גליון 2178 מתאריך 30 במאי 1979

ס מ\ /ם ו\ו מד 5ח₪מ8
מכונ ת הגילוח שכדאי לסט ש
פני ם אלפני
ב 1,185-ל״ בל ב ד

ראש גילוח צר
מבטיח גילוח קרוב, גם
במקומות שלמכונות אחרות
קשה להגיע, כמו החריץ בסנטר
או מתחת לאף. בזמן גילוח קצר
ביותר מלטפת מכונת הגילוח
סטנדרט את פניך, ומשאירה
אותם נקיים וחלקים למגע.
מפסק מרכזי נוח להפעלה נותן
לך אפשרות ל־ 3מצבים: גילוח,
גילוח לשיער ארוך ונקודת
עצירה.

רשת מצופה בפלטינה
שיטת הרשת של בראון מונעת
גרוי העור ואינה נותנת לאף
שערה לחמוק. שיטה זו בלעדית
לבראון.
לסטנדרט סכין מיוחד לשיער
ארוך, מיוחד לעיצוב הזקן
והפיאות.
עיצוב דק ואלגנטי
מאפשר לך שמוש נוח ואחיזה
נעימה בכף היד. לבחירתך שני
צבעים: כחול כהה ואפור בהיר.

801(110

חו 01מ8

מס 1 .באירופה.

בחר לך אחת מ־ 3סוגי מכונות הגילוח של בראון: סטנדרט, קומפקט ומיקרון-הפועלות על חשמל.
ספרינט-על סוללות, אינטרסיטי ואינטרקונטיננטל-הנטענות-ועשה אותה מס׳ ו גם אצלך, בוקר בוקר.
__•המחיר נבון להיום ואינו כולל מס ערן מוסף__ .
מפיצים בלעדיים של מוצרי בראון בישראל-דל־תה -מוצרי איכות חשמליים בע״מ, רח׳ ה׳ באייר(ככר המדינה) ,40 תל־אביב, טל ,252385,252386 :להשיג ברשתות השיווק-שקם, המשביר לצר!
כל בו שלום ובחנויות החשמל המובחרות. תחנות שרות: תל־אביב:דל־תה מוצרי איכות חשמליים בע״מ, רח׳ ה׳ באייר(ככר המדינה) .40 רובין, רח׳ יסוד המעלה ;6אליאס, רח׳ העליה .20
ירושלים: קאליש, רח׳ בן הלל .5חיפה: בן קיקי(מיקס) ,רח׳ עמק הזיתים .17 נתניה: בר־מנחם, רח׳ שממפפר .15

וה היה 031113גוה שהיה
גיליון ״העולם הזה״ ,שראה אור השבוע לפני 25 שנה
בדיוק, הקדיש כתכת־תחלויר לנושא העישון, תחת הכותרת ״העישון:
תענוג שסופו נעות?״ כתבה אחרת, שנשאה את הכותרת
״הדרוזים של צה״ל״ ,סיקרה את חגיגות יחידת המיעוטים ואת
תרומתם של הדרוזים לצה״ל ולמדינה.
כתבה מצולמת הוקדשה לג׳מבורי של תנועת הצופים בישראל,
שבו השתתפו לראשונה צופים יהודים וערבים. תחת הכותרת
״הדמעות זלגו מעיני״ פורסם סיפורה של אהובה קראום,

<?<ע 0 2 5ע1
שזכתה במדליית־זהב בקפיצה לגובה, כמישחקי אסיה שנערכו
כמאנילה, בירת הפיליפינים.
בשער הגיליון: ספורטאית אהובה קראום.

מאבק גלו, בין היועץ המישבטי לממשלה, חיים נהו,
לבין הבו הכנסת שלמה לוונ ד * 111 של סנה בלש
השבוע לפני 5צ שנה נזדעזעה
המדינה, כאשר נודע כי חכר
כנסת נתפס בקלקלתו, ובי היועץ
המישפטי דרש להסיר את חסינותו
על מנת להעמידו לדין. אולם חיש
מהר הופיעה סכרה נוגדת, שהטילה
אור חדש על יהפרשה המוזרה.
״העולם, הזה״ פנה, כדרכו, ישראל
כעל הדכר, חכר־,הכנסת מטעם
אגודת־ישראל שלמה לורנץ, יליד
הונגריה כן .36 להלן קטעים מתוך
הראיון :
* מר לורנץ, האם היה אי־פעם
עניין אישי כינך לבין היועץ ה
מישפטי, מר חיים כהן?
כן, הרומן התחיל בג׳למייי״ .מר חיים כהן
היה הממציא, המחדש של החוק האנגלי,
סעיף 111 המפורסם, והושיב אנשים במאסר
בלי האשמה מייוחדת.
* הוא אסר גם אותך ץ
כן, הואשמתי אז כטירוריסט מיספר ,1
שרצה להפציץ את הכנסת. הייתי זה שגילה
את כל הפרשה המחפירה, גינה את

מוסרי־**
השימוש בחוק האנגלי הבלתי
ואת התנהגותם הפראית של השוטרים ב־ג׳למי.

ואתה חושב שיש קשר כין
הפרשה ההיא וכין מה שקרה השבוע?

במיסגרת ההסכם הקואליציוני, הנוכחי
מכהן ח״כ לורנץ כיושב־ראש ועדת
הכספים של הכנסת.
** המדובר במחתרת דתית קיצונית,
שמישפטה נערך בבית המעצר בג׳למי,
בראשית שנות ה־50׳.
*** החוק הבריטי הנ״ל משמש עדיין
במדינת ישראל, לרוב למעצר אדמיניסטרטיבי
של ערביס.

איני יודע בדיוק. איני מנחש מחשבות.
אבל בכל אופן הייתי דרוך משך כל
שלוש השנים, חשבתי שהסיבוב השני בוא
יבוא, במוקדם או במאוחר.

• האם היית יבול להגיד ככמה
מילים כמה הואשמת.

הגיעו אלי הסעיפים היבשים של ההאשמה,
אבל עוד לא הנימוקים, על מה זה
מתבסס. למשל, עיקר האשמה מסתובב
מסביב לצ׳יק על־סך 3000 דולאר שקיבלתי•
מתייר אמריקאי בארץ, ושכאילו לא
החלפתי אותו באופן רשמי בבנק. אבל
מכיוון שהצ׳יק הוחלף כדין, והקבלות הרשמיות
נמצאות תחת ידי, קשה לי להבין
על מה מסתמך היועץ המישפטי. אחת
משתיים, לפי דעתי: או שהיועץ המיש־פטי
באמת אינו יודע שהצ׳יק הזה הוחלף
בהתאם לחוק, עוד לפני כחודש ימים,
ואז הדבר הזה מראה פזיזות וחוסר־אח-
ריות מצידו, או שהוא כן יודע, ואז לצערי
אהיה מוכרח לקבוע שאכן ישנו כאן
עניין של שינאה ונקמה פוליטית.

• עכור סי קיבלת את הצ׳יק?
עבור אישים שונים ומטרות שונות. בין
השאר, בשביל יהודי אחד שהוא קרוב־רחוק
של הנדבן, למטרת שיכון.

• כמה זמן היה הצ׳יק כידך?

הוא היה בידי כ־ 14 יום, אבל מייד,
ביום קבלתו, התקשרתי עם בנק מוסמך
והתעניינתי באופן מסירתו של הצ׳יק.

• איך ומתי שמעת כפעם הרא
שונה שמתנהלת נגדך פעולה ז
אחרי כ־ 14 יום בא אלי סמל־מישטרה
והודיעני שהוא מצטער, אך קיבל תלונה
שכאילו מכרתי את הצ׳יק הנידון באופן
בלתי־רשמי. הוא הביע את רצונו לח קור
אותי בעניין זה. לא הייתי מוכן להיחקר.
ראיתי בזה פגיעה בכבודי ללא
שום יסוד. הבעתי את השקפתי לסמל
המישטרה ושאלתיו אם היה מרשה לעצמו,
או שמפקדיו היו נותנים לו פקודה,

לחקור בצורה זו חבר־כנסת אחר אחרי
זמן כה מעט של 14 יום, ובמייוחד כשהמדובר
בבן־אדם שהוא נ $ג ציבורי ושיש
לו טרדות שונות. אבל כדי לא להשאיר
איזה ספקות בליבה שמא יש משהו
בתלונה, שאלתיו אם זה יספק אותו ואם
זה יוכיח את הבדותה, באם אוציא לו
את הצ׳יק ואראה לו שהוא נמצא תחת
ידי. פירוש הדבר שלא נמכר. הוא אמר
לי שהוכחה יותר מעולה מזו באמת לא
יכולה להיות. הראיתי לו אותו.

• מאז הפנייה של הסמל לא
שמעת על העניין שום דכר?
לא. אחרי הצטדקותו, לא היה לי שום
ספק שהעניין ניגמר. עד כמה שלא חששתי,
ואולי הייתי תמים יותר מדי בעניין
זה, מראה העובדה שאחרי פנייתו של הסמל
לא הזדרזתי ולא רצתי לבנק, אלא
עשיתי את העבודה הזאת אחרי שהכנסת
גמרה את עבודתה, סיימה את המושב שלה
ויצאה לפגרה. דהיינו, שבועיים אחרי פניית
הסמל אלי. אם אדם חושב שחושדים בו,
שתפסו אותו, הוא רץ.

• ואיך שמעת לראשונה שהיועץ
המישפטי פועל נגדך?
ביום החמישי בערב, בשמונה וחצי, קיבלתי
את מיכתבו של היועץ המישפטי.
אומנם קיבלתי בבוקר הזמנה רגילה לוועדת
הכנסת, שאני חבר בה, ועל סדר
היום היה רשום ״ביטול חסינותו של אחד
מחברי־הכנסת״ ,אבל כמובן לא היה יכול
לעלות על דעתי שהדבר מכוון נגדי.

• אתה לא הואשמת אך פעם
באישום רשמי כעניין זה !
לא. לא חתמתי על שום פרוטוקול, ולא
מסרתי שום עדות, דבר שגם לא הייתי
מחריב לעשותו כחבר־הכנסת.

• מה תהיה
החסינות?

עמדתך כעניין

אעמוד על זכותי ואלחם נגד ביטול
החסינות, היות שאני רואה את הדבר כ־

״העולם הזה״ 866
תאריך 27.5.54 :
פוגע ומעליב, למרות שאין לי, כמובן, שום
סיבה אחרת לא לרצות לברר את הדבר
במישפם רגיל. לדוגמה, לפני כמה שבועות,
כאשר התקפתי את תנובה ותנובה
פנתה אלי וביקשה שאוותר על חסינותי
בקשר למכירת חלב רזה מדי, ובקשר לשפיכת
חלב לביוב, כדי שיהיה באפשרותה
להגיש נגדי מישפט, עניתי מייד,
דרך כל העיתונים, שאני מוכן לוותר על
חסינותי. למרות שמישפט כזה היה כמובן
רציני ביותר, בהשוואה להאשמותיו ה מגוחכות
של היועץ המישפטי, אשר ב־מיקרה
הכי טוב (בשבילו) הן פורמאליות
גרידא

ק רי אתהגבר
בתל-אביב, רצה נהג לנצל את העובדה
שבארץ הופיעו שפע של תיירות עשירות,
פירסם מודעה במעריב: נהג בעל
הופעה גברית מחפש עבודה מתאימה.

ק ל־ טוו־ ע לי ה
בצפת, פנה עולה־חדש שהגיע מחיפה
אל צעירה מעולי־הונגריה, שלא הבדילה
בין האותיות חי״ת ועי״ן, ושאל למקומו
של בית־העולים. הוא נשלח על־ידה לבית־החולים,
ונתקבל שם ללא כל בדיקה, ועמד
על הטעות רק כאשר נשאל מתי ברצונו
לעבור את הניתוח.
8.0.5 .
ביפו, השתמש בעל בית־בושת, שהיה
בימי מילחמת־העולם אתת בצי הבריטי,
בניסיון הצבאי שרכש לו, והפעיל מסביב
למוסדו רשת פנסי איתות כאמצעי אזהרה
יעיל מפגי פשיטה מישטרתית.

רקל שימו ש בד מי
בתל־אביב, הבעירו כמה ילדים מדורת
ל״ג בעומר במיגרש ריק, ולא. הסתפקו
בה, ורצו להבעיר גם מיבנה־עץ שניצב
באותו מיגרש. הם נוכחו לזוועתם לדעת,
שהמיבנה היה בית־שימוש שבעליו נמצא
בתוכו.

אנשים

הסיגריות של ש1ת 1954״

נו תושבי ישראל 2,018,663,000 סיגריות 517,000 ,סיגרים4,806 ,

ק״ג טבק מיקטרת. עבור התענוג הזה הם שילמו 26,000,000
לירות, שהזרימו 9,714,293 לירות לקופה המדולדלת של המדינה.
לסיגריות של ,׳54 הוחלפו השמות וגס הקופסאות קיבלו עיצוב חדש.

י• כששקל אפרים סנה, בנו בן התשע
וחצי של מנהיג מיפלגת השמאל, את
דרכו בחיים, החליט לא להיות רופא. הסיבה:
אביו, משה סנה, הוא רופא-עצ-
בים, אמו רופאת ילדים ואחותו תמרה
מתעתדת להיות רופאה גם היא. האפשרויות
אותן שוקל אפרים כעת: כדורגלן
מקצועי, מהנדס או בלש.
<• המקשר הימני של נבחרת ישראל
בכדורגל, יוסף גולדשטיין יצא לדרום-
אפריקה למיבצע חשוב: להתחתן עם בת
מיליונר יהודי, אותה פגש בין 11 המיש־חקים
שהנבחרת ערכה בדרום־אפריקה.
<• כדורגלן אחר, חבר ניבחרת כסית
ומנהל התיאטרון הקאמרי, יומך מילוא,
לא ביזבז את זמנו בנסיעות* באירופה.
במיכתב לחברו לקבוצה, נהג התיאטרון
הקאמרי, אכרהם (פשנל) דשא, אחרי
פגישה עם מקשרה השמאלי המזהיר של
ניבחרת הפלא ההונגרית, פרנץ פוש־קאש
ג ״דיברתי איתו. הוא מסכים לשחק
מקשר ימני אם אני אשחק חלוץ מרכזי.
אז תחליטו מהר, פושקאש מאד עסוק.״

״העולם הזה״ .שבועון החדשות הישראלי. המערכת והמינהלה:
תל־אכים, רחוב גזרתן .3טלפון 6א433צ־ .03 תא־דואר 136
מען מברקי :״עולמפרם״ .מודפס כ״הדפוס החדש״ כע״מ, תל־אביב.
רה׳ בן־אביגדור. הפצה ״גד״ בט״מ. גלופות: צינקוגרפיה
״כספי״ בע״מ. העורך הראשי: אורי אבנרי. העורך: אלי תבור עורך
תבנית: יוסי שנון. עורכת כיתוב: ענת ישראלי. צלמי*

אנשים רבים מפהקים, ברגע שהם
שומעים את המילה ״כלכלה״ .היא מעלה
לנגד עיניהם עולם של מיספרים יבשים,
פסוקים שאי־אפשר להבין אותם, נוס חות
משעממות.
תגובה זו מוזרה, לכאורה. שהרי ענייני
הכלכלה הם חלק חשוב ביותר בחייו של
אדם. כל אדם יודע מה זה שכר, רווח,
מיסים, ברוטו, נטו. חלק גדול ממחשבותיו
נתון לכסף — איך להרוויח אותו,
ומה לעשות בו כשישנו. כל זהו ״כלכלה״.

ברגע שהדברים נכתבים בצורה
מיקצועית, תחת הכותרת ״כלכלה״ ,הם
מאבדים איכשהו את העניין. אדם המוכן
לעלות על הבאריקדות כדי לקבל
תוספת־שכר או תוספת־יוקר, לא יסכים
בשום מחיר שבעולם לקרוא מאמר כלכלי
על השכר ותוספת־היוקר.
כל עורך־עיתון יודע זאת. לכן נחשב
המדור הכלכלי בכל עיתון כמדור ש־מון
וץ־לתחום לציגור־ד,קוראים הרחב,
והמיועד כולו לציבור קטן ומיוחד.

ט אנ ק
ו תו ספ ת-יוקד
משום־כך, אולי עדיין לא ידוע לכל
קוראי העולם הזה כי מעל עמודי עיתון
זה מתפרסמת מזה כמה שבועות סידרת־מאמרים
שיש לה חשיבות רבה לגבי
המתרחש בארץ.
העולם הזה הוא שבועון־חדשות. תפקידו
העיקרי הוא לתאר ולפרש את ה מתרחש.
הוא מספר על אירועים אקטואליים,
ומשתדל לשבץ אותם במיסגרת
רחבה יותר, כדי שתובן מלוא משמעותם.
בניגוד לשיטת העיתונות היומית (שהוג דרה,
פעם, כשיטה של ״דבר ארור אחד
אחרי השני״) זוהי שיטה של ״דיווח פרשני״.

מדי פעם מתפרסמים בהעולם הזה
דברים החורגים בהרבה ממיסגרת זו,
והיוצרים תיאוריה חדשה לגמרי בשטח
מיקצועי זה או אחר. כזאת היתה סיד־רת־הכתבות
הארוכה של בנימין עמידרור,
שהרסה עולם שלם של מושגים מקובלים
בצה״ל, ושיצרה תבנית חדשה לגמרי של
מחשבה צבאית. אין מיקצוען צבאי חשוב
בארץ שלא הושפע, במידה זו או אחרת,
על־ידי סידרת־כתבות זו.
כזאת היא גם סידרת־ד,מאמרים של
אסתר אלכסנדר.
מבחינות רבות, זוהי סידרה מהפכנית,
לא רק בארץ, אלא בממדים בינלאומיים.
אין היא מפרשת בצורה הדשה את ה אירועים
הכלכליים, על פי המושגים ה מקובלים.
היא הורסת את המושגים המקובלים
עצמם, ויוצרת עולם חדש של
מושגים ; .לא יכול להיות כלכלן חשוב
במדינה, שלא יצטרך לבדוק מחדש את
המוסכמית המקובלות עליו, לאור דבריה
המהפכניים של כלכלנית צעירה זו.
כמה מן הטענות של אלכסנדר כבר
נתקבלו, כך נדמה, על־ידי מכווני המדיניות
הממשלתית, כפי שיסתבר לך אם

תקרא את מאמרה בגליון זה. אך זוהי
רק ההתחלה.
אני כותב את הדברים כדי לשכנע
אותך לאזור עוז ולקרוא את דבריה של
אסתר אלכסנדר. אם תעשה את המאמץ,
תיווכה, לפתע לדעת כי המיקצוע הכל כלי
אינו עולם־סתרים, אשד רק ליחידי־סגולה,
היודעים את שפת ההוקוס־פוקום,
יש כניסה אליו. בכלכלה, כמו בתורת
הלחימה, כמו בחיים המדיניים, הדברים
העיקריים הם פשוטים למדי, ואפשר
להבין אותם בנקל, אם אין עוטפים אותם
בסלאנג מיקצועי מסובך. כל אדם אינ טליגנטי
יכול לתפוס אותם, אחרי שיתגבר
על מחסום־הפחד האינטלקטואלי.
ובניגוד לבעייה הפלסטינית ולתיפעזיל
של אוגדת־שיריון, זה נוגע לחייך היומיומיים:
לשכר שאתה מקבל ולתקציב
מישפחתך.

— החל בהערכה מוטעית של מידע נכון,
וכלה בהעלמת מידע מצד זה או אחר.
עיתון תלוי במקורות־המידע שלו, ולא
תמיד ניתן לבדוק בדיקה של ס/ס 100 את
המידע שסופק. לפעמים מושפע כתב מן
הדיעה שגיבש לעצמו בראשית החקירה,
ודבק בה גם כאשר לכאורה נודעות לו
עובדות הסותרות אותה. לעיתים קרובות,
מנסה מישהו להטעות את העיתון בזדון.
לפעמים מתגלה שפלוני משקר בפרט אחד.
ועל כן נוטה העיתון להאמין שהוא משקר
גם כשהוא דובר האמת. וכן הלאה וכן
הלאה.
השאלה היא: מה לעשות כאשר נתברר
כי מידע, שפורסם בעיתון, לא היה נכון,
או שהיה מוטעה נחלקו?
יש עיתונים המתייחסים אל המילה
״התנצלות״ כאל מילה גסה. ,והמוכנים ל התפתל
ממש כדי שלא לבטא מילה זו.
כך נולדים מושגים כמו ״הבהרה״ ,״מידע
נוסף״ וכר.
מעולם לא דגלתי בשיטה זו. לדעתי,
עיתון חייב להתנצל במילים ברורות ופשוטות,
כאשר מסתבר לו כי טעה.
יש הסבורים כי פירסום התנצלויות פוגע
באמינות העיתון. דעתי היתד. תמיד הפוכה.
כאשר יודע הקורא כי העיתון מוכן•
להתנצל, מרצון ובלי הסתייגות, כאשר
הוא משוכנע שטעה, מוסיף הדבר אמינות
למידע המתפרסם בעיתון. שהרי אם מודה
העיתון שהוא טעה ב־ 0.0017 ,של המידע
שפירסם׳ משמע שהוא עומד על כך ש-
״ 99.9997 של המידע שלו נכון. גם אם
בפרשה כלשהי התנצל העיתון על פירסום
פרטים מסויימים, יכול הקורא לסמוך על
כך ששאר פרטי הפרשה הם נכונים. וגם
לזה יש חשיבות.
אץ צורך בהגשת מישפט כדי לשכנע
את העולם הזה להתנצל, כאשר יש צורך
בכך. אם פלוני מערער על מידע שפורסם
לגביו, הוא יכול לשכנע אותנו בצידקתו.
הגשת מישפט אינה מוסיפה, ואולי אף
גורעת, כי היא נועדה, לרוב, לעשות רושם
על ציבור תמים, ולהפגין את הביטחון־

— --להתנצל

איש אחד ששינה את המושגים ב־מיקצוע
חשוב הוא ראלף ניידר, אמריקאי
ממוצא סורי, שחולל מהפכה במחשבה
על תאונות־דרכים. הוא קבע שאין להסתפק
במאמץ למנוע תאונות־דרכים,
ויש לדאוג לכך שאם מתרחשת תאונה,
שלא תהיה קטלנית. כלומר: מכיוון שאי-

פרקליטה סירוטה
מישפס בלי דמעות

כלכלנית אלכסנדר
כלכלה בלי דמעות
אפשר למנוע לגמרי תאונות־דרכים, יש
לבנות מראש את המכוניות כך שגם תאונה
חמורה לא תביא להריגת יושביהן.
מכאן החלה מהפכה באביזרי־הבטיחות של
המכונית.
בעייה מעין זו קיימת גם בעיתונות. כל
עיתון עוסק ברבבות עובדות גדולות וקטנות.
וככל שישקוד עיתון על מהימנות
עבודתו, אי־אפשר למנוע מישגים וטעויות,
הפוגעים בבני־אדם.
יש אלף סיבות הגורמות לטעויות כאלה

העצמי (האמיתי או הכוזב) של המגיש.
עירעור כזה מביא את העיתון אוטומטית
לבדיקה חוזרת של המידע. אם הוא משתכנע
כי המידע היה נכון, וכי הראיות והעדויות
שבידיו הן מהימנות ותעמודנה
גם בבית־המישפט, הוא יעמוד על דעתו.
כך זה קורה ברוב המוחלט של המיקרים.
כאשר קורה ההיפך, אין העיתון מהסס מ-
להתנצל.
מדי פעם קורה שאדם, הטוען כי נפגע
על-ידי העיתון, כלל אינו פונה אלינו כדי
לתקן את הדברים, אלא רץ להגיש מישפט
ולנצל את העניין כדי לפגוע בנו, בעזרת
הסעיפים הדראקוניים של חוק-לשון־הרע
הקטלני. כך קרה לא מכבר שאיש־ציבור
מסרים הגיש נגדנו תביעה על עניין פעוט,
מבלי לפנות אלינו תחילה ומבלי לבקש
בירור ותיקון. הוא זכה במישפט, ואף
תבע להכניס אותנו לבית־הסוהר. רק אחרי
שנגמרו כל התהליכים המישפטים נתגלה
לנו, לאחרונה, כי עדותו במישפט היתד.
עדות־שקר — ועתה אנו שוקלים כיצד
להמשיך בעניין.
למרבה המזל, זהו מיקרה נדיר.

דוגמה טובה (או רעה) למה שעלול
להתרחש תוך כדי ניסוח כתבה ניתנה
לפני שבועיים, כאשר דיווח שבועון זה על
עירעורו של ח״כ (עדיין) שמואל רכטמן.
בעת העירעור אירעה תקרית בבית-
המישפט העליון. טיעונו של הסניגור, עו־רך־הדין
מיכאל כספי, פגע בפרקליטת
מחוז תל-אביב שרה סירוטה, וזו הגיבה
בחריפות רבה. חריפות זו עוררה, מצידה,
את מורת־רוחו של השופט משה לנדר,
שנזף כפרקליטה, וזו הגיבה בפסוק שלא
נקלט באוזני הנוכחים. היו גם שסברו
כי הפרקליטה פרצה בדמעות, מרוב התרגשות.
בעת
התקרית לא נכחו הכתבים באולם,
והעולם הזה חיבר את התיאור על פי סיפוריהם
של כמה מהנוכחים. הוא גם שאל,
כמובן, את שרה סירוטה עצמה. אך זו
סירבה להגיב, ובייחוד סירבה להגיד מה
הפליטה לעבר השופט בשיא ההתרגשות.
כך נוצר הרושם כאילו אמרה דברים
חמורים — אף שהסתבר, לאחר מכן, שדבריה
היו מתונים למדי, ובהחלט היו
ראויים לציטוט.
בעת כתיבת הדברים, השתרבבו כמה
ביטויים מוגזמים מאד, שחרגו בהרבה מן
התקרית עצמה. ביטויים אלה היו בלתי-
מוצדקים בהחלט. כאשר קרא אותם הכותב
לאחר מכן, התפלא בעצמו כיצד כתב
אותם. התרגשותה הטבעית של הפרקליטה,
כאשר ננזפה על־ידי השופט, תוארה בדרך
ההפרזה, שאין לה מקום בדיווח אחראי.
הדבר מצער כפליים, מפני שנפגעה מכך
פרקליטה שהעולם הזה עצמו תיאר לא
פעם את פעולתה בהערכה ובאהדה. שרה
סירוטה היא סמל חי להצלחת! של נשים
לחדור, להתחרות ולהצליח במיקצוע שהיה׳
עוד לפני דור, מיקצוע גברי מובהק.
הופעתה הנאה והתנהגותה התרבותית צו-
יינו מעל עמודי שבועון זה פעמים רבות.
האם במיקרה כזה צריכים להתנצל?
בהחלט כן. לדעתי, זהו דבר מובן מאליו.

ס קו פ עולמי האם יכול שבועון ישראלי להשיג סקופ
עולמי, בעניין הנוגע לעולם כולו? האם
הוא יכול להצליח במקום שבו נכשלו
שרותי־המודיעין של מדינות ומעצמות?
בהחלט כן.
לפני ששה חודשים פירסם העולם הזה
( )2155 כתבת־שער, שהיתר, כה חורגת
מכל הידוע והמקובל, עד כי עוררה פליאה,
ואף זילזול. תחת הכותרת ״המיבצע הסודי״
והכוכב ״סקופ״ הודענו כי סעודיה תתייצב
בראש המאבק נגד מצריים ואנוור אל-
סאדאת, וכי תכריז עליהם מילחמת־חורמה.
באותו זמן היה מקובל — גם על ממ שלות
אדצות־הברית וישראל — כי סעודיה
תומכת מאחרי הקלעים במצריים וב־יוזמת־השלום
של הנשיא, וכי היא רק
מעמידה פנים של מסתייגת. הכל האמינו
כי אחרי כמה שבועות תוותר סעודיה על
העמדת־הפנים, ותתייצב לימין מצריים.
העולם הזה פירסם אז דיווח הפוך. הוא
גם פירט את השיקולים של ראשי סעודיה:
החשש מפני התקפה אפשרית של
צה״ל על שדות־הגפט הסעודיים, אחרי
פרישת מצריים מן הזירה הצבאית, ופחד
מפני התגברות הקיצוניות בעולם הערבי,
בעיקבות השלום הנפרד הישראלי־מצרי.
יתכן שהכתבה היתה מעוררת תשומת-
לב רבה יותר בארץ ובעולם, אילו יכולתי
לגלות את מקור־המידע. למרבה הצער אין
הדבר אפשרי לחלוטין בשלב הנוכחי.
מוסד־הביון האמריקאי, יחד עם עמיתיו
הישראליים, מופתעים עתה לחלוטין מן
העמדה הסעודית, שנתגלתה בשבועות האחרונים,
ושיש לה השלכות מרחיקות-לכת
על ההיערכות העולמית. וכך קרה שקוראי
העולם הזה הם, בעצם, האנשים
היחידים בעולם שלא הופתעו מכך.
זה מוזר, אך אמת. כאשר קוראים כיום
את הכתבות בגדולי העיתונים והשבועו נים
בעולם, המדברים על האפתעה הגדולה
שבה נתקבלו הצעדים הסעודיים האחרונים,
ועל ההתרוצצות של ראשי־מדינות שהוכו
בתדהמה, מותר לחייך קצת. כמה צרות
יכלו אלה לחסוך לעצמם, אילו קנו גליון
של העולם הזה, שעלה (אז) 15ל״י?

העולם הזה 2178

המילה האחרווה במערכות הסעריאו
בשיטה הקומפקעית המשלבת בתוכה
3מכשירי 7א ] 50 פרדים,
הכל במכשיר אחד:
•מקלט -מגבר סטריאו
20077ח 8ש 0ק 0ו 5ו1ו*/8.^.5. 2x35 77 4גלים 77/1.77/577 :ו7ו/ו7*/•פטיפון אוטומטי
2מהירויותהוטה ישירה מווט 36870 סם ראש מגוט׳•טייפ קס טו ת דק

ווג רמקולים בעלי ביצועים מרשימים,
המאפשרים לו לחוש את המוסיקה
שיעח מ£1£<£ק 47 - 3 5ש 3 -ש 50

יחס 20 ושקססאץ תו0£ 10 0א1084י* -חז 50ח £ 7 £ £ש ז

לבחירתו: רמקול חום או שחור
בהתאם לצבע המערכת.

שיטת 00187 לבחירתו<-77 :וא - 8חו ם
או <-7 7/8וו7ו - 8שחור

הכל בו, הכל בפנים
סרסום נזלביק | רסאלטיראן

העולס הזה 2178

מכ חכי ם
עול הגר דו םבדמשק
״בצל הגרדום״ (״העולם הזה
,)2177 על אנשי האצ״ל והלח״י
שניתלו על־ידי הבריטים בתקופת
המנדט.

מגיע לכם צל״ש על שהזכתרם את
תריסר עולי הגרדום הגיבורים. הוכחתם
כי אתם מסוגלים להרכין את הראש לכבודם
של גיבורי האומה, גם אם אתם חולקים
על דעת מנהיגם, מנחם בגין, היום ראש-
ממשלה ובעבר מפקד האצ״ל.
אלא ששכחתם שניים, את יוסף לישנ־

ומטהרים את מעשי הזוועה שלהם, או
שמא יהיה יאסר עראפת ב־ 1985 ראש-
ממשלה, בהתאם לאותו היגיון ובעזרת
אותן השיטות שהביאו את מנחם בגין
לשילטון?
אדן גרץ, ציריך, שוויץ
• הקורא גרץ טועה: דין המוות לא
הונהג בארץ ב־ .1945 כבר ב־ ,1938 בעיצומו
של המרד הערבי, הוצא להורג בתלייה
הבית״רי שלמה בן יוסף ובאותה התקופה
נתלו על־ידי הבריטי כ־ 70 ערבים.

יש לי רע!!
איך להקל על מישרד התיקשורת
וכיצד לשפר את שירותי הדואר.

הנסיונות לשכנע את האזרח הישראלי,
שיציין את מיספר המיקוד על גבי המעטפה,
עלו עד כה בתוהו. כנראה שהאזרח
הישראלי עדיין אינו די ממושמע. כדי
לעזור לייעול שירותי הדואר עלה בראשי
רעיון שראוי להיבדק ולהיבחן. והריהו
לפניכם.
את העובדה שארצנו כה קטנה בשטחה
אפשר לנצל ולסמן על גבי המעטפה את
איזור היעד. כך אפשר להפעיל מיון חלקי

יוסף דישכסקי
נצח ישראל —
סקי ונעמן בלקינד, חברי ניל״י, שהועלו
לגרדום בדמשק בשנת ,1917 בפקודת התורכים
ששלטו אז בארץ ובכל האיזור.
משה פריים, באר־שבע
• יוסף לישנסקי ונענזן בלקינד —
ראה תמונות; .

מג שהכ סוי
עונש״מוות בישראל עלול לעורר
שאט״נפש במדינות נאורות כמו
הולנד.

מאוזן :
)1מתחרטת ; )5דבר־סתר ; )10 תיבת-
דואר (ר״ת) )11 :עליך לרשת! )13 נהר
באיטליה ; )14 בן־אדם ; )15 בור למי-
גשמים ; )16 גנגרנה )18 :רשע ; )20
מטבע צרפתי )21 :סלע בים; )22 מילת-
שאלה; )24 עזוב! )25 מסולם הצלילים;
)26 אניגמה; )28 שיתקי! )30 מיזרח;
)31 מאקאמאי ישראלי(ש״מ 32 חוטמו :
)34 חפרו; )35 ניסיון רב; )38 בננה:
)39 פלא; )41 תחמושת לקשת; )42 נאה
מאד )43 :סופר עברי(ש״מ)< )45 כתובת ;
)47 מילת־ברירה; )48 יקום; )50 אנוש;
)51 פרפר־לילה )52 :זכר בבקר; )54
אופי; )57 מחייתו־יער; )61 מילת חיוב;
)62 בהשאלה: עלוב־נפש )64 :לשד העצמות
)65 :התייפחות )66 :לאן? )67
תרופה ; )68 דרך, באיטלקית ; )70 מראה ;
)72 חבל תעשייתי בגרמניה! )74 זרם
חזק )75 :מידת שטח! )77 קילוסין;
)78 יוציא ניצנים; )81 כפן; )83 מטבע
יפאני )85 :נ$לם; )86 מחוז; )88 מילת-
בקשה; )89 פקודה )91 :הווייה)93 :
משאבת הגוף ; )95 אם כל חי ; )96 אציל
מיקראי; )98 שרוי בתענית )100 :מילת
שלילה; )102 שוטר־גדודי (ר״ת); )103
עליך לדעת! )104 אמן; )105 תלמיד.

מאו;ך :
)1רסן; )2עבר! )3מחלקי היממה!
)4אביון; )6עופף; )7שקד; )8מזון
אבותינו במידבר; )9החריב )12 :ארטיסט
)15 :גווייה )16 :בית )17 :מעוגות
השנה; )19 כסף; )20 זועף; )21 מין
נחש; )23 בת־קול )24 :תבלין לקפה;
)26 שנינות; )27 גוף שלישי רבים; )29
מקח־ומימכר )30 :קמוץ )33 :מחודשי
השנה העברית; )34 כזו )36 :חיים;
)47 פריט המשמש בבית; )40 מושת על
כל אזרח (הפוך); )41 נועם, יופי! )44
חזר; )46 מן הצאן; )47 קיטור; )49
ליגלוג עמוק )50 :עץ המצוי בלבנון;
)53 פירחח; )51 יודע; )55 מפרנס)56 :
בתוכם )58 :מילת־תנאי ; )59 איש צעיר :
)60 סופר אנגלי (ש״מ) )62 :בילה את
הלילה; )63 כיסא־כבוד; )66 מדינה באירופה;
)68 תואר־אצולה אירופי; )71
עץ המצוי בארץ ; )73 אבי המדע הבידיוני
(ש״מ); )76 מתגורר; )77 ערפילי)79 :
זכר בעיזים; )86 אולם; )82 ענן)84 :
קל, לא קשה ; )85 בעל-גאווה ; )87 מעבד
את הבצק; )90 רעל; )92 גילה! )94
בלעדי; )96 הסתובבו )97 :לא הרבה:
)99 אדון )101 :הגבוה בקלפים)102 :
הפליג ; )103 שפט.

כישראלי החי כמה שנים בהולנד, הז דעזעתי
לשמוע על החלטת הממשלה לחדש
את עונש־המוות למחבלים. אינני רוצה
להיגרר שוב לוויכוח הנדוש, מדוע הטלת
עונש כזה פסולה מייסודה, אלא רק לציין
כי להחלטה זו יש השפעה כאן על האיש
ברחוב, כלומר: על דעת־הקהל.
איזו השפעה? הוצאתו־לפועל של גזר-
דין מוות בישראל עלולה לגרום לגל של
סלידה ושאט־נפש מישראל במדינה הומאנית
ונאורה כמו הולנד. אני בוש ונכלם
ומתקשה להסביר לידידי ומכרי הרבים,
איך מדינה ״מתקדמת ונאורה כמו ישראל
מקבלת חוק כזה.
עד כד, נהגו האנשים פה להבדיל בין
ישראל לבין מדינות מסויימות, חשוכות,
במזרח־התיכון, שבהן נהוג, בין השאר,
להעניש עבריינים על־ידי כריתת אברים
מהגוף ובאמצעות הוצאה להורג.
כבר היום אפשר לשמוע כאן עקיצות
בנוסח: מתי יתחילו גם אצלכם לקטוע
את ידי הגנבים?!
אגדהם אי תן, אמסטרדם, הולנד
י • באמת מתי? .
ב־ 1945 העבירו שילטונות המנדט חוק-
מוות לטירוריסטים בפלשתינה. אחד מאלה
שנגדם ובעבורם הותקן החוק הבריטי היה
מנחם בגין בכבודו ובעצמו, ואותו החוק
אף הפך את דב גרונר וחבריו, שמסרו
את נפשם על קידוש השם, למגש הכסף
שעליו הוגשה לנו המדינה.
היום מחדש בגין את חוק־המוות המנדטורי
— הפעם נגד טירודיסטים ערבים,
ויש להניח, כימעט בוודאות, כי הטירד
ריסטים הפלסטינים יפחדו מן החוק כשם
שפחדו ממנו הטירוריסטים היהודים.
האם באמת צריכים אנו להפוך רוצחים
לקדושים, ולא חשוב בשם איזו מטרה
״פטריוטית״ או ״לאומית״ הם מצדיקים

נעמן בלקינד
— לא ישקר!
במיכון. ניתן לעשות זאת באחת משתי
הדרכים הללו:
( )1לדרוש מהשולח שידביק את הבולים
במקום מסויים על גבי המעטפה;
המקום יסמן את איזור היעד. למשל:
מיכתב לירושלים יבדיל באמצע המעטפה,
מיכתב לתל-אביב יבוייל בפינה השמאלית
העליונה ומיכתב לחיפה — בפינה הימנית
העליונה. אפשר, לצורך זה, להנהיג שימוש
במעטפות שעליהן יודפסו מישבצות
מתאימות לכל איזור־יעד.
( )2להדפיס מדבקות מגנטיות קטנות,
שעליהן קוד האיזור. את המדבקות אפשר
יהיה להשיג בבתי־דואר. מי שידביק אותן
ליד הבול, יבטיח כי מיכתבו יזכה במיון
מהיר יותר ובכך בשירות־דואר טוב יותר.
׳נראה לי שדרך זו פשוטה יותר מזו
הנהוגה להלכה, המאלצת את האזרח לח פש,
לזכור ולרשום את מיספר המיקוד.
אשמח לקבל תגובות על רעיון זה —
מאזרחים וכן מן הרשויות המתאימות.
ח. דלף הלינגר, מהנדס, תל־אביב
• מיכתבו של הקורא הלינגר נשלח
מתל־אביב לתל־אביב ועשה את דרכו בדואר
במשך חמישה ימים.

שוטרי כסד רגי ם
על ״המפקד׳ /תת״ניצב אברהם
תורג׳מן, מפקד מרחב חיפה
(״העולם הזה 2174

למעלה מ־ 30 שנה אני קורא את עיתונד
כם המכובד ומעודי לא השתמשתי בשי רותיו
הטובים של מדור המיכתבים. לצערי
עלי לעשות זאת הפעם, כדי ליטול
קורה מבין עיניכם ועיני הקוראים. כוונתי
לשבחים שקשרתם לראשו של מפקד מרחב
חיפה, שהיא לדבריכם העיר היחידה שבה
שיעור הפשיעה נמצא בירידה.
לידיעתכם, אני יליד העיר שלא עזבה
(המשך בעמוד )8
העולם הזה 2178

בכרם הגדול ־ כרמים טי ס ה ללונדון, זכתה ורד גזית, חיבוקן עמיר
במאה כדורי-רגל זכו:

ינואר — יעל הותיק, באר־שבע 9תומר נוי, ראשודלציון • שמואל פרג, חולון י• הראל פורטנוי, חדרה #קליימן נתן, צה״ל • אירים מירקין, תל־אביב
• אסף שחם, ירושלים 9יפעת יספן, חיפה 9אורן אליעזר, רעננה 9 :יאיר קול, ניר־דוד ! 9ניר וליאת בראודה, מפלסים 9תדמור גיא, אפיקים • רפי
בכור, הרצליה • איריס אנקורי, באר־שבע 9שרון הוימן, דפנה • ערן ניצן, תל־אביב 411 אילן מגן, ירושלים $נחמה כהן, שב׳ שומרון (על־יד שכם) 9
פרץ סונגאוקר, ירוחם י• יניב זימן, מושב רגבה • אלטון אתי, הרצליה 9שאול צדוק, רמת־גן • משה מילוא, חולון< 9אוהד רוזנצוויג, קיבוץ טירת־צבי י•
מלכה בדש, רמת־גן 9מרדכי וישנקה, גבעתיים 9שניר כהן, קרית־אתא י•
פברואר —,רחל שלם, פתח־תקוה 9עופר יצחיק, דמת־גן י• יוסף חנניה, בית שמש 9אורי אתרן, רמת־גן 9יצחק קרמן, תל־אביב 9דורית ויוסי עמר,
נתניה ! 9ורד תירוש, באר־שבע • דן שמעוני, בת־ים ׳ 9פרדו אבי, רמת־גן 9מיה חמרה, רמת־גן ׳ 9ים־את רט, קרית־גת ! 4אסנת צפירה, גדרה
• אמיר הלמר. חיפה ! 9משה גוילי, צה״ל 9שולמית בר־חורין, נהריה 9אורלי איפלח, תל־אביב 9ישראל אבני, בת־ים • איה אסתרון, הוד השרון •
עוזר רון, הרצליה 9עדי בוגנר, נתיב הל״ה, ד.נ. האלה 9רז גורדון, ירושלים 9דורון טרבלסי, אופירה • דוד פוטשניק, ר״ג ! 9יוחאי ברכה, ק .גזית #
מר ץ —בועזשלזינגר, ירושלים 9רם עמית, ק .שער העמקים 9יובל לוי, נתניה ! 9אורית שלום, בני־ירק 9רונית סלומון, אשדוד 9דנית נגר, באר־שבע
9זיויוסי, פתח־תקוה 9זהבי אביבה, פרדס־חנה 9נתנאל בלום, קרית אונו 9לוי קרן, בת־ים< 9שמעון בנאי, יבנה 9כהן רוני, באר־שבע 9
נסים ברשאן, צה״ל 9שלום נאווה, פ״ת 9 :תמר סצמסקי, ירושלים 9קניון דגנית, מושב בני־עטרות 9משפ, קלוץ, גבתון ע״י רחובות 9ערן לבנטל,
ירושלים 9
אפריל — גלית ורוית הימלשוטין, רמת־אביב @ עדי ברק, ירושלים ׳ 9אהרון גמליאל, רחובות 9תמר ביהם, חופית ׳ 9הירשמן חיים, חולון 9רונית
בלומנטל, חיפה 9טל שמגר, חיפה 9נעם ובעז אילן, חיפה 9גוני רדר, תל־אביב 9שולמית ססוליאד, קיבוץ מסדה 9נסים שלום, פתח־תקוה 9איוה
דרורי, רחובות ׳ 9אילת פרסקי, יהוד 9יוסי בן־משה, קיבוץ יטבתה 9גז יצחק, נצרת עלית ! 9דורון סלמה, מושב צור נתן 9ספי מונק, חולון 9ארז
ויצמן, רמלה ! 9לוי שוקרון, חדרה 9שפירא ששון, ירושלים 9נתנאל בלום, קרית־אונו ! 9שלומי שתיל, חולתא 9דרור ליבנת, הרצליה
9ארנון בושו, דגניה א׳ 9בועז פייפר, רמת־השרון 4 ,תרזי שרון, ירושלים 9חן שמגר, חיפה 9משה רופא, פתח־תקוה 9

שרי מרון, תל־אביב 9דוד המבורגר, גבעתיים 9גל שובל, גבעתיים.

בגללה עי צו מי ם בדואר, ה ת קיי מהההגרלההג דו ל ה
ב , 2 5 /4 -כדי לשתףאת מירב המעטפות.
אנו מו די םלכלהמשתתפים וי חד אתם,

קוו אבלו!תאמרו בפה מלא:

ט1ב לי עם

1947
— 31.5לסופי הארץ הגיעה אוניית
המעפילים יהודה הלוי. אוניית המעפילים
הראשונה של עולי מארוקו ועליה כ־500
עולים.

מה אירע במאהה־20׳ בשבוע של סוף מ אי ורא שית
יוני! במדור חדש זה י ס קו ר ״העול ם הזה״ כמה מן
ה מ אור עו ת שאירעו ב־ 78 השנים ה קו ד מו ת בשבוע שבו
מופיע הגיליון.
הברית. הנישואין נערכו בטכס צנוע ב1909
עיירה
הצרפתית מונטס.

— 30.5הצעד הראשון לייסוד תיל״
אבים. הוגרלו 60 המיגרשים הראשונים
באחזזת־בית והוגשה תוכנית להקמת שכונת
מגורים ליד יפו.

1915
— 1.6הפצצת האוויר הראשון על לוג־

1948
— 31.5דויד בן גורייון פירסם פקודת
יום, שעל־פיר, הפכה ההגנה לצה״ל.
— 1.6׳שיירת ג׳יפים ׳ראשונה מגיעה
לירושלים בדרך בורמה. מונו שלושת ה־שגרירים
הראשונים שיל ישראל — אליהו
אפשטיין(אילת) בוואשינגטיון, מורים פישר
בפאריס ואהוד אבריאיל בפראג.

1939

1951

— 30.5נערכה הלודית השוטר, אריה
פולינסקי, שנרצח על־ידי האצ״ל משיום
שנחשד בהלשנה. רצח זה גרם מחלוקת
בין האצ״ל לישוב המאורגן, אשר התבטאה
בהלווית פולינסקי, ישבה השתתפו ראשי
הישוב.

— 30.5האמיר טלאל, יודש־העצר שיל
עבר-יהירדן, הוכרז רישמית ׳כבלתי שפוי
בדעתו.

1940
— 3.6הושלם פינוי דניקרק שהחל בסב
במאי 340 .אלף חיילי בריטניה, צרפת
ובלגיה הגיעו בשלום לנימלי בריטניה
על סיפונן של אוניות מילחמה בריטיות
ו־ 665 כלי ישיט בריטים. אזרחיים. האבירות
לבריטים הגיעו ל־ 13 אלף הרוגים
ו־ 50 אלף פצועים, אך אבידות הגרמנים
היו לפחות פי ארבעה וזאת מהפצצות חיל-
האוויר המלכותי.

1941
— 3.6נציגי המיסעדות וב׳תי־הקפה
בישראל נפגשו עם ועדת האספקה, ובישיבה
הוחלט להגיש לאורחים בבתי־הקפה
קוביית סוכר אחת לכל כוס יתה איו קפה.

1942
— 30.5הפצצת האלף הראשונה שיל
חיל־האוויר המלכותי הבריטי על מטרות

1952
— 4.6נפטר הסופר והעורך, אשר
ברש, בגיל .63
— 5.6הונחה אבן הפינה לבית־החולים
הדסה בשכונת עין־כרם בירושלים.

1955
— 31.5הופעל לראשונה חיוג בינעירוני
ישיר בין שלושת הערים הגדולות
בישראל.

1958
— 6.6בירושלים נפתחה תערוכת העשור.
היא משתרעת על 120 מטרים
מרובעים וביקרו בה 600 אלף איש.

1960
— 30.5נפטר הסופר והמשורר היהודי-
רוסי, בעל פרס נובל, בוריס פסטרנק.

1961
— 30.5דויד בן־גוריון נפגש לשיחה

פרנץ קאפקא
3.6.1924
דון. ספינות״אוויר גרמניות ציפלין מפצי־צות
את הבירה הבריטית.

