תיקשורת. המישפט הזה
כל-כך שגור, שזה נראה טריוויאלי. אבל
זה בכלל לא. בארץ, עד היום, לא הביאו
בחשבון, שכשאומרים תיקשורת יש לזה
שני צדדים. יש הצד של אלה שעושים
את כל העסק הזה — זה ברור. אבל מהצד
השני של המכשירים יושבים ה״מתוק-
שרים״ ,שהם חלק אינטגרלי בסיפור הזה,
והמישקל שלהם הוא לפחות 50 אחוז, אם
לא יותר. ולמתוקשרים האלה יש זכות
לשמוע מה שהם רוצים, ולראות מה שהם
רוצים, ולקבוע מה ישימו להם, ולהביע
את הדעות שלהם. כן, כן.
את זה באמת שכחו לגמרי. הם נותנים
לנו, הם בוחרים לנו, הם מגי שים
לנו, וכר וכר. איש לא דואג אפילו
_אם המסר ״עובר״ .כי זה לא מה שקובע.
מה שקובע זה ״העורך״ ,ו״המנהל״ ,ו״ההנ־הלה״
,ו״המליאה״ ,והשר — והכל. רק לא
המתוקשר.
ויש דוגמות בלי סוף. תיקחו, למשל,
מהדורת־חדשות מעולם הסיפרות, שנותנים
אחרי החדשות של ,4.00 בשבת, בגל
ב /באמצע השידור שירים ושערים. מי
מכל האלפים שמאזינים למה שהולך בכדורגל,
מתעניין באותו הרגע בעולם ה0יפ-
רות? 1ודווקא אלה שכן מתעניינים, צמודים
באותו הזמן לגל א׳ ולא שומעים

על עולם הסיפרות. ואוהדי הספורט תופשים
בינתיים עצבים על הזמן שמתבזבז.
כל הדיבורים על מי ברדיו ובטלוויזיה
״שמאלני״ ומי ״ימנני״ הם גם כן עדות
חותכת לחוסר התחשבות מוחלט בנו, ב־מתוקשרים
מהצד הזה של המכשיר. ראשית,
כל זה לא מעניין אותנו. שנית,
העיקר — הם ״מעבירים״ או לא י? זה
מה שכן מעניין אותנו ואת זה איש
לא בודק. ויש שיטות. אנחנו לא המצאנו
את הטלוויזיה, ובעולם יודעים לבדוק פי
״מעביר״ ומי לא.
והדוגמה הכי בולטת לחוסר התחשבות
במתוקשר זו, כמובן, השפה שכל הקריינים
מדברים בה. השפה של קרייני החדשות
והספורט, קרייני הרצף, והכי נורא
בעיני — שפת הפירסומת. העברית המאולצת
הזאת, עם ב׳ ,כ׳ ו־פ׳ רפויות, עם
הנגינה ה״נכונה״ וכר — כל אלד. מק שים
על הקליטה ואנחנו לא שומעים את
החדשות, אלא את העברית. מישטרת
העברית גזלה את העברית הגבוהה מן
הנושאים ״הגבוהים״ — נאומים, הספדים,
שירה — והורידה אותה בכוח לנושאים
״הנמוכים״ ,כמו חדשות, פירסומת וכר.
זה מכביד על האוזן ויוצר רעשים בערוץ
התיקשורת. אני לא יודעת כמה זה מפריע
לקריינים, אף על פי שיש לי חשדות
מרובים בעניין, אבל לנו, למתוקשרים,

נוחיות, שהייתי שמח להסיר מעל עצמי.
גם בשל חדוות היצירה שלי, הפגומה
תמיד, הפגועה תמיד, וגם — סליחה על
הביטוי — בשם שירות האמת היחסית
המתחייבת בקונטכסט דמוקרטי.
כי יש סכנה, שהדברים המשודרים בניסוח
כמו־אובייקטיבי, ובאינטונציה אובייק טיבית,
עלולים להיקלט כאילו היו האמת
עצמה, כאילו היו המציאות־כמות־שהיא.
והאמת היא, הרי, שבטלוויזיה מספרים סי

המשדרים בעברית עוד דרוזים (וגם
שאר מיעוטים) וגם עוד יהודים שאינם
אשכנזים. גם זה היה, מן הסתם, משתקף
בשידור.
והייתי רוצה עברית גמישה, מדוברת,
ולא נקראת מהכתוב ונוקשה, וטיפוסית
תמיד.
והייתי מרשה להופיע עם־או־בלי עניבות.
(המשך
בעמוד )44

_ . 413

טלוויזיה בזאת או רוצה!״

בטחו! כפזל
ע מפסק 660

(המשך מעמוד )43
ומה שבהחלט לא הייתי רוצה — לא

הייתי רוצה פירסומת בסביבתי הקרובה.
צבע — לא מפריע לי במייוחד.

עמוס קינן:

8שבורח מחאמת ־
תאמת בורחת ממנו!

* נבדקו או ש ר 1/״י מ בון התקנים הי עו ר א די ו הג ר מני
* * מומלץע ״ימהנדסהב טי חו תשל חב׳ בי טו ח ״ ה סנ ה ״

חידוש נוסף של חברת 660 הידועה בעולם בטיב מוצריה.

מכשיר נגד התחשמלות חיוני לבל בית
המפסק הבלעדי בעל בטחוו בפול:א. מבטיח מפני התחשמלות.
ב. מאפשר לך לבצע את כל עבודות החשמל בביתך בבטחון מוחלט.
המפסק מצויידבכפתור לנעילה מכנית בטיחותית המופעלת ע׳׳י
סבוב בס 90 שמאלה בעזרת מברג,וגורם לניתוק מוחלט
של המעגל החשמלי בלא חשש מהפעלה מקרית .
880מ סור ת של איכות

שלמה כהנא סוכנויות;
רח׳ נחלת בנימין ,72ת״א,טל5 8 3 1 4 ,5 1 5 8 5 .
יורם יצחקי שרותי פרסום

ני רוצה להתרכז בעיקר בנושא אחד:
הדוקומנט.
הדוקומנט הוא האל״ף והת״ו, הלחם
והפלפל של הטלוויזיה. הדוקומנט הוא הבסיס
היחידי לקולנוע אמיתי.
מישטר חופשי אינו מתיירא מהדוקו־מנט,
והדוקומנט הוא האמת. את האיזון
משיגים במישטר חופשי על־ידי זה שמקרינים
את כל הדוקומנטים. כל מד, שמתרחש
הוא מעניין, כי הוא אמת. גם אמת
קטנה וגם אמת חריגה היא אמת, ומי
שבורח מהאמת — האמת בורחת ממנו.
חולשתה של הטלוויזיה הישראלית היא
מיעוט הדוקומנטים, בשל הפחד מחריגות,
בשל מגמת האיזון, ובשל הידיעה שהדוקו-
מנט מדבר יותר מכל סיסמה, ודוקומנט
יכול להציג כל סיסמה במערומיה. מבחינת
הקרנת האמת על־ידי דוקומנט, לא
היתה הטלוויזיה הישראלית חופשית עוד
לפני שילטון הליכוד, וכיום היא חופשית
פחות ופחות.
גדולתה של הטלוויזיה הישראלית היא,
שאם וכאשר היא מעזה להקרין דוקומנט,
הוא מתבלט משכמו ומעלה מכל תוכנית־מלל,
עם או בלי יומרה אמנותית, ודומה
שיש אצלנו יותר כוחות מיקצועיים הרוצים
לעבוד ולהוכיח עצמם, מאשר הרצון
לתת להם את ההזדמנות.
הדוקומנט הוא בית־הספר היחידי לדרמה
ולקולנוע טלוויזיוניים. רק מי שראה
שוב ושוב כיצד נראים בני־אדם באמת,
כיצד הם מגיבים באמת, כיצד הם מתבטאים
באמת, יוכל להפוך את הידע שלו
גם לאמנות. מי שירצה לפסוח על שלב
הדוקומנט, נידון לכישלון מסוג תוכניות
הדרמה, בגילגוליהן השונים, שהיו מפלצות
של עיוות המציאות ושל בריחה ממנה.
הדוקומנט הוא מכשיר חינוכי ממדרגה
ראשונה. הוא יכול לחנך לאזרחות ולאי-
כות־חיים, לאהבת המולדת ולחוש לערכים

ולהיסטוריה, אם וכאשר ובתנאי שיוצריו
נהנים מחירות. לא כל מי שרוממות אל
בגרונו, ראוי להיות מחנך. לרוב ההיפך
הוא הנכון.
אני צופה לטלוויזיה ימים קודרים של
ירידה מיקצועית, איכותית, ואם מותר לי
לנחש, על אובדן האמת יקבל העם פי
צוי,
בצורת פסטיבלים של בידור עד־אין-
ספור ועד־אידקץ ועד לזרא ולקבם. אם
אפשר, איכשהו, להשלים עם העובדה ש-
שילטון ימני ממנה לרשות־ד,שידור מנכ״ל
ימני, קשה להשלים עם הבחירה של איש,
שהוולגריות היא סימן ההיכר שלו. לא
קשה היה למצוא גם בימין איש קצת יותר
אינטליגנטי ובעל רמה תרבותית. מהמינוי
נודף ריחו של המימשל הנוכחי, משהו
בין הפרופסור שווה ועורך־דין פאפו, עם
צידקנות מאד מאיימת ומפחידה, נוסח אמנון
לין. שלא נדע.

ד״ר אבישי מרגלית:

״ניקוי ואשי גואש נקי

״ מס ד ה״
דיז עו ף תל־ אביב עינו
לקראת חג הפסח הגיעו מישלוחים
חדשים של פוסטרים צבעוניים מקסימים

המבחר הגדול ביותר במחיר הזול ביותר
28ל״י בלבד, כולל מ.ע.מ.
רפרודוקציות אמנותיות, כ 300-דוגמאות
שונות במחיר 77ל״י, כולל מ.ע.מ.
״מסדה דיזנגוף״ ,רה׳ דיזנגוף י ,164ת״א

מטרה החשוכה היא, להעמיד טל־ן
) וויזיה פתוחה וחופשית. על רשות־השידור
להיות בלתי־תלויה, לא מן הבחינה
הכלכלית (תקציב) ,אלא מבחינת
הקונספציה. וזו הבעייה האמיתית.
יש לבדוק ברצינות תוכניות שונות
להפקעת הרשות מידיים פוליטיות ולהם־
קדתה בידי גופים ציבוריים אחרים.
למשל —
>• על בסיס דמוקרטי לא־מיפלגתי:
הנציגות תבחר על-ידי בעלי אגרות הטלוויזיה,
תחת פיקוח מבקר־המדינה או שופט
עליון ממונה.
!• על בסים חלוקה עניינית של האוב־לוסיה:
נציגות נבחרת ברשות לנציגי גופים
מיקצועיים ומוסדות שונים — מוסדות

השכלה, תרבות, התאחדות הספורט, התאחדות
התעשיינים וכר.
#על בסים רציונלי: נציגי איזורים
שונים ייבחרו לרשות, או ששעות השידור
תחולקנה לאיזורי אוכלוסין שונים.
השמירה על רמה בטלוויזיה היא מטרה
חשובה שנייה. אנו קובעים, כי מד, שאנו
מראים בטלוויזיה הוא פונקציה של ביקוש
וכי יש לנו מחוייבות לפלורליזם. רוצים
ייצוג מירבי של טעמים. אך ״רמה״
ו״טעם״ ,כמושגים, אינם פונקציה של רוב
ומיעוט. קיים ניגוד בין ליברלי ואליתיס־תי.
ואין פיתרון פשוט לבעייה זו.
שאלה ניגזרת מן הבעייה הקודמת היא
שאלת מקומו של הפרט — איך למלא את
רצון הכל. פיתרון חלקי לבעייה זו טמון
בהעמקת מעורבות הציבור בענייני הרדיו
והטלוויזיה. יש לעודד אינטרסנטיות אי שית
בחוגי-ציבור שונים, כמו האוניברסיטה,
הקיבוצים, חוגי־מיקצוע ואמנים, ליצור
קשר עמוק יותר עם הטלוויזיה. עלי הם
ליצור ביקוש, להפעיל לחץ ובו בזמן
לשתף־פעולה עם הטלוויזיה, ליצור עבו רה
וליצור עימה. עליהם לעזור במימון.
יש מצע משובח בארץ, ישנם כוחות
מיקצועיים בקנה-מידה בינלאומי, יש כי-
שרון, יש אמגים מעולים, יש אנשים.
אפשר וצריך גם ללמוד מן הנסיון בחוץ-
לארץ — ייבוא תוכניות, לימוד מיקצועי.
הצעות קונקרטיות ללוח המישדריסז ־[
סידרת נובה — סידרה מדעית למבוגרים.
מישחקי כדורסל של הליגה המיקצוענית
בארצות־הברית.
ניקוי ראש — אפשר גם להנהיג דו-
תוכנית :״ניקוי ראש״ לשמאל ו״ראש נקי״
לימין.
הצעה נוספת: להקצות מקום לבימאים
ישראלים מתחילים, להפיק ולהקרין סרטים
במימון הטלוויזיה ועל בסים תחרותי.

איתן עמיחי,
להדברתמזיקים הדברת
נדמחים

קבלת מודעות
לכל העיתונים
גמחירי המערכת

שוות ו הדנו ת הזי!

ושיוו 88 בפיקוח אנושה

תולעי עש

ווזדבך ס פ רי ם נבנדי ס.
רמת-גו, רוו מודיעין .18ת ד 2ל נ2
טי 5 6 .״ 7 9 0 1 1 4

י־ש מסי 41ע סק 481/73

ת ״ א ״ל 457895,450264,449554
051
״ל 23019 אע1קלון באר־שבע טל 30192־ 057
טל 226618־ 0 2
•ר!!11 לים
טל 5 0 4 8 8־ 067
טבריה
טל 712342־ 0 4
חיפה

סירסו אידי א ל
אבן גבירול 110 חל־יביב
(ם ינת אנטוקולסקי)

8ל*227118 ,227117 7

״ מסדר. י?
דיזנגו ףתל ־ א בי בבעדם

לקראת חג הפסח הגיעו מישלוחים
חדשים של פוסטרים צבעוניים מקסימים

המבחר הגדול ביותר במחיר הזול ביותר
2 8ל״י בלבד, כולל מ.ע.מ.
רפרודוקציות אמנותיות, ב* 300 דוגמאות
שונות במחיר 77ל״י, כולל מ.ע.מ.

״מסדה דיזנגוף״ ,רח׳ דיזנגוץ* ,164ת״א

כידיעת קצרנות עברית ו/או אנגלית יתרון חשוב!
אולפן גרג (? 88ז )0בהנהלת המורה הידוע מר חיים בר־קמא
פותח ב־ 6במאי קורס של חודש אחד בלבד (פעמיים בשבוע) ל־

קצר 11ח

ע 01ר * ת

/ 1או אנג לי ה

ההצלחה מובטחת י הירשמו מיד :

תל־ אביב: רח׳ וייצמן ,22 טל 254826 .
חיפה: בי״ס ״במעלה״ ,רח׳ שמריהו לוין ,30 טל 664922 .

על טפחות אפשר לבנות
גם ב״טפחות 90,000״ התכנית המובילה בחסכון לדיור, מקבלים חוסכי בנק
״טפחות יותר:

ב״טפחות 90,000״ אתה צובר סכומים גדולים בהרבה:

תקרת החסכון הבסיסית היא 30,000ל״י וגדלה ב־ 3,000ל״י
לשנה. סכום המשכנתא הכפולה גדל לכן ב־ 6,000ל״י לכל
שנת חסכון.

משכנתא לך ומשכנתא לאשתך, למימון אותה דירה;
אם לשניכם חשבונות חסכון ״טפחות 90,000״,

המ שכנתאות בתנאים מעולים. הסדר בלעדי לחוסכי
״טפחות 90,000״ לעדיפות והנחה ברכישת דירה מחברות
ופ תו ח״,
״שכון
״רסקו״,
״אזורים״.

הזדרז להרשם!!! תוך זמן קצר
עומד האוצר לסגור התכנית
בתנאיה המעולים הנוכחיים.

;בנק משכנתאותדישראל-בע״נן
ו מ ^ סינמז יי׳׳ סזיו ,5נ צי גוז• טגוי. מי א בי * י חי׳ סיזע מ מ אי ס 415׳
גייי גיס י ״׳ 2 .״ י י״*ס 1)5יאי, י ״ י -י י 1 יי מ\
.־״•יו וזי *•ס
ויצז ססחרי י׳ ,וח־ ס ח #*58* .#1* 0 .ו ן 1חנמי 5סז מייגס ׳ 1*5

ה,ז25.4 .

