גליון 2186

חלב שתיה הומוגני

370 שומן

תנובה 1₪ \/3

תנובה עשתה למענך את הלא יאומן:
חלב שתיה ששומר על טעמו הטוב משך
תקופה ארוכהז ללא קרוה שוב אינך צריכה
לרוץ כל בוקר כדי לקנות חלב. את יכולה להכין
בביתך מלאי מיכלים של חלב שתיה עמיד
ולאחסן אותם בארון המטבח ללא צורך בקרוה
הגישי אותו בבית וקחי אותו לטיולים,

תו אותו בהנאה.
טעמו טבעי והוא מצוין לשתיה או
כתוספת לקפה ותה, לבישול ולהכנת משקאות.
חלב שתיה עמיד הוא התרומה החדשנית
של תנובה, לאיכות החיים שלך

תנובה

זז ד חז ה
תעברו עמיד
; שת חלב
עמו תקופה ארוכת
החלב שט

ב לי

״העולם הזה״ .שבועון החדשות הישראלי * המערכת והמינהלה: תל
אביב, רחום גורמן .3טל 243386 03 תא־דואר 136 מען מכרכים :
״עולמפרס״ .העורך הראשי: אורי אככרי. העורך: אלי תבור * עורך־
מישנה: יוסי ינאי עורך־תכנית: יוסי שנון עורכת כיתוב: ענת ישראלי.
צלמי־מערכת: ציון צפריר וגילה רזין. ראש המינהלה: אברהם
סיטון. מחלקת המודעות: רפי זכרוני. המו״ל: העולם הזה
כע״מ. מודפם כ״הדפוס החדש״ כע״מ, תל־אביב, רחוב בן־
אביגדור. הפצה ״גד׳׳ בע״ם. גלופות: צינקוגרפיה ״כספי״ בע״מ.

בראש עמוד זה מופיעה סיסמתו בת-
29־השנים של העולם הזה :״בלי מורא,
בלי משוא־פנים.״ יש לה פירושים רבים.
״בלי מורא״ פירושו, ביו השאר, הציווי
שלא לפחד מפני היסטריה חולפת של
דעת־הקהל, ולאמר אמת גם כשאינה פופולרית.
״בלי
משוא־פנים״ פירושו, בין השאר,
הציווי להתייחס באמת־מידה אובייקטיבית
שווה לעצמנו ולזולתנו, לישראלים
ולזרים.
אין זו מיצווה קלה. נדמה לי שמעטים
המקפידים עליה בכלי־התיקשורת של
ישראל. כך יכול להתרשם כל מי שקורא
מדי יום, עיתון ישראלי, או המקשיב
לטלוויזיה ולרדיו הממלכתיים.
כי יש בישראל שתי אמות־מידה שונות

למיקרא הדברים, נאלץ אדם שפוי לש אול
את עצמו: האם כל האנשים האלה
אינם שומעים את דברי עצמם?
גן־הירק של נאות־סיני לא ננטע על־ידי
המתנחלים היהודיים. הוא כבר היה
קיים כאשר כבשו גייסות צה״ל את חצי-
האי סיני. אז היתר. זאת הווה נסיונית
מצרית, שהוקמה בעמל רב. המתנחלים
קיבלו את החווה לידיהם, והרחיבו אותה.
אם יש לעובדי־האדמה של נאות־סיני
קשר עמוק לגן־הירק שלהם, האם אין
קשר כזה גם לעובדי־האדמה המצריים,
אשר יצרו את הגן יש מאין? או שמא
אין להם רגשות?
וביכלל: מושבי פיתחת־רפיח יושבים
על אדמה, שממנה סולקו בשעתו הבדואים,
אשר ישבו עליה במשך מאות בשנים.
הם זרעו וקצרו שם. הם הורחקו
בשיטות שהוגדרו על־ידי ממשלת־ישראל
דאז כ״חריגות״ .אריק שרון, החריגן ה לאומי,
אז עדיין אלוף בצה״ל, ננזף על
כך רשמית.

ישתמשו במושגים, הקובעים שתי אמות-
מידה מוסריות שונות!
דוגמה אחרת: הטענות של אנשי קריית-
ארבע בחברון.
לא רק הכנופייה המטורפת של ״הרב״
מאיר כהנא, אלא גם אנשים שפויים במחנה
ארץ־ישראל השלמה סבורים כי יש
צדק יסודי בפלישה לבתים בחברון, ש היו
שייכים לפני 1929 ליהודים.
בפיהם טענה זועמת: מדוע נשאיר
בידי הערבים את הבתים שהיו שייכים
ליהודים, שנטבחו או שגורשו מחברון
בימי המהומות? היכן הצדק?
על כך היה כל ערבי משיב: תפאדלו,
בבקשה. הבה נסכים בינינו שכל מי ש גורש
או ברח מביתו בארץ זו יחזור לבית
שהיה שייך לו ב־.1929״
האם אין אנשי קריית־ארבע ותומכיהם
תופסים שהם יוצרים תקדים מסוכן מאד?
מי שדורש לסובב את השעון אחורה, ולהחזיר
את המצב שהיה קיים ב־,1929
מצדיק למעשה את היסודות הקיצוניים ביותר
באש״ף. שהרי אם זה נכון לגבי
יהודי, זה בוודאי נכון גם לגבי ערבי.
הוא הדין, כמובן, לגבי השימוש הרש לני
במושגים כמו ״טרוריזם״ ,״מחבלים״
״לוחמי חרות״ ועוד — מושגים שכל מש מעות
מדוייקת נשללה מהם, ושוב אין
הם אלא אסימונים מילוליים על לוח־המישחק
של התעמולה.
שבועון זה דוגל באמונה, שאין זה
מתפקידו של עיתון לנהל תעמולה, אלא
לדווח באופן אובייקטיבי ככל האפשר
על המתרחש. דיווח כזה מצריך מילים

אינם מודעים לפרטי המחלה? מה הרגש תו
של איש־ציבור חולה, שלומד על תורד
לת־הייו תוך קריאה בשבועון? או ילדיי
או נכדיו הקטנים?
״עד היכן מגיעה סיסמת, כל האמת,׳
כשמדובר באתיקה עיתונאית, והיכן מתחילות
זכויות הפרט, במיקרה זה — חשאיות
המימצאים הרפואיים?
״ישנם חולים המגיבים בצורה קשה מאד
על מידע מדוייק על מצבם, והשאלה היא
אם מידע כזה צריך להימסר על־ידי רופא
מוסמך, תוך לקיחת הגורמים הפסיכולוגיים
בחשבון, או דרך כותרת בעיתון, ללא
הכנה. באיזו קלות אנחנו עוברים את הקו
המבדיל בין חופש להפקרות...״
למעשה עניתי על כך בדברי הקודמים,
אך אחזור ואשיב לטענות.
קודם כל, כאשר פירסם העולם הזה
( )2182 את כתבתו על מחלת השר, לא
היה שמץ של ספק לגבי מהות מחלתו.
לא עסקנו בניחושים. היה בידינו מידע
מוסמך. וודאנו אותו ב־ס/י׳סס! .ואכן, כל
הפרטים שפירסמנו אושרו בדיעבד על־ידי
הרופאים( .איני יודע למה מתכוונת
יעל בדבריה על ״תיאורים רפואיים ...לא־נכונים
ומטעים.״ עד כה איש לא טען
זאת באוזנינו).
אני מסכים בהחלט עם יעל שאילו
הייתי חולה, לא הייתי רוצה ללמוד פרטים
על מצבי מעיתון. אך מסקנתי היא
בדיוק הפוכה: הייתי דורש במפגיע כי
הרופא יגיד לי בכל עת את האמת, את
כל האמת, על מצבי.

יער שיאון ומשה דיין
ההודעה פורסמה באיחור
בעלות משמעות ברורה וחד־משמעית. מי
שמרוקן את המילים מתוכנן, מוכרח ליפול,
בסופו של דבר, קורבן לשטיפת־המוח
של עצמו.

הפרטיות
של השר
קרייסקי ועראפאת בווינה
ההודעה לא פורסמה

לגמרי — אחת המשמשת להערכת זכויותיהם
והתנהגותם של ישראלים, ואחרת
המקובלת כלפי ההתנהגות והזכויות של
עמים אחרים.

קשר עמוק לאדמה אפשר להביא לכך דוגמות בלי סוף.
כך, למשל, בעת הנסיגה מגן־הירק של
נאות־סיני, דובר שוב ושוב על ״הקשר
העמוק של עובד־האדמה לאדמתו״ .מנחם
בגין עצמו דיבר על כך ברגש. ייגאל ידיו
התחייב לפני המתנחלים האלימים כי שרי-
הממשלה יבקשו מנשיא מצריים לוותר על
הגן, ביגלל אותו קשר עמוק.
העולם הזה 2186

מה ביחס לקשר העמוק של בדואים אלה
לאדמה שהם עיבדו מדורי־דורות?
ומעבר לזה: מדי שבוע מפקיעה ממשלת
ישראל, בתחבולה זו או אחרת, אדמה
של ערבים בגדה המערבית, ברצועת־עזה,
וגם בגליל, כדי להקים עליה התנחלויות
יהודיות. אחרי שהיהודים יתנחלו
שם, בוודאי ייווצר ״קשר עמוק״ בינם ובין
האדמה הזאת. אך מה בייחס לבעלים הנוכחיים,
היושבים על אדמה זו מאות —
ואולי אלפים — בשנים? להם אין קשר?
יש דיעות שונות על ההתנחלות, ואיני
בא כאן להתווכח על כך. אך אני בא
לתבוע את עלבונן של המילים, ואת על בונה
של העיתונות המצווה על אי־משוא־פנים.
אפשר להפקיע, לקחת, להנהיג מיש־טר
של כל־דאלים־גבר. אך לפחות אל

לא הייתי חוזר לפרשת מחלתו של
משה דיין, שעליה דיברתי כאן לפני
שבועיים (העולם הזה ,)2184 לולא מצאה
בתו, יעל שיאון, לנכון לתקוף את השבועון
הזה.
וכך כתבה יעל, בשבועון לאשה :
״...צורת טיפול שבועון נפוץ (מה יש?
אסור להזכיר את שמו?) במחלתו של
שר־החוץ.
״מאחר שהחליט החולה להביא לידיעת
הציבור, שאותו הוא משרת, את פרטי
מחלתו, מתעוררת השאלה העקרונית הכרוכה
בכך. רופא מטפל מוסמך, ומנהל
בית־החולים הממשלתי, מסרו הודעה לציבור
לאחר הניתוח, וכן הודיעו שימסרו
פרטי המימצא ההיסטולוגי כעבור ימים
מיספר. התחכם השבועון והקדים לבשר
לציבור, יומיים לפני ההודעה הרפואית
המוסמכת, שהגידול שנכרת היה ממאיר,
בתוספת תיאורים רפואיים מפורטים לא־נכונים
ומטעים.
״האם חשבו הכותבים לרגע על האפשרות,
שהחולה עצמו או בני־מישפחתו

אם חיה סבור רופא כלשהו, כי ניתן
להעלים פרטים על מצבו של שר־החון,
הרי הוא סובל מחוסר־הבנה מסויים. אדרבה,
הרופא היה צריך להבין כי חובתי
היא להגיד לחולה, שהוא איש־ציבור רם־
מעלה, את כל האמת בהקדם האפשרי,
־וחובתו השנייה לגלות אמת זו לציבור.
מחלתו של איש בכיר, המחזיק בידו
אחריות כבירה לגורל המדינה, אינה
עניין פרטי. זוהי קביעה אכזרית, אך
אמיתית: בקבלו על עצמו תפקיד כזה,
מוותר איש־ד,ציבור על כל שמץ של פרטיות
לגבי מחלותיו. לא מפני שהציבור
לוקה בסקרנות חולנית, אלא מפני שהציבור
צריך לדעת עובדות כאלה על שליטיו,
ועל כושרם למלא את תפקידם.
אני יכול בהחלט להבין לרגשותיה של
יעל שיאון־דיין. אך אי־אפשר להחזיק
בחבל בשתי קצותיו: לתבוע את הזכות
לנהל מדינה ולהחליט על גורלם וחייהם
של מיליוני תושביה, וגם לתבוע את ה זכות
לפרטיות ולהעלמת מצב־הבריאות
מעיני הציבור.
כל התנהגותו של משה דיין מעידה כי
הוא עצמו מבין זאת היטב. נדמה לי שהפעם
אין לו טענות כלפינו.

וה היה 0911113ה; ה שחיה

גיליון ״העולם הזה״ ,שראה אור השבוע לפני 25 שנה בדיוק,
פירסם בתכה שקבעה, כי ״תשע שנים אחרי כרגן־בלזן: הגנרלים
של אז שוב בראש צבא גרמני חדש״ .הכתבה תיארה את פריחתו
המחודשת של הצבא הגרמני, הפעם כמיסגרות של ברית נאמ׳ץ,
ששברה את שירותיהם של כמה מן הגנרלים הגרמנים הנודעים
במילחמת־העולם השניה. תחת הכותרת ״יריקה כפני המדינה״
תוארה נסיעתו של הרטטכ״ל משה דיין לארצות־הברית. הביקור,
שהוצג כראשיתו כאירוח מצד הצבא האמריקאי, הסתיים בהודעה,
כי ממשלת ישראל ״תשלם שני דולר וחצי עכור כל לילה שה־רמטכ״ל
יישן כמחנה צבאי לאחר מכן הועלתה ההשערה
שדיין נסע לארה״ב, כביכול על־פי הזמנה אמריקאית, שלא היתה

ולא נבראה, כקשר עם חעסק־ביש שנערף כאותם הימים.
צוות כתבי ״העולם הזה״ סיקר השבוע לפני 25 שנה את אחד
מראשוני הסרטים הישראלים — תחת הכותרת ״ארבעה שלחמו
ונפלו על גבעה 24״ .המדור ״במרחב״ חזה את חמרידה באל־ג׳יריה,
הנתונה לשילטון צרפתי, ותיאר את התסיסה שהולידה
את המרידה הזו.
כשער הגיליון: שחקנית קולנוע חיה הררית.

צבא אוחי! שלב נו/שה ד״ן ^ גידעו! ובאר מעיד נמישנט
קסטנר * סעיף 105 בביתורש העליון * מיאיר יערי ותקבצו
מישפט מלאצה
אחרי שישה עדי הגנה, שעדויותיהם
הסתיימו תוך שעה, הופיע עדו האחרון
של עורך־הדין שמואל תמיר: גידעון
רפאל, לשעבר איש הש״י * וכיום יועץ
שר־החוץ לענייני או״ם והמרחב. נושא
עדותו: האוצר הנעלם, שהיה צריך להיות
המניע הכספי מאחרי שיתוף הפעולה שכאילו
קיים קסטנר עם הנאצים ושהביא
אותו להעיד לטובת איש האס־אס קורט
בכר.
פרשת שני מיליון הדולרים, אותם אסף
רודולף קסטנר מנוסעי רכבת ההצלה ומסרם
לקורט בכר, שהחזירם, כביכול,
בתום המילחמה, היתה מעורפלת למדי.
רפאל כימעט והצליח לערפלה סופית. הוא
התחמק מלהשיב על השאלה היסודית:
הסוכנות היהודית קיבלה רק 50 אלף דולר
מתוך 2מיליון הדולרים המושבים.
לאן נעלמו מיליון ד 950 אלף הנותרים?
קסטנר טען תמיד, כי אומנם החזיר
בכר את שני המיליון, אך הם נעלמו
מאוחר יותר איכשהו. תמיר סבר אחרת :
הכסף נשאר בידי בכר, ששיתף את קסט-
נר באוצר. כדי לממש שותפות זאת נאלץ
קסטנר להציל את בכר וזה מסביר את
הצהרתו בשבועה (לטובת בכר) במישפטי
נירנברג.
גידעון רפאל לא זכר, או לפחות לא
זכר היטב, את פרשת הדולרים. הוא ניצל
את מעמדו כעד של ההגנה, והשתמט מכל
תשובה ברורה. מצבו של עורד־הדין תמיר
היה קשה: הוא לא היה רשאי לחקור
עת עדו חקירת שתי־וערב ולהוציא ממנו
את האמת.
גונג. אך כשהגזים גידעון רפאל בתשובותיו
הלא־מניחות־את-הדעת, מיהר
תמיר לנצל את ההזדמנות וביקש להב*
שירות־הידיעות של ההגנה.

ריז על גידעון רפאל כעל עד עויין. לכך
התנגד היועץ־המישפטי חיים כהן :״לו
ידע ידידי המלומד את מלאכתו היה משיג
תוצאות מניחות את הדעת מעדיו הוא.״
השיב תמיר :״אכן, אינני יודע אח
מלאכתי. ולכן עמדתך במישפט זה היא
כל כך מזהירה.״
אחרי שהצחוק באולם בית־המישפט
שכך, הכריז השופט המחוזי בנימין הלוי
על גידעון רפאל כעל עד עויין. בתור
שכזה נאלץ לאשר, בחקירת שתי־וערב
שנמשכה כשעתיים, את גירסת תמיר:
הכסף היה בידי קורט בכר.
בעובדה מרעישה זו צילצל הגונג והודיע
על קץ הסיבוב השלישי, אחר 60
ישיבות דרמתיות. הלוחמים חזרו לפינו-
תיהם, וייפגשו בעוד שלושה שבועות לסיבוב
הסופי: הסיכום. רק לאחר־מכן
ירים השופט את יד אחד הצדדים.

שלוש דעות אחרי ישיבות מרובות
מצא בית־המישפט המחוזי את עורך־דין
גנור ואת אגד אשמים, קנס את הראשון
ב־ 50ל״י, את השני ב־ 200ל״י. עורך־דין
בן־ישי זוכה. גנור ואגד מיהרו להגיש
עירעור, על ההרשעה לבית־המישפט העליון.
לעומתם מיהר היועץ־המישפטי להגיש
עירעור על זיכויו של יצחק בן־ישי,
השופטים העליונים משה זילברג, דויד
גויטין וזלמן שניאור חשין לא תירצו
פסק־דין אחד. הם פירשו את הסעיף כל
אחד כדרכו. זילברג פסק כי הכוונה במונח
״ציבורי״ היא לציבור במובן המדינה׳
למחלקות הממשלתיות, למשל. לפיו
גרם גנור היזק למחלקת רישום התוש בים
הממשלתית. לפי אותו קו, הוא זיכה
את אגד. השופט גויטין החזיק בדיעה,
שהיזק ציבורי הוא היזק לציבור בתור
ציבור. הציבור לא ניזוק מפעולתו של
גנור. למי זה איכפת אם זוג רוצה להינשא
במישרדו? לעומת זאת גרם אגד היזק
לציבור בזה שלא הסיעו באותו יום. השו־

תאריך 22.7.54 :
הצבאיים לשוב בבוקר.
אך נעלמו השוטרים, נעלמה גם עדינותה
של גוזפין והיא מיהרה להעיר את
הוריה, ויחד איתם שלושה שכנים: צורף
זהב, רב המושבה ואת ידידה משכבר הימים
פרננדו. תוך שעתיים סיפק צורף
הזהב שתי טבעות, הרב — כתובה וחופה
ופרננדו את הבעל, והפכו בכך את ג׳וז־פין
לאשה נשואה.
כאשר שבו השוטרים הצבאיים בשש
לפנות בוקר, כבר היו הוריד, של ג׳וזפין
ערים והיא הראתה, ברצון, לשוטרים הצבאיים
את תעודות־הנישואין, המבטיחות
חירות משירות צבאי.

אנשים
• שעה שהמדינה עקבה אחר התפתחות
הפילוג במפ״ם, ניראה איש אחדות־העבד
דה יגאל אלץ, לבוש במכנסי חאקי קצ־

הה׳זק ר״מז־ק
סעיף 105 מפקודת החוק הפלילי אינו
ידוע ביותר. הוא קובע, כי כל אדם העושה
מעשה ״העלול לגרום להיזק ציבורי״
,עובר עבירה. בשבוע שעבר הופעל
סעיף 105 על שלושה שפני־ניסיון,
לראשונה במדינת־ישראל, כשהיועץ ה־מישפטי
(חיים כהן) קם נגד:
ס עורך־הדין דויד גנור, על אשר
ערך טכס נישואין במישרדו (העולם הזה
.)763
• אגד, מכיוון שהשבית את התחבורה
למשך מספר שעות, אחרי שבתחנה המרכזית
מת הסדרן סגל.
!• יצחק בן־ישי, עורך־דין שמילא את
בקשתו של מהנדס ורשם אגודת מהנדסים
ששמה לה למטרה להסדיר בע-ות
המיקצוע בארץ, לבחון ולתת תעידות,
מכיוון שלא קיים חוק האומר כי מהנדס
זקוק לתעודה ממשלתית.

פט חשין הכליל את דיעותיהם של ה שופטים
חשין וגיטין, והרשיע גם את
גנור וגם את אגד. בנקודה אחת היו שלושת
שופטי בית־המישפט תמימי דעים :
ביחס לסעיף 105 עצמו, לפיו, מסתבר,
יכול כל איש־חוק לתבוע למישפט אדם
שעשה לדעתו מעשה שהזיק לציבור. ל5ן
הסעיף עצמו עלול להיות מזיק.

החיים והמוות בי ד הל שון
(וידויו של כלב)
ישנם בעולם המון אנשים פרימיטיביים. הם משתמשים למילחמת הקיום
בשכל, בציפורניים, בשיניים, באגרופים, או באבא שלהם. אבל אני כלב
תרבותי — אני משתמש בלשון. ואני אומר לכם, שהדבר הכי חשוב בחיים
זה לדעת ללקק.
בעלי הוא איש חביב מאד. על כל קילו בשר אני מלקק את רגליו שלוש
פעמים. את הבשר אני אוכל, והוא מאושר באדם. הוא יודע שבכל העולם יש
יצור אחד נאמן לו, והוא מתפאר בי בחוג ידידיו. לפעמים אני נובח על
השכנים, ובעלי מרגיש רגש ביטחון עצום.
יש לי לשון מחוספסת מאד. עם כל לקיקה שאני מלקק, אני מקלף מבעלי
רצועת עור. אתמול הגעתי כבר עד העצם. אבל בעלי מאושר ומתמוגג ממסי־רותי,
ונותן לי בשר בלי גבול. ועל זה כבר נאמר בתנ״ך של הכלבים: לשון
רכה תשבר גרם.
הב הב הב!

״העולם הזה״ 874

דרכי ארם

חירות משירות
שלושה השוטרים הצבאיים שצילצלו
בפעמון בית בנס־ציונה, בשעה שתיים
לפנות בוקר, באו בשליחות חשובה: לעצור
את ג׳וזפין המשתמטת משירות צד,״ל.
ג׳וזפין הסכימה עם השוטרים כי שליחותם
חשובה, אך טענה כי היא מיותרת. כאשד!
נשואה היא משוחררת משירות צבאי.
המיסמך, לטענתה, תעודת־ד,נישואין, נמצא
במיקרה בחדר הסמוך, בו ישנו הוריה
של ג׳וזפין. כבת טובה, ביקשה שלא
להעיר את ההורים והזמינה את השוטרים

רים ומשתעשע עם מקל הליכה, יושב ב־בית־קפה
כסית בתל־אביב, ליד שולחן
אחד עם איש השומר־הצעיר שימעון
(גבעתי) אכיזץ. ידידים ששאלו אותו מה
יהיה הסוף השיב :״אותי לא יזרקו משום
מיפלגה.״ למחרת נזרק אלון ממיפלגת
הבריאים, וניכנס לשלושה ימים, לבית*
החולים תל־השומר לשם בדיקת רגלו שנותחה
לפני שנים מיספר.
• כשראה ידיד את מנהיג מפ״ם מאיר
יערי נותן נדבה לקבצן בבית־קפה, בא
אליו בטרוניות כאל מחנך ההתיישבות ה עובדת
התומך בעיסוק לא־יצרני שכזה.
השיב יערי לטענות :״אני רוצה לחסל את
הקבצנות על־ידי מישטר חלוצי־יצרני.
אך כל זמן שאין מישטר כזה, זה לא
פותר אותי מלדאוג למיסכנים האלה.״
#אפרים קישץ הזמין את מכריו
למסיבה חגיגית, בהגיע אופנועו המפורסם
דוקטור קורט קדטנכרונר ל 25-אלף
קילומטר בלי אוברהול.
ס אחרי עשר שנים החליט ח״כ חירות
ד״ד יוחנן כאדר לדאוג סוף־סוף לעצ מו׳
ועבר לשיכון חדש ברפדגן. הוא הס כים
עם אשתו, שסברה כי היתרון של
הדירה החדשה הוא לא בגודלה אלא בעובדה
שיש לה אמבטיה.

סיעוס גזדדק/וכאיטיראן

!הויובוע במאה ה־ [2 0
מה אירע במאה ה־ 20׳ כשבוע שכין ה־ 25 כיודי עד ה־ 31 ביולי ך
כמדור חרש זה יסקור ״העולם הזה״ במה מן המאורעות שאירעו

כ־ 78 השנים הקודמות כשבוע שבו מופיע הגיליון.

1900
— 29.7מלך איטליה, אומבורטו ה ראשון,
נרצח על־ידי מתנקש.

1909
— 25.7בפעם הראשונה בהיסטוריה
מגיע אדם לבריטניה שלא בדרך הים. ה טייס
הצרפתי לואי ברליו חוצה את תעלת
לאמאנש בטיסה בין קלה לדובר.

1914
— 28.7פרצה מילחמת־העולם הרא שונה.
אוסטריה מכריזה מילחמה על
סרביה, אחדי שמאמצי התיווך של בריטניה
וגרמניה נכשלו.
— 31.7ז׳אן ז׳ורס, סוציאליסט ופצי־פיסט
צרפתי, נרצח בגיל .55

גנראל בארקר, מצהיר :״יש לפגוע ביהודים
בכיסיהם.״
— 30.7כ״ 30 אלף חיילים בריטיים
עורכים פעולות חיפוש וזיהוי בתל־אביב,
במיסגרת ״מיבצע כריש״ 760 .אנשים
נעצרו ונתגלו מצבורי נשק, משדר חשאי
וכסף מזוייף.
— 30.7בווינגראד הוקמה בירושלים.
חלק ממרכז העיר פונה מתושביו, הוקף
בגדר ובוצר והורחקו ממנו המוסדות, ה־מישרדים
ובתי־המיסחר. הוטל עוצר על
העיר.

1948
— 26.7סגן־אלוף משה דיין מקבל את
הפיקוד על החטיבה הירושלמית מידיו
של סגן־אלוף דויד שאלתיאל.
— 27.7התיזמורת הפילהרמונית עולה
לירושלים בדרך בורמה.
— 27.7בלונדון נפתחת האולימפיאדה
14 שבמהלכה זוכה הרץ הצ׳כי אמיל
זאוטופק במדליות זהב. ישראל נרשמה
לאולימפיאדה אך לא השתתפה בה בגלל
סיבות פורמאליות.

1949
— 26.7יצא לאור הכרך הראשון של
האנציקלופדיה העברית בטכס חגיגי באולם
הבימה.

נוסעים ניצלו. למחרת טבעה אנדריאה
דוריה.
— 26.7ג׳מאל עבד־אל נאצר מלאים
את תעלת סואץ.

1958
— 25.7עזר וייצמן מוגה כמפקד
חיל־האוויר במקומו של האלוף דן טול־קובסקי
שהתמנה כיועץ לרמטכ״ל.

1959
— 26.7נפטר הרב הראשי יצחק הלוי
הרצוג בגיל .71
— 29.7הכנסת דוחה ברוב קולות הצעה
האומרת שיש לקבוע מיהו יהודי על
פי ההלכה.

1961
— 30.7נורתה אבן הפינה לגמל אשדוד.

1966

30.7נבחרת הכדורגל של בריטניה
זכתה בגמר אליפות העולם כאשר גברה
על נבחרת גרמניה בתוצאה .2:4

1967
— 25.7הנשיא דה־גול קרא בסוף
נאום שנשא במונטריאול ״תחי קוויבק
החופשית,״ ומתבקש על״ידי ממשלת קנדה
לעזוב את המדינה.
— 26.7כביש לטרון המחודש נפתח
לתנועה.

1968
— 30.7האפפיור מודיע על התנגדות
הכנסיה לשימוש בגלולה למניעת הריון.

1972
— 26.7תחנת קרקע לתקשורת ליו נית
נחנכה בעמק האלה. משרתת את שידורי
הטלוויזיה ואת שיחות הטלפון וה־טלקס
הבינלאומיות. התחנה נחנכה בשיחת
טלפון בין ראש הממשלה גולדה מאיי
לבין הנשיא ריצ׳ארד ניכסון

נרצח דורם
31.7.1914

1917
— 28.7גדוד הטנקים הראשון הוקם
בצבא הבריטי.

1921
— 29.7היטלר נבחר כיושב־ראש ה־מיפלגה
הנאציונאל־סוציאליסטית.

מכחכים
יש ע מ לד ב ר
מה הוחלט בוועידת בגדאד ולמה
מסתירים מנהיגי הקונצנסוס הלאומי
בישראל את החלטותיה ן

הרוב המכריע של תושבי המדינה סבור,
שבוועידת בגדאד קיבלו מדינות־ערב —
פרט למצריים — ואש״ף החלטות הקוראות
להשמדתה של מדינת־ישראל. כימעט
כל מנהיגי הקונצנסוס הלאומי, ממנחם
בגין ועד מאיר יערי, מדברים על ה־
״לאווים״ של ועידה זו. מלכתחילה הוט־עיתי
גם אני בנדון. לאחר מכן קראתי
מאמרים של אורי אבנרי ושל מתתיהו פלד
ומקריאתם למדתי, לשימחתי, שאותה ועי דה
קיבלה החלטות הקוראות למו״מ עם
ישראל, על יסוד התביעה לנסיגה ישראלית
לגבולות ה־ 4ביוני 1967 ולהקמתה של
מדינה פלסטינית לצד מדינת-ישראל.
פ־רסום ההחלטות האלה יהווה נשק
רציני בשירות מחנה־השלום בארץ. יתברר,
שבנוסף למצריים ״יש עם מי לדברי׳
ויש על מה לדבר.
על שבועונכם, לוחם השלום, מוטלת
משימה חשובה זו.
רפי שלו, קיבוץ עין־דור

הח״כ ע1וו׳רוד על דמי ייצוג
״הח״כים: ממה הם חיים בא מת?״
(״העולם הזה״ .)2X81

כתבתם כי ״לעומת זאת, התפקיד ה שני׳
סגן יו״ר המועצה הדתית תל־אביב—
יפו, הוא תפקיד אשר שכרו בצדו״ ,ו־
״עבודתו של אברמוביץ במועצה הדתית
היתה על פי הסכם בין־מיפלגתי. הוא
דאג לקבל הוצאות עבורה.״
ובכן, מיום כניסתי לכנסת. לפני שמונח
שנים, התפטרתי מתפקיד סגן יו״ר
המועצה הדתית. שימשתי כסגן יו״ר ה מועצה
הדתית הרבה שנים כמתנדב, ולא
קיבלתי ממנה במשך כל השנים אף פרוטה
אחת — לא משכורת ולא בעבור הוצאה
אחרת.
פעם החליטה ההנהלה, שלא בנוכחותי,
לתת לי דמי ייצוג חודשיים. כשנודע לי
הדבר, למחרת, כתבתי מייד שאני מסרב
לקבל זאת. הדבר פורסם בזמנו בכל ה עיתונים,
שאני היחידי במדינה שוויתרתי
על דמי ייצוג.
בזמן היותי סגן יו״ר המועצה הדתית

1941
— 26.7מועצת עיריית תל־אביב החליטה
לפטר כל אדם בגיל גיוס שלא התייצב
לשירות צבאי.
— 31.7גרינג מטיל על היידריך לבצע
פינוי מוחט של יהודי אירופה.

מהפכן נגיב
26.7.1952

1942

1951

— 28.7קבוצת פרטיזנים יהודים, בפיקודו
של מרסל ריימן, מתנקשת בהצלחה
בחייו של פון שאוסבורג, מושלה הגרמני
של פאריס. הוקם האירגון היהודי
הלוחם בגטו וארשה 10,000 .יהודים מוצאים
להורג במינסק. השילטונות הנאצים
בהולנד מתחילים בגירוש 60 אלף יהודי
ארץ זו לפולין.

— 30.7נבחרה הכנסת השנייה 890 .
אלף בעלי זכות בחירה. תוצאות הבחירות:
מפא״י 45 צירים, ציונים־כללים ,20
מפ״ם ,15 חרות ,8הפועל־המזרחי ,8קומוניסטים
,5פרוגרסיבים ,4אגודת־ישר־אל
,2ספרדים ,2תימנים ,1ערבים .5

1943
— 25.7מלך איטליה, ויטוריו עמנואל,
מפטר את ראש־הממשלה בגיטו מוסוליני.
הצבא האיטלקי עוצר את מוסוליני ומרחיק
אותו מרומא.
— 30.7יצא לאור הגליון הראשון של
על המישמר, עיתונו היומי של השומר־הצעיר.

1945

26.7הלייבור מנצח בבחירות באנגליה.
וינסטון צ׳רצ׳יל מגיש את התפטרותו
והמלך הטיל את תפקיד הרכבת
הממשלה על קלמנט אטלי.
— 28.7מפציץ אמריקאי התנגש בבניין
הגבוה ביותר בעולם, האמפי-ר
סטייט בילדינג שבניו־יורק 13 .איש ניספו.

— 25.7מפקד הצבא הבריטי בארץ,

1954
— 29.7נחנך בניין יד ושם בירושלים.
אסון מעגן. מטוס קל נפל לתוך קהל
בעצרת זיכרון בקיבוץ מעגן 14 .הרוגים.

27.7.1978

1975
— 29.7ערבי בשם אחמאד בושיקי
נרצח בלילהמר בנורווגיה. ישראלים נעצרו
כחשודים בפרשה.
1974 150 — 25.7מתנחלים עלו לסבסט־ה
בשומרון בלוויית אלפי אוהדים.
— 29.7נפטר המשורר והסופר ה גרמני
אריך קסנטר.

1978
— 27.7מטוס קונסטליישן של אל־על
הופל בשמי בולגריה 51 .נוסעים ו־7
אנשי צוות ניספו.

1956

1946

1952
— 26.7אשתו של חואן פרון והאשה
השנייה בחשיבותה בארגנטינה, אווה
פרון, נפטרה בגיל .33 פארוק מלך מצריים
התפטר בגלל לחץ הצבא, בראשותו של
גנרל נגיב. חודשה העבודה במיפעל ה־אשלג
בסדום, שהופסקה במילחמת־העצ־מאות.
הוקמה חברת מפעלי יס־המלח.

תינוקת המבחנה

— 25.7אוניות הפאר אנדריאה דוריה
ושטוקהולם התנגשו 50 .ניספו ו־1118

— 27.7המישלחת הצבאית הישראלית
אשר שהתה במצריים חזרה ארצה על פי
בקשתו של שר המילחמה המצרי הגנרל
גמסי. נותקו הקשרים הישירים בין ישראל
למצריים. תינוקת המיבחנה הראשונה
בעולם נולדה באנגליה לגברת לזלי
בראון.

ח ״ב יהודה אברמוביץ*
בתנדבות

הייתי גם סגן ראש העיר תל־אביב—יפו,
והסתפקתי במשכורת של העיריה.

הרב יהודה מאיר אברמוביץ,
סגן יושב־ראש הכנסת, ירושלים
* למעלה שר לשעבר יעקוב שימשון
שפירא ושר לשעבר גירעון אוזנר.
העולם הזה 2186

ניחוח הקפה הסוג ממלא את כל
הבית כמו כחנות לטחינת קפה,
ברגע שאתם פותחים את
אריזת הוואקום המיוחדת
של מוקה מס 1
מוקה מס׳ 1נהדר בפרקולטור,
בפילטר, באספרסו ובבישול רגיל
קנו מוקה מס׳ 1של עלית,
פתחו קפה חדש
ותאמרו:

טוב לי עם קפה

מבצע מיוחד עלית?131<6זו 001*66
הזדמנות חד־פעמית לרכוש

$קו1ואס

־ו 31) 6רדו** 6 6 -ס 0

במחיר מוזל
וליהנות ממוקה מס׳ 1של עלית
מבצע מיוחד זה מוגבל עד גמר המלאי של?31<6מז 00^66
שבידי ״עלית״ ולא יאוחר מ־ .15.8.79 כל ה קו ד ם זוכה! לכבוד מבצע עלי ת*1<61 מומ 00 ^ 60
ת.ד 19 .רמת גן
הרמי מצרף בזה שני ק טעים גזורים של
הוראות השימוש משתי אריזות
של ״ מו ק ה מס׳ 1״ ושיק לפקודת ״עלית״
ע״ס __ ו מז מי ן:

סרסוס ר־ר ־עקכ 110

ז ^ 6מו 6-מס 0X1110$ 0סס 5-3( 500 ספלים)
1,150.ל״י כולל מע״מ, ב מ קו ם 2296.-ל״י ז31<6מז-ש{6־)ג< 0X1110$ 0סס 8-5( 800 ספלים)
1,350.ל״י כולל מע״מ, ב מ קו ם 2688.-ל״ישם
כ תו ב ת

ההשתת פו ת ב מי בצעע לי ת <£8ו 0א סו רהעל עו ב די ״עלית״

ו1שבץ

מכחכים

הו1ו 0 !1הזה
הצדקה מויסריח

פעולותיו של ראש־הממשלה נותנות
הצדקה מוסרית ליורדים מן
הארץ.

כל — או כימעט כל — מה שראש־ממשלתנו,
מנחם בגין, עושה, מצטיין בחוכמה
ומשרת מטרה עמוקה.
למשל 70 :אחוזי הנושרים מבין עולי
ברית־המועצות שסירבו לבוא לישראל
חששו, אולי, מפני ״פולחן האישיות״ של
ראש־ממשלתה. היה להם ניסיון מר עם
פולחן דומה — זה של סטאלין.
היהודים האמריקאים המסרבים כיום
לתרום כסף חוששים, אולי, פן ישמש

סימן מייוחד לרשיון של נהג חדש ולרכב
שבו הוא נוהג.״
חוששני כי סימון כזה על הרכב יגרה
נהגים מסויימים להטרדות ואף לביריונות,
שתכוון נגד הנהגים החדשים. גם במיקרה
של תאונה, ולו גם הקלה ביותר, יהיה
הנהג החדש במצב נחות כלפי שאר הנהגים,
שינצלו מצב זה לרעתו.
אליעזר סוכני, גיבעתייס

תוכנית רוגירס דיל
על צווחנים מתוסכלים בכנסת
(״קורא יקר״ ,״חעולם חזת״
.) 2182

ברצוני להזכיר לאורי אבנרי, כי המהומה
!שהתחוללה בכנסת השביעית, שבמרכזה
עמד, כביכול, מנחם בגין, באה
כדי למנוע מראש-הממשלה דאז, גולדה
מאיד, להתפשר על תוכנית רוג׳רם. כזכור,
לפי תוכנית זו היתה ישראל מוותרת על
סיני, עם ׳תיקוני גבול מהותיים, תמורת
לא כלום! לעומת זאת, ראש־יהממשלה ד־היום,
מנחם בגין, ויתר ׳אמנם על כל סיני,
אך ׳תמורת הכרה רשמית של מצריים בישראל,
שבעיקבויתיד, בא השלום.
אכרהם לוי׳ ,חיפה

בשבחי המי שמר ־האזרח,
נציגי החוק נהגו ביעילות, התחשבות
ואנושיות. כל הכבוד להם!

יוסף שריק
פולחן האישיות
כספם להקמת אלון־מורה חדשות, מיבצ-
דים לחיזוקו של בגין. האמריקאים כינו
פעולה זו ״לא־חוקית״ — או, אם תרצו,
״פלילית״ .היהודים האמריקאים חוששים,
אולי, שתרומותיהם ה״לא-חוקיות״ או ה״
״פליליות״ לישראל לא ינוכו ממס־ההכנ־סה
שלהם.
מאידך, הבה לא נשכח שפעולותיו של
ראש־הממשלה שלנו מעניקות הצדקה
מוסרית ליורדים, ולאלפי הישראלים ש תהיה
להם ההצדקה המוסרית להפוך יור דים
בעתיד.
יוסף שריק, תל־אביב

בליל שבת, ה־ 6ביולי, נגנבה מכוניתי
על־ידי אלמונים אוהבי טיולים, מחניון
ביתי, שברמת־אביב. הדבר קרה בין הש עות
9ו־ 12 בלילה. בני, שחזר הביתה
בחצות, הבחין בהיעלמה של המכונית.
הודענו טלפונית למישטרת רמת־גן, ש אליה
אנו שייכים, אך הם סירבו לקבל
את ההודעה באמצעות הטלפון, וכך לא
הוכנס המידע למחשב.
בשעה 6.30 בבוקר צילצל הטלפון בביתנו•
על הקו היה מפקח משה ארזי, ש
מי״דים
אבנים
עד חשבון המדינה
נגד הכוונה לקצץ בתקציב הניתן
לאוניברסיטות.

מאוזן
)1עיר ליד חיפה ; )5בן־עיר ! )10 לא
קשה ! )11 צאצאה ; )13 מחייתו־יער ! )14
עליך לדעת!! )15 בהמת־משא טיבטית!
)16 נתח פרי ! )18 מציאות 20 על ...
פרסה! )21 פרגוד! )22 מקולות הגברים
במקהלה! )24 לטשו עיניים! )25 בוא
מלמעלה למטה 26 גווייה ! )28 אנרגיה !
)30 החלק הרביעי! )31 מין מחצב קשה!
)32 עליכם להיות!! )34 שכם! )35 בחור
צעיר! )38 נוזל החיים! )39 דגל! )41
בתוכה! )42 ממנה אנו שותים! )43 מונח
בתורת החשמל ! )45 מוט דק ! )47 בתוכי !
)48 לא חלק! )50 פיזמון! )51 כהן צדק
(ר״ת 52 אוייב ! )54 ציר הדלת! )57 רוכב!
61־שלמה, יישוב בארץ! )62 חולל!
)64 קריית־קודש (ר״ת)! )65 מילת-
שלילה! )66 חזר! )67 שופט! )69 כף־אשפה!
)70 משמש לכיסוי הגג! )72 רצון עז!
)74 שדה חרוש ! )75 סופר אמריקאי-יהודי
(ש״מ)! )77 מנגני התיזמורת! )78 שקע
בין הרים! )81 משמש בשטיפת הריצפה!
)83 מצבת-זיכרון! )85 מילת־ברירה! )86
היא די-זהב! )88 נרו יאיר (ר״ת 89
תמצית ! )91 מכינויי האלוהות ! )93 משמש
בקפיצה לגובה ! )95 נשמה יתירה ! )96
אות בא״ב העברי! )98 מוקיון! )100
מזמר ! )102 מילודיחס נפוצה ! )103 חומל.

מוותר ! )104 קיבוץ בארץ ! )105 סכסכני.

מאונן•

)1עיר גדולה ! )2כלי-קיבול קטן לשמן !
)3חלקיקים באוויר ! )4בין אל״מ לאלוף !
)6מן הגפיים ! )7גדול בתורה ! )8חומת-
מים ; )9מטרה ! )12 עלייך לגלות 15
תבל! )16 יראה! )17 מקיפה את הבית!
)19 יחידת־זמן 20 משקה קל ! )21 עיסת־שקדים!
)23 אסקופה! )24 בתוכם! )26
ספר! )27 תבלין לקפה! )29 משמשת
לתפיסת פרפרים! )30 מנהיג את העדר!
)33 רקיע! )34 נובל! )36 יודע! )37
תחפושת ! )40 תרופה ! )41 מילת־שלילה !
)44 רסיסי-לילה! )46 גבבה! )47 מילת-
תחינה! )49 ראדאר (ר״ת)! )50 מלאו!
)53 פרא־אדם ! )54 פריך ! )55 בה דורכים
את הענבים! )56 תבואה! )58 בילבד!
)59 שק קטן! )60 מחירה של הכלה! )62
אחורי הגוף! )63 בגד־שרד! )66 חרק-
מים יפהפה! )68 קיבוץ בארץ! )71 עב!
)73 תבלין נפוץ ! )76 כינוי ! )77 מיקלעת
של צמר־עיזים )79 :חמסין! )80 ישיש!
)82 בוסתן! )84 מגילגולי הארבה! )85
בן־אדם! )87 קינה! )80 יישוב חקלאי!
)92 עובד בית־המרחץ! )94 חמור-בר!
)96 משמש בבניין! )97 נחל בעמק! )99
פקודה מפורשת! )101 מילת־זירוז! )102
לאן? )103 נועם, עדנה.

אנו, קבוצת סטודנטים מאוניברסיטת
תל־אביב, מוחים על כוונתה של ועדת־הכספים
של הכנסת, לקצץ בתקציב הניתן
לאוניברסיטות. כתוצאה מכך יועלה שכר-
הלימוד ורבים מן הסטודנטים יאלצו להפסיק
את לימודיהם. רבים מהסטודנטים
עובדים, כידוע, מי במישרה חלקית ומי
במישרה מלאה. זוהי גם הסיבה שלסטודנטים
החילוניים אין זמן פנוי להפגנות.
לעומתם, אלה ה״לומדים״ בישיבות, לא
רק שאינם עובדים אלא אף מקבלים שכר
בעבור התבטלותם בישיבה. לכן יש להם
זמן פנוי להפגנות ובעידודם של ראשי
הישיבות הם מיידים אבנים, מקימים
מחסומים וכר. פנינו במיכתב-מחאה אל
יו״ר ועדת־הכספים של הכנסת, ח״כ שלמה
לורנץ, ואנו מחכים לתגובתו.
ריסקה אוגליצקי, כפו־סבא

למען תנהג תחדש
יש להימנע מזיהוי נחגים חדשים
בסימן מייוחד.

בהצעת החוק לתיקון פקודת התעבורה
נאמר, בין השאר, כי ״רשות הרישוי תקבע

עלים כליטננזל
עבודה נאמנה
הוא מפקד בסיס בראשון־לציון. הגבר בעל
הקול הנעים שאל אותי אם המכונית שלי
נגנבה, ומד, מיספרה. כך אימת את החשד,
שהמכונית שנמצאה על־ידי, הסיור של
המישמר־האזרחי בשעה — 4.50 נטושה
על הכביש לנס־ציונה, היא שלי! וזאת
למרות העובדה, שכאשר נבדק מיספר המכונית
במחשב — היתד, התשובה שה רכב
אינו גנוב. חוש הריח שלו התגלה
כצודק. אם להחשיב את פרק הזמן ש עבר
בין גניבת המכונית ועד הימצאד, על-
ידי המישמר־האזרחי, כחמש או שש שעות
לכל היותר, הרי שהעבודה שנעשתה כאן
על־ידי המתנדבים היתה נאמנה, למעלה
מהמצופה במיקרים כאלה.
אך היחס הלבבי־אנושי לא הסתיים בידיעה
לאקונית זו בטלפון. בשעות ה צד,דיים
של אותה שבת צילצלה לביתנו
נערה בשם רוויטל, שהיא מתנדבת במיש*
מר־האזרחי, ושאלה בשמו של ארזי, האם
קיבלנו כבר את המכונית והאם הכל בס דר.
תשומת־הלב לאזוח הקטן במיקרה
(חמשך בעמוד )10
העולם הזח 2186

סיגרית המאה
לבע לי הדעה

ססו מ׳ מ של
טעםמ שובח
סופר לזינגסילז־תערובת
אמריקאית.
813

פרסום דיר יעקכסזן

טיולים

אירופה ארה״ב

וקנדה

ארהייב ומכסיקו הבזזדורהדדזוק דרום אמריקה ומכסיקו טיולים מיומדים לצעירים פרטים והרשמה בכל משרדי הנסיעות י

אירופה שרש

ח שנות נסיון

!)8008/1701105

€^11חתק!

מכחכים
(המשך מעמוד )8
זה היתה באמת אפתעה נעימה, בפרט
כאשר היא באה מצד אדם זר, שהוא
נציג החוק. ואכן, זוהי דוגמה מצויינת
לשילוב של יעילות, התחשבות ואנושיות
כלפי האזרח מצד החוק. ולוואי וירבו
אנשים כמו ארזי, רוויטל וחבריהם, בכל
שאר המיגזרים במדינה.
עלים כליטנטד, תל •אביב

לפני 25 שנה
חקירה מייוחדת, לפני 25 שנה,
נסתייעה בקורא נחמיאס, שחשף
בזמנו שערוריה כספית, אן לא
היה מעורב בה (״העולם חזה״
.)2177

בור היית ב־ .1948 זה מעניין את הסבתא
שלי. כמוך יש במדינה עשרות אלפים,
שנפצעו בקרבות פנים־אל־פנים, ולא ,
כמוך, בתחת, כשברחת.
תפסיק להלל את עצמך ולספר כמה כולם
רעים. איך אתה יכול להשמיץ את
רוב השרים ואת אריק בראשם? הרי אתה
לא יכול אפילו לצחצח לאריק את הנעליים.
מה אתה מגן על הפלסטינים כל
הזמן, אתה הרי ממש חלאה ! הם הדי
לא רוצים אותנו בתור שכנים, ובוודאי
לא בתור מדינה. ואתה כל הזמן מתהלך
על גחונך ולשונך עובדת לא ההפסקה.
כל דימיון בינך לבין בן־אדם הוא מיק־

במדור ״זה היה לפני 25 שנה״ ,הוזכר
שמי באופן שיש בו כדי ליצור רושם מוטעה.
סופר בו על שערוריה כספית, שהיתה
קשורה בהנצחת זכר חללי המושבה דא-
שון-לציון, ונאמר, כי אנוכי הייתי בן הדמויות
המרכזיות בפרשה זו.
האמת היא, כפי שאכן פורסם לפני 25
שנים, כי אנוכי חשפתי את השערוריה
הכספית וגם מסרתי לכם את פרטיה לצורך,
הכתבה דאז, מבלי שהיה לי כל חלק בה.
א מנון נ ח מי א ס, נס-ציתה
• הקורא,נחמיאס צודק.

לקראת המוראה
על סיורו של הזמר צביקה פיק
בארצות־הברית (מדור ״אנשים״,
״העולם הזה״ .)2184

כתבתם כי הסיור ״לא הוגדר כהצלחה׳־,
אך כדי שלא תצא דיבתו של צביקה
פיק רעה ברצוני להעמידכם על טעותכם.
נסיעתו של צביקד, פיק לארצות־הברית
היתד, לצורך עריכת שני מופעים, הראשון
בקארנגי הול בניו־יורק והשני בשיקאגו.
המופע בקארנגי הול נחל
,הצלחה כבירה והאולם היה
מלא מפה לפה. המופע השני,
שאמור היה להיערך
בשיקאגו, בוטל שלא באשמת
האמן, אלא בעיקבות
סיכסוכים בין מארגני המופעים
האמריקאים על
תשלום פדיון כרטיסים שנמכרו
למופע בשיקאגו.
מה שפירסמתם גורם לזמר צביקה פיק
נזקים, היות והוא מכין בימים אלה מופע
חדש שייקרא המראה, בבימויו של צדוק
צרפתי ובשיתופם של טובי נגני הארץ.
ג ד אורו! ,התיאטרון העממי
א. דשא, תל־ אביב

פטריוטיז מ חדל
מיכתבו של ישראלי המתגורר ב־ארצות״הברית,
ככתבו וכלשונו.

אני כותב אליך מיכתב זה ומקווה ש תהיה
גבר, פעם אחת בחייך, ותפרסם
אותו בעיתונך.
אל תשאל מה אני עושה בלוס־אנג׳לס.
אני יותר ישראלי ממך. אני חושב שאתה
גים־חמישי במדינה, שמקומו לא בכנסת
אלא בבית־סוהר.
אתה שונא יהודים ואני מתפלא איך
נתנו לך להמשיך לחיות עד היום. מה
הבכי על אוניברסיטת ביר־זית? הרי שם
כולם שונאים ורוצחי־יהודים. מה כל הכתבות
על הילדים המסכנים שנאסרו?
הם זרקו אבנים יותר גדולות מהם. עוד
לא שמעת שיש שם גיס־חמישי? אם היה
להם נשק המצב היה יותר גרוע. אתה
כבר דאגת לכל הנערים הישראלים? ה רחמנות
נוזלת מעיניך.
דבר אחד תדע לך: יתכן שיש ל־העולם
הזה תפוצה גדולה, אבל אני מכיר
הרבה קוראים שכל מה שמעניין אותם
זה מי דפק את מי, מי ירד ממי ומי גנב
ממי. אף אחד מהם לא מעוניין בכתבות
הנחשיות והארסיות שלך על פוליטיקה.
כל הליקוקים שלך לערבים והנסיעה שלך
לקאהיר מעוררים גיחוך.
בכל כתבה שלך אתה מספד כמה גי
זמר
פיק וידידה
בעיקבות סיכסונים
רי ביותר. בא לי ממש להקיא כשאני
קורא את כתבותיך. קראתי את מאמרה
של הכתבת שלך, שביקרה בלום־אנג׳לס
ונפגשה עם מוחמד עלי. היא ממש צריכה
לקבל צל״ש. שתבוא ללוס־אנג׳לם,
אסדר לך ראיון עם יותר גדולים ממנו.
איזה פרצוף היה לה לבוא הנה. הרי
כולם דיברו פה על הכתבה שלה בשטחים
לפני בואה. הרי היא נאצית לא קטנה.
אני מקווה שאיזה ערבי יאנוס אותה פעם,
ואז ההנאה שלה תהיה שלמה. כי היא
הזבל הכי גדול שיכולה להיות בעיתוי
— אחריך.
דני ורדי, לוס־אנג׳לס, ארצווז־הברית

מה דעש 1חבבד שבור
על השימוש שעשה אדם ברוך
בביטוי ״סוקר תערוכות״ ,כפי שצוטט
ב״נמר של נייר״ (״העולם
הזה 2182

לאתיקה הקוליגיאלית של מר אדם ברוך
יצאו ״מוניטין״ מכבר. הכינוי ״סוקר תערוכות״
,שבו כונינו טליה רפפורט ואני,
הודבק בנו על־ידי סוקר מישחקי כדורגל
(מיל ,).אפוטרופסם האכסקלוסיבי של
מיסעדות־יוקרה, המהולים בקגרט של תבליני
אמנות של ״שמור לי ואשמור לך״.
הכינוי נראה בעיני כאות־כבוד ועל משמעותו
ה״עמקנית״ אין מה להתפלמס.
איך כתב פעם סוקר הדיאלקטיקה ה־מארכסיסטית,
ברתולט ברכט, בהקשר
אחר? ״האם בכד השבור נשתמש כב־סיר־פיפי?״
צכי
רפאלי, חיפה
• הקורא רפאלי הוא מבקר אנזנית
בהארץ.

811393(19

העולם הזה 2186

1111

9741 *114
שאומר
י תו ש־וז
בו ב־ 310ת סופי ת
איזה תרסיס אחר קוסל
ביעילות כזאת אפילו ג׳וקים
מעופפים? וכל כך יעיל ג ם
מחוץ לבית?
רק ״400 כי זהו תרסיס
חדש היעיל פי כמה מכל
תרסיס אחר. החנמר הפעיל־
״פירסרוס״־נמצא ב תר סיס
בריכוז כפול(לפחות) מזה
שבאחרים. יותר מזה־
״ 400 הוא צרוף חומרים
שאינו מוכר לחרקים בארץ.
הוא קוסל באופן מקצועי א ת
המעופפים שבבית, בגינה,
בפיקניק ועל המרפסת. אך הוא
בעל רעילות נמוכה ביותר
לבני אדם. קחי אותו לעזרתך
עוד היום. עוד היום.

סוו־לעזרתרתמיד!

)סוויו

באותה נו נה.
אמקור גרנדה סאך דריי׳\מם-ו\וט 5
אמקור גרנדה סאן־דריי -מכונת הכביסה שבלחיצת
כפתור הופכת למכונת ייבוש.

* פעולה אוטומטית מלאה

כל מה שעלייך לעשות הוא ללחוץ על הכפתור
המתאים בתחילת פעולת הכביסה והמכונה תכבס,
תשטוך, תסחט ותייבש בעצמה. את יכולה לעזוב
את הבית בבוקר וכשתחזרי -כביסה נקייה יבשה
ורכה תחכה לך.

* הסבון בעבודה ובזמן
טל-ארויו

אין צורך להעביר את הכביסה ממקום למקום:
מהמכונה לחבלי הכביסה, או ממכונת הכביסה
למכונת הייבוש(למי שיש) .אמרי שלום לחבלי
הכביסה ולמקלות הכביסה שעפו לך מהיד או
נשברו באמצע העבודה.

* פעולת סחיטה מהירה
הכביסה יוצאת רכה, אפילו המגבות,

* פתרון לבעית המקום
מקום לתלית הכבסים הינו בעיה בבתי דירות
היום, כך.הדבר גם בנוגע לאיחסון מכונת
אסקור גך־נדה סאן־דריי פותרת את שתי הבעיות.
היא אינה עולה בגודלה על מכונת כביסה רגילה .״

* בהישג ידך

בתוספת של,ב־00ס 5,ל״י בלבד, יש לך מכונת
ייבוש בתוך מכונת כביסה.

מפיצים אמפא וסוחרים מורשים

* א ס קו ד
העולם הזה 21*6

.ה שנ ס חז ה
לא גולה אלא תפוצה
הוויכוח המתנהל לאחרונה בישראל ובתפוצות (ביוזמת
הישראלים) ,על עלייתם ונשירתם של יהודי ברית-
המועצות, מתאפיין בצביעות דוחה, בעיוורון ואטימות
מסוכנים, ובאנטי-ציונות של בל המעורבים בו פומבית —
המימשל הישראלי, העולים והנושרים עצמם, יהודי.
התפוצות וכל מי שמעורב בוויכוח מרצונו או שלא מרצונו.
נדמה לי שחלק גדול מן המתווכחים מעורב בו שלא
מרצונו, ומשתתף בו כמי שבפאו שד. חן יוזמי הוויכוח
והן הנגררים לתוכו כפויים לצביעות זאת, משום האימה
האוחזת בכולם בפני הפרות הקדושות העומדות ברקע
הוויכוח, ואשר כל המשתתפים בו אחוזים חיל ורעדה
מלגעת בהן: העם היהודי, הציונות ומדינת״ישראל.
מעורר רחמים להיווכח לאיזה דרגה של חוסר ביטחון-
עצמי וחוסר אומץ־לב הגיע העם היהודי בשנה ה״31
לקיומה של מדינת־ישראל, כשנבפה עליו לעמוד בעימות
עם בעיות קיומו המרכזיות. אולם׳ יתכן שמעז ייצא
מתוק, ובסופו של דבר — אחרי עוד כמה סיבובים
של ויכוח בנוסח צבוע, מתחסד, פחדן, מתייהר ונמנע
מלגעת בעיקר — ייאלץ העם היהודי סוף־סוף לעמוד
מול האמיתות שלו.
בילבול מושגים, חוסר יושר אינטלקטואלי, החלפת
המטרות באמצעים, חוסר סובלנות, אימה פשוטה מפני
העתיד, יהירות, התנשאות ואי־ביטחון בזהות העצמית
חוגגים את ניצחונם עם כל פרץ נוסף של הוויכוח.
ומעל לכל — דביקות עיוורת באכסיומות שעבר עליהן
הכלח.
להלן במה מן האכסיומות חאלח :
• מטרת הציונות היא חיסול כל תפוצות העם
היהודי בעולם והעלאתן למדינת־ישראל, וכתוצאה מכך :
• ישראל היא מטרתם הפיסית של בל יהודי
העולם•
מטרה זאת היא חטובה ביותר לעם היהודי
כיום.
• אם לא תתממש — יוכחד העם היהודי בתפוצות.
האומנם ז
הציונות נוצרה בגולה, אחרי כאלפיים שנות גולה
ופזורה של העם היהודי, אשר הביאו צרות ומצוקות,
ביזוי, השפלה ופגיעות ברוב הגדול של היהודים. מטרתם,
הן המיידית והן ארוכת־חטווח של יוצרי הציונות היתה
הפסקתם של השפלות וביזוי אלה באמצעות כלים,
שחסרונם נראה ליוצרי הציונות אחראי למצב זה :
כלים פוליטיים וממלכתיים, בעולם שבו הממלכתיות
של עמים היתה למקור של סמבות וכח, שהיה בהם
למנוע השפלות, ביזוי ופגיעות באומות.
הממלכתיות לא היתה מעולם נשק יעיל נגד פגיעה
אישית בבני-אדם. אולם, חסרונה של המלכתיות היהודית
היה בהחלט אחד הגורמים העיקריים לסבלותיו
של העם היהודי. הציונות התוותה דרכים מעשיות
להשגת כלי זה. הקושי העצום שבו נתקלו הציונים
בהשגת הכלי — ממלכתיות יהודית, מדינה יהודית —
גרם למאבק עקש ומכאיב ולהשקעת אמצעים כספיים,
אנושיים ונפשיים עצומים, עד שעם השגת חבלי והקמת
מדינת-ישראל נתהפכו היוצרות אצל הישראלים ומדינת-
ישראל הפכה להיות מאמצעי למטרה. וכמו תמיד, הפיכת
האמצעי למטרה גררה בעיקבותיה עיוותים.
משמעותי מאד לזכור, שיוצריה המקוריים של התנועה
הציונית היו אנשים מעורים היטב בתרבות של המדינות
בהן חיו, וחשו כבוד אל תרבויות אלה. חם היו אנשי-
העולם במובן חטוב של מילה זאת, בלומר: אנשים
שחעולם (הלא־יחודי, במובן) נראה לחם מקום טוב
לחיות בו, שהתרבות של מדינותיהם היתה בעיניהם
מכובדת ואהובה, בתנאי, במובן — וזאת חיתח מטרתם
— שהעולם חוח יחיה מקום טוב ומכובד לחיות בו גם
עבור היהודים. אף לא אחד מכל אבות הציונות חיה
מהמזלזלים באומות האחרות ובתרבויות האחרות.
נהפוך הוא: כל אלה שהיהדות והעם היהודי בילבד
נחשבו בעיניהם — התנגדו התנגדות עזה לציונות אז,
וממשיכים להתנגד לה גם עכשיו (כל הפלגים הדתיים
הקיצוניים) .הם ראו ורואים בתנועה הציונית, ובצדק,
תנועת השתלבות העם היהודי כשווה בין שווים בין
אומות העולם•
עם הקמת מדינת־ישראל הושגה בחלקה המטרה
המקורית של יוצרי הציונות: רבים מן היהודים בעולם,
שלא היו מעוניינים לוותר על חיותם יהודים, זקפו את
קומתם, והיחס אליהם אמנם השתפר מאוד• אין זאת
אומרת שלא תיתכן התעמרות ופגיעה ביהודים כיום.
אולם התעמרות ופגיעה במיעוטים היא תופעה נפוצה
מאד בכל מקום, ואין היא בשום אופן נחלתם של
היהודים בלבד. תורכים בקפריסין, פורטוריקאים באר-
צות״הברית, הודים באוגנדה ועשרות מיעוטים אתניים
אחרים בעולם כולו, סובלים בגלל היותם מיעוטים
אתניים, למרות קיומה של מדינה אם אתנית גדולה
וחזקה. מיעוטים אלה אינם חוזרים, למרות כל הפגיעות
בהם, למדינה-האם שלהם, אם בי הם שומרים על
תרבותה/תרבותם המקורית, ובשל בך הם נרדפים.

הבה נשוב עתה אל הוויכוח האומלל והצבוע בענייו
יהודים, ועליה, ונשירה, ותפוצות, ומדינת־ישראל, וציונות.
אולי בדאי לשוב אליו באמצעות כמה שאלות ״אפי-
קורסיות״ :
• האם מדינת-ישראל והעם היהודי חם היינו
חך ז

לא, תושביה היהודים של ישראל הם רק ס /ס 20 מן
העם היהודי בעולם.
• האם יש למדינת-ישראל ולישראלים הזכות
לקבוע ולהחליט עבור העם היהודי !
לא. בסוף המאה ה 20-מקובל שהרוב קובע. ובהיותנו
מיעוט בעם היהודי, אין לנו זכות להחליט עבור העם
בולו. לכאורה אנו רשאים, וחייבים, להחליט מה טוב
בשבילנו, הישראלים, ובשביל המדינה שלנו. אולם, בהיות
מדינת־ישראל במוצהר מדינתו של העם היהודי כולו,
חובתה לשמוע לרחשי-ליבם ושאיפותיהם ודעתם של
שאר בני העם היהודי בעולם, ולהתחשב בהם•
ומכאן לשאלה שהיא אולי המכאיבה, המפחידה
והגורלית מכל: ומה אם רוב העם היהודי בעולם
ידרוש ויחליט לרעת מדינת־ישראל ; ולשם הבאת הדברים
לקיצוניות — על הפסקת קיומה של מדינת־ישראל ז
האם גם אז תקבע דעת רוב העם! האם זאת מדינתו
של העם היהודי כולו — או של הישראלים בילבד!
אין לי תשובה על שאלה זאת, ואני מסופקת אם
אפשר לפטור שאלה זאת כבלתי-רלוונטית ושטותית
בילבד. אולם מטרת השאלה אינה המעשיות המיידית
שבה אלא קודם כל ליגליזציה והעלאה על פני השולחן
של הסתירה הפנימית של קיומנו כישראלים: הסתירה
ההכרחית של תושבי מדינה, שרוב בני עמם אינם בכלל
תושביה. ומכאן, ליגליזציה של אפשרות של ניגוד
אינטרסים בין מדינת־ישראל לבין העם היהודי. עלינו
להיות מודעים לניגוד אינטרסים כזה, ולא להטמין
את ראשנו בחול מפחד מפניו. עלינו גם לעשות כל
שביכולתנו, כדי לא להגיע לניגוד אינטרסים כזה.
• האם צריך וטוב לחסל את התפוצות!
.צריך — למי ! וטוב — למי ! לישראל או ליהודי
התפוצות!
ליהודי התפוצות: אין אנו יבולים או זכאים או
רשאים לקבוע להם מה יעשו. אין לנו, ס/ס 20 של העם
היהודי (גם אילו הם היו מיעוט, לא היתה קביעת
זאת משתנה) .אנו, הישראלים, בל אחד מאיתנו בנפרד,
החלטנו להיות תושבי מדינת-ישראל, אם על״ידי עליה
אליה או על-ידי אי-ירידה ממנה. כל אחד מן היהודים
בעולם זכאי באותה מידה להחליט למען עצמו. ואמנם
זה מה שהם עושים, רובם מתוך החלטה חופשית.
החלטתם ראויה לאותו כבוד במו החלטתנו אנו.
למדינת ישראל: לא, לא צריך ולא טוב למדינת־ישראל
לחסל את התפוצות• כוחנו הרב — ללא בל
יחס למדינה בת שלושה מיליון תושבים — בא כולו
מיהדות התפוצות. הציונות היתה יצירתה של יהדות
התפוצות, ובפועל יוצא מכך גם הקמת מדינת-ישראל.
ובשם שהקמתה של מדינת״ישראל הוא פועלה של
התפוצה, כך גם קיומה של מדינת-ישראל תלוי בתמיכתה
האקטיבית, המסורה והבלתי-פוסקת ; תמיכה כספית,
אנושית, מוסרית ופוליטית• עבור מדינת-ישראל הקטנה,
המוקפת אוייבים ונלחמת יום־יום על קיומה, אין כלל
אפשרות להגזים בחשיבות קיומה של תפוצה יהודית
אוהדת, אוהבת, פעילה, מצליחה, גאה, עצמאית, חזקה,
בעלת כושר-השפעה בבל מקום המצאה, בעלת מעמד
כלכלי איתן, בעלת ייחוד אתני/דתי/לאומי ובעלת מעמד
לויאלי בלתי-מעורער, מוכר על-ידי המדינות של בל
תפוצה. תפוצה כזאת היא ידידתנו האמיתית, הבטוחה
ביותר והאידיאלית. ומכיוון שבך, צריכים מדינת-ישראל
והתפוצה היהודית לתמוך הדדית זו בזו ולשאוף ולעשות
האחת להצלחת השניה.