1917

מכתבים
(המשך מעמוד )6
מעולם והריני מעיד שבחיפה אין ולא
היה פשע רציני. בשנים שעברו היו בחיפה
שני מיקרי שוד בנק (באחד מהם הסגיר
השודד את עצמו) וכל עבודת המישטרה
מצטמצמת לפריצות זעירות ותו לא. קל
לחלק מחמאות לחיפה, שהיא עיר רדומה,
ללא הבעיות הקשות המעיקות על יתל-
אביב, ולהחמיא למפקד המישטרה במקום,
שמעולם לא נדרש להוכיח את עצמו
במצבים קשים.
אני משוכנע, ויש לי ידע בנושא, שאם
תתעוררנה בחיפה הבעיות הקשות של
תל-אביב — סמים, שוד, פרוטקשן —
תגלו מייד כי המלך ערום וכי טעיתם כש־פיזרתם
שבחים למישטרה ולמפקדיה.
שוטרי חיפה מוצאים להם זמן כדי
לעשות את עבודת הפקחים העירוניים. הם
משוטטים במדים, בחבורות של ארבעה
שוטרים, ומחלקים קנסות למעשנים בבתי-
קולנוע. המסקנה: מישטרה מפוארת זו
סובלת מעודף כוודאדם, לכן יש להעביר
כ־ 200 או 300 שוטרים מחיפה לתל־אביב,
הנחנקת תחת נטל עקומת הפשע הגואה.
ויפה שעה אחת קודם.
איל• ,חיפה
• השם והכתובת שמורים במערכת.

לסדשל קצי! סולני
תואר דוקטור״כבוד הוענק בשבוע
שעבר לראש־הממשלה מטעם
אוניברסיטת תל-אביב, והקאמ־פוס
געש.

מאות אנשי שמאל ושוחרי-שלום הפגינו
בקאמפום התל־אביבי, במחאה על
הענקת תואר הכבוד למנחם בגין. אלא
שהמפגינים התמימים סבורים, כנראה, ש לרשויות
האוניברסיטות בארץ יש ברירה
— לכבד או לא לכבד את ראש־הממשלה.
ואין זה כך. שהרי אוניברסיטת תל־אביב,
כמו שאר המוסדות להשכלה גבוהה ביש ראל׳
סמוכה על שולחן הממשלה וזקוקה
לתמיכה כספית מצד המדינה כאוויר לנשימה׳
לכן עשו ראשיה את אשר עשו,
לא בשימחה ולא מרצון — כדי לקנות
את ליבו של ראש־הממשלה ולפתוח באמצעותי
את ידו הקפוצה של שר־האוצר.
דלית זוהר, תל-אביב
בהפגנה באוניברסיטת תל־אביב השמי עו
אנשי הימין, בניצוחם של עולים חדשים
מארצות־הברית וברית־המועצות לראשונה
בגלוי את אשר הם אמרו עד
כה בסתר, ביניהם לבין עצמם :״דיר-

— 1.6יוסף טרומפלדור׳ חוזר לרוסיה
לארגן לגיון יהודי שיכבוש את ארץ־ישר־אל.

1922

3.6בעיקבות מאורעות הדמים של
מאי 1921 מוציא שר־המושבות הבריטי
ווינסטון צ׳רצ׳יל ספר־לבן המעורר תסיסה
בקרב הישוב בארץ.

1923

הפינוי הגדול מדנרן רר!
3.6.1940

— 5.6נערכה בהביטה הצגת הבכורה
של היהודי הנצחי לדויד פינסקי.

1924
— 3.6נפטר פראנץ קאפקא בגיל .41
מאוחר יותר התפרסם היהודי הצ׳כי שכתב
גרמנית על־ידי ידידו מאכם ברוד, שליקט,
ערך והוציא לאור את יצירותיו.

1925
— 1.6הופיע הגיליון הראשון של דבר,
עיתון הסתדרות העובדים, בעריכת ברל
כצנלסון.

1936
— 4.6הוקמה הממשלה הסוציאליסטית
הראשונה בתולדות צרפת. בראשות ממשלה
זו עמד הסופר והמדינאי היהודי-
צרפתי ליאון בלום יוצעדו הראשון היה
להלאים את הבנקים ואת תעשיית הנשק
בצרפת.

1937
— 31.5הגרמנים מפציצים את העיר
הספרדית אלמריה כתגמול יעל ׳תקיפת
אוניית המילחמה הגרמנית דויטשלאנד על־ידי
הלויליסטים.
— 3.6אדוארד ה־ ,8הדוכס מווינדזור,
מלך בריטניה. ,נושא ׳ליאשיה את ולים וור־פילד
סימפסון, גרושה מבולטימור, ארצות-

בגרמניה 1800 .מפציצים תקפו את קלן
והטילו עליה 1500 טון פצצות תוך 90
דקות.

1943

עם נשיא ארצות־הבריית, גץ ן קנדי, במלון
וולדורף אסטוויה בניו־יורק. נפטר שר־הדואר,
בנימין מינץ, בגיל .58 מינץ היה
מראשי פועלי אגודת ישראל.

1962

— 1.6השחקן הבריטי היהודי הידוע,
לסלי הארווארד, נהרג, כאשר מטוס אזרחי,
שבו טס מליסבון ללונדון הופל על־ידי
הגרמנים, שחשבו כי וינסטון צ׳רצ׳יל נמצא

— 31.5אדולף אייכמן הוצא להורג
בכלא רמלה, גוויתיו נשרפה ואפרו פוזר
בלב ים, אחר שנשיא המדינה דחה את
בקשת החנינה שלו.

1944

1963

— 4.6רומא ׳נכבשה על־ידי חיילי המחנה
האמריקאי החמישי והמחנה הבריטי
השמיני. בזכות כיבוש רומא מידי הגרמנים
ניצלו חייהם של למעילה מ־ 10 אלפים
יהודים.

— 30.5מפקד יחיל־האוויר הגנרל אוד
בויל, מיונה כראש משקיפי האיו״ם בישראל.
נוסדה אוניברסיטת חיפה.

1945

1966
— 2.6החללית האמריקאית סרבייר
נחתה נחיתה רכה על הירח והחלה מש דרת
צילומים לכדור הארץ.

— 4.6מלך נורווגיה, הקון, שיישב
חמש שנים בגליות בלונדון, חזר לארצו
בתום הכיבוש הגרמני.

1969

1946

— 1.6תיאטרון האוהל נסגר אחרי
45 ישנות פעילות.

— 3.6בית-הדין העליון בארצות־הברית
קובע שההפרדה בין כושים ללבנים באוטובוסים
נוגדת את החוק. הונחה אבן
הפינה למכון וויצמן ברחובות.

1971
— 2.6אל־על קיבלה א׳ת מטוס ה־ג׳אמבו
הראשון שלה.

יאסין בביר־זית!״ לא פחות ולא יותר. לך
צעקו בקול גדול.
אנשי השמאל השיבו להם בתגובה
״פאשיסטים ו״נאצים אינני נימנה על
אותם הששים בכל הזדמנות, לעניין ושלא
לעניין, לכנות את יריביהם הפוליטיים
בתוארים כמו ״פאשיסטים״ או ״נאצים״,
אך הפעם זה היה מוצדק במאת האחוזים.
אין מילים אחרות כדי לתאר את מי ש מטיף
לחזור שוב ושוב ע^ל מעשה הטבח
בדיר־יאסין.
איציק אבריהמי, חיפה
הענקת התואר גרמה הרבה נחת לראש-
הממשלה, שהרי מנחם בגין הוא קצין
פולני, וקצין פולני, כידוע, הוא איש
עם הרבה כבוד.
אביבית שי, רמת-גן
העולם הזה 2178

7ן נ1י \7וד*

סיגרי העם או
תערובת אמריקאית מובחרת

פרם1ם ד־ר יעקנסון-
העולם הזה 2178

השבוע תזדקק לכל חוש הביקורת שלן,
בדי שתדע לסנן את
הידיעות המשעירות שתגענה
אליך, ולהגיע
לגרעין האמיתי. צפו־ייה
לן הצלחה ׳גדולה
בעבודה, שתגדל
בעתיד עוד יותר, אם
תלן בכיוון הנכון. ידיד
21במרס ־
קרוב יאכזב אותן
20 באפריל
מרה, אך הצלחתן
החברתית בעתיד תשמש
לן פיצוי נאות הראוי לשמו.

אתה עלול לעורר השבוע את חנזתם של
כמה מאלה הנמצאים
עימך במחיצה אתת.
וזאת מפני שאצלך מק דשת המטרה את כל
האמצעים, ורגשותיהם
של אחרים אינם נכי
ללים
כלל בחישוביך.
אש ה ש תלית בה תקוות
רבות תאכזב או־ו:
1 2אפריל -
,20ב מ אי _ תך השבוע מעל המשוער.
השמרי ממצבים
מביכים. השבוע הוא שבוע תהפוכות.

שוו

הממונים עלין יגלו אהדה רבה כלפיך, זי ויתחילו להתעניין ב-
מעשיך, במיוחד בתחילת
השבוע. יהיה זה
לטוביין אם תנהל בטקט,
ואם לא תנצל
את ההזדמנות לאזן
חשבון ישן עם חבר
לעבודה. רעיון מצויין
שיעלה במוחך יביא
רווח כספי ניכר. בת
תאומים — השלימי י*,
עם המציאות, ואל תלחמי בבלתי נמנע.

אל תקנא בחברך בשל הצלחתו הפתאומית.
הוא הגיע למה שהגיע בזכות עבודה קשה
וסבלנות של ברזל. אס
תשמח יחד עימו, הוא
יעזור לך לשפר באופן
רציני את מעמדך בעבודה.
מריבה בלתי
חשובה עם אדם קרוב
אליך תתפתח לריב
ממושך. אל תיקח ללב,
ואל תניח לאיש לטפס
לך על הראש. הזהר ממציאות
והזדמנות, ובדו
קהיטב על מה אתה מוציא את כספי
חסכונותיו. המנע השבוע מבילויים יקרים.

מאזניים

אתה רואה דברים בפי שהיית רוצה שייראו,
ולא כפי שהם
באמת. בדרן זו רק
תחמיר אין הבעיות העומדות
בפנין, ולא
תשפר את מעמדך בשום
שטח. בדאי שתשוחח
מלב אל לב עם
אדם קרוב ונאמן, ותשמע
לעצותיו, בי כוח
השיפוט שלך אינו עובד
כתיקונו בימים
אלה. בת עקרב — את מבלה יותר מדי
בבית. צאי לבלות, אפילו שאין לך עם מי.

עקת

תקופת־האושר בה את מצוייה נמשכת —
אם כי ענני־סערה קטנים מופיעים באופק,
בצורת התחייבויות בעבודה,
פגישות עם נושים
או מריבות עם
ידידות טובות במיוחד.
אך אל דאגה, עם רצון
עז את עשוייה לצאת ן מכל זה בשלום. אס את
עוסקת בשני רומנים
21 ביוני -
מקבילים — דעי לגמור
20 ביולי
עם אחד מהם, או לפחות
להסוות אותו כך
שלא יגרום להתפוררות כל החבילה
ושלא תצאי לבסוף קרחת מכאן ומכאן.

סהו!1

זהו שבוע שמן הראוי לשים בו לב לפרטים
קטנים ולדחות בעיות גדולות
למועד מאוחר יותר.
הכוונה לכל אותן
בעיות קטנות ואפורות
הקשורות בדרן־החיים
השיגרתית שלך, ואשר
את פתרונן אתה דוחה
בבר חודשים אחדים.
סלק חובות ישנים.
השלם עבודות שאתה
טוחב, והזמן לביתן
את האורחים שלהם
אתה חייב אירוח, בי העתיד אינו
צופה לן זמן פנוי לאירועים חברתיים.

אתם מחפשים אתגר שיתכן לכס את ההזדמנות
להוכיח את
עליונותכם. התלהבות^

כם תשרה השבוע אווירה
של התלהבות על
אלה הסובבים אותכם.
כדאי להזכיר שהשנה
היא שנה טובה לבני
מזל בתולה החושבים
להנשא, לכן מוטב אולי
להזדרז לפני שה־הקיץ
מתקרב. בת בתולה,
הרבי בקריאה ובטיולים ברחבי הארץ.

011111

עכשיו הזמן המדויק להקדיש את כל
תשומת־ליבך ואת כל
מאמציך לעבודה. אם
לא — אתה עלול גס
להפסיד אותה לגמרי.
סוף השבוע ובייחוד
יום ד׳ מביאים את התוכנית
הגדולה שלך
לנקודת־הש״א. מאז ואילך
שוב לא תוכל
לשנות דבר, ולכן מו־טוב
שתתכנן הכל ב־לקפידה
מושלמת. אל תחסוך במאמצים.

י ן 1י !

המחצית הראשונו? של השבוע תתנהל
למישרין, בעיקר במישור
החברתי, וההרגשלך
הכללית שה תהיה
הרגשת הצלחה
ופעילות סוערת. במחצית
השניה של השבוע
אתה עלול להיתקל
במכשול בלתי צפוי,
שיוציא את כל האוויר
21בדצמבר ־
19 בינו א ר
ממפרשיך. קרוב לוודאי
שרקע המכשול
יהיה במישור המשפחתי, ובתוצאה מ מנו
תיווצר אי הבנה שתכבול את ידיך.

קשריך עם קבוצת אנשים בלתי שיגרתיים,
שניתן לגזגדירס במילים עדינות כ״תמהו־ניס״
,עלולים לסבך
אותך השבוע במצבים
בלתי נעימים ובקשיים
שונים. אתה מתקשה
להתרכז בעבודתך, חש
את עצמך זר ומיותר
בבית, ועלול לדבוק ב־ראיונות
תלושים כמו
בריחה מן המציאות.
20 בינו אר -
$ו בפברואר
טוב תעשה אם תנתק
מיד את קשריך עם אנשים
אלה ותחזור לחיות את חייך אתה.
רווקות בנות מזל דלי תחפשנה לרומנטיות.

אדם מסויים, שעד היום לא היה לך
יחס רגשי כלפיו, ירצה

לנצל את מצבן הנפשי
בדי לבקש את קירבתך.
הוא ינסה לשכנע
אותך כי ביכולתו
לשפר את מצבן בכמה
שטחים חשובים. התעלם
ממנו ודחה את
עצותיו, בי הוא עושה
19 בפברואר
20ב 3זר מ
זאת ללא ספק משיקולים
אנוכיים. אל
תהמר — בי השבוע צפוי לך רק הפסד.

״מכתב ים
קולים קואליציונים ולאו־דווקא על טובת
הסמל ההיסטגרי
האומה.
למדתי גם שהפוליטיקאים בארץ בדרך
סמלו של האירגון הצבאי *הלאומי
(אצ״ל) במיבתבו של הקורא כלל (שהם, ללא יוצא מן הכלל, נבחרי
משה עזרא (״העולם הזה״ .)2176 המיפלגות ולאדדווקא נבחרי העם) מכבדים
את הקואליציה יותר מאלה שבחרו
ציור הסמל אינו רציני. זוהי, למעשה, אותם. גם ידוע לי, שכדי להיות פוליטיקאי
לא צריך לעבור הכשרה מייוחדת, לא
קריקטורה לא־כל־כך־מוצלחת.
ויקטור אזולאי, נהריה בחינות ולא בדיקות כלשהן, זה המיקצוע
היחידי בארץ שהוא באמת ״חופשי״.
אך בכל זאת, לדעתי -כל בוגד גן עירוני
בישראל יודע ש—
8רוב המנכ״לים, הפקידות הגבוהה,
קציני צה״ל בכירים, אנשי הפשע־המאורגן,
המעמד הגבוה, הבינוני, וכל אלה שמס־הכנסה
משלם להם את כל או את רוב
הוצאות הדלק, הם בעלי שתי מכוניות
במישפחה.
האוכלוסיה המסורתית בארץ משביתה
את הרכב כל שבת.
8האוכלוסייה הנותרת, שלא שייכת
לאחת משתי הקבוצות האלה, צריכה בין
כה וכה לחסוך בדלק בגלל שיקולים
כלכליים.
בתנאים אלה נראה שעל־ידי שבתון
רכב, יהיה החיסכון באנרגיה אפסי. לעומת
זה, כל מי שלמד חשבון יבין שהדפסת
תגים, רישום ופיקוח יעסיקו שוב כמה
מאות פקידים נוספים, ומחיר מיבצע זה
סמל האצ״ל
יעלה פי כמה על ה״חיסכוך.
רק כך?
מצד שני הפעלת שעון־קיץ לחיסכון
בתאורה תקיף את כל האוכלוסיה ותביא
ס סימלו ההיסטורי של האצ״ל — לחיסכון ממשי על בסיס שווה לכל נפש.
למה, אם כן, להפעיל שוב שיקולים
ראה תמונה.
שאינם רלבנטים י !
ה.ר. ה לינג ר, תל־אביב
9הקורא הלינגר שלח מיכתביס זהים
גיצנ* שלוס
לזה לשר האנרגיה והתשתית, יצחק מודעי,
תוכנית חדשה, עצמאית ולא פו ולוועדת הכלכלה של הכנסת.
ליטית, לקירוב יהודים וערבים
במדינת־ישראל.

אנחנו מבקשים את עזרתכם בגיוס
משתתפים מתאימים לתוכנית חדשה, ניצני
שלום, שהיא תוכנית עצמאית ובלתי פוליטית,
המיועדת לעודד הידברות ושיתוף-
פעולה בין אזרחים ערבים ויהודים במדינת
ישראל.
המשתתפים בתוכנית זו יעברו הכשרה,
לאחר מכן יתפזרו בצוותות ויגורו בכפרים
הערביים ויעבדו בהם וביישובים יהודיים
הסובבים אותם. הניצנים, שהם בעלי ידע
ונסיון בעבודה קהילתית, יעבדו במשך
שנתיים במקומות אלה בתחומי החינוך,
ההדרכה, הבריאות, העבודה הסוציאלית
וכר, ויטלו חלק בחיי היום־יום של האוב־לוסיה.
הם -ילמדו על החברה שהם חיים
בה וישתדלו ליצור שפה משותפת עם
תושבי המקום. על סמך נסיון זה יוכשרו
הניצנים לבצע ולעודד שיתוף־פעולה ופרוייקטים
משותפים לערבים וליהודים בארץ.
תוכנית ניצני שלום היא נסיון. לשם
כך דרושה קבוצה קטנה של בעלי כישרון
בולט בתחומי העבודה הקהילתית. נוסף
על כך המשתתפים צריכים להפגין גמישות
והסתגלות, יחד עם ביטחון עצמי ואופי
הזק, כדי לעבוד עם אנשים מתרבויות
שונות. במייוחד במצב כמו זה הקיים
בישראל דרושים אנשים יצרניים, הלוקחים
על עצמם אחריות ויוזמה ומסוגלים לעבוד
בצוותא.
המשתתפים ייבחרו מבין היהודים וה ערבים.
באביב 1979 יצטרפו לגרעין של
יהודים מצפון־אמריקה, שכבר לומדים
עברית וערבית בקיבוץ ברקאי.
אנחנו זקוקים לעזרתכם, כדי למצוא
מועמדים הממלאים אחר הדרישות הנ״ל.
ואם את/ה, הקורא/ת, מעוניין בהשתתפות
בתוכנית זו אנא פנה אלינו בהקדם. כמו
כן, אנא העבר מיכתב זה לחבריך, העשויים
להיות מעוניינים בניצני השלום.
הרס כרום כהן, מנהל התוכנית,
ויקצור פרידמן, מתאם התוכנית,
מוניר דיאג, מרכז ועדת הקבלה

ב ז כו ת שעון־ק־ץ
כדי לחסוך באנרגיה אין טעם
להנהיג שבתון־רכב. תחת זאת יש
להנהיג שעון־קיץ.

כתושב הארץ משנת 1936 הספקתי ללמוד,
שמאז הקמת הסוכנות היהודית ועד בכלל,
כל החלטה של ההנהגה מבוססת על שי

השלום עם מצריים _ אוווף !

עוד תגרמו לקוראים בחילה מרוב דישה
בנושא הקרוי ״שלום עם מצרים״ .נמאסו
כבר כל הכתבות על הנושא הזה. שוב
ושוב אל־סאדאת ובגין, בגין ואל־סאדאת,
וקאהיר, והפירמידות, ואבנרי, וקבלת-
פנים, ומישמר־כבוד...

מה תעשו מחר, כאשר באמת ישרור
שלום 1
ח דוו ה א לוני, ניו־יורק

שור נוגח
על ״מישפחה שכזאת״ (״העולם
הזה״ )2177 המיסעדה של עמוס
קינן, אורי ליפשיץ ושותפיהם.

שמחתי לגלות כי עמוס קינן, אביר השלום,
התנחל לו באיזשהו מקום ביפו,
פתח מיסעדה והפך בשלן. אני מקווה שכל
עסקני השלום ילכו בעיקבותיו, ותחת עי
סוק
מרגיז בפוליטיקה, יפתחו מיסעדות
וישביעו את עם ישראל במאכליהם.
מן האוכל הרוחני שלהם כבר שבענו
והותרנו. הגיע הזמן לאכול משהו טעים
יותר, מזין יותר ובריא יותר. לכן אני
קורא לכל אבירי השלום: לכו בעיקבותיו.
משיה יפרח, תל-אביב
9למרות עסקי הבישול לא יהפוך,
כנראה, עמוס קינן צימחוני או יונה צחורה
או שה תמים, ויעיד על כך הרישום שבו
בחר לעטר את תפריט המישפחה: שור
נוגח מסתער (ראה תמונה).
העולם הזה 2178

רואים לך את הגוטקס

גוטקס -יצואן מספר ו של בגדי־י וחוף. שגריר אופנת ישראל בכל רחבי העולם

י)א1־1ד11

עידן חדש
בטכע לו גי ה
מתקדמת.
עי צוב אוירודיעמי
והידור
אי ט ל קי ־ קלאס׳

כ ל אחד והריתמו שלו

..ל הרוג ב ל ערב וערבי ה״
מאמרו של אורי אבנרי על ״בגין האחר (״העולם
הזח״ )2175 הוא מצויין, אך כולל טעות יסודית, ה מעוררת
אשליות וגורמת נזק. כוונתי לטענה, שעונש
מוות, ונמייוחד עונש־מוות נגד ״גויים״ ,המבוצע גידי
יהודים, או בשילטון יהודי, הוא מעשה אנטי־יהודי.
יש לציין שגם לגבי יהודים קיימת בהלכה האפשרות
להוציא להורג כופרים, מינים או מכשפות, בלי
הפרוצדורה המקובלת ובמיספרים גדולים. אחד מן ה שבחים
שתולה התלמוד בשימעון בן־שטח הוא ששרף
400 מכשפות באשקלון. והשופט העליון חיים כהן משבח
את המעשה (בספרו על מישפטו של ישו הנוצרי)
ומצטער על שלא הושמדו תלמידי ישו הראשונים באמצעות
עונש״מוות. בכל מקום שהיתה ליהודים ״אוטונומיה״
,היו הרבנים וראשי־הקהילות מוציאים להורג
״כופרים״ ן או באמצעות המתה, כולל מיתות משונות
כמו הלקאה עד מוות, או באמצעות ״התרת דם״ ,כלומר:
מתן רשות והטלת חובה על כל יהודי ״נאמן״
לחרוג יהודי ״כופר״ שדמו הותר. המתנגדים התירו את
דמם של החסידים ואחר כך התירו אלה ואלה גם יחד
את דמם של המשכילים.

הדוגמה הראשונה נוגעת בנושא שאותו עוררתי לפני
13 שנה — חילול שבת על״ידי יהודי, כולל רופא יהודי,
לשם הצלת ״גוי״ .היא לקוחה ממקור מוסמך ביותר:
״ספר אסיא״* ,שהוצא מטעם ״המכון ע״ש ד״ר פ.
שלזינגר ז״ל לחקר הרפואה על״פי התורה״ ,ליד בית־החולים
״שערי-צדק״ בירושלים. הספר הוצא־לאור בהוצאת
ראובן מס, תשל״ט, נכתב ונערך בידי רופאים
חשובים וידועים.
בפרק הנקרא ״טיפול רפואי בשבת לחולים שאינם
בני-ברית״ מובאת עצה לרופאים ,״שצריכים לטפל בחולה
גוי באיסורי תורה בשבת, שיחשבו בשעת הטיפול
שכל כוונתם היא לא לעצם רפואת הגוי, כי אם כדי
להציל עצמם שלא ייענשו על כך״ (על שהם נמנעים

גישה שונה לחלוטין קיימת ביהדות לגבי דמם של
״לא-יהודים״ .שהרי מיצווה מפורשת היא ביהדות, מן
התנ״ך ועד לסיפרי ההלכה האחרונים, להרוג תינוקות
בדם־קר רק בגלל שנולדו לשבט מסויים ! וכי מה פירוש
המילים ״לא תחייה כל נשמה״ ן ומה פירוש הציווי
שנאמר על עמלק ״והמתה מאיש ועד אשה, מעולל ועד
יונק״ ן
האם לא נהוג היום במערכת החינוך (בחינוך הדתי
באורח מלא ובחינוך ה״כללי״ באורח חלקי) ללמד, כי
הפלסטינים של היום הם כמו הכנענים ועמלק של ימי

התנ״ך ן

יכול אני לצטט מסיפרי ההלכה דוגמות רבות של
דיני אכזריות ועוול נגד ה״לא-יהודי״ ,בין היתר דינים
המצווים לרמותו, לעשוק אותו, לא לדבר מעולם בשיב-
חו, לא להניח לו לחיות בארץ־ישראל (כפי שפירשה
מועצת הרבנות בזמן האחרון) ובמייוחד דינים המצווים
להוציאו להורג בתואנות שונות (״בן נח שגזל פחות
משווח-פרוטה ובא אחר וגזלה ממנו, שניהם נהרגין
עליה״ ,רמב״ם, יד החזקה, הילכות מלכים פ״ט, הלכה
ט׳ .ומצויין שם, לפני הקביעה הנ״ל ,״ומה שאין כן
בישראל״ — יהודי לא יקבל עונש-מוות על גזילת מיליארד
ו״לא-יהודי״ יקבל עונש זה על פחות משוות-
פרוטה !).

מלטפל בחולה, לפי תנאי רישיונם) וכן מפני ״שאינו
ברור וודאי שיתרפא ברפואה זו״.
אפשר לתאר מה טיב הטיפול של רופא החושב
מחשבות כאלה ! האם יש הבדל 2יו רופאים כאלה ורופאים
נאצים ז כדאי לחשוב על שאלה זו, לדון בה ולדוש
בה. ומי שמוכן להתרפא בידי רופא החושב עליו כך __

שיקום!

ברצוני להביא שתי דוגמות קונקרטיות ליחס חסר
אנושיות, שתיהן לקוחות מן ההווה, מסביבתנו הקרובה.

דוגמה שניה נוגעת בנושא ש״העולם הזה״ טיפל בו :

אסיא בארמית: רופא.

לב׳ רבי היקר.
ראשית, אני דורש בשלומו ושלום ביתו. אני מקוה שהמצב קפיר.
אצלי ברוך ה׳ אני מרגיש טוב בגופי. זה זמן רב לא כתבתי. אתך הסליחה.
לפעמים אני נזכר בפסוק ״מתי אבא ואראה פני אלקים?״ אני מקוד ,,בלי נדר, שאגיע
באחת החופשיות הקרובות, אני מוכרח.
באחד הויכוחים שהתנהלו אצלנו בקבוצה, היה דיון על ״טוהר הנשק״ .ואז
התווכחנו האם מותר להרוג אנשים חסרי נשק כגון — ילדים, נשים י או האם מותר
לנקום בערבים במידה כנגד מידה כמו שהם רוצחים מבלי להבדיל. ואז כל אחד
ענה לפי השגתו. לי לא היתר, קביעה ברורה, בעצם אולי לערבים יש דין של עמלק —
כלומר שמותר לרצוח ולאבד את זכרם ! או כפי שעושים בסתם מלחמה, שהורגים רק
את ההיילים.
בעיה שניה, האם כותר לקחת סיכון על עצמי בזה שאני נותן לאשה להיות ז כיון.
שקרו מקרים שנשים זרקו רימונים! או האם מותר לתת לערבי שפרים ידיים מיפי
כיון שיש השש שמא הוא בעצם מטעה אותי ועומד להרוג אותי, והדברים קרו.
אני מסיים בד״ש חם לרב ולכל ביתו.

הסתת חיילים להרוג כל אזרח ״לא-יהודי״ בשעת פעולה
צבאית. המדובר בכל אזרח, בלי שום ניסיון לחוס
על נשים או על ילדים. הדוגמה לקוחה מתוך החוברת
״ניב המדרשיה״ (טדרשיית נועם) ,שיש לה תפוצה רח בה
בחוגים דתיים. מדובר בדברים של הרב שימעון וייזר,
עורך מדור ההלכה ב״ניב המדרשית״ ,אדם בעל השפעה
הן בקרב אזרחים והן בקרב אנשי-צבא, ראש בית-
המידרש הגבוה להלכה בהתיישבות, שליד ישיבת שעל-
בים. הדברים התפרסמו ב־ 1974 ולא נמצאה אפילו אישיות
דתית אחת בישראל שגינתה אותם בלשון חד״מש-
מעית, או שהצהירה כי לא תנהג לפי הלכה זו. כדברי
הפיתגם התלמודי ״שתיקה כהודאה״ .היחידי שפנה
לרבנים אחרים להסתייג מן הדברים היה פרופסור אוריאל
סימון, והוא עושה זאת בלשון דו״משמעית ומגומ גמת,
לדעתי.
במה דברים אמורים ז
בחליפת מיכתבים בנושא טוהר הנשק. חייל צח״ל
בשם משה פנה לרבי בשאלה (ראה תצלום הקטע מימין)
וקיבל עליה תשובה ארוכה. מתוך התשובה הבין,
כי ״בשעת מילחמה מותר לי, ואפילו יותר מזה — אני
חייב, להרוג כל ערבי וערביה שנקרים לדרכי, אם קיים
השש שהם עוזרים למילחמה בנו במישרים או בעקיפין״(
.ראה תצלום הקטע משמאל).

אני כותב כל זאת כדי להצביע על העובדה, שהנ״א-
ציפיקציה בישראל מתבצעת בחלקה הגדול על־ידי ה יהדות
מן העבר וברובה הגדול על״ידי היהדות שבהווה.
כדאי לזכור, שגם היטלר הסתמך על צדדים מסויימים
— וחשובים מאד! — של העבר הגרמני. חלק מהצלחתו
אפשר לזקוף לחובת רוב הגרמנים, שסברו כי מה ש״נת-
קדש״ על-ידי תקדימי העבר אין לשלול בטענה שאינו
צודק או שאינו נכון. לכל היותר יש לבדוק עד כמה
הוא ״מתאים״ לתנאי זמננו. והרי כך בדיוק נהוג בישראל.
בלי
להבין זאת אין אפשרות להבין את התהליכים
המתהווים בחברה הישראלית, איזן להבין את הציונות
ואפילו אין להבין את בגין, שהדבקות העמוקה שלו
בלאומיות-דתית ובכל מה ש״נתקדש״ במסורת היהודית
היא הדוחפת אותו להכרעות החשובות ביותר, ולא
רק לגבי עונש המוות.

פו־ופ׳ שראד ש חק, ו־1עול־ם
• 1פרופ׳ שחק מלמד כימיה אורגנית באוניברסיטה
העברית בירושלים. מערכת ״העולם הזה״ מעמידה
את הפורום לרשות הקוראים, המעוניינים להתווכח על
הדברים ולדון׳ בשאלת טוהר־הנשק.

לב׳ רבי היקר
ראשית אני תקוה שאתה ובני ביתר בריאים ושלמים.
קבלתי את מכתבך הארור, והתפעלתי מההשגחה שאתה משגיח עלי כפרט. כי
אני מניח שלהרבה אתה כותב, ורוב הזמן אתה נתון בעיסוקים של לימידיך בתכנית
שלך.
אי לכד תודתי לד עמוקה כפליים.
בנוגע למכתב עצמו הבנתי כך:
בשעת מלחמה מותר לי, ואפילו יותר מזה — אני חייב, להרוג כל ערבי וערביה
שנקרים לדרכי, אם קיים חשש שהם עוזרים למלחמה בנו בסיימרים או בעקיפין.
ומצידי אני: חייב אני להרוג אותם אפילו שזה קשור בהסתבכות עם החוק
הצבאי. אני הושב שהנקודה הזו בקשר לטוהר הנשק צריכה להיות מועברת למוסדות
החינוכיים, לפחות הדתיים, שתהיה להם השקפה בנושא, ולא יהיו טועים בשדה
ד,״הגיון״ הרחב דוקא בנדמא הזה, ולהסביר את הדין, הלכה למעשה. כי לצערי ראיתי
״הגיונות״ שונים גם אצל החבריה הדתיים. אני הקוד, שתפעל בנושא, ושבנינו ידעו
את הקו של אבותינו בענין באופן ברור וחד־משמעי.
כאן אסיים, בתקור, שבסיום הקורס, בעוד כחודש. ,אוכל להגיע לישיבה.
שלום רב,

מכתבו של החייל משה ב״ניב המדרשיה״

מיכתכו של החייל משה

״אני תקווה שתפעל בנושא —

— שבנינו ידעו את הקו של אבותינו׳

תמרורים

הגינות

* * מקצועיות * אמינות * הגינות ¥מקצועיות * אמינות * הגינות ¥

ח 11
1111

ידיו

תנו לבתי:הספר לדוגמנות לטעון זה כנגד זוז— ״אני טוב ממן״

ומה האמת? כולם טובים!

אולם רק בי״ס לדוגמנות וטפוח החן רגב ״ ,הוא הבי״ס 11
היחידי שבוגריו הופיעו פעמיים ב״עלי כותרת״ — בטלוויזיה,
השתתפו בסרט ״דיזנגוף 99״ ובקרוב ב״זה הסוד שלי״£ .

חנו לאחרים -לדבר
לוג
(ולהב טי ח)

ללמד !
לנו
תנו
זכרו רגב הוא הבי״ס לדוגמנות היחידי בארץ ס ששותף במשרד פרסום ויחסי ציבור ועתון אזורי המופץ £
ב ־ 50,000 עותקים, דבר שיעזור בקידו!מך המקצועי והאישי£ .
צוותנו בולל:

ועדתקבלה: מורכבת מאנשי מקצוע ואישי ציבור
מיריזמיר — מלכת יופי לשעבר ודוגמנית צמרת

אורי ליי צ ר — 1צלם אופנה, פרסום וקולנוע

מוקהקריצר — איש פרסום ויחסי ציבור
ז ׳ אקש לי — ספר נשות ״החבורה הגבוהה״ וחבר מועדון 3-ל)$
הספר המעולה 51

בןיהודה — יצרן סרטים ופעלולים טכניים

איריס שצי — קוסמ טיקה וטפוח החן.

בנצי — דוגמן צמרת.

ל א חד הצלתה מטורפת!
נפתחים:
3קו ר סי ם

במק בי ל

. 1דוגמנות
מלאות ושממת
. 2דוגמנות
.3קו רסל טפוח חן ויופי.
ב י ״ ס לדוגמנות — החושב עצמו ליותר טוב
שיקום 1

רגיל.

.1לונ

אל תהיו אנשי פ שרות
ב ח רו ב טו ב ביו ת ר
י י . 1 1\ 1

החן והיופי

ס־בו״

רח׳ סירקין ( 7ככר נח) גבעתיים, טל 723141 .־03
יו מקצועיות * אמינות ¥הגינות * מקצועיות * אמינות

* הגינות

ס פר הצמרת
מצי ראובני, לשעבר מסלון מורו בתל־&ביב,
בא לייפות את נשות ירושלים

הקו החדש
מספרת

צמרת

רחוב הלני המלכה ,1ירושלים
טלפון 231314 :
בהנהלת — דורון מזרחי.

נפטר — .בגיל 80 אחד מראשוני
הרופאים בירושלים הד״ נחו ״ כרנס־קורקידי.
ברנס נולד ביפו. אביו היה
אחד ממייסדי אחוזת־בית. את תואר הרפואה
שלו קיבל ברגם באוניברסיטה האמריקאית
בבירות. בשנת 1926 עבר להתגורר
בירושלים. אחרי שנפצע במאורעות
,1929 היה ברנס מוכר לתושבי ירושלים
כ״דוקטור על החמור״ .בגלל נכותו נהג
לרכב על חמור אל הפציינטים שלו ואל
בתי־החולים בעיר העתיקה. מלבד עבודתו
בבתי־החולים היה ברנם רופא של בתי־ספר
בירושלים, ביניהם גימנסיה כרמיה
ובית חינוך התיכון בירושלים. מלבד עיסוקיו
הרפואיים היה ברנס מסור לאגודת
חובבי הבולים הירושלמית שאותה הקים
לפני שנים רבות.

צילום ואופנה —
צילום ו אופנה — לנשים

בי״ס

יועץ אכריאל

לנ שי ם וגב רי ם.

לדוג מנות ו טיפו ח

הוענק — .הפרם הסיפרותי הצרפתי
אטיד לאלוף (מיל ).עוזי נרקיס, מנכ״ל
קרן ספיר, עבור סיפרו אחת ירושלים.
נרקיס, מי שהיה מנהל מחלקת העליה
והקליטה של הסוכנות היהודית עד למהפך,
התפרסם כאלוף פיקוד המרכז במיל-
חמת ששת־הימים. סופר מרוקאי, בעל
הספר שלום־סאלאם, שהגיש אף הוא את
סיפרו לקבלת הפרם, ויתר ברגע האחרון

אמינור

הוענק — .פרם על־שם זלמן שז״ר,
נשיאה השלישי של מדינת ישראל, לד״ר
עזריאד אייזנגרג, מחנך יהודי ופעיל
במגביות היהודיות בארצות־הברית. את
הפרם העניק לאייזנברג נשיא־המדינה,
יצחק נכון, על פי המלצותיה של ועדה
בראשות איש חרות, ומי שהיה חבר הוועד
המנהל של רשות השידור אלי תכין.
אייזנברג נולד בשנת 1903 ואת חינוכו
הראשוני קיבל ממורים פרטיים ברוסיה.
כשהגיע לארצוודהברית והחל בעסקנות
פדאגוגית יהודית היה מנהל בתי־ספר
דתיים, פעיל במיפלגת הציונים־הכללים
ומנהל סיפריות למען ילדים יהודיים באר־צות־הברית.

במשימות
מיוחדות שהוטלו עליו על-ידי
שר-החוץ משה דיין.

סופר נרקיס
על התחרות בטענה כי נשקפת לו סכנה,
לאור יחסו של המלך חאסן להסכם השלום
הישראלי־מיצרי.
נבחרה — .כמלכת היופי של יש ראל,
ורד *•לגר, תלמידת תיכון בת ,17
וזכתה, נוסף לכתר. ולפרסים, גם בנשיקה
מראש עיריית תל־אביב שלמה (״צ׳יצ׳״)
להט. פולגר היא בת לאב מורה לנהיגה
ולאם מתרגמת סימולטנית. כמו הרבה
ממלכות היופי של ישראל, גם היא חיפאית.
תגובתה הראשונה של פולגר לקבלת
התואר :״עוד לא הספקתי להכין את
השעורים למחר.״
הוענק — .אות הקונגרס האמריקאי
לשחקן הקולנוע הוותיק, נמן, מין. האות,
אשר שני האחרונים שקיבלו אותו היו
הגנראל דונלאס מק־ארתור ומלט
דיסני, הוענק על־ידי הקונגרס בעיקבות
בקשתו של נשיא ארצות־הברית ג׳ ימי
קארטר, ואחרי שהשחקניות מורין אז הרה
ואליזכט טיילור העידו בפני
ועדת הקונגרס. קארטר נימק את בקשתו
בכך שווין בן ה־ 71 גוסס ממחלת הסרטן
שבה לקה.
נחוג — .יום הולדתו ה 64-של שר-
החוץ משה דיין. את יום ההולדת שלו
חגג דיין, יחד עם רעייתו רחל, במיסעדה
תל־אביבית ידועה. מודעת הברכה היחידה
שהופיעה בעיתונים לכבוד יום־ההולדת
היתה של ילד בן ארבע, הנקרא על שמו
של דיין.
אושפז — .בעיקבות התקף לב,
יועצו המיוחד של שר־החוץ, אהוד אב״
ריאל. אבריאל, חבר קיבוץ נאות־מרדכי,
היה שגרירה הראשון של מדינת ישראל
בצ׳כוסלובקיה, חבר־כנסת, שגריר בכמה
ארצות אפריקה וברומא, וידוע כמי שהיה
אחד מצעירי דויד בן-גוריון. באחרונה
עסק אבריאל, במיסגרת תפקידו החדש,

נפטר — .בגיל , ,82 מי שנידון למוות
על־ידי השילטון התורכי בארץ, וניצל
בנם, חבר מחתרת ניל״י איתן כלקינד.
בלקינד, יליד גדרה, שאביו, שמשון בל־קינד
נחשב לחלוץ החינוך העיברי בגולה
ואחיו, ישראל כל קינה היה ממייסדי
תנועת דאביו — דבר אל בני ישראל
ויסעו, שהפכה אחר־כך תנועת ניל״י, ש אליה
הצטרף איתן בלקינד בגיל ,20
אחרי שסיים את לימודיו במחזור השלישי
של הגמנסיה הרצליה בתל־אביב. בלקינד
שירת כקצין בצבא התורכי, אחרי שסיים
את האקדמיה הצבאית בקושטא ואז התגלתה
חברותו במחתרת היהודית. הוא
נידון למוות, אחרי שעונה והוגלה למעצר
בדמשק. אחיו הבכור נעמן וידידו יוסף
לישנסקי הוצאו להורג, אולם בגלל טעות
של פקיד תורכי, אשר ברישומי תעודת
הלידה שלג טעה בשנה, הוחלט לדחות

נידץ למוות כלקינד
את ההוצאה להורג של איתן בלקינד בכמה
חודשים. בפרק זמן זה התקרב הצבא
הבריטי לדמשק ובמהומה שהיתה באותם
הימים הצליח בלקינד להימלט מהכלא.
אחרי הקמת המדינה כיהן בלקינד בשורה
של תפקידים. הוא היה סגן ראש-עיריית
ראשון לציון, יושב־ראש הנהלת התאחדות
בעלי בתי הקולנוע בישראל ובעל אחד
מבתי הראינוע הראשונים שהוקמו בארץ.
העולם הזה 2178

כך נראית סיטרואן 08
לעומת ממניות אחרות בגודלה המבין במכוניות ועוקב אחר החידושים
וההתפתחויות בשוק הרבב יגלה במהרה בי מרבית
יצרני המכוניות המציגים א ת הדגמים החדשים
מתיימרים להציג חידושים, במסווה של קוים
צעירים אך למעשה מתחת למסווה של מכונית
״צעירה״ מס ת תר ת ״סבתא זקנה״ ,אין בהן שום
קידמה לעומת הדגמים הקודמים. כשתשווה כל
אחת מהן לעומת סיטרואן 65 תגלה מספר עובדות
מדהימות ומפתיעות, המגמדות א ת בל יתר
המכוניות בגודל לעומת קידמתה וחידושיה של

סיטרואן. המכוניות ה א חרו ת מצויירות ב 2-מעצורי
דיסק בלבד. לסיטרואן 4 65 מעצורי דיסק. מנועי
המכוניות האחרות מקוררים מים. לסיטרואן 65
מנוע מקורר אויר. המתלים במכוניות האחרות
עדיין בנויים מקפיצי מתכת. לסיטרואן 65 מתלים
הידרופנאומטיים בלעדיים.
ובאן נבונה לך עוד הפתעה: מחיר. סיטרואן 65
המקדימה את בל מתחריה בעיצוב,קידמה וחידושים
אינה יקרה יותר.

חידושים וקידמה בסיטרואן זה ענין של מסורת ולא של מחיר.

דוד לובינסקי בע״מ,
תל־אגיג: רח׳ שונצינו ,16 טל6 .־.333214
סוכנויות: תל״אגיב:
ב.ג. מוסכים ומפיצים בע״מ,
רח׳ חרוץ ,12 טל 331339 .־;03

דו ד לו בינ סקבע׳י
מ פי ץ סי ט רו אן בי שראל.

ירושלים: רח׳ הס ,3טל 228888,222666 .
חיפה: רכב הצפון בע״מ, שד׳ בך גוריון
(הכרמל) 8טל 528228 .־04
גאר־שבע: אשנב הנגב, דרך חברון ,3טל 77021 .־.057
נתניה: לוינקופף הרמן. רח׳ שוהם .4טל 35081 ;37821 .־.053

* 0£1\1מ017
העולם הזה 2178

1118111111111
י י 1י | 1י !י 1 1י1

ווווווווווווווווווווון

לחשוב בצבעים טבעיים

כ שמדובר ברכי שת טלוויזיה צבעונית
המע שה הנכון הוא לבדוק היטב ולרכו ש
אתה מקלט ה מ שוכלל והאמין ביותר.
מקלט בזה תמצא, לכל הדעו ת, ב מי מון
הטלויזיות הצבעוניות של ״גרץ״.
הנה כמה מן הסיבו ת שהעמידו א ת
״גרץ קולור״ במקום הרא שון
בגרמניה ה מערבי ת:

הטלויזיה עם המחשב.
בקרה מרחוק המהווה את המסוף
לתפקוד המחשב.
ה״הופ קולור״ המאפ שר קליטה של
ישראל בצבעים טבעיים.
מסך הליוברום(צפוי מיוחד המונע
החזרת קרני אור).

גרץ קולור בנויה ממעגלים משולבים
המונעים התחמ מו ת המקלט ובלאי
החלקים.
לק ולט ה תה נו ת(*!שאס־ד) תה ו ם תדרים
נרחב מ־ — 69ו£חז.£
אפ שרות קליטה ב ס5£
(שיטה צרפתית).
התוית המהווה את סמל הזיהוי לאיכות
הגבוהה ולאחריות מלאה.

612 ם ז 0

הטלוויזיה עס ה מח שב

להשיג בחנויות המובחרות

איחסורט בטח

— יבואני מכונות כביסה ״קונסטרוקטה״; אוגרי הום ״פאקיר״,

שואבי אבק ״פאקיר״ ומיקסרים ״סטאר מיקס״
מסילת החשמונאים 44 תל-אביב, טל פוז 330825,331707

העולם הזה 2178

ה 373 רז ת ח שובות את המוסנמות קובעת: ש קשו הדוק בין
אינפלציה דוהרת, שגו־עבודח 1111 וקיפאון נלד׳ שי המשק

!ן* * 15 במאי, יום הולדתה דד 31 של
-מדינת ישראל לפי הלוח האזרחי,
הודיע הדובר של הלישכה המרכזית ל-
סטאטיסטיקה שמדד־המחירים לצרכן עלה
באפריל ב־ 8.7אחוזים.

״איי אסתר אלכסנדר

פירוש הדבר הוא שמהירות
עריית־המחירים כרגע היא מעל
ל־ס/י< 100 לשנה.
בתנאים כאלה, קשה לזכור שב־1970
היתה האינפלציה רק ,6.170 ואז חשבו
שזה הרבה, ויש להוריד אותה. איך הגיעה
המדינה עד הלום ז

האמת היא שהממשלה הגיעה
אליה מרוב מאמצים להוריד אותה.
אך המאמצים, שהיו מייוע־דים
למטרה הזאת, פעלו בכיוון
ההפוך.
לכן, כמה שמכווני המדיניות הכלכלית
השתדלו יותר, הרי האינפלציה הלכה והתגברה.
וכמה היא התגברה, הרי השתדלו
יותר. כותבי המאמרים הראשיים
השתוממו איך,האינפלציה הצליחה להגיע
ל־ס/ס 8.50 לחודש בלי העזרה של הממשלה.
הם הגיעו למסקנה שלאינפלציה יש
גם דינמיקה משלה•
לאינפלציה באמת יש דינמיקה משלה,
הגורמת להתעצמותה בשיעורים הולכים
וגדלים. נכון גם ש״הצעדים האנטי־אינפל-
ציוניים״ המקובלים עוזרים לה, לאינפלציה,
בתהליך זה. אך הדיעות חלוקות לגבי
השאלה מ הי הדינמיקה הזאת, ואיך
ה״צעדים האנטי-אינפלציוניים״ המקובלים
של המדיניות הכלכלית מגבירים אותה.
השכר אינו א שס

גם אצלנו בשנת ,1970 כאשר
האינפלציה עמדה על רמה שד 0.1
אחוזים, כד השכירים ביחד יכלו
לקנות ממשכורתם קרוב ל־>407
מהצריכה הפרטית, בעוד שב
,1977 כאשר היתה האינפלציה
בסביבת 40 הם יכלו לקנות
פחות מ־״/״טצ מן הצריכה הפרטית
הכוללת שד המשק.
הדרך היחידה ללחום באינפלציה היא
להפוך את התהליך של חלוקת ההכנסות,
ולהעבירה לפחות לרמתה ב־.1970
הדיגאמו הפנימי
ריו: מחזה של עושר —
״גם שם יש בנייני־פאר ומכוניות־ענק —

^ יום כבר אין מאשימים את השכר.
י י עוד ב־ 1975 קבעתי בעבודתי* שאין
כל קשר בין השכר והאינפלציה. נתקלתי
אז בביטול ובהתעלמות מטעם הכלכלנים
האקדמיים והממשלתיים, מייצגי הזרם ה עיקרי
של התיאוריה הכלכלית ושל המדיניות
המבוססת עליה.
כתבתי אז העליה בביקוש, הנג־נגרמת
על־ידי העליה בשכר, מתחסלת
על־ידי עליית המחירים שביקוש זה גורם
לה. כי השכר הריאלי יורד בכל מיקרה
עם עליית המחירים.

