גליון 2183 מתאריך 4 ביולי 1979

״העולם הזה״ ,שבועון החדשות הישראלי. המערכת והמיגהדה: תל•
אביב, רחוב גורדון ,3טל 243386 03 תא־דואר . 136 מען מברקי:
״עולמפרס״ .העורך הראשי: אורי אכגרי. העורך: אלי תבור עורר־מישנה
יוסי ינאי עורך־תבנית: יוסי שנון י עורכת כיתוב: ענת ישראלי.
צלמי־מערכת: ציון צפריר וגילה רזין י ראש המינהלה: אברהם
סימון. מחלקת המודעות: רפי זכרוני המו״ל: העולם הזה
כע״ט. מודפס ב״הדפוס החדש״ בע״מ, תל־אכיב, רחוב כן
אביגדור. הפצה ״גד״ בע״ם. גלופות: צינקוגרפיה ״כספי״ כע״מ.
להלן הדברים :

לא פעם, נאשר אני מסייר בשטחים
המוחזקים — הן כחבר־הכנסת, הן כעורך־
השבועון — אני שואל את עצמי שאלה:
איך הייתי נוהג אני, אילו הייתי משרת
במילואים, והייתי מוצב שם?
!חייל צריך למלא פקודות. על כך מבוס סת
כל המערכת הצבאית. אך מה מתחולל
בלבו של אדם הנקרא במשך ימים, שבו עות
וחודשים למלא תפקיד שהוא לזרא

הזכות להגן על המולדת היא מקור ל גאווה.
אך מה צריך להרגיש אדם הנקרא
למלא תפקיד של שוטר במישטר קולו ניאלי,
שעצם נוכחותו בעיר כבושה או
בכפר כבוש מעוררת סלידה ושינאה בקרב
התושבים?
כל עוד הייתה הדוקטרינה הרשמית ש אנחנו
נמצאים בשטחים הכבושים רק מ אונם,
באורח זמני, מפני שהעמים הער ביים
אינם מוכנים לעשות עימנו שלום
— ניתן היה לאדם להתחמק מן הטעייה
האכזרית. אך אחת התוצאות של מישטר
הליכוד היא, שגירסה זו נפסלה, ובמקומה
באה הגירסה שאנחנו נמצאים בשטחים
אלד. לצמיתות, בלי קשר לביטחון ישר אל,
אלא כדי להגשים הבטחה אלוהית.
לגירסה זו עלולות להיות השפעות קטלנ יות
על האחדות הלאומית, ובמילא גם על
המוראל הלאומי.
לפני שבועיים פירסם עיתון זה כמה
תצלומים פוקחי-עיניים, המטילים אור על
הדילמה שלפניה עלול לעמוד מחר כל
חייל־סדיר או איש־מילואים. העיר שכם
קמה ויצאה להפגנה שקטה ובליתי-אל־מה
נגד ההתנחלות באלון־מורה, כשבראש אל פי
המפגינים צועדים ראש־העירייה, ראשי־הדת
וראשי־הציבור של העיר. מולם עמ דה
שרשרת של היילי־מילואים, שקיבלו
את הפקודה לעצור ולפזר את ההפגנה
הבלתי־חוקית. החיילים עמדו, כאשר גוש־האדם
הבלתי-אלים מתקרב אליהם, צעד
אחרי צעד. כאשר הגיעה השורה הראשו נה
אל החיילים, נאלצו אלה לשים ידיים
על ראש־העיר. לאחר־מכן אף ירו החיי לים
באוויר.
צוות הסולם הזה צילם ודיווח. אך הוא
לא יכול היה להביט אל ׳תוך ליבם של
החיילים. מה התרחש שם?

״ א סור
ל שתוק
על אשר התרחש בליבו של איש-
מילואים אחד הוא סיפר במיכיתב למער כת,
שפורסם מעל עמודי העולם הזה
( )2125 לפני יותר משנה.
השבוע היו למיכתב זד, תוצאות בלתי-
צפויות.
כדאי לצטט, בהקשר לכך, מיכיתב ש כתבתי
היזם, בתפקידי כחבר־הכנסת, ל־יושב־ראש
ועדת־הכנסת, יח״כ יצחק ברמן.
כי יש לעניין השלכות מרחיקות־לכית על
עצם מהות המישטר בארץ. העתק ד,מיכ־תב
שלחתי לח״כ דויד גלאס, ידו־ ועדת
החוקר,־חוק־ומישפט.

העולם הזה 2183

לח״כ יצחק ברמן, יו״ר ועדת־הכנסת,
שלום רב.
כאשר ועדת־הכנסת דנה, בין השאר,
ברעיונותיו של שר־המישפטים, שמואל
תמיר, לצימצום החסינות של חברי־הכג־סת,
עלי להביא לפניה, כמזון למחשבה,
את הפרשה הבאה.

על מעשינו בשטחים. בעוד שם נערכים
מעצרים, עצורים מוכים ומושפלים, תוש בים
חסרי־זכויות נשלטים בידי מושלים
קפריסיים, מג״ב משתולל, ההתנחלות
נמשכת — מתעסקים אצלנו בפרשנות
לפירושים המגוחכים של בגין ודיין להחל טת
,242 או חותמים על עצומות, שלום
עכשיו׳.
״קשה לעכל אולי שגם בשעה שנמשך
ומעמיק הדיכוי הישראלי בשטחים הכבו שים
,׳מדברים כאן על הסיכון המוחץ ל שלום,
שאולי עוד יחזור. ערב תחילה
השנה זד 12 לכיבוש הישראלי הגיע הזמן
לנפץ את קשר־השתיקה וההסכמה מקיר
אל קיר, שעל פיו תהיה נסיגה רק אחרי
שייחתם חוזר,־השלום. הגיע הזמן שנת״
נער מאשליות מתוקות, שנוכל ׳בתנאים
אלה לנהל אי־פעם משא־ומתן עם הפלס טינים
על עתידם.
״דווקא עכשיו ,׳כשהממשלה מנסה לצמ צם
את המשתתפים במשא־ומתן ולעשות
הכל כדי להגיע להסדר נפרד עם אל־סאדאת,
אסור לשתוק ולעצום עיניים מול
הזוועות שאנו במו ידינו עושים בגדה.
עכשיו הוא הזמן לקרוא לנסיגה מכל ה שטחים
ביכלל, ומהגדה המערבית בפרט,
ללא תנאי יובלי קשר לחוזה־שלום. עכשיו
הזמן לקרוע את צווי־הקריאה ולסרב ל שרת
בשטחים הכבושים. השרות שם חדל
להיות הגנה על חיינו. מעשינו שם כ מעשיו
של כל כובש קלאסי, ומי שמצפו־ינו
מייסרו אסור ליו לקחת חלק בפשעים
המבוצעים שם. עתר, הזמן להצטרף להפג נות
היומיומיות של תושבי הגדה, כי מי
שמאמין בשלום יאסור לו להחריש. עכשיו
הזמן לפעול, בטרם נאבד צלם אנוש.״

חיילי מילואים מול ההפגנה כשכם
מה מתרחש בליבס?
אחת ההצעות של השר תמיר היא ל צמצם
במידה רבה את חופש הדיווח של
העיתונות על הנאמר בכנסת. הצעה אחרת
באח לשלול למשך עשר שנים את זכותו
של אזרח להיבחר לכנסת, אם נדון לשנה
של מאסר על כל עבירה שהיא. הצעד,
אחרת היא לאפשר לרוב בכנסת לשלול
את חברותו של יח״כ בכנסת, אם ביכלל
הורשע בכל עבירה שהיא.
נדמה לי כי הפרשה שאני מביא אותה
כאן לפניך ׳נוגעת לכל ההצעות האלה,
מכיוון שהיא מטילה אור על כוונותיו של
השר תמיר, על סוג העבירות שבהן הוא
מבקש להרשיע אזרחים, ועל יחסו לחופש־העיתונות.
ביום
24 במאי , 1978 לפני יותר משנה,
פירסם השבועון העולם הזה במדור ה־מיכתבים־למערכית
מיכיתב של אזרח בשם
בני ציטרין. מדור זה פתוח לכל קוראי
העולם הזה, ואין המערכת נוהגת להפעיל
בו צנזורה כלשהי. לראייה: לעתים קרו בות
מתפרסמות בו התקפות חריפות על
העולם הזה עצמו ועל הקו שהוא נוקט
אותו.
במיכתב של הקורא ציטרין נאמר:
״לא ׳להאמין, אבל מסתבר שהכל מתרג לים
לכיבוש. גם מה שקרוי, מחנה,־השלום
הישראלי׳ .אחרת אי־אפשר להבין כיצד
אלה החושבים עצמם לבני־אדם מחרישים
כשהם שומעים וקוראים כיימעט מדי יום

על המיכתב יחתום אחד בגי ציטרין,
צעיר שהכרתיו לאחר מכן אישית.

״הסתה
לאי-ציות״
פירסיום המיבתב אינו מעיד כי
מערכת העולם הזה מקבלת את דיעותיו.
הדבר אומר רק שלדעת המערכת, מועלית
בו בעיייה מצפונית הראוייה לתשומת־לב
ציבורית, וכי אזרח זה זכאי לכך שדעתו
תישמע, כדעתו של כל אזרח אחר.
מי שקורא את המיכתב בוודאי מתרשם
מעומק הרגשות ומטוהר הכוונות של הכד
יתב, החרד לשמה של המדינה ולצלם ה אנושי
של אזרחיה־חייליה, למרות שהוא
נוקט לשח קיצונית.
אולם היו לפירסום זה תוצאות, היסעור-
רות מחשבות נוגות ביותר על המתרחש
בצמרת המדינה תחת שילטון הליכוד.
מזה כמה חודשים הגיעו אלינו ידיעות,
כי מישהו במישרד־המישפטים מאיץ ב־פרקילטות
המדינה להגיש תביעה פלילית
נגד העולם הזה, ביגלל פירסום מיכתב זה.
נראה כי מישרד־״המישפטים של שמואל
תמיר התלבט קשות, שהרי עברה יותר
משנה עד שהחליט לנצל פירסום זה כדי
לצאת לפעולה מוחצת נגד העולם הזה,
ולפתוח ביוזמה הפותחת דף חדש במילח־

מה נגד חופש־העיתזנות בישראל.
השבוע קיפלנו כתב־אישזם :״מדינית
ישראל נגד אלי תבור וחברת העולם הזה
בגד מ״.
בסעיף 3נאמר :״בתאריך 24.5.78 הוצי א
הנא-שמת מם׳ 2לאור את הגליון מם׳
2125 של השבועון, כשבעמוד ,6במדור
המיכתבים, מופיע מיכיתב הנחזה להיות
חתום בידי בגי ציטרין מתל־אביב.״
סעיף 4חוזר על המיכתב, וסעיף 5קובע
:״על־ידי פירסומם של המישפטים המופיעים
דלעיל הסיתו הנאשמים את המשרתים
בכוחות המזויינים, כהגדרתם בסעיף
104 לחוק העונשין תשל״ז—, 1977
לאי־ציות לפקודה חוקית להתייצב לשרות
מילואים.״
ועל כן האישום :״הסתה לאי־ציות,
עבירה על הוראות סעיף 110 רישא לחוק
העונשין תשל״ז—.1977״

״אור
אדו ם״
הגשת כתכ־אישום זה מחזיר את
מדינת־ישראל לימים השחורים ביותר של
שנותיה הראשונות, כא-שר דויד בן־גוריון
ניסה להשתיק את קולו של העולם הזה
בעזרת ראש שרותי-יד,ביטחון דאז, איסר
הראל, ואף השתמש במישרד־המישפטים
כדי לחוקק חוקים ׳שונים שמטרתם היחי דה
היתה, לסתום את פי העולם הזה.
סעיף 110 של חוק־עונשין תשל״ז—1977
שייך לסימן •ג /העוסק בעבירות נגד ביט־חון־המדינה.
הוא מופיע תחת הכותרת
״פגיעה בכוחות המזויינים״ (סימן ג׳) ,ה מופיעה
אחרי הכותרת ״בגידה״ (סימן ב׳).
העונש המירבי, בעיתות של אי־לחימה:
שנה אחת ׳מאסר, בדיוק התקופה שלפי
הצעת השר תמיר די בה כדי לפסול אזרח
אוטומטית לכהונה בכנסת.
יש לציין כי כתב-א״שום זה מוגש על־ידי
מישרד־המישפטים של שמואל תמיר
לא על מעשה כלשהו שנעשה, ולא על
יוזמה כלשהי להתארגנות בלתי־חוקית,
אלא מפני שהעיתון פירסם ביתום־לב מיב־תב
של קורא, שנתן ביטוי לזעקת־ליבו.
עד כמה שידוע לי, לא עשר, אותו אזרח
שום מעשה כדי לבצע את הרעיונות -שהוא
העלה במיכתבו.
אולם הדבר הספיק למישרד־המ״שפטים
של הישר שמואל תמיר כדי לנקוט ייחמה
מישפטית חסרת־יתקדים — הפעלת סעי פים,
שנחקקו לשם הגנה על ביטחון־ד,מדי נה,
נגד חופש־העיתונות וחופש־הפירסיום.
נדמה לי שסעיף זד, לא הופעל מעולם על
רקע דומה.
מעשה זה צריך להדליק אור אדום ל עיניו
של כל שוחר־חרות במדינת־ישראל.
הוא מלמד כי מנוי וגמור עם השר תמיר
לסתום את פי העיתונות הלוחמת, המות חת
ביקורת על המגמות של ממשלת־ד,לי כוד.
הוא מראה כי השר ואנשיו עלולים
עתה להשתמש בכל סעיף בכל חוק, תהיה
כוונתו המקורית כאשר תהיה, כדי לסתש
את פיהם של מתנגדים, ולהביא להרשעתם
ולכליאתם של מותחי-ביקורית.
איני בא להתערב כאן בתהליך מ״שפטי,
ואני סומך על בית־המישפט שיידע להגן
על הזכויות הדמוקרטיות היסודיות במדי נת
ישראל. אך אני בא להסב את תשומת
לבך ,׳ואת תשומת־לב הכנסת כולה, ל מגמה
המסתמנת בפעולתו של השר תמיר
ושל מישרד־המישפטים הכפוף לו.
אם מוכן המישרד ישל השר. תמיר ל הגיש
כתבי־אישום מסוג זה, הרי כל מת נגד
פוליטי של הליכוד צפוי למיישפט,
ואולי להרשעה — ולפי הצעת תמיר
יאפשר הדבר לרוב הכנסת לסלק אותו
מן הכנסת לצמיתות. ואילו אותן הצעות
של השר תמיר, הבאות להגביל את חופש־הדיווח
על המתרחש בכנסת, מצטרפות
למגמה הכללית שלו להגביל את חופש•
העיתונות ולסתום פי מתנגדים.
מובן שיש לראות מגמה זו גם בהקשר
למעשיהם של חברים ושליחים אחרים
של ממשלה זו, המכנים מתנגדים מדיניים
בשם ״גייס חמישי״ ,והפועלים כדי להש תיק
כל קול ביקורתי באמצעי־התיקשורת.
ישמש־נא הדבר אזהרה לוועדת־הכנסת,
ולכנסת כולה, כאשר היא נקראת להגן
על החירות הפרלמנטרית והדמוקרטית ב־מדינת־ישראל.

0 •9/0

1ה היה דננו בסר? ה שהיה
גיליון ״העולם הזה״ שראה אור השבוע לפני 25 שנה
בדיוק, תיאר מיכצע טירור פוליטי, שאותו אירגנו טפא״י ופעי ליה
כסקטור הערבי, להיסול השפעתה של המיפלגה הקומוניס טית
בקרב ערביי נצרת (ראה :״העולם הזה מאשים״) .ניספח
לכתבה זו הביא לידיעתו של שר־המישטרה דאז, בכור שיטרית,
מיקכץ תצלומים על הפוגרום המתוכנן, תחת הכותרת ״הדברים
שמר שיטרית לא ראה״.
כתבת־השער של ״העולם הזה״ ,השבוע לפגי 25 שנה, תחת
הכותרת ״זיווה והפנטומימה״ ,הוקדשה לשחקנית הצעירה והשאפ־

תנית זיווה שפיר, שניסתה מאוחר יותר את כוחה כשחקנית
קולנוע בהוליבוד. כשער האחורי של הגיליון פורסם מיבחר
מתיר הספר ״המוזר ביותר בעולם״ מאת רוברט ריפלי, שקיבץ
את הדברים המוזרים ביותר כעולם.
בשער הגיליון: פנטומימאית זיווה שפיר (רודן).

מחיו החרו 1.6 :רחת •שו־ארות! * אנא חושי מודה
ל״השלם הזה״ * גבלש והמו׳ ל היהודי שסירב דפוסם אותו

״העולם הזה״ 871
תאריך1.7.54 :

הטרח־ בנצרח
במלוא הכרת האחריות המוסרית והמיש־פטית
שהוא מקבל על עצמו, מתוך אמונה
עמוקה שטובת הציבור וביטחון המדינה
מחייבים אותו לפרסם את העובדות שנת גלו
לו תוך חקירת כל הצדדים

״העולם הזה״ מאשים :
• את מ י ככור שיטרית, שר המיש-
טרה, שמסר לכנסת הודעה על מאורעות
נצרת, שלא התאימה למציאות.
#את מר יעקוב עיני, המזכיר
לעניינים ערביים של מרכז מפלגת פועלי
ארץ־ישראל, שמסר את הוראות הממד
לגר, לעושי־דברה הערביים.

י• את חבר־הכנסת סייר אל־דין אל־זועבי,
שביקר יום לפני המהומות ב כפרים
הערביים בסביבת נצרת וגייס שם

את האנשים הנתונים להשפעתו לפעולה
שנקבעה למחרת היום.
!• 100 אלמונים ערכיים שהגיעו
לנצרת בשתי מכוניות־משא, מזויינים ב אלות,
פגיונות ושאר כלי־נשק קר, והת קיפו
שישה חברי מועצה נבחרים, מנעו
בעדם להגיע לאולם הישיבות העירוני,
התפרצו בכוח לבית פרטי ולמועדון ציבורי,
פצעו אזרחים, השחיתו והציתו רכוש
פרטי.
#את מפקח מחוזיאהרון סלע*
מפקד מחוז הצפון של מישטרת־ישראל,
שנמנע מלמלא את התפקיד המוטל עליו
על־ידי המדינה, להגן על אזרחים ורכושם.
• את מפקד מישטרת נצרת, עוזר
מפקח מחוזי שגב, שנתן הוראה לשוטריו
שלא להתערב במהומות שנמשכו קרוב
לשעתיים במרכז העיר, בקירבת תחנת
המישטרה, אלא אם כן תוגש קובלנה רש מית,
יקרה אשר יקרה.
* מאוחר יותר המפקח הכללי של מיש־טרת־ישראל.

חצפיח

הזכויות שמורות)

• הדו״ח הבא של מבקר המדינה
יכיל גילויים חמורים על מיש־רד
האוצר והמיפעלים הכלכליים שהוא
שותף בהם, בשם הממשלה. הדו״ח, ש הכנתו
תסתיים בקרוב, יסב את תשומת-
לב הכנסת לנקודות התורפה של האוצר,
פקידים לא מומחים לקחו על עצמם בי-
צוע משימות כלכליות שמעל לכושרם.

• היכון למינויו של אבא אבן

כיועץ לשר־החוץ. כנראה שאבן, ה עומד
לבקר בארץ לשם התייעצויות, לא
ישוב לוושינגטון, יישאר בקריה ויפנה
את מקומו לראובן שילוח, הקרוב לו בדי-
עות, אך המקבל יותר את מרותו של משה
שרת, אותו שירת במשך שנים כאיש־מיס־תורין
במחלקה המדינית
היהודית ובמישרד־החוץ.

הסוכנות

• צפה להשגת השלום בהודו־

סין תוך חודש. הסינים, הצרפתים והב ריטים
התקרבו מכיוונים שונים לאותה
הצעת פשרה: פינוי הצרפתים מן הדלתה

לה, והיה יקר יותר מן הדולר עצמו.
ההסבר היה פשוט. שעה ששער הדולר
החופשי היה 1.220ל״י, היה מחיר הסו *
כר, למשל 2.500 ,ל״י הקילוגרם בשוק
השחור. אך מחיר הסוכר לסקרים היה
40 סנט ( 480 פרוטה) בלבד. ספסרים, ש ראו
דרך לרכישה זולה של סוכר, העלו
את מחירי דולרי הסקריפים, לעיתים במי דה
רבה מעל לשער הדולר החופשי.
בינתיים הלד היצוא הישראלי והתפתח,
פמ״זי (פיקדונות מטבע זר) היצואנים גד לו.
הם ידעו את הביקוש למצרכי מזון,
הציפו את השוק בסחורות שהיו לפנים
מצויות כמעט רק בחנויות הסקרים.
מגדלי עופות בשרון ומפטמי החזירים
בשפלה תרמו את חלקם אף הם, שטפו את
השוק בבשר טרי, בטוח יותר מבשר
קופסות השימורים עתיק־יומין *.
התוצאה הכלכלית לא איחרה לבוא:
הביקוש לסחורות הסקרים, ועימו הביקוש
לדולרי הסקרים, קטן, וכפי שכל תלמיד
כלכלה יודע, כמעט משיעורו הראשון,
מביאה ירידה בביקוש, כמעט אוטומאטית,
לירידה במחיר.

מכחכים

העשירה של הנהר האדום בצפון, תמורת
ויתור הקומוניסטים על לאום וקאמבודיה,

חיב ה גגח־דמננו

שתי הממלכות הגובלות עם סיאם. היחי דים
שאינם נלהבים להסכם זה הם האמ ריקאים.

תום הפסטיבל העולמי למוסיקה בת-
זמננו (העולם הזה )868 הריני רואה חובה
נעימה לעצמי, להודות למערכת העולם הזה
על שיתוף־הפעולה הכן והאדיב שזכינו בו
מצידו בימי ביצוע הפסטיבל. אני תיקווה
כי רצון טוב זה, ללוות את פעולותינו
ולגלות להן הבנה, יתמיד, והריני חוזר
ומודה להעולם הזה.

• עמדת המונופולין של ״קול

ישראל״ לא תתערער. גם אחר בקשה
קרובה של אחד ממישרדי הפירסום בארץ
לממשלה, לקבל רשיון להקמת תחנת־שי-
דור מיסחרית־פרטית. אחרי הסירוב ד,ממ־שלתי
הוודאי, יפנה המישרד לדעת הקהל,
ואולי גם לכנסת.

• ״הבימה״ לא יהיה התיאטרון
הישראלי היחידי שיבקר הקיץ
באירופה. מנהל התיאטרון הקאמרי,
יוסף מילוא, החליט לצאת לסידרת הופעות
בכמה ערים אירופיות. כדי למנוע הפסדים
כספיים יחולק התיאטרון הקאמרי לשתי
להקות, שאחת מהן תמשיך ותופיע בארץ,
שעה שהשנייה תסייר בחוץ־לארץ.

ה שיעור הרא עוון
רחוב לילנבלום, תל־אביב, החליט להתחרות
במישרד־האוצר, והציע השבוע דו לרים
במחיר זול מן הרשמי, המחיר הלי-
לנבלומי 1.600 :ל״י הדולר, ב־ 200 פרו טות
פחות מן המחיר הרשמי.
כפי שאפשר היה לצפות לא היה הדולר
הזול שטר ירוק הנושא את תמונת דיוקנו
של הנשיא ג׳ורג, וושינגטון, כי אם אחד
מתחליפיו המזינים, דולר הסקריפים *.
הפמ״זים גדלו. כשנולד דולר הסקרי-
סים לפני ארבע שנים עמד על רום המע-

הפוגרום האנטימזסיקאד

1י זה כל מה שנשאר מכלי התיז־מורת
של המועדון הקומוניסטי
בנצרת, ששימש מטרה לביריוני מפא״י. כל כלי הנחושת נמעכו, התופים נשברו והפסנתר
נהרס. רק בקושי אפשר להכיר את החלקים. שוויים של כלי התיזמורת כ־ 4,000ל׳׳י של אז.

־ דולרים מייוחדים, שישראלים קיבלו
מקרוביהם בארצות־הברית, אשר את תמורתם
ניתן היה לפדות בחנויות מייוחדות
למיצרכי־מזון מתוצרת ארצות־הברית.

אבא חושי,

ראש העיר, חיפה

אנשים

!• אחת מסיבות האנטישמיות של
יוזך גכלס, הגיבן הצולע, שהיה גאון
התעמולה של היטלר, נתגלתה השבוע כ שהובאו
למכירה פומבית כמה מכתבי־היד
של הגמד, שאיבד עצמו לדעת ביחד עם
אשתו וחמשת ילדיו בבונקר של אדוקן
היטלי. בין כתבי־היד: בקשה לקבלת
עבודה בעיתון של המו״ל היהודי רודולף
מוסה. בקשה זו נדחתה בשנת , 1924 כשנה
לפני שכוכבו של גבלס דרך בשמי הנא ציזם.
כתב יד שני של גבלס: חיבור בית-
ספר של הצעיר הנכה, על הנושא ״כיצד
משרת הלא־לוחם את מולדתו ך״
#בוועידת הציונים הכלליים התרעם
אחד מהמתווכתים על השרים של המפלגה,
שאין להם סבלנות לשמוע את דברי ה חברים,
ודרש שיתפטרו מייד. כאשר הס תובב
הדובר ומצא לתדהמתו את שר־הפנים,
ישראל רוקח, עומד לידו, הציע
המתווכח: למחוק את רוקח מרשימת ה מועמדים
להתפטרות.
־ אחד ממצרכי המזון הנפוצים בחנו יות
הסקריפיס היו קופסות בשר משומר,
שנותרו משאריות הצבא האמריקאי במיל־חמת־העולם
השנייה.

העודס הזה 2183

ה ש בו ע

ב נו א ה

מה אירע כמאה ה־0צ׳ כשבוע שכין ה־ 4ביולי עד ה־ 10 ביולי?
כמדור חדש זה יסקור ״העולם הזה״ במה מן המאורעות שאירעו
כ־ 78 השנים הקודמות כשבוע שכו מופיע הגיליון.

1917־
— 6.7עקבה נכבשה על־ידי הצבא
הערבי, בפיקודו של הקולונל הבריטי הידוע
כלורנס איש־ערב. היום נעשה שימוש
ראשון בגז חרדל על־ידי הגרמנים במיל-
חמת־העולם הראשונה.

— 5.7סיר ג׳ון רוברט צ׳נסלור מונה
כנציב העליון בארץ־ישראל למשך שלוש
שנים.

מכחבי

קאוקג׳י תוקפים ליד גניגר ומציתים את
יער בלפור.
— 7.7אבא אבן מונה לנציג ישראל
ליד האו״ם. אוניות חיל הים עצמאות
וקיבוץ גלויות מביאות לארץ 4,100 גולי
קפריסין. הוחל בגיוס גילאי .37 — 41
— 8.7כפר־דרום פונה.
— 10.7שדה־התעופה לוד נכבש מידי
הלגיון הערבי.

1950
— 5.7נתקבל חוק השבות, המקנה
זכות לכל יהודי לעלות לישראל.

1952

1951

— 9.7קינג קאמפ ג׳ילט, ממציא סכין
הגילוח, נפטר בגיל .68

— 8.7בפאריס נערכות חגיגות 2000
שנה ליסוד העיר.

1954

1955

— 4.7המשורר הלאומי חיים נחמן
ביאליק נפטר בגיל .61

— 10.7סגן ראש ממשלת ברית־המוע־צות
ושר הפנים שלה, לוורנטי בדיה, סולק
מהנשיאות ונעצר. חצי שנה אחר־כך הו צא
להורג.

1957
— 10.7תיאטרון הבינוה זוכה להצ־

— 10.7קטנגה מכריזה על עצמאותה
והינתקותה מקונגו.

1961
— 4.7ביקור ראשון של ראש מדינה
בישראל, נשיא וולטה העילית, מורים
יאמיאוגו, מתקבל בארץ.
— 5.7הטיל הישראלי הראשון שביט 2
שוגר לחלל.

1962
— 4.7פרשת יוסלה שוחמכר הגיעה
לסיומה. הנער מוחזר לישראל על־ידי
שרותי־הביטחון, לאחר שנמצא בביתו של
חלבן יהודי בניו־יורק.

המאבקעלה חיי ם
על מחלתו של שר־חחוץ, משה
דיין (״ושוב — להתגבר העו לם
הזה״ .)2182
למרות הכל — אני מאחל למשה דיין
בריאות טובה ואריכות ימים.
יהודה גל, יתשליס
אנו מקווים שיצליח להתגבר על מחלתו.
משה דיין של השלום יקר יותר וחיוני
יותר לעם ישראל ממשה דיין של המיל-
חמות והמחדלים.
שרשי וינקזל רז, חל־אביב

1964
— 9.7בטכס ממלכתי הובאו למנוחות
בהר־הרצל בירושלים עצמותיהם של זאב
ויוהנה ז׳בוטינסקי.

1968
— 9.7גולדה מאיר התפטרה מתפקידה
כמזכירת מפא״י לאחר שישה חודשים
בלבד. כלי פולחן מבית־המקדש התגלו ב חפירות
הכותל.

1974
— 4.7המופתי של ירושלים לשעבר,
חאג׳ אמין אל חוסייני, נפטר בגיל .80

מי מסחדמא ״ ש?־
מפב״ל המישטרה חושש משוטריו
ומנסח למנוע את הקמתו של
איגוד השוטרים.
ממה הוא כה חושש, המפקח הכללי
של מישטרת ישראל ז מהתארגנותם ה-
איגוד־מיקצועית של שוטריו? למה? מה
מפחיד בכך?
למפכ״ל המישטרה יש דעות ארכאיות
בתחום זה, האופייניות, אולי, לקציני
מישטרה במדינות טוטליטאריות. בארצות
הנאורות של המערב השכילו להבין כבר
מזמן, כי ככל האדם השוטר, וזכות ההת ארגנות,
השמורה לכל העובדים השכירים
במדינה, שמורה גם להם.
סבורני כי אנו, האזרחים, נצא רק נש כרים
אם שוטרינו יוכלו לזקוף את ראשי הם׳
להתארגן באיגוד־מיקצועי משלהם,
להיאבק על זכויותיהם וזכויות בני־מישם-
חותיהם ולזכות בגאוות-יחידה שכה חסרה
להם.
שוטרים מתוסכלים וממורמרים, שערכם
בעיני מפקדיהם הוא כקליפת השום, פורקים

0אי^וד
משורר כיאדיק

המושרים

4.7.1934

1957
— 6.7נוסדה עין־גב.
— 7.7פורסם דו״ח ועדת פיל, המכיר
בזכות היהודים למילוי הבטחות המנדט
וממליץ על העלאת 1000 יהודים לחודש,
בחמש השנים שלאחר מכן, והקמת שתי
מדיונת. תקרית בין חיילים יפאנים וסי נים
על גשר מאדקו פולו, שליד פייפינג,
מנוצלת על־ידי היפאנים לכיבוש העיר.
היתד. זו למעשה תחילתה של המילחמה
בין שתי המדינות, שנמשכה עד מילחמת־העולם
השנייה.

1958
— 10.7אלכסנדר זייד, ממקימי השומר,
נרצח. אורד וינגייט ואנשיו משמידים כנו פיה
ערבית ליד דבורייה.
את כל זעמם עלינו, האזרחים. לכן רצוי
כי אנו נביע את תמיכתנו במאבקם, ובכך
נשפר במידת־מה את איכות החיים ב מדינה.
אליהו
חזן, רמלה

1941
— 7.7בבלגראד פרץ מרד קומוניסטי.
בראש המרד: יוסף ברוז טיטו ועוזרו היהו די
משה פיאדה. המרד התרחב לכל רחבי
סרביה. בארץ פורסמה הצעת חוק לאיסור
שביתות והשבתות בגלל המאמץ המילחמתי.
— 8.7חובת הטלאי הצהוב הוכרזה על
כל יהודי הארצות הבלטיות.

1945
— 10.7הפלישה לסיציליה. בפיקודו
של גנרל דוויים אייזנהאור נוחתים גדודים
אמריקאים, בריטים וקנדים בחוף סיציליה
ומתקדמים במהירות 2600 .אוניות משתת פות
במיבצע, שבו משתתף גם המחנה ה בריטי
השמיני בפיקודו של מונטגומרי.

1946
— 10.7פורקה הבריגדה היהודית ש הוקמה
במילחמת־העולם השנייה.

1948
— 6.7דויד בן־גוריון דוחה את הצ עות
הרוזן ברנדוט לחלוקת הארץ. כוחות

מפגינים כמהומות ואדי סאליב
9.7.1959
לחה בפאריס עם הדיבוק. המספר האידי
שלום אש נפטר בגיל .78

— 9.7בנק ארץ ישראל בריטניה פשט
את הרגל.

1959

1977

— 5.7דויד בן־גוריון מגיש את הת פטרותו
לנשיא המדינה יצחק בן־צבי.
הוא מאשים את שרי מפ״ם ואחדות־העבו־דה
בחבלה בנושא פוליטי וביטחוני. המשבר
על רקע ייצוא תת־מקלע עוזי לגרמניה
ותפירת מדים בארץ לצבא הגרמני.
— 9.7התפרעויות ואדי סאליב בחיפה.
המישטרה עצרה 32 אנשים. התפרעויות
בכל רחבי הארץ.

— 6.7שר החינוך זבולון המד הורה
להכין בחינות־בגרות חדשות לאחר שנת גלה
שהבחינות הישנות נסחרו על-ידי תל מידים.
היועץ המישפטי לממשלה הורה
לסגור את תיק החקירה נגד ח״כ אבא
אבן, שנחשד באחזקת חשבון מטבע זר
בחוץ־לארץ. הסופר ולאדימיר נאבוקוב,
מחבר לוליטה, נפטר בגיל .68

1960

1978

— 6.7המטוס הראשון שהורכב ביש ראל,
פוגה מגיסטר, נמסר לחיל־האוויר
על-ידי התעשייה האווירית.

— 7.7הליכוד והמפד״ל נענו לדרישת
אגודת־ישראל לשחרר מצה״ל בנות גם
אם הן נוסעות בשבת ואוכלות מזון טרף.

איגוד שוטרים (בראשי-תיבות: א״ש)
הוא מוסד מוכר וידוע בארצות רבות. זהו
אחד מסימני ההיכר של הדימוקרטיה. לכן
דבר לא יעזור למתנגדיו. אנו, השוטרים,
ניאבק למען הקמת האיגוד — ונצליח.
שוטר, תל-אביב
• שם השוטר שמור במערכת.

הי ש בן והח׳ ק שו ר ח
על איבון מיקלוש־מיכאלי (״העולם
הזה״ <2177 ועל מיכתבו של
הקורא רלף חלינגר (״העולם הזח״
.)2178
איבון מיקלוש־מיכאלי מצטיינת בחוסר
יושר מדהים ובצביעות, אך אתם מתעקשים
לכנותה ״יפה בצורה בלתי־רגילה״ .כנראה
(המשך בעמוד )8

העולם הזה 2183

״אתה יוצא הלילה?יי
״אני מקווה שזה לא יהיה כמו בפעם הקודמת
שנשארנו פתאום בלי כסף מזומן
ויתרנו על סרט, וויתרנו גם על מועדון לילה...
כשיצאתי עם אורי, לא היו בעיות.
היה לו כרטיס כספומט.
הוא עצר על יד אחד הכספומטים,
״ניגן״ על הכפתורים
וחזר שמח עם אלף לירות״.
אם אין לך עדיין כרטיס כספומט,היכנס לסניפך, אחד מ 600-סניפי
בנק לאומי ובנק דיסקונט ברחבי הארץ,
ובקש את כרטיס הכספומט שלך,
שמוסיף לך -שרות בנקאי 24 -שעות ביממה.
שוו ת
העולם הזה 2183

מ שו ת ף

בו ק

כ:ם פ 1נז ט

לאומי

בו ק

רי ס קוו ט

ת שבץ

ר0 1 1 1 1 1 .

חכחכים

הזה
(המשך מעמוד )6

שהשהות בסקנדינביה מפנקת את הבן-
אדם, ושוב אינו רואה ביופי כמו זה שלה
משהו יוצא מגדר הרגיל. לבן מן העובדה,
שהכתבה נראית פרובינציאלית למדי, ו מבלי
להבין מה כל־כך נורא בעירום, שניתן
כיום לראותו בכל חוף־ים באירופה, ללא
הגבלה, ומדוע יש לתבוע מישהו למישפט
ראוותני, הרי הגברת הנכבדה והנבונה
מבקשת עבור הפרת החוזה על צילום יש בנה
הנכבד ,״בסך הכל 150 אלף ל״י״.
פועל חייב לעבוד עבור סכום כזה בישראל
כ־ 20 חודש, וישבנו לא יעזור לו...
ומעניין אחד לעניין שני. במיכתבו מעלה
המהנדס הלינגר את ההשערה, כי הסיבה

ע ל תו ר 1עלק דזוגיו ח
שפע של כתבים, שדרים ופרשנים
ישראלים מפוזר ברחבי תבל.
בנוסף לשגרירויות ולקונסוליות של
ישראל בארצות רבות (כולל מישלחות
גדולות של נספחים ומומחים למיניהם),
״התברכה״ ישראל בעשרות כתבים ושד רים
באותן ארצות.
מי יוכל להסביר ולהצדיק שליחתם של
כתבים, שדרים ופרשנים שונים מטעם קול
ישראל, גלי־צה״ל והטלוויזיה — כאשר
כל אחד מהגופים האלה פועל בעצמו, ללא
קשר עם הגופים האחרים. ובנוסף לכל
אלה מצויים ברחבי העולם גם כתבי עיתו נים
ישראלים. כל אלה חיים חיי רווחה
בארצות־חוץ. ובכל מוסד יש ״תור״ ויש
״קדנציות״ ,וחייבים לשבת גם בוושינגטון
וגם בניו־יורק, גם פרשן צבאי וגם פרשן
מדיני.
מסופקני אם מדינות גדולות ועשירות
מישראל מרשות לעצמן את הלוכסוס הזה.
ואסור לשכוח, כי כל השליחים הנ״ל חיים,
במישרין או בעקיפין, על חשבון משלם
המיסים הישראלי.
היקום מישהו במישרד-האוצר או במיש-
רד־החוץ ויאמר: די! יש לצמצם ומייד
גם את האינפלציה הזו.
אברהם בורשטין, חיפה

ז הי רו ת -ט מ פו ס דו ם...
אשה נהרגה מהתפוצצות בקבוק
״טמפו״ שאחזה בידה.

ערי כהן
״ישבנו לא יעזור לו״
לאי־הצלחת הדואר (תיקשורת) להנהיג את
המיקוד היא זו, שהאזרח בישראל עדיין
אינו ממושמע — ולא היא. כתבתי על
כישלון המיקוד בישראל ברשימה שהו פיעה
בעל המשמר לפני שנתיים. ערכתי
מחקר־זוטא ומצאתי, שדנמרק הצליחה ב ססו(!)
אחוז בהנהגת המיקוד, משום שהצ מידה
איזורים לבתי־הדואר שלהם. בכל
דנמרק יש רק 1200 מיספרי מיקוד, נוחים
לזכירה, משום שיש בהם ארבע ספרות
בלבד. איזורים גדולים מסתיימים ב־סס.
בישראל הקטנה יש אלף מיספרי מיקוד,
ללא שום הגיון, כאשר כימעט לכל רחוב
מיספרים רבים ושונים, חמש ספרות, ו קשים
לזכירה.
אולי כדאי שמישרד התיקשורת יברר
כמה מיספרי מיקוד יש בארצות־הברית,
ואז יסתבר ששם אין עדיין שיגעון־גדלות
וה״זיפ״ שלהם אין בו כל-כך הרבה מיס-
פרים כמו בישראל!
עלי כהן, קופנהגן, דנמרק

מותו של האם הצעירה, תמר חליבה,
הטיל אור על אחד התחומים האפלים ביותר
בחיינו — הבטיחות בכל מה שנוגע למזון
ולמשקה היא אפסית; הזילזול בחיי האזרח
ובבריאותו הוא מדהים ותודעת הצרכנים
אינה מפותחת.
נציגי חברת-המשקאות הצטדקו, כי שי עור
התאונות במוצריהם אינו עולה על
זה של חברות אחרות. אכן, נחמת עניים!
עשרות אזרחים נפגעו בשנים האחרונות

דו קיו ם הודי־דרוזי
מאוזן :
) 1אופרה קטנה; )5יישוב קדום ב גליל
10 אם־הפנינה 11 מלכסיקון
הבקר ; )13 בירה אירופית 14 מטייח ;
) 15 תחמושת הקשת ; )1ארץ צחיחה 18
פרוסה ; )20 סוללת־מגן ; )21 רות ואסתר
הן כאלה> )22 צאצאה ! )24 בואו הלום ;
)25 משתחווה ; )2מכנים בבריתו של אב רהם
)28 :משמש לסריגה; )30 הושיע!
)31 תוספת )32 :השדה שלו )34 :דרכו
להתאבק ; )35 דומה ל(הפוך 38 למען ;
)39 ירביץ; )41 מזל; )42 מדינה צפון אפריקאית; )43 נהר באפריקה; )45 כפן;
)47 בתוכו; )48 בצוותא; )50 מילחמה:
)51 הגיע; )52 בירת הנגב (ר״ת))54 :
ממדינות אחשוורוש ; )57 העניק ; )61
מזמר ; )62 חמסין ; )64 בתוכך ; )6 5הגיעו;
)66 מחלקי הראש )67 :נפח את נישמתו ;
)69 נציגות נבחרת ! )70 נכון לקטיף ; )72
השבעת קסמים; )74 דוכן מוגבה; )75
מחלקי הגוף; )77 החיים שלי )78 :הקדש
מוסלמי )81 :בלעדי; )83 קידומת צרפ תית;
)85 מידת יבש עתיקה; )86 גץ;
)88 הבל דק ; )89 הצהרת אמת ; )91 מצ־בת־זיכרון
; )93 קינה ; )95 מיכסה הפתח ;
)96 עוף־טרף ; )98 כיסא־כבוד ; )100 פרי-
בטן; )102 קמין; ) 103 עיבד את הבצק;
) 104 חודרים לשאינו תחומם; )105 עיר
1בנפת ירושלים.

על מאבקו של כתב הטלוויזיה
רפיק חלבי (״אלחם עד הסוף״,
״העולם חזה״ .)2181

מאונך 1
)1נש; )2סופו של אור; )3גחלים
לוחשות ; )4תאריך בחודש שבט ; )6קרי את
תימהון ; )7יפעה, הוד ; )8מכשף :
)9קיבוץ בארץ ; )12 מחוטי האריג ; )15
הולך לפני המחנה; )16 כסות לגוף; ) 17
קילוס 19 ספר ; )20 מיהר ; )21 מאכל
בצק איטלקי; )23 משקה קל )24 :מתגו רר;
)26 משהו; )27 משאבת הגוף; )29
פעולה )30 :יחידה צבאית; )33 חזרה:
)34 מקושט )36 :משמש לכליאה ; )37
מסתכל; )40 מן המצעים; )41 אחורי ה גוף;
)44 רטוב במיקצת; )46 נצח; )47
תבואה; )49 מין מאכל מתוק! )50 כלי-
נשק קדום; )53 חזרה; )54 שרף)55 :
קידומת הולנדית; )56 מבניו של יהודה:
)58 מספיק )59 ׳:כלי-עבודה; )60 משמש
להוצאת מאפה מהתנור; )62 רך בצאן;
)63 בתוכם; )66 דג־מאכל; )68 מידבר!
)71 אסורים; )73 רצון עז )76 :חודש
עיברי ; )77 אניגמה ; )79 אציל פולני ;
)80 שן המפתח )82 :מילת שלילה; )84
שגב ; )85 עוף־לילה ; )87 רוח רעה ;
)90 צורה של אנרגיה )92 :לאלתר)94 :
צחיח; )96 עונג; )97 מימטר )99 :מטבע
צרפתי קטן; ) 101 נרו יאיר (ר״ת)) 102 :
יבשה מוקפת מים; )103 רטיבות.

תודה על כתבתכם.
דמותו של רפיק חלבי מעוררת אהדה
והבנה. מי יתן וירבו כמותו בקרב בני-
המיעוטים בישראל, המשולבים בחיי ה מדינה׳
והלוואי שנקים חברה סובלנית,
שבה בני כל הדתות והלאומים ימצאו את
מקומם בקירבנו, כשווים לכל דבר. על
כולנו להירתם להשגת מטרה זו.
ודווקא משום כ! אינני יכול להשתחרר
מן החשש, שמא הממונים היהודים על
חלבי, בטלוויזיה, עשו שימוש בהיותו
דרוזי, כדי להטיל עליו סיקור אירועים
בגדה, מתוך הנחה שמוצאו ישמש מקור
לחסינות (וכל פיקפוק באמינותו יהפוך
לשאלה עדתית).
סיקור המאורעות בגדה הוא נושא רגיש,
ואצל כל בן־מיעוטים, תהא השקפתו אשר
תהיה, עלולה להתעורר שאלת הנאמנות
הכפולה. לכן, אם היתד, כוונה סמויה
בהצבתו של רפיק חלבי בתפקיד הרגיש,
מעבר לשיקולים המיקצועיים, הרי שאין
בכך כדי לתרום לקיום בצוותא יהודי-

דרתי.

אלי שטאוב,

פתח־תיקווה

מתאונות דומות. כמה מהם התעוורו לחלו טין.
אולי הגיע הזמן, שרשויות החוק
יפקחו עינם על הנעשה בתחום מוזנח
זה ז ואולי מצריך העניין את התערבותם
של חברי־הכנסת ואגודות הצרכנים ל מיניהן

(המשך בעמוד )10

העולם הזה 2183

אל תתפס ברי מסטיק

מכוזבים

לחברים ולא 1הדי 0של

חחעת הסולם הזה -מה חוש
ידידים יקרים :
לפני שנתיים ורבע השתתפנו בהקמת מחנה של״י, כמיסגרת
משותפת לפעולת תנועות ובודדים, המוכנים להאבק על השלום
והצדק החברתי במדינה.
כיום אין כל ספק כי החלטה זו היתה נכונה. לולא התאחדנו,
היו כל חלקי מחנה-השלום נמחקים מן המפה הפרלמנטרית,
במהפך הלאומני של מאי . 1977 רק תודות להקמת
המחנה, יש לתנועת-השלום סיעה קטנה, אך יעילה ונמרצת,
בכנסת התשיעית.
גם בהסתדרות ובגופים ציבוריים אחרים מהווה מחנה
של״י כוח מאיץ ומזרז.
ערב הקמת המחנה, היו בלב רבים מחברינו חששות
כבדים. הם חששו שמא יתפתח המחנה המאוחד כגוף דוקט-
רנירי, בעל אידיאולוגיה נוקשה ודוגמטית, או שמא ישתלט
מרכיב אחד על המרכיבים האחרים. חששות אלה התבדו
במידה רבה במשך שנתיים של פעולה משותפת, שבה נתגלה
כי המשותף חשוב לאין שיעור מן המפריד.

עתה ה ח לי טו כל מרכיבי של״י ותנועתנו ביני ה ם,
להפוך א ת של״י מפדרציה של תנו עו ת ל תנו ע ה מאי*
חדת, שתהיה מ סוג ל ת לגייס א ת מידב ה בו הו ת
למאב קי ם הצפויים על ד מו ת המדינה הו סכם בי כל
ה מרכיבי םית פר קו ערב ועידת־הייסוד
כאשר הקמנו את תנועתנו,בסתו , 1965 החלטנו שזו תהיה
תנועה פלורליסטית, אשר בה יפעלו בצוותא ליברלים וסוציא-
ליסטים. כך היה. הוכחנו כי במציאות של ישראל, אין הבדל
מעשי בין ליברליזם סוציאלי, רדיקלי ומתקדם, לבין סוציאליזם
דמוקרטי, הומאני וליברלי.
עיקרון זה נתקבל עתה על-ידי כל מרכיבי של״י. הוחלט
להקים תנועה שתהיה, כפי שנקבע בראש תקנונה, תנועה
פלורליסטית, אשר אליה ישתייכו בעלי השקפות-עולם שונות,
המאוחדים בהצעת פיתרונות מעשיים לבעיות המדיניות והחברתיות.

האופי
המעשי של התנו עה החד שה ייקבע, כמובן,
על*-די ה חב רי ם שיתפקדו ל שורותיה, שיתכנסו בעוד
חוד שיים בוועידת-היסוד לכן חשוב שמירב חברינו
ואוהדיגו יתפק דו וי ק חו חלק בתנו עה החדשה ככל
שיגבר מי ספרם, כן יוב ט ח כי ה ת רו מהה מייו חדת,
שתרמה תנועתנו ל חיי םהל או מיי ם ב־ 14ה שנים
ה א חרונו ת, תבוא לידי בי טוי מלא גם בתנו עה
החדשה

(המשך מעמוד )8
מותה הטראגי של תמר חליבה מחייב
לפעול בנדון — ויפה שעה אחת קודם.
דינה שטיין, תל-אביב
לצרכנות

פירסמה

^ המועצה הישראלית
את העצות הבאות:
• לא לנער את הבקבוק.
• למנוע, ככל האפשר. פגיעות בבקבוק
ולהניחו במקומו בזהירות.
• לא להניח את הבקבוק המלא בשמש
או במקום חם אחר, ולא להשאירו
זמן רב במכונית.
• לאחסן את הבקבוק במקום קריר.
• לאחסן את הבקבוק על הריצפה או
במדף הנמוך ביותר, כדי להפחית
מהסכנה אס ייפול.
0מאחר שרוב הנפגעים מהתפוצצויות
הבקבוקים הס ילדים, אין לשלוח
ילדים לקנות בקבוקים.
• לא לפתוח בקבוק אם הוא חם, או
שניערו אותו קודם לכן.
• כאשר פותחים את הבקבוק לראשונה,
יש להפנות את הפקק מן הפותח
והלאה.
• כשפותחים את הבקבוק רצוי לעטפו
במגבת, כדי להימנע מפגיעות אס
יתפוצץ.

