גליון 2177 מתאריך 23 במאי 1979

א חייך מתנהלים בק צב
זוקה ליותר מכמה שעות שינה
ל—! נסי יוגורט.״
ג׳וזי כץ, בדרנית.

8׳י(11ז1
מי״סו

תנ1גה

אריאלי

תנובה

כשיש לך סד ר יו םמלא פעילות,
כ שאינך יודעת מ ה לע שות קו ד ם וזה מ כני ס או תךלמתח
יוגורט יכול לעזור.
האם ידעת שהוכ ח כי יוגורט עוזר
ל ה רפיי ת שרירים מ תו חי ם, מ ש קי טעצ בי ם, מתח ודאגה.
למע שה הו א משמש כסם מרגיע טבעי.
כן, ליוגורט יש אופי מיו חדמ או ד.
כדאי לך ל הכי ר או תו,
מלבד היו תו בריא הו א גם טעים.

ליוגורט י ש אופי ש עו ש ה יופי י 1פי...

פגם במדור אישי, שבו ידווח האיש לקור אי
השבועון על מעשיו בכנסת.
מצב זה אינו קיים עתה, ועל כן לא
חידשנו מדוד זה כאשר חזרתי לכנסת,
במקומו של לובה אליאב, על־פי הסכם־
הרוטציה שנקבע לפני הבחירות.
אולם גם המצב הקיים אינו סביר, מאחר
שנמנע ממני לדווח לא רק על מעשי שלי,
אלא גם על התרשמויותי ממעשי אחרים.

אנושית, אזכיר גם את פעולתי שלי שם.
אך הכוונה אינה לדווח על מעשי, או על
מעשי סיעתי, אלא לתת תמונה שלמה ככל
האפשר על המתרחש, לפני הקלעים ומאח־ריהם,
במוסד הפרלמנטרי של ישראל.
חיזק אותי בהחלטה זו הרושם שקיבלתי,
בשבועות אלה, מן הדיווח הפרלמנטרי המו פיע
ברוב שאד כלי־התיקשורת.
ברובם הדיווח רחוק מלהיות מאוזן.

״העולם הזה״ .שבועון החדשות הישראלי. המערכת והמינהדה :
תל־אכיב, רחוב ;ורדון .3טלפון 243386־ .03 תא־דואר 136
מען מברקי :״עולמפרם״ .מודפס ב״הדפוס החדש״ כע״מ, תל־אביב,
רה׳ כן־אכיגדור. הפצה ״גד״ כעי׳ם. גלופות: צינקוגרפיה
״כספי״ כע״מ. העורך הראשי: אורי אכנרי. העורך: אלי תבור עורך
תבנית: יוסי שנון. עורכת כיתוב: ענת ישראלי. צלמי־מערכת:
ציון צפריר וגילה רזץ. ראש המינהלה: אברהם
סיטון. מחלקת המודעות: רפי זכרוני. המו״ל: העולם הזה כע״ב1

לשבועון זה יש יתרון אחד, שאין
לשום אמצעי־תיקשורת אחר בארץ: יש
לו כתב פרלמנטרי היושב במליאת־הכנסת.
אותו כתב פרלמנטרי ממלא תפקיד בכיר
למדי גם בעיתון.
אליה וקוץ בה. אותו כתב פרלמנטרי
משמש, כמילוי תפקידו בכנסת, נציג של
גוף פוליטי ומצע פוליטי.
שתי עובדות אלה ביחד יוצרות בעייה,
שהתחבטנו בה במשך כמה חודשים: כיצד,
לדווח בשבועון על אירועי הכנסתן
כפי שדיווחנו לד, במדור זה, ערב שי בתו
לכנסת, נעוצות במצב זה כמה בעיות.
העולם הזה הוא עיתון בלתי־תלוי, והוא
דוגל בסיסמה הרשומה למעלה, ליד האריה

של שמואל בק, מי שהיה צייר המערכת.
במילא אין העולם הזה יכול ורוצה לש מש
כלי־ביטוי למחנה פוליטי מוגדר, וגם
לא למחנה של״י, שאני מייצג אותו בכנ סת.
דיווח על פעולות הסיעה יכול לבוא
רק בצורת פירסום מיפלגתי גלוי מטעם
מחנה של״י, במודעה נפרדת, כמו של כל
מחנה פוליטי אחר.
מבחינה זו יש הבדל מסויים בין הסיעה
הנוכחית ובין סיעתנו בכנסת הששית וה שביעית.
אף כי לא היתד. זהות פורמלית
בין השבועון העולם הזה ובין תנועת
העולם הזה — כוח חדש, הרי עצם זהות
השם לימד על התוכן. התנועה קמה על
ברכי השבועון, ולמען מאבק על העקרו נות
המדיניים והמוסריים שהתגבשו ב שבועון
במשך שנים. עורך השבועון ונציג
התנועה בכנסת היו אותו האיש, והוא
ביטא את אותם הרעיונות בעיתון ובנד
ליאת־הכנסת. משום־כך סברנו אז כי אין

אכנרי ובגין כמליאת הכנסת (מאחור: אדון)
איך לדווח?
אחרי שהפכתי בדבר במשך כמה שבו עות,
החלטתי להציע למערכת לכתוב דיווח
שבועי על המתרחש בכנסת, מנקודת-
הראות של כתב פרלמנטרי שהוא גם מעו רב
אישית בנעשה. התרשמויותי לא יבואו
מן החוץ, אלא מבפנים. לא אסתיר את
מעורבותי האישית בעניין, והקורא הרחום
יסלח לי אם מדי פעם, מתוך חולשה

הסכם פשרה
הנוגעת לפרום׳ ייגאל ידין. בשל כתבות
אלה הגיש פרופ׳ ידין קובלנות פליליות
ותביעה אזרחית נגד יגאל לביב, אורי
אבנרי והעולם הזה.
נושאי התביעה והקובלנות נבדקו מחדש
על־ידי העולם הזה, ובעיקבות בדיקה זו
החליטה המערכת לפרסם בזה את מס קנותיה.

יצוא בלי־ נשק עתיקים והת רומה
כסך 6,000 דולר.

פרופ׳ ידץ התנצלות לפני יותר משנתיים הגיש הפרופסור
ייגאל ידין שורה של קובלנות פליליות
ותביעה אזרחת אחת, ביגלל סידרת־פיר-
סומים של העולם הזה. מאז התנהל המיש־פט,
אך הדברים לא הגיעו עדיין לשמיעת
עדויות ולדיון לגופן של הטענות.
העולם הזה מסר את החומר, ששימש
בסיס לכתבות, לעיון פרקליטו, עורד־הדין
אמנון זיכרוני, וביקש ממנו חוות־דעת על
המצב העובדתי. באותו זמן ביקש גם השו פט
מהצדדים לסכם ביניהם את הדברים
בדרך של פשרה.
השבוע באו הצדדים לידי הסכם על
נוסח של הודעה מטעם העולם הזה, ובכך
נסתיימו המישפטים.

וזו לשון ההודעה :

בחודשים מארס ואפריל 1977 התפרסמה
בהעולס הזה ( 2065 והלאה) סידרת־כתבות,

העולם הזה 2177

העולם הזה וכתבו, יגאל לביב, האשימו
את פרופ׳ ידין בכך שייצא לחוץ־לארץ
כלי נשק עתיקים, ללא רישיון, כי נטל
לעצמו את הסכום של 6,000 דולר ששולם
תמורת כלי־הנשק, וכי הבריח את הצ׳ק
מן הארץ תוך ביצוע עבירה על תקנות
ההגנה (כספים).
התברר כי כלי-הנשק העתיקים יוצאו
ברשיון על-ידי סוחר עתיקות בשם לוי,
ולא על־ידי פרופ׳ ידין, ולפיכך לא היה
בסיס להאשמת פרום׳ ידין בייצוא כלי-
הנשק ללא רשיון.
כן התברר כי 6,000 הדולר שולמו לסוחר
לוי תמורת העתיקות, שחלק־הארי נמסר
לאוניברסיטה, ומיעוטם נשלח אל התורם
בחו״ל.
הצ׳ק בסך 6,000 דולר, שנתקבל מהתו רם,
הופקד בחשבונו של מד לוי בבנק
בישראל, ביום שבו נתקבל.

לפיכך, העובדות לאמיתן הן, כי
פרופ׳ ידין לא עשה את המעשים
שיוחסו לו על־ידי ״העולם הזה״
ויגאל לביב, וההאשמות היו מוטעות
וחסרות-יסוד.
מקורה של אי־ההבנה היה כי הצ׳ק,
שנמשך על־שם המכון לארכיאולוגיה, האוניברסיטה
העברית, הוסב במישרין על-ידי
פרום׳ ידין, בשם המכון, לסוחר-העתיקות
שהפקידו בבנק.

(כ) פירסומי מצדה

בעיקבות חפירות מצדה פירסם ייגאל
ידין הן פירסומים מדעיים והן פירסומים
עממיים.

סברת ״העולם הזה״ כאילו לא

קיים ייגאל ידין את הוראות פקודת
העתיקות בכך שלא פירסם
פירסום ראוי — נבעה מהערכה
מוטעית לגבי מהות הפירסומים,
ומכאן שההאשמות היו חסרות׳
יסוד.
>ג) השקל החסר
אחת הכתבות עסקה בשקל משנת ה/
אחד מחמישה שקלים כאלה, שנעלם, כב יכול,
בעת חפירות מצדה. לאמיתו של דבר
התברר, בעת ניקוי השקלים, כי רק אר בעה
מהם היו משנת ה׳ ,ואילו החמישי
זוהה בטעות כשקל משנה זו, בעוד שהיה
למעשה שקל משנת ב׳.

לא היתה כל כוונה לייחס לפרופ׳
ידין זיקה או ידיעה כעניין השקל
החסר, אם כי מהקשר הדברים
ככתבה משתמע ייחום זיקה כזו,
אך ייחוס הזיקה היה מוטעה וחסרים

(ד) מסקנות
מלאכת איסוף העובדות על-ידי העולם
הזה נעשתה מתוך הנחות מוקדמות, והמס קנות
שהסיק היו מוטעות ובלתי־מעוגנות
בעובדות. השבועון אכן עשה מאמצים
לאסוף את מירב הנתונים ממקורות שהיו
בני־השגה בשבילו, אך מאחר שהגיעו נתו נים
חלקיים, יצר לעצמו תמונה מוטעית של
המצב, ודבק בעמדה זו מבלי שהיה לו
בסיס לכך.
נוסף לכך לא היתר. אף הצדקה להעדר
פנייה ישירה, בעוד מועד, אל פרוס׳ ידין,
כדי לקבל את עמדתו בעניין, וגם אחרי
שהתקבלה תגובת ידין היתד. אצל הנוג עים
בדבר נטייה שלא להתייחם אליה לגו פו
של עניין, אלא לראות בה ״אליבי״.
אילו נבדקו כהלכה העובדות שנמסרו על-
ידי ידיו, לא היה מקום לפירסום הכתבות
האמורות.

לפיכך מביעים ״העולם הזה״,
אורי אבנרי ויגאל לביב את צערם
על כל הפירסומים האמורים, ואת
התנצלותם המלאה כפני פרוס׳
ידין.

יש לכך סיבות רבות. כתבים מסויימים
כלל אינם נוכחים לרוב בדיוני המליאה,
אלא קוראים רק את הפרוטוקול (אם
בכלל) .אחרים בוחרים להם מראש על איזה
אירוע הם רוצים לדווח, ומתעלמים מכל
השאר — גם אם, במפתיע, קורים דברים
מעניינים וחשובים. יש המתרכזים ברכי לות
פרלמנטרית בילבד, תוך התעלמות
מהדיונים החשובים, המשעממים אותם.
לכמה כתבים יש ״בני־חסדת״ .אלה מספ רים
להם סודות מדיוני ועדות, תמורת
תשלום פשוט: פירסומת אישית. כתוצאה
מכך יש כמה גיבורים פרלמנטריים, שה ציבור
שומע עליהם בלי הרף נסים ונפ לאות,
ואילו בכנסת עצמה הם מוחזקים
בכסילים גמורים, ואין איש מתייחס אליהם.
אחת הצרות הגדולות בדיווח הפרלמנ טרי
הוא מה שקרוי ״סערה בכנסת״ .כלו מר:
אם כמה ח״כים, ויהיו גם אפסים
מאופסים, מתחילים לצרוח בעת ישיבה
ולגדף זה את זה, זוכה הדיון בדיווח
בולט, גם אם תוכנו חסר כל חשיבות.
אם, כעבור שעה, דנה הכנסת בנושא שהוא
חיוני לכל אדם במדינה, ונשמעים בו נאו מים
בעלי עומק מחשבתי, אך אין ״סעחה״
כזו — לא ייזכר דיון זה בשום עיתון.
התוצאה: כמה ח״כים מפברקים מראש
״סערות״ .לפעמים זה נעשה מתוך תיאום
גלוי או סמוי בין ח״כים מסיעות יריבות,
המגדפים איש את רעהו בתשוקה ובחד ווה,
לעיני הכתבים. כעבור כמה דקות
ניתן לראותם, שמחים וטובי־לב, יושבים
בצוותא במיזנון ומחליפים ביניהם בדיחות.
׳איני בא לטעון, חלילה, שאסור לכתב
פרלמנטרי לדווח על ״סערות בכנסת״,
או על רכילויות פרלמנטריות. אך אני
בא לטעון שיש לדווח ג ם על הדברים
הרציניים הקורים בכנסת, על דיונים מע מיקים,
על רעיונות חדשים בעלי מישקל.
ברוב כלי־התיקשורת, האיזון אינו קיים.
השיטה העיתונאית של העולם הזה מבו ססת
כולה על איזון בין חלק קל, הכולל
גם רכילות גלוייה, ובין חלק רציני, הדן
במירב הרצינות בבעיות הגדולות של המ דינה.
נדמה לי שזהו איזון בריא — ואסור
להפרו, לא לכיוון זה ולא לכיוון זה.
במדור הפרלמנטרי החדש, אשתדל לשמור
על האיזון חזה, כדי שיהיה מעניין, מושך
לקריאה — אך גם מטפל בעניינים החשו בים,
אשר למענם קיימת הכנסת.

אלי תבור יצא לחופשה ממושכת. בהעדרו
חזר מדור זה, זמנית, לידי אורי אבנרי.

היומיים הראשונים של
השבוע מתאימים לעריכת
חשבון נפש ולהבהרת
מטרות לטווח
ארוך. דאג לכך שתימצא
בחברתם של ידידים
מהימנים וריאליסטיים,
שיוכלו להדריכך
21במרס -
ולסייע לך בקבלת הח20ב
א פ רי ל
לטות חשובות. היה
זהיר בכל הנוגע להוצאות
כספיות שתקבענה את עתידך.

אם כי יש כל הסיכויים
שתרצה לנצל את החופש
החדש שלך, אל
תעשה זאת: גם הנסיעות
מסוכנות השגוע,
לבני־דלי, וגם שינויי־הפתע
טומנים בחוגם
כל מיני סכנות פסיכולוגיות.
כדאי, לעומת
ו 2באפ רי ל ־
20ב מ אי
__ זאת, להכיר אנשים
חדשים, ולהתעניין בתחומים
חדשים. בזהירות. עיסקה טובה
מזדמנת בדרכך. עסוק בספורט.

11 וווו

אתה מרבה לשבת במ־קומות
ציבוריים, בלי
לעשות דברים מועילים.
נסה לשנות מינהג פסול
זה לפני שיזיק לך. אל
תנסי לחפש את עתידך
בעבר — הוא עזב אותך
וזהו! לעומת זאת,
תפגשי השבוע אדם, ש־יקסים
אותך. בגישה
נבונה, תצליחי לרכוש
את חיבתו. בעיות נפשיות המציקות לך,
אינן מאפשרות־לך להתרכז בדברים נחוצים.
התייעצי עם רופא. צאי לחופשה קצרה.

*0111
ק 1ב
תיווכח לראות שהוא
מוכן לבוא לקראתך
ולגלות הבנה בכל הנוגע
לך. הוא לא יוכל
להסתיר את מבוכתו
כשתבחיני שהוא נמשך

אליך. יום חמישי הוא
יום השילטון הבלתי
ו ;1ב יו ני -
מעורער שלך. הוא
< 2ביו לי כ עשוי ביום זה להסכים
לכל מה שעולה על רוחך,
אפילו לקבל את חיצייך השנונים. אל
תספרי לו על הידיד החדש שהיכרת.
בת סרטן — צאי לחיק הטבע.

סוס1

בגד הים המחמיא לגופך

מוזר איך שאתה מסתבך
כל הזמן בתככי־הזולת,
לא? כאילו כל זה היה
אהוב עליך. אבל אתם
שונאים תככים, לא כן,
בני־יאריה? נו, את ה סוד
לא נגלה. זה יישאר
בינינו. לעומת זאת,
כדאי להתרענן במעט
נסיעות או טיולים. הבריאות
שלך חשובה,
בת אריה: שימרי על עצמך — בייחוד
הישמרי ממחלות מידבקות, בעיקר במקומות
ציבוריים. הרבי להתרחץ בים.

מיפנה במחשבה ביום
ה׳ יהווה עבורך סימן
לתקופת-חיים חדשה.
אין צורך למחוק את
העבר, אך השתדלי לבנות
עתיד טוב יותר.
כוח השכנוע שלך גובר.
את האמנם מוצא
את עצמך מבודד, אך
יחד עם זאת מאושר
ובעל כוח בלתי־רגיל.
אפילו יריבים, עליהם תשפיע בנושא
מסויים, יכבדוך. הרבו בשבוע זה במס־עות
והשתדלו לעסוק הרבה בספורט.

1תו1ה

ה־ 16 בחודש עשוי להתגלות לך כיום בעל
משמעות בכל הקשור
לפעילותך הרומנטית.
תיווכח שיש לך יותר
ידידי־אמת ממה ששי־ערת.
מתנות שימושיות
יפתיעו אותך. חיי־חב־רה
עליזים ונעימים
יסיחו את דעתך מבעיות
היום־יום. שבוע טוב
לחיסכון. בת מאזניים:
לבשי בגדים צהובים.

מאזניים

יום ד׳ מתאים לסידורים כספיים. יום ו׳
מביא לך בשורה לא כל״כך נעימה. זהו
שבוע טוב לאלה הרוצים
לבלות, לרקוד
ולטייל. אולם בסוף השבוע
עליך לאגור כוח
לקראת הבאות — לא
כל״כך טוב לעסקים.
בייחוד ידאיגו אותך
שותפיך ושכניך. סידורי
בית קטנים יש לסיים
ובמהירות.
בזריזות

מכתבים
*מ רבינזביץ
שימחה ארליך, יהושע רבינוביץ
וכל השאר.
שימחה ארליך — שיאן עולמי. מה
נשאר לו עוד? להשיג את ארגנטינה ועוד
איזו מדינה אחת או שתיים, כדי לזכות
בתואר :״האינפלציונר הגדול שבתבל״.
באמת, כל הכבוד, למרות שהיום גם
כבוד עולה הרבה כסף.
רן צוקר, נתניה
איש אחד מבסוט היום חאלס, יותר
מכל אחד אחר: יהושע רבינוביץ, שספג
בימי כהונתו בממשלה את כל חיצי הלעג,
הבדיחות, העקיצות והעלבונות. על רקע

רגש־הנקמנות לא יעזור לך, ועשוי אף
להזיק ל תוכניו תיו לטווח רחוק. מיכתב ש יגיע
אלייך ביום ג׳ בת
קשת יכעיס אותך כל־כך,
שמוטב כי תשקלי
ימים אחדים את תוכנו,
בטרם תנקטי פעולה או
תשגרי תשובה, לכאן או
לכאן. לעומת זאת אין
ספק שאפשר לנצל את
השבוע הזה: לשקול בו
ב נו במגר -
20בדצמבר
מחדש את כל הבעיות
הכספיות והמישפחתיות
המעיקות עלייך. בת קשת, הינפשי קצת.

אפסותו של ארליך, מקבלת דמותו של
רבינוביץ ממדי ענק, וכולנו זוכרים אותו
לטוב.
אלוהים, לטובת עמך ישראל, חדש ימי
רבינוביץ כקדם.
מיכה ורות הוד, תל־אביב

3או 11הממשלח
השבוע מתחילה תקופה בחייך, בה תצטרך
לנקוט ביוזמה,
שוב ושוב. על כן מוטב
שתתכנן בזהירות את
צעדיך הבאים. בת
גדי: הזהרי בעיקר משחייה,
תאכלי לפני
שאת הולכת בבוקר לסידורים,
כוח המשיכה
שלך יגבר. אחרי מוצאי
שבת תגבר השפעתך
לזמן קצר. נצלי זאת.

עננים סוערים יכסו לקראת סוף השבן ע
את חיי תאהבה שלך.
נשוי —
אם אתה
תפרוץ מריבה סוערת
בינך לבין אשתך. אם
יש לך חברה — תיפר דו.
גס את, בת דלי לא
תלקקי דבש השבוע: את
תיפרדי לזמן ארוך מאדם
הקרוב מאד אלייך.
20 בי נו א ר -
$ובפב רו א ר
שתייתך המופרזת תרחיק
את רוב ידידיך.

אם את מתאכזבת מאד בימי סוף ה שבוע.
זכרי שרצית בזה,
ולא עשית שום
דבר בסיסי כדי למנוע
את הדבר. האיש שפגשת
שוב אינו משאיר
בפיך אלא טעם
של אפר. זכרי שגם הוא
איננו יכול לתת לך מה
שאת מרשה לו לתת.
אל תהסס לצאת לבבז

20 ברזרס
לות הרבה, לערוך
טיולים ארוכים בכפר.

ן]י8

וההסוודרודו
על נוראות האינפלציה ועל חובת
הממשלה וההסתדרות לפעול
בצוותא כדי לחדבירה.
ההסתדרות והממשלה צריכים לכרות
שלום ביניהן ולהקים בצוותא קואליציה,
כדי להציל את העם מן האינפלציה. כי
האינפלציה היא סרטן בגוף העם.
היא מולידה מיקרים סוציאליים חדשים!
מגדילה את העוני ואת הבילבול! מייצרת
עשירים חדשים החיים חיי רווחה וביזבוז
על חשבון החלשים! מונעת בניית דירות
עממיות! מעמיקה את הפחד מפני המחר!
מזניקה אל על הן את היוקר והן את
דיווחיהם של העשירים.
ההסתדרות לומדת מאיגודים־מקצועיים
במדינות המערב ומגדילה בכך את הפער.
למשל: מי שמשתכר 3000 לירות בחודש
מקבל תוספת של 120 לירות, ומי שמש תכר
כפליים 6000 ,לירות בחודש, מקבל
תוספת׳כפולה, בסך 240 לירות.
הממשלה חייבת לצמצם את תקציבה —
כלומר: את תקציב משרדיה השונים.
עליה לבנות דירות לעם, תחת בנייה של
מלונות ומישרדים. יש להחזיר את הרוח
החלוצית ולהפנות כוחות צעירים לעבודה
יצרנית וללמד מקצועות יצרניים בבתי־הספר
התיכוניים. יש לקבוע את ממדי
הפער פעם בארבע שנים: כמה ישתכר
פועל בניין וכמה ישתכר רופא, כמה יקבל
בחודש פועל חקלאי וכמה יקבל חבר־כנסת.
הדבר אפשרי וחובה לעשותו.
וכמובן, יש לדאוג לבניית דירות עממיות
ברמה מתקבלת על הדעת, שתתאים גם
למישפחה וגם ליחידים. העיקר הוא לעשות
הכל, כדי למנוע שאנשים טובים וחרוצים,
נקיי־כפיים וישרי־דרך, יהפכו למיקרי־סעד.
ישנם
בארץ עשירים של המערך וישנם
עשירים של הליכוד. אלה וגם אלה חייבים
לפעול ביחד, לטובת העם ולא רק לטובת
עצמם.
בלהה צ׳כובר, תל-אביב
ה עו ל ם הזה 2177

זו המילה האחרונה בטלויזיות הצבעוניות של סוני.
״ , 18 צבעים טבעיים ח0ז!1ח!ז , 7עיצוב מודרני, שליטה מרחוק
(01ז1ח6 00ז0חז6ז) מכל מקום בחדר ולחצני מגע ל־ 8ערוצים.

מ ה זה 51- 8 0 0 0 £

״בטמקם״ הוא וידיארטייפ־קסטות לשימוש ביתי, בעזרתו
תוכל להפיק יותר הנאה מהטלויזיה הצבעונית שלך, ואם תרצה
להפוך את ביתך ל״בית קולנוע״...
עם ״בטמקם״ ,תוכל להקליט כל דבר מהטלויזה, להקליט
תוכנית אחת בזמן שאתה צופה באחרת, להקליט תוכניות גם
כשאתה אינך בבית, להקליט ולשדר סרטים תוצרת בית(ע״י
רכישת מסרטת וידיאו) ,ליהנות מספריית קסטות מוקלטות
ולהמשיך לצפות בטלויזיה גם לאחר סיום התוכניות.

6סיבות טובות
מדוע בטמקם׳ של סוד:
הפעלה נוחה וקלה
רוב הפעולות של ״בטמקם״ הן אוטומטיות, לכן כל מי
* שהפעיל טלויזיה רגילה וטייפ״קסטות, יש לו הנסיון
הדרוש כדי להפעיל וליהנות מ״בטמקס״.
הקומפקטית והחסכונית ביותר
2יכולת הקלטה רצופה משך 3שעות ו־ 15 דקות מאפשרים
מקסימום הקלטה על מינימום קסטות.
9חו - 1_03)1ט
3הטעינה בשיטת ה9 -ח!(ז - 103ט מבטיחה מהימנות מירבית
ואורך חיים לקסטות.
איכות התמונה
))16301 בקוטר 7.45ס״מ ושיטת
4הראש
ה־ ח!0זכ<ו01$6 !•6)11ח מאפשרים השגת תמונה מושלמת.
טיימר דיגיטלי ל־ 72 שעות
^ מאפשר מתן הוראות מראש ל״בטמקם״ להתחיל את
*־ ההקלטה באופן אוטומטי בכל שעה שתיקבע, וזאת משך 3
ימים, גם כשאתה אינך בבית.
מבית ^ א 8 0
6מאחורי ״בטמקס״ 20 ,שנות נסיון בוידיאו, החל מתחנות
:ידור לקידום מכירות ועד לשימוש ביתי.

[ 51- 8 0 0 0

למבק שים
את הטוב ביו תר!

כרסום לזמיקן ופארסיראן

ו1ו!ובץ

הונולם הזה

מכחכים
2177 האיצטד״ון -ז״ד

אגודת־ישראל מנהיגה את הכפייה
הדתית בירושלים ומסכלת את התוכנית
לבניית איצטדיון ספורט.
חשכת ימי־הביניים עומדת לחגוג את
ניצחונה הסופי בישראל בכלל ובירושלים
בפרט. אגודת־ישראל אינה מסתפקת במיל־חמת
הקומנדו הדתי המהולל, הנלחם עד
האבן האחרונה בכביש רמות. הפעם, ב-
שיתוף־פעולה מלא מצד הממשלה, הצליחה

תעתי הציעו לי את הפלאקס חינם אין
כסף, ועוד העמיסו עלי חוברות וסיפרו-
נים, כולם באנגלית. אז הבנתי שנכנסתי
לגוב־אריות של ממש: היתה זו לישכוד
תעמולה של ממשלת עיראק, עשויה בטעם
טוב ומרוהטת להפליא.
הפלאקט צוייר ועוצב בידי צייר פולני,
הודפס בלונדון ונועד להצגה בפסטיבל
תעמולתי בבגדאד.
אבנר שגב, רמת־גן
י • פלאקט התעמולה העיראקי — ראה
תמונה.

ח״כים +א׳ 1ד*ם
על סידרת הכתבות של ״העולם
הזה״ :״הח״כים — ממה הם
חיים כאמת ן״

אגודת־ישראל להביא להחלטה על הקפאת
הבנייה באיצטדיון, שאמור היה להיבנות
בירושלים. הכפייה הדתית הגיעה לשיא
חדש, והמוני הירושלמים יאלצו להמשיו
להידחק בכרי המירעה בקטמון וב־י.מ.ק.א.
הפעם, בניגוד למילחמת רמות, הוסוותה
מיתקפת הכפייה בלבוש של מילחמה ב אינפלציה,
אף למעשה זהו ונדליזם דתי.
ברמה הטאקטית היכו הפעם כוחות האופל
בירושלים. ברמה הסטראטגית יש רצון
לחומייניזם כלל-ארצי. והראייה לכך, ה רצון
לחוקק חוק שיבטל נישואים אזרחיים
שנערכו בחו״ל.
אהוד,ארז, ירושלים

הדז ארוהשאלההפלס טיני ת
המדיניות של ממשלת״ישראל מזי נה
את התעמולה חאנטי״ישראלית
ברחבי העולם.
לפני שבועיים, בעת חופשה בלונדון,

אני מציע לכם להוציא סידרה זו בחוברת,
או אפילו בספר, בליווי איורים ותמונות
על רמה גבוהה יותר מאלה שפורסמו
בשבועון. הכתבות מעניינות מבחינות
רבות. הקורא מעוניין כנראה לערוך
השוואה בינו לבין ״בחירי העם״ (סליחה
על הביטוי).
בהזדמנות זו ברצוני להציע, שתציגו
את חברי־הכנסת גם מזוויות-ראיה אחרות,
מלבד הזווית החומרית. וגם אם לא תקבלו
את הצעתי, רצוי שתדעו כי בפירסום
סידרת הכתבות המעניינת על הח״כים
עשיתם שירות חשוב לקורא.
עופר שנער, תל-אביב
9זנוית ראייה נוספת — ראה כתבה
״כנסת בחו״ל״ ,בעמנדים .13—14

גימגוס אוטוגומ,
הירהורים נוגים על הצעת האו טונומיה,
כפי שנוסחה על-ידי
ראש-הממשלה מנחם בגין.
קייץ. הנפש צמאה אל מעבר למים.
רוח ערב קרירה מסיעה גם הירהורים.
לועס מסטיק־חוץ וחושב על האוטונומיה.
בא לי לכתוב משהו בעט מחוספס.
זה לא מוצא חן בעיני- ,מה שהולך עם
נושא האוטונומיה.
גישה מכשירית אל אנשים. תפיסתם
כחפצים. ליבוי לא-עדין של חיצי־אש.
התססת הקרקע מתחת לרגליים. ביטויים
דביליים — לא, זה לא מוצא חן. האוטו נומיה,
כפי שראש־ממשלתנו ההדור ורב־הטכס
רואה אותה, היא סידור אירגוני
גרוע, אשר תחת להקהות את הבעיה
הפלסטינית — יחדד ויחריף אותה. חד
וחלק, בלי פשרות.

חס*.י0ח*<*£1ימז

וווו

מאוזן :
)1מעשים! )2ראסיזם! )10 כינוי! )11
בת־קול! ) 13 תיספורת לצאן! ) 14 מעבד
את הבצק ! )15 שן הפיל ! )16 מענית ! )18
גוף שלישי רבים ! )20 בירת הנגב (ו״ת)!
)21 בעל־בשר! )22 שקט!! )24 הללו!
)25 נגמר! )26 עיוור! )28 נתקל ב־!
)30 היום הקדוש! )31 עובד בית־המרחץ!
)32 מחוטי הארג! )34 אולם! )35 מלחין
רומנטי! )38 יפעה! )39 מילת חיוב! )41
אות בא״ב האנגלי ! )42 לבוש ! )43 עצח !
)45 מידה עשרונית ! )47 מסולם הצלילים !
)48 קיטור! )50 מלבוש לרגל! )51 קידו מת
הולנדית ! )52 בלוטת־הנקה ! )54 דרום !
)57 משמש לכיסוי הגג ! )61 הביא בבריתו
של אברהם ! )63 מפל גרגרי התבואה בשעת
הזרייה! )64 עבר! )65 תנובת העץ! )66
פחות מאלוף! )67 בתוכם! )68 ערוץ!
)70 ואקום ! )72 רגולאטור ! )74 פעלו ! )75
עץ־פרי! )77 היד שלו! )78 יחידת־זמן!
)81 מוחשי! )83 ידיד! )85 בלבד! )86
מתוח על מים סוערים! )88 משמש בקפי-
צה־לגובה! )89 יוזמתיות! )91 קיים! )93
תבלין לקפה ! )95 גורל ! )96 מן השוואים!
)98 מן הגפיים! )100 גינת־נוי! )102 דלי קה!
)103 לא-עדין! ) 104 אדטיסטי! ) 105
ליצן.

מאונך :
)1משמעות! )2גוי! )3חום גדול! )4
ודי בלי סוף! )6קליפת העינב )7 :בירת
הרצועה! )8נהר באפריקה! )9תחרב!
)12 מין אבן לבנה רכה! )15 גלוי! ) 16
שאף אוויר! )17 זימרה! )19 תמצית!
)20 ממציא הטלפון ! )21 יישוב בארץ ! )23
תרופה! )24 מן ההורים! )26 בהקפה!
)27 מילת־יחס נפוצה ! )29 שכווי ! )3 0שי כור!
)33 אוכל! )34 שלפוחית! )36 גשם
קל! )37 רצרצי־גלים! )40 ישן! )41 שו קל
! )44 מחייתו־יער ! )4 6מגש ! )47 אדון!
)49 מדינה ערבית ! )50 מקיפה את החצר !
)53 משמש לתקיעות! )54 היה ראש-
עיריית תל-אביב (ש״ם 55 דבר הפרה !
)58 אילן! )59 ישועה! )60 מן המצעים!
)62 שאין נשמה באפו ! )63 בעל־חיים איטי!
)66 קומוניקציה 68 מן האמנויות ! )71
מטרה ! )73 עסקו בלי התחלה ! )76 במקום
ההוא! )77 אבן טובה! )79 בא! )80 מידת
שטח ! )82 שטעמו לא־נעים ! )84 התעופף!!
)85 מגן על העין! )87 יריג מיקראי מוב חר!
)90 רכה בצאן! )92 פיסגה! )94
מישחק־ילדים פופולארי! )96 נתן נשיקה!
)97 אפסר! )99 נוזל החיים! )101 נמל-
תעופה (ר״ת)! )102 מילת-ברירה! )103
גוף.

פדאקט תעמולה עיראקי
קו־פרודוקציה עיראקית־פולנית
הבחנתי באחד מחלונות הראווה בפלאקט
מרשים, הקשור למציאות היומיומית שבה
אנו חיים, ושממנה חשבתי להימלט אל
לונדון הרחוקה.
הפלאקט היה כה מרשים, עד שמבלי
לשים־לב לטיבה של החנות ולשמה, נכנסתי
פנימה ושאלתי אם אפשר לרוכשו. לחפ־

בכפור החט הזה לא תיפתר שאלת
ההגדרה הלאומית ובעיית הזהות העצמית
של ״ערביי יהודה ושומרון״ ,כפי שהם
מכונים בלשונו הקוסמטית של דה״מנו
הנ״ל. אוטונומיה לשטחים — מה עלוב
ומגוחך מזהז הנוף הוא אוטונומי בין כה
(המשך בעמוד )8
ה עו ל ם הז ה 2177

למעלה מ 40-שנה
סו סו ס ד*ר •טל,בסון

מכחכים
(המשך מעמוד )6
וכה, ורק ההיסטוריה לא שקטה, ותביעת
הבעלות עליה היא עניין מטריד שעוד
יעשה פה שמח.
מי כמונו, שהקאנו את נשמתנו והקזני
את דמנו, רגיש וער לתחושה של היעדר
מולדת? מי כמונו יתפתה להאמין, שהאו טונומיה
תהיה הביטוי הסופי של רצון
התושבים ב״יהודה ושומרון״?
הבה נשפוך על עצמנו דלי מים קרים,
ונתחיל לראות את הדברים כפי שהם,
לפני שיהיה מאוחר מדי.
אברהם שרון, עידה שופט

תנועה, או שהחזיק, לראשונה בחייו, חשיש,
אין חנינה.
ומי הם המתנגדים העיקריים לחנינה?
השר שמואל תמיר, שעשה מיליוני לירות
כעורך־דין, כאשר ייצג עבריינים, והיועץ-
המישפטי, הפרופסור יצחק זמיר, שיש
החושבים כי הוא, ולא פקודיו ופקידיו,
ביזה את בית־המישפט העליון בפרשת
קרקעות הבדואים.
הלזה צדק יקרא?
משיה סגל, קרית־ענביס

ריב ה מי ש טר זעל מי ם
היורים בעצמם
״רק כך׳ /מיכתבו של הקורא משה
עזרא (״העולם הזה ,)2176 על
הישראלים היורים באוויר ופוגעים
בפלסטינים על הקרקע.
התוכנית של הקורא עזרא, להקים
מועדון־פתוח של יורים, שייקרא מועדון

מענק *1 1* 1לנ כ די ם
מ תנ ה של סבאוסבתא
בקשה לפרטים לחסם! לחינוך גבוה
שםה חו ס ך
ה שם הפרסי

המ שפחה
ה כ תו ב ת
עיר

רחוב

ש ם הנ הנ ה

ת אוי ד לידה

שם הנ הנ ה

ה א רי ך לידה
מספר רזס׳ ח ז׳

נאלה מצי א לי הצ עהמ פו רטת ללא גל ה ת חי בו ת מצירי.
תאריך

ח תי מ ה

למען הילד חיסכו ב גזזזי ת
8 1 * 1

לחינוך גבוה?־
^ 9גמול חסכון
* * 1 1מיסודה עול עירית תל־ אביב־יפו ׳

ההר שמה-בכל ל שנות הסודיעיו העירוניות זניגחלת.אלנבי1ק,ת״א.

לדעתי יש הרבה מן הצביעות בקרב
מתנגדי עונש־המוות.
כיוצא ארגנטינה, שמישפחתו עדיין
נמצאת שם, מוכרת לי דוגמה יפה לצבי עות
זו: אין היום בארגנטינה עונש־מוות
רשמי והמרינה פטורה מהמחאות ומהמסע
הבין־לאומי המתלווה להוצאה להורג.
הפיתרון הארגנטיני לבעייה זו הוא
קל ופשוט: יריבי המישטר פשוט ״נע למים״
והיעלמות זו דינה הוצאה להורג
בלתי־רשמית. מדיניות דומה הונהגה גם
בברזיל, והיא מופעלת לא רק נגד יריבי
המישטר אלא גם נגד עבריינים פליליים
דוגמת סוחרי-סמים.
היעדרו ׳של עונש־מוות חוקי עלול
להוליד עונש־מוות לא־חוקי: למשל, הור אה
בלתי־רשמית לחיילי צה״ל לא לקחת
בשבי מחבלים, גם כשאלה מרימים את
ידיהם כאות לכניעה. מוטב, איפוא, שיהיה
עונש־מוות רשמי, מעוגן בחוק ובנוהג.
הוא עדיף על הפיתרון הארגנטיני וה־ברזילי.
צכי
לובודסקי, פתח־תיקתה

מה באומ תלבשח
א״מי לדנו־הסרבל
האופנתי של הדוגמנית
איימי לרנד( ,מדור ״אנשים״,
״העולם הזה״ .)2175
בסיפור שהתלווה לתמונתה שי הרוג־

למען חנינה

שו שנ ה בעיימ
לרהיטי אלומיניום וסולמות וכזו1בר־י בו רג

כסא

עם קפיצי
נחש וריפוד
דגם ״ נורית ״
למרפסת ולגן

תל־אכיג, רה׳ המסגר ,31 טל׳ 335935
חיפה, שד׳ הציונות ,34 טל׳ 522459

א״י (ראשי־תיבות של ״אזרחים יורים״)
וחוגי דע״ה (ראשי־תיבות של ״דם ערבי
הפקר״) ,היא אמנם עוקצנית, אבל מיותרת
לחלוטין.
הנה, הולך ומתברר, מחקירות מישטר־תיות
וצבאיות, שגם בחלחול וגם בביר-
זית לא נמצאו הוכחות חותכות לכך,
שישראלים, במדים או בלעדיהם, הם אלה
שירו על הערבים.
מצד שני התברר, למעלה מכל ספק,
שגם הנער והנערה שנהרגו בחלחול וגם
הצעיר שנפצע בביר־זית נפגעו מקליעי
נשק־חם כלשהו.
המסקנה: הערבים יורים בעצמם.
מתי שחר, חיפה

על עונש־מוות בישראל, בארגנטיהזה״

ובברזיל (״העולם
.) 2174—5

על חנינה כללית בברית־המועצות,
במזרח-אירופה, באיראן של חו־מייני
ובישראל שבשילטון הליכוד,
בעיניו של קיבוצניק מקריית-
ענבים.
מעולם לא היתה בישראל ממשלה שהת־אמרה
לאזרחיה כפי שעושה זאת הממשלה
הנוכחית, בסרבה להעניק חנינה כללית
לרגל המאורע ההיסטורי הכביר, שהתגלם
בכריתת חוזה השלום בין ישראל ומצריים.
וזאת למרות שחלפו כבר תריסר שנים
מאז החנינה של , 1967 אחרי מילהמת
ששת־הימים.
אפילו מישטר עריצות כמו זה השורר
בברית־המועצות העניק חנינה לאסירים
היהודים, שפוטי מישפט לנינגרד. והד־אלה
עברו עבירה פלילית, בנסותם לחטוף
מטוס. מה היה קורה, אם כמה אזרחים
ערבים היו מנסים לחטוף מטוס של אל־ על
בנמל־התעופה בן־גוריון, כדי להימלט ב אמצעותו
ל חדל? האם לא היו בתי-
המישפט שלנו דנים אותם למאסר־עולם?
והנה, רוסיה נתנה לכאלה חנינה.
גם מאיראן של חומייני מודיעים, שתיתכן
חנינה כללית, ובכל מישטרי העריצות של
מזרח־אירופה ושל דרום־אמריקה יש חנינה
כללית, לפחות פעם בעשר שנים.
.ואצלנו? חנינה ״סלקטיבית״ בלבד :
לערבים־מחבלים שרצחו ילדים יש חנינה,
אבל ליהודי שעבר עבירת־מס, או עבירת־

דוגמנית לרנד בסרכל
ניבה ולא דיוק
מנית נפלה טעות: הסרבל הוא מתוצרת
ניבה, ולא מעשה ידיה של דיוה, כפי
שנכתב.
יהודה אלעזר, אלעזר ושווד,
פירסונזאים בע״נז, תל־אביב
׳ 9הדוגמנית בסרבל — ראה תכוונה.
ה עו ל ם הו ה 2177

בבית־כלל -ת״א
במרחק שתי ד קו ת הליכה מכיכר
דיזנגוף תגלי א ת מרכז ״רהיטי מבט״
החדש. כאן תמצאי מבחר עשיר של
מטב חי ם עם עשרות ח ל קי ם ופריטים
מ תוכ ם תבחרי אתהמת אי ם לך: א ת
תחלי טי על מייקום הפינה המס תו בבת
ושטחי האח סון, על עגלת הכל־בו
ל קו פ ס או תובק בו קי ם ועל עוד ועוד
אפשרויות. סדרי אתהמ טב חהמת אי ם
לך, כמו אצל נגר פרטי.
במרכז ״רהיטי מבט״ החדש בבית כלל
(מאחורי קולנוע ת׳׳א)ת מצאי חדרי
9שינה מודולריים לניצול מירבי

של שטח החדר, ת ת אי מי מיטה
זוגית מרווח ת ונו חה למערכת שידות
ומדפים, ואת ארון הקיר שתבחרי,
תוכלי להז מין ביותר מ־ 20 אפ שרויות
סידור שונות.
״רהיטי מבט״ — מגדולי יצרני
המטב חי ם וחדרי השינה בארץ — בונה
ריהוט של איכו ת מעץ מעולה ובגימור
מו שלם. ל״רהיטי מבט״ שירות ו א חריו ת.
החודש כדאי במיוחד לבקר במרכז
״רהיטי מבט״ החדש בבית כלל ולזכו ת
ב ־ ס/ס 1 0הנ ח ה לרגל הפ תי ח ה. ולעולים
חדשים — הנ ח ה מיוחדת של .320/0

לרגל ה פ תי ח ה
0 7 0

1הנחה

אצל סו כני מבט בכל הארץ.

רהיט•

מטבחים וחדרי עזיעה

בית בלל, רח׳ דדויאגוב , 5תא. פתוח בך צ.פ 1ת מ 900 _ 9 00.ו
הרצל .13 באר״שבע: קק״ל .106 ירושלים: יפו .30 נתניה:
להשיג אצל ה סו כני ם המור שים: תל״אביב: ככר המדינה, ה׳ באייר ; 64
שמואל הנציב .13 כפר־סבא: וייצמן ; 58 רהיטי השרון, טשרניחובסקי •28 דיטונומ!1ש>|),4 *0#8§4ת*רכז מסחרי. אשקלון: רהיטי גוית, פינת ההסתדרות. נהריה. נדילר< רח׳,
הרצל, ככר העיריה ; רהיטי נתן, שד׳ הגעתון .20 נצרת: מיטלמן, מרכז מסחרי *־־עזלח-תקוה: דובריש, מוהליבר ; 2לב״און, רמת סיב (ליד סופרגז) .קרית מלאכי :
ישראליאן ,׳מרכז מסחרי. רחובות: רהיטי סולו, הרצל .187 רמלה: חזיזה, הרצל .79 קרית״גת: רהיטי לכיש, שד׳ לכיש .7רעננה: רהיטי רעננה, אחוזה .109 עפולה:
רהיטי ולדמן, שד׳ ארלוזורוב .14 קרית־אתא: בית הרהיט, מורדי הגיטאות ( 2פינת העצמאות).

* 1 * 1 3 1 1 1 0 1 1ח 0 *3 * 1 8 0 1 1 3 2נ ס

ל ו 11ל * 1 * 11ה 1 1 * 1 1 1 1 3 2

תחנות ההרשמה, אן ורק בחנויות המורשות למכירת מוצרי מץ, אשר בידיהן חוזה קנייה רשמי של מץ
לתוכנית ״מץ צבע־ 80״
תל״אביב: סלון להיט — רחוב אבן גבירול ; 20 שילה — רחוב בן־יהודה ,1בנין מגדלור ; מ.ש.י — .רחוב בן־יהודה ; 3סופר — רחוב אלנבי ; 122 הללה את
ורדי — רחוב בן־יהודה ; 100 צליל אור — רחוב אצ״ל ( 44 שכונת התקוה) ; שואף — רחוב אצ״ל ( 1שכונת התקוה) • ירושלים: אלקטריק — 2001 רחוב
המלך ג׳ורג׳ ; 21 טטרון — בית כלל — רחוב דוד ילין ; 33 סלון השלום — רחוב יפו • 68 חיפה: שוס סנטר (אחים סייג) — רחוב הנביאים ; 16 סלון הבנקים —
• אילת: שרות מהיר — מרכז חנויות
רחוב הבנקים ; 1סלון באלי — רחוב הרצל ; 1כל אלקטריק — רחוב הנביאים ; 15 קריידמן אמנון — רחוב הנביאים 20
יעלים • אשדוד: סוכנויות דרום — רחוב רוגוזין ; 31 סלון ושרותים לטלוויזיות צבעוניות בע״מ — מרכז א׳ חנות • 118 אשקלון: סלון אלקטרוניקה כחלון —
רחוב הרצל 9 9באר״שבע: סלון צמרת בע״מ — רחוב החלוץ 9 114 בת״ים: מוסקוביץ — רחוב רוטשילד ; 27 סלון פאר — רחוב רוטשילד ; 32 אלקטרוליק —

• דימונה: פיליפ יצחק — מרכז מסחרי 443
רחוב עוזיאל ; 28 סלון צמרת — רחוב רוטשילד • 40 גבעתיים: נתנאלי משה — רחוב כצנלסון 12
הוד השרון: חמד — דרך השרון # 94 חדרה: סלון באלי — רחוב הנשיא ; 51 רדיו הכט — רחוב רוטשילד ; 38 חשמלית — רחוב הרברט סמואל 66 בפסג׳ •
• טבעון: אלקטרו טבעון — מרכז מסחרי !• טבריה: קובי יוסף — רחוב הגליל • יהוד: אלקטרו רון — רחוב
חולון: סלון סבוי — רחוב סוקולוב 77

12-3תשלוחיס ללב ריבית

חברת מץ המובילה בענף הטלוויזיות בישראל, מאפשרת לך לרכוש
טלוויזית ״מץ עבע״ משוכללת ואמינה מפאר דגמי 1980 לראשונה בתנאי רכישה ללא תקדים.
למה וה כדאי לך?

מהן אפשרויות הרכישה?