נובע מזה שדי בירידה קטנה
בשכר הריאלי, כדי לגרום להכנסות
גבוהות מאד — ואינפלציו־ניות
מאד — אצל הלא־שכירים
כי השכירים רבים הם והלא־שכי־רים
מעטים.

די כעליה קטנה בשכרו הריאלי
של כל שכיר על חשבון הרווחים,
כדי לגרום לירידה גדולה בכל ההכנסות
הגבוהות, ולהאיט על
ידי זה את האינפלציה באופן משמעותי.

בתוכנית
החומש החדשה של הממשלה,
שהוכנה על-ידי פרופסור לכלכלה באוניברסיטת
תל־אביב, הפרופסור אסף רזין,
אין — לפי הפירסומים — זכר לדרישה
להורדת השכר לשם המילחמה באינפלציה.
התוכנית דורשת הצמדת השכר ב-
,10070 דבר שאני דרשתי לפני ארבע
שנים. תחת זאת שימש השכר, במשך
ארבע שנים אלה, אחת המטרות העיקריות
להתקפה במילחמת־הקודש נגד ה אינפלציה,
והתוצאות ידועות 10270 :של
אינפלציה לשנה.

י ״ההכנסה הלאומית, הצריכה הפרטית,
השכר הפנוי והאינפלציה במשק הישראלי
— .1974 , 1968 ,השגות לגבי ההשפעה
האינפלציונית של החלוקה המחודשת
של ההכנסה הלאומית בזמני אינפלציה.״

אינפלציה מחלקת את ההכנסות
י 1לטובת הלא־שכירים על חשבון העובדים
השכירים.

יש פי ארבעה־חמישה יותר״שכירים ב-
כוח־ד,עבודה מאשר לא שכירים.
חשוב שמסיבה זו גם ההיפך הוא נכון:

״לכן אין להגיד — כפי שמקובל
בטיעונים כלכליים מסויימים
— שהעלייה בשכר ממריצה את
האינפלציה.״

היום יש כבר כמעט קונצנזוס
לאומי על כך שהיטכר לא היה
יכול לגרום לדבר הזה. אך בינ
כתבתי
כבר באחד המאמרים שלי שלפי
כלכלנים אלה, כימעט כל דבר יכול להש פיע
על האינפלציה, כגון חורף קר וקיץ
חם, או חורף חם וקיץ קר. אך בשום
אופן לא חלוקת־ההכנסות !
יש קורלציה ברורה בין חלוקת הכנסות
צודקת יותר, שכר גבוה יותר, לבין
אינפלציה נמוכה, המלווה בפיתוח המשק,
כדוגמת גרמניה, יפאן ושווייץ.
מצד שני יש גם קורלציה בין חלוקת-
הכנסות בלתי־צודקת באופן קיצוני ושכר
נמוך לבין אינפלציה דוהרת מלווה בסטג־נציה,
דוגמת ארצות דרום־אמריקה.
תופעות אלה אינן משכנעות את הכל כלנים.
הם מתעלמים מהן למעשה.

ריו: אמת של עוני
— ואין הדבר אלא ציפוי נוצץ של הפיגור״

תיים הפסדנו שנים רבות במא־בק-פרק
נגד האינפלציה.
מה שקורה, למעשה, חוא שהאינפלציה
גורמת לחלוקת־הכנסות במשק.

יש להכין שהביטוי ״חלוקת
הכנסות״ הוא מילה גסה כזרם
השולט של התיאוריה הכלכלית.

לפיה, חם מלהזכיר אותו בקשר לכל
תהליך כלכלי שהוא. התעניינות בחלוקת
ההכנסות היא עניין ליפי־נפש ולמתקני-
עולם. העיסוק בה אינו נאה ואינו יאה
לכלכלן רציני. מראש ברור כי אין לה,
ולא יכול להיות לה, שום השפעה על
ההתפתחות הכלכלית של המשק.

לא ידוע לי על שום מדינה, שיש בה
גידולבשיוויו-
תהליך של
ניות, הסובלת מאינפלציה דוהרת. תה ליך
חוסר השיוויוניות — הבנוי בתוך
האינפלציה — הוא הדינאמו הפנימי שלה,
הדוחף אותה למעלה.
ומה עושה הממשלה — ולא רק של נו,
אלא גם של ארצות מערביות אחרות,
הסובלות מאינפלציה — כדי ללחום בה?
האם היא משתדלת לגרום ליתר שיוויוניות
בין מעמד העובדים השכירים והלא־שכי-
רים?
ההיפך מזה .״הצעדים הכלכליים״ ,ה אמורים
להיות אנטי־אינפלציוניים, מג ב
ירים את חוסר־השיוויון שהאינפלציה
עצמה גורמת בראש וראשונה, ועל־ידי
זה עוזרים לה, לאינפלציה, להתגבר.

אז יבוא
המ שיח

^ מה הדברים אמורים? ״הצעדים
הכלכליים האנטי-אינפלציוניים״ הפר
סולריים ביותר הם קיצוץ בתקציב על-ידי
קיצוצים בסעד, בחינוך, בבריאות, בשיכון
(המשך בעמוד )18

בדרך אל ריו
(המשך מעמוד )17
וכר, קיצוץ בסובסידיות במוצרים בסיסיים,
העלאות מיסי־עקיפין שונים, וכמובן —
עד •תובנית־החומש האחרונה — הורדת־השכר.
אין אפילו אחד בין הצעדים האלה
שאינו מכוון נגד רמת־חייו של העובד
השכיר, נגד אותו ציבור המפסיד ממילא.
אין, ולא יכולה להיות, דרך ׳לעצור את
האינפלציה על־ידי הטלת עומס נוסף על
שכמי אותם הנושאים כבר בעומס של
האינפלציה.

״צעדים״ אלה לא רק שלא יעצרו
את האינפלציה, הם יגבירו אותה
על-ידי העמקת אי-השוויון ההכרתי,
הגורם כאופן ישיר להיווצרותן
של ההכנסות הגכוהות כידי
המעטים, לדינאמו של האינפלציה.
נוצרת
ספיראלה אינפלציונית: אינפלציה
— צעדים כלכליים ימן הסוג שתואר
לעיל — ׳אינפלציה מתגברת — צעדים
כלכליים מתגברים — אינפלציה מתגברת
עוד יותר — וכן הלאה.

כתוצאה מן הספיראלה הזאת
יש לנו היום אינפלציה במהירות
של ס/״צ 10 לשנה.

מענק * ת * וזג לנכדים
מתנה של סבא 1סב ת א
בקשה לפרטים לחם כון לחינוך גבוה
שם החוסך .

מסת.ד מספר

רחוב
שם הנ הנ ה .

.תאריך לידה_

שם הנ הנ ה ,

,תאריך לידה .

נא להמציאי לי הצעה מפורטת ללא כל הת חיבו ת מצירי.
תאריך.

למען הילד חיסכו ב גנז ^ ת

1 1שנ

ל חינוך ג בו ה
ן ^ ג מו ל חסכון
1 1מי סו ד ה עול עירי תתל־ א בי ב־י פו

ההרשמה-גכל לשנות הנזזדיעיו העירוניות זב גחלת׳,אלנב> ,91ת״א.

׳למה לה לממשלה לעשות זאת? הצרה
היא שאין היא יודעת מה היא עושה.
אני בטוחה שהיא, והכלכלנים ישלה, משוכנעים
שהם לוחמים באינפלציה באמת ובתמים,
אפילו כשהתוצאות הן הפוכות.
הם במו היהודי הטוב שבמיקדה של
כישלון אינו כופר בעיקר — בעקרונות
ישל התיאוריה הכלכלית המקובלת — חושב
שלא קיים את המיצוות בחומרה מם־
פינת.

הם משוכנעים שאם רק נהדק
את החגורה עוד קצת, הרי יניע
המשייח.

מכונ ת
הכבשים
ט ין׳הממשלה אשמה בכל זה. אשמה
׳ 1התיאוריה הכלכלית המקובלת, שעליה
מבוססים ״הצעדים האנטי-אינפלציוניים״.
גם מקבלי ההחלטות הכלכליות אינם אשמים
בכך שהם מאמינים בתיאוריה הזאת,
בי היא מקובלת על הכלכלנים, ולא רק
כאן, אלא גם בעולם הגדול — וגם שם
התוצאות דומות. לממשלה יש מודל כל־
,כלי, שהנלכלניה הכינו עבורה, והבנוי
כך, שאם מכניסים בו קיצוצים בסעד,
בסובסידיות למוצרי־היסוד, עליות בסיסי
העקיפין והורדת שכר, הרי יוצאת ממנו
ירידה ברמית־המחירים.

זה דומה למכונה כסרטה שד
אני ג׳יררדו, המוצג היום כארץ,

בשבוע ה ספר העברי חפשו אתה ספר הנ קרא
בנ שימה עצורה :

״בעקבות משאלה אחות״
מאת:

ארנון הדר

רומן מקורי הפורש לפני הקורא טרגדיה מצחיקה ומוזרה
בה נוטלים חלק גבר צעיר ואלמנה מתבגרת, העוסקים
בחיפושים עצמיים אחר זהותם הם, וכדי כך מקדיחים
תבשילם של רבים אחרים.
הרקע: תל-אביב של ימינו.
המשימה: התחקות אחר אוצר מוז, עלומים מתכלים, אח
אובד, מאהב נשכח וסחטנים קשוחים.
המטרה: מציאת ה או ש ר...
מותח

משעשע

מרתק

סוחף

הוצאת יריב 197 /עמ / ,כריכה קשה /
להשיג בכל חנויות הספרים. הפצה :״ספרי״

די בעלייה קשה
!של ועכו העובד
נדי לגרום לירידה
גדולה של הרווחים
שכה מכניסים כבשים כצד האחד,
ויוצאות ממנה אפודות צמר כצד
השני.
הצרה עם המודל הכלכלי הזה, והתי-
׳אוריה הכלכלית שעליה הוא בנוי, היא
שאין הם יודעים ולא כלום על חלוקת
ההכנסות במשק. זו אינה מופיעה בהם
בשום מקום. התרופה שלהם לאינפלציה
היא להוריד את רמת־חייו של ״הציבור״,
ומוטב את יזו של הרוב. לעובדה שרוב
זה הוא הציבור השכיר המפסיד באינפלציה,
אין כל חשיבות לפי המודל הנ״ל.
אין הוא מכיר את המושג מפסיד בכלל.
לכן,
במשך השנים האחרונות, היו ה־שילטוניות
כל-כך עסוקים בהורדת חמת־

חייו של הרוב, עד כי לא הבחינו בכלל
ברמת חייו העולה של המיעוט בציבור.

עד שההון השחור וצריכת המותרות
התעצמו כל כך — יחד עם
עליית המחירים עד ל 8.7*-לחודש
— שאי-אפשר היה להתעלם ממנה
עוד.

פ ק קי ם
ב טהר אן

ד ם את ההתפתחות הזאת חזיתי,
ד* בעבודתי עוד ב־ ,1975 כאשר שוק*
המותרות היה עוד קטן, והיה יחסית קל
לחסל אותו. כתבתי אז :״יש לשים לב
שבמהלך האינפלציה חלה טרנספורמציה

המאמצים שגווווו להוריו
את האינפלציה
הם שהגדילו אותה
לטובת המוצרים הנצרכים על־ידי העשירים.
הם השוק הגדול והריווחי. יותר ויותר
מן התוצר מייוצר לשוק זה. למיס־עלים
כדאי לייצר פחות, אך בטיב יקר.
לדוגמה: בגדי־ילדים מטיב פשוט אינם
קיימים בשוק הישראלי. אותו דבר נכון
לגבי רהיטים, דירות, חליפות יוכו׳.״
היום מכירים הכל ׳שוק־מותרות זה של
מכוניות־ענק, דירות־פאר ומקררי־ייבוא,
ההורס את מאזן־התשלומים שלנו, המרקיע
לשחקים את המחירים ,׳והאוכל כל חילקה
טובה במשאבים המצומצמים שלנו, וגם
׳בחברה. לעומת זאת, היכל נם יודעים את
המצב העצוב של השוק לשיכונים עממיים׳
ולא רק של השיכונים.

אין שוק-מותרות זה סימן לעליה
כרמת־החיים, כפי שנדמה דרבים.
זה רק ציפוי נוצץ שד המציאות.
גם כריו־דה־ז׳אנירו, ככואנום־
איירס ולאנוס יש המון מכוניות
ענק וכנייני־פאר. טהראן כמיוחד
היתה מפורסמת על פקקי־התנועה
הענקיים שדה.
שוק נוצץ זה הוא סינדרום של העולם
השלישי. אין אני אומרת שהחיים אצלנו
הם כמו בבראזיל, בארגטנינה ובניגריה.
אך מגמות ההתפתחות היום, במשק ובחברה,
מצביעים בפירוש בכיוון זה. מוטב
לעצור אותן שעה אחת קודם.
תוכנית החומ ש
ף* תוכנית החדשה של הממשלה
י י מורכבת בעיקרה מן האלמנטים ה?
ישנים של ה״צעדים האנטי-אינפלציוניים״
שמניתי לעיל, המשמשים מרכיבים בספי־ראלה
האינפלציונית, על־ידי העמקת אי״
השיוויון. דהיינו: מקיצוץ בתקציב, בעיקר
דרך קיצוצים בשיירותי־הרווחה, קיצוץ הסובסידיות
למוצרי־יסויד והעלאת מיסי״ \
עקיפין.
עם זאת יש לציין שיש בתוכנית סוף־
סוף גם מרכיבים שוויוניים, שהם אלמנטים
חדשים בתוכניות הכלכליות אצלנו, כגון:
דרישה לתוספת־יוקר של ^ 100 וביטול
הסיבסוד לאשראי של ההון, ועל זה יש
לברך.

את האלמנטים האלה יש לחזק,
ולהוסין ז אליהם עוד לשם הגברת
השיוויון בחלוקת ההכנסות, כי זו
הדרך היחידה להסיר את כיווני
ההתפתחות שד המשק והחכרה
שלנו ככלל, ושד האינפלציה בפרט.
(אין
לעשות זאת באופן מעשי
— על כך במאמר נוסף).
העולס הזה 2178

חסלי זו7ן ים
בעצמד, בדרך מלוצועית..

...מבלי ל של ם ל מק צו עני ם.
בשלבי דגירה. צינורית ההתזה, המצורפת לכל
מיכל מאפשרת ריסוס בפינות הנסתרות ביותר.

בידוע לך, מצויים בארץ סוגים רבים של חרקים.
רובם פיתחו מנגנוני הגנה וחיסון מפני מרבית
התרסיסים הקיימים. כדי לאפשר חיסולם המוחלט,
פיתחה ״סנו״ סדרת מוצרים חדשה המהווה שילוב
מושלם. מרכיביה הוכיחו עצמם באלפי בתים
בא רה״ב.
כל מיכל בפני עצמו, מהיעילים ביותר שתוכלי
למצוא ומבטיח תוצאה מידית בבית ובחצר.

מכיל חומר ריסוס המשמיד חרקים ומונע את שובם
במשך חודשים רבים לאחר פעולת הריסוס.
בדי למנוע יצירת תינגודת רססי ב־ססנא מספר
שבועות לאחר שריססת ב־200א.

מכיל חומר ריסוס יעיל, שהרכבו הכימי מבטיח
חיסול יסודי ומוחלט גם של הביצים הנמצאות

אין זה משנה באיזה ״א״ תבחרי ראשון
ובלבד שתפעלי עפ״י חוברת ההוראות
המצורפת לכל מיכל.

£ - 200

£-300

£ 100
פסי הדבקה אותם יש להצמיד, לאחד הריסוס,
לבסיס מכשירי החשמל המפיקים חום(מקרר,
מכונת כביסה, תנור אפיה ובו .),מקומות אלה
מהווים, בדרך בלל, מקום מחיה ״אהוב״ על כל
סוגי המקקים.
ססו־א קוטל מקקים וחרקים זוחלים למשך 6חודשים.
נוסחת מרביבי סדרת ״א״ של ״סנו״ קיבלה את
אישור הסוכנות האמריקאית לשמירת איבות
הסביבה — ו./ק£.

־סו!-לעזרתך תמיד.
הסולם הזה 2178

הנמכרת ביותר בעולם

האיש מסו חומו ד9יש0וה -הגנבים
שזהרו מואש ־ אשם העד נאנסה
בחור עונש ! -החסירה נגנזה ננגן רב

במרץ רב בחקירת כל הפרטים שנמסרו.
הצלחת החקירה עתה מעוררת מחדש
את התמיהות, מדוע סירבו השוטרים לח קור
כל העת את החומר. רק לפני כחודש
מסר עורך־דינו של עקביה, דניאל שרפמן,
לזכריה בנאי, מפקד היחידה המרכזית
בתל-אביב, את העובדות הנחקרות עתה.
הלה סירב בהחלטיות לגעת בנושא, כשם
שראובן מינקובסקי סירב אף הוא לפתוח
את תיבת־הפנדורה שהוגשה לו. החקירה
שפתח בה בנימין זיגל מחדש יכולה להיות
ראשיתה של הכביסה הגדולה במישטרה,
שתחשוף שורה של קציני־מישטרה ה משתפים
פעולה זמן רב עם עבריינים,
תמורת חלק מן השלל.

החומר שקיבל זיגל כולד תצהיר
של עקביה, המובא פה כמלואו:

רג־ניצג תגורי
חזרה לזיגל
ך* מה ימים אחרי הופעת הכתבה על
• סירוב המישטרה לחקור חשדות כי
קצינים בכירים שלה היו מעורבים בעסקי
רכב גנוב (העולם הזה ,)2175 שבה נמסר
כי החקירה הוצאה מידיו של ניצב־משנה
בנימין זיגל והועברה ליחידה של ראובן
מינקובסקי בירושלים, קרא מפכ״ל המיש־טרה
לזיגל.
הכתבה סיפרה כי מייד אחרי שיחידתו
של זיגל עצרה את סגן־ניצב יהושע יפתח,
שפרש זה עתה ממישטרת ישראל, בחשד
של מעורבות בפרשה, והחלה פועלת נגד
סגן־ניצב יגאל לושי ואחרים, הורו לזיגל
לחדול מחקירה.
פרישתו עוררה רוגז רב בין המתלוננים,
שמסרו את החומר לזיגל, והללו הריצי
ו,ם)יכתבים וחומר לחברי־כנסת ולשרים,
ודאגו להודיע כי המישטדה מסכלת חקירה
בגלל הרצון לחפות על עצמה. גם ה כתבה
פעלה את שלה, שכן שרים בממשלה
התערבו, ונראה כי הדבר הועיל.
תבורי, מפכ״ל המישטרה, הודיע לזיגל
כי התיק חוזר אליו בילעדית, ושעליו
להקדיש לו עדיפות עליונה. תבורי הורה
לזיגל לדווח לו על מהלכי החקירה.
עם החזרת התיק לזיגל, החלו מוסרי
החומר הראשוני, ובראשם אבנר עקב יה,
לשתף פעולה, וכתוצאה מכך תפסה
היחידה של זיגל מחסני־ענק בפתח־תיקווה,
שהכילו רכוש גנוב בעשרות מיליוני לירות.
תפיסת הרכוש שיכנעה את צמרת
המישטרה כי אכן המתלוננים יודעים את
אשר הם שחים, ואנשיה התחילו לפעול

בסוף שנת ,1976 עקב מידע שנתתי ל־מישטרה,
היה אמור להתבצע מיבצע תפי־סת־מכוניות
גנובות בקנה־מידה ארצי.
עמדתי על־כך שהמיבצע לא יובא לידיעת
החוקרים, ארמנד לוי ויהושע יפתח, כי
חששתי שהם יטשטשו את העקבות. למרות
ההבטחות הובא הדבר לידיעתם. המיבצע
בוצע בקנה,־מידה קטן ביותר, לא נתפסו
כל המכוניות שהיו צריכות להיתפס, ובעיר
הסתובבה שמועה ש״אבנר הלשין״.
שלמה משה, שנתפסו ברשותו עשר
מכוניות מזוייפות, אמר לי: מה יצא לך
מזה שד,לשנת ז הוא אמר לי שארמנד
לוי הודיע לו לפני המיבצע על כך שעומד
להיות מיבצע, ושאני הלשנתי.
ביכולתי להמציא פינקס שבו שמות
בעלי־דוכנים, מיסעדות, בתי־קפה, מקומות
הימורים, אשר שילמו שבועית דמי־חסות.
חלק מדמי־החסות הגיע לקצין־מישטרה.
זה נמסר לי על־ידי בוסקילה אבדחצירה,

סגן־ ניצב לושי
החקירה התחדשה

ניצב־ מישנה זיגל
חזרה לחקירה
שישב עימי במעצר. אבדחצירה מסר לי
שפוצץ כספת ברחוב אלנבי ואת תכולתה
— תכשיטים וזהב — מסר לאנשי־מישטרה,
וקיבל חיפוי מלא של המישטרה.
סגני־הניצב יגאל לושי ויהושע יפתח,
והקצין שמואל בראשי, היו נוכחים במוסך
של שלמה משה כשהיה מזייף שלדים של
מכוניות גנובות. יפתח גם שותף באולם־
נשפים, ולאולם זה לא עשו דו״חות מיש-
טרתיים. ברשותו עוד אינפורמציה רבה
הקשורה לזיופי רכב, שבהם קשורים אנשים
רבים, וביניהם אנשי-מישטרה.
עד כאן התצהיר של עקביה. בחומר
בכתב, שמסר עקביה למישטרה, הוא
הוסיף פרטים רבים, שיש בהם כדי להדהים.
הוא סיפר כי הפינקס של בוסקילה
מוחבא במקום־סתר. הפינקס כולל את
שמות משלמי דמי־החסות וסכומי־הכסף,
והתשלומים שנגבו מבעלי־עסקים תמורת
עצימת עין של המישטרה, כאשר נשארו
פתוחים בשעה מאוחרת בלילה. את הכסף
היה הקצין מחלק עם קצינים אחרים.

השוטר פוצץ כספת וסקילה היה חבלן מישטרתי. הוא
^ פוצץ כספת של חנות־תכשיטים ברחוב
אלנבי, והואשם בגניבה, יחד עם שוטרים
נוספים. הפינקס כולל גם פירוט התכשיטים
שהוצאו מן הכספת, ולמי חולקו.
עקביה מספר כי ביקר כמה פעמים
במוסך של שלמה משה בחולון, וראה שם
מדי פעם את קציני־המישטרה לושי, יפתח
ובראשי, בעת שזייפו מיספרי־מכוניות.
הכנופיה היתד, קונה מכוניות פסולות
אחרי תאונה, גונבת מכוניות מאותו דגם,
מעתיקה את מספר הרכב הפגום לרכב
הגנוב, ומקבלת רכב חוקי.
עקביה המשיך לספר, בחומר שהגיש
בכתב, כי ב־ 1976 בא אליו המפקח אברהם
שיינברג, וביקשו לעזור באיתור מכוניות
גנובות וכי עקביה הסכים, בתנאי
שהדבר לא ייוודע לארמנד לוי ולאחרים.
שיינברג התייעץ עם מפקדו, וזה הסכים.
הוא הראה להם מוסך ברחוב המסגר,
שעסק בזיופי־רכב, וכן את המוסך של
שלמה משה, שבו נתפסו מכוניות מזו-
ייפות. כן לקח את שיינברג לוואדי, ש מאחרי
רחוב המסגר, והראה לו שלדי מכוניות
זרוקות שם, שאת מיספריהן העתיקו
על רכב גנוב.
שיינברג תיכנן מצוד כללי אחרי רשת
זייפני המכוניות, אולם נראה כי הכנופיה
הוזהרה, שכן מרבית המכוניות נעלמו.

יום לפני החיפוש העבירו את שיינברג
לפתע לקורס בנתניה, וכך הוציאו אותו
מכל קשר לחקירה באותו זמן. החיפוש העלה
יותר מעשר מכוניות מזוייפות, בשני
מוסכים, וכן נעצר מי שהיה רוכש את המכוניות
הפגומות עבור שלמה משה. הוא
היה גורר מכוניות אחרי תאונות, וכך ידע
על מכוניות פגומות. אצל הגורר מצאו 30
מקלטי־רדיו גנובים של מכוניות, כולל של
קצין־מישטרה, שרכש מכונית מזוייפת.
הפרשה כולד, הושתקה.

אונ ס
בכוח
ך ראה בי הגורם העיקרי שהניע את
עקביה, פרט לטענתו כי הוא הואשם
והורשע בעוד כל השותפים, וביניהם קצי־ני־מישטרה,
מסתובבים חופשיים — היא
פרשה מזעזעת שאירעה לאשתו, עדנה.
עקביה היה קשור בשעתו לבעל עבר
פלילי מפתח־תיקווה, אלברט מיזרחי, שסייע
בעסקי המכוניות המזוייפות. מיזרחי
היה מודיע של המישטרה, ותמורת זאת
העלימו עין ממעשיו שלו, שכללו שני
מעשי־אונם, שהחקירה שלהם הופסקה,
בלי שהוגש נגדו כתב־אישום.
אחרי שעקביה החל מסייע למישטרה
בחיסול זייפני הרכב, טילפן מיזרחי כמה
פעמים לאשתו של עקביה, עדנה, ואיים
שאם בעלה לא ישתוק, יבולע לה. השנים
פנו למישטרה וביקשו הגנה, אך לא נענו.
לפני ארבעה חודשים בא מיזרחי לביתו
של עקביה ברמת־השרון, שם גרה עדנה
עם שני ילדיה, ובאיומי נשק אנס אותה
בכוח. היא התלוננה במישטרה, מיזרחי
נעצר, נבדק במכון הפתולוגי, ושוחרר.
הוא מהלך חופשי ללא כתב־אישום.
עקביה המזועזע כתב על הפרשה לממשלה,
לחברי-כנסת, ולעוד אישי־ציבור.
עתה, כשהחל משתף פעולה מחדש עם
זיגל ואנשיו, מסר להם על עסקיו של
מיזרחי, שכללו אחזקה ומיסחר ברכוש גנוב,
והביא לתפיסת מחסני הרכוש הגנוב ב־פתח־תיקווה
ולמעצרו של מיזרחי ואחיו.
החקירה הביאה גם למידע כי קציני״
מישטרה בכירים בפתדדתיקווה קיבלו טד
בות־הנאה ממיזרחי.
המימצאים שעלו עד כה, על מעורבות
קציני־מישטרה בכירים בעסקי שחיתות
ושותפות עם פושעים, מעלים שוב את
השאלה אם לא הגיעה השעה להקמת ועדת־חקירה
ציבורית, שתחקור את הנעשה ב־מישטרה.

יגאל
לביב 1

יש תיירים המגלים את ישראל
דרך בירה מכבי.

1ר ־|1 | 11־יי 1רי| בתי אבן. טליתות
• 1- 1 ^ 1111 לבגות. קולות
השוק ואויר שכולו אוירה. ידיים
מגישות שוב ושוב כוסות שהקצף
עולה בהן על גדותיו.

אריאל

את בירה מכבי ואת ירושלים אוהבים
כאן בשבע שפות. כי לטעם של בירה
טובה וקרה אין לאום ואין גבולות.
יש תיירים המגלים את ישראל דרך
בירה מכבי. ויש ישראלים המכירים
דרכה את העולם.

ירה בינלאומית

ייייי

שלים הימיזרחית או ברצועת עזה ניתקל בדגל הפלסטיני
על בל צעד ושעל.
לפעמים זה דגל אמיתי, התלוי על קירו של איש אמיץ.

אך לרוב זהו דגל מוסווה כאלה ואחת צורות
מתוחכמות.

ן ה היה שבוע טראומתי. והטלוויזיה הכניסה אית
י הטראומה הזאת לכל בית בישראל.
זה התחיל במרד המזויין ישל היימין הקיצוני נגד
טמישלית־יישראל, הכנסת וצה״ל. ראינו את הקנאים הלאו־
.מנים מכינים אלות, לפידי־יאש ורעל, כדי להילחם בחיילים.
ראינו יאת מ&שלת־יישראל מתקפלת לפניהם, בהכנעה
עלובה. אך הרגשנו גם כי זוהי קבוצה קטנטנה, שולית
ומבודדת) ,׳שהדוב של הציבור מתייחם אליה בשאט־נפש
או באדישות.
ראינו את דגל צה״ל יורד בתורן באל־ערייש, ואת דגל
מצריים עולה בו. חשנו פשימחת־השיחרור של ההמונים,
שנחלצו מכיבוש בן תריסר שנים — וניסינו לשכוח כי
זוהי שימחת ה שי ח רו רמאיתנו. ראינו את
המושלים, שעוד אתמול יכלו לפתוח באש, לכלוא, לגרש,
להחרים ולהפקיע, הופכים בני־אדם פשוטים, המחליפים
כתובות עם עמיתים מצריים.

ראינו כיצד משתנה עיר תוך דקות מעטות,
ו־צ 1שנות כיבוש ישראלי נעלמות כאילו לא
היו, מכלי להשאיר אחריהן שריד וזכר.

אפשר לגרש אותם. אפשר ליישב בשטחים אילה ישני
מיליון יהודים תוך חמש שנים.
למרבה המזל, איין איש בישראל — מילבד קומץ
מטורפים — דוגל בפיתרוניות אלה. בהיעדרם, נותר
הפיתריון האחד: הנמישלים יקטנו את המייטשל.

השאלה שוב אינה א ם זה יקרה. השאלה
היא רק מתי, ובעיקר: איך .
9 ! 81

ן* מן האוזן אל העין. מן הנאום בבאר־שבע אל הדגל
1באל-עריש.
אחרי שלושים ואחת שנות עצמאות, איבדנו את
הזיקה הבלתי־אימצע״ת לבד ציבעוני יזה, ששמו דגל.
שכחנו כי פעם היינו ׳מוכנים להיהרג על הזכיות להניפו,
שבייגללו מרדיו החיילים היהודיים ששייריתיו בצבא הבריטי,
שהדמעות עלו בעינינו כאשר הונף.
אנו בטוחים בעצמאותנו. חרותנו הלאומית הפכה דבר

ראי,נו את ישיבת המשא־ומתן על האוטונומיה. הסתכלנו
בפניהם החתומות של האמריקאים והמצרים בשעה
שיוסף בורג, הדמות המגלמת עתה את מדינת־ישראל,
מדקלם את המליצות שהפכו אחרי שנים של שטיפת־מוח
נכסי־צאן־ברזל של יישראל. וחשנו ימה עובר בראשם :
״ריבונו של עולם, איזה אוסף של מליצות חסריות־שחר.״
ראינו את אנוור אל־סאדאת נושא את הדגל הלאומי
המצרי בתוך אל־עריש המשוחררת, את ההתלהבות בעיר,
שחזרה להיות מצרית לכל ידבר, ושמענו את הקריין
בטלוויזיה המצרית מלהיב ומסעיר את 40 מיליון בני־עמו.
ראינו את החיבוקים והנשיקות של אל־סאדאת ובגין.
וידענו :

מי שמקבל זאת על עצמו הוא אידיוט.

הוכחנו זאת בנעורינו, כאשר הנפנו את דיגלנו הלאומי
בכל הזדמנות. השילטון הבריטי המנוסה גם דא יניסה
׳למנוע זאת, לא מאייתניו ולא ימן הפלסטינים( .הדגל
הפלסטיני נראה בתצלומים עוד ׳משינת .)1918

אילו היינו צריכים להניף בשעתו את דיג-
לנו במחתרת, היתה שאיפתנו להניפו גוברת
שיכעתיים. וזהו מה שקורה כעת לפלסטינים.
אחת הדמויות המרתקות שהונצחו השבוע על האקרן
היתד, דמותו של הנער באל־עריש, שהניף את הדגל
הפלסטיני ישעה קילה לפני שהישראלים ינטשו את המקום.
׳כאשר נשאל על־ידי אהוד יערי לזהותו, אמר שהוא
פלסטיני .״באינו מיפו,״ הכריז בגאווה! ,בעברית. מאחר
שהוא נראה כבן ,18 ברור כי לא הוא בא מיפו, אלא
אביו או סביו. אך זהותו הלאומית ברוריה ומגיבשת, גם
אחרי 31 שנות גלות, והיא מוצאת את ביטוייה במהירות
ישבה היעלה את הדגל הפלסטיני, ברגע שזה ניתן.
הרבה דמויות הופיעו השבוע על האקרן, ונחרתו
בזיכרון. דמותו ישל הנחילו מנאות־סיני, שהכריז מילחמיה
על צה״ל. דמותה שיל החיילת הקטינה שפרצה בבכי מר,
מפני שהיה עלייה לנטוש את. מעיר שבה היא ׳שלטה בכוח־הכיבוש
על עם אחר. אך ׳נדמה שדימיויתו ׳שיל נער זה
היתד, ראוייה לתשומת־לב ׳יותר מכל האחרות, מפני שעוד
ניתקל ברבים כמוהו בעתיד.

את אותם המחזות נראה כבוא היום בעזה
ובחברון, כשכם וכרמת־הגולן.

^ בין כל הטראומות ישל השבוע, שתיים נחרתו
יו בזיכרון במייוחד•
אחת נקלטה באוזן: פסוק שאמר סיירום ואנס.
אחת נקלטה בעין: הנפת הדגל.

על שתיהן בדאי לתת את הדעת. בי בהן
צפון העתיד.

^ נאומו בבאר־שבע, במושב הפתיחה של המשא־
4ומתן על האוטונומיה, אמר ואנס מילים הרות־תוכן.

ואליה הן :״אנחנו (האמריקאים) דוגלים
בגישה האומרת כי המימשל נובעי מדצון הנמ־שלים...״

ואנס
העלה עיקרון זה, לגבי הגדה המערבית
ורצועת-עזה.

הוא ביטא דבר המקובל על כל בן־תרבוית במאה
ה־ : 20 הגורם הראשון, וכימעט היחידי, בקביעת גידלו
של שטח כלשהו הוא רצון התושבים ישל איותו השטח.
מאז ימיו שיל הנשיא וודרו ויילסון זה נקרא ״זכיות ההגדרה
העצמית״.

זהו דבר בל־כך פשוט, בל-כך מוכן מאליו,
עד כי ים שלם של פילפולים תלמודיים לא יוכל
לכרסם בו.
בגדה המערבית (הכוללת בעוני העולם את ירושלים
המיזרחיית) ורצועית־עזה חיים כעת כמיליון וחצי בני־אדם.
הם מגדירים את עצמם בפלסטינים, והם רוצים
בחרותם ובעצמאותם בפלסטינים. על כך אין ספק.
מול פני עובדה פשוטה זיו העילה ייוסף בורג טענות
ביטחוניות. גם לולא היו טענות אלה מופרכות מיסודן
׳מבחינה ביטיחונית־ימיקצועית, גם אילו הייו אמת בדוקה
ומוכחת — גם אז לא יכלו לעמוד ימול העיקרון הפשוט
שהמימשל חייב לנבוע מרצון הנמישלים.
הנמשלים בגדה וברצועה אינם רוצים במיימשל ישראלי
— והדבר מוכח מדי יום עיל־ידיי מעשיהם, החל בהפגנות־סטודנטים
וכלה במעשי־טרור. אין הם רוצים גם בימימשל
ירדני, כפי שברור כיום לכל, גם למלך חוסיין, הם
רוצים בימימשל פלסטיני.

ואנס לא דיבר כפירוש על מדינה פלסטינית.
אולם זה היה התוכן האמיתי של דבריו :
האוטונומיה היא שלב־מעבר לקראת מצב
הקבע, שהוא מדינה פלסטינית.
האם אפשר לעצור תהליך זה? יש שלוש אלטרנטיבות
תיאורטיות: יאפשר להרוג מיליון וחצי פלסטינים.

ך 6אם אפשר למנוע מעם ישלם לדבוק בדיגלו הלאו־י
1מי, לסגוד לו ולהניפו?
יעצם השאלה נושאת בחובה את התשובה.

זוהי רק ההתחלה.

פסוק זה לקוח מדבריהם של אבות האומה האמריקאית,
שמרדו בשילטון הבריטי והרימו את דגל העצמאות.
זהו יסוד מוסד של הדמוקרטיה.

אלה הם ציבעי הדגל הלאומי הפלסטיני.

כל אדם פלסטיני ייודע זאת. יכל איש בגדה וברצועה
מצדייע בליבו לדיגלו, כאשר הוא מסתכל בכרזה כזאת.
כיל איחד מאמין כי הוא ממלא חובה לאומית, כאשר הוא
׳תולה אותה יעל קירו. העובדה שזהו מעשה מחתרתי־כימעט,
עקיפת חוק שיל הישיילטון הזר, אך מגבירה את
המשמעות שיל המעשה.
בכל רגע שימופר החוק של המושל הזר, כאשר פורצים
התלמידים ׳מבית־הספר או מן האוניברסיטה כדי
להפגין ברחוב, להבעיר צמיג, להקים מחסום, לידות
אבנים — מופיע כימעט מאליו הדגל הפלסטיני — לפעמים
אלה הם דגלים אמיתיים, הימיייוצדים במחתרת או המוברחים
מן החוץ. אך לרוב אלה הם דגלים פרימיטיביים,
מלאכת־יד שיל ילדים, הצובעים בדים בציבעיי־מים. לעי־תים
נדמה לי שזהו נושא מרכזי בשיעור־הציור בבית־הספר
בגדה וברצועה.

זהו הצעד הראשון במיצעד היסטורי ,׳שאי־אפשר עוד
לעצור בעדו.

מי שנכנס לחנות בירושלים המיזרחית, יראה מודעות
וכרזות ׳שונות. לוח־קיר של מועדון־ספורט, ברזה של
כנסיה, מודעה על אירוע.
לכל הפירסומים האלה ייש מכנה משותף אחד: משום־
מה מודפסות המילים שלהם ׳בשלושה צבעים — ירוק,
שחור ואדום — על גבי הרקיע הלבן.

התרגלנו אל הדגל המצרי. מוטב שנתרגל
אל הדגל הפלסטיני.

הדגל באל־ערי ש: היכן מחר!

מובן מאליו. אצלנו הדגל שוב אינו אלא סמל פולחני.

אולם באיל-עריש ראינו את ההמונים משתוללים
משיימיחה ומגאווה כאשר הונך דיגלם
הלאומי, אהרי צ 1שנות כיבוש זר.
הדגל כמוהו כאוויר לנשימה. מרגישים בחשיבותו רק
כאשר איננו. רק ימי שאסור לו להניף את דיגלו, מתייחס
איליו בחרדת־קודש.

וממילא: מי שמונע מזולתו להניף את דיגלו
הלאומי, יוצר בליבו רעב לדגל, רעב שאינו
ניתן לכיבוש, המתגבר על כל מיבשול.

ד עכשיו דיברנו יעיל השלום בשפת המילים.
מעטים מאיתניו יכילו לתאר את התהליך בצורה חייה
יותר, בדיימיונם.

השבוע ראינו אותו, את השלום, בעינינו.

ראינו את התחילתו שיל התהליך. ראינו כיצד מוחזר
השטח הראשון לאוייב־ימאתמיויל, תמורת הפיכתו לשותף
לשלום־ישל־היום.

האם זה כאב? למעטים זה באב מאד.
לרבים זה באב קצת. אך בימעט הבל ידעו :
זהו כאב נחוץ, במו הכאב המלווה את עקירתה
של שן רקובה.

הכיבוש היוא מוקד של ריקבון. אין הוא מקור של
כוח, אלא של חולשה. אין בו ביטחון אמיתי, אלא
מיכישוילים לשלום, שביו הביטחון האמיתי.

ראינו אית הדגל בידי אמור יאל־יסאדאת. ראינו את
הטכסים שליוו את הנפתו — טכסים שגבלו בעבודת־אלילים.
ראיינו את ההתרגשיות בעיניים, שמענו את
ההתלהבות בקולו של הקריין המצרי.
הדגל עליה בתורן, ויתאווה אנושית עמוקה באה על
סיפוקה. השאיפה לכבוד עצמי, לחרות לאומית.

זה בטוח, כשם שבטוח ׳שהדגל המיצרי מתנופף ברגע
זה ברוח שיל איל־עריש.

יי י עזיה נמנעת כיום הזכיות להניף את דיגילם הלאומי.
הנפת הדגל הפלסטיני בשכם ,׳ברמאללה, בעזה (ועד
אתמול גם באיל־עריש) היא פשע. המניפים ׳נשפטים
למאסר, נכלאים באורח מינה,לי, ולעיתים גם נורים.

האם זה יקרה רק אחרי מילחימה נוספת, שבה יפלו
שוב קורבנות־חינם, במו במילחימה המיותרת של יום־
הבייפורים? האם זה ייקרה אחרי מעריכה נוראה׳,׳ שיל
טרור יוטרור־ינגדי׳ שתיצור מיצבור איום של שעאה
הדדית ותעביר את יחסינו לעתיד?
או שנעשה זאת בדעה צלולה, בלב חפץ, בהיגיון, שלב
אחרי שלב, כשם שבונים גשר שעליו רוצים לדרוך מחר.

זוהי ההגשמה הריגשית, הסימלית, לאותן
מילים מופשטות של ואנס :״מימשל הנובע
מרצון הנמשלים...״

מיליון וחצי הנמשלים בגדה המערבית וברצועת־

קשה להעלות על הדעת הוראה מטופשת
יותר, מסוכנת יותר לבעליה.
ולראייה: מי שמתהלך כיום בגדה המערבית, ביריד

אל־עריש היא ההתחלה. התחלה קטנה יחסית.
אך החיזיון הזה, שראינוהו השבוע כמו
עינינו, יחזור בעתיד ככל השטחים האחרים,
שכבשנו במילחמת ששת־הימים.
השאלה היא רק: איך זה יתרחש כשאר
השטהים הכבושים?

מול האקרן של הטלוויזיה, כשבוע טרא
מתי זה, היה בל אזרח ישראלי צריך לשאול
את עצמו את השאלה הזאת.

1111113. 11*111111

!!ישקה תאנ״ן: אהבת הבזק של קזאכי
אין דבר העומד בפני האהבה, במיוחד, לא אהבתו של שליט
לוב הקולונל קדאפי. ברק־האהבה פגע בו לראשונה ב־ 26 במארס,
כאשר חזרה לפאריס כדי להרהר בתשובתה להצעת הנישואין של
סטודנטים שהגיעה ללוב למסע הופעות של ריקודים וזמר.
ההחלטה לשאת. לאשד. את מישקה בת ה־ ,22 ילידת טוניס, גמלה
בו עם מגע היד הראשון, ומאותו רגע השתנו חייה של הרקדנית.
כאשר חרזה לפאריס כדי להרהר בתשובתה להצעת הנישואין של
השליט, הצטרפו אליה כמה שומרי־ראש גברתנים, שלא משו מסביבתה
יומם ולילה.
קדאפי שמר עימה על קשר טלפוני ולא פסח גם על הוריה. במקום
המוהר, המקובל אצל המוסלמים, העמיד מטוס, בואינג לרשות האב
הקבלן והאם, המנהלת ביודוזרושת לתמרוקים.
בינתיים משיכה מישקה בלימודיה ובהופעות (בתמונה למעלה,
שלישית מימין בשורה העליונה) .גם שומרי־הראש ממשיכים בהידוק
חגורת־הביטחון סביבה. עתה יש סיבה נוספת לכד: הנערה השיבה
בחיוב להצעת הנישואין של קדאפי בן ה־ 38 ותהיה אשתו השנייה.

מריאד המיגגוו׳ :ירושת הסבא
הנישרון בא בירושה במישפחה זו. היורשות — שלוש נכדותיו
הנחמדות של סבא ארנסט המינגווי שהגיעו לפיסגה, כל אחת בדרכה.
הידועה מכולן היא מרגו המינגווי, נערת־השער היקרה ביותר
בעולם, שהפכה שחקנית קולנוע. אחותה,־ ג׳ואן, שהיא סופרת, זכתה
אף היא בזרי דפנה, כבר עם הופעת סיפרה הראשון רוזבאן.
אל התהילה צועדת עתה הצעירה מבין הנכדות, מריאל בת
ה־ 17 וחצי, כוכבת הסרט מנהאטן. במאי הסרט, וודי אלן, גילה
אותה, אחרי שהופיעה בתפקיד זעיר בסרט ליפסטיק, שבו כיכבה מרגו.
כאשר הופיעה מריאל עם אביה (בתמונה) בפסטיבל קאן, גנבה
את ההצגה .״היא היתד, האור של הפסטיבל,״ אמרו כולם.

פארה זיבה,. :אין לי שפה משותפת עם בעלי ר
פעם היה השאה, ריזה פחלאווי, איש יפה־תואר ומבוקש. הוא משך אליו את היפה התורנית של
התקופה, סוראייה, ושם כתר על ראשה. אבל האשה לא מימשה את ציפיותיו, ולא העניקה לו בן.
השאה נאלץ, בעידוד יועציו, לגרש מעליו את האשה שמנעה יורש־עצר מן המישפחה הלכותית.
השבוע קרה דבר דומה, אבל במהופך. פארה דיבה, אשתו הנוכחית של השאה, שאף העניקה לו

יורש־עצר, החליטה שאין לד, יותר שפה משותפת עם בעלה, ועזבה אותו יחד עם ילדיה.

העולם הזה 2178

אמי בונה בסוסים
סנסיסנסד״ס
קארול תאצ׳ר, בתה בת ה־25
של ראש־ממשלת בריטניה, החלי טה
להזים את התיאורים שהופיעו
באמצעי־התיקשורת ואשר ייחסו
לאמה תואר של ״אשת־ברזל״.
״אמי איננה אשת ברזל,״ טענה
הבת ,״היא אשה רכה ועדינה, המזילה
דימעה בסרטים סנטימנטליים
ומקבלת פיק־ברכיים לפני כל נאום
חשוב. היא גם אוהבת לצאת לקניות
ולחפש מציאות.״
״נכוו שהיא נראית קרירה וקשוחה,
אבל זה כלפי חוץ,״ מוסיפה
הבת ,״בראש ובראשונה היא
אשה. היא אוהבת להתלבש וארון-
הבגדים שלה גדוש ומלא. תמיד
היתה אמא טובה ומסורה, במיוחד
כאשר חליתי או כאשר עקרו לי
שיניים.״
מרגרט תאצ׳ר חלמה על קאר־יירה
פוליטית עוד בנעוריה. כש-
היתר, בת 20 שאלו אותה על שאיפותיה
בעתיד .״אני רוצה להתאהב
באדם עשיר ולעסוק בפוליטיקה,״
ענתה.
היא הגשימה את שאיפותיה עוד
באוניברסיטת אוקספורד, שם התחילה
לעסוק בפוליטיקה ושם פגשה
את בעלה לעתיד, דנים תאצ׳ר
(למטה משמאל) ,בעל בית־חרושת
לצבעים. זמן־מה אחרי נישואיהם
נולדו להם תאומים, קרול ומארק
(בתמונה למטה• מימין עם האם
אחרי בחירתה).

העולם הזה 2178

שנה לאחר הקיץ של ״בוא ניסע״
באירופה ואנחנו עדיין נפגשים

ריקי קימל, צה״ל 7קיראון
״בהתחלה נבהלתי מכל
החבר׳ה החדשים, אבל
תוך שלושה ימים הם
היו הדבר הכי מדליק
בטיול. בדרך פגשנו
ישראלים מטיולים
אחרים. כשראו את
החבר׳ה בקבוצה שלנו, ושמעו איפה
היינו ולאן עוד נגיע רצו להצטרף
אלינו בתור נוסעים סמויים של
״בוא־ניסע״.
הטיול

יציאה

חזרה

380א ¥
¥5381
¥0385
389א ¥
¥5390
¥0393
395א ¥
¥5396
375א ¥
¥5376

15.7.79
15.7.79
17.7.79
20.7.79
20.7.79
24.7.79
27.7.79
27.7.79
29.7 79
29.7.79

8.8.79

7:8.79

9.8.79
25 13.8.79
24 12.8.79
24 16.8.79
25 • 20.8.79
24 19.8.79
25 ׳22.8.79
24 21.8.79

ימים

רפי מוצ׳ניק, יהודה הנשיא 36
תל־אביב
״כשנפרדנו בשדה התעופה הסתיים
עבורי הטיול אבל התחילו הקשרים.
כשהחבר׳ה נפגשים
אנחנו מתפקדים כמו
בני־מחזור ואחר כך
מתחילות לעוף
החוויות. בסוף אפילו
מתכננים טיול נוסף
עם ״בוא־ניסע״.

