גליון 2180 מתאריך 13 ביוני 1979

״סוף סוף תוכל להנות גם בארץ
מבירה קל ה -הל הי ט שכבש
את ארה״ב.
בהפסקת צהרים, במס עד ה או בכל פגישה
חברתית תוכל עכשיו לשתות יותר בירה.
2-2היא פ חו ת מ מל אה,י ש בה,
פחו ת אלכוהול, פ חו ת קלוריות
ואותו טעם שאתה אוהב בבירה.
קח בירה. ק ח עוד אח ת,
עם 2-2קל ל הנות מבירה״.

אריאל

-2>2בירה שהולכת בטלות, אפילו שתיים שתיים

חשנו כי שומרי־חראש שלנו מטעם המיש־טרה
בולשים אחרינו. וכאשר אירעו מעשי-
הטרור, העלימה המישטרה את כל ה־מימצאים
שיכלו להוביל אל המבצעים. ב שיא
חוצפתו, אף סיפר המפקח הכללי,
יחזקאל סהר, בסודי־סודות לעיתונאים,
שלדעתו הפצצנו את עצמנו, לצורכי פיר־סומת.
התחלנו
לבדוק את העניין, ונסתבר לנו
מעבר לכל ספק: צמרת המישטרה אינה
אלא זרוע של סיעת בן־גוריון במפא״י,
והיא משעבדת את תפקידה — שמירת
החוק — לשיקולים מיפלגתיים מובהקים.
היא מובנה גם לחפות על מעשי־טרור,
ולשתף פעולה עם מבצעיהם, הפועלים ב שליחות
המיפלגה.

״העולם הזה״ ,שבועון החדשות הישראלי. המערבת והמינהלה: תל־אביב,
רחוב ;ורדון ,3טל .03*243386 .תא־דואר 136י מען מברקי:
״עולמפרס״ .העורך הראשי: אורי אב;רי. העורר: אלי תבור. עורך־
מישנה יוסי ינאי עורך־תכנית: יוסי שנון. עורכת כיתוב: ענת ישראלי.
צלמי־מערכת: ציון צפריר וגילה רזין. ראש המינהדה: אברהם
סיטון. מחלקת המודעות: רפי זכרוני. המו״ל: העולם הזה
כע״מ. מודפס כ״הדפוס החדש״ כע״מ, תל־אכיב, רחוב כד
אביגדור. הפצה ״גד״ בע״מ. גלופות: צינקוגרפיה ״כספי״ כע״כל.
בתירוץ זה) כדי לספר את הסיפור כפי
שהיה במציאות האפורה של העובדות.
י שקרן הוא אדם היודע כי שחור הוא
שחור ולבן לבן, אך האומר את ההיפך.
יש טיפוס אחד שהוא מסוכן יותר משק־רן:
זה המאמין בתום־לב כי שחור הוא
לבן, ולבן הוא שחור.
איש כזה הוא אליקים העצני, איש
קריית־ארבע.
הציבור הרחב עמד על תכונתו המייד
חדת הזאת כאשר הופיע העצני, לפני
שבוע, בטלוויזיה, במיסגרת הכתבה על
הפוגרום שערכו אנשי קריית־ארבע בחברון.
תחילה הופיעו על האקרן הערבים
המפוחדים, שבבתיהם עשו הפוגרומצ׳יקים
שמות, וחקלאי צעיר, שאמר כי אינו מו כן
לדבר על הגפנים שלו שנכרתו, מכיוון
שאנשי מישמר־הגבול איימו לעשות בו
שפטים אם יפתח את פיו.
אחרי זה הופיע על האקרן עורך־הדין
אליקים העצני, כשעיניו בוהקות מאחרי
המישקפיים, וכולו להוט להביע את בשו רתו.
וזוהי הבשורה: הערבים בחברון
מאושרים מנוכחותם של נחלני קריית-
ארבע, הם ממש אוהבים אותם. אבל אין
הם יכולים להגיד את זה בפה מלא, מפני
שהם פוחדים.
ומפני מי הם פוחדים? הם פוחדים מפני
הערבים האחרים.
זה נשמע מטורף? זה באמת מטורף.
אבל אני משוכנע כי אליקים העצני הא מין
לכל מילה שהוא אמר.
מדוע אני משוכנע? מפני שאני מכיר
את אליקים העצני, ולא מהיום.

טרור
ב חו שיס ט אן
זה התחיל דווקא בחיפה. ב־ 12 במאי
1955 פתח העולם הזה ( )917 בסידרה, ש הפכה
תמרור בתולדות העיתונות היש ראלית:
סידרתיהגילויים על מישטד ה שחיתות
והטרור ששלט אז בחיפה, שבה
עשה אבא חושי כבתוך שלו. הסידרה על
״חושיסטאך, שנכתבה בידי חבר־המערכת
ברוך נאדל, היכתה גלים בארץ כפי ששום
כתבה לא עשתה לפני כן.
אוייב מבפנים
׳.זכורני מעמד, שאיפיין את המצב:
בשיא מערכת־הטרור נגד העולם הזה,
הוגשו בכנסת כמה הצעות לסדר־היום ב עניין
זה מטעם חרות, הציונים־הכלליים
ועוד. הם מתחו ביקורת על מחדלי המיש־טרה.
נסעתי לכנסת, ששכנה אז בביתם
רומין בלב ירושלים, כדי להקשיב ל דברים.
לאחר מכן ישבתי במיזנון. ליד
השולחן הסמוך ישבו המפכ״ל, יחזקאל
סהר, סגנו, עמוס בן־גוריון, ואחרים.
עמוס בן־גוריון, שעימו הייתי עד אז
מייודד למדי, ניגש אלי ושאל אותי, ב חיוך
:״נו, אחרי הסידרה על חושי, מי
יהיה הקורבן הבא שלכם?״
״אתם!״ עניתי.
עמום צחק. אבל לא היתה זאת הלצה.
היתה זאת הכרזת־מילחמה.
עבדנו על נושא זה במשך כמה חו דשים.
יצרנו קשרים עם קצינים, שגורל
המישטרה היה חשוב להם.
בראשית ינואר 1956 היינו מוכנים. עמד נו
לפוצץ פרשה חדשה, שתאפיל גם על
סידרת־הגילויים על חושיסטאן ועל מיש-

חבילה
עם תמיר
העצני עצמו הזכיר היכרות ותיקה
זו, בראיון שהעניק לא מכבר לנחום
ברנע, בכתב־העת מוניטין. הוא הביע בו
בהרחבה את דיעותיו. מישהו יכול היה
לטעון כי זוהי תערובת מבולבלת של כנע ניות
ופאשיזם, אבל מי אנחנו שנשפוט?
בין השאר סיפר העצני על עברו, ותוך
כדי כך הזכיר את התקופה שבה היה קיים
שיתוף־פעולה בין העולם הזה ובין שורת
המתנדבים, שהוא היה אחד מראשיה. זד,
היה בימי המערכה הגדולה נגד צמרת
המישטרה דאז, ובייחוד נגד סגן המפקח
הכללי, עמוס בן־גוריון.
וכך מתאר זאת העצני:
״אורי אבנרי תפס עלינו טרמפ. גרתי
אז בשיכון הקואופרטיבי בירושלים. יום
אחד הופיעו שם אבנרי ושלום כהן. אבנרי
אמר לי: אנחנו יוצאים בסידרה כזאת
וכזאת בהעולם הזה, שתלווה את המיש־פט
(של עמום בן־גוריון נגד שורת המתנדבים)
.אנחנו נעשה את זה אם תרצו
ואס לא תרצו. למעשה בא אלינו העולם
הזה יחד עם (שמואל) תמיר, הם היו קשורים
זה בזה כמו עיסקת־חבילה.״
זה תיאור מעניין. למרבה הצער, אין לו
קשר רב עם המציאות. כמו הרבה דברים
בעולמו הרוחני של העצני, הגבולות מטוש טשים
בין המציאות והדמיון, ומה שמתאים
לדיעותיו הופך אוטומטית לאמת צרופה.
אבל כדאי להשתמש בהזדמנות זו (או
העולם הזה 2180

אליקים העצני(מימין בפרופיל) עם משה שמיר כגן־הירל, שד נאות־סיני
מי תפס טרמפ?
ידענו שתפסנו את השוד בקרניו,
והתוצאות לא איחרו לבוא. חושי הכריז
מילחמת־חורמה על העולם הזה, חיפה נס גרה
לפנינו גופנית, בעלי-הקיוסקים שם
נצטוו להחרים את העולם הזה. האיומים
הומטרו על המערכת, כולנו הצטיידנו ב אקדחים,
והמישטרה הציבה ליד המערכת
מישמר( .כעבור זמן גילה לנו אחד ה בלשים,
שעסקו בכך, כי תפקידו העיקרי
היה דווקא לבלוש אחרינו, ולרשום כל מי
שבא עימנו במגע. האיש הפך לאחד מכן
כתב פלילי בכיר אצלנו).
כאשר כל זה לא עזר, הוטמנו אצלנו
שתי פצצות. האחת לא התפוצצה, בגלל
תקלה טכנית, שאי־אפשר היה לתכננה
מראש, כפי שקבעה מעבדת המישטרה
(מימצא זה הועלם מידיעת הציבור) .ה שנייה
התפוצצה בבית־הדפום שבו נדפס
העולם הזה. פועל אחד נפצע.
תפקידה של המישטרה בכל הפרשות
האלה עורר את תשומת-ליבנו הרבה. היא
לא העניקה לנו שום הגנה ממשית. ני

קסטנר, שגרם לסערה בשנה הקודמת.
ואז קרה דבר, שהוציא אותנו מן ה כלים.
גוף בשם שורת המתנדבים פירסם
חוברת בשם ״סכנה אורבת מבפנים״ ,ובה
האשמות שונות על עמוס בן־גוריון.
מדוע זה הפריע לנו?
עשינו עבודה מיקצועית. אספנו חומר
ובדקנו אותו. יכולנו להוכיח אותו בבית-
המישפט. תיכננו מערכת ציבורית, שהיתה
צריכה להוביל להזדעקות הציבור.
שורת המתנדבים היתה זרה לכל המלא כה
הזאת. היא היתה קבוצה של בחורים
טובים, שהתחילה את דרכה כאירגון ל עבודה
סוציאלית, קליטת עולים, לימוד
השפה, פעולה במעברות. היא היתה בהח לט
מקובלת על המימסד. משה שרת עצ מו
תרם לה תרומה נכבדה, כפי שגילה
ביומנו.
בראש השורה עמדו כמה אנשים, בעלי
מגמות שונות ואופי שונה. אחד מהם היה
היהלומן דויד ארנפלד ז״ל, שהפך כע בור
שנים סגן יושב־ראש תנועת העולם

הזה — כוח חדש. איש שונה לגמרי היה
סטודנט צעיר בשם אליקים העצני.
אנשי השורה החליטו, באותה עת, שלא
די בעשיית מעשים טובים במעברות,
כאשר בצמרת המדינה פושטת השחיתות
(שעליה קראו בהעולם הזה — העיתון
היחידי במדינה שהעז אז לפרסם גילויים
כאלה) .מכאן באה החוברת.
כשקראנו אותה, נדהמנו. המטרה היתה
טובה, וגם הכיוון היה טוב. אך אנשי ה שורה
היו חובבנים. הם קלטו שמועות
שריחפו באוויר, חצאי-דברים, דברים שלא
ניתנו כלל להוכחה — והכינו מכל זה
דייסה. חוש־הריח שלנו עורר בנו את ה חשש,
כי אין לדברים שמץ של הוכחה.
חששנו כי צמרת המישטרה תנצל חו ברת
זו, כדי להסיח את הוויכוח מן הגי לויים
שעמדנו לפרסם, וכי כל המאבק ה מוכן
והמתוכנן ישתבש ויהפוך קאריקטורה.

אצבע
מא שימה
על רקע זה באה נסיעתנו הלילית אל
דירתו של העצני בירושלים.
זכורני שבילינו שם שעות ארוכות. ני סינו
לברר אצלו על אילו ראיות הסתמך
הפירסום. השתכנענו חיש מהר כי אכן
חששותינו היו מוצדקים — המתנדבים לא
היו מוכנים למערכה מישפטית, וכלל לא
עלה על דעתם שיש דברים כאלה.
השתדלנו להשיג שני דברים: להביא
לתיאום כלשהו בינינו, כדי שלא ישתר־בבו
בין רגלינו כשנצא למערכה הגדולה
שלנו, ולשכנעם כי ימנו את שמואל תמיר
כפרקליטם במישפט הצפוי.
עם תמיר עבדנו אז בשיתוף־פועלה
הדוק, על רקע פרשת קסטנר ופרשות
אחרות. לא החשבנו אותו כמישפטן גדול,
אך ידענו שהוא גאון ביחסי־ציבור, ועל
כן היה מתאים מאד לניהול מישפטים פו ליטיים.
במישפטים שניהל תמיר, מה ש התרחש
בבית־המישפט היה לאין שיעור
פחות חשוב ממה שנכתב על כך בעיתו נים
— ובעניין זה הוא היה מומחה מאין
כמוהו. הוא היה בהחלט מסוגל לגשת
בערב לדפוס של עיתון, ולהכתיב לפועל-
הלינוטיים במישרין דיווח על המישפט.
הצלחנו בשתי המשימות, ואכן נוצר שי-
תוף־פעולה מסויים. הוא היה משולש :
העולם הזה, תמיר ושורת־הסתנדבים.
ב־ 19 בינואר 1956 הקמנו תמרור נוסף
בחיי העיתונות. על שער העולם הזה ()953
התנוססו המילים :״ההאשמות נגד הסיש־טרה״
,ואצבע מאשימה (ציור של שמואל
בק) הצביעה על הקצינים הבכירים. כך
נפתחה סידרה שנמשכה שבועות רבים,
ושגרמה למהפכה במישטרת־ישראל.
ראשי המישטרה לא הגישו נגדנו מיש-
פט. כפי שציפינו, הם נהגו בחוכמה. הם
ידעו כי אנחנו אנשים מנוסים, ושאין
אנחנו מפרסמים דברים שאין בכוחנו
להוכיחם. הם ידעו כי הצטבר אצלנו מצ בור
גדול של מידע, שבא בעיקרו מפיהם
של קציני־מישטרה ושוטרים.
תחת זאת הגיש עמוס בן־גוריון מישפט
נגד שורת־וזמתנדבים וראשיה. תמיר עשה
כמיטב יכולתו, בעיקר בשטח יחסי־הצי-
בור. הוא הגיש שאלונים משמיצים (מן
הסוג ששר־המישפטים תמיר בא עכשיו
למנוע את פירוסמם, ומי כמוהו יודע).
אך בסופו של דבר הוא הפסיד את המיש־פט
הגדול.
(תודות ליחסי־הציבור, לא הרגיש בכך
איש. עד היום משוכנעים הכל, כי שורת
המתנדבים ותמיר ניצחו במישפט).
ההישג העיקרי של תמיר היה בדרך
אגב. במהלך המישפט העיד יחזקאל סהר
לטובת סגנו, בנו של ראש־הממשלה. תוך
כדי כך הסתבך בשקרים. הוא נתפס בקל קלתו׳
הואשם בשבועת־שקר והורשע.
התוצאה של המערכה כולה היתה
טיהור יסודי של צמרת המישטרה, והח לפת
רוב קציניה הבכירים. בעינינו היה
זה רק חלק מן המערכה הכוללת של
העולם הזה נגד האוטוקראטיה של בן-
גוריון, ששלטה אז בארץ. לא לחינם הג דיר
איסר הראל, אז ראש שרותי־הביטחון,
את העולם הזה כאוייב מס׳ 1של המיש־טר
הבן־גוריוני. בזו אחר זו ניפצנו את
אגדותיו, וכעבור כמה שנים התמוטט.

זה היה 05111:1ג! ה שהיה
גיליון ״העולם הזה׳׳ ,שראה אור השבוע לפני 25 שנה בדיו?,
פירסם כתכת־תחין יר, תחת הכותרת ״עיני ילדים מאשימות״ ,על
מצבם של ילדים מעונים ומורעבים בכית־היתומים ריסי,ין ברושלים
(ראה תמונה) .מדור המום יל,ה של השבועון בקר את הפסטיבל
הבינלאומי ה־ 28 למוסיקה בת־זמננו, שנעיד בחיפה, בהשתיזמות
המלחין הצרפתי ממוצא יהודי, דאריום מיו, שהציג בו הצגת
בכורה עולמית של האופרה שלו ״דויד״.

כשער הגיליון: פקידה רינה בדלי.

גאד ארון ודש־ את..ר^וחב ח״ נ שלמה ודא מוותו
מרצונו על חסינות * מהדורת .,העולם תנה׳ באנגלית

מיפתוח הקנקן זה״1
במשך חודשיים פשטה השמועה מפה
לאוזן: יגאל אלון עומד לצאת לקרב,
להוציא דו־שבועון עצמאי. יהיה זה לא
רק הצעד הראשון לפילוג מפ״ם, אלא גם
אבן־היסוד להקמת תנועה פוליטית, שתקרא
לדגלה את המוני הנוער, הנכסף למנהיגות.
השבוע התגשמה השמועה: בקיוסקים
הופיע למרחב, דו־שבועון צנוע, ללא יוט־רות
עיתונאיות, בעל 16 עמודי־דפוס ללא
תמונות. אולם תוכנו של הביטאון היה
שונה ממה שאוהדיו של יגאל אלון ציפו
לו. הגוף שהתבטא בו, היה קשיש וייצג
את אנשי סיעת לאחדות־העבודה שבמפ״ם.
האיש מס׳ .7יגאל אלון, שערך את
העיתון בעצמו, הצניע את שמו במתכות,
והופיע רק במקום השביעי ברשימת ה משתתפים,
את זכות הקדימה הוא העניק
לזקני וקשישי הסיעה, שקיבלו על עצ מם,
בדרך זו, את האחריות למיבצע כולו.
בראש המשתתפים עמד המנהיג הזקן,
כפוף־הקומה ויריבו הוותיק של דויד בן-
גורית: יצחק טבנקין. אולם טבנקין העין־
חרודי, הממושקף ועטור השיבה, לא נת גלה
הפעם כרחוק מן הרועה השדה-
בוקרי. במאמר חריף, שהיומון על המשמר
סירב לפרסם קודם לכן, קבע הנחיות
לאומניות, שמלבד פלגים קיצוניים חסרי-
חשיבות, איש לא העז לבטאם בגלוי.
קבע טבנקין: ארץ־ישראל כולה חייבת
להיות עברית. היא תרכז את כל היתר .
דים בעולם. לערבים לא יהיו בה שום
זכויות לאומיות. לא תיתכן שום מיפלגה העברית ארץ־ישראל
עברית־ערבית.
השלמה תהיה, באחד הימים, חלק מברית
עמים קומוניסטיים בעולם. טבנקין לא פירט
כיצד הוא מקווה להשיג את המטרה הזאת.
מאחר שבכל הגיליון אין אף רמז לשי תוף
בין ישראל לחוג, תנועה או מעמד
כלשהו בעולם הערבי, מסתבר כי התשובה
היא אחת: מילחמה.
הצעיר והקשישים. הופעת למרחב
(ראה לעיל) נתקבל בחוגי מפ״ם כצעד

ראשון לפילוג המיפלגה. אולם אנשי השו־מר־הצעיר
לא נבהלו. הם ידעו כי ארו כה
הדרך מן ההחלטה ועד לביצוע. למח רת
הופעת העיתון כבר התחיל המשא-
ומתן לחיסולו. בעוד מוסדות המיפלגה ה רשמיים
התכנסו לגנות רשמית את המע שה,
ומנהיגי המיפלגה סתרו את הטענה
שאין למיעוט אפשרות לבטא את דיעותיו
בעיתון המיפלגה, על המשמר, ישבו המנ היגים
בחדרי־חדרים, ביררו את האפ שרות
להשיג פשרה נוספת.
התשוקה לתפקיד. סלע המחלוקת
העיקרי קבור בנושא העובר כחום השני
בגיליון הראשון של למרחב — הדרישה
הנמרצת להצטרפות מפ״ם לקואליציה עם
מפא״י. הדרישה מבוססת על הטענה, כי
מצב־החירום תובע ליכוד לאומי. אך למע שה
היא נובעת מן החשש כי באופוזיציה
הנצחית שוקעת לה המיפלגה. אנשי מיפי
לגה רבים, שמילאו פעם תפקדיים מר כזיים
ביישוב ובמדינה, ובעיקר בצבא,
משתוקקים בכל נימי נפשם להיכנס שוב
לתפקידיהם, שם יוכלו להפעיל את כיש-
רונם, במקום להתנוון בקרן־פינה.
כשהתחילו, השבוע, הגישושים, הסתמ נה
אפשרות לפשרה: מפ״ם כולה עלו לה
להסכים ולהופיע עם מפא״י בבחירות
לרשויות המקומיות, דבר שהשומר־הצעיר
התנגד לו עד כה, תמורת חיסול ביטאון
המיעוט. תקדים מוצלח לכך היה בבחי רות
בהסתדרות הסטודנטים בירושלים,
בהם זכתה רשימת מפא״י פלוס יגאל אלון
לפני כשבועיים ברוב מוחלט של 53 אחוז.

אנשי שפח
העק שן
שלמה לביא לא נודע מעולם כאדם
פשרני. להיפך, אם ישנו דבר המאפיין
אותו, הרי זו העקשנות, הקשורה בכנות
חסרת־סייגים, אף שלא תמיד היא מצויי רת
בפיקחות היודעת את טובת עצמה.
לפני שלושים שנה הביאה תכונה זו
את לביא לרעיון קיבוץ־הענק: קיבוץ ש
יכיל
בקירבו רבבת חברים, יעסוק בחק לאות
ובתעשייה. הקומונה מנעה בעדו
בימי מילחמה לאסור על שני בניו לצאת
למילחמת השיחרור — כפי שעשו עסקנים
פוליטיים כה רבים, והתוצאה היתד. איו מה:
שניהם נהרגו. מאז נעשה לביא, גבה־הקומה
ובעל המשקפיים העבות, עקשן עוד
יותר. הוא עמד בראש אנשי מפא״י במש קו,
עידחרוד, שניהלו את מילחמת המחץ
כנגד המיעוט המפ״מי, שהפכה פעמים
רבות לתיגרת־ידיים. שאר הזמן הוא ישב
בכנסת בלבושו המרופט, דיבר מעט, אך
היה מוכן לשסע את היריבים משמאל
ומימין בקריאות־ביניים ארסיות, להאשימם
באנטישמיות, בשירות למופתי ובבגידה.
מאמר חתום. כשהתפוצץ עניין ח״כ
לורנץ (העולם הזה )866 לא הסתיר לביא
את דעתו. בעיתון אומר הוא פירסם
מאמר חתום, שבו דרש כי כל חבר־כנסת
יוותר על חסינותו, יתפטר מייד כשהוא
מואשם בעבירה הפלילית הזעירה ביותר.
יומיים אחרי כן השיג הגורל את לביא.
המכונית שבה נהג דרסה והרגה עובר־אורח.
לביא הביאו לבית־החולים, הסגיר
עצמו למישטרה. אולם זו לא יכלה לע שות
דבר: לפי חוקי מדינת־ישראל מחו סן
חבר־כנסת גם מפני עבירה מסוג זה.
שלמה לביא לא השלים עם המצב. הוא
פנה מייד לוועדת־הכנסת, ודרש את בי טול
חסינותו. הוועדה סירבה, אולם לביא
איים: אם לא תבוטל החסינות, הוא ית פטר
מן הכנסת ויבטל חסינותו בדרך זו.
הכנסת שיגרה מישלחות אל החדר שבו
הסתגר הח״כ במועקה נפשית עמוקה,
אולם לביא לא הראה כל רצון לוותר
על עקשנותו הרגילה. בעיני ההמונים, ש התרגלו
לטיפוס אחר של עסקנים, היה
לביא גיבור השבוע.

עיתונים

ע מוד השער
היתד. זאת הופעת הבכורה של פרונט־פייג׳
(בעברית: עמוד השער) ,השבועון
האנגלי של העולם הזה, שפורסם בשותפות
עם קבוצת משקיעי־הון מדרום־אפריקה.
עצם ההופעה היתה סיומה של דרך שהחלה
לפני כשנתיים. הבעיות שנזדקרו בפני ה עורכים
היו עצומות. הכוונה לא היתה
להוציא לאור מהדורה אנגלית של העולם
הזה, אלא עיתון חדש שישתמש בשירותי
העולם הזה, אך ייספק את הצרכים ה־מייוחדים
של הקורא האנגלי בארץ ובחוץ־
לארץ.
לפני כשנה וחצי ניגשה מערכת העולם
הזה להכין טיוטה ניסיונית, שתאפשר דיון
מיקצועי. הטיוטה נשלחה למומחים בשלוש
ארצות, והתשובה: לא מספק. בחודש
שעבר נעשה הניסיון השלישי. מערכת
חדשה, שאנשיה באו מסין, ארצות־הברית
ודרום־אפריקה, ניגשה במרץ מחודש ל עניין
ופתרה בדרכה אלפי בעיות קטנות
וגדולות — החל מן השאלה אם לכתוב
את העיתון בסיגנון אנגלי או אמריקאי
(ההחלטה: אמריקאי) ,ועד לשאלה כיצד
לכתוב באנגלית את השם: שדדדבוקר.
לפני שבוע, אחרי טיוטה שלישית ואחרו נה,
ניתן׳האות ומכבשי־הדפום החלו מש מיעים
המולתם, וגיליון ראשון יצא אל
השוק.

אפרים בן־אפרים, בן , 12 שוכב בחדר־החולים של בית־
* 11 *111/1 ) 1 1 1 1
היתומים דיסקין, אחרי שהוכה קשות על־ידי אחד המדריכים. 11411 פרשת מצבם של הילדים המעונים והרעבים שימשה נושא לכתבת־תחקיר בהעולם הזה.

קריאת אזעקה. לא היה למערכת כל
מושג מה גודלו של השוק של קוראי האנג לית
בארץ. הגיליון חראשון הודפס בעש רת
אלפים טפסים, שמתוכם שלושת אל פים
היו מיועדים למהדורה החוצלארצית.
אולם כבר למחרת ההופעה באה קריאת

״העולם הזה״ 868
תאריך 10.6.54 :
אזעקה מצד המפיצים: בעשרות קיוסקים
בארץ אזלו הטפסים. התוצאה: רוב טפסי
המהדורה החוצלארצית לא עברו את
גבולות הארץ בכלל, ונרכשו בידי תו שבי
ישראל*.

ערוח
מה נ ש תנ ה
הסידרה ״דופקים את השחורים״ (העולם
הזה 830 ואילך) ,שחשפה את הגילויים
השונים של אפלייה עדתית במדינה, הי תד,
עצם בגרונם של גורמים רבים ומכו בדים,
בראש ובראשונה שני ביטאוני
מפא״י, דבר והדור, שלא חסכו מילים כדי
להוכיח, כי האפלייה הזאת אינה קיימת
כלל ונוצרה בידי העולם הזה לצרכיו
האפלים.
גילה דבר ( )27.9.53ד ״זוהי יצירה גרא-
פומנית לליבוי יצר העדתיות, ניסיון נים־
שע להוכיח כי בני עדות המזרח נידונו
להיות במדינה אזרחים ממדרגה שנייה,
מופלים לרעה מבחינה חברתית וכלכלית.״
ואילו הדור ( )8.1.54 קבע, בסכמו את מיל-
חמתו העזה והממושכת בסידרה זאת, כי
״יש לגנות את הפצת העלילה של אפלייה
עדתית, כביכול, ב מ דינ ה
השבוע הצטרף להפצת העלילה ולני סיון
הניפשע השר זלמן (״זיאמה״) ארן,
וקבע כנואם מעל בימת הכנסת, נאום
שהודפס במלואו בהדור :״ברצוני להגיד,
שבשמעי את הביטוי מיזוג־גלויות, הוא
מצלצל באוזני כפיטפוט נפשע, לאחר ש ידוע
לי כי שמונים אחוז של מחוסרי־העבודה
הם עולים חדשים ומעדות המיז־רח.
על איזה מיזוג־גלויות אפשר כאן
לדבר ז״

אנשים
• בתשובה קולעת למדי ניתקל הבד חן
דן בן־אמוץ, כשנכנס למיסעדה
ושאל :״יש לך איזה דבר קל?״ המלצר
השיב לבדחן :״כן, נוצות!״
• במיפגש סטודנטים סיפר ח״כ חירות
בנימין אבניאל על פרשת נעורים שלו:
״כשהייתי בבריסל ראיתי שכל הסטודנטים
האחרים מעשנים, שותים, משחקים קלפים
ומתהוללים עם נשים. עישנתי וזה לא נעם
לי. השתכרתי וחשתי ברע. שיחקתי בקלפים
והפסדתי את כספי. חשבתי לעצמי:
אם רע לעשן, לשתות ולשחק קלפים, מן
הסתם גם רע להתהולל עם נשים, ולא
עשיתי את זה.״ תגובת אחת הסטודנטיות
היתה :״הטעות שלך היתד. שהתחלת עם
הדברים הלא נכונים.״
• כתב ענייני הפשע של הארץ, נתן
דונכיץ, התבשר כי זכה ב־ 500ל״י בהג רלת
מיפעל הפייס. כיאה לבנו של מנהל
בנק, הכניס דונביץ את יתרת הריווח
(לאחר מסיבה שערך) לחשבונו בבנק.
* כעבור למעלה משנה הופסקה הופעתו
של פרונטפייג׳ ,כשאר שבועוני
העולם הזה, בספרדית ובאידיש, בשל מיג־בלות
ברכישת נייר.

למבקשים את הטוב ביותר

1ן>/ 1

1 9 9

פרסום מיניק | ו פ אי טיראן
העולם הזה 2180

ה שבוע בגואה ה־ 2 0
מה אירע במאה ה־0צ׳ בשכוע שכין ה־ 13ל 19-כיוני ז כמדור חדש
זה יסקור ״העולם הזה״ כמה מן המאורעות שאירעו 78*8השנים
הקודמות כשכוע שכו מופיע הגיליון.

1945
— 15.6ספינת־הטיולים גנרל סלוקום
עולה באש ליד מנהטן 1021 .מ־ 1400 נוס עיה
ניספים.

— 13.6המטה״הארצי של ההגנה מו ציא
פקודה שבה הודאה להתנגד בכוח
לחיפושים אחר מעפילים.

1912

— 14.6שר־החוץ הגרמני, יואכים פון־
ריבנטרום, נעצר בעת שישן בפנסיון ב המבורג.

19.6ממשלת ארצות־הברית מחלי טה
להנהיג יום־עבודה בן 8שעות לכל
עובדי הממשלה.

1924
13.6

— נוסדה המושבה בני־ברק.

1955
— 16.6יושב־ראש הנהלת הסוכנות
היהודית ומנהל המחלקה־המדינית שלה,

1946
— 17.6ליל־הגשרים. הפלמ״ח וההגנה
מהבלים ב־ 11 גשרים המחברים את ישר אל
עם שכנותיה. נפסקה תנועת הרכבות
לסוריה ולעבר־הירדן. בגשר־הזיו נהרגו
14 לוחמי פלמ׳׳ח. עבר־הירדן הוכרזה כ-
ממלכה־עצמאית, וכמלכה נבחר האמיר
עבדאללה.

1947
— 16.6הכנר היהודי, מייסד התיזמו־רת־הפילהרמונית
הישראלית, ברוניסלב
הוברמן, נפטר בגיל .65

1948
— 15.6נוסדה תנועת החרות, מיפלגה
פוליטית שהוקמה על־ידי חברי האצ״ל.

בכיסא־חשמלי בכלא סיוג סינג, באשמת
מסירת סודות האטום של ארצות־הברית
לברית־המיעצות. הזוג. הנראה בתמונה
בריגעי הפרידה שלו, היו המרגלים ה ראשונים
שהוצאו להורג בארצות־הברית
אחרי מישפט אזרחי.

1956
— 13.6משה שרת מתפטר מהממש לה.
דויד בן־גוריון מודיע על מינויה של
גולדה מאיר כשרת־החוץ, ומצרף לממשלה
גם את מרדכי נמיר כשר״העבודה.

1957
— 18.6שלוש צוללות סובייטיות נמ סרו
לחיל־הים המצרי. דיוויזיה בעלת ציוד
סובייטי הוקמה בצבא סוריה.

1960
16.6

— נחנך הכור הגרעיני בנחל

שורק.

1965
— 16.6ראש־הממשלה ושר־הביטחון
דויד בן־גוריון מתפטר ויוצא לשדה־בו־קר.
לוי אשכול מקים ממשלת־מעבר. ב הרכבה
אין כל שינוי. קפטן וולנטינה
טרשקובה מברית״המועצות המריאה לחלל
והיתה לאשה הראשונה שהיתר, בחלל.
— 17.6סערת רוחות בפרלמנט הברי טי
סביב פרשת פרופיומו. ראש״הממשלה
מודיע כי הלורד דנינג יחקור את ההיבט
הביטחוני של הפרשה.

1950

1965

— 13.6נחתם הסכם התחבורה האווי רית
בין ארצות־הברית לישראל.

— 13.6הפילוסוף הישראלי־יהודי מר־תין
בובר נפטר בגיל .87

מכוזבים
כו ח ו סגו ל ה.
ב ת מי כתהא לו הי ם
אבא חזק אינו הוכחה לקיומם
של חברה טובה ועקרונות נעלים.
׳ב־ 31 שנות קיומה הגשימה מדינת־יש-
ראל רבות מן המטרות שהציבה לעצמה,
ובמידה גדולה של הצלחה. מיישוב קטן,
כפוף לשלטון זר, למדינה עצמאית, ולב סוף
לתחילתו של תהליך שלום. למרות
חוסר השלמות שבכל אלה, גם מבקריה
החריפים ביותר של ישראל מודים, כי
בהתחשב בנסיבות, החיוב רב על השלי לה,
ויש להעריך את ישראל והישגיה.
לעומת הערכה חיובית בסיסית זו, מוד אגים,
בעיקר ידידיה ודורשי שלומה של
?שראל, מן העובדה, כי ישראל ניצבת
עתה באותו רגע היסטורי שבו היא עלו לה
לאבד את הפרספקטיבה בכל הקשור
ליכולתה הממשית. מדינות אחרות בעבר,
בהגיען לרגע זה בהיסטוריה שלהן, נטו
להצמיד את המונחים ״כוח״ ו״סגולה״
והאמינו כי כוחן הינו סימן לתמיכת ה אלוהים
בהן. וכשצירפו לכך את רעיון
השליחות, רצו אותן מדינות לשאת באח ריות
לקיומם ולתפקודם של עמים אחרים.
החשש העכשווי הינו כי ישראל, ואפי לו
כל כוונותיה טובות, ברצונה לממש
את תוכנית האוטונומיה בצורתה הנוכ חית,
מכניסה את עצמה למלכודת של
התחייבויות, שלא תוכל לעמוד בהן. שלי טה
של עם אחר לטווח ארוך, ותהיה זו
שליטה נדיבה ביותר, אינה דבר בר בי צוע,
ואסור שתהיה מטרה. רבים פה מק ווים
כי ישראל תדע, מבעוד מועד, להי מלט
מאותם פיתויי כוח הרי אסון, ותג־ביל
את עצמה לשיפורה ולקידומה. כי
כוח אינו בהכרח עליונות. צבא חזק אינו
הוכחה לקיומם של חברה טובה יותר ועק רונות
נעלים יותר.
יריב עמית, ניו־יורק

בלב כבד
חיים ארלוזורוב

מיברקו של אליהו אלישר, נשיא־כבוד
של הפדרציה הספרדית
ונשיא־פבוד של המועצה לשלום
ישראל״פלסטין, אל ראשי אוניברסיטת
הנגב על״שם בן״גוריון.

16.6.1933
חיים ארלוזורוב, נרצח בעת שטייל עם
רעייתו על שפת ימה של תל־אביב. בן
34 היה במותו.

אל יו״ר חבר הנאמנים, ניסים גאון,
ונשיא האוניברסיטה, יוסף תקוע, תודתי
העמוקה על הזמנתכם למיפגש עם מעלת

1956
— 13.6הממשלה הבריטית פירסמה
תקנות־חירום המטילות עונש־פוות על מי
שיורה בחייל או בשוטר. התקנות יצאו
אחרי התנקשות ערבית בחייל בריטי.

1958
— 17.6החלו פעולות פלוגות־הלילה
המיוחדות, בפיקודו של אורד וינגייט,
בהתקפת אנשי חניתה על הכפר הערבי
ג׳ורדייה.

1940
13.6

— הוכרזה האפלה בכל רחבי ה־

הארץ.
— 14.6בשעה 6.30 נכנסים הגרמנים,
ללא קרב, לפאריס הכלתי־מוגנת, ועור כים
מיצעד ברחבי העיר. דגל צלב־הקרס
מונף על מיגדל אייפל.

אליהו אלישר
זכות וביטחון

1941
— 14.6הנשיא האמריקאי מורה לסגור
את כל הקונסוליות הגרמניות והמוסדות
הגרמניים בארצות־הברית, ביגלל פעולתו
של הגייס־ד,חמישי. כל ההון הגרמני ב־ארצות״הברית
הוקפא.

1945
— 41.6הטייס היהודי סידני (״סיד״)
כהן, שמטוסו נאלץ לנחות באיי למפדוזה,
מקבל את כניעת האי, וצויין על כך לש בח.
מאוחר יותר העלה המטאטא מחזה
על נושא זה. כיום כהן הוא רופא חברת ה
תעופה אל־ על_.

1944
— 16.6התקפה ראשונה של הוי־ו על
דרום בריטניה. יחידות צרפתיות נוחמות
על האי אלבה ואחרי קרב קשה בן יומיים
כובשות אותו.

! 1 6ווי— 1

1951
— 13.6מצריים אוסרת מעבר בתעלת־סואץ
לאניות העושות דרכן לישראל.

1952
— 13.6נוסדה הוועדה לאנרגיה אטו מית
בישראל.
— 19.6מישלחת גרמנית מצהירה ב האג
על נכונותה למסור סחורות גרמניות
בסך 3מיליארד מארקים, במשך 12 שנה,
כפיצוי לעם היהודי על העוול שניגרם לו.

1955
— 19.6מצריים הוכרזה כרפובליקה,
וראש־הממשלה הנבחר הוא גמאל עבד אל־נאצר.
אתל ויוליום רוזנברג הוצאו להורג

— 19.6חוארי בומדיין מדיח את נשיא
אלג׳יריה, אחמד בן־בלה, ומטיל על המ דינה
מישטר צבאי.

1967
— 14.6פורסם כי 16 חיילי צד,״ל נפלו
בשבי במילחמת ששת־הימים.

1977
— 13.6התכנסה הכנסת התשיעית.
יצחק שמיר נבחר כיושב־ראש הכנסת.
— 14.6מועצת ד״ש החליטה על אי-
הצטרפותה לממשלה.

1978
׳ — 15.6המלך חוסיין נשא את אשתו
הרביעית, אליזבת חלבי, ילידת ארה״ב.

נשיא מצריים, אנוואר אל־סאדאת, וראש-
הממשלה, מנחם בגין.
יבורכו ונתברך בפריצת הדרך לשלום
אמת.
נבצר ממני להשתתף במיפגש, ואיתכם
הסליחה. מאידך, לבי כבד עלי, מתוך הכ רוז
ואמונה עמוקים, ששלום אמת לא יכון
מבלי מתן זכות הגדרה עצמית לשכנינו
הפלסטינים וכינון ביטחון מלא לישראל.
בברכה,
אליהו אלישי, ירושלים

אם קוחה אסון... היהודית המנהיגות
השואה,
ופעלו של ד״ר נחום גולדמן.
1בהרצאה באוניברסיטת חיפה, ב־ 24ב-
(המשך בעמוד ) 10
העולם הזה 2180

פרסום דיר י עקנס ח
העולם הזה 2180

מחפה לך שגוע יוצא
מן הכלל• הצלחה גדולה
במישור העיסקי
בתחילת השבוע. פי־בושים
ותענוגות בחיק
המין השני ינעימו לן
את שעות הפנאי, וה יחסים
הטובים והל״
בביים עם בני מישפח-
ל 2בכזרס -
20באפ רי ל
תך יעניקו לך סוף״
סוף את השלווה לה
אתה זקוק. השבוע אידיאלי לטיול או
פיקניק בחיק הטבע. בת טלה — האמון
העיוור שאת רוחשת לו יגרום לך עוגמת
נפש• היי מעשית, וחשבי על עתידך.

הפגיעה החמורה בכבו דך
העצמי, ממנה אתה
כל כך סובל תפסיק למרר
את חייך, כי הפוגע
יבוא על עונשו.
קור־הרוח שגילית ביח סיו
עס חברים לעבודה
יביא לך הצלחה, וישפר
את מצבך הכספי. כנותך
תהיה בעוכריו בסוף
השבוע, אך לטווח ארוך
תצא נישכר מכל העסק. קבלי את הצעת
ידידתו, ותיווכחי כמה היא הגיונית ונכונה.
את הבעייה המטרידה אותך תוכלי לפתור
אך ורק באמצעות הגיון קר ושליטה עצמית.

מישפחתיות בעיות
חמורות יטרידו אותן
בתחילת השבוע, אך הן
תפתרנה מעצמן, ובידך
יישאר יתרון בלתי
צפוי. הפעל את השפל
הישר שלן לפני ההחלטה
החשובה שתיאלץ
להחליט ביום רביעי או
חמישי. לאדם קרוב
אליך צפוייה נסיעה יי
ארוכה, שתוצאותיה יהיו קשורות בעתי-
דך. בת תאומים — תשומת הלב שהק דשת
לחיצוניותך, תישא סוף סוף
פרי, והשבוע יהיה עבורן הצלחה רבה.

למרות שהמעשה שעליך
לעשות אינו נעים —
עשה אותו ואל תניח
לסטטוס קוו להימשך
בלי סוף. הקניה הגדו לה
שעשית תוכיח את
עצמה השבוע כהשקעה
נבונה מאד. היחס הרו מנטי
של הבוס שלך לא
יקדס אותך בעבודה.
במקום לעודד אותו,
השקיעי את מירצך בשיפור אישיותך,
ובהתקדמות מיקצועית. לימודי השתלמות
לא יזיקו לך, וגס קצת מנוחה מחיי החברה
הסוערים יתר על המידה שאת מנהלת.

אתה לוקח את החיים
יותר מדי ברצינות,
ונפגע ללא צורן. נסה
ליהנות ממה שהחיים
נותנים לן, והפסק לדאוג
לעתיד. הבעייה המטרידה החמורה
אותך תיפתר בקרוב,
אמנם לא השבוע, אך
21 ביולי ־
ז 2ב או גו ס ט

פבר עתה המצב יש-
תפר. ההצעה הקוסמת
שאת שוקלת אם לקבל איננה רצינית,
ואל תסכני את מה שיש לך תמורת
עתיד בלתי ברור. כושר ההבחנה החד
שלן יסייע לן למצוא את הדרן הנכונה.

אתה מניח לאנשים לרכב
עליך, ויש לך נטייה
להאשים את הגורל בצרות
שאתה מביא על
עצמך במו ידיך. התאושש
והיה גבר. היא
לא האשה האחרונה בחייך,
ואל תניח לה
למרר לך את החיים.
העמד אותה על מקומה,
ולהפתעתו תיווכח
שהיא תישאר בו. השקעה כספית נבונה
תישא השבוע פרי, ומצבך הכספי ישתפר.
הנדיבות שגילית כלפי ידיד קרוב תבוא גס
היא השבוע על גמולה. בת בתולה —
הנסיעה עליה את חלמת מזמן — תתגשם!

אל תיקח על עצמך יותר חמה שיש בידך
לבצע, כי זו הדרך הטובה
ביותר לא להצליח
לבצע כלום. זכור כי
אינך חייב דבר לאיש,
ואל תניח לרגשי האש מה
שאתה חש כלפי
ידיד ותיק להכתיב את
תגובותיך. חופשה קצרה
ונעימה צפוייה לך בסוף
> 2בל 1כ? 1סבר -
__ו אי ק? 1ונר

השבוע, בה תצבור־כוח
למאמץ שיידרש בעתיד.

אם לא תעזור לעצמן, איש במקומן לא
יעשה זאת• קח את עצמן בידיים, והתחל
לעשות משהו בכיוון
עליו אתה חושב כבר
זמן רב• אל תהסס מלנקוט
ביוזמה נועזת,
שתביא לן את ההצלחה
לה קיווית. תוכ-
ניותין הרומנטיות תצ טרכנה
להידחות לזמן
מה, אן בסופו של
דבר זה ישתלם לך.

עקת

צניעותך הטבעית, שעד כה הפריעה להתקדמות
אליה אתה שואף,
תבוא סוף־סוף על
גמולה, וההערכה אליך
תגבר. אל תהססמלהח־ליט
החלטות חשובות,
וסמוך על שיפוטך הטבעי:
אם בכל זאת תתייעץ
עס מכריך, בדוק
היטב את עצותיהם,
1,בנוב>וך ר ־
20 בד־צמגר
וראה אם אתה אומנם
מסוגל לבצע את הנדרש.

ת מ רו רי ם
נישאו • הסופר הגרמני גינטר
גראס (תוף הפח) בן ה־ 51 ונגנית האורגן
אוטה גרונרט בת ה־ .43 לשני פני־הזוג
אלה הם נישואיהם השניים.
נבחר • כיושב־ראש האגודה למען
החייל האלוף (מיל ).אהרון (״ארווין״)
דורון. דורון התמודד על התפקיד כנגד
תת־אלוף (מיל ,).נתן (״נתקה״) ניר, מי
שהיה מועמד הליכוד לראשות עיריית אש קלון,
והובס. גם הפעם הובס ניר בהפרש
קולות ניכר ( 21 לדורון ו־ 11 לו) .למרות
שנבחר לתפקיד, מסרב שר־הביטחון, עזר
וייצמן, להכיר בבחירה ודורש כי ניר
יבחר. אם לא יבחר ניר, מאיים וייצמן,
ינתק צה״ל את קשריו עם • האגודה למען
החייל.

הועלתה • לדרגת גנרל הייזל
ג׳קסץ העומדת בראש מטה האחיות של
צבא ארצות־הברית. ג׳קסון בת ה־ 51 היא
האשה הכושית הראשונה המתמנה לדרגת
גנרל בצבא ארצות־הברית. שתי נשים
אחרות, לבנות, כבר משרתות בדרגה זו
בצבא האמריקאי.
הו ענ ק.
נוך מבוגרים
למפקד מחנה
ולמפקד מחנה

פרס עבור פעילות בחי על
שם בצלאל שחם
מרכוס להשכלת חיילים,
זאב ללימוד העברית ב יויי זונה
פלג

תרומת למילגות
צה״ל, סגן־אלוף זאב פלג. את סכום ה פרם
בסך 5000 לירות תרם פלג לאוניברסיטה
הפתוחה לקרן בת 10 מילגות
למורים צבאיים הרוצים להשתלם.

נפטר. ציון שיזף, בעת שהגלשן
שבנה במדידיו ליד מבוא־חמה בגליל, התפרק
באוויר תוך כדי גלישה. שיזף הת פרסם
לראשונה, כאשר בשנת , 1957 ניסה
להגיע לסלע־האדום בפטרה. הוא נפל אז
מצוק, שבר את גבו ונשאר מוטל במשך
כל הלילה ללא נוע. בבוקר החל זוחל, עם
הגב השבור, נתגלה על-ידי מסוקי חיל-
האוויר וניצל. שנים אחר־כך, התפרסם
שיזף, טכנאי אלקטרוניקה בתעשיה האווי רית,
כמי שהיה ממתכנני הטיל גבריאל.
נפטר חבר קיבוץ יפעת, המשורר
והמספר לילדים יצחק יצחק. המשודר
התפרסם עוד בשנת 1934 כחרזן לילדים
ובעת מילחמת־העולם השנייה, התגייס ל־בריגדה
היהודית והקים יחד עם יוסי
ידין וחנה מרון את להקת הבידור מעין
זה. ללהקה זו כתב יצחק את השיר כל
הדרכים מובילות לרומא.

נפטר. אלוף־מישנה הצבא האמריקאי
בדימוס ארתור סימונם, מי שהתפרסם
בכינויו ״הפר״ ,גיבור מילחמת־העולם ה שנייה
ומילחמת־ויאט-נאם, מהתקף־לב ב גיל
.60 למרות גבורתו בקרב, התפרסם
סימונם רק כאשר שחקן־הקולנוע האמרי קאי
המפורסם ג׳ון ויין אמר עליו :״הוא
משחק את אותם תפקידים שאני משחק,
אלא שהוא משחק אותם בחיים, ואני ב קולנוע.״
לפני כשנה, לאחר שכבר פרש
מהצבא האמריקאי, התבקש סימונס על-
ידי ידיד לארגן מישלחת־הצלה לשני טכ נאים
אמריקאיים שנכלאו בכלא באיראן.
סימונס אירגן מיתקפת־הסחה והתקפה של
ממש על הכלא האיראני, חילץ את שני
הטכנאים האמריקאיים, יחד עם עוד 11
אלף אסירים אחרים.

