גליון 2181 מתאריך 20 ביוני 1979

קפה קר עלית־אלא מה?!

ראמידות של גיזה והספינכס, בישראל ליד
הכותל המערבי ועם מנחם בגין.
אבל צילומים אלה נערכים, בדרך כלל,
לפי בקשת האורח. ואילו צלמת העולם הזה,
גילה רזין, זכתה בכך שתצטלם עם ראש-
הממשלה על פי בקשתו שלו.
הדבר אירע ביום האחרון של ועידת-
חרות. גילה צילמה את הוועידה בהרחבה,
מפתיחתה ועד סיומה. כמו בכל מקום,
משכה הצלמת, הנראית כנערה, תשומת-
לב בפעלתנותה.
באותו בוקר הופיע מנחם בגין מזצו־דת־זאב,
כשהוא במצב־רוח מרומם. הישיבה
טרם התחילה, וראש־הממשלה ישב
באולם, כשהוא מוקף מעריצים.
גילה ניגשה אליו כדי לצלמו. כשהב

בי בו

בן־אדו, וכי ימנע ממנו לצלמו. הסיבה:
צריך להיערך עוד מיסדר־זיהוי, ועל כן
אסור שתמונת החשוד תפורסם ברבים.
גילה הסבירה לו כי היא עצמה מכירה
את דיין משידורו בטלוויזיה, וכך
ראוהו המוני בית ישראל. הפרקליט הנכבד
המשיך להתעקש.
גילה המתינה לבואו של דיין, וכאשר
הובא על-ידי השוטרים, צילמה אותו. אז
רץ אליה הפרקליט, שגם הוא נמנה עם
חסידיו ופעיליו של ״הרב״ כהנא, וניסה
להוציא מידיה את המצלמות בכוח. גילה
נאבקה עימו, ונסתבר לפרקליט כי הצלמת
נמוכת־הקומה והשברירית רחוקה מלהיות
חלשה. היא לא היתר, מוכנה להיפרד ממצ־למותיה,
ועורך-הדין נאבק לשווא. נראה

״העולם הזה״ ,שבועון החדשות הישראלי. המערכת והמינהרה: תל
אביב, רחוב גורדון ,3טל 243386 03 תא־דואר . 136 מען מברקי:
״עולמפרס״ .העורך הראשי: אורי אכנרי. העורר: אלי תבור. עורך־
מישנה יופי ינאי. עורך־תכנית: יוסי שנון. עורכת כיתוב: ענת ישראלי.
צלמי־מערכת: ציון צפריר וגילה רזין. ראש המינהלה: אברהם
סיטון. מחלקת המודעות: רפי זכרוני. המו״ל: העולם הזה
כע״מ מודפס ב״הדפוס החדש״ כע״מ, תל־אכיב, רחוב כן
אביגדור. הפצה ״גד״ בע״מ. גלופות: צינקוגרפיה ״כספי״ כע״מ.

האם אנחנו מרבים לדון בבעייה
הפלסטינית יתר על המידה?
השאלה התעוררה בישיבת המערכת לפני
שבועיים, כאשר עברה המערכת —
כדרכה מדי שבוע — על גיליון העולם
הזה (.)2179

המוצדקים״ ,מקדישה לבעייה זו חלק ניכר
מזמנה.
נדמה לנו, איפוא, שלא נפלנו בשבי של
״אידיאה פיקס״ פרטית, אלא שגם בנושא
זה הלכנו בראש והתמודדנו עם בעייה,
שהפכה בינתיים נושא מרכזי למדינה כולה.
נשתדל לסקר אותה בצורה נאותה.

הרבה אנשים מצטלמים עם ראש־הממשלה.
זהו אחד האתרים המבוקשים של
התיירים: במצריים מצטלמים ליד הפי-

שוטר מרגיע את עורך־דין כן־אדו
קרב מישפטי לאחר קרב ידיים

צלמת רזין וראש־ממשלה בגין
״תהייה לך מזכרת״
אותו גיליון כלל, בין השאר, את ה כתבות
הבאות:
• המאמר ״עז על כל דונם״ של הפרופסור
הפלסטיני אדוארד סעיד.
• תרומה של הצייר יגאל תומרקין
למדור ״פורום״ (״מדינה פלסטינית קום
תקום!״)
• עדויותיהם של תלמידי ביר־זית,
רמאללה ובית־לחם על המאורעות שהביאו
לסגירת מוסדות־החינוך (״ביש גדה״).
• מאמר במדור הנדון על אותו נושא
(״ראש מגולח״).
בישיבה הובעה הדיעה שהתייחסות זו
לנושא אחד מגדישה את הסיאה. הובע
גם החשש כי הנושא מעניין את המערכת
עצמה עד כדי כך, שהיא מקדישה לו מרץ
ומחשבה רבים מדי.
סיכום הדיון היה שאין זה כך. קרה
דבר אחר: הנושא הפלסטיני, שהיה עד
כה נחלתם של חוגים מצומצמים בילבד,
הפך עתה נושא לאומי ממדרגה ראשונה.
הדבר אינו בא לידי ביטוי רק מעל
עמודי העולם הזה, אלא גם בעמודיהם של
עיתונים שהתעקשו במשך שנים רבות
כי אין ביכלל בעייה פלסטינית, ואין עם
פלסטיני. הממשלה, שהתחייבה בקמפ-דיי-
וויד לפתור את ״הבעייה הפלסטינית על
כל היבטיה״ ,אחרי שהכירה (בנוסח האנגלי,
המחייב) בקיומו של ״העם הפלסטיני״
ובקיום ״זכויותיו החוקיות וצרכיו
העולם הזה 2181

חין בה בגין, קרא אותה אליו. הוא
הושיט לעברה את ידו, והתעקש שתשב
לידו .״הנה, תהיה לך מזכרת,״ אמר
בגין, וביקש שאחד הנוכחים יטול לידיו
את המצלמה ויצלם. אף שגילה הזכירה
שבאה לצלם, ולא להצטלם, עמד בגין על
שלו. אחת העסקניות של חרות התנדבה
למלאכה, וכך צולמה התמונה (ראה גלופה).
לא תמיד יש לגילה רזין חוויות כל-
כך נעימות תוך מילוי תפקידה.
באותו שבוע באה לבית־המישפט כדי
לצלם את החשוד יוסי דיין, איש קריית־ארבע,
חבר קבוצתו של ״הרב״ כהנא.
היא ידעה כי באותו בוקר יובא דיין
להארכת מעצרו, ובדקה אנזישמו מופיע
ברשימה. משנוכחה לדעת שהשם דיין
אינו מצוי ברשימה, שאלה אצל הפקידים
אם ידוע להם דבר על הבאתו.
באותו רגע התערב בשיחה גבר אלמוני,
שעניבתו היתר תלוייה לו על זרועו,
ומקטורנו על זרועו השנייה, והודיע
לגילה כי הוא פרקליטו. של דיין, אמיל

כי לא זכה בשיעורי־קאראטה מידי החשוד
אלי הזאב, שהעניקם לאנשי כהנא. בן־אדו
נעלם, והופיע שוב, כשהוא מנפנף בנייר
וטוען כי זוהי פקודה למעצר הצלמת.
באולם בית־המישפט התפתח קרב מיש־פטי
ממושך. דיין עצמו ישב בצד וכאילו
נשכח, ואילו השופט, הפרקליט והשוטר,
שהיה עד למיקרה, התדיינו ביניהם, כ־שהצלמת
ממתינה בחוץ.
הדבר ארך זמן רב, ולדעת מישפטנים,
היה זה דיון חסר־תקדים. בסופו של
דבר החליט השופט, עזריאל אליקים שפי,
כי יש לשחרר את הצלמת ולהתיר לה
לפרסם את התצלומים שצילמה.
התמונה הופיעה בגיליון האחרון של
העולם הזה 2180 וגם בכמה עיתונים
אחרים, שביקשו העתקי תצלומיה של גי לה.
נענינו לכך ברצון.
גילה, הנראית צעירה בהרבה מ־ 28 שנות
חייה, התייחסה לעניין בשיוויון־נפש :״דברים
כאלה קורים בעבודה,״ אמרה.

תקריות באלה בין עובדי השבועון
ויריבים פוליטיים הם נדירים מאד. בדרך
כלל יודעים הכל כי העולם הזה מבדיל
באופן ברור בין דיעות פוליטיות ובין
סיקור מאורעות, על פי הסיסמה של ״בלי
מורא, בלי משוא־פנים״.
אנשי גוש־אמונים, למשל, בוודאי אינם
אוהבים ׳את העולם הזה ביגלל דיעותיו,
אך הם למדו להעריך את האובייקטיביות
של -הסיקור בשבועון זה. הדבר מתבטא
ביחסם של אנשי הגוש, כאשר הם נתקלים
בכתביו ובצלמיו של העולם הזה. אין הם
מסרבים לשתף עימם פעולה, אלא להיפך.
כך אירע גם בעת הקרב על גן־הירק
של נאות־סיני. הצלם ציון צפריר, שנלווה
לעורך־המישנה יוסי ינאי, בילה את הלילה
הגורלי במקום, ונתקבל על־ידי המתנחלים
בסבר־פנים יפות. הם הניחו לו לעלות
על גג הבית המבוצר, לצלם את מצבורי
ה״תחמושת״ .כתוצאה מכך הצליח צפריר
לצלם את הקרב בצורה טובה יותר מאשר
כל צלם אחר, והתצלומים שהופיעו בגיליון
העולם הזה ( )2178 עלו — כך נדמה
לנו — על כל דיווח צילומי אחר.

הקרב על גן־הירל - ,תצלומו מל ציון צפריר
בצורה הטובה ביותר

1ה היה 0 ( 1113 רז ה שחיה 25 גיליון ״העולם הזה״ שראה אור השכוע לפני 25 שנה
כדיוק, הקדיש כתבה נרחבת, תחת הכותרת ״קול קורא במידבר״,
לכינוס ההמוני של הנוער, שנעדר כשייח׳ מונס. את הבינום
יזם ראש־הממשלה בדימוס, דויד כן־גורוין, שקיווה להפוך את
משתתפיו לתנועת־נוער המונית, שתימנה את פני המדינה. אלא
שכוונתו זו של בן־גוריון ניכזבה.
המדור ״מיפלגות״ פירסם כתבת־שער, תחת הכותרת ״האק טיביסט״
,שהוקדשה לדיוקנו של שר־הביטחון דאז, פינחס לבון,
לתולדות חייו ולמערכת יחסיו המפותלת עם מנהיגי מיפלגתו,
ועם ראש־הממשלה מיטה שרת. צלם המערכת, בלוויית בובת־תצוגה
(מניקין) של חלונות־ראווה, הביאו כתבה מצולמת ויוצאת־

דופן, שנשאה את הכותרת :״האגדה על בריחת האוהב ולב־הגבס
השבור״ .זו גירסה בלשית של ״סיפור אהבה״ בלוויית
תצלומים של כוכת־התצוגה, הרודפת אחרי גיבור הסיפור כרחו בות
תל־אכיב. מדור הספורט הוקדש למישחק ״תפוס־כפי־יכולתו״
,שיובא ארצה בידי כי ה הספורט רפאל הלפרין.
בשער הגיליון: שר־הכיטחון, פינחס לבון.

אמה של תנה ס1ש מול קסטנו

* ;.השומר(הצעיח אינו
״העולם הזה״ 869

מעשן״ * האם סינסר שמואל תמיר בדם הורי?
מישפט סיפנרה של א ס
אשד, גבוהה ואצילה, שבפניו־ ,עוד נראו
סימני יופי מבעד לצעיף הזמן והטרגדיה,
חיכתה לתורה במישרד המיסחר והתעשיה,
ירושלים. גבר ממושקף, בעל שערות שחורות
וחלקות, עבר לידה. עצר תחתיו, התבונן
בה וניגש להציג את עצמו. היתה זאת
הפעם הראשונה שקתרינה סנש ראתה את
ישראל קסטנר. הוא היה מנומס, נחפז מעט
ונבוך מעט. מה היא רוצה כאן י מחכה
לתעודות? מייד. הוא ייסדר את הכל
ללא כל עיכוב.
קתרינה סנש דחתה את ההצעה האדיבה.
במקום זה היא שאלה :״מדוע לא
עזרת לי אז? מדוע לא עזרת להציל את
בתי חנה מהתליינים הנאציים? האם זה
היה מסוכן מדי בשבילך?״
״לא, כל עבודתי היתה מסוכנת.״
״האם היא לא היתה חשובה מספיק
בשבילך?״
״לא, אל תאמרי זאת. היא היתד, לנו
חשובה מאד ויקרה מאד.״
״אם כן, למה לא סיפרת לנשיא ההסתדרות
הציונית, קומוי, כי חנה בהונגריה,
ובמאסר?״
הפקיד הביא את התעודה המבוקשת. קת-
רינה סנש אמרה שלום, הסתובבה על
עקביה ויצאה שותקת מן המישרד. קסטנר
נשאר עומד תחתיו.
אין שאלות. השבוע, כעבור שנתיים
נוספות, הופיעה קתרינה סנש על דוכן
העדים של בית־המישפט המחוזי בירושלים,
כעד הגנה במישפט גרינוואלד־קסטנר.
צעיף הזמן התעבה במיקצת, אך היא הי-
תה זקופה ועצורה ואצילה כתמיד, כבאותו
יום בו הובאה חנה בתה לפתע לפניה ב־מישרד
חיל המודיעין ההונגרי .״כאם —
כבתה,״ עבר הרחש באולם בית־המישפט.
מעולם לא סופר סיפורה של חנה סנש
בלשון חיה וססגונית, כפי שסופר הפעם
באולם בית־המישפט הדומם, ביראת כבוד.
רבים באולם זכרו כיצד חלפה, לפני חודשיים,
אגדת הגיבורים של יואל פלגי עם
הרוח הגדולה. הם ידעו כי סיפורה של
חנה סנש יישאר לעד. קתרינה סנש סיפרה
כיצד התדפקה על דלתו של קסטנר
במשך שבועות, מבקשת את עזרתו. מעולם
לא זכתה לראיון.
עם תום סיפורה של האם קם היועץ־
המישפטי, חיים כהן, והודיע בשקט :״אין
שאלות!״ מבחינה מוסרית, היה זה יומה
הגדול של ההגנה.
שתי מכות. ביום הקודם החל הסניגור,
שמואל תמיר, בהבאת עדי ההגנה.
הראשון בהם היה הנאשם עצמו, מלכיאל
גרינוואלד, שניצל את ההזדמנות להשיב
לפרקליט המדינה, שתבע אותו למישפט
הזה, מנד, אחת אפיים. אמר גרינוואלד
בהצהרתו בת 40 הרגעים פרקליט
המדינה קרא לי פסיכופט. אם כך, כיצד
זה קרה, שפסיכופט ולא פרקליט מדינה
לקח על עצמו לגלות את האמת על השואה
באירופה?״

לא הית הזאת המכה היחידה שאותה
ספג חיים כהן מאז החל הסיבוב השני ב־מישפט.
עוד קודם לכן הביע השופט, בנימין
ד,לוי״ ,את תמיהתו על כך שדו״חו
הסודי של משה שרת מצא את דרכו ל מעריב.
השופט הציע לפרקליט המדינה לנקוט
בצעדים המתאימים. חיים כהן הרכין
ראשו, כמקבל את העצה.
מער דרך הטבק

לפני שנה הורכב מחברי קיני השומר-
הצעיר גרעין בשם גדיש. אנשי גדיש
התגייסו ביחד לצבא, ליחידת נח״ל, והתחייבו
להשלים או להקים, עם תום שירותם
הצבאי, קיבוץ. לפני שהתגייסו, עברו
חברי הגרעין סמינריון רעיוני בגיב־עת־חביבה
ובסער, למדו להכיר אחד את
השני. היכרות זאת כבר גילתה סימני פילוג
ראשונים. מיספר נערים התעלמו מהסיסמה
״השומר אינו מעשך״* והחלו
להעלות תימרות עשן.
אם חשבו אנשי מזכירות השומר־הצעיר
כי בצבא תקויים הסיסמה, הם טעו, המעשנים,
שלא רצו להרגיז את חבריהם,
עישנו בסתר, התעלמו מהודעת הגרעין כי
הוא עצמו יחליט על המועד בו יהיה העישון
מותר. הם גם לא קיימו את דרישת
הגרעין למכור את תלושי הסיגריות״**,
״ כיום חבר סיעתו של שו־המישפטים,
שמואל תמיר, בכנסת.
** איסורים אחרים על איש השומר
הצעיר באותם ימים: לשתות אלכוהול
ולעסוק במין.
*** עד למחצית שנות ה־50׳ סיפק צה״ל
לחייליו תלושים לרכישת סיגריות בחנויות
השק״ם, שהיו שווי־כסף.

למסור את תמורתם לקופתו. ריח הטבק
השרוף הגיע לאפים הנכונים ואחרי שכמה
מעשנים התחילו לעשן, אפילו בפומבי,
הוחלט על ויכוח כל־גרעיני בקן מרכז
בתל-אביב. הצעקות והנאומים על נושא
העישון נמשכו מחצית היום, והסתכמו באיסור
מחודש של העישון.
הכנס הכל־גרעיני לא הסתפק בהחלטות,
והודיע גם על-צעדים נגד הממרים. חמישה
הוצאו מן הגרעין, שלושה חזרו מדרך
הטבק ושניים אחרים הושארו בתנאי ש-
ייגמלו מהרגלם הרע. הבעייה העיקרית
היתד, חמשת המעשנים למדות הכל. הוצאתם
מן הגרעין לא הרחיקה אותם ממנו,
תודות למיסגרת הצבאית של מחלקת
נח״ל, המאחדת עדיין את המעשנים והלא
מעשנים.

עיחונוח
מ הוא גאון וידוד?1
לאגודת ישראל העולמית שלושה חברי-
כנסת ועיתון יומי אחד. עיתון האגודה,
המודיע, מופיע זה ארבע שנים בירושלים,
מצטיין בעיקר בכיסוי מלא של פעילות
עסקני האגודה במוסדות הממשלה והציבור.
ככל עיתון יומי המכבד את עצמו
מוציא המודיע בכל יום־שישי מוסף־לשבת
מגוון למדי, הכולל זיכרונות אדמו״רים
וביקורת ספרות תורנית, ומדור רב־עניין
אחד. במיסגרת שאל כאוות נפשך מפנים
קוראי המודיע את שאלותיהם למערכת,
זוכים לתשובות ענייניות ומעניינות.
צפה למדף המשיח. לא כל השאלות
הן מיושנות כשאלתו של א.א :.״האם
יש איזה היתר מרבנים מוסמכים לקבל שילומים
מגרמניה?״ (התשובה :״אין כל
איסור״) או למדיניות, כשאלתו של שלום
אזולאי :״מה משמעות ראשי התיבות
בהל״ב ואע״י המודפסים בסוף ספר תד,י
אות
קין

תאריו 17.6.54 :
לים ברוך הנותן לעייף כוח ולאין
אונים עוצמה ירבה״).
נפשו של קורא אלמוני מפתח־תיקווה,
למשל, מתאווה לדעת את התשובה ל שאלה
הרבה יותר יסודית :״האם יש
איזה סימנים ברורים שימות משיח הם
אלו הימים?״ התשובה מעודדת :״אפשר
להניח ככה. כי אמרו חז״ל אין בן־דויד
בא אלא בדור שפני הדור כפני הכלב
שלא יתביישו זה מזה ...והרי דורנו מתאים
ביותר לאלו הסימנים וברור שאנו
צריכים לצפות למלך המשיח.״
המודיע, היודע את התשובות הגדולות,
אינו מוסמך לענות על שאלות פחות
חשובות בשאלתה של תלמידת בית־יעקב
תל־אביבית :״מיהו כיום גאון־הדור?״ התשובה
:״על השאלה הזאת אין המודיע
מוסמך לענות.״

מכחכים
ת חו שתהת קו פ ה
בכתבה על דויד רזיאל (העולם הזה )867
מצאתי פרטים רבים שאף לי לא היו
ידועים, אם כי לא עמדתי מחוץ לעניי נים
בתקופה הנזכרת* .כאן הוכחה חריצות
עיתונאית למופת. עלי לציין כי
(בכתבה) יש משום תחושת התקופה, בעיותיה
ומכאוביה, אפשרויותיה ותנאיה
היוזמה שנקט עורך העולם הזה בקשר
להחייאתו של דויד רזיאל ראוייה לשבח.
הנני סבור כי הוא משרת את האינטרס
הלאומי, בהחיותו בפני הנוער את הטיפוסים
של חולמים ולוחמים, מנהיגים ומפק דים
שהניחו יס-ירות לעצמאות ישראל.
בימי שערוריות ומעילות, כשמיפלגות
אחדות ואישים רבים אוכלים את המדינה
בכל פה, החייאת דמות כדויד רזיאל משיבה
את הנפש, ונוסכת ביטחון בעתיד ישראל
ושאיפותיו ההיסטוריות.
יעקוב מרידוד, רמת-גן

אנשים
!• כשנשאל השבוע עורך-הדין שמואל
תמיר אם עומד הוא להגיש תביעה נגד
הדור על הוצאת דיבה, אחרי שיומון־מפא״י
האשים אותו בספסרות בדם יהודים, השיב:
״אני? למה לי לעשות פירסומת לעיתון
שאיש לא קורא אותו?״
ו• סיכם השבוע את המצב שחקן הבימה
והמחזאי יורם מטמור :״קח את גורלך
בידיים, אבל רחץ אותן קודם.״
!• המחבר משה שמיר נתפנה מעיסוקיו
הספרותיים, והחליט על הכרזת מיב־צע
נגד ריבוי השימוש במילה ״ביצוע״
(ביצוע הלוואות, ביצוע גניבות, ביצוע
קניות) והגדיר את המצב :״כולנו רודפי
בצע !״

בו־גוריון כפנס שייח׳ מונס יוני 1954

קאריקטורה של עמוס קינן

* מחבר המיכתב, יעקוב מרידור, היה
מפקדו של האצ״ל לפני ראש־הממשלה
הנוכחי, מנחם בגין, ואחרי מותו של מייסד
האצ״ל, דויד רזיאל הנ״ל.

14113(0

• 5 0וואט
• 18 וו אט 8.14.5.
• פטיפזו אוטומטי ט ס רא ש מגו טיו מחט היום
• ט״פי ק ס טו ת * 0018
• זוג רמקולים 33-750

• 50 וואט 041£8ק 140810
• 18 וואט 8.14.5.
• מ ר פוו אוטומט טסואש מגזט•
• ט״פ ק סטו ת
• זוג רמקולים 53-37

• 50 וואט 140310 804158
• 1115א ט 8.14.5.
• פטיפון אוטומטי
• ט״פ קסטות
• זוג רמקולים 53-420

• 1130א ט 140510 804158
• 10 וואט 8.14.5.
• פטיפון אוטומטי
• ט״פ קסטות
• זוג רמקולים 55-27
• סרסזם 0ו1יז)/וב 00׳1>7#

העולם הזה 2181

השבוע במאה ה־ 2 0

מה אירע כמאה דז־20׳ כשבוע שדין ה־ 20ל־ 26 כיוני ץ כמדור חדש
זה יסקור ״העולם הזה״ כמה מן המאורעות שאירעו כ־ 78 השכים
הקודמות כשכוע שכו מופיע הגיליון.

1908
— 20.6נפטר המלחין הרוסי ניקולאי
רימסקי קורסקוב.

1917
— 24.6מלחי הצי הרוסי מתמרדים
בסבסטופול.

1919
— 20.6הצי הגרמני ניגף בקרב סקפה־פלו.
המלחים הגרמנים מטביעים את ספינותיהם,
כדי לא ליפול בידי הבריטים.

1940
— 22.6שליחי צרפת הכנועה מוזמנים
על־ידי היטלר לאותו קרון רכבת ביער
קומפיאן, שבו הציג המרשל פוש את תנאי
הכניעה לגרמנים ב־ .1918 ממשלת פטן
חותמת על שביתת־נשק. הצבא הצרפתי
פורק מנשקו והלך לשבי. שלוש חמישיות
משטחה של צרפת בידי הגרמנים.

1941

ושר־העליה־והבריאות, משה שפירא, מת־פטרים
בגלל פרשת אלטלנוז וחוזרים בדם
כעבור יומיים.

1950
— 25.6פרצה מילחמת קוריאה 60 .
אלף חיילי צפון־קוריאה בלוויית 100 טנ קים
חוצים את קו הרוחב זד 38 ותוקפים
את דרום־קוריאה.

1951
— 25.6חברת קולומביה מפעילה לרא שונה
טלוויזיה צבעונית בארצות־הברית.
הכנסת מאשרת את חוק חסינות חברי״
הכנסת, המשחרר את חברי־הכנסת מאח ריות
פלילית למעשיהם.

1952
— 21.6שלושה חשודים נעצרו כח שודים
בהטלת פצצה לדירתו של שר ה
תחבורה דויד פינקס.
— 25.6שינויים בממשלה. לוי אשכול
מתמנה שר־האוצר במקומו של אליעזר
קפלן, שהתפטר מטעמי בריאות. פרץ

1959
— 22.6ישראל וירדן משתפות פעולה
נגד הארבה.

1965
— 23.6״אני ברליני!״ מצהיר הנשיא
ג׳ון קנדי בעת ביקור בברלין המערבית.
— 26.6ממשלתו החדשה של לוי
אשכול זוכה באמון הכנסת ב־ 64 קולות
נגד .43 הקואליציה מורכבת ממפא״י, אח״
דות-העבודה והמפד״ל.

1967
— 20.6ראש-הממשלה לוי אשכול
קורא לנשיא עבד־אל־נאצר לפתוח בשיחות
שלום עם ישראל. המרשל הסובייטי
זכרוב, רמטכ״ל ברית־המועצות, מגיע ל־קאהיר
בראש מישלחת צבאית גדולה׳.

1968
— 23.6הוחל בהנחת צינור הנפט
הגדול אילת־אשקלון. אורכו 260 קילו מטרים
וקוטרו 156 סנטימטרים.

1971
24 — 21.6קילומטרים מקהיר נתגלה
מגחכים סוף ה סי דרה
ממה חיים חח״כים — 1סידרת
כתנות של ״העולם הזה״
השתוממתי כשחחלטתם, ככל הנראה
לקטוע את הסידרה המרתקת, כשהמלאכה
עדיין לא הושלמה. הופיעו בסידרה 113
מתוך 120 חברי־הסנסת וכמו בסרט־מתח,
הכל רוצים לדעת ״מיהו הרוצח?״ ,אך
פיתרון התעלומה אינו בנמצא.
אני מבקש לדעת ממה חיים חברי-
הכנסת משה נסים, יצחק שמיר, משה
שמיר, מרדכי ציפורי, אהוד אולמרט, יו סף
תמיר, מאיר תלמי, דני רוזוליו, יחזק|-
אל זכאי, חנה מואיס, יהודה מאיר אבר!-
מוביץ, ואחרונים אחרונים חביבים: מאיר
פעיל ואורי אבנרי.

ד״ר הרי ירה, גבעת־ים1
• פירסום החלק האחרון של הסידוה
התעכב ביגלל פגרת הכנסת והמאורעות
שאירעו לאחר מכן. הטידרה תושלם בקרוב.

גי ל ה יד־ןגמצ דיי *
על מסעו של סגן ראש הממשלה,
ייגאל ידיו, למצריים.
המצרים הזמינו את ם גן-ראש־הממשלה
למצריים, מתוך נאיביות מוחלטת. הם סבו רים׳
משום מה, כי לאיש זה יש השפעה
על המתרחש במדיניות הישראלית וכי
למילה שלו יש מישקל בדיוני הממשלה.
זו אינה הטעות היחידה שלהם? ,יחם
למבוכי הפוליטיקה הישראלית. יתכן בי
מקור הטעויות בנטייה של אדם, להניח כי
המוטיבציות שלו, ההרגלים שלו והנורמות
המקובלות עליו הן כמוטיבציות וההרגלים

— 22.6מיבצע ברברוסה. גרמניה תוקפת
את בעלת־בריתה, ברית־המועצות,
ופולשת לאורך החזית כולה 145 .דביזיות
גרמניות נשלחות למיזרח. צ׳רצ׳יל מכריז,
שבריטניה תגיש כל עזרה לברית־המו־עצות.

1942

21.6הצבא הגרמני, בפיקודו של
רומל, כובש את טוברוק 30 .אלף חיילים
בריטים נופלים בשבי.
— 22.6הוצא צו גיוס כללי בארץ-
ישראל, המחייב את הגילאים 17 עד .25
— 23.6הסלקציה הראשונה לתאי ה־גאזים
באושוויץ.
— 25.6גנרל דווייט אייזנהאור מתמנה

אדטדנה כחוף תל־אכים
23.6.1948
נפתלי מתמנה לשר־החקלאות במקומו של׳
אשכול, וחיים כהן מתמנה ליועץ המיש־פטי
לממשלה.
1955 חוק־השיפוט

— 21.6בכנסת התקבל
הצבאי.
— 22.6בית־המישפט המחוזי בירו
שלים
מצא את הד״ר ישראל קסטנר אשם
בשיתוף פעולה עם הנאצים בעת השמצתם
של יהודי הונגריה.

מפקד חזית, אייזנהאור
25.5.1942
למפקד העליון של צבאות ארצוודהברית
באירופה.

1945
— 21.6הקרב על האי אוקינאווה, שבדרום
מערב האוקיינוס השקט, הסתיים
לאחר 82 יום, בניצחון האמריקאים הכובשים
את האי מידי היפאנים. לאמריקאים
12 אלף הרוגים ו־ 34 אלף פצועים. ליפא-
נים 90 אלף הרוגים.

1948
— 21.6תקליט אריך ״הנגן הראשון
יצא לאור. המצאתו של היהודי־הונגרי
המתגורר בארצות־הברית, הד״ר פטר
גולדמרק.
— 23.6האוניה אלטלנה, בת 5500 טון.
שעל סיפונה 900 עולים ונשק, תחמושת
וציוד, שנרכשו על-ידי האצ״ל, הגיעה
לחופי הארץ. האצ״ל סרב לתת את הנשק
לממשלה החוקית ודויד בן־גוריון הורה
להפגיז את האוניה העוגנת מול חופי
תל־אביב. שר־הדתות, הרב י.ל. פישמן,

1956
— 20.6שתי משחתות, שנרכשו על־ידי
חיל הים באנגליה, יפו ואילת, מגיעות
לנמל חיפה.
— 22.6הצעדה הראשונה של צה״ל
הסתיימה בירושלים.
— 25.6סוריה מודיעה שוויתרה על
על הסיוע האמריקאי, וחותמת על הסכם
עם ברית־המועצות, שלפיו זו תסייע ל סוריה
בביצוע תוכנית בת שבע שנים
לשיקום כלכלי.

1957
— 23.6הוטלו הגבלות על יציאתם
של יהודים ה״חיוניים למנגנון או לכל כלה״.

1958

21.6מזכיר האו״ם, דאג המרשלד,
מגיע לישראל לשיחות עם דויד בן־גוריון
בעניין הר־הצופים.
— 23.6ממשלת־ישראל החליטה, כי
״כל אדם המצהיר בתום־לב שהוא יהודי,
יש לרשום אותו במירשם התושבים כיהודי
ואין לדרוש ממנו כל הוכחה אחרת. כל
ילד יהודי ששני הוריו יודיעו עליו לפקיד
הרישום שהוא יהודי, יירשם כיהודי.״

ד,חנוט העתיק ביותר והמושלם ביותר,
שגילו נאמד ב־ 4500 שנה.
— 25.6משרד המישפטים בארצות-
הברית הוציא צו מעצר נגד דניאל אלם-
ברג, שהדליף את תוכן מיסמכי הפנטגון
על ראשית המעורבות האמריקאית בווייטנאם.

1972

21.6גידעון האוזנר מעלה בכנסת
הצעת־חוק להנהגת נישואים אזרחיים לזוגות
שנפסלו על־ידי הרבנות.
— 25.6ראשון־לציון חוגגת 90 שנה
להיווסדה.

1975
— 22.6שרי־החוץ של השוק המשותף
הסכימו להפחית את המכס המוטל על
תוצרת ישראל.

והנורמות של רעהו. ואז דן האדם את
חברו, כאילו דן את עצמו. לדוגמה: ב מצריים,
סגנו של הנשיא, חוסני מובארק,
הוא איש חזק ובעל השפעה, ויש אומ רים
כי הוא אחד המועמדים לרשת את
הנשיא, אנוור אל־סאדאת, בבוא היום. ה מקביל
לו בישראל הוא, כמובן, סגנו של
בגין. מסקנה: ידין, כמוהו כמובארק, הוא
איש חזק ובעל השפעה, לכן כדאי להז מינו
למצריים ולנסות לעבוד עליו.
אילו ידעו המצרים, כי ידיו וחבורתו
גמרו, למעשה, את הקאריירה הפוליטית
שלהם, לא היו מתאמצים לטרוח כדי
לארחו.

מיכאל פרכר, חיפה
• כארכיאולוג גילה לפחות הפרופסור
ידין במצריים, כי האוטונומיה־נוסח־בגין
אינת אלא שבר כלי.

1974
— 24.6חוליית מחבלים חדרה לבית־מגורים
במרכז נהריה, הרגה אם ושני
ילדיה וחייל צה״ל. החקירה העלתה כי
המחבלים הגיעו לנהריה בסירה.

1975
— 26.6ארונותיהם של אליהו חכים
ואליהו בית־צורי, שהועלו לגרדום בקא־היר,
באשמת רצח הלורד מוין, הועברו
ממצריים לישראל.

1977
66 — 26.6פליטים וייטנאמים, שנאספו
על-ידי אוניה ישראלית, הגיעו לארץ והוע ברו
למרכז קליטה באפיקים. מנחם בגין
מציג את ממשלתו לפני הנשיא.

פ שיעה ו^וץ ב ה
על מיבתבו של הקורא א.ל. מחי פה
,״שוטרים בסדרנים״ (״העולם
הזה 2178
במיכתבו למערכת מעיד א. ל ,.כי ״ב חיפה
אין ולא היה פשע רציני, להוציא
שני מקרי שוד בנק בכותבו זאת רצה
להוכיח, כי העולם הזה פיזר שבחים לשווא
למישטרת חיפה ולמפקדיה. אך במיכתבו
חסרים (או שמא הושמטו בכוונה?) פר שת
צים— הונג-קונג, פרשת ״לים״ ,כנו פיות
מפעילי־חומרי־נפץ בעולם התחתון,
11 מיקרי־אונם, שפוענחו עד האחרון ש בהם,
חשיפת כנופיה ארצית של סוחרי-
(המשך בעמוד )8
העולם הזה

2181

מכחכים

טיו לי ם

אירופה

תו רצהכ חו ד ה
שאלותיו שלתל כו!

אדהייב

(המשך מעמוד )6
הרואין, תפישת סמים בהיקף של מיליוני
לירות, חיסול 18 תחנות־סמים, חשיפת
רשתות הברחה דרך נמל חיפה ומגבול
לבנון (״כנופית סוויעגה״) .שני מיקרי־רצח
שפוענחו — רצח ד״ר רבצין ורצח
הילד בכפר־אתא. כל זה במרוצת שנה
אחת בילבד.
לאור נתונים אלה מעוררת קביעתו של
א. ל .תמיהה, ואולי אף יותר מזאת. שהרי
כיצד זה נעלמה מידיעתו שורה של עובדות,
שזכו לכיסוי נרחב בעיתונות?
אין זה מתפקידי לשבח את מישטרת
חיפה. אזרחי העיר עושים זאת יום יום,
וטוב ממני. אך באשר לחששו של א. ל,.
שמישטרת חיפה לא תהיה מסוגלת להתמודד
עם בעיות פשיעה קשות, כאשר
אלה תתעוררנה, הרי העובדות שציינתי
די בהן כדי להרגיעו.
כני פרידמן, דובר המזזוז
הצפוני, מישטרת ישראל

וקנדה

ארה״ב ומכסיקו

כתג האישום נגד ח״כ פלאטו־שרון
(״העולם הזה״ .)2179

אני מנצל זכותי כאזרח לשאול אותכם,
נבחרי־העם, כמה שאלות —
( )1מדוע כאשר אני פניתי בכתב אל
שר־המישפטים דאז, מר חיים צדוק, בבקשה
שיסביר לעם כיצד מתנהלים ענייני
הבחירות בארץ, כיצד מגייסים כסף וכר,

על ״חולצה כחולה וצווארון
לבן״ ,מאת רינה שפירא, חיים
אדלר, מירי לרנר ורחל פלג
(״גמר של נייר העולם הזה״
.) 2172

קראתי הרשימה על מחקרנו ונהניתי
מהיכולת לתמצת נכון, לתת את העיקר
ובאופן אינטליגנטי כל כך, ואפילו להספיק
לשלב מילות הערכה, ביקורת ודברי
שירה. והכל — ב״שטח״ כל כך צר. כל
הכבוד !

פרז־פ׳ רינה שפירא,

ראש בית־הספר לחינוך
באוניברסיטת תל־אביב

ומה עלו 3ד 1וז

האלם ווזאזו־ח

ה מז רחד>דזזו?ץ

שלילת חופש בטענת־שווא, מעצר־מנע
שאינו חוקי ושלילת זכות
המחאה הפוליטית.

דרום אמריקה ומכסיקו יעקוב חלפץ

טיולים מיוחדים לצעירים פרטים והרשמה בכל משרדי הנסיעות י

אירופה טורש

11ל| שנו ת נסיון

( )7מדוע כאשר אני מעיר את אוזנו
של היועץ־המישפטי־לממשלה, במיכתב ששלחתי
אליו בחודש אוגוסט ,1977 על
״חור״ שיש בחוק־הבחירות, הנוגע להעסקת
פעילים בשכר על־ידי רשימה שמטרתה
מנדט אחד בודד, ומבקש ממנו לעשות
לתיקונו, הוא מעמיד אותי לדין על
הערתי, בחודש מאי? 1979 האם אין דרכים
אחרות לתיקוני חוק?
( )8מדוע ועדת הבחירות המרכזית לכנסת
התשיעית, שכל חומר האשמות נגד
פלאטו-שרון בצרפת היה לפניה, איפשרה
לפלאטו להיות מועמד לחברות בכנסת?
( )9מדוע עלי להוציא הון רב, כדי
להוכיח את חפותי בבית־המישפט?
אלה הן אחדות מהשאלות שיש לי תשובה
עליהן.
יעקב חרפץ, באר־שבע •

(£14000* 101105

.^ 7^/001

״יש לי תשובה ! ׳
קיבלתי תשובה מיועצו, יחיאל גוטמן,
ב־ ,14.1.77 בנוסח :״שר־המישפטים ביק שני
לאשר קבלת מיכתבך אליו״?
( )2מדוע כאשר אני מעסיק במערכת
בחירות ראשי־ציבורים, היועץ־המישפטי-
לממשלה מכנה אותם בכתב־האישום ״ראשי
חמולות״ ,וכאשר אתם, במיפלגות שלכם,
מעסיקים ראשי־ציבורים בכל ימות השנה,
הם ראשי מחלקות, ובמערכות בחירות הם
מוצבים ברשימותיכם לכנסת ולעיריות,
ולאחר הבחירות אחדים מהם מתמנים לשרים?

)3מדוע לכם מותר לשלם שכר לפעילים,
למרות שמיפלגותיכם ברוכות במאות
אלפי חברים רשומים, ולי אסור להעסיק
פעילים בשכר, כאשר אין לי מיפלגה, ועלי
לאייש 4060 קלפיות, ותפקידים שונים נוספים
במערכת הבחירות וביום הבחירות?
( )4כיצד אתם משיגים את קולותיהם
של תושבי מיגזרים שונים, כאשר למים־
לגותיכם אין אפילו סניפים ביישובים אלה,
ועל זיקה אידיאולוגית אין מה לדבר?
( )5מדוע כאשר אני מבקש ממפכ״ל
המישטרה להיבדק במכונודאמת, בחודש
ספטמבר ,1977 לא עונים לי אפילו, ולאחרים,
כולל קציני־מישטרה גבוהים, מאפשרים
בדיקה כזאת כמה שנים אחרי המעשה?

)6מדוע כאשר אני מבקש מהיועץ-
המישפטי-לממשלה, ב־ ,13.4.78 להורות ל־מישטרה
לבדוק את נוהלי הבחירות ביתר
המיפלגות, אפילו לא עונים לי?

בדין־וחשבון של היועץ־המישפטי לממשלה,
הפרופסור יצחק זמיר, אודות פרשת
חירבת לגייה (העולם הזה ,)2171
הוא הצביע על כך, שהמישטרה עצרה
בטענת־שווא אזרחים ערבים. בדין־וחש־בון
נכתב:
״הדיון וההחלטה בדבר זימון הגברים
של מישפחת העותר לתחנת־המישטרה,
והדרך שבה בוצעה ההחלטה, נראים בעיני
תופעה חמורה ביותר מבחינה עקרונית
ומוסרית והם מעוררים חשד של ביצוע
עבירה פלילית, של שימוש שלא כדין
בסמכות ושל קשירת קשר לשימוש שלא
כדין בסמכות.״
יורשה לי לשאול, אילו צעדים ננקטו
נגד אותם קציני־מישטרה, שעוררו בפעולתם
״חשד של ביצוע עבירה פלילית״?
התעוררתי להזכיר פרשה זו משום שאני
מבקש לגולל פרשה דומה, שבה מעורבים,
לפי מיטב ידיעתי, אותם קציני־מישטרה :
במוצאי־שבת 28 ,במאי ,1971 נעצר
בביתו שחדי עטייה אבן־ברי, יו״ר ועד
הסטודנטים הערביים באוניברסיטת באר-
שבע. כשנעצר נמסר לו, כי הוא ״חשוד
בתיכנון עבירה״ .הוא היה עצור בבית-
המעצר בבאר־שבע ממוצאי-שבת עד יום
ב׳ בצהריים 30.5.1979 הוא נחקר רק
כשעה לפני שיחרורו, על דא ועל הא,
כדי להוכיח, שאומנם נעצר לצורך חקירה.
הוא שוחרר בערבות־עצמית. בעת המעצר
פנו עורך־דין, חבר־כנסת וחבריו
של שחדי אבן־ברי למישטרת באר־שבע,
כדי לברר מה עלה בגורלו. הם נענו,
כי ״הוא נמצא בחקירה״ — דבר שלא
היה ולא נברא: לחלקם נמסר כי הוא
עצור בכלא רמלה — דבר שלא היה ולא
נברא.
הסברה היא, כי מעצרו של שחדי אבן-
ברי היה מעצר־מנע. המישטרה ביקשה
לסכל מראש כל נסיון אפשרי מצידו,
להביע את התנגדותו הפוליטית להסכם
הנפרד, אגב ביקורו של הנשיא אל־סא־דאת
בבאר־שבע.
ברור לי, שלפנינו מיקרה בולט של
שלילת חופש מאזרח בטענת־שווא, של
מעצר־מנע שאינו מעוגן בחוק, של שי מוש
שלא כדין בסמכות שניתנה למיש-
טרה, לעצור אזרח למשך 48 שעות, ושל
שלילת זכות המחאה הפוליטית.
הריני סבור, שהמיקרה אותו גוללתי
(המשך בעמוד )10

1|1י!!10191
העולם הזה

2181

בקרו
בסוכנויות פיאט
ברחבי הארץ

תל־אביב
סוכנות מכוניות
לים התיכון בע״מ
רח׳ יצחק שדה 30
חיפה מוסמך
יי ד יפו 146
ירושלים גולדין בע״מ
רה׳ שלומציון המלכה 7

באר-שבע

רח׳ הדשה 46

נתניה דרכי שרון
רח׳ הרצל 44

פתח-תקווה
אלי שולרוף
רח׳ בר כוכבא 15

בני-ברק
אצתר בע״מ
רה׳ ז׳כוטינסקי 27
חדרה יעקב ובניו
אזור התעשיה
נהריה פיאט נהריה
רה׳ הרצל 86
אשקלון אוטו אשקלון
ע״י בנין העיריה
רחובות בוקסר לרנר
רח׳ הרצל 208
עפולה רכב הוד
רה׳ קהילה ציון 54

קרית־שמוגה
מוסך החולה
אזור התעשיה
נצרת פריד דאהר
אזור התעשיה

רמת־גן
רכב רמת גן
רח׳ ז׳גוטינשקי 30

אילת
מ.ד. מזרחי (רכב אילת)
אזור התעשיה הישן

* ל 9מ חי רון החברהמס 24/79 .מיו ם 17.5 79
פיאט מעניק לכל הדגמים 2שנות אחריות ע״פ התנאים המפורטים בפנקסי האחריות.

אל תהסס לקבל הח־לחטות
חשובות במי־שור
הכספי, עומדים
לרשותו סיכויים רבים
לעשות עיסקה מצויינת
ולהבטיח את עתידך
לאורך ימים. אם •ההחלטה
אינה בידך, הפטל
את מלוא השפעתך על
בר הסמכא, והשתדל לשכנע
אותו בדבריך.

סוף־סוף מותר לך להתאהב,
אן תיזהר לא
לאבד את הראש. אל
תחליט החלטות גורליות
בעניינים כספיים,
ואל תיכנס לוויכוחים
מיותרים עם
חבריך לעבודה. בת
טלה — אם לא הספקת
לבזבז את כס•
כספן במכירות אמצע
העונה, עשי זאת עכשיו, הכוכבים בעדך.

אס תן גמוד השבוע
בפני בעייה מביכה הקשורה
בבירור מישפטי,
הסדרת עניין רשמי, או
מגע בלתי צפוי עס הרשת,
מוטב -שלא תדחה
את הטיפול בעניין, התחל
-בכך מייד, בסיועו
של אדם המתמצא בו
1 /נ אפדיל -
__ סבך עניינים זה. אדם

כזה עלול להבהיר לך
שמצבך אינו מזהיר כפי שדימית, וכי
תעבור תקופה ממושכת של מתח ואי־נעימות
עד שהעניינים יסתדרו מאליהם.

שוו

אל תיתפסי לדאגה
ולמצב רוח כשתבחיני
ביום שני בגוון החיוור
המרחף על פניך וברגישות
המוזרה שאת
חשה כלפי הסובב או תך.
דעי לך שהרגשה
זו תחלוף מהר , .נסי
ליהנות מהרגשה זו,
אך שילטי בעצמן ואל יי תתני לאיש לנצל את
ריגשותין האמהיים השופעים חום ואהבה.
אם היכרותכם קצרה, דחי לכמה
ימים את החלטתן בקביעת יחסך האמיברור

תי אליו, למרות שהכל
ואת רוצה בו — עתידן תלוי בזה.

באמצע השבוע תהיה
לן הזדמנות להרהר בדרכן
בחיים, בהשפעתה
של שיחה אינטימית
עם אדם שאתה
רוחש לו אמון. הוא
יצליח לשכנע אותן, כי
אתה מסוגל להשיג
הרבה יותר מכפי שהשגת
עד כה. אם
תהיה פחות עצל ו-
תתכנן את יומן לפעילות, תצא נשכר.

פלירט לא־מחייב, או
רוחן אהבהבים קצר
ומרגש, צפוי לך, בת
בתולה, לקראת סוף
השבוע, או בתחילת השבוע
הבא. השותף לפלירט
או לרומן יהיה
גבר אשר ראית בו עד
כה רק ידיד ותו־לא,
ואשר בתקופת ליבלוב־האהבה
שלכם נדמה
יהיה לו כי זהו האביר־על־הסוס־הלבן לו
את ממתינה כל השנים בשטח העסקים —
אין חדש. ההצעה שקיבלת היא משונה, אך
הפרטים הכללויס בה הם נכונים ומדוייקים.

(המשך מעמוד )8
ראוי בהחלט לחקירה ולמסקנה. כאזרח,
אני מקווה לקבל תשובה עניינית מאת
היועץ־המישפטי לממשלה, שאליו פניתי,
מעבר לתשובה השיגרתית ,״קיבלנו את
מיכתבך והוא נמצא בעיון״.
מרדכי אבן־שאוד, נשיא הליגה
לזכויות האדם והאזרח, תל־אביב

מחווה בלתי צפוי מצד אדם שמעולם לא
נחשב בעיניך כדורש
טובתן, עשוי להבהיר
כמה עניינים סתומים,
ולשים קץ למקור
בעיותיו. אותו אדם
יעשה למענן עוד יותר
מזה, ואם תאיר לו
פנים בסוף שבוע, הוא
עשוי לפתוח בפנין
אפשרויות קודמות ב תחום
החברתי הכל
תלוי בן. לבשי לבן.

שמך הטוב טוב מאד. על כן אל חשש !
אתה יכול לעשות דברים שנראים לך,
אולי, רעשניים מדי. בת
קשת, השמלה הצבעונית
היא, השבוע דווקא זו
שתבטיח את הצלחתך
ברבים. אלה הרגישים ולמחלות לאלרגיות
טור מוטב שלא יצאו
השבוע למרחקים. אלו
העומדות להינשא —
מוטב להן לדחות את
תוכניתם לזמן מה. אין
זה שבוע לבילויים.