• האם אנו יכולים לחסל את התפוצה !
לא, אין לנו שום דרך או בלי לחיסול התפוצה ביום,
אלא אך ורק לפגוע בה, וזאת באמצעות הדרך האבסורדית
ביותר בשבילנו — באמצעות הפגיעה במדינת״ישראל !
מפני שלמרבה הפרדוכס — אם אמנם זה פרדוכס —
בל התחזקות, פריחה והצלחה אמיתיים של מדינת-
ישראל, סביר שיגרמו להתחזקותה, פריחתה והצלחתה
של התפוצה. ובל החלשה של ישראל או פגיעה בה
סביר שיגרמו להחלשת התפוצה ולפגיעה בה. ושוב,
התחזקות התפוצה בעיקבות התחזקות ישראל הוא
פועל-יוצא של הציונות עצמה. שכן, מטרת הציונות היתה
לשפר ולהטיב את מצבה של האומה היהודית באשר
היא, באמצעות כלים פוליטיים וממלכתיים, והיא הוכיחה
שצדקה בהשערתה, שממלבתיות יהודית תביא לגירמול
מצב העם היהודי בעולם, מבחינת יחס האומות אליו
ויחסו הוא אל העולם.
• ואם בך, האם יש בכלל צורך בעליה !
התשובה על שאלה זאת תלויה במשיב, ונדמה לי
שמילבד מן הכנענים (אלה שבמוצהר ובמודע חינם
ישראלים ולא-יהודים) ,בל האחרים ישיבו עליה ב״כן״.
• ולשם מה יש צורך בעליה !
למען קיומו של העם היהודי. לא בכדי להרבות
פועלים בישראל או למען צה״ל חזק יותר, אלא למען
שמירת צביונה היהודי של מדינת-ישראל. הפסקת העליה
עשויה להמיט כליה על העם היהודי, פשוטו כמשמעו.
משום שחוסר מגע פיסי, רוחני וחברתי בין רוב העם
היהודי לבין מיעוטו במדינת־ישראל יביא תוך דור אחד
לכך שמדינת־ישראל תפסיק להיות מדינתו של העם
היהודי. אין במדינה בזאת, כשלעצמה, שום רע, אולם
מצב זה יגרום לכך, שהעם היהודי יאבד את יכולת
קיומו. שבן ביום אין התורה והדת יכולות עוד להיות
הדבק של העם היהודי, כפי שהיו במשך אלפיים שנח.

ואילו לאומיות שאין עמה שום תיקווה לממלכתיות
(שבן המקום הפיסי עליו הוקמה מדינת־ישראל יישלט
מעתה על־ידי מדינה שניתקה עצמה מן העולם היהודי),
היא כימעט חסרת סיכויי קיום. העליה היא החמצן
של העם היהודי — הן זה שבישראל והן זה שבתפוצות.
וכאן מגיעים לוויכוח המעורר סלידה, המתנהל כיום
במדינה על העליה, ואל אלופי ההתחבמויות מעוררות־הרחמים
לפיתרון בעיות העליה/ירידה/נשירה. חבל על
כל ההתחכמויות בענייני ויזות/היאס/ג׳וינט/תמיכה-
ישראלית/הפרעה־ישראלית/לחץ על התפוצות. העם
היהודי הוא אלוף העולם בהתגברות על התחכמויות
למיניהן. יש סיכוי לעליה, יש תיקווה לעליה, יש רצון
לעליה ויש צורך בעליה — אולם לא בתנאים המשפילים
האלה, בהם מיעוט קטן של העם היהודי נטל לעצמו
בגבהות לב, בבוז וביהירות, את הזכות לשפוט, להטיף
מוסר ולחלק ציונים לרובו המכריע של העם, להתייחס
אל הרוב הזה במורה אל תלמיד שסרח, בשופט אל
נאשם. אנו, הישראלים, זקוקים לעליה. התפוצה זקוקה
לעליה. וחשוב מכל — העם היהודי זקוק לעליה. אולם
מה שאנו עושים זה הרס העליה והרס העם היהודי.
ואם נמשיך לדבוק באכסיומות שעבר זמנן ובפרות קדו שות
שיצרנו לעצמנו, ונסרב להתחדש — אכן נגרום
להפסקת העליה למדינת־ישראל.

1 1 1

• האם יתכן שחלק מן העם היהודי יתבולל בתפו צות
ויאבד לעם היהודי !
יתכן• הדרך היחידה שבאמצעותה אפשר למנוע מחלק
מן העם היהודי ללכת בדרך זו היא הגברת גאוותם
על מדינת-ישראל• אין כיום דרך חזרה אל דתיות אורתודוכסית
— הדבק לשעבר של העם היהודי — לפחות
לא עבוד חלק הארי של העם היהודי. אין גם סיכוי
ביום שתפרוצנה רדיפות יהודים כלליות בעולם כולו.
הדוגמה של יהודי איראן ביום מוכיחה, שמכך לא תצמח
שום טובה לישראלים, בולל עליה המונית. בעולם
דמוקרטי, שבו מתרחשים שינויים וחידושים בקצב מהיר
ובקנה-מידה גדול, אין אפשרות למנוע ממישהו לשנות
את דעתו על השאלה אם הוא רואה עצמו שייך לעם
היהודי או לא. אולם קשר נפשי עמוק ומספק עם מרכז,
שערכו רב בעיני אדם ומשמש לו אידיאל רוחני ויסוד
למקורותיו — יבול למנוע במידה רבה התרחשות בזאת.
ושאלה אחרונה: האומנם אנו, הישראלים, רוצים
להיות ישראלים בילבד!
אינני יודעת מה יענו על כך הרוב או המיעוט
במדינה. התשובה שלי: כן, אני גם ישראלית. אלא
שאני בראש וראשונה יהודיה, ואחר בך ציונית׳ ולבסוף
גם ישראלית. אני אוהבת את עמי, אני שמחה וגאה
בעם היהודי בעולם, אך לא, בשום אופן לא הייתי
רוצה להיות ישראלית בלבד. אינני מתארת לעצמי איך
זה להיות ישראלית בילבד, בלי הידיעה והביטחון
והשימחה, שבעולם הגדול יש לי עם יהודי, מפוזר, חזק,
חולם ומגשים את חלומותיו, ושאני רק חלק ממנו.
ולסיום: שתי הצעות לשינויים לשוניים הקשורים
קשר הדוק לנושא הנדון:
הגיע הזמן, למען יחס בלתי־צבוע, הוגן ומכובד
בין בל היהודים, למצוא תחליפים למילים ״עליה״
ו״ירידה״ .אלה מילים המדביקות תוויות חיוביות ושלי ליות
לחלקי העם השונים• כולנו שווים, בל היהודים,
ואין מקום בינינו לעליונים ולתחתונים, לחיוביים ולשלי־ליים.
למען
הבריאות הנפשית שלנו יש לבטל לחלוטין
את השימוש במילה ״גולה״ ולהנהיג תחת זאת את
השימוש במילים ״תפוצה״ או ״פזורה״ .אין כיום גולה
יהודית בעולם. אילו היתה גולה — היא לא היתה
מאריכה ימים׳ אילו יהודי התפוצות היו חשים עצמם
בגולה, הם הו עולים לישראל ומחסלים בכך את
״הגולה״ .העובדה שיש יהודים בעולם היא ההוכחה
שאין גולה, אלא תפוצה. ויש משמעות עמוקה להבדל
בין שני המושגים האלה.

אסתר רטנר, חל־אביב

יחסים הטובים והל-
בניים עם בני משפח 18 -־10111! 111 1
יין יעניקו לך סוף-
סוף את השלווה לה אתה זקוק. השבוע
אידיאלי לטיול או פיקניק בחיק הטבע•
בת טלה — האמון העיוור שאת
רוחשת לו יגרום לך עוגמת נפש. היי
מעשית, וחשבי על עתידן, זה יועיל לך.

הפגיעה החמורה בכבודו העצמי, ממנה אתה
כל כך סובל תפסיק למרר את חייך, כי
הפוגע יבוא על עונשו.
קור־הרוח שגילית ביח־סיך
עס חברים לעבודה
יביא לו הצלחה, וישפר
את מצבך הכספי.
כנותך תהיה בעוכריו
בסוף השבוע, אך לטווח
ארוך תצא וישכר מכל
העסק. קבלי את הצעת
ידידתו ותיווכחי כמה
היא הגיונית ונכונה. את
הבעיה המטרידה אותך תוכלי לפתור אך
ורק באמצעות הגיון קר ושליטה עצמית.

בעיות משפחתיות
בתחילת השבועי,
מן, ובידך יישאר

חמורות יטרידו אותך
אן הן תיפתרנה מעצית-

אדם
קשיש ממך משפיע
יותר מדי על די-
עותיך ועל מעשיו. הגיע
הזמן שתגלה יותר
עצמאות ושתיקח את
היוזמה לידין. היח סים
המתוחים בעבודה
ייפסקו ותזכה לרגיעה
יחסית. מכתב
שיגיע אלין בקרוב יחישנה,
שנפסקה בגלל נסידש
ידידות
עה ארוכה. בת מאזניים — היי עצמאית.

הרגשתך הפיסית תשתפר
השבוע, אך אתה
עדיין זקוק למנוחה. קח
לך חופש מהבילויים הסוערים
שהעסיקו אותך
לאחרונה, ומבני המין
השני. צפויה לך נסיעה
קצרה שתביא תוו*זוף
ז:וג,ג>>>1ז !5
צאות נעימות מאד. יאל
תסתבך שלא לצורך ואל
תתערב בעניינים של אחרים, אפילו אם
אתה מתבקש לעשות זאת. התאזר בסבלנות.

ההרפתקה הרגשית בה
הסתבכת תגרום לן השבוע
אי-נעימות רבה.
מסוכנים במיוחד הם
יום חמישי וששי. החיבה
שרוחש אלין
מעבידך תביא השבוע
הצלחה לא צפויה, והתקדמות
רבה בעבודה.
בת קשת —
היזהרי מבן הסרטן• למרות שהוא נראה
תמים ובלתי מזיק אל תתני בידיו נשק.
תמרורים נבחרה. כנשיאת הפרלמנט האירופי
החדש, מי שהיתה שרת הבריאות של
צרפת, היהודייה סימון דייל. וייל, בת
ה־ ,52 ניבחרה בסיבוב השני לאחר שבסיבוב
הראשון חסרו לה 8קולות כדי להיבחר.
הפרלמנט האירופי מונה 410 חברים
המייצגים 180 בוחרים מתשע מדינות השוק.
מול וייל התייצבו הסוציאליסט מאריו
זגארי והקומוניסט ג׳ורג׳ו אמנדולה, שניהם
איטלקים. וייל שהתפטרה מתפקידה בממשלת
צרפת לאחר שניבחרה לפרלמנט האירופי,
התפרסמה כאשר הביאה לחקיקת
חוק ההפלות, למרות התנגדות חריפה מצד
חוגים רחבים בצרפת.
הוקמה. סיעה חדשה בכנסת, סיעת
בנא״י, ברית נאמני ארץ־ישראל של חברי-
הכנסת גאולה בהן ומשה שמיר. היחיד
בוועדת הכנסת שהצביע נגד הקמת
הסיעה, היה ח״כ חרות חיים קורפו, אולם
היתר החליטו להעניק לשניים מעמד של
סיעה. בתום ההצבעה זלה ח״כ הליכוד
הילל זיידל לנשיקה מכהן בגלל הצבעתו
עבורה.
הוענק. עיטור כוכב הזהב, עיטור בעלי
בתי הקולנוע בארצות־הברית לשחקן הקולנוע
של השנה, לשחקן צ׳ א רל ם
ברונסון. חבר השופטים קבע כי ברונסון,

אתה מניח לאנשים לרכב עליך, ויש לך
נטייה להאשים את הגורל בצרות שאתה
מב״א על עצמך במו ידיך. התאושש והיה
גבר. היא לא האשה האחרונה
בחייך, ואל
תניח לה למרר לו את
החיים. העמד אותה על
מקומה, ולהפתעתו תיווכח
שהיא תישאר בו.
השקעה כספית נבונה
תישא השבוע פרי, ומצבך
הכספי ישתפר.
הנדיבות שגילית כלפי
ידיד קרוב תבוא גס
היא השבוע על גמולה. בת בתולה —
הנסיעה עליה חלמת מזמן — תתגשם!

( ,)23 אשר נעצרה במקום. עבודתה בסוף
השבוע שעבר ונכלאה בכלא צבאי בעוון
אי התייצבות. לוי נישפטה ולאחר שננזפה
שוחררה מהכלא. לוי, אשר שבתה לפני
חודשים אחדים שביתת רעב כנגד הפליית
בנות חילוניות בגיוס למילואים מבנות
דתיות הובאה עוד בתחילת השבוע אל
קצינת שיפוט אולם סרבה להישפט בפניה
ודרשה להיות מועמדת לדין בפני בית־דין־
צבאי. פרקליט פיקוד־דרום החליט שלא
להענוח לבקשתה והורה לשפוט אותה בפני
קצינת־שיפוט בכירה, בדרגת סגן־אלוף,
לה הסבירה לוי את מניעי אי־התייצבותה
ואת מחאתה כנגד האפלייה בין בנות
דתיות וחילוניות בכל הנוגע לשירות מילואים
בצה״ל. נראה כי קצינת השיפוט
הבכירה הבינה לרוחה של לוי וגזרה עליה
עונש קל. עתה ממתינה לוי להודעה מצה״ל
אם היא תגוייס בשנית או שיפטרו אותה
משרות מילואים.
הושיעה • על־ידי עצמו, סגן שר האוצר
יחזקאל פלומין מתפקידו כסגן שר בגלל
שערוריית אי־הכנת השיעורים על־ידי שרי-
הממשלה בראשם השר הממונה על פלומין,
שימחה ארליך, לקראת ישיבת הממשלה
שלא־החליטה בשבוע שעבר.

נפטר. ניקולאס דיי, מגדולי במאי
הקולנוע בגיל 67 לאחר שלקה במחלת
סרטן הריאות. ריי ביים סרטים קלאסיים
כמרד הנעורים, גץ ני גיטאר, מלך המלכים,
ו־ 55 יום בפקין. ניקולאס יליד וויסקונסין
שבארצות־הברית, למד ארכיטקטורה אולם
לאחר מיספר שנות עבודה במקצוע זה,
החליט להמירו בקולנוע. בין תחביביו היה
להופיע בסרטים בתפקידי־אורח. לאחרונה
הופיע בסירטו של מילוש פורמן שיער.

אתה לוקח את החיים יותר מדי ברצינות,
ונפגע ללא צורן. נסה ליהנות ממה
שהחיים נותנים לך,
והפסק לדאוג לעתיד.
הבעיה החמורה המ טרידה
אותך תיפתר
בקרוב, אמנם לא השבוע,
אך בבר עתה
המצב ישתפר. ההצעה
הקוסמת שאת שוקלת
אם לקבל איננה רצינית,
ואל תסכני את
מה שיש לן תמורת
עתיד בלתי ברור. כושר ההבחנה החד
שלך יסייע לן למצוא את הדרן הנכונה.

ננזפה. סרבנית המילואים רינת לוי

פרש. מהנהלת חברת ההשקעות של
בנק דיסקונט אלוף־מישנה שלמה להט
(ללא כל קירבת מישפחה לראש עיריית
תל-אביב שלמה להט) ,מי שהיה סגן מפקד
חיל האוויר. לאחר פרישתו מקים להט
חברה העוסקת במתכת, שתהיה חבדת־בת
של קונצרן אמריקאי גדול בשטח זה.

מים — תשומת הלב
שהקדשת לחיצוניותך, תישא סוף סוף
פרי, והשבוע יהיה עבורך הצלחה רבה.

למרות שהמעשה שעליך לעשות אינו נעיס
— עשה אותו ואל תניח לסטטוס קוו
להימשך בלי סוף. הקניה
הגדולה שעשית
תוכיח את עצמה הש־.
בוע כהשקעה נבונה
מאד. היחס הרומנטי של
הבוס שלך לא יקדס אותך
בעבודה. במקום לעודד
אותו השקיעי את
מרצך בשיפור אישיותך,
ובהתקדמות מקצועית.
לימודי השתלמות
לא יזיקו לך, וגס קצת מנוחה מחיי החברה
הסוערים יתר סל המידה שאת מנהלת.

ענייניו בעזרת טלפון שהוכנס לחדרו^ב־ביודהחולים.

מאושפז
חדיד
גידול שומני
אשר מאחוריו 60 סרטים שזכו להצלחה
ך ופתית אדירה, נחשב כיום לכוכב מיספר
אחד של תעשיית הסרטים העולמית.

עד שיפוטך הטבעי. אם
בכל זאת תתייעץ עם
מכריך, בדוק היטב את
עצותיהם, וראה אם אתה אומנם מסוגל
לבצע את הנדרש ממך. מצפה לך הפתעה.

אם לא תעזור לעצמן,
איש במקומן לא יעשה
זאת. קח את עצמן
בידיים, והתחל
לעשות משהו בכיוון
עליו אתה חושב כבר
זמן רב. אל תהסס
ולנקוט ביוזמה נועזת,
שתביא לן את
ההצלחה לה קיווית.
תוכניותין הרומנטיות תצטרכנה להידחות
לזמן מה, אן בסופו של דבר זה ישתלם.

אל תיקח על עצמך יותר
ממה שיש בידך לבצע,
כי זו הדרך הטובה
ביותר לא להצליח
לבצע כלום. זכור
כי אינך חייב דבר לאיש,
ואל תניח לרגשי
האשמה שאתה חש כלפי
ידיד ותיק להכתיב
את תגובותיך. חופשה
קצרה ונעימה צפויה לך בסוף השבוע, בה
תצבור כוח למאמץ שיידרש ממך בעתיד.

זבה. במירוץ מכוניות שחקן הקולנוע
האמריקאי פול ניומן בן ה־ 54 בשתי
תחרויות בהן ניצח, שנערכו במינסוטה
שבארצות־הרבית. ניומן החל בשנים האחרונות
להשתתף בתחרויות מכוניות,
ולמרות גילו, זכה להצלחה גדולה ששיאה
היתה זכייה בשני מסלולים השבוע. המהירות
הממוצע של ניומן בתחרויות אלה
היתד 160 ,קילומטרים בשעה .
הוענקה. דרגת עמית של החברה
המלכותית הבריטית לרפואה לד״ר דויד
פרנקל, סגן היועץ המישפטי של מישרד

הבריאות. פרנקל צורף לחברה המלכותית
הבריטית בעיקבות פירסומיו בשטח ה־מישפט
הרפואי ודיני הבריאות.
הוענקה. דרגת סגן־ניצב (מקביל ל-
סגך אלוף בצה״ל) לראש ענף סיור במיש־טדת
מחוז תל-אביב שלמה כדורי. כדורי
משרת במישטרה 28 שנה ובין תפקידיו
בעבר, מפקד מישטרת חברון, וקצין חקירות
ראשי במישטרת עזה.
מונה. כמפקד מישטרת מסובים בצומת
כביש גהה רב־פקד (מקביל לרב־סרן ב-
צה״ל) הרי כלומנפלד, המשרת במיש-
טרה כבר 24 שנה. בלומנפלד החל את דרכו
במישטרה כשוטר פשוט.
אושפז. בבית החולים ומב״ס בחיפה
רב־סרן סעיד חדאד, מפקד כוחות המיליציה
בלבנון לאחר שנתגלה בכתפו גידול
שומני. רופאי בית החולים מסרו כי הגידול
אינו ממאיר וחדאד ממשיך ולנהל את

מתפטר להט
חברה חדשה
נפטר. רבי אברהם בויאר, חבר
הנהלת עיריית תל־אביב וראש אגפי האיש־פוז
והרפואה הציבורית, מהתקף לב בגיל
.72 בויאר כיהן משך 28 שנים כחבר מועצת
עיריית תל־אביב, החל מהעיריה ה־ 7שנבחרה
בשנת .1950 התפקידים בהם נשא
בשנים אלה היו: סגן ראש העיר, חבר
הנהלת העיריה-,ראש המחלקה הווטרינא-
רית, ראש מחלקת החינוך, ראש מחלקת
התברואה ובאחרונה ראש מחלקת שירותי
האישפוז והרפואה הציבורית. בויאר נולד
בבורצ׳ב שבגליציה, למד בחדר בישיבה
ורכש השכלה תיכונית. עסק בהוראה והשתתף
בייסוד אירגון הנוער הדתי תפארת
בחורים. מאוחר יותר הצטרף להחלוץ המיז-
רהי ונבחר למנהלו בחוץ־לארץ. בו בזמן
היה פעיל גם בהמיזרחי הכללי ונבחר ל נשיאות
אירגון זה בבוקובינה. בשנת 1933
עלה לישראל והחל לעבוד כפועל בניין.
מאוחר יותר גויים לעבודה בהפועל המיז-
רחי.
העולם הזה 2186

לא חשו! מה התוצאה העיקר שייגמר 2*2-1

״אחרי משחק,
כשאתה מרגיש את העייפות הנעימה
של ספורט מוצלח,
מה מתאים יותר
לצמא מבירה קלה, קרה מאד.
2-2היא בירה מיוחדת,
פחות ממלאה, יש בה פחות אלכוהול
ופחות קלוריות אך אותו טעם
מרווה שאתה אוהב בבירה.
בארוחת הצהרים, בפגישה חברתית
או כשאתה סתם צמא למשהו קר ו מ רוו ה-
קח בירה, קח עוד אחת,
עם 2-2קל יותר ליהנות מבירה״.

2*2בירה שהולכת בקלות, אפילו שתיים שתיים.

מטרה קרובה ...מטרה קרובה!...

טים י׳ן או החלפת סכוגיח בעוד 6חודו!ו>ם

להח לי ף גלגל, להח לי ףמצת,
ני קוי ראש — רו צהלהח לי ף או טו!
וזה לאצ חו ק, כי זהנראה
ר חו ק ר חו ק...
אבל יש חדש תחתה שמ ש ( ב די ס קונ ט)
״חן 6״ ,תו כני תחדשה
— ל הג שי םכלמטרהבח צי הדרך
וב ח צי הז מן!

מ ה עושים? מ פ קי דיםכמה שי כו לי ם
3,000-300ל״יכל חוד ש
ב מ שך 10-6חו ד שי ם
(בחוד ש הר א שון מ פ קי דיםבבת ־ אחת 3הפק דו ת )
ו אז מקבליםה לוו א ה *
וגם אותהמ חזי רי םבמ שך 10-6חו ד שי ם.
ועכ שיו — להח לי ף הי לו ך, ולפ תו ח ״ חן 6״ חד ש,
( להח לי ףאתהאמב טי ה).
״ חן 6״ — עוד להיט בל ע די של בנק די ס קו נ ט.
* הריבית על ההפקדות שווה לריבית על ההלוואה.

טוב ( ע בו דעם

דיסקונט

ד*.ד האנום* ם( המטבע

771110 1717*717ז ד.נ
שומרי הואש שר האישים
הננו למשות׳ הנשים

לשומרי־הראש של דויד בן־גוריון
היה תפקיד נוסף, שאף הוא הוטל עליהם
על־ידי פולה. מדי יום, בכל מקום שבו
היה בן־גוריון, היה עליהם לרדת בדיוק
בשעה 10 בבוקר לחנות המכולת הסמוכה
למקום הימצאו של הזקן, לקנות צנצנת

את מישפחתו שלו.
כאשר הצטרפו עוד אישים למעגל זר־אי־השמירה־האישית
— כמשה שרת,
פינחס לבון, משה דיין ולוי אשכול —
הוגדלה החוליה. אז הוחלט שלא להצ מיד
את אותם שומרי־הראש לאותם ה־

לוי ומרים אשכול ושומר־הראש
לא כמו פולה
לבן ולדאוג לכך שבן־גוריון יאכל אותה.
בשעה 10.15 היתד, פולה מתקשרת בטל פון
לכל מקום שבו היה בן־גוריון, ודורשת
מהגורילה דיווח, אם אכן קיבל ואכל
בן־גוריון את הלבן שלו.
למרות סיגנונה המחוספס של פולה
בן־גוריון, אהבו אותה שומרי־הראש. ב־
,1965 החליטה מפא״י לקחת מבן־גוריון
את מכונית־המיפל&ה שעמדה לרשותו,
אחרי שגורש ממפא״י עם הקמת רפ״י. אחד
הגורילות מיהר להציע את מכוניתו האי־

פולה ודויד בן־גוריון כשדה־בוקר
גברים בכו כילדים

אישים, אלא לערוך רוטציה. כל חוליה
עבדה במשך שבועיים עם אישיות מסרי־מת,
ואחר־כך התחלפה בחוליה ששמרה
על אישיות אחרת. מפקדי החוליה לא
רצו שתיווצר נאמנות אישית ומחוייבייות
של שירותים בין הגורילות לשרים, .

ך ראח כי רעיית ראש־הממשלה ש•
בא אחרי בן־גוריון, מרים אשכול,
לא הסכימה עם מדיניות מפקדי־החוליה.
כמה ימים אחרי שנכנס אשכול לתפקידו,
ביקשה מאחד משומרי־הראש ״לקפוץ למכולת
להביא לי חלב.״ שומר־הראש סירב
בנימוס, ואמר לה :״אני מצטער, זה
לא התפקיד שלי.״ אשכול נדהמה.
״אבל לפולה הייתם עושים את זה נ״ טע נה.
כאן לא יכול היה שומר־הראש לה ת־אשר
הוקמה החולייה של שומרי*
האישים, או כפי שהם מכונים ,״הגורילות״*
,הועידו לחבריה את השמירה
על אישיות אחת בילבד — דויד בן־גור־יון,
ראש־הממשלה ושר־הביטחון. כבר
אז נקבעו סטנדרטים גבוהים להתנהגות
הגורילות, ובעיקר להתנהגות האישים השמורים
כלפיהם. הגורילות היו שומרי-
ראש בילבד, ואסור היה להם לבצע שירותים
אישיים כלשהם עבור האישיות
השמורה.
אצל בן־גוריון לא היתד, כלל בעייה.
הוא מעולם לא דרש שירותי משרתים מ־הגורילות,
וגם לא היה זקוק להם. בן־
גוריון היה מוקף תמיד בעוזרים, ראשי־לשכות
ושלישים, שהיו צריכים להילחם
עימו כדי שיסכים לקבל את עזרתם.
לא כך היתד, פולה בן־גוריון. היא הק דישה
את כל חייה לבן־גוריון, ולא הבי נה
איך מישהו יכול לנהוג אחרת בבן־
גוריון עצמו, או בה, ברעייתו. במשך ה שנים
התיידדו הגורילות עם פולה, והיא
החלה להטיל עליהם שירותים משירותים
שונים: החל בהורדת האשפה בבית
שבשדרות הקרן־הקיימת** ,דרך קניית
* כינוי הלקוח מצרפת של דה־גוד,
שם היו מכונים שומרי־הראש בשם זה.
** אחרי מותו של בן־גוריון הוסב שם
השדרה, לשדרות בן־גוריון.

חלב בחנות־המכולת, עד לטיטוא הבית.
אולם הגורילות אהבו את פולה בן־גור־יון,
העריכו את טיפולה ב״זקך ועשו זאת
ללא טרוניה, כשהם עצמם מנסים להסתיר
עבודות־צדדיות אלה ממפקדיהם.
גורילות מתייפחים
ולס הגורילות זכו ליחס דומה
י מפולה. היא עמדה על־כך שהם יישבו
איתה במיטבח, תחת להיות מוצבים בפתח
הבית. היא היתד, משקה ומאכילה אותם.
סקרנותה הטיבעית של פולה הופעלה גם
כלפי שומרי־הראש. היא הכירה את תולדות
חייו ובעיותיו המישפחתיות של כל
אחד מהם. כאשר הבחינה פולה פעם, כי
פניו של אחד הגורילות נפולות, היא חק רה
אותו לפשר הדבר. רק אחרי מאמצים
רבים, ואחרי שהפעילה את כל כישרון־
החקירה שלה, הסכים שומר־הראש לספר
לה כי אשתו חולה, וכי בבית־ד,חולים
בילינסון אין מוכנים לאשפז אותה בגלל
חוסר־מקום. מייד הורתה פולה לנהג של
בן־גוריון להסיע אותה ואת שומר־הראש
לביתו של שומר־הראש. שם אספה את אש תו,
והמכונית המשיכה לבילינסון. ה־שערוריה
שערכה פולה בבית־החולים
הועילה, האשד, אושפזה מייד.

שית לשימושו של הזקן. מאוחר יותר,
שלח נדבן איטלקי, שהיה אז אלמוני,
מכונית פיאט מהודרת לבן־גוריון, והצעת
שומר־הראש נדחתה בתודה.
כאשר נפטרה פולה בן־גוריון, אפשר
היה להבחין, קיד קיברה, בכמה גברים
חסונים ונוקשים, המתייפחים כילדים קטנים.
היו אלה שומרי־הראש, שפולה דרשה
מהם להביא לבן לבן־גוריון ולרוקן
את פח־הזבל.
בשנתיים האחרונות לחייו היה בן־גור־יון
חולה, חלש וללא פולה. אחד משוט־רי־ראשו
התפטר מהחוליה, והתנדב לש מש
כמטפל של בן־גוריון. עד יום מותו
ליווה אותו שומר־הראש לכל אשר הלך,
האכיל אותו, כתב עבורו את רשימותיו
(כשבן־גוריון לא היה עוד מסוגל לכתוב,
בגלל מחלת ידיו) ,הציע את מיטתו של
הזקן ולן בביתו, כשהוא מזניח לחלוטין

אפק, וענה לה :״את לא פולה.״ אותו
שומר־ראש לא ליווה עוד את אשכול.
אחד האישים הפרובלמטיים ביותר היה
מי שמכהן כיום כשר־החוץ, ובעבר כשרה,ביטחון,
משה דיין. הוא, ששמר על יחסים
קרובים עם הגורילות שלו, לא יכול
היה להסתגל לצל תמידי. פעמים רבות
היה דיין קופץ מעל גדר חצר־ביתו, נכנס
במהירות למכונית, מתניע אותה ומסתלק,
עוד לפני שהגורילות הבחינו במה
שקורה. אז היתד, מתחוללת מהומה שלמה.
שומרי־הראש היו מדווחים באלחוט ל מרכז
שלהם ולתחנת מישטרת רמת־גן על
היעלמו של השר, מכוניות וניידות היו
יוצאות לחפש אותו, לרוב ללא הצלחה.
.פרשת בריחותיו של דיין הסתיימה אחרי
שיחה שהיתר, לו עם מפקד החוליה.
המפקד הסביר לשר, כי בכל פעם שהוא
מתחמק, עומדים שומרי־הראש לדיו י־

שלה, ומבוקשו ניתן לו. אחד מתפקידיו
של שומר־הראש היה להרחיק את הצלמים
מגולדה, כדי שלא יבזיקו אל תוך
עיניה אלומות מצלמותיהם. ההבזקים היו
מכאיבים לעיניה החולית.
כמה תקריות אירעו בין לאה רבין ובין
הגורילות ששמרו על בעלה. לאה רבץ
נכנסה לתפקידה כאשת ראש־הסמשלה.
סמוך לשובה מוואשינגטון, שם ראתה
כיצד העוזרים ושומרי־הראש אינם מתי רים
לאיישיות שעליה הם שומרים, לעשות
צעד אחד לבד. אולם אחרי כמה היתקלויות
נכנסה רבין לתלם, והיחסים בינה לבין
הגורילות שופרו.
לגבי סוניה פרם היה המצב שונה לגמרי.
אשתו של מי שהיה שר־הביטחון לא
ביקשה מעולם משהו משומרי־הראש של
בעלה, ותבעה מהם רק לקבל את הקפה
שהיא הכינה עבורם. לעיתים היו הם מציעים
לעזור לה, או להסיע אותה לקניות,
אך היא סירבה בכל תוקף. דמותה של
! 1וניר, פרס היא, עד היום, אגדה בקרב
זומרי־הראש .׳

הראש לעשות שליחויות כמו ״להביא
לילדים סוכריות,״ או ״לנסוע ולהביא או תם
מהגן״.
יחסים מיוחדים־במינם נרקמו בין שר*
הביטחון, עזר וייצמן, לבין שומרי־הראש
שלו. ראומה וייצמן אינה מוכנה כלל
לשמוע על עזרה מצד שומרי־הראש. לעומת
זאת, הוצמד בנסיעות לחוץ־לארץ
שומר־ראש לשאולי, בנו של שר־הביטחון.
שותפים לשימחה ולמכאוב
^ םהמהפך, חל גם מהפך בסיגנוך
? העבודה של שומרי־הראש. היום הם
ש!מרי־ראש־משרתים, לא רק של ראש־הממשלה,
מנחם בגין, אלא גם של אשתו,
עליזה, בתו, לאה, ומזכירות לישכתו של
בגין, היחידה שאינה מוכנה להיעזר ב־שירותי־הגורילות
היא בתו הבכירה של
בגין, חסיד.,
לאשת ראש־הממשלה, עליזה בגין, יש
שומר־ראש משלה, שהוא גם נהג. היא
נוסעת לכל מקום במכונית־השרד המיוחדת
ואינה מהססת להטיל עבודות מ עבודות
שונות על שומרי־הראש. אלה
חייבים לטפל לא רק בעליזה בגין, אלא
גם בידידותיה ובבתה, לאה.
שומרי־הראש של מנחם בגין הם משרתים
לכל דבר. איש מהם אינו מעלה על
דעתו לסרב לעשות עבודות שירותים או
עבודות־בית עבור עליזה בגין, או לסרב

לאה ועליזה בגין
שליחויות קטנות

גולדה ושני שומרי־ ראשה
שמירה מפני הבזקים
(המשך מעמוד )17
מקבלים עונשים על בך שהתירו לדיין
להתחמק מהם. אחי־י אותה שיחה הפס ק
דיין לברוח מהגורילות שלו.
כאשר חדל דיין מלהיות שר־ביטחין,
ובטרם מונה כשר־החוץ, ביקש אחד הגורילות
רשות להיות שומר־הראש האישי
ונהגו הצמוד של דיין. מבוקשו ניתן לו.
שומרי־הראש של גולדה מאיר עמדו

לפני בעיה שונה לגמרי. גולדה ה־תה
אשה, והם הרגישו חובה לתת לה שירותים,
שאותם לא היו נותנים לגבר. אילם גול דה
מיעטה לדרוש, יפעמים רבות אף
״נזפה״ בגורילות שלה על שהם מטפלים
בה יותר מדי.
כאשר פרשה גולדה, ובעיקר איירי מחלתה,
חזר הסיפור של דייו. אחז־ מהת־קי
החוליה ביקש להיות שומד־הראש האישי

עליזה בגין ויונה קלימוכיצקי
הסעות קטנות

לאה ויצחק רבץ
היתקלות ומולחה

לכל בקשה שהיא, שמא יבולע לו. כאשר
עליזה בגין נמצאת בחוץ־לארץ, אפשר
לראות אותה עורכת קניות, כאשר מאחוריה
צועד שומר־הראש, כשהוא עמוס ב־קופסות
ובשקיות, הרכישות של בגין.
אולם לא רק עליזה בגין זוכה בשירותים
אלה בגלל בעלה. גם מזכירות הליש־כה
של בגין. על הגורילות להסיע את
המזכירות לכל מקום. פעמים רבות אירע
שמכונית־שרד, ובה שומרי־ראש, הסיעו
את יונה קלימוביצקי, מזכירתו האישית
של ראש־ד,ממשלה, מהמישרד בירושלים
לביתה שבבת־ים.
לא כך המצב לגבי רעיית נשיא־ד,מדינה׳
אופירה נבון. אל אופירה מוצמד שרי
מר־ראש, שהוא גם הנהג של מכונית־השרד
שלה, אולם אופירה עומדת על כך
ששומר־הראש לא יעשה עבורה שום שי רותים
החורגים מתפקידו. רק לעיתים
חורגת אופירה מדרכה, כאשר העניין
נוגע לילדיה. אז היא ״מרשה״ לשומר־

שאולי נפגע במילחמת־ההתשה, ומאז ה פציעה
הוא סובל לעיתים ממשברים רפואיים.
שומר־הראש,
שהוצמד לשאולי וייצמן,
התיידד גם עם שאולי וגם עם הוריו. אחדי
היכרות עם בנו של שר־הביטחון, ביקש
אותו שומר־ראש רשות לעזוב את תפקידו.
הוא החליט להיצמד לשאולי, ולתרום
להבראתו. שאולי התקבל לעבודה בתע־שיה
הצבאית, ושומר־הראש יחד איתו.
כך עובדים שניהם, שהפכו ידידים בלב
,ובנפש, שכם אל שכם. גם בגלל פרשה זי.
וגם בגלל אופיו המייוחד, הפך וייצמן
ידיד־אמת לכל שומרי־הראש שלו, והם
אצלו בני־בית ושותפים מלאים לשמחות
ולמכאובים.
שומרי־הראש כפופים למישרד ראש־הממשלה.
הם עוברים אימונים מייוחדים,
לפני שהם מתחילים לעבוד. האימונים
כוללים, בין היתר, קורסים מייוחדים ב-
(המשך בעמוד )20

באישרית עבדו קשה
בז להבני מכשיר קשר
לביס הקטן שלן.
מרגע שתביט בו, תדע שהפתרון לבעיות הקשר שלך מונח בכף ידך.
אחרי מאמצי פיתוח שנמ שכו מספר שנים, יצרו מ הנ ד סי מוטורולה את המקלטהאל חו טי
המסחרי הזעיר ביותר בעולם.
חברת ״איתורית״ ,שעל מנ ה לי ה נ מני ם מספר ״יו צ אי מוטורולה״ ,על תה על הרעיון, ה ש קי ע ה
מח שבה ופי תחה תשתית טכנולוגית, והיו ם מוצע לו שרות קשר א ל חו טי מעול ה ביותר,
שיתאים במחירו ובגודלו לכיס ה ק טן שלך.
כמנוי איתורית תקבל מקלט מוטורולה אי שי ומספר קוד אישי. מרגע זה אתה מצוי בקשר
רצוף משך 24 שעות בימ מה עם כל מי שמבקש להעביר לך אינפור מציה,

בכלמקום בו תהיה-מראש הניקרה בצפון ו עד קרי ת גת בדרום.
כל זאת באמצעות 2מו קדי איתורית; ה אחד בחיפה ו ה שני ברמת־גן( .מוקד נוסף יפתח בקרוב
בירושלים).
לא צריך דמיון רב כדי להבין איזה שינוי יחול ב סגנון הני הו ל שלך. החסכון שאתה ע שוי
לחסוך בזמן, דלק וב שיחות טלפון יכ סה בקלות את הוצאות ה מנוי החוד שי שלך.

פנה לאחד ממוקדי איתורית; תיפה-טל 04 254402 .או ת.ד1378 .
רמת גן־טל 03 735136 .או ת.ד315 .
ונ שמח לקבוע איתך פגי שה ולהציג ב פניו את מכשיר הקשר הקטן ו היעי ל ביותר בעולם.

מ איתורית

העולם הזה 2186

איר 11 ריו1
24ש עו ת של ק שר בכיס הק טן שלן.

היום, היתה התנהגות המיצרים שונה.
יריקה בפרצוף
ף * אז הקמת החוליה, לפני 30 שנה,
י לא היו מעורבים חבריה בהתנקשות
של ממש בחיי האישים שעליהם הם שומרים.
מילבד היקלעות אישים לתוך המון
סוער, בדרך כלל מעריץ או סקרן, הם לא
היו נאלצים להפעיל את אגרופיהם או
את נישקם. כאשר היתה ההתנקשות בכנסת
* ,שבה נפצעו דויד בן־גוריון ושד־הפנים
דאז, משה חיים שפירא, מרימון
* בנזישכן הישן של הכנסת, בבניין
פרומין בלב ירושלים.

שנזרק מהיציע על־ידי צעיר בשם דוויק,
לא היו שומרי־הראש במקום. היו אלה
סדרני הכנסת שלכדו את המתנקש.
לעומת זאת היו מעורבים שומרי־הראש
בשלוש פרשות של יריקות לעבר שרים.
היריקה הראשונה היתר, בשנת .1965 בן־
גוריון פרש ממפא״י והקים את רפ״י. ראשי
מפא״י הפיצו אז את הסיפור, כאילי
השמיץ בן־גוריון בעיתון לוק את בני
העדה הספרדית בישראל. כאשר הגיע
בן־גוריון~,במיסגרת מסע־הבחירות שלו,
לאשקלון, הסתער עסקן מפא״י מקומי על
מכוניתו, וירק לעברו. הגורילות זינקו
לעבר היורק, הכניסו אותו לחדר מדרגות
בבניין הסמוך, והיכו אותו מכות נמרצות.
היריקה השנייה היתה לפני חודשיר
אחדים, כאשר הגיע מנחם בגין במכונית־השרד
שלו אל מרכז חרות. בחוץ עמדו

גורילות ישראליים ומצריים סביב הנשיא קציר
שתי אסכולות
(המשך מעמוד )18
של שמירה־על־אישים, בעת ביקור אנוור
הילכות נימוס ושולחן. הם לבושים תמיד אל־סאדאת בארץ. שומרי־הראש ד,מיצ־באופן
נקי ומסודר, לעיתים קרובות ב ריים מורגלים להגן בגופם על הנשיא,
חליפות ועניבות, לפי אופי המעמד שאליו ואינם חוסכים חבטות ומכות מכל המתהם
מלווים את השר שלהם.
קרב לנשיא. בנמל־התעופה בן־גוריון, כגם
כאשר הם מפעילים כוח, כדי לחלץ אשר הגיע אל־סאדאת, נדהמו שומרי־את
האישיות, שעליה הם שומרים, מה הראש הישראליים למראה התנהגותם של
המון העט עליה, הם עושים זאת בעדינות. המיצרים. אולם הם הוכו לא רק בתדה העיתונאים,
המלווים את האישים, יוד מה, אלא מכות של ממש. שומרי־הראש
עים כי מכה בצלעות מידי שומרי״הראש המיצריים לא זיהו את שומרי־הראש המכאיבה
ביותר, אך כימעט בלתי־ניתנת
ישראליים, שהופקדו לשמור על הנשיא ה להבחנה.
למרות השיטות העדינות־לכאו־ אורח ועל האישים הישראליים הרבים שרה
של שומרי־הראש הישראליים, הם נח סובבו אותה עת. והיכו אותם ללא רחם.
שבים כיעילים ביותר מסוגם בעולם. לאחאפילו
נשיא״המדינה דאז, הפרופסור אפרונה,
עם ביקוריהם בארץ של שרי־החוץ
ריים קציר, שניגש למכוניתו של אל־האמריקאיים
הנרי קיסינג׳ר וסיירוס ואנס,
סאדאת כדי להיפרד ממנו, לפני שהמכווהנשיאים
ריצ׳ארד ניכסון וג׳ימי קאר־נית
זינקה לירושלים, קיבל דחיפה הגוטר,
הכירו שומרי־הראש האמריקאיים את נה משומר־ראש מיצרי, שלא הכיר אותו.
עמיתיהם הישראליים, וכיום הם מודים
עוד באותו הלילה נערכה שיחת־בירור
שהישראלים עירניים וטובים מהם.
בין ראשי החוליה הישראלית וראשי שוס־מיפגש
מעניין נערך בין שתי אסכולות רי־הראש המיצריים. ואמנם, החל במחרת

סוגיה ושמעון פרם
ללא שמתים

מיכל כהן יורקת כפני עזר וייצמן כגן־הירק של נאות־סיני
שלוש יריקות

!*י־מפגיני
ארץ־ישראל השלמה. כאשר האטה
שיירת המכוניות את מהלכה, זינק
אחד המפגינים על מיכסה המנוע של מכו־נית־השרד
של בגין, וירק על השימשה.
שומרי־הראש זינקו לעברו, הורידו אותו
בכוח מהמכונית, תוך כדי שהם סופגים
מטר של ביצים ועגבניות מהמפגינים האחרים.
היריקה
השלישית היא המפורסמת ביותר.
כאשר ביקר עזר וייצמן ביום הקרב
בגן־הירק של נאות־סיני, הוא התקבל במתח
רב, ולא ניתן לו לדבר כלל. וייצמן
התרגז, והחליט לעזוב את המקום, כשהוא
מלווה בקריאות ״בוגד״ .אחת המפ גינות,
מזל כהן, ירקה לעברו. הגורילות,
שהיו עסוקים בחילוצו של עזר וייצמן
מהמקום, כלל לא שמו לב לכך.
אין ספק כי שמירה על אישים היא הכרחית.
חשוב, כמובן, שלראש־הממשלה
יהיו שומרי־ראש, ויתכן אפילו כי הדבר
דרוש לשר־הביטחון. יש הגורסים כי גם
נשיא־הסדינה חייב לפחות בשומר־ראש
אהד.
אולם קשה למצוא הצדקה להוצאה של
עשרות מיליוני לירות בשנה על שמירה
על ייגאל ידין, אריק שרון או שימחה
ארליך. קשה להניח כי מישהו מעוניין
להתנקש בהם או לחטוף אותם.
שערורייה ציבורית ממדרגה ראשונה
היא האופנה החדשה של הפיכת שומרי-
הראש המיקצועיים לנושאי־כלים ושרתים
אישיים של אותם שרים. אין סיבה לכך,
ששומר־ראש יעשה קניות עבור ייגאל
ידין, או שיקפיד להתניע מדי בוקר את
המכונית הפרטית שלו, החונה ללא שימוש
במיסך ביתו, כדי לשמור על המצבר.
שערורייה כפולה ומכופלת היא עזות־המצח
של אישים, ובראשם ראש־הממשלה
מנחם בגין, כשהם באים להפוך את שוכר
רי״הראש למשרתים של בני־המישפחה והמזכירות.
איש לא בחר בעליזה בגין
לתפקיד אשת־ראש״הממשלה, ולציבור
כלל אין עניין בנוחיותה של הבת לאה,
או של המזכירה יונה.

יוסי ינאי 1

טל-ארדו

כשץ ות קונה
טמפון שזתיט סטרילי
הפיטריות(החיידקים
הם בחיגם

איש לא מכניס אות לשם בכוונה. הטמפונים האלה פשוט
לא עברו תהליך מיוחד המסלק את הפטריות והחיידקי מהסמפון.
כך עלולים סמפונים אלה להוות מקור להתפתחות זיהום בגופך,
דווקא בימים הרגישים של המחזור. לעומת זה, יש טמפון אחד ויחיד
שהוא סטרילי לחלוטין -בלי פטריות וחיידקים בלל. נימפון.

הטמפון הרץ ושון והיחיד
בלי פטריות וחיידקים
סכל סוג שההיז.
להשיג: בבתי מרקחת.פרפיסריות.ח(ו׳ 1ת כל בו ורשתות שווק.
תעשיות סלוואופלסט בעם יצתי חומרי חבישה.
רח מגשימים קרית מ ט ליו פתח תקוה.

הצעת החודש!

5ץ זריזות במחיר 4
לנימפון עם מוליך ובלי מוליך

א*!111ם ב שו ס

זורה ואהמו נן־נדה: סיפוו אהגה
התמונה למטה היא התמונה היחידה של אחמד בן־בלה ורעייתו.
היא צולמה במקום מאסרו, שאליו רותק במשך 14 שנים על־ידי
מדיחו, נשיאה הקודם־ של אלג׳יריה, הוואדי בומדיין.
את אשתו, זורה סאלמאמי, עיתונאית, גילתה למענו אמו, שש שנים
אחרי שהודח. אף אשד, צעירה לבד ממנה לא הסכימה לקבל על עצמה
חיי פרישות ובדידות, אך זורה התגלתה כסיפור אהבה נדיר. במשך
שמונה שנים היתד, הקשר היחידי של בעלה עם העולם החיצון. כל
פעם, כשהיתה יוצאת מן הבית או חוזרת אליו, נאלצה להתפשט
ולעבור בדיקה ביטחונית קפדנית. בני הזוג, שלא הצליחו להוליד
ילדים, אימצו שתי בנות (בתמונה למעלה עם האס, ליד תמונת האב)
ועברו עימן לביתם החדש, שאותו קיבלו מידי השליט האלג׳ירי החדש.

איימי קאוטו:
חטדיטיעה עוד
אבא משעממת
בסיורו האחרון ביפאן, כמו
בסיורו האחרון בווינה, נטל עמו
הנשיא ג׳ימי קארטר את אשתו,
רוזאלין, ואת בתו איימי בת ה־.11
הוא נהנה מרדיפת צלמים חסרת־תקדים,
אבל למראה הפיהוק האדיר
של בתו, בנמל־התעופה היפאני,
קל היה לנחש כי הפוליטיקה של
אבא משעממת אותה כהוגן. הילדה
המחוננת-למוסיקה בוודאי היתד,
מעדיפה להקדים לחזור הביתה עם
הכינור שבידה, להמשיך את חייה
הרגילים בבית־הלבן.

גיון באיז:
א3י מאשימה
את האינזי
מי שהיתר, לוחמת אדוקה במדיניות
האמריקאית בווייט־נאם הפכה
את עורה: ממישרדו של הסנטור
טדי קנדי (בתמונה) היא מנהלת
מילחמה חדשה, בטלפון, בכתיבה
ובגיוס כספים, נגד שילטונות האגוי,
על יחסם לפליטים הווייט־נאמים.
״אני מאשימה את האנוי,״ הכריזה
ועוררה בכך את חשדם של חבריה
מן העבר, הטוענים: ג׳ון באיז היא
סוכנת הסי־איי-אי!
העולם הזה 2186

סופיה סרן: הערב עז קא1לו נוגס׳
קיץ חם מצפה לסופיה לורן ולבעלה קארלו פונטי, הנראה צועד
בעיקבותיה, במרחק מסויים (בתמונה למעלה) .הסיבה? איטלקיה
בת 34 העונה לשם איבי מוטורה (בתמונה למטה) .השינוי, אומרים
ידידיהם של השניים, הוא כימעט כמו להחליף את הספאגטי הקר
בלאזנייה חמה. ואמנם, קארלו פונטי ניראה באותה החליפה עצמה,
פעם עם זו ופעם עם זו, כשאינו מנסה אפילו להתחבא מפני העיתונאים.
פונטי ואהובתו החליטו לתת פומבי לרומן שביניהם. מקורביה של
סופיה טוענים, כי ״ימי הנישואין שלה ספורים.״ דבר אחד ברור —
הקרב על קארלו פונטי יסתכם בדמי מזונות עם הרבה אפסים.

מארק שאגאל: ופחות את פיקאסו
היחיד שפיתה את קאתרין פיקאסו ״לצאת״ הוא מארק שאגאל.
בתו של פיקאסו, הממעטת להופיע בפומבי, מאז מות אביה, באה
למוזיאון שאגאל בניצה, כדי לפתוח תערוכה של אמנות דתית מן
המאה וד 16 בוונציה. זה היה ביום־הולדתו ה־ 92 של האמן הדגול
והשניים צולמו כשהם חוגגים בארוחה משותפת, על מירפסת אחת
ממיסעדותיה המפוארות של הריביירה הצרפתית.

הנסיכה קאוולין ממתקן: כל חנטה שווה זהב
הייחום היקנה לקארולין ממונקו כרטיס־כניסה לתחרות של אנשים־חשובים־מאד, חובבי הספורט הלג
אלא שהספורטאית החובבת הפתיעה על המיגרש גם את המיקצוענים שבין החובבים, והפגינה חבטה בע7
עוצמה (בתמונה) .היא הגיעה לגמר, במישחק־זוגות, כשהיא משחקת מול טניסאי מיקצועי. בעלה, פילי
הובס על־ידי שון קונרי ואילו היא הוכנעה על־ידי קאתי לי קרוסבי, כוכבת־קולנוע אמריקאית שהיו
בעבר שחקנית טניס מיקצוענית. וזו לא בושה.
העולם הזה 2186

11*111111

1111112

שון פיליפס: טוב לאהוב מחדש!
שון פיליפס, מי שהיתד, ליווית ב״אני קלאודיוס״ ומשתתפת בסידרה
,.פילדלפיה עם שחר״ ,מנהלת דומן סוער עם שחקן הצעיר ממנה ב־18
שנה (בתמונה למעלה) .מי שתפס את מקומו של פטר או׳טול, בעלה
לשעבר (הגירושין טרם נחתמו רשמית) גם הוא שחקן. שמו רובין
מאנס וגם אותו הכירה שון, כמו את או׳טול, על הבמה.

בויג״ם סו דו.. :נעור חמש שנים אגלה הכל!״

טדי פלשו: הכד למען הפלסטינים
האשה החובקת את ידיה של טרי פלינר, ששוחררה מן הכלא
הישראלי, בו ישבה באשמת ריגול, איננה אמה כי אם סבתה, רוזה
גוארארז, מי שגידלה אותה מאז ברחה מבית אמה החורגת, כשהיתה
בת .13 לאחר שישבה במאסר 20 חודש, הפכה טרי למרירה וקשוחה.
״אין בלבי מקום לאהבה ,״אמרה .״חיי מוקדשים לעניין הפלסטיני.״

ב.ב. מדהימה שוב. הכוכבת בת ה־ 40 פלוס חושפת עצמה בתעוזה, פורחת בחברת ידידה קארלוס
(בתמווה) וארוסה החדש מירקו, בחווילתה שבסן־טרופה. כבר שלוש שנים היא עוסקת בכתיבת ספרה
האוטוביוגרפי ומתכוננת לסיימו בעוד חמש שנים ״ולגלות בו את הכל״ .זמנה בידה, היא טוענת. בכל בוקר
היא מטלפנת לפאריס, כדי לברר את מצב עסקיה, הכוללים תכשירי שיזוף ומישקפי־שמש. שפני הנסיון
ששימשו את מעבדות הקוסמטיקה במיפעליה משוכנים בכפר רגוע ליד פאריס וזוכים לתנאים מייוחדים,
הודות לדרישתה של הכוכבת חובבת־החיות. מילבד ארוסה והמטפלת שלה מתגוררים בחווילתה שיבער,
כלבים, שמונה חתולים ולהקת יונים צחורות.
סדר יומה של הכוכבת: ביקור בשוק אחת לשבוע, טיולים ארוכים וארוחות עם ידידים. התפריט :
סלטים מגוונים ודגים. היא מדירה רגליה ממועדוני־לילה, לצערם הרב של התיירים בריביירה הצרפתית.

מאוגו האמינגוו:,
נשיקות מתוקות מיין

שאול אזנבוו: אנא #אחרי הקלעים
שארל אזנבור, המלחידמשורר־שחקן־זמר, מוצא לו זמן להינפש
בסן־טרופה שטופת השמש בחברת בתו קטייה בת דד( 9בתמונה),
הגדולה מבין שלושת ילדיו מאשתו אולה. אזנבור בן ה־ 55 אינו
מוותר על חופשה בחיק מישפחתו אף שהוא עסוק ביותר .״כשאתה
יורד מן הבמה אתה חוזר להיות בעל ואבא, וזה התענוג האמיתי בחיים.״

מארגו האמינגווי בת ה־ ,24 נכדתו
היפה של הסופר המפורסם, נחה
בזרועות ברנרד פושה, בעלה השני.
פושה 40 סופר, מפיק סרטים,
פירסומאי ופסיכולוג־חובב, הכיר
את מארגו, למרבה האירוניה, בדיוק
במקום שבו הכירה את בעלה
הראשון, ארל ווטסון .״אלא שהפעם
הכימיה פעלה מיד,״ טוענת מארגו,
ששמה ניתן לה על־ידי סבא, על
שם היין המפורסם ״שאטו מארגו״.
בעלה החדש הוא בין שאר עיסוקיו
גם מיסעדן וטועם יין .״מאז הכרתיו
השתנו חיי כליל. תחת לרקוד אני
מעדיפה לקרוא, לשמוע מוסיקה
ולעשות אהבה. קומבינציה שסבא
בוודאי היה מאשר בשימחה.״
הענלם הזה 2186

לאס־חצירא לא נותנים לברך את בגין

0הבדיחה האחרונה ה מתהלכת
בכנסת: הבחירות
תוקדמנה בשנה וחצי. מדוע?
מנחם כגין החליט לנכות
שליש מן העונש, ביגלל התנהגותה
הטובה של המדינה.
כאשר אחד מעמיתיו
בגד בו בהצבעה, נשאל ה״כ
יצחקכר מן, יו״ר ועדת־הכנסת,
איך הוא מרגיש. תשר

נחגג במסיבה פרטית אינטימית
בביתו של ראש״עיריית
תל־אביב, שדמה >״צ׳יצ׳״)
להט, שהגיש ליאשה כשי
מנורה כנענית עתיקה. נאנסי,
שהיא ארכיאולוגית חובבת,
השתתפה בשעתי בחפירות הארכיאולוגיות
בתל־קסילה, ב־תל־אביב.
השי לבעל היה ספר
שיריו של נתן אלתרמן,
בתרגום אנגלי. למחרת יצא

וגאולה בהן קיבלה אחים במתנהשיטותיו של הנרי קיפיג״
ג׳ר בימי מסעי־הדילוגים שלו.
הנרי הגדול היה נוהג לאחר
לפגישה בשעתיים, כדי לעצבן
את בעילי־ישיחו. לאחר מכן היה
מספר במשך שעה בדיחות ורכילויות
על ביקוריו בארצות־ערב,
ומצחיק את הנוכחים עד
דמעות. לאחר מכן היה מתאר
את המצב בצבעים כה קודרים,
עד שכל המשתתפים במשא־

עזו וייצגו

שר־הביטחון סייר בשבוע שעבר, לראשונה מזה שנה, בערי יהודה ושומרון,
וערן ביקור מיוחד אצל ראש עיריית חברון, פאהד קוואסמה. כאשר ישבו
שני האישים ושוחחו ביניהם, הוגשו להם פירות. וייצמן שיחק עם הסכין שבו חתך את הפירות, עד
שקוואסמה אמר לו :״תפסיק לשחק עם הסכין, עוד יצלמו אותנו כאילו אתה מאיים על חיי.״

בתו :״אני מרגיש כמו שוימד
בגן־חיות. יש לו נחשים ארסיים•
עקרבים, תנינים, הכל.
הוא לא !שונא אותם. הוא יודע
שכל אחד מהם מתנהג לפי
טיבעו.״
! 9י בדברו על השיבותם
של הכתבים הפרלמנטריים,
ציטט יו״ר הכנסת, יצחק
שמיר, את דבריו ישל השר
המנוח אליהו ששון :״עשית
ודיווחת — עשית. עשית ולא
דיווחת — לא עשית. לא עשית
ודיווחת — עשית.״
׳ 9ח״כ המפד״ל, דויד
גדאם, יו״ר ועדת-החוקה־חוק׳
ומיישפט של הכנסת, לא התרגש
כאשר שר־המישפטים
ש מו אר ת מי ר שייד אותו
ל״חבורה השמאלנית״ בכנסת.
השיב גלאס :״תמיר עבר כל־כך
הרבה פעמים משמאל לימין
ומימין לשמאל, עד שכבר
אינו מבחין ביניהם.״
9 :השבוע פרץ ח״כ מאיר
פעיל לחדר של חטיבת לעם
בכנסת, שבו קיימו שלושה
חיילים במדים מסיבת-עיתד
נאים, כדי להביע תמיכה בקצין
רוצודהשבויים שעונשו
הופחת על-ידי הרמטכ״ל. ב־עיקסות
הסערה שקמה, הורה
יו״ר הכנסת, לגרש את השלושה
ממישכן הכנסת, והמיש״
טרד, הצבאית פתחה בחקירה.
כששמע על כך בנו של הח״ב.
עופר פעיל, היתה תגובתו:
״בטח יאסרו אותם מפגי שלא
חפשו כומתות.״
91 השבוע מלאו עשר
שנים לנישואיו של המנצח
זובין מטה, בן העדה ה פרסית
בהודו, ואשתו הבלונדית
ג אנ סי, שהיא אמריקאית
ממוצא צ׳כי־פולני. המאורע
העולם הזה 2186

הזוג לחגוג את המאורע ב־סנטה־קאתרינה.

9אחד האורחים באותה
מסיבה היה ח״ב שימעון
פרם, ששיעשע את הנוכחים
בסיפורים מימי כהונתו בממשלה.
בין השאר סיפר על

גיורגי סעו

ומתן יהיו מדוכאים עד עפר.
לבסוף הציע את הצעתו, שהיתר,
מתקבלת מפני שכל הנוכחים
היו סחוטים.
! 9ביום שבו הוכרה בכנסת
סיעתם החדשה של ה־ח׳״כים
גאולה כהן וימשח

אחד המועמדים לנשיאות ארצות־הברית
ביקר לאחרונה בארץ במיסגרת הסימפוזיון
שנערך בירושלים על הטרור, אך נשאר אחרי הסימפוזיון עוד ימים

שמיר, הקרויה ברית נאמני
ארץ־ישראל (בנא״י) ,נשאלה
גאולה אם היא עורכת מסיבה
לכבוד המאורע. השיבה ח״כ
כהן :״כאשי הייתי ילדה
קטנה, מעולם לא עשו לי חגי גה
ביום־דהולדת שלי ולא
נתנו לי מתנת יומולדת. אמא
שלי הייתה: אומרת לי , :במקום
מתנה, כימו שנותנים לכל הילדים,
אני עושה לך מתנה
מיוחדת, ומביאה לך כל שנה
אח או אחות קטינים.׳ כך אני
רוצה שיהיה עם הסיעה שלי.
במקום לעשות חגיגות אני רוצה
כל שנה חבר־כינסת נוסף.״
׳ 9כאשר נישאלה גאולה
מי יהיה ראש הסיעה, היא
או שמיר, השיבה :״החלטנו על
רוטציה, כל שלושה חודשים
מישהו יאחר. זה כל כך חשוב
לשמיר, אז נתתי לו להיות
ראשון.״
׳ 9ח״כ אגודת־ישראל ו־יושיב־ראש
ועדת הכספים ישל
הכנסת, הרב שדמה ליורנץ,
ששמע על התארגנות ההומו־סכסואלים
והלסביות בישראל,
באגודה הנושאת את השם ה נעימים
׳והנעימות, זעם :״על
האגודה הזו אפשר לומר באידיש
גאי אין דרערד.״
9ח״כ יצחק יצחקי,
שנשאל מדוע לדעתו חלשים
התלמידים הישראלים במתמטיקה,
סיפר, כי כאשר הרצה
לפני מורים הוא ביקש
מהם לחבר רבע ושליש. רק
40 אחוז מהמורים ידעו לבצע
כהלכה פעולה חשבוניות זו.
! 9מי שהיה אלוף בצה״ל
והורד לדרגת טוראי, בעיק־בות
המרד נגד דויד כן
גורמן, טור( .מיל ).אליהו
(״בן־חיור״) כהן, סיפר השבוע,
כי לפני כמה ישנים, כשהיה
בביקור פרטי בלוס״אנג׳לס,
ביקשו ממנו שליחי הקרן ׳הקיימת
בארצות־הברית להרצות
באסיפותיהם. כשחזר לארץ
קיבל צ׳ק על־סך 250
דולאר כשכר מרצה. הוא הח זיר
את הצ׳ק עם מיכתב לוואי,
!שהסביר כי אינו נוהג לקבל

כסף עבור הרצאותיו, אולם
המיכתב לא עזר. הקרן הקיימת
שלחה ליו את הצ׳ק בשנית.
אז החזירו כהן עם מיכתב קצר
שבו כתב :״מה אתם חושבים,
שאני הבן -של ריוזה כהן?״
והמיכתב אמנם עזר, והצ׳ק
לא חזר. רוזה כהן היתה אמו
של יצחק רכין, שנהג לקבל
שכר כמרצה ברחבי ארצות־הברית.