הובאה
מונתה • כיועצת בכירה לסגן ראש־הממשלה
ייגאל ידין, לענייני נשים,
הד״ר רכקה בר־יוסף, סוציולוגית מ האוניברסיטה
העברית בירושלים. מינויה
של בר־יוסף בא למלא חלל שנוצר אחרי
שפעולתה של ח״כ אורד, נמיר, שעמדה
בראשות הוועדה לענייני נשים ליד מיש-
רד ראש־הממשלה, ניבלמה מפני שנמיר
חברת־כנסת מטעם האופוזיציה.

הרגשתך הפיסית תשתפר השבוע, אך אתה
עדיין זקוק למנוחה. קת
לך חופש מהבילויים הסוערים
שהעסיקו אותך
לאחרונה, ומבני המין
השני. צפוייה לך נסיעה
קצרה שתביא תוצאות
נעימות מאד. אל
תסתבך בעניינים של
אחרים, אפילו אם אתה
מתבקש לעשות זאת.
התאזר נא בסבלנות.

הגרי

אדם קשיש ממן משפיע יותר מדי על די-
עותין ועל מעשיך. הגיע הזמן שתגלה
יותר עצמאות ושתיקח

את היוזמה לידיו. היחסים
המתוחים בעבודה
ייפסקו ותזכה
לרגיעה יחסית. מכתב
שיגיע אלין בקרוב
יחדש ידידות ישנה,
שנפסקה בגלל נסיעה
ארוכה.
דגים בת 19גפב וו א ר -
עצמאית.
היי

70ג חר לז

התפטר • נשיא דרום־אפריקה ג׳ון
פורסטר, אחרי שוועדת-חקירה ממשל תית
קבעה כי הוא ניסה לחפות על פרשת
השחיתות של מישרד־ההסברה של דרום־

ן0*1

נפטר. יגאל דהאן, סוכו-נסיעות
מתל־אביב, אחרי שחש לעזרת אשתו ובתו,
שנראו טובעות בכינרת. בעוד דאהן שו חה
לעבר השתיים, חלפה על פניו סירת
מירוץ. הוא היפנה אותה להציל את מיש-
פחתו, והשתיים אומנם נימשו מן המים
על־ידי סירת המירוץ, אולם דהאן טבע.

נפטר • במאי-הסרטים הנודע, יליד
צ׳כוסלובקיה יאן קאדאר, מי שביים את
החנות ברחוב הראשי, ואת שקרים שסיפר
לי אבי, שבו שיחק גם השחקן הישראלי
יוסי יזיין. קאדאר התגורר בצ׳כוסלובקיה
עד הפלישה הרוסית בשנת , 1968 ואחר-
כך ברח למערב. את שנותיו האחרונות בי לה
בהוליווד, שם נפטר ממחלת־הסרטן ב גיל

*(011
ההרפתקה הריגשית בה הסתבכת תגרום
לן השבוע אי־נעימות רבה• מסוכנים
במייוחד הם יום חמי שי
ושישי. החיבה שמעבידך
רוחש
אלין
תביא השבוע הצלחה
לא צפוייה, והתקדמות
רבה בעבודה. בת גדי
— הזהרי מבן הסרטן.
למרות שהוא נראה
תמים ובלתי מזיק,
אל תתני בידיו נשק.

אפריקה, בעת שכיהן כראש־הממשלה. וע-
דת־החקירה בראשותו של השופט רו-
דולף ארסמום, שהטיחה את ההאשמות
בפורסטר, סיימה קאריירה פוליטית של מי
שעמד במשך 13 שנה בראשות ממשלת
ההפרדה הגיזעית של דרום־אפריקה.

לקבורה. דבורה

(״דורה״) בדוד, מי שנרצחה אחרי מיב-
צע-אנטבה על פי הוראותיו של אידי
אמין. מקום קבורתה הזמני נתגלה רק

הוענקה • אזרחות־כבוד של הכפר
הדרוזי עוספייה, ליושב־ראש הנהלת הסוכ נות
היהודית, יליד ברית־המועצות אריה
לייב דולצ׳ין. בנימוקים להענקת אז-
רחות־הכבוד, טענו ראשי הכפר, כי דול-
צ׳ין גילה התעניינות אוהדת בעדה הדרו זית
בישראל. בכפר עוספייה קיים מועדון
דרוזי-ציוני.
התפטר • מתפקידו כמדען הראשי
של מישרד־הבריאות, הפרופסור
נוי פלד, מנהל מכון־הלב בבית־החולים
על־שם ש יבא בתל־השומר, ומי שנודע
כאחד מרופאי־הלב של ראש־הממשלה
מנחם בגין. נויפלד נימק את התפט רותו
ב״עומס העבודה המוטל עלי״ .במקו מו
מונה לתפקיד הפרופסור דויד דלנון
ממכון וייצמן למדע.

קורבן כלוף
קבורה במול׳דת
אחרי סילוקו של אמין. לדורה בלוך, אימו
של עיתונאי דבר, דני בלוך, ספדו נשיא-
המדינה יצחק נבון, יושב־ראש האופו זיציה,
ח״כ שמעון פרס, ונציג־הממשלה,
השר משה ניסים.
העולם הזה 2180

מכחכים

•(המשך מעמוד )6
מאי, אמר ד״ר נחום גולדמן, בין השאר:
״אם יקרה למדינת ישראל אסון, זה לא
יהיה באשמת ערפאת או אסד. ישראל
,נהפכה למדינה של ציניקאים וספקולנטים,
הנאבקת על דברים לא חשובים, כמו שט חים
וגבולות, ובכך היא עלולה להמיט
אסון על עצמה. אם ישראל רוצה להב טיח
את קיומה עליה ללמוד את לקחי
השואה...״
אין ספק שגולדמן נימנה על מנהיגיה
הראשיים של יהדות העולם בעת השואה,
ואם פעל הרבה למען הצלת יהודים ולא
הצליח — אות הוא למנהיגותו הכושלת.
ואם לא עשה דבר בעניין זה, רע הדבר
שבעתיים! עצם העובדה שהשואה התר חשה
בתקופה שבה ישראל הציניקאית
והספקולנטית לא היתד. קיימת עדיין מעי דה,
שד״ר גולדמן הוא מנהיג פאטלי,
הראוי לכינוי החמור ״אבי השואה״ ,כפי
ששר־האוצר, שימחה ארליך, כונה ״אבי
האינפלציה״ על־ידי מזכ״ל ההסתדרות
ירוחם משל.
אני משוכנע שאילו גולדמן היה טורח
כה רבות למען הצלת יהודים, כפי שטרח
אחר־כך לשם הוצאת מיליארדים מן הגר מנים
בגלל השואה (ולאו דווקא עבור ה קורבנות
עצמם — אני הייתי במשך כל
תקופת השואה במחנות המוות הנאציים
ועד היום לא קיבלתי פיצויי בריאות ורנ-
טה!) ,היד. מצליח להציל מיליוני יהודים.
נשאלת השאלה, איך מעז ד״ר גולדמן
להטיף מוסר וללמד בינה את מדינת יש ראל,
ולאיים עליה בשואה חדשהו ואם
ד״ר גולדמן משמיע בגלוי דברים כאלה,
מה יגידו שונאונו בקרב אומות העולם ו
שימשזן שיכק, בני-ברק

המערכת
את היוזמה לידיה,
ותארגן את ביקורו? אני
הרשויות הממשלתיות לא תו —
המדובר באיש־רוח ולא

אולי תקח
תזמין אותו
משוכנעת כי
כלנה לסרב
בטרוריסט.
כדאי לנסות.

אכיכה גיל,

תל-אביב

אימת המוות
״מדוע ברח עזרה זו ה ר העו לם
הזה 2175
מילבד הכותרת הרעשנית, על שער ה גיליון,
הופיע עוד מישפט, המלמד מה
כוחו של עיתון לעומת האזרח הקטן. ב

בעטמבלו 3י 19ה
בעקבות מאמרו טל האינטלקטואל
הפלסטיני הגולה, הפרופסור
אדווארד סעיד ,״הדונם והעז״
(״העולם הזח 2179
ממש מבריק !
כל הכבוד למחבר, למתרגם ולמערכת,
שהקצתה מקום נרחב לפירסום המאמר.
אלא שבלי טעות אי אפשר, כנראה. ה מחבר
מתאר קריקטורה של דוש, שבה
מופיעה דמותו של ישראל הקטן, שכיפה
לראשו. ולא היא. ישראליק הקטן של דוש

מאוזן :
)1חוליגאנים; )5התחברות עיסקית!
)10 בוא מלמעלה למטה 11 אביון!
) 13 מילת חיוב! )14 עליך לר שת 15
ענף ! )16 מאכל הבהמה 18 נהר באפריקה
20 תבואה ! )21 קיבוץ בדרום ! )22
כלל הדברים ! )24 שיתקו 25 זכר בבקר
(הפוך)! )26 מן הנביאים! )28 מלחין צר פתי!
)30 פעולה! )31 נבון! )32 ליגמי!!
)34 תכשיט! )35 זאטוט! )38 נזר! )39
מילת חיוב! )41 מרגיש 42 וממכר!
)43 מונח בתורת החשמל ! )45 עליו הולם
הפטיש! )47 בתוכו! )48 מעצור! )50
שמיכה! )51 אילן! )52 מאור קטן! )54
צלקת! )57 ידידו הטוב ביותר של האדם!
)61 אנקול! )62 מחלקי היממה! )64 אר־מדה!
)65 היפוכה של הגיאות! )66 מב־שיר־עינויים!
)67 גוף שני יחידה! )69
רעד! )70 שלא נותר בו מקום! )72 מן
האמהות! )74 רצון עז! )75 עוף לילי!
)77 מילת תחינה! )78 סופר אמריקאי
(ש״מ)! )81 נוכח! )83 מסולם הצלילים!
)85 בעל־חיים איטי! )86 כתם! )88 בש בילו
! )89 מן השבטים ! )91 קידומת הולנ דית!
)93 מילת שלילה! )95 חווה חק לאית!
)96 משאבת הגוף! )98 כהן צדק
(ר״ת 100 עיבד את הבצק ! )102 הגיע !
) 103 עצם בפה 104 הלצות! )105 חיממה
את המלך דויד.

הרצל ובלפור חקק
״ראש תינוק״
מישפט נאמר :״האם נפגע המפגין הער בי
מהכדור שנורה על-ידי הפרופסור ל רפואה
— שהסתלק מהמקום מבלי לטפל
בפצוע?״
רק בגוף הכתבה מופיעה גירסת הפרו פסור,
לפיה הוא וחבריו לא ראו כל פצוע.
הפרופסור ,״שהסתלק מהמקום מבלי לט פל
בפצוע״ ,מתואר לא כמי שנחלץ מסב־נת־מוות,
אלא כמי שברח בגניבה. בכת
מאונך

) 1רוכב ! )2תחילתו של ודי ! )3מפחד;
)4הווייה! )6קריאת־יגון! )7הבו!!
)8סופו של אור! )9שנת הקמת המדי נה
12 גרניט ! )15 מינרל המופק מים־
המלח! ) 16 מלאך! )17 גדר עוקצנית!
)19 חבל בארץ! )20 מקולות הגברים ב מקהלה
! )21 עגור ! )23 בשבילך ! )24 גוף
שלישי רבים ! )26 לבוש עליון ! )27 תן ! !
)29 בצוותא ! )30 מעייף מאד ! )33 מהלו מות!
)34 ממכות מצריים! )36 צורה!
)37 מן הצבעים ! )40 פלא ! )41 יופי, נועם!
)44 רסיסי-לילה! )46 אמונה! )47 מס תובב
(הפוך)! )49 כשל! )50 עיר גדולה!
)53 השקפה )54 •.כזה היה בפראג! )55
מילודתנאי; )56 אדיב; )58 מוקיון! )59
שיכר! )60 מתודה; )62 נצח! )63 הגיע;
)66 מסע־צייד באפריקה! )68 ציה! )71
נעימה; )73 בהשתתפותו; )76 כלי-קיבול
גדול! )77 חודש בשנה העברית; )79
סמוך! )80 חזר! )82 מילת־שלילה; )84
הללו; )85 הכוכב יופיטר! )87 פרי-בטן!
)90 מקביל לקנה! )92 מאבני־הריחיים ;
)94 זיהום ! )96 אנה 97 שם נשי נפוץ!
)99 עבר! ) 101 מופע, באנגלית! )102
בתוכו! )103 דורון.

קריקטורה של דוש כ״מעריב״ 12 ,בינואר 1979
סמל לאומי
חובש תמיד כובע טמבל, ולא כיפה, שהפך
כבר מזמן לסמל לאומי.
יאיר סכר, תל־ אביב
• ציורו של דוש — ראה תמונה.
מאמרו של אדווארד סעיד מאלף. פלס טיני
המגלה בקיאות כזו בחברה הישר אלית
ראוי שנזמינו לבקר בארצנו. רק
טובה תצמח מכך, לנו ולפלסטינים גם
יחד.

בה נאמר :״הוא לא הסביר מה הטיל
עליו אימת מוות. איש מהמפגינים לא היה
חמוש״ .אך בשידור טלוויזיה הסביר זוהר,
כי הטילו עליו ועל הנוסעת עימו אבנים
בגודל ״ראש תינוק״ .האם אין זו סכנת-
מוות? מדוע לא הבאתם גירסה זו? האם
אינכם רואים טלוויזיה?
דעותיו הפוליטיות של פרופסור עזרה
זוהר הן כנראה בעוכריו, ותיאור העונד
(המשך בעמוד )13
העולם הזה 2180

פי ס 504
היא הקניה הטובה ביותר
גם בארה׳ ב.
במשך שמונה שנים רצופות זוכ ה
פיגיו 504 בתואר ״ ה קניי ה ה טו ב ה
ביותר״ בישראל. השנה זכתה 504
בשני ת ארי ם בישראל — תואר
ה קני ה ה טו ב ה ביותר ו תואר
המוצר הנבחר. וה שנה גם
בארצות־הברית, שבה דרישות
ה טיב והב טי חו ת הן הגבו הו ת
ביותר בעולם, זכתה פיג׳ו 504
בתואר ה קני ה ה טו ב ה ביותר
בין ה מ כוניו ת ה מיו ב או ת שזכו
בתואר ז ה על ידי שנתון ארגון
הצרכנים האמ רי ק אי, אשר

העולם הזה 2180

מחק ריו נח שבים לרציניים ביותר.
רשימת ההי שגים של פיג׳ו 504
היא ארוכה ומר שימה.
היא בנוייה על י סו דו ת אי תני ם —
לידע ה טכנולוגי המתקדם של
פיג׳ו ורמת־הייצור ה ק פדני ת
והמח מי ר ה הנ הוג ה במפעלי פיגיו,
כבר יצאו מוני טין בכל
העולם.
פיג׳ו ,504ה מ כוני ת שעברה
בהצל חה א ת כל המב חני ם
הק שים ביותר, תעבור גם א ת
המב חן שלך.

צאו לחוסשה בחיק הטבע
ושלבו הנאה והסבו!.
7ן לי פו ר ני ה -אהל משפחתי עם רצפה תפורה, ש לד אלומיניום ללא
מוט מרכזי, קל להרכבה בידי אדם אחד, מערכת מתוחכמת של
סגירה וקפיצים,שטח חסון נרחב מאחור.
* ציוד ואביזרי קמפינג.
* יצרני בדים, ברזנטים, סרטים וחגורות לתעשיה ומוסדות.
* יצרני ציוד צבאי וקמפינג מזה 30.שנה.

חנן רבינובשבע־נ!
חרב? שווק ארצי 1צ 11ז א|11551
חניון חפשי במקום.

פרסום מלניק/י.אשהיים

תל אביב, רחוב עליה ,62

טל 8 2 8 3 8 2 .־ 70019677/8

מכתבים
(המשך מעמוד ) 10
דות שופץ כדי לרצוח את אופיו ...חבל
שכאלה חם פני הדברים.
הרצל וכלפור חל!ק, ירושלים

נשות הדסהד.עלי 11ת
הרפתקת נשות קריית״ארבע בחברון
היא בבחינת חוטפת חטא על
פשע.
השימוש שעושים אנשי גוש־אמונים גי בורי
החיל בנשים ובילדים, בבניין הדמה
בחברון, הוא התגרות בתושבי חברון. ונו געת
ללב בקשתו של שר החקלאות, ארי אל
שרון, לאפשר איחוד מישפחות —
לשלוח עוד ילדים אל אימהותיהם שבבנ יין,
ואיתם כמה מלמדים, כדי שירביצו
בהם תורה.
עדיין לא ברור, האם הממשלה מסוגלת
לפנות את הנשים העליזות, והאם ביכול תה
להפעיל כוח כדי לסיים את ההרפת קה.
ועד שהממשלה תחליט — אם היא
בכלל מסוגלת להחליט — יוסיפו חיילי
צה׳׳ל לשמור על הנשים, תחת להתאמן
ולהחליף חיילים אחרים בתפקידים חיו ניים
יותר.
התקפלות הממשלה והימנעותה מאכיפת
החוק הם שיעור טוב באזרחות. הדיונים
על האוטונומיה הם רק בראשיתם ופרשת
הדסה עדיין לא הגיעה לכלל סיום. לכן
יש לראותה כחוליה בשרשרת של פר שות
אומללות, המעידות על כוונותיה של
הממשלה בשטחים.
אם נשות הדסה לא תפוננד, בהקדם, לא
יפוגו חששותיהם של המתונים בקרב ער ביי
השטחים. אלה עדיין לא בלעו את
העובדה, שעל אחת הגבעות שמסביב ל עירם
ניבנתה שכונה חדשה (קריית־אר-
בע) ,ובאה פרשת הדסה כדי להוסיף חטא
על פשע.
שמואל הרפזי, קיבוץ אילו!

מינשד של הצייר האוסטרי ה 1ודו1
החבילה שהגיעה כדואר המערכת הבילה דגדי־בד
מקופל, שאליו היה מצורף מינשר, חתום כידי צייר
כעל שם עולמי, פריידגסרייך הונדרוואסר. הצייר כן
ה־ ,48 שאמו יהודיה ואכיו נוצרי, הוא אדם בעל
רגשות דתיים עמוקים, שלא ניתן להגדירם לפי החלוקה
המקובלת. הוא לא נימנה על כנסיה זו או אחרת
ואינו חכר כקהילה דתית כלשהי.
ציוריו, כסיגנון מעורב של סוריאליזם וארט־נוכו,
היקנו לו פירסום כעולם האמנות ופתחו כפניו גלרית
יוקרתיות. כארץ הציג תערוכה של ציוריו לפני כשלוש
שנים.
להלן תירגום איגרתו :
הדגל הוא סמל עשיית השלום והשגת ההסכם בין העם
היהודי והעם הערבי•
הושם הקץ לאיבה הממושכת.
שני העמים מזהים את עצמם בדגל, המייצג ארץ אחת.
תחת דגל זה יתמו המילחמות, הגלות והסבל מן הארץ,
ולא ישא עוד גוי אל גוי חרב.
הגבולות המופשטים, הלא־טיבעיים והבלתי-יציבים, שחצו
בין העם הערבי לעם היהודי, יאבדו את משמעותם ויחלפו
מן העולם בלא היו.
הדגל אינו מייצג חבל״ארץ מוגדר בגבולות טריטוריאלים,
הוא מייצג את אמונתם המחודשת של העמים השמיים.
הדגל מסמל עידן חדש של הבנה הדדית ושיתוף־פעולה במיזרח־התיכון
— זהו דגלה של הארץ המובטחת.
הוא יכול להתנוסס בישראל.
הוא יכול להתנופף בפלסטין.

או ת קין
על סבלותיו של אסיר משוחרר,
שעברו רודף אותו חרף חזרתו
למוטב.

עלראשה תורן
חובל-שני משה צלאל על מעבר
הא וני ה ״אשדוד״ בתעלת סואס
(״האם הונף הדגל העולם
הזה״ .)2176
יורשה לי לציין כמה אי דיוקים, שמ קורם,
כנראה, בהעדר מוחלט של מידע
מהימן בידי כותב הכתבה.
#התעודות לרגל המעבר בתעלה
חולקו לצוות לאחר המעבר בתעלת
העולם הזה 2180

ד״ר הדנדרוואסר
בשם ציון —
סואם, בנמל חיפה, ול^־באילת, טרם ח־הפלגה.

החוק הבינלאומי אינו מחייב הנפת
דגלים כלשהם. מסורת הים (? 138
)£ 11.3110110 קובעת, כי בהיות אוניה ב מימיה
הטריטוריאליים של מדינה כלשהי,
יונף דגל צי-הסוחר שאליו שייכת האו־ניה
על הגף 1 1110 0 3 #ג) ,מאחרי תו רן
האיתות. במקביל יונף דגל צי־הסוחר
של המדינה המארחת בצידו הימני של
אחד התרנים הקדמיים. לאחר שנקשרה
האוניה אל הרציף, בנמל, עליה להעביר
את דגל צי-הסוחר שלה מן הגף אל מוט
הדגל, בירכתיים. מאחר ואשדוד לא נק שרה
לשום רציף בטריטוריה מצרית, הונ פו
דגלי ציי הסוחר, הישראלי והמצרי,
על תורן האיתות והתורן הקדמי, בהתאם,
מרגע סניסת האוניה למים הטריטוריא ליים
של מצריים, ליד איי אשרפי, במע בר
ג׳ובל, בדרום מפרץ סואס, ועד לעזי בת
פורט־סעיד, במשך כל שעות האור
(בלילה מוצנעים כל הדגלים) .עובדה זו
נראית בברור בתצלום המופיע בכתבה.
!• מיד עם השלכת העוגן להמתנת לי לה
בנמל סואס הודלקו כל אורות הסי פון,
כמקובל. קבוצת אורות האיתות ש הוכנה
לפני ההגעה לתעלה לא תאמה את
התקנות החדשות, ומינהלת הנמל קיבלה
זאת בהבנה, לאור העובדה שאין אנו
עוברים בתעלת סואם לעיתים קרוובת.
פרט לזאת היתר, האוניה מוארת כולה
כחוק, ומן החוף ניתן היה בבירור לראות
את ארובת האוניה המוארת, חנושאת את

— ובשם מוחמד

הוא יבול להיות נישא במזרח־התיבון.
הוא יבול להיות מורם אל־על באסיה ובאפריקה — תבל כולה
תיצפה בו•
צבע הדגל לבן, סמל השלום והקץ למילחמות•
מגן־דויד בחול מייצג את העולם היהודי.
הכחול הוא ציבעם של השמיים ושל המים, מקור החיים
שאין להם שיעור ולא חקר — צבע חזון האדם וגאונו.
הסהר הירוק הוא סימלו של האיסלם.
הירוק הוא ציבעה של ממלכת הצומח, המסמל חלום על
ארץ רחבת־ידיים, משופעת חורשים וכרי״מירעה, זבת חלב ודבש•
הירוק הוא סמל התיקווה והנבואה — סימלו של מוחמד.

בשנת 1971 עברתי עבירה, נדונתי ל מאסר,
ריציתי אותו ושוחררתי. מובן
שהפסדתי מקום עבודה, וחייב הייתי ל התחיל
מההתחלה. אלא שבכל מקום עבודה
עומדת הרשעה זו כחייץ לקבלתי ולחת-
קדמותי.
למדתי הנהלת־חשבונות ודיני־מיסים,
אולם הרשעה זו מונעת ממני להיות
יועץ־מם.
נכון: עברתי עבירה ושילמתי בעבורה
די והותר. אך האם חייב אני לשלם ולשלם
בעבורה כל ימי חיי ז האם פסק לי השופט
עונש לעולמי עד ז האם אין זה דומה
למצב השורר בסעודיה, כשקוטעים יד או
מקעקעים על המצח את המילה ״גנב״?
האם לא מספיקות שבע שנים של הליכה
בדרך הישר, שבע שנים של אזרחות-
טובה, שבע שנים של שמירה קפדנית על
החוק, האם לא מספיקות אלה, כדי לכפר
על טעות מיקרית וחד־פעמית?
בימים אלה, שבהם מדברים על חנינה
כללית, אולי תקחו את היוזמה לידיכם
ותגישו הצעת־חוק לביטול ההרשעה ה ראשונה
של מי שלא ביצע כל עבירה
אחרת, מכל סוג שהוא, במשך שבע שנים
מיום הרשעתו הראשונה?
אנא, פעלו כדי שהצדק והרחמים ימצאו
את מקומם בחוק הענישה שלנו. אנא,
הסירו את הקללה הזו, הרובצת על מי
שסרה פעם, התחרט, חזר למוטב, השתקם
ומעוניין לחזור לדרך הישרה והנורמלית.
יוסף מזרחי, תל-אביב

הדגל של הונדרוואסר*

לשתי האמונות ביטוי בדגל, ואחדותם של שני העמים
מתחשלת בלהט הגורל המשותף.
זהו דגל הרצון הטוב והסובלנות, שיקרבו את אמונותיהן של
שתי הקהילות ואת אורח החיים של שני העמים.
הדגל מסמל את מיצעד הפיוס, ולחשיבותו הנפשית אין גבול
ואין שיעור — כמוהו ביציאה מחשיכה לאור גדול.
הסהר הערבי הירוק הוא אינסופי, כמוהו באופק שמנגד.
הוא חובק בזרועותיו מגן־דויד בחול, באילו אחז אבן״חן
יקרה מפז.
הסהר הערבי מגן על הכוכב היהודי — אות וסמל להגנה
משותפת ולהפרייה הדדית.
הדגל ממחיש בצורה מושלמת את היחסים ההיסטורים שבין
שני העמים, יותר מכפי שמילים מסוגלות להביע.
מילחמה וטבח של איש ביד רעהו על קדושתם של גבולות
הם הבל ורעות־רוח.
העמים השמיים, בתוככי גבולות ההווה והעתיד, או מחוצה
להם, יכירו בדגל כסמל של מולדתם המשותפת.
שורשי הדגל נטועים עמוק בעבר, חזקים יותר מכל
הסיכסוכים וחילוקי־הדעות, מעוגנים בשם ציון ובשם מוחמד
ומקורם בימים ראשונים, באברהם אבינו•
זהו דגל האחדות — דגלה של הארץ המובטחת.

מגן־דויד כחול, סהר ירוק, רקע לבן.

סימלה של ציס.
<• מר משה הרוש אינו טבח, אלא אחד
המלצרים, וחוסר שביעות הרצון מן הט כס,
שהפך לקומדיה, היה משותף הן ל קצינים
והן לרב־חובל. הנפה ראשונה של
דגל מצרי על סיפון אוניה ישראלית מאז
תקרית בת גלים מגיע לה, כך נדמה לנו,
יחס רציני יותר מכפי שהופגן על־ידי מר
הדוש ושותפיו.
#כל אנשי המימשל המצריים וסוכן
האוניה בכללם נתקבלו באוניה בהתרג שות
ובשימחה. הרב־חובל קיבלם בחיוך
רחב והאווירה בתאו היתר. נעימה מאוד,
כאשר סוכן האוניה נשא נאום ברבה קצר
באנגלית. לא היו שום ״פנים חמוצות״.
• 1במיסגרת תפקידי כקצין סיפון שהי תי
על הגשר שעות רבות במשך המעבר
בתעלה. לא ראיתי ״בקבוק צמוד״ לרב-
חובל ולא שמעתי כל ״נזיפות בפיקודיו
ובאורחיו״ .להפך — מצב־הרוח על גשר
הפיקוד היה מרומם להפליא, והנתב המצ רי,
העיתונאים ואנשי הצוות החליפו בי ניהם
סיפורים ובדיחות.
#הפניה אל מנכ״ל צים, להפניית ה־אוניה
לחיפה תחת לאשדוד נעשתה על-
ידי מזכיר חטיבת הסיפון באיגוד הימאים
הדירוגים, מר פולי זבק, באישורו ובעי דודו
של הרב־חובל.
חובל־שני משהצלאל, א/מ אשדוד,
ועוד 20 חתימות.
#לפחות חלק מהעולים על האוניה
קיבל את התעודות באילת.

• החוק הבינלאומי אינו מחייב הנפת
דגל הלאום, ואפשר להסתפק בדגל
חצי הסוחר, אולם מקובל להניף את דגל
הלאום כאשר נכנסים לנמל זר או למיס
טריטור״אליים של מדינה זרה. ובוודאי
שכך היה צריך לנהוג בהפלגה היסטורית
כמו זו של אשדוד.
• כותבי המיכתב אינם מכחישים את
טענת העולם הזה לגבי תאורת האוניה,
אלא מסבירים אותה בבעיות טכניות. כך
או אחרת, כאשר היה הדב־חובל בטוח
בעצמו, הודלקו כל פנסי האוניה.
+לגבי הרב־חובל. והבקבוק מצויות
במערכת כמה עדויות, ביניהן גם של כמה
מהחותמים על המיכתב. גם לגבי יחסו
אל ״הזרים״ ,בין אם אלה עיתונאים ש מילאו
את תפקידם וליוו את המסע ההיסטורי
ובין אס אלה פקידי מימשל מצריים,
יש במערכת עדויות הסותרות את
מה שנאמר במכיתב.
י • לגבי הנפת הדגל של משה הרוש,
הרי שאין כותבי המיכתב מכחישים כלל
תקרית זו. בעוד שהמערכת חושבת כי
משה הרוש נהג כראוי, במייוחד לאור
התנהגותו של הרב־חובל, הרי שחותמי
המיכתב מגנים את התנהגותו.
• פולי זבק לא היה על סיפון אשדוד
במיסגרת תפקידו כמזכיר חטיבת הסיפון,
אלא כימ$י טרמפיסט, כימאי מן השורה
הוא גס התקשר אל מנכ״ל צים, אברהם
רותם, והעביר את נמל היעד מאשדוד
לחיפה, כפי שנאמר בכתבה.

שו ש ״ח ש 03 חוח
הדברים דלהלן הם בגדר יישוב״חשבונות אישי למדי,
שיש בו גם עניין ציבורי מסויים.
לכאורה, לא קרה מאום המחייב את ניהולה של
הבוכהלטריה הרצ״ב. הלא אני מורגל כבר שנים ארוכות
בעמידה שפופה כנגד התקפות פרועות למדי,
בעניין השתייכותי הידועה למאפיה השמאלנית משולחת
הרסן והנאמנות.
אלא שבימים אלה בכל זאת הגיעו הדברים לשיא
של עזות־מצח, והחיוך המשועשע נמוג מן השפתיים.
ברוח האופנה האוראלית של הפוליטיקה הישראלית,
הבזבזנית כל״כן בשימוש במילים גדולות, מאשים
מר יוסף לפיד, מנכ״ל רשות-השידור, את מבקריו בנקי-
טה בשיטות נאציות :
״עיתונאים אנרכיסטים נוקטים נגדי שיטות של גבלס״
(״ידיעות אחרונות״ ,כותרת 25 ,במאי )1979

והוא חוזר על האשמה זו גם בראיון שהעניק למוסף
״הארץ״.
כאן אי־אפשר לצחוק יותר. ואם אני מואשם בנקיטת
שיטותיו של שר־התעמולה הנאצי, צריך ללכת
ולבדוק מהן בדיוק אותן שיטות שמר לפיד מתמצא
בהן כל כך טוב. ומי לנו מומחה גדול יותר בשיטות
אלה מאשר האדון יוזף גבלס עצמו! ומה לנו נאמן
יותר, לתיאור שיטות אלה, מאשר אסופת נאומיו של
רב־חתועמלנים ! אז פישפשתי שם•
וראה־זה־פלא, הדברים אכן נשמעים אקטואליים
למדי. ומכיוון שהאבן הראשונה נזרקה על״ידי מר
לפיד, והשם גבלס הוטח לחלל־הפומוס, הבה נבדוק
מי היא זה המתחכך בשיטותיו של גבלס• אני וחבר
מרעי, או נוטרי התיקשורת והמוראל? (כל הציטוטים

שר־התעמולה יוזף גבלס מתדרך את עורכי־העיתונים
הוא להרים את המוראל ולתת להמונים את האפשרות
להתגבר על רגעי-משבר.״

״קיים צורך לנווט בין החובה לדווח אמת, לבין
חובה לא פחות מקודשת, לשמור על האינטרסים של
המדינה ברוח היהדות והציונות.״
ציטוט מדברי גבלס :
״נהייה עם־עולם כאשר נלמד את האדם אשר
איננו מסכים עם האינטרסים של מדינתו, שיחוש עצמו
כבוגד״.

ציטוט מתוך דברי הפרופסור ראובן ירון, כפי שנאמרו
ל״ג׳רוסלם פוסט״:

ציטוט מתוך אותו ראיון עם לפיד :
״ שאלה: על סמך מה אתה קובע מה הם
האינטרסים של המדינה ן
״ תשובה: על פי הבנתי, במיסגרת הקונסנזוס
הלאומי, וברוח חוק רשות־השידור. ואם ישאלוני מי
שמך ן מליאת רשות השידור והממשלה אינני מייצג
את הממשלה) ,אני מייצג קו ממלכתי.״
ציטוט מדברי גבלס :
״עיתונות וממשלה מושכים באותו החבל. כאן מתהווה
חברות גדולה ...ברגע הקריטי לא היינו צריכים
אפילו לתת פקודות• העיתונאי פעל לפי החוש
הטבעי שלו.״

ציטוט מתוך ראיון עם לפיד:
״ שאלה: האם אתה, כמו אפריים קישון, בעד
טלוויזיה מחנכת!

מנכ״ל לפיד
מדברי גבלס, הם מתוך הספר ״נאומי גבלס״ ,כרך
ראשון ,1932—1939 ,שיצא לאור בדיסלדורף, גרמניה
המערבית, בשנת .)1971

ציטוט מתוך מאמר של אפריים קישון :
״האזרח איננו חייב לראות על המסך את האמת
של אוייביו בנפש, אלא את האמת שלו. טלוויזיה ממלכתית
איננה מוכרחה להיות סוכנות״ידיעות בינלאומית,
אלא מחנך העם, עמוד התווך של המוראל הלאומי.״
ציטוט מתוך נאום של גבלס :
״בזמן האחרון התווכחו הרבה על המושגים עיתו-
נות״לשם־אינפורמציה, או עיתונות-מחנכת. אם עלי
להחליט מי משתיהן מתאימה לנו, הייתי תומך בשנייה.
עיתונות מחנכת. כי אם ברצוננו לתת רק אינפורמציה
...היינו מוציאים עיתון ממלכתי, המודיע
לציבור את החדשות• לא ! אנו רוצים אנשים בעלי
אחריות, שידריכו ויכוונו את העם ובמקום אחר):
תפקיד מנהיגותו הרוחנית של המטפל בדעת״הקהל

ב. מיכאל
״מר לפיד רק רוצה שהשידור הממלכתי יהיה לויאלי
למדינה.״
ציטוט מדברי גבלס על חוק העיתונות הנאצי:
״תפקידה של העיתונות לארגן מדי יום־ביומו את
הלויאליות, ולהעמידה לרשות המדינה.״

ציטוט מדברי לפיד, בראיון עימו ב״ידיעות אחרונות:

לפיד, על ההומאניים שלו :
״אני עשוי מכל החומרים שמהם עשוי ליבראל יהודי.
ואם אני בוחר בדרך שבה אני בוחר, זה לא מפני
שאני לא רואה את מיכמני ההשקפה המתקדמת, אלא
שאני פרטיקולארי. מי שדואג לכל הנרדפים והמסכנים,
לא דואג מספיק לגורלו של העם הקטן וחמיסכן
הזח. חייב אדם לבחור בצדק מסויים...״
מתוך נאום של אדולף היטלר בפני המועדון הלאומי
של המבורג 28 ,בפברואר : 1926
״נכשלנו עד כה, בגלל עודף האובייקטיביות שלנו.
הסתכלנו על הכל בצורה אובייקטיבית וכתוצאה מכך
חיפש הגרמני הבודד תמיד את הזכות האובייקטיבית
של הזולת, ולעולם לא העמיד את עצמו מנגד. דבר
זה יודע לעטות רק ההמון
האמינו לי, התאמצתי בכנות להיות מתון וזהיר
בהבאת הציטוטים• אך דבר אחד ברור: שיטותיו של
גבלס ניתנות לייחוס לכל מיני כיוונים. והאיש היושב
בבית-זכוכית — ייזהר מלהשליך את האבן הראשונה.
ואם יש נסיבה מקלה לגבי הפזיזות שבה מפזר מר
לפיד האשמות בנאציות נגד תוקפיו, הרי גם היא
טמונה בציטוט מתוך דבריו של גבלס :
״המנהיגות הפוליטית, היא הקובעת את סימון
התקופה.״
(מתוך ה״פלקישר ביאובאכטר״ 14 ,ביוני .) 1935

ב. מיכאל • ,רו של־ם
• מיכאל (״ב. מיכאל״) בריזון נמנה עם צוות
המדור ״זו הארץ״ בשבועון יה, ולאחר מכן עם צוות
״ניקוי ראש״ בטלוויזיה. כיום הוא בעל טור ב״הארץ״.

נצלי את סנדלי ״שול״ בשעות הפנאי
הופעה נאה היא תוצאה של לדעת
איך לנוח.
קצב החיים המודרני דורש מאיתנו
פעילות אינטנסיבית משך שעות
רבות ביום. הלחץ והפעילות שאני
נמצאת בהם על פי רוב, לימדו אותי
לנצל בצורה הטובה ביותר את
שעות הפנאי המעטות שלי להפגת
עייפות (גופנית ונפשית) מתח
ועצבנות.
מנוחה והתרגעות פירושם לגבי
שחרור מלא של ה״ראש״ והגוף:
שיחת סרק עם ידידים, יציאה מחוץ
לבית ובגדים נוחים שאינם מגבילים
בתנועה.
סנדלי ״שול״ משלימים את המנוחה
המלאה. המצע הקמור שלהם
(הבלעדי ל״שול״) מגולף בהתאמה
מלאה לכף הרגל. הוא תומך בה,
מעסה ומרפה את השרירים וכך
משחרר מתח ועייפות. העייפות
ניכרת גם בצורתה של הרגל. אם
תתני לרגל את המנוחה המגיעה לה
כבר בגיל צעיר תודי לעצמך בעוד
מספר שנים.
עשי כמוני, נצלי את סנדלי ״שול״
גם בשעות הפנאי.

סנדל עץ 1049ל״י כולל מע״מ
מראה עור החל מ־ 1199ל׳׳י כולל מע״מ
צולם ב מ לון דן אכדי ה

שול -מנוחה שמגיעה לרגל

פניות מס חריו ת — גדלון בע״מ, טל 03-837775 .
ירושלים: בי״מ ״בית וגן״ ,הפסגה ,59 בי״מ ״גבעה צרפתית, מרכז מסחרי, גבעה צרפתית, בי״מ ״גאולה״ ,מלכי ישראל ,14 בי״מ ״הבירה״ ,חזקיהו המלך ,23 בי״מ ״הארי״ ,הארי ,12
בי״מ ״ירושלים״ ,יפו ,222 מכון לטיפול רגליים, יעבץ ,2מכון״ שול״ ,יפו ,50 תל־אביב: בי״מ ״ברק״ ,ז׳בו טינ ס קי ,109 מכון״גו ט מן״ ,אלנבי ,47 מכון״ג׳ו בניל ה״ אבן גבירול ,84 בי״מ ״דיזנגוף״,
דיזנגוף ,132 בי״מ ״יהודה המכבי״ ,י הוד ה המכבי ,42 בי״ט ״ככר המדינה״ ,ה׳ באייר ,48 בי״מ ״מוגרבי״ ,בן י הוד ה ,7בי״מ ״נוה אביבים״ ,מרכז מסחרי, נווה אביבים, בי״מ ״צפון״ ,י הוד ה המכבי ,33
המשביר לצרכן, דיזנגוף סנטר, כל־בו שלום, א חד העם ,9נעלי גלי דיזינגוף ,173 חיפה: בי״מ ה״שומרון״ ,יפו ,44 נעלי״טנדו״ ,שמריהו לוין ,14 נעלי״לוי־ל סט ר ה״ ,שד׳ הנשיא ,130 נעלי״מיצור״,
שד׳ הנשיא 124 כרמל סנטר; נעלי״פז״ ,מנ ח ם 2אשדוד: נעלי״באום״ ,מרכז א׳ בני ברק: מכון וילונזיני, ירושלים 45 בת־ים בי״מ ״בלפור״ ,בלפור ;90מ כון״ פ די קו״ ,דניאל 33 הוד השרון: נעלי״מגרי״,
דרך השרון ;62 הרצליה: בי״מ ״גולדשטיין״ ,ככר־כנור — פתוח סופר־ פארם, מרכז מסחרי, נוה א מי רי ם בי״מ ״קרמר״ ,סוקולו ב ,18 חולון בי״מ ״בריאות״ ,קר אוזה ;46 בי״מ ״מרכז״ ,ככר ויצמן ;12
כפר סבאן נעלי אלכסנדרס, ויצמן ;40 נעלי״כנרת״ ויצמן ;119 בפר שמריהו: בי״מ ״כפר שמריהו״ ,מרכז מסחרי, כפר שמריהו; נהריה: נעלי ״פופולרי׳ ,ככר הדקל; נתניה: בי״מ ״תרופה״ ,הרצל ;2
מכון טושקוביץ, ס מולנ ס קי ,13 שביון: בי״מ״בריאות״ ,גבעת סביון; עפולה: נעלי״רו תם״ ,הרב לוין ;17 פתח־תקוה: נעלי ״פוני״ ,ההגנה ;17 מכון״ או רן״ ,אשכנזי ;1קיראון: בי״מ״קיראון״,
מרכז מסחרי; ראשל״צ: בי״מ ״צל אלונים, גדוד העברי ;56 רחובות: נעלי״ב או ם״ ,הרצל ;166 בי״מ ״הנגב״ ,הרצל ; 196 רמת גהנעלי״בריאות״־גבע, בי אלי ק ; 5בי״ מ ״עמית״ ,מודיעין ;130
רמת חן: בי״מ רמת־חן, אלוף דוד ;40 רעננה: בי״מ ״אחוזה״ ,א חוז ה ;184 בי״מ״בר־אילן״ ,בר אילן ,29

שונ א

שמואל תמיר

בממ שלת
בגין

עליזה בגין
— אלי הביתה !׳

״לא נבנם —
^ שבוע שעבר הפתיע שר־הדתות,
י אהרון אבדחצירא, את חבריו בממ שלה.
השר, הידוע כאדם שקט ״היודע את
מקומו״ ,נשא נאום־זעם על יחסי השרים,
בינם לבין עצמם, בממשלתו של מנחם בגין.
ראש־הממשלה אמנם לא נכח באותה ישי בה,
הוא ״לקח חופשה״ ,כדי להכין נאום
לוועידת מיפלגתו, אולם הדברים הועברו
אליו, ולפי דברי מקורביו הוא ״רתח
מזעם״.
אבו־חצירא אמר :״בושה לשבת בממ שלה
הזאת ולשמוע את מד, שכולכם מדב רים.
אפילו בממשלת רבין המסוכסכת היה
נעים יותר לשבת.״
אבו־חצירא התייחס לריב המילולי
ולהצהרות של סגן ראש הממשלה, ייגאל
ידין, ושר־השיכון, גידעון פת, שפורסמו
יומיים קודם לכן. אולם לא היתה זו הפעם
הראשונה ששרים בממשלת בגין מכבסים
את הכביסה המלוכלכת שלהם מעל דפי
העיתונים. זכורה לכל פרשת הריב המת משך
בין שר-האוצר, שימחה ארליך, לבין
חבר מיפלגתו, שר-האנרגיה, יצחק מו דעי,
ולפחות כל חברי־הכנסת של חדות
שמעו את בגין עצמו, בוועידתם, מקונן
מרה על ההדלפות מישיבת הממשלה ,״הד לפות
שכמותן לא היו באף ממשלה קו דמת.״
אולם
מריבות מפורסמות אלה אינן ה מריבות
היחידות בממשלתו המסוכסכת
והמפורדת של בגין, בכל הנוגע ליחסים

משה דיין
השלום —

ו1ה־וש
האישיים. יחסים אישיים עכורים שוררים
בממשלה, והמקורבים לממשלה טוענים, כי
במיקרים רבים רק אישיותו של בגין מו נעת
פיצוצים של ממש בעת הישיבות. כל
מערכת היחסים בין השרים מבוססת, בסופו
של דבר, על היחסים שבין בגין לבין שריו.
יחסו של בגין לבכיר שריו, שר־החוץ
משה דיין, מבוסס על הערכה רבה. בגין
נאבק בכל כוחו למען מינויו של דיין,
ערב מילחמת ששת־הימים, כשר הביטחון.
מאז שורר בין השניים יחס של הערכה
הדדית. בגין אמנם סובל פעמים רבות
מתרגיליו של דיין, בעיקר תרגילי־פירסו־מת,
אולם כפי שהוא התבטא פעם בשי חה
אישית :״זה דיין, אין מה לעשות,
צריך לקבל אותו על הטוב ועל הרע שבו.״
לעומת זאת, יחסי דיין עם שר־הפנים,
הד״ר יוסף בורג, אינם משופרים במייוחד
בעת האחרונה, דבר המעכיר קצת את
היחסים שבין דיין ובגין. דיין אינו מאו שר
מכך, שבורג מונה ליושב־ראש ועדת
השישה, אם כי בכל הישיבות שנערכו
בארץ נטל דיין חלק, אם על-ידי הנחת

מיסמכים משוכפלים על שולחן הוועדה
ואם על-ידי מתן תשובות לשאלות חבריה.
אולם לכל ברור, כי דיין החליט לקפד
את הוועדה, אם כי הוא עצמו טען:
״בדברים החשובים באמת בורג לא שווה
שום דבר, ויגיעו אלי. בדברים החשובים
עוד יותר, אני לא שווה שום דבר, ומי
שיחליט יהיה ראש־הממשלה.״
דיין ובורג היו ידידים, במידה שדיין
מסוגל בכלל להיות ידידו של מישהו, עד
שהוקמה ועדת השישה. למרות כל אלה
ידוע דיין כמי ששומר על כבודו של כל
ראש־ממשלה, שתחת שרביטו הוא משרת.
לגבי בן־גוריון לא היתה כלל בעייה, אולם
גם לוי אשכול וגם גולדה מאיר, שבשלב
מסויים נאלצו לקבל את דיין לממשלתם,
הופתעו לטובה כאשר התברר להם, שכל
עוד דיין משרת בממשלתם הוא מגלה
נאמנות.

הקסם
של וייצמן
^ חד האישים הפרובלמטיים ביותר
י בממשלה הוא שר־החקלאות, אריק
שרון. כאשר נשא שרון לפני שבועיים את
ההודעה האישית שלו, שבה זעם על כך
שלא הוזמן לבאר־שבע, לטכס לכבוד
אנוור אל־סאדאת, רתח בגין מכעס. לא
היתה זו הצגה מצידו של בגין, הוא באמת
כעס על שרון ונזף בו בחומרה.

יוסף בורג
— הביא לנזילחמה

אין זו הפעם הראשונה שבגין נוזף
בשרון, אולם בעוד שבגין אינו סולח כל בך
מהר לאישים הפוגעים בו, הרי שביחס
לשרון הוא נוהג אחרת. הוא סולח לו
במהירות ומקרב אותו אליו בחזרה. יש
האומרים, כי שורשי הקשר המייוחד, שבין
שרון לבגין, טמונים בתחילת המאה. סבתו
של שרון, הסבתא שיינרמן מברסטליטובסק,
היתה המיילדת של מנחם בגין. בעלה, סבא
שיינרמן, היה ידידו הקרוב ביותר של
אבי בגין. ידוע סיפור משנת 1904 לפיו,
כאשר נפטר בנימין זאב הרצל סגר רב
העיירה, שהיה אנטי־ציוני, את בית־הכנסת,
כדי שאי אפשר יהיה להתפלל
לזכרו של הרצל. שני הציונים הגדולים
של העיר, סבו של אריק ואביו של בגין,
פרצו בכוח לבית־הכנסת וערכו בו את
התפילה. בגץ, המייחס חשיבות רבה למו רשת
הדורות, בוודאי מושפע מהקשרים
המישפחתיים שבינו לבין אריק.
אולם בעוד בגין מגלה סלחנות כלפי
אריק, הרי שהיחסים בין שר־החקלאות
לשר־הביטחון, עזר וייצמן, חורקים מאד.
השניים מתעבים זה את זה עוד מהתקופה
שבה היו שניהם גנראלים. כאשר היחסים
ביניהם משופרים, הם מואילים לומר שלום
זה לזה. בתקופות שבהם היחסים גרו עים,
אין הם מחליפים מילה זה עם זה
וכל אחד מהם משמיץ את חברו לממ שלה,
להנאת השומעים.
מי שהבין כי יחסים אלה אינם בריאים
דווקא לאריק שרון הוא עוזרו של שרון,
אלי לנדאו, שהיה במשך שעות אחדות
עוזרו של וייצמן, ניסה להקים גשר בין
השניים, דווקא באמצעות הנשים: ראומה
וייצמן ולילי שרון. אולם מאמציו אלה
של לנדאו הם ראשוניים, ואין כימעט איש
המהמר על הצלחתו.
בממשלה יודעים הכל, כי התפרצויותיו
של שרון כלפי ראש־הממשלה הם ברו מטר
ליחסו של בגין לווייצמן. בכל פעם
שיחסי ראש־הממשלה ושר־הביטחון מש תפרים,
מתרגז אריק ויוצר התפרצות. בת קופות
שבהם היחסים בין בגין לווייצמן
לא־תקינים, אריק הוא אחד השדים ה מאולפים
ביותר בממשלה.
ואמנם, היחסים בין בגין לווייצמן אינם
קבועים ויציבים. הקסם האישי של וייצ־מן
משפיע גם על בגין, חמתקשה לכעוס
עליו, גם כאשר וייצמן עוזב ישיבות
בטריקת דלת, כאשר עמדת ראש־הממשלה
או הממשלה אינן מוצאות חן בעיניו, וגם
כאשר אל בגין מגיעים חלקי-מידע על הש מצות
עסיסיות של וייצמן עליו, באזני
עיתונאים, עוזרי־שרים וחברי־כנסת, הש מצות
שהן בחזקת רכילות־שלא־לפירסום.
בגין אף אינו מוכן לשכוח לווייצמן את
בגידתו בו לפני כעשר שנים, עת עזב
וייצמן בטריקת דלת את תנועת החרות,
לאחר שנכשל נסיון ההתמודדות שלו עם
בגץ. אולם וייצמן קונה את ליבו של
בגין בנשקו של בגין עצמו: הוא מקפיד
לדווח לו על כל דבר הקורה בתחומי
המישרד שעליו הוא מופקד, ואין כמו

! מ׳ שונא אדו מי*
(המשך מעמוד )17
בגין המאושר מכך שמשתפים אותו בעניי׳
ני ביטחון.