מ יש חקמ זל
חברתי מתחיל
לשגע מישפתות,
זוגות 1בודדים:
י כדו רי ם קטנים מתנועעים ב/מכנסיו
של גבר, הניצב על בימה.
מסביב דממה מוחלטת. הגבר נועץ עיניו
באשה שמולו ולוחש :״תגעי, תגעי ותגידי
לי איזה מהם את אוהבת יותר.״ האשד,
נבוכה, מסמיקה ונרגשת, מושיטה ידה לעבר
כיסו הימני של הגבר ומשיבה ב־גימגום
:״אה ...אה ...את זה אני רוצה!״
הוא שולף את הכדור מכיסו, מגיש
אותו לאשה ואומר :״קחי, שלך הוא!״
האשד, קופצת, פורעת שערותיה בשימחה
ופולטת :״הפעם זהו זה!״ היא מושיטה
את שתי ידיה לפנים, ומקבלת מבעל־הכדורים
מערכת של שלושה סירים ומחבת
אחד, צבועים ירוק ומקושטים בציור
של פרחי־בר כתומים. השניים לו חצים
ידיים, זה הולך לכדוריו וזו הולכת
לסיריה. מאות האנשים שמסביבם שול פים
עטים וחוזרים למלאכת המספרים.
הדו־שיח בין השניים, למול הצופים הנרגשים,
לא נראה למישהו מהם מוזר
או חורג. הם רגילים לזה, הם שומעים
דברים דומים כמה פעמים בשבוע, כל
פעם במקום אחר. בדרך כלל מכירים
כולם איש את רעהו, לפחות חזותית.
המישחק בבש את המדינה. משחקים בו
רבים, גברת ישראלי ומר ישראלי. פוע לים,
פקידים ומהנדסים מדופלמים. כולם
יושבים, רושמים, מתרגשים ובדרך כלל
מרוויחים. מרוויחים טוב.
זה נקרא בפשטות בינגו. לפעמים קוראים
לזה טנזבולה. אבל לא צריך לזכור
מילים מסובכות, מספיקה הקריאה הנר גשת
:״בינגו ! בינגו !״
מה זה בינגו?
הולכים למספרה בצהריים, מתלבשים
יפה בערב, באים לאחד האולמות המפוארים,
קונים כרטיס במחיר 200 או
250 לירות לבודד. אחר כך מקבלים פינקם
אחד או שניים, המכילים כמה עמודים,
שבכל אחד מהם טבלות של מיספרים.
שותים קפה, אוכלים עוגה ומתחילים ב־מישחק.
כללי
המישחק:
כל משתתף מקבל לוח ובו חמישה טורים
לגובה, וכמה שורות לרוחב. בראש כל
טור מופיעות אחת מהאותיות של בינגו
(מכיוון שהכרטיסים מייובאים מאנגליה,
מופיעות האותיות בכתיב לועזי. במשבצות
מופיעות ספרות בסדר מיקרי.
המנחה שולף כדור מהמכונה. צבע הכדור
משייך אותו לאחת מחמש האותיות.
על הכדור רשום מיספר.
אם המיספר והצבע מתאימים למיספר

שמופיע על לוחו של המשתתף, הוא מוחק
את המישבצת המתאימה בלוח.
לפני כל מישחק מחליטים שבסיבוב זה
ממלאים שורה אחת לרוחב, או טור ל גובה,
או צורה הנדסית אחרת, כמו האות

חי״ת באלף־בית, או כמו משולש גיאומטרי.
המשתתף הראשון שהצליח למחוק את
כל המשבצות בשורה צועק ״בינגו !״ וזוכה
בפרס שנקבע לאותו סיבוב.
הבינגו הגדולים ממועדוני אחד
בארץ נמצא באולם מלון השוכן לחוף
ימה של חל־אביב. את המועדון אירגנו
ארבע נשים מבודים, שתוך כדי מישחק

קלפים בלילות שבת החליטו ״לעשות
עסק״ .הן התארגנו, קנו מתנות, הזמינו
מכונת כדורים וכרטיסים מחברה בריטית.
לאחר מכן שכרו מנחה, מאיר רמז שמו,
בחור נאה בעל לשון מפולפלת, והעסק
התחיל לפרוח.
מספרת לבנה נוימן :״החלטנו לעשות
את זד, יותר אישי. יש לנו כרטיסי-חבר,

רובם בידי אנשים שבאים קבוע, פעם בשבוע.
יש כאלה שמרשים לעצמם רק פעם
בחודש. אנחנו מכירות באופן אישי כימעט
את כולם. מתקשרים הביתה, שואלים מה
נשמע, החברים מתקשרים אלינו ומספרים.
אם יש יום־הולדת, אז נותנים עוגה טובה.
ממש טיפול אישי.״
מאיר רמז עומד על הבימה, לידו מכונה

בינגו
הוא מוסיף :״אל תדאג, בפעם הבאה
נסדר לך פיאה, שתהיה מבסוט.״

ן ״ממש
בא לי״
לשב אל השא צל ם המזל הוא שותף
קבוע. אורה, כבת ,24 שמנמונת, מתולתלת
ויפה, מספרת בהנאה ובלי לפחד
מעין־רעה :״אני באה לבינגו פעמיים
בשבוע, פעם כאן ופעם במקום אחר. החודש
הזה היה בשבילי חודש של מזל.
הרווחתי כרטיס טיסה לאיטליה, מערכת
סטריאופונית, גריל, וחוץ מזה עוד 5000
לירות במיפעל הפיס והשבוע 11 ניחושים
בטוטו.״ אורה משתדלת שלא לקנות בחנויות
:״אמא שלי אמרה לי השבוע,
שצריך לקנות סט לסלון. אמרתי לה בשביל

מה לקנות ו חכי שבוע שבועיים ואני אביא
את זה מהבינגו.׳׳
הפרסים מתרבים. המתח הולד ורב. יש
כאלה שקופצים לפני הזמן והמנחה מחזירם.
אחד
המוחזרים המיואשים הוא גדי דגני.
או־טו־טו עמד לזכות בטלוויזיה, והוחזר
למושבו עם טרנזיסטור. אין ״דבר,״ אומרים
לו ,״תשים אותו על הטלוויזיה שלך.״
עוד כמה סיבובים, וגדי חוזר לבימה
מאושר וזורח. הפעם הוא שב למקומו עם
מיקסר משוכלל. הקהל מרוצה :״הרביץ
אותה הפעם, אין דבר, מגיע לו, דפוק!״
על הבימה קורצות שלוש מיזוודות אדומות
ותיק־נסיעות אדום. אנשים מתחילים
לפצח גרעינים, לאכול סנדזויץ׳ וללעוס
מסטיק ברעש .״בי ,46 אי ,88ג׳י ,66 ,6
,69 בינגו, בינגו!״ יפהפיה צעירה קופצת
ממקומה ומתקרבת למנחה .״תגידי איפה

הגנתה

מאיר רמז :״כולם קופצים
— האנשים, הכדורים
ואני. מה יש לכס? קפיץ
בישבן? אל תדאגו גם יומכם יגיע!״

(המשך מעמוד )47
הנראית כמו יצירה של אמנות קינטית.
בקופסת זכוכית מתרוצצים כדורים בחמישה
גוונים מרהיבי-עין. מאחריה מונחות
ותלויות ההגרלות — החל מדובי חום
ושעיר וכלה בטלוויזיות, מכונת־כביסה,
שטיח, אופניים, סירה מתנפחת, ומערכת
סירים.
״עכשיו אתם צריכים למלא שתי שורות
לרוחב,״ אומר מאיר המנחה, וכולם
נדרכים להתחלת המישחקים. הוא מוציא
כדורים ממוספרים, והצבעים נחלקים לאותיות
המילה ״בינגו״ באנגלית. מאיר
קורא :״בי ,67ג׳י ,36 אי .5״ הקהל
מתחיל ללחוש :״נו, תגיד כבר ,4מה
אתה אומר? 6״
או :״אינעל רבק, מה יש לו לאידיוט
הזה, מה פתאום ,67 שיגיד .68 נבלה!״
וברקע ממשיכים המיספרים לזרום: או
,35ג׳י ,46 או ,88 איי ...79 ולפתע בוקעת
קריאה מקצה האולם :״בינגו, יא אללה!
בינגו, בינגו!״ שנייה של דממה, ולא חריה
לחש :״ימח שמו!״
אל הבימה מגיע במרוצה גבר, רפי שמו.
שחרחר, קרח, בעל שפם עבות בסיגנון
מכסיקאי. רפי זוכה בשימשיה גדולה. הוא
מאושר, מתיישב תחתיה, מחבק אותה וחושב
בוודאי על הפיקניק הבא, בחוף
הכנרת, אולי אפילו בחול־המועד.
מאיר רמז :״שמתם לב שממש בא לו
על המטריה הזאת?״ ובפנותו לזוכה הקרח

קרחת בשמש

מאיר המנחה, לרפי.

..בלי עיין הרע׳

״זה לא כל כך
נעים,״ אומר
צריך לתת לה צל.״

״ אומרת אורה, אחת הזוכות הקבועות במישחקי הבינגו
באיזור תל־אביב .״אצלי כל ערב זה מתנה בטוחה.״
אורה משחקת פעמיים בשבוע. החודש זכתה בכרטיס טיסה, מערכת סטריאופונית וגריל.

חושך בעיניים

קבלו אורית וארוסה כאשר
חיפשו בבוקר מיזוודות.
באותו ערב זכתה הצעירה היפהפיה במערכת מיזוודות אדומות.

את גרה, יש לך טלפון?״ שואל המנחה.
״אני גרה באיטליה,״ עונה היפהפיה.
קוראים לה אורית והיא מספרת :״באנו
מאיטליה בשביל להתחתן בארץ. גדלנו
פה. היום בדיוק הלכנו לחפש מיזוודות בעיר,
ונעשה לנו חושך בעיניים מהמחירים.
אז חזרנו הביתה עצובים, והנה —
אנחנו זוכים! עכשיו אני רוצה מערכת
סטריאופונית, ממש בא לי.״
היא לא זכתה במערכת סטריאו, אך לפי
הקצב שלה היא תזכה בה תוך שבוע או
שבועיים.

״אני; הכ ר טי ס
ו א לו הי ם ״
^ פרס הכדול הולך ומתקרב — אפ!
1שרות של בחירה בין מכונת־כביסה,
מערכת סטריאופונית וזוג כרטיסי-טיסה
ללונדון .״בי ,88 אי ,56ג׳י ...4״ דממה.
זבוב מעופף בחלל גורם להתמרמרות.
״הייתי חונק אותו,״ אומר אחד המתחרים.
מאיר המנחה נמנע מבדיחות :״יש
לי רספקט לרגע הזה.״
צריך למלא את כל המיספרים בדף. כל
אחד מתבונן בכרטיס של חברו, אם כי
עכשיו אין כבר חברים .״יש דק אני והכרטיס
ואלוהים,״ אומר מישהו. בי ,7
ג׳י .45 שקט משתרר באולם. אפילו המיס־פרים
של המנחה מפריעים את הדממה.
ולפתע, מקצה האולם, פורצת קריאה אדי רה
:״בינגו, יה אללה ! בינגו, בחיי בינגו,
אלוהים!״ רצה שולה, ואחריה בעלה ואחריו
כל החבר׳ה. נושאים את שולה על
הכתפיים ומתחילים לשיר הללוייה.
הבעיה היא במה לבחור?״ יש לי מכונת־כביסה
ישנה, אבל בסדר, מערכת סטריאופונית
לא כל כך בא לי, לנסוע עכשיו?
נראה״ .שולה מתייעצת עם בעלה .״צריך
לחשוב מה אפשר למכור בהכי הרבה
כסף.״ מתייעצים ומחליטים על מכונת-
כביסה.
אנשים מפחדים לגלות את שמם, כתובתם
ומקום העבודה שלהם. בדרך כלל
מוכנים להצטלם .״במס־הכנסה אין אלבומים,״
מסבירים רבים בלשון אחת .״ואם
יהיה בעיתון שם פרטי ותמונה לא ימצאו
אותי״ .הפחד מפני חוקרי מס־הכנסה חיל-
חל גם לכאן, אם כי, בינתיים, אין מיסוי
על הגרלות. אך הפחד חזק מכל.
המישחק פשט באנגליה, בשנים של אחר
מילחמת־העולם השניה. מטרתו הראשונה
היתה צדקה. מועדון־נשים היה מארגן
ערב, שהכנסותיו הוקדשו למוסד כלשהו.
כל אחת היתה מביאה דברי מאפה תוצרת-
בית או בגדים, החברות היו תורמות מתנות
או כסף. אנשים קנו כרטיסים וזכו
בהגרלות. במשך השנים שינה המישחק
את סיגנונו, פרץ ממועדון של נשים צדקניות
והפך לרדיפה אחר מיקסרים, שואבי-
אבק ובובות מבד__.
הסיכוי לזכות הוא גדול. כל ההגרלות
חייבות להגיע לידי המשתתפים, וככל
שמיספר המשתתפים קטן יותר הסיכוי
לזכות גדול יותר.

מיואש וגאושו

היה גדי דגני. בתחילת
הערב פיספס הגרלה, בהמשכו
זכה במיקסר משוכלל וקרא בקול :״בחיי, זה מגיע לי !״

כינוס הופועל ה־ 11־ חוג להסתדרות חכללית

ה 0ועלח ־ 8 . 5 . 7 9 111־ 1

כינוס

שבוע מהנה של אירועי ספורט מרתקים ייפתח ב־ 1במאי במסגרת כינוס ״הפועל״.
שפע של תחרויות בכל ענפי הספורט, בהשתתפות ספורטאים מכל רחבי תבל
ובהם שיאני עולם ואלופים אולימפיים.
מפגן ה פ תי ח ה
בשיתוף הוועדה הביצמשרדית
לחגיגות יום העצמאות.
יום העצמאות 16.30 ,2.5
איצטדיון בלומפילד, יפו.
3000 מתעמלים וספורטאי ייצוג
מרחבי העולם במפגן ראווה.

בחיר• ה מ תוג מ לי ם
• מוצ״ש 20.30 ,5.5
היכל הספורט, יד־אליהו.
• יום א׳ 20.30 ,6.5
אולם גורן־יזרעאל, מזרע.
בחירי המתעמלים מ־ 8מדינות
בהתעמלות אמנותית.

אקד מי ה חגיגי ת
יום ב׳ 20.30 ,7.5
היכל התרבות, תל־אביב.
הטובות בלהקות בהתעמלות
אמנותית, מחול ופולקלור.
כדורסל טורניר בין־ארצי:
• — 3.5היכל הספורט,
יד אליהו:
— 19.00 פינלנד— אוסטריה
— 20.30 ספרד—ישראל
• — 5.5בית בנדל, צמח:
— 19.00 פינלנד—ספרד
— 20.30 ישראל— אוסטריה
• — 7.5היכל הספורט, חיפה:
— 19.00 אוסטריה—ספרד
— 20.30 ישראל—פינלנד
טורניר נשים:
• — 19.00 ,3.5אולם הפועל,
ירושלים.
• — 20.00 ,5.5מזרע.
• — 19.00 ,7.5מעגן־מיכאל.
טורניר

.בי״ס מקיף נ׳ ,באר שבע:
• — 16.00 ,3.5
ישראל—בריטניה (נוער).
• 5.5־18.00 ;14.00 ,4
תחרות בין־לאומית.

טניס שולחן
אליפות ספורט הפועלים:
• 6 .5־5־4־ — 3שער־הנגכ
20.00 ;15.00 ;9.00
• — 20.00 ,7.5דליה:
נב׳ הפועל—דיסלדורף גרמניה

כדורעף
— 19.00 בית־בנדל, צמח.
הופעת ראווה — נשות ארה״ב.

התעמלות

טורניר ספורט הפועלים, גברים:
7.5ד6־ — 19.00 ,5אולם נירים.
טורניר נשים:
• — 19.00 ,3.5דליה.
• — 19.00 ,5.5מדרשת רופין.
• — 19.00 ,7.5גורן יזרעאל,
מזרע.

אתלטיקה קלה
7.5־6־ — 16.00 ,4איצטדיון ר״ג.

שחייה
6,5־4־15.30 ;9.30 ,3
בריכת האוניברסיטה, תל־אביב.
כדוריד טורניר

בין־לאומי, גברים ונשים:
— 17.00 חולון.
— 19.00 מכון וינגייט.
— 17.00 שדות ים.
— 17.00 רמת הכובש.
— 18.00 מכון וינגייט.
טניס אליפות ספורט הפועלים:
• 5.5־4־ ,3מ־ ,8.00 כל היום
מגרשי הפועל ת״א.
• 7.5־ ,6מ־ ,8.00 כל היום
מרכז הטניס, רמת השרון.

בדורמים

היאבקות

7.5־6־17.30 ,5
בריכת האוניברסיטה, תל־אביב.

— 19.00 ;10.00 ,6—7.5נעמן
אליפות ספורט הפועלים

6.5־5־14.00 ;10.00 ,4
מרכז ימי, שדות־ים:
תחרות בין־לאומית.

— 3.5דימונה..
ספורט הפועלים:
הפועל דימונה— איטליה
— 3.5שער־הנגב.
ספורט הפועלים:
הפועל שדרות—בלגיה
— 5.5טירה:
הפועל טירה—בלגיה
— 5.5נהריה:
נב׳ מקומות העבודה בצפון —
איטליה
— 7.5בית״שאן:
הפועל בית־שאן —בלגיה
התחלת כל התחרויות ב־16.00

שחמט
7.5־6־5־4־20.00 ;14.00 ;9.00 ,3
בית הקיבוץ, נתניה:
תחרות בין־לאומית.
אופניים מירוץ ששת הימים, דן—באר־שבע

— 2.5דן—טבריה

— 3.5טבריה•—נצרת־עילית

• — 4.5נצרת־עילית— פתח־תקוה
• — 5.5פתח־תקוה—לוד
• — 7.5רמלה—אשקלון
• — 8.5אשקלון—באר־שבע
הזינוק בכל יום ב־8.30

קליעה
• 6.5־5־4־9.00 ,3
מטווח עירוני, רמת־גן.

1ו ^ז

שייט9

כדורגל

ספורט הפועלים, גברים:
— 19.00 גן שמואל.
— 19.00 דליה.
— 19.00 שער־הנגב.

— 19.00 דליה.

הופעת ראווה — נשות ארה״ב.

4.5־19.00 ;15.00 ;10.00 ,3
היכל הספורט, חיפה.
אליפות ספורט הפועלים.
— 20.00 בית בנדל, צמח.

מפגש התעמלות בין־לאומי.

19.00 ;17.00 ,3—4.5
אולם בית־ההסתדרות,
זכרון יעקב.

ג׳ודו

מעמד הנ עי ל ה
יום ג׳ 20.30 ,8.5
בניני האומה, ירושלים.
מיטב הלהקות מחו״ל ומישראל
בספורט אמנותי, מחול וזמר.

הרמת משקולות

סיוף
5.5־4־17.30 ;9.00 ,3
בית־ספר דרסקי, עכו.

• 9.00 ,5.5
מיטווח הפועל, פתח־תקוה.
• 18.00 ;10.00 ,6.5
מטווח הפועל תל־אביב:
תחרויות בין־לאומיות.

ערבי עמים

— מועצת פועלי ר״ג
— נהריה
— רמת־גן
— בית הלוחם
— אילת השחר
— שער הנגב
— מגידו
— מועצה איזורית הירדן
— כפר גלעדי
— חיפה
— גבעת־חיים מאוחד
— שדות־ים
— חדרה
— קרית־גת
— אשדוד
— עירית גבעתיים
— מועצת פועלי דימונה

כרטיסים :״הדרן״ ,ת״א, אבן גבירול ,90 טל )03(248787 .״קופת כרמל״ ,חיפה, הנחות במכירה מרוכזת, במטה הכינוס, רח׳ הארבעה ,8ת״א,טל,)03(260181 .
3־ )03(218932 ובמועצת פועלי חיפה, החלוץ ,45 חיפ ה, טל)041641781 .
הרצל ,21 טל )04(662244 .״קלעים״ ,ירושלים, שמאי ,8טל)02(234061 .
וביתר המשרדים בארץ.

מה עושה את או־בה,
לטמפון הטוב, הנוח והבטוח
ביותר בעולם?
״הטמפון הק טן שכב שאת העולם״ ,אין זו רק סיסמא,
זוהי עו בד ה ! ט מפוני או־בה, הם הנ מכ רי ם ביו תר
ברוב א ר צו ת תבל. יו תר ויו תר נשים נו תנו תמבט חן
בטמפון או־בה, ש הו אהטמ פון הקטן, הטוב, הנו ח
ו הבטו ח ביו תר בעולם.

והחידו ש הבל עדי או־הה מיני
המיני טמפון א שר הו ת אם במיוחד לנערות, ל ב תו לו ת
ולנשים עם דימום מו עט(בעיקר בימים ה א חרונים של
המחזור אצל נשים המ שתמ שות בגלולו ת למניעת
הריון) .עם אויבה מיני
אין כל חשש לפגיעה בקרום
הבתולים כיוון שהוא בה קטן
ונכנס בדיוק לפתח בקרום
דרכו עובר הדם

כושר הספיג ה -הטוב בעולם מבט יח
אטימה מו חלטת
טמפון או־בה, הע שוי צ מר גפן כבו ש הו א
בעל כו שר ספיגה ענק, שאין לאף ט מפון
אחר. ל עו מ ת טמפוני ם אחרים, המתאר כי ם
עם ה ספיג ה. ט מ פון או־בה מתרחב עם
ה ס פיג ה. לכן, בכל ש הו א סופג יותר,
כן הו א או ט ם טוב יו תר אתפתח הנר תיק
ומונע כל תזוזה או דליפ ה.