י/,חזן

אל תנסה לכפות על
עצמך ועל אחרים מצבים
בלתי נוחים, אך
ורק משום שהחברה•
דורשת זאת. הישמר
מפני דחפים פנימיים
.למצוא פתרונות לבעיות
שאולי אינן קיימות
כלל. מישהו המו־
21 ביתי -
20 ביולי
__ שך בחוטים מאחורי ה—...
קלעים
יגלה יותר ויותר
את נוכחותו בסוף החודש. מורך הלב
שאתה מגלה בנוכחות אנשים, מונע
בעדך להתקדם בעבודתך. הינפש השבוע.

ממזכי

חידו ד ה קו ד ש
״כתבה

מעוררת

מעשי־זימה״

עם כוחות הביטחון ובתיאום איתם. לא
יתכן שהמתנגדים להשתלטותו של אירגון
קיצוני ואלים יהיו בעצמם בלתי־מאור־גנים
ולא־מוגנים. י
בתיה קינן, ויסקזנסין, ארצות־הברית

ופי ודופי
על הופעתה של מלכת היופי ב-
מישחק של ליוורפול ומכבי תל•

אביב•

צפיתי בטלוויזיה בשידור זעישחק בין
(״העולם הזה״ .)2178
ליוורפול לקבוצת מכבי תל־אביב, והשב״ה
תוממתי
לראות שם את מלכת־היופי. מה
הקריאה על זוג הסווינגרים, שרואיין ב למלכת־יופי ולמישחקי כדורגל? אולי היא
עלי כותרת, גרמה לי זעזוע. אם כבר בוג פשוט ספורטאית!?
דים בני הזוג איש בעהו, מוטב שיתהיא
אמנם נחמדה מאד, אבל היא ממש
גרשו. וכי מה הטעם בניהול חיי־מין עם לא ידעה מה לעשות עם עצמה. כנראה
בני-זוג אחרים ללא רגשותי! הרי זה שנתנו לה הוראות נחמדות, שפשוט הבידבר
מעורר סלידה.
או אותה במבוכה, ובתגובה החזיקה אצזה
לא מקובל בארץ. אולי בחו״ל. אבל
בעות עם שחקן ליוורפול, הניחה כף ידה
בארץ קדושה כשלנו זה דבר נוראי, בעי על כתפו של אבי כהן, שהתעלם מעט
קר כשיש לבני הזוג ילדים משותפים. זה מנוכחותה המלכותית, עזרה לו להרים את
מתסבך את הילדים, שלומדים מהוריהם, הגביע.
עד שלבסוף תהפוך התנהגות ההורים לקשה
לי להאשים אותה, כי היא מלכה
מוסכמה חברתית.
צעירה מאד, אולי צעירה מדי, אולי זקונפגעתי
אישית, כי לא שיערתי שדברים קה להנחיות מעמיקות, כיצד לצאת מכל
כאלה מתרחשים בארצנו.
מצב בשקום.
אני מתנצלת אם אני מתנפלת עליה. זה
ריל,י בי טון, ביח־שמש
לא יפה מצדי, אבל לא הייתי מעזה לכתוב
מיכתב זה, אילולא ראיתי את מבטה ה עצוב,
לאחר כל הצילומים, כשיצאה עם
פרחים בידיה, כתר על ראשה ועצב בלב.
מה מ ר תי ח 1הג ז היר י
המתכננים היו חוסכים מהילדה הנחעל
חוק החסינות של חברי מדה הרבה עגמת־נפש, אם היו מרשים
לה להופיע בלי כתר על הראש, מפני שזו
הכנסת.
אינה תחרות בחירת מלכת־אסתר.
הח״כים המנצלים את חוק החסינות,
כמו כן, יכלה לבחור בלבוש ספורכדי
לנהוג בפראות, לעבור על חוקי ה טיבי ובאיפור פחות כבד. היתה יכולה
לוותר על הכניסה המהממת במכונית ה ספורט.

היא נהנית מכל העניין, שיבושם
לה. אך אני מייעצת לה: איפוק, איפוק,
איפוק״ זה מה שעושה את האשד, אמיתית
יותר ומעניינת.
ירדנה קופלביץ׳ ,גיבעתיים

מיי!
בדומה למלח מנוסה, היה נכון לזזז עם
כל רוח, העיקר —
שלא תיתקע במקום
אחד, שלא תקבל התמרחיקות חייבויות לכת,
ושלא תבטיח
הבטחות. אתה עשוי
לגרום צער לאשה מבוגרת,
וגם עשוי להביא
לידי ניתוק עם גבר
השוחר את טובתן.
אין זה שבוע לקשרים
רומנטיים. לבש כחול.

יום ראשון הוא יום טוב במייוחד, בכל
הקשרים שלך עם המין הגברי. תוכל
להסתדר לא רע בעסקים
השבוע אם תרסן
את נטייתך הטבעית ללקטנים
חום
על דברים

שאין להם חשיבות
יתירה ורק מרגיזים
אותך. השבוע, נסה ל20
בינו א ר -
חפש לך תחומים חד__ברו

_ 8ו בפ
שים לעיסוק בזמן ה־פנוי
העומד לרשותך.
אל תהסס לקבל החלטות חשובות עבורך.

השבוע צפוייה לן פעילות קשה מן ה־רגיל,
וגם בלתי־שיג-

רתית, ממש כמו בשבוע
שעבר. יהיה
עלין לאסוף את כל
כוחותיך, הפיזיים וה נפשיים,
כדי לעמוד במשימות
שיוטלו עלין
לבצען. אם תדע להתגבר
על חולשות קטנות בפבתאר שלן — תצליח. נסה
20 במרס
לאנוס עצמן לא לבזבז.

מידחמה באינפלציה,
הכיצד ז

האם אמת הדבר כי שר־האוצר, מר ארליך
חפץ בכל מאודו להילחם באינפלציה,
אז מדוע אם כן הוא מעלה מדי שבוע
בשבועו את מדד המחירים המדביק את
תוספות היוקר החוזרות ונשנות ומוריד
לטמיון את ערכה של הלירה הישראלית
הדוהרת אל פי הפחת?
תנועה ולסכן חיי-אדם — מבלי שייענשו
עליית המחירים כידוע מדרבנת מאידך
— מרתיחים את הדם, מבזים את החוק את האזרח העשיר לבזבז הון תועפות מכסומעוררים
סלידה.
פו על רכישת מוצרים יקרי ערן ומיוא
תי ויואל רונ אד, נהגים תרים ובלתי הכרחיים ללא הגבלה מפחד
זהירים, תל־אביב פן מחר שוב ירקיעו המחירים וערכם של
המוצרים יעלה כפליים. ומצד שני, אצים
גם מעוטי־היבולת לרכוש אף הם מוצרים
יקרים ובלתי חיוניים ושוב ללא הגבלה
ונו גיוס ר ס ״ רוו ה ש דו ח
בכספם הדל ואף לווים כספים רבים לשם
אנשי גוש־אמונים מפירים חוק כך מאותו הפחד הזהה שמא מחר שוב
וסדר, מזלזלים בחיי אדם ומחר -פעם יעלו וירקיעו המחירים כרגיל, וציד־ ו

קתם עימם!
חרים מילחמה — יש להתארגן
לי נדמה הדבר כי לו היה שר־האוצר
לפעולת־נגד.
ושותפיו מנסים להוריד במעט, ולו אף י
אנשי גוש״אמונים, המחשיבים עצמם
באופן סימלי ונסיוני בלבד את המחירים
חיל־חלוץ, נוטרי גבולות הארץ ושומרי ולתרום על-ידי־כך תקווה לאזרח שאולי
תיפארתה, האידיאליסטים האחרונים, הטו גם להבא יתכן וחלקם הלא מבוטל של
בים שבעם, טוענים נגד השימוש בצבא המוצרים, מחירם ירד קמעה, ולא יהיה
נגד נשים, ילדים ואזרחים, שכל מטרתם פחד מהעלאות הדרגתיות נוספות של הלשרת
את העם ואת הארץ. ולטענות אלה מחירים בעתיד הנראה לעין, אזי לבטח
יש השפעה, שאותה קשה לאמוד במדוייק, היה האזרח ממתין ולא ממהר לבז ז את
המולידה שיתוק ואימפוטנטיות בכל הנו כספו על רכישת מוצרים אשר אינם חיוגע
להפעלת צבא נגד מתיישבים לא־חו־ ניים לגביו, וערך כספנו היה מתייצב
קיים של הגוש.
לזמן משמעותי, והתקווה ליציבותה של
כדי לנטרל השפעה זו לחלוטין, אני, הלירה שלנו היתה מאירה את אפלוליות
אם לילדים, מוכנה להעמיד עצמי לרשו כלכלתנו, ולראיה בגימטטריה :
תן של זרועות הביטחון, כדי לפעול נגד
ובגימטריה מלחמה באינפלציה
נשים וילדים מאנשי הגוש. שכן אלה
401 = 278 + 123
מסכנים את השלום — את שלומי ואת
להוזיל המחירים!
שלום ילדי. הם מפירי חוק וסדר, מזל401
= 313 + 88
זלים בחיי אדם ומחרחרים מילחמה.
מחירים זולים!
מול ונגד התארגנויות של צבאות־
401 = 93 + 308
פרטיים וסיירות־פרטיות, יש מקום לגיו־ש
מו אדאימן, תל-אביב
סה של ״סיירת ציבורית״ ,שתפעל בשיתוף
העולם הזה

ז 218

קניה גדולה
רק בתחילת החודש הבא
ובתאום נתקלת במבצע הוזלה,
שלבי ישראכרט.
מבצע הוזלה על מצרכים שאת
משתמשת בהם דרך קבע, פשוט
חבל לא לנצל זאת. אבל
מה עושים כשבדיוק אין
לך מזומנים והחשבון
בבנק אינו מאפשר כרגע
הוצאה נוספת.
עם ישראכרט זה לא

יקרה לך. איתו את יכולה לקנות
בנוחיות וללא מזומנים.
החשבון יגיע אליך רק
11 234
שראכרט* אחת לחודש וברוב
470.ם א* 6 ):א15
04/80
המקרים עם הנחה.
בקיצור, ישראכרט מעניק
10 001 2345111
לך אשראי ללא ריבית. איך
03/80
מנחם ב ו -ע ס
לא חשבת על זה קודם.

אשראי וטוב לי בארץ ובעולם.

אריאלי

י שראכרעיומקרד.

״ביל תמיד כל כך עסוק,
בכל זאת אנחנו מוצאים זמן
למען התענוג.״

למען התענוג־ אירופה.
איחעה־דלת ניקוטין בעישון
עשירה בטעם.

אריאל׳

חחה הם
באתת?
ך( ״כ מאיר תלמי הוא אדם מאושר.
י 1תלמי הוא חבד־כנסת של מפ״ם, חבר
קיבוץ מישמר־העמק, ובעלה של מי ש־היתה
חברת־כנסת לפניו — אמה תלמי.
לתלמי יש כל היתרונות הכספיים של חבר־כנסת.
הוא מקבל משכורת, שאותה הוא
נותן לקיבוץ ודמי אש״ל, שגם אותם הוא
נותן לקיבוץ. אולם מקיבוצו הוא מקבל
סכומי כסף ותמורת־כסף, אשר עולים על
משכורתו.
ח״כ מאיר תלמי הוא לא רק חבר־כנסת,
אלא גם מזכיר הקיבוץ־הארצי. קשה לדעת,
אפילו לתלמי עצמו, מהי החלוקה הכספית
בין הקיבוץ־הארצי למישמר־העמק
אך התוצאה הסופית היא שלח״ב יש כל

חמשו הדרת עד הכנסותיהם האמיתיות וומשם
שר נר 120 חב ו י הכנסת התשיעית
לשם עשיית רווח פרטי, טמונה בדין וחשבון
הסודי של מבקר תנועת־החרות,
מארק כאהן, שפירסומו נמנע על־ידי ראש־הממשלה,
מנחם בגין, בשבוע שעבר, שבוע
ועידת־חרות.
על פי דין־וחשבון זה, מתברר כי כמה
חברי־כנסת של מיפלגה זו ניצלו את קופת-
המיפלגה, הכורעת תחת חובות קרן תל־חי,
ניצלו את מעמדם כחבדי־כנסת, כדי לקבל
כספים מקופת המיפלגה. אחד מהם הוא
הבר־הכנסת מיכאל דקל, איש מושב נור־דיה
העשיר. דקל ממונה על מחלקת ה-
אירגון של חרות. על סי טענת כאהן לקח
ח״כ דקל לעצמו סכום של 5000 לירות
לחודש דמי דלק. האשמתו זו של כאהן
חמורה במיוחד, מאחר שדקל מקבל מהכנסת
הוצאות דלק בסכום ניכר. על פי דברי
המבקר של חרות, לא רק שדקל לקח לעצמו
סכום ניכר מדי חודש, כהוצאות דלק, אלא

מכונית־השרד שלו, והמכונית עמדה לרשות
הבן.
כאשר נכנס ניסים לממשלה, הוא.פרש
ממישרד עורכי-הדין שבו היה שותף. כאשר
יעזוב ניסים את הממשלה, יחזור בדיוק
לאותו המישרד. במשך שנים רבות היה
ניסים עורך־דין מצליח בירושלים. לקוחות
נשלחו אליו יותר מאשר אל מרבית
עורכי־הדין. חבריו למיפלגה הליברלית
דאגו לו לפרנסה, וכן ידידי אביו מהחוגים
הדתיים. ניסים התפרסם כעורך־דין לפני
שנים אחדות, כאשר התפוצצה שערוריית
עיסקת קרקעות בלתי כשרה, שבה היה
מעורב בירושלים, ובה הרוויח הון עתק.
אל רווחיו העצומים במישרד עורכי־הדין
הצטרפה המשכורת של ניסים כחבר־כנסת.
הוא היה חבר־הכנסת הצעיר ביותר, וקברניטי
המיפלגה הליברלית, שרצו למשוך
אליהם מצביעים דתיים, הכניסו אותו
לכנסת כשהיה רק בן .24
אל כל אלה מתווסף ההון העצום של
מישפחתו של ניסים. אביו, שנבחר מאוחר
יותר כרב ראשי לישראל, היה אחד מראשי
סוחרי הבדים בעיראק ואחד מעשירי מדינה
זו. כאשר עלה לארץ, הביא עימו חלק
ניכר מעושרו, ואף הגדיל אותו בעסקות
מעסקות שונות לפני שניבחר כרב ראשי.

קיגוטיקיס

חבר־הכנסת משה ניסים מתגורר בשכונת
טלביה בירושלים בדירה השווה יותר
משלושה מיליוני לירות.

ח״פ תלמי

ה תפקיד
השני

הקיבוצניק

ניסים לומד בישיבה. היתד, זו טענת שווא
מפני שבאותה שעה הבטיח ניסים את
עתידו ולמד מישפטים באוניברסיטה העברית
בירושלים. לניסים היה יתרון, יחסית
לבני גילו, של שנתיים וחצי, והוא
התחיל להרוויח כסף שנתיים וחצי לפני כל

שהוא אף חילק לפעילים שונים, אשר
עבדו עימו, סכומים ניכרים כדמי אש״ל
ודלק.

ח ״כ שמיר
הסופר
מה שדרוש לו, והוא מנהל רמת־חיים שלא
היתד, מביישת איש מבין חברי־הכנסת
הקיבוצניקים.
לתלמי ולאשתו יש דירה בתל-אביב המשולמת
על־ידי התנועה והקיבוץ. במיש־מר־העמק
מתלוצצים כי ה״חדר״ שלו, שמזמן
כבר הפסיק להיות חדר אחד, ב־מישמר־העמק,
מהווה עבור בני״הזוג תלמי
מעון קיץ. הם באים לקיבוץ רק בסופי־שבוע
ולא בכל סוף־שבוע. אפילו אשתו,
חברת־הכנסת לשעבר, אינה באה למשק
יוסר ממנו, ומבלה את מרבית הזמן בתל־אביב.
לבני הזוג תלמי יש גם הכנסות
נוספות. הם מקבלים תמלוגים מהכנסות
הספרים שאותם כותבת אמה תלמי, שאחד
מהם, בין הגבולות, הוא רב-מכר בקנה־מידה
ישראלי, וכן הכנסות מהמאמרים שתלמי
כותב מדי פעם.
עשיר מבית
וגמה לטענות שהושמעו בסידרה
זו, נגד ניצול מעמדם של חברי־הכנסת

האשמה אחרת של כאד,ן נוגעת לח״כ
אחר של חרות, יושב־ראש ועדת החוץ
והביטחון של הכנסת, משה (״מישר,״)
ארנס. ח״כ זה הוא אחד מעשירי חברי־הכנסת.
נוסף על רכושו הרב, יש למיש־פחתו
כסף רב. אביו של ארנס עשה עיס־קד,
גדולה ומוצלחת בקנותו אדמות. ארנס
לא רק עשיר מהבית, אלא גם מקבל הוצאות
רכב ואש״ל מהכנסת. למרות זאת
טוען כאהן, שכאשר ארנס נסע בעסקי
מיפלגתו, הוא נסע במונית וחייב את
קופת־המיפלגה בדמי המונית.

המחזור שלו. אולם היו לניסים עוד כמה
יתרונות מהקופה הציבורית בגלל אביו.
מכונית״השרד של הרב הראשי לישראל
עמדה לרשותו. גם כאשר פרש האב ניסים
ממישרתו הרמה, לא לפני שרכש את
זדירת־זזשרד הממשלתית שבד, התגורר
בשכר זעום, השאירה לו המדינה את

ך יסים אומנם דתי, אך אינו משתייר
^ למיפלגות הדתיות. לעומתו, ח״כ הרב
יהודה מאיר אברמוביץ משתייך למיפלגה
דתית, אגודת־ישראל. נראה כי ח״כ אברמוביץ
הוא הצנוע והעני שבין חברי־הכנסת
של מיפלגה זו. מלבד חסכונות
בבנק של כמה מאות אלפי לירות ודירה
ברחוב גליקסון בתל-אביב, אשר שווייה
מוערך ביותר משני מיליוני לירות, אין
לאברמוביץ רכוש או כספים כלשהם.
מלבד תפקידו כחבר־כנסת נשא אברמוביץ
בעוד שני תפקידים ציבוריים, שלפחות
אחד מהם שימש לו כמקור הכנסה סמוי
נוסף. התפקיד הראשון היה של חבר
מועצת עיריית תל־אביב, אולם תפקיד זה
לא נשא רווחים של ממש לאברמוביץ.
לעומת זאת, התפקיד השני, סגן יושב־ראש
המועצה הדתית תל-אביב—יפו, הוא תפקיד
אשר שכרו בצידו. אברמוביץ כיהן כסגן
יושב־ראש המועצה הדתית תל־אביב—יפו,
כאשר יושב־ראש המועצה הדתית היה
והנהו ח״כ דתי אחר, הרב פינחס שיינמן,
סגן יושב־ראש הכנסת מטעם המפד״ל.
(המשך בעמוד )14
השערוריה התפוצצה
:ן 6עומת חכר־הכגסת מאיר תלמי,
* אשר אין עוברים בידיו כספים, ואין
לו רכוש הרשום על שמו, אם כי תנועתו
דואגת לכל מחסורו, הרי השר משה נסים
חי במיסגרת שונה לגמרי. אך בסופו של
דבר, התוצאות זהות — שניהם חיים ברווחה
ועתידם הכלכלי מובטח.
כאשר כל בני גילו התגייסו לצד,״ל,
הצליח אביו של משה ניסים, מי שהיה הרב
הראשי הספרדי לישראל, הראשון לציון,
לשחרר את בנו משירות־צבאי בטענה, כי

ח״כ אברמוכיץ
הסגן

קיבוצניקים מול עירוני
(המשך מעמוד )13
עבודת־ של אברמוביץ במועצה הדתית
היתה, על פי הסכם בין־מיפלגתי. הוא דאג
לקבל הוצאות עבורה.

כסה כסף
ץ ותה מוצ\ץ ז
בשנה
על טיפול
שיניים?
ברובע היהודי
״כ משה שמיר מנסה לבנות לעצמו
1 1דמות צנועה, כיאה לאיש מיעוט בעל
אידיאלים הנילחם נגד השילטון. לעומת
חברתו לדעה, ומי שעומדת להיות בעתיד
הקרוב חברתו לסיעה, ח״כ גאולה כהן,
שמיד הוא איש עשיר, ולא כמו גאולה

וילות: האחת בשכונת היוקרה לייד תל־אביב,
אפקה, שבה מתגורר גם ראש עיריית
תל־אביב, שלמה (״צ׳יצ׳״) להט, והשנייה
ברובע היהודי בירושלים. פרשת קניית
הדירה ברובע היהודי בירושלים לוטה
בערפל. פרטי הרכישה אינם ברורים לגמרי,
והחברה לשיקום הרובע היהודי נתנה
לשמיר את הבית בתנאים נוחים במיוחד,
מפני שרצתה לייפות את הרובע בשמות
של אנשי־רוח וסופרים. מה שברור הוא,
כי הדירה של שמיר ברובע היהודי שווה
היום כמעט פי 10 מהסכום שאותו שילם
עבורה.
מקור־הכנסה נוסף ורציני לשמיר היה
במשך השנים דמי ההרצאות. עוד לפני
שהפך דמות פוליטית, במיסגרת תנועת

מאות מליוני לירות יוציאו השנה אזרחי ישראל
על טיפול שיניים! כמה תוציא אתה?...
אנו מקוים שלא הרבה, אולם, אם איתרע מזלך,
ואתה נזקק לטיפול שיניים העלול להכאיב גם
לכיסך, זכור! קופת-חולים מאוחדת מעמידה
לרשותך רופאים מעולים, ומרפאות שיניים
משוכללות, המצויירות במיטב הציוד המודרני.
מחירי הטיפולים בקופת-חולים מאוחדת נמוכים
בהרבה מהמקובל.
השווה והווכח!
.233251
המרכז: ארלוזורוב 100ת״א. טל.

הצטרף זיקופת־חולים מ או חדת!

סגן־שר ציפורי ואשתו טובה
לא לנקר עיניים
כהן, אינו צריך לחשב כל אגורה, ופעילותו
הפוליטית כמעט שאיבה עולה לו
בכסף.
עיקר כספו של שמיר בא לו מתמלוגים
על ספריו. למרות ששמיר כבר לא הוציא

א מריקה לצעירים !
טיולי ם מאורגני םלתל מידי שביעיות, שמיניות ולצעירים עד
גיל .26 למשך 30 יום.

מועדי יציאה 17.9 — 20.8 — 23.7 — 9.7 :
המחיר ליחיד $ 1995 :של ארוז״ב
אינו כולל התייקרות של ־ 70/במחיר כרטיסי הטיסה.

בלעדי לטיול!
קורס הכנה מקיף לנרשמים לטיול — חיצם!
פרטים והר שמה בכל סני פי ״פלתורס״
משרד ראשי: תל אביב, רח׳ אחד העם 28 טל 03-50851 .סניפים: תל אביב,
רח׳ בן יהודה 49 טל 03-221226/7 .מלון הילטון, טל 03-246832 .ירושלים,
רח׳ שלומציון המלכה 2טל 02-234318/9 .מלון פלזה, טל 02-224622 .חיפה,
דרך העצמאות 82 טל 04-660981/4 .חדרה, רח׳ הרברט סמואל 66 טל.
063-22927 רחובות, רח׳ הרצל 167 טל 054-51080 .נתניה רח׳ דיזנגוף 33 טל.
053-22724 הרצליה, מלון השרון טל 03-938526 .לוד, שדה התעופה בן גוריון
טל 03-971086 .

נ סי ש מוו /״וו ת

״פלתורס״ מארגנת -אתה נהנה

איתן ענו ח
הדברת מזי7זים
מומחים להדברת וקים
תודע 1חדגך סנידים

שר ניסים
החברים דאגו לפרנסה

נבגדים

רוו מודי1/י 181תדגזוג
79011
י * מסי״
5י/י 46

ספר חדש מזה שנים רבות, הרי התמלוגים
שהוא מקבל עבור הספרים הישנים שלו,
כהוא הלך בשדות ופרקי אליק, הנמצאים
בתוכנית הלימודים, מבטיחים לו גב כספי
מוצק.
בכסף זה הצליח שמיר לרכוש שתי

ארץ־ישראל השלמה, נחשב שמיר כמרצה
מבוקש בעיקר בבתי־ספר, בחוגים סיפרר
תיים ובקיבוצים. שמיר התפרנס בכבוד
רב מההרצאות, שעבורן קיבל תשלום.
חרדה גדולה
חד ׳האנ שי ם הצנועים מהבחינה ה ׳
כספית בכנסת הוא סגן שר־הביטחון,
מרדכי (״מוסקה״) ציפורי. במשך מרבית
שנות חייו שירת ציפורי בצה״ל והגיע
לדרגת תודאלוף. הוא טוען כי היד, יכול
להגיע לדרגה בכירה יותר אך נירדף
משום חברותו באצ״ל. י
אחרי שעזב את הצבא פנה ציפורי ללימודי
היסטוריה ואחר־כך גויים לעבודה
בתנועת־החרות, ערב הבחירות האחרונות.
מייד אחרי הבחירות מונה ח״כ ציפורי כסגן
שר־הביטחון או כפי ששר־הביטחון, עזר
וייצמן טוען :״האיש שעושה לי את ה עבודה
השחורה.״
לציפורי יש טראומה מילדות בכל הנוגע
ליושר בענייני כספים. אביו נתפס בזיוף
כסף, ומישפחת ציפורי, שעליה נמנה גם
אחיו של ציפורי, סגן נשיא אוניברסיטת
הנגב על שם דויד בן־גוריון בבאר־שבע,
ומי שהיה קצין תותחנים ראשי בצה״ל,
ישראל בן־אמיתי, סבלו סבל רב בגלל
פרשה זו .
בעיקבות פרשה זו מסתכל ציפורי על
כל אגורה מכסף ציבורי בחרדה גדולה
יותר מאשר על כספו האישי. הוא אומנם
קיבל ירושה קטנה, מיגרש בפתח־תיקווה,
השווה היום כסף רב, וגם אשתו, טובה לבית
גלם, קיבלה מהוריה ירושת קרקעות ב־פתח־תיקווה,
אולם בני־הזוג חיים בצניעות
רבה ומקפידים שלא לנקר עיניים.
הזוג ציפורי, למרות שיכול היה להרשות
לעצמו יותר מכך, מתגורר בדירה בבית
משותף בקיראון. לציפורי אין מכונית
פרטית. כאשר היה בצה״ל היתד, לו מכו־נית־שרד
צבאית ועתה יש לו וולוו ממשל תי.

(סיום
הסידרה בשבוע ׳הבא)
העולם הזה

2181

ג *״ מי׳לז.

איש ביטוח מקצועי,

״ שמ שון״ מ ציג ה מו שג חד ש ב עול ם הבי טו ח: בי טו ח אי. ז הו אי ש בי טו ח מ עו ל ה,
שמא חו ריו הכ שרה מ ק צו עי תברמה הג בו ה ה ביותר. תו אר ״ בי טו ח אי ״ יינ תן
לאנ שי בי טו ח של ״ ש מ שון״ ,א שר יעמ דו בר מ ה הנדר שת. על ה בי טו ח אי אתה יכול
ל ס מו ך: הו א מו מחהל בי טו ח. הו א מו סמך לייעץ ול קבוע לך א ת תו כני ת ה בי טו ח
המת אי מ ה לצרכיך.
ה בי טו ח אי נו שא אי תו כ ר טי ס אי שי, ה מ עיד על הכ שרתו המק צו עי תבת חו ם
ה בי טו ח. בי טו ח אי — אדםכ מו הו הי החסר בעול ם ה בי טו ח: כ שתפגו ש בו —
תבין מדוע.

משהו קורה בעולם הביטוח.י

71 שבסק• פדיהין

תשב ¥הוזולס הזה

תמרורים

ז 8ז 2

הוענק • בארצות־הברית עיטור-
ידיד־החרות לסגן־אלוף יונתן (״יוני״)
נתניהו, גיבור מבצע אנטבה. את הפרס
העניקו הסנאטורים, הנרי ג׳קסון ודניאל
מוינהן, בשם הקואליציה למען רוב דמו-
קראטי בארצות־הברית, גוף המורכב מ־אישים
במיפלגה הדמוקראטית התומכים
בקו נוקשה נגד ברית־המועצות. את העיטור
קיבל, בשמו של יוני המנוח, אחיו,
עידו נתניהו.
הוענקה * על-ידי אגף התיירות
במישרד־התעשיה מדלייודזהב, שעליה
חרוטות המילים :״היפני הראשון שבא
לארץ הקודש״ ,לכהן הדת היפאני באבא
קאיצ׳י ( )87 אשר הגיע לארץ לביקורו
השני בה. ביקורו הראשון בישראל נערך
לפני 51 שנה. קאיצי /שנשלח לארץ כעיתונאי,
נחת בנמל בירות וממנו יצא לביקורים
בישראל, שעליהם כתב בעיתונות
היפאנית לפני יותר מדור.
התפטרה • מתפקידה כיושב-ראש
ועדת הקליטה של הכנסת ח״כ גאולה
בהן, שפרשה בשבוע שעבר מתנועת ה
לנאמנויות
של בנק לאומי. מינו׳!
בר-לב, שנעשה על־ידי שר־המשפטים,
שמואל תמיר, הוא מינוי זמני עד שוועדה
מיוחדת, שהקימה הממשלה כדי לפתור
את בעיית חוותו הפרטית של השר, תגיש
את המלצותיה. לעורד־הדין בר־לב ניתנה
סמכות להטיל וטו על כל פעולה כלכלית
ומישפטית הקשורה בחווה.
מונה כיושב־ראש ארץ ישראל יפה
בתעשיה, מי שהיה נשיא התאחדות התעשיינים
מרק מושביץ. ארץ ישראל יפה
בתעשיה הוא גוף, שהוקם כדי לשפר
את המראה החיצוני של מיפעלי התעשיה,
כדי ״שלעובדים יהיה נעים יותר לעבוד״.
:מונה • כמנכ״ל מיפעל בגד עור, תת-
אלוף ברוך הראל, המשרת עדיין בשירות
פעיל בצה״ל. הראל מונה אחרי שב-
מיפעלי בגד עור, שנחשבו עד כה כמיס־עלי
היצוא המשגשגים של ישראל, התגלו
הפסדים כבדים. מנהל בגד עור ומקימו,
שמחה פולום, לא ימשיך לכהן כמנכ״ל
המיפעל ויקבל תואר של נשיא החברה.
אושפז בבית־החולים בילינסון ב־

רורידז^מרדיילדי ליי• יזיז-לי*

במשך שלושה חודשים בביודהחולים הדסה
בירושלים, מרבית הזמן ללא הכרה, ומצבו
מוגדר כאנוש. לבית־החולים בילינסון הוע בר
ישעיהו באמבולנס מיוחד שבו מיב־שור
לטיפול נימרץ, אחרי שבני מישפחתו
ביקשו להקל עליהם ולהעבירו לבית־חולים
הקרוב למרכז הארץ, שם הם מתגוררים.
נפטר • שחקו הקולנוע הוותיק ג׳ון
ויין אחרי מילחמה נואשת, שבה התעניין
ציבור מעריצי ויין, במחלת הסרטן. ויין
בן ה־ 72 נילחם בסרטן במשך 15 שנה,
והודיע בתחילת השנה כי הביס את הסרטן
״כשם שהבסתי את יריבי כאשר שיחקתי
תפקיד של קאובוי״ .השחקן שהיה נשוי
שלוש פעמים הוא אב לשבעה ילדים, שכולם
היו לייד מיטתו כאשר נפטר. נשיא

פורשת כהן
גם מהקליטה

מ אוזן :
)1ספורט נפוץ; )5מן השבטים; )10
דל; )11 עליך לגעת!; )13 אדון! )14
פרוסה; )15 ידיד; )16 בוץ; )18 הגבוה
בקלפים; )20 בוא הלום!; )21 ראש־ממשלת
קנדה (ש״מ); )22 קריאת־יגון;
)24 שם ניתנה התורה למשה; )23 מסולם
הצלילים ; )2פרוטקשן ; )28 לאלתר ;
)30 בקע ; )31 בער ולא אוכל ; )32 מכרסם
קטן; )34 מעדנות; )35 זה הוא (הפוך);
)38 עם־הארץ ; )39 משקה קל ; )41 חוטם :
)42 נציגות נבחרת; )43 מטבע יפאני;
)45 שלוש המכות הראשונות (ר״ת); )47
מחלקי הראש; )48 גחלים לוחשות! )50
לבנה; )51 מיקווה־מים ענקי; )52 מטבע
צרפתי; )54 מישורת מוגבהת; )57 רוכב;
)61 נצח; )62 אופי; )64 גוי! )65 נהיר!
)66 מסיעות הכנסת ; )67 אדם ; )69 עיר־נמל
עתיקה בארץ ; )70 בואו מלמעלה למטה ! ;
)72 מלחין רומנטי; )74 מונארד; )76 מוחשי!
)77 מס ערך מוסף (ר״ת); )78
זימרה; )80 מם על ייבוא! )82 טוב בלי
התחלה; )85 מילת־שאלה לזיהוי; )86 עיר
קדושה למוסלמים! )88 סוף בלי סוף;
)89 צוקים! )91 מכינויי האלוהות! )93
אות בא״ב העברי ; )95 ציר הדלת ! )96 בש בילה!
)89 יחד; )100 מילת-בקשה; )102
קוץ ; )103 אנקול ! )104 טרוריסטים )105 :
אינטרפרטציה,

מאונך :
)1בטן; )2סיעה מפולגת בכנסת! )3
יחידת־זמן; )4עליך לגעת!! )6ישן;
)7מפחד; )8עיר עתיקה במצריים! )9
חרש־עץ; )12 מלחין צרפתי; )15 היתר;
)16 מישקל האריזה; )17 נרתיק החרב;
)19 נועל ! )20 אחורי הגוף ! )21 מרכזנית;
)23 מילודחיוב ! )24 נביאים כתובים (ר״ת);
)26 עץ שחור! )27 שקט!! )29 ממון;
)30 קורם! )33 גץ! )34 אבר־תנועה;
)36 נהרה! )37 מריבה; )40 בודקול!
)41 אולם; )44 רדום; )46 פקודה מפורשת!
)47 מסולם הצלילים; )49 ישימון!
)50 תיכלה ; )53 פירחח ; )54 בהמת הבית!
)55 בגד־שרד ! )56 בזמן ההוא ; )58 ידיד;
)59 קיבוץ בגליל העליון! )60 קליע; )62
מישש! )63 בוסתן; )66 ויכוח; )68 נוטרים;
)71 בכי! )73 זמר ישראלי (ש״מ);
)76 כינוי! )77 טרמינל; )79 טורף לילי!
)80 מילת־שאלה; )82 כיסא-כבוד! )84
שוטר־חרש! )85 נוזל חיוני! )87 ככה!
)90 סלאנג; )92 פקק; )94 שכול! )96
ראפיה! )97 פרי גינה ועץ! )99 לשד
העצמות! )101 מכינויי האלוהות! )102
וזיר! )103 אות בא״ב העברי.

חרות. ח״כ כהו הודיעה שלא יהיה זה
הוגן מצידה להחזיק בתפקיד מאחר שהוא
ניתן לה על פי מפתח מיפלגתי, בעת היותה
במיפלגה שבה אין היא חברה יותר.
נבחר • כחבר מרכז תנועת־החרות,
יושב־ראש הוועד המנהל של רשות־השי־דור,
הפרופסור ראובן ירון• הפרופסור,
איש אצ״ל לשעבר וחבר תנועת־החרות
מאז הקמתה, הודיע, כאשר מונה לתפקידו
ברשות־השידור, כי יעזוב כל פעילות

פוליטית.
ה ויע נ ק • תואר דוקטור כבוד על-ידי
ישיבה יוניברסיטי בניריורק לשר־החינוך
זבחלזן המר המבקר בעיר זו. התואר
הוענק להמר על ״מנהיגותו וקידום הנוש אים
היהודיים בארץ ובעולם כולו.״
ניטע • יער בשער הגיא על שמה
של אמא דיונם, מי שהיתה יושבת-
ראש ועדת פרס נובל, שהעניקה את פרס
נובל לשלום למנחם בגין ואנוור אל־סא-
דאת. את העץ הראשון ביער, שניטע
על־ידי הקרן הקיימת לישראל על פי
בקשת ראש־הממשלה, נטעה ליונם עצמה,
המבקרת עתה בארץ.
נחנכה • אנדרטה לזיכרו של הפרופסור
אלברט אינשטיין בעיר ברן ש-
בשווייץ. האנדרטה הוקמה לזכר תקופה
בת 7שנים, שבה עבד אינשטיין בברן
כפקיד זוטר במחלקת הפטנטים וההמצאות
של ממשלת שווייץ. בטכס חנוכת
האנדרטה, המוצבת ברחוב הקרוי על שמו
של אינשטיין נכחו רבים משרי ממשלת
שווייץ.
מונה • כממנכ״ל מישרד־הבריאות,
למשך חודשיים בלבד, הפרופסור מרדכי
שני, מנהל בית־החולים ש יבא בתל־השו-
מר ומי שכיהן עד לפני שלושה חודשים
כמנכ״ל המישרד. מינויו של שני בא אחרי
שלשר-הבריאות התברר שלא עלה בידיו
למצוא מחליף לפרופסור שני, אחרי התפטרותו.
שני הסכים לכהן חודשיים בתפקידו
״לאור מצבו הקשה של מישרד־הבריאות״.

ונה • כמנהל חוותו הפרטית של
של השר אריאל (״אריק״) שרון, עורך-
הדין משה בר־לב, יושב־ראש החברה

נפטר ויין
הסרטן ניצח
ארצות־הברית, ג׳ימי קארטר, הוציא הודעת
אבל מיוחדת אחרי פטירתו של
השחקן.
נפטר • הסופר הרוסי הנודע אנא־טולי
קוזניצוב, מי שהתפרסם בעיקבות
סיפרו באבי־יאר, אשר תאר את הטבח
שטבחו הנאצים ברבבות יהודים לייד קייב.
כאשר ביקר קוזניצוב בלונדון, כאורה
איגוד הסופרים הבריטי, הוא ביקש מיקלט
פוליטי ונשאר בבריטניה. לפני תשעה
חודשים לקה קוזניצוב בהתקף לב, אך
החלים ממנו. השבוע הוא התמוטט באופן
פיתאומי ומת. הסקוטלנד־יארד פתח בח קירה
אם מותו היה טיבעי או שמא נרצח.
נפטרה. רבקה אביבית, פסלת
שהתפרסמה בארץ אחרי מילחמת־העולם
השנייה, כיוצרת של פסלים מיניאטורים.
אביבית שיצרה בובות בגובה של 20 סנטימטרים
מחרס, אבן, גבם ומאריגים, נמנתה
על ראשונות תלמידות בצלאל ופסליה :
אחשוורוש, אסתר ומפאיניק, זכו בפירסום

העולם הזה

2181

הבעה בלעדית חדשה:

ל הלן דוג מ ה של האמצ עי םהכס פיי ם שיעמדו לרשות בעל
העסקב תו ם ת קו פתהחס כון ו ב הנ ח ה שעליית ה מדד ת היי ה
3050 לשנה:
ה פ קי ה של 90,000ל״י עם פ תי ח ת הח שבון, ב תו ספת
— 515,000.ל״י
מענק, ריבית והפר שי הצמדה
— 180,000.ל״י
ה לוו אהכ פול המהחס כון י
ב תו ם 6שנות החס כון יעמדו לרשותך — 695,000.ל״י
* הנך רשאי ל פ תו ח חשבון על שם כל א חד מבני מ שפחתך
ו ל היו תזכ אי להט בו ת בגין כל חשבון ו ב תנ אי שסך כל
ה ה לוו או ת לא יעלו על ס 600/מערך הנכס.
בא ם ויתרת על זכו תהה לוו א ה, י הי ההמ ענ ק ה מיי די עד 180/0
מהפ קדו תי ך, ב מ קו ם .1456
פנה עוד היו ם ל סניף ״ ט פ חו ת ״ או שלח א ת התלו ש הרצ״ב
ל קבל ת פרטי ם נו ס פי ם ו טפ סי הר שמה.

בנק ט פ חו ת יוצא בי מי ם אילה ב תו כני תחס כון בלעדית במשק,
מיו חד ת לאנשי עסק ובעלי מלאכה. ה תו כני ת מ בו ססת על
תוכני תהחס כון הידוע ה ״עד 120״ ,עם שיפורים בלעדיים.
ה תו כני ת כולל ת ב מענק מיידי של 1450 על כל הפ קדו תי ך,
ה צ מד המלאה ׳,רי בי ת מצ טבר ת ופטור ממס. אסתפ קיד
עד 120,000ל״י כפי יכול תך ולפי ולפי בחירתך, בנק ט פ חו ת
יוסיף מצידו הטבה בלעדי ת נו ספת:
ת הי ה זכ אי ל ה לוו א ה כפול המס כו םהחס כון, בריבית הנ מו כ ה
בעשירית מ ה רי בי תהמ קו בלת לגבי ה לוו או ת בלתי מ סו ב ס דו ת,
שיתן בנק ט פ חו ת לדיור. וז א ת עבור רכי שת או הרח בתמ בנ ה
העסק, שיפוץ ה מ בנ ה או הו ספתמ בנ ה חדש.

א ל !1911011ב 9חות -ח 0ו ו 1נ ג 1ו !

לכבוד ״טפחות״ בנק משכנתאותילישראל בע״מ רח׳ הלני ה מלכ ה ,9ת.ד 93 .ירושלים
ל כנו
א ללשלוח אלי טפסי הרשמה וחומר הסברה על ה תוכני ת ״טפחו ת עד 120ל מבנה מלאכה״,
ונא
שם השולח

£בנק משכנתאות לישראל ב 1/״מ

שם העסק..
כתובת ...

זז.ע20.6 .

•1311911 ״1133

להשיג אצד הסוכנים המורשים
איזור תל־אביב והמרכז: סלון אלנבי ,113 רה׳ אלנבי 113ת״א. מ.ש.י ,.רח׳ בן־יהודה ,3ת״א. סלון להיט, רה׳ אבן־גבירול 20ת״א. מ .פרידמן, רח׳ גורדון 39ת״א. שיטה
בע״מ, רח׳ הגליל ,1ת״א. חשמל שירני, רח׳ החשמונאים 105ת״א. כל־בו ליפשיץ, רה׳ בלפור 33 בת־ים. סלון פאר, רח׳ רוטשילד 32 בת־ים. לבל, שד׳ ירושלים 24 יפו.
הרצל ברוך, רח׳ רזיאל 11 יפו. סלון שביט, רח׳ ביאליק 30 רמת־גן. סנסור, רח׳ ז׳בוטינסקי 91 רמת־גן. סלון שביט, רח׳ כצנלסון 145 גבעתיים. וייס, רה׳ רבי עקיבא 33 בני־ברק.
סלון המרכז, רח׳ ירושלים 12 בני־ברק. כל־אלקטריק, רח׳ סוקולוב 75 חולון. סלון ערוסי, רח׳ שנקר 42 חולון. ברנפלד, רח׳ רוטשילד 39 ראשון־לציון. פינקלשטיין, רח׳ וייצמן 27
נס־ציונה. גרינס אלקטרוסנטר, רח׳ הרצל 171 רחובות. סלון אדיסון, רח׳ הרצל 73 רמלה. כהן יוסף, רח׳ המגדל 4יבנה. החשמל כהן, מרכז מסחרי ד׳ ,חנות 24 אשדוד. סלון
המרכז, מרכז מסחרי ,24 פסג׳ גולדשטיין קרית־גת. שטראוס אברהם, רח׳ סוקולוב 18 הרצליה. הגל ה־ ,120 רח׳ סוקולוב 11 הרצליה. רדיו טי.וי ,.רח׳ סוקולוב 53 הרצליה.
קפלן, רח׳ סוקולוב 32 הרצליה. סנסור, רח׳ סוקולוב 70 רמת־השרון. סלון אפי, רח׳ אחוזה 100 רעננה. רן אלקטרוניקה, רח׳ בורוכוב 5רעננה. חמד, דרך השרון 94 הוד
השרון. הגל ה־ ,120 רח׳ ההגנה 16 פתח־תקוה. וייסמן, רח׳ חובבי־ציון 23 פתח־תקוה. סלון צמרת, שד׳ בנימין 18 נתניה. סלון קסם, רח׳ הרצל 30 נתניה. מטבחי רגבה,
שמואל הנציב 12 נתניה. פטרולגז, אריאבן סוכנויות, גורדון 2נתניה. וולטר פריד, רח׳ שטמפפר 3נתניה. חשמלית, הרברט סמואל 66 חדרה. רדיו הכט, רח׳ רוטשילד 38
חדרה. זליצובר יעקב, כיכר הנשיא פרדס־חנה. זייד יוסף, כפר קרע. אזור חיפה והצפון: טרקלין חשמל, רח׳ הנביאים 25 חיפה. עמית, שד׳ הנשיא 124 חיפה. סלון הבנקים, דרך
חיפה 49 קרית־אתא. פינת האושר, רח׳ ירושלים 5עפולה. סוכנות כל, כיכר העצמאות טבריה. סרוג׳י בישארה ויוסף, רח׳ פאולוס השישי 56 נצרת. ירושלים: סבטיאני,
רח׳ סאלח־א־דין. סיגמנט בע״מ, רח׳ יפו .68 אחים לוי, רח׳ שלומציון המלכה .18 כאר־שבע והדרום: קורמוטור, קרית־יהודית 211/5איזור התעשיה באר־שבע. סלון צמרת,
רח׳ החלוץ 114 באר־שבע. אלקטריק סנטר, רח׳ הרצל 71 באר־שבע. דוד בכר, מרכז מסחרי דימונה.

שרים סחרס פוס רעווריח בצוות
נסיעה למצר״ם ומתחננים בפ1
המיצוי לשלוח להם הנמנות
טםת הי ה ילד טו ב אני אקח
/ן ׳ י אותך איתי למצריים.״ אף אחד
לא אמר זאת, אבל לרבים נדמה כי
הם שמעו אתהמישפט הזה. השיגעון
הישראלי האחרון, אשר תקף את השרים,
הפקידים הבכירים, עוזרי השרים ובני
מישפחותיהם, לנסוע למצריים, הפך ללעג
לא רק בקרב אותם פקידים שנותרו
שפויים, אלא גם בקרב המצרים.
הכל נוסעים למצריים. כאשר שר זה
או פקיד בכיר אחר אינו מוזמן, הוא
מוצא לו דרך להתקשר. לעמיתו המצרי
ולבקש ממנו להזמין אותו. כאשר אותו
שר מוזמן, בסופו של דבר, הוא מרשה
לעצמו לקחת עובדי לישכה, מזכירות ואפילו
בני-מישפחה, אשר כולם זוכים באי רוח
המצרי הנדיב.
השבוע התבטאה מזכירתו האישית של
ראש־הממשלה, יונה קלימוביצקי, כשנש אלה
איך זה שהיא עדיין לא ביקרה במצריים
:״בשביל מה אני צריכה לנסוע?
הבוסים צריכים לעבוד שם ואני רק אפריע
להם. כאשר יהיה אפשר אני אסע כמו

נו סעהכט
כיבוד מהמלכות

תיירת רגילה, אשלם מכיסי את דמי-
הנסיעה ואהנה הרבה יותר.״ אין ספק כי
אילו היתה יונה אף רומזת כי היא
רוצה לנסוע למצריים, היה ראש־הממשלה,
מנחם בגין, דואג לכך שהיא תתלווה
לאחת מנסיעותיו לשם, או לנסיעת מיש־לחת
ישראלית אחרת, מפני שבגין אוהב
לקחת הרבה אנשים, אם הם דרושים ואם
לא. בגין גם משלם בדרד זו, על־ידי
הפגישות עם אנוור אל־סאדאת, וקודם לכן
על־ידי הפגישות עם הנשיא האמריקאי,
ג׳ימי קארטר, לאותם אישים שתרמו לקרן
תל־חי.
בגין יודע שמיפלגתו לעולם לא תוכל
להחזיר את המיליונים שנתנו לה, לכיסוי
חובות קרן תל־חי, הידידים האישיים העשירים
שלו, הד״ר ראובן הכט ממגורות
דמן בחיפה, ניסים גאון, ומאיר הלוי הזכור
מפרשת סומרפיין. הכט נסע וישב לייד
קארטר, ואחר־כד נסע למצריים. ניסים
גאון נסע בנסיעה הראשונה למצריים,
ואחר־כך התכבד לנאום בפני סאדאת במבט
שהיה באוניברסיטת בן־גוריון בנגב. מאיד
הלוי נסע למצריים. הממשלה המצרית חייבת
לארח את אותם שעזרו לבגין לכסות
את החובות השערורייתיים של קרן תל־חי,
ולשלם חובות לאלמנות ולעובדי כפיים
שנעשקו על-ידי תנועת־החרות.
תשלום מיפלגתי אחר שולם על-ידי סגן
ראש־הממשלה, הפרופסור ייגאל ידין, בנסיעתו
למצריים, שנערכה בשבוע שעבר.