טו ה ר תנ ש ק
רובי ״גליל״ ,מתוצרת ישראל,
בידי קלגסי סומוסה __
חרפה וקלון לממשלתו של מנחם בגין,
הסוחרת בנשק עם מישטרו הרצחני של
סומוסה בניקרגואה. זהו ביזיון לעם ישראל
וביזוי נשקו של צדי״ל. אסור להחריש.
הממשלה הזו, שאיבדה כבר מזמן את
שפיותה הרעיונית והפוליטית, מאבדת גם
את שפיותה המוסרית.

הציונית. ולא נקטנו עמדה זו אלא לאחר
לימוד יסודי של תולדות המדיניות הציו נית,
מימי הרצל ועד היום.
הגענו למסקנה, שהציונות, בדומה ל תנועות
התיישבות של אירופים בארצות
אחרות, היא הגורם העיקרי לסיכסוך הדמים
בארצנו: הסיכסוך הפלסטיני־ישדאלי.
עמדתנו גררה בעיקבותיה גל השמצה
נגדנו, מצד המנהיגים הציונים המקומיים.
וזאת במטרה ברורה, לבודד אותנו מן
הציבור היהודי המקומי. הלעז שהם הו ציאו
עלינו (כגון, שאנחנו ״מקבלים כס פים
מהערבים״) פורסם גם בעיתונות ב ישראל.
הסולידריות
שלנו עם הפלסטינים הוש פעה
במידה לא מעטה גם מהצהרות חוז רות
ונשנות של המנהיגים הפלסטינים
בדבר שאיפתם, כביכול, להקים מדינה
דמוקרטית, שבה ערבים ויהודים ייהנו
מזכויות שוות. כמו כן, וזאת במישור
האישי, המנהיגים הפלסטינים המקומיים
חזרו ודיקלמו באוזנינו את דבר האחווה
שהם רוחשים, כביכול, כלפינו וכלפי יהו דים
ככלל.
לאור כל זאת, בצירוף עמדו/נו העק רונית
נגד פאשיזם ואימפריאליזם באשר
הם, אירגנו את כל מסכת חיינו וחיי
ילדינו. תוצאה אחת מכך עבורנו היתה
סירוב ממשלת אוסטרליה להעניק לנו אז רחות
אוסטרלית.
במשך הזמן הוברר לנו בהדרגה, שהמנ היגים
הערבים מעולם לא ראו בנו, בעצם,
״אחים פלסטינים״ ,כפי שנהגו להצהיר
באוזנינו פעמים כה רבות. המציאות הו כיחה
לנו, שמעולם לא ניתנה לנו גישה
לאיש מן האירגונים המקומיים של הציבור
הערבי. לא זו בלבד, אלא, שאף קשר
ידידותי־אנושי אלמנטרי נמנע מאיתנו
איתם.
המסקנה, שהתבקשה מאליה, וזאת לאחר
עשר שנות נסיון מכאיב, שאין כל הבדל

לא הקמנו בשעתו את תנועתנו כמטרה בפני עצמה. לא
ראינו בה אלא מכשיר למאבק על דמות המדינה — למען שלום
עם העולם הערבי בכלל ועם העם הפלסטיני בפרט, למען
איכות החיים בישראל, למען זכויות האדם והאזרח, למען
כלכלה שתבטיח את רווחת היחיד ואת הצדק החברתי, נגד
השחיתות והכפייה הדתית, נגד הלאוקזנות החשוכה והקנאות
הדתית, למען שיוויון בין כל האזרחים ללא הבדל של לאום
ועדה, דת ומין — בקיצור, למען מדינה שטוב יהיה לחיות בה.

א ת כל ה ת כני םהאלה נשתדל לצקתל תיד
התנועה החדשה ולשם כך דרושה עזרתו הפעילה
של כל אחד מחברינו ו אוהדיגו, פעילינו ובוחרינו
קראתי לכם לא פעם להיחלץ למיבצעים — למערכות-
בחירות, להפגנות, לפעולות הזדהות ומחאה. עתה אני קורא
לכם שוב, לפעולה שאין כמוה בחשיבותה — להקים תנועה
רחבה, שתילחם ביתר תנופה וביתר כוח למען אידיאלים אלה.
אנא, התפקד. אם קיבלת טופס של התפקדות — חתום עליו
והחזר אותו לכתובתו. אם לא קיבלת— מלא את התלוש, ותקבל
את הטופס.
כמו שהיה נהוג גם בתנועתנו, כל המתפקדים יהיו צירים
בוועידה. שם ניפגש, ונפעל כמיטב יכולתנו כדי שהתנועה החדשה
תמלא את יעודה.

ת פ קי די ם חיוניי ם מצפים לה. אין לה ת ח לי ף!

חיילי סומוסה בניקרגואה, עם רובה גליל* ישראלי
פרס נובל לשלוט
להיכן הגענו, אם רובי הגליל, פאר
הנשק הישראלי .,משמשים כלי לטבח המוני
הנדכאים בניקרגואה.
תמונה שהתפרסמה בשבועון ההולנדי
החשוב החסה פוסט, ב־ 2ביוני ,1979 מראה
את חיילי סומוסה עם גליל ישראלי. גם
עיתונים אחרים, יומיים, פירסמו באחרונה
ידיעות על נשק ישראלי ועל יועצים
צבאיים ישראלים המשרתים תחת דגל
סומוסה.
תופסק סרסרות הדמים של חתן פרם־נובל

לשלום.
חגי מורג, כרונינגן, הולנד

ע ל ״ידידי ם״ ו״אחים״
לתנועת העוזב הזה — כוח חדש
ת. ד136 .
תל־אכיב
_כתובת_

אנא, שלחו לי את החומר להתפקדות.
1 0וו

זוג ישראלי, החי באוסטרליה, על
יחסו לציונות, לפלסטינים ולשלום.
לפני ב־ 11 שנה הגענו לאוסטרליה —
אנחנו ושני ילדינו: כולנו ילידי הארץ.
עזבנו את ארץ מכורתנו לאחר המילחמה,
ביוני , 1967 ובגלל מילחמח זו, שאופיה
ידוע עתה לכל. פה, באוסטרליה, ראינו
לנכון לתמוך בפומבי בזכויות הערבים
הפלסטינים ולחשוף את אופי המדיניות

ממשי בין הגישות, ההשקפות והשיטות
של המנהיגים הערבים לבין אלה של המנ היגים
הציונים. כמו כן הורה לנו נם-
יובנו, כי עמדה כנה, מלווה במסירות
לעניין השלום, המבוסס על צדק ושיוויון
בין הערבים לבין הישראלים, אינה יכולה
אלא לזכות בלעג ובוז מצד המנהיגים
הציונים והמנהיגים הערבים כאחד.
ברצוננו לחזור ולהבהיר שוב, שמעולם
לא פעלנו ולעולם לא נפעל נגד האינט רסים
של עמנו. תמיד האמנו כי טובת
שני העמים מחייבת. מאמץ משותף לבניית
חברה דמוקרטית וצודקת, שבה יוכלו
בני שני העמים לחיות בשלום. מעולם לא
הנחנו ולעולם לא נניח לאחרים לעשות
בנו שימוש בשירות אינטרסים צרים של
״מנהיגים״ כלשהם. ומעל לכל: מעולם
לא תמכנו ולעולם לא נתמוך בטרוריזם
מאיזה סוג שהוא — ישראלי או ערבי —
ותהיה אשר תהיה האמתלה שלו.
רחל ובנימין מוחג, ויקטוריה
אוסטרליה
* הכותרת לתמונה, בשבועון ההולנדי
החסה פוסט :״חיילים עס רובה גליל
ישראלי — כנשק סטנדרטי.״

העולם הזה 2183

סיו מ ת
ילדים מעריכים טע ם טוב ו טנ א נוג ה מפ תיע ה אותם ע מ״ קו פי קו״
ו״ ח מני ת״ -שלגונים בצורות מקוריות ובלעדיות ובטעם משגע.
וזה עוד לא הכל: ל טנ א נוג ה מבחר צבעוני של גלידות ו שלגוני ם
מרעננים: תות, שוקולד, וניל, בננה, אננ ס ולימון -
הם רק חלק מהטע מי ם הנפל אי ם של
טנא נוגה, המ שמחים ו מ הני ם ילדים.

טעם טטיו־טע טוב
*.1$ר*ן זץ

ץ ונו החתומים סטה:
סבוי

י סלון מהיר
דחי הנבי איפ , 17 חי פ ה
טל 04 640106 .

לון מרכזי

גע״מ

לד^-ן־סויע

^ > 1ב מי הוס ^ עזי ה

#72767״ $1

גג >0

נע*מ

,טל? סגוי 77 בע״מ
רמי טוקולוב , 77 חולון
טל 8295* 8 ,

קדיידמן מכשירי השמל בע׳ימ
הנביאים , 10 חיפה
טל 04-669764 .

פליז טרגזי
ביט אל על
מלא כי ה רה׳ גן י הוד״ 11

מלח מלותיו!

סנסור רמת גז

.גול,
סלון?סם
נתניה, הרצל 30
1טל 28567 .

גגע תי

טליז שביט
רמי בצג לסין , 145 גבעמייס
טל׳739251 .

רמת גן, רה־ ז׳בוטינסקי 91

רח׳גן־ימדה */ר

סלון ״אפי״ רעננ ה בע״נו
רח־ אחח ה , 109ר עננ ה
טל 052-20945 .

קל 211617 .

ווו

סלון. אפי ׳ רעננה בע־מ
ד ח־ .א חוז ה ע סו, ועננ וז

״אמול-אוד ומי הסוו

רמי רון
ר ח׳ המלדג׳ו ר ג׳ , 27י רו ש לי ם
טל 226822 .

אלקטריק

-להט״

אבו ישר אל - 2י רו ש לי ם

טל 298798 .

רח׳ אלנבי^זסץ׳ תל-אביב

ידושליט

דיו׳ חסלד !ותג׳ ;57 ירושלים

על 052-2004$ .

שלביו 29 87^| 3

מו * רי מ מ 6ל ^

עי. י 5 6ן * *

.אי מ ל -או ד־ -עג י חסון

בל אל ק טרי?

רה׳ א בו ישראל , 2י רו ש לי ם
טל 02-223561 .

״איטל איר״ו־עמי חטוז
רמי אלנבי י , 10 תל־אביג
־ טל 298798 .

הגדול למוצרי חשמל
המועלים , 6רחומה

סל 54001 .־054

״להט״ <
הסלון הגדול למוצרי חשמל
בית הפועלים , 6רחובות
טל 58001 .־054

חשמלית גע־ים
נתניה, רח׳ שמואל הנציב 5טל 22251 .־063
חד חז. הרברט המיא ל 66 טל1 .ו 2 565־065

סלון אריה בע״ט
דח׳ ני אלי ק . 11 חיפה
טל 04-662188 .
אלקטרוניקה תיקוני רדיו וחשמל
טל , 2595 .אילת

פרידמור אלקטרוניק נ ע ״ ט
רח׳ חיים עוזר , 1פ״ת
טל 912843 .

״רדיו טלויזיה״
הרצליה, דה־ סוקולוב 53
טל 982088 .

״ ר דיו םלוי ־ זיה ״
הרצל ׳ ה ג 1£5קולובגל

היכד,הכ(פו*־י 1והטלויזיה
רה׳ ם ירעין >ו. גבעתיים

,ע ל פי!

982088

ס#7ה 6 9$נ * י
בל-כוליס שי׳ז כע״ט
דה־ בלפיר ,13 גי- 1י ם
טל 86169* .

סופוי
תל אגיב,רמ* #לגבי 122

חיבל ה ס טריוו ה סלויזי ה
רה׳ סירקיו . 18 גבעתיים
נול 739954 .
מסלונים בכל פה
על טלוויויה
טבעונית

0ץ ובץ ן
עם שירות ואחריות תדיראן
טלוויזיה סאבא המשוכללת הצועדת בגרמניה במקום הראשון באילות
הצבע, התמונה והצליל. טלוויזיות סאבא צבעוניות עם הפעלה מרחוק
(?01 זזא £ 00ז 0ו*.)8£

טלוויזיות ם ץובץ ן
נמצאות ב־ם םכנם 20
בתים בישראל.

י שו ש •ח שבם ד״זק

תיס מוג ת ״ הדור השליש״
התנועות והאישים אשר הקימו לפני כשנתיים את
מחנה של״י החליטו להתאחד למיפלגה אחת. אין
זה חזיון רגיל. שבן הנושים הפוליטיים הרב־מיפלגתיים
האחרים מתפלגים או מתרטקים (ד״ש, כמידה מסויימת
הליכוד ובייחוד חטיבת לע״ם) ,ואילו במפ״ם יש היר-
הורים בדבר המשך קיומו של המערך.
נשאלת השאלה, האם התלכדות למיפלגה פוליטית
אחת מחזקת את מנופיה לקראת המשך הגידול והצמיחה
ן כמו כן בדאי לברר, מה הטיכוי שיש לכוח שמאלי
להגביר את האלקטורט שלו בישראל ו

על מנת להשיב על השאלה הראשונה, הרי שלא
יהיה זה הגיוני לערוך אנלוגיה למיפלגות הגדולות.
אין דין תנועה קטנה, עם פריפריה חברתית מוגדרת
מאד, כדין תנועה גדולה עם פריפריות מגוונות ומשתנות.
על כל פנים, גם לו ביקשנו ללמוד מנטייון הגדולים
היינו מתקשים להגיע לתשובה משכנעת. שבן יש בידנו
די אינדיקציות על מנת לקבוע, בי איחוד מיפלגות
הפועלים צימצם את בסיסן הציבורי והקטין את האלטרנטיבות
של שינויי״הצבעה בתוך המחנה עצמו.
מאידך, הליכוד ניזון דווקא מן האיחודים, שסייעו
למנחם בגין לצאת מן הפינה הימנית אל מרכז הבמה.
אך, באמור, שני גושים גדולים אלה נהנו לסירוגין
ממימון של תמיכות חברתיות, בולן סביב האמצע.
מחנה של״י משקף, לעומת זאת, את השמאל ואת
הרדיקלים. אלה גם אלה לא זכו בישראל, מזה שנות
דור, לתמיכה מרשימה. אם נתעלם מן המיסגרות המיפ-
לגתיות הפורמליות, ונמנה בתוכן את מספר הסוציא ליסטים
והרדיקלים, תתקבל תמונת-מצב של תהליך
התגמדות. נדגים זאת באמצעות הנציגים — בבחינת ״פני
הדור בפני הכלב״.
בכנסת הראשונה מנתה סיעת מפ״ם 20ח״בים
(אחרי הצטרפות ח״כ אליעזר פרמינגר) .רובם סוציא ליסטים,
כולם רדיקלים. מפא״י מנתה אז 46ח״כים,
מהם לפחות המחצית סוציאליסטים, בחלקם מובהקים
וייתר מכך רדיקלים. בכנסת התשיעית מונה המערך
בולו 31ח״כים, מהם רק 10—12 שאותם ניתן לתאר
בסוציאליסטים מובהקים, וגם מספר הרדיקלים קטן.
זאת ועוד: הציונות הכללית, על ציוניה הכלליים
(הליברלים, מאז )1961 ועל הפרוגרסיבים שבה (ליבר-
ליט״עצמאים, מאז ,)1965 הצטיינה ברדיקליזם בנושאי
דת־ומדינה ובליברליזם בנושאי חרויות״הפרט. גם אלה
נעלמו. הליברלים־העצמאים נמחצו תחת מכבש ד״ש,
והליברלים, רובם כבולם, התקרנפו בליכוד.
יוצא איפוא שתמונת״המצב המיפלגתית בישראל של
סוף שנות ה־70׳ וראשית שנות ה״$0׳ מאופיינת ב-
היימנה ניכרת ובהתגברות תופעות לאומניות ופופוליס־

טיות. זוהי תוצאה מן ההצטלבות ההיסטורית של
שינויים סוציו־אקונומיים דרסטים, שהתרחשו בתוך
תוכה של מהפיכה דימוגרפית. לארץ הגיעו אנשים
רבים, נעדרי רקע פוליטי דמוקרטי-מערבי או סוציא ליסטי,
והם נפלו קורבן לפופוליזם.
בני הסוציאליסטים הפכו בינתיים לדור מדושן של
מנב״לים, טכנוקראטים — אזרחיים וצבאיים — אק-
דמים של סטטוס כלכלי ויוקרה, מעין ״מעמד שלישי״
או למעשה ״מעמד חדש״ (בהתאם לתיאורו של מילו-
באן ג׳ילאס).
דור זה הצמיח את תופעת הד״שיזם ותיאוריות
כלכליות בניסוחים שונים של ״מינהל עסקים״.
גם היסודות הקומונריים בחברתנו, במו ההתיישבות
העובדת האדירה, הסתפקו בדור האחרון בשיטת ה-
״סוציאליזם בבית״ ללא יצוא (וריאקציה ישראלית
נוסח סטלין בוויכוח שלו עם טרוצקי).

זאת ועוד. התבלטות המרכיב היהודי־איסלמי בחברתנו
(בך, למשל, העדה של יוצאי מרוקו היא הגדולה
בעדות ישראל ומונה כ־ 440 אלף נפש) הקלה על היסודות
הדתיים בחברתנו להרחיב גבולות ולהעמיק השפעה.
לכן הצטמצמה הפריפריה האלקטורלית לכוח שמאלי״
רדיקלי.
אם להשתמש באנלוגיה לבמה וכמה מחקרים של
סוציולוגים אמריקאים, הרי שהחברה הישראלית נמצאת
בפזה של דור שני למייסדים. לפי אותם חוקרים, הרי
שהדור הראשון של המייסדים יוצר נורמות ופורץ גבולות.
הדור השני ״מסתדר״ ומפתח תרבות אגו-צנטרית,
באומרו :״אבותינו עשו למען הכלל, ואילו אנו נדאג
לעצמנו״ .ואילו הדור השלישי הוא דור המציג מחדש
שאלות נוקבות, נורמטיביות. אלה הם דורות סוציולוגיים,
ולא בהכרח ביולוגיים. שכן פרופסור ישעיהו
לייבוביץ, או פרופסור ארנסט סימון — הקשישים והישישים
— נמנים דרך קבע על הדור הראשון והשלישי.
באמור, שקועה רובה של החברה הישראלית בפזה
של ״הדור השני״ ,דור המעמד הבינוני והנובו־ריש. אך
מתקיימת תסמונת ממשית של ״דור שלישי״ .היו לו
ביטויים ב״שיח לוחמים״ ,ברשימה למען זכויות האזרח,
בתנועות הפמיניסטיות למיניהן, בקבוצות השונות של
הפנתרים, בקבוצת שינוי, בתנועות המחאה של מילחמת־יום־הביפורים,
בתוך המיפלגות הגדולות (גם במיפלגת
העבודה ואפילו סביב קבוצת הח״כים גלאס ומלמד
במפד״ל) .תנועת ״שלום עכשיו״ ותומכיה בקרב הציבור
ובין חברי מיפלגות אחרות מחזקים את הנחתנו בדבר
קיומה של תסמונת הדור השלישי.

דור זה יאבק בתוך המיפלגות לשינוי מגמות. דור

זה עשוי לנחול הצלחה בתוך חמיפלגות עצמן.
דור זה משקיף על העתיד מתוך זהירות והסתייגות
מתמונת־המצב האלקטורלית של ישראל; יש לו יכולת
ראייה סימטריית של כוחנו הריאלי, רגישות מוסריית
רבה בנושאי פנים וחוץ ואהבת החיים והעדפתם על פני
אידיאלים אתטיסטיים.
יתכן שהמיפלגה החדשה תהיה אבן שואבת לחלק
מדור זה. ובשאלת הגודל, אף בי אני נמנה על מיפלגה
גדולה, מעולם לא סברתי שעצם הגודל הוא חזות הכל.
הדימוקרטיה הפורמלית, בימי הצבעה, נשקלת באמות-
מידה של מספר הקולות. הפוליטיקה מושפעת לא רק
ממספר הקולות, אלא גם ממישקל הקולות.
אם ניקח בחשבון בי בינתיים הוגשם חלק ממצע
של״י על-ידי ראש ממשלת הליכוד, נבין ביתר קלות
את הדיפרופורציה שבין מספר הקולות למישקלם.
פרופ ׳

שבח

וייס, יז ״ ב ה

־ ה שו ס קז ק

הקיצוניות העיוורת
שלוש רעידות־אדמה התרחשו בישראל באחרונה.
האחת התרחשה בגן־הירק בנאות״סיני, באשר לעיני בל
העולם ניתגלה כיצד ניתן להרוס במחי-יד את אשיות
שילטון החוק. השניה מתרחשת בעצם הימים האלה,
כאשר את גלי הרעש יוצרות נשות קריית-ארבע, שהתבצרו
בבניין הדסה, ועדיין לא נמצאו המתנדבים
שיפנו אותן. השלישית אירעה כאן, מעל עמודי השבועון,
עם פירסום מאמרו של הפרופסור ישראל שחק ,״לחרוג
בל ערבי וערביה״( ,פורום ״העולם הזה״ .)2178
הגם שרעידת-אדמה זו היא מילולית, הרי שסכנותיה
אינן פחות חמורות, הן בגלל הקיצוניות שלה והן בגלל
ההשלכות שלה. ה״גל״ שהביאני לחשוב, שמשהו רעד
באן, בבל זאת, הן השורות האחרונות במאמרו של
פרופסור שחק, שבהן הוא מנסה לטעון, שמכלול הדוגמות
שהוצגו בתחילת מאמרו מצביע על העובדה
ש״הנאציפיקציה בישראל מתבצעת בחלקה הגדול על-ידי
היהדות מן העבר וברובה הגדול על״ידי היהדות שבהווה״.

בבל
ויכוח אידיאולוגי טמונה תמיד הסכנה של
הידרדרות וסטייה אל הקיצוניות העיוורת, שאינה
יודעת גבולות של חוק וסדר. מאמרו זה של פרופסור
שחק, הוא צעד קדימה אל עבר ההידרדרות, כאשר
התהום, שאפילו אינה נראית עדיין, מסוכנת מאד. אין
גם צורך לומר, שהידרדרות זו משרתת טוב יותר את
מטרותיהם של בל אלה אשר נגדם ומפניהם רצה להתריע
כותב המאמר. הוא יצר, ללא ספק, תוצאות
הפוכות לחלוטין. קל מאוד היה להביא דוגמות נגדיות
לאלה שהביא פרופסור שחק, לפיהן ניתן היה להוכיח,

כי לא רק שההלכה אינה מתירה הפקרת דמם של
נוכרים, אלא אף מחייבת את הצלתם. והדוגמה הקלה
ביותר מבוטאת בפיתגם :״כל המציל נפש אחת
על פי טיעוניו של הפרופסור שחק הנאציפיקציה
נובעת מתוך בך, שיהודים, ולא סתם יהודים, כי אם
חיילים בשירות-סדיר, מקבלים כביכול הכשר לפגיעה
בטוהר הנשק ואישור להתרת דמם של בל ערבי וערביה.
וכאן, לדעתי, צריבה להיות ברורה נקודה חשובה:
כל עוד אנו מדברים במישור של מדינת״חוק, שבה יש
עדיין בתי״מישפט ומוסדות הקובעים את הסדר וה-
מינהל התקין, הרי שנאציפיקציה פשוט לא תיתכן, ובהכרח,
שום תהליך לא יבול להתפתח בהשראתה או
בהסתמכות על סעיף כלשהו מתורתה. אולם באשר אנו
גולשים אל התחום שמעבר לחוק ולסדר הציבורי, בי
אז יש מקום לדיון בשאלה, אם דוגמות אלה יכולות
להתקיים בעולם בזה ואף לקבל לגיטימציה מסויימת.
אך עד לכתיבת שורות אלה, מדינת״ישראל היא עדיין
מדינה חופשית, עם חוקים חילוניים, האמורים לתת
פיתרונות לחיי היוס״יום.

מיבתבו של החייל אל הרבי אינו אלא דוגמה
מובהקת של חפרת חוקי הצבא, ויתכן שיש מקום
להפנות את השאלה אל גורמי הביטחון — כיצד
איפשרו התכתבות בזו בין הרבי לחייל. אולם בשום
אופן אין מקום לדון בשאלה, האם יש כאן קעקוע של
המושג טוהר־הנשק. לפי דעתי לא תיתכן אפשרות
בזאת, כל עוד צבא־ההגנה״לישראל יהיה הצבא היחידי,
שתפקידו להגן על המולדת, בבל מקום שיידרש. טוהר־הנשק
היא אמת פנימית של כל אירגון לוחם, שאם

חפץ הוא להמשיך ולהתקיים ולהגשים את מטרותיו
ביום פקודה, לא יעלה על דעתו לערער את תוקפה
המוסרי.
מובן, שמייד יקומו יפי־הנפש ויפנו אותי אל העמודים
בדו״ח מבקר־המדינה, שבהם הוא מספר על ״מיבצע
ליטני״ ,בסעיף הביזה והתנהגות החיילים• אבל שרשרת
אירועים זו, חמורה ככל שתהיה, התרחשה במיסגרת
אותה תופעה שאנו מגדירים אותה כאי קיום החוק.
ובקטיגוריה זו, של הפרות חוק, צריך לדעת להחיל את
בל אותן הקבוצות, הפועלות היום בשטחים המוחזקים
ואשר כל מטרתן לנפץ את הסיכויים המעטים שנותרו
עדיין להגשמתו של השלום הלבה למעשה. אותן קבוצות,
שאין מחלוקת על בך שהן קיצוניות, מקבלות גיבוי
מהמימסד, ולאו דווקא בכסף.
בך, למשל, איש לא פצה את פיו והיפנה שאלות
אל הח״כים שנטלו חלק בפרשת גן״הירק בנאות״סיני,
או אל אותם הח״בים שהצטרפו לאנשי שלום־עכשיו
בשכם. לפנינו מיקרים של הפרת החוק בעידודם של
אנשי״החוק. ייתכן שזה הופך את אותם חברי־כנסת
ללא מוסריים, אך לא מן הנמנע הוא, שזהו אחד
מחוליי המימשל החדש בישראל.
לבן מסקנותיו של הפרופסור שחק הן לדעתי חמורות
מאוד וקיצוניות בדרגה שאין מסוכנת ממנה. בכלל,
האשמת גורם יהודי כלשהו בקשר עם תורה נאצית
כלשהי היא לדעתי עלבון ופגיעה בבל אלה שנפגעו מן
הנאצים.
בימים אלה, שבהם מתנהלות השיחות על האוטונומיה,
הם ימי מיבחן לכל שוחרי השלום בישראל.
והיום, יותר מתמיד, דרושות גם סובלנות, וגם זהירות
מפני סטייה כלשהי מן הדרך, אל הבלתי״נודע. דברי
שחק בוודאי שלא תרמו לבך, ובהתחשב במי שחיבר
אותם כל מה שניתן לומר הוא: חבל ג
הו ד ה

קונפורט ,

השבוע תזדקק לעצבים
חזקים בשטח העבודה.
הבוסים דורשים ממך
מעל המצופה, מבלי
להתחשב ומבלי לתת
תמורה. עשה בפי שהם
דורשים ממך. אפילו
אם בת־זוגך מתו
2במרס ־
20באפ רי ל
רעמת מדי״פעם, אל
תראה זאת בשלילה,
ואל תחשוב שהיא ממורמרת. קשה לה,
והיא זקוקה לעידוד רב, בדיוק כמוך.

אל תחשוב שזה שאתה
בוגד באשתך, נשאר רק
הסוד שלך. בסופו של
דבר זה ייוודע לה, ואז
— אוי אז, תחול הסערה
הגדולה. לו, בת־שור,
ייגרס השבוע אושר
לא צפוי ודווקא מבן
מזל סרטן •,ממנו לא
ציפית לשום דבר. קבלי
את הצעותיו, נראה שאתם מתאימים אחת
לשני — בכל השטחים, לא רק הרומנטי.

אל תבעטי בקירות, זה לא יעזור לך. את
חושבת שעל־ידי פיטפוט תמצאי חן בעיני
הזולת? את טועה. הס יחשבו אותך לסתם
־— -נודניקית ולא יעריכו
אותך. השתדלי לתקן
את הטעות — אחרת
תביאי להסתבכות. בת
מאזניים, המשיכי לש מור
על דיאטה. עוד
תוכלי לקבל תפקיד בסרט.
יש לך את כל הנתונים.
אל תרבי בנסי(
2בספסמ בו־ ־
עות ארוכות. היזהרי ה 22נ
אוקסובר
שבוע מתאונת־דרכים.
ליבשי בגד ירוק —
כי צבע זה הוא מזלי מאוד השבוע. אס
אתה גבר נשוי — היזהר השבוע מכלבים.

התארסה. מרגרט (״מרגו״)
המינגווי, אחת הדוגמניות הידועות ב עולם
ושחקנית־קולנוע, נכדתו של הסופר
ארנסם המינגווי. היא עדיין לא קבעה

לא שבוע אידיאלי.
סבנה גדולה אורבת
לנוסעים למרחקים ק׳־׳<
צרים
או ארוכים. עייפות
גדולה תגרום לך
לומר דברים שלא התכוונת
להגיד. את תתי?

חרטי על דברים אלה.
׳׳ בייוגי
חיפזון בתחום העיט-
קי יגרום לסיבוך רציני
ביותר. השתדל לתקן את הטעות.
מריבה עם בן־זוג תביא לפירוד רציני.

נישאה. נעמי לדר, אשת־חברה
ידועה, גרושתו של היהלומן זיגפריד לרר,
לשמואל (״עוגי״) פילובסקי.

עיסקה גדולה, אותה החלטת להתחיל
— תיכשל. אומנם לא באשמתך, אבל למרחקים לנוסעים
מה זה משנה. תפסיד
כסף רב ויקח לך זמן
רב עד שתחזור למצב
סביר. לך, בת עקרב,
מחכה אכזבה קשה.
אל תגידי שלא הזהירו
אותך ! לא רק בעסקים
לא יילך לך,
בן עקרב, אלא גם
בקלפים אתה עשוי
לספוג הפסדים ניכרים•
אם לא התחלת לחסוך עד היום
— מוטב שתתחיל עכשיו. ראה הוזהרת !

וו א[

*0111

>ייז
זו תקופה טובה לכיש״
רון היצירה שלך. זו
תקופת השראה אשר
תגרום לך סיפוק. אתה
מנסה לעשות גדולות,
אך בצעדים מהירים
מדי ; לך צעד אחר צעד
21 ניוגי -
כדי להגיע למטרה ה 20
ביולי
נכספת. תזכה לתשבחות
מאנשים שהיו פעם יריביך.
אל תעמיד בנסיון ^ת חבריך לעבודה.
סרטנית: המשיכי את עלילת האהבים שלך.

ברגע שתעמוד על סף
השינוי המיוחל, תרגיש
כבול אל העבר.
פעל בהגיון. אל תתן
לרגש לשלוט בך. גלה
יותר הבנה לבני משפחתך.
אפילו אם אתה סבוחסר עייף
לנות.
הקדם לעלות
על משכבך בלילות במשך
שבוע ימים, צבור כוח העסקים
ימשיכו לפרוח בפי שלא היו עד כה.

השבוע אתה עומד לסיים
בהצלחה מיבצע
שבו התחלת לפני כחודש.
אתה שוב נכנס לחיים
סדירים ותקעים.
הכל ילך כשורה. במישור
הרומנטי אין כל
שינוי, חכה להזדמנות
בה אתה תהיה החזק.
שמור על קשרים טובים
עם ידידך הטוב ביותר, כי בסופו של
דבר אתה תצטרך לעזרתו, שאין לה תחליף.

הוענקה • אזרחות־כבוד של העיר
ג און, תושב
קריית־שמונה לנסים
שווייץ, הידוע בידידו של ראש־ד,ממשלה,
מנחם בגין, וכתורם לקרן תל־חי. אזר-
חות־הכבוד לגאון ניתנה יום אחד לפני
שראש־הממשלה ביקר בעיירה הצפונית.
בטכס, שלווה בתוכנית אמנותית, לא נא מר
מה עשה גאון עבור קריית־שמונה,
ונימוקי מועצת־העיר להענקת אזרחות-
הכבוד היו כלליים והתייחסו לתרומתו
הכללית של גאון למדינת ישראל. כמו
ח״כ שמואל פלאטו־שרון, לפניו, הבטיח
גאון לפרנסי קריית־שמונה לעזור לפית תן.
מצוקת הדיור בעיר, אולם עד כה לא

דוגמנית המינגווי

אם לא תתחיל בדיאטה מיד לא תוכל
לעבור בפתחים צרים. מראה פניך הולך ורע
מיום ליום. זה רק באשמתך
! הגיע הזמן ש תתחיל
לשמור על עצ מך.
מצב בריאותך לקוי.
זה באשמתך! אתה חושב.
שחוסר שינה הוא
הגורם לכך, אתה טועה!
לך, בת קשת, יש יותר
מזל השבוע: את עליזה,
רעננה ומלאת חיים.
המשיכי להתנהג באותה
צורה בה התנהגת בזמן האחרון והדרך להצלחה
פתוחה לפניך. אל תרבי בפיטפוט.

אם יש באפשרותך, רסן במיקצת את
תחושותיך — ואפילו את המרירות הטרייה
הממלאת את
ליבך. הסיבסוך עם
הבוס יתפתח למימ־דים
מדאיגים. שטור
על קור רוחך ואל
תגיד לו מה שאתה
חושב עליו באמת. ח כה
עד שתהיה החזק.
לפי בל הסימנים הזמן
הזה הוא לא רחוק.
ליתר ביטחון
שמור על קשרים טובים עם חבריך לעבודה.
עוד תצטרך לעזרתם הדחופה.

צפוייה לך התמוטטות מפתיעה — דווקא
בשטח ממנו היית מרוצה עד כה. נהג בזהירות.
פקח עיניך ואל
תהיה להוט ומסוג־וור.
אס תישמר מוויכו־חי־סרק,
תוכל לזכות בהערכה
מחודשת של הסובבים
אותך, ואף לעלות
שנית בסולם החברה.
התחשב ברגשותיה
של בת־זוגך. ותר לה,
כי שום טובה לא תצמח
לך ממריבות אלה.
לו היית יודע איזה אושר אתה מסוגל לקבל
מפעולה פשוטה וחסכנית — היית משתגע !

לא ! הדרך הנבונה
אינה להגיד הכל ישר
בפרצוף בשבוע זה• אף
לא למקורבים אליך.
כל הסיכויים שתרצי
לנצל את החופש המתקרב
ובא• אל תעשי
זאת. התאפקי ו!9בפברואר
20ב
חר ס
שבי בבית. כדאי, לעומת
זאת, לנסות לה כיר
אנשים חדשים. זה ישתלם לבם.
עיסקה טובה מצפה לך בעתיד הקרוב
— קחנה בשתי ידיים ; כי הזדמנות
בזו לא נקרית כל יום. השבוע יש להיזהר
מאנשים שמנמנים ובעלי־הומור.

אנגליה מצפה לו מישפט נוסף בקשר
להיעלמם של 20 אלף לירות שטרלינג ש נתרמו
למיפלגה על־ידי מיליונר מאיי בא-
המה, בעת שתורם היה מנהיג המיפלגה.
נולד • זוג תאומות, קרן ונוגה,
לרונית ולדן הלפרין, מי שהיה יועצו
של שר־האוצר המנוח, פינחס ספיר, ה מכהן
כיום כראש המישלחת הכלכלית של
ישראל בארצות־הברית.

ע(ן ו1

כ־ ייצי•

תמרורים

אירוסים שניים

את תאריך נישואיה, אולם הבטיחה שהם
ייערכו בקרוב. מרגו היתה נשואה בעבר,
נישואים שנמשכו חודשים ספורים בלבד.
מונה. כראש מינהל־התיירות ב־מישח״התעשיה,
אמנון אדטמן ( ,09
מי ששימש עד כה כמנהל חטיבת תע שיות
קלות ועידוד הסרט הישראלי ב־מישרד־התעשיה.
בעבר שימש אלטמן כ יועץ
כלכלי לאזורי פיתוח במישרד־התע־שיה,
וכיהן ברשות ההשקעות בנידיורק.
עם המינוי הוחלט כי מינהל־התיירות
יהיה גוף על־חטיבתי וכי אלטמן יהיה
בדרגה בכירה ממנהלי החטיבות הקיי מות.
אלטמן מונה במקום יורם בליזובסקי,
אשר התמנה כסמיכ״ל־המישרד למימון.
מונה. כסגן יושב־ראש הוועד־המנהל
של רשות־השידור
חבר הוועד־המנהל מטעם הליכוד, מנהל
חברות ממשלתיות ומי שידוע כאיש אמו נו
של שר־האוצר, שמחה ארליך. לפני
חודשים אחדים, כאשר עמדו על הפרק פי טוריו
של מנכ״ל אל־ על מרדכי הוד, היה
וינשטיין מועמדו של ארליך לתפקיד, ואף
מונה לשם כך כחבר מועצת־המנהלים
של אחת מחברות הבת של אל־על. ויג־שטיין
מונה לתפקיד סגן יושב־ראש הוו־עדיה,מנהל
של רשות־ד,שידור, במקום
יצחק מאיר, נציג המפד״ל ברשות, שפרש
ממנה ונסע לכהן כציר בשווייץ.

אריאל וינשטיין,

שמואל

מונה. ד,ח״כ לשעבר
רכטמן, ראש עיריית רחובות לשעבר,
המרצה עונש מאסר בכלא מעשיהו, לאח ראי
על הנפקת ציוד חדש לאסירים.

זוכה • מאשמת קשר לרציחתו של
הדוגמן ההומוסכסואל הבריטי, נורמן
סקוט, מי שהיה מנהיג המיפלגה הליבר לית
בבריטניה, ,ג׳ימי תורם, אחר ש־12
המושבעים היו סגורים בחדרם במשך 52
שעות, עד שהגיעו לתמימות דעים. מיש-
פטו של תודפ, שהואשם בקשר לרציחתו
של סקוט מחשש שמא יגלה הדוגמן את
עברו ההומוסכסואלי של המנהיג הפולי טי,
עורר סערה ברחבי בריטניה ובעולם
כולו ונמשך 31 יום. אחרי שהשופט, סיר
ג׳וזף קאונטלי, עזב את אולם בית־המיש־פט,
זרק תורם לעבר אשתו את הכרית
שעליה ישב במשך כל ימי המישפט. למ רות
זיכויו, הודיע כבר ראש המיפלגה
הליברלית באנגליה, דייוויד סטיל, כי הד רך
לחיים הפוליטיים נעולה בפני תורם.
אולם תורם יצא עם אשתו לביתם, שם
נערכה מסיבה גדולה, והשניים הפליגו
למחרת היום להפלגת נופש. כשישוב ל
אזרח־
כבוד גאון
דירות באוויר
בנה אפילו דירה אחת במקום ולא תרם
אף אגורה אחת לפיתוחה של העיר.

נפטר • המחנך והמלחין יהודה
שרת בגיל .78 שרת, יליד חארסון ב רוסיה,
היה אחיו של מי שהיה ראש־הממשלה
משה שרת. בהיותו בן 5עלתה
מישפחתו לארץ־ישראל, והתיישבה כ־מישפחה
יהודית יחידה בכפר הערבי עין־
סיניה. אחרי שנים אחדות, שבהן היה שרת
רועה את עדר המישפחה, עברה׳ ,ד,מיש־פחה
להתגורר ביפו. בגיל 11 החיל מנגן
בכינור, ובשנת 1932 ייסד את הרביעיה
המוסיקלית הקיבוצית הראשונה, כשהוא
אז חבר כפר־יחזקאל. אחרי נישואיו עבר
לקיבוצה של אשתו, צביה, קיבוץ ׳יגור,
ופיתח שם פעילות מוסיקאלית ענפה. הוא
הלחין שירים רבים, בעיקר משיריה של
רחל, והתפרסם במיוחד כמלחין השיר
ואולי. הוא היה הראשון שהנהיג את
הגדת־הפסח הקיבוצית. אחרי הפילוג בת נועה
הקיבוצית עבר שרת להתגורר בקי בוץ
נווד,־ים, ובערוב ימיו הצטרף לקיבו צה
של בתו, אפיקים.
נפטר. מעצב התיפאורות ההוליוודי,
ג ׳ ון בארי, מי טעיצב את התיפאורות
לתפוז המכני ומילחמת הכוכבים, בעיצומה
של עבודת הכנת תיפאורות לפרק ההמשך
של מילחמת הכוכבים, האמפייר תוקף
שנית. סירטו הראשון היה קליאופטרה ו אילו
בזכות מילחמת הכוכבים קיבל את
פרס האוסקר עבור התיפאורה הטובה ב יותר,

העולם
הזה 2183

ווו

£ •600ק 3א00י 6# #ח3 ״ 33 3ן 3 >3
סרטי נח מציגי :

סרטם של המפיקים

מנחם גולן
יורם גלובוס

״התפרפרו״

והבמאי

בעז דודזון

כו רי אוגר פי ה: ג׳ו קי א ר קיו
בכורה עולמית
שבוע

מו סי ק ה: ל הי טי שנות ה־ 50 היפות.
ליל ששי :
הצגה 8 : 1בערב
הצגה 10 : 2בלילה
הצגה 12 : 3חצות

בצבעים,
מוצ״ש
הצגה 7.15 : 1בערב
הצגה 9.30 : 2בערב
הצגה 12.00 : 3חצות

מסך. עגק
בימים א׳—ה׳
9.30 ,7.15 ,4.30

פאנאויזין,

מ עבדו ת.ו\\ 1.0.

כרטיסים במכירה מוקדמת בבל
המשרדים ובקופת הקולנוע.
—למבוגרים בלבד —
בקרוב: חוברת צבעונית מהודרת
של הסרט ״יוצאים קבוע״.
פ ר סו ם רץ

ניס

העולם הזה 2183

ת ס רי ט; אלי

ת בו ר

בעז דודזוו • צל ם: אד גרינברג • עורך: א לו יעקובוביץ׳ • ת פ או ר ה: א רי אל רושקו • עיצוב תלבו שו ת: ת מי מור

ב 1או ל ״מוריה״ אילת,
ותהנו מחופ שה נפלאה בתנאים מיוחדים:
• ארבעה ימים לזודכולל ארוחת בוקר וצהריים,
או ערבו חצי פנסיון) 5,305 ,ל״י בלבד
ונוסף על כך אנו מעניקים לר החזר הוצאות נסיעה:
• 6 0 0ל״י הוצאות דלק;
• החזר דמי נסיעה באוטובוס לכוון אילת.
• כרטיס חינם למצפה התת-ימי באילת .
• ובמקום -מועדון צלילה בו אפ שר ל ק בל
שעורי צלילה ולשכור ציוד

רשת מלונות מוריה: אילת, ירושלים, תל־אביב, ים־המלח.

במוויר. סוילו/

החופשה היא אחרת...

הזמנת מקומות! במילוין -טל ;059- 3104• .במשרד ההזמנות: טל • 03-. 292203 .במשרדי ״ או ף /ארוח
ונופש: תל־אביב: רח׳ אלנבי , 111 טל ;03- 612610 .רח׳ ריינס ,4טל ;03- 248306 .חיפה: רח׳ נורדאו ,5טל.
;04- 645403 שד׳ הנשיא ,128 טל ;04- 82277 .נתניה: רח׳ הרצל ,4טל ;053- 22947 .ירושלים: רח׳ שמאי ;8
טל ,02-224624.באר־שבע: הרצל ,30 טל 057- 73308 במשרדי ״קל״ שרותי נופש: תל״אביב: רח׳ גורדון
. 28 טל ;03- 222042 .רח׳ אבן גבירול ,140 טל ;03- 450359 .רח׳ אלנבי ,95 טל ;03- 286187 .ירושלים:
המלך ג׳ורג׳ , 23 טל ;02- 228258 .רמת־גן: רח׳ בי אליק ,56 טל ;03- 731773 .ראשל״צ: רח׳ רוטשילד , 37
טל ;03- 941526 .רמלה: שד׳ הרצל ,72 טל ; 054- 25294 .חיפה: רח׳ נורדאו ,33 טל. 04- 668734 .

העולם הזה 2183

נעור שעו הגוה
סוערות, עוה נראית
וגועה. או ואש
1ויי״

העיויוו(מימי)1מ!הי

שזהו שקט 1מנ

הוחנ/וש
חררוס
** יזאת אבו־חצירא עמד מזיע מ־
^ אחורי הדוכן. הוא הניח על המאזניים
דג־טונה ענקי, שנדוג שעה אחת לפני־כן.
הוא שם עליו לוקוס, ועליו ברבוניה. ב ימינו
אחז בשני סרטנים גדולים, ובשמאלו
הצביע לעבר תמונתו של בן־מישפחתו,
הרב יצחק אבו־חצירא, שהיתר תלוייה על
קיר החנות.
שניהם — עיזאת אבו־חצירא ויצחק ז״ל
— הם בני־אותה המישפחה, שמוצאה מ מרוקו.
לפני כמה מאות שנים עלו שני
ענפי המישפחה, בנפרד, לארץ האבות.
אבל מישפחתו של עיזאת עלתה לפלס טין,
ומישפחתו של יצחק — לארץ־ישראל.
עיזאת הוא מוסלמי. יצחק היד יהודי.
״רבינו יעקב, אבא של יצחק,״ אומר
עיזאת העזתי ,״היה רב גדול במקום
שנקרא גת, במצריים. אליו היו באים
יהודים ומוסלמים מכל המדינות. אבות־אבו״
תי היו גם אבות־אבותיו של יצחק. כך
כתוב אצלנו בספרי המישפחה.״
לעיזאת חנות בחוף עזה. הוא משווק
את הסחורה למיסעדות דגים בתל־אביב
ובירושלים .״כולם קונים ממני. במיוחד
עכשיו, כשאין כבר מכירה מאל-עריש. גם
המחירים עלו. פעם עלה לוקוס 70 לירות.
עכשיו . 130 טונה — פעם 20 לירות, עכשיו
.40 ככה זה. אבל היהודים מבינים, לא
עושים צרות אם המחיר עולה. הם הרי
אחים שלי, ויודעים שאני לא מרמה אותם.״
עיזאת הוא גבה קומה וחייכן. כמוהו
חביבים רבים מבני עזה, כאשר פונים
אליהם בשוק או ברחוב. לכאורה, מרוצים,
נגמרו ימי המרי וניסיונות הפיגוע, שהיו
נפוצים בעיר עד . 1973 התפוזים מועברים
לירדן, ומשם משווקים אותם למדינות־ערב.
סטודנטים לומדים באוניברסיטות ב
מצריים,
בירדן ובסעודיה. הפליטים מקב לים
תמיכות מסוכנות־הסעד של האו״ם.
הכל שקט.
אך למעשה — הכל סוער.

מ סן
שחור

זה עמדה בראש ההתנגדות לכי בוש
-בשנים שבין 1967ו־,1973״
אומר ראש־העירייה, רשאד אל־שאווה.
״בתקופה ההיא השתמשו הישראלים בשי טות
חמורות כדי לשבור את ההתנגדות.
הם הרסו בתים, חסמו בתים ועקרו פרד סים.
הם פרצו כבישים בתוך הפרדסים
ובתוך מחנות־הפליטים, כדי לסלול כבי שים
לצבא. הרסו לנו כל דבר אפשרי.
היום מסתובב הצבא כל היום בעיר. הרג שות
לא השתנו. האנשים לא רוצים בשיל־טון
הישראלי. למרות שההתנגדות אינה
פעילה.״
אנשים ברחוב מסרבים להתייחס לנושא
זה. אחד הצעירים אמר :״חכו חברו
המבוגר השתיק אותו ואמר, כאילו בהת נצלות
:״הוא עוד צעיר, סתם מדבר.
אל תשימו לב אליו.״
לעומת עזה, הגדה־המערבית בוערת. אך
בעזה אין שומעים אף תגובה או מילה
אחת על הנעשה בערים הפלסטיניות האח רות.
רשאד
אל־שאווה טוען בכעס עצור:
״אין קשר בין ראשי־הערים בגדה לביני.
ואין קשר בין האנשים. הצבא הישראלי
הציב בינינו כוחות. המימשל הישראלי
נוקט בשיטה של ׳הפרד ומשול .,אותנו
הפרידו מהפלסטינים בגדה, ועכשיו מנסים

מישפחה דו ׳לאומית

תמונתו של הרב יצחק אבו־חצירא תלוייה
על הקיר, בין פירסומים ציבעוניים, בחנותו
של הדייג עיזאת אבו־חצירא, הטוען שהענף !יהודי והענף הערבי שייכים לאותה הנזישפחה.