ארצות הביקור

אנגליה, הולנד, בלגיה, צרפת, שוויץ, איטליה
איטליה, שוויץ, צרפת, הולנד, אנגליה
איטליה, שוויץ, צרפת, הולנד, אנגליה
אנגליה, הולנד, בלגיה, צרפת, שוויץ, איטליה
איטליה, שוויץ, צרפת, הולנד, אנגליה
איטליה, שוויץ, צרפת, הולנד, אנגליה
אנגליה, הולנד, בלגיה, צרפת, שוויץ, איטליה
איטליה, שוויץ, צרפת, הולנד, אנגליה
אנגליה, הולנד, בלגיה, צרפת, שוויץ, איטליה
איטליה, שוויץ, צרפת, הולנד, אנגליה

הטיול

יוציאה

חזרה

ימים

¥0400
402א ¥
¥5403
¥0407
408א ¥
¥5409
¥0412
¥5414
¥0418

31.7.79
3.8.79
3.8.79
7.8.79
10.8.79
10.8.79
14.8.79
17.8.79
21.8.79

23.8.79
27.8.79
26.8.79
30.8.79
3.9.79
2.9.79
6.9.79
9.9.79
13.9.79

ארצות הביקור

איטליה, שוויץ, צרפת•,הולנד, אנגליה
אנגליה, הולנד, בלגיה, צרפת, שוויץ, איטליה
איטליה, שוויץ, צרפת, הולנד, אנגליה
איטליה, שוויץ, צרפת, הולנד, אנגליה
אנגליה, הולנד, בלגיה, צרפת, שוויץ, איטליה
איטליה, שוויץ, צרפת, הולנד, אנגליה
איטליה, שוויץ, צרפת, הולנד, אנגליה
איטליה, שוויץ, צרפת, הולנד, אנגליה
איטליה, שוויץ, צרפת, הולנד, אנגליה

—¥0מיועד לבוגרי שמינית בלבד, ¥5 .א —¥מיועד לגילאי 8-16ג — שביעיות שמיניות

ש אל א ת מי שכבר נסע.
פרטים והרשמה אצל סוכני הנסיעות

מירי לוי; קרית קריניצי
״בכלל;בהתחלה ניסינו
לבדוק את המדריך,
אבל מהר מאוד
שהוא ממש אחד
מאיתנו, למרות
שידע להיות קשוח
ברגעים קשים.
הוא שלט במסלול והביא אותנו
למקומות שבחיים לא הייתי
מגיעה לבד. לא היו יותר מדי
מוזיאונים ומדי פעם הוא נתן לנו
להכתיב את קצב הטיול.
אפילו קיבלנו ממנו חצי יום חופשי
על התנהגות טובה...״

11*111111ב שנים
בוגדה האסון:
גותה שד אשת
המידימים ושנעת הבעלים היא היתה האשה העשירה ביותר
בעולם והאומללה ביותר. ברברה
האמון, שמתה לפני זמן־מה בגיל
,66 הכריזה תמיד :״הגברים הם
הסיבה לכל הצרות האומללות שלי,
אבל בלעדיהם אין לי חיים!״
בגיל ( 20 למעלה משמאל) ,ניש אה
היורשת הצעירה לנסיך אלכם
מדיבני מרוסיה. כדי למשוך את
ליבו .,הפחיתה ברברה כמה קילוגרמים
בדיאטה חמורה, אבל ללא
הועיל. הגירושין לא איחרו לבוא.
24 שעות אחרי שהתגרשה, התחתנה
המיליונרית עם הנסיך הדני,
הוגוויץ הארדנברג רבנפלוב. אח רי
שנה נולד בנם לאנס (מימין במרכז)
ואז החלו החיכוכים והסיב־סוכים,
והם התגרשו.
בעלה השלישי, שאותו אהבה
יותר מכולם היה שחקן הקולנע,
קרי גראנט (משמאל במרכז) .גם
בעלה הרביעי, הנסיך איגור טרוב-
צקי לא החזיק מעמד, אחרי שנודע
לברברה כי נישא לה בשל כספה.
הבעל החמישי היה נשוי לה 73
יום בלבד. היה זה נער השעשועים
המפורסם, פורפריו רובירוזה (למטה
משמאל) .השישי, אלוף הטניס,
ברון גוטפריד פון גרם, התמיד
ארבע שנים בחברתה, ואף נשאר
ידידה גם אחרי הגירושין. השביעי
והאחרון, הנסיך ריימונד דואן וין,
ניסה להחזיק מעמד, אך לא הצליח.
האדם שכמעט היה הבעל השמיני,
קולין פרייזר (מימין, נושא אותה
על ידיו) ,שימש כנהגה הפרטי.

העולם הזה 2178

217

העולם הזה 2178

הרעיון של קרס. להצניח צוות טלוויזיה 1 111 בארוחת־צהריים שערך
׳ ,יושב־ראש מיפלגת העבודה,
שימעון פרם, למישלחת מטעם
המיפלגה הסוציאל־דמוק-
ראטית ההולנדית, המבקרת
בארץ, סיפר המארח לאורחיו
על רעיונותיו ערב מיבצע
אנטבה :״שוחחתי עם כל מיני
אנשים שהכירו את אידי אמץ
והם הציעו לי שתי הצעות —

האחת, לשלוח עם הפולשים
צוותי טלוויזיה. לא היה להם
ספק כי ברגע שאמין, אוהב
הפירסומת, יראה את צוותי
הטלוויזיה, הוא יתן הוראה
לחייליו להשהות את ההתנגדות
שלהם לישראלים עד שיגמור
להתראיין. העצה השנייה היתה,
לומר לאמין שאם יתנהג יפה
אל השבויים, אנחנו נציע אותו

באנטבה. וסירובו של נייצנון להיות שחקן
כמועמד לפרס-נובל לשלום ול-
הומאניות.״ פרם צחק כאשר
נשאל על-ידי אחד האורחים
מדוע לא מימש, הלכה למעשה,
את ההצעות האלה.
81 לשר-הביטחון, עזר
וייצמן, שחפץ להסתלק מחברותו
בוועדת ה־ 6לענייני
האוטונומיה, היו נימוקים כבדי-
מישקל, בשעת הדיון בממשלה.
רק במיזנון הכנסת גילה וייצמן
את הסיבה האמיתית לרצונו
להסתלק מן הוועדה שבראשה
עומד שר-הם נים הד״ר יו סף
בורג :״אני לא רוצה להיות
שחקן בבווג־תיאנור.״
| 8וייצמן ניפגש בכנסת
עם ראשי קריית־ארבע, שהציעו
לו להעביר את מיפעל תע״ש
שבו אירע האסון, מרמת-השרון
לעירם. שאל השר את הרב
אליעזר ולדמן, בעל ההצ
גונתם
בגין

עה :״אתה רוצה שאעביר את
המיפעל לקריית־ארבע או לחברון?
אני מבין שאתה רוצה
שהמיפעל יעבור לחברון, כדי
שההתפוצצות הבאה תתרחש
בתוך אוכלוסיה ערבית.״
! 8בפגישה עם חברי-
כנסת, הביא הרמטכ״ל, רפאל
(״רפול״) איתן, דוגמה לירידה
המוסרית במדינה. פעם, בבקרו
באחד הקיבוצים העשירים והמבוססים,
התריע על כך שבקיבוץ
זה נמצא פסנתר, שנלקח
כשלל ברמת־הגולן. הוא ציפה
שהקיבוץ יסלק את הפסנתר.
אולם הקיבוץ נהג אחרת: הוא
פתח בחקירה כיצד נודע הדבר
לרמטכ״ל.
81 המתנות שקיבלו רפול
ואשתו!מרים, בביקורם במצריים,
גרמו להם התרגשות רבה.
מרים קיבלה שתי שמלות ער
ביות,
מחרוזות וצמידים. רפול
קיבל אקדח מתוצרת מצריים.
כאשר הראה את האקדח לידידיו,
אמר :״אני מקווה שה־אקדח
ישאר בבית ושלא אצטרך
לגעת בו.״
! 8יחד עם הרמטכ״ל חזרו
ממצריים גם ראש אמ״ן, אלוף
יהושע שגיא, ואשתו חגה.
האלוף שגיא קיבל קופסת
סיגרים, עבודת-יד, מלאה סיגרים
יקרים. באותו מעמד נטל
סיגר והחל מעשן, דבר שאינו
מורגל בו. שגיא הופתע כאשר־נשאל
על-ידי מארחיו, מדוע
לא הביא עימו את בתו .״לאיזו
בת אתם מתכוחנים?״ שאל. הם
השיבו לו, כדבר מובן מאליו:
״לצוללנית.״ בתו, לי לו, היא
אכן צוללנית בחיל-הים. האלוף
שגיא הבטיח להביא אותה עימו
בביקורו הבא.

עורר רעמי צחוק בעת שקיבל, בשבוע שעבר, תואר־כגוד באוניברסיטת תל־אביב.
בתמונה מימין, למעלה נראה בגין כשהוא יושב על הבמה, עוטה גלימה
וחובש כובע מסורתי ומתקן את הקשר בשרון נעליו. אחרי שסיים את העיסוק בנעלו הוריד את הכובע
והחל להסתרק (בתמונה למעלה) .עוד הוא מסתרק הוא נקרא לקבל את התואר. בגין שכח לחבוש
את הכובע וגס שתי הדיילות של האוניברסיטה, שהכתירו אותו, לא שמו לב לכך (בתמונה מימין,
למטה) .רק נשיא האוניברסיטה, הפרופסור חיים בן־שחר, הבחין בדבר והעיר לעברו של בגין :״הכובע !
הכובע בגין מיהר לשוב למקומו, נשל את הכובע, חבש אותו (בתמונה למטה) וזכה בכבוד.

העולם הזה 2178

מרשימנתיז שלמבקר מסעדות
| ^ מ 0עדה שוכנת ליד הנמל
1והדבר מורגש היטב בתפריט.
העדפנו להזמין את הדג
החריף בנוסח טריפוליטני,
חריימי בלשון האזור. הדג
היה טעים מאד והרוטב
חריף כיאות. את הדג ליווין
נו ביין עבדת לבן של
]כרמל מזרחי, והיתה ביניהם
{התאמה מושלמת. מולי שתו
יין סוביניון בלנק, גם הוא
יין משובח של כרמל מזרחי!.
בכלל ראוי לציין כי לכרמל
יש מבחר מעולה של יינות
!שולחן, אדומים ולבנים.
״היין ;האדום מיועד לבשר
יבקר, הודו ודברי מאפה,
!והיין הלבן -לדגים, ועוף.
*בין היינות האדומים נציין
את;,קברנה סוביניון, אדו
עתיק, קרעי

עודך תוכנית הטלפון האדום נ תבק ש
לבו א כחולצה מגוהצת ושמעון עדן נח שד כגונב מכונית
׳ 11 כאשר דרשו ׳ מתיישבי
נאות־סיני להביא אליהם, אל
גן־הירק, את סגן ראש־הממש-
לה, הפרופסור ייגאל ידין,
לפני הקרב האחרון על הפינוי,
שאל אותם אחד האורחים ב מקום
:״מה אתם רוצים? יומן
לפני הסרט?״
8 :לשר־הדתות א ה רון
א כו ־ ח צי ר א יש שיטה משלו
כיצד להיפטר מטרדנים המגי עים
אליו לבניין הכנסת, כדי
לדון עימו על ענייני המפד״ל.
אבו־חצירא נתן הוראודקבע
לסדרנים, שלא להכניס אליו,
למיזנון הח״כים, אף לא אורח
אחד. כאשר מצליח מישהו
להסתנן, ממהר אבו־חצירא למצוא
עיתונאי ולומר באוזניו,
בנוכחות האורח :״בקשר לראיון
שלד איתי, אני מצטער
שאיחרתי. הבה נקיים אותו
עכשיו.״ כך זוכה העיתונאי
לראיון, שלו לא ציפה כלל,
והשר מצליח להימלט מטרדנים.
91ח״כפסח גרופ ר ידוע
כאחד מאנשיו של שר־האוצר,
שי מחהאד לי ד. בשבוע שעבר
ביקש מישהו מגרופר,
במיזנון הכנסת, הלוואה בת
לירה אחת. גרופר הוציא מכיסו
לירה, זרק אותה לעברו של
המבקש ואמר :״שארליד לא
יראה, זה יהיה שווה עשרה
גרוש בעוד דקה.״

עות, כדי להשלים את איסוף
החומר לסיפרו על אירועי קמפ-
דייוויד. אשתו לאה, נשארה
באמריקה, כדי לארגן את חגיגת
הבר־מיצווה של בנה הצעיר
מנישואיה הקודמים, שמואל.
השבוע הפכה לאה סבתא, כאשר
בנה הבכור מנישואיה הקודמים,
יוסי לחוגיץ, ואשתו,
דפנה, הביאו לעולם את נכדתה
הראשונה, לי.
! 9נער־השעשועים של העולם
המערבי, שימעון עדן,
זכה שוב בפירסום־רבתי בגרמניה.
מסתבר כי נסע בלילה
לאורך כביש־החוף של הריביירה
הצרפתית, ממונטה־קאר-
לו לקאן, בליוויית ארוסתו,
הרוזנת אליאנה דה־פירס־טנגירג.
הוא נכנס למיגרש-
חנייה, החנה שם את מכונית
הרולס־רויס מדגם צל הכסף
(מחיר: כשני מיליון ל״י)
והתעלס באהבים עם הגברת.
לאחר מכן נרדמו השניים, עד
שהג׳נדרמים הצרפתיים דפקו
על החלונות ועצרו אותם, בחשד

|י)יי
שהם גנבו את המכונית המפוארת.
רק כעבור שעות שוכנעו
השוטרים, כי המכונית אכן
שייכת לעדן, ושיחררו את
הזוג.
9הזדמנות ניתנת לכל
הסקרנים התאבים לדעת כיצד
נראה צפי רימון, עורך תוכנית
הטלפון־האדום בגלי צה״ל.
בשבוע שעבר החל צבי, נוסף
לעבודתו בתחנת השידור הצבאית,
להופיע בתוכנית הטלוויזיה
מה העניינים, ולהגיש
בה סיפורים קטנים על אנשים
בחדשות. ההצעה להופיע בטלוויזיה
הופנתה אליו לפני
כמה שבועות, ואחרי שעבר
מיבחן בד קיבל את הג׳וב.
לצילומי אחת התוכניות הופיע
צבי בחולצת ג׳ינס מקומטת.
בתום הצילומים ניתבקש על-
ידי הבמאי, ליאור רותם,
לבוא בע תיד בחולצה מגוהצת
91 אלוף פיקוד הדרום, דן
שומרון, הגיע למסיבה שערך
איש הספנות יולי עופר. כא-

! 9העיתונאי יואל מרקוס,
המכהן ככתב הארץ בוושינגטון,
הגיע ארצה לשלושה שבו

נמשכה המסיבה עד לשעות
הקטנות של הלילה, התכונן
דן לעזוב. כשנשאל מדוע הוא
ממהר, ענה :״אני חייב עוד
לכתוב את פקודת־היום לקראת
מסירת אל-עריש למצרים,״ ועזב
את המסיבה עם חברתו,
סגך אלוף שלומית__ .

91 דובר אל-על, עמי דור־און,
אינו נוהג, בדרך־כלל,

לבקר במועדוני-לילה. אך בשבוע
שעבר נראה, בכל זאת,
במועדון החדש שפתח צדוק
קראום, הנקרא הגל החדש.
צמודה אליו היתד. אשתו, עדה.
הסיבה להופעתם של בני הזוג
דור־און: בנה של עדה מנישואים
קודמים, הזמר ויק תבור,
הוא אחד מבעלי המועדון.
אחיו, השחקן רפי תבור,
הגיע אף הוא וכך בילתה כל
המישפחה בדיסקוטק החדיש,
שבו מבדרת את הצופים להקת-
קצב על טהרת המין הנשי.
בערב הפתיחה הופיעו הבנות
בשיר אחד בלבד, והתנצלו
שעדיין לא למדו שירים נוספים.

91 השבוע חזר השחקן־מפיק
יהודה בדקן מפסטיבל הסרטים
בקאן. עשרת הימים שבילה
שם עם אשתו נילי גרמו לו
הנאה רבה. לילה אחד, בעת
ביקור בקאזינו, דרך ברקן
בטעות על רגלו של מישהו.
אותו אדם הפטיר קללה עסיסית
בערבית. כאשר סנה ברקן
להתנצל, ראה שהמקלל אינו
אלא השחקן המצרי עומר
שרי(? ,המככב באירופה ובאמריקה.
את הערב האחרון
בקאן בילו הברקנים במסיבה
עליזה שערך הבמאי מנחם
גולן על יאכטה, שאותה שכר
במייוחד לצורך זה. בין הכוכבים
שהגיעו ליאכטה היו ג׳ק
למון האמריקאי, עומר שריף
המצרי וויטוריו גאפמן האיטלקי
.״אשתי היתד. הכי יפה
שם,״ י מספר ברקן. לא רק
בבילויים עסק המפיק, הוא
הצליח למכור את סרטו מיליונר
בצרות בכמה מארצות אירופה.

91 בשבוע שעבר הרגיש
ח״כ עוזי ברעם ברע, בעת
ישיבה בכנסת, והובל לבית-
חולים. לידידים מודאגים, שהתקשרו
לבית־החולים לשאול
בשלומו גילה ברעם שהוא לוקה
בהרעלת קיבה.
91 במישפט שוד, בבית-
המישפט המחוזי בירושלים, לא
יכול היה השופט עז רהה דיי ה
להתאפק, קטע את דברי הסניגור
׳ בעת נאום הסיכום שלו,
ואמר לו :״לא רק שטענותיך
נאמרות בבהירות, אלא שקולך
הערב הופך את השמיעה לנעימה.״
רק אחר כך מסרו
לשופט כי הסניגור, עורך־הדין
יומון* אי ס מ עי ר, הוא גם
קריין חדשות בערבית בטלוויזיה.

1.1שזכה בתחרות האירוויזיון בשנה שעברה
^ | 11 התיידד עם הזמרת היווניה אלפייה. הוא 1111 פגש בה, לראשונה, כאשר הופיעה בירושלים בתחרות. אחר כך
פגש בה שוב, ביוון, עת סייר שם עם להקת ״האחים והאחיות״.
בנשף בחירת מלכת״היופי, היה גם הוא בין האורחים ואמר לאל־פידה
כי למרות ששרה את ״סוקרטס סופרסטאר״ שלוש פעמים,
הוא עדיין לא התעייף מלשמוע את השיר ומוכן׳ לשמועו שוב.

כתב הטלוויזיה, שנכח בנשף בחי־
׳ 1111 *11111ח ן | 1|!, 1
רת מלכת־היופי, היה משועמם בזמן
[ 1 11111111 #111
התוכנית האטנותית. הוא החליט למדוד את הסרט, העתיד לקשט
את מלכת־היופי על עצמו והגיע למסקנה שזה לא בשבילו.
הוא מיהר לוותר עליו לטובת המלכה הנבחרת הצעירה.

91 הישראלי המצחיק צ בי
שיסל, המביים סרטים באורך
מלא וסירטוני־פירסומת, זכה
השבוע להצעה מפתה — לככב
בסירטון־פירסומת גרמני. מלך
המיץ הגרמני, ארווין וול,
בעל חברת המשקאות דויטש

שימחה חולצברג צ,י;
רית ילינק שעם סיום התחייבויותיה כמלכת״יופי, הוא מגייס
אותה למיבצעו: בידור פצועי המילחמות בבתי״החולים בארץ.
מלכת היופי לשעבר נענתה בחיוב והסכימה לשתף עימו פעולה.

מ!71ד

העולם הזה 2178

אנשים
זאפט, ראה סירטון־פירסומת
ישראלי בכיכובו של שיסל,
והציע לו לככב בסרט ואף
הבטיח לקרוא למשקה החדש
שלו, בשם שיסל זאפט. השבוע
יסע המצחיק לשטוטגארט להצטלם
.״הסכום שהציעו לי
עבור הסירטון,״ אומר הבמאי-
שחקן ,״גבוה יותר מהסכום
שעשיתי בסירטי האחרון ישראלים
מצחיקים.״ וזה הרבה,
כנראה.
01 הפתעה ציפתה לעורך
המוסיקלי של גלי צה״ל, יואב
קוטנר, שחגג בשבוע שעבר
את יום־הולדתו ה־ .25 קוטנר,
שהגיש את תוכנית הלילה השבועית
לילה טוב, הופתע
כאשר בשתיים אחר-חצות הז דחלו
כמה מידידיו אל האולפן
החשוך, שהואר לפתע בשלל
אורות. לעיניו נתגלתה עוגת
יום־הולדת ענקית. את מסיבת
ההפתעה אירגנו חברתו גילה
ופקידת התקליטיה של גל;
צה״ל סיגל סנדלר• קוטנר
הנדהם התאושש מהר מן ההפתעה
והצטרף לאורחיו בשיר
יום־הולדת שמח.
! 0במאי תצוגות־האופנה
אלה ועודד גרא, חגגו השבוע
את יום הולדתה של אלה
בדירת הגג שלהם בתל־אביב.
למקום הגיעו כל המי שהם מה
בעולם־האופנה. בין באי המסיבה
היתד, גם הדוגמנית מלי

אלכידה

כש, שקיצצה את שערה הבלונדי
הארוך והופיעה בתים־
פורת נערית. איש לא הצליח
לזהות אותה. כאשר נגשה אל
מתכנרהאופמן יצחק אדלר
ושאלה אם הוא מזהה אותה,
השיב לה :״אני לא בודק את
שערך. גופך הוא החלק המוכר
לי יותר.״
01 התמרמרות כללית היתד,
בטלוויזיה הלימודית על פיטוריו
של יצחק חלוצי, עוזר-
הפקה מצליח, ממישרתו. כאשר
פנו אל מנהל הטלוויזיה
יעקב לורכרכוים, הגיב:
״רק אם מישהו כאן ימות,
תתפנה מישרה לחלוצי.״
01 מפקד גלי־צה״ל, צ בי
שפירא, בירך את מנהל הרדיו
החדש גידעדן לגי־ ארי
עם מינויו, ואיחל לו הצלחה
בתפקידו החדש. בהזמנות זו
סיפר גידעון כי החליט, אמנם,
להפסיק את השתתפותו בכל
תוכניות הרדיו שלקח בהן
חלק, אבל ישמח לקבל תוכנית
רדיו בגלי צה״ל, במיסגרת
שירות־המילואים שלו. שפירא
נענה מיד, ונראה כי בעוד זמן־
מה יתחיל לב-ארי בהגשת
תוכנית־ראיונות בתחנה הצבאית.

סוכן־השחקנים האמריקאי
ברום סאדואן הגיע ארצה
כדי לעניין את להקת המחול
בת־דור ברקדן אמריקאי,

הזמרת חיותיה ששרה את ״סוקרטס
טופרסטאר״ בתחרות האירוויזיון, שרה
שוב את הלהיט שלח שלוש פעמים רצופות בנשף בחירת מלכת״
היופי. ברוב התלהבותה, כאשר רקעה ברגליה, נפל עקב נעלה
והזמרת עמדה על רגל אחת, כשהקהל אינו מרגיש כלל בתאונה.
רק עם תום השיר לקחה את העקב ובצליעה עזבה את הבמה.

העולם הזה 2178

ורד פורגו

בת השבע־עשרה וחצי, ניבחרה כמלכת־היופי של ישראל לשנה זו. ורד היא
תלמידה במגמה הביולוגית של בית״הספר הריאלי בחיפה. מימין — דנה פלר
בת השמונה־עשרה וחצי, שנבחרה כנערת־ישראל. דנה, שהוריה מתגוררים בקנדה, היתה במתח רב בזמן
התחרות ושניות ספורות לפני שניקראה לבמה פרצה בבכי. האיפור נמרח על פניה וידידותיה תיקנו
לה אותו. דנה הפטירה :״אפילו אמא שלי לא נמצאת כאן הערב.״ היא מתכוונת להיות שחקנית וכבר
הופיעה בסרט ״דיזנגוף 99״ .משמאל — ציפי שלייסר, בת העשרים־ושלוש מאשקלון, שניבחרה כנסיכת־היופי.
בין ורד לדנה (בתמונה למטה) התנהל ויכוח קטן, רגעים ספורים לפני ההכתרה הסופית כאשר
רק שתיהן נותרו לבדן• כל אחת אמרה לחברתה :״את בוודאי תהיי המלכה, מה פיתאום אנין״

שהוא לקוח שלו. לקוחה אחרת
שלו, ידועה יותר: השחקנית
הבריטית ואנסה רדגרייב.
הוא מספר שוואנסה הידועה
בעולם כתומכת אש״ף, מכנה
אותו בשם ״הסוכן הציוני
שלי.״
01 אב שהולך אחרי שיגיונות
ליבו של בנו בן ה־5
וחצי, עופי, הוא עורך־הדין
צכי לידפקי• כאשר הקטן
רצה להיות בלש, לקח אותו
אביו לבתי־הסוהר, כשהיה הולך
לבקר את לקוחותיו. עתה
רוצה עופר להיות שחקן־כדו־רגל.
בוקר־בוקר יוצאים הש ניים
לבריכה תל-אביבית, מארגנים
קבוצה מבין המבקרים
ומשחקים כדורגל. לידסקי, המשחק
בתפקיד של מגן, שמע
מפי הטייס אורי יפה את
ההערה הבאה :״אתה מגן יותר
טוב בבית־המשפט מאשר
במישחק הכדורגל.״
! 0עבודה בבית־מלון מביאה
בעיקבותיה הזמנות מפתות,
לעתים. זה קרה לפנינה
שלמון, האחראית על יחסי-
הציבור של מלון תל־אביבי.
אחד מאורחי המלון הזמין או

ללום־אנג׳לם, כדי לעזור
לו באירגון סיורי־רופאים בעיר
זו. פנינה ויתרה על ההצעה
ונשארה בתל־אביב.
; 0הזמר הבריטי אלטון
זנ׳דן השאיר רושם עז על אמני
הארץ. אחד המתרשמים, הזמר
הישראלי אריה מוסקונה,
החליט לאמץ לעצמו את סיג-
נונו של אטלון, והרכיב לעצמו
תוכנית שלמה משיריו.
| 0לעתים מתברך האדם
בכישרונות רבים. רופא־הילדים
גירי קורן ידוע לא רק בין
אנשי הרפואה, אלא גם בין
חובבי המוסיקה. הוא אחראי
ללהקת האחים והאחיות שהקים,
ואשר לה כתב את מרבית
שיריה. בימים אלה החליט
להפגין כישרון נוסף: הוא
הוציא ספר־ילדים בשם עלילות
שובי דובי.
! 0הזמרים אידי גורמה
ובעלה סטיב לורנם הגיעו
מאמריקה לישראל, לביקור
קצר. כאן שמעו את השיר
הללויה והקליטו אותו. כאשר
חזרו לאמריקה, הופיעו בערב-
ראיונות של מנחה הטלוויזיה

הפופולארי ג׳וני קארסדן.
אחרי ראיון קצר שרו השניים
את הללויה באנגלית, בעיבוד
מייוחד שלהם. הקהל התלהב
ותבע הדרן. הגיב קארסון :
״עשרים שנה אני מנחה תוכנית
זו ואף פעם לא השמיעו
כאן את אותו השיר פעמיים.״
מלחין הללויה, קובי אשרת,
ששהה באותה עת בלונדון, לא
ידע על הצלחת השיר באמריקה,
וידידיו בארץ, שאליהם
הגיע הסיפור, ניסו לאתרו, כדי
לבשר לו על כך, אך לשווא.
קובי הלחין באחרונה שיר
חדש, גוד ביי ניו־יורק, שאת
מילותיו כתב צעיר אנגלי.
יודעי-דבר מספרים, כי גם
השיר הזה יזכה בהצלחה.
׳ 0הסופר ארנון הדר,
שסיפרו החדש בעיקבות מיש־אלה
אחת יצא לשוק בשבועות
האחרונים, קיבל מיכתב מתל-
מיד־תיכון, שבו נשאל מי הוא
האמפרי כוגאדט שאותו
מזכיר הדר בסיפרו כמה פעמים.
ארנון לא התעצל וענה לתלמיד
במיכתב ארוך, שבו סיפר לו
את כל אשר יש לדעת על
בוגארט האגדי.

זא£ט1£51 זק 41-־ו 8ץ קנ<
המקרר הבינלאומי
העולה כ־ 9נקודות
על מקררים אחרים בישראל
ועולה !32,704ל״י
בל ב ד

מיוצר באירופה ע־ י
חברה רבת מוניטין
המייצרת יותר מ־3.000
מקררים ביום.

הפשרת המקפיא
רק פעם בשנה.
שיטת הקירור החדשה
ב״קריסטל פרזידנט״ מונעת
הצטברות קרח. ניתן להפשיר
את המקפיא רק פעם בשנה.
פעולת ההפשרה קלה ביותר
הודות למערכת ניקוז המים.

״קריסטל פרזידנט״ מיוצר ע״י
החברה הצרפתית המייצרת
את מכונות הכביסה
המפורסמות ״קריסטל״.
750,000 מקררים מיוצרים מדי
שנה ונמכרים בעולם בולו,
מספר המדבר בעד עצמו.

מערכת 041-וק 0ח 7
ב״קריסטל פרזידנט״ מערבת
קירור מיוחדת הכוללת 2
מעבים (מצננים) ומאוורר,
לעומת מעבה אחד בלבד
במקררים אחרים. המערבת
פותחה במיוחד לאיזורים
חמים, במטרה להגיע
לטמפרטורה נמוכה תוך
חסכון מירבי באנרגיה.

עיצוב אלגנטי ומרשים
בצבעים מרהיבים.
השוו את ״קריסטל פרזידנט״
עם מקררים אחרים ותבחינו
בהבדל מיד. עיצוב עדין
וגימור קפדני ומושלם.
לבחירתכם בצבעי לבן, צהוב,
ירוק וחום.

אספקה מהירה.

סידור פנימי
פונקציונלי ונוח.

בקנותכם ״קריסטל פרזידנט״
מובטחת אספקתו לביתכם
תוך שבועיים.

תא האחסון במקרר הוא בנפח
350 ליטר. המדפים ניתנים
להזזה ולהתאמה עפ״י
הצורך. לנוחותכם — תא
ממוזג לחמאה.

שירות ״קריסטל״
תוך 48 שעות.
שירות ״קריסטל״ הוא הזריז
והאמין ביותר. ביקור טכנאי
תוך 48 שעות מבטיח טיפול
בבל בעיה לשביעות רצונכם
המלאה. מחירי השירות
והחלפים הם מהנמוכים
ביותר בשוק.

תא ההקפאה קר יותר־עד
—220 0
תא ההקפאה בנפח 90 ליטר,
מגיע לטמפרטורה של
,-2200 לעומת - 1800
במקררים אחרים. יתרון זה
מבטיח את איכות המזון
המוקפא וטעמו.

לפני שאתם מחליטים, בואו
להשוות עם ״קריסטל
פרזידנט״.
יהיו לבם לפחות 9סיבות
טובות להעדיף אותו!

הקפאה עמוקה מהירה
של מזון טרי.
מערכת ״סופר קורי׳ הוא
שבלול מיוחד ובלעדי
ב״קריסטל פרזידנט״ .ע״י
הפעלת כפתור ניתן להגיע
לטמפרטורת הקפאה נמוכה
ביותר. יתרון זה מאפשר
שימור מזון מבושל או טרי
לתרופה ארוכה יותר.

קריסטל פרזידנט״
מקרר בינלאזמי במחיר תוורזתי.

שד׳ ירו שלים 29
א לנ בי 66/53 לבל
!שיג בחנויות המובחרו ת: ירושלים ליאור — ש מ אי 23 שיר יחזקאל — יפו 115 לוסטיג — שטר או ס 29 תל־אביב סלון אלנבי — אלנבי 113.סלון אירופה — גאולה 40 סלון טוקיו
יו ברוך — אצ״ל ( 29 שב־ התקוה) סופר — אלנבי 122 גרינוולד — הרצל . 68 מונדי אל — דרך פ״ת 9חיפה טרקלין ח ש מל — הנביאים 25 ההר ר המרכזי — הרצל 6סלון הבנקים — הבנקים 2סלון אריה — ביאליק 11
מו אריה — כטוב 2כל האר ץ: אופקים שפירא — מרכז מסחרי א שדוד סוכנויות ררום — רוגוזץ 31 אשקלון רוזנהק — רחוב הר צל באר־ שבע. סלון צמרת — ה חלו ץ 114 בני־ברק מאי ר י 1סף — עקיבא 41 לוסטיג — ירו שלים 12
זלון המרכז) בת־ים ליפ שיץ — בלפור 33 בית שמש שטיינברג — מרכז מסחרי דימונה בכר — מרכז מסחרי הרצליה רדיו טי.וי — .סוקולוב 53 זכרון יעקב קליינפלץ — המייסדים חד רה שוורצר — הרבר ט ס מו אל 68
ולון סלון סבוי — סוקולוב 77 ערוסי — שנקר 42 טבריה קובי — הג ליל והפרחי ם יהוד סבן בן־סניור — קיבוץ גלויות 47 לוד פאוזי — הר צל 66־ 68 נהריה ח.ב.ב — .ת חנ ת אגד, הרצל 67 נתניה צמרת — שד־ בנימין 4ו
׳זנברג — ירושלים 40ח דד ע מו ס -מ ר כז רסקו
ושר — שד׳ בנימין 13 עכו סט — בן־עמי 27 כרמלי — בן־עמי 17 עפול ה פינת האו שר — ירושלים 5פרדס־כץ סלון דרור — ז־בוטינסקי 99 פתח־ תקוה אורון — חיים עוזר 10 צפ ת
חרי
מס חרי
מרכז מס
— מרכז
פרס —
שמונה פרס
קרית־ שמונה
יית גת סלון המרכז — מרכז מסחרי קרית־את א חצרוני — מרכז שביט קרית־ים נפתלברג — שד־ ירו שלים 15 קרית־חיים לי אור — מ שה שר ת 77 קרית־מוצקין פלג טי.וי — ה שופטים 12 קרית־
,ז־בוטינסקי 91 שלה — שד־ ירו שלים רמת־ה שרון סנסור — סוקולוב 70
הרצל 63 רמת־גן סנסור
אשון־לציזן ברנפלד — רוט שילד 41 סלון תו מר — רוט שילד 22 רחובות אל ק טרו סנ טר — הרצל ו 7ו רמלה א. אוניברסל
כל חנויו ת •־שקם״

ממשרה שד מיליונויס משם׳ יסדת
ויגוונו בחיר היה נה1ה מדאק אמיו
* בגין מנופר להמונים * ״אידיוט־!..שקור וסיגנו 1המאניה * דיסני־מד
של משה שמיד * שיי מציל את הממשלה * הרופא דאג לבגין

המשרת שו טי ם
מקשותעקר בי ם
ך* דמויות המופלאות ביותר בכנסת הן הקצר !
• ניות. לא זו בילבד שהן מצליחות לפענח נאומים
מגומגמים בעברית קלוקלת, אלא שהן גם קולטות קרי־אות־ביניים
מכל פינות האולם, שרוב הח״כים עצמם
אינם שומעים אותן.
אולם גם הקצרניות אינן כל־יכולות, ולפעמים יש
קריאה שאינה נקלטת בפרוטוקול.
זה קרה בשבוע שעבר בעת הדיון על ההצעה להביע
אי־אימון לממשלה בגלל חוסר־השיכון. במשך רוב שעות
הוויכוח, איש לא ישב לייד שולחן הממשלה, וגם ספסלי
הליכוד היו כמעט ריקים לגמרי.
ז׳אק אמיר, הטאנק!מדימונה, לא התאפק, ובשעת אחד
הדיונים רצה לציין שאין ממשלה ואין קואליציה. אך
לשונו התחלקה, והוא קרא :״אין ממשלה ואין אופוזיציה

הקריאה עוררה צחוק נבוך בקרב חבריו במערך,
וצחוק רם בקרב הסיעות הקטנות. זיגמונד פרויד המנוח
היה בוודאי נהנה, כי היתה זאת פליטת־פה אופיינית,
המבטאת את האמת. בכנסת התשיעית, לא הממשלה ולא
האופוזיציה שוות הרבה.

פ־נג־־פונג עם *3ין
ן* כלל, קריאות׳־הביניים הן החלק הטוב ביותר
בדיוני הכנסת הזאת.
הנאומים משעממים ברובם, ואינם אלא מונולוגים
הנקראים מן הנייר, כשכל מילה בהם ידועה מראש.
מכיוון שמעטים חברי־הכנסת שיש להם דיעה חריגה
או מקורית על נושא כלשהו, דרוש כוח על־אנושי
כדי להקשיב כימעט לכולם, כפי שגזרתי על עצמי.
אך הקריאות יכולות להיות מרתקות יותר.
יש, כמובן, שיטות רבות ושונות של קריאות־ביניים.
לכל אדם סיגנון משלו, וממילא גם שיטה משלו לקרוא
קריאות־ביניים.
לדעתי, קריאת־ביניים טובה צריכה לשרת אחת משתי
מטרות: לערוף במכה אחת את הטיעון של הנואם,
על־ידי חשיפת נקודת־התורפה שבו, או להביע את דעתו
של בעל-הקריאה על הנושא הנדון במישפט אחד. כך
או כך, הקריאה צריכה להיות קצרצרה, חותכת ועומדת
בפני עצמה. גם כשהיא מוצגת בצורת שאלה, זוהי שאלה
ריטורית, שבאה להביע את דעת השואל.
לא פחות חשובה מקריאת־ביניים טובה היא תשובה
טובה לקריאת־ביניים — שהיא מעין קריאת־ביניים הפוכה.
גם כאן אין להשיב בנאום ארוך, אלא יש להשיב
במישפט חותך וקצרצר, שיהפוך את הקערה על פיה.
כל זה דומה לסיוף או לפינג־פונג. כשזה נעשה ברמה.
טובה, יש בכך הנאה כלשהי.
נהניתי השבוע מחילופי-דברים שהיו לי עם מנחם

בגין. זה היה באמצע נאום שלי על האינפלציה, במים־
גרת הדיון על הצעת המערך להביע אי-אימון לממשלה
על רקע זה. אמרתי תחילה ש״אין זו ממשלה שיש לה
כישלונות. זהו כישלון שיש לו ממשלה.״
כאשר דיברתי על כך שזוהי ״ממשלה של המיליונרים,
מטעם המיליונרים, על-ידי המיליונרים״ ,נכנם ראש־הממשלה
לאולם.
הוא התיישב במקומו, ומייד קרא קריאודביניים :
מנחם בגין ז מר ׳אבנרי, תשמע אותי לרגע אחד.
אתה הרי אינך חבר המערך. מי הקים את שיכבת המיליונרים
בישראל — אנו או קודמינו ז
אורי אבנרי 5אדוני ראש־הממשלה, על זה יש
פסוק בתנ״ך :״אבי ייסר אתכם בשוטים, ואני אייסר
אתכם בעקרבים!״* היתה ממשלת שוטים — היוס יש
ממשלת עקרבים.
הייתי די גא בתשובה זו, וקיוויתי שמישהו יזכיר
אותה. אולם אף עיתונאי אחד לא נכח באולם, ואף עיתון
אחד לא מצא לראוי להביא את הדברים.
לגבי מתן המשובה לקריאות־ביניים, יש בעייה: קשה
מאד לנואם לשמוע אותן. איני יודע מהי בדיוק הסיבה.
נדמה לי שיש ליקוי באקוסטיקה של האולם. על כל

ו ו וווו ויו
ל ב דו טו קו ל

פנים, לעיתים קרובות מאד אין הנואם על הדוכן שומע
היטב את הקריאה, והוא מדמיין,לעצמו את תוכנה. מכאן
התופעה הבולטת בפרוטוקול, ולפעמים גם בטלוויזיה,
שתשובת הנואם על קריאת־ביניים אינה לעניין.
כך קרה לי באותו נאום, כאשר דיברתי על התעללות
הממשלה בעניים ובמרודים, באמצעות האינפלציה. רוני
מילוא, אחד הקארייריסטים הצעירים של חרות, צעק
שהמיליונרים הצביעו בעד המערך. חשבתי שהוא מתייחס
לדברי :
אורי אבניי: חברי־הכנסת רוני מילוא אסר הפעם
דבר אחד חכם ונבון: החלשים והמרורים הצביעו בעד
הליכוד...
רוני מילוא ו אס אתה כבר מצטט אותי — צטט
נכון.
אורי אבניי אבל גס מי שהצביע בעד הליכוד,
לא מגיע לו העונש של ממשלת־הליכוד.
לשולמית אלוני היתה הברקה משלה: זוהי ממשלה
מעוטת־יכולת״ .הצעתי לה לחבר את האימרות :״זוהי
ממשלה של מיליונרים מעוטי־יכולת.״

חליבת מ חיאנ ת־מ״ס
גב, באחרונה הנהיג מנחם בגין מינהג חדש:
כאשר הוא נכנס למליאה, הוא פונה אל הקהל ביציע
ומנופף לו בזרועותיו. הקהל מגיב, כמובן.
יש חוק בלתי־כתוב בכנסת שאין מגע בץ האולם
ובין היציעים. אין הדבר בא בגלל קיר־הזכוכית הביטחוני,
אלא כעניין של טכס: הכנסת אומנם מקיימת את
דיוניה בפומבי, אך חבריה מדברים להלכה איש אל
רעהו בילבד, לא אל היציעים, וגם לא אל העיתונאים.
כשנכנס בגין בעת נאומי, נהג כהרגלו. הגבתי על

ח ״כ משח שמיר
ממשלת כשל וכזב

* דברי רחבעם, בנו של המלך שלמה, כאשר התלונן
העם על המיסים שהטיל אביו (מלכים א׳ ,פרק י״ב).

ח״כים אלוני ואמיר
אין ממשלה, אין אופוזיציה

אורי אבנרי ׳ ראש־הממשלה, שנכנס זה עתה לאולם״
תחת להניף ידו להמונים, אולי היה כדאי לו להתעניין
בנעשה במשק.
מנחם בגין ו אני מתעניין, אני מתעניין, רק בהעו*
לם הזה אינני מתעניין. אני לא קורא אותו.
מאיר פעיל: מה שראש־הממשלה עושה זה תרגיל
שנקרא ״חליבת מחיאות־כפיים״.
אבל זה לא הועיל. בגין חזר על התרגיל גם לאחר
מכאן.

מאביה ובאשיו
מרבה הצער, ההברקות האמיתיות בכנסת הן
• מעטות מאד. לעומת זאת יש התפרצויות וולגאריות
לרוב.
כך קרה כאשר נאם שמואל פלאטו־שרון מייד אחרי
באותו ויכוח. כאשר עלה לדוכן, כדי לקרוא את נאומו
העברי, הרשום באותיות לאטינות, קמתי ויצאתי מן האולם.
איני חושב שכבוד־הכנסת מחייב אותי לשבת ולשמוע
איש זה, שעצם נוכחותו בכנסת היא עלבון למדינה.
ותיזכורת עגומה למה שבוחרי ישראל עלולים לעולל
ברגע של אובדן שפיות־הדעת.
בדרכי החוצה שמעתי את יוסי שריד, שקם גם הוא
לצאת, זורק לעבר הדוכן :״שיילך לבית־המישפט בצרפת,
שייצא זכאי, ואחר־כך יעמוד כאן על הבמה!״
פלאטו הנרגש פרץ בזרם של מילים באנגלית ובאידיש,
וקרא :״מיט א גרויסען פיסק. אידיוט!״
כעבור שעה הציע חיים דרוקמן, הפטרון של גוש־אמונים
(שנשאר דבק בכסאו במפד״ל, גם אחרי שמשה
שמיר פרש מן הליכוד) הצעה לסדר־היום, שבה תיאר
את המתנחלים כעדה של מיסכנים, המופקרת על־ידי צה״ל
והנמצאת בסכנת־מוות מתמדת בגלל המתפרעים הערבים.
מתוך הגנה עצמית נאלצים המתנחלים, כך מסתבר,
לירות, להרוג ולפצוע אנשים בלתי־חמושים.
הפסקתי את דבריו באמצע:
אדרי אבנרי ז כמה מתנחלים נפצעו עד עכשיו?
אף לא מתנחל אחד נפגע עד היום !
חיים דרוקמן ז אתה שקרן! אתה שקרן!
אודי אבנרי ׳ ואתה אינו קרוב לאמת.
למחרת היום אירעה תקרית במיזנון הכנסת. מנחם
סבידור חזר משליחות בצרפת ודיווח עליה לכנסת. הוא
גם סיפר כי פרשת פלאטו מעוררת שם גל של אנטישמיות.
אחרי
הישיבה ניגש פלאטו אל סבידור בפינה של
המיזנון, המטיר עליו שטף של דברים בצרפתית, ולבסוף
אמר לו (לדברי סבידור) :״אתה רוצה לעשות איתי
מילחמה? אני אלמד אותך איך עושים מילחמה ! אתה
עוד תתחרט!״
הגשתי על דברי פלאטו ודרוקמן תלונה ליו״ר הכנסת,
ואמרתי, בין השאר :״עליך להגן על כבוד הכנסת מפני
סיגנון זה, המתאים יותר לישיבה של המאפיה ו/או
לעצרת־עם פאשיסטית.״

אלי! לבגין והלאה
ל* יעת של״י נמנית עתה עם הסיעות הגדולות ב-

כנסת.
זה מפליא י ובכן: יש שבע סיעות שהן גדולות יותר
ממנה, ושמונה שהן קטנות יותר.
(המשך בעמוד )34

מחוץ לפרוטוקול

קונקורד טווס בעיינו

רת הירקון ,112 תל ץ וביב,טל 287245:
כרטיסי טיסה לכל רחבי תבל.
טיולים כזץ וורמים:
לץ וירופה,לץ ורהי:כ ולמזרח הרחוק.
טיולי צעירים וטיסות סטודנטים.
חופשות נופש סזיי יוון, ובמקומות נופש
ץ!חרים.
סידורי שהייה בחו״ל לבודדים ולקבוצות.
הזמנת מקומות בבתי-מלון, והשכרת רכב
בץ ורץ.

שרות )יוסץ,סהיר סיודיב
לראות את העולם 6:6עם קונקורד טורס .55

(המשך מעמוד )33
שבע הגדולות הן הליכוד. המערך, ה־מפד״ל,
הדמוקרטים, ש״י, חד״ש ואגודת-
ישראל.
שמונה סיעות־היחיד הן: פלאטו, שולמית
אלוני, גידעון האוזנר, קלמן כהנא,
מוחמד אבו-רביע, אסף יגורי, משה דיין
ומשה שמיר.
אנו שייכים, איפוא, למחצית הראשונה.
עם הצטרפותו של משה שמיר לקהילה
זו של סיעות־יחיד הוא עבר למקום ליד
פלאטו, יש סוף־סוף בכנסת סיעה של הימין
הקיצוני-קיצוני, שאינה מסתתרת אח רי
התיפאורה של סיעה אחרת. ואי-אם-
שר היה להימנע מטיפה של שימחה־לאיד,
כאשר המטיר שמיר על בגין דיבורים, שבעבר
היה רק בגין עצמו מעז להמטיר
על ממשלת־ישראל :
:משה שמיר נ ...בכנסת אנחנו תאים
חזיונות של חבר־ליצים, התכתשויות מילוליות,
התנהגות פירחחית של ראש־הממשלה
עצמו ...הדבר המבחיל והמרגיז
באותו ביבר של ויכוחי חבר־הליצים פה
הוא בכך שלמערך מספיק שהוא מאשים
את הליכוד שאין הוא טוב ממנו, ולליכוד
אין טענה טובה יותר מאשר לומר :
בימיכם היה אותו דבר.
...הליכוד, לפי דעתי, הוא ממשלת־גו־לה.
היא גולה מאל־סריש, היא גולה מסיני,
היא גיבורה בקאהיר ועלובה בירושלים.
זו ממשלה שאת רגעי הגדלות שלה
היא חוגגת בבירות זרות, ופה היא באה
להשליך כל מיני פירורים של העמדת־פנים,
לכודה בשקרים של עצמה.
...ממשלת כשל וכזב, שריכזה בתוך שתי
שנות שילטון את כל הרעות החולות
שהיכרנון בעבר רק במנות חלקיות...
...אני מציע שניתן לממשלת בגין מין
דיסניי־לנד קטן, ששם יהיו צעצועי־תופים
וצעצועי־דגלים, וצעצועי־חייליס, ויהיו שם
בובות של קארטר וסאדאת שאפשר יהיה
להתחבק איתס שלוש פעמים ביום, ובית־דפוס
שאפשר יהיה להדפיס שם כסף...
כבר נאמר על שמיר שפעם בעשרים
שנים נשברים לו לוחות־הברית. תחילה
נשברו לו הלוחות של סטאלין, ועכשיו
נשברים לו הלוחות של בגין, ומי יודע
לאן יגיע. אבל בכל פעם שנשברים לו
הלוחות, הוא מוציא מתוכו כמה קללות
עסיסיות מאד.