ידין כפה עצמו על הנשיא המצרי, ושלח
לעברו רמזים עבים כי הוא רוצה להיית
מוזמן. סאדאת הזמין, וידין הודיע כי יקח
עימו מדענים וארכיאולוגים למצריים. הראשון
שהוזמן על-ידי ידין ללוות אותו
בנסיעה ״ההיסטורית״ ,כפי שידין כינה

את נסיעתו, היה מאיר (״ממי״) דה־שליט,
אשר אינו עובד־מדינה כבר שנים רבות.
הוא היה פעם מנכ״ל החברה הממשלתית
לתיירות, ומאז הוא עוסק בעסקים פרטיים.
כיום דה־שליט הוא נציג של משקיעים
גרמניים בעלי עסקים ומלונות בישראל\ .

אולם לדה־שליט יש תכונה חיובית אח רת.
הוא היה חבר מזכירות ד״ש, ומה
שחקזוב מכך, הוא היה הגיזבר של ד״ש.
בהיותו איש אמונו של ידין, היתה לידין
שליטה על קופת ד״ש דרך דה־שליט.
באחרונה הגיעו לידין ידיעות, כי איש
אמונו הצטרף לדיעה הכללית על הרמטכ״ל
שהפך סגן־ראש הממשלה, והחל אף הוא
ללעוג לו. ידין החליט לרכוש את ליבו
של דה־שליט בחזרה, ולכן הציע לו את
הנסיעה. אין צורך לציין כי דה־של־ט
אינו איש מדינה, מעולם לא הבין בארכיאולוגיה
ואין לו כל הצדקה, מלבד ידידותו
עם ידין, לנסוע למצריים.

ה מו מ חי ם
הקבועים

נוסע טמיר
מומחיות לעניין

ל ש כמה נוסעים, אשר אין לבוא
אליהם בטענות בגלל נסיעותיהם. ראש-
הממשלה מנחם בגין, שר־החוץ משה דיין,
שר־הביטחון עזר וייצמן וששת השרים
בראשותו של השר יוסף בורג נוסעים כי
פשוט יש להם מה לעשות במצריים וב־משא־ומתן.
אין לבוא גם בטענות לנסיעת
כמה עוזרים: האלוף אברהם (״אבר־שה״)
טמיר, שמתלוצצים עליו כי בחודשים
האחרונים בילה יותר במצריים מאשר
במדינת־ישראל, הפך אחד המומחים
הגדולים ליחסי מצריים־ישראל. כך גם
היועץ המישפטי של מישרד־החוץ, מאיר
רוזן, ומזכירו הצבאי של ראש־הממשלה,
תת-אלוף אפריים (״פדויקה״) פורן.

— יציאת מצריים
(המשך מעמוד )19
אלה נוסעים בכל הזדמנות, גם כאשר
הבוסים שלהם אינם נוסעים.
דוגמה מאלפת היא יועצו לענייני תיק-
שורת של ראש־ד,ממשלה, דן פתיר. כאשר
בגין נוסע למצריים ברור לגמרי כי פתיר
חייב לנסוע איתו. כאשר מלווה אותם
שלמה (״נקדי״) נקדימון, היועץ האחר
של ראש־הממשלד, לענייני עיתונות, ברור
כי בגין אינו רוצה להעליב את פתיר
ולהשאיר אותו בבית. אולם פתיר נוסע
לקאהיר גם כאשר בגין אינו נוסע. כאשר
היו ששת השרים בקאהיר נסע איתם
פתיר, למרות שהיו דוברים אחרים, בעיקר
של מישרד־הפנים, אשר נסעו עם ראש
המישלחת, שר־הפנים הד״ר יוסף בורג. אך
פתיר הוא המומחה, ונראה כי נמצא כדרוש.

של איבצן לקראת מינוי של מישהו אחר
לתפקיד. עם בורג היו כמה מומחים לענייני
מצריים, אפריים פורן, אילן תהילה,
אברהם טמיר והיועץ המישפטי של מיש־רד־החוץ
רוזן, אולם לא ברור לגמרי לשם
מה היה צריך להעמיס על המצרים אירוח
של עוד שני אנשים: דובר מישרד־הפנים
יחזקאל לביא ועוזרו האישי של בורג,
אבי יעקובוביץ. לגבי נסיעתו של יעקובו־ביץ
ניתן תרוץ משכנע ביותר :״הוא
יודע אנגלית, לכן הוא נוסע.״

לשמור על
סי מ טרי ה

מי שפחות
במי שלחות
ך נוסעים מסוג אחר הם בני המישפ־י
חה. החל בכך ראש־הממשלה אשר
לקח איתו את בתו חסיד, מילוא. בגין לא
רצה להפריד את בתו למשך יומיים תמימים
מבעלה, והורה לתת גם לו מקום
במטוס.
גם עזר וייצמן לוקח איתו את בני
מישפחתו. בשתי נסיעות הוא לקח את
אשתו ראומה ואת בנו שאולי. אולם לפחות
במיקרה של וייצמן יש לכך הצדקה. ראומה
ושאולי הצליחו להתחבב במידה רבה על
מארחיהם המצרים, והם שביקשו מעזר,

נוסעים פתיר ופורן
לא רק עס ואש־הנזנזשלה
אם לא היה די בעוזרו הצבאי של וייצמן,
אילן תהילה, יש בלישכה גם שלישו ה צבאי
של וייצמן, רב-סרן אריה שור. אל
אלה צרף וייצמן באחת מנסיעותיו גם את
דוברו, דני ויינדריך. שור לא יכול היה
לקחת את אשתו מפני שאינו נשוי.
ממערכת־הביטחון ביקרו עוד במצריים
הרמטכ״ל לשעבר, מרדכי (״מוטה״) גור,
רב־סרן מהפרקליטות הצבאית, יואל זינ גר׳
שביקר כבר פעמיים במצריים, והאלופים
הרצל שפיר ושלמה גזית.

^ ף נראה כי המישלחת השערו-
י רייתית ביותר היא מישלחתו של
ידין. נוסף לממי דה־שליט, לח״כ שפיק
אסעד ולבתו ליטל, לקח ידין שתי פקידות
ושני פקידים ממישרדו. לידין ראש־ליש*
כה, אשר הצטרפה אליו אחרי פילוג ד״ש,
צעידה נחמדה בשם עדיה לוי. ידין החליט
שהיא חייבת להיכלל במישלחת המדעית
שלו בארץ הנילוס. לאותה עדיה יש עוזרת
המבוגרת ממנה בכמה שנים, מיה בייל־.
ואותה היא לא רצתה להשאיר בבית. גם
אותה לקח ידין למצריים. כדי לאזן את
המינים במישלחת, לקח עימו ידין גם את
עוזרו האישי דורון אלחנני ואת עוזרו המיוחד
לענייני מצוקה אלי אלאלוף. אפילו
ידיו, הגאון ביחסי-ציבור, לא יצליח להסביר
מה הקשר בין מצוקת הקטמונים ו־מוסרדה
בירושלים לבין עתיקות לוקסור
והעוני המיצרי.
מתוך 24 המלווים של ידין היו רק שלושה
שהיתה הצדקה מסויימת לנסיעתם :
הפרופסור משה מעוז, ראש מכון טרונזן לשלום
ותומך במיפלגתו של ידין, הפרופסור
מנחם מילסון, ראש המכון ללימודי אסיה
ואפריקה באוניברסיטה העברית אשר קיבל,
ערב ביקורו של אל־סאדאת בארץ,
דרגת יצוג של אלוף־מישנה ומונה כשלישו
של הנשיא המצרי, ויוסף אבירם, מזכיר
החברה לחקירת ארץ־ישראל ועתיקותיה,
הידוע כאחד מנאמני ידין וכשותף לפר שות
רבות בחייו.
השערוריה בנסיעות של עשרות ומאות
ישראלים לקאהיר היא כפולה ומשולשת.
כל אדם הנוסע, נוסע על חשבון הקופה
הציבורית, מלבד כמה עיתונאים שנסעו
על חשבון מערכות עיתוניהם. מובן שהפקידים
הנוסעים אינם עובדים באותו זמן
בארץ.
״אולם**׳השערוריה״״הגדולה״ ביותר היא
בושודהפנים שבולמוס הנסיעות של היש ראלים
גורם אצל המצרים. בקאהיר הסך
שגעון הנסיעות של הישראלים לבדיחה

הופעה בצורה
מכובד ת
נוסע דה־שליט
תשלום לגיזבר
ללא כל רמז ממנו, להביא אותם בפעם
השנייה.
אולם לשיא בהזמנת המישפחות הגיע
סגן ראש־ד,ממשלה ייגאל ידין. הוא לקח
איתו במישלחת ״של אנשי מדע״ ,כפי
שקרא לה, את בתו הצעירה ליטל. ליטל
אינה מתגוררת עם אביה, אלא שכרה
לה דירה משלה לא הרחק ממנו. הקשרים
בינה לבין אביה הם אלמנטריים, ופעמים
רבות אפשר לשמוע את ליטל מביעה
ביקורת חריפה על אביה, יותר מאשר
ביקורת שמשמיעים נגדו ראשי מתנגדיו.
אולם, אחרי שבתו הבכורה, אורלי, עזבה
את הבית ונסעה ללונדון, תוך ניתוק קשר
עם אביה, מנסה ידין להיות אבא מחדש
ולכן לקח את ליטל איתו. ההתגלות האבהית
של ידין צריכה לבוא על חשבון
הקופה של עם ישראל ועל חשבון תכונת
האירוח של המצרים.

אנשי דיין

^ אשר ראה הרמטכ״ל, רב-אלוף רפ״
-אל (״רפול״) איתן, כי הכל לוקחים את
בני מ״שפחותיהם, הוא החליט לקחת איתו
גם את אשתו, מרים, כאשר יצא למצריים
לשיחות עם הרמטכ״ל המצרי. מה שמותר
לרמטכ״ל מותר גם לפקודיו. ראה ראש

נוסעת מילוא
נסיעה מישפחתית
אמ״ן, האלוף יהושע שגיא, כי הרמטכ״ל
לוקה את אשתו עימו, ולקח גם הוא את
אשתו. כדי להופיע בצורה מכובדת לקח
עימו הרמטכ״ל גם את ראש לישכתו, סגן
אלוף אילן בירן.
עזר וייצמן הספיק לקחת עימו ל מצריים
כמעט את כל לישכתו. אלוף-
מישנה אילן תהילה הוא כבר בן־בית
במצריים. למרות שאת תהילה קיבל וייצמן
בירושה משמעון פרם, הצליח תהילה להתחבב
על הבוס שלו והפך עוזרו העיקרי,
דבר שהצריך את נסיעותיו הרבות למצריים•
עזר לא יכול היה לוותר גם על מרדכי
(״מוטקה״) ציפורי, סגנו. ח״כ ציפורי נסע
למצריים, אבל הוא לא היה הח״כ היחידי
שביקר במצריים. אל הפרופסור ייגאל
ידין התלווה. במסעו האחרון גם ח״כ שפיק
אסעד. לאיש לא ברור מה לאסעד ולמצריים
או לארכיאולוגיה, אבל ברור לגמרי
כי אסעד הוא אולי הח״כ היחידי בתנועה
הדמוקרטית של ידין הנזזמן לו באופן
מוחלט, וידין החליט לגמול לו על כך.

^ י שאוהס לנסוע ללא פמליה גדולה
י הוא דווקא שר־החוץ משה דיין. דיין
לקח איתו לנסיעתו למצריים את מנכ״ל
מישרדו יוסף (״יוסי״) צ׳חנובר ואת דוברו
נפתלי לביא. לגבי צ׳חנובר ברור לגמרי
כי דיין היה זקוק לו שם לדיונים עצמם,
אולם במה שנוגע ללביא, היתה זו מחווה
עבור שירות נאמן של הדובר לשר.
עוד לפני שיצאה מישלחת ה־ 6למצריים,
פנה שר־המישפטים, שמואל תמיר, אל
יושב־ראש המישלחת, הד״ר יוסף בורג,
בבקשה מיוחדת: להתיר לו לקחת גם
אח ראש לישכתו היפהפיה, נורית הפץ.
תמיר טען כי היא דרושה לו שם לענייני
עבודה. בורג לא השיב לו תשובה מיידית
ופנה להתייעץ עם וייצמן, הנחשב למומחה
למצריים מקרב השישה. תשובתו של
וייצמן היתה :״במצריים תהיה רק זיב־ריה.״
נורית, שסיפרה קודם לכן לחברותיה
כי היא עומדת לצאת למצריים, נותרה
בלישכה בתל־אביב.
אולם התשובה השלילית של בורג לא
מנעה בעדו לקחת עימו כמה מעוזריו.
מנכ״ל מישרדו של בורג, חיים קוברסקי,
היה בראש מישלחת המלווים. בורג לקח
עימו גם את איש המישטרה, ניצב אריה
איבצן. במטה הארצי של המישטרה עורכים
בימים אלה טוטו אם נסיעת איבצן
למצריים היתה רמז לכך שבורג עומד
למנות אותו כמפכ״ל־המישטרה הבא, או
שזו היתה הזמנה׳,כדי להקהות את חושיי

נוסע תהילה
.העוזר הראשי
בלתי-מוסתרת, עד שאפילו מנחם בגין
עצמו, שהחל בשיגעון הנסיעות, כאשר
לקח לקאהיר פמליות שגלשו ועברו על
גדותיהם, הורה בישיבת הממשלה האח רונה
להפסיק את הטירוף, או בלשונו
״לשמור על סימטריה בין הנסיעות שלנו
לנסיעות של המצרים.״ אם אומנם תישמר
הסימטריה, יסעו מעטים מאד לקאהיר,
מפני שהמצרים אינם ששים כל־כך לבוא
לישראל.

אר תתפס בלי מסטיק

* *1111 סוו ל ס

יוחנן פאולוס השג׳ :סונו סטאז במדין
לשתיים מתמונותיו אלה של האפיפיור המבקר בפולין ערך תעודי :
התמונה משמאל, המראה את האפיפיור טובע בים של מעריצים,
צונזרה על-ידי הטלוויזיה הפולנית שנמנעה, ככל האפשר, מלהציג את
התלהבות ההמונים מן הביקור. בתמונה העליונה, חותם יוחנן השני
על אוטוגרפים, בפעם הראשונה בהיסטוריה. בתמונה למטה, עוצר
האפיפיור את קארדינל וישינסקי מלכרוע ברך לרגליו, שלא כמקובל.

דיאן פון כ־וססננוג:
״נל 8ה שאני רוצות
אני ולשיגחר

1פול ס״מזן: מילחמת חכוסבות
הרכילאים מתווכחים ביניהם מי נראית יותר תלוייה על זרועו
של הזמר־מלחין פול סיימון — השחקנית שלי רובל (אחת משלוש
הנשים בסירטו של רוברט אלטמן) או קארי פישר, הנראית איתו
בתמונה.
לפי שעה נוטות המאזניים לטובת קארי, שמאז הופיעה במילחמת
הכוכבים, בתפקיד הנסיכה, ידיה מלאות עבודה והפופולריות שלה
בסימן עלייה.

היא נראית כמו פאם־פאטאל,
ואכן היא כזו. דיאן פון־פירסטנ־ברג
החולשת על אימפריית מיליונים
של אופנה ואשר שמה הולך
לפניה בארצות־הברית כיורשת
הבלעדית של קוקו שאנל, היא
שילוב נדיר של יופי (בתמונה היא
יושבת בפידמה בשעת בוקר מוקדמת)
מזל, ורצון של ברזל.
כשהיתה בת 11 אמרה לאמה,
ניצולת שואה שנישאה למיליונר
יהודי אחרי המילחמה ,״תראי,
אמא, אני אשיג כל מה שאני
רוצה.״ ואכן כך היה. היא נישאה
לנסיך אגון פון־פירסטנברג, צאצא
לשושלת מלכותית מן המאה ה־,11
מצד אביו, הגרמני, ומיורשי פיאט
מצד אמו האיטלקיה. למרות שהתגרשה
מאגון, הם חיים בהרמוניה,
בדירות שכנות, כשהיא מגדלת את
ילדיהם, אלכם וטטיאנה. בשם
בתה קראה לבושם שהיא מפיקה
בין שאר 19 המוצרים הנלווים לקו
אופנתי ענק, הכולל גם ביגוד ואבזרים.
להשלמת האושר יש לגברת
גם מאהב צמוד: ברי דילר, יו״ר
מועצת המנהלים של פאראמונט.
העולם הזה

2181

1זן וי:!,אומץ אמירתי
אותה הבעה אופיינית שציינה את
הופעתו הפומבית האחרונה של
ג׳ון ויין בטנם חלוקת פרסי האוסקר
(בתמונה השמאלית, בשורה
הראשונה) ,כשהבטיח :״אני ואוסקר
נמצאים בהוליווד מאז 1928
ומתכוונים להישאר כאן עוד זמן
רב.״״ כמו נשארה טבועה בפניו
מאז , 1939 עת הופיע בסירטו של
ג׳ון פורד כירכרת הדואר (מימין).
מאז ומעולם היה בחייו הפרטיים
מה שהיה על הבד: סמל החלום
האמריקאי. הוא אהב נשים (בתמונה
השמאלית, בשורה השנייה נראית
אשתו האחרונה פילאר, עם
שלושה משבעת ילדיו. הוא היה
ימני קיצוני בדיעותיו, וב־1968
עשה את הסרט היחידי על וייטנאם
שצידד במילחמה זו. הכומתות
הירוקות (בתמונה הקטנה באמצע).
הוא אהב להסתבך בקטטות, כמו
בסרטיו, ובאחת הקולנועיות שבהן
הוא נראה בתמונה הראשונה מימין
בשורה השנייה, בסרט, בראנינגאן.
גם חיצוניותו תאמה את הגיבור
האמריקאי הטיפוסי 1.94 ,מטר גובה,
עיניים כחולות, ומישקל 105ק״ג,
(בתמונה השנייה בשורה התחתונה),
כשהוא מפגין את עמידת הקאובוי
האופיינית. עמידה זו ליוותה אותו
גם כשהוא כחוש יותר לפני שנתיים,
כשכבר ידע על מחלתו(תמונה
שלישין ז למטה) ,ועל סיפון
היאכטה שלו, לפני כמה שבועות,
(תמונה קיצונית משמאל, למסה).
בתמונה מימין בשורה התחתונה
נראה ויין בתפקיד שזיכה אותו בפרס׳
האוסקר, בשנת 72׳ אומץ אמיתי
עם קתרין הפבורן.

העולם הזה 2181

114 שיב ב שנים

גיוני קאוסוו: הקשו הישואלי־מיצדי
נויססיוה פון־אופר:
״כל רצוני לחיות

לנען בתי ד

פרם כבדרן השנה מעניק בוב הופ (בתמונה למעלה) לג׳וני
קארסון (של;שי משמאל בתמונה; באמצע — אשתו ג׳ואנה) ,בארו1^ 11-

חת־ערב מייוחדת שערך בפראיירס לאחר קרע, שנתגלע בין קארסון
למנהלה החדש של אן־בי־סי פרד סילברמן, שבגינו פרש קארסון.
אד מקמאהון, הפארטנר של קארסון, נראה בתמונה הימנית בין
שני מעריצים אחרים של קארסון: שגריר ישראל בארצות־הברית
אפריים עברון (מימין) ושגריר מצריים — אשרף גובראל (משמאל).
על נוכחות זו העיר בוב הופ :״מי שהביא לכאן את השניים ביחד
קשר קשר כדי להוכיח לסילברמן מה ג׳והני יכול לעשות!״

במיכנסי־ג׳ינס ובחולצת טריקו׳
חוגגת כריסטינה פון־אופל,
בת ה־ 28 את שובה לזרועות
בתה ואנסה, בתה ה־( 4בתמונה
למטה) .כריסטינה, שירשה עם
אחיה הון בסך 184 מיליון פרנק
של אימפריית אופל (מכוניות),
החלה לבזבזו בקבלנות על מי
שהיה בעלה, בסט טרופה, על
אלכוהול, ולבסוף על סמים שהושיבו
אותה בכלא למשך כשנה.
בתום מאסרה שקלה 46 קילוגרמים
ובריאותה הנפשית
התערערה .״כל רצוני לחיות
למען בתי,״ אמרה לשופטים
ואלה האמינו לה ושיחררו אותה
בפיקוח קצין־מיבחן.

דבורה חאו שיד לא במדי ר
כולם מכירים אותה בשם בלונדי מלכת מיצעד־הפיזמונים (לב
מזכוכית) .למעשה שמה של הבלונדית בתיסרוקת הפאנק, המנשקת
את החבר־הגיטריסט כריס שטיין, בתמונה שמעל, הוא דבורה הארי.
כולם קוראים לה בלונדי, כשם הלהקה שהקים כריס לפני שש שנים,
ולבד מדבורה חברים בה חמישה גברים.
שני דברים מרגיזים אותה :״ראשית, אני רוצה שיקראו לי
דבי ולא בלונדי. שנית — מדוע חושבים שרוק-אנד-רול וסכס הם
שני דברים זהים. זו שטות מוחלטת. כל דבר בעולם אפשר לקשור
לסכם! אנחנו מוסיקאים רציניים והמעריצים שלנו מנומסים וכנים.״

ארתור חבינשט״ו: אוהב את המטרו
ארתור רובינשטיין, הידוע באהבת החיים שלו, בחר לו כמקום-
מגורים את שדרות פוש בפאריס. אם הוא נראה בתמונה למעלה,
כשהוא עובר במחסום הכרטיסים האוטומטי של תחנת מטרו, הרי זה
מפני שהוא פשוט אוהב לנסוע במטרו, הרכבת התחתית המהירה של
פאריס, והוא עושה זאת מדי יום ביומו. אחרי שהוא מטייל ברגל
בכיכר דופין, הוא נוסע שתי תחנות במטרו, כדי לבוא הביתה ולסיים
את סיפרו האוטוביוגרפי, שיצא לאור לקראת יום־הולדתו ד.93-,

העולם הזה

2181

כשתתחיל ה3הלה ל33 וו-
חחיח לך וולוו>ו*ח נגעווית
93ג החתיר!
ע ס תוגוי ח ״ח ץ־גנס 80
!ולוויו!:
דג ם 198

עם שלט־רחוק״

הוו שדומים ל א
כו ל לי ם מ.ע.מ.
ה מכ שיר סופק
בגמר הת שלו מים.

חברת מץ המובילה בענף הטלוויזיות בישראל, מאפשרת לך לרכוש
טלוויזית ״מץ עבע״ משוכללת ואמינה מפאר דגמי 980ולרא שונ ה בתנאי רכישה ללא תקדים.
סהן אפשרויות הרכישה?

לחה 1וז כדאי בר?

לפניך מספר אפשרויות נוחות לרכישת ״מץ־צבע״ .אחת מהן
בודאי תתאים לך. אפשרויות נוספות תוכל לקבל בתחנות ההרשמה.
מם תשלומים תשלום חודשי סה״ב מחיר לתשלום
מזומן
47,0003,500.12
5,000.44,000.2,00012
20,000.49,000.3,750.12
4,000.45,650.2,850.9
20,00047,750.4,750.9
5,000 המחירים אינם כוללים מ.ע.מ. האספקה בתום התשלום האחרון•.
אל תחמיץ את התוכנית; פנה עוד היום לאחת מתחנות ההרשמה
׳של ״תוכנית מץ־-צבע 80״.־התוכנית בתוקך עד 6,7,79

מחיר סלוויזית ״מץ־צבע״ בתוכנית זו הינו קבוע וסופי(כאשר
לפי התחזיות הכלכליות המקובלות תחול בשנה הקרובה עליית
מחירים תלולה עקב האינפלציה בשיעור של >־׳ל 60 בקירוב).
אפילו תוכנית החיסכון הטובה ביותר שבה תשקיע אותו,
סכום של כסף! -לא תדביק בעור שנה את הפער בין מחיר
טלוויזיה צבעונית, לבין הסכום שתצליח לחסוך.
התשלומים שלו קבועים, בלתי־צמורים ואינם נושאים ריבית
כל־שהיא.
אתה רוכש ״מץ־צבע״ ״ 26 עם ״שלס-רחוק״1980-
במחירי . 1978

1* 1 1 1 3 1 1 1 0 1 1־ 8 0 1 1 3 3

3ד א •

!ו הי ה

ל ך ־ ו ח

ל 0 1לוו> ו, ה 1 1 1 1 3 3

0 1 3נ ס

ל נו !

0או$וזמ\/£ס* ואו ״זט*ז

תחנות ההרשמה אך ורק בחנויות המורשות למכירת מוצרי מץ, שבידיהן חוזה קנייה רשמי של מץ לתוכנית ״מץ צבע 80׳

גזור ושלח— :
רשימת מפיצים חלקית: מץ — אולם תצוגה מרכזי: ר חו ב מו די עין 19 בני -ברק — רמת-גן.
1לכ׳ מין (ישראל) בע״מ,

וזל-אגיב: סלון להיט — רח׳ אבן־גבירול ; 20 שילד — ,רח׳ בן־יחודה , 1בניו מגדלור ; מ.ש.י — .דת׳ בן־יהודה ; 3סופר — רח׳ אלנבי ; 122 הללי׳
אלקטריק — 2001 רת׳
את ורדי — רח׳ בן־יהודה ; 100 צליל אור — רח׳ אצ״ל ( 44 שכונת התקוד שואף — רח׳ אצ״ל ( 1שכונת התקוה) .ירושלים:
המלך ג׳ורג׳ ; 21 טטרון — בית כלל — רה׳ יפו ; 33 סלון השלום — רח׳ יפו ; 68 סלון אמפיסל — רח׳ יפו - ,48י ־ ה. שן פ סנטר (אחים סייג) _ רח<
הנביאים ; 16 סלון הבנקים — רה׳ הבנקים ; 1סלון באלי — רה׳ הרצל 1כל אלקטריק -רח׳ הנביאים ; 15 קריידמן אמנון -רח׳ הנביאים .20 אילת | :ברצוני לקבל פרטים על תכנית״מץ־צבע
שירות מהיר — מרכז חנויות יעלים. אשדוד: סוכנויות דרום רה׳ רוגהיו 31 סלון ושירותים לטלוויזיות צבעוניות בע״מ — מרכז א׳ חנות . 118 אשהליו ״80 :בתשלומים של — 2 500.ל״י לחודש

סלון לאלקטרוניקה כחלון — רה׳ הרצל ; 9סעדון — רה׳ העבודה ; 27 ברזילי (אור־יום) — רח׳ הרצל .39 באר־שכע: סלון צמרת בע״מ — רח׳ החלוץ ; 114ן רו רי ח

א.א. אלקטרוניקה — רת׳ העצמאות ; 47 אלקטריק סנטר (אלוש) — רח׳ הרצל .71 נית־שמש: שטיינברג — מרכז מסחרי. גת־ים: מוסקוביץ — רח׳ |

רוטשילד ; 27 סלון פאר — רה׳ רוטשילד ; 32 אלקסרולין — רה׳ עוזיאל ; 28 סלון צמרת — רח׳ רוטשילד .40 גבעתיים: נתנאלי משה — רח׳ כצנלסון . 12
דימונה: פילים יצחק — מרכז מסחרי ; 443 אוניברסל דימונה (מקסים נידם) — מרכז מסחרי. הוד־השרון: חמד — דרך השרון .94 חדרה: סלון באלי — ן כתובתי
דת׳ הנשיא ; 51 רדיו הכט — רח׳ רוטשילד ; 38מ. 0 .ת. חשמלית — רה הרברט סמואל ( 66 בפסג׳) .חולון: סלון סבוי — רח׳ סוקולוב .77 טבעון 1 :טלכון

דיע׳׳ז 20.6

.- 1״10
״ ווען , 13ר״רג, י •

104
\< 2השעות של שמוני

ראלי לנוויל

מקום ראשון בדירוג הכללי
מקום שני בדירוג הכללי

גרנד פרי ־ מרטיניק

מקום ראשון בדירוג הכללי

מקום שני בדרוג הכללי
מקו ם ראשון בקבוצה 11

ראלי ריימט
מקום ראשון

תחרות חו ר ף-
שר שבלייה בריאנטון
מקום ראשון בדירוג הכללי
מקום שלישי בדירוג הכללי
מקום שמיני בדירוג הכללי

גרנד פרי, שר -שבלייה
אליפות צרפת
מקום שני בדירוג הכללי

ראלי פורטוגל
שביעית בדירוג הכללי
ראשונה בסווג שלה.

טור דה־קורטיקה
עשירית בדירוג הכללי
ראשונה בקבוצה 11

מקום ע<ני בדירוג הכללי׳ ׳
מקום שלישי בדירוג הכללי
מקו ם חמישי בדירוג הכללי

גביע הזה! שר -שבלייה
ראשונה בדירוג׳הכללי•
שניה בדירוג הכללי
שמינית בדירוג הכללי

ראלי חוף השנהב
מקום ראשון בדירוג הכללי
דוד

לוני1

העולם הזה

? 181

מה ע שה ח״ב מנחם ס בי ד 1ר
ב ת חנ ההמר כזי תשלרמלה
! 0שר-החוץ, משה דיין,
גרם דפיקות־לב לא־מועטות
לחברי המישלחת המדינית ש יצאו
בשבוע שעבר למצריים.
אחרי שלא היה ברור אם דיין
יצטרף למישלחת, הוא הודיע
בסופו של דבר על הצטרפותו.
בנמל־התעופה בן־גוריון המתינו
הכל לדיין, אך הוא בושש
לבוא. רק כאשר כבר היו הכל
על המטוס, הגיעה אליו מכונית
שממנה ירד השר. אמר על כך
ראש המישלחת, הד״ר יוסף
סו רג נ ״דיין רצה להראות
שלא רק שהוא נוסע למצריים
רק אם הוא רוצה, אלא גם
מתי שהוא רוצה.״
11 בשבוע שעבר נסעו ארבעה
חברי־כנסת של הליכוד
במכונית אחת, מכוניתו של ח״כ
אבר,הם (״אברשה״) שריר
מתל-אביב לירושלים. בדרך
הציע שריר לעבור דרך כלא
מעשיהו ולבקר את ח״כ שמו אל
רכטמן. אחד הנוסעים,
ח״ ג מגחם סכידור התנגד
והחל צועק :״עזבו אותי. אני
לא רוצה לבקר אותו. תתביישו
לכם.״ שריר החליט להוריד
את סבידור מהמכונית, ובעוד
המכונית ממשיכה לנזעשיהו,
נראה סבידור כשהוא ממתין
לאוטובוס בתחנה המרכזית של
רמלה.

מיכתבים אלה :״אם הם יענו
תשובות אמיתיות, יהיה בהם
הרבה חומר־נפץ פיקנטי.״
| בעת הדיון על מישרד־הבריאות,
נאם ח״כ הליברלים
העצמאיים, ג ד עון האדזנר,
וטען כי לדעתו לא תצליח
הממשלה להעביר את חוק הבריאות
הממלכתי. האוזנר הבחין
כי שר־הבריאות אלי עזר
שו סטק, מהנהן בראשו
ואמר :״אני רואה, אדוני
השר, שאתה מניע בראשך
לאות הסכמה.״ אכזבתו של
האוזנר היתד, גדולה כששוסטק
השיב לו :״לאות אי־הסכמה.״
01 כאשר דנה הכנסת ב־מישרד־הבריאות
פרץ ויכוח
על השאלה, אלו מודעות עלו
יותר: המודעות של ההסתדרות
נגד חוק שוסטק או המודעות
של האינפלציה. איש הקואליציה,
ח״כ יגאל בהן־
אורגד, טען כי אלה עלו יותר,
ואיש המערך ח״כ זאב כץ
טען כי מודעות האינפלציה
עלו יותר. בסופו של דבר
ויתר כהן־אורגד באומרו :״רעה
אחת של פירסומת מיותרת
אינה מקזזת רעה אחרת.״
! 0בדיון על ביטוח החיים
התבטא ח״כ גוסטאב נדיאן
ואמר :״נניח שאדם מן היישוב

עוד מעט אסיים,״ והמשיכה
בנאומה.
0 1רק מעטים מחברי-
הכנסת שמו לב לאחת השאילתות
המוזרות ביותר שהוגשו
בכנסת. ח״כ שמואל פלאטו
שרץ, מי שבמשך תקופה
ארוכה היה מועמד להסגרה
לשילטונות צרפת בגלל עבירות
מירמה שבהן הואשם במדינה
זו, הגיש שאילתה לשר־המיש־פטים,
שמואל תמיר, שבה
קבל על כך שהממשלה לא
דרשה מממשלת צרפת להסגיר
לידה את פול פטרידס, מי
שנחשד בשיתוף פעולה עם
הנאצים. חברי־הכינסת לא יכלו
אפילו לצחוק מאחר שפלאטו
שרון לא היה באולם בעת
שתמיר ענה על השאילתה,
ולכן היא לא נקראה מעל ה דוכן
אלא הועברה ישירות לפרוטוקול.

0כאשר דיבר שר־התחבו־רה,
חיים לנ ד או, על מחירי
הטיסות בארקיע לאילת, הוא
הרגיש כי אין מאזינים לדבריו
ופנה לחברי־הכנסת :״כדאי
שחברי־הכנסת יאזינו וישמעו,
וחברת־הכנסת ארבלי-אלמוזלי־נו
תטה אוזן.״ מדברי השר
נעלב איש הליכוד חיים קורפו
ששאל את לנדאו :״ואנחנו
פטורים מהקשבהז״
ח״ב מהמערך, רב תנועת־המושבים, השתתף
בסיור שערבו חברי-כנסת באוסטרליה
ובניו־זילנד. הכהן הסתובב כל הזמן עם בובע ברט לראשו,
ובקבלת־פנים בעיריית סידני, ניפגש עם סגן ראש״העירייה שהוא
גם השופט הראשי של סידני. השופט היה לבוש בפיאה נוכרית
מסולסלת של שופטים והסביר את מקורה לח״כ הישראלי, ואילו
הכהן הסביר לשופט את החובה של יהודי לחבוש כיסוי לראשו.

! 0באותו דיון האשים לנדאו
את המערך בדמגוגיה. ענה
לו ח״כ המערך אברהם כץ־
7ן דז :״הדמגוגיה וחירות ירדו
מהשמיים שלובים יחד.״
01 כאשר העיר, באותו דיון,
לנדאו גם לח״כ ז׳אל, א מי ר

השיב לו אמיר :״מה דעתך?
אולי תתחיל גם אתה להשתמש
בביטויים כמו סגן־השר מר דכי
ציפורי?״ אמיר התכוון
להתבטאויותיו של ציפורי על
ההסתדרות, כאשר כינה את
ההסתדרות ״מאפיה״ של נצל-
נים שאינם רוצים לעבוד.

\ | 1ך 1ך נ 0י״ יושב-ראש הכנסת עמד בראש המישלחת של הכנסת לאוסטרליה. המישלחת
הישראלית נענתה לבקשת מארחיהם והצטלמה תמונת מחזור בעת שביקרה

בעיר ואגה. בתמונה יושבים מימין לשמאל: ח״ב המערך הרב מנחם בהן, ח״ב לעם, אמנון לין, אחת
ממלוות המישלחת מטעם הפרלמנט של אוסטרליה, יושב-ראש הכנסת, יצחק שמיר, ח״ב חרות, מאיר
בהן, סגן יושב-ראש הכנסת מטעם המפד״ל פנחס שיממן. עומדים מימין לשמאל: הכתב הפרלמנטרי
של ״הארץ״ דן מרגלית, מזכיר״הכנסת נתנאל לורך, ח״ב המערך עדי אמוראי, וקונסול ישראל בסידני.

בעבור ימים אחדים נסע

שוב שריר, יחד עם ח״כ חיים
קורפו, למעשיהו, כדי לבקש

מרכטמן להגיש את התפטרותו.
כאשר שבו השניים לכנסת עם
מיכתב ההתפטרות בכיס, קרא
לעברם ח״כ סיעתם חיים
קאופמן :״הנה חזרו המשכנעים.״

0כאשר
הובסה הממשלה
בדיון על מסע הפירסום של
הפירסומאי אליעזר ז׳ורכין
נגד האינפלציה, הסתובבה מז כירת
הליכוד בכנסת, ירדנה
מל ר, כשפניה נפולים. ירדנה,
הממונה על אזעקת חברי-
הכנסת של הליכוד מהמיזנון,
הרגישה שזאת מפלה אישית
שלה. רק כשהתברר לה כי
חברי-הסנסת של הקואליציה
כלל לא היו בבניין, נרגעה.
0מי שלא נרגע היה יו-
שב־ראש סיעת הליכוד בכנסת,
ח״כ אברהם שריר. הוא שיגר
מיכתבים לכל חברי סיעתו
ודרש מהם לדעת היכן היו
בעת ההצבעה. אמר שריר על

נפטר ממחלה קרא לעברו
חבר סיעתו, ח״כ חיים קורפו:
״וממה נפטר אדם שאינו מן
היישוב ז״
! 0ריב בין שתיים התופסות
את כס יושב־ראש הישיבה
נתגלע השבוע. השתיים הן
סגנית יושב־ראש הכנסת מטעם
המערך, שושנה ארבלי אד־מוזלינו,
וסגנית אחרת, ח״כ
חייקה גרוסמן י. בעת שגרום-
מן כיהנה כיושבת־ראש נאמה
ארבלי-אלמוזלינו ועברה את
זמנה הקצוב. גרוסמן העירה
לה על כך וביקשה ממנה לסיים.
השיבה לה ארבלי :״זה
נושא חשוב, היו לי הפרעות
באמצע.״ ענתה לה גרוסמן:
״גם כשאני נואמת מאותתים
לי לסיים.״ אז לימדה אותה
ארבלי פרק בהילכות ניהול
ישיבה ואמרה לה :״כשאני
מנהלת ישיבה אני נותנת עוד
שתיים שלוש דקות. אי אפשר
להפסיק את הדברים באמצע.״
גרוסמן ניסתה להסביר עצמה
ואמרה :״אינני רוצה שיאשימו
אותי באיפה ואיפה.״ הרגיעה
אותה אלמוזליו :״לא יאשימו,

111*11 בסיור באחד הגנים הלאומיים הגדולים שבאוסטרליה פגש חבר־הכנסת בחיה,
#ן שלדבריו ״אף פעם לא ראיתי אותה בחיים״ — הקנגורו. הקנגורו לא חשש מחבר-
הכנסת הישראלי, ניגש אליו וזכה בליטופים ובענפים כמזון. לא היתה זו החיה היחידה בה נפגשה
המישלחת הישראלית שביקרה באוסטרליה, שבה היה חבר גם לין. המישלחת כולה הובאה אחר
כבוד להתבונן מקרוב בסוס־המירוץ המפורסם ביותר של אוסטרליה, כבוד שרק מעטים זוכים לו.

מרשימותיו
שרמבקר
מ ס עדו ת
הפעם היה בחברתי אורחז
מצרפת, ידיד ותיק ומבין ן
גדול בארוחות וביין. המסעדה
זכתה למחמאותיו,ובמיו־י
חד הביע פרנסוא את התפע־1
|לותו מיין ״פטיט ם ירה״|.
]זהו יין אדום חדש ומעולה ,
|של כרמל-מזרחי, והוא התאים
נפלא למנה העיקרית
צלי בקר ברוטב.
לא מכבר טעמתי עוד יין׳
הדש של כרמל ,״טינטה
)אמרלה״ ,גם הוא יין שול-
<חני אדום משובח. אני מנד
1ליץ על היינות האלה בפני
1כל אוהבי היין הטוב. כדאי
״לכם לזכור את השמות^
החדשים האלה.

תצוגת האופנה עול
חברת הכנס ת שולמית אלוני

ן א111 וים

ורוחב־האופקים של שר המי שפטים ש מו אל תמיד
! 0כתשובה ציטט לנדאו
מדברים שאמר אמיר עצמו,
והופרע על־ידי אמיר. אז אמר
לו שר־התחבורה :״ח״כ אמיר,
אולי תאזין לדבריו ציטטתי
עכשיו את דבריך כמעט דברי
אלוהים חיים. אולי תקשיב לתשובתו
של בשר ודם פשוט?״
! 0כשתאר ח״כ משה
*טמיר את מצבה של אילת,
בעיקבות העלאת תעדיפו הטיסה
אליה, הוא טען שהממשלה
חונקת את אילת .״אומנם
אין לנו כאן עסק עם מכת־מוות

אות־ביניים. כאשר הפריע לו
ח״כ משה שמיר בשבוע שעבר,
אמר לו שריד :״החלטתי לא
לענות על קריאות-ביניים. אם
אשנה את דעתי, אודיע לך.״
! 0שר־הפנים יוסן? בורג
היה אורח־הכבוד במסיבה שנערכה
בתל-אביב, לרגל הופעת
סיפרם של הרב ישראל
לאד וכתב הצופה שאול
מייזליש -יהדות הלכה
לממשה. בין היתר אמר השר:
״אני מהבודדים בממשלה שעדיין
מייצג את המונח עם-

הספר, לעומת כמה שרים ש כבר
מזמן שכחו איך נראה
ספר.״
! 0נציב מס־ההכנסה ד 3
נייגר התגלה כשחיין טוב
וכשחקן טנים־שולחן מעולה.
הוא בילה סוף־שבוע באילת,
לשם הגיע בענייני-עבודה, ו־בשעות־הסנאי
עסק בספורט.
עם ידידיו שם התלוצץ באומרו
:״מה ההבדל בין מם־הכ־נסה
לחברה קדישא ז אין הב דל,
שניהם מנסים להעמיק את
ה גווייה.״
פטיט טירה
וטינטה

אמרלה

מיטיבים את האמהות
1^1 1 0 1אמה של רות דיין וראומה וייצמן (משמאל) היתה אחת האורחות במסיבת
| 111111 # 1 1 1חתונה שנערכה בשבוע שעבר בתל־אביב. רחל שוורץ, אשר יש לה כבר נינים
רבים, והנראית צעירה מכפי גילה, היא עסקנית־ציבור פעלתנית בירושלים ורעיית עורך־דין. בתמונה
היא נראית עם חתנה, שר־הביטחון עזר וייצמן, ויורשו של וייצמן בחיל־האוויר, מנכ״ל ״אל־על״ מרדכי
(״מוטי״) הוד, כששניהם מתחרים מי יהיה הראשון שימזוג לכוסה ויסקי מבקבוק שהוגש אל השולחן.

מוקד

מיידית, אין זה החונק מבוסטון,
אך הממשלה עושה זאת לאט
לאט ובעדינות.״
! 0בעת שח״בגד עון
האדזנר דיבר כדרכו על השואה,
והאשים את הממשלה
שאינה עושה די לביטול החוק
הגרמני על התיישנות פישעי
הנאצים, קרא לעברו שר־המישפטים
שמואל תמיר :״מתוך
יותר רוחב־אופקים.״ האת־נר
התרגז והשיב לו :״אתה
אל תלמד אותנו רוחב־אופקים.
אנחנו לא זקוקים לשיעור זה
ממך.״
01 בעת נאומו של ח״כ
מאיר פעיל על הקפאת
הבנייה, קרא לעברו סגן שר-
הביטחון, מרדכי (״מוטקה״)
ציפורי, קריאת ביניים. פעיל
הפסיק את דבריו וענה לו:
״אדוני סגן שר־הביטחון. אילו
היית נוהג בתבונה היית שותק
עכשיו שנה, אחרי מה שאמרת
על ההסתדרות. אל תתן לי
הזדמנות לעשות לך, מי שבירך.״

0כאשר קמה ח״ב שו למית
אלוני ממקומה בעת
סערת הרוחות שהיתה בכנסת
בשבוע שעבר, קרא לעברה
ח״כ הליכוד חיים קורפו :״ח״כ
אלוני, תשבי. זאת לא תצוגת
אופנה.״
׳ 0ח״כ יוסי שריד גילה
שיטה חדשה להתגבר על קרי

הפסל יגאל תומרי,ין
שלח ל־ססו איש חוזרים, ש בהם
כתב שהוא עומד לערוך
תערוכה של אנשים יפים, ומבקש
מכל אחד שישלח לו
זזמונות־עירום שלו ושל בת-
זוגו. בין האנשים שקיבלו את
החוזרים היה סגן ראש־המנד
שלה, ייגאל ידין.
! 0בישיבה האחרונה של
הוועדה הבינמשרדית לטכסים
וסמלים, המתכננת טכסים ממלכתיים,
דובר על השלום.
אמר מזכיר הממשלה, אריה
נאור :״שלום בשבילי זה
כאשר תיזמורת צה״ל תהיה
היחידה הנבחרת של הצבא.״
הגיב על־כך הפירסומאי דויד
אדמון, שגם הוא חבר הוועדה
:״בשבילי שלום הוא
סוף השקרים הקטנים שמספרים
בעלים בוגדניים לנשותי הם,
בתואנה שהם הולכים למילואים.״

0בפגישה של שר־האוצר
שימחה ארלין־ עם תא כת-
בי־הספורט, נישאל השר על-
ידי העיתונאי יהושע שגיא
מיתקני־ספורט יבנה מתי
משוכללים יותר בכפר המכ־ביה.
אמר שגיא :״אם לא תזדרז,
האנשים יהיו חולים ותצטרך
לבנות עוד בתי־חו-
לים.״ השיב לו השר :״אני
אקים להם ישר בתי־סוהר.״
! 0מי שיבחין. כי ראש
עיריית ירושלים, טדי קו״
לק, ירד מעט במישקלו, כדאי
שידע שקולק בילה את סוף-
השבוע האחרון בבית פרונזר
שבאשקלון. המקום מיועד ל אנשים
הרוצים להפחית ממיש־קלם.
טדי היה שם עם רעייתו,
תמר, והשניים שמרו על
כל כללי הדיאטה — מזון דל־קלוריות
ובילוי בבריכת-הש-
חייה. בעת שתמר נכנסה לבריכה,
העדיף טדי לשבת,
כשהוא לבוש, ליד הבריכה
ולקרוא ספר.

*! ״1 1 1 1 0 0 0 1 1מזכ״ל ההסתדרות נאם בפני אלפיים נציגי פועלים שהתכנסו להפגין מול
#111 * 1 11111 1הכנסת, בשבוע שעבר, נגד חוק שוסטק לביטוח בריאות. היתה זו הפעם
הראשונה שברחבת ההפגנות המפורסמת שמול הכנסת הוקמו במות של ממש. בהפגנה הבטיח
משל לממשלה ולשר־הבריאות, אליעזר שוסטק, כי ההסתדרות תהפיד את הממשלה ואת מישרד
הבריאות קבלן־מישנה שלה, אם ימשיך שוסטק בנסיונו להפוך את קופ״ח של ההסתדרות קבלן הממשלה.
העולם הזה

2181

)0*11111
ה ו וי ־ ה חיי םשלה נו ע ר
זה אהבהמ שו לשת -
ש תי נ שי ם וג ברב מי ט ה
11 במועצה לביקורת סרטים
ומחזות התנהל ויכוח אם
לאשר בסרט החדש׳ דיזנגוף
,99 סצנה של אהבה בשלושה
— שתי נשים וגבר — או למחוק
אותה. רוב חברי־המועצה
היו בעד מחיקת הסצנה. רק
כתב הטלוויזיה רפיק הלכי
והעיתונאי ישעיהו (״שייקר.״)
כן־פזרת נלחמו כדי
להשאיר אותה בסרט .״זה
הווי־חיים של בני הנוער היום״
,טענו השניים. אנשי המועצה
לא השתכנעו והזמינו
30 מנהלי בתי־ספר בארץ,
כדי לחזות בסרט. רק אחרי
שמסקנת המחנכים היתד. שאין
כל רע בסצנה, היא אוש רה.
אך בהצגת הבכורה של
הסרט הושמט מתוכו קטע זה.
81 מלהקת הסרט דיזנגוף
,99 שרון הראל, שעברה
ניתוח של המעי־העיוור, מספרת
שאביה ׳ניגש לרופא ואמר
לו שבתו היא רקדנית-
בטן, לכן רצוי שיצניע את
הצלקת שעל בטנה. שרון מבטיחה
שהיא תסתובב בקרוב
בביקיני, ואיש לא יראה את
סימני הניתוח.
81 איו הגיב העיתונאי
אמנון דנקנו־ על הידיעות
בדבר הסירוב לפתוח את האוניברסיטה
בביר־זית? הוא
הציע להתחיל לפעול למען
סגירת אוניברסיטת בר־אילן.
> 8הצייר אנדרי קלצ׳ינ־סקי,
מי שהואשם בהסגת־גבול
בשגרירות הגרמנית, נישק
בבית־המישפט ידה של
גברת ואמר לה :״אל תאמרי

לי שלמדתי זאת ממנחם
כנין בגין הוא זה שלמד
זאת מסבי.״ סבו של קלצ׳יג־סקי
היה, לדבריו, אלוף־מיש־נה
בצבא הפולני.
81 ביריד הספרים, מאחרי
אחד הדוכנים, מוכרת את ספ ריה
משוררת צעירה החותמת
ל. נעמה. נעמה היא בתו
של שלום לוין, מזכיר הסתדרות
המורים בישראל, ומי
שהיה ח״כ. היא מעדיפה, משום
מה להסתתר מאחרי האות
למ״ד מאשר להזדהות בשם-
המישפחה המלא שלה.
! 8בשבוע הספר העברי,
מאחרי אחד הדוכנים, חתם
מאיר עוזיאל על סיפרו ההומוריסטי,
מדריך לפשע. בין
האורחים המבקרים היה גם
יועץ ראש־הממשלה לענייני
תיקשורת, שלמה נקדימון.
הוא ניגש אל עוזיאל ושאל:
״האם אפשר ללמוד משהו
חדש על הפשע בספר שלך 7״
השיב המחבר :״כן, אך ל-
סיפרי השני, שיהיה על אותו
הנושא, אני רוצה לראיין
אותר.״
! 8ישראלי עסוק מאד באמריקה
הוא הסופר עמוס
אטינגר. בעוד אשתו, תמר
אכידר, מכהנת כנספחת לענייני
נשים בוושינגטון, הס פיק
עמום לכתוב שני ספרים:
האחד רומן ביוגראפי, והשני
ספר על גיבורי סידרת־הטל־וויזיה
חיים שכאלה, שהוא
היה המפיק שלה. את הספרים
מוציאה לאור חברה אמריקאית.