להפריד בין ערי הגדה. מקימים התנחלויות
מסביב לערים הגדולות, כדי להפרידן יותר
ויותר. מילבד זאת, כל דבר הקורה בגדה
— לא כותבים על זה אצלנו, ולהיפך.
הקימו לנו מסך שחור, שיפריד בינינו.״
לפני שבועות אחדים ביקש אל־שאווה
לערוך מיפגש בין ראשי־הערים ברצועה.
הוא הזמין את ראשי־העירייה של חאן-יונס
ורפיח. קציני המימשל אסרו על השניים

לבוא ולהיפגש עימו .״הם אומרים,״ אומר
אל-שאווה במרירות ,״שיש לנו זכות לה ביע
דעות, אבל כשאנחנו מנסים לעשות
את זה, הם אוסרים עלינו.״
הוא מבין את הרגשות של תושבי יש ראל
מול התקפות הפידאיון ואומר :״אני
יודע שיש קיצוניים. הם בדרך כלל צעי רים.
כשחם יגדלו, יהיה להם יותר נסיון.
(המשך בעמוד )60

.א 10ז * א א £ז *

| £11X006.110

^*ימזזיימ*^ז׳ז 1
0מ \ 0 0 3/**4ח

שם שפותח לפניך דלתות. בכבוד.
ישדאברט* שמו הולך לפניך בעולם כולו.

51234 121 101234
שם שיכול לרכוש עבן רך כ ל מה
יורוקרד/מסטר צ׳ארג׳ יהפוך א ת
נסיעותיך הבאות לחו״ל למהנו ת יותר
י י 13
שתרצה. ללא מזומנים. שם שבעזרתו ^*0׳04
100

תוכל למשוך מזומנים גם בחו״ל.
ומסובכות פחות. חבל לא לנצל זאת.
אשראי בינלאומי. יורוקרד/מסטר צ׳ארג׳

י שי אכר ע יו מ קי ד.
אשראי וטוב לי בארץ ובעולם.

אנ שי ם
! מייד אחרי הפלת המיגים
הסוריים על-ידי חיל־האוויר,
ביקר הנספח הצבאי האמריקאי
הקולונל ברום ויליאמס,
אצל האלוף יהושע שגיא,
ראש אגף המודיעין בצה״ל.
הנספח שאל אם זוהי הפעם
הראשונה שבה מפיל האף־15
אוייב. השיב לו שגיא :״לא,
הוא כבר הפיל בפעם הקודמת
את הממשלה.״ האלוף התכוון
לתקרית המפורסמת בראשית
, 1977 כאשר פרשה המפד״ל
מממשלתו של יצחק רבץ
מפני שבקבלת־הפנים למטוסים
הראשונים מדגם זה חוללה,
כביכול, השבת. ממשלת־רבין
נפלה כתוצאה מכך.
8 1כאשר לקח השר אריאל
(״אריק״) שרון את שר־הביט־חון
המצרי עלי הסן לסיור
בצור־נתן, נאמר שהדבר בא,
כדי להראות למצרי את המות־גייס
הצרות של ישראל. הגיב
על כך אחד המצרים :״ראינו
אותן אמש ברחוב דיזנגוף.״
81 קריאת־הביניים של ה שבוע
שייכת לח״ב שלמה
הילל• כאשר נערכה ההצבעה
על תקציב המדינה, היה לקוא ליציה,
כמובן, רוב. מאיר
פעיל קרא באירוניה :״זהו
מיעוט מבוטל.״ תיקן אותו
הילל :״זהו רוב מבוטל.״
81 בנזיפה זכה בשבוע
שעבר דווקא יושב־ראש הכנ סת,
יצחק שמיר. שמיר
העיר לח״כ שולמית אלוני
על הפרעה, באומרו :״חברת-
הכנסת שולמית אלוני, לא
ייעשה כדבר כזה בכנסת!״
השיבה לו אלוני :״אדוני ה־יושב־ראש,
לא צריך להתחיל
לדבר בטונים כאלה! אתה
רוצה להתחיל בטונים כאלה?״
גורם התקרית: אלוני נופפה
לעיתונאי שישב ביציע־העיתו-
נות.
! 8כאשר הגיע תורו של
ח״ כ משה שמיר לנאום
בדיון על פשעי הנאצים, הוא
לא היה באולם, ויושב־ראש
הישיבה, ח״כ שושגה אר־בלי־אלמוזלינו,
העניקה את
רשות-הדיבור לח״כ חייקה
גרוסמן, שהיתה אחרונת ה נואמים.
בעוד גרוסמן נואמת,

נכנם שמיר לאולם, טען באוזני
ארבלי כי לא חש בטוב, ודרש
לדבר אחרי גרוסמן. היתה זו
אחת הפעמים המעטות, שבהן
ניתן לחבר־כנסת לשאת את
דברו למרות שלא נוכח באולם
כשהגיע תורו לדבר.
׳ 8בדיון על קריית־שמונה
נזכר ח״כ זאבי(״סטף״) ורט־היימר,
כי ח״כ יוסי שריד
התנדב לגור במשך שנתיים
בעיר הצפונית. כשחיפש ורט-
היימר את שריד באולם המלי אה,
בשעת הדיון, לא מצא
אותו. ורטהיימר לא יכול להת אפק,
ובקריאת־ביניים גינה את
שריד על היעדרותו.
; 8ריב מילולי פרץ בכנסת
בין שני חברי הליכוד, הח״כים

אמנון דין ומנחם סכידור.

סבידור הפריע כל העת לנאומו
של לין על מצבה של קריית-
שמונה. לבסוף נמאס הדבר על
לין שהטיח בפניו :״אתה ואני
נמצאים בתל-אביב ובחיפה, הם
נמצאים בקרייודשמונה, לכן,
בשום מיקרה אל תנסה להטיף
להם.״ סבידור שתק.

היכן המותניים הדקות של המדינה -
בכפד־סב א א 1בד חזב דיזו מ ף?
הקודמת יושבת־ראש הוועדה,
קראה ארבלי לכץ :״אתה מטיף
לנו מוסר להשתתף בוועדה?
אתם משתתפים? אנחנו מש תתפים
! איזה מין דיבור זה?״
! 8ח״כ
קרא לכץ באותו הדיון להת פטר
מהממשלה, באומרו :״אני
מניח כי מצפונך חשוב לך
יותר מן המישרה הרמה שאתה
תופס היום.״ הגיב על־כך ח״כ
זיידן עטשי :״הוא לא תופס
— הוא מחזיק.״

יחזקאל זכאי

8תקרית ׳נדירה אירעה
בכנסת בעת נאומו של זכאי.
הח״כ, שתקף את שר־העבודה,
גילה לפתע כי אל קריאות-
הביניים מספסלי הח״כים מתוס פות
קריאות־ביניים של עוזרי
השר, היושבים במושבים ה-
מייוחדים ליועצי-שרים, בשולי

האולם ושאסור להם להתערב.
זכאי התלונן על כך בפני
היושב־ראש.

באותו הרגע נכנם לאולם ראש־הממשלה,
מגחם ;בגין, ואז
קרא ח״ב תאופיק טובי ל עברו
של ביטון :״תמשיך,
ותאמר גם כמה מישפטים לכבוד
ראש־הממשלה, שנכנס עכשיו
לאולם.״ ביטון לא קיבל את
ההצעה וירד מהבמה.
8 1כאשר העלה ח״כ גי
יעקובי הצעה לדון בתיפקודה
של הממשלה, נהג השר משה
גיסים כמינהג יתר חברי ה ממשלה,
והאשים את המערך
במחדלים במשך 30 שנה, מבלי
להתייחס לתוכן ההצעה. יושב-
ראש מיפלגת העבודה, ח״כ
שימעון פרס, קרא לעברו
של ניסים :״האם אתה מציע
הצעת אי־אמון בממשלה ה קודמת?״

1ביטון קרא לכץ להתפטר.

! 8כאשר דיבר ניסים על

8 1בדרך כלל נהוג לפנות
אל השרים בכנסת בנוסח
״כבוד השר״ .באותו דיון חרג
ח״ כ מאיר עמית מנוהג זה
וכינה את שר־ד,עבודה, ישראל
כץ ,״שרי הנכבד והנחמד״.
8 1כאשר שיבח ח״כ
צ׳ארלי כיטץ את כץ, למ רות
שתקף את מדיניות מיש-
רדו, העיר על כך סגן־ראש־הממשלה,
ייגאל ידין נ ״בדרך
כלל הוא שפן־נסיונות.״ הוא
התכוון בכך לתקרית השפנים
בביתו של כץ. ביטון ביכר
שלא להגיב על קריאת־ביניים

81 בוויכוח על סקירת שר-
העבודה, ישראל כץ, אמר
השר לח״כ אורה נמיר,
שטענה נגדו כי הוא רק מבטיח
ולא מקיים :״אני בטוח שב עזרתך,
ח״כ נמיר, נגשים הכל.
אין דבר שלא נתגבר עליו.״
קרא לעברו ח״כ חיים כר״
לבנ ״אין דבר שלא נתגבר
עליו, זה כולל גם את ממשלת
הליכוד.״ הגיב כץ על קריאות־הביניים
בשאלה :״האם אני
משעמם מישהו?״
) 8באותו דיון הציעה ח״כ
שושנה ארבלי־אלמהלינו, כי
חברי־הכנסת יתנו דוגמה אי שית
וייצאו לעבוד בקטיף ב משך
שבועיים. שיסעה אותה
ח״ב חייקה גרוסמן בשאלה:
״האם את בעצמך •מוכנה לכך?״
ארבלי השיבה בחיוב.
{ 8בהשיבו להאשמות נגדו,
הציע שר-העבודה כי חברי־הכנסת
של המערך יגבירו את
השתתפותם בישיבות ועדת-
העבודה של הכנסת. הערה זו
הרגיזה את חברת הוועדה,
שושנה ארבלי, שהיתה בכנסת

| י \ 1|1 !11׳ | שר־חתחגורה היה אחד האורחים בהצגה חגיגית של ״הדיבוק״ ,שהתקיימה
11\ 11 / 11 11 בתל־אביב. הוא ניגש אל הכוכב החדש של התיאטרון, משה בקר, המגלם
את דמותו של חנן בהצגה, ושהוא בנו של השחקן הוותיק ישראל בקר. השר הציג את עצמו :״אני
חיים לנדאו.״ בקר פרץ בצחוק אדיר. כשנשאל על מה הצחוק, השיב :״נזכרתי במערכון מתוך התוכנית
,ניקוי ראש׳ ,שבה חיקה דובי גל את חיים לנדאו וצעק כל הזמן: אני חיים לנדאו אני חיים לנדאו.״
מוראל העם, קרא לעברו ח״כ
עוזי כרעם :״עכשיו המוראל
כה גבוה, עד שיהושע רבי־נוביץ
הוא האדם הכי פופולרי
במדינה.״ ענד, ניסים :״אני
מבין שרצית לשבח את רבי-

גוביץ.״

מרדכי וירשוכ־

דויד לוי!

באותה הזדמנות בלט גם שלמה לוונברג(משמאל) ,שופט בית־הטישפט
במאי התיאטרון והמנהל האמנותי של ״הביהמחוזי,
שהתפרסם כבקי בקולנוע בעיקבות מישפטה של השחקנית
מה״ ,פרץ בצחוק באשר ניגש אליו ח״כ אברהם
איבון מיבאלי, והטוען בי הוא מבין גם בתיאטרון. כשכוונה אליו
(״אברמל״) מלמד מהמפד״ל ואמר לו :״שמע, לוין, ראיתי את
המצלמה שאל את הצלם לאיזה עיתון אתה מצלם. הצלם נקב בשם
ההצגה שלך, ,סוחרי גומי׳ ,וזה היה יוצא מהכלל ״.לוין מיהר
להצביע על אחיו, המחזאי חנוך לוין (מימין) ,ואמר למלמד: אדוני• -העיתון, ולוונברג אמר :״אל תצלם אותי. אני מצטלם רק בשביל, העולם
הזה׳!״ ח״כ מלמד קרא לצלם ״העולם הזה״ ,להנציח המאורע.
חבר-הכנסת, החמאת ללוין הלא־נכון. זהו הלוין שצריך להחמיא לו.״
העולם הזה 2183

81ח״ כ
סקי החליט לנצל את דבריהם
של אנשי הליכוד, כדי לנגח
את הממשלה. בנאומו בכנ סת
אמר וירשובסקי :״אתמול
שמעתי ברדיו את חבר־הכנסת
פסח גרופר אומר, שהאוייב
הגדול ביותר של הממשלה היא
הממשלה עצמה.״ גרופר לא
הכחיש, אולם שאל את ויר-
שובסקי :״באמת, שמעת את

! 8סגן שר-האוצר, יחזקאל
פלומין, שפתח את הדיון על
מישרד־האוצר בכנסת, הותקף
מייד על־ידי ח״כ המערך עדי
אמוראי, שאמר :״ליבי ליבי
לסגן שר־האוצר, שעולה ב גורלו
מדי פעם בפעם להיות
קולט הזעזועים, והוא צריך
להופיע שעה שהממונה עליו,
שר-האוצר שימחה ארליד,
נחבא במישרדו בגלל כלימת
הביזיון.״ את נאומו סיים אמו ראי
בקריאה לליכוד :״רחמו
עלינו, תסתלקו ותחזירו את
רסן השילטון לאנשים שפויים.״

מרשימותי1
שלמבקר
מ ס עדו ת
הפעם היה בחברתי אורחן
מצרפת, ידיד ותיק ומבין ן
גדול בארוחות וביין. המסע-
דודזכתה למתמאותיו, ובמיו־1
חד הביע פרנסוא את התפעלותו
מיין ״פטיט סירה״).
זהו יין אדום חדש ומעולה׳
של כרמל-מזרחי, והוא הת־ן
אים נפלא למנה העיקרית
צלי בקר ברוטב.
לא מכבר טעמתי עוד יין׳
חדש של כרמל ,״טינטה !
אמרלה״ ,גם הוא יין שולחני
אדום משובח. אני ממעל
היינות האלה בפני
אוהבי היין הטוב. כדאי

חבר הר שת של העסק־בי ש שימ ש
כמזרהידרך לעיתונאים המצריים שביקר! בי ש ר אל
81 אל העיתונאים המצריים
שביקרו בקיבוץ גבעת־חיים
נילווה מדריך ישראלי. המצרים
ידעו כי האיש הוא עיתונאי
ישראלי ממוצא מצרי, העובד
בטלוויזיה. מה שהם לא ידעו

עץ־התות שבבית־הספר. הסתבר
שגידעון חשק בתותים שעל
העץ יותר מאשר בחזרה.
8 1בהצגת הבכורה של
הדיבוק שרר שקט על הבמה.
לאה (השחקנית מיקי מר־

מרים גבראל׳

מי שהיתה שחקנית-תיאטרון מצליחה,
החליטה להתחיל את הכל
מחדש, ולשכוח את העבר. בשלב הראשון התחילה לעבוד כמלצרית
ב״חצר״ של בני אמדורסקי, אחר-כך עלתה לדרגת קופאית. כעת
החליטה לעשות צעד נוסף בקנירת העבר. היא הוציאה למכירה
את כל החפצים מדירתה, ובהם רהיטים בסיגנון עתיק, שטיחים
נוהמיים וציורים של ציירים ידועי־שם. ערב ההחלטה הדרמתית
יצאה מרים גבריאלי לבלות, והכריזה על כן בהרמת כוסית.

יוסי קו״ם

נעליו ועורכו של עיתוו־הספרות ״פרוזה״,
החליט לחלץ את הירחון מהצרות הכספיות
שלו בעזרת מכירה פומבית, שהתקיימה במלון בתל-אביב. יוסי
נא למכירה לבוש בחולצת״טי, ועליה המילה ״מציל״ .כשנשאל אם
הוא עובד בבריכה, השיב :״לא, אני מנסה להציל את העיתון.״

מו ל ) עמדה להציג את הקטע
שבו נכנס לתוכה הדיבוק. ל פתע
צילצל הטלפון מאחרי
הקלעים. הקהל לא שמע אומנם

את הצילצול, אך השחקנים
שמעו אותו היטב ונכנסו ללחץ,
עד שמיהר אחד מהם, שסיים
את תפקידו, לענות לטלפון.

זה שאותו עיתונאי לא היה,
אלא רוברט דסה; חבר הרשת
שביצעה את העסק־ביש ב קהיר.
דסה לא טרח לגלות
להם את זהותו, והם עצמם
לא זיהו בו, כמובן, את אחד
מאסירי הפרשה.
! 8באחרונה נראה בבית-
המישפט בתל־אביב עורך־הדץ
יגאד יצחק, המי, כשהוא
מחזיק תחת בית־שחיו ספר
תיאוריה ללימוד נהיגה. חבריו
בבית־המישפט צחקו, שכן, יגאל
היה בעבר קצין במישטרת
תל־אביב, ושימש כחוקר תאו־נות־דרכים.
מרבית התיקים,
שהוא מטפל בהם עכשיו, הם
תיקי תאונות־דרכים. למרות
זאת לא עבר עורך־הדין בן
ה־ 40 מיבחן־נהיגה עד היום.

יהודה

8 1שחקן הבימה,
אפרוני, המשחק עתה בהצגת
הדיבוק, אינו מפסיק לספר
לחבריו כמה קשה עבד על
תפקידו החדש. אפרוני, ששיחק
לפני זמן קצר את תפקיד החמור
בחלום ליל קיץ טוען כי היה
קשה לו מאד להפוך •עורו
ולעבור מתפקיד החמור לתפקיד
רב צדיק.

מוקד !

! 8כאשר נערכו החזרות
להצגה נעלם באחד הימים
השחקן גידעון זינגר. כל
השחקנים, שערכו את החזרות
בבית־הספר תלפיות, חיפשו
אותו, אך לשווא. אחרי שעה
ארוכה שמעו קריאה מצמרת

פודף קה סגל

מי שהיתה מלכת חיי״הלילה של תל״אביב, נעלמה *אחרונה מאתרי
הבילויים. בעלה, דב סגל, שוהה בניו־יורק, והיא החליטה שלא לצאת
מהבית ולשמור על כלב הדוברמן החדש שלה, פאנק. באחד הערבים הצליח ידידה, מייק סטלוביצקי,
המתגורר עתה במיאמי-ביץ׳ ושהגיע ארצה עם קבוצה של מאה צליינים נדי להראות להם את הארץ,
לסחוב את פרדי לבילויים. היא סיפרה כי נגמרה לה העיר, והיא רוצה לפתוח מועדון־לילה בקאהיר.
כשנשאלה מי יממן את הקמת המועדון, השיבה :״אפנה אל ממשלת ישראל, ואם לא, אל ניסים גאון.״
העולם הזה 2183

היתד. זאת שיחה דחופד. למיקי.
השחקן הודיע למצלצל שמייד
אחרי שייכנס הדיבוק למיקי,
היא תוכל להתפנות ולהשיב

1במאי ההצגה יו ס ף צי י ־
סין נוהג לאסוף סביבו קבוצה
גדולה של עוזרים. לכל חזרה
היה מופיע, כשקבוצת־עוזריו
הגדולה מזדנבת מאחוריו. ב-
הבימה התבדחו על חשבונו
וסיפרו, כי בתום החזרות תיערך
פגישת־מחזור של עוזרי הבמאי
באיצטדיון בלומפילד.
! 8ישראלית מצליחה היא
רחל רמתי, המועסקת כאר-
כיטקטית במישרה חשובה ב עיריית
נידיורק. רמתי, שאינה
נשואה, אימצה באחרונה בת,
ובכך הצטרפה לשורה ארוכה׳
של גברים ונשים לא נשואים,
שהחוק בארצות־הברית מאפשר
להם לאמץ ילדים.

! 8הסופר דן גן־אמוץ,
שסיפרו החדש זיונים זה לא
הכל הפך כבר בשבוע הראשון
ליציאתו לאור רב־מכר, טוען
כי כל מיני מטורפי־מין לא
מפסיקים להטריד אותו. בפתח
הספר מקדיש דן את סיפרו
לאין סוף שמות של בחורות
ובחור אחד, פלוס תיאור מדוייק
של מעלותיהם המיניות. ליד
שמה של אחת הבחורות צירף
את מיספר הטלפון הפרטי שלו
שאינו חדל לצלצל מאז.
יכקדל
! 8הבמאי־מפיק
גולדוואסר (טרנזיט) נשא ה שבוע
לאשה את ידידתו מתכ ננת
האופנה, מירח לרר.
החתונה התקיימה בבית־כנסת
ברחוב בן־יהודה בתל-אביב.
אחת האורחות הגיעה לחתונה
בשימלה חשופת־כתפיים וב ליווי,
כלב בוקסר ענק. רק
אחרי שהחל הטכס הבחין הרב,
שערך את החופה, בכלב, והוא
ביקש להוציאו מאולם בית-
הכנסת. הגברת שיחררה את
הכלב, אך כשראה הרב את
כתפיה החשופות, אמר לה:
״תצאי גם את.״
8במאי הקולנוע, כועז 1 דדדידזון, לקח את אשתו
כדוריה, שתי בנותיו ליזה
ו תו ם ואת כלב הזאב הענק
של המישפחה, ועבר להתגורר
בלוס־אנג׳לם, שם רכש באחרו נה
בית. בועז עומד לביים שם
סרט אמריקאי שיספר על בעיית
יחסי הורים־קטינים, שהפכה
בעיה רצינית בארצות־הברית.

שלושת רשתות הטלוויזיה ב־ארצות־הברית.
בלייזר הגיע
לישראל, ושידר את תוכנית-
הרדיו שלו ישירות מקול־ישראל
בירושלים. כעבור יו מיים
נסע לקהיר, ושידר את
התוכנית ישירות מרדיו קהיר.
תוכנית־הרדיו, שלה מאזינים
בעיקר יהודים וישראלים, שיד רה
מהמיזרח־התיכון את ה-
אידישע טאטא ושיר של אום

כול תום.
8 1ראש עיריית תל-אביב,
שלמה (״צ׳יצ״׳) להט, שהס תובב
במשך כל השבוע בבנייני
האומה בירושלים וניסה למשוך
מתרימים יהודיים לתל־אביב,
גרם אכזבה. צ׳יצ׳ נפגש עם
קבוצת־מיליונרים יהודית, ה תורמת
ביד רחבה לעיירת-
פיתוח. הוא טען כי עיירות-
הפיתוח מקבלות די והותר, וכי
תל-אביב היא שזקוקה לכספים,
כדי לשפר את מצב שכונות
המצוקה שלה. המיליונר, איש
לוס־אנג׳לס, סטיכ ניפים,
קם ממקומו ושאל את צ׳יצ׳:
״האם גם ירוחם לא זקוקה
לעזרתנו?״ השיב לו צ׳יצ׳;
״ירוחם מקבלת די והותר.״
גיסים, שחזר באותו יום מסיור
בירוחם, קם ממקומו ויצא מה

1 11811 וין!! 1 111 ! 1 0 1שבא לעולם שעות ספורות לפני מישחק״הגמר על גגיע אירופה
| / 1111111י— ׳ 1לכדורסל, לא התרגש מהעובדה כי בברית״המילה שלו נכחו כל 11111 כוכבי הכדורסל של ישראל. תום דרש לשתות, ואמו אירית השקתה אותו מבקבוק, בעוד אמא שלה
עוקבת בחרדה אחר הביצוע. אביו של תום, סטיב קפלן, הגיע לברית־המילה של בנו לבוש באוברול־ג׳ינס.
בזמן שהמוהל דב סגל, אביו של צלם־העיתונות שעייה סגל, ערך את ההכנות האחרונות לטכס
ברית״המילה, פרץ תום יהונתן בצעקות אדירות, ואילו סטיב קפלן, שלא יכול היה לעמוד במעמד,
הסיט את ראשו כדי שלא לראות את המתרחש. גנבו את ההצגה טל ברודי (למטה מימין) ומיקי
ברקוביץ (למטה משמאל) שמייד עם היכנסם לאולם, התבקשו לחתום על אוטוגרפים. בעוד
מעריציו של טל ברודי התגלו כאנשים מבוגרים, הרי שברקוביץ הוקף דווקא במעריצים צעירים.

8אשת יחסי-ו־,ציבורי,
רית כפן, מוכיחה כי אפשר
גם להיות אם לשני ילדים,
גם אשת קאריירה, וגם להצליח
בלימודים. נורית סיימה את
בחינות־הבגרות שלה. ונרשמה
לשנת הלימודים הבאה באוני ברסיטת
תל-אביב.
8אורחת בארץ, הפסלת 1 אילנה גור, הגיעה לחופשת
מולדת בייחד עם צעיר בניה
אשלי, הבן הבכור, ל!ני, יגיע
גם הוא ויעבוד כמדריך באחת
הקייטנות. אילנה נאלצה להת גורר
בימים הראשונים לשהותה
כאן בביודמלון. כשהגיעה, הס תבר
לה כי אי-אפשר להתגורר
בביתה היפואי, מפני שהעוזרת
לא ניקתה אותו, חברת-החשמל
ניתקה את זרם־החשמל והגאז
נגמר. כעת, אחרי שכל העניי נים
הוסדרו, שבה אילנה אל
ביתה שהוא אחד מהיפים ב ארץ.

8המפיק האמריקאי, פיל
כלייזר, בעל העיתון, תוכנית-
הרדיו ותוכנית־הטלוויזיה יזר־אל
טודיי בלוס־אנג׳לס, הצ ליח
לעורר את תשומת־לב

העולם הזה 2183

אולם כשהוא אומר :״אני לאיש
הזה לא תורם גרוש.״
8 1הרוח החיה בפסטיבל
הסוכנות, שהתקיים בבנייני ה אומה,
היתד, כמדי שנה, המיל יונרית
הניו־יורקיח. לי׳ליאן
ויין, בת העדה המרוקאית.
ליליאן הצליחה להדביק בקצב
שלה את רוב צירי הוועידה.
היא הסתובבה כמו כספית
ממקום למקום, עד שיושב-
ראש הפדרצייה הספרדית ה עולמית,
המולטי מיליונר, גי סים
גאון, אמר לה :״ליליאן 1
אם לא תשבי רגע במנוחה אני
אצווה לקשור אותך לכסא.״
! 8זמרת הללוייה גלי
עטרי טוענת, כי מאז האיר־וויזיון
חסרות לה עדיין שעות
שינה. כדי להשלים את החסר
נסעה גלי לנוח הרחק מההמון
הסוער. את מקום המנוחה שלה

שמרה, כיאה לכוכבת, בסוד,
כדי למנוע הטרדות מעריצים. ישראלית דוגמנית

בניו־יורק, שולה אל, מת גאה
שם בחבר החדש שלה.
הוא שדרן טלוויזיה בשם ג׳ק
ג׳ונסון שולה טוענת שבכל
פעם שג׳ק מושך באוזנו מעל
המסך הקטן, הוא מאותת לה
למעשה על פגישה קרובה בין י
שניהם.
! 8אל כפר־הנופש שלייד
ימית, הדיקליה, הגיע עזרי-
אל עי;כ, בעל בריכת גור־דון
בתל־אביב. כאשר נשאל
מה הוא עושה שם, השיב :
״אני לא שוחה אצלי בבריכה.
כאן אפשר לחנות.״
8 1הבמאית והמרצה באו ניברסיטה,
עדנה שביט,
עסוקה עתה בחיפושים אחר

עודד

מטפלת לבנה בן ד,4-,
תבור, באחד הלילות, כאשר
עבדה על תוכנית רדיו, טיל-
פנה אליה השמרטפית וסיפרה
לה שהילד בוכה, והיא אינה
מצליחה להרגיעו. עדנה עזבה
מייד את ישיבת־העבודה שלה,
ורצה הביתה.
8 1האדריכלית הירושלמית
מלי לנגוצקי עושה חיל ב-
ניו־יורק. היא מתכננת דירות
במרץ רב. אחרי שסיימה לק שט
את דירתו של מפיץ־הסר־טים
סטיב סייפר, התבקשה
לעשות את אותו הדבר לשו ער
סטודיו /54 מארק ג׳ונס.
מרק הוא האדם הקובע מי נכ נס
למועדון היוקרתי ומי נש אר
בחוץ. מלי נראית מאוהבת
בימים אלה באדריכל איטלקי
צעיר, וטוענת שהרומנטיקה
האיטלקית מזכירה לה את ימי
נעוריה.

ג׳רי

8 1מתכנן־האופנה
מליץ מצא דרך לחסוך כסף,
כדי להודיע לידידיו על הול דת
נכדו. באותו ערב שבו נע רך
הנשף במוסיאון תל־אביב,
קנה ג׳רי כרטיס באלף לירות,
והלך מידיד אחד לשני ובישר
לו כי בתו אסנת פורג ילדה
את נכדו הראשון, אלקנה.
״אומנם שילמתי אלף לירות,
אך זה חסך לי שיחות־טלפון
שהיו עולות לי הרבה יותר,״
אמר ג׳רי.

! 8את מחלת האדמת צריך
לקחת בהומור — כך לפחות
החליט ארנסיפת, המנהל
הכללי של בנק לאומי. כאשר
ידידיו השתאו על שלקה ב-
מחלת־ילדות זו בגיל מבוגר,
הגיב :״יש לי מזל שאני לא
בהריון.״

!!1111(1ב ש לו !

פרנץ יחף שטואוס: פורטיקוח בחופש
כשראשו מעל למים, נראה מנהיג המיפלגה הן ריסטינית־דמוקרטית
בגרמניה וראש ממשלת בוואריה, סרנץ יחף שטראוס, משתכשך
בים ובנפט הערבי, כשהוא נופש בטוניסיה .״אל תדאגו, עוד אהיה
ראש ממשלת גרמניה,״ הבטיח לתיירים גרמניים שהעריצו אותו ואת
רעייתו, שעה ששניהם יצאו אל החוף כשהם לבושים גאלביות
(בתמונה משמאל) .החופש האכזוטי חידד את לשונו של הפוליטיקאי
שהצהיר :״אירופה — כלכלית היא ענק ; פוליטית היא ננס ; צבאית
היא מוסיאון, ותרבותית היא פילגש.״
כאורח מנומס לא שכח את המיזרח־התיכון :״הישראלים אינם
מתאמצים מספיק כדי להדביק את מאמצי השלום של הערבים.״
אמר וקפץ למים.

ר״די ניוד: תנשים לשלטון !
מישאל דעת־קהל שנערך ב-
ארצות־הברית גילה עובדה מ עניינת:
הבוחרים מעדיפים
את נשות ניבחריהם על פני
הבעלים 26 .אחוזים מן הנש אלים
חשבו שליידי בירד היתר,
מצליחה כנשיאה יותר מבעלה
לינדון ג׳ונסון. בטי פורד היתה
חביבתם של 21 אחוזים ואילו
22 אחוזים מן הנשאלים הע דיפו
לשלוח את ג׳ימי קארטר
לדיג ולהשאיר בבית־הלבן את
רוזלין.

הנסיך צ׳ארלס: מי חתית!!מאושרת?
אין ספק שאחת מדאגותיה הגדולות של האימפריה הבריטית
היא יורש־העצר׳ ,הנסיך צ׳ארלס. כמו דודתו המפורסמת, הנסיכה
מרגרט, גם הוא אינו יודע בדיוק לבחור לו את בנות־הזוג האידיא ליות
לדעת אמו המלכה. אחת המדאיגות ביותר את הקו הרישמי
של הארמון היא שחקנית־הקולנוע, סוזאן ג׳ורג /המאיימת על
רווקותו של הנסיך.
גם בתמונה זו הוא ניראה בחברת חסרת תואר־אצולה, אן טיסדאל,
בת ה־ ,24 שזכתה לשמוע מפיו :״מה שאני צריך זו אשה.״ הוא
רק שכח לציין את שמה.

גלוריה ואן־דרבילט: ג״נס לערב
היא עשירה יפהפיה והיא בעלת אחד מבתי־האופנה הבינלאומיים
הייחודיים ביותר. את הכל עשתה במדידיה. זוהי גלוריה ואן דר
בילט, מעצבת האופנה, שהצליחה להוכיח כי גם ג׳ינם עשויים להיות
לבוש אכסטרווגנדי לשעות הערב — תלוי בלובשת, כמובן.
בתמונה היא נראית מאושרת ביותר עם בעלה לשעבר, השלישי
במיספר, הבמאי סידני לומט.

הננולנז הזה 2183

אורחים — כריסטמה אונסיס ובעלה
פסולה קבארק ובעלה

האיל החוש של
מסננות ניאדנוס
כל היפים והעשירים של אירופה
התקבצו ובאו לראות כיצד אלכס
שבסו, צרפתי יפהפה בן ,36 הופך
איל־ספנות חדש בנושאו לאשה את
מריה איזבלה ניארכוס בת ה־21
(בתמונה מימין פורסים השניים את
עוגת החתונה).
האורחים החשובים ביותר מאו תו
ענף, היה כריסטינה אונסים,
דודניתה של הכלה, ובעלה סרגיי
קוזובואילו. השושבין היה פילים
דונו, בעלה של הנסיכה קרולין.
הקישוט האמנותי של הערב היה
רודולף נורייב, ואילו דם יווני
כחול במנה מוגדלת סיפק המלך
לשעבר, קונסטנטין.

הנסיכה קארולין ובעלה, רינגו סטאר והכלה

מריה איזבלה ניארכוס וכעלה

עארלי סיימנו:
גם אני בדיסקו
קארלי סיימון ובעלה ג׳יימס טיי־לור
(בתמונה למטה) נחשבו כאח רוני
התושבים בעיירת מושבם ה קטנה
שייכנעו ללחץ הדיסקו. וב כל
זאת, אף שסיגנונה האישי של
הזמרת רחוק מאד מסיגנון הדיסקו,
היו הם הראשונים לפתוח מועדין
דיסקו במקום, בשם גג פח לוהט.
נראה שהריצפה המיסחרית לה טה
ביותר תחת רגליה של קארלי.
אולי השתכנעה בעיקבות אתל מר מי׳
מלכת המחזמר שהוציאה לאור
תקליט של דיסקו, או, מי שקרובה
אליה יותר, ריטה קולידג /אשתו
של כריס כריסטופרסון, שגם היא
ניסתה דיסקו י

פתסיס סו ד עומלה: מתנה לעובד!
הבמאי־מפיק פרנסים פורד קופולה עוד לא החליט איזה סוף יבחר,
סופית, לאפוס היקר שלו אפוקליפסה עכשיו. העשוי להגיע לתקציב
של 37 מיליון דולר, אבל כבר העניק עותק של סירטו במתנה לשליט
קובה, פידל קאסטרו, יחד עם רשות להקרין את הסרט מיסחרית.
בזמנו רצה קופולה להסריט קטע מסירטו הסנדק 2בהוונה, באחד
מבתי־המלון שניבנו שם על־ידי מאיר לנסקי, אך ממשלת קובה
לא הירשתה לו לעשות כן. נראה שנטייתו של קופולה שמאלה
התגברה על הזכרונות, והבמאי מחזר אחר קובה בלהט של צעיר
מאוהב, המעמיד על אהובתו את המתנה היקרה ביותר שתחת ידו.

העולם הזה 2183

פט סטייסי: האושה האחרונה ביותר
אחת מתמונותיו האחרונות של ג׳ון ויין הנציחה אותו עם אהבת
האחרונה: פט סטייסי, מזכירתו האישית, שבה התאהב בגיל ;7
ושעימה בילה את שנותיו האחרונות עד יום מותו. היא זו שליוותז
אותו (בתמונה זו מחודש אפריל האחרון) לטכס האוסקר, שהיו
הופעתו הפומבית האחרונה, ועימה בילה את חופשתו האחרונה בבית
הקיץ שלו בניו-פורט, ואת שעותיו האחרונות.
אשתו הרישמית האחרונה היתד, פילאר פאלט, יפהפיה דרום
אמריקאית. שילדה לו שלושה משבעת בניו.

213

א 1שי םבשדם
קאפוט ודדאל:
דו-קוב קטלני
אילו יכלו לתקוע את ציפוני
העטים שלהם זה בזה עד מוות,
היו עושים זאת. טרומן קאפוט
(בתמונה משמאל, מחזיק בנחש
צעצוע) מחבר בדם קר, וגור וידאל
(מחזיק בכלבלבו החי, בתמונה
למטה) מחבר מיידה ברקנרידג׳,
שונאים זה את זה בקול רם ובכל
הזדמנות של ראיון בטלוויזיה או
בעיתונות הכתובה. באחרונה הגיש
וידאל תביעת דיבה על סך מיליון
דולר נגד קאפוט, בטענה שהאח רון
העליל עליו, באמצעות שבועון
פלייגירל, כי השתכר, השתטה ו השתולל
במסיבה שנערכה בבית-
הלבן. קאפוט לא נישאר חייב:
״צר לי על וידאל. כל־כך צר לי
על כל רגע יקר שהוא נושם !״
שני הסופרים, החולים בתאוות
פירסומת עצמית, מגייסים לטובתם
את כל המי ומי. להגנת שמו הביא
וידאל את הנסיכה לי רדזוויל,
אחותה של ז׳אקלין קנדי, שעליה
אמר קאפוט, שהיא צבועה, בעלת
זיכרון קצר ורכלנית.

נארין אקספרט: אני עצמאית
היפהפיה הבלונדית בעלת המבט המתגרה שבתמונה עזבה את
בית הוריה ואת בית־הספר בגיל , 17 כדי להיות דוגמנית ולחיות
בגפה. היום, בגיל 22 הצליחה לרכוש לעצמה דירה ברובע ה־ 16 של
פאריס: אחרי 22 חודשים כזמרת, כבשה לעצמה מקום במיצעדי־הפז-
מונים של 33 ארצות. תחביבה — להיות עצמאית ולשחות בעירום.

פונק סינטוה:
א1י ונ7ז 1עוד!
בסעודת צדקה שנערכה למען
חולי סכרת, חזר פרנקי המפונק על
הצגתו המסורתית: הוא נאות להו פיע
באירוע חינם אין כסף, אבל,
כדי שלא יהיה לדבר מישקל־נוצה
הסכים להופיע רק בתנאי שמל בדו
לא יופיע איש בערב זה. הזמרת
קיי סטאר שהיתה אמורה לשיר גם
היא בערב־ההתרמה נעלבה קשות,
אבל פרנקי לא התרגש ואף לא
התנצל, ונאות לקבל גם פרם הומני טארי
על מאמציו למען האנושות.

אדמסנינז :
לשקספיו ובחורה

גתה לוללובויג״דה: הבן ׳קיר די
במסיבה לונדונית מפוארת שנערכה בחוגי העיתונאים, זהרה
ג׳ינה לולובריג׳ידה בזוהר כפול, כשעל זרועה נישען צעיר יפהפה,
בשם מילקו. בעבר, היתה הופעה שכזו מאיימת על הקאריירה של אשה
ככוכבת, שכן, מילקו הוא בנה של לולו, היום השתנתה השיטה.

קשה להכיר את אל פאצ׳ינו,
הסנדק לשעבר, בגילגולו האחרון
על בימת ברודווי, כריצ׳רד השלי שי
של שקספיר. אבל המבקרים
אוהבים אותו גם על הבמה, וכשם
שבקולנוע לא הפריעה לו מעולם
העובדה שאינו יפה, הרי בתפקיד
זה העניין הטיבעי אפילו עוזר.
אולם מנוחתו מן הקולנוע עומדת
להסתיים. הוא יככב בסרט חדש של
ויליאם (הקשר הצרפתי) פרידקין,
על הומוסכסואל נירדף. מה שלא
נושא חן כלל ועיקר בקרב האוב־לוסיה
ה״עליזה״ של ברודווי.

העולם הזה 2183

כדי
ל של תעבדו הקיץ
מ כנ סי גיינ ס — כמעטכ מו לחם — כל אחתואחד
ז קו קי םלהם יו ם יום.
מ כנ סי ג׳ינ ס עו לי םבכסףלאמעט. מי ש הו עובד כדי
ל ה רווי חכסף זה. כמהי מי ם ת עבדו ה קי ץ כדי ל של ם
זוג אחד של מ כנ סי ג׳ינ סי
אםתבד קו מ חי רי ם, תל כו ליו תרמא שר חנו תאחת,
ת ש קי עו מאמץלמ צו א גיינ סבמ חי ר מוז ל — ת רווי חו
אתםאת הכ ס ף.
זהכד אי לכם וז המש פי ע על ה אינ פ ל צי ה ב כיוון הרצוי
לכו לנו: הי א תרד, ו אנ חנו נתגבר.
1זוג מ כנ סיי ם א רו כי ם ג׳ינ ס מ תו צרת סיג ל (1ען ץ )5ו תו צרת ״קדו ש״ .ה מ חי ר לזוג בל״י-
ירושלים ברח׳ בן־יהודה מסי 1יש שתי חנויות
שנבדקו. שימו לב להבדלי המחיר!

554־

1 600ל״י
319ל׳׳י
570ל״י

רח׳ בן יהודה ( 1״קדוש״ ,אריג
עבה)
רח׳ יפו .( 49״קדושי׳ אריג דק)
רח׳ בן יהודה ( 1״סיגל״ אריג
עבה)

480ל״י

רח׳ יפת ( 49״קדוש״״ ,סיגל״
אריג עבה)

462ל״י

רח׳ המלך ג׳ורג׳ פינת רח׳ יפו
(״קדוש״ כל המספרים לנוער)
רח בן־יהודה 1סיגל״ ״קדוש״
אריג דק)

330ל״י

רח׳ בן הלל ,6לילדים ונוער
״קדוש״ ג׳ינס מס׳ .16

385ל״י

רח׳ יפו 43 לילדים ונוער ,״קדוש׳
ג׳ינס מס׳ ( 16 תוספת למחיר
עבור כל מספר נוסף).

450ל״י

370־

חיפה

תל־אגיב
-500
570ל״י

570ל״י

רח׳ ברודצקי 11 רמת־אביב
(״סיגל״ אריג עבה)

450ל״י

שדי ירושלים 36 יפו(״קדו ש״
אריג עבה ודק)
רח׳ ברודצקי 11 רמת אביב
(״סיגל״ אריג דק)
450ל״י
שד׳ ירושלים 38 יפו, נחלת בנימין
( 1״סיגל״ ו״קדוש״ אריג עבה)
550ל״י
רח׳ אלנבי 50

510ל״י
500ל״י
470ל״י

420ל״י

רח׳ נחלת בנימין ( 1״קדוש״
ו״סיגל״ אריג דק)

שד׳ הנשיא ( 124״סיגל״)
רח׳ הרצל ( 14״סיגל״ אריג דק)
אגד, בת גלים (״סיגל״)
שד׳ הנשיא ( 124״סיגל״)

540ל״י

רח׳ הרצל ( 4״קדוש״ אריג עבה)

525ל״י

בית הקרנות רח׳ הרצל (״סיגל״)

500ל״י

שד׳ הנשיא ( 124״סיגל״)
רח׳ הרצל ( 14״סיגל״.אריג עבה)

460ל״י רח׳ הרצל ( 4״קדוש״ אריג דק)

זהו זה, צריך לבדוק מחירים ולא לשלוף סתם את הארנק. למה להיות פרייר?

!את מלחמה
ב אינפלציה
העולם הזה 2183

215

פיג׳ו 504
היא הקניה הטובה ביותר
ג בארה״ ב.
במשך שמונה שנים רצופות זוכה
פיג׳ו 504 בתואר ״הקנייה הטובה
ביותר״ בישראל. השנה זכתה 504
בשני תארים בישראל — תואר
הקניה הטובה ביותר ותואר
המוצר הנבחר. והשנה גם
בארצות־הברית, שבה דרישות
הטיב והבטיחות הן הגבוהות
ביותר בעולם, זכתה פיג׳ו 504
בתואר הקניה הטובה ביותר
בין המכוניות המיובאות שזכו
בתואר זה על ידי שנתון ארגון
הצרכנים האמריקאי, אשר

מחקריו נחשבים לרציניים ביותר.
רשימת ההישגים של פיג׳ו 504
היא ארוכה ומרשימה.
היא בנוייה על יסודות איתנים —
לידע הטכנולוגי המתקדם של
פיג׳ו ורמת־הייצור הקפדנית
והמחמירה הנהוגה במפעלי פיג׳ו,
כבר יצאו מוניטין בכל
העולם.
פיג׳ו ,504 המכונית שעברה
בהצלחה את כל המבחנים
הקשים ביותר, תעבור גם את
המבחן שלך.

הסל מי 474.731ל ״
כולל מ.ע.מ.

1פ.צ 5.95 = .ל׳׳י

העולם הזה 2183

1־ ד 1 1

״מיבצע זבולון־ עו מד לייצר עם של ם של זבולווים

סאדאה נ שו
^ ת הנקניק חותכים,
\ £גם נקניק כשר.

כידוע, פרוסה אחר פרוסה.

למעשה התחיל שלב שני בכפיית הדת על החינוך.

לבא׳ התחיל עם קום המדינה, כאשר פגע דויד
י בן־גוריון באחד האידיאלים העיקריים שהוא דגל
בהם.
בן־גוריון היה אדם ״ממלכתי״ .הוא פירק את הצבאות
המיפלגתיים, והקים את צה״ל כצבא־העם. אך הוא לא
עשה כן בשטח החינוך, שאינו פחות חשוב מאשר שטח
הביטחון.
כדי לרצות את השותפים הדתיים, שהיו דרושים לו
לקואליציות שלו, הקים בן־גוריון את מערכת־החינוך
הממלכתית־דתית, לצד המערכת הממלכתית־הכללית. אותה
מערכת נמסרה — מבחינה תוכנית ואירגונית כאחת י-
לשליטתה הבילעדית של המפד״ל.
לאחר מכן נוספה מערכת שלישית — ״החינוך העצמי

האם זה נראה במו תוכנית-לימודים לבתי־ספר
דתיים ץ להיפך: זהו המינימום לכתי•
הספר הפלתי -דתיים. ולראייה: בהמשך
השעיה נאמר כי ״מוסדות החינוך הממלכתי־דתי
ינהגו, נוסה על האמור לעיל. על פי הנחיות
שיפורסמו בחוזר של מנהל אגף-החינוך
הדתי.״

^ פשר לטעון כי אין בהנחיות אלה שינוי מהפכני
י לעומת הקיים עד כה. כפיית הדת על תוכנית־הלימו־דים
לא התחילה השנה. זהו תהליך הנמשך מזה זמן רב.

אם יישאר המישרד כידי המפד״ל, ברור כי
כעוד במה שנים לא ייראה כו אף ראש גלוי
אחד.

במישור התוכני, נערכת מיתקפה דתית מוחצת על
כל מערכי החינוך. השיטות מזכירות במידה •מבהילה את
מעשיהם של מישטרים טוטאליטריים מסויימים.

^ ופייני הדבר שקרה השבוע בכנסת, חצי מיליארד
י * לירות הועברו מתקציבם של המוסדות להשכלה
גבוהה לסעיף של ״רזרבה״.

על הכסף הזה ישלטו ככיפה שני כעלי-
כיפה: השר המר עצמו ויו״ר ועדת־הבספים,
הרב שלמה לורנץ מאגודת־ישראל.

פירוש הדבר למעשה: על ראשיהן של האוניברסיטות
מונף השוט של האדונים הדתיים. האוניברסיטות, החנוקות
מחוסר־כסף, יידעו שיצטרכו למצוא חן בעיני האדונים
האלה, אם ירצו לקבל כסף.

יהיה עליהן לקדם פרופסורים דתיים, להגביר
תכנים דתיים, לרקוד לפי החליל (או השופר)
•טל האדונים הדתיים.

כמה זמן נותר לכיתות ז׳ האומללות ללימוד
החומר הדרוש להן, כדי לחנך אזרחים של
מדינה מודרנית כעידן הטכנולוגי, כעולם שבו
הולכות ונופלות המחיצות כין העמים ז׳

שעור-המחנך לא יוקדש לחינוך התלמיד
לאזרחות טובה כמדינה וכעולם. הוא, וכל מאורע
אחר כחיי התלמיד, יקבל ציכיון דתי ביל
עדי. היום יתחיל כאקט דתי, ובך יסתיים גם
השבוע.

הדבר נעשה באופן שיטתי, בשקדנות בלתיינלאית.
בכל המישורים, לפי שיטת הסאלאמי.
במישור האירגוני, מסולקים בהדרגה כל האנשים
החילוניים מעמדות־המפתח במישרד־החינוך, ובמקומם
באים חובשי־הכיפות.

כעוד כמה שנים לא יישאר הבדל כין החינוך
הממלכתי-כללי וכין החינוך הממלכתי־דתי,
מילכד הבדלים קוסמטיים.

סעיף ( 12,6ב) :תשומת־לב המוסדות מופנית לתוכנית
״כיתה ז׳ — שנת הבר־מיצווה״ ,המכוונת לכיתה ז׳ בבתי-
הספר הממלכתיים היהודיים — היסודיים וחטיבות־הב־־
ניים ...אין היא באה במקום הוראת תורה שבעל־פה ...כן
מופעלת התוכנית ״בני מיצתה״ בכיתות ד על פי הנחיות
שפורסמו בנפרד. במקום שמופעלת התוכנית ״בני מיצתה״,
אין היא באה במקום הודאת תורה שבעל־פה, על פי תוכי
נית־הלימודיס המחייבת.

• סעיף : 5.7רצוי כי התוכנית החינוכית תכלול,
בין השאר ) 1( :סיום שבוע הלימודים בקריאה מ״פרשת
השבוע״ או מן ההפטרה, בטעמי המיקרא — במידת
האפשר. רצוי כי הקריאה תהיה בשעור המחנך, השעור
האחרון ביום הששי )2( .בערב־חג: קריאה מן ההפטרה
או מן המגילה או מן הפדשה המיועדת לחג )3( .בימי
צום ובימי זיכרון: קריאת פסוקים מפרשת־השבוע, או
מענייני דיומא.

זבולון המר סורג כיפה ענקית, והוא מבקש
להלביש אותה על מערבת החינוך הממלכתית
כללית.