9שר-הדתות אהרון
אכו־חצירא מסתובב זועם
בימים אלה .״הרופאים בהדסה
אפילו לא נותנים הזדמנות
לאמר לראש־הטמשלה שיהיה
בריא,״ אמר .״הם צועקים כל
הזמן כמה שהוא בריא.״
! 9הפיזמונאי והעיתונאי
דן. אלמגור עומד לסיים ב־ימיב
אלה כתיבת ספר בדיוני
על מדינה בשם רפאל, אשר
לרמטכ״ל ישלה קוראים ישראל.
91 עורך־הדין אלייקים
העצגי טען, בתוכנית הרדיו
ממני מני, כי קריית־ארבע היא
יותר נחלית־יאבוית מאשר תל־אביב.
המנחה, מני פאר,
הזכיר לו את שבט זץ, ששכן
באיזיוד הידוע כיום כגוש ח.
אז נסוג העצני והסכים שגם
תל-אביב היא נחלת אבות.
שאל אותו מני :״ומה עם הצי
שבט המינשה, שישב בעבר
הירדן המיזרחי?״ השיב ליו
העצני :״גם לשם יעוד נגיע.״
פאר לא יכול היה להתאפק
ואמר להעציני :״אני מקווה
שלא תגיע גם לעשרת השב*
טים•״

9עיתונאות שביקשה לראיין
את שלישיית הגשש החיוור,
ישראל (״׳פולי״) פו־

ליאקוב, נכרי בנאי ו שייקח
לוי, נתקלה בקשיים.

הסתבר כי חברי השלישית
אינם רשאים להתראיין מבלי
לקבל אישור מוקדם מהאמרגן,
אברהם >״פשנל״) דשא,
אביה מולידה של הלהקה. פש־נל
אסר על הגששים לשוחח
על חייהם הפרטיים, על הכנסותיהם
ועל השימוש שהם
עושים בכספם.

אחדים כאן, כדי לערוך סיור אינטנסיבי בכל רחבי הארץ• בעת
שערך סיור בירושלים, הן נעייף בוש והשתרע לחטוף מנוחה קלח
על אחד מספסלי האבן׳שבשדרות חסידי אומות העולם בבירה.

215

ת״כ ציאדלי ביטון סיים רק שלוש כיתות
מרשימותיו שלמבקר מסעדות הפעם היה בחברתי אורח!
מצרפת, ידיד ותיק ומבין ן
גדול בארוחות וביין. המ 0ע־|
דה זכתה למחמאותיו, ובמידי
חד הביע פרנסוא את התפע־׳^
|לותו מיין ״פטיט סירה׳
]זהו יין אדום הדש ומעולה׳
|של כרמל-מזרחי, והוא הת־ן
אים נפלא למנה העיקרית^,
צלי בקר ברוטב.
לא מכבר טעמתי עוד יין׳
חדש של כרמל ,״טינטה
)אמרלה״ ,גם הוא יין שול־
״חני אדום משובח. אני מנד
1ליץ על היינות האלה בפני
1כל אוהבי היין הטוב. כדאי
ן לכם לזכור את השמות״
החדשים האלה.

ושר־האוצר מתלונן כי הציבור רוצה לאכול אותו
8ד״ר יעקוב ארנון,
מי שהיה מנכ״ל האוצר בימי
לוי אשכול, טוען כי מייד
אחרי ששמע על ישיבת־הכשל>
של הממשלה בענייני
הכלכלה, ישמע ברדיו שכל השרים
הגישו את התפטרותס.
הדבר נראה לו כטבעי לגמרי,
אי כעבור דקה נסתבר לו כי
מדובר על שרי הממשלה האמריקאית,
שהגישו את ד, ת־פטרותם
לנשיא ג׳ימי קאר
טרי דעתו של ארנון על מיש־רד־האוצר
בימי ארליך :״אני
מתבייש במה שמתרחש באוצר.״

8בערב־ראיונות שנערך
בגיבעתיים נישאל חבר־הכנ־סת
צ׳רלי ביטון מה כואב
לו. ענה צ׳רלי :״כל השבוע
הלכתי לשוק וחיפשתי בקבוק

כי שר-האוצר, שימחה אר ליך,
התלונן באוזניה :״מה
יהיה, אוכלים אותי בציבור,
וגם את משתתפת בסעודה.״
ענתה לו קצב :״הבט איך אתה
ניראה. אני מסוגלת לאכול
אותך?״
81 ראש־עיריית ירושלים,
טדי קולק, אירח קבוצה של
תורמים פוטנציאליים מארצות-
הברית: ,מהם קיווה להשיג הש תתפות
בתוכנית׳ הבינוי של
מיתחם ממילא. בארוחת־צה־ריים
שערך לכבודם, השתתפו
גם מנהל הברת השיקום, אלי עזר
רונן, וארכיטקט התוכנית,
משה ספדי. בתום הארוחה
הורה קולק למלצר, ש יגיש
את החשבון לרונן ,״כי
יש לו הרבה כסף בחברה״.
רונן השיב כי הארוחה הייתה
פטיט סידה
וטינטה
א מיל ה
מיטיבים את הארוחות

* 1/1ס 1/11*1״1 1מי שהיה אמרגנו של הזמר אריאל
זילבר, והעוסק כיום בהשכרת ציוד

מגבירי״קול, הגיע למסיבת קוקטייל שהתקיימה בבריכה של אחד
ממלונות הפאר בתל״אביב. הוא הסתובב בג׳ינס ובסנדלים תנ״כיים,
כדי להשגיח שמגבירי הקול שלו יעבדו כראוי, ניגש אל השולחנות
העמוסים לעייפה והתחיל לאכול. אולם אז ניגשה אליו אשת יחסי-
הציבור של המלון ואמרה לו בקול פסקני :״אולי אתה יכול
להיעלם עד רדת החשיכה, ואז, כשיהיה חשוך, ולא כל כך יראו
טוב, תחזור למסיבה.״ מירון לא הגיב, אך ממירפסת הבריכה
הבחין בתמלילנית שימרית אור ובבעלה, השחקן יוסי ורז׳נסקי,
שישבו על שפת־הים, לא רחוק מהמלון. הוא לא היסס, נטל
סברס שהוגשו לאורחים במסיבה, וזרק אותם אל עבר בני הזוג.

מנוביץ,
בתינוק, שהוסבר נפתחים

הנראה בתמונה עומד בין הרג לבין דידי האוחז בידו
ביקש ממנו להיות סנדק לבנו, אך דידי סרב• רק לאחר
לדידי, כי על פי ההלכה, מי שמשמש שלוש פעמים בסנדק,
בפניו שערי גן״עדן, הסכים, ועתה הוא מחפש עוד שניים.

אורגיה שיל ביזבוז, לכן לא
ישלם בעבורה. הוא קם והם־
תלק, ואילו קולק נאלץ לחתום
תחתיו על החשבון.
8אלי לנדאו, לשעבר
כתב מעריב והיום עוזרו של
שר־החקלאות, אריק שרון,
נראה חמוץ־פנים בחגיגה ש
ערך
!איש המלונות, הקבלן
בצלאל מיזרחי. כשנשאל
לסיבת הדבר ׳גילה, כי לפני
ימים ספורים, כששהה בלו נדון,
החליט להמר במועדון ה הימורים
המפורסם קרזון .״בהתחלה
הרווחתי,״ גילה ,״אך
במקום להסתלק עם הרווחים

ישמן ולא מצאתי.״ המראיין
הפתיע אותו, שלף בקבוק שמן
מתחת לשולחן והגיש לו.
! 8כאשר גילה צ׳רלי, כי
סיים רק שלוש כיתות בביס־ספר
יסודי, צעקו לעברו אנשים
׳מהקהל קריאות־בוז. אז התערב
ראש עיריית גיבעתיים,
יצחק ירץ, והרגיע את הקהל
באומרו :״לכל אחד יש
זכות. להתבטא, גם לצ׳רלי
ביטון.״
מזרחי כרמל
תיקג•ר*׳6ווולציזזוונרון יילקג׳

! 8שגריר גרמניה בישראל,
קילאוס שיץ, הרצה ב-
מיסגרת ערבי ההרצאות שמארגן
כן־עמי אדליד,
יושנדראש הוועדה לקשרי־חוץ
של מועצת פועלי תל־אביב.
שיץ פתח את הרצאתו בעברית,
התעייף במהלכה ועבר
לשפה האנגלית. הוא התנצל
ואמר :״איני עולה־חדש ולומד
עברית יום יום, לכן אני רוצה
לדבר עכשיו קצת אנגלית.״
עוד סיפר שיץ, כי הוא מרגיש
בטוח יותר בארץ מאשר בברלין,
שם הוא מוקף יתמיד
בשוטרים.
81 באותו ערב ראיונות
גילתה נהיה ת קצב, סברת־כנסת
לשעבר ויושבת־ראש
הרשות לצרכנות בהסתדרות,

מיוה נ 1ו

העיתונאית, החליטה לפוש קימעה ממישפט הגירושין המייגע שלה מבעלה, ח״כ
הליכוד עקיבא נוף, ולבלות עם בתה מנישואיה הראשונים, ליי ויינגרטן. ליי בת
ה״ ,18 המתגוררת עם אביה ואחיה ביוסטון, טקסאס, ארצות״הברית, הגיעה ארצה לביקור, ירדה עם
אמה לאילת, טבלה בים סוף ועלתה בחזרה לתל״אביב. עתה נראות השתיים מבלות בצוותא בעיר,
העולם הזה 2186

המשכתי לשחק והפסדתי גם
את הרווחים וגם את כל כספי.״
9כשנישאל
קברניט אל־על,
אורי יפה, לדעתו -על
פרשת הזהב שבה !מעורב
עמיתו, עקיכא פרסמן,
אמר :״אתם יודעים כמה זה
עולה להחזיק עדר?״ ברומזו
לחברתו של פרסמן, הדוגמנית־דיילת
מיכל אדר (ששמה
מתחרז עם עדר).
׳׳ 8בין עובדי אל־ על מהלכת
הבדיחה הבאה: איזה ספר
יכתוב פרסמן כשתסתיים פרשת
ההברחות? דפי זהב, כמובן.

8:הזמרת אנג׳׳לח אורן,
ששרה בלהט את השיר קומו
ונעלה ציון!בפסטיבל הזמר החסידי
לפני שנתיים, ואף זכתה
בפרס בעבורו, לא השתכנעה
כנראה ממילותיו של השיר.
היא החליטה שלציון אולי
כדאי לעלות, אך להתגורר
רצוי יותר באמריקה. בשנה
האחרונה סיירה הזמרת באר־צות־הברית,
עם להקה בשם
כאן ישראל. היא הכירה שם
בחור רוסי בשם בוריס פול־יאק,
המתגורר באמריקה מזה
חמש שנים. בין השניים התפתח
דומן, שהוביל לנישואין. בני
הזוג השתקעו במדינת ניד׳ג׳ר־סי,
ארצות־הברית, ומשם הם
מגיחים מפעם לפעם לאירופה
ולישראל. בימים אלה מופיעה
אנג׳לה בארץ, לרוב בשפה
האנגלית.
! 8בתוכנית סיור הקיץ
המסורתי של התיזמורת הפילהרמונית
באירופה נכלל גם
קונצרט אחד בהלסינקי, פינלנד,
אולם בעיר זו לא !נמצאו
חדרים במלון כדי לאכסן את

בה, בחודשי הקיץ, סובלים
התושבים ממכת יתושים. הוא
שאנשי התיזמורת יתגוררו בחשש
פן ייעקצו אנשיו ולא
הסכים לשכן את הנגנים בעיר
זו, עד שקיבל הבטחה בכתב
מי המארחים, כי בחודש אוגוסט
אין יתושים בנמצא ב״
מבנייני.
! 8אחת הנשים היפות בירושלים
היא רחל אולשן,
אלמנתו של יורם אולשן,
שנהרג במילחמת יום־הכיפו-
רים, ושהיה בנו של מי שהיה
נשיא בית־המישפט העליון,
יצחק אולשן. רחל, המכונה
בפי חבריה רוחלה, נישאה לפני
כשנה לתעשיין כרוך קיר״
שטיין, שהיה ידיד משותף
של יורם ושלה. עם הנישואין
החליטה מחלה לעבור הסבה
מיקצועית. היא ינטשה את עיסוקה
בקוסמטיקה ופתחה בוטיק.

8מי שחיפש בשבוע ש עבר
את חמלונאי חיים שיך
ולא מצאו ,׳נוכח עד כמה תקף
הפיתגם :״הסנדלר. תמיד היולד
יחף.״ במקום לבלות את תופשת
הקייץ באחד ממלונותיו
החליט שיף לנסוע עם ידידתו
ואשת תיקו, שושנה שיך,
לבילוי חופשה בלונדון, שם
מתגוררים ילדיה של הגברת
מנישואיה הקודמים. לעומת
זאת בנו של המלונאי, דוכי
שיף, אינו ״הולד יחף״ .דובי,
שאינו אוהב ללכת או לנסוע
למקום עבודתו, מתגורר עם
אשתו ועם שני ילדיו בקומת
הגג של אחד מבתי־המלון של
אביו, שאותו הוא מנהל.

; 9המלחין מתי כספי,
היוצא בימים אלה בתוכנית

ברברה טאונו

לא הניחה לסערה סביב פגישת עראפאת״קרייסקי לשבש את יום־
ההולדת שלה. הנספחת לענייני עיתונות ותרבות בשגרירות האוסטרית
בתל־אביב, המיודדת עס כל חמי־ומי בישראל, מצאה דרך מקורית לחגוג: היא הזמינה את ידידיה
וידידותיה לדיקליה, כפר״הנופש בצפון״סיני, לסוף־שבוע. שם חגגו האורחים במשן 48 שעות נון־סטופ.

״נוסעים, אה? כשיש כסף נוסעים
כל הזמן, לא כמונו, האזרחים
הפשוטים, שנוסעים רק
פעם אחת בשנה.״ שביט ה נבוך
גימגם והסביר, כי הפעם
הוא לא בא מחו״ל, אלא בא
על־מנת לקבל אורח. הנוסעת
לא ויתרה והוסיפה :״פרוטקציה,
אד? ,ירק לאנשים חשובים
נותנים להיכנס אל תוך נמל-
התעופה ממש.״ על כך לא
היתד, לשביט ׳תשובה.

111 1
לצמיתות.
תל־אביב•
התעניינה

מי שהיתה מיס״תבל, היתה אורחת הכבוד במסיבה לכבודו של סיימון קופר,
||9ן ״1
תמנכ״ל החדש של רשת מלונות ״דן״ .רינה סיפרה כי החליטה לחזור ארצה
היא עזבה את דירת הפאר שלה, שבשדרות יורק בניו״יוך ק, ושכרה דירה צנועה יותר בצפון
עד שתחליט מה היא רוצה לעשות בחיים, תעסוק רינה בעבודה עיתונאית. לדבריה, תמיד
בתחום חזה ועתה, אחרי שגמרה עם עולם הזוהר, היא משנה תדמית. בא לה לחיות רצינית.

הנגנים. לכן !הציעו ד,פינים
עיי מבנייני, שבד, נימצא: אולם
קונצרטים יפד, בשם לאפיה.
המזכיר הכללי של זזתיזמורית,
אייכ כחן, חקר ומצא שעיר
זו נמצאת בצפון המדינה, וש־העולם
הזה 2186

הופעות חדשה, לוקח עימו את
הכלב שלו לכל מקום, מילבד
להופעותיו. לדבריו לקח פעם
את הכלב להופעה׳ אד זה
התעקש לעמוד דווקא על הבמה
וגנב את כל ההצגה.

91 במסוף הנוסעים, ב־נמל־התעופה
בן־גוריון, נראה
השבוע נשיא התאחדות התעש יינים,
יוסך (״בומה״) שכיט.
אחת הנוסעות, שזיהתה אותו,
לא יכלה להתאפק ואמרה לו:

מזכיר התאחדות ה
ספורט,
שמואל ללקין, מי
שעמד בראש המישלחת הישראלית
בשלוש האולימפיאדות
האחרונות, חזר ארצה אחרי
סיור של 40 יום בארצות-
הברית, בחברת אשתו ירדנה,
לרגל מלאת 30 שנה לנישואיהם.
כאשר פגש ידידים, עם
שובו, נידה,מיו כולם למראה
גופו הצנום. מסתבר שללקין
הוריד 13 קילוגרמים ממישקלו.
כאשר נישאל לסיבת הדבר
השיב :״היה לנו מסע מפרך,
יממש כמו מסע אלונקות.״

111011 איש האבטיחים, מוכר למרבית תושבי תל־אביב
כמי שמקל עליהם את מועקת הקיץ בעזרת אבטי־
1111! 1 | /
חיו. השבוע הוזמן כאורח״כבוד לתערוכתו של הצלם רפי מגנוס,
שנפתחה חגיגית בגלריה ביפו. נושא התערוכה: האבטיח. קדוש
הופיע בגלריה במיכנסי ג׳ינס ובחולצת עבודה, הסתובב בין האורחים
הנכבדים והשמיע את התרשמותו באוזני הצלם שבא לסדר את
האירוע :״אצלי כל אבטיח — דוקטור• אצלך כל אורח הוא דוקטור,
שלידו אפילו האבטיח שלי נראה בן־אדם פשוט מאד.״

2)71

15004801

סובארו מכה את
האינפלאציה מאז ומתמיד
מ אז ומת מי ד מ חי רי סו ב א דו נ מו כי םברב בו ת ל־י
ז בהשוואהלמ כוניו ת דו מו ת.

מ אז ומת מי ד סו ב א רו מ צוי דתבא ביז רי־ פארר בי ם
ה מ צויי םרקבמ כוניו תיק רו תמאדוהכל...
בלי תו ספתמ חי ר.

מ אז ומת מי ד הו צ או תאחזקת סו ב א רו זולות *
ב ה שוו אהל אל ה של מ כוניו תקטנותעםנפח מנו ע
של ססבו ס מ ״ ק.
+לפי הפר סו מי םבע תוני ם א חז ק ת סו ב א רו 1600 סמ״ק עולה 6,414ל׳־י ל עו מ ת 6,949ל׳־י ל מ כוני ת ק טנ ה של
ס סנו סמ״ק. א חז ק ת סו ב א רו 1400 או 600ס מ״ ק עולה הרב ה -הרב ה פ חו תמהא מור .

מ אז ומת מי ד בי צו עי ההסכ ני י ם של סו ב א רו
מ ב טי חי ם לך מ כוני ת עי לי תמןה קו־ הרא שון.

לכו עדיף וכדאי לקנות סובארו למרות ההמתנה.
הכה את האינפלציה. קנה סובארו!

ו 1צונה ובכירה ^ ל
כל סו כני סו ב א רו ב אי ע
ובנ ציגות הבלע די ת בי שראל

מלכת המי 1979
תטוס ואנגליה במטוסי חנות

ך ק ך ו תל א כ׳ ב. רח־ יצחק־ שדה 28

יפנא 1לון

ה הספק ה מייז

^*£*1X11־ ^6611

״־י סל( 8980 .

לגבי כל הדגמים למעט
טנדר סובארו .1600

״ח קצונות

חד ש ב ארץ

)!ברית ו/או אמלית .

נסרירות וכדגדהח טונשחזז

ב״אולפו גרג״ (בר־קמא)
ת״א, יייצשו ,22 סל 254826 .־03

(נאיזורים אחריש — לשי שנייוז)

מי דו ת גדולות
לגבו

אופנה לגברים ״בריאים״
בקו צעיר ואופנתי
ט שרנחובסקי ,5ת״א.

העולם הזה 2186

4אני

החתום־מטה, אורי אבנרי, מצהיר בזה

1לאמור:
הנני בעל דרגה של רב־טוראי. השכלתי הצבאית מצטמצמת
בקורס מם־כפים (קורס של מפקדי־כיתות קרביים,
הטיבת גיבעתי, ליד כפר־מנחם, אוקטובר )1948 ובקריאת
כמה מאות ספרים על היסטוריה צבאית ותורת־המילחמה.
קראתי את תצהירו של ראש־המטה־הכללי של צה״ל,
רב־אלוף רפאל איתן, שהוגש בתיק בית־המישפט העליון,
בשיבתו כבית־מישפט גבוה לצדק, בג״צ ,390/79 עתירתם
של עזת מוחמד מוצטפה דויקאת ואחרים, נגד ממשלת־ישראל,
שר־הביטחון, המפקד הצבאי של איזור יהודה
ושומרון והמפקד הצבאי של נפת שכם, בעניין אדמות
אלון־מורה.

תצהירי זה נועד להשיב על תצהירו שד רב
אלון? איתן, ואני מעמיד אותו לרשות בל מי
שמעוניין להשתמש בו.

עם כל הכבוד לרכ-אלוף רפאל איתן, נדמה
לי שאין אדם בישראל המייחם לו תבונות
כאלה.
משום־כך הריני מעז לטעון כי חוות־דעתו — לטובה
או ין רעה — פשוט אינה רלוונטית לוויכוח הנטוש בתיק

ן. התפיסה ה״ביטחונית״ הקובעת לגבי ההתנחלות
?ד בגדודהמערבית וברצועת־עזה, נובעת כל-כולה מן
היעדים העליונים של האיסטראטגיה־הלאומית.
למשל, אם נקבע כי היעד העליון הוא השגת שלום
עם העם הפלסטיני, תוך החזרת שטחים אלה במוקדם
או במאוחר, בצורה זו או אחרת — הרי נובעת מכך
תפיסה ביטחונית מסויימת.

לפי תפיסה ביטחונית זו, ישוב במו אלון-

^ אני כופר בעצם ההנחה כי יש מיקצוע ששמו ״בי-
£טחון״ ,כמו ״רפואה״ או ״הנדסה״ ,אשר בשמו מסוגל
גנרל כלשהו למסור חוות־דעת מיקצועית אובייקטיבית
על נושאים שהם פועל־יוצא של איסטראטגיה לאומית
(במובן של £ 0 ¥י ך ^ מ ז5
אני מסתמך על המושכל־הראשון שנוסח על־ידי קארל
פון־קלאוזביץ, בסיפרו ( ¥0X1 £111£0£על חמילחמה),
שנכתב בשנים 1816 עד .1831

אך לא אנשי־הקיבוץ הצילו את נגבה.

נגבה ניצלה תודות למילחמתה של חטיבת גיבעתי,
שניהלה מילחמה ניידת (לפי התנאים של הימים ההם),
שתקפה ללא הרף את הכפרים והמוצבים מסביב ושהדפה
את הצבא המצרי בעיבדיס ובמוצבים אחרים. אני עצמי
השתתפתי בכמה עשרות פעולות, גיחות וקרבות־מגן
באותם הימים הגדולים.
כל זה קרה בימים שבהם לא היה לנו שיריון בכלל,
ואילו המצרים לא ידעו להשתמש בשיריון המעט והלקוי
שהיה בידיהם. המטוסים היו, בשני הצדדים, מעטים ובלתי-
יעילים, והשפעתם על מהלך הקרבות היתה אפסית.

להסתמך על דוגמות אכה לגבי מילחמה פוטנציאלית
כעתיד, שכה ינועו מאסות של טאג•
קים ומטוסים — הרי זה מתאים למועדון של
הייליפ-משוהררים שהגיעו לגבורות, אך לא
לתצהיר של רמטכ״ל המופקד על אחד הצבאות
המתוחכמים כיותר כעולם.

וכמקום אחר, כאותה יצירה מונומנטלית :
״השארת מיבצע צבאי גדול, או השארת התוכנית
דמיכצע כזה, לחוות־דעת צבאית טהורה
ולהחלטה צבאית טהורה — הרי זה דבר שאין
להרשותו.״
לשון אחרת: כל חוות־דעת ביטחונית ״מיקצועית״,
ברמה האיסטראטגית, שאינה נובעת מתפיסה מדינית
ברורה, היא מטופשת, חסרת־תוכן ונטולת־ערך.
הוויכוח העיקרי אינו על נתונים ״ביטחוניים״ ,אלא על
מטרות מדיניות. רק אחרי שיש הסכמה על המטרות המדיניות׳
יש טעם כלשהו בוויכוח על הדרכים הצבאיות, בדרג
האיסטראטגי והטאקטי, הבאות לשרת את השגת המטרות
האלה.

יכול אדם להיות קצין מצטיין מבד מבחינות,
ולהיות בעל תפיסה שונה בכד הנוגע להבנת
הנתונים הקובעים את היעדים הלאומיים.
ההיסטוריה האנושית מלאה בדוגמות חותכות לכך.
אך ההיסטוריה מלאה גם בדוגמות של אנשים, שלא קיבלו
מעולם הכשרה צבאית פורמלית, שהצטיינו בעיצוב ה-
איסטראטגיה הלאומית, ושניהלו, על־כן, מילחמות בהצ לחה
כבירה. די להזכיר בהקשר זה את וינסטון צ׳רצ׳יל
או את אוטו פוו־ביסמארק.
חוות־דעתו ״הביטחונית״ של קצין בכיר, על עניינים
שבדרג של איסטראטגיה לאומית, שווה לחוות־דעתו של
מהנדס בכיר על עיצוב האדריכלות של עיר. הוא יכול
לתרום תרומה כלשהי לוויכוח, מנקודודהראייה של מומחיותו
הטכנית — אך לא יותר מזה.
אין הדברים נוגעים לאותם גנרלים נדירים, המתעלים
מעל לרמת הטכניקה של מיקצועם, וההופכים הוגי־דיעות
או מדינאים בזכות כישוריהם הנוספים. כזה היה, כמובן,
קארל פון־קלאוזביץ עצמו. יש גם בישראל של היום
שניים־שלושה אלופים שאפשר לייחס להם הבנה זו.

אחרי שפירט רשימה ארוכה של ישובים כאלה, ששירתו
את ביטחון היישוב לפני שני דורות — מבלי לציין, או
אף לרמוז, שמשהו השתנה מאז — מזכיר רב־אלוף איתן
גם את ישובי תש״ח, החל בגוש־עציון וכלה בנגבה, שעצרו
את הצבאות הערביים או שנכבשו על-ידם.
כמי שלחם בנגבה, אני מלא הערצה לאנשי הקיבוץ,
לעמידתם האיתנה ולאומץ־ליבם שלא ידע גבול.

הוגה־הדיעות הפרוסי הסביר עיקרון זה כלהלן :״רואים
אנו שהמילחמה אינה מעשה מדיני בלבד, אלא גם מכשיר
פוליטי מובהק, המשך של מגע מדיני ויישומו באמצעים
אחרים ...ההשקפה המדינית היא המטרה, המילחמה היא
האמצעי, והאמצעי צריך תמיד לכלול את המטרה.״

1 1 1
2־ בדי להעריך את הערך הממשי הטמון בחוות־הדעת
,3של קצין בכיר כלשהו, יש להבין את מהות מיקצועו
של הק^ין, הנובעת מן התיאוריה היסודית של פון-
קלאוזביץ.
הקצין הוא טכנאי, הלומד את הצדדים הטכניים של
הלחימה: של טאקטיקה, לוגיסטיקה וחימוש, שבלעדיהם
אין אדם יכול לערוך מערכה צבאית, ועל אחת כמה וכמה
בעידן של טכנולוגיה צבאית מתוחכמת. הדבר מחייב
מומחיות ומיומנות, כמו כל מיקצוע אחר.
נוסף על כך מצטיין המפקד הטוב בכושר-מנהיגות,
המאפשר לו להוביל אנשים בתנאים המיוחדים של המיל-
חמה, ובאינטואיציה הדרושה כדי לפעול ב״ערפל הקרב״.
כל אלה אינם מעניקים לאדם, אוטומטית, חזון מדיני
או הבנה בעניינים לאומיים.

ואכן, קביעותיו של רכ-אלוף איתן מספקות
את כד הצרכים של אז ומתאימות להפליא לנתוני
הישוב כ־נ).1513

דווקא דוגמות אדה מפריכות את הנחותיו.
כבר כ־ ,1948 היו הנחות אדה כוזבות.

בחלק המוקדש למסקנות, רבע פון־קדאוזכיץ
לאמור: המילחמה אינה אלא המשך המדיניות
כאמצעים אחרים.״

קצין בכיר שאינו מכין דבר כל-בך אלמנטרי,
אין מקומו בדרג הבכיר של צבא כלשהו, ובוודאי
אין להתייחם ברצינות כלשהי לחוות•
דעתו.

כל צבא־כובש, היה טוען כי השטח הכבוש דרוש לו
לצמיתות להבטחת ביטחון מדינתו וצבאו. זה היה מביא
את האמנה לכלל אבסורד.
מדובר, איפוא, על הבעייה הביטחונית השוטפת —
איך לקדם פני התקפה אפשרית של האדיב, או לעזור
למיתקפה אפשרית שלנו, או איך למנוע פעולה עויינת
בעורף הצבא.
1 1 1
^ לאור שיקולים אלה, כדאי לבחון מחדש את תצהיר
0הרמטכ״ל.
הוא מציג את הבעייה כולה כוויכוח טכני בין שתי
תפיסות צבאיות, שאנין תלויות בשום איסטראטגיוד
לאומית. התפיסה האחת גורסת מילחמה ניידת, והשנייה
כוללת הגנה מרחבית.
להצדקת תפיסתו, מעלה רב־אלוף איתן את ישובי
חומה־ומיגדל משנות ה־ 20 וה־ ,30 ומתקבל הרושם כי
לדעתו לא התחדש מאז דבר.

מורה, לא זה כילכד שאינו תורם דבר לביטחון
ישראל, אלא דהיפך, מהווה מיטרד ביטחוני,
ואף סכנה ביטחונית.
אם, לעומת זאת, נקבע כי היעד הלאומי העליון הוא
להחזיק בגדה המערבית וברצועת־עזה לצמיתות, ולספח
אותן להלכה או למעשה למדינת־ישראל — הרי נובעת
מכך תפיסה ביטחונית שונה לחלוטין.

התצהיר של רכ-אדוף איתן הוא חסר-מש-
מעות, מכיוון שהוא נמנע מלפרט את עיקרי
האיסטראטגיה-הדאומית, אשר עד פיהם נגזרת
תפיסתו הביטחונית.

להימנעות תמוהה זו יכולים להיות רק שני הסברים :
או שרב־אלוף איתן כלל אינו מבין שאין משמעות
לקביעת ״תפיסה ביטחונית״ בלי פירוט האיסטראטגיה־הלאומית
המנחה אותה — ואז אין מנוס מן המסקנה כי
האיש לוקה בפשטות יתרה, שאינה נאה לאדם המחזיק
במישרה הרמה של רמטכ״ל)

או שרכ-אלוף איתן מתחמק כאופן מודע
מלפרט את היעדים האלה — ואז אין משמעות
לתצהירו.

ן תצהירו של רב־אלוף איתן היה דרוש למשיבים 3באותו תיק, כדי להתגבר על סעיף )6( 49 של אמנת־ז׳נווה
הרביעית, האוסר על מדינה־כובשת להעביר את
האוכלוסיה שלה לשטח הכבוש. איסור זה, ואיסורים
אחרים הנוגעים לשטחים כבושים, מוגבלים על־ידי הצרכים
הצבאיים הטהורים של הצבא הכובש.

בלומר: אפור בהחלט לשתול ישובים חדשים
כאיזור הכבוש. אך מעשה הדרוש בדי להבטיח
את הביטחון שד הצבא הכובש, ולעזור לו בניהול
המילחמה, מותר.
המדובר הוא במצב זמני, כל עוד נמשכת המיל-
חמה. בהחלט אסור לנצל סעיף זה כדי להבטיח, כביכול,
אחרי המילחמה. שהרי
את הביטחון של הכובש
אחרת, מתרוקנת האמנה כולה מתוכנה, וכל רמטכ״ל, של

ך• רכ״אלוף איתן פוסל, למעשה, את החשיבות של
/אלון־מורה כמכשיר למילחמה בפח״ע (פעולה־חבלנית־עויינת)
,ומייעד ליישוב תפקיד ממשי במילחמה הבאה,
בחזית המיזרחית.
לדבריו, תפקיד היישוב הוא לשלוט בצירי-התנועה
החיוניים לייד שכם. עליו להבטיח צירים אלה, שבהם
ינועו אוגדות־המילואים של צה״ל לקראת החזית. למרות
ריחוק היישוב מן הכבישים, הוא ישלוט בהם ״בעזרת
כלי־נשק בעלי טווחים ארוכים״ .המשימה היא לפעול
״אם בצורה כלשהי ינסה האוייב לחסום ולעכב כוחותינו
מלהגיע למשימתם.״

הדברים נראים תמוהים כיותר. איך ינסה
האוייב לחסום, ואיך ימנע היישוב הנייח את
החסימה ץ

אם כוחות האוייב הגיעו למקום, משמע שהם חצו אוז
הירדן, הבקיעו את קווי צה״ל והגיעו לשכם. כלומר:
היתר. מיתקפה כבירה, לפחות בסדר־גודל של חציית
התעלה ביום־הכיפורים. האם כמה עשרות מתיישבים ב־אלון־מורה,
ביישוב נייח ומבוצר, יעצרו כוח כזה ז
האם לא יוטל התפקיד בידי הכוחות הסדירים, ובראשם
חיל-האוויר.

עצם הרעיון עובר את גבול הסבירות.

ואם החסימה לא בוצעה על-ידי הכוח העיקרי של
האוייב, אלא — נניח — באמצעות כוח־קומנדו מונחת,
מוצנח או מסתנן — במה יועיל היישוב הנייח ז מדוע
לא יחסום הכוח העויין את הכבישים מחוץ לטווח־הפעולה
של היישוב? ואיך יפרוץ יישוב נייח את החסימה?

תצהירו של רב־אלוף איתן אינו עונה על
שאלות פשוטות אדה — ואין זה מיקרי. עצם
הצגתן מבליטה את הגיחוך שבתפיסה זו כולה,
אף כרמה הטאקטית.

ס אני מאמין כי תצהירו של רב־אלוף איתן אינו
0חווודדעת צבאית. זהו אקט פוליטי, המתעטף באיצטלה
של מיקצועיות צבאית.

אין הוא מודרך על-ידי שיקולים איסטרא
טגיים, אלא על־ ידי מניעים אידיאולוגיים ה אידיאולוגיה
של ארץ־ישראד השלמה, המאחדת
את מנחם בגין, אריאל שרון ורפאל איתן, יחד
עם גוש-אמונים וה״רב״ מאיר כהנא.
מי שמשתמש במיסגרת צה״ל כדי להטיף לאידיאולוגיה
מסויימת, חוטא חטא חמור כלפי ביטחון-המדינה.
הוא גורם למידון (פוליטיזציה) של צה״ל, וזורע בו זרע
של ריב ופילוג, העלול להיות בעל השלכות נוראות.

כדטום־בך, אין זאת חוות-דעת ביטחונית,
אלא מעשה אנטי-כיטחוני.

נ 7א 1נ * ג 1 1־ י י

יד־ז-

איזה מקפיא את מחפשת?
* קטן, בינוני, גדול ארענק

210,175,145,130,100 או 260 ליטר.

* עם מגירות נשלפות או קבועות.
* עם שיטת הקירור המושלמת:
י־ יחידת קירור נפרדת לכל מדף ומדף.
* עם אפשרויות לכיוון דרגת קור.
* עם נורות בקרה ואזהרה;
* עם עיצוב מרשים -צבעוני או לבן;
יש. יש. יש. יש הכל כל
מה שאת מחפשת, כל מה שמתאים לך בדיוק. את צריבה רק לבחור.מתוך המבחר הגדול
ביותר בישראל -מבין שני היצרנים העולמיים:
פאר תוצרת דנמרק.
ר אא£ה - £1£8התשלובת העולמית מגרמניה. י
לכן כדאי לך לזכור: בקנותך מקפיא, חפשי את השם
׳ שלנו ״ג׳נרל מהנדסים בע״מ״ רק כך תדעי שמצאת
בדיוק את מה שאת מחפשת, רק כך תדעי
שיש לך ענין עם השמות הגדולים י ביותר, ושיש. לך על מי

לסמוך: באיכות,
באחריות

ובשירות

העולם הזה 2186

הגיד

מאת יג אל לבי ב

.אולפנים מאוחדים״ | הממשלה נותנת

מחיר הודח בעורם שוקלים הנפקה
ארצות-הברית פנתה לממשלת־ישראל בבקשה שתורה לנציגיה לחדול מבקשות
לרכישת דלק בבל מחיר בשוק הפתוח (״מחיר ספוט״) באמסטרדם.
האמריקאים טוענים בי בקשות ישראל לרכישת דלק גרמו לייקור מחירי״הדלק
בשוק הפתוח ב־ 10 דולר לחבית, והם מתקרבים ל־ 30 דולר ביום. למרות שהכמויות
שישראל רוכשת בשוק הפתוח הן אפסיות, בהשוואה למיסחר הבולל, הרי הן גורמות
לביקוש שולי, המעלה את המחירים והמשפיע על בל המיסחר.
האמריקאים מסרו לישראל בי אינם מבינים מדוע מנסה ישראל לרכוש נפט
בבל מחיר, כאשר יש לה ערבות אמריקאית לאספקת צרביה בנפט.
הגורמים האמריקאיים ביקשו מישראל לשים קץ להברזותיו של השר יצחק
מודעי. גילוייו על רבישות״נפט ממכסיקו כבר הביאו להודעה מבסיקאית בי
העיסקה היא בספק, בגלל לחץ מדינות שונות. בתקופת הממשלה הקודמת לא
היה שר לאנרגיה, והאחראיים על ענף זה בלמו את פיהם, וכל ידיעה על עסקי-
הנפט של המדינה נחשבה סוד כמוס. עברו שנתיים מאז חתם הד״ר צבי דינשטיין
על הסבס״הנפט עם מכסיקו ועד עלות הליכוד לשלטון, והדבר לא התגלה.
אגב, גורמים במשק מביאים בדוגמה לנזק, שגורמים שרי ישראל למדינה
בביקושי הנפט, את מה שאירע בשנת ,1972 כשהיה מחסור במלט. ביגלל מחסור
של 100 אלף טונות, מצריכה כוללת של מיליון וחצי טון, הזמינו הישראלים בעולם
מלט בבל מחיר, בכמויות שאילו סופקו היו מספיקות לסתימת הים התיכון, והעלו
את מחיר המלט בשליש בשווקי העולם. כאשר חתמה חברת ״נשר״ ,יצרנית המלט,
על הסכם עם תורכיה על אספקת החסר לישראל, נאלצה לשלם את המחיר העולמי
שעלה תודות למיברקי־הבהלה של ישראלים.

מ־לצץ והפקת 1ומר 1ד
התעשיין ארנון מילצ׳ן נכנס בשותפות
עם חברת ״יוניברסל״ להפקת ה-
סידרה ״מצדה״ .מילצ׳ן ערב ״ליוניברסל״
בי הוצאות ההפקה לא יעלו על 15 מיליון
דולר, תמורת אחוזים מן ההכנסות,
והוא ינהל את ההפקות. לשם בך הביא
את הבמאי סידני פולק לבחינת סדרי
ההפקות, והעביר את רוני יעקב, שמונה
תחילה על-ידי ״יוניברסל״ באח ראי
ראשי להפקה, לתפקיד מישני.
״מצדה״ תוצג ב 12-המשכים בני שעה
אחת בטלוויזיה האמריקאית.

מתנשטח(ותות
חסיות החוק באמריקה
רשת-החנויות העממית הידועה באמריקה
״מונטגומרי־וורד״ פתחה חנויות-
חוק בשני סניפים שלה בסאן־דייגו, קליפורניה.
החנויות
מציעות התייעצות עם עורך-
דין בכל נושא, תמורת מחיר אחיד של
10 דולר. גם רשת ״סיירס״רובאק״ מתכוננת
לפתוח שרות זה.
חנויות־חוק הן, למעשה, מישרדי עורך
דין, המציעים שרותיהם במחירים נמוכים•
הכל החל באמריקה ב ,1972-כאשר
מישרד עורכי״הדין של לנארד יעקובי
וסטפן מאיירס שניהם בני , 30 פתחו
בקליפורניה חנות״חוק, שהציעה שרותים
במו רישום צוואות, גירושיו שיגרתיים ורישומים
בטאבו תמורת 10 דולר השרות.
בארצות־הברית חיתה נהוגה אז אותה
השיטה במו בישראל: לישבת עורכי-דין

ווסרו׳ ״בנס
להפקיד נ שמע הבא
דויד רוטליי, שהסכים לקבל את תפקיד
הציר הכלכלי של ישראל בארצות-
הברית, במקום הד״ר צבי דינשטיין,
יוצא לתפקידו החדש בשבוע הבא. הוא
יתפטר לשם בך מתפקיד יושב־ראש ועד
לישבת עורבי-חדין במחוז תל-אביב.
רוטלוי הוא בעל מישרד ידוע של
עורבי־דין בתל־אביב, והסבים לקבל את
תפקיד הציר רק זיחרי לחצים בבדים מצד
שר-האוצר, שימחה ארליך. נראה בי
תפקיד זה הוא הכנה לתפקיד כלכלי
בביר יותר.
הקובעת תעריפי מינימום, שאסור לחבריה
לקחת פחות מהם, ובך מייקרים את
השרותים המישפטיים. לישבת עורבי-
הדין פנתה לבית-המישפט, וב־ 1977 פסק
בית-המישפט העליון של קליפורניה בי
תעריפי-מינימום כאלה מנוגדים לחוקה,
ומותר לבל עורך-דין להציע את שרותיו
בכל מחיר.
כיו 6יש ליעקובי-מאייר רשת של 34
חנויות־חוק בקליפורניה, שהכניסו ב״1978
שני מיליון דולר, משרותים ל־ 30 אלף
לקוחות. לפני שלושה חודשים פתחה הרשת
11 חנויות בניו-יורק, ויש לה ביום
45 חנויות, המעסיקות 77 עורכי״דין ל־
4000 לקוחות בבל חודש. הרשת מנהלת
מסע-פירסום עממי נרחב בטלוויזיה
בדי למשוך לקוחות, מציעה את
בל שרותי עורכי־הדין בשליש המחיר.
עד כאן אמריקה. מתי ייעשה דבר
דומה לבך בישראל!

חנות־ חוק בקליפורניה
10 דולר לעצה

1ס׳ל150

חברת ״האולפנים המאוחדים״ ,המא גדת
את ״אולפני הרצליה״ •ו״ברקי״,
תביא למועצת-המנהלים שלה, בסוף ספטמבר,
הצעה לגייס בציבור חלק מההשקעה
הנדרשת למימון הערוץ השני בטלוויזיה.
מנב״ל
החברה, יצחק קול, אמר בי
ההשקעה בציוד לבדו תהיה ב 5-מיליון
דולר, ואילו ההשקעה בתשתית כולה
תעלה 20 מיליון דולר. הכוונה היא לגייס
חלק מן ההשקעה מן הציבור. עוד
לא הוחלט אם ההנפקה תיעשה על-
ידי החברה או על-ידי חברת נפרדת.
מחזור החברה לספטמבר יהיה 100
מיליון לירות, לעומת 60 בשנה קודמת,
והרווח לפני מס יותר 208 של המחזור.

תוגיר חחתיקרפות:
ניצחון לספקורשים
שאלה: מה יותר בדאי, לקצץ תישעה
מיליארד לירות בתקציב, ולגרום לגל
התייקרויות של בלל המוצרים, שיגרום
מצדו, מייד, את עליית המדד ב־ ,108 או
לקצץ ב 25-מיליארד לירות בתקציב, מבלי
לגרום לייקור מיידי כלל, ואולי
לייקור״מה בעוד שלוש שנים !
התשובה ברורה כביכול: לקצץ 25
מיליארד מבלי לייקר — עדיף. מדוע,
אם כן, מעדיפים רבים וטובים לקצץ
דווקא תישעה מיליארד לירות, תוך ביטול
הסובסידיות למיצרכי־יסוד, ולגרום להתייקרויות
אדירות, ולא לקצץ 25 מיליארד
מתקציב הסובסידיות להון, מבלי
לייקר דבר!
גם כאן התשובה ברורה. קיצוץ הסובסידיות
-למיצרבי-יסוד פוגעת ראשית-כל
בשכירים. קיצוץ הסובסידיות לחון פוגע
ראשית״בל בבעלי־ההון. קיצוץ הסובסי דיות
למיצרכי־יסוד יגרום גל התייקרויות,
שיביא לעליית המדד, שתביא לעליית
מחירי איגרות-החוב הצמודות. הקיצוץ
השני לא יגרום כל תזוזה במחירי איגרות-
החוב הצמודות.
בל מי שהשקיע בצמודים, וביניהם
צמרת האוצר ,״בנק ישראל״ וחלק משרי
הממשלה, וגם מרבית העיתונאים והעצמאיים,
רוצים בעליית מחיר הצמודים.
ייקור הדלק והבשר הקפוא גרם לבדו
לייקור הצמודים מייד ב ,78-וצפוייה
עלייה נוספת בימים הקרובים, בגלל הצפיות
להתייקרויות נוספות.
המסקנה: מי שהרוויחו מגל ההתייק-
רויות ודחף למימושן הם הספקולנטים
ובעלי האינטרסים בצמודים. הם התאכזבו
מנסיגת הממשלה מייקור בולל,
ופוצו במיקצת בייקור חלקי.
גם ייקור הדלק והבשר הקפוא לא
היה נחוץ מבחינה כלכלית. ישראל עדיין
משלמת עבור חבית״דלק 14 דולר, ולא
,30 כפי שטען שר האנרגיה, יצחק מודעי,
מכיוון שמחצית אספקת הנפט של
המדינה באה משדות-עלמה הזולים ב-
סואץ. עד נובמבר הקרוב, שבו יוחזרו
מקורות-נפט אלה, אין כל סיבה לייקר
את הדלק. הייקור כשלעצמו, במו תוכניות
החיסכון־באנרגיה של שרי האנרגיה
והתחבורה, אינו יעיל כלל. רק 108
מצריכת הדלק בארץ היא בנזין. השאר
הוא, בעיקר, מזוט, לתעשיה ולייצור
חשמל.
אילו רצה מישהו לחסוך ברצינות, היה
עליו לקחת את עשרות המיפעלים, הצורכים
כמויות מזוט, ולבדוק כיצד לחסוך
אצלם. גם אם ייחסך 108 מצריבת הבנזין,
ייחסך רק אחוז אחד מכלל צריכת
הדלק.
יתר על בן: הבנזין הוא מוצר-לוואי
של זיקוק הדלק. המוצר העיקרי הוא
מזוט. כיוון שהמשק ימשיך לצרוך את
אותה הבמות של מזוט, מה ייעשה בבנזין
המופק במוצר-לוואי, ושאותו רוצים
לחסוך !
שאלת הבשר הקפוא מורכבת יותר.
במשך שנים מברה הממשלה את הבשר
הקפוא במחיר הגבוה מעלות הבשר, והרוויחה
אחוזים ניכרים על כל קילו בשר.
אין כל סיבה שרווחיה בעבר ישמשו ל-
סיבסוד הפסדיה כיום. אילו רצתה ה-

לרוכש

צ מז י י
ממשלת״ישראל מתחייבת לשלם לרוב״
שי איגרות־חוב-צמודות ריבית קבועה של
במה אחוזים בתוספת עלות המדד, דבר
שייתן השנה ריבית כוללת של כ״.608
כדי שאדם פרטי יקבל נקי 608 לפחות
על השקעתו, עליו להרוויח, לפני תשלום
מס בשיעור של 608 לפחות 1508 ,ברוטו
על השקעתו• כל רווח ברוטו קטן יותר
אינו כדאי, ומוטב לקנות צמודים. מסתבר
כי הממשלה יצרה ריצפה של הכנסה
כדאית, וריצפת זו היא למעשה נותנת
התשואה מין הגבוהות במשק.
בכל המדינות הנאורות, התשואה על
איגרות-ממשלתיות היא בין הנמוכות בשוק,
ביוון שרכישת תעודות ממשלתיות
נותנת מכסימום של ביטחון בהשקעה.
בישראל נותנים למשקיע בניירות ממשלתיים
את מכסימום ההכנסה, בנראה מכיוון
שהשקעת זו היא מהמסוכנותבמשק.

₪זוד..ומניד
10 מידו! בחודש
רשת ״רמפ״ל״ ,המספקת מערכות-
חשמל במחירים הנמוכים מן המקובל
בחנויות חשמל, הגיעה השנה למחזור של
10 מיליון לירות לחודש, לעומת מיליון
לחודש אשתקד. כך מסר רמי פילר, בעל
הרשת.
״רמפ״ל״ הוקמה לפני שלוש שנים, בדי
למכור לצרכנים מערכות־סטריאו במחירים

מנהל פלר
ייבוא עצמי

נמוכים ממחירי חנויות המכירה. היא
רכשה ישירות אצל הייבואנים, הסתפקה
ברווח קטן יותר, וביוון שהיו לה הוצ-
אות״תיפעול נמוכות יותר יבלה למכור
מוצרים ב 258-פחות מאחרים. במשך
הזמן עברה החברה למכירת מחשבים
ומכשירי״טלוויזיה, והפכה לייבואנית של
מוצרים אלה. החברה מייצגת את מוצרי
״רדיוטק״ של חברת ״טאנדי״ האמריקאיים,
רשת גדולת למוצרי-חשמל, המוכרת
בשיטות דומות ובזול.
״רמפ״ל״ מקבלת מיבואנים גדולים הנחה
מקובלת של ,12.58 הניתנת למוסדות
גדולים, ומקבלת גם תנאי תשלום
נוחים, ביגלל הכמויות הגדולות .״לתדי-
ראן״ ו״אמפא״ משלמים בארבעה עד 10
תשלומים.

ממשלה למכור עתה את הבשר בלי סיב-
סוד, היתה צריכה למכור אותו במחיר
העלות, היינו לפי 2000 דולר לטונה, כפי
שעולה לה הבשר בנמל חיפה. פירוש
הדבר מחיר של 50 לירות לקילו היקר
ביותר, ולא 100 לירות!

בגי! התח״ב מער חנן הכנסת להמריץ לטי הכנסת לקיים דיון
במליאה על הצעת אבנר׳ ־ והפר את מילת־הכבוד שלו בפרהסיה

זה התחיל בחילופי־דברים שנערכו במליאת הכנסת
בין מנחם בגין וביני.
בגין הציג ב״ 20 במארס 1979 את חוזה־השלום עם
מצריים. בדבריו השמיע את הסיסמות הרגילות נגד
הקמתה של מדינה פלסטינית בגדה וברצועה, והעלה
את הפחדים השיגרתיים. ההמשך רשום בפרוטוקול
(ישיבה ר״ו, עמוד )51 כך :

אורי אבניי: אדוני ראש־המשלה, הנושא הוא
בחיינו. הוא רציני מכדי לפטור אותו בכמה סיסמות. אולי
תנהל הכנסת פעם ויכוח רציונלי על הנושא?
מנחם בגין: הגש הצעה לסדר־היום של הכנסת.
אם תגיש הצעה לסדר־היוס לדון בנושא של מדינה פלסטינית,
אני אעלה לבמה ואשיב לך, ואמליץ בפני הכנסת
לקיים דיון בשאלה זו...״
היתה זאת הבטחה כפולה — גם להשיב בעצמו,
וגם להמליץ על דיון במליאה. עוד באותו יום הגשתי
הצעה לסדר־היום,
בגלל נסיבות שונות, נדחתה העלאתה של ההצעה
במליאה. לפני שלושה שבועות, כאשר ישב בגין במליאה,
העברתי לו פתק :״האם הבטחתך להמליץ לפני הכנסת
לקיים דיון במליאה על רעיון המדינה הפלסטינית, אם
אגיש הצעה לסדר״היום, שרירה וקיימת ״ 1
בלי היסוס הסתובב אלי בגין, ואישר זאת באופן

החלטי.

העליתי את ההצעה מחדש, וביום הרביעי שעבר
היא עלתה לדיון.

!יאיפה ה שרי ם*״
עוד לפני שעליתי על דוכן־הנואמים, הרגשתי שקורה
משהו מוזר. מנחם בגין לא הופיע כלל. כל הכיסאות
ליד שולחן הממשלה היו ריקים.
רק אחרי שכבר התחלתי לדבר, הופיע בחיפזון השר
משה ניטים, העושה את העבודה הפרלמנטרית השחורה

ווו תו ויו לפרו טוקול
(תרתי משמע) של הממשלה. מובן שאין כל טעם בוויכוח
עימו על נושא רציני.
יושב״ראש הישיבה היה יהודה מאיר אברמוביץ,
איש אגודת־ישראל. הדברים נרשמו בפרוטוקול כך
(תוך השמטות קלות) :

השר נסים
להתחבא מאחרי הממשלה

היו ״ ראבר מו בי ץ 1חברי־הכנסת, אנו עוברים
להצעה לסדר־היום מס׳ 3019 בנושא: מדינה פלסטינית
בגדה המערבית וברצועת עזה — סיכויים וסיכונים. את
ההצעה יעלה חבר־הכנסת אורי אבנרי, בבקשה.
אורי אבניי: מי ישיב עליה 7
היו׳׳ראכר מו כי ץ: תשמע כבר.
מאיי פעיל ו אין אף חבר־ממשלה באולם. אני מציע
לכבוד היושב־ראש להפסיק את הישיבה.
ה יו׳׳יאכימוביץ: חבר־הכנסת פעיל, לא נתתי
לך רשות־הדיבור. נתתי רשות־הדיבור לחבר־הכנסת אורי
אבנרי. אם הוא רוצה — בבקשה. אס הוא לא רוצה —
נדון בסעיף אחר.
ש מואל טו ליי א נו 1נשאלה שאלה: איפה השרים?
או רי אמריו אדוני היושב־ראש, אני מבקש הצעה
לסדר.
היו ״ ראבר מו בי ץ: בבקשה.
או רי אבניי 5את ההצעה לסדר־היום, שרציתי
להעלות עכשיו, הגשתי על סמך מילת־כבוד של ראש־הממשלה,
שניתנה לי פעמיים — פעם מעל הדוכן הזה,
ופעם באופן פרטי — שאם אני אעלה אותה כהצעה לסדר־היום,
הוא יבוא וימליץ לפני הכנסת לקיים על־כך דיון
במליאה. על סמך ההבטחה המפורשת הזאת, פעמיים,
של ראש ממשלת־ישראל, הגשתי את ההצעה הזאת לסדר־היום.

מ ה הלל: זו הבטחה ראשונה שראש־הממשלה
לא מקיים 1מה איתך?
או רי א&נרי: חבר־הכנסת הלל, אינני יודע. אני
עדיין חי בתיקווה — אני מקווה שזו תיקווה, ולא אשלייה

— שמילת־הכבוד האישית של ראש־הממשלה יש לה
תוקף. אצטער מאד אם אתבדה.
גאולה כהן: הנה שר, הנה השר ניסיס (נכנם באותו
רגע לאולם).

ג או להכה! -
אדוני היושב־ראש, כנסת נכבדה.
ב־ 29 בנובמבר 1947 החליטה עצרת האו״ם לחלק את
הארץ שבין הירדן והים לשתי מדינות — אחת יהודית
ואחת ערבית.
היישוב היהודי קיבל את ההחלטה, חרף דעתו של
מר מנחם בגין ועמיתיו, שהתנגדו לחלוקה. מדינת ישראל
קמה.
לעומת זאת שעה היישוב הערבי לעצתם של מנהיגים
קיצוניים, שדחו את החבוקה ולא קיבלו אותה. מדינה-
פלסטין לא קמה.
רבים וטובים בישראל האמינו אז שבכך תמה פרשת
העם הפלסטיני. היחידה הטריטוריאלית ששמה ״פלסטין״
נמחקה מן המפה. היישוב הערבי שממערב לירדן, לא
זכה בעצמאות, וכאילו איבד את זהותו הלאומית. הבעייה
נפתרה, כך האמינו, ולא נותר אלא ליישב את הסיכסוך
שבין ישראל ובין המדינות הערביות.
קומץ אנשים, ואני ביניהם, הזהירו עוד בראשית שנות
החמישים כי זוהי אשלייה גמורה.
ג או להכהן ! חבר־הכנסת אבנרי, אפשר לשאול
אותך שאלה?
או רי אבניי: כבר בשנת -- 1953
ג או להכהן: למה אתה לא עונה?
או רי אבניי: אענה אחר־כך.
ג אול ה כהל: למה הס לא הקימו להם מדינה?
היתה להם אפשרות לעשות זאת!
מאיי פעיל: מפני שהיה להם שכל כמו שלך —
עקשן, פנאטי, שלא רואה מה נעשה מסביב.
ג אול הכהן: למרות שלא רציתי במדינה של ,1947
הייתי בכל זאת מוכנה לקבל אפילו ארבע אמות בחוף,
אילו היו נותנים לי. השכל שלי יהיה בסדר, עם כל
העקשנות. הייתי מבקשת תשובה לשאלתי מחבר־הכנסת
אבנרי.
או רי אבניי: שאלת — אשיב: הטם הפלסטיני
לא קיבל ב־ 1947 את הצעת־החלוקה, מפני שהוא שעה
לאנשים שדעתם היתה בדיוק כמו שלך — ״הכל או לא
כלום״.
ג אול הכהן: אבל זה לא נכון! אל תאמר ״כמו
שלך״ ,כי בכל זאת היה הבדל. אני הייתי מוכנה ב״1947
לקבל גס ארבע אמות על חוף הים ולהקים שם מדינה,
אבל הס לא היו מוכנים. הם לא קיבלו את רעיון־החלוקה.
הם לא היו ראויים למדינה, כי הם לא רצו בה. זו היתה
הבעייה.
היו ״ ראבר מו בי ץ: חברת־הכנסת גאולה כהן, אני
קורא אותך לסדר.
או רי אמרי: את לא קיבלת את החלוקה, מנחם
בגין לא קיבל את החלוקה, אבל לעם ישראל היה שכל
לא לשעות אליכם.

גאולה כהן ג אני כן הייתי מוכנה לקבל, למרות
שחשבתי שזה לא טוב.
מאיר פעיל: את היית נכד החלוקה, והם היו בדיוק
כמוך.
גאולה כהן: אני הייתי נגד, אבל קיבלתי.
דג שילנסקי ו למה לא הקימו מדינה במשך כל
הזמן שירדן היתה השלטת?
תוסיק טובי: אני אענה לך, חבר־הכנסת שילנסקי:
לא קמה מדינה פלסטינית בגדה המערבית וברצועה, מפני
שממשלת ישראל וממשלת ירדן חברו בזמנו יחד נגד
הקמתה של מדינה פלסטינית. ממשלת ישראל איימה
בפעולה צבאית נגד מדינה פלסטינית. זאת היא התשובה
האמיתית לשאלתך.
דכ שילנסקי ג חבר־הכנסת אבנרי, אפשר לשאול
אותך שאלה בשקט ובנימוס?
היו״ר אברמוביץ: חברת־הכנסת גאולה כהן, אני
קראתי אותך לסדר.
׳אורי אכנרי: רק רגע, חבר־הכנסת שילנסקי. אדוני
היושב־ראש, אני הכנתי דברים התואמים בדיוק את הזמן
העומד לרשותי. אני מוכן, ואפילו מעוניין, להשיב לכל
השאלות, בתנאי שהיושב־ראש יוסיף לי זמן בסיום דברי.

היו״ר אברמוביץ: לא, לא.

גאולה כהן ו הדיון הזה הוא רציני, ואני מתייחסת
אליו ברצינות.
היו״ר אברמוביץ: חברת־הכנסת גאולה כהן, אני
קורא אותך לסדר. אני קורא אותך לסדר.
דכ שילגסקי ו חבר־הכנסת אבנרי, מה היא תשובתך
שלך? למה לא הקימו מדינה פלסטינית בזמן ירדן?
היו״ר אבדמוביץ ג הוא לא חייב לענות לך.
גאולה כהן ג הוא לא חייב לענות לנו, אבל הוא
חייב לענות לעצמו. הוא לא יכול לעשות לו חיים קלים.
תוסיק מוכי ג הרי אמרתי לך, חבר־הכנסת שילנסקי
— ממשלת ירדן היתה נגד העם הערבי הפלסטיני.
דד שילנסקי ו אני שאלתי את חבר־הכנסת אורי
אבנרי, לא אותך, חבר־הכנסת טובי. הרי יהודה ושומרון
ועזה היו בידי הערבים. אם זה כל־כך טוב וצודק להקיו
מדינה פלסטינית, למה הם לא הקימו? למה ירדן לא
נתנה להס להקים?
אורי אבנרי: מכיוון ששאלת, וחזרת ושאלת בעקשנות,
אני אתן לך את התשובה ההיסטורית המדוייקת:
ממשלת ישראל דאז, הכריזה רשמית שכל שינוי בסטטוס
בממלכת ירדן ייחשב כהפרת שביתת־הנשק, ומדינת ישראל
תראה עצמה חופשית לאחוז בכל האמצעים, זאת אומרת
לפלוש לירדן. בכך הבטיחה מדינת־ישראל את קיומה
של ממלכת ירדן עד יוני .1967
דג שילנפקי ו ומה עם יתר המדינות? האם זו
התשובה? למה לא הכירו בצורך להקים מדינה פלסטינית?
היו״ר אברמזכיץ ז הוא לא חייב לענות על כל
השאלות.
אורי אכנרי: אדוני היושב־ראש, קומץ אנשים, ואני
ביניהם, הזהירו עוד בראשית שנות ה־ 50 כי אשלייה
גמורה היא לחשוב שהעם הפלסטיני נעלם מהמפה.
כבר ב־ 1953 הבעתי את דעתי, כי האינטרס ארוך־
הטווח של ישראל מחייב את הקמתה של מדינה פלסטינית
עצמאית בגדה וברצועה, תוך פירוק ממלכת ירדן. אולם
כל ממשלות ישראל וכל מיפלגותיה היו בטוחות שהפלס טינים
נעלמו.

בכנסת. אסתפק בכך שאציין היום, לפני הכנסת, כמה
מן המרכיבים העיקריים של הנושא, שעליהם יש למקד
את הוויכוח.

שאלה ראשונה: האם קיים עם פלסטיני ץ

מאיר כהן ז לא. לא קיים. מעולם לא היה ואיננו.
יש ערבים שנולדו בארץ־ישראל.
אורי אבנרי: לדעתי, התשובה על כך היא פשוטה
בתכלית, ביחוד ליהודי: כאשר מיליוני בני־אדם מאמינים
שהם עם ומתנהגים בהתאם לכך, בטוב וברע — הרי
הם עם.

כאן*,

כף לימד אותנו האיש, שדיוקנו נשקה
שפתח את מסעו אל תוך ההיסטוריה כמלים :
א 1> £1א1 51ו ך הרינו עם !
החלטה עצמית זו חשובה לאין־שיעור מכל דיפלומה
בינלאומית. אך העם הפלסטיני זכה גם בכך: לא זה
בילבד שאין איש מפקפק בעובדת היותו עם ככל העמים,
אלא שמישפחת־העמים הכירה בכך גם בהחלטה של ,1947
שנתקבלה על־ידי ישראל, וגם בשנים האחרונות. אין
עוד איש נאור בעולם המפקפק בעובדה יסודית זו.
קיים עם פלסטיני. הוויכוח על כך הסתיים. ראש-
הממשלה, מר מנחם בגין, חתם על כך באנגלית.

שאלה שנייה: כאשר קיים עם, מה הן זכויותיו
הלגיטימיות?
ברבע האחרון של המאה ה־ ,20 הדבר ברור ומוסכם
על הכל. לכל עם הזכות להגדרה עצמית ולחרות לאומית.
זוהי זכות טבעית, המוקנית מכוח הרוח של התקופה,
שאינה ניתנת לעירעור ושאינה תלוייה בדבר. מכוח
הזכות הזאת הרמנו, אנחנו, את נשקנו למען עצמאות
ישראל, ואכן זכינו בה.
לכל עם עומדת גם זכות לגיטימית שנייה: להקים
בעצמו את הנהגתו הלאומית.
הנהגה שהרוב המכריע של העם מכיר בה ומקבל את
מרותה, היא נציגתו המוסמכת. יכול אדם לתעב את
שיטותיה, לפסול את עמדותיה — אך אין הדבר משנה

ביחסים הדוקים עם
יותר משכנה ירדנית,
של הרוב הפלסטיני
של דבר ישתלט בה

ישראל, תשרת את ביטחון ישראל
שבה תהיה קיימת התמרדות מתמדת
נגד המיעוט העבר־ירדני, ושבסופו
מישטר פלסטיני רדיקאלי.

כמה מן המוחות האיסטרטגיים המבריקים
ביותר בישראל הביעו את דעתם, בפומבי או
בשיחות פרטיות, כי מדינה פלסטינית, בעלת
יכולת מוגבלת, הקשורה בהסדר־ביטחון עם
ישראל, עדיפה על פני שכנה ירדנית, שתשלוט
על שטח הרכה יותר גדול, ושיהיה לה
גבול משותף עם עיראק, סוריה וסעודיה, עם
כל הסכנות הכרוכות בכד.
אגב, נערך מישאל מדעי בין כל האזרחים של ישראל
הנושאים בתואר אלוף־מישנה־במילואים, ונמצא ש520^,-
מהם דוגלים בהגדרה עצמית לפלסטינים בכל תנאי, ועוד
120/0בתנאים מסויימים. ביחד — רוב של שני־שלישים
בקרב אלופי־המישנה של צה״ל, תומך ברעיון הקמת
מדינה פלסטינית.
׳אמנון לין: מי ערך את המחקר הזה?
אורי אבנרי: אראה לך זאת יאחר כך. הוא מונח
כאן לפני. זהו מחקר מדעי מעמיק *.
רק הפלסטינים עצמם יכולים להחליט מה יהיה יחסם
לירדן. כל החלטה על כך, שתתקבל על־ידי זולתם לא
תחזיק מעמד ולא יהיה לה ערך. ייתכן קשר הדדי, ייתכן
סיפוח עבר־הירדן לפלסטין, תיתכן אף קונפדרציה משולשת
— של ישראל, פלסטין וירדן — לפי הדגם של
שלוש מדינות בנלוכס״ .אך אלה הן אפשרויות לעתיד.