1 111* 1י 11 :81 עקרת־בית ואם לשני ילדים, מדגמנת בשעות הפנאי שלה. בתמונה היא מציגה
את בגד־הים החדיש לשנת ,1980 שתיכנן האופנאי גידעון אוברזון. הוא מכנה
11/1

את בגד־הים ״חיתול״ .כדי שלא ישעמם להביט על בגד־הים המינימלי, הדביק גדעון אוברזון על
גופה של הדוגמנית כמה מדבקות צבעוניות, שהוא קורא להן ״איפור גוף״ .הן אינן יורדות במים,
אלא רק בעזרת שומן מיוחד. פינצ׳י היא אשתו של דייל ״אל על״ עמי מור.

מזל נהו

היורקת המפורסמת, מי שירקה על שר•
הביטחון עזר וייצמן ננאות״סיני והכניסה
מלח לקפה שהוגש לשר־הביטחון באלון־מורה, נראית בתמונה
(משמאל) כשהיא עסוקה בעבודה נינוחה יותר. בין יריקה לקפה
עוסקת מזל, העומדת לפני גיוסה לצה״ל, בסריגת כיפות לחבריה,
אנשי גוש־אמונים. התמונה צולמה בהתנחלות החדשה.

העולם הזה 2181

! 8עופר כהן בן ד,5-.
בנו של דובר מישרד־החינוך
ישראל כ הן, מאד אינו מרוצה
כאשר הטלוויזיה מפסיקה
תוכניות־ילדים כדי לשדר דיווחים
על טכסי־שלום .״אוף,
מתי כבר ייגמר השלום הזה?״
הגיב, כאשר נאלץ לוותר על
לי מייג׳ר לטובת ראש־מנד
שלת ישראל.
! 8אכזבה ציפתה למיכאל
(״מיקי״) מילר, המנהל הכללי
של חברודהביטוח תורן.
הוא עמד לטוס לארצות־הברית
\׳בטיול מאורגן. בהגיעו לנמל-
ץ התעופה בן־גוריון, נאמר לו
י כי טיסת אל־ על תאחר בשעה.
מיקי הסתובב לו במישרדי החברה,
שם יש לו ידידים. כאשר
חזר בשעה היעודה, הסתבר
לו שהמטוס כבר המריא.

בלית ברירה לקח מיקי מטוס
אחר של החברה. כפיצוי הזמין
אותו הקפטן לתא־הטיים
בזמן ההמראה והנחיתה.

קולני ברחוב שילם האנגלי
לנהג, חרף מחאותיו של אמנון,
שביקש ממנו שלא ישלב
עבור הסיבוב המיותר.

81 נהג־מונית חיפאי ניצל
את תמימותו של ג׳נטלמן אנגלי
— כך לפחות החליט הבמאי
אמנון מפקין. הוא ציפה
בביתו לבמאי-שחקן האנגלי
סטיבן כרקוף, מי שביים
את הצגת מטאמורפוזה בתיאטרון
חיפה. סטיבן לקח מונית
וביקש מהנהג לעצור בדיוק
לפני הבית. הנהג. שעצר שני
בתים אחרי דירתו של אמנון,
התעצל לקחת רוורס, ועשה
סיבוב חוזר כדי לעצור מול
בית מסקין. אמנון, שראה כל
זאת ממירפסת ביתו, ירד למטה
וגער בנהג. אחרי ויכוח

׳ 8כתב־הטלוויזיה בניו׳
יורק, דן שילון, קיבל סוף־
סוף את הסרט המוקלט ש?
תוכנית האירוויזיון. הוא הק׳
רין אותו לפני ידידיו במושבז
הישראלית שם. בין האורחת
נראו נציג ישראל באו״ם
יהודה כלום, ושדרן־הטל
וויזיה לשעבר, אורי פירפט מהשיו הנוכחים התלהבו
הללויה, ודן הקרין אותו לפ
ניהם ארבע פעמים ברציפוה
בעת ההקרנה הכריז שילון כ
הסרט גרם לו געגועים לשמו
הישראלית, והוא יבוא בעיק
בותיה לחופשה קצרה כאן.

אגשים

נחמההנדל: ל ק פו ץ מ!
ה ו. ג או לכת ! בשיר
81 בקונצרט־ד,פרידה של
הזמרת נהמה הגדל, לפני
שחזרה לביתה בגרמניה0 ,יפ־ד
בשנה שעברה, ביום
הולדתי, היה לי מצב־רוח רע
מאד. עמדה לפני הברירה :

אשר זכה בעבר בשלושה אוס־קרים
בערב אחד עבור מוסי־קת־הסרטים
שכתב. מיכל פגשה
במיקרה גם את השחקן־
במאי דודי אלן במיסעדה
בנידיורק, נגשה אליו, הציגה

בנו של השחקן שייקח אופיר, חגג השבוע את בר-

המיצווה שלו. בביתו, לצד אמו, לידיה (מימין) ,וסבתו,

4י 4י

צלינה שומאכר, בירר אם מותר לו לפתוח את המתנות בו במקום, או שעליו להמתין עד תום המסיבה.

מריס לוי

הפרופסור למחלות־לב, מזהיר את ספן־
השלום, אייבי נתן, לבל ירים בחורות. אייבי,
:מסיבה בתל־אביב, הרים בחורה שישבה על השולחן ורצה להניחה
(ל הריצפה• שריר נמתח בגבו, ואמבולנס הוזעק. אייבי בילה את
זלילה בכאבים עזים בבית״החולים, ורק בעזרת זריקות ותרופות
רגעו כאביו. בערב, כשיצא מבית־החולים הלן ישר למסיבה.

׳זרוק את עצמי לנהר או לכי
זוב שיר. כתבתי שיר. עכשיו
זני מציעח לכל אחד, שיש לו
זצב רוח ירוד ביום־הולדתו,
זיכתוב שיר.״
! 8אחת הפעילות בבונדס
:ניו־יורק היא מיכל אופיר,
זי שהיתה בעבר מיס אל־ על.
:יא מעודדת את תרומות הספים
לישראל על־ידי מסי-
:ות־קוקטייל שהיא עורכת ל־ונשי
עולם־הבידור היהודיים
ארצות־הברית. המסיבה ה־וחרונה
שערכה היתה לכבוד
,מוסיקאי מרודין המלי־גז,

עצמה, והזמינה אותו לאחד
הקוקטיילים שלה .״צריך לתת
לכוכבים יהודיים יותר מידע
על ישראל,״ אמרה מיכל.
׳ 8הסופר־עיתונאי יגאל
גלאי החליט לשנות את עטיפת
סיפרו, התרבעות, שיצא
עתה במהדורה רביעית. במהדורות
הראשונות מפארת תמונתה
של הדוגמנית־ציירת אי ריס
דווידסק* את העטיפה.
עתה הוציא יגאל את התמונה
והחליפה בציור. איריס ויגאל
התיידדו כאשר עבדו באותה
הוצאת־ספרים, ויגאל לא רצה

הארכיטקט, נבחר, יחד עם עוד שלושה אר־
׳ך ן|11ן^1
כיטקטים בעולם, להציג את עבודותיו בספר
*ייני 11ו1
חדש, שמפרסמת חברה אמריקאית. בספר תוצג עבודתו האחרונה
— תיכנון של 26 בניינים, בעלי 28 דירות בכל בניין, לשכונת רמות
בירושלים. בתמונה, צבי הקר במישרדו המעוצב לפי טעמו האישי.

*״1ך | 71 כוכב הכדורגל של מכבי תל־אביב, הוערץ גם ביום חתונתו לדורית.
^ י | 1שחקני קבוצתו ומעריצים רבים הרימו אותו ואת אשתו הטריה על

סאות, כאשר הזוג הפגין נשיקה ראשונה כבעל ואשה. אחד הנוכחים בחתונה הפטיר,
:התחתן לפני הנסיעה לליוורפול, זה כמו לקחת סנדביץ׳ למיסעדה טובה \״ דורית היא
חותה של איריס, הנשואה לשחקן אחר במכבי תל־אביב, ויקי פרץ. אבי ודורית היו
*צב־רוח מרומם והתפקעו מצחוק בעת החופה, ואף הדביקו במצב הרוח את האורחים.

שיזהו את איריס עם גיבורת
הספר.
! 8לפני שהגיעה ארצה לחופשה
קצרה, פגשה מלכת-
היופי לשעבר חווה לוי, ב מסיבה
בניו־יורק, את רופא
הדיאטות כדע אטקיגס. הוא
נתן לה כמה עצות דיאטטיות.
גם מלכת-יופי -אחרת, רינה
מור, מתייעצת עם אותו רופא.
כאשר הוצגה חווה לפניו,
הגיב אטקינס :״כדאי לי לעבוד
במישרה מלאה בייעוץ
למלכות־יופי ישראליות.״ חווה
סיפרה לידידיה בארץ שהיא
פורשת מעולם הדוגמנות, ועומדת
להשתלב במיפעלי־האופ־נה
של בעלה האמריקאי.
! 8כל מי שחשב שחמי
טבריה הם מקום עבור אנשים
מבוגרים הסובלים ממיחושים
שונים .,יכול להתבשר עכשיו
שחמי טבריה מתאימים מאד
גם לאנשים צעירים. השחקן
היפה של תיאטרון הבימה,
רפי וזכור, בן ר,־ ,31 ששהה
בטבריה לצורך הצגות, החליט
לנסות את מעיינות־המרפא,
הציץ ונפגע. הוא מנסה עכשיו
לשכנע את כל ידידיו הצעירים
שיסעו לשם מהר ויד נו
כמותו.

צבי חזן

(מימין) התמנה השבוע מנהל קבוצת הכדורגל של מכבי תל־אביב,
במקומו של חיים (״לייבו״) לייבוביץ, שנפטר לפני כחודש ימים.
צבי הגיע לחתונתו של אבי כהן וישב בחברת מאמן מכבי תל-אביב, ניסים בכר. על
החופה אמר בכר :״רק אצל המצרים עורכים חופות שאורכות כל כך הרבה זמן.״
אבי כהן נולד במצריים בזמן מיבצע־קדש. באותו יום, שבו נולד, נשבתה הסיירת
המצרית ״איברהים אל־אוול״ ,ואביו קרא לו על שם אותה ספינה.
העולם הזה

2181

חוששת שאת בהריון>...

הש געוןשל

״שגעון״
1*30־ )1הקיץ הגדילה
מפאר דיגמי ה אופנ ה מהארץ ו מ חו״ל
במכירה מיו חדת של קיץ 1979

רשת חנויו ת ״שגעוף,
תל־אביב, דיזנגוף 126ן ה׳ באייר ; 4הס ( 4פינת אלנבי).
ב ת -י ם, רוטשילד . 22

* המיבצע מוגבל לזמן קצר בלבד.

בדיקת הריון עצמית בביתך
ה חיי םתפסוכמו

ע1מאוגרץ וים•

(תוצאה תור שעתיים!*
111

ה מ חז מ ר! הקו מדיה! הסר !

הגש ש .1 .החיוור

ודאי חששת לא פעם
הבדיקות האחרות שניתן לעשותן
שאת בהריון ולא רצית לשתף
רק לאחר 5ו יום).
אנשים נוספים בהתלבטויותיך.
) 4011.165 מיוצר ע״י חברת וויליאמס
עכשיו תוכלי לודא זאת בעצמך
האמריקאית ונמכר בהצלחה במליוני
ללא צורך במעבדה ובד.
יחידות בשנה בארצות הברית.
) 4011)65 הינה בדיקת הריון
בקשי את ) 4011)65 אצל הרוקח שלך
עצמית הנעשית בביתך
ותוכלי לוודא בעצמך
(אין צורך לרוץ למעבדה)
אם את בהריון כל פעם
ונותנת תוצאות תוך שעתיים
שהמחזור מתאחר.
והסוד כולו שלך.
הוראות מדוייקות בעברית ואנגלית
*בדען ת ) 40*1)05 נעשית 9ימים בלבד מצרפות לכל אריזה.
לאחר אי הופעת המחזור (לעומת

הסוכן בישראל בלקון בט״כז

2דקות במכס
ואני בחוץ!
המוכס הביט במזוודת ״צנטנר״ שלי
הביט בעיני בהערכה ואמר :
״ארוני יש לו טעם טוב״
סימן xואמר לי צא !!
ה״א, פינפי,ר ( 4טעל קפד נגה) ,טל 297891 .
בסרט פירסום

בכורה ארצית — החל ממוצ״ש 30.6.79
ב״ 14 בתי־קולנוע ברחבי הארץ.
כל ל הי טי הסרט על ת ק לי טי ״ ה ד־ א ר צי ״
הפצה ״אינק״״ בט״מ,פינ 0קו 7

העולם הזה 2181־

מרסי ס גוי!

סיור וטיול במרחבי ישראל עם האוטובוסים המרווחים של
״יונייטד-טורס״ ו״דו־־תיור״

גם חופף גם צובע
עכשיו מעמידה ״הילטון שמפו״ לרשותך 10 גוונים שונים
לצביעת שערך בקלות ובחסכון כספי גדול. הילטון שמפו מתוצלץ
גם לגברים. קחי
רת אנגליה, חופף וגם
לך שקית ״הילטון
צובע את שיערך בו
שמפו״ ,חפפי את
זמנית.
שיערך פעם־פעמיים
״הילטון שמפו״ מעניק
לשיער ברק אמיותגלי
שיער יפה מול
המראה.
תי, ניחוח מבושם,
מונע קשקשים ושומר
שאלות נוספות? נשעל
בריאות השיער.
מח להשיב עליהן.
׳הילטון שמפו״ מצכתבי
לת.ד10112 .
ויץ לשיער שהתחיל
תל־אביב וצרפי למכתבך
דוגמה משיערך,
לדהות, לפסים ומומ-
£118ט> 7מ( 8שיידרס) -לשיער בלונדיני
קוד סוג השמפו
ז 6׳\811
0ו57

׳( 801086

ו 571

1 01011)1־? 631

5712

)861§6 >1101

5713

001)160

80 0

5714־ 61ק >\88 >>818׳))>16

מתאים לשיער
הגוון שיתקבל
בהיר,שיבה,פסים בלונד כסור
בלונד בהה
בלונד

בלונד פנינה
בלונד כהה

בלונד בהיר וכהה בלונד בהיר
לכל הצבעים
בלונד אפרורי

£8 £א ( 1 0טונרס) לשיער. חום וכהה. קוד 5700

סוג השמפו

מתאים לשיער
חום בהיר

001 )1׳(־1־8861
>>010010 08681001 5701 חום בהיר וכהה
5702
0 010 0801 חום בהיר וכהה
5703
ץ 1008 >1380§30 חום בהיר וכהה
5704

01 1132:61־>>31

חום בהיר

הגוון שיתקבל
ברק דובדבן זהוב
חום ערמוני
בר ק חו ממחהב
אדמוני חינה
חום כהה

תני לשיער שלך להפגש עם״סילטוו ״100111

להשיג בפרפו מריו ת
ובר שתות ה שיווק

מול הטרוריזם המילולי -׳ווו בה היא לצענק !

הגייס החורש
י 6א יפה לצעוק. בהחלט לא. זה לא
• מנומס.
לא יפה לשסע את דברי הזולת. כל גננת
טובה תגיד זאת.
אסור להרים קול. אסור לצווח. אסור
לזעוק.

זה נכון.

אבל אין זה נכון תמיד.

יש מצפים שבהם אסור לשתוק.
אסור להחריש.
כאשר נרצח אדם לנגד עיניך, ואינך
צועק לעזרה — אתה שותף לפשע.
כאשר נגזלים לעיניך אלמנות ויתומים,
ואתה אינך זועק — אתה נבל.
כאשר נעשים בשם מדינתך ובשם עמך
מעשי-עוולה מעשי־עוולה מסמרי־שערות,
ואתה יושב ומחריש — אתה משייך את
עצמך אל בני־הבליעל.

כרגעים כאלה, אתה
לצעוק.

חייב

אנשי־השלום, המשמיעים כשעה
קשה זו כשדות ארץ־ישראל, כרחוב
וככנסת, את קול המחאה של
ישראל האחרת.

לנגד עינינו שלנו, ה״צווחנים המתוסכלים״
,עומד ציווי עתיק :

״למען ציון לא אחשה, ולמען
ולמען ירושלים לא אשקוט!״

איני יודע. וגם אין זה מטריד אותי
בשעה זו. לא לשם כך הרמתי את קולי.

1 1 1

הרמתי את קולי כדי שאוכל מהר
להסתכל כראי, מכלי להתכייש.
ל* מהומה הזאת בכנסת -אות־כבוד
י י היא לבית־הנבחרים הישראלי.
כסילים ופתאים, ילדים־טובים-ירושלים,
מייבבים נוכח אובדן הנימוסין בכנסת. היכן
הוויכוח התרבותי, רחמנא ליצלן? מדוע
אין מקשיבים בשקט למונולוגים נמלצים?

הנה התשוכה: מפני שכנפשנו
הדכר !

ביום הרביעי שעבר לא נערכה בכנסת

לץ כסילים והפתאים, אבירי הנימוס
י י הפרלמנטרי הצרוף, ממלאים עתה
בעל־כורחם תפקיד מסוכן ביותר.
מבלי להבין זאת, הם משמשים כעלה־תאנה
וכחיל־עזר להתקפה על מיבצר ה דמוקרטיה
הישראלית.

כחפות מסד־העשן של מליצותיהם,
נערכים עתה כוחות-השח-
רור כמדינה להתקפה מכרעת על
בית־הנכתרים.

הפרובוקציה של אריק שרון בכנסת דומה
לפרובוקציה שלו באלון־מורה. זו גם זו
לא באו במיקרה בעיתוי הזה ובמקום הזה.

י י יותר. דווקא משום שהיא הקיצונית
ביותר, היא מאירה את חובת־הצעקה.
בסוף ינואר נתמנה אדולף היטלר כ־ראש־הממשלה.
בסוף פברואר נשרף ה רייכסטאג.
במשך ארבעה השבועות האלה
השתולל במליאת הפרלמנט הגרמני חרמן
גרינג השמן והמושחת, יד-ימינו של היט־לר,
גיבור־מילחמה לשעבר, מוכה שיגעון־
גדלות, ברוטאלי וערמומי, שעמיתיו אסרו
עליו שיש לו ״שכל של ילד״.
גרינג הטיל את מוראו על הרייכסטאג.
רוב חברי־הבית חשו מניין נושבת הרוח,
והם החרישו. רק קומץ חברי־פרלמנט הרימו
את קולם, זעקו, הזהירו.

אין לי הכיטחון העילאי של מר
כגין. איני מתיימר לדעת מה יזכור
ההיסטוריון כעוד מאה שנים.
יתכן שיזכור את אריק חוצה־התעלה.
יתכן שיזכור את אריק, רב־הטבחים של
קיביה. יתכן שלא יזכור את אריק שרון
בכלל.

יתכן שיזכור דווקא את קומץ

המישטר, אשר הליכוד שואף אליו עב-
׳שיו, אינו יכול לסבול פרלמנט עצמאי,
ובו אופוזיציה המותחת ביקורת בקול רם.
לעיני המצלמה ובאוזני הרדיו והעיתונות.
אחרי שהשור לפיד הוכנס לחנות־החר-
סינה של הטלוויזיה, הוכנס השור שרון
לחנות־החרסינה של הכנסת.

כשני המיקרים, המטרה מוכנת
מאליה: להרוס.

ך• התקפה עול הכנסת נערכת עתה
׳י י משני כיוונים.

הכיוון האחד משתמש כצכיעות
המתחסדת, כדי לשפוך על הכנסת
קיתונות של כוז וזוהמה.

הכנסת רחוקה מאד מלהיות כלילת־הש-
למות. נדמה לי שאין לה מבקר חריף
ועיקבי ממני ,.כתבתי ונאמתי מאות אלפי
מילים על פגמיה וליקוייה.

הכל נעשה למען ״כבוד הכנסת״
.אם יצליח המסע, תהיה הכנסת
מנומסת כמו הרייכסטאג,
ממושמעת כמו הסוכייט העליון,
שקטה כמו הפרלמנט של ניקא־ראגואה.

כולם
כאחד סיימו את חייהם,
לאחר מכן, כמרתפי־העינויים וכ־מחנות־ה
ריכוז.

ך ן, אני צעקתי ביום הרביעי האח-
• רון. קראתי קריאוודביניים. לא החרשתי,
כאשר שמעתי את דברי הבלע של
אריק שרון, את התקפותיו הפרועות על
מחנה־השלום, את טענתו שכל מי שא־נו
תומך בהתנחלויות הפרובוקטיביות בגדה-
המערבית הוא בוגד, מעוות, מורעל, שקרן,
אנטי־ציוני.
למחרת היום קם מר מנחם בגין, ולעיני
מאות אלפי צופי־הטלוויזיה של טומי לפיד
דיבר על ״הצווחנים המתוסכלים״ וקרא
בשמותיהם של עדי אמוראי, אורי אבנרי,
מאיר פעיל ויוסי שריד.
הוא גם ניחש מה יגיד ההיסטוריון בעוד
שני דורות. הוא הבטיח שאותו היסטוריון
יזכור את גבורותיו של אריק שרון, וישכח
את הצווחנים.

ההתקפה על הפרלמנט היא הצעד
היטני, מחוייב המציאות.

לשם כך מנוצלות — הוי עזות־מצח
צינית!— פרשות־השחיתותשל הליכוד
עצמו. פרשת שמואל רכטמן, פרשת שמואל
פלאטו, בן חסותו של מנחם בגין ותומכו
בכל ההצבעות, פרשת מימון המיפלגות —
כל אלה הפכו תחמושת נגד הכנסת.
בראש מסע־התועבה עומד כמובן. שמואל
תמיר. הוא הגיש הצעה לפגיעה בחסינות
חברי־הכנסת, שתאפשר לרוב בכנסת
לסלק לצמיתות את הח״כים המטרידים.
יושב־ראש הכנסת הוסיף את תרומתו
למסע על-ידי העלאת ההצעה לסתום את
סי חברי־הכנסת ולמנוע מהם לקרוא קרי־אות־ביניים.

כרייכסטאג
הגרמני היו בפברו•
אר 1933 אנשים, שהעזו לצעוק.

אם ניפגש כיום כגרמני קשיש,
והוא יספר לנו כי היה אז חכר
הרייכסטאג, האם לא נטיח כפניו
את השאלה הנוראה :״איפה
היית? למהשתקתץ״

מזה כמה שבועות מתהדקות שיני הצבת
ברשות־ד,שידור. עריפת הראשים עוררה
רעש, אך לא בה העיקר. העיקר הוא
בשינוי הדרגתי אך מהותי של הדיווח
האקטואלי בטלוויזיה. השקר החזותי הגס.
ששלט בדיווח על הסערה במליאת־הכנסת.
היה סממן אופייני לכך.

אך ההתקפה, הנערכת עתה,
אינה מכוונת לתיקון ליקויים. היא
נועדה לסתימת פיה של הכנסת.

ך* כה ניקח את הדוגמה הקיצונית ב

נראה לנו כיום כגיבורו
זה ששתק בנימוס, ש״שמר על כבוד
הרייכסטאג״ ,שהתבטא בעדינות ובקול
נמוך — או זה שקם וצעק?
את מי אנחנו מכבדים? מי נראה לנו
כיום כפטריוט נאמן?

תיקשורת. אי-אפשר היה למצוא
אדם מתאים לכך יותר מלפיד.

בגין מתמוגג בעת נאומו של אריק שרון בכנסת
״סערה״ מפוברקת, פרי יוזמתם של כמה
רודפי־פירסום, מן הסוג המקשט מדי פעם
את כותרות העיתונים. הסערה פרצה מלי-
בם של חברי־הכנסת משני הצדדים, נבחרי
המחנות היריבים במדינה.

אלה גם אלה ידעו: כאן מונחים
על כפות המאזניים, עצם דמותה
וגורלה של מדינתנו.
מכאן: ישראל הנחלנית, הכובשת, בעלת
הציונות האכזרית, המגרשת את מי
שהיא יכולה לגרש, המנשלת את הנותרים
מאדמתם, המדכאת את המוחים על
כך — ארץ־ישראל השלמה של הבולדוזר
והתת־מקלע, מדינתם של אריק שרון וגוש־אמונים.
ומכאן:
ישראל האחרת, שפניה אל השלום
עם העולם הערבי ועם העם השני
החי בארץ זו, בעלת הציונות השפוייה,
התובעת צדק לעצמה והמעניקה צדק לזולתה,
ישראל הדמוקרטית, הסולדת מן הכיבוש
ומן השחיתות הכרוכה בה — ארץ-
ישראל היפה, מדינתו של מחנה־השלום.
זוהי הכרעה גורלית. הכרעה בין שתי
מדינות־ישראל שונות בתכלית, שבהן יהיו
שני עמים שונים בתכלית. הכרעה בין
מדינת־כיבוש ומדינת־שלום. ולפי מיטב
הכרתנו שלנו: הכרעה בין עתיד לאומי
ובין חורבן־בית־שלישי.
מי טכל זה לא איכפת לו, ש־

״אינו מתעניין בפוליטיקה׳— ,
יישכ-נא כשקט ויתאכל על הנימוסים
ככנסת.

הפרובוקציה באלון־מורד, באה לסכל את
האוטונומיה בטרם נולדה, לבודד את אנוור
אל־סאדאת ולדחוף את הפלסטינים אל
מחוץ לכל מעגל של הידברות.

הפרובוקציה ככנסת כאה כדי
לשכור את כית־הנכחרים, לסתום
את פיו ולשתק את האופוזיציה.
העיתוי הגיוני. מזה כמה שבועות מראים
סקרי דעת־הקהל כי הליכוד יובס בבחירות
הבאות• ההתמוטטות הכלכלית וההתפרקות
של מערכות־השילטון, יחד עם השחיתות
הגוברת והפער המתרחב, הורסים
את התשתית האלקטורלית של הליכוד
בכלל ושל תנועת־החרות בפרט.

הביטחון העצמי של אנשי הלי כוד
התערער.

עד כה היו בטוחים בבחירתם מחדש,
כבדבר מובן מאליו. הציבור שמח על
נפילת המערך. המימשל החדש נראה
צעיר ורענן. ג׳ימי קארטר ואנוור אל-
סאדאת פעלו למען בגין.
לכן המשיך הליכוד ללבוש חזות ליברלית
ולשחק לפי כללי המישחק הדמוקרטי.

נראה כי עידן זה חלף. המהפך
האמיתי התחיל.

11 11 ינויו של טומי לפיד כמנכ״ל רשות ״
׳ השידור היה האות הראשון למהפך.

הצעד הראשון לעבר מישטר
טוטאליטרי הוא תמיד ההשתלטות
הברוטאלית על אמצעי־ה

ו?״ כיוון ה שני של ההתקפה הוא זה
י י שהתגלה בסיגנונו של אריק שרון.
זהו סיגנון הטרוריזם המילולי, המוכר
היטב ממצבים דומים בארצות אחרות. כל
חבר־הכנסת שאינו נכנע לשילטון מוגדר
כ״בוגד״ ,כאיש ״הגיס החמישי״ .כל ביקורת
מוגדרת כניסיון ״להרעיל״ של נישמת
האומה. כל השקפה אחרת מוגדרת כ-
״מעוותת״.

המסקנה מוכנת מאליה. בוגדים
יש להרוג או לכלוא. מרעילי־נשמה
יש להשתיק. מעוותים יש לאשפז
כמוסדות לחולי-נפש.
זהו ההיגיון הפנימי של ההסתערות ה־טוטאליטרית
על הפרלמנט. הוא בא להפחיד,
לסתום את הפה, להפוך את הכנסת
חותמת־גומי צייתנית בידי שילטון ברוטאלי,
הרואה את עצמו כשליח ההשגחה
העליונה והגורל הלאומי.
ך* יה משהו מפחיד באותה ישיבה
י י של הכנסת. מישהו מפחיד.

זה לא היה אריק שרון. זה היה
מנחם כגין.

הוא ישב במקומו והתמוגג מנחת, לשמע
דברי הנאצה של חבר ממשלתו. ולמחרת
היום הגן עליו בלהט של אהבה.
מנחם בגין הוא ד״ר ג׳קיל ומיסטר הייד.
נראה כי ד״ר ג׳יקל, מביא השלום, סיים
את תפקידו. מיסטר הייד, הוותיק והמוכר,
משתלט מחדש בנפשו של האיש המכהן
כיום כראש־הממשלה.

וזה כאמת מפחיד.

הנרוטוקול הרשמי: מה נא מ ת נאמר במסת?

וימתח 11 אס
האסון
על הכותרת הזאת יש זהות״יוצרים. אמר את הדברים השר
יוסף בורג, בקול רם, בצאתו מאולם המליאה, אחרי ההשתוללות
המילולית של אריק שרון. ח״כ אבא אבן אמר כי ״זהו השור
היחידי הנושא על גבו חנות־חרסינה ניידת״.
ההשתוללות של שרון לא היתה מיקרית, ולא פרי ההתרגשות
של הרגע. אריק שרון עצמו התנדב להשיב על ארבע
ההצעות לסדר־היום על פרשת אלון־מורה והפגנת ״שלום
עכשיו״ (שתיים של יוסי שריד ותופיק טובי, שתיים של ״הרב״
חיים דרוקמן ושל רוני מילוא)• לכאורה היו צריכים להשיב על

אריאל שרץ: כבוד היושב־ראש,
כנסת נכבדה, אני הייתי זד, שביקש להפריד
בין שתי קבוצות ההצעות לסדר־היוס,
בין הקבוצה שהייתי מגדיר אותה כהצעות
בלתי־ציוניות, לבין הקבוצה שהייתי
מגדיר אותה כהצעות ציוניות.
מרדכי אלגרכלי: אדוני השר, ההפרדה
הזאת אינה מקובלת.
אריאל שרץ: לכן בכוונתי לענות
בנפרד על ההצעות הבלתי־ציוניות ועל
ההצעות הציוניות.
אורי אבנרי: אפשר גס לדבר על
הצעות פשיסטיות והצעות בלתי־פשיסט־יות.
אם נחלק ציונים האחד לשני, נראה
מי יהיה מחלק יותר טוב!
צ׳רלי כיטץ: אוי ואבוי לציונות
שלך !
מאיר תלמי: מה שאתה אומר זו
פגיעה בציונות. בדיוק באותה מידה אתה
פוסל את הציונות שלך. מילימטר של
ציונות לא תשיג בזה.
אריאל שרץ: על מה נזעקתם י
מאיר תלמי: מהדברים שלך!
מרדכי וירשדכסקי: על האפרטהייד
שלך.
אריאל שרץ: ממה נזעקתם? ממה
פחדיכם ד מישובי־הרפאים? מערי־הדמה?
ממה אתם מוטרדים?
מאיר פעיל: חזה שאתה נהיית ציוני
אני מתחיל לפחד.
אריאל שרץ: ממה אתם מוטרדים?
ממה אתם יכולים להיות מוטרדים? האם
מישובי־דמה אפשר להיות מוטרדים?
מישובי־רפאים אפשר להיות מוטרדים ן
האם לשם כך נזעקתם, ובעוצמה כזאת?
צ׳רלי כיטץ: אנחנו מוטרדים מזה
שאתה משקיע מיליארדים בהתנחלויות
האלה -,ואתם תורידו אותן, ולשכונות העוני
אין כסף. אתם אומרים: אין שיכנו,
אין כסף לבנות דירות לזוגות צעירים,
אין כסף לתת לעניים. אתם מקצצים
בסובסידיות ונותנים כסף לישובי־דמה
ולהתנחלויות. מזה אנחנו מודאגים !

אריק שרץ: על מה נזעקתם, חברי-
הכנסת?
מאיר פעיל: אגיד לך על מה נז־עקנו,
ציוני גדול שכמוך !
אריאל שרץ: על מה נזעקתם, חב-
רי־הכנסת? על ביצוע שקט ללא פיר־סוס?
במשך שנה וחצי טיפטפתם ארס
על הפירסום, והמערך אמר: אנחנו הקמנו
ישובים ללא פירסום. וכל הזמן אמרתם:
אם כבר צריך לסבול את הרע הזה,
למה אתם מפרסמים? למה אתם לא עושים
בשקט? רבותי חברי-הכנסת, שמעתי
לעצתכם. אחרי כל-כך הרבה דיבורים על
שקט: עשינו את זה בשקט. הרי אתם
צועקים ללא הרף, למה אתם מדברים?
צ׳רלי גייטץ: לא עשיתם את זה
בשקט, אלא. עשיתם את זה כמו גנבים
בלילה.
יוסף כורג: הוא מומחה לגנבים !
מומחה !

כך ראש״הממשלה, מנחם בגין, או שר־הביטחוו, עזר וייצמן.
שרון אינו מאלתר לעולם, כי אינו חופשי בדיבור מעל הדוכן.
הוא בא תמיד כשבידו תמליל מוכן וכתוב. כן היה גם הפעם.
כל התקפותיו — החל ב״גייס חמישי״ וכלה ברמזיו על מוצאו
הדרוזי של כתב־הטלוויזיה רפיק חלבי — היו מוכנים מראש.
אף שקטעים מן הדברים פורסמו פה ושם, סבור ״העולם
הזה״ כי חשוב לציבור לקרוא את הדברים במלואם, כדי שיוכל
לשפוט בעצמו על אשר אירע במליאת־הכנסת. להלן מתפרסם
הפרוטוקול הרשמי, תוך השמטות בלתי־חשובות.

מגחם בגין: צ׳רלי, באמת !
אריאל שרץ: כן, ד״ר בורג, אני
חושב שהוא מומחה.
אורי אבנרי: יחידה 101 פעלה בשקט,
וזה המשך ישיר למיפעלה.
אריאל שרץ: רבותי חברי־הכנסת,
אי־אפשר לאחוז במקל בשני קצותיו: גם
לדבר על שקט ואי־פירסום וגם להקים
זעקות על ביצוע בשקט.
מאיר פעיל: גם להקים התנחלויות
וגם לדבר על שלום.
יוסי שריד: יש הבדל בין שקט לבין
גניבת־הדעת.
רוני מילוא: חבר־הכנסת פעיל, בינתיים
הליכוד גס הביא את השלום וגם עושה
התנחלויות. הוא עושה את זה ביחד.
מיכאל חריש: רוני מילוא, מה היה
הסוף עם פיתחת־רפיח? אותו הדבר יהיה
כאן !
רוני מילוא: הממשלה הזאת היא
שהביאה את השלום והיא שהעלתה ישובים
חדשים עם אריק שרון.
אורי אבנרי: אתם תורידו גם את
אלון־מורה.
רוני מילוא: הממשלה עם אריק
שרון היא הממשלה שהביאה את השלום.
מיכאל חריש: רוני מילוא, אני שואל
אותו שאלות, ואתה מתחמק כמו פחדן
מלהשיב תשובות.

אריאל שרץ: כבוד היושב-ראש,
כנסת נכבדה, נושא ההתיישבות באלון-
מורה --
מנחם הכהן: זו איננה התיישבות.
אריאל שרון אינו נושא חדש.
עוד בנובמבר 1977 קיבלה ועדת־השרים
להתנחלות החלטה להקים ישוב באלון-

מורה. אני יכול לומר לכם, ולא יהיה
בזה גילוי של סוד צבאי, שעוד מיספר
שנים רב לפני כן החליטה מערכת־הבי-
טחון לתפוס את השטח הזה בגלל חשיבותו
הצבאית.
אורי אבנרי: אם כך, מדוע הודיע
שר־הביטחון שאין לזה נימוק בטחוני?
אריאל שרץ: אני אגיד לכם, חברי־הכנסת

מאיר פ,עיל: שר־החקלאות עוסק
בביטחון, ושר־הביטחון עוסק במה?
חייקה כרוסמן: אדוני השר, אתה
שר־הביטחון או שר־החקלאות?
אריאל שרץ: חבר־הכנסת אבנרי
וחבר־הכנסת פעיל, לפעמים כשאתה עומד
על הדוכן הזה אתה אומר: מה אני
מבזבז פה זמן בקריאות־ביניים? אני עומד
כאן בשקט ואגיד מדוע: כאשר אתם
צועקים את קריאות־היבניים, סוללים עוד
קילומטר של כביש, מובילים עוד צינור
של מים, ובונים עוד בית. אני לא
מוטרד, יש לי זמן.
צ׳רלי כיטץ: אתם מתכננים להפקיע
עוד אדמה?
יוסי שריד: ובאותו הזמן מפרקים
ישובים, מפרקים ישובים בפיתחת־רפיח.
אריאל שרץ: יש לי זמן !
רב שילנסקי: אדוני השר אריק
שרון, כל הכבוד על מה שאמרת, וכל
הכבוד על מה שאתה עושה.

מ אי ר פעיל: אפשר לדעת איזה
כביש בנו היום?
אריאל שרץ: אתה הרי מתיימר
להיות מומחה לכל. הייתכן שאתה לא
בקי במה שקורה? באמת, באמת.
דב שילנסקי: כשבנו את כרמיאל,

אבנר, כץ ואלת הצעות נשיססיות ס־פש־סטקן!!׳•

ארק שוון בשעת נאומו
הם שכבו מתחת לטרקטורים ואחר־כך הם
באו לכרמיאל כדי לבקש קולות לכנסת.
אריאל שרץ: עם האופוזיציה קל
לי, קשה לי עם הקואליציה. תן לי בבקשה.
מיכאל חריש: קשה לך עם עצמך,
זה הכי קשה.
אריאל שרץ: אתה טועה.
מאיר יפעיל: הצרה היא זו שעם עצמו
לא קשה לו, אבל הוא בכלל לא מבין
מה נעשה מסביב.
קריאה: כימעט כמו עם החווה.
אריאל שרץ: חברי־הכנסת, מאז
אותה החלטה ב־ ,1977 ישבו הממשלה או
ועדות מתוך הממשלה ודנו בהיבטים השונים
של הבעייה שש פעמים נוספות,
עד שנתקבלה, בסופו־של-דבר, החלטה
כאובה ומלובנת עד הסוף. מה אתם חשבתם,
שהצעתי את ההצעה, בזמנו, להקים
ישוב באלון־מורה כדי שהיא תירשם בפרוטוקול?
יוסי
שריד: חשבנו שזה רק מיגדל
פורח.
אריאל שרץ: אינני ׳נמנה עם הח ברים
— בממשלה בכלל, ולאוו דווקא
בממשלה הזאת — שאומרים תמיד: אני
אומר זאת כדי שיירשם בפרוטוקול. מעולם
לא אמרתי דבר כדי שיירשם בפרוטוקול.
אני רושם את הדברים במפת השומרון,
בגליל, בביקעה, ברמת־הגולן ובחבל
עזה.
אורי אסנרי: ובפיתחת־רפיח.
מיכאל חריש: ומה עם המיגדליס
האלה בצפון סיני, שהודעת עליהם בטלוויזיה?
אורי
אבנרי: הבדואים שאתה גירשת
— יחזרו. הבדואים שאתה גירשת
בשיטות ״חריגות״ יחזרו עד האחרון, ואחה
לא תהיה שם. אותו הדבר יקרה באלון
מורה.

אריאל שרץ: הצעתי את ההצעה,
כי זו החזית העיקרית של עם ישראל
כיום, ושום גייס חמישי לא ימנע זאת,
שום חבורת צבועים לא תצליח לחבל בציונות
האמיתית.
אורי אכנרי: מי זה גייס חמישי?
דבר ברורות !
קריאה: אתה !
יוסף רום: על ראש הגנב בוער הכובע

אורי אגינרי: אדוני היושב־ראש,
אתה חייב להתערב. כשהשר אומר בוגדים,
כשהשר אומר ״גייס חמישי״ אתה
חייב להגן. מי כאן גייס חמישי?
היו״ר פינחס שיגמן: ואיך אתה
התבטאת על הממשלה. ,אתה עדיין זוכר?
זה ישנו בפרוטוקול !
אריאל שרון: המכאיב הוא, כי בץ
המתנגדים — ואומנם הדבר מכאיב —
יש אנשים מאמינים, יש אנשים טובים,
יש גם אנשים ישרי־דרך, שנשמותיהם
הורעלו במשך השנים. הסתכלתי בטלוויזיה
ביום ששי האחרון וראיתי את הדיווח
של הכתב האמין רפיק חלבי, המדבר
על אדמה חקלאית.
מנחם הכהן: זו ההזדמנות לפטר
גס אותו.
צ׳רלי בי*ץ: אולי בהזדמנות זו
תזרקו גם אותו מן הטלוויזיה? נו?
קריאה: זו גזענות !

.גייס חמישי ...הצעות ציוניות ודא ציוניות ...חברה של צנועים ...נשמות ש 1{1וו...01־׳
זידאן עטשי ג למה אמרת את זה
בציניות? גזען שכמוך ! תחזור בך. אני
מציע לו ! הוא יושב על אדמת הטלוויזיה
הישראלית. תחזור בך !
אריאל שרץ: זידאן עטשי, לא אתה
ולא כמותך לעולם לא תביאו אותי לח זור
מדברי־אמת. לא אתה ולא כמותך.
זידאן?}טשי: אז תרד משם ! לא
מדברים כאן בזילזול ולא בגזענות ! פה
לא מדברים בגזענות !
מאיר פעיל ג האמין היחידי כאן הוא
אריק שרון.
יוסי שריד ג אתה מדבר על גייס
חמישי? אתה פשיסט1
זידאן עטשי ו אני רוצה לדעת מי
הגייס החמישי ! למי אתה מתכוון? חבל
שאתה יושב רק על במה כזאת. אתה לא
ראוי שאף אחד ישמע אותך. אתה בוגד
במדינת ישראל, לא אף אחד אחר !
תופיל! טובי: את הדיווח הזה נתנו
בכל העיתונים. למה בחרת דווקא ב־רפיק
חלבי?
קריאה: הוא היה גזען ונשאר גזען !
מיכאל חריש: חברים, אני מציע
לכס להירגע, הוא ממש טיפש, זה הכל !
משה קצב . :מיכה חריש, תתבייש

מיכאל חריש ז

הוא

טיפש !

הוא

פשוט טיפש !

קריאות מספסלי הליכוד: איו

אתה מדבר?
מיכאל חדיש: כן, הוא טיפש, הוא
טיפש ! ילד שלא גדל !
עדיאל אמוראי: הוא פשוט אינפנטיל.
הוא אינפנטיל. אינפנטיל ! אינפנטיל !
אינפנטיל ! צריך פעם אחת להגיד את
האמת.
מיכאל חריש: הוא ילד טיפש.
(מהומה באולם)
היו״ר פינחס שינמן: חבר־הכנ־סת
אמוראי, אני מבקש להפסיק. חברי־הכנסת
מן הקואליציה ומן האופוזיציה,
אנא הפסיקו !
מיכאל חריש: גם שרי־הממשלה
חושבים כך עליו.
מאיר פעיל: השאלה היא מי אמין
— שר־הביטחון או שר־החקלאות?
זידאן עטשי: אדוני היושב־ראש, מה
שהשר אמר זו פגיעה בכבוד הכנסת!
משה עמאר: אדוני היושב־ראש, אני
חושב שצריך לבקש מהשר לחזור בו
מדבריו.
היו״ר פינחס שיינמן: תפסיקו את
קריאת־הבינייס. לא נוכל להמשיך כך,
ואני אאלץ להפסיק את הישיבה.
זידאן עטשי: בשביל מה בכלל להמשיך,
אדוני היושב־ראש? אחרי הת בטאויות
כאלה, להמשיך?
משה עמאר: השר חייב לחזור בו
מדבריו !

׳נית־טלוויזיה מסויימת, שהוצגה ביום ו׳
האחרון. לא יעזור מאומה — אפילו כדי
להשביע את רצונכם, אינני יכול להחליף
את שמו של מי שצילם, ערך והגיש את
התוכנית. לא יעזור. אני מדבר על תוכנית
מסויימת.

אורי אכנרי: שמענו סיגנון כזה גם
בארצות ממויימות אחרות.
קריאה: אם אתה כבר מדבר על
טלוויזיה, ספר לנו למה התמנה טומי

אריאל שרץ: רבותי הנכבדים, אני
אומנם תיקווה שהמינוי הזה יביא אולי
לתיקון המצב. אם יהיה לו אותו עוז־רוח
שצריך לשם כך — שהמינוי אומנם יביא
לכך שהדיווח בטלוויזיה יהיה דיווח שה עובדות
בו יהיו אמת.

מנחם הכהן: ואתה גם מקווה שרפיק
חלבי לא יהיה בטלוויזיה.
מאיר פעיל: אתה הורס הכל.
היו׳׳ר פינחס שיינמן: חבר־הכנסת
פעיל, למה אתה ממשיך?
מאיר פעיל: מפני שאני רוצה, אדוני
היושב־ראש !

אריאל שרץ: אין לי כל התנגדות
אני אינני מתנגד להבעת דעה כזו או אחרת
להבעת דעה זו או אחרת. אבל כשבאים
בתוכנית־טלוויזיה ומציגים את האדמה החקלאית,
מתוך הנחה שרוב אזרחי ישראל
לא מכירם את המקום, ובמקום לצלם את
השטח של הישוב אלון־מורה מצלמים את
הגורן ׳ של כפר רוג׳ייב — אני חושב שזה
מה שנקרא מסירת עובדה בלתי־נכונה.
ולמה לא צילם אותו כתב את שטח ההתנחלות
עצמה? כי אילו היה מצלם את
שטח ההתנחלות עצמה, היה מתברר לו,
ולא רק לו, אלא לכל עם ישראל, שמדובר
כאן בשטח סלעי, שאין בו אף דונם אחד
מעובד.

צ׳רלי כיטץ: וזה מצדיק הפקעות?
קריאה מספסלי הליכוד: איזה
הפקעות?

אריאל שרץ: וזו הסיבה שהזכרתי
את כתב הטלוויזיה.

מאיר פעיל

:ומה׳ המך חק בין הכפר

לגבעה?

אריאל שרץ: הגורן של הכפר איננה
נמצאת בתוך השטח התפוס.
1 אני מציע לכל חברי הבית, בעיקר לאלה
המדברים ומזכירים את פסק־הדין — אני
מציע להם גם לקרוא אותו היטב. אילו
היו עושים זאת, היו מבינים במדוייק את
ההבדל שבין הפקעה לבין תפיסה, וזו
הסיבה שהזכרתי את הפרשה הזאת. גם
בתוכנית־הטלוויזיה דובר על הפקעה, וזו
היתה עובדה בלתי־נכונה. דובר שם על
שטח מעובד וצילמו את הגורן, ואני רוצה
פשוט לספר לכם מה היה.
כשראיתי את הכתבה בטלוויזיה, צלצלתי
אל מנכ״ל רשות־השידור ואמרתי לו :
היו בכתבה שלוש עובדות בלתי־נכונות:
האחת, הראיון שנערך עם חבר הישוב,
אברהם מינץ, לא נערך במקום, אלא על
הכביש שבין שכם לבין עקרבה. זו עובדה
אחת.
דבר שני, אמרתי למנכ״ל רשות־השידוד
— האדמה לא הופקעה, אלא נתפסה.
צ׳רליכיטץ: מה ההבדל?
זידאן עטשי: באמת הבדל, זה חשוב
מאד !
מנחםכנין: חבר־המסת ביטון, אס
אינך יודע — אל תשאל.