טמפון או־ 3ה חי ס ר יום ב מ חזו ר ופו על
בד אודורנ ט טבעי ט מ פון אוי ב ה סופג
א ת הד ם, מיד עם צ א תו מן הרחם לבן, הו א חו ס ך
לך יום ב מ חזו רהחד שי, כיוון ש ב או פן טבעי
עו שההדםאתדר כו ה חו צהבמשך 24 שעו ת.
אינך צ רי כהלח שו ש מ רי חו ת בי מי ה מ חזו ר. דם
הוו ס ת הו א נקי וחסר ריח. רק מג עו עם ה אווי ר
יוצר אתה רי ח. ט מ פון אוי ב ה מונ ע מג עהדםעם
ה אווי ר ולכן משמשבד או דו רנ ט טבעי ה מונ ע רי חו ת.

נסי זאת בעצמך: טבלי ט מפון
או־בה וט מפון אחרב שתי כו סו ת
מים נפר דו ת ו תוו ב חי בכו שר
ה ס פיג ה המצויין של ט מפון
או־בה

היי חפ שייה עם או־ב ה
האםחשבת פע ם על ה עו בדה שי מי ה מ חזו רהחד שי
מצטברי ם לכ־ 50 ימי ם ב שנה י ( אוכ־ 6שני ם
במ שך חייך!) א ל תקריבי
ימים אלה. ט מ פון אוי ב ה
מאפשר לך ל היו ת פעיל ה,
לנוע בחפ שיו ת 365 ימים
ב שנה. ט מ פוני אוי ב ה, מיו צ רי ם וארוזים
ב ת הלי ך או טו מ טי, בהתאםלד רי שו ת
ה היגיינ ההקפ דניו ת ביו תר של הפימקו -
פ או תו אי רגוני ה ב רי או ת ה בינ ל או מיי ם.
לבן, אי ןבטמ פוני אוי ב ה בל חיירסי םופט ריו ת
העלולי ם להזיק ל ב רי או ת ר.

טמפון או־בה מ ת אים
ל מבנ ה האנטו מי הפנימי.
הוא ק טן, ק ל ונוח בשמוש
טמפון או־בה תוכנן ופו תחע״י
צוו ת גינקולוגים מו מ חי ם בך
שיכנס עמוק אל תוך הנר תיק
לאזור בו אין עצבים רגישים.
הגורמים לכ אב או ל ה רג ש ת אי
נוחות. מ בנ הו ה מיו חד, עם הראש העגול,
מ אפ שרי ם לך ל הכני סו תוך שניו ת ב עזר תאצבע ־
הנ שארת נקייה! ללא בל צורך כ מוליכי ם
ואביזרים הע שויי ם קרטון או פלסטיק שיש להפטר
מהםלאחרהש מו ש.

טמפון או־בה ,
היחידי ב־ 3גדלים וביב ד רגו ת ספיגה
לא בל הנ שי ם דו מו תבמ בנ ה גופן ו בכ מו ת
בעת ה מ חזו ר החד שי. ט מפון או־בה הו א הי חידי
ה מיוצ ר ב־ 3גדלים וב־ 3ד רגו ת ספיגה, דבר
המאפשר לך להת אי םלעצמךאתהטמ פון הדרוש,
או־בה נורמל -למר בי ת הנ שי ם
אויבה אקסטרה ־ לנ שים עם ד מו ם רב, בעיקר
ביומיים הרא שוני ם של ה מחזור.

אם א ת אם לנ ערהמת בג ר ת
( או אם א ת עצמ ך
נערה בזו ח שוב
שתקר אי קטע זה
אם א ת אם לגע ר ה
מ ת בג ר ת, לאת מי ר קל
לך ל מ צו אאתה מילי ם
המת אי מו ת כדי להס בי ר
לבתך, אתא שר הי א צ ריכ הלדעת על ה מ חזו ר ה חד שי. אנו עוזרים לך
ל מ צו אאתה מילי םהמת אי מו ת, להס בי רזאת לבתך, או לאפשרלהלק רו א על
הנו שאבעצמה. כל שעלי ה לד ע ת, כ תוב ב חו ברתההדרכהאשר נכ תבה בידי
דכי אוי ב ה,
איל** מליוני כבר ב
הו עפ צ\2ה
בה1 ..ה
מו מ
צוו ת
בגז 1גי
1_1_> 1
ב(ר1תנ ( 1 1
חו נ-
11 11
יצרני או־ 1 1-1
בור יגונ־ע1

חי1-1
ע/ו •1
ם נ1/-
גניקולוגי1-1

מחלקת ההסברה
עותקי םבאר צו ת רבות בעול ם ; בג ר מני ת, אנגלי ת, צרפ תי ת, י פני ת ועוד
ת.ד 5 .ו ו 2חי פ ה
אב קשלש לו ח אלי א ת
בברכת מ ש רדי החינוך. אנו ש מ חי ם ל הגי ש לך אתהמה דו רההעב רי ת
חוכרתההדרכה +ה שי.
3ט מפוני ם בנר תיקון
של ה חו ברתבציוו׳

פלסטי. שם מלאי ה ת לו ש ל הל!
שי ה בצרוף

חו ה חוזר ב אליך נעביר אנו
אלינו.

ו שלחי
^ ,כ תוב ת

עזי חינם

ארבה

הטמפון הקטן שכבש את העולם

בשנת 1 9 7 8נמכרו 2 ,7 6 7 ,0 0 0 .0 0 0טמפוניאויבהב־ 1 0 8ארצותבעולם .

1גיל--.
ד.,ז25.4 .

משתמשתבטמ פוני ם

לאמשתמשתבט מפוני ם

אי עז ר ושורד פרסומאים

העולם הזה 2173

כדאי:

חזה

מי שמבין ביופי הנשי, חישב ומצא שהחלק המשתרע בין הסנטר
והחזה הוא החלק המרשים בחוותה של האשה. לכן יש צורך
להציג אותו ברבים. וזה מחזיר אותנו לאופנת ה״סטרפלס״ .שימלה
או חולצה נטולת כתפיות, כשהחזייה על פי רוב תפורה כבר
בתוך השימלה. זה, הופך, כמובן את כל בעלות החזה הגדול
למאושרות. שמלות אלה מחניפות מאד דווקא להן.
אופנת ה״סטרפלס״ תשגע אותנו בקייץ השנה. לכן כדאי, כבר
עתה, לטפח את העור שעתיד להחשף לעיני כל. בעזרת כל
הקרמים למיניהם, המוסיפים לחות לעור, כל העיסויים המרעננים
את העור, שלא לדבר על שיזוף יפה, שאפשר כבר לתפוס
אותו בימים אלה.

בית האופנה האנגלי ״ני־ניבה
קומו״ מציג שימלת־כותנה
״סטרפלס״ בסגול.

גדול!

אופנת ה״סטרפלס״ באה בשמלות צרות, מעין שפופרת, בשמלות
מאורכות בעלות טליה נמוכה, ההולכות ומתרחבות ככל שהן
מתקרבות לקרקע, וכמובן, בחולצות הניתנות ללבישה עם מכנסיים
או עם חצאית. מראה יפה במייוחד — ללבוש מעל זה ז׳קט
פתוח וקצר.
באופנת ה״סטרפלס״ יש גם שמלות נטולות חזייה, הנכרכות
מסביב לגוף בחלקן העליון, וגם חולצות בעלות אותו עקרון.
מזכיר במיקצת את צורת חיתולו של הרך הנולד. אז קדימה,
לטיפוח היופי באיזור הביניים שבין הסנטר והחזה. רצוי גם לא
להזניח את שאר האיזורים.
בהצלחה !

בית־האופנה הצרפתי ״גי לרוש״ מציג שיטלה
לבנה בעלת נקודות, שסע עמוק מלפנים
כשהסטרפלס מלופף בחלק העליון של השימלה.

בית האופנה הצרפתי ״גי לרוש״ מציג חולצת
ז׳קט סמוקינג קצר,
״סטרפלס״ ,כשעליה
מראה יפה במייוחד.
הנלבש פתוח —
ריביירה בארץ

בגד״ים

בגיורת

החיתול עם מחשופים עמוקים בגב,
קולקציה אביב/קיץ 79׳ בעיצוב רחל פפו.

בחזית

ובמיפשעה.

1:לאחרונה השתתפתי בתצוגת בגדי ים
וחוף של חברת דיווה. התצוגה כללה מער כות
מודפסות עשויות מניילון או מכותנה,
ובגד הים עשוי ״לייקרה״ בהדפס זהה.
ההדפסים הבולטים של השנה הם ההדפסים
הגיאומטריים והדפסי הפסים. הקו
השולט בבגדי החוף הוא צעיר ונוח, בסיג-
נון כפרי הנופש הצרפתיים.
אריג הקפלים, ה״פליסה״ ,הוא חידוש
בילעדי של דיווה. בקבוצה זו אנו מוצאות
בגדי-חוף חלקים או מודפסים מ״פליסה״,
או שילוב של ״פליסה״ ו״לייקרה״ .או
״פליסה״ פלוס ניילון חלק. בהדפס זהה.
אם את אוהבת את בגדי הים החלקים,
תוכלי למצוא את מבוקשך בקולקציה החדשה
של דיווח. בגדי־ים אלה עשויים
״לייקרה״ והם מוצעים לך ב־ 31 גוונים
שונים. הבולטים שבהם — גווני היין,
הזהב, האפור המוכסף, הירוק והכחול. גם
בגדי־הים החלקים מתחלקים לשלוש קבוצות
— הביקיני, השלם והמחובר.
אם היו לך בעיות בלבישת הביקיני,
כדאי שתדעי שבגדי־הים השלמים הם באופנה
השנה והם נראים, לעיתים, כסקסים
וצעירים יותר מן הביקיני. אני התרשמתי
במייוחד מן הדגמים המעוטרים בשרוכי-
כיווץ, היוצרים מחשופי ירך וחזה מעניינים.
1כמי שמכירה את בגדי־הים אני יכולה
לציין את גיזרתם המצויינת, שהיא אופנתית
ובהחלט מאפשרת גם לשחות בהם.
אם שמות של יצרני-האופנה עושים לך
משהו, כדאי שתדעי שדיוה מייצרת את
בגדי־הים עבור ״פייר קארדן״ ,פאריס,
והדגמים המיוצרים בישראל נמכרים בצרפת
וברחבי אירופה עם תוויות ״פייר קארדן״.
המחירים של בגדי־הים, כולל מע״מ:
• ביקיני — החל מ־ 430 ועד 700ל״י.

שיקוף של מראה ח״סטרפלס״ ,כשהחויה
תפורה בתוך הבגד.

• מחוברים ושלמים — החל מ־ 575ל״י
לבגד־ים חלק ועד 1,350ל״י לפליסה מודפס.
ו• בגדי־חוף — מ־ 320ל״י עד 3,000ל״י.
!• ״פייר קארדן״ — מ־ 535 עד 1,350ל״י.

— מ ליון זהנ׳ריריונים

נעם אהבתי אותן

(המשך מעמוד )32
פרנקפורט על נהר מיין תהיה מוכנה, בבוא
הזמן, במיסגרת האפשרויות העומדות לרשותה
במיסגרת התקציב השנתי שלה,
להקציב השתתפות כספית למבצע התרומות
למען הפרוייקט שהנכם מטפלים בו.״״
אולם המגבית הפרטית הזו של מליון
הופסקה תוך זמן קצר. נראה שמועצת-
הערים־הגרמניות הגיעה למסקנה שמיבצע
התרמה מעין זה יש לעשות בצורה מסודרת
ולפקח על הכספים הנתרמים במים-
גרתו. על פי גירסה אחרת, ששמע אחד
המתרימים, לדבריו, מפי מליון עצמו,
פנתה אליו שגרירות ישראל בבון וביקשה
ממנו להפסיק את איסוף התרומות הפרטי-
זני. כך או כך, ב 15-במארס 1977 כבר
הודיע הד״ר ברונו ויינברגר, מנכ״ל מו-
עצת־הערים־הגרמניות, למליון במכתב
רשמי, שמועצת־הערים ״הסכימה למיבצע
תרומות להקמת בית־מיפגש־הנוער בתל-
אביב, שיהיה באחריותם של בעלי הפרוייקט:
העיר תל-אביב, איגוד הערים הישראלי
והמועצה הציבורית לחילופי-נוער
שליד משרד־החינוך הישראלי. אנחנו נשלח
המלצה בנדון לכל הערים־החברות ונש איר
בידיהם את הברירה לשלם את הסכום
בבת-אחת או לשיעורין — בשלושה תשלומים
לשנה.״
׳לאף אחד מבעלי הפרוייקט הנזכרים
בכתב זה — עיריית תל-אביב, מרכז דד
שילטון-המקומי והמועצה הציבורית לחי-
לופיינוער — לא היה אותה שעה מושג
על הכספים שאוסף מליון למענם. הם גם
לא ידעו שמליון כבר הזמין ציוד וריהוט
בסכומים של מיליוני ל״י עבור האכסניה,
שאיש לא העלה בדעתו לגשת לבניינה.

בלונדיות. עכשיו אני

בכל הצבעים...
כל אותה תקופה היה בנסיעות לחוץ־
לארץ. הזדמן לו לצאת עם הוריו לעתים
תכופות ביותר, ומכל הארצות שבהן ביקר
אהב ביותר את ארצות־הברית .״האווירה
שם היתה לרוחי. זו ארץ שאני אוהב, וני צלתי
כל תירוץ שהיה לי כדי להגיע לשם
לשהייה של כמה חודשים. באחת הפעמים
האלה אף למדתי מישחק אצל לי שטרם-
בדג. אז בא לי הרעיון לנסות גם לשחק.״

״בנוכ חו ת
אמא ואבא״
^ פון* >8א 11 בירושלים, נכנם עמוס
׳ לחנות־ספרים ופגש בבחורה שעבדה
שם כזבנית. היא היתר. נוצריה שווייצית.
שמה היה רג׳ינה רולין, והיא היתה מבוגרת
ממנו בשלוש שנים. הוא היה אז בן
,21 והיא בת .24 מייד החל בחיזוריו
אחריה, אך היא לא נענתה לו. הוא חיכה
לה עד תום יום־העבודה שלה, ופשוט
החל עוקב אחריה. היא ברגל והוא במכונית.
היא התגוררה אז בלב שכונת מאה-
שערים וזה מצא חן בעיניו, נוצריה בשכונה
דתית כזו. לקח לו כמה קילומטרים
טובים עד שהסכימה לעלות למכוניתו. הטרמפ
הזה הוביל אותם לנישואין.
אחרי שלושה חודשים נסעו השניים ל לונדון,
כדי להינשא, וחזרו שוב לעיר־

סחר חו ר ת של
מ או ת מיליונים
דוע, אם כן, ביקש זאב מליון, כשנה
י וחצי אחרי שהחל לנהל את המגבית
הפרטית שלו בחשאי, אישור רשמי ויפוי-
כוח לאיסוף תרומות עבור אכסניית־הנוער
של תל-אביב?
התשובה לכך פשוטה. היא נמצאת במכ תב
ששיגר מנכ״ל מועצת-הערים-הגרמ-
ניות, ברונו ויינברגר, למליץ ב 23-בפברואר
: 1978״אני יכול להודיע לך,״ נאמר
במכתב ,״שבינתיים שולמו על חשבון התרומות
להקמת בית־מיפגש־הנוער 250 אלף
מרק (כשניים וחצי מיליון ל״י) .הסכום
הזה כובע מהתחייבויות הערים לשנת .1977
כמו כן אנו יכולים לבקש את תשלום
התרומות שהובטחו לשנת ,1978 אד לדאבוני
אנו עוד מחכים להבהרת השאלות
ביחס למימון הכללי, להתחלת הבנייה והוכחת
השימוש...״
מליון היה זקוק להוכחה על מה הוצאו
הכספים שהועברו אליו בשנת ,1977 כדי
להמשיך ולקבל תרומות גם ב .1978-סיפר
ישראל גרבינסקי, מנהל קרן חל־אביב:
״מליון ביקש מאיתנו כל הזמן שנעשה
משהו. הוא אמר שהוא חייב להראות שעשינו
משהו בכסף שהתקבל כדי להמשיך
ולקבל כספים. אבל אנחנו לא קיבלנו גרוש
אחד ממליון או מהגרמנים למטרה זו.
יכולנו להראות רק את התיכנון של אלח-
נני. לא היתר. כל התקשרות חוזית בין
הקרן או בין העיריה לבין משרדו של
אלחנני ביחס לפרוייקט זה. ואז הוחלט
שאלחנני יעביר מכתב, שהיתה לו הוצאה
כספית בקשר לעניין, כדי שניתן יהיה
להעביר את הכסף שהצטבר בגרמניה לקופת
מרכז השילטון־המקומי.״
בשבעה במאי 1978 הגיש משרד אלחנני
לעיריית תל-אביב חשבון על סך של מיליון
ו 252-אלף ל״י, עבור תיכנון בית
אכסניית־הנוער, שנעשה מיספר שנים קודם
לכן על פי הזמנתו של זאב מליון.
כשהוכחה זו בידו וכשהוא מצוייד במיב-
תבים מצ׳יצ׳ ומקלאוס שיץ, יכול היה זאב
מליון להמשיך במיבצע גיוס הכספים שלו
בקצב מוגבר. הוא נכנם לתוך סחרחורת
של איסוף כספים בסדר גודל של מאות
מיליסני ל״י עבור מרכז השילטון־המקומי,
מבלי שראשי המרכז ידעו על כך דבר.
לצורך זה הוא נעזר בתיווכו של יהודי
גרמני, תושב העיר קרלסרוהה, זיגפריד
לרר. עוד ב 20-באפריל 1977 מינה זאב
מליון את לרר כמיופה־כוח מטעם מרכז
השילטון־המקומי בתעודה מיוחדת הכתובה
גרמנית.

על הסתבבותד של זאב
מליון בעיסקות המיליונים
המוזרות ועל התפקיד
שמילא זיגפריד לדר כפרשה
— כבתכה השנייה
בסידרה, שתפורסם כגיליון
הבא.

111

^ ני לא פליי-בוי, אני בחור מסודר
> //ונחמד,״ מצהיר עמוס קולק בן
ה־ .31״נכון שפעם היתד, לי תקופה שמאד
אהבתי נשים בלונדיות, אך זה עבר לי.
היום אני אוהב אותן בכל הצבעים. גם
נשים זרות, לא-ישראליות, אהבתי פעם,
והיום זה השתנה אצלי.
״באופן כללי אני אוהב אותן סכסיות,
אינטליגנטיות ויפות,״ מספר הבחור בעל
השיער המקורזל והחיוך הביישני, המנסה
למכור בכל מחיר את הסרט שעשה.
איך שלא יהיה, עם שם כמו קולק יותר
קל למכור סרט. אחרי הכל, עמוס הוא בנו
של ראש עיריית ירושלים, טדי קולק, עובדה
שבלי ספק עזרה לו לגייס משקיעים
לסירטו, שלא לדבר על הפצת הסרט בירושלים.
שם כל אזרח יודע מיהו, ואולי
גם זוכר אותו כילד.
עמוס מעולם לא סבל מאנונימיות. הוא
נולד בירושלים, למרות שהוריו היו אז
חברי קיבוץ עין־גב, על שפת הכינרת. עד
גיל שנתיים התגורר עם תמר וטדי, הוריו,
בקיבוץ. אחר כך הם עזבו ועברו
להתגורר בירושלים .״למרות שהורי גרו
בעין־גב 15 שנה, אבא תמיד היה בשליחויות
שונות, ולא היה תקוע בקיבוץ כל
הזמן,״ מספר עמום. את ילדותו בילה
בירושלים. אחרי סיום לימודי בית־הספר
התיכון למד באוניברסיטה, וקיבל תואר
ראשון בפסיכולוגיה ובפילוסופיה.
את ספרו הראשון אל תשאלי אס אני
אוהב כתב עם סיום לימודיו. תחילה הח ליט
שיהיה סופר, וכתב עוד־ שני ספרים.
האחד הנערה שהביאה את הנוילחמה, והשני
הנה אחרי שתלו אותו.