א. מחיר סלוויזית ״מץ־צבע״ בתוכנית זו הינו קבוע וסופי(כאשר
לפי התחזיות הכלכליות המקובלות תחול בשנה הקרובה עליית
מחירים תלולה עקב האינפלציה בשיעור של ־< 600/בקירוב).
ב. אפילו תוכנית החיסכון הטובה ביותר שבה תשקיע אותו
סכום של בסן! -לא תדביק בעוד שנה את הפער בין מחיר
טלוויזיה צבעונית, לבין הסכום שתצליח לחסוך.
התשלומים שלך קבועים, בלתי־צמודים ואינם נושאים ריבית
בל־שהיא.
ד. אתה רוכש ״מץ־צבע״ ״ 26 עם ״שלט-רחוק״ . 1980
במחירי . 1978

לפניך מספר אפשרויות נוחות לרכישת ״מץ־צבע״ .אחת מהן
בודאי תתאים לך. אפשרויות נוספות תוכל לקבל בתחנות ההרשמה.
מס תשלומים תשלום חודשי סה״ב מחיר לתשלום
מזומן
47,000.3,500.12
5,000.44,000.2,000.12
20,000.49,000.3,750.12
4,000.45,650.2,850.20,000.9
47,750.4,750.9
5,000.-

1ה 3דא 1ן 1-ה 1113ש ! 691

המחירים אינם בוללים מ.ע.מ. האספקה בתום התשלום האחרון.
אל תחמיץ את התוכנית, פנה עוד היום לאחת מתחנות ההרשמה
של ״תוכנית מץ־צבע .״80 התוכנית בתוקף עד 6.7.79

תחנות ההרשמה, אך ורק בחנויות המורשות למכירת מוצרי מץ, אשר בידיהן חוזה קנייה רשמי של מץ
לתוכנית ״מץ צבע־ 80״
• יפו: לבל אליהו — שדרות ירושלים ; 29 אלקטרו יפו — שדרות ירושלים • 121 מעלות: מחבוט יעקב — מרכז מסחרי • נהריה :
קיבוץ גלויות 47
• נצרת: רדיו אקספרס (נביל את נעים) — ככר המעיין ; דיב עמורי — רחוב השוק
גורה אברהם — גבעת כצנלסון • נס־ציונה: א.ק. אלקטרוניקה רחוב וייצמן 14
• נתניה: אלחוט — שדרות בנימין ; 5חשמלית — רחוב שמואל הנציב # 3עכו: אחים סט — רחוב בן־עמי • 27 עפולה: סלון באלי — רחוב הנשיא ; 17
פנת האושר — רחוב ירושלים • 5פתח״תקוה: סלון ברק — רחוב חובבי ציון • 30 צפת: אחים בוכניק — רחוב ירושלים ; חדד עמוס — רחוב ירושלים • 20

קרית־גת: אלקטרו אלבז — מרכז מסחרי • 44/48 קרית״ים א׳ :טל קול (אחים סייג) — שדרות ורבורג • קרית־מלאבי: צלאח שלמה — מרכז מסחרי

• קרית־שמונח: בזק — (כהנים יעקב) — מרכז מסחרי 2
קרית מצקין: וידאו קול — דרך עכו ; 175 טל קול (אחים סייג) — שדרות השופטים 5
ראשון״לציון: רמזור (כדריה) — רחוב רוטשילד • 36 רחובות: נחום את מזרחי — רחוב הרצל • 187 רמלה: יולזדי חיים — רחוב הרצל • 77 רמת־גן: סלון
באלי — רחוב ביאליק • 75 רעננה: רן אלקטרוניקה — רחוב בורוכוב • 15 תל״חנן: אור תל־חנן — רחוב בן־יהודה 17

מץ — אולם תצוגה מרכזי, רחוב מודיעין , 19 רמת־גן— בכי-ברק.

ן חו3
113

שהה לו ח !!
וון

1 1 1 1 1 1 1 1 1 1 1 1 1 !1 1 1 1 3וול !
בוא לחופשת כיף אמיתית באיי יוון. הקסומים:
חופי-ים יפהפיים, חיי-לילה תוססים, מקצבים
לוהטים, חוויות גסטרונומיות ...טעמה של חופשה
בלתי נשכחת, ואירוח בבתי-מלון מן המפוארים
ביותר ועד לעממיים. מרכזי קניות זולים במיוחד
לכל טעם ולכל כים.יוון. גלה את נופיה המרהיבים וכפריה הציוריים,
הכר עם לבבי ומכניס אורחים. ולכשתשוב תאמר גם אתה:

חופ שה ביוון -רעיון מצויץ.

24 טיסות שבועיות ליוון -פרטים בסוכנויות הנסיעות או במשרדי אולימפיק ואל-על.

ה עו ל ם הז ה 2177

אח וווו ההתנגדות הוונוית וא 11נידבו
שרא הצלחתם רשנוד, ארא רחבו: מגו עינינם,
ער אף הגווום ש ד תווות רגדחס, היא הורנת שנות״

הנודום

קהל מוגכקש לא לשוטט ולא
להתקהל ברחובות, להישמע להו ראות
סדרני העירייה והמישטרה ולא להפריע
לתנועה החופשית של האוטובוסים הציבוריים״
,נכתב במודעה הגדולה, שהודבקה
על לוחות המודעות ברחבי תל־אביב.
המודעה, שפורסמה מטעם העירייה, קר .אה
לתושבי העיר לשאת את אבלם הגדול
בדומיה, כיאה ״לעם העומד במילחמה
ממושכת על עתידו ואשר בניו יודעים למ סור
את נפשם על קדושת העם והמולדת״.
היא הודבקה בחוצות העיר ביום הרבי עי,
ה־ 29 ביוני . 1938 כמה שעות קודם
לכן הוצא להורג בתלייה שלמה בן-יוסף,
צעיר בית״רי, שיחד עם שני חבריו תקף
אוטובוס ערבי שהיה בדרכו מטבריה לצפת.
היתה זו פעולה שבאה כתגמול על מארב
שהונח למכונית שבה נסעו חמישה חברי

ההגנה. שלושה מהם נהרגו (העולם הזה
.)2175— 6

כשניתלה בן־יוסף סערו הרוחות ביישוב
היהודי בארץ. הזעם דבק בכולם, גם באלה
ששללו את מעשה בן־יוסף וחבריו. לכן
מיהרה עיריית תל-אביב לצאת בקריאה
להרגעת הרוחות. היא חששה ממהומות.
במיבצרה של תנועת־החרות, במצודת זאב
בתל-אביב, שמורים עד היום הדברים ש כתב
בריוסף לפני שניתלה .״אני הולך
למות ואני בכלל לא מצטער,״ כתב .״מדוע?
מפני שאני הולך למות בעד ארצנו!״
ובמקום אחר :״אני מאמין שאחרי מותי
לא יבליגו.״
ימים ספורים אחרי תלייתו של בן־יוסף
כתב מנהיגו, זאב דבוטינסקי, כי ״מגר-
רומו נעשה מיגדל, מקיברו — היכל, מזב-
רו — דת אזרחית.״ ואילו 41 שנים לאחר

לוויני מו־אביב!
של מ ה בן־־יוסף מ•

מ מו הדאו&סמז ־ מ א ר מד*ן מד מי מן

• ! י 1״ מ י #דנומי גמומו 1י

3שא 11 מינז מנ מרס ^ ר 1ו־ ^ ר >-1מ0וד
מ מי, מ ס מע מד מרממזיממסה
ייעעממר **מ ו מי ס ער ק הי !

.מ 8ממח !

יץ ידאמ.

1מונ *:

יייו ססס ורו* רהמ מוז ר
ממימס מי *
גרממו, מ * ע ר מור או מסד רני ו?*ו*דין ן
י*מו*ידה §י* 3ח * מימאס 11* 0 0שר

ק ד דייזמ

מונ

״ ר אגנ

מ י * סיי* מיומ 1י ל #מעיד.

1 כרוז עיריית תל־אביב אחרי הוצאתו להורג שר כן־יוסף
״תחת הרושם המדכא״

מכן החליט ראש־הממשלה, מנחם בגין,הרואה עצמו כממשיך דרכו של ז׳בוטינס״
קי ׳,לשוב ולכונן גרדום בישראל.
בשנים ההן, כשהמרד הערבי (״המאו רעות״)
הסעיר את הארץ, תלו הבריטים
עשרות ערבים. בן־יוסף היה היהודי היחידי
שניתלה אז. אולם כמה שנים לאחר מכן,
כשהחל המאבק המזויין נגד הבריטים, נית־לו
עוד 11 צעירים יהודים, הידועים מאז
כעולי־הגרדום.

שלמה פן־ יוסף
״מגודומו נעשה מיגדל״

שני־ א לי הו
בקא הי ר
^ וי ד כן־גו ריון * שניצב ליד דוכן
1הנואמים בוועידה השישית של ההס תדרות,
שהתכנסה בתל-אביב, היה סר וזו ע
ף. הוא תקף בזעם את אנשי אצ״ל ולח״י,
כינה אותם ״שרלטנים״ ו״מניאקים״ וקבע
כי כל עיסוקם הוא ״רצח, שוד, גניבות
ושחיתות״.
סיבת זעמו וכעסו: הריגתו בקאהיר של
הלורד מוין, מניסטר המדינה הבריטי
לענייני המזרח־התיכון, בידי שני לוחמים
צעירים של לח״י.
כמה שבועות קודם לנאומו של מנהיג
היישוב ארבו שני הצעירים, אליהו חכים
ואליהו בית־צורי, ללורד הבריטי ליד בי תו,
באחד מן המבעים העשירים של
בירת מצריים. זה היה ב־ 6בנובמבר , 1944
חודשים ספורים לפני הבסתה הסופית של
גרמניה הנאצית, כאשר בלב אירופה רעמו
התותחים ואת עין השמיים כיסו להקים
של מפציצים כבדים.
כשהגיעה מכונית הלורד לשערי הבית,
כדי להוביל את נציג הכתר למנוחת צדד
ריים, שלפו שני-אליהו את אקדחיהם.
המכונית נעצרה והשליש יצא ממנה, כדי
לפתוח את הדלת בפני הלורד. אליהו חכים
הקדימו, קרב למכונית, פתח את דלתה
בשמאלו וירה שלוש יריות באקדח שהח זיק
בימינו. אליהו בית־צורי ניצב באותו
הזמן מאחרי המכונית, כדי לחפות על
חברו.
נהג המכונית זינק החוצה, אל עבר
חכים, אך בית־צורי הקדים תרופה למכה
וירה בו. שני־אליהו זינקו אל עבר האופ ניים
שלהם והחלו בנסיגה, כשהם מקפי דים
לא להתרחק איש מרעהו. אך לרוע
מזלם חלף במקום שוטר־תנועה מצרי,
ששמע את זעקות שלישו של הלורד ופתח
ברדיפה אחרי השניים. בית־צורי נפגע מ כדור
שחדר לצלעותיו ונפל. חכים, שלא
רצה לנטוש את חברו, חש לעזרתו. ה שניים
נתפסו על גשר בולאק בקאהיר, וכע בור
חודשיים הובאו בפני בית־דין צבאי
מצרי.
״טעות היא לחשוב שאנו מייצגים פה
את הציונות, או שכאן מתנהל מישפט על
הציונות,״ הכריז בית־צורי בפני שופטיו,
בנאום שמשך אליו תשומת־לב עו למית
ועורר גלי-אהדה בקרב הנוער ואנ שי
האינטליגנציה במצריים .״אנו, בני
ארץ־ישראל העבדים, החלטנו לרכוש את
עצמאות ארצנו מידי השילטון הזר השורר
בתוכה
״התעמולה הבריטית הרגילה את העולם
לראות את שאלת ארץ־ישראל בקונפליקט
בין יהודים לערבים, ואת הבריטים — בתו רת
שופטים ומסדרים. אין זה נכון לראות
את העניין כך.״
חברו לנשק, חכים, הצהיר :״אומרים לנו
לענות על האשמה של רצח הלורד מוין,
אבל אנחנו הננו המאשימים את הלורד
מוין ואת הממשלה שהוא ייצג, ברצח מאות
אלפים מאחינו, בגזילת מולדתנו ושוד
רכושנו.
״היכן החוק שלפיו צריך היה לשפוט

אליהו כית־צורי
״החלטנו לרכוש עצמאות״

אליהו חכים
״אנחנו המאשימים״

דב גרונו
״בשעות אלה אין משקרים״

(המשך מעמוד )17
אותם על פשעיהם? חוק זח עדיין אינו
כתוב בשום ספר חוקים, אך חוא כתוב
בליבנו. על כן אנוסים היינו לקחת את ה צדק
לידינו.״

ה ח לי פ ה
הי פ ה

מרדכי אלקחי
״נדע למות בכבוד״

אליעזר ל,שאני
״צריך לחשוב על האומה״

ין* יודח אחד העיתונאים שסקר את
1המישפט :״הכל ציפו לראות שני פוש עים
נכאי־רוח, המודים על פישעם ומבק שים
רחמים. והנה הם מופיעים, שני הצעי רים
העיברים, מוקפים שרשרת בלשים
גברתנים, כשהם זקופים, גאים, שקטים
ובוטחים. עמידתם אמיצה וגובלת לעתים
בשחצנות מלגלגת.״
מי היו שני הצעירים שעלו לגרדום
כששירת התיק ווה בפיהם ושעוררו הערצה
גם ברגעיהם האחרונים, אפילו בלב האבן
של התליין?
בית־צורי, שהיה בן 23 כשנכרך חבל
התלייה סביב צווארו, נולד בתל-אביב כבן
למישפחה ותיקה בארץ. אביו הגיע לארץ
בתחילת המאה ואילו אמו גולדה במיש־פחה
ספרדית, שהיתה מעורה בארץ מדו רי
דורות.
אליהו, שהעברית שבפיו היתה רהוטה,
ידע גם צרפתית, איטלקית, ספרדית, אנג לית
וערבית. כשהיה בן 19 נרשם כסטו דנט
באוניברסיטה העברית בירושלים
(פינקס החבר שלו באגודת הסטודנטים
נושא את המיספר ,)1846 אך בגלל סירובו
להתגייס לצבא הבריטי נאלץ לנטוש את
ספסל הלימודים ולהתפרנס למחייתו כמודד.
אליהו השני, חכים, היה בן 20 בלבד
כשהוצא להורג. הוא נולד בבירות, לבנון,
והיה בן שבע כשעלתה מישפחתו לארץ.
הוא לא. ידע מחסור מעודו. הכסף היה מצוי
תמיד בכיסו, לבושו היה הדור ומגונדר
והוא הירבה לבלות במסיבות, בבתי־קפה
ובבתי-קולנוע. אך משהו הטרידו, בליבו
פנימה, והוא נמשך למחתרת.
בעיצומה של מילחמת־העולם השנייה הת גייס
חכים לצבא הבריטי. כמה מחבריו
סברו אז, כי עשה זאת בלחץ המישפחה,
שרצתה להרחיקו מחבריו ה״מסוכנים״ .אך
דבר לא מנע בעדו מלהצטרף ללח״י. את
חברו לנשק ולגרדום הכיר חכים רק על
אדמת מצריים. קודם לכן לא התראו ה ״
שניים
מעולם.
עם עלות השחר, ב־ 23 במארס , 1945 הו פיע
סגן הרב־הראשי של יהודי מצריים
בתאיהם של שני־אליהו. הוא בא לבש רם
כי עוד שעה קלה ייתלו. אמר בית-
צורי לרב :״הפתעת אותי במיקצת, אך
אין דבר — מן היום שהצטרפתי לתנועה
הלוחמת הייתי מוכן לכך.״ כשהולבשו ה שניים
בבגדים האדומים, ביגדי המוצאים
להורג, אמר חכים :״זוהי החליפה היפה
ביותר שלבשתי אי פעם בחיי.״
מאוחר יותר סיפר התליין המצרי לעי תונאי
:״זוהי התלייה הראשונה בעשרים
שנה, שגרמה לי להרגיש כי אני פושע
בשל מה שעשיתי. זוהי הפעם הראשונה
שהתרגשתי. הם ראו שאני רועד ואמרו
לי, :אל תפחד, אנו יודעים כי אתה רק
ממלא את תפקידו

שופט ע ם
ג לי מהב בונ ק ר
יחיאל דרזנר
״מרדנו בשילטונכס״

משה כרזני
״בתליות לא תפחידונו״

*ד כונית עמוסת אסירים ערביים,
״ 1שלוותה על־ידי אנשי־צבא בריטיים,
חדרה באחד מימי הקיץ של שנת 1946
אל תחנת המישטרה המבוצרת ברמת־גן, על
אם הדרך הראשית מתל־אביב לפתח-
תיקווה.
השמש עמדה ברום הרקיע, ובכביש ה ראשי
התנהלה התחבורה כסידרה, עד ש הדי
יריות והתפוצצויות בקעו מבניין ה-
מישטרה החוצה. חיש מהר התברר, כי גם
חאסיריצו הערביים וגם החיילים הברי טיים
היו אנשי האצ״ל, כ־ 40 במיספר,
שבאו להחרים נשק בריטי ולהעבירו למח סנים
הסודיים של המחתרת.
אחד הלוחמים — שהיה אחראי ליחידת
ה״סבלים״ ,שנועדה להטעין את הנשק ה מוחרם
— נתפס על״ידי הבריטים כשהיה
מוטל בתעלה, ליד הגדר הצפונית של
התחנה, פצוע וזב־דם. הלסת שלו היתד,
מרוסקת. בידו היה אקדח טעון. הוא
ניסה לכוונו אל עבר מפקח־מישטרה אנג לי,
אך כוחותיו לא עמדו לו. זה היה דב
גרונר, לוחם מנוסה בן ,34 שמאחוריו שי רות
קרבי בצבא הבריטי בימי מילחמת־העולם
השנייה.
דב, שנולד בדצמבר 1912 בעיירה ההונ גרית
קשוורדה, למד בצעירותו בחדר
ובישיבה. אחר-כך השתלם בלימודי הנ
דסה
ומאוחר יותר, כשהיה בן ,26 עבר
לבודפשט הבירה, הצטרף לבית״ר, והת בלט
בשורותיו בפעילות בתחום הרעיוני.
הוא מונה גם אחראי על קורס המדריכים
המקומי. בפברואר 1940 הגיע ארצה כמע-
פיל והובל מייד למעצר במחנה עתלית.
כששוחרר מן המעצר, אחרי שישה חו דשים
תמימים, הצטרף לפלוגת־הגיום של
בית״ר בראש־פינה והספיק לעבוד זמן־
מה בקטיף טבק, במחצבה ובתיקון השביל
לקיברו של שלמה בן־יוסף (ראה לעיל),
שניתלה על-ידי הבריטים כשלוש שנים
קודם לכן.
בבית־הדין הצבאי, שבסמכותו כפר,
נידון גרונר למוות בתלייה. הוא סרב
לבקש חנינה, אך בקשות להמתקת גזר־הדין
החלו זורמות אל לישכתו של הנציב
העליון מכל העברים — מן הסוכנות היהו דית
ומן הוועד הלאומי, מן העיריות ומן
המועצות המקומיות.
האצ״ל פירסם אזהרה: בצל התלייה
הועמד חייל עברי, ששירת בדם ליבו את
עמו ואת ארצו ונפל בשבי האוייב. קצינים
של צבא הכיבוש הבריטי, המתיימרים
להיות דיינים, הוציאו גזר־דין מוות
על דב גרונר, ברמסם את חוקי המילחמה
המקובלים בעולם התרבותי. העלאת שבוי
לגרדום הוא רצח בכוונה תחילה. אנו מזהירים
אח שילטון הדמים הבריטי מפני ביצוע
הפשע.
כדי לתת תוקף לדברים, חטפו אנשי
האצ״ל שני בני-ערובה: קצין־ביון בריסי,
המייג׳ור קולינס, שהוצא מביתו ברחוב
ממילא בירושלים על־ידי שלושה צעירים
נושאי תת־מיקלעים, והובל לבונקר בשכו נת
גיבעת־שאול, ונשיא בית־המישפט ה מחוזי
בתל-אביב, ראלף וינדהם, שנלקח על-
ידי שני צעירים מזויינים מתוך אולם
המישפטים ברחוב יהודה הלוי, במהלכו של
דיון מישפטי^ .ישופט, עוטה גלימה וחובש
פאה־נוכרית, הובל לבונקר ברמת־גן. ה שניים
שוחררו מאוחר יותר, מבלי שאונה
להם כל רע. אך שיחרורם לא מנע את
הוצאתו להורג של גרונר, שסרב להגיש
עירעור, חרף בקשותיהם של אישים אמרי קאים
— ביניהם חברי-קונגרס וסנטורים,
ומי שהיה סגן הנשיא, הנרי וואלאם —
להמתיק את דינו.
גרונר ועוד שלושה אנשי אצ״ל שני דונו
למוות — דרזנר, אלקחי וקשאני
(ראה להלן) — הועברו במפתיע מכלא
ירושלים לכלא עכו. ב־ 16 באפריל , 1947
בשעה ארבע לפנות בוקר, הם הובלו לתא
הגרדום והוצאו להורג בתלייה בזה אחר
זה, כשהם שרים את התיקווה.
במיכתבו האחרון אל מפקד האצ״ל, מנחם
בגין, כתב גרונר :״אני כותב את השו רות
האלה 48 שעות לפני שנוגשינו עומדים
להוציא לפועל את רציחתם, ובשעות
אלה אין משקרים. והנני נשבע, שאילו הי-
תה לי הברירה להתחיל מחדש, הייתי בו חר
באותה הדרך שהלכתי בה, בלי להת חשב
בתוצאות האפשריות בשבילי.״

יעקב וייס
״רוח ההתנגדות״

ל מו תבכ בו ד,
כי אהלעב די ם
ך כרוז שהודבק בחוצות הערים, ב י
י לילות הקרים של דצמבר ,1946 נשא
את הכותרת ״אזהרה !״ מתחת לסמל ה-
אצ״ל — יד אוחזת ברובה, על רקע מפת
הארץ משני צדי הירדן — נאמר :
חייל עברי, שנפל בשבי האוייב ,״נידון״
על־ידי ״בית־דין״ של צבא הכיבוש
הבריטי למלקות. אנו מזהירים את ממ שלת
הדיכוי מפני הוצאה לפועל של עונש
משפיל זה.
אם הוא יוצא אל הפועל, יוטל אותו
עונש על קציני הצבא הבריטי. כל אחד
מהם יהיה עלול ללקות 18 מלקות.
כמה ימים לאחר מכן, ב־ 29 בדצמבר,
אותתו חיילים בריטיים לנוסעי מכונית ש חלפה
על פניהם, ליד מישטרת כפר־סבא,
לעצור. המכונית הגבירה את מהירותה
וחמקה מפניהם. אולם כאשר הגיעה לצומת
הדרכים לוד־בית-דגן, נתקלה במחסום תייל
דוקרני. על המכונית נפתחה אש והיא הוק פה
על־ידי צנחנים בריטיים. בידי נוסעיה
נמצאו כלי-נשק ושוטים עשויים מעור. אב רהם
מזרחי, שנפצע מן היריות, הופרד
מארבעת חבריו ומת כעבור זמן קצר. האר בעה
הועברו למכונית משוריינת, ואחרי ש הוכו
באכזריות במשך שעות רבות, הובלו
לבית־הם והר המרכזי בירושלים.
בבית־הדין הצבאי בירושלים הצהירו, כי
לא ישתתפו במהלך המישפט. הם כפרו ב סמכותו
של בית־הדין וסירבו אפילו לח קור
אחד מתוך תריסר עדי התביעה. טענ תם
היתה, כי הם שבויי-מילחמה. הצעיר
שבחבורה. חיים גולובסקי, נידון למאסר-
(המשך בעמוד )52

מאיר נקר
״לשבת בגיטאות״

אבשלום חביב
״נפשו של האדם החופשי*

ש תיירים המגלים את ישראל
דרך בירה מכבי.

שיער פרוע וצחוק
^ • 1 1מ תגלגל על.החוף.
כחול עמוק ו שמ ש החוגגת כל ה שנה
ידיים שזופות מגי שות שוב ושוב
כוסות צוננות שהקצף עולה בהן על
גדותיו.

את בירה מכבי ואילת אוהבים כאן
כשבע שפות. כי לטעם של בירה
טובה וקרה אין לאום ואין גבולות.
יש תיירים המגלים את י שראל דרך
בירה מכבי. ויש י שראלים המכירים
ד רכ ה את העולם.

66ס3003

־! בינלאומית

חיפה: רה׳ יפו ,132 טל ,522682 .וולטר יעקב, יפו ,19 טל .512251 .ירושלים: רה, שלומציון המלכה ,15 טל.234536 .
באר־שבע: רה טרומפלדור ,40 טל .73515 .נצרת: סרוג׳י יוסף, טל .56399 .נתניה: מכונית נתניה, טל.39423 .
רמת״גן: ארז, ז׳בוטינסקי ,18 טל.720738 .

העו ל ם הזה 2177

בעיקבות הגילוי של..העולם הזה״ על הקשרים
נין תשוו הנעולות החשאיות של דוום־אפריקה
עם ישראלים, החל המידע החם

הישואז
ך• שערוריה המסעירה מזה כמה
י י חודשים את העולם סולו, שערוריית
השוחד הדרום־אפריקאי הגדול, לא פס חה
כמובן גם על ישראל. כאשר גילה
השבועון הבריטי הרציני, אובזרבד, כי
דודי אשל ערך תריסר ביקורים חשאיים
הז מנו ת
בישראל, התעוררה מייד השאלה: מה
הוא עשה כאן? דודי אשל היה מנכ״ל
^ ופגי שו ת
של מיניסטריון דרום־אפריקאי ׳תמים, ש נשא
את השם הרישמי ״משרד־ההסברה״.
ך* ודי נמלט לאירופה, שם הוא חי
הבוס של דודי אשל היה השר הדרום־
אפריקאי קוני מולדר.
תוך חשש לחייו. הוא הפקיד במקו-

מות־סתר אחדים הקלטות ומיסמכים, ה מאחרי
השם התמים של מישרד־מוכיחים
לדבריו כיצד פעל המישרד. רודי
ההסברה הסתתר מוסד מסוג אחר לגמרי.
גם העניק במקום המיסתור שלו ראיון
מולדר ומישרדו ניהלו מערכה בינלאו מית
משוכללת, של שיחוד עיתונאים ו־ ׳ לעיתונאי אירופי ידוע, הודיע כי הוא
והוללות, מה שנגד את הנורמות הנוצ*
ריות־קאלוויניסטיות שעליהם מבוסס ה־מישטר.
מולדר עף מתפקידו וכמוהו
המנכ״ל שלו, רודי אשל, וראש שירותי־הביטחון,
הגנרל הנדריק ואן־דן־ברג.

של רודי אשל, דמות ידועה: רואה ה חשבון
׳ומי שהיה חבר ד״ש, דן בבלי.
לפי מידע זה כונתה הקבוצה נולה על
שמו של דן בבלי ,״קבוצת דני״.
דן בבלי מכחיש כל קשר לקבוצה.
״הייתי אמנם לפני שנה בדרום־אפריקה,
אבל זה היה בעניין קשרי מיסחר שלי.

כאשר הרציתי שם, אבל יותר אין לי
קשר אי תו.״
הפרופסור דן אבי־סגרה מודה בקשרים
שלו עם דרום־אפריקה .״הייתי פעמיים ב-
דרום־אפריקה, והם גילו התעניינות מרו בה
בספר שלי, סיוע טכני.״הכרתי את דודי
אשל, הוא הכיר את כל הישראלים שביק-

האיש ש שי חד מדינ אי ועיתונאי בכלה עו ד
היה קשור בישראלי רבים, והזמינם לדרום־אפריקה
פוליטיקאים, רכישת אמצעי־תיקשורת
המונית ואירגון פעולות בל׳תי־חוקיות מ סוגים
שונים. מטרת המיפעל כולו היתה
אחת: שבירת ההתנגדות העולמית ל־מדעיות
הגיזענית של דרום-אפריקה. ה פעולה
כולה נעשתה בשיתוף־פעולה מלא
עם השירותים החשאיים של ממשלת
דרום־אפריקה.
כאשר התברר כי מישרד־ההסברה ׳ניסה
להקים עיתון פרטי־כביכול בדרום־אפריקה
עצמה, התפוצצה הפרשה. דרום־אפריקה

מוכן למסור, תמורת 200 אלף דולר,
רשימה מפורטת של פוליטיקאים ועיתונ אים
בכל רחבי העולם, שקיבלו שוחד
ישיר או באמצעות כרטיסי-טיסה ואירוח
בדרום־אפדיקה.
לפני שבועות ספורים יצא העולם הזה
עם הסיפור כולו, פרסם את תמונתו של
רודי אשל (העולם הזה )2170 ושאל את
מי פגש ׳ומי ראה את האיש הזה באחד
מביקוריו בארץ. העולם הזה ביקש מ קוראיו
פרטים על הקשר הישראלי, על

אין לי כל קשר עם הקבוצה הזאת.
לא פגשתי מעולם אף אחת מהדמויות ה קשורות
בה. מעודי לא פגשתי גם אפרי־קנר.
כל העניין הזה הוא שטות, ואני
גם לא שמעתי אף פעם ׳על קבוצת דני.״
בין האישים שהוזכרו כנמנים על קבו צת
דני היה גם הפרופסור מרדכי אביר,
פרופסור למזרחנות באוניברסיטה העברית
בירושלים, הידוע כבעל נטיות ימניות־לאומניות
קיצוניות. גם הפרופסור אביר
מכחיש כל קשר לקבוצה. הוא אמנם מודה,

רו בדרום־אפריקה, כמו הפרופסור אמנון
רובינשטיין ועורכת דבר, חנה זמר. הוא
היה האיש שהזמין את כולם לדרום־אפ־ריקה.״

מי שהיה יועצו המדיני של שר
הביטחון דאז, שמעון פרם, אשר (״אר־תור״)
בן־נתן, מודה כי פגש את רודי
אשל .״במיסגרת תפקידי עסקתי בענייני
צבא ורכש עם דרום־אפריקה. היה לי מגע
בנושאים האלה עם דרום־אפריקה, וגם
פגשתי את רודי אשל.״

עוזר בן־ נתן

שגריר ארגוב

עיתונאי כן־חיים

רואה* חשבון כפלי

קשר ביטחוני

נעדר מהארץ

הוזמן וריאיין

נסע ונפגש

מתיימרת להיות דמוקראטית, לפחות ב כל
הנוגע למיעוט הלבן שבה. הממשלה
נאלצה למנות ו׳עדת־חקירה. מסקנות זע־דת־החקירה
היו, כי מולדר ומישרדו עסקו
בפעולות מחתרתיות רבות, גם בדרום־
אפריקה עצמה, והעניקו לכמה מאנשי
הצמרת של מדינה זו חיים של !שחיתות

האנשים שנפגשו עם רודי אשל, או
שידוע שהיו להם קשרים אייתו או עם
המישרד שניהל.
המידע שהגיע למערכת כלל כמה
שמות של אישים ידועים וידועים
פחות. על פי מידע זה עמדה בראש הקבו צה
הישראלית, שהיתה קשורה עם מישרדו

כי היה בדרום־אפריקה .״הוזמנתי לבוא ל שם
בקשר לעניינים ;שאינם שייכים לעבו דה
שלי באוניברסיטה, אבל אני לא
יכול להרחיב על זה את הדיבור.
הלוואי והייתי שייך ל קבוצה
הזאת, אז היה לי כסף. את השר
קוני מולדר פגשתי פעם אחת בפרטוריה,

העיתונאי שמואל שניצר ממעריב סירב
לשוחח על העניין עם כתב העולם הזה.
לעומתו, עיתונאי אחר ממעריב, שאול ב ך
חיים, אמנם מודה כי היה מיספר פעמים
בדרום־אפריקה .״ראיינתי את דודי אשל
גם פה בארץ וגם בדרום־אפריקה. פגשתי
(המשך בעמוד )50

) 11*11111ב 111ל 0

תהה דאו ו
גיחר הדר: שווה 0מ והב
סיפרו החדש של ג׳וזף הלר, מי שכתב את מילכוד 22 אינו
נופל בשוויו ובתוכנו מקודמו, ואולי אפילו עולה עליו. הספר,
אשד יצא לאור (בהוצאת טיימון ושוסטר, ארה״ב) לפני חודש
בלבד, שווה זהב. המחבר עצמו אינו תופס את גודל הצלחתו,
אם כי, בסיגנונו האופייני, הגיב על הביקורת המהללת אותו
פה אחד :״הייתי אוהב את הספר אפילו אם מישהו אחר היה
כותב אותו!״
אף שלסיפרו החדש של הלר גוון אוטוביוגרפי מובהק, הוא
מספר את קורותיו של ד״ר ברוס גולד, פרופסור יהודי במעלה
הסולם דיברתי האמריקאי, מכחיש הלר שספר זה הוא אישי
יותר מן האחרים אד לדעתו הוא מצחיק לפחות באותה המידה.

אי 1תגובה
תאומו! נאקינגהם
את הדודנית הזאת לא תזמין אלי־
.זבת לשיר בחצרה. לתרזה ד׳ארבו
(בתמונה משמאל) בת ה־ 29 יש קול
הדומה לבואינג הממריא לשמיים,
גובהה מטר ושמונים ושלושה סנ טימטרים,
והיא מופיעה כששוט
בידה. ומחוך של עור לגופה. בקי צור
— הסיגנון ההולך היום ב שוק
— פאנק. אבל יש לה עוד
משהו: אמא שלה ואמה של המל כה
אליזבת הם דודניות מדרגה
ראשונה, מה שעושה את תרזה ואת
מלכת בריטניה לדודניות מדרגה
שנייה. אלא שלתרזה להקה ושמה
האחיות הסאדיסטיות ובתור שכאלה
הן קצצו בהופעה חיה תרנגולות
מתות ושיחזרו מעשי אונס על ה־הבמה.
תרזה אומרת שהיא חושבת
שבארמון באקינגהם אין אוהבים
אותה. מן הארמון אין תגובה.

איזבלה ווסתי:
יוג״ן אזומנד :,זה ׳היה היורש!
במשך שנים רבות ניהל יוג׳ין אורמנדי את תיזמורת פילדלפיה
אילו היתה תיזמורתו הפרטית. התוצאה: אחת התיזמורות המעולות
עולם. מנצח מסודר וקפדן כאורמנדי לא ישאיר את בת־טיפוחיו
שרביט לא ידוע. לכן, בגיל ,79 החליט למנות לעצמו יורש. הנבחר
וא גבר יפהפה בעל פרופיל בארימורי, בן ,37 וכבר ידוע כאחד
ן הצעירים הגדולים בעולם — ריקארדו מוטי.
מוטי האיטלקי משך את תשומת ליבו של המאסטרו כבר
שנת , 1970 כשניצח על תיזמורת הנזאגיו מוסיקלא מפלורנס.
וכר אורמנדי :״כשראיתי את מיסטר מוטי אמרתי לעצמי, :זה
רי רק טבעי שהוא יבוא אחרי׳.״ ב־ 1976 זכה מוטי בכינוי חסר
קדים בתולדות תיזנזורת פילדלהיה — ״מנצח אורח ראשי״.

בלה אזבלה
ילדת האהבה של הבמאי דובר־טו
רוסליני ושל השחקנית אינ־גריד
ברגמן זכתה בתפקיד ראשון
בקולנוע, כשתומכה הנלהב הוא
אישיות קולנועית רצינית — מר-
טין (נהג מונית) סקורסזה בן ה־
,36 בן זוגה האישי הצמוד.
במיקרה של איזבלה אפשר לו מר
שהיא מוכשרת כאביה ויפה כ אמה
ולהוסיף גם מופשרת כאמה.
העול ם הז ה 2177

צמודצמוד 16^ 13

ג׳ינס צמודים עם חולצות ומכנסי קנבס, כותנה ועוד.
גם בבוטיקים הטובים בעיר.

דלתא לדלתא

דלתא

ה־חולצות
חולצות
רדד של דלתא בשלל צבעים עליזים
ואופנתיים בגוונים אחידים או משולבים,
מעוצבות להחמיא לכל גזרה ועונות לטעמם
המפונק של מליונים ברחבי העולם.
כמו כל מוצרי דלתא שהספקת כבר להכיר,

החולצות מיוצרות מ ־ ס/ס 1 0 0כותנה סרוקה והן
אווריריות, רכות וגמישות, וצבעיהן יציבים.
הקיץ, להרגשה טבעית וחפשית, הוסיפל עוד
דלתא לדלתא שלכם: חולצות ד בכל המידות לך,
לגבר שלך ולילדיך.
להשיג בכל חנויות המזון בשרות עצמי, בכל
חנויות הכל־בו ובחנויות ההלבשה המובחרות.

טבעי שלובשים * י דלתא
!רשבסק, פוי לין

מרבית חבוי־וימסת

!צלו את הנגרר!
לנסוע לחויזל על
השובו! הציבור והיו לאלה
שגלשו מעבד לנגדה
נוסעים בגין ושמיר
מסביב לעולם
טיול שאפילו המטיילים הקבועים יכולים
לקנא בו.
אולם בעוד שמנהיגי מיפלגת העבו דה
נוסעים בדרך כלל על חשבון תנו עות
או מיפלגות, הרי שראשי הליכוד
למדו את הפאטנט. הם נוסעים ברובם על
חשבון קופת המדינה בצורה ישירה. ראש
וראשון לנוסעים הוא, כמובן, ראש־הממ־שלה
מנחם בגין. הסכם השלום נתן לבגין
הזדמנויות לנסוע נון־סטוס. בעוד שרבים
מהנוסעים אוהבים בעיקר את עצם הטיול,
הרי בגין אוהב את קבלות־הפנים המפו ארות
ואת התשואות, כאשר הוא חוזר
הביתה, לעתים עם הישג של ממש ול עתים
עם הישג מדומה. נסיעותיו של בגין
בשנתיים האחרונות ידועות: נסיעות ל־ארצות־הברית,
לאירופה ולמצריים. פעמים
אחדות ממש כפה עצמו בגין על מזמיניו
והכריח אותם לקבל את ראש ממשלת־ישראל.
הנסיעה הצפויה הקרובה של בגין
היא לאנגליה. בגין יהיה המנהיג הזר ה ראשון
שיתקבל על-ידי מרגרט תאצ׳ר
ראש־הממשלה החדשה באנגליה.
גם יושב־ראש הכנסת, יצחק שמיר, גי לה
את מחלת הנסיעות ולקה בה. שמיר, לדבר שדובריו וידידיו אמנם מרבים
על צניעותו הרבה, אינו צנוע בכל הקשור
לנסיעות לחוץ־לארץ. וכאשר סוקרים את
מסלול טיוליו, אפשר רק לקנא בו וב אשתו,
שהיא בת־לווייתו הקבועה. שמיר
פתח את נסיעותיו בטיול אירופה, שאליו
גרר עימו מספר ניכר של חברי־כנסת
ועיתונאי־חצר, כתבי הכנסת החיים מפיו.
הוא טייל באנגליה, איטליה, דנמרק וצר פת.
זכורה נסיעתו של שמיר לדנמרק, שם

רן גרת הכ;סת, שהסתיימה לפני
״** שבועיים, היתה גם סיום לבולמוס
הנסיעות של מרבית חברי־הכנסת. חלק
מהם, לא כולם, עדיין לא כיבד את הכנ סת
בנוכחותו והאריך את הפגרה. חלק
אחר, שהגיע בזמן לתחילת דיוני הכנסת,
החל את החופשה שלו בחוץ־לארץ עוד
לפני שהסתיים המושב הקודם.
ישנם חברי־כנסת שנסיעותיהם אינן
מעוררות תמיהה. על חברי־הכנסת האלה
אומרים, כשרואים אותם בארץ :״הם באו
לביקור מולדת.״ אחד מהם הוא ח״כ אבא
אבן, מי שהיה שר־החוץ ושר־החינוך ב ממשלות
קודמות, והיום יו״ר בית־ברל.
אבן הוא אלוף הנסיעות לחו״ל. וכל יום
בארץ מהווה בשבילו הפסד כספי ניכר.
כשאבן בחוץ־לארץ הוא מרבה להרצות
ומקבל עבור כל הרצאה אלפים רבים של
לירות. הוא מעודד את מכירת ספריו
ותקליטיו ועתה הוא עסוק, רובו ככולו,
בפרוייקט חדש, אשר יכניס לו כמיליון
לירות: הוא מכין עבור רשת טלוויזיה
תוכנית בת 13 פרקים על היהדות. כמו
סר קנט קלארק ואחרים, המוכרים לצופי
הטלוויזיה הישראלית, כך יסביר אבא אבן
לאמריקאים, באנגלית הקיימברידג׳ית שלו,
את היהדות, סודותיה ומכמניה. נסיעת ה פגרה
של אבן לארצות־הברית היתד, בענ ייני
הסידרה שלו.

נוסעים פרס ואכן
למען הקשרים

חבר אחר של מיפלגת העבודה, שגם
הוא ״חולה נסיעות״ ,הוא יושב־ראש ה־מיפלגה,
שימעון פרם. איש לא הבין מדוע
הסכים פרס לפני כשנה, שח״כ חיים בר-
לב יתמנה כמזכיר האירגוני של מיפלגת
העבודה. היתה זו נגיסה במעמדו ובעבו דתו
של פרם. אולם מהר מאוד נפתרה
התעלומה: פרס הודיע כי הוא רואה
כאחת ממטרותיו החשובות, כמנהיג המיס־לגה,
לחזק את הקשרים של מיפלגה זו
עם מיפלגות סוציאליסטיות ברחבי העו לם.
כדי לחדש קשרים אלה על פרס לנ סוע,
והוא אכן נוסע. נסיעותיו בפגרה
היו לפאריס, לניו־יורק, לוושינגטון ול־ליסבון.

ביקר
בעיר הפלאות של לגו, והוא ורעייתו
קיבלו מתנות בערך של אלפי לירות עבור
נכדיהם.
לא סיים שמיר את נסיעתו לאירופה
וכבר יצא למזרח־הרחוק וערך מסע בדו מה
לזה שערך משה דיין בחודש שעבר.
אלא ששמיר הוסיף על נסיעה זו גם את
ניו־זילנד וגם את אוסטרליה. נראה כי
אוסטרליה מצאה חן בעיני שמיר. יום לפ ני
שהסתיימה פגרת הכנסת הוא לקח עימו
עוד ששה חברי־כנסת, ארבעה מהקואלי ציה
ושניים מהאופוזיציה, ונסע שוב ל אוסטרליה.
כאשר דנה הכנסת בנושאים
כה חשובים כמו האינפלציה והזזוטונומיה,
שוהה היושב־ראש שלה בטיול משגע ב יבשת
החמישית.

רת פרס היא, שהוא בכל זאת רוצה
^ להיות קצת בארץ, לכן אין הוא עושה
נסיעה אחת ארוכה, אלא מדלג לכמה
ימים למדינה אחת, אחר כך מדלג לכמה
ימים למדינה אחרת, ומנפח כך את חש בון
הטיסה שלו לממדים אסטרונומיים,
שאף פעם לא ראו כמותם בגיזברות מיפי
לגת העבודה.

מ עי ד ה
ב בי ת־ מ לון

ע ם עי תונ אי־חצר

נוסעים
כורג וכן־מאיר
בר־מיצווה במכסיקו

נוסע חשוב אחר של מיפלגת העבודה
הוא שר־החוץ לשעבר יגאל אלון, שהוא
עתה יושב־ראש תנועת העבודה הציונית.
תפקיד זה נותן לו סיבה להרבות בנסי עות.
בתקופת הפגרה שהה אלון חודש
שלם בדרום־אמריקה ובארצות־הברית, ב-

ודם בולמוס הנסיעות לא תקף רק
את מנהיגי שתי הסיעות הגדולות
בבית, אלא גם את ראשי הסיעה הדתית,
המפד״ל. שר־הפנים, הד״ר יוסף בורג, אי נו
קוטל קנים בכל הנוגע לנסיעות לחוץ-
לארץ. בורג שב לא מכבר מטיול שעשה
בשלוש ארצות. דוברו היה מוכן לגלות
את שמות שתיים מהן, איטליה ואנגליה,
וטען שהארץ השלישית, שאליה נסע השר,
היתה סודית. נסיעה זו של בורג ארכה

כנסת בחו״ל
(המשך מעמוד )13
רק חמישה ימים, ואל שתי הארצות הגלויות
הוא נסע מטעם המגבית־היהודית־המאוחדת.
הנסיעה הקודמת של בורג
היתה עם ראש־הממשלה, מנחם בגין, לח תימת
הסכם השלום בוושינגטון. נסיעה
אחרת שלו היתה לכמה מארצות אירופה,

ח״ב־נוסע אחר של המערך הוא עדיאל
(״עדי״) אמוראי. הח״ב הכלכלן, הזועק
השכם והערב על הבזבזנות של הממשלה,
נמצא עתה בטיול הגדול של יושב־ראש
הכנסת לאוסטרליה. קודם לכן קפץ אמו ראי
לכמה ימים לטיול בגרמניה. אמוראי
עומד בראש הוועדה לחילופי נוער של
מיפלגת העבודה, וככזה הוא חייב לבדוק
אישית כימעט כל מישלחת ישראלית ה יוצאת
לגרמניה, ולבצע בדיקה מוקדמת

זו היתה צפויה, שהרי מאז מילחמת יום
הכיפורים אין הוא נוהג להשאר בארץ
ביום הזיכרון לחללי צה״ל. הוא אינו אוהב
את ההפגנות הנערכות ביום זה ליד ביתו
בצהלה.
מרביתם של חברי־הכנסת נסעו לחוץ-
לארץ בתקופת הפגרה. רק מעטים נש ארו
בארץ. בין אלה שנשארו היה עקיבא
נוף, שנשאר בארץ בגלל בעיות מיש-
פחתיות, וכמה קיבוצניקים מסיעת המערך,

לה ימים אלה בפאריס, בכינוס של מועצת
מיפלגות המרכז. לדברי מילוא כיסחה ה-
מיפלגה את מחצית דמי השהות שלו ואילו
את המחצית השנייה שילם מכיסו. ח״כ
תמר אשל מהמערך עברה את הפגרה בבי קור
מישפחתי על חשבונה בלונדון. היא
ביקרה שם את בתה. ח״כ שלמה הלל, מי
שהיה שר־המישטרה, לא יכול היה לצאת
בחודשים האחרונים לחוץ־לארץ. הוא עבר
ניתוח שבר. אולם הלל עומד לפצות את

חנוי־נגסת הנפידו לעצמם את הבגוה וחבוי־ננסת
אחדים באים לפעמים לביקור מולדת
שהתור שלהם במשק עדיין לא הגיע והם
גם לא הצליחו לתפוס נסיעה על חשבון
מוסד ציבורי כלשהו.

ה לי כו ד סי ד ר
נ סי עהלמערך
ולס ישנם קיבוצניקים שנסעו. ח״כ
י דני רוזוליו, למשל, איש המערך,
נסע לניו־יורק כחבר המישלחת הישרא לית
לאומזת־המאוחדות. לעומתו מאיר
תלמי, איש מפ״ם, שהיה צריך להשתתף
בנסיעה הגדולה לאוסטרליה, החליט להי שאר
בבית. ח״כ קיבוצניק אחר שנסע הוא
אברהם כץ־עוז, שקיבל נסיעה לגרמניה
ממיפלגת העבודה. סגנית יושב־ראש ה כנסת,
חייקה גרוסמן, זכתה בנסיעה משו-

נוסע, דיין בסודיות בעיקר לבלגיה, שוב בענייני מימון ושלי חות
של המגבית.
דוברו של בורג טוען, כי נסיעותיו של
השר, תעלינה כמה שתעלינה, מביאות כסף
רב למדינה, משום שלדבריו בורג הוא ה נואם
הישראלי המבוקש ביותר על-ידי
הבונדס, אחרי ראש־הממשלה, כמובן.
חברו למיפלגה, ח״ב יהודה בן־מאיר,
נסע רק נסיעה אחת בתקופה האחרונה,
וגם זו היתד. ערב הפגרה. היתה זו נסי עתו
של בן־מאיר למכסיקו, שם השתתף
במסיבת בר־המצווה של בנו של סוחר
הנשק מרכוס כץ (העולם הזה .)2172 כש חזר
בן־מאיר הוא ניסה לשכנע את מיש-
רד־הביטחון להמשיך את קשרי־העסקים
של המישרד עם כץ.
במה שנוגע לח״כ אהוד אולמרט, קשה
היה להבחין בו בארץ. אולמרט יצא לחוץ־
לארץ כשלושה שבועות לפני הסגרה ויח זור
כשלושה שבועות אחרי סיומה. היעד
הוא, כמובן, ארצות־הברית, ואין ספק כי
אולמרט ישוב מהבירה האמריקאית עם
מיסמכים נוספים של האפ־בי־איי. אולם
בדרכים מדרכים שונות דואג אולמרט כי
סיפורים עליו ימשיכו להופיע בעיתונים
גם כשהוא בחוץ־לארץ, ולכן אי אפשר
להבחין כלל בהעדרותו.
שתי חברות־כנסת יצאו השנה לטייל
ברומניה. היו אלה שושנה ארבלי-אלמוז-
לינו ואורה נמיר, שתיהן חברות המערך
שנסעו על חשבונן בטיול מאורגן לארץ
תיירות זולה ביותר. נמיר נהנתה מאוד
מהנסיעה אולם ארבלי־אלמוזלינו התחלקה
בבית המלון בבוקרשט ושברה את ידה.
השתיים הקפידו לחזור לארץ עוד לפני
שתמה הפגרה, ומאז מסתובבת ארבלי-
אלמוזלינו כשידה חבושה בגבס.

נוסע כרמן
לא על חשבון הציבור

נוסע אורמרט
עם מיסנזכים
לכל מישלחת גרמנית לפני שהיא מגיעה
לארץ.

