גליון 2179

כרטיס האשראי היחידי המעניק הנחות

בשאת מצה לקבל הנחה
גם כשאיו מכירת סוף העונה,
שלפי ישראכרע
במקרה ראית שמלה שכאילו
נתפרה במיוחד בשבילך. השמלה
יקרה ואת רוצה לקבל
הנחה. אבל למי יש סבלנות
לחכות למכירת סוף העונה.
כשיש לך ישראכרט אינך |
צריכה לחכות. ישראכרט
הוא כרטיס האשראי היחידי

^ 130

ם £ 1 _1 1 3 0

*1.ו*0וז***1ז*£01*00*1(0
בארץ המעניק לך הנחות. יתר על כך,
עם ישראכרט את יכולה
להסתובב ברחבי הארץ, ללא
שראכרט: מזומנים, לרכוש בנוחיות
150* 0* 00 1.10.
ולשלם אחת לחודש. כך את

נהנית מאשראי ללא ריבית
״׳י״י יג 10 001 23451
בתוספת הנחה. בקיצור,
03/80
מנ חםבו ־ ע ס
אשראי וטוב לך.

ישראכרט. יו ת קרד.

אשראי וטוב לי בארץ ובעולם.

של צה״ל ותחנת־השי־

הרמטכ״ל, המטה
דור שלו.
אילו קרה כל זה בארצות־הברית, הייתי
תביעת־פיצויים נגד דיין,
מגיש עתה
והייתי זוכה בכמה מאות אלפי דולארים.
מכיוון שזוהי ישראל, שאין בה שום ערו בה
לזכויות־הפרט, אסתפק בגילוי זה.
גלי מור א

״העולם הזה׳ /שבועון החדשות הישראלי. המערבת והמינהדה :

תל־אכיב, רחוב גורדו] ,3טלפון 243336־ .03 תא־דואר 136
מען מבר קי :״עולמפרס״ .מודפס ב״הדפדם החדש״ כע״מ, תל־אביב.
רה׳ בן־אכיגדור. הפצה ״גד״ כע״מ. גלופו ת: צינקוגרפיה
״בספי״ כע״מ. העורך הראשי: אורי אכנרי • העורר: אלי תבור עורך
תבנית: יוסי שנון. עורכת ביתוב: ענת ישראלי צלמי־מערכת:
ציון צפריר וגילה רזין • ראש המינהלה: אברהם
סיטון. מחלקת המודעות: רפי זכרוני • המו״ל: העולם הזה בע״מ.

__ מדוע

שניים אל ה?

ובבן, היתה רשימה שחורה.
דיברנו על כך במשך שנים. לא היינו
צריכים לנחש. ירעתי כי לפחות בתחנת־שידור
אחת, גלי צה״ל, אין לי כל אפש רות
להשמיע את קולי.
כמה מעובדי תחנה זו, שביקשו מדי
פעם לראיין אותי, נתקלו בקיר אסום.
הם הודיעו לי על כך ברמז.
לפני שבועיים גילה שימעון פרס סוף־
סוף את הסוד. בישיבה של סיעת המערך
בכנסת, נשאל אם אכן היתד, קיימת ר שי מה
שחורה ברשות־השידור, בתקופה שבה
הוא כיהן כשר־ההסברה (בממשלה האח רונה
של גולדה מאיר, אחרי מילחמת יום־
הכיפורים) .פרס השיב תשובה ברורה.

שאלה אחרת היא מדוע בחר דיין
דווקא בשנינו — בבן־אמוץ ובי — כקור בנות
יחידים של הרשימה השחורה. זה
מחמיא מאד — אך מה היתד, הסיבה?
לייתר דיוק — מדוע דן בן־ א מוץ? לגבי
היו אלף ואחת סיבות. שללתי את מדי ניותו
של דיין, את מעשיו, את אורח־חייו.
אך במה פשע בן־ א מוץ? ומה קישר אותו
א לי?
דיעותיו של בן־אמוץ אינן זהות לרי עות
,׳ ומעולם לא חיו. אמנם שיתפנו פעו לה
לא פעם בהפגנות ובמחאות שונות,
אך כך עשו מאות אנשים אחרים, המופי עים
באמצעי־התיקשורת. מדוע הוחרם דן?
לכך יש רק תשובה סבירה אחת.
בשעתו פירסם העולם הזה מדור אישי

הולכים ורכים המיקרים של גניזת
מידע חיוני על-ידי אמצעי־התיקשורת ה ממלכתיים,
הכפופים עתה למרותו של
טומי לפיד ומשלחיו.
זהו רק ראשיתו של תהליך. מי ששילח
את לפיד, איש הימין הקיצוני״הקיצוני,
אל המכשיר הזה, לא התכוון להסתפק
בדקירות. הוא התכוון לערוף ראשים.
מכאן שהולכת וגדלה הסכנה כי יימנע
מן האזרח מידע חיוני, שתיגנזנה ידיעות
תשובות, שתתפתח מערכת שיטתית של
שטיפת־מוח.
כל זה מגביר את חשיבותו של אמצעי־התיקשורת
האחד במדינה, שבו אין דרי-
סת־רגל ללפיד וללפידי ם: העולם הזה.
היו שחישלו את עצמם כי בישראל
החדשה שוב אין צורך בשבועון המסויים,
שתפקידו הבילעדי הסתיים, וכי את המידע
הדרוש אפשר לקבל בכל אמצעי־התיק־שורת.
אשלייה זו מתה עתה. שוב, כמו
בשנים הראשונות של המדינה, אין תחליף
להעולס הזה.
לגבי פירסום סוג מסויים של ידיעות,
שסתרו את הקונסנזוס הקדוש, היה לנו
תמיד תפקיד מיוחד. עכשיו מתרחב תם-

הוא הודיע שהיתר, קיימת רשימה שחו רה
בגלי צה״ל, ושהיתד, מורכבת משני
שמות בי לבד: אורי אבנרי ודן בן־אמוץ.
אסור היה להזכירם בגלי צה״ל, או להניח
להם להשמיע בתחנה זו את קולם.
מי חיבר את הרשימה? גם על כך השיב
פרם. את ההוראה נתן משה דיין, בתפ קידו
כשר־הביטחון, הממונה על התחנה
הצבאית.

פרץ עופר

איני בטוח שזוהי כ ל האמת. במשך
שנים ארוכות חששו גם עורכי־תוכניות
בקול ישראל להזמין אותי לראיון, ועד
לאחרונה הם חשבו פעמיים לפני שהחליטו
לעשות זאת( .אחרי כניסת טומי לפיד ל תפקידו,
יתכן שלא יצטרכו עוד לחשוב).

ה עו ל ם

ת א לי דו מיד
ח מי ל! ר ה׳ נגע במילחמתו של השבו עון
הבריטי, סאנדיי מיימס, למען קור בנות
הרפואה תאלידומיד.
יצרני הרפואה, שגרמו ללידתם של 450
ילדים חסרי־גפיים בבריטניה, התעללו ב־קורבנותיהם
ולא שילמו להם פיצויים נאו תים.
מישפחות הקורבנות הגישו תביעות
נגד היצרנים — ומאותו רגע הפך העניין,
״סוב יודיצה״.
לפי העיקרון המקודש,
אסור היה לעיתון ברי טי לטפל בנושא
הזה ביכלל, מילבד ״דיווח הוגן״ על מה
שהתרחש בבית־המישפט. אסור היה לו
לחשוף את מעשי היצרנים ולמחות על
יחסם הציני לקורבנות.
בחסות ההשתקה החוקית הזאת, עשו
היצרנים כרצונם, משכו את המישפטים
במשך יותר מ־ 15 שנה, בשעה שהקור בנות
סבלו יסורי־תופת.
בסופו של דבר הגיש העיתון הבריטי
קובלנה נגד החוקים הבריטיים אל הוועדה
המישפטית בשטראסבורג. ברוב של 11
נגד 9קבעה הוועדה כי המצב בבריטניה
(וממילא גם בישראל) נוגד את חופש-
הביטוי, ושיש לתת לעיתונות את הזכות
לפרסם את הדברים.
ההחלטה היכתה גלים בעולם. שבועון
אמריקאי ציין שאילו היה המצב המישפטי
בארצות־הברית כמו בבריטניה, לא היתד,
פרשת ווטרגייט מתגלה מעולם — מאחר
שעם העמדת הפורצים לבניין ווטרגייט
לדין, הפך כל העניין ״סוב יודיצה״ ,ואסור
היה לוושינגטון פוסט לטפל בהשלכותיו.
בישראל דוגל שופט בית־המישפט העל יון
חיים כהן, וכמוהו גם עמיתו מאיר
שמגר, בגישה החופשית האמריקאית. אך
שופטים אחרים אימצו לעצמם את הגישה
הבריטית, והיא השולטת עתה בכיפה —
דבר המעמיד את חופש־העיתונות בארץ
בסכנה חמורה.
אני מקווה כי ההכרעה הבינלאומית ב־שטראסבורג
תשפיע גם על שופטי ישראל.

מ ח גי
הישראלי היפה

הז ה 2179

י לדי

פרידה

כולם

בתקופת כהונתו של דויד בן־גוריון,
כאשר שימעון סרס היד, מס׳ 2ואיש־אמונו
של הזקן, כלל לא עלה על הדעת להזמין
אותי לתוכנית כלשהי ברדיו. על כך אין
פרם מדבר כעת. אבל הוא מוכן לדבר
על אוייבו דהיום, משח ריין.
משום־כך יש כעת הוכחה מוצקה לדבר
אחד: משה דיין הורה לסתום את פיהם
של שני אנשים בגלי צה״ל — תחנת־שי־דור
ממלכתית, הממומנת על־ידי הציבור
כולו, והשייכת לצבא המורכב מן הציבור
כולו.
ולא זאת בילבד, אלא שכל עובדי גלי
צה״ל, קצינים ואזרחים, נכנעו לפקודה
זו. וכל הרמטכ״לים ששירתו באותה תקו פה
— לפחות חיים בר־לב ודויד אלעזר —
קיבלו על עצמם את הדין המשפיל וביצעו
את ההוראה.
יתר על כן, הוראה זו נשארה בתוקפה
במשך שנים ארוכות, גם אחרי שדיין
הועף, בבעיטה ציבורית מוחצת, מתפקיד
שר־הביטחון. יורשו, שר־הביטחון שימעון
פרס, המשיך בהפעלת רשימה שחורה זו.
(רק לפני שנה־שנתיים ניתן לי לראשונה
להתראיין בגלי צה״ל — וגם אז לא על
עניינים מדיניים, אלא על נושאים ספרו־תיים־תרבותיים).

זה היה אפשרי בתקופת הזוהר של
וממשלת־המערך,
ממשלת-הליכוד-ד,לאומי
מה רבה הסכנה בימי שלוט הליכוד!

את בריטניה בחריפות על השימוש בעי קרון
״סוב יודיצה״ לסתימת פי העיתו נות
החופשית, והורתה לבריטניה לשנות
את החוק — אותו החוק המופעל בישראל.
ישראל רוצה להשתייך למוסדות האי רופיים,
ושולחת דרך־קבע מישלחות למו שביהם
בשטראסבורג. מעניין אם יקבלו
בתי־המישפט הישראליים להבא את ההכ רעה
הברורה של המוסדות המיסטיים של
הקהיליה.

קיד זה מחדש. ככל שיגבר הלחץ על
חופש־המידע וחופש-ה,ביטוי, כן יגדל ה תפקיד
האמיתי שממלא שבועון זה.
הסיסמה ״בלי מורא, בלי משוא־פנים״
הפכה, כך חשבו רבים, נחלת־העבר. חו ששני
שהיא הופכת שוב מיצוות ההווה.

הכרעה
ב שטראסבורג
דן כן־אמוץ•
הרשימה השחורה
של בן־אמוץ. באותה תקופה התעניין בן־
אמוץ גם בעסקיו הארכיאולוגיים של דיין.
במשך זמן־מה ניהלנו — בן־אמוץ ואני —
מערכה משולבת, בעיתון ובכנסת, נגד
שוד־העתיקות של דיין, חפירותיו הבלתי-
חוקיות תוך ניצול מעמדו כשר־הביטחון,
המיסחר הבינלאומי שלו בחפצים ארכיאו לוגיים
גנובים, ועוד ועוד.
זאת היתד, המערכה הציבורית היחידה
שערכנו ביחד, בלי השתתפות אחרים.
מכאן המסקנה המתבקשת, כי הרשימה
השחורה של דיין היתד, מעשה־נקם אישי
לגמרי. היא לא נבעה אף מעקרונות פולי טיים.
היתה זאת נקמה פרטית — ולצורך
פרטי זה נוצלו תפקידו של שר־הביטחון,
* במיבצע־מחאה נגד החפירות הבל־תי־חוקיות
של דיין. בן־אמוץ חפר באופן
הפגנתי באתר־חפירווז ארכיאולוגי ליד
תל־אביב.

אחת הסכנות המאיימות תמיד על
חופש־העיתונות בארץ באה מצד בית-
המישפט, והיא כלולה בשתי המילים הלא-
טיניות ״סוב יודיצה״ (״תחת השופט״).
ביגלל שתי מילים אלה, נמנע העיתון
לפרסם חומר רב, שיש לו חשיבות ממד רגה
ראשונה לציבור. מדי פעם, כאשר
אנו מעזים לפרסם חומר על נושא התלוי
ועומד בבית־המישפט, אנחנו מקבלים על
עצמנו סכנה רבה.
לאחרונה אף הורשענו במישפט פלילי
על עבירה זו. שופט־שלום הטיל עלינו
קנם, בצירוף ד ברי־גינוי חריפים.
אנחנו, לעומת זאת, עומדים על דעתנו
כי חובה של עיתון. היא למסור לציבור
מידע בעל חשיבות ציבורית, וכי אין לפ רש
את עיקרון ה״סוב יודיצה״ אלא במו בנו
המצומצם ביותר.
עכשיו זכתה עמדתנו בתמיכה בינלאו מית
כבירה, מצד אחד המוסדות המיש־פטיים
החשובים ביותר בעולם — הוועדה
האירופית לזנויות־האדם, היושבת מזה 25
שנים בשטראסבורג.
הוועדה — שהיא מעין בית־מישפט בינ לאומי
של הקהיליה האירופית — גינתה

איף להיפרד מידיד, שהיה גם חבר-
לעבודה ושותף־למאבק?
פרץ עופר הצעיר בא אלינו ב־,1957
בתשובה על מודעה שפירסמנו, ושבה הז מנו
צעירים בעלי־אמביציה לבוא ולל מוד
אצלנו את מלאכת־ד,כתבות. מכל ה צעירים
שנענו, רק עופר החזיק מעמד.
במשך כמה שנים שימש ככתב בכיר.
לאחר מכן פנה לעסקים פרטיים. אולם
כאשר איימה סכנה על העולם הזה, עם
חקיקת חוק־לשון־הרע הדראקוני נגדנו,
מיהר להתייצב. המזימה נגד השבועון נת נה
את הדחיפה האחרונה להקמתה של
תנועת העולם הזה — כוח חדש. כשהו דעתי
על כך, היה פרץ עופר בין הרא שונים
שהופיעו כדי לתת יד ליוזמה.
מאז, במשך קרוב ל־ 15 שנים, היה
עופר שותף לכל פעולותי המדיניות, כחבר
מרכזי במוסדות תנועת העולם הזה — כוח
חדש, ועם הקמת מחנה שלי, גם במוס דותיו.
בעיני היה דגם מובהק של היש ראלי
היפה — מוכן בכל עת להתנדב
לפעולה, בידעו מראש שלא תצמח לו
מכך שום תועלת אישית שהיא; משרת
נאמן ותכוף במילואים ושואף לשלום בכל
רמ״חאב ריו! עליז תמיד, קצת שוויצר,
בעל שכל י שר. תמיד היה לי נעים לר אותו
בקירבתי בהפגנות, לשמוע את דב ריו
המפוכחים בדיונים פוליטיים, לקבל
ממנו רעיונות ודברי־ביקורת על העולם
הזה.
בשבוע שעבר נדהמתי לשמוע כי גבר
צעיר זה, שופע החיים, נפטר לפתע, והוא
בן 41 בלבד.

הי ה

גיליון ״העולם הזה״ שראה אור השבוע לפני 25 שנה
כדיוק, הקדיש כתכת־שער נירחכת לחייו, דמותו ומותו של
מייסד האירגון־הצכאי־הלאומי (אצ׳׳ל) ,דויד רזיאל, בפי שאיש
לא הכירו. הכתבה הביאה מאות עובדות חדשות על דיוקנו של
האיש, תמונות פרטיות ומיסטכים שטרם פורסמו. ב מדור הקרי־קטורות
של השבועון פורסמו שני עמודים מתור ״הראי העקום
של מצריים״ ,ובהם קריקטורות מתיר העיתונות המצרית של
אותם ימים, המשקפות מעט מעולמם הפוליטי של המצרים.
מדור הסיפורים של השבועון הביא פרק מידך הספר ״התפסן

ש הי ח

כשדה־השיפון״ מאת גי. ד .סאלינג׳ר ( שרא האור לפני 25
שנה תחת הכותרת ״אני, ניו־יורק וכל השאר״) שנמכר לקוראי
״העולם הזה״ כהנחה של 40 אחוז.
כשער הגיליון: דויד רזיאל, מייסד האצ״ל ומפקדו הראשון.

מות הצלם שאילת את הקוב על ״אלטלנור * הקוב על
החזירות

* האציל מתכחש לילירמוו ולמשה שמיו
עיתונוח מוחו של צלם
מיקלעי ברן פלטו צרורות, מרגמות
הטילו פגזים, ואוניה שחורה עלתה באש
ועשן מול חוף תל־אביב. בין נושאי הרו בים
והמיקלעים הסתובב צעיר רחב־גרם.
היה זד, דוברט קאפא שכיוון לעבר אלטלנה
ואנשיה, שקפצו לתוך המים. הוא היטיב
לכוון מאלה שהתקדמו לידו לעבר חוף-
הים. הוא כיוון את מצלמתו.
לפני שהעריב היום ניפצע קאפא ברגלו
על־ידי כדור תועה, אך הוא המשיך לכוון
את מצלמת הקונטכס שלו, בעלת העדשות
הטלסקופיות, עד שאסף במצלמתו כתבת
צילומים מזעזעת.
קאפא נשאר בארץ משך כל חודשי מיל-
חמת־העצמאות. חזר לארצות־הברית רק
אחרי שסיים את צילומם של שני סיפרי
תמונות: דו״ח על ישראל וזאת היא
ישראל.
לא היתה זאת הפעם הראשונה, שבה
שימשה המצלמה כנישקו האישי של קאפא.
לראשונה השתמש בה במילחמת האזרחים
הספרדית, שאותה כיסה בשביל שני גדולי
השבועונים האמריקאיים לייף ולוק. קאפא,
שצילם גם בצד הקומוניסטי וגם בצידו
של הגנרליסימו פראנקו, התפרסם לאחר
מכן, במייוחד בצילומים שהביא מסיור ב״
ברית־המועצות.
את נישקו לא זנח קאפא עד יומו האח ר
ו ן, שבא עליו בגיל , 41 בשבוע שעבר
כשעלה על מוקש בקירבת הנוי שבהודו־סין

זכר ידידו של קאפא וחברו לעבודה,
צלם העיתונות הוותיק, פאול גולדמן, ב שומעו
את הידיעה על מות חברו :״היה בצורה אפשר לצפות מקאפא שיימות
שכזאת. הוא היה צלם ללא־חת, רודף
החדשות ביותר שפגשתי אי־פעם. עדשתו
היתר, תמיד מכוונת.״

עורכי־הדין בחרו ללחום בתובעים בנשק
שלהם. גם הם התמחו בפירוש מילות־חוק,
הגישו עירעור בטענם שגידול־חזי-
רים אינו מלאכה, אלא עסק.
תותח ככד• אולם לשוללי־החזירים
לא היה איכפת: מלאכה או עסק —
החיות הטמאות מוכרחות להעלם מעל פני
הארץ הקדושה. הם לא חיכו לעירעור,
הפעילו תותח־כבד: האפוטרופוס על ניב-
סי הניפקדים הוציא צו־הריסה על דירי-
החזירים הנמצאים באדמותיו.
מאז התפתח הקרב תוך חילופי-יריות עירעוד בעלי־הדירים הגישו
מהירים.
נוסף. מתנגדיהם קיצרי־הרוח הפעילו את
תקנות ההגנה למניעת רווחים מופקעים,
שלפיהן נאסר על הנתבעים להחזיק חזי רים
בכל מיספר שהוא, לכל מטרה שהיא.
בעלי־הדירים סירבו לציית לתקנות. המד
עצות־המקומיות המדורבנות על־ידי המים־
לגות הדתיות, הגישו נגדם תביעות פלי ליות.
נראה
כי יעבור זמן רב, עד אשר
תתברר התביעה בפני טחנות־הצדק האי לנבור
טיות.
בינתיים יוסיפו החזירים
באשפתות ועורכי־הדין יוסיפו לחטט ב חדשים,
ספרים,
לחפש סעיפים חוקיים
שישמשו בתחמושת להמשך המאבק.

חל־אביב

תוצאות החיטוט לא איחרו לבו א: בעלי
דירי החזירים בבית־דגון, צריפין וסביבות
ראשון־לציון, הובאו לדין בהאשמה מוזרה
במיקצת: ניהול מלאכה ללא רי שיון. הנא שמים
לא קיבלו את הדבר ברצינות והודו
באשמה. הם הזעיקו לעזרתם עורכי־דין רק
כאשר הובהר להם, שנוסף על תשלום
הקנסות ייאלצו גם לסגור את דירי־החזי-
דים שלהם.

• על שמו של חברט קאפא קיים
פרס לצילום עיתונות, שהוא מחשובי ה פרסים
העולמיים בצילום.

תאריך :

רוח ש חור הבאה
בצהרי אחד מימי השרב הכבד, ירד על
צפון תל־אביב מסך פיתאומי של פיח
כבד. הוא חדר לדירות הקומות העליונות,
השחית כבסים נקיים, סדינים, שמלות וחלי פות,
לא פסח גם על צורכי מזון שנזדמנו
בדרכו. אחרי חקירה קצרה התברר לתו שבי
צפון־העיר, כי מקור הפיח הוא
בארובות תחנת־החשמל רידינג.

ה שבו מון ה מצוי ר
ל אי־נ סור מגי ה

כיצד להעלות את המתירים
מכלי להעלות את האינדכש
ולהצליה כממשלה
וזאת לוי אשכול קרנג׳י.
(כל הזכויות שמורות)
ביר• קדם שררה בין הכלכלנים המ פגרים
הריעה התמימה כי עלית המ הירים
חייבת לגרור אחריה עליה של
אינדכס יוקר המחיה. ההיפך הוא הנכון.
ע׳.ית המחירים היא
במדינה נאורה,
הגורם האמיתי להורדת האינדכס•
הדבר הוא פשוט. כל עוד שכר הדי־ד,
הוא נמוך ויש בידי הפיעלים לשלמו,
הריהי מד,ויה׳ בצדק, חלק מן האינדכד.
אילב ביג ע ששכר״הד־רה עולה בצורה

דויד בן־גוריון פרץ בבכי מר. חום
השרב הלוהט חדר גם לצריף העץ, התיש
את כוחותיו. היתושים עקצו את פניו
מבלי רחם, השאירו עליהם כתמים אדו מים.
מזה כמד, שבועות שלא באה לפיו
בננה הגונה. דוי ד בן־גוריון לא היד, איש
שדה־בוקר, כי אם תושב צעיר למדי (בן ליד גני־תיקווה,
ארבעה חודשים) של
פתח־תיקווה.
אביו, לאזר וכסלר, זיכה אותו בשם
המקורי הזה, קיווה להקל בכך על חייו

ששוב אין בידי הפועלים לשלמו, עוב דים
הפועלים מטבעם לגור במקלטים
עזובים ׳ ובגנים ציבוריים, היינו כל
ההוצאה הכלולה בסעיף ״שכר דירה״
נעלמת מאליה.
.מחשבה מדעית שיטתית תבהיר לנו
שכלל זד. חל כמעט על כל מצרכי
החיים, אם, למשל, עולים מחירי הנסי עות,
ברור שהפועלים מעדיפים, ושוב
בצדק׳ ללכת ברגל. ממילא נעלמת ה הוצאה
הנ״ל. יימצא מי שיגיד שבמקרה
זה יעלה סעיף סוליות הנעליים, או^ב
גם על כך אפשר.להתגבר על״ידי מדי ניות
רבת־ מעוף של העלאת מחירי
הנעליים. במקרה זה יעדיפו הפועלים׳
בהגיונם הפשוט, ללכת יחפים, דבר
שיוריד את האינדכס עוד יותר.
כלכלנים הנאחזים בציפורניהם בעבר
המעובש יטענו כי יש סייג טבעי ל שיטה
׳זו, כגון צריכת הלחם וכדומה.
אני חייב׳ להודות ׳ שטרם ׳נמצא פתרון
יעיל לבעיה י• כאובה זו׳ אולם אם ית פתח
המדע בקצב הנוכחי, יש לקוות.
כי נדע להתגבר גם על תקלה זו.

3.6.54

ועל חיי התינוק. תיקוותו לא התגשמה וכל
שזכה בו, היד, מיכתב ברכה מראש־המט־שלה
לשעבר. וכסלר לא נירתע, וי ר ד חו דש
אחרי ברית־המילה של דויד בן־גור-
יון לשדה־בוקר הרחוקה 100 קילומטר מ־גני־התיקווה,
וניפגש עם דוי ד בן־גוריון
הראשון. הוא הזכיר לו את ד,קירבה ה שמית,
וביקש עזרה להעסקתה על-ידי הק צאת
רי שיון למיקצוע הלאומי, בעלות על
קיוסק.
בן־גוריון הראשון הצטער מאד, והס ביר
לווכסלר, שעלה ארצה לפני ארבע
שנים מרומניה, אמיתה י שר א לי ת :״עכ שיו
אינני ראש־ממשלה. ואיני יכול לע שות
דבר עבורך.״
וכסלר נוכח לדעת, שהשם שהעניק לבנו
לא שינה את מזלו. לא העניק לו זכויות
מייוחדות. גרוע מכך, צליל השם בבית
העכיר את מצב רוחו, הזכיר לו את פגי שתו
העקרה בשדה־בוקר. בשבוע שעבר
החליט וכסלר על פיתרון מרגיע: על־ידי
הודעה בילקוט הפירסומים הממשלתי מס׳
348 הפך דויד בן־גוריון רישמית להירש
וכסלר.
בינתיים ממשיכה האם לקרוא לרך הנו אותו

מותק בן־גוריון, והאב מכנה
כתינוק פשוט ומהרהר אם לא כדאי, בכל
זאת, להחליף את שם ילדו בשנייה, הפעם
למשה שרת.

ש נכון בז מן לא 1131

חיטוט ח1׳ 1־י
החוגים הדתיים לא קיבלו אפילו את
האצבע של אישור חוקי-עזר עירוניים נגד
גידול חזירים. בכל זאת המשיכו לרצות
בכל היד, וחיטטו בסיפרי־חוק עבי־כרם,
וניסו להיעזר בסעיפים ובסעיפי־סעיפים
שונים ובאפשרויות השונות לפירושם.

במשך עשרים השנים האחרונות הש תמשו
ברידינג במבעירי בובקופווילקוס
הבריטיים. כשהוכנסו השנה טורבינות 50
ג׳נרל
אלף כוח־סוס החדשות מתוצרת
אלקטריק האמריקאי, נתבקשה חברת־החש־מל
על־ידי מישרדי האוצר והפיתוח מממני
הקנייה מכספי המענק האמריקאי, להש תמש
בציוד אמריקאי. חברת־החשמל רכ שה
מבעירי־דוודים אמריקאים וקיבלה עבו רם
אחריות לעשר שנים. עשר שנים אלה
נמשכו בדיוק עד הניסיון הראשון בשבוע
שעבר, כאשר ד,מבעירים לא שרפו את
הדלק כהלכה, והזרימו ענני פיח לקומות
העליונות של בתי צפון תל-אביב.

ד ר כי אד ם

התל-אביבים המפריחים מחו בפני הנ הלת
חברת־החשמל, וזכו בהסבר מקורי :
״רוח חמסין שנשבה לדרום סחפה עימד,
את הפיח.״ את הסיבה האמיתית ידעו
עובדי תחנת־הכוח רידינג: מקור הפיח
לא היה במשב רוח פיתאומי, כי אם בקיל-
קול שחל במבעירים האמריקאיים החדשים
המסייעים להפוך לאנרגייה חשמלית את
הדלק המניע את שתי הטורבינות החדשות
שהורכבו השנה ברידינג.

״העולם הזה״ 867

אנשים
י• כשנזדמן הרמטכ״ל משה דיין ל ניצן
ורצה
קפד, הסטודנטים הירושלמי
להשאיר פתק לחברו, מצא פתרון מקורי
לבעיית המחסור בניי ר: הוא קרע פינה
ממודעה שהיתה תלויה בבית־הקפה והש תמש

כני מהרשק

#פוליטרוק הפלמ״ח
לא היה זקוק לנייר, כי אם לסכין גי לוח.
כשנשאל מדוע שמנו פניו, הסביר:
״צריך להתגלח.״
#מארגני טכס גילוי אנדרטת איש
אצ״ל, דב גרונר הקציבו למי שהיה ראש
לח ״י, נתן פרידמן ילין־מור, מושב
אחד על הבמה. ילין־מור ביקש מקום נוסף
על הבמה לחברו למיפקדד, יצחק יזרניצ־קי
שמיר״ .כשלא נענה, נעדר ילין-
מור בשעת הטכס מן הבמה, ועקב אחריו
ביחד עם שמיר מבין הקהל.
!• הסופר נדכה שמיר עמד בשבוע
שעבר על הטעם הקלוקל של הקהל מ בשרו
ומדמו. הוא סיפר ל ח בריו :״אפילו
בתי מסרבת לשתות חלב טוב, משתגעת
אחרי סוכריה צבעונית שאין לה ערך.״
#תחבולה להפצת מחברת שיריו מצא
המשורר השמנמן והמזוקן משה דור
הרבים־מאד, ידידיו לידי
(קליבנוב) :
שלהם הוא חייב כסף רב־מאד, תוחב דו ר
בחיוך טופס של מחברתו שיצאה עתה
לאור, ומודיע בפסקנות :״החוב הצטמק
בלירה ורבע.״

המכהן כיום

כיושב

ראש

הכנסת.

למבקשים את הטוב ביותר

0וסום מרניק|רכאלטיואן

ה עו ל ם

הז ה 2179

השבוע במאה ה־ 2 0
מה אירע כמאה ה־ 20׳ כשבוע שכין ה־ 6ל־ 12 ביוני ץ כמדור חדש
זה יסקור ״העולם הזה״ במה מן המאורעות שאירעו כ־ 78 השנים
הקודמות בשבוע שכו מופיע הגיליון.

1908

<9 4 5

— באדמת דלקייה נוסדה חוות

ההכשרה של המישרד הארץ־ישראלי ב גליל׳
כנרת. היום עלתה על הקרקע הקבו צה
הראשונה בת שמונה חברים. קבוצת
כנרת נחשבת למיפעל ההתיישבותי הרא שון
של ההסתדרות הציונית וכערש התנו עה
הקיבוצית בארץ.

— 6.6הוקמה מועצת הפיקוח של
בעלות־הברית בברלין. העיר חולקה לאר בעה
אזורי ם: אמריקאי, בריטי, צרפתי
וסובייטי.
— 11.6מפקד ההגנה, אליהו גולומב,
נפטר בגיל .53 אבל כבד ירד על היישוב.

1920
— 12.6בוועידת אחדות־העבודה
כנרת נוסד האירגון הצבאי המחתרתי
יהודי ארץ־ישראל בתקופת המנדט
ריטי׳ ההגנה, או כפי שהיא כונתה

ב־של

1946

6.6הוקמה הסתדרות הציונים הכל ליים
בארץ־ישראל, בראשות יצחק גרינ-
בוים ומשה סנה. ועידת הקיבוץ המאוחד
דחתה את הצעת מפא״י לאיחוד התנועה
הקיבוצית.

<9 4 8
— 6.6מעפילי קפריסין הכריזו על
שביתודרעב, במחאה על איסור עלייתם
לארץ־ישראל. בבריטניה נפצעו יהודים
בהתנגשות עם אוהדי הנאצי מוסלי. צה״ל
כבש את יבנה.
— 10.6קבוצת גזר נפלה. כעבור שעות
אחדות נכבשה מחדש על־ידי צה״ל. בירו שלים
הודיעו על מנת המזון השבועית
לנפ ש 100 :גרם גריסי פנינים 100 ,גרם
שעועית 85 ,גרם לחם 50 ,גרם מרגרינה,
80 גרם ביסווקיטים 40 ,גרם גבינה 100 ,
גרם קפה (למבוגרים בלבד) 100 ,גרם

מים ממקורות הירדן לנגב. נפטר איל-
העיתונות הבריטי, הלורד ביוורברוק, בגיל

1967
— 8.6הושלם כיבוש חצי־האי סיני.
מצריים מודיעה על נכונותה להפסקת-
אש. צה״ל משתלט על כל מעברי הירדן.
אוניית הביון האמריקאית ליברטי טובעה
בשגגה על-ידי מטוסי חיל־האוויר, עשרות
אנשי צוות נהרגו.
— 0.6צה״ל הגיע לגדות תעלת סואץ.
הסורים מפרים את הפסקת־האש וצה״ל
עולה על רמת הגולן. עבד אל-נאצר הודיע
על התפטרותו וחזר בו למחרת היום. המלך
חוסיין הודה במפלת צבאו.
— 10.6החזית הסורית התמוטטה. קו־ניטרה
נפלה בידי צה״ל. בשעה 6.30 נכנ סה
לתוקף הפסקת־האש ומילחמת ששת-
הימים הסתיימה. ברית־המועצות ניתקה
את קשריה הדיפלומאטיים עם ישראל.

1968
— 0.6הקונגרס הציוני ה־ ,27 שנערך
בירושלים, הפקיע מידי הסוכנות היהודית
את הטיפול בעליה, ותיק העליה נמסר
ליגאל אלון. יוסף אלמוגי מצטרף לממשלה
כשר־העבודה.

1971
— 8.6צעירים משכונת־התיקווה הת פרעו
ליד מישרדי ההתאחדות לכדורגל,
ברחוב קרליבך בתל-אביב, בטענה שנגרם
עוול לקבוצתם בני יהודה. חלונות ראווה
נופצו 4 ,שוטרים נפצעו ונתגלו 15 בקבוקי
מולוטוב.
— 11.6מייסדו ומנהלו של בית־החו-
לים תל־השומר, הפרופסור חיים שיבא,
נפטר בגיל .63 כיום קרוי בית החולים
על־שמו.

1972
— 11.6שר־המישפטים, יעקב שמשון
א לי הו

גו דו מ ב

11.6.1945

השורה או האירגון. בוועידת־היסוד נקבע,
כי תפקיד ההגנה יהיה ״להגן על חיי יהו דים,
רכושם וכבודם.״

1928
— 8.6פקין נכבשה על־ידי הצבא הסי ני
הלאומי. ממשלתו של הגנרל צאנג קאי
שק זכתה בהכרה בינלאומית.
— 6.6החלו שידורי הטלוויזיה בניו־יורק.
השידורים היו שלוש פעמים בש בוע,
שעה וחצי אחר־הצהריים וחצי שעה
בחצות.

1954
— 8.6ניתן גזר־הדין בסישפט ארלו-
זורוב. אברהם סטבסקי נידון למוות, צבי
רוזנבלט זוכה ושוחרר.

<9 5 7
— 8.6על סיפון האוניה הר־ציון נוסד
החבל הימי לישראל, שמטרתו: פיתוח
הימאות העברית.

1959
— 12.6כוחות האצ״ל פוצצו את בניין
הדואר המרכזי בירושלים.

1940
— 7.6בתום 62 ימי קרבות קשים
נכנעה נורווגיה לפולשים הנאצים. המלך
הקון השביעי והמישפחה המלכותית יוצ אים
לגלות בלונדון על סיפון הסיירת הב ריטית
דבונשייר.

1941
— 12.6תל-אביב וחיפה מופצצות. ב-
תל-אביב פגעה פצצה בבית נכים 13 ,
נכים נהרגו ו־ 14 נפצעו. בחיפה הושבה
אש תותחי נ״מ. אחד נהרג ואחד נפצע.

<9 4 4
— 6.6החל מיבצע אייכמן בהונגריה.
במהלך מיבצע אייכמן חוסלה יהדות ארץ
זו ועימה חוסלו היהודים שנימלטו להונ גריה
בחמש השנים שלפני כן.
מכחכים השיאה יהטלס־זיו־.
סמדר הרן — ההאשמות שהרעי דו
את המדינה (״העולם הזה״
) 2174 והשידור החי בטלוויזי ה.
אשה אומללה, שעולמה נחרב עליה בין
רגע, בשיא יגונה הטרי, משיחה את ליבה,
ומנקודת ראותה הצרה, העכשווית, מלאת
הצער, מטיחה האשמות.
מותר לה, בין שהיא צודקת ובין שמס קנותיה
לא נכונות, ואין איש רשאי לס תום
את פיה או למונעה מלשפוך את מרי
ליבה. אך דבר אחר הוא להפוך הגיגי
לב דואב לאמת אובייקטיבית ולתת לדב רים
חשיבות אדירה על-ידי שידורם בטל וויזיה
ב שידור ישיר.
הזדעזעתי. ולא הייתי מעז להביע דעה,
אלמלא רצונכם להשתמש בפרשה הטרא גית
כנימוק נוסף כדי לנגח את יוסף
לפיד, בגלל רצונו לשנות סדר מקודש
בישראל, שלפיו כל אחד יו שב חזק על
כיסאו ואינו מש ממנו.
כל פליט שואה יאמר לכם, כי האפשרות
שתבוא הצלה לא היתד, קיימת והפחד
לא נמשך רגעים ולא שעות ואפילו לא
ימים, חודשים ושנים נמשך. בכל זאת
האמהות היהודיות לא היו משתיקות את
ילדיהן כדי להציל את חייהן.
אדם שאינו יודע זאת יכול להיות עורך-
חדשות רק בישראל, כי שידור כזה בכל
מקום אחר בעולם היה גורר מבול מחאות
יהודיות על זילזול בזכר קורבנות הנא צים.
טוב שקם אדם כיוסף לפיד ומתאמץ
להוציא את הנכס הציבורי ששמו טלוויזיה
מידיהם של עורכים לא-אחראים.
אי תו ר וקסלר, תל־אביב
נפגשתי לא פעם עם אודים ניצולים
מאש השואה ובאמת, כאשר הניצול דאג
אך ורק לעורו הפך קאפו בסייעו להשמיד
אלפים מאחיו. אז מי אנו כי נשפוט אשה,
שעל מנת להינצל חנקה אך ורק ילד
קטן א חד?
וכמובן, חובה עלינו לשכוח כליל דוג מות
מטורפות כסו יאנוש קורצ׳אק. אכן,
מעשים כגון אלה לא האדם הוא זה שיש פוט.
נראה
לי שיטיבו כלי-התיקשורת לע שות,
באם ימלאו את חובתם הכאובה
לחשוף מצבים, שבהם מעדיפה אם את
חייה על חיי ילדתה.
מלי צור, חולון

סוס 11־ 1331 באל־ש־יש

חיים שיבא
11.6.1971

יציאת בני
אז ועתה.

אבקת־חלב (לילדים בלבד) .מישמר־היר-
דן נכבש על-ידי הסורים — הנקודה היש ראלית
היחידה שנכבשה במילחמת השיח-
רור ונותרה בידי הערבים עד גמר המיל-
חמה. הוצא צו־גיום לכל הגברים בני
18 עד .46

י שראל

ממצריי ם

מה שמשה רבנו עשה במשך ארבעים
שנה עושה מנחם בגין בארבעים חודש,
אם לא פחות. משה נע מדרום לצפון
בשימחה, מנחם עושה את אותו המסלול

1952
— 8.6שר־האוצר, אליעזר קפלן, מו דיע
על החלפת שטרי הכסף בניכוי 10
אחוז למילווה חובה. בנק אנגלו־פלשתינה
הופך בנק לאומי לישראל.

1956
— 11.6מרוקו מטילה איסור על הע-
ליה לישראל ומפזרת את האירגון היהודי
קדימה.

1960
— 8.6ארגנטינה דורשת להחזיר לה
את אדולף אייכמן תוך שבוע ומחזירה
את שגרירה מישראל.

1961
— 7.6לראשונה מתגלה לציבור זהותו
של הסופר ק. צטניק. במישפט אייכמן
העיד הסופר, שהזדהה כיחיאל דינור, עדות
מזעזעת. דינור התעלף במהלך המישפט
והוצא מהאולם על גבי אלונקה. ישראל
שוחט, ממייסדי השומר ומראשי ההסתד רות,
נפטר בגיל .75 נחנך המרכז הרפואי
של הדסה בעין־כרם בירושלים.

1964
— 0.6הושלמה הקמת המוביל הארצי,
עורק המים בן 130 הקילומטרים, המביא

יעקב שימשון שפירא
11.6.1972

שפירא, התפטר בעיקבות הסערה הציבו רית
שקמה סביב חקירת פרשת נתיבי־נפט.

1974
— 7.6גולדה מאיר מתפטרת מהכנסת.
— 12.6נשיא ארצות־הברית ריצ׳ארד
ניכסון מגיע לביקור רשמי בישראל.

1977
— 8.6מנהיג הליכוד, מנחם בגין, נענה
להזמנת נשיא־המדינה, אפרים קציר, לה קים
ממשלה ומכריז כי בדעתו להקים
ממשלה על בסים לאומי רחב.
— 12.6אוניית־משא ישראלית משתה
מהים בקירבת חופי קמבודיה 66 פליטים
מווייטנאם.

1978
— 0.6כוח של צה״ל פשט על בסיס
ימי של הפת״ח בדהר אל־בורג, מדרום
לצידון, והרם אותו כליל. בפעולה נפלו
שני קציני צה״ל ושמונה חיילים נפצעו.
— 12.6סעודיה וצרפת חתמו על מה
שכונה ״עיסקת־הנשק של המאה העש רים״.

בעצב.
הראשון ניתץ את עגל הזהב, השני
נכנע לו.
כנראה שאת פרעה היה קל לסדר, מה
שאין כן ביחס לאנוואר אל־סאדאת. סוסיו
ורוכביו של הראשון טבעו בים, אך את
אלה של יור שו מקבלים בכבוד צבאי מלא.
אכן, זמנים חדשים...
ריסקה טל, חיפה

ה עו ל ם

הז ה

2179

״אתה י 1צא הלילה?יי
״אני מקווה שזה לא יהיה כמו בפעם הקודמת
שנשארנו פתאום בלי כסף מזומן
ויתרנו על סרט, וויתרנו גם על מועדון לילה...
כשיצאתי עם אורי, לא היו בעיות.
היה לו כרטיס כספומט.
הוא עצר על יד אחד הכספומטים,
״ניגן״ על הכפתורים
וחזר שמח עם אלף לירות״.
אם אין לך עדיין כרטיס כספומט,היכנס לסניפך, אחד מ 600-סניפי
בנק לאומי ובנק דיסקונט ברחבי הארץ,
ובקש את כרטיס הכספומט שלך,
שמוסיף לך -שרות בנקאי 24 -שעות ביממה.
בנק בנק בנק בנק
בנק
לאומי דיסקונט איגוד ברקליס-דיסקונט
ערבי ישראלי

מריבה עם ידיד ותיק
בגלל בעייה כספית,
עלולה לגרום לן הש בוע
מתח נפשי עצום.
מצד אחד לא יתן לך
מצפונך לזנוח ידיד ב צרה,
אך כנגד זאת
לא תהיה מסוגל מ 21
במרס ־
20 באפריל
בחינה נפשית לסייע
לו כדרוש. כל הח לטה
שתקבל ביחס לדילמה זו תיתן לך
הרגשה כי אתה מפסיד משהו חשוב.

ידידות ורצון גילויי טוב כלפי מכרים חד שים,
גס אם הכרת או תם
רק בימים אלה,
עשויים להשתלם במרו צת
הזמן. אל תסרב
לארח מכרים חדשים,
גס אם יביאו אתם ידיד
משלהם שאינו מוכר
לך, ושאינו מוצא חן
בעיניך. בעיה משפחתית אינטימית ורגישה
מאד, עשויה לבוא על פתרונה המוצלח.

י יוקרתך עלולה לעמוד
השבוע בסכנה, בגלל
כישלון אישי שמקורו
באי״הבנה. השתדל ל היות
סובלני יו תר כל והימנע
אחרים, פי מהטחת
עלבונות גם
אם אתה משוכנע ש נעשה
לך עוול. בעיקר
רסן את רגשותיך ב בית,
וגלה נכונות לסלוח לקרובי מיש-
פחתך על מישגים קטנים. עצבנות תזיק.

ר,וחוו
קוב הזהר מאד מלהיכנס ה שבוע
להתחייבויות כס פיות.
אל תיכנס לעיס־קות
חדשות בלי לב דוק
אותן היטב. עם
דאת, הזמן מתאים ל עריכת
תוכניות כספיות
ז 2ביוני -
לטווח ארוך. סמוך על
20 ביולי של ותבונתו עצתו ידיד, בעיקר אם נולד
במחצית הראשונה של חודש אפריל. אתה
עשוי לשאוב סיפוק רב מאירוע חברתי.

נסיעה קצרה ושיגר-
תית לכאורה, בעניי נים
הנוגעים לעבודתך
או לבעייה מישפחתית
כלשהי, עשויה לזמן
לך פגישה מרגשת עד
מאד. אם אתה רוו ק,
אתה עשוי לפגוש ה !
2ביולי -
ו? ב אוגו ס

שבוע, לגמרי במיקרה,
את אשתך לעתיד. עם
זאת, אל תתפתה להאריך את שהותך
במקום, מכיוון שרק הפתעה תקסום לה.

בסוף השבוע אתה עשוי
להיווכח שחלים בהדר גה
שינויים רבי משמ עות
בהשקפותיו על
החיים בכלל ועל ייעו דך
בחיים בפרט. זו
תחילת מחזור אסטרו לוגי
קצר, שבו אתה
עשוי לגלות בעצמך
כשרונות שמעולם לא
חשדת בקיומם. תן לדחפים הפנימיים לס חוף
אותך בשטח זה, וזה יגרום להצלחה.

השבוע כולו, ואולי אף השבועיים הבאים,
יעמדו בצילה של התרגשות גדולה שתעבור
עליך בעקבות החלטה מסויימת. אם מקבל
ההחלטה הוא אתה עצ מך,
אין ספק שה״א
קשורה בעניינים שב לב.
אם אחר הוא המח ליט,
תהיה התרגשותך
צמודה לאינטרסים ח שובים
של אדם קרוב.
כך או כך, אל תכלא
את רגשותיך, גלה או ! 23 בספטמבר -
תם לאנשים הקרובים 2באו קטובר
לך ותזכה למנה גדו לה
של עידוד. אך אם תמנע מלגלות
רגשותיך אתה עלול להתפס לדכאון נפשי.

חאזניים

השבוע עומד כוכב הלכת אורנוס להיכ נס
לתחום השפעה מעורב בהורוסקופ
שלך. התקופה המצ פה
לך צופנת לבטים
והסתבכויות מצד א נפ

והתעוררות
שית תלולה מצד שני.
בהדרגה תגיע למס קנה,
כי אינך מרוצה
ממעשיך והישגיך בע בר,
למרות שיש לך
סיבות רבות להתפאר
בהם. נצל את הזמן
לעריכת חשבון נפש, ואולי יעלה בידך
לגלות את הסיבה להרגשה מייוחדת זו.

דברים שתאמר ומעשים שתעשה בסוף הש בוע
יתגלו כגורליים, ויקבעו מהלך חייך.

גבר מקסים ומעניין בו
פגשת לא מכבר, או
שתכירי השבוע, ישפיע,
קרוב לוודאי ששמעת
עליו, ושכבר זמן רב

קיווית לפגוש בו. הי חסים
שיתפתחו לא יהיו
רומנטיים, אך, יביאו
לך סיפוק רב, ויאפש }
:בנובמבר ־
20 בדצמבר.
רו לך להתקדם מאד
מבחינה חברתית. הש תדלי
להתנהג בתבונה ולנצל את ההזדמ נות,
ולהתגבר על התרגשותך החיצונית.

השבוע יפה להשלמת עיסקות כספיות
ולחתימת חוזים הנוגעים בנכסי דלא-
ניידי• אם אתה מת כונן
לעקור למקום-
מגורים חדש, עליך ל לכלל השבוע הגיע
החלטה
מחייבת. הי שמר
לבל יושבתו תכ ניותיך
המעשיות בג לל
עניינים שבלב, גם
( 2בדצמבר •
אם הדבר יגרום לך
9י וינו א ר
למתח נפשי. דבר-מה
הקשור למיספר שש
יביא לך מזל באמצע השבוע. בת-גדי —
תחכי לנסיך על הסוס הלבן. הוא יבוא.

חילוקי דעות עם אדם הממלא תפקיד
חשוב בחייך, עלייך להיזהר בכל מוצא־פיך,
כי בימים אלה
אתה עצבני וחסר מנו חה,
ונוטה להתפרצו יות
ללא סיבה, ועלול
להפוך את חילוקי ה דעות
השיגרתייס כשל עצמם,
למריבה גדולה
שלא תוכל להשתלט על
התפתחותה. קרוב לוו דאי
שהסיבה לוויכוחים
תהיה בעייה כספית.
נסה למצוא שלווה נפשית על־ידי עיסוק
בתחביב שהזנחת או בטיול מחוץ לעיר.

נסה לראות את הדב רים
גם מנקודת מב טם
של האחרים, ו אל
תעשה מעשים ה גורמים
לאדם הקרוב
אליך עגמת נפש. גלה
רצון טוב כלפי חבריך
לעבודה. נסיעה קצרה
!9נ ר ביו א ר *,
בסוף השבוע תביא לך
סג במרס
את השלווה המייוח-
לת, ותסייע לך לפתור בעייה מעיקה.
השבוע לא ממתינה לך שום הצלחה
חברתית בולטת, כך שכדאי לך לנצל
את הזמן למנוחה ולטיפוח יופייך. אך
יש סימנים שהמצב ישתפר בעתיד הקרוב.

1נז0

מכתבים
ט־סוח־הבכנרה
וזכות־ראשננים
על הפסדי ״אל על״ והדרך להב ראתה
(״העולם הזח 2172-3-4
חברת אל על לא הזמינה 60 עיתונאים
לנסוע לארצות־הברית מתי שירצו.
במיסגרת פתיחת הקווים החדשים למיא-
מי ולשיקאגו הוכרזו שתי טיסות כטיסות-
בכוחה. האחת ב־ 2באפריל (למיאמי) ורד
שניה ב־ 16 באפריל (לשיקאגו) .אל על
פנתה למערכות העיתונים, והמערכות הן
שקבעו מי ישתתף בטיסות הבכורה. איש
מבין הנוסעים אינו מטפל מבחינה עיתו נאית
בענייני אל על, ואיש מהם לא נסע
מתי שרצה. לכל טיסודבכורה הוקצו 30
מקומות, כדי שאפשר יהיה להזמין נציגים
מכל העיתונים היומיים, הרדיו והטלוויזיה.
מספר עיתונאים אמנם הוזמנו באורח
אישי, אך כל אחד מהם נתן את הסכמתו
לקבלת ההזמנה רק לאחר שקיבל את
אישור המערכת והסכמתה להזמנה של
אל על.
עמי דור־און, דובר ״אל על״ ,לוד
בסיכום מאמריו המעניינים קובע יגאל
לביב כי העולם הזה הוא העיתון היחידי
שחשף את מחדלי אל על. עלי לציין כי
העיתון תיירות ונופש ניתח והתריע על
מחדלים רבים באל על מזה שנתיים. העולם
הזה אינו בודד במערכה זו.
משה שלו, תל-אביב

לאין שיעור יותר מכפי שזקוקים להם אנשי
הוועד־הפועל ומועצות הפועלים, המבלים
במישרדיהם רק שעות ספורות בשבוע,
וגם את הזמן הזה הם מבזבזים על שתיית
תה, קריאת־עיתונים ומסיבות שונות. לעו מתם,
חולים, רופאים ואחיות שוהים ב־בית־חולים
יומם ולילה. והרי בניין הוועד-
הפועל ניבנה מכספי הציבור, הנזקק לשי רותי
בתי־החולים יותר מכפי שהוא נזקק
לשירותי הוועד־הפועל.
שימשו! שירק, בני-ברק

שועל המידבר מסיני
דיוקנו של משה דיין בעיני אנשי בגרמניה ויחסי-ציבור
פיו סו ם
המערבית.
ספרו של העיתונאי שבתי טבת על משה
דיין תורגם, בין השאר, גם לגרמנית. והנה,
בעשותם פירסום לספר החליטו פירסומאי
בית־ההוצאה הגרמני לפרוט על רגשות
אפלים המקננים עדיין בלב גרמנים רבים
— אהדה לגיבורי הצבא הגרמני בעת מיל-
חמת־העולם השניה. ומי יאה לכך יותר
מאותו מצביא מהולל, שזכה לכינוי ״שועל
המידבר״ ,על מילחמותיו במדבריות צפון-
אפריקה — רומל.
מה ע שו? ציירו את דיין בפוזה דומה
והדביקו לו את הכינוי ״שועל המידבר״
מסיני.
שאלתי : 1האם שבתי טבת או משה דיין
הביעו את הסכמתם לפירסום בנוסח זה,
המזהה את החייל הישראלי מס׳ 1עם גי־

קפה תוורק ב תו ר כי ה 1-ק !
ישראל היא גן־עדן כלכלי, לעומת
הגיהינום התורכי.
זה עתה חזרתי מתורכיה, בה עשיתי
כשבוע, כתייר לכל דבר. מה אומר ומה
אד בר? רק באיסטנבול התחלתי להעריך
את תל־אביב, ובאנקרה הבנתי כמה טוב
ונעים לחיות בירושלים.
בטיסות פנים־ארציות בתורכיה אין כי בוד
קל ועל ארוחות אין בכלל מה לחלום.
כדי לתפוס שיחה טלפונית בעיר יש לבזבז
יותר מרבע שעה, שיחה בינעירונית גוזלת
לפחות חצי שעה, וכדי לשון זח עם תל־אביב,
למשל, יש להשקיע שעתיים לפחות.
בוועידות מיפלגתיות, כמו זו שנערכה
בעת שהותי שם — ועידת מיפלגת השיל־טון
— מכים הצירים איש את רעהו במרכז
האולם, לעיני עיתונאים זרים ואנשי טל וויזיות.
ברחובות יורים והורגים יריבים
פוליטיים מכל גווני הקשת.
במקומות רבים אין בכלל תמרורי־תנו־עה
והנהגים לא מכבדים נוכחותו של
שוטר, גם בשעה שהם חוצים באור־אדום.
על זכות־קדימה איש לא חולם בכלל.
והצפירות — מחרישות אוזניים.
תורים בתחנות־דלק גוזלים שעות יקרות
ויוצרים פקקים עבים. עקרות־בית ממתי נות
הרבה זמן עם באלונים בידם, כדי
להשיג גז לבישול. ובבתי-דין צבאיים מכ הנים
שלושה ״שופטים״ — משלושת ה חילות.
ואת
העיקר הלא-יאומן כימעט שכחתי:
מזה שנה אין בתורכיה קפה תורכי. לא
בחנויות, לא בבתי-קפה ואפילו לא במלו נות
מפוארים כמו הילטון. פשוט אין.
המדינות המייצרות קפה מסרבות לייצאו
לתורכיה, שחייבת כספים ואין ביכולתה
לפרוע חובות.
לכן, מה לנו כי נלין על שימחה ארליך
ועל האינפלציה שלו? !
יהודה אכין, חיפה

פדאקט פירסום גרמני
רגשות אפלים
בור־מילחמה בצבאו של הי טלר?
רדף קאהן, פרנקפורט, גרמניה
• פלאקט הפירסום של הספר על דיין
— ראה תמונה.

כיסה במקום כ 1מתת
הוועד־הסעל -לוגריף רעוע
עיסקת״חליפין בין בית-חולים ל־וועד״הפועל
של ההסתדרות ה כללית.
לפני
זמן מה התמוטטה תיקרה בחדר
היולדות בבית־החולים אסף הרופא בצרי-
פין. רק בנס נמנע אסון כבד.
לאור המיקרה הנ״ל הריני מציע עיסקוד
יועבר בית־החולים
חבילה להסתדרות:
אסף הרופא לבניין הוועד־הפועל בתל-
אביב, ופקידי המוסד ההסתדרותי הרם
ישוכנו בצריפים הרעועים בצריפין.
החולים זקוקים למגורים בטוחים ונוחים

^ ק צין צה״ל השתתף באורח פעיל
בהפגנת גוש-אמונים והשתמש לשם
כך ברכב צבאי.
במו עיני ראיתי טנדר צבאי, שמיספרו
צ — ,93235 בתוך שיירת מכוניות שהובילה
ערב רב של דתיים ושאינם דתיים, חמו שים
ושאינם חמושים, אל אחת ההתנחלו יות,
בלב הגדה־המערבית, בין רמאללה
לשכם.
זה היה ביום־העצמאות, שנועד על־ידי
גוש־אמונים להיות יום הזדהות עם המת נחלים.
לרגע חשבתי כי הטנדר הצבאי
נתקע בשיירה, אך כעבור זמן, כשחברי
(המשך בעמוד ) 10

ה עו ל ס

הז ה 2179

סשא\/
ץ וותו
נבוש!

מכחכים
(המשך מעמוד ) 8
הדיאודורנט האהוב על
האמריקניבו

ואני ניצבנו בהפגנת־נגד, ובידינו כרזות
נגד ההתנחלות ובעד השלום, ראיתי שוב
את אותו הטנדר חונה לידי.
נהג בו סרן במדים, ללא כובע צבאי
אך עם כיפה סרוגה לראשו. הטנדר היה
עמוס צעירים וצעירות דתיים, כולם בבג דים
אזרחיים, כולם הצטרפו לטור הארוך
שצעד אל העצרת, שבה נאמו כוכבי
ארץ־ישראל השלמה — גאולה כהן, משה
שמיר וכל השאר.
שאלתי: מה דינו של אותו קצין, המפר
בגלוי את החוק ואת הוראות המטכ״לז
אבי מ ,.תל־אביב

הגדה והאגדה
בעיקבות אי מרתו המפורסמת של
חוזה מדינת״היהודים, תי אודור
הרצל :״אם תרצו, אין זאת אג דה

אומר ראש־הממשלה, מנחם בגין, באוז ני
הפלסטינים יום־יום :״גם אם תרצו
מדינה — אין זאת הגדה ! ״

־חנוך סער,

תל־אביב

תוהה׳ הגאה
ותמלא כל הארץ קבלות״פנים ו-
מטחי־כבוד.

אחרי !1ע ע 111

אין מה לחשוש לתעסוקתם של התות חנים,
אם ישתרר שלום בכל האיזור. ל-
חיל־התותחנים תשאר תעסוקה מלאה, אם
לשפוט לפי תדירות הטכסים בזמן האחרון.
קחו את השלום הישראלי־מצרי והכפילו

11.1

עס״אריד״
תשתמשי בו תמיד

אם תרצו, זוהי תופעה פראדוכסאלית,
אך כנראה שדעת־הקהל בארצנו אינה
נוטה להסתנוור או להשתכנע מן האורות
והקולות הבוקעים מן האקרן, וקיים מנגנון-
ויסות בריא שמכוון אותה.
הרפו מטומי לפיד וקצרו את ימי הליכוד

בשילטון !
דן יהב, תל־אביל

היד המחזיקה >3טומי< יל!פ*ד
״המר תומך בקירשנבאום״ (דף
תשקיף ,״העולם הז ה 2177
מישהו ממישרד-החינוך, או אולי מתוך
הטלוויזיה, האכיל אותכם לוקש, ומכר
לכם גירסה, כאילו שר־החינוך, זבולון המר,
התנגד להדחתו של מרדכי קירשנבאום
מתפקידו, כמנהל מחלקת התוכניות ב טלוויזיה.

דובים ולא יער! האמינו לי, שאיש
כאן, בטלוויזיה, לא מאמין כי טומי לפיד
הדיח את מוטי (שימו־לב: טומי ומוטי
— אותן האותיות, רק בסדר אחר) למרות
התנגדותו של השר. לא איש כלפיד יגלה
אומץ־לב עד כדי התנגדות לבקשה של [
שר בממשלת־ישראל.
בניגוד לידיעה בתשקיף, אני
לכן,
משוכנע כי, צו ד ק דווקא עורך השבועון,
שבאותו הגיליון קבע, כי האחראי לתהליך
הפיכתה של רשות-השידור למיניסטריון
תעמולה הוא מנחם בגין .״הוא שהחליט,
הוא שבחר. זבולון המר ביצע בנפש חפצה.
לא הלפיד אשם בתבערה, אשמה היד
המחזיקה בלפיד.״
א. די, ירושלים

״המרד״ בכלא
כלא מעשיהו
כגן־חיות.

״אריך׳ די אודורנ ט ריחני-יבש,
רגיל וכדורי(א011-0מ) .והלהיט
האחרוו-אריד אבקה קלה.רעננות
ריחנית למשך כל היום! ״אריד׳י
מוצר יוקרה של קרקר וואלאס,
אמריקה. להשיג בפרפומריות,
בתי־מרקחת וברשתות השיווק.

כגי תן

צפיתי בהצגת המרד בין כותלי כלא-
מעשיהו, ב 16-במאי. ההצגה הועלתה על-
ידי אסירים הכלואים במעשיהו. ונבצר
מבינתי, מה הביא את פטרון הכלא להזמין 1
לתוכו קהל אזרחי, סקרן מטיבעו, שלא
תודרך כיצד להתנהג במקום כזה. לרגל
״החגיגה התיאטרלית״ ננעלו רוב האסי רים
בתאיהם־חדריהם, פרט למשתתפים
בהצגה ולנותני השירותים, פן ישחיתו
האורחים, חס וחלילה, מישהו מבין האסי רים׳
או יאצילו עליו מעט מאווירת החופש
שבחוץ. הדבר י צר אווירה של ביקור
בביתן־קופים בגן־חיות.

הפצ ה: בר ק מ פי צי ם בע״כו.
״אריד׳׳-רעננות רי חני ת, מבו קרו עד ערב

רוני מי מין,

התבוסה המחפירה של אבי כחן.

בזוו בו־י * •ו בו רג

כסא
אותו נון), שכנה שמדי פנים חים.

בארבע (מצריים, ירדן, סוריה ולב ואז
תגלו כי מספיק שמכל מדינה
יבוא אורח נכבד פעם בחודש, כדי
שמע בשבוע נחזה בטכס קבלת־ממלכתי
ונשמע את הדי ירי התות
אוי
לה לאותה בושה: האנגלים ספגו
שלושה שערים, הישראלים ספגו שלושה
שערים ואבי כהן, שהתפצל, ספג ששה
שערים.

תותחנים, אל חשש, התעסוקה מובטחת
עד סוף הדורות.
יגאל פירסט, תותחן (מיל ,).פ״ת

עולים ויורדי ם

עם קפיצי
נחש ודיפוד
גדם ״ נורית ״
למרפסת ולגן

תל־אביב, רח׳ המסגר ,31 טל׳ 335935
חיפה, שד׳ הציונות ,34 טל׳ 522459

תל-אביב

ה כ דו רגל זנמ! 3וונ ד

ונח בעייו
ביח״ר הר אשון בארץ
לרהיטי אלומיניום׳
וסולמות

קופים

המאפיה השמאלנית העלתח את
המאפיה

הליכוד ל שילטון
הימנית תחזיר את המערך לשיל־טון.
בימי
שלוט ה״שמאלנים״ ו״יפי־הנפש״ רדיו באמצעי-התיקשורת — טלוויזיה,
ועיתונות — י ר דו מיפלגות הפועלים מטה
מטה, עד שהפסידו את השילטון. ככל
שהתעמולה שלהם ״הכפישה״ ו״העכירה״
את האווירה, כן עלה הימין הקיצוני, שכלל
גופים לאומניפ-קלריקלים למיניהם.
.לכן, אל להן, למיפלגות השמאל, לרדוף
את טומי לפיד, מנכ״ל רשות-השידור
החדש. ככל שהימין הקיצוני יג ביר את
שליטתו על הרשות ויכפיש את יפי־הנפש,
כד יתעצמו הללו ויקרבו אח יום שובם
שילטון.

לדעתי הפגין כהן התנהגות לא ספור טיבית
ושימש דוגמה רעה לנוער היש אין
ערך
ראלי, בהוכיחו כי לנאמנות
ריג שי ואפשר לקנותה בכסף.
גילי אפרת, תל־אביב

ה עו ל ם

הז ה

2179

שנה לאחר הקיץ של ״בוא ניסע״
באירופה ואנחנו עדיין נפגשים

ריקי קימל, צה״ל 7קיואון
״בהתחלה נבהלתי מכל
החבר׳ה החדשים, אבל
תוך שלושה ימים הם
היו הדבר הכי מדליק
בטיול. בדרך פגשנו
ישראלים מטיולים
אחרים. כשראו את
החבר׳ה בקבוצה שלנו, ושמעו איפה
היינו ולאן עוד נגיע רצו להצטרף
אלינו בתור נוסעים סמויים של
״בוא־ניסע״.

רפי מוצ׳ניק, יהודה הנשיא 36
תל־אביב
״כשנפרדנו בשדה התעופה הסתיים
עבורי הטיול אבל התחילו הקשרים.
כשהחבר׳ה נפגשים
אנחנו מתפקדים כמו
בני־מחזור ואחר כך
מתחילות לעוף
החוויות. בסוף אפילו
מתכננים טיול נוסף
עם ״בוא־ניסע״.

הטיול

יציאה

חזרה

ימים

380א ¥

15.7.79

8.8.79

אנגליה, הולנד, בלגיה, צרפת, שוויץ, איטליה

ארצות הביקור

¥5381

15.7.79

7.8.79

איטליה, שוויץ, צרפת, הולנד, אנגליה

¥>1402

¥0385

17.7.79

9.8.79

י איטליה, שוויץ, צרפת, הולנד, אנגליה

¥5403

¥18389

20.7.79

13.8.79

¥5390

20.7.79

12.8.79

¥0393

24.7.79

16.8.79

¥18395

27.7.79

20.8.79י

¥5396

27.7.79

19.8.79

¥18375

29.7 79

22.8.79

¥5376

29.7.79

21.8.79

מירי לוי, קרית קריניצי
״בכלל, בהתחלה ניסינו
לבדוק את המדריך,
אבל מהר מאוד
שהוא ממש אחד
מאיתנו, למרות
שידע להיות קשוח
ברגעים קשים.
הוא שלט במסלול והביא אותנו
למקומות שבחיים לא הייתי
מגיעה לבד. לא היו יותר מדי
מוזיאונים ומדי פעם הוא נתן לנו
להכתיב את קצב הטיול.
אפילו קיבלנו ממנו חצי יום חופשי
על התנהגות טובה...״

הטיול

יציאה

חזרה

ימים

¥0400

31.7.79

23.8.79

איטליה, שוויץ, צרפת, הולנד, אנגליה

3.8.79

27.8.79

אנגליה, הולנד, בלגיה, צרפת, שוויץ, אי טלי ה

3.8.79

26.8.79

איטליה, שוויץ, צרפת, הולנד, אנגליה

אנגליה, הולנד, בלגיה, צרפת, שוויץ, איטליה

¥0407

7.8.79

30.8.79

איטליה, שוויץ, צרפת, הולנד, אנגליה

איטליה, שוויץ, צרפת, הולנד, אנגליה

¥18408

10.8.79

3.9.79

אנגליה, הולנד, בלגיה, צרפת, שוויץ, איטלי ה

איטליה, שוויץ, צרפת, הולנד, אנגליה

¥5409

10.8.79

2.9.79

איטליה, שוויץ, צרפת, הולנד, אנגליה י

אנגליה, הולנד, בלגיה, צרפת, שוויץ, איטליה

¥0412

14.8.79

6.9.79

איטליה, שוויץ, צרפת, הולנד, אנגליה

איטליה, שוויץ, צרפת, הולנד, אנגליה

¥5414

17.8.79

9.9.79

איטליה, שוויץ, צרפת, הולנד, אנגליה

אנגליה, הולנד, בלגיה, צרפת, שוויץ, איטליה

¥0418

21.8.79

13.9.79

איטליה, שוויץ, צרפת, הולנד, אנגליה

איטליה, שוויץ, צרפת, הולנד, אנגליה

— ¥ 0 .מיועד לבוגרי שמינית בלבד.