על המורות החילוניות נכפים מערכים דתיים מובהקים,
ברוח החוזר דלעיל. אין להן ברירה. אין הן רוצות
להסתבך. הן הולכות בתלם — מי בהתלהבות, מן מתוך
לאיאיכפתיות, מי מתוך התנגדות פנימית חסרת־אונים.

זה יפה. אבל אין באן זכר לחינוך לערבים
אנושיים, שלא לדבר בלל על החינוך לשלום
פשנת־השלום.

כך, כמשיכת־קולמוס אחת, נמחקת בל התרבות
ההומאניסטית של העולם. הישראלי״של־מחר
לא יידע דבר והצי־דבר על ערבים כלל
אנושיים, וביניהם התכנים ההומאניסטיים של
האיסלאם והנצרות — אלא אם כן כולל מישרד־החינוך
את ישוע מנצרת כ״מקורות היהודיים״.

ן * מיכצע שהתחיל במאי , 1977״מיבצע זבולון״,
י 1בא לעצור את התהליך הראשון, ובעיקר לדרבן את
התהליך השני.

באיורים של סיפרי־הלימוד נעלמים הילדים
גלויי־הראש. כספר אחרי ספר ממלאים את
העמודים כילדים חוכשי-כיפות.

• סעיף : 2.13 בשנת״הלימודים תש״ם יוסיף מישרד־החינוך־והתרבות
להעניק תעודות־הערכה ועידוד לפעולות
מבורכות במערכת־החינוך. הוועדות המחוזיות יעדיפו
בשנת זו פעולות בתחומים אלה ) 1( :חינוך ציוני־יהודי;
( )2שילוב הילד החריג בבית־הספר ובקהילה 3דרכי־הוראה
מתואמות לאוכלוסיית המוסד.

סעיף ( 2.16א) :הנושא ״ואהבת לדעך כמוך״ מבקש לבסס
מערכת התנהגויות שבין אדם לחברו על התרבות היהודית
ועל המקורות היהודיים. על־ידי כך ניתן יהיה להדגיש
את ייחודה היהודי של מערכת־היחסים שבין אדם לחברו
ולקרב את התלמיד להכרת מקורות תרבותו.

כד ככד עם תהליך זה התקדם גם תהליך
שני: התנכרות הכפייה הדתית כתוך הזרם
החילוני־בכיכול, הממלבתי-בללי.

אפשר לקרוא לו :״מיכצע זבולון״.

אין אדם המיטיב לדעת זאת משר־החינוך, זבולון המר.
ונחת לפני חוברת הנושאת את הכותרת ״מישרד
יי החינוך והתרבות — חוזר המנהל הכללי — חוזר
מיוחד ז׳ (תשל״ט) — לכל מוסדות החינוך — היערכות
מוסד־החינוך לשנת־הלימודים תש״ס — ירושלים, ניסן
תשל״ט — אפריל . 1979״
הנה כמה מעדנים מן התבשיל הזה :
• סעיף : 2.4שנת־הלימודיס תש״ם תיפתח כעשרים
יום לפני ראש־השנה, ומוסדות־החינוך לכל שלביהם נקראים
להקדיש ימים אלה, וכן את הימים שבין ראש־השנה
לסוכות, ל״פתיחה״ מיוחדת, יהודית־ציונית, של שנת־הלימודים.
פתיחה זו תכלול הכנה ל״ימים הנזראים״ ,פרקים
במחשבת־ישראל ובתולדות־ישראל, לימוד השנה היהו דית
והלוח היהודי, פירקי סיפרות והגות עברית לצורותיהן
ולתפוצותיהן וכל כיו״ב.

הדתית; איכותם הירודה־יחסית של בתי־הספר הדתיים,
ועליית המודעות של ההורים לגבי חשיבות החינוך;
התרבותם והתחזקותם של בתי־ספר פרטיים, דתיים־קיצו׳
ניים, מסוג ״תלמוד תורה״ ,הגוזלים תלמידים מן המערכות
המימסדיות.

השר המר: כיפה סרוג ה ענ קי ת
אי״ של אגודת־ישראל, שגם הוא ממומן כולו על־ידי
משלם־המיסים הסבלני.

היתה זאת בגידה מאין כמוה.

כי בית־הספר הוא הסדנה לעיצוב העם. כאשר מתפלג
הדור הצעיר בין שלוש מערכות־חינוך שונות, נפערת
ביניהם תהום.

למעשה נוצרים, כדרך זו, שלושה עמים •טונים.
כבר כיום בולט הדבר לעין.

^ ולם מאז אירעו שני תהליכים מעניינים, ששינו
י * במידה מסויימת את המציאות שנוצרה עליידי הבגידה
ההיא.

התהליך המעניין כיותר: ירידתה המתמדת
•טל מערבת־החינוך הדתית.

בשנים הראשונות של המדינה נשלחו למעלה משליש
התלמידים לזרם הממלכתי־דתי. השיעור התקרב ל־/6ס,40
בעוד שבציבור הבוחרים זכתה המפד״ל רק ברבע משיעור

גרמה לכך העלייה ההמונית מארצות שבהן היתה
קיימת מסורת דתית חזקה. ההורים הצביעו בעד בן־גוריון,
אך שלחו את ילדיהם לבית־ספר דתי.

מאז חלה ירידה תלולה. כיום לומדים כזרם
הממלכתי-דתי רק 221 מכל התלמידים היהודיים.
לכיתות א׳ נרשמו השנה רק .201

אולם המהירות של תהליך זה גוברת והולכת.
סכין הכפייה הדתית חותכת מן הנקניק פרוסות
שמנות יותר ויותר.

גם בזרם החינוך העצמאי של אגודת־ישראל חלה
ירידה, וכיום לומדים בו רק כי 50/0מכל התלמידים היהו דיים.

מאז
נמסר מישרד־החינודוהתרבות לידיו של השר
זבולון המר, לפני שנתיים, מתקדם תהליך זה בקצב
מסחרר.

איש אינו יודע בדיוק. הועלו סיבות רבות. בין השאר :
השתרשות העולים החדשים, המשתחררים מן המסורת

מה גרם לכך?

א 1זנ

^ מדינה זז יש רוב עצום של אזרחים בלתי־דתיים.
״ ״ הם דוגלים — בצורה מודעת או בלתי-מודעת —
בערכים החילוניים, ההומאניסטיים, שהובאו ארצה על־ידי
מייסדי הציונות ומקימי המדינה.

עתה באה ממשלת,המהפך ומכקשת לגזול
מן ההורים האלה דבר שאין לו תחליף: נשמות
ילדיהם.
אם יצליח מיבצע־זבולון, תיפתח תהום בין רבים מן
ההורים ובין ילדיהם, או, גרוע יותר: תיפתח תהום
בנשמות הילדים עצמם. בבית ישמעו שאין אלוהים
בשמיים, ובכיתה ילמדו שאל קנא ונוקם משגיח על
מעשיהם. ההורים יספרו להם על ערכים הומאניים מכל
העולם, והמורה יודיע להם שכל הגויים רשעים מרושעים,
ורק אצל היהודים קיים הכלל של ״ואהבת לרעך כמוך״.

התוצאה הצפוייה? עם סכיזופרני, שבנפשו
השתרשו ״אמיתות״ הסותרות לחלוטין את מראה
עיניו. או עם שוביניסטי, לאומני־דתני, צר
אופקים• ,טונא־זולתו, חדור שיגעון־גדלות לאומי
כלתי-נסכל — עם שלא יהיה מסוגל לתפקד
כעולם של המאה ח.21
יך יכול

הרוב החילוני להתגונן מפני ״מיבצע

א * זבולון״ 1
איך יכולים ההורים החילוניים להבטיח כי ילדיהם
יתחנכו על פי ערכיהם שלהם, ולא. על פי ״ערכים״
המעוררים בליבם סלידה י

זהו נושא שיש לתת עליו את הדעת —
הנושא מס׳ 1מלכד סילוק ממשלה זו בהקדם
האפשרי.

יש למצוא את הדרך להתגוננות לאומית מפני
מיבצעיזבולון.

אחרת יקומו לנו כארץ הזאת מדי שנה
רכבות זבולונים חדשים.

סצסססס

אווה מביאה לר, לישראל, את מיטב
אופות העולם ־ הום, פרז.
״הום, פריז״ ה אופנה העליונה של שחקני־קולנוע, ס פו ר ט אי ם, אנשי חוג
ופוליאסטר .״מיכנסקצר״ בגיזרה ספורטיבית -שילוב כותנה וליקר ה.
)8חליפת־י ם ; 100כותנת מגבת: שורטס וחולצ ת שרוול קצר, כיס עם רוכסן,
הסילון ושל אל ה המחשיבים אופנ ת עילית בגיזרה צרפתית.״אנוה״ מביא ה לן
אימרה כ חו ל ה, צווארון דו־צבעוני, גיזרה צרפתית נעימה והדורה.
לישראל א ת ״הום, פריז״ במ חירי ם נמוכים מאלההמ קו ב לי ם בצרפת.
)9קו לקצי ה מרהיב ה של בגדי־יס״הוס״ עם חותם הסגנון האישי•
) 1חולצת נופש ״סן־שירט״ :חולצת המראה הרפוי של ״הום״ ,צווארון מלבני;
״הום, פריז״ מציעה לך אתה מב ח ר העשיר, המגוון ו האופנ תי ביו תר
בעולם של בגדי־ים המקנים לך צביון וייחוד אישיים. צבעים והדפ סי ם
גידרה ספורטיבי ת ללבישה בשעות היום והערב ׳ 100 ^ .כותנה.
מקוריים. גמישות, נו חו ת ומגע רך ונעים 5 .גיזרות ( 9א) גיזרת סטירינג,
) 2חולצת ״הום וויל״:חולצה עם כפתורים עד למח צי ת ה ללבישה עם ובלי
עניבה. אימרה אלסטית בשוליים התחתו ני ם לייצוב על הגוף 100 כותנ ה.
גיזרת סליפ׳וגיזרת מכנס 9 ( .ב) גיזרת ״הום־סן״ •אידיאלית לשיזוף
ולתנועה חפשית. תפרי־פטנט צמודים בחלק האחורי..והחידוש האח רון
)3חולצת ״הום־סט״ :רוכסן עד האמצע ואימרה אלסטית בשוליים התח תוני ם.
׳״ 100 כותנ ה. חולצת ״הום־קלאס״ ( 3א־):החולצ ההקלאסית, חצי־שרוול,
׳(9ג) ״גיזרת סורף״ (שורטס פלוס).
בגיזרה ה מיו חדת של ״הום 100 כותנה.
ב ג די ־ הי ם של ״ הום, פריז׳׳ הטוביםבעולם ,
)4חליפות־ים הו ם (ק באנו ת)^ :ור ט ס וחולצת שרוול קצר — לנופש, לטיול
132דגמים 600 .גוונים.
ולשפת־הים. קריפון 100 סגנון המראה הרפוי.
) 5״הום שירט״ צווארון מעוגל: פתח עגול (ניקי) וגיזרה הנצמדת לגוף.
; 100 כותנה מלטפת וגמישה. לא יוצאת מן המכנ סיי ם, נמתחת על הגוף,
) 6תחתוני ״הום״ ״מיני־סליפ״ ו־״מיני־שורט״:״מיני־סליפ 100כותנה -
( )6התחתו ני ם המשחררים, הנעימים וההדורים בעולם כולו .״מיני־שורט״ו
דו־צבעוני ( 6א;< עם חגורה עליונה ותח תונ ה בצבע שונה* היצמדות. לגוף
ונוחו ת מירבית. .
להגנו-ג
7שורטס 1זום״.ו,,מיכנשקצר״;מיכנס קל ונוח.״לטיול./.ספורט ונופש. כותנה

..וק שנעבוו את הליכוד
הננסת נותנת סטיות־וח קווקנייו1ית לשמואל חמיו
בשלום במקום ..זקינות־הקומו? הלאומית, נא ..הכסנשוס ואומי״ *
..נמו ש נרא ית הממשלה, נוגואה גם התקציב שרה״

י הוא האיש השנוא ביותר בכנסת, מעבר לכל
י ז המחיצות המיפלגתיות ז
אם תיערך התחרות על תואר זה, קרוב לוודאי כי
שמואל תמיר יזכה בו.
חבריו־לשעבר בסיעת ד״ש, אנשי סיעת־שי דהיום,
שונאים אותו ממעמקי־הנפש. אנשי חרות שונאים אותו
עוד מאז בגידתו במנחם בגין ב־ , 1966 אחרי תקופה ארו כה
של חנופה לו. הליברלים חושדים בו, ושותפיו לשעבר
במרכז החופשי מתעבים אותו. במערך אין מי שיאמר
עליו מילה טובה. נותרו רק חברידדהיום בסיעה הדמוק רטית,
ובראשם ייגאל ידין, המשועבד לו נפשית ומעשית
בצורה המהווה תופעה פסיכולוגית מרתקת.
לכן הפך היום השלישי האחרון יום־חג בכנסת. היה
זה יום אנטי־תמיר.

מעניין שאיש מן הכתבים הפרלמנטריים לא חש, כנר אה,
מה מתרחש.
הייתי הנואם היחידי בדיון זה, כי היה לי עניין
לבשר לכנסת, בהזדמנות זו, את פרשת התביעה
הפלילית שהוגשה נגד העולם הזה (ראה איגרת העורך
לקורא) .הדברים נשמעו תוך הסכמה כללית, וגם המעטים
שהתייצבו, כביכול, להגנת תמיר, עשו זאת בצורה שעו ררה
חיוכים של הבנה. איש לא האמין כי הם מגינים
על תמיר ברצינות.
הנה כמה מן הדברים :
אורי אבנרי: צר לי שעלי לומר מה שאני עומד
לומר שלא בנוכחותו של שר־המישפטים. צר לי ששר־המישפטים
אינו מכבד את הכנסת בנוכחותו, כאשר נדו נים
חוקים הנוגעים לו. הוא משחק במישחקים של או
השר
שמואל תמיר
שיחת־טלפון נרגזת

ח״כ דויד גלאם
יוס־חג לכנסת
תמיר עצמו היה עסוק באותו יום בהצגות האוטו נומיה,
שזכו בתואר ״בורג־תיאטר״ ,על שם התיאטרון
הווינאי המפורסם. היה עליו להיפרד מן המישלחת המצ רית
בנמל־התעופה, לעיני מצלמות הטלוויזיה, ולא איש
כתמיר ילך לכנסת האפורה כאשר יש הזדמנות להצ טלם
בפוזה של מדינאי.
אחרי שנתברר כי תמיר לא יוכל להופיע בכנסת,
הזדרז יו״ר ועדת־החוקה־חוק־ומישפט, ח״כ דויד גלאס,
לכלול בסדר־היום שלוש הצעות־חוק אנטי־תמיריות מוב הקות.
גלאם הוא איש הקואליציה, מראשי המפד״ל, ואין
הוא יכול לדבר גלויות נגד שר בממשלה. אך בחוגי
הכנסת משוכנעים הכל כי גלאס אינו אוהב את תמיר —
בלשון־המעטה.
הצעת־חוק אחת נגעה לאגרת בית־המישפט. ועדת־החוקה
נטלה לידיה יוזמה נדירה, והגישה מצידה הצעה
שתאסור על שר־המישפטים להעלות את האגרה, בלי
אישור הוועדה. אין לכך חשיבות רבה, אך זוהי סטירת־לחי
לתמיר. הצעת־החוק השנייה, ביוזמתו של ח״כ משה
שחל, באה להקל על עורכי-דין לזכות בתואר נוטריון.
גם הצעה זו עוררה את מורודרוחו של תמיר. ההצעה
השלישית באה לקבוע כי הצעות־חוק פרטיות של ח״כים,
שנתקבלו בקריאה טרומית (לפני הקריאה הראשונה),
לא ימותו בגמר תקופת־הכהונה של הכנסת, כמו עד
כה, אלא שהטיפול בהן יימשך בכנסת הבאה. עד כה היתה
זכות זו שמורה רק להצעות הממשלה, ותמיר לא ראה

את השינוי בעין טובה.
כאשר נודע לתמיר כי ההצעות הועלו על סדר־היום
של אותה ישיבה, רתח מכעס. הוא טילפן לכנסת בזעם.
אך הדבר לא עזר לו. ההצעות נשארו על סדר־היום.

0 *.,אתה והזה״
^ ד הח״כים שבאולם הבינו מה מתרחש — שהכנסת
• /עומדת להנחית סטירה קולקטיבית על לחיו
של שר־המישפטים השנוא. באולם השתררה אווירה של
עליצות. גלאם הציג את הצעות־החוק בקצב מסחרר,
והכנסת קיבלה אותן במהירות־שיא, י כימעט ללא דיון.
ההצבעות נערכו במצב־רוח מרומם. הכל הבינו על מה
מצביעים ונגד מי — וההצבעה היתד. פה־אחד.

טונומיה. הוא עוסק בכל דבר הזוכה בפירסום בעיתונות,
חוץ מאשר בענייני חוק ומישפט.
הכנסת מובטלת מעבודה מפני ששר־המישפטים, ומיש־רד־המישפטים
שבראשותו, אינם מוצאים זמן לעבד חו קים,
להציע לכנסת הצעות־חוק ולתקן את מאות החוקים
במדינת־ישראל הטעונים תיקון. תחת זאת עוסק השר
תמיר בתעלולי פירסומת לעצמו.
...אני רואה בשר־המישפטים הנוכחי סכנה גדולה
לדמוקרטיה הישראלית, אולי יותר מאשר בכל חבר אחר

וווווו1*1
ל פ 1ו טו! 1ול

בממשלה הנוכחית. אני רואה בדאגה רבה מאד את פעו לת
השר ומישרדו. זוהי אחת הסיבות לכך שהדבקתי
היום על מכוניתי תווית האומרת :״רק שנעבור את
הליכוד בשלום״.
הלל זיידל ג האם אפשר להפריע לך, ברשותך,
בבקשה?
אורי אכנרי: כן, בבקשה.
הלל זיילל ו היות ושר־המישפטים איננו באולם,
ואתה מתקיף אותו אישית — אתה בדרך־כלל יודע נוהל
וסדר — אולי תשאיר את ההתקפות לזמן שהוא יהיה
נוכח כאן, כדי שיוכל להשיב לך?
שולמית אלוני ג אבל הוא היה צריך להיות פאן !
שר שאיננו חבר־כנסת, זה דבר אחר. אבל שר־המישפטים
חייב היה להיות כאן.
הלל זיידל ׳ חבר־הכנסת אבנרי אמר ששר־המיש־פטים
מהווה סכנה לדמוקרטיה. זה דבר חמור.
מרדכי וירשוכסקי: חבר־הכנסת זיידל, הנח

זאת — יש כל כך הרבה דברים אחרים שצריך להגן
עליהם.
אורי אבנרי: כל הכבוד ללויאליות הסיעתית
והקואליציונית של חבר־הכנסת זיידל. אבל שר־המיש־פטים
מוסיף חטא על פשע כ־שהוא, נוסף על כל מעשיו
השליליים האחרים, גם מזלזל בכנסת ונעדר ממנה, בשעה
שנדונים בה עניינים הנוגעים לו ולמישרדו במישרין.
היו׳׳ר אכרמוביץ: חבר־הכנסת אבנרי, אני רוצה
להעיר לך שהנושא איננו שר־המישפטיס. הנושא הוא
חוק שהביאה הוועדה.
יגאל הורכיץ ז הוא יודע, הוא יודע.
מרדכי וידשוכסקי: חבר־הכנסת הורביץ, אני
רואה שגם אתה נהנה מזה.
אורי אבנרי: הוועדה ברוב חוכמתה הברוכה הביאה
לכנסת הצעת־חוק לצימצוס סמכויותיו של שר־המיש־פטיס
ולהגברת הפיקוח עליו, ולכן אני רוצה לומר, אדוני
תגושב־ראש, מדוע אני מקדם אותה בברכה.
...שר־המישפטים הגיש השבוע תביעה פלילית נגד
עיתון שיש לי קשר אליו, נגד העיתון ונגד עורכיו, תוך
שימוש בחוק העבירות נגד ביטחון המדינה, מפני שהעי תון
פירסם מיכתב למערכת. במיכתב הביע קורא של
העיתון את הדיעה, שהמצב הנוכחי בגדה המערבית מביא
לכך שחיילי מילואים נמצאים במצוקה מצפונית, כשהם
צריכים לשרת בשטחים המוחזקים. על הבעת דיעה זו
של קורא במדור של ״מכתבים למערכת״ הגיש שר־המיש־פטים
הזה, נדמה לי בפעם הראשונה בתולדות המדינה,
תביעה פלילית נגד עיתון ונגד עורכיו, באשמה של
הסתיו לאי־ציות בכוחות המזויינים.
שמואל טולידאנו: מתי זה היה?
שולמית אלוני: היה פסק־דין נגד עיתון קול העם
ב־.1952
אורי אבנרי נ לא, זהו דבר שלא היה כדוגמתו
בכל ממשלות ישראל עד כה. השר השתמש בסעיף של
ביטחון המדינה, סעיף שכותרתו היא מרד בכוחות המזויי־ניס,
כדי לכבול עיתון ולסתום את פיו. נדמה לי שצריך
להסב את תשומת־לב הכנסת לכך.
יצחק יצחקי: סליחה, באיזה עיתון זה היה?
אורי אכנרי: עיתון שאני קשור אליו. אינני רוצה
לנצל את במת־הכנסת
יגאל הורכיץ נ זה בטח העולם הזה.
שולמית אלוני נ חבר־הכנסת יגאל הורביץ, פסק־הדין
החשוב ביותר שהתקבל במדינת־ישראל על חופש-
העיתונות היה קשור בקול העם, ובסגירת קול העם על־ידי
שר־הפניס *.אם כן, לא חשוב איזה עיתון, אלא חשוב
איזה שר ואיך נוהג השר.
אורי אבנרי ׳ חברי הכנסת, לא רציתי לנצל את
דוכן הכנסת כדי לעשות תעמולה לשבועון המסויים
הזה, אבל אס נשאלתי, אומר שהתביעה הפלילית הוגשה
נגד העולם חזה ועורכיו.

״ א -אמת גיסזדי
דברים עוררו סנסציה בכנסת, וכמה מטובי חבריה
1 1נזדעקו לפעול בעניין. העיתונאים צרו על שר־המיש-
פטים, כשמצאו אותו, ואז קרה דבר מוזר ביותר: תמיר
הכחיש בכלל שהוגשה תביעה כזאת. למעשה טען שאני
משקר.
העיתונאים אצו אלי, והמצאתי להם את כל הפרטים.
(המשך בעמוד )33
* המישפט שהגיש דויד בן־גוריון נגד קול העם היה
לפי סעיף אחר: פגיעה ביחסי־החוץ של המדינה, ביגלל
מאמר אנטי־אסריקאי.

ל-פו דירות בלבד! ללא הגרלה.

ט לווי זי הצב עו ני ת

שתימסר לאחר חתימת החוזה.

600.000

משכנת*

והפלוס הגדול-דירה עם *יכות חיים

גינוי

סאואזיזוע* או אז/מז

בונה ברמה בינלאומית
בערים:ראשון-לציון, תל אביב, רחובות,פתח-תקוה ורמת-השרון
תנאי רכישה מיוחדים ברא שון לציון
־ 10,0 0 .ליבעתההרשמה
־ 250,000 .ליעםח תי מתה חוז ה
־ 500,000 .ליי מ שכנ ת א
הי תר הבת שלו מי ם נוחי, ללא ריבית וללאהצמדה.
מ שרדי המכירות המשתת פי ם ב מבצע:
ראשון־לציון -משרד המכירות הראשי רח׳ הרצל ( 62 ליד התחנה המרכזית ותחנת סוגול) חגיה פרטית למבקרים במשרד.
פתח תקוה -רח׳ חיים עוזר ( 28 מול העיריה) רמת השרון -רה׳ סוקולוב 84

אבי כהן בחר בדירה עם איכות חיים ואבי כהן יודע איכות חיים מהי.

*ברה גמדי בונה דירות שאנשים *והבי

העולם הזה 2183

מינלגחיהעבודת מתכווננת לכבוש מחדש
את השילטון, אן בינתיים אוכלים מנהיגיה זה את 1ה
ו א פי לו יצחק רכין ושימעון פרם
לא יצליחו למנוע בעד מיפלגת-
העבודה לחזור לשילטץ,״ אמר השבוע,
בבדיחה, אחד מחברי־הכנסת, שאינם שיי כים
למיפלגודהעבודה. אולם מאחרי בדיחה
זו עומדת מציאות אמיתית ועגומה.
מיפלגת־העבודה שבאופוזיציה ממשיכה
לעשות את כל השגיאות שעשתה בחודשים
האחרונים לשילטונה, שגיאות שהביאו לכך
שהליכוד יעלה לשילטון.
רבים זוכרים את ההתמודדויות בין
שימעון פרס ליצחק רבין על ראשות ד.מיפ-
לגה וראשות הממשלה. פרס, שאינו אהוב
במיוחד על ראשי מיפלגת־העבודה, הן
בגלל אופיו המוגדר על-ידי אחדים כ־
״חלקלק ובלתי־נאמן לידידים״ ,והן בגלל
היותו חבר דפ״י לשעבר, הובס בכל ההת מודדויות
על־ידי מי שהיה נטע זר במיפ-
לגה, יצחק רבץ, שהוצנח אליה בשלב
מאוחר ביותר.
אולם לרבץ אירע אסון. חשבון הדולרים
של אשתו, לאה, אילץ אותו להתפטר
מהמרוץ ופרם זכה בו, ללא יריב או
התנגדות. אולם ניצחונו של פרם בתוך

רבין הוא ראש המאיימים על פרם, והוא
גם מדיר שינה מעיניו של יושב־ראש
המיפלגה. לרבץ יש כמה תכונות, המאפ שרות
לו להתמודד עם פרס. לפחות על פני
השטח הוא מקובל על אנשי מפא״י הוותיקה,
הפוסלים את פרם ביגלל עברו הרפ״יסטי.
רבץ כבר היה דאש־ממשלה, והוא אף ניצח
בכל ההתמודויות הישירות שלו עם פרם.
אולם בחודשים האחרונים נוהג רבץ
בינוקא פוליטי, ומרחיק עצמו מהאפשרות
לעמוד בראש מיפלגודהעבודה. לאור המצב
הפוליטי החדש במדינה, והתמוטטות ההת להבות
הכללית מהליכוד, נתונים ראשי
מיפלגה זו ועסקניה במצב־רוח תוקפני
כלפי הליכוד, ומעזים לתקוף את הממשלה,
כפי שלא העזו לעשות זאת בשנתיים
האחרונות. האווירה הכללית במיפלגת ה עבודה
היא שיש להכות את הליכוד בכל
מחיר ובכל נושא, כדי להגיע למטרה
שהפכה מקודשת: הורדת שילטון הליכוד.
יצחק רבץ אינו נוהג בהתאם לכך. אמנם
הוא מצליח לרכוש לעצמו אהדה בציבור
הרחב, בגלל הופעותיו המיקצועיות ב-
אמצעי־התיקשורת על נושאי הביטחון ומדי
מיפלגחו
לא עזר לו. אירע אשר לא
ייאמן, ואחרי שני דורות, שבהם שלטה
מפא״י בגילגוליה השונים, היא הובסה
בבחירות. מנחם בגין עלד. לשילטון.
לפרס היה דרוש זמן רב כדי להתאושש
מהמפלה. יותר מכל דמות אחרת במיפלגת-
העבודה, קיבל זאת פרם בצורה קשה.
אך כישלונות הליכוד, וירידת מעמדה של
הממשלה בעיני הציבור, ריפאו את פרס
ואת מיפלגתו מההלם שבו לקו. כיום
מתפקד פרם — כפי שמגדירים זאת יריביו
מהקואליציה — ״כמי שכבר תפר לעצמו
את חליפת ראש־הממשלה.״
אולם בעוד ראשי מיפלגת־העבודה בטו חים
בניצחונם בבחירות הקרובות, תהיינה
כאשר תהיינה, נשמעים דווקא מבית איו מים
על שילטונו של פרם במיפלגה, ועל
אפשרותו להיבחר כראש־ממשלה.

ניות-החוץ, אך דיעותיו מצדיקות פעמים
רבות את עמדות הליכוד, ומתנגדות לעמדות
מיפלגתו שלו. התנהגות זו מקוממת את
ראשי מיפלגת־העבודה ועסקניה, והרחיקה
מרבין אנשים רבים שתמכו בו בעבר.
אפילו ראש־ד,ממשלה, מנחם בגין, מכיר
בעובדה זו, והוא מקרב אליו בחודשים
האחרונים את רבץ, כדי לתקוע טריז בין
האישים הניצים במיפלגת-העבודה ולזרוע
בה מבוכה.

יושם־ ראש פרס עם יגאל אלון
האיחוד לא יעזור

י בין: שיגאה
ת הו מי ת
*£יש אינו מאשים את שימעון פרס
יי במפלת מיפלגת-העבודה בבחירות ה אחרונות.
את המפלה תולים בהסתאבות
שפשטה במיפלגה, שסימלה היה אשר ידלין,
המרצה עתה את עונשו בכלא מעשיהו,
יש המאשימים גם את יצחק ולאה רבץ
ואת חשבון־הדולרים שלהם.
אולם העובדה שפרס אינו אשם במפלה,
אינה מבטיחה לו, לדעת יריביו, את הבכורה.
היה זה דווקא אחד מנאמני פרס, שהגדיר
השבוע את יושב־ראש מיפלגת־העבודה
כך :״לשימעון פרם יש כל התכונות כדי
להגיע לראשות הממשלה, אולם בדיוק
אותן תכונות תפרענה לו לכהן כראש-
ממשלה טוב.״
על מועמדותו של פרם מאיימים היום
שלושה: יריבו משכבר־הימים יצחק רבין,
מי שהיה שר-החוץ יגאל אלון, וכוכב
השביט החדש בשמי מיפלגודהעבודה, איש
בנק הפועלים, יעקב לוינסון.

אלון:
מ חיר גבוה
^ שינאה בין יצחק רבין לשימעון פרס
1 1היא תהומית. ההתמודדות ביניהם, ערב
הבחירות האחרונות, היתד. לחיים ולמוות,
כאשר פרם מפעיל את כל משרד־הביטחון
ומשאביו כדי לפגוע בראש־הממשלה. רבץ
אינו מוכן לסלוח לפרס, וכל נסיונותיו של
פרס לאחות את הקרע, לפחות כלפי חוץ,
בין השאר על-ידי הזמנת רבץ לארוחות-
צהריים ולשיחות בארבע עיניים, והזמנתו
לביקור מישלחת מיפלגת־העבודה במצרים
בספטמבר הקרוב, נתקלות במחסום עבה
של טינה.
המאיים השני הוא יגאל אלון. בין אלון
לפרס פעורה תהום אידיאולוגית ואישית,
והבדלי רקע. אלון תיכנן במשך תקופה
ארוכה מהלך, אשר לדעתו יכול היה לקרב
אותו לשליטה על מיפלגת־העבודה: איגוד
שתי התנועות הקיבוציות של המיפלגה.
בשבוע שעבר קם האירוע ההיסטורי הזה,
אולם ראשי שתי התנועות הקיבוציות,
שהתאחדו ביוזמת אלון, מוסד. חריף מאיחוד
הקבוצות והקיבוצים ויעקוב צור מהקיבוץ
המאוחד, הודיעו, חריף בגלוי וצור רק
ברמז, כי התנועה הקיבוצית המאוחדת לא
תתייצב מאחרי אלון במאבקו על השילטון
במיפלגת העבודה, וכי עובדת האיחוד לא
תשמש קרש־קפיצה פוליטי לאלון.
באחרונה נשמעו רמזים עבים לגבי איחוד

יושב־ ראש פרס עם אכא אכן
הסיכוי אינו רב

יושם־ ראש פרס עם גד יעקכי
המישרה אינה בטוחה

אד תוך המאבק נין פוס, וביו וארון נמס גוום חוש :
הומות המיסתווית שר הבנקאי יעקב לוינסוו
^ 11י
האלמוניות, שכפה על עצמו במשך השנים,
היא עתה בעוכריו, וכי הוא אינו בשל
עדיין להתמודדות הגלויה.
נראה כי כוונותיו־לטווח־קצר של לוינסון
מחולקות לשניים: האחת, במישור החיצוני
הגלוי, והשנייה במישור הפנימי.
לוינסון רוצה להכריח את פרס למנות
אותו כשר־האוצר בממשלתו, ועל־ידי כך
להפקיר כמה ממקורבי פרם, ביניהם גד
יעקובי, שהיה עד להופעת לוינסון המועמד
הכמעט־ודאי לתפקיד זה: לוינסון גם רוצה
להגיע למצב שבו יוכל לשלוט במיפלגת־

העבודה ועל שמעון פרס מאחרי הקלעים,
על פי שיטת מורו ורבו, פינחס ספיר
המנוח. אולם שלא כספיר, מעוניין לוינסון
לנווט את עצמו ואת המיפלגה למצב שבו
•יוכל, בעת שתיראה לו, להשתלט גם על
ראשות־המיפלגה וראשות־הממשלה.
מול הגוש של לוינסון, ואולי גם מול
הנסיונות של אלון ורביו, הוקמו באחרונה
שני חוגים נוספים במיפלגת־העבודה.
האחד הוא החוג של אבא אבן. נראה
כי לאבן אין כל שאיפות, או שהוא מכיר
בכך שאין לו כל סיכוי, להיבחר כראש-

יעקב דוינסדן
״ידיך של המערך׳?
(המשך מעמוד )31
בין שני יריביו של פרס — אלון ורבין.
רבין הודיע למקורביו כי אם יציג יגאל
אלון את מועמדותו נגד פרס. יוותר הוא
על המאבק, יתמוך באלון ויעביר אליו את
כל תומכיו. אלון מצידו רמז כי הוא אכן
מתעתד להציג את מועמדותו.
אולם לאנשי מיפלגת־העבודה ברור
לגמרי — כשם שהדבר ברור, כפי הנראה,
גם לאלון ולרבין — כי בוועידת־המיפלגה
הם ימצאו את עצמם במיעוט משפיל,
כאשר רק אנשי הקיבוץ המאוחד — וגם
אז, לא כולם — יתמכו באחד מהם, או
בקואליציה של שניהם ביחד. מחשבי ה חישובים
המדוייקים מקרב אנשי מפא״י
טוענים שאילו היו רבין ואלון מתייצבים
כיום נגד פרם, הם לא היו עוברים את
מחסום 30 האחוזים, ולא היו מגיעים
אפילו ל־ 40 האחוזים המסורתיים של
המועמד המפסיד במיפלגת־העבודה. אותם
מחשבי חישובים פוליטיים טוענים כי אם
יתייצב רביו בגפו מול פרס, הוא יזכה
רק ב־ 10 אחוזים מתמיכת צירי־הוועידה;
ההנחה היא שגם אלון ורבין יודעים
זאת, וכי האיומים שהם משגרים לעבר
פרס מטרתם אחת: לקבוע לעצמם מחיר
גבוה יותר, אם וכאשר תחזור מיפלגת־העבודה
לשילטון, ולזכות בעמדות בכירות
יותר בממשלה שירכיב פרס.

מזכיר מחוז אגמי

מזכיר מחוז כן־מאיר
הימור בערבון מוגבל על לוינסון, תוך פזילה אל שימעון פרס

לויגסון:
הגוש חוזר
יום אחר על שילטונו של פרס בא
י מצד יעקב לוינסון.
לוינסון מוכר היטב במיפלגת־העבודה,
אם־כי עד לתקופה האחרונה היה נעלם
לציבור הרחב. מי שהפך את בנק הפועלים
ההסתדרותי מעצמה כלכלית, נחשב כבעל
מוח אירגוני מזהיר. אנשי פרס חוששים
כי לוינסון, שנכנס רק באחרונה לפעילות
מיפלגתית, ושהחל חושף עצמו בפני ה ציבור
הרחב וציבור חברי המיפלגה, יהיה
״יגאל ידין של מיפלגת העבודה״.
^החשש הוא שלוינסון יסחוף אחריו רבים
מקרב צירי הוועידה, שיראו בו תשובה
הולמת לאלון ולרבין, ואפשרות להימנע
מבחירה בשימעון פרס.
לוינסון התחיל לעבוד בצורה יסודית
ביותר במיפלגת־העבודה. אל לישכתה נכנס
כחבר רק לפני חודשים אחדים. הוא גייס
לצבאו כמה מבעלי עמדות־הכוח הרציניות
ביותר בתוך מיפלגת־העבודה, כמוסה חריף
ויעקוב צור, אורי אגמי, מזכיר מועצת
פועלי חיפה, ח״ב עוזי ברעם, השולט על
סניף ירושלים של מיפלגת־העבודה. אלה
ואחרים הקימו חוג במיפלגת־העבודה, ש שמו
הבלתי רשמי הוא ״הגוש״.
נראה כי שם זה הוא מוצלח ביותר
לתיאור כוונותיו של לוינסון. אין הוא רוצה
להתמודד, לקראת הבחירות הבאות, על
ראשות המיפלגה ועל תפקיד מועמד ד,מיפ־לגה
לראשות־הממשלה. גם הוא יודע ש

מזכיר
מחוז בר־עם

כר־לב, דכין וארון
הטרוייקה מפולגת

המיפלגה, והוא יסתפק בתפקיד שר־החוץ
בממשלתו של פרס.
ביום החמישי שעבר הזמין אבן לביתו
בהרצליה כמה אישים לשיחה, שמטרתה
הוגדרה כ״הרגעת הרוחות במיפלגת־העבו־דה.״
אל השיחה הוזמנו ח״ב משה שחל,
מי שנחשב כשר ודאי בממשלת פרם על
תקן של ספרדי־תורן, חיים צדוק, גד יע-
קובי, חיים בר־לב, דב בן־מאיר ונאווה
ארד.
אבן טוען כי הכנס לא נערך ביוזמת
פרס, אולם מודה כי התקיים בבירכתו.
חוג אחר, שגם מטרתו היא תמיכה בפרס,
מוקם בימים אלה על-ידי גורמים מיפלג־תיים
שבהם שולטים אישים הידועים באישי
תל-אביב, המושבים וההסתדרות מקרב חברי
המיפלגה. המארגנים הם מזכיר מחוז ׳תל-
אביב של מיפלגת־העבודה, דב בן־מאיר,
שמעמדו התחזק בחודשים האחרונים, וח״כ
אליהו שפייזר, אנשי המושבים אריק נחמד
קין ויחזקאל זכאי, ואיש האירגון בהס תדרות,
אהרון (״ארל׳ה״) הראל. חוג זח
יגיש תמיכה מאסיבית ביותר לפרס.
נראה כי למרות המתחים בתוך המיפלגה,
מעמדו של פרס איתן וכמעט בלתי-ניתן
לעירעור. תומכים בו חיים בר־לב, שמאז
שמונה כמזכיר המיפלגה הגביר בה את
מעמדו, עד שהפך מס׳ .2תצהירו של
בר־לב בבג״ץ בפרשת אלון־מורה קידם
אף הוא את מעמדו. בר-לב הוצב, בעזרת
התצהיר, בראש הלוחמים נגד הליכוד,
וכראש היונים במיפלגת־העבודה, בעוד
שאריאל שרון שיבח מעל דוכן הכנסת את
יגאל אלון ויצחק רבין כאנשי־הביטחון
הנאמנים עליו.
תומכים בפרס גד יעקובי — למרות
חששו מפני בגידה צפויה של פרם בו
לטובת לוינסון — שלמה הילל, חיים צדוק,
אבא אבן, משה שחל ומוטה גור. לפרס
יש שני תומכים גם במקום שלא ציפה
להם: הקיבוץ המאוחד. אלד. הם ישראל
גלילי, אשר פרם מקפיד באחרונה לתת לו
את הרגשת השיתוף, בכך שהוא מטלפן
אליו כמה פעמים בשבוע ומתייעץ עימו,
ודני רוזוליו, איש קיבוץ כברי. ואילו
המתנגדים לפרס הם אנשי הקיבוץ המאוחד,
אורי אגמי מחיפה ואורה נמיר, הידועה
כידידה טובה של יצחק רבין.
המסקנה, לפי שעה: לפרס יש סיכוי סביר
להשתמש בעוד שנתיים ב״חליפת ראש-
הממשלה״ ,שהוא כביכול תפר לעצמו.

מחוץ לפרוטוקול
(המשך מעמוד )29
השתמשתי בהזדמנות הראשונה, במים־
גרת דיון על תקציב מישרד־החינוך, למח רת
היום, כדי להגיב על כך מעל דוכן
הכנסת :
אורי אבנרי: אדוני היושב־ראש :
הבה נדבר על החינוך לאמת והחינוך
לדמוקרטיה.
אתמול עמדתי על דוכן זה ואמרתי שהשר
תמיר הגיש תביעה פלילית נגד שבועון
העולם הזה ועורכיו
היום מתהלך לו השר בבית הזה ואומר :
לא היו דברים מעולם, זוהי המצאה של
חבר־הכנסת אורי אבנרי.
לכן אני מבקש שיירשם בפרוטוקול
שתביעה זו הוגשה בתיק בית־המישפט
בתל־אביב מיספר .3311/79 חתום עליה
העוזר הראשי לפרקליט מחוז תל;אביב, מר
א. לנדשטיין. תאריך ה שמיעה 20 :בספטמבר
. 1979
זוהי דוגמה לשקרנות גסה של שר ביש ראל.
אס אין זה פרלמנטרי לומר על שר
שהוא משקר שקר גס, אומר שהשר אומר
אי־אמת גסה לכנסת־ישראל.
באותו יום היה הבית מוכן לשמוע כהנה
וכהנה על מעלליו של שמואל תמיר. כי
שעה קלה לפני כן עשה מעשה שהרתיח
את הח״כים.
זה היה במיסגרת הדיון הסופי על תק־ציב־המדינה.
כאשר הגיע תורו של תקציב
מישרד־המישפטים, נשא ח״כ משה עמאר
מהמערך נאום חוצב־להבות נגד המיר.
הפעם נכח תמיר באולם, ופניו החמי צו.
כעבור כמה דקות הגיעה העת להצביע
על תקציב מישרד־המישפטים. תמיר הס תובב
ונוכה לתדהמתו לדעת ני ספסלי
הליכוד ריקים. רוב חברי הליכוד המשיכו
לאכול ולרכל במיזנון, תחת לחוש לעזרתו.
היו״ר, פינחס שיינמן מן המפד״ל, הע מיד
את התקציב להצבעה, ואף מינה שני
ח״כים כ״מונים״ ,כדי למנות את הקולות
בעד ונגד. אז ניפנף תמיר בידו ותבע את
זכות־הדיבור.
לפי סעיף 49 של התקנון ,״חבר הממ שלה,
המדבר בשמה, רשאי לבקש את
רשות־הדיבור בכל שלבי הדיון.״ אך חוק-
ברזל הוא בכנסת שאסור לדבר כאשר הת חילה
הצבעה. למרות זאת העניק שיינמן
לתמיר את זכות־הדיבור. הלה עלה על
הדוכן ובירבר ככל העולה על דעתו, ובי נתיים
אספו מצליפי הליכוד את אנשיהם.
כל אנשי האופוזיציה זעמו, ולפי הצעתו
של משה שחל, קמו כולם ונטשו את האו לם
באופן הפגנתי.
קשה לומר כי התרגיל הזה העלה את
יוקרתו של תמיר. במיזנון התבטאו עליו
לאחר מכן גם אנשי הליכוד בשפה בוטה.

*דוויוציהיי

וויכוח עד התקציב היה כולו
י י סוריאליסטי. במשך קרוב ל־ 12 שעות
עלו עשרות חברי־כנסת על הדוכן כדי
לנאום עליו, וכולם ידעו כי זהו תרגיל
ריק מתוכן.
מצאתי לנכון לחשוף זאת בראשית דברי
בנוכחות השר שימחה ארליך :
אורי אכנרי ו בעלותי על הדוכן בוויכוח
הזה, יש לי ההרגשה שאני משתתף
בתיאטרון־בובות.
אנחנו דנים שעות על גבי שעות בתק ציב,
וכולנו יודעים שאיננו קיים, שאיננו
רציני. האם מישהו מהמשתתפים כאן בדיון
מעלה בכלל על דעתו שהתקציב הזה יחזיק
מעמד עד ה־ 31 במרס? 1980 האס
שר־האוצר מתיימר אפילו לטעון שזהו ה מצב?
שושנה
ארבדי־אלמולינו: מכינים
תקציב חדש, לא שמעת 7
אורי אבנרי: אולי כדאי להתייחס אל
התקציב הזה כאל תקציב־ביניים, ואולי
כדאי להתייחס אל הממשלה כולה כאל
ממשלת״ביניים. שהרי לפי סקרי־דעת־הקהל,
הממשלה הזאת מייצגת כיום מיעוט
בעם. לא זה בילבד ששותף בכיר בממשלה
הזאת, שיש לו שלושה שרים, מייצג עכשיו
לפי הסקרים ,־ 0,67 של ציבור־הבו״
חרים, אלא שהממשלה כולה, על כל חלקיה,
מייצגת כיוס משהו בסביבות שליש של
הציבור הישראלי.
כמו שנראית הממשלה, כך נראה גס
התקציב שלה.
בהמשך הדיון הבעתי את דעתי על ה-
״דתיזציה״ של החינוך בישראל (ראה
הנדון) ,ואז אירעו כרה חילופי־דברים
משעשעים :
משה קצב • אתה יודע יפה מה קורה
בחיפה. זה אך ורק משוס שלא קיבלו
די חינוך מסורתי־דתי!

העולם הזה 2183

מאיר פעיל

שטויות, שטויות מוב
הקות

משה קצב :

טקס בחירת

אני מציע לו לא לזלזל

בחינוך הדתי.
מאיר פעיל ג יש פחות פשע בקיבוץ
הארצי, פחות פשע בשומר הצעיר. על ידם
הקיבוץ המאוחד ועל־ידס האיחוד. אל תזל זל
בחינוך שלהם. אל תמכור פה לוקשים !
משה קצב: לא שמעת מה שאמרת.
תקשיב לחבר״הכנסת אורי אבנרי. בוודאי
תתנגד לו.
מאיר פעיל: אני חושב שאתה לא
שמעת מה שאתה אמרת.
אורי אכנריג אם מותר לי להוסיף
לקריאת־הביניים של עמי תי: אס פעם
ייעשה סקר של אוכלוסיית הפשיעה ב־מדינת־ישראל,
תגלו שלאחת גדול של
ציבור העבריינים בישראל יש דווקא רקע
של חינוך דתי. אמרתי זאס פעם לשר
בורג. הוא אמר: ברגע שהם פושעים,
חדלו להיות דתיים. זהו סופיזם !
את עיקר הנאום הקדשתי לתביעה להנ היג
בארץ חינוך־חינם בכל האוניברסיטות
— דבר הקיים מזמן בירדן ובמצריים.

מלכת המי

..שו? שחור כביר,,
ך ושא אחר לגמרי, שנדון באותו שבוע,
* היה הצעת־חוק ממשלתית, שנועדה
לבצע סעיף בהסכם הישראלי-אמריקאי
לבניית שדות־התעופה בנגב. לפי ההס כם,
העובדים האמריקאיים לא ישלמו מם-
הכנסה בארץ, העובדים הזרים האחרים
ישלמו מס מופחת, וכולם יקנו ככל העו לה
על דעתם בחנויות מייוחדות, פטורות
ממכם, שיוקמו עבורם.
הייתי ראשון הנואמים בוויכוח, והופתעתי
להיווכח לאחר מכן שכל הנואמים שבאו
אחרי הצטרפו לדברי־הביקורת שלי. הדבר
לא הפריע, כמובן, לחברי־הקואליציה להצ ביע
בעד הצעת־החוק, אחרי שדיברו נגדה.
אורי אבנרי ליבי מלא חששות
לגבי החוק שלפנינו. הרי פה הולך לקום —
מן הנמנע שלא יקום! — שוק שחור
כביר בסחורות מוברחות!
...יהיו כאן אלפי זרים — מנהלים,
עובדים, פקידים — שיהיו בישראל ושלמע שה
לא יחיו בישראל. יעבדו בישראל,
יקבלו, למעשה, משכורת מישראל, אבל
יהיו פטורים ממסי ישראל. יקבלו סחורות
הפטורות ממכס ישראלי, אך ישתמשו בכל
השירותים של המדינה הישראלית, כל
השירותים כולם — החל במישטרה וכלה
בכבישים — מבלי לשלם את חלקם לאח זקת
השירותים האלה.
כל זה קורה כאשר אנחנו נמצאים בעי דן
של ממשלת הליכוד, ממשלה שקמה
תחת הסיסמה של ״זקיפות הקומה הלאו מית״
.אני מזמין את הכנסת לחשוב לרגע
מה קורה בעידן זה של זקיפות הקומה!
זלמן שובל: בינתיים יש קצת הם־
שנשום.
אורי אבנרי ז אני מסכים. הכשנשוס
חמור מאד לקומה הלאומית הזאת, שהיתה
אמורה להזדקף.
אמנון רובינשטיין: יש משהו אחר,
אבל אסור להשתמש בו, ני המילה לא
פרלמנטרית.
אורי אבנרי: אנו נוכל רק לנחש.
אחד הסמלים העליונים של ריבונות לאו מית
הוא שטר הכסף. על שטר־הכסף מת נוסס
דיוקנו של חוזה־המדינה. אני מציע
לכנסת לחשוב מה קרה לסמל הזה, למט בע
הלאומית, בעידן הליכוד. והנה אנו
מוותרים למעשה על נתח גדול נוסף של
הריבונות הלאומית.