האשה הראשונה: רג׳ינה

האשה השנייה: ז׳אנט

בלונדית, שקטה וסולידית

הבחורה השלישית: גובי

טמפרנונטית. אופנתית ונערת־זוהר

אמריקאית, לא־יהודיה ושחקנית

הבירה, שם התגוררו כארבע שנים. רג׳י־נה
פתחה בוטיק, ועמוס כתב את ספרו
הראשון, שדן ביחסיהם.
״כתבתי את הספר עוד כשהיינו נשואים,
ולא ידעתי אז שיחסינו יסתיימו בגי רושין,
והספר ימצא דרכו אל מסד הקול נוע.
אך זה בדיוק מה שקרה,״ הוא אומר.
״רג׳ינה היתד. בלונדית שקטה וסולידית,
התייחסה ברצינות למעשיה, אשה שאפשר
לסמוך עליה. איתה יכולתי לחיות חיים
שקטים ומסודרים,״ מספר עמום על גרושתו
באדישות רבה. היום היא נמצאת

טמפרמנטית מאוד, רב־גונית ביותר. היא
למדה מישחק, אהבה לרקוד בדיסקוטקים,
ללבוש בגדים אופנתיים, עבדה במלצרית
בלילות, ובכלל היתד, טיפוס של נערת-
זוהר,״ מגלה עליה עמום בחיוך של שובבות.
אחרי שנתיים וחצי של נשואין הוא
מספר .״אנחנו עדיין נשואים באופן רשמי,
אך למעשה נפרדנו. כבר שיבעה חודשים
שאין בינינו כל קומוניקציה. ז׳אנט
עדיין לא ראתה את הסרט, למרות שיש
לה תפקיד של ניצבת בו.״
ילדים לא היו לו אף מאחת משתיהן.

קטנה, ואשד, זרה היתד, עבורי יציאה ל-
לעולם הגדול. עכשיו אני מרגיש אחרת.
נמאס לי להיות תלוי בין שני עולמות.
אני רוצה שורשים. גם הפטריוטיות שלי
פיתאום צצה לה, וכיום אני מאמין ש צריכים
להיות פד״״ מספר בנו של ראש-
העירייה.
נסיונו כשחקן־קולנוע ריגש אותו. בהחלט
היה מוכן להשתתף בעוד סרט,
לא חשוב של מי, רק כשחקן. הפער בין
סופר לשחקן אינו כה גדול, בעיניו. הוא
מאמין שבקלות יוכל לשלב את שני הדברים
יחדיו.
על היחסים עם אבא הוא מעדיף לא
להרחיב את הדיבור .״אני לא מסתיר מי
יודע מה. היו לנו יחסים רגילים מאד.
ההורים תומכים בי לאורך כל הדרך, לא
מגיבים בקיצוניות על האהבות והפרידות
שלי, מאמינים בי. להיות הבן של טדי

קולק זה לא משהו מייוחד, עבורי. כל
יפי הייתי בנו של טדי קולק, עוד לפני
שהוא היה ראש־עיר.
״תמיד מנסים לחפש סיפורים מסעירים
סביב היחסים בינינו, ופשוט אין,״ הוא
מבטיח. יש לו אחות בצבא בשם אוסנת,
יש לו אמא ואבא והנשים־לשעבר, ואלה
שעוד תבואנה בעתיד. בסך הכל הוא
מרוצה מחייו, יוצא פה ושם עם נערות
ישראליות, מתעניין קצת בתל-אביביות.
לא שהוא גמר את כל החתיכות בירושלים,
אך בהחלט מגלה עניין בנשים לא-ירו*
שלמיות.
אין לו טענות מייוחדות, דפרסיות עמוקות
או בשורות חשובות. הוא סתם עוד
בחור שכתב ספר, עשה ממנו סרט, ומחפש
אהבה ארוכה או קצרה. והעובדה
ששם מישפחתו הוא קולק עוזרת לו גם
להיכנס לעיתון זה או אחר.
8ד 9 9 9

אמא עם האשה השנייה
״הפטריוטיות שלי פיתאוס צצה לי
בניו־יורק, ומנסה להפיק סרט בכוחות
עצמה. את הסרט אל תשאלי אס אני אוהב
היא ראתה כאן בארץ, ואהבה אותו, אך
חשבה שהשחקנית שלבי לברינגטון, המגלמת
את דמותה, אינה מייצגת אותה
ממש.
את אשתו השנייה הכיר בירושלים.
״הלכתי למסיבה בעיר, ושם פגשתי את
ז׳אנט קנרק, יהודיה אמריקאית, שהיתר,
אז בת .22 אני הייתי בן .26 היא היתד,
סטודנטית למישפטים באמריקה, ובילתה
חופשה בירושלים. היינו חברים במשך
שנתיים, למרות העובדה שהיא התגוררה
כל אותו זמן בארצות־הברית ולמדה מיש-
פטים, ואני גרתי כאן ומפעם לפעם הגעתי
לשם.
״נישאנו בניו־יורק, בנוכחות אמא ואבא
שלי, ואני חזרתי ארצה כדי לעבוד על
הסרט שלי. היא נשארה שם, ומדי כמה
חודשים התראינו, כאשר היא באה לכאן,
או אני נסעתי לשם.
״ז׳אנט שונה מאוד מרג׳ינה. היא אשה

״אני עדייו לא רוצה בהם בשלב זד״״
הוא מכריז.

״אני רוצה
שורשים //
מו ס ע דיין אוהב אותן זרות. גם
? הבחורה הנוכחית שלו היא אמריקאית,
לא-יהודיה, שחקנית בהוליווד.
״הכרתי אותה כאשר חיפשתי שחקנית
לתפקיד אשתי הראשונה בסרט. שמה בובי
מיצ׳ל, והיא די ידועה מסירטוני פירסומת
וטלוויזיה באמריקה. אך מובן שהיא נמ צאת
שם ואני כאן, עובד על הפצת הסרט
בארץ, ומתכנן להפיץ אותו גם באר־צות־הברית.״
למה
הנשים שלו הן זרות ו ״פעם חשבתי
שאשה לא־ישראלית תהיה לי מיפלט מהארץ.
הרגשתי קלאוסטרופוביה כאן. נראה
היה לי שגדלתי בעיר קטנה, במדינה

אבא עם האשה השנייה (ועם פראנק סינאטרה)
״להיות הבן של טדי קולק זה לא משהו מייוחד

0 *11 בד מ ה ולאומית ב עוי ס:
ואוווון-ל>:1ון 9ת ח -ת?והתלא בי ב ר חובו ת

ונ סו ת
ת שוו ן
פרוייקט חדשני ויוקרתי
ברמה בינלאומית
באזור מגורים
מרם• ושקט!
תכנון ארכיטקטוני מרשים ע״י אדריכלי צמרת:
משרד אדריכלים ״קורה״ ,אבי רסקין והרי המלי.
בצמרת השרון מציעים:
שני מפלסים לכל דירה
הסק ה לחימום הדירות
2חדרי רחצה לכל דירה
חדר ארונו ת בכל דירה
ארונות מטבח מפוארים ״דגש״
ח ר סינ ה פר חוני ת במטבח
רצוף קר מיק ה באמבטיה וב שרותים
חדר תרבות לכל בנין
לובי מפואר בכני ס ה
משטחי דשא וגני נוי
מ ת קני מ שחקים בחצר לילדי הבית

נין 300 רוכשי דיר 1ת( החל מתאריך ) 1 9 .5 .1 9 7 8תערן־ הגרלה,
בה יזכה אחד הרוכשים בסו של 1,000,000ל״י (מליון לירורל ) במזומן.

ממשרדי מכירות: דירות גינדי -אברהם גינדי
ראשון־לציון -משרד המכירות הראשי רה׳ הרצל ( 62 ליד התחנה המרכזית ו ת חנ ת סונול) חניה פרטית למבקרים במשרד.
פתח תקוה -רה׳ חיים עוזר ( 28 מול העיריה) רמת השרון -רה׳ סוקולוב 84

אברהם גינדי בונה דירות ש אג שי ם אוהב*.

4 9 1 + 4

34 שנה לשואה: הנהלת־חשבתות היסטורית של
גינתו־ גראס ^ 1יקמת יהוד, ציכוסלובקיה בנאצים ^ השואה של
חז רתהסמפ רון ^ פרוס־ ב או אד עלש מו אלת מי ר 1954 -
תרגום
מלנכוליה במהלך מערכת הבחירות במערב־גרמניה
בשנת ,1969 נחלץ הסופר הנודע כינתר
גראס (חתול ועכבר, תוף הפח) לעזרתה
של המיפלגה הסוציאל־דימוקדטית, שבהנ הגת
וילי גרנדט. בשירות מנגנון התעמולה
של מיפלגה זו עבר הסופר ברחבי
מערב־גרמניה, לעשות נפשות למען בחי-

רתי והיסטורי מרתק, של סופר המנתק
עצמו ממלאכת היצירה הסיפרותית הטהורה,
תוך שהוא משחזר בסיפורו את עולמו
המוזר ביותר של היהודי הרמאן
אוט, ההופך בימי המילחמד, העולמית
לד״ר ספק, הכלוא במרתף. ספק עוסק
באיסוף של שבלולים, בעזרתם הוא עושה
שימושים מוזרים ביותר, בנוסח :
״הנורמליזציה. ב 6-כנובמכר 1944 רשם
ספק כמחכרתו, :תיכף להתחלת הטיפול
(מאיזור אגן הירכיים ועד לעצם הערווה)
הגבירה ל׳ סט׳ את מצב התרגשותה, ומצב
זה הוליד מקץ ארבע דקות, בקירוב, אור־גזם
אצל הפציינטית. בתום הפסקה בת עשר
דקות (כשהשכלול עודנו מוצב על בשרה)
שבה וקמה בת התרגשות קצרה, ועם־זאת
עזה מלכתחילה, ובעקבותיה — אורגזם.
כשעת האורגזם קראה הפציינטית פעמיים
את שמו של רומן כרוצ׳יגסקי (אבי כנה
המנוח האנס) ,אשר נפל כפרח המילחמה.
תפיחת הפות ושפע ההפרשה הצביע על
התנהגות מינית תקינה. כשניגרר שבלול
השאיבה על פני עצם העתוה שכה הפציינטית
ונקלעה לתוך מצב התרגשות:
פירפורים, נשימה מהירה, תפיחת הפות,
אנקות מתלעלעווב״
תוך הצגת עולמו של ד״ר ספק ושב־לוליו
המוזרים במרתף, מציג גינתר גראם
אנטומיה בהירה ומדהימה של האופן שבו

אנתולוגיה מודרנית
גינתו־ גראס
פירפורים ואנקות

רתו של ברנדט כקנצלר. כאשר שאלו אותו
ילדיו מה פשר היעדרויותיו הארוכות מן
הבית, החליט להביא בפניהם את סיפרו
מיומנו של שבלול, שראה־אור בימים אלה
בתירגום לעברית *.
גינתר גראם משתמש ברכיכת השבלול
כבמשל, תוך שהוא משווה את מהירות
התקדמותו של השבלול להתפתחותה של
גרמניה, מראשית המאה ועד לעליית ה־סוציאל־דימוקרטיים
לשילטוז בבון ,״לאט־לאט
ומחילה עקשנית כדרכו בסיפרו
הקודם, שראה אור במהלך מערכת־ד,בחירות
האמורה, הרדמה מקומית, ממשיך
גינתר גראס בעשיית חשבון נוקב עם ה־שמאל־החדש
בגרמניה, תוך שהוא מטיח
בפניהם האשמות בנוסח :״אל תהיו צדיקים
יותר מדי. צדקנותכם עוד עלולה
להפחיד
מחבר מיומנו של שבלול עובר ברחבי
ארצו בטנדר מתוצרת פולקסווגן, בו הוא
מנהל את רשימותיו ואת יומניו, בעזרתם
הוא מתכוון להבהיר לילדיו את היעדרו או,
בלשונו :״ספר — למען ילדי ולמען ילדי
הזולת — שבו נימדדת הקידמה במידת
השבלול, עד שכתבתי אח תיארתי את
הדברים המדכדכים את הנפש. אני מדבר
כזכות המלנכוליה. השארתיה יצוקה בגיר־פות
ימינו, לכל תהא זרה וחשודה עלינו,
למען תיראה לנו במציאות חברתית...״
ובמהלך ספר זה משיב גראס האב לשאלות
ילדיו בנושאי האיגודים המיקצועיים, היעלמות
יהדות העיר מציג, שקיעתה וזריחתה
של גרמניה.
מיומנו של שבלול מהווה מיסמך חב*
נינטר נראם — מיומנו של שבלול;
עברית: אברהם קדימה ; הוצאת זמורה
ביתן מודן +מועדון קוראי מעריב 245 ,
עמודים (כריכה רכה).

הקרב!הימי
גינתר גראס
נושאת מטוסים אמריקאית
וקתדרלה גותית
הטביעו בעת ובעונה אחת את רעותה
בלב האוקיאנוס.
עד הקץ
פרח הכמורה ניגן על העוגב-- .
עכשיו אווירונים ומלאכים תלויים באוויר
באין מקום לנחות.
נוסח עברי: ד.ע( .מתוך הספר ״תלויים על
צלב הברזל״ ,שראה אור בהוצאת ״פרוזה״)

חוסלה הקהילה היהודית בעיר דנציג (עיר
הולדתו של גראס, שאינו יהודי) .במהלך
השיחזור מגיע גראס לשרידי הקהילה המתגוררים
בישראל. הוא מתאר את פגישותיו
עימם, ואת חיחקורם לשם השלמת
תמונת החיסול של הקהילה.
מרכיב נוסף בסיומנו של שבלול מהווה
תחקיר שאותו עורך גראס במהלך מסע
הבחירות, בנושא הנראה לכאורה מרוחק
ומנותק מהזמן והמקום. המדובר בהרצאה
שעליו לשאת בעיר נירנברג לרגל שנת
הצייר אלברכט דירו* .כך מנהל גראס
בין רשימותיו את בחינתו האסתטית של
התחריט מלנכוליה א׳ של דירר, אותו
חרט האמן בנחושת בשנת .1514 אלא ש־גראם
מצליח לערוך מעין השוואה מלנכולית,
בין העבר להווה, במהלכה הוא
קובע :״אני מדבר כזכות המלנכוליה.
השארתיה יצוקה בגירסות ימינו, לכל
תהיה זרה וחשודה עלינו, למען תיראה
לנו במציאות הכרתית
גראס ממשיך ומציין במסתו על דירר,
המסיימת את מיומנו של שבלול :״אוש־וויץ
היתה לבית־נכות, .אי־היבולת להתאבל׳
היתה למושג שששים לצטטו. את
הסכנה לרצח העמים הלמה הנכונות הנח
פזת
לפטור את פשעי הנאציזם בתור אי־שפיות
זמנית, בתור תעתוע אי־ראציונא־לי,
בתור דבר שהשכל לא יתפסנו, וממילא
בדבר שאפשר למחול בסיפרו
זה, בדומה לכל ספריו האחרים, עומד
גראס במתח הדברים, שאותם אמר בתשובה
לשאלה שנשאל בניו־יורק ב־,1965
דברים שהינם בבחינת ״אני מאמין״ סיפ־רותי
:״כאמריקה ניתן לכתוב ספר המתעלם
מן העבר. כגרמניה, לא יתכן בדבר
הזה. שם מוברחים ללא הרף, שוב ושוב,
להתכונן ל א חו ר הערכה, שיש בה
גם המלצה מוחשית לסיפרות הישראלית
כיום.
מיומנו של שבלול הינו מיסמך מרתק
של סיפרות פוליטית, מיסמך שיש בכוחו
להעיד על הפוליטיזציה של הסיפרות בכמה
מארצות אירופה בשנים האחרונות.

מחקר

מישפחת לאמיר
הדיעות חלוקות ביותר ביחס לפסיביות
של יהדות מרכז ומיזרח אירופה בעת הכי בוש
הגרמני, בימי המילחמה העולמית
השנייה. למעט מיקרים בודדים, הרי שההתנגדות
בנשק לנאצים היתה נחלתן של
קבוצות קטנות.
במחקר שראה אור באחרונה, מבהיר חוקר
השואה אריך קולקד! בסיפרו היהודים
בצבא סוובודה

בברית־המועצות *,

כי יהודי צ׳כוסלובקיה נטלו, באחוזים, חלק
רב ומכובד במאבק השיחרור של ארצם
מעול הנאציזם, בעוד שמתוך 360 אלף
קורבנות הנאציזם בצ׳כיה היו 260 אלף
יהודים. אך בשנת ,1942 כאשר מצבם של
יהודי מזרח־אירופה ומאזן המילחמה העולמית
כולו היו בכי־רע, היו היהודים למעלה
מ־ 70 אחוז מכוח־האדם הצבאי הצ׳כי
בבריודהמועצות.
צבא סוובודה״* נוצר תוך אילתור עם
כיבוש צ׳כיה, על-ידי התארגנותם של
צ׳כים, סלובקים, רותנים, יהודים ואחרים
במיסגרת צבאית. עם כיבוש פולין ופיצולה
החלו לזרום למיסגרת זו אלפי הפליטים
הצ׳כים שהיו במחנות־ריכוז בברית־המוע-
צות.
תרומה נוספת של כוח־אדם לצבא סוובו־דה
היתה מפתיעה ומטעמו של אדולף
אייכמן, שבטרם הפעלת מבונת-ההשמדה
גידט כמה אלפים מיהודי אוסטריה וצ׳ב־יה,
שהיו במחנה הריכוז ניסקו, לעבר
כרית־המועצות בשלב הראשון התאמנו
חיילי צבא סוובודה כאשר ״במקום
רובים נשאו על כתפיהם מוטות עץ או
גררו מבונות־ירייה ותותחים מעץ, וקראו
להם הילדים בשמות גנאי
ב־ 8במארס 1942 הגיעו כוחות צבא־סוובודה
לקרב־מגע ראשון עם הנאצים,
ליד הנהר מז׳ — בכפר סוקולוברו. משימתם
היא מניעת חדירת טנקים גרמניים
לכיוון חארקוב. הקרב, שהיה כרוך ב*
אריך קולקה — היהודים בצבא
סוובודה בברית־המועצות ; עברית דוב
קווסטלר, בהוצאת מורשת ע״ש מרדכי
אנילביץ׳ +ספרית פועלים; 308 ענזודיס
(כריכה רכה).
** גנרל לודוויג סוובודה היווה במהלך
כיבוש צ׳כוסלובקיה על־ידי הסובייטים, ב־
,1968 לשון מאזניים, ואחד מהשותפים להרגעת
הסובייטים בשלבים הראשונים של דיכוי
צ׳כוסלובקיה.