אריאל שרץ: ודבר שלישי שאמרתי
למנכ״ל רשות־ד,שידור: אין שם אדמה
מעובדת. ענה לי מנכ״ל רשות־השידור:
אבל אני ראיתי את הערבי הזקן היושב שם
עם הנפה. אמרתי לו: זה בדיוק היה בכי־כר־הגורן
של הכפר. אין לזה שום קשר
למקום שעליו דובר.

מאיר פעיל :

מה המרחק בין זה לבין

אריאל שרץ: אינני מדבר על זכותנו.
זכותנו קיימת גם בארץ־ישראל די*
מיזרחית. זכותנו בלתי־מעורערת. אך מה
אדבר על זכות וציונות אל מי שנמנה
על אויבי הציונות או מי שציונותו מעוותת.

אורי אבנרי

אורי אכנרי

כולם, חוץ ממך.

אריאל שרץ: לכן אדבר על הביטחון,
ותרשו לי חברי הכנסת --
שיבוא

שר־הביטחון

לדבר על ביטחון.
צ׳רלי ביטון: תדבר על בנדורה, לא
על ביטחון. אתה שר־החקלאות.
מנחם סבידור: דרך־ארץ --
מאיר פעיל: זה ״שר התפיסה״.

אריאל שרץ: אני צוחק צחוק מר,
כאשר אני שומע את כל הדבדנים חוזרים
כתובים מאולפים על חשיבות הביקעה ו־גוש־עציון.
איך גוש־עציון? הלא בגוש-
עציון נאנסתם, כאשר הייתי ראש מחלקת
הדרכה בצה״ל, תפסתי את המחנה בכפר״
עציון--

מאיד פעיל

:אמרתי לכס שהוא שר

התפיסות.

א רי אל שרץ: ולשם נכנס הגרעין של
בני כפר־עציון, חרף רצונכם. בגוש־עציון
נאנסתם. עכשיו פיתאום המקום הפך לחשוב
— לא שאני חושב שהוא לא־חשוב
— הוא בעל חשיבות עצומה. אבל אתם
נאנסתם, ומייד הוא הפך להיות חשוב.

מאיר פעיל

:זה נכון גס עליך.

אריאל שרץ: אני מוכן לקבל הערות
משני אנשים, שבעיני מקובלים כמבינים
בענייני־ביטחון. אחד מהם הוא ראש־הממ־שלה
לשעבר, יצחק רבין, והשני — יגאל
אלון. אלה שני אנשים שישנם שם, ומבינים
בביטחון. איתם אני מוכן להתווכח. יש
דעות שונות, אבי מוכן להתווכח.
אכנרי: ומה עס משה דיין?
אורי אריאל שרץ: האחרים, רובם חבל

שיוסיפו בילבול וישפיעו על כולם בעניין
זה. כל אחד נעשה מומחה. מי ידבר —
חבר״הכנסת שריד? מה מבין המומחה
הזה בביטחון י מה נסיונו, דרך־אגב?

:חזור בך 1חזור בך !

אריאל שרץ: אני מדבר על תוב־

תופיק טובי

:זו דמגוגיה שאין כמו
אריאל
ש דון: חברי־הכנסת, אנא זיב־רו,
לא כל מי שמדיר על הביטחון מבין
בביטחון.

אריאל שרץ: אין לי כל כוונה לפגוע
בכתב זה או בכתב אחר.
קריאות: באמת? אין לך כוונה כ זאת?

אריאל שרץ: חברי־הכנסת, אתם
ודאי תמהים מה מצאתי לי היום לבוא
דווקא בנושא הזה ולעמוד עליו בכל ה תקיפות
כפי שצריך, ואני אענה לכם: על
הפרק היום בעיית קיומה של ישראל, ואנו
ניגשים היום לנושא הקריטי והמכריע ביותר
בקשר לקיומנו בעתיד ולמשך שנים
רבות ודורות רבים.

מאיר פעיל: מי זה אתם?
מיכאל חריש: זה לא מובן.

! 1 אריאל שרץ: כבוד היושב־ראש,

כנסת נכבדה-- ,

קריאות

המקום? מה המרחק בין זה לבין המקום
שלא הופקע אלא נתפס?
תופיק טובי: גס בפיתחת־רפיח
אמרת שלא מנשלים אנשים מן האדמות.
אריאל שרץ: אני מציע לך, חבו־הכנסת
פעיל, למדוד את השטח.

ן י׳ול ,׳בורג וגרונך :״כל ה ל מו תל מה שאמות ר

מאיר פעיל

:יותר משאתה מבין ב
חקלאות.

״ויפתח הי א ח פי האסון!׳,
(המשך מעמוד )35
אריאל שרון: מי? זה שכבר׳ תופר
חליפת ראש־ממשלה, שלא שירת בצבא
אפילו יום אחד? הוא? מי?
משה שהל: לאן ירדת, אדוני ש ו החקלאות?
זאב
כץ: מתי היה ראש־הממשלה הנוכחי
בצבא?
היו״ר פינחס שיינמן: אדוני ש י
החקלאות, אנא חזור בך, זו סתם האשמה.
אני מבקש ומציע לשר שיחזור בו. אי״
אפשר להאשים מדוכן־הכנסת בדברים שלא
ידוע אס הם נכונים.
קריאה: כמה ימים שירת ראש־הממ־שלה
הנוכחי בצה״ל?
משה שחל: אדוני השר, אני מבקש
ממך לחזור מדבריך.
היו״ד פינחס יטיינמן: אני מציע
לשד״החקלאות שלא יגלוש לעניינים ש אינם
נוגעים ישירות לתשובתו.
זאב כץ: הוא לא מסוגל לא לגלוש.
אורי אכנרי: שמואל תמיר שירת
בצה״ל?
אריאל שרון: באמת, תתחילו להיות
רציניים. במה כוכב־השחר חשובה מנווה־צוף?
משה
שחל: היושב־ראש פנה אליך
בהצעה מסויימת. אנו רוצים לשמוע תשובה.
הוא פנה אליך לחזור בך מדבריך.
תענה לו בכן או לא. יש גבול.
חיים קופמן: אבל למה שיחזור בו?
מנחם הכהן: כאן זה לא ועידת־חירות
! תפסיקו עם האלימות הזאת ! כאן
לא תהיה אלימות מילולית !
אריאל שרץ: אינני יודע מה נזעקתם.
היו״ר פינחס שיינמן: אדוני שר
החקלאות, אמנם שר החקלאות לא התייחס
אישית ולא פגע אישית, בכל זאת למען
הסדר --
מיכאל חריש: שר־החקלאות לא
אחראי לדבריו, לא צריך להתייחס לדבריו

כוכב־השחר חשובה מנווה־צוף? במה לי מונים
חשובה ממעלה־נחל, שממנה רואים
את פיסגת החרמון, את עפולה, את המעגן
בחיפה ואת האוניות בנמל אשדוד? ובמה
גוש־עציון חשוב מכרמי־שומרון, מאריאל
ומתפוח? אלה חשובים ואלה חשובים.
מאיר פעיל: וכימעט כולם יפונו.
מיכאל חריש: מה עם צפון־סיני ו־פיתחת־רפיח?
אריאל
• שתן: לא תזכה לכך שהם
יפלו.
מאיר פעיל: לא יפלו ! יפונו, ועוד
איך !

צ׳רלי ביטון: אתה פינית את פיתחת־רפיח,
ואתה תפנה גס אותם.
אורי אכנרי: שר־הפינוי. אתה מתמחה
בזה.
אריאל שרץ: אלה ואלה חשובים.
אין פחות חשוב ואין חשוב יותר.

נשאלת השאלה במה חשיבותה של אלון־
מורה.
כאשר באים לעניינים לאומיים הקובעים
את גורלנו, המישחק הזה נגמר.׳
מאיר פעיל: מה נגמר? שום דבר
לא נגמר ! אתה בונה לך מיגדליס פורחים
במקום אחד, ומפנה אותם במקום אחר.
קריאה: מיגדל פורח היית אתה —
אחה ואלה היושבים על־ידך.
אריאל שרץ: נשאלה שאלה מה
חשיבותה של אלון־מורה, ונדמה לי שמן
הדין להסביר את חשיבותה של אלון־
מורה. רציתם לדעת זאת כל־כך.
אלון־מורה מבטיחה את האגף הצפוני
של ציר חוצה שומרון ! אלון־מורה נמצאת
על הר השולט על מחנה־קבע ישראלי, ש יישאר
מחנה־קבע גם בזמן האוטונומיה,
וזו החלטה לתפיסת השטח עוד מלפני
שנים. אלון־מורה נמצאת במקום שממנו

מאיו פעילי.. :אתה הורס את הנוי
ברצינות. הוא לא אחראי לא למעשיו ולא
לדבריו.
אורי אכנרי: איפה אתם שירתם,
רוב חברי הממשלה הזאת, חבורה של מש תמטים

מיכאל חריש: אתה יודע שהוא לא
רציני, מילה שהוא אומר היום, הוא משנה
אותה למחרת.

אהוד אודמרט
אורי אכנרי: הגיבור הלאומי אול־מרט
! הגיבור הלאומי תמיר ! הגיבור הלאומי
נסים ! חבורה של משתמטים ! גיבורים
לאומיים !

אריאל שרץ: לא הזכרתי כאן שם
של אף אדם. עוד לא בחרתם את מועמדי-
כם. אם הייתם בוחרים, הייתם יודעים. אבל
אם היושב־ראש ביקש אותי לחזור בי,
אני מקבל את בקשתו.
מנחם הכהן: למה אתה הופך את הכנסת
לאלימה? למה אתה עושה את זה
לעם הזה? זו לא ועידת־חירות ! תשיב בלי
אלימות מילולית.
אריאל שרץ: תתחילו להיות קצת
* במה רציניים. הגיע הזמן שתהיו רציניים.

מאחוריו, זאב כץ ואימרי רון.

לחלוש על כל המיזרח־התיכון.
קריאה: אנחנו משאירים משהו למוסקבה.
תופיק
טובי: ההתנחלות משקיפה על
זה ומשקיפה על זה. בביקעה אסור לגור,
כי זה ביטחון ישראל, ברכסים אסור, כי
זה ביטחון ישראל. איפה יגורו?
חיד״ר פינחס שיינמן: חבר־הכנסת
טובי, אל תתרגז כל־כך.
אורי אבנרי: בחווה של אריק שרון
יגורו.
קריאה: איפה אתה גר?
אריאל שרץ: הבל על הבריאות,
חבר־הכנסת טובי, ואגיד לך מדוע: יהיו
לך פעמים רבות שבהן תתרגז על הנושא
הזה. לממשלה יש תוכנית ברורה, העונה
על בעיות ביטחונה של ישראל, ומכאן תבין
שעוד ייצא לך להתרגז פעמים רבות. אנא
שמור מעט על כוחך.
אם נפסיק לשים לב למניפולציות הפו ליטיות
של כל מיני אינטריגנטים קטנים,
שממשיכים לספר לציבור את שקריהם כמו
לפני חתימת הסכם־השלום — ומה לא
אמרו על הממשלה הזאת לפני חתימת ה שלום?
אמרו שלא יהיה שלום, שלא

יחתמו, שההתנחלויות יפריעו, דיברו על
המיגדלים, על ערי־הדמה, ומה קרה?
הרי זה שמכה אתכם. אתם יודעים מה
מכה אתם? מכה אתכם זה שכל נבואר
תיכם נמצאו גבואות־שקר. זה מה שמכה
אתכם. הרי כדי לחזור לשילטון, אתם
מוכנים לוותר על שילטון, לוותר על
ארץ־ישראל, לוותר על הכל.
מה לא אמרתם לפני החתימה? מה לא
אמרו אותם הצרחנים, שהשמיעו כאן את
קולם היום׳ והצרחנים הנוספים שאינם
כאן כרגע? ואני אומר לכם שיהיה שלום־
אמת, ואני מאמין בשלום־אמת.

מאיר פעיל

תצפית על הכניסות הראשיות לשכם. אלון-
מורה מבטיחה את הציר למעלה־אפריים.
אלון־מודה נותנת בידינו החזקה של רכס
השולט על המדרגה העליונה, שכל־כך הוד
גדרתם בכך שהיא חלק מהתוכנית הגאונית
של אלון — ויש דברים טובים בתוכנית
של אלון.
הניסיון להוכיח שההתנחלויות מסכנות
את השלום הוא חמור. כאן לא מבינים שזו
מערכה שלמה, הפועלת להקמת מדינה
פלסטינית שנייה. יש כאן מערכה שלמה.
ניתן להפוך את השלום עם מצריים
להישג עצום ולמנוף אדיר לשתי המדינות,
בהתבסס על תוכנית האוטונומיה של מם־
שלת־ישראל.

1 1 1
אורי אבנרי: ההתנחלויות שלכם יפו צצו
גס את השלום עם, מצריים. אמרו לך
זאת במצריים.
אריאל שרץ: אם נתעקש על־כך, יש
סיכוי מלא שהמצרים ילכו איתנו יד ביד,
עם כל הקשיים לשני הצדדים, לשלום
מלא, שהוא התחלה של הסדר כולל ב־איזור.
אורי
אכנרי: פיטפוטי ילדים.
תופיק טובי: לפי השלום הזה, אתה
צריך לתפוס גס את קפריסין, את הלבנון
ואת גילעד. לפי השלום הזה אתה צריך

:לא יהיה שלום־אמוז עם

אלון־מורה.
אריאל שרץ: אני אומר עכשיו בבי רור:
השלום עם מצריים נחתם לא בגלל
״שלום־עכשיו״ ,אלא למרות ״שלום־עכ־שיו״

מאיר פעיל: הוא נחתם למרות אריק
שרון.
אריאל שרץ: והוא נחתם לא למרות
ההתנחלויות, אלא בגלל ההתנחלויות.
מאיר פעיל: אס כן, למה מפנים את
אריאל שרץ: כדי לחזור לשילטון
אתם מוכנים להביא להרס עצמי, אך זה
לא יעזור לכם. לא תצליחו.
דוד גלם: הס לא צריכים לעשות
כלום. אתה עושה זאת בשבילם.
עדיאל אמוראי: בזה אתה טועה,
אדוני השר, אתם עושים את המלאכה טוב
מאוד.
אריאל שרץ: התהליך יימשך והשלום
יהיה אמיתי. אבל אם, חס וחלילה, ימסרו
את יישובי ביקעת־הירדן לחוסיין המלך,
כפי ששמעתי באוזני — ולא הייתי היחיד
— מפי מי שמייעד את עצמו, קצת מוקדם
מדי, לראשות הממשלה ; אם, חם וחלילה,
יפגעו בהתיישבות ביהודה ובשומרון, ב עזה
וברמת־הגולן, כפי ש״שלום־עכשיו״
רוצה, תקום מדינה פלסטינית שנייה, וה שלב
הבא יהיה שערביי הגליל וערביי

ואדי־ערה — וראינו אותם עומדים עם עור
כמה אחדים, ולא כדאי לנקוב שמות של
מי שעמד שם — יבקשו להצטרף למדינה
הפלסטינית שתקום.
מאיר פעיל: ומי עומד איתך?

היו״ר פינחס שיינמן: אדוני שר־החקלאות,
אני רוצה לשאול אותך: האם
כוונתך להציע להעביר לוועדה? אם להציע
להסיר, זמנך מוגבל.
אריאל שרון: עוד חצי דקה.
אני רוצה להזהיר כל תושב מאשקלון
ועד נהריה, כל תושב חייב לדעת שחייו
לא יהיו בטוחים יותר במדינה. לכן אני
שמח לדווח לכנסת שבשנתיים האחרונות
תקעה הממשלה הזאת יתדות במקומות חיו ניים
לביטחון ישראל, יתדות שלא ניתן
יהיה לעקור אותן, לא ניתן יהיה לעקור
אותן.
אורי אכנרי: אתה גם את נאות־סיני
הצלחת לעקור !
קריאה: אתה עקרת כבר הרים יותר
גדולים...
אריאל שרץ: כי אנשי גוש־אמונים,
כמו שאר אנשי תנועות ההתיישבות, הם

חזקים אף מן הסלעים בהם נאחזו בציפור ניהם.
אני
מבקש להסיר את שתי ההצעות
מסדר־היום.

אחרי נאומו של שרון וההצבעה על
הסרת הצעתם של שריד וטובי ( 39 נגד
,31 כאשר דויד גלאס מהמפד״ל נמנע
ואילו אברהם מלמד נעדר, שר׳הביטחון
ושר״החוץ נעדרים בצורה בולטת) התרוקן
האולם. אולם הוויכוח נמשך על שתי
ההצעות האחרות, שבאו מימין. שרון
ביקש להעבירן לוועדה, וכאשר הציע אורי
אבנרי להסירן מסדר־היום, התפתח דין-
ודברים חדש :

אורי אבנרי

אדוני

היושב״ראש,

כנסת נכבדה,
תנועת ״שלום עכשיו״ ,איננה זקוקה
להגנה שלי. מעשיה המפוארים ידועים
בארץ, ושימעם הגיע לעולם כולו.
אומר רק זאת: אני גאה להיות אחד מ־21
חברי־הכנסת שהצהירו בגלוי ובפומבי על
תמיכתם בתנועה זו, ואני גא להיות אחד
מאנשי־השורה בתנועה. בלובשי היום את
חולצת התנועה, ביקשתי להביע את הז דהותי
העמוקה עם מעשיה.
תנועת ״שלום עכשיו״ היא ביטוי לרוב
הדומם הגדול בארץ הזאת. היא מאגדת
בתוכה אוהדים וחברים של מיפלגות רבות,
ובכללם אוהדי־ד־,ליכודי, או אולי אוהדי-
הליכוד־לשעבר.
(מהומה בספסלי הליכוד).
היו״ר פינחס שיינמן: חברי־הכנסת
מהליכוד, אנא פניכם אלי. מה קורה שם?
חבר־הכנסת רום, חבר״הכנסת שריר —
אבקש לשבת,
אורי אבנרי: כנראה פרץ משבר
בליכוד — טוב.
א רי אלש רון: אין סכנה, אין סכנה.
אורי אכנרי: אס אתה שם, אריק
שרון — השר אריק שרון — אני בטוח
שיתפוצץ שם משהו במוקדם או במאוחר,
כמו בכל גוף אחר שאתה היית אי־פנום
בחייך שייך אליו.
העולם הזה

2181

מרדכי וירשובסקי:

השר

תמיר

שומר עליו שזה לא יקרה.
אורי אבנרי ג אינני רוצה להעליב
את השר אריק שרון, לכן אין אני אומר
״מצא מין את מינו״.

במיפגן היפה, המצפוני, הבלתי־אלים,
של המוני אנשי ״שלום עכשיו״ ,שהתקבצו
מכל רחבי הארץ לרגלי התנחלות־הדמה
באלון־מורה, התנוסס שלט גדול לאמור:
״משרון תיפתח הרעה״.
אריאל שרון :
ושל אום־אל־פחם.

האספסוף של טייבה

אורי אכנרי ו אגלה לך סוד, השר
אריק שרון: אזרתי טייבה הם אזרחי מדי-
נת־ישראל.
אריאל שרון: בהחלט.
אורי אבנרי ג בדיוק כמו חבר־הכנסת
זידאן עטשי, למרות הגזענות הבוקעת מדבריו
והארס שפיעפע בכל מילה שהוצאת
היום מפיך, מכל מילה, מכל הערה. אתה
אפילו אינך מרגיש זאת. כל מילה שלך
נוטפת ארס של גזענות.
הייתי יכול לצטט מן הפרוטוקול את
דבריך היום כדי להוכיח שנאמרו על־ידך
עשרות ביטויים כאלה, החל בהתייחסותו
לחבר־הכנסת זידאן עטשי, המשך בדבריך
על כתב־הטלוויזיס הדרוזי רפיק חלבי וכלה
בקריאת־הביניים שלך עכשיו על תושבי
טייבה.
אני שמח מאד להפגין יחד איתם. אתם
שמחים מאד לקבל שם קולות, גם בטייבה,
גם בקלנסוואה וגם בכל הכפרים הערביים
האחרים, שבהם קיבלתם קולות לא מעטים
של ערבים בישראל.
אריאל שרץ: אינני מתכוון לתושבי
טייבה, אני מכיר אותם יותר ממך. אני
מתכוון לאספסוף שהיה שם, מאנשי טייבה.
לא תושבי טייבה היו שם.
תוסיק טובי: זו שוב הגישה הגזענית
שלך. הם יותר מכובדים מהחוליגנים של
קריית־ארבע שלך, הם יותר מכובדיס מה־ביריונים,
כמו יוסי דיין שאתה מגן עליו,
הם יותר מכובדים ממך.
מאיר פעיל: מה הוא רוצה להוכיח?
— שרוב האנשים בהפגנה היו ערבים מטייבה?
האמת היא שהיו שם עשרה עד
חמישה־עשר אנשים מטייבה, אז מה?*
צ׳רלי ביטון ו הוא קורא להם ״אספסוף״
.תתביישו לכם!
אורי אבנרי ג השר אריק שרון, אנשים

€ בוא לתופשה של ערב אחד במוריה
על הגג״

יהרג
* גיה, ץ
גבוה מעל תל־ אביב, רחוק מכלה״מסביב״־
ערב שכולו חג,
ב־־מוריה
על הגג״:

•רחצה לילית
בבריכת הגג;
ריקודים לאור
ריכוכבים;
קוקט״לים צוננים
_ להנאה
• ולמצב רוח;
•סעזזג• בשר ודגים •
על הנגזל.

עוב־ערב(סרט לדו ו<.

ג ר רי

טי ר

ג ־ טי ר-

׳ 0ג סי.

׳ז הי !
כיי! סיר

1יד.
ייין
׳ימלג; ״

־זי ״׳ זכי

כיח־!

׳זלוז!יילוד

פרטים והזמנות:

מלון מורה 0 11311 חג-אמב

ה בי מ ה

רוז הירקון .250ט241252 -1

רשתמלונותמוריה:
ירושלים, ים־חמלזז, ווילון חל־אגיב

אולמות: חולון,ז׳בוטינסקי .6טל 855660.

שחן מגובן רניסון
כמוך אמרו פעם באמריקה האינדי!
הטוב הוא האינדיאני המת״ .אני
מאוד שזוהי גס גישתך לבני עמים
במדינה הזאת ובארץ הזאת.
אריאל שרץ: אתה טועה.
אורי אכנרי: על כל פנים, לא
בעל חווה הוא גם אדם.
יגאל הורביץ: הוא אומר שלא
בעל חווה הוא בן־אדם. גם לא כל ע1
עיתון הוא בן־אדם !

תעניק טיפול חינם

ל ש לו שתהווסתהדאש תו תבתח רו ת

מלכת המים 1979
ה מלכה עצמה תזכה בתעודת הנ ח ה
של 50$ל ח תונ ה ב״ אול ם אמכר״

* להפגנת ״שלום עכשיו״ לרגלי
מורה באה קבוצה של כתריסר
מטייבה וכעשרה מאום־אל־פחס, כולם
של״י.
העולם הזה 21-81

לוו*ו 0ון וגד
הקדמההב חי רו ת
יעקוב לווינסון, יושב־ראש מועצת המנהלים של
בנק־הפועלים, מתנגד להקדמת ההתמודדות הפנימית
בתוך מיפלגת־העבודה על בחירת מועמד מיפלגה זו
לראשות הממשלה. כידוז! ,מי שרוצה בהתמודדות
בקרוב הוא יושב־ראש התנועה, שמעון פרם.

תו!*ונן־ף
בו רג י ת פנו!
פו עד ת ה־ 6
שר־הפנים, הד״ר יוסף בורג, עומד להתפטר.
לאחר שיחות הרצליה, מראשות ועדת ה-ס.
בורג טוען ני שרי הביטחון והחוץ, עזר וייצמן ומשה
דיין, מחבלים בעבודת הוועדה ומרוקנים אותה מתוכן.

ויצמן וג ד
הצהרה ביטחון
שר־הביטחון, עזר וייצמן, יתנגד בחריפות רבה לכל
ניסיון של ראש־הממשלה, מנחם בגין להצהיר בשם
הממשלה כי התנחלות אלון־מורה חשובה מהבחינה
הביטחונית.

למקורביו אמר וייצמן, בי אם יצהיר זאת
בגין למרות התנגדותו, הוא יפרסם הצהרה
נגדית.

זהיר יחליט
ל ג בי צה״ל
היועץ המישפטי לממשלה, הפרופסור יצחק זמיר,
יחליט בסוגיה מי מוסמך לייצג את צה״ל בפני
הממשלה, שר־הביטחון עזר וייצמן או הרמטכ״ל
רב־אלוף רפאל (״רפול״) איתן.

לדעת וייצמן הוא מייצג צה״ל ומדבר בשמו,
ואילו ראש־הממשלה, מנחם בגין, טוען בי
הרמטב״ל או אלופי צה״ל תם המייצגים
את צה״ל והדשאים לדבר בשמו בפני
הממשלה.

תי ד רו!
לעס קני ם תוד״ם
שינוי־הדיעה הפיתאומי של ששת העסקנים היהודיים
מאמריקה, שבאו למחות על ההתנחלות ושיצאו
כחסידיה, נבע בין השאר מתעלול מוצלח של אריק
שרון, שהתמחה בעבר בשיכנוע עסקנים פוליטיים.

בר, תציג אריק גם
כמו בפעמים רכות כעבר.
מפוברקים׳

ביטחוניים

נתונים יהפעם * 1* 1* ,
וחלקיים, ביניהם דיאגרמות כוזבות,
ששיבנעו בנקל את תעסקנים, שאין לתם
כל השכלה צבאית. כין השאר: נתונים
כוזבים על האפשרויות של מעקב-מב״ם
אחרי מטוסים החודרים לארץ.

התנגדות זו נובעת מבד שלווינסון עדיין
אינו מובן להתמודדות. הוא אומנם אינו
מתכוון להתמודד כעצמו, אולם רוצה לתת
תמיכה לאיש משלו, שאינו אחד משלושת
המועמדים שעדיהם מדובר — פרס, רכין
או אלון — ולשלוט כמיפדגה מאחרי
הקלעים.

לוונכרג מתעתד לעסוק לאחד פרי*
שתו בבוררויות.

ה ב רי או ת
הד״ר אסא הראל, סמנכ״ל בית־החולים
״הדסה״ כירושלים, עומד להתמנות כמנב״ל
מישדד־הבריאות כמקום הפרופסור יצחק
שני.
למרות החלטה קודמת של שר־הבריאות, אליעזר
שוסטק, שלא למנות לתפקיד מנהל בית־חולים, נראה
כי אחרי שיחה עם הראל, שנערכה בשבוע שעבר,
החליט שוסטק למנות אותו כמנכ״ל מישרדו.

ל בי דלא יחן הוראוח
בעיקבות התקרית, שבה פסל, בתחילת השבוע, מנכ״ל
רשות־השידור, טומי לפיד, קטע מכתבה, כשהוא
מורה לאחת העובדות לעשות כך, החליטו עובדי
מחלקת־החדשות לא לקבל הוראות מלפיד.

העובדים עומדים להודיע ללפיד, בי את בל
הוראותיו יצטרך לתת להם דרך הממונים
עליהם, מנהל־הטלוויזיה, ארנון צוקרמן, או
מנהד־חחדשות, חיים יבין, ודא ישירות
אליהם, בפי שעשה השבוע.

צ׳יצי מכין
קבלת ־ פני ם
ראש עיריית תל־אכיב, שדמה
(״צ׳יצ׳״< להט, מבין קבלת־פנים המונות
בביבר מלכי-ישראל לקבוצת הכדורסל,
כאשר זו תחזור מאיטליה.
כוונת המארגנים היא לערוך את
קכלת־הפנים כבל מיקרה, יהיו תוצאות
מישחקיה האחרונים של הקכו&נה
אשר יהיו.
יו חלך

ס ג1

יו׳יר ה כנ ס ת
סערה צפויה כמפד״ל כעיקכות דרישתה
שד ח ״כ שרה שטרן־קטן לקבל את תפקיד
סגן־יושב־ראש־הכנסת כמקומו של ח״ב
פנחס שיינמן.
שטרן־קטן טוענת, כי על פי ההסכם בסיעת המפד״ל
היה על שיינמן להתפטר מתפקידו כסגן יו״ר אחרי
שנתיים ולהתחלף עימה, אך הוא עדייו לא עשה כן.

ה צופ ה
למרות כל הנסיונות, שלא לסגור את היומון הצופה,
ביטאון המפד״ל, החליטו אישים בכירים במפד״ל
לסגור עיתון כושל זה.

העיתון ייסגר, כפי הנראה, ככר כתחילת
החודש הבא.

גוש חדש בלי!
במיפלגה הליברלית שבליכוד הוקם גוש מרכזי חדש,
שבראשו עומד יושב־ראש ועדודהכנסת, ח״כ יצחק
ברמן, מי שנחשב לאיש החזק של התנועה בתל־אביב.

על פי אומדני עסקני המיפלגה, מרכז
סביבו!הגוש למעלה מ־ 30 אחוז מחברי
המיפלגה, והוא הגוש הגדוד כיותר כמיפדגה

ברמן אינו מתכוון להשתתף בחלוקת הכוחות
המקובלת בליברלים, שמחה ארליך או יצחק מודעי,
אלא לקבוע, בוועידה שתערך בקרוב, את עמדות הגוש
לגבי כל בעיה וכל מועמד בניפרד.

הילטון עווכ
אתה כנ ס ת
הנהלת מלון הילטון ירושלים החליטה סופית
מיזנץ־הכנסת --
הפעלת --
להפסיק את ־־־עדת
--כתום
השנה. י
הילטון עושה כן מאחר שהוא צבר הפסדים כספיים
בתיפעול המיזנון וזכה בביקורות חריפות מצד כמה
חברי־כנסת על טיב האוכל והשירות.

ה סו סו ת

מ*שפט ל ארי ה שרון
אחד הארועים כזמן הקרוב יהיה בנראה
מישפט פומבי, שייערך לאריק שרון.
הכוונה היא להרכיב הרכב, אשר יכלול כמה אנשי־רוח
ומישפטנים מפורסמים, ושלפניו יופיעו עדים, שיעידו
על פרקים שונים בחיי שרון, כגון פעולת קיביה,
הטיפול בשבויים במיבצע־קדש, גירוש הבדואים
מפיתחת־רפיח, פרשת החווה ועוד.
המישפט יימשך, כנראה, כמה ימים.

בחס עו תדובר
הסוכנות היהודית מחפשת שוב דובר. לדעת יושב־ראש
הנהלת הסוכנות, אריה דולצ׳ין, לא הצדיק דובר־הסוכנות
החדש, צבי אייל, את הציפיות שתלו בו,
ויש להחליפו.

כין השאר הוצעה חמישדה לדוברו של
נשיא-המדינה, יצחק אגסי, אודם הוא סרב
לקבלה.

תנינה לצור 1ליורן?

לוונ כ! ג פור ש
הנשיא התורן של כית־המישפט
המחוזי כתד-אכיב, שלמה הלמוט
לוונכרג, עומד לפרוש כקרוב מתפקי•
דו, אחדי עשרות שגות ישיבה עד כם•
המישפט.
השופט לוונכרג התפרסם בעיקכות
עשרות פסקי-דין וצווים שהוציא נד
שנים האחרונות, פירסומד האחרון
היה אחרי שכיתהיזמישפט העליון
ביטל סס^דין שדו כעניין השחקנית

הראל טנ ב״ ל

ערוץ ב
ראש־הממשלה, מנחם בגין, ייפגש עם שר־החינוך,
זבולון המר, מייד אחרי שובו של המר מחוץ־לארץ,
ויבקש ממנו לזרז את ההחלטה בעניין הקמת
ערוץ־טלוויזיה שני. המר עומד בראש ועדת שרים
לעניין זה.

.החלמתו של בגין נעשתה כעיקכות לחצו
שד הפרופסור ייגאל ידין. ידין מתמרמר על
בך שהטלוויזיה לא סיקרה כראוי את ביקורו
במיצריים, וטען, בי ״הטלוויזיה עושה מה
שהיא רוצה, משום שהיא מונופוליסטית.״

על נושא זה יתווכחו ביום הששי
הקרוב, בשעה 11.00 כערב, כ״קול
ישראל״ במיסגרת התוכנית
״זה מול זה״

חיי אורי אבורי
ח״כ מרד• וירשובסקי
כהנחיית

•צחק ליבוי

במדינה העם בילע עלקאד׳ לאק
בגין לא דיבר
ממיר הסגה הבוער,
והפרק לא היכה
בילעם יצא לקלל ומצא את עצמו מברך.
הרב שאול מתרשיש יצא לדמשק, כדי
להטיף נגד תורתו של ישוע מנצרת. בדרך
הוכה על־ידי ברק, שינה את שמו לפאול
והפך המטיף העיקרי של הנצרות.
ששה עסקנים יהודיים מארצוודהברית,
בהנהגת טד מן, ראש ועדת־הנשיאים, באו
לישראל כדי להזהיר את מנחם בגין מפני
המשך ההתנחלויות, המעוררות את זעם
יהודי ארצות־הברית. תוך 24 שעות, הפכו
חסידי ההתנחלויות.
קאריירה וכפור. שום ברק לא היכר,
את מן וחבריו. שום התגלות לא באה להם
מן השמיים. מנחם בגין לא דיבר אליהם
מתוך סנה בוער.
פיתרון התעלומה הוא שונה לגמרי: שום

חלק בחיים היהודיים. הרוב העצום של
יהודי ארצות־הברית כלל אינם משתתפים
בפועל בחיי הקהילות. אין הם מוכנים
להרים קול נגד מדיניות ישראל, שמא
ימצאו את עצמם במחנה אחד עם האנטישמים
והניאו־נאצים. לכן הם מעדיפים
לשתוק — ולפרוש.
מה שנותר הוא מימסד יהודי צייתני ומנוון,
העולה לדגל לראש־הממשלה בירושלים
כשם שהיהודון בגטו עלה לרגל אל
הפריץ — צורה של גלותיות מבחילה, ש דוגמה
חיה לה יכלו אזרחי ישראל לראות
השבוע מעל אקרני הטלוויזיה שלהם.
הפגנות ישעיהו ב מ קו יהושע
זוהי ההצלחה הגדולה
של אריק שרון; הוא
הפיא את יזהר פמילגסקי
ד״שדוב עכשיו״
,רק אדם אחד יכול לאחד את מחנה־

שלטים בהפגנת ״שלום עכשיו״
״הוצחת — וגם שיקרת?״

הפגנת ״שלום עכשיו

ברחפת המוסיאון

״אריק שמן — עריק השלום״

עסקן יהודי־אמריקאי אינו יכול להמשיך
ולכהן בתפקידו, לעשות קאריירה או עסקים,
לצבור כבוד או רווחים, אם ממשלת־ישראל
אינה רוצה בכך.
לכאורה, תלויים שלושת מיליון היהודים
בישראל בששה מיליון היהודים בארצות־הברית,
התורמים להם כדי למלא את מחסורם.
מה גם שהמיספרים האלה הם כוזבים:
כל ישראלי עשירי היגר לארצות־הברית,
ואחד מ־ 20 יהודים אמריקאיים הוא
ישראלי לשעבר.
אך יחסי־הכוחות שונים לגמרי. ממשלת־ישראל
שלטת בציבור היהודי המאורגן
בארצות־הברית שילטון ללא־מצרים, כשם
שממשלת ברית־המועצות שלטה, בימי
סטאלין, שילטון ללא־מצרים בכל ד,מיפ־לגות
הקומוניסטיות בעולם.
הנציב העליון. השגרירות הישראלית
בוושינגטון חולשת על כל המערכת הציבורית
היהודית בארצות־הברית. רמז טלפוני
קטן, של פקיד ישראלי מבניין השגרירות,
די בו כדי לחולל מהפכה בקהילה
היהודית בבוסטון או בסן־פראנציסקו. הוראה
של השגרירות מביאה לביטול כל
אסיפה, או לאירגון כל אירוע.
לשם כך יש לשגרירות אמצעים רבים:
הסוכנות היהודית וכספיה האדירים,
הלי־גה נגד השמצות של בני־ברית, שהיא
מעין בולשת פדרלית יהודית, וצבא של
עסקנים. שום נציב עליון לא שלט מעולם
במושבה בריטית כפי ששגריר ישראל שולט
ביהודי ארצות־הברית.
גלותיות מבחילה. דרכי־הענישה הן
יעילות ומוחצות. עסקן מודד — מתארגן
נגדו מרד׳ והוא מודח. איש־עסקים המרים
את קולו נגד המימסד — מוטל עליו חרם
כלכלי מיידי, והוא מנודה.
אך לרוב אין כל צורך באמצעים כאלה :
מי שמואס במציאות זו, פשוט חדל מלקחת
העולם הזה 2181

השלום, וזהו אריק שרון!״ העיר בקורת־רוח
אחד מפעילי שלום־עכשיו.
ההוכחה החיה לטענתו עמדה על הבמה.

היה זה הסופר והמחנך יזהר (״ס. יזהר״)
סמילנסקי.
מזה שנים רבות לא היה יזהר פעיל
בפוליטיקה. ב־ 1965 נבחר לכנסת כח״כ
מטעם רפ״י, אך התפטר כעבור זמן־מה,
כאשר יצא לשנת־שבתון בארצות־הברית.
מאז שאלו רבים :״מה קרה למחבר חירבת
חיזעה? מדוע הוא שותק?״
את התשובה נתן יזהר השבוע בעצמו.
הוא עמד על הבמה, מתחת ליונת־הענק,
ושילהב את המוני המפגינים בדברים בוטים.
עיקר קריאתו: להפיל את ממשלת
הליכוד.
דמיון עצמאי. בגלל יויד־הספריס,
המתקיים בכיכר מלכי־ישראל בתל־אביב,

נאלצו המארגנים לערוך את ההפגנה ברחבת
המוסיאון, שהיתר, צרה מלהכיל את
הבאים. הטלוויזיה של טומי לפיד דיברה
(המשך בעמוד )42

מכתב דארילן שרון
אריק, למרות הכל — שלום.
ייתכן מאד שברגע זה מניחים צינור
בשומרון וסוללים עוד מטר כביש ביהודה.
אבל לא רק זה מתרחש כעת. כי ברגע
זה עוזבת עוד מישפחה את קריית-
שמונה; ברגע זה מגיע פלסטיני מתון
נוסף למסקנה שאין עם מי לדבר; ב*
ארצות״הברית עורד־עיתון מתלבט מחליט
סופית שפני ישראל לסיפוח ; וכאן מתחזקת
התחושה של צעירים נוספים, שב-
מילחמה הבאה הם ימותו למען ויברא״
ציות״משיחיות ולא על הגנת עמם.
מאחר שאדם קרוב אצל עצמו, אספר
לך דבר־מה אישי. במילחמת יום־כיפור
נמניתי על חיילי אוגדתך. כשביקרת,
חודש אחרי סיום המילחמה, ב״בית-
החולים ע״ש סורוקח״ בבאר-שבע, אמרת
לי שאני ״גיבור״ .היום אתה מכנה אותי :
״גייס חמישי״.
שלא תחשוב, חלילה, שאני נפגע. ב-
מדינת־מהפן, שבה איש״ארץ־ישראל״הש-
למה, שהוא גדול הגנבים, נחשב כפטריוט,
ואילו אזרח ישר-דרך, משלם־מי-
סיס, המשרת ביחידה לוחמת, אן התוטד
בפיתרון חבעייה הפלסטינית, נחשב כבוגד
— אין אף לאחד משני התארים
חשיבות. מה עוד שחם באים מפין.
הגדה המערבית, בבת-עינן התורנית,
לא תהיה שלנו, ואסור שתהיה כזו. אסור,
מפני ששליטה ישראלית בגדה הופכת
את מדינתנו לדו-לאומית ודו״דתית מהסוג
המסוכן ביותר. והיא — כאן נחמתי

— לא תהיה שלנו, משום שאין לנו כוח
פוליטי וכלכלי להחזיק בה. הדולרים,
שבעזרתם רכשת את חוותך, כמו הוויסקי
שאתה שותה, כמו הטנקים והתותחים
שהיו תחת פיקודן, באים כולם הישר מ-
ארצות־הברית. היד המאכילה אותך
מסוגלת, כידוע, לעשות לן דברים נוספים.
קריאות־התגר שלך נגד המימשל האמריקאי
משולות להתגרות של ילד ב אביו,
הנותן לו דמי״כיס חודשיים. אצל
בגין אתה :״גיבור מהולל״ ; אצל קאר-
טר אתה: פופאיי.
בגין — עיון בביוגראפיה שלו מגלה
שמעודו לא ראה מלחמה — רואה בן,
האליבי הפטריוטי שלו, מודל שעוצב ב-
הימנון בית״ר :״גאון, נדיב ואכזר״.
איזה גאון ז איפה נדיב ן על אכזר ניתן
להתפשר. שנים רבות, הוא מתנבא, ילמדו
על הגיבור אריק שרון• מה ילמדו ו באיזה
הקשר תוצג? אתה מחליפו ההיסטורי
של יוחנן-איש״גוש־חלב. גם אלעזר
בן־יאיר מתוייק כאן כגיבור. ובכל זאת,
טוב הכלב החי מן הארי המת.
אני לא רוצה למות איתן על פיסגת
אלון־מורה• אני נחרד למחשבה על התאבדות
קולקטיבית של עם שלם, גם אם
בלב ארץ־ישראל הקדושה• הואיל ולקחי
נפילת בית־שני שמורים עימנו — יש בידינו
מדרין כיצד להימנע מחווייה דומה.
אלוף במיל ,.ושר בהווה, נטלת ל עצמן
תפקיד נוסף: מגדיר ציוני.
בשיחה שקיים דויד בן-גוריון עם ה
מנהיג
הערבי עוני עבד-אל-האדי, ב־,1934
הוא אמר :״אינני רוצה שהציונות תגשים
את עצמה אפילו על חשבון ילד
ערבי אחד!״
בכורח הנסיבות עברנו את ״כמות ה חסימה״
הזו. אבל אתה ושכמותן
״עושים ציונות״ על חשבון מיליוני יל
דים ערבים. זהו המיקרה שבו מקבלת
הכמות משמעות מייוחדת.
האמריקאים מכנים אותן בחדרי
חדרים :״קאד׳פי של ישראל״ .לא שזה
רע להיות משוגע בעולם של משוגעים
— השאלה היא רק אם אנחנו יכולים
להרשות לעצמנו את הלוכסוס הזה•
אז תקשיב, אריק: תפישתן הפוליטיו
ומעשין בשטח מהווים איום ישיר עי
חיי. לכן, יחד עם מחנה-השלום, אלחב
בן. אני מצטער, אבל אתה חאוייב !
שלום עכשיו

אמנו! אכר!מוביץ
• 1כותב רשימה זו הוא מישפטן ו
עיתונאי ״על המישמר״ .במילחמת יוה״!
נפצע קשה וזכה בצל״ש.

יש הטלוויזיה הוותיק חיים גיל
י * פגש את רפיק חלבי במיסדרונות ה טלוויזיה
לפני כמה חודשים. לאחר אחת
הסערות שבהן היד, מעורב רפיק .״אם אני
הייתי עושה את הכתבות שאתה עושה,״
אמר גיל ,״מצלם בדיוק את אותם הדברים
ואומר בדיוק את אותם הדברים, אף אחד
לא היה פוצה פה ומצפצף, כיוון שאני
יהודי ואתה דרוזי.״ חלבי הפנה פניו מחיים
גיל בכעס.
״אז כעסתי על חיים גיל,״ אומר היום
רפיק חלבי, לאחר השערוריה שהתעוררה
בעיקבות הכתבה שלו על הפקעת הקרקעות,
למען התנחלות אלון־מורה .״כעסתי
עליו כיוון שלא רציתי להאמין באמת הזו.
היום אני יודע שזו אמת.״
חיים יבין, מנהל מחלקת החדשות, סייר
ביום הששי שעבר באלון־מורה, יחד עם
דובר רשות־השידור, משה עמירב, ונציגו
של אריק שרון בשטחים המוחזקים, אורי
בר־און. בסיומו של הסיור, שנמשך חמש
שעות, אמר יבין :״יש לי טענות כלפי
רפיק חלבי, יותר חמורות מהטענות של
אריק. מה שנעשה כאן זה מעשה כרם-
נבות. חלבי היה מתון מדי בכתבות שלו.״
משה עמירב התגלה שוב במשרתם של
אדוניו, גם כאשר אדוניו מתקפלים, והודיע:
״יש פנים לכאן ולכאן.״ בר־און לא התחשב

במה שרואות העיניים .״זו היתה כתבה
אנטי־ציונית,״ אמר ליבין ,״והאדמה לא
מעובדת.״ הוא טען כך בעודם עומדים ליד
שדות התירס ועצי הזית.
שלוש טענות היו לאריק שרון ולאנשיו,
כנגד כתבתו. של רפיק חלבי, שעוררה
את הסערה. הטענה הראשונה היתה, כי
חלבי סיפר כי השטחים שהופקעו כללו
אדמות מעובדות, בעוד שלדברי שרון האדמות
המופקעות לא היו מעובדות. הטענה
השניה היתה כי הראיון עם אברהם מינץ,
איש גוש־אמונים, לא נערך בשטח המופקע,
ואילו הטענה השלישית היתה, שצילום
הגורן בכתבה לא היה בשטח ההתנחלות,
למרות שהוא הוצג כך.

גית־דין
מהפכני
^ לכי, ואחריו כל מי שהיה בשטח, כוי
1לל האחראים עליו ברשות־השידור,
מפריכים את הטענות אחת לאחת. שרון דיבר
על הפקעה של 800 דונם. אפילו אחרי

״כבר

לא ניסה חלבי ליצור את הרושם כאילו
הגורן מופקעת אף היא, אלא ציין במפורש
כי הוא מראיין את כפריי הכפר הסמוך
להתנחלות, כדי לשמוע מה דעתם על
הפקעת שטחי אדמה בסמוך אליהם.
לפיד התעלם מכך ו״נזף״ בחלבי על
ההטעייה שלו.
רפיק חלבי הוא עתה הכתב הראשון של
הטלוויזיה הישראלית היוצא מביתו כשהוא
מלווה בשומר מזויין, ויוצא לעבודתו בליווי•
בתחילת השבוע סיקר חלבי את
ההפגנה בשכם, שבה היו תקריות אלימות
ונורו יריות. הוא עשה זאת מלווה על־ידי
שומר־ראש. אלמונים טילפנו למערכות
עיתונים והודיעו, כי ״בית־דין מהפכני.
הוציא עליו פסק־דין מוות.״
אין ספק כי זו תוצאה ישירה מהתנפלותו
שלוחת־הרסן והגזענית של אריק שרון על
חלבי, תוצאה של מערכת השקרים הסבוכה,
שאותה טוו שרון ואנשיו סביב פרשת
חלבי. אולם אשמתם של קרבניטי רשות־השידור
אינה פחותה מזו של שרון. שתיקתו
של יושב־ראש הוועד־המנהל, הפרופסור
ראובן ירון, בפרשת חלבי, עודדה
את חמומי המוח הגזענים. הגינוי בחצי פה
של לפיד, אף הוא נתן אור־ירוק לסוג זה
של אנשים.
מי הוא אותו כתב טלוויזיה ישראלי,

הנאום השערורייתי שלו בכנסת׳ הוא עדיין
דיבר, בפני כינוס של מנהיגים יהודיים
מארצות־הברית, על 800 דונם מופקעים.
אם אכן הופקעו 800 דונמים, הרי שחלק
ניכר מהם הוא שטח מעובד.
אולם כשהבחינו עוזריו של אריק שרון
בטעות שהוא עשה, הם מיהרו להוריד
את מיספר הדונמים המופקעים. היה קל
להם לעשות כן, משום שצווי־ההפקעה נמסרו
רק לבעליהם של ב־ 100 דונם מהשטת
המופקע. לדברי עוזריו של שרון, הגיע
מספר הדונמים המופקעים דק ל״ .730 אנשי
שרון חשבו כי בכך הם פותרים את הבעיה
ומוציאים את הדונמים המעובדים מהשטח
המופקע, אולם אפילו עבודת־רמייה זו הם
עשו בצורה שלומיאלית.
אז זייפו שוב אנשיו של שרון את המצב
בשטח, והודיעו על שטח מופקע של 613
דונמים בלבד. אולם הפעם קשה היה לרמות
את הטלוויזיה. בידי חיים יבין מפה רשמית
של צה״ל, חתומה על־ידי מפקד איזור
יהודה ושומרון, תת־אלוף בנימין (״פואד״)
בן־אליעזר, המצביעה על 730 דונמים,
הכוללים שטחי אדמה מעובדת.