פרטים והרשמה אצל סוכני הנסיעות

— ¥18. ¥8מיועד לגילאי — 18-16 שביעיות שמיניות

אריאלי

ש אל את מ* שכבר נסע.

ארצות הביקור

תמרורים

נחוג • יום הנישואים ה־40
עליזה ומנחם כגין, בארוחת־ערב חגי גית
שערכו לכבודם חברי תנועת החרות
בלונדון, ביום החמישי לפני שבוע. מייד

מונד! .כמישנה למנכ״ל חברת שיכון
ופיתוח מי שהיה דובר מישרד־השיכון,
יהודח לייט. הוצאות המינוי תסתכמנה
ב־ 2מיליון לירות בשנה. לליש הוכנה

לאחר מסיבת יובל־הנישואים יצאו ראש־הממשלה
ואשתו בדרכם לישראל.

לישכה שלא היתה קיימת קודם לכן, ונש כרו
שירותי מזכירה ועוזר מייוחד. כן
הועמד לרשותו של ליש, שאין לו רשיון-
נהיגה, נהג צמוד.

נחוג. יום־הולדתו ה־ 87 של מנהיג
יוגוסלוויה, המארשל יופך טיטו. טיטו
הודיע בהזדמנות זו כי אינו מתכוון לפ-

הונפק • הבול הראשון הנושא את
דיוקנה של גולדה מאיר, מי שהיתר,
ראש ממשלודישראל. הבול יצא במדי נת
סנטה לוציה שבאיי הודו־המערבית בים
הקאריבי, והוא אחד בסידרת בולים הנוש אים
דיוקנות מדינאים גדולים שהלכו לעו למם.
מישרד־התיקשורת בישראל הודיע,
כי בינתיים אין כל תוכנית להנפיק בארץ
בול עם דיוקנה של גולדה מאיר.
נבחר. כיושב־ראש הוועד המנהל
של אוניברסיטת תל־אביב מי שהיד, שר-
רביגוביץ. אל
האוצר, ח״כ יהושע
חבר הנאמנים של האוניברסיטה צורפו
מי שהיה נשיא המדינה, הפרופסור אפ ריים
קציר ומי שהיה שר־החוץ, ח״כ

אכא אכן.

חוגג טיטו
87 פלוס
רוש וכי ״לא הגיעה העת לחגוג את ימי־ההולדת
שלי מחוץ לתפקיד.״
נחוג * יום־הולדתו של שחקן הקול נוע
ג׳ון ודיין, המאושפז בגלל מחלת
סרטן בבית־חולים בלום־אנג׳לס. את יום-
ההולדת חגג וויין בחברת שבעת ילדיו,
שאפו לכבודו עוגה ועליה 73 נרות. מיין
קיבל אלפי מיברקי־ברכה, ביניהם מנשיא
ארצות־הברית, ג׳ימי קארטר.

מאוזן :
) 1מתפעלת! )5חבל־ארץ ב איזו ר) 10 :
משמש בקפיצה־לגובה 11 ריחם 13
דג ל! ) 14 מכ שף! ) 15 מכשיר־עינויים !
) 16 סופה! ) 18 גוי! ) 20 גו ף! ) 21 אשת־כפר!
)22 סופו של דוד! )24 מאוחר בלי-
)30 מין תבלין ) 31 :דווי ) 32 :וני ל! )34
לה )25 :שמא! )26ז רי ז )28 :אי שו ר:
ירק־גינה )35 :ניסיון ע שי ר; ) 38 ערימת־גרגרי
ם ) 39 :מן ההורים; )41 עצם בפה;
)42צ ד; ) 43ב ל בד; )45 פיקפוק; ) 47
מסולם הצלילים; )48 קי טור; )50 צאצא
החיה! )51 גוף שלישי רבי ם; ) 52 מופע
(באנגלית); )54 משמשת לתפירה; ) 57
לעג )61 :מכשיר-עזר להליכה ; )62 שיח ;
)64 משאבת הגוף 65 דומה ל 66 ענף;
)67 בתוכם )69 :סופר אמריקאי ( ש״ מ);
)70 סוג )72 :גו ש־עפר! )74 עוף דו ר ס;
)75 תנו שכם!; )77 בחור צ עי ר) 78 :
ייתן תנובה )81 :מאבות המזון ; )8 3מיקווה־מים
ענקי; ) 85ה ב!! )86ש בי ב; )88
קידומת שפירושה שניים )89 :החרמה:
)92 סופו של יום 93 אסקופה 95 להע ני
ק; ) 96 מידת שטח; ) 89א ביון) 100 :
חי לילי 102 פקודה מפורשת 103 חודש
בשנה העברית; ) 104 משמש לכתיבה;
) 105 עיר ליד ירושלים.

נ181 -

מאונך :
) 1התקוממות ) 2 :מתעופף ; )3בצוותא ;
) 4כיסא־כבוד; )6קידומת הולנדית)7 :
טיול ג דו ל; )8נהר באפריקה; )9טיפה;
) 12 חלקה חשופה בי ע ר; ) 15 סערה; ) 16
יורד־י ם; ) 17 ואקום ) 19 :סופר אנגלי
( ש״מ) ) 20 :בוא הנ ה!; )21 עיר ליד
חיפה; ) 23 מספיק! )24 :חומת־מים)26 :
דוגמה )27 :ראש, בערבי ת; ) 29 לאלתר!
)30 חד; )33 כלי-עבודה; )34 מטבע יש ר
אלי )36 :לא קמור )37 :מתבודד; ) 40
מושת על כל אזר ח ) 41 :כלי-קיבול גדול;
)44 מידת יבש עתיקה; )46 רצועה; )47
תחילתו של דו ר; ) 49 חום ג דו ל; )50
מאורת האריות )53 :בהשאלה: ל ב)54 :
אתר )55 :חייב; )56 יבשה מוקפת מים!
)58 ולד בלי סוף; )59 חרק טורדני; )60
מדורה ; )62 רוח רעה 63 בור לאצירת
מי־גשם; )66 מן השבטים; )68 מין קוק־טייל;
)71 הורגת סיסרא )73 :בן־צבע;
)76 מילת שלילה ; )77 מן הנביאים ;
)79 מובהר )80 :כעם ג דו ל; ) 82ש נון;
)84 מאית הלירה ; )85 פרי גינה ועץ ; )87
במקום ההוא 90 ואבירם; )92 כנף
העוף ; )94 מצא את התשובה ; )96 מסימני
הדפום ; )97 אחי הבעל 98 מינחר) 101 : ,
מילת־זירוז; ) 102 ארמדה ) 103 :קמין.

נחוג • יובל עשר השנים לכהונתו
של המאסטרו זובין מהטה, כמנצחה
וכמנהלה המוסיקאלי של התיזמורת הפיל הרמונית
הישראלית. התיזמורת מכינה עונה
מוסיקאלית שלמד, שתוקדש למהטה, יליד
הודו, שהעלה אותה לרמת התיזמורות
הטובות שבעולם.
נבחר. כנשיא אירגון המורים העל־יסודיים,
ראובן אכירם, מי שהיה עד
שביתת
כה יושב־ראש האירגון ומנהיג
המורים הארוכה ביותר בתולדות ישראל,
שנערכה השנה. אבירם מונה לתפקיד־כבוד
זה לאחר שביקש לפרוש מתפקיד היושב-
ראש בגלל בעיות רפואיות. במקומו מונה
כ-יושב־ראש האירגון מנהל ביודספר מאש קלון,
בנימין ולר.
הועלה לדרגת פילדמארשל, יועצו
הצבאי של נשיא מצריים אנוור אל״
סאדאת, מי שהיה שר־הביטחון של מצ ריים,
מוחמר ראנם גמאסי. לאחרונה
ניכר שיפור במעמדו של גאמסי אצל אל-
סאדאת, לאחר שהורחק במפתיע לפני כ שנה.
גמאסי נראה בפעם הראשונה מזה
זמן רב בציבור, כשהוא לבוש מדים. היה
זה בעת ביקור אל־סאדאת באל־עריש.

מונה. כיושב־הראש החדש של המו עצה
הישראלית לצרכנות מי ששימש שנים
רבות כראש עיריית חדרה, איש המיפלגה
הליברלית, עורך־הדין רב ברזילי. שני
קודמיו בתפקיד זה היו מאיר (״ממי״)
דה־שליט ויושב־ראש סיעת המערך ב כנסת
משח שהל.
הוענק • פרס לאזרחות טובה על
שם רזילי לנעמי עטרי, על עבודתה ב משך
שנים רבות בקליטת עולים בחבל
לכיש. עטרי היא אמן של גלי שושיק
ויונה המפורסמות. בן אחר שלה, יוסי,
הוא ד״ר להנדסת מחשבים והיה הבן ה ראשון
של העדה התימנית שסיים לימודי
הנדסה בארץ.
נפטר * מאמן הכדורגל המפורסם
אדמונד (״שמילר׳) שמילוכיץ, לאחר
מחלה ממושכת, בגיל .57 שמילוביץ היה
שחקן כדורגל בנבחרת רומניה לאחר מיל-
חמת-העולם הראשונה, ובשנות ה־ 60 עוזרו
של המאמן ההונגרי של נבחרת ישראל,
גיוליה מאנדי. כעבור ע שר שנים מוגה
מאמן נבחרת ישראל. הקבוצה האחרונה
שאותה אימן הייתה הפועל ירושלים. בנו
הוא אחד משחקני נבחרת ישראל.
הוצאלהורג. ע ל הכיסא החש מלי,
בבית־כלא במדינת פילדלפיה, אר-
צות-הברית, ג׳ון ארתור ספנקלינק,
שהורשע ברצח. ההוצאה להורג של ספנק-
לינק, שפירפר במשך ארבע דקות תמימות,
עוררה התנגדות חריפה ברחבי ארצות־הב־רית
ובעולם כולו.
נהרג. ראש ממשלת מאוריטניה,
אחמו־ אולר בוסייף, בתאונת מטוס.
קוסייף היה בדרכו לדאקאר, בירת סנגל,
כדי להשתתף בוועידת־פיסגה כלכלית של
מדינות מערב־אפריקה. קברניט המטוס חג
מעל נמל התעופה, סרב לנחות בו משום
שלדעתו הראות לא היתד, די טובה, והמ שיך
לעבר הים, שם צלל המטוס למים.

ה עו ל ם

הז ה 2179

ה תאמנו תא מ ט ען נוח ודב־תכלית

למכונית הנוסע הפופולר*ת ביותר:

אדוז 1ץ

במבט מן החזית זוהי ״פיאט 127״ המהוללת, ברמת הגימור המושלמת שלה. מאחור -תא מטען רב-שימושי
המותאם לטעינה ולפריקה בכל התנאים. זוהי ״פיאט - 127 פיוריגו״ -מכונית אחת שהיא שתיים: יעילה לצורכי
עבודה ועסק; נוחה כמכונית נוסעים בעלת ביצועים טובים.
תא הנוסעים של ״פיאט - 127 פיורינו״ מעוצב בדיוק כמו ״פיאט 127״ הרגילה ומאופיין בכל אותם יתרונות של
מרחב פנימי גדול, מנוע הדיש המצטיין בפעולה שקטה ומרכב אוירודינמי, שחיבבו את ה״פיאט 127״ על מליוני
נהגים ברחבי העולם.
נפחו של. תא המטען ב״פיאט - 127 פיו רינו״ הוא 2.5מטרים
מעוקבים המאפשרים ניצולת מירבית
למטענים בגדלים מגוונים.

ש . 1ז ת

3 1 7 9ח

! 127ז & ו?

״פיאט 127״ זוכה מדי שגה במקום
הראשון במשאלי דעת קהל הודות
לאיכותה ולאמינותה כמכונית
בטוחה וחסכונית.

ה עו ל ם

הז ה

2179

ס שסס

ד״זק

•031071

מדינה פלסטינית קו תקום!
בריכוז הון ועוצמה בידיים פרטיות, איני רוצה להזדקק
באחרונה הופעתי בערב־ראיונות של ליל־שבת, שגו
לחסדם של בעלי״גוף. אני מעדיף תחת זאת מדינת-
השתתף, בין שאר המרואיינים, חבר־כנסת אחד, הנחשב
סעד מתוקנת, מדינה ליברלית (וליברל פירושו להיות
בחייו הפרטיים לשיפור־הצלחה של ישראל בשנות
ה־70׳ .הוא יבואן אמיד ומצליח, בפי שהעיד על עצמו • ,סובלני *ם כלפי דעה לא-פופולארית של מיעוט) .על
כן אני יכול לו מר: בתיאוריה שמאל עדיף על י מין.
וחבר בוועדת הכספים של הכנסת.
אך מכאן ועד הטחת האשמות — מאפיה־שמאלנית,
בשביעות״רצון של חתול מלקק״חלב נתן עצות כל דפיטיזם
ובגידה — רחוקה הדרך. הניאו-פאשיזם פלוס
כליות לממשלתו, כאילו שמצבנו הכלכלי הוא עניין
התודעה המסורתית הפושים בקירבנו הם מקור הסכנה.
של מה בכך. ועל עצמו העיד :״אני חרותניק ותיק,
כלומר: א קטיביסט ! ״

האמנם ן
יש לנו ראש־ממשלה החי עדיין בגיטו, בגולה. הוא
עלי לקבוע, תוך כדי בחילה, מתוך הערכה, יחס
מתגעגע ומשתוקק לעלות לציון, אך עדיין איננו כאן.
אמביוולנטי אך נחרץ: כל שנעשה טרם יי סוד המדינה
אהבת המולדת שלו אינה מעוגנת בסביבתו, בשכניו
ואחרי ההכרזה על הקמתה נעשה בידי תנועת־העבודה,
ובנוף — ולא במציאות.
לרע ולטוב. לעומת זאת, האקטיביזם של חרות, וה-
על הקיר מפה של שתי גדות ורובה, ובלב זכות
רביזיוניזם בכללו, עשו את הרעש.
היסטורית ותיקווה, שכמו פעם כן גם עתה, נגרש את
אני זוכר את אנשי בית״ר צועדים במדים חומים
הפריזי, היבוסי, האמורי, הגרגשי, החוי, החיתי, הכנע ברחובות
ושרים :״ מי הורג יהודים ברחוב ...היטלר,
ני. ואם לא בשופרות יריחו, נערים על הגוי בצורה
סטלין, בן־גוריון אני זוכר את אלה שנקראו ״פור אחרת.
הגוי טיפש והערבי הפלסטיני אינו קיים, אלא
שים״ ,שנטלו לעצמם את הילת גירוש הבריטים מן
כחוטב־עצים ושואב-מים. חלומות של נמר של נייר
הארץ. האם אספסוף שמנה א חוז אחד מכלל היישוב
בגיטו הרחוק.
היהודי דאז, בהנהגת כמה חוסרים ודרגונים פולנים,
לא יעזרו לנו המילים ״בעזרת השם״ ,ולא תעזור
יכול ליטול לעצמו זרים כאלה של עלי־דפנה !
לנו הטחת הראש בכותל-המערבי, ולא חינחוניו של
אני זוכר את האצ״ל האומלל בשכונת מנשייה ביפו,
שחקן מדרגה שניה, ולא המילה הקטנה ״ ל א״ בקריית-
נטבח ונזרק על״ידי הבריטים, נוטל לעצמו את הילת
ארבע, ולן ״כן״ מאונס בקאמפ-דייוויד, ושוב ״ ל א״
כיבוש יפו. ואני הרי יודע מי כבש את יפו — אני
גדול בירושלים. העניינים נכנסו להילוך גבוה. מדינה
מבת-ים. אני זוכר את האצ״ל בוזז ביהוד ואת הפלמ״ח
פלסטינית קום תקום.
שהציל אותו. אני זוכר את פרשת אלטלנה ואת יתר
וכאן עלי לציין בצער, שאין שכנינו מקלים עלינו.
הסילופים, היותר מוקדמים, טרם פרוץ המדינה.
קנאות קיצונית, זריקת פצצות וחטיפת מטוסי ם אינם
עוד מעט נאמין כולנו כי מדינת־ישראל ניבנתה
מגבירים א מון והבנה. ההיפך הוא הנכון. הישראלי
על־ידי האירגון הצבאי הלאומי וגוש-אמונים.
ברחוב מתעשת ושונא ו או מ ר: עם רוצחים אין לי מה

כמה יישובים העמידו ן
כמה עולים העלו !
כמה מפקדים יצאו משורותיהם ז
אפס !
הקיצונים הרעשנים היוו את פצצת־הסירחון של
הציונות. ואילו אותו טירן ונביא, דויד בן״גוריון, שניחן
בראייה היסטורית ובאומץ־לב מדיני, שהכריז על הקמת
המדינה, שפירק את הפלמ״ח, שידע לסגת מסיני אחרי
מיבצע-קדש (למרות שדיבר בלהט על מלכות ישראל
השלישית) — הוא זה שזרע את זרע הפורענות שהביאנו
עד הלום. ביטולו של זרם חעובדים בחינוך קטל את
תנועות״הנוער, המית את רוח ההתנדבות, החזיר לציו נות
את ה״י הודונו ת״ המסורתית הצבועה. והנוער של
היום חושב ש״א.ד. גורדון זה רחוב...

בנערותי היה עדיין מיטב הנוער בבתי־הספר המיק-
צועיים. לא היה זה מיפלט לבני עדות המיזרח, שבאים
ממישפחות מרובות-ילדים. לא היכרתי בין בני גילי
כאלה שלמדו יחסים־בינלאומיים, או כלכלה, או מיש-
פטים. הכרתי אנשים שהעבודה לא היוותה מקור בושה
בשבילם, וההגשמה אמרה להם משהו. הכרתי כאלה
שהתביישו על היותם בנים לסוחרים ולמתווכים, מיק-
צועות שהם בבחינת אידי אל לנוער של שנות ה־70׳.
והנה, הגענו עד הלום, ואני מואשם כ״מאפיונר
שמאלני״ ,משום שדיעותי שונות מריעות אלה הקרויים
״מימסד״ .ברור לי שאיני ימיני, איני רואה טובה

לדבר.
מתי י קו מו החכמים מן הצד השני, שיבינו שאת
הישראלים לא מפחידים. יש לחפש ל שון משותפת.
התנגדות פאסיבית המונית ל שילטון הישראלי היתה
משיגה תוצאות מרחיקות״לכת ; על כל התיישבות של
גוש־אמונים — התיישבות מאסיבית של נשים וילדי ם
ערביים, מול אמצעי־התיקשורת העולמיים ; תחת הפג נות
תלמידים בגדה — שביתות״כלליות של הפועלים
בי שראל; במקום חרם — שאיפה למיפגשים ערבים־
ישראלים, לליבון הבעיו ת; מתנועת טירור שפלה של
רוצחים — לתנועת״עם הרוצה את ארצה ; מתנועה של
בודדים עלובי-נפש ורוב המשלם מס־שפתיים — לתנועת-
עם מכובדת.
האמצעים ישנם, שכני הפלסטינים, אך היכן ה תבונה

וכפי שהדבר בידיהם, כך הוא בידינו. במקום לשנוא
ולחשוד, עלינו להבין: אלה הם שכנינו, לטוב ולרע,
ו מוטב לשבת איתם ולהידבר. אין טעם בפרצלציות
על־פי התנ״ך, ביישובי״דמה ובהצהרות מטורפות וסות רות.
ההתעלמות ממצבנו הפוליטי והכלכלי רק מקרבת
את הקץ של מדינת״ישראל.
מדינת־ישראל חייבת להיות דוגמה למוסר, לתרבות
ולסובלנות, שאם לא כן אין לה שום זכות קיום. כי
רק במוסר שלנו, בסובלנות שלנו ובידיעת עצמנו ושכ נינו
— כפי שנאמר פעם :״ אור לגויי ם״ — יש טעם
באי-הנוחות, במאמצים ובמחיר הרב.

יגא 7י תומרקין,

חל־אביב

״שלום״ של תומרקיו

שחס 0310111 קזק
מריחואנה, חשיש וכל השאר
״העולם הזה״ מפרסם מיגוון רחב של מאמרים
על בעיות המטרידות את החברה הישראלית. בדרך
כלל גישתו של העיתון רצינית, אחראית ומפוכחת.
כקוראים ותיקים של ״העולם הז ה״ אנו מעריכים עובדה
זו ורואי ם בעיתון דוגמה לשפיות-דעת, שלעתים חסרה
בכלי־התיקשורת האחרים בישראל.
לכן נדהמנו לקרוא את הכתבה ״פלונטר הסמים״
(״העולם הזה 2170 שניסתה להציע ביטול האיסור
על שימוש בסמים מריחואנה וחשיש, ולהתרכז במיל-
חמה בסמים המסוכנים ובראשם ההירואין.

אינה מחסלת את התופעה. הדוגמה הטובה ביו תר
לכך היא תקופת היובש בארצות־הברית, שבה נחל
הנסיון לאסור את השימוש באלכוהול כישלון מוחלט.
לעומת הרעיון שהובע בכתבה, שהוא כשלעצמו חיו בי,
חלק מן העובדות המצויות בה משולל כל בסיס
עובדתי או מדעי. מחבר הכתבה מציין את העובדה,
ש״ההרואין גורם להתמכרות מיידי ת״ ,״שטעימה אחת
ממנו והאדם מכור לסם״ .כמו כן הוא מציין, ש״הריפוי
מהתמכרות זו כימעט בלתי אפשרי, ושיעור הנרפאים
מגיע במיקרה הטוב ביו תר ל 2*-״.

מריחואנה,
הרעיון כשלעצמו אינו חדש. צריכת
חשיש או כל מוצר אחר של צמח הקאנבוס היא מציאות
חברתית הקיימת בחלקים גדולים של העולם המערבי.
למעשה קיימו ת כמה מדינות, שבצורה זו או אחרת
ביטלו את האיסור החוקי על צריכת הסם, וזא ת
ללא קשר עם המילחמה בסמים המסוכנים, או בסחר
הקאנבוס על מוצריו.

1 1 בעולם יש מאות אלפי צרכני הירו אין אקראיי ם,
שאינם מכורים לסם בכל צורה שהיא. למעשה א חוז
ההתמכרות ל הירואין אינו גבוה באופן משמעותי מא חוז
ההתמכרות לתוצר אחר של צמח האופיום — המורפין.
(או כל סם אחר, הגורם להתמכרות פיסית, כמו אלכו הול)
.ההבדל בין ההירואין למורפין הוא במהירות שבה
מגיע הסם למערכת העצבים, ולא במהירות שבה מתמכ רים
לסם. טעימה אחת של הירואין לא גרמה עוד לאף

בקרב חוקרי הסמים רווחת ההכרה, שתהליכים
תחוקתיים של אי סור וענישה על צריכת סמים למיניהם

אדם להתמכרות. למעשה, מרבית האנשים המתנסים
ב הירואין לראשונה מדווחי ם על תגובת־דחייה מהסם.
תהליך ההתמכרות כשלעצמו הוא מורכב, ומושפע יו תר
מגורמים פסיכולוגיים וחברתיים מאשר מגורמי ם פאר-
מאקולוגיי ם וביו״כימיים.
נכון שהריפוי מהתמכרות ל הירו אין הוא קשה יותר,
למרות זאת הוא איננו בלתי אפשרי. א חוז הנרפאים,
אפילו ללא כל טיפול שהוא, הוא גבוה בהרבה משני
אחוז. זאת ללא כל קשר עם אוכלוסיית צרכני המורפין
ה״חוקית״ ,המורכבת משוכני בתי״החולים, שבה א חוז
הגמילה הוא כימעט מוחלט.
לסיכום, על מנת להפיץ רעיון חיובי אין צורך
להשתמש בעובדות שהן בעיקרן משוללות כל י סוד.
בעיית התלות מורכבת דיה, ו אין צורך להוסיף לה
נופך הלקוח מסרטים הוליבודיי ם קלוקלים.

ד״ר ! למן עמית וד״ר שימעון
אמיר, מונטר־אל, ק1ז־ן ת
ס שני המדענים הישראלים נימנים על צוות המרכז
לחקר תלות בסמים, אוניברסיטת קונקורדי ה שבמונטרי אול,
קנדה.

11*111111 בעולם
ביל׳ קארסו:

להינגס וכלוב
האח התועה של נשיא אר-
קארטר,
ג׳ימי
צות־הברית,
הידוע ברבים גם בכינויו ״כי לי
בירה״ ,התפרסם כמי שפיו ושאינו גדול יותר מתבונתו,
נח לעולם. אלא שבאחרונה,
נאלץ בילי לנטוש את אורות
הבמה החביבים עליו, ולהת עטף
בשתיקה, למשך שבעה
שבועות רצופים, שאותם בי לה
במרכז גמילה ממשקאות
אלכוהוליים. את הדרך לשם,
הוא סלל לעצמו בלגימה של קנקני ארבעה תריסרים של
בירה ליום, מלווים באי־אלו
כוסיות של וודקה לעיצוב ה אישיות.
הדממה.מצידו נחשבה
לברכה בבית־הלבן, שהמבוכה
שררה בו בכל פעם שבילי
פתח את פיו. אין ספק, ש המבוכה
תקפה שוב את הבית
הלבן, כאשר הכריז, כי הוא
מוכן להיענות להצעת אמרגן,
המתכוון להכניס אותו לכלוב
ולהראות אותו בירידים, תמו רת
תשלום נאות.

כויססינה אונאסיס:
האידיליה נמשכת

׳סימון ו״ל: וגז קסן לנשים הגיצביונות
סימון ויי נחשבת בדרך־כלל לדמות הפוליטית האהודה ביותר
בצרפת. גם בגלל היותה אשה, גם בזכות עברה במחתרת האנטי-נאצית.
במועמדותו, של נשיא צרפת, לפרלמנט האירופאי, כשהמתחרה
החזק שלה הוא פרנסואה מיטראן הראתה הגברת ויי, שאכן למדה את
רזי הפוליטיקה וכלי־הנשק שלה היטב. כשציינה, שמכל יריביה, מיט־ראן
הוא שונא־הנשים המושבע ביותר, ו״הוא מתקשה להסתיר זאת״.
רמז קטן לכל המצביעות.

ה עו ל ם

הז ה 2179

הכל יודעים שכריסטינה אונסים,
יורשת המיליארדים, נישאה ל מהנדס
רוסי בשם סרגי קאוזוב.
הכל שמעו גם את בשורות דד
איוב, כי הזוג לא יוכל להאריך
ימים. ובכן, כדי שלא יהיו דאגות,
מכלכל בינתיים הזוג את ענייניו
על הצד הטוב ביותר. אומנם לא
במוסקווה, אלא בשדרות פוש, אחד
האמורים היקרים ביותר בפאריס.
קאוזוב יורד מדי יום לטייל עם
שני הכלבים של המישפחה, ומספר
קריסטינה,
לעיתונאים שרעייתו,
עובדת קשה מאד.
כדי שהעיתונים יחדלו מן ה רינונים
המרגיזים שלהם, הסכימו
אפילו להקדיש להם כמה דקות,
שבהם הוזמנו הצלמים להנציח את
האושר המישפחתי המושלם.

)1111113111*0111

קונודה.. :העיתונות האמריקאית מושחתת!״
אחרי שבמשך חמש שנים סרב הבמאי פרנסים פורד קופולה
(למעלה, בתמונה בין מרלון בראנדו למרטין שין) לגלות אף מילה
אחת על הסרטת האפוס שלו אפוקליפסה עכשיו, וסגר הרמטית
את אתר הצילומים בפני עיתונאים, חשף עצמו לראשונה, אחרי
הצגת סירסו, בפסטיבל קאן, לפני העיתונות. בהזדמנות מכובדת
זו, בחר קופולה לנגח באופן בלעדי את העיתונות בארצו, כשהוא
מטיח בפניה עלבונות בזה אחר ז ה :״העיתונות האמריקאית היא
עיתונות מושחתת, משוחדת ובלתי מהימנה. אף מילה אחת ממה
שפירסמה עלי ועל עבודתי במשך חמש השנים האחרונות אינה נכונה.״
העיתונאים קיבלו את עלבונם בשתיקה כבושה, אולי מפני שקו־פולה
הוסיף לאחר מכן :״הסרטת אפוקליפסה היתה חודיה מזעזעת
לכל מי שעבד על הסרט. לאט לאט הרגשנו שכל אחד ואחד מאיתנו
משתגע והולך.״ .

קירק דאגלס: עם בנים שבאלה לא אהיה מובטל לעולם!
מישפחת דאגלס הופיעה בהרכב מלא בפסטיבל קאן. האב, קירק, בא לבשר, בגיל ,61 על תפקיד
ראשי חדש שהוא יגלם בקרוב — קברניט של נושאת מטוסים אטומית. בנו מן הנישואים הראשונים,
מייקל, בן ה־ ,33 ליווה סרט שאותו הפיק ובו הוא מככב, תסמונת סין, שהיה אחד הנציגים של ארצות
הברית בפסטיבל, אחרי שכבר גרף הון בבית. בנו מן הנישואים השניים, פיטר בן ה־ ,23 נכח בקאן, מאחר
שהוא מפיק את סירטו החדש של אבא. כדי להשלים את התמונה, הצטרף לחינגה גם קאמרון, בן חמישה-
חודשים, בנו של מייקל ונכדו של קירק. כמו שהתבטא אבא קירק הגאה .״אני שמח לומר שעם שני בנים
כאלה, לעולם לא אהיה מובטל מעבודה.״

חמו נוינסק׳:
לא רוצה יותרו
מסיבת העיתונאים הפרועה ביו תר
היתה זו של רומן פולנסקי,
שבואו לקאן לווה במסע פירסום
תחת הכותרת :״פולנסקי רוצה
לחזור לארצות־הברית כדי לרצות
את עונשו עד תום!״ אחרי ש במשך
שעה ארוכה מדי סינוורו
אותו מצלמות הטלוויזיה ש אג:
״אם לא תפסיקו — אני מסתלק!״
כששאלו אותו בפעם האלף ואחת
אם מצפונו עדיין מייסר אותו עד
כדי כמיהה לעונש (על פרשת ה קטינה
והסמים) ,א מר: אני פשוט
רוצה לנקות את עצמי, כדי שלא
אצטרך לערוך מסיבה נוספת מן
הסוג הנורא הזה לעולם.״

בנג״:
מסיבת עיתונאים
עם כלב
קננדין דנב: הבל למען הכבוד
מעמדה של שחקנית ככוכב, יכול להיקבע על פי מיספר הימים
שהיא שוהה בקאן. ככל שהיא ידועה פחות, היא שוהה שם יותר
ונותנת יותר הזדמנויות לעיתונאים לראיין אותה. זאת, מפני שהיא
מעוגיינת להתראיין יותר משהם מעוניינים לראיין. שתיים שבאו
לקאן ליום אחד בלבד, הן ז׳אן מורו וקתרין דנב. מורו אומנם
הודיעה שתבוא ליומיים, אך כל העיתונאים חיפשו אותה לשווא,
על מנת לשאול אותה שאלות מביכות ביחס לגירושיה מוויליאם
פרידקין. לכן הסתפקה בהופעה בטכס חלוקת הפרסים. כמוה נהגה
גם קתרין דנב. שהשיגה שיא של קיצור הביקור. גם היא הופיעה
ק בטכס חלוקת הפרסים, בליווי השחקן האמריקאי ג׳ורג׳ האמילטון.

בנג׳י הוא גיבורה של סידרת
סרטים אמריקאיים, שהיה להצלחה
המיסחרית המסחררת ביו תר מאז
ימי מיקי-מאוס. זהו כלבלב נחמד
ופיקח המציל את אדוניו, עושה
טובות לשכניו ומגלה תבונה רבה
יותר מבעליו האנושיים. עד היכן
הגיע האבסורד אפשר היה לראות
בקאן, כשבנג׳י הכלבלב ערך מסי בת
עיתונאים ואילו האמרגן שלו
עמד על רגליו האחוריות וחילק
אוטוגרפים.

ה עו ל ם

הז ה

2179

א״בי מאן: לא רציתי את קזגיאק
התסריטאי אייבי מאן (למעלה מימין) עומד לכתוב תסריט
לפי סיפרו של ג׳ק אייזנר (באמצע) הניצול, שיופק על־ידי ויקטור
סטולוף (משמאל) .במסיבה שערכו השלושה על סיפון היאכטה
דון חואן שתו אומנם שמפנייה כיד המלך, אך די ברו על נושאים
כואבים, מאן סיפר כי מאז עבד עם מרלון בראנדו על כפירי
אריות והתווכח איתו על הנושא היהודי, רדפה אותו ההרגשה כי
למעשה העולם אינו יודע ואינו מבין כיצד התרחשה השואה
היהודית .״יותר מכסף מעניינים אותי נושאים חברתיים,״ הסביר
מאן, מי שכתב את מסידרה על מרתין לותר קינג, ויצר את
דמותו של קוג׳אק, עד שגילה כי המטרה היא להלבין את
המישטרה בכל מחיר וסרב לכתוב את הסידרה.
מחבר הספר הניצול הוא ניצול שואה שהפך מיליונר, אך
החליט, לפני שנתיים, לעזוב לחלוטין את עסקי הטכסטיל שלו
ולהתמסר להנצחת השואה. אל הצוות יצטרף הבמאי סטנלי קרמר,
שיחד עם מאן הוליד את נוישפטי נירנברג וספינת השוטים.

ממות קינסק׳ :האב מתוא״ן, סו הבת נגזרה השתיתה
מישפחת קינסקי משתרעת על החול באחד מריגעי השלווה הבודדים שלה: במרכז נראה השחקן
קלאוס קינסקי בשיער שנצבע צהוב כקש לצורך תפקידו בוויצק. הוא לא הפסיק להתראיין וכמעט
גנב את פרס השחקן מג׳ק למון. בתו אנסטסיה (מימינו) היתה הנערה שנאלצה להגיד ״לא״ יו תר
מכל אחת אחרת. כל מי שביקש לראיין אותה על סירטה החדש טס בבימויו של רומן פולנסקי נענה
ובנו הקטן
בשלילה, לפי הוראות מגבוה. .היחידים שנהנו מן ההפקר היו אשתו הווייט־נאמית
(בתמונה משמאל).

סאחדין סאנה:
האגסים יוכרו
לתמת !
רוח ספורטיבית הפגינה השוד מאנרו קארולין
קנית־דוגמנית
(מימין) ,שקפצה עם בעלה השח־קן־מלחין
ג׳אד האמילטון (מימין
למטה) ליום אחד לקאן, כדי להגיד
״כן״ לבמאי לואים קוץ ולמפיק
מנחם גולן. היא ובעלה יופיעו ב סרט
מדע־בדיוני חדש, שיופק על-
ידי גולן ויופץ על־ידי קנון, חב רת
ההפצה שרכש גולן באחרו נה.
קארולין (שהופיעה בהמרגל
שאהב אותי) כבר ארזה את חפ ציה
אחרי מאראתון של צילומים
וראיונות בזק, כדי לצאת לחופ שה
מתוכננת באיזור האגמים ה בריטי,
כשהסתבר לה, שלפי דרי שות
המפיקים עליה להישאר ב דוגמנית
מקום.
קארולין, שהיא
בריטית ממוצא סקוטי, ותחביבה
העיקרי ׳הוא טיפוס על ההרים, לא
הצטערה: האגמים יוכלו לחכות,
העבודה — ל א!
לפחות לשחקנו הראשי של מילוש פורמן בסרט שיער צפוי
עתיד בטוח. זהו טריט ויליאמס (למעלה, באמצע) המופיע בתפקיד
הראשי, שלמחרת הפרמיירה כבר הפך מבוקש והוצף בהצעות רבות.
משמאלו של טריט נראית אני גולדן, שבמאי אחד, לפחות, עשוי
לדאוג לגורלה בעתיד — מילוש פורמן בעצמו. שכן, פורמן, אחרי
בפראג, התאהב בה.
שנפרד מאשתו המגדלת את שני בניו

בולאי

באסביגדר:
א 3אנרכיסט
בכל פעם מצהיר הבמאי, ריינר
וורנר פאסבינדר, שלא יציג עוד
את רגלו בקאן, ובכל פעם הוא
חוזר ומציג שם את סרטיו החד שים
בליווי כמה פניני לשון. אח רי
הקרנת הדור השלישי, סירטו
בגרמניה,
החדש על טרוריסטים
אמר לעיתונאים :״אינני שמאלני,
אני אנרכיסט. אני בז לטרוריסטים,
משום שהם משרתים את המימ־סד
במקום לפגוע בו.״

ה עו ל ם

הז ה 2179

חונשה הלוח*
113

¥1103 של)י חלמת על!

בוא לחופשת כיף אמיתית באיי יוון הקסומים:
חופי-ים יפהפיים, חיי-לילה תוססים, מקצבים
לוהטים, חוויות גסטרונומיות ...טעמה של חופשה
בלתי נשכחת, ואירוח בבתי-מלון מן המפוארים
ביותר ועד לעממיים. מרכזי קניות זולים במיוחד
לכל טעם ולכל כים.יוון. גלה את נופיה המרהיבים וכפריה הציוריים,
הכר עם לבבי ומכנים אורחים. ולכשתשוב תאמר
גם אתה:

חופשה ביוון -רעיון סצויין.

24 טיסות שבועיות ליוון -פרטים בסוכנויות הנסיעות או במשרדי אולימפיק ואל-על.

ה עו ל ם

הז ה

2179

איש לא ידע שעאלר׳ היפה מדברת עברית ומישפחתה גרה בסביון
1110/1(11111$

הישראלים ייצגו את עצמם בפסטיבל ה־ 32 בקאן בהמונים. על
החוף התפשטה יפהפיה, כמעט בת ,17 שענתה בעברית, לשם ואלרי,
אך סרבה להסגיר את שם מישפחתה, בטענה שאינה רוצה להביך
את בני מישפחתה הגרים בסביון.
מתוך רצון לגלות מוצרים מתאימים לשוק הישראלי, יצאו לקאן
בטיסה קבוצתית מייוחדת, בעלי בתי־קולנוע, מפיצים ומפיקים.
שלמה מוגרבי סגר עיסקות חדשות לישראפילם וישראל. רינגל
חיפש רעיונות לסרטי רול. איציק קול ויצחק שני באו לרחרח
אחרי עבודה לאולפנים מאוחדים, ועמוס מוקדי חיפש אנשים המעוניי־נים
לפתח תסריטים בישראל באולפני הרצליה. יהודה ברקן, עמוס
קולק, אופליה שטרהל, זאב רווח, יואל זילברג, וצחי נוי באו
ללוות את סירטיהם שהוצגו בשוק. השבט של גולן־גלובוס, שלבד
ממנחם, הבמאי־מפיק ודודניו יורם ואמנון, כלל גם את הרעייה רחל
גולן, המאפרת ובתו נעמי, שבאה לתהות על אופיו של הקרניבל. היו
גם רבים אחרים ששיוו לביתן הישראלי המוצב בקרלסון מראה משוחזר
של כסית בתל־אביב. כמו בבית.
הישוארית מיכל בת־אדם, בין

אבי ד״ן

מי שצילם את הפסטיבל עבור העולם הזה זכה
בסקופ אישי, כשניפגש עם עומר שריף בדיסקוטק.
אחד הצלמים חשב את דיין לאחיו של שריף והנציח את השניים.

נציגיה הלא־רישמיים של הקולנועיידע הישראלית בתמונת
מחזור. מימין לשמאל, יושבים, יעקב בהירי, יצחק שני
אבי לרנר ויורם פלדמן (מפיקי שלגר) ,שרה וינר, אברהם גרינבק ויהודה ברקן.

חיים אשר
חתנו

של ׳אשל,

איתן

הישראלי שהגיע רחוק, במסיבה הישראלית, בין מיכל בת־אדם למלחינה
נורית הירש. משמאל לנורית עומד המפיק ארתור כהן, ומימין למיכל —
עמית. אשל הוא סגנו של ג׳ורג׳ בארי בהנהלת ברוט־פאברג׳ה הקולנועית.

שתת חי להבהלהלג נוו -
ת תי חלוח לוויוי תננשויוו
חג ה מ חי ר !

״ם תו3ו חיו־ג80 08
טלוויויה

3־ 12תשלווויסללאויגית

י 5:ימ.*52

חברת מץ המובילה בעכו* הטלוויזיות בישראל, מאפשרת לך לרכוש
טלוויזית ״מץ צבע״ משוכללת ואמינה מפאר דגמי 1980 לראשונה בתנאי רכישה ללא תקדים.

למה זה כ ד אי ל ר?

מהן דזפשרויות הר כי ש ה?

א. מחיר סלוויזית ״מץ־צבע״ בתוכנית זו הינו קבוע וסופי(באשר
לפי התחזיות הכלכליות המקובלות תחול בשנה הקרובה עליית
600 בקירוב).
מחירים תלולה עקב האינפלציה בשיעור של ס/

לפניך מספר אפשרויות נוחות לרכישת ״מץ־צבע״ .אחת מהן
בודאי תתאים לך. אפשרויות נוספות תוכל לקבל בתחנות ההרשמה.
מס תשלומים תשלום חודשי סה״ב מחיר לתשלום
מזומן

5,000.47,000.3,500.2,000.12
20,00044,000.3,75012
4,00049,000.20,00045,650.2,8509
4,7509
5,000.47,750.המחירים אינם כוללים מ.ע.מ. האספקה בתום התשלום האחרון..
אל תחמיץ את התוכנית; פנה עוד היום לאחת מתחנות ההרשמה
של ״תוכנית מץ־צבע 80״.יהתוכנית בתוקף עד 6.2.79

ב. אפילו תוכנית החיסכון הטובה ביותר שבה תשקיע אותו.
סכום של בסף -לא תדביק בעוד שנה את הפער בין מחיר
טלוויזיה צבעונית, לבין הסכום שתצליח לחסוך.

התשלומים שלך קבועים, בלתי־צמודים ואינם נושאים ריבית
בל־שהיא.

ד. אתה רוכש ״מץ־צבע״ ״ 26 עם ״שלט-רחוק״• 980ו
במחירי .1978

חס תוגוית חין־בבח 80 תהיה 1לך חלוויויה חווית
ה ראי לד־וח יא 01 לוו !

0ואו$וזמ[/ץ ס* ואו *זט 8ז

נחנות ההרשמה אן ורק בחנויות המורשות למכירת מוצרי מץ אשר בידיהן חוזה קנייה רשמי של מץ לתוכנית ״מץ צבע 80״
שימת חנויות חל קי ת: מץ אולם תצוגה מ ר כזי: רח׳ מודיעין 9ג בני-ברק — רמונ-גן.

גזור ושלה

1לכ׳ מץ (ישראל) כע״מ,
רח׳ מודיעין ,19 רמת-גן.

ו־אביב: סלון להיט — רח׳ אבן־גנירול ; 20 שילד — ,רח׳ בן־יהודד , 1 ,בניין מגדלור ; מ.ש.י — .רח׳ בן־יהודה ; 3סופר — רח׳ אלנבי ; 122 הילה את
די — רח׳ בן־יהודה ; 100 צליל אור — רת׳ אצ״ל ( 44 שכונת התקווה) ; שואף — רח׳ אצ״ל ( 1שכונת התקווה) .ירושלים: אלקטריק — 2001 רח׳
1לך ג׳ורג׳ ; 21 טטרון — בית כלל — רח׳ יפו ; 33 סלון השלום — רה׳ יפו ; 68 סלון אמפיסל — רה׳ יפו .48 חיפה: שוס סנטר (אחים סייג) —
הנביאים | .20 בר צוני לקבל פרטים על ״תכנית מץ־צבע
—רח׳ הנביאים ; 15 קריידמן אמנון —רח׳
ביאים ; 16 סלון הבנקים — רה׳ הבנקים ;1סלון באלי — רח׳ הרצל ; 1כל אלקטריק
80״ בתשלומים של — 2,500.ל״י לחודש
לת: שירות מהיר — מרכז חנויות יעלים. פפר-סכא: שירות מהיר — רח׳ ירושלים .27 לוד: אסתר אוניברסל — רח׳ הוצל .28 מעלות: בחבוט יעקב
רדיו

נצרת
. 14 וייצמן

אלקטרוניקה

נס-ציונה

כו מסחרי. נהריה: גורה אברהם — גבעת כצנלסון ; סלון אבגיל — רח׳ הרצל 53
1ללא ריבית וללא הצמדה :

*זרזי .
ספרס (נביל את נעים) — כיכר המעיין ; דיב עמורי — רח׳ השוק. נתניה: מבט אוניברסל — רח׳ וייצמן ; 2רדיו אלחוט — שד׳ בנימין ; 5מ.ס.ת. י שמיי
כתובתי .
ומלית — רח׳ שמואל הנציב ; 3פטמן יוסף — רת׳ עמק חפר ; 4כל בו חשמל (גרוסמן) — רח׳ הרצל .34 עפו: אחים סט — רח׳ בן־עמי .27 עפולה•
מלסון...
129
ו! באלי — רת׳ הנשיא ; 17 פינת האושר — רח׳ ירושלים .5פרד* כץ: סלון דרור — רח׳ ז׳בוטינסקי ; 94 מרכז החשמל — רת׳ז׳בוטינסקי
ח-תקוה: רדיו אורון — רח׳ חיים עוזר ; 1סלון ברק — רח׳ חובבי ציון ; 30 פתח־תקוה לעולה — רח׳ ההסתדרות .13

ה שו חד מחרי ש א1זנ• ש 01 עים.
ה שחור מסרב ל א כול בשדכשר

אנשים
9 1כשנמסר לח״כאבר ־
ה כ ; מ ל מד כי מאשימים את
ח״ כשמואלפדאטו ־ שרץ ,
בכך שהציע לבוחרים מסויי־מים
שוחד, אך לא שילם אותו,
סיפר כי פעם סבל הרב מקשי ,־
החסידים : שאלו שמיעה.
״מדוע ז ״ השיבו -להם :״הב טיחו
לו שוחד.״ אמרו החסי די
ם :״אם כן, משוחד הוא
סובל באוזניים, ולא בעיניי ם?
יעוור
נ א מר: השוחד הרי עיני פיקחים.״ התשובה :״הוא
לא ראה את השוחד. הוא רק
שמע הבטחות.״

מה הם שלושת השק רים
הנפוצים ביותר בי שר א ל?

91 כאשר נמסר כי נשיא-
המדינה, יצחק נכון ,״הוז מן״
על־ידי ראש־הממשלה ל טכס
קבלת־הפנים לסאדאת ב־באר־שבע,
מיהרו אנשי הנשיא
להתלונן אצל ראש־הממשלה
על נוסח ההודעה. מובן ש־ראש־הממשלה
לא היה זה ש הזמין
את הנשיא, מפני ש כללי
הטכס קובעים במפורש
שנשיא־המדינה הוא זה המ ארח
נשיא ז ר שמגיע לארץ.
רק אחרי הטכס מיהר ראש־הממשלה
אל נבון להתנצל ב פניו,
וסיפר לו על השתלשלות
״ שד מ ה
ההודעה שנמסרה :
נקדימון הוא איש יקר, הוא

בות בכנסת הוכיחו בשבוע ש עבר,
יד נוקשה ביותר בכל
הנוגע לזמן הנאומים. יושב׳-
ראש הכנסת, יצחק שמיר,
הפסיק את נאומו של סבידור
באמצע המישפט, באומרו ל ו:
״ח״כ סבידור, אני מבקש ממך
לסיים. סיימת.״ סבידור הנפגע
פנה לשמיר ואמר לו :״לא
קרה פה שום ד בר כזה שתש מיע
ד ברי רוגז עלי.״ השיב
לו שמיר :״שום דבר, חוץ
מזה שעברת בחמש דקות את
זמנך.״

תע לשמוע מבתו על־כך שב־קורס־קצינות
חייבו את כל ה צוערות
לבלות סוף־שבוע אצל

מישפחה דתית בירושלים, תחת
לבוא לחופשת שבת הביתה.
הצטרפות ל־יגורי,
השוקל

גם היושב־ראש של ה ישיבה
שנערכה למחרת היום,
משה מירון, הפסיק את נאו מו
של ח״כ יגאל אלץ באמצע
המישפט, אולם אלון לא הת ווכח,
וירד בזעם מהבמה, ב עוד
חבריו למיפלגה פרצו ב־קריאות־גנאי
כנגד היושב־ראש.
! 9בהמשך הדיון על מיש-
רד־התעשייה, שהיה משעמם,
דיבר גם ח״כ עמום הדר,
ודבריו שוסעו בקריאות־ביניים
מכל צידי הבית. הדר התמוגג
על הדוכן ואמר :״איד הצלח תי
לעורר ישיבה נרדמת?״
! 9באותו דיון טען בקרי-
את-ביניים ח״כ
כי החזון האחד של עם יש ראל
הוא לסדר כהוגן את ה נסיגה
מסיני. צעק לעברו ח״כ
המערך, זאב כ ץ :״אתה לא
צודק, שמיר ! תראה איזה הי שג
השגנו שלא החזרנו מכב סה
יוצרת.״

כדמה שמיר

) 9באחרונה החלו אנשי־הליכוד
יוצאים מאולס־המלי-
אה בכל פעם שמשה שמיר,
חבר סיעתם לשעבר, קם לנ אום.
בשבוע שעבר הגיב על־כך
שמיר באו מרו :״אינני נב הל
מכך שאין שומעים רבים
מקרב חברי־הכנסת השומעים
לדברי.״
ח״כ אסף יגורי הופ-

מפכ״ל המישטרה גרף ציחקוקים מוס•
*^ 1 1 1 1 0

תרים בקרב פקודיו השוטרים, כאשר הו 11-1
11 11 11 פיע בטכס לכבוד אנוור אל־סאדאת באוניברסיטת באר־שבע• תבורי
הופיע בחליפת מדים לא״תיקנית, אשר אף איש מישטרה אחר
לא לבש לפניו. המדים היו בצבע חאקי בהיר מבד עבה והדורים
במייוחד, מה שהעלה את ההשערה, שהתבררה אחר־כך כלא נבו נה,
בי המדים ניתנו למפב״ל במתנה על-ידי אנשי מישטרה מצריים.
מפד״ל כחטיבה לא־דתית בסי עה
הדתית לאומית, לא רצה
להגיש בעצמו שאילתה על ה נושא,
אלא ביקש משכנתו, ח״כ
שולמית אלוני, המתגוררת
אף היא בכפר־שמריהו, להגיש
את השאילתה.

דוברו של שר־הפנים, הד״ר יו סף
י 11^ 1 1 1 0ל ) ד10 |11
בורג, אינו מרשה לצלמים לצלם

אותו. יש הטוענים פי לביא עבד, לפני שהיה פקיד במישרד־הפנים,
בשירותי הביטחון, ומאז הוא אלרגי לצילומים. נראה כי לביא
סחף אליו גם את השר שלו למילחמתו בצלמים. כאשר בשבוע
שעבר ראה יוסף בורג צלם עיתונות המצלם את שניהם, הוא
כן שהוא מצלם אותו. על גער, לראשונה בחייו, בצלם,
לדעת דידי מנוסי ( :א) ״אל
תדאג. הצ׳יק כבר בדרך.״ (ב)
״אל תבכי, ברגע שאוכל נת חתן!״
(ג) ״אנחנו מהממשלה,
אנחנו כאן בשביל לעזור לך.״
! 9הלצה אחרת מספרת
כי אשה דתית ניגשה אל הרב
הראשי שדמה גורן, ושאלה
אותו :״מה לעשות? הכלב
שלי אינו אוכל בשר כשר! ״
שאל הר ב :״מה ציבעו של
הכלב? לבן או שחור 1״ כא שר
ענתה האשד, שהכלב שחור,
השיב הרב :״אם כן, את צרי כה
לפנות אל הראשון־לציון,
הרב עובדיה יו סף:״

בגין,

ראש־הממשלה, מנחם
מלא התפעלות מהנשיא

המצרי אנוור אל־סאדאת,
והחל הולך בדרכיו. לבגין סו פר
כי הנשיא המיצרי אינו
מגיע למישרד לעולם לפני ה שעה
10 או 11 בבוקר, ובשעות
אחר־הצהריים הוא חוזר לבי תו,
כדי לנום את תנומת אחרי-
הצהריים. בגין הודיע למקו רביו
כי בכל פעם שיהיה לו
זמן, הוא ילך לי שון אחרי-
הצהריים.
ה עו ל ם

הזה 2179

בתשובה ניים של
פעיל ענה
דיין תשובה שרמזה אולי על
כוונותיו הפוליטיות בעתיד של
דיין. אמר ד יי ן :״ח״כ פעיל,
שנינו יושבים שנים רבות ב כנסת,
ואני בטוח שאתה עוד
תשב שנים רבות. כבר הגיע
הזמן שתדע שאני איני נוהג
להשיב על קריאות־ביניים.״

התכוון לטוב, להראות לכולם,
שמה שאומרים שיש קרע בי נינו,
זה לא נכון. אז הוא הו ציא
הודעה כזו לעיתונות. אבל
הוא התכוון רק לטוב. מובן
שנזפתי בו אחר־כך.״

9אולם בעוד דיין עצמו
אינו משיב על קריאות־ביניים,
הוא נוהג לקרוא בעצמו קרי-
אות־ביניים לנאומים אחרים,
אם כי הוא אומר קודם :״האם
מותר לי לשאול שאלה?״ ומב לי
להמתין לתשובה הוא שואל
את שאלתו.

91 בדיון בכנסת על סקי רת
שר־התעשיה גידעון פת,
הפריע ח״כ לעם, זלמן שו בל,
לנאומו של ח״ב המערך,
ז׳אק אמיר. אמיר הפסיק את
נאומו והודיע לשובל :״אני
פשוט לא מקשיב לך, ואם היו־שב־ראש
ירשה לי, אני אמשיך
בלי להתייחם אליך כלל.״

קריאת־ביניים כזו הוא
קרא לעבר ח״כ שולמית אלו לא
סיפקה
ני, וכשהתשובה
אותו, הגיב דיין :״ידעתי שלא
תעני לעניין. יד ע תי!״

תקרית אחרת אירעה
באותו דיון בין מזכ״ל ההס תדרות
ירוחם משל לבין ח״כ
הליכוד מנחם סגידור. סבי-
דור, כדרכו בכל נאום שהוא
נושא בכנסת, האשים את ה מערך
על חטאיו ב־ 30 שנה
האחרונות, וטען כי המערך
מטייח עתה את מחדליו, השיב
לו מ של :״ברצון לנאום, אי־אפשר
להתחרות בך. על תא שים
אחרים בנאומים.״

אגב, יושבי־ראש הישי
לקריאת־בי-

של״י ;מאיר
לו שר־החוץ, משה

בעיקבות תשובה שקי בל
מח״כ גדעון האדזנר ל-
שאלה״קריאת־ביניים שלו, ענה
ב ל עג:
דיין כשהוא מחייך
״תשובה נהדרת.״

אמנון רובינשטיין

נראה כאן לגוש בבגדי טניס,
חופשת את כשהוא מבלה
החג האחרונה בשארם אל-שייח׳ .רובינשטיין, שחזר לא מכבר
מ טיול במצריים, הבין, כפי הנראה, בי החזרת שארם אל״שייח׳
מובטחת, ולבן מיהר לבלות באתר הדרומי, יחד עם מישפחתו.

כאשר דנה הכנסת ב גילויי
השחיתות במגן דויד
אדום, סיכם ח״כ ש״י מרדכי*
המצב את וירשוכסקי
באומרו :״מגן־דויד אדום זקוק
לעזרה ראשונה.״

מר שי מו תיו
שלמבקר
מסעד 1ת
| ^ מ 0עד ה שוכנת ליד הנמל
ו הדבר מורג ש היטב בתפריט.
העדפנו ל הזמין את הדג
החריף בנוסח טרי פולי טני,
חריי מי בל שון האזור. הדג
היה טעים מאד ו הרו טב
חריף כיאות. את הדג ליווין
נו ביין עבדת לבן של
] כר מ ל מזרחי, והיתה.ביניהם
{התאמה מושלמת. מולי ש תו
יין סו גי ניון בלנק, גם הוא
יין משובח של כרמל מזרחי׳.
בכלל ר אוי ל ציין כי לכרמל
י ש מבחר מעולה של יינו ת
ן שול חן, אדומי ם ולבנים.
ן היין ;האדום מיו עד לב שר
|בקר, הודו וד ב רי מאפה,
ו היין הלבן -לדגי ם, ו עוף.
ן בין היינות האדומים נ ציין
,את^קברנה סו ביניון, אך וו
עתיק, קריני

המפקח המתין לבלב שיביא לו 1יסקי
!כריכים! .האמריקאים מחפש* זמר עם רול־עץ
משד, שמיר הגן על 1 מנחם בגין, תוך שהוא תוקף
את משה דיין, אם כי להגנה
כזו לא היה בגין זקוק. אמר
שמיר :״עיקר אשמתו של שר־שהוא
חוטא ביודעין. החוץ ראש־הממשלה מרמה את כו לנו,
אבל הוא מרמה גם את
עצמו, וזה קו־ד,מחילה האחרון

התרגז ואמר ל ו:
טולידאנו
״אתה סתם מדבר, אין לך מו שג
על מה אתה מדבר השיב
טולידאנו,
לו שו ב ל :״ח״ב
אתה כל־כך לא מבין, שאפילו
קריאת־הביניים שלך לא רצי נית.״
טולידאנו הסמיק וקרא
לעברו :״אילו ידעת איזה דב־רי־הבל
אתה מדבר, לא היית

שווייצית, שלפני כמה שנים
הגיעה כמתנדבת לקיבוצה של
סמדר, רמות־מנשה. הוריה של
סמדר אימצו אותה כבת, כפי
שנוהגות מישפחות הקיבוץ ב מתנדבים.

בעת
מסירת אל-עריש
למצריים, נחסמו הדרכים למ קום,
ואנשי צה״ל לא הניחו
לאיש להיכנס לאיזור. שני כת אסל!״

גלי צה״ל,
רוב ועדי אלמוד, הצליחו
בכל זאת לעבור, כאשר ברוך נאות נהג ברכב של מושב
סיני, ועדי התחזה כאיש־המיב-
בסה. מאחר שלצוות הטכני
שלהם לא ניתנה אפשרות לח דור
למקום, שידרו שני הכ תבים
שידור־חי מהשטח דר ך
מכשיר סוני קטן.

*13 יד

הכתב המדיני של גלי־צה״ל,
יוסי עכאדי, הגיע אף
הוא לאל־עריש. עם תום הטכס
ניסה להשיג מכונית שתסיעו
לשדה־התעופה, ולהצטרף למ טוס
לבאר־שבע, כדי להתלוות
לראש־הממשלה, מנחם כנין,
ולדווח על אירועי אותו יום.
יוסי לא הצליח למצוא לעצמו
טרמפ, פנה אל ראש צי־הנד
כוניות של הנשיא המצרי ו
יינו

כרמל
מי טיבי ם את הארוחות

כאשר שמעה אותו מכעכע ב גרונו,
הציעה להכין לו כוס
תה עם לימון, ואף הגישה לו
את המשקה.
! 9בתצוגת כלבי־מישטרה
לאיתור נעדרים, שנערכה במ חוז
הצפוני, התנדב דובר המ חוז,
המפקח כני פרידמן,
לשכב בשטח ללא תנועה. בני,
האוהב בדרך־כלל נוחיות, הת נדב
למיבצע, אחרי שהבטיחו
לו שהכלב שימצא אותו, יביא
לו ויסקי וכריכים. הוא שכב
במקומו כרבע שעה, ללא תנו עה,
עד אשר הכלב אוני גי לה
אותו ונבח. מאלפו, רב־שוטר
יוסי קלפוס, הורה לו
להפסיק לנבוח. בני יצא מה עסק
מאוכזב למדי .״לא רק
שהכלב לא הביא לי מה שהוב ״נמלים
עקצו
טח׳״ התלונן,
אותי, והכלב הגזים בליקוקיו.״
! 9הכנס הראשון של אי גוד
השוטרים התקיים בבית
ברנר, בחסותו של מזכיר מו עצת
פועלי תל־אביב, דכ כן־
מאיר. אל הכנס הגיעו חמי שים
שוטרים בלבד. מארגניו
שציפו למאות שוטרים התאכ זבו
מאד מעובדה זו. הגיב על
כך בן־ מ איר :״יש לי עצה

1 9ך 1וין 1111 אשתו של שר האנרגיה, התשתית וחתיק־שורת,
יצחק מודעי, נוכחה עם בעלה
1״ 1י

בפתיחת מועדון לעובדי גלי־צה״ל על שמה של הראלה, בתם
שנשפתה בתאונת-דרכים לפני שנה. את המקום תיכנו האדריכל יש ראל
גודוביץ (משמאל) ,שעיצב את המקום כגן טרופי קטן. הראלה,
שעבדה בתחנה, תחילה כחיילת ואחר־כך כאזרחית, היתה חביבה
על עמיתיה. אמר אביה :״לנו, במישפחה, קל לזכור אותה, אך
העובדה שאתם כאן זוכרים אותה נותנת לי הרגשה שהיא קיי מ ת.״
ששרד אולי למענו. אבל שר־החוץ
אינו מרמה את עצמו,
אלא רק אותנו

כאשר דרש ח״כ מר דכי
אלגרכלי, כי כל שר
יעסוק בשטח שלו, ולא כולם
יעסקו בנושאי-חוץ, הגיב על-
״שיכלו
ראש־הממשלה :

של כל שר פתוח. אי־אפשר
להגיד לשר־התיקשורת שידבר
רק על תיקשורת.״

״.וזר׳אכו ״ _

5811\^1§ 1100

*״ 81800״

אחרי שפרש מהליכוד,
הועבר משה שמיר מספסלי ה ליכוד,
והוא יושב עתה בעבר
השני של מליאת־הכנסת, ליד
ח״כ שמואל פדאטו־שרון.
כאשר נאם סגן־ראש־הממשלה,
הפרופסור ייגאל ידין, קרא
לעברו שמיר קריאת־ביניים.
ידיו הפסיק את הנאום ו ש אל:
״מי ז ה?״ וכשהבחין שהקורא
אמר :
שמיר, הוא לעברו
״הייתי צריך לנחש שההערה
היא שלך, רק לא זכרתי ש החלפת
מקום.״ ענה לו שמיר:
״משנה מקום משנה מזל.״

י הטוגה .

חילופי־דברים חריפים

במיוחד התפתחו בין ח״כ זל מן
שובל לבין ח״כ שמו אל
טולידאגו. טולידאנו קרא
לעבר שובל קריאת־ביניים, ו שובל
השיב לו :״אתה אפילו
לא מבין מה שאתה אומד.״

מדבר!״ הוויכוח היה נמשך,
לולא התערב יושב־ראש הישי בה,
פינחס שיינמן, והורה
לשניים :״אל תכבדו אחד את
השני במחמאות כאלה.״
! 9בדיון על הקמת ד,איצ-
טדיון בשועפט, שאל ח״כ הא גודה
מנחם פרו ש :״לשם
מה להקים מיגרש־ספורט דוו קא
בתוככי השכונות החר דיות
י״ השיב לו על. כך ח״כ
לעם אמנון לין :״דואגים
לבריאותם של התושבים בש כונות
הדתיות.״
) 9באותו דיון גילה ח״כ
המערך עוזי כרעם, כי חייהם
של כמה שרים, שנכחו בעת
מישחק־כדורגל שנערך במיג־רש
ינזק״א בירושלים, ניצלו,
כאשר התמוטט אחד היציעים.
יושב־ראש סיעת המערך בכנ סת,
שימעון פרס, שאל את
ברעם בתדהמה :״היו שרים
ואז גילה
במיגרש בשבת ז״
שם של שר
ברעם לפחות
אחד :״אפילו השר חיים
לנדאו הולך לחזות בכדורגל
בשבת.״
) 9אחרי האסון שאירע לה
בנר,ריר״ החליטה
לנסוע לארצות־הברית. בעת
חניית ביניים בשווייץ, היא
תתארח אצל ידידתה, בחורה

סמדר הרן

| ״ 111 17י 1ן י בעלה של השחקנית ברכה נאמן, הוא הישראלי
היחידי בו

11י י
של מתכנני האמריקאית במישלחת
שדות־התעופה בנגב, שהגיעה ארצה השבוע. דויד, מהנדס, מתגורר
כבר כשבע שנים בסאן־פרנציסקו. בתום הקיץ ישוב לכאן עם מיש״
פחתו ויתגורר בארץ כארבע שנים, עד סיו ם הקמת שדות־התעופה.
שטח לפניו את בעייתו. הלה
לקח אותו במכוניתו, ובמהי רות
עצומה הביאו בזמן ל-
שדה־התעופה.

לכל השוטרים הפוחדים לשתף
פעולה באירגון ז ה: שישלחו
את נשותיהם.״

גלי־
! 9כתב אחר של
צה״ל דן.גולן, העביר בשי-
דור־חי את אירועי הטכס ב־באר־שבע.
לפני תחילת השי דור
נכנס ללישכתו של ראש־העיריה,
אליהו נאווי, וערך
חזרות לקראת השידור. בליש־כה
ישבה אשת־הנשיא, או״
פירה נכון, וצפתה במעשיו.

עומר
מועדון מנהל
כיאס ביפו, הבדרן
קיבל השבוע מיכתב מזוג יהו דים
אמריקאיים, שכתבו לו כי
לפני 15 שנים ביקרו במועדון,
ושמעו זמר שמאד מצא-חן ב עיניהם.
הם התעניינו אם אותו
זמר עדיין שר שם, אך לא
זכרו את שמו. סימן־ההיכר ה יחיד
שזכרו היה שיש לו רגל

יואל שר,

מ 1קד

ה עו ל ם

הז ה

2179

של עץ. הזוג התכוון

רווה.

לאילקה

ברית־המילה
מסיבת

של בנה הרך של קריינית ה רדיו,
מידסה למדן, התנהלה
כתוכנית־רדיו זעירה. שמו אל
רוזן ערך חידונים למוז מנים,
והבדרנית רכקה: מי
כאלי אילתרה תוכנית מוקד
עם ראיונות. מילכה ילדה את
בנה מחוץ למיסגרת הנישואין.