אבידות ובהתקפת־נגד, נחשב לאירוע
גבורה בתולדות צ׳כוסלובקיה המודרנית.
בקרב סוקולוברו נפלו יהודים רבים,
כאשר הבולטים בהם הם שני האחים
נורברט וואלתר לאנצר, שאביהם
ניפטר קודם לסן, בשרתו בצבא סוובודה,
בעוד אמם, מלווינה לאכצר, המשיכה
ושירתה בצבא זה כאחות רחמניד, עד ל ניצחון.
מישפחת לאנצר נחשבת לסמל ול מופת
של המאבק הצ׳כי ומאבקם של יהו די
צ׳כוסלובקיה בנאצים, והראיה הוא
האח הצעיר, קורט לאנצר, שהתגייס
לצבא סוובודה בהיותו בן 14 ועבר אימוני
צניחה. קורט הגיע בשנת 1949 ארצה,
והשתתף כצנחן במילחמת השיחרור. שר־הביטחון
דויד בן־גוריץ ענד לו את
כנפי הצניחה (ראה תצלום).
מחקרו המקיף של קולקה מתאר את
תהליך התעצמותו של הכוח הצ׳כוסלובקי,
במהלך ההתקדמות של בעלות־הברית
לעבר גרמניה. כוח צבאי זה היה בין חלוצי
המשחררים של ארצו הכבושה. מאפיין
לאיכותם החיילית והמוסרית של החיילים
היהודים בצבא סוובודה הוא סיפורו של
מפקד גדוד חי״ר ממוצא יהודי, שהבחין
ביום האחרון של המילחמה, במבואות עיר
הולדתו, בשני חיילים גרמנים נימלטים.
הוא קרא לעברם ״אל תברחו, יש בכר
שלום אחד הגרמנים ניפנה לאחור, ירה
מנשקו ופגע בצווארו של הקצין.
בסיפרו של אריך קולקה מדהים הפרק
של האנטישמיות, תיאור המעיד על כך,
שגם המאבק באוייב המשותף והגזען הנאצי
לא השכיח את התחושות האנטי שמיות
של רבים. ביום מיצעד הניצחון
של חיילי סוובודה בפראג, פונה אחד
מהקהל לקצין, מבלי לדעת שהוא יהודי,
ואומר לו :״הבט־נא אדוני הסרן, מי זה
חוזר לנו הכיתה, רק יהודונים חוזרים...״
אלא שייאמר, כי בניגוד למדינות מזרח־אירופה
אחרות (אם להתעלם ממישפטי

קורט לאנצר
תותחים מעץ

פראג בראשית שנות ה־50׳) הרי שמערכת
המדינה הצ׳כית התמודדה תמיד עם
האנטישמיות, וכדוגמה — היה זה יו״ר
האסיפה הלאומית הצ׳כית, יוזף פמאד־קובסקי,
שאמר במיפגש נוער, במארס
: 1968״ידידי הצעירים, אגי פונה אליכם
בבקשה: אנא, התייחסו למאבק נגד האנ טישמיות
כאל חלק של כגרותכם התרבותית

מחקר זה מציג את מהלכיה של מילחמת־העולם
השנייה, השואה, ברית־המועצות,
צ׳כוסלובקיה ויחסי יהודים ולא־יהודים

— גמר עו ל! • ר
(המשך מעמוד )55
באור שונה מהסיפרות המקובלת. יש בכוחו
להעניק לקורא ממד נוסף, ולעיתים
בלתי ידוע, להבנתה של אותה מיל־חמה
ולהבנת מוראותיה.

סיפרו של סאמפרון זכה עם הופעתו
לפני כ־ 17 שנה בצרפת בפרס פורמנטור.

תיעוד

אמו של תומי
בימים אלה ראתה אור מהדורה חדשה
של ספר, שהינו מהמעולים שבספרי ה פרוזה,
שניסו להתמודד עם נושא השואה
ויכלו לו. הספר המסע הגדול, מאת חור*
חה סאמפרון * הוא ספר שמחברו אינו
יהודי, אלא ספרדי ״אדום״ שחזה את מוראות
השואה על בשרו וכוחו הסיפרותי
מדהים.
המסע הגדול מתאר את מסעו של המחבר
בחמישה לילות וארבעה ימים מצרפת
ועד למחנה בוכנוולד, בקרון חתום
ובו 120 אסירים. אלא שבניגוד למקובל,
אין המסע הגדול ספר זוועות מאזוכיסטי,
כמקובל בסיפרות־השואה. סיפורו של
סאמפרון רצוף בסיפורים קטנים ואנושיים,
כמו ביקורו של המספר בבית בכפר
גרמני, אחרי השואה, שבמהלכו שואל
האסיר-לשעבר את הגרמניה הזקנה, ב־תיקווה
לדעת מה חשה כאשר ראתה יומם
וליל את העשן מיתמר מעל למישרפה.
חורחה סאמפרון נודע בתסריטיו להמילחסה
ניגמרה של אלן ראנה,2 ,
והחקירה של קוסטא גוורס, ובספריו

ביום השואה 1977 שודרה תוכנית הרדיו
אמא ילדה אותי פעמיים, בעריכת ש מו א ל
(תומי) הופרט, בשתי הרשתות. בניגוד
לתוכניות־רדיו אחרות, שניכר בהן אפקט
קטל־יתר (:111 אל0 0עוררה תוכנית זו
תגובות רבות, שאחת מהן הביאה להו-
צארדלאור של הספר יד ביד עם תומי*,
שנוסחו העברי ראה־אור באיחור של יותר
מ־ 30 שנה.
יד ביד עם תומי הוא סיפור התלאות
כפי שמספרת אותו אמו של שמואל
הופרט, המשמש כיום עורך תוכניות
הסיפרות ברדיו. הילדה הופרט עוברת
את מילחמת־העולם השנייה עם בנה, דרך
הגיטו, בתי־הכלא ועד למחנה־הריכוז בר-
גן-בלזן. מעלתו העיקרית של יד ביד עס
תומי היא יכולת התיאור העניינית של

מותו השני של ואמון מארקדר והאוטו־

ביוגרפיה של פרננדו שאנז (כינויו של
סאמפרון במחתרת הספרדית) .בהמסע
הגדול מצליח סאמפרון להביא את העיסוק
בשואה, כנושא בסיסי של הסיפרות
המודרנית. הרומן מתרחש בשטף של אסר
סיאציות ובעירבוב של זמנים, וברצף של
שיחה דימיונית עם ידידו הצעיר ,״הנער
מסמיר״ ,שיחה המתנהלת לאורך כל הספר.
מעלה
נוספת של המסע הגדול היא
שאינו מושתת על ערכים, שניתן לכנותם
״מאזוכיזם יהודי״ ,מרכיב המזין את מרבית
ספרי השואה (אסכולת אלי ויזל).
סיפרו של סאמפרון הינו אסתטי, מעמיק
וישיר. כותב שורות אלה הצליח בעז-

חורחה סאמפרון
ספרדי אדום

רתו להבהיר את נושא השואה והזזת־בהמות
של בני-אנוש לילידי הארץ, קורבנות
לימוד השואה במתכונת של המאזו־כיזם
היהודי.

כתבי עת
שיחזור במהלך השנים הרבות שחלפו מאז תום
מילחמת־העולם השנייה הפך העיסוק בחקר
השואה, ובחינת האספקטים השונים
שלה, למקצוע מקובל באוניברסיטות, בין
חוקרים שונים בשטחי ההיסטוריה בת-
זמננו, סוציולוגים וחוקרי־תרבות. במיס־גרות
אקדמיות שונות בארץ ובמערב־אי־רופד,
מתפרסמים באופן קבוע פירסומים
שוטפים המתעדים בתוכם את המסקנות
מהמחקרים הרבים על השואה.
הוותיק בפירסומים הישראליים הינו ילקוט
מורשת, שבשתי חוברותיו האחרונות
* מצוי חומר רב שהינו רק קצה קצהו
של קרחון המחקרים בנושא זה. בחוברת
כ״ה מתפרסמים, בין השאר: עדויות חדשות
מתיר גיטו וארשה (ראובן בן־שם);
תיאור כלוק הילדים 66 כטחנה בוכנוולד
(יהושע ביכלר) ; מסה על מצב האדם לאחר
אושוויץ (אמיל ל. פרקנהיים) ; יחם
הוותיקן לציונות ולהצלה במילחמת־העו־לם
השנייה (מנחם שלח) .ובחוברת כ״ו
של ילקוט מורשת ישנם: מחקר על שליחותו
של יואל ברנד (פרופ׳ יהודה באו־אר
— ראה פרטים בהמשך) ; מגמות כהוראת
השואה בביה״ם הישראלי (חיים
שצקר); האוכלוסיה האזרחית באוסטריה
ידעה על המתרחש במחנות־הריכוז (בנימין
אקשטיין) ועוד מחקרים רבים.
קובץ מחקרים אחר, מוצא-לאור בידי
יד ושם — רשות הזיכרון לשואה ולגבו
תומי(משמאל)
והילדה הופרט
היפ ה יפ הורה!

הגב׳ הופרם, המצליחה לתאר בלשון תמציתית
ופשוטה, בלא פאתום או עודף של
דחמינדעצמיים, כמקובל, את אימי השואה,
וזאת מבלי שהיא מאבדת את המידות
הטובות ויכולת הראייה האובייק-
טיווית.
מעם מעולמם של האם ובנה מצוי בשיר
אותו חיברה הילדה ד,ופרט עבור בנד,
תומי. וזה לשון השיר: קוראים לי תומאם
הופרט /כל איש אותי מכיר / .אני גר
ככרגן־כלזן /וניכסף לארץ־ישראל/ .
כי שם שיטחה ושם אורה /שם צוחקים
כולם אנחנו מחכים להחלפה /
זה שבועות וחודשים /אנחנו פוחדים,
מתגעגעים, אנחנו מיואשים / .האוכל
מועט, הגשם חודר /הגרמנים דורשים :
שיחיה נקי יותר! /אנחנו מנקים אד /
הצריף תמיד כה מלוכלך שירי מגיע
לקיצו /אשא תפילה, ככל כוחי / ,שסוף
כל סוף ניסע מפה /ואהיה אדם חופשי
/ ,וכשננחת כאנקרה /אקרא כקול :
היפ היפ הורה קוראים לי תומאם
הופרט — כל איש אותי כשיר / .אני גר
ככרגן־כלזן /וניכסף לארץ־ישראל
דומה ששירה זה של הילדה ד,ופרט מעיד
לא במעט על עולמה ועולמו של בנה
במהלך האירועים שעברו, ודומה כי דברים
אותם אומר הבו לאמו, שלושים שנר,

רה** .בכרכים י״א וי״ב מתפרסמים מח קרים
שונים, שהבולטים בהם הם: תוכ־נית־אב
לחקיקת הנאצים נגד היהודים —
האומנם? (אווה ד׳ אדם) ; לאופיה הציוני
של ההנהגה העצמית כטרייזנשטדט
(ליוויה רוטיקכן) ; הגיזענות הנאצית והשפעתה
על אוניברסיטת היידלכרג (אריה
כרמון); אמצעי התיקשורת ככרית-המוע-
צות ורדיפת היהודים כגרמניה —1939
( 1941 בן־ציון פינצ׳וק); תגובת הציבור
היהודי כגרמניה לחוקי־נירנכרג (אברהם
מרגליות); מגמות כחקר השואה (פרופ ׳

1תולעי תרבות
השואן בעיקבות הקרנת סידרת הטלוויזיה שואה

בארצות־הברית ובשאר ארצות־המערב, שב
ועלה הנושא לכותרות, האנטישמיות חדלה
להיות מקובלת בטרקלינים מסויימים
בארצות־הברית, וכמה מאימרותיו של אחי
נשיא ארצות־הברית, סוחר הבוטנים כילי
קארטר, שהיו אנטישמיות למדי, יצרו
בעייה חמורה למחלקת יחסי־הציבור־והתד-
מית של הבית־הלבן.
אלא שאשפי יחסי־הציבור של נשיא אר־צות־הברית
הינם רבי תושיה ודמיון, ומצ או
עד מהרה את הפיתרון הקלסי: פניה
של הנשיא לעיתונאי ולשואן** אלי ויזל,
שיבוא ויעמוד באחד מאגפיו המרוחקים
של הבית־הלבן בראש מחלקת שתעסוק
בשואה, ולא ברור איך וכיצד. העיקר שיסתובב
השואן ויזל במיסדרונות ויכסה את
ערוות אחיו האנטישמי של הנשיא. לנשיא
וליועציו, שהושפעו עד למאד מנושא השואה,
כתוצאה מהסידרה שואה ולא כתוצאה
מכתבותיו ושואוניו של ויזל, לא היה
איכפת כלל, שכאשר הגיעה שואה למסכים
הקטנים יצא ויזל הנ״ל עם קצף על שפ-

יהודה באואר).
בילקוט מורשת גיליון כ״ו מתפרסם מח קר
בשם שליחותו של יואל ברנד, שפיר-

סם פרופ׳ יהודה כאואר. במהלכו בוחן
המחבר את אותה הצעת עיסקד, נאצית
מפורסמת, לשחרר מיליון יהודים תמורת
סחורות, כגון 10,000 משאיות 800 ,טונות
קפה 200 ,טונות קאקאו 200 ,טונות סוכר,
200 טונות תה ושני מיליון חתיכות סבון.
מתברר כי היו לברנד מגעים עם דמות
מיסתורית למדי, אנ דו ר (״באנדי״) גרום,
סוכן יהודי של שירות הריגול־הנגדי הגרמני
(שהיה תחת פיקודו של האדמירל קא-
נאריס) ,ששימש כבלדר בין הנהגת יהודי
בודאפשט למרכז הציוני בקושטא. פרשת
המשאיות תמורת דם, שהגיעה לשיא פיר־סומר,
בארץ במישפט קסטנד, מתוארת בידי
פרופ׳ באואר במילים :״גידפה זו של מה
שהתרחש בקושטא נתקבלה על־ידי עורר
אלי
דיזל
במיסדוונות הבית

הלבן

תיו נגד מיסחורה של השואה והפיכתה
לנחלת רבים.
אין ספק שמעמדו של ויזל כסופר החצר
של הבית־הלבן, לנושאי שואה, לא שיפר
את איכות שואוניו וגם לא יביא לתפנית
היסטורית בהבנת השואה.

* ילקוט מורשת, כתב־עת לתיעוד ועיון,
* הילדה הופרט — יד ביד עם תומי!

* חורחה סאמפרון — המסע הגדול!
עברית: רן עדי (עזריאל אוכמני); 237
עמודים.

מאוחר יותר, בתוכנית־הרדיו האמורה, נו עלים
את המעגל :״כשאני ניזכר כימי
המילחמה, אמא, נידמה לי שכאותם ימים
הלכנו יד כיד. אילו הרפית מידי הייתי
כושל ונופל ולא הייתי זוכה לשוחח איתר
היום כירושלים. אמרי לי, אמא, האם היו
רגעים כהם חשת שידי נישמטת מידיד?
״היו רגעים כאלה,״ משיבה האם וממשיכה
:״למשל, בכלא קרוסני הצטווינו:,
גכרים ימינה ונשים שמאלה. סבא פנה
ימינה ואתה עמדת והיססת. דחפתי אותך,
ואתה אמרת כמו שלימדתי אותך: אני
הילד עם אמא שלי — אני עוד קטן

דיו זריז, מר שמואל תמיר כמיש־פט
קסטנר, ב־ ; 1954 שעה שהימין הציוני
נילחם כשילטון מפא״י כישראל, ניסה
תמיר להשחיר את פניהם של כמה ממתנגדיו
המדיניים על־ידי כך שתיאר אותם
ככוכות, מרצונם או שלא מרצונם, של
המדיניות הבריטית הפושעת בהמשך
ביקורתו על עמדת תמיר, כותב באואר :
״נראה איפוא שהפירוש שנתן לעניין זה
שמואל תמיר (עניין נסיעת שרת לתורכיה)
כמישפט הוא תוצאת, הפירוש השטני של
ההיסטוריה׳ כפי שארתור קסטלר הגדיר
זאת ובהערותיו למחקר מדגיש באואר :
״מתמיה מאוד איד לא הכחין שמואל
תמיר ב־ 1954 כשקר שבעדותו של כראנד
לעומת האמת אותה סיפרו כאדר ואכריאל,
כאשר מרבית העדויות היו כהישג ידו...״
מסקנתו הסופית של באואר מנוסחת במילים
:״המסקנה האמיתית איננה ש ברנד
ניכשל או שיטליחותו ניכשלה. היה
זה העולם הדמוקרטי שניכשל.״

נוסח עברי: שמואל (תומי) הופרט; הוצאת
מורשת ע״ש מרדכי אנילביץ +ספרית
פועלים; 126 עמודים (כריכה רכה).

חוברות כ״ה +כ״ו(אפריל ונובמבר )1978
בהוצאת ״מורשת״ +ספרית פועלים.
** קובץ יד ושם, קבצים י״א +י״ב,
בהוצאת יד־ושם.

* כיום שר־המישפטיס.
*״ ״שואן״ הינו סופר המחבר יצירות
בעלות טעם מאזוכיסטי למדי אודות השואה;
שואוניס מיתחרז עם מערבונים.

תמרוק

ברבאבא
בו־באבא התבקבק
והפן: להיות ברבוק
בני מטפחתו׳ הברביונים
הפכפכי הצורה הפכו גם הם
׳לבן־בוקים
כל בדבוק מכיל בלרסו
תמרוק מעולה לילדים
׳של אינטך ק1סמא-וולה
ילדיך־ יאהבו להתרחץ
בחברת הברבוקים
האהובים

תמרוקי ברבאבא -איכו ת ב תוך ש ע שו ע

נוס נפוז:

כל קניה מזכה בתלוש הנחה של ״ 207 בקניית ספרים מסדרת ספרי ב רנ* ב* • הרוכש 3כומקים
יזכה בפוסטר ציבטוני של משפחת ברבאב* • פרטים בתמרוקיות, בבתי כל-בו, ובבתי-מרקחת.