יייי

״הוא בסדר״
!י גבי ידין מצבו של בגין בכי רע.
• מהבחינה הטכסית נותן בגין לידין
את כל הכבוד הראוי לסגן ראש הממשלה.
אולם בשיחות אישיות התעניין בגין לדעת,
אם הרושם שנוצר אצלו מקריאה בעיתו נים,
על תדמיתו הציבורית של ידין, הוא
נכון. בכל פעם שמספרים לו בדיחות על
ידין, או חוזרים בפניו על שמות־גנאי
לידין, אומר בגין :״זה לא מגיע לו, הוא
בסדר.״ למרות זאת אין בגין משתף את
ידין בסוד הנושאים הכבדים והרציניים,
כפי שהוא משתף שרים אחרים.
הדוגמה הטובה ביותר ליחסו של בגין
לידין היא פרשת ידין־פת מהשבוע שעבר.
שר־השיכון, גידעון פת, אמר בראיון לרד יו,
כי התנועה הדמוקרטית של ידין אינה
נושאת באחריות, מאחר ולא תהיה שו תפה
בממשלה הבאה. לידין ולשני השרים
האחרים של התנועה הדמוקרטית, שמואל
תמיר וישראל כץ, היה ברור למה רומז
פת: לסקרי דעת־הקהל, הטוענים בעקשנות
שהדמוקרטים אפילו לא יעברו את אחוז
החסימה. אם הרמז לא היה ברור, הרי
שמאוחר יותר הסביר אותו פת בעצמו.
ידין הנעלב דרש בפומבי מבגין לפטר
את פת.
למרות שידין ניסה ליצור את הרושם,
כאילו בגין התייצב מאחוריו בריב שבינו
לבין פת, ונזף בפת בחריפות רבה, הרי
שלאמיתו של דבר בגץ כלל לא הת ערב
בפרשה. כאשר נשאל בגין, הוא הגיב
בסלחנות ואמר :״חבל שהתקרית אירעה.״
אולם אפילו ידין קלט את העמדה
הנייטרלית והמעליבה של בגין.

יצחק מודעי

שימחה ארליך
מילחמה אנטיפן זיוז

לחוץ־לארץ או נפל למשכב. גם עתה מת נפל
בגין בשצף קצף על כל מי שתוקף
את ארליך.
עמדה זו הביאה לקרע מסויים בין בגין
לבין יצחק מודעי. היחסים בין מודעי ל-
בגין היו אמורים להיות טובים יותר מיח סי
ראש־הממשלה עם כל שר אחר של
המיפלגה הליברלית. מודעי הוא הנץ של
המיפלגה הליברלית, קרוב בדיעותיו להש קפות
בגין ולוחם עקשן לליכוד גח״ל. גם
הטרגדיה האישית של מודעי, עקב מות
בתו, הראלה, נגעה לליבו של בגין. אולם
התקפותיו של מודעי על ארליך בנושא
המדיניות הכלכלית, שלפי הגדרתו של בגין
היו ״שלוחות כל רסן״ ,מעכירות את ה יחסים
ביניהם. בממשלה משוכנעים עתה,
כי הריב ארליך־מודעי הוא ריב טקטי בל בד.
וכי לאמיתו של דבר היחסים בין
השניים די תקינים. הריב, עם עליות
וירידות, נובע מהשינויים החלים בתוך
המיפלגה לגבי שלושת האישים המרכזיים
שלה — ארליך, פת ומודעי. לדעת האנ שים
המכירים את השניים, אין כל טינה
ביניהם, וגם התבטאותו של ארליך ב מעריב,
כי מודעי הוא נושא לפסיכיאטר,
לא נבעה מתוך שינאה אישית, אלא היתד,
התבטאות חריפה קצת יותר מהתבטאו יות
מקובלות במאבקים פוליטיים פנים-
מיפלגתיים. גם בפרשה זו לא נקט בגין
עמדה ולא יצא להגן על מודעי, או על
ארליך. כאשר גימגם ארליך התנצלות
וטען, בין היתר, כי לא צוטט נכון, הו דיע
בגין כי הוא רואה את הפרשה כ־מחוסלת.
כמו
אריק שרון. ואולי יותר. שר׳
המישפטים, שמואל תמיר, הוא דמות
פרובלמטית ביותר בכל הנוגע ליחסים
החברתיים בתוך הממשלה וליחסים שבינו

בגין גם יודע מה יחם יתר השרים
לידין. כאשר ידין מתחיל לדבר בישיבת
הממשלה קמים השרים המעשנים ומנצ לים
את הזמן כדי לצאת מהחדר ולעשן.
בממשלת בגין נהוג שלא לעשן במהלך
ישיבות הממשלה, אך השרים רשאים לצאת
בכל עת, כדי לעשן סיגריה בחוץ. שר
אחר, שבעת שהוא מדבר יוצאים השרים
לעשן, הוא שר האנרגיה יצחק מודעי,
אולם בעוד שהיציאה אצל ידין היא כימי
עט קבועה, הרי שאצל מודעי יוצאים רק
כאשר הוא מדבר על נושאי המדיניות
הכלכלית.

מי מגן
על ארליך?
ל כבודו של שר אחד אין בגין מו־
? כן למחול, בעיקר בעת האחרונה. זהו
שר־האוצר, שימחה ארליך. היחסים בין
השניים הדוקים מזה שנים רבות, מאז
הוקמה גח״ל. בגין זכה, לאורך כל הדרך
המשותפת שלהם, לגיבוי מלא מצד ארליך.
עתה הוא גומל לו על כך. לפני שנכ נסה
ד״ש לקואליציה היה ארליך ממלא-
מקום ראש־הממשלה בכל פעם שבגין נסע

ייגאל ידין

גידעץ פת

מאבק מהעבר —

— מאבק על העתיד
לבין ראש־הממשלה. זכורה לכל בגידתו
של תמיר בבגין והתבטאויותיו, אחרי נסיון
״הפוטש״ שערך בחרות נגד מנהיגותו של
בגין. קשה למצוא בפוליטיקה הישראלית
שונאים גדולים, ולאורך זמן, יותר מאשר
בגין ותמיד. כעת המצב שונה.
תמיר, המבין כי עתידו הפוליטי הוא
רק בתוך חרות, משחק כבר כשנתיים מיש-
חק ערמומי וחכם, כדי למצוא חן בעיני
בגין. הוא אף הצליח לדחוף את ראש-
הממשלה לפינה, בכל הנוגע ליחסים בי ניהם.

״אלי
הבי ת ה
הוא לא יכנ ס ״

אריק שרון

עזר וייצמן

ברומטר —

— ליחסו של בגין

ן \ י ן כימעט אף שר בממשלה האוהב
י את תמיר או מעריכו, מלבד ייגאג ידין.
אולם לא רק השרים אינם אוהבים את
תמיר, גם אשתו של ראש״הממשלה, עליזה
בגין, אינה אוהבת אותו. בעוד בגין
נקרע בין רחשי ליבו, המורים לו לד חות
את תמיר לחלוטין, לבין הניתוח הפו ליטי
שלו, המורה לו לקרב את תמיר, בין
אם בצדק ובין שלא בצדק, עליזה בגין
אינה מוכנה לסלוח לתמיר על מה שעשה
לבעלה. עליזה בגין הודיעה, כי יהיה מה
(המשך בעמוד )32

במשלוח הטלויזיות החדש מגרמניה
יכולה להיות גרונדיג צבעונית
אחת גם עבורך.
טלויזיה צבעונית גרונדיג סופר קולור מתוצרת גרמניה,
היא הנמכרת ביותר באירופה.
בגלל הדרישה הגבוהה באירופה הגיע רק עתה
משלוח חדש לישראל.
אם תזדרז יבולה להיות גם לך טלויזיה
צבעונית גרונדיג סופר קולור.

להשיג בחנויות המובחרות

( סוסחטמס )
•בואנים בלעדיים:
גיל אלקטרוניקה בע״מ, רח׳ אבן גבירול ,18 תל־אביב.
העולם הזה 2180

אנשי בגין הורצו
רחסיד גאווה נהן,
בחרו נמנתה בגין
ם ףנצעבז?ו 1ו1מו
בנסאשיהם, בשעה
שנתקבדו ההתרסות
ה נול ימיות שר
ועיות ה ו ות

הרוחות סערו כמה פעמים בעת ועידת

נ ייי התוועה השלטת במדינת־ישראל. ביר־יונים
מחסידי בגין תקפו ללא רחם את אנשי האופוזיציה, שניסו
למחות כנגד מנהיגותו של בגין, ובכל פעם שמישהו מהם פצה

את פיו או הניף כרזה, הוא הושתק בתוקפנות. בתמונה נראים
צירי הוועידה כשהם מתקוטטים זה עם זה, באחת מהתקריות
הרבות שהיו במהלך הוועידה, כאשר מנחם בגין עצמו אינו מניד
עפעף ואינו מנסה למנוע את ההתכתשויות באולם הוועידה.

1ינ 1 1י

רעייתו של סגן שר־הביטחון, אביבה ציפורי, היתה פעילה

במשך כל הערב, אולם לקראת הבוקר, הצטרפה אל
11 ^ 111

עשרות הצירים שנרדמו על מקומם. בתמונה נראית אביבה ציפורי מימין, כאשר
היא חוטפת תנומה, אך כרטיס־הציר שלה, המקנה לה זכות הצבעה, בידיה ״ליתר בטחון״.
ך* ״מה״ הייה ברור לצירי ועידת־חרות
מהרגע הראשון. היה ברור שמנחם
בגין ייבחר שוב כיושב־ראש התנועה.
היה ברור שההחלטות של כל הוועדות
לא תהיינה חריגות מהקו של ראש־הממשלה.
היה ברור שבמשך כל שלושת
ימי הוועידה ימחאו כפיים מאות זוגות
ידיים, מאות פעמים. היה ברור שכוחם של
חסידי בגין גדול פי כמה מכוחם של אנשי
ארץ־ישראל־השלמה, חסידיה של גאולה
כהן.
רק ה״איך״ לא היה ברור כלל. לא היה
ברור אם צירי הוועידה, מחסידי בגין,
יחבטו קלות או ירביצו מכות נאמנות.
לא היה ברור אם רשות־הדיבור תינתן
על פי המשורה והיושר, או שאנשיה של
גאולה כהן יופלו לרעה ופיותיהם ייסהמו.
לא היה ברור אם ההתמודדות בגין—כץ,
אותה התמודדות בין מנהיג חרות לבין
שמואל כץ, אשר קרא תגר על בגין, תהיה
על פי כל החוקים או שכללי המישחק
יישברו.

בגין 1מ1ע
תוך בעד
אי־הסכמתו לבחירות חשאיות,

20 1

דקות ספורות ספר השר דויד לוי 1,349 קולות שהצביעו
בגין כיושב־ראש הנהלת תנועת־החרות כדי להצדיק את
טען בגין, שהוא ישב עם הגב לקהל ולא דאה איך הצביעו.

במשך שלושה ימים נדחקו 1,500 צירי
ועידת־חרות ועוד כ־ 1,000 עסקנים, סקרנים
ואורחים באולם הדחוס והמלוכלך שבקומה
השנייה של מצודת־זאב בתל־אביב. בגין
עצמו, כשהוא לבוש מיכנסיים חגיגיים
וחולצה לבנה, נוטף זיעה בחום הכבד,
שערותיו דביקות ומישקפיו מעלים אדים,
ישב עם הצירים, בכל פעם במקום אחר
באולם, ואף פעם לא על הבמה, במשך
כל השעות הארוכות של הוועידה.
גאולה כהן לא הראתה את פניה במצודת־זאב
בשני הימים הראשונים של הוועידה.
רק ביומה השלישי, בשעות הערב, לפני
ההצבעות המכריעות, הופיעה, מלוות קהל־־
מעריצים קטן, בשובה כמנצחת מהעימות
הטלוויזיוני, שנערך במיסגרת התוכנית
מוקד, בינה לבין חיים קורפו, שליחו של
בגין לטלוויזיה.
כשהגיעה גאולה כהן למצודודזאב, כבר
היתה האווירה חמה וסוערת. כבר יומיים
קודם לכן, כאשר עלה אחד מנציגיה לבמה,
הוא הורד בכוח ובמכות על־ידי ביריונים

ממעריצי בגין. המנהיג עצמו נחלץ באופן
סימלי להגנתו ולהגנת הדימוקרטיה בתנו עה,
אולם נציגה של גאולה, לא הצליח
לסיים את דבריו. צוות הטלוויזיה הישרא לית,
עם הכתב ניסים מישעל, הותקפו
על־ידי אותם ביריונים, רק מפני שהעזו
לצלם את פניה האמיתיים של ועידת-
חרות.
אולם גם ביום השלישי, היו סערות לא
מעטות באולם הדחוס. כאשר עלה חבר
חרות, האלוף (מיל ).שמואל (״גורודיש״)
גונן, לבמה, כדי להצהיר, כי קרא בקוראן
שעל המוסלמים להרוג את היהודים, התנפל
עליו אדם מבוגר, קרח וממושקף, שהציג
עצמו כאב שכול. בפעם הראשונה בחייו,
טעם גורודיש את טעם זעמם של ההורים
השכולים, שאותו טועם שנוא־נפשו, משה
דיין, כבר שש שנים. אותו אב שכול גייס
כוחות עצומים והתנפל על גורודיש בזע
קות
:״רוצח, הרגת את הבן שלי!״ רק
בקושי רב הצליחו הסדרנים המיקצועיים
של חרות לבלום את האיש, בעזרת שומר-
ראש של גורודיש, אחד מחייליו לשעבר,
בחור בשם עדי. אחדים הגישו לו מים
״בתנאי שלא תפריע יותר,״ אולם האב
השכול נתן את האות לאווירה הכללית
באותו ערב.

לבחור

מייד
! מנחם בגין בנאום הבחירות
הארוך שלו, מניף

יד תחת תמונת מנהיג בית״ר, דבוטנסקי.

ך* ;יגוז־ לצפוי, עלה בגין לנאום
כבר בשעה .8.30 הכל ציפו לנאומו
אחרי ,9כדי שהוא יכנס בשידור ישיר
למבט, אולם בגין היה חכם יותר. הוא
נשא נאום בן יותר משעה, ועבר אפילו את
מבט. במהלך נאומו של בגין, הרים, לפתע,

גאולה כהן, מוקפת
מעריצים ושומרי־ראש
אחרי הנאום שבו תקפה את בגין
והודיעה על פרישתה מתנועת החירות.
אחד הצירים כרזה . ,שעליה היה כתוב :
״בגין, בית־חורון חזון או חיזיון?״ בגין
הורה להושיב אותו, אולם הציר גילה
עקשנות של מתנחלים. התקרית היתה
יכולה לעבור בשקט, אולם בגין סירב
לנאום, כאשר מולו ומול מצלמות הטל וויזיה
מונפת כרזה ״משמיצה ובזויה״.
חסידיו קמו על הצעיר נושא־הכרזה, ניסו
להכותו והתפתחה תיגרה. הרוב הרועש
של חסידי בגין ניצח, אחרי שהבחור חטף
מכות נאמנות.
כעבור דקות ספורות הונפה הכרזה

מייד כשעלה האלוף (מיל ).שמואל (״גורו11ך
111ך | ן
1*1י # 1דיש״) גונן לבמה, התפרץ לעברו אב
שכול (עם מישקפיים באמצע התמונה) ,כשהוא קורא לעברו :

״רוצח, הרגת את הבן שלי.״ סדרנים וצירים מיהרו להגן על גורו־דיש.
רק בקושי רב הצליחו לרסן את האב השכול. למטה: אחד
הצירים, העייף מההיסטריה ההמונית, חוטף תנומה על שולחן.

החסיד

כנגד העוול שעשו
החרות, אולם

אחד מחסידיה של גאולה
כהן, מנסה למחות
תנועת
לה ראשי
הושתק מייד.
הוא

הקרועה על-ידי צעירה. אולם העובדה
שהיתר, זו אישה לא הרתיעה את הביריונים
המלווים את תנועת החרות כבר שנים
רבות. הם שלחו מכות אגרוף לעבר הצעי רה,
המפגינה נגד המנהיג והוציאו אותה
מוכה וחבולה מהאולם. בתקרית זו לא
היה בגין כה אלגנטי. למרות שהוא עמד
על הבמה המוגבהת וראה בדיוק את כל
המתרחש באולם — כיצד חברי חרות מכים
חברת חרות — הוא המתין עד שהצו שלו
יתמלא, ור,מפריעים לנאומו יובלו חבולים
והבוטים אל מחוץ לאולם.
מייד אחרי נאומו של בגין, עלה לבמה
(המשך בעמוד )66

11*111111בשלס

אדואוד קנדי:
ורוץ לבחירות?
אני רץ בכל מקר!
ארצות־הברית מתגעגעת לשושלת
קנדי: במישאל גלרפ שנערך באח רונה,
העניקה .־ 317 פופולריות ל נשיא
קארטר לעומת — 580/0ל טדי
(אדוארד) קנדי (בתמונה למעלה,
מימין ).במסע פירסום לקראת
שנת הבחירות בולטים 29 הנכדים
של שבט קנדי.
מתוך ה־ 29 גדלו 17 אצל אמו תיהן
4 :בני לופורד, מפני שהו ריהם
נפרדו (השחקן פטר לופורד
היה בעלה של בת קנדי) ; 13 האח רים
מפני שאבותיהם נרצחו.
(חלק מ־ 11 בניו של בובי נראים
בתמונה, שלמעלה משמאל, מסביב
לאמם אתל, במרכז) .שלושת ילדי הם
של טדי וג׳ואן (בקצה ׳הימני
של אותה התמונה ובתמונה התחתונה
מימין, כשהם משיטים ביחד
מיפרשית) חיים אצל אמם.
קארולין, בתם של ג׳ון וג׳אקי,
בחרה בקאריירה שנטשה אמה, עי תונות,
ותינשא לכתב הדיילי ניוז
טוס קארני (בתמונה האמצעית מימין)
בשנה הבאה. אומרים שגם זו
חלק ממערכת־הבחירות של הדוד.
ומה אומר טדי? ״איני יודע אם
ארוץ לבחירות. בינתיים אני רץ
בכל בוקר.״ (בתמונה, למטה
משמאל).

העולם הזה 2180

סידבי ורסן ומד הזד׳ד״ :האהבה פורחת
מזה 15 שנים שכל אחד מהם הוא אליל לגבי מעריצים מן
המין הנגדי ושניהם ביחד מסמלים את מוסד־הנישואין המופתי של
הבידור הצרפתי. את שנת הנישואים ה־ 16 החלו בבדלי־הילס, שכונת•
הכוכבים ההוליוודית, כשסילבי מכינה תקליט חדש וג׳והני נופש.
היא משכימה קום, קופצת לבריכת־השחייה, שותה כוס מיץ אשכו ליות׳
אוכלת חמש פרוסות טוסט מרוחות בדבש טבעי ומטלפנת לבנם
בן ה־ , 13 דויד, הנמצא בפאריס .״אני זקוקה לפולחן זה מדי בוקר,
כדי לתפקד כהלכה במשך היום.״ ג׳והני מסתפק בהרמת משקולות
במשך שעתיים ביום.

סלואדור ראלי:
גאלה מחחת לשנס
דאלי הוא אולי אחד הציירים
הגדולים שהיו בזרם הסוריאליס טי,
אבל יותר מזה: הוא אחד ה־פירסומאים
הממולחים שהיו לאמ נות
הפלסטית מעודה. משום כך, גם
אלה שלא ראו מעולם את ציוריו
יודעים הכל אודות השפם המהולל,
על צורותיו השונות, המקשטות,
בעזרת דאלי אפילו את דיוקנה
של המונה־ליזה.
בתמונה משמאל נראה הצייר
כשהוא זוכה בנשיקה בדיוק במר כז
השפם המהולל בצורה שלא
תשחית חלילה את צורתו המסול סלת.
פיה של גאלה, אשתו של סל וודור
דאלי, כבר מאומן לכך כהל כה,
אחרי 44 שנות נישואין. ומה ה עילה
לנשיקה? מינויו של הבעל כ חבר
(לכל חייו) במוסד האמנותי
היומרני ביותר בעולם, האקדמיה
הצרפתית לאמנויות. מתנה מכו בדת
ליום הולדתו ה־. 75

גרסה גארבו:
בעין(ודומה
מה הניע את האלוהית לבקש
לה מקום בבית־קשישים ב שוודיה,
כשמחצית השכונה ב־בברלי־הילס
שייכת לה? מה
גרם לאגדית להופיע בציבור,
לפתע, בלי הכובע רחב״השו-
ליים והצעיף המסורתי? הבדי דות
כואבת גם לאלילים.

דוברם וולדו: אני מעריץ את גז רוסי!
מעטים יודעים ששמו רוברט וולדן. הוא עצמו, הרווק בן ה־,35
מזדהה עם דמותו הטלוויזיונית, ג׳ו רוסי, העיתונאי, מסידרת הטל וויזיה
לו גראנט .״כמוני, כרוסי — שאפתן, לא בטוח בעצמו,
באלאגאניסט וכישלון חברתי,״ מודה וולדן .״ואני חייב לו את
הצלתי המיקצועית והאישית, אחרי תקופה של שפל ואהבה אומ ללה•״
זה נשמע כמו מונולוג מן התוכנית האחרונה, כאשר רוסי
וחברתו העיתונאית, בילי, מצאו את עצמם יחד במיטה אחת, כשהם
מספרים זה לזו את קורות אהבותיהם הכושלות. רוסי סיפר על אהבה
ארוכה שהסתיימה בלא־כלום. ואכן, במציאות היתה לוולדן אהבה
שכזו: אחרי תקופה ארוכה של לבטים החליטו הוא וחברתו להינשא,
והוא גרח ב רגע האחרון ממש מתחת לחופה.
העולם הזה 2180

בדברה זויסוס: אז איפה האונס, אימא?
הצד הפחות ידוע של ברברה וולטרם הוא כושרה האימהי .״אם
אחליט פעם להישאר בבית, הרי זה רק למען העונג שאגי מפיקה
מחברתה של בתי, ז׳אקליך.
כשאמא־וולטרס בכל זאת בבית, היא פוקחת עין פוריטנית
למדי על בתה בת ה־ . 11 לדוגמה :״כל חבריה של בתי ראו את
שיגעון המוסיקה. אני לא חשבתי שזה חיוני עם כל הסכם הזה...
לבסוף לא יכולתי לעמוד בלחץ ולקחתי אותה לגירסה המותאמת
לנוער. היא התאכזבה נורא, .אז איפה האונס, אמא?׳ שאלה אותי.״

א1שיס ב של ם
מוריו ׳מקטיר:
היורשת של

מדגרת טחו!
קנדה החליפה את פייר אליוט
טרודו בג׳ו קלארק. האחרון אומ נם
צעיר יותר 39 אך גם שמ רני
יותר. לעומת זאת, אשתו, מ ד
רין מקטיר, מהווה המשך ישיר ל בעיית
מרגרט, ואם היו כאלה ש חשבו
כי מרגרט עצמאית מדי, מה
יגידו על היורשת המסרבת אפילו
לשאת את שם־המישפחה של בע לה?
״התמדתי בשם־המישפחה
מנעורי היא עניין עקרוני. אם
אקרא בשמו הוא לא ירוויח מכך
דבר, בשטח הפוליטיקה, ואילו אני
אפסיד את זהותי העצמאית.״
קלארק ומקטיר ניפגשו ב־, 1972
כשהיא, תלמידת אוניברסיטה ב אוטווה,
עבדה כמתנדבת בשירות
המיפלגה הטורית, מיפלגתו של
קלארק. שנה אחר־כך נישאה לו,
ואחרי שלוש שנים נוספות הוא
הגיע לראשות מיפלגתו, והיא, לתו אר
מוסמכת למישפטים. לידת
בתה, לפני שנתיים, לא שינתה את
תוכניותיה :״כל אחד משנינו חייב
לטפח לעצמו קאריירה משלו,״ הכ ריזה.
גם מרגרט אמרה זאת בשע תו
והתוצאות ממלאות את עיתד
נוודהעולם בהמשכים.

מוז־ ושתוי:
המכונית זומהנננית
שני שמות, העשויים להירשם ב היסטוריה
של האנרגיה ומשבריה,
הם ראלף מודי ומייק שטלי ( ב ת מו נה
מימין) ,שפיתחו מנוע דיזל
(זהה לאותו מנוע המוכר ממכוניות
הצ׳אקר האמריקאיות) מהפכני ב-
חסכנותו. הוא שותה ליטר סולר
על כל 35ק״מ! שני הממציאים
מפלורידה (מודי חינו נהג־מירו-
צים, לשעבר, שפרש עקב תאונה)
טוענים שהמנוע שלהם מסוגל לס חוב
400,000 קילומטרים בלי כל
טיפול, לבד מהחלפת שמן. שטלי
טוען כי שניהם כבר סרבו להצ עות
מולטי־מיליונריות ערביות לק נות
את הפטנט.

רונה סאונד
ואתר תרמו:
ש ו• קצב!

פרנאנדו מחונס: אני המוכשר בכולם
מי שזכה בכינוי ״מוחמד עלי של המחול״ הוא רקדן ממוצא
קובני הנחשב, בגיל ,24 לסופרסטאר החדש של הבלט האמריקאי.
זהו פרנאנדו בוחונס, שהחל את הקאריירה שלו לפני חמש שנים
בהכרזה :״לבארשניקוב יש פירסומת ולי יש כישרון.״ הוא הס תייע
בפטרונותו האמנותית של נוראייב ובשורה של הישגים, ביניהם
בבולגריה וברוסיה, עם הסולנית קריסטין אליוט (בתמונה למעלה)
הוא מתכנן להגיע לצמרת :״היא תהיה מרגוט פונטיין שלי!״

בגיל 70 מתחילה אתל מרמן
להראות סימנים של נעורים, ובתוכי
ניתר. החדשה תגיש את גרשווין
בקצב הדיסקו. בה בשעה תוציא
הגברת הראשונה של המחזמר ה אמריקאי
את תקליט הדיסקו הרא שון
שלה, מו מן שרה דיסקו, ולשם
פירסום גם הצטלמה עם הגברת
הראשונה של הדיסקו, דונה סאמר
(בתמונה משמאל) .סאמר אינה חו ששת
מתחרות. להיפך — ״יש לי
קצב,״ היא מתגאה ומתאימה לעצ מה
את שם הקטע המוסיקלי של
גרשווין שהפך סיסמה לכל מי ש ידו
בג׳אז.
העולם הזה 2180

00808

! 11י
11י 18 1181111
־יי!| 1111
18031
@0£99

לחשוב בצבעים טבעיים

כשמדובר ברכישת טלוויזיה צבעונית
המעשה הנכון הוא לבדוק היטב ולרכוש
את המקלט המשוכלל והאמין ביותר.
מקלט כזה תמצא, לכל הדעות, במיגוון
הטלויזיות הצבעוניות של ״גרץ״.
הנה כמה מן הסיבות שהעמידו את
״גרץ קולור״ במקום הראשון
בגרמניה המערבית:
הטלויזיה עם המחשב.
בקרה מרחוק המהווה את המסוף
לתפקוד המחשב.
ה״הופ קולור״ המאפשר קליטה של
ישראל בצבעים טבעיים.
מסך הליוכרום(צפוי מיוחד המונע
החזרת קרני אור).

גרץ קולור בנויה ממעגלים משולבים
המונעים התחממות המקלט ובלאי
החלקים.
לקולט התחנות(*ם אט־ד) תחום תדרים
נרחב מ —69-רק 9ס.
אפשרות קליטה ב־^/ס$£
(שיטה צרפתית).
התוית המהווה את סמל הזיהוי לאימת
הגבוהה ולאחריות מלאה.

12 סז 0

הטלחיזיה עם המח שב

להשיג בחנויות המובחרות

ן ן|ץ — יבואני מכונות כביסה ״קונסטרוקטה״ ,אוגרי חום ״פאקיר״,
שואבי אבק ״פאקיר״ ומיקסרים ״סטאר מיקם״
מסילת החשמונאים 44 תל־אביב, טלפיז 330825,331707

העולם הזה 2180

215

אלחחפסבל• מ ס טי ק

0בשבוע שעבר התאספו
בימית 160 הורים שכולים, ב יום
השנה ה־ 12 למילחמת
ראש־הממשלה
ששת־הימים.
מנחם בגין ורעייתו עליזה
היו אמורים להגיע למקום, אך
שלחו את הנהג שלהם להתנ צל,
ולהודיע שעליזה חולה.
יותר מאוחר הסתבר שעליזה
נכחה באותו יום בתצוגת־אופ־נה,
שנערכה בביתה של שא לי
לזאיש, אשת השגריר ה אמריקאי
בישראל.
כאשר כינה סגדשר־הביטחון,
מרדכי (״מוסקה״)
ציפורי, את ההסתדרות כ־
״מאפיה״ ,הוא פתח בגל של
תגובות, בעיקר מחוגי מיס־לגת־העבודה.
יושב״ראש סי עת
העבודה בכנסת, ח״כ
משה שחל, סיפר כי היה
נוכח, לא־מכבר, בארוחת־ערב,
יחד עם ציפורי ועם הנספח
האווירי האמריקאי בישראל.
״שמעתי את ציפורי והנספח
מדברים, וחשבתי שהנספח ה אמריקאי
יודע יידיש. רק אחר־כך
סיפר לי הנספח כי לא הבין
מילה מהאנגלית של ציפורי.״
הגיב על סיפור זה יושב־ראש
מיפלגת העבודה, שימעון
פרם ז ״עכשיו אני מבין
מדוע ציפורי השמיץ אותי אח רי
השיחה עם א ל פרד אתר־טון
הוא פשוט לא הבין את
השיחה ביני לבין אתרטון.״

0ח״ב המערך אברהם
כץ־ עוז ביקש מחבריו שלא
לתקוף את ציפורי :״תנו לו
לנאום. אחרי כל נאום שלו מצ טרפים
כמה עשרות איש למיס־לגת־העבודה.״

אותו,
לסריס

כאשד שמע ציפורי עצ ח״
כ גד יעקוכי תקף
אמר :״מה יש כבר
הזה לדבר עלי?״

0בפתיחת ועידת־חרות
התחכם מנחם בגין והשתעשע
בצירופי־המילים: דיור־המצו־קה
ומצוקת־הדיור.״ סגנו, ה פרופסור
ייגאל ידין, עשה
פרצוף ספקני, ואחר־כך שאל
את אחד היושבים ליידו :״מה
הוא אמר? למה הוא מתכוון?
מה ההבדל?״

מנחם נגץ

׳ 0בפתיחת ועידת־החרות
הישיבה,
הודיע יושב־ראש
אברהם (״אברשה״) שב־טרמן,
כי שר־הבריאות אלי עזר
שוסטל! לא יוכל לברך.
מפני שהוא חולה. הגיב על-
כך נשיא־המדינה, יצחק
נ בון ז ״שיבוא בטענות על־כך
לשר־הבריאות !״
! 0למרות מחלתו, הופיע
שוסטק למחרת פתיחת־הוועי־דה
בכנסת, כשהוא מסביר :
״סגן מזכיר־הכנסת אמר שאני
מוכרח לבוא, אז באתי.״ אך
הוא ביקש לקצר ולהפסיק ב אמצע
את הדיון במישרדו.
! 0אגב, בגין כה התרגש
בפתיחת הוועידה, עד כי בש עת
נאומו קיבל כמה פעמים
מכות מהמיקרופון במישקפיו.
! 0עליזה בגין, שישבה
בשורה הראשונה, נראתה מ-
שועמת, ונשמה כל העת בכב דות.
שימחה הולצברג,
אבי־הפצועים, הציע לה שקיק
משקה, אולם עליזה דחתה את
המשקה ונתנה אותו לבתה,
לאה, שישבה לידה. הולצברג
נתן לעיתונאים חפיסות מסטיק.
! 0בכלל, הולצברג היה גי בור
ועידת־חרות. בלילה האח רון
של הוועידה, כאשר היו
הכל עייפים, הוא חילק לכל
הצירים סוכריות על מקל. כא שר
ליקק האולם כולו מהסד
כריות, לא יכלה כתבת ידיעות
אחרונות, בינה ברזל, להת-
אפק ואמרה :״גם זה מוכיח
שזו ועידה של לקקנים!״
! 0כאשר נשאל הולצברג,
הידוע כמי שמטפל בפצועים
ובנכים, מה הוא עושה בוועי דה,
הוא השיב :״כאן יש הר בה
נכים, נכים בשכל.״
0 1מי שכעס בעת פתיחת
ועידת־חרות היה מנכ״ל מיש־הד״ר
ראש־הממשלה, רד אליהו
(״אלי״) בן אלישר.
הוא התבונן בתמונה של זאב
ז׳בדטינשקי, שהיתר, תלוייה
על הקיר ואמר :״מאיפה הם
לקחו תמונה מכוערת כזו של
ז׳בוטינסקי?״

ביום האחרון של הוועי
בגין
לא בילה הלילה במישחקי־קלפים
ומנהל נזי שדדו הסתיר את נעלי הצירים
דה היה בן־אלישר כבר בנד
צב־רוח טוב יותר. לפנות־בו־קר,
בלילה הארוך, ישב ב ך
אלישר לייד מזכירת ראש־ה־ממשלה,
יונה קלימוביצקי.
לפניהם התיישבה צירה קשי שה,
שחלצה את נעליה. בן־
אלישר, יחד עם יונה, הרחיקו
את אחת הנעליים של הצירה,
וכאשר זו קמה, התחילה לחפש
יחפה את הנעל השנייה, ומצ אה
אותה רק בשורה השלישית.
! 0מנחם בגין עצמו היה
גא בעובדה שהוא נשאר ער
כל הלילה. לעיתונאים הוא
אמר :״אתם רואים? יש אנ שים
כמוני, שמבלים את ה לילה
בפוליטיקה, ויש אנשים
שמבלים את כל הלילה במיש־חקי-קלפים.״

0בוועידת־חרות נכח גם
מפכ״ל המישטרה, רב־ניצב
חייט תכדרי. כאשר הוצג
לפני אחת הצירות, אביבה
סולד, מי שהיתה אחת ממנ היגות
המרד בנאות־סיני, אמר
לה תבורי :״נו, אז נוכל לע שות
את החקירה המישטרתית
עכשיו, ולגמור עם כל העסק.״
01 לח״כ מי פאליקל נג רמו
כמה רגעים של אי־נעי-
מות בוועידת־חרות. הוא פגש
שם כמה צירים מנאות־סיני,
שסיפרו לו כי בתו בת־ שבץ
הרמוני, השתתפה במאבק
עם חיילי צה״ל .״הבת שלך במקומות הרביצה לחיילים
עדינים, זרקה עליהם אבנים
ולפידים והיתה גיבורה של
ממש,״ אמר לדקל יצחק
(״איציק״) רגב, מנהיג המרד.
דקל החיוור, פנה לאשתו, ש עמדה
ליידו, ואמר לה :״את
זה היא למדה ממך, לא ממני !״
׳ 0השירים היוו פרשה
בפני עצמה בוועידת־חרות. ה נלהב
ביותר לשיר את שיר
בית״ ר היה דווקא מי שאינו
הבר חרות, שר־המישפטים
שמואל תמיר. גם הרב
שלמה גורן הצטרף לשירה,
וזכה בשאלת־הפתעה מצידו
של שר־החוץ משה דיין, ש יש
ליידו :״מאיפה אתה יודע
לשיר את זה?״ גורן לא השיב,
אך הפסיק לשיר. עזה זייצ־

זכה בכך שתמונותיו נמכרו במחיר 25 לירות בוועידת־חרות, שנערכה בשבוע
שעבר בתל־אביב• רבים מהצירים רכשו את התמונה הרשמית של בגין, יחד
עם ספרים של בגין ועליו, שהוצעו בוועידה למכירה ״בהנחה״ .בתמונה נראה אחד הצירים כשהוא מקבל
עודף מהסכום ששילם עבור בגין. מרבית הצירים פנו מייד מדוכן הרכישה אל בגין, ביקשו ממנו לחתום.
העולם הזה 2180

מן שר בקול רם את אחד
משירי בית״ר, וכשנשאל על-
ידי עיתונאי מהיכן הוא יודע
את השיר, השיב בקול רם:
״אבא שלי שר אותו לפני 50
שנה !״
01 במאית-הטלוויזיה, ו ר דינה
ארז, המביימת בין ה שאר
את תוכניות מוקד, הת רגשה
מאד בעת צילום התוכ נית
ששודרה ממישכן־הנשיא,
במלאת שנה לכהונתו. ורדינה

בביטנה. היא נלקחה לבית־החולים,
שם הסתבר כי לקתה
בהתקף של המעי־העיוור. שרון
עברה ניתוח, ובימים אלה היא
מחלימה בביתה.

׳ 0אביה, יושקה הראל,
מי שהיה מפקד אוניית־המע-
פילים אכסודוס, נתגלה כמע ריץ
נלהב של בתו. בהקרנות
המוקדמות של הסרט לא פסח
יוסקה אף על הקרנה אחת,
וסיפר לכל מי שהיה מוכן

יצחק וגב

נפגש בשבוע שעבר עם שושנה שיף, חברתו
ושותפתו״בעסקים של המלונאי חיים שיף.
לרגב, מי שהיה מנהיג המרד בגן־הירק בנאות־סיני, היה הרבה
מה לשוחח עם שושנה שיף. שיף היא בעלת המלון ״מרינה״ בשא־רם־אל־שייח׳
,ואף היא תצטרך לפנות אותו בעיקבות הסכם השלום.
שיף הציעה לרגב :״בוא נתאחד במילחמה נגד ההחזרה,״ אולם רגב
סירב להתייחס ברצינות לאיחוד המוצע בין נאות־סיני ושארם־
אל־שייח׳ ,ואמר לבעלת המלון :״שכל אחד יילחם לבד!״
היא גיסתו, אחותה של

רה נכון.

אופי

0הזמר יזהר כהן מיהר
מאד לפגישה בייד־אליהו. הוא
עצר מונית שתסיעו למקום.
הנהג, צעיר בשם שכתאי
מלכי, התנגש במכונית אח רת
בצומת הרחובות פרישמן-
דיזנגוף. יזהר גילה, אומנם,
השתתפות בצער הנהג, השאיר
את מיספר הטלפון שלו לעדות,
אם יזדקק לה, ומיהר לקחת
מונית אחרת.
0 1לפני השופט כוריש
רפפורט הובא בחור, החשוד
בשוד, להארכת מעצרו. הבחור
טען שלא היו דברים מעולם,
וכי הוא בחור־ישיבה מבני-
ברק. השופט ביקש לראות את
הכיפה שלו ואמר :״כיוון ש אתה
ממילא בישיבה, אז תמ שיך
לשבת.״
! 0עיתונאי־הספורט יזהר
(״זוריק״) כרנר טס באח רונה
לגרמניה והתעכב ל יומיים
בבית־המלון של נמל־התעופה
בפרנקפורט. זוריק לא
יצא את פתח המלון ושהה כל
הזמן בבריכת־השחייה ובסאד
נה שבקומת־הגג. רק כאשר
ביקרו שם ידידים, הבינו מדוע
זוריק הירבה לבלות במקומות
אלה. המלון, המשמש מקום-
מגורים לצוותי־אוויר, מפעיל
מרחץ־אדים מעורב, שאליו מגי עים
המתרחצים בלי לבוש.
! 0בהצגת הבכורה של ה סרט
דיזנגוף 99 לא תהייה נו כחת
האחראית על הליהוק ו-
עוזרת־הבמאי, שרון הדאד.
לפני שבוע, כאשר נהגה במ כוניתה,
נתקפה בכאבים עזים

לשמוע כמה טוב הסרט שבו
משתתפת בתו.
0 1להצגת הבכורה בתל-
אביב תבוא אמו של כותב ו במאי
הסרט, אכי נשר. היא
מתגוררת בניו־יורק, ותגיע
במיוחד לאירוע זה.
01 משתתף אחר בסרט, ה שחקן
מאיר שווישה, מס תובב
בימים אלה בתל־אביב
ומנסה למכור את הבנג׳ו שלו.
סוויסה, שהוא נגן מעולה, הח ליט
למכור את הכלי, כי אחרי
הצגת הבכורה יסע יחד עם
אשתו הצעירה, טלי, לתקופת־לימודים
באמריקה.
! 0מתנת בר־מיצווה מקו רית
נתן מפיץ־העיתונים בן-
ציון רבינוביץ לבנו. הש ניים
נסעו ללונדון, כדי לצפות
בסישחק גמר־הגביע הבריטי
בכדורגל. היתד, זו הפעם ה ראשונה,
אחרי חמש־עשרה
שנים, שרבינוביץ יצא מן ה ארץ.

1כאשר שהה הזמר יגאל
כישן בלונדון, כדי לסיים את
העבודה על התקליט הראשון
שלו שם, בהפקה אנגלית, נת בקש
על-ידי המפיק לקנות שתי
חולצות בבוטיק אכסקלוסיבי,
כדי שייראה טוב בעת ראיון
טלוויויני שעמד להשתתף בו.׳
כאשר הוגש לו החשבון לחתי מה,
נדהם יגאל למראה המחיר
— כל חולצה עלתה אלפיים
וחמש מאות לירות ישראליות.
כדי להרגע, הזמין את ידידו,
המלחין קובי אושרת, ש שהה
אף הוא בלונדון, לחזות
במישחק כדורגל בין נבחרת
אנגליה לנבחרת סקוטלנד.

מרשימותיו
שלמבקר

ירוחם משל מציע לכתוב
שירי־עבן דה וצב, שיסד ביקש
מראש עיריית ת־־א להתנצל על ששלח אותו למחבו ש

| ^ מ 0עדה שוכנת ליד הנמל
והדבר מורגש היטב בתפריט.
י העדפנו להזמין את הדג
החריר בנוס ח טריפוליטני,
חריימי בלשון האזור. הדג
היה טעים מאד והרוטב
חריף ביאות. את הדג ליווינו
ביין עבדת לבן של
כרמל מזרחי, והיתה. ביניהם
התאמה מושלמת. מולי שתו
יין סוביניון בלנק, גם הוא
יין משובח של כרמל מזרחי.
בכלל ראוי לציין כי לכרמלי
יש מבחר מעולה של יינות
שולחן, אדומים ולבנים.
היין ;מאדום מיועד לבשר
בקר, הודו ודברי מאפה,
והיין הלבן -לדגים, ועוף.

! לכל המתעניינים בגורלו
של מירון כנכנישתי, מי
שהיה סגן ראש־עיריית ירו שלים,
שהגיע לעימות עם
מדי קדלק בעת הבחירות ל-
ראשות־העיריה, ושנעלם מאז
מהבירה — הוא שוהה עתה קיבל בארצות־הברית, שם
מילגה, כדי ללמוד במשך שנה
באוניברסיטת הארווארד. הוא
גם כותב ספר על דדקיום של
אזרחים בני עמים שונים ב עיר
אחת.
1בקונצרט חגיגי, במלאת
70 שנה למקהלת צדיקוב, בא
מזכיר ההסתדרות ירוחם
משל בהצעה אל כל המשו ררים
בארץ :״אני מציע לכל
התמלילנים לכתוב שירי־עבו־דה.
כבר עשרים שנה לא שרים
אותם בארץ!״
1בשתיים אחרי חצות,
צעדו ברחובות ניו־יורק השד רן
אלי ישראלי ואשתו ה דוגמנית,
פתיה, לעבר בית-
המלון שלהם, אחרי בילוי לילי.
לאפתעתם פגשו בדרכם ב אמנון
צפן, האמרגן של ה זמרים
אריק איינשטיין ו שלום
חנון, שטייל באותן
שעות לצורך עבודה — הוא
הדביק מודעות־ענק ברחובות
ניו־יורק, שבישרו על הופעת
שני הזמרים שלו.

!׳ הצייר שאול נמרי
מחפש ״גנבים ישרים״ .שאול
פונה אל הגנבים שפרצו את
מכוניתו, בבקשה לההזיר לו
לפחות קאסטה אחת מן ה שלל.
שלקחו ממנו. על אותה קאסטה
מוקלט ראיון, שבו הוא מספר
על שיטת הציור שלו, המש לבת
גם צילומים בין הצבעים.
נמרי טילפן לתחנה מייד אחרי
הגניבה, כדי לקבל עותק נוסף
של הסליל, אך מן התחנה הו דיעו
לו ששבוע אחרי הראיון,
הם מוחקים אותו. הצייר רוצה
בכל זאת לשמור ראיון מוקלט
זה, ולכן הוא מבקש שהגנבים
יחזירו אותו.
י הבמאי צפי שיסל
פגש את ראש־עיריית תל־אביב
שדמה (צ׳יצ׳) להט באחת
המסיבות והזכיר לו כי לפני
הרבה שנים, כאשר שיסל היה
חייל ולהט מפקדו, שלח אותו
צ׳יצ׳ לארבעה־עשר ימי־מח־בוש
.״עכשיו תבקש סליחה
שעשית לי זאת,״ התעקש שי-
סל. להט נעתר, וביקש מייד
סליחה.

שמואל שוו

הרב המוהל׳ עין את טכס נרית״המילה לתאומים שנולדו נמזל־טוב
לזמרת סוזי מילר ובעלה יצחק זמלר. המוהל, הידוע כאיש קפדן׳ סירב
להרשות לסוזי לגשת, בתום הטכס, אל שני התינוקות הבוכיים, אהוד וגיא• ״אני ציין להרגיע אותם
עכשיו. את תלכי לבלות עם האורחים, ותני לי לעשות את העבודה שלי,״ אמר, כרצתה לק חת אחד הבנים.

! נוסף לתפקידו באותה
הצגה, מופיע מיקי גם בהצגת־יחיד
בשם דרשה, שבה הוא
מגלם, בין השאר, דמות של
חלוץ יוצא־רוסיה. בהצגה הוא
נושא נאום במיבטא רוסי. ב אחת
ההצגות בחיפה, עם תום
הנאום, צעק לעברו איש מן
הקהל :״עליה כזו אנחנו צרי כים
מרוסיה ! איזו עברית יפה
אתה מדבר !״ מיקי הוא יליד-
הארץ.
9הבמאי יוסף מילוא
מצליח לזכור מיספרי טלפון

בשיטה מיוחדת. על אף העוב דה
שיש לו זיכרון טוב למח זות
ולתפקידים שביים ושהש-
תתף בהם, הוא מתקשה מאד
לזכור מיספרי־טלפון. הוא מס פר
שלפני שנים רבות היה לו
הסכם עם המוסיקאי פרנק
פ לג. פלג היה ממיר את ה־מיספרים
בתווים, ושר אותם
למילוא, ואילו מילוא היה מדק לם
לו מיספרי טלפון באו תיות.

מזקד

בת־הפתעה
לאשתו,
ביום הולדתה. הוא דאג לכך,
שבנו יזמין את מיכאלה להת ארח
בביתו, ובינתיים קישט
את הדירה והביא את כל ה מוזמנים.
כאשר הגיעה מיב־אלה,
בשעת לילה מאוחרת,
לביתה, הופתעה למצוא בית
מלא אמנים וידידים, שבאו
לחגוג עימה. כאשר נשאלה,
לאחר מכן, אם התרגשה מה עניין,
השיבה :״אחרי שטי פסתי
שמונים מדרגות בדרך
לדירת־הגג שלנו, לא נשאר לי
כוח להתרגש.״

81 בעל גלריה תל-אביבית,
אפרים פן־יקיר, ערך מסי-

נתן כלייזר,

י תחרות בין מארגני פס טיבלים
לשירי-ילדים בארץ
נערכת בין המפיק איתן כפ ני,
המתכנן תחרות בינלאו מית
לשירי ילדים, לבין א פ ״
שלום רוכין, מפיק הפסטי בל
הישראלי לשירי־ילדים. כ אשר
איתן החל באירגון ה-
מיבצע שלו, שלח לו אבשלום
באמצעות עורך־דין דרישה ל הפסיק
עם מיבצעו. גפני טען
כי אין כל קשר בין שתי ה הפקות.
811
בהצגת תיאטרון חיפה,
חשמלית ושמה תשוקה, חיפש
הבמאי אמנון מפקין עוזר
לאחראי על אביזרי־הבמה.
שמע זאת השחקן מיקי
כפיר, המגלם את אחד התפ קידים
הראשיים בהצגה, והח ליט
שאם הוא, בלאו הכי, חייב
להיות כל ערב בהצגה, הוא
יכול גם לשמש עוזר כזה. הוא
קיבל מייד את הג׳וב, וגם תו ספת
לשכרו.