9אשת הרמטכ״ל, מרים
איתן, נתבקשה, בעת ביקורה
האחרון בליוויית בעלה במצ ריים,
לאתר גופת חייל מצרי
יום־הכיפו־במילחמת שנפל רים.
המבקשת היא אחות ה חייל,
העובדת בבית־חולים ב אלכסנדריה.
מייד עם שובה
ארצה, מסרה מרים את העניין
לטיפול.
אמ״ן, האלוף
ראש

יהושע שגיא ואשתו חנה,
שחזרו גם הם מאותו ביקור
במצריים, הביאו דרישות־שלום עזר לשר־הביטחון חמות וייצמן. הגיב השר :״אני חו שב
שאציג את מועמדותי ל-
ראשות־הממשלה במצריים, כי
ר ן שם אני כל־כך פופולרי.״

! דניאל
הפרקליט אריה

בן ה־ ,3בנו של

צ׳רטוק,

קיבל ליום הולדתו צעצוע מ־עליזה
כנין, ידידת־המישפ־חה.
הילד הגיע לגן כשבידו
הצעצוע, והתרברב לפני י די דיו
הקטנים שקיבל אותו מבגין.
כאשר שאלה אותו הגננת מי
זה בגין, ענה הזאטוט :״בגין
זה ראש הממסאדאת.״

י הזמר יגאל ב שן
בשחקן־הכדורגל אבי

פגש

כהן

ושאל לעצתו. יגאל משחק כדו רגל
בכל הזדמנות והחליט ל הרכיב
בשכונתו שער אמיתי,
כמו במיגרשי הכדורגל. הוא
התעניין אצל אבי באיזו זווית
בדיוק כדאי לו להרכיב את
השער. אבי, לעומת זאת, הת עניין
אצל יגאל היכן כדאי
לו לקנות בית, בליוורפול, או
בלונדון. אבי עומד לצאת ל אנגליה,
אחרי שקבוצת הכדו רגל
של ליוורפול החתימה או תו
על חוזה שמן, כדי שישחק
בקבוצתם.

אחרי מישחק הכדורגל,
בין קבוצת שחקני שנערך ליוורפול, העומדים בראש ה ליגה
האנגלית, לבין נבחרת
שחקני הארץ, ערך עסקן ה ספורט
יוסדה מרימוכיץ

רפאל הלפרין

בן ה־ 52 החליט לפרוש מכל עיסוקיו המיסחריים והספורטיביים, ומק דיש
את זמנו בשש השנים האחרונות, לדבריו, ללי מוד תורה. בשבוע
החולף נולדה לו ולאשתו ברטי, בת ה״ ,37 בת. הם קראו לה בשם חיה, על שם א מו המנוחה. אחרי
שלושה בנים, הם שמחו מאד לתוספת הנשית למישפחתם. הלפרין עדיין עוסק בתרגילי הרמת
משקולות, כדי לשמור על כושר גופני תקין. לעתים הוא גם עושה חלטורות — קטעי קאראטה
בפני חיילים. בתמונה: שמואל בן ה־ ,8ברטי, משה-ראובן בן ה ,10-חיים־יעקוב בן ה״ 15 האב וחיה.
מסיבה רבודמשתתפים לשחק ני
שתי הקבוצות. גם כמה נב־חרות־יופי
מתחרית מלכת־היו־

נ עז בנאי

בנו הבלונדי, בן השנה וחצי, של גברי
בנאי, מלהקת ״הגשש החיוור״ ,לא מת להב
באופן מייו חד מבריכות־שחייה. הוריו הביאו אותו, ואת
י ס מין אחותו, לקייטנה. הז אטוט סירב להיכנס לבריכה, וצעק כל
הזמן שאינו אוהב מים. אביו מספר שגם בלונה־פארק לא נהנה
הקטן, וכאשר הלכו לשם ביקש כל הזמן לחזור למכונית. כשנשאל
מדוע דוו קא למכונית, השיב :״כי היא תביא או תי הביתה.״

פי הגיעו, כדי לקשט את המ סגנית
סיבה.
איריס קדר,
מלכת־היופי, ורונית כן-
נערת־ישראל,
בסט, סגנית משעממת החליטו שהמסיבה
אותן, והן רוצות ללכת אל הח ברים
שלהן. החבר של אירים
הוא המנחה דודו טופז, וה הוא
הזמר
חבר של רונית
שימי תכורי. נערת-ישראל,
דנה פלר, דווקא נהנתה. אך
עזבה את המקום עם שתי ידי דותיה,
לאות סולידריות בין
היפות.

ורו תי דור, דוגמניות שתצגנה את בגדי תקופת תל־אביב הקטנה
מימי ראשיתה של העיר, במיסגרת שבעים שנה לתל-אביב. הן
1-11111 111 1111 1י
תעשינה זאת בנשף שייערך השבוע ב מו סי און תל-אביב, שהכנסותיו הן קודש לאגף לנוער ליד המוסיאון.
את תלבושות התקופה תיכננה לאה גוטליב. הדוגמניות הצטלמו ב מו סי און על רקע של תמונת רנואר.

העזלם

הזה

2179

91 באותה מסיבה התרוצץ
אדי בואנוס, המכונה בונג-
זה, העובד בטלפרינטר של ה טלוויזיה,
בין שחקני ליוורפול,
כדי לאסוף חתימות. הוא סיפר
שהוא אוסף אותן עבור כתב-

הטלוויזיה רפיק חדכי, שלא
היה במסיבה. רפיק רצה את של החתימות עבור השייח׳
כפרו, דליית אל־כרמל. בוננזה
התאכזב מעט שלא הספיק ל אסוף
את כל החתימות, אך
נרגע, כאשר הובהר לו שה שחקנים
האנגליים יבואו למח רת
למיסעדה ירושלמית .״שם
אקח את שאר החתימות, כי
רפיק ממש מחכה להן,״ אמר.
9היחיד שהפר את שבי-
תת־הפרקליטים, שנערכה בש בוע
החולף, היה פרקליט מחוז
תל-אביב, אהרון שדר. הוא
הופיע בבית־המישפט וביקש
לעצור חשוד עד תום ההליכים
של חקירתו. השופט החליט
לשחרר את העציר.

לא צריך לקרות
סנדוויצייכולאמריקה
אתה נוסע
עם סופק

כקופל רוצים שהטיול ש לן לאמריקה יהיה
מסע תענוגות מושלם. לכן, כשאתה נוסע עם קופל,
אתה מטייל על קיבה מלאה.
עם קופל אתה אוכל שתי ארוחות ליום —
ארוחת־בוקר וארוחה חמה במשך כל הטיול
שלך באמריקה.
בקופל יודעים, מנסיון של שניט רבות,
שהטיול היפה ביותר עלול להכשל *!ם
כמקום לבקר באתרים הנפלאים של אמריקה —
תהיה עסוק בחיפושים אחרי מסעדות,
ובמקום לקנות מתנות. לילדים — תצטרך
״לאכולי׳ את הדולרים שלך.
קיבה מלאה — תנאי ראשון לטיול מוצלח.
כך חושבים בקופל.
מה אתה חושב?

טיול מחוף אל חוף

׳־1קופל מציע שתי דרכים נוחות לתשלום דמי הנסיעה:

ניו״יורק — וושינגטון — ניאגרה — סלט לייק סיטי
— ילוסטון — ג׳קסון — קניון הברייס — פארק
ציון — לאס ווגאס — סכר הובר — פריסגו —
יוסימיטי פארק — סאן פרנציסקו — סאן סימיון —
מצודת הרסט — לוס אנג׳לס — דיסנילנד —
ניו־ אורלינס — מיאמי,

א. למשלמים מראש שליש ממחיר הטיול
(בנוסף לדמי ההרשמה) ,יובטח המחיר לפי
השער ביום ההרשמה.

27 ימים — 65.ו 74,ל״י

ב. אפשרות לשלם שליש ממחיר הטיול ב סו
תשלומים שווים, ללא ריבית וללא
הצמדה. התשלום הראשון — חודש לאחר
היציאה לטיול.
אין אפשרות ליהנות משתי ההטבות הנ״ל,
אלא לבחור באחת מהן.

המחיר לפי שער המטבע ביום 21.5.79
(• 24.55 = 51.ל״י)

!1973

קופל נסיעות
משרד ראשי: תל־אביב, רה׳ פרישמן , 14 טל .50555,246121 .ירושלים, טל .252225 .חיפה, טל .88011 .קרית־ביאליק, טל״ 40451ד׳.נתניה, טל.27410 .
הרצליה, טל .938057 .רמת ־גן, טל .731105 .באר־שבע, טל.78860 .

ה עו ל ם

הז ה

2179

ארק הוא שו הבינוי והפינוי * מתי ישפנו עליו חומו הדברה? *
הנרססינים קיש רו אודוטה * חבדווגד מרוקן את אודם המליאה *
הממשלה סובלת מפאדאנויה * האם יהיה עזר דמן שרהשלום?

נחס בגין ישב לי ד שולחן הממשלה בכנסת ופרץ
*< בצחוק אדיר. ייגאל ידין, שיושב לידה פרץ בצחוק
רם. אליעזר ׳שוסטק, שישב במקומו בקצה השולחן,
התקרב, הסתכל, פרץ בצחוק. אבא אבן, שי שב מאחורי
בגין, התכופף קדימה, הסתכל, ו פרץ בצחוק מהדהד.
מה קרה ן מד, הצחיק כל־כך 1
בוודאי לא חבר־יהכנסת מרדכי אלגרבלי, שנאם באותה
שעה על שכבות־המצוקה.
חוששני שהאשם היד, בי.
מישהו שלח לי חוברת, שעל שערה היה כתוב
באותיות אדומות :״מה עשה שימחה ארליך בשבילך י״
בחוברת היו עשרים עמודים — כולם ריקים.
עילעלתי בחוברת ושאלתי את עצמי מה לעשות בה.
ראיתי את בגין לפני, וכך צץ אצלי הרעיון. צירפתי
לחוברת כרטיס־ביקור שלי, קראתי לסדרן (על כל
שולחן י ש כפתור לצורך זה) וביקשתיו להעביר את
החוברת לבגין.
התוצאות — כנ״ל.

מ תנ ח לי ו מ תו כ די ס
אוחד יותר באותו היום עלה זלמן שובל על
הדוכן והעלה הצעה לסדר־היום על הצורך להגביר
את ההתנחלויות ב״יהודה, שומרון וחבל עזה״ .היתה זאת
הצגה חסרת־חוכן — כי אין כל ויכוח בינו ו בין שר־החקלאות
אריק שרון, שהשיב על הצעתו. שניהם חסידים
קיצוניים של הגברת קצב ההתנחלויות בשטחים המוח זקים.
לשוחרי־השלום
היתר, רק אפשרות אחת להשמיע את
דעתם — על־ידי קריאות־ביניים. ועל כן, שני הנאומים,
של שובל ו שרון, שוסעו על־ידי ע שרות רבות של
קריאות, וכך נוצר רב־שיח אמיתי, הממלא עמודים רבים
בפרוטוקול. הנה כמד, קטעים לדוגמה:
זלמן שובל: רבותי, חברי־הכנסת, המשך הקמת
הישובים ביהודה, שו מרון ועזה איננו מחסום בפני השלום,
אלא בעיני הוא תנאי לשלום, ולא חלילה במובן שאנו
מתנים תנאים להסכמתנו לשלום, אלא משום שזהו ה־מיבחן
האמיתי אם יהודים וערבים יוכלו לחיות יחד
בשטחים. או -במילים אחרות, האם האוטונומיה תהיה
מיסגרת לחיים משותפים של יהודים וערבים בשטחים

תופיק טו סי:

איזה חיים

משותפים?

אורי אכנלי: או שהיא תהיה ביח־סוהר.
זלמן שוכל ׳ תחליטו מי קורא קריאות־ביניים.
האם האוטונומיה תהיה מיסגרת לחיים משותפים של
יהודים וערבים, או שתשמש מירשם לסילוקנו הפיסי
מיהודה, שומרון ועזה.
אורי אבנרי ז בבית־הסוהר חיים יחד סוהרים ואסי רים.
אלה הם חיים־בצוותיא, אבל איננו אידיליה.

יו״ר־י שיבה ארכלי־אלמוזלינו ונואמת גאולה כהן
הינהון של הסכמה
זלמן שובל ז דבותי, חפרי־הכנסת! ,שלום שהיה
מכתיב, שיהודים לא יוכלו על־פי החוק להתיישב בחלקים
של ארץ כלשהי, כל שכן ארץ־ישראל --
אורי אבנרי ג גם להיפך? האס הפליטים הפלסטי ני
מ יוכלו להתיישב בישראל?
זלמן שובל ז אתה יודע שממשלת ישראל הציעה

וו חו ץ
ל פ רוווו קו ל
שאני אינני

מאושר מהן, אבל היא

הצעות מסויימות,
הציעה אותן.
אני רוצה לומר — אם כי אינני רואה את הנפשות
הפועלות באולם — כי בימים אלה נתפרסמה מודעה של
״*שלום עכשיו״ ,שבעיני היא מודעה מרושעת, שפלה
ומשפילה, ישבה מופיע מישחק־מילים :״מתנחלים —
מתנכלים״.
אורי אכנרי ז אפשר גס לומר: מתנחלים ונוכלים.
זלמן שובל: אפשר להשתמש בביטויי לשון אלה
על מושבים ו קיבוצי ם? אין זה לכבוד האנשים העומדים
מאחורי העניין של ,,שלום עכשיו״ .אבל אינני רוצה
לעסוק היום ב״שלום עכשיו״.
משה שמיר ז ״שלום עכשיו״ מייצג את בדרני
דיזנגוף.
י מאיר פעיל ז אתה מייצג מובהק של הבטלנים,
של !המשתמטים, של כל אליה הרוצים מילחמה. הגיע
הזמן שמישהו יגיד לך: אתה שולח אחדים להילחם,
ואתה מתחבא מאחוריהם.

ישוב ־ ב ש בי ל מי*

ח ״כ שובל
משימה אנטי־לאומית

^ ׳המשך נאומו של שובל גבר 1הקריאות מכל ה־
׳*• צדדים, בייחוד כשניסה שובל להפריך את הטענה
שאין כלל מועמדים להתנחלות :
זלמן שובל: אני יודע שקצת קשה לד בר בנשימה
אחת על בניית יישובים חדשים ועל הורדת ישובים
קיימים. אינני מתעלם מהקושי הזה. יכול להיות ש העניין
הזה יגרום נזק חמור למיפעל ההתיישבות למשך
זמן רב. אבל בהקשר יזה אני רוצה לומר בהערת ביניים,

אדוני שר החקלאות, ואני יודע שלא אתה אשם בזה,
שהממשלה עשתה שגיאה כאשר הציעה פיצוי כספי
למושבים המתפנים בפיתחת־רפיח. כי קיימת בכך סכנה
של פירוק המיסגרות ההתיישבותיות, נזק שיכולה להיות
לו השלכה גם על מיפעלי ההתיישבות בעתיד. נדמה
לי שהמי׳שגה הזה יתוקן עכשיו, אני מקווה שהוא יתוקן.
אורי א מ רי ז אתם הקמתם ערים וישובים למען
המצרים בסיניד עכשיו אתם רוצים להקים ערים וישובים
למען הפלסטינים בגדה וברצועה.
זלמן שובל ז רבותי, אני גם לא מקבל את הדיבורים
הציניים האלה, שאין מי שיבוא להתיישב.
אורי א מ רי ז אם תבטיח להם פיצויים מוגדלים
כאשר תפורקנה ההתנחלויות, יבואו מועמדים בשפע.
זלמן שובל: אני יודע שלפני שנתיים, בתנועת־המושבים
בלבד היו עישרה גרעינים טדי שנה, שהיו
מוכנים לעלות על הקרקע. אני יודע שיש היום מצב
שונה בעקבות ההתפתחויות שקרו.
״..צריכים ללכת למתיישבים, צריכים ללכת לביקעה,
לגולן ולמקומות האלה, כי יש משבר של אמינות, וצריך
לומר לאנשים בביקעה שבכל מיקרה, בשום סיטואציה
ובשום קונסטלציה, לא יקרה שהישובים האלה לא יהיו
בשליטה אפקטיבית של מדינת־ישראל, אפילו לפי ה תוכנית
המינימליסטית ביותר שקיימת במערך ; והחשש
הזה, פן העניין של סיני ייהפך, חלילה, לדגם, ייעלם
לחלוטין. זה תפקידה של הממשלה. זה לא רק עניין
של הסברה, זה לא רק עניין של מוסתים, זה עניין של
מעשים.
שושנה ארכלי־אלמוזלינו: נוסף לכך חייבת ה ממשלה
להגיד לתושבי רימת־חגולן שדמת־הגולן היא חלק
בלתי־נפרד ממדינת־ישראל. הממשלה חייבת להגיד להם
זאת.
אורי אבנרי ׳ בדיוק כמו ימית ! זהו חלק בלתי־נפרד
מהמדינה כמו פיתחת־רפיח וגן־הירק וימית. השר
אריק שדון יוריד אותם, כמו שהוא מוריד את ישובי
פיתחת־רפיח.
מאיר פעיל ז הלא אתם צריכים ללמוד לקח ! אפילו
ילד קטן לומד לקח ! אתה מציע, יחד עם אריק שרון,
להקים ישובים רבים, כדי למסור אותם אחר־כך לידי
אויבינו מהיום !
זלמן שובל ז אם ההתיישבות בשטחים היא כיום
משימה לאומית ממדרגה ראשונה --
מאיר פעיל ג היא בהחלט משימה אנטי־לאומית
ממדרגה ראשונה.
זלמן שובל ז אני סבור, בניגוד לחבר־הכנסת פעיל,
שהיא אכן כזאת
שמואל טולידאנו: אז תעזוב את ביתך המרווח
בתל־ א ביו בו תלך לשם! אל תהיה גיבור ג דו ד!
זלמן שובל ג --ולכן ברור שאסור לנו לבזבז
את המשאבים הדלים שיש לנו --
(המשך בעמוד )48

נראה או תר מ סרב
לז כו ת ב טיול לחו״ל
ב שווי 25.000ל״׳ -
רק א אתה צעיר -
בשכיעית/בשנ/נינית או בגיל 26-20
חידון אופיר טורט איסת״א
זוהי ההזדמנות שלך
לראותע ול בחינם !

וז א ת על דלע שו ת -

הכנס אל סוכן הנסיעות ודרוש את חוברת טיולי הצעירים של
אופיר טורס איסת״א.
פתור בעזרתה את החידון המופיע בעמוד זה והבא אותו אל סוכן
הנסיעות בעת ההרשמה לטיול שלך לחו״ל.

בין וזפותרים שיר שמו לטיול ע ד
12.6.79 יוגרלו:

• טיול חינם לחו״ ל שערכו
25.000ל־ י
• טיסה הלו ך ושו ב

• תל־אביב -לונדון -תל־אביב
לרשותן 8ימים בלבד -וזבל לתפסיו...

ההגרלה תיערך בפיקוח רואה חשבון החברה ובנוכחות נציגי אופיר
טורס איסת״א, ופרסום מי-טל.
ההשתתפות בחידון אסורה על עובדי החברות הנ״ל.

זוהי חוברת טיולי הצעירים
ש ל אופיר טורט־איסתא
ש עליך לדרו ש
אצל טובן הנטיעות שלך

קרא את חוברת טיולי הצעירים בעיון ו סמן את מסלול
טיול ״לאירופה באהבה לצעירים ולסטודנטי ם עד גיל 26״
על המפה המצויירת. וודא שמסלול זה יכלול את הבירות

,איטמא״

נ 1סע בטינלי הצעירים ן
חינם־
חבילת נסיעה מפוארת0 :
ע * תי7ן נסיעות ״פרפר״

י * חולצת נסיעה
* 1פילם ! 7וד א7ן צבעוני

מוזכר

הסרט

״א מרי ק ה

היפה״,

הבא את פתרון החידון אל סובו הנסיעות

תל אביב: יחי בן יהודה 109 טלפון 247166
ירושלים: רח׳ אלישר 5טלפון 02 225252
יחי הרצל 20 טלפון 04 669139
חיפה:

אופירטורם

תל א בי ב:י ח׳ בן יהודה 32 טלפיו 299121
׳ רח׳ אבן גבירול 68 טלפון 269052
ירו שלי ם: אגף מלון המלך דוד טל,02 222777 .
02 227401
דרך העצמאית 62 טל,04 663011 .
חיפה:
04 664292

ואש הגוהו
ף * ימי נעורי נזדמן לי להכיר, במיסגרת עבודתי, צמה
^ מראשי השילטון הבריטי בארץ.
הם עשו עלי רושם רב. הם היו אנשים תרבותיים,
נבונים, שקולים, סימפאטיים.
באותו זמן הפצתי כרוזים של האירגון הצבאי הלאומי,
שדיווחו על מעשי־אכזריות שונים של השילטון: מעצרים
שרירותיים, עינויים, פרובוקציות. המעשים לא היו רק
ברוטאליים, אלא גם אוויליים, שהרי היה ברור לכל בר־דעת
שבמעשים מסוג זה כורים הבריטים קבר לשיל־טונם
בארץ* .

לא פעם עלתה כלבי שאלה שלא היתה לי
תשובה עליה: איך זה יבול לקרות שאנשים
בה נכונים וסימפאטיים מבצעים מדיניות בה
מטופשת ומבחילה ץ
נראה שגם זאב ז׳בוטינסקי, שהיה חובב־אנגלים מוש בע,
הוטרד על־ידי שאלה זו. הוא המציא תיאוריה שלפיד,
שוכנים בנשמה הבריטית זה בצד זה ד״ר ג׳קיל ומיסטר
הייד. בארצו שלו, האנגלי הוא אדם תרבותי, נבון ונח מד.
אך במושבותיו, הוא אכזרי, בוגדני ואווילי.

אמונים, ולולא איימה ההתנחלות היהודית על עצם בסיס־החיים
של העם הפלסטיני. הוא נובע מן העובדה הפשוטה
שבאותם שטחים יו שב עם נורמלי, השואף לחרות, ושהוא
כפוף לשילטון־הכיבוש של מדינה אחרת.

אולם הפרובוקציה המתמדת של גוש-אמו-
נים, ההתנחלויות, ההפקעות מחישות את קצב
ההתפתחות.

ן 4ותרה התעלומה האישית: האם האנשים הטובים
והאינטליגנטיים שבקרב האחראים על המימשל הצבאי
אינם מבינים את האיוולת שבמעשיהם? האם אין הם
תופסים כי כל ירייה, כל רימון־חנק, כל מהלומה של
אלה, אינם אלא מגבירים את קצב ההתמרדות הפלסטי נית
הלאומית?
נדמה לי שיש פיתרון לתעלומה זו — והוא מסביר

׳(י אחרונה עולה במוחי אותה שאלה שוב ושוב,
י והפעם לא ביחס לזרים. עכשיו היא מתייחסת
לשילטון הישראלי בשטחים המוחזקים.
אני מכיר רבים מבין האנשים האחראיים לניהול שיל־טון־הכיבוש.
אמנם, אחדים מהם אינם אלא קנאים לאו מניים
צרי-אופק, חניכיו של אריק שרון, טיפוסים אשר
יכלו למלא את אותו התפקיד יגם ברודזיה או בניקא-
ראגואה, מבלי שיורג ש כל הבדל.

איד יתכן שאנשים נכונים וסימפאטיים אחראיים
למעשים בה אוויליים ומגעילים?

^ אמצעים הננקטים כיום על־ידי המימשל הצבאי
הומצאו
י י בגדה המערבית אינם חדשים, והם לא
על־ידי הגאון היהודי.

אלה הם האמצעים הקלאסיים, שננקטו על־ידי
המושלים הקולוניאליים, ככל השטחים
שבהם התחוללה התמרדות לאומית נגד שיל
טון זר.
שיטות, אלה הופעלו על־ידי הבריטים בפלשתינה (א״י),
בקפריסין, בקניה ובעשרות מקומות אחרים ! על־ידי הצר פתים
באלג׳יריה: על-ידי הבלגים ב קונגו: על-ידי ההו לנדים
באינדונזי ה: על-ידי הלבנים בדרום־אפריקה.

דגל פלסטיני במרכז רמאללה בהפגנה
את התנהגות הבריטים בארץ, כשם
התן הגות המושל הצבאי הישראלי.
אין וזהו -הפיתרון :
ט ו כה כמצבזה.

שהוא

מסביר את

כ י כלל

שיטה

השילטון הקולוניאלי מתנדנד, באופן קבוע, בין מדי ניות
של ״יד רכה״ ושל ״יד קשה״ ,בין עצימת־עין ותגו־בת־יתר,
בין ״ליברליזם״ ואכזריות סיטונית. זוהי הפא־תולוגיה
של הכיבוש.

באשר משפילים ציבור שלם מדי יום, מטי לים
עליו עוצר ממושך לצורכי עונשין, עורבים
מעצרים המוניים, מפקיעים את אדמותיו —
האם זה מרגיע את האובלוסיה, או מלכד אותה
סביב המיעוט הלוחם?

שיטה נכשלת.

ן • פוגרומים של אנשי גוש־אמונים וחבריהם — מסעי *
י הפרובוקציה, הפריצה לבתים, היריות במפגינים בל־תי־חמושים,
ניסור הגפנים — מסיחים את הדעת מן המצי אות
היומיומית בשטחים המוחזקים. זו אינה חודרת,
כימעט, אל כלי־התיקשורת.

בסופו של ד בר מנצחת שיטת הדיכוי, מפני שהיא
הפשוטה ביו ת ר: יו תר מכות, יו תר מעצרים, יותר יריות.
רבים מקרב אנשי המימשל מבינים, מן הסתם, שאין
בכך כל תועלת. אך אין להם שיטה אחרת, החכם ביותר
מוצא את עצמו בסירה אחת עם הטיפש ביותר. המושל
הסימפאטי מתנהג בדיוק כמו הקלגם הסאדיסטי.

לא פעולות יוצאות־דופן של קבוצות שו ליים
מטורפות גורמות לתסיסה המתמדת, אלא
הפעולה השיגרתית של המימשל הצבאי, הפועל
כשם מדינת-ישראל.
לא נותר שריד וזכר מאותו ״מישטר־כיבוש ליברלי
והומאני״ ,שפעם היו רגילים להתפאר בו (שהיה תמיד
בחזקת אגדה לילדים).

כיום שוררת כשטחים ׳המוחזקים מציאות
קולוניאלית קלאסית: התמרדות לאומית מהצד
האחד, ודיכוי שילטוני מהצד השני.
מצב זה היה נוצר, מן הסתם, גם לולא היה קיים גוש-

אנשי הוכה ומילואים,
והעדות. עמך ישראל.

שמעתי סיפור של איש־מילואים :״אנחנו משרתים
בגדה המערבית. הפעילו אותנו בכל מיני מצבים, כשהיו
הפגנות ומאורעות אחרים.

״בהתחלה היו כמחלקה שלנו רק ארבעה
חמישה שהרביצו. אכל כמשך־ הזמן נדבקו
האחרים. כסוף הרביצו בימעט בולם.״

^ כיבוש משחית.
1 כיבוש

ממושך משחית

באופן

* מוחלט.

הוא משחית את הכובש.

הוא פושה בגופו כסרטן. ערכיו האנושיים מתמוטטים.
מי שמתרגל לראות בזולתו, בן העם השני, תת־אדם,
שצריכים להכותו בכל הזדמנות, קשה להאמין כי יהיה
לאזרח מושלם בחברה שלו. האלימות, השחיתות, ההת נשאות
הן חומצות־רעל, האוכלות את נישמות כולם.
לעיתים קרובות משחית הכיבוש גם את הכבוש. קמים
קוויזלינגים, מלחכי־פינכה, משתפי־פעולה.
זה לא קרה, משום־מה, לפלסטינים בשטחים המוח זקים.
יש, כמובן ,״שטינקרים״ ,מלשינים. אך אין בהם
עסקנים־קוויזלינגים. העסקנים שסימלו את ההשפלה
והנכנעות סולקו מזמן מן הבמה על-ידי לחץ דעת־הקהל.
עד השבוע, איש מהם לא נהרג.

יש פחד. אך יש גם גאווה חדשה, גאווה
מוצנעת, שלא קל להבחין בה. גם היא מזכירה
נשכחות מימי נעורינו, בימי המנדאט.

ככל המקומות האלה, כלי אף יוצא
אחד מן הכלל, הם גרמו לתוצאות הפוכות.

כאשר עוצרים צעירים בסיטונות, מכים אותם ומגל חים
את ראשיהם — האם זה מגביר את אהבתם לשילטון
הזר, או דוחף אותם לזרועות המחתרת הלוחמת בוי

מכל

השכבות

הסטודנטים ששוחררו ממעצר נושאים את ראשם
בגאווה, גם כשהוא מוגלח — דווקא משום שהוא מגולח.
בוודאי, יש פחד. סטודנט צעיר, שהסכים למסור לי
עדות, ביקש אותי להסיעו הרחק אל מחוץ לכפרו, ושם,
בנוף הפתוח, הרחק מעיני אדם, מסר לי מה שמסר.
צל המעצר השרירותי, המינהלי, החקירה האלימה, המכות
וההשפלה, פרוש על הכל. מי שמוכן לדבר מבקש שלא
להזכיר את שמו, לא לצלמו. מול מצלמת הטלוויזיה עומד
צעיר, שגפניו הושחתו על־ידי הביריונים של קריית-
ארבע, ואינו מוכן לומר מילה .״מישמר הגבול,״ כך
אמר ,״אמרו לי שלא לדבר.״ ומי שמכיר את מישמר־הגבול
יודע שמאד־מאד לא כדאי להרגיז אותו.
(לפני כמה שבועות הועמד למישפט פלסטיני צעיר,
שהודה בחקירה כי גנב את התעודות של חיילת בגדה.
החיילת זיהתה את האיש. הוא גם הצביע על ארבעה מחב ריו,
שעזרו לו במעשה־הגניבה. באמצע המישפט פרצה
החיילת בבכי והודתה שהיא בדתה את כל הסיפור מליבה,
מפני שאיבדה את התעודות וחששה מפני עונש. איש לא
מדוע הודה אותו צעיר במעשה שלא עשה,
שאל
מה בדיוק התרחש בשעת חקירתו, כיצד שוכנע להו דות
ולהצביע על חבריו).

ואתה שואל את עצמך שוב ושוב, למיקרא סיפוריהם
של אנשי הגדה (ראה העמודים הבאים) ,וגם למיקרא
ההודעות של המימשל הצבאי ע צ מו.:

כאשר יורים כאנשים המניפים את דיגלם
הלאומי — האם זה מרתיע אותם, או להי פר
— מגביר את זיקתם לדגל ז

אלה הם הבחורים שלנו.

בנו של השכן, שהכרנו אותו מילדותו.
הטרמפיסט הנחמד, שנסע עימנו לירושלים.
קרוב־המישפחה, שסיפר בגאווה שהוא עומד להתגייס.

מי שמתהלך• עתה בגדה המערבית, בשאוז-
נו כרוייה ועינו פקוחה, מבחין כזקיפות־קו*
מה חדשה.

אד חלק מהאנשים האלה הם סימפאטיים,
נעימי־הליכות, בעלי־שיח חביבים, המרשימים
אותך בגישתם הפתוחה ובדיעותיהם הנכונות.

כל מי שחי בארץ־ישראל בימי הבריטים, יודע כיצד
פועלות שיטות אלה. האם אין זה סימן־היכר מובהק של
אינטליגנציה, שאדם מסוגל ליישם את מסקנות נסיונו
האישי על הזולת?

המיקרים גם אין אלה שכירי־חרב, כמו הדרוזים והבדווים,
המשכירים את עצמם למדינה תמורת כסף.

הוא

עוכר

משיטה לשיטה, מפני

כעבור זמן־מה,
ביניהם.

שוב

אי-אפשר

שבל

להבחין

׳י שמע הסיפורים על המכות, מעשי־ההשפלה היומ י
יומיים, גילוח ראשיהם של סטודנטים. מפגינים, ההת גרות
הפורנוגרפית בסמינר למורות ושאר פרטים קטנים
של השיגרה בגדה, עלתה בלבי שוב ושוב שאלה טור דנית
אחת:

ריבונו של עולם,
שים את ז ה?
הרי

אין אלה

קלגסים,

הבחורים העו
שייבאנו
מחוץ־לארץ.

ברוב

אחרי הכל, כך אומרים המבטים, הבחורים שלנו עומ דים
מול החיילים, היורים ״באוויר״ .הסטודנטים שלנו
מפגינים ומניפים את הדגל הלאומי, גם כאשר יורים
עליהם. השילטונות מגלים כל יום תא מחתרתי חדש.
הם נאלצים לסגור את בתי־הספר שלנו, לעצור את
המנהיגים שלנו.

בשעתו אמרנו זאת אנחנו. עכשיו אומרים
זאת האחרים. והתוצאה ידועה.

בגדה שמעתי
עה קלה אחרי שחזרתי מסיור
בכנסת, מפי אחד הדוברים של הליכוד, כי בגדה
נוצר ״בסים לחיים משותפים״ ,ושהאוטונומיה תהיה ״מים-
גרת לדו־קיום בשלום של היהודים והערבים.״

לא פרצתי כצחוק. אין זה מצחיק.

אך אפשר לשאול: איך מתאר לעצמו מישהו את
האוטונומיה — כ ל אוטונומיה שהיא, אפילו הקאריקטו־רה
של בגין — במצב הקיים בגד ה?

האם תיתכן אוטונומיה, באשר מנסים למ נוע
ככוח מעם שלם להניף את דיגלו הלאומי?
האך! תיתכן אף קאריקטורה של אוטונומיה, כאשר
עוצרים בסיטונות סטודנטים מפני שהם משמיעים בעיתון-
קיר דיעות שאינן מקובלות על השילטון הי שראלי?
האם במציאות זו של אוניברסיטות סגורות, בתי־ספר
נעולים, סמינרים חסומים, יבחרו ״תושבי יהודה, השומרון
וחבל-עזה״ ״באופן חופשי״ את ״רשות השילטון־העצ-
מי״ שלהם?

המימשל הצבאי בגדה ברה קבר
נומיה, עוד לפני שנולדה.

לאוטו
תוך
כדי כך הוא כורה גם קבר לשילטון הישראלי ב שטחים
אלה.

מי יודע — אולי פעם, אחרי שיפוג מישקע
השינאה, יכתוב היסטוריון פלסטיני כי המימשל
הצבאי הישראלי הוליד כמעשיו את המדינה
הפלסטינית.

בית־לחם, רמאררה, בירזית, מחנות הפריסים: עד־זאיס מתאדים את
אשר התרחש בבתייהסנו!באוניברסיטות שנסגרו ע״ י המימשל הצבאי

מה מתרחש כאמת בגדה המערבית? איד נראים הדברים כעיני
התושבים, וכעיקר בעיני הצעירים ץ
רק הדים קלושים מן המתרחש מגיע אד הציבור הישראלי באמצעות
העיתונות ושאר בלי־׳התיקשורת. לרוב מגיעים הדברים כגירסת
המימשל הצבאי.
תמונה שונה לחלוטין מתקבלת מעדויותיהם שד כני־הגדה עצמם.
כשבוע שעבר אסף ״העולם הזה״ עדויות כאלה ממיספד ניכר של
צעירים וצעירות. רובם תלמידי מוסדות-החינוד שבהם אירעו התנגשו יות
עם כוחות המימשל הצבאי. רוב המוסדות האלה סגורים עתה על פי
צו המושלים הצבאיים.
מוכן שזוהי גידפה של צד אחד.

יר־1י ת:
אבנים ויריות
על המאורעות שהביאו לסגירת האוניבר סיטה
בביר־זית מסר אחד הסטודנטים
את הגירסה הבאה :
המאורעות התחילו ב־ 2במאי. זה ד,יד,
יום־העצמאות של ישראל. משום־כך היו
כוחות המימשל הצבאי במצב־הכן.
אולם לאותו יום לא תוכננו שום פעולות־מחאה.
ולראייה: השיעור הראשון והשיעור
השני נתקיימו באוניברסיטה כרגיל.
אולם התלמידים בבית־הספר התיכון
האמיר חסן, במבואות ביר־זית, היו נרג שים.
היו לכך שתי סיבות: הפקעת ה אדמות
בגדה והמיצעד של גוש־אמונים, ש נערך
באותו יום.
תלמידי־תיכון אלה,הקימו מחסומים ב כביש
הראשי העובר ליד ביר־זית (7000
תושבים) ,וצעדו לעבר האוניברסיטה, כדי
שיהיה קהל גדול יותר לאסיפת־מחאה. הם
נכנסו לאוניברסיטה וערכו אסיפה בחצר.
באותו זמן עברו אנשי גוש־אמונים ליד
ביר־זית. הם היו מלווים על־ידי שתי מכו-
ניות־צבא. הם נתקלו במחסומים, אבל איש
לא ידה בהם אבנים. המחסומים לא היו
מאויישים, מפני שהתלמידים היו אצלנו ב אוניברסיטה.
אנשי
גוש־אמונים שמעו מרחוק את סיס־מות־המחאה
של האסיפה שנערכה אצלנו.
כתגובה על כך הם ירו, ממרחק של קילו מטר,
לעבר שטח האוניברסיטה. מיריות
אלה נפגע סטודנט אחד שלנו, שלא השתתף
כלל באסיפה, אלא שהיה בדרכו לקפטריה*.

מסביב לקמפוס, כמו מיתרס. התלמידים
חששו לזרוק אבנים, מחשש פן יפגעו בנה גים
הערביים, ואילו החיילים מצאו מחסה
מאחרי המכוניות וירו.
זה גרם להפסקתה של זריקת האבנים,
אך הגביר את התסיסה. התלמידים התחילו
לצעוק קריאות יותר קיצוניות ולשיר שירים
של אש״ף, כגון ״אנחנו לא נמות. נעקור
את המוות מאדמתנו הסיסמות היו מכוו נות
נגד חוזד,־השלום, שאינו מכיר בפלס טינים.

מכות
ובעיטות
^ הרי שהסטודנטים פרקו את המתח
שלהם בשירים, הם התחילו לחשוב
בהגיון. הם הבינו שבעצם הם עוזרים לע רוך
פרובוקציה נגד האוניברסיטה.
המנהל־בפועל ניהל בינתיים משא־ומתן
עם קצין־צבא. הוסכם ביניהם שיבואו או טובוסים,
כדי לפנות את התלמידים הביתה.
המנהל־בפויעל שיכנע את הסטודנטים להי כנס
לאוטובוס, שיוביל אותם למבואות ה כפר.
שם היו צריכים לעלות לאוטובוסים
הרגילים שלהם, למקומות מגוריהם( .רובם
גרים ברמאללה ובכפרים).
כאשר הגיע האוטובוס הראשון מן ה אוניברסיטה
למבואות־הכפר, והתלמידים
ירדו ממנו כדי לעבור לאוטבוסים הרגילים

שלהם, הם. נאלצו לעבור על פני שורז,,
של חיילים שד,יכו בהם בקתות ובאלות,
בעטו בהם ולקחו מהם את תעודות־הזהות.
המנהל־בפועל, שנלווה אל התלמידים,
שמע את י הקללות וראה את המכות. הוא
פנה אל הקצין האחראי ותבע ממנו להפסיק
זאת. החיילים לא הפסיקו, ואז הופסק פינוי
הסטודנטים.
החיילים לא לקחו את התעודות מכל ה תלמידים,
אלא רק מסוגים מסויימים: תל מידים
שנראו חלשים או עדינים, בנות
יפות — כל מי שחשבו שיישבר בנקל ב חקירה.
בסך־הכל לקחו את התעודות מב־
200 תלמידים ותלמידות (מבין קרוב ל-
1200 הסטודנטים בביר־זית ).כל אדם ש נלקחה
ממנו התעודה קיבל בו במקום
הזמנה לבוא למחרת היום למישרד המושל.

צו סגירה
מחרת היום הלכו התלמידים האלה
* אל מישרד המושל, בליווית המנהל-
בפועל. תחת איומים ומכות הודו אחדים
מהם שהשתתפו בהפגנה ו שידו אבנים. כל
ההודאות היו בעברית. אחדים הוחתמו על
גליונות־נייר ריקים, ולאחר מכן נרשמה
בהם ההודאה.
התלמידים לא היו מנוסים. הם היו מפו חדים.
לכן חתמו על כל דבר. המטרה ה יחידה
שלהם היתד, להיחלץ מן הבניין.
אנחנו, הסטודנטים, יודעים היטב מי
השתתף בהפגנה ומי לא. לכן אנחנו יודעים
שבין חותמי ההודאות יש תלמידים שלא
השתתפו בהפגנה כלל.
בסך הכל הגישו השילטונות תלונות נגד
22 תלמידים. הם שוחררו בערבות. שיבער,
תלמידים לא הודו, והם עצורים עד היום *.
העדויות נגבו על־ידי העולם הזה ב שבוע
שעבר.

הם הועמדו לפני בית־המישפט הצבאי ב רמאללה.
ארבעה מהם נדונו לשלושה חוד־שי־מאסר
בפועל, לחמישה חודשי מאסר-
על־תנאי ולקנס של 10 אלפים לירות.
מעצרם של שלושת הנותרים הוארך. אותם
שהודו לא הועמדו עדיין למישפט.
בלילה הזמין המושל הצבאי את המנהל-
בפועל ומסר לו צו לסגירת האוניברסיטה
עד להודעה חדשה.
לנו אין ספק שכל המאורעות לא היו
אלא מזימה מתוכננת מראש, שמטרתה
היתד, להביא לסגירת האוניברסיטה. כהכנה
לכך פורסמו הכתבות במעריב ובעיתונים
ישראליים אחרים, שתיארו את האוניבר סיטה
כמרכז של מחבלים ומסיתים. אפשר
היה לחשוב שזוהי מיכללה צבאית. אך ה אמת
היא שמאז 1967 לא הורשע אף סטו דנט
אחד של ביר־זית בפעולת־פיגוע, אלא
רק בפעולות פוליטיות ובהשתייכות לאיר־גוני
אש״ף.
שמענו כי השילטונות מעמידים תנאים
לפתיחת האוניברסיטה מחדש: שלא תיערך
בה שום פעולה תרבותית או פוליטית, ו שלא
נוכל לבטא את דיעותינו.
מובן שזה בלתי-אפשרי. אנחנו פלסטי נים,
ומה שקורה לעמנו חשוב לנו. האם
נשקע בלימודים ונשכח את הכל?

ביח^לח ם:
דגלים ורימוני
על המאורעות באוניברסיטה של בית־לחם
מסר אחד הסטודנטים את הגיר״
סה הבאה : להציג מעוניין הישראלי המימשל
את בית־לחם כעיר־שלום. לכן אין הוא
סובל את ההפרעה הקטנה ביותר אצלנו.
האוניברסיטה נוסדה ב־ . 1973 היא מאו־

..אחזנו דא נוזות!״
ן תוצאה מהיריות נפסקו הלימודים,
״ -הסטודנטים יצאו מן הכיתות, וההפ גנה
קיבלה ממדים גדולים.
כמה מן הסטודנטים, שלא רצו להסתבך,
ניסו לברוח לעבר רמאללה (ביר־זית שו כנת
מצפון לרמאללה, במרחק של כעשרה
קילומטרים ממנה) .אך במבואות ביר־זית
עצר אותם מחסום של צה״ל, ונלקחו מן
התלמידים תעודות־הזהות שלהם. הם חזרו
לאוניברסיטה, והדבר הגביר את המתח.
התלמידים !נוכחו לדעת שמתנכלים גם למי
שלא רצה להשתתף בהפגנה. זה חישל את
רוח־הקרב של כולם.
׳קרוב לשעה 13.00 הגיע לאוניברסיטה
כוח צבאי. החיילים זרקו הרבה רימוני-גאז
וירו באוויר. הכוח ניסה לכתר את ה אוניברסיטה.
המנהל־בפועל של האוניבר סיטה,
גאבי בראמקי, יצא אל החיילים,
כדי לבקש מהם שלא להיכנס לשטח ה אוניברסיטה.
הסטודנטים
החליטו שעליהם להתגונן,
והתחילו בזריקת אבנים לעבר החיילים.
החיילים עצרו מכוניות ערביות, שעברו
במקום, והכריחו את הנהגים לסדר אותן
* תיאור זה מסביר מדוע נפגע התלמיד
בצורה קלה יחסית, למרות שהקליע חדר
לחזהו. מאחר שהכדור מרה ממרחק, היה
כוחו קטן.

11 *11*^ 111י׳*|1י ״*:1
* 11י * -י י

למחרת המאורעות באוניברסי־טת
ביר־זית, שבמהלכם נפצע
הסטודנט ראוד דאוד: בתוך חצר המימשל הצבאי ברמאללה מצי

טופפים-הסטודנטים שהוזמנו לחקירה. בחוץ מסתודדים חבריהם
וחברותיהם. העצורים מחייכים בגאווה בולטת. חייל חמוש (מימין)
שומר עליהם. רובם שוחררו. אחרים נשפטו למאסר ולקגסות.

מצת על־ידי הוותיקאן, ומנוהלת על־ידי
נזירים קאתוליים מארצות־הברית.
התלמידים רוצים לבטא את עצמם, ואילו
המימשל הצבאי עושה את הכל כדי למנוע
את שיבוש התדמית של בית־לחם־עיר-
השלום. לכן הוא נוקט אמצעים קיצוניים.
כאשר הכינו אצלנו עיתון־קיר שביטא את
דיעות״נו, נעצרו כל חברי ועדת־המערבת
של העיתון. בבית־המישפט הצהיר התובע
שהשילטונות לא יר שו שבעיר־השלום יקרו
כדברים האלה. חברי המערכת נידונו ל-
מאסר־על־תנאי ולקנס של 10 אלפים לירות
כל אחד.
בעת ביקורו של אנוור אל־סאדאת בירו שלים
ערכנו הפגנות נגד הנשיא המצרי,
מפני שהתיימר לייצג את הפלסטינים.
הנפנו את הדגל הפלסטיני.
הביאו צבא. החיילים טיפסו בסולמות
על החומות וזרקו פנימה רימוני גאז
מדמיע. המושל תבע להוריד את הדגל
ורצה להיפגש עם מועצת־הסטודנטים באו ניברסיטה.
המועצה סירבה להיפגש עימו
בתחומי הקמפוס, אך היתד. מוכנה להיפגש
בכל מקום אחר. לך סוף נערכה הפגישה מ חוץ
לשער האוניברסיטה.
!הקצין, איש בשם איתן, א מר :״הפעם
ניתן לכם לצאת מן העניין הזה בשלום.
בפעם הבאה ניכנס בכוח לקמפוס ונ שבור
את הבנות לעיני הבנים ! ״
למרות שהקצין הבטיח למנהל האוניבר סיטה,
האח ג׳ו (ג׳וזף) ,שהסטודנטים ייצאו
בשלום, נאסרו 25 מהם בדרך העירה. הם
נשפטו לקנסות של 8אלפים ו־ 10 אלפים
לירות — סכומים עצומים בשבילנו. מי
שיש לו כסף, לומד במקומות יותר טובים.

שק ער סואש

ף* י 7צ בפכרואר היתד, שביתה באוני ברסיטה.
היא ארכה 35 ימים.
הרקע היה פנימי. היו לנו תביעות מינה־ליות.
דר שנו שהאוניברסיטה תוכר על־ידי
האוניברסיטות הערביות, כדי שהתעודות
שלה תתקבלנה על־ידן. דר שנו גם שיהיה
קורס ללימוד הבעייה הפלסטינית, שמד
עצת־התלמידים תהיה עצמאית, בייחוד במה
שנוגע להענקת מילגות לתלמידים נזקקים,
ועוד.
בשבוע השני של השביתה הקיף הצבא
את האוניברסיטה, ונתן להיכנס אליה רק
למי שהיתר, בידו תעודת־סטודנט. המושל
הצבאי הזמין אליו כמה פעמים את יו״ר
מועצת הסטודנטים. היושב־ראש רצה לע רוך
מסיבת־עיתונאים, כדי להסביר את
דרישותינו, אבל המושל אסר זאת.
אחרי 35 ימים נאסר יו״ר המועצה, חסר
עבד־אלג׳וואד, בן .24 הוא יושב עד עכשיו
במעצר מינהלי. באוניברסיטה מספרים ש-
עינו אותו, שד,יכו אותו אחרי שהלבישו
שק על ראשו, כדי שלא יראה מי המכים.
סירבו לשחרר אותו בערבות. המושל טוען
שזהו איש מייוחד, מפני שהיה פעם עציר.

וימו! ,חנק
*6׳ מחרה !•׳הפגנה הגדולה של גוש /אמונים,
ב־ 3במאי, נודע בבית־לחם
שנפצע סטודנט בביר־זית. הסטודנט הפ צוע
הוא מביודצחור, באיזור בית-לחם,
ועל כן חשבנו שזה עניין שלנו.
תלמידי־התיכון באו לאוניברסיטה, והת חילו
לקרוא סיסמות ולשיר. במקום היה
גם כוח צבאי. ביכלל, בשערי האוניברסי טה
נמצא כוח צבאי באופן קבוע.
מנהלת הספריה סגרה את דלתות ה־ספריה,
ונעלה את הסטודנטים שהיו בפ נים.
כוח
צבאי
ליד האוניברסיטה התרכז
גדול. אז הניפו בקמפוס את דגל פלסטין.
ניסו גם ל שרוף דגל ישראלי, אבל הדגל
לא נשרף. הצבא ניתק את כל הדרכים.
לא ניתן לאיש להיכנס או לצאת.
בשעה 11 התחילו לזרוק עלינו רימוני־חנק.
זה לא גאז מדמיע. נגד גאז מדמיע
יש לנו טיפול. אבל גאז־החנק גורם לקשיי־נשימה,
ואין לנו אמצעים נגדו.
אחרי שנשברה ההתנגדות של הסטודנ טים,
טיפס כוח אחד בסולמות על חומות
האוניברסיטה, וכוח אחר ניסה לפרוץ את
השער בשריונית. מאות חיילים כיתרו את
האוניברסיטה.
אז הגיש הצבא אולטימטום: או שנצא
אחד־אחד ונמסור את התעודות שלנו, או
שהם יפרצו פנימה בכוח.
המנהל, האח ג׳ו, שיכנע אותנו לצאת
ולמסור את התעודות. הביאו כוח־מישטרה,
הציבו ליד השער שולחנות, וכל מי שיצא
מסר את תעודת־ד,זיהוי שלו וקיבל הזמנה
למישטרה. גם מי שהיה כלוא כל העת
בספריה, שננעלה על־ידי המנהלת, הוזמן

למישטרה. בסך הכל הוזמנו למישטרה,
למחרת היום, בבניין המושל הצבאי 179 ,
סטודנטים.

ואשים מגורחיס
ך * מוזמ ני םכאו בשעה ,8.00 ,ונשארו
י 1שם עד שעה ,14.00 מבלי שנחקרו
כלל 64 .מהם נעצרו.
יושב־ראש מועצת בית־צחור בא למקום
כדי להביא אוכל לסטודנטים. הוא סיפר
שגירשו אותו מהמקום, ואמרו לו שזה

לא העניין שלו.
לסטודנטים שהמתינו כמקום עשו תרגי לים.
אמרו לכולם לעמוד, אחר כך לשבת,
אחר־כך שוב לעמוד, לא לדבר איש עם
רעהו, וכר. זה היה ביום הששי, ד,־4
במאי. מי שלא נעצר, אמרו לו לחזור
למקום ביום הראשון.
בינתיים הוציא המושל צו לסגירת האו ניברסיטה
לארבעה ימים.
ביום הראשון ניתן לסטודנטים אותו ה טיפול.
לא היתד, שום חקירה. בשעה 12
החזירו את התעודות לבנות, וב־ 4אחרי
הצהריים לכולם.
47 איש נשארו במעצר, וחולקו בין בתי־הכלא
בשכם, בחברון ובג׳נין. אחרי שבו עיים
לקחו 14 מהם לבית־המישפט הצבאי
בבית־לחם. חמישה שוחררו. שמונה נש פטו
לשלושה חוז־שי־מאסר בפועל, לחמי שה
חודשי מאסר־על־תנאי ולקנס של 10
אלפים לירות. אחד קיבל חמישה חודשי־מאסר
בפועל.
הם לא הודו. הם הורשעו לפי עדותם
של חיילים שזיהו אותם. פרקליטם, עבד
עסלי, מחה על צורת ניהול המישפט.
המושל אמר לסגן־ראש־העיריה שאלה
הם עונשים כבדים, אבל תהיינה עוד הז דמנויות
לעריכת הפגנות לאומניות, ותפ קיד
המושל הוא לשמור על תדמיתה של
עיר־השלום.
אחר־כך עצרו עוד חמישה סטודנטים,
שלא היו כלל באוניברסיטה בעוז ההפגנה.
שאר העצורים 18 ,במיספר, שוחררו בלי
חקירה. גילחו להם רק את הראש.
כעת האוניברסיטה פתוחה, אך בית־ספר
תיכון נשאר סגור.
מגולח־
(העולם הזה ריאיין סטודנט
ראש. הוא סיפר כי בעת המעצר סמל
גילח את ראשו במכונת־גילוח חשמלית.
כאשר נשאל הסטודנט אם הוכה במעצר,
השיב בחיוך דק :״וכי אי־פעם נעצר אדם
בגדה ולא הוכה ז״)

רמאלל ה:
סיסמות וכדורים
העדות הבאה נמסרה על־ידי
בבית־ספר תיכון לבנים ברמאללה.
בית־הספר שלנו סגור מזה
חודשים, מאז ה־ 29 בפברואר.

תלמיד

שלושה

פעולות גוש־אמונים גרמו לתסיסה ב אמור
שלנו. בפברואר התרבו הפרובוקצ יות.
אנשי הגוש נכנסו לחנות בצורה מר גיזה,
חסמו כבישים, ועוד. הם עוברים
בשיירות, בליווי צבאי או מישטרתי. הת סיסה
התחילה ביגלל פרשת חלחול.
מאז ספטמבר 1978 החליט המושל לנקוט
מדיניות קשוחה נגד בית־הספר. באיזור
שלנו היתד, פעילות רבה נגד הסכמי קמס-
דייוויד, המכוונים נגד העם הפלסטיני. מאז
נכנס הצבא לבית־הספר תשע פעמים. הח יילים
היו אלימים, שברו ידיים, ד,יכו גם
את המנהל והמורים. כתוצאה מכך התפט רו
בראשית פברואר כל המורים בבית־ספר
זה ובששה בתי־ספר אחרים, וגם עובדי
מחלקת־החינוך באיזור.

..יודעים במי דוחו״
ה ״י ־ י וי ס
עו נו
ך ־28
ייי שביתת־שבת וקראו סיסמות. הם הבי עו
הזדהות עם בני חלחול והתנגדו לחוזה־השלום,
המפקיר את העם הפלסטיני.
45 דקות אחרי פתיחת השביתה, כיתר
כוח צבאי את בית־הספר ופרץ פנימה, בלי
אזהרה מוקדמת. החיילים היו אלימים מאד.
הם חילקו את התלמידים לקבוצות של
עשרה, העמידו אותם אל הקיר, כשידיהם
ובחלקי-
למעלה, והיכו אותם ברגליים
הגוף 26 .נעצרו( .עד כה נשפטו כעשרה
מהם לקנסות של 5000ל״י. השאר נמצאים
במעצר ומחכים למישפט).
אחדי שנשברה שביתת־השבת, ואחרי
שקיבלו את המכות, יצאו התלמידים מבית ר,ספר
והתגודדו ברחוב במרכז העיר. עב רה
שם מכונית צבאית. הנוסעים ראו

התקהלות, ירו ופצעו את אחד התלמידים
בקרסול. קצין, שביקר אצל התלמיד הפ צוע,
א מר :״ירינו. אנחנו יודעים לאן
לירות ובמי לירות.״ ברמאללה מספרים
שהרופא קבע כי התלמיד נורה בכדור
דום־דום *.
הפצוע הוא נאיף סירחאן. פעם נשפט
בבית־מישפט צבאי לקנס של 9000 לירות,
ביגלל השתתפות בהפגנה. הוא לא יכול
היה לשלם, וישב במשך שיבעה חודשים
במעצר. אז היה בן . 16 עכשיו הוא בן
קרוב ל־( .19 הוא שכב חודשיים בבית־החולים,
וכאשר החלים הופיעו אצלו אנ־שי־ביטחון
ומסרו לו הזמנה לבית־המיש־פט).
הפציעה
גרמה לתסיסה בעיר כולה. הה מונים
הניפו דגל פלסטיני במרכז העיר.
כתגובה על כך נסגר בית־הספר עד להו דעה
חדשה, בטענה שהשביתה בבית־הספר
גרמה לתסיסה. המושל גם הורה שתלמידי
כיתה י״א לא יעלו לכיתה י״ב, שתלמידי
כיתה י׳ לא יעלו לכיתה י״א, ושלתלמידי
י״ב אסור ללכת לבית־ספר אחר, כדי
להתכונן לבחינות־ד,בגרות. האולמות ב־בית־הספר
עצמו נסגרו.
עכשיו אנחנו משתדלים להתארגן איכ שהו
ללימודים. זה קשה מאד, כי רוב
התלמידים הם בני הכפרים, שאינם יכו לים
לשהות כל היום בעיר, ואנחנו לא
יכולים להתאסף כדי ללמוד בצוותא.

ר מ אלל ה:
ח 1ועות גסו ת

אלוף דני מאט, מחניכיו
של אריק שרון, אחראי
המוח כיום
לכל המתרחש בשטחים
זקים, בתפקידו כמתאם הפעולות בהם.
לשחרר את התלמידים. הודיעו לו ששיבעה
תלמידים עצורים.

העדות הבאה נמסרה על־ידי צעירה בת
,19 הלומדת בסמינר הממשלתי למורות
ברמאללה.
וב שלכן

כתוצאה
ממה שאירע בביר־זית
בית ר,ספר לבנים ברמאללה הרגשנו
אנחנו חייבות להזדהות עם התלמידים.
ערכנו הפגנה, קראנו סיסמות והנפנו
הדגל הפלסטיני.
אנחנו חיות בפנימיה. הצבא פרץ פנימה.
כמה מן החיילים עשו תנועות גסות וצעקו
דברים גסים.
כשנכנסו, נתנו מכות באלותיהם למורות
ולתלמידות.
זה היה ב־ 9במארס. המושל הצבאי
נתן צו לפנות מייד את בית־הספר. הבנות
נצטוו לחזור מייד לבתיהן.
באותו יום היו הפגנות ברמאללה. משום
כך לא היו מכוניות. המנהלת הסבירה
לקצין שיש בנות ממקומות מרוחקים, ואי-
אפשר לשלוח אותן בלילה. אך הוא עמד
על כך שיפנו את בית־הספר מייד. השעה
היתה 5אחרי־הצהריים. הוא הודיע שיו ציא
בכוח כל מי שנשאר בפנימייה. עברו
שעות עד שסידרו לכל הבנות מכוניות,
שיקחו אותן הביתה.
הסמינר עדייו סגור.

ע אי ד ה:
עו צ ר במחנה
על ההתרחשויות במחנה״הפליטיס עאי*
דה, ליד בית־לחם, סיפר אחד מבני
המקום :
היתד, אצלנו תסיסה גדולה, ביגלל הס כמי
קמם־דייוויד וחוזה־השלום הנפרד עם
מצריים. תלמידי המחנה השתתפו בהפ גנות.
המושל
קרא למוכתרים, ואיים עליהם
שכל הפגנה במחנה תביא לתגובה חריפה.
באותו יום היו הפגנות גם באוניברסיטת
בית־לחם, וברוב בתי־הספר באיזור.
ב־ 10 במאי באו חיילים למקום. המושל
קרא למנהל בתי־הספר והודיע שכל תל מיד
שייצא מבית־סיפרו, י שברו לו את
הראש. אחרי איום זה, לא עזבו החיילים;
הם הקיפו את בתי־הספר.
זד, התסיס את התלמידים.
בשעה ,10 כשהייתה ההפסקה הגדולה,
יצאו התלמידים מן הכיתות. החיילים חש בו
שהתלמידים יוצאים להפגנה, והתכוננו
לפעולה. התלמידים פחדו לצאת מבית-
הספר, אך החיילים קראו לאחדים מהם
לצאת. לאלה הודיעו שהם אחראים לכל
הפגנה שתהיה, והחזיקו בהם.
התלמידים שנשארו בבית־הספר החלו
דואגים לחברים שלהם, שלא חזרו. המנהל
הלך למושל, המכונה אבו־אל־פאהד, וש שמו
האמיתי עובדיה אליהו, וביקש ממנו
* קליע שחודו נוסר. בעת הפגיעה מת רחב
הקליע וגורם לריסוק אברים. משום
כך אסורים קליעים אלה על פי החוק
הבינלאומי.

12 ימים
מחרת היום, דד 11 במאי, הכריזו
/התלמידים על שביתה, עד שישוחררו
חבריהם.
לפני כן, בלילה, טען המימשל שמכונית
צבאית נשרפה על-ידי בקבוק מולוטוב ליד
המחנה, והאשים את תושבי עאידה במע שה.
החיילים נכנסו בלילה למחנה, ערכו
חיפושים והרגיזו את התושבים. המושל
קרא למוכתרים ואיים שהם יהיו אחראים
לכל התפרעות שתיערך במחנה למחרת
היום.
אבל לא נתנו לתושבים שום הזדמנות
לערוך הפגנה או שביתה. הטילו על המחנה
עוצר, וחסמו את כל הדרכים אליו. גם
בתי־הספר שמחוץ למחנה, שרוב תלמידי הם
גרים במחנה, נסגרו.
החיילים נכנסו למחנה והרביצו לכל
אדם — גדול או קטן, גבר או אשה, זקן
או ילד — שנמצא מחוץ לביתו.
המוכתר ביקש מהמושל שירשה לתו שבים
לערוך קניות במשך שעה, אך
המושל סירב.
קראו לגברים במחנה להתייצב, הא שימו
אותם שהם גורמים לצרות ותבעו
מהם לגלות את שמות האנשים ש שרפו
את המכונית.
העוצר נמשך 12 ימים. במשך כל הזמן
הזה נתנו לנשים רק שלוש פעמים לצאת
ולקנות מיצרכים, במשך שעה.
אחרי שהופסק העוצר, עצרו ארבעה
צעירים ושתי צעירות. הם עדיין במעצר.
המושל זעם מפני שהיו מחסומים בכביש
הראשי, העובר בקירבת המחנה. את המח סומים
הקימו תלמידים מבתי-ספר אחרים.

גיי דזון:
מחסומים ורעב
על המאורעות במחנה־הפליטים ג׳ילזון,
השוכן ליד רמאללה, על הכביש לשכם,
מסרו כמה צעירים לסרוגין את העדות
הבאה :
ביום האדמה, חודש וחצי לפני העוצר
הגדול, באו חיילי המימשל למחנה והו ציא
ואת כל הגברים, בני 14 ויותר, ובי ניהם
זקנים וחולים. ריכזו כאלף איש בכי כר
המרכזית, שגודלה כ־ 15 מטרים על
20 מטרים. כעילה לכך שימשו מחסומים
שהקימו תלמידים בכביש הראשי.
כל התלמידים, בני המחנה, הלומדים
מחוץ למחנה, הובלו למיכלאה מוקפת גדר-
תיל. מיספרנו היה כ־ .80 היכו אותנו מח צות
עד ארבע בבוקר. המכים התחלפו
באמצע. היה קר מאד וי ר ד גשם. כאשר
צעקנו, באו החיילים והיכו אותנו שוב.
כך שהינו בחוץ יומיים, בבגדים רטובים.
רבים היו זבי־דם, ואחדים חלו.
אהד מאנשי המימשל, המכונה ״קפטן
רזאל״ ,שאל שאלות. אחר־כך שלח את
(המשך במטוד )46

במדינה
י 3מ חי רי

מיוחדים

ליו לי

העם

לסד*

הופשר שנוד ה חגיגה

חידון ל או מי
מה זה פשע
זה 7א תלוי
במהות המעשה,
א 7א כזהות העושה

בסלע האדו -ב אי ד ח
הכל במחיר אחד

אוכל מפתה — מזנונים תאוה
לעיניים
* קוקטיילים, אפריטיבים
* יין חופשי בכל ארוחה
* בידור וצחוק ,״הצגות״

7ל״י
ח צי

ליום

הנה שורד, של חידונים:

.1מי מהאגשים הכאים ייאסר
ויישלח לכלא :

פנסיון

9ל״י

(א) מתנחלי נאות־סיני ושותפיהם, ש יידו
אבנים בחיילי צד,״ל, אשר נשלחו
לפנותם מגן־הירק.
(ב) תושבים דתיים בירושלים, שיידו
אבנים בנוסעים חילוניים בכביש רמות.
(ג) תושבי מחנה־פליטים ליד רמאללה,
שיידו אבנים במכוניות בכביש הראשי.

ליום

פנס יון מלא
המחירים לאדם בחדר זוגי

(כולל מע״מ)
הזמנת מקומות

.2מי מהאנשים הבאים מפר את
החוק :

אצל סוכני הנסיעות ובסלע האדום
אילת, טלפון )059( 3171—5

(א) פקיד ממשלתי המנצל את מעמדו
כדי לצבור רווחים פרטיים.
(ב) שר־החקלאות, הממשיך לנהל חווה
ב מי שרד־מהחלטותיו
פרטית
הנהנית
החקלאות.

.3נגד מי
חקירה נמרצת :

תנהל המישטרה

(א) פורעים ערביים, הפורצים לבתים
של יהודים.
(ב) פורעים יהודיים, הפורצים לבתים
של ערבים.

.4איזה מן המיצעדים הבאים
יאושר על־ידי המושל הצבאי :
(א) הפגנת אלפי חברים של ״שלום עכ שיו״
,הבאים להביע אהדה לתושבי חב רון,
אחרי שנכרתו הגפנים בגיבעת אל־ג׳עברה.

הפגנת אלפי נשים של גוש־אמונים,
הבאות להביע אהדה לנשות קריית־אר־בע,
שפלשו באופן בלתי־חוקי לבניין הד סה
בעיר.
התשובות :

אור אדום.

בדיחה. להיפך.
הם מדגימים עובדה, המטילה אור אדום
על מצבה של מדינת־החוק הי שראלי ת:
בישראל של , 1979 לא כל-כך חשוב
מה המעשה הבלתי־חוקי, אלא מ י עו שה
את המעשה הבלתי-חוקי.
מי קובע זאת? מי מחליט מתי על ה־מישטרה
לפעול, ומתי ל א?
הדבר הוכח בשבוע שעבר בצורה מד הימה.