רפיק חלבי בעת ששימש כעוזרם
של נוירון בנבנישתי וטדי קולק.
החלו ההתנכלויות,״ הוא מספר.

כשחזרו חיים יבין ומשה עמירב היו
דיעותיהם חלוקות. יבין הבחין בכ־50
דונמים מעובדים, ועמירב טען כי ״רק
כמה דונמים ספורים מעובדים.״ ברוח זו
הם מסרו את הדין־וחשבון שלהם למנכ״ל
רשות־השידור, יוסף (״טומי״) לפיד.
לפיד נתלה בדו״ח של עמירב ופירסם
הודעה, המוחה נגד התקפתו של שרון על
רפיק חלבי, אך טוענת כי חלבי שגה בכך,
״שיצר את הרושם כי כל האדמה מעובדת.״
לפיד התעלם מעצם הכתבה, למרות שטען
כי ראה אותה פעמיים. בכתבה ציין חלבי,
כי בין הדונמים המופקעים היו גם מעובדים,
ולא טען כי השטח כולו מעובד.
הודעתו של לפיד התייחסה למעשה גם
לשתי הטענות האחרות, שהועלו כנגד
חלבי, הראיון עם מינץ וצילומי הגורן.
חלבי ראיין את מינץ על הכביש, בשטח
המופקע, אולם יכול היה לראיינו גם
באולפן בתל־אביב. הוא לא ציין היכן הוא
מראיין את מינץ והתייחס לדברים שנאמרו
בראיון. אולם ברקע נראתה אדמה מעובדת,
וזו אומנם אדמה מופקעת. כאשר צילם
את הגורן בכפר רוג׳ייב, הסמוך להתנחלות,

סגן רפיק חלבי, היה אחד המצטיינים בקווס ה־ן
קצינים. חלבי שירת ביחידה הדרוזית, אשר כיום,
הוא טוען שיש לפרקה ולפזר את חייליה ביחידות צה״ל ׳הרגילות.

שכותרות עיתוני העולם סיפרו עליו
השבוע, ורשתות הטלוויזיה הגדולות בעולם
דיווחו באמצעות הפרשה שלו על מצב
החברה והדמוקרטיה בישראל?

לא מהימן; שקרן
ואגטי-ציוני
ך*; פיל! חרכי התפרסם ככתב טלוויזיה
1וכקצין דרוזי בצה״ל. אומר על כך
רפיק :״זה כבוד בשבילי, שאני קצין ב־צה״ל
ושאני דרוזי, אבל זה לא לכבודי שכל
פעם, כשיש סביב כתבות שלי שערוריה,
מזכירים זאת. העובדה שאני קצין ודרוזי,
לא היא שנותנת לי את התוקף המוסרי.
רק האמת המדווחת בכתבות שלי, והשליחות
העיתונאית שלי, הם שנותנות תוקף
מוסרי לדברים.״
הריב בין אריק שרון לבין רפיק חלבי
פרץ כבר לפני חודשים אחדים (העולם הזה
,)2180 חלבי נסע לסקר את סיורו של שרון
בגדה*המערבית. ליד קליה החליט לצלם
את הפמליה של שרון. האתר, ומה שעשתה

ו|ן ! ך 1ך׳; רפיק חלבי מראיין את ראשד אשווה, ראש
׳1 1 1 0 1 1עיריית עזה. חלבי הצליח להתקבל הן על
היהודים והן על הערבים ככתב אובייקטיבי ומהימן.

צמיגים בועדים בשכם: ופיק חלבי(מימין) עם הצלם אריה חיבלו בין חיילים וערבים ן

בו המישלחת — דיון סביב מפות — היו
לדעתו המיקצועית מעניינים לצילום. אז
ניגש אליו עוזרו של שרון, העיתונאי־לשעבר
אלי לנדאו, והורה לו שלא לצלם.
הנימוק של לנדאו היה, כי בתמונה יראו
גם את אשת השר, לילי וידידה שלה, ש־נילוותה
לסיור, ו״זה לא רציני.״ חלבי
סרב לקבל הוראות־צילום, ממי שאינו עובד
בטלוויזיה תיכשל כעיתונאי, ובין השניים
התפתח דין־ודברים, שבמהלכו הודיע לנדאו
לחלבי :״אני אגמור את הקאריירה שלך
בטלוויזיה.״
אז נשמעו הדברים כרברבנות, אולם
*יום חש חלבי על בשרו, כי האיום מ*
לישכת השר היה איום רציני.
אין ספק כי שרון משמש כשליח של ידידיו
מגוש־אמונים, שכמה וכמה פעמים
כבר דרשו את פיטוריו של חלבי. אומר
על כך רפיק :״הם ואריק כבר אמרו עלי
את הכל. שאני לא מהימן, שאני משקר,
שאני אנטי־ציוני. כל מה שעוד צריך
להגיד עלי, זה שאני בוגד. התואר הזה
חסר לי. אולם גם לגבי תארים אחרים,
שהטיח בי אריק שרון, יש לי מה לומר.
במדינת ישראל אריק שרון עוד לא מקובל
כמי שנותן תארים על פטריוטיזם.
״אריק שרון הוא לא היחידי. החברה
הישראלית ברובה אינה סובלנית. קשה לה
לקבל שגופים זרים מדברים בשפה שלה.
הטלוויזיה עבורי היא מקום עבודה, וירושלים
היא עיר-מגורים בזמן העבודה. אבל
לי יש את המקום שלי, את הכפר שלי.
אפשר לפטר אותי מהטלוויזיה. אפשר
להפקיע את מקום העבודה שלי שם, אבל
בינתיים אני מקווה שלא יפקיעו לי את
הבית ואת הכפר. מקור החיים שלי זה
הכפר, ואני תמיד מוכן לשוב אליו.״
הכפר, דליית אל־כרמל, השוכן ביערות
הכרמל, הוקם על־ידי מישפחת חלבי לפני
כ־ 300 שנה, כאשר מוחמד אל־חלבי בא
להתיישב במקום. כיום מישפחת חלבי
היא המישפחה הדרוזית הגדולה ביותר
בארץ. בדליית אל־כרמל לבדה היא מונה
למעלה מ־ 4500 נפש, כמחצית בני הכפר.
במישפחה זו מצוי מיגוון דעות פוליטי
רחב. אחד מבני המישפחה, אסד חלבי,

היה נציג רשימתו של אריק שרון, שלומ
ציון, בקרב הדרוזים. כשהתפוצצה פרשת
שרון בא אסר אל רפיק והביע בפניו את
תמיכתו :״קודם כל אני דרוזי, אחר־כך
אני ישראלי ורק בסוף אני איש מיפלגה״.
לעומתו, נציג אחר של חרות בכפר, ש אינו
נמנה על מישפחת חלבי, איים על
צעירים מבני הכפר, שהחתימו בשבת את
תושבי דליית אל־כרמל על עצומת תמיכה
בחלבי. הוא הודיע להם, כי רשם את שמותיהם
והעביר אותם לשילטונות.

__ לזכר
החייל ה אל מוני
כיו של רפיק, קאסם, היה אחד
י מעניי המישפחה. הוא היה מוביל
שיירות גמלים, ואחר־כך. פתח חנות קטנה,
״שאפילו לא היתד, חנות מכולת. מכרו בה
סמרטוטים, אורז וסוכר.״
כמו כל ילד במישפחה עניה, היה חלבי
תלמיד מצליח בבית־הספר היסודי של
דליה ואחר כך הלך ללמוד בעירוני א׳
בחיפה. מספר חלבי על נעוריו :״הכפר
שלנו היה בדיוק כמו הכפר רוג׳ייב, ליד
שכם. אני זוכר, כשהייתי קטן, והיינו
הולכים יחפים במשך חודשים ארוכים,
ממתינים לחג, שבו אולי נזכה לזוג נעליים
משומשות. הבל היה פרימיטיבי ופשוט.
ממש כמו ברוג׳ייב. גם אצלנו היו הפקעות,
אבל ידענו שההפקעות הן לצרכי המדינה,
לצרכי הרחבת חיפה, ואפילו הרחבת ה שירותים
בכפר שלנו. אבל ההפקעות לא
היו לצרכי איזה 50 מטורפים הרוצים לשגע
את כל המדינה.״
לרפיק ארבעה אחים. שפיק וסעיד הפכו
סוחרים גדולים והם שהביאו לרווחת
המישפחה. תאופיק הוא סוחר זעיר, והאח
הצעיר, ואליה פנה לעסקי רוח, כמו רפיק.
ואליד הוא מורה בתיכון.
כשהיה רפיק בתיכון, הוא נתקל לראשונה
בבעיה של להיות דרוזי בחברה
יהודית. הוא הרצה בפני חבריו לכיתה.
״הכנתי כמה בדיחות להרצאה שלי. ידעתי
כי זה יעזור להצלחת ההרצאה. אולם

כשסיפרתי את הבדיחה הראשונה, אף אחד
לא צחק. העברית שלי לא היתד, טובה, והם
לא הבינו את הבדיחה.״
תקרית הבדיחה גרמה לרפיק, כעבור
כמה שנים, להחליט מד, ילמד באוניברסיטה
— הוא בחר בלשון העברית.
כשהתגייס לצבא הוא נשלח, כמובן, ליחידה
הדרוזית. אחרי קורס הקצינים הוא
התמנה לקצין החינוך של היחידה. בשירותו
הצבאי הואשם חלבי בפעם הראשונה בשקר.
מוטה גור היה אז אלוף פיקוד הצפון,
דויד (״דדו״) אלעזר היה הרמטכ״ל. כאשר
ביקרו השניים ביחידה, הרצה בפניהם רפיק
את התיאוריה שלו, שמאז הפכה לנחלת
רבים מבני העדה הדרוזית, על הצורך
בפירוק היחידה הדרוזית ובשילוב בני
העדה ביחידות צה״ליות רגילות.
״רמת ההשכלה של הצעירים הדרוזים
המתגייסים לצד,״ל אינה נופלת מרמת
ההשכלה של הצעירים היהודים המתגייסים
לצר,״ל,״ טען רפיק בפני מוטה ודדו. מוטה
הפסיק את דבריו באמצע :״קצין השלישות
מסר לי נתונים הפוכים. מה שאתה אומר
זה לא אמת, ואתה צריך להתנצל.״
״אני מתנצל המפקד, אבל על מה ז״
השיב לו רפיק. דדו התערב בשיחה .״כדאי
שנקרא לקצין השלישות ונשאל אותו, נברר
את העניין עד הסוף ואז נראה מי צריך
להתנצל.״
כאשר נקרא קצין השלישות התברר, כי
הנתונים שלו לא היו מדוייקים ורפיק צדק.
קצין השלישות התנצל במילים, מוטה
התנצל בשתיקה.
לאחר שהשתחרר מצר,״ל עבר רפיק
לעבוד בעיריית ירושלים. הוא התמנה
כעוזרו של מירון בנבנישתי, מי שהיה
ממונה על ירושלים המזרחית מטעם העי־ריה.
בינו לבין ראש העיר, טדי קולק,
נוצרה מערכת יחסים מופלאה. כאשר הח ליט
קולק כי תוקם האנדרטה למען החייל
האלמוני הירדני, וידע שהקמת האנדרטה
תעורר סערה, הוא הטיל על רפיק לעסוק
בכך ביעילות וביסודיות.
אחר כך עבר רפיק לעבוד בטלוויזיה.
נחמן שי פגש אותו, הציע לו לנסות. מפגי־
(המשך בענזוד )50

ך־ 1 ^ 1־ ופיק חלבי עם בתו על מיר־
1 1 * 11 פסת ביתו בדליית אל־כרמל.
״גס אם יפטרו אותי יש לי לאן לחזור.״

> 41י1

במדינה
(המשך מעמוד )39
על ״אלפים״ .המישטרה העריכה את הבאים
ב־ .12,500 הערכה אחרת התקרבה
ל־ 20 אלף. היה זה המיפגן המרשים ביותר
של שלום עכשיו מאז חתימת החוזה עם
מצריים.
רק חלק מן הסיסמות הוכנו על־ידי המארגנים
עצמם. המפגינים, שבאו מכל
רחבי הארץ, וביניהם רבים מבני הקיבוצים,
השתמשו גם בדמיונם. שלט־ענק
הראה את דיוקנו המדוייק של אריק שרון,
כשהוא מלקק גלידה בדמות הגדה המערבית,
מעל לכותרת •.״אינפנטיל״.
שלט אחר :״אריק שרון — עריק השלום״.
שאלה
:״הרצחת וגם שיקרת?״
נוסח מתוחכם עוד יותר :״ישעיהו וירמיהו,
ולא יהושע רמז להעדפת הבשורה
היהודית של הנביאים המאוחרים
על פני תורת רצח־העם של ספר יהושע.
כרוזים וכדורסל• הצפיפות היתר, כה
רבה, עד כי ידידים לא יכלו למצוא איש
את רעהו. חברי מיפלגות שונות נתקלו
זה בזה באקראי, הופתעו לא פעם כשנוכחו
לדעת כי אריק שרון הצליח להביא לתנועה
אנשים שנראו רחוקים ממנה. פרופסורים
השתפשפו בקיבוצניקים, אנשי
ד״ש לשעבר עם אנשי של״י, חסידי רעיון
המדינה הפלסטינית עם מי שעוד אתמול

חייל תופס כאפו של יגאל תומרי,ין
״האס מותר לדדכים להיחצא —

תערוכת־התמונות על גדר־התיל של בניין המימשל*
— בגן־הירק, באלון־מורה ובביר־זית?״
לא היה מוכן לשמוע על כך. בלטו בהעדרם:
בני השכונות.
אחרי שנדמו הצלילים האחרונים של
שירת התיקווה, גילו המפגינים את זהותם
האנושית: הם התכופפו, הרימו את אלפי
הניירות והכרוזים שהיו פזורים בשטח,
הפקידו אותם בסלי־הפסולת.
אך העובדה המרשימה ביותר היתה שכל
האלפים האלה באו ונשארו במקום —
למרות שבאותה שעה שודר בשידור־חי
בטלוויזיה מישחק״הכדורסל בין ישראל ו־צ׳כוסלובקיה.

ש טחים
חייכי על אופני׳
?תושבי עיירת האוגיסרסיטה
היה זה שיעור מאלף :
הדמוקרטיה הישראלית בפעולה
לא בכל יום רואים תושביה של העיירה
הערבית שלושה חברי־כנסת ישראליים,
הרוכבים על אופני־ילדים.
תושבי ביר־זית, כ־ 10 קילומטרים מצפון
לרמאללה, רגילים למחזות מוזרים. גם
הפעם לא התרגשו. אך השמועה עברה מייד
מפה לאוזן בעיירה, שעיייה הוכרז באותו
בוקר כעל ״איזור צבאי סגור״.
עונש קולקטיבי. כמה קבוצות של

ישראלים החליטו למחות נגד צו המושל
הצבאי לסגירת אוניברסיטת ביר־זית. צו
זה הוא פעולת-עונשין, שנועדה להעניש
את כל 1200 תלמידי ותלמידות המיכללה,
רובם בני־כפרים עניים -המפסידים בדרך
זו שנה שלמה של לימודים.
בגדה המערבית סבורים הכל כי אין זה
רק עונש קולקטיבי, אלא גם ניסיון של
המימשל הצבאי ״לערוף״ את הראש האינטלקטואלי
של האוכלוסיה הפלסטינית, ברוח
״דו״ח קניג״ המפורסם, ששימעו הגיע
גם אליהם **.
כל הפגנות־התמיכה נאסרו. גם קבוצה
גדולה של פרופסורים מהאוניברסיטה העברית,
שביקשו להביע את הזדהותם עם
עמיתיהם בביר״זית, לא יכלה לבצע זאת.
צייר ופרופסורים. הרעיון הגואל
היה למשורר יונה (״יבי״) בן־יהודה. תחת
לארגן הפגנת־תמיכה המונית, הציע שקומץ
של אנשי־רוח ואמנים יגשו לביר־זית ויפגינו
בצורה שקטה את הזדהותם.
הצייר ייגאל תומרקין, שהציג זה עתה
תערוכת־הזדהות עם שני הרוגי חלחול,
* מימין יושביס: צ׳רלי ביטון, תופיק
טובי, יבי, יגאל תומרקין, חיים ברעם.
** השבוע תבע ישראל קניג, הממונה
על מחוז הצפון, לעיין מחדש בדו״ח שלו
ולבצע את המלצותיו. בין השאר הציע קניג
שלא לעודד השכלה גבוהה לערבוס, אלא
להכשירם רק לעבודות טכניות.

קפץ על הרעיון. הוא הודיע כי יציג את
תמונותיו בתערוכה בביר־זית. הצטרפו אליו
כמה פרופסורים וחברי־כנסת (אורי אבנרי,
צ׳רלי ביטון, תופיק טובי) .הם הגיעו במכוניות
אחדות למבואות ביר־זית.
שם המתינה להם אפתעה־לא־אפתעה :
מחסום, המאוייש באנשי־מילואים בפקודת
סגן, והודעה, כי על האיזור הוכרז כעל
איזור צבאי סגור.
חיילים חמושים. תומרקין לא התייאש.
הוא הוציא את התמונות מתא-
המיטען של מכוניתו, וערך בו במקום
תערוכה מאולתרת, כאשר כל אחד מן
המפגינים נושא בזרועותיו תמונה. החיילים
הביטו בנעשה בעניין ולא הפריעו. רק בין
חייל אחד ובין תומרקין התפתח ויכוח
אלים, כשהחייל תופס באפו של הצייר
וצובט אותו.
חברי־הכנסת לא הסתפקו בתערוכה.
הם תבעו להיכנס לכפר. רב־סרן מהמימשל,
שהוזעק בינתיים, הבטיח להתקשר עם
הממונים עליו. כאשר התמהמה התשובה,
החלו השלושה צועדים במעלה ההר, אל
האוניברסיטה הרחוקה. פעם־פעמיים ניסו
החיילים, בחצי לב, לחסום את דרכם בכוח,
אך השלושה לא נרתעו.
הדרך היתה ארוכה, והשרב כבד. כמה
מוניות של בני־הכפר עברו על פני הח״כים,
עצרו, אך בראותם מרחוק את מכוניות
הצבא, חששו לאסוף אותם. לבסוף התנדבו
כמה נערים ערביים להשאיל להם את אופניהם.
כשהגיעו
השלושה לפתח האוניברסיטה,
החל תופיק טובי לנאום בערבית לחברי־הסגל
ולתושבים שנכחו במקום. שלוש
מכוניות צבאיות הגיעו ביעף. מתוכן קפצו
חיילים חמושים וחסמו בגופם את פתח
הבניין. שני רבי־סרנים תבעו מן הח״כ
להפסיק ולהסתלק מן המקום. היה זה
שיעור מאלף לתושבי עיירת־האוניברסי־טה:
הדמוקרטיה הישראלית בפעולה.
בתום הנאום הודיעו השלושה שהם נוטשים
את המקום. הם סירבו להיכנס למכונית
צבאית, שהוצעה להם. מכונית של
אחד המפגינים, שהסתננה לביר־זית בדרך־
עפר צדדית, לקחה אותם חזרה למחסום.
כמאה מטרים לפני המחסום היא נעצרה
בידי חיילים. רב־סרן הודיע להם כי זה
עתה נתקבלה הוראה חדשה: מותר להם
לבקר בביר־זית.
תמונות בגדר־תיל. פשר התעלומה
נתגלה לאחר מכן. הרשת הצבאית העבירה
דיווח לשר־הביטחון, שהיה באותה עת
בישיבת ועדת־החוץ־והביטחון בכנסת.
כשקיבל את הידיעה, הירהר עזר וייצמן
בקול רם :״האם כדאי לתת לח״כים להימצא
במקומות כמו גן־הירק בנאות־סיני,
אלון־מורה וביר־זית?״ חברי־הוועדה, רובם
אנשי הליכוד, השיבו :״כן ! כן !״
וייצמן העביר לפקידיו את ההוראה
להתיר לח״כים לגשת לביר־זית. אך באותה
עת כבר נסתיימה ההפגנה.
בדרך חזרה הביתה, עצרו המפגינים ליד

ך• שעליתי לחדרי הבינותי שהפעם
הזו הבאר־מן בוודאי נסך לי, לפי
פקודה מגבוה, רעל לתוך המשקה —
אבקה של הרואין בכמות גדולה ועלי למות.
אין לי כל צער. אשכב על המיטה. גופי
יתקרר לאט לאט, יקפא ללא יסורים, ואמות•
לקראת המיתה השקטה הזו עלי
להכין את עצמי כהלכה. אני נועל יפה את
החדר, פושט את בגדי ונכנס לחדר־האמ־בטיה
הקטן. יש לי, מוצמד לכיס העליון
של הפיג׳מה, אות מילחמת יום־הכיפורים.
שקיבלתי ככולם אחרי המילחמה. אני מסיר
אותו מן הפיג׳מה וזורק לאסלת בית־השי-
מוש ומוריד את המים. אחר־כך אני מתחיל
להשפיע, ואני מרגיש שגופי העירום
מתקרר לאט לאט. אני עומד מנגד קור-
המוות שהחל מתפשט בו. גופי מתחמם עד
סבל כמעט, ודוחה את המוות ומאדים כולו,
ואז אני הופך את כיוון הברזים ושופך
עליו מים קרים לגמרי.
״לאט לאט מתקשח גופי, ואני הופך עץ
בודד עומד בערבה לבנה, אפורה, רחבת־ידיים.
אני עומד שם ואין שום דבר מסביבי
— לא עץ אחד נוסף עד האופק בקיץ
הארוך והשחון, ובחורף, כאשר מגיעה
עונת־הגשמים. אני מכוון את זרם המיקלחת
לטפטוף קל, ומרגיש את טיפות הגשם
הראשון הראשון על גוף העץ שלי מעורר
בו תענוג אין־קץ אחרי עונת־היובש. ה גשמים
מתגברים למטר סופות החורף
ואחר שוב מגיע הקיץ היבש, שבו לפעמים
בתחילתו ובסופו יורד מימטר קצר ומרענן.
אני עומד שם מאות שנים. קיץ, חורף,
סתיו ואביב מתחלפים בשלווה אין קץ.
מתקיים בשלווה מלאה עם היקום שמסביבי.״

שיח
מגי ת־דויד
ף* פי רייפר בן ,43 אדריכל מצליח, מת
1לפני כשבוע. בעיתונות התפרסמה
הידיעה כי נהרג בתאונת ירי בעת שירות־המילואים
שלו ביחידת הנדסה-קרבית אישם•
ידידיו הקרובים, תושבי כסית ו־טעמון,
אנשי בוהימה ועילית, האדריכלים
במדינה, סברו אחרת, והשמועה שהתפשטה
סיפרה כי רפי רייפד התאבד.
בשנים האחרונות נהג רפי רייפר במוזרות
מדהימה. ידידיו הוותיקים לא יכלו
להתעלם מהעובדה כי האיש הולך ומאבד
את יציבותו הנפשית. האדריכל המצליח,
שנחשב לאחד הטובים במיקצועו, ויתר
על שותפותו הפוריה עם אמנון ניב, מהנדס
העיר ירושלים, ופתח סישרד עצמאי
משלו בתל־אביב. האדריכל שעשה את
תוכנית־האב למנשייה, תוכנית המיתאר
לאילת ובאר־שבע, תיכנן חלק מאוניברסיטת
בן־גוריון ואשר זכה בפרס בינלאומי
חשוב באדריכלות, סגר את מישרדו בתל-
אביב והחל נוהג באורח מוזר. בתחילה
היתה זו החזרה בתשובה. רפי רייפר נסע
לירושלים, שכר בית ערבי בשכונת בקעה,
מקרמיקאית בשם טלי, והפך יהודי אדוק
ומאמין. אחר־כך מחל מספר לידידיו כי
.הוא — רפי רייפר — האמין באמת ובתמים
כי הוא המשיח נצר בית־דויד מצאצאי
שבתאי צבי. בנושא זה אף כתב ספר
שנקרא טיוטה לספר שיכרון המחבר. בספר
העשוי דפי סטנסיל כרוכים, מספר רפי
רייפר בפיכחון מדהים על התרחשויות שהביאו
אותו להאמין כי הוא־הוא המשיח.
הספר הוא ביוגרפי, אך כדי לא לפגוע
מיבצר־המישטרה האימתני של רמאללה,
שבו שוכנים מישרדי המימשל הצבאי. שוב
הוצאו התמונות של תומרקין. הפעם הן
נתלו בין חוטי התיל־הדוקרני של המיבצר.
היתה זאת תערוכה מקורית ביותר, לפי
כל כללי האמנות־המושגית המודרנית. אולם
המושל לא העריך אותה כראוי. הוא שלח
קבוצה של אנשי מישמר־הגבול, ואלה ציוו
בגסות להוריד את התמונות.
חברי״הכנסת מיהרו לכנסת, שם עמד
להתחיל הוויכוח הגדול על התנחלות אלון־
העולם הזה

2181

פמאנד ו פי ר״פד?
באנשים אחרים שינד. רפי את שמות
הגיבורים. במהלך כתיבת הספר אושפז
שלוש פעמים במחלקות פסיכיאטריות של
בתי־חולים, הוא התמכר לסמים וכמעט
שלא עבד. האיש, שביתו היה מרכז חברתי,
האיש, שמסיבות בדירת־חגג שלו שבשדרות
מוצקין היו המסיבות המוצלחות ביותר
בעיר, הפך איש מוזר.
חבריו המרובים לא נטשו אותו מעולם,
הם הלכו איתו דרך ארוכה, מפני שהוא
עצמו היה תמיד חבר טוב. רפי היה ידוע
כאיש שאפשר לבוא אליו בכל שעה עם
כל בעיה. ביתו היה פתוח בפני כל החל כאים
והנדכאים. נערות אובדות היו מוצאות
תמיד אוזן קשבת אצל רייפר.

״רצינו ל ה קי ס
מי שפחה״
^ פי היה נשוי פעמיים. לאשתו הו
ראשונה — זיווה, צעירה מרחובות —
נישא אחרי שבועיים מיום היכרותם. באחת
מן המסיבות הרבות שאירגן בביתו, סיפר
לחבריו הנדהמים כי הוא עומד לשאת אשה
צעירה למחרת היום. זיווה היתה אהבתו
הגדולה. הם היו נשואים במשך כשנה.
אחרי שהתגרשו קנה לה בית, שיפץ אותו
עבורה, והמשיך לשמור איתר. על קשרים
הדוקים. גם אחרי שנסעה לחו״ל וחזרה עם
תינוק, ביקש להתחתן איתה שוב, ולאמץ
את תינוקה.
את אשתו השנייה נשא לאשה לפני
כשלושה חודשים. מרבית חבריו אינם
מכירים אותה כלל. היו אלה נישואין מוזרים
ביותר. ימים אחדים אחרי שהכיר
את מי שהפכה אשתו החדשה, אירגן מסיבה
בביתו, והכריז שזוהי מסיבודפרידה, מפני
שהוא עומד לשאת את הצעירה, לילך
אמסטט, לאשה, למחרת היום בקפריסין,
ולעזוב איתה את הארץ לצמיתות. ידידיו,
שהגיעו למסיבה, נדהמו לגלות את רפי,
את לילך, אשה נוספת בשם יאירה עם בנה
בן השבע, לבושים בלבן ומגולחי שיעד.
כשנשאל מדוע גילח את שיערו, הסביר
כי עשה זאת כדי להתחיל את הכל מההתחלה.
כיום לילך היא אלמנתו, ומאחר
שמת בעת שירות״המילואים שלו היא נחשבת
כאלמנת צה״ל. בניגוד לרבים מחבריו,
שהכירו אותו במשך שנים, טוענת לילך
כי רפי לא התאבד, כי אם נהרג בתאונת-
ירי. כך גם דווח לה באופן רישמי מהצבא.

הצעירה המסתגרת בעת בדירתו
של רפי כתל־ אביב ומסרבת לפ גוש
כאנשים, סיפרה:
זו היתד. תאונת־ירי, הוא לא התאבד.
האנשים שאומרים שהוא התאבד לא הכירו
אותו בתקופה בת שלושת החודשים שהוא
היה איתי. הם הכירו אותו קודם לכן, כבתקופת
הנואשות שלו. מאז שהיינו ביחד
,,השתנה, הפך אדם מאושר ואופטימי.
נורא שאני אהיה מאושרת. הוא
שלא הייתי איתו בשיא־ההצלחה
^שפגשתי אותו בתקופת השפל. כשהוא
יבדיכאון.
אנשים מספרים עלינו כל מיני סיפורים.
איש בעצם אינו יודע את האמת. זה לא
נכון שאני הכרתי אותו שלושה ימים לפני
שהתחתנו. הכרתי אותו לפני חמש שנים.
באתי לבקר אותו בבית ששכר בירושלים.
חודשיים לפני שהתחתנו נפגשנו שוב אצל
מכרים. היינו יחד כמה ימים ונפרדנו. אחר-
כך נפגשנו ומאז שוב לא נפרדנו. החברים
שלו חשבו שכל עניין החתונה היה ספוג־מורה
(ראה עמודים ,)37—34 והמפגינים
האחרים חזרו לבתיהם.

דרכי אדם
מיקר האצבע
מעשה באשח שרצתה לעזור
לזולרגח ונשלחה למעצר
לרוזה שושן היה קשה להשלים עם
העולס הזה 21 * 1

האדריכל המצליח, איש הבזהימה,
שהנו טיפוו[ תימהוני, נ הו ג
השבוע מיוויין ז־כדוד מיסתודית
טני, זה לא נכון, הכל היה מחושב. החלטנו
להיות ביחד. הבנו שאנחנו יכולים להיות
זוג, והגורם הכי חשוב הוא, שרצינו להקים
מישפחה. רצינו ילד וזו הסיבה העיקרית,
בעצם, לנישואין שלנו. גם מהעניין של
הקרחת עשו אידיאולוגיה. האמת היא שכל
ימי חיי הלכתי עם שיער מאד קצר, קצוץ,
כמעט קרחת. רפי חשב שזה יפה והלך
בעיקבותי. הוא ראה בזה גם התחדשות.

כשהכרתי את רפי הוא רצה לעזוב את
הארץ, לפנות לכיוון אחר. כשהיינו ביוון
החלטנו לחזור ארצה, להתחיל הכל מחדש.
הלכתי איתו בראש שלי. לא עניין אותי
שהוא מי שהיה, שהוא הצליח פעם, שהוא
פרש כעת, עניין אותי שהוא איתי ומה
שהוא בשבילי. הסברתי לו שלא משנה לי
מה הוא יעשה, העיקר שיעשה מה שטוב
לו. ביוון החלטנו לחזור ארצה.

אמר לי שהצבא חוקר, ורק בתוך שבוע
ימים אקבל תשובה מלאה מה בדיוק קרה.
אני יודעת שרפי לא התאבד, ויהיה זה
עוול משווע להגיד דבר כזה על אדם
שלא עשה זאת. אני יודעת שהחברים שלו
מסיקים את המסקנה הזו מהתנהגותו בשנים
האחרונות, מהעובדה שאושפז בבית־חולים
לחולי־רוח כמה פעמים מהדכאונות
ומעניין המשיחיות שדבק בו. לכן אני
רוצה שיפסיקו להפיץ את הספר שלו. אחרי
שהתחתנו רפי התכחש לספר. הוא התבייש
בו. הוא התבייש ללכת לכסית. הוא לא רצה
שאנשים יתייחסו אליו כאל משוגע, כשהוא
בעצם כבר עבר את המשבר וחזר לעצמו.
רפי רצה להשמיד את הספר. אני יודעת
שבספר יש קטעים המרמזים על התאבדות,
אבל אני יודעת גם שרפי התחרט שכתב
את הספר, ואילו היה הדבר בידו׳ היה
משמיד אותו, ולכן אני רוצה שיפסיקו
להפיץ את הספר, שיפסיקו לקרוא אותו.

עד באן דבריה של לילך.

״להת אבד
פירושו להיוולד״

אמר לי שנראיתי כל-כך בודדה בלוויה. זה
לא היה בגלל שלא הכרתי אף אחד. זה היה
בגלל שהרגשתי במעמד הזה רק אני והוא.
שום שייכות לאיש אחר. היינו יחד ארבעה
חודשים רצוף, עשרים וארבע שעות ביממה,
ולפעמים זה הרבה יותר מאשר להיות עם
מישהו ארבע שנים.

לא יכולתי להאמין. בבוקר הוא יצא מכאן
מאושר ומגוהץ. עברנו שישי-שבת נהדרים,
ישבנו בבית־הקפה פה למטה ודיברנו שעות
על התוכניות שלנו, ופיתאום באים ואומרים
לי שהוא נהרג. בלוויה המפקד שלו אמר
לנו, בני־המישפחה הקרובים, שהוא נהרג
מתאונת־ירי. ביקשתי יותר פרטים. הוא

ן<* פי רייפר לא הוציא סיפרו באורח
1שיגרתי. הוא לא פנה להוצאת־ספרים,
כי אם הדפיס אותו על סטנסיל, כרך אותו
ומסר לשתי ידידות שלו, יעל הפנר, אשתו
של הבמאי אברהם הפנר, וכרמלה פורת,
שתמכורנה עבורו את הספר תמורת שבעים
לירות. הספר, שהופץ בעיקר בין תושבי
כסית, עורר סערת־רוחות ועניין רב. כרמלה
פורת שמחה לספר לרפי כי היא מוכרת
עבורו את הספר בהצלחה מרובה, וכי ישנם
מו״לים המעוניינים בהוצאה־לאוד של הספר,
אך הוא ביקש ממנה, לדבריה, שתפסיק
את מכירת הספר, ואמר לה כי הוא
מצטער שכתב אותו.
בספר מסיק רפי את המסקנה הבאה :
״מכאן שלהתאבד פירושו להיוולד, ובכל
זאת למה לדחות את הקץ ובחרת בחיים
שמי חיים.״
מכאן ומהמצוטט בתחילה הסיקו רבים
כאילו התאבד. הספר מדהים. מעורבים בו
קורותיו של רייפר ביחד עם מאורעות
היסטוריים, כשאמונתו, שהוא־הוא המשיח
הגואל, מקשרת בין המאורעות ההיסטוריים
לבין המאורעות בחייו הפרטיים. אחד ה קטעים
מתאר את התקפת מחבלים במלון
המלך דויד. התיאוריה של רייפר טוענת כי
היתד, זו ניקמתם של בני ממלכת בני
דויד בבית־המלון, שהסתיר את ראש־הממ־שלה,
מנחם בגין, בתקופת היותו במחתרת,
וכל זאת מכיוון שבגין פקד על פיצוץ מלון
המלך דויד.
קטע אחר בספר מתאר כיצד נסך רפי
שמן מיטבח על גופו, והמשיח עצמו כמשיח.
חבריו מספרים כי הוא לא רצה,
בשום פנים ואופן, ללכת למילואים. הוא
עשה כל מעשה אפשרי, כדי להשתחרר
משירות־המילואים, נפגש עם פסיכיאטר
צבאי, הביא תיק־רפואי של עצמו, הביא
אישורים כי אושפז כמה פעמים במחלקה־הפסיכיאטרית,
אך הצבא לא ויתר והוא
נקרא אל השירות. חבריו טוענים כי אם
אומנם התאבד, צריך הצבא לקחת על
עצמו את האחריות להתאבדות, מפני ש-
איפשר לאדם המעורער בנפשו לשרת במילואים
ולאחוז בנשק. אם אומנם נהרג
בתאונת־ירי בעת מיטווח, כגירסת הצבא,
דורשים חבריו ועדת־חקירה לבירור נסי-
בות־המוות המדוייקות.

מעצרה. בעוד שהשוטרים טענו כי רוזה
נשכה אשה, טענה האשד. להגנתה, כי
התנהגה כאזרחית למופת.
לפני כשבועיים, כך טען בא־כוח המיש־טרה,
סג״מ מורים זלים, תקפה רוזה שושן
אשה בתחנה המרכזית בתל-אביב, נשכה
אותה בידה והעליבה סמל מישטרה ללא
כל הצדקה, כשקראה לו ״ערבי מלוכלך״.
למחרת היא תקפה, לדבריו, את אחת
השוטרות בבית־המעצר, כשנתבקשה לרדת
לאכול.

רוזה בת ה־ 30 הופיעה ללא עורך־דין.
היא הזדקפה מלוא קומתה, ליד הדוכן,
ופתחה בשטף מילים, עד שהשופטת, עדנה
שצקי, ביקשה ממנה שתשתוק.
התגוננות. תחילת הפרשה בשירותים
של התחנה המרכזית .״נכנסתי לשירותים,״
סיפרה רוזה ,״ופיתאום ראיתי אשה צועקת
לעברי, :גברת, גברת! ,שאלתי מה
היא רוצה והגברת ביקשה ממני לשמור
לה רגע על התיק. שאלתי אותה מה פית-
אום, ומה יקרה אם מישהו יגנוב אותו,

ואני אצא אשמה. בסוף חיכיתי בחוץ
והגברת השאירה את התיק שלה לידי.
״פיתאום ראיתי אשה אחת לוקחת את
התיק וזורקת אותו, והתחלתי לצעוק עליה,
למה היא זורקת את התיק. אז היא התחילה
לצעוק עלי, :בואי הנה, יא חתיכת זונה,
שרמוטה מלוכלכת אז תשמעי, שופטת,
פיתאום התחילה הגברת ההיא למשוך לי
את המוח מאחורי האוזניים, אז אני הת־
(המשך בעמוד )51

״כשעליתי לחדרי הבינותי שהפעם הזו נ סן
לי הבאר-מן, ודאי לפי פקודה מגבוה, רעל
למיד המשקה, אבקה של הרואין, בבמות
גדולה, ועלי למות. אין לי צער, אשכב על
המיטה, גופי יתקרר לאט-לאט, יקפא ללא
יסורים, ואמות...״

כשהוא היה איתי, הוא רצה לשמור אותי
לעצמו. הוא לא רצה שאף אחד יהיה
שותף ליחסים בינינו. הוא רצה לפתוח דף
חדש ביחד איתי, להיסגר מהחברים הישנים,
מהעבר, לכן לא הכרתי את החברים
שלו.
הוא היה גבר רבגוני. הוא היה בשבילי
שאיפת חיי. בן־אדם ברמה השיכלית
שלי, שיכולתי לדבר איתו על כל נושא
שבעולם. אני לא משלימה עם זה שהוא
איננו. עובר עלי זמן נורא קשה. בן־אחותו

חזרנו ארצה. רפי היה בן־אדם חדש.
הוא עמד לחזור לעבודה. אמנון ניב,
מהנדס״העיר בירושלים, דיבר איתו על
אפשרות שהוא יקבל על עצמו את תפקיד
אדריכל העיר ירושלים. רפי היה נלהב
לחזור לעבודה. אני עצמי התחלתי לעבוד
בפרוצ׳י כזבנית, למרות שבמיקצועי אני
אמנית ועושה ציורים המשולבים בחרוזים.
היה חשוב ששנינו ביחד נצא לעבודה,
נעשה דברים ונהיה מעורבים בין אנשים.
כשקרה המיקרה באו והודיעו לי מהצבא.

״באחד מאותם הלילות הארוכים, כבר על
מיטתי בטרם תרדמה, עולה בי מחטבה
חדשה, שיש בה טיפה של עתיקות. אני ה משיח.
ומחשבה א חר ת: זהו השיגעון. אני
מנסה לדחות את רעיון המשיח, אבל הוא
אינו מרפה ממני. גילוי המשיחות, שבו אני
מאמין גם עתה באור חיום, עושה אותי דרון

אריק שרון הצליח:
שב םהשקטה
והדתית מ1ו״צבת
בראש המדד
ף• משך רגע מתוח של דממה -הם
עמדו אלה מול אלה.
גוש האלפים התקדם באיטיות. בראשו,
בשורה רחבה מקיר אל קיר, גברים ששילבו
את זרועותיהם, כדי ליצור חומה
אנושית. במרכזה ראש־העיריה, באסם
שכעה, עייף, בלתי־מגולח, מכוסה זיעה.
לידו חיכמת אל־מצרי, ראש אגודת־הסו־חרים,
בעבר יושב־ראש הפרלמנט הירדני.
מצידו השני צעד ד״ר ראיד עבד־אל־חק,
מנהל אוניברסיטת אל־נג׳אח המקומית,
גבר לבוש ג׳לאביה שחורה, שלראשו פז
אדום עטוף בכפיה לבנה. .
מולם: שורה של 17 חיילים, שעליהם
הוטל לעצור את 7000 המפגינים.
רגע דרמתי, ללא־תקדים: מעולם לא
התייצבה עיר שלמה בגדה־המערבית, בהפגנה
המונית בלתי־חוקית, מול הכוח
המזויין של המימשל הצבאי. מהרגע הזה
נפתח דף חדש בתולדות הגדה.
הגוש עצר לרגע, ואז המשיך אט-אט,

זוהי תמונה חושה בגדה: בפעם הראש

לפתע, נשמע קול־נפץ. דממה. החיילים
נדהמו ועצרו במקומם. הצעדה נעצרה.
בסאם עמד כשעיניו לטושות קדימה, כלא
מאמין.
תחילה חשבו הכל כי נורתה יריה. תוך
חלקיק שניה התברר כי אחד החיילים זרק
רימון־גז־מדמיע. ברגע שהאנשים החלו
משתעלים ודומעים ונראה עשן, נרגעו ה רוחות.
בדקות
המעטות, שבהם היו הכל עסוקים
ברימון־המדמיע, הופיעו במקום ג׳יפים

צבאיים, כשבתוכם יושבים עשרות חיילים חבושי
דות לבנות, נישקם דרוך ואלות בידיהם. מאחרי
ג׳יפים נסעה שיריונית. הנערים, שצעדו בשורות•
אחוריות התחילו להניף אבנים. הם נעצרו עלי
המבוגרים יותר, שלקחו בכוח את האבנים מידי
התסיסה בשכם החלה ביום השישי לפני שבוע
כאשר הודיעו על הפקעת האדמות ועל הקמת התנח
אלון־מורה. חלק מהאדמות שהופקעו היו שי
לחקלאים בני הכפר רוג׳ייב, הנמצא בשטודהשי
של העיר נאבלום (שכם).
ראשי העיר פנו למושל וביקשו ממנו

חבים מול מכובדים

בראש הצועדים עמדו נכבדי העיר, חברי
עיריה, סוחרים, אנשי־דת ומורים. אחריהם
צעדו המוני תושבי שכם: גברים, נערים, נשים ונערות. בתמונה למטה: תושב שכם מפגין.

צעד אחר צעד, לעבר החיילים. הצועדים
הגיעו אל שורת לובשי־המדים והחלו דוחפים
את החיילים בגופם, מבלי להרים
ידיים.
החיילים הרימו את רוביהם, כיוונו אותם
אל הצועדים. ביד השנייה החזיק כל חייל
באלה. אנשי־הצבא החלו דוחפים את המפגינים
באלוהיהם. שני חיילים דחפו
בידיהם את ראש־העיריה, שדחף בחזהו
קדימה.
מאחור צעקו הצעירים :״אללה אכבר<
אללה אכבר אלוהים הוא גדול״) ,כשהם
מרימים מעל לראשיהם את ספרי-הקוראן
שבידיהם.
החיילים הספורים לא הצליחו למנוע מן
האנשים להמשיך בדרכם. הם דחפו, איימו
באלות, אך מרגע לרגע הלכו ונהדפו אחורה.
^4141

צמיגים
סוור׳
צדד

1אחרי שנעצרה ההפגנה בסימטת הקסבה
פנו הצעירים אל הרחובות ה־באחד
מהם התחילו להבעיר צמיגים. הצעירים הציתו אש

ונמלטו. נשאר
נלקח על־ידי אחד
הילד עמדו בצד הב

סינר׳ קוראן מעל

שכם נחשבה לעיר מתונה, בגלל היחס המייוחד
של תושביה לדת. עתה עומדת העיר בראש
תנועת המרי של תושבי הגדה. סיפרי הקוראן הונפו על־ידי רוב הצועדים בעת ההפגנה.

ה יוצאת עיר שלמה למרי אזרחי גלוי

במעשה־ההתנחלות האחרון הצליח אריק
שרון לזעזע את השלווה הדתית, ששררה
בשכם במשך 12 שנות הכיבוש .״הוא הצ ליח
במה שאנחנו לא הצלחנו,״ אמר צעיר
מקומי .״אנחנו מנסים להזיז את ההורים
שלנו ואת הזקנים בעיר כבר כמה שנים.
עכשיו כל העיר עומדת מול המימשל ומול
ממשלת־ישראל, נגד האוטונומיה, נגד הס־כם־השלום
הנפרד ובעד מדינה פלסטינית.״

את ההתנחלות. הם לא נענו. בשבת
וביום הראשון היתה במקום עצרת הזדהות
של חברי ״שלום עכשיו״ ושביתת-מיסחר,
שנשברה על־ידי המימשל־הצבאי. אז הצהיר
בסאם שכעה כי חברי מועצת־העיר,
ראשי האירגונים הדתיים ואגודות־המיסחר
במקום, החליטו על צעדה, שתתחיל ברחובות
העיר ושתגיע עד למקום ההתנחלות.
החל דין ודברים עם קציני המימשל ה צבאי.
שכם
נחשבה כל השנים כעיר שקטה.

נושא

כשנואה1

ורובה בימינו, ניצב מול
צעיר מקומי שמתכוון להמשיך במיצעד.

ידיים על ואעוהעיד

בראש הצועדים עמד ראש העיר, בסאם
שבעה, לידו ד׳׳ר ראיד עבד־אל־חק, מנהל
האוניברסיטה. שניהם נדחפו בידי חיילי המי משל. בתמונה למעלה: רגע לפני העימות.

ילד כבן עשר (משמאל בחולצה לבנה) .הילד
ייליס אל בניין המישטרה. אמו ואחותו של
בכו וצעקו. אחרי כשעתיים שוחרר הילד.

הפגנות הסטודנטים, שפשטו בכל רחבי הגדה,
כימעט פסחו על העיר. האוניברסיטה
המקומית מנוהלת על־ידי הנהלה דתית
שמנעה, בעזרת הוריהם של התלמידים,
התארגנות לאומנית במקום.
בעיר גברה ״מיפלגת השיחרור״ ,תנועה
דתית המטיפה להתמסרות לתפילה, תוך
פניית עורף לעניינים חילוניים, כגון הפגנות
לאומיות. רבים בגדה משוכנעים כי
גוף זה נתמך בחשאי על־ידי המימשל ה צבאי.

בסאם
שכעה הוא ראש־העיר הראשון
בגדה, שהעז לקרוא בגלוי להפגנת־מחאה
בלתי־חוקית המונית נגד המדיניות בשטחים
הכבושים. הוא מסתכן בסילוקו
מראשות העיר, בהגלייה או אף במאסר,
בעוון הסתה למרי.
בשבת האחרונה, בשעות אחרי־הצהריים
נפגשו נכבדי־העיר והחליטו על עריכת
המיצעד ביום ראשון בשעות הבוקר. ראש־העיר
נקרא למושל, וזה הסביר לו כי
(המשך בעמוד )47

1 . 415

שכ סאלש 0 3
(המשך מעמוד )45
המיצעד אינו חוקי, וכי הצבא לא יאפשר
את קיומו. בסאם השיב שאינו אלא אחד
מבני שכם, וכי תושבי העיר אינם מוכנים
לסגת מרעיון המיצעד .״זוהי הדרו השקטה
ביותר שבה נוכל להביע את הסתייגותנו
ממדיניות־ההתנחלויות של ממשלת ישראל,״
הסביר ,״ומרעיון האוטונומיה בכלל.״
נמסר לראש־העיר כי ״יינקטו צעדים״.
ראש־העיר חזר לחבריו, ושב וחזר לבניין
המימשל. בפעם האחרונה הוא היה שם
ביום הראשון, יום המיצעד, עד לשעה 9.45
בבוקר. בשעה 9.55 הוא יצא מבניין העי-
ריה, מלווה בחברי מועצת־העיר.
באותו רגע כאילו ניתן האות.

__ מתנגדים
לשלום המזוייף
ך * חנויות נסגרו, ואנשים התחילו
1 1להתלוות לקבוצת הגברים, שצעדה
במורד הרחוב לכיוון מיסגד אל־נאצר.

הם יכולים להתחיל לזרוק אבנים ולחמם את
החיילים !״
המיצעד התכוון להגיע להתנחלות אלו!־
מורה. ברור היה לכל הצועדים כי ייעצרו
בשלב כלשהו. אולם הם לא תיארו לעצמם
שלא יאפשרו להם לעצוד אף קילומטר
אחד.