שאלה חמישית: האס ייתכן שלוס-אמת בין
ישראל ומדינה פלסטינית כזאת? האם •טני הצדדים
יסתפקו בהסדר זה לצמיתות ז
מדינה פלסטינית לא תוכל לקום בלי הסכמת ישראל,
ובלי שלום רשמי בין שני העמים. שלום זה יכיל, כמובן,
את כל היסודות — הפוליטיים, הצבאיים, הכלכליים והרעיוניים
— שיבטיחו כי הסטטוס־קוו החדש לא יופר,

רוח אב !,שד האמדס
אך כמו רוח אביו של האמלט, המשיכה רוחו של
העם הפלסטיני להלך במרחב. היא גרמה למילחמות, יצרה
משברים ללא־ספור. היא קרמה עור וגידים במוסדות
ובאירגונים, שהלכו והתעצמו בהתמדה.
כיום קיים קונצנזוס עולמי על כך שלא יתכן פיתרון
כולל ושלום בר־קיימא במרחב, אלא אם תיפתר הבעייה
הפלסטינית. קונצנזוס זה משתרע מקארטר עד ברז׳נייב,
מסאדאת עד תשע מדינות השוק האירופי, והוא כולל
את מרבית ידידיה של ישראל בעולם וחלק ניכר של
העם היהודי.

אה מר מגחם בגין עצמו חתם פקמס־דייוויד
על הפכס־מיפגרת, אשר,הנופח האנגלי שלו —
שהוא הנופח המקורי והמחייב — מכיר כקיומו
שד ״העם הפלסטיני״ ובקיום ״זכויותיו הלגיטימיות
וצרכיו הצודקים״.
ובמקור :
!6ק? 6 0

? 31651:1111311

1116

16 § 111111316

61115 .מ1181 1 6 1111׳ 61

1116

׳311 )1 111611

אדוני היושב-ראש, אני מציע לכנסת להתמודד פנים
אל פנים עם בעייה זאת, לשקול בכובד־ראש את הסיכויים
והסיכונים הכרוכים בה.
במרוצת השנים נוצר מסביב לבעייה זו ערפל סמיך
של יצרים ופחדים, מיתוסים ואגדות, שלא איפשר דיון
רציונאלי. שורה ארוכה של מעשי־זוועה, יצרה מישקע
עמוק של שינאה. שיגרות־התעמולה כפו את עצמן על
התועמלנים עצמם, וסיסמות נלהבות תפסו את מקומה
של המחשבה הקרה.

אני מציע לכנסת לעשות מאמץ מודע להחלץ
מפכד הרגשות, ולקיים במליאה היון ענייני.
מעשי ואחראי על נושא זה.

לשימחתי, הודיע ראש־הממשלה, מר בגין, בתשובה
לקריאת־ביניים שלי באחד הדיונים, כי יחמוד בהצעה
זו — אף כי דיעותיו בעניין זה שונות, כמובן, מדיעותי,
כרחוק מערב ממיזרח. אולם מאחדת את כולנו הדאגה
לעתידה ולשלומה של מדינת ישראל. דאגה זו צריכה
להדריך את גישתנו גם בנושא חיוני זה.

האש (ווא דיו ת־ ,סוד
לא אקדים את הוויכוח הממצה שיהיה — כפי שאני
מקווה — על סמך הבטחתו של ראש-הממשלה מר בגין,

ח״ב הילל(וסגן־ראש־הממשלה ידין).
״זו הבטחה ראשונה שראש־הממשלה לא מקיים?״
את העובדה שזוהי הנהגה שעימר. יש לשאת ולתת, ובין
השאר, להביא לשינוי השיטות ולגיבוש עמדות חיוביות.
אין שמץ של ספק בכך שאירגון־השיחרור הפלסטיני
הוא הנהגה כזאת. הוא הוכר כנציג הבילעדי של העם
הפלסטיני על־ידי הפיסגה הערבית, האו״ם וכל האירגונים
הבינלאומיים העיקריים.

חשוב יותר: אין גון! אחד אחר כארץ ובעולם
כולו, המתיימר לייצג את העם הפלסטיני.

כל נציגי־הציבור שנבחרו בגדה המערבית וברצועת
עזה, תחת השילטון הצבאי הישראלי, מכירים בו כבחנ-
הגתם. נוצר מצב פרדוכסאלי, שמדינות רבות יותר
מקיימות כיום יחסים עם אש״ף מאשר עם ישראל.

שאלה שלישית: האם רוצה העם הפלסטיני
כמדינה משלו ץ

רק הוא עצמו יכול ורשאי להשיב על כך. אך מי
שמצוי בענייניו יודע, שהרוב העצום של העם הפלסטיני
— ואני מעז לומר: רוב של 99.9אחוזים — רוצה כיום
בעצמאות לאומית במדינה עצמאית.

שאלה רביעית: האם הקמת מדינה פלסטינית
בגדה וברצועה עדיפה, מבחינת האינטרס
הישראלי, על מסירת השטח לירדן ץ
מי שדוגל בארץ־ישראל השלמה, כמו ראש־הממשלה
מר מנחם בגין, פטור מלהשיב על שאלה זו. אך מי
שאינו רוצה ב־ 2.2מיליון ערבים בישראל — כפי שיש
כיום — מי שחפץ במדינה יהודית דמוקרטית, מי שמבין
כי לא יהיה שלום בלי החזרת שטחים אלה — שאלה
זו חשובה לו.
אני משוכנע כי מדינה פלסטינית עצמאית, הקשורה
* בנימין זאב הרצל, שדיוקנו הוא התמונה היחידה
באולם המליאה. הפסוק מופיע במבוא לספר מדינת היהודים.

וכי שום כוח זר לא יחדור אל מערב־הירדן. העליונות
הצבאית הכבירה של צה״ל, על פני כל הצבאות בעולם
הערבי גם יחד, היא הערובה הסופית לכך.
האם מוכנים הפלסטינים לשלום המבוסס על דו־קיום
של שתי המדינות, זו לצד זו? יש על כך הערכות שונות,
וכל ויכוח על כך הוא לגיטימי.
אשר לי, התמסרתי ללימוד הבעה הזאת במשך שנים
רבות, שבהן אני מקיים מגעים רצופים עם גורמים בכירים
באש״ף, מנתח את המציאות הפלסטינית המשתנה ועומד
על מגמותיה.
אני מעז לטעון שאין בבית הזה אדם המצוי בסוגיה
זו יותר ממני.
שמואל טולידאנו: נמוך יש?
אורי אבנרי: יתכן שיש. בחרתי את המלים בקפידה:
אין יותר ממני.
הריני משוכנע כי אחרי שלושה דורות של התנגדות
טוטאלית, מעשית ורעיונית, לרעיון העצמאות היהודית
בארץ, מוכן עתה רובו המכריע של העם הפלסטיני,
בארץ ובפזורה, והרוב המכריע בהנהגת אש״ף, לקבל
פיתרון זה כפיתרון־קבע מעשי.

אינני מבקש מאיש לסמוך על ההערכות שלי.
יש גם הערכות אחרות. אד אני טוען שלעולם
לא נדע את התשובה המוסמכת, אלאיאחרי
משאדמתן ישיר וממושך, שבו יועמדו הדברים
במיכחן ממשי.
(המשך בעמוד )48
* פורסם על־ידי יורם פרי בגליון מדינה, מימשל
ויחסים בינלאומיים, מתו .1974
** בלגיה, הולנד ולוכסמבורג, הקשורות ביניהן במעין
קונפדרציה תכליתית.

מחלתו שו ואש־הממשרה דחתה
בבמה שבושת את המשבר החמוד
המא ״ ת לפרק את ממשלתו
שלו. אדליד הביא לבגין רשימה של במחירים
העתידים למצרכי־היסוד, אם אמנם
יבוטלו ־הסובסידיות. כאשר ראה בגין את
המחירים חשכו עיניו :״אני לא אסכים
שלחם שחור יעלה שש וחצי לירות״ ,אמר
לארליד.
ארליך החל לגמגם, הוא טען לפני ראש־הממשלה
כי הוא עצמו קיבל את התחשיבים
רק שעות אחדות קודם לכן מעובדי
׳מישרדו, והמחירים החדשים היוו
הפתעה גם לו. השניים הסכימו ביניהם
שלא לבטל את הסובסידיות, אולם באותה
שעה החלו השרים להגיע לבניין ראש־הממשלה.
ארליך ובגין התפתלו וניסו
להסביר לשרים הנידהמים את מה ש אירע.
הראשון שהבין זאת היה וייצמן,
שעזיבתו את הישיבה הביעה את דעתו
עליה. השרים האחרים נשארו עד הסוף,
אולם פניהם, בסיומה של הישיבה אמרו
הכל.
המעידה הסימלית
ך* סערה פרצה למחרת בבוקר דווקא
י י במיפלגה הליברלית. סגנו של ארליך,
אבי התוכנית לביטול הסובסידיות, יחזקאל
פלומין, זעק חמם. חברי־הכנסת ועסקני
המיפלגה הליברלית הבינו כי שר־האוצר
הציג אותם עירומים. שוב לא
עזרו לו ההצטדקויות והתירוצים. גם חבריו
למיפלגה טענו: האיש צריך ללכת.
כאשר ירד ראש־הממשלה במדרגות
מישרדו, בתום ישיבת הממשלה, מעד, ל ראשונה
מאז הוא מכהן בתפקיד. מזכירתו
יונה קלימוביצקי, שצעדה לשמאלו׳
שומר־ראש ונוטר שעמדו מאחוריו.

ני אמנם חכם מאוד, אבל אני
/ /י י לא גאון,״ אמר עזר וייצמן במהלך
ישיבת הממשלה המפורסמת, ישי־בת־הברווזים,
שניקראה בשבוע שעבר
כדי לדון בקיצוץ הסובסידיות.
וייצמן אמר זאת לראש־ד,ממשלה כשעל,
אחרי שהחלה ישיבת הממשלה.
וייצמן, אמנם, אינו מבין בכלכלה, אך
הוא מבין באנשים. בחושים המיוחדים
לו הוא הבין מה שהבינו שעות אחדות
לאחר מכן כל צופי הטלוויזיה בארץ,
שישיבת ממשלה זו, תהפוך לנכס־צאן־
ברזל בעולם הבדיחה הישראלי.
שר־הביטחון הסיק את המסקנות המיידיות.
הוא קם ממקומו, ניפרד מהשרים
הנדהמים ונסע לביתו. שר־האוצר, שימחה
ארליך, המשיך להתפתל בהסבריו המגומ־גמים
לשרים, על פישרה של ישיבת הממשלה
המייוחדת אליה זומנו. בסופה של
הישיבה הבינו הכל: המדיניות הכלכלית
של הממשלה עברה כבר את סף פשיטת
הרגל והגיעה למצב של יאוש מגוחך
ולישיבה זו יהיו השלכות חריפות ביותר
על המשך קיומה של הממשלה.
מה שקרה באותה ישיבת־ממשלה אומללה
היה דבר פשוט ביותר. לאחר מיל־חמה
בת שבועות אחדים, הצליח שר־האוצר,
שימחה ארליך, לשכנע את ראש״
הממשלה שיסכים לביטול הסובסידיות,
דבר שיגרום להעלאת מחירים מיידית,
בעיקר של מצרכי היסוד, להם נזקקות
השכבות מעוטות היכולת. במשך חודשים
התנגד בגין להורדת הסובסידיות. היה ברור
לו כי העלאת מחיר הלחם, החלב, הביצים
והאורז, היא מכה נוספת לסיכויי

314 .

מיהרו לתמוך בו ולמנוע את נפילתו. ליצנים
טענו שהנפילה היתד, תוצאה ישירה
של ישיבת הממשלה ומסמלת את הצפוי
לממשלה כולה. רק מאוחר יותר הביני
הכל, כי דווקא נפילה זו׳ היא שהצילה
את הממשלה של בגין. אחרי יומיים התברר
כי הנפילה לא היתה מיקרית. בגין
לקה במחלה קשה, שבמיקרה הטוב תרתק

אותו למיטתו במשך שבועות ארוכים
(ראה מסגרת).
למחרת, לפני שידע כי בגין ייכנס ל״
בית־החולים, ביקר אצלו ארליך. הלחצים
שהופעלו עליו בתוך מיפלגתו, והלעג הציבורי,
עשו את שלהם. ארליך בא להודיע
לבגין כי הוא עומד להתפטר מהממשלה.
בגין היה מוכן לשיחה זו. לראשונה מאז
הוקמה ממשלת הליכוד, לא טלפן אליו
ארליך ישירות כדי לקבוע עימו פגישה,
אלא התקשר למזכירתו של בגין וביקש
ממנה לקבוע את הפגישה

תשובתו של~בגין־~לאיום ההתפטרות
של ארליך היתה החלטתית :״אם אתה
הולך, אני הולך לנשיא,״ ברמזו לארליך
כי גם הוא יתפטר והאחריות להתפטרות
הממשלה תחול על ארליך, .שר־האוצר
החליט לנצל את הבעת האמון. באותו יום
הופיע בשידור טלוויזיה חי וסיפר לאומה
על השיחה שלו עם בגין. תגיבת
הציבור והמיפלגה, בעקבות איום ההתפטרות,
היתה הפוכה מזו שלה ציפה
ארליך. מרבית חברי־הכנסת של הליברלים
הסכימו עימו. רוב הציבור תמך ברעיון
ההתפטרות שלו, כשרק מעטים מאמינים
בכך שהאיום הנגדי של בגין רציני.
יושב־ראש סיעת הליכוד בכנסת, אברהם
(״אברשה״) שריר, עסקן ליברלי משופשף.
החליט לזכות בהון פוליטי מהצעדים ה אחרונים
של ארליך. הוא הציע לארליך
״תרגיל״ פוליטי. שריר ידרוש התפטרות
כל ארבעת שרי הליברלים, על-ידי-כך יטול
את העוקץ מהתפטרות ארליך ואולי אף
יאלץ את התנועה לדרוש את ביטול
איומי ההתפטרות. ארליך הסכים לתרגיל
של שריר. למחרת הגיבו העיתונים ב הרחבה
על דרישת אנשי הליברלים להת פטרות
כל שריהם מהממשלה,

אולם מחלתו של בגין טרפה את הקל פים
כולם. לפתע היה לא נעים להעמיד
את המנהיג המוטל על מיטת חוליו בפני
משברים בתוך הליכוד ובתוך הקואליציה.
ארליך ניצל את ההזדמנות. הוא שכח את
כוונת ההתפטרות, את הסובסידיות, את
האינפלציה הדוהרת ואת העובדה שאנ שים
החלו להתגעגע אל יהושע רבינובי׳ו.
הוא פיטר את פלומין ,״שכח״ את ההת פטרות
של עצמו והתייצב בעוצמה, שעד
כה לא היתד. מוכרת אצלו, אל מול יריביו
מבית.

אריק
שר הביטחון

המועמד

הרציני ביותר לרשת
את בגין, כאשר ראש
הממשלה יצטרך לוותר על כיסאו, הוא שר
הביטחון עזר וייצמן, אשר יצטרך להילחם
בוותיקי חרות ובבגין כדי לזכות בתפקיד.

הליכוד בבחירות הבאות. אולם ארליך
וכלכלניו טענו כי ללא ביטול הסובסידיות
תהיה שואה כלכלית.
הממשלה כונסה לישיבה מייוחדת, כדי
להחליט על כך. שעה לפני ישיבת־המנד
שלה נפגשו ראש-הממשלה ושר־האוצר

1ן 0 1למשבר שלפני האחרון, הי
! 1111י! משבר שלפני מחלתו של
בגין, הוא שר האוצר שימחה ארליך,
מנהיגה המעורער של המיפלגה הליברלית.
מחלת בגין נתנה לו פסק זמן לכמה שבועות.

4א היתד! זו הפעם הראשונה שחברי
) הכנסת ועסקני המיפלגה הליברלית
מאיימים על שלמות הקואליציה ושלמות
הליכוד. לפני שלושה שבועות התפוצצה
פרשת בגין—וייצמן. וייצמן ביקש אז להת פטר
מוועדת האוטונומיה ובגין סירב.
הרמטכ״ל, רב־אלוף רפאל (״רפול״) איתן,
הגיש חוות דעת לבית־המישפט הגבוה
לצדק, לגבי הפקעת אדמות בגדה, כשהוא
עושה קנוניה עם ראש־הממשלה מאחורי
גבו של שר־הביטחון. היחסים בין בגין
לווייצמן הגיעו לשפל אשר הזכיר את
המרד שהביא לפרישתו מחרות של וייצ־מן,
בגילגולו הקודם במיפלגה.
וייצמן איים בהתפטרות. להפתעתו, נראה
היה כי הפעם מקבל אותה בגין במידה
מסויימת של רצון. בליכוד היו שמועית,
לא בלתי מבוססות, כי בגין רק ממתין

מהות
המחלה
ך* שעות הערב המוקדמות של היום
^ החמישי שעבר, הגיע ראש־הממשלה,
מנחם בגין, אל מ מד ש חז בבית־החולים
האוניברסיטאי הדסה בירושלים. מכון זה
מטפל, בדרך כלל, בחולי מחלות־ממאירות,
אולם מכיוון שהבניין חדש, וחדריו נוחים
ונעימים, החליטו רופאיו של בגין לאשפזו

עוד לפני שהגיע בגין לבית־החולים,
ברור היה שלא מדובר בעייפות או ב-
״תשישות״ ,כפי שטען מנהל בית־החולים,
הז־״ר אסא הראל.
כבר בבדיקה הראשונית שנערכה לראש-
הממשלה, על־ידי הד״ר באזיל לואיס, המלווה
את בגין בכל מסעותיו והפרום׳
מאיר גוטסמן, מנהל המחלקה־הקרדיולוגית
בהדסה, שבה מטופל ראש הממשלה, ברור
היה שמדובר בהפרעה מוחית. התופעות היו
ברורות: סחרחורות, טישטוש ראייה, ומה
שבעיקר הדאיג את מנחם בגין ורופאיו,
הקושי בדיבור שממנו סבל ראש הממשלה
עוד משעות הצהריים המוקדמות.
שני הרופאים החליטו לבקש את חוות־דעתו
של מנהל המחלקה הנוירולוגית ב-
בית־החולים, הפרופ׳ סילוואן לביא. ד,נוירולוג
דרש לבדוק את ראש־הממשלה ב-
בית־החולים והעביר אותו לאישפוז.
עוד באותו ערב נעשו הבדיקות הנדרשות.
ביביהן: בדיקות דם לקביעת רמת
הסוכר, בדיקת מידת התקדשות הדם ובדיקות
לב. כן בוצעה 0 .בדיקת
גלים־חשמליים של המוח. בדיקה זו אינה
מאפשרת מידע מדוייק, אלא נותנת סימנים
גסים המראים על איזורי ההפרעה התוך-
מוחיים. מצבו של בגין החמיר, ולא חלה
כל הקלה בקשיי הראייה והדיבור. הרופאים
החליטו על בדיקה נוספת0 . 7 . :
שהיא בדיקת־רנטגן בעזרת מחשב,
המאפשרת מיפוי של איזורי-המוח
הפגועים, בדיוק מירבי.
הצילומים המתקבלים נראים כמו תמונה
של חתכי־מוח, דבר המאפשר איתור מירבי
של האיזודים הפגועים. בדיקה זו קשה
במיוחד ונעשית על-ידי הזרקה תוך־ורידית
של חומר ניגוד, המתפשט לכל מערכת
הדם. כאשר מגיע חומר הניגוד לאיזור
פגוע, נראית שפיכה של החומר אל מחוץ
לכלי־הדם.

ן*ן וצאות הבדיקה הראו, שאכן, יש
4 1פגיעה מוחית. ראש־הממשלה הועבר
למחלקת הלב בקומה השישית של בניין
הדסה. .
עתה נותרה השאלה הקשה ביותר במצבים
מעין אלה: האם הנזק המוחי, ש ממנו
סובל ראש־הממשלה, הוא הפיך. ידוע
שאם תוך 24 עד 48 שעות, לא חולפים

ך* בעיי־ העיקרית העומדת היום
בפני רופאיו של בגין היא למנוע, ככל
האפשר, מצבים דומים בעתיד.
מאורע מוחי מוגדר כנזק קבוע או חולף,
הרקמת המוח כתוצאה מהפרעה באספקת
הדם. הסיבות הנפוצות הן הסתיידות־עו־דקים,
כלומר, הצטברות חומרים שומניים
בדפנות כלי־הדם המובילים את הדם מהלב
אל שאר אברי-הגוף. הסתיידות כזו יכולה
להיווצר בכל עורק בגוף, כשהדוגמה הנפוצה
ביותר היא הלב, היינו התקף־לב.
במשך תהליך ההסתיידות נוצרת חסימה
גדלה והולכת של העורק הנפגע, עד ש בסופו
של דבר מופיעה חסימה מלאה,
שהתוצאה המיידית שלה היא הפסקה באספקת
הדם. במצב זה תיקבע חומרת המאורע
לפי מהירות היווצרותה של החסימה. אם
היא איטית, יקבלו עליהם כלי־דם צדדיים
את תפקידי הזרמת הדם, והפגיעה בעת
החסימה לא תהיה משמעותית. אם החסימה
פיתאומית, אפשרות הקיימת גם בזמן הי-
עצרותו של תסחיף, הסימנים חריפים ונוטים
להיות קצרים והפיכים.
קיימים גורמים רבים המסייעים להיווצרות
מאורע-מוחי. אצל ראש־הממשלה
התהוו מרבית הגורמים הללו: הוא סובל
מסוכרת, מיתר-לחץ־דם וממחלת לב.
בגין סובל מסוכרת בדרגה נמוכה ביותר.
הוא אינו נזקק לתרופות, ומאזן את
רמת הסוכר בגופו על־ידי דיאטה דלת-
פחמימות בלבד.
יתר־לחץ־דם עלול להביא למצבים של
ירידה פיתאומית בלחץ הדם, דבר הגורם
לשינויים בהיקף העורקים, ומצבי חוסר־חימצון־זמני
באיזורים מסויימים בגוף.
מחלת־הלב ממנה סובל ראש־הממשלה
אינה תורמת לכושר־עמידותו בפני מצבים
של הפרעות פיתאומיות בקצב הלב, ושוב
— חוסר חימצון.
מאורע־מוחי בצורתו הקשה ביותר, גורם
מוות מיידי, אך בדרך־כלל מסתיימים
מצבים כאלה בשיתוקים הפיכים או בלתי-
הפיכים של חצי־הגוף הימני או השמאלי,
או מצב של שיתוק מקומי, כפי שקרה אצל
ראש־ד,ממשלה.

להתפטרותו של וייצמן, כדי לקבלה מיד
ולמנות את אריק שרון כשר־ד,ביטחון.
אנשי המיפלגה הליברלית ניזעקו. לגביהם,
כמו לגבי רבים אחרים, מינויו של
אריק שרון כשר-ביטחון, פירושו מילחמד,
ואסון. עסקנים ביקשו מן השרים הליברליים
לאיים על בגין לבל יממש את תכניתו.
לעסקני
המיפלגה הליברלית וחברי-ד,כנ סת
שלה, התברר לפתע כי ארבעת הש רים
יקבלו את אריק שרון כשר־ביטחון,
ולו רק כדי לשמור על כסאותיהם.
היוזמה, שהפתיעה אפילו את שרי הליברלים,
באה מידיו של יושב־ראש ועדת
הכנסת, יצחק ברמן. ברמן, ששיגר מיכתב
אל שרי הליברלים, שבו דרש מהם להתפטר
מהממשלה על רקע חילוקי דיעיר.

ביו המדיניות המוצהרת של המיפלגה
הליברלית לבין מדיניות הממשלה לגבי
הפשרת קרקעות לבנייה. אלה שלא ידעו
שיש כוונה למנות את אריק שרון כשר־ביטחון
במקומו של וייצמן, ראו את מיכ-
תבו של ברמן כתימהוני. אולם השרים
הליברלים הבינו את הרמז. מדיניות ה ממשלה
בנושא הקרקעות מוכתבת על־ידי
אריק שרון, בתוקף היותו ממונה על
מינהל מקרקעי ישראל. ברמן, שאחייי
עמדו מרבית חברי הכנסת של המיפלגה,
ראשי גוש תל-אביב של הליברלים, שהוא
הגוש החזק במיפלגה זו, ואישים כראש־עיריית
תל־אביב שלמה (צ׳יצ״׳) להט
ואהרון סחרוב, הודיעו דרך מיכתב זה,
ובצורה אלגנטית, לשרים שלהם: אם אכן
ימנה בגין את אריק שרון כשר־ד,ביטחון,

סימני ההפרעה, אין מה לעשות כדי לשפר
את המצב.
החלה ציפייה מתישה לתשובה, שעשוייה
היתר, לשנות את המצב המדיני כולו.
ואומנם, אחרי 24 שעות התברר, לשימי
חת הכל׳,כי ההפרעה המוחית שממנה סבל
בגין היתד 150-1£- ,י1־א51£זא1£\ 1י]׳
410ל, הפרעה־

מוחית זעירה מאד, הפיכה. כלומר: ההפרעות
שמהן סבל ראש־הממשלה נעלמו
והלכו.

1ן • 111ך״ 1תמונת השער של גליון זה מראה את מעידתו של ראש הממשלה מנחם
1 # 4 4 1 1י בגין ברידתו מישיבת הממשלה המפורסמת, שלא־החליטה בנושאי
הסובסידיות, ביום השלישי שעבר. בגין שמעד, נתלה במעקה. מזכירתו יונה קלימוביצקי
(מימין) מיהרה לאחוז בו וכן שומר־ר׳אשו שצעד מאחריו (מימין) והנוטר של מישרד
ראש הממשלה. ליצנים טענו באותו היום, כי המעידה היא הסמל למה שצפוי לממשלת
בגין בעיקבות ישיבת הממשלה האומללה. אולם כעבור יומיים, כאשר אושפז בגין,
התברר כי המעידה סימלה דווקא את הצלת ממשלתו של בגין ממשברים חמורים.
הפרעות בראייה עלולות להופיע בשתי
העיניים, או בעין אחת בלבד.
ההפרעות בדיבור, שעד היום לא הוז כרו
על-ידי הד״ר הראל בהופעותיו הרבות
בטלוויזיה, חמורות יותר, ולו בגלל
הרגשתו של החולה. הפרעות אלד, יכולות
להתבטא באי-הבנת הנאמר ובפיטפוט חסר-
תוכן, או יכולת הבנה טובה של הנאמר או
אי-יכולת לדבר. מחלתו של ראש־ר,ממשלה
התבטאה בצודה קלה י ביותר. הוא חש
תחילה במיגבלות בדיבורו, וגם אלה חלפו
תוך יומיים.

** תה, מתלוצץ כבר בגין עם הרום-
2אים והאחיות. אך בימים הראשונים,

יאלץ מרכז המיפלגה הליברלית את הש רים
שלו, לפרוש מהממשלה ולפרק את
הליכוד.
ארליך הבין את הרמז ורץ עימו לבגין.
התוצאה היתד, מיידית. כאשר נפגשו וייצ־מן
ובגין לשיחת הבהרה בנושאים שהיו במחלוקת,
הופתע אפילו וייצסן, ששמע
עוד,קודם לכן על כוונתו של בגין לקבל
או לגרום להתפטרותו, מנועם השיחה ומד,וויתורים
של ראש־ד,ממשלה.
דחייה 31מ ה שבועות
^ חלתו של בגין גרמה לאותם ב•
! מיפלגה הליברלית, שעמדו על כך ש־

החמישי והשישי בשבוע שעבר, היה רחוק
מאד מהתלוצצויות אלה, בניגוד למה שטען
מנהל בית־החולים.
ראש־הממשלה מקבל זריקות של חומר
נוגד-קרישה — הפרץ — המוזרק לשיכבה
התת־עורית בבטנו של החולה. בעתיד הקרוב
הוא יקבל את נוגדי־ד,קרישה בצורת
גלולות, ויזדקק לבדיקות דם מדי שבוע.
אם המאורע-המוחי לא יתפתח, כלומר
לא יהיו עוד מצבים של שליחת תסחיפים
לתוך עורק־המוח, יוכל בגין לחזור לעבודה
מלאה כביכול, ללא כל הגבלה, תוך
שבועיים. הוא יהיה חייב להיות תחת השגחה
מלאה, מאחר שאצל אנשים הסובלים
ממחלות כרוניות כמו אלה שלו, הסיכויים
להתקפים נוספים הם גדולים ורבים.

על שרי מיפדגה זו לעזוב את הממשלה,
שיסתפקו, במרכז המיפלגה שייערך ביום
החמישי הקרוב, בנוסחה בלתי־מחייבת,
אשר תאפשר את המשך כהונתם של
שרי הליברלים בממשלה. אולם ברור לכל
שזה פסק־זמן. המרכז הבא של הליברלים,
שיתכנס לאחר שהלישכה המרכזית לסטטיסטיקה
תפרסם את מדד עליית המחירים
של החודש הבא, יגרום לארליך ולשלושת
השרים להתפטר מהממשלה.
כבר לאחר משבר־וייצמן הראשון, הח ליטו
בגין וארליך לפתוח במהלכים מזורזים
כדי לאחד את מיפלגות הליכוד.
חרות רוצה באיחוד מזה זמן רב, אולם
הליברלים התנגדו לו. מסיבה זו החליטי
השניים לשמור בינתיים בסוד כוונתם זו,
(המשך בעמוד )38

1א 1תז ברת
בונה דירות
טס אימת ח״ם לכל החיים ׳-

בדמ ת״ה שרון

ברח, סולד ועתה גם בדח׳מרד3
דירות וקרה 4 14 חדרים

ריצוף בהה בקלח ובפינת האוכל * קרמיקה וחרסינה פרחונית במטבח
מטבח אמריקאי * חדר תרבות ומשחקים * לובי מפואר * מתקני מעוחקיגו לילדינו 1

שוריו־שווג)

וא 1ת דברת בניו א1לפי 1ד בעיים
משרדי התהלה: ראשוו-לציוו, וחי רוטשילד
משרד המכירות: ראשוו-לציוו, רחי הרצל טל:

ז א| תדברת

9 4 7 2 5 3

העולם הזה 2186

הכלכלנית חמחנננית קובעת: התרסת הממשלה שדא לבטל את הסובסידיות
היסה הסלסה אמיצה, ומבקריה סוגדים ר נ 71 חן ברתי־הניונד׳ בסוד

יוותים עיוותים עיוותים!״ -צעקה
זו אנחנו שומעים מעל דפי העיתונות, המשמשת
פה לכלכלנים שונים ולפרשניהם, כל אימת שנעשה נסיון
לשמור על מחיריהם של מיצרכי־היסוד: הלחם, החלב,
הביצים והשמנים.
אין זה חשוב, לפי מדע־הכלכלד, הנוכחי, שהתייקרות
מוצרים אלה מורידה את השכר הריאלי, שהיא פוגעת
במייוחד בבעלי השכר הנמוך, כי אחוז גבוה משכר זה
מוצא לאוכל, במייוחד אם יש לשכיר כמה ילדים.

העיקר שסובסידיה כזאת היא ״עיוות״ —
ו״עיוות״ הוא איזה דכר נוראי, שיש לצאת
נגדו בפטישים ובגרזנים, כדי להרגו.

מהו בדיוק ״עיוות״? זאת כמובן קשה להסביר. זהו
איזה דבר שקורה למשק, ליתר דיוק, לחלוקה האופטימלית
של המשאבים במשק, כאשר אין נותנים למחירים להתנהג
לפי תשקם. מה שלא יהיה ,״עיוות״ זה הטמון בשמירה
על הסובסידיות מוכרח להיות דבר גרוע מאד. יותר
גרוע, אליבא דכלכלנינו ופרשניהם, מאשר הירידה בשכר
הריאלי, ובמייוחד מן הירידה מהכנסותיהם של מישפחות־שכירים
מרובות־ילדים.
חסידי השוק ה״חופשי״ מאמינים, שכאשר משאירים
את מחירי המוצרים לנפשם, ונותנים להם למצוא את
רמתם בלי התערבות ממשלתית, הרי הדבר יחלק את
משאבינו בצורה היעילה ביותר. אך משונה הדבר שרק
ההתערבות הממשלתית להורדת המחירים, או ההתערבות
של ההסתדרות לעליית השכר, נקראת בפיהם ״עיוות״.

מעולם דא שמעתי שצועקים ״זאב עיוות״)
כאשר מדובר, בהטלת מסים על מוצר
כלשהו, שגם היא פעולה של התערבות במיש־הקם
החופשי של המחירים — רק ככיוון ה־הפור,
ייקורם כאופן מלאכותי.
לא שמעתי גם שמישהו יקרא לדיווחי הבנקים, שלפי
העיתונות מגיעים למיליארדי ל״י — ״עיוותים״ ,למרות
שהם נוצרים לא במעט בעזרת הממשלה.

זאב!
זאב!
^ כותי: עיקכיות מינימלית: אם הסובסידיות
״ הן עיוות, גם המסים על הצריכה־ הם עיוות, והם
עיוות כפל כפליים, כי הסובסידיות למוצרי־יסוד, לשם
עיכוב עליית־מחירים מהירה, מהוות בתקציב הממשלה
לשנת ,1979 רק 9.3מיליארד ל״י, אך ממסים על מוצרים
ייגבה מאיתנו 67.5מיליארד ל״י השנה.
אם הסובסידיה למוצרי־היסוד היא עיוות, אז גם
המסים על החשמל, הטלפון, המגורים — ועל מה לא —
הם עיוות. אם זה עיוות לקנות יותר לחם וחלב לילדינו
משיכולנו לולא הסובסידיות, או להסיק פחות את חדרם
בחורף, מאשר יכולנו לולא המסים על הדלק, גם זהו
עיוות. מוטב להפסיק בכלל מלאיים על הציבור בגולם
ה״עיוות״.
אך מה קורה תחת זאת? לא רק שלמסים על המוצרים
אין קוראים אצלנו בשמות גנאי כ״עיוות״ ,אלא ההיפך
מזה. הם יקירי כלכלנינו ופרשניהם בעיתונות. הם זוכים
בשמות־חיבה כ״ספיגה״ הנחוצה לנו גל־כך, כ״אמצעים
למילחמה באינפלציה״ שאי־אפשר בלעדיהם. מדי פעם
קוראים להם אפילו, למרבה הצחוק ,״מיישרי עיוותים״.
מאיזושהי סיבה בלתי־רציונלית, כל התערבות המורידה
את המחירים נקראת אצלנו ״עיוות״ ,לעומת כל התערבות
המעלה מחירים, הזוכה בשבחים. וזאת בזמן אינפלציה !
לגבי ההכנסות, הדבר הפוך. כל עלייה ״חריגה״ בשכר
נקראת ״עיוות״ ,ואת השבחים מקבלות דווקא הירידות
בשכר — ההיפך הגמור מן היחס למחירי המוצרים.

אך אין להגיד אותו דבר על הטיפול כידיעות
על העלייה כרווחים. מעולם לא שמעתי
שאיזה שהם רווחים הם ״חריגים״ ,או גורמים
ל״עיוותים״ כיגלל גודלם. היחס אליהם דומה
ליחס אל המחירים: כל המעלה הרי,הוא משוכח.
משונה
מאד הוא חוסר־העיקביות הבלתי־רציונלי בשימוש
בתווית :״עיוות״ .הכלכלנים יודעים אל־נכון שמסים

יכולים להיות בעיות מבחינה כלכלית בדיוק כמו סובסידיות,
או שהסובסידיות אינן עיוות כמו מסים (אם כי
עוד לא שמעתי שיציעו ״מדיניות רווחים״ כפי שמציעים
״מדיניות שכר״).

מילטון פרידמן כוודאי יודע זאת. הוא עייקכי.
ואצלו כל התערבות ממשלתית כמשק, מכל
סוג שהוא, היא עיוות אחד גדול.
אמתה דתית
מרות זאת, הפרשנות הכלכלית בעיתונות היש ״
ראלית — המבטאת בדרך כלל את דעת הכלכלה
המימסדית — תמיד תדביק את התווית השלילית של
ה״עיוות״ רק לאותן הפעולות המכוונות להעלות את
רמת־חייהם של העובדים, כגון סיבסוד מיצרכי־היסוד או
עליות־שכר.
היום קראתי בעיתון שמתכוונים לבטל את מס־המעסי-
קים, ולא מצאתי בשום מקום שהדבר ייקרא בשם ״עיוות״
— למרות שחיפשתי. לא שאלו אפילו מניין יקח האוצר
עכשיו את חמשת מיליארד הלירות שמם זה הכניס לו
עד כה, ולא היה שום סימן לדאגה החמורה לתקציב,
שהכלכלנים והעיתונות מפגינים אותה השכם והערב,
כאשר מדובר על ביטול הסובסידיות. אפילו בהדפסת כסף
אין מאיימים עלינו בגין ביטול מס־מעסיקים זה. מהי,
אם כן, הסיבה ליחס הזה של איפה־ואיפה בטיפול בנושאים
הכלכליים המגבילים?

אין זאת אלא הפגנת הפילוסופיה של ה
״קורכן״ ,שהשתלטה על כלכלנינו. כל דכר —
ולא חשוב מה — שהוא כגדר של קורבן מטעם
יעלה את רמת חיי,העם העובד הוא ״עיווות״.
לא חשוב שהדבר הוא בניגוד להגיון, שאינו עקבי,
שאינו רציונלי, ושאין בו שום היגיון כלכלי — שלא
נזכיר את ההיגיון החברתי — כפי שכבר הראינו. האמונה
בקורבנם של השכירים מאפילה על הכל. על העיקביות,
על הרציונליות וגם על ההיגיון המיקצועי.

הקורבן הוא דבר טוב שאי־אפשר כלעדיו.
ינסה-נא מישהו להגיד לכלכלנינו, או לפרשני-
הם בכלי־התקשורת, שאולי אפשר לשפר את
מצבנו הכלכלי גם כלי קורבנות, ונראה מה
תהיה התגובה. היא תהיה או זעם, או ביטול
מוחלט, או הפתעה, שעל זה לא חשבנו.

האמונה שבתועלת הקורבנות יושבת עמוק בחברה
הכלכלית שלנו, ויש בה נימה כימעט דתית.
האמונה המיסטית הזאת בקורבן — או ״בצעדים
הדראסטיים״ ,אם תרצו — כמפתח לשיפור מצבנו, מש תלבת
בעת האחרונה — .בעת הדיונים על הסובסידיות —
עם דרישה מוסרית נוספת, הדרישה ליושר, האומרת:
ציבור ישר משלם מחירי־אמת. הלאה הסובסידיות!
וכי מה עוד יכולה להיות הסיבה לביטול הסובסידיות?
לאוצר אין כסף לסבסד? ביטול הסובסידיות עולה לא
פחות. אז לשם מה דבקים דווקא בביטולן, אם לא לשם
היושר?

לפנינו מערכת שלמה של אמונה דתית, ולא
כלכלה.

אמונה זאת מקבלת לאחרונה ממדים היסטריים .״אין
אנחנו יכולים לחיות עם עיוות הסיבסוד !״ צעקה
זאת נשמעת ממסך הטלוויזיה מפי חברי-כנסת וראשי
אירגונים כלכליים.

מה ההתרגשות הזאת ץ העם היהודי חי
ככר במשך, ההיסטוריה שלו עט דברים יותר
גרועים מאשר סובסידיה.
המסכת המוסרית של הדת הזאת נראית בערך כך :
הסובסידיה היא דבר רע, ביטול הסובסידיה הוא דבר
טוב.
פיצוי הנזקקים הוא דבר רע, ויש להקטין אותו כמה
שיותר. ביטול סובסידיה בלי פיצוי הוא דבר עוד יותר
טוב לנזקקים.
עליית המדד בעיקבות ביטול הסובסידיות הוא דבר
רע, ועיקור המדד — קצת זיוף לא מזיק. המטרה מקדשת
את האמצעים. כך כבר אמרו הישועים. עיקור מעליית

מאת

אסתור אלססנודיר

המחירים שבעיקבות ביטול הסובסידיה הוא דבר נהדר,
והוא נהדר כפל־כפליים, אם עיקור זה יחול רק על
תוספת־היוקר, אך לגבי הצמודים הוא לא יהיה קיים.

יוצא מזה שהדבר הטוב האבסולוטי שאליו
יש לשאוף, הוא: עלייה מהירה במחירי המוצרים
הבסיסיים, כלי פיצוי לנזקקים, כתוספת
הורדת ההצמדה של השבר למדד, ביחד עם פיצוי
מלא ללא־שכירים.
ואם עוד אפשר, יש להגניב גם את ביטול מס-המעסי-
קים לתוך המכלול הזה של התוכניות — לשם שיפור.
רבותי! צורת המחשבה הזאת אינה הגיונית, איבה
רציונאלית. היא סתם השתוללות של כמיהה להורדת רמת-
חייהם של העובדים, לראות את טכס ההקרבה ואת סיבלו
של הקורבן, כאשר ייתכן מאד שהקורבן, זה בעצם אנחנו
בעצמנו, כולנו.
הממשלה ישבה, ולמזלנו עמד לה הכוח שלא לבטל את
הסובסידיות. הלחץ מצד הקנאים הכלכליים הנ״ל היה
עצום, והוא עדיין עצום.
מה אומרים עליה? דווקא ברגע שעמדה בכל הלחצים,
וגילתה כושר־מנהיגות, מאשימים אותה, את הממשלה —
דווקא מבית ומן העיתונות שבחרה לבטא את דיעות
כלכלני־האוצר, משום מה — שאין לה כושר החלטה, ואין
לה כושר מנהיגות.

איזו חלטה היא הייתה צריכה לקבל? לבטל
את הסובסידיות ך זוהי החלטה, ואילו לא לבטל
אותה — אינה החלטה ץ
לאן היתה צריכה להנהיג אותנו כדי שתזכה בתש בחות?
לתוהדובוהו חברתי, להתמוטטות כלכלית? וכאשר
היא הופכת את ההגה במאמץ רב לכיוון הפוך — נכון,
לכיוון בלתי־רגיל לכלכלנינו — לכיוון של שיוויוניות
חברתית ועצירת המחירים, אז היא מפסיקה מלהנהיג?

רבותי: שפיות-הדעת שלנו הולכת לאיבוד.
מוברחים לחזור אליה, כי אחרת אנו אבודים :
אסור לבטל את הסובסידיות. אין הן, וגם אינן יכולות
להיות, עיוות במשק, שבו המרכיב של המס במחירי
רוב המוצרים הוא עצום — ורק המיעוט שבהם מסובסד.
אני מאמינה, כפי שכתבתי במאמרים קודמים, שעמידה
איתנה של הממשלה על מחיר המוצרים שהיא קובעת
אותם בעצמה, היא היא האמצעי הטוב ביותר להתחיל
לגלגל את גלגל האינפלציה אחורה. בתהליך זה, השמירה
על הסובסידיות, שפירושה הוא שלא להניח למחירים
שבשליטה הישירה של הממשלה לעלות, היא צעד ראשוני
חשוב ביותר.
השמירה על הסובסידיה היא גם שמירה על התקציב,
פן יהפוך מכשיר לחלוקת הכנסות לרעת העובדים.

זה תפקיד אגטי־אינפדציוני ממדרגה ראשונה.

תקציב,
המחלק את ההכנסות לטובת המיעוט הלא־שכיר,
כפי שהאינפלציה עצמה מחלקת את ההכנסות,
הרי הוא אינפלציוני ביותר, וגם גורם לסבל רב.
מניין יבוא כסף לקיים את הסובסידיות? לשאלה זו
אין מובן, כי ביטול הסובסידיות, כפי שנתברר, עולה
עוד יותר. כאן אני יכולה לצטט — באופן חופשי — את
משה זנבר, שככלכלן ותיק ומנוסה בבניית תקציבים,
מציע לעמיתיו באוצר (מעריב )13.7.79 שבמצב הנוכחי
מוטב להשאיר את הסובסידיות, ולחפש את איזון התקציב
במקום אחר.

!101**1וז1זו!דון

במדינה

(המשך מעמוד )35
כדי שחבריו של ארליך במיפלגתו לא יטרפדו
אותה.
אולם עתה, לאחר המשבר האחרון׳
נראה כי יערך מסע מזורז לאחד את כל
מיפלגות הליכוד. כבר בביקורו הראשון
של ארליך אצל ראש־הממשלה המאושפז
בבית החולים, היה נושא השיחה היחיד:
איחוד מיפלגות הליכוד. הוחלט ביניהם
שמיד עם החלמתו של בגין, יטילו את
כל כובד מישקלם כדי לבצע את האיחוד.
בינתיים קיבל גם מנהיג לעם, יגאל
הורביץ, רמז מבגין לפעול בכיוון זה.
הורביץ מעוניין באיחוד מיפלגות הליכיד.
איחוד כזה יציב אותו בחמישיה הפיתחת
את רשימת הליכוד לכנסת הבאה, בעוד
שללא איחוד הוא מנהיגה של קביצזז
קטנה ושולית, בת ארבעה חברי־כנסת
בלבד.

מי יהית
היורש?
ן* ליכוד, ובעיקר בחרות, יודעים כי
* משבר־ארליך מתגמד לעומת הסכנה
הצפונד, במחלתו של בגין. הכל מקווים,
אמנם, כי בגין יתגבר על מחלתו, כפי ש עשה
כבר פעמים מיספר בשלוש השנים
האחרונות, ויוכיח את אמיתות התיאוריה
האומרת שמנהיג, ככל שיהיה חולה, ברגע
שהוא תופס את השילטון, הוא אוחז גם
בפוליסת בריאות מקיפה.

כהן־אורגד, הפרופסוך יוסף (״יוסקה״) רום
וכמובן אריק שרון.

הגבות
של שמיר
יי* עומת אלה תומכים בווייצמן שיבער.
* חברי־כנסת: סגנו של וייצמן במישרד־הביטחון
מרדכי (״מוטקה״) ציפורי, השר
דויד לוי, תומכו הנלהב ביותר של וייצמן,
חיים קופמן, יושב־ראש המועצה המקומית
קריית־מלאכי, החייב את קידומו הפוליטי
לווייצמן, משה קצב, איתן ליבני, חיים
קורפו והח״ב הדרוזי עמאל נאסר־אל-דין.
שלושה חברי־כנסת עדיין לא קבעו עמדה:
מאיר כהן מחיפה, דב שילנסקי וסגן השר
יורם ארידור, אם כי ארידור נוטה לתמוך
בווייצמן מאשר בכל מועמד אחר ששמי
הועלה בשבוע האחרון.
השניים אשר ינסו להתמודד נגד וייצמן
יהיו יושב־ראש הכנסת, יצחק שמיר, ו״
יושב־ראש ועדת־החוץ-וד,ביטחון, משה
ארנס. בשמיר תומכים תמיכה מוחלטת
מילוא, שטרן ודקל. אל אלה מצטרפת
תמיכתם של אנשי חטיבת לעם בליכוד,
ויש להניח כי גם גאולה כהן ומשה שמיר
יתמכו בו. לארנם מובטחת בינתיים תמיכתם
של אריק שרון, יגאל כהן־אורגד
ויוסף רום.
יחסיו של וייצמן עם ארנס, לפחות על
פני השטח, ידידותיים, ואם ארנס יצטרך
לוותר על מועמדותו, הוא יעביר את ה
מועמד
ותיקי חרות עם דאש־הממשלה
גבות עבותות
מחלתו של בגין, אליה מתלווים הזיכרונות
ממחלותיו הקודמות, הדליקה
נורות אדומות בליכוד, ובעיקר בחרות
בצורה הרצינית ביותר, החלו השבוע
להתייחם לבעיית יורשו של ראש־הממ־שלה,
וזאת במיקרה שמצב בריאותו ימנע
ממנו להחזיק במישרה זו׳ הדורשת כהות
נפשיים ופיסיים בלתי רגילים מכל
מי שמכהן בה.
אין ספק, שאם יתהווה מצב, שיהיה
צורך לבחור בראש־ממשלה אחר לפני
הבחירות, תהיינה אלד, כאשר תהיינה,
יצטרך זה להיות חבר מיפלגת חרות. אולם
גם לאנשי חרות ברור כי המועמד שלהם
צריך להיות מקובל על מרכיבי הליכוד
האחרים, ואולי אף על מרכיבי הקואליציה.
המועמד הטבעי ביותר הוא שר־ד,בטחון
עזר וייצמן. אולם לגבי וייצמן קיימות
מיספר בעיות. ראשית, אם יהיה בגין
במצב שיוכל להשפיע על קביעת יורשו,
׳יתנגד לווייצמן. הבעיה השנייה היא,
ותיקי חרות. אלה רואים בווייצמן נטע זר
ולא יסכימו לקבל אותו. מתוך כל חברי
הכנסת של מיפלגד, זו, מדובר בשמונה
חברי-כנסת שילחמו נגד בחירתו של וייצ־מן
לתפקיד: רוני מילוא, קרוב מישפחתו
של בגין, משה שטרן, ח״כ חדש שניכנס
במקומו של שמואל רכטמן לכנסת לפני
שבועות ספורים, מיכאל דקל, יושב־ראש
ועדודהחוץ־והביטחון של הכנסת משה
(״מישר,״) ארנם, יושב-ראש הכנסת יצחק
שמיר, יועצו הכלכלי של בגין ח״כ יגאל

תומכים בו לווייצמן. לעומת זאת, היחסים
בין וייצמן לשמיר אינם מן המעולים.
שניהם נטע זר בחרות. וייצמן בא מצה״ל
ושמיר היה איש לח״י. שמיר לא יסלח
אף פעם לווייצמן על ההתבטאות המפורסמת
שלו לגבי גבותיו העבותות של שמיר,
כפי שהופיעו בספר על מטה הבחירות
של הליכוד, אותו פירסם אלכם אנסקי.

להכין
את היורש
די מיפלגה הליברלית תתמוך כולה
!י י בווייצמן, תתנגד בצורה חריפה לשמיר
בעל הדיעות הניציות, ותסכים בלית ברירה
עם ארנס. לעם תרצה בשמיר ותסתפק
בארנס. מרבית חברי הכנסת של המפד״ל
יתמכו בווייצמן מלבד בודדים, ואולי רק
אחד, ח״כ חיים דרוקמן, איש גוש אמונים,
שיתנגד לו ויבכר את שמיר או את ארנס.
אך לווייצמן נשקפת סכנה ממקור אחר
לגמרי. אם יחלים בגין במידה כזו, שיצליח
לאחוז בתואר ראש־הממשלד״ אם כי גם
לו יהיה ברור שלא יוכל לכהן קדנציה
נוספת, ידאג כבר עתה להכריז על יורשו,
כיצחק שמיר. פרק זמן של שנתיים יאפשר
לבגין להפעיל את כל השפעתו וסמ כותו
הן על אנשי מיפלגתו והן על הליכוד,
להכיר בשמיר כמנהיגה הבא של
המיפלגה וכמועמד לראשות הממשלה.

יוסי ינאי !
וזעם גימגום מו1וומגודי

לפתע תבין הציבור
כולו כי גורד
המחנה מופקד בידי
עפקנצ׳יקיס עלובים
בשיא ימי החרדה, שקדמו למילחמת
ששת־הימים, נשא ראש-הממשלד, ושרד,ביטחון
נאום לאומה. אשכול דיבר בשידור
חי, אחרי שסירב להקליט את דבריו
מראש.
ברגע האחרון הוכנסו בנאום שינויים.
אחד הפסוקים שהוחלפו לא נמחק כראוי.
כשהגיע אשכול לפסוק זה, לא ידע כיצד
להמשיך, והחל מגמגם.
ביגלל פרט חסר־ערך זד, הוכרח אשכול
לשנות את מיבנה ממשלתו, למסור את
תיק־הביטחון עטור־התהילה למשה דיין,
ולצרף את מנחם בגין ועמיתיו לממשלה.
הגימגום גרם לזעזוע ציבורי. הזעזוע
הוליד תנועה המונית, ספונטנית ברובה,
שתבעה את הפקדת ענייני-ו־,ביטחון בידיים
אחרות. אי-אפשר היד, לעמוד בפני ״ונשות
וינדזור העליזות״ — הפגנת נשים שתבעה
את הפקדת הביטחון בידי דיין.
כך גרם גימגום של חלקיק של שניה
למיפנה הרה־תוצאות. יתכן כי עצם
ישיבתה של ישראל בשטחים שכבשה, וכל
הנובע מכך כיום, היא תוצאה של הרכב
הממשלה שקמה כתוצאה מהגימגום.
ויראה העם ויחרד. השבוע התרחש
לעיני הציבור הישראלי גימגום אחר, העשוי
לגרום לתוצאות דומות.
היה זה גימגום בולט עוד יותר. כי את
מקום הרדיו תפסה בינתיים הטלוויזיה,
שכוח-החדירה שלה לתודעת צופיה גדול
פי כמה וכמה. את הגימגום של אשכול רק
שמעו. את הגימגום של ממשלת־בגין ראה
העם כולו השבוע במו עיניו.
ישיבת־ד,חירום הדרמתית של הממשלה
— שתיכנס להיסטוריה כישיבת ״ההר הו ליד
עכבר״ — זיעזעה את הציבור יותר
מכל אירוע אחר הקשור בממשלה זו.
לא גרם לבך הנושא. המטרה אשר לה
יועדה הישיבה — ביטול הסובסידיות על
מיצרכי-יסוד — בוודאי לא היתה פופולרית.
גם בין הכלכלנים הרציניים, הדיעות
על נושא זה חלוקות (ראה עמוד .)37 ואף
כי הדבר נוגע לכל בית בישראל, רגיל
האזרח הישראלי להשתמט מוויכוחים כל כליים,
בטענה ש״אני לא מבין בזה״ ,או
ש״ענייני כלכלה משעממים.״
מראש פמליה. במיקרה זד, היתה
הצורה חשובה יותר מאשר התוכן. הכינוס
הבהול, הצפייה הדרוכה והתוצאה העגומה
החדירו לציבור, במכה אחת, את ההכרה
כי הממשלה שלו אינה מתפקדת.
ככל שנודעו פרטים נוספים, בעיקבות
ההאשמות ההדדיות של עדודהשרים המבוהלת,
החריפה הכרה זו. לשיא הגיע שר-
האוצר, שימחה ארליך, כאשר טען כי
פקידיו מסרו לו מראש מיספרים כוזבים,
וכי רק דקות מעטות לפני ישיבת הממשלה
נמסרו לו המיספרים האמיתיים על המחירים
הצפויים של המיצרכים, אחרי ביטול
הסובסידיות.
היה זה גילוי מדהים. אי-אפשר היה להעלות
על הדעת שפינחס ספיר המנוח היה
זקוק למידע של פקידים, כדי לחשב ב ראשו,
תוך שניות, את מחירו של כל
מיצרך אחרי ביטול סובסידיה שניתנה לו,
לחוג המצומצם של פקידים בכירים,
חברי-כנסת וראשי העילית הפוליטית של
המדינה, ידוע זה מכבר כי ממשלת ישראל
מורכבת מאפסים, וכי מילבד ראש-הממ-
שלה, שר-הביטמון ושר החוץ אין בה איש
העולה — במיקרה הטוב ביותר — על ה,-
בינוניות האפורה מבחיעה שיכלית ואינטלקטואלית.

מפני הציבור הרחב נעלמה עד כה
אמת זו. דאגו לכך אנשי התיקשורת
והפירסומת.
השבוע הבין הציבור לפתע, כי גורל
המדינה מופקד בידי חבורה מיקרית של
עסקנצ׳יקים, שהיו מתקשים בניהול חנות.
כדור שלג. אילו ניתן לתגובות הצי בוריות
להתפתח באופן חופשי, יתכן מאד
שהיתה נולדת השבוע תנועה ספונטנית
גדולה להחלפת הממשלה. בתוך המיפלגה
הליברלית החלה תסיסה עמוקה. במיפלגות
האחרות גבר אי-השקט. הציבור היה מוכן

לבטא את תחושתו במעשים, בהפגנות, בעצומות
ובשאר הסימנים החיצוניים של
התעוררות ספונטנית, העשויה לגדול במהירות
של כדור־שלג.
ברגע זה באה הידיעה על מחלת ראש-
הממשלה, וקטעה את התהליך בראשיתו.
תחילה סברו רבים כי זוהי מחלה מבו-
יימת, מפני שבאה ברגע כה מתאים לבעליה.
אך• כשנסתבר כי זוהי מחלה אמיתית׳
ואף חמורה מן ההודעות הראשונות
(ראה להלן) ,השתררה מבוכה.
״המציאות מוזרה יותר מאשר הספרות,״
אומר פיתגם אנגלי, והשבוע כולו מוכיח
זאת. היה זה שבוע דרמתי, שלא בויים
בידי איש. אך גם במאי מוכשר מאד לא
יכול היה לביים בצורה משכנעת יותר
סידרודאירועים כזאת — החל בכינוס הישיבה
הדרמתית של הממשלה, וכלה בנפילת
ראש־הממשלה למישכב.
השאלה היתה רק אם נתנה מחלתו של
בגין פסק־זמן ממושך לממשלה זו, או שהחל
תהליך של הידרדרות, ששוב אי־אפשר
להפסיקו. יתכן כי בסופו של דבר יתברר,
כי השבוע נפלה ממשלת הליכוד — אם כי
היא ממשיכה עדיין להתגלגל במידרץ.

רא ש הממ שלה
דוקטור על המיו־קע

כמו אריה גאור
מצטיין ד״ר אסא הראל
באופטימיות שופעת
ובאי־אמיגות טוטאלית
אילו ניסה מנהל-ליהוק למצוא מהדורה
רפואית של אריה נאור, מזכיר הממשלה
ודוברה, היה בוחר בד״ר אסא הראל, מנהל
בית־החולים הדסה בירושלים.
השבוע, כאשר אושפז מנחם בגין בבית-
חולים זה, הפך הראל אורח קבוע על
המסך (ששינה את שמו, החל בשבוע זה,
על פי הוראת מוסדות־הלשון, והנקרא עתה
״מירקע״) .כמו נאור הממושקף, הצטיין
גם הראל הממושקף בהופעה נערית, ב-
חייכנות בלתי־פוסקת, באופטימיות שאינה
יודעת גבול, בתשובות חמקניות ובאי-
אמינות טוטאלית.
ט לוויזי ה כלי לראות. ביום החמישי
בערב בישר הראל לציבור כי מנחם בגין
אינו חולה כלל. הוא חש באי־נוחות מסו-
יימת׳ ונסע בכוחות עצמו לבית־החולים.
הוא נכנם בו על רגליו, ואושפז בחדר שיש
בו טלוויזיה. הוא ישוחרר למחרת היום.
חוץ מזה ״מתלוצץ מר בגין על הרופאים.״
באותו
רגע ידע הד״ר הראל, כי אין כל
סיכוי שבגין ישוחרר למחרת היום, שאינו
רואה, ושהוא סובל מתופעות מדאיגות
(ראה עמוד .)35 קשה להאמין כי לא ידע
אז כי בגין סובל מטרומבוזה במוח.
הסם — היבן? כעבור 24 שעות
הופיע הדוקטור הטוב שוב על המירקע.
שוב חייך, שוב שפע אופטימיות, שוב היו
בפיו בשורות מרגיעות. אלא שלא היה כל
קשר ביניהן ובין הבשורות של אמש.
בגין, כך סיפר הדוקטור, סובל מחסם
קטנטן בעורק. הוא לא אמר היכן העורק׳
והמראיין, חיים יבין, גם לא שאל
אותו משום־מה שאלה מכרעת זו, אף
שהכניס לשיחה את המילה ״טרומבוזה.״
החסם, כך אמר הרופא, אינו במצב
דינאמי.
ראש-הממשלה יישאר בביודהחולים עש רה
ימים עד שבועיים. הוא במצב מצויץ.
חוץ מזה ״מתלוצץ מר בגין עם הרופאים.״
״בלתי־דיגאמי״
-מ תיז גם
הודעה זו העלימה פרטים חיוניים. אמנם,
רופא מדופלם יכול היה להסיק מתיאור
זה את מסקנותיו, אך לעיני הציבור צויירה
תמונה בלתי-מהימנה.
ביום הראשון בבוקר הודיע הרדיו, כי
עתה ״החסם בעורק של ראש־הממשלה
נמצא במצב בלתי־דינאמי.״ ניתן היה להסיק
מכך כי הודעתו של ד״ר הראל 36 ,
שעות לפני כן, שבה הודיע את אותו הדבר,
היתד, לפחות מוקדמת.
הגישה כולה מזכירה את הודעותיהם של
רופאי־חצר של מלכים בימי-הביניים. היא
מגלה יחם של התנשאות כלפי הציבור,
המוחזק כעדת־ילדים, שאין לספר לו את
האמת ביכלל, או רק טיפין-טיפין, כדי להכינו
בעדינות.
וחוץ מזה מתלוצץ בגין עם,הרופאים.
העולם הזה 2186

ד הצ ש

ה טלוויזי ה לו בין
מנכ״ל רשות־השידור, יוסף (״טומי״) לפיה הציע
ביום השני האחרון את תפקיד ממלא־מקום מנחל־הטלוויזיה
למנהל מחלקת־החדשות שלה, חיים
יבין. יבין סירב, ובעיקבות זאת מינה לפיד את
עצמו כמנהל־הטלוויזיה, נוסף על תפקידו כמנכ״ל
הרשות.

נראה כי לפיד מתכוון להחזיק כתפקיד זה
זמן רכ, ולדעתו הוא יכול לשאת כשני
התפקידים תוך־כדי העברת סמכויות
רכות של המנכ״ל לסגנו, שלמה עבאדי.
עובדי הטלוויזיה מתכוונים שלא לשתף פעולה עם
לפיד בתפקידו כמנהל הטלוויזיה.

גולדה מאיר ז״ל, ומאז אוחסנו להזדמנות
מיוחדת, שכה תאושפז כבית־החולים
אישיות שלא יאה לתת לה ארוחות
ככלי־האוכל הרגילים של בית־החדלים.

בצלאל וזיזר חי
יצטרף לחרו ת
אחד מעסקני סניף חרות כצפון תל־אביב,
דויד אפל, עומד להציע את מועמדותו של
כצלאל מיזרחי כחבר תנועת־החרות.
אפל, שהוא שותף של ציון לוי, ידידו של
מיזרחי כהכרה המשווקת את המשקה
״סכן אפ׳ז, ערך שיחות־גישוש אחדות עם
חכרי הסניף שלו, לקראת קכלתו של מיזרחי
למיפלגה.
היה זה אותו דויד אפל שהמליץ גם על קבלתו של
האלוף (מיל ).שמואל (״גורודיש״) גונן לתנועת־החרות.
בעיקבות יוזמתו זו הצטרף גונן למיפלגה.

ל פי טורי פלו מין

המילתמה ב 1שיא

הודעתו של שר־האוצר, שימחה ארליך,
שההחלטה על פיטוריו של פגן־־שר־האוצר,
יחזקאל פלומין, היתה כילעדית שלו,
אינה נכונה.
מייד לאחר ישיכת הממשלה, שנערכה
כיום הראשון האחרון, התכנסו ארבעת
שרי־הליכרלים כהדרו של השר משה
ניסים, כמישרד ראש־הממשלה. כאותה
שיחה דרש שר־התעשיה, גירעון פת,
מארליך, לפטר את פלומין.

חרושת־השמועות נגד נשיא־המדינה, יצחק נבון,
ורעייתו מתחדשת אחרי הפוגה בת כמה חודשים.
מפיצי־השמועות טוענים עתה שהיו פגמים
בהתנהגותה של רעיית הנשיא, אופירה נבון, בעת
סיורה האחרון בלונדון.

היתד. זו הפתעה כאשר הצטרף לדרישה זו גם
שר־האנרגיה, יצחק מודעי. פיטוריו של פלומין לא
היו, איפוא, יוזמה פרטית של שר־האוצר, אלא דווקא
יוזמתו של פת, שקיבלה את גיבוי כל שרי הליברלים.

לעומת זאת, לא טרח אדליד להודיע
לראש־הממשלה על צעדו זה, למרות שכיקר
אותו ככית־ה חולים.

וייצמן בצמנת
ב*קר חותנתו

את אבול ע פי ה
מנהל המכס, יעקוב אכולעפיה, נח־
;ר על־ידי תת־ניצב בנימין זיגל, על
י הוראת היועץ־המישפטי לממשלה,
הפרופסור יצחק זמיר.
הפרופסור זמיר הורה למישטרה
לבדוק אם היו מניעים בדתי־כשרים
:מאחרי החלטת המכס לסגור את תיק
החקירה כנגד האחים אריה וחיים
ן ר ^ ולהסתפק כמיקרה: זה ככופר
האחים קרסו נעצרו לפני למעלה
משנה בחשד של העלמות כמס ומס־קנייה.

הפירושים
של הכתכים המדיניים, כאילו
עזב שר־הכיטחון, עזר וייצמן, את ישיבת־הממשלה
האחרונה תוך טריקת־־דלת,
אינם נכונים.

הבול עול תמיר

לווייצמן נודע כי חותנתו, רחל שוורץ, אם
רעייתו ראומה, ואמה של רות דיין, שברה את פיקת־הברך
שלה. חותנו טילפן אליו וביקש ממנו לבוא
לבית־החולים הדסה שעל הר־הצופים, ולבקר את
חותנתו.
וייצמן השתעמם בישיבת הממשלה, שנוהלה על־ידי
ידין, ולכו החליט לערוך ביקור אצל חותנתו.

שר־המישפטים שמואל תמיר שלח אלפי
מיכתכי־הזמנה לבר־המיצווה של כנו,
יוסי, על־חשכון מישרדו.
עובדי לישכתו של תמיר עסקו כמישלוח
ההזמנות, שיצאו ממישרד־׳המישפטים
כדואר רישמי, שאינו חייב כבולים- .