תעריפון
המנזייס של 09x11:1דיה
החל 11־1.5.79

לחצי שנה

לשכה בלירות
מחיר העתון

דמי המנוי בארץ

לבל ארצות תבל בדואר רגיל

״דמי ׳ה~מ נו י~לא ר צורנ ^ו״ו ^ב ^ א
הוצאות משלוח

ס:ה״ב

סה״כ

־ 85 4בב 790
95 + 610
1003 = 107 + 286 + 610
418 524

ווי ר

ארה״ב, קנדה ומקסיקו
1333 143 + 580 + 610
= 2195 235 + 1350 + 610
689 1120

ונצואלה, ברזיל, ארגנטינה, קולומביה,
אוסטרליה, ניו זילנד, פרו

3517 = 377 + 2530 + 610

1781

גאנה, חוף השנהב, ניגריה, דרוס-אפריקה,
טוגו, חבש

2400

1223

פנמה, ט אייוון

2919

1482

תאילנד, הונג״קונג, נפל, סינגפור

2442 = 262 + 1570 + 610

1243

אירופה

257 + 1533 + 610
313 + 1996 + 610

חידונים אלה אינם בגדר

המלך צחק. במישטרים מלכותיים או
דיקטטוריים, ידועה התופעה של היחיד
הקובע את אופנת הרבים.
מספרים למלך בדיחה. כל הפמליה עוצ רת
את הנשימה מבלי לעוות את הפנים.
כעבור שניה פורץ המלך בצחוק מנומס.
כל הפמליה צוחקת באופן פרוע.
בתערוכת־תמונות.
או: הנסיך מבקר
מציגים לו תמונה מודרניסטית. הנסיך
מתבונן, מהרהר. כעבור כמה שניות הוא
מוחא כפיים. כל הנוכחים מריעים בהת להבות.
כיום
קיים מצב כזה גם בישראל.
לפני שבוע וחצי פרצו הבריונים של
קריית־ארבע לבתיהם של ערבים בחב רון,
בטענה שאותם בתים היו שייכים —
לפני 50 שנה ליהודים.
במשך כמה ימים השתררה דממה עמו קה
במדינה. הטלוויזיה של יוסף (״טומי״)
לפיד לא חשה לערוך כתבה במקום. ה־מישטרה
לא נכנסה לפעולה. דממה דקה
השתררה בארץ.
ראש־הממשלה היה עסוק בביקור אנוור
אל־סאדאת. כעבור יומיים הוא התפנה.
בישיבת הממשלה הוא אמר כי הפריצה
לבתים בחברון היתד, מעשה של ״ 1אנ־דליזם״

(המשך בעמוד )36
י הוואנדאליס היו שבט גרמני, שאנ שיו
יצאו מסקנדינביה כמאה שנה לפני
הספירה, עברו בארצות אירופה, הגיעו ל ספרד
ומשם לצפון־אפריקה, שס ייסדו
ממלכה שנהרסה בשנת 534 על־ידי ה אימפריה
הביזנסית. בשנת 455 כבשו ה־וואנדאלים
את רומא, ותאוות־ההרס שגילו
באותה הזדמנות העניקה לשמם את מש מעותו
המקובלת כיום.

העולם הזה 2179

בגין תוקף את אלי תדאו, העומד
מאחוו׳ אריק -אדיק תקף את
אפריים טון, העומד מאחורי בגין
דבר על העניין. דבר עם פרוייקה. הוא
בוודאי יסדיר את ז ה!״
לנדאו טילפן אל עוזרו הצבאי של
ראש־הממשלה, תת־אלוף אפריים (״פרויי־קד,״)
פורן, ושאל אותו מדוע לא קיבל
שרון הזמנות.
על המשך השיחה יש שתי גירסיות,
האח׳ת של לנדאו והשניה של פורן.
לנדאו טוען כי פורן אמר לו ש״אנחנו
החלטנו שרק בורג, וייצמן ודיין ישתתפו
בטכס. אחר־כך ידין נדחף גם כן, אז מה
יכולנו לע שו ת? ידין רצה להיות גם באל-
עריש. לא היה מקום במסוק, אז דחפנו
אותו לבאר-שבע.״ לדברי לנדאו המשיך

לפני שאתה בא אלינו!״ בגין הפסיק את
דבריו של ציפורי ועבר לנושא אחר.
כשיצא ציפורי מבוייש מחדר ישיבות
הממשלה, הוא הבחין באלי לנדאו, רכון
על אחד הטלפונים במזכידות־הממשלה.
למרות שציפורי לא שמע על מה ועם מי
מדבר לנדאו, הוא מיהר חזרה אל בגין
ואמר ל ו :״אלי לנדאו מדליף עכשיו ל עיתונים
את כל מה שהיה בי שיב ה!״
ואמנם, לא עברה שעה ארוכה: ,והידיעה
על הנזיפה שספג ציפורי שודרה ברדיו,
ולמחרת פורסמה בכל העיתונים. בגין פנה
אל אריק שרון ואמר ל ו :״אני מבקש
שהעוזר שלך ליחסי־ציבור, מר לנדאו,

^ נחם כנין הגיע לישיבת הממשלה
י ׳ כשמצב־רוחו טוב. הוא התכוון לדווח
לממשלה על הצלחת ביקורו של אנוור
אל־סאדאת בבאר־שבע, לספר קוריוזים
על המגעים בינו לבין אל־סאדאת.
בגין אוהב ישיבות כאלה. הכל יושבים
מרותקים, צוחקים כאילו על פי הוראה,
ומלאים התפעלות מראש־ה,ממשלה.
דווקא אריק ש רון קילקל לבגין את
ההצגה הצפוייה. אריק ביקש רשות ל הודעה
אישית, והרשות ניתנה לו. כאשר
התחיל אריק לקרוא את דבריו מהכתב,
היה ברור לשרים כי כאן טמונה פצצה.
בכל פעם ש שרון כועס׳ וחושש שמא לא
ישלוט עצמו, הוא קורא מן הכתב.
ואמנם, שרון שפך קיתונות של שופכין
על ראשו של בגין ועל הממשלה כולה.
הוא כעס ונעלב על־כך שהוא עצמו,

קצין בעל עבר קרבי. מפואר, והוכיח את
נאמנותו לעבודתו. אני נעזר בו בכל דבר,
וצריך אותו לידי כאשר מתקיימות ישי בות:
הממשלה.״
למרות שאריק ביקש מבגין לשקול מ חדש
את האיסור ׳שהטיל על עוזרו, נראה
כי אנשי לישכת ראש־הממשלה איתנים
בדעתם שלנדאו לא ייכנס לבניין. אמר
השבוע אחד מהם :״לנדאו הוא המדליף
הגדול ביותר מישיבות הממשלה. בכל
הפסקה! ,ולא רק בהפסקות, אריק יוצא
אליו, מדווח לו על מה שקודה בישיבות,
והוא ממהר להדליף זאת לעיתונים. זה
לא יכול להימשך כך.״

11״ נזו ר ד ־ ףאח
ושרים אחרים, לא הוזמנו לטכסים לכבוד
אל־סאדאת. תוך שהוא משתמש במילים
כמו ״בושה: וחרפה, חוצפה, שערוריה,״
לא האשים שרון באופן אישי את בגין
בכך שהוא לא הוזמן לטכס, אלא את
פקידי לישכת ראש־הממשילה.
״אבל מדוע לא אמרת לי שלא הזמינו
אותך, ושאתה רוצה ללכת?״ היתמם בגין.
כאן עלתה חמתו של אריק עד להשחית.
״כן פניתי! סורו אמר שהחלטתם •שרק
אתה, וייצמן, דיין ו בורג תהיו בטכס,
וכי ידין נדחף א ליו!״
י ~ ע תוו״ כעסב גין :״בפעם הבאה אני
אדרוש לראות מראש את ההודעות ה אישיות
שלך! ״ הודיע ל שרון.

1111

שי עודי־ בי ת! ״

ך* ק אחר כך התבררה לחברי־הממ־שלה
הפרשה כולה. עוזרו של אריק 1 שרון, העיתונאי אלי לנדאו, התקשר ב שבת,
יום לפני ביקורו של אל־סאדאת
בבאר־שבע, אל ראש לישפת ראש־הממ־קדישאי.
אל שרון לא
שלח, יחיאל
הגיעו הזמנות לטכס בבאר־שבע. שרון
חשב כי זוהי טעות, וביקש מלינדאו לבדוק
מה קרה להן.
קדישאי לא ימול היה ל עזור ללנדאו.
״רק חזרתי מלונדון, ואני לא יודע שום

־ לנדאו עצמו לועג לד ברי אנשיו של
ראש־הממשלה .״אם זה היה נכון, אז מה
בכלל הייתי צריך לעשות במישרד ראש־הממשלה?
אריק יבול היה לטלפן לי
למישדד, ואני הייתי מדליף מהמישרד.
מישהו שומע מר, ושאריק מדבר ב טל פון?
לאמיתו של דבר הייתי רק פעמים בודדו ת
במישרד ראש־הממשלה. אני בא לשם רק
כשאני צריך לתת לאריק חומר.
״כל העניין הוא: הכעס ׳של אנשי בגין
על־כך שאני לא מסכים שאריק שרון יהיה
חשוף להדלפות החלקיות שלהם. הם היו
מדליפים חלקי־דברים מישיפת־הממשלה,

וממר!111ו1י?
פורן ואמר ל ו :״אבל מה אתם כל־כך
מתרגשים? אריק יהיה בעוד כמה ימים
באלכסנדריה ! ״
פורן מכחיש מכל וכל כי השיחה הת נהלה
כך. כאשר קרא לו בגין, אחרי
דברי שרון בישיבת־הממשלה, הכחיש פורן
שבכלל אמר כי ידין נדחף.
כאשר התברר לראש־הממשלה כי מה
שאריק אמר בישיבת־המטשלה נמסר ל־שר־החקלאות
על־ידי עוזרו, אלי לנדאו,
כעסו גבר. למקורביו אמר :״למרות שאני
לא מרשה שיבניסו אותו לימישרד ראש־הממשלה,
הוא עדיין ממשיך לעשות
צרות ! ״
חודש קודם לכן, כאשר התנהלה ישיבת־ממשלה
על האוטונומיה, וסגן שר-יהביט-
חון, תת־אלוף (מיל ).מרדכי ציפורי, נקרא
לישיבה, כדי להרצות את עמדת צה״ל
בנושא זה, התברר לבגין כי ציפורי בא
בלתי־מוכן, ואינו יודע על מה הוא מדבר.
בנוכחות הממשלה כולה אמר בגין ל צי
פו רי :״תכין קודם את שיעוירי־הבית,

לא ייכנס
שלה ! ״

יותר אל

מישרד

ראש־הממ־

״ ה מדליף
הגדול ביו ת ר! ״
ריק הנדהם לא הגיב כלל. רק
י כשהגיע לל״שכתו, ניסח מיכתב חריף
אל ראש־הממשלה. ש בו דרש בתגובה,
כי ״אף אחד מיועצי ראש־המסשלה לא
ייכנס אל מישרד־החקלאות.״ אולם שרון
התחרט, ולא שלח את המיכתב. תחת
זאת שלח מיכתב נזעם אחר אל בגין,
שבו כתב לו :״לפני תשע שנים, במרכז
חרות, אתה הבעת את שימחתך עיל־כך
,שאחד מבכירי הכתבים הצבאיים הצטרף
לחרות.׳ התכוונת אל אלי לנדאו, שהיום
אתה אוסר עליו להיכנס למישרד ראש־הממשלה,
ומכנה אותו עוזר שלי ליחסי-
ציבור.
״אלי לנדאו עוזר שלי לכל דבר. הוא

ואריק היה יוצא באור שלילי מחלקי־ההדלפות.
אני מודה ומתוודה !שבכל פעם
שהם הדליפו חלקי דברים, אני הדלפתי
את החלק השני, כדי שהאמת תצא לאור,
וכדי שיידעו שאי־אפשר לעשות עם אריק
מה שרוצים. אני מומחה בעיתונות יותר
גדול מאשר מזכיר הממשלה או שלמה
נקדימון. לי יש הקשרים שלי.
״הם יודעים שאני מעולם לא הדלפתי.
רק כאשר הם יוזמים הדלפות פוגעות,
ומספרים רק חצאי-אמיתות, אני משלים.
אריק אמר פעם, והתייחס לחלקי־ההדל׳פות
האלה!, :שופכים את דמי.׳ אני לא אתן
יותר שישפפו את דמו, ולכן הם כועסים
עלי.״
לנדאו משוכנע, כי הפרשה תסתיים
בצורה הטובה ביותר .״אני יודע כי גם
היזם, אם אני אבוא למישרד ראש־המנד
שלה, אף אחד לא יגר ש אותי. אבל אני
לא צריך את זה. אריק עוד יקבל תשובה
מבגין על המיכתב שלו, שבו בגין יאשר
כי מותר לי להיכנס למישרד.״

1 35

רוזלץ קרטר
התלהבה

א ״ 111-11. 0 1 1 .1 5 ׳ 1 1

ח 0 ₪ח 3־:י

במדינה
(המשך מעמוד )34
והנה, באורח פלא, הכל החל זז במהי רו

!• לפיד הטלוויזיה נדלק, ובליל־שבת
שידרה הטלוויזיה כתבה מפורטת.
י• המישטרה נכנסה להילוך גבוה, תיג־ברה
את צוות־החקירה, עצרה כמה חשודים.
מדינות מסויימות. זהו, אם כן, ה מצב
החוקי למעשה במדינת־ישראל :
<• לא מהות המעשה קובעת את אופיו
הפלילי, אלא זהות העושה.
>• לא החוק מפעיל את הזרועות הממ לכתיות,
אלא החלטת המנהיג.
ברחבי העולם, אין זה מצב בלתי־ידוע.
להיפך, הוא ידוע היטב במדינות מסויי־מות.
אך אין הוא תואם את ההגדרה ״ה דמוקרטיה
היחידה במיזרח התיכון״.
פלסטינים מוות ם וו 1ה

! 0100ע 0
0 - 0 8ססשס 101עסע
01*0 ) 110 5:01.1/ 005:11:11/
1/5:11:1/ 1.01111:0011/1/011/
01 0 ) 5:0ע

האימאם ראה הזדמנות
לעצמו — ושילם בחייו

לומר נוכח הטלוויזיה מה, לדעתו, צריך
לעשות בערבים.
הזאטוט התבייש לומר בקול, הסכים רק
ללחוש את התשובה באוזני אביו. אך
האב׳ גאה בעצמו ובבנו, לא היסס .״צריך
לזרוק אותם!״ קבע בחיוך.
האיש המשיך לענות לשאלות כתבי ה טלוויזיה,
הצדיק את ניסור הגפנים בגיבעת
הג׳עברה ואת ההשתוללות האלימה שביצ עו
״אלמונים״ בבתי ערבים בחברון. כ שנשאל
ישירות, אם נטל בעצמו חלק ב פעולות
אלה, פשט שוב החיוך על פניו.
הוא סרב לאשר, אך סרב גם להכחיש.
המרואיין, מתנחל מקריית־ארבע, זוהה
בשמו — יוסי דיין, ותואר כ״מנכ״ל של
הרב כהנא״ ,מנהיג הליגה היהודית.
איגרוף כפנים. אחד מאותם מאות
אלפים צופי הטלוויזיה, סטודנט למיש־פטים
באוניברסיטת תל-אביב, רתח מזעם והחליט דיין
למשמע הבשורה על-פי
לעשות משהו. בו במקום נטל את שפו פרת
הטלפון, וחייג אל הפרופסור אוריאל
רייכמן *,סגן דיקן הפקולטה למישפטים
באוניברסיטת תל־אביב, שהוא גם אחד
ממוריו.

כאשר נדקר השבוע למוות האימאם של
עזה׳ האשם אל*חוזנדאר, היה נדמה ש נפתח
דף חדש בתולדות המאבק הפלס טיני.

כה התגאו ראשי אש״ף, מתונים כ קיצוניים,
בכך שלא נהרג איש מבין
האישים הפלסטינים החולקים עליהם. ב־סיפרו,
שיצא לאור לא מכבר, התפאר
בעובדה זו גם צאלח (״אבו־איאד״) חלף,
מי שנחשב כמארגן מיבצע ספטמבר ה שחור.
בכך נבדל אש״ף כימעט מכל ה תנועות
בעולם, שהיו נתונות במצב דומה. מן הרתיעה מהריגת מתנגדים נובעת
ההיסטוריה הפלסטינית הקרובה. בימי ״ה מרד
הערבי״ שבמשך מ־ 1936 עד ,1939
(״המאורעות״ ,במינוח של היישוב) ,ערך
המנהיג הלאומי דאז, המופתי הירושלמי
חג׳ אמין אל-חוסייני, טבח שיטתי בכל
מתנגדיו. בכך דילדל את הצמרת של עמו
ועזר מאד לתבוסת הפלסטינים ב־. 1948
נסיון זה עמד לנגד עיניהם של מייסדי
תנועת פתח עם ראשית היווסדה, ומאז
הם הקפידו להתייחס בסובלנות גם למת נגדים
חריפים, בתוך אש״ף ומחוצה לו.
נסיעה לקאהיר. אמנם
שהוגדרו כ״הוצאות להורג״
מוחזקים — אך קורבנותיהם
בדרג נמוך, אנשים שמסרו
לידי השילטון הישראלי.
הריגת האימאם בעזה היא בדרג שונה
לגמרי. אל־חוזנדאר, סוחר־מלט אמיד, ש נמנה
בעבר עם פעילי האחים הנזוסלטיים,
ו ש בניו־י ש בו בכלא הישראלי ביגלל עבי רות
ביטחוניות, נזעק לדיגלו של אנוור
אל־סאדאת אחרי יוזמתו. כאשר ר מזו ה מצרים
שהם מבקשים להקים את האוטו נומיה
תחילה ברצועת־עזה, הביו אל־חד
זנדאר שיש לו הזדמנות להעמיד את עצמו
לרשות המצרים. הוא נסע בראש אנשיו
לקאהיר, כדי להביע אהדה לנשיא ה מצרי,
כאשר כל שאר אנשי־הציבור ה פלסטיניים
גינו את מעשיו.
שיטה חדשה. יש לשער כי בעיני
אש״ף הצטייר האימאם כסכנה של ממש. לא בעוד שכבר ברור כי אל־סאדאת
מצא אף איש מכובד אחד בכל הגדה ה מערבית,
שיתן יד לתוכנית האוטונומיה
בלי אישורו של אש״ף, יכול היה האי מאם
ליצור אשליה של תמיכה כזאת ב עזה.

ברור מי החליט על הרצח. יתכן של שהיתר, זאת החלטה קולקטיבית
אש״ף. יתכן גם כי ״החזית העממית״ ה קיצונית
פעלה על דעת עצמה, וכי הנהגת
אש״ף נתנה לכך גושפנקה רק אחרי-
מעשה. אך גם בכך די, כדי לסמן ההתחלה
של שיטה חדשה.

היו מיקרים
בשטחים ה היו
מלשינים
תאי־מחתרת

£א 2 1 0ג ! 0

7ן 1שב1/1י סדיר
1מהיר לננסעים
מכוניו ת ומטעני
1 ¥ 0 1 1 ^ 0ז 1

13880מ?8נ1

האכיה האיטלקית החדישה
( שנ ת

בניה - 1973סוגבטיחות

מפליגה כל יום ג׳ מחיפה
ליון, איטליה וחזרה.

הנחות ל ק בו צו ת
מחירים מפ תיעי ם

חקירות
ה ב שו ר ה

)! הון חזנפלד1בנ ׳1

בע״מ

חיפה: דרך העצמאות - 104ת. ד - 74 .טל9 .־533261
תל־אביב: רח׳ הס - 6ת. ד - 4325 .טל 54175/6 .
ירושלים: מלון המלך דוד ת. ד - 1357 .טל 223861- 234951 .

(פרטיס רבבת באירופה) יהנו מהנחה של *30
נוסעים אשר ברשותם? 2^55
על ערך ברטיס הנסיעה באוניה ״אספרסו ליבורנו״ ומהפלגת חינם באוניה מיוון
פרטים בכל משרדי האוניות.
לאיטליה וחזרה.

המגב״ל ש 7הרב כחנא
פועל, הלבה למעשה? ,מען
נידוש הערבים מן הארץ
צופי השבוע — יומן אירועים נחרדו.
מן המסך הקטן ניבט אליהם אדם מזוקן,
חובש כיפה, שניסה פעם אחרי פעם לשב /
נע את בנו הקטן, שהיה חבוק בזרו עו תיו׳,

סיפר הסטודנט, דנילו ד ר מן :״מסרתי
לפרופסור רייכמן, כי יוסי דיין, שזה עתה
נראה על גבי מסך הטלוויזיה, הוא אותו
אדם שהנהיג את הפגנת אנשי כהנא ב־קאמפוס
התל־אביבי, לפני כשלושה שבו עות.
הוא הסית אז לאלימות, איים לר צוח
את הערבים ואת הקומוניסטים והב טיח,
באמצעות הרמקול, כשהוא נישא על
כתפי אחד מחבריו האלימים, שמעשה דיר-
יאסין יחזור שוב, בביר־זי ת ובחלחול.״
הפרופסור, שהוא גם יו״ר מזכירות ש״י,
פנה למפכ״ל המישטדה, רב־ניצב חיים
תבורי, ומסר לו כי בין תלמידיו יש המו כנים
להעיד ולזהות את דיין, כמנהיג ה כנופיה,
שתקפה סטודנטים ממחנה השלום
ופצעה באורח חמור את המרצה יצחק
לאור (העולם הזה .)2178
ואמנם, ביום הראשון השבוע הוזמן ה סטודנט
דרמן למישטרת רמת־גן, ומסר
עדות, שהשתרעה על פני שלושה עמודי
פוליו כתובים בצפיפות.
הזרוע המבצעת. כעבור יום הופיע הפעם רמת-גן.
דרסן שוב במישטרת
לא היה לבדו. יחד עימו בא גם יוסף
איסכנדר, חברו לספסל הלימודים, שהעיד
כי הוכה על־ידי מנכ״לו של כהנא.
פרט מ עניין: בשעה שמסר דרמן את
עדותו, הבחין כי על שולחנו של חוקר
המישטרה היה מונח דף מתוך גיליון
העולם הזה של השבוע שעבר, ז בו הכתבה
׳על בריוני כהנא, שתקפו את לאור .״לפתע
הגיש לי החוקר את הדף,״ סיפר דרמן,
״ושאל אם אני מזהה מישהו בתמונות
שליוו את הכתבה. בלי היסוס הצבעתי על
הביריון, שחבש כובע מצחייה, והסברתי
לחוקר שדיין היה המנהיג והמסית ואיש
זה היה הזרוע המבצעת.״
עתה יש להמתין ולראות, אם יתורגמו
העדויות לכתב־אישום ולתביעה פלילית.

ה עו ל ם

הז ה

:2179

את ההצעה. עמדת יתר מיפלגות הקואליציה עדיין
לא ידועה, ויש להניח שידחו את ההצעה שתפגע
בכל הסיעות מלבד הליכוד.

בשג רי רו ת אר ה ׳ ,ב
בשגרירות ארצות־הברית בתל־אביב הוקם מטה
מייוחד, שתפקידו הוא לקשור קשרים עם הערבים
בשטחים המוחזקים ועם גורמים פרו־פלסטיניים
בגדה המערבית.

כראש המטה עומד ג׳ים לנארד, עוזרו של
רוכרט שטראום, שנשאר כארץ כמייוחד
לתפקיד זה.

בו טלה
ק אר טר יפעל
ל קו אוויר
הנשיא האמריקני ג׳ימי קארטר הבטיח
לראש־הממשלה, מנחם בגין, כי בשיחותיו
עם מנהיג כרית־המועצות ליאוניד
כרז׳נייב בווינה הוא יפעל להקמת קו־תעופה
ישיר כין מוסקווה לתל־אכיב.
כוונת קאדטר — בגין היא שהיהודים
העוזבים את כרית־המועצות יטוסו
ישירות לתל־אכיב, ולא ינ שרו כדרך.
עתה מגיע אחוז הנושרים מקרב יוצאי
כרית־המועצות ל־.70£

הז מו תפלא טו
אחת ממזכירות חרות טילפנה ביום הראשון האחרון
לביתו של ח״כ שמואל פלאטו־שרון וביקשה ממנו,
בשם מזכירות חרות, שלא לנצל את ההזמנה שקיבל
לוועידת חרות.

פדאטו הוזמן על־ידי המיפלגה, כפי שהוזמנו
כל ראשי הסיעות, והיה אמור לשכת
על כמת הכבוד.

בגין לו ח ץ
על הו ר כי ץ
ראש־הממשלה חידש את לחציו על ח״ב יגאל הורביץ
לחזור ולהצטרף לממשלה.

דיין לו ח ם
ב עי תונ אי
אחרי שעיתונאי העיתונות היומית ככר
הרכיבו מישלחת שתילווה לכיקורו של
משה דיין כמצריים ותסקר אותו, הודיע
דיין כי אינו רוצה לקחת עימו עיתונאים.
השתלשלות הדברים לאחר מכן ( :א) העיתונאים
טילפנו מתל־אביב לביתו הפרטי של שר־החוץ
המצרי בקאהיר( .ב) בוטרוס בוטרוס־ע׳אלי הזמין אותם.
(ג) דיין הודיע לעיתונאים שאין לו מקום בשבילם
במטוסו( .ד) העיתונאים שכרו מטוס מייוחד.
(ה) דיין לא הודיע לעיתונאים מראש מתי הוא טס,
והודיע שלא ידאג להם לחדרים במלון( .ו) העיתונאים
נסעו בכל זאת, מבלי שהיה להם מקום מובטח במלון.

כתחילת השבוע קיימו השניים שיחה,
ביוזמת בגין, וכה הציע בגין שוב
להורכיץ לחזור לממשלה. כניגוד לפעמים
הקודמות לא השיב הורכיץ כשלילה, ונמנע
מלתת תשובה כרודה לכגין.

רבין מ א שי
את פרס
הקרע בין יושב־ראש סיעת המערך, שימעון פרס, לבין
ראש־הממשלה לשעבר, יצחק ר בץ, הגיע לשיא חדש.
רביו מאשים את פרס ב״הפצת השקר על גירושי.״

כפוף השבוע טידפנה דאה רכין אד אישים
רכים כמערך, וגם היא טענה כי פרם
הוא שעומד מאחרי הכרותה.

בגין נו ף

ג או ל ה כהן

ב א בו ״ ח צי ר א

ח״כ גאולה כהן החליטה לפרוש בימים אלה
מתנועת החרות ולהצטרף לסיעת־היחיד של משה
שמיר. נראה כי כהן החליטה על צעד זה אחרי
שח״כ המפד״ל חיים דרוקמן הבטיח לה להצטרף
״בעתיד הקרוב ביותר״ לסיעה החדשה, וכן משום
שהיא אינה רוצה ששמיר יעמוד בראש הסיעה
הניצית בכנסת.

מנחם בגין, שקיבל דיווח ממלא־מקומו, ייגאל ידין,
על התבטאויותיו של שר־הדתות, אהרון אבו־חצירא,
בישיבת הממשלה האחרונה, טילפן אליו ונזף בו.

כעיקכות הריכ ידין —פת התכטא אכו־חצירא
כי ״בושה לשכת בממשלה הזאת
ולשמוע את מה שכולכם מדברים. אפילו
כממשלת רכין המסוכסכת היה נעים
יותר ל שכ ת:״

משפטחל פו!

כהוגי הליכוד חוששים שכהן תודיע על
החלטתה ככר השבוע, כיום האחרץ של
דיוני ועידת תנועת־החרות. כהן החרימה
את טקס הפתיחה שד הוועידה.

ובן־־אודיס -בספק

דיין יחרים

היועץ המישפטי לממשלה החליט שאם הכנסת
לא תסיר את חסינותו של ח״כ שמואל פלאטו־שרון,
הוא לא יגי ש גם את כתב־האישום נגד עוזריו
של פלאטו, יעקוב חלפון וז׳אק בן־אודיס.

אח ה־־ 6
שר־החוץ משה דיין מתכונן להחרים את ועדת־השישה,
שבה הוא חבר, וייתכן כי לא ייסע
בשבוע הבא לאלכסנדריה לשיחוה עם המישלחת
המצרית.

מגמת דיין היא להמעיט כערכה של
הוועדה, שכראיטה יושב הד״ר יוסף
כורג, ולגרום לביטולה.

ש טר או ס -תוו ב ה
מילחמה נטושה בימים אלה בין תנובה לבין מחלבות
שטואוס. אחרי ששטראוס הוציאה לשוק גבינת־עזים
חדשה, ואף חתמה על חוזה לשלוש שנים עם קניין
צרפתי גדול, רכשה תנובה את כל תנובת חלב־העזים
מהמגדלים, כשהיא מציעה סכום גבוה יותר
מאשר שטראוס.

כתגובה החרימה חכרת ״שטראוס״ את
המגדלים הישראלים, וחתמה על חוזים
עם מגדלי צאן ובקר ברמת־הגודן.

אייננ ב רג מקים
חוות ב רי או ת
המיליונר שאול אייזנכרג רכש ממשקיעים
זרים, המייוצגים על־ידי מישרדו־לשעכר של
יטר־המישפטים שמואל תמיר, את מלון
הדירות ״סמדר״ בקיסריה.
אייזנברג מתעתד להקים במקום חוות־בריאות, מלון
למחלימים. בינתיים השכיר אייזנברג את בריכת־השחייה
והאולמות לרפי שאולי, אשר יקים במקום
מיסעדה סינית.

ה שו ט רי ם
ומוניות י רו ש לי ם
אחרי שכמה פעמים נראו מוניות, העובדות בקו
השרות ירושלים — תל־אביב, כשהן חולפות במהירות
על פני הרדאר מבלי שיעצרו אותן, התעורר אצל נהגי־מוניות
אחרים חשד כי קיים הסכם בין השוטרים,
מפעילי הרדאר, לבין נהגי מוניות קו זה.

מוניות אחדות, אשר אינן עולכדות על הקו,
נעצרות על־ידי הרדאר כאשר הן נתפסות
במהירות מופרזת.

שרת

הרצח

מטרו ת פו לי טיו ת

לעומת זאת יקה סגן־ראש־הממשלה ייגאל
ידין עשרה עיתונאים עימו לקאהיר,
בביקורו הקרוב.

ת פ רו ש

מלח מת

פי כסהלהצ עו ת
ד חו פו ת
הליכוד עומד להעלות בוועדת־הכנסת הצעה לקבוע
מיכסה סיעתית להצעות דחופות לסדר־היום, שתיקבע
לכל סיעה לפי גודלה.
במגעים, שהיו לליכוד עם המערך, דחה המערך

חוגים לאומניים מתכוונים לנצל את הרצח
של האימאם מעזה, כשייח׳ האשם אל־חוזנדאר,
לשם עשיית הון פוליטי.
פעולות־הסברה, שייחמו על־ידי חוגים אלה, יטענו
כי הרצח מוכיח שלא תיתכן כל הידברות בין
ישראל לפלסטינים, משום שכל פלסטיני מתון הוא
מועמד לרצח.

חלחול ביר -ויח -חנוון
וגדהכיבוש המשחיתעצרת על נושא ז ה

בשעה

ת ת קיי ם ביו ם
בערב,

ה מייזי,

בבי ת-סוקולוב

כהשתתפות :

ח״ב אורי אבנר
ח״ב מאיר פ עיל
צאלח בר אנ סי
ס לי גיוברן
ו לי דצאדק
הפותח :

אמ1ון וי כ רו!׳

הח לה

ההרשמה

לתחרות

מונח הסיס 1979
מטעם

ה עו ל ם

הז ה

מועמדות המעתיינות לה שת תף בתחרות מ תבק שו תלה תק ש ר
עם מירי זכרוני. טל 247428 .־ 03-230854 - 03כ די ל ק בוע
תור לראיון עם ועד ת הקבלה.
ליפות שתתקבלנה מצפה תחרות ספורטיבית גדושת מתנות.
חוויי ת קיי ץ משגעת. טיול ו הו פ עו ת בכל רחבי ה ארץ.

והגידה
מאת יגאל לביב

ה שא ה הפר סי מו כר
אתתכ שי סיו
השאה הפר סי, ריזה פאהלווי/
השוהה עתה נאי גן־העדו שבקבוצ ת איי-
בהאמה, מו כר א ת או צר ת כ שי טיו.
סו חר־ תכ שי טי ם ידוע, מ הגדולי ם בעו לם,
ט ס בבר פע מיי ם לווי ל ה, שבה גר
השאה בב האמה, וקנה כ מו ת ניכרת מן
ה תכ שיטי ם. ה סו חר סיפר כי הו א מ עריך
א ת שווי ה תכ שיטי ם כול ם ב״ 20 מי ליון
דולר.
לדברי הסו חר, מנ הלת אתה מכיר ה
ה קי ס רי ת פארה-דיבה, שניהלה תוך
כדי ה מכיר ה שי חו ת א רו כו ת עם ה סו חר
ואש תו, העוזר ת לו בעסק.

כסף. הנ א מני ם, או מרתה קי סרי ת, נשא רו
בפר ס, ו אינ ם מוכני ם ל סיי עלשאה.
לשאה היה רכוש קר ק עי וכ ספי ם ב אנגלי
ה. או לםממ של ת ה ליי בו ר סירב ה
ל א שר הוצ אתם. רק עתה, עם עלו ת השמ רנים
ל שי ל טון, הם ה תירו לשאהל הו צי א
אתכ ספו, ו הד בר נו תן לו מירוו ח״נ שי־מה.
או ל ם עד שיובל לנ סו תולהשתלט
על כ ס פיו ב שוויי ץ, הוא ז קו ק לכ ספי ם
רבים, ול כן חורה ל מ כור אתה תכ שי טי ם.
בין ה סו חרי ם ש בי קרו א צל השאה וש רכשו
תכ שי טי ם היה גם סו חר -תכ שי טי ם

ה קי ס רי ת סיפר ה כי מצבו הכספי של
השאה ח מור ביו תר. ה חז ק ת חצרו הנו כ
חית עולה לו יו תרמ־ 100אלף דו ל ר
ליו ם. מסת בר ניה מי לי א ר די ם ש הו פ קדו
על-ידו בבנקי ם ב שוויי ץ אינ ם בני־השגה,
ש נן נ א מניו של ה שא ה, שהפ קידו א ת
אנוני מיו ת,
הכספים על ש מו ת חברו ת
ד אגו להש אי ר בידי הםאתה שלי טהב חברות,
כדי למנוע א פ שרו ת של קי שו ר
ש מו של השאה לכ סף ב מי קרה של חשי פה.
עתה הפכה עובד הזו לרו עץ, ולל א
נ א מניו א ין השאה י כו ל ל הו צי אאתה

צ מד ת
התע שיי ה -ב לו ף
ה פיר סו מי ם, כ אי לו הור תהה ממ של ה
לתע שי ה
על הצ מד ת ה לוו או ת״ הפי תו ח
במאהא חוזי ם ל מדד, עו ר רו ז ע קו ת נו ר
או ת א צל כמה תע שייני ם. ה פיר סו מי ם
עזרו ל הר או ת ל צי בור־ ה מ קו פ חי ם עד כמה
שו מר תממ של ת -הליכוד על שוויון ומכה
בע שירי ם, במק בי ל ל בי שול ה סו ב סי דיו ת
לעניים. אין ש קר גדו ל מז ה.
ביו ם הששי שעבר הצ היר שר־ ה או צר,
שימחה ארליך, ב ר איון ל״ מ ע רי ב״,
בי ה ממ של ה ה חלי טהב או ת ה הזד מנו ת
לי פו תאת כוח ועד ת־ ה שרי ם־ הכלכליי ם
להק טין אתה הצ מד ה ל״ 70א חוזי ם ביל-
בד, ול א ל־ 100א חוזי ם כפי שפור ס ם.
פירו ש הדבר, לד ב רי א ר לי ן, כי א ם עד
כה שי ל מו ה תע שייני םמכ סי מו ם * 32ל שנה
הצמדה ור בי ת, ישל מו מעתה מ כ סי מו
ם * ,45כאשר הרבי ת ב שו ק ה חופ שי
היא קרו ב ל־ 100א חוזי ם לשנה !
פירו ש הדבר הוא ש ה תע שייני םימ שי כו
לי הנו ת מ מי מון מ סו בסד. אגב אגב, ה ממ של ה ה חלי טהל העלו תאת
שיעורי

רי הרי בי ת של ה תע שייני ם, ו ה תעל שי

מ ה לל ח לו טין מן הי הלו מני ם, ה מ קבלי ם
״־*)שנה מי מון זו ל מ״בנ קישראל ״ בדו-
ברי בי ת של * 7בי ל בד, כאשר הרי-
הרי א לי ת היא * 14 לפ חו ת .״בנ ק

א׳ל ״ דר שכמה פע מי ם ליי קראת
שרר א יש הרי בי ת לי הלו מני ם, או לםהממ של ה מג עה
זאת.
מ כ אן שהממ של ה מוכנה לפגוע בנז ק קי
ם וב תע שייני ם, או ל ם אינ ה מוכנה לפ גוע
ב צי בור ה מ תווכי םוהספ סרי ם, או לי
מפני ש מי ספר תו ר מי ״ ק רן ת ל״ חי״ בין
הי הלו מני ם גדול יו תרמאשר בין ה תע
שייני ם.

מי מממן את
״סיור וטיול״?
חברת ״ סיו ר ו טיו ל ״ ,ה שייכ ת ל חבר ת
| ^ ןגד ״ ,עו סקתבמ כיר ת מ כוניו ת בתש ל
ומים. החברה מציעה מי מון לרו ב שי
מ כוניו תאצלה, ב תנ אי ם הזולי ם בכ מ ה
א חוזי םמע לו ת הכ סף ב שו ק. אי ל ו רצתה
ל הרווי ח על הכ סף א ת הרוו חהמכ סי מלי,
היה ב ד אי לה יו תרלה לוו תו ל א חרי ם
ברי בי ת ה חופ שי ת.
חשב החברה, פואד כהן, נ ש אל א ם

השאה פאהלווי
היכן

ד יי ן?

י שר א לי, שיש לו עסק-ענק ב אי רו פ ה. כא שר
הגיע לר א שונ ה לווי ל ת השאה, בי ק שו
השאה בי יתקשר עם שר־ ה חוץ הי ש ר
אלי, משה דיין, וכא שר ידברע מו
יבק שו ל שוח ח עם השאה. ה סו חר היש ר
א לי ניסה ל א תר א ת די ין מ בי ת השאה,
או ל ם הוא היה ב או ת ה עת בהונג״קונג,
ול א ני תן היה ל ה שיגו ב או ת ה שעה. ה שא
ה לא אמר לשם מה הוא ז קו ק למש ה
דיין, או ל ם נר א ה בי ב כוונ תו ל קבל ת מו רה
כ ס פי תמממ של ת־ישר אל.

!ושחק׳ם נינג־סנג נער! המחאוח
בשגרירות אמו*3ה
במישור־נציגות
ישראל
ה מי של ח ת
קו מ ת־ ה מי שרדי ם ששכרה
״ א מ פיי ר
הכלכלית של ישראלב בניין
ס טיי ט ״ בניו־יו ר ק רי קהו שו ממת.
חדרו של הציר הכלכלי לשעבר, צבי
דינשטיין, רי ק, שכן טר ם מונ ה לו
מ חליף. ב לי שכ תו יו ש בו ת כל היו ם ש תי
מז כי רו ת ו קו ר או ת ספרו ת.
חדרו של נציג ר שו ת־ ההש קעו ת לשעבר,
אוריאל לין, רי ק, שכן טר ם מונ ה לו
מ חליף. ב לי ש כ תו יו ש בו ת ש תי מז כי רו ת
ו עו שו ת או תו הדבר.
ב העדר ר א שי ה מי של ח ת, נעל מי ם גם
ש אר הנציגים. ע שרו ת ה חדרי ם רי קי ם
מ אד ם. ב חדר־ הי שי בו תהמ פו אר ו הענ קי,
המת אי ם להנהלת
שבו שול חן־ מנ הלי ם
עו בדי״ ה בי ט חון
משח קי ם
איי־בי־ א ם,
פינג־פונג על ה שול חן.
ב א חד ה חדרי םבמ קו ם נפתחה נציגות
של ״ אגו דתה טני ס הי שרא לי ת מ ף
כלכלי לכל הדיעו ת. נציג ה מי שטרה במ קו
ם, מיכאל בוכנר, ע סו קכא שר מגיע
מי ש הו מרא שי ח מי שטרהל בי קור, וי ש
ל אר חו (אגב, לשם מה צריכ ה ה מי ש טר ה
נציגי ם בר חבי העולם ז הא ם הם עו קבי ם
א חרי ע ברייני םישרא לי ם ! )
נר א ה שא ם גם יגיע איז האמ רי ק אי
ל מי שרדי ם, וירצ המש הו, כ מו להש קיע
ב סף בי ש ר אל, הוא יי לדל אי בו ד ב קו מ ה
הענקית.

שמואר אונו
חזו ל״סולל־טנה״

מ או תמקב לי קי צ ב או ת הבי טו חהל או מי
האמ רי ק אי לא קי ב לו ב חוד ש מ אי
אתהמחאתם, ו אנ שי ה שג רירו תהאמ רי ק
אי ת ה שיבו להם כי ההמח או ת א בדו.
מדו בר ב ס כו מי ם נכבדי ם של ב סף, ב דו
לרי ם.
ה שגרירו תהאמ רי ק אי תמקבלתאת
ההמח או ת מ אר צו ת־ ח ב רי תבת חיל ת כל
חודש ב מ רו כז, ו שול ח ת או תן מ כ אן לכ תובו
תהמ קבלי ם ב דו א ר הרגיל. בדרך
כלל מגיעות ההמח או ת עד ה־ 10 בבל
חודש. הפעם נעלמה חביל תההמח או ת,
וב שגרירו ת אין יו ד עי ם מה קר ה לח.

אדעד בחודש
מאי ולא איחוריס
חודש מ אי נרשם ב תו ל דו ת ״אל-על״,
ב חוד ש שבו ה מ רי או כל טי סו ת החברה
בז מן, ב מ דויי ק, ו הגיעו ב מי ק רי ם רבי ם
לפני הז מן. בכ מ ה מי ק רי ם נפגעו נו סעי ם,
שבאו לנמל-התעופה ב אי חו ר, בהנחה כי
בין בה ה טי סו ת של ״ אל -על״ מאח רו ת
ת מיד, ונ א ל צו ל חכו ת ל טי ס ה הבאה.
תו דו ת ל שי תוף״ הפעול ה
ה שיפור בא
בין ה טיי סי ם להנהלה, ייי ך ה סכ מתה טיי
סי םלהשת תף בני הול חדר״ ה מיבצעי ם.
ני סיון מ אי הר אה כי כל תירו צי העבר,
כ אי לו ה אי חורי ם נובעי ם מ סי בו ת ש אין
שלי ט ה עלי הן, אינ ם נכונים.
מנכ״ל ״אל-על״ מרדכי היי, בד ק
ל א חרונ ה בניו־יור קאת מיד ת הפגיעה
של ה חבר ה .,א ם תפעיל טי סו ת בסוף-
השבוע, תחת להש אי ר מ טו ס ג׳ א מ בו בכל
סוף שבוע בניו״יור ק, לל א תעסו ק ה. הוד

מי שחי ה לפני ח מש שני ם מז כי ר חברת
״ סולל-בונ ה״ ,שמואל ארנר, חזר ב י
מי ם אלה לעבוד ה ו הת מנה מנ הל ״סו-
לל״בונ ה״ בניו-יור ק.
ארנר עזב אתתפ קידו ב חבר ה, ואת
ישר אל, ב ת קו פתהח קירו ת של עי ס קו ת
טיבור רוזנבוים וצבי רכטר, שהיה
אז מנ ב״ל ״ סולל-בונ ה״ .העדרו מי שראל
מנע מ מי שטרתישראלאפ שרו תלח קרו
על הע ס קו ת הכ ספיו ת שנעשו בין ״ סו״
ללי בונ ה״ לבנק של רוזנ בוי ם.
ב שנות הגלות שלו מי שראלומ״ סול ל-
בונ ה״ הו א הועס ק כנציג ״בנ ק הפועלי ם״
ב מי א מי, כ מנ ב״ל חברת הנ סיעו ת ״י ש־ר
א ם״ ,ה שיי כתל״ ה ס תו ר״ .עתה חזר
לכור מ חצב תו.

למה אין מוכרים
כמג׳* הוד

יהלומים?
ציבור הי הלו מני ם בי שר א ל טו ען כי
מצבו קשה, ש אינו י בו ללמ כור ס חור ה,
ו ש הו א ת קוע עם מ ל אי גדול של י ה לו מי ם
מ לו ט שי ם לל א קונ ה. מ שו ם כך תובעים
הי הלו מני םהמ שך מי מון זו ל מ״בנ קישר
א ל ״ ו ה קלו תבמס־ ה חכנ ס ה.
בנ ק אי םישרא לי ם בניו״יור ק, ה עו ס קי ם
ב מי מון ענף הי ה לו מי ם, מ ס רו לי ה סבר
ה סו תר אתט ענו ת הי הלו מני ם הי שרא לי
ם. לדי ב רי ה ם, נכון בי הי הלו מני ם הא מ
רי ק איי ם רכ שו כל שנה כ מו ת ני כר ת
מן הי צו א הי שר א לי, ו היו מ חזי קי םאצ לם
מ ל אי גדול של י ה לו מי ם. השנה הפ סי
קו לרכו שלמל אי, וה ם קוני ם מי ש ר
אל בבל פעם שהם ז קו קי םלס חו ר ה.
הסיבה ל כן הי א, בי ה חז קתמל אי
באמ רי ק ה תעלה לי ה לו מן האמ רי ק אי רי בי
ת של 14ו אי לו אםימ שי ךלש מור
אתהס חור ה בי שראלימ מן ״בנ ק י שר א
ל ״ אתה חז קתהב״* 7רי בי ת בלבד. כך
מ מ מן, למע ש ה ,״בנ קישראל ״ א ת היה לו
מני םהאמ רי ק איי ם בכספי משלס״ה-
מי סי ם הי שר א לי.

יש ל חברה מ קו רו ת ־ מי מון זו לי ם מכ ספי
המענקי םהממשל תיי ם הניתני ם ל״ אג ד״,
ו ה שיב ב שליל ה. הוא הצ היר בי החברה
אינ ה נעזרת ב ״ אגד ״ ל מי מון ע ס קו תי ה.

של 1.הסנה״
ה קבלן נחום קלקא שיל ם לפני י מי ם
א חדי ם ל חבר ת ״ ה סנ ה ״ 40 מי ליון לי התשלו

מד רי ש ת
רות, ייי ך שע תיי ם
ה חזר ת הסכו ם גר מהל בי טו ל ה חוז ה ש נחתם
לפני תישעה חוד שי ם בין ״ ה סנ ה״
לבין קלקא, ש ל פיו יבנה קלקא עבור
״ ה סנ ה״ בי ת־ מי ש ר די ם ג דו לבר חו ב יהו-
ד ה־ הלוי. ה בי טו ל יג רו ם רוו ח ניכר לקל-
ק א, שבן ה חוז ה נחת ם ב שעתו לפי מ חי ר
של 1250 לי רו תלמ טר, והמ חי רי ם עלו
מ אז בע שרות א חוזי ם.
כ א שר נחת ם ה חוז ה, שיל מ ה ״ ה סנ ה ״
ל קל קאכ־ 28 מי ליון לי רו ת מפרעה ש הושקעה
ב צ מודי ם, ו קי בלהמקלקא ער בו
ת בנ ק אי ת של 12 מי ליון לי רו ת ל כן,
שיי ין תישעה חוד שי םמח תי מתה חוזה
י היו בי דיו בל אי שו רי״ ה בניי ה כ חו ק. קל-
קא מ כר ל״ ה סנ ה״ בי ת -מי שרדי ם בן 4000
מ טר, ב מ קו ם שבו היה דו אר״ ה ח בילו ת.
תוכני תו קי בלהאתה אי שורי ם, ור ק אי שור
מישרד-הפני ם לא היה בי דיו ביו ם
הנקוב ב חוז ה.
יו מיי םאח רי ה ת ארי ךהא מו ר ב חוז ה
הופיע נציג חברת ״ ה סנ ה״ ב״בנ ק ל או מי
״ ו הציג א ת הערבו ת שנ תן קלקא,
על ס ן 12 מי לי ון לירו ת, ותבע גם א ת
ה חזר ת המפרעה ב ת 28 מי ליון הלירו ת.
מנהל ה סניף התק שר עם קלקאו סי פ ר

כמה ד תיי ם?
אמר לי, בי שוכנע ש אל פי י הו די ם חרדי ם
י פ סי קו ל טו ס ב״ אל״ על״ א ם תפעיל א ת
ה מ טו ס בסוף־ ה שבוע.
בדי ק ה שע שי תי ב מי ש ר די החברה ב-
ניו-יורק הרא תה, בי מי ספר מז מי ני מנו ת
כ שר-ל מ הדרין ב שנת ( 1978 גלא ט״כ שר)
אינו עולה על . 500מסת בר בי הי הדו ת
ל טו ס ב־מעדיפ

ה חרדי תבאמ רי ק ה
קל״ מ, בגלל תנ אי־ ת שלו ם נו חי ם יו ת ר.
בין ר א שי ״ א ל־ ע ל״ באמ רי ק ה גובר ת
הדעה, בי ישל סגור א ת הקו ל שי ק אגו.
לעו מתזאת הקו ל מי א מי פועל יפה.
ר א שי ״ אל-על״ מו ד אגי ם מ הכרז ת המיל-
חמה של טי־וו -אי על ״אל-על״ .החברה
האמ רי ק אי ת הודיע ה כי תו רי דאת מחי1 -
ריה ב קו א מ רי ק ה־ישר אל כ ן שי היו נ מו כים
מ מ חי רי ״ א ל־ על״ ל פ חו ת ב״ 50 דו ל ר.
בי מי ם
מ ת חי ל ה
החברה האמ רי ק אי ת
אל הבש תי טי סו ת י שי רו ת מניו״יו רקל-
תל־אביב, א מנ םבמ טו ס 707 ול א ב-
ג׳ א מבו, ב מו ״ א ל־ ע ל״ ,או לםבמ חי ר זו ל
ב 15*-לעו מתמ חי ר ״ אל-על״.

לו על ב ן, וקלקא הור ה מיי ד לשלם
א ת תבל לפי תביעת ״ ה סנ ה״ ,ו הודי ע
על בי טו ל ה חוז ה.
עתה מ תבונני םקלקאו שו ת פו ה או ס טר
לי, יו סף ברנדר, ל בנו תאת הבית
ב מי מון עצ מי ול ה ש כירו.

ה 111ך [ 111 עליזה ניזרי. מי שהיתה מזכירתו של מנחם בגין ונישאה לצעיר
111111וייי קנדי, שהכירה לה עליזה בגין ,,הגיעה לארץ ממולדתה החדשה,
קנדה, במייוחד לוועידה, בתמונה מתנשקת ניזרי עם עליזה, מימין יחיאל קדישאי.

נשותיהם של שלושה מראשי חרות, ראומה, אשתו של שר־הביטחון
עזר וייצמן, לילי, אשתו של שר־החקלאות, אריק שרון, ואביבה, אשתו
של סגן שר־הביטחון, מרדכי ציפורי. נשות המנהיגים לא הוזמנו לשבת על הבמה.

אמר נשיא־המדינה, יצחק נבון, כאשר
צירי הוועידה מחאו לו כפיים באמצע
1 1 1 1 11

נאומו .״עוד אפשר לחשוב שהצבעתי בשבילכם, לפי מחיאות־הכפייס,״
התבדח נבון. כאן נראה נבון בין מנחה הוועידה, מי שהיה ח״כ
ך* פרצופים הסמוקים, העיניים המב-
יי • ריקות, המדים הכחולים של צעירי-
בית״ר, והבמה עמוסת העסקנים וחברי-
הכנסת, בוועידת תנועת־החרות שנפתחה
ביום הראשון בתל־אביב, לא יכלה להס תיר,
כי ארוכה עדיין דרכו של מנחם
בגין לשילטון. הצירים והאורחים מחאו
כפיים בהתלהבות לכל מישפט בנאומו של
כל אחד. כאשר הרב שלמה גורן הזכיר
את שמו של הנביא יחזקאל, מחאו הצי רים
כפיים. כאשר נכנס לבמה סגן ראש-
הממשלה, ייגאל ידין, מחאו הצירים כפיים.
אפילו כשלעג נשיא־המדינה, יצחק נבון,
למחיאות־הכפיים שהפסיקו את נאומו, ואמר
״עוד יחשבו שהצבעתי עבורכם,״ מחאו לו
כפיים. אולם דווקא מחיאות־הכפיים רמזו
כי היחסים בתנועה רעועים, כי הליכוד אי נו
מלוכד וכי מנהיגותו של בגין מעו לם
לא היתה כה מעורערת.

1^ 7איש־העסקיס מחיפה, מי שהיה מפקד האצ׳׳ל ונחשב כיור שו של בגין
* וכראש־הממשלה הבא, יעקוב מרידור. הוא הופיע לראשונה מזה שנים
יי יי
רבות, יחד עם אשתו אביבה. ליידו בתמונה, והעסקנים ערכו עלייה לרגל אליו.

כאשר ח״כ יגאל הורביץ מלעם בירך,
בין אחרוני המברכים, את הוועידה, קיב לו
אותו באי בנייני־האומה במחיאות כפיים
סוערות וקצובות, שהאפילו על מחיאות
הכפיים שבהן זכה בגין, בהגיעו לבמה או
בהתחילו לנאום. הורביץ, שעזב בטריקת
דלת את ממשלתו של בגין, והעמיד עצמו
בראש מיפלגה ניצית, שאינה מקבלת את
ויתורי מנחם בגין וממשלתו, היה הגיבור

האמיתי של טכס פתיחת ועידת־חרות.
לעומתו, האיש שמנחם בגין כה חפץ מנהיג האחרונים, בשבועות ביקרו
הפלג האחר של הליכוד, שר־האוצר, שימ חה
ארליך, זכה בקריאות בוז ובצחוק כללי
בקהל. זאת, למרות שבגין נתן, בצורה
הפגנתית, אות לחסידיו לקבל את ארליך
במחיאות־כפיים.
פניו של כל אחד מעשרות היושבים
על הבמה הביעו את התייחסותו לבגין.
הנשיא נבון ישב בפנים קפואים, בעת
שבגין השמיץ בגסות את מיפלגתו של
נבון. רק עזר וייצמן, שישב לידו, הצ ליח
לשבור את הקיפאון בשעשועי מילים.
וייצמן עצמו התייחס לכל הטכס כאילו
אינו אלא מאורע מבדר. הוא ניצח על

ב גין מ ש תוזוו! ה

כטרנזן, סגן ראש־הנזמשלה, ייגאל ידין, החכם
!־״יי עדר וייצמן, כאשר הכל מתכוננים לשירת־
...בה הראשונה של הוועידה. בתמונה למעלה —
נת הנאומים, ולמטה — משה דיין משועמם.

לקהל הכמעט־היסטרי, שהיה
בבנייני־האומה בירושלים, בעת
פתיחת ועידת־חרות. בגין היה מרוצה מהוועידה, וכל הזמן אמר

ליושב־ראש הכנסת, יצחק שמיר, ש ישב ליידו ״איזה קהל נפלא.״
שמיר לא ענה לו, וגם שכטרמן פזל לעברו כל הערב, כדי
לקבל ממנו הנחיות. כאשר התיישב בגין, השתחווה לקהל המריע.

ראש עיריית ירושלים טדי קולק נירדם כדרכו.
לפני שנירדם תקף קולק את הממשלה,
על ש׳אינה מטפלת מספיק בירושלים, למרות הבעיות הרבות של
העיר. למטה: שר־התעשייה, גדעון פת, שישב חמור־סבר כל הערב.

הגיבור

הנירדם

של הערב היה ח״ב יגאל
אות־כפיים רבות יותר
למטה נראה שר־התחבורה, חיים לנדאו,
חבר־חרות ותיק, הרגיש כנטע ז ר ביום

הורביץ, שזכה במחי־משל
בגין. בתמונה
אשר למרות היותו
החג של מיפלגתו.

הקהל כאשר שרו את הללויה, התחכם עם
העיתונאים ומבטו נדד כל העת ברחבי
האולם. כאשר שומר־ראש הביא לווייצמן
את הידיעה כי נתפסה ספינת־מחבלים, ני גש
השר אל בגין, סיפר לו על כך, וביקש
להודיע זאת גם לקהל, כדי לשמח אותו,
היתד. תגובתו של ב גין :״לא צריך, ש ב! ״
בגין לא חפץ בגיבורים אחרים מלבדו
בוועידה.
הטכס נפתח בשורה ארוכה של נאומים.
בגין ויושב־ראש הישיבה, אברשה שכטר-
מן׳ התבוננו כל העת בשעונם. הם המ תינו
לשעה ,9.10 שאז יחל נאומו של בגין, ששודרה וייכנס בדיוק למהדורת מבט
בטלוויזיה.
אחרי הברכות המעייפות, ושני שירים
של מקהלת־ילדים, שהם חלק בלתי נפרד
מטכסי חרות, הודו אפילו חסידיו הוותי היה
קים
ביותר של בגין, כי נאומו
משעמם.
הראשון שהעז לעזוב באמצע הנאום
היה ח״כ הליברלים, פסח גרופר, ואחריו
החל הקהל נוהר החוצה. בגין הבין את
רמז מעריציו, קיצר את נאומו ואף הורה
למקהלה שלא לשיר. ועידת־חרות הראשו נה,
מאז שניבחר בגין כראש־ממשלה, הו כיחה
גם למנהיג חרות, כי החיים באופו-
ן ןן] ה קלים הרבה יותר מאלה שבשילטון.

אשתו של המחזאי שהצגותיו ומסוו את
מותו הנשואין, לקחה את ננס ונסעה
לאמריקה, והוא הערס עליה והחזירו אליו

ינאו 1ה לווין
ר אן ד ה מנ מד ה* :נ 15ח1זת אח
ישיבת הממשלה השבועית. הנני להזכיר כם
שאני ואש־הממשלה. תחילה אשא
נאום אל שכנינו הערבים. רבותי, ניסיתי
וניסיתי, ואני לא יכולה למצוא בעצמי
שום פגם 71 .שנה אני בודקת את עצמי
ואני מגלה כי צדקנות כזאת, שאלוהים
ישמור. כל יום זה מפתיע אותי מחדש.
צודקת, צודקת, צודקת ושוב צודקת.

דמויות גם הן מזכירות את הסוחר היהודי
הניצחי.

;/ייקרא

ל צי פו ר! ״

שריהחוץ: אומות מאוחדות נכבדות.
נתבקשתי להביא בפניכם את קווי־היסוד
המדיניים של ממשלת־ישראל. ממשלת־ישראל
החליטה כי החלטת מועצת־הבי־טחון
מנובמבר (ראש־הממשלה משרבבת
ידה בין רגליו ותופסת באשכיו. הוא נאלם
דום. הוא מרפה, והוא ממשיך ממשלת-
ישראל החליטה כי נושא השטחים הכבו שים
(כנ״ל ממשלת־ישראל החליטה כי
גורל הפליטים העחביים הוא (כנ׳׳ל, אך
היא ׳מרפה מייד. הוא ימנסה להערים עליה
ולסיים את המישפט גודל הפליטים
הערביים הוא בעיייה הומאנית (כנ״ל) ,לא
נותר לי, אלא לסיים במיבטא אוכספורדי
(ראש־הממשלה מוציאה ידה, שר־החוץ
מצביע לעבר חנות מיכנסיו) — לונג ליב
דה קינג !
ץ את היתד! ההתחלה המחממת של
חנוך לווין. עד אז כתב שלושה 1 מחזות שהוצגו בפני קהל מצומצם, מעל
בימותיהם של מועדונים. את מלכת ה אמבטיה
העלה על בימת הקאמרי, וביים
אותה אחיו, דו ד לווין. הוא היד. אז בן ,26
ונחשב בגאון־התורן של התיאטרון היש ראלי.
ציפו ממנו להמשיך ולזעזע את
המדינה בביקורת חברתי׳ת־מדי׳נית נוקבת.
חייו הפרטיים היו הסויים ממדורי־הרכי־ליות
.״אני מתנגד לחשיפה עצמית,״ אמר.
מעריצותיו נהגו להסתכל בו בדר ך לחוף-
הים וממנו. הגאון הרזה והשחרחר כאילו
לא ראה אותן.
ארבע שנים אחרי מלכת האמבטיה
׳הכיר לווין את המלכה הפרטית ישלו, נאווה
כורש, צעירה בלונדית, יפה מאד. חנוך,
הרווק, היה בעלה השני של ;נאווה. היא
היתד. ידידתו של עידו מוסינזון, בנו של
הסופר, וחיה עימו ׳שנים אחדות. במיל-
חפת יום־הכיפורים נפל עידו ברמת־הגולן,
ואחרי המילחמה הוברר .׳נאווה כאלמנתו.
׳בקרב חבריה ידוש־ .נאווה ברגישותה
הרבה .״היא היתד. סוכה מכל ד בר שנראה
לה עצוב,״ חם אומרים.
נאווה חייתה ציירת, ובעידודו של בעלה

דיו ר

מי רוכב על מי?
כל יחס הוא אירוטי.

״אני חשה את הכל באופו אירו טי ׳,הסבירה
נאווה כורש (לווין) בתערוכת־הציורים שלה .״בכלל,
אני לא מחליטה לצייר תמונה אירוטית. אני רואה אותה.״
שנה

הגבירה את קצב יצירתה ,׳ותוך
הציגה תערוכה בגלריה בתל־אביב.
הרבה סיפורי־רכילות סופרו על הזוג,
אך לידי פירוד ממשי ׳לא הגיעו. לפני
כשלושה חודשים פרץ המשבר.
בוקר אחד התעורר חנוך, נכנס למיטבח
וראה פתק הצמוד לדלת המקרר. נאווה,
אשתו, הודיעה לו כי עזבה: את הבית,
.נסעה לגידיוד ק ולקחה עימה את בנם
בן השלוש וחצי. חנוך נדהם. לא שהוא
תשב ששניהם חיים בירח־דבש תמידי,

אך בוודאי לא העלה על דעתו שאשתו
העדינה תעז לעשות צעד הפגנתי שכזה.
תחילה חיכה להם, מתגעגע ועצוב.
חבריו מספרים כי ״הוא היה ממש בדפ־רסיה,
ישב בית ואכל את עצמו.״ אחר־כך
החל נועץ בחברים ובעורך־דין. בסופן
של ההתייעצויות החליט לנסוע לנידיוד ק,
כדי להחזיר אליו את בנו.
בימים אלה מוצג מחזהו של חנוך
לווין סוחרי הגומי על בימת הקאמרי. ה שמות,
כרגיל׳ לקוחים מגולת־פולין. ה

טעים מהמחזה מסבירים את הת-
ייחסותו של חנוך לנושאים שונים.
״למה לא?״ אמר יוחנן צינגרבאי .״למה
לא לנסות פעם קשר מבוסס, אשה, תה,
ילד, למה לא? ולמה אתה חושב שאזדקק
לתיווכם של הקנדונים? ! מה אני בעיניך?
אני לא רואה את עצמי, עד גיל ,70 רץ
אחרי נשים ברחובות, בגשם, עם יקנדון
בכיס, מטפס בפיק־בירכייס לדירו ת־גג של
גרושות, מתגלגל על השטיח, קופץ ל מיטה,
צונח על שדיים לא מוכרים, קופץ
מהמיטה, רץ לבית־כסא להלביש קנדון,
רץ בחזרה לחדר, קופץ על השדיים,
השדיים קופצים עלי, אני קופץ עליהם,
ושוב קופץ מהמיטה, רץ לבית־כסא לזרוק
את היקנדון, רץ בחזרה לחדר, מתהפך
קצת, מקשקש קצת, שוב קופץ מהמיטה,
רץ לבית־כסא להשתין, רץ בחדרה לחדר,
קופץ לתוך הבגדים ור ץ הביתה בשלוש
בלילה ברחובות, וכל זה בגיל ! 70 קצת
מנוחה, אדוני ! מגיע יום של בית משלך.
פידמה. אשה אחית, לא קופצים ולא רצים,
הכל בנחת. הרגלים קבועים. אני אתרגל
אליה, היא תתרגל אלי. ביום ההוא ייקרא
דרור לציפור ! לא עוד עטוף וחנוק ב־מעיל״גומי
ייכנס הציפור בין רגליה. עירום
ונקי הוא ייכנס. חופשי, בלי שוס מעצו רים
של גומי ישוט הזרע במערות שלוז,
ילדים ייוולדו. ילד ועוד ילד. ולפתע
גס ילדה. ויהיה לי טוב. ואני אהיה
מאושר.״
אחרי שתי שנות נישואין נולד בנם,
ישראל.
בינתיים הספיקה נאווה להציג אית תע־רוכת־ציוריה
(העולם הזה .) 1993 מרבית
התמונות היו אירוטיות. הנשים הזכירו את
׳נאווה. שיער בלונדי, רגלים ארוכות. ה גברים
היו רק הדמויות ר״מי׳שניות, ללא
״הנושא האידיוטי,״ הסבירה,
אישרות.
״ממלא את התפקיד הכי מרכזי בחיי כל
אחד. יש כאלה שלא נותנים ׳לעצמם דין ־
וחשבון על זה. אני מתכוונת לתודעה
אירוטית, לאירוטיקה בראש. זאת לא
אומרת שצריכים לזיין 24 שעות ביזם.״
על הגברים אמרה אשתו, מזה שנה, של
חנוך לווין :״אני יתמיד יודעת ע׳ליהם
פחות: מאשר אני יודעת על עצמי. חיי־ני
שואין זה טוריזם תמידי! .מגליט כל

הזמן. זד. פגישה עם עולם יאחר לגמרי.
זה נהדר שזה ככה. זה מעניין.״
ואילו אצל לווין חלה, לדעת רבים,
נסיגה. מאז מלכת האמבטיה הלך ורחק
מהציפיות. יש אומרים כי ״החברה שברה
אותו.״ אחרים אומרים :״במקום שיהיה
איזה מין עמום קינן צעיר, הוא נכנס
לעניין של לבנות את פולין מחדש. אולי
הלחץ הפסיכולוגי עליו היה חזק מדי.״
מעטים מוכנים ׳לבקר בגלוי. מחזותיו, מאז
מלכת האמבטיה, מציגים את תל־אביב של
היום, כאנטי־תיז׳ה של תל־אביב החלוצית.
תחת שתיבנה ארץ חדשה, הקימו ׳פרברים
מתמוטטים. היהודי החזק ,׳שהיה אמור
לגדול פה ולהיות הניגוד ליהודי הפולני
הגלותי, לא קם. גיטו־ורשה חי וקיים
ומוסיף• להתקיים.