1070 הגואל
ס 3ן סז סן 0
אם את או אתה, בני 20 עד , 30
מדברים עברית ואנגלית ורוצים להרוויח כסף טוב

אנו מחפ שים

מלצרים -מלצריות
לעבודה קבועה או חלקית במקום הכי יפה בעיר,
שיפתח בעוד כחודש ב״גן־יעקב״
ליד ״היכל התרבות״.
מעניין ן — אז תנו צלצול ל־225168
או פנו ישירות למשרדנו: טוסקניני 9ת״א, דירה 7
בשעות .17.00 — 08.00

גן קפה אפרופו היכל התרבות

דרושות

ו 17כ) רו תערב
למ שרה חל קי ת

פר טי ם אצל חנה, בטל פון2:43386 :

ף אחד מריגעי השיממון המוחלט ב—
דיונים, התפתח ויכוח בין שולמית
אלוני, מאיר פעיל וביני (אנחנו יושבים
במיקבץ אחד, בקצה האחורי של האולם)
על כדאיות עבודתנו.
אלוני היתד, פסימית ביותר. האם איננו
מבזבזים את זמננו ומירצנו? האם יש טעם
כלשהו במאמצינו ל
לא הסכמתי לכך. אומנם, ס/ס 90 מן הזמן
בכנסת הוא בחזקת ביזבוז גמור, מפני
שנדונים דברים טפלים, בצורה בלתי-
רצינית. אך במשך ס/ס 10 של הזמן אנו
דנים בדברים חשובים, ויש הרגשה שניתן
להשפיע על הדברים, או לפחות על דעת־הקהל.

בדיון המשעמם ביותר יכול לפתע
לקרות משהו. כך היה כאשר העלו שושנה
ארבלי־אלמהלינו והילל זיידל הצעה שבאה
למנוע את ביצוע התוכנית להעביר את
גביית דמי הביטוח הלאומי(השייך למישרד
העבודה והרווחה) לאוצר. סגן שר־האוצר
קם והציע להסיר את ההצעות מסדר־היום,
ואני הצעתי להעביר אותן לוועדה.
׳שר העבודה והרווחה, ישראל כץ, ישב
באולם, שותק ואומלל. הוא לא רצה לדבר.
לבסוף, אחרי כמה וכמה פרובוקציות של
מאיר פעיל ואחרים, קם והתנגד בגלוי
לדברי סגו־שר־האוצר.
בליכוד פרצה מהומה, הקואליציה זזיתה
כמרקחה, ועם קצת מזל יכולנו להביס את
הממשלה ולגרום בה בקיעים רציניים.
בהצבעה הצביעו הדמוקרטים עם האופוזיציה,
ואילו הליכוד והמפד״ל הצביעו נגד.
הכריעו קולות ש״י — וראה זה פלא, סיעה
אופוזיציונית זו הצביעה עם הליכוד והצילה
את הממשלה!
׳מדוע? אמנון רובינשטיין הסביר לי
זאת: במצע ד״ש היה כתוב שצריכים
לייעל את המנגנון. למען סיסמה זו( ,שלדעתי
גם אינה נכונה במיקרה הנדון. כי
הביטוח אינו מס) הוחמצה ההזדמנות להנחיל
מפלה לממשלה. אמרתי לו שלדעתי
פיקוח נפש דוחה שבת, והפלת ממשלה
זו קודמת לכל עניין ממדרגה שנייה.
היו כמה רגעים של מתח אמיתי, בלתי-

צפוי מראש — ואז חזר השיממון.

לים! שד * 3ין
ייי פעמים יכולה גם תשובה שיגרתית
• לכלול גילוי מרעיש.
בשעתו הגשתי שאילתה, בעיקבות הידיעה
שאמרה כי הרופא הפרטי של בגין
ישב ליד שולחך הדיונים בעת המשא־והמתן
בין בגין והנשיא קארטר בבית־הלבן. אני
מודה שהיתר, זאת שאילתה קנטרנית.
השבוע ענה עליה יורם ארידור, סגן־השר
במישרד ראש־הממשלה. זאת היתר, פצצה.

אורי אבנרי שאד:

במיקבות השתתפותו של רופאו האישי
של ראש־הממשלה בישיבת־טבודה רשמית
סס הנשיאקארטר, הריני מתכבד לשאול:
( )1האס היתה סיבה רפואית כל שהיא
לנוכחותו של הרופא באותה ישיבה?
( )2האס נוכח בישיבה גס רופאו האישי
של הנשיא קארטר?

סגן־השר יורם ארידוד ענה:

( )1הרופא נכנם לאולם־הישיבות על־פי
החלטתו האישית. איש לא העיר על כך.
ראש־הממשלה הרגיש מצויין אך הרופא,
שהוא פרופסור מפורסם במיקצועו, מצא
לנחוץ, על־פי החלטתו שלו, להיות לצד
ראש־הממשלה. אין בכך שום פגם, וראש־הממשלה
היה אסיר־תודה לפרופסור על
דאגתו לבריאותו.
( )2מה עושה רופאו של הנשיא קארטר
— עניינם הוא של הנשיא ורופאו בילבד.
ברגע הראשון לא תפסתי את הגילוי
המרעיש, ושאלתי שאלה נוספת שלא הוסיפה
לעניין. אבל התשובה דיברה בלשון
ברורה: הרופא חשש שמא ילקה בגין
בהתקף־לב בעת הדיון הקשה עם קארטר.
ארידור סיפר לי שבגין עצמו ניסח את
התשובה, ועמד על כך שתיאמר האמת.
אף עיתון בארץ לא פירסם את הגילוי
המרעיש הזה!
לעומת זאת נמצא לפחות עיתון אחד
— הארץ — שציטט את השאילתה המאלפת
הבאה:

אורי אכנרי שאל :

על־פי הדיווח בעיתונים אמר ראש המטה
הכללי, רא״ל רפאל איתן, בהופעתו בוועדת-
החוץ־והביטחון, כי הכנסת נותנת דוגמה
חינוכית רעה לציבור ולחיילי צה״ל.
אם אומנם אמר הרמטכ״ל דברים כאלה,
הרי יש בהם פגיעה חמורה בשילטון
התקין, שכלליו מחייבים את קציני־הצבא
להימנע מהבעת־דעה על נציגות־העם,
מעשיה ומחדליה.
אני מתכבד לשאול:
( )1האס בדק שר־הביטחון אם אכן אמר
הרמטכ״ל דברים אלה או דומים להס?
( ) 2אס לא אסר דברים בסיגנון זה,
מה אמר, ומדוע לא הכחיש הרמטכ׳׳ל
רישמית את הפירסומיס?
( )3אם אמר הרמטכ״ל דברים אלה או
דומים להם, האם נזף בו שר״הביטחון,
והאס נקט בצעדים אחרים כלשהם כדי
להעמיד את הרמטכ״ל על האיסור החל
עליו להשמיע התבטאויות מעין אלה י

השר עזר וייצמן ענה :
לשאלות : 2—1דברי הרמטכ״ל נמסרו
לוועדת־החוץ־והביטחון של הכנסת, במיס־גיח
דיון חסוי, שתוכנו אינו מיועד להפצה
לכלי־התיקשורת ולציבור. בדבריו לא
הטיל הרמטכ׳׳ל פגם בכנסת כמוסד, אלא
ביקר תופעות של התנהגות בכנסת, שיש
בהן כדי להשפיע לרעה מבחינה חינוכית.
הרמטכ״ל אף פתח בדבריו במלים ״אל
תיפגעו אישית.״
לשאלה : 3התשובה היא שלילית.
אורי אבנרי (שאלה נוספת) :האס כבוד
השר סבור באמת שרה בסדר שהרמטכ״ל
מביע ביקורת על תופעות בכנסת, והדברים
מתפרסמים והרמטכ״ל אינו מחיש אותם י
השר עזר וייצמן: אני לא חושב
שזה נאות שרמטכ״ל ייכנס לוויכוח ציבורי
בינו ובין חברי־הכנסת, ואני לא מניח
שזה מה שאתה היית רוצה. הייתי מעדיף
שדברים כאלה לא יקרו, וממילא שאילתות
כאלה לא תעלינה.
בכל אופן, אני חושב שהרמטכ״ל הוא
מפקד שעומד בראש צבאות ישראל, ויש
לו דיעה. אני לא חושב. שכל דעה צריך
להביע, גם לא רמטכ״ליס. ואינני חושב
שהיתה פה איזה שהיא מחשבה של קיטור
או העברת ביקורת. אני חושב שעשה
זאת בכל ההגינות. ונדמה לי, לדאבוני
הרב, שלא הוא היחידי — נכון שהוא
רמטכ״ל, והוא רמטכ״ל יחידי — שמפעם
לפעם יש לו דיעה איך כמה דברים מתנהלים
בציבור.

אורי אכנרי !

העולם הזה 2178

הצעת השנה —
חופשה באוסטריה!
מקומות נופש
מאות אתרי נופש מכניסי אורחים ממתינים לך
באוסטריה — במחוז זלצבורג או בהרי טירול,
באיזורי האגמים או לאורן הדנובה.
בכל אחד מהם יקדמו אותך בחמימות ויפנקו
אותך באוכל משובח וביחס לבבי.
לבחירתך חופשות במגוון רחב של מחירים
ואפשרויות החל בפנסיונים בעלי אוירה משפחתית
ובלה בבתי מלון גדולים ומפוארים,
ב££ -א 0 ; £17281]£א 1.0, 5£\ 1\ 1£111
א£0££ע ועוד.

סיורי תרבות
בארצם של בטהובן, מו צ אר ט ו שטראוס ה מו סי ק ה
ממש מ תנגנ תבר חובו ת. שפע של קונצרטים,
או פ רו ת וה צגו ת תיאטרון מצפים ל תייר המבקר
ב או ס טריה בקייץ הקרוב. סיורי ת ר בו ת ה כול לי ם
שהייה של 4ימים בוינה וביקור בקונ צר ט,
ב תיאטרון ובאיזור גרינצינג הוינאי הנוד עבב תי
היין שלו. ה מ חי רהחלמ-ססז! שילינגים
אוסטריים.
ביקור בזלצבורג עיר הפס טי ב לי םבמ חירי םהחל
מ 0 -ו 6שילינגים ל שהיה של 3י מי ם( לינ הוא רו ח ת
בוקר).

חופשות מרפא
באדגסטיין, ב אד אי של — שמות ש הפכו שם
נרדף לאת רי מרפא ונופש. וב אוס טרי ה יש רבים
ב אל ה! ה סגו לו ת של מעיינות המרפא ואנשי
המקצוע בעלי המוניטין ה פ כו א ת או ס טריה
לארץ מרפא מו בהקתה מו שכת אנ שים מן ה עו ל ם
כולו. ה מ חירי ם ל שהיה של ו 2יום (חצי פנסיון)
החלמ 4600-שילינגים, באת רי ם 150^ 7ס\8 /

ואחרים.
טיולים נופיה של או ס טרי ה הם פי תוי לכל או הב טיולים
ואקלי מה נוח ונעים. חו פשת טיולים ב או ס טרי ה
— חויה מ סוג חד ש שכדאי ל ה תנ סו ת בה.
המחירים ל טיול בן 5ימים ה כו ל ל בין הי ת ר
ביקורים בוינה, גראץ, קי צבי הל וזלצבורג, החל
מ 2560-שילינגים או ס טריי ם (פנסיון מלא).

לקבלת חוברות נא לפנות אל סוכן הנסיעות
שלכם או אל:

רח׳ טרומפלדור 2ו תל־אביב טל 03-53535 .
נציגות משרד התיירות האוסטרי

פרסום מיניק] י. פרנקו]\ 1* \ 1

עשור לגלי
0/0פ 1הנחה
לרגל חג העשור של חב׳ ״גלי״
החל מבצע מבירות גדול
בשיתוף חנויות הנעליים בארץ
5<>/0ו הנחה על בל דגמי הקיץ של גלי

הנעלים שהחברה אוהבים.

אלות, צינורות, אבנים וועד

חיילי קורס קציניני
מסתערים על היעד
המבוצר שבגן־הירק של נאות־סיני. קבוצת מתיישבים מגינה על פתח הבית. החיילים

הפתיעו כאשר שלפו אלות שהוסתרו מתחת לחולצותיהס. הס השתמשו באלות כנגד
האלות ומוטות־הברזל שהיו בידי המתיישבים, שהגנו על המיבנה, בעוד שחבריהם
על הגג המטירו חצילים, עגבניות, אבנים, כיסאות וחומרי־הדברה רעילים על החיילים.

דן שומדון הודיע באלחוט לעזר ו״צמן:
..בלי :1ומזווו אש רא ותגבר עריהם
ואתוז צריו לתת לי את ההוראה!־־

עליו, היה המאבק מסתיים עוד לפני שהחל.
אולם דן שומרון לא הצליח. התוכנית
המפורטת של המתיישבים פעלה כ מתוכנן.
כל אחד מהמתיישבים תפס את
מקומו והחל מבצע את המשימות שהוטלו
עליו. הגג, שבוצר בימים שלפני היום
החמישי שעבר, שבו נערך נסיון הפינוי,
קלט במהירות את כל אותם שהיו אמורים
להיות מוצבים עליו .״כוח ההגנה על ה ילדים״
תפס עמדה בפתח הבניין עוד לפני
שחייל אחד הצליח להתקרב אליו. חד

_ _1-ו ן_/בו נ

ו ו - 1ע< 1ן.

1וו_ו

ווו נ׳ _ו

דוזרים ומכונית כיבוי-אש גדולה שעליה
ניצב תותח־מיים. כאשר השטח כולו מואר
כבאור יום, ניסה שומרון להידבר עם
המתיישבים, בפעם האחרונה, כפי שחשב
אז .״בואו נעשה את הפינוי ללא שפיכות
דמים. לחיילים אין נשק, ומי שירים
עליכם יד, יועמד לדין. אל תפגעו בהם.״
לא היתד, זו הפעם הראשונה שנערך
נסיון הידברות עם מתיישבי נאות־סיני,
בימים שקדמו לנסיון הפינוי. כאשר נודע.
בתחילת השבוע שעבר, כי המתנחלים

גוו 1ן (

השקיית מפלסטיק לחתיכות בנות מטר כל אחת, מילאו אותם חול, והפכו אותם אלות.

הת־־כ מנין ושק

ח״כ משה שמיר נראה בתמונה, בהפוגה שבין
שתי הסתערויות, כשהוא מנסה לכופף פס ברזל
לגודל מתאים, כנשק. אולם שמיר, ששוכנע על־ידי ח״כ גאולה כהן להישאר עם המתייש בים,
לא נראה כלל בשטח בעת הלחימה. הוא הופיע לפני המתיישבים בכל הפוגה.

לפיד לזריקה

מזל כהן, מי שירקה יום קודם בפרצופו של שר־הביטחון,
עזר וייצמן, ומי שציירה מגן דויד על מצבת החייל האלמוני,
מטילה לפין אל עבר השופלדוזריס, שניסו לסלק את המיתרסים שלפני הבית.

ליות מייוחדות של המתיישבים התפזרו
בשטח. להם היתד, משימה מייוחדת במי נה
— לא להתגלות עד שיחליטו לפעול,
ותינתן ההוראה, לחתוך את הצמיגים של
כלי-הרכב הצבאיים ולהבעיר את האוטובוסים,
שהובאו למקום כדי לפנותם.
שומרון בלם את חייליו. כאשר גורם
ההפתעה נעלם, היה עליו לשנות את הטקטיקה.
הוא הפעיל זרקורים משלושה כלי-
רכב כבדים שהביא לשטח: שני שופל-

ך * אמבולנס, א שר חנה על הכביש
י 1הריק, פצח בצפירות סירנה שקרעו
את דממת הלילה. השעה היתד 3.30 ,לפנות
בוקר. לפתע קם הכל לתחיה. מכל עבר
זינקו צעירים וצעירות. על פי תיכנון
מוקדם, ידע כל אחד מהם בדיוק מה עליו
לעשות. כמה עשרות זינקו על הסולמות
המאולתרים וטיפסו על הגג. נשים וילדים
מיהרו להתרכז בבניין המרכזי ובפיתחו
התייצבו כעשרה גברים — חמושים ב־אלות־גומי
מאולתרות מלאות חול —
כגוש מוצק שאי־אפשר להזיזו.
שני טרקטורים החלו משוטטים ברחבה
המרכזית שמול הבניין, כשנהגיהם אחוזי
תזזית. הגנרטור הופעל ונורות האירו את
השטח. אל אור הנורות הצטרפו אורות
גדולים יותר, של לפידים שהודלקו על
הגג. מכל עבר נשמעו קולות וצעקות.
דן שומרון לא הצליח להפתיע הפעם.
על אלוף פיקוד־הדרום הוטל לפנות את
מתיישבי נאות־סיני מהמיבנים המרכזיים׳
שבמרכז גדה,ירק. שומרון ידע כי המתיישבים
ממתינים לו בשעת בוקר, וכי יעשו
את השיקול שלו — שלא כדאי להס תכן
ולפנות אותם בלילה. הוא הצליח
לקרב כמה מאות חיילים, בחסות החשיכה,
עד לרחבה הגדולה שלפני הבניין המרכזי,
מבלי שאיש יחוש בהם. לולא היד,
נהג האמבולנס, שהוצב כצופה, עידני. די
צורכו, היו יכולים חיילי שומרון, חניכי
קורס קצינים של צד,״ל, שהורדו לסיני
במייוחד למשימה זו, לסיים את הפרשה
שני שופלדו
תוך דקות ספורות. אילו היו החיילים מצ זרים,
שחום
ליחים להשתלט על הסולמות של גג העל־ידי
צה״ל לגן־היוק, מנסים לסלק בשעה 3.30 לפנות בוקו
בניין המרכזי לפני שהמתיישבים טיפסו

הבולדוזרים גגסתעוים

מתבצרים בגן־הירק, נזכרה לפתע הממ שלה
בקיומם .״חבר״ נאות־סיני, מנחם
בגין, נסע אומנם לאנגליה, ויש הטוענים כי
הוא קבע את נסיעתו כדי לא להיות נוכח
בשעת הפינוי, אך המתיישבים לא שכחו
לו את הבטחתו כי יהיה עימם ביום שיצ טרכו
לפנות את שדותיהם. אף שר אחד
לא בא אליהם.
״אחרי כל המילים היפות, שלחו לנו
רק פקידים, שכל אחד מבטיח סכום כסף

את המיתרסים שהקימו המתיישבים לפני היעד המבוצר שלהם.
ערימות של גרוטאות וקונצרטינות של תייל הונחו בשטח. על
הבולדוזרים הונחתו לפידים בוערים וחלונותיהם נופצו באבנים.

הצירים מן הגג

חברי נאות־סיני, יחד עם כוח עזר מגוש־אמונים,
ניצבים על גג הבניין ומטילים ממנו חצילים ועג־בניות
על חיילי צה״ל. בשלב מאוחר יותר הוטלו מהגג לעבר החיילים גם אבנים.

פרחים וקללות

אחד מכלי הנשק שבהם השתמשו המתיימבים, היה
מסה עצומה של פרחים, ציפורנים ושושנים, שהושלכו
על החיילים, לפני שהושלכו אבנים וחצילים, כסא וחומרי־הדברה, בליווי קללות עסיסיות.

אחר עבור הפינוי,״ סיפר יצחק (״אי-
ציק״) רגב, מנהיג המתיישבים וחבר מזכירות
נאות־סיני .״הם התייחסו אלינו כמו
לסחורה. דנו איתנו על דונמים, שטחים
ומיספרים. הם לא הבינו כי הם דנים גם
בבני־אדם, וזה אולי מה שהעלה אותנו
על גג הבניין להילחם.״
מושל האיזור, אלוף־מישנה משה
דהאן, שיגר למתיישבים, שרבים מהם
ידידים אישיים שלו, צו פינוי ליום הרביעי
שעבר בשעה 9בבוקר. כבר ביום השלישי
היד. ברור, כי פינוי יוכל להעשות רק
בכוח. מלבד שלוש נשים אחרי לידה וגבר
אחד, בנצי, שנותר לשמור עליהם במשק,
התבצרו כל מתיישבי נאות־סיני בגן־
הירק, המרוחק כ־ 12 קילומטרים מבתיהם.
אליהם הצטרפו. רבים: מתיישבים מימית

ומנתיב־העשרה, אנשי גוש־אמונים בראשותו
של חנן פורת, מתיישבים מחברון
עם עורן־-הדיו אלייקים העצני בראשם,
וחברי-הכנסת גאולה כהן, משה שמיר
וחיים דרוקמן.
השמועות על הפינוי הצפוי החלו עוד
לפני התאריך המיועד לו. ג׳יפ סיור של
צה״ל, שנשלח להשלים את המידע שהיה
בידי הצבא, בעיקבות תצלומי האוויר, נלכד
על־ידי המתיישבים. היושבים בו, קצין
צעיר ושני חיילים׳ אולצו לחזור לבסיסם
בדגל ומכשיר הקשר שבו נפל שלל. למחרת
בבוקר, הגיע, תחת כוחות מפנים,
שר־הביטחון, במסוק שאותו הטיס בעצמו.
וייצמן התקבל בקריאות־בוז ובגידופים.
קשה היה שלא לשמוע אותו מקלל קללה
ערבית טיפוסית. הוא ניסה לשכנע את

חומריהדברה

נשפכו מהגג על ראשי החיילים וגרמו להם כוויות קלות
בידיהם. חברי המשק טענו כי התמימה היתה דלילה
ולא מסוכנת, אך אפשר לראות, על חולצתו של החי יל בתמונה, את הכתמים שגרמה.

מונף בכוח (מצד ימין של התמונה) על־ידי אחד המתיישבים
[ 1ך 11

שהגן על פתח המיבנה, לעבר חייל צה״ל. ההסתערויות
1 1 ^ 1111 11111
של צה״ל נבלמו על־ידי המתיישבים. עם הגברים שהגנו על המיבנה היו גם נשים.

המתיישבים לפנות ללא מאבק. כעבור
חמש דקות של שיחד. עם המתיישבים,
התפוצצה הפגישה. צעירה בת 17 בשם
מזל כהן, תושבת בית־חורון של גוש-
אמונים, קראה לעבר וייצמן בוז. וייצמן
הפנה בכעס את פניו אליה ואמר לה :
״מיידלה, עוד לפני שאת נולדת, אני הפצצתי
את אל־עריש,״ וקם ללכת.
התושבים נזעמו על כך שווייצמן אינו
מוכן להמשיך ולספוג את עלבונותיהם.
היתד, זו הפעם הראשונה ששומרי־הדאש
של שר־הביטחון נאלצו להגן עליו בגופם
מפני קהל שהסתער עליו. וייצמן בעצמו
לא טמן ידו בצלחת, והחל מנופף ידיו
באוויר, כדי לבלום את ההתנפלות עליו.
אולם אותה מזל כהן הצליחה להתגבר על
הגורילות. היא התקרבה אל שר־הביטחון
וירקה בפניו.
שר־המישפטים, שמואל תמיר, שהתלווה
אל וייצמן, נותר בשטח כדי לנסות להרגיע
את המתיישבים. איש לא הבין מדוע
דווקא תמיר בא עם וייצמן. גם לשר-
המישפטים עצמו היה קשה להסביר זאת.
אחר-כך אמר למתיישבים :״אנשים ידעו
שיש לי קשר למקום הזה ופנו אלי להתערב.
לא רציתי עד עכשיו, אולם במצב
הזה נעניתי *.״
* בנו של תמיר, הטייס דויד תמיר,
נפל בתאונת מסוקים באיזור פיתחת רפיח.

וייצמן נסע לשדה־התעופה הסמוך, שיומיים
אחר־כך הועבר לידי המצרים. תמיר
שיכנע את מזכירות נאות־סיני, ונציגים
משאר היישובים בפיתחה, להצטרף אליו
לשיחה נוספת עם וייצמן.
כשחזר איציק רגב מהשיחה עם וייצ־מן,
נדמה היה כי המתיישבים יפנו את
גרד,ירק .״אני לא רוצה להיות כלי ה־מישחק
אצל הטרמפיסטים שרוכבים על
הגב שלנו. אני לא איש גוש־אמונים ולא
רוצה להילחם בחיילי צה״ל,״ ניסה רגב
לשכנע את חבריו, מבלי שפירט בפניהם,
מה בדיוק הבטיח לו שר־הביטחון.
אולם כאשר ישב רגב עם שר־הביטחון,
בשדה־התעופה המרוחק כשני קילומטרים
מגן־הירק, עשו חנן פורת ואלייקים העצני
עבודת־שיכנוע מיקצועית בקרב חברי
המשק, שלהם היתה זו הפגישה הראשונה
עם מאבק ציבורי ואישי־ציבוד. איציק רגב
נתקל בקריאות שלא נפלו בחומרתן מאלה
שספג וייצמן :״מכרת את נפשך לשטן !״
עזר וייצמן המריא לתל־אביב, אך
תמיר נשאר. הוא כינס את 400 המתיישבים
והמפגינים לשיחה. נראה כי השיחה עם
תמיר הביסה בראש ובראשונה את רגב.
במשך שעה ארוכה ניסה תמיר לשכנע את
מתיישבי נאות־סיני להתפנות בעצמם. ככל
שהמשיך לדבר, כן השתכנעו חברי המשק,
כי עליהם להמשיך להילחם .״הוא היה
כל־כך לא ישר וכל־כך בלתי-משכנע, עד

^.המשך נועמוד )39
שהבנו שצריך להילחם בו ובממשלה. שלו,״
הסבירה אחר־כך אילנה, ממנהיגות המאבק.
כאשר נפלה ההחלטה להתנגד בכוח,
עשו זאת חברי נאות־סיני, רובם קציני
מילואים ביחידות קרביות, בצורה המיק־צועית
ביותר. בעייתו הראשונה של הכוח
הצבאי היתה להתגבר על קו ההגנה שלפני
הבניין: טונות של גרוטאות, קונצרטינות
מעונות של גדר־תייל שהובאו מ־שדה־התעופה,
וטרקטור שרוף שניצב כינד
עט מול הפתח. שני השופלדוזרים, שעלי

מבין מדוע הם לא מתפנים בשקט,״
אמד ידין לכהן הנדהמת. כדי להרוויח
שביתת־נשק ביקשה כהן מידין לבוא
למקום. התשובה היתד. שלילית.
כל עוד התקיימה השיחה עם ייגאל
ידין הרוחות היו רגועים. מתיישבות חילקו
ציפורנים אדומים לחיילים, ומתיישבים
שירדו מהגג כיבדו אותם בקפה. אולם כשחזרה
כהן ובפיה התשובה השלילית של
ידין, הורה שומרון להסתער בשנית. לפתע
התברר, כי החיילים לא היו לגמרי בלתי-
מזויינים. תחת חולצותיהם הם החביאו

ולשכנע שוב את ידין. שומרון נשם לרווחה.
לפני השיחה עם ידין שוחח שומרון עם
שר-הביטחון :״לא נוכל להתגבר עליהם
מבלי לפתוח באש, ואת ההוראה הזאת
אתה תצטרך לתת לי,״ הודיע שומרון
לשר. וייצמן לא נתן את ההוראה, אך סיכם
עם ידין, שהוא אכן יטוס לגן הירק.
בינתיים היה מאזן הקרב כ־ 10 חיילי
צה״ל פצועים, אחד חבול בראשו בצורה
רצינית, שלושה מתיישבים פצועים, אחד
מהם שבור־יד ואחר שראשו נוטף דם,
ו־ 10 מתיישבים שבויים, בתוך אחד מהאוטובוסים
של חפינוי. האוטובוס, שהחל נוסע
לכיוון רפיח עם המתיישבים המפונים,
נעצר בדרך. עשרת המתיישבים הש תלטו
על חמשת חיילי הליווי, הורידו אותם
מהאוטובוס וחזרו לגן־הירק, להמשיך
בקרב.
עד לבואו של ידין, הוכרזה שביתת־נשק.
המתיישבים התפזרו בין החיילים.
החלו הוויכוחים המוכרים כל־כך מההתנח לויות
בגדה. התגלו הכרויות ישנות של

נסיונות הפינוי. עתה האמינו לו כי הוא
לא מכר את נפשו לשטן.
ידין הציע לאנשי נאות־סיני שתי הצעות
שהיוו בשבילם פתח כדי לצאת בכבוד
מהפרשה, וניצחון ציבורי ממדרגה ראשונה.
מנחם בגין ינסה להשפיע על אל-סא-
דאת, שיאפשר לחברי המשק להמשיך
לעבד את גן־הירק, והנושא כולו יעלה
שוב בישיבת ממשלה. רגב השכיל להציג
את ההסכם עם ידין כניצחון ציבורי מוחץ.
הוא גם שלח, באמצעות ידין, אצבע
מאשימה אל עבר הממשלה כולה, והטיח
בה עלבונות.
חנן פורת ואנשיו דרשו להמשיך בקרב.
״זו החזית הראשונה על ארץ-ישראל כולה,
ואם תפסיקו להילחם, יתמוטט המאבק
כולו.״ אולם הפעם היתד. ידו של רגב
על העליונה. חברי נאות־סיני החליטו
להתפנות מרצון.
כוח של צה״ל הסתדר למיסדר. מולו
עמדו חברי המשק. רגב הודה לחיילים
על. מתינותם, ושומרון הודה למתיישבים

שטח מ שחו ר כן יוחזר

שר־המישפטים, שמואל תמיר, שהמציא
בשעתו את הסיסמה ״שטח
משוחרר לא יוחזר,״ הגיע לנאות־סיני יחד עם שר־הביטחון, עזר וייצמן, ניסה לשכנע
את המתיישבים להתפנות ללא מאבק. נראה כי פגישת תמיר עם המתיישבים היא
ששיכנעה אותם, בסופו של דבר, להילחם נגד החיילים .״פשוט לא האמנו לו.״ אמרו.
הם היה לפנות את קו־ההגנה, נכשלו. לעבר
נהגיהם המוגנים בתא־זכוכית הושלכו אבנים
שניפצו את הזכוכיות. לפידים בוערים,
שהושלכו מהגג, איימו לשרוף את השו-
פלים, וחוליות מהכוח המייוחד של המתיישבים
ערכו גיחות לעבר הכלים הכבדים,
תוך כדי שהם חותכים את צמי־גיהם.
שני נהגי טרקטורים קלים התרוצצו
בשטח, כשהם מכוונים את ה טרקטורים
שלהם אל מול השופלים ואינם
מאפשרים להם להמשיך לנוע. בת־שבע
דייקסל, בתו של ח״כ הליכוד מיכאל דקל,
שהיתה אף היא בין המפגינים, זינקה מהבית
המבוצר והטילה עצמה אל תוך הכף
הגדולה של השופל.
שומרון נתן את אות הנסיגה. השופלים
נעצרו. שוב שיחות ברמקול עם המפגי נים.
הפעם התכבד שומרון במטח של חצילים,
שהושלכו לעברו מהגג. בינתיים עלה
השחר. קודם לכן נשאל שומרון מדוע
הסתכן וניסה לתקוף בחשיכה. הוא השיב:
״לא רציתי שהבושה הזאת, של יהודים
נלחמים ביהודים, תיראה לאור היום.״
אחרי שהכלים הכבדים נכשלו, נשלח
חיל־הרגלים. חיילים, חבושי קסדות, ובידיהם
מגיני־פלסטיק גדולים, הסתערו לעבר
הבניין. הם נתקלו במטר של חצילים ועגבניות
שהוטל עליהם מהגג. אחר-כך הוטלה
גם חבית אחת, הושלכו אבנים וכיסא
בודד נפל על ראשו של חייל. כאשר נדמה
היה כי החיילים יצליחו בכל זאת להגיע
עד לבניין, נשפך ממנו חומר הדברה שגרם
כוויות קלות ומכוערות על ידיהם של
החיילים.
אותם שהצליחו להגיע עד לפתח הבניין
ספגו מכות־רצח מהקבוצה ששמרה עליו.
אלות שנעשו מצינורות השקייה מפלסטיק,
שהולחמו בשני עבריהם אחרי שמולאו
חול, הוטחו בהם. החיילים נסוגו עוד
לפני שהגיעה ההוראה.
ח״כ גאולה כהן נרעשה מהמילחמה הכימית.
היא צעקה על ידידיה המתיישבים:
״בשביל מה חומר ההדברה?״ ״זה לא
מזיק,״ ענו לה מהגג ,״עשינו תמיסה דלילה
וזה רק לא נעים.״ כהן לא ויתרה :
״אם זה לא מזיק, אז אתם לא צריכים
את זה.״ המתיישבים שוכנעו.

אלות, שאותן הם שלפו עכשיו .״שוב רי-
מיתם אותנו,״ זעקו המתיישבים מהגג.
לפתע נשמעה ירייה. היה זה כדור שנפלט
מאקדחו של קצין. בעיקבות הירייה
בא מהגג מטח גדול יותר של אבנים
וצה״ל נסוג בשלישית.
שומרון הורד. לקרב את מכונית־הכיבוי
הגדולה, בעלת הצורה המאיימת, עם תו-
תח־המים המזדקר ממנה. הכבאים, לבושי
חליפות חסינות-אש בצבע הכסף, עוררו
את חמתם של היושבים על הגג .״כבאית
פירושה אש. אם היא תפעל, אנחנו נשיב
באש,״ הם הודיעו לשומרון, והיה ברור
כי כוונותיהם רציניות. עוד קודם לכן
פשטו שמועות, כאילו על גג הבניין רוכזה
כמות רצינית של רימונים. כאן שוב
באה לעזרתו של שומרון גאולה כהן. היא
ביקשה הפסקת־אש, נוספת, כדי לנסות

מנהיג המרד

איציק רגב, חבר מזכירות נאות־סיני (משמאל) ,היה
מנהיג מרד התושבים והתגלה איש בעל השפעה רבה.
רגב נלחם במשך שלושה ימים בהשפעה הקיצונית של אנשי גוש־אמונים, ולמרות
שהשתתף בקרבות הפינוי, היה זה הוא ששיכנע בסופו של דבר את חבריו להתפנות,
אם כי הטיח דברים קשים בסגן ראש־הממשלה ייגאל ידין, שבא לתווך בין שני הצדדים.

מפקדים וחיילים, ושני חיילים עקשניים
גם החליפו כתובות עם שתי צעירות
דתיות ״לתקופה שייגמר כל העניין״.
איציק רגב תפס את השיטה של גוש-
אמונים והחל עושה נפשות לקו המתון
שלו. לרגב היה קל. הכל ראו כיצד הוא
נלחם בחיילי צה״ל בנוקשות רבה, בעת

על החלטתם להתפנות. כאשר החלו המת יישבים
שרים את התיקווה יחד עם חיילי
צה״ל, הצדיעו להם שומרון וקציניו.
המיסדר המשותף היה תנאי להסכמת
המתנחלים להתפנות. תנאי נוסף היה ש-
*צה״ל ייסוג ראשון. היה זה סימן הולם
לכניעת צה״ל והממשלה.

שביתת-
נשק
^ הן ניסתה לשכנע לא דק את המת-
~ יישבים, אלא גם את שומרון .״תן לי
לשוחח עם ממלא מקום דאש־הממשלח בטלפון,
ואני אגיד לו להפסיק את כל
העניין.״ ממכונית הפיקוד של שומרון שוחחה
כהן עם הפרופסור ייגאל ידין .״אני

מוסר! לגאול 2:יד^ט״:״ס:

יישבים, אחרי שתפסו אוחו חותך את צמיגי השופלדתר. החיילים
היכו אותו, בעוד שח״כ גאולה כהן (שניה מימין) ניסתה לחלץ

אותו מידיהם. כהן נלחמה מילחמה משולשת: נגד המתיישבים,
כדי שלא ישתמשו בחומרים כימיים, נגד החיילים, כדי שלא ישתמשו
בכוח, ונגד ייגאל ידין, כדי שלא יזלזל באיום של
שפיכות־דמים בין המפגינים לצבא ויטריח עצמו לבוא למקום.

אל-טו״ש ודאפש
ר• יו ; היתה עיר שלווה ושקטה, שאני
\ שיה דייגים ועובדי־אדמה. קשה היה
לעבד את אדמת הדיונות המידברית, אך
הם הזיעו הרבה, התאמצו, ולפעמים גם
הצליחו. לעיר קראו עיר־הדקלים, כי העצים
היחידים המסוגלים לגדול בתנאי החום
והיובש השוררים בה הם דקלי התמר.
גובהם הרם הרשים את כל התיירים, וכל
מי שעבר בדרך־הים, זכר את נווה־המידבר
המוצל בענפי הדקל.
אחר כך באו ימים קשים על העיר.
בימי השילטון הבריטי נעשה שימוש רב
יותר בכביש הפנימי החוצה את מידבר
סיני, עוברי־אורח לא הגיעו לאל־עריש
והתושבים התקשו להתפרנס. אחר כך
הגיעו ימים קשים עוד יותר. צבא, שאך
זה הוקם, עמד בשערי העיר וכימעט שנכנס
אליה. הסכמי שביתת־הנשק, בתום מילחמת
העצמאות, מצאו את יגאל אלון וחייליו
במבואות אל־עריש.
שמונה שנים שקטה הארץ. רמת־החיים
הלכה וירדה. עיר־הדקלים כבר לא שימשה
עיר־מעבר, המיסחר דעך והחקלאות, כמו
תמיד, פירנסה בקושי את בעליה. את
הזיכיון לדייג על החוף קנתה מישפחה
אחת, הדייגים עבדו קשה ושכרם היה מועט.
ב־ 1956 נכבשה העיר על־ידי צבאה של
מדינה שכנה. קרבות קשים התחוללו אז
בעיר, בין הצבא המיצרי לצבא הישראלי.
הצבא הישראלי כבש את העיר, והוא
שלט בה שלושה חודשים. אחר כך, בתוקף
.צו של אומות העולם, הוחזרה העיר לאדוניה
הקודמים ובאיזור השתרר השקט
למשך 11 שנים.
העיר ניסתה לשקם את עצמה. בתיה
נבנו, ובניה שבו לגור בעיר אבותיהם
וניסו לעשותה עיר משגשגת.
— 1967 צבא המדינה השכנה שוב עמד
בפתח העיר. גם הפעם התחוללו קרבות
עזים בדרך אל העיר, וכשהגיע הצבא הזר
לשעריה היא נכנעה. ביום השישי נכבשה
העיר, וביום השישי 12 ,שנה לאחר מכן,
הוחזרה שוב לידי בעליה.

ברחבת הטכס ניצבו זה מול זה שני
הצבאות. אלה במדים לבנים, מקושטים
בסרטים כחולים וחובשים כומתות אדומות.
מולם חיילים מצוחצחים במדי אל״ף. חיילי
שגי הצדדים נשאו נשק אישי, רובה
שכידונו שלוף. זה מול זה עמדו מפקדי
מישמר הכבוד. את הפקודות הראשונות
נתן הקצין הישראלי, אחריו המצרי. שתי
הקריאות נשמעו דומות :״נוח״ בעברית,

״נווח״ בערבית.
׳גם החיילים נראו דומים איש לרעהו.
השיזוף היה אופייני לשני המחנות. אנשי
מישטרדדצבאית ישראלים הסתובבו בשטח,
ויחד איתם שוטרים מקומיים, שהחליפו את
בגדיהם באותו הבוקר. ג׳נב חומד היה
השוטר האזרחי האחראי לצומת הרחובות
שליד רחבת הטכס. הוא היה לבוש בגדים
לבנים ועליהם סימלי מישטרה .״כל ה
שנים,״
הוא מספר ,״לבשתי מדים אחרים.
הבוקר אשתי גיהצה את המדים האלה.
על כל פס היא עברה עשר פעמים. יום
חג הוא היום. צריך להתקשט !״ לידו עמד
יוסי ממישמר־הגבול, מסורק ומגוהץ.
כששמע את חומד הוסיף :״נכון, גם אצלנו
זה יום של התרגשות. גם אצלנו החבר׳ה
התכוננו וגיהצו כל פס מאה פעמים.״
ברחבת הטכס מנגנת התיזמורת את

״יום של
התרג שות״
ש אצלנו ילדים שהם כבר נערים,
/ /והם לא יודעים מה זה עצמאות.
ניסינו לחנך אותם, אבל למרות זאת יהיה
להם קשה עכשיו־ והם יצטרכו להתרגל,״
אומר עבדאללה אל־חמיד, יליד אל־עריש,
שגם סב סבו נולד בה .״הם יהיו חופשיים,
אבל הבן שלי, יוסוף, יהיה חייב ללמוד
מה זה חופש.״
ההסכם אשר נחתם בקמפ־דייוויד כולל
תוכניות לטווח של תישעה חודשים ושלוש
שנים, אך ממשלת ישראל עשתה מחווה של
רצון־טוב והחליטה להחזיר את אל-עריש
לריבונות מיצרית שמונה חודשים לפני התאריך
המוסכם. הכניסה אל העיר והיציאה
ממנה ייעשו דרך מיסדרון יבשתי שיחבר
את העיר המידברית עם מדינת האם.
ביום השישי שעבר נערך טכס הפרידה
של הישראלים מעיר־הדקלים. שימחת
האל־ערישים, שזכו שוב בעצמאותם, עברה

על גדותיה.
החגיגות באל־עריש נמשכו שבעה ימים
ושבעה לילות. תחילתן ביום השני בשבוע
שעבר וסופן בבוקרו של היום השני השבוע.
בתחילה היו אלה מסיבות צנועות — מאכל,
משקה, ריקודים ושימחה. נקודת הזינוק
להשתוללות השימחה היתה ביום השישי
שעבר, בשעה .11.06 ברגע זה הורד דגל
ישראל מראש התורן שברחבת השק״ם,
בכניסה לעיר. התפרצות השימחה החלה
בשעה ,11.14 כאשר הונף הדגל שצבעיו
שחור, לבן ואדום. הוא נישא אל ראש
התורן והמשיך להתנופף שם שלושה ימים.
מעולם לא היו פקקי תנועה באל־עריש,
אלא בעתות מילחמה. הפעם היה פקק-
תנועה של שלום. הוא הזכיר את זה של
ימי המילחמה, כי גם הוא בלט בצבעי
הסוואה צבאיים. אך הפעם החיילים חייכו
והיו לבושים מדים מגוהצים. כיוון הנסיעה
היה ממערב למיזרח. אותם שנעצרו בעיר
התקבלו בקריאות חיבה ובהתלהבות, ואותם
שיצאו מן העיר לוו במבטים שקטים

דגל •ורד, דגל עורה

הישראלי והוכנס לשקית פלסטיק. הדגלן, סגן־-ליאון שוורץ, החזיק

את השקית בידו ולא ידע היכן לשים אותה. אחרי העלאת הדגל
המצרי אל ראש התורן, ניסו תושבים מקומיים להורידו ולקרוע
ממנו פיסות בד למזכרת. חייל מצרי מנע בעדם מלעשות זאת.

(המשך מעמוד )41
הימנוני שתי המדינות. שוטר ישראלי מחלק
סוכריות לשתי ילדות מקומיות, שעיניהן
מלאו דמעות אחרי שאיבדו את אביהן.
השוטר מנסה לאתר את האב, ומוצא אותו
בוכה ומתנשק עם אדם מבוגר, שכאפייה
לראשו .״מארחבה, יא עמי״ (ברוך בואכה,
דודי) ,אומר האחד-, .סלאם עליכום, יא
איבני״ (שלום לך, בני) ,משיב המבוגר,
יותר. שניהם מחבקים את הילדות ולוחצים
את ידו של השוטר הישראלי.
״הוא היה גר בבית השכן שלנו,״ מספר
אביהן של הבנות, תושב אל־עריש .״אחרי
67׳ הוא עזב, ומאז לא ראיתי אותו. הוא
היה איש חשוב אצלנו. פתאום, עכשיו,
אני רואה אותו כאן. אני יודע שלגבר
ערבי אסור לבכות אבל לא יכולתי להתאפק.
כל החיים שלי חזרו אחורנית. תראו,
גם הוא, אחסן גבר, גם הוא בוכה. ככה
זה לפעמים.״ שניהם ממשיכים להתחבק
ולנשק זה את לחיו של זה.
אל הבמה עולים שני אנשי צבא: מושל
צפון סיני, משה דהאן, ומפקד פיקוד מרכז,

המישפחה שלו, פשוט איתן. הוא מגוש
אמונים. לא ברור איך הוא ניכנס לכאן.
לא נתנו להם לבוא. אולי הוא נשאר כאן
מאתמול, מהעניין עם גן־הירק.״
איתן שואל את השוטרים :״למה להם
אתם נותנים לצעוק, למה להם מותרן״
שוטר נבוך מסביר בשקט :״תראה, בחור,
המקום כבר לא שלנו. אתה חושב שאנחנו
יכולים להפסיק אותם? זה כבר שלהם.
גמרנו. עשה טובה, שתוק ותן ללכת הביתה
בשלום.״
מעבר לגדר־התייל מנסים אלפי אל*
ערישים לפרוץ את המחסום בינם לבין
הדגל. הצבא הישראלי שעדיין אחראי על
המקום מנסה לעצור בהם. מצלמות הטלוויזיה
מסחררות את המתפרצים. הם שועטים
קדימה, אך נעצרים על־ידי הג׳יפים
של צה״ל. דקה אחת אחר־כך נשמעות
קריאות מצידה הימני של הבמה. עיתונאי
מצריים החלו קוראים בקול אדיר :״תחי
מצריים! יחי סאדאת! יחי השלום!״
אל-עריש תחת שילטון מצרי. חיילי
צה״ל מתהילים להתקפל. לרגע לא ברור

דמעות שר גיר

שני גברים, שילדותם עברה עליהם ביחד באל־עריש.
מאז מילחמת ששת־הימים לא ראו האחד את השני.
אחד עבר לקהיר והשנ נשאר באל־עריש. הס מתכוונים לבנות בית משותף לשניהם.

האחרונים יוצאים!

דקות אחדות אחרי טכס העברת העיר התחילו
חיילי צה״ל לארוז את תרמיליהס. .האל־ערי־שים
ליוו אותם בצאתם. לחלק הפרידה מאלה שחיו איתס 12 שנה היתה עצובה.

מי ימנע מההמון החוגג מלפרוץ לתוך
הרחבה .״מה לעשות?״ שואל רב-סרן
במכשיר הקשר ,״הם, או אנחנו?״
במכשיר עונים לו והוא אומר :״טוב,
אנחנו ננסה.״ הוא מחפש את קציני הצבא
המצרי ורומז להם בעיניו .״מה עם ה-
חבר׳ה?״ הוא שואל ,״תטפלו בהם?״ ״כן,
תודה,״ משיב לו סגן־אלוף מצרי ,״אנחנו
נסתדר, יהיה בסדר, אתם יכולים להתפנות
לענייניכם.״ הישראלי מחייך ואומר :״מה
אני אגיד לכם, זב״שו. ברוך שפטרנו. מי
שחשב שזה קל לעבוד עם החבר׳ה האלה
טעה טעות מרה. היה קשה וטוב שהיה.
עכשיו אחרים יצטרכו לדאוג להם. אני
יכול ללכת לישון בשקט.״
הג׳יפים מתארגנים. החיילים מסתדרים
בשלשות. מולם מסתדרים גם חיילים בשלשות.
אלה צועדים באיטיות אל מחוץ
לרחבת הטכס. האחרים מתחילים בריצה
שמחה מסביב לכביש המקיף את בניין
השק״ם לשעבר של אל־עריש. אל פלוגות
חיילי הצבא המצרי מצטרפים בחורים
מקומיים.
בצד הרחוב, שוב מתחבקים ומתנשקים.
הפעם אנשי־צבא ישראליים עם תושבים
מקומיים .״היה לנו טוב ביחד,״ אומר
מוסטאפה אל־נור לחברו, סגן במישטרה

הצבאית ,״אבל יותר טוב יהיה כשתבוא
אל ביתי ונהיה שווים אל שווים. גם לך
לא היה נעים מקודם. אני ידעתי. אבל
מה יכולת לעשות? ככה זה מילחמה. טוב
שבא השלום.״ סגן יוסי מנענע בראשו,
נבוכים הם נפרדים בחיבוק אמיץ ומבטיחים
להתראות בקרוב .״ככל האפשר,״ אומר
מוסטאפה.
ליד השניים צועק בחור מקומי לתושב
ישראלי שבא לטכס :״תסתלקו מכאן,
מספיק היו לנו צרות מכם.״ אדם מבוגר,
מקומי, עוצר אותו ומבקש ממנו להפסיק,
הוא פונה אל הישראלי ואומר לו :״תסלח
לו, אנחנו אחים.״
חיילות, קצינות, חיילים, קצינים ואזרחים
ישראלים מפנים את רחבת השק״ם. כולם
נושאי זרי־פרחים עטופי נייר צלופן. בעל
חנות הפרחים השאיר בתוך העטיפה את
כתובתו :״מוחמד מוחמד חדרה, חנות
פרחים שכונת גארדן־סיטי, רחוב אמריקה
הלטינית, קהיר.״ מי יודע, אולי פעם
יתווספו לו לקוחות?
אל זרי הפרחים הוצמד פתק כתוב
ערבית, אנגלית ועברית. במישפט העברי
היה מודפס באותיות תנ״כיות בזו הלשון:
״עם איחולי ושלומי הכוחות המזויינים
המצריים.״

דן שומרון. אחריהם עולים עוד שניים
במדים: עוזר שר־ההגנה עבד־אל־חמיד
חמדני, ומפקד המישטרה הצבאית, יוסוף
אל־חמי.