רק אחרי שעזב את הישיבה, הועלה על־ידי
השרים שרון ודיין נושא המשקיפים
שעורר אחר־כך סערה גדולה. וייצמן לא
ידע מקודם כי נושא זה יעלה על סדר־

בו רג וצוו
כרא ש־ מ מ של ה

קרע נוסד ב מער ד
בעיקבות הצטרפותו של יושב־ראש סיעת־המערך
בכנסת, ח״כ משה שחל, ליוזמתו של ח״כ יגאל
אלון להגשת הצעת־חוק לפיזור הכנסת ועריכת
בחירות חדשות, אשר לה התנגד יושב־ראש המיפלגה
שימעון פרם, חל קרע נוסף בשורות מיפלגת־העבודה.
נראה שכתוצאה מקרע זה שיגר ח״כ מנחם הכהן
מיכתב לשחל, שעורר סערת־רוחות במערך. הכהן
האשים את שחל, כי מהיום שבו הוא משמש
ביו״ר הסיעה בכנסת, אין הסיעה מתפקדת כראוי.

אם כעיקכות מחלתו של מנחם כגין
יתפנה כיסא ראש־הממשלה, עומדת
המפד״ל רהציע את שר־־הפנים, הד״ר יוסף
הורג, לתפקיד זה.

בגין יצא דהס־ א ח

לדעת חוגים במפד״ל, יכולה להיווצר קונסטלציה
מסויימת, שבה ייבחר בורג כמועמד של פשרה בין
מועמדי הליכוד, שיריבו ביניהם.

מייד אחרי שישוחרר מבית־החולים, ייצא מנחם
בגין להבראה בת שבועיים נוספים באחד מבתי־המלון
בארץ.

הפק!־ הבזביר
התפטר

ויגני תקר

פקיד ככיר כמוסד ממלכתי, אשר עורר
נגדו תסיסה כחודשים האחרונים, החליט
להתפטר מתפקידו ולעזוב את המוסד
הככיר שכו שירת.
כאשר הוחלט כי אין לתת דאותו פקיד
ככיר מינוי חדש, ככיר יותר, החליט
לפרוש לגמרי מהמוסד הממלכתי שבו עבד.
הוא עומד לעסוק כענייני־כלכלה כפקטור
הפרטי.

כגין החליט להקדיש את תקופת־ההכראה
לעיסוק אחד ויחידי: שיחות עם אישים
שונים בליכוד, שיוזמנו אליו כדי לקדם
את איחוד כל מופלגות הליכוד.

בגין מ שווול ש
ב סלי גו לדה
ראש־הממשלה, מנחם בגין, מקבל את מזונו בבית־החולים
הדסה, שבו הוא מאושפז, בכלי־חרסינה
מיוחדים.

כלי־חרסינה אלה נרכשו כמיוחד על־ידי
הנהלת בית־החולים, כאשר אושפזה שם

״פלאזה׳י פעילי

מ, זוון תבוסת
נראה כי את מלון ״הילטון״־ירושלים
כהפעלת מיזנון הכנסת יירש מלון־פאר
ירושלמי אחר *.״פלאזה״.
בשבועות הקרובים ייערך מיכרז להפעלת המיזנון,
אחרי שהילטון הודיע כי הוא מפסיק את שירותיו.
נראה כי במיכרז יזכה פלאזה הירושלמי, הנחשב
כמלון שמיסעדותיו הן היקרות ביותר בארץ.

״פלאזה״ הוא המלון האהוב כיותר על
מנחם כגין. טבחי המלון ומלצריו הם
שאירגנו את מסיכת יום־ההולדת
המפורסמת של בגין, והם המספקים
ארוחות, כאירועים חגיגיים, למישרד ראש־הממשלה.

הפשר
בין
השום ט ד דיי ל ת
בעת הדיון בבקשה להארכת המעצר של הדיילת
מיכל אדר, טענה המישטרה כי העובדה, שהוריה
של אדר מתגוררים בשווייץ, מחשידה אותה במעורבות
בעיסקות־הזהב של הקברניט עקיבא פרסמן.
תגובתו של השופט בורים רפפורט :״לא כל מי
שיש לו קרובים בשווייץ הוא חשוד. גם לי יש
קרוב בשווייץ.״

רק אחר כך התברר, כי אביה של מיכל
אדר עובד בחברת־הספנות השווייצית
שבבעלותו של יהודי כשם רפפורט, שהוא
קרוב חמישפחה של השופט__ .

סר״ ח חוו לה ל איל ת
מסקנות־הביניים של הוועדה, בראשותו של ח״כ
יגאל אלון, אשר מונתה לדון בכריית תעלה אשד
תחבר את הים־התיכון עם ים־המלח, עומדות
להתפרסם בקרוב.

הסעיף המרכזי במסקנות־־ביניים אלה הוא
ההצעה לכריית תעלה מאילת צפונה.
הכוונה להגדיל בכך את חוף־הים של
אילת, שאורכו יצטמק ל־ 12 קילומטרים
אחרי החזרת חצי האי־סיני.

גו לד שטו*ן פוטר מהטלוויזיה עורך־החדשות, אורי גילדשטיין,
יועמד בפני כירור משמעתי ועלול
להיות מפוטר מעבודתו בטלוויזיה.
גולדשטיין נעלב מכך שמנהל מחלקת
החדשות, חיים יכין, קכע כי
הכתב לענייני מיפלגות ניסים מישעל
ילווה את ח״כ שימעון פרם בנסיעתו
למצריים. כתגובה על כך השאיר
גולדשטיין, כיום הששי האחרון, מיכ־תב
ליבין, כו הודיע לו כי הוא נוסע
למיספר ימים לאכזיב. למחרת היום
צריך היה גולדשטיין לערוך את מהדורת
החדשות ולא הופיע לעבודה•
במחלקת החדשות החליטו למצות
את כל חומר הדין עם הכתב שעשה
סנקציות פרטיות.

מה לובשות הדוגמניות מחוץ לשעות העבודה־זאת הראו

ללא מ
אחת מוותיקות ה־
!! 1 1 1 1 ״111
קיטי
1 4 1 |# 111נ דוגמניות,
ממון, שלבשה שיחלה פרחונית קטנה.
71ך ד 1ן הדוגמנית שלומית אמיר
י י י מובלת לחופה על־ידי אביה,
שבא במיוחד למלון הילטון בתל־אביב,
שס נערכה החתונה ברוב פאר והדר.
ך שמוזמנים לחתונה, יש בעיה. מה
~ להביא מתנה? האם לבוא, או להסתפק
במיברק? עם מי לבוא? מה ללבוש?

מדווחת חניתה צנטנר:

לאותן שהוזמנו לחתונה של שלומית
אמיר היתד, בעיה כפולה ומכופלת. הכל
החליטו, כמובן, לבוא. שלומית היא אחת
הדוגמניות האופנתיות ביותר כיום, ואת
החתונה שלה אי אפשר להחמיץ. אולם
הבעיה הגדולה היתה: מה ללבוש? לכל
היה ברור, כי בחתונה תופענה כל הדוג מניות
הבכירות בארץ, ולהתחרות עם אלה,
זו משימה כימעט בלתי-אפשרית.
לגבי המישפחה של שלומית נפתרה
הבעיה. שלומית, בת העיירה שדרות, אשר
כבשה את תל-אביב בסערה, פשוט נסעה
לעיר מגוריה והלבישה את כל קרובי
המישפחה לכבוד החתונה שלה, לפי הטעם
שלה. אולם לאורחות שאינן בנות העיירה,
שדרות, ושאותן לא הלבישה שלומית,
היתה בעיית התחרות עם שאר הדוגמניות
שרירה וקיימת. בחתונת״הפאר, על
^פת בריכת מלון הילטון בתל־אביב,
התגלה כי גם הדוגמניות הן נשים ככל
הנשים, אלא שעם טעם הרבה יותר טוב
מהממוצע, בכל הנוגע ללבוש ולהופעה.

הערומה

אחת מבכירות הדוגמניות בארץ, קארין דונסקי,
הופיעה לחתונתה של שלומית בבגד גוף בצבע
העור, שגרם למתבוננים בה מרחוק לחשוב שהיא עירומה בחלק העליון

האלגנטית

דוגמנית ותיקה
אך לא ידועה,
מלי בש, שבאה בשימלה עם כתף חשופה.

המעצבים

אלה ועודד גרא, העוסקים באופנה,
הלהיבו את הכל גריקודם. מימין :
הדוגמנית בתיה ישראלי(מימין) ובעלה אלי מנצלים את הבריכה.

של גופה. קארין, שו
ועלזה בחתונה. בו
שלמה ורהפטיג, מנה

שנאגאט

בגד הס הדוגמני להשתולל בחתונה יחד עם צלס

שיאו

העיתוואית

כתבת־האופנה, שולמית קיסרי, הוכיחה שהיא
מבינה באופנה והופיעה כשהיא לבושה בחצאית
מבד טפטה וחולצה עם מחשוף עמוק. בתמונה היא נראית עס עודד גרא.

ה לבושה מיכנסי שארוואל אופנתיים, השתוללה
נראית קארין דונסקי מורמת על־ידי
המכירות של מחלקת־אופנה בחנות תל־אביבית. .

השדרן

אלי ישראלי, היה מהנהנים ביותר בחתונה,
בין משקה לרבע־עוף קפץ אל
הבריכה. בתמונה הוא מציג בגד חתונה חדש: מגבת.

קשה לסתם בת־תמותה, שלא נמצאת
הרבה על המסלול, להתחרות בשימלד.
השחורה והצרה במיגוון רטרו, שעליה
צווארון תחרה מהודר, שלבשה הדוגמנית
רות ירון, שבאה לחתונה עם בעלה הקצין•.
ליאורה לפידות, בעלת היופי האכזוטי,
לא יכלה שלא להופיע במיכנסי הרמון
שחורים, כשמעליהם חולצת סטרפלס שחורה,
ומעליה, בקומה השלישית, ז׳קט שיפון
שקוף. מרין טל, שהגיעה לפני שנתיים
מניו־יורק וכבשה את מקומה בשורה
הראשונה של הדוגמננות, לא איכזבה
גם הערב. היא לבשה חולצה לבנה ארוכה,
מבד הודי, ומכנסי גוף ארוכים.
לו היה אמרגן זריז מוכר כרטיסים
לחתונה של שלומית אמיר, הוא היה
מרוויח כסף רב. היתד, זו תצוגת האופנה
המפוארת והאמיתית ביותר שנערכה
אי־פעם בישראל.

האופנאי בבשורה

גירעון אוברזון, מאופנאי הצמרת (בתמונה
העליונה, מימין) רוקד עם הדוגמנית רות ירון.
בתמונה למטה: הכלה בתום החופה, בריקוד מזרחי עם אחד הקרואים הבלתי־מזוהים.

קסידו הגברי, שאותו לבשה
:נורית בלאו, לא הפריע לה
האופנה יוסי טורנטו (מימין).

המתנגנת

דורין פראנקפורט, מבכירות מתכננות
האופנה בארץ, הציגה בפני ידידותיה
הדוגמניות שבאו לחתונה, את בעלה, מפעיל תיאטרון בובות.

הנוצונים הירועים וץ המסו הססן סנגינו
השסע נעת שהתקיימה ישיבת הווזחה

הגנ תי ת

ביוון הומוקיד

בעוד מרבית המפגינים הגיעו לבניין הנהלת רשות־השידור
כשבידיהם שלטים, הופיע הבמאי גבת־הקומה
דן בירון כשהוא נושא עימו אקורדיאון. בירון הפגין עם אשתו, הקריינית שרי רז.

^ כחוץ נשמעו קריאות קצובות:
י ״ירון לספריה,״ ״מה רע במנהל טוב,״
״טלוויזיה ממלכתית ולא ממשלתית.״ בפנים
היו הפרצופים חמורי סבר.
קשה היה לנהל את ישיבת־ההדחה של
ארנון צוקרמן. יושב-ראש הוועד-המנהל
של רשות־השידור, הפרופסור ראובן ירון,
וסגנו אריאל ויינשטיין, היו חכמים. הם
הגיעו לבניין בשעת בוקר מוקדמת ונמנעו
מלהיתקל במפגינים שהתכנסו אחר כך.
שאר חברי הוועד נתקלו בקריאות בוז של
המפגינים.
העוברים והשבים ליד בניין חוטי ירד
שלים, בניין הנהלת רשות־השידור, שם
כערכה ההפגנה, זכו בהצגת טלוויזיה חינם:
כל הגיבורים שלהם מהסלון של שעות
הערב, יעקוב אחימאיר, דן בירון ושרי רז,
יאיר אלוני, רפיק חלבי, יגאל גורן ושמעון
טסלר. ערכו להם הצגה חיה של שירה,
קריאות, בדיחות ונאומים.
ברור היה כי עובדי הטלוויזיה לא יעברו
בשתיקה על הדחת מנהלם, ארנון צוקרמן.
אולם איש לא שיער כי הם יופיעו מאוחדים
ומלוכדים, כאשר כמעט אף אחד מהם
אינו חושש שמא יראוהו הבוסים. הם הש מיעו
גידופים וקריאות גנאי כנגד מי שיכולים
להדיח אותם בעתיד.
רבים מהם לא ראו את צוקרמן כאדם
אלא כסמל. כאשר לפני שבועות אחדים
הודח׳ מנהל מחלקת התוכניות של הטל וויזיה,
מוטי קירשנבאום, קיוו רבים כי

הדחה זו אינה מטמלת שיטה, ושהיא חד-
פעמית. לעומתם היו אחרים שהתריעו:
״קירשנבאום הוא רק הראשון ברשימה.״
ואלה צדקו. הקומיסר מטעם הממשלה
של רשות השידור, הפרופסור ראובן ירון,
הודיע עוד קודם ההצבעה, כי הוא יתפטר
אם צוקרמן ישאר בתפקידו כמנהל הטל וויזיה.
יוסף (״טומי״) לפיד, למרות שאין
לו זכות הצבעה, הפעיל לחצים עצומים
בעד ההדחה. מיכה ינון, שליחו. של זבולון
המר, כתב מאמרים בעיתונים נגד צוקרמן.

שהודח היה מוטי קיר־שנבאום
שיצא להפגין
נגד ירון. לידו ג׳ודי לוץ ואורי גולדשטיין.

11111ך!!| 1[ 1 ¥ד 1ח את ההפגנה איפיינו טשרות השלטים שהוכנו טל־ידי
11 111/111 11 111 מחלקת הגרפיקה של הטלוויזיה. השלטים נשאו סיסמאות
אשר נכתבו ברובן טל־ידי איש ״ניקוי־ראש״ ואחד ממנהיגי ההפגנה מרדכי קיושנבאוס.
לעומתם היו שניים, דני בלוך וניסים אלמוג,
שהודיעו על תמיכתם בהמשך כהונתו
של צוקרמן, שהוכיח עצמו, כדבריהם,
כמנהל טלוויזיה מעולה.

__וייגשטיין
התקבל פעמייס

מימין נציג המפד׳׳ל מיכה ינון, על ידו מוסתר דניאל (״דני״) בלוך,
[ 11111
אשר יחד עם ניסיס אלמוג, היושב אחריו, הצביעו נגד ההדחה,
הקצרנית, המנכ״ל טומי לפיד, ליצן הוועד אהרון פאפו, צבי זינדר ואריאל ויינשטיין.

ווי

ך* מפתח היה כידיו של אריאל
י 1ויינשטיין, ויינשטיין, שליח המיפלגה
הליברלית לוועד־המנהל של רשות־השידור,
הצהיר עוד קודם לכן, כי לא יתן ידו
להדחת צוקרמן. אפשר היה להבין מצבי
(״הזי) זינדר, שליחו של ייגאל ידין ל-
וועד־המנהל, כי אם ויינשטיין יצביע בעד
צוקרמן, יצטרף אף הוא אליו. אפילו ליצן
החצר של הוועד־המגהל. אהרון פאפו, כמעט
גרם להפתעה. יש להניח כי לו היה
ויינשטיין מצביע עבור צוקרמן, היה פאפו
נמנע מלהצביע נגד המנהל.
אולם יומיים לפני ההצבעה הודיע ויינש-
טיין כי קיבל את תכתיב מיפלגתו, והוא
יצביע !נגד צוקרמן. עימו נפלו זינדר ו־פאפו.
ברגע האחרון ניבהל ויינשטיין. הוא
שמע את הקריאות להצביע לפי מצפונו,
וחשש להופיע כאדם חסר־אופי בעיני ה*

ירון לונדון, מי להיות שהספיק
מצונזר ט״י לפיד, והיה מראשי המפגינים.

ציבור. ויינשטיין החליט להימנע ונראה
עוד יותר חסר־אופי. זינדר ופאפו הצביעו
נגד צוקרמן.

פגים ס מוקי ם
וקריאות בוז
ל המאבקים הללו לא ידעו המגד
2גינים. בניין הטלוויזיה שותק לגמרי.
הכל ניצבו מול חזית בניין הנהלת רשות־השידור,
היו צעירות שפתחו בריקוד הורה
לצלילי האקורדיאון של דן בירון. לפתע

״החת את הטלוויזיה״ !5

המודח של הטלוויזיה מוטי קירשנבאוס (ממושקף מימין) לעברו

שנבאום ואילו שלמה ארד דחף אותו חזרה
לבניין.
מישחק בין חדרים
י ׳ |ן| | 14 יושב ראש הרשות
1 1 /1 1ראובן ירון סותם

את אוזניו כדי לא לשמוע את קריאות
הבוז של עובדי הטלוויזיה המפגינים נגדו.

ך* מפגינים פנו לעבר חלון חדר ה*
י ישיבות של הוועד־המנהל, כדי להמשיך
משם את קריאותיהם הקצובות. ירו;
הורה לחברי הוועד לצאת מהחדר ולעבור
לחדרו הפרטי, שם אמורה היתר, להימשך

ויסוד מחאה

עובדות הטלוויזיה רוקדות בעת ההפגנה הגדולה שנערכה
במישרדי רשות השידור, כאשר דן בירון, ברקע, מנגן
טל אקורדיאון. ההפגנה שהחלה ברוח טובה הסתיימה בצעקות בוז ובדחיפות. למטה :
שקיות הנייר על פניהם של כסה מהמפגינים סימלו את שילטון הטירור של טומי לפיד.
חברי הוועד המנהל לחדר הישיבות .״אם
להמשיך ולשבת ברעש, לפחות לשבת בנוחיות
בחדר גדול.״ העובדים פרצו אל
המיסדרון ^ארוך והמשיכו אח הפגנת השירה
והקריאות שלהם ליד הדלת. דובר
הרשות, משה עמירב, הורה למיזנונאי להוציא
להם ארגזים עם בקבוקי משקה.

מחאה המולת

כמעט אף אחד לא ניפקד מההפגנה הגדולה של עובדי
הטלוויזיה. כאשד נימלטו חברי הוועד המנהל מחדרם
לעבר חדרו של היושב־ראש, פלשו המפגינים לפאציו סמוך לחדר היו״ר והמשיכו
את הפגנתם. בתמונה במרכז: שמעון טסלר, מאחריו דן בירון, לידו יאיר אלוני וג׳ודי לוץ.

יצא אל המפגינים טומי לפיד. הוא ניסה
להסביר, אך איש לא שמע אותו. מוטי
קירשנבאום, ראשון המודחים בשילטונם
של ירון ולפיד, לא התבייש. הוא קרא
לעבר לפיד :״אתה הזנית את הטלוויזיה.
אתה מטיל מישטר דיקטטורי.״ לפיד
נימלט מהמקום כשפניו השמנים סמוקים
מכעס וקריאות בוז מלוות אותו. כאשר
•ניכנס למישרדו, ראתה אותו מזכירתו רותי
שמעוני ופרצה בבכי. היא מעולם לא
ראתה את הבוס שלה במצב כזה.
אחר כך ניסה פאפו לצאת אל המפגינים:
״פאפו לך אל פאפואה,״ נישמעה הקריאה
הקצובה .״שרץ,״ קרא לעברו מוטי קיר־

הישיבה. אולם המפגינים גילו את המקום
החדש. דרך חלונות המישרדים טיפסו כארבע
מאות צעירים וצעירות אל תוך
פאציו הגובל עם חדרו של ירון. הקריאות
נמשכו, ההפגנה ניסערה.
השעות עברו. ירון ולפיד הטילו את כל
כובד מישקלם למען עריפת ראשו של
צוקרמן. צוקרמן עצמו ישב כל אוחי עת
במישרדי הטלוויזיה בבניין הסמוך. הוא
ידע כי גורלו נחרץ, אך באיזשהו מקום
בלב עוד פירפרה התקווה שחברי הועד
המנהל יחזרו לשפיות דעתם.
כשאי־אפשר היה להמשיך בישיבה, בגלל
הרעש, השירה והנאומים מבחוץ, חזרו שוב

בשעה חמש הסתיים הדיון. ארבעת חברי
הוועד־המנהל הדיחו את צוקרמן. שניים
התנגדו להחלטה ואחד, ויינשטיין, נמנע.
מזכירתו של לפיד, מזכירה הנאמנה לו כפי
שהיתר, נאמנה לכל המנכ״לים שלפניו ולכל
אלה שיהיו אחריו, אשד, קשישה בשם
רוחמה, יצאה אל המפגינים ו״הדליפה״
להם כי הישיבה תמשך עוד ארבע שעות.
ירון קיווה כי ייתעייפו ויסתלקו. אולם
אלה נשארו.
כאשר יצאו חברי הוועד־המנהל בהח לטתם,
ספגו קריאות בוז, שתהדהדנה עוד
שנים רבות בבניין הטלוויזיה. לפיד מינה
עצמו למנהל, העובדים החליטו שלא לשתף
עימו פעולה.
מצב זה ישאר עד להדחה הבאה. לירון
וללפיד רשימה ארוכה של עובדי טלוויזיה
שהם ״אנטי ציונים, אנטי ישראלים ואנטי
יהודים,״ שאת ראשיהם יש לערוף, כדי
להפוך את הטלוויזיה הישראלית למכשיר
הסברה מטעם.

ל תהרוג אותי, כפרד! שלי, סר־
1/ /י תק, אל תהרוג אותי,״ התחננה
כרמלה אשכנזי באוזני בעלה. הוא לא
שעה לתחנוניה. בידו האחת אחז בצווארה
ובשנייה נעץ בה סכין קפיצית. לרגע התבונן
באשתו, השרועה על הארץ, כשהיא
מתבוססת בדמה, ובמשנהו פרץ במנוסה

כרמלה להמתין .״אם הוא יידע שקראתי
למישטרה הוא יתנקם בכולכן,״ הזהירה
אותן.
יוסף הלך אחרי כמה שעות, אבל חזר
בשעה חמש אחרי־הצהריים. קרוב לשעה
שמונה בערב יצאה אחת הנשים לקניות
סיגריות. יוסף ביקש ממנה שתקנה לו,

יוסף אשכנזי טען לפני

11111ן חוקריו כי אהב את אשתו,
וכי התכוון רק להפחידה ולא להרוג אותה.

| ן [ ך 1*1ה) כרמלה התחתנה עם יוסף
11 #111 מפני שאיים לרצוח את
הוריה. עוד לפני החתונה התעלל בה.

דרך שערו הפתוח של המיקלט לנשים
מוכות בהרצליה.
הרצח אירע כיום הרביעי ׳שעבר, בשעה
שמונה בערב, מול עיניהן של הנשים
החוסות במיקלט. יוסף אשכנזי, שגילה
את מקום מחבואה של אשתו כבר ביום
השני, הגיע למיקלט ודרש לראותה. מש־סירבה,
הופיע ׳למחרת היום ולא זז מן
המקום עד שכרמלה יצאה אליו. מבעד
לשער הנעול של המיקלט התפתחה ביניהם

באותה הזדמנות, בקבוק בירה. כשחזרה
האשת ונתנה לו את הבקבוק ואת העודף
׳ניצל ייוסף את הרגע, שבו ׳פתחה אשתו
את השער, זינק פנימה וניצב במרכז
החצר כשיידו מונפות !מעליה בתנועת ניצחון
.״הנה, אני בפנים !״ קרא לעבר הנשים
המבוהלות ,״מה ׳תעשו עכשיו?״
כרמלה הנואשת התחננה אל בעלה שייצא
.״כפרה שלי, חמודי, תצא. למה
ילך בעיות? הם יקראו למישיטרה.״ אך

החשוד נתח

כפי שצולם ביום הראשון בצאתו כבול בידיו חבית
המישפט בתל־אביב, שם הוארך ממצרו ב־ 15 יום.
הוא התנהג באדישות וחייך. הוא אף ביקש מכתבת ״העולם הזה״ לשלוח לו עיתון לכלא.

הופיע במיקלט למחרת בצהריים. כרמלה,
שהפחד הדיר שינה מעיניה בלילה הקודם,
ביקשה מחברתה למיקלט לשכב לצידה
במשך הלילה. מבעד לתריס ראתה את
בעלה מסתובב מחוץ לשער.
רות רזניק ,׳אם־הבית, יצאה אל הפעיל
והודיעה לו בי אשתו איננה. אולם הוא
נשאר עומד ליד השער וצועק, כי הוא
יודע שאשתו בפנים ואם לא יקראו לה
הוא ירצח את ׳הנשים במיקלט. משירצו
הנשים לקרוא למישטרה ביקשה מהם

יוסף פסע לקראתה באיום. כשראתה כרמלה
את מבטו, ניסתה לסגת אחורה .״אל
תעשה לי כלום,״ ביקשה, אך הוא תפס
אותה בידיו. מכיסו האחורי הוציא סכין
קפיצית ונעץ אותה בצווארה של כרמלה.״
* לפי השיחזור שערכה מישטרת הרצליה,
כשנתפס יוסף, הסתבר כי הוא כלל
לא דקר אותה בבטן או בגב, כפי שנכתב
בעיתונים. יאת הסכין הוציא מכיסו ולא
מן הגרב.

האחות מתייפחת

במרכז התמונה, בהלווייתה הצנועה של כרמלה,
שנערכה ביום השישי שעבר, בפתח־תיקווה. במקום
נכחו מעט אנשים, אביה (עם מישקפיים) ואמה של כרמלה, כמה קרובים ונשות המיקלטים.

שיחה ארוכה. יוסף הבטיח כי יתן לה
גט, אם יתבטל את התלונה שהגישה באפריל
אשתקד במישטרת חיפה, שבה טענה
כי הוא תקף אותה ופתח את ראישה במוט
ברזל, בעודה חוסה במיקלט החיפאי.
בעיקבות התלונה נפתח תיק ומישפטיו
של יוסף אמור היה להתקיים ביום החמישי.
הוא היה נואש. מאוחר יותר אמר
לחוקרי המישטרה, כי אינו מתחרט כלל

על שרצח את אשתו .״רציתי רק להזהיר
אותה ולחתוך לה את הפנים, כדי שלא
תעיד,״ סיפר אחרי שנתפס .״אבל התבלבלתי.
עישנתי סמים לפני כן, ורציתי
להתנקם בה, כי היא: בגדה בי.״ הוא
שינה את גירסתו: מדי פעם.
אחרי ששוחח יוסף עם כרמלה, ביום
השלישי, וראה כי היא נחושה בדעתה
להעיד במישפט, ואינה מוכנה לחזור אליו,

§ 1£1 1 | 0 9 ^ 111 בהלוויה איבדו האם, במרכז, והאחיות את עשתונותיהן ופרצו
11\ 11י 1י |# 111י 1ביללות וצעקות. גיסתה של-האם ניסתה להרגיע אותה, אך
ללא הועיל. גם הקצין, שנכח במקום והשוטרים ששמרו על הסדר והמלווים, הזילו דימעה.

שיחזור הרצח

בתמונות אלה משחזרים כתבי ״העולם הזה״ את
הרצח המזעזע, כפי שתיארוהו יוסף ועדי״ראייח.
כרמלה פתחה את השער לחברתה, ויוסף נדחק פנימה• בתמונה נראית הסכין

בבירור בכיסו 1הוא דחף את כרמלה הצידה וניצב בחצר המיקלט לנשים מוכות
בהרצליה, כשידיו מורמות למעלה 2וקרא לעבר הנשים :״הנה אני כאן, מה תעשו
עכשיו ן״ כרמלה התחננה בפניו שייצא ואז שלף מכיסו את הסכין הקפיצית 3הוא

66*1

גם כשנפלה ארצה התכופף יוסף לעברד״
בעודו אוחז בסכין. אחר־כך הביט בה
לרגע, מתבוססת בדמה, העיף מבטים
לצדדים, שלף אתי הסכין המגואלת בדם
ופרץ במנוסה דרך שערו הפתוח של
המיקלט,
מילותיה האחרונות של כרמלה היו:
״הצילו, הצילו!״ אך פרט לאשר, אחת,

7ך הקפיצית, שבה רצח יוסף
| 11111 את כרמלה על שולחנו של
מפקד מישטרת הרצליה. ,מנוגב מהדם.

שהתקרבה עם בנה הקטן אל יוסף אשכנזי
וניסתה לעצור אותו, לא היה איש שחש
לעזרתה. נשות המעון היו חסרות אונים.
כמה שכנים, שהציצו מבעד לגדר, לא
טרחו לנקוף ׳אצבע. אחר כך אמר אחד
השכנים :״אני אגיש תלונה לראש העיר,
בגלל שהוא שם לנו מיקלט כזה ליד הבית.
זה סכנה ׳לילדים שלי.״

״הלוויית זה
כמו חתונה״
ף* הלווייה הצנועה, בפתח־תיקווה,
* השתתפו רק כמה עשרות אבלים —

הוריה של כרמלה, קרוביה ונשות ה־מיקלטים
מהרצליה וחיפה. אמה של כרי
מלה, פרחה נקש׳ ואחותה ניצה איבדו
את השליטה על עצמן כאשר הורדה הגופה
אל הקבר הרענן. הן פרצו בבכי וביללות.
אביה הזקן ושני אחיה עמדו מחרישים
ליד הקבר, כשראשיהם מורכנים. נשות
המיקלטים עמדו בצד ובכו. מדי פעם
היתה אחת מהן זוקפת ראשה בחשש׳ ומתבוננת
לצדדים. ישכן באותה שעה הסי
תובב עדיין יוסף חופשי. אפילו מכוניות
הבלשים, שסרקו ללא הרף את הסביבה,
לא הצליחו לשכך את פחדן וחששן, פן
יגיח יוסף ממחבואו ויתקיפן בבית־הקב־רות.
בני מישפחתו של יוסף לא השתתפו
בהלווייה. הם פחדו מנקמה.
כאשר חזרו בני מישפחתה של כרמלה
לביתם, צילצלו מייד למ״שטדה וביקשו
שמירה על הבית. יוסף אשכנזי היה ידוע
בסביבה בנרקומן אלים. הוא נהג להטריד
את קרוביה של כרמלה ולאיים עליהם, כי
אם לא תחזור אליו הוא יפגע בהם.
בדירה, הריקה כימעט מרהיטים, התכנסו
הוריה וקרוביה של כרמלה. הגברים
פרשו לאחד החדרים לתפילה, הנשים ישבו
על המירפסת. גיסה של כרמלה הסתובב
בין הקרובים והגיש להם כיבוד .״אצלנו
ד,לוריד, זה כמו חתונה,״ אמר בקול שקט.
האם בכתה עוד ׳שעה ארוכה. אחר-כך
נרגעה קצת, והפטירה בקול מרוסק :״ידעתי
שהוא לא היה צריך להתחתן איתה.
אמרתי לה ,׳כרמלה, אל תתחתני איתו,
הוא ירצח אותך, אבל היא לא רצתה
לשמוע בקולי.״
כרמלה הכירה את יוסף בדיסקוטק ב־פתח־יתיקווה.
באותה עת היתה גרושה
טרייה. בעלה הקודם נסע לצרפת והשאיר
אותה עם ילדתם הפעוטה. מדי חודש
היה שולח לה כסף ובגדים, עבורה ועבור
הילדה .״היו לה בגדים יפים,״ אמרר, האם,
״היא היתד, בחורה יפה. איזה גוף היה
לה, איזה עיניים. אבל הוא לא היה, טוב
בשבילה. הוא נדבק אליה כמו דבק, לא
רצה לעזוב אותה, והיד, הולד אחריה לכל
מקום. כרמלה גם היתה כמד, פעמים אצל
האמא שלו, והיא, האמא, ביקשה ממנה
שתתחתן עם יוסף״
בהתחלה לא רצתה כרמלה להינשא
ליוסף. הוא עבד אז כשרברב, אך היד,
מבזבז את כל כספו ואף לווה כספים
מכרמלה. בשלב מסויים התחיל יוסף לאיים
על כרמלה, כי אם לא ׳תינשא לו ירצח
את הוריה .״אני לא יודעת מה לעשות,״
גילתה כרמלה את ספקותיה באוזני אחותה
הבכורה ,״תגידי לי את מה לעשיות —
להתחתן איתו או לא?״
האחות, עמליה, הסכימה להיפגש עם
החתן המיועד .״קבעתי איתם פגישה
בבית-קפד״״ סיפרה השבוע .״כשבאתי
לשם וראיתי אותו, אמרתי לכרמלה שתח ליט
בעצמה. וכי מה יכולתי להגיד לה?
לא הכריתי אותו.״
כרמלה ויוסף נישאו בחשאי, במישרדי
הרבנות בפתח־תיקווה. הכלה, שרצתה להערים
על בני מישפחתה, הודיעה להם על
הנישואין ממש ברגע האחרון. בטכס עצמו
נכחו רק הוריה של כרמלה והוריו של
יוסף.
כבר לפני החתונה התחיל יוסף להבות
(המשך בעמוד )46

חיבק אותה את חיבוק המוות ונעץ את הסכין בצווארה 5 ,4גם כאשר נפלה
על האדמה המשיך יוסף להחזיק בסכין 6ואז שלף אותו מגופה ונמלט.

1 45

רצח במיקלט הנשים
(המשך מעמוד )45
את המיועדת להיות אשתו. אחרי החתונה
הפסיק לעבוד וחי על חשבונו של יחזקאל׳
אביה !של כרמלה, מחסנאי בעיריית
פתחיתיקווה.
סיפרה האם :״כל הזמן הוא היה אומר
לה שהוא אוהב אותה, אבל זה נקרא
לאהוב? הוא היה ישן כל יום עד שעה
11 בבוקר. אחר־כך היה אוכל ויוצא. הוא
היה הולך לגנוב טלוויז״ות ומכשירי־חש־מל.
כל הזמן היו לו דולרים בכים. פעם
אחת הוא הביא לבת השנייה שלי חתיכת
גבינה צהובה, וסיפר לה שגנב אותה.
״היה חוזר בחמש בבוקר להולך לישון.
ככה היה עושה כל יום. ומה היה אומר
לכרמלה? ,׳תעשי לי קפה, תעשי לי אוכל,
בואי ׳נשכב.׳ רק קפה ולשכב.
״הוא היה מביא הביתה חברים שלו,
פושעים. יום אחד באתי אליו ושאלתי
אותו, :למה אתה מביא את הפושעים
האלה לבית שלך?׳ אז הוא התחיל לקלל
אותי ולדחוף אותי וירק עלי. אחר־כך
כרמלה אמרה י לי שהוא יתנקם בה ויכה
אותה. מאז לא באתי אליהם הביתה. הוא
גם היכה את הבת שלי, עמליה. כשכר־מלה
ברחה ממנו היא גרה אצל עמלייה
חודשיים. הוא היה מטריד אותם כל יום
בטלפון, אחר־כך כרמלה היתה באה אלי
ואומרת לי, :׳תראי איך הוא אוהב אותי,
איך הוא מצלצל אלי, אני מרחמת עליו,.
״הוא בא פעם אחת לדירה של עמליה
.אבל היא לא רצתה לתת לו להיכנס.
כרמלה התחבאה בפנים והוא דחף את

עבודתו בעירייה ומסתיר אותה שם, ואילו
יוסף היה מצלצל להוריה של כרמלה
ומאיים ברצח.
פעם איים כי יישפוך חומצה על פניה
של אשתו, ופעם אחרת חתך את צינור
הגאז בבית ההורים. לפני שבועיים פרץ
לדירת ההורים, וכשראה את אבי אשתו,
הוציא מכיסו שני סכיני גילוח ואיים כי
יתאבד אם לא יתירו לו לראות את
כרמלה.
״מה יכולנו לעשות,״ אמר האב ,״הוא
אדם לא־נורמלי, אי אפשר היה לדעת
מה יעשה. התלוננו במי׳שטרה הרבה פעמים,
אבל הם היו עוצרים אותו ל 24-שעות
ומשחררים אותו, ואז שוב היה בא אלינו.
לכן לקחתי אותה למעון בהרצליה. חשבתי
ששם הוא לא ימצא אותה. גם כתבנו
מיכתבים לחברי-כנסת ולשר־הפנים, אבל
אף אחד לא ענה לנו.״
שבוע לפני הרצח באה כרמלה לבקר
את אחותה וביקשה לקחת את בת האחות
לקניות .״אל תפחדי,״ אמרה לאחותה ,״לא
יקרה לנו דבר.״ היא לקחה את בת־אחותה

ציוד ומאי זדו בעשווח 1גילי1ני0
נעלם, עשווח אמבולנסים חסויס,
50 אמבולנס, משמשים את צרניהם
הנתרם שר המנהלים, תוומות נוג ס ת
רוווים ועדתו! ,דוניס מתבזבזים -
אוח הם נושא החקיוח שר תתישטוה
על המתרחש נ..מגן וויו אדום׳

חוקר כרמץ
פרשה מזעזעת
לטיול וקנתה לה מתנות. לפני ׳שהחזירה
את הקטנה לביתה נישקה וחיבקה אותה,
כאילו היתה זאת פגישתם האחרונה.

״גושה
גדולה״

אשכנזי במעצר
״אני לא מתחרט!׳׳
עמליה, שהיתר. בהריון בחודש התשיעי,
וקילל אותה. הוא היה משוגע על כרמלה,
ושיגע אותה כמו אש. היה מקלל ומנשק,
מאיים ומנשק.״
שני סכיגי־גילוח
ך* שהחמירה התנהגותו?ל יוסף,
• הביא אביה של כרמלה את בתו
למיקלט לנשים מוכות בחיפה. שנה חמימה
חיפש יוסף את כרמלה, וכאשר גילה את
מקום המיקלט פרץ לתוכו, איים על הנשים
וחיטט בניירות. הוא הגיע לשם
בחודש אפריל אשתקד וביקש מפרמלה
לחזור הביתה. משסרבה תקף אותה במוט
של ברזל ופתח את ראשה.
כרמלה נמלטה מהמעון. ימים ספורים
שהתה אצל חברתה של האם׳ עובדת-
נקיון בבית־ספר. אולם האשה. שחששה
כי יוסף עלול להגיע לביית־הספר ולפגוע
בתלמידים, ביקשה מכרמלה שתעזוב את
ביתה. כרמלה עברה לגור בבית הוריה.
האב היה לוקח יאותה כל יום למקום

^ רמלה חית ה בפחד מתמיד .׳בלי•
לות הייתה מבקשת אחת מחברותיה
במעון שתישן לצידה, אולם לפני בני
מישפחתה לא הייתה חושפת את כאבה.
״היא הייתה בדרנית,״ סיפרה אחותה,
עמליה .״תמיד צחקה ובידרה אותנו. לא
ראו עליה שהיא סובלת. היא התקשרה
אלינו ביום שנירצחה, בשעה שבע בערב,
ואמרה לאבא שלי שאין לנו מה לדאוג.״
כעבור שעה כבר קיבלה מישפחת נקש
את הידיעה על הרצח. הוריה של כרמלה
נסעו מייד למכון הפתולוגי באברכביר,
תל־אביב, כדי לזהות את גופת בתם.
״למה זה היה צריו לקרות לה,״ בכתה
האם ,״למה עכשיו כולם מתעוררים, ולא
עזרו לנו קודם. מה יעזור לנו עכשיו כל
הפירסום בעיתונות ובטלוויזיה. זה לא
יחזיר לנו את כרמלה.״
כרמלה נולדה במעברת עמישב, אך עוד
בילדותה עברה המישפמה לפתח־תיקווה,
שם היא ׳מתגוררת עד היום. אחרי כמה
שנות לימוד בבית־ספר יסודי שלחו אותה
הוריה לקיבוץ ובגיל ,20 חזרה לפתח־תיקווה,
לחפש עבודה וחברה.
השבוע נקברה כרמלה בביית־הקברוית
בפתח־תיקווה, ליד הקבר של סבתה.
צוות החקירה של מישטרת הרצליה, בראשות
מפקח מאיר כרמון, עשו עבודה
מצויינת, בחיפוש אחר הרוצח, לאחר ש האיש
היה נתון במלקחיים, הוא הסגיר
עצמו למישטרה, באמצעות כתב ידיעות
אחרונות, יוסי בר, ביום השישי האחרון.
אביו החורג של יוסף ואמו לא טרחו
להגיע לביית־המישפט. אחרי ההלם הראשון
סיפרו, כי אינם׳ מוכנים עוד להכיר
בבנם .״הוא עשה לנו בושה גדולה,״
אמרה האם .״איני גידלתי אותו מאז שהיה
קטן, אבל עכשיו הוא לא הבן שלי יותר.״

יאירה יסמין 1

ך ספטמבר הקרוב תגיע ארצה מיש•
לחה מיוחדת של אירגון מגן דויד
אדום באמריקה, שמטרתה לנסות לבדוק
מה קרה לכספים ולציוד שנשלחו ארצה
בשנים האחרונות, ואשר נעלמו כאילו
לא היו.
מישלחת החקירה באה כתוצאה מהכ תובת
ארוכה בין ראשי־האירגון האמריקאיים
לבין שליטי אירגון מגן דויד אדום
בישראל, שלא הצליחה לתת לאמריקאים
תשובות על גורל כספי התרומות. כל
ההתכתבות, וביקור המישלחת, נשמרים
בסוד כמום, כדי שלא לפגוע במסעי איסוף־

מיוחד לחולי־לב בישראל, כדי להקים
שרות דומה לזה הקיים באמריקה.
האמריקאים אספו 400 אלף דולר לצורך
זה ,׳ הזמינו את ברוך גנדלר, מנהל
מחלקת הרכב והביטוח במד״א, ואת מיכאל
אבידן, מנהל מחלקת הקשר והגרלת
מד״א, לסיור־לימודים לצורך ציוד זה
באמריקה, וסייעו לנסיעתם של עוד שלושה
מראשי מד״א — חיים ויגוליק, דב
רנקל ושלמה רוגל — הכל ללימוד הציוד
היקר.
אחרי שהציוד והאמבולנסים נשלחו ל ישראל,
עברו כמה שנים עד שנודע, ב־

ז ) 1 9ח 1 3־ זסג 0131 01ע ס 4 0; 7 0 7 * 1ס א \ 7ח 6

5 4 ,2 2 8

שמט ־ ד ^ זסו 613 5ן

ץ < 31ח 13 0 7 1החז£

860

011022203 .

תרומות משמשות נושא לחקירה
לאן נעלם הכסף?
הכספים של האירגון באמריקה. המסעים
בכל העולם צריכים לתת השנה יותר
מ־ 3מיליון לירות, כמחצית תקציב ה־אירגון.
הלוחות נעלמו

סוף נובמבר 77ע 1כתב בנימין
• סאקס, סגן נשיא מדא״א (מגן דויד
אדום אמריקה) אל פרופסור רון רחץ,
יושב־ראש הוועד־הפועל של מד״א, מיכתב
שזזוכתר כחשאי. במיכתב הוא מספר
כי בשנים האחרונות התבקש האירגון ה אמריקאי
לתרום אמבולנסים עם ציוד

מיקרה, לראשי מדא״א כי הציוד לא הגיע,
או לא נמצא כלל במד״א.
ממחצית 1975 ועד כתיבת המיכתב
בסוף ,1977 ניסו האמריקאים לברר מה
קרה לציוד היקר, שנרכש ב־ 400 אלף
דולר, ולא הצליחו לקבל תשובה. סאקס
כותב כי הוא נתון בלחץ של שאלות
של התורמים, הרוצים לדעת מה קרה
לציוד שנרכש והיכן משתמשים בו, וכי
חוסר הבהרות מצידו בולם ומסכן תרומות
נוספות. עד היום לא הצליחו האמ ריקאים
לדעת מה קרה. יתכן כי עד
לבואם תפענח מחלקת־חקירוודהונאה של
מישטרת ישראל בראשות תת־ניצב בנימין
זיגל, את התעלומה.
ב־ 8בינואר 1979 כתב בנימיו סאקס

לברוך גנדלר מיכתב, שבו הוא סיפר כי
הופתע לשמוע מאחד המומחים האמרי־איים
של מד״א, שביקרו בישראל, כי
באמבולנסים של מד״א אין כלל לוחות-
גב מיוחדים, שנועדו להצלת נפגעי תאונות
דרכים שנפגעו בגבם. סאקס צירף
למיכתבו רשימת־ציוד שנילווה לכל אמבולנס
שנשלח לישראל, והכולל לוחות*
גב יקרים אלה.
הוא ביקש לדעת מה קרה ללוחות, שכן
אינו מבין מדוע לוחות אלה אינם בשימוש
בישראל, כיוון שהם חיוניים להצלת
חיים בישראל. ברוך גנדלר השיב ל-
מיכתב זה במיכתב משלו, בתחילת פברואר,
ובו הסביר כי הלוחות לא חולקי
לסניפים ולאמבולנסים, כיוון שעדייו אין
יודעים להפעיל אותם, וכי מייד אחרי שיעברו
העובדים קורם מתאים, יחולקו הלוחות
לכל אמבולנס.

מיכתב זה הוא שקר. בדיקות
שעשתה המישטרה העלו בי מתוך
000 לוחות שנשלחו לישראל ל-ססס
אמבולנסים הרשומים כפעילים כ*
מד״א, נמצאו כבל האירגון רק .10
מחיר כל לוח כזה הוא 60 דולר,
ושווי הלוחות שנעלמו הוא כ*35
אלף דולר.
התרומות נעלמו
ך ראה כי האמריקאים החלו חושדים
שמשהו אינו כשורה. במחצית 1977
דרש סאקם לדעת מדוע אין על האמבו*

היקר ששלחו, הרי שנאלצו כמקביל
לפתוח כחקירה היכן סכומי•
כסף שתרמו.
ב־ 24 ביולי 1977 כתב מילטון לאמבט,
אחד התורמים הגדולים, לבנימין סאקס,
והודיע לו כי נודע לו שאירגון בני
בצלאל הסכים לתרום להקמת חדר ביש ראל
ברחובות, באמצעות הסניף שם, שבראשו
עומד גרשון דרור. לשם כך נמסרו
ב־ 30 ליוני 1976 בידי יעקב חפץ, מנהל
הכספים של מד״א 600 ,דולר. עוד 600
דולר נשלחו בהמחאה נפרדת עבור גרשון
דרור לאותה מסרה. הוא ביקש קבלות על
התרומות. ב־ 18 בדצמבר באותה שנה
כתב גרשון דרור למילטון לאמברט מיכתב
ובו תיאור החדר המוקם וצילומים שלו.

כמיכתכ הצהיר כי שני הסכומים
שלאמכרט כתב שנתן 600 ,
דולר כידי יעקב חפץ ועוד 000 דולר
בהמחאה, מעולם לא הגיעו לגרשון
דרור או לאירגון כרחובות,
והוא ביקש כי לאמכרט יברר מה
קרה להם.
ב־ 8בינואר 1978 כתב לאמברט ליעקב
חפץ (שהוא גם אחד משני המנהלים של
חברת דלק) והצהיר כי ב־ 30 ביוני 1976
נמסרו ליעקב חפץ, ביד, חבילה של
תעודות־בונדס בשווי כולל של 54 אלף
דולר, בערך, וביניהן שלוש בשווי 600
דולר שנועדו לגרשון דרור ברחובות.
בהתאם למיסמכים המצורפים, נפדו ה איגרות,
ותמורתן נועדה לחדר ברחובות,
וחפץ אישר זאת בחתימת ידו על ה־מיסמך.
שנה לאחר מכן נשלחו עוד
600 דולר. לאמברט ביקש מחפץ כי יפתוך
את החידה בשיחה עם דרור.
ב־ 19 ביולי 1978 כתב גרשון דרור
ללאמברט כי עדיין לא קיבל את אותם
1200 הדולרים, אולם קיבל סכומים אחרים
מתרומות שנועדו לחדר ברחובות. הוא
ביקש כי לאמברט יברר עם כל מי שניתן
לברר מה קרה לכספים. ב־ 18 בדצמבר
כתב דרור ללאמברט כי הצליח לקבל
100 מתוך 1200 הדולרים החסרים, והוא
מקווה כי יפתור גם את בעיית היתרה
שנעלמה.

מה קרה לכספים הללו ז מדוע
נעלמו משך שלוש השנים האחרו•

דולר, להקמת בנק־הדם החדש. לפי החלטת
מד״א היה צריך הבנק להיבנות בתל-
השומר.
הנהלת מד״א סירבה להצעת מישרד־הבריאות,
לקבל שלד של בית־חולים ביפו,
העומד ללא שימוש לצורך בנק־הדם, והחליטה
להקים בית חדש. עד כה
הוצאו על תיכנון (ללא מיכרז) 2.5מיליון
׳לירות לארכיטקט יוסף מושלי. עתך,
אחרי שהוצא הסכום לתיכנון, התברר כי
לא ניתן לבנות את הבית בתל־השומר,
ומחפשים מקום חדש.
מדוע מסרבת הנהלת מד״א להצעת
מישרד״הבריאות, שתחסוך עשרות מיליוני
לירות? אגב, שר־הבריאות הצהיר
השבוע בכנסת כי אין למישרדו כל הש פעה
על אירגון מד״א.
אמבולנסים לצמית
ן!( חת התעלומות הגדולות של מד׳׳א
הוא מיספר האמבולנסים שיש לאיר*
גון. לפי ספירת הביקורת הפנימית, יש 653
כלי־רכב, מזה 550 אמבולנסים. קרוב ל־
50 אמבולנסים מוחזקים במרכז האירגון
ומוגדרים כרכב יעודי. זהו רכב דצמוד
למרכז, ועליו לשמש ליעודים מוגדרים
של הצלת חיים וטיפול רפואי.
בפועל, הייעוד של 50 אמבולנסים אלה
הוא לשמש כרכב צמוד של הפקידות
הבכירה של מד״א, והם משמשים לה
לצרכים הפרטיים. עיסקי־הרכב הם כולם
בידי ברוך גנדלר.
המאזן מראה על הכנסות צפו־־ת של
1.3מיליון לירות ממכירות אמבולנסים
וציוד. אין כל פירוט למכירות אלו. אך
אולי יפתרו המכירות של ציוד ואמבולנסים
בסכומים של מיליונים מדי שנה
את תעלומת הציוד החסר.
מד״א מחזיק 36 מכוניות עבור בכיריו,
מהן כמה וכמה עבור אותם הממי׳א־ם
תפקידם בהתנדבות, כמו יושב־ראש הייעד־הפועל,
רון רוזין, שקיבל אאודי .80 קרוב
יל־ 3מיליון לירות עולה למד״א אחזקת
50 האמבולנסים, המשמשים כרכב פרטי,
ועוד 36 המכוניות הפרטיות.

מנכ״ל יהלומי
וחוץ מזה הכל בסדר
רנו בישראל הוא אריה קרסו, מראשי
מד״א — בהתנדבות, כמובן.
ביטוח ללא מיברז
ך ם עניין הביטוח של מכוניות
ועובדי מד״א מצוי, כרגע. ,בחקירה
נמרצת של המישטרה. האחראי על ה ביטוח
הוא ברוך גגדלר, שהוא עצמו
סוכן־ביטוח וטכנאי קשר, ושהוא גם שותף
של עובד בכיר.אחר, מיכאל אבידן, בעסקי-
ייבוא למיניהם. בשעתו נעשו כל ביטוחי
מד״א אצל חברת ציון, באמצעות סוכנות
רוזנטל. לימים רבו הצדדים. אחד העובדים
של רוזנטל, סוכן־ביטוח בשם ז׳אן ויק*
טור, הקים סוכנות־ביטוח ושמה אבירם,
והיא קיבלה בילעדית, וללא כל מיכרז,
את ביטוח מד״א. אבירם היא סוכנות של
רותם, שהיא חברה־בת של הסנה. ה פרמיה
השנתית לביטוחי־רכב בלבד של
מד״א היא 4.5מיליון לימת. המישטרה
חוקרת עתה אם אחד מראשי מד״א מקבל
מאבירס חלק מפרמיות הביטוח.

מה שכדור הוא כי מסירת הביטוח
ללא כל בדיקה של תעריפים
מתחרים צורמת כיותר.

הרממכ״ל תורם דם באמבולנס של ״מגן־דויד־אדום״
ההר הוליד ענבר
לנסים אלונקות מיוחדות, שנועדו להורדת
נפגעים מקומות גבוהות, ואשר מחירן
20 אלף דולר האחת. קרוב ל300-
אלונקות יקרות כאלה נשלחו לישראל.
היכן הן, שואל סאקס.
גנדלר השיב לו כי הן הועברו מן ה אמבולנסים,
שנתרמו על־ידי האמריקאים,
לאמבולנסים שנשלחו על־ידי האירגון בבריטניה.
בדיקות שעשתה המישטרה העלו
כי חלק ניכר מאלונקות אלה נעלם ואיננו.
כך, למשל, גנדלר כתב לסאקם כי אלונקות
כאלה מצויות בקריית־שמונה ובמיצפה־רימון.
בדיקות העלו כי אותה עת, ביוני
,1977 לא היו אלונקות במקומות אלה.
תשובות דומות השיב גנדלר לשאלה
היכן ציוד המוניטור שנשלח. הוא שלח
לסאקס רשימת סניפים שבהן מצוי הציוד.
לפחות בחלק מהם, התברר בבדיקה,
הציוד איננו.

אם עד כה היו.האמריקאים עסוקים
בחקירה היכן נעלם הציוד

נות ז אולי המישטרה תגרה זאת.
בינתיים החליטו האמריקאיים
להפסיק את כל העברות הכספים
לישראל, עד שיתבררו התעלומות.
מי שסבור כי בכך תמו תעלומות הציוד
והתרומות, טועה. בתקציב מד״א
לשנת ,1979/80 שאושר לאחרונה, מוקצב
סכום של 33 אלף דולר ליבוא ציוד טל-
מטריה (בודק לב ולחץ־דם, המחובר ל־אלחוט.
התוצאות עוברות לרופא במרכז,
הנותן הוראות באלחוט איזה טיפול לעשות)
.אולם בכניסה לבית מד״א תלויים
לוחות תודה לתורמים על התרומות ש נתנו,
ובין הלוחות גם לוח־תודה לת רומה
שכבר ניתנה לרכישת ציוד הטל*
מטריה.

ציוד כזה לא קיים כמד״א. מה
קרה לתרומה שניתנה ושעליה
ניתנה, בוודאי, קבלה ז

בתקציב נרשם כי התקבלו עד כה
תרומות מכל העולם בסד 2.5מיליון

מד״א מספק לבכיריו תלושי דלק ב חינם,
בפינקסים של 1500 לירות האחד,
המוצאים על-ידי חברה. בשם ר. חיון בע״נז,
וכמוהו בהמחאות בנקאיות של בנק לאומי.
התלושים ניתנים ביד רחבה ביותר.

מד״א מבטח גם את המכוניות
של נשות עובדיו ושל עובדיו לשעבר.

למשל, משלמת השנה מד״א את
הביטוח המקיף של המכוניות שאינן שיי כות
לה כלל: של בן־ציון רוץ, ראש
הכספים לשעבר ! מלכה חלפון, אשת מנכ״ל׳
לשעבר; חנה עירוני, אשת אלי עירוני,
מנהל ההגרלות; יוכבד קרינוביץ, אשת
סגנו של עירוני:״׳ כן מבטחת מד״א מכוניות
פרטיות של מתנדבים פעילים ללא
תמורה באירגון, כמו מיכאל בר, האחראי
על ברוך גנדלר, ואברהם עצמון, סגן הנשיא.
אגב 14 ,מתוך 36 המכוניות הפרטיות;
שבבעלות מד״א הן תוצרת רנו. ייבואן

כמו בכל גוף מסתאב, גם כאן התפתחו
קשרי־מישפחה ענפים.
מנהל בית מרכז מד״א הוא יורם חמי.
אחיו, יחיאל חמי, הוא יושב־ראש סניף
בת־ים. גציב תלונות־הציבור של מד״א,
המטפל גם בתלונות נגד תחומיו של מנהל
הבית, יורם חמי, הוא אמנון גלוסקא,
בך דודו של יורם חמי. גיסו של מנהל
הבית הוא מיכאל אבידן, הטכנאי הארצי
של מד״א.
גנדלר ועירוני סירבו להשיב לשאלות,
והיפנו אותי למנכ״ל החדש, אריאל יהלומי.
יהלומי אמר כי ההגרלות תיערכנה
השנה על־ידי ועדה שתיבחר, תחת זאת
שהתפטרה. בינתיים מנהלים יעקב חפץ
ועירוני את ההגרלות ללא פיקוח צי־
.בורי. הוא אמר כי הסדר תלושי הדלק
!מקובל בחברות רבות. הציוד שחסר ב־
:אמבולנסים נעלם, לדבריו, עוד באמריקה,
׳ולא הגיע כלל ארצה. אשר להסדרי הבי־
!טוח, לדעתו הם זולים וכדאיים. גם אח זקת
כלי״הרכב הפרטיים והאמבולנסים על־יידי
בכירים מוצדקת, שכן עליהם להיות
בכוננות 24 שעות.
מד״א הוא גוף ציבורי, ועובדיו הם
׳עובדי-ציבור. בחודשים האחרונים נגעו
כמה עיתונים בפרשיות שוליות של תק־
>לות בסניפי רמת־גן וחיפה, הנוגעים בעיקר
לרשלנות בעבודה.

אודם על החשדות.המובאים כאן
לא דיווח עד כה אף גורם אחד,
להוציא קכוצת־עוכדים שמסרה
אותם למישטרה. המישטרה שהתחילה
לחקור מה שנראה לה כתלו
1ות עד אי-ם דריפ בסניף רמת-גן,
׳קיבלה לפתע מיסמבים המורים על
דברים חמורים כיותר, הצריכיס
׳לזעזע את האחראים לאירגון.

כיוון שלמישרד־הבריאות אין השפעה
עליו, אולי דרושה גם כאן התערבות רשם
:האגודות השיתופיות, שיפזר את הנהלת
!מגן־חיד־אדום וימנה ועדה קרואה, עד
׳לגמר חקירת החשדות.

יגאל לביב 1

שו שנה יקה

תאפר את המועמדות הסופיות
בתחרות

מלכה המי 1979

מחוץ ד ס רו טו קול
(המשך מעמוד )33
אדוני היושב־ראש, בדברים קצרים אלה
לא אוכל לנגוע בשורה ארוכה של שאלות,
השייכות לנושא, כגון הדרכים להשגת
ההכרה ההדדית, תקופת המעבר של האוטונומיה
בדרך אל העברת השילטון, בעיית
ירושלים, סידורי הביטחון ההדדיים, פית-
רון בעיית הפליטים, השלום הכולל עם
העולם הערבי על סמך ההסדר הפלסטיני,
חלקן של מעצמות־העל, ועוד ועוד.
אשתדל להשיב על כך בבוא העת, אם
תיאות הכנסת לקבל את ההצעה לקיים
במליאה דיון על כל ההיבטים של הבעייה.
הדבר דרוש כדי שכל סיעות הבית יוכלו
להביע את דיעותיהן. אני רואה ערך רב
בדיון זה גם אם סיעת של״י תישאר עדיין
במיעוט.

הכנסת היא כמה לוויכוח הלאומי,
וטוב שהעם ישמע את מיג
וון הדעות על נושא זה, שאין חשוב
ממנו לעמנו ולמדינתנו.

,.בבין מתביי ש די
באותז רגע האמנתי עדיין שמנחם בגין
יעמוד במילת״הכבוד שלו. חשבתי שהוא
שומר את עצמו לדיון שיבוא ושלח את
נסים כדי לחמליץ על עריכתו. פשוט לא
עלח על דעתי שייתכן אחרת.
אני מכיר את מנחם בגין מזה שנים

קה לענייז זה, וחבר־הכנסת אבנרי הלא
הסתמך בדבריו על עמדתו ביחס למעמדו
של אש״ף כמנהיג העם הפלסטיני.
אורי אמרי: איך פלא שראסז״המם־
שלה מתבייש להופיע כאן היום. הוא שלח
אותך. אין לו אומ׳ן־הלב להתייחס להבטחות
שלו עצמו !
השר משה נסים: הכנסת קיבלה
עטרה שמבטאת את עטרת העם --
או רי אמרי: עוד לא היה כדבר
הזה, שראש הממשלה מתכחש לדבריך!
השר משה נסים ע ל שלילת
העם הפלסטיני --
או רי אמרי: אדוני היושב־ראש, דיברתי
כאשר דיברתי, על סמך הבטחה
שהבטיח ראש־הממשלה. ראש־הטמשלה
לא מצא לנכון להודיע לי שהוא מבטל
את הבטחתו. אפילו האדיבות היסודית
הזאת, להודיע לחבר־הכנסת שהבטחה
חגיגית שהוא נתן לו איננה עומדת, שהוא
מפר אותה, אפילו אדיבות זאת לא היתה !
קריאה: זה ההדר הבית״רי.
או רי אמרי: הדר בית״רי ! לאן
הגענו?

הסערה עוד נמשכה קימעה, ואז נערכה
חהצבעה. מובן שהרוב המפריע הצביע
בעד הורדת העניין מסדר״היום.
אולם חחצבעה לא גילתח את מצב-
הרוח האמיתי של המליאה. רבים מן
חח״נים היו המומים. אנשי ש׳׳י חיו

ב מי סגרתה טי פו לשמ עני ק ס לו ן ״ אתר היו פי ״ ב מ לון
״ די פ לו מ ט ״ זו כו תהמתמודדותבתחרותה שנ ה, בקורס
אי פו ר י סו די מי די ה של המאפרתהוותיקה שו שנה יקה .
מ״מלתעות״ התלהבתם, נהניתם הוקסמתם **
וכעת

״מלתעות

חלק בי״

״למה הס לא הקימו?״
רבות, ולא חייתי מוכן לאפתעה שבאה.
כבר במישפט הראשון גילח משח נסים
מדוע שלח ראש״הממשלה אותו, ולא הופיע
בעצמו. כאשר יש לחפר הבטחה מפורשת,
מוטב לחניח לזולת לעשות את ח־עבודח
המלוכלכת.
וכך אירעו חדברים :

המשך החוויה עם יותר מתח, יותר הרפתקאות
ויותר הומור

דו׳ ש״דד, לוד״ו ג די, מר״ ה מל טוו

״אדיסין״

בכורת ארצית

תל-אגיב
ירושלים

״ארמון״
״ארמון״

בקרוב ״ אורות ״ באר־שבע

חי פת
ימת-גו

השר משה נסים: אמת, נכון, חבר־הכנסת
אורי אבנרי פנה לראש־הממשלה
ושאלו אם הוא יתמוך בקיום דיון בכנסת
על הנושא של מדינה פלסטינית. ואומנם
דאש־ד,ממשלה מקיים את דעתו זאת, אבל
הוא הביא את העניין לממשלה והממשלה
גרסה שאין מקום לדיון בכנסת
בנושא זה.
ההצעה הזאת לסדר־היום של חבר־הכנסת
אורי אבנרי אומרת :״מדינה
פלסטינית בגדה המערבית וברצועודעזה
— סיכויים וסיכונים״ .הממשלה גורסת,
ואיתה הרוב המכריע בעולם ובבית הזה.
שמדינה פלסטינית בגדה־המערבית היא
כולה סיכונים ואפילו יותר מזה--
אורי אבנריז האם כבוד השר רוצה
לומר שאין כל ערך להבטחה של ראש־הסנושלה?
היא לא שווה את הנייר שעליו
היא כתובה? לאך הגענו במדינה הזאת,
ריבונו־של־עולס? מילה של ואש־המנז־שלה
כבר לא שווה? מילת־כבוד של
ראש־הממשלה אינה שווהו שאלתי אותו
לפני שבוע אם הוא עומד בהבטחה הזאת,
והוא אסר שכן. ראש נזמשלת־ישראל1
לאן הגענו?
השר משה נסים: ראש הממשלה
אומנם עומד בהבטחה זאת, אבל הממשלה
היא שמחליטה.
או רי אמרי: אין ממשלה ואין ראש־ממשלה

השר משה נסים: הממשלה החליטה
שאין מקום לדיון בנושא זה. רק לפני
שבועיים, בערך, או עשרה ימים, עלה
מעל במת־הכנסת נושא שהוא בזיקה עמו
נסערים,
ופירסמו הודעה״לעיתונוח שבה
דרשו את התערבות יו״ר הכנסת.

מסד ה ס ־ז ל
לא פחות מעניינת תגובת אמצעי ח־תיקשורת

הטלוויזיח של טומי לפיד גילתה
את פרצופה חחדש. בראשית היום התבוננה
לצלם את הוויכוח הגדול בין בגין
וביני. המצלמות היו במקומן, וכאשר
עליתי על הדוכן, החלה הטלוויזיה מצלמת.
היא צילמה גם את כל הסערה שגאה
בעיקבות הודעתו של משה נסים.
אולם כאשר הסתבר למישהו — טומי
לפיד ז יורם רונן, הכתב הפרלמנטרי ז
חיים יבין, ראש מחלקת״החדשות ז —
כי בגין הפר את הבטחתו, ירד מטך-
הברזל של הקומיסרים על הפרשה כולה.
אף לא מילה אחת, אף לא צילום אחד.
הרדיו הודיע על העניין במהדרות-
חדשות אחת, אחרי-הצהריים, ובזה ירד
העניין מסדר-היום•
״האיץ״ ו״ג׳ווסלם פוסט״ דיווחו בהגינות.
שני עיתוני־הערב התעלמו מכל
העניין. יוק.
משמע שהפרת מילת־הכבוד הפומבית
של ראש-הממשלה, שניתנה מעל דוכן-
הכנסת, הפכה בישראל עניין כח שיגרתי,
כה מובן, עד שאין טעם לדווח עליו.
בבריטניה נפלו שרים מפני ששיקרו
לפרלמנט. שום פרלמנט הגון לא חיה
עובר לטדר״היום על הפרת הבטחה פרלמנטרית
של ראש־הממשלח.
אך הפרלמנט הישראלי — על הקואליציה
והאופוזיציה שלו — אינה נרעשת
מכגון אלה• היא רגילה לכך שיורקים
בפניה.