בחצר
מל ךנפאל

!ך״ן ״ כהמעיד יעקב (״ז׳אק״) אמיר
י 1הוא יהודי עסוק במייוחד. מלבד תפ קידו
כחבר־כנסת — אמיר מקפיד להגיע
לכל ישיבה של הכנסת — הוא גם מכהן
כראש עיריית דימונה, המרוחקת כמה
מאות קילומטרים מהכנסת. אולם מאיר
מצא לו זמן, עוד לפני פגרת הכנסת,
לצאת לטיול לפאריס. הסיבה הרשמית :
כנס של יהודים יוצאי ספרד שנערך ב בירה
הצרפתית.
ח״ב אחר של המערך, הרב מנחם הכהן,
ביטל ברגע האחרון נסיעה לאירופה, ש אותה
היה צריך לערוך לפני הפגרה. הסי בה
לביטול: מחלה. אולם מחלה אינה
מפריעה עד סוף כל הדורות. עובדה: יום
לפני שהסתיימה הפגרה יצא הכהן יחד
עם יושנדראש הכנסת לנסיעה הגדולה ל אוסטרליה,
שממנה עדיין לא שב.
יושב־ראש ועדת הכנסת, יצחק ברמן,
מרבה לנסוע לחוץ־לארץ. ברמן פשוט
אוהב את הנסיעותלחוץ־לארץ ומקפיד
לנסוע כמה פעמים בשנה, בעיקר לאי רופה.
אולם לזכותו של ברמן, שהוא עו־רך-דין
עשיר ומצליח, יש לציין כי אינו
נוסע על חשבון הציבור. כל נסיעותיו הן
או על חשבון הלקוחות הזרים שלו או על
חשבונו הפרטי. כך גם היתד. הנסיעה האח רונה
שלו, בעת פגרת הכנסת. ברמן נסע
לבלות את חופשת הפסח בעיר האורות.
גם משה דיין, חסר הסיעה, נמנה עם אלו פי
הנסיעות, אך לו לפחות יש הצדקה
לכך: הוא נושא בתואר שר־החוץ. לדיין
היו במשן השנתיים האחרונות עשרות
נסיעות וגיחות לחוץ־לארץ, מהן שהתפר סמו
בעיתונים ומהן שנשמרו בסוד. הוא
גם היה שותף לכל הנסיעות לוושינגטון
בעניין הסכם השלום.
אולם נסיעתו האחרונה של משה דיין
היתה הגדולה והטובה מכולן. לפתע הו דיע
לממשלה, כי החליט להיענות להז מנת
מלך נפאל ולנסוע למיזרח־הרחוק.
מובן שדיין לא הסתפק בנסיעה זו רק
בנפאל, או רק בממרח הרחוק. נסיעתו

עצמו ולצאת בשבוע הבא לנסיעה ארוכה,
ממומנת על-ידי המגביודהיהודית־המאוחדת.
ח״כ גד יעקובי, מי שהיה ממלכי הנסיעות
של המערך בעת שזה היה בשילטון, צנוע
עתה הרבה יותר מכפי שהיה בעבר. לפני
בשנה עשה יעקובי טיול ארוך במזרח-
הרחוק ובאוסטרליה, שם גם פגש את ידי דתו
הנוכחית, דיילת אל־על נלה פרלמו-
טר. בפגרה נסע יעקובי לפרלמנט האירופי,
תוך כדי טיול בכמה ארצות אירופה.
מי שהיה סגן־התיקשורת, אלי מויאל,
לא מרבה לנסוע לחוץ־לארץ, אולם הוא
לא יכול היה שלא להצטרף אל ח״ב ז׳אק
אמיר בנסיעה שלו לפאריס, לכנס של
אירגון היהודים יוצאי עדות־המזרח. ח״ב
נפתלי פדר ממפ״ם אמנם לא נסע בפג רה,
אך הוא עדיין נח מן הטיול הארוך,
גדוש החוויות• ,שאותו ערך במוסקבה יחד
עם ח״כ אברהם מלמד מהמפד״ל וח״כ יוסי
שריד מהמערך, שהחליט לא לנסוע בפג רה
זו לחוץ־לארץ ותחת זאת ערך טיול ב רמת
הגולן. ח״כ הליכוד דב שילנסקי ערך
מחקר משמעותי באתר שהוא פופולארי
מאד עכשיו בקרב חברי־הכנסת — אוסטרל יה•
שילנסקי היה אורח הקהילה היהודית
שם, וחזר שבוע לאחר שהסתיימה הפגרה.
שני חברי-כנסת שערכו טיול נהדר ב פגרה
הם חיים קורפו מהליכוד ומשה שחל,
יושב־ראש סיעת המערך בכנסת. קורפו
טייל באירופה והגיע עד לפראג, שגם
בה מצא כינוס המצדיק את נסיעתו. שחל
ליווה את קורפו לכל אורכו של הסיור,
אולם כאשר שב קורפו לארץ, כמה ימים
לפני תום הפגרה, עלה שחל על מטוס
ונסע עם רעייתו לארצות־הברית, כאורח
הקונגרס האמריקאי. שחל עדיין לא חזר
לארץ.
נסיעות הח״כים לחוץ־לארץ עולות ממון
רב למדינה, הן כאשר הם נוסעים על
חשבון המדינה והן כאשר הם נוסעים על

נוסע הכהן לבריאות לבת. היא נסעה לכנס של סטודנטים סוצ יאליסטים
בבריסל, ומשם נסעה לווינה,
כשליחתה של ועדת הקליטה של הכנסת.
פרט מעניין: את הנסיעה לווינה סידרה
לגרוסמן דווקא ח״ב חרות, גאולה כהן,
שהיא יושבת ראש ועדת הקליטה של
הכנסת.
השר גדעון פת, שגילה את חוץ־לארץ
לפני שנים רבות, חזר זה עתה מנסיעה
ארוכה לארצות־הברית, שהיתר, משולבת
בשתי משימות: בעיות מישרדו (תמ״ת)
והמגבית. פת יצא בעת הפגרה וחזר שבו עיים
אחרי שהסתיימה. כמוהו שר אחר של
הליברלים, יצחק מודעי, המרבה אף הוא
לנסוע. הוא חזר לפני שבוע מטיול ארוך
באמריקה ובאירופה.
יושב־ראש ועדת החוץ והביטחון של ה כנסת,
ח״כ משה ארנם, יצא שבוע לפני
תום הפגרה לטיול פרטי שארך שבועיים.
סגן שר-הביטחון, ח״כ מרדכי ציפורי,
אשר נדמה לעתים כי הוא שר־החוץ ב־מישרד-הביטחון,
חזר לא מכבר מנסיעה
למקום האהוב עליו, דרום־אמריקה. ח״כ
חיים קאופמן, המרבה בנסיעות גם מטעם
הממשלה וגם מטעם חברת לגב שבראשה
הוא עומד, ערך נסיעה ארוכה ביותר לאר צות
אירופה, בענייני עסקיו הפרטיים, אך
שב סמוך לתחילת הפגרה. קאופמן שהה
בארץ במשך כל הפגרה.
ח״כ רוני מילוא ניצל את הפגרה רק
לארבעה ימי שהייה בחוץ־לארץ. מילוא בי
נוסע
אמיר
ספרדי בפאריס
חשבון מיפעלים ציבוריים, אשר בסופו
של דבר מקבלים את כספם מאוצר המדי נה.
למרות שמחירי הכרטיסים אינם יק רים
יחסית — כרטיס לאירופה מסתכם
בכ־ 15 אלף לירות וכרטיס לארצות־הברית
בכ״ 28 אלף לירות — הרי דמי השהות של
הח״כים הם יקרים ביותר. מרבית הח״כים
מוציאים בחוץ־לארץ דמי אש״ל בסדר
גודל של 150 דולר ליום, וזאת כאשר
הח״ב הוא צנוע. נסיעה לארצות־הברית,
עם שהות של עשרה ימים שם, עולה לקו פת
הציבור כ־ 63 אלף לירות.

>כתכה ראשונה בסידרה)

טאטום אזניל:
נ1לדה להה׳לה
השחקניות מעולם לא אהבו את
טאטום או׳ניל: כשהיתה קטנה גנ בה
מכולן את ההצגה (בתמונה
מימין) .כמעט בת 8היתה בירח
של נייר וכמעט בת 11 בראשונים
בליגה (בתמונה משמאל) .כשגדלה
גנבה מהן את אביה היפהפה (בת מונה
הימנית למטה) ראין או׳ניל,
הנוהג לקחת אותה עימו לכל מסי בה
ומסיבה, ויש אומרים שקיים
הסכם חשאי ביניהם. די ברמז קל
מצידה של טאטום והידידה החד שה
של אבא הופכת ידידה לשע בר.
בין כה וכה התבגרה טאטום
במהירות כשבסירטה האחרון היא
גדלה מגיל 13 שהוא פחות מגילה
האמיתי עד גיל 18 שהוא יותר
מגילה בחיים — היא כמעט בת . 15
התפקיד ׳שהחיש את התבגרותה
מהווה המשך רעיוני׳ לתפקיד שגילה
את ליז טיילור, בעבר ,״הקטיפה
הלאומית״ .היה זה הכינוי לאלופת
הרכיבה הצעירה ביותר של ברי טניה.
טאטום צריכה להיות ״הקטי פה
הבינלאומית״ ,בת־אחותה, שגם
היא נולדה לתהילה. ליז טיילור הוז מנה
תחילה לגלם את הדודה וכש־סרבה
ניתן התפקיד לאשת הבמאי
בריאן פודבס, השחקנית נאנט ניו-
מן. האם גם ליז פחדה מן הילדה ז

מאולון בואנו!:

עמוקים ׳וחוד
ההצלחה משאירה בפה טעם של
עוד. כך קרה גם לסידרת הטל וויזיה
שורשים שסחבה אל המכ שיר
הקטן ב־ , 1977 בארצות־הברית
לבדה, מאה ושלושים מיליון אמרי קאים.
חברת אי.בי.סי. חשבה כי
ההצלחה לא תישאר יתומה ויצרה
המשך לקורות צאצאיו של קונטו.
קינטה. כשהסיפור נמשך אל תוך
שנות דד ,60 משוחזר ראיון סנסצ יוני
שערך בשעתו הסופר אחזור
היילי עם מנהיג התנועה הניאו-
נאצית, ג׳ורג׳ לינקולן רוקוול, על
דפי הירחון פלייבוי. את השניים
מגלמים השחקן הכושי הידוע ג׳יימס
ארל ג׳ונס ומי שתמיד שמח לתפ קידים
בעלי עמדה פוליטית המטי פה
לשיוויון בין הגזעים, מרלון
בראנדו, אף שהוא בוודאי מבטא
כאן את העמדה השנואה עליו,
העולם הזה 2177

והה סאמו: מלנה הדיסקו אוהבה לאהוב
היא אוהבת לאהוב אותך בעיקר אם שמך הוא ברום סודאנו
ואתה גם ידידה האישי של הגברת, מלכת הדיסקו, בת ה־30
ומי ששרה את השיר נושא האוסקר. סודאגו צירף שני מעריצים
ג׳ובין אספוסיט ואדי הוקינסון, ללוות את דונה בתוכניתה. ומסביר:
דונה שיכנעה אותי להתאהב בה. בערך כמו העכביש והזבוב

1111113 11*1111(1
מישו סטיבנס:
הפיתוי החרש
לייף הקדיש לה שער. ואלנ-
טינו, מעצב האופנה הגדול,
פרש לרגליה את פאריס כולה
(בתמונה למעלה משמאל) זוהי
מישל סטיבנס המקסימה, בת
העשרים ושתיים, שהובאה בנד
ייוחד מקולורדו על־ידי ואלנ-
טינו בכוונה לפתות את אירו פה
כולה. השניים אכן הצליחו.
ואלנטינו עצמו יוצר בהשראתה
את יצירות האופנה החדשות
שלו, מלביש ומפשיט אותה במו
ידיו בכל תצוגה, כשאפילו ה-
ג׳ינס נראה עליה קצת אחרת.
בינתיים מקיימת מישל אורח
חיים אמריקאי טיפוסי: היא
קמה ב־ 6בבוקר, רצה לבריכת
השחייה ולארוחת־הבוקר או כלת
קורנפלקס. בין צילום ל צילום
היא רוקמת וסורגת
ואפילו חושבת על ילדים.
קשה לדעת מי מהן יפה יותר
האשה־הילדה עם הכובע או ה-
ילדה־האשה עם הכלב?

גיון וו״ט: האלוף הנחל והניסו העטו
ישנם המנבאים לג׳ון וייט פרס נוסף: אחרי שזכה באוסקר
על השיבה הביתה, סירטו של האל אשבי, הוא מרשים שוב בתפ קיד
האלוף בגירסה מחודשת שעשה פרנקו זפירלי לסירטו של
הבמאי קינג וידור מ־ , 1931 המספר על אלוף איגרוף המבקש להו כיח
את עצמו לבנו, אחרי שנישואיו נהרסו. את תפקיד הבן
מגלם ריקי שרדר בן השמונה, שנבחר מתוך 2000 ילדים. הבחי רה
הצליחה עד כדי כך שהיו שחשבו כי ריקי הוא בנו האמיתי
של וייט. תגובת האלוף :״לא הייתי מתנגד לאמץ אותו.״

סלבי :181x1
גס ח׳א ואלונים נשים אוהבות מנצחים וסילבי
וארטן אוהבת אותם מהירים.
במירוץ המכוניות לגראנד פרי
בלונג־ביץ׳ שבארצות־הברית אספה
אליה את האלופים ז׳אק לאפיט
ודאו פייר ז׳אבויי כדי לנחמם אחרי
שהאחר שבר את ידו בנסיעה ב מהירות
מופרזת והשני הרם את
מכוניתו מסיבה דומה. אך האלו פים
אינם מוותרים: סילבי הבטי חה
לבוא לראותם בגראנד־פרי ש ייערך
בבית — בצרפת ב־ 1ביולי.

העו ל ם הז ה 2177

קופל נותן־ לך
10 סיבות טובות
לטיול מוצלח
טיולים על קיבה מלאה
בכל טיול מאורגן של
״קופל״ ,אתה מקבל שתי
ארוחות ליום — ארוחת־בוקר
וארוחה חמה.

מעל תעלת למאנש>— בטיסה טיול של ״קופל״ חוסך לך
טלטולים במעבורת —
אתה חוצה את התעלה
בטיסה.

״קופל״ מציע לך את
המיגוון הגדול ביותר של
טיולים

היחידי בארץ שמאפשר
לך הבטחת כל מחיר
הטיול בלירות ישראליות

ל״קופל״ יש ארבעה־עשר
מסלולי טיולים מאורגנים
לאירופה, לארה״ב, לדרום־
אמריקה ולמזרח־הרחוק.

(כולל מחיר טיסה) תמורת
תשלום של 1/3ממחיר
הטיול(בנוסף לדמי
הרשמה).

טיול בתשלומים
ב״קופל״ מוכנים לקבל ממך
/ 3ו ממחיר הטיול ב־סו
תשלומים ללא ריבית
(התשלום הראשון בשובך
מהטיול).

יוסקה ליפשיץ מבטיח לך טיול מוצלח
בתי־מלון מעולים במרכזי הערים כשאתה מטייל עם ״קופל״,
אתה גר בבית־מלון במרכז
העיר, ולא בפונדק דרכים
מחוץ־לעיר. עם ״קופל״
אתה נמצא במרכז
ה״ענינים״ ,ואינך מבזבז
זמן יקר ונסיעות במוניות
(על חשבונך) העירה.

יוסקה כבר הספיק להדריך המכיר את המקומות היפים
בעולם כמו שאתה מכיר את
מעל ל־ססו קבוצות
באירופה, בארה״ב ובמזרח־ תל־אביב.
יוסקה הוא רק אחד מתוך
הרחוק(כולם קוראים לו
צוות המדריכים של
״אבא יוסקה״ והוא שומר
איתם על קשר) .יוסקה הוא ״קופל״ .עם מדריכים
כאלה — הטיול שלך
מדריך תיירות מורשה
מוכרח להצליח.

את המדריך ואת חבריך
לטיול תביר לפני הטיול
במפגש קבוצתי על כוס־קפה
באחד ממלונות
היוקרה בת״א. במפגש זה
תקבל גם הנחיות והצעות
לתלבושת מתאימה במשך
הטיול, למטען הגיוני,
היכן ומה כדאי לקנות
בחו״ל וכדומה.

מקום שמור למכוניתך
כשאתה נוסע לחו״ל, אל
תפקיר את המכונית שלך.
במשך הטיול שלך
בחו״ל — ״קופל״ מאפשר
לך להחנות את מכוניתך
(במחיר סימלי) בחניון רכב
תת־קרקעי בת״א.

ביטוח — חינם!
לפני שאתה יוצא לטיול
דואגים ב״קופל״ לבטח
אותך בשני מישורים:
ביטוח בריאות וביטוח
חפצים — חינם!

מי עוד יכול להציע לך את
היתרונות שמציעה לך
חברת התיירות הגדולה
בישראל?

קופל וסישת
משרד ראשי: תל־אביב, רח׳ פרישמן , 14 טל .24 61 21 .ירושלים, טל .23 2225 .חיפה, טל .88011 .קרית־ביאליק, טל. ו.74 04 5
!579
נתניה, טל .27410 .הרצליה, טל .938057 .רמת־גן, טל .73 11 05 .באר־שבע, טל.78860 .

ייג!

ססו מיליון נשים בעולם אומרות:
״זינגר ז ה זינגר״

״זינגר ז ה זינגר״

״זינגר ז ה זינגר״

״זינגר ז ה זינגר״

״זינגר ז ה זינגר״

״זינגר ז ה זינגר״

״זינגר ז ה זינגר״

״זינגר ז ה זינגר״

״זינגר ז ה זינגר״

״זינגר ז ה זינגר״

״זינגר ז ה זינגר״

״זינגר ז ה זינגר״

״זינגר ז ה זינגר״

״זינגר ז ה זינגר״

״זינגר ז ה זינגר״

״זינגר ז ה זינגר״

״זינגר ז ה זינגר״

״זינגר זה זינגר״

״זינגר ז ה זינגר״

״זינגר ז ה זינגר״

״זינגר ז ה זינגר״

״זינגר ז ה זינגר״

״זינגר ז ה זינגר״

״זינגר ז ה זינגר״

״זינגר ז ה זינגר״

״זינגר ז ה זינגר״

״זינגר ז ה זינגר״

״זינגר ז ה זינגר״

״זינגר זה זינגר״

״־יינגר ז ה זינגר״

״זינגר ז ה זינגר״

״זינגר ז ה זינגר״

״זינגר ז ה זינגר״

״זינגר ז ה זינגר״

״זינגר ז ה זינגר״

״זינגר ז ה זינגר״

״זינגר ז ה זינגר״

״זינגר ז ה זינגר״

״זינגר ז ה זינגר״

״זינגר ז ה זינגר״

״זינגר ז ה זינגר״

״זינגר ז ה זינגר״

״זינגר ז ה זינגר״

״זינגר זה זינגר׳;

״זינגר ז ה זינגר״

״זינגר ז ה זינגר״

״זינגר ז ה זינגר״

״זינגר ז ה זינגר״

״זינגר ז ה זינגר״

״זינגר ז ה זינגר״

״זינגר ז ה זינגר״ ״זינגר ז ה זינגר״

״זינגר ז ה זינגר״

״זינגר ז ה זינגר״

״זינגר ז ה זינגר״

״זינגר ז ה זינגר״

״זינגר ז ח זינגר״

״זינגר ז ה זינגר״

״זינגר זה זינגר״

״זינגר ז ה זינגר״

״זינגר ז ה זינגר״

״זינגר ז ה זינגר״

״זינגר ז ה זינגר״

״זינגר ז ה זינגר״

״זינגר ז ה זינגר״

״זינגר ז ה זינגר״

7מתוך סו נשים בישראל מסכימות אתן.
י&ו מכונת־תפירה זינגר זכתה בתואר המוצר הנבחר
בהפרש אחוזים עצום לעומת שאר
זינגר זכתה ב־/0ס .73.3תוצאות משאל דעת הקהל
בארץ משקפות את דעת הקהל בכל העולם:
100 מיליון מכונות־תפירה זינגר תופרות בכל
רחבי־תבל.הפופולריות של זינגר היא לא מהיום.
.זה 30ו שנה שזינגר מתמחה בייצור, בשכלול
ובפיתוח מכונות־תפירה,והתוצאות-ביצועי תפירה
ורקמה מעולים הזוכים להצלחה בכל העולם.
מתוך עשרות דגמי מכונות־התפירה של זינגר,
כל אשה תמצא את מכונת־התפירה ש״תפורה״
למשאלותיה: מכונת־תפירה למתחילות, למתקדמות,
לחובבות ולמקצועיות. וזה עוד לא הכל.
* זינגר מספקת חוברות הדרכה מתאימות, מעבירה קורסים חינם
ומעניקה שרות מהיר ויעיל בכל רחבי־הארץ. זינגר-מבמת־תפירה לבל

אחריות ל־ 5שנים.

נירוניקס בע״מ מפיצים בלעדיים של זינגר * :תל-אביב: רח׳ בן־יהודה ,61 טל * .220979 .זינגר, נחלת בנימין * 61 זינגר, דיזנגוף . 112
ירושלים: נית כלל, רח׳ יפו, טל * .240813 .חיפה: ככר מאירהוף, קרית אליעזר, טל * .510012 .זינגר, מרכז שרות והדרכה, רח׳ הרצל .29
* בסוכנויות זינגר בכל הארץ ובחנויות השקם.

ה סו ל ם הז ה 2177

הפקידה דרשה מוז־־כ מילוא לערוך את השטויות
שלו. ובן שר־הדתות יהיה אוייב הדמוקרטיה
81 במיזנון־הננסת חילקה
טלי לנדאו, מזכירת סיעת
פלג לע״ם של יגאל חור־כיץ,
הודעה לעיתונות של
ח״ כ זלמן שוגל. ח״כ הלי כוד
רוני מילוא התחכם אי יתה
:״תני לי גם כן עותק
אחד של ההודעה לעיתונות.
אני עורך את כל כיתבי שו בל.״
טלי, שחשבה כי מילוא
מעליב את אחד הבוסים שלה,
צעקה עליו :״קודם תערוך את
השטויות שאתה מדבר, ואחר
כך תפנה לעריכת כיתבי שו בל!״
מילוא לא התעצל, הלך
להתלונן עליה אצל הורביץ.
עוד באותו היום פוטרה טלי,
ובמקומה הביא הורביץ את מי
שהיתה מזכירתו עוד בתקופה
שבה היה שר-המיסחר־והתע-
שייה, צעירה בשם ענת.
! 0בשבוע שעבר ביקש יו-
בכנסת,
הישיבה
שב־ראש
משה מירון, כי שני חברי-
כנסת ישמשו מונים בהצבעה.
הוא פנה אל ח״כ המערך ז׳ אלו
אמיר, וכשזה הסכים, סנה אל
ח״כ הליכוד פסח גרופר.
במליאה נשמעה קריאה :״זו
התמודות במישקל כבד.״ גם
אמיר וגם גרופר נמנים על ה שמנים
שבין חברי הכנסת.
אמיר נפגע, התיישב במקומו
וסירב לכהן כמונה־קולות יחד
עם גרופר באמרו :״מספיק
צילמו את שנינו ביחד!״
! 0שר-הדתות, אהרון
אכד־חצירא, הביא לכנסת
את בנו בן ה.־ 3גיא. אחד מ חברי
הכנסת פנה אליו :״אם

תמשיך להביא את הבן שלך
הנה, הוא יגדל כאוייב הדמו קרטיה

[ 0באחד מנאומיו בכנסת
ייחס ח״כ זלמן שובל לח״כ
אבא אבן, שלא היה נוכח
באותה עת במליאה, את דעתה

(לעש 2לי ד יללה

הנאום שבו אמר או לא אמר
אבן את הדברים. אבן התרגז
עוד יותר ואמר לו :״אתה
רוצה מקור של דברים שלא
אמרתי?״ לאחר מכן קרא אבן
מן הדוכן ״הודעה אישית״ חרי פה,
שבה שם את שובל ללעג
ולקלס.

גאון. תגובתו של שילנסקי,
אחרי ההצגה, היתה :״כאשר
אני ישבתי בבית־הסוהר, לא
היו נותנים לנו לעשות הצגות.
אז מה האסירים היום מתלו ננים?״
שילנסקי ישב בבית-
הסוהר אחרי שנתפס בנסותו
להטמין פצצה במישרד־החוץ,

1יושב־ראש ועדת־הכנ־סח,
יצחק ברמן, הופיע ל כנסת
כשעל פרק ידו שעון ה נחשב
כאחד היקרים בעולם,
מתוצרת פטק פיליפ השווייצית,
שמחירו הוא יותר מ־ססז אלף
לירות. כאשר העירו לברמן כי
שעונו יקר כל־כך, הוא מיהר

הצל מי ם:

בשעה 2 0 . 3 0י ת קיי ם בבדה
ד״־דע־ליס) - 18׳. 5ב מו צ אי שבת ( )1 9 . 5
ה 4ד״״שלח,מר מנחם בגין, בירושלים, חוגש בו עי לפרשת השברע.

1100

משם בגין

החליט לחקות את דויד בו־גוריון, המנוח
ולארגן בביתו חוג של חכמים. בעוד שבן״
גוריון ריכז סביבו אנשים בחוג התנ״ך המפורסם שלו, החליט בגין
על חוג לפרשת השבוע. אולם בגין לא רצה להחמיץ את הפירסום
שהוא יכול לזכות בו בעיקבות הקמת החוג. לישכתו פירסמה
באמצעות סוכנות עתי״ם הודעה (ראה גלופה) לכל העיתונים היומיים
של סיעת של״י לפיתרון בעיית
ירושלים. מאוחר יותר, כשנודע
דבר הנאום לאבן, הוא תפס
את שובל, שהיה בחברת אשתו
במיזנון, וצעק עליו :״זה שקר
ותפלות מה שייחסת לי!״ שו בל
הבטיח להתנצל, וביקש
מאבן לתת לו את המקור של

בארץ תחת הכותרת :״לידיעת הצלמים.״ המיברקים הודיעו לצלמים
על חוג פרשת השבוע של ראש״הממשלה( .למטה ):יום קודם לכן
אבל בגין במסיבה שערך החוג הכלכלי של תנועת החרות במלון
בתל־אביב. מנחה המסיבה, יושב-ראש מרכז חרות, אברהם (״אברשה״)
שכטרמן, התחיל לנאום באשר הקרואים התיישבו ליד השולחן. אולם
בגין הפסיק אותו ואמר :״קודם אוכל, אחר בך נאומים.״

! 0בהצבעת אי־האמון של
של״י בעניין עונש־המוות, לא
היה ח״כ המפד״ל אבריהם
(״אברמל״) מלמד באולם, ולא
הצביע עם המפד״ל נגד הצעת
אי-האמון. מאוחר יותר הסביר
מלמד את העדרותו מהאולם:
״יש מישמעת קואליציונית,
אבל אני לא מוכן לתת אמון
בממשלה המציעה עונש־מוות.
אז החלטתי שאני פ״פ.״ כש נשאל
מה זה פ״פ השיב :״פליט
פוליטי מאולם המליאה.״
0ח״כ המערך ע מו ם
הדר, אחיו של ח״כ לע״ם
יגאל הורביץ, טען בישיבה של
סיעת המערך כי יש להחזיר
מייד לארץ את יושב־ראש ה סיעה,
ח״כ משה שחל. הדר
גם נימק את דרישתו באמרו:
״שחל הוא מומחה בהדלפה
לעיתונים. מהיום שהוא בחוץ־
לארץ, סובל המערך מחוסר
סיקור מתאים בעיתונות.״
0ח״כ גאולה בהן נמ נעה
מההצבעה על ההצעה ל-
סדר־היום של ח״כ חייקה
גרוסמן, על הפוליטיזציה ב־רשות־השידור,
בעיקבות סילו קו
של מרדכי(״מוטי״) קיר״
שגכאום מתפקידו. אחר־כך
הסבירה גאולה מדוע נמנעה :
״מצד אחד אני יודעת שהעניין
עם קירשנבאום היה עריפת
ראשים, אבל מהצד האחר אני
יודעת שהיום ראש־הממשלה
׳מנחם בגין חושב בדיוק כמו
קירשנבאום ויעכקלה אג
מון.״

אויה
נאור

מזכיר הממשלה, ניצב מול סוללת״
המיקרופונים נפתח מישרד ראש־חממ־שלה,
בתום אחת מישיבות הממשלה הרבות, שנערכו בעת האחרונה.
אל העיתונאים היה צריך לצאת ראש־הממשלח מנחם בגין, עצמו,
לענות על שאלותיהם. אולם כאשר הבחין בגין כי העיתונאים
הממתינים הציבו מטאטא, שיתמוך במיקרופונים שלחם, הוא טען
״זה לא מכובד,״ והניח לנאור לקרוא את החלטות הממשלה.
העולם הז ה 2177

׳ 0היריבות בין שתי חטי בות
הליכוד, הליברלים וחרות,
הגיעה גם למישור של יחסים
אישיים מתוחים. אחד מראשי
חטיבת הליכוד בכנסת, ח״כ
חיים קאופמן, טען בחום
רב כי חברו לסיעה, איש ה־מיפלגה
הליברלית מנחם
סכידור, הוא ״האידיוט של
הכנסת, וצריך להשתיק אותו
מהר מאד. כל נאום של סבידור
מביא עוד קולות למערך.״

דוב שילנסקי

01ח״כ
היה אחד האורחים בהצגת
המרד על הסער, שנערכה ב־בית־הסוהר
מעש ״הו, על־ידי
אסירים, זשבויימה בידי יהורם

בהפגנה נגד הסכם־השילומים
שנחתם.
01 בדיון על חוקי־התעבד
רה החדשים, שהגיש שר־התח־בורה
חיים לנדאו, נאם גם
מי שהיה שר־התחבורה הקו דם,
מאיד עמית. לעמית
הפריע ח״כ האגודה יהודה
מאיר אברמוביץ, ובתשו בתו
קרא לעברו ״אדוני הרב״.
יושב־ראש הישיבה, משה מי רון,
מיהר לתקנו :״כאן אין
רב.״ ולנוכח מבטו התמוה של
אברמוביץ מיהר להסביר ל ״אתה
קראת לח״כ
עמית :
אברמוביץ אדוני הרב. קודם
קרא מישהו לח״כ שושנה בשם ארבדי־אלמוזלינו
שושנה. אני מבקש שיקראו
לחברי-הכנסת חברי-כנסת.״
! 0באותו דיון גינה ח״כ
של״י מאיר פעיל את הנות נים
לבניהם הקטינים לנהוג
בריכבם. קרא לעברו ח״כ
עקיבא נוף :״האם גיסית
פעם לעמוד מול הפצרות
קטין?״

לרכוס את שרוולי חולצתו, כדי
שהשעון לא יבלוט. למחרת
היום החל מופיע בכנסת עם
שעון זול יותר.

! 0העיתונאי גידעון ריי־כ
ר הוא גם מרצה בבית־ספר
לעיתונות בירושלים. רייכר
התפאר בפני תלמידיו, כי אותו
לא הצליחו למתוח אף פעם
אחת, וכי הוא תמיד תפס את
המותחים אותו. תלמידיו של
רייכר החליטו בכל זאת למתוח
אוחו. הם פנו לאחת ממפיקות
עלי כותרת, ורד ברמן, ש התקשרה
אל רייכר וביקשה
ממנו להנחות את אחת מתוכ ניות
עלי כותרת, משום ש ירון
לונדון חלה. באותו ה ערב
הופיע רייכר לפני תל מידיו
וסיפר להם בהתרגשות
כי הוא עומד להנחות את עלי
כותרת .״אם אתם רוצים לר אות
איך מראיינים באופן מיק-
צועי, תתבוננו הערב בטלוויז יה!״
רק אז השמיעו לו התל מידים
את הקלטודהסתר של
השיחה בינו לבין ברמן.

מרשימותיו שלמבקר מסעדות
| ^ מסעדה שוכנת ליד הנמל
והדבר מורגש היטב בתפריט.
העדפנו להזמין את הדג
החריף בנוס ח טריפוליטגי,
חריימי בלשון האזור. הדג
היה טעים מאד והרוטב
חריף כיאות. את הדג ליווינו
ביין עבדת לבן של
כרמל מזרחי, והיתה. ביניהם
התאמה מושלמת. מולי שתו
יין סוביניון בלנק, גם הוא
יין משובת של כרמל מזרחי.
בכלל ראוי לציין כי לכרמלי
יש מבחר מעולה של יינו ת
שולחן, אדומים ולבנים.
היין ;האדום מיועד לבשר
בקר, הודו ודברי מאפה,
והיין הלבן -לדגים, ועוף.

אורנה פזרת התחילה את דרכה בארץ
בעוזרת־בית. ותומדקין סירב להשתמש בדרכונו הגרמני
! 8אגב, רייכר משרת עתה
במילואים, וכאשר חזר הביתה
לחופשת־שבת הופתע למצוא
הודעת־פיטורין מ-
מתנה :
רשוודהשידור, שבה עבד ריי-
כר, נוסף על עבודתו בידיעות
אחרונות, בחצי מישרה.

הקהילה שלו באוראנג׳ ,במדי נת
נידג׳רסי, לא הרחק מניר
יורק: פעם היה משיא 25
זוגות בחודש. עכשיו הוא
משיא ארבעה זוגות בחודש.
רוב הזוגות חיים בצוותא מבלי
לטרוח להתחתן ביכלל.

מי ש

תוך כדי כך הפליג
פרינץ בזיכרונות. בשעתו רצה
עמום בן־גורמן, בנו של
מי שהיה יו״ר הנהלת הסוכנות
היהודית, לשאת לאשר. נערה
בריטית בשם מרי. כל הרבנים
האורתודוכסיים אמרו, כי תהיה
דרושה להם לפחות שנה כדי
לגייר אותה. פרינץ הסכים ל גייר
אותה לאלתר. כאשר הציע
למתגיירת לאמץ לעצמה את
השם העברי מרים, סירבה זו
״נולדתי
בתוקף והכריזה :
מרי, נטבלתי מרי ואמות מרי!״
ואמנם, גם כיום היא קרוייה
מרי בדגוריון.

! חיים בדאון,

יגאל

היה עוזרו של שר־החוץ
אלון, פנה לעסקים פרטיים,
ומאז המהפך לא הופיע בסנסת.
בשבוע שעבר החליט לבוא
לכנסת. הוא וידידו יחיאל
גוטמן, מי שהיה באותה תקו פה
עוזרו של שר־המישפטים
חיים צדוק, המכהן כיום
כיועצה המישפטי •של סיעת
המערך בכנסת, החליטו לראות
אם השומרים יתנו לבראון ל אישור־כניסה. ללא היכנס
בראון
עבר את כל השומרים
והסדרנים, שכל-כך התרגשו
לראות אותו, עד ששכחו לש אול
אותו אם יש לו אישור.
0איש־איש וחלומותיו.
מה רצה אהרון פאפו, הקו־מיסאר
הפוליטי של גוש־אמו־נים
ברשות־השידור, להיות
כשהיה נער? השבוע סיפר
אחד מחבריו לספסל־הלימודים
כי פאפו הצעיר אהב לקרוא
ביוגראפיות ,׳וכי גיבורו היה
יוסף פושה, שר־המישטרה

של חברת מיבטחים, ובעבר
מנהל מישרדו של ראש־הממ־שלה,
יצחק, רבץ. כאשר
נשאל ערן בן ד 41-,אם הוא
מצפה לגיל ,45 בדי שיתאים
לתחרות זו מבחינת גילו, ענה:
״אני לא כל-כך רוצה, אבל
הגיל הגבוה מתקרב אלי במ הירות
רבה.״
ן 0באותה תחרות הפסיד
הצמד, חבר־הכנסת יצחק רבין

שעלתה מארצות־הברית לפני
כתשע שנים, ילדה השבוע זוג
בנינדתאומים. סוזי נאלצה לנ סוע
לבית־החולים במונית, מא חר
והמכונית הפרטית שלה
ושל בעלה, יצחק זמלר, נג נבה
ערב קודם לכן ונמצאה
הרוסה אחרי יומיים. תאומיה
של סוזי נולדו במישקל נמוך
יחסית, שניים וחצי קילוגרמים
לנפש, וטקס ברית־המילה ייע רך
רק כאשר יגיע משקלם

! 0הפסל יגאל תומר־קין
הוזמן ליוגוסלוויה כדי ל קבל
פרם על אחד מרישומיו.
כאשר ניגש לשגרירות היוגוס־לווית
בפאריס, כדי לקבל אש-
רת־כניסה, נאמר לו שאם הוא
ישתמש בדרכון הגרמני, הנמ צא
ברשותו מכיוון שנולד ב גרמניה,
הוא יקבל אשרה מייד,
אך אם יתעקש להשתמש בדר-

סמדו מ1

אחת מחמש הזמרות של לחקמ
״סקסטח״ ,עומדת לעזוב את הלהקה
בקרוב. סמדר, שהיא חברתו של הצלם ראובן יערי (בתמונה),
החליטה לנסות את מזלה בארצות״הברית. לנסיעה יצטרף ידידה
הצלם, שישתלם שם בצילום. עתה הם מסיימים את התחייבויותיהם
כאן בארץ, ואז יארזו השג ייסאת מטלטליהם ויפרדו מכל חבריהם.

יעקב נ&רתושבה

שוחר האמנות, אחיה של
מינה צור, שנפטרה לפני
כשנתיים, מתגורר בניו״יורק. את יום־הולדתו ה״ 50 חגג בדירתו
של הצייר בני לוי שבמנהטן. למסיבה הגיעו בל המי־ומי במושבה
הישראלית בניו״יורק, אמנים ידועים ואנשי״שם, וביניהם חתן פרס־נובל,
יצחק בשביס־זינגר. ידידו של בעל״תשובה, הפסל יעקב אגם,
צייר פורטרט של בעל השימחה, וזה הופיע (ראה תמונה) על
ההזמנה. אגם עצמו לא הגיע למסיבה, ושיגר במקומו את בנו, רוני.
הבוגדני ורב-התככים של

ליון בונאפארט.

מו ק ד

נפו

חזות שחורה לעתיד יה דות
ארצות־הברית ניבא הש בוע
מי שהיה יו״ר מועדון-
הנשיאים שלה, הרב הרפורמי
ד״ר יואבים פרינץ. לדעתו,
תמנה יהדות ארצות־הברית ב עוד
מאה שנה כ־ 900 אלף נפש
בילבד, ביגלל מיעוט הילודה,
מיעוט הנשואין וריבוי נשואי-
תערובת. כדוגמה הביא את

כונו הישראלי, יהיה עליו להמ תין
שלושה שבועות. אמר להם
תומרקין :״את אלה שרצחו
אתכם אתם מוכנים להכניס
לארצכם בלי בעיות, ואת בעלי
הדרכון הישראלי אינכם מו כנים
ד אני מוותר על הכבוד !״
הוא ויתר על יוגוסלוויה וחזר
לישראל.
01 בטורניר הטניס שנערך
לגילאי 45 ויותר, השתתף
עמום עירן, המנהל הכללי

ושגריר ארצות־הברית בישר אל
סמואל לואים, במישחק.
כתב־הספורט של הטלוויזיה,
יורם שימרץ, ביקש לעכב
את המפסידים ולחכות לצוות־הצילום
שלו שהתאחד להגיע.
רבין סרב, בטענה ש״לא כדאי
לצלם את הבושות של היום.״
גם לואים לא שש להמתין
לצלמי־הטלוויזיה, והטיל את
אשמת ההפסד ברוח העזה ש נשבה
בעת המישחק. הגיבה
על כך אשתו, פאלי, שנכחה
במקום :״טוב שיש את מי
להאשים בהפסד שלך!״
׳ 0סאלי לואים נוכחה גם
באחת מהצגות הלהקה האמרי קאית
לה־מאמא. בתום ההצגה
הפטירה :״למה הם לא מדב רים
אנגלית ז״ לא ברור אם
שמיעתה היתה לקוייה באותו
ערב, או שמיבטאם האמרי קאי
של השחקנים היה לקוי.
01 בהזדמנות אחרת הופי עה
אותה להקה באוניברסיטה
העברית בירושלים. כאשר הח לו
הסטודנטים־הצופים לצאת
ולהיכנס לאולם במהלך ההצגה,
עמד אביטל מוסינזון, מנ הל
תיאטרון־ירושלים, ליד הסף
ועצר בעדם .״מישהו חייב לש מור
על הנימוס והסדר,״ אמר.

הזמרת

סוזי מילר,

ל־ 2.700 קילוגרמים. בינתיים
לא החליטו סוזי ויצחק באילו
שמות לקרוא לבנים, והם מכ נים
אותם אל״ף ובי״ת.
! 0לקראת סיום תפקידו
של מי שהיה עד לאחרונה
תת-אלוף
קציו־חינוך־ראשי,
אבנר שליו, חיפשו אנשי
גלי צה״ל דרך מקורית להביע
את הערכתם לעבודתו. היתד.
זו קצינת־הניהול של גלי צה״ל,
רב-סרן תמר צור, שהעלתה
את הרעיון לתת לו שי־פרידה:
טלפון־אדום, כתיזכורת לתקו פה
שבה נולדה תוכנית הטל-
פון־האדום ביוזמתו. כאשר קי בל
שליו את השי מידי מפקד
גלי צה״ל, היתד. שאלתו הרא שונה
:״האם הטלפון מחובר
ישירות לצבי, רימון, מנחה
התכנית ז״
01 אורחת בארץ היא הזמ רת,
עדנה לב, שפעם חיממה
לישראלים את הלב בקולה ה נמוך.
כיום מעדיפה עדנה לע שות
זאת לאמריקאים. היא
מופיעה לכל האירועים עדויה
ביהלומים בצורת לב, הסמל
המיסחרי שלה. את ידידה, ה בדרן
האמריקאי דיוויד וור־נר,
השאירה הפעם בניו־יורק.
01 מחלת האדמת משתו ללת
עדיין בין האמנים. הרק-
העו ל ם הז ה 2177

דנית אסתר נדלר מלהקת
קול ודממה החליטה להמשיך
ולרקוד על אף שחלתה באדמת.
הסיבה העיקרית של אסתר,
שהיא הרקדנית הראשי של
להקה זו, היא לא לעמוד בדר כו
של מנהל הלהקה, שייאלץ
לדחות כמה הופעות אם תיפול
למישכב. מנהל הלהקה הוא
הרקדן משה אפרתי, שהוא
גם בעלה של נדלר.
! 8בהצגה חדשה על אמו נות
תפלות, שתועלה בקרוב
על הבמה, עובדים השחקנים
עם אביזרי־במה שונים, ובי ניהם
קמיע מיוחד, שאם האשד,
מניחה אותו מתחת לכר כאשר
היא בהריון, ייוולד לה בן.
השבוע נעלם הקמיע, וכאשר
נשאלו השחקנים היכן הוא,
הודה מנחם עיני, המשתתף
בהצגה, כי לקח את הקמיע
כדי להניח אותו מתחת לכר
אשתו עזריאלה, העומדת ל לדת
.״גם אני רוצה שייוולד
לי בן,״ הסביר.
! 8בפסטיבל סרטי־טלוויז־יה,
שנערך בקאן, הציגה אחת
מרשתות הטלוויזיה הגרמנית
את הבובות של אריק פמית
הישראלי. הגרמנים אף הוצי או
חוברות־תעמולה לסרט, ש באחת
מהן מתנוססת תמונתו
של במאי הסרט, השחקן יוסי
,נדבר. ראה את התמונה ראש
מחלקת־התוכניות בטלוויזיה ה־דרום־אפריקאית,
יאן סוואג־פול,
ניגש אל מפיקת תיאט־רון־הבובות
מרים עציוני
וסיפר לה שהוא מכיר את גרבר
עוד משנת 4964 כאשר הוא
הופיע בדרום־אפריקה. בזכות
היכרות זו הזמין הדרום־אפרי-
קאי את הבובות של סמית,
יחד עם הבמאי גרבר, כדי לצ לם
בדרוכדאפריקה, סידרת טל וויזיה
בסיגנון הצריף של תמ

תוכנית שהיתה מאד מקו בלת
על ילדי-הארץ.

אורה

81 חברת-הכנסת
נמיר החליטה לערוך מסיבה
לזוכת פרס־ישראל בתיאטרון,
אורנה פורת, מכיוון שהתי אטרון
הקאמרי לא טרח להכין
לה מסיבה כפי שעשה תיאט רון
הבימה, שערך מסיבה גדו לה
לשחקן רפאל קלצ׳קין,
שזכה באותו פרם. הבמאי ה וותיק,
יוסן ז מילוא, שהיה
גם הוא אורח במסיבה, סיפר
כיצד נתקל לראשונה באורנה,
כאשר זו עבדה, בתחילת דר כה
בארץ, כעוזרת־בית. מישהו
בא אליו וסיפר לו שהיא אמנם
עוזרת־בית, אך בגרמניה, ארץ
הולדתה, למדה מישחק וכדאי
לתת לה הזדמנות. מילוא הז מין
אותה למיבחן, ולאחר הצ לחתה
קיבלה מיד תפקיד רא שי
בתיאטרון הקאמרי, בהצגת
כזאת היתה אמא. הוא גם שי נה
את שמה הגרמני לעברית.
מילוא הוסיף שאשתו, ימי מה,
היתה אז בהריון, והוא
הבטיח שאם תיוולד להם בת
הוא יקרא לה בשם אורנה.
ואמנם, זה שם בתו.
׳ 8חנה מרץ סיפרה, ב אותה
הזדמנות, שהיא ואורנה
הן ידידות טובות. תמיד אהבו
לשיר שירים גרמניים, מאחר
ושתיהן נולדו בארץ זו. חנה
סיפרה שבאחת ההצגות המ שותפות
שלהן, בפתח־תיקווה,
חלה לפתע הפסקת־חשמל. ה שתיים
התחבאו, וכאשר חזר
האור ודלק, לא נמצאו. הן נק־נסו
אז כל אחת בנפרד בחמש
לירות.
! 8הסופר הצעיר
(פלונטר) ג ז חזר מביקור ב־סאן־פרנציסקו,
שם התארח
אצל גרושתו יעל ובעלה, יג אל
ארנס. הוא !נסע לארצות־

מנחם

עלמה פרנקפורט גדע־״״ד&פ;
במישפחה. כאשר הוזמנה על־ידי תיזמורת באר־שבע לעשות את
הכוריאוגרפיה לאופרה ״אורפיאוס״ ,הציעה לאחותה, האופנאית
דורין, לתכנן את חתילבושות למופע ודיגמנה בעצמה את התלבושות.
ה עו ל ם הז ה 2177

סמה שבים

נשיא התאחדות התעשיינים, היה אחד מאורחי־הכבוד בארוחת-צהרייס
חגיגית, שנערכה בתל־אביב על״ידי החוג הכלכלי של תנועת״החרות. שביט,
שהיה בין הראשונים שהגיעו לאולם, התעלם במשך דקות ארוכות משר״האוצר, שימחה ארליך. רק
כאשר העירו לו על־כך, קרא לעבר ארליך שישב במרחק של שלושה מושבים ממנו :״שלום אדוני השר!״
ארליך, שנעלב מהתנהגותו של שביט, ענה לו :״אם אתה רוצה לאמר לי שלום, אתה יכול להתקרב
אלי ״.שביט רכן לעבר הכסא שלידו, התקרב אל ארליך (תמונה תחתונה) וחזר על בירכתו.

הברית כדי לבקר את בתו
.כשמת בת ה־ ,8שאותה לא
ראה כארבע שנים .״הבאתי לה
הרבה מתנות, ולקחתי אותה
לסרט סופרמן,״ סיפר בן בסי פוק.
מייד אחר שחזר ארצה
נפטר אביו. בן, שלא התגלח
בימי האבל, החליט לטפח את
זקנו.

מניה, הזמינו אותו לביתם ב-
רמת־גן. אמרו כמה אורחים
במקום :״קשה להאמין ש־לודוויג
הגדול היה מופיע למ סיבה
אצלם בקלן.״ איילה
זקם, אספנית־אמנות חשובה
בארץ וחברת הנהלת המוסי־אונים
בישראל, אירחה גם היא
את המיליונר במסיבת־קוקטייל.

12 81 נשים מן הכפר הערבי
תמרה פנו אל המזכירה
הכללית של נעמת, נאוה ארד,
בבקשה לאפשר להן ללמוד
נהיגה, אך נאוה חששה מתגו בות
בעליהן. להפתעתה, הב טיחו
הגברים הערביים של
הכפר, כי ברגע שנשותיהם _
יקבלו רשיון־נהיגה הם יערכו
חפלה וישחטו כבש לכבוד ה מאורע.
בימים אלה לומדות
הנשים הערביות לנהוג.

81 כאשר רופא רוכש ל עצמו
שם טוב, הוא קוצר את
חפירות בבוא היום. בזאת נוכח
פרופסור אורי ברנד, מנהל
מחלקת־הכליות בבית־החולים
רמב״ס בחיפה. השבוע הגיעו
אליו ארבעה אנשים מקפריסין,
להשתלת כליות. השניים הרא שונים
הם אם ובנה, והאחרים
דודה ואחיינה. הניתוחים עברו
בהצלחה, והקפריסאים מחלי מים
עתה בחיפה. היה זה ברנר
שלפני כמה שנים הקים את
מחלקת־הכליות בבית־החולים
בקפריסין, ועד היום זוכרים
לו שם את מומחיותו.