<979

ב״היכל התרבות״ ת״ א
במוצאי-שבת 48.8.79 שעה 8.30 בערב

תוכנית א מנו תי ת בינלאומית :

אפריק סי מון (״ר א מיי ה מצרפת
בטי מי סייגו — מ קו ם שני באורוויזיון 79׳
מני פאר
שרי
להקת הג׳אז ״דו מינו״
דליה אליעזרוב
משה נוי ו״ הדולפיני ם״
תצוגות אופנ ה

מכירת כרטיסים מוקדמת: הפצה ראשית ״הדרן״ ,אבן
טל ,248787 .למוסדות טל ,248844 .ובמשרדי ״רוקוקו״,
וביתר המשרדים בעיר. יפו: גוטווין. רמת״גן :
הנחות: לוועדי עובדים. לחיילים בקצין העיר

גבירול 90 ונ״א,
״לאן״ ,״קסטל״
רכניץ.
תל־אביב.

ס־ בה דד*׳ן
רי פתח הנאום הזה שיחתי איחו-
— לים לשר־החוץ. באותו רגע הייתי
האדם היחידי בכנסת שכבר ידע כי משה
דיין לקה בסרטן. כי עליתי על הדוכן כמה
שעות לפני הופעת גיליון העולם הזה,
שהכיל את הסקופ העצוב הזה.
אורי אבנרי. מכיוון שהצעת־החוק
הזאת עוסקת ביחסי־החוץ של המדינה, מן
הראוי שאשלח מכאן ברכה ליריב פוליטי
ותיק שלי, שר־החוץ משה דיין. הוא התגבר
על מחלות ופציעות רבות בחייו —
וכולנו מאחלים לו שיתגבר במהרה גם
על מחלתו הנוכחית.
אין זה נהוג לשלוח איחולים לאנשים
אשר לקו במחלות -של מה-בכך. לכן הבינו
חברי-הכנסת מן הדברים שמחלתו של דיין
חמורה יותר מכפי שנמסר, עד לאותו רגע,
בעיתונות הממוסדת.

יום שלישי 10.7

ערבי צעירי ם
ב מו עדזן 5
לתרבות חד שה
רח׳ הס , 5תל־אביב,
טלי 297263

פגישה עם דוברי תנועת
״דיור מייד״
יום שלישי 17.7

פגישה עם חוגי
״י הדו ת א דו מ ה ״
(ציונות מזרחית — מפ״ם)
התוכניות מתחילות בשעה 9.00 בערב.
המועדון פתוח משעה 8.30 בערב.

אורי אכנרי !

313

תחד רי ו

אשקלון

אזוריות

מוצאי־שבת ,28.7.79 נשעה 9.00 בעוג,
במדון הנודע

טבריה

יש וניע׳ ,15.8.79 נשעה 9.00 בערב,
במדון היוקרה והבאר

ג 1שולמית

בלזה טבריה

טקס בחידת

(מסביב לבריכה)

( מסביב לבריכה)

טקס בחידת

נסיכת הים הודבוון

נסיכת הכנרת

ב ח סו ת ראש העירייה אלי דיין
מכירת כרטיסים מוקדמת :
כמישרד לתיווף ״רמי־דוד״ ,רחוב הרצל 31 אשקלון, טל.
22774 וכקכלה של מלון ״גני שולמית״ .בא שדוד: משרד
הכרטיסים ״יונה״ .הנחות: לוועדי עוכרים.

מכירת כרטיסים מוקדמת:
כמשרד בידור הצפון״ (לשעבר אלחדיף) ובקבלה של מלון
״פלזה״ .כערב המופע כקופת המלון. הנחות: לוועדי עובדים.

אילת

קריית שמונה

יום שישי ,10.8.79 נשעה 9.00 נעוב,
במלון היוקרתי

מוצאי־שבת ,4.8.79 בשעה 9.00 בעוב

לרו

חורשת טל

נסיכת י ם־ סוף

טקס בחירת

טקס בחידת

נסיכת הצפון

ב ח סו ת ראש העירייה גד כץ
מכירת כרטיסים מוקדמת:
אצל עוזי בית הלחמי, אצל אלה לוין, בקבלה של מלון ״לרום״,
כקבלה של כל בתי־המלון_כעיר ג_כע רב המופע בקופת המלון.

ב ח סו ת ראש העירייה אברהם אלוני

אפריק סימון(׳..ואמ״ה״) הכוכב הבינלאומי מצופת -¥מ ׳1פאל ינחה, ישעשע, יבדו
ש ף -כוכבת הדיסקו הישראלית להקתהגיא דו מי נו בקטע־ ריקוד בהדונת יעקב
קלוסק־

דליה אליעזרוב

תצוגת אופנה ק״ץ?7׳

־ בשיויס נבחרים

משה נוי ולהקת ״הדולפינים״

במופעים יזברלז פרסים יקרי־ער

בו ל ל אורך התוכנית. נא ל דיי ק!

תדאביב ,״היכל התדבות״ מוצאי שבת 18.8.79 בשעה 8.30 בערב
התחרויות נערכות בחסות חברזו..עץ הזית־ יצרני סבון היוקוה״קאפו׳־־
• בשיתוו חבות הבנייה של אברהם גינוי • בגוי־יס וחוד*..וטקס״ •
• בגוי גברים״אטה־־ •
תנשיוי שיעו ״הלה״ • ביה האופנה
אולמי וסלוני..אמבו־ • חבות התעופה..אולימפיק־ • חבות התיזו
״וו תיור ..יונייטו טווס הוובת הבנות: בי־ ס לווגמנות..וגב עיצוב
תי 0וונן וה:״אתו היופי־ מלון ״ויפלומט־ • איוגון המפעים: תיאסר!! ״מבט־

במדינה

העם עיניים מ א שי מו ת
ס ־ קארא גי א ה
האס הפך שמה ס ר
ישראל שם נרד]? למדות
כארץ הרחוקה?
לגבי דורות של יהודים בעולם, לא היו
שמות־גנאי גרועים מ״סוחר־נשק״.
סוחר־הנשק סחר במוות. הוא היה מוכן
לספק כלי־משחית לכל דורש, תמורת בצע־כסף.
הוא מילא את בתי־הקברות בעו לם,
בספקו נשק לעריצים ולמורדים, למיל־חמות
שלא עניינו אותו, ולעיתים קרו בות
גם לשני הצדדים באותה המילחמה.
סימלו היה מלאך־המוות.
כל יהודי הגון בעולם תיעב אותו.
גאווה לאומית. מאז קום המדינה,
נעלמה גישה זו, יחד עם גישות רבות
אחרות שציינו את הדור הקודם.
בקהל סוחרי־הנשק, הופיעה דמות חד שה:
סוחר־הנשק הישראלי.
תחילה ניסה הציבור הישראלי להת עלם
מתופעה זו. איכשהו היה נדמה כי
אין דמיון בין סוחר־הנשק המקובל, הצי ני,
רודף־הבצע, ובין השליח הישראלי,
המוכר עודפי־נשק כדי לפנות את המקום
במחסנים לרכש חדש. היתד. גאווה מסויימת
על כך. שמדינות־העולם מוכנות לקנות
את תוצרת תעשיית־הנשק הישראלית. ה דבר
נראה כמו כל הישג לאומי אחר. אפ שר
היה להתעלם מטיבה של התוצרת.
אולם בשנים האחרונות היה יותר ויותר
קשה לשחק מישחק כפול זה. אי-אפשר היה
לעצום את העיניים לצמיתות.
אי־ אמון כללי. בימים האחרונים מלא
העולם בידיעות על הנשק הישראלי, ה מצוי
בידי אנאסטאסיו סומוזה, העריץ של
ניקאראגואה.
צלמי־עיתונות הראו את הקלגסים של
הרודן, כשבידיהם רובים מדגם גליל ותת־מקלעים
מדגם עוזי. עיתונאים דיווחו על
פגישות עם סוחרי־נשק ישראליים בבירת
ניקאראגואה.
באותה שעה הופיעו על מסכי הטלוויזיה
הישראלית כתבות על הזוועות בניקארא-
גואה. צופי־הטלוויזיה הישראלית יכלו לר אות
במו עיניהם כיצד הורג חייל של
סומוזה, בדם קר, עיתונאי אמריקאי השו כב
על הארץ. הם ראו ילד קטן, קטוע
רגליים וידיים, שוכב במיטתו ומביט ב מצלמה
בעיניים מאשימות. אי־אפשר היה
להימנע מן השאלה: האם ילד זה נפגע
בנשק ישראלי, שנמכר תמורת בצע־כסף?
ממשלת ישראל פירסמה הכחשה רשמית.
נאמר בה שלא היא ולא איש מסוכניה
מכרו נשק לניקאראגואה. אך ההודעה לא
הסבירה מניין הנשק הישראלי, שנראה
בתצלומים בידי חייליו־קלגסיו של סומוזה
הרודן. היא עוררה אי-אמון כללי.
מיבצד הל,ידמה. מעבר לבעיות ה מוסריות
הכרוכות במיסחר המבחיל הת עוררה
גם שאלת התבונה המדינית.
ישראל תמכה בשאה האיראני עד הסוף
המר, כשהתגלה לעולם כולו שלא היה אלא
עריץ מגואל־בדם, ששלט בעזרת הוצאות־להורג
ומרתפי־עינויים. הבי־בי־סי הבריטי
שידר כתבת־תחקירה מפורטת, שבאה
להוכיח כי לישראלים יש חלק מרכזי ב אספקת
נשק לצבא־הדיכוי הלבן ברודזיה.
עתה מופיעה ישראל לצד מישטר נתעב,
שגם ממשלת ארצות־הברית דורשת פומ בית
את סילוקו.
כיצד משפיעים גילויים אלה על דעתם
של מיליוני אנשים טובים סביב כדור־הארץ,
שעמדו לצד ישראל בכל המש ברים,
מפני שהאמינו כי היא מעוז ה דמוקרטיה,
מיבצר של קידמה אנושית?
בריאות רעייה דאמנר.
ביקורו הראוותני ס ר כגין
ליד מיטתו ס ר משה דיין
הביא את רח 7דיין
לאסור ביקורים גוססים
היריבויות כאילו ונעלמו. גם השונאים
המושבעים ביותר. ,של שר החוץ משה דיין,
(המשך בעמוד )42

העולם הזה 2183

זהו האיש אשד
לדבר
שו־המישפטים
שמואל תמיד
אינו ק״ם!
יבתב הנחזה להיות חתום בידי
בני ציטרין בתל־אביב כך
הגדיר העוזר הראשי לפרקליט מחוז תל-
אביב את המיכתב־למערכת שפורסם במדור
המיכתבים של העולם הזה ( )2125 במאי
, 1978 ושביגללו הגישה הפרקליטות תביעה
פלילית נגד העולם הזה בע״מ ואלי תבור
(ראה עמודים 3ו־.)29
מה זה ״נחזה״ ן
את זאת פירטו סוכני־התעמולה של שר-
המישפטים, שמואל תמיר, כאשד נודע כי
הוגש המישפט הפלילי, וכשהדבר עורר
סערה ציבורית. אנשי תמיר מיהרו לספק
חומר לעיתונאים.
כך כתב ידיעות אחרונות, מפי דובריו
של תמיר :״בעיקבות פירסום המיכתב
ביקש היועץ המישפטי לממשלה מהמיש-
טרה לחקור מי כתב אותו, ולדברי כתב-
האישום גילתה החקירה, כי המיכתב היה
חתום בשם בדוי .,של אדם שאיננו קיים.

המסקנה מכך היתד, כי המיכתב נכתב
למעשה על״ידי מערכת העולם הזה —
ולכן הוגשה התביעה נגד מערכת השבו עון

היה זה אליבי נחמד. למרבה הצער,
היה כולו שקר — מראשיתו ועד סופו.
והשקר נתגלה תוך שעות מעטות.

״לא כדאי
ל מ תו חהחבל ״
ף* ני ציטרין הופתע מאד לשמוע שאי *
נו קיים. לו היה נדמה, דווקא, שהוא
קיים מאד.
ביום השלישי.,ב־ 9בערב, שמע בחד שות
שהעולם הזה נתבע בעיקבות מיכתב
שפורסם, הקורא להמרדת הצבא. בחדשות
צויין שכותב המיכתב לא נמצא.
״ידעתי מייד שהכוונה למיכתב שלי.
למען האמת, חיכיתי לזה אחרי שפירסמ-
תי את המיכתב. אבל אותי אף אחד לא
חיפש. לא שאלו עלי, ולא שלחו לי
מיכתבים.״
בני הוא בחור בן ,23 יליד כפר־סבא,
בעל קומה בינונית. הוא דובר עברית צחה,
ללא סלאנג. הוא חושב מראש על כל
מישפט שהוא אומר, ומדבר בשקט.

רציתי להתקבל לגלי צה״ל. הייתי כבר
פעמיים בבחינות. לפני השלישית הודיעו
לי שלא התקבלתי. לא, אני לא יודע
למה, אולי אני לא מוכשר( .חיוך).
היה לי פרופיל .31 עשו אותי פקיד
ביחידת־מילואים. הייתי כל יום בבית.
רציתי ללכת לקורס קצינים (לבעלי פרו פיל
נמוך) .במיבדקים היתה שיחה עם
פסיכולוגים. לא נמנעתי מלהביע את די־עותי,
ברגע שהייתי צריך. אולי יכולתי
להימנע מכך, אך לא מצאתי בזה עניין.
לא קיבלו אותי.

בזמן השירות הצבאי זומנתי פעם לבי-
טחון־שדה, ומשם למחלקת־מחקר במישרד
ראש־הממשלה, בקרייה. ואז, תוך כדי
שיחה ידידותית, הסתבר לי שיודעים עלי
יותר ממה שחשבתי. מקומות שהייתי, הפ גנות,
אנשים שאני מכיר. התחלתי להבין
שהמישחק הפוליטי, שמדברים עליו —
בחירות, וחופש־דיבור — זה לא משמעו תי.
הכוחות שבידי המימסד הם גדולים
מאד, והשינויים מתאפשרים רק במיסגרת
הדמוקרטית שהם קובעים׳אותה לפי שי קוליהם.
מעולם
לא יצא לי, וחשבתי שזה לא
כדאי, למתוח את החבל יותר מדי. הכוחות

כתב האישום הוגש בעקבות
חקירה שהמשטרה ערכה ל בקשת
היועץ המשפטי לממ שלה,
אחרי שבאחד מגליונות
השבועון, במדור ״מכתבים ל מערכת״
פורסם מכתב ב חתימת
אדם, אשר על ׳פי
מימצאי חקירת המשטרה נתגלה,
כי איננו קיים כלל. ב־

מספר בני ציטרין :
אני גר עם אמא שלי בתל-אביב. אבא
שלי נפטר לפני 17 שנה. למדתי בבית-
ספר גרץ בתל־אביב, ואחר כך בעירוני ה/
במגמה סוציולוגית. יש לי מיגבלה ביד
ימין. בלידה משכו את היד, ונקרע שריר.
אני לא מסוגל לבצע תנועות עדינות ביד.
לא הייתי בתנועת־נוער. פעם הלכתי
לפעולה בצופים, ברחתי משם. אני שונא
מיסגרות. מדי פעם השתתפתי בפעילויות
פוליטיות, אבל לא הייתי חבר רשום.
בכיתה תמיד הצהרתי את דיעותי, אבל
לא היתה סיבה להילחם בי. לצערי, הייתי
תמיד בגדר קוריוז, בסך הכל. כזה שאומר
הפוך ממה שאחרים חושבים. לי זה אף
פעם לא הפריע.
בהתחלה לא רצו לגייס אותי לצבא.
קראו לי, הכניסו אותי לחדר, ואמרו לי
לצאת עד שיחליטו, עניין של חצי שעה.

״מעריב״28.6.711 ,
נתגלה כי איננו קיים כלל

חיינו מעבר למה שאנו חושבים. עובדה:
עוקבים אחרי אנשים, מצותתים להם. חקי רות.
כל זה מונע מישחק פוליטי אל מנטרי.
הגוף הצבאי גדל הרבה מעבר
לצורך הבסיסי של מיסגרת המדינה, הוא
הפך ערך של אותה מיסגרת. היום אי-
אפשר לבחון את הערך הזה באמות־מידה
רציונליות.

עד באן דבריו של ציטרין.
בני, סטודנט באוניברסיטה, לומד פילו סופיה.
הוא עובד מישרה שלמה, חמישה

ימים בשבוע .״פילוסופיה, זה פשוט מעניין
אותי. העבודה — פרנסה.״
לפני שנסע מנחם בגין לקמפ-דייוויד,
כתבו אליו מאה חיילי מילואים. הם הס בירו
שבתנאים מסויימים לא יוכלו לשרת
שרות מילואים בגדה המערבית. בני היה
בין החותמים על אותו מיבתב.
״אני חושב שהאנשים י היו די מתונים.
הם בסך הכל הסבירו, שבתנאים מאד
מסויימים, הקשורים בשרות בהתנחלויות
לא־ביטחוניות, לא נצא למילואים. חתמ תי
על זה, כי זו היתד הדרך היחידה ל-
מיכתב־סירוב. לסרב לשרת בשטחים
הכבושים.
״היום מתחולל שם מרי אזרחי, וכמה
שיסתירו וכמה שיעמידו לדין את אנשי-
שכם או את תושבי־חברון, זה לא יסתיר
את העובדה.
״תוך זמן קצר, אותו מרי יביא לשינוי
בהלך־המחשבה של ישראלים רבים, שנד מה
להם כי המימשל הצבאי הוא שילטון
ליברלי נאור. כך אני מקווה.
״הסכם־השלום הכפוי של מנחם בגין
עם מצריים לא מאפשר לו להשתלט על
שטחי הגדה המערבית. דעת־הקהל בכל
העולם לא מתייחסת לזה כאל אפיזודה,
אלא זו כותרת בכל העיתונים.״

אינ דיבי דו אלי ס ט
ללא או טו פי ה

הם כל־כך חזקים, שצריך לדעת להס תדר
עם זה.
שירתי שרות מלא, שלוש שנים. זה
היה ביזבוז זמן.

עי ק בי ם

? 54ו מ צו ת תי ס
^ יום אני חושב שכל הגוף הענקי
• הזה, שקוראים לו צבא, וזה כולל
שירותי-ביטחון ומשרד־הביטחון וכל מיני
דברים כאלה, הוא חזק מאד, ומשתלט על

^ נ י נמנע מכל ניסיון לסווגו לקבוצת •
אנשים בעלת שם וכותרת. הוא נלחם
על היותו אדם פרטי, לא שייך לקבוצת
אנשים בעלי אידיאלים דומים. אין לא
חלומות. אין לו מטרה, שאליה הוא
מעוניין להגיע.
״אני מגדיר את עצמי כאינדיבידואליסט.
אין לי אוטופיה, אני לא מאמין שהעולם
יכול להגיע לזה. לא מאמין במהפכות. לא
מאמין שזה יפתור בעייה אנושית. שום
(המשך בעמוד )46

ביום האחוון שר
שנת הלימודים
?{׳ברו נו ב ע 111
התלמידים תעודות
מסוג חרש:
במסום הציונית
ששרסו נ ע שו
מ<8ות בשנים
באו העונות
היוניות

ך* פוליטיקאי הוא אדם שאומר ״לא״
י 1וזה נשמן כ״כך. המורה, לעומתו,
הצטייר תמיד בדמותו של אדם אמין,
שעיקר תפקידו לחנך את תלמידיו, תוך
מסירת עובדות החיים כפי שהן. כשאמר
המורה ששתיים ועוד שתיים הן ארבע,
ידע התלמיד שכך ולא אחרת. וכשקיבל
ארבע בתעודה, ידע שזה ״בלתי מספיק״,
למרות שלא תמיד הבין מדוע זה מגיע

בבתי־ספר יסודיים רבים לא הופיע,
בתעודות שקיבלו התלמידים, עם סיום
שנת הלימודים, הציון ״בלתי מספיק״.
אין זאת שהישגי התלמידים הרקיעו שח קים,
אלא ששיטת ההערכה שונתה, כך
שאין עוד ציונים.
בתעודה, שקיבלה אחת התלמידות, נב־

תבו הדברים הבאים :״נעמה, כשאני מגי עה
לשמך, נעמה, אני רואה נערה מקפצת,
חסרת־מנוחה, עם חיוך על השפתיים. אך
עלינו לזכור ולדעת, נעמה, שעת לכל,
וזמן לכל חפץ. עת לצחוק ולפטפט, ועת
להרצין וללמוד. הצטערתי לשמוע מכל ה מורים,
כימעט, שנעמה מסוגלת ליותר
אילמלא התנהגותה.
״כך בגיאוגרפיה ובהיסטוריה, כך בציור
ובתנ״ך. באנגלית את מתקדמת יפה בכי תה,
אך אינך חוזרת על החומר הנלמד,
ולכן קורה שאינך מוכנה לשיעור. בטבע
התחלת לעבוד יפה, וגם כאן אומרת המו רה
שעליך להשקיע יותר מאמץ. בהתעמ לות
את מצטיינת, אך הקפידי על התנהגותך
ותמיד לבוא בתילבושת. נעמה, אני
יודעת שאת מסוגלת ליותר. את עובדת
יפה בחשבון ואת בעלת רעיונות יפים
בספרות. אם כן, מדוע לא תעשי עוד
קצת מאמץ כלפי מיקצועות אחרים ז ועוד
קצת מאמץ כלפי חבריך לקבוצה? מעט
אורך־רוח ומעט רצון טוב, נעמה, ישביעו
רצון כולם.״
לתעודה לא צורפה כל הערכה נוספת.
אך נשאלת השאלה: האם יודעת נעמה,
מתוך תעודה זו, מהו אכן מצבה במיקצד
עות הלימוד השונים?

צייו קר
והעדה חמה

צעיר של השיטה מעיד על

עצמו, ני, אני תלמיד
מצויין, אבל גם בלי ה־ 10 אפשר להסתדר.״

^ חוגרת ״בחינוך היסודי 19״ ,שד,ונד
צה על־ידי מישרד החינוך והתרבות,
מומלץ שמנהלי בתי־הספר היסודיים בארץ
יזנחו את שיטת הציונים הקלאסית, ויעב רו
לשיטה ״רכה״ יותר של מתן הערכות
מילוליות לתלמידים, תחת הציונים המיס־פריים
המקובלים. הוגי הרעיון במישרד
החינוך סבורים, כי כתיבה אישית אל
התלמיד היא אפקטיבית יותר ממתן ציון
מיספרי יבש.
ההצעה, שהועלתה לפני כשנה, מגנה
בחריפות את שיטת הציונים המיספריים
ומגלה בה ליקויים .״הציון הוא מטה־קסם
דידאקטי, המעניק סמכות למי שאוחז בו,
ובעצם אינו פותר בעיות חינוכיות, אלא
רק יוצר אותן,״ מסביר יו״ר הוועדה לחי נוך,
אפרים רוקח .״ציון שלילי, למשל,
יכול ליצור סיטואציה מאד מתסכלת אצל
התלמיד. הוא מרגיש מושפל, נחות מחב ריו,
שקיבלו ציונים גבוהים יותר, ומקופה
על-ידי המורה. ציון שלילי יכול לגרום

לרינונים בדבר חוש הצדק של המורה.״
ידוע, ששני מורים יכולים לתת ציונים
שונים על אותה בחינה .״היכן, אם כן,
האובייקטיביות של הציון המיספרי?״ שו אל
מפקח מישרד החינוך באיזור המרכז,
שבי גירון .״מה מציין הציון המיספרי על
הידע של התלמיד? האם הוא מציין את
הידע של התלמיד ביחס לנורמה של החו מר?
ביחס לנורמה של תלמידים אחרים?
האם הוא מאתר את הקושי בלימוד? האט
הוא עוזר להתקדם בלימוד? מה בכלל ה קריטריון
למתן ציון מיספרי?״
בהתאם לשיטת ההערכות המילוליות,
לא עוד יסמנו את התלמידים במיספרים
הנעים מ־( 10 מצויין) עד ( 4בלתי-מספיק).
ותחת ציון ״קר״ שכזה תיתן המורה הערה

ההערכה של המורה צריכה להינתן, על
פי המלצות מישרד החינוך, ברוח חיובית,
כדי לעודד את התלמיד ולא לייאש אותו
מלנצל את מירב הפוטנציאל הטמון בו.
המורה יכתוב הערכה בכתב-ידו, כדי להד גיש
את היחס האישי לתלמיד. הוא יפנה
אליו בגוף שני, בלשון ״אתה״ ו״את״,
וישתדל שהשפה תהיה מובנת לתלמיד,
כדי שיוכל ללמוד ממנה כיצד לשפר את
הישגיו בלימודים.
באופן כזה לא ידע התלמיד היכן הוא
עומד בסולם דירוגי כלשהו ביחס לחומר
הנלמד, או ביחס לחבריו התלמידים. לעו מת
זאת, יצביעו בפניו המורים על הישגיו
האישיים במיקצועות השונים, על מיקצו-
עות שבהם הוא צריך לשפר את הישגיו
ועל האופן שבעזרתו יעשה כן.

רים .״אני נגד מיכתבים אישיים לתלמידים
בתור תעודות,״ מוחה המפקח גירון .״מי כ־תב
אישי זה אידיאל מגוחך ומיותר. שיס בירו
לי, בבקשה, איך מורה לטבע, למשל,
שמלמד בשבע כיתות בבתי-ספר שוגים,
ובכל כיתה יש לו כ־ 40 תלמידים, יצליח
לכתוב 280 מיכתבים אישיים אל תלמידיו?״
גם ביחס למישפטי ההערכה לא חסרים
חששות וספקות .״אינני בטוח שהשיטה
החדשה הולמת את כל המורים,״ אומר
גירון 12 .שנים הוא משרת בתפקידו
הנוכחי, וחששותיו מסתמכים גם על היכ רות
קרובה ואינטימית עם עולם המורים.
״ידוע שלא כל המורים מסוגלים בכלל
להתבטא בכתב. ענייו הכתיבה הוא חמוד
מאד אצלם. רבים מהם כותבים רע, לא
שולטים בתחביר פשוט, מפסקים גרוע,

דייקנות,
זריזות וגקיון
ך* שיטה החדשה כוללת, למעשה,
1 1שתי אפשרויות שונות למתן הערכות,
המוצעות לציבור המורים על-ידי מישרד
החינוך. האחת בצורת מיכתב־אישי לתל מיד,
בנוסח המיכתב לנעמה (ראה לעיל).
השניה כוללת מישפטי הערכה קצרים —
כגון :״שמרת יפה על הישגיך,״ או ״עבדת
יפה גם במחצית זאת״ — שיופיעו -בתעודה
הסטנדרטית, במקום שבו הופיעו קודם
לכן הציונים המיספריים.
מרבית בתי־הספר שעברו לשיטה החד שה
משתמשים באפשרות השניה, שכן ב יחס
לראשונה התעוררו הסתייגויות, בעי קר
סביב הטורח הרב שהיא גורמת למו

1|:ן ההערכות מתייצב הנזורה להת־עמלות,
בני קונפורטי, הטוען
1 1 1 ^1
כי ״אינני מסוגל להעניק לילד ציון גרוע.״

בונים מישפטים לא נכונים. לדאבוני, אפילו
מבחינה אינטליגנטית לא תמיד הם
עולים על ההורים. מי מבטיח, אם כן,
שאיזה הורה אינטליגנטי לא ינופף בפני
המורה בתעודת בנו, המנוסחת באופן לא
כל כך אינטליגנטי?״
כדי לקדם את פני הרעה נמצאו פית-
רונות במישרד החינוך. שם ישבו והכינו
נוסחות־מוכנות־מראש — מיגוון של הע רכות
משומרות, שמהן יכול המורה לדלות
הערכה שתתאים לצרכיו. ההערכות המו צעות
לו הן במיבחר כימעט בלתי מוגבל,
ולמורה, הרוצה בכך, שמורה הזכות להו סיף
וריאציות כהנה וכהנה, בהתאם למצבו
של התלמיד.
בין הנוסחות המוצעות ניתן למצוא,
למשל, במיקצוע האנגלית :״אתה כותב
נכון את האותיות״ ,״עליך לחזור ולשנן
את המילים החדשות״ .בהיסטוריה :״אתה
יודע להשתמש במקורות לצורך הרחבה,
השלמה והעמקה״ ,״כדאי שתחזור ותלמד
את המושגים״ .בחשבון ובהנדסה :״אתה
משרטט בדייקנות ונקי״ ,״עליך ללמוד
לחשב בזריזות״ .בחינוך גופני :״אתה
מגלה התנהגות ספורטיבית״ ,״עליך להק פיד
ולהופיע בתלבושת מתאימה״ .בהערות
כלליות :״השתדלת להמשיך ולבסס את
ידיעותיך״ ,״טרם הגעת להישגים משביעי
רצון, השתדל יותר״ ,וכך הלאה.
250 בתי־ספר יסודיים, מתוך 1100 בכל
הארץ, כבר אימצו את השיטה. והיו ביניהם
שאף ציוו להדפיס גליונות תעודה חדשים,
שיהלמו את הסיגנון החדש. אפילו בתי-
ספר דתיים, כמו בר אילן בהרצליה, בחרו
להצטרף אל הגל הפדגוגי החדש.
השיטה חדשה בנויה על ההנחה, כי ה־

ציון מהווה הסוואה לדבר אובייקטיבי,
כביכול, שלא קיים כלל במציאות. כתוצאה
מכך נקבעים הציונים מתוך השוואה סוב ייקטיבית
כלשהי בין הישגי התלמידים
השונים ביחס לחומר הנילמד. השוואה זו
יוצרת תחרות בין התלמידים, לקראת
יתר הישגיות.
תחרות זאת מוקעת כיום כשלילית וב־מזיקה.
הפדגוגיה המודרנית קובעת, כי
יש להתייחם אל כל תלמיד על פי יכולתו,
ולא על פי יכולת חבריו. התלמיד המציץ
לתעודת חברו, שקיבל ציון טוב ממנו,
רואה בכך כישלון אישי. במצב זה של
השוואות ומירוץ־הישגי אין התלמיד משפר
את לימודיו, אלא להיפך — מצבי הלחץ
גורמים לעתים לכישלונות וליאוש.
בעיות יסודיות אלה עמדו לנגד עיני

הפדגוגים, שיזמו את השיטה החדשה. מע תה
לא יצטרך עוד התלמיד לחשוש מלה ביא
תעודה לא־טובה הביתה. התעודה תה-
דל מלהיות טובה או לא־טובה. היא תאפ שר
לתלמיד ולהורה לעקוב באופן ענייני
אחרי הישגיו ובעיותיו של התלמיד, מבלי
להשתמש בתוויית כמו ״טוב מאד״ ,״טוב״
או ״חלש״.

האבא והברזל
המלובן
ר* קרם המורים נחלקו הדעות סביב
השיטה החדשה. נראה כי מרבית המו רים
אמנם תומכים בה, ורק מיעוטם מתנג דים,
אך גם בקרב המחייבים קיימות הס תייגויות
והצעות לייעול ולשיפור השיטה.
צוות העולם הזה יצא, איפוא, לבדוק
את הלך הרוחות בבית־הספר הוותיק תל־נורדאו
ובכמה בתי־ספר באיזור המרכז.
בית־הספר תל־נורדאו אימץ את השיטה
החדשה בזרועות פתוחות. מנהל בית-
הספר, יצחק מילוא, רואה בה גאולה אמי תית
לתלמידיו .״אין בכלל אפשרות ל השוות
בין המצב הקודם לנוכחי,״ הוא
אומר .״תראה את התלמידים, תראה איך
הם קורנים מאושר עם התעודה ביד. אין
יותר בכי, אין אכזבה ואין טענות. כל תל מיד
קורא בתעודה הערכות אישיות, בלי
קשר לתלמידים אחרים, והוא יודע בדיוק
למה התכוון המורה כשהוא כותב לו להג ביר
את מאמציו בשטח מסויים. פעם, כש קיבל,
מספיק׳ ,מה הוא למד מזה? על
איזה דרכים לשיפור המצב זה הצביע
בפניו?״

לדעת המנהל מילוא, השיטה החדשה
מתאימה למיכלול הוויתם ורגשותיהם של
התלמידים בבית־הספר היסודי .״למה
להכניס ילדים בגיל הרך ללחץ ולתחרות
על הישגים?״ הוא אומר .״החיים שמחכים
להם מלאים במילא לחץ ותחרות. יש להם
זמן להתחשל בכיתות גבוהות יותר, בחטי בת
הביניים ובבית־הספר התיכון. התחרו תיות,
הלחץ והאימה מפני הציונים, בגיל
הרך, רק יוצרים תסביכים ומולידים בע יות.״

מבחינת ההורים השיטה החדשה
עדיפה. טוען מילוא :״יש לי כאן תלמי דים
שאילו היו מביאים הביתה תעודה
שאיננה טובה, האבא היה מחכה להם עם
ברזל מלובן. כיום, גם אם התלמיד מת קשה
בלימודים אנחנו לא הופכים אותו
לכישלון, על־ידי מתן ציון שלילי בתעו דה.
ההערכה מכוונת אותו לקראת שיפור
הישגיו, ואיננה מביישת אותו בפניו הוריו.
״ההורים עצמם מרוצים יותר. מתוך
התעודה החדשה הם לומדים הרבה יותר
על מצבו של בנם בלימודים, מאשר מתוד
אוסף של ציונים נבובים. ההשוואות בין
אחים פסקו; השאלה הטיפשית, למה הוא
קיבל טוב־מאד ואתה רק טוב י׳ כבר לא

שני מאושרים

שקיבלו תעודות־הערכה, משווים את הערות המורים
מבלי להתבייש .״פעם, כשהיו נותנים ציונים,״ הס
אומרים ,״היינו מחביאים את התעודות שלנו, כי היינו מתביישים בציונים הגרועים.״

^ ,71נ] 1ך י 1ך< מהערה בתעודה. מרבית התלמידים מקבלים את ההערות
המילוליות באופן חיובי, ומשתדלים ללמוד מהן. מיעוט
1111 \ 1
קטן מקבל אותן באופן אישי, למרות שהן מכוונות אל עבודתו של התלמיד, ולא לאישיותו.
הספקנים, איך עצלנות אנושית של מורה
תביא אותו לרשום הערכה בצורה אוטו מטית.
ומה, אם כן, הועילו חכמים בתקנ תם?

שוטים
ף*.מחנה. המחייכים ניצב בכל הלהט
המורה להתעמלות בבית־ספר תל־נורדאו.
בני קונפורטי .״למה להדביק חו תמות
על ילדים קטנים?״ הוא שואל.
״למה כבר לחנך אותם להישגיות? האם
בלי הישגיות אין הישגים? למה שמגמת
הלימוד תהייה לקראת תעודד, ולא לקראת

ללמוד בכיתה. לכמה ילדים יש באמת
תודעת לימודים? כמה גאונים יש כאלה,
גם בינינו, המבוגרים, שיכולים ללמוד בלי
ציונית ותעודות? ומה בנוגע לרוב הדו מם,
הרוב הבינוני, שמוכרח ללמוד, אחרת
הוא נרדם מרוב ניחותא?
״אומרים: בלי ציונים האווירה אינה
רוויית מתחים ואפשר ללמוד בניחותא.
השאלה מי בכלל יכול ללמוד בניחותא?
את הרוב צריך להמריץ, וציון הוא ממריץ
ממדרגה ראשונה. אז באים ומבטלים בכלל
את הציונים. מי יודע מה תלמיד יכול
ללמוד מהערכות. מי ערב לי, שלא פירש
את דברי המורה כמו שנעים לו לפרש?״
אומרת המורה, שהיא בעלת ותק של
יותר מ־ 20 שנה :

״לכתוב הערכה ברוח

וק מורים חסו אינסדיגנציה, או בשום עצלנים,
נוסד את השיטה החדשה,׳ טוען המנהל יצחק מילוא

השיטה החדשה מתייצבת שרה
וילנצ׳יק, אמו של רני, הטוענת
כי לבנה ״חסרים הציונים הטובים בתעודה.״

נשאלת. בתי־הספר לא עומדים עוד מול
ים ההורים, שהיה מציף אותנו אחרי
חלוקת התעודות. השאלות :׳למה זה מגיע
לבני?׳ או, תעזרו לו׳ איד הוא יכול
להתקבל לבית־ספר תיכון עם תעודה כ זאתי׳
כבר לא נשאלות.״
מול מחייבי השיטה, המלאים רוח הת להבות,
ניצבים אנשי הוראה המעלים ספקות
לא-קלים. הטענה המרכזית היא ׳נגד
הנוסחות האחידות, שהוציא מישרד החי נוך.
לא קשה לראות, לדברי הספקנים,
איך מטשטש ההבדל העקרוני בין המורה
שנותן הערכה, שהיא שטאנץ של נוסחה
משומרת, ללא התייחסות אישית, לבין ה מורה
הנותן ציון מיספרי, על סמך ממוצע
חשבוני של בחינות, ומבלי להתייחס אי שית
לתלמיד. לא קשה לראות, אומרים

לימוד משמעותי? אני, אישית, לא מסוגל
להעניק ציון שלילי לתלמיד שלא רץ אצלי
די מהר, או שלא קפץ לגובה המינימלי
שקבוע בטבלות האימון. מה הוא אשם
אם עשה את מירב המאמצים, ובגלל כושרו
הגופני לא הצליח? האם בגלל זה מגיע לו
ציון נחות מחברו, שקפץ גבוה יותר או
רץ מהר יותר? אני לא הייתי מסוגל
לעשות לו עוול כזה. אצלי הם קיבלו כולם
ציון ׳טוב׳ בתעודה.״
רבים חולקים על דעתו של בני קונפור מי
.״לדבר על לימוד משמעותי ותודעת-
לימוד אצל ילדים, זה להפריח כרזות
נבובות באוויר,״ אומרת מורה ותיקה מתל-
אביב, המתנגדת לשיטת ההערכות החדשה.
״ילד אוהב חופש, אוהב יותר להתפרפר
מהלימודים ולשחק כדורגל בחוץ, מאשר

חיובית, אין זה אלא למרוח ילדים במח מאות.
יש לי תלמיד שכותב ׳נוח׳ בשבע
שגיאות. אז איך אכתוב לו ברוח חיובית?
אכתוב ׳אתה מתקדם׳? הוא בכלל לא
מתקדם !
״נטלו מהמורים את כל הנשק שהיה
להם. בהערכות חיוביות אי אפשר לומר
את האמת לתלמיד, והערכות שליליות
אי אפשר לכתוב מבחינה מצפונית, כי
זה באמת פוגע בתלמיד באופן אישי,
מאחר וההערכה מנוסחת באופן אישי ל תלמיד.
ציון לא פוגע כמו הערכה שלי לית.
הוא מכוון אל ע מדת התלמיד ולא
אל אישיותו.״
מורה אחרת חוששת מגן־עדן של שו טים,
שבו יחנכו את התלמידים לקראת
(המשך בעמוד )42

דג 1.

המערך יתנת

הוג 11־דף

רבנות בטלוויזיה

מתארגנת קבוצה

כפגישה, שתיערך השבוע כין ראשי המערך
לבין ראשי המפד״ל, יתנה המערך את
הסכמתו להארכת כהונתם של הרבנים
הראשיים ולשינוי חוק הרבנות, בהשארת
ארנון צוקרמן בכהונתו כמנהל הטלוויזיה.

נגד אר דור

דרישה זו תיתקל בקשיים מרובים, מאחר ששר־החינוך
זבולון המר כבר הבטיח לידידו, כתב הארץ,
דן מרגלית, את המישרה.

ו״צמן 1גול
שערורייה

מסיבות טייסי

170ס ד ציבור

שר־הביטחון עזר וייצמן הביע את מורת־רוחו משורת
המסיבות, שנערכו בחיל־האוויר אחרי הפלת חמשת
המיגים הסוריים.

אישים בכירים כמוסד ציבורי ידוע כארץ
הודיעו למנהל אותו מוסד, שאם ימונה
פקיד מסויים לתפקיד סגן להמנהל, הם יגישו
את התפטרותם.
הפרשה חמורה במייוחד, מאחר שעד היום
לא היו תופעות של ״מרד״ כאותו מוסד.
הפקידים הבכירים טוענים כי המועמד
לתפקיד סגן־מנהל המוסד נתפס כפשע
חמור כיותר, ופשעו הושתלו, אולם אין
הם מוכנים שאדם, שביצעי פשע כזה,
ישמש כממונה עליהם.
למרות הודעות אותם פקידים למנהל־המוסד,
הוחלט ככר כי ב־ 10 כחודש יקכל המועמד
את התפקיד, ולכן צפויות פרישו! רכות
ממוסד זה, אשר יעוררו שערוריה ציבורית
גדולה כארץ.

אלון יוותר

באחד מבסיסי חיל־האוויר נערכו יותר
משש מסיכות כעיקבות הפלת־־המיגים.
באחת מהן היה אמור להשתתף וייצמן,
הוא ביטל ברגע האחרון את השתתפותו
;וסיבה.

קוברסק יתמנה
מבהר״המדיוה
ב־ 1בפברואר
מנכ׳יל מישדד-הפנים, חיים קוברסקי,
יתמנה לתפקיד מבקר־המדינה ב־1
כפכ-ואד, במקום ד״ר ארנסט נכנצאל,
הפורש אחרי שלוש תקופות כהונה.

על המירוץ
כמוצאי חשכת המדוכה עומדת להיערך
פגישה של ראשי מיפלגת העבודה, שכה
יודיע כנראה יגאל אלון כי הוא אינו
מועמד לראשות התנועה, ויצטרף לדרישה
לתמוך כשימעון פרם.
בעיקבות פגישה זו וכינוס מרכז מיפלגת־העבודה,
שיערך ביום הראשון הקרוב באולם נזיטשל
בירושלים, יוחלט על כינוס נוסף של המרכז תוך
שבועיים, ובו ייבחר שימעון פרס כמועמד המיפלגה
לראשות הממשלה.

צוקרמן סיבה
לערוץ עוני

* 57 אל7

סמי בקיבוצי
המישטרה נערכת למיבצע־ענק כנגד מעשני סמים
מקרב חברי קיבוצים בכל רחבי הארץ. המדובר
בחברי־קיבוצים ובבני־קיבוצים, ולא במתנדבים.
לשם־כך גם העבירה המישטרה חוזר בין הקיבוצים,
שבו הודיעה למזכירויות המשקים על איסור גידול
פרג, שממנו מייצרים אופיום, גם לצרכי נוי.

בקיבוץ מעגן־מיכאל אסף קצין־מישטרה
בכיר את חברי המשק, והודיע להם כי יש
בידיו מידע על כך ש־ 30 מבני־המשק
מעשנים סמים, דבר שהטיל תדהמה מוחלטת
כקיבוץ.

חוגים בחרות טוענים כי ככר עתה קיימת
תופכית־גיצוע להקמת ערוץ שני, תוך
שבועות אחדים, והיא תוצא אל הפועל אם
ייבחר ארנון צוקרמן בשנית לתפקיד מנהל
הטלוויזיה.
אנשים המקורבים לשר־האוצר שימחה ארליך,
התומך במועמדותו של צוקרמן, אומרים כי אלה
הם איומי־סרק של אנשי־חרות, כדי למנוע את
בחירת צוקרמן. לדברי אנשי האוצר, אין כל
אפשרות להקים ערוץ שני, וארליך יטיל על תוכנית
כזו וטו, אלא אחרי עבודת־הכנה בת שנה וחצי
עד שנתיים.

על מי פלגתו

במטבע הקנדי

ראש־הממשלה, מנחם בגין, זועם על כך
שארבעה חברי מרכז-חרות נבחרו לוועדת
התרכובת, האמורה לבחור את 0צ 1חברי
הנהלת חרות.

אף שניתן פירסום מירבי דווקא לאיומים המדיניים
של הממשלות הערביות על קנדה, אחרי שהכריזה
על כוונתה להעביר את שגרירותה מתל־אביב
לירושלים, הרי האיום העיקרי הוא כלכלי.

נראה כי לקבוצה זו אין כל סיכוי, מאחר
שבגין יטיל את כל כובד מישקלו למען
ארידור.

ודחה המר -נמיר
בין שר־החינוך זבולון המר ויושבת־ראש ועדת־החינוך
של הכנסת, אורה נמיר, נערכה בתחילת
השבוע פגישת־סולחה.

היחסים בין השר דחברת־הכנסת הורעו
בעת האחרונה, בעיקר נוכח ביקורתה
החמורה של נמיר על הנעשה כרשות-
השידור. המר אף הודיע כי לא יבוא
לישיבות הוועדה, כאשר יוזמן אליהן.
עתה יושרו ההידורים, והמר הבטיח לנמיר להופיע
לפני הוועדה בכל פעם שיתבקש.
מישסחה במועצת המנהלי
בחוגים שונים באוצר הובעה תמיהה על־כך
שהמיליונר שאול אייזנברג, שרכש את בנק הספנות,
מינה למועצודהמנהלים את בני מישפחתו.

היועץ המישפטי שד מישרד״האוצר התבקש
לבדוק אם מינוי בני־מישפחה אינו נוגד
את החוק.

גד יעקוב׳ מתחתן
ח ״כ גד יעקובי, מי שהיה שר־חתחכורה,
עומד לשאת ביום הראשון הקרוב דאשה
את ידידתו, דיילת ״אל־יעל״ נלה פרלמוטר.
יעקובי התגרש למען נלה מאשתו, טובה, לפני
חודשים אחדים. נלה היתה נשואה פעמיים, התאלמנה
פעם אחת והתגרשה בפעם השנייה. נלה ידועה
כמי שהיתה אחת הדיילות היפות של אל־על, ואף
זכתה בתואר מלכת־הדיילות הבינלאומית בתחרות
שנערכה לפני כמה שנים ביוהנסבורג.

אלופי־ימילואיס
דנים בהתנחלות
סימפוסיון שד אדופי״מידואים, המתנגדים
להתנחלויות בלב הגהה המערבית, עומד
להיערך כקרוב כירושלים. תהיה זאת
הפעם הראשונה שבה ישמיעו מיספר ניכר
שד אלופים בפומבי את דיעותיהם עד
המשמעות הביטחונית של ההתנחלויות.

; בנייר־

בגין 1ועס

כעסו של בגין, שהובע אחרי ישיבת המרכז,
שנערכה כתחילת השבוע, הכיא למתח רב
בחרות לקראת כחירת ההנהלה.

בחרות מתארגנת עתה קבוצת־אישים, הפועלת
למניעת בחירתו של סגן־השר יורם ארידור לתפקיד
יושב־ראש מזכירות התנועה. בין ראשי הקבוצה
נמצא גם קרוב־מישפהתו של בגין, ח״כ רוני מילוא.

את הרב־שיח, שייערך תחת חסות ״שלום עכשיו״,
ינחה האלוף (מיל ).מתי פלד, שנתן חוות־דעת
צבאית נגד אלון־מורה, בעתירה התלוייה ועומדת
בבית־המישפט העליון.

ה>נר) בי ם געו1

נוסף על המועמדים שבהם תמך בגין, נבחרו ארבעה
שלהם התנגד ראש־הממשלה: יעל רום, אשתו של
ח״כ יוסף רום, הידועה כמתנגדת חריפה של בגין!
צילה עמידרור! יהושע דוידוביץ, סגן הממונה
על מחוז הצפון! ומשה לרנר, ראש מועצת גדרות.

ערביים פרטיים בקנדה. אנשי־עסקים קנדיים חוששים
גם מפני פגיעה במיסחר הקנדי בארצות הערביות.

אחרי שקרן־הכספים הערבית, שיש דה הון
של שלושה מיליארד דולר, הכריזה חרם
עד הבנקים והמוסדות הכלכליים של קנדה,
ירד הדולר הקנדי כמכה אחת מ־צ 85.0סנט
שד ארצות־הכרית ל־4.7א סנט.
הערבים עלולים להוציא כמאה מיליון דולר
מכספיהם, המושקעים בניירות־ערך קנדיים, וחלק
משני מיליארד הדולרים המושקעים על־ידי משקיעים

טואלט צבעוני
מחקר שנערך לאחרונה בארץ מגלה,
כיי נייר הטואלט הציכעוני, המייוצר
על־ידי כמה חברות בישראל, מסוכן
לבריאות.
התהליך של צביעת נייר־הטואלט,
הנהוג בישראל, מבטל את התהליך
המדעי הנעשה כדי לשמור על ההיגיינה
של נייר זה. לכן ממליצים המדענים,
שערכו את המחקר, להשתמש
רק בנייר לבן. המחקר לא פורסם עד
כה, בלחצן של החברות המייצרות,
שנייר-הטואלט הציבעוני מביא להן
רווחים גדודים יותר.