״בכל זאת
גברים״
שו מרץ נושא נאום קצר :״לא כבשנו
1שטח זה משאיפות התפשטות, אלא בכורח
מצב מילחמה שאיים על עצם קיומנו...
פינוי אל־עריש היום הינו הביטוי הברור
והכן ביותר לרצוננו בשלום ...בתיקווה
שנצליח, ביחד עם העם המצרי, לצקת
תוכן של שכנות אמת בחוזה שלום זה.״
11.06 בבוקר. סגן ליאון שוורץ עומד
מול התורן, כולו !נרגש. לרגע הוא נראה
כאילו החליט לוותר על הכבוד וללכת
הביתה. הוא משחרר את החבל. החצוצרן
מחצרר. הדגל מורד. לרגע הוא נעצר.
דממה. הקהל המקומי שומר על שקט.
קצינים מצריים וקצינים ישראליים מצדיעים.
קציני מימשל מוחים דימעה מעיניהם.
״לא נעים שיראו אותנו,״ הם אומרים,
״בכל זאת גברים.״ עוד שניה אחת או
שתיים, הדגל למטה. חסל סדר תריסר
השנים.
קריאות בקהל. על בימת המוזמנים יוש בים.
תושבים מקומיים ואורחים ממצריים.
ממולם, מאחורי הגדר, במרחק של כ־400
מטר, עומדים תושבי אל־עריש לאלפיהם.
לפתע, מצידה הימני של הבימה, מתפרץ
בחור המצטט פסוק מהתנ״ך וקורא בקול
בעברית :״הבוז לטכס המבזה הזה !״ תוך
שניות ספורות מקיפים אותו אנשי מיש-
טרה ישראלים. הם עומדים סביבו ומבקשים
ממנו לעזוב את המקום .״אל תיגעו בי!״
הוא קורא .״אף אחד לא מתכוון לעשות
לך משהו, או לגעת בך, רק תעזוב את
המקום ותן לנו לגמור היום בשקט,״ מבקשים
השוטרים.
אנשי נאות סיני שהסתובבו במקום
הסבירו :״זה איתן, לא יודעים את שם

המיצוים ננגס׳

חיילי התיזמורת־הצבאית־המצרית
חרגו מהפקודה
שקיבלו ממפקדיהם. הם לא נכנסו חזרה לאוטובוסים שהביאו אותם

מקהיר, אלא המשיכו לנגן ולצעוד ברחבה שלפני בניין השק״!
הישראלי לשעבר. אחריהם צעדו נערים וילדים. המבע
העדיפו לעודד את ה״שבאב״ מהצד, לא להתחבר

מוצטאפה לא בא

ישיבת העבודה בבאר־שבע, עוד לפני בוא אל־סאדאת
לארץ, יצרה משבר כפול. הראשון היה
בירושלים, שר־הביטחון עזר וי-יצמן ושר־החוץ משה דיין התנגדו למיממך האוטונומיה של
בגין וסירבו להשתתף בוועדת ה־ .6רק בעמל רב שוכנע לבסוף עזר וייצמן להשתתף,
כשהובטח לו כי למעשה הוועדה תתפרק לאחר הישיבה הראשונה .״אני בא כדי לכבד

את המצרים,״ אמר וייצמן. אולם ראש ממשלת מצריים מוצטאפה חליל לא בא. כאשר
נודע לחליל כי בראש המשלחת הישראלית יעמוד שר־הפנים, והוא יהיה גם היושב־ראש
התורן של הישיבה, טען חליל, כי השתתפותו בישיבה פוגעת בכבודו. חליל זכר בוודאי
כיצד מרב ראש־הממשלה מנחם בגין להיפגש איתו, במקום עם הנשיא אל־סאדאת בגלל
אותו נימוק בדיוק. בתמונה: אולם הישיבות, המישלחת הישראלית בראש השולחן.

ר111ו י 0

של מושיט
בורג בלי ניפה

בשדה התעופה שליד באר־שבע אפשר היה להבחין
בשר הפנים, הד״ר יוסף בורג, בלי כיפה. בורג
הסתובב חשוף־ראש בגלל הרוח. מימין: שלושת חברי המשלחת: שרון, וייצחן ובורג.

סנור

^ ^ 1 1 1סאדאת (שני מימין) לבוש
מדי אדמירל, מניף את
# 1* 111
הדגל המצרי בלב אל־עריש. קודם לכן ערך
סאדאת מסע רגלי ונשא את הדגל בידיו.
* 4נחם בכין הסתובב וסקר את החדר
ו בעיניו. הוא לא ראה את אנוור אל-
סאדאת, אך שמע את קולו העמוק והמת־

גלגל, המברך אותו. מישהו הוביל את
בגין לעבר המירפסת של הבניין, שם חיכה
לו אל־סאדאת, כשחיוך רחב על פניו.
הפעם הסתפקו השניים בלחיצת יד חמה,
ללא חיבוקים.
אל־סאדאת צדק בכך שבא לאל־עריש
ביום השבת. היה לו יום תמים, כשהוא
חופשי מבגין, כדי להתרגל לעובדה שהוא
בעל־הבית החדש־ישן של אל־עריש וכדי
להרגיל את אל־עריש לעובדה זו. קבלת־׳
הפגים שערך סאדאת למישלחת הישראלית
בבית המימשל המצרי החדש באל־עריש
היתר. קבלת־פנים טבעית של מארח, למרות
ששעות אחדות קודם לכן עוד היתה
אל־עריש בשילטון ישראלי.
ההמונים קיבלו את אל־סאדאת יום
קודם לכן בהיסטריה של שימחה. אפילו
הדגלים הפלסטינים שהונפו אל מול פני אל-
סאדאת, והקריאות שהחזרת אל־עריש היא
רק הצעד הראשון בדרך להקמתה של
מדינה פלסטינית, לא כוונו נגד אל־סא-
דאת, אלא ניסו ליצור אצלו מחוייבות.
מסע הניצחון של הנשיא המצרי בתוך
הוואגוניר השחור היווה סטירת לחי לישראלים
הבודדים שעדיין נותרו בעיר,
ואולי אפילו יריקה בפרצוף. ההתרגשות
שאחזה בתושבים המקומיים, כאשר אל-
סאדאת הניף את הדגל המצרי, לאחר שהכל
נישקוהו בקדושה, סימלה יותר מכל
דבר אחר את המהפך שחל בבירת סיני.
השלטים בעברית הוחלפו כולם. פה ושם
אפשר היה להבחין במכונית מרצדם הנושאת
עליה את הפס הצהוב של מונית
ישראלית יחד עם דגל מצרי המונף עליה.
בקיוסקים אפשר היה לקנות בקבוקי
טנזפו, אך לא קיבלו כסף ישראלי. הסדנה

הפסטיבל הגדול: מאל־עויש לב

תקרית נשיאותית

הנשיאים נבון וסאדאת גב אל גב, כאילו מתנכרים *.״
זה לזה כאשר נבון התיישב על מקומו אחרי ש־ 2
נאם וסאדאת קם לגשת לבימת־הנאומים. בתמונה למטה: דיין, בוטרוס ׳ג׳אלי ויוסף בורג.

חתיכה בין נכים

מיפגש מעניין במייוחד נערך בין שתי קבוצות
נכים, קבוצה שבאה במטוסו של אל־סאדאת ממצריים
וקבוצה שבאה מתל־אביב. אירגון.נכי צה״ל הגיש פרחים לנכים המצרים הנראים
בתמונה כשצעירה ישראלית, שהובאה על־ידי הנכים הישראלים, משוחחת איתס בעירנות.

בי הדגל הוא דגל מישטר המלוכה
במצריים, מהתקופה שלפני המהפכה.
אחד העיתונאים שהיד. על סיפון אשדוד, עמוס כרמלי
מהטלוויזיה, שם לב לכך, והוריד את הדגל.

במיפלגת־העבודה. שלושת קודמיו לתפקיד היו השר
לשעבד אהרון אוזן, יושב־ראש ההסתדרות הרפואית
בישראל, הד״ר אלחנן ישי, וראש מועצת בית־שמש
לשעבר, עמרם לוק.

גרופר נחקר

האמריקאי באו

ש ט רה
ב71

900 משאיות

ח״כ פסח גרופר, מצליף הליכוד, נחקר לפני
זמן מה כמישטרה כעניין החשדות
שהועלו נגדו.
בינתיים ככר שבר גרופר את שרותיו של
אחד מעורן־י־הדין היקרים כארץ,
יצחק אדרת.

כפוריות רכה הוציא מישרד־התחכורה
רשיון־יכדא ל־ססס משאיות, אשר ישרתו
את האמריקאים, שיפעלו כקרוב
ככניית המעיד החדש של צה״ל כנגכ.
הסודיות נשמרה כדי שלא לעורר את אירגון בעלי־המשאיות
בישראל, הידוע כאירגון חזק במייוחד.

תפוז הוחזר!

שמיר בראשות

רוזנ פלד

מיוגוס לוויה

מיפלגרי

80 אלף ארגזי פרי־הדר הוחזרו כשבוע
שעכר מיוגוסלוויה, אחרי שנמצא כי נפגעו
מהזבוב הים־תיכוני.

.הה״כ הפורש מהליכוד, משה שמיר, יועמד
כראש הרשימה לכנסת של המיפלגה
החדשה, שמקים כימים אלה הפרופסור
יוכל נאמן. הדכר נעיטה כדי שהמיפלגה
החדשה תקכל מימון־מיפלגות.

שילטונות־הבריאות היוגוסלווים החזירו את פרי
ההדר לישראל באותה אוניה שבה הם הגיעו.
עתה בודקים כיצד קרה שהתפוזים עברו את
ביקורת התברואה בארץ, ואם מכת הזבוב הים־
תיכוני פשטה במישלוחים אחרים לחיץ־לארץ.

פינו תמורת
200 מליון

שמיר נהנה בכנסת מזכויות של סיעת־יחיד, אך אינו י
מוכר רשמית כסיעה. על כן, על־פי החוק, תהנה
הסיעה שלו ממימון־מיפלגות בבחירות רק אם הוא
עצמו יהיה המועמד מיספר 1שלה. מצב זה יכול
להשתנות אם תחליט גם ח״כ גאולה כהן להצטרף
למיפלגה הימניודקיצונית של נאמן ערב הבחירות.
במיקרה כזה יוכרו שמיר וכהן כסיעה, מכיוון שיהיו
שניים, ואז לא יצטרך אף אחד מהם לעמוד
בראשות הרשימה לכנסת כדי שתזכה במימון.

סכום הפיצויים שאותם יקבלו מתיישבי
נאות־סיני יהיה ב־ 200 מיליון לירות,
כנוסף על הקרקעות שהם יקבלו כתור
תהומי הקו הירוק.

שמיר נעלב

על כך הוסכם ביו המתיישבים לבין הממשלה, ערב
התפנותם־מרצון של המתיישבים.

בטקס סאדאת

חקירה בוגה׳׳ל
קצין כדרגת אלוף־מישנה נתון עתה
לחקירה, ועומד להיות מורחק מתפקידו,
כעיקכות גילוייו של כתב ״ידיעות
אחרונות״ גבי ברון על המיסמבים
הסודיים כצה״ל.
עוד לפני שהרמטכ״ל הסיק את המסקנות נגד
הקצין, כבר הועברו מתפקידיהם כמה קצינים
זוטרים־יותר בפיקוד, ואחרים הועמדו לדין.

גמועה נוקריח
בתעלה
רק עתה התגלה כי ברגע האחרון נמנעה תקרית
חמורה, בעת מעבר האוניה אשדוד בתעלת סוויס.

״אשדוד״ היתה כנמל דרכן, באשר רב*
חובלה קיבל את ההודעה כי עליו לשוב
מייד להפלגה ההיסטורית דרך התעלה.
רב־החוכל רכש כדרכן דגל מצרי, ורק
כאשר עמד להניף אותו בתעלה, התברר

העוו! ס והיד
אבל
על מותו כלא־עת של

פרץ עו פ ר
כתב בכיר בשבועון כסוף שנות ה־׳50
ובראשית שנות ה־60׳,
ממייסדי תנועת העולם הזה —
כוח חדש,
לוחם ללא לאות למען השלום,
הצדק וטוהר־המידות.

יושב־דאש הכנס
יצחק •טמיר,
נעלב מהיחס אלי. כעת הטכסים
שנערכו לכבוד נשיא מצריים אנוור
אד־פאדאת, כפתח ביתיהעירייה
:ת כן־־גוריון.
גך שלא ניתן דו די
כבוד, וכי מקופ-הישיבה שלו לא היה
מכובד דיו כשני האירועים. לדעת
שמיר היה על יושכ׳־ראש הכנסת
לשכת כשורה הראשונה של המכו-
כדים ולא, כפי שהוא התבטא ,״כץ

פקידים של מישרד״החוץ.״

וועד העובד
נגד המנוע
חברות אל־על וקיאל, אשר עמדו לחתום על הסכם
עם חברת־המטוסים האמריקאית פלייאינג סייגו־ס,
שעל־פיו תחכור קאל מטוסים כדי להטיס את
מיטעניה, ימנעו מלחתום על ההסכם, ביגלל ועד
עובדי־התחזוקה באל־על,

חכרת ״פלייאינג טייגרס״ מפעילה מטוסי
בואינג ,747 שבהם מנוע משופר, הצורך
דלק כ־ 30 אחוזים פחות מהמנוע
שבכואינגים של ״אל־על״ .החיסכון כדלק
מתבטא בטיסה תל־אכיב—קלן—תל־אביב
ב־ 10 אלפים דולר.

כשנודע הדבר לוועד עובדי־התחזוקה, הם דרשו
לפתוח מחדש את הסכמי־העבודה שלהם ,״משום
שמדובר במנוע אחר.״

פרם מחוק
את ד פ ,״
לקראת ההתמודדות על תפקיד יושב־ראש מיפלגת־העבודה,
מאייש עתה ח״כ שימעון פרם תפקידים
שונים באנשי־שלומו.

המינוי האחרון של פרס הוא איש רפ״י
לשעבר, אלחנן ישי, מי שהיה ממקורבי
כן־גוריון וראש אגף הנוער והנח״ל,
וחבר קיבוצו לשעבר של פרס, קיבוץ אלומות.
אלחנן ישי מונה כיושב־ראש מחלקת עיירות־הפיתוח

עורך ״מעריב״ ,שלום רוזנפלד, העומד
לפרוש כחודש פברואר הקרוב, יקכל תפקיד
ככיר כיותר כשרות הממשלתי.
עתה התברר כי את מקומו של רוזנפלד במעריב
ימלאו שניים: משה ז׳אק ושמואל שניצר.

ישונו תנא^העבודה
הוועדה המיייוחדת, שהוקמה כדי להתאים את חוקי־העבודה
בארץ לגל העובדים הזרים שיגיעו כדי
לעבוד במערך החדש בנגב, הגישה כמה המלצות,
ביניהן שתי מהפכניות, בסידרי־העבודה כאן.

הוועדה, בראשותו של ברוך חקלאי, מנהל
שרות־התעסוקה, המליצה לשנות את
החקיקה, כך שכל עוכד, גם העובדים
האקדמאיים הזרים, יחוייכו לקכל אישור
מוקדם מלי^טבת־־העכודה, לפני שיובלו
לעכור בארץ. שינוי נוסף, שעליו המליצה
הוועדה, הוא שאישור מוקדם מלישבת־העבודה
יהיה תנאי לקבלת היתרי־כניסה
לישראל לאותם עובדים.

אוטובוס ראשון מתוצרת ישראל יתחיל
לנוע על כבישי הארץ כעוד בשישה
חודשים.
במשך השנתיים וחצי האחרונות עוסקות החברות
מרכבים והארגז בייצורו של האוטובוס, המכונה
פ׳אי״א — פרוייקט־אוטובוס־ישראלי, וזאת תוך כדי
קבלת ידע מחברות מא״ן ומרצדס הגרמניות, שהן
המשווקות העיקריות של אוטובוסים מייובאים
לישראל. הפרוייקט כולו ממומן על־ידי מישרדי
התעשייה והתחבורה.

גזירו מנהל הטלוויזיה השבוע הועלתה ההצעה למנות את
האלוף שלמה גזית, מי שהיה ראש

11^ * 1111
11 < 1* 11י־11
) 11* 1

יי**! ן ן
ההצעה.
הטלוויזיה.
במנהל
אמ״ן,
שבאה מצד מקורביו של שר־החוץ
משה_ דיין_,זכתה כתמיכה ראשונית
של שר־החינוך זבולץ המר, ובפי
הנראה גם של ראש־הממשלה, מנחם
בגין, מאחר ומקורביו סמכו עליה את
ידם.
גזית נמצא עתה כחופשת-שיחרור
מצה״ל, והוא התכוון להיות יועץ
משה -י י .
לשר־החוץ, ימיי -
מייוחד -ד>י• — י -יייי
יייייי ץ
דיין. נראה
דבר החליט גזית שלא
כי כסופו של בר
לקבל את המישרה כמישרד־החוץ,
משום שלדעתו היא ״ריקה מכל
תוכן.״
האלוף גזית התפרסם לאחרונה
כקשר לטלוויזיה, כאשר טען דן אל•
מגור כי הוא ניסה להכריח לארץ
מקלט של טלוויזיה צבעונית, מכלי
לשלם עבורו מכס.

דן 3״ 1וו 03071
את בסטיבר
הסוטים בקאן
רוסית ׳בשעות הצהריים. אחרי הצגית אפוס
בן שלוש וחצי שעות בשם סיבריאדה.
מאחר שהבטיחו לעיתונאים ׳מטעמים רוסיים
אותנטיים, דהרו הכל בקצב מטורף
לקומה הרביעית ישל ארמון הפסטיבלים,
לבדוק את המוצע.
המון דחוס, נדחק זה אל זה כסרדינים
בקופסה, מרים א׳ל־על את כרטיסי העיתונות
שלו ומנסה לפלס לו דרך בין עדת
הסקרנים הקבועה הסותמת את הכניסה.
הסדרנים מתעצבנים, ההמונים מתרגזים עוד
יותר, צעקות בקשר לאמא רוסיה ומסע
ארוך לסיביר מתעופפות באוויר, קצת
בצחוק ובהרבה זעם. כאשר, אחרי קרב
קשה ומפרך, מצליחים בכל זאת להיכנס
פנימה יוכל מה •שמוצג מניחוחותיה של
אמא רוסיה, אינו אלא ספל בורשט, האכזבה
היא, כמובן, גדולה• .נראה שרומן
פולנסקי סיפק את ההגדרה הקולעת ביותר
לצביונו של הפסטיבל :״קאן דומה
לגן־חיות. אבל מי אינו אוהב חיות 1״
אבל, וזה בעצם הדבר החשוב, כל
החיות האנושיות באות לקאן בגלל ה
סרטים
דווקא. כי המיבחר המוצג, מן
התחרות הרישמית ועד לשוק הסרטים,
הוא כזה, שאיש מן האנשים הקשורים
ל״ברגשה״ אינו יכול להרשות לעצמו
להחמיץ את האירוע. ואכן הפסטיבל
הצליח להביא, תוך שבועיים ימים, סרטים
חדשים של מילוש פורמן, וודי אלן ופרנסים
פיורד קופיולה, מארצות־הברית, פאס־בינדר,
הרצוג ושלנדורף מגרמניה, פרג־צ׳סקו
רוזי ופדריקו פליני מאיטליה ;
סיבריאדיה הפקת ענק רוסית שהפנתה
נמשכה שנים והיא נחשבת מוצר יוקרה
של התעשיה הסובייטית וסרטים חדשים
מסין, קובה וצ׳ילה. כל אלה, אינם אלא
דוגמות על קצה המזלג, פסטיבל כזה
אינו צריך לדאוג, הצופים יעמדו בתור.
כרגיל, מסע של שמועות והשמצות
הקדים את הפסטיבל. שמועות על בעיות,
הגבלות בתקציב, קשיים בבחירת סרטים
צרפתיים לתחרות, והתנגשויות אישיות,
הקדימו את עניבות הפרפר ישל ערב הפתיחה.
הודו סטיאג׳יט ריי ביטל ברגע
האחרון את השתתפותו בצוות השופטים
מבלי לפרט מדוע.

^ שה •דהתחרזת עם פסטיבל ח ת!
סרטים בקאן. בכל שנה קמים לו
יריבים חדשים ,׳בכל שנה מספידים אותו,
ובכל שנה הוא קם לתחייה, כמו ציפור
הפניקס האגדית, ומוכיח שאין לו אח
ורע או בר-תתרות.
מנהלי שאר הפסטיבלים •חורקים שיניים
בקינאה ומודים שזו ממלכה בפני עצמה.
קאן יכולה להשיג כל סרט שמתחשק לה.
לתחרות, או לפחות להצגה מייוחדת מחוץ
לתחרות. היא יכולה גם להרשות לעצמה
לסרב ולצפצף על איומי המסכנים שפניהם
הושבו ריקם. סרטים חדשים מוחזקים
לעתים זמן רב בכספת, על־ידי בעליהם, אם
מובטחת להם הצגה במיסגרית יוקרתית זו,
ובמאים המתעבים •את העיתונות רצים
לקאן כדי להיפגש עימה.

אמא רוסי ה
איכזבה
ה קורה כאן בקאן? הפסטיבל כולו
• י מתרחש בטיילת וברחובות המקבילים
לה. זוהי מדינה שאפשר לחצותה
מקצה אל קצה, בהליכה איטית, תוך רבע
שעה. זאת, כמובן, בימים כתיקונם, ולא
בעונת הפסטיבל, כאשר אוכלוסיית העיר

עירומים על החוו

בכל פטם שנתגלתה צללית חטובה, בין אם
מפורסמת ובין אס לא, עטה עליה עדת צלמים
עבה, כשהיא יורה אל החזה החשוף בעדשות מצלמה מתקתקת והקהל נאסף להתבונן.
הוליווד שולטת

מוכפלת ובשטח הקטן הזה נדחסים כמה
עשרות אלפי אנשים ׳נוספים ההופכים את
הצעידה ברגל למירוץ מיפשולים, כשה־מסלול
רצוף מראות השייכים לדפי הפלייבוי,
בסתם ימים של חול.
השנה, כך קובעים כולם, השפיע מש בר
האנרגיה בעולם על כיסי המפיקים.
החינגות הגדולות עם הזלילות •האינסופיות
הפכו מסיבות-ק׳וקטייל קמצניזת בשעות
אחרי־הצהריים או הערב, כישהכיבוד, ברובו,
זהה לחלוטין, כאילו מיטבח אחד
הכין אותו לכל בתי־המלון. אפילו ד,תיפ־אורה
האנושית משתנה רק בקושי. אותם
הפרצופים באים לראות מה יש למפיק
פלוני להציע, בהשוואה למפיק אלמוני,
•וערכן של המסיבות נמדד לפי •הכוכבים
הנוצצים הנוכחים במקום ומצטלמים עם
האורחים, לטובת טורי הרכילות שלהם.
מזמן לזמן יש גם יוצאי דופן ראויים
לשבח, כמו המסיבות שאירגינו היפאנים,
עם דוגמות מזון שהובאו מן הבית, ועם
קימונו במתנה לכל אורחת. לעומת זאת׳
יש גם אכזבות קטנות, כמו המסיבה ה־

^ ימן אחר׳שהרים גבות: פסטיבל קאן,
יי שאינו מוכן אף פעם לנגוע בסרטים
שנראו לעין באירועים דומים אחרים,
הציג לראווה כמה סרטים שהיו כבר, לפני
כמה חודשים בברלין, או שכמעט היו
שם. חזרת התיזמותז של פליני, שהוצג
שם במחתרת, בחצות הלילה, הובא לריביירה
כאורח כבוד, סרט אפריקאי בשם
לך לעבוד בטלן •נכלל במיסגרת אינפורמטיבית
ר״שמית, ושני סרטים נוספים,
שעזבו את ברלין ברגע האחרון, בגלל
מחאת הגוש המיזריחי, על •הצגת צייד
הצבאים.
האנשים הנפלאים על מכונות ההסרטה
שלהם מצ׳כוסליובקיה והניצולים מקובה
מצאו נם הם מסך פנוי בקאן. האם פירוש
הדבר שההנהלה מצאה עצמה במצוקה
ונאלצה ליפוף את ראשה הגאה?
עד מהרה התפזרו כל החששות אחרי
פתיחה חמה עם שיער של מיליוש פורמן.
מחזמר המחאה של שנות השישים קיבל
ממד אנושי והתקשט בהמצאות קולנועיות
נפלאות, לפי מיטב המסורת של מילוש
פורמן. אחרי יומיים נוספים• ,שבהם הוצגו

וגלות ולהתגלות

השמש, שלהטה השנה בנדיבות על חוף
הריביירה הצרפתית, היתה המתחרה העיקרית
של האולמות החשוכים. חוץ מכמה י וצאות־דופן, כבר הסכימו כולן לחשוף •את החזה.

בזד. אחר זה ישו נעצר באבולי של פרג־צ׳סקו
רוזי ומנהטן של וודי אלן, הפליט
מבקר קולנוע1,שזו היתה הפעם הראשונה
שלו בפסטיבל :״יומיים בקאן •שקולים
בנגד שבועיים בכל פסטיבל אחר.״
רוזי נטל לידיו ספר, כמעט קלאסי, של
השמאל האיטלקי, מאת סופר בשם קארלו

אפוקליפסה עכשיו

עיניו הקרועות של נזרטין שין, גיבור
הסרט אפוקליפסה עכשיו, שהביא לבמאי
פרנסים פורד קופולה את הפרם הגדול.

עיכל על הדגל

דגל ישראל התנופף השנה ב־קאן
הודות לסירטה של מיכל
בת־אדס רגעים, שהוצג במיסגרת ״מבט מסויים״ הכוללת סרטים

111 ׳ 1 1 0הסרט תוף הפח יצר מבוכה רבה אצל השופטים של הפסטיבל,
11-111 שלא ידעו להחליט עד לדגע האחרון אם לא להעדיפו על פני
| 111
האיפופיאה של קופולה. לבסוף חילקו השופטים את דקל הזהב בין שני הסרטים.

בעלי איכות אמנותית. הסרט מהווה כרטים־כניסה מבטיח למיכל,
כבמאית המטיבה להדריך שחקנים ולנצל את המצלמה להעברת
רגשות ואווירה. מיכל הוזמנה להשתתף בפסטיבל סן פרנציסקו.

לוי, שסיפר על גלותו, מסיבות פוליטיות
בשנות השלושים, לכפר קטן ועני בדרום
איטליה. זוהי פואמה רגישה, רבגונית
ומרהיבה ביופייה, המדברת בעת ובעונה
אחית על מצב סוציאלי, פוליטי ואנושי,
שבו נמצא אייזור נכשל זה של איטליה
אז, וכדבריו של רוזי, גם היום מפגר
הדרום אחר הצפון.
אשר לוודי אלן, הוא שב לקומדיה בסרט
שחור־לבן המטפל ישוב בנושא החביב
עליו, תיסכוליו האינטלקטואליים של משכיל
יהודי בניו־יורק. מאחרי הסאטירה
השנונה והדיאלוגים המבריקים, שאינם
מפתיעים אצל אלן, מצייר הסרט תמונה
מעמיקה של שיכבת המנהיגות הרוחנית
האמריקאית, הרבה יותר משכנעת ומדוייקת
מן הניסיון הדרמתי שלו ברגשות.
מה •שהתרחש בהמשך הפסטיבל משקף,
למעשה, בנאמנות את מצב הקולנוע היום
בעולם. היוצרים האמריקאים-התגלו, פעם
נוספת, כשולטים הבלעדיים בעיצוב שפת
תמונות, אם בסרטים אינטימיים במו
נורמת ראי או במותהנים פוליטיים כמו
תיסמונת סין. תסריטים בנויים להפליא׳
סיפורים שאינם מניחים לצופה אף לרגע,
הדרכת שחקנים יעילה, עריכה הדוחפת
ללא הרף את הסיפור קדימה, הוליווד
עדיין יושבת על פיסגת המיקצועיות. גם*
אם יש במאי שרוצה לעשות סרט מוזר,
כמו ג׳ון יוסטון בסרטו תתבונה שבדם,

המדבר על משמעויות עמוקות של אשמה
ואמונה על רקע מדינות הדרום, נעשית
המלאכה בגיבוש וליטוש המעוררים התפעלות.

צלחו ת
ב טו חו ת
ך• כעיה היחידה של האמריקאים,
י * טמונה, אולי, באותם ריגשי נחיתות
התוקפים אותם לפעמים, מול המסורוו ה תרבותית
של היבשת הישנה. זה מה
שקרה לפרנסים פורד קופולה. אפוקליפסה
עכשיו הוא הסרט שאחרי חמש שנות
הכנה והוצאות, שעלו בבר על שלושים
ושישה מיליון דולרים, צריך היה להיות
התשובה של הקולנוע האמריקאי למיל-
חמת וייט־נאם. ואכן, החלק הראשון בסרט׳
המספר על קצין המקבל פקודה
לעלות אל תוך הג׳דנגל הקאמבודי ולחסל
שם קצין אחר, שמסרב להישמע להוראות
הממונים עליו, הוא מרתק עד כדי-כך,
שנראה כי אכן דף חישוב נרשם בתולדות
הקולנוע. סצנה אחת, לפחות• ,שבה להקת
מסוקים פושטת על כפר וייט־נאמי לצלילי
האוואלקיריות של ואגנר, הוא פשוט מדהים.
אלא ׳שככל שמעמיקה חדירתו של
הגיבור אל תוך הג׳ונגל בדרך אל קנרבנו
(הנושך בעמוד )52

השחקנית המאושרת

^ השחקן הקוון

ניצחונה האישי השנה, כשזכתה בתואר השחקנית הטובה.

השחקנית גבוהת־הקו־מה,
מארת קלר, ממני־קה
את הפרס לג׳ק למון, על משחקו בתיסמונת סין.

הבמאי הגאה

וולקר שלנדורף מקבל את
דקל הזהב מידיה של דאן
מורו. סירטו, תוף הפח, התגלה כהפתעת הפסטיבל.

צאו לחופשה בחיק הטבע
ושלבו הנאה וחסכון.
7ן לי פו תי ה -אהלמ שפח תי ׳ 1רצפה תפורה, שלד אלומיניום ׳ללא
מוט מרכזי, ק ל להרכבה בידי אדם אחד, מערכת מ תוחכ מ ת של
סגירה וקפיצים,שטח חסון נרחב מאחור.
* ציוד ואביזרי קמפינג.
* יצרני בדים, ברזנטים, סרטים וחגורות לתע שיה ומוסדות.
* יצרני ציוד צבאי וקמפינג מזה 30 שנה.

חנן רבינוב שבעמ
מ רכז עוווק א ר צי 71x1^ 51^ 13

תל<21י,2

ר 111ב !!ליה ,62 טי7 00196/78 - 8 2 8 3 8 2 .
חניון חסשי במקום.

החמדה שר נהנא אונה ומוצרי
באוניברסיסיה והינתה אותו מנות וצח ־
והנובע שננו מראשו שד ם־!! חשו
את קיומה של פלוגת־סער ניידת

נחבל יונים

1 -11 0 1_1 -1| 1\_1

בפניו ובגופו
של הליגה

על־ידי
היהודית

ווב ,;11
1ועז 112
היא כובע־מצחייה זה, שנפל מראשו של
מפקד החוליה שתקפה את לאור במכות.

הביר־להגנה.

ו,כע־ימצחיי!ה בצבע בז׳ שימש ה־
~ שבוע נושא לחקירה בלשית, שהוד
מקדה בשתי נקודות גיאוגרפיות רחוקות
זו מזו: מיסעף גוש־עציון, על אם הדרך
שבין ירושלים לחברון. והקאמפום התל־אביבי,
בשכונת רמת־אביב.
הבלשים שעסקו בפיענוח התעלומה לא
היו בלשי מישטרת־ישראל. הם גם לא
נמנו על זרוע אחרת של שירותי־הביט־חון.
הם היו אזרחים שוחרי־שלום, שניסו
לגלות את זהות תוקפיהם האלימים.
תחילת הפרשה במיבצע הנטיעות ש ערכה
תנועת שלום עכשיו בחברון, לפני
כשלושה שבועות (העולם הזה .)2176 המ שכה
בהפגנה שערך מחנה־השלום בקאמ־פוס
התל-אביבי, נגד הענקת תואר דוק-
טור־כבוד לראש־הממשלה מנחם בגין, ביום
השני בשבוע שעבר.

״דיד-יאסין
בביר-זית״
1ך י תוף אודם בר־שירה התנהל הטכס
כסידרו. כשהם עוטים גלימות שחורות
וחובשים את כובע הדוקטורים המיוחד
כיבדו כולם את כולם והעטירו שבחים
איש על רעהו. התפקיד להעניק למנחם
בגין את תואר הכבוד נפל דווקא
בחלקו של הפרופסור חיים (״חב״ש״) בן-
שחר, שהתפרסם בשעתו כאבי תוכנית
הרפורמה. חב״ש, שהיה בצעירותו פעיל
השומר־הצעיר והמוכר בקרב ידידיו כבעל
דעות יוניות קיצוניות, לא שש למלא
את התפקיד, אך נכנע לכללי הפרוטוקול,
בתוקף היותו נשיא אוניברסיטת תל-אביב.
הוא ידע כי החלטת סינט האוניברסיטה,
לכבד את ראש־הממשלה, עוררה תסי סה
בקאמפוס. אך הוא הביא בחשבון שני
נימוקים בזכות הטכס, שעליהם היה מנוע
מלדבר בפומבי: תלותה של האוניברסיטה
בתמיכה ממשלתית, וחובתה להעניק
תואר דוקטור־כבוד לראש־הממשלה הנוכחי,
אחרי שתואר כזה הוענק בעבר הלא״
רחוק לראש־הממשלה הקודם, גולדה מאיר.
אם בתוך האולם שררה אווירה של
איפוק ונימוס, הרי שמחוצה לו, על ה דשא,
סערו הרוחות.
״לא ! לא • לא לא נגן על שילה ד
רעמו מאות מפגיני השלום בקול גדול,
שהידהד ברחבי הקאמפוס וחדר מבעד
למישמרות המתוגברים של אנשי הביטחון
אל אולם הטכס פנימה.
מול אנשי השלום התגודדו כתריסר
חסידים של הרב כהנא. בידיהם נשאו
שלט גדול, שעליו נכתב ״הליגה היהודית
להגנה״ ,ועל זרועותיהם התנוססו תגי־זרוע
עם סמל הליגה — אגרוף קמוץ.
אנשי הליגה, שבתחילה חילקו כרוזים
קטנים של שתי מילים ,״בגין בוגד!״
זנחו חיש מהר את מילחמתם נגד ״הממשלה
התבוסתנית של הליכוד״ והפנו את
זעמם נגד מפגיני השלום.
כמה מאנשי הרב כהנא פרצו קדימה,
חטפו כרזות מידי יריביהם, בעטו והלמו
בפניו של כל מי שניצב בקירבתם. אחר
כך נסוגו בתנועות־קרב של אנשים מאומנים.
על פרצופו של סטודנט ערבי אחד,
ששוחח עם חברו בערבית, הונחת אגרוף,
שהזיל מייד דם מאפו .״פה לא תדבר

| ץ ך 11ך | 1י׳י! ך מונהג על־ידי בריון חובש כובע־מצחייה (בתמונה: מוקף בעיגול
•יי י !יי •> י שחור) ,הפגין אלימותנ בשני מקומות מרוחקים זה מזה: במסע
הנטיעות לחברון, של שלום עכשיו, ובהפגנה של מחנה השלוס באוניברסיטת תליאביב,

נובע על הראש

רבים ממפגיני השלנם בתל־אביב
זיהו בתמונה זו את מנהיג הביר־יונים
של הליגה שתקפם בקאמפוס. לאור ואשתו זיהו בו את מתקיפם.

ערבית,״ קרא הביריון שתג הליגה להגנה
יהודית על שרוולו, ונסוג אל עבר קבוצתו
הקטנה.
צעיר שאטני, מזוקן ובעל־גוף, שחבש
לראשו כובע־מצחייה ונראה כמנהיג אנשי
כהנא, העלה לפתע על כתפיו החסונות
את אחד מחבריו, שנראה מבוגר יותר,
כדי שזה ינאם בפני מפגיני השלום.
״כהנא יבוא במטוסים ובטאנקים,״ פתח
הנואם, שחבש כיפה שחורה גדולה לראשו
ובלט בזקנו העבות והשחור .״הוא יתפוס
את השילטון ואז נגרש את כל הערבים!״
הדברים, שנתקבלו בלעג ובצחוק, הלהיבו
את הנואם, שקולו הפך לצווחה:
״אתם, הערבים, זיכרו את דיר־יאסין ! ואתם,
היהודים שביניהם, אותכם ניתלה!
מוות לשמאל! מוות להומוסכסואלים !״
הדברים נבלעו בהמולת שני המחנות.
אנשי כהנא צעקו בקצב :״דיר־יאסין!
דיר־יאסין!״ אנשי השלום השיבו ״פא-

סימני על הגב

ופציעות בפנים —
זוהי תוצאת המארב
שהניחו אנשי הליגה היהודית ליצחק לאור באוניברסיטה.

גן־עדן של חיות

ה בי ר יונים
(המשך מעמוד )51
שיסטים״ ונענו באיום :״דיר־יאסין בביר-
זית ! דיר־יאסין בחלחול !״
כל העת ניצח בעל כובע־המצחייה על
אנשיו, עד שנטל מיקרופון לידיו ונער
במשך כמה דקות, כשהוא מחקה בהצלחה
קולות של חמור. אם חשב מישהו כי
הוא עושה כך כדי לבדר ולהרגיע, התברר
חיש מהר כי טעה. הביריון בעל הכובע
נהם ברמקול :״צריך להרוג את. הקומוניסטים,
את הערבים ואת ההומוסכסוא־לים

״נאצי!״ הוטחה לעברו קריאה בודדת,
שלאחריה נשמעה קריאה־רבתי :״נאצים!
נאצים !״
יצחק לאור, אחד מפעילי מחנה־השלום,
העובד באוניברסיטה כמרצה בחוג לתיאטרון,
פנה לאנשי הביטחון של האוניבר סיטה
וביקש שירחיקו את הביריונים ויפרידו
בין שני המחנות. הוא נענה בשלילה.
אז פנה לאור ברמקול וביקש ממפגעי-

היה על ראשו. הראיתי לשוטרים את
הכיוון, אך הם סירבו לדלוק אחריהם
והשיבו לי בטון של מטיפי-מוסר , :אתם
בטח התחלתם איתם, כי ככה סתם לא
מכים׳.״
סיפר לאור, שסימני המכות והדם הקרוש
עדיין נראים על פניו ועל גופו ארבעה
ימים אחרי התקרית :״הייתי מלא
דם, על הפנים ועל הבגדים, וניגשתי לאמבולנס
שחנה ליד מקום הטכס, על כל
צרה שלא תבוא. נהג האמבולנס החל
להתניע אותו ברגע שקרבתי אליו, ועוד
לפני שהספקתי להסביר מה קרה. הוא
ראה את הדם ופעל באורח אינסטינקטיבי.
אז הצטרף אליו החובש, והבנתי שהם
מסכימים לקחת אותי לעזרה ראשונה או
לבית־חולים. אך לפתע התערב אזרח, כנראה
אחד משומרי־הראש של בגין, ואסר
על הנהג להתניע את האמבולנס.
״׳זה אמבולנס של בגין!׳ אמר השומר-
ראש .׳לא, זה אמבולנס של מגן־דויד!׳

(המשך מעמוד )49
המיועד, או, כפי שמגדיר זאת קופולה
עצמו, ככל שהוא מעמיק יותר במסע
אל תוך עצמו, מתחיל הסרט לקבל ממדים
סוריאליסטיים. ככל שהוא מתרחק מן המציאות
הוא משכנע פחות.
רמז נוסף לכך ׳שקופולה לטש עין
לעבר חופים זרים לו, היה העובדה שהבסיס
לסרט הוא סיפור של יחף קונרד
לב האפלה. למרות שבמקור הוא מתרחש
באפריקה ולא בווייט־נאם, במאה שעברה
ולא במאה ׳שלנו, נשאר קופולה צמוד

קודם כל, בעמודים הראשונים של
עיתוני המיקצוע כאן. מנחם גולן הצליח
להיות האיש המדובר ביותר בפסטיבל,
בעל מיספר מסיבות העיתונאים הגדול
ביותר ובעל הסותרות הרבות ביותר.
ראשית, הוא רכש באמריקה חברת הפצה,
שנמצאה במצב חמור מבחינה מיסחרית.
גולן מקווה להעמידה שוב על הרגליים,
בעזרת המוצרים שיש לה כבר, בתוספת
הסרטים הישראליים שבכיסו, וסידרה של
סרטים חדשים, שעליהם הודיע טיפין
טיפין לעיתונות, כדי למשוך את ד.סנ־

שני במאים נפגשו במסיבה הישראלית והאחד אמר
לשני :״יש במאי אחד שהייתי מסכים לתת לו לביים
את הקוסם מלובלין, אתה.״ אמר זאת מנחם גולן (מימין) לרומן פולנסקי (משמאל) ,כשמצד
אחד מאזינה מרי בדגן, מנהלת פסטיבל קאהיר, ומהצד השני מחייך סס ויינברג.

.דוקטור לדיכוי

נכתב על כרזה של מפגיני השלום, נגד הענקת
תואר דוקטור־כבוד לראש־המנזשלה, מנחם בגין.
כרזות אחרות: בגין, דוקטור לגרדומים חופש לביר־זית !״ ו״המינט ימליץ וילקק...״
השלום להתפזר בשקט ,״אבל ביחד, לא
ביחידות״ .אלא שאת מה שהציע לקהל
המפגינים לא הקפיד לבצע בעצמו.

״ היז הו/
יש לי אקדח ״
^ עכור כמה דקות, כשביקש לאור
לצאת משטח הקאמפוס, גילה כי השער
הראשי, הפונה לרחוב איינשטיין,
סגור. כשאשתו, רונית, מאחוריו, פסעו
השניים בשביל צר, בין שיחים, בדרכם
אל שער סמוך, שהיה פתוח. החשכה שררה
בסביבה.
לפתע צץ מתוך השיחים צעיר ושאל
את לאור מה השעה. בטרם הספיק זה
להשיב כי אין לו שעון הוטח ארצה במכת
אגרוף, הוקף מכל עבר באלמונים, שצצו
אף הם מתוך השיחים, והוכה מכות־רצח,
כשהוא מוטל אפרקדן.
רונית התחילה לצעוק, ומשכה אחד מן
התוקפים בשערותיו. היא אף הצליחה
להבחין, כי המנצח על התוקפים לא היה
אלא אותו ביריון מזוקן, שניצח על מם־
גיני־כהנא, ושנער בעת ההפגנה כחמור.
אחד התוקפים, שמנו, לדבריה, חמישה,
התפנה להכותה, בעוד ששאר הארבעה,
בפיקודו של ״החמור״ ,המשיכו להכות
ולבעוט בבעלה, שזב דם ופלט רק ״די!
די!״ בקול ענות חלושה. שני סטודנטים,
שצעדו בשביל מאחור, שמעו את הצעקות
ומיהרו למקום, אך הם לא הספיקו
לעזור למוכה.
התברר כי מילבד חמשת התוקפים, המתינו
שניים ככוח-אבטחה בצידי השביל.
אלה ניגשו לטפל בשני הסטודנטים, ש ביקשו
לעזור, והם עשו זאת חד וחלק.
אגרוף חמוש באגרופן בפניו של האחד,
ששפתו נקרעה ופניו מלאו דם, ובעיטות
באשכיו של השני, שהכריעו אותו לארץ
כשהוא נאנק מכאבים. רונית לאור אף
שמעה את אחד הביריונים מזהיר את
קורבנו :״תיזהר, יש לי אקדח!״
סיפרה רונית :״רצתי יחפה להזעיק
שוטרים. הם היו עדיין בשטח הקאמפוס,
כי הטכס עדיין לא תם, ואז ראיתי את
הביריון המזוקן ואת חבריו כשהם מסתלקים,
והבחנתי כי כובעו של הביריון לא

השיב לו הנהג. אך שום דבר לא הועיל.
האמבולנס לא זז, למרות שהדם זב ממני
וכולי הייתי חבול וקרוע. גם המישטרה
שבמקום סירבה לקרוא לעזרה רפואית,
לרשום תלונה או לרשום אירוע. פניתי
לאחד הקצינים, וביקשתי להתלונן. הוא
ענה לי :׳מותק, תבוא מחר למישטרת־רמת־גן
ושם תתלונן׳.״

״וזאיש
עם ה*ובע״
עודם חו שבים כיצד להתפנות מן
המקום ולהגיע לבית־חולים, נזכרה
רונית בכובע-המצחייה, שנעלם מעל ראשו
של הביריון המזוקן .״לא רציתי לעזוב
את איציק כשהוא פצוע וללכת לחפש
את הכובע,״ הסבירה השבוע ,״וגם פחדתי
להסתובב בין השיחים. אך למזלנו הופיעו
שני הסטודנטים שהותקפו איתנו ובידו
אל אחד מהם היה הכובע של ראש התוקפים.״
הסיפור
על הכובע שנישבה עשה לו
כנפיים חיש מהר. כעבור יום התקשר אל
לאור איש הפנתרים הירושלמי סעדיה
מרציאנו ובפיו היתד. בשורה :״התיאור
של האיש עם הכובע מתאים לתיאור האיש
שתקף אותי באגרופים בדרך לחברון, לפני
שלושה שבועות, כשנסענו לטעת את הגפנים
״.מייד אחר כך החל סעדיה להתקשר
עם צלמים, מיקצועיים וחובבים, במטרה
לברר אם מישהו מהם צילם את מסע
חלום עכשיו לחברון. לבסוף גילה כי אחד
ממשתתפי המסע צילם את התיגרה ש במהלכה
הותקף סעדיה.
כשהתמונות בידו מיהר סעדיה לתל־אביב,
ובפגישה עם לאור בחנו השניים
את התמונות, את הכובע ואת השתלשלות
האירועים.
אמר סעדיה :״זה אותו האיש שתקף
אותי, ואני משוכנע במאה אחוז. אותו
הכובע, אותו הגוף, אותם הפנים, אותה
ההתנהגות. עתה אין למישטרה שום תירוץ
כדי להשתמט מחקירה, ממעצר ומם-
תיחה של תיק. העסק ברור לגמרי —
לרב כהנא יש קבוצה של אגרופנים מאומנים,
העוברת ממקום למקום כדי להטיל
טירור ולפגוע במתנגדים פוליטיים.״

פסטיבל הכייסים

סישטרת קאן עבדה שעות נוספות, כאשר לפי
מיטב המסורת ציפו לפורענויות ולפצצות. אבל
הסתבר שמלבד הפגנה אחת, לאות הזדהות עס השביתה הכללית שהיתה בצרפת באותו
היום, התרכזה המישטרה בטיפול בכייסים, שאחד מהם נראה בתמונה מובל לניידת.
למדי למיבנד. היסודי של הסיפור, כאילו
חשש לסמוך על משהו חדש ומעודכן יותר
בנושא זה.
בכך, למעשה, הצטרף לרשימה של יוצרים,
שהחליטו לנטוש. את רעיון הסיפור
המקורי לסרט, ולהישען על הצלחות בטוחות.
סרט גרמני אחד היה עיבוד של
תוף הפח לגינטר גראס. סרט גרמני שני
היה תרגום קולנועי לוויצק של ביכנר,
בו וידרברג השוודי הציע גירסה רגשנית
מרוחה •לציבעונית מאד ישל ויקטוריה לקנוט
האמסון. האירופים של הגרי ג׳יימס
שימשו את ג׳יימס אייבורי לסרט שגראה
בדיוק כמו סידרת ליל-שבת בטלוויזיה.
הישענות מוגזמת זאת על סיפרות,
צריכה להצביע, במקום כלשהו, על משבר
של הקולנוע. הדבר נכון בעיקר לגבי
כמה מן הארצות המבוססות ביותר באירופה.
הקולנוע הצרפתי נראה בסרטים
שהוצגו בתחרות ומחוץ לתחרות, כאובד־עצות
וטוחן־מים. הקולנוע האיטלקי, מלבד
שמות ענק כמו פליני או ריוזי -נראה
מוקסם מן האופנה שלכד בישנים האחרונות,
שהקומדיות הקלילות שלה מלאות
פיקחות. משום כך, הוא אינו עושה אף
צעד אחד קדימה.
היכן ישראל בכל הפרשה הזאת?