! 8גדול אספני האמנות ה מודרנית
באירופה, המיליונר
פטר לודוויג, הגיע ארצה,
כדי להשתתף בתערוכה של
חלק קטן מאוספו . ,הנערכת
במוסיאון תל-אביב. לודוויג
עשה את הונו באירופה מייצור
שוקולד. עם בואו החל פסטי בל
של מסיבות קוקטייל לכ בודו.
יעקב וקנדה כר-
גרא, זוג ישראלים־לשעבר,
המנהלים בעשרים השנים ה אחרונות
גלריה בקלן שבגר
יהודה

8השחקן הוותיק
כרקן הפתיע שוב: הוא הת חיל
לשיר. את הקאריירה הח דשה
שלו פתח בפיזמון הפיר־סום
על סבא ויטנזן, שמושמע
פעמים רבות ביום ברדיו. ברקן
ראה כי טוב, והחל לומד פי-
תוודקול. הוא מתכונן להמ
שיך
לשיר גם במיסגרות אח רות.

8שגריר בריטניה בישר אל,
סיר ג׳ץ מייסון, אירח
את קבוצת שחקני־הקריקט ה ישראלית
בביתו שברמת־גן,
לקראת יציאתה לתחרויות ה קריקט
בלונדון. מנהל הקבוצה
גפריאד קנדלי הגיש למיי־טון
את עניבת הקבוצה, כשי
עבור הטיפול האישי שלו ב קבוצה.
מייסון החליף מייד
את עניבתו בחדשה. גם חברי
הקבוצה הישראלית זכו בתיל-
בושת חדשה, שתוסננה עבורם
במיוחד על־ידי מיפעל בגיר.
חיים פולק, מנהל המיפעל
שנכח במסיבה, זכה בתודת ה ישראלים.

8במסיבה שערך מנהל חב רת
בנייה וידידו של ראש־הממ-
שלה מנחם בגין, דויד אלפרן,
הגיעו גם ח״כ מנחם סבידור
ואשתו רעיה, שהיא מנהלת
מחלקת ההסברה של ויצ״ו
העולמית. רעיה, שהיתה זמרת
בעבר הרחוק, ויתרה על קאר־יירה
לטובת מישפחתה, התבק שה
לשיר והסכימה. כאשר ניג שו
חוגגים אל בעלה ושאלו:
״מה דעתך על הקול הנפלא
של אשתך?״ השיב :״את ה קול
הזה היא נתנה לי בבחי רות.״

א ם תשאל צעירים
אירופה של ״בוא ניסע
מרתק

קלדס דוד ורבקה
בית השואבה \ ,20

גבעתיים

קבוצה נהדרת
נ תי ברנר
ב א רי ;20ת ״ א

מדדיך מצויין

!4369
372ע£

378 יו 8

8\ 398

ימיס ארצות הביקור
איטליה. שוויץ ציפת, הולנד, אנגלייו
אנגליה, הולנד, צרפת, שוויץ, איטליה
איטליה, שוויץ, ציפת, הולנד, אנגליה.
איסליה, שוויץ, אוסטריה, גרמניה, הולנד, אנגליה (פריס).
אנגליה, הולנד, צרפת, שוויץ, איטליה.
איטליה, שוויץ, צרפת, הולנד. אנגליה.
איטליה, שוויץ, צרפת. הולנד, אנגליה.
איטליה, שוויץ, צרפת. הולנד, אנגליה.
איטליה. שוויץ. אוסטריה, גרמניה. הולנד. אנגליה (פריס).
א נגליה, הולנד, צרפת, שוויץ. איטליה.
אנגליה. הגלני, צרפת. שוויץ, איטליה.
איטליה, שוויץ, צרפת, הולנד, אנגליה.
אנגליה, הולנד, צרפת, שוויץ, איטליה.
איטליה, שוויץ, צרפת, הולנד, אנגליה.
איטליה, שוויץ, צרפת, הולנד, אנגליה.
גרמניה, דנמרס, שבדיה, נורבגיה(פיורדים) ,אנגליה,
אנגליה, הולנד, צרפת, שוויץ, איטליה:
איטליה, שוויץ, צרפת, הולנד, אנגליה.
איטליה, שוויץ, אוסטריה, גרמניה, הולנד, אנגליה(פריס).
־אנגליה, הולנד, צרפת, שוויץ, איטליה.
אנגליה. הולנד, צרפת, שוויץ, איטליה.
איטליה, שוויץ, צרפת, הולנד, אנגליה.
־גרמניה. דנמרק. שבדיה, נורבגיה (פיירדיס) .אנגליה.
־אנגליה. הולנד, צרפת. שיייץ. איטליה.
איטליה. שוויץ, צרפת, הולנד, אנגליה.

הטיול יציאה
חזרה ימים
6 8.79 £>406
23 28.8.79

4.9.79 128.79 8410
4.9.79 13.8.79 £411 23 1413א 25 11 9 79 17.8.79
24 11 9.79 19.8 79 8415
416ש 24 11 9.79 19.8.79 8
23 11 9 79 20.8.79 £417
24 18.9.79 26.8.79 8419
0י4׳\23 18 9.79 27.879 £
25 25.9.79 31.8.79 14421
24 25.9.79
422׳\ 2.9.79 8
3.9.79 £423
23 25.9.79
24 2.10.79
9.9.79 8424
23 2.10.79 10.9.79 £425
24 9.10.79 16.9 79 8426
427ו 23 9.10.79 17.9.79 8
23 16.10.79 24.9 79 £428
23 24.10.79 2.10.79 £429

קדרה

*קמזמל

׳81י

פרטים והרשמה אצל סוכני הנסיעות

שאד את משכבד נסע.

ארצות הביקור
איטליה, שוויץ, צרפת. הולנד, אנגליה.
אנגליה, הולנד. צרפת, שוויץ, איטליה,
איטליה, שוויץ, צרפת, הולנד, אנגליה.
איטליה, שוויץ, אוסטריה, גרמניה, הולנד, אנגליה(פריס).
אנגליה, הולנד, צרפת, שוויץ. איטליה.
אנגליה. הולנד. צרפת, שוויץ, איטלי ה
איטליה, שוויץ, ציפת, הולנד, אנגליה.
אנגליה, הולנד, צרפת, שוויץ, איטליה.
איטליה, שוויץ, צרפת, הולנד, אנגליה.
איטליה* ,וויץ, אוסטריה, גרמניה, הולנד, אנגליה (פריס).
אנגליה, הולנד, צרפת. שוויץ, איטליה.
איטליה, שוויץ, צרפת, הולנד, אנגליה.
אנגליה, הולנד. צרפת, שוויץ, איטליה.
איטליה, שוויץ, צרפת, הולנד, אנגליה.
אנגליה, הולנד, צרפת, שוויץ, איטליה.
איטלי ה שוויץ. צרפת. הולנד, אנגליה.
איטליה, שוויץ, צרפת, הולנד, אנגליה.
איטליה, שוויץ, צרפת, הולנד, אנגליה.

לגי:לאי׳6ו , 36-2בלגי. סדרה

לגי ל אי 3 ;40-26 לבד.

לפיד החושך

ולי זה

יפתיע מישהו. אולי זה ירגיז. אולם אין

ברירה.

אגי בא להגן על טומי לפיד.

ובד, כשעה ששומר הדמוקרטיה הישראלית
נם וישן על מישמדתו, התגנבו הקומיסארים
בשקט, בגנבים בלילה.
החל המהפך האמיתי.

׳ף• גילים לדבר

בבוז ובשינאה על ״׳שור בחנות

של חרסינה״.
מעולם לא הבינותי את מקורם של בוז ושינאה אלה.

במה אשם השוד?

כאשר אותה חיר. מיסבנה מוצאת את עצמה בחניית
של חרסינה, אין לה ברירה, אלא להשתולל ולהפיל
את חפצי־הערך.
האם השור נהנה מזה ז בוודאי שלא. מן הסתם היה
מעדיף להשתולל באחו, לאכול עשב טרי ולתנות אהבים
על פרות נחמדות.
תחת זאת הכניסו אותו לחנות קטנה וצפופה, המלאה
כלים שאינם ניתנים לאכילה.
זה מרגיז .׳והישור מבטא את רוגזו בצורה המקובלת
בחוגים שוריים.
מי אשם?

יש אינו יכול לדעת אם פסק־הזמן של כימעט
שנתיים, שניתן לדמוקרטיה, היה פרי השיקול ה ערמומי
או ׳תוצאה של חיוסר-הבנה.
יתכן ׳שכמה אנשים פיקחיים החליטו שכדאי לעשות
את הדברים בהדרגה -בהחבא, תוך ניצול שעות־כושר,
ואחרי הרדמת ערנותו של הציבור. יתכן גם שלא היה
כאן ׳שום חשבון מתוחכם, אלא שהליכוד היה פשוט
נדהם מגודל ניצחונו בבחירות ,׳והיה זקוק לישנר-,שנתיים
כדי להחליט מה לעשות. יתכן שמסע־האפתעות של נשיא־מצריים
תרם אף הוא לעיכוב.
אבל התהליך שהחל ב־ 17 במאי 1977 היה מוכרח

אשם מי שהבנים אותו לחנות־התרסינה.

) הרומאי.
׳אותו אריה נלכד באפריקה, הובא לרומא ונכלא
במרתף הקולוסיאום. שם הרעיפו אותו במשך כמה ימים,
כדי שיהיה רעב כראוי.
ביום המייועד הוכנס לזירה. כל היציעים היו מלאים
בני־אדם מריעים. ביציע־הכבוד ישב הקיסר בכל הדרו,
מוקף בפמליית מקורביו.
בתוך הזירה קובצו ביל התבוסתנים והבוגדנים, ה מאפייה
הנוצרית ושאר עוכרי־דומא. אבל האריה הרעב
לא ראה אלא ערימה של מזון, והוא שבר את רעבונו.
האם היה האריה יאשם? האם היו הנוצרים צריכים
לשנוא אותו?

זה לא יקרה.

עברו שבועות, חודשים, שנה, ישנה וחצי .׳נראה שהכל
נישאר על מקומו בשילום. פני!ו המוכרות ׳פל־כך של
חיים יבין הוסיפו לחייך אלינו מן האקרן. חבריו דיברו
בשפה המוכרת על הדברים המוכרים.
באחת המסיבות הדיפלומטיות אף ניגש אלי מנחם
בגין והעיר כשימחה לאיד :״אתה ׳רואה שהכל בסדר.
הרפובליקה של ויימאר נשארה על כנה. חופש־ד,ביטוי
פורח.״
הנאיביים שבינינו (ואני לא ביניהם) התחרטו על
דיבוריהם הנמהרים. איך זה עלה על דעתם, ברגעים
שיל אובדדהעשתונות, להשוות את הליכוד למי׳שטרים
מסויימים י הרי הייתה זאת טעות גמורה ! המישטר החדש
טוב בקודמו. יותר מכן: הוא טוב מקודמו. מעולם
ילא היה קיים בישראל חופש שכזה. איש הישר בעיניו
ידבר. בעיתונות. ברדיו. בטלוויזיה.

בטומי לפיד לתפקיד זה ידע בדיוק במה

לא. מי שבחר בלפיד, כהר אותו בגלל הפסיכולוגיה
והפיסיוגנומיה של האיש.
אלה היו ידועים היטב. טומי לפיד פירסם את דיעותיו
במשך שנים ארוכות במאמרים, בכתבות ובראיוניות;
בעיתונות וביתוכנייות־רדי׳ו.

סיכום דיעותיו הוא פשוט בתכלית: טומי
לפיד הוא איש הימין־הקיצוני-הקיצוני. הוא
התמקם על המפה הפוליטית מעבר למנחם
בגין, אי־שם בן הרב מאיר כהנא ומיטה ׳טמיר,
אפריים קישון וגאולה בהן.
הוא גם לא הסתיר כיצד ייש, לדעתו, להביא לניצחון
דיעות אלה — על־ידי דיכוי ״המאפיה השמאלית״ ושאר
עוכרי־ישראל, מחנה הכולל את כיל מי שאינו נמצא
מימינו של מנחם בגין.
לדעתו, אין זו זכות אלא חובה כלפי עם־ישראל.
בנעוריו עבר את השואה. הוא ׳נמנה על הקורבנות
האמיתיים של הנאציזם — אותו מיעוט בקרב ניצולי־השואה,
שהחליט כי הדרך הנכונה ל׳מילחמה במוסר־ההוטנטוטים
׳שיל איויבי־ישראל הוא לאמץ לעצמם אותו
מוסר־ההוטנטיוטים.

בוודאי שלא.

איטר הגיע הליכוד לשילטון, לפני ׳שנתיים, חששו
רבים (ואני ביניהם) שהנה תתחיל הידרדרות מהירה
וקטלנית של חופש־הביטוי במדינה. חיוזי־שחורות (ואני
ביניהם) ראו בעיני רוחם עדה של קומיסארים, הפושטים
על אמצעי-התיקשורית, לפי השיטה הבדוקה של ״מיניס טריון
התעמולה״ של הדוקטור יוזף גבלם. דיברנו על
״סוף הרפובליקה הוויימארית״ .העלינו מאוצר־ד,מונחים
של הרייך השלישי את המושג 1[1111£גו] 80ו 16101ס ,
שפירושו ״חיבור לזרם אחיד״ ,או, בשפת־עבר המודרנית,
התיישרוית לפי הסימן הימיני.

הם לא ראו המונים, המריעים הידד לבנין. הקריינים
לא חבשו כיפות. סטארסקי והאץ׳ המשיכו לתפוס את
המקום שהיה מייועד לרב שלמה גיורן. בוויכוחים פולי טיים
הוסיפו להישמע שני הצדדים. הכלכלה של שימחה
ארליך לא תוארה כגן־עדן עלי אדמות. החדשות המשיכו
להיות, פחות או יותיר, אובייקטיביות.
היה ברור שמצב בליתי-נסבל זה אינו יכול להימשך.

י שבחר

אינו אשם. וגם לא האריה בקירקס

היה רק מכשיר של ביצוע. מה הטעם
האריה הי יה בגינוי המכשיר ץ

עברו חודשים ארוכים, ושום דבר לא קרה.
ראשי המישיטר הביטו באקרן בתיסבול גובר
והולך.

״ י הוא בוחר.
טיומי לפיד הוא עיתונאי בכיר, אחד מכמה מאות
עיתונאים !בדרג זה: עורכי־עיתיונים, יעורכי־תוכניות,
בעלי־טורים בעיתונות, שדרנים בכירים, עורכי־מדורים.
מבחינת כישוריו המקצועיים, אין הוא עולה על רבים
מהם ,׳ואין הוא נופל מהם. בניגוד לימנכ״ל הקודם,
ילא הייתה לו ההזדמנות להוכיח את עצמו, לפני המינוי,
כמנהל ת׳חנית־שידור.
מי שבחר בלפיד, לא בחר בו מפני שיהיה מועמד
טבעי לתפקיד מנכ״ל רשות־השידור. היו עשרות מועמדים
טבעיים יותר — וביניהם רבים המקורבים לליכוד ולדיעותיו.

השופט היה אומר: מי שמכנים שור לחנות•
חרסינה, חזקה עליו שהתכוון להרוס את החנות
וכל כלי וחפץ בה.

כי האריה לא בחר במיקצוע של טורף־נוצרים. הוא
חלם על ערבות אפריקה. הוא היה מסתפק בהחלט
בנתח שמן של בשר סוס, או באיילה עסיסית.
אילו היה ימותר לנוצרים, על פי דתם, לשנוא מישהו,
תחת להגיש לו את הלחי השנייה, היו צריכים לשנוא
את הקיסר האכזרי, שישלח אותם למוות, ואת המישטר
המושחת שהיה מבוסס על העיקרון של ״לחם־חינם
ושעשועי־קירקס.״

אך ראובן ירון נכשל.

כי למרות די׳עותיו הקיצוניות, י תן הוא בסך־הכל
אדם נעים־הליכות, מתון ותרבותי. הוא לא התאים
לתפקיד עורף־הראשים.
הוא נתקל בהתנגדות נמרצת ומתוחכמת. העובדים היו
מאוחדים בהח׳לטיתם לשמור על עצמאותם ועל עצמאות
המכשיר שהופקד בידיהם. לעיתים לבשה ההתנגדות ציורה
של קיר־ברזל, לפעמים היתה גמישה כמילחמת-גרילה.
ניצח עליה המנכ״ל, שנתגלה כטאקטיקן מוכשר.

והיה ברור כי עבר זמנם של פרופסורים
מחייכים. הגיע תורו של בעל הסכין הארובה.

קשה להניח שזה קרה במיקרה. אין ׳אדם סתהלך
ברחוב בחברת השוד האהוב עליו, נעמד באקראי יליד
חלון־הראווד, של חנות־חרסינה ואומר לבהמה החביבה:
״הבה ניכנס לרגע לחנות, ונראה אם יש שם מתנה
קטנה בשבילך.״
שום שופט לא היד. מקבל גירסה זו, אילו דן במישפט
מדינת־ישראל נגד בוקר.

א. השור

ארץ־ישראל השלמה, נציג האגף הקיצוני של השילטון
החדש, מונה כיושב־ראש רשות־השידור.
אין ספק כי השילטון הישילה את עצמו שדי במינוי
זה, כדי להטיל את מרותו המיפלגתית על המכשיר.
הייו״ר הוא הבום העליון של הרדיו והטלוויזיה. הוא
צריך היה להנחות את כל העובדים, לרמוז להם באיזה
צד מרוחה פרוסת־הלחם ׳שלהם בחמאה.

טומי לפיד: מה הוא א שם!

הסיסמה היא: בעולם של קניבלים, היה
קניכל: כעולם •טל תליינים, היה תליין ג

להתקדם בכיוון שהותווה לו, אומנם באיטיות — אך
בביטחון.

^ יו שקיוו שטומי לפיד ישתנה, ברגע שיגיע לדרגה
1 1של אחריות. הם טעו.

היעד היה, במובן, להשתלט עד מכשיר
התעמולה מס׳ 1ייטד ישראל: רשות־השידור.

לפיד ידע מדוע בחרו בו, והוא התחיל לפעול
בהתאם לכך מבלי לבזבז זמן.

הליכוד לא הייה צריך להמציא לשם כך מכשירים
חדשים. שילטון־המערך הוריש לו, ברוב חסדיו, מכשיר
מושלם בצורת חוק ושות־׳השידור. חוק זה יצר אשלייה
של רשות ממלכתית בליתי-יתלויייה, העומדת מעל למים־
לגות !ושאינה כפופה לשילטון. אך זאת היתד, הסוואה
בלבד.

התהליך, שהחל עם הדחתו של יצחק ליבני עצמו,
מתקדם בתאוצה גוברת. יעקוב אגמון הודח הדחה כפולה.
היה ניסיון להדיח את יגאל עילם. מוטי קירשנבאום
הודח. ובסל העומד לרגלי הגיליוטינה עוד יש מקום
לראשים רבים.
יאם ׳תינתן יד חופשית לטומי לפיד, יתנחלו אנשי
גוש-אמונים באולפני הרדיו והטלוויזיה, כשם שהתנחלו
בקריית־ארבע ובעופרה. הם יכרתו את ענפי הרוח וה מחשבה,
כשם שכרתו את גפני חברון. הם יירו מן המותן
ברעיונות שאינם מוצאים חן בעיניהם, כשם שהם יורים
במפגינים ערביים.
האם יש להאשים בכך את טומי לפיד?

בידי הממשלה נשארה הסמכות היחידה ש•
היתה חשובה: למנות את מוסדות הרשות, ה־יושב־ראש
והמנהל־הבללי.
׳אומנם, המערך לא ׳ניצל סמכות זו בצורה שרירותית.
לפחות מאז נפילת המישטר הבן־גוריוני, היה בארץ
תהליך של ליברליזציה. גם כאשר מונו יושבי־ראש
ומנכ״לים, שנמנו על חברי מיפלגת־השילטון או מקורביה,
לא נבחרו קומיסארים מיפלגתיים מובהקים.
אחרון המנכ״לים, יצחק ליבני, לא היה איש־מיפלגה.
מעטים יודעים מד, הן דיעותיו הפוליטיות. הוא רכש
לעצמו שם כמנהל מוצלח של תחנת־השידור הצבאית,
ועל כן מונה כמנכ״ל הרשות. לא היד, זה מינוי פוליטי,
ובחמש שנות כהונתו — מהן ׳שלוש בתקופת המערך,
ושתיים בתקופת הליכוד — הוכיח כי אינו מונחה על-ידי
שיקולים פוליטיים.

מצב זה לא יכול היה להימשך זמן רב.

הכל נעשה בזהירות. הפרופסור ראובן ירון, איש

בוודאי שלא. האיש חי באמונתו, ועל פיה
הוא פועל.
לא הוא אחראי להפיכת רשוית־השידור למיניסטריון־
תעמולה.

את האצבע המאשימה יש לכוון אל האדם
האחד האחראי במישרין, אישית וכילעדית,
לתהליך זה: מנחם בגין.
הוא שהחליט, הוא שבחר. זבולון המר ביצע בנפש
חפצה.

לא הלפיד אשם בתבערה. אשמה היד המחזיקה
בלפיד.

התרחבוו .
קל למצוא אותווי אוו בדיונון*
״סו1טר•
ארונות קיר, דלתות,
מחיצות וחדרי־ארונות.

סוכנות ראשית: תל־אביב, דיזנגון ז סנטר: וו 2904

ירושלים: רח׳ בו־יהודה ,31 טל 231930 :
חיפה: רה׳ הרצליה ,25 טל 527233 :
נצרת־עילית: האחים סרהנגו בע״מ מרכז רסקו ,4
טל 56778 :
נתניה: רח׳ קראוזה 2
הרצליה: רה׳ סוקולוב 78
פתח־תקוה: רה׳ מוהליבר , 18 טל 914556 :
רמת־גן: רה׳ ארלוזורוב ,9כופר הישוב
חולון :׳׳אייל׳; רה׳ סוקולוב ,45 טל 855912 :
ראשל״צ: פסג׳ חיים, רה׳ רוטשילד 37
רחובות: רה׳ הרצל 185 בפסג׳ טל 55508 :
אילת: מרכז חנויות מור -צופית עלית

ויטל
טל 284262 .

! הגידה
יגאל לביב נמצא בחופשה. מדור זה ערוך בידי יעקג אלמוג.

מס המסה והמיפעלים הגדורים
בנסיון שערך מנהל מדור״הניכויים המרכזי בנציגות מס״החכנסה, יוסי קליין,
הוא הוכיח כי הדעה הקיימת במס״חהכנסה, כאילו המיפעלים הגדולים והמסודרים
מעבירים את ניכויי המס של העובדים שלהם בזמן ובמלואם למס״ההכנסה, אינה
נכונה.
קליין ערך נסיון. הוא שיגר מיכתבים משוכפלים לכ־ 20 מיפעלים גדולים,
בתחומו של פקיד״השומה, דרום. הוא הודיע לחם כי בימים הקרובים תערך אצלם
ביקורת, ושהוא מציע להם שאם ״שכחו״ להעביר ניכויים, מכל סיבה שהיא, יעבירו
אותם לפני הביקורת.
המיכתבים נשלחו למיפעלים כמו ״כימיקאלים ופוספטים״ ,עיריות באר״שבע
ואשקלון, ומיפעל חברום.
בתשובה למיכתבים אלה העבירו 20 חמיפעלים כ 20-מיליון לירות לנציבות
מס־ההכנסה, עוד לפני שנערכה שם הביקורת, שבה איים קליין ושאיש לא התכוון
לערכה.
בעיקבות מימצאי הנסיון הזה החליטה נציבות מס״ההכנסה להגביר את הפיקוח
דווקא במיפעלים גדולים.

מבקר ה מדינה
חוקר את עצמו
מישרד מבקר-חמדינה עורך עתה חקי רה
בתוך המישרד עצמו. מבקר המדינה,
הד״ר ארנסט נבנצל, הורה שלא להעביר
את החקירה לידי המישטרה, ודרש
מכל העובדים, היודעים עליה, לשמור על
סודיות מוחלטת.
אחד מעובדי הממשלה, שכלפיהם
הוטחה ביקורת בדו״ח ה״ 29 של מבקר-
המדינה שפוסרם לפני שבועיים, טען
לפני המבקר כי לאיש שכתב עליו את
הפרק בדו״ח יש חשבון אישי עימו, שאינו
קשור כלל בעבודתו בממשלה, ולכן
הוא פירסם דו״ח שאין לו כל קשר למצי-

ת מיכ ה 1ו ס 9ח

שייף

רו צ ה

1עמירם סיוון
יפוטר
בהתאחדות מנכ״ל מלונות שיף, חיים שיף, נמ צא
עתה בסיכסוך עם התאחדות בתי
המלון, שכנשיאה הוא שימש עד לפני
כמה חודשים. מנכ״ל ההתאחדות, משה
עמיר, מאיים כי אם לא יסתיים הסיב־סוך
בין ההתאחדות לבין שיף, תפנה
ההתאחדות לבית-המישפט.
מלונות חיים שיף חייבים להתאחדות
בעלי בתי־המלון דמי־חבר בסכום של
600 אלף לירות. שיף מסרב לשלם סכום
זח, וטוען כי מייד אחרי שלא נבחר
כנשיא ההתאחדות, ובמקומו נבחר מנחל
רשת ״מלונות דן״ ,שמואל (״סמו״)
פדרמן, הוא הודיע להתאחדות על פרישתו
ממנה. לאחרונה שלח שיף מיכתב
להתאחדות, שבו הזכיר, הפעם בכתב, את
הודעתו שנמסרה קודם לכן בעל-פה.

ב הו גו שוורץ
יוסי ורדי, מי שחיה מנכ״ל מישרד-
האנרגיה, עומד להתמנות מנהל מיפעל
הבלמים של הוגו ו אלי שוורץ בדימונה.
מיפעל-הבלמים,
המעסיק כ־ 350 עובדים,
נמצא שוב בקשיים. עד כה הגיע

מנכ״ל סיוון
יש יורש?

ליך,

סלונאי יטיף
600 אלף לירות

בעל מיפעל שוורץ
המנכ״ל ידווח

מסקר נכנצל
רק לא למישטרה

אות. הפקיד הממשלתי אף הצליח להוכיח
למבקר״המדינה את נכונות טענותיו,
וקיבל מיכתב-התנצלות אישי ממבקר-
המדינה. במיכתב התבקש האיש שלא
לפרסם את הפרשה ברבים.
למרות שאחד מעובדיו סרח, מסרב
מבקר־חמדינח להעביר את מימצאי הח קירה
הפנימית למישטרה, והעובד ממשיך
בעבודתו במישרד מבקר״המדינה.

פרה במרתף
במלון ״פלז׳ה״ ירושלים נפתחה בשבוע
שעבר המיסעדה היקרה ביותר בארץ.
במיסעדה, הנקראת משום מה ״פרה על
הגג״ ,למרות שהיא שוכנת במרתף בית-
המלון, יהיה מחיר הארוכה הממוצעת
כ־ 1200 לירות לנפש.
אחד ממנהלי המיסעדה טען, כי למרות
שחלות עליה מיגבלות כשרות, ה-
מיסעדה היא הטובה ביותר מבין מיס״
עדות בתי־המלון בארץ, ולכן היא כה
יקרה.

כאשר תקף בשבוע שעבר שר־החוץ
משה דיין את מנכ״ל מישרד״האוצר
עמירם סיוון, על הנאמנות הכפולה
שלו לאוצר שבשילטון הליכוד ולמיפלגת-
העבודה שבה הוא חבר, היתה זו הפעם
הראשונה ששר־האוצר, שימחה אר-

המיפעל רק ל״ 40 אחוז מתוכנית-הפיתוח
המקורית שלו, וחסר לו סכום נוסף של
10 מיליון דולאר, כדי לסיים את תוכ-
נית־הפיתוח המקורית.
על פי הצעתו של נשיא התאחדות-
התעשיינים, אברהם (״בומה״) שביט,
ימונה ורדי כמנכ״ל המיפעל, הנמצא עתה
בהפסדים כספיים. על ורדי הוטל לבדוק
את המיפעל, תוך כדי ניהולו, ולהגיש
לממשלה מימצאים, שעל-פיהם היא תק בע
אם יש להשקיע במיפעל את הסכום
הנקוב. הבנק לפיתוח התעשייה הודיע,
בינתיים, כי הוא מסרב להלוות למיפעל
אפילו אגורה נוספת אחת.
וודפסון מוכר דירתו
המיליונר היהודי-האנגלי סיר אייזיק
וולפסון, מציע בימים אלה למכירה
את דירתו, הנמצאת ב״בתי וולפסון״ בירושלים.
וולפסון
דורש עבור הדירה שלו את
המחיר הגבוה ביותר שנדרש אי״פעם
בארץ עבור דירה בבית משותף 750 :
אלף דולאר, שהם כ־ 18 מיליון לירות.
בתוך המחיר כלול גם הריהוט.
עד כה התעניינו בדירה זו כמה קונים,
ביניהם תייר קקנדה החושב להש-

עמיר טוען כי שיף אינו יכול לבטל
את חברותו בהתאחדות, וגם אם יקבע
בית-המישפט שהוא רשאי שלא להיות
חבר בהתאחדות, הרי שעליו לשלם את
החוב שהוא חייב עד לתאריך שבו יקבע
זאת בעת-המישפט.
כל בתי־המלון בארץ, מילבד בית״מלון
קטן אחד בצפת, חברים בהתאחדות בעלי
בתי־המלון. אותו מלון רצפת לא הצטרף
להתאחדות בעת שהוקמה.

איסר הראל מיליונר הממונה לשעבר על שרותי־הביטחון,
איסר הראל, הפן ביו״לילה מיליונר.
רק עתה תורגם סיפרו של הראל ,״הבית
ברחוב גריבלדי״ ,לשפה האנגלית, והוא
זוכה בארצות־הברית בהצלחה מסחררת.
עד כה נמכר הספר, הנמצא כבר שבועות
אחדים ברשימת רבי-המכר בארצות־הברית,
בכ־ 450 אלף עותקים. הספר יצא
גם בכריכה קשה וגם כספר־כיס, וההכנסה
הממוצעת של הראל מכל עותק שנמכר
היא כדולאר אחד 450 .אלף דו־לאר
הם, על פי השער של היום, כ־11
מיליוני לירות.
כמה חברות״טלוויזיה אמריקאיות כבר
מתעניינות אצל הראל ברכישת זכויות
ההסרטה של ״הבית ברחוב גריבלדי״,
ומתכוונות להפכו לסידרה טלוויזיונית.

לא הגן על סיוון מהתקפות מעין

אלה.
ואמנם, בימים האחרונים נערכים מגעים
עם ישראל חיים ארקין, מנכ״ל
כימיקאלים ופוספטים בנגב, כדי שהוא
יקבל עליו את התפקיד.
השדכן בין ארליך לבין ארקין הוא
ח״כ פסח גרופר, חבר מיפלגתו של
ארליך וידיד אישי של ארקין. גרופר ו-
ארקין שייכים ללובי החקלאי. ארקין
הוא אחד מוותיקי עקרון. בזמנו היה
ארקין סגן״הממונה על התקציבים, ואשתו
מוכרת היטב לארליך ולגרופר מהתקופה
שבה היתה כלכלנית ועדת־הכס-
פים של הכנסת.
אם ייענה ארקין בחיוב להצעה, יערכו
החילופים מייד.

לי שפ ה נוספת
לאריק שרון
שר־החקלאות אריק שריו, החליט
להעביר את לישכתו המרכזית לירושלים.
עד כה היתה הלישכה הראשית של שר-
החקלאות בקריה בתל-אביב.

ראש־לישגה שמע
אפשר גם בירושלים

הדבר התגלה אחרי שהשר ועוזרו ה
תקע
בארץ. התייר הסכים לקנות את
הדירה במחיר האמור, אולם דרש כי
הריהוט יוצא ממנה בטענה שהוא מכוער.
הוא הסכים לשלם את מלוא הסכום
ללא הריהוט. וולפסון נעלב מבקשתו של
התייר וסירב למכור לו את הדירה.

אישי, אלי לנדאו, פנו אל שרה שמע,
צעירה שעבדה במיזנון הכנסת כקופאית,
והציעו לה להיות ראש הלישכה החדשה
בירושלים. שרון אינו מבטל את לישכתו
בתל-אביב, וממשיך להעסיק גם שם
ראש-לישכה.

פרום׳

עקיבא ארנסט סימון

.,חיי הארוכים לימדוני שרצון של הקד 1ש־בדוך־ה 1א ייע שה לעיתים
י 1תרעל־י די ה בו פ די ם בו מאשרעל״י די המתקש טי םבש מו
בשבוע שעבר פירסם ״העולם הזה״ את החלק הראשון של ראיון
מייוחד, שהעניק לו המחנך וההומאניסט הדגול, הפרופסור עקיבא
ארנסט סימון, לרגל מלאות לו 80 שנה.

להלן החלק השני של הראיון, המטפל במייוחד בבעיות החינון
לשלום. גם הפעם נוגע הפרופסור, יליד גרמניה, בבעיות רבות, בהשיבו
לשאלותיה של אנה ספרא.

הכופרסבא לו ה
עו ש * 0

א ה 111x1

• אחרי 50 שנה בארץ, מהן 30 שנות
מידהמה, איך אתה רואה, בדיעבד, את המאמץ
החינוכי בתקופה זו?

הלאומיים. בכל קונפליקט עם אינטרסים אחרים הם קוב עים
שכל הצדק איתנו, ללא התייחסות רצינית לבלמים
סוציאליים, דתיים ומוסדיים. יש לומר זאת, על אף הפרא־זיולוגיה
הפסבדדדתית, המושמעת באוזנינו בכל יום ויום.

ישנה כאן תערובת של יסודות חיוביים ושליליים.
.אתחיל כחיוביים.
חלק גדול של הנוער — במייוחד בראשית התקו פה
— חש באחריות, בחובות שאי־אפשר להשתמט מהן.
היתה נכונות להקרבה. המניעים לעליה היו ברובם אי דיאליסטיים,
בייחוד אצל החלוצים. ברגע מסויים החלי-

• מהו חינוך לשלום?
כל עוד שיש מצב מילחמתי, בפועל או בכוח, צריך
לחנך בעת ובעונה אחת על שני מישורים זמניים.

יש אמויוח בודעוא.
יש הרמות. אבירו
ואח־עם. אן התווה
בעל־כה ממת1ת ואת

עשינו סובה בהכנת
בני נעורינו למידסמה,
ולא עשינו רבו
להכנתם לח״ שלום
טו החלטה ששינתה את חייהם. העליה ארצה היתה, לע-
תים קרובות, גם עליה בערכים אתיים. היה מגע עם
סולם־ערכים מכובד, שגרם למאמץ לדבוק בהם.
אספר לך סיפור: בתחילת שנת 1934 הזמין אותי
מורי ורבי, מרטין בובר, לחזור לשנה לגרמניה, כדי לסייע
לו במיפעל חינוך מבוגרים יהודיים בשעת־חירום זו. חזר נו
— אשתי, אני ובננו אוריאל, שהיה אז בן .4כדי
להכינו, לימדנוהו קודם מעט גרמנית.
נסענו ברכבת — ולפתע, הילד איננו. יצאתי לחפשו
ומצאתיו בקרון גדוש אנשי ס״א( ,פלוגות־הסער של היט-
לר) ,עומד לפניהם ודורש.
הם משתוממים על לשונו המוזרה ושואלים :״מהיכן
אתה?״
״מפלסטינה״.
הם מוסיפים ושואלים :״איך הגעת לשם ז״ ובני עו נה
:״כלום אינכם יודעים ז הרצל אמר ליהודים לעלות
לארץ־ישראל ולעבוד את האדמה ; אבא היה קצת זקן —
ולכן הוא רק מורה.״
באותו רגע לקחתיו והחזרתיו לאמו.
מגשימי הציונות העובדת לא שאלו ״מה נעשה״ .היה
כיוון — והכיוון העמיד יעדים. היו מורי־דרך גדולים
כא. ד .גורדון, ברל כצנלסון, ד״ר יהודה לב מגנס, הרב
קוק, חיים נחמן ביאליק והנרייסה סאלד. איש־איש לפי
דרכו, ויחד עם זה — כולם מעין מועצה בלתי-ממוסדת.
כולם — דמויות שיכולנו ללמוד מהם, מדוגמתם ומי
מסירותם.
לאט השתנו הדברים לרעה. רמת־החיים פה עלתה
יתר על המידה, תוך השוואה מתמדת עם עמיתים, על
מישקל הסיסמה ״מגיע לי!״ ולעיתים מעל ומעבר לצר כים
החיוניים. זה קילקל רבות.
בראש המדינה עמדו, בדרך־כלל, אנשים שהיו צנו עים
— אולם היו גם אחרים שנתנו דוגמה מאד לא טובה
בחייהם הפרטיים.
תופעה זו לא פסחה, לצערי, על מיפלגת־העבודה. גם
מפני שהיתר. יותר מדי זמן בשילטון. בני־אדם לומדים
יותר משגיאות מאשר מהצלחות — אבל לא הכל הוכשרו

לכך. חסרה היתה ביקורת עצמית רצינית — ותחתיה
רווח שיגעון־גדלות.
אולי האופוזיציה היתד, נגועה ־פחות במום זה — לא
מפני שהם אנשים טובים יותר, אלא משום שארבו להם
סכנות קטנות יותר. שנתיים בשילטון אינו תקופה די־ארוכה,
כדי לאפשר שיפוט סופי.
סיגנון־החיים הפשוט של אנשי־ציבור הוא תנאי הכר חי
לדמוקרטיה, אבל לא תנאי מספיק. גולדה מאיר ז״ל
הצטיינה מבחינה זו, אבל עשתה שגיאות גורליות. היא
דחתה, למשל, על הסף את הצעתו של המלך חוסיין בקשר
לפדרציה — וזו בכייה לדורות.

תנועת העבודה הכינה, ללא כל כוונה, ונגד האינטר סים
הממשיים שלה ושל הארץ -את עלייתו של הימין.
אפילו ברל כצנלסון — אישיות מוסרית זו — איננו נקי
משגיאות דומות. אף־על-פי שאינני מרכסיסט, אלא סוציא ליסט
דתי, הצטערתי על־כך שאותו מנהיג־פועלים דגול
לקח מאנשיו את המערכת המרכסיסטית, ולא הציע במקו מה
מערכת הומאניסטית כא. ד .גורדון ובובר, אלא מער כת
לאומית, ששאבה חלק מכוח־משיכתה מן המיסטיקה ;
כך היא גבלה עם לאומנות.
״לאומנות״ ניתנת להגדרה כשיטה, המתיימרת לקבוע
את כל הערכים — או רובם ככולם — בהתאם עם האינ טרסים
הממשיים או המדומים של האומה. התנשאות זו
גורמת דירדור מדיני ומוסרי. פוליטיקה נבונה תלו-ייה
בכושר למדוד את המציאות בקנה־מידה אובייקטיבי במי דת
האפשר. כלומר, להכיר גם בזכות של זרים ונוכרים,
אפילו הם מתנגדים ואויבים. בדומה לכך התנהגות מוס רית
בין אדם וחברו תלוייה בכושר זה.
כך הוכנה — גם מן הבחינה האידיאית — עליית
הימין, הנוקט את עדיפותם המוחלטת של האינטרסים

אשר לממד הקצר — היום ומחר, אין לוותר על חינוך
צבאי. עלינו להיות מוכנים, אסור לחנך להתאבדות. עתה
אחזור לתפיסתו של מרטין בובר אודות קו־התיחום,
לאמור: מאבק על שלום עכשיו, דווקא בשעת מתיחות.
המסקנה הראשית לחינוך, הנובעת מעמדה זו, היא
המסקנה הבאה: אין להסתפק בהכשרתו המיקצועית של
החייל, אלא יש להרגילו באותה מידה שהמטרה האח רונה
היא שלום. אחד המיבחנים ליסוד זה הוא ביחסו
של החייל כלפי השבוי. באותו רגע עומד לפניו אדם
ללא כלי־זין, תחת אוייב מזויין ומוכן להורגו.
עשינו הרבה מאד, ואולי יותר מדי, בהכנת בני־נעו־רינו
למילחמה, וכימעט לא עשינו כל דבר רציני בהכנתם
לחיי שלום.
למהפכה חינוכית זו, שצריכה להו^יחש דווקא בשעה
זו, תהיינה תוצאות פוליטיות מרחיקות לכת. אנחנו תנו עה
לאומית שהצליחה הצלחה רבה, אבל רק חלקית.
הצלחנו ביצירת צבא מודרני, המזויין בכל הישגי הטכ נולוגיה
המתוחכמת, ואשר המוראל הצבאי שלו הוא ב־דרך־כלל
גבוה למדי. אולם כל הדברים הללו ניתנים
לחיקוי.
אנחנו אומנם לא ייסדנו את התנועה הלאומית הער בית,
אך בעצם התפתחותנו החשנו ואנחנו מחישים את
התפתחותה. תהליך זה דומה לחוק הפיסיקאלי בדבר כלים
שלובים: לאט־לאט מתדמות הרמות. כשרגע זה מתקרב
בינינו ובין שכנינו — יכריע מיספרם העדיף. ביום זה
צריך להיות שלום, אם אנחנו רוצים בחיים.
איך לתרגם כללים אלה ללשון המעשים בבית־הספר י
ניקח את בעיית לימוד הלשונות. בבתי־הספר הערביים
לומדים גם עברית, וכך צריך להיות. במייוחד מפני שכ יום
רוב המורים לעברית בבתייהספר הערביים הם ער בים,
בנבדל מהשנים הראשונות אחרי קום המדינה, שבהן
לא היו עדיין מועמדים ערביים בעלי הכשרה מספיקה.
אבל, מן הצד השני, לא דאגנו לכך שילמדו את הלשון
הערבית בבתי־הספר העבריים. היו נסיונות בכיוון זה,
ביהוד בעת שיגאל אלון היה שר־החינוך. גם השר זבו לון
המר התחיל להתעניין בבעייה זו. אולם אנחנו רחו קים
עדיין מהדדיות שלמה בכיוון זה.

אין להסתפק בהוראת הלשון. יש ללמד גם את התר בות
הערבית העשירה, לפחות בבתי־הספר התיכוניים.
עוד באשר לחינוך הצבאי: כשלומדים להילחם באו־ייב,
אסור לכנותו בשם ערבי. קראנו במשלי :״מוות
וחיים ביד הלשון״ .מוות וחיים ביד המינוח. כשדור מת חנך
מלכתחילה לזהות כל ערבי עם אדיב ממשי או
פוטנציאלי, הרי יהיה קשה מאד, אם לא בלתי־אפשרי,
לחנך לשלום.
חינוך־אמת מושתת על הדדיות, אם כי לא על שוויון
גמור. אם איש צעיר רואה בעיניו של מורו ומחנכו שהוא
רואה בו, בתלמיד, דמות עצמית גבוהה יותר, רואה אותו
לפי הפוטנציאל שלו, הרי יש סיכוי די גבוה שהתלמיד

בני בן ה־ 4אמו
לנאצים: אבא שוי קצת
נקו, לכן הוא וק
מורה, יירא עובד־אדמה
ישתדל להשיג את האידיאה של עצמו כפי שהיא בעיני
מחנכו. אבל גם היפוכו של דבר נכון. כפי שאמון מוליד
אמון, כן חשד מוליך לחשד.

• מה צריך להיות הביטוי הספציפי של
חינוך לשלום בתוכנית-הלימודים — בלימודי
חתנ״ך, הציונות, ההיסטוריה? האם יש לחינוך
לשלום ביטוי בלימוד מדעי הטבע?
על ערבית דיברנו זה עתה. אשר ללימודי היהדות —
הרי ביהדות הקלאסית יש דברים מורכבים מאד: יש
אכזריות במיקרא. יש חרמות. אפילו רצח עם. אולם נמ צא
פעמים רבות שהתורה שבעל-פה ממתנת זאת מאד.
ניקח את חרמות יהושע: נמצא בתלמוד הירושלמי —
ודווקא במקור הארץ־ישראלי, ולא בגולה — שחז״ל מכ חישים
את העובדתיות שבחרמות ללא הזהרות מוקדמות.
תוספת זו מעידה על הסתייגות מן הסיפור שבספר יהושע.
פירסמתי פעם מאמר בשם דם ודיו. יש קשר בין שפי כת
דם לבין שפיכת דיו. יצאתי מדבר שהיה: הרב ילינק
( ,)1820—1893 רבה של וינה, נתקל פעם בכהן־דת נוצרי
שטען לפניו נגד כמה קטעים אנטי־נוצריים בתלמוד. ענה
הרב ילינק :״בזמן שאתם שפכתם דם — אנחנו שפכנו
דיו.״ כך היה הדבר בגולה, אצל עם מדוכא. כיום אנחנו
יושבים בארצנו, ולעתים קרובות גם עלינו לשפוך דם.
ניזהר לפחות משפיכת דיו, המסיתה לשפיכת דם!
הוראת ספר יהושע צריכה להיות מלווה בהדגשת ה אפשרות
בתורה שבעל־פה להמתיק אותו דין ואותו סי פור•
לא כל הכתוב בתנ״ך הוא, לעניות דעתי, בעל אותה
דרגת קדושה והחלטיות כעשרת הדברות, או כדברי נבואה
מרובים. קנה־המידה שלנו, אסור לו להיות מזוייף. אי-
אפשר לדלג על הדברים הבעייתיים, אך אין גם להגן
על הכל.

הוא הדין להוראת תולדות ישראל. צריך ללמדן תוך

הזדהות ביקורתית. הזדהות ללא ביקורת גורמת להתנש אות
שוביניסטית, ביקורת ללא הזדהות — לעקירת שו רשים.
באזרחות:
אנחנו צריכים לתמוך במדינה — אבל לא
בכל ממשלה. לעתים הפטריוטיזם מתבטא דווקא על־ידי
האופוזיציה.
בסיפרות: אם ניקח לדוגמה את יצירתו של ביאליק.
מצויים בה דברים לאומניים, בצידה של ביקורת לאומית־עצמית
חריפה. למשל הסיפור מאחרי הגדר: מארינקה
הגויה יולדת תינוק לנוח, בחור יהודי צעיר ועשיר, אשר
נושא על פניה אשר, אחרת לו לאשה, כדת וכדין. הסי פור
מסתיים כשלרגל חג־השבועות מבקר הזוג הצעיר
אצל הורי החתן, ומארינקה ״עמדה באותה השעה וה תינוק
מאחרי הגדר, והציצה דרך הסדק״ .זו ביקורת
חריפה מאד על צביעות דתית, השלובה בגזענות וב־מעמדיות.

כימעט לא התחילו עדיין ללמד יהדות,
סיפרות יהודית. בתיכון, במייוחד, לימודי התרבות
היהודית-הם בשלבים מאד ראשוניים.
איני אומר זאת. יש מורים מצויינים. אפשר לעשות
הרבה; אפשר לתקן הרבה. אולם נכון — הואילו ובאנו
מן הגולה, והיינו מחוסרי לאומיות בריאה, הגענו מקוטב
אחד לקוטב שני — מהתבוללות ללאומנות. צריך למצוא
לאט־לאט את שביל הזהב. בכך יכול בית־הספר לעשות
הרבה.

לגבי מדעי הטבע: השוב מאד להתייחס בספקנות
לתורת־הגזע. צריך לדעת שאין תכונות קבועות, האופ ייניות
לעמים שונים.
אם לפני 50 שנה היה מישהו מתנבא שבמדינת־ישראל

אחד המיבחנים שר
החייל הוא היחס
שוו לשמי
יהיו גנרלים טובים יותר מאשר בנקאים — איש לא היה
מאמין לו.
בזואולוגיה: עומדת בעייה חינוכית של ניתוחים ב חיות
ללא הרדמה. בתיכון יש לאסור זאת לגמרי. באו ניברסיטה
— אולי אין להתנגד לכך, לשם הלימוד והמח קר,
אולם יש להבטיח את מיטב התנאים האפשריים, תוך
ידיעת המיגבלות המוסריות.
בפיסיקה: עומדת בעיית הפיסיקה האטומית. מי ש
מאמין
במחר טוב יותר מן המחר הקרוב — צריך להי לחם
נגד הזיון האטומי, שלאחריו אין מחר.

• כשאלה אחרונה אני רוצה דהעדות
בעיה הנוגעת לקיום הלאומי שדנו, כאן בארץ.
המאה ה־0צ משופעת באפשרויות חומריות. הן
עלולות לערער על התרבות הייחודית של כד

לווית* הפטריוטיזם
מתבטא דווקא
על־ידי זואוטדציה

עם. האם בחומר יש זהות לאומית? האם היהדות
תעמוד בסכנה זו?
התורה היא מן השמיים — היא לא בשמיים. לכך
סימוכין גם בתלמוד. התורה ׳קובעת דברים לעולם של
חומר, רוב ההמצאות עוסקות בחומר.
הדיסציפלינה היהודית אינה נזירית. הנזיר ביהדות
הוא בחינת חוטא. מיצווה ליהנות מן העולם הזה. ההלכה
אינה מוציאה אף תחום מן הדברים הממשיים ממיסגר־תה:
לא אהבה, אכילה ושתיה. אולם — לכל אחת יש
הקבלה.
היהדות היא מערכת־חיים של נזירות חלקית: לא
תעשה כ ל דבר שתוכל.
זה נכון גם לגבי הטכנולוגיה. היתד, לי פגישה עם
איינשטיין. במילחמת־העולם השנייה העמיד איינשטיין
את הנשיא פראנקלין רוזבלט על האפשרות ליצור פצצה
אטומית. אחרי הירושימה היה לו מוסר־כליות.
כן סיפר לי איינשטיין על ביולוג — לא פירש בשמו
— בעל המצאה גדולה, שוות פרס נובל — כיצד ליצור
בני־אדם באופן מלאכותי. אותו ביולוג ויתר על פירסו־מה
— פן ייוודע הדבר במצב העולם כיום — שבו המד ענים
המצויים אינם מתחשבים במניע המצפוני לשם
הגבלה עצמית.
המדע צריך ללכת עוד פעם לבית־הספר. אילו המדי ניות
במדע היתד, מוכנה לצמצם את עצמה — לא לעשות
כל דבר שתוכל — הרי היתה זו השפעה יהודית עול מית
למניעת חורבן העולם.
עוד לא אבדה תיקוותי. חיי הארוכים לימדוני שרצונו
של הקדוש-ברוך־הוא ייעשה לעתים קרובות יותר על-
ידי הכופרים בו, מאשר על־ידי המתקשטים בשמו ומת חבאים
מאחוריו.