פרשתג רו פ ר:
פעולה ומוצת מאחרי הקלעים עלולה להביא
להכשלת החקיוו־ו ולסגירת התיקים נגדו

1 1 1 1 1 1 *9
19111
ך* תמונה נראית משכנעת ביותר :
י 1היועץ המשפטי לממשלה לא נכנע
לתביעות החקלאים, בעיקר אנשי אגודת
הכורמים של יקבי זיכרון־יעקב וראשון-
לציון, והורה למישטרת ישראל לחקור
בפרשה. הממונה על האגודות השיתופיות
פיזר את הנהלת היקבים, ומינה ועדה
מנהלת זמנית, עד לבחירות. המישטרה
חקרה נמרצות את כל הגורמים שהתבקשה
לחקור, הציגה שאלות גם לחבר־הכנסת
פסח גרופר, ששמו נקשר בפרשה. תוצאות
החקירה הועברו לפרקליטות מחוז ׳המרכז,
שניסחה כתבי-אישום והגישה אותם ליועץ
המישפטי לממשלה.
עד כאן היה זהו תיאור מדוייק של מה
שקרה. בימים אלה שוקד היועץ המשפטי
לממשלה על אישור כתבי-האישום. החומר
שלפניו כולל גם את העובדות ביחס
לחבר־הכנסת גרופר.
אם יחליט היועץ המישפטי לממשלה על
אי־הגשת כתב־אישום נגד גרופר, הוא יוכל
לבסס את החלטתו על פירסום חומר־החקירה
של המישטרה. שכן המימצאים
הראו, כי כל מה שעשה גרופר היה לקבל
מאגודת הכורמים, באמצעות חברת כרמל
ויין בניו-יורק, סכום של 1000 דולר לפני
כמה שנים. אמנם, זו היתה עבירה על
חוקי־המטבע, אולם זוהי העבירה היחידה
המייוחסת לו, ואיש לא ילין על היועץ
המישפטי אם יורה על כופר, תחת העמדה
לדין תוך הסרת החסינות.
כך יהיה הכל, לכאורה, תקין ושפיר,
ומצליף סיעת הליכוד בכנסת ימשיך להוות

דוגמה אישית לעם, ואילו הרשויות יטענו
כי עשו את כל הדרוש, כדי למצות עד
תום את החקירה והדין.
על זה נאמר כבר, במערכון המפורסם
של הגשש החיוור :״כאילו״.

שכן בחקירת הפרשה של חבר־הכנסת
גרופר נעשו הדברים׳כף,
שהחקירה תסוכל ותוכשל ולא
תביא לתוצאות, והיועץ המישפטי
לממשלה, המשתף עצמו שלא
מדעת כמישחק זה של באילו־חקירה־אמיתית,
נותן ידו למניעת
עשיית צדק ודין.
כסף מכול ם
ך• השדות וההאשמות נגד גרופר
• הועלו לראשונה בסידרת כתבות שלי,
שכללה כמה האשמות ספציפיות ביותר:
• 1כמה ימים לפני המשבר של ממשלת
יצחק רבין, בגלל נחיתת מטוסי פ־ 15ב ערב
שבת, בראשית , 1977 נסע גרופר
לוועידת אירגון העבודה הבינלאומי ב־ז׳נבה.
כרטיס־הנסיעה וכל הוצאות האש״ל
מומנו על־ידי אירגע העבודה. למרות זאת,
ביקש וקיבל מהתאחדות האיכרים, שבה
כיהן כחבר ההנהלה, הקצבת דולרים עבור
שיבעה ימי הוועידה בחו״ל. במקביל ביקש
וקיבל הקצבת דולרים, שנקנתה בסכום
של 3500 לירות, מהסתדרות הפועלים החק לאיים.
ההקצבות הכפולות של מטבע זר

נשארו בכיסו, שכן משבר המטוס החזירו
ארצה מייד אחרי פתיחת הוועידה. הכסף
לא הוחזר (.העולם הזה , 2103 מה־ 21בדצמבר
.)1977
• 1בשלוש השנים 1976—1974 דיווח
גרופר למס־ההכנסה על הכנסות שכללו
רק את משכורתו כחבר־כנסת, והכנסות
קטנות מעסק חקלאי משותף שלו ושל
אחיו עמנואל, בעתלית. באותן שנים קיבל
גרופר כחבר־כנסת הוצאות־נסיעה מביתו
בעתלית אל הכנסת בירושלים, בסכום
המירבי, שכן היה פעיל יום־יום בוועדות
השונות. במקביל קיבל הוצאות רכב והש תתפות
צנועה בישיבות מכמה מוסדות של
התאחדות האיכרים: ההתאחדות עצמה
שילמה לו כל חודש כ־ 5000 לירות נטו
על חשבונות שהגיש על נסיעות מעתלית
לתל־אביב, לישיבות, או מירושלים לתל-
אביב, לישיבות. אגודת הכורמים שילמה
לו במקביל כ־ 2000 לירות נטו לחודש
הוצאות־נסיעה מעתלית או מירושלים ל-
ראשון־לציון, להנהלת היקבים. חברת עמיר,
המשווקת מוצרי חקלאות של התאחדות
האיכרים, שילמה לו סכומים מקבילים על
נסיעות כאלה.
בסך הכל קיבל גרופר כ־ 15 אלף לירות
לחודש הוצאות־רכב ממוסדות התאחדות
האיכרים. כל ההכנסות האלה לא דווחו
לשילטונות מס־ההסנסה ולא שולם עליהן
מס כלל. אחרי פירסום העובדות הללו
בסידרה (העולם הזה )2104 רצה גרופר
למנוע את העמדתו לדין על הונאת־מס.
הוא פנה לשר־האוצר, שימחה ארליך,
שביקש מנציב מס־ההכנסה דאז׳ אליעזר
שילוני, להסדיר את העניין. שילוני היה
תלוי אז בארליך, שרצה להדיחו. שילוני
רצה לעבור למישרה מכובדת בחברה ממ שלתית,
והדבר היה תלוי בארליך. התוצאה
היתה, שפקיד־השומה של ג>ופר בחדרה
קיבל את תיקוני הצהרותיו, שהוגשו בזמנו,
ללא העמדתו לדין.
<• במחצית הראשונה של 1977 החליף
גרופר את מכונית הפדו שלו, מדגם ,404
למכונית חדשה, מדגם .504 היה חסר לו
סכום של 110 אלף לירות למימון ההחלפה.
הוא השיג את המימון מן המקורות הבאים :
50 אלף לירות־ קיבל כהלוואה עומדת,
ללא ריבית, מחברת עמיר, שבה כיהן
כחבר ההנהלה וכיו״ר ועדת הכספים שלה,
ועוד 60 אלף לירות קיבל׳ מאגודת הכור מים,
לפי הוראה אישית של המנכ״ל,
אליקום אוסטשינסקי.
הדבר נודע לחבר הנהלת אגודת הכור מים
מגיבעת-עדה, משה מרגלית, שקיבל
אישור לכך מגרופר עצמו ומבן־דודו ב-
זיכרון־יעקב, משה גרופר, וגם משיחה עם
גיזבר היקבים, משה מאייר.
• 1בשנת 1975 יצאה מישלחת של ה יקבים
לאמריקה, ומחצית הוצאות הנסיעה
מומנו על־ידי היקבים. המישלחת כללה
את גרופר ואת אשתו. מה שחברי המשלחת
לא ידעו (כולל ראשה, מרדכי קרניאל,
שהוא יו״ר הנהלת היקבים גם כיום, ואשר
שמע זאת ממני לראשונה בשבת שעברה
בביתו) הוא, כי הוצאות הנסיעה של מיש-
פחת גרופר שולמו גם על־ידי חברת עמיר.
• 1כאשר בנו של גרופר, דורון, למד
חקלאות ברחובות, הסדיר עבורו אביו
מילגות בסכום של 30 אלף לירות לשנה,
מן המוסדות הבאים: אגודת הכורמים,
יקבי כרמל מיזרחי, קרן רוקח של התאח דות
האיכרים, הסוכנות היהודית, בנק
הלוואה וחיסכון בזיכרון־יעקב (בשליטת
בן־דודו, משה יהודה גרופר) ,חברת עמיר.
גוף אחד לא ידע על השני.
• 1כאשר היה גרופר ראש המועצה
המקומית בעתלית, נתן זכיון לקבוצת
משקיעים מחיפה, הכוללת את בעלי החוף
השקנו, להקים חוף רחצה בעתלית. שותף
נוסף לעיסקה ולזכיון היה בנו, דורון.
(העולם הזה.)2105 ,

התאחדות האיכרים. לשם כך היה על חוקרי
המישטרה לשאול ולחקור. דבר לא נעשה.

הסיכה: המישטרה קיבלה הוראה
לחקור רק את פרשת ״אגודת
הכורמים״ ,ואינה חוקרת עובדות
המתגלות בחקירה זו, והנוגעות
לגופים אחרים של האיברים.
לקראת האסיפה הכללית של הכורמים,
הורה הממונה על האגודות השיתופיות על
איסור חלוקת איזשהו חומר, פרט להזמנה
לאסיפה. חברי ועדת־הביקורת איימו, ורק

יועץ־מישפטי זמיר
תמימות

מנהל־לשעכר אוסטשינסקי
כסף קטן
בקושי הצליחו להשיג אישור להפצת מימד
צאיהם על השחיתות באגודה. אילו נמנעה
הפצת המימצאים היו חסידי גרופר ותומכיו
מצליחים בתוכניתם, להשתלט שוב על
אגודת הכורמים ולהמשיך בעסקים כקודם.

כך עולה, כי גורמים רכים מנצלים
את תמימות היועץ המישפטי
כדי להשקיט את הפריטה, ולמנוע
מחבר־כנסת נוסה של הליכוד,
ללכת כעיקכות רכטמן.

הור אה
למי שטרה

ראשי האיכרים מנמקים את הגנתם על
גרופר בהיותו בולדוזר, הלוחם למענם,
ולכן כדאי להעלים עין מפרשות קטנות
שלו. בוויכוח על נושא זה הזכירו חברי-
הנהלה למרדכי קרניאל, כי בזמנו, כשהיו
מעירים לו על שאוסטשינסקי נהג לממן
מכספי האגודה רכישות פרטיות לעצמו,
כגון גבינות צרפתיות ונקניקי־ייבוא,
השיב :״זה כסף קטן. אני שקט, כי הוא
עושה דברים קטנים, ולא !נוגע בכספים
הגדולים.״ מה שקרה מלמד, כי אוסטשינסקי
לא בחל גם בכספים הגדולים.

ד * להעוצרות הללו ניתנות לבדיקה
* בקלות רבה, במוסדות השונים של

(בשגוע חבא 1גרופר ואוסט שמסקי :
יד רוחצת יד)

יגאל לכיב

עניו עשרות הצעירות
ננתח 17 לתחרות הו

ווי*

* 0 1 * 1ייו 1ך 1שבא לבכות, כך שר השופט יהודה ברקן,
0י 1 1כשראה את שורת היפהפיות בבריכת
1 1 1 -1
השחיה. תיירי מלון דיפלומט היו המומים ממראה היופי שנגלה

לפניהם באחר־הצהריים של יום ראשון. הבנות שתיבחרנה כמועמדות
סופיות תזכנה בחוויית קיץ שתכלול שהיה בבתי־מלון
מפוארים, נשפים בהשתתפות אמני צמרת וטיולים ברחבי הארץ.

שהגיעה ממושב מעונה שבגליל. נרגשות ומעט
מברישות פסעו אל אולם המבוא של המלון,
שם קיבלה אותן מארגנת התחרות מירי זכרו ני.
כדי שתשתחררנה מהמתח ותופענה נינו־חות
בפני חבר־השופטים, שעמד לפגוש בהן,
הציעה להן מירי ללבוש בגדי־ים ולרדת לברי-
,כה על-מנת להתרענן, וכד זכו התיירים בברי כה
לחזות במוצר הלאומי הפופולארי ביותר של
ישראל — נערות יפות.
באולם קונסול של מלון דיפלומט ישבו חברי
חבר־השופטים נרגשים לא פחות מהמועמדות
עצמן. היו שם אנשי בידור כמו הבדרנית הפו־

ועידה עולמית

כך כינה יהודה ברקן את התכנסות חבר־השופטים.
השופטים בחנו את המועמדות שהתבקשו לא רק
להפגין את גופן החטוב ואת מראה פניהן היפה, אלא גם את האינטליגנציה שלהן.

בין כניסה של מועמדת אחת
לשנייה ישבו הבנות טל השטיח
באולם קונסול של מלון דיפלומט המפואר. הן העבירו זמנן בשיחה
ובהתוודעות זו לזו. המתח ניכר על פניהן. הבנות היו מתוחות לא רק

סעו מסתער

טוביה סער לא יכול היה להסתיר את התלהבותו למראה
שורת היפהפיות שעברה מולו, גילה חוש הומור והצליח
להפיג את המתיחות. לידו ציפי שביט, יהודה ברקן ונציגת עץ הזית טובה ישעיה.

ך * תיירים שכילו את שעות אחרי י
1הצהריים החמימות בבריכת־השחיה של
מלון דיפלומט ביום ראשון השבוע לא
האמינו למראה עיניהם. קומנדו חתיכות
פשט על הבריכה ללא כל הודעה מוקדמת.
עשרות צעירות יפהפיות שחורות ובלוג-
דיות, גבוהות וחטובות בביקיני ובבגדי-
ים שלמים פשטו על הבריכה, שחו במימיה
הצלולים, וכמו שהתבטא אחד התיירים היו
״אור לעיניים״ .היו אלה עשרות צעירות
שהגיעו מכל רחבי הארץ, כדי לעבור את
השלב השני של בחירת המועמדות לתחרות
מלכת־המים, הנערכת זו השנה העשרים
על-ידי העולם הזה.
הן הגיעו מכל קצווי הארץ, מהצפון ו מהדרום,
מירושלים, מחיפה, מתל־אביב,
מהנגב ומהגליל, וביניהן היתד. גם צעירה

בגלל הסלקצייה, אלא
לרובן למחרת היום,.
הצלם אסף שילה שחז
הסופיות, עבר ביניהן

3או מנר קצו1י האוץ
11 ים של מלכ1דהמ*ם

;1111

סולרית ציפי שביט, שהוכיחה שאם רוצים, אפ-
זר להפוך מבחורה שמנה לחתיכה רזה ומו־זכת
מאד. היה שם יהודה ברקן, הנחשב כמומ ר,
מיספר אחד בכל הקשור ביופי, וסימוכין
כך אפשר למצוא בדמותה של אשתו היפה
ילי. היה איש הטלוויזיה, טוביה סער, שגם לו
ש בבית אשה המהווה הוכחה בפני עצמה כי
יופי הוא מבין, והיתה מירי זמיר, דוגמנית
מרת וסגנית מיס-עולם, אשה יפה ומטופחת,
והיופי הוא מיקצועה, והיא גם תלמד את המוע דות
לצעוד על הבמה, הילכות ונימוסיו.
בין השופטים היתה אחת מבחירות הדוג*

מישחקי חברה

המועמדות הגיעו למלון דיפ לומט
שעה ארוכה לפני שנפגשו
עם חבר־השופטיס. הן בילו את זמנן במישחקי חברה ובהתעמלות.

בחדר־הכושר של המלון למדו להכיר זו את זו. למרות שחלקן
נופו מהתחרות, היתה האווירה ביניהן טובה והן איחלו הצלחה זו לזו.
את הזמן ניצל הספר החיפאי הנודע ג׳ימי למתן עצות מקצועיות.

הנודע אמבר שלחו את נשותיהן, תמי בארי
ועדינה ורסנו שבאה בחברת בתה אורה,
יפהפיה בזכות עצמה. חברת דן שלחה את
מנהל המחלקה ליחסי־ציבור שלה, אהרון
שני, ומלון דיפלומט שלח את מנכ״ל ה מלון,
ארנסט בלמרם, שהתמנה זה עתה
לתפקידו. את החלק הגברי הטהור סיפק
רפי שעיה, מפעלי חברת אנוה, שתציג
בתחרויות את פאר אופנת הגברים העול מית.
אחרי
שכובדו בשתיה קלה ובקפה, הוז מנו
הבנות להיכנס ולהציג את עצמן בפני
חבר־השופטים. כדי להסיר מהן כל רגשות
מבוכה והיסוס, הוזמנו לכניסת אומץ כולן
ביחד, ולאחר מכן אחת אחת.
כמו בכנ ס ת
,ך* שופטים הודו שהבחירה קשה. מ \
תוך כל המועמדות היה עליהם לבחור
שבע-עשרה בלבד, מתוכן תנופנה בשלב
הבא עוד חמש בנות, כשמיספרן של
המועמדות הסופיות יסתכם בשתים־עשר.
היה זה מחזה מרהיב. עשרות נערות
(המשך בעטור )48

ריקי ואתי ביטון מאשדוד,
1X1 111 אחת בלונדית השניה שחורה,
כונו ע״י השופטים ״סטארסקי והאץ׳״.

1י | 1״ ה אתי טבק, אחותו של הכדור !
|#גלן, בני טבק, היתה גס היא
בין המועמדות. גילתה שהיא ספורטאית
בעצמה. למטה: רבקה סגל ממעונה.

גס בגלל מיבחן־הבגרות באנגלית שציפה
למטה: שרון מאני האכזוטית מתל־אביב.
ד מהשתלמות בבריטניה, יצלם את המועמדות
ובדק בקפדנות זוויות צילום ומידת פוטוגניות.
־ן, מניות בארץ, חניתה צנטנר, שהיא גם
עורכת מדור־האופנה של העולם הוה

ומדריכת דוגמניות בעצמה. הקוסמטיקאית
ליזיקה, התכשיטאית רחל גרא והציירת
מרים ברנהארדט היו גם הן שם. וכמובן,
לא נעדרה הדוגמנית יהודית נגר, ששנה
4קודם לכן היתד, בעצמה אחת המועמדות
וזכתה בתואר הנכסף של מלכת־המים,
תואר שפתח בפניה את שערי עולם-
האופנה והפך אותה דוגמנית מצליחה ו עסוקה.
מובן, שלא נפקד מקומם של בעלי
החברות הנוטלות חלק בתחרות. רובם
ככולם מנוסים בהליכות התחרות משנים
קודמות, כמו, למשל, הקבלן הראשון־לציוני
אברהם גינדי, מנכ״ל חברת זולה מיכאל
בראון, טובה ישעיה מנהלת הפירסום
של חברת עץ הזית, שני בעלי סלון הכלות

מבט סחו

באחת המועמדות מעיפים השופטים. מימין לשמאל: מארגנת
התחרות, מירי וכרוני, הדוגמנית נעורכת מדור־האופנה של העולם
הזה, חניתה צנטנר1 ,ואיש־הטלוויזיה, טוביה סער. הבחירה היתה קשה, ערכה זמן רב.

יי ת עו דו תמי ׳ ד מ עו ת י
(המשך מעמוד )37
חברה שלא קיימת כלל במציאות .״אומרים
שציונים זה רע,״ אומרת מורה זו ,״שהי־שגיות
זה דבר רע. מה לעשות, החברה
שלנו היא הישגית. אז תעשו משהו לתיקון
החברה! איזה מצפון יהיה לי, כמורה,
לדעת שלא הכנתי תלמידים לקראת מצי אות
של חברה תחרותית? היום אני מני חה
אותם על מי מנוחות ולא נותנת ציו נים,
ומחר הם נופלים לתוך התחרות
בתיכון, באוניברסיטה, ואין להם בכלל
הרגלי-לימוד מתוך תחרות.״
מנהל בית־ספר תל־נורדאו, יצחק מילוא,
גורס כי התנגדות מורים לשיטה החדשה
נובעת מעצלנות ומן החשש מפני הטורח
הרב שטמון בה .״אותם מורים שמתנגדים,
מתנגדים גם לרפורמות אחרות בחינוך
ובשטחים אחרים,״ הוא אומר .״אלה הם
דווקא מורים, שבדרך כלל אינם מוכנים
להקדיש זמן לתלמידים. הם פשוט עצלנים
מדי, ואינם רואים לנגד עיניהם את היעוד
האמיתי של מיקצוע ההוראה. השיטה הח דשה
מחייבת קצת יותר מחישוב ממוצע
התוצאות של מיבחני התלמיד. בכדי לכ תוב
לתלמיד הערכה, אשר תמצה את פעי לותו
בלימודים, אתה צריך לראות אותו
בדמיונך ולנתח את הישגיו וכישלונותיו,
כך שתוכל לכוון אותו הלאה. יש מורים
שזה קשה מדי בשביל האינטליגנציה של הם,
או שהם פשוט עצלנים מדי.״

במדינה
(המשך מעמוד )35
הוכו בתדהמה, כאשר נודע על מחלת
הסרטן שבה לקה. ההודעות המרגיעות של
רופאי בית־החולים שיבא בתל־השומר לא
היה בהן כדי לשכך את הדאגה. למילה
סרטן יש את המשמעות שלה.
אחר־כך באו השידורים בטלוויזיה. שר
החוץ המצרי בוטרוס גאלי חשף בפני
הצופים בבית, את משה דיין החיוור, החו לה,
שאינו יכול לדבר. זה לא היה אותו
משה דיין המוכר. היו בעיניו התנצלות
ובקשת סליחה.

התוצאה מביקורו האומלל של בגין ב־ביודהחולים
היתה מיידית. רחל דיין אס רה
על מבקרים להיכנס לחדרו, יהיו אשר
יהיו. הנרי קיסינג׳ר ורוברט שטראוס ביק שו,
כל אחד לחוד, לבקר אצל שר החוץ.
רחל דיין, באלגנטיות רבה, אך בתקיפות
רבה עוד יותר, סירבה. ידידים קרובים
ומקורבי דיין ממישרד החוץ התבקשו
להישאר מאחרי דלת החדר, כשרק שניים,
המקורבים ביותר לדיין, מנכ״ל המיש־רד,
יוסי צ׳חנובר, ודוברו של דיין, נפתלי
לביא, מורשים להיכנס לדקות ספורות, רק

עיתונות
טו טו ),הארץ ״
המישפט הגדול הניע
לשיאו — וכל העיתונאים
מצפים בדריכות לפסרך חדין
ציונים למורים

תווך, כין השוללים והמחייבים, ני צבים
אלה המנסים למזג את שתי
השיטות, החדשה והישנה .״הכי טוב זה
ציון והערכה בצידו,״ אומרת מורה מוזל־נורדאו
.״כדי שהציון שש לא יהיה קר, זה
יהיה שש עם לטיפה והסבר. פעם, כשהייתי
צריכה לכתוב 6בתעודה, הייתי כבר רואה
לנגד עיני את הפנים המיוסרות של הילד,
שאינו מבין למה הציון הזה נפל עליו.
עכשיו אסביר בצד. אבל הערכה לבדה,
ללא ציון, מטשטשת את הישגיו של התל מיד.
באופן כזה התלמידים אינם יודעים
היכן הם עומדים, וזה גורם ליתר בילבול
מאשר ללא הערכה כלל.״
גם ציבור ההורים תומך כנראה ברובו
בשיטת המיזוג. אך ניתן להבחין בקירבו
בהתפלגות, בהתאם לציוני הילדים. הורים
שלילדיהם ציונים טובים — רוצים להת מיד
בשיטת הציונים. ואלה שילדיהם חל שים
בלימודים מעדיפים הערכות.
״בני תלמיד טוב,״ אומרת שרה וילנצ׳יק,
אמו של רני .״אך חסרים לו הציונים. פעם
היה לו במה להתגאות על הישגיו בלי מודים.
עכשיו אין הבדל בתעודות. הער כות
מדגישות את הצד החיובי, גם אצל
תלמידים חלשים.״
ומה חושבים התלמידים על העניין? טלי
וחגי, מכיתה ו׳ שניה, בבית־ספר נווה מוז
בפתח־תיקווה, דווקא מרוצים מההערכות.
טלי אומרת שלה, באופן אישי, לא מפריע
שיהיו גם ציונים. וחגי מגיב על כך:
״בטח, כי יש לה ציונים טובים.״
ומי אמר שילדים אינם מסוגלים לעשות
שיקולים של רווח והפסד? ״מהערכות
לאף אחד אין מה להפסיד, ואפשר רק
להרוויח,״ אומר חגי .״מציונים, אפשר
להפסיד, אם הציון הוא לא כל כך טוב.
אני לא רוצה ציונים בכלל. הציונים רק
הורסים לי את התעודה ומכניסים אותי
ללחץ, כי בכיתה כל הזמן משווים בין
הציונים. רק מי שיש לו סוסר-ציונים רוצה
ציונים.״
רוני, מכיתה ו׳ ראשונה בתל־זורדאו
חושב ״שצריך שתהייה תחרות בין התל מידים.
הילד משתדל ומתאמץ יותר אם
קיימת תחרות על הציונים.״ חברתו לכיתה,
יעל, מניחה, כי ״ההערכות יותר טובות,
כי האמא לא משווה בבית את הציונים
של האחים. בהערכות כותבים דברים שו נים
לכל ילד, ולא סתם ציונים.״
השיטה החדשה מעסיקה את התלמידים
בבית-הספר תל־נורדאו. הם מתווכחים ב הפסקות
איזה מבין השיטות עדיפה. לימור
ואורית הן חברות. הן לומדות יחד בכיתה
ה׳ ראשונה. בנושא הציונים הן חלוקות.
לימור תומכת בהערכות, ממניעים של
אידיאולוגיה שיוויונית :״ככה כולם, כמו
כולם. אף אחד לא שונה ואין מי שמצטער
על הציון שקיבל.״ לאורית יש הסתייגויות:
״אם מגיע לי ציון טוב, למה שאני אהיה
כמו כולם? אני לא מוכנה לוותר עליו.
רק התלמידים החלשים לא רוצים ציונים.
אצלנו בכיתה אפילו היה מישהו שהציע
שבמקום שהמורים יחלקו ציונים לתלמי דים,
התלמידים יחלקו ציונים למורים.״

כאשר יש להם מידע חשוב למסור לשר.
רק ביקור אחד, לא מנעה אפילו רחל
דיין, הקנאית כל-כך לבריאותו של בעלה:
את ביקורו של יגאל אלון. לביקורו של
מי שמזה עשרות שנים, מאז התחרו שני הם
על אהדתו של ״הזקן״ יצחק שדה, הוא
יריבו המושבע ביותר של משה דיין, לא
?כלה אפילו רחל דיין לסרב.

דיין לאחר הניתוח בכית־ החולים

כנין אצל דיין כבית־החוליס
אולם ביקורו של גאלי אצל דיין חשף
לא רק את משד, דיין האחר, אלא גם את
דמותה של האשה, הנמצאת בשנים האח-
רונות_לצידו, רחל דיין.
בחן״ רב היא קיבלה את גאלי, בחדר
הקטן בבית־ד,חולים, אולם עם הכבוד ה ראוי,
אך בתקיפות, שמרה, שדיין לא יתאמץ,
לא ידבר ושד,ביקור יארך דקות
ספורות בלבד. קשה היה שלא להבחין
בהערצה שרחש גאלי, הידוע כאיש רגיש,
לרחל דיין, בעקבות אותו ביקור.
הביקור השני שצולם בטלוויזיה, היה
של ראש הממשלה, מנחם בגין. היה זה
כבר אחרי שנודע, גם לציבור הרחב, כי
דיין לקה בסרטן במעי הגם. בעוד גאלי
ביקר את דיין שעות אחדות לאחר הני תוח,
נערך ביקורו של בגי; כחמישה
ימים לאחר מכן.
הצגה דכית־ החולים. דיין נראה
מאושש יותר, אם כי עדיין חלש וסובל.
אולם עיקר ההבדל בין שני הביקורים חיה
שוב בגלל רחל דיין. כאשר ביקר בגין
בבית־החולים, היה זה באחת הפעמים הבודדות
שבהן נסעה רחל דיין לנוח בביתם
בצהלה ולא היתד, ליד מיטת בעלה. בגין,
שסונוור ממצלמות הטלוויזיה שליוו אותו,
לא חס על החולה, ערך את אחת ההצגות
הטלוויזיוניות הרגילות שלו, עייף את
דיין, כאשר לא היה מי שיפסיק אותו.

״אם נפסיד, תהיה זאת פגיעה קשה בזכויות
האדם בישראל,״ אמר עורך־הדין
רם כספי, ולגם מכוס מיץ.
״אם נפסיד, תהיה זאת מכה לעיתונות
החופשית,״ טען עורך־הדין שלמה ליב־ליך,
ונטל לידו עוגה.
שני עורכי־הדין דיברו על אותו הנו שא:
פסק־הדין העומד להינתן השבוע ב-
מישפט־הדיבה של הקבלן בצלאל מיזרחי
נגד היומון הארץ.
הפרקליטים נפגשו על הדשא של בית־סוקולוב
בתל־אביב. שניהם באו לברך את
עורך־המישנה של הארץ, גידעון סאמט,
בחגיגת בר־מיצווה של בנו יואב.
יותר משנה. האורחים הרבים דיברו
על נושאים רבים. השרים וחברי-הכנסת
שביניהם — עזר וייצמן, שימעון פרם,
אבא אבן ואחרים — דיברו על ענייני
המדינה. אנשי התיקשורת — החל במנכ״ל
רשות השידור יוסף לפיד וכלה בקורבנו,
יעקוב אגמון — דיברו על המתרחש בטל וויזיה.
אך הנושא העיקרי של כולם היה
המישפט הסנסציוני, העומד סוף־סוף להס תיים,
אחרי מתח שנמשך יותר משנה.
איש לא התנדב לערוך במקום טוטו. אך
אילו נמצא יזם כזה, יכול היה לפתוח
במיבצע־הימורים נרחב. כי כימעט לכל
אחד מן הנוכחים היתד, נבואה לכל פסק-
הדין הצפוי. אלא שלא היו כימעט שני
ניחושים שווים.
מלבד כספי, שייצג את בצלאל מיזרחי,
היו כימעט כל הנוכחים שייכים לצד
השני. גידעון סאמט, בנם של ותיק כתבי-
הארץ שימעון סאמט ואשתו אנדה, היה
אחראי לעיתון בעת שפורסמו הכתבות של
הכתב הפלילי אבי ולנטין, שנכח במקום.
עורך הארץ, גרשום שוקן, הסתובב בין
האורחים, שכללו את מרבית אנשי המע רכת
שלו, ביניהם רן כיסלו, מזכיר־המע־רכת,
שכתב בשעתו סידרה דומה על ״הפשע
המאורגן״.
איש לא יכול היה להיות בטוח לגבי
הכרעתה של השופטת המחוזית שולמית
ולנשטיין, שהיא עצמה אלמנתו של עי תונאי
ותיק ומכובד, אריה ולנשטיין, מי
שהיה מנהל מישרד סוכנות־הידיעות רוי־טוס
בארץ. אך דבר אחד בטוח מראש:
לפסק־הדין תהיה השפעה מוחצת על מעמד
(המשך בעמוד )46

אגדה, נעמי, יואב, שימעזן, גירעון סאמט ושר־הביטחון
הימורים בעד ונגד

יוסי!היימן !

העולם הזה 2183

נצהו״ם עביה מינחן בנהיגה,
אחוי ־ הצהו ״ ם התחת נ ה ,
ובערב כבר התכוננה לנסיעה לחדל
בשמות גנאי והואשמה ב״גניבתו של אלי.״
אלי וכרמית לא חשדו שדינה עצמה היתה
המטלפנת, אלא בידידותיה, החושבות כי
הן נוקמות את ניקמתה של חברתן. באחת
השיחות, באמצע הלילה, הזדהתה המדברת
בשם ורד ברמן, ושאלה את אלי :״כיצד
יכולת לעשות את זה? הלוא דינה היא
פי אלף יותר בן־אדם ויותר חתיכה מ כרמית.
תראה שעוד תצטער על כך.״

אי שיות
מ ק סי מ ה
י פני כשגה פגשה דינה את אלי שאל ״
תיאל, דמות מוכרת היטב בירושלים.
קיטמו של אלי אינו דווקא בחיצוניותו.
אולם ההיסטוריון הצעיר, החוטא לעיתים
בכתיבת ביקורת למוספים הסיפרותיים,
הקסים את דינה, כפי שהקסים מאוחר יותר
את כרמית, באישיותו. העובדה שאלי הוא
אלמן ואב לבן, שאותו הוא מגדל בעצמו,
רק הוסיפה, לגבי דינה, לקיסמו של אלי.
״בעיקר אהבתי את אורי, ואת היחס של
אלי לאורי,״ סיפרה דינה .״אורי הוא ילד
מקסים והצורה שבה מטפל אלי באורי
נהדרת.״ גם כרמית מציינת את היחס בין
האב לבנו :״אלי •מטפל באורי כמו אבא

ואמא גם יחד.״
הרומן בין דינה לאלי התפרסם במהירות.

אמר לי שהוא סיים את הפרשה עם דינה
עוד לפני שהכרנו,״ טענה אז כרמית ,״ואני
מאמינה לו. חבל לי על דינה, היא ילדה
נחמדה, שאולי השלתה את עצמה, אבל
מה אשמים אלי ואני? אנחנו נתחתן על
אפם ועל חמתם של כולם.״
כרמית גיא הבטיחה וקיימה. עוד ב הראשונים
להיכרות, החליטה שלבים כרמית לשמור יחסיה עם אלי בכל מחיר.
היא עזבה את הדירה השכורה שלה ועברה
להתגורר עם אלי ועם בנו בדירה מרווחת
בת חמישה חדרים. היא הקפידה על כך,
שמלבד בשעות עבודתם יהיו תמיד ביחד.
כדי להיות קרובה עוד יותר לאלי הת חילי׳
כרמית לעסוק במיקצוע חדש. היא
התחילה לתרגם ספרים, עבודה שהיא יכולה
לעשות, כשהיא עם אלי, והחליטה, ש כאשר
תהיינה לה די עבודות תרגום, היא
תעזוב את האולפן, שבו אין היא יכולה
להיות עם אלי.

ירח דבש
ב אירופה
ך* יום החמישי התגשמה שאיפתה של
• כרמית. היא לא.היתה נרגשת במייוחד.
עוד באותו בוקר הלכה למיבחדנהיגה.
לאלי יש מכונית, ולדעת כרמית אין כל

1ו׳1צוז 11 טו ברחיח
^ ב ר זמן רס לא נחלק בניין הטלוויזיה
״״ לשני חלקים כה שווים: אלה שמס תובבים
שמחים, ואלד. שמסתובבים עצו בים.
מי שחושב שהשמחים שמחים או
העצובים עצובים בגלל הפרופסור ירון,
טומי לפיד ושותפיהם, אינו אלא טועה.
מרכז החדשות והרכילות בבניין היא דווקא
כרמית גיא, הקריינית החמודה עם הרווח
בין השיניים, הנמצאת אצל כל אחד מאזרחי
ישראל כמה פעמים בשבוע בבית.
ביום ך חמישי שעבר נישאה כרמית,
במזל־טוב, לדוקטור אלי שאלתיאל, היס טוריון
העוסק בציונות. החתונה, שבה
השתתפו שני תריסרי אורחים, רק החברים
הטובים ביותר של כרמית ושל אלי, וכימעט
אף לא אחד מהטלוויזיה, היוותה את שיאו
של רומן, שהסעיר את בניין הטלוויזיה
ואת ירושלים כולה בחודשים האחרונים.
לפני כמה חודשים נפגשו אלי וכרמית.
אלי הוא אלמן( ,אשתו נפטרה לפני ארבע
שנים) ,אב לאורי בן ה־ .8כרמית בת ה־29
היתה רווקה. מלבד כמה רומנים עוברים
וחולפים היו לה רק שתי אהבות גדולות
בחיים: האחת עם טכנאי־רדיו בשם פילו,
שעימו התגוררה כרמית בבית מקסים ב-
עין־כרם במשך כמה שנים, והשנייה עם
סופר ידוע.

דינה, אשר טענו כי כרמית• חטפה את אלי
״בצורה ניבזית,״ מידיה של דינה. ואילו
בראשותו של המחנה האחר, עמדה הקר יינית
דליה מזור, אשר טענה כי :״איש
לא חטף אף אחד. אלי גמר מזמן עם דינה,
הכיר את כרמית, השניים אוהבים ומאוש רים.״
והסיפור
קיבל ממדים מנופחים, כאשר אל
ביתו של אלי, ומאוחר יותר.גם אל ביתה
של כרמית, החלו מגיעות בשעות הקטנות
של הלילה שיחות טלפוניות, שבעליהן לא
טרחו ברוב המיקרים להזדהות. כשאלי
היה עונה על הטלפון, היה מקלל אותו
קול נשי בשפת הרחוב, עורך השוואות
בין דינה לבין כרמית, ומציע לו להסיק
את המסקנה מההשוואה ולחזור אל דינה.
אך השיחות שהגיעו לביתה של כרמית
היו גסות עוד יותר, וכרמית כונתה בהם

הם נראו בכל מקום ביחד, לעיתים עם
אורי ולעיתים בלעדיו. דינה נראתה פורחת
ומאושרת, והיה ברור לה ולכל ידידיה כי
החתונה קרבה. כאשר יצאה דינה, לפני
קצר ברומניה, לטיול כחצי שנה,
הביא אותה אלי לנמל-התעופה, והשניים
נפרדו כזוג אוהבים. יום אחרי שחזרה
דינה מרומניה, לקח אותה אלי לשיחה.
באותה שיחה סיפר לה על מה שהתרחש
בזמן היעדרה מן הארץ.

ל היו ת ביחד
בכל מ חיר
ן ייבזמן זה התרחש הרבה. כשהייתה דינה
1בחו״ל נפגשו כרמית ואלי אצל ידידי-
דים. כעבור יומיים החליטו להתחתן .״אלי

סיבה שהיא לא תנהג בה. אחרי החתונה
נסעו בני־הזוג, יחד עם בנו של אלי, לתל-
אביב׳ כדי לשהות אצל הוריה של כרמית
במשך כמה ימים.
בתחילת השבוע יצאה המישפחה המאו שרת
לטיול בן חודש שלם באירופה. היד,
זה ירח־דבש לכרמית ולאלי וטיול ראשון
לחו״ל של אורי הקטן. בעוד חודש, שוב
אפשר יהיה לראות את כרמית על המסד,
עד לאותו הרגע שבו תהפוך מתרגמת מוצ לחת
ותטוש את חדר־השינה של מיליון
ישראלים.
לא רבים ברכו את כרמית לחתונתה,
מפני שרק מעטים ידעו עליה. כרמית חששה
מעין־הרע ומעין־הקינאה. אולם בין המבר כות
היתה אחת, שבירכתה נגעה ללב,
היתה זו בירכתה של דינה כהנוביץ.

אולם גם אלי לא התבודד מאז נפטרה
אשתו. כאשר הכירו, היה אלי בעיצומו של
רומן סוער עם דמות טלוויזיונית אחרת,
דינה כהנוביץ, אחד מעוזרות ההפקה. של
עלי־כותרת.

יותר בן־אדם
ויותר ח תיכ ה
אשר התגלה הרומן בין אלי וכרמית
(העולם הזה )2152 התפלגה הטלוויזיה
לשני מחנות. בראשו של המחנה הראשון
עמדו ידידותיה של דינה, בעיקר המפיקה
בפועל של עלי כותרת ורד ברמן והקריינית
שרי רז, שהיא שכנה וידידה טובה של

הקריינית הפופולרית שהסעירה את אנשי הטלוויזיה
ברכה נוגעת ׳ללב

״מגיל נורא צעיר למדתי שכאשר באים
הביתה אנשים בענייני ביטחון, באופן או טומטי
אתה מחזיק את האוזניים אטומות.
אני לא ידעתי, ואינני יודע, יותר מכל
אזרח אחר על מה שמתרחש בענייני־ביטחון.״
האם
אביו רואה את נכדיו?
״כשאנחנו נפגשים, פעם בשנה, הוא רו אה
גם את הנכדים. הוא לא איש־מישפחה,
בפירוש לא!״

סי דיין בן ,34 בנו של שר־החוץ
י משה דיין, במאי־קולנוע, שחקן־קול־נוע,
תסריטאי, פיזמונאי, משורר. בעלה
של אהרונה, מפיקה בטלוויזיה, אב ל־עמליה
ולאבנר. הספק לא רע בשביל בהוד
בגילו.
בימים אלו יוצא אל המסכים שלאגר,
סרטו החמישי כבמאי. הראיון עם אסי
דיין התקיים בשני שלבים. שלב ראשון —
בבית־קפה תל־אביבי, כשהוא מקצר את
הראיון מפני שהוא צריך להוציא את
הילדים מהגן. שלב שני — במישרדו שב רחוב
רש״י. באותו בוקר פורסמה הידיעה

האם הוא איש־ציבור?
״הדבר השנוי ביותר במחלוקת באופיו
של דיין הוא הנאמנות שלו לאיש אחד,

משה דיין אינו גאמן
לציבור, אלא דאיש אחד

נחתת׳ עישן וקראתי
שאבא עור בבית־חולים

לעומת נאמנותו לציבור. הוא היה נאמן
לבן־גוריון, לגולדה, ועכשיו לבגין. הוא
משרת של איש אחד. הוא מפרפר בין
להיות נבחר-עם ובין להיות נבחר־ראש־ממשלה.
ותמיד העניין של נאמנות לראש-
הממשלה מתגבר עליו.
״כשהוא הציע שניסוג מהשטחים, לפני
יום־כיפור, וגולדה לא קיבלה את זה, הוא
היה צריך, לדעתי, להתפטר. אבל הוא
לא התפטר, מתוך נאמנות לגולדה. אני
חושב שהבעייה שלו היא הציבור מצד
אחד, והיחסים שלו עם ראש־הממשלה

כי משה דיין אושפז בבית־החולים תל-
השומר.
אחרי שאנחנו משוחחים על נושאים
רבים אחרים, אני אומרת לאסי שאני
רוצה לשאול אותו על האבא שלו. הוא
לא מנסה להתחמק. הוא מורגל. אי־אפשר
להתעלם מהעובדה שהוא בנו של אביו,
קודם כל מפני שהוא דומה לו דמיון ניכר.
אני שואלת אותו על אבא שלו.
אסי :״אני יכול להגיד לך דבר אחד
על אבא שלי: יום האב זה לא על שמו.״

קונפורמיסט האם הם נמצאים בקשר הדוק?
״כימעט ולא. זה מתחיל בזה, ואולי גם
נגמר בזה, שהוא איש עסוק מאד. אחד
האנשים היחידים בממשלה העוסק במיק־צוע
שלו.״
האם לעובדה שאינם נפגשים יש קשר
לזה שהוריו גרושים?
״באופן עקרוני, אנחנו מישפחה שהת פרקה.
אני מניח שהתהליך התחיל לפני הר בה
שנים, אני אפילו לא יכול להגיד לך ש העובדה
שהמישפחה התפרקה הזיקה לי.
אני לא מכיר את הביטוי מישפחה הרוסה.
אני, באופן אישי, לא מרגיש מוכה מפני
שהמישפחה שלי התפרקה. ואין לי כעס על
אבי, באמת שלא. האמת היא שתשעים
אחוז מהדברים שקורים לאבי אני יודע
מהעיתונות. הנה היום, למשל, פתחתי

אני וחנן נורת
לא ש״נים ועם אחר
עיתון וקראתי שאבא שלי בבית־חולים.״
האם הם האריסטוקרטיה של מדינת־

ישראל?
״אין אריסטוקרטיה בארץ ! אני לא מכיר
את הבגינים ולא את השרונים, לא פגשתי
בחיים את גולדה. זה לא כמו באמריקה,
שאישי-הציבור יוצאים אל הקהל עם המיש־פחה.
אני מניח שרוב הציבור בארץ לא
מכיר את בניהם של המנהיגים שלו. חוץ
מאשר, אולי, לאחרונה, עם כל הנסיעות
האלה לקאהיר. אני כשלעצמי, אילו אבי
היה בא ואומר לי ׳בוא סע איתי לקאהיר,׳
לא הייתי מסכים.״
איך זה לגדול כבנו של איש-ציבור
מפורסם, העוסק כל חייו בענייני ביטחון-
המדינה?

מהצד השני. המיפלגה בהחלט לא נחשבת
בעיניו. כשבגין הציע לו להצטרף למט־שלת־הליכוד,
הייתי בעד. היה בי פחד
גדול מאד מבגין. ידעתי שמישהו צריך
לרסן את הבן־אדם, ואני חושב שדיין
עושה את זה.״
האם יש ביניהם עימות פוליטי?
״לא פיסית, אולי מפני שאני כימעט
לא רואה אותו. אבי הוא לא איש־חזון,
הוא איש פרגמטי. לכן אני לא יכול
להתווכח איתו.״
האם היתה לו אי־פעם פריבילגיה מפני
שהוא הבן של דיין?
״לא יכול להצביע על אף פריבילגיה
אחת, לא בצבא ולא באף בקום. מבחינה

לא הייתי מקבר את
בגין נשתקן באידיש

זו זאת יופי של מדינה, אף אחד לא זורק
א[:ץ? \ 1נ 1על העניין הזה.״
האם הוא מרוצה מדרכו הפוליטית של
אבא שלו?
״אני מעדיף אותו פי אלף כמו שהוא
עכשיו, בתהליך־השלום. אם היו עושים
מחקר היסטורי, היה מתברר שאת דיין ייי
לא שלח אף אחד, לא דין התנועה ולא
צו משמיים. אני חושב שהוא אוהב את
העבודה שלו, הוא נהנה מכל רגע, ויש
לו עבודה מעניינת מאד, אולי הכי מענ יינת
שיש. כל אלה הנושאים את דגל
דידהתנועה הם שקרנים. כל העניין שלהם
הוא טריפ אגואיסטי. אבא שלי הולך ב דרכו
שלו, כשהוא ייכשל או יצליח, אי-
אפשר יהיה להאשים אף אחד. גם הוא

אבנר, אחרונה ורות דיין

אפי ועמליה דיין

״לא היה לנו בר־מיצווה

״בליל־הסדר היה איזה טכס קצר, ואז היינו אוכלים

יאשים רק את עצמו. בסך־הכל אני חושב
שהוא יהודי אטרקטיבי מאד.״
מבחינה פוליטית, מהי, לדעתו, האל טרנטיבה
לשילטון הקיים?
״של״י צריכה להיות האלטרנטיבה ל-
שילטון. אם היא לא חושבת את עצמה
כאלטרנטיבה, שלא תלך לבחירות, לא שווה
להצביע בשביל של״י, כדי שמישהו יצעק
ארבע שנים בכנסת.
״של״י צריכה לתפוס ביטחון עצמי, ול הציע
את עצמה כאלטרנטיבה. מה שיש
לשל״י להציע הוא הדבר היחידי הבא
בחשבון. אני מאמין שחוזה־השלום עם
מצריים לא יחזיק מעמד. יהיה שלום כאשר
נחזיר את השטחים, כולל ירושלים המיז־רחית,
וכאשר תקום מדינה פלסטינית. ה מחדל
הגדול שלנו הוא שלא עשינו את
השלום אחרי מילחמת ששת־הימים.

״התחושה שלי היא שיש שבר בזהות
הלאומית. אני לא חושב שאני וקצובר,
למשל, הננו מאותה המישפחה או מאותו
העם. אני לא חושב שכשאמרו ׳אותו עם׳,
התכוונו לזה שאני וחנן פורת שייכים
לעם הזה. מדינת־ישראל קמה מחילוניים
גמורים, חלקם אתאיסטים, ואם מה שנש אר
מהיהדות זה זכותנו על שכם והברון,
ציציות, מזוזות ותפילות, אז, לדעתי, אין
שום רע בתהליך ההתבוללות.
״אני חושב שאנשי גוש־אמונים הם אנ שים
פנאתיים, ולכן קל מאד לכוון אותם.
אם אתה יכול לגרום לבחור צעיר לקום
ולקשור את עצמו ברצועות כל בוקר,
אתה יכול לעשות איתו כל דבר. לדעתי,
בחור כזה הוא לא נורמלי. יש בדת היהו
חיו
עלי אדמות, ואחרי שבהר בהם הוליך
אותם לתאי־הגאזים.
״אין אלוהים. לא יכול להיות אלוהים.
את יודעת איך אני רואה את גוש-אמונים?
אני רואה בהם טילים מונחים, המקבלים
הנחיות מהרבי מלובביץ׳ ומהרב קוק. בעיני
המיצווה הראשונה היא הטלת הספק.
הרי מזה מתחילה הסקרנות, הרצון לדעת.
;,בין הרבי מלובביץ׳ ובין חומייני אין
שום דבר. חסידי לובביץ׳ הם עבדים נרצ עים
של היהדות, וחסידי חומייני הם נרצעי
האיסלאם.

בדלת הקידמית את לח״י, כדי שיהיה
בסדר־גודל של הפלמ״ח וההגנה, מראה
על ריקנות בסיסית.
״בעיני הוא פוחז. אני לא הייתי מקבל
אותו לאוהל־שם בתור שחקן להצגה באי דיש,
אפילו לערב אחד. הוא שחקן רע,
שחוזר על עצמו ומספר בדיחות שדופות.
״תראי מה הוא הצליח לעשות מהשואה.
(המשך בעמוד )48

סיגנון חדש במילחמוודאזרחים. צריו לה עיר
את הצב מתרדמתו, ואני מתכוון
לשמאל, ובעזרתו האדיבה של אריק שרון
הצב מתעורר.

״לא! אני רוצה תשובה משלום עכשיו.
אני רוצח לדעת אם חם רוצים להחזיר
את השטחים, או שהם סתם רוצים לנדנד
לבגין. אם הם לא רוצים להחזיר שטחים,
שיישבו בבית. כמו שהם עכשיו הם מזכי רים
לי תנועת־צופים לאומית, שהולכת
בעיקבות ד״ש.״
וגוש־אמונים י
״אני חושב שיום אחד הממשלה תצטרך
לתת פקודה בסיגנון אלטלנה, ויצטרכו
לירות בהם, ואני מאמין לאנשי גוש־אמונים
כשהם אומרים ׳על גופותינו /ולכן
זה יהיה, כנראה, על גופותיהם.