״ הן או הבו ת
אותנו פרפרי ם״
תמרבית מחזותיו בשנים האח י
* ר מו ת העלה לווין בתיאטרון חיפה.
שמות הדמויות נלקחו ,׳כאילו, מתוך הגטו.
הוא כתב סיפורים שפירסם בסימן קריאה׳
וכתב את התסריט לסרט־קולנויע שנקרא
פנטזיה.
מילבד ההתייחסות ליהודי הפולני הקטן,
ישנה סברה כי הגברים במחזות ישלו הם
דמויות הלקוחות מתוך עצמו. גברים ש אינם
גבוהים, אינם יפים במייוחד, מאו הבים
תמיד ביפהפיות ׳זוהרות, אהבה חס״
רת־סיכוי. ובהם מאוהבות נשים מכוערות,
שמנות כמו גברת ביג־טוכעס ביעקובי
ולינדנטל.
היי־נישואיהם לא היו ״אי אכסוטי של
משאת־נפש,״ כדברי בלה ברלו בסוחרי
הגומי. חנוך נראה תמיד לבדו, נאווה —
לבדה. יש אומרים כי ״הוא בפירוש לא
שם עליה.״
דעתו ׳שיל לווין על הנשים מוגדרת מאד.
בסיפוריו נחשפת יותר ההתייחסות ה־אמיתית
שלו. באחד מסיפוריו הוא מדמה
את שדי האשד, לגיבנת. האשד ,׳מנסה
להסתיר את הגיבנת ׳בעזרת שערה הארוך,
אך כשמגיע רגע הפגישה עם הגבר, באה
רות ומסיתה את שערה. פיתאום רואים
את ד,גיבנת המכוערת.
ציפיות האישה מהגבר מוגדרות אף הן
במחזהו האחרון. מסביר ׳־שמואל ספרול
בסוחרי הגומי :
״אני פישוט בא ולוקח. בקלות. צריך
רק לגשת בקלות. הן אוהבות אותנו קלי לים.
הן אוהבות אותנו פרפרים. קצת
קשים, קוצת אדישים, לא נשפכים. תן
משתגעות אחרינו רעים וקצת צרודים.״
ואילו בלה ברלו, הרוקחת, מסבירה
אילו גברים גורמים לה או־שר:
״אח, יוחנן, פרא ג׳ונגל ! פרא ג׳ונגל
שכוח ! נמר ! נמר הגיח מן הסבך לטרוף
נשים בליב הכרך ! חתול יער ! צ׳יטה !
צ׳יטה מושלמת ! שתקן מפואר כזה, משהו
מחוץ לציוויליזציה, אדם קדמון, עץ גומי,
צ׳יטה, פרא, חיית־מבע, ייצר קדמוני אפל,
ממותה, צ׳יטה, צ׳יטה ! תימסח רדום מריח
אשתו של חנוך לווין לא
| 7׳ז \; י י ; ד 1 7 1 1 1 1 1 1 111
הסכימה לגישת בעלה, ש 11111111111
11 1 ^ 11
הסביר במחזה :״מרגע לידתנו מחכה לנו חתונה, כמו קרש־הצלה,
כמו אי אכזוטי של משאת־נפש. ומרגע לידתנו, אנו
טורף רוקחת ו

יקם, יוציא מהאגם,
נרדם !״
בפנטזיה מופיע טיפוס לוויני נמוך,
קרח, לא־יפה. הוא מתאהב בנסיכה שוודית
יפהפיה. ואילו בו מאוהבת בתודה זקנה
ומכוערת ,׳שלבסוף •מתאבדת מאהבו, נכ זבת.
בנעורי
ורדהל׳ה מופיעה יפהפיה דומה.
בריבים מכתביו מופיע התיסכול יבין
האשד, היפה, הבילתי־ימושגת, ומולה היאשה
המכוערת, בעלת־הפגמים! .ואילו דמויות
הגביר, בציוריה ישל נאווה, הן קטנות
ואינן מזכירות כליל ״צ׳יטה״ .יש תמונה
של אשד ,׳גדוילת־יממדים, בלונדית ובעלת
רגליים ארוכות, ההולכת על ארבע, וג בר
קטן רוכב עליה. כשנשאלה נאווה אם
ציור זה מבטא את שיחדור האשיה, ענתה :
״זה מישח״ק ילדים. כך היינו משחקים
בתור ילדים.״

״מה גשאר
מהק שרי ם?״
היא גבוהה, יפה וציירת

כישרונית. הוא רזה, מעניין,
1 1 1 ^ 11
נדבק טוב לא ומחזאי כישרוני .״זה
יחד,״ אומרים חברים קרובים של הזוג.

ך * אשרנסעה נאווה לניו״יוירק, חשבו
* חבריה כי היא נוסעת אל בני־מי׳ש־פחתה,
הוריה ואחיה, החיים בקווינס מזה
שנים אחדות .״הבנתי יאותה,״ סיפרה הב רה
שלה ,״היא לא ליקקה דבש אצלו. הוא
יהיה יוצא ׳והיו לו ׳רומנים. היא — שום

חותרים אל האי הזה, בכל כוחותינו אנו חותרים. אי מלא מל צרים
ומנגנים ועופות מחולקים לארבעה, ואורחים קצרי־רוח בו קסם, ואפוף קטן אי מהעוגה, באצבע טועמים
לנו מחכה חתונה
חתונה,
חתונה, לנו מחכה

דבר רציני.״ חברים של חנוך טוענים
כי נסעה, כדי לחיות עם ידיד ישראלי,
החי בגיו־יורק, ולגדל את בנה יחד עימו.
חינוך, המרדן המוצהר, ניסה לפתור
יאת בעיית האישה והילד בדרכו שלו. נראה
׳שנוכח לדעת שאי־אפשר, ופניה למוסדות
שמרניים כמו עורכי־דין.
׳בסוחרי הגומי הביע לווין את דעתו על
עורכי־ הדין :״הוא כר, רך, והוא עדין,
והוא גמיש כמו עורך־דין, והוא גולש,
אם לא רואים, יישר על הסדין.״
יש לשעיר כי על יאף הדימוי החלקלק
שלו, נתן לו פרקליטו, עורך־הדין מרדכי
שורר, ייעוץ מעשי ביותר. הוסבר, כנראה׳
לאב, כי בל עוד הילד ׳נמצא בארצות־הברית,
לא יוכל לקבל עזרה רבה מבית־המישפט
בישראל, למרות שמבחינה חו קית,
כשהאם ׳והאב הם אזרחי ישראל ׳ו מתגוררים
בישראל, והילד הוא ישראלי,
צריכה להיות הסמכות לדון בעניין ל־ב״ת־המישפט
הישראלי .׳נראה כי שו רר
סיפר ללווין את כל אותם המייקרים שבהם
הילדים נחטפו למדינות אחרות. ,והיה
צורך בעשרות אלפי לירות, ושנים של
מישפטים בארץ ובארצות־הברית.
׳חנוך, שהתגעגע לבניו ,׳ושידע שהוא
ירוצה לגדל ׳ולחנך את הילד בדרכו שלו,
החליט ל מרוד בהליכים המקובלים ונסע
לניר־יורק.
״הוא דפק בדלת,״ מספרים חבריו,

״אמיר שלום, נכנס והסביר שהוא מתגעגע
ילבנו. אחר־כך ביקש לקחת יאת הבן ל טיול,
ולקנות לו גלידה. היא הסכימה. לא
עילה בדעתה משהו אחר. היא ידעה
שהילד רשום בדרכון שלה, ושאין כל
אפשרות לעזוב את ארצות־הברית בלי
דרכון. אבל היא לא יידעה שהוא התחכם
וסידר לעצמו סידור מסויים.״
החברים אינם מובנים לספר מהו ה־תיחכיום,
אך העובדה היא ,׳שתוך ׳כמה
שעות היו האב ובנו בתל־אביב. המחזאי,
המורד במוסכמות, הסתמך על צו ההלכה,
הגורם כי ישיבת ארץ־ישראל קודמת ל ישיבה
בגולה. הוא יטען ׳זאת, כנראה,
בבית־המישיפט בבוא העת. אם ׳תבוא.
׳חנוך נימנע מלדבר .״אני לא נוהג
לחשוף את עצמי ואת חיי האישיים. מלבד
זאת, יש סיכוי שהיא תחזור, והכל יהיה
בסדר.״
נאווה עדיין בניו־יורק. היא חוששת,
כנראה, לחזור, פן יוציא ׳ניגדה צו־עיכוב־יציאה
מהארץ.
אומר יוחנן צינגרבאי :
״אנשים מתחברים ונפרדים, קושרים
קשרים ומתירים אותם. עם כל הכבוד,
מה נשאר מהקשרים? ואם מגיע הרגע
שבו הדרכים נפרדות, והאדם חוזר אל
׳הפינה שלו לשיבת ושם לבד, ימה הוא
עושה שם בפינה לבד? מלקק לו עצם
קטנה׳.

נואסו־שהן ביקעו
אח אמון הבוחויס
נוי שדא ושרו
דבדא הצ ונח ,
ועתה מבקשת
המו נח רש ט ט
בארץ

אותו

שאפשר יהיה להעמידו לדין. זמיר צרף
לבקשתו את טיוטת־האישום, שאותו יגי ש
אם אכן תסיר הכנסת את חסינות הח״כ.
שלושה מבקש זמיר להעמיד ל דין: את
פלאטו עצמו, את עוזרו, ז׳אק בן־אודים,
ואת מנהל מערכת הבחירות של פלאטו,
יעקב חלפון. בין פלאטו לשני עוזריו-
לשעבר שוררים יחסים מאד מורכבים, ש יתבטאו,
כמובן, במישפט, אם אמנם יערך.
בן־אודיס היה צילו של פלאטו במשך
חודשים ארוכים. לאחר הבחירות התגלע
ריב בין השניים, כאשר פלאטו לא רצה
לשלם חשבון הוצאות גדול של בן- השלימו אודים, אולם בסופו של דבר
השניים.
כאשר הוציא בן־אודיס לאור את סיפרו,
על מערכת הבחירות של פלאטו, ספר ש שימש
חומר־רקע לחקירתם של אנשי ה־מישטרה,
נדמה היה כי השניים מצויים
בריב. פלאטו האשים את בן־אודיס בכך
שהוא שקרן, ובן־אודיס אמר ברדיו ש־פלאטו
שקרן. אחר כך הודיע פלאטו,
כי הוא מגיש תביעה על הוצאת־דיבה כנגד
בן־אודיס, אך תביעה כזו מעולם לא הוג שה.

ך משך שנתיים דיברו וכתבו רבים
י על מעשיו של ח״כ שמואל פלאטו־שרון
בתקופת הבחירות. היו כאלה שידעו
לספר למישטרה על פרשות שחיתות ושו חד,
של פלאטו ושל אנשי מטהו. היו כאלה
שטענו, כי כל ההבטחות של פלאטו ערב
הבחירות, הבטחות שלא קויימו, הן בגדר
עבירה על חוקי הבחירות.
במשך אותן שנתיים היה ח״כ פלאטו־שרון
שאנן .״לא יתבעו אותי,״ אמר,
.,אין שום הוכחות נגדי.״ מי שהיה היועץ
המישפטי לממשלה, הפרופסור אהרון ברק,
הטיל על המישטרה לחקור את פרשת
מערכת הבחירות של פלאטו־שרון. המיש־טרה
הגישה מימצאים, היועץ המישפטי
לא הסתפק בהם ודרש מימצאים נוספים.
צוות החקירות המישטרתי, בראשותו של
אחד הקצינים הצעירים והנמרצים ביותר
במטה הארצי, סגן ניצב אלכם איש־שלום,
המשיך לחקור וברק המשיך לדרוש הש למות.

חסים
מורכבים
^ אשר התפטר ברק, קיבל הפרופסור
״ יצחק זמיר את התיק של פלאטו.
גם זמיר דר ש כי התיק יהיה מושלם, וכי
תהיינה בו מירב העובדות, כדי להגדיל
את הסיכוי להשיג את הרשעת הח״כ, רק
עתה, למעלה משנתיים אחרי הבחירות,
ואחרי שנעשו, אם אמנם נעשו, המעשים
הפליליים, הגיש היועץ המישפטי לממ שלה
בקשה ליושב־ראש הכנסת, להסיר
את חסינותו של ח״כ פלאטו־שרון, כדי

* 44 -י

בינתיים התברר, כי היחסים בין השניים
משופרים כשהיו. כאשר פנתה המישטרה
אל בן־אודיס, והציעה לו להיות עד־מדי-
נה נגד פלאטו, תחת להיות נאשם, סירב
בן־אודים בתוקף.

סדינח י/״ראל
פסרד

המ״פסיס

י רו ש לי ם, ד׳ ב סי ון חשל״ס
>979
30 נסא י
׳ ל כנו ד
סר י׳.חק 00י י
ייינס-ראס ־בנסח י

4-221

ף* יחסים בין חלפון לבין פלאטו הם
• מסוג אחר לגמרי. פלאטו, כמינהגו,
שכח את מרבית הבטחותיו לחלפון, מה תקופה
שלפני הבחירות. חלפון הרגיש
עצמו מרומה, כאשר קיבל את הצ׳ק, שהיה
קטן בהרבה מהצ׳ק שהובטח. עד להגשת
כתביהאישום היו עדיין היחסים בין פלאטו
לבין חלפון יחסי ריב, אולם קיימת עתה
האפשרות, שהשניים יושיטו יד איש ל רעהו,
לקראת המישפט.

י רו ע -י ס

!:זייני יושב-ראש הכנסה,

הנדון: רקסד לנסילח הסיגות מסגדי הכנסה ש. פלאהו-שריז

בתוקף הסמכוה המוקנית לי על>-וי סעיף י 13 לחוק חסינות חברי הכנסה.
ד כויו הי הסו חובו תי ה ם, תשי״א— , 1951 אני סבל; בזאה כי הכנסה .־־ים׳׳.
מאת חנר-הכנסת ז * ו אל פלאסו-סדוי אר ה סינו הו ל ג בי •סגה כל מר,

די רו ת
כ קריי ת־ ש מונ ה

הבעה כל הו חד, בניגוד לסעיף ) 1 ( 122 לחוק הבחירות לכנסת (נו כ ה
מ שול ב) ,חי׳כ״ , 1969-0ו כן אחסה. ל קשירת קבר עם אתרים לחה או להב׳
שו חד, בניגוד לסעיף 499 לחוק ה עונ סין, ת סל״ן. 1977-

1י 1 ,י׳ 1י ל 1 1י 1ן | ד 1 1 1 1 1קטע ממיכתבו של היועץ המישפטי לנזמשלה,
י 1 1 1 1 * 11 הפרופסור יצחק זמיר, ליושב־ראש. הכנסת,
1 1 # 114-1
שבו מבקש זמיר להסיר את חסינות ח״כ פלאסרשרון. למעלה: פלאטו קורא את אחד מנאו מיו
הנדירים בכנסת מנייר שבו כתוב הנאום עברית, באותיות לטיניות, עס סימונים.

כתב־האישום נגד פלאטו, בן־אודיס ו־חלפון
מציג בצורה מפורטת ביו תר את
המקומות והמועדים שבהם, לדעת התביעה
הכללית, הציעו פלאטו, בן־אודיס וחלפון
שוחד, על מנת להשפיע על בוחרים להצ ביע
עבור רשימתו של פלאטו — רשימה

האתר הראשון שבו דן כתב־האישום
הוא קריית־שמונה. סעיף 4של כתב־האי-
שום מספר, כי פלאטו הבטיח, כאשר ביקר
בקריית־שמונה, לרכוש 500 דירו ת ולהש כיר
אותם לזוגות צעירים במחירים מו זלים.
לא רק פלאטו והפעיל המקומי שלו
במקום, דוי ד אליאני, הבטיחו לרכוש את
הדירות, אלא גם חלפון עצמו, בכנס בחי רות
שנערך במלון הצפון, בקריית־שמונה,

הבטיח זאת• היועץ המישסטי לממשלה
רואה בהבטחות אלה, שלא קויימו, הבטחה
למתן טובת־הנאה.

הבטחות
ב״בית הרופא״
ך*׳בטד!ה נוספת של פלאטו ניתנה בתל י
י אביב. בכנס שערך מטה הבחירות של
פלאטו, בו השתתפו כל שלושת הנאשמים,
בבית־הרופא בתל־אביב, צמח המיספר של
הדירות שאותן הבטיח פלאטו לרכוש. ב־בית־הרופא,
שם נוסדה אגודת פד״ם, שהיא
האגודה שבאמצעותה הבטיח פלאטו לספק
את הדירות שלו, די בר כבר המועמד
לכנסת על רכישת 20 אלף דירות.

היתר, כי בעזרת קולו של המצביע יוכל
פלאטו להבטיח את מימוש הבטחותיו וכי
בעזרת פלאטו יפתור המצביע את בעיותיו.
במודעה נאמר, באופן הברור, כי ההרשמה
להשכרת דירות לזוגות צעירים תיערך
בסניף פ״ש בדימונה.״
כתב־האישום טוען גם, כי כאשר פנו נאמר אנשים להירשם לשכירת דירו ת
להם על־ידי האחראים במישרד, כי עליהם
להצביע עבור רשימת פ״ש. באסיפת בחי רות
שערך פלאטו בדימונה, בתחילת אפ ריל
,1977 נאם גם זינטי, שהודיע לכל להצביע הנירשמים לדירות, כי עליהם
עבור פ״ש.
על הבטחת הדירות חזר פלאטו־שרון גם באשקלון בנתניה, בית״שמש ואשקלון.
טען פלאטו, על פי כתב־האישום, כי את

פלאטו־שרון, עוד לפני שהיה חבר־כנסת, כאשר נעצר

ךךי 11ן
על־ידי המישטרה והובל למעצר על־פי בקשת ההס 111
#111 11 1 . 1
גרה של שילטונות צרפת, שביקשו להעמידו לדין בעוון מירמה. כשהובא פלאטו
פלאטו־שרון
אז החליט
הוחרם.
בערבות ודרכונו שוחרר הוא
לבית־המישפט,
לרוץ לבחירות לכנסת, כדי שיזכה בחסינות ואי אפשר יהיה להסגיר אותו לצרפת.
ת״נ / 79

בבית המשפט השלוח בירו שלי ם

בו־ י נד.

טיוטא

ישראל

פלאטו־שרון נשען על שולחן נשיאות הכנסת. כל כוונתו
11ךךך | 111111
של פלאטו־שרון בהיבחרו לכנסת היתה להישען על חוקי

החסינות של הכנסת, כדי שלא יוסגר לצרפת. אולם עתה טוענת המדינה כי פלאטו הצליח
שוחד ושחיתות.
להיבחר לכנסת משום שביצע בתקופת הבחירות עבירות של

נגד
. 1שמואל פלאטו שרון
ג. זי ק בי אודי ס

יעקב חלפוו

כתב

לו ; כאשר למעשה כוונת תשלום זה
להשפיע על אותם אנשים, כי הם ובני
מישפחותיהם יצביעו־ עבור רשימת פ״ש.

אולם כוונתם האמיתית של הנאשמים ב-
תיכנון התשלום ובביצועו היתה, לשכנע
את האנשים המקבלים אותו להצביע עבור

״התשלום נקרא תשלום עבור פעילות,

(המשך בעמוד )48

איטום

הנאשמים הנ״ל מואשמים בזה כלהלן
.כללי
בר.ודכי פברו אר 1977 החליט הנאשם מם׳ 1להעמיד עצמו לבחירה לכנסת
התשיעית.

כרי >קדם מטרה זאת ו כ רי ל סיי ע בבחירתו לכנסת. העסיק הנאשם אנשים

בחב האישום

שהוגש ליושב־ראש
קטע מכתב־האישום נגד פלאטו,
הכנסת, עליו חתום פרקליט מחוז ירושלים, מיכאל קירש.
כתב האישום משתרע על תישעה עמודים וכולל בתוכו חמישה סעיפי אישום — בשחיתות,
שוחד וקשירת קשר לבצע פשע. יחד עם פלאטו הועמדו לדין שני עוזריו, בן־אודיס וחלפון.

סעיף 6בכתב־האישום מלמד כיצד הש תכללה
מערכת הבטחת הדירות של מטה
הבחירות של פלאטד שרון. כותב פרקליט
מחוז ירושלים, מיכאל קירש, בכתב־האי־שום
ש לו :״לאחר הכנס בבית־הרופא הו רה
הנאשם מספר ( 2ז׳אק בן־אודיס) לגב רת
רחל כהן, שעבדה עבור רשימת פ״ש
בדימונה, לערוך בדימונה רשימות של
זוגות צעירים, לפי פרטים מזהים: מספר
הנפשות וכר, ולשלוח את הרשימות אליו,
למטה הבחירות בתל-אביב.״
ואכן, כהן מילאה את ההוראה וערכה
רשימות. לאחר שהוכנו הרשימות, בא ה רמז
של הבחירות. מספר כתב״האישום:
״בתאריך 6.5.1977 פירסם רכז סניף דימו נה
של רשימת פ״ש, מרקו זינטי, מודעה
בעלון מקומי בדימונה ובה נאמר, בין

הדירות בקריית־שמונה כבר ׳רכש. לבו חרים
בירושלים הבטיח המטה של פלאטו
לרכוש 15 אלף דירות בבירה, ולהשכירן
במחירים מוזלים.

ראשי חמולו ת
ומנהיגי עדות
ן * אישום השני נגד השלושה מתייחס
י 9לפעילים ביום הבחירות. כתב־האי-
שום טוען, כי ״תוכניתו של הנאשם מספר
( 3חלפון) ,אשר אומצה על־ידי הנאשם
מספר ( 1פלאטו) והנאשם מספר ( 2בן-
אודיס) היתה, כי הרשימה תשלם למספר
גדול של אנשים תשלום שייקרא תשלום
עבור פעילות ביום הבחירות או בסמוך

עם תשוו בקיפ

פלאטו־שרון יחד עס עוזרו, דאק בן־אודיס,
בסיור באחת הקלפיות ביום הבחירות. על פי
כתב־האישום הבטיח אותס והתנה לבוחרים, סרק הבטחות
פלאטו־שרון
בהצבעה עבור רשימתו. כן שילם כספי־שוחד למצביעים, במסווה של שכר לפעילים.

415

ביען גדה

(המשך מעמוד ) 33
כולנו הביתה, מבלי להאשים אותנו במאו מה.
הם ידעו שלא זרקנו אבנים — אם כי
איני אומר שלא היינו רוצים לזרוק אבנים.
פעם אחרת ישבתי בקפה ושיחקתי קל פים.
עברו כמה חיילים, קראו לנו לצאת,
לקחו את התעודות שלנו, הובילו אותנו
לכביש הראשי לנאבלום (שכם) .אמרו לנו
לשבת, לקום, לשכב. כך החזיקו אותנו
יומיים. כל אותו זמן נמשכה זריקת האב נים
בכביש הראשי.
ביום האדמה בא מושל רמאללה ונאם
לפני תושבי המחנה, שהיו מרוכזים בכיכר
המחנה. הוא איים עליהם שאם יהיו שוב
התפרעויות, ינקוט אמצעים חריפים.

״זו תעמדו! של 11
^ יום חתימת הסכם־השלום
תלמידים את הכביש הראשי.
בשעה שלוש בבוקר באו חיילים, עצרו
כמה תלמידים ואספו שוב את כל הגברים
בכיכר. החזיקו אותם שם עד שעה 10
בבוקר, כדי שלא יוכלו להגיע לעבודה.
ם גן-מושל רמאללה אמר להט :״זוהי הע בודה
שלנו. אבל אתם לא תגיעו לעבודה
שלכם ! ״
האנשים במחנה הם עניים, והם חיים
מעבודתם.
באחת הפעמים באו החיילים בשני אוטו בוסים,
פרצו למחנה, היכו כל אדם שניקרה
בדרכם, נכנסו לבתים, היכו נשים וילדים
ושברו מקלטי-טלוויזיה. זה היה בתגובה
על הקמת מחסום וזריקת אבנים בכביש.
התלמידים אינם יכולים להפסיק לזרוק
אבנים, כל עוד נמשך הכיבוש. צריכים
בכל יום לעשות צרות חדשות לצבא־הכיבוש.
במחנה
יש פליטים מלוד, מיפו, רמלה,
מחיפה. המצב אינו טוב. אין לנו ברירה
אלא ללחום בכיבוש. התלמידים אינם יכו לים
לעשות דבר, מילבד להראות שאינם
מקבלים את המצב.

חסמו

חהישסוה חשות
בווגמניח ההתחידה
שזדיא השובת
בשוד הבנק
בוהוראביב.
החשו התבדה ־
או מידה
בטואן־לבל

תואשם בעבירה
אחות

,.אנחנו לא אוהדים
ססודנם ינר
!ן* ו ם אחד ה ם זרקו כרגיל, אבנים,
במכוניות ובאוטובוסים. בשעה שלוש
בבוקר באו הישראלים למחנה, במיספר
גדול, והודיעו ברמקולים שאסור לצאת
מהבתים. חשבנו שזה יהיה כרגיל, במשך
כמה שעות. אבל זה נמשך יום אחרי יום,
במשך 12 ימים, עד ד.־ 16 במאי.
הפועלים נשארו בבית. לפליטים אין
כסף. אם לא עובדים, אין כסף לקנות
אוכל.
החל ביום השלישי של העוצר, נתנו
שעה אחת ביום לקניית מיצרכים, לפעמים
שעה וחצי. אבל לא נשאר מזון במחנה.
רק ביום השישי של העוצר הניחו לכמה
חנוונים לצאת ולקנות מיצרכים.
במחנה יש חשמל, אבל אין מים. את
המים מביאים במיכליות. נוצר מחסור
במים. בימי העוצר איימו הישראלים ש יפסיקו
גם את אספקת המים והחשמל.
אחרי כמה ימים נתנו לעובדי המדינה
לצאת מהמחנה לעבודה, אך לא לאחרים.
למורים בבתי-הספר המטשלתיים הניחו
לצאת, למורים בבתי־הספר של אונרר״א
לא הניחו.
הייתי חולה מאד. ביקשתי מהחיילים
לתת לי ללכת לרופא. הם סירבו. טיפסתי
בלילה על ההרים והלכתי ברגל לרמאללה.
הרופא שבדק אותי שלח אותי מייד לבית־החולים, ושם הייתי כמה ימים. כאשר
חזרתי שאלו בכניסה למחנה איפה הייתי.
הראיתי להם את התעודה מבית־החולים.
בכל זאת לא נתנו לי להיכנס למחנה.
כששמעו שאני סטודנט, א מרו :״אנחנו
לא אוהבים סטודנטים.״
את המצב סימלה משאית, מלאת תפוזים,
שעמדה בשער המחנה, היא היתד. צריכה
להגיע באותו יום לעמאן. כאשר הוטל
העוצר, היא נשארה תקועה במקום. הנהג
גר במחנה, אם כי בעל משאית ובעל הפרי
גרים בחוץ. היא עמדה כך שלושה ימים
בשמש, והפרי נרקב לאט־לאם.
אוטובוסים, אשר נהגיהם גרים במחנה,
ושחנו במחנה בלילה, לא יכלו לצאת בבו קר
כדי לשרת את הכפרים באיזור.
לשכן שלי יש 500 תרנגולות. לא היה
להן מזון. במשך שלושה ימים לא נתנו
לבעל־הלול אישור להביא להן מזון.
מה הוא ע ש הו הוא נתן לתרנגולות
מיום ליום פחות ופחות מזון.

״ה!׳דהשודדה!״
ך י אותו יום, שבו׳ הופיעה תמונתה
^ בשער של מוסף הארץ, היתה הדוג מנית
המתחילה, פנינה בטראן־לבל, סגו רה
מאחרי סוגר ובריח. הדוגמנית, שזכ תה
בפרק זמן קצר ביותר, בפירסום תמו־

נתה בשערו של השבועון היוקרתי, וב־העיתונאית, של מדור־האוסנה
החשוב
שולמית קיסרי, נעצרה כחשודה בהחזקת
רכוש גנוב ובסיוע שלאחר־מעשה.
פנינה בטראן־לבל איננה דוגמנית ידו עה.
באחרונה דרך כוכבה, אחרי שבמשך
תקופה ארוכה עבדה כזבנית בחנות ה אופנה
סוסאייטי שבכיכר־המדינה. הצעי רה
היפהפיה הספיקה, מאז תחילת הקא-
ריירה שלה׳ להצטלם עבור אופנת חזיות
ותחתונים זבפירסומת לסנדלים, שבה היא
נראית שרועה על גבה, כשהיא מכסה
את חזה בידיה, כשלידה שרועה יפהפיה
נוספת. תמונות הפירסומת של הדוגמנית
הצעירה עוררו תשומת־לב רבה. בחוגי ה אופנה
התחילו לדבר על היורשת של ה דוגמנית
המפורסמת חלי גולדנברג. חלי
אומנם לא סיימה את הקאריירה שלה,
אלא שמאז שהתגלתה כדוגמנית וזכתה
בהצלחה כה גדולה, לא נמצאה דוגמנית
ברמתה, שתשמש כאב־טיפוס לאשה הנע רית,
השובבית והספורטיבית.
סיוע לשוך אלי ם

על סכום בן 884 דולר ש־ו|
5ך 1ל } 1 1
נמצא ברשותה, נאלצה
1 1 1 #1 1/
פנינה להמציא למישטרה להוכחת חפותה.

היא חברתה הטובה ביותר של יפה אביטן,
אחותם של הרצל ואהרון אביטן, שנעצרו
כחשודים בביצוע השוד. פנינה, כך טוע נת
המישטרה, נראתה לעתים תכופות ב ביתם
של האחים אביטן. יותר מזה, טוע נת
המישטרה, היא התארחה בבית האחים
אביטן, גם למשך תקופות ארוכות, ואף
לנה בביתו של אחד האחים, מרדכי אבי־טן.
לפי מידע שקיבלה המישטרה, היתה
פנינה בטראן־לבל מעורבת בשוד. למיש־טרה
נמסר כאילו היא מחביאה בביתה
חלק ניכר מכספי השוד.

__ טלי ת
שכולה תכלת
^ יום השישי בבוקר, הגיעו ארבע ניי-
* דות מישטרה לביתה של פנינה, שהיא
גרושה ומתגוררת עכשיו בבית הוריה ש־לייד
צהלה. הניידות עצרו בחריקת בל מים
ובל שי מדור התישאול זינקו מתוכן.
הם דפקו על דלת בית הוריה של פנינה.
באותה שעה היא נמצאה בבית ופתחה
להם את הדלת. על מה שהתרחש בדירה
באותו בוקר, מוסרת המישטרה במילים
אלה: נערך בדירה חיפוש, על סי צו מיו חד
שהובא למקום.

**ימה של פנינה נעשה שגור בפי
/צלמי־האופנה, והם החלו מחזרים על
פיתחה, ביניהם גם הצלם הנודע בן־לם.
אך יום אחד, ב־ 18 במאי השנה, אירע
מאורע שכמעט איים לקטול את הקאריירה פנינה העולה כפורחת, של הדוגמנית.
בטראן־לבל, בת ה־ ,22 נעצרה על־ידי בל שי
מישטרת מחוז תל־אביב, באשמת סיוע
לשוד האלים ביותר שידעה מדינת־ישראל
בכל הזמנים. השוד בבנק־לאומי ברמת־אביב,
אשר בו השתמשו השודדים בנשק
חם ובדימונים. שוד זה כמעט עלה בחיי הם
של אנשים רבים.

אחת מחברותיה של פנינה טוענת, כי
השוטרים הפכו את הבית, קרעו מיזרונים
וערכו חיפוש יסודי ומדוקדק, שהותיר
בסופו תוהו ו מ הו מוחלט. המישטרה מצ אה
בדירה שטיח כרמל יקר עדך, וסכום
כסף בסך של 884 דולר. פנינה נעצרה ל-
48 שעות, והתבקשה להסביר מהיכן ה שטיח
ומהיכן סכום הכסף הגדול שבר שו תה.
חוקריה חשדו כי הרצל ואהרון אבי־טן
מסרו לידיה חלק מכספי השוד, כדי
שתמיר אותם בדולרים.

כיצד הסתבכה הדוגמנית הצעירה בפר שת
ה שוד? לפי גירסת המישטרה, פנינה

מאחר שלטענת המישטרה, לא הצליחה
להסביר במשך 48 השעות מניין יש ברשו־

תה סכום כסף כה רב. הובאה סביבה
לחדר המעצרים שבבית־המישפט בתל-
אביב, ושם הוצאה בגדה, לפי בקשת ה־מישטרה
פקודת מעצר בת שלושה ימים,
עד אשר תושלם חקירתה.
לפי גירסתה של פנינה, התנצלה ה־מישטרה
לאהר־מעשה, וביקשה את סלי חתה•
לפי גירסת המישטרה, הצעירה ה־יפהפיה,
בעלת המראה התמים, אינה טלית
שכולה תכלת.

דולרי ם
לנסיעה
ך* משך 48 השעות שבהן נעצרה,
•— טענה פנינה, שוב ושוב, כי היא חפה
מפשע וכי הדולרים שברשותה נאספו על־ידה,
כדי לממן את נסיעתה הקרובה ל אמריקה,
אחרי שעבדה קשה בבוטיק וב־צילומי
אופנה על־מנת לחסכם. אך שלושת
ימי המחבוש והחקירות גרמו לה לשנות
את עדותה. בעדות החדשה, שמסרה ל־מישטרה,
היתה גירסתה שונה לחלוטין.
הפעם טענה כי היא יודעת שהכסף בר שותה
הוא אינו כשר, וכי מרדכי אביטן,
אחיהם של הרצל אהרון ויפה, הוא שנתן
לה את הכסף. כששאלו אותה החוקרים
מניין היה ׳לו, למרדכי, הכסף ומה הופך
אותו בלתי־כשר, סיפרה לחוקריה, כי מר דכי
אביטן סיפר לה, כי הוא גנב ארגזי
יין ממיפעל ברחוב העבודה, מכר את ה ארגזים,
ונתן לה את הכסף, כדי שתש מור
אותו עבורו, מפני שהוא עלול לבזבז
אותו.
הוכחות וקבלה
:ך* מישטרה לא הסתפקה בגירסתה זו,
י 1ודרשה ממנה הוכחות, שהכסף אומ נם
נמסר לידיה על־ידי מרדכי אביטן,
שלא נעצר כחשוד בהשתתפות בשוד ב־רמת־אביב,
ולא על-ידי שני אחיו החשו דים
בביצוע השוד. פנינה הצליחה להמ ציא
קבלות מסניף בנק־לאומי בכיכר־המדינה,
שהוכיחו כי המירה את הכסף
הישראלי בדולרים אמריקאים לפני ביצוע
השוד.

רא בתי 1רא קרייד
כדוגמנית, טוענת כי לא היתה שותפה כלל לשוד הבנק האלים,

שהתרחש בסניף בנק־לאומי ברמת־אביב. לדבריה, היא קורבן
תמים לפרשה שאין לה כל קשר אליה. המישטרה שיחררה אותה
אחרי שהוכח שאין לה קשר לשוד, אך גילתה קשר למעשה אחר.

המישטרה שוכנעה, כי אכן 884 הדו לרים
שברשות פנינה בטראן־לבל, לא הומ רו
מכספי השוד ברמת־אביב. עכשיו, לא
נותר לה, אלא להוכיח כי השטיח שברשו תה
איננו גנוב. פנינה הצליחה להמציא
קבלה כי קנתה את השטיח כדת וכדין,
וכעבור שלושה ימים שוחררה על-ידי ה־מישטרה,
אחרי שזו החרימה את הכסף
הבלתי־כשר שהיה ברשותה.
כשיצאה מבית־המעצר, היתד, מזועזעת
עד עימקי נישמתה. לחברותיה הדוגמניות
סיפרה כי עברה את אחת החוויות הקשות
ביותר של חייה. מה שפנינה לא הבינה,

..נעצרתי! ,חסותי,
ענותי חווה נזואה -
אבל הגישסרה חתנצרהי
הוא כי פרשת ההסתבכות שלה עדיין לא להעמיד עומדת
תמה. מישטרת־ישראל
אותה לדין באשמת החזקת כסף לא כשר.
מקורביה של פנינה בטראן־לבל טוע נים
כי היא ילדה צעירה ותמימה, שהס תבכה
על לא עוול בכפה. הם טוענים כי
הצעירה היפהפיה היא חברתה מילדות
ש,ל יפה אביטן, וממש גדלה בבית מיש־פחת
אביטן. בייחוד הם מספרים, היא
קשורה אל האח מרדכי, והעובדה כי הס כימה
לשמור עבורו את הכסף נובעת מ תוך
תמימות ומחוסר מחשבה תחילה. היא
ילדה טובה, אומרים ידידיה, שלא הת כוונה
להרע לאיש, והסתבכה רק ביגלל
חברתה הטובה שנעצרה, אף היא, לתשעה
ימים.

טובו ת הנאה כשהגיעה פנינה בטראן אל צלמי־האופנה, חשבו
* 11111 חי לי •
כי גילו חלי גולדנברג חדשה, אולם ייתכן

11111 11 1
הסתבכותה הפלילית של הצעירה, תאיט את קצב ההתקדמות של הקאריירה שלה.

עומת זאת, טוענים חוקרי המיש-
טרה, כי המראה התמים של פנינה ו
התנהגותה
הילדותית מהווים כיסוי אמיתי,
וכי לא רק שידעה מה היא עושה כאשר
החזיקה בכסף הבלתי-כשר של מרדכי אבי-
טן, אלא אף זכתה בטובות הנאה ממנו.
פנינה בטראן־לבל עצמה, סרבה להו סיף
ולהתייחם אל פרשת מעצרה. היא
רק סיפרה כי נעצרה בטעות וכי המיש־טרה
התנצלה באוזניה וביקשה סליחה.
עוד סיפרה, כי השוד הזיק לה, וכי עברה
חוויה נוראית שלא במהרה תישכח.

אג׳ לא אשם !
(המשך מעמוד )45
פ״ש, בעוד שלמראית־עין ייאמר ויירשם,
כי התשלום בוצע עבור פעילות ביום
הבחירות.״
כתב־האישום ממשיך וטוען, כי ״לרכ זים
אמר הנאשם מספר ( 3חלפון) ,כי
מעוזר־בשכר וממפעיל ביום בחירות מצ פים
שיצביעו עבור פ״ש, וכי אלה ישכנעו
את בני מישפחותיהם להצביע למען פ״ש.״
התביעה טוענת, כי חלפון גייס 3,000
פעילים, שקיבלו כל אחד 150 לירות, וכי
מטהו של פלאטו גייס פעילים בנקודות
היישוב הבאות: ירושלים, אבו־גוש, בית־שמש,
טבריה, קריית־שמונה, כפרי המי עוטים
בגליל, נתניה ואיזור המרכז, חיפה
והקריות, עפולה, באר־שבע, אשקלון, אש דוד
ודימונה. כן פעל המטה של פלאטו
בקרב עדות יוצאי איראן, גרוזיה ורוסיה
בארץ.
במרכז האישום השלישי עומד חלפון.
על פי התביעה הציג חלפון בפני פלאטו
ובן־אודיס את קשריו עם חמולות שונות,
ראשי מישפחות ומנהיגי עדות, כשיטה
להשגת קולות. התביעה טוענת, כי חלפון
הסביר לשניים, כי תמורת כסף שיינתן
לראשי אותה קבוצה, ידאגו אלה שבני
הקבוצה יצביעו פ״ש. התביעה טוענת, כי
פלאטו ובן־אודיס אימצו את שיטתו של
חלפון, וכי היא הופעלה. התביעה גורסת
כי שיטה זו מהווה שוחד.
האישום הרביעי מתאר פרשה שכבר
נתונה עתה בבית־המישפט בארץ. על פי
התביעה התקשר פלאטו אל יוסף סרוסי
מנתניה, וגייס אותו לפעילות. לאחר הפגי שה
עם פלאטו הוזמן סרוסי לפגישה עם
אחד מעוזריו של פלאטו, ז׳ילבר עמאר,
שהוא גם קרוב מישפחה של אשתו, אנט.
שם הציע די לבר לסרוסי, בשמו של פלא־טו,
לממן הפעלתו של מועדון איגרוף ב נתניה,
אם יצביע סרוסי פ״ש וישכנע
אחרים להצביע כמוהו. התביעה טוענת,
כי בכך הציע פלאטו שוחד לסרוסי. האמת
היא, כמובן, שפלאטו התכחש להבטחותיו,
אם אכן ניתנו. וסרוסי הגיש נגדו תביעה
אזרחית לקבלת הכסף.

__ בלי
אנטי-שמיות
ן * 0ן ןיף האחרון בכתב־האישום מת *
*,ייחס לשוחד קולקטיבי. פלאטו ובן-
אודיס נפגשו, על פי כתב־ד,אישום, עם
פעילי רשימה מקומית שהוקמה בדימונה
לקראת הבחירות לרשויות המקומיות. בין
פעילים אלה היה גם אותו זינטי. הבחירות
לכנסת נערכו כמה חודשים לפני הבחי רות
למועצות המקומיות. פלאטו ובך אודי ס
נפגשו עם פעילי הרשימה המקומית ר״ט,
שסימנה, למרבה האירוניה, הוא ראשי־תיבות
של ״רשימה טהורה״ ,והבטיחו להם,
שוב על פי כתב־האישום, עזרה כספית
בסכום של שש ספרות. זאת, כמובן, אם
אנשי ר״ט יפעלו למען פ״ש בבחירות
לכנסת. התביעה טוענת כי במעשה זה
ביקשו פלאטו ובן־אודים לקנות את קולו תיהם
של חברי הנהלת ר״ט ושל תומכי
רשימה זו, וכי היתה זו הצעת. שוחד.
רק בשבוע הבא תחל ועדת הכנסת לדון
בבקשת היועץ המישפטי לממשלה, להסיר
את חסינותו של פלאטו. היועץ המישפטי
טוען, כי פלאטו עבר עבירת שחיתות
וקשר קשר לבצע פשע.
הדיון בוועדת הכנסת, שבפניה יופיעו
היועץ המישפטי ועורך־דינו של פלאטו,
יתמשך בוודאי כשלושה שבועות. רק אחר-
כך, אם תחליט ועדת הכנסת, יועבר הנו שא
למליאה, שתתבקש להסיר את חסינותו
של ח״כ פלאטו־שרון.
פלאטו מתכונן להיאבק נגד הסרת הח סינות.
תהיה זו הפעם הראשונה בתולדות
הכנסת, שחבר־כנסת יתנגד להסרת חסי נותו,
כאשר מבקש זאת היועץ המישפטי
לממשלה. בכל הפעמים הקודמות הסכימו
חברי־הכנסת שהואשמו, ולעיתים אף ביק שו,
להסיר את חסינותם כדי שיוכלו להו כיח
את חפותם בבית־המישפט.
פלאטד שרון ר ץ לכנסת בסיסמה ״אל
תסכימו שיגר שו אותי מהארץ!״ לאחר
שהתברר כי פלאטו מבוקש על־ידי ממ שלת
צרפת בעוון מידמה, וכי זו אף
ביקשה את הסגרתו, נעצר פלאטו על־ידי
המישטרה.
כדי ש^א״ יוסגר לצרפת (שם, לדבריו,
לא היה זוכה למישפט צדק, בגלל אנטי שמיות)
באים עתה שילטונות ישראל ומ בקשים
לשים את פלאטו מאחרי סורג
ובריח. הפעם הזאת בחשד שעבר עבירות
בקרב ציבור יהודי, כד שלא הוא ולא
אחרים יוכלו לטעון כי המניע לצעד שננ קט
נגדו מקורו ברגשות אנטישמיים.

9מחוץ ל פ רו טו קו ל
(המשך מעמוד )29
מאיר פעיל 1נכון, אסור לנו לבזבז
את המשאבים על השטויות שאתה ואריק
שרון עושים.
זלמן שובל: על הפגנות־סרק --
אורי אכנרי ז חבל על כל טיפה !

ל א כמו חומיי! ?־
^ כאן הגיעו הדברים
י ולמאורעות האחרונים: רבה זלמן שובל: יש לי הערכה
מאד והערצה לאנשי גוש־אמונים.
יוסי שריד: למה?
זלמן שובל: ומי שמשווה אותם ל־
״חומייניזם״ הוא אנטישמי יהודי. יותר שולמית אלוני ז זה הרבה
גרוע !
יוסי שריד ז למה? תסביר למה !
אורי אכנרי: אנא, תסביר את ההב דל
ביניהם לבין חומייני.
זלמן שובל: אבל גם הם צריכים
לדעת --
תופיק טו בי: אפשר גם להשוות
אותם לאיאן סמית, לא רק לחומייני.
ז ל מן שובל שללא דעת-
קהל אוהדת הם והפכו את עצמם ל׳מפירי־חוק,
ואם הם יבקשו עימותים עם חיילי
צבא-הגנה־לישראל, הם לא יוכלו להמשיך
במטרה ששמו לעצמם.
יוסי שריד: למה אתה מדבר בלשון
עתיד?
זלמן שובל: בעברית העבר, העתיד
וההווה יכולים לשמש במהופך.
שולמית אלוני: מדוע אתה לא
דורש אכיפת־חוק?

לגוש־אמונים

תופיק טובי

מיפעלי־

יקימו לך אנדרטה, כתודה
הפיתוח שהקמת להם !
אריק שרץ: אני מתכונן לחיות הרבה
שנים. אינני מאחל אנדרטות לאף אחד,
גם לא לאף אחד שיושב כאן.
שושנה ארבדי־אדמוזדינו: אדוני
שר־החקלאות, נזה תוכניותיו לגבי ומת־הגולן

אריק שרץ: זה לא היה בהצעה
לסדר־היום, אבל אם את שואלת אותי
לגבי רמת־הגולן, הרי אישרנו הקמת חמי שה
ישובים ברמת־הגולן.
אורי אבנרי: הלא הכסף הזה דרו ש
כדי לשלם פיצויים למתנחלי רפיח.
גם ש רון סיים בשיר־הלל לגוש־אמוינים,
ותקף את מי ש״מייזד, אבנים״ בגוש :
אריק שרץ: לכל מיבנה שנבנה ב שומרון,
כאשר אין עדיין חשמל ומים,
נכנסת מישפחה וחיה בתנאים שהיינו רגי לים
להם עוד בהתיישבות בשנות השלו שים.
אני חושב ׳שהיידוי הזה של אבנים
(בגוש־אמונים) פוגע בכל ההתיישבות.
אורי אכנרי: הם ידו אבנים ב־

והשבוע השיב עליה השר ז בולון המר
(שהוא, כשר-החינוך־והתרבות, גם ״השר
הממונה על ביצוע חוק רישות השידור״)
במהירות-שיא. הנה הדברים :

אורי אכנרי ש אל:

נמסר כי מר מרדכי קירשנבאום הורחק
מתפקידו כמנהל מחלקת התוכניות של
הטלוויזיה.
מעשה זה בא אחרי הפסקת תוכניתו של
יעקב אגמון, והנסיון להרחיק את מר יגאל
עילם מתוכנית. כיל זאת מאז מינויו של
מר יוסף לפיד כמנהלה הכללי של רשות־השידור.
אתכבד
לשאול :
( ) 1מה היו הסיבות להרחקת מר קיר־שינבאום?

)2מה היו הסיבות להרחקת מר אגמון?
( )3האם יש מגמה להרחיק את מר
יבין מתפקידו כמנהל מחלקת החדשות?

השר זכולון המר ה שיב:

לשאלה — 1מר קירשנבאום לא הורחק
מתפקידו, אלא בסיום הקדנציה שלו. היא
לא חודשה.

:הרי זה בעידוד שלכם

ובכיסוי שלכם !
נאום־יד,תשובה של אריק !שרון לא היה
אלא המשך לנאום ׳שובל. אריק חייך חיוך
נבוך כשעמד מול מטר קריאות-הבי׳ניים,
חודיה שלא התרגל לה בשנותיו בצבא :
אריק שרון: הייתי רוצה שו ב להד גיש:
יש תוכנית מפורטת, היא הונחה
בפני הממשלה, ואין שום מעשה התייש בותי
לא בדמת־הגולן, לא בשומרון, לא
ביהודה, לא בביקעה, לא בחבל עזה,
שהוא מי קרי; כפי ׳שאין מעשה התייוש־בות
מיקרי בגליל, בערבה או בנגב,
אורי אבנרי: ובפיתחת רפיח.
אריק שרון יש לנו מנייה נוספת
לגבי איזור־החוף והיא, שיש מיספר שט חים
טופוגרפיים שולטים מיזרחה למה
שהיה מתקרא פעם ״הקו הירוק״ ,ויש
חשיבות רבה לכך שנחזיק בהם.
אורי אבנרי: לפי האסטרטגיה של
המאה ה־.17
אריק שרון: בעייה שניה שנתקלנו
בה ביהודה ו שומרון היא בעיית החזית
המזרחית. אנו, אמנם פנינו לשלום, כולנו
מאמינים בשלום --
מאיר פעיל: גם פ ני ו?
תופיק טובי: כן, בוודאי !
אריק שרץ: כולנו מקווים !שיהיה
שלום, אבל אנו לא נשכח שאנו היום
במדינת ישראל עם של פחות משלושה
ורבע מיליון יהודים, כ־ 3מיליון ו־150
אלף --
הבעייה הבאה היא הבעייח שהתעוררה
ברצועת־עזה. בחבל-עזה יש היום 375
אלף תושבים, ולא ניתן שלא יהיה חייץ,
אפילו יהיו גבולות פתוחים ויחסי-שלום
בין מצריים לבינינו, ואנו מקווים שכך
יהיה, ובין אוכלוסיה זו לבין סיני. אלה
היו הבעיות שניצבנו בפניהן ושהביאו
אותנו לקביעת הדרך --
מאיר פעיל: אתה רוצה לבנות שם
עוד חייץ, במקום פיתחת־רפיח? שתצטרך
לפנות עוד חייץ? מפניה החייצים יקראו

אורי אבנרי: שר הבינוי והפינוי.

אנדר טהדאר? ,
^ ביל אריק לא רצה לדבר על פינוי
י ד,פיתחה, אלא על הקמת ישובים
חדשים במקומות אחרים:
אריק שרץ כאשר מניחים
צינור־מים, צריך למדוד ולתכנן. הפעולה
הזו בעיצומה ואתה תראר, תוך זמן קצר
את העבודה בשטח ממש!
מאיר פעיל: אוי!
אריק שרץ: באשר לבעייה --
מאיר פעיל: אני רוצה שייכנס לכס
לראש: זה ארויס גיוורפענע געלט !
אורי אבנרי: במדינה הפלסטינית

הקרם על פינוי המתנחלים פגן־הירק
מי מיידה אבנים ב מי?
צה״ל. הם שפכו על חיילי צה״ל חומרי־הדברה.
בבוא היום הם ישפכו גס עליך
חומרי״הדברה !

לי ב ר פו ל ־ פ ח 0:1
^ פי שנראה מקריאות־הביניים, שו־
* שנה ארבלי־אלמוזלינו ממיפלגת־ה־עבודה
היא עתה אחת הלאומניות הקיצד
ניות ביותר בבית. אין היא יכולה להסתיר
את דיעותיה, גם כאשר היא יושבת על
כס היו״ר. בעת נאומיה של גאולה כהן,
למשל, היא יושבת ומנענעת בראש לאות
הסכמה, מבלי להרגיש בכך.
בראשית השבוע, כאשר התכנסה הנשי אות
(באורח רשמי ק תי ׳מוסד זה ״יושב־ראש
הכנסת וסגניו״) כדי להחליט לאילו של מעמד
הצעות־לסדר-׳היום להעניק
״דחיפות״ ,כדי לאפשר את העלאתן מייד,
הכריע הקול של ׳נציגה זיו של המערך
נגד העלאת הפרעות החדשות בחברון
והקרב בגן־הירק של נאו׳ת־סיני. תחת זאת
הכירה הנשיאות בדחיפותן של הצעות
שנגעו לבתי־קברות.
המתים הם ׳דחופים .׳להם אין זמן. מה
שקורה לאנשים חיים אינו דחוף.
הטלוויזיה לא צילמה ימה התרחיש ב אולם
בעת מישחק הכדורגל עם ליברפול.
זה היה בשעה שנדון תקציב מישרד־התע־שיה־׳והמיסחר
שיל גירעון פת. אולם־המלי־אה
היה ריק לחלוטין, מילבד שלושה-
ארבעה ח״כים. לעומת זאת, החדר ליד
מיזניון־הח״כים, ש בו עומד מקלט־הטל-
וויזיה היחיד המצוי בבית, היה מלא עד
אפם מקום. הח״כים ושבו מול המכשיר
והסתכלו במישחק.
זה לא נראה על המסך, כי מיניסטר־התעמולה
החדש, טומי לפיד ,׳אסר לצלם
את הספסלים הריקים ביאולם־המליאד .,מ עתה
תראה על האקרן רק את הנואם זאת
הח״כים הנמצאים באולם, בצילום־מקרוב.
החלל הריק ביניהם איננו עוד. יוק.
הגשתי שאילתה על מעלליו של לפיד,

לשאלה — 2מר אגמון לא הורחק, אלא
תוכניתו לא נכללה בתיכנון החדש.
לשאלה — 3כפי שנמסר לי ,׳אין כל
כוונה להרחיק את מר חיים יבין מתפקידו
כמנהל־החדשות בטלוויזיה.
אורי אכנרי (שאלה נוספת) :כבוד
השר, יש אי־שקט רב ברשות־חשידור,
בי׳גלל החשש שהמנכ״ל החדש, שהוצע
לממשלה על־ידך, מתכוון לערוך טיהור
פוליטי -ברשות־השידור. האם כבוד השר
מבטיח שדבר זה לא יקרה?
השר.זכולץ המר: הדבר, כידוע לך,
נדון בכנסת בהרחבה, ושם פירטתי את
דעתי בנושא. באופן כללי אני חושב שזה
לא נכון להתבטא שיש כוונה׳ לטיהור
פוליטי. אין שום כוונה כזאת. אבל אני
מתאר לי שיש לו כוונה לנהל זאת לפי
מיטב ׳הבנתו המיקצועית.

טירוף המער כו ת
נחם כנ ץ וייגאל ידין באו שניהם
י׳ כדי לכבד בנוכחותם את משה דיין,
בשעה שזה קם לפיתוח את הדיון השנתי
של תקציב מישרד־החוץ. את דעתי על
נאום זה הבעתי בפתח ד ברי בוויכוח,
שאת רובם הקדשתי לנושא הזה :
אורי א כנרי מעולם לא שמעה
הכנסת ׳נאום דליל יותר של שר־ח׳וץ,
מזה ששמענו היום. נאום שהיה מורכב
מסטאטיסטיקה של ביקורים ממלכתיים,
רשימה ש ל מדינות לפי האטלס, פירוט
של עובדות הידועות לכל, ודברי-קילוסין
לראש־יד־,ממשלה.
תשע עשיריות ־של הנאום חזה היו מים
— ועשירית אחת היתד, סאטירה.
וזוהי הסאטירה: אין עם פלסטיני, שני
מיליון פלסטינים התפזרו בעולם ולא יחזרו
לארץ, והפלסטינים המצויים עדיין בארץ
יי שארו תחת שילטון ישראלי, בלי שיהיה
גבול בינם ובינינו — וחוץ מזה הכל יד,יד,
בסדר, כל העולם הערבי יעשה אי׳תנ׳ו
שלום, והמרחב כולו יהיה כמו אירופה

ה עו ל ם

הז ה

2179

אחרי מילחמת־העולם סשגייד — ,שוק
׳משותף, ברית מדעית, שלום ואחווה.
האם ״ש ערבי אחד בעולם המסכים
לכך י האם יש מצרי אחד המסכים לכך?
האם יש מדינה אחת בעולם המסכימה
לכך י האם ידידתנו האחת, ארצות־הברית,
מסכימה לכך? —
ממשלת ישראל חושבת כך.
העולם סולו חושב אחרת: מדינות השוק
האירופי, הקונגרס האמריקאי, ידידינו בכל
העולם, שלא לדבר על כל העולם הערבי
וכל העולם הקומוניסטי, על כל מרכיביו.
אחת מהשתיים :׳או שהעולם כולו ׳משו גע,
ורק ממשלית ׳בגין לבדה היא נורמ לי
ת! או שהמצב, למרבה הצער, הוא
הפוך.
יש מחלה ששמה פאראנוייה, ואלה סימ ני
ה: החולה לוקח הנחה מטורפת, ועליה
הוא ׳מקים בניין !שכולו בנוי על פי כללי
ההגיון הצרוף. הכל הגיוני, הכל סביר —
ורק הבסיס הוא משוגע.
המדיניות של ממשלת־ישראל דומה ל־מיבנה
כזה: כולה הגיונית, כולה סבירה,
כולה מלאכת־מחשבת של הגיות וביצוע.
ורק דבר קטן אחד אינו ב סדר: היא
כולה בנויי׳ה על הנחה משוגעת.
וזוהי ההנחה :׳שאין עם פלסטיני! ש אפשר
להתעלם ממנו, ושאם אך נתעלם
ממנו השכם והערב — הוא ייעלם מעצמו,
כחלום רע.
אדוני היושב־ראש, עם ישראל חי. מי
שחושב אחרת, הוא טיפש. זה יברור לכל
אחד.
לא פחות ברורה העובדה השניה: העם
הפלסטיני חי. מי •שחושב אחרת הוא איד יוט.
אפילו ראש־הממשלה, אחרי שהתפתל
כפי שהתפתל. ,נאלץ לחתום בקמם־דייוויד
על הסכם המדבר על ״העם הפלסטיני״
׳ועל ״פיתרון הפעייה הפלסטינית בכל
היבטיה.״
חתם׳ ומאז הוא מנסה לשכוח שחתם,
הכל לפי סממני המחלה שהזכרתי.
יש מציאות וכל אדם נורמלי ׳בעולם
כולו, מקאהיר עד וושינגטון, מטוקיו עד
מאראקאש, מבין אותה. וזו הי:
( ) 1יש עם פלסטיני. יש שלושה וחצי
מיליון בני־אדם הרואים את עצמם כעם,
שוש להם דגל לאומי, הנאבקים על לאו מיותם
— בכל דרך אפשרית — כשרה ר
בלתי־כשרה.
( )2כל עם בעולם יש לו הזכות ל הגדרה
לאומית עצמית — זכות אוטומטית
שאינה •תלוייה ׳בהסכמתו של איש והעולה
על כל שיקול נגדי.
(ג) עם שיש לו זכות ההגדרה העצמית,
יבחר תמיד בהקמת מדינה לאומות חופ שית
משלו — ועל־כן תקום מדינה פלס טינית.
השאלה,
אדוני היושב־ראש, אינה כלל
האם תקום מדעה פלסטינ״ת — זה כל
כך בטוח כמו שבטוח שמחר תזרח השמש.
השאלה היא רק ׳ אי ך ׳תקום, מ ׳ת י
תקום. האם תקום בעזרתנו, תוך הידברות
עמנו, או נגדנו• ,תיוך עימות אתנו.
זה תלוי בנו, ובטווח הארוך — זהו
הדבר היחידי התלוי בנו.
..חגם מי מתנהל ויכוח ז הי מי ב ממשלה
אחראי לנושא הגדול האחד, ש יקבע
את עתידנו י התשובה היא: אף לא
אחד, מלבד שר-הטכנחוהגינונים, הקרוי
ראש־ממשלה.
מי אחראי ל ש לו מי מי אחראי להשגת
השלום עם העולם ׳הערבי?
ישר המישטרה והפנים — אפשר לומר
שר המישטרה, הפנים ׳והאוטונומיה —
אחראי על המשא־והמתן על האוטונומיה.
וזה סביר, כי ה׳פיתרון היחידי העומד לנגד
עיני ממשלת־בגין הוא פיתרון מישטרתי.
שר הביטחון אחראי על ניהול השטחים
הכבושים, וגם לחלק גדול מהמגעים עם
מצריים.
שר־החוץ אחראי לחלק קטן אחר של
הליכי״ה׳שלום עם מצריים, ולהמשך ה־לוחמה
המדינית נגיד כל שאר חלקי העולם
הערבי.
הרי זהו טירוף־מערכות, המציין את ה ממשלה
הזאת בכל השטחים, אך יותר
מכל בשטח זה.
לפני 25 שנים ויותר הצעתי הקמת
מיניסטריון לענייני השלום — מישרד
שירכז בידיו את כל היחסים בין ישראל
ותיעולם הערבי, וביכללו העם הפלסטיני.
זוהי השעה ה־ 12 להקמתו של מיניסטריון
כזה׳ ו אין לי ספק שבראשו צריך לעמוד
האיש היחידי שגילה, מאז ביקור אל-
סאדאת, גישה עקבית, הגיונית׳ שקולה
ומרחיקת־יראות. לצערי, זד. איננו שר־החוץ,
כי אם שר־הביטחון, עזר וייצמן.

קופל מציע

,עוני טיולי ם
ל מזר ח הר חוק
26א! 33 ימים
מסלול חדש ומתוכנן היטב, המבוסס על
הנסיון שנצבר בטיולים הקודמים.

הוזזו, נפאל, תאילנד, סינגפור,
פיליפינים, הונג־קונג, יפן.
החד *״ 57,550 .די
כולל מ.ע.מ.

מועדי היציאה:
.10.9 ,27.8 ,30.7 ,16.7 , 2.7 ,11.6.79

המחירים כוללים:
ארוחת בוקר אמריקנית מלאה, בתי מלון 4כוכבים,
סיורים מקומיים, מלווה ישראלי צמוד.

״תוכנית זהב״:
תכנית השלמה, המאפשרת לך ליהנות מטיול נוח יותר ועשיר יותר.
תמורת — 6,728.ל״י נוספות תקבל ארוחה מלאה נוספת כל יום וכן
ערבי בילוי וסיורים מקומיים נוספים.
מבוסס על שערי המטבעות המקומיים בתאריך . 21.5.79

• 4מופל נסיעות
״ ת ל ־ אביב, ר חו ב פ רי ש מן , 14ט ל פון 246121

אורי אכנרי 1
ה עו ל ם

הזה 2179

..בין ווש 1ו 1ר, הנווט הישראלי שהוצג
בפסטיבל נ1א| 1 ,וווו הפתעה בהציגו
אהבתנשיס, או הבמאית(מימין) טזענת:
מים :״עד שלא
שלא אדבר!״

ייחתמו החוזים,

מוטב

מ אגי א ק
של קולנוע
¥¥¥גד! חלפה; ושוב מיכל באולם הנד
7ניסה של מלון מרטינז. כאז כן עתה,
נבלעה הופעתה בנוף. פניה נקיים מאיפור,
לבושה פשוט, חולצה לבנה ומכנסיים. יום
לפני הצגת־הבכורה והיא כימעט ואינה
מדברת. אלא שהפעם ניבטים מפניה החר דה
וההתרגשות. ואין זה פלא: להגיע
לקאן עם סרטו הראשון, ולהציגו לעיני הם
הבלתי־משוחדות של נמרי־הביקורת,
הזוללים סרטים לפני, אחרי ותחת כל
ארוחה, אין זו חודיה קלה.
ליד מיכל מתייצב החבר, לחיים ול־מיקצוע,
שהחליף הפעם את כיסא הבמאי
בכיסא המפיק, וחיוך מסויים טבוע על
פניו, כמו היה אומר: מי כמוני יודע מה
עובר עליה עכשיו,
יום ההקרנה הרשמית הראשונה מגיע.
2.30 בצהדיים. אולם נזימזאר. באולם זה

מתקיימות ההקרנות לעיתונות. כדי שלא
ייווצר מצב שהעיתונאים, שלהם זכות-
הבכורה לראות את סרטי הפסטיבל, יישא רו
בחוץ, מחוסר מקום, בודקים הסדרנים
בחומרה רבה את כרטיסי־,הזיהוי האריס־טוקראטים
של הניכנסים. כרטיסים אלה
שווים בקאן יותר מכסף -כי גם כסף לא
ייקנה לך מקום באולם הקולנוע. ומי ש יאה
פעם את המילחמות הפורצות בכני סה
לאולם ההקרנות, כשסרט בעל עניין
מסויים מוצג בו, יבין מה פירוש הדבר,
להיות מאניאק אמיתי של קולנוע.
אבל הפעם קיים חשש שהאולם לא יהיה

מלא, שכן באותו יום עורכת הנהלת ה פסטיבל
ארוחת־צהריים ענקית בגן יפהפה
שעל ההר, ועיתונאים רבים, שידם אינה
משגת לשלם את החשבונות הנפוחים של
מיסעדות הריביירה הצרפתית, מנצלים את
ההזדמנות כדי לאכול חינם. אבל מסת בר,
שעד סגירת הדלתות מגיעים די והו תר
עיתונאים. ולא רק שרבים נישאדים
מאוכזבים בחוץ, כי אם גם בשתי הקר נות
מאוחרות יותר נערכו מאבקים גופ ניים
של ממש כדי להיכנס לאולם. בשלוש
הקרנות נוספות שערכו המפיצים בשוק
הסרטים כאן, פרצו תיגרות ידיים ונופצו
מישקפיים בכניסה.
לבמאי ישראלי, העובר את טבילת ה אש
הראשונה, זוהי חודיה שאסור להח מיצה
.״יש ל ו הרגשה שאת נמצאת ב מקום
שאנשים לא רק אוהבים קולנוע,
הם חיים קולנוע,״ התפעלה מיכל בבוקר
המחרת׳ ״הרגשה שאין לה תחליף בשום
מקום אחר ובשום הצגה אחרת. כמובן,
שיש בין מבקרי הקולנוע כאלה הבאים
עם רצון לאהוב או עם נכונות לא לאהוב.
אבל עצם העובדה שהם באים, במייוחד
כדי לראות את הסרט ש לו, ורוצים לדבר

איתך עליו בצורה בלתי־אמצעית לגמרי,
כל המגע המיידי הזה שאת יכולה לקיים
עם הקהל שלך, זה התענוג הגדול.״

שתי נשים
על ענן
^ ין ספק שחלק גדול מן הסקרנים
י * בא לראות כיצד מציגה ישראל סי פור
אינטימי על שתי נשים וגבר. סרטה
של מיכל מספר אמנם סיפור אהבה יוצא־דופן,
אלא שתיאור היחסים בין -שלוש

יודה ואן — פגישה ראשונה ברכבת
״למה לא להימשך?״
ולי זו פרובינציאליות, ואולי
י שחצנות וגבהות־רוח, אבל הדיווח
בכלי-התיקשורת חזר על עצמו, גם הפעם,
בנוסח המסורתי :״דגל ישראל מתנוסס
שוב מעל ארמון הפסטיבלים בקאן.״״
מי שמכיר קצת את תעשיית הקולנוע
הישראלית חייך בסיפוק למראה הנם ש במיסגרת

והתרחש: סרט ישראלי
רישמית ומכובדת של הפסטיבל הגדול ב יותר
בעולם, ודווקא סרט שלא עשה הר בה
רוח בשעת הכנתו.
זהו סירטה הראשון, כבמאית, של מיכל
בת־אדם, רגעים, שייקרא בישראל בין ה שורות.
הוא נכלל ב״מבט מסויים״ ,קט גוריה
של סרטים, מחוץ לתחרות הריש־מית,
שנבחרו על־ידי הנהלת הפסטיבל
בשל איכותם האמנותית.
כלת השימחה, מיכל בת-אדם, נראתה
בערב־הבכורה כמהלכת חרש. כמו ציפור
העוצרת את ציוציה לקראת שחר, כש תראה
אם אכן הטיבה עימה שמש הבוקר.