ג ם יד לץ
יתקיף את וירם

הורביץ יכנס
דעיסק בניה

ספר אהר העומד להתפרסם בקרוב, שגם
הוא יגרום אי;עימות לח״ב שימעון פרם,
הוא סיפרו של אשר ידלין.

גינןי

בגץ מסכסך
בץ דייו לוייצמן
ראש־הממשלה, מנחם בגין, מנסה בשבוע
האחרון לסכל את מאמציהם של שר־החוץ
משה דיין ושר־הביטחון עזר וייצמן לשפר
את היחסים ביניהם.
מיד לאחר ישיבת הממשלה, ביום השני שעבר, שבה
נכנע לאמיתו של דבר ראש־הממשלה לדרישותיו של
וייצמן בעניין ועדות ה־ 11 ווד ,6החלו דובריו של
ראש־הממשלה להפיץ את הידיעה, כי ״בגין הסכים
לוותר בגלל דיין ולא ביגלל וייצמך.
שר־הביטחון החליט שלא להיגרר לריב פומבי עם
ראש־הממשלה ,״כל עוד אני לא צריך לעשות דברים
בניגוד למצפוני,״ כפי שאמר למקורביו.

בספר, שעל כתיבתו שוקדים כמה עיתונאים של
ידיעות־אחרונות המסתמכים על כתב־יד הנשלח
אליהם מן הכלא, תוקף ידלין את פרם בחריפות רבה,
ומגלה פרשיות מהתקופה שבה כיהן פרס כמנכ״ל
מישרד הביטחון.

יגאל הורביץ, מי שהיה שר־התעשייה, עומד
להבנס בקרוב לעיפקי בניה. עד כה היו
להורביץ מהלכות וקרקעות כלבד, אולם
עתה הוא מתכנן מיכצע ענק, עם מימון זר,
לבניית אלפי דירות.

ר ק דול א רי ם
ב אל־ על

קרן ח ל־ חי
תבעל שוב
ח״כ חרות איתן ליבני עומד להציג בוועידת
חרות הקרובה את הישגיו — חיסולה של
קרן תל־חי הידועה לשימצה. ליבני, שהיה
ממונה על חיסול חובות הקרן, יטען כי
החובות, בסכום של 100 מיליון לירות,
שולמו.
ליבני מתכוון להשתמש בהישג שלו כדי להתמודד
על תפקיד יושב־ראש הנהלת חירות. מלבדו יתמודדו
על הכהונה היושב־ראש הנוכחי, אברהם (״אברשה״)
שכטרמן, וח״כ מיכאל דקל. ליבני זוכה לתמיכה
מחביבו של ראש־הממשלה, איש־העסקים יעקוב
מרידור, ונראה כי יצליח, בעזרת קרן תל־חי, לזכות
בתפקיד.

השכיתה הבאה כ״אל־־על״ עומדת
לפרוץ על רקע דרישת עובדי הקרקע
של החברה, לקבל חלק משכרם בדו
לארים.
העובדים המתנגדים לתוכנית הקיצוצים
של הנהלת החכרה, טוענים
כי יש לקצץ קודם כל בתשלום לציוו
תי האוויר של ״אל־על״ ,ולא לשלם
לציוותי האוויר חלק ממשכורתם כ־דולארים.
כדי
להמחיש את דרישתם עומדים
עובדי הקרקע של ״אל־על״ לדרוש
גם, הם תשלום בדולארים, או ביטול
התשלום בדולארים לציוותי האוויר.

ה מר תומך
רבץ יוותר
על ההת מו ד דו ת
ח״כ יצחק רבץ הודיע בימים האחרונים
למקורביו, כי יוותר על ההתמודדות עם
יושב־ראש המיפלגה, שימעון פרס, על
ראשות המיפלגה, אם יגאל אלון יציג את
מועמדותו לתפקיד זה ולראשות הרשימה
לכנסת בבחירות הבאות.
רבין הודיע, כי אם אלון אכן יעשה כן, ירתמו הוא
וחסידיו למטה של אלון, ו״נוכח חזית כזאת תהיה
תבוסתו של פרס מובטחת״.

צור יקבל חנינה
נראה כי מיכאל צור בכל זאת יקבל חנינה.
כוונת נשיא המדינה, יצחק נבון, ושר
המישפטים, שמואל תמיר, להודיע בעוד
כמה שבועות על הפחתת עונשו של צור
בשלוש או בארבע שנים. הנשיא יסתמן•
על דבריו יטל השופט העליון חיים כהן,
שישב בדינו של צור, בגזר־הדין. כהן אמר
אז, כי לו היה צור יכול להוכיח כי החזיר
את מרבית הכספים שגנב, הוא היה מטיל
עליו רק 0שנות מאסר, לעומת ה־צ1
שהוטלו.
לאחר גזר־הדין הצליח צור להביא מיסמכים המוכיחים
את טענותיו, ועל כך יסתמך הנשיא. לעומת זאת
החליט הנשיא שלא לחון את אשר ידלין, מאחר
שנותרו לו רק עשרה חודשי מאסר. למרות שוועדת
החנינות לא המליצה להמתיק את דינו של מי שהיה
מנהל המכס, דויד פלד, יתכן שהוא ישוחרר לפני
הזמן. לנשיא נודע על מחלה אנושה שבה לקתה
רעייתו של פלד, לכן יתכן שיזכה בחנינה.

מאבק על שופט
ויכוח חריף נטוש בוועדה למינוי שופטים
על מינוי שופט חדש לבית־המישפט העליון.
נשיא בית־המישפט, יואל זוסמן, לוחץ בתוקף
למינויו של שופט מסויים, שכבר ישב זמנית בבית־המישפט
העליון. חברים אחרים בוועדה התנגדו עד כה
למינוי זה. הוצע גם לתת לשני שופטי ביודהמישפט
המחוזי בתל־אביב לשבת זמנית בבית־המישפט
-העליון, כדי לנסותם, לפני שימונה שופט עליון קבוע.

ל שבת
של ה
<רא שהממ

גפל אוי ה

עובדי לישבת ראש-הממשלה הגיעו
לידי הסכם עם הנהלת מלץ פלאז׳ה
בבירה, שלפיו יגורו בו עובדי הלישכה
במחיר מיוחד.
בין המתגוררים כמלון, ראש ליש־כתו
שד ראש־הממשלה, יחיאל קרי•
שאי, ומזכירת ראש־הממשלה, יונח
קלימוכיצקי. מלץ פלאז׳ה בי,משדים
נחשב המלון היקר ביותר בעיר, ודינת
לילה בו עולה יותר מ* 1000 לימת.
כזכור, חיה. זה מלץ פלאז׳ה, שהכץ
את מסיבת יום־ההולדת המפורסמת
שד בגץ ואף סיפק את חמזץ למשרד
ראש־הממשלה בעת ביקור קארטר כארץ.

יצחק
רבץ

ח ב רו ת אמריקאיות

ג נג דאבא אבן

לוחצות

במיפלגת העבודה חוששים מפיו־סום סיפרו של
יצחק רבץ. לחוגים במיפלגה היה ידוע עד כה, כי
בספר ישנם גילויים שלא ינעמו לח״כ שימעון פרס,
הן מהתקופה שבה היה שר־הביטחון, בעיקר על
מיבצע אנטבה, והן מתקופת ההתמודדות עם רבין
לפני הבחירות לכנסת ה־.9

אולם עתה נודע כי לא רק פרס יותקף בספר,
העומד לצאת לאור כקרוב, אלא גם ח״כ
אחר של המערך, אבא אבן. לפי גירסה
מוסמכת, יותקף אבן אפילו כיתר חריפות
מאשר פרס.

בהלת הדלק בארצות־הברית תביא ללחץ אמריקאי
נוסף על ממשלת־ישראל.
המחסור בבנזין בארצות־הברית הוא מחסור מלאכותי,
שנוצר כתוצאה ממדיניות שבע חברות הנפט
האמריקאיות, החוזות משבר ערבי־אמריקאי חמור,
מייד כשיתברר כי ממשלת־ישראל אינה מתכוונת
לעמוד בהתחייבויותיה לגבי האוטונומיה.

חברות הנפט האמריקאיות יצרו משבר
מלאכותי כדי להביא את משרד־החוץ
האמריקאי ואת הבית הלבן ללחץ נוסף
על ישראל.

ב קי ר שנ ב או ס
שד־החינוך, זבולון המר, טען בפני ידידים
כי התנגד להדחתו של מרדכי (״מוטי״)
קירשנבאום מתפקידו כמנהל מחלקת
התוכניות של הטלוויזיה וכי ביקש ממנכ״ל
הרשות, יוסף־-לפיד, שלא להדיח את
קירשנבאום, אך לא נענה.
המר טען, כי לא קיבל את הערער של שני חברי
הוועד־המנהל על הדחת קירשנבאום, מפני שהיה עליו
להביא את הערער להחלטת הממשלה, ושם הוא היה
נופל.

פלא טו קו שר
ק שרים עם אוגנד ה
אישי מימשל אחדים מאוגנדה ביקרו בארץ בחודשים
האחרונים, באורחיו של ח״כ שמואל פלאטו־שרון.
המדובר באנשי המימשל החדש באוגנדה, שביקרו
כאן עוד בתקופה שבה ישבו בטנזניה.

נראה כי אותם אישים קיבלו מפלאטו־שרון
תמיכה כספית־אישית, ועד־ידי כך הצליח
פלאטו שרון ליצור קשרים עם אישים
בכירים במישטר האוגנדי החדש.

חסגרחפרת פיטוח
חוגי ביטוח בארץ טוענים, כי חברת הביטוח סלע,
אשר בבעלות בנק לאומי, עומדת להיסגר בקרוב.
חברה אחרת שהיתה בבעלות בנק לאומי, חברת
פרודנשל, נסגרה לא מכבר ומבוטחיה הועברו לסלע.

נראה כי מבוטחי ״סלע״ יועברו לחברת
הביטוח ״מיגדל־בנייך, שבה יש ל״בנק
לאומי״ 70$מהמניות.

הבהרה בעניין
ה ה חו צ דו ת
ל פ רו פ סו ר דין
נוסח ההתנצלות המתפרסם בעמוד 3של גיליון זה
הוכתר במילים :״הסכם פשרה״ ,העלולות להטעות.
מובן שנוסח ההתנצלות חובר בהסכמת שני הצדדים,
ולכך מתייחסת הכותרת שנתנה המערכת. אולם
ברור, כפי שנאמר בהודעה עצמה, כי זוהי התנצלות
חד״צדדית מטעם ״העולם חזה״.

במדינה
העם
מ־פג ש ל^ד ו 7גדר

ביום זהו מאבק בנימי -או ש רו השלמת
העלולות לשנות את הגפה הפוליטית בישראל

זה היה דו־שיח
של חרשים: מתגח7
ישראלי ועיתונאי מיצרי
שני צעירים עמדו ליד גדר בפיתחת־רפיח.
הם שוחחו ביניהם בידידות. היה
זה דו־שיח של חרשים.
זה קרה השבוע, לעיני מאות אלפי צופי־טלוויזיה
ישראליים. הדוברים היו מתנחל
ישראלי מזוקן ועיתונאי צעיר, דובר־עב־רית,
מקאהיר.
היה זה מיפגש פאתטי.
תהום איהכנה. המתנחל פנה אל
המצרי בשאלה תמימה: מדוע אין מצריים
מוכנה לוותר על שני אחוזים משטח סיני,
למען המתנחלים? האם אין זה אפשרי?
״לגמרי לא!״ פסק הצעיר המצרי, בלי
היסוס.
המתנחל הביט בו בתמיהה מייואשת.
הוא לא הבין את המצרי.
המצרי הסביר לו את נימוקיו, והתייאש
למראה חוסר־ההבנה של הישראלי.
זה מול זה עמדו שני עולמות, שתהום
של אי־הבנה פעורה ביניהם.
ירושת אריק. המתנחל הישראלי
ייצג ציבור שלמד במשך תריסר השנים
האחרונות לדבר רק אל עצמו, להקשיב
רק לעצמו, לשכנע רק את עצמו.
עולמו פשוט בתכלית. הוא אידיאליסט.
מטעמים אידיאליסטיים הלך להפריח אח
המידבר והקים שם משק משגשג. גם
המצרים צריכים להבין את זה. למה ירצו
המצרים לקחת ממנו חלקה קטנה זו,
שהיא שבר של אחוז מאדמת־מצריים?
הוא שכח כי נחלתו הוקמה באמור
שממנו גורשו, באכזריותו השפוכה של
אריק שרון, תושביו הבדואים, שגרו בו
מדורי־דורות. הוא שכח את הבארות הס תומות,
את האנשים המוכים, את הכלבים
שנורו, את האוהלים שהופלו. כל זה נמחק
לחלוטין מן הזיכרון.
הוא לא יכול היה גם לתפוס, כי זוהי
אדמה כבושה של עם אחר. הוא לא העלה
כלל על דעתו, כי העם המצרי מתייחס
אל פיתחת־רפיח כפי שהציבור הישראלי
היה מתייחם אל אחוז מאדמת־הנגב, אילו
זו נכבשה בידי המצרים.
הוא היה משוכנע שישנה כאן אי־הבנה,
ושאם רק יסבירו זאת לנשיא אנוור אל־סאדאת,
יבוא הכל על מקומו בשלום,
ומצריים תוותר ברצון על צפון־סיני.
כבוד למי? בעיני המצרי נראה כל
זה כשיגעון גמור, ואולי גם בהעמדת־פנים
ובתמימות מפוברקת.
גם עולמו שלו היה פשוט: זוהי אדמה
מצרית, שנכבשה במילחמה. יש להחזיר
אותה, עד המילימטר האחרון. זהו עניין
של כבוד לאומי, של גאווה, של ריבונות.
המתנחלים, שהתרגלו לראות בערבים
תת־אדם, לא יכלו להבין זאת. מה פית־אום
יש כבוד וגאווה לתת־אדם?
טרגדיה ידועה. כמו בטרגדיה הכ תובה
על הנייר, ידוע ההמשך מראש. ה מתנחלים
איבדו השבוע את גן־הירק של הם,
ואולי גם את עובדיהם, שבאמצעותם
הפכו את המידבר לגן. בעוד שלוש שנים
יאבדו גם את בתיהם, מושביהם ועירם.
אל תוך הבתים האלה ייכנסו מצרים
— אולי מתיישבים חדשים ממצריים, אולי
אותם הבדואים שגורשו על־ידי אריק
שרון, ואולי הערבים המעבדים כיום את
האדמות כשכירי־יום של המתנחלים.
כל זה ברור מראש. לעיתונאי המצרי
זה היה ברור כשמש. בעיני המתנחל היה
זה סיוט, חלום־בלהות נורא. הוא קיווה
כי יתעורר בכל רגע, והכל יהיה כאילו
לא היה.
אולם ההיסטוריה מתקדמת בלא רחם.
גורלם של מתנחלי רפיח נחרץ עוד לפני
שהתנחלו — כשם שנחרץ גורלם של
מתנחלי הגולן, הגדה ועזה. הם הביטו
השבוע במקלטיהם, עקבו אחרי הדרשיח
בפיתחת־רפיח, וניחמו את עצמם :״לנו
זה לא יכול לקרות.״
אולם מחוגי־השעון מתקדמים. גם ב בתים
בקריית-ארבע ובקצרין, בעיירות
ובהתנחלויות, שהממשלה פושטת־הרגל
מקציבה להם עתה מאות מיליוני לירות,
יישבו בבוא היום אחרים, אשר יקבלו
אותם במתנה.
ה עו ל ם. הז ה 2177

^ מה עסקנים ופרשנים ישבו מסביב
^ לשולחן במיזנון הכנסת ועסקו, ספק
ברצינות, ספק בהלצה, בשאלה :״מי יע שה
בבחירות הבאות את תרגיל ידין?״
״תרגיל ידיך׳ הטביע את חותמו על
הבחירות של . 1977 עיקרו: מציאת אי שיות
שיש לה הילה לאומית, העמדתה
בראש גוף חדש הפונה אל ציבור שמאס
בשתי המיפלגות הגדולות. לשם כך דרוש
מצע גמיש, שאינו אומר הרבה, ושאין
בו כדי להפחיד את הציבור המתון, אך
שיש בו כדי למשוך אנשים השואפים
לרפורמה ולשינוי.
בדרך זו אספה ד״ש לפני שנתיים
202,265 קולות. על פי סקר של האוני ברסיטה
העברית והמכון למחקר חברתי־שימושי,
אספה ד״ש אז /0ס 18 מן הבוחרים
שהצביעו ב־ 1973 עבור המערך 770 ,ממצ ביעי
הליכוד 2270 ,מקולות מוקד, מחצית
הקולות של ל״ע ור״צ. לפי אותו מחקר,
לא נותר עתה מן המחנה העצום הזה
שריד הכר. כל פלגי ד״ש ביחד לא היו
אוספים כיום אלא 170 של הקולות.
מד, יקרה בבחירות הבאות לקולות ד״ש?
חלק מהם ־חזר למערך. חלק קטן הלך
לליכוד. אך הרוב הגדול אינו יודע כיום
בעד מי להצביע, והוא ממשיך למאום
בשתי המיפלגות הגדולות.
אם תימשך הירידה של הליכוד, כפי
שיש להניח, ישתחררו קולות רבים נוספים.
לאן הם ילכו?

לדעת ;העסקנים, נוצר אי-שם
מצבור אדיר של קולות חופשיים,
המחפשים את גואלם. הם מאוכזבים
כאופן מוחלט מד״ש, מאוכזבים
מן הליכוד, מאוכזבים מאי
יכולתה של מיפלגת־העבודה לשקם
את עצמה.

לאיזו כתובת הם יפנו?
העסקנים והפרשנים ליד השולחן החלו
מעלים שמות שונים של אישים, אשר יוכלו
לחזור על ״תרגיל ידיך׳ בעוד שנתיים.
נתברר להם כי אוצר האישים הבלתי*
משומשים התדלדל מאד.
הועלו שמות של אלופים, אישי־משק,
פרופסורים, שופטים. לא נמצאו מועמדים
מתאימים. לא נותרו במדינה אישים בעלי
הילה ציבורית, המעוררים אימון בכושרם
ובהגינותם, ושזוהרם לא דהה.

עד שמישהו זרק שם אחד, ש־חישמל
את כולם: עזר וייצמן.

התנגשות רצמרבגין
*1רוע לוודאי שעזר וייצמן היה מ ד
דעזע, אילו שמע ששמו הוזכר בהק שר
זה. מחשבותיו הולכות כיום בכיוון
שונה לגמרי: ירושתו של מנחם בגין
בתנועת־החרות.

אך יתכן מאד כי בתוקף הנסיבות ייאלץ
וייצמן לקחת בחשבון את הרעיון, שנולד
לייד אותו שולחן — ולוא רק מפני שהטבע
אינו סובל חלל ריק, ומילבד וייצמן אין
מי שמסוגל למלא את החלל הריק המסרים
הזה.
יתר על כן, היחסים בין בגין ווייצמן
עלולים להתחדד במהרה, על רקע יחסי
ישראל־מצריים, וספק אם יוכלו לדור לאו רך
ימים רב במיפלגה ובממשלה אחת.
היריות הראשונות נשמעו כבר השבוע,
כאשר התנהל ויכוח חריף בין בגין ווייצמן
בוועדת 11־השרים, שדנה בעקרונות האו טונומיה.
הוועדה קיבלה את תוכנית־הש־לום
של בגין, שאינה אלא תוכנית־מיל-
חמה. השר יוסף בורג, המבקש לפייס
את הניצים של מיפלגתו, שירת את בגין
נאמנה. הוא אף סירב להזמין לפני הוועדה
את ראשי של״י, שהגישו תוכנית אלטר נטיבית
מפורטת, אף שהבטיח מראש לקבל
תוכניות מכל גוף ציבורי.
וייצמן הבין כי תוכנית בגין תהווה
מהלומה מוחצת לאנוור אל־סאדאת, ותער ער
עוד יותר את מעמדו הרופף של נשיא
מצריים בעולם הערבי. בגין סיפק תחמו שת
חיה לכל ערבי הטוען כי אל־סאדאת
מכר את הפלסטינים ואת העניין הערבי.
אל־סאדאת עצמו התלונן על כך השבוע,
באוזני מישלחת של בני־ברית.
משום כך מחה וייצמן על הגשת התוכ נית.
אך מחאתו — שנתמכה על-ידי משה
דיין, ובמידת־מה גם על-ידי ייגאל ידין —
נדחתה בגסות על־ידי בגין. וייצמן ביקש
לשחררו מוועדת־המשא־ומתן עם מצריים
על האוטונומיה — צעד הפגנתי בעל
תהודה רבה.

אם יימשך התהליך, עלול כגין
להכיא להריסת השלום עם מצריים,
ו/או לנפילת מישטרו של
אנוור אל־סאדאת. וייצמן, המכין
זאת היטכ, לא יוכל להחריש למראה
התפתחות זו.

נוח שדש׳
ד כה היה מקובל כי וייצמן הוא
2המועמד הטבעי לרשת את מנחם בגין
בראשות חרות, הליכוד והממשלה, כאשר
ינטוש בגין את ההנהגה.
אמנם, היה ברור כי יעמדו מיכשולים
רבים בדרכו זו של וייצמן. מאז הפך
יונה, בעיקבות יוזמת אל-סאדאת, קמו
לו אויבים רבים בתנועת־החרות. אולם
מצד שני היה ברור כי יש לו תומכים
בקרב המתונים של כל סיעות הליכוד.
הוא פופולרי יותר מכל שר אחר. במישאלי
דעת-קהל הוא עומד דרך־קבע לפני בגין,
והרבה לפני דיין. אם הליכוד ירצה להי שאר
בשילטון בלי בגין, אחרי כישלונו
תיו
הרבים, תהיה דרושה לו דמות פופו לרית
בראש הרשימה.

אולם השכונות אלה שוכשד, בא שר
הכריז כגין, לפני במה ימים,
כי הוא מתכוון לעמוד כעצמו כראש
רשימת הליכוד ככחירות ה כאות,
וכי לאחר מכן ישרת חצי
תקופת־כהונה, עד הגיעו לגיל ,70
כשנת .1083
מטרתו של תרגיל זה שקופה. בגין
מתכוון לא רק לחסום את הדרך לפני
מועמדים שאינם רצויים לו, אלא גם
למנות בעצמו את יורשו.
אין זה סוד מיהו היורש המיועד: יעקב
מרידור, קודמו וסגנו של בגין כמפקד
אצ״ל. אין הוא יכול להופיע כיום כיורש,
מכיוון שאינו חבר-כנסת, והחוק דורש
כי ראש־הממשלה יהיה ח״כ. אך אם יופיע
בגין בראש רשימת הליכוד ב־ , 1981 יוכל
מרידור להופיע במקום השני ברשימה,
ולקבל לידיו את הפיקוד כעבור שנתיים

— אם יחזור הליכוד לשילטון.
למרידור יש כמה יתרונות, מבחינת
הליכוד. מזה שנים אין הוא עוסק בפולי טיקה,
ועל כן אין הוא מעורב בכיש לונות.
הוא נחשב כאיש־עסקים מצליח
מאד (למרות שבחוגים כלכליים יצא לו
שם של מהמר והרפתקן).
על-ידי תרגיל זה, יצליח בגין לחסום
לא רק את דרכו של עזר וייצמן, אלא
גם של משה דיין, החשוד בעיניו כמי
שעלול למסור את הגדה המערבית לרי בונות
ערבית, ואף פלסטינית. הדבר ישים
קץ גם ליומרתו המגוחכת של שמואל
תמיר, המתיימר להופיע כמועמד לירושה,
אף שהוא מס׳ 2ברשימה שלדעת כל
המישאלים לא היתד, זוכה אלא בעשירית
של אחוז אחד של הקולות.
אם יבצע,בגין את הבטחתו/איומו —
ואין מי שיכול למנוע זאת ממנו — יהיה
על וייצמן לשאול את עצמו כיצד לכלכל
את מעשיו. אין זה מן הנמנע שאז תיווצר
תנועה ספונטנית להקמת גוף חדש בראשו תו
— גוף יוני, ליברלי ורב־גווני, שיהיו
לו הרבה ממעלות ד״ש, אך בלי מיגרעו־תיו,
מפני שבראשו לא יעמדו חובבים,
ומפני שהמצע שלו לא יהיה קלוש ומ בולבל.

הליקוד ימשיך לרדת, וה מערך
לא יתאושש, יוכל גוף כזה
לזכות כ 20-מנדאטים, להיות לכוח
המכריע ככנסת העשירית.

סוס שחוו
ך* רכה יהיה תלוי, כמובן, בהתפת-
י • חויות במיפלגת־העבודה. האם תתאו שש?
האם תטהר את עצמה, מבחינה מע־
(המשך בעמוד )40

_ 1317

התאמנו תא מ טען ונוח ודב־תכלית

למכונית הנוסעים הפופולרית ביותר:
0א ד 1ז \ \

במבט מן החזית זוהי ״פיאט 127״ המהוללת, ברמת הגימור המושלמת שלה. מאחור -תא מטען רב-שימושי
המותאם לטעינה ולפריקה בכל התנאים. זוהי ״פיאט - 127 פיורינו״ -מכונית אחת שהיא שתיים: יעילה לצורכי
עבודה ועסק; נוחה כמכונית נוסעים בעלת ביצועים טובים.
תא הנוסעים של ״פיאט - 127 פיורינו״ מעוצב בדיוק כמו ״פיאט 127״ הרגילה ומאופיין בכל אותם יתרונות של
מרחב פנימי גדול, מנוע הדיש המצטיין בפעולה שקטה ומרכב אוירודינמי, שחיבבו את ה״פיאט 127״ על מליוני
נהגים ברחבי העולם.
נפחו של תא המטען ב״פיאט - 127 פיורינו״ הוא 2.5מטרים
מעוקבים המאפשרים ניצולת מירבית
למטענים בגדלים מגוונים.

״פיאט 127״ זוכה מדי שנה במקום
הראשון במשאלי דעת קהל הודות
לאיכותה ולאמינותה כמכונית
בטוחה וחסכונית.

| 127ז־&ן ץ

העולם הזה 2177

שוו..העולם הזה־ מחוה על ושמין מלם הכנסת

החס 1ח ח שו ב
^ ייו של חייל קרבי במילחמה הם מסכת ארוכה של
י 1שיעמום וחוסר־מעש, המופסקת מדי פעם על־ידי
תקופות קצרות של פעילות קיצונית ונרגשת.
החיים הפרלמנטריים דומים במיקצת לתיאור זה. מרחף
עליהם ענן כבד של שיעמום ותיסכול. אך מדי פעם יש
שעה של פעילות נרגשת.
זוהי התשובה לכל השואלים אותי, מאז שחזרתי לכנסת,
איך אני מרגיש שם, או מה אני, בעצם׳ עושה שם. במשך
רוב הזמן אני מתוסכל. נראה לי שישיבתי שם היא ביזבוז
משווע של זמן ומרץ נפשי. ואז, לפתע, קורה משהו —
הכרעה גורלית כמו בעניין עונש־המוות, ויכוח מעניין על
בעייה חשובה, או סתם התמודדות מרתקת עם יריב —
והמאמץ נראה ככדאי.

שאדה 03011
ירי נה, למשל, דוגמה לסוג האחרון. התמודדות עם
י > אריק שרון. הדבר בא דווקא בשעה המשעממת ביותר
בכנסת: מתן תשובה לשאלות.
כיום זה קצת פחות משעמם מאשר בתקופת כהונתי
הקודמת, כי בינתיים נעשתה בענייו זה רפורמה. זוהי
אחת הרפרמות המעטות שהיו בכנסת בשנים האחרונות.
היא קובעת שאין השר חייב לקרוא בקול רם, מעל הדוכן,
את תשובתו לשאילתה, אם בעל השאילתה אינו נוכח
באולם. מכיוון שרוב בעלי השאילתות אינם טורחים
להופיע, עוברות רוב התשובות ישר לפרוטוקול, ועין
אדם לא תשזף אותן.
במיקרה הנדון היו חילופי־דברים משעשעים ואופיי־ניים,
כלהלן:
שאילתה מס׳ 3579

נ שנ ם?
שמואל טולידאט

:לא ניתנה תשובה לשאלה ה
נוספת.

שר־החקלאות
אריאל שרון:

השאלה הנוספת

אינה ראויה אפילו לתשובה.

מ* לך ל פ סי כי אטר?
^ אשר מטפל פסיכיאטר באדם, שיש לו בעיות
— נפשיות, והוא נוכח לדעת כי האיש עלול לסכן את
הציבור בנהיגתו בכלי־רכב — האם הוא חייב להודיע על
כך לשילטונות?
זוהי שאלה מרתקת.
ההיגיון השיטחי אומר: בהחלט כן. הודעה כזו יכולה
להציל חיי־אדם, וגם את חייו של האיש המופרע עצמו.
ואמנם, השר חיים לנדאו כלל מיצווה זו בהצעת־חוק
ארוכה לתיקון פקודת התעבורה. רוב הנואמים עליה
חייבו את הרעיון. הם הופתעו כשהתנגדתי לכך בתוקף.
דעתי היתה כי שכר המיצווה יוצא בהפסדה. אם יידע
אדם מופרע כי פנייתו לעזרת פסיכיאטר או פסיכולוג

חבר־הכנסת אורי אכנרי שאל את שר
החקלאות :
בראיון עם כבוד השר, ששודר בליל־שבת, ה־ 23 במארס
,1979 אמר כבוד השר דברים שנשמעו כעידוד למתנחלים
בגדה המערבית לבצע פעולות בלתי־חוקיות, כאותן ש ביצעו
מתנחלי עופרה ברמאללה. כן השתמע מהם שהשר
מעודד את המתנחלים לצבור נשק.
בקטע אחר של הדברים איים כבוד השר, כי התנגדות
תושבי הגדה לחוזה־השלום עם מצריים עלולה׳ להביא
עליהם אסון לאומי מסוג זה שאירע ב־ , 1948 והדברים
מתפרשים כאיום בגירוש המוני מן הארץ, או ביצירת
תנאים שיביאו לבריחה המונית.
אני מתכבד לשאול:
( )1מה היה הנוסח המדוייק של דברי השר בשני
קטעים אלה של הראיון?
( )2האם מסכים כבוד השר לפירוש הנ״ל של הדברים?
( )3אם לא — כיצד מפרש כבוד השר את דבריו?
( )4האם דברי השר מבטאים את עמדת הממשלה
בשני נושאים אלה?

תשוכת שר־החקדאות אריאל שרון:
( )1אבקשך לפנות לרשות־השידור, ודאי יאותו לתת
לך הנוסח.
( )2אינני עוסק בפרשנות.
( )3איני מפרש.
( )4מציע שתבקש ממזכיר־הממשלה עמדתה בנושאים
אלה.
היו״ר כנימין הלוי 1שאלה נוספת לחבר־הכנסת
אורי אבנרי.
אורי אבנרי ׳ האם אני למד מהתשובות שהשר
אינו יודע נזה הוא מדבר, ואינו זוכר מה הוא דיבר?
(השר אריאל שרון אינו עונה).

השר לנדאו
האם ילך הנהג לפסיכיאטר?

ל פ רו טו קו ל
עלולה להביא לאובדן רשיון־הנהיגד. שלו, הוא עלול
לוותר על הטיפול.
לעתים קרובות קשה לאדם מופרע או חולה־נפש
להתחיל בטיפול. אם אין מאשפזים אותו בכוח, מעטים
הסיכויים שיגיע בכלל לידי פסיכיאטר, אלא אם כן הוא
משתכנע שיקבל עזרה במצוקתו. האם יש טעם בחוק
שיפעל בכיוון ההפוך, המערער את אמון החולה ברופאו
וההופך את הפסיכיאטר לאוייב בעיני המטופל?
ואיזו תועלת תצמח לחברה אם חולי־רוח לא יפנו כלל
לפסיכיאטרים, וימשיכו להתהלך ברחובות (ולנהוג ב מכוניות)
בלא טיפול?
יצחק יצחקי וכמה ח״כים אחרים קמו ותמכו בדעתי זו,
והחל ויכוח מעניין. גם סיעת של״י התפלגה, כאשר מאיר
פעיל תומך בהצעה שהתנגדתי לה.
אף מילה מויכוח מעניין זה לא זכתה בפירסום בעתונים.
עיקר הצעודהחוק של לנדאו היתה העלאה דראסטית
של קנסות התעבורה, יעד 150אלף לירות. התנגדתי
גם לכך באופן קיצוני. לדעת מומחים רבים (העולם הזה
)2176 עונשים דראסטיים אינם משפרים את התנהגות
הנהגים. הצעתי תחת זאת להעמיד את הטלוויזיה לרשות
הסברה עניינית של גורמי התאונות, לבטל את כל המיסים
על מזגני־האוויר במכוניות, לחייב את כל האוטובוסים
והמוניות בהתקנת מזגנים, להנהיג חינוך לנהיגה בבית-
הספר התיכון, ועוד.
הזכרתי לשר לנדאו (קראתי לו בשם ״גונדר אברהם״,
כינויו המחתרתי) שגם מפקד הכוחות הבריטיים בארץ
בימי המנדאט, הגנרל סר אוולין יו בארקר, נכשל כאשר
ציווה על חייליו ״להכות את היהודים במקום היחידי
הכואב להם — בכיסם״.
הוויכוח, שהתנהל באולם כימעט ריק, בהעדר כל
העיתונאים, היה מעניין למדי. ח״כ אגודת־ישראל יהודה
מאיר אברמוביץ, אשר ירש את מקומי כלוחם למען
חגורות־בטיחות, הציע לחייב את הנהגים לחגור חגורות
אלה גם בעיר. אצל לנדאו, כך נסתבר, הבעייה העיקרית
היא הגבלת המהירות בכבישים — הצעה שגם לה אני
מתנגד. מאיר פעיל, לעומת זאת, חייב את רוב הצעותיו.
בסוף הייתי הח״כ היחידי שהצביע נגד העברת ההצעה
לוועדה.
הצרה היא שהכנסת אינה מסוגלת להתמודד ברצינות
עם בעיית הקטל בדרכים. כי זהו נושא המפתה לדמגוגיה
זולה, בעוד שאינו מעודד להתעמקות רצינית. כל־כך קל
לבבות את ״הרצח בכבישים״ ,לגדף את הנהג הישראלי
הנוראי (וכל אחד מתכוון, כמובן, לזולתו) ,לתבוע את
קריעתו לגזרים. קל גם להציג תוכנית מבריקה לפיתרון.
אבל קשה מאד לטפל בבעייה ברצינות, באופן ענייני
ואחראי, אשר יביא לתוצאות.
וכך, מאז שאני זוכר, דנה הכנסת פעם־פעמיים בשנה

השר שרון
האם השר אינו יודע מה הוא מדבר?
בנושא זה, שופכת קיתון של מילים ודמעות, והכל נשאר
כמו שהיה. שר הולך ושר בא, תוכניות מרהיבות עולות
ונשכחות, והנהג ״*-כמינהגו נוהג.

מצד מו ח !*!ס
^ אשר דנה הכנסת בטלוויזיה, האולם תמיד מלא.
״י כל אחד מבין כי הטלוויזיה תבוא לצלם ויכוח על
הטלוויזיה, ומי לא ירצה להצטלם?
בוויכוח כזה, מובטח גם ״ויכוח סוער״ ,כאשר חברי־הכנסת
ממטירים זה על זד. קריאות־ביניים זועמות, מתוך
תיקווה שהמצלמה תפנה אליהם ותנציח אותם, לשימחת
בני־המישפחה והשכנים.
כך היתה גם הסערה סביב הדחתו של מוטי קירשנבאום.
הרבה רעש ,״הכנסת סערה״ ,והתוצאות — אפס. חייקה
גרוסמן הציגה את הבעייה נאמנה, השר זבולון המר גילגל
את עיניו כלפי מעלה בהבעה של סבל וקריאה לעזרת
האל. וטומי לפיד, שישב ביציע, נראה כנהנה. רק כאשר
קרא מאיר פעיל את עצומת־המחאה של עובדי הטלוויזיה,
נראה לפיד פחות מאושר.
כעבור כמה שעות, לעומת זאת, דמה האולם לבית־קברות.
חמישה ח״כים, וביניהם אני, נימקו הצעות לסדר־היום
בעניין הוצאתו־להורג של חביב אלקאניאן, מי שהיה
ראש הקהילה היהודית בטהראן. נראה שהנושא אינו
מעניין, כי שאר הח״כים והעיתונאים לא כיבדו אותו
בנוכחותם.
גם על דיונים מסוג זה רובצת קללה. יש שיגרה קבועה :
מדברים על השואה, מעלים את זכר שישה המיליונים,
ומתארים את מצוקת היהודים המסויימת שדנים בה
(בברית־המועצות, בסוריה, באתיופיה, ועכשיו באיראן)
כהמשך ישיר לאושוויץ. הכל פשוט, כל המליצות בדוקות,
אפשר לשכפל את הנאומים מראש במכונת־שיכפול.

הס״עוח 0ס>!ד 1,ח
ף * גי לי ם לחללן את הכנסת בין ״יונים״ ו״ניצים״ .אך
ההרכב האמיתי שלה מסובך הרבה יותר.

יש בכנסת מעין סיעה יונית־ליברלית. אין שום תיאום
בין חבריה, וגם אין ביניהם הידברות מוקדמת על שיטות־פעולה.
אך יש מעין תיאום אוטומטי. בין חברי סיעה זו
הייתי מונה את דויד גלם ואברהם מלמד מהמפד״ל, יוסי
שריד ממיפלגת־העבודה, מרדכי וירשובסקי מש״י, שולמית
אלוני מר״צ, חייקה גרוסמן ממפ״ם (כשאינה כבולה על-
ידי שיקולים מיפלגתיים) ,מאיר פעיל ואני. כימעט בכל
הוויכוחים, על מיגוון רב של נושאים, אנחנו מוצאים את
עצמנו באותו הצד של המיתרס.
ממול נמצאת סיעה דומה, החוצה גם היא מחיצות
מיפלגתיות מקובלות. זוהי הסיעה הניצית־קנאית־לאומנית-
דתית, הכוללת ח״כים כמו גאולה כהן ומשה שמיר, חיים
דרוקמן ויהודה בן־מאיר, בנימין הלוי ויגאל הורביץ,
וחבריהם במיפלגות האחרות.
בין שתי סיעות־לא־סיעות אלה נמצאת המאסה הגדולה
של חברי־כנסת, אנשי הליכוד, המערך ושרידי ד״ש, ה פועלים
לפי מצב־הרוח, רוח־הרחוב ושיקולים של כדאיות.
אין זה מראה מרהיב.
החלוקה לפי הרמה האישית מדכאת עוד יותר. בכל
כנסת היתד. חלוקה בין כמה אנשים אינטליגנטיים, הרבה
אנשים בינוניים, וכמה כסילים גמורים, שאיש לא ידע
בדיוק איך הגיעו לשם.
בכנסת הנוכחית הופר האיזון. מיספר האנשים האינ טליגנטיים
ובעלי־הרמה הצטמצם עד להחריד. מיספר
הבינוניים גדל. אך בעיקר גדל מיספר הכסילים — אנשים
שאתה יודע מראש שאין להם אף מילה אחת של טעם
להגיד על כל נושא שהוא בעולם( .בין הבינוניים יש רבים
שיש להם מומחיות כלשהי לפחות בנושא אחד, ועל נושא
זה הם יכולים להגיד דברי־טעם).
מי הוא מי? זהו אחד מפילאי הכנסת: אין על כך
חילוקי־דיעות. מכיוון שהח״כים מבלים ביחד הרבה מאד
שעות, ושומעים זה את זה עד בוש, קיימת ביניהם הסכמה
גמורה על רמתו של כל אחדמהם. אילו היה מישהו מעביר
בחשאי שאלונים עם ש מו תי ח מול 120 הח״כים, היה מוצא
כי על כל ח״כ יש הסכמה בין 119 עמיתיו.

אורי אכנרי 1

עזר מול ב גי1
(המשך מעמוד )37
שית ופסיכולוגית, עד כי תוכל לזכות
שוב באמון הציבור, שמאס בה ב־? 1977
מי ינהיג אותה במשימה זו?
השבוע נורתה היריד, הראשונה במאבק
זה. אך לא ברור מי ירה אותה.
הדבר בא בסידרת־המאמרים של אמנון
ברזילי ביומון הארץ. הכתב־לענייני־מים-
לגות גילה כי מתנהלת במיפלגת־העבודה
פעולה שקטה ושיטתית להקמת גוף מרכזי
חדש, שבראשו עומדים יעקב לווינסון,
איש־המיסתורין של בנק־הפועליס, ומוסה
חריף, שליט התנועה הקיבוצית של ה־מיפלגה.
האם
היתה זאת הכרזת־מילחמה ראשונה
של לווינסון ואנשיו? מי שמכיר את שי-
במדינה הממ שלה
מהירות שיא
7פתע פשטה ככ7
רחבי הארץ,ההרגשה :
העסק איגד דופק
התאריך ההיסטורי — ה־ 17 במאי —
עבר מבלי לעורר תשומת-לב. חוץ מבמה
עיתונאים, המחפשים תמיד נושא לכתי בה,
לא ציין אותו איש.
ראשי הליכוד, שהשתוללו לפני שנ תיים
מרוב שימחה, לא עלזו השבוע.
השימחה היתה מהם והלאה — מילבד
שימחה ארליך.
לא היו חגיגות־ניצחון, עצרות־ניצחון,
תרועות־ניצחון.
תחת כל אלה עמדה בחלל תחושה עמו קה
של כישלון, חשש ותיסכול.
כלפי מטה. אין דבר מיסתורי יותר מ אשר
דעת־קהל. היא מורכבת מדעתם של
מאות אלפי בני־אדם בודדים, המושפעים
מאלף ואחת תופעות שונות. ובכל זאת
מורגש ביום בהיר אחד כי ״דעת־הקהל
השתנתה״.
זה קרה השבוע — בלי קשר לתאריך
ההיסטורי. לפתע, בוקר אחד, היה ברור
לכל: שילטון־הליכוד נתון בסכנה.
העידו על כך המיספרים היבשים של
הסטאטיסטיקאים. המערך השתווה במיש־אלי
דעת־קהל לליכוד. ההתאוששות ה קצרצרה
של הליכוד, שבאה עם חתימת
הסכם־השלום עם מצריים, כבר נשברה.
המגמה היא ברורה — כלפי מטה.
אך לא היה צורך בסקרים סטאטיסטיים.
הדבר היה מורגש ברחוב, במישרדי ה־מיפלגות,
בבתי־הקפה.
עוד לפני כמה חודשים כלל לא עלה
על הדעת כי הליכוד עלול להפסיד את
השילטון כבר בבחירות הבאות. השבוע
לקחו גם ראשי הליכוד אפשרות זו ב חשבון,
והזכירו אותה בוויכוחים פומביים.

כגץ ועזר ככנסת
חיבוק אחרון?
טותיו של הבנקאי שונא־הפירסומת, הטיל
בכך ספק. הועלתה ההשערה ההפוכה: ש היתר,
זאת יריד, מצד שימעון פרס, כדי
להחניק את הנסיון בעודו באיבו.

אך מאמציו שד לווינסץ נראים
רציניים. הוא עטור הילה כמי שחולל
נס כלכלי ככנק שלו, וכמי
שמוכשר לכנות מערכת מסועפת
של נאמנים. יש לו ריעות מגובשות
ומתקדמות כשטח ההכרתי.
וגישה יונית לעניינים מדיניים.

חצי מעפרה. מה גרם לכר?
היו בליכוד שד,תנחמו בכך שזה הכל
עניין כלכלי. ארליך נכשל. אם ישתנה ה מצב
והאינפלציה תקטן, יסתדר הכל.
זוהי טעות גמורה. האינפלציה הדוהרת
היא, אולי, הסימן הבולט ביותר של כיש לון
הליכוד, מפני שניתן למדוד אותה
במיספרים סטאטיסטיים 8.770 .בחודש הוא
מיספר מאיים.
שימחת־השלום החמיצה במהירות מד הימה.
אסון נהריה, פעולות־המילחמה ב לבנון,
החלטות הממשלה והתגובות הבאות
ממצריים מנחילים לכל את התחושה כי
השלום המייוחל לא בא, אלא רק הסכם־
נפרד עם מצריים. החלטת הליכוד להח זיק
בכל מחיר בגדה המערבית עוצרת
את הגלגלים שהיו צריכים להוביל אל
גן־העדן.
הזעזועים ברשות־השידור פיזרו את
האשליה כאילו מתכוון הליכוד לשמור על
מישטר ליברלי פנימי. יותר מכל אדם
אחר, הצליח טומי לפיד (ראה הנדון) לעו רר
את הציבור ולשכנעו, כי הפנים ה מחייכות
של הליכוד הליברלי היו מסיכה.

למי שסבור כי מיפלגת־ד,עבודה זקוקה
לשיקום רעיוני, נראה לווינסון כאיש מת אים׳
לעומת פרס חסר־העקרונות וה חלקלק.

כה עמדה המיפלגה בסימן המילחמה
והשינאה השוררת בין פרס ויצחק רבין.
אך רבים במיפלגה סבורים כי משניהם
לא תצמח הישועה, וכי יש להעלות מנהי גים
חדשים לגמרי. יצחק נבון, המעורר
את פחד הליכוד, אינו נראה כמועמד מע שי•
יומרתו של מרדכי גור היא מגוחכת.
יעקב לוינסון הוא בעל הסיכוי הרב ביותר.
אך לא תהיה זאת דרך קלה, והניצחון
אינו מובטח לכלכלן הנחבא־אל-הכלים.
שימעון פרס ואנשיו הם בעלי יכולת רבה
במיפלגה, והם יעשו את הכל כדי לטרפד
כל מתחרה.

זה מתמוטט. מה קרה השבוע?
שום דבר מייוחד. אך איכשהו החלה רוח
חדשה מנשבת בארץ. הרבה יובלים קט נים
של אי־שביעות-רצון התאחדו בנחל
אחד. ונחל שואף, מטיבעו, להפוך לנהר
ולזרום אל הים.

לאנשי פרם יש טענה פשוטה: אין שום
צורך במהפכות. השילטון יחזור למיפלגת־העבודה
אוטומטית, כתפוח בשל הנופל
מן העץ, מפני שהליכוד ינחל כישלון
טוטאלי.

פעם זה קרה למיפלגת־ד,עבודה, בימי
כהונתו של יצחק רבין. לפתע, בלי סיבה
בולטת אחת, החלה פושטת בארץ הדיעה
ש״העסק אינו דופק,״ ש״השילטון אינו
מתפקד,״ ש״זה מתמוטט.״

זה עשוי להיות נכון — אלא
אם כן יקום כוח חדש, שיאסוף
אד קירכו את מאוכזבי הליכוד ו
מייואשי ד״ש, שאינה*-דוצים כ•
שיכת המערך שלא שכח כלום ולא
למד כלום.

השבוע החלה אותה הרגשה עצמה פוש טת
שוב ברחבי המדינה, בכל השכבות
ובכל החוגים. לגבי שילטון, שזה עתה
מלאו לו שנתיים, היתה זאת מהירות-
שיא.

| | ף 1ן ״ין נאמר בשלט שהותקן ליד בניין הדסה על־ידי המימשל הצבאי.
עד מילחמת־ששת־הימיס נשמר הבניין ריק על־ידי עיריית

חברון. לתושבי המקוס לא ניתנה דריסת רגל בתוכו. עתה מתבססות בו נשות קרית־ארבע.
^ ש לנו קושאן על בניין הדסה,״
הכריזה השבוע אחת מן הנשים
הפולשות, שהשתלטו לפני כחודש ימים
על הבניין, ברחוב המיסחרי של חברון.
״ויותר מזה,״ הוסיפה אחת מחברותיה,
אף היא פולשת ,״יש לנו קושאנים על
בתים נוספים של יהודים בעיר האבות.״
הנשים הפולשות דיברו בביטחון רב,
כיאה לבעל־בית, שרכושו מפוזר על פני
כל העיר. אלא שקושאן אמיתי, המעיד
על בעלותן על בניין אחד לפחות בחברון
לא היה בידיהן.
הן חזרו על סיפורן שוב ושוב, באוזני
עיתונאים רבים, שעלו־לרגל לחברון, כדי
לדווח על פלישת הנשים מקריית־ארבע.
שכן כולם הבינו, אוהדי הפולשות ומת־נגדיהן,
כי תפיסת בניין הדסה הוא רק
צעד ראשון בתוכניתם של הרב משה
לווינגר וחבריו מגוש־אמונים, להשתלט
על בניינים ובתים נוספים בעיבורה של
העיר, עד הפיכתה עיר יהודית.