מיכאלה,

שמי. הצייר, יליד סוריה, החליט לתרום את חלקו הצניע ליחסי״
הידידות בין ישראל ומצריים. הוא לקח צילום של אשת נשיא״
מצריים וצייר על פיו תמונת־שמן, על רקע של נוף מצרי ויו נים
מתעופפות. כשתסתיים התערוכה, מתבונן אברהם שמי
להעביר את התמונה לידי ג׳יהאן, אך עדיין אינו יודע כיצד.

! פרופסור
סופר אמריקאי ומתכנן ערים,
הגיע לישראל כאורח שגרירות
ארצות־הברית ונפגש עם אד ריכלים
ומתכנני־ערים ישרא לים.
הוא סיפר להם שפרוייק טים
אמריקאים של שכונות-
מצוקה לא תמיד יוצאים אל
הפועל, ממש כמו בארץ. בזמן
הבחירות לנשיאות הבטיח ג׳ י ־
מי קארטד לשקם את רובע
ברונקס בניו־יורק. דבריו נש ארו
בגדר הבטחה, גם אחרי
שהוגשו תוכניות השיקום .״שני
דברים יש לי לומר על כך,״
אמר .״אחד טוב ואחד רע.
הרע הוא, שדבר לא זז בב-
רונקס מאז. הטוב — מזל שלא
זז כלום, כי התוכניות לא היו
מוצלחות.״
! 9כמה טוב כשיש אמא
שחקנית ! הילדים יכולים ללכת
להצגותיה, ואפילו להזמין את
בני כיתתם. טד כן־שושן,
בתה בת העשר של התמלילנית־מלחינה־שחקנית
דפנה אילת,
זכתה בהפתעה נעימה ביום-
הולדתה. אמה הזמינה את כל
חבריה לכיתה 35 ,במיספר,
לקיבוץ גיבעת־השלושה, שם
עורכת דפנה חזרות אחרונות
על הצגת־ילדים בשם קישקשתא
מה פתאום. הילדים ישבו על
הדשא וצפו בהנאה בהצגה,
ששמה נלקח מתוך תוכנית
טלוויזיה פופולארית.
הטולם הזה 2180

כשתתחיל הגרלה לבבט
תהיה לך טלוויוי ה 33 עו1ית
סחוג• החסיר!
ט לו דוי ה

3־ 12תשלוווללאדי 3י ת

התשלומים דא
סללם מ.ע.מ.
המכשיר סופק
בגמר !התשלומים.

חברת מץ המובילה בענף הטלוויזיות בישראל, מאפשרת לך לרכוש
טלוויזית ״מץ צבע״ משוכללת ואמינה מפאר דגמי 1980 לר א שונ ה בתנאי רכישה ללא תקדים,
למה !ה כדאי לך?

מחיר סלוויזית ״מץ־צבע״ בתוכנית זו הינו קבוע וסופי(כאשר
לפי התחזיות הכלכליות המקובלות תחול בשנה הקרובה עליית
מחירים תלולה עקב האינפלציה בשיעור של ^ 60 בקירוב).
אפילו תוכנית החיסכון הטובה ביותר שבה תשקיע אותו,
סכום של כסך -לא תדביק בעוד שנה את הפער בין מחיר
טלוויזיה צבעונית, לבין הסכום שתצליח לחסוך.
התשלומים שלך קבועים, בלתי־צמודים ואינם נושאים ריבית
כל־שהיא.
אתה רוכש ׳.׳מץ־צבע״ ״ 26 עם ״שלט-רחוק״ 1980
במחירי . 1978

מהן אפשרויות הרכישה?
לפניך מספר אפשרויות נוחות לרכישת ״מץ־צבע״ .אחת מהן
בודאי תתאים לך. אפשרויות נוספות תוכל לקבל בתחנות ההרשמה.
מס תשלומים תשלום חודשי סה״ב מחיר לתשלום
מזומן
47,000 3,50012
5,000.44,000. 2,00012
20,00049,000.3,750.4,00012
45,650.2,85020,0009
47,750.4,750.9
5,000.המחירים אינם כוללים מ.ע.מ. האספקה בתום התשלום האחרון•.
אל תחמיץ׳את התוכנית; פנה עוד היום לאחת מתחנות ההרשמה
של ״תוכנית מץ־צבע 80״-.התובנית בתוקך עד 6.7.79

ססתוב ני ת מ * ן ג 3ט 8 0סהיס 0 1לדסלוויויגגגעונית
ו ס 3ד א • ל ו -ו 3 0ד1ו 0 1לוו !

0או$דד*7£ס* או

תחנות ההרשמה אן ורק בחנויות המורשות למכירת מוצרי מץ, שבידיהן חוזה קנייה רשמי של מץ לתוכנית ,,מץ צבע :80
רשימת מפיצים חלקי ת: מץ — אולם תצוגה מרכזי: רחוב מודיעין 19 גני־ברק — רמת-גן.

גיור ושלח
היי ה 1לכ׳ מין (ישראל) כט״מ,

תי־אניב: סיון רהיט — רה׳ אבו־גבירוי ; 20 שייר — .רח׳ בן־יהודה , 1בנין מגדיור ; מ.ש.י — .רה׳ בן־יהודה ; 3סופר — רה׳ אינבי ; 122
בן־יהודה ; 100 צייר אור — רה׳ אצ״י ( 44 שכונת התקוה) ; שואף — רה׳ אצ״י ( 1שכונת התקוה) ..ירושיים: איקטריק — 2001 רה׳
את ורדי — רה׳
טטרון — בית כ יי — רה׳ יפו ; 33 סיון השיום — רה׳ יפו ; 68 סיון אמפיסי _ רח, יפן 48 חי 8ה. שופ ס 1טך (אחים סיע^ _ רח ,
המיר ג׳ורג׳ ; 21
הנביאים ; 16 סיון הבנקים — רה׳ הבנקים ; 1סיון באיי — רה׳ הרצי ; 1כי איקטריק — רח׳ הנביאים ; 15 קריידמן אמנון — רה׳ הנביאים .20 צפ!ן :
רה׳ ירושיים ; חדד עמוס — רה׳ ירושרים ; 20 מרכז איקטרוניקה — רה׳ עריה ב׳ .8קרית־אתא: סיון הבנקים — רה׳ ז בוי ח / 7דרך
אחים בוכניק —
חיפה .47 קריוו־גת: איקטרו איבז — מרכז מסחרי .44/48 קרית־חייס: סיון ייאור (רובינשטיין) — רה׳ משה שרת .77 קדית-ים א׳ :טי קוי (אחים
סייג) — שד׳ ורבורג. קרית־מיאני: ציאח שימה — מרכז מסחרי. קרית־מוצקין: וידאו קוי — דדך עכו ; 175 טי קוי (אהים סיי _ )1שד ׳ ך ושופטים . 5
סיון — 57 שד׳ השופטים .57 קרית־שמונוז: בזק — (כהנים יעקב) — מרכז מסחרי .2ראשון־יציון: רמזור (כדרייה) — רה׳ רוטשייד ; 36 ברנפיד אמ־נין
— רה, רוטשייד .39 רחובות: נחום את מזרחי — רה׳ הרצי ; 187 איקטרו סנטר _ רח, הרצל ,71ר־(למ , .ן ךזרי חיים _ רח, הרצל ך ך. אטתר אן ניברסל
— רה׳ הרצי .63 רמת־גו: מגנה טרח — רח׳ ז׳בוטינסקי ; 135 סיון באיי — רה׳ ביאייק ; 75 שמוייק איקטריק — רה׳ ביאריק .73 רעננר: רן איקטרו־ניקה
— רה׳ בורוכוב ; 15 תי־ חנו: אור תי־חנן — רה׳ בן־יהודה . 17

גזיר עזט 1׳ רמות גן.

ן ברצוני לקבל פרטים על ״תכניתמץ־צבע
״80 בתשלומים של _ 5 0 0ד ל ״,

ילל ״ .
ן ללא

רבתו >.7 7גהצמדה :

זה זניט
אמיתי .

אף אחד לא ימכור לך טלוויזיה
אחרת במקום זניט, אם תקפיד על
בלל אחד: רק זניט חתום זה זניט
אמיתי.
אל תחפש חתימה מוצנעת על גב
הטלוויזיה — זו לא תהיה
החתימה שאתה מבקש. בי זניט
גאה לחתום במקום גלוי לעין — בחזית הטלוויזיה.

בלכתך ל קנו ת !
זכור להס תכלף י
...על החתום — 13:י1׳1זאמ2;:£

\ ר 1 0 1א \ א

הנמכרת ביותר בעולם

ך* יה משהו פאתטי בשלושת הצעי־
* 1רים הטובים, פליטי ד״ש, שישבו
מסביב לשולחן של עלי כותרת וניתחו את
הסיבות לשקיעתה.
בכל אשם ייגאל ידיו, אמר האחד. הוא
לא היה מנהיג.
לא, לא, אמר השני. האשם האמיתי
הוא שמואל תמיר. הוא הורס כל דבר
שהוא נוגע בו.
אתם טועים, אמר השלישי, הרשעים
האמיתיים היו אנשי ״שינוי״ .הם לא רצו
להתפרק ולהתמזג.

וכד געש הוויכוח, ואיש לא
שיבנע את זולתו.

העליתי בדמיוני ויכוח בין שלושה מנוס עי
האונייה טיטאניק, ששרדו בחיים.
״העכברים אשמים,״ אמר האחד .״במו
עיני ראיתי עכבר רץ במיסדרון.״
״שטויות,״ אמר השני .״זה האוכל.
לטבח לא היה מושג איד לסגן אומצה.״
״ואנוכי סבור שזה הכל ביגלל החובל
השני,״ טען השלישי .״הוא היה נואף.״

תמטות, הזדעקות לאומית למען
אי־פיתרון כעיות האומה.
הקוריוז הזה היה טבוע במהותה של
ד״ש. אין זה פלא שד״ש עצמה הפכה
קוריוז.

ף ציניקאים היו כטוהים כי מייסדי
י 1ד״ש הם ציגיקאים גמורים, המבצעים
בהכרה מלאה תרגיל גאוני בהונאת ה ציבור.
עסקני־מיפלגות
מיקצועיים הבינו היטב
את גאוניותו של תרגיל זה. על כל הבעיות
הגורליות של המדינה נטוש ויכוח מר.

כל מי שמציע להן פיתרון, מעורר
גלים נגדיים של שינאה וזעם.
ככל שהפיתרון אשר כפיו הוא
רדיקלי יותר, כן גדלה מנת השיג־אה
והזעם המכוונת נגדו.

גייס לד״ש, לספק את מצפונו, להיות פעיל
ומפעיל בלא מכאוב.

איזה מוכה־סרטן לא יאהכ את
האיש האומר לו שאין הוא לוקה
אלא כקילקול-קיכה? איזה חולה,
הזקוק לניתוח מסוכן, לא יעדי?,
את הרופא הקוכע שדי לו כגלולות
ורטיות ץ
ך* ציניקאים צדקו בהתפעלותם, כפי
• שהוכח במוצאי יום־ד,בחירות. אולם
הם טעו בנקודה אחת: מייסדי ד״ש לא
היו גאונים, שהצליחו לרמות את הציבור.

הם לא היו אלא אנשים טוכים,
שהצליחו לרמות את עצמם.

הם לא העלימו מעיני הציבור את בעיות-
הגורל המסובכות, כדי לציוד את קולותיו.
הם התעלמו בעצמם מאותן בעיות טור

לא התפרקה כיגלל שגיאותיו
של פלוני ואופייו של אלמוני.
היו סיכות חשוכות יותר.

ייגאל ידין אינו גאון הדור. אך אין הוא
נופל מתריסר מנהיגי־מיפלגות אחרים, ה־משגשגים
בביצה המיפלגתית הישראלית.
שמואל תמיר הוא אכן אדם הרסני,
שאינו נאמן לשום אדם ולשום עיקרון.
אך גם מעריציו הגדולים ביותר לא יטענו
כי הוא יחיד־במינו מבחינה זו.
ואשר לאנשי ״שינוי״ ,במה פשעו הם?
אם אמנם היה להם אופי כיתתי או סיעתי
— היכן המיפלגה בארץ שאין בה כיתות
וסיעות?
לא, אין בכל הסיבות האלה גם יחד
הסבר כלשהו למחזה המדהים הזה, ששמו
שקיעת ד׳׳ש. מעולם לא הועלה מחזה דו מה
על הבמה הציבורית הישראלית.

אין זו טרגדיה יוונית, אשר עלילתה
נובעת מתהפוכות הגורל העיוור. גם אין
זו דראמה שקספירית, המבוססת על ה פגמים
באופי הגיבורים.

זרע הפורענות של ד״ש היה
כעצם מהותה. כפי שאמרנו כשעת
לידתה, התמוטטותה היתה כלתי-
נמנעת. היא דמתה למיגדל, שנכנה
מחומרים לקויים ועל פי תוכנית
פגומה. השאלה לא היתה א ם
תפול, אלא מתי תפול.

פיטר לומר כי

ד״ש היתה כולה יצי-

י רה פאראדוכסית.
מבחינה אחת, היתד, זאת תנועה כבירה
של התנדבות. מהתחלותיה של קבוצת ״שי נוי״
,למחרת מילחמת יום־הכיפורים, ועד
יום־הבחירות, התגייסו בה אלפי אזרחים
טובים למען הבראת המדינה. לא היו בה
עסקנים מיקצועיים, מילבד המאפיה ה פרטית
של שמואל תמיר, שתפסה בו,
טרמפ ברגע האחרון. כל הפעילים היו
אנשים טובים, שנזעקו בנפש חפצה, מתוך
הרגשת חובה אזרחית.
מבחינה אחרת, היתה זאת תנועה כבי׳
רה של השתמטות. כי מן הרגע הראשון
התעלמה התנועה מן הבעיות האמיתיות
של המדינה. בעיקביות עילאית, בהחלטה
נחושה, התמסרה התנועה כל־כולה ל בעיות
קטנות, וזנחה את השאלות הגו רליות.

היתה
זאת התנדכות למען הש
אפשר
למחול על אכזבה. אפשר
לסלוח על •טגיאות אנושיות. אך
אי־אפשר למצוא עניין כדבר שהוא
פשוט אינו מעניין.

דברים אינם אמורים רק לגבי ה י
י עבר, אלא גם לגבי העתיד.
הקוריוז ששמו היה ד״ש לא חלף על
הבמה מבלי להשפיע על העלילה. חוסר־החשיבות
של עקרונותיו לא מנעו ממנו
מלגרום, בעקיפין, לתוצאות חשובות מאד.

עלייתה והצלחתה של ד״ש היו
אחד הגורמים העיקריים למהפך,
שהעלה את ממשלת־הליכוד לשיל
טון.
קולא נטשו מאות־האלפים את המערך,
ייתכן מאד שלא הליכוד היה מרכיב את
הקואליציה. ואם כי האשמים העיקריים
לתבוסת המערך היו ראשי המערך עצמו,
אין לדעת איך היתה נופלת ההכרעה, ב מאי
, 1977 לולא הופיעה ד״ש על הבמה.
שלושת פליטי ד״ש שהופיעו על האקרן
התעלמו מתוצאה זו של מעשיהם, כשם
שהתעלמו מגורמי כישלונם. אחד מהם
ייצג את הפלג של אמנון רובינשטיין, השני
את הפלג של ייגאל ידין (או של שמואל
תמיר) ,ואילו השלישי היה — כך נדמה —
נייטרלי.

^ אונייה טיטאניק לא טבעה בגילל
י * עכברים וניאוף, אלא מפני שעלתה על
קרחון.

שנתיים אחרי שזכתה כ־202,205
קולות, שהיוו * 11.5של כל סו־הרי
ישראל, היא נעלמה מן הכמה,
וכל שרידיה גם יחד אינם עוכרים,
על פי הסקרים, את אחוז*
החסימה.

פלוגה צבאית יכולה להשתעשע בתרגילי־סדר
ביום־שלווה. אך ברגע שהיא
יוצאת לקרב, השעשועים של שמאל־ימין
נמחקים מתודעתה. מחשבותיה נתונות ל בעיות
רציניות.
ברגע שבא אנוור אל־סאראת, ברגע שיש
להכריע בענייני האוטונומיה, ברגע ש האינפלציה
מגיעה ל 1007 ברגע שצפוייה
סכנה של מילחמת־אחים בנאות־סיני ומרד
של השכונות — למי איכפת מה אמרה
ד״ש ב־ / 77 בימים הטובים שמלפני המבול?
בוחרי ד״ש לא נטשו אותה מפגי שפלוני
או אלמוני איכזב אותם. הם נטשו אותה
ואת כל שרידיה ופלגיה מפני שאיבדו כל
ענייו בהם.

אך לשלושתם היתה תבונה משותפת:
הם לא שכחו בלום ולא למדו
כלום.

שאלת־ד,שאלות של המדינה, היתד, אז
— כמו היום — שאלת עתידם של השטחים
הכבושים — החזקתם בידי ישראל או
החזרתם תמורת שלום. יש רדיקלים, ה מציעים
לספחם לישראל, ואם אפשר, גם
לגרש מתוכם את הפלסטינים. יש רדיקלים,
המציעים למסרם בידי העם הפלסטיני, כדי
שיוכל לכונן בהם את מדינתו העצמאית.

אלה גם אלה מעוררים התנגדות
עזה. כל מי שמשמיע פיתרון כזה,
מוכרח להיות מוכן לעמוד כצוק
כודד מול נחשולים של התנגדות.
לכן מתחמקות המיפלגות הגדולות מן
העימות. בכל אחת מהן יש ״ניצים״ ו״יו־נים״
,והמאבק ביניהם משתק את פעולתה.
הליכוד, המערך, המפד״ל — כל אחת
מהן היא סופר־מארקט, המציג על מדפיו
כימעט את כל הפיתרונות.
מייסדי ד״ש היו חכמים יותר. הם גילו
פאטנט מזהיר. ד״ש פשוט התעלמה מן
הבעיות המרכזיות. היא קבעה שכולן אינן
חשובות כלל.

עתיד השטחים הכבושים? סיפוח?
מדינה פלסטינית? שלום ץ
מילחמה? כל אלה לא היו, כעיני
ד״ש, אלא דכרי-הכל, המסיחים את
דעת הכריות מן העיקר: שיטת
הכחירות, מיספר מישרדי״הממ
שלה, יעילות המנגנון.
עסקני־המיפלגות עמדו מול תרגיל זה
כשהם אכולי־קינאה ומלאי־התפעלות. מב חינה
אלקטורלית, היתד, זו המצאה פנטס טית.
ד״ש משכה אל עצמה המוני ניציס
ויונים, ובעיקר המוני אזרחים שלא רצו
להיות כאלה או כאלה. כל מי שנמאס לו
לשמוע על הבעיות החמורות, המעוררות
מבוכה ופחד, וכל מי שחיפש שלווה ומר גוע
בעניינים של מד,־בכך, יכול היה להת
דניות,
מפני שידעו כי אינם מסוגלים
להתמודד עימן.

זה נתגלה כרגע הניצחון. הניצחון
והמפלה של ד״ש לא כאו זה
אחר זה. הם היד שני הצדדים של
אותו המטכע. עצם ניצחונה של
ד״ש היה תכוסתה.
כי בשעה שמנהיגי ד״ש מצאו את עצמם
בראש סיעה גדולה בכנסת, לא •שלפו מכים
סודי את הפיתרון לבעיות הגדולות. הס תבר
שכל כיסיהם ריקים, ושאין בידיהם
דבר מילבד פיתרונות קטנים לבעיות קט נות.
ההר הוליד עכברים. וגם רוב הפית*
רונות האלה — כמו שיטת־הבחירות האי דיאלית
— הופרכו על־ידי ד״ש עצמה עוד
בטרם יכלו להתבצע בדרג ממלכתי. שי־טת־בחירות,
המוסרת את עמדת־המפתח
בידי איש כמו תמיר, אינה יכולה להיות
אידיאלית.
במשך כמה חודשים התהלכו במדינה
״שיבעת העקרונות״ של ד״ש. אולם ברגע
שהוצגו באור האכזרי של המציאות, י הם
התגמדו באביזרים של אשף -שסמך על
פעלולים של זרקורים. כאשר דובר על
קואליציות, והועלו הבעיות האמיתיות ש הממשלה
אמורה היתד, להתמודד עימן,
נסתבר כי כל עקרונות ד״ש לא נגעו אלא
לעניינים שוליים.
להבות המרד הפלסטיני עולות בשטחי־הכיבוש,
ולהבות האינפלציה מכלות שכו־נות־מצוקה
— ואילו עקרונות ד״ש נש מעים
כצלילי ניבלו של נרון קיסר.

מיפלגה יכולה לרמות את עצמה.
מיפלגה יכולה לרמות את כוחריה.
אך אין מיפלגה יכולה לרמות את
המציאות.
משום כך לא נכשלה ד״ש. היא פשוט
הפכה בלתי־רלוונטית.

כאשר מתבקע כוכב, כל אחד מרסיסיו
מורכב מאותם החומרים כמו הכוכב־האב.
נדמה שכל פלגי ד״ש לוקים עתה באותן
התכונות כמו ד״ש המקורית. הם משתמטים
מהתמודדות עם הבעיות האמיתיות. הם
מנסים לפסוח על שתי הסעיפים. בכנסת,
תפקידם שולי. בציבור, קולם מגומגם. הש־קפת־עולמם
היא, עדיין, רדודה.

ה יעשו בוחרי ד״ש בבחירות ה־יי
באות? כיצד יצביעו 200 האלפים,
שהם כיום אכולי אכזבה ומרירות?

כתיאוריה, יש שלוש אפשרויות.

האפשרות האחת היא שמישהו יחזור
על תרגיל ד״ש. ימצאו איזה ייגאל ידין
חדש, ילקטו כמה סיסמות פופולאריות בל־תי־מחייבות,
יקראו לציבור להתעלם מן
הבעיות המרגיזות (״ממילא יכפו האמרי קאים
את הפיתרון יקימו תנועה חדשה.

איני חושב שזה אפשרי כפועל.
אי־אפשר לבצע תרגיל כזה פעמיים.
האפשרות
השנייה היא שבוחרי ד״ש
יחזרו למערך. הסיסמה תהיה :״צריכים
להחליף את השילטוך — כמו בפעם ש עברה.
אלא שהפעם יהיה צורך להציל את
המדינה מידי הליכוד, כשם שבפעם ש עברה
היה צורך להצילה מידי המערך.
זהו מעין פרפטואום מובילה, פינג־פונג
ניצחי.

אין יטוס סימן לבך שמיפלגת-
העבודה נמצאת כתהליך של התאוששות
פנימית, שעומדים לחול
כה שינויים רעיוניים ואישיים. היא
נשארה אותו הסופר-מארקט, שעל
מדפיו פרושות סחורות רקובות
ומעוכשות. אם תחזור לשילטון,
מפני שהליכוד נמאס ואלטרנטיכה
אין, לא ישתנה דבר.
האפשרות השלישית היא שאנשי ד״ש
ילמדו לקח ממה שקרה, וישתתפו בהקמת
גופים פוליטיים חדשים, בעלי פיתרונות
אמיתיים, כנים וברורים — מכאיבים ככל
שיהיו.

מי וכמה מהם מסוגלים לכך ץ

לנש פי

מלכת

המים

אשר יערכו בכל רחבי הארץ
המועמדות תגענה באוטובוסים של

ת-א,רוו׳ בוגרעזוב ,4טל 59106-59975
£ 0 8 0 5 6 5 .א 01710א * 1 8 - 0 0
151 1/19 . 4 , 6 0 0 9 * 51109 7 * 1. 5 9 1 0 6 - 5 9 9 7 5

האם
,א תן
מ וכנה ן
לקיץ?
״ויט־או״ ,מכין
אותך לקיץ!

קרם ״ויט־או״ ,מרחיק
שיער מרגליך ומבית השחי.
במהירות בקלות ובעדינות.
״ויסו־או״ מעניק ל עו ר ך׳;;|
מגע רך ומלטף ועושה־!״
אותך יפה ונחשקת.
״ויט־־או״ התכשיר
להרחקת שיער הנמכר ׳ !
ביותר באירוסה!
מכיל לינוליך

הדרך היסה ביותר
להרחקת שיער

־ דיסק! בע־ם
אלעזר ושות׳ פירסומאיס
דרושה מזכירה למשרה מלאה
שבוע בבוקר, שבוע בערב
לפנות לחנה, טל 03-243386 .

מי שונא את
(המשך מעמוד ) 18
שיהיה מעמדו של תמיר ,״אלי הביתה
חוא לא יכנס.״
תמיר אמנם ביקר כמה פעמים בבית
ראש־הממשלה, ברחוב בלפור בירושלים,
אולם אחרי כל ביקור כזה דאגה עליזה
בגין להודיע לכולם, ש״תמיר לא ביקר
אצלי בבית כאורח שלי, אלא הייתי מוכ רחה
לתת לו להיכנס משום שהבית הוא
הבית הרשמי של ראש־ד,ממשלה ותמיר
הוא, לצערי הרב, שר בממשלה.״
תמיר עושה הכל כדי למצוא חו בעיני
בגין, לעיתים עד כדי התבזות והתבטלות
עצמית מגוחכת.
לפני למעלה משנה, כאשר בגין היה
מבקר בבית־חולים, כימעט באותה תדירות
שבה היה מבקר בביתו, ונמצאו שרים
שריננו על מחלתו ועל הצורך להחליפו
דאג תמיר לכך שרפאל בשן מידיעות
אחרונות יראיין אותו, ובראיון זד, הוא
הילל ושיבח את בגין. בדיוני הממשלה
נוקט תמיר בעמדות רביזיוניסטיות, לעי תים
קיצוניות יותר מאלה של בגין או
של חיים לנדאו. בפתיחת ועידת חרות
היה תמיר אורח בלבד. ההתלהבות שבה
הוא שר את שיר בית״ר עלתה על זו
של כל איש חרות ותיק. עזר וייצמן הי טיב
לתאר את התנהגותו החדשה של
תמיר, באומרו :״הוא עדיין לא הפסיק
לחלום על תפקיד יושב־ראש ההנהגה של
תנועת החרות.״
לעומת זאת אין בגין מסתיר ממקורביו
את האכזבה שלו משר־הרווחה, ישראל כץ,
בגין טען כמה פעמים, כי כץ מהווה עבו רו
את ״האכזבה הגדולה ביותר שלי מ הממשלה
הנפלאה הזו,״ והביע, שוב בפו רומים
סגורים, את תיקוותו שכץ יעזוב
את הממשלה. בתוך הדמוקרטים מוצא
לו בגין בן־ברית נאמן לדעתו על כץ —
שמואל תמיר.

^ ויד לוי הוא אחת האהבות הגדולות
1של בגין. בגין מתייחס אליו כאב
לבנו בכורו, המוצלח, הזכאי לא רק לאה בה
אלא למידה רבה של דרך ארץ. בין
השניים היו תקריות רבות, ביניהן אחת
שאירעה לא מכבר, כאשר בגין ביכר את
עמדתו של יושב־ראש הנהלת הסוכנות,
אריה דולצ׳ין, על זו של לוי. אולם בגין
יודע כי לוי מבטא, אולי יותר מכל שר
אחר, את רצונותיהם של בוחרי הליכוד,
וכי בידיו קולות רבים.
שר אחר של חרות הוא שר־התחבורה
חיים לנדאו. בגין קורא לו רק בשמו
המחתרתי ״אברהם״ ,וכאשר יש אנשים
שאינם מבינים למי הוא מתכון, הוא
אומר :״אברהם, המכונה חיים לנדאו.״
לאחר קאמפ-דייוויד אירע קרע בין ה שניים,
אולם לאחרונה התקפלו במידת־מה
דעותיו הסופר-ניציות של לנדאו והוא חזר
לחיקו של בגין. לנדאו הוא היחידי בממ שלה
שנימנה על ותיקי הגוורדיה של בגין
מתקופת האצ״ל. כאשר בגין היה מוקף
בוותיקים אחדים, כמו הד״ר יוחנן באדר
ואריה בן־אליעזר, נדחק לנדאו לפינה, אולם
עתה הוא שומר גחלת האצ״ל בליבו
של בגין.
גם בתקופת הקרע הגדול שלהם לא
הגזים בגין בנזיפותיו בלנדאו. הביטוי ה חריף
ביותר, שבו הוא השתמש נגדו, בעת
חתימת הסכמי-השלום, היד, זה :״אברהם,
הרי אתה בסך הכל מהנדס, וזה עניין ל-
מישפטנים, אז אל תתערב.״
למרות הכל לנדאו הוא היחידי מכל
חברי הממשלה הפוקד את ביתו של בגין
לביקורי־ידידות ולא רק לפגישות־עבד
דה. לנדאו הוא גם השר האהוב ביותר
על עליזה בגין, ולכך יש משמעות רבה
בהתייחסותו של בגין.
היחסים שבין גירעון פת לבין בגין
מושפעים כמובן מהקואליציה ארליך־פת
ומהידידות של בגין וארליך. אולם בגין
אינו מחבב במייוחד את שר־השיכון שלו
יש האומרים כי בגין אינו אוהב את ה רעיון,
שבממשלתו יושב יורד־לשעבר. בגין
עצמו מוכן רק להודות, כי ״לא נוצרה
בינינו כימיה.״
של השר משה גיסים מתייחם בגין כמו
אל שר מחרות. על פי יחס זה קובעים גם
יתר חברי הממשלה את יחסם לניסים.
ניסים הפך להיות משרתו ונושא כליו
של בגין, ומי שעושה עבורו את כל ״המלא כות
המלוכלכות״ .גיסים, יחד עם מודעי,
הם שני הניצים הגדולים של המיפלגה ה ליברלית,
מה שמקרב אותם אל בגין.

בגין התלוצץ פעם ואמר :״גיסים נמ צא
רק בטעות במיפלגה הליברלית, הוא
שייך בעצם לחרות. הליברלים פשוט
הקדימו את חרות בהציעם לו, לפני שנים
רבות, מקום ריאלי לכנסת. לכן הוא נש אר
שם.״ למרות שמעטים מחברי הממשלה
יכולים להצביע על ניטים כעל ידידם, הרי
שניסים הוא השר היחידי שאין לו אף
יריב בממשלה.
שר־הבריאות, אליעזר שוסטק, אף הוא
מהשרים שבגין סלח להם על בגידתם
בו. שוסטק התפלג מחרות יחד עם תמיר,
ושניהם הקימו את המרכז־החופשי. בגין
מתייחס אל שוסטק כאל ידיד, וטען פעם
כי רק בגלל תמיר ניגרר שוסטק לפילוג.
״עכשיו הוא חזר הביתה,״ אמר בגין.
כמובן שהיחסים בין תמיר לבין שוסטק
הם קרים למדי. סיגנון הפילוג של המר-
כז־החופשי והמרכז־העצמאי, שאותו קבע
תמיר, השאיר משקעים אצל שוסטק, ש עדיין
אינו מוכן לסלוח לתמיד.
נראה כי אין מיפלגה הקרובה לחרות
יותר מן המפד״ל. בגין הוא ממש מע ריץ
של בורג. היחסים ביניהם החלו להת רקם
עוד בתקופה שבה שרתו שניהם תחת
לוי אשכול, ומאז נשארו מצויינים. בממ שלת
אשכול מצאו עצמם פעמים רבות בגין
ובורג מצביעים יחדיו. בגין מרבה לשבח
ולהלל את חוכמתו של בורג ואת נסיונו
הפוליטי העצום וטוען, כי נסיון זה הוא
אחד הגורמים להצלחת הממשלה.
הצלחתו של זבולון המר כחבר ממשלה
יכולה להזקף ליחס החם במייוחד שאותו
מגלה בגין להמר. בגין אמר פעמים אח דות׳
כי הוא מחשיב את המר כמו בן,
גם בפעמים שבהם הצביע המר נגדו ב ממשלה
והביע דעות המנוגדות לדעותיו.
היחסים בין בגין לבין המר וחברו ח״כ
יהודה בן־מאיר, החלו להתרקם אחרי מיל-
חמת ששת־הימים, על רקע הרעיון של
שלמות ארץ־ישראל. עם המר נשארו ה יחסים
תקינים, ואף יותר מכך, אם כי
יהודה, בן״מאיר התרחק מראש־הממשלה.
לאחר הרכבת הממשלה דרש יהודה בן-
מאיר תפקיד של סגן שר־החוץ. משה דיין
התנגד לכך בכל תוקף, ובגין נכנע לדיין
והביא לקרע בינו לבין בן־מאיר.
השר השלישי של המפד״ל, שר־הדתות,
אהרון אבו־חצירא, נחשב להפתעה לטובה
של הממשלה. אבו־חצירא הוא טיפוס עצור
ומתרחק, שאינו ממהר ליצור קשרים אי שיים׳
מה שבולם את התקדמותו במישור
הממשלתי. למרות זאת, מאזינים בממ שלה
בקשב רב לניתוחיו של אבו־חצי־רא,
ובגין מהנהן בראשו במיקרים כאלה,
תוך הבעת חיוב של התפעלות.

עם פו סיו ת
מ שקה — בפינה
ול ס היחסים בין הדמוקרטים בכ י
ללם, ובעיקר ידין, לבין המפד״ל,
ובעיקר המר, הם יחסים אשר בכל ממשלה
אחרת היו מביאים להתפוצצות הממשלה.
הטינה בין שני מחנות אלה, ובעיקר בין
ידין להמר, מבוססת גם על מניעים אי דיאולוגיים,
אולם בעיקר על נושא חלוקת
התיקים בממשלה. המפד״ל מרגישה עצ מה
מרומה בגלל הדימוקרטים. על פי כל
חישוב מגיע למפד״ל עוד מושב בממשלה,
על חשבון שלושת שרי הדמוקרטים. מת חים
אלה אינם מתחים מתפרצים, אך הם
מעיבים על תיפקודה התקין של הממשלה.
במערכת יחסים סבוכה זו קיימות עוד
כמה אפיזודות. חיים לנדאו ושמואל תמיר
מקיימים ביניהם מערכת יחסים ידידותית
ביותר. לנדאו, כאיש של בגין, תיעב ב משך
שנים רבות את תמיר. בכנס האצ״ל
שנערך בתום חגיגות ה־ 30 בהיכל התרבות
בתל־אביב, ראו רבים את לנדאו ותמיר,
כששניהם אוחזים כוסיות משקה ומתבודדים
באחת מפינות המיזנונים של היכל
התרבות. כאשר היו ניגשים אליהם אנשים,
כדי לברך אותם, היו השניים מבקשים
להניח אותם לבד. מאז אותו היום נשבר
הקרח בין השניים ועתה הם ידידים קרובים.
לעומת יחסים אלה, קיימת מתיחות רבה
הגורמת לאי־נוחות בעת ישיבות הממשלה
בין תמיר לבין דיין. תמיר מאשים את
דיין, כי ביוזמתו הוא הוצא ממעגל ה דיונים
על הסכם־השלום ואינו משתתף
כלל באירוע המסעיר את הממשלה, ואילו
דיין פשוט אינו מוכן ל סבול את_ קירבתו.
מערכת יחסים כה מורכבת״יוכה מסובכת
בתוך ממשלת ישראל מסבירה בוודאי תו פעות
ומחדלים רבים.
העולם הזה 2180

ויס נאשיסס׳ 1111 מהצעה שר שמואל ת 8ז חו 1נ נול וסלק ח־־נ מוג* !,ו
אמנ*ן וובינשס״ן תנס עניין ם 0רו׳ ^ נו?ה חנר ננסח צמ״ס ימאסו? ^
מה משותף למליאתיהננסח ולמזג־האוויו? * כמה לשלם לח־ כ הנעור ״7לסד?

ך* מיסמך שהגיע בשבוע שעבר לידי יושבי-ראש
יי • הסיעות בכנסת היה צריך להדליק אור אדום אצל
כולם.
קודם כל ביגלל מהותו: היתה זאת הצעה של שר-
המישפטים לצמצם באופן מכריע את חסינות חברי־הכנסת.
החסינות היא עניין פרלמנטרי, והיא נוגעת לאנשי-
הפרלמנט בילבד. היא נועדה כל־כולה להגן על חברי
הרשות המחוקקת מפני מכשירי־הכוח של הרשות המבצעת.
לכן עצם הגשתה של הצעה כזאת על־ידי הממשלה
היא שערורייה שאין גדולה ממנה. היא מעידה על אופיו
של שר־המישפטים, שמואל תמיר, יותר מאשר על כל
דבר אחר. אחרי שורה ארוכה של שרי־מישפטים לי ברליים,
יושב עכשיו בכסא זה אדם שהוא אוטוריטרי
מטיבעו — ואין ספק שהוא אחד האנשים המסוכנים ביותר
ליד שולחן הממשלה.
אך תוכן המיסמך חמור עוד יותר ממהותו.
בין השאר מציע תמיר:

• אזרח שיוטל עדיו עונש־מאם ר של שנה.
לא יוכל להציג את מועמדותו לכנסת כמשך
עשר שנים.

זוהי הצעה מחרידה. פירוש הדבר שאם אדם יורשע,
למשל, בהשתתפות בהפגנה פוליטית בלתי־חוקית, ויידון
למאסר שנה — הוא נמחק אוטומטית מן המפה הפוליטית.
כל פנתר שחור, כל איש־שלום, וגם כל חסיד של ארץ-
ישראל השלמה יעמוד לפני הסכנה הזאת.

• כל ח״ב שיידון לשנה מאסר יאכד את
מושכו כאשר פכק־דינו יהיה חלוט (סופי).

לא נעשתה שום הבחנה בין פשע שיש עימו >לון
(למשל: מעילה, קבלת שוחד וכר) ובין פשע שהוא פו ליטי,
והנובע ממניעים אידיאליסטיים.

• ח״כ שיורשע ככל עכירה שהיא, ואשר
יידון לכל עונש שהוא, יאכד את מושכו אם
רוס הכנסת יחליט כך, לפי המלצת ועדת
הכנסת. הממשלה וכד ח״כ יכולים להציע זאת
תוך שלושה חודשים מיום מתן פסל*,הדין.
כלומר: לא בית*המישפט יחליט במיקרה זה (על־ידי
הטלת עונש־מאסר של שנה ויותר) .יחליט רוב
הכנסת, המורכב, כמובן, מסיעות השילטון. הממשלה
עצמה תציע זאת.
כך תינתן לרוב הכנסת, בפעם הראשונה, האפשרות
לסלק מן הבית, לצמיתות, נציג של סיעת־מיעוט המטריד
אותה — גם אם עבר, למשל, עבירת־תנועה. איני צריך
לאמץ את דמיוני הרבה, כדי להעלות בדעתי חבר־כנסת
ששמואל תמיר היה רוצה לסלקו בדרך זו.

• היו״ר יוכל למחוק מן הפרוטוקול הערות
הנראות לו כהוצאת־דיכה, וכל אדם יוכל להידון
דשנת־מאסר אם יפרסם דברים שנמחקו מן
הפרוטוקול.
• ח״ס שסולק מן הכנסת על־ידי הרוב,
יאכד גם את הקיצכה שדו.

כך תוכל הממשלה, השולטת ברוב, לאיים על כל ח״כ,
שאינו מוצא חן בעיניה, לא רק בשלילת מקומו בכנסת,
אלא גם בשלילת פרנסתו.
ריח חזק של פאשיזם נודף מהצעה זו.

החנייה אסורה
ף* אם זה מיקרה שהצעתו של אמנון רובינשטיין
י 1הועלתה בכנסת בדיוק בשבוע שבו הגיש תמיר
הצעה זו? האם זה מיקרה שתמיר הבטיח לתמוך בהצעת
רובינשטיין?
רובינשטיין הציע הצעה תמימה מאד: להסיר את
חסינות חברי־הכנסת רק לגבי עבירות־תנועה, ובעיקר
בנוגע לקנסות־חניה.
רובינשטיין תפס לו עניין פופולרי. מי אינו מתנגד
לביטול דו״חות של זולתו? מי אינו חולם על ביטול

הדו״חות שלו, ומתרגז כאשר זה נעשה לזולת?
העיתונים שיבחו את רובינשטיין ואת הצעתו. אזרחים
רבים התלהבו ממנה. סוף־סוף היה לסיעת ש״י פיתרון
לאחת הבעיות הלאומיות הגדולות. סוף־סוף הצליחה להו כיח
לספקנים עד כמה חשובה נוכחותה בכנסת.
ואכן, רובינשטיין נאם נאום יפה, והטלוויזיה צילמה
אותו בהרחבה. אולם הצעתו היא מסוכנת מאד.
במיקרה הטוב ביותר, אין היא דרושה. ביכלל, מסופ קני
אם יש חסינות מפני קנס־חנייה. כאשר פלוני מחנה

ווותוויו
לסהש קו ל
את המכונית במקום המחייב תשלום, ואינו משלם, הרי
הקנס הוא בגדר חוב, וייתכן שאת החוב ניתן לגבות על-
ידי עיקול המשכורת.
אך נניח שלא כן הדבר, הרי אפשר לפתור את הבעייה
בדרך הפשוטה ביותר: יסכימו חברי־הכנסת ביניהם שלא
למסור את הדו״חות שלהם לקצין־הכנסת, לשם ביטולם,
ואז יהיה דינם כדין כל אדם אחר.
אני כשלעצמי החלטתי, עוד בטרם שובי לכנסת,
לנהוג כך. לדעתי, מוטב שהח״כים יסבלו מבעיות החנייה
ככל האזרחים — כי רק אז יש סיכוי שיוקצו האמ צעים
לפיתרונן.
בכנסות קודמות הייתי אחד האלופים של דו״חות־חנייה
(בעיקר על רקע מילחמה פרטית, שהיתה ביני ובין
קצין־מישטרה מטויים, שרצה להעניש אותי על דברים
ששמעון זה כתב עליו. כפי שסיפר לי שוטר, נתן
הקצין הוראה להדביק דו״ח למכוניתי בכל הזדמנות
אפשרית, וה״ייטרים עברו במייוחד ליד ביתי כדי
לחפש אותה).
במשך חמש שנות העדרי מן הכנסת היתד, לי שהות
לחשוב על נושא זה באופן עקרוני והחלטתי מה שהחלטתי.
מאז שובי לכנסת, לא הגשתי לקצין־הכנסת אף לא אחד
מן הדו״חים שקיבלתי מאז, וכך אני מתכוון להמשיך —
גם בלי יוזמותיה של סיעת ש״י. אם תהיה יוזמה להביא
להסכמה כללית מסוג זה בכנסת — אתמוך בה ברצון.
אך לא אתמוך בשום הצעה לצמצם את חוק החסי נות
של חברי־הכנסת.
לכן נמנעה סיעה של״י השבוע מן ההצבעה על הצעת
רובינשטיין. ההצעה לא היתד, רק מייותרת וצדקנית. היא
היתה מסוכנת.

הדרן־ לגיהיווס

ח״כ שריר ושר תמיר
ריח מסוייס

׳^ן פירכה היסודית של רובינשטיין היתד, זו: בדא י
י שית המדינה לא חיה אמון בממשלה ובבתי־המיש־פט,
ולכן דאגו הח״כים דאז (בהנהגת סיעת חרות) לצקת
דפוסי־ברזל של חסינות מוחלטת. הם חששו, למשל, שערב
הצבעה מכרעת ישלח דויד בן־גוריון שוטרים לצומת
שער־הגיא, ואלה ימנעו בעד הח״כים להגיע, בטענות של
עבירות־תנועה. אולם בינתיים עברו 31 שנים, יש
אמון, הדמוקרטיה התבססה, ולכן אפשר לצמצם את ה חסינות.

אמנון רובינשטיין
רעיון מפתה
אם רובינשטיין מאמין בכך, הוא אדם נאיבי מאד.
הדמוקרטיה הישראלית רחוקה מאוד מלהיות מבו ססת.
בשטחים המוחזקים אין היא קיימת כלל. לגבי הער בים
בישראל היא חלקית מאד. ולגבי הרוב היהודי היא
קיימת על בסים רופף. הצעתו של שמואל תמיר מוכיחה
זאת בעליל. יש מגמות חשוכות במדינה, ולא דק בסיעת
הליכוד. יש להאבק בהן יום־יום. צריכים לקוות שלא
יצליחו. אך אין כל ביטחון בכך.
מעניין שאת הנקודה הזאת הבליט דווקא ח״כ אברהם
שריר, איש הליברלים בליכוד, שענה להצעת רובינ שטיין.
הוא טען כי החסינות דרושה גם כיום באופן
מוחלט, מפני שאין לדעת מה יילד יום. אולי יש בכך רמז
שהליכוד חושש כי ימצא את עצמו, בעתיד הלא־רחוק,
שוב באופוזיציה. אך מבחינה עקרונית, אין ספק שצדק.
במדינה שבה יכול שמואל תמיר להיות שר־המישפטים,
הכל אפשרי.
החסינות דומה לסכר, העוצר מבול שחור. די בפיר-
צר, הקטנה ביותר בו, כדי שתהיה צפוייה לו סכנה של
התמוטטות. הפירצה הראשונה היא המכרעת. אחרי שנוצ רה,
היא תתרחב כימעט מאליה, עד היותה לפירצה גדולה.
גם בעניין זה אפשר לאמר על ד״ש ופלגיה: הדרך
לגיהינום רצופה בכוונות טובות. כשם שד״ש העלתה את
הליכוד לשילטון מבלי לרצות בכך (ראה הנדון) ,כן היא
עלולה לפלס את הדרך־ לפני מגמות אנטי-פרלמנטריות
ואנטי־דמוקרטיות חמורות ביותר. וכל זה בשם העק רונות
היפים והכוונות הטובות.
הסכנה חמורה במייוחד, מפני שלכנסת התשיעית חדרו
אלמנטים פליליים. נדמה לציבור כי החסינות מגינה על
אלמנטים פליליים אלה.
עד כה קרו בכנסת זו דברים המטילים צל על החסי נות.
ח״כ אחד, שמואל רכטמן, כבר הורשע ויושב במע צר.
שמואל פלאטו־שרון, שהלך לכנסת כדי למנוע את
הסגרתו לצרפת, שם הוא מואשם בהונאה חמורה, שימש
יעד לחקירה, והכנסת נתבעה עתה להסיר את חסינותו.
נגד ח״כ פסח גרופר יש חקירה כלכלית, והיועץ ד,מיש־פטי
צריך להחליט אם לבקש את הסרת חסינותו או לא.
אשתו של עקיבא נוף הגישה נגדו צרור של תלונות
פליליות, ואלה מונחות לפני היועץ המישפטי, ועוד היד
נטוייה.
אולם האזרח הנאור צריך לדעת, כי אין בחסינות דבר
המגן על ח״כ מפני תביעה פלילית בתום־לב. הכנסת
נדרשת להסיר את חסינותו, וכימעט לא יעלה על הדעת
שלא תעתר לכך, אם יש ראיות־בעליל סבירות. לאחר מכן
דינו של הח״כ כדין כל אדם אחר.
החסינות דרושה כאשר יש חשש שהשילטון רוצה
להתנכל לח״כ כדי להתנקם בו, או כדי למנוע ממנו
להאבק על דיעותיו ולמלא את תפקידו. שום דבר אינו
מעיד על כך שהגנה זו שוב אינה דרושה בישראל.
ההיפך הוא נכון.

המליאה ריקה
^>1וסי שריד ניקב את הבאלון של ש״י בנושא אחר.
באותה הצעה הציע רובינשטיין גם להפסיק זמנית
את תשלום המשכורת לח״כים, הנעדרים מן הכנסת זמן
ממושך.
זוהי הצעה טובה, הלקוחה ישר מן הסדנה שלנו.
הצעתי זאת לכנסת לפני 13 שנים. אז גם הצעתי כי ית נהל
רישום גלוי של נוכחות הח״כים, וכי התשלום יד,יד,
לפי הנוכחות בילבד.
כאשר נימק רובינשטיין את הצעתו, הפסיק אותו
(המשך בעמוד )48

1609

01187$1.£8
008120(1 §2

האוטומטיות של
סימקה

קרייזלר 1 הגיעו!
£ 1י 5ן בית קוייזלו
| £ 2 4מכשירי תנועה בע׳ת

• ת א -מ כ שי ריתנועהב עי מ, ד רך פתח ־ תקוה .74ט ל 5 .ו ו • .54חיפה -דרך העצמאות
04ו. ט ל • 04-524475 .ירושלים — שייקביץ, ת ל פי ו ת, מולמשרדה רי שוי, ט ל 4404 .ו • 0 2 -7
נתניה — ל וי נקופף. הרצל .44ט ל • .055-25507 .רמתיים — א ל עז ר לב, ר ח׳ השקמים .44
הו דהש רון, ט ל 8 .ו • 052-542 בני ברק-דב ש, סחרמכוניותב עי מ, זיבוטינסקי 42ו, ט ל704444 .
• עפולה — שחף, רחשרת סו. ט ל • .045-25875 .נצרת — א ל ־ א רז, מול מג רשהכ דו רגל,
ט ל • 045-54455 אילת — אמדרחברהלפיתוח עי רוני בעי מ, מ ר כז תיי רות חד ש -ט ל054-5544 .