כל מי שהתוודע אליה בהזדמנויות קוד מות,
ידע שהיא מופנמת ומוזרה במיקצת האכסהביציוניסטים בקהיליית השחקנים,
בדרך כלל, ממעיטה לדבר ועוטפת את
עצמה במין מעטה של מיסתורין. קירב־תה,
בחייה הפרטיים, לבמאי הסרטים משה
מיזרחי, לימדה אותה כלל־של־זהב בעו לם
האשליות הנקרא קולנוע: לעולם אינך
יודע מי מצפה לך מעבר לפינה, ההצלחה
או הכישלון. לכן, מוטב לא להרבות ב מילים
ולא להריע בחצוצרות, ובוודאי ש לא
בטרם עת.
בדיוק לפני שנה, באותו מקום ובאו תה
תפאורה, באולם הכניסה של מלון מר־
.טינז, בלב ההמולה והמרקחה, גילתה מי כל
כי היא מתכננת להוציא לפועל תוכ נית
ישנ ה: לביים בעצמה סיפור שכתבה,
אחרי שמשה מיזרחי מצא סוף־סוף את
המימון הדרוש לביצוע המשימה. הסיפור
— ידידות הדוקה בין שתי נשים. ביחס
לפרטים נוספים מילאה מיכל את פיה

מיבד בודיאדם, משה מזרחי וכריג׳יט קאטיון כקבלת־פנים בקאן
״משה לא עזר לי לביים״

הדמויות, המגיע לשיא בליל אהבה משו לש
בבית־מלון בירושלים, אינו יורד אפילו
לרגע מגבולות האסתטי והמרומז. עובדה
זו הפכה את מסיבת העיתונאים, שנערכה
באולם בתום ההקרנה, בהשתתפות מיכל
והשחקנית השותפה, בריג׳יט קאטיון, לזי־למהדרין.
תחילה
רת־ויכוח פמיניסטית
היה זה עיתונאי ערבי, שמחה על כך ש מיכל
לא מצאה לנכון להקדיש תשומת־לב
לערבים הפלסטינים החיים בירושלים.
השאלה, שנראתה כפוייה לחלוטין, עוררה
גיחוך בין השורות ומישהו מחבריו למיק־צוע
ענה ל שואל: ראית שהיא מתארת
ישראלים בירו שלי ם?
השאלות הבאות הומטרו על מיכל מצד
עיתונאיות צרפתיות, שביקשו לראות ב סרט,
בכל מחיר, מניפסט בזכות האהבה
הלסבית. שאלו האם הידידות בין השתיים
אינה מוכיחה שנשים רגישות זו לזו הרבה
יותר משהגברים רגישים אליהן, והאם לא
רצתה להראות, שהגבר הוא המיכשול
היחידי בעולם לקיום המשך הקשר בין
שתי הנשים. ובכלל, טענה עיתונאית צר״
פתיה, הפריע לה דבר א חד: מיכל חסרה
את האומץ ללכת עד הסוף. מדוע לא הר אתה
בפירוט, כיצד שתי הנשים שוכבות
זו עם זו, בדיוק כמו שמראים כיצד
מקיימים יחסי־אהבה בין שני המינים.
הרי אין מה להתבייש בכך! ממיכל ביקשו
עיתונאיות איטלקיות
אישור, כי סרטה מטיף לחופש אהבה
מוחלט בין אשד, לאשה, וחיפשו בסרט
את סיסמותיהן על נצחון האשה על הג בר.
מיכל יכלה ללמוד שיעור נוסף ביחסי
במאי וצופים: ההצלחה לא נמדדת תמיד
בעובדה שהקהל שלך הבין אותך. לעתים
מקורה דווקא בכך, שכל אחד מבין בדיוק
מה שהוא רוצה להבין. כך, למשל, קרה
שניגש אליה בחור צדפתי־יהודי, החי
בצרפת, שטען כי הסרט פגע בו. מדו ע?
״איך אפשר לעשות סרטים כאלה -על בע
מלה
(מיכל בת־אדס) ,אן( כ ריג׳י ט קאטיון) ו א בי( א סי דיין) -הלילה המשותף
״רציתי לספר את הסיפור הזה״
עמוק. מדוע כשיש לי משיכה אל אור או
אל פרח לא אעצור בעדי מללכת א חריו?
״שתי הנשים לא סוגרות את הדלת,
ומשום כך עניין אותי לספר דווקא את
הסיפור הזה — סיפור על אהבה שונה.
כי כשאשה מספרת סיפור על אהבה, יש
לזה ריח אחר, טעם אחר, עם כל הרגי שויות
הקטנות והשורות הקטנות שיש ב אהבה
של אשה. הבעיה כאן היא התנגשות
בין שתי אהבות ולא אהבה לסבית אחת.״
האם פירוש הדבר, שזהו, ככלות הכל,
סיפור המשולש הנצחי?
״במידה רבה, כן. מה שקרה ביניהן דו מה
למה שעשוי לקרות לאשה עם אהוב.
הקשר והאהבה קיימים עדיין, לאחר המש
שנות ההתכתבות, מאז הפרידה הראשונה.
יש רק דבר אחד שאיננו, רגע הנס. רגע

יוח אישיות לחלוטין, ולשכוח שבישראל
י שנן בעיות רציניות כמו, למשל, בעיות
של שלום ומילחמה?״
תשובתה של מיכל :״חבוב, תלך ותחיה
בישראל, ואז תבין איך אפשר לעשות
סרטים כאלה. אם לא יעשו סרטים על
נושאים כאלה לא תהיה ישראל על ה מפה.״
היו
גם צופים אחרים, שהרימו גבה על
שבמאית צעירה מישראל בוחרת לסרטה
הראשון נושא שאינו לאומי, או שייך ב צורה
כלשהי למציאות הפוליטית והחבר תית
שבה נתונה ישראל. היו מבקרים
שלא טענו כלפי הנושא, אלא כלפי צורת
הצגתו, המנתקת אותו מן המציאות. צבי עות
היא להאמין, יטענו, כי אנשים ה חיים
בישראל עוסקים רק בבעיות הרות־גורל
ואינם חיים את הדברים הקטנים
שבחיים, אלא שגיבוריה של מיכל ניש־
^סתומים בכל הקשור למציאות ה יומיומית
שלהם, לסביבתם האנושית וה פוליטית
גם יחד.
על כך, טוענת מיכל, יש לה תשובה
פשוטה :״בהתחלת הסרט אני מרשה למ ציאות
להשתתף בסיפור. הן ניפגשות ב רכבת
ורואים ברקע כמה נוסעים, כרטי סן
וכמה חיילים. .ככל שהקשר ביניה! מת
החושבים
זאת לחיסרון, אחרים חושבים
זאת למעלה .״סרט מאד אישי,״ קובעת
גם מיכל ומגדירה כך את תינוקה.האמנו־תי
הראשון העצמאי (״רבים חושבים ש משה
עזר לי בבימוי. לא נכון. כל מי
שהיה על הסט יודע כי רגלו לא דרכה
שם. המפיקים דר שו ששמו יופיע כיועץ
אמנותי, כדי שאפשר יהיה למכור את
הסרט בקלות.״)
יש גם מה לראות -אצל הישראלית ה יפה
— אמרו עיתונאים שהלכו לסרט
ביגלל תמונות שהתפרסמו בעיתונים. אך
מיכל מסכמת את ההישג העיקרי :״הפס טיבל
העניק לי רגעים של פינוק. הסרט
נימכר ל־ 13 ארצות, בינתיים, והוזמנתי
לארבעה פסטיבלים: סן־סבאסטיאן, סלו ניקי,
אדינבורו וסן־פרנציסקו. והעיקר :

הדק, הן מתנתקות יותר ויותר מן המצי אות.
כאילו קצת עפות באוויר. בוודאי
שהמקום מזין אותן, אבל פתאום הן מר גישות
את עצמן כמו יושבות על ענן.
למען האמת, כשכתבתי את הסיפור היתד,
לי בתוכו אריגה של דברים ישראליים
שונים. אבל הרגשתי שהם מפריעים למה
שרציתי לספר באמת. רציתי לעשות אותן
יושבות על ע נן! ״

רגעים
של פינוק
בריג׳יט, מיסל והבמאי־ עיתונאי אלן ריימונד מנחה מסיבת עיתונאים
ף מה כיחס לטענה, שאינה די אמי צה,
כדי לתאר אהבה לסבית עד ה ן
סוף?
״ראשית,
זו אינה אהבה לסבית. אלה
שתי נשים לא לסביות. עובדה, לכל אחת
יש האהבות שלה והאחת גם נישאת לח בר
שלה וחיה עימו באושר. אבל אין
זאת אומרת שלא יכולה להיות אהבה בין
אשה לאשה. זה קורה, לפעמים, שנידלק
ניצוץ בין אשד, לאשה, שנוצר קשר, אבל
אנחנו מחונכות לסגור דלתות באופן או טומטי
ולא לתת למשהו כזה ללכת יותר

״לא נועז מספיק ! ״

הנס עבורי הוא אותו הרגע שבו נידלק
סיפור אהבה. יש מין קליק שכזה, ואתה
הולך אחריו. אחרי כמה שנים, גם אם
תרצה לחזור אל אותו הקליק, לא תוכל.
לעולם לא תשיג את רגע ההצתה. לכן
הפרידה בין השתיים אינה מתרחשת רק
ביגלל שבעלה של האחת מקנא לאשתו,
כי אם גם ביגלל שתיהן.״
״סרט מאד אישי,״ פסקו רבים. יש

כמה מפיקים הציעו לממן את סרטי הבא.״
במה יעסוק הסרט הבא? כמו לפני
שנה, גם הפעם מיכל לא עונה .״מי יודע
אם וכיצד יפול דבר? אולי אחרי הסרט
הבא אצטרך להתחיל הכל מאפם. צריך
להתרגל לעובדה שבמיקצוע שלנו ישנם
רגעים, רגעים של מפונקות ורגעים של
לא-כלום. לכן צריך להיזהר!״

עדנה פיינרו

עז על כ ל דונאם
(המשך מעמוד ) 17
עליית א ש״ף, אי ר גון ש ת מיד התלבט
בין אידיאלים מהפכניים ל בין המטרות ה מע
שיות של עצמאות לאומית, הביא לי צי רת
מערכת מגוונת של מוסדות פלסטי בתי-
מיפעלי־תעשיה,
ניים
(בתי־ספר,
חולים, מוסדות־מחקר והוצאה־לאור) ,ש של
אוזנם
כרוייה לפזורה הפלסטינית

היום.
אבל הנתון העיקרי נ ש אר כשהיה: ה פלסטינים
הם עם ללא ארץ משלו. ל מרו ת
כל זאת, בפעם הראשונה בהיסטוריה שלהם
את עצמם
מתחילים הפלסטינים לי צו ר
כעם.
לתהליך יצירה זה י ש השפעה י שיר ה
על העובדה שפעם ראשונה מגלה ה מדיניו ת
הציונית של י צי ר ת עו בדו ת וההקרנה
הדרמטית שלה כלפי־ חוץ סימני רי פיון.
כמה דוג מו ת מהעת האחרונה מחזקות
השקפה זו. הציונים הראשוני ם (כמו כו לם)
התעלמו ל חלוטין מהפלסטינים. כיום,
הטון והתוכן של הדיון בפלסטינים ובש אר
תו שבי העולם ה שלי שי הפך צור מני, ז דו ני
באורח ג לוי.
הגנרל דיין ניסח גישה ז ו רק בינו א ר
אם הפלסטינים ב תוך י שר אל
ה א חרון:
יתמכו בא ש״ף, נגרש ם כפי שגי ר שנו את
קודמיהם. הגנרל איתן, הרמטכ״ל הי שר א לי,
אמר לידי עו ת א חרונות ב־ 19 בי נו א ר:
״לפני ש מדינ ת־י שר אל קמה, ב אנו לכאן
לכבו ש את הארץ. לשם כך קמה המדינה.״
משנשאל על ע ר ביי הגליל, ה שיב כי לדע תו
״מעורבי ם עתה הערבים ב תהליך של
כיבו ש האדמה ו כיבו ש העבודה וזרי ע ת
טרור בגליל״.
דברי ם אלה מבשרים כנראה גל חדש
של די כוי ישרא לי בגליל, ש בו מצוי הרי כוז
הגדול ביו תר של ערבי ם י שר אליי ם.
בקריקטורה שהופיעה במע רי ב ב־12.1.79
מ צויי רשד גדול, ש חור ו מרו ש ע, האמור
לדמות ל חומייני, מגיח מתוך חבית של
נפט. י צו ר זה (המעוצב, ל מרבית הפרדוכס,
ב סיגנון אנ טי ש מי מובהק) מוג דרכ-,ריאק ציה
המוסלמית״ .לי דו מ צויי ר ג׳נ טל מן
מערבי מוד אג למראה ו ל צי דו נ ער קטן,
חבוש כיפה. הנער או מר לי די דו הבוגר
יו תר :״מתי אתם עומדי ם לע שו ת משהו י ״

ערבים, שנו ת רו בי שר אל אחרי , 1949 היו
הפלסטינים
רק חלק קטן מ־ 800 אלף
שגור שו, גם אם נ כיר בנדי בו ת ם של היש ראלים
ש הר שו ל־ 180 אלף הערבים לגדול
עד 550 אלף, גם אם נתעלם מהעובדה
ש רו ב אוכלוסיית י שר אל יובאה מהחוץ
והתיישבה על אדמות עם זר, וגם אם
נקבל ש־ 60 אלף יהודים ש ה תיי שבו בי רו שלים
הערבי ת אינם מהווים כל שינוי
ד מוג ר פי — גם אז טי פולו של הרצוג
ב עובדו ת מ עו ר ר השתוממות.
הרצוג מ עדיף שלא לספר שצה״ל הרס
בגדה בי ל בד 17 אלף בתים, ו ש הכיבו ש
וההתנחלויות הם בלתי־חוקיי ם ב עיני ה־

מיכאל כר־זוהד
להקים

י שר אל

שנייה

בצפון־אפריקה

הרצוג משבח
את עצמו
א שמנחם כגין ע מד באפם־מעשה,
* לפחות לא באורח מילולי. מרגע שו בו
של חו מייני ל איר אן הזהיר בגין את העו לם
משיבה של ״הקנאות הדתית״ .זה לא
מנע ממנו, כ מובן, להצדיק את החזקתם
של ״יהודה ו שו מ רון ״ בהבטחות מהתנ״ך.
בגין ניסה ל קרוץ לפחד ה אירופי הי שן
מפני המיזרח, אבל באורח טיפו סי לא
ראה את הבוהק המפחיד ב עיניו שלו. נ כון
שהעיתונות הי שר אלי ת פירסמה את כל
ההצהרות והאיומים ש הזכר תי קודם, אבל
מעניין לראו ת כי צד הדרמה הציונית, ה מוקרנת
לעולם החיצוני, אינה מצליחה
עוד להסתיר את הצדדים המכוערים של
הנעשה בי שר אל.

ערבי צעירים
במועדו} 5
לתרבות חדשה

י שיבת מועצה פתוחה תתקיים ביום חמישי7.6.79 ,
בשעה 5.00 אחה״צ בלישכת
המס, רח׳ ארלוזורוב 115ת״א
בסדר היום :

השלטון העצמי
( או טונו מי ה)
הפותח :

ד״ר מתתיהו פלד

רח׳ דיס ,5

תל־ אביב,

__ 297263י

יום ש לי שי 12.6.79
סרט קולנוע

אודיסיה בחלל
שנת 2001

התוכניות מתחילות בשעה 9.00 בערב.
המועדון פתוח משעה 8.30ב ע רב.

תן טרמפ
לחייל

הדוגמה האחרונה והלא־סימפטית היא
ספרו של חיים הרצוג מי הנאשם? י שר אל
עונה למבקריה. קלסתר פניו ה קודר של
הרצוג מקשט את העטיפה, כאילו רצה
ל מ שוך את תשומת־לב העולם לזע מו הק דו

ללא ש מץ של הו מור הוא רואה בע צ מו
את התגלמות י שר אל כולה. הספר ר צו ף
כולו בשבחים עצמיים אכסיומטיים, וב ה
תקפת־מחץ על הפלסטינים בכל מקום
ובכל צורה. בשו ם מקום אין הרצוג, קצין
מודי עין ב כי רבעבר • מספר שהוא עצמו
עז ר לשאה האיראני להקים את הסאוואק
הידוע־לשימצה בר א שי ת שנו ת ה־60׳ ,כדי
ב חדרי־ העי־שהדמוקרטיה
תוכל לפרוח
נדי ם.
ד ב ריו של הרצוג רצופי ם ברתוריקה ה מעוותת
אנשים ומציאות ממש ללא־היכר.
הרצוג חצוף די ו כדי להגן על ההתנח לויו
ת היהודיות בגדה בכך שהוא מאשים
את העולם ב אנ טי ש מיו ת.
״גידול ה של האוכלוסיה הערבית בי שר אל,
מ־ 130 אלף ב־ 1949ל־ 550 אלף היום, אינו
או מר
כ שינוי ד מוגר פי,״
נחשב בעולם
יהודים,
״אבל 6000
הרצוג בסארקזם.
שהתנחלו ביהודה ו ב שו מ רון, בסיני, בעזה
ובר מ ת־ הגולן, ב איזורי ם המיושבים ב מיל יון
ורבע ערבים, מוגדרי ם כ שי נוי ד מוג רפי.״

בהתעלם מהעובדה ש־ 150 אלף ה *

הרצוג
היה פעמיים ראש

או דן.

צברי ג׳ירייס
ל ל בן בס מינרי ם או ב שד ה־ ה קר ב?
קהיליה הבינלאומית כולה. הוא רוצה ש כולנו
נ חגוג את הי שגי ישר אל, כפי שהם
מתגלמים בו בעצמו, ובדרך שבה הוא
מציג את הדברי ם קבל עולם.

עסק-ביש
ו טרו ר
ך• רכה ממירצו הזועם של הר צוג
נובע מהעובדה המטרידה, שהפלסטי י
נים
והערבים לא יי ר ת עו עתה בקלות כה

רבה מהתעמולה הציונית. ר מזי ם זעירי ם,
אבל משמעותיים לכך, מצויי ם בסיפרו, ב
עי קר כשהוא מתאר נו ש אי ם ערביי ם י מומחיות ו ב מיו מנו ת מיקצועית, ד׳3יבר
סימפטומים דומי ם מצויים ב שפע בספ רו
של א בי עזר גו לן מיב צע סוזאנה. כי ש לונו
הגדול של הספר הוא ב תי אור הסנ טימנטלי
וסוחט־הדמעות של פרשת־ ל בון
משנת : 1959 המאמצים הי שר אליי ם ל־

ה עו ל ם

הז ה

2179

לא נכשלים ולהגמוניות מאניפולציות בשל התנגדות פלסטינית של ממש, אלא
מחמת קצר מהותי, הקיים בכל מדיניות
המבוססת על כחש וכפייה.

בתוך התנועה הציונית. כבר כר?
המדיניות הביצועיסטית של הציו
ליחה להכחיד את המציאות שמדיני
זו נועדה להסתיר. תיארתי גם את שיטת
הציונות להציג את מיפעלה באורח דרמ תי,
לנוכח עולם מערבי-ליברלי משתאה.
אותו עולם עצמו קורא עתה בצימאון
את האוטו־ביוגרפיה הגאה של אל-סא-
דאת. במידה מסויימת, אני רוצה להאמין
שהאיסטרטגיה הזו של הציונות מתחילה
להיחלש לא רק מפני שהיא מוטעית, אלא
גם ביגלל הגל הגואה של ההתנגדות ש חוללו
הפלסטינים.
אך אין ספק שיש עוד סיבה למשבר
החדש של הציונו ת: בישראל קמה חברה,
לא קאריקטורה, כפי שערבים רבים רו צים
היו להאמין. בישראל קמה אומה,
הנאלצת — חרף בעיותיה המדיניות —
להתיישב מול עצמה, עברה והאתוס ה פוליטי
שלה.

מצפים מאיתנו בגלוי לרחוש אהדה ו הערצה
ליהודים המצריים הצעירים, ש זרקו
פצצות בשנות ה־ 50׳ לבתי־קולנוע
ולספריות אמריקאיות (אגב, המחבר אינו
נוקט ל שון גינוי נגד טרוריזם או ואנד־ליזם
במיקרה זה) ,כחלק ממזימת המודי עין
הישראלי לסכסך בין ארצות־הברית
למצריים. זוהי דרכם של הציונים להעסיק
את העולם בעלילות תיאטרליות.
אלא שחוסר כישרונו של גולן חושף את
המוסר הפגום של המיבצעים. אחרי ככלות
הכל, אותו שירות חשאי ישראלי, ששלח
את זורקי־ד,פצצות ניביו, דסה, לוי ונתנזון
לכלא המצרי, אחרי שנכשלו בשליחותם
להעכיר את יחסי ארצות־הברית ועבד־אל-נאצר,
הוא שהעלה לגדולה את הגנ רל
הרצוג, ונכשל בחיזוי ההתקפה המצ רית
ב־.1973
הכישלונות הללו אינם נעוצים ביעילות
הביצוע, אלא במוסר ובעקרונות. ככל ש־תתכנן
את פרטי תוכניתך ביעילות, לא
תוכל להוסיף ולרכוש שטחים, לשלוט ב־אולוכסיות
ולרכוש אהדה, כאילו המצי אות
ובני״האדם אינם אלא כחומר ביד ה יוצר׳
מופקרים לתכתיב של רצונך והצד־קותיד•

בן־גוריון
מפציץ
את ק א היר
יונים פחות־ אפולוגטיים ופחות
שקרנים תמיד ידעו אמת זו, אבל הם
ביטאו את גישתם בדרך שונה ומגוונת
בהתאם לגילם, עמדתם ודיעותיהם הפו ליטיות.
את הערפל המקודש הדק, האופף
את דמותו של בן־גוריון בסיפרו של מי כאל
בר־זוהר, אפשר לפזר בקלות יחסית.
המילה ״כיבוש״ ,למשל, מופיעה בת כיפות
לא־מלבבת בקשר ל״פלסטין״ .ב מינוח
הבן־גוריוני, הכיבוש הוא תמיד אינם הנכבשים
יהודי, ואילו הערבים
מוזכרים כלל. אפילו הערצת־הנעורים ל־לנין
מתחלפת במהרה בשאיפות התפיי סות
עם ז׳בוטינסקי, וברצון לחצטרף ל־חבר־העמים
הבריטי. בן־גוריון אף מת רחק
בהדרגה מתנועודהפועלים (בעצם, מה
היה טיבעה של תנועת־העבודה הציו נית
ז) בן־גוריון ראה בציונות מכשיר לכ בחייו
סות
את רצונו, ובשלב מאוחר
אפילו יעץ לדה־גול להקים מעין ישראל
צרפתית בצפון־אפריקה. ההרפתקה הקו לוניאלית
כבר הפכה אצלו דרך־מחשבה
והלך־רוח.
כמו בגין היום, ראה גם בן־גוריון את
מיפעלו בשתי פרספקטיבות.

נחום גולדמן
להתייחם ברצינות או לגלוש לשעשועים?
(מטרות־התנ״ך
האחת
מבוססת על
המילחמה שלו ב־ 1948 היו, לפי דבריו
מקפיאי־הדם הקמת מדינה נוצרית ב לבנון
כבעלודברית לישראל. נוכל לנפץ
את הלגיון הערבי, להבים את עבר־הירדן
ואז תיפול גם סוריה. אם מצריים תעז
להמשיך במילחמה, נפציץ את פורט־סעיד,
את אלכסנדריה ואת קאהיר ...בדרך זו
ניישב את חשבונם של אבות־אבותינו עם
.מצריים, אשור וארם).
הפרספקטיבה השנייה מבוססת על על יונות
האדם הלבן (ישראל היא מיבצר ה עולם
המערבי. במיזרח התיכון).
בדמותו של בן־גוריון כבר מופיעות ה תופעות
הדוחות, שאינן מופיעות בתע ישראל
מולה
הישראלית הליברלית של
כלפי המערב, מכאן החלטתו של בן־גור-
יון שלא לציין את גבולותיה של ישראל ב מגילת
העצמאות מ־ .1948 מוזר גם שב דמוקרטיה
ליברלית המדינה אינה של כלל
אזרחיה, אלא של ״העם היהודי כולו.״
עניינים פעוטים אלה מאוזכרים בסיפ־רו
של בר־זוהר ללא כל פרשנות. חיס־פוס,
גישה ישירה ונחישות־החלטה (אפ שר
לתרגמם ככוח, כוח ועוד פעם כוח)
מאפיינים את דמותו של בן־גוריון כפי
שהיא מתוארת בעטו של מיכאל ג ד־זוהר.

האם
גולד מן
רציני י
ך * פונות אלח מרוככות מעט בתיאורי
• חיבתו של בן־גוריון לספרים, יוונית
קלאסית, טולסטוי וכר.

בספרו המפוזר אך המרתק של נחום מוצגות היהודי, הפרדוכס גולדמן,
יומרותיו התרבותיות של דוד בן־גוריון
באור קצת מפוקפק. גולדמן אינו מסתיר
את חוסר־חיבתו לבן־גוריון, או למאמציו
המגושמים בשדה התרבות.
גולדמן רואה את עצמו כממשיכו של
חיים וייצמן. הקרע בין בן־גוריון לווייצמן
הוא אמנם רב־משמעות, אך בעיקרו היה
עניין של סיגנון. וייצמן וגולדמן היו אני נים
וסובטיליים. בן־גוריון היד. מחוספס
יותר. כולם גרסו שיש לקחת את פלס טין
מהערבים, אלא שווייצמן וגולדמן רצו
בהתפייסות בשלב מאוחר יותר, ואילו
בן־גוריון רצה להכות בערבים בכל הז דמנות.
בעידן
של בגין, חשיבותו של גולדמן
היא כיום מכרעת. כאיש תרבותי, פיקח
ורציני, הוא ניחן בחזון (אך לא בעוצמה
הפוליטית) של מדינאי המבין שדרכה ה נוכחית
של ישראל מובילה לאסון כימעט
ודאי.

כשתהליך זה יתרחש (ואני מדבר על
התנועה הציונית עצמה, ולא על חזונם
המוסרי של יחידים כמו יהודה ליב מגנם,
ישראל שחק או נועם חומסקי) יש לצפות
לבקיעים הדרגתיים במסך העוטה את
הציונות.

יש י שר אלי ם
י שרי ם
!ך• עובדה שנטייה זו מוצאת את
י 1ביטוייה בעבודתם של שני מדענים
ישראליים צעירים, לאו־דווקא רדיקליים,
אומר תדרשני.
בספרו של שאול מישעל גדת מערבית
וגרה מזרחית, הפלסטינים בממלכת י ר דן
הטיעון הוא פשוט. לפלסטינים, הוא או מר
,״קשר היולי״ לאדמתם. במשך שנות
שילטון י ר דן בגדה, מ־ 1949ל־ ,1967 ניצלו
הירדנים את הפלסטינים תחת עולם, אך
לא הצליחו לדכא את שאיפותיהם הלאו מיות.
תמיד היו ועדיין קיימים פלסטינים
עצמאיים ואמיתיים.
חרף כמה גלישות של מישעל על ״חז רה
לאיסלאם״ (קונספציה שהוא לקח מ־תפחות־רציניים
שבקרב המיזרחנים ה מודרניים)
כאמצעי לפגוע באמינותה ו להפחית
מערכה של הלאומיות הפלסטינית
החילונית, ספרו של מישעל הוא כן.

בכל זאת חבל שגולדמן גולש להברקות
אירוניות ושעשועים בפרהיכסים, כשעליו
להתייצב ברצינות בפני תופעות לא־נעי־מות
בציונות. האם אפשר להסתפק בכך
שאומרים שיש פרדוכס בין ציונות ליה דות,
בין טענת היהדות לאוניברסליות
ולמערכת ׳מוסרית טרנסנדנטלית לבין ה מעשה
הציוני השוביניסטי, המונע זכו יות
(המילה ״מפלה״ עשוייה לצוץ כאן)
מלא־יהודים תחת שי ל טו נוי יש לקרוא ל דברים
בשמם, ולא להמתיקם בשנינויות
אינטלקטואליות.

סיפרו של סמי סמוכה ישראל — פלור ליזם
וקונפליקט מוצף ממש בדר גון אקד מי
מכוער, כימעט בלתי־נסבל. בכל זאת
יש להכיר תודה לסיפרו הרציני. הדרגון

מעודדים

(המשך בעמוד )54

אף־על־פי־כן

ישנם

סימנים

בהקשר הישראלי העכשוי, יש בספרו
חתירה ליו שר ולהכרה במציאות הפלס טינית
כמות שהיא. לא כל ההשלכות ה פוליטיות
מוגדרות בספר, אבל יש לשמוח
שהוא יצא בישראל.

תל אביב,דחי הרצל,142 טלפון 827680 וחוויות מובחרותברחב• האדון.
ה עו ל ם

הזה 2179

> 1ז ל כל דונא 1— 1
(המשך מעמוד ) 53

אתמ וו לראית

או ת

ב ט לוויזי ה -קראאח סי פור ם
המלא

ב ו! 1ו 1י ח

זוגות יי !
עשרות גברים
ונשים ישראלים
מדברים בגילוי־לב
למיקרופון הפתוח
של מראייני ״מימד״
הספר שכל המדינה
מדברת עליו !
למכירה בדוכני העיתונים
וחנויות הספרים.
הפצה /׳ גד״.

עשרוה גברים ונשים ישראליים, בוידויים גלויי־ לב —
מול י* ^׳

״ מי מד״ מציעה לן את
הספר־להיט הזה ב בי תן!
שלח את התלוש המתפרסם
במודעה זאת, בתוספת ה סן
50ג ל״י (כולל מ.ע.מ .׳ דמי
ל ת.ד.
ומשלוח) אריזה 18141 תל-אביב, והספר
יגיע א לין בדואר החוזר.

לכבוד ״ מי מ ד ״ ,הוצאה

18141

ל או ר

תל-אביב

הזמנה
הנני מבקש לשלוח

לי את

הספר ״שיח זוגות״ ,הסקר המי ני
הראשון בישראל, הנני מצרף
צ^ק/המחאת דאר ע״ס 150ל״י
לפקודתכם.
הנני

מצהיר

אני

בוגר

מעל גיל . 18

כתובת-

חתימה-

מנסה בעצם להסתיר את מיזגו השמרני
והמתון של הסופר, המעדיף פשרה על
מהפכה בחברה עמוסה סתירות וקונפליק טים,
כמו החברה הישראלית.
אינני יודע. יתכן שהוא צודק, כפי ש אפילו
פלסטינים הסיקו ברצינות ובפומ בי. עדיין ישראל
ביצעה מעשה־עוול. היא
עדות־המיזרח. ובני מדכאה פלסטינים
היא אינה מסוגלת לעמוד בהבטחותיה ה קודמות.
סמוכה אף טען שהפלסטינים ב ישראל
עצמה עלולים להפוך לבעייתה ה חמורה
ביותר. הוא מתרחק מכל מסקנה
דרסטית, מעבר לטענה שהחברה ה״פלו־רליסטית״
בישראל (״פלורליזם״ ממצה,
בעיני סמוכה, את תיאורן הקודר של הס תירות,
חוסר־השיוויון והיעדר ההומוג ניות
בחברה הישראלית) חייבת להתמודד
עם הפלורליזם שלה, עם הפער העדתי,
ולעשות צדק עם שכבות־המצוקה.
הנחותיו של סמוכה נתמכות על־ידי
ניתוח יסודי וחסר אשליות של החברה
הישראלית, בסקר המצויין והקודר של
אליה זורייק הפלסטינים בי שראל — שי עור
בקולוניאליזם פניסי, ולוא רק ביגלל
הפסימיזם הבסיסי שלו. אבל למה מתכוון
סמוכה ב״התמודדות עם ב עיו ת?״ הוא
בוודאי אינו מתכוון למהפכה, ואם הוא
שואף לשינוי הדרגתי, הדבר אינו נובע
מהניתוח שלו. אם נוסיף את שילטון ה ליכוד,
ואת המאורעות באיראן ובמרחב,
התיקווה להדרגתיות נראית קצת קלושה.

ארי ק
מ קפיא דם
^ חושתי היא שהדרך שבה בחרה
1הציונות, מאז ומעולם, משפיעה יותר
מדי על עיצוב דרכה בהווה. הוויתור מ רצון
על שטחים ועל דרמתיזציה עצמית
— כפי שמקווה המערב הליברלי — פשוט
אינו נראה אפשרי. אריק אחרי הכל, אנשים כמו הגנרל
שרון לא הופקדו על ההתנחלויות בשט חים
הכבושים בדרך מיקרה (כדאי לקרוא
את הראיון הארוך עימו במעריב מיום
,26.1.79 המהווה הצהרה מקפיאה־דם של
כוונות ישראל).
מאידך גיסא, כפי• שטוענת רוזמרי סיי
באורח משכנע בסיפרה המרשים הפלס טינים,
מפלחים למהפכנים, החברה ה ישראלית
ניצבת מול דרישותיהם של איב־רים־פליטים
חמושים ובעלי תודעה פולי טית,
החיים בגולה ולא רק מול הפלס טינים
בישראל ובשטחים. הוסף לכך את
הלחץ הכלכלי ואת התסיסה החברתית,
ותקבל תמונה לא־ורודה, שהז׳רגון האקד מי
העוסק ב״התמודדות עם הבעיה״ אין
בו כדי לשנותה.
השלווה המלאכותית, הנוצרת על-ידי
הופעות בטלוויזיה בנוסח קמפ־דייוויד או
אימרות־השפר של סאדאת, העוסקות ב־
״גורמים פסיכולוגיים,״ אינם יכולים לה פוך
את הסיכסוך האמיתי בין הציונות
לפלסטינים לסתם אי־הבנה. לכן אי־אפשר
למוסס את ״אי־ההבנה״ הזו, כביכול, על־ידי
מכניזם של ״פיתרון בעיות,״ או לזמן
אנשים לסמינרים שבהם נופלות המחי צות*.
תנועה
לאומית, שמקורה ורעיונותיה
היו אירופיים, לקחה ארץ מעם לא־אירו־פי,
שחי שם מאות בשנים. יש כאן עקי רה,
סיכסוך, עובדה היסטורית שאותה
חיים הישראלים והפלסטינים. אין זה דבר
שרתוריקה או דרמה יכולים להסתירו
או לייפותו. מי שנוטל על עצמו לכתוב
בעניינים אלה, חייב לעשות זאת בכנות
וביסודיות.
אם יש ללבן בעייה זו, כפי שנעשה עתה,
לפני צופים זרים או בחדרי סמינרים, או
לפתור את הסיכסוך בשדות־הקרב השונים
— על כך חייבים להחליט הישראלים וה פלסטינים
בינם לבין עצמם. עליהם רק
להחליט לעשות כך.
אשר לעתיד, יש להניח שהסיכסוך יימ שך,
ואם יפחתו ההונאה העצמית והג׳ם־
משניהצדדים, הוא
טות הריקות
ייפתר (אם יש לו פיתרון) בצורה נאותה.
על הפלסטינים והציונים להחליט עתה
מתי וכיצד ייפתר הסיכסוך, אחרי שיפונ
הסם המרדים של הסכמי קמם־דייוויד.
* הפרופסור סעיד השתתף לא־מזמן ב סמינר
ישראלי־ערבי בפאריס, שבו הש תתפו
שלושה אישים ישראליים.

(מודעה!).

העולם הזה 2179

תושב ומת־השוון סענו שחם ושביס ער
חבית חומו־נפץ. פפיאשזויך, התפוצץ בה

^ מרו לי שארון־המתיס: היד, ריק,
/ /י כי לא מצאו א פי לו! ש ריד מגופתו
של ב עלי!״ אמרה מזל־טוב פפיאשווילי.
״באמת נהרג מישהו !בפיצוץ ברמת ה ש
רון? ״ כך שאלו כימעט כל האנשים
שנשאלו על הדרך לדירתו של פינחס
׳פפיאישווילי בשיכון אזורים בנתניה.
כולם שמעו על הפיצוץ שאירע לפני
שלושה שבועות בתעשיה הצבאית ב־רמת־השרון,
על הדירות !שנפגעו •ועל ה ילדים
שנבהלו. שמעו גם על הפצועים.
׳אולם על ההרוג ישמעו רק מעטים. משום־
מר. הוצנעה הידיעה ׳בין כתבות־המחאה
של !תושבי המקום.

ספד פתוח
ליד המיטה
^ ינחם נהרג במקום, ביום החמישי
* * בצהריים. אולם על מותו הודיעו ירק
למחרת, ואת הלווייתו ערכו רק ביום

הראשון.
תושבי רמת־השרון הפגינו ליד ביתו

של שר־הביטחון, המתגורר בנווה־מגן ה סמוכה.
הם התלוננו על כי הם יושבים
על חבית אבק־שריפה. הם ביקשו שי בריזו
•על ׳רימת־הישרוו כעל איזור־ספיר, והגישו
עתירה לבג״ץ.
חברות־הביטוח יפצו את השכנים על
הזגוגיות המנופצות. משירד־הביטחון תיקן
את בתי־הספר זגני־הילדים, שנפגעו ב פיצוץ.
אך מי יפצה את מזל־טוב פפיא-
שווילי ושלושת ילדיה, שנותרו ׳ללא אבי־המ״שפיחיה
י הם יקבלו ׳בוודאי!תגמול כספי
הולם, אולם האיש אישר נהרג כשעבד
בתוך חבית אבק־השריפה לא זכה בהכרה
צבורית כלשהי.
אילו ׳ היה קורבן תאונת־דרכים, היו
מזכירים את מותו יותר. היו סופדים לו
ומעלים את שמיו בעיתונים. ואולם הקורבן
שעלה מגרוזיה לפני שנתיים, ושבחר
לעבוד במיקצוע מסוכן כדי להתפרנס
בכבוד, כימעט נישכח.
׳העיתונים הגרוזיניים בישראל היו מל אים
מודעות־אבל על מותו -שפורסמו ב אופן
פרטי על־ידי קרובי־מישפחה. אולם
בעיתונים העבריים הופיעו רק שתי ימוד־

עות צנועות: של התעשיה הצבאית ושל
מועצת־הפועלים האיזוריית ובית מועצת
פועלי־הרצליה.
בדירה, לפי מינהג גרוזיני עתיק, מונ חים•
בגדיו של פינחס יעל המיטה. הם
סדורים זה ליד זה — הנעליים, המכנסיים,
החולצה והז׳אקט. הספר, אשר קרא בעת
מותו, מונח ׳פתוח לי ד המיטה. אפילו
חבילת הסיגריות, שנשארה בכיסו, נמצאת
כאן. הבגדים, שבהם הלך לעבודה ביומו
האחרון, ואשר אותם השאיר במלתחה
כאשר החליף לבגדי־עבודה, הובאו לאל מנה
על־ידי חברים־לעבודה.
המינהג קובע כי הבגדים צריכים להי שאר
כך ,׳מתחת לתמונתו עטופת־השיחורים
של המנוח, במשך ישנה תמימה.
חתונה כפולה

מיוהג גרון!,׳

קובע כי בגדיו של הקורבן יוצגו על מיטתו במשך שנה•
תמימה. אפילו חפיסת הסיגריות הפתוחה מונחת שס
ליד סיפרו. לנזראשות המיטה ניצבת תמונתו של פינחס, עטויה שחורים, ונר נשמה.

ף* סלון, כין הרבה קדובות־מישפחה,
יושבת מזל־טוב, האלמנה. היא לבו שה
שחורים ועטוייה מיטפחית שחורה. ה עברית
שבפיה ׳נרכשה בשלושה חודשי־אולפן.
בעילה אף לא הלך לאולפן. הוא
החל את עבודתו בתעשיה הצבאית מיד
עם עלייתם, ויהיה יוצא מביתו בשעה ישש
בבוקר וחוזר בשמונה בערב. שעות־עבודה
אלה הספיקו כדי שיוכל לפרנס את מיש-
פחתו, ויוכל לרהט יפה את הדירה שקיבלו
בנתניה.
״אילו ידיעתי כמה ׳מסוכנת עבודתו, לא
הייתי נותנת ליו ללכת!״ אומרת האשד..
הם חיו יחד 13 שנים. היא הכירה את
פינחס כאשר באה לבקר את אחותה
הגדולה בקוטאיסי שבגרוזיה. היא עצמה
ילידת אזרביז׳אן הסובייטית. ליבו של
פינחס בן ה.־ 25 הלך שבי אחדי היפהפיה
בעלת השפתיים החושניות שהייתה ירק בת
.20 הוא נסע אחריה לבית הוריה. הם
נישאו פעמיים, פעם בבית הכלה, ואחר־כך
בגרוזיה, בבית החתן.
בגרוזיה יהיה פינחס מנהל־עבודה ב־מיפעל
לנעליים .׳אולם משכורתו לא הס פיקה
לפרנסת ׳שלושת הילדים שנולדו
לזוג, והוא עבר למיפעל בהרי־אוראל ב סיביר.
הם היו מתראים רק אחת לארבעה
חודשים. הפרידות הארוכות שיכנעו אותם
לעלות לישראל. אחרי שעלתה מישפחיתה
שיל מזיל־טוב, עליו גם בני מישפחת פפיא־שווילי.

לדי
ברי אשתו, פינחס התאקלם היטב
בעבודתו. הוא התערה בחברה והיה אהוב
.על כולם. היה ילו חוש-הומור, ואיש לא
ראה על פניו צל שיל דאגה. גם כאשר
אשתו חלתה לפני שלושה ׳חדשים, ונזקקה
לטיפול רפואי, המשיך להוות עליז.
הוא נטל על עצמו גם את עולו של
הבית, היה קונה ומבשיל, מנקה את הבית
ומטפל בילדים ,׳והיה מסתפק בשעות שינה
מועטות כל לילה.

כדורי הרגעה
לאשה
רב הפיצוץ, ביום הרביעי, טילפן
? 2לאשתו ,׳שהיתר. מאושפזת בבית־חז־לים
בביאיר־שיביע, יושמע ממנה כי תחזור
הביתה ביום הראשון. הוא סיפר על כך
בשימחה לילדים, ושיכנע אותם להישמע
לאמם ולהתנהג יפה. ביום החמישי בבוקר
נטל עימז לעבודה את הסלים הגדולים,
והתכונן ללכת לשוק בסוף היום ולקנות
אוכל. הוא רציה להפתיע את ׳אשתו במט עמים
האהובים עלייה, כשתשוב.
פינחס אהב לבשל ולאכול, והדבר יהיה
ניכר ב־ 105 הקילוגרמים, שנישא על קומתו
הממוצעת. גם ׳אשתו׳ היתד. עגלגלה, עד
שחלתה והורידה כשלושים קילוגרמים מ־מישקלה.
תחת
בעלה . ,הגיעו אל מזל־טוב, ביום
החמישי, שני ׳עובדים מהמחלקה הסוצי אלית
של היתעשיה הצבאית, וסיפרו לה כי
בעלה נפצע. הם לקחו אותה לרופא, שנתן
לה כדורי־הרגעה ושאמר ילה כי עליה
להיות חזקה עבור ילדיה. כאשר הגיעו
בערב לנתניה, ידעו כבר יכל ׳האנשים
בבית שפינחס נפטר. עובדים אחרים ב אותו
מיפעל דיווחיו יעל הדבר מייד.
בינתיים מילאה הדירה קרובים ׳וחברות.
אולם יום השלושים מתקרב, אחריו יפנו
כולם איש•לביתו, ומזיל תישאר בדירתה
לבדה. היא אינה בריאה ואינה מסוגלת
לנהל את בייתה, אולם אינה רוצה לעזוב
את המיקום ישבו קבור ביעלה ולעבור לגור
ליד הוריה בבאר־שבע. היא מבקשת כי
יעזרו להודיה למצוא דירה בסביבה, ו להקל
על חייה.
השבוע פירסמה ועדת־החקירה את מס קנותיה.
בחלק שפורסם לא הוזכר פינחס
פפיאשווילי.

אילנה אדון

קולנוע
סרט ,
אבטי ח ב לי סכין
מין, פוליטיקה ודת יהם פדירך־כלל שלו שת
הנושאים המטרידים את אנשי הצנ זורה.
בהתאם ׳למידת הרודנות של ה־מישטר
שהם משרתים, הם מנפנפים ב־מיספריהם
והחתכים על ימין ועל שמאל
כל מה שלא, ניראה בעיניהם מוסרי׳
במילים אחרות, כל מה שיכול להטריד
את שלוות המימסד שהם משרתים.
אבל אפילו ברודנויות הקפדניות ביותר,
לא נודע עד עכשיו שיש גם לירקות
תכונות מסוכנות, ושסרט אשר גיבורו הוא
אבטייה טרופי, עלול להיגנז כמסוכן ל ציבור.
אלא
שזה בדיוק מה שקרה בברזיל, שם
עשה אחד הבמאים הבולטים של הגל
החדש הברזילאי מלפני 15 שנה, פדרו
דה אנדראדה, סרט קצר, כבן 20 דקות,
׳בשם אבטיח טרופי. עד שרואים אותו,
נראית החלטת הצנזורים בברזיל אווילית
באופן מיוחד, אחרי צפיה, אפשר לנחש
שגם הצנזורים בישראל היו ׳אוסרים את

הסרט. אין זה הופך את ההחלטה פחות
אווילית, אלא פחות מיוחדת.
שאר ירקות במה המדובר? בסיפור
על צעיר (השחקן קרלום קאבלגאנטי),
שמסביר כי קשה לו ביחסיו עם המין
השני. יש לו !תמיד בעיות של פליטה
מוקדמת והצתה מאוחרת ועוד כל מיני
צרות מסוג זה, שהניעו אותו לחפש פור קן
אחר לדחפים המיניים הבריאים שלו.
את הפתרון האידיאלי הוא מצא באבטיחים.
להדגמה, עוקבת המצלמה אחריו, שעה
שהוא הולד לבחור לו בשוק, אבטיח גדול
ועסיסי במיוחד. הוא שב הביתה, מתקלח
איתו כאילו היתה זו בחירת ליבו, אחר־כך
מנגב אותו בזהירות, מפזר עליו טלק,
מלטף אותו בעדנה, מבקיע בסכין נקב
הדומה לאבר־מין הנשי, משגל את ה אבטיח
בסצנת התעלסות סוערת, כשמפיו
נפלטות בל אותן מילות חיבה ותועבה
המקובלות בשעת התעלסות, ולאחר מע שה,
כשהתאווה ממש העבירה אותו על
דעתו, הוא אינו יכול עוד להתאפק, קורע
את לב אהובתו (האבטיח) החוצה, ואוכל
אותו בתיאבון קניבלי.
אולם בזאת אין הפרישה מסתיימת. ה גיבור
פוגש בחברה, מסביר לה את

קרדום קאכלגאנטי ואהובתו כ״אכטיח טרופי״
׳ להתעלס עם ירקות
יתרונות עולם־הצזמח על עולם־החי, הולך
עימה לשוק, כדי שתוכל לבחור, גם היא,
לעצמה את הירק המתאים ילה ביותר,

בישול מעולה
בתבלינים

על אופניהם,
חדש הקשור
של מלפפונים,
לבחון את ה
ואחר־בך
רוכבים משניים
הביתה, הוא עם אבטיח
מאחוריו, והיא עם צרור
בננות וכיוצא באלה, כדי
שיטה החדשה ביחד.
בקיצור ולעניין. פארודיה צורבת ולע גנית
יותר מזו על סירטי הפורנו למיניהם
ועל ההמצאות ר,חולניות, שבהן מנסים
למשוך לקוחות, קשה ׳להעלות על הדעת.
אבל הצנזורה, בתבונתה האגדית, החליטה
שהמדובר בזימה, ז׳ששלום האבטיחים ב ברזיל
יהיה בסכנה, יאם יו תר הסרט ל הצגה.
המסקנה — לאסור.

תדריך

רציחות קטנות של אשפי
מטבח גדולים (פאר, תל-אביב,
אר צו ת־ הברי ת) — ז הו א חד מ או תם
הטר טי םשה מטר ה הר א שונ הוהח שובה ביו ת ר שלהם
הי א לבדר. בי דו ר בר מ ה תרבו תי ת, מפוכח, שנון, ועם זאת,
ללא שו ם כוונו ת חבר תיו ת מר חי קו ת־לכת, שצריכות להט רי ד
א ת הצופה יתר על ה מיד ה. ו א כן, זו הי אחתה הזד מנויו ת
ה מעטות שב הן י בו א הק הל ל ר או תאתה סר ט, יצחק,
יי מתח, ו שוב יצ ח ק. הוא יי צאמ או ל ם הקולנוע, כ ש חיוך
גדול שפוך על פניו והרעב מכרכר ב מעיו.
ב מר כז העלילה אי ש גדול, ב שרני ו א די ר״ מ מדי ם, ה מו מ חה
הגדול ביו ת ר בעול ם, לבי שול. הוא ה חלי טלב חור
א ת אשפי-המיטב חהמ שוב חי ם ביו תר, ארבעה ב מי ט פר,
שיכינו, לפי הנתונים שיי טפ ק להם, א רו ח ה חגיגית לכבוד
מלכת אנגליה אל א שיד נעלמה מ ח סל ת בז ה א חר זה א ת
האשפים, כ א שר האחרונה ב ר שי מ ה הי אהאמ רי ק אי ת היפה-
המנה האח פיה,
שעליה הוטל ההמ שי מהלה כין א ת
רונה בו מב רי שלי ה״ .העלילה כולה היא מי רו ץ על
פני אירו פ ה, שבו מוצגי ם, מצד א חד, מעשי ידי הםלהתפ אר
של גדו לי הא שפי ם שם, ומצד שני מ תנ הל מי רו ץ נגד
השעון, כדי לעצור א ת הרוצח ה מי ס תו רי, הכל מתנהל,
כ מובן, ב הי כ לי פ אר, באת רי תיירו ת, כ מו ונציה וי ע ר
בו לון, כ ש מצל מ תו של ג׳ון א ל קו ס מנצלת כל א תר.
ז׳ א ק לין בי ס ט, כ א שפי ת ל מנו תאח רונו ת, וג׳ורג׳ סיגל,
כבן זוג ה הרודף א חרי ה ו מנ ס ה לשכנע או תהש תוו תר
על יו מ רנו ת ה מיטב חהמ סור תי, ותצ טרף א ליו בהקמת רשת

חובה לראות :
תיל״אכיב — !רוקמת התחוח, שחור־לבן
צבעים, דמי כיס.
חיפה — פדוירה, שומר היערות.
ירושלים — עד שהגט יפריד בינינו.

תל־אביב

רוברט מורלי: מיפגן פרטי
מזון מ היר, עו שי םאת כל מה ש מו ט ל עליה ם היטב
אבל שני ה ם עו מדי ם בצל, ב מי קרה זה, עם כל הכבוד
לכי שרונו תי ה ם. כי ה סר ט שיי ך כו לו, מ ת חיל תו ועד סופו,
לשח קן א חד, שבכל צעד מצעדיו, בכל הערה היו צאת
מפיו, בכל קמט של הגבות ובכל ניפנוף של כר סו הענקית,
הוא מ פו צץ אתהמסך בנוכ חו תו. הכוונה ל רו ברט מו ר לי,
שזכה סוף״ סוף לתפ קיד קולנו עי על פי מי דו תיו, כגדול
טו ע מי תבל, ו אינו מ ח מיץ א ף הזד מנו ת לנצל או ת ה. ז ה
סר ט שצריך ל ר או ת ולו ר ק בז כו ת המיפגו הפר טי שלו.

שחוו״לבן בצבעים (פאריס,
צרפת) — סאטירה על הקולוניאליזם ה אירופי,
בסיפור אודות צרפתים וגרמנים
בלב אפריקה, המרגישים חובת להילחם
בינימם, משום שכך נוהגים גם המטורפים,
אי־שם רחוק בבית. פרם אוסקר לסרט
הזר.
*;*ן* דמי ביס (דרייב־אין, צרפת)
— פרנסואד. טריפו מדריך פעם נוספת
ילדים, בסרט שובה לב על חוויותיהם של
זאטוטים בב״ת־ספר הממוקם בדיוק ב מרכז
צרפת. האנושיות ואהבת האדם
שבסרט זה מפילים כל מחיצת ביינו ילבין
הקהל.

ירושלים
עד שהגט יפריד בינינו
(ארנון, איטלי׳ה) — סאטירה סרקסטית על
הגבר האיטלקי, שמשלה את עצמו בי
הוא לובש המכנסיים, אבל לומד מהר
מאד שבעיני אשד, אינו שווה אלא כפר־ד;רבעה.
בימוי ציני של פיאטרו ג׳רמי.
דאסטין הופמן בתפקיד הראשי. חבל שזה
מדבר אנגלית.

דור מחאה
1במ>ם פושרים
ממס

ויין,

גלש

(בן־יהודה, תל־אביב,

פרטי

נערה יפה (יררשלים, ארצות־הברית)
— לואי מאל מנסה להציג עולם
מוסרי הפוך׳ בסרט ועל ילדה שגדלה בתוך
בית־בושת, המבוסס על זכרונות אמיתיים
מניו־אורלינם שיל תחילת המאה. העיצוב
האמנויתי והצילום משכנעים יו תר מן ה סיפור.

ארצות־הב־

ת) — ה חל קי ם השונים ה מרכי בי
םאתה סרט הזה עולי ם הרבה על סך הכל, או לי מ שו ם
ש ה בי מ אי, ג׳ר מי פול קגן, ו כ מו הו ׳גם השח קן הרא שי,
רי צ׳רד ד ריי פו ס ( ש הו א שו תף ב הפק ה) ,חשו כי חשוב
יו ת ר לו מרד ברי ם מ סויי מי םמא שר ל ק שו ר או תםי חד,
בעלילה הו מוגני ת ומגוב שת.
הדברי ם שחשוב לה ם לו מר, נוגעים בצור ה שיש לדור
המ חאה של שנות ה 60-׳ .מן התנועות ש ה תכוונו להפיל
אתה מי מ סד, מן ההעזה להא מין בעול ם שונה, זלס כן א ת
הבי ט חון ה אי שי עד כדי ביצוע מע שי ם קי צוניי ם, צמח דו ר
של מ תפ שרי ם, הפועלים היו ם ב מי סגר ת מיפלגו ת קונבנציה
נליות, ל מ ען מ ט רו ת קונבנציונליות•
הד מו ת ה מר כזי תבסרט, מוז ס ויין, הוא בלש פר טי,
ש לו מי אללמ די, ה מלוו ה ת מי ד על־ידי שני י ל דיו הקטני ם.
הוא מנסה, על־ידי ה תנכרו תו ל מי מסד, ל הפגין אתשא רי ת
העצמאות שנותרה לו מן הי מי ם ההם• א ש תו, שחי ה בנפרד,
צולל ת ל תו ך מיני פול חני ם פ סבדו״ד תיי ם, כדי ל מ צו א
בהם א ת הת שובו תשהמ צי או ת מ סרב ת ל ספ ק לה י די ד ה
מן העבר ו שותפ ה להפגנות מופיע ה שוב, כדי לגיי סאת
הבלש לעזר הבמ סע הב חירו ת של מו ע מד בל תי־ מ הפכני
לחלוטין
ה טי פו סי ם מענייני ם, הדי אלוגי ם שנונים, הפער בין הדו-

חיפה

ריצ׳רד דרייפוס: שארית העצמאות
רות מוצג היטב, ו ה מבוכ ה של אי די א לי ס טי ם ללא אי די א לי ם
באה לי די בי טוי בצורה נו קב ת ומשעשעת גם יחד• אלא
ש הסיפור, שצריך ל א חד א ת כל ה מר כיבי ם הללו, משכנע
״ ^ייי ץ פחות
ז הו א חד ה מי קרי ם שבהם הדרך מעניינ ת הרבה יו ת ר
מן ה מ טר ה ש אלי ה היא מו בי ל ה.

סדורה (אורה, ארצות־ה־

ברית) — סרט עצוב של בילי וילדר,
על ימה שהקולנוע מעולל לאנשים המש לים
את עצמם שהם שולטים יפו. חשבון־
ה מנפש
הן של הבימאי והן של כמד,
מ־שחקניו,
כמו ויליאם הולדן והילדגארדה
,ארדה

שומר היערות (אורל׳
ברית־יתמועצות — יפן) — הרהורים פ׳
פיים על ׳מקום האדם בטבע. כפי שה!
באים לידי ביטוי בשתי פגישות בין קציו
רוסי שמצייר את מפות סיביר, ל צייד מוני
׳גולי שחי שם כל חייו. בי מ אי: אקירה
קורוסאווה.

ה עו ל ם

הז ה

2179

<3ז6£11ז69!516ז 010׳ 153מ*01-קי
<ו0ז013ק?ס ^ז3ודז 16
1ז6רח,03ת0ו31ז0ג)ז00נ

<ו0ז0(3ק 355,3.5.3 1979 חז 196
חסו)3ז0קז 100

מצלמה על־קולית־לפיתוח ביו־וגע
פולארויד צועדת עוד צעד אחד קדימה
ומציגה את פולארויד סונאר-המצלמה עם
ניוון מרחק אוטומטי.
כל שעליך לעשות הוא ללחוע על הדק״
המצלמה. תוך אלפית שניה נשלח גל על־קולי
מהמצלמה אל נושא הצילום וחוזר ממנו, אל
המצלמה. בדרך זאת, העדשה מתמקדת
אוטומטית למרחק המדויק.
התמונה תתפתח לנגד עיניך בתוך דקות אחדות
נקיה, חדה, עם מיקוד מושלם.
שיטת המיקוד פועלת גם באפלה גמורה.

סיטונאים רא שיי ם:
נ י. אק ח בע״מ, נחמני 9נ תל־אביב
טלפונים 6$ ;6 2 5 6 ( 2 :ןוו .6

פולאוויד סונאו־הגל
העל־קולי בצילום

; 0גלעדיי ! לישראל

העולם הזה 2179

3ו 01 סב 1ס1ו 3 ^ 1חס 8
1 031x161*33ה313ח1

1׳ 0ו( 5״מומי״) י $ו ך

׳יייררז־ח 4
^ •יי ב ב חי ר ת מג־לבחור
במנהל על פי
החלטתו של המנכ״ל בלבד, היא תק דים
מסוכן ובלתי־חוקי.

>רא? # 0וןה 0 ת 1<1׳? 0ןית

מעתה ואילך יוכל לפיד לבחור כל בעל
תפקיד בכיר ברשות, ללא ועדת מיכרזים,
ולהכניס אנשים, שאין• להם כל מושג ב רדיו
או בטלוויזיה, ואשר כרטיס־הביקור
היחידי שלהם הוא דעותיהם הפוליטיות.
תופעה מסוכנת נוספת, בצורה שבה
נבחר מנהל־התוכניות החדש, היא עקי-
פתו של מנהל־הטלוויזיה, ארנון צול,ר
כלן .״המאפיה ההונגרית״ ,כפי שמכונים
ברשות ירון ולפיד, שהם יוצאי־הונגריה,
המשוחחים בינם לבין עצמם בשפת אמם,
לא הניחה למנהל־הטלוויזיה לבחור את

( 1ר < 161ן 1ג י 6ר <11

**57£ 05 0 -52£*1מ1
ה #רכל(ז ^׳ סחר׳ ) 6

בער 6אר׳וי/

1<1ר 1ח 1ת? הר׳ ק #/רה

ישיבות ועדת־החינוך של הכנסת לטיפול
בנושאי רשות־השידור, ותוציא מתיקיה
חומר רב, שהצטבר על הניהול הכושל
של הרשות בידי ירון.
אחרי שהחליט כפי שהחליט, נבהל ירון
מהחלטתו ושלח את דו ברו משה עמירב
לשכנע את כל העיתונאים, כי ״לירון אין
התנגדות שאנשים יופיעו בפני ועדת־החי-
נוך של הכנסת. היתד, זו רק אי־הבנה
פורמלית בין ירון לבין נמיר״.

הממזרי שלפא פו
בישיבת הוועד־המנהל, שדנה בזוג ה־סווינגרים
שהופיעו בתוכנית עלי כותרת,
שוב התחלקו הכוחות בין חברי הוועד-
המנהל בחלוקה הפוליטית הרגילה: ראו בן
ירון ושותפיו, אנשי הקואליציה, ביק רו
חריפות את התוכנית ואת ירדן יוזג״
דון, שהביא את הזוג למסך. ואילו אנשי
האופוזיציה טענו כי בתוכנית לא היה
כל רע.
אולם את הנימוק הפרוע ביותר לכך
שלא היה צורך לשדר את התוכנית העלה
שוב עורך־הדין אהרון פאפו. הוא טען
כי היו צריכים להתחשב בבני־הזוג ולא
להרשות להם להופיע על המסך, מפני
שאם הרבנים הראשיים צפו בתוכנית, והם
יצליחו לזהות את בני־הזוג, הם יכריזו על
הבנים שלהם כממזרים.
פאפו לא ידע כי השניים הוסוו ואופרו
עד ללא־הכר.

טל 93 0448 .

ל א אי כפתמההדל פו ת
לכל ישיבה שבה משתתף מנכ״ל רשות־השידור,
יוסף (״טומי״) לפיד, יש פתי חה
כמעט קבועה :״אני רוצה שתדעו

אי תן עמיחי,
ה ד ני ת

ח״פ נמיר
התקפה נגדית

מומחים להדברת ג׳וקים(תיקנים)

תודע ע ש

ו חו קי ם נ8״ים ובגדי ם.
רמת־גן. רוו מידי ע ץ 18תדלד גנ

0׳ל5 -6 780114 יי 6/מסרי* עסק 481/76

ב עיו תולב טי ם
ב חיי המץ
מאת
חד״ר

מרדכי זידמן
הוצאת

רשפים

צלומי־צבע
רק במעבדות הגדולות
והמשוכללות ביו תר בארץ ! !

מיבצע מצלמות

4ז 01 או\*/
אצל ״פוטו-ברנר״י
מבחר עשיר של מצלמות
כבר החל מ־ 280ל״י-

קניה — החלפה — מכירה
צלומי פספורט, בן־רגע !
בימי שלישי סגור כל היו ם!

פ ש 1בדנד
חיפה,רחוב החלוק ז?

מנהל מחלקת־התוכניות שלו, אלא הטילה
את התפקיד על עצמה, כלומר על לפיד.
מנהל הטלוויזיה הוא האיש שיצטרך לעבוד
אולם את
עם מנהל מחלקת־התוכניות,
לפיד אין זה מעניין.
הסיגנון של בחירת המנהל החדש ל־מחלקת־התוכניות
היה אותו סיגנון שבו
הודח מוטי קירשנכאוס. רק שלושה
אנשים ידעו מי הוא המנהל החדש. השלו שה
— ירון, לפיד ונושא כליהם, הדובר
!משה עמירב — שמרו זאת בסוד מוח לט,
עד להודעה הרישמית.

ברשת המנהל ה חד ש
למרות שלפני כשבועיים הוחלט כבר,
כי יצחק (״צחי״) שימעוני יהיה מנהל-
הטלוויזיה הבא, נראה כי התפקיד עדיין
אינו מונח בכיסו.
אנשי !משה דיין, אשר לישכתו של
ראש־הממשלה. מנחם כנין מסכימה אי-
תם, רוצים באלוף שלמה גזית כמנהל-
הטלוויזיה. בינתיים השיב גזית בשלילה
להצעות שהופנו אליו, אולם החפצים ביק רו
טוענים כי אפשר יהיה לשכנע אותו.

המר,

שר-החינוך והתרבות, זבולון
העלה מחדש את שמו של כתב הארץ,
דן מרגלית, כמועמד שלו לתפקיד. מר גלית
הוא ידיד של המר וטוען, שאם יציעו
לו את התפקיד ,״אני אשקול את זה ב חיוב.״
למרות
הכל נראה כי מועמדם של ראו בן
ירון ר טומי לפיד, יצחק שימעוני,
הוא שיקבל את התפקיד. ירון ולפיד רוצים
להוכיח, דרך שימעוני, כי אין פוליטיזציה
ברשות־השידור, וכי הם לוקחים אדם מבפ נים
לתפקיד הבכיר.

רון נגד הכנס ת
נראה כי הפרופסור ראובן ירון נפל
בפח.״ סירובו להרשות לסלים פתאל
ולעובדים אחרים של הטלוויזיה בערבית

מנהל פתאד
אסור לדבר
לכם, שלא איכפת
העיתונים.״

לי מה

כותבים עלי

אולם לכל ישיבה יש גם סיומת קבועה.
אותו לפיד, שלא איכפת לו, או מר :״אני
רוצה לקוות שמהישיבה הזו לא ידלוף
שום דבר לעיתונים.״

מאחרי המסך
שערורי הבר דיו
אחד מכתבי הרדיו, שלא מירושלים,
פוטר באחרונה. אותו כתב טוען, כי פוטר
מפני שמצוי בידו חומר מרשיע על אחד
מראשי הרדיו. אותו מנהל חושש כי החו מר
יפורסם, לכן הוא פיטר אוחו.
כתב־הרדיו מתייעץ בימים אלה עם עור־כי־־דין,
כדי לתכנן את צעדיו לגילוי
השחיתות, כביכול, של אותו מנהל בכיר
ברדיו, וכדי להעביר את רוע הגזירה
בעניין פיטוריו.

העולם הזה 2179

המצרים מודים
צופים רבים סגרו את מקלטי הטלוויזיה
בשלבים די מוקדמים של השידורים, מבי סאדאת
באל-
קורו של אנוור אל
עריש ובבאר־שבע. אולם ברור שלא היתד,
זו אשמת מחלקת־החדשות: הטכסים היו
משעממים ומגוחכים.
בישיבה שנערכה במחלקת־החדשות אח רי
המיבצע, חילקו הכל שבחים רבים
ליאיר אלוני, מי שהיה אחראי על ה־מיבצע,
שעבר כימעט ללא תקלות. התק-
לה היחידה היתה בתיאור טכס העברת אל-
עריש לידי המצרים, אולם היא נבעה מהפ סקת
המתח החשמלי באל־עריש, דבר ש היה
באחריות המצרים.

חודש לקבל שעורים מקריינים ואנשי-
ספורט בטלוויזיה, תוך ניסיון לראות אם
היא יכולה להיות קריינית על המסך הקטן.
גיילעדי הודיע לאנשי־הטלוויזיה כי ה־פעם
הוא לא י יתבע להעלות את יניב על
המסך, אלא אם כן הכל יאשרו זאת.

הטבנאים ל א גנ בו
תוכנית היוקרה של הטלוויזיה לחג
השבועות 70 ,שנה ושיר, שאמורה היתה
להיות מוקדשת ליובל ה־ 70 של העיר תל-

נראה כי גם המצרים היו מרוצים משי דורי
הטלוויזיה הישראלית ומהשירותים
שהיא נתנה למצרים, נשיאת הטלוויזיה
המצרית, תומאדה תוסיק, שיגרה טלקס
למנהל הטלוויזיה הישראלית, שבו הודתה
במילים חמות על העזרה ועל השידורים.

בחבב לי צווח
טלוויזיה טוענים כי הסרט נעלם רק בערב
שידור התוכנית, אולם שבוע קודם לכן,
כאשר היתה צריכה להיות משודרת בשי-
דור־חוזר התוכנית ארץ טרופית יפה, נית נה
לפתע הוראה, להחליף את תוכנית
הסמבה ב שידור־חוזר אחר, של הגבטחרוך,
ולשמור את ארץ טרופית יפה לערב חג
השבועות. כך שעל התקלה כבר ידעו
יותר משבוע לפני מועד השידור, אך
שמרו זאת בסוד, בתיקווה למצוא את סרט
ההקלטה האבוד.

הכתב ויקטור נתמיאס, יליד מצריים,
ומי שביקר באחרונה בקאהיר ובאלכסנ דריה׳
נשלח לסקר את ביקור אנוור
אד־סאדאת ללא צוות.
נחמיאס ז?תבקש להכין כתבה על האישים
המלווים את סאדאת, אולם מנהל מחלקת-
החדשות, חיים יכין, הסביר לו שאין
לו צוות פנוי למשימה, לכן יהיה על נח-
מיאס לשדר את רשמיו מהאולפן.

קריינית חדשה
נראה כי מנהל מחלקת־הספורט, אלפס
גילעדי, אינו מוותר על היופי הנשי.
אחרי שגילעדי נכשל בבחירה הקודמת
שלו, רחל (״חלי״) חיים, כקריינית ב־מחלקת־הספורט,
למרות שהטיל עליה את
כל יהבו, הוא מצא עתה מועמדת חדשה.
אורלי יניכ, מי שמשרתת בשירות-
קבע בגלי צה׳׳ל כקריינית, תתחיל בעוד

כתב נחמיאס
ללא צוות
אביב, לא שודרה ופרשת אי־שידודה היא
נושא לחקירה בבניין הטלוויזיה.
אחד משלושת סרטי ההקלטה של ה תוכנית
נעלם למחרת הקלטתה. אמנם ב
,זחילה
חשדו בטכנאים. הטכנאים סרבו
לערוך את התוכנית, מפני. שהיא צולמה
בשעות שבהם הם היו בסנקציות. אולם
בסופו של דבר הסכימו הטכנאים לערוד את
הסרט.
כאשר התברר כי הסרט נעלם, כפי
הנראה בתל־אביב ולא בירושלים, הופנו
עיקר החשדות אל הטכנאים, אולם חקי רה
מדוקדקת העלתה כי הפעם לא היתד! זו
אשמת הטכנאים.