מטח אבנים
כבד
ף• שיירה נעצרה. הג׳יפים הצבאיים
1 1עמדו במרחק כשלושה מטרים משורת
הצועדים הראשונה.
מהמכונית הראשונה יצא גבר רזה, גבה־קומה.
משה לונץ, מושל־שכם. הוא צעד
לבדו, ללא נשק, ראשו כפוף.
כשהגיע אל ארבעת הנכבדים, הוא הרים
ראשו, קרא להם הצידה והחל מדבר עימם.
השיחה ארכה. החום היה כבד. הצפיפות
גדולה. הסבלנות הלכה ופקעה. שוב נשמעו
הקריאות ״אללה אכבד!״ הנערים חיפשו
אבנים ומצאו אותם. המבוגרים לא הצליחו

ראש־עירייה שפעה נישא על כתפי התושגים
בלי אלימות!
באחת מפינות הרחוב חיכתה לבסאם
קבוצת גברים מהודרי־לבוש, שבראשם
עמד חיכמת אל־מצרי. ליוו אותו ראשי
אגודות־המיסחר.
השניים לחצו ידיים, התחבקו והמשיכו
לצעוד. השיירה מנתה כבר כמה מאות
אנשים.
בחצר המיסגד המתינו לראש־העיר הנערץ
כמה אלפי תושבים, כשהם נושאים
בידיהם כרזות כתובות בערבית ובאנגלית,
נגד ההתנחלויות והאוטונומיה, ובעד מדינה
פלסטינית. קבוצת המכובדים התחילה
לעלות במדרגות המיסגד. הם חלצו את
נעליהם ונכנסו פנימה, לתפילה.
הקהל בחצר גדל והלך. אחרי רבע
שעה יצאו המכובדים, ובסאם החל נושא
דברים .״אנו מוחים נגד מדיניות הכיבוש,
הנישול והפקעת האדמות! כל זה אינו
מביא לשלום צודק וכולל, המבוסם על
חוק ואמת. אנחנו מודיעים על התנגדותנו
לשלום המזוייף, שהוכרז עליו בהסכמי
קמם־דייוויד. כדי להגיע לשלום־אמת, אנחנו
דורשים את הורדת כל ההתנחלויות שהוקמו
על אדמה ערבית. אנו עומדים על
מחיקת כל הסכמי קמם־דייוויד, כולל הנייר
שלפיו יוקם שילטון עצמי עלוב וחסר-כוח.
אנו דורשים זכות לקבוע את עתידנו, זכות
להקים מדינה עצמאית וריבונית בשיטחי
הקרקע שניתנו לנו על-ידי אלוהינו!״
בסאם, שעמד על המדרגות, הוקף בצעירים
ובמבוגרים, שנשאו סיפרי קוראן.
הם ביקשו, לדבריהם, להראות כי דרכם
לשלום, אין הם מתכוונים ליצור עימות
אלים בינם לבין השילטונות הצבאיים.
בסאם קרא :״צאמיתה!״ ואחריו כל הקהל
״צאמיתה, צאמיתה״ (בשקט, ללא
דיבור).

מבניין המיסגד החלה הצעדה השקטה.
בכל סימטה נוספו עוד ועוד אנשים. הגברים
הלכו בראש, הנערים והילדים אחריהם,
ולבסוף הנשים והצעירות. כאשר נדחק
מישהו מהילדים קדימה, הוא נהדף על־ידי
המבוגרים :״אם יהיו בעיות, אז יותר טוב
שהנערים לא יהיו קדימה. הם חמומי־מוח,

להשתלט עליהם. בסאם הפסיק את שיחתו
עם המושל וצעק לעבר הצעירים ״תפסיקו
תפסיקו! אמרנו שזה יהיה שקט! תפסיקו

הצעירים, שחולצותיהם היו רטובות מזיעה,
לא שעו לדבריו. החיילים עמדו
מאחרי המשוריין, וניסו למצוא מחסה
ממטח־האבנים הכבד שנזרק אליהם.
בשלב זה הגיעו כמה קציני מימשל
אל קבוצת העיתונאים והצלמים, שעמדו
על תלולית־עפר בצד הכביש .״המקום
הוכרז כשטח צבאי, אתם מתבקשים לעזוב
את המקום!״ החיילים לקחו בכוח כמה
סירטי־צילום. הצלמים שנשארו במקום
קיבלו התראה :״עוד דקה אחת, ואנחנו
עוצרים אותכם ! תלכו מכאן !״ כל עיתונאי
לווה בחייל, שהצעיד אותו בטוחות אל
הכביש הרחק ממקום העימות.

דו צי ס

מי לחמה ״
ך* מושל המשיך לשוחח עם ראש ו
1העיר. אחרי דקות אחדות, כשהאווירה
היתר. מתוחה מאוד, הועלה בסאם על כיתפי
אחד ממעריציו, ונשא דברים אל בני עירו.
הוא ביקש להבהיר את מטרת הצעדה,
חזר על עקרונות השלום המבוקש על-ידי
בני העם הפלסטיני. הוא ביקש את הצועדים
לחזור כלעומת שבאו.
״אנחנו לא רוצים מילחמה. הראינו לכל
אומות העולם את מה שרצינו להראות. עכשיו
נחזור, ובעתיד נמצא דרכים אחרות
להפגין את סלידתנו ממעשי־ההתנחלויות.״
קבוצת הצועדים התחילה להסתובב ולחזור
לכיוון המיסגד. מדי פעם הסתובב
ילד צעיר וזרק אבנים. עשרה אנשים מקומיים
אחזו בידיו, ומנעו את הדבר ממנו.
העיתונאים, שסולקו בינתיים לכבייש
הסמוך, שמעו פיתאום כמה יריות. הם
פנו במרוצה לכיוון שממנו נשמעו. נראתה
שם קבוצת אנשים, הבורחת משיריונית
שחנתה באמצע הכביש.

אחד הקצינים שאל :״נו, את זה לפחות
צילמתם? הראיתם בטלוויזיות ובעיתונים
שלכם שהערבים ניסו להשתלט על השיר-
יונית? אנחנו לא סתם יורים באוויר, הם
כימעט סילקו את הנהג!״ הוסבר לקצין
כי את התמונה הזאת לא צילם אף צלם
אחד, מפני שכולם סולקו מהמקום.
הקצין נאנח ואמר :״אנחנו מנסים לעשות
פה עבודה טובה. אנחנו בני־אדם ומתנהגים
כמו בני-אדם. לפעמים העבודה שמטילים
עלינו לא נחמדה במיוחד. אבל תמיד אנחנו
נראים כרעים, והערבים נראים כטובים.
אנחנו רודפים, והם בורחים. אנחנו יורים,
והם תופסים מחסה. דווקא כשאפשר היה
להראות שגם אנחנו סובלים מהעניין באה
ההסברה ומחרבנת את העניין. הם אף
פעם לא יידעו את העבודה שלהם טוב,
היחסי־ציבור האלה. חבל.״ הוא נקרא אל
קצין גבוה ממנו בדרגה.

מ ^י׳ ררד,
<:£ו 01.ק

__ילד
ושתי נערות
ן* צועדים ה תל, רגו לבניין העיריה.
1 1כמה מאות עמדו ברחבה ואחרים הסתובבו
בכבישים. השיריונית נעה בכביש,
בכל מקום נזרקו עליה אבנים. מדי פעם
נראה פרצופו של חייל מציץ מעבר לדפנות
המכונית, אולם מטח־האבנים כופף אותו
חזרה.
ברחוב שמימין לבניין העיריה התקהלו
עשרות צעירים ויידו אבנים בג׳יפים ה פתוחים
שנסעו בכביש. מאחת המכוניות
נזרק רימון־גז־מדמיע, שפגע במכונית
אאודי כחולה, שהתחילה לבעור. תוך דקות
ספורות הובאה מכונית כבאים שעצרה את
הדליקה.
בכביש שמשמאל לבניין נראה עשן סמיך.
צמיג בוער היה מונח באמצע הכביש. לידו
נראה חייל אוחז בידיו של ילד כבן ,10
•ומוליך אותו לכיוון בניין המישטרה, מעבר
לכיכר שממול בניין העיריה. אמו ואחותו
של הילד החלו לזעוק ולבכות, הן היכו
על פניהן ומרטו את שערותיהן. כתב
הטלוויזיה רפיק חלבי, שהגיע זה עתה
למקום אחרי שהיה באלון־מורה עם עובדי
מישרד־החקלאות, פנה אל אחד הקצינים,
שהכירו מקודם, וביקש ממנו לפעול לשיח-
רורו של הילד. הקצין אמר לו :״אתה הרי
יודע שאנחנו לא מתעסקים עם ילדים. אני
אומר לך שאנחנו נשחרר אותו מייד!״
אחרי דקות אחדות נראתה אמו של הילד
צועדת לכיוון המישטרה, כשבידיה תעודת*
זהות .־
ההפוך שעמד בבניין העיריה נזעק לפתע.
ממול, בשביל הנכנס לבניין המישטרה,
נראה ג׳יפ צבאי, ובתוכו שתי נערות לבו־1
שות לבן ואמן. היו אלה בנות מישפחתו
של חבר מועצת־העיר חליל עטורה.

״ממ שיכים
הל א ה ,׳
ך* צעירים התחילו לרוץ לכיוון ה ו
\ בניין, אך גבר בודד, שרץ מולם, עצר
אותם בצעקות ובכעס.
״אני דורש מכם להפסיק,״ קרא בסאם
שכעה לצעירי העיר ,״אנחנו נשחרר את
הבנות, תפסיקו! אחרת יישפך פה דם״
הצעירים חזרו לבניין. בשביל לבניין
המישטרה נראה צועד כתב רשת־הטלוויזיה
האמריקאית, סי־בי־אס, בוב סימון, שנעצר
על־ידי החיילים, ושנלקחו ממנו קסטות-
ההקלטה. הוא שוחרר אחרי כעשר דקות.
בבניין העיריה החלה ישיבת ראשי־העיר.
הוחלט להפסיק את הפגנתם של
שילטונות־הצבא. הם ניסחו מיברק אל שר־הביטחון
עזר וייצמן, ולמושל האיזור.
הם הודיעו להם כי כוונתם היתה למיצעד־מחאה
שקט וללא אלימות או התנגשות עם
הצבא, אלא שהתנהגותם של קציני־הצבא
גרמה להתחממות הרוחות ולהתפרצות ה צעירים.
בתום
הישיבה קרא בסאם ״אנחנו ממשיכים
הלאה. נתנגד להפקעת השטחים ולמדיניות
הממשלה באיזור. לא מצאנו דרך,
מילבד הפגנות. זוהי דרכו של עם, שנמ נעה
ממנו הזכות לקבוע את עתידו ולהקים
מדינה ריבונית עצמאית !״
מאזיניו של בסאם היו פסימיים .״מי
יודע כמה זמן יתנו לו להמשיך? הוא
ראש־העיר הכי נערץ בגדה המערבית.
השילטוגות יחפשו דרך להוריד אותו. הוא
לא מפחד! אנחנו אחריו! אבל מי יודע
מה יעשו לו...״

סמלה קורן 1

אהרון גינסבורג בצאתו מתחנת
המישנורה. אהרון
גינסבורג ידוע בחוגי הבלשים הפרטיים
בארץ כחוקר־פרטי שאינו בוחל באמצעים.
^ אשר התדפקו שוטרים על דלת
״ ״ דירתו של החוקר־הפרטי אהרון גיננד
בורג ועצרו אותו, הרגיע גינסבורג את
ידידתו, שהיתה עימו בדירה, צעירה בשם
סלי :״אל תדאגי, תוך כמה שעות אני
חוזר.״
לביטחונו העצמי של גינסבורג היתה סיבה,
שכן, יש לו מערכת יחסים ענפה
ביותר עם תת־ניצב בנימין זיגל המפורסם,
ובעולם החוקרים־הפרטיים, ידוע גינס־בורג
כמודיע של זיגל, שיש להיזהר
ממנו. אולם נראה כי הפעם החליט זיגל
להפקיר את גינסבורג. לשוטרים זוטרים
מזיגל ניתן אור־ירוק להפעיל על החוקר-
הפרטי את מלוא עוצמתו של המכבש
המישטרתי.
למחרת בבוקר הובא גינסבורג לבית־המישפט
לשם הארכת מעצרו. הוא הזעיק
לאולם הדיונים את אחד מעורכי־הדין ה טובים
בארץ, עורך־הדין מרדכי שורד.
שורר אומנם ייצג את גינסבורג באולם
המעצרים, אולם אחרי שיחה עימו, נפרדו
השניים. שורר לא הסכים לקו־ההגנה שאותו
רצה גינסבורג.
מכירת מידע ו מיר מ ה
מ! קד גכריאל נוכל פרש בפני ביתהמישפט
מערכת של חשדות כנגד
גינסבורג, סיפורים שלא היו מביישים
את מיטב סיפרות הבלשים הידועה. לדברי
נובל עסק גינסבורג במכירת מידע כפול,
לשני צדדים ובשרות לקוחות יריבים, שיחד
טכנאי־דואר, כדי שיאזינו עבורו לשיחות,
הסתבך במעשי מידמה, ופעל כבעל
מישרד־חקירות פרטי ללא רישיון ממיש־רד־המישפטים,
כפי שמחייב החוק. השופט
שוכנע לעצור את גינסבורג לששה ימים.
כאשר תמו ששה ימים אלה, ביום השני
שעבר, האריך השופט את מעצרו של
גינסבורג ב־ 10 ימים נוספים.
אהרון גינסבורג התפרסם לראשונה לפני
שנתיים. אחר סיכסוך בינו לבין אשתו
אווה, האשים אותה בכך שאינה בריאה
בנפשה. בית־הדין האמין לגינסבורג והותיר
את ילדם הקטן בידי האב.
אווה, צעירה יפהפיה, לא הסכימה עם
החלטת בית־המישפט וחטפה את הילד.
גינסבורג פתח במסע ציבורי נגד המיש־טרה,
אשר לדעתו לא עשתה די, כדי

לגלות את בנו, ועורר את העיתונות לכתוב
כתבות נרחבות על האב האומלל,
אשר בנו נחטף ממנו (העולם הזה .)2011
בסופו של דבר נמצא הבן והוחזר לאב,
אך יחסיו של גינסבורג עם מישטרת תל־אביב
הורעו,

מ שרתם של
שגי אדוניס
^ אשר נדונה בקשת המישטרה לע־
״י צור את גינסבורג בבית־המישפט, גולל
גינסבורג עוד כמה פרשות בינו לבין
המישטרה וטען כי המישטרה מנסה להתנכל
לו, מפני שהוא הגיש תלונות נגד
שוטרים. לדבריו הוא היה שותף במישרד-
חקירות עם שניים, שאחד מהם היו בנו
של קצין מישטרה בכיר. בין השותפים
נתגלע סיכסוך וגינסבורג התלונן על מעשי
מירמה ושוחד כנגד שותפו, בן קצין-
המישטרה. עד היום לא הועמד בנו של
קצין־המישטרה לדין ,״אך המישטרה החליטה
לגמור איתי את החשבון,״ טען
גינסבורג בבית־המישפט.
בקרב המילולי בבית־המישפט בין פקד
נובל לבין עורך־הדיו החדש של גינסבורג,
מנחם רובינשטיין, התגלה במה בדיוק
מאשימה המישטרה את גינסבורג. מתברר
כי. לפני שבועות אחדים הגיעה למישרדו
של גינסבורג לקוחה, שימחה מעברי, אשד
הופנתה אליו על־ידי מיכאל טאוסינג, עו־רך־דין
צעיר ועסקן במיפלגה הליברלית.
מעברי הטילה על גינסבורג שתי משימות:
לאתר את רכוש בעלה, שעימו
היא נמצאת בסיכסוך, ולנסות לגלות אם
הוא ניפגש עם אשה אחרת, וזאת לצורך
דיון הגירושין ביניהם.
מעברי נתנה לגינסבורג 3,000 לירות
דמי-קדימה וצ׳קים דחויים על סך 18 אלף
לירות. לדברי גינסבורג, הוא הצליח בשתי
המשימות: הוא מצא רכוש ניסתר של
הבעל, בסדר גודל של הרבה מיליוני
לירות, ועל הרכוש הטיל עורך־הדין טאו-
סינג עיקול. גינסבורג חשף גם מערכת
יחסים רומנטיים בין הבעל לבין אשתו
של סגן־אלוף בצה״ל.
אולם לשימחה מעברי התברר כי גינס־בורג
אינו משרת רק אותה, אלא גם את
בעלה. גינסבורג סיפק לבעל רשמקול, כדי
שיוכל להקליט בו את אשתו, במיסגרח
המאמצים שלו להשחיר את פני האשה
לפני הדיון ברבנות. כאשר גילתה זאת
האשד. היא סגרה את הצ׳קים הדחויים שנתנה
לגינסבורג ואף התלוננה נגדו ב־מישטרה.

שבונות
של המי שטרה
7ומיים לפני שנעצר גינסבורג הוצת
מישרדו של עורך־הדין טאוסינג. המיש־טרה
חשדה כי אדם שנגדו מנהל טאוסינג
מישפט הוא שהצית אח המישרד, ועצרה

לחקירה את דויד מעברי, בעלה של שימחה
מעברי. נראה כי אז התפוצצה פרשת
גינסבורג, והשוטרים הגיעו גם אל החוקר
הפרסי.
במהלך החקירה התברר לאנשי־המיש-
טרה כי לגינסבורג אין כלל רישיון להיות
בעל מישרד פרטי לחקירות, אם כי הוא
הציג עצמו ככזה. טענתו של גינסבורג,
שאושרה על־ידי בעל המישרד שבו עבד,
היתה כי הוא אינו בעל מישרד ואינו חוקר
מוסמך, אלא חוקר־מתמחה, שאינו זקוק
לרישיון כלל.
גינסבורג המשיך לטעון כי המישטרה

לכבוד
מר אהרן גינצברג
דחי הורדים 3
כפר שמריהו

התיקים של כל הלקוחות ועכשיו יפנו
אליהם. אנחנו עוסקים בדברים עדינים,
ואף אחד לא יעבוד איתנו יותר, אחרי
שהמישטרה תהיה אצלו. המישרד שלנו
מחוסל לגמרי וזה מה שרצתה המישטרה.״
לעומתו, טען קצין המישטרה בבית־המיש־פט
כי האיש חשוד בחבלה בחוטי טלפון
ובמירמה.
כמו פרי מייסון
** דרך־ הדין של שותפו של גינסבורג,
( נ צבי לידסקי, ניסה להעביר את המאבק
מספרנו :

ארוך נכבד,

מקיפה ומסועפת על מיקרים של הונאת־לקוחות
ומכירת מידע לצד שכנגד. יש
לגינסבורג רישום פלילי על איום בנזק
גופני וגרימת חבלה גופנית, וכן הרשעה
בבית־מישפט על קטטה במקום ציבורי.
בנוסף לכל אלה ממתין היום גינסבורג
לבירור דינו במישפט ניפרד שבו הואשם
באחזקת נכס, החשוד כגנוב. אל כל אלה
מצטרפת פרשה שבה הצליח גינסבורג לש חד,
לדברי המישטרה, שני טכנאי מישרד־התיקשורת,
שיאפשרו לו לעלות על קוו
טלפון, כדי להאזין להם.

מי יזכה
כניצחון?
ם רישיון או ללא רישיון, נחשב אה׳
2רון גינסבורג לאחד החוקרים הפרטיים
המוכשרים והנמרצים ביותר בארץ, וכמי
שאינו בוחל באמצעים כדי לשרת את
הלקוחות שלו. האם יעמדו כישוריו של
הבלש הפרטי הנימרץ כנגד קציני־המיש־טרה,
שלדבריו מתנכלים לו בגלל סיבות
אישיות וקינאה מיקצועית, או שהפעם,
שלא כבסיפוריו של ארל סטנלי גארדנר,
ושלא כמו במיקרים של פרי נן ייסון, יזכו
אנשי החוק ״היבשים והמרובעים״ ,בניצחון?

ביו
ם 5,4,78 החליטה הו>גדה לאשר לך את בקשתך החל להתאמן בפיקוחו של מר
מיום , 9,3,78
לועדה הגיעו תלונו ת המצביאות שאין אתה >ג 1ם ק
כמתאמן אלא כחוקר פרטי וכמנהל משוד לחקירות
פרטיות, בעוד שעדייו לא הוענקו לר הרשי נכו ת
למילוי תפקידים אלה.
1117111 *1ךךי 1ך | 1ך האחראית במישרד המישפטים על נושא החוקרים
הפרטייס, יהודית ביגון, שיגרה לגינסבורג מכתב
^ # 111/1111 יי י
בו היא מזמינה אותו לבירור בעקבות מידע שהגיע, על כך שגינסבורג מפעיל מישרד
ות פרטי ללא רשיון. גינסבורג טוען, כי הוא חוקר־מתמחה בלבד
מתנכלת לו. בבית־המישפט אמר :״פקד
נובל משקר במצח נחושה. האשמה שלי
היא אחרת ממה שהוא טוען. ההאשמה
שלי היא שהערתי נגד קציני מישטרה
בכירים, והמישטרה החליטה לגמור איתי
את החשבון. תוך כדי חקירתי אצל נובל
צילצל הטלפון כמה פעמים ואחרי שנובל
סיים לשוחח בטלפון הוא לא התבייש
לומר לי :׳אלה דורשי שלומך מהמיש־טרה
ואני לא אתבייש לעשות איתך את
החשבון. אתה לא תעבוד יותר בחקירות,
כי אתה מפריע למתחרים׳.״
אחרי שגינסבורג ישב כבר ימים אחדים
במעצר, עצרה המישטרה גם את שותפו
או מעסיקו, וביודהמישפט הורה לאסור
את פירסום שמו של איש זה. אחרי חיפוש
במישרד, החרמת מיסמכים ומכשירים חשמליים
ואופטיים שונים, המשמשים חוקרים
פרטיים בעבודתם, הובא האיש בפני שופט.
בבית־המישפט הוא טען :״כל המעצר
שלי הוא כנגד גינסבורג. המישטרה הח ליטה
לסגור לנו את המישרד. לקחו את

בין החוקרים הפרטיים לבין קציני המיש-
טרה למישור סיפחתי .״הסיפרות הבלשית
מלאה מיקרים של התנגשויות בין חוקרים
פרטיים לבין קציני-מישטרה. לא רק פול
דרייק, עוזרו של פרי מייסון, ודונאלד
לאם עוזרה של ברטה קול, הגיבורה המפורסמת
של ארל סטנלי גארדנר, מסוכסכים
תמידית עם המישטרה, אלא גם
הלקוח שלי ועוזרו אהרון גינסבורג. השאלה
היא אם להענות לדרישתה של המיש־טרה
ולעצור את החוקרי הפרטי, שהוא
אחד מוותיקי החוקרים הפרטיים בארץ,
או שאפשר לשחררו אחרי שנחקר כבר
פעם קודמת ושוחרר. למענו ולמען הלקוחות
התמימים של מישרדו, אשר יינזקו
אם הוא יהיה במעצר, אני חושב שיש
לשחררו.״ השופט לא חשב כמוהו והורה
לעצור את בעל־המישרד לחמישה ימים.
המישטרה טוענת כי גינסבורג הוא עבריין
מועד. לדברי המישטרה הוא אינו בוחל
בשום אמצעי, כדי להתפרנס מעבודת החקירות
הפרטיות. מתנהלת נגדו חקירה

הסיבה?

גינסבורג טוען בי ה־מישטרה
מתנכלת לו
כיוון שהוא התלונן על השוטרים שלא
טיפלו בפרשת חטיפת בנו על־ידי אשתו.

נערת המישור

אתי פינטול, בת ה־ ,23 כפי שצולמה בבית־המישפט
בתל־אביב. אתי החליטה לצוד לה בעל מיליונר, נרשמה
במישרדי השידוכים בעיר, ובסופו של דבר החליטה לפתוח מישרד שידוכים משל עצמה.
על פי טענת המישטרה היה המישרד מקשר, תמורת תשלום, בין גברים לפרוצות צמרת.

ף י*|יומ הרגיעי שעבר ערכה מישטרת
* תל־אביב את אחד ממיבצעיה הגדולים
ביותר. עשרות שוטרים ושוטרות גויי-
סו. מטה מייוהד הופעל מכשירי השר זימ־

זמו וניידות שעטו ברחובות בחריקת בלמים.
מישטרת תל-אביב היתה צריכה את
המיבצע כמו אוויר לנשימה. בחיפה מגיע
מפקד המחוז, ניצב אברהם תורג׳מן, לכותרות
העיתונים, כימעט מדי יום ביומו,
בעיקבות הצלחות אמיתיות שלו ושל שוטריו.
מפקד המחוז הדרומי, אריה איבצן,
זכה לסיקור נרחב בכלי התיקשורת, כאשר
יצא עם סגו־ראש-הממשלה, ייגאל ידיו,
לטיול במצריים. רק ניצב משה טיומקין,
מפקד מחוז תל-אביב, נשאר דמות בלתי-
מפורסמת. הכותרות היחידות שבהו הוא
זוכה בחודשים האחרונים הן בעיקבות
טענותיו של ראש עיריית תל־אביב, שלמה
(״צ׳יצ להט, כנגד אזלת־ידה של מיש-
טרת תל-אביב.
טיומקין החליט לעלות על המפה. הוא
החליט על מיבצע, שייזכה אותו בכותרות
ענק. והבחירה נפלה על מישרד להב־רויות.
טיומקין ידע כי נושא ההכרויות,
באם מציגים אותו נכון, הוא נושא ״אכיל״
על העיתונאים, וכל מה שנוגע למין,
זוכה לכותרות שמנות ומאירות עיניים.
אולם טיומקין לא רצה לסמוך רק על
האינטואיציה העיתונאית שלו. במחווה
בלתי־רגילה הוא דיווח קודם הפעולה ל-
עיתונאים־מטעם ולצלמי עיתונות, על מועדיה
ואתריה, ודאג לצרף אותם לכוח
הלוחם.
האוייב של טיומקין היה שני צעירים,
שהקימו בבניין אל־ על מישרד להכרויות,
ושלוש נשים, אשר על פי הטענה עסקו
בביתן בזנות. כל האש רוכזה לעברם.
ההשתוללות בדרכים, מעשי הרצח, השוד,
הגניבות, הפשע המאורגן, כל אלה לא
היו חשובים למישטרת תל-אביב, שריכזה
את כל משאביה לחסל את הנגע האיום,
הפוגע באשיות החברה הישראלית —
מישרד ההכרויות.

״ עסק תי
בניקוי הבית״
איסיי ^ שושנה גיעאן, החתיכה מ־
* בין החשודות שנעצרו,
סירבה לשתף פעולה עם המישטרה.

48 1

^ עוד שכחיפה עסקה ׳המישטרה ב•
לכידתו של אנס, אשר הטיל את חיתתו
על תושבות שכונה שלמה, לאחר שביצע
מעשים מגונים בשש נשים, ביניהן ילדה
בת ,14 ובעוד שבירושלים הצליחו השוט
בניין.ארעד

חמש
קומות מתחת למישרדיו המפוארים של ח״כ
שמואל פלאטו־שרון, הקימו אתי ויצחק יוסיפוב את
מישרד ההכרויות שלהם, באחד מבנייני המישרדים המכובדים ביותר בתל־אביב. המיש־טרה
טוענת כי חדר מספר 701 -בבניין אל־על היה מטה לאירגון בתי־בושת.

רים לעצור אלוף־מישנה מכוח האו״ם,
שהעביר מטעני־חבלה לירושלים, לחמו
שוטרי מישטרת תל-אביב נגד אתי פינטול
בת ה־ ,23 נגד שותפה למישרד ההכרויות
מוניטין, יצחק יוסיפוב, נגד רוזיטה מיטל-
מן, עולה חדשה מאורוגוואי, ונגד שושנה
גיעאן וריבקה עזרא, שהיו חשודות בניהול
בתי־בושת בבתיהן.
על שיטות פעולתה של המישטרה נגד
אוייבות הציבור המסוכנות מספרת העצורה
היחידה ששוחררה על-ידי בית־המיש-
פט בערבות, בגלל העובדה שהיא אם לשני
ילדים קטנים — רבקה עזרא .״כדי לעזור
למישפחה אני עובדת בבית במסג׳ים. אני
עושה פעם או פעמיים בשבוע מסג׳ים
רפואיים ללקוחות שלי, וגובה מהם 500
לירות לטיפול. ביום הרביעי שעבר טלפן
אלי מישהו וביקש לקבל טיפול. באותו
הרגע לא יכולתי. עסקתי בניקוי־הבית.
הסברתי לו את זה וביקשתי ממנו לבוא
כעבור שעה. הוא בא. עדיין לא גמרתי
לנקות את הבית, הושבתי אותו, נתתי לו
לשתות משהו קר.

״הוא החל לשאול שאלות, ולא הבנתי
מה פתאום. הדלת היתה כל הזמן פתוחה.
פתאום הופיעו בה שני אנשים. ראיתי
שהם מסתכלים בתימהון על זה שישב
בפנים, אבל אז לא נתתי לזה חשיבות.
עכשיו אני מבינה, שזה לא היה לפי ה תוכניות
שלהם שהאיש, שאחר כך התברר
לי שגם הוא היה שוטר, ישב סתם ככה
אצלי בבית.
״אבל לשוטרים לא היה זמן. הם שאלו
על איזה מישפחה ואני אמרתי להם שאני
לא מכירה. אחר כך הם שאלו אותי אם
אני גברת עזרא. אמרתי שכן. הם הודיעו
לי שהם אנשי מישטרה והם רוצים לעשות
חיפוש בבית. כל מה שהם מצאו היה
פינקס טלפונים, כמו שיש לכל אחד אצלו
בבית.
״בעלי היה בעבודה. הילד הקטן היה
בחוץ והילדה שיחקה בבית. הם אמרו לי
לבוא איתם למישטרה והאשימו אותי שאני
מנהלת בית־בושת. הנעליים שלי היו
בחוץ. הלכתי לנעול אותם והם התנפלו
עלי כאילו אני עבריינית נמלטת. הם

ביטחונית דחופה: חיסול מישור היכרויות
בקושי נתנו לי לקרוא לילד ולשים אותו
אצל השכנים. את הילדה לקחתי איתי
למישטרה. בתחנת המישטרה ישבנו שעות
בלי לעשות שום דבר. הילדה היתה רעבה.
שוטרים הלכו להביא לעצמם סנדוויצ׳ים
עם פיתות, אבל לנו הם לא הציעו. כאשר
הילדה התחילה לבכות מרעב, נתן לה
אחד השוטרים חתיכה קטנה מהפיתה שלו.״

סו חרר הי טי ם
אמיד

111 ^1 ^1 !11 מפקח דויד אפל, איש מיש *33
3 - 11 טרה שאפתן, שאירגן את ה־מיבצע
הראוותני של המישטרה. אולם אין
ספק כי מהבחינה המקצועית אפל הוא כיש לון
ורק מיהר לזכות בכותרות העיתונים.

^ חרי ישיבה של שעות רבות, כשר
הילדה ניזונה ממים מהברז ומשאריות
הכריך של אחד השוטרים, הובלה רבקה
חזרה לביתה. שם כבד המתין לה בעלה.
היא השאירה את הילדה, לקחה כמה דברי
לבוש והושלכה לבית המעצר באבו־כביר.
למחרת ביקשה המישטרד, להמשיך להחזיק
אותה במעצר, אולם השופט שיחרר אותה
בערבות של כמה אלפי לירות.
סיפורה של אתי פינטול, אחת השותפות
במישרד, הוא סיפור מסוג אחר לגמרי.
אתי היא צעירה שאפתנית .״היא תמיד
אמרה לנו שכל מה שהיא רוצה בחיים זה
כסף. הרבה כסף. בכסף אפשר, לדעתה,
לקנות הכל,״ סיפרו השבוע הוריה, יעקוב
ועדה פינטול .״היא ילדה מוכשרת. ז מורים
שלה בבית־הספר תמיד אמרו , :ממ.ה יצא
משהו גדול׳ .הם בוודאי לא התכוונו שהמשהו
הגדול הזה יהיה מישטרה ואבו־כביר״
אתי,
צעירה בעלת גוף חטוב, היתד,
תלמידה מצטיינת באחד מבתי־הספר היוקרתיים
של רמת גן, בית־ספר בליך.
אולם היא לא סיימה את בית הספר.
״בשלב מסויים זה נמאס עליה, כפי שהרבה
דברים נמאסו עליה. היא בחורה עצמאית,
שאינה מוכנה להשתעמם אפילו רגע אחד.
אתי גילתה אז את עולם האחיות. היא
החליטה שלא מטפלים מספיק טוב בחולים
בארץ והלכה ללמוד בבית־ספר לאחיות.
אולם גם זה היה לתקופה קצרה, וזה
נמאס עליה.
״לצבא אתי לא התגייסה. היא אמרה
לנו שכעבור יומיים היא בטח תשב ב־בית־סוהר
והיא לא רצתה את זה. אתי
היא בחורה מרדנית, אינה מוכנה לקבל
מרות מאף אחד. היא לא קיבלה מאיתנו
מרות, לא מהמורים שלה, ולא היתד, מוכנה
לקבל מרות ממפקדות בצבא. לכן

בעל המישור

יצחק יוסיפוב, סוחר רהיטים בעבר, שהתפעל מכישוריה
של אתי והסכים לפתוח איתה עסק משותף להכרויות.
יוסיפוב הוא החשוד מספר אחד בפרשה כולה, אך למרות מסע הפירסום שהמישטרה
ערכה, כדי להשחיר את פניו עוד טרם נישפט, נותנים לו בני מישפחתו גיבוי מלא.

היא השתחררה בסעיף של, חוסר הסתגלות׳.״
אתי
החליטה לעשות כסף ולעשות אותו
במהירות. היא השקיעה את זמנה בשתי

שיטות, אחת מהן היתה צריכה להביא
לה את העושר הנכסף. האחת: להירשם
בכל מישרדי השידוכים בעיר, כאשר היא
מודיעה במפורש שמה שהיא מחפשת זה
מיליונר. השיטה השניה היתה לד,כנם לעסקים.
היא
התחילה לעבוד במישרד לשידוכים
והכרויות. תוך כמה שבועות גילתה את
כל רזי המיקצוע והפכה לבעלת מיקצוע
בשטח זה. המישרד בתל-אביב נעשה קטן
עליה והיא עברה לירושלים, למישרד בשם
רעות, אשר באותו היום שבו נעצרה,
הורשע בעליו של המישרד במעשי מידמה
ונדון לשנה וחצי מאסר.
כשעבדה ברעות החליטה אתי שהיא
רוצה להיות עצמאית. היא נטלה את כרטסת
הנשים הנשואות שהיו באותו מישרה
התקשרה עם יצחק יוסיפוב, סוחר רהיטים
אמיד, והשניים החליטו לפתוח עסק עצמאי
משלהם.
עולה חדשה

| 1 4ןיש אמא לשני ילדים צעירים, רבקה עזרא, טוענת
3כי היא ערכה מסג׳יס רפואיים ולא עסקה
•313
בזנות. עזרא היתה היחידה ששוחררה בערבות על־ידי השופט.

^ * 0 4 1הנאשמת השלישית, רוזיטה מיטלמן, היא המבוגרת
0מבין החשודות בניהול בית־בושת. לרוזיטה בת אשר
11 * 1
עמדה להינשא בשבוע הבא ושני בנים, שעומדים לעלות לארץ,

1כסח של יוסיפוב והכרטסת, שאותה
י * הביאה עמה אתי, היו בסיס מבטיח.
השניים שכרו מישרד בבניין אל־ על המכובד
והחלו לפרסם מודעות בעיתונים.
על פי טענת המישטרה הפך המישרד
ממישרד לשידוכים למישלד המקשר גברים
שוחרי הרפתקות עם פרוצות מקצועיות
יותר או מקצועיות פחות. מה שברור
הוא ששלוש הנשים שנעצרו באשמת ניהול
ביודבושת, וזאת רק משום שאין
בחוק סעיף האוסר זנות, לא היו ידועות
קודם למישטרה כזונות, ומישטרת תל-
אביב הרי מתגאה בכך שהיא מכירה כל
פרוצה העובדת בעיר.
שיטת העבודה של אתי היתד, פשוטה,
על פי טענת המישטרה. היו לאתי ולשותפה
שמות וכתובות של נשים, חלקן
רווקות ואחרות נשואות, שהיו מעוניינות
להרוויח כסף מזנות. השניים פירסמו מודעות
בעיתונים, בהן הציעו ידידות והכרויות
לגברים. הגברים באו, שילמו דמי-
הרשמה בסכומים של כ* 2000 לירות ונשלחו,
על פי סימני קוד, לנשים שונות.
(המשך בעמוד )50

המועמדות בתחרות
מלכתה מי ם 1979
משתמשות בטוב ביותר

מיבצ ע מזניטין

״ אלחם עוד ה סו ף 1״ 1

(המשך מעמוד )49
לנשים הם היו משלמים סכומים שנעו
בין 1000ל־ 2000 לירות, אשר חלק מהם
הוחזר כדמי־עמלה לאתי ולשותפה.
מלבד רבקה עזרא, שנעצרה ושוחררה,
עצרה המישטרה עוד שתי נשים. האחת
רוזיטה מיטלמן בת ,47 עולה חדשה מדרום-
אמריקה. מיטלמן גרושה עם שלושה ילדים.
בת אחת שלה מתגוררת עימה בדירתה,
ברחוב אבן־גבירול בתל־אביב, ושני בנים
שוהים עדייו בחו״ל. לרוזיטה היו שתי
שאיפות בחיים. האחת, לחתן את בתה,
והשניה להעלות לארץ הקודש את שני
בניה. במשימה הראשונה היא כימעט הצליחה.
בתה של רוזיטה עמדה להינשא
שבועיים לאחר המעצר. עתה לא ברור אם
רעיון הנישואין יתגשם. לטענת המישטרה
עסקה רוזיטה בזנות, כדי לאגור כסף ולהעלות
את בניה לישראל. נראה כי מטרה
זו לא תתגשם.
הנאה ביותר בין השלוש היא שושנה
גיעאן. שושנה, צעירה בת ,29 מתגוררת
ברחוב וייצמן בתל-אביב. כאשר נעצרה
שושנה היא היתה בהלם. היא לא הבינה
מה קורה סביבה. בבית-המישפט היא הי תד.
בהלם, והמישטרה מודה כי היא אינה
משתפת איתה פעולה.

(המשך מעמוד )41
שה מיקרית זו הפך חלבי לאחד הכתבים
המעולים של הטלוויזיה הישראלית, אשר
אין כימעט רשת שידור זרה בארץ שאינה
מחזרת אחריו, כדי לרכוש אותו.
״הכתב האמין״ ,כינה אריק שרון בליג־לוג
את רפיק חלבי מעל במת ה כנסת.
לא היתה זו הפעם הראשונה ש-
חלבי ״נתקל״ בשרים ובאישי מדינה. כאשר
היה עזר וייצמן שר־התחבורה, הוא הצהיר
הצהרה, שהיום הוא בוודאי מצטער
עליה, בה הציע פתרון לבעיות המיעוטים
בישראל :״להחזיר את הדרוזים לסוריה,
את הערבים לירדן ולהשאיר כאן מדינה
נקיה.״

תשלום מ קו פ ת
המי שטרה

״ כןץופ רי ״ -
ס בו ן ״ חוצלץורץ ״ ץ ו כזי תיצ מתוצרת עעיוזזית:

ךםאם צודקות הטענות של המיש-
ו ״ טרה, קשה להבין מה החשיבות שראתה
מישטרת תל-אביב בהתנפלות החזיתית
על נשים אלה. אם תצליח המישטרה
להוכיח את כל אשר היא טענה בפני
שופט המעצרים, הרי שחטאן היה שהן
לא היו זונות ברחוב, או בחדרי-מדרגות,
ושהן לא שכבו עם גברים בחצרות בתים,
מול עיני ילדים.
נשים אלה — אם נכונות טענות המיש־טרה
— נהגו כפי שנוהגים במדינות המתוקנות
ביותר בעולם, שבהן הוציאו את
הזנות מהרחובות והכניסו אותה אל תוך
בתים. לאמיתו של דבר נהגו נשים אלה
בדיוק על פי ההצעות של הוועדה המייד
חדת לענייני זנות בישראל, שבראשות
השופטת המחוזית הדסה בן־עתו, אשר
איש עדיין לא מימש את מסקנותיה.
אולם למישטרה כל זה לא היה איכפת.
כאשר נעצרות זונות רחוב, הם משוחררות
כעבור כמה שעות, ללא ערבות כלל,
ושבות לרחוב, מבלי שאפילו עיתון אחד
יציין זאת. המישטרה רצתה בפירסום נרחב,
וזאת אפשר היה להשיג רק על־ידי
פעולת ראווה, תוך כדי הלעטת עיתונאי-
החצר בשקרים. על פי הידיעות שהופיעו
בעיתונים, נדמה היה כי עשרות נשים,
ביניהן נשות חברה, רעיות עורכי־דין ואישי
צבא, נחשפו על־ידי הבלשים המיומנים
של מישטרת תל־אביב כרשת של
פרוצות־צמרת. גם הלקוחות תוארו על-ידי
המישטרה במיטב הסופרלטיבים: אישי-
ציבור, קבלנים גדולים ואישי־מדינה.
המפקח דויד אפל הוא שעמד בראש
המיבצע המייוחד, ולשם כך אף הציג
עצמו כלקוח, ושילם לאתי וליוסיפוב 2000
לירות מקופת המישטרה. המישטרה חיפשה
נואשות עד שמצאה שוטרת, אשר
נתוניה הגופניים יוכלו להיות אטרקטיביים
לגברים ושלחה אותה למישרד מוניטין, כדי
להציג עצמה כפרוצה בפוטנציה.
שניים אלה, יחד עם יחידת שוטרים
וצבא עיתונאים, ערכו הסתערות מהירה.
לא עבודת שדה יסודית, לא חקירות ותצפיות,
אלא התנפלות על מה שנפל לידיהם
באותו הרגע. לטענת המישטרה היא
תפסה כרטסת ובה מאות שמות של פרוצות
שעבדו עם המישרד. בגלל יצר ה־פירסום
של המישטרה ירדו אותן פרוצות,
אם הן אמנם קיימות, למחתרת.
גם הלקוחות, עליהם סמכה המישטרה
שיתנו עדויות מרשיעות כנגד הנשים, אם
השוטרים יאיימו לחשוף אותם, נעלמו
כלא היו. מלבד כמה לקוחות מיקריים,
שנתפסו בביתה של רוזיטה, אין בידי דד
מישטרה אפילו קיצהו של חוט למציאת
לקוחות. כל מה שיש בידי המישטרה הוא
מספר מכונית אאודי שנראתה ליד בית
אחת הנשים.
כמו בכל פעם שהמישטרה עורכת מיב־צעי
ראווה של יחסי-ציבור, היא נכשלת
וגורמת עוולות לחשודים ולבני מישפחו-
תיהם. אם יקבע בית־המישפט כי הפרשה
היא באלון מנופח לא יהיה מי שיפצה
את הנפגעים.

ב חור יפה; אבל
לא יותר מכך
^ נג ד ויי צ מן יצא אז סטודנט דרוזי
^ צעיר, רפיק חלבי. בעדינות ספרותית
דרוזית הוא נזף בווייצמן ותיאר מיפגש בין
וייצמן לבין זקנה דרוזית בכפר דרוזי,
כאשר הזקנה אומרת על וייצמן :״הוא
בחור יפה, אבל לא יותר מכד.״
אחר־כר היתר. התקרית המפורסמת עם
שימעון פרם, כשזה היה שר־הביטחון. פרס
טען כנגד צוותי הטלוויזיה שהם, בעצם
הופעתם, מלבים את היצרים בעת ההפגנות
בגדה, ואסר על חלבי להיכנס לתחומי
הגדה. פרס ליווה זאת ברמזים על אי־אמינותו
של חלבי. אולם כוחו של שר־הביטחון
לא יכול היה לכתב הזריז. הוא
תמיד היה בכל מקום.
רפיק חלבי בן ה־ 32 רואה בכל ההתקפות
עליו חלק מהסיכונים של המיקצוע. בכולם,
חוץ מאשר בהתבטאות הגזענית של שרון
בשבוע שעבר. כנגדה מתקומם האזרח
הישראלי רפיק חלבי, כקצין צה״ל ולא
ככתב הטלוויזיה .״מי שאומר דברים ג ד

כתבחל בי
שואה ואנטישמיות
עניים מעל במת הכנסת, אינו יכול אחר־כך
לבוא ולומר דברים כנגד השואה״.
אולם לא רק חלבי, גם ידידיו בטל וויזיה
ושוחרי הדמוקרטיה בארץ נזעקו.
כבר מזמן לא הצליח מישהו לאחד את
העדה הדרוזית בארץ, כפי שעשה זאת
אריק שרון. צעירי הדרוזים, שחלקם הגדול
שירת בצה״ל, התקוממו. הם מארגנים
החתמות והפגנות, כנגד הסיגנון החדש
שאותו ביטא אריק שרון בהשתוללותו. גם
ראשי העדה, המתונים בדרך כלל, מחו.
העדה הדרוזית גועשת ורועשת.
ראשי המערכת של הירחון אל־יזזדא
(״הצדק״) ,הביטאון הדרוזי, שיגרו מיכתב
אל נשיא המדינה יצחק נבון, ראש הממשלה
מנחם בגין, ויושב־ראש הכנסת יצזזק
שמיר. במיכתבם מחו נגד דעותיו האנטישמיות
של אריק שרון וטענו, כי הוא לא
פגע רק בעדה הדרוזית אלא בעם ישראל
כולו. בני העדה הודיעו כי לא יחרישו
ויפתחו במאבק. לשפיק סלמה, העורך
הראשי של הביטאון, היתה גם טענה נגד
יצחק שמיר. כיצד הוא לא השתיק את
שרון בעת נאומו?
אריק שרון, בטיפשותו כי רבה, עומד
מאחרי הדברים שאמר, וממשיך לתקוף
את חלבי ואת העדה הדרוזית. ראש הממשלה,
מנחם בגין, נתן לו גיבוי פומבי. אולם
הנאום בכנסת בשבוע שעבר שימש תחילתו
של מאבק חשוב: המאבק על חופש
הביטוי והדמוקרטיה.
העולם הזה

2181

במדינה
(המשך מעמוד )42
גוננתי. לא היתר, לי ברירה, הגברת השופטת,
רציתי להציל את עצמי.
״אז בא שוטר ותפס אותי בכוח ורצה
לקחת ממני את התיק שלי לראות את
המיסמנים שלי. אמרתי לשוטר שיעזוב
אותי בשקט, ואני אתן לו את התיק בעצמי.
יש בו כסף, ואני לא רוצה שיגעו בו.
ואז השוטר קרץ לשוטר השני שהיה איחו,
ושאל אותי אם הוא יכול לבוא לשתות
אצלי כוס קפה. מה הוא חושב לעצמו,
שאני זונה?
״אמרתי לעצמי, אוי אלוהים, בסך הכל
רציתי לעשות טובה לאשר, ולשמור לה
על התיק. אבל באמת, כבוד השופטת, לא
נשכתי לה את היד, רק את האצבע. זה
מה שקורה היום במדינה הזאת, מאשימים
אנשים על דברים שהם לא עשו, כשהם
רוצים לעשות מעשה טוב.״
השופטת הקשיבה בסבלנות לדבריה של
רוזה ופסקה: עשרה ימי מעצר נוספים.

תל־אביב
לאהכלנש אר ב מ׳ שפחח
עמוס קינן ויתר עד
המישפחה ב!יסו, עד־מגת
לשמור עד שדמות חיי
המישפחה שדו
כל מישפחה טובה ומסודרת חשופה ב ימים
טרופים אלה לפרידה ואפילו לגירושין.
לא חשוב שהנישואין התקיימו בקול
תרועות חצוצרה וכל הידידים חגגו. כאשר
מגיעה עת הפרידה — עושים את זה בשקט,
בצינעה, מפחד מה יגידו השכנים.
יזה קרה למיסעדה החדשה, שניפתחה
לפני חודש ימים בלבד, בשם המישפחה.
המחותנים — כולם אנשי בוהמה ידועים.