סציה על פני זמן ארוך ככל האפשר.
בין השאר, הכריז גולן על הפקת שבעה
סרטים חדשים בתקציב בולל של יותר
משלושים מיליון דולרים, כשגולת־הכותרת
של תנופה זו הוא סרט מדע בידיוני בשם
רוכבי הרקיע, שיעלה 12 מיליון. נוסף
לכך, הוא רכש את הזכויות לישנים־עשר
סיפורים של דפנה די־מוריה (המחברת
של ציפורים ורבקה) שאותם הוא עומד
למסור לתסריטאים בולטים לעיבוד ׳לקראת
הסרטתם לקולנוע. בפני אולם קאזינו
מלא אורחים, פירט גולן את שלבי ה־קאריירה
שלו, מאז שהיה נער צעיר
ומשוגע לקולנוע, על שפת הכינרת, יועד
להי׳ותו, היום, בעל חברת הפצה אמריקאית•
הוא הבטיח גדולות ונצורות לכל
מי שישתף עימו פעולה. ברור, שזה
הצעד הנועז ביותר שישראלי כלשהו עשה
אי-פעם בשטח זה. נועז עד כדי־כך, ש-
־הדיעוית בין שועלים ותיקים בג׳ונגל הסרטים
חלוקות מאד: יש הטוענים כי
כוכב חדש דרך ויש המכינים כבר את
נאומי ההספד. אולם עובדה אחת אינה
מוטלת בספק: איש לא יכול היה להתעלם
השנה ממנחם גולן: .אם ישנם ׳כאלה האומרים
שקולנוע זו תעשיה של רעש,
הרי גם זז דרך.
העולם הזה 2178

דלתא לדלתא.

חולצות ה-ז של דלתא
חו ל צו ת ה־־ו של דלתאב שלל צ ב עי ם ע ליזי ם
ו או פנ תיי ם בגווני ם א חי די ם או מ שו ל בי ם,
מ עו צ בו תלהח מי א לכל גז רהו עונו תלטעמם
ה מ פונ ק של מ ליוני ם בר חבי ה עו ל ם.
כ מו כל מו צרי דלתאשהספקת כבר ל הכי ר,

ה חו ל צו ת מיו צ רו ת מ־ס /ס 100 כו תנ ה ס רו קהו הן
אוו רי ריו ת, רכו ת וג מי שו ת, וצב עי הן י צי בי ם.
הקיץ, ל ה רג שהטב עי תוחפ שי ת, הו סי פי עוד
דלתאלדלתא שלכם: חו ל צו תדבכלה מי דו ת
לך, לגבר שלך ולילדיך.
ל ה שיג בכל חנויו ת ה מזון ב שרות ע צ מי, בכל .
חנויו ת ה כל־ בו ו ב חוויו תההלבשהה מו ב ח רו ת

טבעי שלובשים * י דלתא
וד שבסק, פריליך

..אשנו ננודיס נד
ונסות ונדים אחרים,״
אומרת אילנית ובעלה
השני, שעוג תוענוע
את הבית בהרצליה
ציאה -תקליטים, עמדה בראש מיצעדי דד
פיזמונים, נסעה לסיורים בעולם -והופיעה
מול קהל יהודי -נרגש. בצרפת ובגרמניה
פורסמו תקליטיה, ועד היום היא מוזמנת
להופיע שם* .
היא -נסעה לפאריס והתכוונה להישאר
שם כשנה. באחת מחופשותיה הופיעה במערה
ביפו. אחרי ההופעה, יצאה עם זוג
חברים לבקר בחור שגר באחת הדירות
המש-ופצות ביפו העתיקה. הבחור, נחום
גת, החל מחזר אחר הזמרת. היא לא שבה
לפאריס, ואחרי שישה חודשים נישאו
השניים.

מתחתנים

נחום נחנה נישאנ לפני ארבע שנים. טכס
החתונה נערך ברבנות, מסיבת החתונה
נערכה בפאב של פח־ריקה סגל, ביפו. אורח הכבוד במסיבה היה

ך ן נה, תכיני לילד קפד״״ אמר ה1
גבר. האשד. היססה רגע אך לבסוף
הסכימה .״בסדר,״ השיבה. כעבור רגע
נשמע שוב קולו של הגבר :״חנה, תראי
מי זה בטלפון.״
שיחות כאלה נשמעות במישפחות הכי
טובות, אך אם ״חנה״ היא אילנית ו״נחום״
דיוא בעלה, ואם השניים עומדים על סף
פירוד, הופך הסיפור המישפחתי מאורע
בעולם הבידור הישראלי.
עד לפני כשבוע, גרו שניהם בבית בהרצליה.
חנה־אילנית נהגה לקחת את הילד
בבוקר לגן, ונחום נהג לשחק איתו אחרי-
הצהריים. ליחשיושים ורינונים !נשמעותמיד, אך הזוג חי לו בביתו. במשך החודשים
האחרונים התלבטו השניים, ניסו
דרך זו ודרך אחרת, היא -נסעה לפאריס,
הוא נראה עם אחרות. הוא ישב בבית,
היא -נראתה עם אחרים. לבסוף החליטו:
פרידה לשם ניסיון — לכאן או לכאן.
נחום עזב את הבית, שאותו קנתה אילנית
לפני נישואיה, ושכר דירה בתל-אביב.
לפני 14 שנים, פשהיתה בת ,17 החלה
אילנית מתפרסמת. המורה למוסיקה היפני
אותה לשלישיית גידי, צח וגילה, אחרי
ששמע שגילה עומדת לנסוע לפאריס- .שני
הגברים בשלישייה היו גדעון בריקמן ושלמה
צח- .תחילה שרה חנה תחת שמה
של גילה. אחר כד עזב גדעון. נותר צמד
שהיה כבר מאוהב. הזוג גסע ללוות את
להקת כרמון בסיור באירופה. ערב אחד
ישבו החבר׳ה וחיפשו שם לצמד המלווה
אותם- .הם רצו שזה יהיה משהו עם צליל
בינלאומי, חיפשו חיפשו ולבסוף -מצאו:
אילן ואילנה. אילנה -העתידה לא -הסכימה
לשם ושינתה אותו לאילנית. כך נולד
השם אילן ואילנית.
הזוג שעל הבמה הפך לזוג גם
בבית, הם נישאו וחיו ב-תל־אביב במשך
ארבע שנים, שנסתיימו בגירושין. אמר
אז שלמה־אילן צח :״זוג שחי יחד 24
שעות ביממה, המתת בעבודה חייב לח דור
גם לחייהם הפרטיים. אי אפשר ש אחרי
תשע שעות חזרה ישכחו מהכל
וילכו הביתה רגועים. העבודה -נמשכת
גם אחרי כן ומטביעה את חותמה גם
על מיטת הנ״שואץ, וזה מצטבר. הגענו
למסקנה שעלינו להפסיק או עם העבודה
או עם הנישואין. החלטנו להפסיק עם
הנישואין.״
חנה הפכה גרושה עליזה. שלמה היה

בעלה הראשון של אילנית, אילן־שלמה צח. לפני החתונה חיתה
חנה חיי רווקות סועריס, הוזכרה רבות במדורי הרכילות, והופיעה
בתחרות האירוויזיון בשיר ״אי שס״ ,בו זכתה במקום הרביעי.

אמרגנה ומטבע הדברים, העדיף אותה
על -אחרות. הקאריירה שלה פרחה- ,הוא
השקיע את כספה בעסקי שעשועים דיור
חיים. הם קנו שני בתים צמודים בשכונת
יוקרה בהרצליה והמשיכו לקיים ביניהם
ידידות יפה. חמש שנים נשארה חנה גרושה.
מדי פעם הוזכר שמה במדורי הרכילות,
אך אף פעם לא עם גברים מעולם

בדרוט

א בי!.

הבידור. היו לה רומנים ארוכים ובדרך-
כלל מוסתרים. ביניהם הוזכרו שמותיהם
של עמי מור, דייל אל־ על, נחום ישר,קבלן בניין וד״ד יהודה מלמד -שעי-מו היה
הרומן האחרון- ,שנמשך שנתיים רצופות.
בינתיים, הפכה חנה־אילנית אחת הזמרות
הנערצות. היא הופיעה פעמיים
באירוויזיון, אך ללא הצלחה מסחררת. הד

ורא

ועשו ! 1111

בת 5נסעה יחד עם הוריה לברזיל. מיד כששבו לארץ התחילה ללמוד
מוסיקה, התקבלה להקת ״גידי, צח וגילה״ והחלה להופיע עימם.

אהבות אחרות
ך חום, היום כן - ,35 נולד בבאר-
•יי טוביה. הוא ואחיו עזבו את המקום,

אביהם מכר את המשק. נחום למד בטכניון,
שירת בצבא ואחר־כך הקים, יחד
עם חבר, חברה להרכבת מעליות.
חנה היתה מאושרת. אחרי פחות משנה
נולד עמיחי, שנקרא כך על-שם שיר
הילדים הראשון, שהקליטה אימו .״ניסיתי
משהו אחר,״ היא אומרת היום׳ ״רציתי
מישהו מחוץ לעסק, שיהיה בעל מיקצוע

הכירה אותו כשהיתה בת .17 אחרי ארבע שנות נישואין הם
התגרשו .״הבעיות של העבודה עברו הביתה.״ אמר אז צח.

שונה משלי, מסתבר שזה לא משנה, אם
זה לא הולך, אז זה לא הולד.״
הזוג גת לא נהג להיראות במקומות
מפורסמים .״החברים !שלבו לא מהבזהמר״״
אומר נחום. ייחסו להם אורח־חיים שקט
ורגוע .״אני אוהבת לשבת בבית ״,אומרת
חנה ,״בשבילי לגדל את הילד זאת יצירה,
אני נהנית מזה.״
השלווה נמשכה ׳שנתיים, ואז החלו רינונים.
נחום איננו דמות מוכרת ולכן! ,עליו
דיברו פחות. חנה,־אילנית התחילה להיראות
במקומות שונים ובמסיבות, שקודם
לכן לא נהגה לבוא אליהן. שוב החלו
רכילאים מיקצ׳ועיים לדבר בה. היא הוזכרה
עם משה שגיב. ,מהמועדון של רפי
שאולי, עם גברים אחרים, מהם נשואים
ומהם לא. הרומן המפורסם האחרון, שעליו
סיפרו, היה עם דייל אייר־פראנס, בחור
בשם קלוד. הדייל, המתולתל !והנאה, התפרסם
ברומן האהבה הסוער, שניהל עם
הרוזנת האמריקאית ממוצא איטלקי, כריס־טינה
פאלוצ׳י. הרוזנת היפה נהגה לערוך
נשפים, כאשר הגיע קלוד לניו־יורק.
למסיבות הללו הוזמנו כל המי־ומי בעיר,
ביניהם ברברה וולטרס, ז׳קלין קנדי,
סנטורים ושחקני קולנוע, וכמובן, המיליונרים
המקומיים.
לפני חצי שנה החליטו חנה יונחדם לחפש
פתרון לבעיות שביניהם. חנה נסעה לפאריס.
על-פי התוכנית היו נחום ועמיחי
אמורים להגיע חודש אחריה, עמיחי אמור
הייה להישאר עם אמו בעיר־האורות ונחום
— לשוב לארץ. החורף היה קר מאד,
חנה לא השיגה דירה לשבירה, נשארה שם
שלושה חודשים ׳ושבה לארץ.
בינתיים נראה נחום עם בחורות אחרות,

גנתגרש,

״זה מין עידן כזה,״ אומרת אילנת־חנה,
״פעם חתונה היתהיעם מסורת, עשז את
זה במיסגרת המישפחה. היום אנחנו עושים דברים למען עצמנו.

יש הרבה מתח בחיים שלנו ואולי זה מביא לחיי נישואין קשים
יותר. בנראה קשה לנו להיות ביחד, אנחנו לא מסתדרים, אז אולי
צריך לנסות, האחד בלי השני. או שנחליט להיפרד בסופו של דבר.״
לאפשר לו מה שהוא ירוצה. לפעמים,
כשאני חושבת שצריך להתעקש, אני עושה
גם את זה.״ בינתיים מתעקש הבן :״אימא
ואבא שובבים.״
בימים אלה חלתה אימה של חנה והיא
מאושפזת בבית־חולים .״אני לא רוצה
שהיא תיפגע מהעניים״ אומרת הבת ,״לא
רוצה שהיא תתרגש יותר מדי. אנחנו ׳נפרדים
כידידים ולא עושים סצנות.״
שניהם טוענים כי אולי עוד יחזרו
לחיות יחד .״אצל חנה הדברים הולכים
במחזוריות,״ אומר נחום ,״ארבע שנים
היתד, נשואה לשלמה, אחר כך התגרשה.
ארבע שנים היא נשואה לי ועכשיו נפרדים.
מי יודע אולי עוד נחזור, אולי אנחנו
צריכים את זה, בשביל להבין דברים
ולקבל אותם. אולי.״
חנה מחייכת. גומת־החן המפורסמת מצ טיירת
בפניה. מלבד חייה הפרטיים מעסיקות
אותה עכשיו ההבנ׳ות לתקליט חדש.

שלמה הוא אמרגנה של חנה. הוא דואג
1 1 1לכל הופעותיה, צילומיה והשקעותיה. לפני
כשנה התחתן עט הזמרת אילנה אביטל ובאחרונה נולד לו בן.

ביניהן דורית ירוחם ממטה־אומנים. חגה
ונחום מפריכים יאת השמועה שפרידתם
באה בעיקבות רומנים חולפים שהיו לשני
בני הזוג. אומרת חנה :״מי חושבת ש בעלה
לא נפגש עם ׳אחרות כשהיא בחוץ-
לארץ ז״
ומוסיף נחום :״הבעייה היא שלנו ואינה
קשורה לאחרים.״

צעד שהוא
ק שה מ אווד

^ יו שטענו, כי הקאריירה ד,מוצ-
י * לחת של אילנית עשויה לגרום בעיות
בחיי־הנישואין. חנה טוענת, כי הנושא
הראשון בחשיבותו היה הבית ׳והילד .״לא
הופעתי יותר מפעמיים ׳בשבוע, וגם אז
היתד. מישהי בבית שדאגה לעמיחי. אני
לא רואה בכלל אפשרות, שמה שהפריע
זר, הקאריירה.״
נחום מאשר שלא זה מה ׳שעמד ביניהם.
השני השברירית

מהנדס מעליות, ובעל חברה להרכבת מעליות. התנהגותו
נראית פחות אבהית מזו של צח. נראה כי הזמרת
זקוקה לכתף חזקה יותר כדי להישען עליה.

הוא מגדיר את המצב במישפטים ברורים,
בשקט ובשלווה :״ההבדל בין אנשים שסוחבים
ובין אלה שלא עושים את זה, זאת
רק שאלה של הכושר שלהם להסתגל
׳למצבים שלא נראים ׳להם. שתי ׳נקודות
עיקריות הן כושר הסבילות והאומץ לפרק
מיסגרת. אנשים בימינו נאחזים בכל מיני
דברים: למען ילד ,׳ועוד ילד .׳כולם באותו
מצב, אני רואה חברים שלי ואנשים שאני
מכיר, לא מסתדרים, אך אין להם אומץ
׳לעשות את הצעד, שהוא בוודאי קשה
מאד.״ נחום מעיד על עצמו, שהוא בעל
אישיות מיוחדת במינה :״אף פעם בחיים
שלי לא הייתי שכיר, אני לא מסוגל.
אני מוכן לרעוב ולא להיות תחת פיקודו
של מישהו. אולי זה מעיד על האופי
שלי, איני כנראה בחור שקשה לו להסתגל.״
חנה
יושבת מולו, מנענעת ראשה בהסכמה
מלאה ומחייכת חיוב שובבי.
השכנים של מישפחת ,׳גת לא שמעו,
מעולם, צעקות או מריבות. סיפור הצלחות
העפות באוויר לא. היה סיפורם .״אנחנו

לא כאלה,״ אומר נחום ,״חבל לי על
הצלחות, אין לי אחרות.״ אומרת אשתו:
״אני בן־אדם שלוקח הכל פנימה. אני
אוכלת את עצמי. עכשיו אני שוקלת 46
קילוגרם.״
היא נראית יפה, לא מאופרת, לבושה
מיכנסי ג׳ינס וחולצת טריקו, ויחפה. שערה
הארוך מחוזק בשתי סיכות .״אוי ואבוי
אם שלמה יראה אותי מצולמת בלי איפור,
הוא יעשה לי סצנה.״
גפרדיס כידידים
ת עמיחי מדריכים לקראת פרידתם
י של הוריו. שניהם יושבים ומשוחחים
איתו. הילד, בלונדי, שובב ויפה־תואר, מקשה
בשאלותיו :״אבא יבוא לישון בבית
היום?״ ״אבא בעבודה עכשיו, לאן הוא
ילך אחר־כך?״ חנה מתייעצת עם אנשי
מיקצוע, מבקשת הסברים לבעיות שעלולות
להיווצר .״אני בעד חינוך חופשי.
הילד יודע שאוהבים אותו, ומשתדלים

1. 55

שידור

שהוא בדרך־כלל מאופק יותר, משתוללים
הצופים מצחוק, מד. שמוכיח כי עדיין יש
מקום בטלוויזיה לתוכנית כמו ניקוי ראש.
קירשנבאום הזמין להצגה את הוריו
הנתנייתיים, המנהלים שם חנות נעליים,
ואת אחותו היפה דותי. גם בנו ואשתו
יונה נכחו באולם.
כ. מיכאל ואפריים טירון, כותבי
ההצגה, הוכיחו פעם נוספת שלא נס ליחם,
ועלו ללא רחמים על התופעות המוכרות
כל־כך בארץ, כמו פועלים ערביים,
תלונות אזרחים על שירותים לקויים,
שכונת רמות בירושלים, תוכניות הדת
בטלוויזיה ועוד.
עם תום ההצגה, אחרי מסיבת קוקטייל
קצרה עם השחקנים והצופים, מיהרו ה שחקנים
אל ביתו של טוביה צפיר למסיבת
צוות עליזה. שם הם גם חילקו מתנות
איש לרעהו, כאשר טוביה מפתיע את עמיתיו
עם מתנותיו המקוריות — אביזרי
מין שונים.

לפידים
קי טל בכדזאתר15ש* 1ג טו1
כשהגיע ראש־הממשלה מנחם בגין
ללונדון, בשבוע שעבר, הוא פגש בנמל־התעופה
את שליח רשות־השידור ללונדון,
מיכה לימור, ממתין לו עם עש רות
הכתבים. בגין ניגש ללימור ואמר
לו :״שלום מר לימור, מה שלומך, אני
שומע אותך הרבה מאד ברדיו ורואה
אותך בטלוויזיה.״ לימור ענה לו מייד:
״אז אתה רואה שזה חשוב שיהיה כתב
בלונדון 1״
בגין הבין למה לימור מתכוון. כידוע,
בעיקבות לחצו של בגין, יסע עיתונאי-
החצר שלו שלום קיטל לוושינגטון כ־

אלימלך רם בהפגנה למען קירשנכאום
יד למאבק

קירשנכאום וטוביה פער
חתימה למאבק

המישפחה הלוחמת

יוסי שריד, סער, דויד גולדשטיין, דם ובועז עכרון

לאה ויצחק רבין

חברים תומכים

מדינאים תומכים

כתב הרדיו, בעוד שקיטל היה מיועד להיות
כתב הרדיו והטלוויזיה בלונדון. מיש רת
לונדון תבוטל.
בגין מיהר להתגונן :״אני לא אמרתי
לבטל את לונדון. כל מה שהצעתי היה,
שמר קיטל יהיה כתב הטלוויזזיה בור
שינטגון ואני שמח שמר קיטל הסכים
לקבל עליו את התפקיד.״
הגיב על שיחה זו אחד מראשי הטל וויזיה
:״כמובן שבגין יכול למנות את קיטל,
הרי הוא העורך הראשי של המדינה.״

ל פי ד עורר ראעו
כשהתקיימה ישיבת מליאת רשות־השידור,
בשבוע שעבר, במלון פלאז׳ה
בירושלים, נשלח הכתב יוך ם רונן לסקר
את הישיבה. לעורכי החדשות בטלוויזיה
היה ברור, כי הישיבה ראויה לסיקור עיתונאי,
מפני שעמדו לדון בה בפיטורו

יונה קירשנבאום, אלכם גילעדי ורבקה מיבאלי

של מרדכי (״מוטי״) ,קירשנכאום.
רונן צילם והקליט, על פי שיקול דעתו
המיקצועית, את האנשים שהיה מעניין
לצלמם. בין השאר צילם את העיתונאית
בד ה אלמוג, את היושב־ראש ראובן
ירון, את המנכ״ל טומי לפיד ואת ער
רך־הדין אהרון פאפו, אשר היה ברור,
שהופעתו תהיה ליצנית.
עוד באמצע הישיבה פנה לפיד אל רונן,
והפעיל את סמכותו כעורך ראשי של ה טלוויזיה.
הוא הורה לרונן, שלא לשדר
את דיברי פאפו, ותחת זאת לצלם את
ידידו של לפיד, שאף הוא חבר מליאת
הרשות, אפריים קישץ. לפיד גם דרש
מרונן, כי הכתבה תשודר במבט ולא ב־כמעט
חצות, התוכנית הפרובלמטית.
ה פגזו תאהדה
אל הצגת הבכורה החגיגית של ערוץ ,2

שהתקיימה השבוע בתל־אביב, הגיעו אנ שי
טלוויזיה רבים. אלה שבאו גילו הזדהות
עם מאבקו של במאי ההצגה ומנהל
מחלקת התוכניות של הטלוויזיה, מוטי
קירשנכאום, שהודח על-ידי יוסף
לפיד, המנהל הכללי של רשות השידור.
ההצגה, נכתבה על-ידי כותבי תוכנית
הטלוויזיה ניקוי ראש, אשר למרות שהורדה
כבר לפני זמן רב מעל המסך הקטן,
נותרה ככתם על קירשנבאום אצל השיל-
טון החדש. ההצגה גרמה לקהל הרב, ש מילא
את האולם, צחוקים פרועים. כוכ בי
ההצגה, שהשתתפו גם בניקוי ראש,
טוביה צפיר רוסן? (״ספי״) ריבלין
הוכיחו שוב-את כישרונם הקומי, שהשתלב
היטב עם המלל המצחיק מאד. טוביה
הפליא לחקות, בין השאר, את דניאל
פאר, מגיש התוכנית כלבוטק.
השחקנים סיפרו שכאשר הם מופיעים
,לפני קהל רגיל ולא קהל של פרמיירות,

קירשנבאום הבטיח בהזדמנות זו לכל
הנוכחים, שביניהם היו גם עיתונאים ו־חברי־כנסת,
שמאבקו עדיין לא נסתיים
והרעש שהוא עושה בעיתונות חיוני ביותר
למאבק זה .״אני פונה לכמה ש יותר
עיתונים, כדי להגיע בדרך זו אל
כל צופי הטלוויזיה בארץ,״ הסביר קיר־שבבאום.
הפתיעה
באותו ערב עם קול ערב מאד
וכישרון מישחק קומי השחקנית אפי
גך־ישראל. הסיום, שבו שרים השחקנים
את התיקווה בלחן של ההימנון ה אמריקאי
גרם מחיאות כפיים סוערות וקצובות
של הקהל, שהוכיח לשחקנים ול במאי
שהם קיבלו את המסר שלהם.

ת בי ע ת די בהנגד בן־־עולמה
במיכתב ששיגר יהודה מוריץ, עורך־
הדין של יצחק (״איציק״) קוד, מנכ״ל
העולם הזה 2178

הזוג שהרעיש או 1נ:ל 1־!מדינה !שהקפיץ את הרב
הראשי וויה מ:חופש בזן 1:מלאכותי :11 פיאה!וכרית

״כתבה מעורות
ך* תכה מרושעת שיש בה כדי לעורר מעשי
זימה ותועבה באיסורי עריות החמורים ביותר.
תסמור שערת אנוש על שערוריה נוראה זו.״ זהו רק
מישפט אחד ממיכתב מחאה ששלח הרב־הראשי הספרדי
הראשון לציון, עובדיה יוסף, לשר־החינוך, זבולון
המר. הרב יוסף לא טען הפעם נגד גיתוחי־מתים, כביש
דמות או גיוס בנות לצה״ל. הוא מחה בפני השר הממונה
על רשות־השידור, כנגד אותו פרק בתוכנית עלי כותרת,
שבו רואיין זוג הסווינגרים.
בשבוע שעבר הזמין ירון לונדון לעלי כותרת בעל
ואשתו, אשר סיפרו כי הם נוהגים לערוך חילופי בני-
זוג ולנהל חיי מין חופשיים לחלוטין. השניים הזדהו
רק בשמותיהם הפרטיים משה ואילנה. דיבריהם עוררו
סערה, לא רק אצל חוגים דתיים, אלא אצל רבים מצופי
התוכנית, אשר אינם מסכימים עם ניהול חיי מישפחה
מתירנים כאלה.
אולם רק מעטים ידעו, כי כאשר יצאו משה ואילנה
מהאולפן, לא יכול היה איש לבוא אליהם בטענות, לפחות
בגלל העובדה שאיש לא הכיר אותם. מאפרת הטלוויזיה,
שרה ברזילי, הקדישה שעתיים מזמנה לפני התוכנית,
כדי לאפר את הצמד כך, שאיש לא יוכל לזהותם.
משה, אשר בחייו שמחוץ לטלוויזיה הוא מגולח
למישעי, בעל שער חום, מסופר בסיגנון קרוקאט האמריקאי
הקצר, הופיע על המסך כשהוא מזוקן, בעל שער
ארוך־יחסית ומרכיב מישקפיים. בחיים משה רואה היטב
ואינו נזקק למישקפיים. ברזילי הוסיפה לו אף מלאכותי
והחדירה לפיו חתיכת גומי, מסוג ה״פלאטות״ המפורסמות
של רופאי־השיניים, כך שהוא דיבר ב״שיך רפה, למרות
שדיבורו מחוץ לטלוויזיה רגיל.
לבחורה שהזדהתה בשם אילנה, אשתו של משה,
עשתה המאפרת ברזילי עוול. אילנה היא אשה נאה,
בת 35 ואם לשני ילדים. שערה חום ארוך וגולש, ובטל וויזיה
היא הופיעה עם פיאה בלונדית מכוערת. גם לאי לנה
אין מישקפיים בחייה הרגילים ואף לה הוסיפו אף
מלאכותי.

אכזבה

עורך מנחה לונדון
תחפושת

הראשון לציון יוסף
תועבה
״השיגרה ביחסי המין של זוג נשוי מפחידה אותנו.
שנינו בעלי דמיון פורה בכל מה שקשור לסכם. בתחילת
דרכנו כזוג נשוי היינו ככל הזוגות, כאשר בגידות קטנות
ולא משמעותיות מהוות חלק מחיינו המשותפים. הפתיחות
בין שנינו הביאה אותנו להחלטה הפשוטה — אם כבר
לבגוד, למה לא לעשות את זה ביחד, בחדר !אחד גדול,
רצוי הסלון בבית. אפשר להביא עוד זוג אחד׳ או יותר,
ואז ללכת אחרי הרצון הריגעי 1שבא באותו זמן. לתפוס
ראש. אם מתחשק לבעל א׳ לשכב עם אשה ב׳ ,למה
לא? כשיש פתיחות כזו בין אנשים, זה יכול אפילו
להיות נעים.״
אנשים בוודאי לא נולדים עם הרעיון הזה. הם

שה ואילנה סיפרו השבוע להעולם
י׳ הדברים שעליהם לא שאל אותם ירון
החוויות שלנו אנחנו מספרים, ללא כחל
שכתבנו על שעשועי-המין המיוחדים שלנו,

הזה את כל
לונדון :״את
וסרק, בספר
שיח זוגות.

אולפני הסרטה הרצליה, אל הד״ר יוסף
כן־שלמה, המנהל הפדאגוגי של מיש-
רד־החינוך וחבר מליאת רשות־השידור,
נדרש בן־שלמה להתנצל על דברים ש אמר
על חברות ההפקה הפרטיות ה,שמא־לניות
(העולם הזה .)2177 עורכי־הדין של
קול הודיעו לבן־שלמה, כי אם לא יתנצל,
יגישו נגדו תביעת דיבה.
במיכתב ציינו עורכי־הדין, כי בן־שלמה
הוסיף חטא על פשע לגבי האשמותיו, על
כי הנתח הגדול של עוגת ההפקות ניתנת
לגורמים שמאלניים שמנהלים חב רים
של אנשי טלוויזיה, המחליטים למי
לתת הפקות פרטיות, כשהוא בעצמו זוכה
בהכנסה צדדית בעיקבות עבודה שהוא
עושה למען חברה פרטית.

כאשר פנו לסער וביקשו ממנו לחתום,
הוא סירב ביגלל חצי מישפט שהופיע ב־מיכתב
בסוגריים. כותבי המיכתב, לאחר
שתיארו את כל שעשה קירשנבאום בטלוויזיה
הוסיפו, בכוונם למנכ״ל יוסף
(״טומי״) לפיד, את ההערה בסוגריים :
״הוא עשה כל זאת עוד לפני שאתה נשלחת
לטלוויזיה.״ סער היתנה את חתימתו
בהוצאת המישפט הזה מתוך המיכתב.
לדבריו היו גם רבים אחרים שסירבו לח תום
מאותה הסיבה. כאשר החליטו יוזמי
המיכתב שלא להוציא את מישפט המריבה,
הסכימו האחרים בכל זאת לחתום.
אולם לדברי סער :״לא טילפנו אלי, לכן
לא הופיעה החתימה שלי. אם היו מטלפנים
אלי. הייתי חותם.״

סער לוג הלח תו
בעיקבות פירסומים על כך, שטוביה
פער לא חתם על מיכתב המחאה בעניין
פיטורי מרדכי (״מוטי״) קירשנכאום,
ביקש זה להבהיר, כי הוא רצה לחתום,
אך ביגלל סיבות מסויימות לא עלה הדבר
בידו.
העולס הזה 2178

מאחרי המסך
שינוי במחלקתיהס׳ דו ר
מנהל הטלוויזיה ארנון צוקרמן, מתנהג
בימים אלה כאילו אין כל כוונה להח ליפו
בעוד חודשיים. צוקרמן מארגן לוח-
עבודה ארוך טווח ומתכוון לערוך שינויים

גם לא המציאו את המושג שניקרא באנגלית ״סוויג-
גרים״ ,שפירושו חילופי זוגות ביחסי מין.
מספרים בני הזוג :״אנחנו היינו בחוץ־לארץ תקופה
של כמה שנים, נקלענו למקום שבו לא היו טלוויזיה,
תיאטרון או כל אמצעי בידורי אחר. הרגשנו מבודדים
למדי, כאשר רק עוד זוג אחד כמונו, ישראלים גם הם,
נמצא במקום. במיקרה נקלע לידינו הספר האמריקאי
בוב וקרול וטד ואלינו, המספר על שני זוגות נשואים
החיים חיי־מין משותפים. הספר נתן לנו את הרעיון
הראשוני, התחברנו עם הזוג האחר והתנסינו בחוויות
מין קולקטיביות. מאז ראינו כי טוב, חזרנו ארצה ודאגנו
להמשיך במה שהתחלנו.
״אל זוגות אחרים אנחנו מגיעים באמצעות מודעה
בעיתון, אפילו סולידי. ההיענות היותה, להפתעתנו, עצומה.
עשרות זוגות ענו וביקשו להשתתף באורגיות העליזות.
היינו בררנים למדי, ראיינו אותם, סילקנו את אלה
שלא מצאו חן בעינינו, ואימצנו את הסימפטים.
״ההתליך ההתחלתי הוא פשוט ביותר. אנחנו מזמינים
זוג, או שניים, אלינו הביתה, משמיעים מוסיקה נעימה
ואז מתחילים בריקודים. אם למישהו מתחשק להתפשט,
למה לא? להיפך. המטרה הסופית ברורה לכולם —
המיטה. מי עם מי! ,מחליטים ברגע האחרון, העיקר
׳שזה ימיה בצוותא.
״אנחנו בכל זאת מחפשים משהו יותר מן האקט עצמו.
אנחנו רוצים גם קשר עמוק יותר עם האחרים, לא רק
לרוץ למיטה, לגמור ׳ולשכוח מכל העניין. אנחנו בעצם
רוצים חברים קרובים. כאן נכונה לנו אכזבה גדולה.
הזוגות הישראלים, ברובם, מחפשים את הדפיקה בלבד.
זה כל־כך איכזב אותנו, שהסווינגרים הישראלים חדלו
לשמש אטרקציה עבורנו. נ״שארו רק זוגות בודדים
מאד שאנחנו חשים אליהם קירבה. הישראלים לא מבינים
מה הוא סווינג של ממש. עובדה זו יכולה לדכא את
הבן־אדם עד פדי כך, שאפילו חדלנו משעשועי המין
לזמן מה. נאלצנו להסתפק רק זה בזה. לא. שזה רע,
להיפך, הסכם בינינו הוא הרבה יותר טוב מאשר היד,
אי פעם. חיי הנישואים שלנו יציבים מתמיד, הפתיחות
גדולה יותר, הדמיון משתולל והתוצאות מספקות.
״אז מה עם רק ככה אנחנו אוהבים את זה? מותר
לנו. מה שכל זוג נשוי עושה בחדר־המיטות שלו זה
עניינו הפרטי. עלי כותרת הבהירה לכולם, בסך־הכל,
שגם בארץ קיימים זוגות כאלה.״

מהותיים אחדים בטלוויזיה — וזאת בשבועות
הקרובים.
אחת המטרות של צוקרמן היא לשנות,
או כפי שהוא אומר ״לשקם״ ,את מחלקת
הבידור. לדעת צוקרמן, שאליה מצטרפים
רוב מנהלי הטלוויזיה, מחלקת הבידור,
שבראשה עומד חנוך חפץ, נכשלה לח לוטין
והפסיקה כבר מזמן ליצור סרטי־בידור.
תחת
סרטי־בידור חדשים משדרת הטלוויזיה
סרטי־בידור בשידור חוזר, לעיתים
יותר מפעם אחת.

ג בי •גון מתפטר
קריין הרצף גבי יגון עומד לרדת מהמסך
הקטן. ינון, שרכש לו כבר קהל
מעריצים מקרב צופי הטלוויזיה, מתכונן
לצאת למנצ׳סטר, באנגליה, כשליח הסוכנות
היהודית.
מנהלת מחלקת ההגשה של הטלוויזיה,
חנה קלופפר, אינה מתכוונת לחפש
קריין אחר תחת ינון. לדעתה יצליחו ה קריינים
הנוכחיים להתגבר על שעות ה שידור
של ינון.

קו טלר חדיר א ח בן־־גר
מה שלא עשתה הטלוויזיה עשה המזל.
למרות שיצחק (״איציק״) כן נר הצליח
להרגיז את רוב צופי התוכנית מסך גדול
מסך קטן, איש לא חשב להחליפו. אולם
בן־נר עומד לצאת ללונדון לתקופה ארוכה,
במיסגרת עיסוקיו כסופר, והיה צריך
למצוא לו מחליף.
נראה כי מי שיחליף את בן־נר יהיה
מי שהיה מנהל מחלקת הדרמה של ה טלוויזיה
ומנהל תיאטרון חיפה, השחקן

עודד קוטלר.
ר״חזיד

שביתת הדואר גרמה לעיכובה של
גלויה, שהגיעה בשבוע שעבר אל הקריין
המנחה דניאל (״דני״) פאר.
הגלויה נשלחה מגרמניה ונכתב עליה
באותיות גדולות בשפה הגרמנית :״חזיר.״
פאר אינו יודע אם שולח הגלויה הוא
סתם אנטי־שמי, שונא ישראל, או רק
מעריץ של הלהקה הגרמנית ג׳ינג׳יס חאן,
הכועס על כך שהשיר שלד, לא זכה במקום
הראשון באירוויזיון,־ שהתנהל בהנחייתו
של פאר.

יום רביעי
30 . 5
• מבאן ומשם (.)7.00
אחרי שבשבוע שעבר היה קטע
על דוגמן ירחון העירום פליי
גריל, מאזנת התוכנית את
עצמה ומביאה ראיון עם דוגמנית
עירום של הירחון פנטהאוז.
מלבד עירום אפשר למצוא
במגאזין זה גם כתבה
על הקפאת גוויות וכתבה על
מוסיקת רוק בסיגנון הפאנק.

העיזבון

פרשת האהבים של הליידי
מארג׳ורי, הגיבורה אם־המיש־פחה
של על אדונים ומשרתים,
מתחילה להתנקם בה. חייל
לשעבר בשם דולי פונה לנהג
המישפחה, תומאס, בטענה שיש
ברשותו מיכתבים שכתבה בזמנו
הליידי מארג׳ורי למאהבה
הצעיר, קפטן האמונה שנהרג
אחר כך בהודו. דולי היה
שמשו של הקפטן והוא דורש
בעבור המיכתבים סכום עצום
בערכים של אותה התקופה,
100 לירות שטרלינג. תומאס
רואה במיכתבים אלה הזדמנות
לעשות קצת כסף מהצד ומציע
לשמש כמתווך בין הסחטן ל־נסחטת.
הוא נועץ בשרה, אם
המיכתבים הם אמיתיים, דורש
200 לירות שטרלינג. אולם כדי
להבטיח עצמו מפני פיטורין
הוא פונה גם לריצ׳ארד בלאמי.

המוות

כגן

10.00 סרטו של לואיס
בונואל משנת . 1956 הסיפור
מתרחש במדינה דרום־אמרי-
קאית דמיונית, הנתונה לשיל-
טון עריצות. החלק הראשון
של הסרט מתאר את העריצות,
ואילו החלק השני עוקב אחרי
קבוצת אנשים — כומר, יצאנית,
הרפתקן, כורה־זהב ובתו
החרשת־אילמת — הנמלטת אל
לב הג׳ונגל מאימת חיילי הרודן.
תור כדי בריחה נחשפים
האנשים זה בפני זה. בונואל,
כדרכו בקודש, תוקף את ה־מימסד׳הכנסייתי
ומתאר את
הכומר כבעל כוונות טובות אך
מוגבל לגמרי ומתוסכל מכך
שאינו יכול לעמוד בקריטריונים
הנשגבים שעליהם הוא
מטיף. השחקנים הם שחקני־צמרת,
כסימון סגיורה, מי־

שד פיקודי, שארד ואגד
וג׳ורג׳ מארשד.

ויסכנו

צפיה הערב היא פליפר. דולפין
אחר, לא פליפר, המשמש לעריכת
ניסויים בצי. ארצות-
הברית, נתקף בשיגעון ופורטר
ריקס מנסה לשווא להרגיעו.
אבל הערב הוא רק פרק אל״ף
של הסידרה. בשבוע הבא יצליחו
להרגיעו.

• ככד זאת יש כה

משהו 8.15 הכוונה היא
לעיר תל-אביב, ואפילו הבמאית
ורדינה ארז לא תצליח לשכנע
את הצופים, כי יש משהו
בעירו של שלמה להט. התוכנית,
המוקדשת ליום־ההולדת
ה־ 70 של תל־אביב, הוקלטה
לפני שבוע בכיכר העיריה
הישנה של תל־אביב, ברחוב
ביאליק, בנוכחות קהל. לצורך
עבודת השיכנוע, הוקמה להקה
שבה משתתפים דויד ברחה,
נורית גלרון, דפנה ארמוני,
יואל לרנר ומוטי דיכנה, השרה
בניצוחו של המנחה יונתן גפן
שירי תל-אביב של אז, כמו
בכל זאת יש בה משהו, סיר־פסת
מול מירפסת, דוד שמש
ואנטנה, בחולות ונסיר השיכורים
של גפן, שהולחן על־ידי
ברחה במיוחד לערב זה.

יום שי שי

31 5

אשה מספר 13

( .)0.00 קומדיה מצרית בסיד־רת
הסרטים הערביים של יום
שישי. רושדי הוא גבר האוהב
להינשא. כשהוא מבקר באלכסנדריה
הוא פוגש בשדייה
והופך אותה אשתו השלוש-
עשרה. כאשר האשה מגלה כי
בעלה היה נשוי כבר תריסר
פעמים, היא הופכת את חייו
גיהינום. הגבר, שהיה במשך
שנות נישואיו ל־ 12 הנשים
מאושר ואמיד, מאבד את שלוות
נפשו, פושט את הרגל ומבקש
להתאבד. לשם כך הוא חוזר
לאלכסנדריה, מטיל את עצמו
לים, אך דווקא האשה ה־13
היא שמצילה אותו.

שיר קינה ביער

גשום 10.55 הכל נמצא
בפרק של הוואי חמש אפס.
מקגארט עורך מצוד אחר שני
אנשים. האחד רוצח, אנס וסוטה
והשנייה, בתו של התובע המחוזי
שנעלמה בהרים. הבלש
חושש מן הפגישה בין השניים.

שב ת

כידוש

0.30 סרט מצויין, שבו
מככבים סיר לורנם אוליבייה
ומייקל קיין. הסרט מבוסם על
מחזהו הקאמרי של אנתוני
שפאר, אשר עיבד בעצמו את
המחזה לתסריט. לורד אנגלי,
הכותב. סיפרי מתח, מזמין לביתו
את המאהב של אשתו.
על היחסים בין השניים, ועל
האירועים המוזרים המתרחשים
בעיקבות יחסים אלה, מתבסס
הסרט.

• פדיפר 0.32 תוכניות
ערב חג השבועות הם
כמו תוכניות ערבי־חג אחרים
בטלוויזיה הישראלית — משעממות
להחריד. נראה כי התוכנית
היחידה לילדים השווה

מישחקי

לציור, שעליו להכין לנשף
חברתי גדול. הנסיך מגיע לנשף,
רואה את התמונה ומתחיל
לחזר מחדש אחרי לילי. אולם
אז נוחתת על הנסיך מווילס
מכה. אחיינו, הנסיך לואיס
מבאטנברג, המשרת בצי הבריטי,
מגיע ללונדון ומבלה
את חופשתו אצל דודו. הוא
מוצג, כמובן, בפני לילי, מתאהב
בה והיא משיבה לו אהבה.
הנסיך הספן רוצה להתפטר
מהצי, לקחת את לילי ליבשת
ולהמתין עימד, שם לגירושיה
מבעלה. אולם לא הבעל הוא
שמתנגד לכך, אלא ברטי, ה־נסיר
מווילס עצמו.

• חידושים והמצאות
( .)0.30 לפני 3,000 שנה כתבו
משוררים באסיה על האור הזוהר
מן הים. בשנת 300 לפני
הספירה כתב הפילוסוף היווני
אריסטו על עצמים שאין בהם
מן האש ובכל זאת הם זוהרים.
במאה ה־ 20 החליטו מדענים
לחקור את האור המופק מיצורים
חיים ביבשה ובים. בעזרת
ספינות וזרקורים, עורכים מדענים
מאוניברסיטת קליפורניה
את המחקר שלהם. הפרק השני
של תוכנית מדע פופולארי
זאת, דן בנסיונות לגדל גידולי
מאכל בסביבות שבהן האדמה
החולית לא איפשרה גידולים
כאלה קודם לכן.

קליאו ליין
יום שלישי שעה 9.30

יום שלי ש•

טעם ורוח: לוץ
יום שני שעה 9.30

נוודן זד

• הלורד הקטן (שעה

הלורד הקטן: אנדרסון
יום שני שעה 5.30
ריינמן. ספולדינג בטוח, כי
לסלי היא מרגלת נאצית. לעומת
זאת, מאמין ספולדיגג
באיש־צופן של שגרירות אר-
בבואנום־איירס,
צות־הברית
בובי באלארד, ומגלה לו פרטים
על בואו של המדען, ד״ר
ליונס שהופך מטרה לרוצחים.

יום ואשון

• הפרופסור (.)10.30
ואן־דר־ואלק חוקר פרשה בלתי
נעימה. פרופסור באוניברסיטת
אמסטרדם נוהג לשכור חדר
בשם בדוי ושם לבלות בחברתן
של צעירות. במיסגרת שעשועים
אלה הוא גם נרצח. כדי
לגלות את הרוצח, חייב הבלש
לספר את האמת לאלמנה.

10.50 אחרי ההתרגשות
של האירוויזיון שכחו כבר
הכל את פסטיבל הזמר שהק דים
אותו, ומחלקת־הבידור של
הטלוויזיה, האמונה על שיטתה
להציף את המסך בשידורים
חוזרים במקום ליצור תוכניות
חדשות, מגישה הערב תיזכורת.
החלק הראשון של פסטיבל
הזמר האחרון. בשבוע הבא
יבוא בוודאי החלק השני.

10.00 הפרק האחרון בסיד־רה
מסובכת זו. לסלי ג׳נר
טוענת בפני סוכן בנות־הברית,
כי, לדעתה, דייוויד ספולדינג
הוא קורבן תמים בעיסקת

הקרע שנוצר בעיקבות הקרח,
בין לילי לנגטרי לבין הנסיך
מוולס גורם לכך שלילי תוכל
להבחין בין ידידיה האמיתיים,
שאינם נוטשים אותה, לבין
אלה המפנים לה עורף. מילה
מבקש מלילי לשמש לו מודל

יתד חמישי שעה 8.15

.) 10.00 פרק אחרון מהסיד־רה
החוטאים. שצולם אף הוא,
כולו באירלנד. נד פלין, אכר
אמיד, מבקר בביתו של המורה
אוגריידי, כדי לדון עימו במכירת
שדה. אל פלין מתלווה
בנו המפגר מעט, טום, שאת
דמותו מגלם השחקן ג׳יס נור־טון.
טום מוקסם מהמשרתת
דיטיה, השחקנית מרי לרקין
ומחזר אחריה. היא מעודדת
אותו ומזמינה אותו ערב אחד
לבית מעסיקה, כאשר אינם
בבית. טום מבקש לראות את
חדר־השינה שלה. מפני שהוא
מפגר, אין היא חוששת ממנו
ומביאה אותו לשם. התוצאה
מתגלה כעבור כמה חודשים.
דיליה מודיעה לטום שהיא
הרה ממנו, אך הוא מתחמק.

רייגמן

הנסיד־הם פן (.)0.20

בכד זאת משהו: גפן, ברוזה, וצוות המשתתפים

• סיוע מישפטי(שעה

ירחון התרבות והאמנות המח ליף
את קלעים. תחילה חשבה
המפיקה יהודית (״ג׳ודי״) לוץ
לקרוא לתוכנית החדשה בשם
אולם ומלואו, אך השם, שנקבע
בסופו של דבר, מבוסס אף
הוא על התחכמות מילולית,
טעם ורוח. המנחה, הד״ר גדעון
עפרת, מי שהיה בעלה של
בתו סגן ראש־הממשלה, אורלי
ידין, מראיין. את מאיר ויזלטיר
ואת עדי עציון ורות אשל. את
התרבות הזו יקבלו הצופים
אחת לחודש, אלא אם כן
תפוטר גם לוץ מהטלוויזיה.

• פסטיבל הזמר(שעה

עיסקת

רבה אדית באנקר עם אלוהים
ועכשיו היא רבה עם המוסר
שלה. היא עומדת בפני תהילה
ועושר, כאשר מציעים לה להופיע
בתשדיר פירסומת בטלוויזיה,
אך ערכי המוסר שלה
אינם מאפשרים לה לעשות כן.