* מאחזר: מזכירות הכנסת בתאים הי
מיועדים ליועצים.
העולם הזה 2186

מירחווה

נונילות

1 1 1 1 1

שדרן הרדיו והטלוויזיה המפורסם ואשתו׳
דיילת אד־על היפהפיה, הלוא הם
דן ודפנה כנר, פשוט המציאות פטנט.
בכל פעם שפורצות שמועות שהם אד
טו־טו מתגרשים, הם מפתיעים את כולם
ונכנסים להריון.
לא, לא, דן כנר לא בהריון, אני יודעת.
אבל תסכימו איתי שבלעדיו קצת
קשה. אז הנה, בפעם הקודמת שפרצו השמועות׳
הם עשו זאת. דפנה נכנסה להריון
וילדה במזל טוב את בתם הבכורה
עינכד, שהיא היום בת עשרה חודשים.
והנה, לאחרונה, שוב נפוצו שמועות
שלא הכל בסדר בבית מישפחת כנר בירושלים.
הדיילת היפהפיה, הנמצאת מאז

ו₪חווו1ו (111מ ן!ש01
ח תן

ע ם גי טרה
אירית דותן, עברה בשנה שעברה
משבר קשה מאד, שהיה מלווה פירסו־מים
רעשניים. היתד, זו שנה שבה עזבה
את הבית, הסתתרה עם התינוקת שלה
בבית־מלון, מילאה את טורי הרכילות,
התגרשה מבעלה דודו דותן, עברה טיפול
נפשי והנה גבירותי ורבותי, אירית
התאוששה והיא שוב על הסום. ואיך

אני יודעת 1
מעשה שהיה כך היה: אירית הוזמנה
לערב ראיונות. היא סיפרה למנחה שהיא
מאושרת, משוקמת, מאוששת וכר, כאשר
שאל אותה אם יש לה חבר, השיבה
בשלווה :״כן״ .זו היתה הפתעה.
אבל זו היתד, רק ההתחלה. המנחה
דרש לראות במו עיניו את החבר. אירית
לא היססה, והודיעה, שהחבר שלה יושב

אירית דותן ויוסי פאר (כמדים)
חוט שידרה מזמר

ב שבדיה
לפני כחודשיים פורסמה במדור דרושים
של הלוח הכפול, מודעה המבקשת זוג
ישראלים, בעל ואשה צעירים וחובבי סוסים,
לעבוד אצל מישפחה ישראלית באחוזה
ליד פאריס. מי שענה למודעה
התבקש לסור למישרדיו של המיליונר

דן ודפנה כנר
ילד טל כל שמועה
לידת התינוקת בחופשה ללא תשלום,
נראתה תדיר בפאריס, ברומא, ולאחרונה
בניו־יורק, ואילו הקריין האלגנטי נשאר
בירושלים ושמר על התינוקת.
אז מייד כשהתחילה חרושת השמועות
לפעול, הודיעה דפנה לחברותיה הדיילות,
שמיהרו להודיע לי, שהיא שוב בהריון.
אז שמועות, בבקשה להפסיק את העבודה.
אין גירושין ! הכל בסדר אצל מישפחת.
כנר ואפילו יש תינוק בדרך ושיהיה במזל.

השם
אורנה בנאי, אומר לכם משהו?
למי ששכח אזכיר: היה היתה בתל-
אביב חתיכה לא נורמלית, ששיגעה את
הגברים. היא הלכה בקייץ עם מיכנסיים
קצרים ובחורף בלי חזייה, כשהתנועה הפמיניסטית
עדיין לא חלמה אפילו לשרוף
אותה בשביל ההפגנה. היא היתה גם
חברה של יהורם גאון, של פופיק
ארנון ולבסוף התחנה עם הגשש גברי

בנאי.

כן, רבותי, אני מדברת על אורנה בנאי,
עורכת סרטים במיקצועה, ואשתו הראשונה
של גששנו. זמן קצר אחרי שנולד
גשש קטן התגרשה אורגנה מגברי וניהלה
רומן סוער עם במאי הסרטים יקי יושע.
זמן קצר אחרי שנפרדה מיושע, חזרה
בתשובה והפכה יהודייה חרדית. במקום
מיכנסיים קצרים, שמלות, שכיסו את הקרסול.

צררה
אל החונש
לא כולם אוהבים, מתחתנים ויולדים
ילדים, יש גם אנשים שמתגרשים.
הפעם הגירושין הם במשפחתו של שר
לשעבר, ולא שר-התחבורה לשעבר, גד
יעקוכי, שהתחתן עם נלד! דיילת אל־על,
ונראה מאושר מאד, אלא שר-המיסחר והתעשייה
לשעבר, חיים כר־לם, הנראה
בימים האחרונים מוטרד מאד.
לא, בר־לב ברוך־השם, אינו מתגרש
חם־וחלילה. הכל בסדר איתו ועם אשתו
חמר. זוהי בתו, זוהר, שמתגרשת מבעלה

את זוהר בר־לב מספר שעם בעל או
בלי בעל -אין מה לדאוג. הבחורה תמיד
נופלת על הרגליים. זה הצד החזק שלה.

חיים.

זוהר, העובדת במדריכה בבית התפוצות
בתל-אביב, היתה אחת החתיכות המפורסמות
ביותר באילת, שם רכש לה אביה
דירה. שם גם הכירה את בעלה חיים
שהוא צוללן, ויש אומרים גם הרפתקן.
אך חיי הנישואין בין החתיכה, בתו
של בר־לב, והצוללן עלו על שירטון.
בימים אלה, כך מספרים, עומדים השניים׳
על סף גירושין. זוהר נשארת בדירה
ברעננה, חיים ממשיך לצלול. מי שמכיר

ארנון ובריג׳יט מילצץ
לטפל בילדים ובסומיס

הרבנית נאי

באולם וסיפרה ששמו יוסי פאר ושהוא
רב־ם רן בצבא הקבע. לא חלפו שתי דקות
מרגע ההצהרה, והרב-סרן יוסי פאר עלה
על הבמה, לבוש מדים, עמד לצד זוגתו,
״אירית ואני מכירים בדיוק 37 יום ואני

רוצה להודיע כאן, מעל במה חגיגית
זו, כי אנחנו מתארסים. אני אוהב את
אירית. אני יודע שעברה עליה שנה
קשה, ואני רוצה להגיד לכם שעומדת
לפניכם, פה, אישיות בלתי־רגילה.״
אירית הביטה ברב־ם רן הגברי מבט
שאינו משתמע לשני פנים, והודיעה חגי גית
:״יוסי הוא חוט השידרה שלי.״ אחר-
כך שרו השניים ביחד שיר של אוהבים. ואז
סיפר הקצין לאומה, כי הוא מלווה את
אירית לכל ההופעות שלה, מפני שהוא
רוצה להשתלב בכל מה שהיא עושה.
וכך, מדי יום ביומו, נוסעים הזמרת, הרב-
סרן והגיטרה ברחבי הארץ ומופיעים.

ארנון מילצ׳ן, ברחוב קרליבך בתל-
אביב. אחרי שבני הזוג נפגשו עם מנכ״ל
חברתו של מילצ׳ן ועברו את המיון הראשוני,
הם הוזמנו לדירת הגג החלומית
של ארנון בהרצליה, שם נפגשו עם המיליונר
בכבודו ובעצמו.
מסתבר כי האדון מילצ׳ן מגדל באחוז תו
שליד פאריס את שלושת ילדיו מנישואין
ליפהפיה כסופת השיער, בריג׳יט.
השניים, כידוע. התגרשו, אך הילדים
נשארו אצל ארנון. אבל מה אפשר לע-
אחרי שחזרה בתשובה, התחתנה אורנה
עם חוזר בתשובה מארצות־הברית, שהוסמך
כרב. השניים התגוררו בבני־ברק.
היא גילחה את שיערה החלק וחבשה
שביס לראשה, והנערה דקת־הגו הפכה
אשה מלאה.
לא חלפו ימים רבים ואורנה ילדה,
במזל טוב, שלישיית בנות.
בעוד בעלך, עסוק בלימוד תורה, רכשה
אורנה חנות בבני-ברק וניהלה אותה, בד
בבד עם לימוד תורה וגידול הבנות.
אך מה אפשר לעשות, לא הכל הסתדר
כמו בספרים. בימים אלה התבשרתי מפי
מכרי ומודיעי בשטח החזרה בתשובה,

שות? הבן־אדם עסוק. מיליונר, כידוע,
זה לא מיקצוע פשוט׳ והוא טס כל יום
פאריס-רומן־לונדון־ניו־יורק-תל־אביב, חופשי.
מישהו צריך לשמור על הילדים, לא?
אז נכון שיש מבשלת ויש אומנת, אבל
מה, הם מדברים צרפתית ומילצץ הפטריוט
רוצה שילדיו, שכולם נולדו בארץ,
ולשלושתם שמות עבריים, ידברו בשפתנו
האלמותית ולא רק בצרפתית, אנגלית
וכו׳.
זה שהוא גר עם חתיכה שבדית זה
דבר אחד, אבל מיליונר שכמותו לא יכול
להרשות לעצמו שחתיכה תגדל לו את
הילדים ועוד תלמד אותם שבדית.
ומה מבטיח המיליונר לזוג שייבחר?
אלף דולר לחודש משכורת, פלוס בית
באחוזה, פלוס התענוג שבטיפול בילדים
ובבעלי־החיים שלהם, סטייל סוסים, ארנבות,
שפנים וכו /אם אתם חושבים שזה
חלומי, אז למה הזוג הישראלי הקודם
שטיפל בילדי מילצ׳ן התפטר אחרי זמן
קצר?
כי אורנה התגרשה מבעלה, וכעת היא
מגדלת את שלוש בנותיה בעצמה. אורנה
הפכה אור־לגויים והיא נשלחת על-ידי
מועצת גדולי התורה לעשות נפשות ליהדות
ברחבי העולם.

זוהר כר־רם
תמיד על הרגליים

פוגיח 1ר
רק לפני שבוע סיפרתי לכם בצער רב
וביגון קודר על אובדנו של אחד מרווקינו
המקסימים, אלץ אולארצ׳יק מלהקת
כוורת, שאותו איבדנו לטובתה של אמריקאית
בת נידיורק. באותה הזדמנות
סיפרתי לכם שחברו ללהקת כוורת של
אולארצ׳יק, מאיר פגינגשטיין, המכונה
״פוגי״ ,נמצא גם הוא בגולה. אז
יש לי חדשות בשבילכם, או יותר נכון
בשבילכן. פוגי חזר ארצה ותודה לאל, אף
אמריקאית עוד לא לקחה אותו מאיתנו.
אז צאנה וראנה, בנות, וחפשנה אותו
בבתי־הקפה, שבהם אמנים כמוהו מסתובבים.

עוד צ׳אנס, הבחור לא נעול על 1
אף אחת, ותסכימו איתי שאין הרבה
בחורים בני עשרים ותשע שמסתובבים 1
בימים טרופים אלד, פנויים בשטח.

במדינה
הצלחנו שלום ושוויון לישראל.

^ 10 0

ממשלת ישראל הצליחה ב־ס/י<100
המערך בנה את ה מסלול והליכוד ממריא
אנחנו מגיעים לפיסגה העולמית
י 1002 אינ פ ל צי ה
הממשלה מתנדנדת כמו לולב
במערך כבר תופרים חליפות של שרים
המפד׳׳ל רוצה לרקוד גם בחתונה הבאה

בו או איתנול בנו תאתה כו ח שיוכל ל ל חו ץ ל שינוי
גם בשל טון הבא _

דיעות
״הומורסקה עצנבד״.

הבימאון הרשמי ש7
אש״ף פירסם את
שיריו ש 7יבי
״לשוחח עס נציגי /אש״ף — אין זה
נורא / .איום לפוגשם /בשדה־הקרב.״
״היות ואנחנו /מדינה אחרת / :מיום
ליום /כוחנו עולה /וערכנו יורד.״
״ההסברה הישראלית /משולה להומו־רסקה
/עצובה / .היא מטלפנת לקצות
תבל /ומדברת אל עצמה.״
״אל יעשה דין לעצמו /השודד אדמת
שכנו /כי בעוכרי עמו /ממשהו.״
״יקום זה שאינו רוצה /להיות אתר
היסטורי /או מוצג ארכיאולוגי /וישיס
קץ לתפריט /הכיבוש /המייקר
קיומו /והפוצע תדמיתו.״

ל מ ען ישראל של ש לו ם, של שיוויון
של ז כויו תהפרטוחרותהאדם
גבוה נועל תל-אביב, רחוק נוכלרומסביב״־
ערב שכולו חג,
ב־׳מוריה
על הגג״:
רחצה לילית
בבריכת הגג;
•ריקודים לאור
הכוכבים;
קוקט״לים צוננים
ל הנ א ה
ולמצב־רוח;

ל,ופתוחלשל ״ י
234428־235608 — 03־223623 — 03־03
ביום ה׳ ,26.7.79 משעה 6עד 10 בערב
חברי הנהלת של״י ישיבו לשאלותיו בכל נושא פוליטי
היפה — יום א׳ 8.30 — 29.7במרב טייבה — יום א׳ 5 — 29.7אהה״צ
• מוחמד חג׳ יחיה
• מוחמד חג׳ יחיה • רן כהן
• רן כהן
אוטונומיה או שלטון עצמי?
אוטונומיה או שלטון עצמי
במועדון של׳׳י, מרכז טייבה
במועדון של״י — רחוב הרצל 59
רחובות — יום א׳ 8.30 — 29.7בערב
הפותח דוד רוטפילד
• ד״ר מתיתיהו פלד
מפגן קרייפקי — עראפאת
__בבית גורמן (מול מועצת הפועלים)
שם ...משפחה...
מבקש/ת להתפקד
מבקש/ת חומר הסברה

כתובת.
ימבקש/ת לארגן חוג בית
מבקש/ת לתרום סך ...ל״י

של״י — המרכז: רח׳ הוברמן 24 תל-אביב טל 03-235608 .

• מעדני בשר נדג־ם
וגל הנ חל.

עהנ-ערב ופרס לימי .0
פרסים והזמנות:

00^3^00

רזוות מלונו ת מוריה :
יררמלים, יס־המלת, אילת, חל־אביב

קבלת מו ד עו ת
לכלה עי תוני ם
ב מ חי רי המערכת

פי ר סו ם אי די א ל
אבן גבירול 110 תל־אביב
(פינת אנטוקולסקי)
טלפון 227118 , 227117

ע רבי צעי רי ם
ב מו ע דון 5
לתר בו תחדשה
רח׳ הס ,5תל־אביב,
טל׳ 297263

יום שלישי 31.7.79 ,
ר איון ה חו ד ש
עםד ״ ריש עי הו לי בובי ץ
מרצה באוניברסיטת ירושלים
התוכניות מזחילות בשעה 8.00 בערב.
המועדון פתוח משעה 8.30ב מיג

ב־ 8-10 באוגוסט, ט״ו באב, חג האהבה משחקי
״תופסת״ לפי מיטב המסורת. בנים ובנות תופסים
אלה את אלה במשך 3ימים ולילות ירח, ברחצות
לילה, בערבי דיסקו, הופעות שירה בציבור
ושעשועים שונים ומשונים.
וכל החגיגה הזאת תמורת 1,000ל״י בלבד.
קח אתר חבר — קחי אתר חברה.
ותזכו בחווייה בלתי נשכחתי! •

משורר יכי
״כוחנו עולה /וערכנו יורד״...
״בשעת בוקר /אני פוקח עיני /מעלעל
בעיתון /ורוצה להמשיך /לישון״.
לקוראי הארץ, אין חידוש בסיגנון זה.
הם תאים את שיריו המיוחדים של יונה
(״יבי״) בדיהודד, כמעט מדי בוקר, בעמוד
השני של העיתון, שם מפרסם אותם יבי-
כמודעות־בתשלום. קוראים אחרים יוכלו
למצאם בספרו של יבי, לשון חורצת, שבו
כינס כמה משיריו.
אבל לקוראי פלסתין אל־תורה (פלס טין
— המהפכה״) ,יש, מן הסתם, חידוש
בשירים אלה. כי זהו ביטאון אש״ף׳
המופץ בקרב הפלסטינים בכל רחבי ה מרחב.
העיתון
פירסם את החרוזים, בתרגומו
של ווטן מוחמד, וציין שהם פרי-עטו של
״המשורר העברי יבי״ — דבר המעיד על
מודעותו החדשה של אש״ף לתהליכים הפנימיים
בישראל.

דרכי אדם
אבא שיד תכ״סיס

יהאמ הקשיש בן ה־80
אכן מסיים את הקאריירה
מוז ה־ 30 שגה גכייסות?־
אליהו מירב, הזקן בן זד 77 משכונת-
התיקווה, שיפשף את עיניו בחוסר אמון.
לפניו ניצב ישיש בן גילו, שהוחזק בזרועו
על-ידי שוטר שטען :״הזקן הזד, כייס אותך,
יא־חביבי.״ רק אחרי שפישפש בכיסיו
ונוכח כי אכן ארנקו, שהכיל 170 לירות
במזומן וארבע כרטיסיות של דן, חסר,
האמין אליהו לשוטר.
למחרת בבוקר ראה אליהו מירב בעיתונים,
כי האיש שביים אותו, אינו אלא זקן
הכייסים בישראל, מיכאל בולקין(בלק).
בולקין, קשיש בן ,80 בעל עיניים כחולות
שובבות ושיש־ אדמדם דליל, אינו מוכן
לצאת לפנסיה. הוא הגיע ארצה לפני כשלושים
שנה. בחודש אוגוסט 1949 נעצר בפעם
הראשונה באשמת כייסות. הוא נאלץ לשבת
שנה בכלא, אך מייד עם שיחרורו המשיך
במעלליו.
בולקין לא נהג ״לעבוד״ רק בישראל.
הוא הסתובב בכל העולם. כשנתפס לאח-
(המשך בעמוד )68
העולם הזה 2186

האם גורדה שר מישפחת וגוו חוו
את הננו־ הקווי על שם הסב, שהסתבך
לפני שלושים שנה באשמת וצח?

יהושע דנוף ואביו
,בכייה המזוייף והדמעות שסחטה מעיניה במאמץ לא־מבוטל,

מיכתבה של ריקי קרני ליהושע דנוף
״אני ביכלד מזועזעת מכל המיקרה הנזזופת...״
*4פני ימים אחדים זוכה יהושע
• דנוך מאשמת ביצוע אונס. לפני כשלושים
שנה זוכה סבו, יהושע מו ך גם
הוא, מאשמת ביצוע רצח.
יהושע בן ד,־ 19 הוא בחור עדין, בעל
קומה בינונית, נעים־הליכות. קשה לה אמין
כי הוא בנו של ישראל דנוך המפורסם,
ונצר למישפחת קצבים תימניים,
הידועה עוד מתחילת המאה כמישפחה
של גברים קשוחים וחזקים.
זוהי הסתבכותו הראשונה של הצעיר
עם החוק. אחיו אלי, הבוגר ממנו)27( ,
עצור כרגע עד תום ההליכים באשמה
פלילית.

צריף נעול
בחוף
ן* הושע נעצר ב־ 3בחודש אפריל
באשמת אינוסה של ריקי קרני (.)24
לדברי הבחורה, אנס אותה יהושע בלילה
שלפני כן יחד עם צעיר נוסף, ששמו
נאסר לפירסום ביגלל היותו קטין.
ריקי התלוננה במישטרה, כי כאשר חזרה
לדירתה, בערך בשעה שתיים בלילה, אחרי
בילוי עם בחור, הגיעה מונית וממנה ירד
הקטין. הוא הזמינה להתלוות אליו. חברתה,
פולה לוי, אשר עמדה איתה, הסתלקה,
והיא נאותה לבוא עימו לשתות
משהו, מאחר שהיתר, צמאה. במונית ישב
גם תוך.
תחת להובילה לכרם לשתות במיסעדה
השייכת למישפחתו של הקטין, נסעו ל־מיבנה
בחוף שרתון. שם נעלו השניים
את הדלת, הפשיטו אותה בכוח. האחד אחז

ברגליה, למען תפסיק לבעוט, בעוד השני
בועל אותה בניגוד לרצונה. אחרי שסיים
האחד, התחלפו הבחורים. לדבריה, היכה
אותה הקטין מכות חזקות כל כך, עד
שנכנסה להיסטריה ופחדה מאד.
לפי סיפור זה עצרה המישטרד את שני
הצעירים. אולם,מייד למחרת בבוקר הו פיעה
ריקי בתחנת־המישטרה וביקשה לשנות
את עדותה. הפעם הצהירה כי אמנם
יבאה במגע מיני עם הקטין, אך עשתה
זאת מרצונה, וכי דנוך לא נגע בה כלל.
הוא רק הציץ על השניים בשעת מעשה
וצחק.
השוטרים הזהירוה כי העונש על עדות־שקר
הוא חמור, והיא צפוייה לכמה שנות
מאסר אם יתברר כי שיקרה. בצאתה משם
הפגישה אותה המישטרה עם דנוך בתוך

ניידת מישטרה. ללא ידיעת השניים, היד,
במכונית מכשיר־הקלטה, וכל שיחתם
נרשמה.

ויק-אגד
ובילוי במועדון
ך* שיחה החלה ככד שהיא הביעה
י י את פחדה מעונש־המאסר, הצפוי לה
על עדות־שקר. אך יהושע הרגיע אותה.
הוא אמר לה כי אינה צפוייר, ליותר מאשר
יום־יומיים מעצר, וכי אם ייגזר עליה
קנס, הוא יפצה אותה. הוא גם הבטיח לה
לשלוח אותה לוויק־אנד ולבילוי של ערב
במועדון-הלילה פיקוקס.
(המשך בעמוד )52

ד 1ו ר זוכ ה מאויס
(המשך מעמוד )51
למחרת חזרה ריקי למישטרה ואישרה
כי עדותה הראשונה היתד, אמת. שני ה צעירים
אמנם אנסוה, כפי שסיפרה. הסיבה
לשינוי עדותה היה מצפונה, שהציק
לה, על העונש החמור שהשניים צפויים
לו אם יורשעו.
ריקי היא אשד, לכל דבר. שפתיה חושניות,
שיערה שחור וגולש וגופה מפותח
וחטוב. מדוע יצאה האשד, הצעירה לבילויים
עם שני הנערים שהם צעירים ממנה
בכמה שנים, לא הובהר בשום מקום.
לדבריה, יש לה חבר בשם דני, שהיא
יוצאת עימו כמה פעמים בשבוע לבילויים,
ואף מקיימת עימו יחסי־מין. את שני
הצעירים הכירה דרך חברתה, פולה. היה
זה באחד הערבים בכרם, שלידו היא מתגוררת.
היא החלה יוצאת עם הקטץ ועם
יהושע. ברור כי שני הצעירים נמשכו
לנערה החושנית וד,בוגרת. אולם את אשר

שגם יהושע היה במקום. ריקי נשמה בהקלה
ואמרה :״נכוו״.
לבית־המישפט לא נותר אלא לזכות אך
תוך מאשמת אינוס, בלי צורך להשיב
לאשמה. אולם נותר אישום נוסף: הדחתה
של ריקי לעדות־שקר, בהבטחת
טובת־הנאה. אישום זה התבסס על השיחה
שנערכה בין השניים בניידת. ולמרות
שהסניגור טען כי היה זה כבר אחרי
שריקי שינתה את עדותה וניקתה את
דנוך מכל אשמה, סירבו השופטים לקבל
זאת.
בית־המישפט לא האמין ליהושע, כי כל
רצונו היה להשפיע על ריקי לאמר את
האמת .״איני מאמין כי טפלה אשמות־שווא
בראשונה, ואיני מאמין כי גירסתו
היא אמת״ ,אמר השופט קדמי בהכרעת־הדין
.״אדרבא, הנאשם מציג את עצמו כמי
שהצליח, להנדס׳ את המישטרה אומר
השופט__ .

,ע״ ף עיין ף

נראה עורך־וודין עבד אל־עסלי, שנתבקש על־ידי תושבי
סלפית לייצג אותם בתביעה נגד הממשלה. הוא משתף
במשימה את עורך־הדין פליציה לנגר, וטוען :״זוהי תחילת שיתוף הפעולה״.

ווו חמור
אזה < נו ח

ל!טע ממיכתכה שר רירן י
״הוא סטר לי בפה וקשר את ידי...״
קרה אותו ערב כימעט אי־אפשר לברר.
בבית־המישפט חזרה ריקי על חלק מעדותה.
היא סיפרה כי הקטין אנס אותה
בכוח, והוא הורשע. בית־המישפט גזר
עליו מיבחן למשך שלוש שנים, כיוון שזו
עבירתו הראשונה.
במישפטו של יהושע העלתה ריקי גירסה
חדשה. אמנם אנס אותה הקטין באותו ערב,
סיפרה. אך יהושע לא היה כלל בסביבה.
הוא אפילו לא הציץ וצחק. מקור טעותה,
לדבריה, היא הפאניקה שבה היתד, שרוייה,
וזה שהקטין חזר ואמר כל הזמן כי יהושע
עומד להגיע.
אולם בית־המישפט לא האמין לבכייה
המעושה של ריקי בבית־המישפט. וכך
אומר השופט, יעקב קדמי, בפסק־דינו :
״עטי דל מלתאר את מראה פניה, בכייה ה־מזוייף
והדמעיות שסחטה במאמץ לא-
מבוטל מעיניה. את קול־הבוכים ששיוותה
לדבריה, את העוויותיה ונימת־קולה, כאשר
ניסתה לשכנענו כי רק ההלם וההיסטריה,
שתקפוה בשל אינוסה על־ידי הקטין, הם
שהביאוה לטפול אשמת־שווא על הנאשם...״
למרות
נסיונות נואשים של התובע,
יעקוב קמר, לא זזה ריקי מעדותה. וה סניגור,
מאיר זיו, שאל אותה אם יתכן
שההלם והמכות גרמו לה להיכנס לכעין
מצב היפנוטי, ואם מצב זה שיכנע אותה

אמו של יהושע, מרים, אשה צעירה
ויפהפיה, הפתיעה את בית־המישפט באחת
הישיבות כאשר קפצה ממקומה באולם וניגשה
לבנה ונישקה אותו. השופטים הנדהמים
ציוו עליה לעזוב את האולם. היא
הביטה בעיניה של השופטת הדסה בן־עיתו
ואמרה :״אבל אני אמו!״
מאחר שהכרעת־הדין, המרשיעה את
יהושע בהדחה לעדות־שקר ניתנה ימים
אחדים לפני פגרת בתי־המישפט, ביקש
הסניגור לשחרר את יהושע ממעצרו עד
שייגזר דינו. בית־המישפט קיבל טענתו.
מהות היחסים בין דנוך לריקי לא נתבררו
בתיק עד תומם, בגלל הזיכוי. אולם
בתיק בית־המישפט מונח מוצג מוזר ונדיר.
זהו מיכתב שכתבה ריקי ל״יהושע
הסובל״ ,שישב בבית־הסוהר. היא הביעה
את צערה על שסיבכה אותו בעניין, הטילה
את כל האשם על חברו הקטין,
וסיימה את מיכתבה במילים :״אם יש
באפשרותך לכתב לי מיכתדי חוזר, אשמח
מאד לקבל. ממני המזועזעת (מילה בלתי
ברורה) ריקי.״
יהושע חזר ליחידתו בצבא, ומחכה לגזר
דינו. הא~ם גורלה של המישפחה ירדוף
גם אותו. האם השם יהושע דנוך, אשר
לפני כשלושים שנה סובך באשמת רצח,
ישוב לכותרות הפלילים י

אילנה אדון 1

פוקליט בווו

עבד אל־עסלי התעייף בדרך הארוכה למעלה הגבעות,
שם נמדדו שטחי האדמה המופקעים. את חלקה הגדול
של הדרך עשה בעזרת חמור כשילד נושא את מיקטורנו, ובעלי הקרקעות הולכים לצידו.

בעיקסת צו־עדתנא* של בג׳ צ באו מודדים *נציגי המימעול הצבא, לשטח |
ף* וקרא הו * כשהתעוררו כפריי סלפיח,
* התפלאו למצוא, במעלה הגיבעה, שכנים
חדשים, שניראו כעומדים להשתלט על
האדמה.
הכפריים הנדהמים פנו לראש־המועצה,
חסן אל־זיר, וזה ישב וכתב מיכתבים לעזר
וייצמן, בנימיו בן־אלועזר וקורט ולדהיים.
בינתיים, בעוד כולם ממתינים לתשובות,
שהתמהמהו, הלכו השכנים והתמקמו בשטח.
כשהפך המקום צר עליהם, ביקשו להתרחב.
המקום היחידי שאליו יכלו להגיע היו
האדמות החקלאיות בסביבה, שהיו שייכות
לתושבים הערביים של סלפית, סקאקא
ומרדה, השוכנים דרומית־מערבית לשכם.
ביום החמישי האחרון, שנה וחצי אחרי
תחילת הפרשה, הגיעו למקום נציגי המינד
של הצבאי, איש הפרקליטות־הצבאית,
מודדים ערביים ועורך־הדין, נציגם של
העותרים נגד השתלטות מדינת ישראל
על אדמותיהם.
המיפגש זומן על־ידי בית־המישפט ה.עליון,
שאליו פנו בתחילת החודש כפריים,
תושבי סלפית, שביקשו להפסיק את עבודות
הרחבת שיטחי אריאל. בית־המישפט
העליון הוציא צו־על־תנאי להפסקת פעולות
הגידור, עד אשר תתברר עתירתם של
התושבים.
אל בניין המועצה זומנו כל התושבים
שבידיהם מיסמכים רישמיים על ניכסי
הקרקעות. רב־סרן אבי, סגן מושל טול-
כרם, הגיע למקום, כשעימו רב־סרן אמנון,
סגן מרסל, עוזר היועץ־המישפטי של
השטחים ושאול, האפוטרופוס על הקרקעות
באיזור טול־כרם. אחרי שיחה קצרה עם
אל־זיר ועורו־הדין עבד אל־עסלי, הם פנו
לשטח, ביקשו מכל עותר, שיש בידיו
רישום מדוייק, שיבוא יחד איתם ויחד
יסמנו את הקרקעות הפרטיות במפה שהביאו
עימם.
הכפריים הגיעו כשהם רכובים על חמורים
ועימם ילדיהם ובני ביתם. הרישום
החל. בשעה שתיים בצהריים, שעתיייים
אחרי שהתחילו במשימה והספיקו לרשום
שלושה עותרים, הודיע להם מרוואן, המודד
הצעיר תושב חלחול, שהוא עובד שעות

״העצים נ! ירד׳ ר

עומד סגן מרעל, עוזר היועץ המישפטי של השטחים .״יש לי

^ ! 1X11 1117111 רב־סרן אבי(משמאל) באמצע עבד אל־עסלי ומימין סגן מרסל.
י ! יי״וי״* 1״ אבי משמש סגן מושל טול־כרט. מסתבר שהוא חביב על
אנשי סלפית שהכירו אותו מאירועים קודמים .״אנחנו לא נגדו ״,אמרו ,״לא נעים לנו.״
קיץ, ואחרי שתיים וחצי אין לו כל כוונות
להמשיך. נציגי המימשל שהתכוונו לסיים
את העבודה — רישום 47 עותרים — בו
ביום, התאכזבו וחזרו. הם הבטיחו שיבואו
למחרת היום צוות של מודדים יהודים,
כדי ״שלא תהיה בעיה עם שעות הקיץ,״
אמר רב־ם רן אבי בכעס.

לא רצו
לתת ניירות״

פרשה התחילה לפני שנה וחצי,״
מספר ראש־המועצה .״באו
אנשים מהמימשל, מדדו, הסתובבו ולקחו
5000 דונם אדמות של סלפית, כפר-חארס
ומרדה. בנו על זה מקום שקוראים לו
אריאל. לפני כמה שבועות באו אלי בוקר
אחד אנשים מהמימשל, והודיעו לי שיש
צו הפקעה ל־ 3500 דונם השייכים לשלושה

כפרים. הם הראו לי חתיכת נייר כתובה
עברית. לא הבנתי מה כתוב שם. לא הסכמתי
לקבל פתק כתוב עברית. הם הלכו.״
כעבור ימים אחדים הגיעו עובדים יש ראליים
והציבו גדרות־תייל מסביב לשיטחי
קרקע נרחבים. חלק גדול מהאדמות היד.
מעובד. תושבי סלפית החליטו לפנות
לבית־המישפט העליון, ולדרוש את הפסקת
פעולות ההשתלטות על אדמותיהם.
שני עורכי־הדין שאליהם פנו, פיליציה
לנגר ועבד אל-עסלי, החליטו לעבוד בשיתוף
פעולה .״זה נושא רציני מאד,״ אומר
עסלי ,״עדיף שיעבדו עליו שניים. אחד
ערבי ואחד יהודי. מלבד זאת, זוהי תחילת
שיתוף הפעולה.״
העתידה הראשונה שהגישו שני עורכי-
הדין נפסלה בטענה שאין בה פרטים. כלומר,
אין זיהוי ברור של כל עותר וחלקתו. ימים
אחדים אחר־כך הגישו 13 תושבים, בעלי
קרקעות, עתירה לבית־המישפט שכללה

קרקע עם גפנים, זיתים ותאנים. אני עובד מהבוקר עד הלילה.
האדמה לא טובה.״ את אדמתו הפקיעה המדינה לצורך הרחבת
התנחלות אריאל .־הוא פנה בעתירה לבית־המישפט העליון.

העתקים, מיספרי רישום המיבנים והקרקעות.
הוצא צו־ביניים המורה על הפסקת
עבודות הגידור בשטחים המופקעים. בינתיים
הופחת מיספר הדונמים המופקעים
והגיע ל־.3200
חג׳ חוסיין הוא אחד מבעלי הקרקע. על
האדמות שלו הוא מגדל חיטה ושעורה.
בשדות הוא מסתובב, כשלראשו כובע שחור
רחב־שוליים ועליו סרט רחב .״רוב שיטחי
הקרקע של הגדה,״ הוא מסביר בסבלנות
לכל מי שפונה אליו ,״לא מסומנים על
פי החוק, כלומר, אין רישומים בטאבו.
בשנת 1933 באו נציגי המימשל הבריטי,
והחליטו על רישום ומדידה של קרקעות.
עד אז כל אחד ידע שהקרקע שלו היא
מהעץ הזה עד לעץ ההוא, או ממוסטאפה
עד חג׳ג׳ .אותם שמדדו את הקרקע היו
אנשים שלנו. מכל מה שהם מצאו הם
רשמו רק מחצית, כדי שישלמו פחות
מיסים. אבא שלי אמר שיש לו שטח הכולל
בערך 25 דונם. רשמו לו שניים־עשר וחצי,
שישלם פחות. עכשיו אני מסתבך עם
העניין.״
לכפריים לא היו ניירות על נכסיהם.
כשהגיעה העת שבד, נתבקשו להציג עדויות,
הם נתקלו בבעיה. הפיתרון היה עקיף.
הם פנו למישרדי מכדרכוש, וביקשו את
הפרטים על קרקעותיהם: שטח, סוג אדמה
וצורת העיבוד, לפיהם שולמו המיסים.
״בהתחלה היו בעיות,״ אומר ראש־המועצה.
״את כל אחד הריצו כמה פעמים. לא רצו
לתת ניירות, אמרו שאין, אמרו שישלחו.
בסוף לא היתר, ברירה. מדי פעם נותנים
עוד ועוד ניירות. בינתיים היו שלושה
מחזורים ,18 ,16 ,13 :בדרך יש עוד כמה
עשרות. רק מסלפית נגיע למאה וחמישים
בערך. גם בכפרים מסביב מתחילים לחשוב
על העניין׳ברצינות.״

//לאן
נלך ז״
ני עורבי־הדין התחילו במשימה
המישפטית שלהם. הם פנו לשני אנשי
צבא במילואים, מאיר פעיל ומתי פלד. אלה
נתנו חוות־דעת ששללו את טיעונו של
אריק שרון שהתיישבות אריאל נחוצה מבחינה
ביטחונית. עסלי מתכוון לפנות בעתיד
למאיר עמית, חיים בר-לב ויהושפט הרכבי.
טענתו העיקרית של עסלי היא שאין,

ומעולם לא היתד״ לראש־המועצה מפה של
האיזור .״לא רצו לתת לו,״ אומר עורך־
הדין הצעיר ,״פנינו לנציגת המדינה,
טענתנו היתד, שלא יתכן שאם רוצים אדמה
לא יראו לבעלי האדמה את הרישומים
במפות. אתם טוענים שלעותרים שלנו אין
קשר עם העניין ויחד עם זה לא נותנים
להם מפות.״ הפתרון היה מאולתר. עסלי
נסע לתל-אביב ופנה למחלקת־המדידות.
הוא ביקש מפה וקיבל אותה מבלי שישאלו
אותו למד, הוא זקוק לה. חסן אל-זיר הגדיל
את המפה והתחיל ברישומים מאולתרים של
שיטחי הקרקעות הפרטיים.
בסלפית 5000 נפש .״פעם. היתה זאת
עיר גדולה,״ אומר בחור צעיר באנחה,
״אבל כולם הלכו לעבוד במיפרץ. פה אין
מה לעשות. האדמה קשה לעבודה. עובדים
הרבה ולא מקבלים הרבה. כל מי שיכול
לנסוע עוזב. בקיץ כולם באים לבקר. אז
הכל טוב.״
ברחובות המאולתרים של סלפית מסתובבים
אנשים מהורהרים. חלקם יושבים על
כסאות שהוצאו מהבתים אל הרחוב, חלקם
מתהלכים כשראשם שפוף.
חסן מאדי הוא בן ,23 לאביו בן ה־70
יש שטח קרקע קטן. הם מגדלים ענבים,
זיתים ותאנים. ארבעת אחיו של חסן עובדים
בשדה .״העבודה קשה, הרבה עבודה.
אין הרבה כסף מזה. בקושי מצליחים להביא
אוכל הביתה. עכשיו מה יהיה? נשאיר את
הילדים רעבים ז רוצים לקחת לנו את כל
האדמה. לא משאירים כלום. איך זה ז״
מחמד עיסא הוא בן .50 פניו נראות
זקנות מאד ועייפות. הוא הגיע למקום
הרישום כשהוא לבוש בגד ערבי חדש,
ולראשו כפייה לבנה וצחה. הוא היה בין
הראשונים שמדדו את שטח האדמה שלהם.
״אתמול,״ סיפר בכאב עצור ,״שמו את
הברזלים עד למטה, עד הכביש. היום
פיתאום אין כבר ברזלים. הם הוציאו אותם
מכאן ושמו אותם למעלה, בחבילות, כאילו
לא היה כאן כלום. למה הם עושים את
זה? למה היום זה ככה ומחר יהיה משהו
אחר? הזיתים שלי זה כמו ילד קטן, מגדל
אותם בקושי, עבודה קשה, ואחר־כך באים
ולוקחים את הילד הזה ממני. למה? כבר
הרבה שנים המישפחה שלי עובדת, סבא
וסבא של סבא שלי. למה עכשיו אני אשאר
בלי כלום. ממד, אנחנו נחיה? לאן נלך?״

סטלה קורך !

סיומו האחרון של
ה 007 1310 הוא
ממורו יותר,
יסד יותר ועשיר
יותר מאשר שדמיו
¥ה מתחיל עם מטוס ג׳אמבו המתן
פוצץ באוויר, כשכלי טייס הנישא על
גבו נעלם אל מרחבי הרקיע. עוד בטרם
מספיק הצופה להתאושש, מושלך הגיבור
הראשי ממטוס אחר, בלי מצנח, ודק אחרי
קרב אווירי נוסח סופרמן, הוא מצליח
לחטוף את המצנח של אחד הרשעים
ולהגיע בשלום לאדמה. בינתיים, מס תבר
שאמצעי תחבורה אדמה—ירח נגנב

\ 1 1| 1ן1 |:י 11 זוגות זוגות, כמו בתיבת־נוח, ניצבים
הגברים החטובים והנשים הענוגות
111111 11111י*
שנבחרו כדי להוליד את הגזע המושלם שיירש את העולם,

צאצאיהם של אלה יייוולדו במעבדת החלל, שבנה המיליונר הוגו
דרקס כחלק מתוכנית שטנית שתיכון לחסל את יושבי כדור־הארץ
בגז רעיל, ולהועידו לילדי טיפוחיו שיגודלו במעבדת החלל.

נ״מס בונד1המ

חתיכה כזאת הוא, כמובן, לילה אחד
עם האליל, אבל המצלמה הצנועה יודעת
לפנות אל התיקרה או הירח, כאשר האליל
נכנס לפעולה בין הסדינים, כדי
לא לפגום באגדה. בכלל, המצלמה הזאת,
יש לה טעם מעודן ומאופק להפליא, והיא
מתחשבת בבעיות הרגישות של הקהל,
ואם חתיכה, למשל, מוסרת את נפשה על
מיזבח בונד ונופלת טרף לשני דוברמנים
זועמים, הרי מה שהקהל רואה, הוא
צמרות העצים שמתחתן קורה המעשה
הנפשע.
מול בונד, כמובן, צבא הרשעים. הפעם
עומד בראשו הוגו דרקס, מיליונר, ש
מלתעות
וידידה

שיני הפלדה, המכונה. מלתעות״ מתאהב
בנערה בעלת מידות קטנות, והופך אחד
מצירי ההומור העיקריים של הסרט.

בדרכו מארצות־הברית לאנגליה,־ ועוד לא
הסתיימו חמש הדקות הראשונות של
הסרט.
מטורף ועשיר
ין צייד לשאול במה המדובר. בי
קצב כזה, יכולה להיות רק תשובה
אחת: בונד רוכב שוב. ואכן, מונרייקר,
הרפתקאת בונד אופוס ,11 אם להתעלם מן
הפארודיה הכושלת של קאזינו רויאל,
יוצאת לדרך. עוד יותר מטורף ועוד יותר
עשיר מן הסרטים הקודמים, וכל מישפחת
היוצרים הקבועה המגוייסת לעבודה ב שיא
הקצב. זהו אחד הסרטים היקרים
ביותר שנעשו אי-פעם ( 31.5מיליון דולר)
ואחד הזריזים ביותר בכיסוי הוצאותיו.
הוא הכניס, באמריקה בלבד, סכום העולה
על השקעתו, תוך שבועיים ימים
בלבד מיום הבכורה.
המרכיבים היסודיים של בונד, כולם

רוג׳ר מור בין שתיים מן הגיבורות המר־

0 1 1 1 0 1 1
כזיות של הסרט: קורי! קלרי, כוכבנית
1 1 1 1 111111 1 1 -# 111111
מבוקשת לסירטי פורנו מסוגננים (מימין) ולויס צ׳יילס, אחת היפהפיות האינטליגנטיות
הבולטות בעולם הקולנוע, שהתגלתה בעת ששיחקה בסרט רצח על הנילוס (משמאל).
כאן. ראשית 007 ,בעצמו, אומנם קצת
יותר מבוגר (אפילו רוג׳ר מור אינו
מצליח להביס לגמרי את השנים החולפות)
,אבל עדיין אוהב שמפניית בו-
לינג׳ר משנת 69׳ ,נערות יפות מכל הסוגים
והצבעים, ובדיחות פרטיות שמראות
כי המצב יכול להיות חמור מאד,
לבונד ולעולם, אבל אף פעם אינו רציני.
עזר כנגדו משמשת כל מערכת החידושים
וההמצאות העומדים לרשותו כדי
לטפל בנבלים הרבים, האיומים והמצחיקים,
הרוצים בכל מחיר להשתלט על
העולם, להרוס אותו, לכבוש אותו או
לשנות אותו, מבלי לקבל רשות קודמת
משירות הביטחון הלאומי של הוד מל
כותה.
בין הפעלולים שמשרתים את ג׳יימס
היפה הפעם: אקדח יורה חיצי מוות הק שור
לפרק היד, גונדולה הנוסעת בים
אבל גם ביבשה, סירת מנוע ההופכת
דאון, פינקס־כיס שהוא מכשיר רנטגן ל פתיחת
כספות ועוד.
האליל גין הסדינים
ייד בונד — יש, כמובן, צבא שלם
* של חתיכות, באוסף של בגדים נוצצים,
חושפניים, אבל בדיוק על גבול
המותר על־ידי הצנזורה. חלומה של כל

קר 6״ כשהוא מוכן להמריא מכן השיגור.

החליט להקים לעצמו, בחלל, חוות הרבעה
לגזע אנושי מושלם. הגברים החטובים
והנשים הענוגות שהוא מטפח שם,
עתידים לרשת את פדור־הארץ, אחרי
שגז מרעיל יחסל את המיו האנושי כמות
שהוא היום, ויותיר רק את החי והצומח
שהאדם לא השחית עדיין. אומנם, הסרט
אינו טורח להסביר מה רע כל־כך בתוכנית
הזאת, אבל אם בונד מתנגד לה,
סימן שאסור לה להתממש.

,/מלתעות״
מתאהב
ן* כוכב הראשי והזוהר ביותר של
י * דרקם, במילחמתו נגד בונד, הוא
בעצם ירושה מסרט קודם, הר־אדם, ש לידו
גם מוחמד עלי היה נראה כנער
שחפני, בעל חיוך מקסים של שיני סלדה
אימתניות, המזכות אותו בכינוי החיבה
״מלתעות״ .הברנש החביב הזה, המסוגל
לנתק בשיניו כבל של רכבת הרים, לא
חוסל בשעתו על־ידי בונד במרגלת שאהבה
אותי, וכאן הוא חוזר להטריד,
אלא שיש בכל זאת חידוש בעניין. כי
״מלתעות״ הפעם מתאהב, מוציא אפילו
תריסר מילים מן הפה, ושומו שמיים,
הוא נותר בחיים כדי שיוכל להטריד
את בונד, בכל זוהר שיניו המבהיקות
גם בסרטים ׳הבאים.
אחרי שברור כבר מי נלחם במי, ומ דוע,
צריך להוסיף עוד מרכיב חשוב
ביותר לכל סרט בונד ראוי לשמו: מקום
ההתרחשות. כל סרט כזה הוא הזדמנות
מסע אל קצוות העולם, וכדברי המפיק,
אלברט ברוקולי ״אנחנו כל הזמן מחפשים
מקומות שלא היינו בהם עדיין״.
המקומות הפעם כוללים את ריו דה־ז׳גיירו

רוג׳ר מור בתפקיד ג׳יימס בונד ולויס
צ׳יילס בתפקיד ד״ ר גודהד (״ראש

טוב״) מדענית ואסטרונאוטית אמריקאית, המשתפת פעולה עם

1 9 1ן 1 ׳*1ן 1 1 0קן אדם, צייר התיפאורות הבריטי האחראי לעיצוב
\ 1י /ן [1\ - 1 1 111י 1י י • סידרת בונד כולה על רקע עבודות התיכנון ל״מוג־רייקר״
.הפעם התעלה אדם על כל שעשה בעבר ויצר עולמות מופלאים כיד דמיונו

הסוכן הבריטי, כשהם מרחפים בעיר החלל, שטה שמדעני כדור־הארץ
אינם מודעים כלל *לקיומה של עיר חלל זו. התיפאורה
לסרט, נבנתה על במות צילום של שלושה אולפנים בפאריס.

הטובה עליו, מצד אחד, ותחנת חלל על כל אבזריה ורכביה בייעוץ צמוד של מהנדסי־חלל
אמריקאים, מצד אחר, מה שהיה המיבצע העיקרי של אדם בסרט זה. תיפאורותיו של אדם
מעניקות לסרט מעוף אסתטי שכמותו רואים לעתים נדירות אפילו בסרטים עשירים יותר.

ונהר איגואקו בברזיל, את תעלות ונציה
ומיפעלי הזכוכית שלה, מרכז פומפידו
בפאריס ואת הפירמדיות שבג׳ונגלים של
גואטמלה. ומאחר זה, כמובן, לא מספיק,
הוסיפו לעניין את התיפאורה שנבנתה
על במות הצילום של שלושת האולפנים
הגדולים בפאריס (אולפן אחד לא הספיק)
והאפקטים המיוחדים שבוצעו באולפן הגדול
ביותר שליד לונדון. וככל שהנוף
הטיבעי מרשים, הרי בכל פעם שה־תיפאורן,
קן אדם (שעיצב למעשה את
הצורה החיצונית ואת הסיגנון של ה־סידרה
כולה, החל מדוקטור נו) ,נותן
דרור לדמיונו, נוצרים. עולמות חדשים
ומופלאים כל־כך, שנדמה כאילו בונד
אינו מבקר רק בכדור־הארץ של שנת
,1979 אלא גם בזה של .2079 המיבצע ה עיקרי
של אדם, הפעם, הוא תיכנון ובנייה
של תחנת חלל, מבחוץ ומבפנים,
תוך התייעצות קרובה של מהנדסי מרכז-
החלל בארצוודהברית.

מרגל אנין טעם

^ ל זה כדי לשמור על הסיסמה ״גדול
יותר, עשיר יותר, נוצץ יותר״ ,ש-

הובילה את בונד מהצלחה להצלחה, ב-
משד 18 שנים ו* 11 סרטים. כשהחליטו
אלברט ברוקולי והארי זלצמן׳ להפיק
את אופוס ,1דוקטור נו, הם הסתמכו
בעיקר על הפירסום הרב שבו זכו ספריו
של יאן פלמינג, על הסופר־מרגל אנין
הטעם, כתוצאה מהכרזתו של הנשיא קנ די,
שאלה הם הספרים שהוא אוהב
לקרוא לפני שהוא הולך לישון. דוקטור
נו, למרות התיפאורות והברק החיצוני
שלו, שהיום ניראה צנוע למדי, עלה כ מיליון
דולר ,״וגם זה,״ אומר ברוקולי,
״משום שהיינו צריכים להקליט מחדש
את כל הדיאלוגים של אורסולה אנדרם.
אילו השארנו את המיבטא השווייצי הכבד
שלה בפס־קול, זאת היתד, יכולה להיות
הקומדיה של השנה, אבל לא לזאת התכוונו״.
הנוסחה עובדת

הושע
הראשי

מישל לונדסדייל מגלם את תפקיד המיליונר, הוגו
דרקס, השואף להשמיד את הגזע האנושי כמו שהוא
היום, בגז עצבים המופק מאורכידיאה שחורה, ולהותיר רק חי צומח וגזע אנושי מושלם.

אז הלכה הסידרה והתעשרה, וככל
יי שהכניסה יותר כסף, כך הושקעו
מאמצים גדולים יותר כדי שהסרט הבא
ייראה יותר מדהים מקודמו. את יאן פל־
(המשך בעמוד )56

_ 155

*׳מס סוד סז לי ל

הקיץ ב״פלאזה טבריה״
הובעו ה
בצוו תאע 0הילד•
הקיץ קחו אי תכם א ת הילדים ובואו ל חו פשה
נפלאהבמ לון ״פלאזה טבריה׳׳ .חופ ש ה של
מנו ח ה, בילוי ו הנ אהל הורים וגם לילדים.
תוכניו ת מיו ח דו ת לילדים * בריכ ת ש חי הנהדרת
סיורים
הסעה חינם ל ח מי טבריה * בידור
הז מנו ת 92233 ; 067-22626 :־067

(המשך מעמוד )55
מינג שכחו מהר מאד, כי הוא היה מצי-
אותי וריאליסטי מדי. הסרטים הפכו במהירות
רבה משהו שבין סידרה מצויי־רת,
סיפור מדע בדיוני, סאטירה מטורפת
ומיפגן אופנה (אל תשכחו מעין צצו
התיקים המרובעים שהם סימן היכר של
איש העסקים המעודכן, עד עצם היום
הזה) .שוו קונרי התחלף בג׳ורג׳ לאזנבי
שהתחלף בשון קונרי, שהתחלף ברוג׳ר
מור, וכל זד. לא שינה כהוא זה את
ערכה של נוסחת בונד: היא עבדה על
הקהל בגירסות שונות, עד כדי כך שאפשר
היה לחשוד כי מה שסובב את בונד,
חשוב יותר מבונד עצמו, שלא לדבר

להפיק סרט כזה. לדעתי צריו להניח
כבר לסירטי ההטפה האלה. כל הטפה
היא כמו סיוט, ושיחזור סיוטים אינו עולה
בקנה אחד עם המושגים שיש לי על
בידור.
״אנחנו נמנעים בסרטים שלגו מאלימות
מפורשת, מהשפרצות צבעוניות של
דם על עדשת המצלמה, או מסצנות מין
מפורשות מדי. אנחנו משתדלים להגיע
לקהל רחב ככל האפשר, וכל הגבלה
של הצנזורה היתר, פוגעת בקהל הזה.
ובעיקר, אנחנו מנסים בכל סרט חדש
לעשות קצת יותר ממה שעשינו בסרט
הקודם.״
מה הלאה י בעצם, כל הרומנים הס־

פל אז ה טבריה
ש 01615א * 01

אילו שכרנו
רבל-קבינה של אינטרנט
זה ל א היה קורה ...

שייט ביבשה

הסרט מונרייקר מצטיין בהברקות של הומור גם בהמצאות
כלי הרכב השונים המשרתים את הסוכן .007 במיקרה
זה גונדולה המשיטה אותו בתעלות ונציה הופכת תוך כדי מירדף לרכב הנוסע ברחובות.

״יצאנו לטיול עם הפרייבטים. אחד נתקע. בקושי מצאנו מוסך. לא
היו לו חלפים. בזבזנו זמן, כסף ועצבים. הלך הטיול.״
חבל. כדאי היה יותר לשכור דבל-קבינה של ״אינטרנט״ 3 :זוגות
נוסעים בנוחות, ההוצאות מתחלקות ובארגז אפשר להוביל המון
מטען לפיקניק, קמפינג, צלילה ועוד ועוד.
ב״אינטרנט״ אתה מקבל דבל־קבינה או מיקרובוס חדש ולשרותך
עומדים כל מוסכי רשת צ׳מפיון בארץ -מקרית שמונה ועד אילת.

רק אצלנו !!

0 6 0 1 :־ 111 ! 1 1 1 0 1
פרטיות

אינטרנט

מסחריות

עיר בסלל

כך נראית העיר, שאינה אלא מעבדת חלל שמדעני החלל
שעל כדור הארץ לא הצליחו לגלותה ושבונד יצא להשמידה.
במעבדה זו מתכנן הנבל הראשי של הסרט לבצע את משימת ההשמדה של הגזע האנושי.

חברת השכרת רבב הגדולה ביותר באירופה -לשרותו גם בישראל.
משרד ראשי: רה׳ ברוך הירש ,27 פני ברק 1 ,ו ו .)03(795 בני-ברק: דרך הרצי
ליה ליד תחנת הרכבת הישנה, וו .)03(789150/7851 ירושלים: רה׳ שלומציון
המלבה .)02(234903/232785 ,14 תל־אביב: רה׳ הירקון ,160ו/24959
.)03(240489 רה׳ הירקון .)03(222055 ,160 חיפה: רה׳ גאזל חוח שמן,
.)04(465481-4רה׳ שבתאי לוי .)04(514780 ,9אילת: איזור התעשיה ע״י
תחנת טונול ,)059(4788 ,מלון לרום, ו ו .)059(41 מרכז תיירות חדש.)059(2905 ,

לרגלנסיע ׳1ה
גבול תל-אביב— גבעתיים 2 ,וחצי חדרים 3 ,כיווני אוויר,
קומה ד׳ 1,250,000 ,לירות. טלפון, חדר-שינה ומטבח
קומפלט. מסירה מיידית. טלפונים. 257874 , 251991 :

על החתיכות התורניות המתחלפות בסרטיו
בתדירות מדהימה — אף אחת לא
נמצאה ראויה להשתתף פעמיים — ודד
מצטיינות כולן בחיצוניות נוצצת וכישורים
פיסיים מתאימים׳ לפעילות מכל
הסוגים, מהתעלסות ועד למכות קאראטה.
מה סוד ההצלחה של סרטי בונד? ״אין
לנו שום שאיפה לקצור את פרסי
האוסקר,״ אומר ברוקולי, שניפרד אחרי
הסרט התשיעי משותפו, הרי זלצמן, ונשאר
בעל בית יחיד על מיכרה הזהב.
״כל שאיפתנו היא לבדר. אין לנו רצון
לומר דברים כלשהם על מלחמת ויאט־נאם,
ואין לנו מושג איך עושים סרט
כמו צייד הצבאים. שלא תהיה אי־הבנה,
אני חושב שצייד הצבאים הוא סרט טוב
מאד, ושמייקל צ׳ימינו הוא במאי מעולה.
אבל אני מטיל ספק בכך שהייתי נהנה

קוריים של פלמינג נוצלו כבר לצורך
עשיית סרטים. נותרו שני קבצים של
סיפורים קצרים, וקולונל סאן, רומן שכתב
הבונדולוג הבריטי השרוף קינגסלי אמים,
כמחווה לפלמינג אחרי מותו (אבל לא
ברור עדיין מה עם הזכויות לספר זה).
אלא שברוקולי אינו דואג. בחוזה שלו
כתוב שמותר להשתמש בדמות של בונד
גם ללא סיפור של פלמינג, והרי פלמינג
מזמן כבר הפסיק לתרום, הלכה למעשה,
למה שקורה על המסך. ואשר לשחקן
הראשי ״רוג׳ר מור הוא חבר, ואם יסכים
להופיע שוב בתפקיד הראשי, אסכים
בשמחה. אם לא, אאלץ לחפש מחליף,״
הוא טוען בשלווה של מי שהיתנסה כבד
בחוויה ויצא ממנה בריא ושלם. בכל אופן,
זה ברור: סיפורים של בונד, בינתיים.
אין — סרטים יהיו גם יהיו.
העולם הזה 2186

אמנוח
ת ע רו כו ת
סקוטי ב קי סץ
מאחרי קולנוע הוד, מתור חלון־ראווה,
השייך לגלריה גיא הצעירה, ניבטת תמונת
אשה, העטופה באדרת כהה, שהבעה
דרמתית עזה בפניה. הציור מייצג תערוכה
של לורנם מרקוסון, אמן שעלה לארץ
מסקוטלנד, וחי בקיבוץ כפר־הנשיא.
את עולמו הנפשי מבטא הצייר באמצ עות
פורטרטים של נשים בעלות הבעה
עזה ורגש רב ובנופים רכים ופיוטיים.
הטובה ביותר ביצירותיו היא דיוקו עצמו,
שם ניכרת עבודת המכחול החופשית. בכל

תכוון ה״צור מרא ש ושיטת שווק חדשה
־ מוזיל א ח המחיר לצר כן
בחודש יולי החלה חברת ״מץ״ בהפעלת שלב ב׳
של תוכנית השווק המהפכנית ,״מץ צבע 80״
שהינה המ שן חל ק ה הראשון המוצלח של התוכ נית
שהחלה בחודש מאי. במסגרת תכנית זו
מאפשרת החברה לרכוש טלוויזיה צבעונית במחיר
קבוע מראש ובתשלומים לא צמודים, כ שאספקת
המכשיר הינה ב תו ם התשלום האחרון. הוזלה
זו במחיר, מתאפשרת בגלל חישוב הריבית כחלק
בלתי נפרד מן !המחיר הכללי. התוכנית מאפשרת
לחברת מץ לתכנן את קווי הייצור שלה לטווח
ארוך י ח סי ת שהינו קשה ב ת קופ ת אינפלציה
דוהרת. ולרכוש חלק רב ממרכיבי הטלוויזיה
בחו״ל בכמויות גדולות ובמחירים זולים המוזילים
את ׳המחיר לצרכן.
השיטה החדשה מו תאמת במיוחד לצרכיו של
הצרכן הישראלי וליכולתו. הרוכש טלוויזיה צבעו נית
בתוכנית ״מץ צבע 80״ מובטח מפני עליית
המחירים ה מת מד ת בארץ, שהינה תוצאה של

עלייה מת מדת במחירי חל קי ם מיובאים, הפרשי
שער המטבע, עליה בשכר העבודה, וכמובן —
שיעור האינפלציה הגבוה.
הנתונים הבאים מדגימים א ת הייקור בעבר, ואת
הייקור הצפוי בעתיד:
מחיר טלוויזיה צבעונית
(מחיר מומלץ לצרכן)

שנה

מאי 1978
״ 1979
״ 1980

— 38,000.ל״י
67,000.ל״י 115,000. -ל״י *

* לפי תחשיב שעור עליית המדד הצפוי בכ־^. 70

בתכנית ״מץ צבע 80״ ניתן לרכוש טלוויזיה צבעונית
דגם 1980 בהוזלה ניכרת ממחירה ב. 1980-
במגמה ל ה קנו ת לתכנית אמינות, ובטחון מירבי
לקונה, נתנת ערבות בנק אי ת לכל דורש מטעם
בנק לאומי לישראל בע״מ.

זהירות!
מנורות מסך משומשות
במקלטי טלויזיה צבעוניים
״הגיטריסט״ של לורנס מרקוסון
מאחרי הקולנוע
מגע מכחול ביטא האמן תחושה אחרת
ורגשות סוערים.
בתערוכה מוצגים גם פסלים ותבליטים
פרי יצירתו רבת ההבעה של לורנס מר־קוסון.

אבטיח,
ומין
בתערוכתו המקורית שבגלריית דלסון
ריכסר היפואית, מציב רפי מגנם צילומים
המסכמים את הרעיון, שבאבטיח יש הכל.
הצילומים, שאחדים מהם ענקיים ממש,
מצטיינים ביופי רב, אך מלבד זאת הם
מכילים רמזים סימבוליים שוגים, בעלי
תוכן אסוציאטיבי עשיר. רפי מגנם, שהוא
בעל יחוס, שכן סבו מצד אביו יהודה ליב
מגנם, היה הנשיא הראשון של האוניברסיטה
העברית, וסבו מצד אמו, היה רו־פא־הנשים,
המיילד של ילדי תל־אביב
הקטנה, ובעל בית־החולים הקרוי על
שמו, דנציגר. הוא נולד בתל־אביב, בבית־החולים
של סבו, אך מאז ועד היום, הוא
ממשיך את מסורת מישפחתו, וחי בירוש לים.
רפי עבר את המסלול הרגיל של
כל ילדי העילית הירושלמית: גימנסיה
רחביה, והאוניברסיטה העברית שם למד
מתמטיקה ופיסיקה. אך במשך כל התקופה
טיפח את אהבתו האמיתית — הצילום.
לאט לאט הפך התחביב מיקצוע. תחילה
עבד בג׳ווזלם פוסט, אך החל משנת 1972
הוא צלם עצמאי, העושה את כל תהליך
הצילום אצלו בסטודיו.
מה בכל זאת יש בעבודותיו שאין ב־
(המשך בעמוד )58
העולם הזה 2186

מפרסומים, שהופיעו בעתונות באנגליה ובישראל, עולה כי
יצרן ישראלי רכש מנורות מסד צבעוניות משומשות.
שמוש במסכים משומשים בלטויזיות צבעוניות הינו מעשה
הונאה חמור.
יצרני הטלויזיה הצבעונית בישראל:

אמקור

סילורה

מצהירים בזה כי הם משתמשים אד ורק במסכי טלויזיה
צבעוניים חדשים, הנרכשים מגדולי היצרנים בעולם.
אמקור, מץ ו־סילורה מזהירים בזה את ציבור הצרכנים לבדוק
בקפידה את מכשירי הטלויזיה הצבעונית, המוצעים להם בשוק.

אמנות

מקררי
ג׳נרל אלקטריק

מקררי ״ג׳נרל אלקטריק״ הם הטובים ביותר בעולם ולכן רבים
האנשים הרוכשים אותם.

חברת א. י .י בו א אי שי
עוזרת גם לך לקנות את הטוב ביותר.

(המשך מעמוד )57
עבודותיהם של צלמים אחרים? בתערוכות
צילום רגילות, מושם הדגש על טכניקות
שונות של הצילום, יותר מאשר על
ערכים אמנותיים לשמם.
אצל רפי, בצד צילומים עשירים בצבע,
מרהיבי־עין ביופיים, קיימים סמלים ומשמעויות,
הנותנים עומק ליופי הפלסטי.
לדוגמה: שני אבטיחים, אחד גדול ושלם,
והשני קטן יותר, שפלח אחד נחתך ממנו
וחושף את בשרו האדום והעסיסי, הם
הסימבולים לגבר ולאשה, ומבטאים את
יחסי המידות ביניהם.
רפי, שהוא קמב״ץ במילואים, מתאר
מילחמה מהי, בדמות לוח שחמט עם כמה
כלים עליו, שחלקם עשויים מעץ, וחלקם
מגיזרי אבטיח. משני צידי הלוח מונחים
אבטיח גדול ומאיים אולי סמל למעצמה

מוסד היבוא האישי הוקם בתמיכתו של משרד האוצר על מנת
לשנות את שיטת היבוא הקיימת שהסתמכה על רווחי תיוור
של עשרות אחוזים.

סיפקה עד היום מוצרי חשמל למאות לקוחות
1ו בו . 4\ 4 1הנהנים משרות נאמו ומסור.

שים לב

אתה מקבל מקרר בביתר באחריות מלאה לשנה.
למנוע אחריות לחמש שנים.

*אתה לא חייב לשלם במזומן
שלם משהו למפרע והיתרה עם קבלת המוצר.

שפוט את הכדאיות.
שם המוצר

־!מחיר בא. י.

חסכון משוער

מקרר ״ג׳נרל אלקטריק״ 16 קוב
מקרר ״ג׳נרל אלקטריק״ 21 קוב
מקרר ״ג׳נרל אלקטריק״ 24:קוב

431,000ל״י
58,000ל״י
89,000ל״י

16,000ל״י
20,000ל״י
30,000ל״י

* המחירים כוללים מע״מ והובלה עד בית הלקוח.