^ קיץ התחיל. וקיץ פירושו — שרי
* וולים קצרים, ים ואבטיח קר. הכל
במקומו מונח מלבד האדום האדום הזה
— האבטיח. ומדוע? מפני שצ׳יצ׳ החליט
להרוס ולחסל את סוכות האבטיחים. מולו
עומדים בעלי הסככות ויורשיהם, השומרים
זכויותיהם מזה עשרים שנה.
שני הצדדים מתעקשים: לראש העיריה
אנשי מישטרה ופקחי עיריה קשוחים. לאנשי
האבטיחים — חברים, לקוחות, עקשנות
וציפיה לרווחים טובים. בקרב הראשון
ניצח ראש העיריה. מישפחת. לוי
העלתה את הסככה שלה ופירקה אותה
בו ביום. הצעד הבא — במישפט או בהתנגשות
אלימה. למי יהיה יותר כוח?
מי ישבר? את זאת ידעו צרכני האבטיחים
בעתיד הקרוב.
ברחוב ירושלים ביפו, בואכה דרך בת ים,
מועלות מדי שנה סככות אחדות, שבעליהן
ידידים משכבר הימים. אומנם
מתקיימת תחרות, אך הפרנסה מצויה בשפע
ולכן הם יכולים להרשות לעצמם
לתמוך זה בזה. לפני שבועות אחדים התחילו
בעלי הסוכות לבקש את רשיונותיהם
השנתיים. לדבריהם ניתנו אישורים מתאימים
מכל הגורמים עד אשר הגיעו ל-
עיריה. כאן סרבו לתת אישורים, שלחו
מכתבי התראה והסבירו שהשנה לא יינתנו
אישורים בשל ״איכות החיים״.
מה זה איכות החיים? מסביר אריה קרמר
מאגף התברואה העירונית :״הסככות מפ ריעות
לשכנים, הגיעו אלינו תלונות
רבות. גם למישטרה היתה יד בהחלטה,
המכוניות מפריעות לתנועה הסדירה.״
ביום החמישי בשבוע שעבר החל
המאבק. בני מישפחת לוי, שאביהם
הקים את הסככה לפני 21 שנה, החליטו
להעלות את עמודי הסוכה ״על אפו ועל
חמתו של ראש העיר״ .הם הקימו קורות,
(הנושך בעמוד )66

0 0 7

,נשווום את הילד ר

מאיים אלי לוי ״אם
הוא יחמם אותנו,
אז נראה לו מי זה מישפחת לוי. אס הוא יכריח אותי לגדל ילד

מוכר סמים, אז יותר טוב לגמור אותו קודם.״ מימין אם המשפחה 1
בוכה .״מה הוא עושה לי? הורס לי את המישפחה. לא יהיה
אוכל ולא לימודים לילדים, אנחנו מישפחה גדולה וחיים בקושי.״

אם תראו אין 11 אגודה
(המשך מעמוד )22
עורך מוסף הסיפרות של על המשמר,
א.כ. יפה. הסיעה השניה, הקלריקלית
שמרנית, כללה מרצים לסיפרות באוניברסיטת
בר־אילן, שבאו לוועידה בהמוניהם
(רוב המרצים לסיפרות מאוניברסיטות
ירושלים ותל־אביב לא הטריחו עצמם להגיע
לוועידה) .בראשה של סיעה זו ניצב
פרופ׳ !הדיל ברזל. בין שתי הסיעות ריקד
כנציון תומר, החותר לרשת את כיסאו
של היו״ר הפורש ישראל כוהן.
בעוד שכל מיני אנונימים, כמו י. אכן,

חיים בין־ אשר, צפרירה גר, רחל

זימן ואברהם בר-ן ןוז נשאו דבריהם,
הרי שבכירי העסקנים ניהלו את חרושת
התככים בקפטריה של בית טשרניחובסקי.
בין אנשי הסיעות נראה גם עו״ד אלי
זוהר, יועצה המישפטי של האגודה.
יהשערוריה היחידה בוועידה פרצה בעטיו
של הפתח־תיקוואי אהוד כן עזר, שטען
כבר בבוקרו של היום השני, ובצדק, נגד
אופן הבחירה הלא־דימוקרטי באגודה.
החברות באגודת הסופרים מתבצעת בטכניקה
המוכרת של מפא״י, בשיאה. אגודת
הסופרים היא מרכזית, וישנם שני סניפים

סופריה ואת משורריה, ולדאוג לקרנות
פנסיה ושאר הטבות למושכי העט.
הפרק המרתק של הוועידה וד 29 של
הסופרים היה פרק ההחלטות. במקום ש־ניבחרי
ועסקני הסיפרות ידאגו לתוספת־יוקר,
מס־ערך-מוסף שהסופרים משלמים,
ומם־הכנסה מוגדל המוטל על מושכי העט,
הרי שהוועידה, כמינהג ועידות הסופרים
בברית־המועצות, בירכה את הממשלה ואת
הכנסת על חתימת הסכמי־השלום עם מצריים.
בלשון ההודעה הרשמית לעיתונות,
הרי שנשיאות הוועידה בירכה גם ״את
הסופרים העבריים על שעודדו את השלום
וקידמוהו אלא שזו צביעות ותו לא.
בוועידת הסופרים שנערכה לפני מילחמת
יום־הכיפורים (פסח )1973 סירבה אגודת
הסופרים לקבל לשורותיה סופרים ערביים
הכותבים בישראל, מתוך מניעים בעלי
רקע גזעני מובהק. כמה מהסופרים הבולטים
בארץ פרשו אז מהאגודה — ולא
שבו אליה עוד.
ועידת הסופרים תבעה גם את שיחרורם
של אסירי־ציון בברית־המועצות, ובהחלטה
נוספת גינו משתתפיה את החלטת משרד
החינוך והתרבות לבטל את בחינת הבגרות

במדינה
(המשך מעמוד )17
ראה הגלוייה או הסמוייה לפעול כך
כלפי ערבים בכלל ונגד בדואים בפרטי
ו• איך העזו שוטרים לפברק חקירה
נגד אזרחים חפים־מפשע, על סמך הטענה
׳הפרובוקטיבית כאילו נתגלו בסביבתם
כרוזים של פתח, במטרה שקופה לסלק
את הגברים מן השטח, שבו עמדה להתבצע
פעולה בלתי־חוקית מטעם השילטונות?
ו• האם זוהי פעולה חריגה וחד־פע-
מית, או שזוהי שיטה הפועלת בכל ימות־השנה?
ועדת־חקירה.
ברור לחלוטין כי
איו להשאיר את החקירה בידי החשודים
עצמם.
במדינה מתוקנת, היו מתפטרים כל ה שרים
המעורבים בדבר — שר־החקלאות,
שר־הפנים, שר־המישפטים ושר־השיכון
— ולוא רק בגלל האחריות המיניסטריא לית
הרובצת עליהם. בישראל, שבה דבק
כל עסקן בכיסאו בציניות מוחלטת, לא
יעלה הדבר על הדעת.
משום כך חייבת הכנסת לאלץ את
הממשלה להחליט על מינוי ועדת־חקירה
ממלכתית. ואם תסרב הממשלה לעשות
כך— על הכנסת למנות ועדת־חקירה פרלמנטרית.

לא תעמוד הכנסת במיבחן זה, תהיה
זאת פשיטת־הרגל של הפרלמנט היש ראלי.

מנגנון
ער־פח
הנ/גחים
,,לא להרגיז!״ ביקש
המנב?,,החדש ש7
רשות־השידור מעובדיו —
ובעצמו פתח במיבצע

היוג׳ והקומיסוים

התלוצץ משורר שהבחין בשר־החינוך זבולון
המר, מזכיר ההסתדרות ירוחם משל, הקומיסר
החיפאי ש. שלום והמפקחת בת שבע שריף שליוו את הידר המתפטר ישראל כוהן.

מרכזיים (ירושלים וחיפה) המגיעים לוועידה
עם מועמדים משלהם, הנבחרים למקומות
משוריינים (את סופרי ירושלים מייצגים
בלא בחירה יהושע טן־פי, אכרהם

הוס, חיים תורן ואריה ליפשיץ,

והבדיחה מספרת, שהארבעה מהווים את
כל סניף אגודת הסופרים בירושלים. את
סניף חיפה מייצגים יעל!כ אורלנד וש.
שלום) .הפגם הוא, שחברי האגודה מירושלים
ומחיפה מצביעים גם עבור המועמדים
האחרים לוועד המרכזי של אגודת הסופרים.
איש לא התייחס לטענותיו של אהוד בד
עזר נגד שיטת הגושים, המונעת, לדבריו,
את הבראת האגודה. הוא קם והסתלק לו
מהוועידה, מבלי שאיש הניד עפעף.
הוועד המרכזי של האגודה ניבחר במשא-
ומתן בין שני הגושים (גוש א.ב. יפה וגוש
בר־אילן) כשמימין מיעלי, עורך מאזניים,
ירחון הסופרים שא.יש אינו קורא בו,
מהווה את לשון המאזניים. למעט פגמים
כמו בחירת פקידי משרד־החינוך, ככת־
•טבע שריף ופרוס׳ אפרים שמואלי,
לוועד המרכזי, הרי שנציגותם הנבחרת של
עסקני הסיפרות עד לוועידה הבאה, שתי ערך
בפסח בעוד שנתיים, הם: הלל ברזל
(בר־אילן) ,אריה ליפשיץ (ירושלים),
ק.א. ברתיני (ותיקים) ,אברהם הום
(ירושלים) ,מימין מיבלי (ותיקים),
א.כ. יפה (גוש חדש) ,חיים תורן
(ירושלים) ,צבי לוז (בר-אילן) ,מציון
תומר (ותיקים) ,יהודה פרידלנדר
(בר-אילן) ,אשר רייך (גוש חדש) ,אית מר
יעה* קסט (גוש עולים חדשים),
שימעון כלס (גוש חדש) ,יהושע טן־
פי (ירושלים) ,אפרים שמואלי (ותיקים)
,יעקב אורלנד (ותיקים).
מי שמע עליהם ומי קרא אותם, למעט
בלם, ריוך ואורלנד.
בין אחרוני הנואמים בוועידה היה המשורר
דויד אבירן, שבוועידות קודמות
טרח עד למאד בניסיונות שונים להפוך את
האגודה לאיגוד מיקצועי בעל מטרות
תכליתיות. אבידן, שבעת האחרונה עסוק
בהכנות לסירטו הראשון באורך מלא, טען
בדבריו בוועידה, שעל המדינה לממן את

״מאה ימי חסד״ ביקש מנכ״לה החדש
של רשות־השידור, יוסף (״טומי״) לפיד,
בעת שנכנס לתפקידו בתחילת החודש.
היתה זו בקשה להימנע מביקורת עליו
ועל פעולותיו, עד שיספיק ללמוד ולהכיר

בסיפרות עברית. ר,וועידה ״הטילה על
הוועד־המרבזי החדש לנקוט בכל הצעדים
בדי לשנות החלטה זו העיר על כך
משורר צעיר, שהסתובב נידהם במיסדרו־נות
בית טשרניחובסקי :״פגרים פיפרותיים
שכמותם. חדי כיום שבו יחדלו ללמד
פיפרות עברית לבחינות בגרות, יתחילו
אנשים צעירים לאהוב את חסיפרות העברית
...אבל הפגרים רוצים שילמדו
אותם בכוח בבתי־חספר מפני שאיש אינו
קורא אותם במיסגרת חשוק החופשי
תופעה מעניינת בוועידה היתד, התקב־צותם
מרצון של הסופרים בני עדות המיז״
רח, בשולחן ניפרד בקפטריה או במיסדרו-
נות בית טשרניחובסקי. הסופרים והמרצים

סמי מיכאל (חסות) ,שימעון בלס
(המעברה) ,פרוס׳ ששון סומד ואמנון
שמוש שוחחו ביניהם לעתים בערבית,

מעשה שהינו בוודאי בעל משמעויות מרחיקות
לכת בוועידת הסופרים העבריים.
אלא שהסופרים לא הצליחו לבחור ביו״ר
בוועידה. את היו״ר החדש הם יבחרו במים־
גרת הוועד המרכזי, לאחר סיבובים נוספים
של תככים בין הסיעות המרכיבות אותו.
המועמד הכימעט ודאי למישרה זו, הוא
העסקן מציץ תומר, העשוי להיבחר
כמועמד־של-פשרה, בתמיכתם של אנשי
ביקורת הסיפרות של אוניברסיטת בר־אילן,
שהשתלטו על הוועידה ועל האגודה.
סופר ידוע, שגורל אגודת הסופרים
ומצבו של הסופר בישראל יקרים לו,
טען :״אגודת הסופרים העבריים נוסדה
כתולדה של פיפרות ההשכלה שמרדה
ביהדות הרבנית הקלריקלית. כוועידה ה־
29 של הסופרים העבריים הם הצליחו
להפוך סניף של אוניברסיטת כר־אילן,
באיטר ביטאון הסופרים, מאזניים׳ הפך
להיות ביטאון לתיתומים לעברית מלשון
האידיש, כאילו שטילחמת השפות לא
היתה ולא ניבראה
יונה דויד, מרצה לסיפרות שהגיע
לוועידה מהאוניברסיטה העברית בירושלים,
ציטט את ש״י עגנון, שהיה ידוע
כמי שרחש בוז לאגודת הסופרים ואמר
עליה פעם :״אם תרצו — אין זו ומודה...״

מודח אגמון
״סאטירה על תאי־גזיס״
את בעיות התפקיד החדש שהוטל על
כתפיו. אך את החסד שביקש לעצמו לא
העניק לאחרים.
שלושה שבועות כהונה בילבדהספיקו
ללפיד כדי להגיש הצעת תיכנון חדשה
לרדיו ולטלוויזיה, שהתבלטה מיד כהצעת
תיכנון לעריפת ראשים. קורבנותיו הראשונים
של לפיד היו המנחים יגאל (״השעה
השלישית״) ׳עילם ויעקב (״בירה ומצב-
רוח״) אגמון, בעלי הדיעות היוניות, המנוגדות
לדיעותיו הפוליטיות של לפיד.
את עילם ביקש לפיד לפסול בטענה, שמי

שיש לו דיעה בנושא מסויים אינו יכול
להנחות בצורה אובייקיבית תוכנית בנושא
הנדון. בכך, למעשה, פסל לפיד גם את
עצמו. שכן, מכיוון שגם לו יש דיעות ידועות
בנושאים הנדונים, כיצד הוא יכול
להנחות את המנחים בהם?
לגבי אגמון הוסוותה ההדחה בנימוקים
מקצועיים, כביכול: תוכנית הראיונות בת
חמש השנים שלו, כך נטען, מיצתה את
עצמה, ואין לה מאזינים. לכן מן הראוי
לבטלה. אלא שהנימוק לא שיכנע. לפיד
לא היה מעלה בדעתו לבטל תוכניות רדיו
ותיקות יותר ופופולאריות פחות. בירה
ונזצב־רוח היא תוכנית הרדיו היחידה שהמבקשים
להקליטה במקום מסויים משלמים
לרשות־השידור סכום של 14 אלף ל״י
עבור זכות זו ויש לה הזמנות מראש לחצי
שנה.
בעבר, עוד לפני שחשב כי יתמנה יום
אחד כמנכ״ל רשות־השידור, לא הסתיר
לפיד את השקפתו לגבי תוכניתו של
אגמון. בסאטירה שפירסם לפני מיספר חודשים
במעריב נתן דוגמא לדמורליזציה
שזורעת רשות-השידור בעם :״בגין יוצג
ביום א׳ בטלוויזיה שלנו בתור הליצן,
שגנב את פרס נובל לשלום מאנוור סא-
דאת. אחר־כך יש סרטון דוקומנטארי על
היהודים הנאצים המקימים התנחלות ב־בקעת־הירדן.
ובסוף מראיין יעקב אגמון
את פליציה לנגר על תאי־הגזים שהמימשל
הצבאי מקים בשטחים הכבושים.״ הגיב
על כך אגמון :״תאי־גזים אינם בדיוק
הנושא המתאים לסאטירה והתלוצצות.״
מאבק עד חופש הביטוי. התעלומה
היתד, מדוע הזדרז לפיד להוציא כה מהר
את המרצע מן השק ולהתחיל את תפקידו
ברשות בהדחות. ברשות־השידור מצאו ל כד
הסבר: הוא מבקש לקבוע עובדות
מוגמרות לפני שיתמנה מנהל לרדיו ולפני
שלמנכ״ל הטלוויזיה, ארנון צוקרמן, יתבהר
אם ימשיך בתפקידו אחרי תקופת
כהונתו הנוכחית, המסתיימת בחודש
אוגוסט.
אולם נראה שלפיד לא העריך את עוצמת
התגובה הציבורית. פרשיות עילם ואגמון
הבהירו לרבים, שפיקפקו בכך עד
כה, שממשלת הליכוד מתכוונת בצורה
ברוטאלית וגלויה להשתלט על רשות־השידור
ולחסל את חופש הביטוי והדיעה
בה. טרונייתו של ראש־הממשלה כי ״יש
אנשים השואלים אם הממשלה מתפקדת...
יצחק רועה ...אגמון קבעה את היעדים.
לפיד תירגם את השיטה לנוסח :״אני
רוצה שמשלמי האגרה יאהבו את הטל וויזיה,״
תבע ממגישי תוכניות להתייעץ
עמו מראש בקשר לכל דבר שלדעתם
״יכול להרגיז צופים.״ הוא עצמו הצליח
להרגיז את כל החרדים לחופש הביטוי.
הצעתו של לפיד אינה סוף פסוק. היא
טעונה עוד אישור הוועד־המנהל. כמו פיל
בחנות חרסינה הצליח טומי תוך זמן קצר
לעורר חרדה כבר אחרי ניפוץ הבלים
הראשונים. אמצעי-התיקשורת הגיבו בצורה
נז עמת. ההסתדרות קיבלה החלטה
חסרת־תקדים להביע ״מורת־רוח על המתרחש
ברשות־השידור הממלכתית, באשר
לפיקוח פוליטי חד־צדדי על עורכי תוכ ניות
ופיטוריו השרירותיים של אחד המנחים
הקבועים והמוכשרים, יעקב אגמון•״
הצהיר מזכ״ל ההסתדרות ירוחם
משל :״יעקב אגמון לא יהיה בודד במאבקו.״
מועצת פועלי תל־אביב קיבלה
החלטה לפיה היא מוכנה להתגייס לפעולה
להבטחת המשך התוכנית. התנועה הקיבוצית
כגוף קיבלה החלטת גינוי ואמרת־העתונאים
בירושלים החליטה להתערב כדי
למנוע את הפסקת עבודתו של אגמון ברשות
ללא הודעה מוקדמת.
נכונותו של אגמון לצאת למאבק ציבורי
בעניין הדחתו, שהיא תקדים ציבורי
מסוכן, תמצא ככל הנראה הדים גם בבית־הדין
לעבודה ובהתכנסויות־מחאה ציבוריות
למאבק למען חופש־הביטוי.
מול התעוררות בלתי צפויה זו העמיד
טומי לפיד פני קוזאק נגזל. הוא תבע
מהוועד־המנהל של הרשות לגנות את
״מסע ההשמצות״ נגדו. הוא לא זכה בתמיכה
לה קיווה. היה זה דווקא יו״ר רשות־השידור,
ראובן ירון, שהעמיד את לפיד
במקומו וקבע :״אין זה תפקידו של ה־וועד־המנהל
לגנות את הציבור.״
ידידיו של לפיד לא נבהלו .״הוא יגנה
את הציבור בעצמו,״ קבעו.
הסולם הזה 2173

צמות המישטוה מסרבת דחקוו האשמות חמורות
נגד קצינים בכירים במישטרת תל־אביב

ף* ־ 22 במארס השנה נעצר יהושע
* יפתח בידי פקד אריה שגיא, שעמד
בראש הצח״ט (צוות חקירה מיוחד) של זיופי
רכב גנוב. למחרת הובא יפתח לפני
בית־המישפט בבקשה להורות על מעצרו
ל־ 15 יום. היה זה שבועות אחדים אחרי
פרישתו של יפתח לפנסיה, אחרי 20 שנות
שירות במישטרה. תפקידו האחרון היה
כסגן מפקד מרחב הירקון בדרגת סגן
ניצב.
בבקשה למעצר נאמר כי בשנת ,1974
עת שימש כקצין מישטרה בדרגה בכירה,
רכש עבור אחר, גרוטאה מחברת ביטוח,
על שמו של אותו אחר, ואילו את שטר
הבעלות על הגרוטאה העביר על שם אדם
שלישו. בשלב מאוחר יותר נמכרה הגרוטאה
כרכב חדש אחרי שפרטי הרכב
זויפו. כל מבצעי העיסקה מכירים האחד
את רעהו, כאשר החשוד העיקרי בפרשה,
אשר אף הוא עצור, הינו זייפן רכב בעל
עבר בנושא זה. יפתח חשוד, כי הוא קשור
במישרין לעיסקת הרכישה ולעוד רכישות
של מכוניות שלא במצב נסיעה והכשרתן
למצב נסיעה, תוך ביצוע זיופים.
בעת הדיון בבית־המישפט טען פקד שגיא
כי החשוד דאג ששמו לא יופיע בכל שלבי

העיסקה. הוא מסר בהודעתו שקנה גרוטאות
רכב נוספות, וידע על החקירה המתנהלת
נגדו לפני המעצר. עורך־הדיו
של יפתח, נתן קנת, התנגד למעצר, אך
השופט הורה לעצרו ל־ 5ימים. כעבור 5
ימים הופיע שוב פקד שגיא לפני השופט,
וביקש לעצור את יפתח ל־ 15 יום, מפני
ששיחרורו יפריע לחקירה. הוא הציג לפני
השופט חומר המראה על זיופי רכב נוספים

נעצר

סגן־ניצב לשעבר יפתח
נעצר

קשורים לפי דיברי עקביה בעסקי הרכב
המזוייף. דיברי עקביה היה להם על מה
להסתמך. כפי שדיווח בפברואר 1977
העולם הזה ( )2060 נמצאה במוסך באותה

א ת 1ו צ 1ד 71
ועל יכולתו של יפתח להשפיע על עדים.
בחקירה החוזרת אמר, כי החומר מתייחס
משנת 1960 ועד היום. הוא אינו
יודע אם לפני שנה וחצי פורסם בהעולם
הזה מידע על הנושא הזה. מדובר באנשים
כה רבים שהחשוד הפעיל עליהם את הש פעתו,
שלא יוכל להתחייב לסיים את החקירה
תוך ימים ספורים.
השופטת המחוזית מרים פורת הורתה
לעצור את יפתח ל־ 8ימים. שגיא חזר
למישרדי יחידתו, היחידה לחקירות הונאה
בפיקודו של בנימין זיגל, מוכן כולו להמשיך
במרץ רב בחקירה ולהגיע גם לקציני
מישטרה בכירים נוספים, שלגביהם
הצטבר מידע כמו זה המיוחם ליפתה. בהגיעו
למישרדו קרא לו זיגל והורה לו
לפזר את צוות החקירה המיוחד. הגיעה
הוראה מראש אגף החקירות במשטרת יש ראל,
ניצב אהרון שלוש, כי זיגל יפסיק
את החקירה וימסור אותה ליחידה של
ראובן מינקובסקי.