״ 0ט 1ס 0£0ת\ * 1א 0וז 4א £8ז או״ המועדון
הבינלאנמי לוידאו שם רכח לונדון -ע 1מר
לפת 1חבע תי ד הקרוב בי 1ת ר את סניפו
בישראל. חברזת בם 1עד1ן זה תאפשר לך
להביא לביתך. תשרת סם השוה לכל
נפש, מבחר עצ1ם של תכניות ביחר 1סרטים
משלים. החל מסרטים קלסיי ם ברתמת
־חלף עם הרוח־ ו־זוהר בדשא וער לסרטי
מדע ביריוני חדישים כ־מלחמת הכוכבים־
ושד.

מנהל הטלוויזיה, ארנון צוקרמן, נכ לחקור

לעובי הקורה. צוקרמן החל
בעצמו היכן הסרט ומי אשם שנעלם. כאשר
נודע לצוקרמן כי הוצאות הפקת הסרט
עלו על 300 אלף לירות, הרבה יו תר מהמ תוכנן,
לא היה גבול לכעסו.
צוקרמן אינו מאשים את מפיקת הסרט
אחרונה דיין. הוא טוען, כי ״אהרונה
קטנה מדי בשביל להאשים אותה.״ לד בריו,
האחראי הישיר על הביזיון הוא
מנהל מחלקת־הבידוד של הטלוויזיה, חנוך
חסון. אמר צוקרמן לידידי ם :״לא די ש חסון
אינו עושה כימעט דבר, כשהוא
כבר עושה משהו, אי אפשר לדעת אם
זה טוב או לא טוב, משום שזה נעלם.״
בהנהלת רשות־השידור הועלה הרעיון
לפנות למישטרה, כדי שתחפש את הסרט
שנעלם, אולם נראה כי בסופו של ד בר
ינסו לטייח את הביזיון ולעבור לסדר היום
על הפסד של 300 אלף לירות, מבלי להסיק
כל מסקנה.

על מנת להעניק ללקוחותינו את השרות
הטוב ביותר ולמען הכנת מבחר סרטים אשר
יתאים לטעמך. דרושה לנו עזרתך. תלוש
השאלון הם צ־ב יתן לנו תמונה על המכשיר
שבביתך ועל סוגי הסרטי םוה תכניו ת
החביבים עליך. אנא מלא את התלוש
ושלח אותו אלינו לת.ד 45196 .ת־א.
נשמח לשמור אתך על קשר.

לכבוד:

״ 01118כ<£ס * 1 ¥1א 10ז * א 1£8א 1״
ת. ד 45196 .תל אביב.

הסרטים החביבים עלי הם: סרטים קלאסיים, מחזות מצולמים. ס ר טי מתח.
מדע בדיוני. מערבוני ם. קו מ דיו ת, סדרות טלוויזיה. ת כניו ת בירור.

אני זקוק לתרגום בגוף הסרט (בתשלום נוסף) כן, לא.
ברשותי מערכת ויראו מתוצרת --דגם
הפועלת בשיטת3 :ת \/א מ רי ק אי ת,
ו\/ו 3£0/שמק-שסס,
ערוץ קליטה: שניהם= ,ן ןן ע1 ,זת/ן
< שמי
כתובתי:
1׳ * אנא שלח אלינו שאלון זה. גם אם אינך יודע את כל הפרטים
על מערכת הוידאו שלך. פרוספקט ורשימת סרטים 11 מפורטת יישלחו לפונים.

ה עו ל ם

הזה

2179

יום רביעי

• מגזין לנוער (.)6.32
עפעאף עווד מביאת בתוכניתה
סרט קצר, שבו משחקים תל מידי
תיכון טרסנטוז ביפו, על
היחסים בין ילדים להוריהם
במיגזר הערבי. אחרי הסרט
יתקיים דיון בהשתתפות שני
נערים המשחקים בו, אחד
ההורים ופסיכולוג.

על אדונים ומשר

ם 8.00 ליידי מארג׳ורי
סיימה את פרשת הסחיטה והיא
נוסעת לאביה החולה בסאוות-
וולד. בינתיים מגיע לבית אחיו
של ריצ׳ארד, ארתור, שהוא
רופא כפרי. בין האחים נוצרת
מתיחות, בגלל קינאתו של
ארתור, המכוון את חיצי־זעמו
אל עברו של המשרת הראשי,
הדסון. מתברר כי הדסון מנהל
חיים כפולים — של משרת
ושל לורד — וארתור מגלה
זאת.

אוהרה. האץ׳ מנסה להתקרב
אליה אך היא דוחה אותו. הסוף
הוא שהאץ׳ מקבל מכות, מהסוג
שלא קיבל אף פעם בסידרה
זו, וזוכה לרחמיה של הזמרת
ולגילוי התעלומה.
• בועות 11.10ג׳סי-
קה מחליטה לגמור את פרשת
יחסיה עם מאמן הטניס פיטר,
אך לפני שהיא עושה זאת
״תופסת״ אותה בתה קתרין
״על חם״ .קלר מביאה לניתוק
יחסים בין צ׳סטר ליונה, פיל גשו.
מאהבו של ג׳ודי החליט
לעשות הסוואה ולצאת עם
בחורות, ולכן מחליט ג׳ודי
לעבור ניתוח להחלפת מין,
כדי שהוא יוכל להיות חברה
שלו. דני ממשיך להתנכל ל אביו
החורג, ברט, כשהוא
מנסה להתנקש בחייו בעזרת
אקדח, סכין וחוט טלפון.

גט ללילי, והמאוכזב הגדול הוא
ארתור, המבין סוף־סוף שהוא
לא כל כך בשביל לילי.

• מחסלים את הפורשים
10.55 לפרק זה אפ שר
היה גם לקרוא ״מחסלים
את מק־גארט״ .מק-גארט חו שב
שהוא יכול להעמיד לדין
את הפושע קום צ׳י בעוון רצח,
אולם עד התביעה הראשי שלו
נאלם בעדות, ומק־גארט נמצא
במצב מביך.

שב ת

• חידושים והמצאות

• חיי מול ייר 10.00
הטלוויזיה פותחת הערב בהק רנת
סידרה חדשה על חייו
של ז׳אן באטיסט פוליין, הידוע
יותר בשמו הספרותי, מולייר.
הסידרה מתחילה בשנתו ה־23
של מולייר, עת הוא זונח את
לימודי המישפטים ומחליט, ב ניגוד
לרצון אביו, להיות שח קן.
הוא מצטרף אל מדליין
בדאר, גם כאהובה וגם כחבר
בלהקת שחקנים שבה היא
משתתפת. את תפקיד מולייר
מגלמים שניים: רודה מירמון,
כמולייר הצעיר, וז׳אן פייר
דארא, כמולייר המבוגר. מד־ליין
היא מריאן קונטל, ובתה
קרוליין סלויה,
של מדליין,
היא זו שאותה נושא לאשה
מולייר.

• פסטיבל הזמר (.)10.50
פסטיבל השידורים החוזרים של
מחלקת התוכניות נמשך. ה ערב:
החלק השני של פסטיבל
שבו מופיעה להקת
הזמר, ונערכת שלום 79 הריקוד ההצבעה.

יום ש1י
• הלורד הקטן (.)5.30
הסידרה החדשה לילדים, ש אותה
היתד. צריכה הטלוויזיה
להתחיל לשדר בשבוע שעבר,
נדחתה להשבוע בגלל ביקור

להרוג שוטר: קיט, בייקר, פטן ומולדאור

• פ לי ס ר 6.32 הפת רון
לבעיית דולפין הצי שהש תולל
נמצא בחלק ב׳ של
התוכנית. באד מציע להביא
את פליפר לשמורת הדולפינים
של הצי, כדי שהוא ירגיע את
הדולפין במדים.

• מושחל, השבוע 8.00
מוקדש כולו לכדורסל. חלק
אחד מהתוכנית יוקדש לקטעים
נבחרים ממישחק הכדורסל ש נערך
ביום הראשון בין נבחרות
ישראל ופורטו־ריקו ביד-אליהו,
ואילו החלק השני יוקדש ל אליפות
אירופה בכדורסל.

• בלדה לבחורה ר ד
מנטית 0.30 שם כזה
יכול להיות רק לסרט מהסידרה
סטארסקי והאץ׳ .אדם העומד
להעיד נגד הפושע ניק פינץ׳,
שאותו מגלם השחקן מלאכי
תרון, נרצח, ושפתון שנמצא
ליד זירת הפשע מוביל את
השוטרים אל זמרת, שאת
תפקידה מגלמת השחקנית ג׳ני

הסכנה היא של ואן דר ואלק.
אשה צעירה פונה אליו וטו ענת
כי בעלה מתכוון לרצוח
אותה. ואן דר ואלק עוקב
אחרי הבלש הפרטי, שעוקב
אחרי האשה, ומוצא עצמו
לפתע מול לוע אקדח, ואחר
כך קשור ועקוד. אשתו, ארלט,
והבום שלו, סמפסון, מצילים
אותו לבסוף.

יום שי שי

הדולפין

לאוהדי פליפר — הזדמנות
נוספות לראות דולפינים ב-
סידרה המוקדשת היום לדול פין.

קרואן

הלוחשת

5.32 הסרט הערבי של
השבוע הוא עלילה מסובכת,
תוצרת מצריים. משבר כספי
הפוקד להקה אמנותית גורם
להתפרקותה. חבריה מוצאים
עצמם מסובכים בפרשיות של
רצח, הימורים, אהבות ובגידות.
בין השחקנים: סוהיל רמזי,
נבילת עבוד, יוסף שעבאן ו טמיר
צברי.

• באה שכת 8.05
הרב שמואל אבידור הכהן
מארח השבוע את הזמרת בת
ז ד 14 מפסטיבל הזמר, גיתית
שובל.

• עלייה לכמה 0.20
לילי לנגטרי נמצאת בהריון,
תוצאת הרומן הקצר שהיה לה
עם הנסיך לואים מבאסנברג,
וברטי הטוב והמסור עוזר לה
לעשות את כל הסידורים הדרו שים
כדי שקלונה לא יוודע
ברבים. ארתור ג׳ונס, המאוהב
בלילי, מארח אותה ואת אמה
באי המרוחק שלו, וזאת מבלי
שהוא יודע לשם מה הן צרי כות
להתבודד. ארתור לנגטרי
נשלח לאמריקה ואילו ביתם
של לילי וארתור נמכר, כדי
לשלם את חובותיו. ברטי שולח
ללילי סכום נכבד של כסף
ושולח אותה לפאריס, כדי
ללדת שם. אן־ מאיר נולדת,
ולילי שולחת אותה עם אמה שזו לכל
ומספרת
לג׳רסי
אחייניתה. אדווארד מסרב לתת

מולייר: סלויה
יוס שני, שעה 10.00
אנוואר אל־סאדאת בבאר־שבע.
יש לשים־לב במייוחד למי
שמגלמת את תפקיד אמו של
הלורד הקטן, ג׳ני לינדן, אשר
את דמותה אפשר לראות מדי
שבוע כידידתה הטובה של
לילי לנגטרי.

10. 6
הסידרה
8.00 במיסגרת
ספארי במכסיקו מתאר ג׳פרי
בוזוול, מי ששהה עם צוות־צילום
ששה חודשים בג׳ונ-
גלים, את חיות. היער — מה פרפרים,
דרך התוכים, ועד
לקופים. הוא שולח בעזרת
מצלמתו קריאת-עזרה לעולם
כו לו: הצילו את הג׳ונגל.

החבובות

בתעלולים־פעלולים ממשיכים שלהם, כאשר סמארט מגיע,
בעקבות המפה שמצא, למים־
קדת האירגון היריב, ומשם
לבית־החולים שבו עומדת אש תו,
סוכנת ,99 ללדת. אולם
לא רק הוא מגיע לשם.

• תן הזדמנות 0.30
התוכנית, שירדה מהמסך בגלל

מרחוב

ההפתעות 8.30 כדי ל שמור
על שלוותם הנפשית של
הילדים אסור לתת להם לצפות
הערב בסידרה זו, שאותה הם
כל כך אוהבים. אורחת החבו בות
הערב היא לא אחרת
מאשר רחל וולש.

• הצילו את הג׳ונגל

למישפחה

• סמארט ואשתו 8.30

• להרוג שוטר 10.00

יום ראש1ן

12. 6

התוכנית מוקדשת כימעט כולה
לנושא הביטוח־הלאומי במיגזר
הערבי. רמזי ג׳רג׳ורה, איש
הביטוח־הלאומי בנצרת, מסביר
לסועאד קראמן, כיצד ולמי
משלם הביטוח־הלאומי קיצבות
זיקנה ושאירים. התוכנית תס תיים
בתצוגת־אופנה של בגדי ים,
המוכיחה כי המראה הנוצץ
שולט השנה גם בבגדי־הים־
והחוף וגם בבגדי־מארחת. אל
הבדים הנוצצים יש להוסיף,
הרבה אביזרים מבריקים, ולא
רק במיגזר הערבי.

6.30 ליאונארדו דה־וינצ׳י
צייר את לב האדם כמשאבה,
ולא כמקום מושבם של הרג שות.
אולם הפרק הראשון
בסידרה זו מביא צילומים
מדעיים של הלב, שבאמצעותם
אפשר לאבחן כימעט כל מחלה
בגוף. מרבית הצילומים נעשו
בעזרת מחשב. שני פרקים
נוספים בתוכנית של הערב
מראים דרכים שונות וחדישות
לצילומי פנים הגוף.
סרט המתח של הערב הוא
שניים.
ראשון מתוך פרק אוורט ווקר, שאותו מגלם
השחקן לואיס גוזט, הוא מי
שהוגלה מארצוודהברית, שב
כדי להקים כוח
למולדתו,
מחתרתי־טרוריסטי. הוא מת קשה
למצוא אנשים הדוגלים
בערכים המיושנים שלו, עד
שהוא קורא בעיתון על רצח
אכזרי וחסר־טעם של שני
שוטרים בניו־יורק. כאן מת חילה
העלילה להתפתח, כש-
ווקר מצליח להקים לו צבא
קטן של פסיכופאתים ומעמיד
את המישטרה על רגליה. בין
השחקנים: הזמרת ארתה קיט,
ג׳ון דון בייקר, ג׳ויס ואן פטן
ודיאנה טולדאור.

יום ש לי שי

שבת, שעה 10.00

שי1ו1>1וויוו

יוס שני, שעה 5.30

11. 6

• חם ידעו מה שהם
רוצים 10.00 הבמאי גר־מון
קנין כתב וביים את הסרט.
קנין הוא זה שכתב גם את רק
אתמול נולדה. איכר ממוצא
איטלקי, שעבד קשה כל חייו
כדי להגיע לפיסת אדמה מ שלו,
בוחר לו באשה בהת כתבות.
למרות שאינו צעיר,
הוא עדיין תמים בכל מה שנו גע
ליחסים בינו לבינה. לעו מתו,
הכלה שבחר היא בלונ דית
צעירה וחתיכה, מנוסה
היטב בחיים. היא אמנם מכירה
לו תודה על שבחר בה, ועל
נכונותו להעניק לה ביסוס
בחיים, אך אינה יכולה להת גבר
על רתיעתה מצורתו החי צונית
ועל המשיכה אל שותפו
הצעיר. בתפקיד האיכר מופיע
צ׳ארלם לוטון ואילו הכלה
החתיכה היא אחת השחקניות
הטובות שהיו בהוליווד, קרול
לומבארד, מי שזכורה מהסרט
להיות או לא להיות.

הנסיך־ הקטן: לינדן

שעה!־׳אחת׳־׳קודם

0.30 התוכנית שירשה את
השעה השלישית. לפני חודש
גרם טומי לפיד סערה על לא
מאומה, כאשר ניסה לפסול את
המנחה הקבוע שלה, יגאל
עילם, בדיון על האוטונומיה.
אם לא יקום איזה לפיד חדש,
תוקרן התוכנית שתוקדש לתנו עות
המחאה נגד המימסד הפו ליטי.
שתי התנועות שתעמודנה
במרכז התוכנית: גוש אמונים
ושלום עכשיו. התוכנית והסרט
התיעודי שהוכן למענה ינסו
לענות על השאלה, אם תנו עות
אלה הן תנועות רעיוניות
או אמצעי-לחץ פוליטיים.

ם ב3ה

(.) 10.30

תן הזדמנות: הולצמן
יום שלישי, שעה 9.30
סיכסוכים בין המפיק שלה לבין
המנחה, מייק בורנ ש טיין, חו זרת
בלבוש חדש. רותי הולצ־מן,
הוותיקה ביו תר בשוקולד
מנטה מסטיק, תנחה את ה תוכנית,
כנראה על פי הור אותיו
המדוייקות של הבמאי.

רק כשהשחור
הוא שחור,.
וחלבו הואלבו־אתה
רואה
תמונה טובה.

במה שעות בשבוע אתה מבלה מול מסך
הטלוויזיה? אלה א מורו ת להיות שעו ת
של מנוחה, של בילוי והנאה.
כשאתה רואה את סטארסקי בטלוויזיה,
אתה רוצה לר או ת אותו ולא צללית
מטושטשת שלו .״זניט׳׳ ארה״ב השקיעה
ע שרו ת מיליוני דולרי ם כדי שאתה תראה
תמונה טובה, והתוצאה-״זניט״ ^•מ 5161ץ8
המבוקשת בבל העולם.
לכן, כשאתה נכנס לחנות טלוויזיות, אל
תחפש ״ארגז׳׳ יפה. חפש תמונה חדה
וברורה, כי זה מה ש ח שוב בטלוויזיה.
נסה את כל הטלוויזיו ת בחנות.
את זניט \>*תז 510ץ 8תזהה בנקל ל פי
המסך עם
התמונה החדה.

זניט ^•וח 510ץ- 8 הטלוויזיה שתראה לך
תמונה טובה.

7 0ני תתע שיו ת ב 1/״ מ מפעל 1תניה.טלי 053-35291 מבירזונ:תל אביב.טל• . 03-249648 חיפה 04 510012.

במדינה
א סירי ם
ב וז ג לו ל א 3ג1־
לכידתו ש 7אהרון
הבורחים מן הכלא
הפריכה שמועות עקשניות
״סבלנו מספיק, איננו רוצים לדבר יו תר,״
אמרה אמו של גבריאל במגלו, אשה
נאה לבושה בקפטן אדום. המישפחה סב לה
יסורים רבים מאז ברח במגלו יחד

הסתכלי במושב האסלה הישן שלד
ואין ספק שתרצי להחליפו במושב
״הדר״ החדיש של ״תמה״:
* מיוצר מ חו מרמ עולה?-21ט ב־12
גוונים מר היבים שיתאימו לכל צבעי
החר סינ ה מ תו צר ת הארץ ו מ תו צר ת
חוץ.
* כבד ומלא; מעוצב בצורה אוירו דינ מי ת
חדישה ה מונ ע ת הצטברות לכלוך.
* בל ה חיבורי ם מיוצרים מ חו מ ר גמיש
בל תי שביר ובל תי מ חלי ד־ 6א ¥ 1 .0א/
* מ ת אי ם למ. א $4 .ו*ל מכון הסגנים
הישראלי.
הדר של תמה עדיף על בל תוצר ת
חוץ ב איכו תו וב מיו חד ב מ חי רו!
להשיג ב חנויו ת מו ב ח רו ת
ל חו מרי סני ט צי ה
ו אינ ס טל צי ה
ובר שתות ה שיווק.

הדו־של

אסיר בוזגלו

תמה

חופשה קצרה

תעשיות משמר העמק גלעד טל 991171 .־04

גלריה שחף

קבלת מודעות
לכל העיתונים
במחירי המערכת

רה׳ ססטר ,4יפו העתיקה

ממשיכה להציג את תערוכתו של הצייר

שאול

נמרי

פירסו אידיאל
אבן גבירול 110 תל־אביב
(פינת אנטוקולסקי)
טלפון 227118 ,227117

בסיגנון היפריאליזם ישראלי

הקהל מוזמן

תן טרמפ
לחייל

עם שבעה מחבריו מבית־סוהר רמלה, ב ינואר
השנה.
אחד אחד נתפסו בל השאר ורק בוזגלו
היה חופשי. המישטרה לא הפסיקה לד,מ די
ד את קרוביו וידידיו. וצוות החקירה
שהיה ממונה על תפיסת במגלו הרגיש
מתוסכל ועייף. אחיו של בוזגלו נעצר
כמה פעמים ושוחרר, מעקבים נערכו ב־עיקבותיו
כל הימים וגם שאר בני ה־אחרים אנשים מישפחה
הוטרדו ׳ .כמה
נעצרו גם הם באשמת מתן מחסה לבו־זגלו
למרות שעדיין לא נתפס.
עיסקה עם המישטרה. בעולם ה-
מישפטי החלו נפוצות שמועות שונות על
הסיבה לאי־תפיסתו של במגלו. אחת ה שמועות
העקשניות אמרה, ני בוזגלו עשה
עיסקה עם המישטרה — כי הוא אשר
הסגיר את כל חבריו, תמורת הבטחת דד
מישטרה לתת לו חסינות מתביעות מיש־פטיות,
הברחתו לחוץ־לארץ ושיקומו במ דינה
אחרת.
ניקמתו של העולם התחתון על בגידה
היא ניצחית. אין סליחה ורחמים על בוג דים.
וגם לארצות רחוקות תגיע ידם של
הנוקמים.
לכידתו של במגלו בשבוע שעבר הבי אה
קץ לדיבורים הללו ור,פריכה לחלו טין
את מתיאוריה הזו. בוזגלו לא בגד ב חבריו
והוא חזר לשהות עימם מאחרי
סורג ובריח אחרי תקופת חופש קצרה.
נשארו עדיין תמיהות רבות על מקו רות
כספו, ועל הזמן הרב שחיכתה ז ד

ה עו ל ם

הז ה 2179

מישטרה עד שלכדה אותו, למרות ש תנועותיו
היו ידועות. אולם יש לשער
שגם לכך יימצאו תשובות במשך הזמן.
הוריו של בוזגלו ומישפחתו
להתראיין. הם רוצים קצת שקט.

מסרבים

דרכי אדם
הלב האס
הכרזה שגדזזתה
עז־ידי חכרת הביטוח
ייצגה את ישרא?
־ בכבוד ביריד בוזדגיה
לולא היתד, חברת־הביטוח בררנית כל
כך, לא היתד, מדינת־ישראל מיוצגת הש נה
בתערוכה הבינלאומית בבולוניה, אי טליה.
מישרד
פירסום תל־אביבי פנה למאיירת
וד,גרפיקאית אלונה פרנקל. היה זה לק ראת
השנה החדשה. הפירסומאים ביקשו
הצעד, ללוח־שנה עבור חברת־ביטוח יש ראלית.
חברת־הביטוח רצתה שהציור יביע
ביטחון; אופטימיות, חופש ואהבה. אלונה
ידועה כמאיירת ספרי־ילדים מוכשרת, ולכן
ציפו כי היא תוכל להביע את כל האלמנ טים
הללו בצורה גרפית מושכת.
אלונה הכינה ציור, שהקשת הססגו נית
ביטאה בו את הביטחון, שני היל דים
בעלי הכנפיים סימלו את החופש, ה אופטימיות
והעתיד. הלב האדום, שאותו
החזיקו בידיהם, ביטא את האהבה.

שביקרו בתערוכה, והפסדה של חברת-
הביטוח יצא בשכרה של מדינת־ישראל.
מישפט הרווק ה מ של
מזונות לאש תו
ביודהמישפט המחוזי
קבע שהאיש
נשוי. האס יבריז
בית-חדין הרבני שהוא רווק?
ארבע מאות אורחים אכלו ושתו ושמ חו
בחתונתם של מנשה ותמר דז׳אנשווילי,
באולם־חתונות בלוד, בדצמבר .1977
הכלה היתה אמנם רק בת ,15 אולם היא
היתד, מפותחת כראוי -והאורחים, כולם
יוצאי גרוזיה, לא ראו בנישואין אלה השחרחורת משהו יוצא־דופן. הנערה
הגיעה לפרקה, הוריה מצאו לה חתן
כלבבם. הרב הגרוזיני חיתן אותם כמינהג
יהודי גרוזיה, ואושרם הובטח לעד.
אלא שלא כך רצה הגורל. לאחר שהת גוררו
יחדיו כמה חודשים, בבית הורי ה חתן,
נתגלעו ביניהם מריבות. הבעל הת לונן
כי הכלה עדיין ילדה קטנה, אינה יו דעת
להתנהג ומעליבה אותו. היא אפילי
אמרה לו כי הוא שמן, ועל כך אינו מוכן

טיולים

אירופה
אר הייב

וקנדה

מישרד הפירסום התלהב מההצעה ומי הר
להגישה ללקוחו. אולם הסתבר, כי
המומחים לאמנות של חברת־הגיטוח לא
אהבו את הציור. הם דחו את ההצעה,
וקיבלו תחתיה ציור מתקתק של נער ו נערה
מחזיקים ידיים.
הציור המקורי הוחזר לאלונה, ונדד ל מגירה
שבארון. שם היא מחזיקה ציורים
כאלה, לשימוש כמתנות לידידים בימי
הולדת ושמחות.
לאחר זמן קצר
53 מתוך .285
קיבלה הזמנה להשתתף בתערוכה שעמ דה
להיערך ביריד בולוניה לספרי־יל־דים.
היריד נערך כל שנה, והוא נחשב
לגדול מסוגו בעולם. ומאחר ששנת 1979
כ־הוכרזה
על־ידי האומות־המאוחדות
שנת־הילד, ערך יוניצ״ף, קרן הילד של

אד הייב ומכסיקו

ה מז ר ח

ד, ד חו ק

א מרי ק ה
דרו ם ומכסיקו גראפיקאית פרנקל
— ההפסד

< 11ו <1ס״9ס1>01
ף7ו<| ~7 1(0011 1011ח118
()# 1(10 ) 1111ס ו 0ז<צ 01ח 0ו 01ח) 16 וזו

הכרזה שנדחתה
שכר —
האומות־המאוחדות, תערוכה של כרזות ש נושאן
היה שנודד,ילד.
אלונה ייצגה את ישראל בתערוכה זו
לפני שנתיים, וכאשר קיבלה את ההזמנה
הנוכחית נזכרה מייד בכרזה שנדחתה על־ידי
חברת־ד,ביטוח וחשבה כי היא תתאים
לנושא. היא הוציאה אותה מהמגירה, הו סיפה
את הטכסט הנדרש, ושלחה אותה
לבולוניה.
מתוך 285 כרזות שנשלחו לתערוכה נת קבלו
53 בלבד. זו של אלונה היתד, בי ניהן.
מתוך 25 מדינות שניסו את מזלן
נבחרו רק .15 ישראל יוצגה על-ידי ה ציור
שנדחה על־ידי חברת־הביטוח.
שני הילדים החזיקו את הלב האדום
מתחת לקשת בשמים לעיני כל האנשים

לסלוח. הוא ביקש אותה לאסוף את מטל טליה
ולחזור לבית הוריה.
תמר חזרה לבית הוריה, כשהיא בהר יון
מתקדם. אחר כך הגיעה תביעה לבית־המישפט
המחוזי בתל-אביב נגד מנשה.
היא דרשה ממנו תשלום מזונות, שכן
כאשר נישאו הוא התחייב לכלכלה ולפר נסה.
רוכל
בשוק. הבעל פנה אל עורכת־הדין
כרמלה חנוך, וזו, לאחר שבדקה את
טכס הנישואין, נוכחה לדעת כי הרב ש ערך
את הטכס איננו רב בישראל, ואינו
מורשה לערוך טכסי נישואין. לכן טענה
כי מנשה אינו בעלה של תמר, ואינו חייב
במזונותיה.
במהלך הדיונים נולדה לשניים במזל-
טוב בת ושמה ציפירה. האב המאושר אמ נם
מכיר בבתו ומוכן לשלם את מזונו תיה,
אך את תמר אינו מוכן להחזיר
לביתו ואינו רוצה להכיר בה כאשתו.
לפי דיני ישראל אין להשיא קטינה ב גיל
,15 ללא היתר מייוחד, והיתר כזה
לא ניתן לתמר. החתונה התקיימה אמנם
כחתונה רגילה, אולם ״הרב״ שהשיא את
השניים היה יעקוב פישחדה, רוכל בשוק
של נתניה, שאינו מורשה לערוד קידו שין.
לפי
הדין היהודי, החל על הצדדים, הרי
למרות שהרב אינו רב יתכנו נישואיהם

טיולים מיוחדים
ל צ עירי ם
פרטים והרשמה בכל משרדי הנסיעות

אירופה טוו ש

!£0000*10005

(המשך בעמוד )64
קו(ההנן ן!0

ה עו ל ם

הז ה 2179

במדינה
(המשך מעמוד )63
במיקרה זה, אם התמלאו כמה דרישות
הדת היהודית: אם קידש החתן את הכלה
שהיא
ב״שווה פרוטה״ (כרגיל, בטבעת
רכוש הבעל) ,במטרה לשאתה לאשה, בפני
שני עדים כשרים.
מנשה קידש את תמר בטבעת, אלא ש־היתה
זו טבעת שנתן לה זמן מה לפני
הטכס, ובעת החופה היתה זו רכוש הכלה.
גם העדים שנוכחו בקידושין לא היו עדים
כשרים לפי דיני ישראל, שכן כולם היי
קרובי מישפחה של החתן והכלה.
ל פי הרמב״ם. טרח עורך־דינה של
הכלה, שמואל צאנג, וחיפש סימוכין ב ספרות
הרבנית וההלכתית, כדי לבסס את
הנישואין. וכך מצא, כי אחד העדים היה
מקורב לכלה רק בכך שסבתו וסבתה היו
אחיות. קירבת מישפחה כזו, לפי הרמב״ם,
הינד. די רחוקה כדי להכשיר את חנני
בן־משה כעד לקידושין. העד הכשר השני
לא היה אחר מאשר ״הרב״ פישחדה. שכן
אפילו אם איננו רב, הרי אין הוא קרוב
מישפחה, ולכן מתאים לעדות.
את עניין הטבעת ביררו הצדדים, ולב סוף
קיבל השופט, אלישע שיינבוים, את
גירסתו של צאנג, כי טבעת שניתנה קודם,
עדיין מספיקה-לקידושין, אם ניתנה מתוך
כוונת הצדדים לקידושין.
אי לכך מצא השופט כי השניים נשואים

עים, לעצור לרגע את המונית בוואדי
ערה. הנהג עצר והמתין. מתוך המכונית
יצא הצייר הערבי סאלים עזאיזה, הת יד
קדם
בזהירות לעבר השיחים׳ ,שלח
בזריזות ותפס ציפור בז. בעודו נאבק
עימד, נכנס חזרה למונית וזו המשיכה דר כה
לתל־אביב.
הבז הוא ציפור טורפת, העטה מלמע לה
על טרפה, נועצת בו את ציפורניה ה עקומות
והחדות וקורעת במקורה נתחים
מהטרף. ציפור זו היתד, נפוצה באירופה
בימי־ד,ביניים, ועד היום משתמשים בה
הערבים בנסיכויות־המיפרץ כציפור־ציד.
הם נושאים אותה על כתפם, ומשם היא
מסתערת כדי לצוד עבורם איילות וארנ בות.
סאלים,
לעומת זאת, הוא צייר, וכל
עניינו בבז — הוא לצייר אותו. הוא מת כונן
לקראת תערוכה חדשה משלו, בה
יציג 40 תמונות של הבז בילבד.
סאם הבז. הצייר בן ד,־ ,28 נולד ב כפר
דובדייה שלייד הר־תבור למישפחה
ערבית מוסלמית המונה 14 נפשות. לפני
תשע שנים התחיל ללמוד בבית־ספר גבוה
לציור בתל-אביב. עם תום ארבע שנות
הלימודים, עסק בהוראת הציור ובחינוך
משלים בכפרו. לפני שנתיים עבר להת גורר
בתל־אביב וכיום הוא מלמד ציור ל ילדים
ערביים ביפו. עד כה הציג שלוש
עלי געגועים לחברים
עובר תאה.
הבז.

כלה דז׳אנשווילי ואביה כבית־המישפט

תי אותו, נתתי לו לאכול בשר־חי מתוך
ידי. ברגע שהוא בא אלי לאכול, ידעתי
שהוא מאולף. אחר־כך התחלתי לצייר את,
תנועותיו. קראתי לו סאם, על שם הטיל
זורק לו חתיכת
הרוסי, כי כאשר אני
בשר באוויר הוא תופס אותה כמו טיל.״
סאם וסאלים מיודדים כבר שלושה שבו עות.
הוא מתעתד לסיים את סידרת ציו ריו
בעוד חודש ימים. בינתיים, כל מי ש בתל־אביב,
ורואה את ביתו לייד
הציפור הטורפת על מירפסת ביתו, מש אוהב
ואני
מה שאני
מצייר
״אני
אוהב מה שאני מרגיש. אני אוהב את
אני מקווה
כמו חבר שלי. הוא שהוא לא יעזוב אותי,״ אומר הצייר.

עוה כמוו ת אד^1.ה

טבעת לבת 15
כדין, והמליץ להעביר את פסק־הדין ל פרקליט
המחוז, כדי להעמיד לדין את מי
שעבר עבירות לפי חוק גיל הנישואין
תש״י 1950 כלומר: השיא את נערה
בת .15
מאחר שהחתן הינו בחור צעיר ובריא,
והוא עובד בבית־הקפה של אביו ומת עליו
בית־המישפט
פרנס היטב, הטיל
לחודש,
תשלום מזונות בסך 4,500ל״י
עבור אשתו ובתו.
קביעה זו של השופט, בבית־המישפט
המחוזי, אינה הכרזה כללית על הנישואין,
מאחר שענייני נישואין וגירו שין של יהו דים
בישראל נתונים ייחודית בידי בית״
הדין הרבני. בית־הדין משתמש בעדים וב ראיות
שונים מאלה של בית־המישפט ה עורכת־הדין עתה מחוזי.
לכן שוקלת
חנוך את האפשרות להגיש בקשה לבית־הדין
הרבני, שיכריז כי הנישואין בטלים
וכי מנשה הינו רווק.
אם אמנם כך יקרה, עלול מנשה למצוא
עצמו במצב מביך, כי למרות שבית־הדץ
הרבני הכריז עליו כרווק, יהיה עליו לש לם
מזונות לאשתו, לפי החלטתו של בית ד,מישפט
המחוזי.

אחרי מות
שגי חבריו הפילים,
התבודד עלי הפיל,
פרם לאפול והמתין למותו

תערוכות של ציורים פיגורטיביים. עתה הבאה הוא חפץ להקדיש את התערוכה
שלו לציפור זו.
מספר הצייר :״אני רואה בבז את סמל
הוא הכריז על שביתת-רעב מיוחדת ב־הכוח.
מדינות במצריים וארצות־הברית
העלו אותו על הדגל שלהן. תחילה אילפ״מינה — שביתה עד מוות. מדוב געגועים

לפני כחודשיים מתו שניים מתוך ה שלושה
— הפילים גוני ואלפה — בשעת
הובלתם בקרון רכבת לנמל המוצא ב אירופה.
האסון אירע, כניראה, כתוצאה
מבלימה פיתאומית של הרכבת. למרות
גודלם ועוצמתם, הפילים הם חיות רגי שות
מאד. בשעת הבלימה הם נחבטו ונח בלו
מדפנות הקרון. האחד מת מייד והשני
מת למחרת.
מותם של שני חבריו השפיע על הפיל
עלי בצורה קשה ביותר. הוא איבד, ב הדרגה,
את התיאבון, והחל מתבודד משאר עוד חבריו הפילים. לקירקם פישר יש
כמה פילים הודיים. כאשר הגיעו לארץ
ביקשו אנשי הקירקס לאכסן את עלי יחד
עם הפילים ההודיים, אך הוא סרב. בלית-
ברירה אוכסן יחד עם הגמלים והסוסים,
המשתתפים בהופעות הקירקס.

אינסטינקט,
על־פי
נוהגים, הפילים להכין לפני המוות את מקום מותם, ושם
הם שוכבים למות .״כאשר ראיתי את
עלי נשכב בפינת הקרון,״ מספר פישר,
״ידעתי שזה הסוף. הוא התחפר לו בפינת
הקרון והמתין למותו. נישארתי עימו עד
אשר נפח את נישמתו. זאת היתה החוויה
הטראגית ביותר שעברתי בחיי.״

ס מל הכוח
סאזים אילף
ציפור בז טורפת
כדי לערוד תערוכת ציוד

עלי סירג. הפיל עלי היה אחד מ שלושה
פילים אפריקאים, שגדלו והתבגרו
יחד. קירקם פישר רכש את שלושתם לפני
שלוש שנים מפארק־סאפרי באפריקה, לשם
הגיעו בגיל שנה אחת.

מספר מאלפו, היינס פישר, שהוא גם
בעליו״ומנהלו של הקירקס :״בימים האח רונים
ראיתי את עלי עצוב מאד. הוא
עמד לו בנפרד בקרון, כשהוא נשען על
הידקו כלפי הקיר. המדאה העצוב של
עלי נגע לליבי. אני קשור מאד לפילים
שלי, והיה לי קשה לראותו במצב זה.
ניסיתי להגיש לו מאכלים האהובים עליו
ולשעשע אותו במישחקים שונים. אולם
דבר לא עזר. עלי הלך ודעך.״

חיות

נהג־המונית, שיצא מנצרת בדרכו לתל״
אביב, נתבקש, לפתע, על־ידי אחד הנוס־

לשני חבריו, שנהרגו בדרך לישראל, הת בודד
וסירב להכניס אוכל לפיו. כעבור
כמה ימים רבץ בפינה ונפח את נישמתו.
קירקס פישר איבד את הפיל השלישי,
מאז נחתם חוזר,־ההופעות בישראל.

צייר עזאיזה והבז
כמו טיל רוסי
שהפגין הרגשות
הקשר העז ועומק מיאן חבריו, שמהם
הפיל עלי כלפי
להפרד, השאיר רושם עמוק על עובדי
הקירקס כולו. אחד מהם אמר :״עלי
לימד אותי שרגשות אינם דבר השמור
לבני־אדם. לפעמים מפגינים בעלי־חיים
את ריגשותיהם בצורה כה עמוקה וכנה,
עד שרגשות בני־אנוש נראים מלאכו תיים
וצבועים לעומתם.״

ה עו ל ם

הז ה

2179

ישמש הו די נעי ם ב מג ע בעור. אבלר מי ת מי ד או מ ר לי
שלגע ת ב עור שלי, זאת חוי ה מיו חדתב מינ ה.
כ מו בן, ת מי ד קי ב ל תי אתהמחמאהב חיו ך צנוע.
בינינו, ל א סי פ ר תי לו מה באמת עו שהאתה עור ש לי כל
כך יפ ה ו חלק.
במקלחת ־ השתמ שי ב ס בון טו אלט רי חני ומק צי ף של
\11\/£/א הנו תן לך הרגש ה רכ ה ונ עי מ ה.
לאחר מקלחת — כ ש הגוף יב ש מע ט, ואתז קו ק ה
לתח לי ב ע דין יו תרמ קר ם, אתי כו להלהשתמשבתח לי ב
ה שו מר על ג מי שו תול חו ת העור
ה מיו ח ד1יז 1_0 1 1 0
לשיזוף — כשאת ובני משפחתךמש תז פי םבשמש, ח שוב
שבע תיי ם ל הגן על העור ו ל הזינו. קר ם שיזו ף \^1\/£/ז

מו סיף לחות לעור ומונע כוויות.
לאחר שיזוף — כדי ל הרגי עאת העור תו כ לי להשתמש
שי תן ל ך הרגשה טו בהו הגנה
בתח לי ב ע דין של
גם ל א חר שיזו ף מ מו ש ך.
לכל עת — ל כל בני המשפ חה, תינו קו ת, י ל די ם
ו מ בו ג רי םולכל חל קי הגוף, טו ב ת מי ד קר ם \11\/£/ו.1

יבואן ומפיץ: תעשיות סלוואפלסט בע׳יט יצרני חומרי חבישה,
רח׳ מגשימים קרית מטלון פתח־תקוה.

זה הרגל טוב

או בו תשלבשה סגנון חדש

ת״ א ני מ רו ד דיזנגוף ( 185 סניף ראש׳
אי ל ת ני מ רו ד מרכז תיירות חדי!
י רו ש לי ם מ או טנר בן יהודה י
ר חו בו ת עי לי ת ויצנין !
באר שבע אטרנה פסג׳ אוניק
נ תני ה לי ליפוט שמואל הנדיב י
ב ת־י ם טו פז רוטשילד !7
ע פול ה רו ת ם הרב לוין #7
רמת ־ נן נ ע לי נו ער ביאליק (9
כפר סבא טי ףטף ויצמן 10
הר צ לי האוני ון סוקולוב >1
א ש דו דאו ני ון רוגוזין>
רעננה אוני ון אחוזה 137
פתחת קו האו ני ון ההגנה 16

חי פ ה או ניון הרצל ; 1

רי מון וו ל מי ת

מרכז מסחרי רימון
רמתהש רון ני מ רוז

סוקולוב 72

ו ץ יועץ המישפטי לממשלה נזקק
לשנתיים תמימות כדי להגיע למסקנה, י שיש להעמיד את ח״כ שמואל פלאטו־שרון
לדין, בגין מעשים שעשה בניגוד
לחוק במערכת הבחירות. ברתד־ד,אישום
ב17 דדב תצויין העיר דימונה בכמה
צ ״ י ע מי ו •טל פלאטי־עירוך
*דגווצוד ידועים היטב לכל תושב בעיר.
פלאנוו וכה בדימונה בקולות רבים וינד
להניח כי מעשיו ידועים גם לראש העיר,
ח״ב המערך יעקוב (״דאק״) אמיר.

ראש עיריית דימונה מתגאה תמיד, כי
הוא מכיר כל איש וכל אבן בעירו. לכן
אין להניח, שלא ׳ידע בדיוק כיצד זכתה
רשימת פלאטו במיספר הקולות הרב ביותר
בדימונה, בבחירות לכנסת. אמיר הוא גם
ידיד אישי של פלאטו־שרון, אם כי מדי
פעם בפעם הוא מסתייג מעט ומבקש שלא
לפרסם את ד בר הידידות ברבים. בצד
ביקוריו התכופים של פלאטו בדימונה,
שבהם הוא ניפגש עם ראש העיר, ביקר
ז׳אק אמיר כמה פעמים בביתו של פלאטו
בסביון. אמיר היה אחד מחברי־הכנסת
הבודדים, שבא למסיבת הבריודמילה ש עי
ר פלאטו לבנו, על כרי הדשא בחווילתו.
אך שם סרב להצטלם עם המארח.

אורחיו, שישמרו את ד בר קיום הפגישה
בסוד. אורח הכבוד של אמיר היה ח״כ
שמואל־פלאטו שרון. כן השתתפו בישיבה
אלי הללי, ממלא־מקום ראש העיר, אל־בר
ט אכיטבזל, סגן ראש העיר, יהודה
זיו, מנהל מחוז הדרום של מינהל־מקר־קעי־ישראל,
זאב טריינץ, פרקליטו של
אמיר, שהוא גם עורך־דין של מיפלגת
העבודה, אברהם תמיר, אדריכל, משה אק-
נין, מהנדס העיר, זאב רקנטי, גיז בר העיר,
אבנר שיטרית, מזכיר העיר, קלמן פורת
וצבי פרידמן, חברי מועצת עיריית די מונה,
ושושנה ביתן, עוזרתו האישית של
אמיר ומנהלת לישכתו, שערכה גם את
פרוטוקול הישיבה.
ראש העירייה, ז׳אק אמיר פתח את הישי בה,
שהוגדרה כישיבת־עבודה :״אני מקדם

פ רו טו קו ל מי ^יב ח עבודה שהתקיפה ביו ם חמיב-י

מליתתפיס ;

סודי

בדימונה לא אוהבים היום את פלאטו.
האיש, שהבטיח כה הרבה לעיר ערב אינו הבחירות, ושתושביה האמינו לו,
מקיים את הבטחותיו. ראש עיריית די מונה
יודע כל זאת, אולם הוא ממשיך
לשמור על קשרים אישיים עם פלאטו.
עתה הוא מתכות לסבך את העיר כולה
בקשרים עם הח״כ, שנגדו מתנהל מישפט
על מידמה בצרפת, ושעשוי להישפט בארץ
על שחיתויות בתקופת הבחירות.
ב־ 10 במאי התכנסו 13 איש בליש-
כתו המרווחת של ז׳אק אמיר בדימונה,
על פי הזמנתו. ראש העיר ביקש מכל

. 10.5.79

בלשכתו של ראש עי רי ת די סו נזז חה״ב ז*אק א מי ר.

מיפגש

^ אשר פורסם הקשר בין פלאטו לבין
אמיר, ערב הבחירות לרשויות המקו הדבר
מיות,
מיהר אמיר להכחיש את
ולהתנער מפלאטו. בשיחות אישיות הס ביר
אמיר לפלאטו, כי עליו להתנכר לו
בציבור, כדי לשמור על מעמדו הציבורי,
אולם הוא נשאר ידידו הנאמן. כאשר נכ של
אמיר בסיבוב הראשון, טען כי סוד
הכישלון טמון בשמועות על קשריו עם
פלאטו. באותה תקופה היה כבר פלאטו
אחד האנשים המושמצים ביותר במדינה.
ואמיר אכן נזקק לסיבוב שני כדי להיבחר
לראשות העיר.

בברכה את ידידי, ח״כ פלאטו־שרון. ה אמת
ניתנת להאמר, כי מכירים אותו הי טב
בדימונה, ובגללו כימעט שהפסדתי מנ דט
בכנסת. אולם הוא בא היום ומציע
להקים פרוייקט רציני, כימעט בקנה־מידה
ארצי.

חהיי כ
י.ז*אק:
אמיר

^ __21211
מצרפת

העיר.

חה״ב י. ז ׳ אקאסיר -ראש
חה״כסמואל פלאסר שרון .
מר הלליאלי -ם ״מ ראש העיר .
מר אלברסאבוסבדל -סגן ראש העיר .
מר זיויהודה -מ נה להמחוז של מינהלמקרקעיישראל .
עו״ד סריינין,^ .
אדריכלתסיר אברהם
מר ק למ ןפורח .
מר צביפרידמן .
ארב * אקנין משה -מה נ דס העיר .
מר ר קב םיזאב -גזברהעיר , ,
מר אבנר שס ר יח -מזכירהעיר, י ׳
ג ב * ביתןשושנה -עוזרת ראש העירומנהלתלשכתו .
אני מקדם בבר כה אח ידידי חה״כפלאסושרון. האמת ניתנת
להאסר כימכיריםאותוה יס בבדימונהובגללו כמעס והפסדתי
מנדסלכנ סת -אולםאניח וש ב שעצם זה שה וא בא היוםומציע
להק ים פרויקסרציני כמעט בקנה. מידהארצי .
במדינההזוהרות ממספר יזמיםוקבלנים .
בדימונה, היוצרותמ ״ סנפיר ״ -קבל כסף מהמד י נה ׳ -התח י ל
לבנותשכונתיוקרה, הפס יק הבניהועד עתה עומדיםהשלדים .
חברים, פלאסואינו אדם אלמוניבמדינהזאת .
ה וא חבר כ נסת בזכותעצמו. ה וא בא לדימונה במ גמה לבנות
פרויקטע נק והיותופרויקס זה גדולאנו, כעיריהמוכנים
לסייעבידו של סמואלפלסוול תת ל ו שסח במישור בעל יופי
בלתי רגיל .
הקרובות

העירהזוהול כת בארבע הש נים
ויפהבמושגים של עירפתוח. י
רק אתמולהיואצליי זמ ים ימא יזל יה

הפווטוקול

להיות

עיר

במ גמה להק ים

גדולה
מ פע ל

״חברים, פלאטו איננו אדם אלמוני ב מדינה
הזאת. הוא חבר־כנסת בזכות עצ לבנות
במגמה

הוא בא לדימונה
פרוייקט ענק, והיות ופרוייקט זה גדול, של אנו, בעירייה, מוכנים לסייע בידו
סמואל פלאטו ולתת לו שטח במישור,
בעל יופי בלתי־רגיל. פלאטו, אתה אינך
כמו כל יזם, לך יש אוהדים רבים בדי מונה׳
ואם אתה לוקח על עצמך משהו
לבצע, אז עד הסוף.״

ענק

בישיבה סודית, שכונסה בלישכתו של ראש עיריית דימונה,
ח״כ דאק אמיר, וביוזמתו, נדונה התוכנית לממש פרוייקט
בנייה גדול של חבר־הכנסת פלאטו־שרון, שמתכנן בניית שכונת מגורים אכסקלוסיבית
בדימונה. בעל הפרוייקט אף דאג להכין אליבי לכישלון אפשרי: מינהל־מקרקעי־ישראל.

חרי דברי ההלל של ז׳אק אמיר, נטל
י * פלאטו את רשות הדיבור. הוא היה
ענייני, ואפשר היה להבין מייד, כיצד
הוא מתכוון להקים את הפרוייקט, אם אכן
יקים אותו — ובאיזה כסף. אמר פלא טו:
״ישנן ארבע נקודות שהפורום הזה צריך
לדון עליהן כאן. ראשית, מה התנאים
לקבלת השטח והקרקע. שנית, מה נו התשתית.
תנת
הרשות לשטח מבחינת
שלישית, מצב שוק-הדירות בדימונה, ה אפשרויות
למכור דירות, ומצב השוק
מיסחריים. ולמרכזים בנוגע למישרדים
ולבסוף, מה הן ההלוואות, האשראי והסיוע
שאפשר לצפות להם ממישרדי הממשלה,
ובאיזה תנאים.״
כאן גילה ולא-גילה פלאטו את מקורות
המימון שלו .״ מצי תו,״ אמר ,״קיים מימון
עם יזמים מצרפת.״
הראשון שהגיב על דברי פלאטו היה יהו דה
זיו, ממינהל־מקרקעי־ישראל :״אנו נעו דד
ונתמוך. לדעתי, כל חברה שבאה לב נות
צריכה להרוויח, אולם הרווח צריך
להיות ממכירת דירו ת ולא מקרקע.״
פלאטו השיב לו :״יש לי נסיון מר עם
המינהל בארץ. עמדתי להשקיע באילת
ולא הצלחתי לגמור עם המינהל. באתי
בכוונה ברורה יותר לבנות בדימונה אלף
יחידות דיור. התוכנית היא לעשר שנים
ומאד מגובשת. אינני יכול להרשות לעצ-
(המשך בעמוד ) 58

עכ שיו, שני מי ליון ל״י
יכולו ת להיות שלך

אמיר כפית פלאטו עם שר־השיכון לוי
פלאטו אינו אלמוני ־

אצלנו תפתח תמונות שחור— לבן בעצמך
במעבדה משוכללת וציוד מעולה
כמחיר 42ל״י לשעה תקבל :
חדר חושך ממוזג ו מאוורר, ציוד משוכלל, כל הכימיקלים (לא כולל נייר),
שטיפה ויבוש (לא על חשבון ז מנן) ,הדרכה.
נייר הדפסה במחירים מיו חדי ם

קור סי ם לצילום, פיתוח והגדלה למ ת חילי ם

נוסרה ץ וובסקורה
מעבדות ליצירה בשחור -לבן

פלאטו כסיור כנגם עם הפירסומאי ארמון
התנאים, ההלוואות והסיוע

תל־אביב, רח׳ שלמד, המלך ,58 טלפון 234162
פתוח מ־ 10 בבוקר עד 10 בערב

•1 1 0 6 1 1

משמו

א מיר: אני.מודיע, שאם עומדים בכל
התנאים, המינהל לא יעמוד למיכשול.

קיימת, במובן, האפשרות, שעיריית די מונה
תשקיע כספים רבים בהכנת התש תית
לשטח, ושמישרד השיכון, בראשותו
של דויד לוי, שאף הוא י די דו אישי של
פלאטו, ישקיע כספים רבים בפרוייקט. אך
ייתכן גם שעקב סיבות אובייקטיביות —
כמו המישפט העשוי להיפתח נגדו והאפ שרות
שייכלא בסופו — יהיה גורל ה פרוייקט
הזה כגורלם של פרוייקטים רבים
אחרים, שפלאטו הבטיח להקימם ולא הוק מו
מעולם.

(זיז ביקש לעזוב את
המשיכה להתנהל בלעדיו).

חומר 1

ומר דויד לוי, שר הבינוי והשינון, ד,ב טיח
את מלוא העזרה והגיבוי והוא מו כן
להניח את אבן־הפינה לפרוייקט. מב חינתי
יעשה הכל כדי שהפרוייקט יוצא
אל הפועל, אבל שיהיה ברור שאם הנושא
ייכשל, תהיה זו אשמת המינהל.

המימון שלו. ייתכן שנותרו עוד כמה אנ שים
בצרפת המוכנים גם עתה, חרף המיש־פט
המסעיר את דעת־הקהל בפאריס, לתת
לו כסף, אולם אישי-כלכלה צרפתיים מפק פקים
בכך.

מזון מבושל מוקפא

הישיבה

והיא

אמיר: בנושא האשראי והעזרה הממ שלתית,
אנו מוגדרים כאיזור פיתוח אל״ף.
נעמיד זאת בפני שר השיכון והבינוי בעת
פגישתנו איתו.
שלף מהנדס העיר את
בשלב זה
תוכנית האב של דימונה, על פי בקשתו
של אמיר, והצביע ג פני פלאטו על השטח
המיועד. אחר-כך קם האדריכל תמיר והציג
תוכנית לפרוייקט של פלאטו. על פי תוב-

כך או אחרת, גם בישיבה זו הכין לעצ מו
פלאטו-שרון אליבי למיקרה של כי שלון:
מינהל־מקרקעי-ישראל.

הענלס הזה 2179

ראש־עיו״ת וימונה 1ר נ דאק אמיד
נותן לפלאטו לבנות אלף דירות

ד ץ יועץ המישפטי לממשלה נזקק
י י לשנתיים תמימות נ די להגיע למסקנה,
שיש להעמיד את ח״כ שמואל פלאטד
שרון לדין, בגין מעשים שעשה בניגוד
לחוק במערכת הבחירות. בכתב־האישום
שיוגש בקרוב תצויין העיר דימונה בכמה
סעיפי אישום. מעלליו של פלא טד שרון
בדימונה ידועים היטב לכל תושב בעיר.
פלאטו זכה בדימונה בקולות רבים ויש
להניח כי מעשיו ידועים גם לראש העיר,
ח״כ המערך יעקוב (״ז׳אק״) אמיר.
ראש עיריית דימונה מתגאה תמיד, כי
הוא מכיר כל איש וכל אבן בעירו. לכן
אין להניח, שלא ׳ידע בדיוק כיצד זכתה
רשימת פלאטו במיספר הקולות הרב ביותר
בדימונה, בבחירות לכנסת. אמיר הוא גם
ידיד אישי של פלאטו־שרון, אם כי מדי
פעם בפעם הוא מסתייג מעט ומבקש שלא
לפרסם את דבר הידידות ברבים. בצד
ביקוריו התכופים של פלאטו בדימונה,
שבהם הוא ניפגש עם ראש העיר, ביקר
דאק אמיר כמה פעמים בביתו של פלאטו
בסביון. אמיר היה אחד מחברי־הכנסת
הבודדים, שבא למסיבת הברית־מילה ש ערך
פלאטו לבנו, על כרי הדשא בחווילתו.
אך שם סרב להצטלם עם המארח.

אורחיו, שישמרו את ד בר קיום הפגישה
בסוד. אורח הכבוד של אמיר היה ח״כ
שמואל־פלאטו שרון. כן השתתפו בישיבה
אלי הללי, ממלא־מקום ראש העיר, אל-
ברט אבוטבול, סגן ראש העיר, יהודה
זיו, מנהל מחוז הדרום של מינהל־מקר־קעי-ישדאל,
זאב טריינין, פרקליטו של
אמיר, שהוא גם עורך־דין של מיפלגת
העבודה, אברהם תמיר, אדריכל, משה אק־נין,
מהנדס העיר, זאב רקנטי, גיזבר העיר,
אבנר שיטרית, מזכיר העיר, קלמן פורת
וצבי פרידמן, חברי מועצת עיריית די מונה,
ושושנה ביתן, עוזרתו האישית של
אמיר ומנהלת לישכתו, שערכה גם את
פרוטוקול הישיבה.
ראש העירייה, ז׳אק אמיר פתח את הישי בה,
שהוגדרה כישיבת־עבודה :״אני מקדם

בברכה את ידידי, ח״כ פלאטו־שרון. ה אמת
ניתנת להאמר, כי מכירים אותו הי טב
בדימונה, ובגללו כימעט שהפסדתי מנ דט
בכנסת. אולם הוא בא היום ומציע
להקים פרוייקט רציני, כימעט בקנה־מידה
ארצי.

פ רו טו קו ל מי שיב ת עבודה שהתקימה ביו ם חמישי

בלשכתו של ראש עי רי ת די מו נ ה חה״ב ז*אק א מיר.

העיר.

חה ״כ י. ז אק אמיר -ראש
חה״כסמואלפלאסושרון .
מר הלליאלי -ם״מ ראש העיר .
סר אלברסאכרסבול -סגן ראש העיר .
סר זיויהודה -מ נה להמחוז של מינהלמקרקעיישראל .
עו״ד ס ריינין
אדריכלתמיר אברהם
מר קלמןפורח .
סר צביפרידמן .
א רב * אקנין משה -מה נ דס העיר .
סר רקנטיזאב -גזברהעיר . .
מר אבנרשטר ית -מזכירהעיר
ג ב * ביתןשושנה -עוזרת ראש העירומנהלתלשכתו .

,י11

ך* אשר פורסם הקשר בין פלאטו לבין
אמיר, ערב הבחירות לרשויות המקו הדבר
מיות,
מיהר אמיר להכחיש את
ולהתנער מפלאטו. בשיחות אישיות הס ביר
אמיר לפלאטו, כי עליו להתנכר לו
בציבור, כדי לשמור על מעמדו הציבורי,
אולם הוא נשאר ידידו הנאמן. כאשר נכ של
אמיר בסיבוב הראשון, טען כי סוד
הכישלון טמון בשמועות על קשריו עם
פלאטו. באותה תקופה היה כבר פלאטו
אחד האנשים המושמצים ביותר במדינה.
ואמיר אכן נזקק לסיבוב שני כדי להיבחר
לראשות העיר.
בדימונה לא אוהבים היום את פלאטו.
האיש, שהבטיח כה הרבה לעיר ערב אינו הבחירות, ושתושביה האמינו לו,
מקיים את הבטחותיו. ראש עיריית די מונה
יודע כל זאת, אולם הוא ממשיך
לשמור על קשרים אישיים עם פלאטו.
עתה הוא מתכוון לסבך את העיר כולה
בקשרים עם הח״כ, שנגדו מתנהל מישפט
על מידמה בצרפת, ושעשוי להישפט בארץ
על שחיתויות בתקופת הבחירות.
ב־ 10 במאי התכנסו 13 איש בליש-
כתו המרווחת של ז׳אק אמיר בדימונה,
על פי הזמנתו. ראש העיר ביקש מכל

״חברים, פלאטו איננו אדם אלמוני ב מדינה
הזאת. הוא חבר־כנסת בזכות עצ לבנות
במגמה

הוא בא לדימונה
פרוייקט ענק, והיות ופרוייקט זה גדול, של אנו, בעירייה, מוכנים לסייע בידו
סמואל פלאטו ולתת לו שטח במישור,
בעל יו פי בלתי־רגיל. פלאטו, אתה אינך
כמו כל יזם, לך יש אוהדים רבים בדי מונה,
ואם אתה לוקח על עצמך משהו
לבצע, אז עד הסוף.״

אני מקדם בבר כה אח ידידי חה״כפלאסושרון. האמת ניתנת
להאמר כימכיריםאוחוה יס בבדימונהובגללו כמעס והפסדתי
מנוסלכנ סת -אולםאניח וש ב שעצם זה שהוא בא היוםומציע
להק ים פרויקטרציני כמעט בקנה. מידהארצי .
במדינההז ׳ ׳ר^ יר ות ממספר יזמיםוקבלנים .
בדימונה, היוצרותמ ״ סנפיו ״ -קבל כסף מהמ ד י נה ׳ -התח י ל
לבנותשכונתיוקרה, הפס יק הבניהועד עתה עומדיםהשלדים .
חברים, פלאסואינו אדם אלמוניבמדינהזאת .
הוא חבר כ נסת בזכותעצמו. ה וא בא לדימונה במגמה לבנות
פרויקטענקוהיותופרויקט זה גדולאנו, כעיריהסוכנים
לסייעבידו של סמואלפלסוו לתת ל ו שטח במישור בעל יופי
בלחי רגיל .
הקרובות

העירהזוהולכת בא ר בע הש נים
ויפהבמושגים של עירפתוח .
רק אתמולהיואצלייזמיםחאי ־ זליה

להיות

במ גמה

עיר

להק ים

גדולה
מ פע ל

ענק

בישיבה סודית, שכונסה בלישכתו של ראש עיריית דימונה,

ח״כ דאק אמיר, וביוזמתו, נדונה התוכנית לממש פרוייקט
בנייה גדול של חבר־הכנסת פלאטו־שרון, שמתכנן בניית שכונת מגורים אכסקלוסיבית
בדימונה. בעל הפרוייקט אף דאג להכין אליבי לכישלון א פ שרי: מינהל־מקרקעי־ישראל.

יז מי ם
מצרפת

חדי דכרי ההלל של ז׳אק אמיר, נטל
י פלאטו את רשות הדיבור. הוא היה
ענייני, ואפשר היה להבין מייד, כיצד
הוא מתכוון להקים את הפרוייקט, אם אכן
יקים אותו — ובאיזה כסף. אמר פלאטו:
״ישנן ארבע נקודות שהפורום הזה צריך
לדון עליהן כאן. ראשית, מה התנאים
לקבלת השטח והקרקע. שנית, מה נו התשתית.
תנת
הרשות לשטח מבחינת
שלישית, מצב שוק־הדירות בדימונה, ה אפשרויות
למכור דירות, ומצב השוק
מיסחריים. ולמרכזים בנוגע למישרדים
ולבסוף, מה הן ההלוואות, האשראי והסיוע
שאפשר לצפות להם ממישרדי הממשלה,
ובאיזה תנאים.״
כאן גילה ולא־גילה פלאטו את מקורות
המימון שלו .״מצידנו,״ אמר ,״קיים מימון
עם יזמים מצרפת.״
הראשון שהגיב על דברי פלאטו היה יהו דה
זיו, ממינהל־מקרקעי־ישראל :״אנו נעו דד
ונתמוך. לדעתי, כל חברה שבאה לב נות
צריכה להרוויח, אולם הרווח צריך
להיות ממכירת דירו ת ולא מקרקע.״
פלאטו השיב ל ו :״יש לי נסיון מר עם
המינהל בארץ. עמדתי להשקיע באילת
ולא הצלחתי לגמור עם המינהל. באתי
בכוונה ברורה יותר לבנות בדימונה אלף
יחידות דיור. התוכנית היא לעשר שנים
ומאד מגובשת. אינני יכול להרשות לעצ־
(המשך בעמוד ) 68

פלא טו חיז ר לדי מונ ה
(המשך מעמוד ) 67

נחש רק x 6נם0? ,
והזכיה הגדולה

מי, שהנושא ייכשל באיזה מקום בגלל
המינהל, ואני מבקש להבין הכל באופן
הברור ביותר.״
מכאן ואילך נמשכה השיחה בין פלאטו
לזיו, כשלעיתים פולש לתוכה ראש העיר.
זיו: חודשיים לאחר שתהיה לך המ לצה
ממישרד השיכון, אתה יכול לצאת
עם חוזה ביד.
פלאטו: מר זיו, האם אתה רואה
בעיות רציניות שיכולות להפריע לביצוע
הפרוייקט ו

זיו

צריך

להיות

ברור,

להיות חברה רצינית, בעלת
לעומת גודל הפ רוייקט__ .

0 0 0 0 0 0
0 0 0 0 0 0

0 0 0 0 0 0

פלאטו ז
שצריכה הון

סביר

קיבלתי את ברכת״ראש העיר

ניתו של תמיר ייסלל כביש עוקף סביב
שכונת המגורים האכסקלוסיבית שפלאטו
יבנה בדימונה. בשכונה יהיו בתים בו דדים׳
קוטג׳ים, וכל דירה תשתרע על שטח
של 100 ממ״ר. החנייה תהיה מתחת ל בתים
וייבנה מעבר מקורה בין הבניינים.
במרכז המיסחרי יהיו מלבד חנויות גם
בתי־ספר, גני־ילדים ומישרדים.
אליבי מושלם
חדי הישיכה הוביל ראש עיריית די-
י מונה את המשתתפים, בראשותו של
פלאטו, לסיור בעיר ולביקור בשטח שאושר
לפרוייקט הבנייה החדש.
פלאטו אינו אוהב לגלות את מקורות
0000000 עכשיו, שני מיליון ל״י
יכולות להיות שלך

אמיר כבית פלאטו עם שר־ השיכון לוי
פלאטו אינו אלמוני י

מפעל הפיס
אצלנו תפתח תמונות שחור— לבן בעצמך
במעבדה משוכללת וציוד מעולה
כמחיר 42ל״י לשעה תר!כל :
חדר חושך ממוזג ומאוורר, ציוד משוכלל, כל הכימיקלים (לא כולל נייר),
שטיפה ויבוש (לא על חשבון ז מנן) ,הדרכה.
נייר הדפסה במחירים מיו חדי ם

קור סי ם לצילום, פיתוח והגדלה למ תחילי ם

קמרה ץ ו ובס ק ורה

מעבדות ליצירה בשחור-לבן

פלאטו בסיור בנגב עם הפירסומאי ארמון
התנאים, ההלוואות והסיוע

תל־אביב, רח׳ שלמה המלך ,58 טלפון 234162
פתוח מ־סג בבוקר עד 10 בערב

ר*1106117098

1^ 171

3111162111

מזון מבושל מוקפא

ומר דוי ד לוי, שר הבינוי והשיכון, הב טיח
את מלוא העזרה והגיבוי והוא מו כן
להניח את אבן־הפינה לפרוייקט. מב חינתי
יעשה הכל כדי שהפרוייקט יוצא
אל הפועל, אבל שיהיה ברור שאם הנושא
ייכשל, תהיה זו אשמת המינהל.
א מיר: אני.מודיע, שאם עומדים בכל
התנאים, המינהל לא יעמוד למיכשול.
(זיו ביקש לעזוב את
המשיכה להתנהל בלעדיו).