א. י .יבוא אישי

— רח׳ מוזיר 6תל־אביב .453641

נכד הנשיא

״קאסרי״ -
רעננות,רכות, שובבות ואוירה צעירה.
״קאסרי״ -
הנ א ה אמיתית ותחושות נסלאות.
״קאמרי״ -
סבון הנעורים של ״עץ הזית״ ממיל
שמן קוקוס מעולה
ל ר סן העור, עידונו וטיסות! יומין
ומרכיבים מ ב עי ם ל שמירת בריאות!.

״ קאס רי ״ -הנ אהא מי ת ת.

צלם מגנם

״נתח ראוי לשמו״ של מגנם
מין ואבטיח

״קאמרי״ -
סבון ״חוצלארץ״ מעולה
מ תו צרתעץז ! זית @

המכוונת את מילחמות העולם, וקסדת
לוחם על גזר עץ, סמל לקבורת חייל
במילחמה, והמהווה רמז לתוצאות הבלתי־נמנעות
של הקרב.
רעיון צילומי האבטיחים כנושא מרכזי
לתערוכה, גמל בראשו של רפי מאז החלו
צצות כל אותן סככות למכירת אבטיחים,
שקושטו בפירסומות הענק לסרטים. היתה
זו מעין אמנות פופ ישראלית, שנוצרה
באופן טבעי, ברחוב, ושתפקידה היה
למשוך את העוברים ושבים לקניית אבטיח
בסככה. בעלי הסככות אף המציאו סיסמות
לעידוד תרבות האבטיחים, כמו ״כל
אבטיח דוקטור.״
כל הצילומים בתערוכה, מהווים חוויה
אסתטית ורעיונית. המשותף לכולם הוא
האבטיח, המהווה בסיס לקומפוזיציה ה מרכיבה
את התמונה.
העולם הזה 2186

סדנה הס
1979
מטע 0911113 הי ה
בחסות :

יצרני סבון היוקרה ״קאפרי

״זיקית״ שד מגנ:
חיות ואבטיח

סרטי איכו ת
מבט לעולם תפנימי
דייוויד הוקניי, האמן הבריטי המפורסם,
שציוריו מבוקשים בכל העולם, עד
שאין ההצע משיג את הביקוש, הוא
הומוסכסואל מוצהר ומוכר. חייו המיוח דים
והמעניינים משמשים נושא לסרט
מיוחד ובלתי־שיגרתי שמוקרן בימים אלד.
במוסיאון תל־אביב, במיסגרת מאמצי הנהלת
המוסיאון לאחד תחת קורת־גג אחת
את כל שיטחי האמנויות היפות, וליצור
מרכז תרבותי כולל כמו ה־-נסדמ-זס 10׳\1ס
של סן פרנסיסקו, או מרכז פומפידו בפאריס.

במקביל לתליית ציורו הידוע של
הוקניי — גבר משתזף בבריכה, במיסגרת
תערוכת הפופ של שנות השישים מאוסף
מוסיאון לודביג בקלן — ניתנת לקהל
ההזדמנות לחזות בסרט שנעשה בידי הוק־

ניי אודות עצמו ואודות ידידיו האינטימיים׳
ומכניס את הקהל למיטבוע האמנותי.
׳סיפור הסרט למתרחש בתחילת שניתהשבעים, עת הוקניי קיבל בהשאלה את
ביתו ואת בריכת השחיר. של טוני רי־צ׳רדסץ,
בהרי קליפורניה. הוא מזמין
לשם את חבורת ידידיו, המבלים כל היום
בקפיצות לבריכה, כשתוך כדי כך
הם מתיזים נתזי מים( ,ומכאן שם הסרט)
המונצחים על־ידי הוקניי בסרט. מצילומי
הסטילס, הוא עורך תרשימים, ועושה ציורים
בצבע על בד. ציורים אלה זוכים
בהצלחה בעולם כולו. בין השאר מתוארות
בסרטו מערכודהיחסים בין הצייר ל־
״אכם״ שלו, ל״נוכחי״ שלו ולידידיו האחרים
העליזים, ביניהם זוג נשוי, וסצנת
אהבה בין שני הגברים. הסרט איטי מעט,
אך עשוי בכנות, תוך חדירה לשטח אינטימי
ביותר, עולמו הפנימי, האמנותי־ריגשי
של אמן בעל שיעור־קומה עולמי,
כדייוויד הוקגיי.

סי] 0111111 ,גיוד׳״

נגן׳ וחוף

יצרני האופנה

(לר!לו, ואזסוחהווולס

1X 8

יסא גי אזפנת גבר ,

תכויוירי עויער
נעלי איכות
אולמות: חולון,ז׳בוטינסקי . 6טל 855680 .

1ד ס

נעלי ס ר ^ ס ך ^ ר ^

חברתהתח בז ר ה

חברתהת עו פ ה
תיסרוקות :״אתר היופי ,,סלון ז׳אק ז׳ורז׳ט
מלון ״דיפלומט״ * עיצוב הבתרים: רחל גרא
יפו העתיקה * הדרכת המועמדות: בי״ס
לדוגמנות ״רגב״ * צילום המועמדות: אסף
שילה ״אולפני צילום ישראל סאן״
״המשתזף״ שד דייוויד הוקניי
חשיפה קדמית
העולם הזה 2186

חהועהוות הסופיות

ונקה סגר:
המלאכית שר ציורי
ך מאס לה, באמת נמאס לה, לריבקה
^ סגל בת ה ,18-שיגידו לה כל הזמן
שהיא דומה לקיית ג׳קסון, המלאכית של
צ׳ארלי. זה לא הוגן, היא בהחלט מרגישה
שהיא מיוחדת ומקורית, ואינה מוכנה
שישוו אותה לאף מלאכית בכלל, ולקיית
ג׳קסון בפרט.
ריבקה סגל היא בוגרת שמינית העומדת
לפני גיוסה. היא בת מושב מעונה שבגליל
המערבי, ורחוקה מאד מהתרבות העירונית
של תל־אביב. אביה מגדל עופות ועיזים,
ותפקידה הקבוע של ריבקה הוא לאסוף

את הביצים מהלול.
חוץ מזה היא משוגעת על טיולים רגליים.
מדי שבת בשבת נאספים החבר׳ה של
המושב לייד המועדון, והולכים ברגל ל-
מונט־פורט. לפעמים נוסעים לטיולים על
טרקטור, ובלילות שבת רוקדים ריקודי־עם
במועדון. על דיסקו לא שמעו במעונה,
״אנחנו מושבניקים, אנחנו רחוקים מהתרבות
הזו,״ מסבירה ריבקה.
עד לפני ימים אחדים היה לה חבר קבוע,
שעימו בילתה את חמש השנים שחלפו.
כעת אין לה חבר, אך כמו שהיא נראית
יש לשער שלא לזמן רב.
יש לה אח בצבא ועוד אח צעיר ממנה.
הוריה המושבניקים, שעלו ארצה מרומניה,
אינם מתלהבים מנטיותיה הזוהרות של
בתם, הם מעדיפים לראותה בבגדי־עבודה
יותר מאשר בבגד־ים. אל התחרות הגיעה
מפני ש״היא מציעה כל־כך הרבה אפשרויות
לבילוי, ואני רוצה להינות ולעשות
חיים משוגעים לפני הצבא.״ למרות שהיא
אינה מודה בכך, גם המתנות והפירסום
המובטחים למשתתפות ולזונות קוסמים לבת
המושב הצעירה. כי מי מוכנה לוותר
על טיול בלונדון במטוסי חברת אולימפיק?
או במלתחה מתוצרת \ 1.8.ומערכת מפוארת
של בגדי-ים וחוף שמציעה חברת
גוטקס? שלא לדבר על הנעליים שמכין
במיוחד למשתתפות סימנטוב חיקי בעל
נעלי־מרנו, ותכשירי טיפול בשיער של
וולה.
לא, אין לה חלומות של זוהר, והיא
אינה רוצה להיות דוגמנית ולו רק בגלל
הסיבה הטכנית: זה פשוט בלתי־אפשרי
להיות דוגמנית בתל-אביב ולנסוע בכל יום
למעונה. לעזוב את הבית? על זה ריבקה
סגל אפילו לא חושבת. טוב לה במושב,
היא אוהבת את האוויר ואת האווירה, והיא
אינה רוצה להיות דיילת, דוגמנית או
שחקנית כשתהיה גדולה. היא רוצה להיות
גננת, מפני שהיא משוגעת על ילדים ויש
לה את הכישרון והכישורים ללמד ולהדריך.

ה מוע מדות הסופיו ת • מלכת חת • 7 9ר
גזית ארעד:
בתה שר הנסרת
ך זי!ת אל־עד בת ה־ 20 באה מבית
מיוחד מאד. אמה היא הפסלת האשדודית
הנודעת, מתי אלפרין, ואביה קבלן.
גזית, העוסקת בדוגמנות מסלול וצילום,
מספרת כי היא באה מבית בוהמי מאד,
שיש בו כל הזמן רעש. את שמה המקורי
קיבלה מהוריה, שהחליטו להעניק לילדיהם
שמות מקוריים לפי האל״ף בי״ת. כך נולדה
איילה, אחר־בך בושמת ואחריה גזית,
צרוייה וקרן, ושני האחרים אברהם, זכרונו
לברכה, ודויד המכונה אידי. אברהם נהרג
בתקופת מילחמת ההתשה. שנים לאחר
מכן הקימה אמו הפסלת אנדרטה לזכר
בני אשדוד, שנפלו במילחמות ישראל,
ואילו אידי, ייבדל לחיים ארוכים, עובד
כצוללן.
גזית אוהבת מאד את מישפחתה. היא
מספרת כי כל אחיותיה ואחיה רכשו את
כשרון הציור והפיסול מאמם, ואילו היא
רכשה את כשרון הכתיבה שלה מאביה
הקבלן, החוטא לפעמים בכתיבה בסתר.
כשזכתה אמה בתואר אם־השנה היתד, גזית
המאושרת באדם, לדבריה התואר מגיע ל-
אמא שלה, מפני שהיא נהדרת, המטפלת
בילדיה באהבה ובמסירות, משקיעה בהם
את כל מה שיש לה.
גזית עצמה נולדה בנהריה, למרות ש־מישפחתה
מתגוררת באשדוד. יש לה תוכניות
בתחום הכתיבה, ובשנה הבאה היא
עומדת לפרסם את ספר שיריה. היא אוהבת
לקרוא. לאחרונה קראה את סיפרו החדש
של דן בן־אמוץ ויש לה ביקורת
נוקבת על הספר .״נפלתי על הספר ממש
במיקרה ובקושי גמרתי אותו,״ מספרת
גזית ,״אני חושבת שדן בן־אמוץ מנסה
לעשות מעצמו סופרמן, אני מלגלגת על
הספר ונראה לי שהוא מגזים בניסיון שלו
להדהים. שמעתי מאבי, שהיה ימאי במשך
15 שנים, סיפורים הרבה יותר מדהימים
מסיפורי הזימה של דן בן־אמוץ.״

חוץ מדן בן־אמוץ היא אוהבת לקרוא
בקיץ את הארולד רובינם, משהו לא מחייב,
קליל ומרחף. היא אוהבת לשחות בים
ומשוגעת על כלבת המישפחה, אלפא.
בכלל, חיות זה השטח שלה. היא אוהבת
אותם .״אם היה לי מקום הייתי מגדלת 10
כלבים ו 20-חתולים.״ לתחרות הגיעה ב־המלצתה
החמה של אמה, שהיתר, בצעירותה
דוגמנית. הוריה דוחפים אותל לטפח
את כישוריה הזוהרים ויש לה גיבוי מלא
מהבית. בצבא שירתה כפקידה בחיל־הים
והיא מקווה שתחרות מלכת־המים תפתח
בפניה שערים נוספים לעולם הדוגמנות.
גם ההופעה בפגי קהל מצאה־חן בעיני
גזית .״זהו בית־ספר מצויין להופעות,״
היא אמרה .״מה שבטוח הוא שביטחון
עצמי אני אקבל מהשתתפות בתחרויות .׳׳
להופיע בשש תחרויות בפני קהל של
עשרות אלפים, זה לא פשוט.״
לא שחסר לה ביטחון עצמי חס וחלילה.
להיפך .״אבל עוד קצת אימון בכלל לא
יזיק לי.״
בינתיים היא מרבה להצטלם, מציגה את
תמונותיה בפני פירסומאים, מקווה לקבל
עבודות דוגמנות צילום.

אבינה אשמו׳:
להטת מהחיים
א נדכה אשכנזי בת השמונזדעשרה
*היא תלמידת בית־ספר אורט במגמת
התיירות. בעתיד היא רוצה להיות דיילת-
אוויר, ואם לא, אז סוכנת־נסיעות מורשה.
בחופש־הגדול הציעו לאביבה לעבוד כ־דיילת־קרקע
באל־על, אך היא העדיפה
את תחרות מלכת־המים. למה? בגלל
החוויות. היא אוהבת לצבור חוויות, והתחרות
תעניק לה רבות מהן. חוץ מזה היא
אוהבת לנסוע, בגלל זה בחרה להיות דיילת-
אוויר, מיקצוע שיאפשר לה לטוס מארץ
לארץ ולראות את העולם, ובגלל זה גם
בחרה בתחרות מלכת־המים, מפני שנישפי

התחרות יערכו במקומות שונים, החל
בחורשת־טל שבצפון וכלה באילת שבדרום.
אביבה היא בת יחידה. אביה נגר ואמה
פועלת. היא מתגוררת בבת־ים, אך על*
מנת לרקוד היא מצפינה עד נתניה, שם
יש דיסקוטק האהוב עליה במיוחד, ושם
היא רוקדת דיסקו. ג׳ון טראבולטה, הוא,
כמובן, האליל האמיתי שלה.
יש לה חבר ששמו אבי והוא בעל פרפומריה
ברמת־השרון. אבי הוא זה שדחף
את אביבה להשתתף בתחרות מלכת־המים,
כדי שתוכל לגוון את החופש הגדול במשהו
לא שיגרתי, ותחרות־יופי היא לכל הדעות
משהו לא שיגרתי.
היא אינה רוצה להיות דוגמנית ואין
לה שום ג׳וקים של פירסום בעתונים. היא
רוצה להיות דיילת-אוויר. בצבא לא איכפת
לה היכן תשרת, העיקר שזה יהיה כמה
שיותר רחוק מהבית. אם ישלחו אותה
קרוב היא תסרב. היא אינה רוצה להיות
סתם פקידה, שעובדת כל יום משמונה עד
חמש וחוזרת הביתה, ואפילו לא מקבלת
משכורת בשביל התענוג. היא רוצה לעשות
משהו מיוחד, אולי בשארם אל-שיח /שם
תוכל להכיר את הנופים הקסומים של
הדרום לפני שיחזירו אותו, כך היא אומרת,
לידי המצרים.
בכל רגע פנוי שיש לה היא הולכת לים,
שם היא שוחה עד לסלע המפורסם של
בת-ים ובחזרה, חוץ מזה היא רוכבת על
סוסים, ויש לה סוס אחד שאוהב אותה
במיוחד. אחרי שהפיל אותה מעל גבו, והיא
הצליחה לעמוד על שתי רגליה מבלי
להיפגע, נקשרו בינה לבין הסוס יחסי
ריעות אמיצים, וכשהיא מגיעה לחוות-
הסוסים והסוס שלה אינו נמצא, היא מוכנה
להמתין לו שעות עד שישוב, ובלבד
שתוכל לרכב רק עליו. בכלל, היא טוענת
שאחת התכונות הבולטות באופייה היא
הנאמנות. בנושא מלכת־המים היא אופטימית,
לא איכפת לה אם תזכה או תפסיד
את התואר. היא מעוניינת רק בחוויות
ובבילוי, ואת זה בוודאי תשיג.

ועמ דו ת הסופיו ת • מ ל 3מ המ״ס • 79ה מו
אורנה ובינוו:
אוהבת הטיולים
ל או רנ ה, רובינו!? יש עיניים ירוקות,
€שיער בצבע דבש וחיוך מלבב, החושף
שיניים צחורות. היא רק בת 16 וכבר היא
חולמת על נסיעות למיזרח הרחוק, למצריים,
לארצות אכזוטיות ובלתי מוכרות.
לגלות, לראות, להבין, אלה הן התכונות
הבולטות באופייה של אורנה, בתם של
מורה לנהיגה ממוצא בוכרי ושל אם
צברית. לאורנה אין כל חלומות על עולם
הזוהר. אל התחרות הגיעה בהמלצתה החמה
של השחקנית סנדרה שדה, שהיא שכנה
שלה. היא לומדת בתיכון עירוני ט׳,
ועולה לכיתה י״א במגמה הביולוגית. היא
אוהבת את אווירת בית-הספר ואוהבת מאד
ללמוד.
אורנה היא לא רק יפהפיה אלא גם
תלמידה מצטיינת, שציוניה גבוהים מאד.
בעתיד היתד! רוצה ללמוד עיצוב־פנים או
קרימינולוגיה. בניגוד למה שאפשר לצפות
היא אינה מבלה את זמנה הפנוי בחוף
שרחון בתל-אביב, כי אם דווקא׳ בחוף
הקאונטרי־קלוב, שהוא פחות המוני ויותר
שקט, לדבריה.
אהבה גדולה מאד של אורנה היא הכדורסל.
אורנה צופה במישחקי כדורסל
דרך קבע, הן על המיגרש והן בטלוויזיה.
מובן שהיא אוהדת שרופה של מכבי תל-
אביב ומעריצה את מיקי ברקוביץ׳ ואת
מוטי ארואסטי. אורנה הגיעה לתחרות, כדי
לטייל, לבלות ולשם הספורט. בייחוד קסמו
לה הטיולים ברחבי הארץ באוטובוסים
הממוזגים של יונייטד טורם, המובטחים
במיסגרת התחרויות שייערכו השנה במלון
גני שולמית באשקלון, בחורשת טל בצפון,
במלון לרום באילת, בקאונטרי קלוב ב־באר־שבע,
במלון פלאזה טבריה ובהיכל
התרבות בתל־אביב. היא אוהבת לבלות
ומכיוון שהיא תלמידה מצטיינת, הוריה לא
מגבילים אותה ביציאות לבילויים. כשהיא

מבלה היא בדרך־כלל רוקדת, וכמה שיותר
דיסקו.
אורנה (בצילום בדגם של בית האופנה
מוצפת בהצעות עבודה לצילומי
דוגמנות. עד עכשיו דחתה את כולן, היא
היתד, עסוקה בלימודים, ובכלל, כל זמן
שאביה יכול לכלכל אותה, היא אינה רוצה
לעבוד, בא לה לכייף, וכמה שיותר. אין
לה חבר, אך יש לה הרבה חברות וחברים
והיא אינה מודאגת, היא יודעת שגם שעתו
של החבר תגיע. בינתיים לא חדל הטלפון
שלה לצלצל, כך שלוח הזמנים שלה עמוס
לעייפה.
בשנה הבאה היא מקווה לנסוע לחו״ל.
לאירופה יכלה לנסוע מזמן, אך, כאמור,
היא מעדיפה ארצות אכזוטיות רחוקות
ומעניינות על פני אירופה הקלאסית או
אמריקה הרועשת. אופייה הנמרי מתבטא
בעיקר בהופעתה החיצונית. עד עתה לא
ניתן לה לשלוף את ציפורניה אך היא
מבטיחה שאם תתבקש או תאלץ לשלוף
ציפורניים, היא תצא מתוך השקט שלה
ותסרוט. מאחר שאצלה השקט הוא פנימי,
כשמפרים אותו היא יכולה בהחלט להפוך
מסוכנת.

14 205 הרמקול החדש של מוראל מסו\ל
לשאת בנקל/¥1$מ /¥ו.125
לפניך רמקול חדש של מוראל המהווה חגיגה לאוזני כל
חובב מוסיקה — מוראל 205
בין אם יש לך מערכת ביתית צנועה או מערכת סטריאו ״כבדה״
המסוגלת להפיק עד 5ו7וח 15077 לערוץ — מוראל 1* 205 הוא
הרמקול עבורה.
מוראל — 1_/\ 205 הוא הרמקול היחיד במחיר הסביר המסוגל
לשאת כל עוצמה עד ל־7!5ז 15077 8ובזה הוא מבטל את הפחד
התמידי שלך לפתוח את הכפתור ״עד הסוף״.
מוראל 205ו משלים את סידרת הרמקולים המקצועיים של
מוראל שקנו לעצמם מוניטין בהרבה מדינות בעולם:
301/303/309/311ק_וו7ו ו־אוקטב־.3
הגימור הקפדני, המחיר הסביר ו־ 3שנות אחריות לכל רמקול
נותנים בידך כלי רב עצמה להשמעת מוסיקת דיסקו או
מוסיקה קלאסית. היכנס לשמוע אותו עוד היום, יתכן מאוד
שאתה מפסיד משהו.
תכונות * :דיוק מירבי בהעברת הצליל היענות צליל מהירה.
מפרטטכני 5:ח6011!03110ק 5
וחוח 75ו1115ו220 171^41166 60196 00116 \1
.ו516x390031310101011210 \/0 0011 06
516x390031ו6 \6/115 קץ 28 !71171 80110101061
/0106 0011 + 0001109 110(11101.ו
^) 8355 !6
38—25000 512. + 3 015.
4—8 051108.
92 95>./177/ 154.
!7110.1277-8.!7!.5. [361051.
^ . 1501/7-8.11/1.5. [36! 051.ח
3115 )10 5/15(.או 1000

056 03111531.ו ח 6150118015־ז 0ו ח

770016! 11011:
/6616111011:״•1
:וח 516ץ615ח!>035
!3096:ץ0ח60!116־51
06:ח 6013ק1
:ץ{|8605111\/
!311116! 869121161060):ח!\/
61:״\0ק1ח516ח1 !3

מוראל 61־ז 0ודו >מ

מרכז שיווק ותצוגה — ככר המרינה ,44 טל 266120 03ת״א ; תל־אכיב: אורית סטריאו — אחד-העם ; 14 רקדה — שד׳ בן־ציון ; 8מרכז הסטריאו — אלקלעי ; 1סטריאו פקאן — ה׳ באייר ; 1סטריאו
קלאב — ארלוזורוב ; 15 פוטו פספורט — כן־יהורה ; 8אליאס אלקטרוניקה — העליה ; 20 מרכז הקיט והסטריאו — רה׳ דיזנגון־ ; רמת־נן: אינטרפון — ירושלים ; 46 כית הסטריאו — ארלוזורוט ; 1פנסטיק —
דה׳ ביאליק ; הרלון: סהר — סוקולוב ; 45 קרית־שרת: טלמר — מרכז מסחרי; כפר-פכא: סטריאו קל אב הרצל ; 94 רריו רוו — וייצמן ; 32 הרצליה: כל קיט — סוקולוב ; 62 פתה-תקוה: רדיו אלי —
ההגנה ; 12 ראשל״צ: שהאל אלקטרוניקה — פינסקר ; 4מרכז הסטריאו — גרינכאום ; 10 נם־ציונה: א .ק. אלקטרוניקה — רה׳ וייצמז ; 14 רהובות: סלון אלקטריק — הרצל ; 187 סטריאו פקאן —
הרצל ; 175 לוד: גט איו — הנשיא ; 2אשדוד ; אשקוד, מרכז מסחרי א׳ ; אשקלון: צלילי הדר — העכורה ; 77 ירוחם: כל בו סוריה ; ערד ; מיקי מריו — מרכז מסחרי ; כאר-שכע: מרכז המוסיקה —
קק״ל ; 197 איתני — רה׳ הרצל; ימית: אלקטרו ימית — מרכז מסחרי ; 22 ירושלים: א .מ — .אכן ישראל ; 5גיורא שוד — דה׳ הנידם ; 6רדיו לוי — שמאי ,17 גד אלקטרוניקה — רה׳ פינץ ; 9
קדית־מוצקין: פלדמן עוכדיה — השופטים ; 7היפה: סטריאו של שמחה — אחד-העם ; 11 קרית -אתא: דדיו שפרן — מרכז מסחרי א׳ ; סלון קיטל — מרכז מפחדי ב׳ ; טירת-הכרפל: פוטו דוד —

שידור
צל־זש
כלכלה או ניקו ראש
6לדסק הכלכלי של מחלקת החדשות׳
בראשותו ׳של אלישע שפיגלמן, על
סיקור הלילה האומלל של הממשלה, שלא*
החליטה בנושאים כלכליים. היה מי שאמר,
לאחר הישיבה, כי היה צריך לשלוח
לסיקורה את אבי ניקוי ראש, מרדכי
(״מוטי״) קירשנכאום, תחת שפי׳גלמן.
בשני שידורים, האחד במבט והשני ב
כתב
שפיגלמן
ארליך במערומיו
כימעט חצות מורחב, העביר שפיגלמן,

בעזרתם של אכי אנג׳ד ואליעזר
(״גיור״) יערי, את כל הפארסה הממשלתית
בצורה מתייקת ועדכנית:
• צל״ש גם לכתב הכלכלי של הרדיו,
גירעון אלון, שפתח את מהדורת
החדשות של הבוקר, אחרי אותה ישיבת
ממשלה אומללה במישפט :״ארליך אכל
אותה !״

מ אחרי המסך
מה •וקרן בק׳׳ן
החל ב־ 5באוגוסט יכנס לתוקפו לוח
שידורי הקיץ של הטלוויזיה, וצפויים
שינויים, כמה מהם מהותיים, בלוח ה״
שידורים.
* כימי ראשון, בשעה 8.00 בערב,
תוקרן סידרה חדשה בשם בית פתוח,
שאותה תפיק ריבקה פרידמן. בית פתוח
הוא מאגזין למישפחה. בטלוויזיה בער־

כתב־ מגיש צור
איחולי החלמה
בית כבר ׳מוקרן מאגזין כזה כמה שנים.
התוכנית תוקרן אחת לשבועיים, כשבתווך
ימשיכו להקרין את תמול עכשיו.
מסך גדול מסך קטן יועתק מהיום השני
ליום הראשון, בשעה .8.30 תוכנית זו
תשודר אחת לשבועיים, כאשר המקבילה
שלה תשאר עוד להיט.
העולם הזה 2186

מה מסתתר מאחרי הסקר
סקר הצפייה בטלוויזיה, שפורסם בשבוע
שעבר, דירג את 36 התוכניות של הטל־ווייזה
לפי סדר הפופולאריות !שלהן. אולם
כמו במיקרים רבים אחרים, חדי-עין הבחינו
בכמה עיוותים, חלקם מגמתיים, בצורת
הצגת הסקר על-ידי מנכ״ל רשות־השידור,
יוסף (״טוסי״) לפיד.
העיוות הראשון: השיטה לפיד. נערך
הסקר, על-ידי הלישכה המרכזית לסטטיסטיקה.
אנשי הלישכה ריאיינו מידגם
של 1200 איש, כולם יהודים. כל טירון
במדיע הסקרים של הטלוויזיה בארצות־הברית
יודע, שבצורה כזו לא מבצעים
סקר ׳ טלוויזיה. הנשאלים נוטים, בדרך
כלל, להחמיא לעצמם, גם כאשר הסקר
הוא אנונימי, ולבחור בתוכניות רציניות.
הם מעדיפים לא לגלות במה הם באמת
צופים כשהם נינוחים בביתם, על הכורסא,
כשנעלי־בית לרגליהם.
בארצות־הברית, לעומת זאת, בוחרים
מידגם של מקלטי־טלווייזה, מחברים אותם
למחשב, הפועל רק כאשר מופעל המקלט
עצמו.
התוכנית שזכתה במקום הראשון היא,
כמובן, מבט. אולם המנכ״ל לפיד ציין,
שהפופולאריות של מבט מקיפה רק 94.9
אחוז מכלל הצופים, לעומת שיעור גבוה
יותר בשנה שעברה. המנכ״ל, שאינו אוהב
במייוחד את מחלקת־החדשות של הטל־ווייזה,
שכח לציין כי השניה שעברה היתה
גדושה באירועי־חדשות היסטוריים, כמו
ביקור אנוואר אל־סאדאת ומהלכי
השלום.
על פי הדירוג של עורכי הסקר זכה
השבוע — יומן אירועים של יעל חן
רק במקום ה־ ,12 בזכות 74.1אחוזי צפייה.
אולם האמת היא, כמובן, אחרת. צופים
דתיים אינם פותחים את הטלוויזיה בליל-
שכת. לו ה״ו מביאים בחשבון עובדה
זו, היה שיעור הצפייה של החילוניים
בהשבוע מסתכם ב־ 91.5אחוז וזוכה במקום
השני.
המקום השלישי רק זורה מלח על פצעי
הטלוויזיה: כל־בו־טק, שהופסק לאחרונה
ועדיין מבטיחים את חידושו, זכה ב־
89.6אחוז מכלל הצופים.
זה הסוד שלי, המופק על־ידי אולפני
הסרטה הרצליה, צועד במקום הרביעי, עם
89 אחוז. ארצ׳י באנקר עם הכל נשאר
במיש׳פחה צועד אחריו עם 81.7אחוז.
התוכנית מצב מישפחתי, שהופקה על־ידי
הטלוויזיה הלימודית, הורדה מהמסך, בין
היתר בגלל שיקולים של אי־צפייה. עתה
התברר כי היא צועדת במקום הששי,
עם 80.3אחוז.
עוד התגלה בסקר, כי הקהל צמא לבידור
׳מקומי, שאין מחלקת־הבידור של
הטלוויזיה מספקת לו אלא בשודורים חוזרים.
לשם כך מוכן קהל הצופים לסבול
אפילו את ההעוויות של דורי בן־זאב.
עוד להיט קיבל 78.4אחוז ידורג במקום
השביעי. הסקר נערך בתקופת הנחייתו
של בן־זאב, בטרם עבר שרביט המנחה
לידיו של דוכי גל. יש להניח שעוד
להיט יטפס בסקר הבא למקום טוב יותר.
מבט שני הגיע למקום השמיני. הפתעה
נוספת: מיקומה של התוכנית לקראת שי־בשעה
10 בערב, ביום הראשון, יוקרנו
סרטי המתח — פרקים נוספים מהמלאכים
של צ׳ארלי.
מולייר ירד וכן גם תיאטרון הכורסא.
בששת׳ השבועיות הראשונים יוקרנו סרטים
קצרים, שצולמו בידי חובבי קולנוע על
בסיס התנדבותי. כאשר יסתיימו הסרטים
הקצרים, יובאו בשידור חוזר סדרות ש שודרו
בימי ששי, וזאת על פי דרישת
הצופים הדתיים. הסידרה הראשונה: אני
קלאודיום.
• כימי יטני, אחת לשבועיים, תשודר
הסידרה הכל נשאר במישפחיה, ששודרה
עד כה בימי ראשון. התוכנית המקבילה
לארצ׳י באנקר תהיה החבובזת מרחוב
ההפתעות.
• כימי שלישי ממתינים עדיין ל־כל־בו־טק.
אולם עד שתחזור תוכנית זו-
אם תחזור, יפסיקו את ׳שידור מילחמת
הקיום בעולם החי ׳ויתחילו בסידרר. חדשה,
שבה עשרות פרקים על מנהיגים שעיצבו
את פני המאה.
• כימי רביעי אין שינויים.
• בימי חמישי יפסיקו את הסידרה
סטארסקי והאץ׳ — הסרטים ניגמרו. את

דור. התוכנית של חנה קלופפר, המש
משת, תדריך לצופי הטלוויזיה, זכתה בסד
אחוזים. יש לתלות הצלחה זו גם
בהתעניינות הרבה שמגלה הציבור בתוכניות
הטלוויזיה, גם בשעת משידור, עשר
דקות לפני מבט, וגם בסיגנון העריכה
המעולה של קלופפר.
מסך גדול מסך קטן במקום העשירי,
עם 75.7אחוז. אחריו בדירוג תוכנית
הבידור (ישראלית או זרה) המשודרת
בימי שלישי, והסרט הארוך של היום
הרביעי.
תוכניתו של הרב שמואל אכידור
הכהן, באה שבת, דורגה על פי מסקנות
עורכי הסקר רק במקום ה* ,23 יוזכתה ב־
59 אחוז בילבד: .אולם יש לזכור, כי גם
את התוכנית הזו אין רואים הצופים
הדתיים, שאינם פותחים את המקלט בליל
שבת. תוכנית זו טיפסה למקום ה־
,13 עם 72.7אחוזים מכלל הצופים, כאשר
נלקחים בחשבון רק הצופים החילוניים.
במשך שנים רבות חשבו כי התוכנית
מישחק השבוע צועדת בין שלוש ה־

עורכת ״השבוע״ יעל חן
בכל זאת מקוס שני
החבובות מרחוב ההפתעות צועדות במקום
ה־ ,19 עם 64.7אחוזים. שוב הוכח,
כי מנהלת מחלקת הילדים בטלוויזיה,
אסתר סופר, צודקת. החבובות הוקרנו
לפני זמן מה בשעות אחר־הצהריים. סופר
דרשה כי התוכנית תשודר בערב, טענה
כי היא מיועדת בעיקר למבוגרים. הת ברר
כי צדקה. כאשר החבובות הוקרנו
אחר־הצהריים היה אחוז הצפייה בהן רק
25 אחוז.
על אדוניס ומשרתים צועד במקום הד
ראשון מבין הסדרות החדשות, ובמקום
ה־ 20 מבין כל התוכניות.
הסקר מהווה גם ניצחון אישי של המנחה
מני פאר. בעלי כותרת בהנחייתו
צפו 64.4אחוזים, והוא דורג במקום ה־,21
לעומת עלי כותרת של יעקוב אגמון,
שקיבל רק 58.1אחוזים ודורג במקום הלל•
סקר מאוחר יותר שנערך הראה, כי
פאר ואגמון קיבלו כל אחד לחוד יותר
אחוזי צפייה מעלי כותרת של ירון לוני

דון

עורף ״מבט״ אחימאיר
בכל זאת הצלחה
תוכניות הניצפות ביותר בטלוויזיה. בא
הסקר והפך את הקערה על פיה: מישחק
השבוע דורגה במקום ה־ ,14 עם 68 אחוזי־צפייה.
במצב גרוע יותר נמצאת תוכנית
ספורט אחרת, מבט ספורט. היא זכתה
רק ב־ 66.3אחוזי צפייה ודורגה במקום
ה־.17
סרט המתח של מוצאי־שבת דורג במקום
ה־ ,15 לפני מוקד, שנמצאת במקום ה־,16
עם 66.9אחוזי צפייה. יש עדיין 65.5
אחוזים מצופי הטלוויזיה, הצופים בסידרה
המטומטמת ששמה הוואי חמש אפס, המדורגת
במקום ה־ .18 אולם נראה כי הקהל
הישראלי התבגר למרות הכל. כאשר שודרה
הסידרה, בשנת ,1973 צפו בה 93
אחוזים מכלל הצופים.

מקומם של שני השוטרים החביבים יתפסו
סדרות תיעודיות.
!• כימי שיטי תסתיים הסידרה פיל־דלפייה
עם שחר. את מקומה תתפוס סידרה
בת שלושה פרקים, מעתה ועד עולם. בתקופה
שבה תשודר סידרה זיו לא יוקרנו
סרטים מהסידרה הוואי חמש אפס, בגלל
אורכם של פרקי הסידרה.
• כמוצאי שכת לא יחולו שינויים,
אלא אחרי ראש השינה, עת יתחילו לשדר
את הסידרה המוכרת לצופי ירדן: ואשינג־טון
מאחרי הקלעים.

טרגדיה אכזרית
בבניין הטלוויזיה ובמערכת יומן צה״ל
שבגלי צה״ל הוכו בהלם, כאשר הגיעה
הבשורה הנוראה. נדיר צור, בן ה־,25
אחד הכתבים המוכשרים של יומן צה״ל
ומגיש תוכנית החדשות לילדים בטלוויזיה,
מה העניינים, לקה בדלקת קרום
המוח.
נדיר מאושפז בבית־חולים וספק רב
אם יוכל לשוב לעבודתו באחת משתי
התחנות. עורך המדור מצטרף לכלל עובדי
הטלוויזיה וגלי צה״ל, באיחולי החלמה.

נקודת חן של אורי דביר צועדת
במקום ה־ ,22 ואילו התוכנית לחם חוק,
בהנחייתו של המישפטו אלי זוהר, זכתה
במקום הראשון מבין התוכניות הכבדות
בטלוויזיה, ובמקום ה־ 23 בדירוג הכללי.
נראה כי כימעט חצות עדיין לא ביק-
לטה, או שהצופה הישראלי מקדים לישון.
רק 60.6אחוזים צופים במהדורת חדשות
זו ,׳והוא מדורגת במקום ה־ .24 בצאת
חשבת, התוכנית הדתית של מוצאי־שבת,
צופים 56.4אחוזים מכלל הצופים והיא
במקום ה־ ,26 ואילו פסוקו של יום במקום
ה־.27
תוכניות הילדים ׳והנוער, ביניהן מסע
בין כוכבים ומה העניינים, דורגו בתחתית
סולם הפופולאריות. אולם גם כאן נעשה
שקר סטטיסטי. הנשאלים בסקר היו מגיל
14 ומעלה. מרבית צופי תוכניות הילדים
הם בגילים שעד .14

עדנה סאר
שוקלת התפטרות

בשבוע שעבר שקלה השדרנית עדנה
פאר אם להתפטר מהרדיו או לצאת ל חופשה
ממושכת.
מנכ״ל רשות־השידור, יוסף (״מומי״)
לפיד, פסל את הראיון, שאותו ערכה
פאר עם קצין צנחנים צעיר, שהשתתף
במיבצע ליטאני, במיסגרת תוכניתה זה
איכפת לי.
לפיד שמע את דברי הקצין על התנהגות
החיילים בעת המיבצע, ואת השגותיו על
רמתו המוסרית של צה״ל, והחליט כי
״השידור יפגע במצב הרוח ולכן אסור
לשדרו.״
פסילה זיו הגדישה את הסאה. לפני כמה
שבועות סיפרה פאר את סיפורה של
מישפחה ירושלמית, שנירדפה על-ודי מנהלת
בית־ספר בירושלים. מישרד החינוך
הסתער על פאר בעיקבות התוכנית, והיא
נעלבה מכך שרשות־השידור לא נתנה
לה גיבוי מתאים.

ום רביעי

26. 7

25. 7
• יום כחייו של דו־נאלד
דאק 5.30 במים־
גרת עולנזו של וולט דיסני.
דונאלד דאק מופיע הפעם כפרופסור
החוקר את התנהגותם
של בני־האדם.

• מבאן ומשם (.)6.55
חמישה נושאים: נאצים, חגיגות
בטאהיטי, מכונית מיפרש,
מלון לידח־דבש והאדם הגבוה
ביותר בעולם.

• חידון

יום חמישי

הראמאדן

( .)7.15 הערב מתחיל חידון
הראמאדן, אשר יימשך מדי
יום במשך כל תקופת הצום.
מדי ערב תוגש דרמה בת 10
דקות, שחלק ממנה מתרחש בבית
מודרני וחלקה האחר ב־

ראמאדן: קמר
יוס רביעי, שעה 7.15

בית או באוהל מתקופה קדומה
יותר. בסוף הסרט מוצגת
לצופים שאלה, שבה פירוט המקורות
שבהם אפשר למצוא
את התשובה. הפרק של הערב
מוקדש לחתונה: בחורה שהחליטה
להתחתן רק עם אדם
שיחבר את השיר היפה ביותר,
המדבר בה, מבלי שיראה אותה
כלל. את החידון כולו, הנחשב
למיבצע הגדול ביותר
של שידורי הטלוויזיה בערבית,
מפיק ומביים ויקטור קמר. השחקנים
הם בסאם זועמוט, מולן
בג׳אלי, המוכרת כקריינית
בטלוויזיה, ג׳ורג׳ איברהם ממחי
וסוסו וחמין ג׳ומעה.

• מים פורסט (.)8.60

• פליפר 6.32 לאי-
זור השמורה מגיע דג מאנטה
המפחיד את הנופשים בגלל צורתו
המבהילה, אך מתיידד עם
פליפר. בגלל תלונות האנשים,
נאלץ פורטר לגרש אותו מה־איזור.
מה שמרגיז את פליפר.

יום שישי
27. 7
עודם חקסמים

3.00 סידרה חדשה במקום
כאן חיות, בת שישה פרקים.
מפיק הסידרה והכוכב שלה הוא
הקוסם מרק וילסון, הנושא את
התואר הקוסם האהוב ביותר

ליידי מרג׳ורי, מעל אדוניס ומשרתים
מתכוונת לנסוע ל־ניו־יורק,
כדי לבקר את בתה
אליזבט. ג׳יימס משועמם מעבודתו
כפקיד. ריצ׳ארד מסיים
את כתיבת הביוגראפיה של חותנו
המפורסם, הלורד סאות־וולד,
כשהוא נעזר בכתבנית
צעירה ושקטה בשם מיס פו־רסט.
ג׳יימם הנשאר לבדו בבית,
מחליט להזמין את מיס
פורסט לארוחת־צהריים בחדר-
האוכל המישפחתי. האדסון נפגע
מכך שכתבנית פשוטה אוכלת
בחדר־האוכל, ומהתנהגותו
של ג׳יימס, ומחליט להתפטר.

תעתועי

גורל

.)10.05 סרט קולנוע צרפתי
משנת 1975 שבויים על־ידי
אדואר מולינרו. העלילה מתרחשת
בימי מילחמת־העולם השנייה,
ומתארת כיצד יכול שינוי
מסויים בהתנהגותו של
אדם, להפוך אותו מגיבור ל בוגד.
את התפקיד הראשי מגלם
קלוד ריש.

_ 614

רוצה

אבא

( .)6.02 הסרט הערבי של השבוע
הוא קומדיה, המספרת
את אהבתו של צעיר לארוסתו,

כין האזרח לרשות

6.05 כל־בו־טק לא מת,
אלא ממשיך להופיע בערבית.
מזזמד רובי מתגורר עם מיש-
פחתו בבית מקסים בעכו העתיקה.
הבית בנוי בסיגנון
בנייה ים־תיכוני ומתמזג בנוף
האופייני של עיר יפהפיה זו.
אך הדירה אינה מוחזקת כראוי,
גג־הרעפים שלה מתפורר, הטיח
מתקלף והיא הופכת מיבנה
מסוכן לדרים בה. הבית הוא
בבעלות עמידר ומינהל מקרקעי
ישראל, המסרבים לשפץ
אותו. תלונה אחרת מביא תושב
הכפר סחנין. תייל חשמלי עובר
בדירתו. כאשר ביקש לסלקו,
נידרש לשלם עבור העבודה
לחברת־החשמל. למרות ששילם,
עדיין לא בוצע התיקון.
• העדיף 7.20החידה
של חידון הראמאדן הערב
מספרת על שניים שהסתכסכו
ביניהם על עניין של
קניית אדמה והלכו לשופט שפסק
ביניהם בחוכמה.
• כועות 11.15הפרק
תוכנן לשידור בשבוע ש עבר,
אך לא שודר. ג׳סיקה
מגיעה למסקנה שמישפחתה
מקוללת. הסנדק עורך ביקור
אצל מרי, כדי לנסות ולהוציא
ממנה ידיעות על מקום מחבואו
של דני. בינתיים מגיע
דני עצמו לבית בתחפושת של
רבי. אחריו מגיע ברט ומנסה
לפתות את מרי, אך היא אינה
נענית לו. קורץ עורכת ביקור
נוסף אצל האב טים וזה מרגיש
שהוא עומד על סף שבידה.
דניס מבקר אצל ג׳ודי בבית-
החולים ובפיו בשורה קשה, המותירה
את ג׳ודי עם תחושה
שאין טעם לחייו.

הוא היה מדגים וזבן בחנות לאביזרי
קסמים. בשנת ,1954
החל מופיע בסידרת טלוויזיה
משלו בתחנה מקומית בדאלאס,
ושש שנים לאחר מכן היה
לכוכב טלוויזיה מחוף־אל־חוף.
בנוסף לאלה כתב וילסון ספר
על תורת הקסמים.

נאו מארש. הסרט של הערב
מספר על שחקנית ניו־זילנדית
צעירה, העובדת כמלבישה בתיאטרון
לונדוני ונקלעת לעלילה
המתרחשת מאחורי הקלעים
של הצגה המשלבת בתוכה
מיקרה התאבדות, אשר יש החושבים
כי הוא מיקרה רצח.
בתפקיד המפקח אלין, מופיע
השחקן ג׳ורג׳ בייקר, שחקן
תיאטרון וקולנוע בריטי, אשר
שיחק את טיבריוס באני קלאו־דיוס.

יום
ראשון
29. 7
• האיש השווה מיליונים
5.30 קבוצת אתלטים
רוסיים עורקת למערב.
סטיב אוסטין חושד בהם בריגול
ושותל עצמו ביניהם תוך
הצגתו בפניהם כאלוף איגרוף.
בסרט משתתף גם ג׳רי קווירי,
מי שהיה, בארצות־הברית, מתאגרף
נודע.

• תמול עכשיו (.)8.00

פילדלפיה: כדת
יום שישי, שעה 9.20
שנמשכה שנים רבות. אולם,
משהחל הצעיר עוסק בעסקי
דוגמנות, והדוגמניות הערביות
״שיגעו״ אותו, נשתנה מהלך
חייו. בסופו של הסרט, מחזירה
אותו ארוסתו אל דרך הישר.

החתונה

מסך

גדול

• מסד
קטן 8.30 חלקה העיקרי
של התוכנית מוקדש הערב לשחקן
ג׳ון ווין, שמת לפני שבועות
אחדים. בין השאר יוקרנו
קטעים מסרטיו, האיש שירה
בליברטי וואלס, האדם השקט
והמרשל. ללא קשר לווין, יוק-
נרו גם קטעים מסירטו של בועז
דוידזון, יוצאים קבוע.

הענן שהודך איתן

0.30 במיסגרת הסידרה ה חדשה
של צבי גיל, אנשים,
סיפור חייהם של הצייר אברהם
אופק, מירושלים, והמנתח, ה־ד״ר
מאיר קריספין, ששניהם
גדלו במישפחות מאמצות ועד
היום מתאמצים לגלות את הוריהם
האמיתיים.

מה הטעם (.)10.00

ג׳ודי לוץ, מפיקת תוכנית אמנות
ותרבות זו, כבר החליפה
שלוש פעמים את שם התוכ נית.
השם הראשון שנקבע היה

• דפידדדפיה עם שחר
( .)0.20 הפרק השני מתאר את
התבססות מישפחות של ג׳וזף
פארי בפילדלפיה. ג׳וזף, השחקן
דיוויד לין, מתחמק משירות
צבאי כדי ללמוד מוסיקה. הוא
נושא אשה אמריקאית, השחקנית
קוני בות, מקבל מילגת
לימודים בלונדון ופוגש את
חברתו מילדות, מייפני לוולין,
היא השחקנית שון פיליפס.

קונצרט

הצ׳לן ליאונרד רוז, הכנר איי־זיק
שטרן והפסנתרן יוג׳ין איס־מוחין
,.מנגנים שלישייה לפסנתר,
צ׳לו וכינור, אופוס ,87
מאת ברהמס.

להשמיד את המוח

10.50 סטיב מקגארם מהוואי
חמש אפס, מסייע לצי
האמריקאי בחיפוש אחר צוללת
שנטרפה במימי הוואי והעלילה
מסתבכת הרחק מעבר
לצוללת.

בארה״ב ואף הפך כוכב טלוויזיה.
וילסון מגיש מופע מלוטש,
הכולל ריקוד ותנועה,
תמלילים שנכתבו במיוחד ל תוכנית,
קטעים קומיים ומוסיקה.
וילסון החל עוסק בקסמים
תמורת שכר כבר בגיל .13 אז

טיקה 8.30 שאלה זו שו

• מורשה 8.00 גיבור
תוכנית הדת של הערב
הוא רב הכותל, מי שמסתכסך
מדי פעם עם אזרחים שלווים
הבאים לאתר מקודש זה, הרב
מאיר גץ.

בכוח

28. 7

קסמים: וילסון

לאן נעלמה הרומנ

שני

( .)7.35 חידון הראמאדן של
הערב עוסק במינהג הנישואין,
שבו ההורים קובעים לבתם למי
להינשא.

שב ת

יום שישי, שעה 3.00

התוכנית של הערב מוקדשת
לסאטירה וסוקרת את הסאטירה
בארץ מהקומקום, להקה שהיתר׳
קיימת במשך שנה וחצי,
משנת ,1972 עד לניקוי ראש.
בתוכנית יובאו קטעי סאטירה
על אותם נושאים, כפי שראו
אותם המצחיקנים בתקופות
שונות. בין המשתתפים: רבקה
מיכאלי, אלי גור־נשטיין ורביעיית
מועדון התיאטרון. כן יוצגו
קטעים מניקוי ראש.

גאון, שושנה דמיארי, אברהם
פררה, רבקה רז, רוחמה, חבורת
רננים, מקהלת האקדמיה
למוסיקה על־שס רובין, להקת
המנדולינות של קיבוץ שפיים
ותיזמורת נתניה.

חידושים והמצאות

( .)6.30 שני נושאים בתוכנית
של הערב — שמיים ומעמקי־ים.
מחקרים הנעשים על כוכב־הלכה
נוגה, עשויים לגלות תגליות
לגבי האקלים על כדור־הארץ.
צוות מחקר בינלאומי
מחפש עתה דרכים לכריית מרבצי
מתכות יקרות במעמקי הים,
שישה קילומטרים מתחת
לפני המים.

הצגת

10.05 הערב
טלוויזיה בהקרנת
טי מתח, שאינם
בזד, קשר עלילתי,
סופרת המתח
כבורה מתחילה הארבעה
סיר־קשורים

פרי עטה של
הניו־זילנדית

תמול עכשיו: גירעון זינגר ויענקלה כן־סירא
יום ראשון, שעה 8.00
אלים במיסגרת הכל נשאר ב־מישפחה
מייק וגלוריה, המנסים
להפיח רוח־חיים בחיי הנישואין
שלהם על־ידי יציאה לירח דבש
שני.

אכן הנגף (.)10.00

סרט מהפקות תיאטרון הכורסה,
שהיה צריך להיות משודר לפני
שבועות אחדים, אך לא שודר.
אלפרד, הוא השחקן רו־נאלד
ראד, בעל שלוש חנויות
מכולת, השואף להפוך אחת
מהן לסופרמרקט. בנו תימוטי,
השחקן דיוויד קוק, הוא מסוג
הבנים המשתדלים, אך תמיד
עושים הכל להיפך ומצליחים
להרגיז. בין השאר מזמין תי-
מוטי שלושים אלף נרות, מסתבך
עם המישטרה, אך כאשר
פורצת שביתה בחברת־החשמל,
מרוויח האב כסף רב בגלל
הנרות של בנו.

מיזמורים (.)10.50

שוב שידור חוזר, ההפקות
היחידות שמסוגלת להכין מח-
לקת־הבידור של הטלוויזיה. התוכנית
לזיכרו של יצחק לוי,
איש החזנות והרומנסות הספרדיות,
שזכתה בחסותו של
נשיא המדמה יצחק נבון. בין
המשתתפים: יוסי׳ בנאי, יהורם

אולם ומלואו, לאחר מכן שונה
לטעם וריח ועכשיו מופיע בשם
החדש.

יום שליש•
31. 7

למישפחה

גם תוכנית זו מוקדשת לחודש
הראמאדן. השיחה המרכזית בתוכנית
תתרכז על תפקידה של
האשה המודרנית בחודש הצום.
ד״ר חאפז נובאני ישוחח על
אנמיה והשפעתה על גוף־האדם
ואמיל חבש תלמד כיצד להכין
נרות דקורטיביים משעווה.

הסוד

שלי

( .)8.00 בקרוב תורד תוכנית
זו מעל המסך. במקומה לא תח זור
9בריבוע, ותוקרן תוכנית
בידור אחרת לגמרי, שאותה
מכינים אולפני ההסרטה הרצליה,
בשם שחק אותה.

• לו גראנט (.)10.20
כל מה שידוע על הסרט של
הערב הוא, ששמו שריפה.

שתה כירה אמסטל וטום לאמסטרדם
בירה אמסטל מזמינה אותך להשתתף במבצע ״אמסטלדם״.
עליך לאסוף 5לשוניות של פחיות בירה אמסטל( ,עם סמל
ה״מוצר הנבחר״) ,להשלים את הסיסמא, למלא את התלוש
ולשלוח אלינו לפי הכתובת: ת.ד 14254 .ת״א, עבור ״מבצע
אמסטלדם״.
מבין כל השולחים יוגרלו׳ 2כרטיסי טיסה הלוך ושוב
לאמסטרדם. הזוכים יהנו גם משלושה ימי בילוי בעיר,
כולל ביקור במפעלי אמסטל באמסטרדם.

לבב׳ ת.ד 14254 .תל־אביב,
עבור ״מבצע אמסטלדם״
רצ״ב 5לשוניות של בירה אמסטל, עם סמל המוצר
הנבחר, במסגרת ״מבצע אמסטלדם״.
השלם את הם י 0מא:בירה אמסטל
פחית.
שמי __ כ תו ב תי __
החנות בה קניתי את האמסטל וכתובתה_

מי כמוך יודע שחמש פחיות בירה אמסטל נגמרות צ׳יק
צ׳ק. אז למה שלא יהיה לך קרטון בביתי

בירה אמסטל-פתח קוד פחית

חפש את הלשונית
עם סמל המוצר הנבחר

100 כלי רכב
*^חד מצויד במכשיר קשר.
כל מכשיר קשור לאחד
ממרכזי רב־בריח באר
לשרותן בכל עת.

1מיליון ל״י — זה
הסכום שחברת רב־בריח
מוציאה מדי שנה
בביקורת איכות של מוצרי
הבטחון הביתיים להגנתן.

10 מיליון ל״י— זה הסכום
שחברת רב־בריוו
מוציאה מדי שנה
בפיתוח מוצרים חדשים
ובשיפור הקיימים.

טבעי שחברת רב־בריח
היא שמייצרת את
דלת הבטחון הדקורטיבית
פלדלת.

רב־בריח
בהתפתחות מ ת מד ת
1/רב־בדיח האמיתי אתה מוגן יו ת ר

טד-ארדו

דבר הג\>ל*גנע

מזונות בריאות

אמריקה.
ישבנו יום אחד ביונם, אכלתי דגים בתיווכה
של אמא שלי, ואחד מצחיק נורא
בשם אהרל׳ה סיפר בדיחות. אז שמעו
ממה כמעט מתי.
לאיש אחד, באמריקה, הייתה מיסעדה
שלא הלכה. לא הלכה לא הלכה, עד שבא
יהודי אל בעל המקום. אמר לו: תביא
חמש מאות דולר, ואני מוכר לך רעיון
שיקים את העסק לתחייה. נתן. אמר לו:
שים כאן חמור עם שלט ״מאה דולר
פרס למי שיצליח להצחיק את החמור״.
יבואו אנשים כדי לקבל את הפרס. ינסו
ינסו, יתעייפו. יתעייפו — יאכלו, יתעייפו
יאפלו — מפה לשם תתמלא המיסעדה.
שם האיש שלט, וכך היה. מכל אמריקה
נהרו המשוגעים להצחיק את החמור. דיג־דגו
אותו, עשו לו פרצופים, שירבבו לו
לשונות, זחלו, עשו עצמם אפילו יותר
דבילים מאשר הם באופן נטורל־ונדה.
החמור רציני כמו המות. אכלה ברד.
יום אחד בא תימוני קטנצ׳יק ושואל את
בעל המקום אם איכפת לו שהוא יסתגר
לחמש דקות עם החמור. קיבל רשות. נסגר
התימוני עם החמור לחמש דקות. אחרי
חמש דקות, יוצא החמור מתפקע מצחוק.
צוחק, צורח, רוקע ברגליים, מה זה —
נישבר מצחוק.
טייב. קיבל התימני את הכסף, ובעל
המקום מיהר להחליף את השלט .״מאה
דולר פרם למי שיצליח להבכות את החמור״
כתב, כיוון שלהצחיק אותו, כבר
מישהו הצליח.
שם את השלט, וכך היה. מכל אמריקה
נהרו המשוגעים להבכות את החמור. תלשו
לו באוזניים, מרטו לו בזנב, בעטו אותו
מכל הכיוונים, ונדה. החמור צוחק כמו
חמור, כשמדי פעם הוא גם מתפלש על
הריצפה בכאב בטן, מזיכרון מפוצץ, שכמו
עולה לו במוח.
יום אחד שוב הגיע התימוני הקטנצ׳יק,
ושאל את בעל המקום אם איכפת לו שהוא
יסתגד לחמש דקות עם החמור. קיבל
רשות. ניסגר התימוני עם החמור לחמש
דקות. אחרי חמש דקות, יוצא החמור בוכה
מוות. נוער ובוכה. בוכה ונוער. רוקע ב־נרווים
של אכזבה עם הפרסה, ובוכה ב־געיות
עזות.
קיבל התימני את הכסף, ובעל המקום
השתגע. שמע, אמר לו. קח עוד מאתיים
דולר, וספר. מה, ינעל ראבק, עשית לו
פעם ראשונה שכל כך צחק, ומה פעם
שניה שכל כך בכה.
אה, זה ז שאל התימני ושילשל את הכסף
לכיס. אה ! זה היה שום דבר. פעם ראשונה
סיפרתי לו ששלי יותר גדול משלו. פעם
שניה, הראיתי לו.

דווכמת צועמבו

מין

אימת מר גוזגנו, הפובליציסט המוסמך
לענייני המדור לא לגברים בעיתונות הרומנית
החופשית, נופלת עלי, אך בכל״
זאת אומר זאת: בכפרי רומניה, ארץ שבי׳
הרומבה מנוגנת בדם מגיל צעיר, רווחת
הדעה העממית, שגברת שעירה היא גברת
חמה. סילסולים צמריריים על הרגליים נושאים
בחובם הבטחה מרתקת, ושפמפם טמפרמנט
— ,אוח ! יא־ראבי מה שממתין.
מצחיק פה, מצחיק שם, אבל החבר׳ה
האלה צודקים. בדיקות מדעיות מדוקדקות
בעשורים האחרונים, מגלות כי לבני שני
המינים יש הורמוני מין ניקביים וזיכריים
כאחד, ורק איזונם של השניים הוא הגורם
למין הדומיננטי.
ובכן, לצד עובדה זו, גילו שההורמון

האינסטדסוו חני סוב שר חגור
טוב. קודם כל כבר מהכותרת, יכול הקורא האינטליגנטי
להסיק מה הם הכישורים הכי הכי של העסק הזה. אמנם, רופאים
מאוד אוהבים לטעון שדרכי עיכול קתומות, הן נזק שכולו שוכן
כבוד בפסיכולוגיה, ובתכלס, בעצם, אין בזה כל רע ממשי. אבל
היום, לאט לאט מתברר שזה לא כך בדיוק. חיידקי ריקבון
ששוכנים במעיים, אפילו פרק זמן זערורי מיותר, גורמים לנזק
מצטבר, ובראש וראשונה לסרטן המעי הגם. עכשיו, אחרי
שהבהלנו את הציבור, ושיכנענו אותו להיות ילד טוב, ולשחרר
כל יום מנה, נסביר לו גם איך.
קודם כל לאכול המון פירות והמון ירקות. עוד לא הומצא
משהו יותר טוב, בתור עסק מונע. אם השלב הזה כבר מאוחר,
והבן אדם הוא ותיק מילחמות בנושא, שיקנה מולסה. יאכל כפית
בבוקר, כפית בערב, ושלום על ישראל. העניין מסודר.
עכשיו ניגש להשכלה, שלא נמות טיפשים.
מולסה, היא הסירופ המרוכז, הטיבעי, הנישאר כמישקע ממיץ
קנה הסוכר לאחר הפרדת גבישי הסוכר. סירופ זה מכיל ריכוז
ניפלא של ויטמינים ומינרלים שיגעון, שברחו ושקעו מהסוכר
תוך כדי תהליך זיכוכו, והשאירו אותו בתור רעל לבן. כאן המקום
להזכיר במאמר מוסגר, למה כדאי להתרחק עד כמה שאפשר
מסוכר לבן. הסוכר הזה, מקורו אמנם בעולם הצומח, אבל בצורה
המזוככת שבה הוא נימכר, הוא מפר בצורה אדירה את האיזון
הביולוגי במערכת העיכול. שום מרכיב תזונה לא מופיע בטבע
בצורה בודדת. כולם כולם באים במישפחות ובחומרי לוואי העוז רים
זה לזה להיספג ולהיטמע בגוף. אכילת סוכר לבן, בכל צורה
שהיא, היא סבוטז׳ עצמי. לעיכול הסוכרוזה הטהורה, דרוש ויטמין
,8שבאין ברירה מפריש אותו הגוף מהרזרבות שלו. מעמסה
עצומה נוספת מוטלת על הלבלב, החייב לספק לדם כמויות עצומות
של אינסולין. כל אלה מביאים לדילדול הגוף ברזרבות של
ויטמינים ומינרלים, להשמנה, לריקבון השיניים, לסכרת, ולכל
מחלות המחסור של ויטמין בי קומפלכס כגון: עיסות, כולסטרול,
לחץ דם, עצבנות, אולכוס, עצירות, ורידים ונשירת שיער. פיכס.
שלא נדע.
בקיצור. עכשיו אנחנו יודעים איפה יושבים כל החבר׳ה ליצים
מינרלים ויטמינים שברחו מהסוכר. תופסים אותם על חם מצטופפים
במולסה.
סיריל סקוט כתב ספר המוקדקז למולסה. הוא מציין שורה
ארוכה של הפרעות, להן עוזרת המולסה. מעצירות ואנמיה ועד
לאולכום ולחץ דם גבוה. הוא מסביר כי שפע הברזל שבמולסה,
הניספג יופי בגוף, מחולל ניפלאות. עוד קוריוז מרתק — בסיפרה
רב המכר של התזונאית האמריקאית לינדה קלרק0 £ ׳1
¥״_71 1חט/זל ,1מודגשת השפעת המולסה כמשלשל טיבעי
נהדר, כעוזרת להפרעות קיבה ומעיים, ואף במחזירה צבע שיער!
בתנאי שלוקחים מולסה בקביעות כחצי שנה. זה בקשר לשיער.
בקשר למערכת העיכול, זה בליץ קריג. פועל מהיום למחר.
אופן השימוש — כפית אחת עד שלוש ביום. לאחר כל כפית

מורסה מארץ המורסות
לאינסטלציה נקיה
יש לשתות כוס מים, כדי לעזור להמסת המולסה בקיבה. כדאי
מאוד להתרגל בהדרכה לטעם המזעזע של המולסה ולהתחיל בחצי
כפית ולתת סיכויים לשימוש קבוע. לחולי סכרת אסורה המולסה.
כדאי לציין שהרכב המולסה מישתנה בהתאם לסוג המטע
ואיזור הגידול. מקובלת כיום הדעה, שהמולסה מקני הסוכר
הגדלים במטעים של איי הודו המערבית, הם העשירים ביותר
בברזל ובמינרלים. לכן מולסה זו היא המועדפת ביותר בעולם.
והכי הכי חשוב — סוגי מולסה רבים עוברים תהליך של
סולפוריזציה, דהיינו, שימור בגופרית. הגופרית, שהיא חומר
שימור רעלי מאוד, מחבלת ממש ביתרונות שהמולסה מספקת
לגוף. לכן עם כל קנייה של מזלסה, לוודא שהמילה £ -ס 5א ס
ם 11£ס? £1מופיעה על התווית.
מאוד פשוט העסק הזה. ארבעים, חמישים פונט, והאושר ישכון
קבע במקום ההוא ההוא של הבית.

גזוז עושים עם תינוק ״נן.ע]
ילדי החל לזחול, ואני מוצאת את עצמי
כל היום מצילה חפצים. האם ישנה איזו
דרך, חוץ מלהרביץ לו כדי שיזכור, שלא
יגע בחפצים שמסכנים לעיתים את חייו,
לעיתים את עצבי, וברוב המיקרים את
חשבון הבנק שלנו?
הפעם, יש לי חיים קלים. ג׳ואן בק ענתה
פעם על הבעיה הזו כל כך לטעמי, עד
שמה שנותר לי לעשות זה לצטט לך אותה.
״אינך צריכה להיזדקק לאמצעים כמו
הגברי״ הטאסטוסטרון, הוא המניע של הדחפים
המיניים בגברים ובנשים כאחת.
טאסטוסטרון שניתן לנשים, השפיע עליהן
כאפרודיסיאק, והגביר את תשוקותיהן
המיניות. מובן שהעסק צימח להן שיחים
עבותים בכל מיני מקומות לא שיגרתיים,
קולן ירד לאי שם והתמקם בנוחיות בין
הבס לבריטון, אבל החשק בער והיצר
השתולל.
כיוון ששרידים זערוריים שבזערוריים
מהורמוני המין הגברי, שעוברים את הרמפה
שלהם אצל נשים, דיים לגרום לבעלתם
שתבלה חלק ניכר מחייה בין סכיני גילוח
וסירי שעווה חמה, הרי מותר להסיק מזה
משהו.
מה שעוד מותר להסיק, מה מותר —
חובה להסיק, ואת זה אני אומרת לכל אלה
שימהרו כעת ללטף בקדחתנות כל פיסת
רגל, בתיקווה לדוקומנטים מגולחים —
שאל לנו לשכוח, שחינוך יהודי בריא ומצוי
.,כזה הממולא כמו געפילטע־פיש
ריגשי אשמה, מעצורים ושאר ערכים מהוגנים
— חזק מכל הורמון. באחריות.