בז ה
כו ח גו !
ל ירסה שוגה מגירסת הנשים הפול־שות
הציג השבוע עורך־דין אברהם
פרנקו, אחד משלושת האפוטרופסים על
רכוש כוללות חברון, שבשמו מרבים מת נחלי
קריית־ארבע לדבר.

הראשון

הרב חיים בג׳איו, שהיה
רב הקהילה ומנהיגה
בשנותיה האחרונות. הרב ניהל את רכוש
הקהילה בחברון ביחד עם שני עוזריו.

כוללות 60 רדי 0סגו א בו ח -חג דוו.

.נ ו יח׳ת ר ״ וסרויסיס >ל גב ס׳ .כ ולל ות ס ־ר יי ס ־סגן וו ניח ״ חניון
.תנו חו י ל תו׳ני ה ם, י ־ י י נ וניון
ליייל לי׳ יו

ואח הסו ״ ת חיתית > ןרית -ירנ ניון

ול ה,י0

ניזון נניניס אלת,

סי־יס

סיסיית תורה יחסי

חננו סניכיס איתס אל יוזסתס ל חיי את לפיד תחורר נניח חסי לאביחס.
•ת• ניאס ת׳ אליכס וסאית

יייכס

• כינן.

אנשי הרוח והאומנות החלו מואסים
בליכוד — ואין סכנה גדולה מזו. אנשי-
הרוח ״אינם שווים חצי מעברה,״ כדבריו
בני־האלמוות של יוסף אלמוגי. גם מיפ-
לגת־ד,עבודה למדה שזוהי טעות מרה.

כוללות סץ יייס פכן־אנות חנר^ן.

הונחה לברור

אנשי קרית־ארבע טוענים, כי שרידי הקהילה היהודית,
שהתגוררת בחברון עד , 1936 העבירו לידיהם את
הבעלות על הבנ יניס היהודים בעיר. המיסמך המצולם מוכיח כי טענתם משוללת יסוד,

• ״קושאן זה שטר בעלות,״ הסביר פרג־קו,
יליד חברון בן .83״למתנחלים אין
בעלות ואין שטר־בעלות. לא נתנו להם.
מה שקיבלו מאיתנו היא הסכמה שלנו,
שישתמשו בבניינים השייכים להקדש ה יהודי.
במיכתב שנתנו להם נאמר רק,
שהוועד המקומי של קריית־ארבע דשאי
להקים בבנייני היהודים שבעיר חברון

מוסדות תורה וחסד למיניהם. לא יותר.״
על סמך מיכתב זה פלשו הנשים ל בניין׳
כשהן מצויירות בסלי־אוכל, חומי
רי־ניקוי וספרים. בתחילה ניסו החיילים
למנוע מהן את השהות במקום, אך ללא
הצלחה .״תראו,״ אמר חייל צעיר בנימה
של התנצלות ,״לא נעים, אי־אפשר להש תמש
בכוח נגד נשים וילדים. וחוץ מזה

העול

שמגלה: ה פ לי שהלבת

! ערכה על ספך

כוז בו תלבע לו ת
בניין וחיכה לחולים. אך הם לא באו.
חלפו כמה שנים, וכאשר הגיעו עוד
תרומות, מבומבי שבהודו, החליטה ה עדה
הספרדית, שהיתר. עדת הרוב, להו סיף
קומה לבניין הישן. וכך היה. בחגי גות
חנוכת הבית השתתפו כולם — ספר דים
ואשכנזים, יהודים וערבים. וכשתמו
החגיגות חיכו במקום לא רק רופא, אלא
גם אחיות ורוקח. אך חולים לא באו. ה חברונים
מספרים עד היום בגאווה, כי
המחלה היחידה שממנה סבלו היתד. חום
גבוה, והתרופה היחידה שבה השתמשו
— שמן קיק. בית־החולים בשאר בשממונו,
אך כשהיו מגיעים אורחים נדבנים מ ארצות
רחוקות, היו בני המקום אוספים
כמה זקנים, מלבישים אותם בבגדי־חו־לים
ומשכיבים אותם במיטות צחורות.

1 X 1והשלט נקבעו במקום על־ידי
המימשל הצבאי. בשלט
/ 11 111
לא מצויין כי בית־החולים הוא מוסד יהודי.
רק אחרי מילחמת־העולם הראשונה, כש התברר
שעדת הספרדים מתקשה לשאת
בהוצאות המירפאה, הסכים אירגון נשות
הדסה בארצות־הברית לקחת את המוסד
תחת חסותו. הסדר זה נשאר בתוקפו רק
שנים ספורות, עד שלהי . 1929 אז התרחש
הטבח ביהודי העיר — 67 נהרגו והיתר
פינו את העיר, אחרי מאות שנים שבהן
נשמרה רציפות היישוב היהודי במקום.
יהודי חברון הפכו פליטים והתרכזו ברו בם
בירושלים.

פ לו ס
ה פר שי ם

101׳ תבחן

מימין: יוסף חסון, המתגורר היום
בשכונת מקור־ברוך בירושלים. בן ,81
יליד חברון. לחד רוקחות ובימי מילחמת־העולס־הראשונה שימש

אין פקודה לעשות זאת. רק לדבר ולנסות
לשכנע.״ אך הדיבורים ונסיונות השיבי
נוע לא הזיזו את הנשים ממקומן.
אחת הפולשות, ששמעה את דברי ה חייל
מבעד לחלון, קראה בקול :״בזר,
כוחנו, בזה כוחנו!״
החייל היה נבוך, חייך כמבויש, הפ טיר
״מה-אגי-יכול-לעשות״ והסתלק. ה־אשה
מן החלון אזרה עוז והסבירה בקול :
״ידענו שנגד נשים לא יעזו להפעיל כוח,
לכן באנו, רק נשים וילדים.״
חברותיה, שניקבצו סביבה, הינהנו ב ראשן
לאות הסכמה. מפעם לפעם שכחו
את מלאכת השיכנוע של העיתונאים ו־ניפנו
לצעוק על ילדים ערבים, שהתגו דדו
ברחוב, בסמוך לבתיהם.
״מה אני יכולה לעשות, מלבד לסבול
ולשתוק,״ שאלה דיירת ערביה מן הבית
השכן, מבלי שהתכוונה לקבל תשובה.
השכנה, מורה במיקצועה, בת למישפחה
חברונית מדורי־דורות, פתחה מעט את
סגור-ליבה :״אם אני אעז להגיד להן
משהו, או לבקש אותן שלא יפריעו בש עות
הערב, מי יודע מה יעשו לנו. אנחנו
מעדיפים לשתוק, כדי למנוע מראש כל
התפרצות מצידם. יש לנו כבר ניסיון
מר מאד עם האנשים האלה.״
שכנה אחרת, קשישה, ספקה ידיה ב*
חוסר־אונים ואמרה :״הן יושבות בפנים

ברוקח בנצרת. היה חייל בצבא התורכי. עורך־דין במיקצועו.
משמאל: אברהס פרנקו. בן ,83 יליד חברון. כחברו, חסון, היה
גס הוא רוקח וחייל, שלמד מישפטים וזכה בתואר סורך־דין.

^ עכור יותר משנה, בתחילת , 1931
אירגן חכם ספרדי מילידי חברון
קבוצה של כ־ 160 איש, כולם חברונים
(המשך בעמוד )48

הבית וצוחקות כל היום, ואילו אנו יוש בות
מולן, שותקות ובוכות.״ ואמנם, שי חת
הפולשות עם בעליהן, המגיעים מדי
ערב אל סביבת הבניין, נשמעת למרחוק.
צועקים מעבר לגדר, צוחקים על אזלת־ידה
של הממשלה, שואלים מה בשמע
ומוסרים דרישות־שלום.
הוסיפה הזקנה הערביה :״אנחנו מחכים
שהממשלה תע׳6ה משהו. שיבינו הת ערבה
בדבריה המורה :״פה יושבים כולם
על חבית אבק־שריפה. יתכן שאפשר
להתאפק עוד קצת. אולי. אבל התפרצות
מוכרחה לבוא, ואז יהיה קשה.״

שמן קיק

:ך* אשיתו של בניין הדסה בשלהי
המאה הקודמת. על שטח קרקע, בץ 1 רחוב שללי לרחוב שיהדא, שנרכש בכס פי
תרומות שניתנו לעדת הספרדים ב חברון,
נבנה הבניין שנועד להיות בית־חולים.
כאשר
הושלם הבניין הגיע לעיר ה דוקטור
ורמנס, מפרנקפורט, התמקם במ קום
וחיכה לחולים. אך הם לא באו. מאו חר
יותר הגיע לעיר דוקטור אחר, אנטין,
גם הוא יליד גרמניה. הוא התמקם ב־

!X 1 1 1 0 ^ 0 * 1תושבי חברון הערביים מתבוננים בנשות ^! 2ת־ארבע
0 #י• 1י ^ שפלשו לבניין הדסה וסבלות בו במצב ־ ח ^ .רו מ ס.
הפולשות משוחחות מעבר לסורגים בצעקות, מרעישות, ומפריעות לתושבי הסביבה.

המאהב: לא הייתי כלל במקום. הוו
שרחל רצחה לחזור לבעלה. או
מלווה בריבית ומארגן מישחקי־קלפים,
מזה הוא חי. הוא עדיין נשוי עם תשעה
ילדים. הבן־אדם הזה מוכר בכל נתניה,
במישטרה טוענים שיש לו שם תיקים
והוא מוכן לעסוק בכל עבודה מלוכלכת.
״רחל כמעט לא עבדה, רק קצת בניקיון.
הזניחה את הילדים שלה, שימעון ודליה.
כמה פעמים שבר החבר שלה את הדלת
וכשנכנסתי לתקן את הדלת, ראיתי שהכל
מלוכלך, מסריח. הילדים שלה היו תמיד
מלוכלכים. לילד היתה קרחת וחוא היד,
מלא פצעים. הילדה היתד, שקטה. לפעמים
היתד, יורדת לשחק עם הילדים על הדשא
בחצר. שימעון ודליה לא רצו לעזוב את
האמא שלהם. אף פעם לא ראיתי אותם
משחקים עם הילדים של השכנים. אף
אחד לא רצה לדבר איתה כאן. היתה
לה רק חברה אחת, הסבתא מהקומה הרא שונה.
רחל היתה באה אליה לפעמים
לראות טלוויזיה ולשפוך את הלב.
״המישפחה של רחל טוענת שיכולתי
למנוע את המוות. אני לא יכול לענות
על זה. ביום ראשון בערב ישבתי עם
כמה חברים על המירפסת. פיתאום שמענו

אם הפעוט
שאותו

קגשה

בשוק

1 1 3

רחל, כפי שנראתה בזמן שעוד חיה עם בעלה באושר. רק
ארבע שנים אחרי החתונה זנחה את בעלה לטובת המאהב,
בנתניה. כשרצתה לחזור לבעלה גילתה כי מאוחר מדי.
עקות מחרידות זיעזעו בבוקר
היום השבי בשבוע שעבר את דיירי
הבית ברחוב קדושי־עיראק 22/5בנתניה.
השכנים מיהרו לצאת לחדר־ד,מדרגות, שם
נתגלה לעיניהם מראה מחריד — שכנתם,
רחל קקון, החזיקה בזרועותיה את בנה
שימעון בן השנתיים, שהיה ללא רוח־חיים.
האם עצמה היתה אחוזת הלם .״לא
ידעתי שהוא מת, לא ידעתי שהוא מת,״
צעקה.
אחד השכנים, בחור בשם אברהם
(״בבר״) מלול גילה יוזמה, והסיע את האם
ובנה לבית־החולים לניאדו, שם נקבע,
סופית, מותו של התינוק. מישטרת נתניה
פתחה בחקירה. השכנים חששו לשתף
פעולה. לדבריהם, מתגוררת רחל במקום
כבר שמונה חודשים. היא נמצאת בהליכי־גרושין
מבעלה, וחיה עם אדם אלים שהכל
פוחדים ממנו ,״אנחנו לא ראינו, לא
שמענו, לא יודעים שום דבר,״ אמרו
לחוקרים. אחרי שהובטחה להם הגנת־המישטרה
נרגעו ומסרו עדות.

״י כו ל תי ל מנו ע
אתה מוו ת

11ך | 11 שימעון, אבי הבעל, בביתו מת־
אבל על מות הנכד ומבקש
מאלוהים :״תביא על שלום את הנקמה.״

צ 42

ך ן יפר אברהם מלוי :״אני מכיר
״ י את רחל מאז שבאה לכאן. היא זרקה
את בעלה מהבית. הוא קצת לא בסדר.
שותה הרבה. לא היתד, לו מילה בבית.
היא היתד, מרביצה לו וסרבה לתת לו
להיכנס הביתה. גם החבר שלד, אלכוהו ליסט.
קראו לו שלום הג׳ינג׳י . .הוא היה

אבא וסבתא

מתאבלים. סבתו של הילד שרטה את פניה באכזריות
לאות אבל. אחת הקרובות מנסה לנחם אותה, אך היא
צועקת :״שימעון, הכל בא מאלוהים.״ מאו המיקרה הפסיק האב לשתות והתחיל לעבוד.

האשה: המאהב הרג את הירד מטי
ת המאהב: בעלי היה איתי בבית
את הילד בוכה. החברה שלי אמרה לי
שכדאי לעלות, אולי החבר שלה מרביץ
לילד, אולי הוא שיכור. אגי הייתי רגיל
לצעקות ולמכות שלהם. לא ייחסתי לזה
כל חשיבות. אחרי כמה זמן ראיתי את
רחל יוצאת. היא לקחה מונית ונסעה
העירה. התינוק הפסיק לבכות. החבר שלה
סגר את הדלת ויצא. אחר־כך היא חזרה
והלכה לישון. גם אני הלכתי לישון.
״למחרת בבוקר שמעתי פיתאום את
רחל צועקת לשכנה :׳סבתא, סבתא, צאי
החוצה,׳ כשהזקנה פתחה את הדלת, היא
נתנה צריחה. שמעתי את כל השכנים
צועקים ואז התלבשתי מהר, פתחתי את
הדלת וראיתי את התינוק כזה יבש וקר
כמו קרש בזרועותיה של רחל. לקחתי
אותו ואת אמו ותפסנו טרמפים לבית־החולים.
הרופא קבע שהילד מת ולא רצה
לספר לאמא. אני הייתי צריך לספר לה
את זה בעצמי. זה היה נורא. אני עדיין
בהלם, אף פעם בחיים שלי לא קרה לי
דבר כזה.״
מישפחתה של רחל קקון גרה באשקלון.
האב, עמוס שמואל הוא עיוור, נתמך־

11, 11§ 11י? | 11

שלום צרור מובל לבית־המישפט כשעל פניו

הבעה לגלגנית. לפני שנכנס אל אולם המישפט
1111111111 >1 1 11 1 11
נישק החשוד לבנו בן החודש, והבטיח לאשתו כי ״ו)כל שטויות, עוד היום אני משתחרר.״
סעד, שחי בדירה צנועה בת שני חדרים
עם אשתו, לעונה, פועלת ניקיון. הם שמעו
על המיקרה ביום שני בבוקר. סיפרה אחו תה
של רחל, מרגלית :״קראו לי לטלפון
על הבוקר. זאת היתד! רחל. היא אמרה
רק מישפט אחד :׳תבואו מהר, הילד

מחבריו בגן, יומיים לפני

חולה׳ .שאלתי אותה מה קרה, אבל היא
רק אמרה לי :׳אם לא תבואו עכשיו, הילד
ימות.׳ נסענו, אני והורי, לנתננה. באנו
לבית של רחל. היא לא היתה. הלכנו
להורים של.אפרים, בעלה של רחל, ומצא־
(המשך בעמוד )48

חדר־השינה של הילדים בביתה של רחל. על השולחן
נשארה מזכרת — חבילת יום הולדת, שקיבל שימעון
שנהרג. בדירתה הדלה לא נמצאו כמעט צעצועי־ילדיס.

>8 1 ,וימה
אותי, ולא היה
טעם לחייי־ אומרת
השחקנית הצעירה.
..הבאתי לה
נסיניאטרו משיב
במאי בסרט
ילד רצתה יכלה להפוך פיי דנאווי
8 הישראלית,״ כך אומרים עליה אנשי
קולנוע, שעבדו אתה בסרט יוצאים קבוע.
כך אומר עליה כל מי שראה צילומים
מתוך הסרט. כך אומר עליה הבמאי בועז
דווידזון, שאותו היא מכנה ״האיש השקרן
ביותר שפגשתי בימי חיי״.
אילו רק רצתה יכלה לנסוע לפסטיבל
קאן בחברתם של המפיקים. יורם גלובוס
ומנחם גולן, לזכות במסע פירסומת שמע טות
שחקניות הסרטים בארץ שזכו בו.
אילו רק רצתה יכלה להצטרף אל המפיק
יורם גלובוס לטכס חלוקת פרסי כינור-
דויד. אבל היא לא רצתה והמפיק כעס
עליה מאד, ולדבריה, אף עיכב תשלום של
חמשת אלפים לירות שהוא עדיין חייב
לה, מתוך עשרים וחמישה אלף הלירות
שהרוויחה על השתתפותה ביוצאים קבוע.
אילו רק רצתה להפוך כוכבת קולנוע
אין ספק שלא היתה תובעת את חברת
סיוטי נוח על הפרת חוזה. אבל היא
לא רוצה. צריך להאמין לה לאיבון מיק-
לוש. היא באמת לא רוצה להיות שח קנית
קולנוע והיא חושבת שהשתתפותה
בסרט יוצאים קבוע היתה שגיאה פאטאי
לית, שגיאה שאי אפשר לתקן אותה, למ רות
שבמיסגרת הסרט הזה פגשה את
יפתח קצור, שאיתו היא מתגוררת בבית
קטן באחד מפרברי תל-אביב.

איכון מיכאדי ויפתח קצור כסרט
אני אוהב אותך
בלתי רגילה ואפילו המישקפיים עגולי
המיסגרת, שהיא מרכיבה על אפה הקטן,
אינם מצליחים לטשטש או לקלקל את
יופייה. אין לה גוף של דוגמנית, אך יש
לה גוף של אשה. איבון מיכאלי היא
יפהפיה בעלת פני ילדה וגוף של אשה,

אליה בכפפות של משי. אך איבון, ככל
הנראה, דיברה אמת. היא באמת לא הרגי שה
בנוח על בימת הצילומים. היו לה
ויכוחים עם הבמאי. היא טענה שאינה
יכולה לסתור על פניו של יפתח קצור,
חברה בסרט ובחיים. יפתח, שנדרש על-

הסכם החתום בין השחקנית למפיקים הם
שהניעו את השחקנית הצעירה להגיב ב אופן
כל־כך קיצוני לאישיותה ולאופייה?
ישנן כמה וכמה גירסות לשאלה
הזו. הגירסה הראשונה שמורה לבמאי
בועז דווידזון, שחזר בימים אלה מלוס

״ מ ה אגי
עושה פ ה?״
^ יגון מיכאלי היא בת .21 אחד
י מכתבי העיתונים הגדיר אותה כיפה-
פיה עוצרת נשימה. הוא לא הגזים בהגדר תו.
איבון היא באמת בחורה יפה בצורה

קצור ואשת־יחפי־ציכור גפן
טלפון בהול

ומי צריך מירשם בדוק מזה כדי להפוך
אותה לכוכבת קולנוע, מה גם שהקטנה
נחונה בהשכלה, באינטליגנציה ובהרבה
קסם אישי. אל הסרט יוצאים קבוע התגל גלה
במיקרה. אח של חברה שלה המליץ
עליה. היא רצתה להשתחרר מוקדם משי רותה
הצבאי בגרעין הנח״ל בכרם־שלום,
היא רצתה לנסוע לחו״ל. סירטי נוח
הבטיחו לה שיחרור מוקדם ועשרים וחמי שה
אלף לירות. נתנו לה שעתיים לחשוב
והיא חתמה על החוזה.
הבמאי בועז דווידזון היה המאושר ב אדם.
חודשים ארוכים חיפש אחר גיבורה
ראשית לסירטו החדש, שהוא מעין המשך
להצלחה הקופתית אסקימו לימון. איבון
לא היתד, פשרה, היא היתד, באמת מד,
שהוא רצה. יחסים מיוחדים נרקמו בין
הבמאי לשחקנית החדשה שלו. כמעט מייד
כשהגיעה אל בימת הצילומים היה ברור
לאנשי הצוות שיש להם עסק עם בחורה
בלתי רגילה. בהחלט לא עם הטיפוס
ד,שיגרתי של נערת זוהר, או אפילו שחק נית
קולנוע. איבון החדורה תודעה סוציא ליסטית
נקרעה בין נאמנותה לעקרונותיו
של מארכס, לבין השתתפותה במבצע כל־כך
קפיטליסטי, כמו צילומי סרט שבעבורו
היא מקבלת סכום של 25,000 לירות. זה
אולי נשמע מגוחך, אך איבון באמת הת ייסרה
בייסורים נוראים. היא סרבה להצ טלם
עם מישקפיה, כדי שלא יזהו אותה,
היא סרבה להגיד את שם מישפחתה המ קורי,
כדי שלא יפגעו במישפחה שלה.
סרבה למסור כל פרט על הוריה, על
חייה הפרטיים.
בתחילת הצילומים חזרה ואמרה :״מה
אני עושה פה, מה אני עושה פה?״ בלי
נוכחות הבמאי ואנשי הצוות, פרצה בבכי
ואמרה כי היא רוצה לעזוב את הכל,
להסתלק, לברוח. היה קשה להאמין לה,
לנערה היפה הזו, שאנשי הצוות התיחסו

ידי הבמאי להגיד לה ״כוס אמק, אני
אוהב אותך!״ טען בלהט כי כך לא אומ רים
״אני אוהב אותך״ לבחורה. איבון
תמכה בו בכל לב. בועז דווידזון, שאת
דמותו מגלם יפתח, אמר :״אני אמרתי
כך, אז אל תגיד לי שאי אפשר.״ אך
אלה היו רק מעט הצרות שהתרחשו על
בימת הצילומים של יוצאים קבוע. איבון
מיכאלי אומרת שאפשר היה לעשות סרט
ממה שהתרחש מאחרי המצלמות. מחרים
מחזיקים אחריה אנשי הצוות האומרים,
שהיא, כגיבורה של הסרט הזה היתד,
שוברת קופות.
במהלך הצילומים ניסתה איבון להת אבד.
העניין נשמר בסוד והוחלט בין יד,עי תונאים
שידעו על כך לא לפרסם את
הידיעה, כדי לאפשר לה להחלים. פסיכי אטר
צמוד, ד״ר מיקי רייטר הנודע,
הוצמד אל איבון למשך כל הצילומים.
איבון היתד, פורצת בבכי ומאבדת את
הכרתה. היא דרשה להבין כל מה שהיא
עושה, סירבה לחזור כמו תוכי על הוראות
הבמאי ונוסף לכל אלד, התאהבה ביפתח
קצור.

טי פו ל
מ סו ד
ה בדיזל! התרחש על בימת הצילומים
של הסרט? מדוע החליטה הצעי רה,
שעד לפני כחודשיים שמרה בקנאות
על פרטיותה וסרבה להיחשף לפני העי תונות,
לחשוף את עצמה ולגלות את
פרשת נסיון ההתאבדות שלה, מדוע החלי טה
כי מוטב לפגוע בהוריה ובמישפחתה,
שלא ידעו על נסיון ההתאבדות, מדוע
החליטה איבון מיכאלי לתבוע לדין את
מנחם גולן, יורם גלובוס ואת בועז דוויד-
זון. האומנם צילומי העירום, שחרגו מה־

אנג׳לם, שם ערך את הסרט. דווידזון,
קצוץ שיער, ממושקף, הכוכב התורן של
עולם הקולנוע הישראלי, מספר :״כעת
היא מספרת לכולם שאני שקרן, שאני
גונב דעת. עד לפני כמה ימים הייתי
חברה הטוב ביותר. רק כעת חזרתי מלוס
אנג׳לס. הכל בא לי בהפתעה. אני לא
מבין מה הניע אותה להגיש תביעה. כש הראיתי
לה את הצילומים, פרצה בבכי.
אמרתי לה שלא תבכה ושאם כל־כך חשוב
לה שד,צילומים לא יופיעו בסרט, שתלחם
על זה. אני לא מבין את העניין הזה איתה.
מצד אחד היא רוצה להיות בפוזה של
אשד, מיסתורית ולהסתיר את מניה מהעולם
ומצד שני היא חושפת את עצמה בצורה
בלתי רגילה. הבחורה הזו זקוקה לחום.
היא זקוקה לתשומת־לב, צריכה שיטפלו
בה. יש לה איזשהו יצר של להיות במרכז.
מי יודע כמה טיפלנו בה ואיזה נזקים
כספיים נגרמו לנו. הרי הפסדנו שבועות
שלמים של צילום. כמה פעמים צילמנו
מחדש? כמה פעמים חזרנו על צילומים
לא טובים?
״היו ימים שהיא היתד, בדיפרסייה, שהיא
לא היתד, מסוגלת להוציא מעצמה שום
דבר. אבל אני ידעתי שיש לי תגלית
קולנועית, ידעתי שאולי שווה לסבול בג ללה,
מכיוון שהתוצאות תהיינה נפלאות.
כל הזמן החזקתי לה את היד, שלא תיפול.
הרי אם הייתי רוצה להסתיר ממנה את
צילומי העירום, לא הייתי מראה לה הכל.
הייתי מראה לה רק מה שהיא רצתה
לראות, אבל אני הראתי לד, הכל. היו
לה מצבי־רוח, בכיות איומות ואני מודה
שהיא לא מבינה את חוש ההומור שלי.
״בלילה שבו ניסתה לשים
בא אלי יפתח קצור ואמר:
שהיא תעשה לעצמה משהו
הרגשה לא טובה. פיתאום

קץ לנפשה,
אני פוחד
רע, יש לי
מגיע אלי

״בסרט הזה הרווחתי עשרים וחמישה
אלף לירות. עד -היום קיבלתי עשרים. הם
שילמו לי בתשלומים. אני לא מתלוננת.
כחיילת משוחררת זה היה בשבילי הון
כסף, אבל כשאני יודעת שיפתח הרוויח
מאה אלף לירות, אני מבינה כיצד ניצלו
את תמימותי. כשחתמתי על החוזה הובטח
לי שישחררו אותי מהצבא, אבל כשסרבתי
ללכת עם יורם גלובוס לכינור־דויד כדי
לפרסם את עצמי, או לנסוע לפסטיבל
קאן כדי לפרסם את הסרט, הוענשתי
והוחזרתי לצבא. הם ממש התעללו בי
ואני רואה את בועז כאחראי יותר מכולם,
כי הוא רחש את אמוני. הוא הבטיח לי,
הוא שיקר, הוא הביא אותי למצב שבו
רציתי לאבד את עצמי לדעת.

עי רו ם
הו איפה

איכון מיכאלי ויפתח קצור בכית המישפט
למען תמימים אחרים
הביתה טלפון ממנה. בתי ענתה לטלפון
ואמרה שזו איבון. אמרתי ליפתה: לך
אליה. הוא אמר: היא לא רוצה אותי
עכשיו, שוב אמרתי לו שיילך והוא הלך.
כעבור כמה דקות טילפנה שוב. אמרתי
לה שיפתח בדרך אליה. היא ענתה :

לי. סוכם בינינו בחוזה שהוא מצלם אותי
בעירום רק מהפרופיל. דיברתי איתו על
הצילומים קודם. הוא הסביר לי בדיוק
מה הולד לקרות. כשהגעתי לצילומים
ראיתי מצלמה. יותר מזה לא הבנתי.
ולא
״הם חשבו שמפני שאני קטנה

הפרו בפירוש את החוזה איתה, אבל ענת
רוצה להיות שחקנית, אז היא ויתרה.
אני לא רוצה להיות שחקנית. אני לא
מפסידה כלום מלבד כבודי העצמי. אנשים
אמרו לי להניח לעניין. הם אמרו סירטי
נוח גדולים וחזקים ואת קטנה, מה את

מ 71X 113

למה הוא בא עכשיו! זה זמן לא טוב.
וטרקה את הטלפון. כעבור עשר דקות
צילצל יפתח בבכי ואמר: היא ניסתה
להתאבד, כל הידיים שלה חתוכות. באתי
מייד למלון שבו התגוררה. אשתי ברורייה
היתה איתי. החדר היה מלא דם. טיפלו
בה והיא נרגעה. נסעתי משם. באמצע
הלילה יפתח מטלפן ואומר שהיא שוב
רוצה להתאבד. שוב נסעתי למלון, די ברתי
איתה והיא אמרה שרימיתי אותה
ואם אני רימיתי אותה, אין לה למי להא מין
לעולם. אמרתי לה שהיא מטומטמת,
שאם אני מטפל בה, סימן שאני אוהב
אותה. הרגעתי אותה, השכבתי את שניהם
במיטה, כיסיתי אותם וישבתי לידם כמו
בייבי סיטר. אחר־כך ערכתי את הקטע
והראיתי לה את הקטע הערוך והיא נרגעה.
״אני לא מבין מה ההתפרצות הזו פית-
אום. אני לא מבין לצורך איזו מטרה.
היחסים בינינו היו טובים. היא היתד,
אצלנו בבית כל הזמן. כשהייתי בלוס אנ־ג׳לם
צילצלתי לשאול מה שלומה. פיתאום
אני בא, יש מישפט. כל־כך כיבדתי אותה,
שעשיתי כרצונה ובזמן צילומי סצנות
העירום, אפילו לא צילמנו סטילס. היא
אמרה לי על היום ההוא שזה היה אחד
הימים היפים בחייה, אני לא מבין מה
קרה לה פיתאום?״

״ השק רן הגדול
ב עו ל ם ״
^ איכון מיכאלי יש כמובן גירסה מ *
שלה, אומרת איבון :״בועז דווידזון
הוא השקרן הגדול ביותר בעולם,־ הוא
רמאי, איש רע בהמי, יש לו הומור רע. הוא
שיקר לי. אני האמנתי לו והוא שיקר

חשובה, חדשה בקולנוע, אני לא אעיז להת קומם
נגדבי או לצאת נגדם, כי הם גדולים
וחזקים, אבל איני התעקשתי לראות את
הצילומים של אותו יום. כעבור שבוע
ראיתי את התוצאות והן הדהימו אותי.
היו שם צילומים שגובלים בפורנוגרפיה
ולזה לא יכולתי להסכים. בועז הצמיד
לי את הפסיכיאטר שלו, מיקי רייטר, כדי
להבטיח שיותר הוא לא ירמה אותי. אני
מודה. היו לי קשיים ואני לא רואה שום
דבר רע בזה שהצמידו לי פסיכיאטר.
אחרי שראינו את ההקרנה נסעתי עם מיקי
הביתה. דיברנו על הסצנה. בועז אמר
שזו היתה טעות של הצלם. הוא עושה
צחוק. אדם גולדברג עושה טעויות? אדם
גולדברג מצלם על דעת עצמו? אפילו
אני, שאני בורה בענייני קולנוע, יודעת
שזה בלתי אפשרי ולא יתכן.

יכולה לעשות? הם ניסו לקנות אותי.
הציעו לי לנסוע לקאן עוד לפני המישפט,
הם ממש התעללו בי. דרשו ממני לתקן שן
שהיתה לי. שלחו אותי לרופא, אחר־כד
הם אמדו נוריד את הכתר ונחזיר את
השן לקדמותה. הם סידרו לי כתר זמני
ואני זקוקה כעת לחמישה עשר אלף
לירות כדי לתקן את השן על חשבוני.

א, אינני מתחסדת. אני חושבת ש *
/ /עירום, אם הוא בהסכמת השחקנית
ואם הוא במקום, הוא יפה. אני לא חושבת
שהשחקנית במידנייט אקספרס, שפותחת
את חולצתה ולמראה שדיה מאונן השחקן
מבעד לסורגים, הצטלמה צילומים פורנו גרפיים.
אני חושבת שזה היה יפה מה שהיא
עשתה, שזה היה נפלא. אבל ביוצאים קבוע
צילומי העירום הם לא לעניין, והם פורנו גרפיים,
כי הם זולים, כי הם צולמו רק
כדי למכור את הסרט, לא כי הם רלוונ טיים
לעלילה. כעת הם אומרים שאני
תובעת אותם מפני שיש לי תסביך עם
הישבן שלי? אז מה אם יש לי תסביך
כזה? ונניח שיש? מה זה עניינם? האם
בגלל זה שיש לי תסביך הם צריכים להפר
את החוזה? בחוזה כתוב בפירוש ״צילומי
גב״ .הגב, עד כמה שעיניות דעתי מגעת,
מגיע למותניים. הישבן הוא חלק אחר
של הגוף, אחרת היו קוראים לו גב. למה
להמציא לו שם משלו. כל החשיפה הזו
אינה נוחה לי, אני משלמת מחיר יקר
בעבור המילחמה שלי, אבל אני נלחמת
על העיקרון. הם לא ירמו בחורות תמימות
בגלל שהם חזקים. אני גם לא מנסה לסחוט
מהם כספים. בסד־הכל תבעתי מאה חמי שים
אלף לירות. את כספי אני רוצה
להרוויח ביושר בדרכים טובות יותר.״
ברחוב דיזנגוף מספרים על מזלו הטוב
של מנחם גולן. הנה כאשר צילם את
הקוסם מלובלין זכה בפירסומת חינם, כא שר
הסופר יצחק בשביס זינגר זכה בפרס
נובל לסיפרות. כעת, להבדיל, בד בבד
עם צאת הסרט יוצאים קבוע אל האקר נים,
הוא זוכה במסע פירסומת אדיר מלווה
בתמונות ודיווחים יומיים בעיתונים. איבון
מיכאלי, אומרים בכסית, סרבה להשתתף
בטכס כינור־דויד ובפסטיבל קאן, אך את
ההצגה הגדולה שלה בנוכחות קהל ועיתו נאים
היא עורכת מעל דוכן העדים שבבית־המישפטי
המחוזי.
בכל מיקרה שווה לו, למנחם גולן, להפ סיד
את מאה וחמישים אלף הלירות. מסע
פירסומת מתוכנן היה ללא ספק עולה לו
יותר.

מי לחמה

חר־כך אמר שיערוך, כשראיתי
1 את הקטע הערוך אמרתי שזה יפה,
אבל עדיין יש הפרה של החוזה. בועז
אמר לי ואני מצטטת :׳אני יודע שהחוזה
מופר ואם זה מספיק חשוב לך, אז תלח מי.׳
ואני נלחמת. אני נלחמת לא בשביל
עצמי. כל החשיפה הזו מאד לא נוחה
לי ואני יודעת שאני עושה פירסומת חינם
לסרט, אני נילחמת כדי שאנשים כמוני
יידעו עם מי שיש להם עסק. אני לא
נלחמת על זה שצולמתי בעירום. עירום
זה יפה! אני נלחמת על העיקרון! אני
נלחמת על זה שמשקרים ועושים עם אנ שים
כמוני מה שרוצים. הם עשו אותו
דבר לענת עצמון בסרט אסקימו לימון.

בועז דווידזון(עם הפרקליטים פרי וכרימר)
לא מבין מדוע

הנישול הוא צווה ש
שקראנו לו בשם הצוללת הצהובה. אנשי-
בוהמה מכל רחבי הארץ הגיעו אליו. הרעש
במקום הטריד את השכנים, ונאלצנו
לסגור אותו.
״מאז אנחנו משחקים ברעיון לפתוח
מקום חדש. למשימה זו הצטרפו גם חב רים
שלנו — גאזי חקק, בעל הסטייקיה.
וחזי היללי, איש־עסקים.
״יום אחד בא אלי חזי ואמר שמצא
מקום ברחוב יפת ביפו. מכאן ועד לפתי חת
המיסעדה הזאת לא עבר זמן רב.
אני התחלתי בעבודות נגרות ושיפוץ ה מקום,
עמוס עסק בהכנת התפריטים, גאזי
וחזי אירגנו את הציוד, והבוהמה זכתה
במישפזזה הזאת.״
בערב פתיחת המיסעדה ניתן להב־

רב הטבתיס

עמוס קינן, בפינה מייוחדת משלו,
מעל למיטבח. הוא הביא תנור
בישול רגיל ועליו הוא מכין ארוחות ל־ 20 איש בכל סיבוב. את

העוף ביין הוא טועם מדי פעם, בודק אם הבשר התרכך דיו ורק
או מכבה את הלהבה. החיוך מגלה שביעות רצון מן התוצאה.
את דרכו כטבח החל בגיל 12 כשהיה מכין לאחיו חביתות.

האשת

עדה, אשתו של אורי
ליפשיץ, ויתרה על
ייצור אופנה, שבו עסקה עד לאחרונה,
והתמסרה לעבודה במיסעדה. עדה מגישה,
מנקה ועוזרת היכן שנדרשת עזרה.

>> ל ת שי ם משהו על האש ותלד
למקום אחר. כל דבר שאתה מבשל,
אל תעזוב אותו,״ מגלה הסופר עמוס
קינן את סוד הבישול הטוב .״זהו חוק-
היסוד לכל טבח פעולה. זה מתחיל בסטייק
ונמשך במאכלים מורכבים יותר.״
עמום ידוע מזמן בין ידידיו הרבים כ מומחה
לבישול. עכשיו הוא רוצה שייד עו
זאת הכל. כל מי שיבוא למיסעדה
החדשה שפתח בימים אלה.
מספד עמוס :״אני מבשל כבר מגיל
. 12 בבית, כאשר אמא עבדה, הייתי חוזר
מבית־הספר ומבשל לשני אחי. אמנם,
אז לא חוללתי ניסים. עשיתי חביתות
ותפוחי־אדמה. אך את הזיקה לבישול
גיליתי כבר בגיל מוקדם.
״כשגדלתי ועברתי את מילחמת־העצפר
אות׳ התחלתי ממש לאהוב לבשל. בשנות
ד / 50*.כאשר כל ישראל אכלו סלטים

וחביתות לארוחת־ערב, גיליתי אני את
הסטייקים ואת החסילונים (שרימפס) .היה
לי חבר שעבד בתחנת הדייג בנמל יפו,
ואז נהגו לזרוק את החסילונים, לא
ידעו מה לעשות איתם.
״הוא היה מביא לי פח עם חסילונים,
ואני התחלתי בעצמי, עם האינסטינקט
שהיה לי, להכין מהם מטעמים. לא צריך
לשכוח שאז עוד לא נסעו כל-כך הרבה
לחוץ־לארץ, ולא הביאו לכאן את תרבות-
האוכל האירופי. אני זוכר שאמי נבהלה
מכל המאכלים שעשיתי אז.
״אחר־כך נסעתי לפאריס, ושם באמת
למדתי לאכול ולהכין סטייק־טארטאר (לא
מבושל) ,שבלולים וצדפות. הייתי מזמין
אורחים לביתי, ומכין להם בכל פעם כמה
הפתעות קולינריות. הישראלים שבאו אלי
נחשבו לאבירי התרבות הצרפתית, ובקו שי
הסכימו לאכול צדפות, אולי בעיניים

עצומות. הם בדרך כלל לא אכלו מה ש שמתי
על השולחן.
״אני הייתי בר־מזל. היתה לי המורה
הטובה ביותר לבישול, הסופרת הצרפתיה
כריסטיאן רושפור. היא היתר, חברתי,
והתגוררנו יחד. זו היא שלימדה אותי
את סוד הבישול הטוב.״
כיום עמוס הוא עדיין רב־טבחים, ולא
רק במיסעדה החדשה שלו, גם בביתו ה פרטי.
אשתו, נורית, אמנם יודעת לבשל,
אך הוא לא נותן לה לעשות זאת. הוא
מדכא אותה, כדבריו.
״די לאכול ולשתות במסעדות של את הזמן • שנעשה הגיע אחרים.
זה במקום שלנו,״ מצהיר הצייר אורי
ליפשיץ, שותפו של עמוס במסעדה החד שה
המישפחה.
מספר אורי :״אנחנו מבלים כבר יחד
באכילה ובשתייה במשך שנים רבות.
עוד לפני 13 שנים הקמנו מועדון משותף,

קוקט״ל

בננות, מעוטר בידי הטבח
המצייר, הוא מא כל
פשוט ביותר להכנה וטעים לחיו .״צריך
לנצל את פירות העונה,״ מסביר קיט.
חין מייד שאמנים עוסקים בה. הקי רות
מקושטים ברישומים של אורי ועמוס.
תבלינים, כמו ריחן, תלויים גם כן על
הקיר. בצינצנות פרחים קטנות תקועים
תבלינים כמו רוזמרין ונענה, שאותם הביא
עמוס מגג ביתו, שם הוא מגדל אותם.
בין המאכלים המגוונים את התפריט

אמנות -טוען עמוס קינן, שהנו ]]יסעדו

שכזאת ניתן למצוא את המיושם הקל והפשוט ב יותר
להכנה — קוקטייל בננות בנוסח
הוואי. עמוס מוכן למסור את מירשמיו
בלי בעיות.
למאכל זה לוקחים כמה בננות, פור סים
אותן לפרוסות עבות. על זה שמים,
לפי הטעם, בצל ירוק, סלרי קצוץ ופט רוזיליה.
עדיין לפי הטעם, נותנים קט שופ,
מיץ־לימון, טבסקו ורוטב של ווסט-
רשר. את הכל מערבבים ומגישים, והטעם
— תאווה לחך.
מירשם אחר, האהוב מאד על קינן,

עדותו של קינן. גם יוסי קריים, עורך ה ירחון
הספרותי פרוזה, קיבל יום קבוע
לשמש בו כברמן. גם את שרביט־הטבח
מוכן עמוס למסור מדי פעם לאמן אחר.
על התפריט המישפחתי מתנוסס עי טור
של אורי. בתמונה: המצודה הני צבת
מול המיסעדה. תיכנן אותה ה ארכיטקט,
יליד גרמניה, אלכסנדר בר־וואלד,
שתיכנן גם את הבניין הראשון של
הטכניון בחיפה. בשנת 1912 הגיע בר־וואלד
לארץ בפעם הראשונה, על מנת
לתכנן את הטכניון. בשנת 1923 חזר שוב

חשבון ציורי

יעשה, כמובן, הצייר אורי ליפשיץ, כאשר יעמוד מאחרי
הקופה ויגבה את הכסף. לעזרתו נחלץ ידיד, שהביא לו
חשבתיה גדולה. אורי לא זקוק לה במייוחד, יש לו מכונת־חישוב משוכללת יותר.

לארץ, ואז תיכנן כמה פרוייקטים, ביניהם
המצודה ביפו. כיום היא משמשת כ־טרנספורמטור
לאיזור.

לא בדיאטה

מכריזות אירית לוי, מתכננת תלבושות, ואריאלה שוויד,
צלמת ועיתונאית — שתיהן רזות וחטובות גוף. הן באו
לפתיחת המיסעדה כמו עשרות האורחים האחרים, טעמו מכל המאכלים שהוגשו להן.

המחירים בתפריט הם עממיים, שלא
כמר במיסעדות־יוקרה אחרות בתל־אביב.
הרעיונות הם מקוריים, ללא ספק. האוכל
הוא מעולה, האווירה מעניינת ומרתקת ראם
תמשיך החבורה במה שהתחילה,
צפוייה הבוהמה וכל חובביה לחגיגה אמי תית
בכל מה שקשור באוכל משובח ו בילוי
נעים.

תחיה אדר 1

הוא מרק הריחן. בצרפתית הוא נקרא
סופ או פיסטו. המרק מורכב ביסודו מ ירקות
רבים, כמו המינסטרונה. מקצצים
את כל הירקות דק־דק, ומבשלים אותם.
אך מה שמוסיף לו טעם וריח מופלאים
הוא הרוטב ששמים על המרק. הוא מור כב
מריחן קצוץ עם שום, מלח, שמן־זית,
שקדים או אגוזים כתושים וגבינה מגוררת.

יש לו גם מירשם מסובך יותר, והוא
סלט של פירות־הים. הסוד של הסלט
הוא דג התמנון. אחרי שמכינים את ה תערובת
של דג־תמנון, קאלאמרי, חסי לונים
ודג־סול, פורסים אותם לפרוסות
גסות. על זה שמים סלרי ובצל ירוק
חתוכים, וכאן רק מתחילז
מתחילה החגיגה. הסלט
עודף של כל דבר
ציייך להיות גס, עם עוז
\ ׳ ב •1עודף של שום, שמן זית, לימון ופט־סלט
לאניני־הטעם,
רוזיליה .״הוא אינו סל׳
אלא לאנשים ים־תיכוניים,״ מצהיר רב־הטבחים.
מילבד
רעיונות מקוריים בבישול, יש ל עמום
גם רעיונות בקשר לניהול המקום.
בכל יום בשבוע הוא היה רוצה בברמן
שונה. רצוי שיהיה סופר. עד עתה נרתמו
לעניין הסופר יורם קניוק ,״שהוא מער-
בב־המשקאות הטוב ביותר בארץ,״ לפי

•שואלים מצחיקים

הס גאזי חקק וצבי שיסל, הנהנים מהאווירה;
העליזה ה שוררת.במקום. לשיסל הבמאי יע<
תמיד משהו מצחיק לספר, וגאזי. מבעלי המקום, נהנה מסיפוריו בין שתייה למאכל.