מיסעוץ־לשעגר קינן
— ופטריות ברוטב
נובע נמר עלהדשא
איך לשמור עד קיומם שד
הגמדים במידבד-יהודה, מכדי
דסכן את, תושבי האיזור?
חבר קיבוץ עין־גדי נעמד בפתח ביתו
כשתדהמה ופחד בעיניו. מולו, על הדשא,
רבץ נמר צעיר. אחרי שניה של
הלם, החל החבר צועד אחורנית ובמהירות
סגר את הדלת מאחוריו. כעבור דקות
אחדות המשיך הנמר בטיולו ועזב את
שערי הקיבוץ.
מאותו רגע התחילו בני הקיבוץ להתכונן
לביקורם הבא של הנמרים. עד אז
היו שמועות על מטיילים שראו, בתצפיות,
נמרים משוטטים באיזור מידבר־יהודה.
היתד, גם שמועה שרועה-צאן בדווי
צד נמר ותלה את עורו על קיר האוהל
שבו שכנה מישפחתו.
אל איזור עין-גדי נשלח צבי חורש, איש
רשות שמורות־הטבע. הוא צוייד בזסנוק
המכיל חומר צורב. המטרה היתד, להגיע
קרוב אל הנמרים ולהתיז עליהם חומר
שיצרוב אותם. על פי ההשערה אמור
היתד, להיווצר אצל הנמרים, התנייה בין
הצריבה לבין בני־האדם, שכתוצאה ממנה
יתרחקו הנמרים מכל מגע ואפילו לא יתקרבו
למקום שבו שוכנים אנשים.
לצורך ניסיון ניסה צבי להתיז חומר
צורב על כלבו. מאז הכלב נמנע מלהתקרב
אליו. אולם אצל הנמרים לא הלך
לו. הוא לא הצליח להתקרב אליהם עד
הטווח הרצוי כדי להתיז את החומר.
הקורבן הראשון. בינתיים התרבו
והלכו התצפיות על ד,ימצאם של הנמרים.
ערב אחד נכנסה נמרה לגן־החי של הקיבוץ
וטרפה שתי עיזים. החברים שמו
מארב ואחרי לילות אחדים, כאשר הגיעה
הנמרה בשנית, הם ירו בה. הנמרה לא
נהרגה. היא נפצעה בירך והצליחה לברוח.
מאז היא נראית באיזור כשהיא גור רת
רגל. אותה נמרה נראתה בצילומים
שנעשו באיזור כשהיא מוליכה בעיקבו״
תיה שני נמרים צעירים, כנראה הגורים
שלה.
במקום המשיכו להטמין מלכודות, ולכדו
נמר צעיר, כבן 14 חודשים. אז התעוררה
בעיה: הנמרים רצויים בשמורת-
הטבע, אך מסוכנים לבני־אדם. אילו שיח ררו
את הנמר, הוא היה שב בשנית לש טח
הקיבוץ. התזת חומר צורב על הנמר
— בשלב זה, אחרי נפילתו במלכודת —
היתד, חסרת המשמעות המבוקשת. לא
נותרה ברירה, אלא להביא אותו לאיכסון
בגן החיות בתל-אביב.
היום מתלבטת הרשות בבעיה :״איך
להציל אותם ולהציל את עצמנו?״
הידע בארץ הוא אקדמי בלבד. הערכת
הזואולוגים היא שחיים במידבר־יהודה
כ־ 15 נמרים. הרשות מבקשת לאפשר להם
תנאי־חיים תקינים כדי שיתרבו באיזור.
מי שסובל בינתיים ממצב אי־ד,ידיעה
הוא הנמר הצעיר והיפה, שהיה הקורבן
הראשון לעימות בין בני־האדם והחיות.
הוא הוכנס לחדר חשוך בגן־החיות התל״
אביבי, האוכל מוכנס אליו בחשכה ,״עד
שיתרגל,״ אומרים בגן־החיות. עוברי-
האורח ברחובות שליד הגן, שומעים מדי
פעם זעקה רמה וקורעת־לב של הנמר
החופשי שהוכנס לכלוב.
העולם הזה

2181

פארמן קכיוק
פילה קלאסי —
הסופר עמום קינן, הצייר אורי ליפשיץ,
בעל הסטקייה, גאזי חקק וחזי ד,יללי.
ההבטחות היו רבות. עמום, שהוא טבח
מעולה, השתלט על המיטבח. אורי, שהוא
בוהמיין ידוע ומוכר, קיבל את האורחים,
וגאזי וחזי דאגו לניהול העסקי של המקום.
המאכלים שהוגשו היו תאווה לחיו
והקהל הציף את המיסעדה.
דקוחות ועקויונות. ארבעה׳ שבועותבלבד אחרי הפתיחה החגיגית, עם כל

התוכניות המקוריות, נודע שעמוס ואורי
פרשו מהשותפות. המיסעדה נשארה בני הולם
על גאזי וחזי בלבד. בידלילה חל
שינוי בנהירה ההמונית לשם. אנשי בוהמה
רבים חדלו לבוא, התפריטים שונו
והמישפחה המצומצמת נראתה עלובה ל מדי.
לא עברו יומיים תמימים והודעה
חדשה הגיעה — אורי חזר למישפחה.
עכשיו נשאר רק עמוס בחוץ. בעיקבות
זאת חדלו סופרים כמו יורם קניוק לעבוד
שם כבארמנים.
מספר קינן :״כשהלכתי לעבוד במים־
עדה, חשבתי שאוכל להריץ את המיטבח,
ללמד את הטבח את סודות הבישול שלי,
לבוא לכמה שעות אחרי-הצהריים, להכין
בכל יום הפתעה קולינרית משלי וללכת
הביתה. אך התברר ששותפי רוצים ש אהיה
שם גם בערב. הערבים התארכו יתר
על המידה. היינו אמורים לעשות כיבוי
אורות באחת אחרי חצות, אך אנשים ניש-
ארו לשבת והייתי חוזר הביתה בשתיים
או בשלוש לפנות בוקר. יש לי אשד. ה-
נימצאת בשמירת הריון. היא לא יכולה
להירדם כשאני לא בבית. לכן היא חיכתה
לי בכל לילה. לבסוף היא נשברה
ועברה להתגורר בבית־מלון. כאשר שהתה
שם התחילה לדמם. לקחתי אותה לבית־חולים,
שם שהתה יומיים. זה שבר אותי.
לא רציתי בגלל המישפחה ביפו לאבד
את המישפחה שלי.
״היתד, עוד בעיה, הנקראת לקוחות. יש
שתי השקפות בקשר לזה. האחת טוענת
שהלקוח תמיד צודק. השנייה שהלקוח
צודק רק ב* 99 אחוז מהמיקרים, ואחוז
אחד אני צודק. למשל אם בא לקוח ומתלונן
למה לא שמתי רוטב על אומצה
מפולפלת, אני מסביר לו שאני לא שם
רוטב במיקרה כזה -כאן אני הוא הצודק.
מתוך מאה אנשים אדם אחד כזה לא יחזור
למיסעדה.
אין עוף במישפחה .״עבדתי שם
כמו סוס עם 70 תפריטים שונים, כאשר

נמר סדרי
,על קיר האוהל

לכל אחד מהם היה רוטב אחר. מפעם
לפעם בא לקוח שלא היה שבא רצון. אם
תלונה של לקוח היתד, צודקת, פייד החלפתי
לו את המנה. אני תמיד טוען, של-
התחיל לתרץ לוקח שעתיים, ולהחליף הו לך
צ׳יק צ׳ק.
״ערב אחד בא לשם סופר והביא את
סיפרו, שכולם יראו שהוא סופר. הוא
ישב עם בחורה ושוחח איתר, בצרפתית.
הוא הזמין סטייק פילה של בקר. נתתי
לו את הפילה הקלאסי — על פרוסה עגולה
של לחם לבן שמתי את הסטייק, ועל
זה פטריות ברוטב מדירה. הוא החזיר
את הפילה ואמר שהוא רוצה אותו בלי
שום דבר. הורדתי הכל מהפילה ונתתי
לו שוב. הסופר קרא למלצרית והתחיל
להתעלל בה. שאל אותה באיזה סבון רח צו
את זה. אחר־כר כשהגיע זמן התשלום,
לא לקחתי ממנו כסף עבור הפילה. שותפי
לא אהבו את השיטות שלי.
״סיבה נוספת ליציאתי מהמיסעדה היא
עבודתי כעיתונאי וכסופר. מאז שהתחלתי
שם הזנחתי את הכתבות שלי לעיתון. הפסקתי
לכתוב ביקורת על מיסעדות, מתוך
אתיקה מיקצועית כבעל מיסעדה, ולא
היה לי זמן לטפל בגן התבלינים שלי.
החלטתי שמקומי הוא בבית.״
בינתיים, במיסעדה העסקים כרגיל. אורי
ליפשיץ טוען :״מאז שעמום עזב חלו
שינויים אחדים. הבולט בהם הוא עניין
התפריטים. לא מגישים בכלל עוף במיש־פחה.
עמום היה מכין עוף בכל מיני צורות
ואנחנו החלטנו להוציא מתכון זח.״
השבוע נכנס שותף חדש למישפחה, הסופר
דן בן־אמוץ.

מישפט
ה־מא וזזעלוו׳ז־וז
זזמרפס טוען פי שוחד,
חרפיחוכד מכחיש
והשופט נוזר מעבר
״״חשקה נפשו של הרב־חובל שלמה נדר
בטלוויזיה של חברת סוני, אך דמי המכס
היו גבוהים. חשב האיש, ששימש לפני
כשנה וחצי עובד של חברת קו־צינור-
אילת, והחליט כי מוטב להסתכן ולשלם
פחות, כך טענו חוקרי המישטרה.
לדבריהם שילם האיש 300 לירות למוכס
בנמל־אשקלון, אחרי שהבטיח לו עוד 700
לירות אם יעזור לו להבריח את הטלוויזיה.
לפני כחודשיים החליט המוכס, משום מה,
להתלונן במישטרה, שעצרה את ד,ימאי.
הוא הכחיש בתוקף את דבר השוחד. לדברי
בא־כוחו, עורך־דין שכטר, נידון אותו
פקיד מכס לפני שנה וחצי בבית־המישפט
על עבירות אחרות ובאותה עת נערך גם
חיפוש בביתו של שולחו. מדוע, אם כן,
לא נעצר רנדחובל נדר לפני שנה וחצי?
פצינעה .״עבירת שוחד מתבצעת בדרך
כלל בצינעה,״ טען הסניגור ,״ואין כאן
שאלה של עדים שצריך לחקור. החשוד
כבר היה עצור 48 שעות, שבמהלכם לא
נקראו עדים לגביית עדות.״
השיב על כך בא־כוח המישטדה, מפקח
יעקוב אלאלוף :״העניין קשור במידע סו ׳
די, ולא אוכל לומר אם פקיד המכס הוא
זה שסיפר על השוחד. שיחרורו של החשוד
עלול לפגוע במהלך החקירה.״ השופט
עצר את רב־החובל לשיבעה ימים נוספים.

במדינה
דרבי אדם
קח אח הכסףו 3ר ת
אסיר משוחרר־עז
תגאי גיסה כוחו
בקכ 37 ות — והסתבר
שלמה מור לא יכול, כנראה, לעמוד
בפני הפיתוי. שנה עברה מאז ששוחרר
מן הכלא, והיה עליו להיזהר מלבצע עבירה
כלשהי, שכן תלוי ועומד נגדו מאסר של
שנה־על־תנאי. לכן החליט ללכת בדרך
הישר.
הוא פירסם מודעות בעיתונים על מיבצע
חסר־תקדים, של סיוד חדרי־מדרגות בבתים
משותפים. המודעה עוררה גל גדול
של אזרחים, שביקשו כי יבוא לסייד בבתיהם.
שיכור מהפניות הרבות, הקים
חברה בשם קבוצת מור ונהג לגבות מכל
לקוח דמי־קדימה בסך 1000 לירות.
חלפו שבועות והקבלן לא נראה בשטח.
הלקוחות המאוכזבים פנו למישטרה, ש ניסתה
לאתר את האיש, אך הוא נעלם
ולקח עימו את הכסף. לבסוף הוא הוכרז
כעבריין נימלט, המישטרה הוציאה נגדי
פקודת־מעצר וחיפשה אותו עד שניתפס.
״היה לי, לחץ״ .בינתיים הצטברו ב־מישטרה
תלונות רבות ושונות על משיכת
צ׳קים ללא כיסוי ועל הוצאת כספים
במירמה ובצורה שיטתית. טען האיש להגנתו
:״היה לי לחץ של עבודה, קיבלתי
כ־ 30 עבודות בבת אחת ולא הספקתי
לגמור את הכל. בעצם נשארו לי רק
שלוש עבודות לסיים.״
בא־כוח המישטרה, רב־שוטר דורון
רוטשילד, ביקש בבית־המישפט לעצור את
מור לעשרה ימים, מפני שבעדותו במיש־טרה
התגלו נושאים נוספים שעליהם מב
קשת
המישטרה לחקור אותו, ויש חשש
שהוא ינסה להשפיע על עדים. עוד טען
החוקר, כי לחשוד אין כתובת קבועה והוא
עלול להיעלם אם ישוחרר.
השופט לא קיבל את טענותיו של ה חשוד,
כי היה עליו לחץ עבודה. הוא
החליט לשחררו בערבות, אך קודם לכן
לעצור אותו עד שישלם את הכספים שהוא
חייב.

פר שות
אדם !צילינדר

״פד שיתוף־ כעולה
שד עציר עם המישמרה
היא איוודת,״ טוען
הדוקטור שנעצר וששוחרר
בצעד איטי ירד הגבר הצעיר, בעל
הזקן, במדרגות כבש המטוס. בניגוד לשאר
הנוסעים, היה הוא היחידי שידע את ש עתיד
להתרחש בדקות הקרובות. ברגע
שדרכו רגליו על הקרקע, ניתק ממקומו
השוטר, שעמד למרגלות הכבש.
״דוקטור אורי דייוויסז״ פנה אליו השוטר
באדיבות.
״כן!״ השיב.
״יש בידי צו־מעצר נגדך. אבקשך להתלוות
אלי.״
״כך, באה התשובה שנית. היה זה ה״כך
האחרון שיוציא אודי דייוויס מפיו במשך
זמן רב.
כסף מאכו־ג׳יהאדז אורי דייווים,
בן ה־ ,36 נשוי פעם שנייה, אב לילד מאשתו
הראשונה, הוא דוקטור לפילוסופיה ול־אנתרופולוגיה.
את לימודיו, שהחל באוניברסיטה
העברית בירושלים, סיים לפני
כשנתיים בארצות־הברית. כיום הוא משמש

כחוקר וכמרצה ל״לימודי השלום״ בבית-
הספר ללימודי־השלום באוניברסיטת ברדפורד,
בצפון אנגליה. עבודת־המחקר שלו
משולבת בתחום האנתרופולוגיה והסיכסוך
הישראלי־פלסטיני. את תקופות המחקר
הוא עושה בדרך־כלל בארץ, חצי שנה
אקדמית מדי שנה. אשתו וילדו מתגוררים
דרך קבע באנגליה.
כאשר הגיע ארצה, ביום החמישי לפני
שלושה שבועות, עשה זאת חרף הידיעה
הברורה כי ייעצר. לכן דאג להתקשר לפני
כן עם פרקליטו, עורכת־הדין השמאלנית,
לאה צמל, על־מנת שתהיה נוכחת בנמל-
התעופה עם הגיעו.
דייווים נחשד בכך שקיים מגע עם סוכן
זר. באחרונה נחשפה רשת מחתרתית בצפון
הארץ, וראשה, ממיר מחמוד שחאדה,
סיפר בעת חקירתו על־ידי שירות־הביטחון־
הכללי כי עמד בקשרים עם אורי דייוויס.
שחאדה סיפר גם, שדייוויס דאג לממן
מכספים של פתח הוצאת עיתון־סטודנטים
בירושלים, ומקור הכספים הוא חליל אל־וזיר,
קצידהמיבצעים של פתח, המכונה
אבו־ג׳יהאד.
לא נטען שיש קשר בין הפעילות החבלנית,
שעליה עומדים שחאדה וחבריו בימים
אלה לדין בבית־דין צבאי בלוד,
ובין אורי דייוויס. הקשר בין השניים
הוא על רקע תיכנון הוצאת עיתון־סטו־דנטים,
שלא הוצא כלל לאור, עקב חילוקי־דעות
בין דייווים לשחאדה, סביב שאלת
מיגוון הדעות שאותו אמור היה העיתון
לייצג. דייוויס שולל את קיומה של מדי־נת־ישראל
ודוגל בהקמת מדינה פלסטינית
סוציאליסטית דו־לאומית.
שירות־הביטחון עצר את דייוויס על־סמך
הודעתו של שחאדה. דייוויס הוחזק במעצר
במשך שבועיים, כשהוא נחקר באינטנסי ביות
על־ידי חוקרי שירותי־הביטחון. משלא
נמצאו נגדו כל ראיות נוספות, הוא שוחרר,

משוחרר דייוויס
חיפוש מדוקדק
לפני שבועיים מבלי שהוגש נגדו כתב-
אישום.
״ אץ הכובה״ .בגן בית אמו, שבדרך
השדות בכפר־שמריהו, ישב אורי דייוויס
רענן ומלא מרץ. הוא נראה כמי שחזר זה
עתה ממחנה־נופש, ולאו דווקא מבית-
המעצר קישון (ג׳למי) ביגור.
סיפר דייוויס :״הערכתי שאני עתיד
להיעצר, אחרי שקראתי דיווח בידיעות
אחרונות, שהגיע לידי באנגליה. שם נכתב
כי העציר הביטחוני שחאדה סיפר על
קשר עימי ב־ ,1978 וכי הבטחתי להעביר
לו כספים.
״מועד החזרה לארץ היה קבוע מראש.
בשל החשש שאעצר, התקשרתי לעורכת-
דין לאה צמל וביקשתי שתחכה לי בלוד.
תירגמתי את הידיעה מידיעות אחרונות
לאנגלית, ושלחתי אותה, עם הערותי, ל-

מלכתה מי 4979
תטוס לאנגליה במטוסי חבורת

פידסום רייצס

חברים וידידים פוליטיים בחוץ־לארץ, וכתבתי
שהחשדות הם שקר, הכל שקר!
הוספתי, שהמדיניות שלי היא לשמור על
זכות השתיקה, ולהשיב על כל שאלות ה חוקרים
ב,אין תגובה /נעצרתי כבר כמה
פעמים בעבר, ונערכו חיפושים בביתי.
אמרתי לידידי, שכל פירסום שונה שיתפרסם
הוא שקר, או שיעיד כי נשברתי
בחקירה תחת לחץ ואיומים.״
הסיבה למדיניות האין־תגובה שלו נובעת
מגישתו כלפי המישטרה .״המישטרה היא
גוף הפועל במיסגרת חוקית במדינת יש ראל
״,אומר דייוויס .״מטיבעו זהו גוף
שמרני. אני מהווה בארץ אופוזיציה אנטי־ציונית.
אני לא מצפה לנדיבות־לב מצד
המישטרה. הם לא חברים פוליטיים ואישיים
שלי, ואני לא חייב להם דיו־וחשבוו.
״לעומת זאת אמרתי בבית־המישפט את
מה שהיה לי להגיד, אך גם לפני השופט
ציינתי שכל האשמות הן שקר. לעיתונאי
ממעריב גיליתי שאני מכיר את שחאדה,
מהתקופה שבה הייתי פעיל בקרב הסטודנטים
בירושלים. על אותה השאלה ב־מישטרה
הייתי עונה באין־תגובה, אבל לא
בהכרח לעיתונות.
״אני מביא בחשבון את העובדה שמדיניות
האין־תגובה עשוייה לגרום להארכת
המעצר, אולם מעצר מתמשך הוא מחיר
קטן תמורת האיוולת שבשיתוף־פעולה עם
המישטרה. לדעתי, חשוב לחנך אזרחים
לכך שהם לא חייבים שום דבר למישטרה.
זהו האספקט החינוכי שבאין־תגובה. מבחינה
פוליטית — החוקרים נמצאים שם
כדי להכשיל אותך. הם אוייבים פוליטיים
שלך. איזה טירוף זה לשתף פעולה?״
מעבר לגדר נשמעה שירה — האפי
ברסט־די טריו. הופיעו צעיר וצעירה דוברי
אנגלית, ובידיהם בונבוניירה. הסתבר שזהו
יום־הולדתו של אורי. איש לא דיבר על
המעצר, ונראה כאילו לא היה ולא נברא.
את השימחה הפריע צילצול טלפון. מה־אובסרבר
בלונדון ביקשו לראיין את
דייוויס. הוא התנצל בפני האורחים, ובשיחה
בת רבע שעה, באנגלית צחה, גולל את
סיפורו בטלפון.
״צילינדר״ בגמל־ התעופה .״הגעתי
לנמל־התעופה בן־גוריון ב־ 24 במאי. מייד
עם הגיעי הוכנסתי אל תוך הצילינדר.
זהו מיתקן־פלדה בגובה 2.5מטרים ובקוטר
של 2מטרים, שניצב מאחרי אולם המכס.
בתוך המיתקן מותקנים מצלמודטלוויזיה
ורמקול, ולשם מכניסים חשודים בהעברת
מיטעני־חבלה. באמצעות מצלמת הטלוויזיה
עוקבים אחר פעולותיו של החשוד, הנמצא
לבדו בצילינדר, ופוקדים עליו ברמקול
לפתוח את מיזוודותיו ולהציג את תוכנן,
פריט אחרי פריט. הרעיון הוא, שאם אתה
נושא מיטעך חבלה, הוא יתפוצץ יחד איתך,
או שמצלמת הטלוויזיה תגלה אותו.
״אחרי הבדיקה בצילינדר, בדק חבלן
של מישמר־הגבול פעם נוספת את המיטען.
במיסגרת הבדיקה הוא מנקב סבונים, מכניס
מברג לשפופרות, וקורע מבפנים את ה־ביטנה
של המיזוודות. כשהתברר שאין לי
שים מיטען־חבלה, הועברתי לבית־המעצר
קישון, ששמו מתקופת־המנדט הוא ג׳למי.
,״לגבי תקופת״המעצר אני יכול לומר
שבמישור הפורמלי היה הכל קורקטי לחלוטין,
חוץ משני דברים. האחד, העובדה
שהוחזקתי בבידוד מוחלט בתא של 2 x 2
מטרים, באיקס, ומנעו ממני חצי שעה עד
שעד, של טיול כל יום, שמגיע לכל עציר.
והשני, בתא דלקה מנורה של כ־ 150 ואט/
24 שעות ביממה, מבלי שתינתן לי האפשרות
לקבל חומר קריאה.
״החקירה היתה ללא אלימות, אבל הש תמשו
נגדי באיומים שונים. איימו בהארכת
מעצר, במעצר אדמיניסטרטיבי, והיו איומים
אחרים. כמו, למשל, אחד החוקרים
אמר לי, :בא לי להביא הנה, לג׳למי, את
אמא שלך. אולי היא תשכנע אותך לדבר/
במיקרה אחר באה קבוצת חוקרים מתל־אביב,
ואחד מהם, המיספר שלו היה לעשות
את התרגיל של הפחדה מילולית, בתוספת
תנועות ידיים מול הפגים.
״אולם אני רוצה לומר, שלדעתי הייתי
אחד מהעצירים הפוליטיים בעלי־הפריווי־לגיות
במדינת ישראל. זכיתי בהגנה ציבורית
מרשימה, בעיקר בחו״ל. אני רוצה
להדגיש שתנאי מעצרי מבחינה זו אינם
טיפוסיים במדינת ישראל. תנאי מעצרם
ומאסרם של מאות ואלפי האסירים הפד
ליטיים בבתי־הכלא — אני מתכוון לעצירים
ואסירים ביטחוניים — אינם מתקרבים
אפילו לתנאי־המעצר שלי. תנאי־המעצר
של מרביתם מתוארים ומתועדים בדיוק רב
על־ידי דין וחשבון של סנדי טיינזס, עינויים
בישראל׳ — שהתפרסם ביוני .1977״
העולם הזה 2181

החשבונית שתביא לך חצי מליון ל״י

.ת_קנהי את הדוד
בקשתי חשבונית
אולי מכו ת
אותו חשבון
אגדיל חצי מליון

בכל לן דה בכל תשלום
היה אדיב ומנמס
וזכורלקחת חשבונית
אולי ז״את
הפרס.
חשבונית

איך להשתתף?

איזו חשבונית לא תשתתף בהגרלה?

בקשו חשבונית בכל קניה. כאשר אספתם חשבוניות שסד כל סכומי
הקניה הרשומים בהן אינו נמוך מ־ 5,000ל״י, הכניסו למעטפה,
רשמו את שמכם, כתובתכם ומספר תעודת הזהות ושלחו אל:
הגרלת חשבונית הפרס
הנהלת המכס, ת.ד 3900 .ירושלים
או למסור לאחת מהכתובות הבאות:
. 1ירושלים, בית המכס, קרן היסוד 20
.2תל אביב, בנין משרד האוצר, אחד העם 27
. 3חיפה, בית המכס, שער הנמל 3
.4באר שבע, אגף מס ערך מוסף, פסז׳ אינקו
כל מעטפה שתגיע בחודש הראשון או השני תשתתף בהגרלת ביניים
אחת, ובהגרלה הגדולה. מעטפה שתגיע בחודש השלישי משתתפת
רק בהגרלה הגדולה.

חשבוניות של משרדי הממשלה, רשויות/מקוסיות, מוסדות חינוך
בנקים, חברות ביטוח, קופות חולים, כרטיסי טיסה והפלגה וכן
כרטיסי נסיעה באוטובוס וברכבת, ורכישת רכב פרטי חדש.
כן לא יוכרו לצרכי הגרלה חשבוניות של עוסק בקשר לקניות
עבור עסקו. ההגרלה תיעוד בפיקוחה של ועדה ציבורית.

איזו חשבונית תוכל להשתתף בהגרלה?
. 1חשבונית .2קבלה .3תלוש קופה רושמת
החשבוניות שיוכלו להשתתף בהגרלה יהיו מתאריך 1.6.79
והלאה. על כל אחד מהשלושה יהיו מודפסים:
שם וכתובת המוכר • מס׳ עוסק רשום במע״מ • מס׳ סידורי שוטף >רץ)

•מי שמוכר בלי חשבונית עושה חיים על חשבוני.
משרד האוצר/אגף המכס והבלו

לשכת הפרסום הממשלתית

גם אילו התחתנו לא יכלו לחגוג
ימי נשואין יותר מוצלחים

אלו אלדה, אלו בוד סט
בשש

0 1 /0

באוו3ה הש1/ה

בכורה ארצית שבוע שני
״בדיחודה״
תל־אביג
״לילי״
רמת־גן

על פי מחזהו הנודע של

ברנרד סל״ד

ס אלי שעשוע, יעל גרינברג, י הודי ת נגר, דליה נו רי א לוני קו ל כנפי, זוכות ,1978 בבגדי־הים של ״גו טקס ״

נמשכת ההרשמה לתחרות

מטע

העולה 1ה

מועמדות ה ס שנ״נו ת לה ש ת תף בתחרות מ תב ק שו תלהתקשר
עם מירי זכרוני. טל 03-247*28 23085־ 03ב די ל ק בו ע
תור לראיון עם ו עד ת הקבלה.
ל>פות שתתק!בלנה מצפה
חווייתק*>ץמטרפת.

ת ח דו ת ספור טיבי ת גדו ש ת נותנות.
טיו לוהופעותגבלרחבי הארץ

הדרכת הבנו ת: בי״ס לדוגמנות ״רגב״ ב הנ הלת מירי זמיר ו מו ק ה קריגר

התחרות וערכת בחסות חבות

יצרני שמן .0.0.אוליביה. ל ה ולי. זברה. רויאל. בזק. בל ק טבק. קאפרי
זב שיתזף מנב׳ ל חברת..דירזת גינדי׳ אברהם גינרי א שר יעניק
למלכה הנ חהשל 50.000 לי״ ל ר כי ש ת די רהבחבר תו

תטפל

והחוףשל ״גוטקס״

בשערה

בתכשיר* חברת וולה

תזכה ב ת עוד ת 5096 הנחה לחתונה בי
אולמות; חולון,ז׳בוטינסקי . 6טל 5855680 .

הי אתטוסבמטוסי

חברת03

תגיע לנ שפים ברחבי הארץ באוטובוסי ..דן תיור

של בחירי היצרנים בעולם האופנה, ב-
״אנוח״ מביאה לארץ את עילית האופנה
מחיר הנמוך מזה המקובל בחו״ל. השנה
תציג ״אנוח״ בכל נשפי ״מלכת המים״
את מיטב דגמי שנות ה 80-שלה, מחליפות
ועד בגדי-ים. בתמונה 3 :דוגמנים
מציגים את בגדי״הים המפורסמים ״הום״
שהובאו לארץ מפריס על״ידי ״אנוה״.

כרטיס הכניסה ו*לך. וו*לך לאוסנת הסולם

המועמדות הסופיות בתחרות ״מלכת המים
1978״ מציגות את דגמי חברת ^1.8.
בנשף שנערך ב״היכל התרבות״ בתל־אביב.
השנה תציג מ.ב. את דגמיה החדשים,
שעוצבו על־ידי עופרה פרנק, ושהמאפיין
אותם הוא הקו הצעיר והרומנטי. דגמי
\ 1.8.זכו להצלחה בארץ, באירופה וב-
ארה״ב בשל עיצובם הנאה והמקורי.

לטיול בא

קולנוע
סר טי ם
ה תז מו ר ת חוז ר ת
על סו ף ה עו ל ם
בפסטיבל הסרטים בברלין, היה זה סרס
המיסתורין. תחילה נכלל בתוכנית, אחר-
כך הושמט מן התוכנית, ואחר־כך לחשו
מפה לאוזן, שהמעוניינים לראותו צריכים
לגשת לדוכן התורכי ולבקש כרטיס להצגה
שתיערך בחצות הלילה. אין חומר פירסום,
אין תרגום סימולטני לאלה שאינם דוברי
איטלקית או גרמנית, אין תמונות. זאת
בכלל לא הצגה של הפסטיבל, אלא של
מפיק הסרט. כך יצא חזרת תיזמורת של
פליני, בפעם הראשונה, את גבולות מולדתו.
בפסטיבל קאן הוא כבר היה אורח־כבוד,
בעל מוניטין שעורר שערוריות במולדתו.
בעל מוניטין — מפני שפליני עשה אותו,
ומעורר שערוריות — מפני שזו הפעם
הראשונה שהוא אומר בצורה שקופה כל־כך
מה הוא חושב על האנארכיה השוררת
בעולם המערבי בכלל, ובאיטליה בפרט.
הסרט התמים כביכול, מתכוון להציג מה
קורה בחזרת תיזמודת, הנערכת באולם
עתיק יומין. הנגנים איטלקים, המנצח גרמני׳
המוסיקה של נינו רוטה ((האחרונה
שהספיק לכתוב עבור פליני, לפני שהלך
לעולמו באפריל השנה) .אלא שהמוסיקאים
מתקוממים נגד המנצח, נציגי האיגודים
המיקצועיים מסייעים למהומה תחת להשקיט
אותה, הטירוף משתלט על הכל, כתו־

מא־ זיו לבסק׳ :

חזרת־תיזמורת על רקע סיסמאות מהפכניות ככנסייה עתיקה
הסרט הפוליטי ביותר של פליני

בות־קיר ענקיות של ניבולי פה, התובעים
דרור למוסיקה והפלת העריצות של המנצח,
מקשטים יאת הקירות, כתובים אולי

בוריו אסדה אות׳ בשנית!

ל״ פגישה המרגשת ביותר שהיתה
י י לי בפסטיבל קאן היתד, פגישה עצובה.
היתה זו פגישה עם הבמאי אנדרה ז׳ולבסקי,
מי שהתעתד לבוא לקאן כאורח של כבוד,
והגיע חרש חרש כפליט. ולמען האמת,
אם לא בא זאב בירגר (מי שהיה פעם
מנהל מרכז״הסרט־הישראלי, והיום מושבו
בחברת ההפקות איי־סי־איי בפאריס) וגילה
את אוזני כי ״ז׳ולבסקי נמצא כאן״ ,לא
הייתי יודעת עד עצם היום הזה מה זולה
בגורלו של הבמאי שסירטו חשיבותה של
אהבה ניבחר לפני שלוש שנים כאחד מארבעת
הסרטים הטובים של השנה על־ידי
העולם הזה.

על מירפסת שטופת שמש פגשתי בגבר
צעיר, יפה־תואר ובעל עיניים נוגות. סירטו
האחרון והחדש, שנועד להיות סרט הפתיחה
בפסטיבל קאן נשאר בפולין. הוא הגיע
לפסטיבל בגפו. הגלגלים נלקחו ממנו שעות
ספורות לפני גמר העבודה. אין זו הפעם
הראשונה .״אני מחזיק בשיא של במאי
ששניים מסרטיו נאסרו על־ידי השלטונות,״
הוא מציג את עצמו במרירות. בפעם הראשונה
היה זה השטן, סרט שתיאר את ה־מישטרה
ואת יחסה הנוקשה אל הנוער

במולדתו. הוא אינו מתפלא על כך שה מדינה
אסרה סרט שכזה, אבל הסיפור סביב
טרילוגית הירח (שם זמני) ,הסרט שסיים
זה־עתה, הוא סיפור שונה.
״זהו סיפור עצוב ודרמתי. תחילתו לפני
זמן רב. כבר כשהייתי ילד אהבתי את
טרילוגיית הירח שכתב אחי־סבי, בין
: 1900—1910 על גלובוס הכסף, המנצח והאדמה
הישנה, ספרים, שהפכו נכסי צאן
ברזל בסיפרות הקלסית הפולנית. הספרים
כתובים כסיפרי מדע בדיוני ואני מתעב
מדע בדיוני. איני מאמין בעתיד. את ה פתרון
הקולנועי מצאתי בשדה המתאפיסי-
קה. ואם הספר המספר על חמישה אנשים
שנואשו מן הציוויליזציה, כמו שהיא היום,
ועלו לירח, כדי ליצור עולם חדש, החלטתי
שבשבילי הירח זוהי אדמה ריקה.״

גן־עדן
לקולנוענים
ף* משך שנתיים עבד ז׳ולבסקי על
־* הסרט, שהפך הסרט היקר ביותר שנעשה
בפולין מאז ומעולם. הוא צילם ב
במאי
אנדרה ז׳ולבפרן י דקאן (עם עדנה פיינרו)
הפוליטיקה התרבותית לא התאימה

בבוץ ואולי בחומר חום אחר. אמות הסיפים
נרעדות, קירות האולם מתמוטטים, והנגנים
חוזרים אל התיזמורת ואל המישמעת, כי

חוף־הים של פולין, במיכרות־המלח לייד
קרקוב, במידבריות מונגוליה ובהרי קווקז
ברוסיה. גיבוריו, כגיבורי התנ״ך היו לאנשים
המתחפשים למיתוסים של הוריהם.
״כמו אברהם אבינו״ אומר ז׳ולבסקי ומסביר
:״הדבר הראשון שהם עושים על
האדמה החדשה — הם יוצרים להם דת
חדשה. משום כך מתחיל הסרט שלי כסיפור
מקביל לתנ״ך ומסתיים בסאטירה
פראית וסודיאליסטית על החיים שעל ה אדמה
הזאת.״
מאז החל ז׳ולבסקי בעשיית סירטו התחלפו
ארבעה שרי־קולנוע בפולין. האחד
אמר לו :״יפה!״ השני אמר :״להפסיק!״
השלישי אמר :״להמשיך !״ והרביעי אמר :
״פולין אינה יכולה להרשות לעצמה לראות
סרט שכזה !״ והוסיף :״זה לא במים-
גרת מה שאנחנו חושבים בפוליטיקה התרבותית
שלנו.״
ז׳ולבסקי ניסה להילחם. מפיצים נכבדים
באו לפולין לראות את הסרט הכמעט שלם
ורצו לקנות אותו. דיל ז׳אקוב, מנהלו
האמנותי של פסטיבל קאן, נלחם ארבעה
חודשים, כדי להוציא את הסרט לפסטיבל,
אבל שר־הקולנוע היה ציני — לא רק שלא
הסכים להראותו בפולין לפולנים, אלא גם
לא רצה בשום פנים ואופן להראותו בחוץ.
כי מה יקרה אם חלילה יזכה באוסקר או
בדקל־הזהב בקאן איזה פרצוף יהיה אז
לפוליטיקה התרבותית הפולנית?
וכך יושב לו במאי בקאן והקרקע בוערת
מתחתיו. הוא כאן ויצירתו שם. הוא במערב
ואשתו ושני ילדיו הקטנים בממרח.
הוא ייאלץ לגלות שוב, לפאריס, כפי שכבר
עשה לפני כמה שנים כשעבד על חשיבותה
של אהבה, סרט שהיה כה מריר, עד שאפילו
הצרפתים לא יכלו לבלוע אותו .״לעולם
לא אוכל לעבוד בחוץ כשם שאני מסוגל
לעבוד בבית,״ מודה זולבסקי :״פולין היא
גן־עדן לקולנוענים. הקהל מחונך שם לקולנוע,
מאחר שאין לפולנים כסף לקנות
סירטי ראווה הם קונים סירטי איכות. כך
מתחנך הפולני הממוצע לראות את פליני
ואת ברגמן, ונוסף לכך — זהו קהל הזקוק
לקולנוע מפני שהחיים שם מתסכלים
מאד.״
בינתיים מנסה דולבסקי לברוח מתיס־כולו
שלו. שני סרטים עומדים לו על הפרק
כשכמה מפיקים במערב מחזרים אחריו.
וישראל? ״אם רק יהיה לי מה לעשות

ברגעים אלה ״כל מה שאנו יכולים לעשות
זה מוסיקה״ .בשעה שהתמונה נעלמת
מן המסך, נשמע קולו של המנצח שדיבר
כל הזמן במיבטא גרמני, מתחספס, נצרד
ולבסוף עובר לשפת אמו ולאינטונציות המוכרות
שליוו את צעדי הברווז של הרייך
השלישי.
עדות לתקופה. פליני לא בא לקאן.
קצה נפשו בשאלות האינסופיות החוזרות
על עצמן :״מה התכוונת לומר?״ ״האם
הסוף הוא נבואה של נצחון הפאשיזם אחרי
רעידת־האדמה של המחאות למיניהן?״

המנצח שחזר לשפה הסוברת
מה המשמעות?
״האין זה סרט ריאקציונרי הלועג לאירגוני
עובדים?״ ״האם התכוונת לאיטליה, וכל
אחד מנגני התיזמורת משול לפוליטיקאי?״
וכן הלאה והלאה.
״איני יודע מדוע יש הסבורים שבמאי-
קולנוע צריך לספק תשובות בתחומים ש אינם
כלל מסמכותו,״ טוען פליני .״אני
מסיים את כל סרטי בסימן שאלה, וכך
עשיתי גם כאן.״ אשר להשקפה הפוליטית,
דברי נשיא־איטליה, פרטיני :״אין זה סרט
ריאקציוני ולא סרט פרוגרסיסטי. זהו פשוט
סרט אמיתי.״
ולבסוף, דברי פרנצ׳סקו רוזי, מגדולי
הבמאים של איטליה :״מעל ומעבר להסכמה
או ההתנגדות שיכולים להתעורר מול
סרט זה, יצטרכו הצופים בו למצוא את

עדנה פיינרו 1

העולם הזה 2181

התשובה לכל השאלות שמציג פליני בסרט.
בתוך עצמם. כל אחד ייאלץ אז להעמיד
במיבחן את האמונות ואת חוש־האחריות
האישי של עצמו. בעיני, אין הישג חשוב
מזה ליצירה שמתכוונת לשמש עדות לתקופה
שבה היא נוצרה.״

תדריך
תל ־אביב — שחור לבן בצבעים, רציחות
קטנות של אשפי מיטבם גדולים.
בננות.חברות, עיטור הגבנרה.

תל אגיב
שחור לבן בצבעים

לז קני ם
פעם בשנה, באותה השעה

חובה ליאות ירושלים חיפה —

מצעירים

(פריז,

צרפת) — סאטירה על הקולוניאליזם האירופי.
הצרפתים שולחים את הכושים שלהם
להילחם בכושים של הגרמנים, מפני ש שמעו
שזה מה שקורה ביבשת הישנה.
ואילו הכושים מצפצפים על כולם. פרם

אום ל| י לסרט הזרי

רציחות קטנות של אשפי
מיטבח גדולים

(פאר, ארצות־הברית) —

(בן־יהודה, תל־אביב, ארצות־הברית)
— גבר ואשה, הנשואים,
אן לא זה לזה, מנהלים רומן ארון־נגן, בשהם נפגשים פעם
בשנה, במשך עשרות שנים, באותו חדר במלון. המחזאי
ברנרד סלייד, שהמציא את הבדיחה הזאת, עוקב אחריהם
בתכיפות של פעם בחמש שנים, כדי להראות כיצד הם
משתנים עם האופנה, עם הגיל, ועם האמצעים הכלכליים
שעומדים לרשותם. מצעירים מגומגמים הם הופכים מבוגרים
מתוסכלים, ומסיימים כמזדקנים זה לצד זה, כשההבדל
היחידי בינם לבין זוג נשוי, הוא שפגישה אחת בשנה חוסכת
הרבה מן השיעמום והשיגרה שבפגישה יומיומית.
ברנרד סלייד השתדל כמיטב יכולתו לצאת ידי חובתו,
לפחות הבימתית, על״ידי הרבה דיאלוגים בעלי משמעות
כפולה, הישענות על אירועים פוליטיים ותכסיסים שקופים,
כדי להסתיר את העובדה ששני גיבוריו הם חסרי עניין
לחלוטין, שני יצורים המנהלים אולי רומן יוצא״דופן, אבל
הם עצמם שיגרתיים להחריד, ושום דבר בעולם אינו יכול
להציל אותם מאפרוריותם.
זה כולל את הבימאי רוברט מאליגן, שמסתפק כאן
בבימוי טלוויזיוני מן הסוג שעשה בתחילת דרכו, עוד לפני
שהגיע לקולנוע, אבל בצורה מוצלחת יותר. וזה כולל גם
את שני השחקנים, אלן בורסטין ואלן אלדה, שמאווררים
את כל העוויות הסטנדרטיות והתנועות המסורתיות, כדי
להסתיר את מבוכתם מול מצלמה, שמתבוננת בהם הרבה

בורסטין ואלדה — התנועות המסורתיות
יותר מדי קרוב לנוחיותם.
מה שמוזר ומכעיס עוד יותר, היא העובדה שאת הסרט
צילם רוברט סורטיז, מגדולי הצלמים של הוליווד. קשה
לדעת מדוע היה צורך בצלם כזה, אבל עוד יותר קשה
להבין מדוע צריך היה לחבל בעבודתו, כאשר לפחות
ההעתק שמוצג בארץ, נראה דהוי, חיוור וחסר ברק, מסוג
העותקים שהאולפנים הגדולים בהוליווד שולחים בדרך-
כלל למדינות מפגרות. אולי זכינו למעמד הזה בפיניהם י

בדו תות
מצוצות

כלי־תזמורת כהפגנה
סוף העולם

יד מיסתורית מחסלת את כל הטבחים ה אהובים
על מבקר מסעדות מהולל. קומדיית
מתח שהעוקץ העיקרי בה — הופעתו של
רוברט מורלי כגדול מומחי הבישול בעולם.

דיזנגו
ף ( 99 אסתר, תל־אביב,
ישראל) — מה רוצה הסרט
הזה להראות, ברור כבר מן
הסצנה הראשונה: חלי גולדברג מרימה את חולצת הטריקו
שלה באמצע מישרד של חברת־ביטוח ומציגה חזה חשוף
מול פני האומה. ענת עצמון וגלי עטרי הולכות בעיקבותיה,
בהמשך. מה מתיימר הסרט להראות, מסתבר לקראת
סופו. גיבוריו שואפים להפיק סרט פירסומת אמנותי.
גירסתם הראשונה, פרי גאוניותם הרעננה, נדחית על-ידי
הפירסומאים, מפני שאינה מוכרת את המוצר• גירסתם
השנייה, הממוסחרת בעיניהם, כובשת את הלקוחות. שתי
הגירסות חסרות טעם, כישרון ומקוריות באותה המידה.
בין שני הקצוות הללו, מציע אבי נשר סרט שאין לו
מה לספר, עם דמויות שאין להן מה לומר. זאת צריכה
להיות תמונת אורח־החיים של בני העשרים היום, בנוסח
מוסר חדש שאינו מכיר בהתקשרויות קבע וטיכסיות
מרובעת• המניע של הסרט כולו צריך להיות הקסם האי-
רוטי האדיר של גידי גוב׳ שכל בחורה רוצה מייד להכניס
אותו למיטה, ומוכנה אפילו להתחלק ברכוש היקר הזה,
כל עוד משאירים לה לפחות איזה איזור פיתוח חמוד
בגופו הנחשק.
אשר לשחקנים, אפשר רק לרחם עליהם. השחצנות

עטרי עצמון וגוב — מוסר חדש
התהומית שמאחרי דמותו של נתי (גידי גוב) ,משאירה
לשחקן מעט מאד אפשרויות להקנות לו ממד אנושי
כלשהו. גלי עטרי נאבקת בתפקיד הבלתי-אפשרי של מלחי נה
המאוהבת בו עד מוות, ואינה מוצאת בו ידיים ורגליים,
אולי מפני שהתפקיד הוא חסר אברים.

ירושלים
* +בננות

(ירושלים, ארצות־הברית)

— וודי אלן מעורב במהפיכות דרום־אמרי־קאיות
ועורך דיווחי ספורט ממיטת כלולות,
בין שאר ההמצאות המצחיקות של
סרט זה, שהוא אומנם אוסף של מערכונים
יותר מאשר סיפור רצוף, אבל במערכונים
של וודי אלן אסור לזלזל.

** צעירים, פרועים ושובבים
(מיטשל, ארצות־הברית) — ההווי של אוניברסיטה
אמריקאית בתחילת שנות ה שישים,
מתהפך על הראש בפארודיה זו
על הערכים המקודשים של האומה האמריקאית.
מצחיק ושלוח רסן.

חיפה
חברות

(עצמן, ארצות־הברית)

— יהודיה ניו־יורקית צעירה לומדת לעמוד
על דגליה אחרי שחברתה לדירה נישאת,
בסרט רגיש, אינטימי ומפוכח מאד של
קלאודיה וייל, עם מלאני׳מיירון בתפקיד
הראשי.

* +עיטור

חגבורח (מוריה, ארצות־

הברית) — מילחמת־העולם השנייה מנקודת
המבט של החייל הניצב מול מפקדיו,
ולא של צבאות הנלחמים זה בזה. סרט
מלא התרחשויות והברקות של סם פקינפה,
עם ג׳יימס קובורן.
העולם הזה 2181

בדי חו ת
מ תו ת ח
אמי הגנרלית (הוד, תל-
אביב, ישראל) — יש להניח ש-
כינויי״גנאי כמו ״המוניות גסה״
מהווים מחמאות לסרט זה. שכן, קשה להניח שסרט
שבו מכנות הדמויות זו את זו, בחיבה ,״פוסטמה״ ,״חולי רע״
,״גנגרינה״ ,״אגזמה״ או ״מחלואה״ ,התכוון למשהו
אחר• אם אכן כך המצב, הסרט השיג את כל מטרותיו
במלואן, ובתור שכזה הוא עשוי לגרום הנאה עמוקה לצופים,
הנאה שאינה נופלת בשום פנים ואופן מפיצוח גרעינים
והשלכת קליפות על הריצפה. כידוע הספורט החביב
ביותר על הולכי הקולנוע בארץ.
אחרי. הקאריירה המזהירה שלה על הבמה, יודעים
כבר הכל שאמי הגנרלית מספרת כיצד מגיעה אמו של
קצין למוצב שבו הוא מפקד, ומסדרת את כל הצבא לפי
סדרים חדשים משלה. לקראת ההסרטה צוחצח, שופץ
ועודכן המחזה, עם ביטויי האשפה הציבעוניים ביותר
שנוספו לניב הצבאי בשנים האחרונות• מה שחשוב עוד
יותר, נוסף כאן ספיח, שבו מסתבר כי האם המצריה אינה
שונה מן הישראלית, ובסופו של דבר, מי שיביא את
השלום, תהיינה האמהות, ואפילו לא שילמו זכויות יוצרים
לנשיא סאדאת.
מיותר לומר שזאת קומדיה שבה הקהל מתבקש להועיל
בטובו ולהימנע מכל תהליך חשיבה, העשוי להזיק לברי״

נוי ואלמגור — רמה של חאלטורה
אותו. הכל מתרחש ברמה של חאלטורח, שבה צריך כל
משתתף להגזים כמיטב היכולת בכל פגה שהאל הטוב
נתן לו, מן השמן הניצב בשער-המחנה (צחי נוי, כמובן),
ועד לעז הנחלבת למרות רצונה. ואם יעיז מישהו לשאול
קושיות־איוולת כמו ״מדוע גברת בינשטוק האשכנזית
מדברת בעגה ספרדית!״ יישלח לגלות, לראות את ברגמן.

שידור

לפרסום ד. סביון
דרושים למשרדים

נחויאביב וביוועווים

תקציבאי

עם הרבה מעוף (וגם מציאותי).
הרוצה להיות סולן (ויכול גם להשתלב
בתזמורת).
שאינו מסתכל על השעון כאשר הוא מגיע
לעבודה (אך גם כאשר הוא עוזב אותה).
מנוסה ומסוגל לנהל תקציבי פירסום מענינים
של כ־ 2מיליון ל״י כ״א.