* 1.א 0ו־ * 1א £ 8־דאו

מאת יגאל לביב

ש דאר ים מתכננים את
שדות־התשפה החרשים בנגב
תיכנון עבודות שדות־התעופה החדשים
בנגב נעשה מזה שנה בקירוב על־ידי
שני מישרדים ישראליים, בניגוד להודעות
מישרד״הביטחון, פי כל עבודות-
השדה תיעשנה על-ידי אמריקאים.
מתכננים אמריקאיים, שהגיעו לישראל
כדי לתכנן את שדות־התעופה לפי
הזמנת ממשלת ארצות־הברית, מצאו כי
המתכננים הישראליים ,״שרותי הנדסה״
ויעקב משויום, לא השאירו להם כל
עבודה, מלבד התירגום לאנגלית וצילום
התוכניות.
האמריקאים הודיעו, כי אין טעם ב-
תיכנון כפול, וחזרו לארצם. החלטה זו
היתה, אף היא, בניגוד מוחלט לעמדת
סגו-שר-הביטחון, מרדכי ציפורי, העושה
הכל כדי שכל העבודות יבוצעו
על־ידי אמריקאים, ולא על-ידי ישראלים.

סגן
יצור ציפורי
רווחים לאמריקאים
החומר היקר בעולם!
מ הו ה חו מ ר הי ק ר בעולם ז או ר אניו ם !
זהב זיה לו מי ם י לא. קו ראנא מן של
המדור מצא כי ה חו מ ר הי ק ר בעולם
הו א ט רי א מי צינו לון א צ טוניד, ש הו א החו
מר הפעיל ב מי שחהמ סוג קנ אלוג נגד
דל קו ת, ו מ חי רו 20.4מי ליון לירות ה קי לו.

הקורא
רכש ב־ז 1במאי בבית מירק״
חת מישחה מסוג קנאלוג, ושילם תמורתה
102 לירות (קבלה מצורפת) .מישקל
המישחה נטו, לפי הכתוב על האריזה,
חמישה גרם. מכאן כי מחיר קילו של
המישחה הוא 20.4אלף לירות. החומר
הפעיל במישחה, טריאמיצינולון אצטו-
ניד, מהווה, לפי הפרוספקט המצוי בידי,
רק 0.1או גרם על כל קילו. יתרת
החומר מורכבת מתוספות חסרות ערן.
מכאן שמחיר קילו של החומר הפעיל
הוא 20.4מיליון לירות.

א>ו 1שהעהל
מלון .,חך
הישראלי בוריס איוושה, המנהל
כיום את מלון ״רויאל הורס גארדן״ בלונדון,
ינהל את מלון ״חן״ המוקם ב־כיכר״אתרים
בתל-אביב. איוושה ייכנס
לתפקידו בימים הקרובים, וישגיח על
גמר בניית המלון.

הדבר הגיע לגיחוך כאשר רצו המתכננים
האמריקאיים העתקים של התוכניות.
מישרד־הביטחון דרש כי יטיסו את
התוכניות לאמריקה, יצלמו אותן מתרגמו
אותן שם לאנגלית, רק כדי למנוע
עבודה כלשהי בישראל.
מישרד״הביטחון גם לא שילם עדיין
למתכננים הישראליים את הוצאות ה־תיכנון,
מזה שנה שלמה.
גורמים בענף הבנייה רואים את החלטת
מישרד-הביטחון, לעקור את עבודות
הקמת שדות־התעופה ממשק-הבנייה הישראלי,
כשואה ואסון. הם טוענים, כי
מישרד״הביטחון ניצל טענות על התעשרות
צפוייה של קבלנים, ובמוסרו את כל
העבודות לאמריקאים יגרום להתעשרות
של אמריקאים, כאשר הרווח יוצא מישראל,
בעוד שהתעשרות של ישראלים
מותירה את מרבית הרווחים בישראל.
לטענתם, רוצה מישרד־הביטחון, על״ידי
מסירת כל העבודות לאמריקאים, להיות
חופשי, כדי שיוכל להאשימם, בתום שלוש
שנים, כי הם אחראים לאי־גמר העבודות,
ולטעון, בי לכן לא יכולה ישראל
להמשין בביצוע הסכמי קמפ״דייוויד.
מסירת העבודות לאמריקאים תייקר
את ההוצאות ב 300-מיליון דולר לפחות
— כך טוענים הגורמים, ומביאים בתור
דוגמה, כי שכרו של עובד פשוט מקוריאה
בסעודיה או באבו-ד׳בי הוא שמונה
עד 16 דולר לשעה, פי״שניים יותר משכר
פועל ישראלי. האמריקאים ישלמו
מחיר גבוה, כי יקבלו את כל הוצאותיהם
מישראל בשיטת קוסט-פלוס, בעוד שישראל
לווה את הכסף שהיא תשלם לאמריקאים,
ובכלל זה ההוצאות המופרזות.
הגורמים מצביעים על העובדה כי
כל שדות״התעופה בישראל נבנו עד עתה
על-ידי חברות ישראליות, ללא בל טענות.
בימים אלה בונים ישראלים שדות״
תעופה במדינות שונות בעולם, במימון
אמריקאי, ואילו בישראל אוסר מישרד-
הביטחון על ישראלים להשתתף בעבודות.
לדעת
הגורמים, העבודות בנגב יבלו
לשקם מחדש את משק־הבנייה שנהרס
כולו בשלוש השנים האחרונות, ועתה
תשקם ישראל את דיווחי החברות האמריקאיות.
למעשה, רק ישראלים יורדים,
בעלי רשיון־עבודה אמריקאי, יוכלו
לעבוד בישראל אצל האמריקאים.
הגורמים טוענים׳ כי המחירים, שישלמו
האמריקאים, יהיו גבוהים בהרבה
ממה שהיה משלם מישרד״הביטחון לישראלים,
וכי הקמת השדות תעלה 300
מיליון דולר יותר מכפי שהיו צריכים
לעלות. השפעת המחירים האמריקאיים
על המשק הישראלי תהיה הרסנית, ומחירי
העבודות בישראל יתיישרו לפי
המחירים האמריקאיים, בלי אפשרות
למנוע זאת. רק ההכנסה מן העבודות
תוצא מישראל.
הגורמים מעירים באירוניה, בי אילו
מסרו את הקמת השדות לישראלים,
ומביאים אמריקאים לבניית דירות רגי לות
בישראל, היה הדבר הגיוני, שכן
בישראל משקיעים 30 שעות עבודה במטר
בנייה, לעומת 12 עד 14 שעות
באמריקה.

מתנגדים ושיתוף
״אולפני הרצליה״
במינו! הרשת השנייה
מיבתבים רשומים אחדים הגיעו לאחרונה
לשר-החינוד, מנב״ל רשות-השידור
ויושב״ראש הרשות, ובהם התנגדות לשיתוף
״אולפני ההסרטה הרצליה״ ו״אול-
פני ברקי־פתי־המפרי״ במיכרז למסירת
הזכיון להפעלת הרשת השנייה של הטלוויזיה.
הוועדה
הממשלתית, שהמליצה על

יתנגד ל״קוד
היבוא האישי
חבר ועדת־הכספים של הכנסת, יגאל

כ הן -או רג ד; הודיע כי יתנגד בכל תוקף
להצעות ועדה של מישרד-האוצר לייקור
הייבוא האישי, לעומת המילוזרי,
בדי למנוע יבוא אישי. אורגד אמר כי
הצעה בזו היא טירוף, בזמן שבו צרין
לעשות הבל בדי להוזיל את הייבוא,
ולוא גם על־ידי הקטנת רווחי היבואנים.
מאז הותר הייבוא האישי, חוסכים
אלפי אזרחים כסף רב, בהימנעם מרכישת
המוצר באמצעות יבואן, ובייבאם
אותו בעצמם, או באמצעות יבואנים
מייוחדים, המסתפקים ברווח של ״/ס10
בילבד, לעומת עשרות אחוזים שגובה ה־ייבואן
לעצמו. הייבוא האישי הקטין במידה
ניכרת את הייבוא באמצעות המונופול
של הייבואנים, ושרי הליברלים,
חברי המיפלגה שבה מאורגנים רוב ה-
ייבואנים, החליטו לחסל את הייבוא ה אישי,
ולהגן על דיווחי חבריהם למיפל־גה.

אתיו
קיבל
תוכנית וס שס״ן
ואינו מבצעה
לפני שנה בדיוק העביר שר־האוצר
שימחה ארליך לראש״הממשלה מנ חם
בגין מיכתב, ובו הצעה להקצאת
קרקעות מאדמות־המדינה לבנייה פרטית,
בהתאם להצעה של איל״הבנייה

אהרון רובינשטיין.

ו 1ןףו

ס ט אנ ד ־ ב ״
כדאי ש־ 500 אלף הישראלים, המתכננים
נסיעות, יידעו כי ניתן עתה לטוס
בקלות מלונדון לאמריקה במחירי סטאנד-
ביי, בלי המתנות. כל שעליך לעשות
הוא לטלפן בבוקר הטיסה המתוכננת
לחברת התעופה שבחרת בה (״פאן־אמ״,
טי־וו־איי, בי־איי ,״לייקר״) ולשאול לאיזו
טיסה יש מקומות סטאנד-ביי, ועליך
להיות בטרמינל של החברה לפחות
שלוש שעות לפני ההמראה. חברת ״פאן-
אם״ לוקחת עבור טיסה מלונדון ל־ניו-יורק
65 לירות אנגליות ( 50 לירות
ישראליות לכל לירה אנגלית) ,ומלונדון
ללוס-אנג׳לס או לסאן־פרנציסקו מחיר
של 8,9לירות אנגליות בלבד (ביוון אחד)•
מלוס-אנג׳לס לניו-יורק (ולהפך) מוכרת
ט-וו-איי טיסות סטאנד״ביי במחיר
של 105 דולר בילבד. המסקנה: קנה
את הכרטיס הזול ביותר מכאן ללונדון,
רצוי בטיסות צ׳ארטר למיניהן, ותשלם
ב־ 7000 לירות הלוך ושוב, וטוס מלונדון
במחירי הסטאנד-ביי. טיסה מכאן לניו-
יורק תעלה לך 13 אלף לירות, לעומת
15 אלף לירות, כמחיר הכרטיס הזול
ביותר שמוכרת איסת״א. מכאן ללוס־אנג׳לס
תחסוך לפחות עשיריה נאה של
לירות.

הליכוד נתן 5.5

מיליארד לעשירים
על־ידי הקלות בחוקי-מסים שונים
העניק הליכוד השנה לשכבות המבוססות
תוספת של 5.5מיליארד לירות —
כך מצא שר״האוצר לשעבר, יהושע

רבינוביץ׳.

• ועדת־הכספים ביטלה מס־רבוש
לשכבות אמידות, בסדר־גודל של מיליארד
לירות.
@ בוטל מס-נסיעות שהכניס 750
מיליון לירות.
!• הופחתו מסי״הכנסה של חברות
מישפחתיות בשווי 150 מיליון לירות.
9הוקטנו מסי־מעסיקים בסך 600
מיליון לירות.

כוונסנו!ארנויינו
וניל הונירתגה באינפלציה

שר ארליך
״מתוכננים ומפותחים״

ארליך הציע כי המדינה תעמיד קרקעות
לצורכי הסקטור הפרטי לבנייה
מיידית בילבד, תוך פרק הזמן המקובל
בהסכמי-פיתוח בין מינהל־מקרקעי־ישר־אל
לקבלנים. הקרקע תוחכר לקבלנים
באמצעות מיכרזים ובמחירים ריאליים,
כאשר האתרים לבנייה יהיו מתוכננים
ומפותחים.
הכוונה היא לבנות באמצעות תוכנית
זו 15 עד 25 אלף דירות לשנה, באמצעות
ועדה משותפת של מישרד האוצר,
השיכון ומינהל-מקרקעי ישראל. תיבדק
גם האפשרות שהקבלנים ישלמו תמורת
הקרקע שיקבלו בדירות מוכנות שיש
בידיהם.
מאז טרם עשה האוצר דבר למימוש
התוכנית, והמחסור בדירות מחריף.
הפעלת רשת שניה, קבעה בי אין למסור
רשיון־מפעיל לחברה בבעלות זרה. המיב־תביט
מציינים החלטה זו, ומוסרים כי
הבעלות על אולפני־הרצליה נמצאת בידי
חברה מיסתורית, הרשומה בוואדוץ, ואין
לדעת את מהותה. בעלי-המניות של
״ברקי-פתי-המפרי״ הם אמריקאים, וכיון
ששתי החברות הן בבעלות זרה, יש
לשלול מהן את האפשרות להשתתף ב־מיברז.

גדול
הכלכלנים בעולם, הפרופסור
ג׳ון קנ ט גאלברייט, נתן לאחרונה
בישראל שורה של הרצאות, שכללו את
דעתו על האינפלציה והמילחמה בה.
הנה תמצית דבריו :
• .האינפלציה החדשה של זמננו נובעת
מביקוש חזק בשוק, בתנאים של
תעסוקה מלאה. אולם עתה עולים המחירים,
גם בתוצאה מלחץ חזק של
חברות־העסקים וקבוצות מאורגנות, כמו
איגודים מיקצועיים.
0המדיניות המוניטרית אינה דרך
למילחמה באינפלציה, שכן אין ביטחון
בתוצאות של הגבלות וייקוד האשראי,
ובעיקר בשל ההפלייה לרעה של תעשיות
התלויות באשראי, כמו השיכון.
מדיניות זו פועלת לטובת העסקים הגדולים,
בעלי ההון, היכולים להעביר את
הנטל של גידול הוצאות המימון אל הציבור,
והנהנים העיקריים ממדיניות זו
הם הבנקים.
ס הדרך האחרת למילחמה באינפלציה
היא מדיניות פיסקלית של צימצוט
הביקוש, על־ידי העלאת מסיהם של אותם
היכולים לשלם, וצימצום ההוצאות.
הציבוריות. מכיוון שאין התלהבות להעלות
מיסים של עשירים, בוחרים לרוב
ללכת בדרך של צימצום ההוצאות. גם
באן אין נטייה לצמצם שירותים לעשירים,
במו טיסות, ופועלים לצימצום שירותים
לעניים.
0הדרך היעילה למילחמה באינפלציה
היא באמצעות מסים על האמידים.
הכוונה למיסים על ההכנסה ומיסי-עקי-
פין על מיצרבים הנקנים בעיקר על-ידי
בעלי הכנסות גבוהות.

מי שהיה שר, ח״כ ויושב־ראש הנהלת הסוכנות
היהודית, יוסף אלמוגי, סיים את כתיבת סיפרו
האוטדביוגראפי, והוא עומד לצאת בהוצאת
ידיעות אחרונות.

לשד־ד,שיכון דויד לוי נמסר מפי מומחי מישרדו כי
אי־אפשר יהיה להקים אף דירה אחת, על פי התיכנון
החדש לפיתרון בעיית־הדיור, לפני שנתיים וחצי
עד שלוש שנים.

כדי להרגיע את הזעם הציכורי לפני
הבחירות, מתכוון לוי לחלק תעודות־זכאי
דיור, תחת הדירות. כעלי תעודות אלה
יהיו הראשונים דקכל את הדירות.

וסיעזח דו>1ניר,,ם

במישרד־האוצר הובע החשש שמא ייווצרו סחר
וספסרות בתעודות זכאי־הדיור.

ראש־ד,ממשלה, מנחם בגין, דרש מחברי־הממשלה
להפסיק ולבקש מאישי־מדינה מצריים להזמין
אותם למצריים. לדברי בגין, מעמידים השרים
הישראליים את עמיתיהם במצריים במצב לא־נעים,
וכופים עליהם את הזמנתם.

שת־ר תסגוד

כגין הודיע כי הוא יקפיד כעתיד עד
״סימטריה כנטיעות שדנו למצריים, לעומת
הכיקורים שד המצרים כארץ.״

ה ממש ל הצב אי
יוצא מעזה
ראש הממשלה הורה לשר-הביטחון להוציא
את מישרדי המימשד הצכאי מהעיר עזה.
המישרדים יועכרו למקום אחר, שעדיץ
לא נקכע, כתחומי הרצועה.
בכך ממלא בגין הבטחה שנתן לנשיא אנוור
אל־סאדאת בפגישתם האחרונה.

תידחה ההתמודדות
נחרו ת
ההתמודדות בתנועת־החרות על תפקיד יושב־ראש
המזכירות תידחה לכמה שבועות.
עד כה היה מרכז התנועה בוחר בתפקיד היושב־ראש.
מרכז התנועה עומד להתכנס בעוד כשבועיים,
אולם המרכז לא יבחר ביושב־ראש, אלא רק בהנהלה.
זו, שתתכנס רק כמה שבועות לאחר מכן, היא
שתבחר את המזכירות ואת יושב־הראש שלה.

עד אז ינסו ראשי־התנועה, כיניהם מנחם
כנין עצמו, להכטיח את מועמדותו של
יורם ארידור לתפקיד. מול ארידור מתייצכים
בינתיים ח״כ איתן דיכני, ח״כ מיכאל דקל
והיושכ״ראש היוצא, אכרהם שכטרמן.

בגין

י 1ווי דוי!

עורה לנושריס
בפגישה, שעומד מנחם בגין לקיים עם מנהיגים
יהודיים, ידרוש בגין להפסיק כל עזרה כלכלית
ואחרת ליהודים היוצאים מברית־ד,מועצות, ושאינם
מגיעים לארץ.

על־פי הערכת חוגים כירושלים, עומד
מיספר היוצאים מכרית־המועצות לגדוד
השנה, כעיקכות הסכם סחר-חוץ שד
ברית-המועצות עם ארצות־הברית, וראש־הממשלה
החליט להקטין ככד דרך את
מיספר הנושרים מקרב יהודים אלה, אשר
הגיע לאחרונה ל־ 70 אחוז.

הדובר מתגורר
ב״ד.י לט ון״
הדוכר החדש של מישרד האוצר, עמיקם
שפירא, הממונה על הסכרת המישרד
נגד האינפלציה ונגד כיזכוז הכסח על־ידי
הציכור, מתגורר דרך־קכע כמלון ״הילטוך
כירושלים.

בשינו הו ועדות
סיעת־המערו בכנסת עומדת לדרוש שינוי בחלוקת
הכוחות בוועדות־הכנסת, מאחר שחלו ועומדים לחול
שינויים בהרכב הכנסת, בגלל פילוגים והסתבכות
ח״כים בפלילים.

מקורביו של יושב־־ראש־ הכנסת, יצחק
שמיר, מסרו, כי היושב-ראש תומך כשינוי
הנדרש, למרות שהוא יפגע בראש
ובראשונה בקואליציה ובמיפלגתד שלו.

תלווה וגד
כתב טלוויזיה
לישכת שר־הביטחון התלוננה לפני הנהלת רשות־השידור
על התנהגותו של כתב הטלוויזיה מנשה רז,
בעניין הכתבה על אלון־מורה.

לרז נמסר מדישכת השר על המועד שכו
יבקר וייצמן את מפגיני ״שלום עכשיו״
ואת המתנחלים. רז לא הצליח להגיע
למקום כשעה היעודה, והגיע כדיוק כאשר
מסוקו של וייצמן המריא. למרות זאת טען
רז כשידור כי ״וייצמן היה הסר־סכלנות,
קצר־רוח, וסירב להתראיין,״ ולא סיפר
בראיון את האמת, מדוע הוחמץ הראיון.
באותו יום העניק וייצמן ראיונות לכלי־התיקשורת
ולצוותות־טלוויזיה מחוץ־לארץ, שהיו במקום במועד.
אלגרבלי יצטרך למערך
ח״כ התנועה הדמוקרטית של ייגאל ידין,
מרדכי אלגרבלי, איש ״עודד״ ,עומד
להצטרף לסיעת המערך ככנסת. אלגרבלי
מסר על־כך לכמה חכרי־כנסת, הנמנים עם
ידידיו.
לעומת זאת ערך בשבוע שעבר ח״כ אסף יגורי
גישושים אצל הליכוד על הצטרפותו אליו.

אלון החליט
להתמודד
ה״כ יגאל אלץ החליט להתמודד על
תפקיר יושכ״ראש מיפלגת העכורה.
למקורביו על הה*
^ י ׳•ילהודיע ד אדיו
עומר
נו׳זו ככר
כימים ה־קרובים.

לאיר מצב הרש זה; ,״אה כי ה״כ
*צ-ל רבץ יוותר ־על ההתמודדות
ויתמוך באלץ נגר ״שב*-אש מיפיגת
העכורה, שימעץ פרס.

אלמוגי מתאר את פרשת חייו עד התמנותו
לתפקיד כסוכנות, וקטעים ארוכים כד
מכוונים נגד ח ״כ שימעון פרס, יריכו
שד אלמוגי כרפ״י.

וואמקורי 1תקים
מיפעל הולנד
״אמקור״ עומדת להקים מיפעד לייצור
מקררים ומכונות־ככיפה בהולנד, ולייבא
ממיפעלה כהולנר את המוצרים לארץ.
על־פי חישובי הכלכלנים של החברה, כדאי הדבר
לאור העידוד שנותנת ממשלת הולנד להשקעות,
והמיסוי הנמוך שם, לעומת המיסוי הכבד על מוצרים
אלה מתוצרת הארץ, והמיסוי הקטן על מוצרים אלה
כשהם מיובאים לארץ.

^המשפחה״ התפרקה השותפות כמיסעדת ״המשפחה״ ,שנפתחה
ביפו לפני כחודש, על־ידי הסטי
ריקאי עמוס קינן, הצייר אורי ליפשיץ
וכעל־הסטקיות גזי חקק, התפרקה
כשבוע שעכר.
קינן וליפשיץ עזכו את המיסעדה,
המנוהלת עתה עד-ידי חקק בלכד.

חקירה וגד
שבח וייס
כימים אלה מתנהלת חקירה מישטרתית
נגד הפרופסור שכח וייס, איש המערך
מחיפה.
המישטרה חוקרת אם וייס, שהוא עובד רשות־השידור,
השתמש במעטפות ובדואר של הרשות
למישלוח חבילות ספרים שכתב. נושא אחר בחקירה:
מיגרש שהיה בבעלותו של וייס ברחוב־היערות בחיפה.
חוקרי המישטרה בודקים אם קיבל וייס אישור״
בנייה חריגים, בעת שהיה חבר מועצת־העיר, ואם
מכר את המיגרש אחרי שקיבל את האישורים.

הרוח חבבו ש
אח וחגרס
ראשי מיפלגת חרות מתכננים מסע של מישלחות־מבוגרים
ומישלחות־נוער של עסקני המיפלגה
למצריים, והזמנת מישלחות דומות ממצריים.

כוונת אנשי המיפלגה הוא ליצור את הרושם
כאילו היחסים עם מצריים הם נחלה שד
מיפלגת השילטון.

כ ד ים גר טנייס למישטרה מישטרת־ישראל עומדת לייכא מגרמניה
כלכים מאומנים.
הכלבים, שייובאו על־ידי המישטרה, יהיו מאומנים
בעיקר לגילוי חומרי חבלה, ויתווספו לכלבים
המקומיים, המצויים כבר בידי המישטרה.

ב מ דינ ה העם עור מפי הגסדו ;
יושב-ראש חכגסת, ממנהיגי
הליכוד, תוקף כחריפות את
ממשלתו של בגין
״המיפלגות אינן מיפלגות והממשלה אי נה
ממשלה.״ דברים אלה לא נאמרו על-
ידי אחד מראשי המערך האופוזיציוני, וגם
לא על־ידי חבר־כנסת מהליכוד, שהחליט
שהגיע תורו לזכות בכותרות בעיתו־נים.
אחד מראשי חרות, ואחד המועמדים לרשת
את מנחם בגין, יושב־ראש הכנסת יצחק
שמיר, הוא שאמר זאת.
בראיון שהעניק שמיר בסוף־השבוע ל דוב
גולדשטיין ממעריב, הכתיב שמיר
לעיתונאי גם אילו פסוקים להדגיש. כאשר,
בהתייחסו ל״סידרי השילטון במדינה,
לסידרי הדיון, האחרוית הקולקטיבית של
שרי־הממשלה והיחסים בין השרים,״ אמר
שמיר את מישפט-המפתח בראיון, הוא
ביקש מגולדשטיין להדגיש אותו באותיות
שחורות. אמר היו״ר :״הליקויים הם חמו רים
עד כדי-כך שלדעתי הם מעמידים
בספק את כושרנו לנהל מדינה מתוקנת.״
שלט אזהרהי כאשר יושב־ראש הכנסת
אומר דברים אלה, הם מתקבלים ברצי נות.
שמיר רואה את הדברים מכם היו־שב־ראש,
אשר אינו מעורב בתככים ובעס קנות
פוליטית. מאז נבחר כיושב־ראש
הבית, הוא משתדל להיות על־מיפלגתי.
יש, כמובן, הטוענים כי שמיר זועם
על מיפלגתו ועל מנחם בגין, ולכן ירה
ירייה מדוייקת ומכאיבה בשילטון הלי כוד
ובבגין עצמו. ועידת־חרות, אשר רק
ביומה האחרון רואיין שמיר על-ידי גולד שטיין,
הכתירה ללא מילים את עזר וייצ־מן
כיורשו של בגין. השלישייה וייצמן—
בגין—דויד לוי, שנוצרה בוועידה, תלתה
שלט אזהרה גדול לכל מי שינסה להת מודד
כנגד וייצמן על הירושה. השלט כוון
בראש ובראשונה כלפי שמיר, אשר כמה
מהוותיקים בחרות רוצים בו כראש-המנד
שלה הבא.
יהיו נימוקיו של שמיר להתקפתו אשר
יהיו, הדבר אינו גורע מהעובדה שהפעם
נאמרו הדברים מפי הגבורה עצמה.

עוד דנני מישנטו
שר נראסו־שוון
הורשע עוון־־זינו
ני אדם ישר,״ הצהיר ח״כ
/ /י * שמואל פלאטו־שרון בכנס שערך
לבוחריו בתחילת השבוע במלון הילטון
בתל־אביב.
״יצחק לאלו הוא איש ישר,״ העיד ה שבוע
עורך־הדין יצחק לאלו על עצמו.
״יצחק לאלו פועל על פי מצפונו האישי.״
מלבד התוכן הזהה כמעט של ההצ הרות
יש עוד כמה דברים משותפים לשני
האישים הטוענים כי הם ישרים. ועדת־הכנסת
התחילה השבוע לדון בהסרת חסי נותו
של פלאטו-שרון, אחרי שהיועץ-
המישפטי לממשלה הציג בפניה טיוטת
כתב־אישום, שאותו הוא רוצה להגיש כנגד
פלאטו בגלל עבירות שוחד ושחיתות. לאלו
נמצא בשלב מתקדם יותר. לא מכבר הר שיע
אותו שופט השלום הראשי בתל-
אביב, חיים שפירא, בעבירות מס.
יש עוד דבר אחד קטן המשותף לשני
האישים. יצחק לאלו הוא עורך־הדין של
פלאטו־שרון, ועל מי שהורשע בבית־

המישפט בתל־אביב, תוטל עיקר המלאכה
בניסיון לזכות את ח״כ פלאטדשרון.
בלי מצפון

כע״נ״ם 3ד 1,תו ת
הידיעה המרתקת ביותר ששודרה ה

ך* שבוע שעבר אמור היה להינתן
י• גזר־הדין במישפט עבירות־המס של
לאלו. שביתת הפרקליטים גרמה לכך ש הדיון
בעונשו של לאלו יידחה לחודש
הבא.
בין ההרשעה לגזירת־העונש יש ללאלו
הרבה מאד עבודה. מלבד העיסוק בלקו־חותיו,
שהוא טוען כי הם רבים, ומלבד
העיסוק בפרשת פלאטו, שלאלו עצמו מו דה
שהיא עבודה לחמישה עורכי־דין, הוא
טורח להסביר לכל, מה בעצם קרה ב־מישפט
עבירות־המס שלו, מישפט שהוא
נדיר ביותר בקרב קהילת עורכי־הדין
בארץ.
סיפר השבוע לאלו לצוות העולם הזה :
״כל הפרשה החלה לפני ארבע שנים, ב סוף
. 1975 יום אחד אני בא למישרד
בשעה 7.30 בבוקר ואני רואה כעשרה אנ שים
מול הדלת. הם אומרים, שלום /אני
עונה, בוקר טוב׳ ומזמין אותם להיכנס.
אחד־כך התברר לי שזו פשיטה של מם־
ההכנסה. הם לקחו את כל התיקים וסים־
רי החשבונות ואת הקופה, למרות שאמר־שבוע
בקול ישראל הושמעה ביומן־החד־שות
היום הזה, ביום א׳ בערב,
היא סיפרה כי לפני ישיבת הממשלה
נפגשו ראש־הממשלה ושר־החוץ לשיחה
בארבע עיניים.
מחתרות נעירח ה ח מו ר
איש־הכוח ואיש״הרודן
מקריית־ארבע מחזקים זח
את ידי זח להתפרעות ולאלימות
חשוד דיין
״לסלק אותם !״
העולם הזה 2180

״הכובע הזה שלך?״ שאל איש־המיש-
טרה .״אני מוכן לקבל אותו במתנה,״
ענה העציר. השוטר הזד על שאלתו והעציר

ח״כ פלאטו ופרקליט לאלו
אנשים ישרים
תי להם שאני אדם ישר וכי למישרד לא
נכנסה פרוטה אחת מבלי שנרשמה ב ספרים.
במשך חודשים ארוכים נקראתי
אליהם מדי פעם, להסביר דברים, וגם
היו לנו שיחות טלפוניות.
״כעבור יותר משנתיים קיבלתי מיכתב

העיתונאים היו מכוונים לתיק בית-המיש-
פט על־ידי שונאי פלאטו או לאלו, הם
היו בוודאי מציינים את העובדה שלאלו
הוא עורך־הדין של פלאטו.
למחרת היום הופיעה ידיעה אחרת בעי תונים,
אשר קשרה ישירות את שמו של

הביתה, שבו מודיעים לי שאני מואשם
בעבירות על חוקי מס־ההכנסה. רצתי לשם
ושאלתי מה העניין, והסבירו לי שאני מוא שם
בכך שלא הגשתי דו״חות על השנים
1975ו־ .1976 מה שהכי מרגיז אותי, זה
שהחוקרים בעצמם סיפרו לי שהם פעלו
על פי הלשנה. ביקשתי מהחוקרים להגיד
לי מי המלשין, אבל הם צחקו, ,אנחנו
לא מסגירים את המקורות שלנו. אם
היינו מסגירים אותם, לא היתה לנו
עבודה.׳
״מה שעוד מרגיז אותי, זה הפירסום
בעיתונים. המישפט היה כבר לפני כמה
חודשים ואף עיתון לא כתב על זה. פית-
אום המתינו עיתונאים ביום שהיה צריך
להיות גזר־הדין. העיתונאים כותבים בלי
מצפון,״ כך טוען לאלו במישפט שמז כיר
את סיגנון הדיבור של לקוחו פלאטו.

פלאטו עם לאלו. על פי הידיעה החליף
פלאטו את עורך־הדין שלו בעורך-דין אחר
— הפרקליט המפורסם שלמה תוסיה-כהן.
גם לפרשה זו יש ללאלו הסבר משכנע :
״כל השנים עבדתי עם פלאטו ואני חו שב
שהוא מרוצה ממני. הוא אחד הלקו חות
הגדולים שלי, אבל לא הכי גדול. הוא
לא נזקק לעורך־דין בקצב שאנשים חוש בים.
אין לו כל-כך הרבה עניינים עם
עורך־דין.
״אחרי שהיועץ־המישפטי לממשלה, ה פרופסור
יצחק זמיר, החליט לבקש את
הסרת חסינותו של פלאטו, בא אלי פלאטו
ואמר לי , :אני מאד מרוצה משירותך, אבל
אם נראה לך שאתה זקוק לעוד מישהו,
לייעוץ או לחוות־דעת, אז אתה יכול לקחת
מבלי להתחשב בהוצאות הכספיות ׳.אני
יודע שאני מסוגל לנהל את העניין כולו
לבד, אבל הבנתי את הרמז של פלאטו.
רציתי לקחת את עורך־הדין יצחק אדרת,
אבל הוא מחלים עכשיו ממחלה _ולא יכול.
אז פניתי אל תוסיה כהן. אני מכיר אותו,
גם הוא עורך־דין טוב. הייתי מתמחה שלו,
ופעם, לפני 25 שנה ניהלנו ביחד מיש-
פט רצח והוא היה טוב.
״אני נשארתי עורך־הדין של פלאטו.
בישיבות של ועדת־הכנסת אני אדבר. מה
שנוגע לבית־המישפט אנחנו נחלק בינינו
את העבודה. אני בשום־אופן לא אהיה

סגן שלו.״

חזר על תשובתו כמה פעמים. לבסוף פק עה
סבלנותו של הקצין והוא ביקש לר שום
בפרטיכול :״לא מודה שהכובע שלו.״
העציר, אלי הזאב, חשוד בתקיפת מפגי נים
באוניברסיטת תל-אביב (העולם הזה
)2178 ובהתפרצות לבתי ערבים בשכם,
תוך כדי איומים וגרימת נזקים. הוא הע ביר
את אצבעו לרוחב גרונו והסתכל ב מבט
מאיים אל שני העדים שזיהו אותו,
ריטה סבאב ומנחם עידון. לפני המאורעות
בחברון היה אלי ידוע למישטרה. הוא
התגורר בקריית־ארבע ונחשב כאחד מבני
הטיפוחים של הרב כהנא. לארץ הגיע
לפני שנים אחדות. עד אז חי בניו־יורק,
והוא טוען כי היה איש־עסקים ידוע ומצ ליח.
בידו
הימנית נראים צלקת עמוקה וגדם
של אגודל. ידידיו מספרים שהיה חייל ב־חיל־הנחתים
האמריקאי ונפגע בזמן מיל-

חמת ווייט־נאם. בניו־יורק נחשד בתיב־נון
התנקשות באיש אש״ף, שהיה בדרכו
למסע הרצאות. בארץ היה נשוי לבחורה
ירושלמית, לא דתית, המשרתת היום כ שוטרת
במישטרת ירושלים. גם אחרי הגי רושין
נשארו השניים מיודדים, ואשתו
לשעבר מסרבת לחשוף את עצמה או
לבוא ולתת מידע למישטרה. כשעלה לארץ,
התגייס לצה״ל ושירת בגולני. היום הוא
מגדיר את עצמו כבחור־ישיבה.

רמז דק ולם נראה כי העיתונים לא התנכי
לו ללאלו מפני שהוא עורך־דץ של
פלאטו־שרון. הידיעות הקצרות שהופיעו
בשבוע שעבר בעיתונים על הרשעתו של
לאלו, כלל לא קישרו אותו עם הח״כ,
ששמו מעטר את כותרות עיתונות־העו־לם
בגלל מישפטו בארץ. סביר להניח שאם

נעירת חמור. הזאב ( )32 איננו משתף
פעולה עם חוקריו. הוא מסרב לענות
לשאלות, אך אינו נמנע מלהתפרץ בצע קות
כאשר הוא נחשף לעיני מצלמות
העיתונות. הוא חבוש כיפה־סרוגה בצבע
בורדו, שעליה כתוב השם — חברון.
הבחור בעל הזקן וכובע־המיצחיה בצבע
(המשך בעמוד )44

!נמשכת ההרשמה לתחרות

מונח המיס 1979
מטעם

העול הזה

מועמדות המעזניינזת להשתתף בתחרות מתבקשות להתק שר
עם מירי זברתי. טל 247428 .־ 03־ 03-230856 בדי לקבוע
__ תור לראיון עם ועדת הקבלה.

ליפות שתתקב לנ ה

מצפה

חווייתקייעמטרפת.

ת ח רו ת ספורטיבית גדו ש ת מתנות.
טיול והופעות בכל ר ח בי הארץ.

יצרני שמן .0.0.אזליביה. לה זלי. זבדה. דניאל. בזק. בלק טבק. קאפרי
ובשיתוף מנב־־ל חברת..דירזת גיינדי״ אברהם גינדי אשד יעניק
למלכה הנ ח ה של 50.000ל־ ילר כי ש ת דירה בחבד תז

תציז. את בג די הים

תטפל

בתכשירי חברת נזלה

ו ה חו ף של ..גוטקס״
תזכה בתעודת

ס׳ל 5 0

הנחהלחתונהב
אולמות: חולון, ז׳בוטינסקי . 6טל 855680 .

היא תטוסבמטוסיחברת 8

לטיזל באנגליה

תגיע לנשפים בבל רחב• הארץ כאוטובוסים של דן תיוד
1 שלושה דוגמנים מציגים את בגדי הים
המפורסמים בעולם ״הום״ שהובאו לארץ
מפריס על־ידי חברת ״אנווה״ .השנה
תציג חברת ״אנווה״ בכל נשפי ״מלכת
המים״ את מיטב דגמי שנות ה־ 80 שלה,
מחליפות ועד בגדי־ים• השילוב של יופי
נשי ובגדי גברים מעולים הצליח והפך
מסורת באירועי ״מלכת המים״.

כרטיס הכניסה ן*לן. ן ן*לן. לאוסנת העולם

׳מלכת המים לשנת ,1978 יהודית נגר,
ושתי סגניותיה, מציגות את דיגטי חברת
• .?4 .8בתחרויות השנה תציג מ.ב. את
דגמיה החדשים, שהמאפיין אותם הוא
הקו הצעיר והרומנטי. הדגמים החדשים
של ,14.8 .שעוצבו על־ידי עופרה פרנק,
זכו להצלחה בארץ, באירופה ובארצות־הברית
בשל עיצובם הנאה והמקורי.

ההתנחלות הוקמה לפי שיטת י,ובנג וג 71ר1ויי -
ולמחרת היו באו אלפי כדי למחות נגדה

ך* ;כר המשופם נראה תמה. הוא ציפה
י י לאלפי איש, שיקבלו את פניו בשדה־התירס
החרוש. איש לא היה שם. תחתם
היו שם כמה דחפורים כבדים, בדרכם
למעלה הגיבעה.
האיש, בסאם שכעה, ראש עיריית שכם,
בא למקום העצרת של שלום עכשיו. אך
הוא הגיע רבע שעה מאוחר מדי. במשך
כל שעות היום הסתובב בעירו בליווי צמוד
של שני ג׳יפים — האחד של השב״ב והשני
מישטרתי. הם ליוו אותו כל צעד ושעל.
עתה, לעת ערב, כשאלה עזבו אותו, הוא
פנה לחבריו, שחיכו לו כל שעות היום,
ויחד באו להפגין את סלידתם ממעשה
ההתנחלות באלון־מורה ואת הוקרתם ל אלפי
הישראלים, שבאו מכל קצות הארץ
כדי להראות שיש ישראל אחרת, ישראל
יפה.
בסאם חזר מאוכזב לביתו. אך כאן ציפתה
לו הפתעה: כמה מן המפגינים חיכו לו
בביתו. הסופר יורם קניוק, איש־מפ״ם
לטיף דורי וח״כ אורי אבנרי הגיעו בלוויית
העיתונאית הפלסטינית רימונדה אל־סוויל.
הוא סיפר על הצלחתה של שביתת־המיס־חר
המוחלטת שנערכה בשכם, ותגובת
המימשל הצבאי על־כך.
בדרכים עוקפות
ך• התארגנות הסודית של שלום
״ * עכשיו החלה ביום חמישי בערב, כאשר
נודע כי גרעין אלון־מורה עומד לעלות
ולהתיישב בחווארה, גיבעה דרומית־מיז־רחית
לעיר שכם. הסתבר לראשי התנועה
שבעלי־האדמות קיבלו הודעה בעל־פה,
כי האדמות מופקעות מהם על־פי צו ה ממשלה.

ההפקעה נכנס לתוקפו בבוקר של
היום החמישי, אחרי שבמשך כל שעות
הלילה היתד, תנועה ערה של משאיות ו־בולדוזרים,
שנעה בכביש הצר. עם הינתן
האות, התחילו כמה עשרות אנשים לעלות
לכיוון מעלה־הגיבעה, אחרי שנסללה שם
דרך־עפר רעועה על־ידי רכב צבאי ואזרחי.
מסוק בעל צבעי״הסוואה צבאיים סייע
למתנחלים להעלות את הציוד. בראש ה טור
עמד שר־החקלאות אריאל שרון ו עוזרו,
אורי בראון. עם ההודעות ברדיו
החלו תומכי שלום עכשיו להתקשר טלפו נית
זה לזה. לעת ערב ישבו ראשי־התנועה
ואירגנו את מיבצע־המחאה.

למנוע מעבר של ציוד בנייה לשטח ההתנחלות. לאורכו של השביל

ביום שבת, בשעה 2בצהריים, החלו ה מכוניות
והאוטובוסים לנוע לכיוון שכם.
הגיעו אנשים מכל קצווי הארץ. העברת
המידע היתד, טלפונית. לא נמסרו מודעות
ברדיו, מחשש פן יסגור המימשל הצבאי
את מבואות העיר. היה ספק אם אמנם
הוסתר העניין, ולכן באו חלק מהמפגינים
בדרכים עוקפות.
הם החנו את המכוניות והתחילו לטפס
במעלה ההר. אורגד ורדימון היה

הגי־פ אינו סובו

נערמו אבנים, מהגדולות ביותר שאפשר היה למצוא בשטח.
כשראו סלע, התקבצו כמה בחורים וניסו לדרדר אותו לעבר השביל.
הס נזהרו שלא לפגוע בגדרות האבן שבנו הערבים סביב שדותיהם.

אחראי על חלק זה של המיבצע. הוא ביקש
שלא לפגוע בשדות־התירס מסביב, לא
לפגוע בגדרות, לכבות בדלי סיגריות וחלילה,
לא ללכלך את האיזור.
אחרי טיפוס של מחצית השעה, הגיע
הטור אל מול גדרות ההתנחלות החדשה.
ממול לא נראה איש. מדי פעם הציצה
נערה מאחרי אחד הקרוונים.
חיילי צה״ל עמדו מעברה החיצוני של
הגדר, ומנעו מעבר המפגינים. עופר, רב״ט

זורי ברקן יושב לפני גלגלי הג׳יפ״הצבאי שלמעט
פינו החיילים את מחסומי האבן. זורי ביקש למנוע
את מעבר הג׳יפ לאות מחאה על עזרת הצבא להתנחלות. מי מין: יורם חימברג.

״שלום
לצבא.״ מנוחת מיכתב־

בסדיר, הסביר לכל המעוניין כי
עכשיו וגוש אמונים הם רק צרות
הסתבר שהחבר׳ה הופרעו באמצע
הצהריים. מישהו ישן, אחר כתב
אהבה, והרוב שיחקו קלפים.
אורגד חזר וביקש שלא לפגוע במקום :
״לא להעיז להגיע לאיזה שהוא עימות עם
חיילי צה״ל. לא תחזור פה התמונה המבי שה
של חייל גורר אזרח. יש לנו ויכוח
עם דמות אחת בלבד. אחרים לא יסבלו
בגלל זה.״
קריאות בקהל :״תביאו הנה את נפוליאון
בינפרטה הישראלי !״
״תביאו הנה את אריה בעל־גוף !״
מחיאות־כפיים סוערות. מכבדים את ה חיילים
בגרעינים. החיילים נותנים את ה מימיות.

אחת האבנים יושב גבר גבה־קומה
ורזה. לראשו כובע צבאי, והוא נראה
מהורהר ומודאג .״תפסו אותו על חם,״
אמרו חייליו. זה היה מושל־שכם, משה
לונץ, שהגיע למקום לבוש אזרחית.
מישהו מקציניו אמר :״לא הצלחתם
לסדר אותנו, ידענו אתמול שתגיעו היום.״
אך חייל ללא דרגות חייך ואמר :״אז למה
המפקד לא הספיק להתלבש י״
החיילים חייכו, ורגע לאחר מכן הפסיקי.
המפגינים התחילו לחסום את השביל. כ־
4000 איש ואישה עמלו כשעה וחצי בסחיבת
אבנים. לא אבנים קטנות, חלילה, אלא
כבדות וגדולות, שכל אחת מהן נסחבה
על־ידי עשרה אנשים. המעבר הלך ונחסם.
בכל מטר נערמו האבנים. בעלי המרץ
המשיכו עד לתחתית השביל.
למעלה החלו חיילי צד,״ל מתרגזים .״אי לו
המתנחלים האלה היו צריכים לפנות
את האבנים, מילא,״ אמר אחד מהם ,״אבל
אתם מתאמצים, ואנחנו אחריכם, ואלה שם
למעלה יישבו ויצחקו עלינו. זד, פייר?״

צווי הפקעת־האדמות נמסרו לתושבי־המקום הערביים
בשעת בוקר מוקדמת. עד אז הספיקו הדחפורים
להגיע למרגלות הגיבעה, ולהתכונן לסלילת דרך־עפר שתוביל להתנחלות. בין
קרקע־חקלאית השייכת לאנשים פרטיים.
האדמות שהופקעו היו גס שיטחי
המפגינים ייעצו להם לדרוש דחפורים,
כדי לפנות את השטח. נראה שהמושל לאי
השתכנע, והחיילים התחילו לפנות את ה שטח
.״זה עסק זה ן״ אמר חייל בלונדי
יפה ,״בנאות־יסיני זורקים עלינו אבנים,
בגן־הירק מעיפים עלינו חביות, פה מפנים
את האבנים ! מי אמר שדופקים את השחו רים?
אותנו דופקים! איזה מין שרות
צבאי מצחיק זה !״

מטורף״
^ לפי המפגינים התארגנו לעצרת
י בשטח־החנייה, שהוכן מראש עבור ה מתנחלים
באלון־מורה. החיילים הגיעו עד
אליהם, ואחריהם שני ג׳יפים, שעברו בדרך
אחרי סילוק המחסומים. קבוצה קטנה, ש מנתה
כ־ 10 צעירים, סירבה לאפשר את
מעברו של ג׳יפ. זורי ברקן התיישב מולו,
והחל קורא :״הלאה הכיבוש ! מדינת
מישטרה !״

אורגד פנה אליו וביקש אותו לקום. לידו
עמדו נערים אחדים, שזיהו את עצמם בשם
״אירגון הנוער השמאלי״ .אנשי שלום
עכשיו חזרו וביקשו :״כל אלה שלא מו כנים
לקבל מרות, אנא, הניחו לנו! אנחנו
לא מגיעים לעימות עם חיילי צה״ל !
אנא לבסוף עזבו זורי וחבריו את ה מקום,
כשהם מתלוננים :״אתם לא יודעים
מה זה הפגנה, צריך כוח! רק בכוח.״
נציגי המפגינים נשאו דברים. לא נכחו
במקום חברי-כנסת׳ ,פרום׳ מיכאל ברונו:
״קודם כל בלי תוארים!״ ביקש הכלכלן
הנודע .״ממשלת ישראל איבדה את ה־צפון.
אנחנו מבקשים מממשלת־ישראל לח זור
לשפיות״הדעת.״
דובי אביגור, חבר קיבוץ געש :״בני
קצובר, אלוף ההתנחלויות בארץ ! הוא
מגיע לכל מקום עם הקרוון שלו. לא עוסק
* ראשי התנועה ביקשו מח״כי של״י
לבוא רק למחרת היום, אחרי שנתברר
ששום ח״כים אחרים לא היו טוכניס לבוז!
בשבת.

אמרה אחת מהכרזות שנשאו מפגיני 11 שלום־עכשיו. בתמונה — שרון יחד
עם ראש גוש־אמונים מחייכים עם הנפת דגל שראל בגבעת חווארה, שהפכה לאלון־מורה.
בחקלאות או בהתיישבות. הוא בא, מתנחל
והולך להתנחלות אחרת. דוגמה אופיינית!״
רן כהן, מגן־שמואל :״חרפה של הצבא
לסייע בשבת לקומץ קטן ומטורף. קומץ
קטן מצליח לחמם קומץ עוד יותר מטורף
של חברי־כנסת ואנשי־ממשלה !״
המכוניות התחילו לנוע. במקום נשארו
150 מחברי התנועה.
אחרי שלוש שעות, ב־ 12 בלילה, הגיע
(המשך בעמוד )48

לאומנות, שנשארו ללון במקום. משמאל —
רת והעיתונאית הפלסטינית שבאה להפגין
חבשה פיאה מחשש פן תזוהה.

סביאה, ריקודים ׳ותחכו

קואקוביאק

ריקוד־עם פולני,
שאומץ על־ידי
הישראלים, נרקד בהתלהבות במסיבה.