אותה מציג הפסל מנשקה
קדישמן, שאינו טורח לשמור
דיאטה, להנאתה של השחקנית גליה יש

מי הרג את שי 71 עון?
(המשך מעמוד )43
נו אותם בוכים, עושים צעקות כאלה של
אבל. הם אמרו לנו שדודו (שימעון) מת.
אחותו דליה היתד. איתם. לקחנו אותה
איתנו לתחנת־המישטרה, אבל לא הצלחנו
לברר שם הרבה. נסענו בחזרה לאשקלון.
ביום חמישי בבוקר צילצלו אלינו, אנחנו
לא יודעים מי זה היה, אולי מהמישטרה,
אמרו לנו להביא את דליה איתנו לתחנה,
בין שמונה לשמונה וחצי בבוקר.״
באותו היום יצא אביה העיוור של רחל
לנתניה בליוויית נכדתו בת השלוש .״כל
הדרך פחדתי,״ סיפר עמוס שמואל ,״אני
עיוור ונכה מאה־אחוז. חשבתי שהבעל
של רחל, או הקרובים שלה יראו אותנו
בתחנה וירביצו לי בגלל מה שקרה,״

״ הו א עשה
לה נקמה ״
^ אב ובתו, מרגלית, גוללו את סיפו ן
1רם. הם עלו מטריפולי לפני שלושים
שנה. גרו במושב בית־שיקמה. האב, שהיה
אז בריא, עבד במושב ושם נולדה רחל,
לפני 23 שנים. כשחלה האב, עברה המיש־פחה
לגור בעיר, עשר נפשות בשני חדרים
קטנים. הם חיו בדוחק מקיצבת־סעד ופד
משכורתה של האם, פועלת הניקיון.
כאשר בישרה להם קרובת מישפחה כי
מצאה שידול לרחל, היו מאושרים .״היא
אמרה שהוא בחור טוב ושיש לו טבע
אחד רע, לשתות,״ גילה האב העיוור.
״אבל חשבתי שזה לא נורא. אם.יש לו
כסף — ישתה, אין כסף — לא ישתה.
חיתנו את רחל באשקלון לפני חמש שנים,
אבל אחרי זמן קצר גיליתי שמישפחת
קקון היא לא טובה. בהתחלה גרו רחל
ואפרים עם הוריו, אחר־כך בנו צריף,
אבל המישטרה גירשה אותם. אפרים הפ סיק
לעבוד ולא נתן לרחל לעבוד. מה
שהמישפחה שלו היתה אומרת הוא היה
עושה. אלה היו ימים שחורים. כשהייתי
בא לבקר אותם, התברר לי שקקון הזקן
אמר לאיש מהמכולת לתת לרחל לחם
יבש, אפילו חלב לילדים לא היה לה.
אחר־כך היינו צריכים, אני, אשתי והאחות
הגדולה לתת להם, כל חודש, חצי מהמש כורת
שלנו. אני בטוח שהבוץ הזה שרחל
נכנסה אליו, זה מהרעב ומהבחור הזה
שהיא הכירה.״
סיפרה האחות מרגלית :״בשבת האח רונה
היא היתד, אצלנו עם הילדים. ביקשה
ממני חולצה בשביל הילד שלה, נתתי לה.
איך לא אתן לה, כל החיים שלנו גדלנו
ביחד. היא ביקשה להשאיר אצלנו את
הילדים. הרגשתי שהיא מפחדת ממשהו,
אבל היא פחדה לספר לי. אם היינו יודעים,
היינו מסכימים להשאיר אצלנו את היל דים.
רק ביום שני סיפרו לנו, שכנראה
החבר שלה, שלום, עשה לה נקמה. היא
רצתה לעזוב אותו ולחזור לבעלה, אבל
הוא לחץ אותה יותר מדי והתנקם בה
בשביל שרצתה לעזוב אותו.״

״בו ש ת
בני ם ״
** בשיו לא נקפל אותה בחזרה,״
התעקש האב .״זה נקרא אצלנו
בושת פנים. גם אני וגם האחים שלה
לא מוכנים לקבל אותה אלינו. זו בושה
גדולה, מה יגידו השכנים? הם לא יודעים
מכלום! אני גם חולה ואין לי אפשרות
לטפל בבעיות שלה. היא תאכל עכשיו
את מה שבישלה. אפילו את הילדה לא
ניקח בחזרה.״
אבל במישפחתו של אפרים, בעלה של
רחל, מוסנים לקבל את הילדה דליה. בביתם
שברמוודהרצל בנתניה, היתה המישפחה
מכונסת מאז האסון. בנות המישפחה, פני הן
שרוטות, ישבו על הריצפה וייללו:
״אלוהים, תביא נקמה על שלום.״
״הייתי אוהב אותה כמו העיניים שלי,״
סיפר הבעל אפרים, גבר נמוך־קומה, פניו
עטורות זקן בן שבוע, עיניו בוהות, דיבורו
מקוטע.
״הכרתי אותה חודש ותיכף התחתנו,״
סיפר .״הייתי עובד, הכל היה בסדר עד
שפגשה את שלום בשוק. היתד, לו שם
באסטה של ירקות. היא לוותה ממנו 2000
לירות ומאז הוא לא עזב אותה. לא הבנתי
מה קורה, הפסקתי לשתות מרוב ייאוש,
הפסקתי לעבוד.
״רחל ביקשה ממני מזונות. אני מתבייש
לספר, אבל אבא שלי שילם לה, אחר־כו
היתד, באה כל חודש לבנק ולוקחת את
המשכורת שלי, לפני שבאתי. כשהייתי
בא אליה, הייתי מוצא שם כנופיה של

ת ר מי תבחב רו ן

חבר׳ה משחקים קלפים, מצאתי בקבוקים
של קוניאק מאחרי המקרר. שאלתי את
שלום ׳מה זה?׳ והוא ענה לי ׳זה בשביל
הילד שלך שילמד לשתות.׳
״ביקשתי ממנה רק לראות את הילדים,
אבל היא נתנה לי להישאר רק עד תשע
בערב, אחר־כך סילקה אותי .׳שלום יבוא
ויהרוג אותך,׳ אמרה לי. פעם, כשבאתי
לראות את הילדים והבאתי להם צעצועים,
היא לקחה קרש עם מסמרים ופתחה לי את
הראש. רציתי להתגרש ממנה. אמרו לי
ברבנות שצריך הוכחה שהוא שוכב איתה.
אבא שלי פרץ להם את הדלת וראה אותם
במיטה שותים ומעשנים חשיש. הוא קיבל
התקפת־לב ונישאר חודש בבית־חולים.
״המישטרה אף פעם לא התייחסה לתלו נות
שלי. היו צוחקים, חושבים שאני
שיכור. אולי הייתי שיכור, אבל לא טיפש,
אני פשוט לא מסוגל לפגוע באנשים. לא
יכול לראות דם. גם לישכת־הסעד אשמה,
אם היו לוקחים ממנה את הילדים, אולי
זה לא היה קורה. אבל עכשיו כבר מאוחר,
אני רק רוצה לקבל את הילדה שלי, אפילו
את הילד שלי,לא הספקתי לראות. כש הגעתי
לבית־ד,וזולים הוא היה מת, עכשיו
אם לא אקבל את הילדה, אשתגע.״

״ הו א גבר
וצריך א ת שלו״
^ יום השישי נעצרה רחל לעשרה
^ ימים באשמת הריגה. אך לטענת ה־מישטרה
היתד. הסיבה העיקרית למעצרה
— למנוע משלום לאיים עליה כדי שתשנה
את עדותה נגדו .״לא הרגתי את דודו,״
בכתה בפני החוקרים ,״שלום שלח אותי
להביא טייפ בלילה, כשחזרתי חשבתי שה ילדים
ישנים. שלום שכב מזיע מתחת
לשמיכה, אחר־כך קם ויצא, מאז לא ראיתי
אותו.״
ביום השישי בצהרים הסגיר שלום את
עצמו לידי המישטרה. ביום השני השבוע
ביקשה המישטרה להאריך את מעצרו,
כדי להמשיך בחקירה. בין השאר ציין
בא־כוח התביעה כי קיים חשש ששלום
ינסה לפגוע בילדה, דליה, שהיתה עדה
להריגתו של אחיה.
למישפט הופיעו גם אחיו של שלום,
יוסף, ואשתו, ג׳וליה, שהחזיקה בזרועותיה
את בנם הפעוט, בן החודש. היא היתד,
משוכנעת בחפותו של בעלה :״הוא לא
הרג אותו, הוא היה איתי בבית,״ סיפרה
״אנחנו נשואים 16 שנה. יש לנו שמונה
ילדים ועוד ילדה מהנישואין הקודמים
שלו. היינו חיים טוב. לפעמים הוא לא
היה בא הביתה, הייתי מביעה את זה,
סוף סוף הוא גבר וצריך את שלו. אבל
מאז שהוא הכיר את הבחורה הזאת, הוא
השתנה. היא נדבקה אליו כמו קרציה.
הוא פחד ממנה. כשהוא לא היה בא אליה,
היא היתד, באה אלי הביתה, לתל־מונד,
ושואלת אם ראיתי אותו. כשהייתי בבית-
החולים עם התינוק הזד״״ הצביעה על
שבזרועותיה ,״היא באה אלי הפעוט הביתה. הילדה שלי סיפרה לי שהיא שאלה
אותה איפה אבא. היא לא התביישה האשה
הזאת, לדבר עם הילדה שלי.״
לפני שנכנס שלום צרור, המואשם בה ריגת
הילד שימעון קקון, לאולם בית־המישפט,
לחש כמה מילים באוזני אשתו
השמנמנה ונשק לבנו הפעוט .״אל תדא גו,״
אמר להם ,״אני כבר משתחרר״.
אך בדיון על המשך מעצרו גילה בא־כוח
התביעה כמה עובדות חדשות על מותו
של הפעוט. המוות, כך טען, נגרם מקריעת
הלבלב, אך על גופתו של התינוק המת
נימצאו גם סימני חבלה חמורים: שבר
בצלע, סימני נשיכות בידיים וסימני כוויות
על הפנים.
״התנהגותו של החשוד כלפי הילד הזה
היתד, אכזרית ביותר,״ טען בא-כוח התבי עה
,״אני אזכיר רק שניים מהמיקרים.״
והוא המשיך וסיפר כי באחת ההזדמנויות
שאל שלום את הילד אם הוא רוצה שעון
במתנה ואז נשך אותו באכזריות בידו.
בפעם אחרת הדליק שלום מוצץ של בק בוק
חלב, ושם אותו בפיו של הפעוט,
כדי לגמול אותו משתיה מהבקבוק .״אנחנו
חושבים שבמיקרה כל־כך חמור, שהעונש
המרבי שעליו הוא עשרים שנות מאסר,
רצוי להשאיר את החשוד במעצר.״
מעצרו של שלום צרור הוארך בעשרה
ימים. עם תום הישיבה פרצה אשתו
החוצה וצעקה :״הוא חף מפשע, הוא
לא עשה כלום, הוא יצא זכאי, אנחנו
׳נביא לו פסיכיאטור, נביא לו הכל. לא
רחמנות עלי ועל הילדים? ועל התינוק
הזה בן החודש?״

יאירה יסמין 1

(המשך מעמוד )41
גולים, כדי לחזור לעירם. החכם * חיים
בג׳איו נבחר אז לכהן כרב העדה והוכתר
כמנהיגה. שני עוזריו היו אברהם פרנקו
ויוסף חסון. השלושה נבחרו כדי לנהל
את רכוש הקהילה בעיר, שכלל, בין הש אר,
את בניין הדסה,
כוללות הספרדים, מוסד מקביל לוואקף
המוסלמי, לא היתד, בעלת מעמד של גוף
מישפטי, לכן נרשם רכושה על שם אנ שים
פרטיים. אך למעשה היה ברור וידוע
לכל, כי איש מבין אלה, שעל שמם נרשם
הרכוש, לא יכול למוכרו או להעבירו,
כפי שרשאי לעשות בעליו של רכוש
פרטי רגיל. במיסמכים ישנים מאותה הת קופה
נזכר רכוש הקהילה כ״וואקף היהו דים
הספרדים באל־חליל,״ שמה, הערבי
של חברון, והרב בג׳איו מתואר כ״ממר
וואלי״ — מנהל ההקדש.
את הרכוש הקהילתי המשיכו השלושה
לנהל במשך שנים רבות, גם אחרי שעז בו
יהודי חברון את עירם בשנית, כש גברה
המתיחות בארץ, עם תחילתו של
המרד הערבי (״המאורעות״) בשנת . 1936
כשנפטר זקן החבורה, בג׳איו, צורף תח תיו
אדם אחד לשלישיית האפוטרופוסים,
הרב מרדכי אליהו, איש הרבנות הרא שית.
ימים
ספורים אחרי מילחמת־ששת־הימים
הגיע אברהם פרנקו לעיר הולדתו,
שאותה לא ראה 20 שנה .״הערבים הת חננו
שנחזור,״ סיפר השבוע .״הלכנו ל חנויות
שלנו, שהיו מושכרות, והסוחרים
אמרו שהם משלמים מדי חודש בחודשו
דמי־שכירות לממונה הירדני על הרכוש
הנטוש. לדבריהם, היה זה מעט כסף והם
הביעו הסכמתם לשלם לנו את הכסף

ואת כל ההפרשים.״

מו עדון
של פתח
ך ץ צבא, שסגר על המקום, הכריז
• על הסביבה הקרובה של בניין הדסה
כעל ״שטח צבאי.״ החיילים מתירים הע ברת
מזון בלבד, אך הנשים מצליחות מפ עם
לפעם לחמוק מעיני החיילים, לצאת
החוצה ולהכניס נשים אחרות תחתיהן.
השכנים הערבים חוששים, כי מכת
הפלישות תתפשט גם לבתים אחרים. נם-
יונות כאלה נעשו, אומנם, השבוע, כש-
חיל־חלוץ של גוש־אמונים חדר למיר־פאה
מקומית והחל מתפלל בתוכה.
הרופא מוחמד מוגרבי, שבמירפאתו
נערכה פלישת־הנפל, אינו מתפנה לעסוק
באורחים הלא־קרואים .״אין לי זמן,״ הס ביר,
כשטיפל בילדה שנכוותה. אם היל דה,
לעומתו, לא הסתירה את דעתה :״כל
עניי העיר באים אל המירפאה. מה נע שה
אם יקחו את הבית הזה? לאן נלך?
זה לא טוב מה שעושים האנשים האלה,
שבאו מקריית־ארבע לעשות צרות. זה
.לא טוב...״
מחוץ למירפאה התווכח צעיר ערבי עם
צעיר יהודי, מאנשי גוש־אמונים .״אם
מותר לכם לבוא לחברון,״ אמר הערבי,
״למה נאסר עלי לחזור ליפו, שכל הבתים
בה היו שייכים לערבים.״ איש הגוש לא
ענה במילים מפורשות. הוא חייך בבוז
וביטל את הדברים בתנועת יד.
אברהם פרנקו, שזכה בתואר ״יקיר ירו שלים,״
הסביר, כי ההקדשים חייבים לה יות
רכושם הבילעדי של תושבי חברון.
״כמו שמיבני ההקדש המוסלמי שייכים
למוסלמים,״ אמר ,״כך מיבני ההקדש ה יהודי
שייכים ליהודים.״
יוסף חסון, עמיתו של פרנקו, יליד חב רון
בן ,81 סירב להתייחס לפרשה. הוא
הפטיר רק, כלאחר יד :״לא אדבר, לא
אדבר. אני לא אוהב את הממשלה הזאת,
והשאר לא חשוב.״
ואילו עורך־דין ערבי מבני המקום, ש סרב
להזדהות בשמו, סיכם את העניין ב־מישפט
אחד :״אם ישראל תרשה לאנשי
הוואקף המוסלמי ביפו, בחיפה, ברמלה
ובלוד לפתוח במיסגדים הנטושים מועדו נים
של פתח, נסכים אנחנו שאנשי קריית-
ארבע ישתכנו בעיר שלנו, במיבנים שהיו
שייכים ליהודים.״
כשהובאו דבריו לידיעתו של פרנקו,
הגיב :״ערביי יפו ברחו. איש לא סילק
אותם. ואילו אנחנו סולקנו מחברון, למ רות
שרצינו להישאר בה.״

* חכס — שם נרדף לרב בפי היהודים
הספרדים, שהיה בשימוש גם בפי הערבים.

מועמד־להדחה
צוקרמן
חרם מל המנכ״ל
מים ספורים לאחר שנכנס יוסף
(״טומי״) לפיד לתפקידו, כמנכ״ל רשות-
השידור, הוא השתתף בפורום־חדשות של
הרשות. פורום־חדשות הוא ישיבה שבו עית
סודית, שבה משתתפים מנהלי הטל וויזיה
והרדיו, מנכ״ל הרשות, וראשי מח לקות
החדשות של הרדיו והטלוויזיה.
מנהל הטלוויזיה, ארנון צוקרמן, שהה
באותה עת בחוץ־לארץ ואת מקומו מילא
אז מרדכי (״מוטי״) קירשנבאום. בתור
שכזה השתתף בישיבה. לפיד העלה אז
את אחת הדרישות הראשונות שלו ממע רכת
החדשות. לדבריו היתה זו דרישה
של הוועד המנהל. אסור יהיה לצלם את
המושבים הריקים בדיוני הכנסת, יש לצלם
רק את הנואמים, כשברקע הקיר שמאחו ריהם•
״אין לצלם את קוראי קריאות הבי ניים
של הסיעות הקטנות, שעושות מכך
הון פוליטי.״
קירשנבאום נידהם. במילים, שאינן מש תמעות
לשתי פנים, הוא הודיע ללפיד,
כי דרישתו אינה מתקבל וכי הטלוויזיה
תמשיך לצלם את דיוני הכנסת על פי
שיקולים ענייניים ולא על פי שיקולים
מגבוה. נראה היה כי באותו הרגע נחתך
גורלו של קירשנבאום. לפיד אינו. אוהב
את קירשנבאום, עוד מהתקופה של ניקוי
ראש. אולם ׳נראה כי אפילו לפיד לא
היה מעז לערוך תרגיל מחתרתי ולהדיח
אותו, כפי שעשה בשבוע שעבר, לולא
גמלה בליבו ההחלטה באותה הישיבה,
כי מאיש זה צריך להיפטר.
לקירשנבאום יש בבניין הטלוויזיה ידי-
דים, כפי שיש לו שונאים. אולם עצם
ההדחה וצורתה איחדו נגד לפיד את מרבית
עובדי הטלוויזיה, כמו שאיחדו את דעת־הקהל
שוחרת החופש במדינה. אולם לכל
ברור, כי הדחת קירשנבאום היא יריית
החץ הראשון. בעיקבות קירשנבאום יבואו
מנהל הטלוויזיה, ארנון ־צוקרמן, מנהל
מחלקת־החדשות של הטלוויזיה, חיים יבין,
וכתבים אשר לא יתיישרו עם הקו.
ביום השני השבוע השתתף לפיד בישי בת
של כל ראשי הדסקים ומנהלי האגפים
של מחלקת־החדשות, שהיא מחלקה פרוב-
למתית לטעמו של לפיד. הישיבה התקיימה
לאחר שבוע סוער, שבמהלכו תקפו עיתו נים
ואישי־רוח את המדיניות החדשה של
סתימת־פה ברשות־השידור.
כדי להחניף לעיתונאי הטלוויזיה וכדי
לסתור את הדעה, כי לפיד עומד להפוך
את הרשות לשופר של השילטון, פתח
המנכ״ל ואמר :״אני בכלל לא איש ליכוד,
לא הצבעתי לליכוד. הצבעתי לד״ש.״
מנהל הטלוויזיה צוקרמן קטע אותו בכעס
ואמר :״כדאי שתבין, שכאן לא מעניין
אף אחד איך מישהו הצביע בבחירות.״
במשך שלוש שעות דיברו אנשי המח־

מוט׳ קידשנבאום מארגן את עובדי הטלוויזיה ואומר:

איחם
עד חסוך!
לקה, ואיש לא צידד בלפיד או יצא להגן
עליו. ביטויים כמו אלה של מנהל המח לקה,
חיים יבין :״יצרתם אווירה עכורה,
שספק אם אפשר יהיה לעבוד בה,״ או של
שימעון טסלר :״במקום להתעסק איתנו
תדאגו לציוד ולכוח־אדם, כדי שנוכל לע בוד,״
או של יעקב אחימאיר :״אנחנו
מרגישים כאילו נושפים בעורפינו,״ לא
נעמו ללפיד. הוא מצא עצמו מתנצל ויצא
מן הישיבה. על פי תיאורו של הכתב אהוד
יערי :״שפוף יותר מאשר נכנם אליה.״
אולם בבניין הטלוויזיה ברור, כי ההת קפות
על לפיד, על יושב־ראש הוועד-
המנהל הפרופסור ראובן ירון, ועל שר־החינוך
זבולון המר, לא הזיזו אותם מדעתם.
מגמת השלושה היא לפטר את האנשים ש אינם
נראים להם, להציב במקומם אנשים
חלשים או אנשים־מטעם ולהפוך את הרדיו
והטלוויזיה לשופר של השילטון.

בעל ה כי פ ה —
בעל ה סי כו י

ך• בים בטלוויזיה החליטו כבר על
כמה קווי־פעולה, כדי לנסות ולבלום

את המגמה החדשה. שדה הקרב הראשון
נשאר קירשנבאום. אגודת העיתונאים
אינה מקבלת את הדחתו, ואף תאסור על
חבריה לאייש את המישרה שלו. קיימת
אפשרות שהאגודה, ביוזמת אנשי הטל וויזיה,
גם תורה לקירשנבאום שלא להי שמע
להדחה, להמשיך ולבוא למישרדו גם
אחרי שתסתיים כהונתו, ב־ 31 במאי. במי דה
ויימצא מישהו שיהיה מוכן לקבל עליו
את התפקיד, בניגוד להוראות האגודה,
או שהוא לא יהיה חבר אגודה, תורה
האגודה לחבריה שלא לשתף עימו פעולה
ולא להכיר בו כמנהל מחלקת התוכניות.
יורשו של קירשנבאום יצטרך להיבחר
במיכרז. על פי החוק תהיה ועדת ד.מיכ־רזים
מורכבת מחמישה: שני חברי הוועד־המנהל
של רשות־השידור, מנכ״ל הרשות,
מנהל הטלוויזיה, ונציג אגודת העיתונאים.
עד כה היה הוועז״המנהל שולח לוועדות
המיכרזים נציג מהקואליציה ונציג מהאו פוזיציה.
אם ינהג כך גם הפעם הוועד-
המנהל ייווצר בוועדת המיכרזים מצב
מעניין: קירשנבאום המודח, שהחליט לה גיש
את מועמדותו לתפקיד בשנית, יזכה.
׳נציג אחד של הוועד־המנהל יחד עם
נציג אגודת העיתונאים ועם מנהל הטל וויזיה,
צוקרמן, יתמכו בו, לעומת נציג
אחר של הוועד־המנהל והמנכ״ל לפיד,
שיתנגדו. אם יחליט הוועד־המנהל לשלוח
שני אנשי קואליציה, יסרב נציג אגודת
העיתונאים להשתתף בוועדת המיכרזים
ותיווצר בעייה חוקית לגבי האפשרות
לקיים בכלל את המיכרז.
עד כה אין החלטה סופית במי חפצים
לפיד והוועד־המנהל כבמנהל מחלקת ה תוכניות.
המיבחר שלהם מצומצם. הם אינם
יכולים לבחור באחד מאלה שחתמו על
מיכתבי המחאה נגד לפיד והוועד־המנהל.
מספר האנשים שלא חתם הוא מצומצם.
הראשון בהם הוא יצחק (״צחי״) שימעוני.
אך לשימעוני הובטח כבר להיות מנהל
הטלוויזיה הבא, ואין לו שום סיבה לריב
עם הבוסים החדשים שלו. גם יאיר שטרן
ממחלקת הספורט לא חתם, אולם אפילו
לפיד אינו יכול להיות כה מגוחך ולתת
לשטרן תפקיד בכיר. גם עורך מבט, טוביה
סער, לא חתם, אולם סער לא הוכיח
עצמו עד כה מהבחינה המיקצועית והוריד
מרמתה של תוכנית מוקד. בכך מכיר
אפילו לפיד.

אחר שלא חתם הוא במאי האירוויזיון
יוסי צמח, שנעלם מהבניין בשבוע שעבר
ולא היה אפשר להשיג את חתימתו. נראה
כי צמח היה מעוניין לקבל את מקומו
של קירשנבאום. אך למרות מאמציו, הוע לה
באחרונה שם אחר בהנהלת רשות-
השידור, שיש לו סיכויים לקבל את התפ קיד:
אדיר זיק, מי שהיה עוזר מנהל
המחלקה הדתית של הטלוויזיה, חבר גוש
אמונים ואיש המפד״ל.

ת ע רו כו ת ־ פ ר חי ם
ו מ חו לו ת ־ ע ם
ף* ין אם יצליח קירשנבאום במאבקו
ובין אם ימונה זיק, ברור לכל כי
המאבק האמיתי הוא על מנהל הטלוויזיה
ארנון צוקרמן. לפיד אינו מוכן לפשרות
בעניין זה. יחסיו עם צוקרמן הדרדרו
בימים האחרונים עד לאיבה ממש. לפיד
לועג לצוקרמן בגלוי ואילו זה מצידו
אוסר על עובדי הטלוויזיה להיפגש עם
לפיד. אולם גם קירשנבאום וגם צוקרמן
מודים, כי אין בידם נשק כדי להילחם
בלפיד.
איש מהמתנגדים ללפיד אינו מוכן לא
שלם
של חדשות צימחוניות ולהפוך את
לפיד ושותפיו לבדיחה: לשדר רק כתבות
על קומביינים בשדה, על תערוכות־פרחים,
על מחולות־עם, ובכלל, מהדורות של חד שות
״חיוביות״.
מוטי קירשנבאום, שגזר על עצמו שתיקה
לאחד שהודח, הסכים, בראיון הראשון ש נתן
לעיתונות, לסתור אחת לאחת את
כל הטענות שהושמעו נגדו על־ידי מדיחיו
ולהודיע כי ימשיך להילחם למען חופש
הדיבור והביטוי בטלוויזיה.

אמר השבוע קירשנכאום:
הנימוק הראשון להדחה שלי היה, שאני
השמעתי ביקורת על רשות־השידור בעניין
העדר אמצעי-הפקה ומחסור ב תקציבים
ובכוח-אדם. זה נכון.
אבל הנימוק השני להדחה שלי
סתר את הראשון. האשימו
אותי שמחלקת הדרמה לא
הפיקה די הפקות, גם זה נכון,
אבל זה קשור להאשמה הרא שונה
נגדי.
הנימוק השלישי של לפיד
היה, שהוא לא יכול לעבוד
איתי. אל״ף: הוא לא צריך
לעבוד איתי, אלא מנהל ה טלוויזיה,
ואת צוקרמן אפילו
לא שאלו אם הוא יכול לעבוד
איתי. בי״ת: הפעם היחידה
שעבדנו ביחד היה בישיבה, שבה התנגדתי
שיערכו את הכתבות מהכנסת. על סמך
זה הוא קובע שאי אפשר לעבוד איתי.
האשימו אותי שלקחתי הרבה חופשות.
זה נכון. לקחתי חופשת־מחאה אחת ל־שיבער.
חודשים. עמדתי אז בפני הגשת
תיכנון. הוועד־המנהל לא איפשר אלא
הגשת תיכנון פיקטיבי, ולזה לא הסכמתי.
דרשתי שכל נושא ההפקה בטלוויזיה יעלה
לדיון דחוף במוסדות,המוסמכים של רשות־השידור.
הפרופסור ירון הבטיח ולא קיים.
עד היום לא נערך הדיון ולא היתה לי
האפשרות להתריע על כך, אלא בצורה
של חופשת־מחאה. אבל גם אז לא היה
ואקום. ג׳ודי לוץ ניהלה היטב את הענ יינים
השוטפים, במיסגרת האפשרית בתנ אים
של חוסר־תיכנון וחוסר־אמצעים.
לא רק עניין זה לימד אותי שהוועד-

מנכ״לים ליבני ולפיד
משתמשים במנכ״ל הקודם
חוז בנשק היחיד האמיתי והוא האיום
בסגירת הטלוויזיה לתקופה ממושכת. לד עת
רבים בזה בדיוק מעוניין הליכוד.
הסביר אחד מראשי המאבק :״כל מהדורת
חדשות, אפילו הצימחוגית ביותר, אינה
טובה לליכוד. מראים את הבעיות הכל כליות,
מראים את הפסטיבל, שהפך להיות
שאו־ביזנס של השלום, מדווחים על ההת פתלויות
של הממשלה בעניין האוטונומיה
— כל זה לא מוסיף קולות לליכוד. הליכוד
יהיה מעוניין מאד לסגור את הטלוויזיה
למשך חצי שנה או שנה, וכאן יהיו אלף
איש שלא יהיה להם מה לאכול.״.
אולם קיימות עוד תוכניות. תכנית אחת
דנה בסנקציות, אשר לא תסגורנה את ה טלוויזיה
אלא תשבשנה את עבודתה ה תקינה.
תוכנית אחרת מציעה לתת שבוע

המנהל, בראשותו של ירון, אינו מתפקד
כלל, וזאת בגלל הניהול הכושל של ירון.
הוועד־המנהל לא עוסק בשום דבר רציני,
בשום עניין הנוגע למדיניות. מה הם כן
עושים? הם ועדת־ביקורת על שידורים,
ועדת־ביקורת שבועית על השידור מאמש.
ההחלטות הקארדינליות היחידות שאותן
החליט הוועד־המנהל היו כאלה, שבכלל
לא בסמכותו, כמו שידורי צבע וערוץ
שני לטלוויזיה. על אלה לא יחליט הוועד־המנהל
אלא הממשלה.
יוסף לפיד טוען שההדחה שלי לא
היתה הדחה אלא סיום קדנציה. זו שטות.
חוות־דעתו של מנהל הטלוויזיה, שהוא
האיש היודע אם טוב שמישהו ימשיך
לעבוד או לא, לא נמסרה כלל. משום ש איש
לא ביקש ממנו חוות־דעת. כאשר

מודח קירשנכאום
מילחמוו עד הסוף
הדיחו אותי אישרו את המשך כד,ונתם
של שניים: דודו הירשפלד ואסתר סופר.
גם בענייו של השניים לא שאלו את
צוקרמן ואפילו לא שאלו אותם עצמם.
אולי הם לא רוצים להמשיך?
כל העניין נעשה בישיבת־ועד חשאית.
על נושאים שלא הודיעו עליהם מראש,
אלא לאנשי שלומנו. זה אופייני לסיגנון
ניהולו של ירון, אשר רק בשבוע שעבר
יצא לציבור בתביעה לעדן את הסיגנון.
טוענים נגדי שגם המנכ״ל הקודם יצחק
ליבני רצה לזרוק אותי. זה נכון, אבל דד
בעייה עם ליבני מחולקת לשניים. ראשית,
ליבני סבר שאת בעיות הטלוויזיה אפשר
לפתור ביחסי־ציבור. ושנית, מתוך המגמה
שלו, לקבל עוד קדנציה נוספת מהליכוד,
הוא רצה להקריב אותי למולך על מגש
של כסף, ולצבור נקודות אצל הליכוד.
אולם הבעייה שלי היא רק סימפטום. דד
בעייה האמיתית היא שאסור להפוך את
הטלוויזיה לשופר של השילטון. התפרסם
עכשיו מיסמך בן־שלמה, שבו מאשים או תנו
הממונה על הפדאגוגיה במישרד ה חינוך
בשמאלנות. אני לא רוצה לפרט
עתה את התגובה שלי למיסמך זה, אנחנו
מכינים תשובה בכתב לוועד־המנהל, אבל
אפשר להבין ממנו דבר אחד: בן־שלמה
הוא נציגו של זבולון המר במליאת רשות־השידור.
לפיכך זה המיסמך של המר ולא
של בן־שלמה, אלא אם כן יתנער ממנו
שר־החינוך. ואיני מאמין שהוא יעשה זאת.
כולם שואלים אותי מה דעתי על התו פעה
ששמה עורך־דיו אהרון פאפו, חבר
הוועד־המנהל. אני לא יודע מדוע יצא
הקצף על פאפו. האמת היא שפאפו הוא
דמות פולקלוריסטית חביבה, ועם פולקלור
לא מתווכחים. אפשר לחבב אותו ואפשר
שלא, אבל הוא לא נושא לוויכוח.
אני רוצה לשים את הדגש על העיקר,
ולא על בדיחה. המאבק הוא לא על הכיסא
שלי, אלא על עצמאות רשות־השידור.
אפשר לאבד אותה בשעה אחת, אך ל השיגה
מחדש זה עניין של שנים רבות.
אם יצליח הליכוד להפוך את רשות־השידור
לשופר שלו, ואחר כך יהיו בחי רות,
והמערך יעלה לשילטון, או אפילו
של״י, אף מיפלגה לא תוותר על המתנה
הזו שניתנה לה: טלוויזיה כשופר של
השילטון. המאבק שלנו אינו פוליטי. זהו
מאבק על אמינות המידע המדווח בכלים
של הרשות ועל דמות החברה הישראלית.

עד באן דבריו של קידשנכאום.

תוך חודשים ספורים ואולי תוך כמה
שבועות ייקבע מי ינצח במאבק המתנהל
עתה בכוחות לא שקולים: השילטון, ש אותו
מייצגים לפיד וירון ואשר סיגנון
מילחמתו הוא עריפת־ראשים, או עובדי
הטלוויזיה, שאותם מייצג קירשנבאום, ולו
רק משום שניבחר להיות הנערף הראשון.
תוצאת המאבק הזה תשפיע על כל אזרח
במדינת ישראל, גם אם אין לו מקלט
טלוויזיה בבית. כי היא תקבע לא במעט
את איכות החיים, את מידת החופש ואת
טיב המישטר בישראל.

1זב 10 תר של אלטון ג ון
ועוד ספיחים מביקוריו של אלטון ג׳ון בישראל. בניגוד לתחלופה
הגבוהה של בגדיו הססגוניים והרועשים ומשקפיו המטורפות נוהג
אלטון ג׳ון לשמור על יציבות בפל הקשור לפסנתר שלו. מזה מספר
שנים שאלטון ג׳ון מופיע ללא תזמורת עם פסנתר בלבד .״בצורה זו״
אומר אלטון ג׳ון ״אני יבול להתרכז היטב רק בשירים שאני שר
בנגינה שלי״ .הפסנתר החביב עליו אותו אין הוא מחליף כדבריו
— $0ק .0בכן מצטרף אלטון ג׳ון לשורה
הינו פסנתר
ארובה של מוסיקאים מפורסמים המשתמשים בפסנתרי
כמוהו גם זמר השנסון הצרפתי שארל אזנאבור, המבקר עתה בארץ
משתמש אף הוא באותו פסנתר.

שר ושות

ום שקן ך 7ן ס7 4ן ך 7ן סי ם לא קץ־לן ס דן ך 7ן ס כזה

זגדול מכולם

סהתשרה׳ שראל׳ יי
(המשך מעמוד )21
אותו פעמים רבות, כשהוא ביקר בארץ,
וגם פגשתי את השר ופקידים אחרים מן
המישרד הזה.״
את תגובתו של שלמה ארגוב, העומד
להיכנס לתפקיד של שגריר ישראל בלונ דון
אי אפשר היה להשיג.
כאשר ביקר רודי אשל בארץ הוא התק בל
בכבוד מלכים. מכונית של
עם נהג ומלווה הועמדה לרשותו,
הוא היה ניכנס
ויוצא אצל פקידים בכירים.
למרות שרודי אשל היה פקיד בכיר,
מנכ״ל של מיניסטריון זר, לא טיפל בו
מישרד-החוץ כמעט בכלל. גם מגעי השג רירות
הדרום־אפריקאית בקשר לביקוריו
של רודי אשל בארץ, היו
לא דרך מישרד־החוץ. מיש-
רד־החוץ שאל פעמים אחדות את
בנוגע לביקוריו של אשל בארץ,
אך התשובה היתה שהביקור
הוא בטיפול מישרד־החוץ.
בין האנשים שנפגשו עם רודי אשל
ושהוזמנו על־ידו לדרום אפריקה, נזכר
גם שמה של עורכת דבר, חנה זמר. אולי
זוהי הדוגמה הטובה ביותר לשיטות הע בודה
של מיניסטריון ההסברה הדרום-
אפריקאי, לפחות בכל הנוגע לנסיונות ה השפעה
שלו על אישים ישראליים. חנה
זמר הוזמנה פעמים רבות על־ידי גורמים
ממשלתיים לבקר בדרום־אפריקה, אך תמיד
דחתה את ההזמנה. זמר אינה זוכרת את
רודי אשל, היא רק זוכרת כי בארוחת־ערב
בביתו של השגריר הדרום־אפריקאי בארץ,
הוצגה בפני מישהו, שנדמה לה כי הוא
רודי אשל, אך ברור לה לגמרי כי היה זה
אדם שנשלח על־ידי ממשלת דרום־אפרי-
קה. גם באותה אדוחת־ערב הוזמנה לבוא
ולבקר בדרום־אפריקה, ושוב סרבה.

הי שי מ ה
ה בינ ל או מי ת

הופעות אחרונות בתל־אביב

שד׳ רוקח, צומת איבן גביוול, ליד ריזינג
כליום (פרט ליום ו׳) בשעות7.30—4.30 :
בשעות 9.30—7.15 :
מוצאי שבמות
לאור הביקוש הרב, נא הבינו כרטיסים מראש
כרטיסים :״לאן״ תל־אביב, פסז׳ דיזנגוף ,101 טלפון 247373
וביתר משרדי הכרטיסים ברחבי הארץ.

לועדי עובדים ומפעלים
הצחה בקניה מרובות במשרד ״לאן״ ת״א
משרדי ההפקה: טל. 224078 ,242608 .

1ת: ישלח־

562994

פרסום רץ

קול השלו -
הקול שלך!

^ ודי אשל ואנשיו, לא בחלו בשום
אמצעי, בארץ או בחוץ־לארץ, כדי 1 להשיג את מטרתם: קניית דעת־קהל בינ לאומית
אוהדת למדיניות האפרטהייד.
אדם אחר, שאותו ניסה מיניסטריון ההס ברה
של דרום־אפריקה לרכוש לטובת המ דיניות
הגיזענית מבלי שהוא, כפי הנראה,
יודע על כך, הוא הח״כ הפרופסור אמנון
רובינשטיין. הח״כ הוזמן ונסע לדרום־אם-
ריקה לסידרה של הרצאות. מגמת מזמיניו
היתה לשכנע אותו באמצעות אירוח מפואר
והעברת חומר רקע, המעניין את רובינ שטיין
כאיש רוח וכעיתונאי, לתמוך במ דיניות
ההפרדה הגיזעית. אולם הרצאותיו
של רובינשטיין בדרום־אפריקה היו כאלה,
שלדברי אחד מידידיו הקרובים ,״הוא כמעט
לא יכול היה לצאת משם חי״ .דבריו של
רובינשטיין לא מצאו חן בעיני מיניס טריון
ההסברה הדרום־אפריקאי ודעתו על
המישטר הגיזעני בארץ זו לא השתנתה
גם כשחזר לארץ.
למרות כמה נסיונות הנפל אין ספק, כי
בארץ ישנם עדיין אנשים, מהם מוכרים
ביותר, אשר מיניסטריון ההסברה, הידוע
לשימצה, הצליח לשחד אותם. אין המדובר
בשוחד בצורת צ׳קים ישירים. הצורה הרו כשת
ביותר היא הזמנה לדרום־אפריקה,
על-ידי מיניסטריון ההסברה ואירוח כיד
המלך. מול פיתויים כאלה אין אדם יכול
לעמוד. אין ספק כי כל אחד מאלה ששו-
חדו על-ידי ממשלת דרום־אפריקה, לפני
שהתפוצצה השערוריה הבינלאומית הגדו לה,
יודע להצדיק, בפני אלה שיודעים
על קשריו עם דרום־אפריקה או בפני עצ מו,
את היחס הטוב שלו לדרום־אפריקה.
אחד מהם הוא מי שהיה מפקד חיל־האוויר
וכיום מנכ״ל אל־על מרדכי (״מוטי״) הוד,
אשר ביקר בדרום־אפריקה
וחזר ממנה כמיסיונר דרום־אפרי־קאי.
הוד ניסה לשכנע, בחודשים הרא שונים
אחרי שובו מדרופ-אפריקה בחשי בות
היחסים בין ישראל למדינה זו.
פרשת השוחד הגדול של מיניסטריון
ההסברה הדרום־אפריקאי התפוצצה אומ נם
במלוא עוזה בדרוס-אפריקה עצמה,
ואף הרעישה את העיתונות העולמית, אך
עדיין לא הגיעה לסיומה. בארצות השו נות,
כמו בישראל, יתחילו להתגלות אט
אט שמות של אישים ועיתונאים, אשר
ניקנו על־ידי מיניסטריון ההסברה המוש חת
והמפולת הגדולה תהיה, כאשר רודי
אשל עצמו, ימצא קונה שיהיה מוכן לשלם
200 אלף דולר עבור הרשימה הבינלאו מית
של השמות שניקנו על ידו ועל-ידי
חבריו.

במדינה
אסתות

מח מוז המח *
הא 3גהר; חודה־הגפש
כתוצאה מ83 ילה
או שהיה מת כבר קודם 7כן1
מרדכי עובדיה, בן ה־ ,26 מפרדם־כץ,
אושפז, לטענת פרקליטו של אביו, עורך־
הדין פנחס מרינסקי, בבית־החולים ל־חולי־הנפש
איתנים כשהוא בריא מבחינה
גופנית. אולם, שלושה ימים אחרי ששב
הצעיר לבית־החולים, מחופשה, נמסרה
להוריו הודעה על מותו.
העדה, יוכבדה ארביבו, אחות בבית־החולים
איתנים, מספרת על נסיבות מו תו
:״בשעה 2לפנות בוקר, כשהייתי ב תורנות
לילה, נקראתי על־ידי עובד ב מחלקה
א׳ (הפעילה־סגורה) אל׳ מיטתו של
אחד המאושפזים בשם עובדיה מרדכי.
מצאתי אותו כשהוא שוכב על ביטנו, וב־שהפכתי
אותו, גיליתי כתמים כחולים על
פניו. הלבשתי לו מייד מסכת חמצן י־עיסיתי
את ליבו. אחר־כך קראתי לרופא
התורן, ד״ר איתן לבוב, וביחד המשכנו
שנינו בטיפול ההחייאה.״
״כאשר הגעתי למיטת־המנוח,״ מעיד
דוקטור לבוב ,״הבחנתי במצב של מוות־כיחלון
כללי, הפסקת פעולת־הנשימה ו הפסקת
פעילות־הלב. ביצעתי פעולות ה חייאה,
אך ללא תוצאות חיוביות. בשלב
זה קבעתי את מותו ללא סיבת מוות ברו רה׳
אבל אני משער שזאת היתד התקפת
אסטמה, שכן המנוח סבל מקצרת ה־סימפונות.״
אחרי
-שנקבע מותו של הצעיר, שסבל
מפיגור שיכלי בינוני וממחלת־הנפש סכי זופרניה,
נראה שמסכת העינויים והתל ׳אות,
שאפפה את חייו לא תמה עדיין. כ אשר
הוצאה גופתו מהמחלקה, היא נפלה
מהאלונקה, נחבלה בפנים והלסת נישברה.
רופאי בית־החולים טוענים שהיה זה מיק רה
ושהדבר לא נעשה בזדון.
מעדותו במישטרה של צמח יצחק, קצין-
הביטחון בבית־החולים איתנים, שנשא
את האלונקה, מסתבר כי האלונקה לא
היתה, אלא לוח דיקט מצופה פורמייקה.
מספר צמח :״התבקשתי על־ידי הרופא
התורן לפנות את המת. בהגיעי למחלקה
ראיתי אדם עטוף בסדין מונח על לוח
פורמייקה. הרמנו, אני ועוד עובד שעזר
לי, את הגופה. כאשר הגענו למדרגות
החליקה הגופה ונפלה על הריצפה. הרמ נו
אותה בחזרה ואז ראיתי שהסדין מוכ תם
כולו בדם באיזור הראש. מהנפילה,
כנראה, נפגעה הגופה באיזור הראש, שבן
לפני־כן לא הבחנתי בסימני־הדם.״
אל דוכן העדים עולה דוקטור ברטליון
לוי, פתולוג מהמכון לרפואה מישפטית
באבו־כביר. הוא מעיד :״הגיעה אלי ל מכון
גופת גבר צעיר, באורך 183 סנטי מטר,
במצב תזונתי טוב מאד, ובמבנה
פיסי תקין, עירומה ועטופה בסדין. מצא תי
כתמי־מוות חזקים בחלקי הגופה, ש היתר,
בשלב של ריקבון התחלתי. הראש
היה נפוח מגאזים בצבע כחול כהה. בב דיקה
שלאחר המוות נמצאו באיזור הפה
והאף חבלות, שיפשופי־עור ושיטפי־דם
פנימיים. את סיבת־המוות במיקרה זה
לא יכולתי לקבוע בוודאות. בכל אופן
הנזקים שנמצאו, אין בהם כדי לגרום
מוות. אי אפשר לשלול אפשרות של הת קפת
קצרת סימפונות (אסטמה) קטלנית.״
״האם החבלות שנגרמו לו בשעת נפי לתו
מהאלונקה קרו, כאשר היה חי או
מת?״ שואל עורך־הדין מרינסקי, פרק ליטו
של אבי הנפטר.
״בשעה שנגרמו החבלות הוא היה עדיין
בחיים.״ עונה הפתולוג.
״על סמך מה אתה קובע זאת?״
״על סמך לימודי ונסיוני; אדם שמת
אין נגרמים לו שיטפי־דם כשהוא נחבל.
רק כשהאדם בחיים מופיעים שטפי־דם.״
כיצד קרה ששעתיים׳ אחרי קביעת מו תו
היה עדיין מרדכי עובדיה בחיים, לפי
גירסת הפתולוג? מהו הגורם למוות? מי
אחראי למותו?
השופט החוקר, משה שלגי, יצטרך לק בוע
אם הראיות שהובאו לפניו יש בהו
כדי להוכיח, לכאורה, שנעשתה עבירה
על־ידי מישהו מצוות בית־החולים. אם
ימצא כן יואשם אותו אדם, לפני בית-
מישפט. עד אז אין יודעת מישפחת הנפטר
מהו הגורם ומי אחראי למות בנה.
העו ל ם הזה 2177

במדינה
ד ר בי אדם
הנ הג אינו אשם
״מישהו חייב ז 5תוח?גהגיס
את העיניים,״ אומר מורה־הגהיכה
שבאמתחתו תובגיות
רבות רמכיעת הקט 7בדרכים
״כל רשיון־נהיגה. נוסף, כמוהו כרישיון
להריגה.״ זוהי תמצית תורתו של משה
פיכטנבאום 66 שנלחם כבר יותר מעשר
שנים על תורתו, שעשויה, לדעתו, להפ חית
ב־ 70 אחוז את הקטל בדרכים.
״הסיבות האמיתיות לתאונות אינן חגר

זהירות,ללא ידיעתך אתה שותף
וו 1ד 1חרר ־ ח דזררונרז

מורה־לנהיגה פיכטנכאום
צבע מיוחד לנהגים מתחילים

רות־בטיחות, כוהל, מהירות, תנאי מזג־אוויר
או דרכים משובשות,״ טוען הגבר
הקשיש באוזני כל ,״אלא הידע איך לנהל
את הרכב בכל מצב, עשוי למנוע את
ההרג.״
בין השאר מציע פיכטנבאום להגביל את
מהירות הנסיעה של הנהגים החדשים *,
לבנות מיגרשי־לימוד מיוחדים שבהם יוכ לו
ללמוד את כל ההפרעות הצפויות ב דרכים,
הנהג חייב לעבור הכשרה, בכדי
לראות את הדברים בטרם יקרו. כל ה מכוניות
חייבות להיות צבועות בצבעים
בולטים לעין, כך שאפילו עיוור צבעים
יוכל להבחין בסכנה. גם אחרי שיסיים
הנהג המתחיל את לימודיו, עליו לעבור
הכשרה נוספת בתנאי־חירום, כמו למשל,
על מסלול ששפכו עליו שמן, מים, או
לנהוג בחשיכה ובערפל.
תשובות מתחמקות. פיכטנבאום נו לד
בארץ. בזמן מילחמת־העולם השנייה
עסק במכירת־נשק בלתי חוקית לאצ״ל
ונעצר. אחרי ששוחרר עסק בדייג, אך
יום אחד נלקח ממנו רשיונו, כל סירותיו
ורישתותיו נשרפו. אז נסע לאירופה ו ממנה
לאוסטרליה, שם פתח בית־ספר ל נהיגה
מיקצועית. ברשותו רשיון־נהיגה
לכל כלי־הרכב. כבר באוסטרליה הציע
כמה הצעות למניעת־תאונות, שהתקבלו
בחלקן, ופירסם חוברת הדרכה לנהג ב שירות
ציבורי.
לדבריו, עמד במגעים גם עם ממשלת
יפן׳ אך אין הוא יודע כיצד הסתיים
דבר. הוא חזר ארצה לפני כחמש שנים
ומאז שלח מיכתבים לכל גורם אפשרי,
בנשיא החל
במישרד־התחבורה וכלה
המדינה. לטענתו, ביקש להיפגש עם ה גורמים
האחראים על התעבורה ונענה
בתשובות מתחמקות ״העניין בטיפול, נו דיע
לך,״ וכדומה.
(המשך בעמוד )55
* חוק לתיקון פקודת התעבורה הועבר
בכנסת בקריאה ראשונה. התיקון קובע
כי נהג חדש יקבל רשיון על תנאי לשנה.
העול ם הז ה .2177

1כשאתהמבטחאת רכושך ב פ חו תמער כו המלא -אתה הופך
שותף של חברתה בי טו חבעתתש לו ם הנז ק.
אתה לו ק ח על עצ מך חלק מן האח ריו ת. כא שר יקרה נז ק
לרכוש שלך, תשלםאתהחלקש אינו מ בו ט ח בחבר ה.
״ ה סנ ה״ אי נ ה רוצ ה או תךכ שו תף לנז קי ם.
קבע פגי שה עם סו כן ה בי טו ח שלך ושמעלהצ עו ת שלו.
בידו חו ברתמ חי רי ם מ עו ד כני ם של ח פ צי ה בי ת שלך,
ו של המבנה, ו הו א יעזור לך לבטח נכון.
בטחאת רכו שך בערך מלאוהשארלחברהאתהד אג ה
לתש לו ם מ לו א הנז ק.

הג ר דו ם

נחש רק 6א נכתים
והזמה הגדולה שלף
ן][06 לסן 1
@0 0 0 0 0 0
0 0 0 0 0 0 0

עכשיו, שני מיליון ל״י
יכולות להיות שלך

מפעל הפיס

מ אן
חומר1 משמו׳

!2111162111

מ!ון מ בו ש ל מו קפא

איתן עמיחי,

הדברת מזיקים
סיסחי ם להדברת

תולעי עש

נ חדנד סכידים נבגדים.

רסת־גן. רח* סודיעיז .18ת י 2272
6 7 0־ 7 9 0 1 1 4 5

ס * מסיי*

למד! קצרנות
_עברית ו/או אנגלית

במהירות ובהצלחה מובטחת
ב״אורפן ג ת ״ (בר־קמא)
ת״א, רח׳ וייצמן 22׳ טל 03—254826 .
(באיזורים אחרים — לפי פניות).

עסק /? 5י 48

(המשך מעמוד ) 18
עולם מפאת גילו 17 ואילו חבריו נידונו
למוות בתלייה.
יחיאל דרזנר, שעלה לארץ מפולין עם
בני מישפחתו, בהיותו נער בן , 11 שירת
תקופה מסויימת במחלקת המודיעין של ה־אצ״ל
ונטל חלק בכמה פעולות־קרב נוע זות.
בפני שופטיו הטיח את הדברים
הבאים :
״אתם התרגלתם במשך מאות שנים להו ריד
את השוט על ראשיהם של עשרות
עמים, שבהם הינכם שולטים במושבו-
תיכם. והשבתם, שגם אנו נרכין ראשינו
בפני עריצותכם. טעיתם. אנחנו נשבור את
השוט שלכם. אנחנו נשים קץ להתעללות
הפרועה באלה שלהם שייכת הארץ הזאת.
ועתה תדעו: לא עוד תלקו את אזרחי
הארץ הזאת, לא עברים ולא ערבים, כי
אנו חיילי ישראל מרדנו בשילטונכם
ובשיטותיו הנפסדות.״
דרזנר ( )25 נידון למוות.
אליעזר קשאני נולד בפתח־תיקווה, כבן
למישפחה מרובת־ילדים, דור שלישי בארץ.
בגיל 13 החל לסייע לאביו בעבודותיו
ובגיל 16 החל את חייו העצמאיים כפו-
על-סייד, פועל־פרדסים ולוטש־יהלומים. ב־
1944 נעצר ב״חשוד ב ט רו ר /אך למע שה
הצטרף לאצ״ל רק כעבור כמה חו דשים,
במחנה הגולים באדיתריאה, אפריקה.
לבני מישפחתו ולפרקליטיו, שהפצירו
בו לחתום על בקשת־חנינה, ענה קשאני
בסירוב :״הצרה היא, שאנו חושבים יותר
מדי על עצמנו ומישפחותינו. צייד לחשוב
גם על האומה והמולדת.״
קשאני ( )24 נידון למוות.
מרדכי אלקחי נולד אף הוא בפתח-
תיקווה, כבן למישפחה מעוטת-יכולת, מ-
יוצאי תורכיה. את עבודתו כפועל בבית-
חרושת החל בגיל . 14 מאוחר יותר, כשהצ טרף
לאצ״ל, נודע בשורותיו כאחד הפור צים
האמיצים והמעולים, שנטל חלק ב-
פעולוודקרב רבות.
במיכתב גלוי אל מוסדות היישוב כת בו
אלקחי וחבריו, כי ״בבקשות החנינה
שלכם אתם משפילים את כבודכם ואת
כבוד העם כולו״.
״אנו הננו שבויים,״ קבעו הנידונים
למוות ,״ואנו דורשים שיתנהגו עימנו כמו
עם שבויים ...את רוחנו לא ישברו. אנו
נדע למות בכבוד, כיאה לעברים.״
אלקחי ( )22 נידון למוות. במכוניות תחת מישמר כבד, שנע
משוריינות, הועברו השלושה, יחד עם דב
גרונר, ממיגרש־הרוסים בירושלים לכלא
עכו. דבר העברתם נשמר בסוד, עד שהת קבלה
הידיעה מעכו, כי השיירה עשתה
את דרכה בשלום.
כעבור יומיים הועלו הארבעה אל הגר דום.