__ בידוד
בבי ת־ ה סו ה ר

בעד־ מוסד אליהו משה

שמע את הדברים ׳וכאשר הגיע אל איזכור
שמות הקצינים הבכירים לושי (היה מפקד
מישטרת חולון והרצליה) יפתח (היה אז
סגן מפקד מרחב הירקון) ולוי (היה אז
ראש אגף החקירות במחוז תל-אביב) החל
מינקובסקי צועק על עקביה כי הוא שקרן,
ושאלו אם הוא מוכן להיבדק במכונת אמת.
עקביה הסכים להיבדק מייד ולתת עדות
מפורטת. כעבור דקות אחדות לקחו אותו

ף ־ 13 ביולי אשתקד הורשע אבנר
עקביה בבית־המישפט המחוזי בתל-
אביב (תיק )764/77 על זיופי רכב ונידון
למאסר. מייד אחרי ההרשעה, שהדהימה
אותו, חיפש קשר לשוטרים וטען כי הוא
נפל קורבן. עקביה הוא מגדולי סוחרי הגרוטאות
בתל-אביב ובעל מיגרש גדול ליד
התחנה המרכזית. התביעה נגדו הוגשה
אחרי שהתברר למישטרה, כי הוא נהג
לרכוש רכב שנפגע בתאונות דרכים ונפסל
לצמיתות, תוך קנוניה עם כמה שמאי
רכב שסייעו לו במידע. אחר־כך היה דואג
להשיג (או שתושגנה) מכוניות גנובות
הזהות לגרוטאות, ומעתיק אח מיספרי המכוניות
הפסולות על המכוניות הגנובות
ומחזירן לכביש כרכב כשר לכל דבר.
זיופים אלה נעשו על ידו בצורה אמנו־תית,
והוא הדהים את השוטרים שלפניהם
התוודה, עת זיהה להם עשרות מכוניות
מזויפות כאלה. תוך כדי וידויו מסר לשוטרים
גם שמות של שמאי רכב וכן
של כמה קציני מישטרה בכירים, אשר,
לדבריו, היו שותפים ונהנים בעסקי הח ייאת
המכוניות: היו אלה סגן ניצב יהושע
יפתח, סגן ניצב יגאל לושי וניצב מישנה
ארמנד לוי.
כאשר שמעו השוטרים האשמות כאלה
לקחו מייד את עקביה והעלו אותו אל
היחידה לפשיעה פלילית חמורה בפיקודו
של ראובן מינקובסקי, הכניסו אותו ל-
מישרדי היחידה בירושלים, שם חקר אותו
סגן ניצב אלכם איש־שלום, סגנו של מינ־קובסקי.
כאשר שמע איש־שלום במה מדובר,
החליט, כי העסק גדול עליו והכנים
את עקביה למישרדו של מינקובסקי. זה

ראש־ אגף ארמנד לוי
מי שקרן?

שוטרים, אך במקום לחוקרו או לבודקו במכונת
אמת, עצרו אותו בכלא במיגרש
הרוסים ולמחרת העבירו אותו לכלא בבאר־שבע,
כדי לבודד אותו משומעים סקרנים.
אחרי זמן מה בכלא באר-שבע, שם למד
עקביה לקח, הוא הועבר למיצוי המאסר
שנגזר עליו לכלא מעשיהו, שם ישב
מיואש כולו ממישטרת ישראל. לא מיג־קובסקי
ולא איש מאנשיו ניסה לבדוק
או לאמת את דיברי עקביה.
המכנה המשותף
יי* א היתה זד הפעם הראשונה שעקביה
* מנסה לשתף פעולה עם המישטרה ולגלות
לה חשדות נגד בכיריה. בנובמבר
1976 עצרה היחידה המרכזית של מישטלת
תל־אביב בעל מוסך באיזור, בשם שלמה
משה, ואת אחיו אליהו. בבית־המישפט
סיפר פקד יצחק תליו, כי השניים חשודים
בכך שבמוסך שלהם עשו את הזיופים בכלי
הרכב. במוסך נמצאו בעת החיפוש שלוש
מכוניות, שהיו גנובות או הוכנסו לארץ
בצורה בלתי חוקית, כאשר הן היו כבר
בתהליך זיוף מיספרי הרכב שלהן. תליו
העריך כי מדובר במאה מכוניות מזויפות
לשנה.
בעיקבות המעצר החלה חקירה מסועפת
שהובילה אל אבנר עקביה, שהסכים בסוף
1976 לשתף פעולה עם תליו ולספר לו את
הידוע לו. תליו שמע אז גם את שמות
הקצינים הבכירים שהיו מפקדיו ואשר היו

עת מכונית סאאב צהובה, שהיתה של בנו
של ארמנד לוי, והמחפשים גילו כי המוסך
הרכיב מכונית מסוג טאונוס עבור יהושע
יפתח, מחלקי מכונית פסולה.
הפרשה הושתקה כבר אז ודיברי עקביה
הוכנסו למקרר. פעם שנייה התעלם מדבריו
מינקובסקי בסוף .1978 בתחילת השנה
הנוכחית החליט זיגל כי הגיעה העת
לחקור את פרשת המוסך של שלמה ואליהו
משה, והקים צוות לחקירת החומר שהצ טבר
אז. מפקח אברהם שיינברג נסע לכלא
מעשיהו וגבה עדות מפי עקביה. היתר,
זו הפעם השלישית שעקביה סיפר את
הידוע לו על קציני מישטרה לאנשי ה-
מישטרה. הצוות של שגיא חקר היטב את
דיברי עקביה וחקירה זו הביאה למעצרו
של יפתח, אולם אז הגיעה ההוראה של
שלוש לזיגל לפזר את הצוות ולהעביר את
החקירה למינקובסקי.
כששלח מינקובסקי לפני כמה ימים
חוקרים אל עקביה, בעיקבות הוראתו של
שלוש, סירב זה להיפגש עימם וטען כי
אינו מאמין לשוטרים ולא ידבר ללא נוכחות
יצחק תליו או מי שהיה ראש המו דיעין
המישטרתי, יעקב נחמיאם. מיג-
קובסקי ניצל זאת כדי להפסיק את ה חקירה.
אחד הדברים המוזרים הוא, כי
שלושת הקצינים — יפתח׳ לוי ולושי —
גרים בשכנות זה לזה ברחוב שטרן ב-
קריית-אונו. רק מיקריות היא כי שכן נוסף
שלהם באותו רחוב וסמוך לבתיהם הוא
שלמה משה, בעל המוסך מזייף־המכוניות.
קישרי שכנות אלה בין משה לשוטרים
לוו גם בקשרים אחרים. המו&ך והעסקים
של שלמה משה מצויים בתחום השיפוט
של מישטרת חולון. יפתח היה במשך שנים
רבות מפקד מישטרת חולון ואחריו מילא
תפקיד זה יגאל לושי.
לשלושת בתי השוטרים יש מכנה משותף
נוסף. שלושתם בנויים תוך חריגה מקווי
הבנייה ותוך הפרת החלטות ועדת בניין
העדים. שלושת קציני המישטרה פשוט
הרחיבו את שטח גינתם לשטחים ציבוריים.
הוגשו תלונות על כך לוועדה לבניין
ערים של קיריית אונו, שחששה לעשות
משהו בנידון. לבקשה לראות את
התיקים נמסר כי הם נעלמו. הבתים, אגב,
הם וילות נאות שנבנו, בשעתו, על־ידי
חברת בניה משותפת של סם רוטברג ולו
בויאר בשם בר, ונמכרו לחוג מצומצם
ביותר של יודעי חן במחיר נמוך אפילו
בזמנים ההם.
מערכת הקשרים בין שלמה משה, יפתח
ולושי הסתעפה להגנה טוטאלית על עסקים
שונים ומשונים. בהגנה זו עצמה המישטרה
לא פעם את עיניה מעבירות חמורות על
החוק, שגררו בפרשה אחת אף אובדן חיי
אדם.
על פרשות אלה, והמיפוי של צמרת
המישטרה עליהן, ברשימה הבאה.

יגאל לביב 1

611

הרגע הגדור: הכדור בשער ביתיר

מתנקים

ן * ממה. הרכה אנשים מהלכים ב*
רחוב והרבה מכוניות נעות בכבישים,
אך קול לא נשמע. שקט שורר בכל. עיר-
רפאים מאוכלסת. ירושלים. שבת5.30 .
אחרי הצהריים.
ההפסד הצורב של קבוצת בית״ר ירושלים
למכבי תל־אביב היווה מכה קשה
לתושבי הבירה, שרובם אוהדים־שרופים
של הקבוצה. אין עוד קבוצה בישראל, ש יש
לה אוהדים כה נלהבים, כפי שיש

זיווה, אוהדת שרופה של בית״ר ירושלים, נוהגת להפריח
111י | 1
יונים לפני כל מישחק. בתמונה מימין: דני נוימן, לידו
1111׳ •1 11 אורי מלמיליאן חיווה מאחור. הפעם, בניגוד ל־ 22 מישחקיס קודמים, לא פזרו גם היונים.

69 1

הפצוע, המראה

לבית״ר ירושלים. בין האוהדים יש מפרי-
חי-יונים, אומרי-תפילות, ומחלקי שאמ-
פניה וארוחות־חינם בעיתות נצחון. ה־
״שדים הצהובים״ הם בבת־העין של כל
בעלי הדוכנים בשוק מחנה־יהודה ושל כל
תושבי השכונות בירושלים, החל בטלביה
וכלה בקטמונים.
ההכנות למישחק נערכו באווירה של
״נצחון בטוח״ .ביום השלישי בצהריים הח לה
לעבוד מכונת ההימורים. מי שהעז

נזרקה על הקוון יחזקאל בן־עמי, כשנשמעה שריקת הסיום.
בתמונה, מימין: שופט המישחק, מנחם אשכנזי, ולידו הקוון
את ידו שהוכתמה בדם מהפצע העמוק שנפער בראשו.

מצוד על הגדר

ערכו אוהדי שתי הקבוצות לאחר שלא הצליחו
להשיג כרטיסים. הועלתה הצעה לקיים יאת המישחק
במיגרש בלומפילד, המכיל 50 אלף מקומות. הוהלת בית״ר העדיפה את המיגרש הביתי.

..1181^111118

ושעו היקר ביותו שר העונה, בני טבק
לשים כספו על הקבוצה המתחרה, ננעצו
בו מבטים מזרי־אימה, מהולים ברחמים.
זה היה מישחק על הגדולה, המישחק ה מרכזי
של השנה. שתי הקבוצות צעדו זו
בצד זו, במשך 27 מחזורי הליגה. פעם זו
בראש ופעם זו. בית״ר הפסידה עד כה
שלושה מישחקים ומכבי חמישה. הפסדה
האחרון של מכבי היה לפני חצי שנה.
למכבים היה משבר לפני כחודשיים, ומאז
החלה ההתאוששות. הפעם היה זח קרב
״לחיים או למוות״.

דניות, כולן גדושות בורקס וחמינדוס, כיאה
לירושלמים גיזעיים ואוהדים שרופים.
מאחורי הגברים התרוצצו להם הילדים

נושאי התרמוסים, שהכילו קפה שחור ומתוק
ומהביל.
בשעה תשע צפה אוהד במיגרש ונאנח
בהקלה :״או־קיי, כולם באו.״ השימחה
גאתה על גדותיה .״נקסח אותם !״ אמרו האוהדים
,״שיידעו להם מי הם השדים
הצהובים ! יאללה, יאללה, שיחזרו המכבים
לתל־אביב, פה זה עיר של גברים!״
(המשך בעמוד )64

עיי של
גברים
ן*׳ כרטיסים בקופות תל-אביב וירו•
1שלים אזלו. מישרדי הכרטיסים פיר-
סמו, שנותרו כ־ 300 כרטיסים, כולם מיועדים
לחיילים. כך החל המירוץ הגדול —
נערים ואבותיהם החלו לחפש מדי־צה״ל.
לבשו אותם גם כאלה שמעולם לא שרתו
בצבא, וכאלה ששוחררו מהצבא מפאת
גילם. על שערי המיגרש צבאו אלפי ״חיי לים״
,חוגרים וקצינים, ילדים הקנים.
מיגרש אימק״א — מיגרשה הביתי של
בית״ר — מכיל 8,000 מושבים. נכנסו
אליו 14 אלף איש. על הגדרות ועל העצים
ישבו, עמדו וטיפסו עוד אלף, ובחוץ עוד
ארבעה אלפים עצובים ומדוכאים.
המסע לכיוון המיגרש החל בשעה שבע
בבוקר. לבושים חגיגית צעדו נושאי צי-

גישתו ואש

\ !1) §1\ 17101111 יד! 1ל1|1

של שלמה קירט כימעט הפילה את יצי
י י האוהדים אל תוך המיגרש. במרכז נראה שוע
ייי יי 1יייייי
מכבי, מוו שוורץ, הודף את הכדור ומרחיק את סכנת התיקו, שממנה חששו המכביו

של שוטרים ורוכבי־סוסיס מגן על שופט המישחק, מנחם
אשכנזי, בצאתו, דקות ספורות אחרי שחילצו את אחיו,
משה, מפני הקהל הירושלמי הזועם, שחיכה להם ביציאה. צילם: ציון צפריר

המכניס

אבי כהן חולה האדמת
ואורי מלמי־ליאן.
למטה: אלי מיאלי, ש ופגע מבעיטה.

מי שחקהעמח

במדינה

(המשך מעמוד )63

היחידים שלא פצו פה היו אוהדי מכבי.
״אני לא מתבייש להגיד שאני שרוף על
מכבי, אבל יותר בטוח להגיד את זה בשקט,״
הודה שלמה, תושב שכונת־התיקווה.
חבריו הינהנו בראשם, ללא הגה, לאות
הסכמה.
כמה דקות לפני המישחק הגיעו למיגרש
אישים־חשובים־מאד, כמו השרים ייגאל
ידין וחיים לנדאו, חבר־הכנסת יוסי שריד,
חבר מועצת העיר יהושע מצא (איש הליכוד,
שמערכת הבחירות שניהל מול טדי
קולק התבססה על אוהדי בית״ר) ומיכאל
אלמוג, יושב־ראש ההתאחדות לכדורגל.
למי הם החזיקו אצבעות? לקהל היה
ברור, אך האח״מים נמנעו מלומר זאת
בקול. כחצי שעה לפני תחילת המישחק
הרקיעו מחירי־הכרטיסים ל־ 250 לירות,
תחת עינם הפקוחה למחצה של השוטרים.
ההתחלה היתד, מלאה תיקוות לקבוצה
הירושלמית, שעסקה בהתקפה מתמדת על
שערו של המכבי מנו שוורץ. שחקני מכבי
תל־אביב התמקמו במיגרשם והגנו עליו
מפני חלוצי בית״ר.