י \ 1ך 1העיר, יהושע רבינוביץ, מי שהיה בעבר ראש עיריית תל־אביב,
החמיא לשלמה י״צ׳יצ׳״) להט (מימין) ,ראש העיר בהווה. החולצה

הרוסית שלו ניתנה לו. בתיאטרון הפילה, ובדרכו למוסיאון, ברחוב, החליף את חולצתו.
ך* אתי לראות איד הבורגנות ח ד
//גגת,״ אמר הצייר גד אולמן.
״אין כאן הרבה הפתעות באופנה ה ערב,״
אמר מתכנן־האופנה גידעון אובר־זון•

מה דעתכם על הנשף המשגע הזה?
למה אינכם מחייכים יותר?״ חקר ראש־העיר
שלמה להט.
בשיעמום ובחוסר סדר בולט, כשאנשים
לא יודעים בדיוק מה לעשות עם עצמם,

התחיל נשף־השנה, כפי שכינתה אותו אשת
ראש־העיר, זיווה להט. כל מי שהתלונן,
כי תל־אביב היא עיר חסרת־חיים, שאין
מה לעשות בה, מלבד בילוי בדיסקוטקים
לגיל הטיפשעשרה, נאלץ לחזור בו מד בריו.
די ה׳־ה בנשף אחד כזה, כדי למחוק
את התלונה.
אל מוסיאון תל־אביב נהרו בשבוע שעבר
שלושת אלפים איש, כדי לחגוג את יום־
הולדת ה־ 70 של העיר. צעירים ומבד

הנאטאלית

ברכה, אשתו של האמרגן שמואל צמח, הופיעה בתלבושת
של האשה הפאטאלית בנשף הססגוני של השנה. כאשר כולם
עטו על שולחנות האוכל, העדיפה היא לשבת בנחת ליד השולחן ולסקור את הקהל.

שרה בלהט השחקנית־זמרת
יונה עטרי. בתמונה
למסה: אחד החוגגים בבגד של אז.

ח, ך ״ אךיך 1־ ^|ן יוצגה על־ידי דוגמניות עם בגדי־יס וחוף,
שתוכננו במייוחד עבור הנשף. במרכז, מימין:

העיתונאית עמליה ארגמן, שהופיעה כדוגמנית לערב יאחד, והשחקנית־דוגמנית אסתרזבקו.

נעיר גוועת

התוגג״ם

העליזים בנשף הדגימו תלבושות צבעוניות ומצב־רוח עליז. צעירים
ומבוגרים חברו יחד, שבעו מהאוכל, נהנו מהמופעים ובעיקר
מהרעיון של לראות ולהיראות. שמלות־נשף נתפרו במייוחד עבור אירוע זה והופגנו בהנאה.

גרים, במיטב בגדיהם, הגיעו — כדי
לראות, ובעיקר כדי להיראות. האופנה
העכשווית ואופנת הנוסטלגיה התערבבו
זו בזו. לצד שמלות־ערב מהודרות, עם
עדיים יקרים, ניראו חוגגים במיכנסי ג׳ייס
ובתלבושות זרוקות.
אמני העבר, כמו ג׳טה לוקה, דורותיאה
ליביו וטובה פירון, זימרו את שיריהם ה ישנים.
אמנם הקול לא אותו הקול, אך
את הלב הם הצליחו לחמם.
אמני ההווה, כמו דורי בן־זאב, ג׳וזי
כץ וריקי גל, הלהיבו את הצעירים, ששמחו
לשמוע מיקצבי דיסקו חדשים. עד אור
הבוקר השתעשעו התל־אביבים במוסיא־ן.

הגלריות אריק ואך
זכאי ואברהם אייז ד
ושות העבר. בלה, ואחותה

נינה, היו בעבר הרחוק קוסמטיקאיות. למעלה: שולחנות עמוסים
לעייפה בכל טוב גרמו לקהל הרעב, ששילם 1000 לירות עבור כרטיס,
להסתער עליהם בתאווה. מימין: נערה שחילקה סיגריות חינם.

מלכת אסתר
בתל־יאביב הקטנה

הראשונה,

שנבחרה

עם ח יצחק רבין.

ב מ דינ ה
(המשך מעמוד )37
הבז׳ ,החל מתפרסם במיבצע הנטיעות בחברון.
הוא ואחדים מחבריו התפרצו לתוך
הפגנת שלום-עכשיו, קיללו, צעקו וחיכו
אחדים מהמפגינים( .העולם הזה )2176
הוא צולם על־ידי הצלמים מאחר שבלט
לעיני כל במיבנהו הרחב, בכובעו ובתוק-
פנותו הרבה. ההמשך היה בבניין האוניברסיטה
בתל־אביב. הוא התפרץ שוב
וזוהה אחר־כך על-ידי קורבנו, יצחק לאור
(העולם הזה ,)2178 שחטף ממנו את כו בעו
והציגו במישטדה, אחרי הזיהוי בעי תון
לא הופיע יותר בעל־הזקן. במקומו
הופיע בחור משופם, בעל אותו מיבנה
גוף, שנעצר אחרי כשבוע על־ידי מפקח
עזרא קאליש, איש מישטרת בית־לחם.
תחילה ביקשו להוכיח שזהו האיש בעל־הזקן
שהתפרע באוניברסיטה, ואחר-כך —
שהוא האיש שהיכה ופרץ לבתים .״הוא
בחור משונה מאד,״ אמר אחד מהשוט רים
ששמרו עליו .״אני חושב שמשהו
לא כל-כך בסדר אצלו, באמת, הוא לא
נראה כמו כל בו־אדם שאני מכיר.״ סטו דנט,
שהוכה על-ידי הבחור המשופם בהפ גנה
בתל־אביב, טוען שהדרך הבטוחה
שבה יוכל לזהותו היא אם יתנו להזאב
רמקול, ויבקשו ממנו לנעור כחמור, כפי
שעשה בהפגנה.

זוהה יוסי על־ידי הסטודנט דנילו לדרמן
כאיש שתקף אותו בהפגנה באוניברסיטה.
דנילו פנה למישטרה ואחרי כמה ימים או תר
דיין והובא למעצר.
בזמן הדיון בבית־המישפט בתל-אביב,
ביום השישי שעבר, קרא השופט עזריאל
שפי את מיכלול ההאשמות נגדו, ביניהן:
״אתה תקפת מפגין אחר על־ידי סטירת
לחי ופגיעה באשכים.״ יוסי דייו חייך
לעבר השופט, ולקהל שנכח במקום. דיין
המשיך לחייך גם כאשר נכנסו הסטודנ טים
המוכים לתא־המעצר, כדי לזהותו.

הזאב הוא איש־הכוח של תנועת־כך.
הוא אינו מדבר הרבה, אינו מסביר את
עמדותיו, אך לעומת־זאת, הוא האלים
מביניהם. במשך כל. זמן ההתפרעות באו ניברסיטה,
עמד הזאב כשידיו מושטות
קדימה בהזמנה והוא חוזר על אותן מילים.
לצידו עמד החבר הרוחני של התנועה,
יוסי דיין. יוסי הנמוך והרזה נראה בדרך-
כלל מתחבא מאחרי כתפיו הרחבות של
שוטר שמפריד בין המפגינים. הוא אינו
מכה, אלא כאשר מישהו מחבריו החזקים
יותר נמצא ליידו.
:שיקה ושחיטה. בתחילת חודש אפ ריל
השנה נידון יוסי על־ידי בית־דין
צבאי ל 14-ימי מאסר בפועל. הוא הוא שם
בכניסה למערת־המכפלה בניגוד לצו
המושל, הפריע לחייל במילוי תפקידו וברח
ממעצר חוקי. בפסק־הדין ציינו השופטים :
״אין זה מיקרה ראשון שתושבי קריית־ארבע
באים לכלל עימות עם המימשל-
הצבאי. העונש חייב להשיג שתי מטרות:
להרתיע את הנאשם גופו ולהרתיע אחרים.״
כמה אנשים פנו למושל הגדה, תת־אלוף
בניימין בן־אליעזר, בבקשה שלא

חשוד הזאב בבית־המישפט
איש המרינס התגייס לגולני

הזאב ויוסי דיין כעת ההפגנה באוניברסיטה
זאבים ! זאבים !

להפעיל את גזר־הדין. בין הפעילים בנס-
יונות השיכנוע היה הרב הראשי שלמה
גורן. בסופו של עניין לא נכנס דיין
לכלא. דוברו של הרב גורן טען, כי ה רבנית
גורן היא שפנתה אל המושל, והיא
היתד. המעוגיינת באי-ביצוע גזר־הדין.
את פירסומו הפומבי החל דיין בתוכ נית
הטלוויזיה השבוע — יומן אירועים,
לפני כשבועיים. הוא חייך אל המצ למות
ושאל את בנו הקטן מה, לדעתו,
צריך לעשות לערבים. בעיקבות התוכנית

כשנכנס יצחק לאור, הוא קיבל נשיקה ב אוויר
שנשלחה אליו על-ידי דיין. אחרי
דקות אחדות הומרה תנועת הנשיקה ב תנועת
שחיטה מאיימת, כמו זו של ידידו
הזאב.
עצור נוסף בפרשה הוא חנוך קלינמן
מירושלים. בפקודה להוצאת פקודת־המע-
צר נגדו מצויין כי נעצר בעבר בירושלים
על מיקרים אחרים. חשודים אחרים אשר
שמותיהם ידועים למישטרה עדיין לא
נעצרו.

חינ 1ך
ה שולט׳ בכיפה
העולם האקדמי
נסער בעיקבות השמועות
עז מידי מועמד־השר לתפקיד
בכיר במערכת ה היגון•
_ 7התחייבתי״ לפרופסור מיכאל אלבק
למנותו כיושב־ראש ועדת התיכנון והתיק־צוב
של המוסדות להשכלה־גבוהה.״ הכ רזה
זו מפי שר החינוך והתרבות חיכתה
בתדהמה את חברי המועצה להשכלה־גבוהה,
הרגילים לנוהלים תקינים.
בשנת 1958 נחקק חוק המועצה להשכלה-
גבוהה, שחבריה מתמנים על־ידי נשיא־המדינה.
המועצה היא בעצם תאגיד לענייני
ההשכלה־הגבוהה במדינה, הפועלת כמינים־
טריון בפני עצמו. חבריה מוצעים לנשיא־המדינה
על־ידי הממשלה, ומיספרם אינו
עולה על ,25 וביניהם שר־החינוך. שני
שליש מהם בעלי-מעמד בשדה ההשכלה־הגבוהה
ושליש מהם אנשי־ציבור. שר
החינוך והתרבות הוא יושב־ראש המועצה
שתקופת כהונתה חמש שנים.
לפני חמש שנים שוכללו פעולותיה ו יעילותה
של המועצה. הוקמה הוועדה לתיכ־נון
ולתיקצוב למוסדות להשכלה־גבוהה,
אשר סמכויותיה נוגעות למימון ההשכלה
האוניברסיטאית במדינה. האוניברסיטאות
ומוסדות כמו האוניברסיטה הפתוחה, בצלאל,
והאקדמיה, למוסיקה קיבלו חלק גדול
מתקציביהם מוועדה זו.
האיש שד השר. כ־ס 650/מתקציבן
הרגיל של האוניברסיטאות הוא ציבורי,
היהודית. והסוכנות הממשלה כספי עומדת ולתיקצוב לתיכנון הוועדה בין הממשלה והמוסדות הלאומיים מצד
אחד, ומוסדות ההשכלה־הגבוהה מצד שני,
בכל ענייני ההקצבות. הוועדה מציעה את
התקציב בהתחשב בצורכי החברה וה מדינה,
תוך שמירה מוחלטת על החידות
האקדמית.
בדרך־כלל היו ארבעה מחברי המועצה
בעלי מעמד אקדמי בכיר, ולפחות אחד
מהם נמנה על חוגי הכלכלה. יושב־ראש
הוועדה וחבריה מתמנים על־ידי השר, ב אישורה
של המועצה הרגילה להשכלה־גבוהה.
היושב־ראש מכהן במישרה מלאה
ומפסיק את פעולתו האקדמית הרגילה ל תקופת
כהונתו הנמשכת שלוש שנים. ה מינוי
המכסימלי של חיושב־ראש ושל חב רי
הוועדה הוא של שתי תקופות — שש
שנים.
פרופסור נתן רוטנשטרייך עמד בראש
הוועדה לתיכנון ולתיקצוב במשך שש ה שנים
האחרונות. בשבוע הבא, ב־ 26 בחו דש,
עומדת על סדר היום של הוועדה
בחירת יושב־ראש חדש. בדרך־כלל מקב לים
כל חברי־הוועדה חומר רקע מעודכן
על כל נושא המועלה לדיון, זמן רב
לפני הישיבה עצמה. אולם לקראת הישי בה
הבאה לא התקבל כל חומר רקע או
רשימת מועמדים מטעם השר.
ההסבר פשוט בתכלית. מועמד־השר ל תפקיד
יושב־ראש הוועדה הוא פרופסור
אלבק. השר דחה את טענות אנשי הווע דה,
שאמרו, כי בתפקיד זה ראוי שיכהן
אדם המתמצא בנושא, כפרופסור יהושוע
יורטנר, חבר האקדמיה למדעים וחבר
הוועדה מזה ארבע שנים, או פרופסור
חיים הררי ממכון וייצמן למדעים, שגם
הוא חבר המועצה להשכלה־גבוהה. לשני הם
יתרונות גדולים וברורים על מועמד־השר,
פרופסור אלבק. יתרונו היחידי של
אלבק לתפקיד, העובדה שהוא כימאי ב אוניברסיטת
בד־אילן וכיפתו במקומה מו נחת.
ממתקים
ותפילות. הסערה, שקמה
בעולם האקדמי בעיקבות השמועות על ה מינוי
העתיד, עוררה את המר לפעולה נו ספת.
הוא הפיץ שמועה, כי המועמד ה חדש
שלו הוא הפרופסור יוסף בן־שלמה,
אשר נודע באחרונה כקומיסר המוכתר מ טעם
שר־החינוך על מליאת רשות־השי־דור
ועל המועצה הפגדוגית של מישרד
החינוך והתרבות. בן־שלמה ידוע כאיש
הממונה על המדיניות החדשה של מיש־רד־החינוך,
שלפיה נקראו המחנכים ל-
״התמודדות מחודשת ...עם שאלות שבת חום
האמונה, הזהות, המסורת, ההגות
והחווייה,״ כפי שהגדיר זאת חוזר מנכ״ל
(המשך בעמוד )49

שרונה מארש בנערת־זוהר
נעורים זוהרים
ף* יבצע בזה יכול לעשות רק מי
י שדאג לכך, שהאירוויזיון שנערך
בירושלים יהיה אחד המיבצעים המוצ לחים
ביותר בהיסטוריית האירוויזיונים.
כמו באירוויזיון, כל פרט ממנו תוכנן
מראש, הוכנו אמצעים אלטרנטיביים למיק-
רה של תקלה, נושא הביטחון והבטיחות
עמד בראש סולם החשיבויות, ועשרות
חזרות כלליות נערכו כדי להבטיח שלא
יהיה בסוף חקר.
אלא שבאירוויזיון הזוכה היתה הזמרת
גלי עטרי. במיבצע האחרון של אלכם גיל־עדי
היתד. הזוכה נערת־הזוהר המפורסמת
שרונה מארש. שרונה לא תופיע על המסך
הקטן ולא תזכה בתשואות מהקהל באולם,
אך בעיקבות הצלחת ההפקה הפרטית של
אלכם, הופיעה שרונה במיסגרת חייו, עב רה
להתגורר איתו, וקשה היום שלא
להבחין בזוג המאוהב בכל אירוע חב רתי,
במסדרונות הטלוויזיה ואצל כל ה חברים
הטובים של אלכם.
אלכם בן ה־ 37 הוא גרוש עליז בירו שלים.
אשתו לשעבר, חווה, היתה נשו אה׳
קודם לנישואיה עם אלכם לבומי בר־קאי,
מי שהיה סגן מפקד הצוללת דקר
וניספה יחד עם פקודיו. לחווה ואלכס
בת משותפת בת ,6גליה, המתגוררת עם
אמה ברמת־חשרון.
מסכת הנישואים של שרונה מארש ארו כה
יותר, למרות שהיא צעירה מאלכם
ב־ 11 שנה. שרונה, אשר כבר בגיל 16
נבחרה כבת־הנעורים של ישראל, ומהר
מאד התפרסמה בארץ כאחת הצעירות
היפות ביותר, היא בת להורים גרושים.
אביה הוא אחד מבכירי העובדים באל־ על
ועתה הוא מנהל את סניף שווייץ של
החברה. אמה, ציירת אופנה, מתגוררת עתה
באילת.
כשהיתה שרונה בת 19 נסערה הארץ
כולה מהידיעה על נישואיה לבמאי הטל וויזיה
ומי שהיה אז קריין רדיו, עמק פרי.
באותה תקופה היה פרי דמות ידועה
בארץ. מהדורת החדשות האישית שלו,
שהגיש מדי בוקר בשעה , 10 קקגה סיג־נון
חדש בחדשות של קול ישראל. מבלי
להכירו היו מאות בנות טיפש־עשרה מאו הבות
בקולו העמוק. עמק היה נשוי קודם
לנישואיו עם שרונה, ובתו הבכירה היא
בת גילה.
אולם נישואיה של הצעירה היפה עם
הקריין הפופולרי עלו על שירטון כעבור
זמן מועט, ופרטי הפירוד שלהם העסיקו
את טורי-הרכילות בעיתונים במשך תקו פה
ארוכה. עמק ושרונה התגרשו. הבחו רה
היפה והחופשית החלה להיות מסמר
של מרבית הארועים החברתיים שנערכו ב־תל־אביב.
עד שפגשה את שמעון לווין.
המיבצע הכי גדול
ודין הוא איש-עסקים המתגורר ב ״
ווילה בכפר־שמריהו. גם הוא מבוגר
משרונה בכמה שנים טובות, אך האהבה
ביניהם פרחה והם החליטו להינשא. הני שואים
עם לווין היו ארוכים ומוצלחים
יותר מאשר עם עמק פרי, אבל גם הם
עלו, בשלב מסויים, על שירטון. שרונה
עזבה את הבית, התגרשה, ונסעה לחוץ־
לארץ לבקר את אביה.
כאשר הגיעה לארץ השמועה כי שרו־

במיבצע־נזק רקח מפיק האיווויזיוו
את נעות־הזוהו מידי הבעל והחבר
1 11* 11/1 11׳ 1111111

ע ״1111111111 111 111111 111

ההסחה

הסרסיה
0 3 7 1 ) >1
נד, עומדת בפני ניתוח גניקולוגי קשד.
בשווייץ, מיהר לווין לעזוב את עסקיו
ונסע להיות לייד מיטת גרושתו. ד,ם שבו
לארץ ביחד ושרונה חזרה להתגורר עימו.
חייהם המשותפים התנהלו על מי־מנו־חות,
אך הם החליטו שלא להינשא מחדש.
מדי פעם בפעם היו משברים, כמו לכל
זוג החי חיים משותפים, אבל שרונה, ש בינתיים
גם למדה לבשל והפכה אחת
הטבחיות הטובות בחוג הנוצץ של תל-
אביב, כיהנה כעקרת־בית לכל דבר בווי לה
שבכפר־שמריהו, עד לרומן הלפני
אחרון שלה.
לפני חודשים אחדים פגשה שרונה ב דייל
אל־על, זאב דושניק. היה זה רומן
שהזכיר את תחילת הרומנים הגדולים
שלה. אולם הפעם היתד, כבר שרונה מבו גרת
יותר ובעלת ניסיון עשיר יותר. היא
לא מיהרה לעזוב את לווין, המשיכה להת גורר
בבית, כדי לבחון את רגשותיה כלפי
הדייל, וניהלה איתו רומן סוער, תוך

בחיים, ואפילו יותר יפות משרונה. זד,
בגלל הראש שלה. בשיחה שהיתר, שם
היא הקסימה ממש. פיתאום ראיתי בחורה
שיש לה שכל ורגישות, וזה שהיא גם
יפה, זה לא מקלקל את העניין.״ העיתו נאית
הידידה הסבירה לגילעדי את המצב :
״זה שהיא עם הבעל שלה, ל שעבו /זו
בעייה שאפשר להתגבר עליה, אבל זה
שהיא מנהלת עכשיו רומן סוער עם דייל
באל־על, על כך, אפילו אתה לא תוכל
להתגבר.״
דף חדש
לכס החל מחזר במרץ, כשהוא מתמד
י דד עם שניים ותיקים ממנו. מדי פעם,
כאשר לווין היה עסוק ודושניק בחוץ־
לארץ היו הוא ושרונה נפגשים. לידידים
סיפר אז מי שאחראי על הצלחת מיבצע

שרונה מארש
נישואין וגירושין

אלכם גילעדי ושרונה מארש
אהבה, ציור ובישול
שמירח המיסגרת המשותפת עם שמעון
לווין.
לשרונה, ללווין ולזאב דושניק היה
ברור שזה רק עניין של זמן, ששוב היא
תארוז את מטלטליה, ותעבור אל דושניק.
אולם רק דבר אחד לא הכניסו השלושה
לשיקולים שלהם — את אלכם גילעדי.
בפסח שעבר הוזמן גילעדי לבית עיתו נאית,
ידידה שלו. בין האורחים היו גם
שרונה ושמעון לווין .״נדלקתי,״ הודה אחר-
כך אלכם .״נדלקתי כפי שלא נדלקתי כבר
הרבה שנים. זה לא היה רק על היופי
שלה. כבר היו לי הרבה בחורות יפות

סאדאת, האירוויזיון והאולימפיאדות בטל וויזיה
הישראלית :״זה יהיה המיבצע הכי
גדול שלי בחיים והכי קשה, אבל אני
אצליח בו.״
לפני שבועיים ירד אלכם גילעדי לאי לת
לכמה ימי חופש. אילת היתד, עמוסה
באותה עת במיבחר חתיכות הארץ. מלבד
נופשות לבושות ביקינים קצרצרים הת ארחו
במלון שבו התגורר אלכם גם כל
מועמדות תחרות מלכת־היופי, שבאו לב חור
את מלכת־היופי של חוף האלמוג.
אלכם בילד, ונהנה כפי שהוא מודה
״כמו שלא ביליתי כבר הרבה זמן.״ מל־

כות היופי שמחו להסתופף בחברתו של
השדרן המפורסם. הזמרת היווניה אלפי־דה,
שעימה קשר אלכם קשרי ידידות עוד
מתקופת האירוויזיון, ליוותה אותו בכל
אשר הלך.
באותה עת נפשו באילת גם שרונה
מארש וזאב דושניק. אילת היא עיר
קטנה, ומחוצה לה שוכן הכפר של רפי
נלסון, שאליו מגיע כל מי שמכבד את
עצמו, ושם נפגשו אלכם ושרונה. שני הזו גות,
שרונה וזאב, ואלכס עם חתיכה
אחרת בכל חצי שעה, בילו בנעימים. הם
יצאו לשייט, טיילו ורקדו, כשכל הזמן
החלוקה ברורה: שרונה עם דושניק ואלכס
עם ידידות שונות.
ביום האחרון לשהותם באילת מיהר
דושניק לחזור לתל־אביב. למחרת הוא
היה אמור לטוס במיסגרת עבודתו לחדל.
הכל ציפו למיתקפה חזיתית של אלכם.
אולם הוא אפילו לא התקרב לשרונה .״היה
לי זמן. ידעתי שכולם, כולל שרונד, מצ פים
להסתערות, אבל אני החלטתי לעשות
את זד, מתוכנן ובטוח.״
כעבור יומיים נגמר לכולם הנופש באי לת.
אלכם חזר לירושלים ושרונה לתל-

אביב. אז הגיע הזמן להפעיל את השלב
הסופי של התוכנית. אלכם הרים את ה טלפון.
היתר, זו אחת השיחות הארוכות
בחייו ובסופה הודיע לשרונה :״תארזי
את הכל, אני שולח משאית שתביא אותך
עם הדברים אלי לירושלים.״
משאית אומנם לא הגיעה אל שרונה,
אולם אלכם עצמו היה אצלה כעבור 40
דקות. שרונה היתה מוכנה והשניים הפליגו
לירושלים, לביתה החדש של שרונה.
עתה מסתובבים שניהם כזוג שהמציא
את האהבה. אלכם לקח את שרונה לבניין
הטלוויזיה, שאותו הכירה כגברת פרי,
והציג אותה בפני ידידיו. הם החליטו
להינשא במהירות, כדי ״להרוויח את ה זמן
שלא הכרנו,״ לעבור לדירה מרווחת
יותר, ולרכוש רהיטים חדשים.
שרונה החליטה לפתוח דף חדש בחייה.
לא עוד זוהר, מסיבות ודיסקוטקים. היא
עומדת להקים לאלכס את הבית הכי יפה
שיכול להיות, ולהתרכז בציור .״היא
מציירת נהדר. אני לא כל-כך מבין בציור,
אבל העבודות שלה נהדרות. היא גם מבש לת
מצויין, ובזה אני כן מבין,״ מסכם
אלכס את ההפקה האחרונה שלו.

דני נו״מן, גייסו
מישחק הגביע
עגלה בראיון
ר,.העולם הזה״
נ׳ הוא שוקו
נרשה מקבוצתו

| 17ך ! 11ךיך 1י| דני נויינזן, קשר בית״ר ירושלים,
^ י י 1מול כדורגלן העונה, אבי כהן,

במישחק הגמר על גביע־המדינה. אבי, הנחשב לבכיר שחקני

הכדורגל בארץ, עומד לעזוב את קבוצתו, מכבי תל־אביב, ולהצ־
,טרף לקבוצת כדורגל מליברפול, גם אורי מלמיליאן, חברו
לקבוצה של דני נויימן, עומד לעזוב את בית״ר ירושלים.

!ך* ני נויימן, דני נויימן — אין כמוך
* בעולם ! דני נויימן, דני נויימן —
אוהבים אותך כולם !״
20 אלף איש ניצבו באיצטדיון הכדורגל
ברמת־גן, רקעו ברגליהם, מחאדכפיים ושרו
לפי הפיזמון של שיר הילדים הפופולארי
ברבאבא. היה זה שיר הודייה לקפטן
בית״ר־ירושלים, דני נויימן, האיש שהב קיע
את השער הראשון במישחק הגורלי
על גביע־המדינה ; האיש שהפך לאגדה
ולאליל ההמונים.
אחר כך, כשהגיעה המונית שבה נסע
לירושלים, רדפו אחריה האוהדים ההיס טריים,
חסמו את דרכה מלפנים, מהצדדים
ומאחור. דני נשלף החוצה.
״דני נויימן, דני נויימן, אין כמוך בעו לם!״
שאגו האוהדים ונשאו אותו על
כפיים. כשהגיעה ההילולה לכיכר־ציון, סיפ רו
לדני נויימן שגביע־המדינה נחטף מידיו
של מנהל הקבוצה, רובי ריבלין, ונשבר
מרוב אהבה. לרגע נחרד, אולי קצת כעס,
אחר כך שטף חיוך את פניו. הוא הבין
כי אהבתם של אוהדי בית״ר ירושלים
״לא רק קורעת לבבות, היא גם קורעת
גביעים.״
כמה ימים אחרי הנצחון הגדול, בבית
הוריו, שבשכונת רחביה היוקרתית, קיבל
אותי דני נויימן לראיון. נפגשנו בחדר
הקבלה של אביו, אחד המנתחים הפלסטיים
הידועים בארץ, הפרופסור צבי נויימן, ש נפטר
לפני כשנתיים מהתקף־לב. בחדר
עשרות דיפלומות, מדליות, תעודות ותמו נות.
גם של האב, שהיה חבר מרכז חירות,
רופא נודע ובית״ריסט שדוף, וגם של דני
בן ה־.24
הוא קטן, רזה, קצוץ שיער וכחול עי ניים.
מלא בהכרת ערך עצמו, ומתרגש
עדיין מההערצה המורעפת עליו מכל עבר.

לי את היד וביקש שאמסור דרישת שלום
לאמא שלי. אני מעריץ את עייזר, אני
רואה בו יורש טבעי של בגין, אגי מכיר
אותו מאז שהייתי ילד. ההורים של ראומה,
עורך־דין שוורץ, גרים פה, ברחוב רשב״א.
כל פעם שהווייצמנים היו באים לבקר את
ההורים שלהם הם היו באים לביקור גם
אצלנו.

איזה השפעה היתה לפרופסור
נויימן, מי שעיצב את אפיהן ופניהן
של הרכה נשים מפורסמות
כארץ, על חייו של בגוץ איזה
השפעה היתה לאיש, שחיילים
רכים חייבים לו את חייהם ואת
המראה ההדש שלהם, על דני
נויימן ץ
בתור בן־אדם אני לא צריך לספר על
אבא שלי, בן־אדם כזה לא פוגשים כל
יום ואני חושב שכל אהד יודע את זה.
//אני

גן־ אד ם״
ף* תור אבא אני חייב לו כימעט הכל.
יי אני חושב שהרבה בזכותו הגעתי למה
שהגעתי היום. הוא היה לוקח אותי כל
שבת למישחק, בין אם היה מתקיים בירו שלים
ובין אם היה מחוץ לעיר. הוא החדיר
בי את האהבה לכדורגל.

האם ראה הפרופסור נויימן,
שבתו הבכורה, טלי, היא מוסמכת
האוניברסיטה לשפות, נשואה לאמיר
דווידסון, המנהל האדמיניסטרטיבי
של ״מעריב״ ,ושבנו האמצעי,
רמי, הוא רופא, את עתידו
שד כן־הזקונים •טלו כבדורגל?

איך התגלגל ילד ממישפחה־טו־כה,
כגו של פרופסור, ילד של רחוב
אלפסי פינת שדרות כן-מיימון, תלמיד
הגימנסיה רחביה, לקבוצת
הכדורגל כית״ר ירושלים, הידועה
כקכוצתם של בגי שכונות המצוקה
והעוני ץ
״אבא שלי לקח אותי לבית״ר. אני משחק
כדורגל מגיל .6פה, ברחוב בן־מיימון,
התחילה הקאריירה שלי. הייתי משחק עם
אחי, רמי, ועם יו״ר האגודה דהיום, רובי
ריבלין. הם היו קצת גדולים עלי, אבל

קלטו כבד אז שיש. לי כישורים. הייתי
משחק מהצהריים ועד רדת החשיכה, עד
שגם הכוכבים לא היו מצליחים להאיר
את הרחוב. אחר כך, בגיל , 14 אבא שלי
הכנים אותי לנוער של בית״ר ובגיל 16
התחלתי לשחק עם בית״ר בליגה הלאו מית.
הייתי
תלמיד גימנסיה רחביה והייתי
הולך לאימונים. החבר׳ה בגימנסיה היו
גאים בי, גם אבא שלי היה גאה בי. הוא
היה אוהד שרוף של הקבוצה, נשיא כבוד
של המועדון, ותרם לבית״ר הרבה מאד
כספים. הוא היה איש תנועת־החירות, הבר
המרכז, ודרכו הכרתי הרבה מאד אנשים,
שיושבים היום על תקן של מנהיגי המדי נה.
האנשים האלה היו נכנסים ויוצאים
אצלנו בבית.
כששיחקנו ברמת־גן, על גביע־המדינה
ירד עזר וייצמן מהיציע במיוחד כדי ללחוץ

על כתפי מעריצים

״דני נויימן, אין כמוך בעולם ! דני נזיימן, אוהבים
1אותך כולם שרו המעריצים לדני נויימן,
שהבקיע את אחד השערים במישחק. דני טוען, כי היה זה הרגע המאושר בחייו.

הוא לא התנגד לזה שאהיה כדורגלן מק צועי.
היא אפילו עודד אותי. ברור שבסופו
של דבר רצה שאהיה אקדמאי, כמו אחי
ואחותי, אך בראש וראשונה היא אמר לי
שהוא רוצה שאהיה בן־אדם. אני חושב
שבזה לפחות הוא השיג את מטרתו. אני
בן־אדם.
גמרתי את הגימנסיה ואני מתפרנס מ כדורגל.
כרגע לא בא לי ללמוד, אולי
בשנה הבאה אלמד מישפטים, אני לא
יודע. כרגע זה ממש לא בראש שלי. ה כדורגל
מפרנס אותי לא רע, ויש לי טור
קבוע בעיתון ערב, שגם בצדו יש הב־

נסה. אני חושב שיש לי כישורים של
עיתונאי, ונדמה לי שאני יודע מה הקהל
רוצה לקרוא. בכלל, בארץ אין כימעט
עיתונאי־ספורט מקצועיים, אפשר למנות
אותם על אצבעות יד אחת. ברגע שעיתונאי
הופך עסקן, ומתחיל לעסוק בהעברת שח קנים
מקבוצה לקבוצה, ומרוויח מהצד כמה
לירות. על חשבון זה, הוא גמר בשבילי
להיות עיתונאי. אני לא רוצה להיכנס
לרכילות ולהגיד שמות, אבל קיימים דברים
כאלה.

ואיך משתלב בן רחביה כקבוצת
כית׳׳ר?

אני לא מסכים שאומרים על בית״ר שזו
קבוצה של צ׳חצ׳הים. אמנם ביסודה הוקמה
הקבוצה מחברה, שהיו פעם בני שכונות-
המצוקה, אבל הם לא צ׳חצ׳חים. נכון, הרקע
שונה, יש בינינו מרוקאיים וכורדים ואש כנזים.
אבל אצלנו בבית, כמה שאנהנו
נחשבים אינטליגנטים ואשכנזים, אף פעם
לא עשו עניין מזה. אצלנו בבית כל עם
ישראל היה תמיד שווה, לא היו אפליות.
החינוד היה מושרש בי היטב. חוץ מזה
למדתי על בשרי דבר אחד היטב. באנגליה
התנהג כאנגקי, ברומא כרומאי ובבית״ר
כבית״רי.

;/אני
לא סנוב״
^ גי ש רו ך על הקבוצה, אוהב אותה.
י אני אעשה הכל למען הצלחתה. צריך
להבין, אנחנו בקבוצה בגילאים שונים.
יש אצלנו חבר׳ה מגיל 18 עד ,32 כך
שקשה לי להיות חבר עם כל אחד. יש
בינינו בעלי מישפחות, שיש להם עניין
שונה משלי, למרות זאת החבר׳ה מזמינים
האחד את השני לשמחות ולארוחות.
תביני. אני יכול לשבת עם העבריין הכי
גדול ולתת לו את הכבוד. כמו שהוא נותן
לי, ואני יכול לשבת עשר דקות אחרי זה
עם חבר של אבא שלי, שהוא פרופסור
מאד חשוב. אני לא סנוב. אם הבן־אדם
שיש לי עניין איתו הוא בחור טוב, ואיי
בחור טוב, אז אנחנו מסתדרים. וככה זה
בבית״ר — אני אוהב את כל השחקנים
בבית״ר ירושלים, הם כמו אחים שלי. הם
אוהבים אותי, זה הדדי. אנחנו מישפחה, אני
מכיר את הוריהם, את האחים שלהם ואת
הילדים שלהם. לי זה לא משנה אם הם
אשכנזים, ספרדים או מרוקאים, או אם הם
באו מקטמון, משכונת הכורדים או מרחביה,
העיקר שיהיו בני־אדם.

מתי בעצם דרך כוככך, דני
נויימן?

לפני ארבע שנים ומאז אני כוכב. זה
התחילי כשנחום סטלמך, שאימן אז את
הקבוצה, החליט לשלב אותי ואת אורי
מלמיליאן כחוליית־קישור. זו היתה השנה
הראשונה של אורי בקבוצה וחוליית־הקי־שור
שלנו שינתה את כל מישחקה של
בית״ר מהקצה אל הקצה, משום שאם עד
אז היה בנוי המישחק אך ורק על רוח־לחימה,
הרי •שמאותה התקופה שבה שודכנו,
אורי ואני, הפך המישחק להיות מבריק,
שובה עין ותכליתי. באותה שנה הרגשתי
את הכימיה פועלת ביני לבין אורי, והשיא
בא לידי ביטוי ב־ ,1976 כשזכינו בגביע-
המדינה בכדורגל. הצגנו כדורגל מרשים.
כל הקבוצה בכלל ואורי ואני בפרט.

מה ההבדל בין דני נויימן לאורי
מדמיליאן?
ההבדל ביני לבין אורי הוא שסיגנון

הגביע הוא שרי

דני נויימן, במדי קפטן
בית״ר ירושלים, נושק לגביע־המדינה.
היה זה רגע היסטורי עבודה הוא טוען כי הותקף

על־ידי עיתונאים, שטענו שהוא שחצן כשאמר שקבוצת בית״ר
ירושלים תזכה בגביע־המדינה. הגביע מהווה את האישור הטוב
ביותר לדבריו. הגביע, שנשבר על־ידי האוהדים המאושרים תוקן.

מישחקו יותר מבריק משלי. אורי יכול
לעמוד 90 דקות על המיגרש ולא לעשות
כלום, וב־ 10 דקות להכריע מישחק. אני,
לעומתו, צריך לעבוד 90 דקות על מנת
להכריע מישחק. אורי נולד עם כישרון
עצום. יש לו בעיטה שאין לאף שחקן
בארץ. עלי אומרים שאני ערמומי, שחקן
שרואה מישחק בצורה מעולה, בעל שליטה
מצויינת בכדור וכושר מנהיגות.

קצת שחצנות, לא?

אמרתי דק שאומרים עלי. אם את לא
לא מאמינה, תקראי עיתונים.

דמה בגיד 4צ אתה עדיין גר
כבית הוריך? מדוע אין לך דירה
משלך?

״הס חולים, ממש חולים,״ אומר דני נויימן על
11 10 אלפי מעריציו, שחטפו אותו מהמכונית שהסיעה
1 1 8 * 11111 11 #1111 1
אותו מתל־אביב לירושלים ונשאו אותו על כתפיהם לאורך רחוב יפו, לכיכר־ציון.

י זהו בית טוב. טוב לי בבית. אנחנו הת־גאנו
תמיד באבא שלנו, ודעי לך, שבניגוד
למקובל, מנתח פלסטי לא עוסק רק בשיפוץ
אפים. אני זוכר שאחרי מילחמת ששת־הימים
הגיעו אלינו מאות חיילים עם
פרחים ומתנות. אבא שלי הציל אותם. הוא
נפטר בגיל 59 מהתקף־לב. הוא היה צעיר.
בהלווייה שלו השתתפו המון חיילים, שהוא
הציל להם את הצורה.
אני הייתי גמור! הייתי קשור אליו
באופן חזק ביותר, והיתה לי שנה קשה.
אחרי זה אמרתי לעצמי שאני חייב לחיות

את החיים שלי, אבל אני לא יכול לשכוח
את זה שהוא כבר לא בחיים. לא אשכח
לעולם. בכל זאת אני מנסה לחיות חיים
נורמליים. אני גר בבית מכמה סיבות.
זהו בית גדול ואני לא יכול להשאיר את
אמא שלי לבד. ובאמת, טוב לי בבית, יש
לי את הפרטיות ואת הנוחיות שלי.

והכרה יש?

יש ! ועוד איך יש ! קוראים לה מיכל,
והיא בת . 18 היא מסיימת השנה שמינית
בגימנסיה, ואנחנו ביחד שלושה חודשים,
ואם אני נמצא איתה שלושה חודשים רצו פים
סימן שזה רציני. לפני שפגשתי את
מיכל לא הייתי מסוגל ללכת עם אותה
בחורה יותר מ־ 24 שעות. לא הייתי רציני,
לא יכולתי להתקשר לבחורה. בינינו זה
יפה, זו תקופה יפה, טוב לי איתה ולה
טוב איתי.
עד שנפגשו לא ידעה מה זה כדורגל,
ולא הכירה את העניין הזה בכלל. היא
אמנם ירושלמית, אבל המישפחה שלה לא
בעניין בית״ר. עכשיו היא לגמרי בענ יינים,
היא היתד, בגמר והיתר. מבסוטה
בשבילי. היא גאה שאני הקפטן של בית״ר
ירושלים.

ומעריצות?

אוהו, בלי סוף, אני מקבל הרבה טלפו־

צחצח׳
(המשך מעמוד )47
נים. הן באות למישחקים, אבל בשלושת
החודשים האחרונים דחיתי את כולן.
וכאן, מבלי שישאלו אותו, מספר דני
נויימן את הסיפור הבא :
עד היום לא היו לי תוכניות לצאת החו צה,
חשבתי לגמור את חיי עם בית״ר ירושלים.
אבל אחדי כל הסיפורים בעיתונים,
ששחקן זה או אחר עוזב, ושרובי ריבלין
מסיים את תפקידו, התחלתי לחשוב פע מיים.
יכול להיות שאקום ואסע מפה ל שנתיים.
אני מעריך שקבוצה כמו שהיתר,
לנו השנה לא תהיה בשנה הבאה. אורי
מלמיליאן נוסע לצרפת, שלמה יקראט
חושב לעזוב ורובי ריבלין עומד לסיים
את תפקידו. ואני, לרובי, לא רואה מחליף.
אני חושב שלבן־אדם כזה אין מחליף!
הוא כמו אבא שלי, הוא גידל אותי.
חלק מההצלחה שלי אני חייב לו. כעת אני
הולך לבדוק את המצב, אשב עם ההנהלה,
אסכם את התנאים מבחינה כספית, אדרוש
מה שאני חושב שמגיע לי.

ומה מגיע דך?

כפול ממה שאני מקבל היום, ואני לא
מתלונן על מד, שאני מקבל היום, ואני גם
לא אגיד לך כמה אני מקבל היום. אם
נגיע לעמק השווה, הן מבחינה כספית והן
מבחינת אירגון השורות לשנה הבאה,
אמשיך. אם לא, אני עוזב.

לאן ץ

קיבלתי שתי הצעות — אחת מקבוצת
הכדורגל הנודעת לוס אנג׳לס אצטקס ו
אגיד
לך משהו. למרות האינפלציה וה־פאשלות,
אני מודה שאני לא מבין בכל כלה,
אבל אני סומך על המנהיגים שלנו,
גם על ארליך, אני בטוח שיהיה בסדר.
ואני מבסוט מבגין, הוא מאה אחוז בסדר !
כל חיי התחנכתי להעריץ את האיש הזה,
והוא לא מכזיב. אני חושב שהוא מנהיג
בדם. לחשוב על יורש לבגין? עזר וייצמן
הוא היורש הטבעי. אבל מה פתאום לחפש
יורש לבגין? ברוך־השם, בינתיים הוא
מתפקד כמו שצריך.

איזה מישחק היה המישחק המרגש
ביותר בקאריירה שלך?
מישחק הסיום היה המרגש ביותר, הר גשתי
שיגעון! בתור קפטן זה היה חלום
חיי לקבל את גביע־ו־,מדינה מהנשיא. אבל
היתה לי עצבות בלב, כאב לי שאבא שלי
לא יכול לראות את זה. אמא שלי, שהיא
בת צפת וקיבלה את שמה על שם ארזי
הלבנון׳ היתד, במיגרש. זו היתה הפעם
הראשונה בחיים שלה שהיא באה למישחק
כדורגל, ואולי היא הביאה את המזל.

מי היה הכן־אדם הראשון שרצית
לראות מייד אחרי הגיצחון?
את רובי. התנשקנו והתחבקנו והוא הת חיל
לבכות. אחר כך רציתי לראות את
הנשיא ולקבל ממנו את הגביע. את ה־מישפחה
שלי ואת החברה שלי לא ראיתי,
הם נסעו ישר לירושלים ולא היתה להם
כל אפשרות להגיע אלי. הגעתי לירושלים
באחת־עשרה בלילה. האוהדים חטפו אותי
מהאוטו, הרגשתי מאושר. לקחו אותי על

האוהדים

השרופים של בית״ר ירושלים, אלפים בנזיספר, נוהגים ללוות
את הקבוצה לכל מישחקיה — הן בירושלים והן מחוץ לעיר. דני
מכיר באופן אישי את מרבית האוהדים וטוען שהם חלק מהמישפחה הגדולה של בית״ר

השניה מקב , 8 ,בלגית, שבשלב זד, אני
לא יכול למסור את שמה לפירסום.

האם הנטייה שלך ׳היא לעזוב
את הקבוצה או להישאר כה?

האמת היא, שאני לא רואה אף מחליף
בארץ לאורי מלמיליאן. אני לא חושב
שיש שחקן בארץ שיכול להחליף אותו.
מכל מקום, אם אשאר בבית״ר השחקן
שיבוא במקום אורי יצטרך להסתגל אלי
ולא אני אליו, יצטרך להתאים את סיגנון
מישחקו לסיגנוני שלי, ולא לד,יפו.
כרגע אני לא יודע שום דבר, אני ב בעיה.
מצד אחד טוב לי בירושלים, טוב
לי בבית״ר, מצד שני אני יודע שבעונה
הבאה בית״ר לא תהיה מה שהיתר, השנה,
וגם ההצעות הכספיות, שהן מעל ומעבר
למה שמשולם כאן, מאד מפתות. שלא לדבר
על זה שבלוס־אנג׳לס אצטקס משחק שחקן
הכדורגל הנערץ עלי ביותר, יוהן קרויף,
ולשחק איתו, זה לא הולך ברגל.

האם אתה חכר תגועת החירות?

כן, אבל אני לא פעיל. אני משלם מיסים,
אבל אין לי זמן להיות פעיל. אבא שלי
היה חבר המרכז וזה מושרש אצלי בדם.
כשהראו את ועידת חירות בטלוויזיה,
ביום השישי, מצאתי את עצמי שר יחד
איתם את ההימנון. אם יש פעילות מיפלג־תית
או תעמולת־בחירות ומבקשים את
עזרתי, אני בדרך כלל נענה.

אתה מרוצה מהממשלה שבחרת?

אם נסתכל מבחינה כלכלית, אני לא
מבסוט. אבל מבחינה מדינית אין לי
ספק שהליכוד עושה את הדברים הנכונים.
ומכיוון שמד, שקובע זו המדיניות, ואני
חושב שמעולם לא היתד, מבחינה מדינית
ממשלה טובה מהליכוד, אני יודע שהליכוד
יהיה בשילטון גם בבחירות הבאות. ואני

הכתפיים. הם שרו לי את ברבאבא על
דני נויימן. כל אחד רצה לנגוע בי. אחר
כך נהג מונית אחד הצליח להגניב אותי
לאוטו. נסעתי ישר הביתה והלכתי לישון.
בבוקר התאוששתי. אמא שלי לא התנהגה
אלי באופן שונה, היא התנהגה אותו ה דבר,
בלי פינוקים מיוחדים, אבל ראיתי
עליה שהיא מאושרת. כל החברים שלה
בירכו אותה והיא היתה ממש בעננים.
נסעתי למישרד של רובי, ובאו כל מיני
אנשים. היתה שימחה עצומה. תביני, אחרי
שאיבדנו את האפשרות לקחת את אליפות
המדינה בימק״א, שמנו את יד,בנו על מיש-
חק הגביע.

מהו המישחק העצוב כיותר כ•
קאריירה שדך?

ההפסד שלנו למכבי תל־אביב בימק״א,
כשהם לקחו את אליפות־המדינה. היינו
יותר טובים מהם ולא התעלינו על עצמנו.
הם שיחקו איתנו מישחק נוקשה ובהתקפה
בודדת אחת כבשו שער. הייתי בדיכאון,
שהתבטא בעצבים, באי חשק לצאת לבלות.
הותקפתי על־ידי כמה עיתונאים, שטענו
שאני שחצן, כי במהלך העונה גם כתבתי
וגם אמרתי שבית״ר תזכה באליפות. חי פשתי
דרך להוכיח שיש לי קבלות למה
שאני אומר, רציתי לצאת מהעניין בכבוד,
והנה בא המישחק ההיסטורי, בגמר גביע־המדינה,
מול מכבי תל־אביב, והבאתי את
הקבלות שלי.
אמנם לא הצגנו כדורגל גדול. מכבי היתד,
טובה יותר, אבל אנחנו שיחקנו באותה
צורת מישחק שבה הם שיחקו נגדנו ב־ימק״א,
כשהפסדנו להם את האליפות. ב נוקשות,
בהקרבה ומתוך נאמנות לסיסמת
בית״ר: למות או לכבוש את ההר!

מחוץ לפרוטוקול
(המשך מעמוד )32
שריד ושאל: מה דעתך על חבר־סיעתך,
סטף ורטהיימר, הנעדר מ־״׳לספ של ישי בות
הכנסת?