787
ני נידונים־ למוות נפגשו בכלא
י ירושלים. האחד איש לח״י והשני איש
האצ״ל — משה ברזני ומאיר פיינשטיין.
משה בן ה 21-נולד בעיראק, הגיע
לארץ עם מישפחתו כשהיה ילד, גדל
והתחנך בעיר העתיקה בירושלים. מאיר,
שהיה צעיר ממשה בשנה, נולד בעיר ה עתיקה,
בן למישפחה דתית. בצעירותו
חבש את ספסלי הישיבה עץ־חיים במשך
עשר שנים תמימות, רכון על המישנה
והגמרא.
משה ניתפס על-ידי מישמר בריטי, ב אחת
מסימטאות ירושלים, כשרימון בכיסו.
הרימון נועד לקטול את מפקד הדיביזיה
ה־ 9הבריטית, שהפילה חתיתה על העיר,
שהיתה נתונה למרות הצבא (״מצב צבאי״).
בבית־הדין הצבאי, שבפניו נשפט, הצ היר
ברזני, כי הוא כופר בסמכויות השופ טים
הבריטיים ואינו מכיר בבית־הדין. כ ששטח
את האני־מאמין שלו הכריז :״העם
העברי רואה בכם אוייב ושילטון זר במו לדתו.
אנו, אנשי לח״י, לוחמים בכם
לשיחרור המולדת. במילחמה זו נפלתי ב־שבייכם,
ואין לכם כל רשות לשפוט אותי.
בתליות לא תפחידונו, ולהשמידנו לא תצ ליחו.
עמי וכל העמים המשועבדים יילחמו
באימפריה שלכם עד חורמה.״
מאיר נפל בידי שוביו הבריטים, בעת
ההתקפה שערכו אנשי האצ״ל על תחנת
הרכבת בירושלים. הוא נפצע קשה בידו,
ואחרי שנתפס והובל לבית־חולים קטעו
הרופאים את היד המרוסקת. גם הוא לא
הכיר בסמכות בית־הדין הבריטי. בהפ נותו
אצבע מאשימה כלפי שופטיו אמר :
״מישטר של עצי תלייה, זהו המישטר ש-
הינכם רוצים להשליט בארץ זו, שנועדה

לשמש מגדל־אור לאנושות, וברשעותכם ה אווילית
הנכם מניחים, כי על־ידי מישטר
זה תצליחו לשבור את רוח עמנו — העם
שכל הארץ היתר, לו גרדום.״
כשהוא זקוף וגא הוסיף :״תיווכחו כי
נתקלתם בפלדה!״
ואמנם השניים, משה ברזני ומאיר פייג־שטיין,
הוכיחו כי הם קורצו מפלדה אנו שית.
הם נידונו למוות, ופסק־דינם אושר
על־ידי מפקד הצבא הבריטי ב־ 27 באפ ריל
, 1947 יום אחרי תלייתם של דב
גרונר וחבריו בכלא עכו.
בדרכים מחתרתיות ביקשו ברזני ופייג־שטיין
מחבריהם שבחוץ, שיגניבו לתאיהם
שני רימוני־יד — האחד כדי להשליכו
על התליין ועל מלוויו, והשני כדי לפו צץ
עצמם לדעת. חבריהם התלבטו הרבה
עד שהכריעו, ולבסוף הגניבו לתאיהם שני
רימונים מוסווים בקליפות תפוזים.
אלא שהתוכנית להשליך רימון על ה תליין
בוטלה ברגע האחרון. שני הנידונים
חששו לפגוע ברב יעקוב גולדמן, הרב

חכים (למעלה) ובית־צורי כמשפט
״אנוסים היינו לקחת את הצדק לידינו״
הרשמי של הוועד־הלאומי לענייני בתי־הכלא
ומחנות־המעצר, שהחליט להתראות
עימם עם שחר ולבלות איתם ברגעיהם
האחרונים. את סודם לא גילו לרב, שמא
ינסה להניאם מן המעשה.
וכך, ב־ 21 באפריל , 1947 כשהם חבוקים
איש ביד רעהו והרימונים בין חזותיהם,
פוצצו עצמם שני הנידונים למוות, לתדהמת
הבריטים, שהשלימו כבר את כל
ההכנות לתלייתם.

חיי לי ם של
הו דמל כו תו
עולם לא היה כדבר הזה בתול 1/
דות הקיסרות הבריטית,״ רעם אחד
מצירי הפרלמנט הבריטי. דבריו כוונו
לפריצה הנועזת של אנשי האצ״ל אל
תוך מיבצר הכלא בעכו, במטרה לשחרר
מתוכו את חבריהם, אנשי האצ״ל ולח״י.
ההתקפה, שנערכה בשעות אחר־הצהריים
של היום הראשון, ה־ 4במאי , 1947 זכתה
בפירסום עולמי ושימשה מאז מופת ודוג מה
לתנועות־מחתרת אחרות ברחבי העו לם.
היא בוצעה על-ידי יחידה גדולה של
אנשי מחתרת, שצויידו מראש בפנקסי־חיי־לים
וצווי־תנועה מזוייפים, כולם לובשים
מדים בריטיים, כולל סמלים צבאיים, תגים
ודרגות. את הדרך מבסיס היציאה — מיב־צר
שוני שבין זכרון־יעקב ובנימינה —
עשו במכוניות ש״הוחרמו״ ברגע האחרון
ונצבעו בצבע צבאי. כל הלוחמים סופרו
קצר, בסיגנון האנגלים, ותודרכו להתנהג
״כחיילים של הוד מלכותו״ .הם צויידו
בנשק מגוון: מוקשים, רימוני התקפה
והגנה, סטנים, ברנים, אקדחים ואף מר גמות
קלות. תוכניתם היתד. לשחרר מן
הכלא 41״טרוריסטים״ מסוכנים — 30
אנשי האצ״ל ו־ 11 אנשי לח״י, בהתאם
לרשימה שהוכנה מראש על-ידי מיפקדות
שני האירגונים ותוך תיאום מוקדם, בדר-
הסולם הזה 2177

כים מחתרתיות, עם הכלואים בתוך ה־מיבצר.
בדו״ח,
ששלח הנציב הבריטי העליון אל
מישרד־המושבות בלונדון אחרי הפריצה,
נאמר כי בעת הקרב העז, שהשתולל בעי בורה
של העיר, שהו בכלא 163 אסירים
יהודים ו־ 460 אסירים ערבים. מנגנון ה כלא
כלל שני קציני-סוהרים בריטים, שני
סרג׳נטים בריטים 4 ,שוטרים בריטים וכן
שני מפקחים ד 132 שוטרים מקומיים.
מכלל האסירים היהודים היו 82 חברי
האצ״ל והלח״י. מתוכם זכו בחופש 27
אסירים — 7אנשי לח״י ו־ 20 אנשי אצ״ל.
אבירות המחתרת בפעולה זו הסתכמו ב־9
הרוגים — שישה מן המשוחררים ושלושה
מן המשחררים. שמונה נתפסו והוחזרו ל כלא,
ועוד חמישה מבין התוקפים נעצרו.
במהלך הפעולה, ותוך כדי אנדרלמוסיה
כללית, זכו 182 אסירים ערביים מן ההפ קר
ונמלטו מן הכלא. לדברי הנציב העל יון,
נתפסו או הסגירו את עצמם לאחר
מכן 69 ערבים. חמישה מבין התוקפים,
שעל שלושה מהם הוטל למקש את הדרך
המובילה מן המישטרה המקומית של עכו
עד למיבצר הכלא, וכן לתקוף את מיש-
מר הכלא שבחומה הדרומית־מזרחית, נת פסו.
הם הועמדו למישפט בפני בית־הדין
הצבאי בירושלים. שניים מהם, שנתפסו
הרחק מחומות הכלא, התגוננו בעת המיש-
פט ולא יצאו בהצהרות פוליטיות, נידונו
למאסר־עולם. השלושה האחרים נידונו
למוות.

אבשלום חכיב (למעלה) עם חכר *
״על אף הגרדום ואולי תודות לגר דו ם
מאיר נקר נולד בירושלים, כבן למישפחה
ענייה מיוצאי עיראק. בגיל 12 הפסיק את
לימודיו בתלמוד־תורה, כדי לעזור בפר נסת
המישפחה. ב־ , 1942 בהיותו בן , 17
זייף את גילו והתגייס לצבא הבריטי. זמן
קצר אחרי שיחרורו מהצבא, בשנת , 1946
הצטרף לאצ״ל ונטל חלק בכמה פעולות

קרביות. בבית־הדין חשף את פשיטת הרגל
של השילטון הבריטי בארץ ,״שפקידיו
נאלצים לשבת בגיטאות,״ מפחד המח תרות
המפליאות בו את מכותיהן.
* דויד סימן־סוב, איש הפלמ״ח -שנ 5ל
בליל־הגשריס בגשר־הזיו.

יעקוב וייס, יליד צ׳כוסלובקיה, הצטרף
לבית״ר בעיר הולדתו, מונקאץ /כשהיה
בן עשר. ב־ , 1943 בעיצומה של מילחמת-
העולם, כשהיה בן , 19 העפיל לארץ ונש לח
מייד למחנה המעצר בעתלית. זמן קצר
לאחר שהשתחרר הצטרף לאצ״ל.
בבית־הדין הצבאי הטיח בפני שופטיו
האשמות חמורות, תחת להתגונן .״את רוח
ההתנגדות העברית לא זו בלבד שלא הצ לחתם
לשבור,״ אמר ,״אלא להיפך: לנגד
עיניכם, על אף הגרדום ואולי תודות לגר דום,
היא הולכת וגוברת.״
השלישי שבחבורה, אבשלום חביב, נו לד
בחיפה, בן למישפחה מסורתית של
יוצאי פולין. תחילה התנדב לפלמ״ח והש תתף
במיסגרתו בפריצה הגדולה למחנה
עתלית, שהביאה לשיחרור המוני של מע פילים
כלואים. מאוחר יותר, כשהיה סטו דנט
באוניברסיטה העברית בירושלים, הצ טרף
לאצ״ל, הפך ללוחם קרבי ונאלץ עקב
כך להפסיק את לימודיו.
בעומדו בפני שופטיו, והוא רק בן ,21
הכריז :״אתם, עריצים בריטיים, לעולם
לא תבינו לנפשו של האדם החופשי ההו לך
לקראת המוות, כפי שהלכו דב גרונר
וחבריו — מתוך שירה הבוקעת מליבו
המאמין והאוהב.״ וכשישב על ספסל הנא שמים
חרט עליו את סמל האצ״ל ואת
המילים ״לא בנקל יפחידונו, ולא בתליות״.
השלושה ניתלו ב־ 29 ביולי . 1947 למחרת
היום תלו אנשי האצ״ל שני רבי־סמלים
בריטיים, כתגמול.

ן זול ׳ותו בבית־מלון!!

1ג 1שול מי ת
ץ חינם דאתו 4ימי תפש באתו ממלונות תנאו שד ושת

אי ל ת

ים המלח

א שקלון

פרטים והזמנות: רחוב גורדו! ,11ת׳ /א, טל 233144 , 220151 .

בצע ללא תקדים
מוגבל עד .30.6.79 בים המלח רק בחודש יוני

העולם הזה 2177

^ ׳ םהשונניי1

!!נ חי ר

ל צ עי רי

ולם טודוטיס
טיולי הכיף הכפול
של איטתא״אופיר טורס.
סוף סוף הגיע הקיץ; בדיוק הזמן
לנ סו ע! לנ סו ע לאן? עם מיל לנ סו ע
לבל העולם; עם אי סתא־ או פי ר סו ר ס
המציעים מבחר עצום של טיולי כיף
ממדרגה ראשונה.
מי שרוצה לכייף באמת; לעשות קיץ של
חיים משוגעים; ל ת פו ס ראש טוב; לר או ת
עולם בחברת כל היפים ו הי פו ת ...מי
שרוצה טיול כזה -שיקו-ם!
בוא גם אתה לכייף עם ה חבר ה ה שובבים
של אי סתא־ או פי ר טורס, החברה הידועה
ב מ הי מנו ת ובנסיון שלה.

אירופה באהבה
לצעירים עד גיל 26

0 1 9א ל סו בן
הנסיעות עו ל ן ־.
*לפי שער 22.5ל״י = $1
אל ת תפ ת ה לחוברות המצטטות מחירים
לפי 19ל״י = 51
^ ובחברות יאטא האחרות.
הטיסות

סקופ אמריקה
*48,938.
/לצעירים

21 יו ם־ ח צי פנ סיון( פרט לפריז ולונדון)]

אי טלי ה, אוס ט רי ה; שוויץ; צרפת ׳
7 9 3ס ס -ביקור בבלגיה, הולנד, אנגלי ה.
עסאפש רו תהארכתה טיו ^

( 21 יו ם־ סיור מחוף אל חוף
ב מו ק די ה תיירו ת. א פ שרו ת ל טיול
מקוצר ל 16-יום. סיו ם ה טייל 2 1 6 0 0 0
המאורגן ב לו ס אנג ל ס.

אירופה
לשביעיות/שמיניות

אירופה המפתיעה
לצעירים עד גיל 36

23 יו ם ־ אי ט לי ה, או ס ט רי ה, שוויץ
צרפת, ביקור בבלגי ה, הולנד,

-,>,0 0 0 8 5אנגלי ה. מפגש קבו צו ת לפני
היצי א ה עם אפ שרות ה ארכה.

אירופה
* הקלאסית עד גיל 36

תל א בי ב: ר ח׳ בן י הודה 109 טלפון 247166
י רו ש לי ם: רח׳ אלישר 5טלפון 02 225252
רח׳ הרצל 20 טלפון 04 669139
חי פ ה:

פורטוגל וספרד
לצעירים עד גיל 36

׳ 15 יום של קצב ו ט מפו ספ ר די
טפוסי. חצי פנסיון,
(פרט לליסבון)

*22.950.ל

תל אביב: רח׳ בן יהודה 32 טלפון . 299121
רח׳ אבן גביריל 68 טלפון 269052
י רו ש לי ם: אגף מלון המלך דוד טל,02 222777 .

.02 227401
.דרך העצמאות 62 טל. ג ,04 66301
חיפה•
04 664292

סי־סר

22 יו ם־ בי קו ר ב מון־ ב ל אן!! !
אי טלי ה, או ס ט רי ה, שוויץ, צרפת,

3 3 9 0 3״ א נגלי י׳ (וביקור באמסטרדם) .עם-
{-- 1ס0000ם 00 ם םם ם 11
אפ שרות ה ארכ ה. י

15 יו םבאת רי ם מפ תי עי ם ובילוי

בריביירה. אי טלי ה, או ס ט רי ה;
23,218.לי
*שוויץ, צרפת. חצי פנסיון.

במדינה
(המשך מעמוד )51
״כל הסוד בקטל בדרכים הוא שהנהג
בכלל אינו אשם,״ טוען האיש .״הוא לא
יודע מה שהוא עושה, זה בדיוק כמו ש יתנו
לילד אקדח אמיתי במקום אקדח
צעצוע לשחק בו, כך בדיוק נותנים רש יונות
לנהגים המתחילים. לנהוג, אי־אפשר
ללמוד בתיאוריה, אבל בכל העולם מלמ דים
לנהוג בעיקר בתאוריה. מאחורי יותר
ממיליון קילומטרים על הכביש. גם אני
ראיתי לפעמים את המוות בעיניים, אני
יודע שאף נהג לא רוצה להרוג או להיהרג,
מישהו חייב לפתוח להם את העיניים.״
פיכטנבאום אינו מבקש כל תמורה למע שיו
או לתוכניתו. כל בקשתו היא להפ סיק
את ההרג בדרכים. לדבריו, הנהג ה ישראלי
הוא מטובי הנהגים בעולם, כי
לפי הסיכונים שהוא לוקה על עצמו היו
צריכים להיהרג 100—50 אנשים כל יום.
אבל הנהגים הישראלים יוצאים מזה ב חיים
״הנהיגה המונעת מקלקלת את ה נהג,״
הוא סבור .״נותנים לו לדאות סרט
ולהכין שיעורים משעממים בבית, אבל
הכל צריך להיות באופן מעשי, זהו הפת רון
שיפסיק את התאונות.״

מי שפט
כבודה מי שפוז ה
המישפט מתמשך,
ההוצאות ;דולות
והמישפחח מתפוררת
עד כה הוציאו אפי ושלמה מזל־טרים,
אחיהם התאומים של שניים מהמעורבים

481
* 10 הדיאודורנט
האהוב על
!!וותר האמריקנים
נבוש !

וירד השבוע לארצות־הברית לצמיתות.
האח השני מבטיח כי ימשיך לעשות הכל,
כדי שאחיו יצאו זכאים .״לא איכפת לי
כמה כסף אצטרך להוציא בשביל זה,׳׳
אמר השבוע ,״העיקר להציל את כבוד
המישפחה.״ יכול הנאשם חיים מזל־טרים אינו
לשאת עוד את החיים בנתניה. לדבריו,
מפנים לעברו העוברים ושבים את מבטם
ברחוב, והוא מתעתד כבר בחודש הבא
לעבור לגור בתל־אביב, כי בעיר הגדולה
כימעט שלא מכירים אותו ואין בה תיירות
שוודיות רבות, כמו בנתניה.

בתי מי שפ ט
האשה שווי תר העלהכבנד
אחרי שהכירה את הגושא
מקרוג: ,מרפה עורכת־הדין
בדעתה והחליטה לוותר ע?
הכבוד הכרוך כמעמד השופמ
״׳להיות או לא להיות שופטת ו יזו
היתד, השאלה ששאלתי את עצמי כאשר
הגעתי לשנתי הארבעים ״,סיפרה עורכת־דין
ונאה, לבושה בביקיני קצרצר, על
שפת־הים.
״אני עורכת־דין כבר כימעט עשרים
שנה, והספקתי לשחר לפיתחיהן של רשו יות
מקומיות עד אין ׳סוף. נתקלתי ב פקידים
עויינים, בביורוקרטיה מעצבנת.
טענתי לפני שופטים אדישים. עד כה
הייתי אני זז שביקשה, שטענה ושאמרה
,כבוד בית־המישפט׳ .פיתאום התחשק
לי להחליף תפקידים: שאני אשב שם על

אחרי הפעם הראשונה
עם״אריד״
תשתמשי בו תמיד
׳׳אריד ׳ די או דו רנ ט רי חני־ יב ש,
רגיל וכדורי(א .)8011-0והל הי ט
האח רון־ א רי דאבקהקלה. ר ע ננו ת
רי חני תלמ שך כל היום! ״אריד׳י
מוצר יו קרה של קרטר וו אלאס,
א מ רי ק ה. ל ה שיג ב פר פו מ ריו ת,
ב תי־ מרקחת וב ר ש תו ת ה שיוו ק.
הפצה: ברק מפיצים בע״כו.
״אריד״-רעננות ריחנית, מבוקר ועד ערב

אחים אפי, מאיר ושלמה מזל־יטוים
כמה עולה מישפט אונס 7
!במישפט אונס התיירות השוודיות ב נתניה,
יותר מ־ 200 אלף לירות על הוצ אות
המישפט.
בתחילת חודש מארס השנה נעצרו
ארבעה חשודים באונס שתי תיירות שור
דיות, ששהו בנתניה לביקור של עשרה
ימים. אחד העצורים, סוחר חיפאי, שוחרר
מייד ואילו השלושה הנותרים הואשמו,
כי שידלו את התיירות לבוא איתם לדירתו
השכורה של אחד מהם בנתניה, שם שיכ־נעו
אותן להתפשט, כל אחת בחדר אחר,
ואז הכניסו לתוך אברי. המין שלהן ניי רות
מגולגלים, בתואנה שהם רוצים לב דוק
אפשרות להבריח יהלומים לשוודיה.
אחר־כך קיימו איתן יחסי-מין.
אחרי שמיעת עדותן המוקדמת של
התיירות, שחזרו בינתיים לארצן, ובתום
כמה ישיבות של בית־המשפט, שוחררו
שלושת החשודים, כל אחד בערבות של
100 אלף לירות.
מאז לא התחדש המישפט. מישפחותי-
הם של האחים מזל־טרים, החשודים באו נס,
נפגעו לטענתם קשות ביגלל הפר שה.
נשותיהם של השניים ביקשו מהם
להתגרתז. האב, שרת בבית־ספר, נפל
למישכב׳ ,והאם לא העזה במשך תקופה
ארוכה לצאת אל הרחוב. אפי, אחיהם של
החשודים, שהוא אחד מהתאומים, התגרש
העולם הז ה 2177

כס־המישפט הרם, וכל עורכי־הדין יצ טרכו
אותי. הם יבואו לטעון בפני. ל בית־החניף

לי, ולקרוא לי, כבוד
המישפט׳.
״ביררתי במקומות המתאימים את ה אפשרות
למינויי כשופטת-ישלום ונאמר לי,
כי אם אגיש את מועמדותי יש כל ה סיכויים
שאתמנה. יתכן שלא אשרת ב עיר
גדולה, בשנה הראשונה, אלא בעיר-
שדה, אולם עקרונית אין כל מניעה.
״נרגשת מאד הופעתי בפני ועדת ה מינויים
לשופטים. השאלה הראשונה ש שאלוני
היתה מדוע החלטתי ׳ללכת ל שפיטה.
הסברתי שרכשתי לי -די ידע
מישפטי בשנות עבודתי כעורכת־דין זכי
חפצתי להפסיק להתרוצץ בבתי־המישפט
ולהגיע אל המנוחה ואל הנחלה.
״אחד מאנשי הוועדה חייך אלי ושאל:
,והכבוד?׳ ,כן אדוני,׳ אמרתי, ,גם בגלל
הכבוד׳ .גילוי-הלב שלי מצא חן בעי ניהם,
ושמחתי לדעת אחר־כך כי השגתי
ציון גבוה בראיון.״
חששות וספקות .״מאחר שאין בית-
ספר לשפיטה, התחלתי להסתובב באול מות
בתי־מישפט השלום ׳ולשמוע •מישם־
טים. הרבה ישנים אני עושה זאת, אולם
תמיד מנקודת ראות של הקהל באולם,
(המשך בעמוד )67

צביעת מכוניות
בתגור חדיש ומשוכלל

^ אתה מפקיד מבוניתד
בידי בעלי מקצוע מעולים
ומקבל אורנה חדשה ויפהפיה
בתוספת אחריות מלאה לשנה

מבצע מיוחד עד 31.5.79
מכונית קטנה
מכונית בינונית
מכונית אמריקנית 5 0 0 0ל״י במקום 8000

3 0 0 0ל״יכמקום $000
4 0 0 0ל״י במקום 4500

בדוק והשווה

המחיר לא כולל מ.ע.מ.

צביעה בצבע תוצרת חוץ
תוספת 1000ל״י

מחלקה מיוחדת לתיקוני פחחות,
פיברגלס ואגזוזים.

מוסכי ש שון
:ף״ת,ז׳ב1עי]ס7ן י 73,חוו ״מוננים״ טל 923741

שיחר

סוף־שמע של דיסקו עם שוש עטוף׳
ב״דן־קיסריה״
מצעד הלהיטים האחרונים בגל דיסקו שוטף
עם שוש עטרי

ל פי די ם
משיחיות והתחס דו ת
בשבוע שעבר יצא עוזרו המייזחד של
שר החינוך זבולץ המר, הד״ר יוסף
בן־שלמה, שהוא גם חבר מליאת רשות־השידור,
בהתקפה חריפה על מדיניות
הזמנת העבודות של הטלוויזיה אצל הב־רות־הפקה
פרטיות.
בן־שלמה טען, כי המזמינים מטעם ה טלוויזיה
דואגים לכך שחלק ניכר מה עוגה
יפול בידיהם של חבריהם, בעלי
הברות־הפקה פרטיות, שידועים בדעותיהם
השמאלנ״ות. כדוגמה לחברה שבעליה הם
שמאלנים, והמקבלת את מרבית העבודות,
הביא בן־שלמה את הברת סרטי קסטל,
שבעליה הם מיכה שגריר ודן ארזי,
וכדוגמת לחברה אשר מקבלת מעט עבו דות
הביא בן־שלמה את חברת עידן, ש בעליה
הם אבשלום כץ ועוזי פלד.
עתה נודע כי בן־שלמה עצמו מועסק
ביועץ וכמנחה בטידרה ישמכינה הברת
עידן עבור הטלוויזיה, על המשיחיות. כץ
אישר באוזני העולם הזה כי בן־שלמה
מקבל שכר עבור הייעוץ שלו, אולם טען :
״השבר הזה אינו גבוה.״

שני חברי הוועד-המנהל, דניאל (״דגי״)
בלון* וניסים אלמוג, בעניין הדחתו
ש ל מרדכי (״מוטי״) קירשנבאיום.
יורם רוק הביא את הידיעה לטלוויזיה
יחד שם תגובתו של ח״כ יוסי שריד
על החלטתו של המר.
עורך־יד,חדשות, גיל סדן, התקשר אל
דובר רשוית־חשידור, משה עמירב, בדי
לקבל ממנו אישור לשידור הידיעה. ה הוראות
בטלוויזיה אומרות, כי כאשר יש
ידיעה הנוגעת לרשות־השידור, היא צרי כה
לקבל את אישור המנכ״ל, היושב־ראש
או הדובר.
עימירב מיהר להתקשר אל יושב-ראש
הוועד המנהל, הפרופסור ראובן ירון,

מלאחתם
ת ח רו ת-ריקו די ם נו ש את-פרסים
ב די ס קו ט ק של יום שישי ( ה כני ס ה רק לאורחי המלון)

בשבת — ריקודי די ס קו על-שפת הבריכה
קו ק טיי לי ם עליזים בשפע
ואוירה שיש רק במלון ״דן־קיסרי ה״

בואו לסוף־שבוע של דיסקו
עם שוש עטרי

מבין הדמויות הבולטות בטלוויזיה לא
יחתמו ארבעה על העצומות בגד המנב״ל
יוסף (״טומי״) לפיד: יצחק (״צחי״)

שימעוני, טוביה פער, יאיר שטרן
וחיים יכין.

שימעוני לא התם משום שהוא מועמדו
של לפיד לתפקיד מנהל־הטלוויזיה, במקומו
של ארנץ צוקרמן. שימעזני הסביר
זאת בכך !שאינו רוצה להתערב במאבקים
בתוך הטלוויזיה. טוביה סער, עורך מוקד,
לא התם, לדבריו, משום ש״אני לא חותם
אף פעם על עצומות.״ יאיר שטרן, בנו
של מייסד לח״י אברהם (״יאיר״) שט רן,
לא חתם ׳ואף ניסה לשכנע !את חבריו
במחלקת־הספורט שלא לחתום. ואילו את
׳חיים יבין לא הצליחו מארגני־היחתימות
למצוא בטלפון בנואייבה.
לעומת זאת, חתמו שתיים הנמצאות ב־חוץ־ילארץ:
סגניתו של •מוטי קירשג־באום,
יהודית (״ג׳ודי״) ל ח, ומנהלת
מחלקת-הילדים, אסתר סופר. השתיים
הודיעו בטלפון על הסכמתן לצירוף שמו תיהן
לעצומה.

היו ש ב־ ראשו 1ף ב מנ ה ר

מלון דן קיסריה. ט ל פון 62266 :־063

קבלת מודעות
לבל העיתונים
במחירי המערבת

163 ז 31ו ס 0נן 5ח 6 3 :3ח 0ו) ח1
סאואזש זס1£דז 5׳*י£א ג*9£ס$<:ו0

יושב־ראש־הוועד-המנהל של רשות ה שידור,
הפרופסור ראובן ירון, זימן אליו
לביתו בליל-שבת שעבר את מנהל הטל וויזיה,
ארנון צוקרמן.
השיחה בין השניים היתר. קשה, דרון
דרש מצוקרמן לרסן את יצחק רועה,
יגאל לוסץ, ירון לונדון ואת כל
עורכי-החדשות בטלוויזיה .״אני לא אסכים
׳שפורעים ינהלו את הטלוויזיה, זהשע-
רוריה הזו ׳תיפסק.״ ציוקרימן כלל לא השיב
לירון, ובתום השיחה רק אמר לו :״שמעתי
את מד, שיש לך להגיד.״
אגב, ידון התבטא לא מכבר בפורום
סגור, שבו השתתפו חסידי הליכוד ב־דשות־השידור,
כי הוא מקווה מאד ״שכל
הפורעים ושונאי־ישראל בטלוויזיה יביאו
לידי כך שלא תהיה לנו בדירה, אלא
לסגור יאת הטלוויזיה להרבות חודשים!״

מלא היה ה מנ ה ל
* *00 סאואוס
13/991/ח}$1.1*991״1ח 0119 ימס*
0.01 מא0$א1£מז סאג 011א £אזא•
4סג0זמ*ץ£821א 0 -ס$ן ץגא אן*ן א4
05800א1א/6ו6*0*0**$ 1
1פיאסוזוסאסס מי* /ס6ז־*1א510-ט* סאססמסאס*

938197

ן 5 $0006371א 0ו 1ח £מיי ) (3

פירסו אידי א ל
אבן גבירול 110 תל־אביב
(פינת אנטוקולסקי)
טלפון 227118 ,227117

110x7 1£סא^0

טו מ

11 1 1

לוחויי ל

עדיין לא ברור מי יירש את מרדכי
(״מוטי״) קירשנבאום כמנהל מחלקת־התוכניות
של הטלוויזיה, אולם כבר עתה
ברור מי לא יקבל את התפקיד.
מנכ״ל הרשות יוסף (״טומי״) לפיד
כבר הודיע :״סגניתו של קירשנבאום,
ג׳ודי ל ח, לא תהיה מנהלת ׳מחלקת־התוכניות.
היא לא טובה ׳מהבחינה ה פוליטית,
ולא טובה מהבחינה העניינית.״
בשנת החופשה של קירשנבאום מילאה
ילוץ את תפקידו, ועשיתה זאת על הצד
הטוב ביותר.
ה ת גנ בהעלהת גו ב ה
ביום הששי שעבד נודע כי שר־החינור
והתרבות, זבולון המר, דחה את ערר

יועץ בן-שלמה
מאניה אנטי־שמאלנית
וקרא לו את הידיעה העומדת להיות
משודרת. ירון טען יכי אם מביאים את
תגובתו של שריד, יש להביא גם תגובה
שלו עצמו, והכתיב דעמירב ידיעה ארוכה
ומסורבלת, המדברת על חופש־הביטוי ב״
׳רשות־ד,שידור.
סדן החליט לוותר על תגובתו ישל שריד,
כדי שלא יצטרך לשדר את תגובתו של
ירון.

סקר מו לדעה
!ראשי רשוית־השידור, ביניהם המנכ״ל
יוסף (״סופד״) !לפיד, והדובר משה
עמירב, טוענים כי למרות שמרבית יה־עיתונים
תקיפו את לפיד על הדתית מוטי
קירשנכאום, מקבל הציבור בברכה את
״הסדר שאויתו מכניס לפיד לרשות ה שידוד.״
לשם
כך עומד עמירב ילד,זמין, על חשבון
הציבור, סקר דעת־קחל מייוחד, שיקבע
יאם הציבור תומך בלפיד או מתנגד לו.

דפי ד תי ם
הפינק ב חו ח
י• מנכ״ל הרשות, טומי לפיד, אמר
בשבוע שעבר למקורביו כי אינו מתכות
להגיב בשעה זו על התקפות כימה מאנישי
הטלוויזיה עליז .״עכשיו אגי אשתוק. אבל
אני ׳רושם הפל. יש לי זיכרון טוב.״
י• דובר רשות־השידור, משה עמי־ר
ב, ממשיך בצנזורה ישלו בלקט הפנימי
של הרשות (היעולם יחזה .)2176 השבוע
גנז עמירב את המאמר, שבו תקפה הדה
בושם ב!,אוץ את הנהלת רשות־ד,שידור.
י • מזכירתו הקשישה של מניכ״ל ׳רשות־השידור,
טומי לפיד, ששמה רוחמה,
מגלה תמיד נאמנות לבוס שלה. רוחמה
היתד. מזכירתם ישל שני הימנב״לים הקוד מים,
שמואל אלמוג ויצחק ליבגי.
כאשר רוחמה מנסה לקבוע ללפיד פגי שה
עם אחד מעובדי הטלוויזיה, וזה אינו
יכול לבוא באותו יום ובאותה שעד. בדיוק,
צועקת עליו רוחמה :״אתד. עושה את זד.
בכוונה! זד. הלק מהקשר הכללי נגד
לפיד !״
העול ם הז ה 2177

מאח רי המסך
רקלאג דו1ד*
הצוות הממונה על וזשידודים מאל־עריש
ומבאר־שבע, עם ביקורו של אנ־וור
אל־סאדאת בתחילת השבוע הבא,
נתקל בבעיות רבות. יאיר אלוני, הממונה
על מיבצע סאדאת 2בטלוויזיה, ביקש
ממנהל מחלקת־ד,חדשות, חיים יבין, להעזר
בשירותיו של המומחה מס׳ 1למיבצעים
׳של הטלוויזיה, אלכם גילעדי.
מילבד האירו׳ויזיון, היה גילעדי ממונה
׳גם על מיבצע השידורים של ביקורו ה ראשון
של סאדאת, ועל ביקור קארטר
בישראל.
ההוראה של יבין :״בשום ׳תנאי לא
לפנות אל גילעדי !״

פסיכופ טי צץ וניים
בישיבה האחרונה של הוועד־המנהל
תביעו מרבית חברי הוועד ביקורת על
החלטתו של מנכ״ל הרשות, יוסף >״טד
מי״) לפיד, להקרין במוצאי יום־ד,עצמאות
את הסרט הלהקה, וטענו בי הסרט דליל
ואינו מתאים ליום חג. היחידי שתמך בלפיד
היה חבר הוועד המנהל, עורך־הדין

אהרון פאפו.

בעניין סרט אחר שהוקרן ביום־העצ־מאות,
דיל העשרים של יהושע סוכול,
טענו כל חברי הוועד־המנהל כי הוא היה
כה משעמם, עד שהם סגרו את הטלוויזיה

מפסק־דין לטובת בן־חיים, שהיה קובע
הלכה לגבי קירשנבאום ומועמדים אח רים
להדחה. לכן הגיעו שני הצדדים לפש רה,
העולה כסף רב לקופה הציבורית. בן־
חיים יקבל בבניין הנהלת־הרשות חדר,
שני טלפונים, מזכירה ומכונית צמודה,
נוסף על משכורתו. תמורת זאת לא יצ טרך
בן־חיים לעבוד כלל. עכשיו יושב
בן־חיים ללא עבודה ומקבל את התנאים
האלה, עד לגיל הפרישה.

פין שזו ערים

£א 1 0 \ 2 1 0עגא

גירעון לב־ארי,

מנהל-הרד״ו החדש,
החליט להיות בשני מוקדי הרדיו, ירוש לים
ותל-אביב, מדי יום ביומו.
בן־ארי, המתגורר בתל־אביב, מגיע בל
יום בשעה 6בבוקר למישרדי הרדיו ב ירושלים,
ובשעה 2אחרי־הצהריים הוא
כבר במישרדו בקריה בתל־אביב.
מינויו ׳של בן־יארי כמנהל הרדיו חיסל
למעשה את התוכנית כל־ברטק, שבאופן
רשמי יצאה ׳לחופשה !בת נמה חודשים.
התוכנית, ששודרה בשבוע שעבר, שודרה
רק משום ששבוע קודם לכן היתד, שבי תה,
והתוכנית שהוקלטה לא שודרה.
הצוות של בן־ארי בכל־בו־טק חזר עימו
לרדיו. דויד (״דודו״) מרגלית, אחד
מאנשי המחקר של הכל־בו־טק, מונה כ עורך
הטור־חשביעי, תוכנית־הרדיו של
בן־ארי.

מפ טר׳ עיתזואים
משך חודשים רבים מנהל סמנכ״ל הרשות
לענייני מינהל, שלמד! עכאדי, מאבק
לפיטוריהם של עיתונאים העובדים ברשות
השידור במישרות חלקיות, בד־בבד עם
עבודתם בעיתונים אחדים.
עבאדי הודיע לעיתונאים, ביניהם צבי
קסלר וגירעון רייפר מידיעות אחרונות.
עמום כרמלי ויואל דר מדבר,
יעקוב (״ג׳קי״) פריאל מהג׳רוזלס פוסט,
יהודה אראל מהארץ בנהריה וישעיהו
(״שייקה״) אביעם ממעריב בתל־אביב, כי
עליהם להחליט, בין המשך עבודתם ב-
מישרה חלקית ברשות השידור, לבין המ שך
עבודתם במישרה מלאה בעיתונם. עי-

חבר־ועד פאפו
חלוצים ופסיכופטים
לפני סיום הקרנתו. הסרט ח כחלוצי
מרחביה, ביניהם מנהיג מפ״ם
יערי, בתקופה שבה ישבו עוד בביתניה.
החריף בביקורתו היה פאפו שטען :״אין
צורך להביא סרט על פסיכופאטים, שקור אים
לעצמם ציונים!״

מאיר

זינדר • שאר
סיעת ש״י בכנסת פתחה ביוזמה להדיח
את חבר הוועד־המנהל מטעם ד״ש ל שעבר,
צגי (״הזי״) זינדר, מתפקידו
ברשות־ד,שידור.
לסיעת ש״י שיממן מנדטים בכנסת,
וזינדר, הידוע כאחד מנושאי־פליו של
ייגאל ידין, משתייך לסיעה הדמוקרטית.
אל ש״י הצטרף הח״׳ב הבודד, אסף
יגורי, והדרישה להמר מעוגנת, איפוא,
ברוב של חברי־הכנסת של הסיעה-לשעבר.
אולם שר־החינוך זבולון המר, שהוא
!הממליץ לפני הממשלה על מינוי חברי
הוועד־המנהל, כפר הודיע לש״י בי אינו
מתכוון לד,עתר לבקשתה, וכי זינדר ימ שיך
לשבת בוועד־המנהל, שם הוא מחקה
את אהרון פאפו.

עוגה ל קי ר שז ב או ם
כאשר החליט הוועד־המנהל של רשות־השידור
להיפטר ממשה בן־חיים, מנ הל
בית־השידור העברי, והשידורים ב ערבית
של הרדיו, איים זד, לפנות לבית־הדין
לעבודה ולמנוע על־ידי כך את פי טוריו.
הוועד־המנהל
של רשות־ד,שידור חשש
העו ל ם הז ה 2177

שדר גילעדי
חרם על ההצלחה
תונאים אלה מועסקים כבר שנים רבות
על־פי הסדר זה ברשות השידור.
הראשונים שנשברו היו פריאל וכרמלי.
פריאל הודיע לעבאדי, כי ״נמאס לי מ רשות
השידור״ ,והפסיק את עבודתו ברדיו.
כרמלי החליט לוותר על עיתונו דבר והוא
עובד רק עבור הטלוויזיה.
אולם האחרים המשיכו להאבק ולא הס כימו
לוותר. לא על עבודתם ברשות, ולא
על עבודתם בעיתונות הכתובה.
נראה כי בשבוע שעבר החליט עבאדי
לחתוך את העניין. הוא שלח סנונית רא שונה:
מיכתב פיטורים מעבודתו ברדיו,
לכתב ידיעות אחרונות גדעון רייכר. ב-
מיכתב הודיעה רשות השידור לרייכר על
הפסקת עבודתו החל מד,־ 15 בחודש הבא.
מנכ״ל הרשות יוסף (״טומי״) לפיד
אמר כי אינו יודע דבר על פיטורים אלה.
גם מנהל הרדיו החדש, גדעון לב־ארי
הודיע כי לא שמע על הבעייה כלל. ל עומתם
מסר דובר-הרשות, משח עמירב,
כי מיכתבים ברוח זו נשלחו לכל ה עיתונאים
הבעייתיים.

7ן 1שב 1עי ס די ר
נמהיר לננ ס עי ם
נ 7כוני 1ת ! מ ט עני ם
1 ¥ 0 1 1 ^ 0נ 1

1 :8 8 0מיז 8מ

האניה האיטלקית החדישה
( שנ ת בניה - 1973

סוג

ב טי חו ת א׳ )

חפליגה כל יום ג׳ סחיפה
ליון, איטליה וחזרה.

הנחות לקבוצות
מחירים מפתיעים

אחון וחנפלד בני ״״

חיפה: דרך העצ מאות - 104ת. ד - 74 .טל9 .־533261
תל־אביב: רח׳ ה ס - 6ת. ד - 4325 .טל 54175/6 .
ירושלים: מלון המלך דוד ת. ד - 1357 .טל 223861- 234951 .

• ארמונות ירושלים

ום וני ע׳
23. 5
• הרפתקה בפירנצה
5.30 מחלקת הילדים מת חילה
בהקרנת סידרת הרפת־קות
מצויינת, שבה מתארים
אתרים באמצעות סיפורי־מתח,
העשויה בכישרונו של וולט
דיסני. הסרט של הערב מתאר
את הרפתקותיו של סטודנט
אמריקאי הלומד אמנות בפי רנצה
ומסתבך, בין השאר, גם
בגניבת תמונות עתיקות ויק רות.

מכאן ומשם (.)7.00

כמה נושאים מעניינים מאוסף
הקטעים הנשלח ישר מארצות־

6.30 תוכנית התעודה של
הערב היא התוכנית המרכזית.
סירטי עידן, שאותם תקף כל-
כך יועץ שר־החינוך, יוסף בן
שלמה, מביאים סרט על אר בעה
בתים־ארמונות בירושלים
שמאחריהם היסטוריה גדולה
ומלפניהם שלט קטן. את התח קיר
לתסריט ערך יצחק (״אי-
זי״) מן והמפיק היה יהודה
יניב. הסיפור הראשון הוא על
שני בתים בשכונת תלפיות —
ביתו של ש״י עגנון וביתו של
הפרופסור יוסף קלאוזנר. בי תו
של עגנון עומד מוזנח ו עזוב,
ואילו בית קלאוזנר נה רס
לפני 20 שנה. לגבי קלאוז־נר,
עסקו מפיקי הסרט בחי פוש
אחרי השלט המפורסם ש עמד
ליד הבית, שעליו היה
כתוב ״יהדות ואנושיות״ .המ פיקים
מצאו דיירים ותיקים
של השכונה, שעזבו אותה
כבר, והחזירו אותם למקום.
בעלת פנסיון סמוך סיפרה לפ ני
המצלמות כי עגנון התלונן
בפניה על כי הרחוב שבו הוא
מתגורר קרוי על שמו של
קלאוזנר והיא השיבה לו :
״טוב לך שאתה עדיין חי ודו רך
כל יום על הפרופסור.״
הסיפור השני הוא על הבית
שאליו ברח בנימין זאב הרצל
בעת ביקורו בארץ, כאשר גי

הסרט היחידי בסידרה הוואי
חמש אפס שבו לא אמר סטיב
מקארגט .״בוק הים.״ הערב
הוא אומר זאת פעמיים. שלו שה
פושעים מנסים להרעיל ב עזרת
מזיקים את כל יבול קני-
הסוכר של הוואי וגופתו של
חוקר חרקים שניסה למנוע
זאת משמשת סיבה לחמש־אפס
להיכנס לתמונה.

שבת
26. 5
• חידושים והמצאות
ריינמן: קולינם
שבת 10.10
קומדיה מצרית. בעיקבות פצ צה
אטומית איבדו כל הגברים
את כוח הגברא שלהם, מלבד
אחד, פועל המיכרות שאותו
מגלם השחקן חסאן יוסף. על
אי בודד עליו לקיים יחסים
כל ערב עם אשה אחרת. נמ אס
לו העניין והוא בורח
למצריים, שם ממתינה לו אש תו
החוקית, כשהיא בהריון.

6.30 מוקדש השבוע לקר ני
הרנטגן על שימושיהם ה רפואיים
והפופולאריים.

משרתים: וסט
הברית. כתבה המתארת את
הגברים המתנדבים להיות דוג מני
עירום לירחון הנשים ה אמריקאי
פליי גירד, כתבה
על צניחה חופשית, וכתבה על
איפור שחקני קולנוע מפורס מים.

יום
ר*ושון
27. 5

• על אדונים ומשרתים

8.00 הבית של בלאמי נכ נם
לכוננות ומתח, כאשר נו דע
כי המלך אדוארד השביעי
עומד להתארח לארוחת־ערב
ולמישחק ברידג׳ יחד עם מיש-
פחת בלאמי. אחרי הארוחה
הדשנה מתיישבים הכל לשחק
ברידג׳ ופיתאום פורצת הבי תה
שרה, המשרתת והמאהבת
של בן המישפחה. היא ברחה
מאחוזת סאותוולד, כדי ללדת
במקום שבו היא מרגישה עצ מה
בטוחה ובין ידידים, ופור צת
בדיוק כשהמלך נמצא שם.
• מו ק ד 0.30 באח רונה
הובעה במחלקת החדשות
אי שביעות רצון מהדרך שבה
מראיין טוביה סער את מרו אייני
מוקד. מנהל מחלקת ה חדשות
חיים יבין, לא הגיב על
הטענות, ואמר כי כאשר ישוב
מחופשתו בנואייבה ישוחח עם
סער על הנושא.

• האוורד יוז (.)10.00

הפרק השני של הסרט על ה איש
העשיר והמוזר ביותר ב עולם.
הפרק הראשון היה
מאכזב ביותר, במייוחד הרגיז
משחקה של טובה פלדשו, גי בורת
שואה, שגילמה את דמו תה
של השחקנית קתרין הפי
בורן.

יום חחיש•
2 4 . 5
• פליפר 6.32 העלי לה
חוזרת על עצמה. השבוע
נלכד באד, בפעם המי יודע
כמה, בכלוב ישן התקוע במע מקי
הים. מי שמציל אותו הוא,
כמובן, פליפר בעזרת אביו
של באד.

58 —1

מצעד

הכוכבים

114(0ג׳יימס לאסט ותיז־מורתו
מארחים את דנה, את
ילדי הדיסקו, את להקת מכונת
האהבה ואת הזמרת גלוריה
גיינר בסירטון שבו מאיימת
עלנו הטלוויזיה כבר שבועות
אחדים.

יום רביעי שעה 8.00

עיסקת

10.10 פרק שני של ה-
סידרה. מדען אמריקאי תימהו־
!ני עומד להגיע לבואנום־איי־רס
תחת מישמר כבד. החלק
הגרמני של עיסקת ריינמן עו מד
להתבצע בחווה מרוחקת ה שוכנת
מחוץ לעיר. ספולדינג
מבקר בחווה, שבה נמצא ריינ־מן
ובעיקבות זאת מנסה, לדע תו,
הגיסטאפו להתנקש בחייו.
הוא גם חושד בלסלי ג׳נר
הוקווד שהיא סוכנת גרמניה.
כאן מופיעה בתסריט נערה
אינדיאנית יפהפיה המסבכת
שוב את העלילה.

ריינמן

מיזמור לירושלים: כת־דור
יום שישי 10.10
לה כי בלש יהודי בשירות ה תורכים
עוקב אחריו. באישון
ליל עזב הרצל את מלונו ועבר
להסתתר בבית שברחוב ממי לא,
בית שבו התגוררה אז ו מתגוררת
היום מישפחת שטרן.
הסיפור השלישי בתוכני תמוק־דש
לשער יפו• הסרט מגלה
כי שני הקברים בסמוך לשער
הם לפי האגדה קברים של
מתכנני חומת העיר העתיקה,
שניתלו כעונש על כך ששכחו
לכלול את הר ציון בתוך החו מות.
רות ברוידא, במאית הס רט
מצאה מישפחות רבות
שהתגוררו בעבר במקום. בין
השאר, נצר למישפחת בעל
בית־מלון הטוען כי הקיסר
וילהלס השני התגורר אצל
מישפחתו. לצורכי הסרט אף
נתנו השילטונות אישור מיו חד
לסגור את שערי הברזל
של שער יפו, חיזיון שאך מעט
ישראלים צפו בו מאז . 1948
הסיפור האחרון הוא על בית
פאר בשכונת הבוכרים, המש מש
כיום כבית־ספר. בזמנו
נבנה הבית עבור המשיח, לכש יבוא.
במקום המשיח התגורר
בו דויד רזיאל.