דרכי אד
מ שו ח בן ־ דוי ד

פיוס פתיחת בית־כגסת
השלוס הגיע סאדאת?ארץ.
ביומ סיום בגיית החזק הישגי הגיע
קארטר 7ארץ. האס זהו
מעשה ההשגחה העדיוגה?
יש מישהו שהקדים את אנוור אל־סא-
דאת. משה תבול מנהריה התחיל, כבר
לפני שלוש וחצי שנים, לבנות את מ תכנסת
השלום. אל-סאדאת רק התחיל לתכנן
לפני שנה, אך עוד לא הניח את
אבן הפינה.
משה תבול הוא אזרח פשוט, אינו עשיר,
אינו נושא תפקיד בכיר ואין שואלים

זה לא מ ה
שהיה פעם
ף אמצע המחצית הראשונה פרץ אלי
י • מיאלי. הקהל ביציע החל לשאוג.
הכדור הלך והתקרב לשער ומושבי היציע
הלכו והתכופפו לכיוון המיגרש. לרגע
היתד. סכנה שהרשת תקרע והמון־אדם ייש פך
לתוך המיגרש. אך הרשת לא נקרעה
והשער לא נכבש.
לקראת סוף המחצית נפצע מיאלי מבעיטה
של אבי ירושלמי. הוא חזר לשחק
כמה דקות ועזב את המיגרש. למעשה
נותר אורי מלמיליאן כימעט לבדו. בן־זוגו
הקבוע להתקפות ולנצחונות, דני נוימן,
לא היה בשיא כושרו, לא נענה לכדורים
שכיוון אליו מלמיליאן.
מול התקפותיו של אורי ניצב בלם מכבי,
אבי כהן, שהגיע למישחק כשהוא חולה
באדמת. בניגוד למשחקיו האחרים, לא
התקדם לעבר שער היריב. הוא נצטווה
להשאר ולהגן על שעד קבוצתו. כוכב
המישחק, בני טבק, כימעט שלא הורגש,
עד לרגע המכריע. בדקה ה־ 62 הגיע אליו
הכדור. הוא עמד ברחבת השער, ניצל את
הרגע והבקיע את שער הנצחון היחידי.
לרגע היה חשש שהדממה ששררה במחנה
בית״ר עומדת להפוך שאגה אדירה.
עשרות השוטרים שהיו במקום הזדקפו,
הסוסים שעליהם רכבו כאילו הבינו מה
מתרחש ונעמדו בהיכון. אך הקהל הירושלמי
החליט לשלוט בעצמו ולא לבייש
את הפירמה.
כאן החלו דקות מורטות עצבים — 28
דקות לסיום המישחק. המכבים מגינים על
הנצחון. יהודה קצב כאילו נדבק לדני
נוימן ולא נתן לא לנוע. אורי סלימן ניסה
למנוע מאורי מלמיליאן מלנוע קדימה, אך
נכשל. הזמן הלך ואזל. מכבי שומרת את
שערה 12 .דקות לסיום המישחק. שלמה
קירט מקבל נדור מדני נוימן ומחטיא את
שערו של שוורץ. מדי פעם עוד תוקפים
הבית״רים, אך כמו שאמר אוהד שרוף:
״זה כבר לא מה שהיה פעם.״ פעם, זה
לפני שבוע בלבד.
דקה אחת לפני הסיום עוד מנסה משה
כהן להבקיע שער. עשרה מטר מהרחבה.
אולם גם נסיון זה עולה בתוהו.
שריקה. סוף. דממה של רגע ולאחריה
מבול של קללות. השופט מנחם אשכנזי,
שבמהלך המישחק היה מי שהאשים אותו
בהעדפת הירושלמים, הפך להיות ״שונא
בית״ר.״
כעשרים שוטרים היו נחוצים כדי לחלצו
מהמיגרש. פרשים וסוסים סכנו עליו. ההמון
התפרץ והיד, חשש לתקריות דמים.
הקוון יחזקאל בן־עמי נפגע מאבן שנזרקה
עליו. הוא נגב בכעס את הדם שזב מהפצע
.״הגיע לו, שאנחנו נזרוק עליו, אבל
למה בית״ר היו צריכים את זה? הוא היה
בעדם !״ אמר אוהד מאושר של מכבי תל־אביב.
באותו
הערב אמר מאמן בית״ר, שימעון
שנער :״הפסדנו קרב אך לא את ה־מילחמה.״
נותרו
שלושה מחזורים עד גמר מישחקי
הליגה. שתי הקבוצות תמשכנה בוודאי
לרוץ זו אחרי זו. בינתיים יכול להתקיים
מישחק נוסף בין השתיים — גמר גביע
המדינה. אך הכתר החשוב יותר הוא כתר
האליפות. ירושלים לא תשקוט והשימחה
לא תשכון בה, עד אשר תנקום על הפסדה
הגדול, תנצח את מכבי תל־אביב ותביא
לשערי הבירה את הגביע.

פטדה קורן !

משיח תבול
צו הריסה

דרכים. במשך שישה ימים שכב מחוסר
הכרה. כששב להכרתו אמר לו שכנו
לחדר :״כמעט לקחו אותך לבית הקירור,
היית מת; עכשיו תעשה משהו לבען
אלוהים.״ ואז החלה אצלו, כדבריו,
״תחיית המתים״ .הוא היה נשוי לאשה
שלא ילדה לו בנים! הם התגרשו והוא
נישא לאשה אחרת. מאז נולדו להם שישה
ילדים, כל שנה תינוק, שלוש בנות ושלושה
בנים, מלבד בנה הבוגר של אשתו
מנישואיה הראשונים .״התחלתי כבר לחשוב
על בית־כנסת, אבל רק בשביל יהודים.
אחרי כן נכנס בי רעיון האותות,
לא יודע מה פתאום ומאין זה בא, אבל
עובדה, זה קדה וזה קרה לי.״
הוא קיבל פיצויים בסכום של 60 אלף
לירות וקנה שטח אדמה וחומרי בנייה.
בהתחלה ביקש אישור בנייה לצורך הקמת
חנות מכולת .״ידעתי שאני לא רוצה מכולת,
אבל לא רציתי לגלות את האמת. זה
דבר מוזר ומביא מחשבות בראש של אנשים.״
התוכניות אושרו ותבול החל במע שה
בניין בית־אלוהים. ואז התחילו הבעיות
.״ניסו לעשות ממני חולה־נפש, השפיעו
עלי במירמה להיכנס לבית־משוגעים,
חשבתי שאחר־כך ירדו מעלי, אבל גם זה
לא עזר. אז הוציאו נגדי צו־הריסה. הלכ תי
לבית־המישפט העליון והצו בוטל.״
מניין מוקלט. יש גם בימה של משי חיות
בדבריו של תבול. הוא נמנע אומנם,
מלכנות את עצמו בשם המפורש,
אך מכוון את דברו בכיוון הרצוי לו.
״תבול, זה שמי, במיקרא הוא נזכר רק
פעמיים. פירוש השם — תורת בן־דויד
המלך. בספר הטלפונים זהו שם יחידי
במינו. כשאבי עלה לארץ התברר לי
משהו משונה מאד. אבי גדול ממני ב־14
שנה. לא רוצה לדבר יותר מדי. אבל ש־יינסו
אנשים לחשוב. אולי אנ?_קוא זה שמוטל
עליו להקים את הבית הזה אולי...״
הוא מהסם לרגע פן יסגיר את סודו,
אך הוא ממשיך ״יש עובדות שמחזקות
בי את היעוד. אני רואה את מעשה ההשגחה
העליונה בכל מעשי׳ חמש שנים
עבדתי על בניין בית־הכנסת. ביום שבו
הזמנתי אנשים לפתיחה הגיע סאדאת
לארץ. ביום שבו נגמרה בניית החלק השני
הגיע קארטר, כל אלה מביאים אותי להכרה
בצידקת מעשי, אומרים — ,הזורעים ב-
דימעה ברינה יקצורר וזה נאמר עלי.״
בית־הכנסת צבוע ורוד ותכלת. על דד

אשת החי־כ מסבות
עד בעלה אז הוא
נתן לי א גר ו ף
נעחיים וסבו את
זרועי לאחוז״...
ך ; אשר התמירה היתד, בעלת פנים
יי י מוכרות בתחנת־המישטרה. בחודשים
האחרונים הגישה מירה נוף, מי שהיתה
מלכת־היופי של ישראל, כיום עיתונאית
במערכת מעריב, שורה של תלונות פליליות
נגד בעלה, חבר־הכנסת עקיבא נוף.
לא פעם הוזעקו הניידות אל ביתם, במה לכו
של קרב, ובמיקרים האחרים הופיעה
העיתונאית בתחנה.
הפעם באה מירה נוף להתלונן על
קרב־ידיים נוסף, ,שהתחולל בדירה רחבת־הידיים
בשדרות בן־ציון בתל־אביב, סמוך
לתיאטרון הבימה.
גאוותה של מידה היא על דירה זו.
כשחזרה מארצות״הברית, אחרי שהתגרשה
שם מבעלה הראשון, איש־עסקים
אמיד ביוסטון, טכסאס, בנתה לה קן נרחב,
המורכב משתי דירות סמוכות, התופסות
קומה שלמה, ודירודהגג שמעליה.
את הדירה מילאה בחפצי־ערך רבים,
נוסף על התכשיטים והמלתחה הגדולה שהביאה
עימד, מאמריקה.
כאשר נישאה בשנית לזמר־מלחין־עסקן
המזוקן, הוא נכנס לדירה. עכשיו, כשה שניים
נתונים במאבק, גר עקיבא נוף
בקומת־הגג, ואילו מירה גרה בדירה
שמתחתיה.

תיק ניילון |
שחור
ף* ה אירע

בזירת־קרב זו בליל־שבת

״ י האחרונה?
טוענת מירד, נוף, בעדותה במישטרה,
שהוגשה בשעה : 20.45״רציתי לקחת את
הורי לירושלים. למרות רצוני זה, נאלצתי
להישאר היום בדירה, מאחר שחששתי
פן יוציא בעלי מהדירה חפצים השייכים
לי, כפי שעשה כמה פעמים בעבר, ויש
על־כך עדויות מצידי. בגלל חסינותו, אי־אפשר
לנקוט צעדים נגדו.
״היום, בשעה -20.00 בערך, ראיתי את

תגול ליד כית־־פנסת השלום
מניין סטראופוני

בעצתו בענייני פוליטיקה. הוא נולד במרוקו
והסתובב בחצרו של הרב אבו־חצירא.
בנעוריו עלה לבדו לארץ, הופנה
לשער־העלייה ומשם למסילות, קיבוץ
השומר־הצעיר. במשך שירותו הצבאי הוענק
לו ציון לשבח על־ידי הנשיא יצחק
בן־צבי. מאוחר יותר עזב את הקיבוץ
ושב לשהות במחיצתם של רבנים.
״החלטתי לרדוף אחר התורה,״ סיפר,
״ופתאום התברר לי שיש רק אמת אחת,
,ואהבת לרעך כמוך׳ זאת ההתחלה וזה
הסוף, לא צריך רבנים זה העולם וזו
התורה.״
משה תבול עבר לגור בנהריה והחל
עוסק בקבלנות בניין .״הייתי איש
מכובד, אז,״ אמר. ב־ 1969 נפגע בתאונת

קיר שטיחים ותמונות של רבנים. שלושה
חדרים מחוברים ביניהם — כל חדר מיועד
לדת אחרת. בינתיים המתפלל היחידי
הוא תבול .״בברית של הבן שלי הקלטתי
את התפילה והיום, כשאני רוצה להתפלל
במניין, אז אני משמיע את הטייפ, אבל
אני יודע שאלוהים גם מקבל תפילת יחיד.״
לפני חודש נסע לדבר עם ראשי הדת
המוסלמית בעכו .״הם הסכימו לבוא אלי
להתפלל. הנוצרים עוד לא בטוחים שהם
באים. תהיה בעייה קשה עם היהודים,
אבל דבר אלוהים יביא אותם אלי.״
מי יודע, אולי בעתיד יהיו שני בתי-
כנסת משותפים לשלוש הדתות, זה שבנח-
לת־אשר בנהריה, והשני בסנטדדקטרינה
ביוזמתן של הנשיא אנוור אל־סאדאת.

מירה נוף מחזיקה בידית
המנעול, שנפרץ
על־ידי בעלה בליל־הסדר, כדי להוציא
חפצים יקרי ערך מחדר־השינה שלה.

בחיבה מופגנת מחבק ח״כ עקיבא נוף את אשתו, מירה, כתבת מעריב,

:ל 1 * 1י 1 *1
״ 1שנישאה לו אחרי שהתגרשה מבעלה היהודי־אמריקאי וחזרה ארצה,
בהביאה עימה רכוש רב. חלק מהרכוש הושקע בדירת פאר, בשדרות ברציון בתל־אביב.

חבר־הכנסת עקיבא נוף?׳
״בעלי ענה לו ׳כן׳ ,והאיש ענה :׳תסלח
לי, אבל זו התנהגות בלתי־נאותה לחבר-
כנסת.׳
״ברצוני להוסיף שאני פחדתי לצאת
לירושלים להורי, מאחר שבחדר־השינה
שלי נמצאים כלי־כסף יקרים, ולמרות
שהתקנתי מנעול, אני חוששת שבעלי
יפרוץ אותו, מאחר שבליל־הסדר הוא
פרץ מנעול קודם, שהיה מותקן בחדר־השינה
שלי, ולקח 71 ספרים, ועל כך
כבר התלוננתי במישטרה.
״היום. גיליתי שהוא הוציא מחדר־השי־נה
שלי, כנראה באותו ליל־הסדר, מתוודה
ובתוכה תכשיטים. הסיבה שלא הבחנתי
בהעלם התכשיטים עוד בליל־הסדר
היא שהם היו מתוך מגירות של בגדים.
שם החבאתי את התכשיטים בקופסות,
ולא ניגשתי לבדוק אותם אלא היום.
״התכשיטים החסרים הם: סיכה מצופה
זהב, ובה אבני־חן בקוטר של חמישה
ס״מ בערך: סיכת אמאייל מצופה זהב,
ובתוכה אבן ירוקה ; שני עגילים, ועליהם
אבני־חן! מדליון זהב.
״שווי התכשיטים הללו כ־ 400 דולר.״
המישטרה הפנתח את המתלוננת לרופא,
כדי שיבדוק אותה לצרכים מישפטיים.
ד״ר דורון קורצ׳ק קבע עוד באותו ערב
שיש למירה נוף חבלה בשפה התחתונה,
באמה ימין ובגב.
דעתה של מידה, אחרי שהיה לה סיפק
להרהר באירועים: בעלה הכין את כל
הסצינה מראש, והכין את התיק השחור
הגדול כפרובוקציה, כדי להביא להת-
כתשות, שבמהלכה הכתיב לרשם־קול
קריאות כאילו היא מכה אותו.
על פי חוק חסינות חברי־וזכנסת אסור

חי לחהה

שרות לטפל בתלונה זו, מלבד רישומה.
מירד, נוף לא הסתפקה בהגשת התלונות
על תקיפה וחבלה. היא הגישה למישטרה
גם תלונה מסוג אחר.
לפני כמה שבועות פירסם העולם הזה
( )2166 ידיעה קצרה על הוצאת פקודת־מעצר
נגד ח״כ עקיבא נוף, על פי בקשת
אשתו, בעוון אי־תשלום מזונות. נראה
כי הח״כ מחונן בחוש בלשי, או שהוא
נעזר בשרותי בילוש, כי הוא ידע מראש
על הידיעה העומדת להופיע. שעה קלה
לפני הופעת הגיליון פנה אל השופט
המחוזי הלמוט לוונברג, וביקש צו לאיסור
הפצתו של גיליון העולם הזה —
דבר הכרוך בנזקים של מאות אלפי לירות,
ושאין לו תקדים בתולדות המדינה.
השופט לא היסס, ומבלי לשמוע כלל
את העולם הזה ומבלי להזמינו לדיון, נתן
את הצו המבוקש בנוכחותו של נוף בלבד.
לבקשתו צירף נוף תצהיר שכלל, בין
השאר, שתי טענות:
• שכלל לא הוצאה נגדו פקודת-
מעצר,
• שהידיעה הכוזבת על כך נמסרה
על-ידי מירד, נוף לכתבת העולם הזה.
שתי הטענות האלה היו שקר גס.
צו איסור״ההפצה בוטל, למחרת היום,
על־ידי השופטת המחוזית חנה אבנור.
אבל תצהיר־השקר של הח״כ, שבא לרמות
ולהונות את השופט, עדיין לא נבדק.
עתה הגישה מירה נוף תלונה רישמית
למישטרה על כך, וזו פתחה בחקירה.
נושא נוסף, שעדיין לא נחקר, הוא
תעלומת היעלמו של מיסמך מתוך התיק.
כאשר טען הח״כ כי לא הוצאה נגדו פקו־דת־מעצר
(אף כי הפקודה כבר היתד, בידי

111 1 1

בעלי יורד מהקומה העליונה (במדרגות
הפנימיות) עם תיק שחור, עשוי ניילון,
שהיה עמוס חפצים. חששתי שבתיק ישנם
חפצים השייכים לי, ושהוא מתכוון להוציאם
מהדירה. לכן אמרתי לו שאני רוצה
לבדוק את תוכן התיק.
״הוא אכל עד שעה .20.15 הוא מנע
ממני להסתכל במה שיש בתיק׳ וטען
שיש בתיק חומר מישפטי הקשור בהליכים
בינינו. אמרתי לו שאני לא אגע
במיסמכים, אלא שברצוני להיווכח שאין
בתיק חפצים שלי, שאסור לו להוציאם.
הוא טען שבתיק הוכחות נגדי, ושהוא
אינו מוכן לתת לי להסתכל בתיק.
״בינתיים נאבקנו על אחזקת התיק. הבטחתי
לו שאני רק אציץ בתיק. אז הוא
טען :׳זה דברים שאת גנבת ממני׳.
״בשילב מסויים השתלטתי על התיק
והחזקתי אותו בין ירכי. אז הוא נתן לי
אגרוף בשיניים וכופף את זרועי לאחור,
נתן לי אגרוף בראש ובלחיים (מצביעה
על השפה התחתונה, ובה סימן־דם קרוש).
אז תפס במרפקים שלי ודפק אותם בארון
הסמוך, ושוב כופף לי את הזרוע לאחור.״

״ הקלט תי א ת
כל הסצנה״

•י 6דברי המתלוננת, היו מעשים
* אלימים אלה של הח״כ המזוקן מלווים
בהתנהגות מוזרה עוד יותר, שאת פישרה
הבינה רק לאחר מכן.
״התחלתי לצעוק. אמרתי לו :׳אל תרביץ
לי !׳ והוא ענה :׳מי מרביץ לך?׳
כל האירועים האלה התרחשו במיטבח.
״הוא המשיר להכות אותי ואמר לי:
׳הפסיקי להכות אותי!׳ בשלב פסויים
צעק :׳הפסיקי לנשוך אותי!׳
״הוא הצליח לחטוף את התיק בכוח
וברח לזן בר הדלת, ואני אחריו.
״במדרגות שוב ניסיתי להשיג את ה תיק.
אחזתי בתיק, והוא המשיך למשוך
את התיק, וכימעט נפלתי מן המדרגות,
׳מעבר למעקה. הייתי אז בקומה הרביעית,
עוד לפני המדרגות ממש.
״תוך כדי כך הוא שרט אותי (מצביעה
על שריטה ביד ימין, וכן ביד שמאל,
שריטות באורך של סנטימטר אחד עד
שניים, בערך) .כמו כן הוא נתן לי בעיטה
ברגל.
־ ״הוא המשיך לרוץ והגיע לחצי הקומה
שביו הקומה הרביעית והשלישית. אז שלף
מתוך תיק הפלסטיק רשם־קול שחור, ש־

תמונת השבוע

תמונה זו, הנראית במבויימת,
צולמה בשיא אחד הקרבות
במיטבחה של מירח נוף. בתצלום נראה חבר־הכנסת עקיבא נוף,

איננו שייך לי, אינני יודעת למי הוא
שייך, ואמר לי תוך כדי אחזקת הרשם־
קול :׳את יודעת מה זה היה? אני הק לטתי
את כל הסצינה, שתקפת אותי!׳
״הוא המשיך לרוץ למטה, ואני אחריו,
כי ראיתי שיש בתיק דברים נוספים.״
לדברי אשת־הח״כ, לא נסתיימה הסצינה
בתוך הבית. גם לעוברים־ושבים ברחוב
ניתן לחזות בה.
״ברחוב הוא עבר את השדרה .,עד
אמצע השדרה. שם עמד איש גבוה וממושקף,
ושאל מה קרה. בעלי ענה לו :
׳אתה ראית, אני הקלטתי איך שאשתי
תקפה אותי,׳ והראה לאיש את הטייפ.
״האיש זיהה אותו ואמר לו :׳אתה

מימין, בעוד אשתו נראית כמתגוננת מפניו. המיטבזז של מירה
הפך בשבועות האחרונים זירת־המאבק של כמה וכמה התכתשויות,
כאשר ניידות המישטרה הוזעקו מדי פעם למקום.