מי ברח
ף} עולם לא ביליתי בכנסת שבוע כה
משעמם, כה מתסכל וכה מבוזבז כמו
השבוע שעבר.
גרמה לכך שערוריה אחרת: קיומה של
ועידת־חרות בימי הישיבות.
בארצות־הברית ובבריטניה מקיימים ועי דות
של המיפלגות הגדולות בימי הפגרה.
חרות לא ראתה צורך בכך. היא קיימה
את ועידתד, וביקשה — כפי שמקובל ב כנסת
— שבמשך כל השבוע לא תיערכנה
הצבעות במליאה. משמע: שום עניין חשוב
לא הועלה בכנסת כלל. היו כמה ״ויכו חים
כלליים״ — שהם אוסף של בבל״ת —
וכמה הצעות שהרוב להורדתן היה מובטח.
מובן שהנשיאות לא הכירה בחשיבות
ההצעות שהגשנו בענייני גרד,ירק, חברון,
ביר־זית ועוד. תופיק טובי העלה עניינים
אלה במיסגרת הצעה רגילה לסדר־היום.
נאומו היה ענייני, והח״כים המעטים, ש נכחו
באולם, הקשיבו בשקט, וייתכן שהס כימו
עימו בסתר־ליבם. אך עזר וייצמן
הציע להסירה מסדר־היום, והידיים הורמו
אוטומטית. גם הצעת מאיר פעיל, להע ביר
את הנושא לוועדה, הורדה אוטומטית.
בעת הדיון על הצעה זו, ועל הצעה
של מאיר תלמי לדון במאורעות חברון,
היו כמה חילופי־דברים. למשל, בשעה ש משה
שמיר ביקש להסיר מסדר־היום את
הצעת תלמי:
משה שמיר נ בל היושבים בישובים
שמעבר לקו הירוק מרגישים את עצמם
מקופחים, חלקם מרומים, לא בטוחים, מר גישים
את הצורך לזעוק מעבר למסלול
הרגיל, לחפש דרכי־ביטוי שאינן בדרכי־החוק
הרגילות.
מאיר פעיל ג האם מותר לעשות
פוגרום?
משה שמיר: זה באשמתה של ה ממשלה,
ואשמתו של הציבור בישראל...
היה לי הכבוד והיתה לי הזכות להיות
באותו מקום (גן־ווירק של נאות־סיני) והצ— טערתי כשהתחילו
המכות,
אורי אבנרי :
אתה ברחת.
ובעת שעזר וייצמן הציע להסיר מסדר־היום
את הצעתו של טובי על ביר־זית:
עזר וייצמן ז ...ציבור־הסטודנטים והמרצים
בביר־זית, מהווה בשנים האחרונות
חוד־החנית בפעילות פוליטית עויינת ביהודה
ובשומרון --
אורי אבנרי ז איזו פעילות אינה
״עויינוד׳ ,כבוד השר? האס יש פעילות
פלסטינית שאינה ״עויינת״ ?
עזר וייצמן ז יש פעילות ביהודה, שומ רון
ורצועת־עזה שאינה עזיינת.
אורי אכנריז לקרוא את הקוראן?
עזר וייצמן ז יש פעילות כזאת, ותר אה
מה קרה לנכבד מעזה שעסק בפעילות
כזאת.
לאמור: פעילות שאינה ״עויינת״ היא
פעילות המשרתת את ממשלת ישראל.

תענוגות קטנים
ף* בל זאת היו לי שעתיים של תענוג
יי אינטלקטואלי — אך, כמובן, מחוץ
לאולם המליאה. אירחתי קבוצה של קוויי-
קרים אמריקאיים, ביניהם כמה פרופסורים
חשובים. הם ביקשו להתראות עם ח״כים
מסיעות שונות, והבאתי להם את אבא
אבן, זלמן שובל, מיכה חריש ותופיק
טובי. במקום התפתח סימפוסיון מאולתר,
שעלה בחרבה על חרמה הממוצעת באולם
המליאה. בייחוד הבריק אבן. דיברנו על
האוטונומיה, על השלום, על מדינה פלס טינית,
על יהודי אמריקהי.
הצרה היא שעל נושאים אלה מקיימת
הכנסת דיונים רק לעיתים רחוקות. וכאשר
יש דיון — הרמה שלו רדודה, משתתפים
בו הרבה עסקנים המגבבים מליצות נבו בות
מן המאמרים הראשיים של עיתוני-
הערב, הכל מדברים במונולוגים, ואיש
אינו אומר דבר שאינו תואם את קו המיפ־לגה
ו/או הנחשב כפופולרי באותו רגע.
בשיחה עם הקוויקרים נקטו כל זד
ח״כים עמדות הרבה יותר סבירות מכפי
ששמעתי מפיהם במליאת־הכנסת.
בסוף הפגישה, כאשר נפרדתי מאורחי,
שאל אותי אחד מהם, בסקרנות אמיתית:
״הם באמת מתכוונים למה שהם אומרים?״

אורי אכנרי !

0 1פילגש בגיבעה
(המשך מעמוד )41
סגן־המושל והודיע שהם מפירים חוק צבאי,
מאחר והמקום הוכרז כשטח צבאי. הצעירים
הרדומים הודיעו לו שהוויכוח אינו
עם הצבא, אלא עם הממשלה.
אחרי שעתיים הגיע מושל הגדה המע רבית,
בנימין (״פואד״) בן־אליעזר. הצעי רים
שוחחו איתו, ואחרי כמה דקות הס תבר
להם שכמה מאות חיילים מקיפים
אותם .״עשו לנו תרגיל הונאה,״ אמר צלי
רשף, שהפיקוד עבר לידיו. אך הדיון נמ שך
ואחריו הוסכם שהמפגינים יעזבו את
המחסום ויירדו למטה, למרגלות הגיבעה.
פואד הבטיח לשוחח עם שר־הביטחון.
בינתיים הובהלו למקום חברי־כנסת, שנת בקשו
קודם לכן שלא לבוא. מאיר פעיל
ויוסי שריד הספיקו להגיע בלילה. אבנרי
קיבל את הידיעה רק בבוקר והגיע לפני־הצהריים.

8.30 בבוקר נחת מסוקו של עזר וייצ־מן.
הוא ישב עם המפגינים, הסביר ש ההתנחלות
הוכרה על־ידי הממשלה ואין
מה לשנות. לבסוף הבטיח שינסה להעלות
את הפרשה לדיון נוסף, ואילו המפגינים
הבטיחו להסתלק לפנות ערב, כדי לאפשר
את המשך עבודות הסלילה. עזר עלה
להתנחלות, וכאן חיכתה לו הפתעה: מכרתו
משכבר הימים, מזל כהן, היורקת־ מגו־הירק
(העולם הזה ,)2178 קיבלה את פניו
בקללה, והגישה לו קפה ממולח. מזל
כהן נחשבת, יחד עם חברותיה, ככוחות־החלוץ
של הגוש. היא נראית בכל מקום,
ובדרך־כלל הופכת כוכב צילומי מיוחד־במינו.

שעות הבוקר התחילה שביתת ה
המיסחר בשכם, כהפגנה נגד התנחלות
אלון־מורה. החנויות והמישרדים לא נפתחו.
המקום דמה לעיר־רפאים. ראש־העירייה
עצמו עבר מבית לבית, כדי לוודא כי הח לטת
המוסדות תקויים.
כעבור כמה שעות, בצהריים, הובאו ל מקום
כוחות־צבא גדולים, והחיילים קיבלו
הוראות לשבור את מנעולי החנויות. טנדר
צבאי עמוס במנעולים שבורים הוסע כאז הרה
לאורך המרכז המיסחרי. שלושה
אנשים, שעסקו בחלוקת מים, נעצרו. איש
לא ידע מדוע.
ראש־העיר, בסאם שכעה :״אחד מקצי ני
המימשל הודיע לנו במוצאי־שבת שאם
נקיים את השביתה, אז יהיה רע. למה
בדיוק הוא התכוון, נראה בקרוב.״
ב־ 4.30 אחרי הצהריים התחילה העצרת
של שלום עכשיו. למקום הגיעו כ־סססן
אוהדים, ועימם שיבעה מבין 21 חברי-
הכנסת שחתמו על עצומת־מחאה נגד ה התנחלות
על הגיבעה. השישה: יוסי
שריד ממיפלגת העבודה; נפתלי פדר מ־מפ״ם
; מרדכי וירשובסקי, שמואל טולי־דאנו,
זידאן עטשי מש״י; אורי אבנרי
ומאיר פעיל משל״י.
עומרי פדן מנה את ״עשרת פשעי
ממשלת ישראל ושליחיהם, אנשי גוש־אמונים.״
שריד :״לא רק שלא תורם יד
על חייל, אלא אף חייל אחד גם לא יצטרך
לאמץ שריר כדי לפנות מפגין. האם לעולם
נוכל להבליג ולהתאפק?״ מחיאות־כפיים
סוערות .״האם לא נבוא למסקנה אחרת?
ואם נבוא, זה יהיה יום מר! הממשלה
הזאת מבינה רק שפה אחת — איומים
וסחיטה.״
מאיר פעיל :״מחנה צה״ל לא זקוק ל־עלובי־הנפש
האלה מגוש־אמונים, שיגנו
עליו. אלה פראי־אדם מבחינה פוליטית,
ולא רק אישית. שמים אותם פה להיות
גורם מחכך ומתסיס.״
הסופר יורם קניוק :״בניגוד למאיר
פעיל, אינני חושב שבאנו למחות נגד
הממשלה.״ הפסקה, דממה בקהל .״למה
הוא מתכוון?״ לוחש מישהו בדאגה. יורם
המשיך, בחיוך :״אני פשוט לא מכיר
בממשלה הזאת ! אנשים שגימדו את אלוהים
וחיברו אותו לחפ״ק (חוליית פיקוד קיד־מית)
של הרב לווינגר!״
לטיף דורי הסביר בערבית, לערבים
מהכפרים הסמוכים, את מהות ההפגנה.
5.30 בערב. המפגינים ניקו את השטח.
״לא להשאיר ליכלוך,״ הזהיר צלי רשף.
ארזו את שקי״השינה. חיברו את מיכלית־המים
לגורר. כמה עשרות מטרים מהם
עלו הנהגים על הכלים הכבדים, בדרכם
להתנחלות שעל הגביעה.
״חכו עוד קצת, תנו להם ללכת,״ אמר אחד
הנהגים, ואנשי אלון־מורה הבטיחו :״בעוד
שלושה ימים יהיה כביש לפרבייטים !״

שרית ישי !

העולם הזה 2180

ב מ דינ ה
(המשך מעמוד )44
מישרד־החינוך מה־ 1בטספטמבר .77 על פי
מדיניות זו יעוצבו החניכים ״באופן
הטוב ביותר לייעודם כישראלים, כיהו דים,
וכבני־אדם חושבים ומרגישים.״
בשם מדיניות העיצוב החינוכי החדש,
פועלים בבתי-ספר ממלכתיים פעילי חב״ד,
המחלקים סוכריות לתלמידים תמורת
״תפילה ראשונה״ ושאר דיברי-מתיקה
תמורת ״תפילה שנייה.״
המדיניות החדשה של בן־שלמה כבר
פסלה ללימוד, סידרה שלמה של ספרים,
שכללו תיאור סיורם של ילדים במאהל
בדואי, שבו נהנו ממיטב מינהגי הכנסת-
האורחים, הכוללים שתיית קפה. הספרים
החדשים נפסלו מטעמי כשרות.
הזכרת שמו של הפרופסור יוסף בן־
שלמה, די בה כדי להרגיע את כל החרדים
לחופש המחשבה, הביטוי, הלימוד והמח קר
בעולם האקדמי, ודי בה כדי לסחוט
אנחת־רווחה מפי אנשי ועדת התיקצוב
בשומעם שוב את שמו של ׳פרופסור מי כאל
אלבק כמועמד היחידי של השר לתפ קיד
יושב־ראש הוועדה הקובעת את חלו קת
התקציב להשכלה הגבוהה. כך לפחות,
כנראה, חשב השר המר.
אך מסתבר שגם המר יכול לטעות.
המועצה להשכלה־גבוהה, ובתוכה הוועדה
לתיכנון ולתיקצוב, רגילות לנוהלים אח רים
לגמרי. הוועדה היא גוף מינהלי שאין
כדוגמתו באף מערכת אקדמית בעולם
כולו, ועל כך גאוותה. היא פועלת ביושר
שהוכח במשך השנים, דוגמה לנאורות
שמן ההכרח שתשלוט בעולם האקדמי.
זריית חול כעיניים. יגאל אלון, שר-

חשודה עטא
״האם ההורים

היהודים

מצליחים

חשודה ח׳יאט
לשמור

לקבוע ולתכנן בכל מוסד מוכר להשכלה־גבוהה.
מטרת
שינוי החוק היתד, ברורה: להג ביל
באופן מוחלט את חופש־הפעולה של
המוסדות להשכלר־גבוהה. השלב הבא גם
הוא ברור. להפוך את מרבית הישיבות
הגדולות בארץ למוסדות מוכרים להש־כלה־גבוהה,
כך שהם יהנו מתקציבים ממ לכתיים
נוספים וגדולים, על פני אלה שיש
להם כבר עתה.
לשם כך היה צריך המר למנות את ה איש
שלו כיושב־ראש ועדת התיכנון
והתיקצוב, והאיש שלו הוא הפרופסור
אלבק. עם אלבק בראש הוועדה, יוכל המר
לעשות בוועדה, שעד כה היתד, על טהרת
השיקולים האקדמיים, ככל העולה על דעתו.

השטחים
ד וזנפ ץ
הבכות נעצרות, הגתים 8וצצו או
גאטמו, המישפחות חסרות־אוגים,
וראשי־חעיריות אומרים :
״העם הפלסטיגי והעם
הישראלי סובלים״

דוקטור חמר
תרגיל הסוואה
החינוך לשעבר, כינס בזמנו את כל ראשי
האוניברסיטאות, כדי שיחוו את דעתם ב נוגע
לתפקיד המועצה, ואז הציע לפרום׳
נתן רוטנשטרייך למלאו. בשנים עברו כי-
הנו בתפקיד זה אנשים בעלי שיעור-קו־מה
כפרופסור אפרים אורבך ואריה דבורצ-
קי, שכן, למעשה, זהו התפקיד הקובע
והמנווט את ההשכלה־הגבוהה בארץ.
המר סרב בכל תוקף להיוועץ בראשי
המוסדות .״שוחחתי עם כל אחד בנפרד,״
טען. אך זאת עשה אחרי שעשה תרגיל
של זריית חול בעיניים. הוא הציע את
התפקיד, למשל, לפרופסור עוזר שילד —
כשידע בבירור ששילד יסרב. הוא פנה
לפרום׳ שמואל אקשטיין, שנתמנה לא מכ בר
כרקטור אוניברסיטת בר־אילן, מתוך
ידיעה ברורה שאף הוא יסרב. התקנון
קובע שיו״ר הוועדה מכהן בה בתפקיד
מלא וזונח כל עיסוק אחר, ולכו לא יכלו
השניים להסכים.
בשנה שעברה התקבל בכנסת תיקון ל חוק
המועצה להשכלה־גבוהה. אחרי שבעבר,
כל מוסד מוכר היה חופשי לכלכל ענייניו
האקדמיים והמינהליים במיסגרת תקצי בו
כטוב בעיניו, לקבוע בעצמו תוכניות-
מחקר, מינוי רשויות המוסד, מינוי מו רים
ומרצים ושיטות ההוראה בכל פעו לה
מדעית חינוכית, בא תיקונו של המד.
על־פי החוק החדש, רשאי שר החינוך
והתרבות, בעיקבות הצעת המועצה או
ביוזמתו ובאישור ועדת-החינוך של ה כנסת,
להתקין תקנות חדשות בדבר חופש
פעולה של מוסד מוכר. השר יוכל, באמ צעים
החדשים העומדים לרשותו, למנות,
העולם הזה 2180

שיירת המכוניות הצבאיות טיפסה אל
ראש הגיבעה. החייל, שישב לייד נהג
המכונית הראשונה, הסתכל מדי פעם במפה
הטופוגרפית שהיתר, מונחת על בירכיו.
״כל הגבעות דומות,״ אמר לחברו ,״וכל
הכפרים דומים. קשה למצוא״ .״מיסכנים,״
ענה חברו ,״אולי הם יהיו יותר שמחים

אם לא נמצא״.
חצי שעה אחר־כך ב־״ 01.30 בלילה עמדו
עם עוד עשרות חיילים מול פיתחו
של בית בכפר אל־ג׳אניה. יוסוף אחמד
עאטף עמד מעברו השני של הפתח .״אי פה
עיטאף?״ שאלו אותו בערבית .״עי-
טאף ישנה,״ ענה האיש בפחד .״תעיר
אותה,״ ביקש קצץ המימשל־הצבאי .״למה?
טוב בסדר.״ עיטאף, שהתעוררה לשמע
הקולות, התקרבה אל חיילי צה״ל, לבו שה
ביגדי־שינה ועייפה. זה עתה גמרה
להכין את השיעור שתלמד מחר את ילדי
הכיתה ותיקנה את מיבחניהם. היא לא
אמרה מילה, התלבשה, עברה לייד אביה
ועמדה בצד החיילים .״יא בינתי, יא עי-
טאף,״ בכתה אמה, עיטאף לא הסתכלה
לעברה, והחלה פוסעת כשדמעות בעיניה.
״יומיים אחר־כך,״ סיפר אחמד השכן,
״באו החיילים ועשו חיפוש בבית. לא
מצאו כלום. אחר־כך לקחו את המפתח של
בית־הספר, שהיה מתחת לכרית של עי-
טאף, ועשו חיפוש בכיתות. לא מצאו
כלום. אחרי שבוע בערך, הם באו בלי לה,
ואמרו למישפחה שתצא החוצה״.
״באחת בלילה הם באו,״ הוסיפה אמה של
עיטאף ,״אמרו לנו לצאת מהבית. שאלנו
למה, אז אמרו לנו שמפוצצים את הבית.
בכינו, אבל לא היה מה לעשות. הוצאנו
את הרהיטים החוצה ושמנו אותם על-יד
הבית, לא ידענו שזה קרוב מדי. הם שמו
שלוש פצצות בתוך הבית, הרחיקו אותנו
ופיתאום שמענו רעש חזק, אחרי רגע לא
היה בית, לא היו רהיטים, לא היה כלום,
כל החיים התפוצצו מול העיניים שלי.״
מה אשמים הילדים? עיטאף היא

הבנות

שלהן?

יודעים

חשודה סנא
לאן הן

הולכות?

הצעירים

היום לא כמו

פעם.״

החיילות בכו. ביתה של מישפחת
הבת הבכורה במישפחת עטא. אחותה
ראשיד ח׳יאט לא פוצץ, ספני שהבית
הצעירה ממנה נישאה ועברה לגור ביר שכור
ואיננו שייך להם. דלתות הבית
דן. שמונה בנות ילדה האם, עד אשר
וחלונותיו נאטמו. פיתחי הדלתות בתוך
זכתה לראות בן ואחריו עוד אחד. ילדיה
הבית נאטמו גם הם. חיילי המימשל הקי הקטנים
מתרוצצים סביבה ומבקשים מקום
מו קירות־לבנים בפתחים .״הרסו לנו את
לאכול -ולישון. היא אוחזת אותה בידיה
ומתקרבת לעבר סוכת־הבד, שהקים בעלה
הבית,״ אומר האב ,״שברו את הקירות,
יוסוף, אחרי פיצוץ הבית .״עיטאף למדה
שפכו מלט בתוך הבית. את הפורמייקה
בבית־ספר,״ היא מספרת בכאב .״אחרי כן
הרסו לגמרי. את המשקופים הרסו, לא
הצלחנו להוציא את כל הדברים מהבית
ביקשה להמשיך בתיכון. אני רציתי שהיא
והרוב נשאר בפנים. אם לא נצליח לע תתחתן.
דיברתי איתה, היא לא הסכימה
שות חורים בבית, אז הכל יירקב בפנים.
לשמוע. אחותה הקטנה התחתנה לפניה.
היתד, בושה גדולה למישפחה. עיטאף לא
הבית אולי יתמוטט. זה לא שלנו, לא
נעים להרוס למישהו אחר את הבית. לקחו
שמעה. אחרי זה היא הלכה ללמוד בסמינר
למורות ברמאללה. שכרה דירה קטנה וגרה
את אשתו ובתי לתחנת המישטרה. הש אירו
אותן כל הלילה בחוץ, היה קר ולא
שם, עם חברה שלה. לאביה אין כסף.
נתנו להן להיכנס פנימה. היו שם שתי
הוא פלח, אין לו אדמות. הוא עובד
חיילות ישראליות. הן התחילו לבכות
בשביל אחרים. היא היתד, תלמידה טובה,
כשראו את אשתי בוכה בקור. הן הלכו
אז קיבלה הנחה גדולה.
לק$ין ובכו אצלו, הכריחו אותו להכ ״כשגמרה
את בית־הספר התחילה לחיות
ניס את האשד, והילדה לתוך הבית. בסוף
פה, בכפר. לימדה בבית־ספר. יש לנו
הוא ויתר, אחר-כך שיחרר אותן.״ לאחר
ארבע כיתות. היא היתד, חוזרת הביתה
מכן התברר כי אחת החיילות היא בתו
ומתחילה לעזור לי. ילדה טובה, טיפלה
של סופר ישראלי נודע.
בילדים, ניקתה. מי יעזור לי עכשיו? היא
למחרת היום נסע האב אל עורכת־הדין,
ילדה טובה הבת שלי. אבל מי יודע? ב לאה
צמל, וביקש אותה לטעון למען בתו.
ימים האלה זה לא כמו שהיה פעם. אולי
״אני לא חושב שהיא עשתה משהו רע,״
היא נפגשה עם אנשים לא טובים? אולי
הוא אמר ,״היא בסדר. אם עשתה, אז
קילקלו אותה? אני לא יודעת. גם אבא
שלה לא יודע. היא היתה צריכה להת מגיע לה להיענש, אבל אין סיבה להרוס
בתים. הילדים שלנו הם כמו של כולם,
חתן ולא ללכת ללמוד כל-כך הרבה. יותר
אי-אפשר תמיד לשלוט בהם. הם כבר
טוב אם היה לה בעל וילדים, לא היתד,
גדולים. לא אומרים לנו מה שהם עושים.״
מתעסקת עם כל מיני אנשים. למה פו במרחק
של שני רחובות, ביתה של מיש״
צצו לנו את הבית? מה אנחנו אשמים?
פחת ג׳ורג׳ איברהים סנא. גם להם בת
אפילו אם באמת עשתה משהו, מה אנחנו
בשם נדיה, גם היא מורה, וגם היא חשו יכולנו
לעשות בשביל למנוע אח זה?
דה. ביתם נאטם.
היהודים מצליחים לשמור על הבנות שלהם?
שני העמים סובלים. אחרי פיצוץ
הם יודעים עם מי הן מסתובבות? הילדים
הבית באל־ג׳אניה ואטימת שני הבתים
כבר לא שואלים את ההורים. הם עו באל־בירה
ברמאללה, התכוונו שני ראשי-
שים מה שהם רוצים׳ .אז מה אשמים
הערים, איברהים טוויל ובארים חאלף,
הילדים האחרים? איפה נשים אותם? הם
לקיים מסיבת־עיתונאים בבית מישפחת
עוד תינוקות וכבר בלי בית.״
ראשיד חיאט. שילטונות המימשל־הצבאי
לעיטאף עדיין לא שכרו עורך־דין. ל-
מנעו את מעבר העיתונאים, מרביתם זרים,
מישפחה אין כסף .״אלוהים יהיה בעזרה,״
אל הבית. שני ראשי-הערים העבירו את
אומרים בני הכפר ,״כולנו עניים. כמה
מסיבת-העיתונאים לבית־העירייה באל־בי־שנאסוף
כסף, לא יספיק. מה נעשה?״
רה. מול מצלמות הטלוויזיה התחיל כארים
המזל לא הניע. עיטאף נעצרה על-
חאלף לומר את דברו, בגנות הפיגועים
ידי כוחות הביטחון בחשד לפעילות חב בבניינים,
נגד תוכנית האוטונומיה ונגד
לנית. הטענה, כי היא ועוד שתיים מחב הסכמי
השלום בין ישראל ומצריים. הוא
גם הן מורות בכפרים ערביים,
רותיה,
החל מדבר על עובדת קיומו של העם
על-ידי מורה מרמאללה, ג׳מאל הודרכו הפלסטיני, ועל רצונו במדינה פלסטינית.
אחמד חסיין בן ,22 במטרה לביצוע פי לפתע
נכנס קצין המימשל וביקש, מול
גועים בריכוזים יהודיים.
המצלמות, להפסיק את מסיבת־ד,עיתונאים.
ג׳מאל היה מורה באחד הכפרים ולמד
המצלמות המשיכו לצלם. השניים לא הפ פיסיקה
באוניברסיטת ביר־זית.
סיקו, אך האיצו את קצב דיבורם. לבסוף
שתי סימטות אחרי ביתו של ג׳מאל
נאלץ ראש עיריית רמאללה לעזוב את
גרה מישפחת ראשיד ח׳יאט. אחמד, ראש-
הבניין. איברהים טוויל המשיך, ושוב, מול
המישפחה, הוא סוחר, בעל חנות בשוק
המצלמות, הופסק על-ידי קציני המימשל.
של אל־בירה. לאחמד ולאשתו אחד־עשר
״דיברתי אל אומות העולם,״ הוא אומר,
בנים ובנות. רזי, הבכור, חי בסעודיה,
״הסברתי את עמדתנו. הסברתי שבגין טוב
שניים אחרים חיים בכוויית. בתו השבי בשביל
ישראל וסאדאת רע בשביל הער עית,
נאדיה, יושבת היום בתא-המעצר ב־בים.
הסברתי והוכחתי שבגין דיבר ב-
הרוסים בירושלים .״היא בחורה מיגרש קאמפ-דייוויד על כל נושא השלום ואילו
טובה,״ אומר אביה ,״שקטה, חברותית,
אנוור אל-סאדאת דיבר רק על הכסף, מה
אף פעם לא יצאה מהבית אחרי הלימודים.
שמצריים תקבל מההסכם. אנחנו לא מקב היא
היתד, יושבת כל ערב עם אחיה ואח לים
את הסכם־השלום. העם הפלסטיני
יותיה• קוראת, מדברת. לא היו לה חב והעם
הישראלי סובלים. בישראל החיים
רים׳ רק חברות. אף פעם לא הסתובבה עם
לא טובים, מפחדים מפעולות של אש״ף.
בנים. רצינו שהיא תתחתן, אבל המזל
דואגים כל הזמן. גם אנחנו חיים לא טוב.
עוד לא הגיע אליה. עכשיו מי יודע מה
פוחדים מתי יבואו החיילים, מתי יפוצצו
יהיה.״
לנו את הבתים. שני העמים חיים רע.

כ ^^ 1<1י׳ץ ן_1

^וי _5

אומנות צה״ ר טוענות נגד
מישוד הביטחון וההורים השכולים

אולם משום מה החליט מישרד־הבי־

טחון, כי אלמנות המילואים לא תקבלנה
תשלומים מביטוח־לאומי, למרות שכל אנ שי
המילואים שילמו בוודאי דמי ביטוח־
^סד־ג ^יו ^ ים0 ).זר׳^_׳

לאומי. הסיבה לכך היא, שלא יתכן שהמ דינה
תשלם פעמיים משכורת לאותה אל מנה.
מדוע, אם כן, מקבלת אלמנת איש
צבא-קבע פעמיים משכורת? מדוע מונ ^<ללד
6*1י יו

עים דמי ביטוח־לאומי מאלמנות מילואים
ומאשרים דמי קרן־גימלאות צה״לית, בנו סף
למשכורת מישרד־הביטחון, לאלמנות

1י^ג׳ .
צבא-הקבע.
אותן האלמנות, שבעליהן לא היו מבו טחים
בשום ביטוח, להוציא ביטוח-לאד

מי, נמנות על השכבות המקופחות בדרך
כלל באוכלוסיה. מדוע מפלים אותן לרעה
גם במות בעליהן, באותה המילחמה שבה
מת איש צבא־הקבע? אפלייה זו מוזרה
ביותר. שלא להזכיר את העובדה כי הני מוק
של מישרד־ד,ביטחון טוב רק נגד אל מנות
המצוקה, שאין להן כוח להתארגן.
שכן כאשר פורש אלוף מצה״ל וממשיך
לעבוד במישרה ממלכתית ופורש ממנה
לפנסיה, הוא מקבל גימלאות גם ממדי-
נת־ישראל וגם מצה״ל. איש לא אומר לו
שלא ייתכן לשלם פעמיים פנסיה מכספי
המדינה. נראה כי טוראי מת במילואים
שווה פחות מקצין מת בקבע, וודאי פחות
מקצין חי בפנסיה.
זו אינה האפלייה היחידה בין אלמנות-
מילואים לאלמנות צבא־הקבע. אלמנת איש
צבא־הקבע מקבלת גם מענק חד־פעמי של
מיכתב ההתנצלות שכתבה מיכל לאיריס, שתיהן בנות ,9אחרי 100 אלף לירות מצה״ל, שאין אלמנת-
שנודע למורה כי מיכל קראה לעבר אירים, כי טוב שאבא שלה
מילואים מקבלת. אלמנת איש צבא־קבע
מת ושהם גונבים את מישרד־הביטחון. את שאמרה לאיריס שמעה מיכל במקום כלשהו.זכאית, היא וילדיה, לטיפול שיניים חינם

התנצרות

׳ך* וריס קשקש סיימה את קניותיה ב !
שק״ם, ניגשה אל הקופה לשלם. כאשר
אמרה לקופאית כי מגיעות לה הנחות, בגין
היותה אלמנת־מילחמה, שאלה אותה הקו פאית
איזה סוג אלמנת־מילחמד, היא. דו דים
נדהמה, השיבה מייד :״סוג גימ״ל !״
רק אחרי דין ודברים עם הקופאית הת ברר
לה, כי השק״ם נותן הסדרי הנחות
שונים לסוגי אלמנות שונים. אם הבעל
ההרוג היה איש צבא־הקבע, נהנית אל מנתו
מהנחות רבות יותר מאשר ההנחות
הניתנות לאלמנת הרוג שהיה רק במי לואים.
מכונת־הכביסה
בביתה של פנינה כהן,
אלמנת מילחמת יום־ד,כיפורים, הפסיקה
לעבוד. הטכנאי קבע, כי המכונה גמורה
וכי יש לקנות חדשה. הדבר לא הדאיג
את פנינה, שכן בידה היה חוזר של אירגון
יד לבנים. המטפל במישפחות הנופלים, ובו
רשימת פריטים הניתנים לרכישה על-ידי
מישפחות שכולות, ללא מסי-קנייה ומע״מ.
ברשימה זו כלולה גם מכונת כביסה.
אולם כשניגשה פנינה לקנות את המכו נה,
התברר לה כי הסדר זה, המוצג בפיר-
סומים בעיתונות ובחוזרי מרכז יד לבנים
כהסדר למישפחות שכולות, נועד רק ל הורים
שכולים. אלמנות־מילחמה אינן
זכאיות לכל הנחה או פטור על רכישות
המוצרים. פנינה גילתה, כי כאשר נהרג
חייל והוא נשוי, ניתנות, משום מה, הנ חות
והקלות להוריו, אך לא לאשתו
ולילדיו.

״גונבים א ת
מי שרד-הגיטחון״
יך* מו דודים וכמו פנינה, כך גם אלפי
~ אלמנות־מילחמד, אחרות. בשנים האח רונות
הן חשות כי משהו לא כשורה
ביחס אליהן, אולם הדעה הכללית הרווחת
בציבור, כי אלמנת־מילחמה מסודרת לכל
החיים ומישרד־ד,ביטחון דואג לכל, מנעה
אותן מפעולה.
אופיינית לדעה זו התקרית בין אי

ריס אסתר בת ה־ ,9הלומדת בכיתה ג׳
בבית־ספר יסודי, לבין־ חברתה לכיתה,
מיכל. לאחר ריב בין השתיים הטיחה מיכל
באסתר :״טוב שאבא שלך מת, ואתם
גונבים את מישרד־הביטחון.״ בהתערבות
המורה כתבה מיכל מיכתב־התנצלות, אולם
את שאמרה שמעה במקום כלשהו.
מאז מילחמת יום־ד,כיפורים מקבלות אל-
מנות־מילחמה משכורות לפי דרגה ט״ז
ממשלתית. אלמנה ושני ילדים מקבלת
כיום כעשרת אלפים לירות נטו, מזה שליש
עבור עצמה ושליש עבור כל ילד. המש כורת
משולמת על-ידי מישרד־הביטחון,
המנכה ממנה דמי־ביטוח רפואי (קופת־חולים)
.כן כוללת המשכורת מענק שנתי
קבוע עבור הוצאות חינוך בסך 450 לי רות
לילד.
אם נבחון את תלוש המשכורת של פני נה
כהן, הרי קיבלה בחודש אפריל 10.9
אלף לירות נטו (לפנינה שני ילדים) .מש כורתה,
למעשה, נמוכה יותר, שכן היא,
ככל יתר אלמנות־המילחמה, מקבלת כחלק
משכרה גילום של הטבות שונות שניתנו
בעבר. פנינה מקבלת 2,152 לירות מתוך
ה־ 9.9אלף נטו דמי־גילום.
מה פירוש דמי־גילום? עד לפני ארבע
שנים נהנו אלמנות־המילחמה מהטבות שו נות
והנחות שונות, כגון רכישת מוצרי
חשמל ללא מסים, מדי כמה שנים, ועוד.
לפני ארבע שנים החליט מישרד־ד,ביטחון,
יחד עם ראשי מרכז יד לבנים, לבטל את
כל ההנחות, ולתת במקומן דמי־גילום אלה.
ללא דמי־גילום היה שכרה של אלמנה
ושני ילדים׳ כיום רק 7.75 אלף לירות
לחודש — סכום שערורייתי לכל הדעות.
משכורות אלה של מישרד־ד,ביטחון
ניתנות לכל אלמנות המילחמה. אולם
אותן אלמנות, שהרוגיהן הם אנשי צבא-
קבע, מקבלות, נוסף לאמור לעיל, עוד
מחצית המשכורת מצד,״ל. התירוץ לתוספת
הנכבדה היא, שהתשלום בא מהפרשים של
ההרוגים, אנשי צבא־הקבע, לקופת התגמו לים
של צד,״ל. לכן מקבלת אלמנת איש
צבא־קבע משכורת חודשית גדולה במח צית
מזו של אלמנת איש־מילואים.

(בתשלום סמלי) במרפאה הצבאית בתל״
השומר. זאת נוסף, כמובן, להנחות ב־שק״ם,
מייוחדות לאלמנות צבא-קבע.
עניין זה של טיפול שיניים זועק לשמיים
מבחינה נוספת. הורים שכולים של חללי
קבע או מילואים זכאים אף הם לטיפול
שיניים חינם בתל־השומר, אולם אלמנות-
מילחמה וילדיהן אינם זכאים לטיפול זה
בגין אותו הרוג. אף זו דוגמה נוספת
לאפלייה לרעה של האלמנות על־ידי ההו רים
השכולים, שהופקדו מטעם מישרד־הביטחון
כשומרי־האלמנות, ודואגים קודם
כל לעצמם.

מכוני ת
לכל ה חיי ם

ך* שחיקה המתמדת במצבן של אל י
• מנות־המילחמה מתבטאת יותר מכל
בעזרה ברכישת מכונית. עד לפני כמד.
שנים יכלה אלמנודמילחמה לרכוש כל
חמש שנים מכונית ללא מסים. היתה זו
הקלה משמעותית, שכן המכונית דרושה
לאלמנה וילדיה כאביזר חיוני ביותר, בעי קר
בהעדר גבר בבית.
לפני זמן מה החליט מישרד־הביטחון, כי
אלמנה תהיה זכאית להחליף מכונית רק
שלוש פעמים. אלמנה שנשארה עם ילדים
רכים, ושצריכה לגדלם במשך עשרים שנה,
נידונה להישאר, אחרי קנותה מכונית ב פעם
השלישית, עם אותה מכונית לשארית
חייה, כאשר הוצאות החזקתה גדלות מ שנה
לשנה. אם נזכור כי אין האלמנות
מקבלות כל אחזקת־רכב, וכי מכונית עו לה
כיום לפחות 2,500 לירות לחודש,
כאשר המשכורת הריאלית של האלמנה היא
כיום 7,750 לירות (בלי הגילום) ,נראה
מייד כי זו ממש גזירה שאין לעמוד בה.
הדבר מחמיר יותר נוכח התקנה, שעל
אלמנה המוכרת מכונית להחזיר לאוצר
״ 477 מן המסים החלים על המכונית בעת
מכירתה. נורית בן־ארי מכרה לפני חוד שיים
מכונית צנועה בת חמש שנים, ב מחיר
של 110 אלף לירות. היה עליה לשלם

לאוצר החזר מסים של 60 אלף לירות.
היא נותרה עם 50 אלף לירות, לרכישת
מכונית, כאשר פורר פיאסטה ללא מסים
עולה 110 אלף לרות ורנו 12 ללא מסים
עולה 83 אלף לירות. מהיכן תממן את
ההפרש?
הן מצביעות על כך שהפקידו את ה טיפול
בהן בידי מרכז יד־לבנים. עצם
השם מלמד כי זהו מרכז לבנים ולא
לנופלים, וכאשר ההרוג הוא בן, מתעל מים
מן האלמנה ומבניה. משום מה נותן
מישרד־ד,ביטחון את הבלעדיות על הטי פול
בחללי המילחמה להוריהם, מתעלם
ממישפחות הנופלים.

רא ש־הממ שלה
לא ענה
^ יימת סתירה טבעית בין הורים ל א
! בין האשה, שגזלה מהם את הבן. סתי רה
זו מחריפה כאשר קורה אסון והבן
נהרג. ההורים חשים כאילו האלמנה רוצה
לגזול מהם את זכר בנם, ליהנות על חש בונו.
כיצד מסוגל מישרד־הביטחון להפ קיד
את הטיפול באלמנות בידי הורים
שכולים י הדבר לא מובן לחלוטין.
האלמנות מצביעות על אפלייה בולטת
ביחס אליהן מצד גופים שונים של צד,״ל.
בעוד שאלמנות הצנחנים, למשל, ללא אפ־לייה
בין מילואים לקבע, מקבלות כל ה שנה
טיפול מגופים מייוחדים של יחידות
הצנחנים, אין יחס כלשהו לאלמנות בחיל
השיריון, למשל. יחס כזה חשוב במייוחד
לילדי ההרוג, שירצו לדעת כיצד ולמה

מת אביהם. יחם זה הביא את אחת האל מנות
לומר, כי השנה תחזיר לראש־הממ־שלה
את מיכתב הזיכרון שהוא שולח ל-
מישפחות החללים בכל יום־זיכרון, ושאין
היא רוצה שבנה יתגייס לצבא.
התסיסה בין האלמנות התעצמה לפני
כמד, חודשים, והן החלו להתאסף ולדון
בענייניהן. תחילה פנו לראשי מוסד יד
לבנים וביקשו עזרה בהתארגנות. עד ה יום
אין אירגון לאלמנות, בעוד שיש
אירגון להורים השכולים או ל־נכים. ראשי
יד לבנים הגיבו בחריפות רבה ואיימו
על האלמנות היוזמות, כי יסכלו כל נסיון
להתארגנות. וכך מונעים מהן שימוש ב חדרי
יד לבנים לשם קיום אסיפה של אל-
מנות ובחי רת _ועד_ .
נוכח התנהגות ראשי יד לבנים, הו דיעה
דוריס קשקש, שנבחרה בשעתו מל מעלה,
כנציגת סניף רחובות של האל מנות,
על התפטרותה ממוסד לא־חוקי זה,
שאינו דואג לאלמנות ומגן על ההורים
השכולים. היוזמות כתבו כמד, מיכתבים
לראש־הממשלה ולשר־הבטיחון ולאישי-
ציבור. היחידי שענה להן היה חיים ברחב,
שהבטיח עזרה. דאש־ד,ממשלה לא השיב
למיכתבים מדצמבר 1978 ומאפריל . 1979
כתבה אחת האלמנות במיכתב שלא נע נה

״אינני רוצים להגיע למצב שבו תצ טרכנה
אלמנות להתארגן ולהפגין מול
הכנסת ולבקש תנאי מחיה הגונים. אין
לי ספק, כי יהיו הרבה בעלים שיחשבו
אם בכלל כדאי לצאת למילחמה, ולמות
למען חברה שלא תקיים את נשותיהם
ובניהם בכבוד הראוי.״
עתה יוזמות כמה אלמנות, כמו פנינה
כהן, נורית בן־ארי ודוריס קשקש, אסיפה
כללית של כל האלמנות במרכז יד לבנים.
אם לא תקבלנה את המקום הן תפרוצנה
אליו בכח. אחרי הכל, המקום שייך למדי נה
והוא ניתן למישפחות הנופלים ולא
רק להוריהם. אסיפה זו יכולה להיות נקו דת
מיפנה ביחס לאלמנות־המילחמה.

(כתפה ראשונה פסידרה)

באינפלציה
על דעה כל הגורמים האחראים במשק אנו מכריזים
בזאת על גיוס כללי למלחמה באינפלציה.
מעבר לכל עמדה פוליטית, מעל כל גישה או השקפה כלכלית — ה מל חמה
באינפלציה היא הכרח לאומי.
אינפלציה היא ניפוח מוגזם, התנפחות מחירים, הפקעת שערים.

אינפלציה היא בזיון לאומי.
לפיכך, גיוס כללי זה שאנו מכריזים עליו כאן הוא מעשה של אחדות לאומית.
כל אחד ואחת נקראים להלחם באינפלציה, לעמוד כנגדה עד לנסיגתה
הסופית.
שכיר ועצמאי, עובד ומעביד, קונה ומוכר, עקרת בית ותלמיד בית־ספר, יצרן
וצרכן.
האינפלציה היא אויב הרסני המגביר את כוחו ככל שאת ואתה נחלשים
ומוותרים על עמדותיכם.
להלן כללים ראשונים להתנהגות לשעת חרום, ב מל חמה — כמו במלחמה, וזאת מלחמה באינפלציה,.

אל תסכים ש״יעבדר׳
אל תכנע לכל מחיר.

ע לי ך.

חכה רגע, חשוב, שאל, השווה מחירים. הכסף שלך
שווה מאמץ, עבדת קשה כדי להשיגו. הכסף שלך
עוד ישוב לערכו,

קנה מה שאתה צריך.
לא יותר מזה.
אל תפריז בקניות, אל תקנה מוצר שאינך זקוק לו
עכשיו. רכישת דברים שאין בהם צורך מוסיפה שמן
על מדורת האינפלציה. אתה לא תפסיד אם תכלכל
את קניותיך בתבונה.

קנה חסכון. זו השקעה בטוחה
לכספך.
תוכניות החסכון המוצעות ע״י הממשלה באמצעות
הבנקים השונים, ניירות הערך של המדינה שלך —
(״צמודים״) ,חשבונות׳ מט״ח — כל אלה מומלצים
להבטחת ערך כספך. אין טעם להחזיק בכסף ללא
שימוש, אך אין כל טעם לקנות דברים שאינך זקוק
להם, על ערך הכסף יש לשמור בחסכון.

שים לב לאיכות המוצרים
והשרותים שאתה רוכש.
בדוק היטב את איכותו של המוצר, את טיב השרות
שאתה מקבל. אל תשלם על עבודה גרועה, שרות
לקוי, מוצר שאיכותו ירודה. זו זכותך וזה חלק
מתרומתך למלחמה באינפלציה,

אל תתאמא לחיות
מעבר ליכולתך.
חבל. אתה גורם לעצמך תסכול, עוגמת נפש ומתח
מיותר. ובכך אתה משתף פעולה עם האויב:
האינפלציה.
שמור על הכללים הללו בקפדנות. אנחנו נוסיף
לעמוד לימינך במלחמה באינפלציה. עקוב אחרי
פרסומים נוספים של המטה למלחמה באינפלציה,
לוחות השוואת מחירים למוצרים שונים יפורסמו
בכל שבוע. תיווכח בעצמך מה כדאי לקנות והיכן.
בזכות כח העמידה שלך יבוא הנצחון.

!את מלחמה באינפלציה המטה

למל סנו ה באינפלציה

שדור

ערבי צעירים
במועדון 5

צל״ש

לתרבות חד ש ה

ס קו פי ם

רה׳ הס ,5תל־אביב,
טל׳ 297763

יום שלישי 19.6
ראיון החודש עם

פיאנו באר

ד׳׳ר רזי צבי
מרצה להיסטוריה חברתית
באוניברסיטת תל־אכיב

ע הזמר פסנתרן מיעול.

0לרפיק חלבי על שני הסקופים ב כתבה
אחת שלו על אלון־מורה, בהשבוע
יומן אירועים 8.6חלבי גילה שתי עוב דות
מעניינות ביותר: שהערבים, בעלי
הקרקעות המופקעות, שעליהן התיישבו
מתנחלי אלון־מורה, לא קיבלו לידיהם
את צווי ההפקעה, כך שאלה הם בלתי־

אוירה מקסימה ואינטימית.
מבחר מזטים * בר עשיר.

יום שלישי 26.6

אמריקה הלאטינית היום שיחה עם צעירים מצ׳ילי,
אורגוואי, ברזיל וארגנטינה
התוכניות מתחילות בשעה 9.00 בערב.
המועדון פתוח משעה 8.30 בערב.

אומנים אורחים.
פתוח כל שרב.
ככר קדומים ,14 יפו השתיקה.
הזמנת מקומו ת:
טל 829018־ 03

3אחים...

לאחד נוח לש!• לבולשלישי חליפה 11

רפיק הלכי
שני סקופים
חוקיים; ושבניגוד להודעות הממשלה ו המתנחלים,
לא היו כל האדמות המופקעות
בלתי־מעובדות. חלק מהן, שצולם ביד־הלכי,
מעובדות.

שפיגלמן, מסתובב בימים אלה כשהוא
כועס, אחרי שתי תקריות שאירעו לו עם
המנהלים שלו.
שפיגלמן הוזמן לנסוע לדבלין, בירת
אירלנד, כדי לסקר שם ועידה חקלאית. את
ההזמנה, יחד עם הכרטיס, נתנה לשפי־גלמן
אגודת־העיתונאים, שאספה לשם כך
כסף מאירגונים כלכליים בארץ, ד,מעונ־יינים
בסיקור הוועידה בטלוויזיה היש ראלית.
אולם
מנהל מחלקת־החדשות, חיים
יכין, אסר על שפיגלמן לנסוע, בטענו
כי ״מקור הכסף לא כל־כך ברור לי.״ שפי-
גלמן טוען כי כסף של אגודת־העיתונאים
נקי יותר מאשר ברטיס־חינם שהעניקה
חברת אל־על לטלוויזיה, אשר שלחה לא־מכבר
ארבעה אנשים על חשבון חברת־התעופה
לחוץ־לארץ.
אגב, יבין גם לא הירשה, מאותן הסי בות,
לכתב לענייני מיפלגות; ,יפים
מישעל, לנסוע לגרמניה על־חשבון ה ממשלה
הגרמנית, ולכתבים חנן עזרן
ועמירם ניר לנסוע לסלון האווירי ב פאריס,
על־חשבון התעשייה האווירית.
הפרשה השנייה של שפיגלמן אירעה עם
עורך מבט, יעקוב אחימאיר. שפיגלמן
הביא כתבה על מסיבת־עיתונאים שערך
שר־התעשייה, גירעון פת, שבה הודיע
פת כי לא יהסס להטיל הגבלים חמורים
על הייבוא. אחד המשפטים בכתבה של
שפיגלמן היה מנוסח בצורה גרועה, והוא
נדרש על-ידי אחימאיר לנסחו מחדש.
שפיגלמן טען כי אחימאיר לא הסכים
למישפט• ביגלל סיבות פוליטיות. טענה
זו נדחתה על-ידי הכל. בטלוויזיה ידוע,

יש ג ם ערבי מופרעים
ביום הראשון בשבוע שעבר דרש מנכ״ל
רשות-השידור, יוסף (״טומי״) לפיד,
לחזות בהקרנה פרטית בסרטו של רפיק
חלבי על פורעי חברון, ששודר יומיים
קודם לכן בהשבוט. באותו סרט אומר אחד
מראשי הפורעים, יוסי דיין, למצלמה :
״צריך לגרש את הערבים מבתיהם!״
לפיד בעם על הסרט של חלבי, וטען כי
״הוא לא מאוזן״ .לדברי לפיד ,״צריך היה
למצוא ערבי שיאמר שיש לזרוק את כל
היהודים לים. גם אצל הערבים יש מופ רעים,
ולא צריד להציג רק את היהודים
ככאלה.״
מנהל־הטלוויזיה, ארנון צוקדמן, ש אליו
הופנו הטענות, החליט שלא להגיב
כלל על דברי לפיד, ורק כאשר עזב את
החדר פרץ בצחוק רם.

סילבסטר טלו1ה נחקה
בסרטו החדש

בהשתתפות :
ארמנד אטנטה, לי קאנליטו, אן ארצ׳ר

בכורה ארצית

ת ל -א בי ב בקולנוע

״ א לנ בי ״
פרסום ר׳ן

*ו 1יברם ד -סוס רקלמס!!•-

ליעל וא>צ>ק גוב
ברכות חמות
להולדת הבן

פר סו ם גוב־שיאון

חרו תמעללכל

ישיבת הוועד־המנהל של רשות־השידור
לא התקיימה בשבוע שעבר — זוהי אחת
הפעמים הבודדות בתולדותיה, שלא הת קיימה
הישיבה.
הסיבה האמיתית היא, שהפרופסור ראו בן
ירון, יושב-ראש הוועד־המנהל, היד.
צריך להשתתף בוועידת־חרות שנערכה ב אותו
השבוע, ולא הסכים כי ישיבת ה־וועד־המנהל
תתקיים בהיעדרו. ירון הוא
ציר בוועידת מיפלגתו. הסיבה הרשמית
היא, ששני חברי הוועד״המנהל היו בחוץ־
לארץ, אולם דוברי הרשות לא ידעו להס ביר
מיהם השניים.

מריבה באל־עריש
כי דווקא אחימאיר הוא בין הבודדים ש אינם
חוששים מתגובות פוליטיות. אחי־מאיר
הסביר אחר־כך כי המישפט היה
מנוסח בצורה מגושמת ולא-עיתונאית.
גם שפיגלמן הודה, אחר־כך, כי ״הייתי
עייף מדי מכדי לשנות את המישפט, ולק רוא
אותו מחדש.״ בסופו של דבר לא
שודר אותו מישפט.