הישיבה

והיא

אמיר: בנושא האשראי והעזרה הממ שלתית,
אנו מוגדרים כאיזור פיתוח אל״ף.
נעמיד זאת בפני שר השיכון והבינוי בעת
פגישתנו איתו.
שלף מהנדס העיר את
בשלב זה
תוכנית האב של דימונה, על פי בקשתו
של אמיר, והצביע בפני פלאטו על השטח
המיועד. אחר-כך קם האדריכל תמיר והציג
תוכנית לפרוייקט של פלאטו. על פי תוב־

המימון שלו. ייתכן שנותרו עוד כמה אנ שים
בצרפת המוכנים גם עתה, חרף המיש־פט
המסעיר את דעת־הקהל בפאריס, לתת
לו כסף, אולם אישי-כלכלה צרפתיים מפק פקים
בכך.
קיימת, כמובן, האפשרות, שעיריית די מונה
תשקיע כספים רבים בהכנת התש תית
לשטח, ו ש מי שרד השיכון, בראשותו
של דוי ד לוי, שאף הוא י די דו אישי של
פלאטו, ישקיע בספים רבים בפרוייקט. אך
ייתכן גם שעקב סיבות אובייקטיביות —
כמו המישפט העשוי להיפתח נגדו והאפ שרות
שייכלא בסופו — יהיה גורל ה פרוייקט
הזה כגורלם של פרוייקטים רבים
אחרים, שפלאטו הבטיח להקימם ולא הוק מו
מעולם.
כך או אחרת, גם בישיבה זו הנין לעצ מו
פלאטו-שרון אליבי למיקרה של כי שלון:
מינהל־מקרקעי־ישראל.

העולם הזה 2179

דער טיז ת אמריקאית בקריית־שמזנה
סיפורה

תיאטרון
מטרוניתא אחת לכמה חודשים דואגת הטלוויזיה
הישראלית להקרין קטע מהמתרחש ב תיאטרון
הישראלי ולעורר את האשלייה,
שדבר־מה מתרחש במאדיום תרבותי זה.
גיבורה וחביבה של הדיווח הטלוויזיוני
על התיאטרון היא גברת אמריקאית, המ דברת
עברית עילגת והיסטרית למדי, נ ו

צ׳דטון.

בעוד שבמאי תיאטרון צעירים מיש ראל,
בעיקר בשטח התיאטרון הניסיוני,
נאלצים לשרך רגליהם בניכר, הרי שאמא
אמריקה סיפקה לנו, חינם אין כסף, את
צעקנותה של הגברת צ׳לטון הנ״ל, על-

פציעה

ב מ 1חהיטלו ־ -החידה

יית־שמונה חפץ בחלבה. ואכן, שתי תמו נות
אודות תרומתה של הצ׳לטון לאצבע
הגליל נחרתו בעיני כותב שורות אלה.
רא שונה: ההיסטריה של הצ׳לטון על
שחקניה, שניבהלו ממטח קטיושות והס תתרו
במיקלט (״לשחקן ישראלי אסור
לפחד מל,מיושר פלסטינית״) .והשניה :
עמידתה, המגוחכת למדי, בראש גיבעה
צחיחה בגליל, כמו היתר. אחותו של אריה
תל־חי, כשהיא נושאת לרוח את אנחתה
ואת בשורתה התיאטרונית. איזו גרוטסקה
תיאטרונית מצוייר, באשה הזאת, ואיזה
ביזבוז של כספי ציבור היא גורמת? !

כן המקום להעיר, כי הילידים הפרי־מיטיבים
של קריית־שמונה הקימו סדנה
לתיאטרון עוד בטרם הגיחה עליהם ה־צ׳לטון
הנ״ל. הם הציגו בסדנה זו מחזות
אבסורד, שגם התיאטרון החיפאי הצ׳ל־טוני
אינו מוכן להסתכן בהם.

תרגום

הרופא מדאנציג
בימים אלה ראה אור בתירגום לעברית
ספר נוסף פרי עטו של הסופר הגרמני

ציטוטו!

החשוב גיגתר גראס — שנות בלב *.
בדומה לספריו האחרים שתורגמו לעב רית
בעבר, הרי שגם בספר זה מובא סי פורה
של הקטסטרופה הגרמנית, בגירסה
הספרותית, כפי שהיא ניבחנת ביצירותיו
של גראס מבעד לעיניו המתבגרות של
ילד.

לשחק שדים
מנת שתלמד אותנו, הנייטיבס, הפרימי־טיבים
וכר, פרק בהילכות הדגנרטיות של
התיאטרון האמריקאי.
לפני יותר משנתיים גילתה לנו צ׳לטון
את קיומו של-הקיטוב החברתי. עד שהצ גת
קריזה הועלתה בידיה על קרשי התי אטרון
העירוני חיפה, איש לא ידע דבר
אודות הקיטוב הנ״ל. אך כעבור זמן קצר
התברר, כי קריזה, שהחל דרכו כמחזה־מחאה
קטן, הפך בעזרת המלצותיה של
יו״ר המועצה־לתרבות־ולאמנות למיוזיקול
נוסח פורגי ובס או כרמן ג׳ונס, פרו בינציאלי,
עם שירים וריקודים. הגברת
האמריקאית צ׳לטון קיבלה את לחצה של
יו״ר המועצודלתרבות־ולאמנות כתורה מ סיני,
ללא ציוץ או מחאה כלשהם.
לפני שבועיים הגיש לנו במאי הטל וויזיה
רם (חירבת חיזעה) לוי גודש (ועו מס)
מדיוקנה של הגב׳ צ׳לטון הנ״ל. הפעם
כיכבה הצ׳לטון כמיסיונרית העובדת ב שירותה
של התרבות הישראלית, כשהיא
מחלקת גולות של זכוכית לילידים המת גוררים
בג׳ונגל של קריית־שמונה. בסיר־טו
לשחק שדים, לשחק מלאכים מקדיש
רם לוי יותר מדי מטרים של פילם. לניס־יונה
של צ׳לטון׳להטביע את חותמה התר בותי
בעיירת־הפיתוח בגליל.
דבר אחד מצליח להוכיח לוי בסירטו
והוא, שהפרה התיאטרונית של צ׳לטון
רוצה להיניק יותר מאשר העגל של קר־

האיומה

מה שבסך־הכל ניבצר ממנו להגשימה.
מטולטלת תיאורית זו, המאזנת את עליית
הנאציזם מחד, ואת החורבן בגרמניה מאי דך
— היא הבסיס עליו חיבר גראס את
השושלת הסיפורית שלו, שושלת המת־

גינתו־ גראס הוא הסופר המספר את
את תולדותיה של העיר דאנציג, שהיתה
איזור חסות בינלאומי בין שתי המיל-
חמות, גורמנה והפכה לבסוף למוצא הפו לני
לים. סיפורו של גראס בכל ספריו
הוא סיפורה של דאנציג, סיפור השב על
עצמו בגירסאות שונות, סיפור שגראס
עושה כל שביכולתו להפיק את הצרי
להחלמתה של החברה הגרמנית ממחלות
הלאומנות שלה. גראס עושה זאת בעזרת
מיזכרי הילדות שלו, תוך מאבק נטול-
פשרות בלשון הגרמנית, האידיאולוגיה של
ל שון זו, וחלקה בעליית היטלר ובמיה־ניזם
של פשעי גרמניה ההיטלרית.
גם מתוך ספר זה מתבהר שוב, כי בדו מה
לסופרים גרמנים אחרים, שיצירתם
התפתחה לאחר מילחמודהעולם השניה,
עמוס הוא בתחושה, כי מוטל עליו הנטל
להבראתה של החברה הסובבת אותו, משי *
גינ תו גראס — שנות כלב ; עברית :
צבי ארד; הוצאת מסדה 448 ,עמודים
(.כריכה קשה).

גינתו גראס
כלבו הגיזעי של הפיהרר

מ יש חק הפלא

אחד מקיטעי הפארודיה הנהדרים ביותר, על גרמניה
שלאחר מילחמת־העולם השנייה, מצוי בספר שנות כלב מאת
הסופר הגרמני גינתו־ גראס, ספר שראה אור החודש בתיך־
גום לעברית (ראה: תירגום) .קטעים מתוך הפארודיה הגרא-
סית הנ״ל רצ״ב :

נולה צ׳לטון

ה מי שקפ״ ם

ב שנו ת
הנולדי ם
כשלבל
ח מי שי ם־וחמש
0ב שנת
0 0ה שלו םמל או עשר, הו טל ל שו ק מו צר ה מוני זו ל.
¥ ¥בצינעה, א ן לא ב אי סו ר, פעל מנ מון־ הפצ ה משומן-
יפה, ול כן חרי שי. שום מוד עו תלא בי ש רו א ת בו או של
ל היט־ העונ ה. א ין ל ר או תו ב שו ם ח לון־ ר אוו ה. אין מו כ רי ם
או תו בתכ לי ת הפ שטו ת ב חנויו ת״ הצעצועי םובב תי־ ה מי ס חר.
שום ח ברו ת־ שיוו ק אינן שו ל חו ת או תו לל א ד מי״ מי ש לו ח.
אבל רו כלי ם מ שו ט טי ם מו כרי ם או תו בין צרי פי הי רי די ם,
ב מיג ר שי־ מי ש ח קי ם, לי ד בתי״ספר. ב כל מ קו םשמ תכנ סי ם בו
בצפיפו תיל די ם, אבל גם בב תי״ ספר מ ק צו עיי ם, בבתי-
חניכי םוב אוני ב ר סי ט או ת, א פ שר ל קנו ת צעצוע, ה מיו עד
לצעירי ם מבני שבע ועד ע שרי ם־ואחת
מה שם ה טי ש ק פיי ם! כינויי ם שוני םמת הלכי ם, ול א
כול ם מ קור םבח בר תבר או קסלו שו ת׳ .על־פי־רוב מציגי ם
היצרני םאתה מו צר כצעצוע־ללא־שם ב שביל הנוער, אבל
כשההצלחה מו בטחתלהם, הם מ ציעי ם כמה כינויי ם כסיס-
מו ת ״ מ כי ר ה...
מי ש ק פיי ם אל ה, אםנס מו ך על ה הגדרו תהא חרונו ת,
ש ה טי לו ב ר או קסלו שו ת׳ ל שו קבמ או ת אלפי ם, הופכי םאת
בי ת־ ה הורי םלש קוף. אב אואמאש קופי ם, ו א פי לו כל מבו גר,
אםאך הגיע ל שנ תו ה שלו שי ם, מי ש ק פיי ם אל ה מגלי ם
או תו, תו קפי ם, עו מדי ם על טי בו, וי תי ר ה מזו: מו קי עי ם
או תו, תול שי םאתהמ סיכ ה מעל פניו. ר ק מי שלא מ ל או
לו בשנת ח מי שי ם־וחמש שלו שי ם, או ש הו א מעל עשרים-
ואחת, א די ש לכל, א ין ב כו חו ל ח שוף ול הו קי ע, ו אין בכו ח
א חיו הצעירי םלח שו ף או תו. האם יי פ ת רו ב עיו ת״ הדיור על-
י די ת עלולי־ ח שבון כו ל לניי ם כאל ה ז הא ם ה אדי שי ם, תשעה
שנתוני םמל אי ם, מ חו קי םמהחש בון ו אינ ם מ סוגלי ם ל תודע ה
ר א שוני ת! האם ל חברה ב ר או קסלו שו ת׳ ש אי פו ת כל ש הן; או
שעלה בי די מחקר״ ה שוו קי ם ה מודרני, בפש טו תוב פי כ חון,
ל תפו סאת צור כי הדור של א חר״ ה מיל חמהולספקאותם !
ר ש אי ה ספ קן ל הניד ראש כרצונו. אךי היו אשרי היו
הני מו קי םשהשת תפו ב ה חל ט ה ליי צ ר מי ש קפי״פלא ול ה פי צם
/הצל חתו של ל הי ט״עונ תי ז ה חד״ מ שמעי ת הי א, ואף
שינתה ב או פן מ הו תי א ת מיבנ ה החברה בגר מני ההמ ערבי ת,
ול א חשוב כלל, אםת מו רהזוב מיבנ ה או בצרכנות, כפי

ש או מרשלס קי, היתה מ כוונ ת או ל א
אבל מה ב דיו ק רו אי ם מבעד ל מי ש ק פי״ ה פל א ! המיש-
אלי םלאאס פו חו מר רב. הצעירי ם ש ציי רו לעצמם א ת
ת מונ ת הורי ה ם, או המת כווני ם לי צו ר ת מונ ת״ הורי ם, סי ר בו
לדבר. או ל ם הם מו די ם, כי מי ש ק פי״ ה פל א — ק הו א ת
עיניה ם. כך נ ש מעות ה ש אלו ת שלנו ב מיגר שי״ ה ס פו ר ט ובפתח
בתי-הקולנוע :״ א מו ר לנו ב חור, כי צד השפיעה עלי ך הר כבת
ה מי ש ק פיי םשלנו ! ״
כל הנ ש אלי םמתחמ קי ם, א בל ד בר אחדב רו ר לג מ רי :
העין הב ל תי״ מ צוייד ת של הצעיר רו אהאתא ביו ב צור ה
א חר ת מ שרו א ה או תו העין הדרוכ ה״ל קליע המא חו רי מיש-
קפי־ הפל א. א חר־כך נקבע ברור: מי ש קפי״ הפל אמר אי ם
לצ עירי םאת העבר של הו רי הםבת מונו תמתחל פו ת לעי תי
ם ק רו בו תלמ די, ו ל טי שמא רי ך קצ תאת רו חו — בסדר
כרונולוגי. א פיזו דו ת, ש ה עלי מו ה הורי ם מי ל די ה ם הגדלי ם,
מני מו קי ם שוני ם, מתבל טו ת ב או פן מו ח שי. ה מי ש א לי ם של
חברת ב ר או קסלו שו ת׳ ו כן של שי ל טונו ת ה חינוך ט ר חו
ל שוו א ב כיוון ז ה. מכל מ קו ם ני תן ל הני ח — והד בר מד-
הים — כי לא סו דו ת א רו טיי ם רבי םומפ חי די ם הם שנת-
גלו, שכן רוב ם ני או פי ם רגילי ם ; ב עי ק ר חוז רי ם וני שני ם
בעיגולי המי שקפיי ם־ל הכיר -א ת -ה אב מע שי -אלי מות, שנע שו,
שנסבלו, שתוכננו ו הופעלו לפני אחת־ע שר ה, שתים־עשרה,
שלו ש־עשרה שנה: רצ ח, ו ת כו פו ת — רצח מ או ת, ו סיו ע
לרצח. עי שון סיגרי הוהסת כלו ת, כי צד הם, רו צ חי ם מנו-
סי ם, מ עו טרי ם, הזוכי םלת שו או ת. מו טי בי םרא שיי ם הופ-
כים ל היו ת מו טי בי ם רצ חניי ם. עם רו צ חי ם לי ד שו ל חן א חד,
ב סי רהאחת, ב מי טהאחתובק אזינו. נ או מי ם על הכוס
פ קודו ת לשעת-חירום. הערות ב תי קי ם. נו שפי ם הבל חם
על ה חו תמת. לעתי ם, רק ח תי מו ת ו סל-ניירו ת. ד ר כי ם רבו ת
מו לי כו ת אל. ה מילי םוהש תי ק ה גם הן יוד עו ת. ל כל אביש
לפ חו תאחדשר אוי ל ה עלי מו. רבי ם היי כ אי לי ל א קר ה
דבר, מ כו סי ם ב חול, מוולני ם, מ או ח סני ם, עד שבשנה האחת-
עשרה לאחרה מיל חמה הופיעו מישקפי-הפל א ב שו ק ו חו ש ^
פים
אתהעושים
אךלא היה כדבר הזה. ונוד ע על מ ק רי מחלת. מ מי ספר
לא מ בו ט ל של נערי ם צ עירי ם ניבצר לשאתאת תמונת-
הזווע ה של הורי ה ם. הם בו ר חי םמזה: ל חוץ־ל אר א, א ל
לי ייו יי י רי ם ׳ כרגיל• א ח די ם חוזרי ם. בהמ בו רג מ צלי חי ם
בז האחרזהבה פר שי-ז מן ק צרי ם, ארבע ה ני סיונו ת־ ה ת אב - את מניעי ם
והם
דו ת, ובקאסל — שי ש ה,

בי או קסלו שו ת׳ להפ סי קבס מו ך לפ סחא
מ ש קפי״פל א
ה ק רויי ם
ה ספ קת ה מי ש ק פיי ם

׳ ע61

״.ללץ

ן4דע

^זל׳ק

נמר ש ד נייר
(המשך מעמוד )69
הילד. בדאנציג. הגמד אוסקר מתוף הפח
עמום בתיאורי דאנציג, פיקרסקות, וההש למה
הקיימת עם פיצולה של גרמניה.
אוסקר ותוף הפח שלו ניזכרים גם באק ראי
בשנות כלב. מן הראוי להזכיר כי
אוסקר מצרט הגמד הינו דגנרט במונחי
הגזענות הנאצית, ובעצם הפיכתו לגיבורה
של דאנציג, מלגלג גראס על הנאציזם,
על תורת הגזע, כפי שאיש לא עשה זאת
קודם לכן. גיבור גראסי אחר שמקום
הולדתו הוא דאנציג הוא יוא בי םמאל ־
ק ה, גיבור הנובילה חתול ועכבר * ההו פך
עם גידולו למיפלצת־זוטא של ערכי
הרייך השלישי, תוך שהוא משמש לבסוף,
כימעט כקדוש־מעונה של אותו רייך, וזו כה
לצלב הברזל — ולבסוף עורק מן
החזית, ומטיל מימיו?כל הערכים ששלחו־הו
לשדה־הקרב. תרומת שנות כלב לגלר יית
הגיבורים שהפרישה דאנציג לרייך
השלישי הוא כלבו ה׳גזעי׳ והטהור של
היטדר, שמסתבר לבסוף ששושלת היו חסין
שלו היא אשלייה.
גראס, העושה כל שביכולתו לרפא. את
החברה הגרמנית, דר ך הזכרונות, הילדות,
והמציאות של אובדן דאנציג, מצליח למיין
בשנות כלב את פגעי ופשעי המישטר
הנאצי. גראס עושה זאת בעזרת תיאורים
חריפים במיסגרת של מיבנה סיפורי מלא
ומוצק. גראם מצליח לעמת מרכיבים סי*
פוריים פשוטים־לכאורה מול סמלים ומש מעויות
עמוקים, תוך עימות של מערכת
יחסים מוזרה ומעוותת בין נאצי ליהודי,
כפי שהוא עושה זאת שנים אחר כך ב־מיומנו
של ש ב לו ל גראס מקטלג בי נות
לשורות של סיפורו את תולדות גר מניה
במשך שנות שקיעתה, ומשטה כא מור
בערכי הגזע העליון, הפעם בעזרת
כלבו של היטלר. גראס שב וממיין, כרופא
המציג דיאגנוזה, את מחלות וכישלונות
החברן־ .הגרמנית לדורותיה, כפי שהוא
עושה זאת באופן הנהדר, בתיאור משקפי
הפלא (ראה: ציטוטון).
גינתר גראס כואב את פשעי עמו ואינו
מתחמק מהם. בספריו אלה (וגם בספריו
המאוחרים יותר כהרדמה מקומית והפר
טית הוא נוהג כרופא שנטל על עצמו
משימה של הבאת צרי לחולה, ולשם כך
הוא מנסה לכרות את האברים הנגועים.

גרמניה, ומוצאו מדאנציג, הרי שגראס
אינו מתאבל על כריתתה של דאנציג מגר מניה.
הוא אינו מבכה את היום בו כבש
המרשל רוקוסובסקי את דאנציג והפכה
לגדאנסק הפולנית. אלא שגראס משלהב
את דמיונם של הצעירים בגרמניה, וכאשר
הם מתבגרים ומתברגנים, הרי שרבים
מביניהם מכנים את ספריו של גראס כ־
״פורנוגראם״.
חלק מטיעוניהם של הגרמנים הטהורים
כנגד גראס, וזכותו המוסרית לבוא ול-
׳רפא׳ את גרמניה, הוא באי היותו טהור
בטהורים, בהתאם לחוקי־הגזע * .גראס
הוא סופר מקולל על חלק מתושבי גר מניה,
ואלילם של האחרים. דומה שספרו
שנות כלב עשוי להביא כמה רעיונות מד הימים,
הנוגעים לחלק מהתהליכים והער כים
שאותם עוברת באחרונה החברה היש ראלית.
מעבר לזה, הרי ששנות כלב
מהווה גלריה המכנפת בקרבה יריעה היס טורית
רחבה.

ספרים מומלצים

שבוע הספר 1979
בשבוע הבא תתפרסם במדור זה
רשימה מעודכנת של ספרים מומלצים,
לרגל פתיחת ״שבוע הספר העיברי״.
רשימה זו תמליץ, במסורת מדור זה,
על הספרים המובחרים שראו אור
במהלך השנתיים האחרונות.

יזהר כהן, חנן יובל, משה טימור,
חנה מרון ועוד כמה. סופר מכובד, ש קיבל
את ההזמנה, שלח אותה למדור זה
בצירוף ההערה הזאת :״אני לא מוכן
להיות חייל כמאכל! על הכיסא בכנסת של
אנשי־הרוח כמיפלגת־העכודה שיי ערד כין
מיקי בר־זוהר, א.ב. יהושע ועמום עוז

תיעוד
המהפנט במילחמת־העולם הראשונה, אחרי ארבע
שנות שירות בחזית, הוא זכה בצלב הברזל
מדרגה א׳ וב /על גילוי אומץ־לב, אבל
בהיעדר סגולות מנהיגות לא עלה למעלה
מדרגת טוראי ראשון. את המילחמה־העו־למית
השניה הוא הזה, תיכנן, ולבסוף
הביא את ארצו עד לסף אבדון, והעלה
כלייה על עשרות מיליונים מתושבי אירו פה.
זו תמצית חייו של אדולף היטלר,
שמונוגרפיה חדשה אודותיו, פרי־עטו של
העיתונאי הגרמני סכסטיאן ה,פגר, רא תה
אור החודש בעברי ת*.
ביוגרפיה זו מתחלקת לשיבעה פרקים,
והם: חייו, הישגיו, הצלחות, טעויות, מיש-
גים, פשעים ובגידה — במהלכם פורש

תולעי תרבות

בקי ומיקי
למרות שמערכת הבחירות לכנסת הע שירית
נטרם ניפתחה באופן רשמי, הרי
שנעשה ניסיון מאומץ ביותר מצידם של
עסקני מיפלגת העבודה ללכד סביבם גלר יה
מכובדת של אנשי־רוח. על פרוייקט
אנשי־הרוח של מיפלגת העבודה, מופק

!יבדר אנידי הרוח והאמניס
ח ל -אב יב 30 .4 .7 9 ,
לאור העניין הרב שעוררושני
אנו שמחים להזסינך לספגש

הכינוסים הר א ש ונ ים שקרבנו ,

נוסף, בהשתתפות שסע ון פרם

וע סום

עוז.

אדולף היטלר
במפגש זה

נדון שו ב בנ.ושאל-י־סוד ושאלות אקסואליוח, כדרכנו .

על סדר היום :
איזו

ישראל אנורוציב?

מיכתב לאנשי־רוח
מאבק על הכסא בכנסת
אחד מהאברים הנגועים בעיניו של גראס
הוא הרעיון של גרמניה־הגדולה, ולכן,
למרות מוצאו ו שור שיו, המצויים במזרח *
גינתר גראס, תוף הפח, הוצאת זמר
רה־ביתן-מודן.
* גינתר נראם, חתול ועכבר, הוצאת
מסדה.
*** גינתר גראס, מיומנו של שבלול,
הוצאת זמורה־ביתן־מודן.
ספרו של גראס הפוטית מהורגס
בימים אלה בידי המתרגם חיים איזק,
שניפגש לצורך זה עם גינתר גראס. הספר
יראה אור בהוצאת זמורה־ביתן־מודן.

דים הגב׳ בקי פרייטטט וד״ר, מיכאל
(״מיקי״) !בר־זוהר. בחודש שעבר הגיע
לכמה אנשי־רוח המיכתב הרצ״ב (אל צי בור
אנשי הרוח).
למיכתב נילוותה רשימה של אנשי בי דור
ורוח, וביניהם א.ב יהושע. עדנה
פלידל, רפאל קלצ׳קין, רפי בז־משה,
צדוק צרפתי, עמוס עוז, ירון
לונדון, עזריה רפפורט, מיקי גב־ריאלוב,
דודו דותן, ציפי שביט

* רק אביו של גינתר גראס הינו גרמני
מגזע ארי טהור, בעוד אמו היא קאשובית
מלידה (אגף סלאבי של הגזע הארי).

קרוב לסטאלין

יותר

מלמוסוליני

סבסטיאן הפנר את גירסתו שלו לעלייתו
ונפילתו של היטלר. מחד הוא מציגו כ־
״נואם־להמונים וכמהפנט־להמונים ו אפילו
מצטט את שאמר עליו קורט
טוכולסקי :״האיש לא קיים בלל. הוא
רק הרעש שהוא מקים ואז הוא מתאר
את קולות הרעש העולמי שהאיש הזה
גרמם. יחד עם זאת מנתק הפנר את היטלר
המדינאי מהצלחותיו הכלכליות, אותן הוא
זוקף להישגיו של אשף הכלכלה הגרמני,
היאלמר שאכט. הפנר סותר את הטע נה
המקובלת בדבר בורותו הצבאית של
היטלר, טוען נגד הגירסה אותה מעלה
בולוק בביוגרפיה שלו על היטלר, ומביא
דוגמאות של שיקולים צבאיים מבריקים,
כמו המערכה על הארדנים. לדעת הפנר
קרא היטלר את מפת הקרב טוב יותר
מאשר הגגראלים שלו.
הפנר מעמיד יחד עם זאת את היטלר
בשורת הדיקטטורים של המאה העשרים
״באיזו נקודה שכין מוסוליני לסטאלין —
ובראייה מעמיקה יו תר נמצא שקרוב הוא
לסטאלין יו תר מלמוסוליני פרק מרתק
הוא פרק השגיאות של^היטלר. שם מבאר
הפנר דברים בפשוטם :״מכיוון שלא יובל
להיכנס להיסטוריה כגדול הכובשים וכגי בור
עטור־ניצחונות, ייעשה לפחות אדרי כל
הקטסטרופה הגדולה ביותר אחת
ממסקנותיו של הפנר היא, שברית־המו־עצות
הפכה למעצמה ״כתוצאה מן המא מץ
שכפה עליה היטלר תוצאות אחרות
של ההיפנוט ההיטלרי: הפיכת ״פולין
בריאה יותר מן הבחינה הגיאוגרפית ומ לוכדת
יו תר מן הבחינה הלאומית מפולין
* סבסטיאן הפנר — היטלר — החידה
האיומה ופשרה: עברית: חיים איזק ;
הוצאת שו קן; 171 עמודים (כריכה קשה).

בחטף*

אריה דה־׳קאפו
בהוצאת אוכספורד פרם ראה אור
קובץ מ שיריו של המשורר יהודה עמי חי,
שתורגמו לאנגלית בידי המשורר ובי די
המשורר האנגלי החשוב טד יוז. הצ לחתו
של הספר הביאה להחתמת המשורר
נוסף של
הישראלי על פירסום קובץ
שיריו באיים הבריטיים ו•!• ספר שירים,
שאותו הוציא אהרון שבתאי לפני כמה
שנים, בהוצאת הקיבוץ המאוחד, לא זכה
להצלחה רבה, וכעבור זמן טרחה ההוצאה
ושלחה למשורר בדואר את מחצית המה דורה
של סיפרו (כ־ 500 עותקים) .שבתאי,
שלמד את הלקח, חיפש אחר שם מסחרי
יותר לספרו החדש, והשם חרא, מוות נועד
להגביר את המכירה של סיפרו, שראה
אור בימים אלה בהוצאת עכשיו. משורר
רב־מוניטין, שעיין בחרא, מוות של שב תאי,
מילמל ל תו מו :״חרא, מוות על מי
שיכול לקרוא את זה יצחק,
מראס, סופר ליטאי בעבר, שהשתלט ב יחד
עם דויד מארגי,יש (בנו ש ל פרץ
מארקיש) על אגודת הסופרים כותבי-
רוסית בישראל, קיבל, לפי השמועה, סכום
בן מיליון לירות ישראליות ממשרד הק ליטה,
בשותפות עם הסוכנות היהודית,
במטרה להקים בית־הוצאה לאור לספרים
רוסיים. כאשר נשאל אחד מהסופרים ה כותבים
ברוסי ת: מה יעשה מארקיש עם
הסכום הנ״ל? ה שי ב :״זה רק המיליון
הראשון. זה יעלה למשלם המיסים לפחות
שישה מיליון, עד שיבינו כי הכסף הולך
על קרן הצבי ...רק שישה מיליון מדליקים
כאן את האורות האדומים...״
כאשר החל הירחון מוניטין את
הופעתו, נימנה הצייר הצעיר לאיר גר־בוז
על צוות השמות, שבעזרתו קישט
העורך, אדם ברוך, את רשימת המש תתפים.
כעבור זמן חדל גרבה לפרסם
מרשימותיו בירחון. הסיבה: באחת מר שי מותיו
כתב גרבה על עבודותיו של הצייר/
פסל יגאל תזמרי!ין, בתערוכה ״אמן —
חברה — אמן״ כי הן משיכמן ומעלה מעל
לשאר העבודות שהוצגו בתערוכה. בתה ליך
שיכתוב רשימתו של גרבה דאג העו רך,
שלא זכה להתפרסם באהבתו לעבו דותיו
של תומרקין, לשכתב הערה זו
סיפרה של החוקרת ד״ר עמיה לייגליד,
חיילי בדיל על חוף ירושלים שזכה ל ולשבחי
הצלחה
כבירה בארצות־הברית
הביקורת האמריקאית, עומד לראות אור בהוצאת העברי,
לקראת שבוע הספר
שוקן. הספר, שהוא מסמך נדיר, חושף
דימוי אחר של ישראל, עוסק בישראלי
הבוכה, הישראלי הפוחד להתמודד בגלוי
עם נושא המילחמה, עם החולשה, ועם
הבעת רגשותיו ו לרגל הענקת פרס
ישראל לשחקנית ולאמרגנית תיאטרון ה נוער,
אורגה פזדת, סיפר המחזאי וה במאי
יוסף מונדי את הסיפור הבא:
אחרי שהעליתי על הקרשים את המחזה
שלי זה מסתובב פנתה אלי אורנה פורת
וביקשה ממני לביים עבור התיאטרון לנו ער
את האדמת הזאת מאת יעקב אשמן.
המחשבה על כך זיעזעה אותי, ואני השב תי
לה במילים :״אם הייתי באו שוויץ ואת
היית הקאפו שלי — רק אז הייתי עושה

שלפני הנדלחמה ...וזו הפעם הראשונה
כאלפיים שנה כימעט י ש ליהודים שלאחר
היטלר שו ב מדינה — מדינה גאה ועטורת
תהילה. אלמלא היטלר לא היתה י ש ראל...״
לקראת
סיום •המונוגרפיה שלו שב הפנר
ומצטט את ההתנבאות שהתנבא היטלר
,ב־ 27 בנובמבר ,1941 שנים טרם נפילתו :
״גם כאן אני קר כקרח. אם העם הגרמני
שו ב אינו די חזק ונכון־לקורבנות, לתת
את דמו למען קיומו, ראוי לו שיאבד
ויו שמד בי די מעצמה אחרת, חזקה יותר.
לא אזיל אז דמעה אחת על העם הגר מני...״
מונוגרפיה
זו שבה ומעלה אמיתות היס טוריות
מזעזעות, בד בר אפשרות ההיפנוט
של עמים שלמים, בידי אנשים בלתי
שפויים. ויאמר על דעת כותב שורו ת
אלה, שלעיתים הוא שומע גם בארץ הזאת
את הדי ההיפנוט הנ״ל, והוא הופך לניפ־חד.
למרות ניסיון ההיסטוריה, ב רו ר כי ה־היפנוט
הנ״ל אינו נחלת העם הגרמני בלבד.

גדלים, גדלים

מה לעשותו.״
הילדים גדלים ומחכימים
ואיתם גם אנחנו —
גדלים ומשכללים את הציוד, את
שיטות הייצור ואת מיגוון הרהיטים
המיוחדים שלנו...לכל־גיל.
כן, רהיטי כל־גיל הם מיוחדים
במינם —
הס מלוים את הילד מיום היוולדו
ועד לגיל הבגרות.

רהיטי כל־גיל מיוצרים

רהיטי צל־גיל המודולריים הם עולם
שלם של דגמים, צבעים •ואפשרויות
אינסופיות לריהוט חדר ילדים
פונקציונאלי ומרהיב. עין,
רהיטי כל־גיל יתחבבו על ילדיך כפי
שהתחבבו על בני גילם האחרים
בארה״ב ובאירופה.
כל־גיל — רהיטי ילדים ונוער —
משובחים מהם פע\וט אינם בנמצא.

ע״י נגרייה קיבוץ גבעה ב מר

חיפה: רח׳ הרצל 32
בית הזורע שמרת, רח׳ אלנבי . 117
גבעתיים: רח׳ ויצמן .10

ובחנויות כל־גיל המיוחדות
בכל רחבי הארץ.
מי־טל

הבעל היהוד
1המאהנ הבדואי
ישבו זה לצד
זה ודל סנסל
הנאשמים -תתאהב
ניחן בתאסו־עוום
והבעל עומד להשתחרר מישפחת גרון, מצאה את שושנה יושבת
בוכיה על המדרגות ואמרה ל ה :״רק
אלוהים יכול לעזור לעוד ה!״
גרון פיטר את עודה פעם אחת במשך
שנות עבודתו אצלם .״ייתכן שהיה זה
מפני שחשד ביחסים בינינו,״ אמרה שו שנה
בבית־המישפט. אולם אז יצא גרון
למילואים, והוא החזיר את עודה לעבודה.
מעולם לא שוחחו על החשדות והאהבה
האסורה — כך לפחות סיפרה שושנה
בבית־המישפט.

שושנה

גרון

לא היו יחסי־מין

גלל אהבתה האסורד. נרצח אדם.
^ מאהבה הבדואי ושני חבריו נידונו
למאסר־עולם על רצח זה. בעלה נידון ל שנה
וחצי מאסר כשותף לאחר־מעשה.
מסחררת.
שושנה גרון אינה יפהפיה
היא רחוקה מאד מדמות חתולודהמין ה קולנועית,
גופה צנום ופניה חיוורות. היא
אינה מתאפרת כלל, ושערה אסוף בחומרה
מאחרי ראשה. רק זוג עיניים עמוקות
וירוקות רומזות על המיסתורין של ניש־מתה.
עיניים נפלאות, כעיניה של ליב
אולמן, עצובות ורגישות, מסגירות את
המאהבת הסובלת.
בשנת 1948 עלו 99 מישפחות עו-
גאליה, בכפר להתיישב
לי־בולגריה
לייד הכפר הערבי הנטוש יבנה. שושנה

היתד, בת שנתיים, וישראל גרון, שהפך
בעלה, היה בן חמש. הם גדלו יחדיו. הכ פר
התפתח ממושב עני העוסק בחקל אות,
לאיזור־יוקרה. בתי־הסוכנות העלו בים
הפכו לווילות־פאר, המוקפות גינות
ושדרות. השקט מופר רק על־ידי ציוץ
ציפורים וקריאות־תרנגול מד,לולים המע טים
שנותרו בכפר.
שני הילדים שהכירו איש את רעותו
מילדות גדלו כזוג־אוהבים. מעולם לא
היה לשושנה חבר אחר. כאשר סיימה את
בית־הספר התיכון, הלכה ללמוד בסמינר
הקיבוצים, וישראל למד בבית־ספר חקל אי.
שושנה לא שירתה בצבא. מייד אחרי
סיום לימודיה בסמינר, בגיל ,20 נישאה
לישראל, והם נשארו גרים בכפר .׳

תחת לעסוק במיקצועה, החלה עובדת עם
באיזור־בעלה
במשחטת־העופות שפתח
התעשיה של רחובות, הקרוב לכפר.
גרון היה חרוץ, והעסקים שיגשגו. לאט־לאט
גדל מיספר הפועלים הערביים, ש היו
מועסקים במשחטה. חלקם התגוררו
במשחטה, וחלקם במחסן מט לנפול לייד
ביתם של הזוג גרון.

אולם אל גן־העדן הגיע הנחש. מאיר
אזולאי, בחור גברתן שגר בכפר־גבירול
הסמוך, הכיר את כל השחקנים בדרמה.
היה לו מוסך לפחחות לייד משחטת־העו־פות
של גרון, והוא היה לוקח עופות
חינם. הוא היה דור ש מהפועלים הערביים
להביא לו חשיש, וניסה לסחוט כסף מגרון
בעילות שונות. את גזר־דינו חרץ, כאשר
איים על עודה, שאם לא ישלם לו 10
אלפים לירות, יספר לגרון על יחסיו עם
שושנה.
הבדואי הציע למעבידו לחסל את אזו לאי.
תמורת 15 אלף לירות הבטיח עודה
למצוא רוצח שכיר, אשר יעשה את המלא כה.
כך אמר כתב־האישום.
(המשך בעמוד ) 74

ארגזי ם
גוטפי-דס
ף* ין הערכים שעבדו במשחטה היה
גם עודה אבו־אמרה, בחור שחרחר,
בעל עיניים רומנטיות ושפם רך. הוא
היה. בן למישפחה בדואית, וגדל בבית
קטן, לא הרחק מכפר גאליה. במשךש מו

השנים האחרונות עבד אצל גרון, הפך
יד־ימינו במשחטה ומאהבה של אשתו.
ישראל גרון היה יוצא מדי לילה ל תנובה,
לקנות עופות, ועודה היה נשאר
לן במחסן המתמוטט שליד הווילה המפו ארת.
גרון היה עובד במשחטה בלילות,
ועודה היה מתחיל את עבודתו עם שחר.
לפעמים היתד, שושנה מעירה אותו בבו קר,
לפי מיצוות בעלה.
הפועלים הערביים האחרים היו מורטים
את העופות ומחלקים אותם לחלקים ב משך
שעות הלילה, ועם שחר היה עודה
בא לפקח על עבודתם, למכור לקונים
משכימי-קום, ולחלק את העופות לקצבים.
בשעה 8.30 היתה באה שושנה למשחטה,
ויחד עם עודה היתה יוצאת לחלק לקצ בים
את העופות החתוכים.
הם היו נוסעים יחדיו באחת המכוניות
של העסק, מחלקים את העופות, אוכלים
יחדיו ומשוחחים. ושם, בין ארגזי העופות
נוטפי־הדם, צמחה האהבה בין הבחור ה רומנטי
והאשה הצעירה.
בבית־המישפט העידה שושנה גרון, כי יחסים קיימה שנים כארבע
במשך
עם עודה. היא סיפרה כי מדי חודש היתה
נותנת לו אלף לירות נוספות למשכורתו,
ללא ידיעת בעלה. אחרי הרצח, כאשר
באה אמו של עודה לחפש אותו אצל

הבעל ישראל גרון
עבודת־לילה

—יי פא באטאל
א מ רי ק ה — או מ רי ם — ארץהאפש רויו תהבל תי מוג ב לו ת. ה קיץ,
מז מינ ה או ת ך ״ פ ל תו ר ס אי שי ת — למסע צי דשלש פע
האפש רויו תוה הז ד מנויו ת, הממ תינו תלךבארץרחבתי דיי ם זו.
גו ר די השח קי םופסלה חרו ת ב ניו ־יו ר ק, ה ק פי טו ל בוו שי נ ג טון, אלף
ה איי ם של טו רו נ טו, מ פ לי הני אגר ה, מ ר כזי ה א מנו ת ב שי קגו, ל ס
וג א ס, סן פ רנ צי ס קו, לו ס אנג׳ ל ס, די ס ני לנד, ניו או ר לי אנס — עי ר
הג׳אז ו עו ד ש פע שלאת רי ם, פאר קי ם, ערי םופל אי ם עו צ רי נ שי מ ה,
יקד מו א ת פניך ב בו אךל אר ה ״ ב.
הרש מו כברעתהל טיו ליה קי ץשל ״ פ ל תו ר ס ״ לארה ״ בוהב טי חו
לעצמכם חויי ת חיי םשלא תשכ ח. משך 28 יו ם.

מועדי יציאה:
המ חיר לי חי ד $ 2,540

(המשך מעמוד 73
אזולאי נרצח באכזריות, לפני
מאיר
נם־ציונה. של המזבלה לייד כשנה,
הוא נדקר בסכינים, נורד, ברובה ולבסוף
נדחקה גופתו למכונית, שם שפכו עליה
בנזין והציתוה. את השאריות השרופות
הצליחו קרוב׳ המישפחה לזהות רק בקושי

כך מצאו עצמם גרון הבעל, עודה המ אהב,
ועוד שני ערבים שעבדו במשחטה
בזמנים שונים, יושבים על ספסל־הנאש־מים
שכם אל שכם. כולם נאשמו ברצח
אזולאי.

6.9 — 23.8 — 9.8 — 26.7 — 12.7 — 28.6 — 14.6

האכסון בבתי מלון מדרגה ראשונה.

מי שפט י
נפרד

פר טי ם ו הר שמה בכל סני פי ״ פ ל תו ר ס ״
משרדרא שי: תל א ביב, רח׳ א חד העם 28 טל 03-50851 .סניפים: תל אבי ב,
רח׳ בן י הוד ה 49 טל 03-221226/7 .מ לון היל טון, טל 03-246832 .י רו ש לי ם,
רח׳ ש לו מ ציון המלכה 2טל 02-234318/9 .מ לון פלזה, טל 02-224622 .חיפה,
דרך העצמאו ת 82 טל 04-660981/4 .חדרה, רח׳ הרבר ט ס מו א ל 66 טל.
063-22927ר חובות, רח׳ הרצל 167 טל 054-51080 .נתניה רח׳ דיזנ גו ף 33 טל.
053-22724 הרצליה, מ לון ה שרון טל 03-938526 .לוד,
שדה התעופה בן גו ריון טל 03-971086 .

היא דיברה בקרירות קלינית על היחסי
שקיימה עם עודה.
השופטים, דב לוין, נחמיה בר וי שר
גילעדי, הרשיעו את שלושת הנאש{
הערביים ברצח מאיר אזולאי, ודנו צ
למאסר־עולם. אולם מאחר שכל התיק
מבוסס על הודאות הערבים, והם הג
עירעור על הרשעתם, לא היתד, בידי י׳
ביעה אפשרות להזמינם להעיד נגד ג!-דר
במישפטו, שהופרד.
התביעה ביקשה דחיית המישפט. אך
הסניגור התנגד בתוקף, ובית־המישפט לא
הסכים. מאחר שהתביעה לא הצליחה לה שיג
אישור מהיועץ המישפטי לעיכוב-
הליכים, הורשע לבסוף ישראל גרון, לפני
שבוע, כשותף לרצח לאחר־מעשה, על

ף* עת המישפט היה ישראל גרון לבוש
* בקפדיה. שפמו השחור נישא בגאווה
אל־על, ועיניו היו קרות ותשתיות. עודה,
אשר ישב ממש לידו, נראה נפחד וחלש.
עיניו הרכות והחולמניות יכלו להסביר
מה מצאה בו האשה, שהיתר, נשואה לגבר
הקשוח. את כל החום והרוך שחסרו אצל
גרון אפשר היה למצוא בעיניו של עודה.
הנאשמים הערבים הודו במישטרה ב מעשיהם,
ולכן, אחרי שהסתיים השלב
המישפטי של מישפט־זוטא, והגיע הזמן
להגיש את הודאות הנאשמים, ביקש עורך-
הדין נתן קנת, סניגורו של גרון, להפריד
את הדיון.
גרון, אשר היה מעורב כבר לפני עשר
שנים במיקרה הריגה, ושהפך עד־מדינה,
לא סיפר ד בר במישטרה. הוא שתק לאו רך
כל הדרך.
אולם אחרי שהופרדו המישפטים העל־

ל ת פו ס
א מרי ס

אמו שד עודה בכית־המישפט
— יעזור
מכוניתו

נותרו •׳מקומות אחדים
לטיול היוצא: ב־14.6

שנתן את
מהמקום.
גרון נידון לשנה ׳הצי מאסר, באשר הוא
יושב במעצר כבר קבוב.,.צשגה^; אחרי
ניכוי השליש, הוא עומד לך,שתחרב בעוד

ך יי שבועיים.

1X1

לעודד,

כדי

שיימלט
אפשר כבר לה ו ד ות

/״וומי
וסיעות ו1ווי

״פלתווס״ מארגנת * אתה נחנה

£יעא ₪א>14114>1
נער*
להשיג :

תל־אביג, דיזנגוף .138
הל־אביב, דהוי. אלנבי .35
רמת־גן, כיאליר.19 ,
נתניה, הרצל .5
פפר־סכא, רחוב וייצמן.

תןטרמפ לחייל

אשתו של עודה בבית־־המישפט
אלוהים —
תה התביעה את שושנה גרון כעדת־תבי-
עה. היא גוללה מעל דוכן העדים את
מסכת־חייהם המוזרה.
לצד וילת־הפאר, שבו התגוררו שושנה
וישראל, גרו הערבים בצריף המט לנפול.
כולם עבדו יחדיו במשהטה, לאורך כל
שעות היממה. חייהם היו מעורבים זה
בזה. הם היו גם מיודדים.
בענייני-כספים סמכו על עודד, ללא עיר־עור.
הוא היה גובה כספים מלקוחות ללא
חשבון, ומוסר אותם לזוג גרון. וכאשר
היה בכיסו סכום־כסף פרטי גדול יותר,
היה מפקידו בידיה של שושנה. בכל יום
חמישי לפנות ערב היתר, מגיעה מונית,
שהיתר, לוקחת את הפועלים הערביים למ קומות
מגוריהם. וגם עודה היה חוזר
אל אשתו ליד באר-שבע.
שושנה גרון גוללה את סיפורה ללא
מעורבות ריגשית. היא ענתה על שא לות
התובעת המוכשרת, עדנה ארבל, ב דייקנות
ובקרירות, ענתה תשובות קצו בות,
ולא נראתה נרגשת אפילו פעם אחת.

ך* יצד מרגישה אשה, שהעידה בבית *
המישפט על קיום יחסים עם הפועל
הערבי, אשר נידון למאסר־עולם, כאשר
בעלה עומד להשתחרר מבית־הסוהרז
שושנה גרון לא היססה .״הכל יהיה הנוראה בסדר,״ אמרה .״ במשך השנה
הזאת התקרבנו אחד לשני מאד.
״ישראל מאמין לי. הוא יודע כי בעצם
לא היו יחסי-מין ביני לבין עודה. בוודאי
שהיו יחסי־קירבה בינינו. היינו מבלים
ימים שלמים ביחד בגלל העבודה.
אבל לא בגדתי בישראל. אמרתי זאת
במישטרה, מאחר שהם חקרו אותי שוב
ושוב, והתעקשו על כך, ואני פחדתי.
ובבית־המישפט לא מצאתי מקום להתווכח.
אבל אני בטוחה שבעלי מאמין לי.
״הוא כתב לי כך במיכתביו, וגם בפגי שות
השבועיות הרגשתי שהוא תושב כך.
״•אשר ייצא, נמשיך את חיינו מחדש.
הוא אדם נפלא. אני אוהבת אותו כמו
לפני עשר שנים. אני מאחלת לכל אשד,
בעל כזה.״
היא גם שוחחה בלי היסוס על הרצח.
״בעלך זוכה מרצח אזולאי מחוסר הו כחות,״
נאמר לה .״בעצם הוא יכול היום
לאמר, כי אומנם הוא אשר רצח את מאיר,
ומבחינה מישפטית לא תהיה כל דרך
להגיב על כך. מי שיצא זכאי, אין לעורר
את מישפטו שנית. כך שאפילו אם יודה
עכשיו באשמה אין הוא מסתכן. האם
יהיה מוכן לדבר עכשיו, כאשר ייצא
מבית־הסוהר?״
לשושנה גרון היתה תשובה פשוטה :
״מדוע לא תשאלו אותו כאשר ייצא י״
היא הזמינה את השואלים לביתה, ליום
שבו ישוחרר הבעל.

אילנה אלון 1
העולם הזה 2179

מ ביר ת ה אביב ב מ לונו ת
הנופש
של דן

מה 115-מ אי
עד ה 1-ביולי
העונה והמחיר
האביב הוא הז מן המת אי ם ביו ת ר לי שרא לי םלצאתל חו פשה קצרה,
כדי לנ צל אתה הזד מנו ת של הנאה מ מז ג אוי ר קיי צי ו מ חי ר חורפי.

היום החמישי חינם
אם ת ש ארו לפ חו ת 4י מי ם
של דןאת חופ ש תכ ם ביו ם נופ ש חינ ם
על ח ש בון הבית.

הנאות היום והלילה
גופש חינם

ב ״ דן קי ס רי ה״ ו ב ״ דן א כ די ה״ מב חר אי נ סו פי של אפש רויו ת
בי לוי נופש א מי תי: טני ס, בריכ ה, ס אונ ה, ים, פי אנו־בר,
סר טי ם, בר־ בי־ קיו, גולף, רכי ב ה על סו סי ם, ובעצ םכל
ש תו כ לו ל העלו ת על דע תכ ם כ די למלאאת היו ם (ואתה לי ל ה)
ב בי לויי םלא נשכחים.

על חשבון הבית

הזמנות
* ״ ש רו ת הז מנו ת דן טל 241141 .
* ״ ד ן קי ס רי ה״ — א מ נון רביב, טל 063-62266 .
* ״ דןאכ די ה״ — ר חל דוד, טל 03-938555 .
* המבצע לא כולל את חג השבועות.

ה עו ל ם

הז ה 2179

( ספר מינ ט)

אל תתפס בלי מסטיק

ל א לגברי ם! ל א לגברי ם! ל א לגברי ם! ל א לגברים• ל

איו למנוע קימוט בגדים מניווווזה(חלק

דבר הטיליגגט
סיפור אני
א חד.

נור א

או ה ג

סי פורי ם.

צ׳מעו

בשנה שעברה למדנו לגלגל וו לדו ת ממיכנסיים, וכך לשמור
על צורתם. השנה, בטיול לחוצלארץ, אם ירצה השם, שוב לא
יצטרך הבן־אדם ללכת עם חולצות, שדש אחד של הצווארון פונה
בהם החוצה, כמו אוזן־חמור של מחברת ודש שני — פנימה, עם
סילסול מעודן לכיוון צפון־מערב. לא ייתכן, תאמרו. הרי מאז
ומעולם, חולצה, כי תעבור כמה טילטולים עדינים יחד עם המיז־וודה,
חזקה עליה שדש אחד יחפון י דו לשמיים, ודש שני יקער
כרסו לאדמה. למה? ככה. אקסיומה.

אחד סיפר לי על עוד פטנט אדיר, אם בעניין זה עסקינן. אחרי
הגיהוץ, הוא מבקש מאשתו לתלות את כל חולצותיו, כשהכפתור
הראשון הראשון החונק, וגם השני, סגורים. שאלתי אותו מה יוצא
לו מזה. הוא הביט בי במבט לא מאמין של איך קיים עוד בעולם
מישהו, שהעסק הזה כל-כך לא עקרוני לו, ו ה תיז: מה זאת
אומרת מה יוצא לי מזה! אחר־כך, כשאני לובש את החולצה
פתוחה עד החזה, פס הכפתורים עומד נוקשה וישר, ולא מת עקם
בגל כפול מהתליה. אבראוו! מי שמבין בזה — הרוויח.

יש לנו שכנה עתיקה, ש הי ת ה הוו אמפ
של המדינ ה. לא שעובד ת הגעתה לגבורו ת
משכנעת או תהלה סכי ם ל הרי םאת ידי ה
מ ה אי מז׳ .מ ה פי ת או ם. א ת כל עשרת
ציפורני ה הי א נועצת ב חי רו ק שיניי ם,
ומעכבת א ת עגלת הנעורי ם מלנסוע בל עדיה.

מת ניתנת להא מר, שהגברת משיגה
בכל זאת אי א לו הצלחות לא מ בו ט לו ת.
ל מרו ת גילה הרצחני, שמה ני שא ל מר חו ק
בגין חזה ענקי, בנוי ל תל פיו ת, ה מז ד קר
צו ק
ל מ רו ת
לפניה בג און, ו עו מ ד יפ ה
שי א
העתים. למע שה, השיג חזה ז ה
מ סויי ם, ב היו תו מתנש א כיבר ת דר ך רצי נית
לפניה, בניגוד לכל כללי הכובד. סאת
י סו רי ה של הגברת בכל זאתהת מל א ה
כ א שר א פ סו ה מ תנדבי ם הצדי קי ם, העו שי
ם מ צוו ת מ סויי מו ת, א פי לו ב ת שלו ם.
״ ב לי ז ה אני ל א חי ה ,״ הודיע ה הגברת
הזקנה .״ מו ט ב לי להתא בד.״
פישפשה ב ס פרי ם, הציצה ב אנ צי ק לו פד יו
ת, ומצאהשהמ קו םהמ דויי ק של הלב,
נמצא שני ס ״ ממתחת לציצי ש מ אל. עם
שחר נשמעה י ריי ה מבי ת ה של הגברת.
מ או תו יו ם רבו תי, מ או תו יו ם ב דיו ק,
היא צולעת על בידשמ אל.

איו ונ מ ת
גניחות שן שובת
וער מנה אתת
מה כבר יכול בן־אדם לעשות, כאשר
כאב־שיניים? בגלל מתנפחת לו לחי
אז ככה. ראשית, הוא יכול לחבר ל צווארון
חולצתו פיסקה לאמר :״כן, אני
יודע ולהצביע לשם כל חמש דקות, שכן
זה פרק הזמן המקובל, שבו צץ נודניק
חדש מול העיניים, להודיע שהלחי נורא

שלה
כך העסק

שלב ב׳

מתחיל

— וכך הוא נגמר

כל זאת, עדיין לא היה נורא, אלמלא גילה כל גבר שלישי,
מסיבה עלומה כלשהי, רגישות כה אדירה לצווארונו. כבר
ראיתי במו עיני, זכרים, שסוס מת מריח יותר טוב מאשר בתי-
השחי שלהם, אבל צווארון חולצתם — אוי אם לא גוהץ נכון.
דש ימין מכיוון חוץ כלפי אמצע, דש שמאל מכיוון חוץ כלפי
אמצע, למנוע כל קמטוט בלתי־נראה על בד הצווארון, המונח,
כמובן, כמו במיסדר המפקד.
לא יודעת מה זאת המאניה הזאת עם הצווארון, אבל חבר

נפוחה. שנית, הוא יכול לקלל את רופא-
השיניים המספר לו שאי-אפשר לטפל בשן
החולה, כל זמן שהחניכיים דלוקות ונפו חות,
ויואיל נא המעונה ויתכבד לגרגר

אז אם נחזור לענייננו, כך יש לקפל חולצה כדי לשמור עם אותה
על צווארונה מקימוט במיזוודה ! במקום לקפל
השרוולים על הגב, כך שיתקבל מראה ״מיקצועי״ מקדימה, כמו
כאשר קונים אותה ארוזה בצלופן, משטיחים אותה עם צד הגב
על הריצפה, ואת השרוולים מקפלים כרגיל, אבל מקדימה ,
כך שכל שרוול מקופל ומגן על דש צווארון אחד. את ה״איטריה״
הארוכה שנוצרת, מקפלים לשלוש, ומתקבל מרובע הרמטי, שומר-
צווארון דליקטס. אה גיעטה נסיעה.

במי-מלח, על המקום, כמה שאפשר יותר.
שלישית, הוא יכול להופיע אצל הרופא
שלו בלי תור, בשיטת איד־ביו-דו, ולא
לזוז משם עד שהרופא לא מטפטף לו
אקונומיקה על השן, כשהוא יוצק אותה
מבקבוקון פורצלן יקר. מיקרים כגון אלה,
הם שעתם היפה והאצילית של רופאי-
השיניים. למרות שקילו אקונומיקה עולה
היום איזה עשר פונט, הם לא גובים על
הזרזיף אשר שמו — שום הרצל. זד,
יעני — על חשבון הבית.
אחר־כך יכול הבן־אדם ללכת הביתה,
לשנוא את עצמו, לשנוא את החיים, לש נוא
את ילדיו, ולשקוע בבעיות מטאפסיות
חמורות של למה הוא בכלל נולד. ואם
כבר עושים חשבון־נפש, הוא תמיד יכול
להיזכר שאשתו אף־פעם לא עושה סנדווי-
צים לעבודה, וזה, כידוע, סימן מובהק
שיש לה מאהב.

איך מורידים על מכה
פרופיל איימים

ואז, כאשר השרלוק הולמס עולה על
הכיסא, כדי לעלות על השולחן, כדי לע לות
על הלמפה, ולהכריז משם לידידו ה המום,
ווטסון, שהיא יכולה להתחפף עם
הדיין שלה בין רגע, אבל היא לא לו קחת
שום דבר מן הבית, והילדים נשארים
אצלו, ובכן, אז בדיוק, לרוץ־ לרוץ־ לרוץ בקבוקון לבקש
לבית־המרקחת, דחוף סביר
״גינגיז ך, ולדהור איתו הביתה.
להניח שהתרנגול עדיין יקרקר בעוז, שכן
חיים שלמים לא גומרים לסכם בחמש
דקות, ועל הפרק עוד מצויים האבא והאמא,
והסבא והסבתא, ועדיין לא נגמר, אלא

דור ראשון. ובכן, מטפטפים שלושים טי פות
מהעסק לתוך כוס מים, ומבקשים יפה
מטרזן, אם לא איכפת לו לרדת אל העם,
ולגרגר עם הפלא הזה על המקום הכואב.
טרזן ירד, כי אין לו מה להפסיד. מורים
לו להשהות את התמיסה כמה שיותר על
המקום הנפוח, בטרם יירק זאת החוצה. מה
לאמד, הנם קם ונהיה מול העיניים. תוך
שעתיים יורד ת נפיחות התופת, ועם צלם
האנוש, חוזר לברנש גם האזימוט למוח.
אומנם אזימוט זה בא בלורי ת אמניזיה
מדוייקת, המכסה בדיוק את פרק זמן ההש תוללות,
אבל מה לעשות, אלה הם החיים.
אז מי שחכם, מכין לו כבר היום את
העסק הזה, שלא ברור לי למה לא כולם
יודעים עליו. אבל ליתר ביטחון, לא דו חף
שום קיסמים מעץ בין הטוחנות, מתקן
אותם סדיר, וגם מצחצח אותם מעת לעת,
בתור שיטות בדוקות לאי-התנפחות החני כיים
בדלקת אדירה, המצריכה כיבוי שרי פות
עם הפלא הזה.

0 1 1 1 1 1 1

עוז צורי

חתונה
ג *ןצלמ > ם
תמיד סיפרו לי ששותפות זה לא דבר
כל־כך טוב. השותפים רבים, או על כסף
או על נשים, והסוף רע. היום יש לי
בשבילכם סיפור על שותפים ועל שותפות
שהתפרקה. במיקרה זה, אף רואה־חש־בון
לא יכול היה לפרק את השותפות טוב
יותר משעשה זאת קופידון.
היה היו שני צלמי־עיתונות מצליחים,
חנניה הרמן ושייע סגד. הם הקימו
סוכנות צילום בשם 24 פלוס וצילומיהם
כבשו את העמודים הראשונים של עיתו נים
רבים.
חנניה בן ה־ 27 היה רווק ושייע היה
נשוי לבחורה, בשם תחיה, שעוררה הת פעלות
בלב מכריה. לשייע ותחיה נולד בן
והם חיו באושר ובעושר.
אך, כמו שנאמר, מה שקורה בשותפו יות,
זה שהן, בדרך־כלל מתפרקות. גם
חנניה ושייע נפרדו.
חנניה הקים לו חברת צילום ירושל־

לא ניותעזין
זלא יווד
נמאס לה. פשוט נמאס לה, לדליה
מזור. אין לה כבר כוח להכחיש. ובכל
זאת, בפעם האחרונה והסופית־סופית —
היא אינה מתגרשת!
היא בכלל לא מבינה מאין צצות השמו עות
המטופשות. אנשים נגשים לבעלה,
המהנדס אריה לוין ושואלים אותו
לשלומו. וכשהוא משיב שבכל בסדר, הם
בהשתתפות :״הת ושואלים מוסיפים גברת?״

מה?״ שואל אריה, והם משיבים
לו ברוב ביטחון וחוצפה :״על הגירושין
מדליה ד
אריה, צוחק, כמובן, מכל הרעש הזה,
אבל דליה, שחיי־הנישואין חשובים לה
הרבה יותר מאשר הקאריירה שלה, הפ סיקה
לצחוק. כעת היא מתרגזת. היא
בשום פנים ואופן לא מתגרשת. היא חיה
באושר רב עם בעלה, ועתה, אחרי שש
שנים של נישואין הם עברו לדירה חדשה
ברמת־השרון.
דירה חדשה, חיים מאושרים וקץ לשמו עות.

בלקז
או מפיקה, מד, זה משנה, העי קר
שהכוונה לאותו האיש. שמו הפרטי
צורי והוא אינו אלא דוגמן־צמרת בינ לאומי.
גילה אותו צלם־פירסומת אנגלי,
כך סתם, כשהלך לו צורי בלונדון הקרה
כשמטבעות ספורות בכיסו ועיניו נשואות
לעתיד מזהיר.
תוך יום התחיל צורי לקבל הצעות
ובילה את זמנו בין הריביירה האיטלקית
ולונדון הקרה. בקיצור, סיפור הצלחה טי פוסי׳
שכבר סיפרתי לכם אודותיו בימי
החורף הקרים.

תחיה וחנניה הרמן
שותפות חדשה
מית בשם זוס 77 ושייע נותר עם ה־24
פלוס.
אני לא יודעת איך בדיוק הם חילקו
ביניהם את פירות הצלחתם המשותפת, אבל
מה שאני כן יודעת, זה שחנניה יצא מ-
האנונימית והאהבה
מי זאת יעל טבת ברור לכולם. ה ב חד[
רה, בתם של אורה מכת, יושבת־ראש
הווראייטי בארץ ושבתאי טבת העי תונאי,
ד,יא בחורה מוכשרת בזכות עצמה,
העוסקת בכתיבת שירים.
ליעל נמאסו חיי העיר תל-אביב והיא
המירה אותם בחיים בניו־יורק, הגדולה
ובעלת האפשרויות הבלתי־מוגבלות. שם
יושבת יעל על תקן של עובדת ולומדת.
עובדת — במישלחת־הרכש של מישרד־הביטחון
ולומדת — קולנוע, אומנם לא
בשום אוניברסיטה, אלא בסתם בית־ספר־ערב.
היא
מתגוררת בדירת־רווקות נעימה
ואינטימית, ובאחרונה אירחה את בן־הזוג
ברומן האחרון שלה, עד כה, הלוא הוא

השותפות עם רכוש ג דו ל: תחיה, אשתו
של שייע.
בהתחלה היה זה סתם רומן, אחר-כך
זה התפתח לאהבה גדולה. חנניה אהב לא
רק את תחיה, אלא גם את הבן, המשותף
לה ולשותפו לשעבר. בשבוע שעבר, בבית
הוריו של חנניה ברמת־גן נולדה השות פות
החדשה — חנניה ותחיה נישאו בחוג
המישפחה.

אבל מאז ועד היום יש התפתחויות.
צורי, שהתגעגע לאמא מסיקה ולכל שאר
המישפחה, החליט שאם הצליח כדוגמן
צמרת בחו״ל, אין שום סיבה שזה לא יקרה
גם בארץ. אז לקח את המיזוודות וחזר,
כולו בגדים שהם שיא האופנה, תיסרוקת
צרפתית חדישה ועל זרו עו תלוייה לתיפ־ארת
בלונדינית גרמניה יפהפיה שהכיר
במסע הצילומים שלו באירופה. הוא הראה
לה את הארץ ואיד חיים כאן בכיף׳ עם
המישפחה והחברים.
הבחורה התרשמה. בעיקר מצורי. עוב דה
— חודשיים אחרי שחזרה לגרמניה
קיבל צורי, ששמר איתה על קשר טל-

שייע לא היה בחתונה. היחסים שלו עם
שני הלשעברים שלו אומנם מצויינים,
אבל אנוור אר־־סאדאת ביקר באותו
יום בארץ, והפרנסה קודמת, לפעמים, גם
לסנטימנטים.

אמנון אנג׳ל

החיפאי־הירושלמי,

איש

הטלוויזיה.
אנג׳ל הנאה והעליז, מטרתן של נשים
רבות בארץ, נמצא בהליכי־גירושין מאש תו
כדוריה, מי שהיתה מנהלת לישכת־האמנים
של צה״ל וכיום עובדת בשבועון
במחנה. אבל, להרגיע את כל המעוניינות,

צורי כלקז
תגלית של רחוב

אמנון אנג׳ל
דירת־רווקות אינטימית

דליה (מזור) ואריה לוין
דירה חדשה — חיים מאושרים

אמנון מסתובב עם אנונימית אחת כבר
הרבה זמן וטוען בתוקף שזהו זה. מי
היא ומה היא איני יודעת, אבל אם הוא
אומר, הוא בוודאי יודע.
בקיצור, השנים שבילו בניו-יורק כ צמד,
אירחו גם את ליאור כן־חור,
שאותו אין צורך להציג, ואת ידידו אורי
טאוכר. השניים נסעו לטיול באיים, ובדרך
חטפו מיעל את אנג׳ל, שלא יפסיד לעולם
טיול שכזה, ועוד בחברה שכזאת. לא
פלא, גם אני לא הייתי אומרת לא לסי בוב
באיים עם טיפוס כמו ליאור בן־חור. כבר דרך אגב, ליאור יוצא בקביעות,

פוני מדי שבוע, כרטיס טיסה הלוך ושוב
כדי לבקרה במינכן. וזה עוד לא הכל,
לאביה של הגרמניה היפה יש מי שרד־פיר־סוס,
מהגדולים במינכן, והנחמדה המאו הבת
הצליחה לסדר לצורי סידרה של צי לומים
שיזרימו לכיסו מצלצלים רבים.
אז נכון שעכשיו הוא שוב לא איתנו,
אבל כמו שאני מכירה אותו, לא גרמניה
ולא עבודה ואפילו המשתלמת ביותר, תח זיק
אותו רחוק מארץ מולדתו. כי צורי פטריוט אינו רק יפה־תואר, הוא גם
מושלם.

מזה כשלושה חודשים, עם דיילת אל־על
בשם עופרה. כשהיא בעיר הוא מסתתר
ונעלם, גם מחבריו הטובים ביותר.
אבל נחזור לגיו־יורק — שם, כנראה,
לא יצא כלום ממערכת היחסים טבת־אנ־ג׳ל
ולראיה — הרי אנג׳ל שוב בינינו
מבלה ועליז כרגיל.

״אתה יושב בארוחת צהרים ומזמין...בירה!
כי בירה קלה מתאימה גם
לשעות כאלה.
2-2בירה־קלה,
בירה מיוחדת, פחות ממלאה, ישבה,
פחות אלכוהול, פחות קלוריות
ואותו טעם שאתה אוהב בבירה.
בירה קלה היא הלהיט
שכבשאתארה״ב,
כעת הגיעה גם לישראל.
קח בירה. קח עוד אחת,
עם 2-2קל להגות מבירה״.

2י-2בירה שהולכת בלולות. אפילו שתיים שתיים.

נזספר 2179

אשתו רקחה
אס בנו
לאמריקה -
והוא הבויח
אותו בחווה
הבמאי
חנ 1ך לוין ואשתו נאווה

חוור לוין

חזרה לתחילת העמוד