״כל העניין של ׳להיטיב עם העם׳ זה
בולשיט אדיר. הוא מנסה להספיק לעשות
היסטוריה בשנתיים. הנסיון הזה ׳להחדיר

אם ק״ס אלוהים
לא בחד בבורג ובגוון

אני ממש מאמין
שתהיה מילתמת־אזרחים

האם הוא חבר בתנועת שלום עכשיו 7

״בגין מנסה להספיק בשנה זזו בשנתיים
שיש לו — ולדעתי יש לו רק עוד שנ תיים
— את מה שבן־גוריון עשה באר בעים
שנה. הוא אפילו פתח במהירות־שיא
חוג לתנ״ך. הוא מדבר על התנהלות בסיג־גון
תנועת־העבודה. זוהי חוצפה לא נור מלית.

מגיע. לידי כך, שבגין מדבר על
ההשגחה העליונה. והרי בשם ההשגחה

״לאזרח מהשורה מותר ללכת עם חזון,
והחזון שלי הוא שאנחנו הולכים לקראת
מילחמת־אזרחים. אנחנו נכניס להיסטוריה

,׳השלב הבא יהיה, לדעתי, שיתוף בין
ערביי ישראל ובין השמאל. בזמנו הצעתי
לשל״י ללכת עם רק״ח, ולא רק מפני
שמבחינה מדינית של״י מקורבת לערבים.
אני מאמין שערביי ישראל כולה יילכו,
בעתיד הקרוב, עם השמאל, ויתחילו פרעות
בישראל.
״אני ממש מאמין שתהיה מילחמת־אזר־חים
על רקע מדיני. תפקידה של של״י יהיה
אז לשכנע, שהשלום יפתור בעיות כל כליות,
מכיוון שהמיפלגה השלטת הבאה
תיבחר על-פי אמת־המידה של חשבון-
הבנק של האזרח. הכנסת הזו תשלם מחיר
שלם על ההתנהגות שלה. הציבור יעניש
את חבורת הדגנרטים האלה, שאני לא
יודע מה הם עושים שם, ועוד מעלים
לעצמם את המשכורת.״

מה הוא חושב על בגין?

משה דיין עם ילדיו אודי, יעד ואפי
״יום האב זה לא על שמו
דית יותר עבודת-אלילים מאשר בכל דת
אחרת. אלא שהיום זה ׳ויקשרוהו ברצועות
של פק״ל.׳ אני רואה במיצוות קולקציה
של שאריות פרימיטיביות מימי בית־שני.
הפרופסור ישעיהו ליבוביץ אומר, שאי־אפשר
לדון׳ במיצוות, כי למיצוות יש קיום
עצמאי. החלק ההומאני של היהדות הת קבל
על־ידי כל העמים. בכל קודקם מיש־פטי
תמצא ׳לא תרצח /אבל זוהי לא
אותה דת שהמציאו אנשי גוש-אמונים. הדת
של גוש־אמונים מתעסקת בספר יהושע,
שנכתב עם מנטליות של פקיד־טאבו.״
מה צריך לעשות, לדעתו, בבעייה הזאת,
הקרוייה גוש-אמונים?
״צריך להוריד אותם מההתנחלויות ב כוח!
לא צריך לעשות מזה עניין. אין
בהתנחלויות כל תועלת. ראיתי מה הן
הועילו בגולן במילחמת יום־הכיפורים. אין
לי גם כל סנטימנטים כלפי הכותל המער בי.
זה נראה לי כמו מיגרש־טנים ענקי.״
האם הוא מאמין באלוהים?
״אני אתאיסט. לדעתי לא קיים אלוהים.
ואם הוא אמנם קיים, אני חושב שזו מגלו מניה
לחשוב שמכל היקום הגדול הזה
הוא בחר דווקא בבורג ובגורן להיות שלי
העליונה
נעשו הפשעים הגדולים ביותר
בהיסטוריה ! תמיד בגין יוכל לטעון ששמע
קולות.
״אין אלוהים! המין האנושי לבד זה
מפחיד, זה נורא, אבל כל האחריות לנעשה
עלי אדמות היא עלינו!״
האם האתאיזם שלו נובע מהחינוך ש קיבלת
בבית?
״אני ואחי לא עשינו בר־מיצווה. בבית־הכנסת
הייתי פעם אחת, בטיול רשמי של
בית־ספר. הורי שאלו אותי אם אני רוצה
בר־מיצווה. אמרתי שלא. נכון, המישפחה
היתה כולה אתאיסטית. אבא של אמי,
שוורץ, מירושלים, הוא חבר התנועה נגד
כפייה דתית. הסדר אצלנו במישפחה היה
מוזר מאד. היה איזה טכס קצר,,ואז מיד
היינו אוכלים. ביום־כיפור לא צמו, וכל
יתר החגים אינם דתיים. לא שקיבלתי
חינוך להתעלם מהדת. קיבלתי חינוך להת עניין
בדת באופן עיוני, להבין אותה.
ובאמת אני קורא המון על דתות.״
האם הוא מכיר אנשים דתיים?
״המגע שלי עם אנשים דתיים קטן.
אני פוגש בהם פה ושם. קצובר נמצא
איתי במילואים.״

ה אי ששלא הי ה

יבמדינה

(המשך מעמוד )35
תנועות חברתיות לא מסוגלות לפתור את
בעיית האדם.
״אני נלאץ, מחוסר ברירה, להסכיס למיס-
גרת מדינית. איך לי אמונה אלמנטרית בכך
שאיזה שהוא גוף חברתי יכול לפתור
בעיות־יסוד של אנשים. מיסגרוז מדינית
זה דבר אחד, ואדם נמצא בצד שני. מדי נה
איננה ערך, היא בסך־הכל צורך. אין
לי יחס אישי למדינה. אין לי שום סנטי מנטים
לדגל ולסמל. אלה דברים שנחו צים
לקיום הצורך שקוראים לו מדינה,
ותו לא.״

המי שחק
המטורף

חרי התחלת הפירסומים עליו, ב ר
שבוע שעבר, השתבשו חייו של בני.
הוא לא השתתף במיבחן שנערך ביום
הראשון, כימעט אינו מופיע באוניבר סיטה.
אחרי
שנתגלה שהוא אומנם חי וקיים,
ולא דמות שהומצאה לצרכיו של מישהו,
התחילו להופיע בביתו כל מיני אנשים,
שלא הגיעו לפני כן מעולם — עיתו נאים,
המבקשים ראיונות אישיים, ורב־

..אני בסו הכל נסו
נשנתנת את
המינתב קץ וית
שיעשה רעש. אבר
אחו׳ שונה וחצי...

(המשך מעמוד )42
העיתונות בארץ, והוא עשוי להשפיע במידה
מכרעת על זכויותיה ונוהליה.

מ י שטרה
כסףה, כסףש
סגן מנחל הכגק חשוד
כביצוע מיכה מתוחכמת
מקופת הבנק
כאשר הגיעו אל מחלקת ההונאה ב־מישטרת
יפו תלונות, על היעלמם של
סכומי-כסף מחשבונות של לקוחות בבנק
הפועלים בבת־ים, נפתחה חקירה. אך ה חוקרים
כלל לא תיארו לעצמם מה יהיה
גודל הדג שיפול ברשתם. אחרי חקירה
קצרה אכן נתפס החשוד, סגן מנהל בנק
הפועלים, חיים סטרצ׳נסקי, ואחרי חקירה
ארוכה הובא החשוד אל בית־המישפט.
חוקרי המישטדה •שטחו בפני השופט
את חשדותיהם, על זהותם של מבצעי
הגניבה המתוחכמת, שבוצעה, כנראה, תוך
שיתוף פעולה עם כמה מלקוחות הבנק.
חיים סטרצ׳נסקי נחשד, כי בעת שעבד
כסגן מנהל הסניף, ביצע העברות מחשבו נות
ניירות־ערך של כ־ 39 לקוחות, לחש בונותיהם
של כמה לקוחות אחרים. אחר-
כך ניקז את הכסף לחשבונו של לקוח
אחר, שהיה קרוב מישפחתו, ומחשבון.זה
משך כספים בעזרת צ׳קים חתומים בלנקו
שהיו ברשותו. כן חשוד סגן המנהל, כי
הוציא בעורמה כספים, תוך ניהול חשבונות
פיקטיביים במטבעות־חוץ, ועל-ידי ניצול
הבדלי שערים בין מטבעות שונים.

בית שאן
לי להשל פו ר שו ת
החייל שגקלע?תיסכוכת
ש 7חיסוד־חשבוגות
חואשס בחפלה ככוונה תחילה
במועדון הסנוקר הקטן שבמרכז זי־מיסחרי
בית־שאן היו הבחורים שקועים

צעירים בדירה בבית־שאן. לפתע נכנס
לדירה בחור, שסיפר כי בסנוקר נמצאים
בחורים! ,שחיכו ביום הקודם את אחיו
של רפי עמד, אחד הצעירים. האווירה
התלהטה מייד. רפי שלח את אחיו. הקטן,
ישי, להביא את העוזי ואת המחסניות
של חברו הטוב מיכאל קבלו. החבורה
יצאה אל הסנוקר, כשאיתם הנשק וה מחסניות.
בכיתב־האישום,
שהוגש באפריל השנה,
נגד מיכאל קבלו, צויין כי מיכאל היה
נוכח, כשמסר חברו רפי את העוזי לאחיו
הקטן ולצעיר אחר, והורה להם להגיע עם
העוזי והתחמושת אל המיגרש, שמאחרי
הסנוקר בדרך עקיפה, שם קבע איתם
לקבל בחזרה את הנשק.
ככוונה תחילה. בדרך הוציא רפי
עמר ממקום מיסתור מסכה שחורה, כפ פות
שחורות וסוודר שחור. כאשר הגיעה
החבורה אל המיגרש שמאחרי הסנוקר,
שלח עמר את חבריו לבדוק אם חברי
הקבוצה היריבה ׳נמצאים שם. כשהתברר
כי הם אכן נמצאים במקום, לבש רפי
עמר את המסכה ואת הכפפות, ונכנס דרך
הפתח האחורי לתוך הסנוקר. חבורתו
של רפי חיכתה בחוץ וכשהוא יצא, אחרי
הירי, החזיר למיכאל קבלו את העוזי,
וכולם רצו מן המקום בדרכם חזרה למקום
שממנו יצאו לפעולה. בדרך הטמין מיכאל
קבלו את הנשק באמפיתיאטרון הסמוך,
בין העשבים. באותו הלילה וגם למחרת
הסתתרו בני החבורה במקומות מחבוא
שונים, ואחר־כך חזר מיכאל אל הבסיס,
שם נתפס.
שאר הצעירים נתפסו במשך השבוע
שאחרי כן.
מיכאל הואשם בחבלה בכוונה תחילה
ובסיוע לאחר־מעשה. מעצרו הוארך עד
.לגמר מישפטו בשבוע ׳שעבר.
עורך־הדין, מנחם רובינשטיין, סנגורו
של מיכאל טרח לשכנע את בית־המיש־פט,
שחרף חומרת העברות והנסיבות
החמורות, ינהגו בנאשם ברחמים, ושלא
יגזרו עליו מאסר בפועל. בין העדים,
שהביא אל בית־המישפט היה ראש מוע צת
בית־שאן, יצחק קינן, ומאיר ברקת,
חוקר פרטי, איש־המדור־המרכזי לשעבר,
ודודו של הנאשם. מן העדויות התברר

שו־חתחנווה אסו
את נחיתת מסוסי
וי־סי־ס! בישואו-
או אקו אוסר מסות
ממניות האסווות
נאמויקה ניגרר
ר •קו״ם המסננים
את ה נ טי תו ת

פקד של המישטרה, שרצה לחקור אותו.
טלפונים — בעד ונגד. ביום אחד הפך
לכוכב.
״אני בסך הכל נבוך. כשכתבתי את ה־מיכתב,
קיוויתי שזה יעשה רעש. אבל
אחרי שנה וחצי ...זאת כבר הפתעה.
״אני מניח שזה היה עניין של שמואל
תמיר נגד אורי אבנרי, ולא אני. אני
מניח שמישרד־המישפטים לא מצא משהו
אחר. חיפש וחיפש, ומה שמצא זה להע לים
אותי.
״את המיכתב כתבתי אחרי הידיעות של
זריקת רימוני־הגאז בבית־הספר בבית־ג׳אללה.
המיכתב כוון, בעצם, לאותה קבו־צת־אנשים
הטוענת לנסיגה מהשטחים. אני
מתכוון לאלה המקורבים למחנה השלום
הישראלי. אלה שהם בעד נסיגה משטחים
כבושים, אך בד־בבד לוקחים חלק בבע יות
הצבאיות שם, הם חוד החנית של
המאבק.
״היה לי ברור שזה לא ישפיע עד כדי
כך, שאנשים יחזירו פינקסי-מילואים. אני
מניח שבעתיד יותר ויותר אנשים יעשו
את זה. הם לא יהיו מסוגלים לקחת חלק
במישחק המטורף של ישראל בגדה המע רבית.״
בשעת
הפיגוע בכביש החוף היה בני
בטיול בצפון. כשהגיעו, הוא וחבריו, למע־גן־מיכאל,
הם נעצרו. שוטרים ביקשו מהם
לנסוע בדרכים עוקפות. בחדשות הם שמ עו
על ההרוגים.
״ניצלנו בעשר דקות. לא ראינו הרוגים
ופצועים. אני* עקרונית, מתנגד לכל אלי מות.
בראש ובראשונה אלימות בשם
המדינה. היום, המיסגרת המדינית היא ה גוף
המאורגן האלים. ביותר. כל תנועה
לאומית, הרוצה לממש את זכותה למיס-
גדת מדינית, אינה יכולה להיות אלא
אלימה.
״לכן, כל דבר שאש״ף עושה ויעשה —
וגם אני עלול להיפגע מזה — הוא מתו עב.
הוא מתועב באותה מידה שמתועבת
הפצצת אזרחים בלבנון על־ידי מטוסים.
״זו דרכו של עולם. לצערי אין, כנראה,
דרך אחרת.״

—יי 416

נאשם קכלו עם אמו ופרקליטה שקד
״אינטרס ציבורי שלא יישלח למאסר״
במישחק. החדר היה אפוף עשדסיגריות
והחבר׳ה — בפיטפוט קולני. כאשר הבחינו
באדם רעול־הפנים, שנכנס אל המקום,
היה כבר מאוחר. הוא כיוון את העוזי
שבידו אל קבוצת־המשחקים, ופתח בירי.
במקום השתררה מהומה, צעקות פגועים
וצעירים מבוהלים נשמעו מכל עבר. ה תוקף
כילה את המחסנית, פרץ החוצה
ונעלם בחסות החשכה. ביריות נפגעו ו נחבלו
חבלות חמורות כמה בחורים ׳ושתי
׳תיירות אלמוניות מסקנדינביה, שקיבלו
אחר־כך טיפול במגן דויד אדום.
בעל העוזי, חייל צעיר ויפה־תואר בשם
מיכאל קבלו, חזר למחרת בבוקר אל
הבסיס הצבאי שלו. חמישטרה כר חיכתה
לו שם.
בערב שלפני המיקרה ישבה חבורת

כי מיכאל קבלו הוא בן למי׳שפחה מכובדת
בבי׳ת־שאן. המישפחה עלתה ממרוקו לפגי
23 שנה. האב, ישראל, הוא שוחט ומוהל
בעיירה. אמו, לוריד ,.עובדת במיטבח בית-
ספר בבית־שאן. למיכאל שלושה אחים
וחמש אחיות, שחלקם עובדים במישרות
ציבוריות בעיירה. מיכאל התגייס לצה,״ל
לפני כחצי שנה ולמד בקורס נהיגה קדם-
צבאי. במיסגרת שירותו הצבאי היה שומר.
בגמר המישמרת נהג לקחת איתו את
העוזי ולפעמים היה משאיר אותו בביתו
של חברו הטוב, רפי עמר.
חיסול השכונות. עדותו של מאיר
ברקת השאירה רושם עמוק על חבר-
השופטים .״הייתי שוטר כעשר שנים,״
סיפר ,״הייתי ר׳ב־סמל ביחידה המרכזית
במישטרת תל־אביב. לפני כשנה הקמנו
אני •,ועוד כמה אנשים, אגודה וולנטרית

ק ר־התחבורה, חיים לנדאו, היה
/שבע־רצון. זה עתה הפגין שוב את
השריר היהודי, חתם על צו האוסר על
מטוסי די־סי סו לנחות ולהמריא ביש ראל,
כל עוד אוסרת ארצות־הברית על
השימוש במטוסים אלה.
הצו ניתן אחרי שכל מדינות אירופה
הודיעו כי הן מחדשות את השימוש ב מטוסים
אלה, מכיוון שהמטוסים שהן מפ עילות
הם חדישים, ושונים מן המטוס ש התרסק
לא־מכבר בשיקאגו, שגרם לאסון
האווירי הכבד ביותר בתולדות התעופה
באמריקה.
האסון הוכיח כי מנועי המטוס מחו ברים
לכנף בארבעה ברגים, והתרופפות
אחד מהם גרמה להינתקות המנוע בעת
ההמראה ולהתרפקות. המטוסים המופעלים
על־ידי החברות באירופה חדישים יותר,
וחיבורי המנוע לכנף שונים.
אולם לנדאו הראה כי הוא שר השוקד
על הדאגה לבטיחות הנוסעים, והוא מנע
מחברות אירופיות להשתמש במטוסים אלה
לישראל.
החלטה זו גרמה, כמובן, תועלת ישירה
לחברת אל־על, שכל מטוסיה הם מתוצרת
בואינג. בחודשים האחרונים טסה אל־על
בקווים לאירופה בתפוסה נמוכה ביותר,
כאשר מטוסי החברות האירופיות מלאים
בנוסעים. הזילזול הממושך בנוסעים נתן

לשיקום עבריינים ונרקומנים. הנאשם הוא
בנד. של אחותי, הגרה בבית־שאן. אחרי
שהסתבך בעניין הזד. שוחחתי עם מיש־פחתו
ואני מוכן לעשות את כל האפשר,
כדי לקלוט את הנאשם ולשקמו. הוא יכול
ליגור אצלי בחולון ואחרי שיגמור את
שירותו הסדיר אדאג לו לעבודה. עד
כמה שידוע לי אין לנאשם הרשעות קוד מות
והופתעתי לשמוע כי הוא הסתבך
במה שהסתבך, ואני מאמין כי זאת הפעם
האחרונה. יתכן שהוא היה בחברת אנשים

העולם הזה 2183

את אותותיו, והנוסעים התייאשו מטיסה
בחברה ,,המשנה את מועדי הטיסה שלה
וקוויה כראות־עיניה.
לפני שבועיים, כאשר לא היו די נוס עים
בטיסת־החצות הישירה לניו־יורק,
החליפה אל־על את המטוס מדגם 747ב מטוס
מדגם , 707 שעצר בלונדון לאסוף
נוסעים. השינוי הוא משמעותי, ופירושו
תוספת של ארבע שעות לטיסה, ופחות
נוחיות.
יתכן כי פעולת השר לנדאו הביאה
תועלת לחברה. אולם כוונות השר, הנר אות
לכאורה כמכוונות רק לאבטחת הנוס עים׳
נראות חשודות לאור התנהגות מיש ר
ת בכל הקשור לבטיחות המכוניות.

לייצוא״
^שדאל מייבאת מכוניות ממדינות
שונות באירופה ומארצות־הברית. ל־מישרד־התחבורה
יש אגף מייוחד, שתפקידו
הוא לשקוד על בטיחות המכוניות
המייובאות, למנוע מכירת מכוניות בעלות
פגמים.
והנה, גם לממשלת ארצות־הבדית יש
אגף דומה, העושה בדיקות תקופתיות ב מכוניות
המוצאות למכירה לאזרחי אמריקה.
מדי פעם מוצא אגף זה תקלה ברכב
הנמכר לציבור, ומייד הוא מורה למוכרים
להחזיר למיפעל, על חשבונם, את כל ה רכב
שכבר נמכר ולתקן את הטעון תיקון.
תיקון זה הוא על חשבון החברה המו כרת,
והאזרח הקונה נהנה מהגנת הרשות
הפדרלית, המגינה על בטיחותו מפני ה אינטרסים
של יצרני־הרכב או יבואני־הרכב
לאמריקה. פיקוח זה הוא חמור והדוק,
ופוגע מדי שנה בצורה קשה ביצרנים,
הנאלצים לתקן פגמים היכולים לגרום ל תאונות
חמורות.
נוהג זה הוא תוצאת המהפכה שנגרמה
על־ידי ראלף ניידר, אמריקאי ממוצא ער בי,
שחשף את חוסר־הבטיחות של סוגי-
רכב רבים.
מרבית המכוניות הנמכרות באמריקה,
נמכרות גם בישראל. אולם ראה זה פלא:
עד כה לא קרה שמישרד־התחבורה היש ראלי
הלך בעיקבות האמריקאי, חייב את
יבואני-הרכב בישראל לתקן על חשבונם
את מה שמחייבת ממשלת ארצות־הברית
לגבי אותו הרכב. סוגי־רכב הנפסלים מסי בות
בטיחות למכירה באמריקה והמוח-
זרים שם למיפעלים לתיקון, נמכרים ביש-
ראל ללא כל_תיקון הפגם*.

אין׳ספק כי מיספר ניכר של תאונות־דרכים
נגרם בגלל פגמים כאלה, ואין
ספק כי אילו היה מישרד־התחבורה שוקד
באמת ובתמים על בטיחות הנוסעים, והיה
מחייב את יבואני־הרכב ללכת בעיקבות
האמריקאים, היו נמנעות תאונות רבות.
לפני כמה חודשים הייתי עד למסירת
פירסומים אמריקאיים רשמיים, המודיעים
כי הרשות הפדרלית הודתה להחזיר לבי קורת
מאות אלפי מכוניות מסוג פזרד
פיירנזונט. במכוניות אלה, מדגמי , 1979 יש
תקלה במערכת־ד,הילוכים, ולעתים, כאשר
מכניסים את ההילוך לנסיעה קדימה, ה מכונית
נוסעת אחורה. באמריקה בדקו
ותיקנו קרוב לחצי מיליון מכוניות מדגם
זה, שהיה לאחד המכירים ביותר שם.
למרות שמיסמכים על כך נמסרו מזמן
לאגף הרכב בתל־אביב, לא נעשה עד היום
דבר לתיקון הרכב בישראל. מכוניות אלה
מייובאות מאמריקה, נמכרות כאן, ועד
היום לא קיבל אף בעל-רכב אחד הזמנה
להביא את ריכבו לביקורת, שמא יש ב רכבו
תקלה כזו.
המיקרה הזה חשוב כיוון שראיתי במו
־* עיני כי המיסמכים נמסרים למישרד־התח־
* לפני שבע שנים גילה אורי אבנרי
בכנסת, כי׳ מכוניות אמריקאיות נשלחות
לישראל בארגזים המסומנים ״לייצוא ביל־בד״
,מפני שחסרים להם אביזרי־בטיחות
שהם חובה בארצות־הברית עצמה.

רעים וכי בשל כך הסתבך. אני מודיע
כי אם יסתבך פעם נוספת אני עצמי
אמסור אותו למישטרה.״
התובעת, דיטה קציר, הסכימה עם ה סניגור,
כי לנאשם אין הרשעות קודמות,
אך ציינה כי מעשהו חמור וכבר שנתיים
נמצא מיכאל קבלו בחברה רעה. התובעת
נלחמה, כדי להפעיל על מיכאל קבלו
מאסר בפועל ,״חלקו של הנאשם הוא
די רציני בעניין הזה,״ קבעה ,״הוא ידע
כי המדובר כאן בחיסול חשבונות בין

העולם הזה 2183

״סורד פיירמונט״
הוחזרו: פורד־פיירמונט ומרקורי־זפיר

מצויים בארץ כמה מאות אנשים שקנו
מכונית מסוג פיאט , 127 ושחשו אחרי
הקנייה כי המכונית אינה סוחבת טוב.
בדיקות שעשו העלו כי בשנתיים האחרו נות
נמכרו בארץ שני דגמי פיאט . 127
האחד עם מנוע מטיפוס 000ג׳י־אל והשני
מטיפוס 048,ג׳י־אל, בעל כוח חלש יותר,
המייועד*לבנזין 83 אוקטן.
בעלי מכוניות עם המנוע החלש התלוננו
שלא נאמר להם, בעת הקנייה, ש נותנים
להם מנוע חלש, המיועד לבנזין
בעל אוקטן נמוך, והם התארגנו בוועד
שפנה לפיאט ודרש פיצוי. אחרי משא־ומתן
הסכימה הנהלת פיאט בישראל להח ליף
להם את ראש־המנוע בראש של מנוע
חזק. הבטחה זו ניתנה בינואר השנה,
אולם אחרי כן שינתה החברה את דעתה,
והחליטה שלא להחליף את הראשים. נר אה
כי הוצאת 10 אלפי לירות לכל אחד
מ־ 187 הקונים היתר, יותר מדי.
כל פניות קוני המכוניות למישרד־התח־בורה
לא נענו. באמריקה היה עושה מזמן
היצרן את כל הדרוש, אחרת היד, נתבע
למישפט על־ידי הרשויות הפדרליות. אולם
שם המימשל באמת משתדל לדאוג לאינט רסים
של הצרכנים. ואילו בישראל ד ד
אגים קודם כל לבטיחות ההתנחלויות.

פגמים בישראל
— יו ק!

״סוכארו״
הוחזרו: סובארו־בראט

;ך* תגובה על שאלות מה עושה מיש רד־התחבורה
כדי למנוע ממכוניות,
שבאחיותיהן התגלו פגמים בטיחותיים,
לנסוע בכבישי הארץ, השיב דובר מיש-
רד־התחבורה, יחיאל אמיתי:
״יש חוק המחייב יבואן. ,בכל מיקרה
של פירסומים של יצרדרכב בחו״ל על לי קוי
ברכב, לבצע אותה פעולת־תיקון. ידוע
לי כמה מיקרים שבהם החליפו הייבואנים
כאן חלקים פגומים במכוניות מייובאות,
כמו במשאיות של פורד ובמיקרה נוסף.
.״בדרך כלל קוראים באמריקה חזרה ל בדיקה
לכלי־רכב בסדרות־ייצור ססויימות,
שבהן התגלה פגם, ואז ד,ייצרן מודיע לכל
קוני הרכב מסדרות אלה, כי עליהם להביא
את המכונית לתיקון. כאשר נודע לנו על
הוראה כזו, אנו שואלים את ד,ייבואן אם
מכוניות מן הסדרות הפגומות נמכרו ב ישראל,
ואם התשובה חיובית, אנו מחיי בים
אותו לעשות את אותו התיקון.״
האחראי על נושא תקינות־הרכב במיש־רד
התחבורה, המהנדס זלמן דויד, אמר
בתשובה לשאלות, כי ״מישרד־ה,תחבורה
מקבל כסדר את כל הפירסומים באמריקה
על פגמים המתגלים ברכב, ואז פונים
לייבואן בשאלות. הודעות פדרליות אמרי קאיות
מגיעות ליועץ המישפטי של ה־מישרד,
המעבירן למחלקת־ההנדסה, ואני
סבור כי אנו מכסים היטב נושא זה. בכל
מיקרה שבו מגיעה אלינו ידיעה על הפגם
בסידרה באמריקה, אנו שואלים את ה־ייבואן
אם ייבא רכב מאותה סידרה, וכימי
עט ב־/0ס 97 התשובה היא שלילית.״
תשובות אלה חושפות מצב מעניין. לגבי
פגמים בסדרות של רכב אמריקאי, תלוי
מישרד־התחבורד. בהצהרת הייבואן. אולם
מרבית הרכב הנמכר בישראל הוא מתו צרת
אירופית. כאשר מגלים באמריקה פגם
ברכב אירופי הנמכר שם, אין איש ביש ראל
בודק אם אין אותם הפגמים קיימים
גם ברכב זה שהובא לישראל. למשל :
יוצרו חצי מיליון מכוניות אירופיות מ דגם
מסרים, ומהן נשלחו לאמריקה רק
50 אלף. שם התגלו בו פגנים בטיחו תיים
והוחזרו 20 אלף. אין איש היודע אם
אותו פגם אינו קיים גם ביתר המכוניות
שייוצרו, ואשר חלק מהן נשלח לישראל?
זהו מחדל במערכת הפיקוח, התלויה
בלאו הכי בהודעת הייבואן. יתכן שמח־דל
זה גרם לתאונת־דרכים ולנפגעים רבים
יותר מאשר בהתרסקות המטוס די־סי , 10
שלגביו הזדרז השר לנדאו לפעול.
לפני שבוע ביטל השר לנדאו גם את
האיסור על טיסות המטוס.

ך* נה לדוגמה, כמה ממעשי מישרד-
1 1התחבורה האמריקאי להבטחת בטי חות
נוסעיו:
!• צו פדרלי, שמיספרו , 180 הורה לב־ .
דוק מחדש 1400 משאיות קלות תוצרת
דו רג /על שימוש בחומרים לא־עמידים,
העלול לגרום לתקלות במערכת הבלמים
והגד*,הכוח.
!• צו מיספר 167 החזיר 400 אלף מכו ניות
פורר פיירמונט ומרקורי זפיר על
תקלה אפשרית במערכת מגבי־הגשם, ה
יכולה
לגרום, בגלל חומרים לא-טובים,
להפסקת פעולה ללא אזהרה, ולגרום בכך
לתאונה.
• 1צו מיספר 189 החזיר 388 אלף
מכוניות קדילאק דהויל וברוהאס ביגלל
אפשרות להתלקחות אש, כתוצאה מחו מרים
לא־תקינים, מהם הותקנו המאפרות.
!• צו מיספר 175 החזיר 5770 מכוניות
פיאט סופר בראבה סדאן, על שמתג ד,פ״
עלת־החימום אינו תקין, ועלול לגרום
להתלקחות אש במערכת החימום.
י• צו מיספר 178 החזיר 10 אלפים מכו ניות
פדו 504 סדאן, על פגמים אפשריים
במערכת־ד,בלמים.
• 1צו מיספר 208 החזיר 16,238 מכו ניות
סאאב 99ג׳י־אל, על שפתח מיכל־הבנזין
אינו אטום, ויכול לגרום לנזילת
דלק, שתביא לשריפה ותאונה.
! • צו מיספר 181 החזיר 23 אלף מכו ניות
סובארו־בראט על נזילה אפשרית
ממיכל־הדלק.
זהו חלק קטן מהצווים שהוציא שר-
התחבורה האמריקאי נגד יצרנים וייבו-
אנים של רכב לארצו. אין הוא פועל נגד
חברות זרות, שאינן יכולות להפעיל לח צים
על השר, כמו השרירים שעשה לנד או
נגד השימוש בדי־סיסו. שם פועלים
נגד תעשיית־המכוניות באמריקה עצמה.

יגאל לביב !

כנופיות״.
שעות של מתח. עורך־הדין רובינ שטיין
לא הסכים, וטען בלהט כי חלקו
של מיכאל קבלו במעשה היה פאסיבי.
״המדובר לא במילחמת כנופיות,״ אמר,
״אלא בתגובה של רפי עמר, שרצה
לנקום במי שחיכה את אחיו. מיכאל היה
תחת השפעתו של רפי עמר וכך עשה
את מה שעשה. זד, בחור צעיר, שנכשל
בפעם הראשונה בכל ימי חייו ויש לעזור
לו להשתקם. תחקיר ישידיות-המיבחן הוא

חיובי. למזלו רוצה מישפחתו להוציאו
מהמצב שנקלע אליו. אם ישלח לבית־הכלא
הוא יהרס שם. עד עתה הוא הוחזק
בנפרד מעבריינים, בדי שלא יסתבר איתם.
זה אינטרס ציבורי שלא ישלח למעצר.״
בשבוע שעבר באו בני מישפחתו של
מיכאל לבית־המישפט המחוזי בנצרת, ו ציפו
בקוצר־רוח, כדי !לשמוע את גזר־הדין.
כאשר הגיעה למקום עורכת־הדין,
איילת שקד, שעבדה עם עורך־הדין רו בינשטיין
על התיק, נתלתה בה אמו של

מיכאל ופרצה בבכי. עורסת-הדין הרגיעה
אותה ונכנסה אל לישכת-ה,שופטים. בני
המישפחר, חיכו בחוץ במתח.
אחרי כמה דקות יצאה עורכת-הדין
בחיוך ובישרה למישפחה המודאגת כי
השופטים החליטו להטיל על מיכאל שלו שים
חודשי מאסר׳ מהם שנה מאסר בפועל
ד 18 חודשי מאסר על תנאי לתקופה של
שלוש שנים. מיכאל ישב במאסר כחמי שה
חודשים גילבד, מפני שכבר שהה
בכלא במשך ארבעת חודשי המישפט.

בורה, על-ידי אזרחים שהאמינו כי שר ד,תחבורה
מגן על האזרחים באמת ותמים.
אולם באמריקה מחייבים את מוכרי ה מכוניות
לתקן רכב ביגלל פגמים במיק־רים
רבים. אחת לכמה שבועות מתפרסם
צו פדרלי, המורה ליצרנים לקרוא ולתקן
על חשבונם את הטעון תיקון. צווים אלה
מתפרסמים ברבים, וגם בעיתונות המיק־צועית.
הם מגיעים אלי, למשל, באופן
קבוע כמנוי של פירסומים מיקצועיים על
רכב. אין ספק שהם מגיעים בדרך ד,שיג רה
גם למישרד־ה,תחבורה.,
שרירים בבית

ה1וך קונפורנ-/ם ט
(המשך נזעוזוד )45
לנו, שלא עברנו את השואה, היתה יראת־כבוד
עד בדי שתיקה, הוא פרט את השואה
למילים. ועוד נתן לאש״ף את הכבוד להיות
דומים לנאצים. והטכסים האלה שהוא עו רה
כשמדי פעם הוא דופק פסוק מתהילים
בבאריטון ! אי־אפשר להאמין למילה אחת
שהוא מוציא מהפה.

הצגהב כו ר ה

שלא הכרנו בו. אני לא מבין למה לא
מכריזים באופן רשמי שאנחנו במילחמה
איתם. ביגלל בעיה טכסטואלית של בגין,
שלא מתאימים לו ראשי־התיבות?

״אריק שרון הוא ההוכחה החותכת שלא
צריך להיות חכם בשביל להיות גנרל. ה ראייה
לכך, שחיילות היא דבר פרימטיבי,

״אם זה יימשך ככה, זה ייגמר רע. יש
לי תחושה של קלאוסטרופוביה. אני יודע
שהמילחמה הבאה לא תהיה צודקת מב־

היא שכולם עושים את זה. זוהי אחת
התופעות השיוויוניות ביותר בעולם. כל
אחד נולד ישר לתוך פינקס־המילואים
שלו.״
למה עשה את שלאגר?

״האיש הזה הוא ממש עלבון לאינטליגנ ציה.
הוא הפך אותנו לשטעטעל, החזיר
אותנו לגטו, ונתן לנו הרגשה שביטחון
זה השאלה באיזה מרחק יעמדו התותחים
הרוסיים מנתניה, קצין פולני שכמותו!
״מה שקרייסקי אמר עליו
חנווני קטן. אבל הוא מגיע
רוצה, אז בבקשה: ההשגחה
בשמה הוא מדבר כל הזמן,

״ככה !״
ובכל זאת?
״אני רוצה להסיר את הבעת ההשתת־פות־בצער,
שנשמעת מהשאלה שלך. פי סית׳
אני רואה אולי שני סרטים בשנה.
אני לא משוגע לקולנוע, וזה לא כל־כך
חשוב לי. מה שיש לי להגיד בקולנוע
הוא לא כל־כך דחוף. אני אוהב סרטים

זה נכון. הוא
לנו. אם הוא
העליונה, ש הטילה
עלינו

לא ציריו להיות חנם
בשביל להיות גנרל

...אני לא נוטל חלק
בחגיגה שהוא מארגן

עונש. ואם להשתמש במונח של גוש־אמונים,
אז על גופותינו הוא ישאיר את
חותמו בהיסטוריה.
״שישכח מזה שהוא ראש־הממשלה שלי !
אני לא נוטל חלק בחגיגה שהוא מארגן
כאן. זה נראה כאילו חוגגים את חג־הביכורים.
אנחנו כל היום ב׳סלינו על
כתפינו׳ .הולכים על שטיח אדום, עולים
על מטוס ויורדים ממטוס. המדינה הת חלקה
בין מנשקי-מזוזות ומנשקי־דגלים.״
מהו יחסו לאש״ף, לא כתנועה המבצעת
פיגועים, אלא כנציג העם הפלסטיני?
״לדעתי צריך לדבר איתם ולירות בהם.
לדבר איתם, כי הם נציגי העם הפלסטיני.
ולהרוג בהם, כי הם הכריזו עלינו מיל-
חמה, והבא להורגך השכם להורגו. אבל
בשום פנים ואופן לא לטמון את הראש
בחול. צריך להכיר בהם. המחדל הכי גדול
שלנו הוא, שלא חיסלנו את אש״ף, מפני

שלאגר,

אפי דיין מביים (״שלאגר״)
״אין אלוהים!״
חינתנו. זו לא תהיה המילחמה שלנו. אני
יודע שנגן על דברים שאנחנו לא בטוחים
בהם. ואם המילחמה הבאה תהיה על זכותנו
להתיישב בגדה ובעזה, לא רק שאני לא
רוצה להילחם בה, אני לא אלד להילחם

בתור סמל במילואים של יחידה קרבית,
מה דעתו על אריק שרון?

שלושה שירי של אס׳
גדודים גדודים נחתו אנשי המאדים
דרומית לכביש לטרון
הקימו מאהל וחפרו עמדות נשקו
לארץ הקדושה.
גדודים גדודים ידעו אנשי המאדים
שעליהם לשים מציר, לחסום דרכי גישה
לנהוג ברחמים עם ילידי המקום
ולא לפגוע במקומות הקדושים.
גדודים גדודים תקפו אנשי המאדים
את אבו״גוש, רמאללה ובית־לחם
עד שירושלים נפלה בידיהם.
גדודים גדודים בכו אנשי המאדים.

ועכשיו שרירים
הולך ומתבהר בתוך הכישלון
הולך ונאחז באבנים מן הירח
במדי קצינות
בשרירי מושן ביניקה את לשד האדמה
גונב מייטס את צליל האדמה כשהיא
נעורה לפרקיו באירלנד.
הולך ומתבהר בתוך הכישלון
אבי רכון על צעצועיו ושתיקה מפלחת
את זרועות הדשא בדרכן אל האדמה
וכמו משהו מתחולל
עקבי, מתון, סבי בכורסאות
והלן ומתבהר
בארצות קרות היכן שהאדמה ננעצת
כמו יריח, בגגו•
הולך ומתבהר בתוך הכישלון

ווו

כמו משהו הנסוג מידי עם אדמת הירח
בנסיון האחרון, השרירי
לעשות אבנים גדולות
מצעדיו של ארמסטרונג.

וכאשר אתפנה מהחלון אל המירפסת
הפונה אל עבר העם
ושם כשמאחורי כושי וטרנזיסטור וזין
ענקי ואני
בחלוק־רחצה עם רקפת רקומה על
חזה שמאל
ופרג שדומה לכלנית אך נוח יותר
לרקמה על חזה
ימין יורד כמו פראגמנט מתוך
שירת חים
לטפוח על שכמי הפועלים ולדפוק
את הפועלות
כמו שרק הפועלות יודעות, כשהן
רכונות על מיון התפוזים,
ועדיין עוטפות את חפיסות השוקולד
ועדיין כפופות
רק הכושי רוקד ומחליף בטריות
שומר עלי
מתנועת הסיירות עם האבק והרובים
חוצים אלי גבולות, פותחים עלי באש,
עד שאיני בורח
עד שאיני עוצר או מזדהה בנסיגה
מגוף הפועלות
אל גופת הכושי הנעה בקצב
פאסאדובלה על גדות האש ועכשיו לאחר שעשיתי סיפור
אני נטפל למלים שתתכופפנה.

אני

אוהב לעשות

מסוגו של
אותם.״
איפה הוא אומר את מה שדחוף לו
להגיד?
״כל מי שעבר בתוך הספרות יודע את
ההבדל התהומי שבין ספרים לקולנוע,
ותמיד לטובת הספרות. בספרות אתה ה במאי.
אתה שומע את הדיאלוגים, אתה
רואה את הנוף, את הדמויות. ספרים נות נים
לד קרדיט בתור איש חושב. בקולנוע
הכל ישנו. הקולנוע הוא פוסטר אדיר,
שתלוי על הקיר. גם בעשייה אתה לא
עושה קולנוע לבד. אתה עושה עם המא פרת,
עם המלבישה, עם השחקנית. זוהי
אמנות קולקטיבית, וזה מעייף נורא.
״בין האפשרות שלי להיכנס לטריפ של
חמישה חודשים, ולבזבז למישהו עשרה
מיליון לירות על סרט, לבין האפשרות
לשבת ליד מכונת־הכתיבה, אני מעדיף
לדפוק שלושה עמודים. אילו היה לי
משהו חשוב להגיד, הייתי כותב. לפני
שלוש שנים היה לי מה להגיד, אז פיר-
סמתי ספר־שירים בשם אוטוביוגרפיה זמנית.״
ומהו,
בעיניו, הקולנוע?
״הקולנוע הוא בידור, ויש לו מה להגיד
גם בתחום האסתטיקה. אילו היה לי משהו

הכותל המערב נראה ר
כמו גיגוש טניס עננו׳...

חשוב להגיד בקולנוע, הייתי הולך למבט
לחדשות. כי ראיון אחד כזה עם סמדר הרן
שווה אלף סרטים.״
למה, אם כך, הוא עושה סרטים?
״זה לא אומר שלא צריך להתפרנס.
אבל למבקרים יש טראומה, שכל קומדיה
היא בהכרח חרה, אלא אם כן אתה עושה
קומדיה בנוסח הנסיכה השבדית. כל מה
שאני מבקש מהאנשים הרואים את הסרטים
שלי הוא ליהנות. אין לי כל דרישות
אחרות.״
וכשעשה את חגיגה לעיניים?
״כשעשיתי את חגיגה לעיניים הייתי יומ רני,
ואכלתי אותה. אני לא מתפנק על
זה, ואומר לעצמי שהנה עוד גאון הלך
לאיבוד, ושלא הבינו אותי.
״בעצם, אני לא כל*כך רוצה לעשות
סרטים, ואם אפשר לפרסם במיסגרת ה ראיון
הזה מודעה, אז אני מחפש עבודה.״

(המשך מעמוד )41
לבושות בגדי-ים בלבד, בתיסרוקות מרהי בות,
מעשי־ידיה להתפאר של הספרית
ג׳ורג׳יט ממלון דיפלומט, שעיצבה את
תיסרוקתן לפני שהופיעו בפני חבר־השופ״
טים. הן עמדו בשורה ארוכה. עיניו של
יהודה ברקן כמעט יצאו מחוריהן וטוביה
סער מילמל לעצמו :״זה לא חוקי, לא
חוקי !״ ציפי שביט הצחיקה את כולם
עד דמעות והיתד, הרוח החיה בין חבר־השופטים.
כשנכנסה לאולם מועמדת קטנת
קומה, קצת מהססת, קצת מבויישת, קראה
אליה ציפי :״מה איתך תהייה גאה בגובה
שלך, השופטת הראשית 1.49 מטר וזה
לא הפריע לי כל־כך בחיים.״
כשנכנסה מועמדת שהיתמרה לגובה
מרשים, שאל אותה יהודה ברקן :״מה
הגובה שלד?״ המועמדת השיבה :״1.70
מטר.״ ברקן :״עם הטוסיק,״ המועמדת:
״עם העקבים.״ מה שמוכיח שחוץ מיופי
היה שם גם הומור.
השעות התארכו, והשופטים לא יכלו
להחליט בינם לבין עצמם מי תהיה המוע מדת
הכמעט סופית לתחרות מלכת־המים.
אולם קונסול במלון דיפלומט דמה לאולם
הכנסת. צעקות, ניפנופי־ידיים, הצבעות.
לבסוף הוטל הפור — 17 המועמדות נבחרו.

בעיקבות חני פרי

!ך* כנות הנרגשות נשלחו לבתיהן מייד
י 1אחרי המיון. כולן, בלי יוצאת מן
הכלל, תלמידות תיכון, ולכולן היתד, בחינת
בגרות באנגלית למחרת היום. הן איחלו
בהצלחה אחת לשנייה, והיתר, זו ללא ספק
תחילתה של ידידות, הנרקמת בדרך־כלל
במיסגרת תחרות מלכת־המים, ידידות ה מהווה
חלק מחוויית הקייץ המקסימה ה מצפה
למועמדות.
במיסגרת חודיה זו תיפגשנה הבנות עם
ראשי־ערים, תתגוררנה במלונות־פאר, כמו
מלון לרום באילת, פלאזה בטבריה וגני
שולמית באשקלון. הן תסענה ממקום ל מקום
באוטובוסים ממוזגי־האוויר של חברת
דן, כשמדריך צמוד יתלווה אליהן ויסביר
על אתרי־הנוף שבדרך.
הן תקבלנה, כולן ללא יוצא מן הכלל,
מתנות יפהפיות, כמו בגדי-ים וחוף של
גוטקס, שמלות מרהיבות מאופגת אם־בי,
כשהמלכה תקבל שימלה שתהיה דגם
בלעדי. סימנטוב חיקי מנעלי מרנו יעניק
לכל המועמדות נעליים יפהפיות.
ואילו שלוש המאושרות שתזכנה בתוא־רים
הראשיים תקבלנה טיפול חינם מטעם
סלון אנובר לכלות. מלכודהמים תזכה ב חמישים
אחוז הנחה באולם החתונות המ פואר
של סלון אמבר ובהתחשב בעשרות
אלפי הלירות שעולה כיום חתונה, הרי
זוהי מתנה מרשימה ביותר. אחרי שתתחתן,
תזכה המלכה בהנחה בת חמישים אלף
לירות אצל הקבלן אברהם גינדי, כאשר
תרכוש את אחת הדירות שהוא בונה ברחבי
הארץ, וגם זוהי בימים אלה מתנה ברוכה,
שלא לדבר על מתנת המתנות — טיסה
ללונדון, מתנת חברת אולימפיק.
ואולם המתנה הגדולה מכולן המצפה
למלכה היא, כמובן, דריסת הרגל בעולם
האופנה, המובטחת לה כמלכת־מים. כמעט
כל מלכות־המים בשנים קודמות, החל בחני
פרי וכלה באורלי חידה, הפכו דוגמניות
צמרת. חני פרי הפכה דוגמנית צמרת
בינלאומית, המקשטת את שערי הווג וה־הארפר,
וזוהי ללא ספק משאת-נפשה של
כל נערה המגישה את מועמדותה לתחרות,
וההולמת על קאריירה בעולם הזוהר.
נישפי ההכתרה המפוארים יתקיימו בכל
רחבי הארץ, כשהטכם המרכזי יתקיים
בהיכל התרבות בתל־אביב. שורה של אמנים
בינלאומיים ידועים יופיעו בנשפים. אפריק
סימון שהתאהב בתחרות מלפת־חמים לפני
כשנתיים, יופיע גם הפעם. אפריק ביטל
את כל תוכניותיו, ושמה את לוח הופעותיו
העמוס לעייפה, כששמע שמזמינים אותו
לתחרות. יופיעו גם נציגת ספרד לאירו־ויזיון
בטי מיסייגו, הזמרת שרי, הזמרת
דליה אליעזרוב, להקת הרוקדים של יעקב
קלוסקי. את הטכסים ינחה, כמובן, מני
פאר. תצוגות־אופנה מפוארות תעשירנה
ביופיין את התחרות.
בהרגשה נהדרת, כשכל זה מצפה להן,
הלכו המועמדות לביתן. אולם השופטים
לא יכלו להיפרד זה מזה. לבסוף נטלה
הציירת מרים ברנהארדט על עצמה להפגיש
אותם בהזדמנות נוספת, וכידן שבמלבת-
המים עוסקים, הוזמנו כל השופטים לארוחת
מאכלי-ים בביתה של מרים.

שרית ישי !
העולם הזה 2183

ו ה גי ד ה
מאת יגאל לביב

כ ס פי מישר־דהד תו ת
ה צי לואת .,ה צו פ ה ״
ביטאון המפד״ל ניצל באחרונה מסגירה
מוחלטת, הודות לזריקת כספים שמקורם
בתקציבי מישרד״הדתות, ושגרמה
לסיכסון החמור בין המפד״ל לאגודת־ישראל
על השליטה בכספי התקציב, המועברים
ללא פיקוח לישיבות השונות.
באחרונה העביר מישרד־הדתות 30
מיליון לירות ל־ 30 ישיבות״הסדר, השייכות
לזרם של שר־הדתות במפד״ל. כל
ישיבה קיבלה מיליון לירות. הישיבות
העבירו * 10 ממה שקיבלו להצלת ״הצו פה״
,באמצעות מערכת הכספים של ה־מפד״ל
והישיבות. מדובר בסכום של 3
מיליון לירות. מנהל ״הצופה״ בפועל, מרדכי
דרגן, אמר בי לא ידוע לו דבר
על כך.
כאשר נודע הדבר לחבר״הבנסת שלמה
לורנץ, עורר את המשבר האחרון בכנסת,
ביוון שהישיבות של אגודת־ישראל לא
נהנו אף הן מהקצבות מקבילות ללא

פיקוח. אחרי חילופי-דברים נמצא הסדר
זמני, שלפיו יקבל לורנץ 5מיליון לירות
מתקציב מישרד־הרווחה עבור מוסד בשם
״יד עזרה״ בבני-ברק, המוכר מיצרבי-
מכולת לנצרכים במחירי-הפסד. מוסד זה
הוא ממעוזי שילטונו של לורנץ בבני-
ברק.