יידין בל גו דדשט ״ן
ייגאל ידין

מ רי ב ה לעיני ה מי צרים
שתי תלונות הוגשו להנהלת רשות־השי־דור
נגד הכתב לענייני ערבים של הטל וויזיה,
אהוד יערי. את התלונות הגישו
כתב הטלוויזיה הערבית, פרחאן נבאר,
והכתב המדיני של הטלוויזיה הערבית,
אלי לניאדו, שטענו כי יערי הפריע ל עבודתם
בעת סיקור ביקור אנוור אל־פאדאת
באל־עריש ושסירב להעמיד לר שותם
משאבים טכניים, אשר הוא היה
אמור לספק להם.
הריב בין השלושה נערך לעיני עיתו נאים
ואישי־מימשל מצריים רבים, ובחלקו
היה בשפה הערבית. רק בקושי עלה בידי
העיתונאים המצריים להפריד בין הניציס
הישראליים, ולמנוע תיגרת־ידיים.

כאשר נודע כי הפרופסור
עומד לנסוע לקאהיר, היה ברור לכל, כי
סגן־ראש־הממשלה יקה עימו פמליה של
עיתונאים, למרות הכחשותיו. מנהל מה־לקת-החדשות,
חיים יבין, הבטיח לאורי
גולדשטיין כי הוא יסע עם ידיו לקאהיר.
אולם בשבוע שעבר דרש שימעון
מסלר לנסוע לבירה המצרית עם האלוף־
ארכיאולוג. יבין שכח את הבטחתו לגולד שטיין
והסכים.
גולדשטיין הקים שערוריה, איים לפנות
אל מנהל־ד,טלוויזיה בעניין זה, ובסופו של
דבר השתתק.
עדיין לא ברור אם יש קשר בין השניים,
אבל גולדשטיין השתתק אחרי שיבין הבטיח
לו, שיהיה העורך הבילעדי של כל מהדו רות
החדשות במוצאי־השבת.

אין אישור זנב א׳

שביגל מן כו ע ס
ראש הדסק הכלכלי בטלוויזיה,

כתב יערי

אלישע

הצלם שהיה צריך ללוות את הכתב ל־העולס
הזה 2180

ענייני-ערבים, אהוד יערי, בנסיעתו ה נוכחית
לקאהיר, היד, דני ברגע. אולם
ברגע האחרון התברר כי ברנע שכח להשיג
לעצמו אישור־יציאה לחוץ־לארץ ממישרד
הקישור הצבאי שלו, ונסיעתו בוטלה. במ קומו
יצא הצלם יחיאל כהן, שהיה לו
אישור צבאי מן המוכן.

ט ל חו ד ס
בחוץ־לארץ נמצא הכתב לענייני חק לאות
ואיכות הסביבה של הטלוויזיה, עוזי
בירמן. הוא מטייל באיטליה עם אשתו,
עדנה, דוברת הרדיו. אנטואן פלאח,
במאי פסטיבל הזמר, וליל העשרים, יוצא
לקנדה להשתלמות. שלא לצורך השתלמות
יוצאים לקנדה גם יואש אל רואי ו-
ניסים קוויתי ממחלקת־הספורט. הם יס קרו
את אליפות העולם באתלטיקה קלה.
גם מנהל המחלקה, אלכם גלעדי, יוצא
לחוץ־לארץ. גילעדי עדיין לא החליט אם
לצאת לאיטליה, כדי לסקר את נבחרת
ישראל בכדורסל, או בתחילת החודש ל־מוסקווה,
כדי להכין עצמו לקראת האו לימפיאדה.

וזה
לא מכובד, שככה הוא יופיע בטל וויזיה
כשהוא מבקר בקליה.״
חלבי הודיע ללנדאו, כי הוא מצלם לפי
הבנתו המיקצועית ולא לפי הוראות עוז־רי־שרים.
לנדאו הפריע לחלבי לצלם, וגי רש
אותו מהשטח. הסביר אחר־כך חלבי
למנכ״ל רשות השידור יו ס ף (״מומי״)
ל פי ד :״לנדאו לא יכול לגרש אותי, אבל
לא רציתי מהומות. זה הם שהזמינו או תנו,
ואם הם לא רוצים כתבה, אז
לא תהיה.״
לנדאו טוען כי חלבי עמד לצלם דיון
סודי. מלבד זאת :״אם עיתונאים לא יעשו
מה שאני אומר להם, אני אגרש אותם
בבעיטה בתחת.״
נדמה היה כי בכך הסתיימה הפרשה.
הטלוויזיה הוזמנה, הטלוויזיה גורשה וה כתבה
לא צולמה. אולם אריק שרון אינו

כתב גולדשטיין

פיק ב חו רשתטל

עריכה תמורת נסיעה

אחד הרעיונות הגאוניים של מנהל מח־לקת־הבידור
בטלוויזיה, חנוך חסון, היה
לצלם את הזמר צביקה פיל! בתוכנית-
יחיד על רקע חורשת־טל בצפון הארץ.
אולם אפילו פיק, שהוא מלך הקיטש בזמר
הישראלי, הבין כי זד, יותר מדי, וסירב.
רק אחרי מאמצים רבים הצליח אמרגנו
של פיק, אברהם (״פשנל״) דשא, לשכ נע
את חסון לצלם את פיק באולפן, ואם
לא ייעלמו הסרטים, יזכו מבקרי־הדיסקו־טקים
של רמלה לצפות בקרוב בפיק מעל
המסר הקטן.

דיו. הוא שלח לשר החקלאות מיכתב
חריף, שבו דחה את האשמותיו של שרון
כנגד חלבי, וגינה בחריפות את התנה גותו
של לנדאו ואת מיכתבו של השר
שרון. אולם לפיד הוכיח אומץ לב בער-
בון מוגבל. הוא הורה לדוברו שלא לפר סם
את המיכתב החריף, אותו שיגר ל שרון,
כדי לא להרגיז את השר.

פעמיים קו ם אוטאק

אריק נגדר פי ק
רפיק הלכי

לפני כמה שבועות יצא
בראשות צוות, לסקר את סיורו של שר
החקלאות אריק שרון בגדה המערבית.
חלבי פגש בפמליה של שרון ליד קליה,
וכאשר ראה את שרון יחד עם המלווים
אותו עורכים דיון בשטח, הורה לצלמים
לצלם.
אל חלבי ניגש עוזרו של שרון, העי תונאי
לשעבר אלי לנדאו, ואסר עליו
לצלם :״אל תצלם כאן. זה לא יפה. אריק
נמצא כאן עם אשתו לי לי וידידה שלהם

כתב שפיגלמן
עייפות ופוליטיקה
אוהב להפסיד כתבות בטלוויזיה. הוא שי גר
מכתב זועם למנכ״ל הרשות שבו הא שים
את רפיק חלבי בטירפוד הכתבה
בכוונה תחילה ובהתנהגות גסה.
הפעם הוכיח עצמו לפיד כמגן על עוב־

שלומית גור, אחת מבכירות הרדיו
וקריינית רצף בטלוויזיה, ישבה באולפן
וקראה מטקסט שהיה מונח לפניה. גור לא
חבשה את האוזניות, ולכן לא הבחינה
בכך שקריאתה מלווה בהד עמום.
אך הטכנאים בחדר־הבקרה הבחינו ב תקלה•
הם ניסו לרמוז לגור, אולם היא
היתה שקועה בקריאה. אחד הטכנאים נכ נם
לאולפן, והחל להסית כפתורים. הדבר
הרגיז את הקריינית, הידועה כאחת הקריי ניות
השקטות והסולידיות ברדיו, והקללה
הערבית הנפוצה נפלטה מפיה.
גור לא ידעה כי המיקרופון פתוח, כי
כל המאזינים, הממתינים ליוסן השבוע,
ששודר ביום השישי האחרון, הבחינו

בבקיאותה בסלנג הערבי. מי שעוד שמע
זאת היה מנב״ל רשות השידור יו מ ך
(״טומי״) לפיד. לפיד מיהר לטלפן לאולפן׳
ביקש את הקריינית ונזף בשלו מית.

היתה זו הפעם הראשונה שקללה
ערבית זו שודרה מעל גלי האתר. הפעם
הראשונה היתה דווקא בשידור חי בטל וויזיה.
במילחמת יום הכיפורים, הופיעה
הזמרת הישראלית המתגוררת בארצות-
הברית עליזה קאשי בתוכנית בידור ב טלוויזיה,
ולאחר שסיימה לשיר נאמה לאו מה
:״כוס אמאק כל הערבים.״
גם באותו היום, כמה שעות לפני כן,
הושמעה אותה מילה באותה תחנת שי דור.
בתוכניתה של עדנה פאר, זה
איכפת לי, התבטא בחריפות אב של פרו צה
כנגד המדינה והשתמש בקללה הער בית
הנפוצה.
נגד גור הוקמה ועדת חקירה. מסקנו תיה
של הוועדה יהיו גינוי לגור, אולם לא
יוסקו נגדה מסקנות. נגד פאר לא הוק מה
ועדת חקירה. הסביר איש בכיר ב רדיו
:״זה קשור לתוכן השידור ולא
לפאשלה של קריינית.״
3 ובארו היא המכונית
^ ^ 1 1 1הנמכרת ביותר בי שראל
מתכנני סובארו אחדו יתרונות רבים, המצויים במכוניות רבות והוסיפו עליהם.
כך הם נתנו לך מכונית מושלמת: סובארו.
•מנוע רב-עוצמה אך חסכוני
•טכנולוגית רכב עליונה •מירכב מעולה ליציבות ורכות בנסיעה
•אמינות ובטיחות• עיצוב מרשים והידור רב
•נהיגה קלה ונוחה •אביזרי־פאר רבים
•צריכת דלק חסכונית• רשת מוסכים הפזורה בכל הארץ
•אחזקה וחלפים זולים
צר לנו על כי הביקוש הרב גורם עיכובים
של כ 8 -שבועות באספקה. אנו עושים
הכל כדי לזרז את מועדי האספקה
ולקצרם. היתרונות המצויים
בסובארו-אין כמותם
באף מכונית אחרת.
לכן סובארו היא
המכונית הנמכרת
ביותר׳

בתנינים רעבים. באד היוצא
למוצאו נלכד אף הוא. אך,
כמובן, פליפר ובאד ניצלים
ברגע האחרון.

יקי הבק 5.30
של מישפחה הולנדית
החיה בשלהי המאה
סיפור הרפתקות מר-
וולט דיסני, העשוי
רב. הערב חלקו ה ון
של הסרט, המתאר את

אייכי: פואטייה
יום רביעי, שעה 10.00
אבי המישפחה, הנס ברינקר,
שנפצע בעת יבוש קרקע ב הולנד.

מכאן ומשם (.)7.00

כמה נושאים מעניינים, שנבחרו
מתוך תוכניות טלוויזיה מגא-
זיניות, המשודרות ברחבי אר־צות־הברית.
בתוכנית כתבה
המתארת את הנשים המעריצות,
המעודדות את קבוצות הכדורגל
של דאלאס! כתבה על מירוץ-
סוסים יוצא־דופן, הדורש סיבו לת
מן הסוס ורוכבו, ומופע
מייוחד של קוסם.

• על אדונים ומשרתים
8.00 לאליזבת נולדת

בת, ולאיטון־פלייס מגיעה ה אומנת
הזקנה של סאותוולד,
שטיפלה בליידי מרג׳רי ובאלי-
זבת בילדותן. שרה, שאיבדה
את ילדתה בלידה, להוטה לטפל
בתינוקת החדשה. האומנת מגי עה
ימים ספורים לפני התינוקת
ומעוררת בבית מהומה שלמה.

סטארסקי

והאץ׳

0.30 האץ׳ מתחפש למר
מרלין, ספר העובד במכון־יופי
במלון. בעלת המכון יודעת
שהאץ׳ שוטר, אך משתפת
פעולה עם השניים ונוזפת ב שותפו
סטארסקי. השניים ״נש תלו״
במקום לקראת מכירה
פומבית של יהלומים.

בועות

על אפו ועל חמתו של יו״ר
רשות-השידור, פרופסור ראובן
ירון, ממשיכה הטלוויזיה להק רין
את הסידרה המשעשעת
בועות. קצפו של ירון יצא
בעיקר על ההיבטים המתירנים
של התוכנית, שבה צוחקים
הכל על הכל. מנהל הטלוויזיה,
ארנון צוקרטן, דווקא נהנה
מאד מהסידרה, הזוכה להצלחה
מרובה בארצות־הברית. לדעתו,
ההומור שלה משעשע גם צופים
רבים בארץ. מנכ״ל הרשות
הבטיח, כי בקרוב ייערך סקר־צפייה
אשר יקבע את גורל
הסידרה. בסרט הערב מודיע
ג׳ודי לבני מישפחתו על כוונתו
לעבור ניתוח לשינוי־המין. מרי
פונה לפסיכיאטר, בגלל בעייתו
של ברט. קורין הולכת לכנסיה,
כדי להתוודות, כיוון שזו הדרך
היחידה שבה היא יכולה לשוחח
עם אהוב ליבה, הכומר הקתולי,
האב טים. ג׳סיקה באה לדירתו
של מאמן הטניס פיטר, כדי
לגמור איתו את הפרשה, אך
קורין, בתה, מפתיעה את ה שניים
ובורחת המומה מהמקום.

יום עויעוי

בהתלהבות רבה. בערב הראשון
שלה בניו־יורק היא פוגשת אמ ריקאי
צעיר המתאהב בה. הוא
מגיע מדי יום למלונה, לוקח
אותה לפגישות עם אנשים
ומטייל איתה בעיר. לילי נל הבת
מאד מהעיר גיו-יורק
ומקבלת־הפנים שלה זכתה. היא
מוצאת שפרדי, מחזרה האמ ריקאי,
מושך ומשעשע, אולם
היא אינה מתייחסת אליו ב רצינות
יתרה מפני שהוא צעיר
ממנה בכמה שנים. למורת רוחה
של הנרייטה שקועה לילי ב־הנאותיה
החברתיות, עד שאין
לה זמן להשתתף בחזרות. היא

יום ראון, שעה 10.00
חוששת שקלות־דעתה של לילי
תוציא לה שם רע, אך אוסקר
ויילד, הנמצא באותה עתה ב־ניו־יורק,
סבור שהיא פשוט
מקנאה בהצלחתה של לילי.

15 . 6

• סרט ערבי (.)18.02

16 . 6
• חידושים והמצאות
18.30 התוכנית כולה מוק דשת
הפעם למחקרים מדעיים,
הנערכים בשדות הקרח רחבי-
הידיים של אנטרקטיקה, שב־

מפוקפק, שמחזר אחרי עוזרת-

יום חמישי
14. 6
#פליפר 6.32 העלי לה
חוזרת על עצמה. קבוצת
נוכלים חוטפת את פליפר, כדי
לצלמו לסרט, שבו הוא נלחם

541

20.00 תוכנית אחת לפני
האחרונה, בסידרה היורדת מן
המסך בגלל היעדר פופולאריות.
אורחת התוכנית היא איריס
פלד, מקיבוץ העוגן, ספורטאית
מצטיינת, שזכתה במדליות זהב
וכסף באולימפיאדת הנכים ה בינלאומית
שנערכה בסקוט־

מולייר: סינגר וכירמן

נער-
מוסר

בית שחומודעור, כדי לשכנעה
שתמשיך לשרת בבית מעסיקיה
הלבנים, לטובת האינטרסים ה פרטיים
שלו. הסרט, שהופק
בשנת , 1967 ונחשב חדש ב השוואה
לסרטי-העלילה המוק רנים
בטלוויזיה, נתן דחיפה
לסידרה של סרטים, שבהם
מככבים שחקנים כושיים בתפ קידים
ראשיים, שעד כה ניתנו
רק ללבנים: תפקידים של
מאהבים או גיבורים רומנטים,
המייצגים את הבורגנות השחו רה
שהקולנוע העדיף להתעלם
מקיומה עד אז. כוכב הסרט
הוא השחקן סידני פואטייה,
הזכור מהסרט לאדוני באהבה.
בתפקיד המשרתת הכושית מו פיעה
השחקנית אבי לינקולן.
דמות פופולארית נוספת ה מככבת
בסרט הוא השחקן
קארול אוקונור, הוא ארצ׳י,
מהסידרה הכל נשאר במישפחה.

לילי: אניס, אלום ואיגן

לאנה המדור מה כואב יעסוק
הפעם בקיפוח נערים עובדים
במקומות עבודה. באולפן ית ארח
ישראל גורלניק, מנכ״ל
משרד־העבודה-והרווחה, ואבי
אופק, המזכיר הכללי של ה חטיבה
המיקצועית של הנוער-
העובד-והלומד. הבידור הוא
של חבורת הזמר של הגליל-
התחתון.

• חיי מולייר (.)10.00
חודשים רבים מסתובבת להקתו
של מולייר בערי־השדה, ללא
הצלחה יתרה, לעיתים אף מקד מים
את פניה במטר של אבנים.
חברי הלהקה מצטרפים ללהקה
יותר מצליחה, וכאשר מחליט
בעליה של להקה זו לפרוש
תופס מולייר את מקומו ויוצא
בראש להקתו דרומה. עד מהרה
מאיר להם המזל פנים. מולייר
אוהב רק טרגדיות, אך הקהל,
שבע המאבקים הפוליטיים, רו צה
להשתעשע. וכך, למרות
רצונו, יושב מולייר לכתוב
פארסות, כדי להעשיר את ה רפרטואר
של להקתו. הרומן
שלו עם מדלן עולה על שרטון.
דאז בטיסט נוטה להתלהב ב קלות
ושתי יפהפיות הנמנות
על חברות הלהקה כובשות את
ליבו. בינתיים מסיר הדוכס
דה קונטי את חסותו מן הלהקה,
בשם נאמנותו לדת, ומולייר
מחליט להמר. תחת להמשיך
ולנדוד בערי השדה, שבהם
כבר כבשה הלהקה שם ומעמד,
הוא מסתכן וחוזר לפאריס, כדי
להופיע לפני לואי ה־ 14 הצעיר.

יום שישי, שעה 9.20
של מיסגד בקאהיר, הופק בשנת
. 1977 ביים אותו האשם אבו־אל־נאצר,
במאי מצרי שהש תלם
בארצוודהברית וחזר ל־קאהיר
להפקת סירטו הראשון.
עלילת הסרט מתרחשת בשכונת
עוני מצרית טיפוסית, ליד מיס-
גד אל־קאסם. ההווי המצרי של
שנות השיבעים מתועד בסרט
בדרך ציורית, מבעד לעיניהם
של הגיבורים הראשיים, השח קנית
נדיח לוטפי נורי, המג למת
את דמותה של מוכרת
תפוחים שבעלה נהרג במיל־חמה,
ואחיה, השחקן שריף
סעיד צלאח, הנכשל בבחינות
הבגרות ומבקש להגר ממצריים.

אמריקה

לילי לנגטרי מתקבלת באמריקה

ההפקה הגדולה ביותר של מח לקת
הדרמה השנה, שעלתה
קרוב למיליון וחצי לירות.
הדרמה מבוססת על תסריט
שכתבה התסריטאית נינה ורו־נל,
עולה חדשה מרוסיה, ה-

קריין: מונטה

• אייכי יקירתי (.)10.00

קומדיה רומנטית על
שעשועים כושי, בעל

17 . 6
עד שמונה־עשרה

• •טעה כחייו של
פרופסור קריין (.)9.30

יוס שני, שעה 9.30

שבת

מחלקת התוכניות של הטל וויזיה
בשפה הערבית הצליחה
להשיג באחרונה, בעיקבות
חתימת הסכם־השלום, כמה סר־טי-קולנוע
חדשים, שצולמו ב שנים
האחרונות במצריים. ה סרט
של הערב, אלקאמר, שם

יום ראשון

יואל זילברג ודומה לא דומה
של עוזי פרס.

קוטב הדרומי. בשנים האחרונות
הפכה אנטרקטיקה למעבדה
מדעית ולמקור אפשרי של
אוצרות־טבע לעולם כולו. אוס טרליה,
ארגנטינה, צ׳ילה, צר פת
ומדינות אחרות מחזיקות
שם בסיסי-מחקר. תוכנית מחקר
חשובה, הנעשית בידי קרן
המועצה הלאומית של ארצות-
הברית, הופכת את הקוטב ה דרומי
למוקד משיכה לאנשי־מדע
מכל רחבי העולם.

• להרוג

שוטר —

10.00 התוכנית השטנית
נחשפת, ובכך בא הסוף לתע לומה.
בתפקידים הראשיים מו פיעים
בסרט השחקנים ג׳ון דון
בייקר, לואיס גוסט ג׳וניור
ודיאנה נזאלדאור.

יום שני
18 . 6
• מסך גדול מסר קטן
8.30 החלק הראשון של
התוכנית יוקדש לדימוי של
היהודים, כפי שהוא משתקף
בסרטים ההוליוודיים. נראה
קטעים מהסרטים יהודית עם
סופיה לורן, אכסודוס עם פול
ניומן, שמשון ודלילה עם רו־ברט
מיטצ׳אם, והטל צל ענק
עם קירק דוגלאם, יול בדינר
ופרנק סינטרה. בחלק השני של
התוכנית: קטעים מסרטים יש ראליים
חדשים, דיזנגוף 99 של
אבי נשר, אמי הגנרלית של

מגולל קטעים כימעט אוטוביוג־רפים.
העלילה מתרחשת ב מוסקבה
של שנות השבעים.
המדען, פרופסור קריין, ואיש תו,
זויה, נרדפים על-ידי ה־שילטונות
בגלל דעותיהם הלי ברליות.
בין ארבע לחמש בבו קר
מצויים פרופסור קריין
ואישתו בדירתם, מנותקים מכל
מכריהם, תחת מעקב צמוד של
אנשי בולשת. תלמידו של פרו פסור
קריין, ואדים, המופיע של בביתם לאחרהיעלמות
חודשים, מעורר את שישה הדרמה הוא
חשדם. במאי
סטניסלב צ׳פלין, אף הוא עולה
חדש מרוסיה שעסק שם בבימוי
סרטי קולנוע וטלוויזיה. מככ בים
בדרמה השחקנים אילן
תורן, ג׳יטה סונטה, אבי פניני,
רולף ברין, יוסי יבלונקה ואסי
תנגבי. הסרט נשלח לייצג את
הטלוויזיה הישראלית בתחרות
פרס־איטליה.

יום שליש
19 . 6
• בט מיצרך (.)9.30
במרכז תוכנית הבידור הקנויה
של השבוע עומדת הזמרת בט
מיצלר, שנולדה בשנת 1945
להורים יהודיים בניו־ג׳רסי.
היא גדלה בהוואי ונקראה בט
על שם בטי דיוויס, הכוכבת
האהובה על אמה. בשנת 1965
חזרה לארצות־הברית והחלה
להופיע בבארים קטנים בניו-
יורק. ההזדמנות הראשונה נית נה
לה כאשר הופיעה באמצע
שנות השישים כנערת־מקהלה
במחזמר כנר על הגג בברודווי.
לאחר מכן החלה להופיע בתפ קידים
רציניים יותר. במועדוני-
הלילה כינו אותה בט האלוהית,
בשל קולה החזק והמרשים.
בשנת 1972 יצאה לסיבוב הופ עות
בארצות־הברית וזכתה ל כינוי:
זמרת הקברט הראשונה
בדור הביטלס. אלבומה הראשון
יצא לאור בשנת , 1973 עם
הזמר־מלחין בארי מנילו, ש שימש
לה כפסנתרן, מלחין
ומעבד מוסיקאלי. מאז הוציאה
לאור חמישה אלבומים ושיחקה
בתפקיד ראשי בסרט על חייה
של זמרת הרוק ג״ניס ג׳ופלין,
שנפטרה משימוש עודף בסמים.
תוכנית הערב זכתה בפרס
איימי, האוסקר של הטלוויזיה,
כתוכנית הבידור הטובה ביותר
של השנה. בתוכנית מתארח
השחקן דסטין הופמן.

ומדיח סכל
שם גדול באירופה -עכשיו גם בישראל
כשאת קונה מכונת כביסה או מדיח כלים, חפשי את חשם שלנו -
״ג׳נרל מהנדסים בע״מ״ -רק כן תדעי שיש לך ענין עם השמות
הגדולים ביותר. רק כן תדעי שיש לך על מי לסמוך: באיכות, באחריות
בשרותי
בי זוהי מסורת האיכות שלנו: רק את הסוב ביותר! זה שנים אנו מביאים
לישראל את המוצרים הטובים ביותר בעולם :״ג׳נרל אלקטריק״ -
ארה״ב -ועתה, אנו מציעים לן גם את 0¥ו\ו\.5/
מכונת הכביסה 2 :דגמים 5 ,ק״ג כביסה 8 ,ו תכניות או 2ו, לפי בחירה -
כולל ביו וכביסה עדינה. גובה 85 -ס״מ. רוחב 59.5 -ס״מ. עומק -
55ס״מ.
מריח הבלים: ל־ 5ו מערבות כלים. הפנים מפלדת אל-חלד.
מרבך מים אוטומטי. תבניות: ביו, השרייה, בלים
עדינים, חימום צלחות -הבל בפיקוד
טרמוסטטי. גובה 85 -ס״מ. רוחב 60 -
ס״מ. עומק 60 -ס״מ. ניתן
להתאים את צבע החזית
לצבע המטבח.

איזור תל־אביב והמרכז: סלון אלנגי , 113 רח׳ אלנבי ,113ת״א. מ.ש.י ,.רח׳ בן־יהודה ,3ת״א. סלון להיט, רח׳ אבן־גבירול 20ת״א. מ# .וידמו, רח׳ גורדו! 39ת״א.
־ שיטה נע״מ, רח׳ הגליל 1ת״א. חשמל שירני, רח׳ החשמונאים 105ת״א. כל־בו ליפשיץ, רח׳ בלפור 33 בת־ים. סלון פאר, רח׳ רוטשילד 32 בת״ים. לבל, שד׳ ירושלים 24 יפו.
הרצל ברוך, רח׳ רזיאל 11 יפו. סלון שביט, רח׳ ביאליק 30 רמת־גן. סנסור, רח׳ ז׳בוטינסקי 91 רמת־גן. סלון שביט, רח׳ כצנלסון 145 גבעתיים. וייס, רח׳ רבי עקיבא 33 בני־ברק.
סלון המרכז, רח׳ ירושלים 12 בני־ברק. כל״אלקטריק, רח׳ סוקולוב 75 חולון. סלון ערוסי, רח׳ שנקר 42 חולון. ברנפלד, רח׳ רוטשילד 39 ראשיו־לציוו. פינקלשטיין, רח׳
וייצמן 27 נס־ציונה. גרינס אלקטרוסנטר, רח׳ הרצל 171 רחובות. סלון אדיסון, רח׳ הרצל 73 רמלה. כהן יוסף, רח׳ המגדל 4יבנה. החשמל כהן, מרכז מסחרי ד׳ ,חנות , 24
אשדוד. סלון המרכז, מרכז מסחרי ,24 פסג׳ גולדשטיין קרית־גת. שטראוס אברהם, רח׳ סוקולוב 18 הרצליה. הגל ה־ , 120 רח׳ סוקולוב 11 הרצליה. רדיו טי.וי ,.רח׳ סוקולוב
53 הרצליה. קפלן בע״מ,רה׳ סוקולוב 32 הרצליה. סנסור, רח׳ סוקולוב 70 דמת־השרון. סלון אפי, רח׳ אחוזה 100 רעננה. רן אלקטרוניקה, רח׳ בורופוב 5רעננה. חמד,
דרך השרון 94 הוד־השרון. הגל ה״ , 120 רח׳ ההגנה 16 פתח־תקוה. וייסמן, רח׳ חובבי ציון 23 פתח־תקוה. סלון צמרת, שד׳ בנימיו 18 נתניה. סלון קסם, רח׳ הרצל 30 נתניה.
מטבחי רגבה, שמואל הנציב 12 נתניה. פטרולגז, אריאבן סוכנויות, גורדון 2נתניה. וולטר פריד, רח׳ שטמפפר 3נתניה. חשמלית, הרברט ס מואל 66 חדרה. רדיו הכט, רח׳
רוטשילד 38 חדרה. זליצובר יעקב, כיכר הנשיא פרדס־חנה. זייד יוסף, כפר קרע.
האושר, רח׳ ירושלים 5
הבנקים,דרך חיפה 49 קרית״אתא. פינת
טרקלין חשמל, רח׳ הנביאים 25 חיפה. עמית, שד׳ הנשיא 124 חיפה. סלון
פה והצפון :
עפולה. סוכנות לכל, כיכר העצמאות טבריה. סרוג׳י בישארה ויוסף, רח׳ פאולוס השישי 56 נצרת.
ירושלים: סבטיאני, רח׳ סאלח־א־דין. סיגמנט בע״מ, רח׳ יפו .68 אחים לוי, רח׳ שלומציון המלכה . 18

באר־שבע והדרום: קורמוטור, קרית־יהודית 211/5איזור התעשיה באר־שבע. צמרת, רח׳ החלוץ 114 באר־שבע. דוד בפר, מרכז מסחרי, דימונה.

ח\י\ה

שד ספרים

ב״שבוע ה ספר העברי״ נערכת בדוכן ״עם עובד״ חגיגה של ספרי ם, של הורים, של ילדים, של קוני ם
ושל מוכרים. זהו הזמן לר או ת מה חדש, לעיין ב ק טלוגי ם, לדפדף בספרים, לפגוש סופ רי ם ול מל א
אתהחסר בספרי ת הבית בספרי ״עם עובד״.
גם השנה מציעה ״עם עובד״ מיבחר של ספרי ם מכל ה סוגי ם, לכל הגילים: ספ רו ת יפה — הספ רי ה
לעם, ספרי ילדים — שפן הסופר ודן ח סכן, ספ רו ת עיונית — ס פרי תאפ קי ם, מדע בדיוני וספ רי ם
מיוחדים. בואו לה שתתף בחגיגה של ספרי ם בדוכן ״עם עובד״ בשבוע הספר.

ממה ספרי שוה החתימה שלך?

כשאתה חותם ב״שבוע הספר״ על אחת (או יותר) מסידרות ״עם עובד״ ,החתימה שלך שווה הרבה ספרים — שיגיעו אליך במשך כל השנה, במחיר קבוע.
הספריה לעם — 504ל״י 12 ספרים, ספרית אפקים — 488.40ל״י 0ג ספרים, אנציקלופדיה ״אריאל״ לידיעת א״י — 2,527ל״י (האנציקלופדיה כוללת 8
כרכים, מהם יימסרו עם הרכישה 6כרכים. הכרך ה־ 7יופיע באוקטובר ,79 והכרך ה־ 8באוקטובר .1980 מכירה בתשלומים — אפשרית) .מדריך לידיעת
הארץ 8ספרים — 750ל״י.

58.80
אל עיר נעורי: בנימין טנא (״דן חסכן״)
52.10
אלף תשע מאות שמונים וארבע: ג׳ .אורוול (סל״ע)
60.50
אני והשימפנזים: ג׳ון לואיק גודול (״אפקים״)
57.10
אני רוצה ללמוד ערבית: אברהם לביא וחזי במש
57.10
אנשי בראשית: אליעזר שמאלי
58.80
אפלטון כפשוטו: אלכסנדר קורא (״אפקים״)
67.20
ארבעה מחזות: א• צ׳כוב
50.40
ארצווי הת( :עמוס ליי
48!70
בהידום התותחים: מ .ס. אחמי
84.00
ביטוח: יי קיקרל
47.90
בינת השכוי: אביגדור דגן (סל״ע)
58.80
בכור המהפכה המדעית: פרופ׳ א. קציר (״אפקים״) .
50.40
במבי: פליקס סלטן (״דן חסכן״)
117.60
בן־גוריון — ביוגרפיה: מ .בר־זוהר, כרך א׳
117.60
בן־גוריון — ביוגרפיה: מ .בר־זוהר, כרך ב׳
117.60
בן־גוריון — ביוגרפיה: מ .בר-זוהר, כרך ג׳
63.00
גדולה היתה הבדידות: בנימין ברנד
84.00
גדילי עלים: פטריק וייט (סל״ע)
113.40
גידול צמחי נוי: זיידנברג (קשה)
100.80
גידול צמחי נוי: זיידנברג (רכה)
105.00
גינת הנוי ופרחיה: ד .צפריר
47.90
גן פינצי קונטיני: ג .באסאני (סל״ע
126.00
דברים בגו: גרשם שלום (״אפקים״)
דילמות מוסריות ברפואה: אלסטייר קמפבל(״ספריה לאחיות״) 71.40
58.80
האדם המורד: אלבר קאמי (״אפקים״)
54.60
הבכור לבית אב״י: דבורה עומר (״דן חסכן״)
109.20
הגוף ותיפקודו: עזרה זוהר ויאיר שפירא
50.40
החופש הגדול: נחום גוטמן
50.40
החינוך הגדול: נחום גוטמן
71.40
החינוך מחר: משה כספי (״אפקים״)
69.60
הלם העתיד: א• טופלר (״אפקים״) (כפול)
117.60
המהפכה הציונית: דוד ויטל
58.80
המיתוס של סיזיפוס: אלבר קאמי (״אפקים״)
117.60
המערכת הפוליטית הישראלית: מ .ליסק וע. גוטמן
52.10
המפוזר מכפר אזר: לאה גולדברג (״שפן הסופר״)
47.90
״הספר המשוגע״ :חיים גורי (סל״ע)
הספרות הערבית בצל המלחמה: שמעון בלס (כפול)(״אפקים״) 84.00
50.40
העבד: יצחק בשביס (סל״ע)
47.90
העוזר: בתרד מלמוד (סל״ע)
60.50
העלמה ניטוצ׳קה: פ.מ. דוסטוי׳בסקי
100.80
הרצל: עמוס אילון (כריכת רכה) (״אפקים״)
47.90
השועל בלול התרנגולות: א• קישון (סל״ע)
75.60
השליח: רות בונדי (״אפקים״) (כפול)
50.40
וידוייו של ג׳וזף בייס: דן ג׳ייקובסון (סל״ע)
113.40
חגיגה של שירים ! :מנחם רגב
96.60
חולית: פרנק הרברט (״מדע בדיוני״)
71.40
חניכותו של דודי קרביץ: מ .ריצ׳לר (סל״ע) (כפול)
71.40
חסות: סמי מיכאל (סל״ע) (כפול)
50.40
יותם הקסם: יאנוש קורצ׳ק (״דן חסכן״)
57.10
ילד ושמו אמיל: אסטריד לינדגרן
47.90
כל החיים לפניו: אמיל אז׳אר (סל״ע)
62.50
כל החלב והדבש: נתן זך (שירים)
71.40
מאה שנים של בדידות: ג.ג. מארקס (סל״ע) (כפול)
168.00
מדינות ערב: יעקב שמעוני
52.90
מה קרה לקרוקודיל: ע .הלל (״שפן הסופר״)
46.20
מוות במשפחה: דליה רביקוביץ׳
69.60
מחברת הזהב: דוריס לסינג (סל״ע)
58.80
מי מכיר את בילבי בת־גרב: א .לינדגרן
47.90
מיכאל שלי: עמוס עוז (סל״ע)

מישוב למדינה: ליסק והורוביץ
מלון צעיר: נחמה ניר וניצה נפתלי
מסעי הנוצרים לארץ־ישראל: מיכאל איש־שלום
מעשה בחמור: אורח איתן
נקמת הרפואה: איון איליץ׳ (״אפקים״)
סבא: ג׳ני בייקר
סולל: אלבר כהן (סל״ע) (כפול)
סומכי: עמוס עוז (״דן חסכן״)
סיאמינה והחתולים מימין משה: אורי אורלב
ספר החג והמועד: ז .אריאל
עדות ישראל: בעריכת אברהם שטאל (א׳)
עוץ לי גוץ־לי: אברהם שלונסקי
עזרה ראשונה לכל: ד״ר אריה אלוטין (עברית)
עשהאל: אהרן מגד (סל״ע)
פחונים וחלומות: סמי מיכאל (״דן חסכן״)
פטר והזאב: סרגיי פרוקופייב
פניך: ולדימיר נאבוקוב (סל״ע)
פרחי נוי בישראל: י .ד. צפריר
פרידה מברלין: כ .אישרווד (סל״ע)
פשעו של סילבסטר בונאר: אנטול פראנס (סל״ע)
פתאום נסגרת הדלת: נירה הראל (״שפן הסופר״)
ציפור שיר: דן בירן
צמחי בית ומרפסת: א .שטיינמן וד. צפריר
קיץ אלכסנדרוני: יצחק גורן (סל״ע)
קישונה: יצחק בן־נר (״דן חסכן״)
קשר ההנאה: מסטרס וג׳ונסון
רשימות מן המאדים: ריי ברדבורי (״מדע בדיוני״)
שבתי צבי והתנועה השבתאית בימי חייו: גרשם שלום (א׳—ב׳)
שדים: פ,.מ• דוסטויבסקי
שושה: יצחק בשביס־זינגר (סל״ע)
שיר השירים אשר לסולומון: טוני מוריסון (סל״ע)
שלומיאל איש־חלם: יצחק בשביס־זינגר (״דן חסכן״)
שנים עשר טוק־טוק: עודד בורלא (״שפן הסופר״)
שקיעה כפרית: יצחק בן־נר
תנ״ך לעם — חמישה חומשי תורה: ד״ר מ. ענת
תעלוליו של אמיל: א .לינדגרן (״שפן הסופר״)
תפוחי העלומים: מרים ילן־שטקליס
אח ואחות: חנה כצנלסון־נשר
אחים שחורים: יעל כהנא
אני אזרח ישראל: א .קוזנצוב (״אפקים״)
ארץ הצבי: אריה (לובה) אליאב (כריכה רכה)
בעידן האלימות: יעקב טלמון (״אפקים״) (כפול)
האומנם צירוף־מקרים: ארתור קסטלר (״אפקים״
המפלט האחרון: רות קליגר־עליאב ופגי מן
טוב לחשוב: מיכאל גרעין ( 6חוברות) כ״א
כל כתבי הזז ( 14 כרכים) (רכה)
כנגוח העגל את האלון: א .סולז׳ניצין (״אפקים״) (כפול)
מהפכה בפורטוגל: מ .הרסגור (״אפקים״)
על התוקפנות האנושית: אשלי מונטגיו (״אפקים״)
עת לספר: דוד כהן
פקעת הצפעונים: פרנסוא מוריאק (סל״ע)
קורות האמנות: א .ה. גומבריך
פגישות עם מנהיגים ערביים: דוד ן־גוריון
שש כנפיים לאחד: חנוך ברטוב (סל״ע)
תפילת הילד: דבורה כהן
אנציקלופדיה ״אריאל״ לידיעת ארץ־ישראל :
זאב וילנאי (כרך א׳—ו).
גידול עצי פרי סובטרופיים: ח .אופנהיימר

113.90
309.20
319.20
סס4*.
68-90
58.80
*6.20
52.90
*59.60
*59.60
75.60
93-70
50.40
58.80
67.20
97.90
*00.80
97.90
97.90
50.40
׳52.10
*00.80
97.90
52.10
89.00
63.00
138.60
*05.00
50.40
57.10
42.00
97.90
147.00
57.10
82.30
51.00
93.70
51.00
72.80
69.20
51.00
65.50
16.00
936.80
80.00
51.00
54.60
69.90
91.50
160.20
69.20
91.50
95.90
286.70
197.10

יי ע יע שבדי אתה פותח בד חודש דף חדש
ועוד 1000 ספרי ם

$ע עובד

תל-אביב, רחוב מזא״וז , 22
טלפון . 291526

סרטים
ה ט רו ריס טי ם
ב לי שום סיכ1־
״אם בעבר היה האזרח הקטן מסוגל
להבין — במידה זו או אחרת — לרוחם
של בני הדור הראשון והשני של הטרו ריסטים,
קשה לו הרבה יותר להבין את
הדור השלישי. התייחסות למניעי־העבר
אינה מניבה מאומה, שכן, נראה לי, כי
לדור החדש הזה יש פחות דברים משו תפים
עם שני קודמיו, ויותר דברים הק שורים
ישירות עם החברה שלנו, ועם
הדיכוי שהיא מפעילה על הפרט. אני
משוכנע שהטרוריסטים היום, אינם יודעים
מה הם עושים, למ שמעות היחידה של
מעשיהם היא במעשה עצמו, בהרפתקה
שבסכנה הכרוכה בהתנכלות למערכת ה חברתית
שבה אנו חיים, המפחידה בש למותה.
הסתכנות ללא שום מטרה מוג דרת,
השתלהבות מהרפתקה ללא שום
מניע נוסף מאחריה. אלה הגורמים שמ אחרי
הדור השלישי.״
הטרוריזם הגרמני. מילים אלה היו
מהוות סיכום נאה לנזבט שני, שהוקדש
בשבוע שעבר לטרוריזם הגרמני החדש,
ולראיון ארוך עם הוגה־הדיעות שמאחריו,
הפרקליט הורסט מאהלר, המרצה עונש
מאסר של 14 שנה. אלא שהדברים לא
נאמרו על-ידי מאהלר או על־ידי אחד
מחבריו־לנשק המיואשים, אלא על־ידי
במאי קולנוע, איש המתקרב לסירטו ה ארבעים
ועדיין נחשב לילד הרע של ה קולנוע
הגרמני. הכוונה לריירנר וו ת ר
פאסבינדר, שהוא, אולי, הפורה בין כל
במאי הקולנוע של המערב. השנה בלבד
כבר הוציא מתחת ידיו שלושה סרטים :

7ן וע*ם של
א ם ובת
סונ ט ת הס תיו (גת, תל־אגיב,
שוודיה) — פסנתרנית מפורסמת,
ובתה המתוסכלת, קורעות זו את
זו לגזרים, בבית בודד על גדתו של פיורד נורווגי. מה יבול
להיות הולם ואופייני יותר לסרט של ברגמן, מגרעין עלילתי
זה ן
לעתים נדמה, כאילו הוא ממשיך סרט אחד במקום
שהפסיק את קודמו. בסוף פנים מול פנים נגלה הקרע בין
האשה העצמאית המודרנית ואבולת האשמה, לבין בתה
המתבגרת. באן, הוא כאילו דילג על כמה שנים, החליף
את מיקצועה של האם, והמשיך בסיפור. הבעיה החמורה
היא, שסיפור זה סופר כבר על״ידי ברגמן עצמו, עם השלכות
אנושיות ומתאפיסיות עשירות יותר. אומנם אי-אפשר שלא
להתפעל מן הדרך שבה הוא מעצב סרט, מן היכולת שלו
לסחוט מפניו של שחקן אוצרות של הבעה ורגש שאיש
מלבדו אינו מסוגל למצוא בהם, ומן הדייקנות האכזרית
שבה הוא מנתח את השיתוק הנפשי של הנשמות הפרוטסטנטיות
הסקאנדינוויות, אך יש הרגשה כאילו ברגמן זקוק
לריענון.
אינגריד ברגמן, בתפקיד הפסנתרנית שהקאריירה היתה
חשובה לה מבנותיה, מגישה כאן את חמישחק המרטיט
ביותר מכל מה שעשתה עד היום, כאשר היא עוברת
מאנוכיות, לרחמים עצמיים ולריגשי חרטה ואשמה, שאולי
אינם זרים לה גם באורח אישי. ליב אולמן, לעומתה,
נוטה להגזים בדמות הבת, הן בצורה החיצונית שבה היא

או ל מן וברג מן: המישחק ה מר טי ט ביו ת ר

מעצבת את הדמות (וזו בוודאי אחריותו של ברגמן) ,וחן
במעברים החריפים בין אטימות לפיכחון, בעיקר בשלבים
הראשונים של הסרט.
חסידי ברגמן המושבעים יתפעלו בוודאי מן חצורה,
מן הצילומים של סוון ניקוויסט ומן המתח־הפנימי האדיר,
שנוצר במובן, על המסך. כל אלה הם הישגים נדירים אפילו
לבמאים טובים, אבל בבל-זאת, מברגמן מצפים ליותר.

ל חיי ה לי ב לו ד
והובאלאגו צעירים, פרועים ושוכבים
(אורלי, תל־אביב, ארצות־הברית)
— זוהי פארודיה לא רק על או-
רח־החיים של הנוער האמריקאי בקאמפוסים של תחילת
שנות הששים, אלא גם על המיתוסים של אותה התקופה,
ועל הדרך שבה נהגו להעלותם על מסך הקולנוע. כל מי
שזוכר את פביאן ואת אנט פוניצ׳לו, או להבדיל, את
ג׳יין פונדה הצעירה מאד ואת אנטוני פרקינס, ואת דמויותיהם
הרחוצות והמצוחצחות להפליא, מסירטי אותם
הימים, יוכל לראות בסרט זה כיצד מתהפכת התמונה על
הראש.
הסיפור, אם יש כזה, מתאר את מעלליה של כנופיית
סטודנטים, שהם ההיפך הגמור מן האידיאל הבלונדי,
המסורק למישעי, המשוגע לחינוך גופני ולתרגילי סדר,
שאותו טיפחה ארצות״הברית במשך שנים רבות. במקום
להעריך את המין השני מרחוק ובעיניים בוהות, הם דוחפים
ידיים ובל דבר אחר, ואינם מתביישים להשתמש בכל
תחבולה שהיא, בולל מודעת אבל, בדי להכניס נערה
למיטה. הם מזלזלים ברכוש (עוד ערך מקודש של האמריקאי
הטוב) ,הם מזלזלים במוסר. הליכלוך והבאלאגן הם תנאי״
החיים החיוניים לפריחתם.
הבמאי הצעיר, ג׳ון לאנדיס, משתמש בסרט בצרור
שחקנים אלמוניים יחסית, שלכמה מהם, לפחות, צפויה

כימאי פאססינדר
הילד הרע של הקולנוע הגרמני
נישואיה של מריה בראון, שיחזר את
תופעת ה״בום״ הכלכלי, כשהוא מתאר
את גרמניה בשנים שלאחר מילחמת־העו־לם
השנייה, מנקודת מבטה של אשה.
שנה של 13 ירחים תיאר את השוליים
של אותה החברה, היום, כשבמרכז —
ההתמוטטות הנפשית של הומוסכסואל מז דקן.
שני הסרטים הוצגו בפסטיבל ברלין
ועוררו תשומת־לב רבה. עוד לא חלפו
שלושה חדשים, והוא הגיע עם סרט חדש
לפסטיבל קאן, סרט שקרא לו הדור השלישי,
והנוטל שוב אותה החברה הגרמנית
האקטואלית, על־מנת לבדוק את אחת התו פעות
המטרידות אותה ביותר היום — הטי-
רוריזם העירוני.
משרת המימסד. פאסבינדר, מכל
יוצרי הסרטים החשובים של גרמניה, הוא
הרגיש ביותר למתרחש סביבו, מבחינה
פוליטית, חברתית וכלכלית. הוא עושה
סרטים במהירות, כדי להגיב מייד. סרטיו
נוטים להציג שאלות, יותר מאשר לספק
תשובות. ואם הם גם יכולים, לא פעם,
(המשך בעמוד )58
העולם הזה 2180

פרסם ב לו שי ומק גי ל: פ רו עי םומצ חי קי ם

קאריירה פורחת. בראש ובראשונה לג׳ון בלושי, סטודנט
לרפואה הנמצא במחצית הדרך בין קן־הקוקיה לגן־החיות.
ההומור לפי מיטב המסורת של הסרט האילם. אם אפשר
להטיל ספק בערך ובמקוריות של ההומור לפני כן, מה עוד
שבדיחות רבות נותרות ללא המשכיות, הרי הסוף רומז
שלאנדיס הוא איש שכדאי להתחקות אחר התפתחותו.

היה היה
בלב סיסבן
בים הלבן (גורדון, תל־אביב,
ברית־המועצות) — העובדה שהבמאי
סטאניסלב רוסטוצקי היה
מועמד פעם לפרס אוסקר אינה מעלה ואינה מורידה
מאומה מסרט זה. אפילו עם הרצון הטוב ביותר בעולם,
קשה לעכל אגדת-ילדים סוחטת דמעות ומיושנת זו, העשויה
בסיגנון שנדמה כי פס מן העולם, ובאיכות טכנית שהיתה
מעוררת חלחלה במעבדות״הצבע של הוליווד, אפילו לפני
ארבעים שנה.
אם יש כוונות נסתרות בעלילה, הן נסתרות היטב,
עד בדי בך שאי-אפשר לגלותן. מעשה בכלב המבייש את
גזעו מפני שהוא יוצא-דופן, במקום להיות בצבע חום כהה
אחיד, הוא לבן עם אוזן שחורה. הדבר אינו מפריע לנכה־מילחמה
שקונה אותו, כשהוא גור עדיין, ומגדל אותו
באהבה והבנה היוצרת ביניהם קשרים אמיצים מאין כמותם
(דרך״אגב, למתעניינים, הבמאי עצמו הוא נבה-מילח-
מה) .בל החלק הראשון נמרח בסצנות-חיבה ובילוי משותף
של האדון וכלבו בתוך הטבע, כשהאדון, הפנוי מכל תעסוקה,
יבול להקדיש את כל זמנו לבלב.
הדרמה פורצת בכל עוזה, כשהפצע הישן מן המילחמה
מתחיל לעשות שוב בעיות, האיש מאושפז לטיפול והבלב
נותר לבד, ונאמנותו העילאית עוברת מבחנים אכזריים