• טעם ורוח (.)0.30

• תשדיר הפירסומת
של ארית 8.30 קודם

( .)5.30 סידרה חדשה המחליפה
את השביעיה באוטו קומתיים.
סידרה מתמשכת בת
ששה פרקים על ילד בן ,11
אשר אביו היה לורד אנגלי
ואמו אמריקאית. האב נפטר
והאם ובנה חיים על סף העוני,
מה שלא מפריע להם לעזור
לאחרים. יום אחד מתבשר
הצעיר כי סבו, אבי אביו, אשר
החרים את בנו מפני שנישא
לאמריקאית, קבע אותו כיורשו,
וכאן מתחילה העלילה להתפתח.
הסיפור נכתב על־ידי פרנסס
הודג׳מון, סופרת אנגליה שבילתה
את חייה בכתיבת 40
רומאנים, ובגירושין חוזרים
ונשנים. את תפקיד הילד מגלם
השחקן הצעיר גלן אנדרסון,
שנולד בטקסס, אך עבר בגיל
צעיר לאנגליה. נסיונו הקודם
של אנדרסון היה רק בהצגות
בבית־הספר. אמו היא השח קנית
ג׳ני לינדן, הזכורה מנשים
אוהבות וממשיכה לבקר את
הצופה הישראלי מדי ערב שבת
בסידרה לילי.

למישפחה (.)7.00

״העין העצלה״ ,הוא השם המקובל
למחלת האמבליופיה,
שבה לוקים בעיקר ילדים. הד״ר
סלים בשארה יספר על הסיבות
להופעת מחלה זו ודרכי הטיפול
בה. אריחי חרסינה מקושטים
יכולים לשמש גם בתחתיות
לסירים וגם כקישוט לקיר, על
כך בפינה עשה זאת במו יריד.
כתבה אחרת במגזין מכינה
את המשתזפים לקראת הקיץ
החם. כדי להימנע מניזקי-
שיזוף מדריכה הכתבה כיצד
להשתזף באופן הדרגתי, באילו
שעות, ואילו חלקים של הגוף
יש להסתיר מהשמש. פינת
האופנה מוקדשת לנשים שמנות.

סמארט

ואשתו

.) 8.30 צמד הסוכנים נוסע
בדרכים עקלקלות, כדי לבחון
דרך לבית־חולים ליולדות, מפני
שאשתו של סמארט, סוכנת
99 נמצאת בהריון. הם לא
מגיעים לבית־החולים, אלא
למיפקדת האירגון היריב.

• קליאו ליין (.)0.30

שידור שאסור להחמיץ. זמרת
הג׳אז מהטובות בעולם, קליאו
ליין, מופיעה באדמונטון שב קנדה.
אין ספק כי כל מי
ששמע את ליין בעת שנתנה
סידרת קונצרטים לפני שנתיים,
במיסגרת הפסטיבל הישראלי,
ישאר הערב בבית כדי לחזות
בהופעה מרתקת שלה. יחד עם
ליין ותיזמורתה יופיע גם
בעלה, המלווה הקבוע שלה
וכוכב בפני עצמו, ומי שכתב
את מרבית העיבודים לשיריה,
הסאקספוניסט ג׳ון דנקוורט.

ס לוויוי ה

גבע*

חברת מץ המובילה בענף! הטלוויזיות בישראל, מאפשרת לך לרכוש
טלוויזיה ״מץ צבע״ מ שוכללת ו א מינה מפאר דגמי 1980 לרא שונה ב תנ אי רכישה ללא תקדים.

למה זה כז־ץ וי לך?

מהן ץ זפשתיווז הרכישה?

מחיר טלוויזיה ״מץ־צבע״ בתוכנית זו הינו קבוע וסופי(כאשר
לפי התחזיות הכלכליות המקובלות תחול בשנה הקרובה עליית
מחירים תלולה עקב האינפלציה בשיעור של ס 600/בקירוב).
אפילו תוכנית החיסכון הטובה ביותר שבה תשקיע אותו
סכום של כסה -לא תדביק בעוד שנה את הפער בין מחיר
טלוויזיה צבעונית, לבין הסכום שתצליח לחסוך.
התשלומים שלך קבועים, בלתי־צמודים ואינם נושאים ריבית
בל־שהיא.
אתה רוכש ״מץ־צבע״ ״ 26 עם ״שלט-רחוק״ 980ו.
במחירי . 1978

1ה 3דא * :11-1ב ד אי נ 8לוו •

לפניך מספר אפשרויות נוחות לרכישת ״מץ־צבע״ .אחת מהן
בודאי תתאים לך. אפשרויות נוספות תוכל לקבל בתחנות ההרשמה.
מם תשלומים תשלום חודשי סה״ב מחיר לתשלום
מזומן
47,000.3,500.12
5,000.44,000.2,000.12
20,000.49,000.3,75012
4,000.45,650 2,8509
־ 20,000
47,750.4,750.9
5,000.המחירים אינם כוללים מ.ע.מ. האספקה בתום התשלום האחרון.
אל תחמיץ את התוכנית, פנה עוד היום לאחת מתחנות ההרשמה
של ״תוכנית מץ-צבע 80״ ,התוכנית בתוקך עד 6.7,79

ת חנו ת ה הר שמה אך ורק ב חנויו ת המור שו ת ל מכי ר ת מוצרי מץ א שר בידיהן חוז ה קניי ה רשמי של מץ ל תו כני ת ״מץ צבע 80
רשימת מפיצים חלקי ת: מץ — אולם תצוגה מרכזי: רח׳ מודיעין 19 בני־ברק — רמת־גן.

תל-אביב: סלון להיט — רח׳ אבן־גבירול ; 20 שילה — רח׳ בן־יהודה ,1בניין מגדלור ; מ.ש.י — .רח׳ בן־יהודה ; 3סופר —
רח׳ אלנבי ; 122 הללה את ורדי — רח׳ בן־יהודה ; 100 צליל אור — רח׳ אצ״ל ( 44 שכונת התקווה) ; שואף — רח׳ אצ״ל 1
(שכונת התקווה) .ירושלים: אלקטריק — 2001 רח׳ המלך ג׳ורג׳ ;.21 טטרון — בית כלל — רח׳ יפו ; 33 סלון השלום —
רח׳ יפו .68 חיפה: שוס סנטר (אחים סייג) — רח׳ הנביאים ; 16 סלון הבנקים — רח׳ הבנקים ; 1סלון באלי — רח׳ הרצל
; 1כל אלקטריק — רח׳ הנביאים ; 15 קריידמן אמנון — רח׳ הנביאים .20 אילת: שירות מהיר — מרכז חנויות יעלים.
אשדוד: סוכנויות דרום — רח׳ רוגוזין ; 31 סלון ושירותים לטלוויזיות צבעוניות בע״מ — מרכז א׳ ,חנות .118 אשקלון: סלון
אלקטרוניקה כחלון — רח׳ הרצל ; 9סעדון — רח׳ העבודה ; 27 ברזילי — רח׳ הרצל .39 באר־שבע: סלון צמרת בע״מ — רח׳
החלוץ .114 בית-שמש: שטיינברג — מרכז מסחרי. בת־ים: מוסקוביץ — רח׳ רוטשילד ; 27 סלון פאר — רח׳ רוטשילד ;32
אלקטרולין — רח׳ עוזיאל ; 28 סלון. צמרת — רח׳ רוטשילד .40 גבעתיים: נתנאלי משה — רח׳ כצנלסון . 12 דימונה: פיליפ
יצחק — מרכז מסחרי .443 הוד־השרון: חמד — דין השרון .94 חדרה: סלון באלי — רח׳ הנשיא ; 51 רדיו הכט — רח׳
רוטשילד ; 38 חשמלית — רח׳ הרברט סמואל ( 66 בפסח) .חולון: סלון סבוי — רה׳ סוקולוב .77 טבעון: אלקטרו טבעון —

רודרזח •

גזור ושלח :

לכי מץ (ישראל) בע״מ,
רח׳ מודיעין 49 רמת־גן.
ברצוני לקבל פרטים על
״תכנית מץ־צבע 80״ נתש־לומים
של — 2,500.ל״י
לחודש — ללא ריבית
וללא הצמדה :

במדינה
דרכי אדם
מוסים הני קי ד( ה ב כי ר 0 ^110*1

אבנת|קרסון|שיפרי|1נעמ1

ל ת קו עאס והרא ש פקיר)

אזרח — שאיכפת רו, מציף את
קברניטי המדינה בדרישה 7תקן
עיוות ברפורמה ש 7כן־ שחר
— אף הדבר איגד עוזה בידו

מדוע טרח הנאשם
7סכן אח עצמו כדי
7יצור את הרושם
שהמישטדה מתגב 7ת 7וץ

כאשר נכנסו לתוקפם חוקי הרפורמה
של הוועדה בראשותו של הפרופסור חיים
בן־שחר, הוכתה הפקידות הבכירה בהלם.
לפתע היה על אותם פקידים, המקבלים
רכב צמוד ממקום העבודה שלהם, לשלם
מדי חודש בחודשו סכום קבוע למס־ההכנסה,
עבור דמי שימוש פרטי, שאותו
הם עושים ברכב הצמוד שלהם. בעלי
מכונית קטנה מצאו לפתע ניכוי בתלוש
המשכורת שלהם, על סך של 1020 לירות
בחודש, ובעלי מכוניות בגודל שמעל
2000 סמ״ק מצאו חור בגודל של 2455
לירות לחודש בשכרם וזעמם היה רב.
אולם נראה, כי זעם הפקידים הבכירים
היה מהיר מדי. בעוד שכל ההוצאות ה אחרות
החייבות במס הועלו עם ההתייק־רויות
הרבות, מאז פורסמה לראשונה
תוכנית הרפורמה של בן־שחר, לא טרח
איש לעדכן את מדרגות המם של הפקידים
הבכירים.
מאז פורסם דו״ח בן־שחר, ממשיכים
הפקידים הבכירים לשלם אותו הסכום כמו
מלפני ארבע שנים עבור השימוש הפרטי
שלהם ברכב.
תשובות מתחמקות. כנגד תופעה
זו יצא אליהו פריד, מנהל בית־נוער בירושלים.
פריד עשה חשבון, כי כל פקיד
בכיר משלשל לכיסו מדי חודש כ־3000
לירות, שאותם היה צריך לשלם אם היה
המם על רכב הפקיד הנידרש מתעדכן
בכל פעם שמחירי הדלק או הוצאות הרכב
האחרות עולה. פריד, אשר אין לו מכונית
פרטית וכלי־התחבורה שבו הוא משתמש
הוא האוטובוס הציבורי, החליט להאיר
את עיניהם של קברניטי האוצר. הוא היה
בטוח, כי אלה יודו לו על כך, שהמדינה
תוכל לגבות עוד מיליוני לירות מיסים
בשנה, ויתקנו את המעוות.
פריד פנה אל מישרד־האוצר. כבר לפני

ציון ידעי קפץ מכיסאו, רץ לעבר החלון
ותקע את פרצופו בזכוכית. העדה, לידיה
תמיר, שנכחה בשעת המעשה, סיפרה
בבית־המישפט :״לא האמנתי למראה
עיני, כאשר נותר לבדו בחדר החקירות,
קם לפתע על רגליו, והחל דוהר כשור
מטורף לעבר החלון. הוא חבט בראשו
בזכוכית, והדבר הבא שראיתי, היה ראשו
המבצבץ דרך הזכוכית השבורה. פניו נטפו
דם והוא צרח: הורגים אותי, המישטרה

רוצחת אותי״.
לידיה התמירה היא אורחת קבועה ב־בית־המישפט.
אלא שהפעם לא הופיעה
בתפקידה כתובעת מישטרתית, אלא כעדת
ראיה. היא ונכחד. כאשר הנאשם ידעי הש תולל
בתחנת המישטרד. של רמת־גן. צע-

י א ׳ ב טנ תתסל ״ ח
21 בד צמבר 1977

ל כ בו ד
מר אליהופ רי ד
ה. ד 16017 .

יר ושל ים

רפורמטור כן־שחר
״ומקווה שהנושא —

תנני מאשר ב תו ר ה קב לתמכת בו בנו שאהנדון .
הסב תי שי מת לבהנוגעיםבדברלמכת בו ומקווהש הנו ש א
יוסדרבה קד ם .

ב צ חוז לגו>

כברכה,

נשיות רכות ויופי
נמדדים גם על פי
המראה התחתון.

סגן שד ׳ האוצר

מיכתב סגן־השר פלומין
— יוסדר בהקדם...״

אצלנו תמצ אי א ת
המת אי ם לך ביותר.
• בגדי ים וחוף
• בגדי שינה, כו תנו ת
• חזיו תותח תוני ם
• בגדי בית
בשלל גוונים ולכל המידות,
וזא ת מ מי ט ב יצרני ה או פנ ה:
הנ רי ה ש מיני• 8קו*/טו 8־ו וס
( 0108* 1.01 וא\/ת5ו 088ד 0 0 7

באפנת״שיק״
תמצאי את השיק האישי שלך
פתוח כל שעות היום

רצוף

ת ״ א, א בן -ג בי רו ל וו ט ל225164 .

שנתיים קיבל מיכתב תודה מסגן שר־האוצר,
יחזקאל־ פלומין. בצד התודה היתה
הבטחה, כי ועדת הכספים תתקן את מדר־גות־המס
לפקידים הנדרשים. אולם פלו־מין,
שהוא עצמו פקיד נדרש, לא מיהר
לבקש מוועדת הכספים של הכנסת לערוך
את התיקון. בידי פריד התכתבות עניפה
עם פלומין המנסה בכל. כוחו לעכב את
התיקון.
כשלא הצליח עם פלומין, פנה פריד
ישירות אל ועדת הכספים, אולם גם שם
לא זכה באוזן קשובה. הוא סנה אל המקור
עצמו, אל בן־שחר, וקיבל ממנו
מיכתב המאשר את נכונות טענותיו. כמה
חברי־כנסת הגישו שאילתות בנידון, שרי־האוצר,
יהושע רבינובץ ואחריו שמחה
ארליך, הבטיחו לתקן מייד את החור בפקודת
המיסים החדשה, אולם מאומה לא
נעשה .
״ צ ע דו הבא יהיה פנייה לבית־הדין ה גבוה
לצדק. אולי מוסד זה יחייב את
המדינה לדאוג לעצמה.

קות הם דבר של יום ביומו בתחנת מיש-
טרה. אילם כאשר הצעקות נמשכו ברציפות
יותר מרבע שעה, עורר הדבר סקרנות,
אפילו אצל תובעת ותיקה כלידיה.
היא וחבר לעבודה ירדו לחדר החקירות.
כאשר הציצה לידיה בחלון, ראתה את
הנאשם יושב על כיסא, ומולו שני חוקרי
מישטרה. הם לא נגעו בו, אך הוא צעק
מפעם לפעם :״אמא, הורגים אותי, המיש-
טרה משתמשת באלימות.״
החוקרים ראו דרך החלון, כי יש קהל
רב המתעניין בחקירה, והם יצאו החוצה
לפזרו. החוקרת, יהודית דלאל, שהיתה
בחודש התשיעי להריונה החליטה לעזוב
את החדר ואת הנאשם המשתולל; מחשש
לגורלה. ואז כאשר נותר ידעי לבדו קפץ
לעבר הזכוכית והטיח בה את ראשו.
קפיצה נחשונית. תחילתו של הסיפור
בבוקרו של אותו יום, בחודש ינואר
השנה. שני אנשי מישטרה, המפקחים
אלישר וסלנגרה באו אל ביתו של ידעי,
כדי לערוך חיפוש אחר רכוש גנוב. בדירה
היו רק הנאשם ואמו. הנאשם היה במיטתו
ולדברי השוטרים התחזה •כישן. הם ניערו
אותו מעט כדי להעירו, וכאשר פקח את
עיניו אחרי טילטולים אחדים, הסבירו לו
כי הם מבקשים לערוך חיפוש. לדברי
מפקח אלישר, לא נתקל מעולם בעבודתו
במישטרה, בהתנהגות אלימה כזו .״אינני
יודע מדוע, אולי הפרצופים שלנו לא מצאו
חן בעיניו, אבל הוא התנהג כמו חולה
נפש.״ ידעי קפץ ממיטתו ולפני שהספיקו
השוטרים הנדהמים להבין מה הוא עושה,
כבר היה ליד החלון במטרה לזנק למטה.
שני השוטרים תפסו אותו ברגליו ועצרוהו.
(המשך בעמוד )70
העולם הזה 2178

תיא מביאה לך את הטעם החדש של אמריקה:

חדש!
מי-פה תיאדבט
+פלואוריד באריזה הירוקה.

במקביל לפיתוח מוצר דומה בארצות הברית, תיא מפתיעה ומייצרת בארץ:
מי פה +פלואוריד למניעת עששת.
3טיפות בחצי כוס מים 3 ,טיפות על מברשת לחה, לטעם משגע בפה, לשמירה
על שיניים בריאות ונשימה רעננה.

ליתר בטחון,
מי־פה תיאדנט
ועכשיו עם פלואוריד
למניעת עששת.

מי פה היאדנט, המפיגים ריחות לוואי שלאחר אכילה או עישון, חודרים אפילו
לחריצים הקטנים שבין השיניים: מסירים שומן, מנקים ומרעננים את הפה
ואינם פוגעים בציפוי המגן על השן.
מי־פה תיאדנט +פלואוריד — עודהגיתעה נעימה מ״תיא״.

1רשנסק׳ פוילין

העולם הזה 2178

^ 0 .0 1 1 1 0 0 0 1 1

מהמכה הקלה ביותר, ולגרום עיוורון לכל
החיים. הורדתי מעלי את השימלה ונתתי
לו לבצע בי את זממו. לא התנגדתי יותר.״
אסתי היתה המומה גם אחרי שיצאו
חזרה לרחוב. היא לא צעקה ולא ביקשה
עזרה. כמהופנטת התלוותה למשה, עד
שהצליחה להשתחרר ממנו ולהסתלק,, .הוא
עוד איים עלי, שאין לי כל סיכוי להתלונן
נגדו,״ אומרת אסתי ,״אני תמימה ולא
מבינה בדברים כאלה. הוא אמר שיש לו
חסינות עיתונאית, ולא יעזור לי אם
אתלונן. רק במישטרה הסבירו לי שאין
בכלל חסינות עיתונאית, ושאפילו לשר
אין חסינות.״
אסתי, בחורה שמנמונת וחיננית, החליטה
לפנות אל מישרד ההיכרויות זוג או
פרד אחרי כמה אכזבות מגברים שתלתה
בהם תיקוות .״אני לא בחורה חסרת חברה,״
אומרת אמתי ,״תמיד הייתי מקובלת בחברה.
בצבא אהבו אותי כולם, בגלל
העזרה שהושטתי תמיד למי שהיה צריו•
נכון שעם גברים לא היתה לי הצלחה
מי יודע מה, אבל תמיד היו לי הרבה
ידידים בגלל האופי הנוח שלי.״
במעצר ישב משה נעים שלושה
ימים בילבד. למרות חומרת העבירה
שבה נחשד, החליט שופט השלום, חיים

עוזר־מפיל, נעים
שיחרור בערבות סימלית אחרי בדיקה במכונוז־אנזת

ך* טלפון צילצל בביתה של אסתי* .
י י קול גברי הציג את עצמו, כשהרימה
את השפופרת :״קראתי את המודעה ש־פירסמת
בעיתון זוג או פרד. אני רוצה
להכיר אותך,״ אמר.
כך התפתחה שיחה בין אסתי לבין משה
נעים, עוזר הפקה בתוכנית שירים ושערים
ברשת ב ׳ .מודעת ההיכרות, שבד,
הזמינה בחורים להתקשר אליה, הניבה
פירות רבים. אולם דווקא משה, בן ה־
,27 מחדרה, קסם לאסתי באופן מיוחד.
היא הסכימה לבוא אליו מייד, למקום
עבודתו באולפני הרדיו בקיריה בתל׳
אביב. הם סיכמו טלפונית, שאם היא
תמצא חן בעיניו, הוא ישעין את ידו על
מותניו, ואם היחס יהיה הדדי — היא
תשלב את ידה בידו.
אסתי, בת ה־ 25 מאזור, שכרה מונית
מיוחדת, והגיעה תוך חצי שעה לאולפני
הרדיו בקיריה בתל־אביב. משה נעים
סייר איתה באולפנים, הראה לה כיצד
נעשית עבודת הרדיו, ולבסוף השעין
את ידו על מותנו, כמסוכם. אסתי מיהרה
לשלב את ידה בידו.
לשניים הסתבר שהם מכירים עוד
מתקופת שירותם הצבאי,שאותו עשו
במשותף במרכז הארץ. הם העלו חוויות
מן העבר, וגילו עניין וחיבה גוברים והולכים
זה אל זה.
בערך בשעה 10 בלילה החליטו לצאת
לטייל. במהלך טיולם עברו על־פני בנייני
למישרד־החקלאות,השוכנים
בסמוך
אולפני הרדיו. שם הציע נעים, שהוא
צולע כתוצאה משיתוק־ילדים (פוליו) ,להי כנס
לחצר ולנוח על־גביספסל. אסתי
הסכימה.

ח סינו ת
עיתונ אית
ך* אשר לומה שאירע לאחר מכן, קיי־
** מות שתי גירסות: פרקליטו של נעים,
עוה״ד צבי לידסקי, אינו מכחיש שנעים
קיים עם אסתי יחסי־מין על הספסל, אך
טוען שהיה זה מרצונה, ושהבחורה התפשטה
״כדי ששימלתה לא תתקמט״.
מספר נעים :״התיישבנו על המדרגה
בתוך חצר מישרד־החקלאות. האווירה התלהטה
והתחיל חיזור עקשני משני הצדדים.
כשהבחנתי שהיא מעוניינת, משכתי אותה
כלפי מטה בעזרת ידי. היא נעתרה, אך
ניסתה להסביר לי שהמקום לא סימפטי.
לבסוף, אחרי שיכנועים רבים, היא הסכימה
לקיים מגע מיני, והציעה שנעלה
על הספסל. היא טענה שהשימלה מת־קמטת
והצעתי לה להרימה. אז היא פשטה,
* שם בדוי.

שמחה נחמני, לשחרר את החשוד בערבות
סימלית של 100 לירות. ההסבר להחלטתו
יוצאת־הדופן של השופט, קשור בתוצאות
הבדיקה בגלאי שקר (פוליגרף) ,שעבר
נעים, בהתאם לבקשתו. תוצאות הבדיקה
קבעו כי הוא דובר אמת.
עורך־הדין לידסקי החל כבר בהליכים
לקראת הגשת תביעה אזרחית כנגד ה מתלוננת.
אסתי תוצג כמעלילוז שווא
שהגישה תלונת כזב. ייתכן שתיאלץ להעיד
מעל דוכן העדים, ולספר שוב על אותם
רגעים, שהביאו לכל הפרשה.

א סו ר
ל שתוק

מתלוננת אפתי
״הפחד השתלנו על כל גופי...״
ביוזמתה, את השימלה ללא כל סיוע מצידי.
היא נשארה בחזייה ובתחתונים והתחילה
לפשוט גם אותם. כאשר הגיעו התחתונים
לקצה הרגל, סייעתי לה להורידם.
בשלב זה קיימנו את המגע המיני, ללא כל
איום או אלימות מצידי, ובהסכמתה המלאה.״
שלושה
ימים לאחר מעשה, הגישה
אסתי תלונה, נגד משה נעים, במיש־טרה.
בדרך־כלל אין קורבנות אונס מוכנות
להתראיין לעיתונות ולשוחח על
הרגעים הנוראים ביותר בחייהן, גם אם
מובטח להן שהפירסום יהיה בעילום שם.
אסתי הסכימה לעשות זאת בשעה שצוות
העולם הזה ביקר בביתה.
מספרת אסתי :״כאשר התיישבנו בחצר
מישרד־החקלאות, התחיל משה לשכנע
אותי לשכב איתו. סירבתי בהחלטיות ואז
הוא איים עלי שיאנוס אותי, אם לא אסכים
מרצוני. הוא התחיל להוריד מעלי,

בכוח, את השימלה והזהיר אותי שאם
אתנגד יכה אותי. בעזרת ידו תיאר לי
שאני ׳כזאת קטנה׳ לעומת כוחו.
״למרות שאני בחורה שיודעת להסתדר
וכבר התמודדתי מול איומים ואלימות,
באותו רגע קפאתי על מקומי. הפחד השתלט
על כל גופי ושיתק אותי לחלוטין.
משה, הבחור הסימפטי, שקצת ריחמתי
עליו בגלל המום ברגל שלו, הפך לנגד
עיני למיפלצת, שעשתה בי את הדבר
הנורא ביותר. באותם רגעים זכרתי את
מה שאמר לי אבי בתקופת התבגרותי:
,אם פעם מישהו יאנוס אותך, אל תתנגדי,
כי הוא יכול בשעת טירופו להרוג אותך.׳
״אני בטוחה שכל בחורה שנאנסה,
הרגישה את הרגשת חוסר־האונים האיומה,
שאותה אני הרגשתי. חשבתי על הכל
באותם רגעים, למרות שהייתי קפואה כמו
פסל. זכרתי שעדשות המגע הקשות שלי
עשויות לפצוע את רישתית העין כתוצאה

ר א תמיד נותן הפוליגרף תוצאות נכו*
נות. קורה שהפוליגרף אינו מצליח
לגלות את האמת. הדבר תלוי בעיקר
בתכונותיו ורגישויותיו של הנבדק.
החוק הישראלי, המבוסס על ספר החוקים
האנגלי, קובע סייגים חמורים להרשעה
על עבירה באונס: סעיף 357 לפקודת
הראיות (נוסח חדש) ,״חובת סיוע״ ממש
בעבירות מין, קבע :״מן המפורסמות הוא
כי במקום שנדונה האשמה על עבירה
מינית, רואים את המתלוננת, קורבן עבירה׳
מבחינת אדם שהוא חשוד על השבועה
ואין סומכים, איפוא, על דברי עדותה,
אלא אם כן נתמכים הם על־ידי ראיה נוספת׳
בלתי תלויה. הטעם לכך הוא: חזקה
עליה, על המתלוננת, שבראש ובראשונה
חתרה להגן על כבודה ומן הדין, איפוא,
לנקוט זהירות יתרה לגבי דבריה ולא
לראותם כאמת, מבלי שתהא קיימת בצידם
הוכחה מסייעת.״
סעיף — 359 הסיוע הדרוש בעבירות
מין, ומהותו — קובע :״מן המפורסמות
הוא, כי הסיוע הנדרש לעדות המתלוננת
בעבירות מיניות, צריך שיהיה אוטונומי,
חיצוני, בלתי תלוי כלל באמירתה, של
המתלוננת גופה.״
לא ברור אם אסתי תצליח להביא בפני
בית־המישפט את הסיוע הנדרש. סביר
להניח שמשה נעים, באמצעות פרקליטו,
צבי לידסקי, יזוכה מחוסר סיוע, ואולי
אף יזכה בתביעה האזרחית.
במשך שלושת הימים שבהם התלבטה
עד שהחליטה להגיש את התלונה במיש־טרה,
עברו על אסתי שבעת מדורי גיהינום.
״החלטתי להתגבר על הפחד מפני ניקמתו
של משה, ועל הבושה, ולפנות למישטרה,״
היא מסבירה ,״כי הגעתי למסקנה שנגד
כוח צריך להשיב בכוח. אסור לשתוק,
ולו רק למען בחורות אחרות, שעלולות
להיות הקורבנות הבאים. החלטתי להש תמש
בכוח החוק כנגד הכוח הברוטאלי
והאכזרי שהופעל נגדי.״

יוסי היימן

קופל נותן־ לך
ו סיבות טובות
לטיול מוצלח
טיולים על קיבה מלאה
בכל טיול מאורגן של
״קופל״ ,אתה מקבל שתי
ארוחות ליום — ארוחת־בוקר
וארוחה חמה.

מעל תעל תל מ אנ ש י— בטיסה טיול של ״קופל״ חוסך לך
טלטולים במעבורת —
אתה חוצה את התעלה
בטיסה.

״קופל״ מציע לך את
המיגוון הגדול ביותר של
טיולים

היחידי ב*$רץ שמאפשר
לך הבטחת כל מחיר
הטיול בלירות ישראליות

ל״קופל׳׳ יש ארבעה־עשר
מסלולי טיולים מאורגנים
לאירופה, לארה״ב, לדרום־
אמריקה ולמזרח־הרחוק.

(כולל מחיר טיסה) תמורת
תשלום של 1/3ממחיר
הטיול(בנוסף לרמי
הרשמה).

טיול בתשלומים
ב״קופל״ מוכנים לקבל ממך
/3ו ממחיר הטיול ב־10
תשלומים ללא ריבית
(התשלום הראשון בשובך
מהטיול).

יוסקה ליפשיץ מבטיח לך טיול מוצלח
בתי־מלון מעולים במרכזי הערים כשאתה מטייל עם ״קופל״,
אתה גר בבית־מלון במרכז
העיר, ולא בפונדק דרכים
מחוץ־לעיר. עם ״קופל״
אתה נמצא במרכז
ה״ענינים״ ,ואינך מבזבז
זמן יקר ונסיעות במוניות
(על חשבונך) העירה.

יוסקה כבר הספיק להדריך
מעל ל־ססו קבוצות
באירופה, בארה״ב ובמזרח־הרחוק(כולם
קוראים לו
״אבא יוסקה״ והוא שומר
איתם על קשר) .יוסקה הוא
מדריך תיירות מורשה

המכיר את המקומות היפים
בעולם כמו שאתה מביר את
תל־אביב.
יוסקה הוא רק אחד מתוך
צוות המדריכים של
״קופל״ .עם מדריכים
כאלה — הטיול שלך
מוכרח להצליח.

את המדריך ואת חבריך
לטיול תביר לפני הטיול
במפגש קבוצתי על כוס־קפה
באחד ממלונות
היוקרה בת״א. במפגש זה
תקבל גם הנחיות והצעות
לתלבושת מתאימה במשך
הטיול, למטען הגיוני,
היכן ומה כדאי לקנות
בחו״ל וכדומה.

מקום שמור למבוניתך
כשאתה נוסע לחו״ל, אל
תפקיר את המכונית שלך.
במשך הטיול שלך
בחו״ל — ״קופל״ מאפשר
לך להחנות את מכוניתך
(במחיר סימלי) בחניון רכב
תת־קרקעיבת״א.

מיעוד יכול להציע לך את
היתרונות שמציעה לך
חברת התיירות הגדולה
בישראל?

קופל (.סיעות
משרד ראשי: תל־אביב, רה׳ פרישמן ,14 טל .2461 21 .ירושלים, טל .23 27.25 .חיפה, טל .88011 .קרית־ביאליק,טל. ו.74045
נתניה, טל .27410 .הרצליה, טל .938057 .רמת־גן, טל .73 11 05 .באר־שבע, טל.78860 .

דו ב ר

ביטוח — חינם!
לפני שאתה יוצא לטיול
דואגים ב״קופל״ לבטח
אותך בשני מישורים:
ביטוח בריאות וביטוח
חפצים — חינם!

אם קשה רוויות נעות־זוהו בדיזנגוו, אפשר לנסות
בנתניה ־ ואליה נוהרות עתה בנות ע״וות־הפיתוח

(!שנים נ1תוי9

1 1 1 1 0 1 5 1גדי מכנס, הנחשב
8-111׳ יייי ׳ 1בנתניה כאחד הבחורים
המבוקשים ביותר, תוא אחד מידידיה
הטובים של שולי. מדימונה.
מ עמון הדרת צילצל בלידתה ׳של
״** שולי. הנערה שחורת־השיער העיפה
מבט אחרון בראי, תיקנה את תיסרוקתה
ופתחה. מולה ניצבו ארבעה בחורים .״את
פנויה הערב?״ שאל האמיץ שביניהם.
״אני ׳מצטערת, כבר קבעתי להערב,״
התנצלה.
זהו מאורע שיגרתי אצל שולי. הטלפון
מתחיל לצלצל במישרד לתיווך־דירות בנתניה
החל בשעות הבוקר •המוקדמות.
עשרות מעריצים מנסים את מזלם ׳אצל
הבחורה, שהפכה לשיחת־העיר. גם כאשר
היא מסיימת את העבודה אין לה מנוחה.
מחכים לה בחוץ, רוצים להזמין אותה
לארוחה, מנסים לקנות אותה בכסף, בטבעות,
בתכשיטים, ביהלומים. אך שולי
בזה ל״דברים החיצוניים האלה״.
״באתי ממקום ישונה, מחברה שונה,
׳ואף פעם לא אשכח איך התחלתי,״ היא
מספרת .״אני לא אוהבת מתנות מסתם
אנשים, רק מאנשים ׳שאיכפת לי מהם.
וגם אז — לא דברים יקרים. טבעת, אולי.
בושם. דברים קטנים. אבל אי אפשר
לקנות אותי בכסף.״

;;מבוגרים
ומצליחים״
ך*׳ יא נולדה בדימונה. אביה פנסיונר,
• אמה טבחית• .יש לה שלוש אחיות
ושישה אחים .״הרגשתי שהמקום ההוא
צר עלי,״ אומרת שולי .״הייתי באר.
מהעבודה בבי׳ת־הספר לטיפוח החן, שבו
עבדתי, דלא היה לי מה לעשות. היה לי

טאנגו נתניה

בריג׳יט רוקדת עם אחד המעריצים
במועדון החברים הנתנייתי. תוך
זמן קצר הפכה העולה החדשה מצרפת אחת הנערות המבוקשות

ביותר בנתניה. בתל־אביב היתה אולי הצלחתה זעירה, אך בנתניה
היא מרגישה כמו מלכה. עתה היא עמוסה הזמנות לבילויים
גם מצד תל־אביביים, והיא אינה מוכנה כלל לרדת ברמה.

י הלו מי ם נו צ צי ם בנ תני ה
(המשך מעמוד )65
חבר צמוד ולא אהבתי את זה׳ ככה זה
בדימונה. אהבתי להיות חופש יה ולא מוגבלת
ונשארתי כך עד היום.״
הקרב עם ההורים היה ממושך. אמה
של שולי סרבה לתמוך בה, כספית
או מוסרית .״היא איימה עלי, שידלה
אותי, אבל אני ניצחתי,״ מתפארת שולי.
״יצאתי עם בחור נתנייתי ובעזרתו הגעתי
לנתניה.״
חלומה של שולי קינן היה מאז ומתמיד
לעבור אל העיר הגדולה, הנוצצת. נערות
אחרות ניסו את מזלן בבתי־הקפה ברחוב
דיזנגוף בתל־אביב, אך שם הן נטמעו

פראקטית, ראשה אינו בעננים. היא דוגלת
בהצלחה ובעקביות והיא מצליחה.
מזלה התמזל לה לפני כשנתיים בטוטו,
והיא זכתה ב־ 150 אלף לירות .״תמיד אני
נוהגת למלא טפסים ולרשום לעצמי שותפים.
רשמתי כשותף את השכן שלי, אריה
מכנם. הוא אפילו לא ידע על כך. כש שמעתי
שזכיתי לא יכולתי להאמין. רק
למחרת היום הלכתי לראות אם באמת
זכיתי׳ וראיתי שחור על גבי לבן —
זכיתי. אריה לא רצה לקבל ממני פרוטה.
אז קניתי לו מתנה.״
את הכסף השקיעה במרקים .״למרות
שהיה כדאי יותר להשקיע אז בדולרים,

) 11111ד 1משחקת בריג׳יט עם אחד ממעריציה. נערות־הזוהר התל־אביביות היו
אולי מסתכלות על כך בעין אחרת, אך בנתניה זוהי צורת בילוי
מקובלת גם בחברה הנוצצת. בריג׳יט היא שחקנית מצטיינת ובדרך כלל זוב במשחק.
מקובלת גם בחברה הנוצצת. בריג׳יט היא שחקנית מצטיינת ובדרך כלל זוכה במשחק.

הפיזיותרפיסטית

ענת לזרוביץ בת ה־ ,24 היא
להצלחה. היא באה לנתניה לפני
עסק קטן. היום היא אחת הנערות היפות ומצליחות ביותר בעיר.
ליד הבאר באחד המועדונים הידועים בינתר במקנס, משנחחת עם אחד

או נדחקו הצידה על־ידי המקומיות. חלק
מהן הדרדר, התחבר עם פושעים וירד
לזנות .״שמעתי על הרבה מיקרים כאלה,
אבל אני טיפוס חזק, טיפוס נלחם, שיודע
את מה שהוא רוצה. לכן עברתי לנתניה.״
היא גרה בתל־אביב תקופה קצרה ועבדה
במחשבים, אך עד מהרה הרגישה
שתל־אביב גדולה עליה, ואז שכרה דירה
בנתניה. היום היא מצליחה מאד במיקצועה
החדש — תיווך דירות — ותוך זמן קצר
הספיקה להכיר את החברה הנוצצת של
עיר החוף. לדבריה :״הם הכירו אותי
ומאז לא נותנים לי מנוחה.״ עם החבר
הנתנייתי גמרה חיש מהר .״הוא היה
יותר מדי קנאי זרכושני, לא הסתדרנו.״
ומאז יצאה עם שמנה ומלתה של נתניה,
אך גם מתל־אביב לא התנזרה. את חתל־אביבים
הכירה במועדונים בנתניה, והיא
זורקת כלאחר־יד ישמות של עורכי־דין
מפורסמים, קציני־צבא, יהלומנים, מנהלי-
חברות, תעשיינים וכל השאר. הרשימה
ארוכה .״האחרון שלי היה ארכיטקט,״
היא מציינת בביטול ,״אבל למה לדבר
עליו, הוא כבר שייך לעבר.״
היום, למשל, היא לא תצא עם ״סתם
אנשים״ .היא כבר התרגלה לרמה מסויימת
ואינה מוכנה לרדת ממנה .״בחורים לפי
טעמי צריכים להוות מבוגרים, מצליחים,
כאלה ׳שיוכלו לספק לי את צורת הבילויים
שאני רגילה להם, כך שלא אצטרך
לעבוד קשה.״

דוגמה מובהקת
זמן קצר ופתחה
כאן היא נראית
מידידיה הרבים.

כי המרקים יורדים כל הזמן,״ היא מציינת
כיודעת־דבר. מישפחתה של שולי בדימונה
סרבה לקבל ממנה כסף. אמה
הציעה לה לחסוך, למען העתיד.
פעם בחודש היא נוסעת לבקר את
המישפחה. ההורים השמרנים אינם
מרוצים מאורח־חייה .״אמא שלי התחתנה
בגיל עשרים,״ מגלה שולי .״שתי אחיות
שלי כבר נשואות. השלישית עובדת עם
אמא כטבחית. ואמא שלי מודאגת כל
הזמן מזה שאני לא מתחתנת. היא אומרת
שבחורה בגילי, בת עשרים ושלוש, צריכה
כבר מישפחה, אבל מה היא מבינה.
אני רואה את החברות הקודמות שלי
בדימונה, הן נראות כמו אמא שלי, אין
להן על מה לדבר, רק על הילדים שלהן,
על הפרנסה, והן כלל לא מושכות אותי.
אין לי על מה לדבר איתן. אין להן צורה,
הן לא מטופחות ולא איכפת להן איך
הן נראות. אין להן שאיפות בחיים. אני
חוזרת מביקורים בדימונה ושואלת את
עצמי איך אנשים יכולים לחיות בצורה
כזאת?״
בנתניה יש, אולי, כעשר נערות המוכ

להלן יה״ל**

רות כנערוית־זוהר. בתל־אביב יש רבות,
אך בנתניה הן המלכות, הן השולטות,
הן הקובעות את צורת הבילויים ועל פיהן
ישיק דבר. אלא שהיום נתניה כבר לא
פונקציה בשבילן. אחרי שניסו אותה הן
שואפות לדברים אחרים. גם תל-אביב היא
כאין וכאפס לעומת פאריס או לונדון או
ניו־יורק.

״יש לי
עסק משלי״
ני מרגישה את עצמי שונה מבחו-
רות אחרות בנתניה,״ מודה בריג׳יט
קסום, זהובת־השיער .״יש לי מכונית, יש
לי עסק משלי, אני בת 24 וכבר עצמאית,
לא תלויה באף אחד, אפילו לא בהורים
שלי. הרבה בחורות מקנאות בי, אני
יכולה להרגיש את זה, אבל אני מסתדרת
איתן. אני אוהבת להכתיב להן מה לעשות,
אני מרגישה שנולדתי לזה. אבל עם בחורים
זה אחרת — אני אוהבת שיגידו לי
(המשך בעמוד )68
׳.ן ן 111 יו!.ן ו!:1ז

זכיה של
150 אלף ל״י

ת הצלחתה היא זוקפת לאישיותה
י וליופייה. היא אינה מתפארת, אך מצ יינת
זאת כדבר מובן מאליו. היא גם אינה
״משחקת עם בחורים״ .היא אינה מוכנה
לשחק באהבה, דוגלת יותר בידידות.
חברים מספרים עליה, שהיא צנועה מאד
ביחסיה עם המין השני, וזה אולי הדבר
היחידי שנשאר חרות באופייה שיל הנערה
שבאה מדימונה׳ — היא שמרנית מאד,

בתנוחה סנסית

משתרעת שולי, על המיטה המכוסה
פרוות נמר מלאכותית.
היא אוהבת להיות לבדה, למרות שבדרך־כלל היא ״נגררת

לבלות״ .בזמנה החופשי היא מטפחת את עצמה, מורחת לכה
על ציפורניה, מסדרת את דירתה ומקשטת אותה בפרחים. כשבאים
אורחים.היא מכבדת אותם בכוס יין ובגבינה מובחרת, כמו בספרים.

מבירת האביב במלונות

מה 15-במאי
עדה־ 1ביולי
העונה והמחיר

האביב הוא הזמן המת אים ביותר לישראלים לצאת לחופשה קצרה,
כדי לנצל א ת ההזדמנות של הנאה ממזג אויר קייצי ומחיר חורפי.

היום החמישי חינם

אם ונשארו לפחות 4ימים יאריכו מלונות הנופש
של דן את חופשתכם ביום נופש חינם
על חשבון הבית.

הנאות היום והלילה
נופש חינם

ב״דן קיסריה״ וב״דן אכדיה״ מבחר אינסופי של אפשרויות
בילוי נופש אמי תי: טניס, בריכה, סאונה, ים, פיאנו־בר,
סרטים, בר־בי־קיו, גולף, רכיבה על סוסים, ובעצם כל
שתוכלו להעלות על דעתכם כדי למלא א ת היום (ואת הלילה)
בבילויים לא נשכחים.

על חשבון הבית

הזמנות

* ״שרות הזמנות דן״ — טל 241141 .
* ״דן קיסריה״ — אמנון רביב, טל 063-62266 .
* ״דן אכדיה״ — רחל דוד, טל 03-938555 .
* המבצע לא כולל את חג השבועות.

העולם הזה 2178

ו 0 1ב 2פ פ 2 3פ
(המשך מעמוד )66
לאן לצאת, אבל גם זה רק עד גבול
מסויים.״
היא עלתה מצרפת לפני תשע שנים
עם מישפחיתה — הורים ׳וארבע אחיה*
כתושבת־חוץ לא שרתה אז בצבא, למדה
שנתיים באוניברסיטת תל־אביב מקצוע
סולידי, ראיית חישבון ,׳ועבדה בו עד
שהכירה את החבר הנוכחי שלה, והם
פתחו ביחד בוטיק. בריג׳יט קנתה מכונית
והתחילה לחיות, ולחיות בשבילה זה

זהב ונבזה

לצאת ערב ערב לבלות ביתל-אביב, ב־מיסעדות
המפוארות ביותר, במועדונים
הכי אכסקלוסיבים, בבתי־המלון המפוארים,
יאו לנסוע ,׳למשל, לסופשבוע ׳לאילת. לא
על החוף, חס וחלילה, אלא במלון.
היא שוקדת מאד על הופעתה החיצונית׳
מתפארת איפור מייוחד לבוקר ואיפור
אחר לערב. היא מבקרת אחת ל שבוע
במיספרה, אוהבת לנעול נעליים
גבוהות עקב וללבוש בגדים צמודים לגוף.
״בדרך כלל מתחילים איתי רק בחורים

ליד השולחן בדירתה של שולי יושבות
בריג׳יט ושולי וממתינות למעריצים,
כשהגיעו הבחורים לדירה, התברר להם שכבר מאוחר מדי. אחרים

הקדימו אותם והזמינו את שתי הנערות לבלות. עד ליציאה הן
אוכלות קרייקרים עם גבינה וכוס קפה׳ ומפטפטות על בילוי הערב
הקודם. לצוואריהן הן עונדות תכשיטי־זהב שקיבלו במתנה.

על רמה,״ היא מספרת .״בחורים שלא
יודעים איך להתלבש או איך להתנהג
אף פעם לא ינסו, כי הם יודעים או
מרגישים מראש שלא ילך להם איתי.
אני אוהבת בחורים שיודעים להעריך
אשה, שפותחים בפניה את הדלת של המכונית,
מדליקים לה את הסיגריה.״
היא הספיקה כבר לשחק בסרטים, כמו
סרט על אנטבה וסרטוני פירסומית למכד
ניות גרמניות. היא רקדנית ג׳אז מעולה,
אוהבת לטייל הרבה, לרכב על סוסים,
ושרופה על מתמטיקה ועל בישול. לדבריה
היא היחידה במישפחה שהצליחה להגיע
למשהו ,״בגלל שיש לי ראש על הכתפיים.
אי אפשר ללמוד את זה, נולדים
עם זה.״
היא מוקפת בהצעות לבילוי אך יצאה
רק עם שני בחודים ברצינות. עכשיו,
אחרי שגמרה עם החבר השני. שאיתו
יצאה שלוש שנים, היא מתכננת לחסל את
הבוטיק ולנסוע לצרפת ,״׳להתאוורר קצת.״
״זד, נהפך עכשיו לאופנה,״ היא מספרת,
״יותר ויותר בחורות מגיעות לנתניה ומנסות
כאן את מזלן. רובן לא מצליחות,
חלק קטן מאיד ׳נשאר. יאבל זה כבר לא
בשבילי, אני מחפשת משהיו אחר, אולי
אמצא את זה בצרפת.״

ביישנית

היא בטי, שסוברת בקבלה במועדון החברים
הנתנייתי. היא מוצפת בהצעות לככב בסרטים,
אבל ה״א פוחדת מאד מהזוהר.

ניסתה לעבוד במיקצועה, אך לא מצאה
את מה שהיא מחפשת.
״אני אוהבת לעצב רהיטים עתיקים,״
היא מספרת ,״וכאן בארץ אין איפה
לעבוד בזה.״ לכן היא מרוויחה את לחמה
במועדון החברים הנתנייתי, שבו היא
עובדת ערב ערב בקבלת־קהל. בגלל עבודתה
הקשה׳ עד שתיים ׳אחרי חצות,
היא אינה יכולה להתפנות להצעות הבילוי
הרבות הנוחתות עליה מצידם של אנשי-
חברה אמידים מנתניה ומתל־אביב המבק־

רים במועדון. כיש״ש לה קצת חופש היא
בתל־אביב. כבר הציעו לה לככב בסרטים
ולהשתתף בתחרויות של מלכות היופי,
יאבל היא סולדת ומפחדת מ״זוהר ריב
מדי״ .היא מעדיפה להתבודד. היא נוסעת
הרבה לפאריס, יושם היא קונה את המלתחה.
בקרוב היא חושבת לנסוע לזמן
רב, לנסות ״להשתלב בחברה הצרפתית,
כי בנתניד יה זול מדי, זה כבר לא זה״.

״זה כבי
לא זה״

ן* פ כטי אברג׳יל ( )24 היא בין
הבחורות המבוקשות ביותר בנתניה.
היא אינה רוצה להודות בכך. אך כששואלים
אותה כמה בחורות היא מכירה
בסייגנון שלה היא מונה אותן על אצבעות
שתי הידיים.
היא עלתה ממרוקו לפני כ־ 16 שנה.
המישפחה גרה בהתחלה בקריית־שמונה,
אחר־כך בפתח־יתיקווה ,׳ועכשיו בנתניה.
אבל בריג׳יט המעודנת העדיפה לנסוע
לצרפת, שם למדה עיצוב פנים. כשחזרה

011 היא ענת, שיכלה כבר
י מזמן להיות בהוליווד,
אך סירבה להענות לכל ההצעות המפתות
ובחרה להשאר בנתניה, שם זה יותר בטוח.
העולם הזה 2178

ן4״#לים הע4ובב 0
י צ עי רי ס> ,וי<ן
* בנומ״י

1 5 0 0ל ״י

חיו ם!

הפתעה חמם בטיילי *
הצעירים והסטודנטים של
איסתא — אופיר טורס!
שובר נסיעח על סך 1500. -ל׳׳י מתן לכל
ב ^ ריעל ״?ולי
הנרשם ל א חי מטיילי
ה . 3.6-8.6 -תלוש זה מקנה חנחח לנל ״ ׳ל
אופיר־טורס האחרים ומיועד לשימוש אחד

חצעירים

הנסיעות ש לן.

*כמו כ ^יזכ ^כל נרשם במערכת נסיעה מפוארת :
#תיק ״פרפר״ משגע לנסיעות
• חולצת נסיעה מקסימה

*לפי שער 22.5ל״י = $1
אל תתפתה לחוברות המצטטות מחירים

גזור מודעה זו וגש עוד היום להרשם
אצל סוכן הנסיעות שלן!

הטיסות