2וויויון וחורש
הכנסות..קוד השוום ׳ מניוסום הכנסות ״קול השלום״ של אייבי
נתן בפירסום מגיעות עתה ל־ 2מיליון
לירות לחודש. הגידול בא ביגלל עודף
היצע פירסום, שאינו מוצא זמני״שידור
ב״קול ישראל״ .ההכנסות באות ממקורות
שונים, כמו ממכירת זמן־תוכנית ״בירה
ומצב רוח״ של יעקב אגמון ל״בנק
הבינלאומי הראשון״ ,המממן גם את הוצאות
הפירסום האחרות של התוכנית,
במו מודעות.
בעיקבות אימוץ התוכנית על״ידי הבנק,
הוצא לשנות את שמה ל״לירה ומצב
רוח״.

התאחדות האינויס
מקימה וויבותתן טים
התאחדות האיברים ניגשת להקים בעתיד
הקרוב רשת היפרמרקטים, שתשווק
את התוצרת החקלאית של האיכרים
ותשאיר בידיהם את מרבית הרווח.
ביום מקבל המגדל פחווג מרבע ממחיר
התוצרת בשוק, כאשר גורמי התייין מרוויחים
יותר ממנו.
מנב״ל התאחדות האיכרים, שלמה
רייזמן, אמר כי ההיפרמרקט הראשון
ייפתח בכביש גהה, ליד צומת פתח״תיק-
ווה, ואחריו אחד בכביש הרצליה. בעלי
ההיפרמרקט יהיו אגודות-איברים מאותו
איזור.

ה ס קי

שר אכו־־חצירא
עזרה לעיתון

מי שלחת מפיקים

עתה מתברר כי החמצן של המדינה —
הבנקים — הולך בעיקבות חברות־התעו-
פה. בכל פעם שנפתח סניף חדש של
בנק ישראלי בחו״ל, הם מזמינים כתבים.
מאחר שמיספר הסניפים החדשים גדל
והולד, מן הראוי לסתום פירצה זו.

שילטונות המכס נוהגים ביום שלא
להכיר בקבלות של קוני מוצרים ביבוא
אישי, ולחייב אותם במס לפי מחירון
המוצר, שמגיש היבואן למכס. כל טענות
הקונה כי שילם פחות בחנות מוכרת
אינן מועילות לו. נוסף על־כן מוסיפים
מסים מיוחדים, הקרויים דמי-הרמה,
כדי להפלות לרעה את היבוא האישי,
לעומת היבואן המיסחרי.
ישראל חתומה על אמנת בריסל, הקובעת
בי יש לגבות מבס על המחיר שהיה
המצהיר משלם בתנאי״שוק רגילים. הכוונה
היא למחיר שאותו היה משלם בל
צרכן, שהיה קונה באותו מקום.
הלבה זו נקבעה באחד המישפטים ן;-
מפורסמים בתולדות המישפט, מישפטו
של סלומון באנגליה. סלומון (יהודי
כמובן) רכש מצלמה במחיר זול, וכאשר
המכס הבריטי דרש בי ישלם מבס לפי
המחיר הקטלוגי, ולא לפי הקבלה שהגיש
סלומון, הוא פנה לבית-המישפט. בפסיקה
שאושרה על-ידי בית-הלורדים, נקבע
כי על שילטונות־המבס להכיר בבל קבלה,
ואפילו שונה המחיר ממחיר היבואן
או הקטלוג, בתנאי שהסחורה נקנתה
בתנאי־שוק רגילים, שבין קונה מרצון
למוכר מרצון, ללא אפליה.
המכס הישראלי מפר את אמנת בריסל
ואת הלכת סלומון, ואינו מובן להכיר
בקבלות שמגיש הקונה, שיש בהן מחירים
נמוכים מן המחיר שמשלם היבואן.
גם דמי־ההרמה, המוטלים נוסף על
המכס, כמו תמ״א (תוספת מיכסת אחוזים)
,הן בניגוד לאמנת בריסל ותקנות
השוק המשותף, האוסרות על ישראל
להפלות יבוא לרעה על-ידי מסים מיוחדים.

נאספו
באמריקה
הוועדה הפדרלית לבטיחות המוצרים
בארצות־הברית הורתה ל־ 11 חברות, ה מייצרות
יותר מ 90 משוק מייבשי־ה־שיער
באמריקה, לקחת חזרה את תוצרתן,
בגלל החשש שהמכשירים היוצרים
חום באמצעות אסבסטוס הגורם סרטן.
הוועדה גם הורתה לחקור אם משתמשים
באסבסטוס במוצרים ביתיים אחרים,
כמו תנורים או מחממים אחרים.
11 החברות הצריבות לתקן או להח ליף
את מייבשי-השיער הן :״קונייר״,
״ג׳נראל אלקטריק״ ,״ג׳ילאט״ ,״המילטון
ביץ׳ ,״ג׳י.סי.פני״ ,״קורבאט״,
״מונטגומרי־וורד״ ,״פיליפס״ ,״שיק״,
״סירס״ ,״סאן־בים״.

קו צצהמ שכורתו
של ריקליס
משולם ריקליס התפרסם באמריקה
בבעל המשכורת הגדולה ביותר. הוא שילם
לעצמו, בשנה אחת, יותר מ״ 900 אלף
דולר, ובכללו בונוס מיוחד בן 550 אלף
דולר, על חלקו במכירת חברה של הקונצרן
שהוא מנהל לאחרים. תשלומים אלה
היו בתקופה שבה חברותיו לא שילמו
דיבידנד לבעלי-המניות.
התשלומים הניעו בעל-מניות בשם סאם

מסלה מכץ־וז

קנ די ת לישראל
מישלחת של שישה מפיקי-קולנוע מקנדה
תבוא בקרוב לישראל, כדי לבדוק
את האפשרויות להרחבת מימוש הסבם
הקופרודוקציה בין ישראל לקנדה — בן
מסר ישראל דמגל, יו״ר אירגון־המ-
פיקים. הוא הוסיף כי מתנהל משא־ומתן
על הסכמים עם מפיקים אנגליים, ובן עם
אירגון המפיקים של אוסטרליה.
רינגל ציין בי את הדחיפה החזקה
להפקות סרטים נתן התיקון לחוק מס-
ההכנסה, שהתקבל לפני כחודשיים, ואשר
מאפשר עתה לכל משקיע בסרט
שהפסיד לקזז את ההפסד מכל הכנסה
אחרת שלו. הוא הוסיף כי האיגוד תובע
רוויזיה בהסדר עידוד־הסרט.
פעם היה החזר היטל-העינוגים מהווה
יותר ממחצית מהוצאות ההפקה. היום,
באשר הפקת סרט עולה קרוב ל־ 10 מיליון
לירות, הרז שההחזר הוא ב־* 10 מה הוצאות.
הוא ציין כי אין ביום מיסוי
על כדורגל או תיאטרון. הוא מציע לאמץ
את השיטות של גרמניה, אנגליה או צרפת,
שלפיהן אחוז קבוע ממחיר הכרטיס
נועד לקרן לעידוד סרטים מקומיים. רינ־גל
ציין כי נוסף למרוקו, המתחרה בישראל
בהפקות, החלה גם רומניה מהווה
מתחרה רצינית, ומציעה למפיקים הצעות
מפתות.

..א רו דו אנו ק איז
מכירת חלק מבעלות ״דיסקונט״ על
מיפעל עיבוד-האלומיניום ״אלבר״ בוטלה,
אחרי ש״דיסקונט״ סירב לדרישות
האמריקאיות לגבי הדרבים להבראת ה-
מיפעל, המפסיד כיום 2מיליון לירות
לחודש. האמריקאים שלחו מומחים, שבדקו
את המיפעל במשן• כמה חודשים,
ושהמליצו על סגירתו ופתיחתו מחדש,
לפי התנאים שלהם.
הסיבות העיקריות להפסדי ״אלבר״

פרנק קליי /1שנמלט לישראל אחרי
שהואשם באמריקה בגניבה של יותר מ-
100 אלף דולאר מבית-חולים לישישים,
חזר באחרונה לעמוד למישפט בניו-יורק.
אחרי שהוגשו נגדו ביתבי-אישום במארס
, 1977 הוא ברח לישראל ולא ניתן
היה להביאו לאולם בית״המישפט. הוא
הואשם בקשר להעלמם של עוד 100 אלף
דולר.
כאשר היה בישראל, מתו שני חולים
קשישים במוסד שלו, אחרי שמנגנון מי״
זוג-האוויר לא פעל בעונת החום.
פרטים אלה מסר השבועון ״וילאג״
וויס״.

מנהל ריקליס
רק 426 אלף לשנה

וישנאר להגיש תביעה נגד ריקליס על
גובה המשכורות. עתה הושגה פשרה בין
ריקליס לתובע. ריקליס הסבים להקטין
את תגמוליו ב״ 75 אלף דולר לשנה, ולוותר
על אופציה שהיתה לו לקנות 150
אלף מניות של הקונצרן. משכורתו של
^.ריקליס תהיה עתה רק 426 אלף דולר
לשנה.

תביעה נגד רואי!ושבון

1חבע באולריקר.
ונימלט לישראל

זמן רב לקח עד שאגודת-העיתונאים
הכניסה סדר מסויים בהזמנת עיתונאים
על־ידי חברות־תעופה לטיסות״חינם, בדי
למנוע שיחוד עיתונאים אוהדים ועדיין
רבים הרינונים.

המכס פו ע ל
בניוו ד ל חו ק

מייבשי שיער משננים

מנהר טולקוכסקי

״כימיקל בנק״ בניו-יורק הגיש תביעה
על סך 6.6מיליון דולר נגד חברת רואי-
החשבון הגדולה באמריקה, ארתור אנדר-
סן ובניו, על מאזנים לא-נבונים ומטעים
של חברה בשם ״פריגיטמפ״ שפשטה את
הרגל.
הבנק טוען בתביעה בי הילווה לחברה
יותר מ־ 4מיליון דולר על״סמן מאזניה,
שאושרו על-ידי אנדרסן בשנים 1974 עד
, 1977 ובי מאזנים אלה לא היו נכונים,
בפי שהתברר עתה, עם היכנס החברה
למצב של כינוס נכסים.

2מיליון לחודש

הן האחוז הגבוה 35 של פסולת בתוצרת,
לעומת פחות מ 5*-במיפעלים דומים
באירופה. למעשה, כאשר אחוז הפסולת
מתקרב ל 5*-באירופה, הדבר
מביא מייד לבדיקת הסיבות. ב״אלבר״
בשליש התוצרת עוברת עיבוד מחדש. הדבר
גורם הפעלת״יתר של תנורי-ההיתוך,
המוזנים בחשמל יקר, לעומת הפעלה בסולר
באירופה.
המוצרים הכבדים של המיפעל, המהווים
את רוב הייצור, ושהם גם הנושאים
הפסדים, הם פחי״אלומיניום ולוחות-
אלומיניום. חמיפעל מרוויח, למעשה, רק

על ייצור נייר אלומיניום לעטיפה. במיפ-
על יש עובדים מיותרים רבים, בעיקר
בדרג הניהולי, ויש ב־ 15 מנהלים מיותרים,
העולים משבורות-מנהלים ורכב
צמוד ונסיעות מיותרות לחו״ל. לא ניתן
לפטרם, ביגלל קשריהם עם מנכ״ל ה־חברה-להשקעות
של ״דיסקונט״ ,דן
טולקובסקי, או המנב״ל הנוכחי, יוסף
טבנקין. יש גם עודף של פקידים
בכירים, כמו במחלקת המכירות, המחזי קה
18 עובדים בכירים, שרובם מיותרים,
שכן המכירות נעשות בעיקר בטלקס.

ה או טו בו סי ם ה מרוו חי ם
.והמ מוזגים של

י במדינה
חינזן־
עו שי ם הי ס טו רי ת

הוא זווג את אהובת
להגיע לעורם תנא

המורה טעה בזיהוי טפסי
חכחיגות, והגבחנים־דכו
סן הדזפקר

יסיעו אתה מועמדות
ה סו פיו תבתח רו ת

מלכת המי 79׳
לנשפים בכל ח ל קי הארץ

חשוב לדעת
לחגור ובון א ת
חגורת הבטיחות

בבוקר היום החמישי בשבוע שעבר
נאספו אלפי תלמידים, איש איש בבית-
ספרו, כדי להיבחן בהיסטוריה, במיסגרת
בחינות הבגרות. כך עשו גם תלמידי תי כון
עירוני י״א בתל־אביב.
אלא שהם, בניגוד לשאר עמיתיהם ברח בי
הארץ, זכו במתת לא־צפוי. המורה,
שחילק את שאלוני הבחינה, טעה. תחת
שיחלק את שאלוני החלק הראשון, חילק
את שאלוני החלק השני, שתוכנן לחלוקה
בשעות אחרי־הצהריים, בחלק השני של
הבחינה. כעבור כמה דקות הרגיש המורה
בטעותו, ביקש מן הניבחנים שיחזירו את
שאלוני אחרי־הצהריים.
אלא שכמה תלמידים זריזים הספיקו
להעתיק חלק מן השאלות. בהפסקה שבין
שני חלקי הבחינה הספיקו כמה מהם
להתקשר עם חבריהם במקומות שונים
בעיר, ולגלות להם את הסוד הכמוס. כמה
תלמידים סיפרו לאחר מכן, שהסוד דלף
עד לחיפה.
מנהלת בית־הספר התיכון העירוני י״א,
תמר כהן, מסרבת להגיב על הפרשה, אולם
תלמידיה וחניכיה, שאינם דואגים לשמו
הטוב של בית־הספר, אישרו כי אכן הת רחשה
בין כותליו טעות היסטורית.

אסר ־ עו ל ם נגזר השבוע על אלי
י יוקצה. הוא הורשע על־ידי בית־המישפט
המחוזי סתל־אביב ברצח. בסוף
דצמבר 1978 רצח אלי את אהובתו, רבקה
היון, ליד ביתה בראשון־לציון.
באותו בוקר גורלי יצא אלי לדרכו,
כאשר הוא מצוייד ברובה ובמיכתב הת אבדות
קצר. חייו לא היו יותר חיים
בלי רבקה, שעזבה אותו וסרבה להנשא
לו, על כן כתב מיכתב צוואה מפורט, שבו

סטודזנטים
הצלתה וקוץ ב ת
הסטודגטיס הערפיס זכו
לייצוג גכבד כאגודה; ועוררו
את מתנגדיהם לפסו?
את. הסחירות
הקפידו שתהיה ישרה ולץ ן
מפותלת
זכרו להדק אותה כהלכה
בסירווח
כף יד

רק חגירה גכוגה
תנווע פגיעה
לשכת הפרסום הממשלתית

משרד התחבורה/בטיחות בדרנים

הסטודנטים, שהתגודדו ליד לוח־המו-
דעות של הבחירות לאגודת הסטודנטים
באוניברסיטת באר־שבע, נראו מודאגים.
התברר להם, כי מועצת האגודה, שנבחרה
זה עתה, כוללת 11 סטודנטים ערביים
מתוך .41״זה יותר מדי,״ אמר אחד
הסטודנטים, הידוע בדעותיו הלאומניות
האנטי־ערביות .״צריך לעשות מ ש הו
חיש מהר התברר, כי הסטודנט המודאג
מן הנציגות הערבית הגדולה במועצת
הסטודנטים לא היה יחידי. כמוהו נמצאו
עוד רבים — לאומנים, דתיים ואנשי-
ימין מובהקים פנו לוועדת־הביקורת באו ניברסיטה
של הנגב, קבלו על סידרי־בחי־רות
לקויים, כדי לגרום לביטולן הגמור
של הבחירות.
בין השאר טענו, כי בוועדת הבחירות
ישבו חמישה סטודנטים, שהיו בעצמם
מועמדים באיזורי־בחירה שונים. טענה
אחרת: לא פורסמה מבעוד מועד רשי מת
מועמדים זמנית, כדי שתינתן לסטו דנטים
האפשרות להתרשם מן המועמדים
לפני סגירת הרשימות ולהציג את מוע מדותם,
אם ייחפצו בכך.
הנדסת חומרים. האמת היא, כי סיד-
רי הבחירות בבאר־שבע לא היו גרועים
יותר מאלה שבאוניברסיטות אחרות בארץ.
ההבדל הוא רק בתוצאות, ולהן יש הס בר
פשוט.
בבחירות, שהתקיימו ב־ ,4ב־ 5וב־6
ביוני, השתתפו רק 1518 סטודנטים —
שליש בלבד מכלל בעלי זכות הבחירה.
הללו קבעו את הרכב המועצה, שתימנה
41 חברים. הנציג ה־ ,42 שאמור היה לייצג
את הנדסת חומרים ג׳ ,לא נבחר, כי לא
היה מועמד שיתחרה על המקום.
באיזור מסויים ניצב רק מועמד ערבי
בודד, ללא מתחרים, ואילו אחד מן הנב חרים
הערביים, מוסטפה שאנאווי, זכה
במיספר מצביעים גדול יותר ממיספר ה סטודנטים
הערביים שבאיזורו. כלומר:
סטודנטים יהודים תמכו במועמדים ערבים.
אפילו הסטודנטים הערבים עצמם לא
פיללו להצלחה כה מרשימה בבחירות.
עובדה היא, שערב הבחירות חשבו סטו דנטים
ערבים מתומכי תנועת בני־הכפר
להחרים את הבחירות. רק ברגע האח רון
ממש שינו את דעתם על הבחירות,
החליטו להשתתף בהן ואף דירבנו את
(המשך בעמוד )52

תוכע ויינשטיץ
״אהבתי את כולכם —
חילק את כל רכושו הדל ליקיריו. הוא
הבטיח להם כי הוא אוהב אותם, את כולם,
וביקש שיזכרו אותו לטובה.
באותו מיכתב לא הזכיר אף במילה אחת
את רבקה, או את הסיבות להתאבדותו,
אולם הוא הוכיח את רצינות כוונותיו,
כאשר אחרי שירה ברבקה פגע ביריות
אחדות בעצמו.
׳רבקה מתה במקום, ואלי הובא לבית־החולים
כשהוא מתבוסס בדמיו. הוא נותח
במשך שעות ארוכות ואחר־כך חובר ל מכוניות
הנשמה וחזנה ולמכשיריס לעירוי־דם
ונוזלים. הרופאים עדיין חששו כי
ינסה שוב לשים קץ לחייו, ועל כן, על
עחש דווי קשרו את ידיו בתחבושות
למיטה. הם חששו כי הוא ׳עלול לנתק
את מכשירי החיים׳ כדי דמות.

גיי ס ה
סו תרת
אז עברה חצי שניה. אלי בן ה־22
י התאושש. הוא אומנם חיוור עדיין,
ידייו רועדות מפעם לפעם, אך נראה כי
רצון־החיים חזר אליו.
בבית־המישפט, עת נאשם ברצח רבקה
נאבק בעקשנות על זיכויו. הוא סרב
לחתום אף על אחת מההודאות שהשוטרים
גבו ממנו בבית־החולים, וכאשר, באחת
ההזדמנויות, סיפר לחוקר כי רבקה יצאה
עם גבר, נשוי, ואיים להרוג אותו, חזר
בו מייד, וביקש מהשוטר למחוק את הקטע
הזה. הוא סרב לחתום ללא התייעצות עם
עורך־הדין ישלו.

זסוננית וניסה להתאבד ברונה -או תחת
תוא הגיע לתא הכלא בעולם הדה

תחת שווו
למעלה. זה, כמובן, מבטל את גירסתו

אלי לא הודה ברצח, אלא סיפר כי רצה
לאבד -עצמו לדעת בנוכחות רבקה ,״כדי
שזה יהיה על מצפונה,״ ולכן בא באותו
בוקר חמוש ברובה שגנב ממחנה צבאי.
לדבריו ירה בעצמו שתי יריות. פיתאום
״נשמתי וידעתי שאני חי, ואז יריתי עוד
שלושה כדורים ולא ידעתי איפה אני פוגע,
אז פתחתי את העיניים וראיתי את רבקה
שנפלה. לא הבנתי בכלל שאני פוגע בה,
לכן סובבתי את הנשק ויריתי עוד שתי
יריות בעצמי.״

של אלי.
הוא אף ניסה להאחז בכך שלא הזכיר
את רבקה במיכתב ההתאבדות שלו, ומכאן
ביקש את בית־המישפט להסיק שלא הת כוון
להרוג אותה.

דב קו ת
ועק שנות

על גירסה זו, אשר סתרה לחלוטין את
ף* ניגודו, יוסן ש שלוש, זכה בשבחי בית-
עדויות הרופאים באשר לכיוון שבו חדרו
הכדורים לגופה של רבקה, חזר אלי
* * המישפט על שעשה את כל האפשרי ב תיק
זה, אולם למרות שתקף את ההודאות
בתקליט שבור. השופטת ויקטוריה אוסטרו־בסקי־כהן,
בפסק־דין מפורט, אומרת, כי י שנמסרו לשוטרים בבית־החולים, הרשיעו
השופטים את אלי יוקצה ברצח, לפי
היריות פגעו ברבקה מלמעלה למטה, או
בקשתו של התובע יהודה ויינשטיין.
לפחות מאותו גובה, כוודאי שלא מלמטה

ון׳בי׳^

ח־יכיא

גלמ^ו/״י
ה 6י^

ג<עי יד 1( 0 ׳£ן רו

6ר־בדי־

גדלל׳י׳-

כנ׳ו

^ספ>ך

לסדי

׳ ל פ סי ס

בל &י׳-

מינ ל

פ לאיל כל

גל 3ן

ז צ .7

פלוד

פ$ך ן

ל לין ^׳

יי 6זחמנ >

יי־א>>א ,

זוזי?

ל7 5 ( 5

€ 6 6יד

051

•יל׳י

4פ<]0 1 /

אגד>

פ ל אי

גל כד׳

גלפ(1ן

1/03

שוב הפכו החיים יקרים לאלי. האם החל
מתחרט גם על חייה של רבקה שנגדעו
באיבם 1

א א ^/זי

השופטים הסבירו לו שאם יש לו טענות
באשר להרשעתו יהיה עליו להעלותן בשלב
הערעור בפני בית־המישפט העליון.

מעניין לברר מה התרחש במוחו של
אדם, אשר לפני חצי שנה עשה את
כל הדרך כדי לאבד עצמו לדעת, ורק
המיקרה העיוור חילץ אותו מכך.
נראה כי חצי שנה זו, ואולי אותה
חוויה נוראה שעבר, גרמו לו להרגיש
כי החיים הם דבר יקר וחשוב וחבל מאד
להפסידם בהינף יד.
על-פי הוות־הדעת הפסיכיאטרית שנית נה
במישפט, סובל אלי מסף קיפוח נמוך,
ומתקשה לעמוד בכל תיסכול או הגבלה,
אך אינו חולה־נפש.
למרות שמיכתבו מלא שגיאות כתיב
ילדותיות, הוכית אלי כי הוא יודע לכלכל
יפה את מעשיו. בערמומיות רבה התגנב
למחנה צבאי, שידע כי אין בו שמירה
מעולה, וגנב רובה צבאי. גם את הגנתו
במישפט ניהל בעקשנות ובדבקות ב־גירסה
שנראתה לו מתאימה ביותר ל צרכיו.

3 3ענד

*ס 6י׳-י׳פ1

*זי ו 0

כאשר נגזר דינו, ובית־המישפט ביקש
ממנו לאמר את המילה האחרונה׳ קם
ממקומו, הביט לעבר השופטים, ושאל:
״הרשעתם אותי סופית ד׳ ואז ביקש מהם
להתאזר בסבלנות. הוא פנה והודה ל סניגורה
-והחל חוזר שנית על כל הנקו דות
שהעלה בהגנתו :״אילו רציתי להרוג
אותה הייתי כותב זאת במיכתב אולם
השופט דב לוין, נשיא ההרכב, לא נתן
לו להמשיך. הדיון בבית־המישפט המחוזי
הסתיים. אחרי שבית־המישפט הרשיע אותו
ברצח בכוונה !תחילה מתחייב מן החוק
עונש מאסר־עולם׳ .

^׳לפגל

כ ^ג ל|

ת ל פו ר

רוצח יוקצה
— בלי יוצא מן הכלל !״

£/ן גמ< 4עא״

ידו >1

יל 1) 6

פ ך) 7

,4 )1ד

ס כ׳ ו1)0 /

פג ד פי ס

3ח1מיר

3 6ר״>ך

מינתב־ההתאבחת שלא הגיע לתעודתו: הצוואה שנתב אלי יוקצו! לפני הרצח

במדינה -

(המשך מעמוד )50
חבריהם האחרים ללכת לקלפי ולא להי-
מנע.

אינטרסים אישיים. כאשר נסתתמו
טענות הסטודנטים היהודים הימניים, בדבר

אי-סדרים, פנו לכיוון אחר, העלו את ה־טענה
כי הבחירות זוייפו.
לדבריהם לא הוחתמו, כנדרש, כרטיסי-
הסטודנט של הבוחרים בקלפיות מסויי-
מות, עובדה שאיפשרה לכמה סטודנטים
להצביע יותר מפעם אחת.
ועדת־הביקורת החליטה לפני שבועיים
לקבל את העירעור על הבחירות ולפסול
אותן כליל. החלטה זו נתקבלה למרות
שהועלתה טענה נגדית, כי כרטיסי־הסטו-
דנט לא הוחתמו רק בקלפי אחת או ב שתי
קלפיות, ואין טעם בפסילת הבחי רות
בכל הקלפיות. עובדה אחרת, שבה י
לא התחשבה ועדת־הביקורת: בכל הקל פיות
נוהלו רשימות בוחרים, וכל סטו דנט
שהצביע נמחק מן הרשימה, כך שלא
היה יכול להצביע פעם נוספת.
ועד הסטודנטים הערבים באוניברסיטת
באר־שבע רואה בביטול הבחירות צעד
שנועד להרחיק נבחרים ערביים ממוסדות
האגודה. יו״ר הוועד, שחאדה אבן־ברי,
פנה בנושא זה אל בית־המישפט השלום
בבירת הנגב, בבקשה שיתן צו מניעה נגד
החלטת ועדת־הביקורת.
בפנייתו טוען אבן־ברי :״הבחירות היו
חוקיות וכשרות ולא היתה כל עילה שבדין
או בתקנון האגודה לפוסלן.״ החלטת ה פסילה
נתקבלה, לדבריו ,״בגלל לחצים״
וועדת־הביקורת, שפסלה את הבחירות, חר גה
בכך מסמכותה ופעלה ללא שיקול
דעת ענייני, על סמך אינטרסים אישיים
ומתוך הפרת אמון.
האומנם? על כך יחליט בית־המישפט.

מ י שפט

במחירים מיותרים עך 27 ליולי

חו פשהש כו להח גי ג ה

בסלוו האדום -באילת
הכל במחיר אחד
אוכל מפתה — מזנונים תאוה
לעיניים
* קוקטיילים, אפריטיבים
* יין חופשי בכל ארוחה
* בידור וצחוק ,״הצגות״
ו״תצוגות אופנה״
* מוסיקה וריקודים במועדון
* יאכטה לשיט ודיג
(בתוספת מחיר)
* ספורט והתעמלות, שיט
מפרשיות וצלילה.

7ל״י ליום
ח צי פנסיון

9 4 0ל״י ליום
פנסיון מלא
המחירים לאדם בחדר זוגי
(כולל מע״מ)
הזמנת מקומות
אצל סוכני הנסיעות ובסלע האדום
אילת, טלפון )059( 3171-5

לישראלים בלבד

עם ינוקא
בסלע האדום

אר.ו 3חו עו דעד ־זחמד ^ ה
״טום שאשתי 7א 9ה 1״ גאגח
עד־המדיגה שנסע?רומא
״אהובתי גרה בבית־מלון ברומא. אבל
את שם המלון לא אתן לך, כי בסוף אתה
תיקח לי אותה,״ אמר עד־המדינה* ל סניגור
צבי לידסקי. שחקר אותו.
במישפט המתנהל בימים אלה על גני בת
יהלומים מנמל-התעופה בן־גוריון, ה עד
הראשי הוא עד־המדינה. הוא שקנה
את היהלומים מהסבלים שגנבו אותם
מהמטוס, לפי דברי כתב-האישזם. הסבלים
הגרוזינים היו פונים עם שללם לאחד
בשם אהרונצ׳יק, שהיה מקובל עליהם כ אחד
מנכבדי־העדה. זה היה קובע את
מחיר הסחורה הגנובה ואת סכומי-הכסף
המגיעים להם. עד־המדינה היה שותפו
של אהרונצ׳יק לעיסקות אלה.
במהלך אחת מהעיסקות הגדולות, נסע
לו עד־המדינה לחוץ־לארץ ליומיים בילבד.
נסיעה זו סיקרנה מאד את ל״דסקי, ה מופיע
בשמם של ;שניים מהנאשמים בתיק.
הוא חקר את העד ארוכות .״מדוע נסעת
לחוץ־לארץ, למכור סחורה גנובה?״ שאל
את העד, והעד השיב לו :״נסעתי כדי
לפגוש את אהובתי.״
״זהבה פרינטמן״ .לידסקי החל מב רר
את פרטיה האישיים של האהובה.
הוא גילה כי שמה זהבה פרינטמן ,״או
משהו כזה״ ,וכי המאהב נסע לרומא כדי
לפגוש אותה. הוא אומנם התכוון לשהות
במחיצתה זמן־מה, אך ׳שיחה דחופה מ ישראל
גרמה לו לשנות את תוכניותיו
ולחזור ארצה כעבור יומיים בילבד. ה שיחה
הדחופה גילתה לו כי היהלומים
הגיעו, והם מחכים לו אצל אהרונצ׳יק.
״אז שינית נתיבים? ביזנס ביפור
פלז׳ר?״ שאל עורך־הדין בציניות .״יום
וחצי איתה, זה נקרא יחס לאהובה?״
המאהב ענה :״נסעתי, נתתי לה כסף
וחזרתי. הייתי נשאר יותר זמן, אבל
השיחה הדחופה...״
״אמרת קודם שנסעת ביגלל דברים
רציניים. זה נקרא אצלך דברים רציניים?״
רצה עורך־הדין לדעת.
״בשבילי זה רציני, בטח!״ אמר העד.
״האם שילבת גם עסקים בנסיעה, או
רק אהבהו״
״רק אהבה,״ השיב העד ׳תשובה מוחצת.
״ואני אומר לך *שהסיפור על זהבה,
וזה שאתה לא יודע איזה מלון, ולא יודע
* השם לא הותר לפיוסוס.

העולם הזה 2183

היא התלוננה ער נ ו שאביה אגס אותה -
ועד כן וצח אותת בן־דודה, שנחו מלעג תשעים

^ אז שליוויתי את תמם למישטרה,
י כדי שתוכל להתלונן שאביה אנס
אותה, התביישתי ילצאת לרחוב,״ העיד
בבית־המיישפט בן־דודה של תמם, עבד־אל־האדי
מוניר.
בדצמבר 1978 סגיש עבד־אל־האדי ()30
את בת־דודתו היפה, תמם מוניר, בבית

ועשתה תנועות־ריקוד שונות, והניעה את
ידיה.
עבד־אל־מוניר לא הצליח לעצור ב כעסו.
הנערה המתנועעת, אשר גירתה
את אביה עד שהסתבך בצרות עם ד,מיש־טרה,
ואשד הוציאה שם רע *על המייש־פחה,
עמדה לפניו ורקדה וצחקה.

אתה כי הצעיר, יליד עזה, נהג ב אלימות
מזה שנים. פעם הוכה באכזריות
את אמו ושבר את ידה. הוא היה תוקפן
אף כלפי ילדיו, ובאחת מהתפרצויות זד
חימר, הנוראה שלו שבר את מכשיר
הטלוויזיה.
יתכן שמיקצועו, מפרק־עופות, פשוק־הכרמל,
נבחר על־ידו כדי להוציא מקירבו
את האגרסיות שלו, את הצורך לטפול
ידיו בדם ולחתוך בשר ועצמות.
מצבו החמיר ביותר אחרי תאונת־דר־כים,
שבה נפגע לפני. כשנה. הוא סבל
מזעזוע־מוח, שאחריו הפך תוקפני יותר
מתמיד. הוא אף החל מרטיב בלילות. שני
הרופאים הפסיכיאטרים אשר בדקו אותו
בבית־הסוהר, אישרו כי אינו סובל מ
גרזן
הרצח
איך להוציא את החוטם מרוב בושה?
מחלת־נפש ממשית, אולם הם הצביעו על
העובדה כי קשה עליו השליכה על יצריו.
שיחת השכונה
ענת אי־שפידת הדעת נדחתה על־ידי
השופטים. חיזוק לכך, שהוא
אומנם התכוון לרצוח את תמם בכוונה
תחילה, מצאו השופטים בכך שהנחית את
הגרזן החד על עורפה חמש פעמים. אילו
היה עושה את מעשהו בחמת־זעם רגעית,
היה אולי מכה מהלומה אחת, אולם פרק
הזמן, שהיה דרוש כדי להרים ולהוריד
את הגרזן על ראשה של תמם, הראה על
מחשבה תחילה.
בית־המישפט אף לא מצא כל קינטור
בהתנהגותה של תמם. היא לא אמרה לבו־דודה
כל דבר מבזה או מעליב במיייוחד,
לא תקפה אותו, רק צחקה והתלוצצה.
כאשר נשאל אם רצח אותה ביגלל כבוד
המישפחה, על ששכבה עם אביה, אמר
ישאין הוא יכול לקבוע אם יש בכך פגיעה
בכבוד המישפחה, וכי אין הוא מתבייש
במעשה זה. אבל הוא רצה שהאנשים
יפסיקו לדבר עליו ביגלל מעשיה.
מוניר נידון השבוע למאסר־עולם על
רצח בת־דודתו תמם. הנערה בת ה־15
1שילמה בחייה על־כך שאביה אנס אותה,
!ושהיא הפכה שיחת השכונה.

י* גופתה של חמם מוניר כמקום הרצח
הלצות ותנועות־ריקוד שונות
סבתם. הנערה בת ר 15-,היתד, עצובה, והוא
הזמין אותה לבוא לביתו ולשוחח עימו.

חמש מכו ת
__גרזן

בחמש מכות־גרזן נמרצות סיים את
מעגל חייה של תמם, והיא בת 15 בלבד.
הגופה המגואלת בדם נשארה שוכבת על
הספה בחדר, והרוצח יצא, רחץ את ידיו
וקרא לאחיו. יחדיו התייצבו בתחנת־ה״
מישטרה, פחות משעתיים אחרי הרצח.
המישטרה באה למקום הרצח ומצאה את
הגופה. עבד־אל־האדי ערך שיחזור מלא
של המיקרה לעיני מצלמות, ואף סיפר
את סיפורו לרשמקול של המ״שטרה.

^ מה חודשים קודם לכן הלך עימד,
• י לתחנת־המושטדד״ ׳למען תתלונן ישם
כי אביה אנס אותה כאשר היו יחדיו ב פרדס.
האב
נעצר על־ידי המישטרה ומאז, טען
בן־הדוד, לא העז להוציא את חוטמו ה חוצה
מבושה. אנשים היו מדברים עליו
ועל מישפחתו. לועגים לו וצוחקים מאחרי
גבו, והכל בגלל בת־דודתו הסוררת, תמם.
היא לא היתד, נוהגת כנערה ערביה
בגילה. היא היתד, משרכת דרכיה, יוצאת
עם גברים והשמועות אמרו כי שכבה
עימם.
הוא ניצל את ההזדמנות שבאה לביתו
ורצה לשוחח. עימד, על חייה. אולם היא
לא יכלה להסביר עצמה כראוי, רק חזרה
שנית על האשמתה כי אביה בעל אותה
בפרדס. כאשר נשאלה מדוע לא התלו ננה
קודם לכן, צחקה, החלה מתלוצצת

^ איש הועמד לדין על רצח בכוונה
! 1תחילה, והתובעת המשכנעת, שרה
פריש, הביאה את כל עדויות־ד,תביעה לפגי
בית־המישפט. היה ברור, גם מעדותו של
הנאשם במישטרה וגם מד,שיחזור שערך
לפני מצלמה ופרשמקול, כי הוא הוא אשר
הנחית את יחמש מהלומות הגרזן על
ראשה ישל תמם. השאלה היחידה שעורר
הסניגור הממושקף, נחמן גולדברג, היתה
אפשרות של טרוף רגעי.
ההיסטוריה הרפואית של הנאשם הר־

באיזה מקום, זה לוקש. אני אומר לך
שאתה נסעת לעסקים שהורים לאיטליה.
בשביל זה נוסעים ליום אחד, בשביל
למכור גניבות.״
״גמרנו עם הכחוחה״ .כאשר התחיל
לידסקי לשאול שאלה נוספת על האהובה

המסתורית, קצרה רוחם של השופטים
דב לוין וויקטוריה אוסטרובסקי-כהן !והם
קטעו את הסניגור :״אנו חושבים שעם
הבחורה אנחנו גמרנו!״
עד־ד,מדינה פלט אנחת־רווחה ואמר :
״טוב שאשתי לא פד! ,״

העולם הזה 2183
מפרק העופות

הכית שפו פוצע הרצח
האב התגרה

התובעת הרצינית קלרה רג׳ניאנו הס תירה
חיוך, וד,סניגורית השנייה, נירה
לידסקי! ,שמרה •גם היא בקושי על פנים
קפואות, רק קהל־הצופים היה משועשע
עד דמעות והצטער שההצגה הסתיימה.
בלב השומעים עלה חשד קל שזהותו

של עד־המדינה נאסרה לפירסום כדי ש אשתו
לא תגלה את מעללי בעלה ברומא.
שהרי לה סיפר בוודאי כי הוא נוסע
למכור סחורה גנובה, והנה מתברר כי
נסע 1לפגוש אהובה. זהו חלק מסיכוני-
המיקצוע של עד־מדינה.

קולנוע
סרטים
ה ח תונ ה הזו עקת
״הביקורת תאהב את הסרט ד,זד ,.אבל
הוא לא יכניס אפילו פרוטה שחוקה אחת !״
כך קיבל הבמאי רוברט אלטמן את פני
קבוצת המנהלים של חברת פוקס, שבאה
לבקר באתר הצילומים של החתונה• ,ולד־אות
מה הוא מעולל לארבעת מיליוני הדו לרים
שהפקידו בידיו. עוד לא הספיקו
לעכל את האינפורמציה המדהימה, וכבר
חייך אלטמן בהתנצלות ותיקן את עצמו:
״סליחה, התכוונתי לומר שזה סרט שיכניס
מיליונים, אבל המבקרים ישנאו אותו. מה
שאמרתי קודם נועד לקבוצת המבקרים
שהיתר, כאן אתמול.״
ל סיפו ר או אגדה? כמה מן הנוכחים בהם־
רטת החתונה מוכנים להישבע שזאת האמת.
ואם כך הדבר, אבן זהו עולם העומד על
הראש. אילו העיז במאי כלשהו להשיב
בזו הלשון למעסיקיו, לפני עשרים שנה,
היה מוצא את עצמו למחרת היום מובטל
ומנודה מן הקהיליה הסגורה של הוליווד,
מוגדר כסכנה ציבורית וחולה במחלה
האנושה מכולם: אינטליגנציה. היום, שומ עים
המעסיקים את הדברים הללו, חוזרים
הביתה, ונראה ששום דבר לא קלקל להם
את התיאבון .״הם משוכנעים שאני מכין
עבורם עוד מאש אחד,״ סיפר אלטמן לאחר

מכן.
עוד להיטי עובדה שאין עליה עוררין
היא שאיש לא התערב לו בעבודה, לא

הבמאי רוגרט אלטמן מדריף את ויטוריו גאסמן ומיה פארו ב״חתונה״
״הס נז שומעיס שאני מכין עוד מאש אחד״
נתן לו הוראות ולא ניסה להוסיף או לגרוע
משהו מן הקיים. בי אלטמן הוא מעין אגדה
בפני עצמה. אדם המסרב לעבוד לפי
תקנות ומוסכמות של התעשיה, מתרחק
מעיר־הסרטים ברגע שההזדמנות נקרית
בדרכו (את החתונה צילם וערך לייד
שיקאגו) ואיש בהוליווד אינו יודע כיצד
לאכול את סרטיו. אבל עובדה, מזמן לזמן
הוא מוציא להיט מפתיע, כמו נאשוויל,
וזה משכנע יותר מכל הניתוחים והנימו קים.
ובזכות תופעות כאלה, מפקידים בידיו
עוד כסף ומקווים לעוד להיט.
רוברט אלטמן הוא ללא ספק אחד היוצ רים
המקוריים ביותר שיש היום לקולנוע
האמריקאי. מזה שנים הוא הקים לעצמו
כנופיית נאמנים ההולכת אחריו במדבר
ובשממה, מאמינה בעיניים עצומות בכל
מה שהוא עושה, וגם אם הוא נכשל בניסיון,

לא השתתף, שיגר לפחות את בתו, המופיעה
באחד מתוך ארבעים ושמונת התפקידים
הראשיים בסרט. ג׳רלדין צ׳פלין טוענת
ש״מלבד אני אוקלי, הוא נותן לי רק
תפקידים של נשים בלתי נסבלות״ .היא
שנאה את הכתבת הבריטית שגילמה ב־נאשוויל,
אבל לא היססה לקבל על עצמה
את דמות קבלנית החתונות, המעצבנת
לא פחות, בחתונה.
כזכוה השחקנים. ממה נובעת ה נאמנות
העיוורת הזאת? פשוט, מעצם
העובדה שאלטמן יוצר את התנאים האידי אליים
לעבודתו של כל שחקן, והופך אותו
חלק בלתי־נפרד מתהליך היצירה.
זה מתחיל בכתיבה. אלטמן וצוות התס ריטאים
שלו, כשהם עובדים על סרט כמו
החתונה (או לפני זה באפלו ביל או נאש־וויל)
,אינם כותבים תסריט אלא תקצירי

לורן האטין בתפקיד במאית עם הצוות המסריט את החתונה
פולחנים אמריקאיס בזווית עקומח

דיליאן גיש כתפקיד החותנת המתה כשעת החתונה
אחת הכוכבות הגדולות של הסרט האילם

קארול בורנט כתפקיד אם־־הכלה עם קרוב מישפחה המחזר אחריה
חג גדול לזוג המאושר ולמישפחות

אין זו סיבה עבורם לנטוש את המערכה.
הכל מצביעים על באפלו ביל ככישלון
הקופתי הבודד של פול ניומן בשנים
האחרונות. אבל זה לא מנע מניומן למהר
ולהגיע לבימת הצילומים של קווינטט
(סרט שנעשה אחרי החתונה) .ואם בחתונה

ביוגרפיות ושלד עלילתי, מין מיסגרת
רפויה שבתוכה אפשר לעשות כמעט הכל.
אחר-כך, הם אוספים סביבם את השחקנים,
מחלקים ביניהם את הביוגרפיות ומבקשים
שכל אחד יחבר לעצמו את הדיאלוגים.
עם הדיאלוגים ביד הם באים לאלטמן,

העולם חזה 2183

שמקצר, מתקן ובעיקר מתמצת, אם יש
בכך צורך. בצורה זו, השחקן והדמות הופ כים
יחידה אחת, ומה שייצא מפיו, על
המסך, לא יהיה טכסט כתוב על-ידי אדם
אחד, שהושם בפיו של אחר, אלא מלים
שאותם היה אומר השחקן עצמו, אילו היה
הוא נמצא בנסיבות שאליהן נקלעת הדמות.
ההבדל מהותי וגדול, גם בהרגשת השחקן
וגם בתוצאה המתקבלת על הבד.
אך זה עוד לא הכל. בשעת ההסרטה
מעדיף אלטמן להניח לשחקנים לנפשם. הם

אכי החתן — ויטוריו גאסמן
פארודיה על מהגר
חבובות נפו חו ת
החבובות בהוליווד (מקסים,
תל־אביג, ארצות־הברית) המעלות
הגדולות של החבוגות על
המסך הקטן, הן הקצב השגעוני שבו מתנהל הכל במחיצתן,
והעולם הפרטי המיוחד במינו, שבו החיה המיפלצתית
ביותר נראית הגיונית, מובנת ומתקבלת יותר על הדלוק
מבן״האנוש המופיע לידה בתפקיד האורח.
אלה הן בדיוק התכונות שמחמיץ הסרט הצבעוני החדש
הזה, הנדרש לבנות עלילה בת תשעים דקות, עבור דמויות
שהברקותיהן המזהירות ביותר צצות בשורה אחת של
דיאלוג, בתנועת ראש יחידה או לכל היותר בשתיים או
שלוש שאלות ותשובות.
מעשה בקרמיט הצפרדע, הפוגש בביצה את דום דה
לואיז (המצחיק! השמן של מל ברוקס) וזה מייעץ לו
לנסוע להוליווד, שם מחפשים בדחיפות צפרדעים מוכשרים.
קרמיט מקבל את ההצעה, ובדין אל האולימפוס של
הצוללואיד, הוא אוסף לידו את חבר מרעיו הידוע, פוזי
הדב, העלמה פיגי, רולף הכלב הפורט על פסנתר, ואת
כל תיזמורת החבובות. הבעיה היחידה שיש לו, היא עם
צ׳רלס דרנינג, שיש לו רשת של מיסעדות המתמחות בהכנת
רגלי צפרדעים. רגליו של קרמיט מגרות אותו במיוחד
והוא רוצה להשתמש בהן כפירסומת לעסקיו, על אפו
וחמתו של בעל הרגליים.

שחקן בגיל 92

משחקים, כשמיקרופונים ניידים אל־חוטיים
מחוברים לכל אחד ואינם מפריעים לתנו עתם
החופשית, שתי מצלמות עוקבות
אחרי המתרחש. לצורך תקריב, מחליפים
.את עדשת המצלמה, במקום לקרב אותה
לפני השחקן ולהביא אותו במבוכה. וכי
איזה שחקן לא היה שש לעבוד בתנאים
כאלה 1
זווית עקומה. התוצאה היא סימון
קולנועי מיוחד במינו, סצנות ארוכות, צי לומים
עשירי גוונים, שבהם הצופה יכול
למצוא לפעמים תריסר מוקדי התעניינות,
פס־קול מורכב ומסובך שבו שיברי דברים
מכל מיני כיוונים משתלבים זה בזה והאוזן
צריכה, כמו במציאות, להפריד בין העיקר
לטפל.
וכך גם במשמעות של הסרטים .״כל סרטי
הם תיאורי פולחנים אמריקאים בזווית
עקומה,״ טוען אלטמן. אבל הם עוד יותר
מזה, הם ציורי קיר ענקיים של מיתוסים,
שכאשר מגרדים מהם את הצבע6 ,גלים
מתחתם ציורי קיר אחרים, ובהם החוטים
שמאחרי הדמויות בציור הראשון.
החתונה הוא, לכאורה, סרט תמציתי מאד.
(המשך בעמוד )56

העולם הזה 2183

הרבה כוכבים אורחים חולפים לשניות אחדות לפני
המצלמה, חלקם מצליחים יותר, חלקם מצליחים פחות,
וחלקם (כמו בוב הופ) קשה לדעת מה צורך היה בהם.
קרמיט, פוזי ופיגי הנמרצת מאבדים לא מעט מטבעיותם
כשכופים עליהם ממדים גדולים כל״כך, כמו מסך קולנוע,
ואין ספק שהיו מרגישים טוב יותר בתיאטרון טלהם.
ואכן, הקטעים המוצלחים הם בפתיחה ובסיום של הסרט
(ועוד קטע קצר באמצע) שבו נאספות החבובות כולן באולם
הקרנה פרטי משלהם, כדי לצפות בסרט של עצמן.

נו תנון
לעוגת דראקון
חברי הדראקון אליוט (חן,
תל־אביב, ארצות־הברית) — זה
מוצר דיסני במסורת מרי פופינס,
כלומר שילוב של קטעי הנפשה מצויירים אחדים עם
הרבה דמויות חיות• במקום פלאים בשר״ודם יש כאן
דראקון־פלאים מצוייר, ובמקום לונדון המפוייחת — כפר
דייגים אמריקאי חביב, מצוייד בכל האביזרים הקישוטיגס
המתאימים, כולל, כמובן, מיגדלור, עם שומר שיכור ובת
נאמנה.
להשלמת הנוסחה הדיסנית הקלאסית, מופיעה גם
מירשעת זקנה, שמנה ומלוכלכת עם ארבעת בניה הצעירים,
הצרחנים והרועשים, וילד שבורח מן המירשעת אל ה־מיגדלור,
ונעזר, כמובן, בידידו הדראקון, שהוא מעין ידיד
לכל ילד בצרה.
דיסני עובד עם חומר גלם זה כבר הרבה זמן, לעתים
בהצלחה גדולה יותר, לעתים בהצלחה פחותה. החלק
המשובח ביותר בסרט הזה הוא ללא ספק הדראקון
המצוייר, הוכחה נוספת לגאוניות האולפנים האלה בהפיכת
המיפלצות הנוראות ביותר, לחיות בית קטנות ובלתי
מזיקות. עזרה כלשהי מתקבלת גם מצידם של מיקי רוני,
כשומר המיגדלור, ג׳ים דאלי, כרופא״אליל ורד באטונס
כסגנו, ומהלו רדי, המספקת כדרכה את הריבה של הכריך.
מצד שני, שלי וינטרס מתפלשת בהנאה בבוץ, צועקת
וצווחת, חושפת שן זהב ומפגינה את חיוכיה המפחידים