סטירות או מכות, כדי ללמד את הפעוט
לכבד את זכויות הרכוש של אחרים. מכה
על היד, כדי למנוע חקירה פעלתנית,
מלמדת בדרך כלל את הפירחח הקטן להכות
בחזרה, או להכות ילדים אחרים, קטנים
ממנו. עונשים גופניים טומנים בחובם תחושה
של השפלה, שאינה הכרחית כדי ללמד
פעוטים להתנהג כשורה. יש להשתמש בהם
רק לעיתים נדירות ביותר, כאשר מדובר
בילדים שהם קטנים מכדי להבין שפת
דיבור, והם נימצאים בסכנה מיידית —
כאשר הם שולחים יד כדי לגעת בתנור
חם, דרך משל, או כשהם רצים אל הכביש.
״לילדים נוחים מסויימים, די בכך אם
תאמרי ״לא״ ,בקול שקט, תקיף ונוזף,
כשאת מצביעה על הדבר האסור ומציעה
במקומו תחליף. אולם רובם של הפעוטים
עקשניים יותר.
״דרך טובה אחת ללמד את ילדך את
משמעות ה״לא״ ,מבלי להגביל את דחפיו
החקרניים ומבלי להיזדקק למכות, היא זו :
ראשית, החליטי בבירור מה הם החפצים
שאינך רוצה כי יגע בהם, ומה הם הדברים
שאינך רוצה כי יעשה. הכיני רשימת איסורים
קצרה ככל האפשר, גם אם הדבר כרוך
בהעברת ״המוקשים״ אל מקום שהוא פשוט
לא בהישג ידו. כעת, כל אימת ששולח
הפעוט את ידו לגעת באחד מאותם חפצים,
או מנסה לעשות את אחד המעשים האסורים,
התישבי מולו ואחזי בזרועותיו,
כך שידיו תלחצנה על לחייו ואת תוכלי
להפנות את פניו ולסובבן אליך. עתה חייב
הוא להקשיב לך. החזיקי אותו מולך כמחצית
הדקה כשאת חוזרת ואומרת בקול
תקיף :״לא״ ו״אסור לגעת״.

״כאשר את מניחה לו ללכת, חבקי אותו
תחילה. שיטה זו מאלצת אותו לשים לב
אליך, ומראה לו שאת מתכוונת ברצינות
לדברים, ועם זאת אין היא כרוכה בעונש.
אין להעניש פעוט המנסה להשביע את
תשוקת מוחו לגרויים. יש רק ללמדו לקח
בדבר רכושם של אחרים, ובדבר הסכנות
הצפונות בעולם מופלא זה. מן הסתם, תאל צי
לחזור על אסטרטגיה זו פעמים אחדות.
אולם לאחר מכן יבין ילדך את משמעותו
של ״לא״ ויהיה משוכנע כי את מתכוונת
לדברים שאת אומרת. יש להתנהג בעיק-
ביות. במרוצת הזמן, אפשר להוסיף הסברים
קצרים לאותם ״לאו״ים שאת משמיעה
באזניו :״לא, זה ישרוף אותך״ .״לא,
זה של אבא.״ תוספת זו נותנת לילדך מידע
שאותו יוכל לישם למצבים אחרים (את
מנסה לגדל אדם חושב, שקול ועצמאי,
ולא לאלף כלבלב צייתני) וכן תסייע לך
לשכנע אותו כי אין את נוהגת ברוע לב.
״אם את מעניקה לפעוטך הזדמנויות
בשפע לחקור ולמלא את מוחו במידע חושי,
אם את אוהבת אותו והוא יודע זאת, יקבל
את ה,לאו״ים׳ שלך בסבר פנים יפות.״
עד כאן הציטוט. מה שעוד נותר להוסיף
הוא, שאם עשית את כל הדברים הללו,
והקטנצ׳יק בכל זאת מפעיל עליך תרגיל
סירנות בכייני בעוצמה של אלף מגאווט,
רדי על ארבע, והפעילי לו תרגיל נגדי,
בדיוק כמו שלו, ישר בפרצוף. אני ניש-
בעת לך, שרק מההלם, יהיה שקט שבועיים.
את התאוריה לא ניסיתי, אבל לעומת
זאת את האקשן הזה ביצעתי פעם בתושיה
של רגע, ועד היום זה נכס צאן ברזל בין
חברותי. זה עובד, שיגעון.

יבמדינה
(המשך מעמוד )51
רובה, מצאה אצלו ד,מישטרד> שישו? דרכונים,
שכולם היו רשומים על שמו.
בארץ ובחו״ל התקשו השוטרים לתפוס
את בולקין ״על הם״ .הקשיש שאינו עובד
עבודה קבועה, מגדיר את עצמו כסוחר.
במשך שלושים שנות ״עבודתו״ נתפס,
יחסית, מעט .״לזכותו״ 14 עבירות ללא
פירוט לפני שנת ,1969 בשנים האחרונות
כמעט לא נעצר.
לוכד־הכייסים הידוע, משה טוב, ממיש-
טרת מחוז תל-אביב, מכיר את בולקין כבר
שנים• אד לפעמים, למרות נסיונו הרב,
כשהיה נדמה כי הנה, הנה, בולקין כבר
נתפס, השגיח האיש במעקב, וחדל לכיים.
הידיים רועדות. באחרונה הגיעו
למישטרה תלונות רבות של אזרחים על
גניבות ארנקים בתחנזדהמרכזית בתל-
אביב, ובתחנות אוטובוסים בדרום העיר.
משה טוב, שהחליט לתפוס את הכייס,

לים עלי, בחיים שלי לא עסקתי בזנות,
אני לא אלך להתלכלך על דברים כאלה.״
האשה, שצעקה דברים אלה בבית-
המישפט, היא מרים שפר. אשה כבת ארבעים,
בעלת עיניים נבונות, חזה גפול
ובטן עגלגלה, שאפילו שימלת השק האפורה
לא הצליחה להסתירם.
לפני כשבוע, הגיעו למטה מישטרת
מחוז תל-אביב ידיעות מודיעיניות, כי
ברחוב ג׳ורג׳ אליוט מיספר 5מתנהל בית-
בושת, תחת מסווה של מכון מסאג׳ים.
המישטרה שלחה שוטרים לערוך תצפית׳
על המקום. כל גבר שנראה יורד מדירתה
של מרים שפר, נחקר, ושוחרר.
ביום השישי שעבר, שלחו אנשי מחלק
המוסר את רס״ר יעקב טל אל דירתה של
האשה. הוא נכנם למקום, ושם הציעה לו
מרים לקיים עימו מגע אוראלי תמורת 400

112111

שרית ואיסוף מדלת לדלת
מ חירי ם 11חים!

ירושלים: רח׳ יפו ,174 טל 533308 ,222534 .
ירושלים: דוד המלד ,22 טל 234405 .
תל־אביב: הירקון ,112 טל 287253/4 .

רם כייס בולקץ*
כייסות או פנסיה 7
התחפש לבחור-ישיבה, והסתובב כמה ימים
ליד תחנות האוטובוסים המועדות לפור ענות.
בשבוע שעבר הצליח סוף סוף ללכוד
את בולקין. הוא הבחין בקשיש שנדחק
מאחורי אליהו מירב, ומבלי שהאחרון הש גיח
בו, הוציא מכיסו את הארנק, ונתפס.
הפגישה בין משה טוב ומיודעו משכבר
הימים, היתד. נרגשת, עד כמה שפגישה
בין רב-כייסים ולוכד-כייסים יכולה להיות.
בכיסיו של בולקין נתפסו, מלבד דרכונים,
גם מאות אולרים וארנק־כסף, כנראה
שלל ממעשי כייסות קודמים בארץ או
בחו״ל. בתחנת־המישטרה סיפר לחוקרים
כי כשהיה בארצות־הברית, כייס אדם בעזרת
כייסת נוספת שהכיר שם. כאשר בדק את
תוכן הארנק, מצא בולקין תעודה של ה-
אף־בי־אי. הוא מיהר להכניס את התעודה
למעטפה, ושלח אותה לאשה, שממנה כויים
הארנק.
ביום הראשון הובא בולקין שוב בפני
השופט, יוסף כהן־מגורי, שהחליט לשחררו.
בולקין ישב על הספסל כשראשו מורכן.
מבטיהם של העבריינים שמסביבו היו
נעוצים בו בהערצה .״זה אבא של הכייסים,
זח,״ לחש אחד מהם לחברו.
כשהגיע תורו לדבר, קם בולקץ ואמר
לשופט :״אדוני, הפסקתי כבר מזמן לעבוד.
זה לא נכון שהשוטרים אומרים עלי שאני
לא רוצה לצאת לפנסיה. תראה, אדוני
השופט, הידיים שלי כבר רועדות. אין יותר
כוח לעבוד.״

מ ישפם

!7ול השלו ־
ההול שלר!

פרוצח או אחות

החשודה כגיהוד ביודבושת
טעגה בביודהמישפט כי
היא אחות מוסמכת
,אני לא זונה, כבוד השופט, סתם מעלי-

לירות. עדות זאת הספיקה לאנשי המיש-
טרה. הם פרצו למקום ועצרו את בעלת-
הבית.
קאריירה ממושכת. ביום הראשון
השבוע, הובאה מרים בפני השופט יוסף
כהן־מגורי. כאשר טען רס״ר יעקב טל, כי
היא חשודה בניהול בית־בושת, התפרצה
האשד. בצעקות. אחרי שנרגעה, הכחישה
את האשמה מכל וכל. היא אמרה שהיא
אם לשני ילדים בני ,18 ושהיא אחות
במיקצועה .״המישטרה סתם נכנסה אלי
לדירה,״ סיפרה לשופט .״ישבתי בבית
בערב, ופיתאום נכנסו השוטרים ואמרו לי
שאני עצורה. אני מבקשת להשתחרר מייד.״
חקאריירה של מרים שפר, הנקראת גם
בשם מרים איראני, התחילה בגיל צעיר.
לפני כ־ 20 שנה הורשעה על גניבות ותקי פה.
בשנים האחרונות הואשמה בגניבות,
ולפני ארבע שנים הורשעה על אחזקת
מקום לשם זנות. העונש שנקבע לה אז
היה 2000 לירות או ארבעה חודשי מאסר
על תנאי.
השופט מגורי החליט להאריך את מעצרה
בחמישה ימים נוספים.

צבא
ג״ס חמיעוי

25 חיילי מיזואיס
מחו ע 7דברי שר־החקזאות
באוזני שר־הכיטחון
בשיאו של הדיון בכנסת על פרשת
* עם רב סמל שבתאי מוסך שוטר בית־המישפט
בתל־אביב המכיר את בולקין
מאולמות בית המישפט כבר 27 שנה.
העולם הזה 2186

אלון־מורה, לפני כחודש ימים, הטיח שר־החקלאות,
אריק שרון, בפני חברי־כנסת
ממחנה השלום, ביטויים חריפים .״חבורה
של צבועים,״ אמר .״נשמות שהורעלו...
גייס חמישי״ (הטולס הזה .)2181
בקיבוץ ניר־דויד, שבעמק בית־שאן,
החליטו כמה חברים לבדוק, בעזרת המילון
החדש של אבן־שושן, מהו מובנו
המדוייק של הביטוי ״גייס חמישי״ .ואמנם
,׳שם מצאו, כי גייס חמישי הוא
״חיל מרגלים ומחבלים, הנמצאים במדינה,
בעורף החזית, ומסייעים בסתר לפעולות
הכיבוש של האוייב״*.
הקיבוצניקים, כולם בעלי עבר קרבי
בצד,״ל, המשרתים עד היום במילואים,
רגזו. איש מהם לא הסכים להיחשב ל-
״גייס חמישי״ בגלל התנגדותו למעשי
ההתנחלות ישל גוש־אמונים.
הם החליטו לפנות לשר־ד,ביטחון, עזר
וייצמן, לתבוע ממנו את עלבונם.
זכות גדולה. במיכתב ששיגרו הקיבוצניקים
לשר־ר,ביטחון נאמר, בין השאר

״עליך למצוא דרך להסתייג בפומבי
ובאורח חד־משמעי מהתבטאויותיו של שר־החקלאות.
או שתודיע ברבים, כי׳למרות
שאינך מסתייג מדבריו, אתה, כשר הממונה
על מערכת־הביטחון, מאשר לחיילים
שהם בחזקת גייס חמישי — שאת
גודלו מי יוכל לאמוד ו — לשרת במע־רכת־ד,ביטחון.
או שתפטור אותנו מלשרת
במעכף ת־הביטחון, מכוח העובדה שאנו
מהווים איום על ביטחון המדינה.״
על המיכתב חתמו 25 איש.
עזר וייצמן השיב למוחים בו ביום.
״השירות בצה״ל אינו רק חובה אזרחית,״
קבע וייצמן במיכתב שנשלח אל

היאלא 111אאח

בבל 3י 11נ רחוב

תמצא אותה רק
במקומות מכובדים,

ס ס קלאסד.,

חשודה שפר

וזה שווה לחפש אותה.

311,-.לא לוותה
טס פילטר או גלי פילטר.

סיגריה אמיתית,
אאילית,כמו שאריה
היא היחידה שמספקת אותי.
ג׳יטאבהארפתיה.

להשתחרר מייד !
דני מאירי, ראשון החותמים על מיכתב
המחאה ,״אלא גם זכות גדולה. מי שמשרת
בצד,״ל באמונה, אינו זקוק לתעודת־יושר
של שום גורם.״
וכדי שלא יהיה ספק למי נתונה אהדתו,
סיים וייצמן את תשובתו במישפט הבא:
״ממלאי תפקידים בכירים בממשלה או
מחוצה לד, הם תופעה חולפת — המדינה
וצבאה יתקיימו לנצח.״

קשר פרסומא

* הביטוי נולד בעת מילחמת האזרחים
בספרד, הושמע מפי הגנרל הפאשיסטי
מולה, שצר על מדריד. הוא אמר אז,
כי הוא עולה על הבירה עם ארבעה גייסות,
וכי גייס חמישי, של אוהדים, פועל
למענו בתוך העיר הנצורה.

העולם הזה 2186

619

עמוס 110 וול אורי צבי גרינברג, משה דייו, הציונות, הפלסטינים, העבר והעתיד
עמו עוז על עמום עוז
אני נולדתי בשנת ,1939 ערב פרוץ מילחמת-העולם השנייה, כאשר
התברר להורי בי אין עוד דרן חזרה. הם אולי חלמו את חלומותיהם בעיקר באידיש, היו מדברים ביניהם רוסיתופולנית, קוראים ספרים
בגרמנית ובאנגלית, אבל אותי לימדו שפה אחת ויחידה: עברית. עלי
הוטל לחיות דף חדש, ישראלי פשוט וחסון, בלונדי ומשוחרר מן הנוורוזות
היהודיות ומאינטלקטואליות מופרזת.״
...בהיותי בן 9יצאו הבריטים מן הארץ, וירושלים היהודית עמדה
במצור ממושך במילחמת״העצמאות. הכל האמינו בכך, שאחרי הניצחון
תקום מדינה עברית חופשית,אשר בה שום דבר לא יהיה בפי שהיה
לפני בן ...אבל המצור והייסורים לא חדלו, ישועה כללית לא התרחשה,
והופיעו גם מצוקות טריביאליות של מדינה קטנה מאד. אחרי הסאון
והזעם בא ״בוקר־המחרת״ .ירושלים לא הפכה עיר ״אמיתית אירופית.
היהודים לא הפכו ״גזע-איכרים שליו וחסון ובריא ועליז״.
היו שהוסיפו לחכות: גם לעת־זיקנתו המופלגת, והוא בן למעלה מ־90
שנה, הוסיף סבי, אלכסנדר קלוזנר, לכתוב שירי״געגועים לירושלים .
ירושלים אחרת, אמיתית, טהורה, שהמשיח בבר גאל אותה ובה אין
ייסורים ואין אי״צדק. עד יום־טותו, באוקטובר ,1970 המשיך אבי, יהודה-
אריה קלוזנר, לעסוק בהשוואות ספרותיות בחמש־עשרה לשונות. רק פניה,
אימי, לא יכלה לשאת את חייה, ואיבדה״עצמה־לדעת בשנת 1952 מרוב
אכזבה או געגועים. דבר״מה לא עלה יפה.
שנתיים אחרי מותח, בהיותי בן ארבע־עשרה, קמתי ועזבתי את בית־אבא,
את הנימוסים והחוכמה, שיניתי את שם מישפחתי מקלוזנר לעוז,
והלכתי לעבוד וללמוד בקבוצה חולדה. אכן, קיוויתי לפתוח דף חדש
בחיי, ולא בירושלים. במשך שנים אחדות עבדתי קצת בשדות־הקיבוץ ולמ
דתי
בביתה סוציאליסטית־חופשית, אשר בה ישבנו יחפים בל היום ולמדנו
מה מקור הרע האנושי, מה הם עיוותי־החברה, מה מקורות החולי היהודי
ואיך להתגבר על כל אלה בעזרת עבודה, חיי־פשטות, שיתוף ושיוויון,
שיפור טבע־האדם בדרך הדרגתית. עד היום מחזיק אני בהשקפות אלה,
אם גם בעצבות מסויימת ולעתים — בחיוך קל ...אשתי, שהיא ילידת
הקיבצוץ, בנותי, פניה וגליה, ובני, דניאל, אולי ייחסכו מהם במה
ייסורים יהודיים וירושלמיים, שבהם התנסו הורי והוריהם של הורי
ואני״עצמי ; אני רואה בכך מעיו״הישג...
שתי פעמים, בשנת 1967 עם השריון המנצח במידבר סיני, ובשנת 1973
בין הטאנקים הבוערים ברמת-הגולן, ראיתי במו עיני בי לחלשים ולנהרגים
אין שום תיקווה, ואילו לחזקים ולמנצחים יש רק תיקווה חלקית.
אחרי המילחטות חזרתי לכתוב על קירבת המוות, על עוצמת כיסופי-
הישועה, על אנרגיית״הגעגועים המניעה את בל אשר סביבי, על עומק
הפחד ועל תנופת ההחלטה לפתוח דף חדש. אני כותב כדי לא להתייאש
ולא להתמסר לפיתוי של שינאה״כנגד״שינאה. כתבתי סיפורים ורומאנים
על רקע ירושלים ועל רקע הקיבוץ, על רקע מסעי״הצלב בימי־הביניים
ועל רקע אירופה בימי היטלר. כתבתי על יהודיס-פליטים, על חלוצים
יעל הישראלים החדשים. כתבתי גם מאמרים ומסות שבהם קראתי לפשרה
בלתי״עקרונית, ואולי גם בלתי״צודקת, בין היהודים הישראלים לבין הערבים
הפלסטיניים, מפני שראיתי כי כל המבקש צדק שלם ומוחלט מבקש מוות.
הסיפורים והמאמרים עוררו עלי לא-פעם זעם ציבורי גדול בישראל. היו
שאמרו עלי בי אני פוגע בלהט האידיאולוגי הציוני, או מעניק ״תחמושת״
לאוייב, או גם מקלקל את תדמיתו של הקיבוץ. היו שאמרו בי אני נוגע
בעצב פתוח וגורם כאב מיותר.
אני כותב בדי להשביע רוחות רעות. ואני כותב בדברי נתן זך בשירו :
״השיר הזה הוא שיר של אנשים /על מה שהם חושבים ומה שהם רוצים /
ומה שהם חושבים שהם רוצים״.

עמוס עוז

ארץ חצבי והצבוע

הסופר עמוס עוז ( )40 הופך בשנים האחרונות מצפונו
התרבותי, החברתי והפוליטי של דור־המדינה. כוכבו
התחיל לדרור בהיותו בגיל ,21 כאשר נמנה על מייסדיה
של תנועת ״מן היסוד״ ,שקמה כספיח של ״הפרשה״,
ושתמכה בפינחס לבון במאבקו נגד דויד בן־גוריון. במיל-
חמת ששת־הימים שימש עוז תחת פיקודו של האלוף
ישראל טל, וחיבר את ״פקודות היום״ של ״אוגדת
הפלדה״.
לפני שלוש שנים נפצע עוז בתאונת־דרכים קטלנית,
ונאבק במשך תקופה ארוכה על חייו.
ספריו הנודעים הם מיכאל שלי, עד מורת וסונזכי.
החודש ראה אור, בהוצאת ״ספרית פועלים״ ,סיפרו
החדש — ״באור התכלת העזה״ ,שהוא מיקבץ של מאמרים,
ראיונות, הרצאות ושיחות־רדיו, מראשית שנות
ה־60׳ ועד סוף שנות ד,־70׳ ,שבהם מצליח עוז לתמצת
את מיכלול השקפותיו על תרבות, חברה, פוליטיקה
ומצפון.

להלן קטעים נבחרים מתוך סיפרו של מעוס עוז.

• הנד לשימוש חד־בונמ,
ך זאת סדינת־ישראל: מחנה־פייטים בנוי בחופו
זה. מקום של צבע טרי. שרידי גינונים חיצוניים
של מאראקש, ווארשה ובוקארשט ועיירות שכוחות־אל
מתיישבים בשמש בין החולות, בחצרות השיכונים העלובים.
יש עתיקות בנות אלפי שנים, אבל רק מעט־מעט,
במטולה, בעקרון, בגדרה, תמצאו בית־מישפחה העומד
על תילו זו שלושה־ארבעה דורות. ומי בכל הארץ ה קדחתנית
הזאת גר בבית שבו נולד ן מי גר בבית שבו
נולד אחד מהוריו? מי ירש בית מסבו ומאבי־סבון...
הלא אפילו שירי־הערש וסיפורי־לפני־השינה, שגדלנו
עליהם, מדיפים ריח של צבע טרי. מרים ילן או אנדה
עמיר חיברו אותם תמול־שלשום, על פי מנגינות שאולות

פחות או יותר מפולין או מרוסיה ומהולות בקצת סיל־סול
ערבי־תנ״כי.
הכל חדש, הכל לשימוש חד־פעמי ובלתי־חוזר,
קרטון וניילון פלסטיק, הכל׳ האגדות, סיפורי־הערש,
המנהגים, לשון־הדיבור, מילות־החיבה ומילות־הניבול,
המקום, המרחב, העצמים...

• החוח המוות של ד״ן
ך לעומת לשון־גלילי מכאן ולשון־רבין מכאן, יש
1גם לשון דיין. והיא, אולי, המרתקת שביניהן. פעם
ערכתי, עם כמה תלמידים, מה שקוראים ״בדיקה סיגנו־נית״
של אחדים מנאומי דיין.
איש מופלא. בתי־הקברות הם הנותנים לו את ההשראה
למיטב נאומיו, והוא מתעלה למדרגת משורר, כימעט.
דווקא בהספדים: מהלוויית רועי רוטנברג ז״ל בגחל־עוז
לפני מיבצע־סיני ועד הלוויית אריק רגב ז״ל, לפני זמן
לא־רב.
בדקנו ומצאנו כי לשונו של דיין, ויהי הנושא אשר
יהיה, רוויה מוות :״הסכם שביתת־הנשק מת נקבר.״
״רעיון ההסדר החלקי נפח את נשמתו.״ ״היישות הפלסטינית
שבקה חיים לכל חי.״
לא זה המקום לבדוק האם מתיו אלה של דיין אכן
מתים באמת. אבל זה המקום להצביע על איזו חדוות־מוות,
אשר לשונו של האיש מסגירה לאוזן שומעת.
(ועל כל אלה, חפירותיו תחת כל תל, קסם־המערות,
הפלירט שלו עם המוות, המתבטא בדהרתו הנועזת אל
כל מקום שבו נופלים פגזים).
וכל זה — תוך זיקה עמוקה אל אלתרמן, אל שירת־המתים־העולים־בחלונם־של-החיים.
עד למדרגה של אובססיה:
קסמי המוות מהלכים על דיין( .וראה דברי־המבוא
מאת משה דיין, בראש המהדורה המיוחדת של שירי אל־תרמן
למען המישפחות השכולות, מהדורה שיצאה־לאור
בימי כהונתו של דיין כשר־הביטחון :״המוות --
אינו סוף הלחימה, אלא, שיאה --אינו החידלון של
החיים, אלא ביטויים במלוא עוצמתם ולהלן
לא רק הלחימה היא למען הישועה, אלא כזה הוא גם
המוות בהיותו חלק ממכלול הלחימה, הלחימה שהיא
גיל־הישועה
מבעד למלים העמומות הללו מציצה איזו ערגת־מוות
שירית־רומנטית, שהייתי מקבל אותה בלב חפץ מאת
משורר או סופר, אבל היא מטילה עלי אימה כשהיא
באה מסי אדם המקבל החלטות בענייני חייהם ומותם
של רבים; זה האיש היושב בחצרו בצהלה מוקף סאר־קופאגים,
ארונוודמתים עתיקים, מוקף אווירת־אלתרמן,
נודף ריח־מוות בכל נאום מנאומיו הפוליטיים...

#מאס־סאם שד אצ״>
עוז סהפגנה למען השלום >עם ניסה לניר)
״בחוג סגור של גברים־זאבים...״

לץ לס מבקש להתעלס מכל החזיון הזה: שירי אצ״ג
י * כתובים בספר וכל עדת החרשים, השוטים והקט־

נים שהמשורר עצמו נספח אליה לא תוכל לקלקל אפילו
אות אחת. אבל אולי מוטב שלא להתעלם, מפני שדברים
כאלה כבר היו במקומות אחרים ונסתיימו בכי־רע, כאשר
תעמלנים־סלפנים גררו יצירה, ששורשיה נעוצים במי תוס,
והפכוה לטאם־טאם תופים, עד שהפכה בידיהם
לכלי־משחית ועלתה בחיי בני־אדם.
אצ״ג לא ז( בלבד שאינו חושש מפני חזות כזאת,
נדמה שהוא שש לקראתה ...מה טיבו של הלד־הרוח
הזה, הבוחר לכנות את הרמטכ״ל (בטעות) בשם ״המצ ביא
העליון של העם״ ,ולצייר אותו כמין שימשון שש־לקרב,־
אשר זקני־ציון הגלותיים ״קשרו את ידיו?״
נדמה שיש כאן עורק תת־קרקעי, העובר מתחת למפה
הפוליטית בארץ ומקשר יחד הערצת הצבר הגיבור,
המצפצף על כל הגויים והלהוט להכות אלף איש בלחי-
חמור, עם בוז לגלותיות היהודית...
הקלישאות לקוחות כולן מתוך מחסן הרחמים העצ מיים
הישנים :״שה פזורה ישראל״ ,״עם לבדד ישכון״,
״כיבשה בין שבעים זאבים״ ,״עם בחירה״ ו״אור לגויים״.
הפנים הם לעבר :״לא עוד״ .הפניה דיא אל הקהל הגויי :
״לא שה לטבח יובל״ ו״יש דין ויש דיין״.
אולי כאן נפגשת ההתכחשות ה״כנענית״ עם הדבקות
היהודית האצ״גית: אנחנו לא יהודונים אלא גזע
חדש ; אנחנו גזלנים אמיתיים, אנחנו זאבים נוראים..
והמכנה המשותף לפגישה מדהימה זו: שינאת עברנו
ההיסטורי. השאיפה להתכחש...
אבל כאשר הפקעת הכאובה של צלקות־העבר דוחפת
את בעליה להזיות של גדולה, לחיקוי המתעללים בו
מדור־דור, כאשר השאיפה לסתור את הנחיתות, להוכיח
את ההשתחוות, הופכת להיות תאוות־עליונות, אזי כל
סיסמות הבריאות והעוצמה אינן אלא ביטוי של מחלה

גבול דק אך גורלי מבדיל בין ההתמוגגות האנושית
המובנת של איש יהודי בדור הזה למראי סמלי הממלב־

עמום עוז >עם יורם קניוק)
״הו־הא־מה־קרה־שונא ישואל־אכלו־אותה !״

• דא צא1ז וג״חאד
עני רואה כל תוקף לסיפוחם של מחוזות מאופי
לסים אל תחום מדינת-ישראל, ללא הסכמת יוש ביהם.
תושבי שכם ועזה אינם ״חומר אנושי״ ולא ״אבק־אדם״
ולא ״אספסוף תת־אנושי שיש להורישו״כדי ליצור
מרחב־מחייה״ .הם בחזקת אוייב מנוצח. לא פחות, אף לא
יותר מכך.
אנחנו לא יצאנו ל״ג׳יהאד״ ,כדי למחותם ולשחרר
את אדמותינו הגזולות. יצאנו למילחמת ששת־הימים כדי
להגן על חיינו ועל זכויותינו ועל שלומנו וחרותנו. ביום
שבו יובטחו כל אלה, נהיה חפשיים — נהיה חייבים
— לכבד את זכות־עצמאותם, את חירותם ואת שלומם
של ערביי־פלסטין. ויהיו מחוזותיהם ״היסטוריים״ או
״טבעיים״ כאשר יהיו. ואני מסתכן בנפשי ומוסיף:
הדברים חלים גם על תושבי ירושלים המזרחית

מוחב־חמחי״ה הטמא

עוז אחרי התאונה
תיות למיניהם, לבין ההתמוגגות החולנית למשמע תואר
כגון ״המושל הצבאי הישראלי של אל־עריש״ (כלומר,
חי־חי, נתהפכו היוצרות, הוא — הגוי — עכשיו יהודון
רדוף, ואני — היהודי — אהיה הגוי, ואשפוך את חמתי
על ימין ועל שמאל)...

• סגד או גשר
^ ש ציונות׳פולנית־רומנטית, לאומנית ורוויה מיס־תיקה,
עם הוד־גבורה ועם דרבנות־פרשים ותהילת
שדות־קרב, תרגום חופשי לעברית של ״יזוס כריסטוס
של העמים״ נוסח פולין, בהמון צידקנות ורחמים עצמיים
וכר.
יש ציונות זעיר־בורגנית, עם גגות־רעפים אדומים,
עם נימוסים טובים, באוואריה על אדמת־כנען ,״פראו
דוקטור״ ו״הר דירקטור״ ,גמיטליכקייט וקרם־באוואריה.
יש ציונות מארכסיסטית, עם ועדי־פועלים ואינטלק טואלים
בחדרים מלאי־עשן, עם חדווה של אידיאה ועם
-,התארגנות בתאים״.
ויש ציונות דתית־משיחית, עם רמזים ״קבליים״ לפע־מי־משיח,
המתחפשים לריקודי־כפירד, של חלוצים.
ויש ציונות דתית לא־משיחית, עם שמירת־מיצוות ועם
יידישקייט עיירתית ועם אורך־נשימה.
ויש ציונות פאשיסטואידית (כביטויו של ישעיהו
לייבוביץ׳) ,עם אגרופים קמוצים, טירור אישי, טהרת־הגזע
ותיפארתו, תהילת האלימות המחתרתית ופיאור
אירוטי־פיוטי של ״אקדח ורובה ומכונת־יריה״.
ויש ויש. בתוך המישפחה הזאת של זרמי הציונות יש,
כמובן, כמה אחיינים או בני־דוד שאני מתעב אותם
וגם מתבייש בהם, והם ודאי בזים לי ורואים בי בוגד
או מנוול...

ך* הטחת מרחכ־נן חיה לישראל״ — איני תופס
/ /י • כיצד לא נרעד קולו של משה דיין כאשר נקט
ביטוי זה, על כל הזיכרונח? המחרידים הקשורים בו.
״מרחב־מחיה״ פירושו: להוריש את הזר, הפראי,
הנחות והחלש — כדי לפנות מקום לנעלה, ל״מתורבת״
— ולחזק. לא על כך נלחמנו. מרחבי־ישראל כולם לפנינו :
שיממות הגליל והנגב. אין לנו ״מרחב־מחיה״ בשטחים
המאוכלסים בצפיפות רבה, והמיושבים על־ידי עם היושב
על אדמתו-
הביטוי ״מרחב מחיה״ מטמא את המילחמה שהיחה
מילחמה על עצם־חיינו: כביכול, צדקו אוייבנו תמיד,
כשחשדו בנו כי צר לנו המקום וכי מאחרי תחינות־השלום
שלנו כורח של התפשטות וסיפוח, ועל־כן, כביכול,
זכאים היו לנסות להשמיד את ״ראש־הגשר״ הציוני,
קודם שיממש על חשבונם את תאוותו ל״מרחב־מחיה״...

• עם בוי גגלבה

;י מאמין בציונות גלויית־עיניים. חזקה ומתאפקת.
רואה את העבר היהודי כלקח, אך לא כציווי מיסטי
ולא כסיוט ממאיר ׳ .רואה את ערביי פלסטין כערביי
פלסטין, לא כגילגולם של עמי־כנען הקדומים בתחפושת,
ואף לא כאבק־אדם הממתין לנו שנלוש בו כרצוננו.
אני מאמין בציונות הרואה את עצמה גם כפי שזולתה
עלול לראות אותה.
ובאחרונה: אני מאמין בציונות המכירה הן במשמעות
הרוחנית והן במסקנות הפוליטיות הנובעות בכך,
שכיברת־אדמה זו מהונה ארץ מולדת לשני עמים אשר
נגזר עליהם להתקיים זד, לעומת זה, ולו גם בחירוק־שיניים,
מפגי שאין אל ואין מלאך שיבוא להכריע בין
צדק לצדק. וחיי שניהם, חיי כולנו, תלויים בהתוודעות
הדדית קשה, כאובה והכרחית בתוך נופיה המוזרים של
ארץ אהובה

ין לי חשק להיות צלבן־יחיד, חלוץ נצחי של עולם
י בלי מדינות וכר. אני כבר הצגתי, מרצוני או —
למען האמת — מתוך חורבן וכפייה, את הדגם של קיום
ציוויליזציה בלי טריטוריה. כאלפיים שנה עמדתי והצגתי
את הקונץ הזה, ואיש לא התלהב ואיש לא הצטרף ואיש
לא התפרק מ״כלי הממלכת״.
בבקשה: יבואו אחרים וידגימו. מי זה קבע, שהיהודים
יהיו מין שפופרת־ניסוי נצחית של ״השלב הבא
בדברי־ימי־האדם?״ אינני מוכן עוד להיות חלוץ בדבר
הזה.
״האמונה,״ אומר איוואן קאראמאזוב של דוסטוייצסקי,
בהביטו אל הייסורים הממלאים את העולם ,״האמונה
(הדתית) היא דבר נפלא. אבל המחיר גבוה מדי, שלא
לפי כיסי.״ ובפארפראזה אגיד גם אני( ,וזו תמצית הש קפתי
הציונית) :רעיון העם־ללא־כלי־ממלכת הוא רעיון
מרתק, אבל מחירו יקר מדי ואין הוא לפי כוחי. ודאי
שלא אחרי אושוויץ.

• קיפרעגים שאיחרו דהיטלד

• זקן בגדודים

יזה אשנג ססגוני אל עולם שהיה ואיננו עוד
הואילו מתנחלי חברון לפתוח לפנינו במודעתם!
בשלוש מלים ,״לא לעיני הערבים״׳ הקימו לתחייה את
עולמן של מושבות אירופיות מבודדות, מוקפות ים של
ילידים נבערים ופרימיטיבים, ובהן אדונים אירופים נאורים
והדורים תחושת־שליחות ציוויליזטורית, המקפידים
מאד־מאד להעלים מעיני הילידים את מריבותיהם הפני מיות,
את חולשותיהם ואת מחלוקותיהם, פן תאבד להם

ני שזב לא אהיה הראשון בעולם, היחיד בעולם,
׳ * המוותר על דלת ועל מנעול ועל סורגים בחלונותיו
ועל גדר סביב גנו. אני, אם גם צעצועי־הממלכתיות
גורמים לי להרגיש לא פעם כאיש זקן שנדחף אל גן־
הילדים, אני אשחק את המישחק העלוב הזה כמו כולם.
ועוד ביתר זריזות. לא אהיה, בנושא זה, אור־לגויים.
יבואו ילדים אחרים וישחקו לפנינו. אני אשמח להיות
העשירי בעולם, ואולי נאמר — החמישי או השישי

• אין או שינדיע

״להיות גזלן קר וקשוח...״

הילודהעליונות, פן יפוגו הערצת המקומיים וצייתנותם,
פן יתגלו חלילה פני בשר־ודם מתחת למסכת השליטים.
כימעט שאתה מתפתה, למקרא המודעה הזאת, לפנות
אל רשות שמורוודהטבע, ולהציע לה שתפרוש את
חסותה על מתנחלי חברון, קיפלינגים נלהבים שכמותם,
אשר איחרו להיוולד ונתעו אל המאה הלא־נכונה...

ארץ הצבי 1הצבוע

| | 9111

לוו

]״ 0 0 0 0 0 0 0
0000000
@ 000000
@0 0 0 0 0 0

ששה!

0 *101

(המשך מעמוד )71
בשכונה שלי, במיזרח־התיכון, שיוותר על
צעצועיה הקטלניים של הלאומיות הטריטוריאלית...

וק שנת תנוח
־־>ל רץ־ישראד, ארץ הצבי והצבוע,
\ * אשר רחובותיה וחלומותיה מזדקנים
כל־כך מהר, אשר בניה לומדים עכשיו
חיש־קל את ״עובדות־החיים״ ,וחיש־קל הם
״מתפכחים״ ,ומתחילים לחטוף ולאכול
מפני שמחנכים אותם לדעת שאל הערבים
אפשר לדבר רק בכוח, ובעצם — אל כל
העולם אפשר לדבר רק בכוח, ואם כר
— הלא גם השכן מבין ודאי רק את שפת
הכוח, והעומד לידך בתור לאוטובוס,
והעומד מעבר לדלפק, וגם הממשלה מבינה
רק את שפת־הכוח. והעובד, המעביד,
והסדרן, הן כולם מדברים בלי־הרף על־כך
שאם תפסת — אין לך אלא להחזיק
חזק ולצפצף ציפצוף ארוך 1לעשות, כמו
מעצמות־העל׳ רק מה שמשתלם לך, ובלי
מוסר־כליות, ומי שנרמס — נרמס —
נרמס, כי ״ככה זה בחיים״...

• תחת תאנת־צמות
0391 111 זי

בלוטו המזל בא לקראתך
מפעל הפיס ל קי דו ם ה חינוך ו הברי או ת
האולבן למתמטיקה
קורסים לברויטת בגרות במתמטיקה
למועדי פברואר ם 8ויולי .0בהדרכת מורים ממסים.

הידועים בלעדיים:
במקרה עיל כ^לון יוחזר עיבר הלימוד
6הניעורים הרא^יועים־חיעם ללאכל התחייבות
הרשמה: ביה ם ״מופת טל 822642 .רחוב פדוג 8תל אביב

איתן עמיחי,

הדברת מזיקים

מומחים להדגרת תיקנים (כ׳והן יים),
תולעי עץ, חרקי ספרים וכגדים.
בשמירה על בריאותך ורכושך.
רמת־גן, רח׳ מודיעין 8ו, ת.ד2272 .
טל6 .־ 5־ 7 9 0 1 1 4

ר ש׳נ 7ס׳ 11 21ס ק 481/75

לל ם הקמת המדינה פרצו המאוויים
2האלה אל פני השטח בעוצמה כימעט
וולקאנית, מפני שאנחנו טעינו — טעינו
ברצון, ובלב שוקק — טעינו לחשוב
שהנה, נגמר הצער והחל לבוא השכר. יש
מנוחה ונחלה. אנחנו את שלנו עשינו. את
מחיר הייסורים וההתחרות והדמים שילמנו,
ועכשיו מגיעה לנו קצת נחת.
והנחת אינה אלא הזכות להקים לנו את
בית־הגביר־מדהעיירה על אדמת־אבותינו
המשוחררת. איש תחת גפנו ואיש תחת
תאנתו, ובלבד שתהיה זו גפן עם שלושה
כיווני־אוויד ותאנת־צמרת, עם פור־מאיקה
ועם עץ־טיק ושיש איטלקי אמיתי
וריהוט דני: שיתהפך לו בקברו מרוב
קינאה גביר״העיירה שלנו. שיתפוצצו בע-
לי־הבתים שלעגו לנו וליחפנותנו לפני
שנים רבות, כשהצטרפנו אל תנועת״הנוער
החלוצית ונסענו לארץ־ירשאל לאכול
קדחת.
שיראו כל המתים ההם, מי כאן צוחק
אחרון

• ההיגמלות
מסם־הגדלות
כל ההנחה שבשנת שישים־ושבע
י נפתרה אחת־ולתמיד שאלת עצם-
קיומנו, והסכנה חלפה־עברה לה, היתה
הנחת־הבל. כאן המנהיגים טעו והיטעו,
והעם שש להיות מוטעה.
זאת ועוד: לוא גם נעלמה סכנת-המוות
בשנת שישים־ושבע, הלא דווקא מפני בן
צריכים היינו להגיע לידי הכרעה ״ארכיטקטונית״
בשאלת טעם החיים ותכלית
המיפעל. אנחנו התחמקנו מפני ההכרעה
הזאת. הבנייה כולה נפלה בידי הקבלנים.
אחר כך ניחתה עלינו מילחמת יום־
הכיפורים. יש סימני־התפכחות, סימנים
של הבנה מחודשת של סכנת־הקיום. והם״
תמנו סימפטומים של היגמלות מסם
״קשה״ — היגמלות משיגעון־גדלות לאומני
ומן השחצנות וההתנשאות. עם כל
סימני־הלוואי של מי שנגמל והולד התלו־תו
בסם ״קשר דיכאון, אגרסיביות,
שבועות נחרצות...

• המיניות הגברת הנכספת מיי הלא ימים רעים יבואו עלינו עכו
שיו. הזעיר־בורגניות, מלכת־חיינו
למעשה זה כמה וכמה שנים, תהיה מעתה
גם תורת־ההתנהגות הרשמית :״תפוס
ככל אשר תוכל״ .ואותה ילוו עכשיו יותר
ויותר תופי הטאם־טאם של שבטיות עמומה,
פולחנית, דם ואדמה ויצרים וסיס
מאות
נוסכות שיכרון, ביתר ומצדה, העולם
כולו נגדנו, ישראל בטח בה /מיל־חמות
הטהרה והטומאה למיניהן, קנאות
עם פחדים אפלים, דיכוי השכל בשם החזיונות
המסעירים, ועל הכל תרחף כמין
שאגת ״הו-הא־מה־קרה־שונאי-ישראל־יא-
כלדאותה״ .ועל הכל ירחף ענן הרחמנות
העצמית, הצידקנות, המיסכנות הגלותית
בתחפושת של זקיפות-קומה עם ראש־מורם
ועם עמידה איתנה וקשוחה וזקופה
ומזדקרת, כל מילות המיניות הגברית
הנכספת, מחלת יהודים רדופים במעטפת
״הדר עברי לבלי־חת״...

• השד היתר 111
^4ו ניסיתי להעמיד את כל המחשבות
׳ האלה על חודה של שאלד, אחת, הייתי
מעז לנסח כך: האם המהפכה היהודית
נסתיימה בהקמת המדינה, הקמת צה״ל,
אנטבה, אירוויזיון, גביע־אירופה־בכדור־סל
ז או שהמהפכה היהודית נמשכת, והקמת
המדינה וכד לא היו אלא תנאים
נחוצים להמשך המהפכה הזאת ז
אם אכן התשובה היא שאנחנו את
שלנו גמרנו, שזו המנוחה והנחלה, כי אז
היתל בנו השד: יצאנו מאוקראינה, מ־עיירות־גליציה,
מפרוורי־הדלות של ערי־פולין,
ממישורי רומניה, ממאראקש ומבגדאד,
ובאנו לכאן להקים מחדש איזו
רפליקה חיוורת, עלובה, של המקומות
ההם — עם מעגל של טאנקים סביב־סביב.
ועל-כך הרעשנו את עצמנו והרעשנו
את כל תולדות המאה הזאת והרגנו ונהרגנו
וכימעט שהבאנו את העולם אל
סף מילחמת־אטום.
ואילו מצאנו שהמהפכה היהודית נמשכת,
שהיא בעיצומה, כי אז יש להדביר
יום־יום את הגלות שבתוך נפשנו:
את ההתנשאות ואת הצידקנות ואת הבכיינות
ואת הזעיר-בורגניות ואת ההסתגרות
מפני ההיסטוריה וכד.
עד כמה נוכל לחנך את ילדינו על־פי
תפיסה פרימיטיבית של מצטרפים בני־יומם
אל מועדון־גזלנים בינלאומי? אתה
משנן בכל הכלים שבידך, לבניך ולנב־דיך,
שהעולם כולו עשוי על־פי כללי הכוח
הגם, שהמוסר הוא עניין של נעבע־כים
* ,שכל מה שכבשת בכוח — עליך
להחזיק בכוח, שכולם מבינים רק את
שפת־הכוח, ושלהיות ציוני טוב פירושו
להיות גזלן קר וקשוח שאינו זקוק אלא
ל״הסברה״ צידקנית בעולם החיצון, אבל
בינו לבין עצמו הוא יודע שהכל פותר
והכוח הוא הדין

רוו!ואנ 011 הזאבים
^ אם אי״ אפשר לחסל את המילחמה?
1כי אז עולה וגובר קולם של יצחק
שליו וחבריו. את ההומאניזם, אוסרים הם,
צריך לדחות לעיתוי יותר נוח. או להש־ליך
אותו, שלא יבביד על מילחמותינו.
ההומאניזם, אומרים הם, הוא אופיום
ללוחמים, ואנחנו צריכים להזדאב עם כל
הזאבים, וכאשר ירשנו וגירשנו והורשנו
כן נירה וכן נוריש עד הנהר הגדול נהר
פרת.
ומי שחם על נפשו הרכה שלא תתלכלך,
סימן שאינו ציוני ואין לו מה לחפש
כאן ויקום וילך־נא לחפש לו יפי־נפש
בין חבריו באש״ף, חה־חה־חה.
מוזר הדבר בעיני, שמזדאבים הללו
התנגדו להקרנת הסרט חירבת חיזעה
בטלוויזיה: הלא לשיטתם כדאי לנו להק רין
ערב-ערב •סרטי אימים וזוועות על מה
שעוללנו ועל מה שעוד נעולל לאייבינו,
כדי שייבהלו עד מוות וינוסו מפנינו מנו-
הת־עכברים במילחמות הבלע״ם ויקחו
עימם את שמאלנינו ואת יפי־נפשינו ועפו
כולם בכתף ימה.
אלא מה? מזדאבים קשוחים אילת מתייחסים
אל זוועות המילחמה כדרך שה־בורגני
החסוד מתייחס להרפתקות מיניות:
לעשות — כן, כל מה שייכנס, אבל לדבר
על־כך רק בחוג סגור של גברים־זאבים,
לא בטלוויזיה, חס־וחלילה, ולא לפני הילדים,
ובייחוד — לא לפני השכנים:
איזה פנים יהיו לנו?
* באידיש: נויסכנים.

ה עול ם הז ה 2186

מוכת המיס 1979
אשקלון

תחרויות אזוריות

מוצאי שכת ,28.7.79 ,כשעה 9.00 כערב, כמלון המפואר

גו שו ל מי ת
מ ! מרי״

נסינח הים התיכון

בחסות ראש העירייה אלי דיין

מבירת כרטיסים מוקדמת: במישרד לתיווך ״רמי דוד״ ,רחוב חרצל
31 אשקלון; טלפון 22774 ובקבלח של מלון ״גני שולמית״ .באשדוד:
משרד הכרטיסים ״יונה״ .בערב חמופע בקופת מלון ״מי שולמית״.
הנחות: לוועדי עובדים, מיפעלים וחיילים.

טבריה

יזם רביעי ,15.8.79 ,בשעה 9.00 כערב, במלון

פלאזה טבריה
לחוף הכנרת

מס סח נסיכת הכנר ת
(ליד בריכת השחית)

מבירת כרטיסים מוקדמת: במישרד ״בידור הצפון״ (לשעבר אלדזדיף),
טלפון 22596־ .067 בקבלה של מלון ״פלאזה טבריה״ ובערב המופע
במלון ״פלאזה טבריה״ .הנחות: לוועדי עובדים, מיפעלים וחיילים.
אילת יום שישי ,10.8.79 ,כשעה 9.00 כערב, כמלון היוקרתי

ל רו ם

טקס בחיות 01 יכת ׳0־110
בחסות ראש העירייה גד כץ

מבירת כרטיסים מוקדמת: אצל עוזי בית הלחמי, זנתי (ליד הקולנוע),
אלה לוין במרכז הדקל ,״אנדנדינו״ מרכז מור, קיוסק איזידור, בקבלה
של מלון ״לרום״ ,בקבלה של בל בתי־חמלון בעיר ובערב המופע בקופת
מלון ״לרום״ .הנחות: לוועדי עובדים, ומיפעלים. לחיילים — בקצין
העיר אילת. הזמנות לקבוצות מאורגנות: בכר, טלפון 6516־.059

מוצאי״שכת ,11.8.79 ,כשעה 9.00 כערב,
כמרכז הספורט והנופש

קאוטר׳ קלאב
׳תק״ם סקס בחיות נסיכת הוווס
מכירת כרטיסים מוקדמת: במישרד ״מרקור״ בפסג׳ טל .77421 .במישרד
״הנאווה״ ובקופת מרכז הספורט והנופש (קאנטרי קלאב) .הנחות:
לוועדי עובדים, מיפעלים וחיילים. לחברי מרכז הספורט חנחות מיוחדות.

כתוכנית האמנותית :

אבריק סימון גדאמייה״)הסבבהבינלאומי1מצודת 18 פארשה,ישונשו,1בוו
שרי ־כוכבתהויסקוהישוארית להקת הגיא 1״11 מינ ״1־בקסמי ויקוו בהוונת•ושב
קלוי״! דליה אליעודוב ־ בש־ו־ם נבחו־״ משה נוי ולהקת ״הדולביניס
תצוגותאופנהמפוארותקייץ 19

קריית שמונה
מוצאי־שכת ,4.8.79 ,כשעה 9.00 כערב, על הדשא שד

•חק״ס טקס בחירת

חו רשת טל

נסיכת הצנון

בחסות ראש העירייה אברהם אלוני

תוכנית אמ 1ותיתמיוחדת
1 חדאביב.. ,היכל התרבות״ מוצאי שבת 18.8.79 בשעה 8.30 בערב
בתוכנית האמנותית:

־¥־ אבריק 0ימ | 1מצובת -¥בטי מ ס״ג! (מקום שני באיווויזיון ¥ <1*79 לו איגי׳ כוכב
ותמו חצונת מ!׳ באר להק ת הגי אז..דו מינו״ דליה אליעזרוב *
משה נוי ולהקת ..הדו ל ביני ס׳ * תצוגות אנכנה מפוארות ק״ץ 79׳ הפקה., :תיאסדון מבס
מבירת כרטיסים מוקדמת: חפצה ראשית ״הדרן״ ,אבן גבירול 90 תל -אביב, טלפון , 248787 למוסדות טל 248844 .ובמשרדי ״רוקוקו״ ,״לאו״ ,״קסטל״ וביתר
המשרדים בעיר. בערב חנשף בקופת ״היכל התרבות״ .הנחות לוועדי עובדים, חיילים בקצין העיר תל־אביב. ביפו :״גוטווין״ .ברמת־גן :״רכניץ״.

- 713

מנמווו מישקפים

מרוסק סז ת
הדיסקו הזה ישגע אותנו לגמרי. לא די
שהוא השתלט על הריקוד והלבוש הנושא
שם זה, אלא שעתה התקנאו יצרני המשקפיים
בתואר הזה והחליטו לעצב משקפי־שמש
בסיגנון הדיסקו. אם תשאלו אותי
מה זה בדיוק סיגנון הדיסקו במשקפי־השמש,
יהיה לי קשה לענות לכם. אולי
זה לא מה שאתם חושבים אלא פשוט קיצור
מהמילה לדסקס.
ויש מה לדסקס על המשקפיים הללו.
קודם כל הם מופיעים בצהוב, כחול, אדום
ושחור, ולא פעם מופיעות עדשות דמויות
מראה שעליהן הודפסו הדפסים שונים.
קו הדיסקו איננו היחיד. בתיאום מוחלט
עם גל הנוסטלגיה השוטף כל חלקה טובה
בחיים שלנו, חזרו גם יצרני המשקפיים
לקווים שהיו אופייניים בשנות ה־ .50 כך
שאם במיקרה לא איבדת את משקפייך
מאז — את שוב באופנה.
אפשר לדסקס גם על המחיר. טווח המחירים
נע בין 700 לירות ל־ 2000 לירות. תלוי
איפה קונים. אפשר לומר שתמורת 1200
ל״י ניתן לקבל משקפיים מתוצרת מעולה.
ואל תספרו לי שמצאתם דוכן שמוכר
משקפיים ב־ 200ל״י. הטיפול שתצטרכו

מישקפי מראה

מישקפיים עם ציורים
דמות מצויירת במראה

על מכירת סוף־העונה של הקיץ. השנה
הוחלט להקדים את המכירות הללו בגלל
לחץ שהפעילו מיפעלים שונים, שנותרו
עם כמות גדולה של סחורה שצריך להיפטר

מישקפיים עם פירסומת

חזייה איטלקית

מישקפיים אדגנטים

בסיעון שנות ה־50

150 במקום 210

להשקיע לאחר מכן בריפוי העיניים יהיה
הרבה יותר גבוה.
אם אין לכם בעיה כספית, ישמחו להציע
לכם משקפיים בדגמים אכסלוסיביים ומיוחדים
תמורת 4000ל״י ויותר. אופטיקה
6:6מוכנה לסייע גם לאלה הזקוקים ל משקפי
שמש אופטיים — ניתן לצבוע את
העדשות בכל צבעי הקשת, כך שיתאימו
למיסגרת ולטעמו של מרכיב המשקפיים.

שימדה בניזרה אופנתית
571 במקום 1142

בחצי מחיר
כל מי שהתגורר ׳בארצות־הברית מודע
למושג של מכירות מיוחדות. ביום בהיר
מחליטה חנות מסויימת להוריד את מחיר
מוצריה בצורה משמעותית, וההמונים נוהרים
לתפוס את המציאות. אצלנו יש מכירת
סוף־העועה.
כל שנה, לקראת סוף־העונה, מחליטים
היצרנים, או בעלי החנויות, על מכירת
סוף־העונה. אז אפשר לרכוש את המוצרים
בהנחה אמיתית. אם האופנה לא תשתנה
בהרבה בשנה הבאה, החיסכון יהיה רציני
ביותר.
מדי שנה, ב־ 15 באוגוסט, נהגו להכריז

כתונת דידה שקופה
295 במקום 600

ממנה. בביקור שערכתי בכמה חנויות,
׳נוכחתי לדעת שההנחות בהחלט כדאיות.
לדוגמה, בכל־בו שלום אפשר למצוא כתונת
לילה שמחירה, בימים כתיקונם, היה 600
ל״י, ב־ 295ל״י בלבד. חולצת טריקו, ש מחירה
היה 200ל״י, נמכרת עתה ב־145
ל״י. חזיה מתוצרת איטליה נמכרה ב־210
ל״י. היום אפשר לקבלה תמורת 150ל״י.
חולצת טריקו, טוניקה ארוכה, שנמכרה
ב 435-ל״י, נמכרת היום ב־ 217ל״י. שימלה
שנמכרה ב־ 1142ל״י, נמכרת עתה ב־571
ל״י. חליפת שני חלקים שנמכרה ב־1848
ל״י, נמכרת עתה ב־ 924ל״י.
נו, למה לחכות? כמו שאומרות הפיר-
סומות, עכשיו הזמן למציאות הטובות.

חניתה צנט $3י

תאר לעצמו
את ה זוקאססס של הטז
ותראה את סידרת מערכות
הסטריאו המפוארות של
־ז 61016 חו1נ< 5

מערכות ה־ הש־ועושס 0ו 3י_1ן/ץ ן
של ״שניידר״ כוללות:
\1£8וע 7רגיש ומשוכלל

לכל הגלים עד /יק ,0,9
עם תחנות £1\/1ננעלות,
מד־תדירות דיגיטלי,
שעון זמן דיגיטלי,
ח11£1£קו/ו £1בעל
אפשרויות כיוונון מגוונות.
1£10£8יזן — 3€7כל כולה
<ו £- 0£0ק — 7£היחיד עם
אומרת עצמה, בדומה
שני מנועים ומערכת
ל7 -וק< 0001 של ה. £-15-
70-8 5£ש . /המאפשרת
מערכת שעונים אלקטרוניים
דיגיטליים, מערכת לחיצי מגע הפעלתו ל 2-הכיוונים;
מערכת לחיצי מגע ראשים
ומכשיר ה״שלט רחוק״
(עד 29 פעולות) יתנו בידיך את מיוחדים.ס 1-1.ומערכת 018¥ס
מ תוחכמ ת;
השליטה המלאה על כל
פטיפון מעולה 1\/£חס 8£17
פעולות £8ס £1א - 501
או \/£וחס 8£07 ום
המפוארות במערכות
עם סטרובוסקופ.
הסטריאו שהכרת מעודך.

כל המערכות של ££ט £1א80£1
־מיוצרות בהתאם לתקן הגרמני
המחמיר 45500ו\ווס
בטכנולוגיית £8ס £1א3 <:£1
<11\]101־ 1-7£01ט ם1\/10
לכל המערכות -רמקולים
אינטגרליים ^2/1-.מ/\/ץ 3
שידות מפואר * £10£1א 4ס - 8

עד לצליל הראשון -הרכבה
והפעלה בבית הלקוח.
אחריות £10££א ט 8):מקצועית-
מעבדת שירות ארצית לשירות
מהיר ומיומן עם מלאי חלפים
מקוריים.
מחירי £10£8א - 5071 השווה
אות ם למחירי מערכות
היוקרה שהנך מכיר והחלטתך
הסופית תהיה בוודאי:
הסטריאו בחנויות
הסטריאו

מפיצים: צלילי גיתית בע״מ, תל אביב, רח׳ ירמיהו 46 טל 443121 .
סי־טל

ה עול ם הזה 2186

2135

שלט רחוק אלקטרוני

שעון דיגיטלי

01ז1ח16 00 סוח 10 £0ח0ז£1601

מערכת דיאגנוסטית

לחיצה על השלט רחוק ובפינת
המסך מופיעה השעה
המדוייקת ומעליה מספר הערוץ.

מערכת
נורות מיוחדת מא פשרת
זיהוי, איתור ופתרון
מהיר של כל תקלה.

מערכת מתוחכמת המאפשרת
בחירת ערוצים, שינויי קול
ובהירות, הפעלת שעון דיגיטלי
ועוד.

ומנורת מסך בשיטת
1ו§1תר) זסקג $1המבטיחה
נצילות אור וצבע גבוהים
במיוחד.

התאמה לכל מכשיר
מערכת בחירה אוטומטית
מכוונת את הצבע, הקונטרסט,
האור והקול בצורה אופטימלית

הטלויזיה
כוללת גוף מחברים
המאפשר חיבור ישיר לרמקולים
נוספים, אזניות, טייפ
רקורדר ועוד

תכנון מודולרי
מערכת לחצנים משוכללת
המורכבת מסנסורים רגישים.

הטלויזיה בנויה.בשיטת הלוחות
המודולרים המאפשרת
בצוע תיקון בבית הלקוח ע״י
החלפת לוח אלקטרוני בלבד,
מבלי צורך לטלטל את המכשיר.

סשסוע

חיבור לוידאו־טייס

הצגת הערוץ הנבחר

כוללת מיתקון הטלויזיה לחיבור לוידאו־טייפ

מספר הערוץ הנבחר מופיע
על המסך בעקבות לחיצה על
השלט רחוק

קליטה אופטימלית
הטלויזיה מצויידת בבקר המכוון
אוטומטית את קליטת
התחנות בצורה אופטימלית.

מבטיחה צליל טהור ללא
הפרעות.

מה שלסילורה
אחרת?
י ^י אין לטלויזיה
הצבעוניות של סילודה כוללות את כל השכלולים
האחרונים, אך יש להן גם משהו נוסף, שאיו לאף
סלויזיה אחרת -שרות סילורה.

סילורה

טלויז״ה ואלקטרוניזן ה חיב1ץ נקר-חם ר־ד;

טירו תי א מינו ת אחריות

מ ע רכו תתד מי ת

גם באוסטרליה, הולנד ואירלנד מכירים את הצבעוניות
של סילורה — הטלויזיה הצבעונית היחידה המיוצאח
מישראל לחו״ל.
לסילורה מבחר טלויזיות בגדלים שונים עם שפע
שכלולים מתוחכמים כמו שלט רחוק אלקטרוני
(01€ €01111-01 ותש 11ט 1ת 0ז1נ 16 התאמה אוטומ טית
של צבע, בהירות וקול, שעון דיגיטלי, תא זכרון
לכוונון תחנות, צריכת חשמל נמוכה ביותר ועוד.
בנוסף לשכלולים אלה ועוד רבים אחדים, יש לצבעונית
של סילורה יתרון בלעדי, שהפך אותה למספר 1בישראל
— השרות הידוע של מפעל סילורה בכפר מסריק, גדול
יצרני הטלויזיה הצבעונית בישראל. שרוח זה מבטיח
מלאי חלפים בלתי מוגבל וטיפול מהיר ויעיל בכל בעיה
ע״י צוות מהנדסים וטכנאים מאומנים.
הכנס לאחת החנויות המקצועיות ובקש את הצבעונית
של סילורה המתאימה לך.

החמצתלב1ן״ ש ל חו , .אשד ^ הגדא פו מני ה
ו ה הד מוני ה של פועה שלירתזרן ^ וזביקוו־ת־הקטלנית של ח״ם־
מ אזני־ צדק נו סחמ אי ר ויזל טי ר
נחמן בי א לי קעל. הדיבוק,,
תיעוד
שיכתוב היסטוריה
החודש לפני 25 שנה ביצעה קבוצה של
יהודים מצריים, שגוייסו על־ידי המודיעין־
הישראלי, שורה של פעולות־חבלה בקא־היד
ובאלכסנדריה, המוכרות עד עצם היום
הזה כעסק־הביש. החודש לבלב־לאור, באיחור
של 15 שנה, אחד מספיחיה של
הפרשה, תחת הכותרת מי נתן את ההוראה?
,פרי־עטו של הכתב חגי אשד*.
ב־ 312 עמודים אין המחבר מצליח לתת
תשובה חד־משמעית על השאלה: מי נתן
את ההוראה י זוהי החמצה של סיפור
מרתק, החמצת ההיסטוריה, האמת, התקופה
— מעשי-ידיו של חסיד מושבע של
דויד כן־טריון, שלא השכיל להתעלות
מעל למרירות, כפי שעשה מורו ורבו,

והתפסחת כן־גזרקן
פרסראשון של מסמכי הפרשההסוד״ם

תיק־־מיסמכים עפה
עסק־ביש
לפחות כמה פעמים בחייו. לעומת זאת השכיל
חגי אשד להפוך את הדיבוק הקרוי
״הפרשה״ לתיק-מיסמכים, בכריכת קרטון
עבה, שהמעיין בו מאבד את חוט המחשבה
וההגיון, התיאור והזמן, בתיקווה שיגלה
לבסוף מי נתן את ההוראה?
אך לשווא.
חגי אשד, שחיבר את הספר בשנת ,1964
בפקודתו של בן־גוריון, הפך בגבבת עמודי
הספר את פינחס לבון לנבל (אין כותב
שורות אלה גורם שלבון היה צדיק,
וגם לא צדיק בדורותיו) ,ואת ראשי ומנהיגי
מפא״י ההיסטורית >משה שרת,

רחוב הישראלי אחרי המהפך של — 1977
שרפ״י ההיסטורית הגיעה לשילטון הן בממשלה
(דיין) והן באופוזיציה (פרס) .דומה
כי קונספציה מעוותת זו הופכת תורה
ודרך במהלך פירושדפיענוחו של אשד
את הפרשה, תוך עשיית שרירים של היסטוריון
ופוסק־אחרון, ושיכתוב חד־צדדי
של ההיסטוריה הפוליטית של ישראל.
הספר, שהתפרסם באיחור, הפך אנאכרו־ניזם
והצטרף לשורה ארוכה של גירסות
שונות: גירסת משה שרת (יומני שרת),
גירסת נאשמי קאהיר (מיבצע סוזאנה) ,גיר-
סת אכרי אלעד (האדם השלישי) וגירסת
השופט יצחל, אזילשן (בזכרונותיו).

2 65351

״דיבוק״ צא
בימים אלה מועלה על קרשי התיאטרון
הלאומי הבימה במיסגרת תוכניתו השנתית
ובמיסגרת הפסטיבל־הישראלי, מחזהו
האידי של ש. אנסקי הדיבוק, בגיר-
סתו האמריקאית של ג׳וזן! צ׳ייקין, וב־תירגומו
של המשורר יהודה עמיחי.
המחזה תורגם בעבר בידי משורר אחר:
חיים גחמן כי א לי ק הלאומי. כאן אולי
המקום להביא כלשונם את דבריו של
ביאליק על הדיבוק ועל מחברו, כפי ש0יפ־רם
בשיחה על הבימה בחוג הבימה בירושלים,
בכ״ט ניסן תרצ״ג. הדברים ראו אור
בספר דברים שבעל פה (הוצאת דביר,
תרצ״ה) :
והנה גרם לי מזלי להתגלגל למוסקבה
לפני צאתי לחו״ל כדי לבוא לארץ־ישראל.
כבר מרחוק שמעתי נפלאות על מעשי
״הבימה״ .סיפרו כי יש שם קבוצה המכינה
תיאטרון בשם ״הבימה״ והיא גחשכת ל־סטודיה
של התיאטרון האמנותי המוסק־כאי.
ותיאטרון זה היה כאמת תיאטרון
אמנותי, אולי התיאטרון האמנותי ביותר
שבסל העולם כולו. ו״הבימה״ היא סטודיה
על־יד אותו התיאטרון האמנותי. עומדים
בראש ״הבימה״ גם סטאניסלבסקי — הוא
היה המדריד, המשפיע, מורה הדרך —
וגם איזה גוי ארמני, ווכטנגוב, ועוד כמדומה
שני גויים. שלושה גויים התרוצצו
בבטן ״הבימה״ והגדול מהם היה ווכטג־גוב.
הם הבינו. את ״הדיבוק״ ,ולצודד

תועבות רבות לה לשירה הישראלית. הגדולה שבתועבות השירה הישראלית
היא תועבת הגראפומגיה, האוכלת כל חלקה טובה. הדגמה מדהימה של תועבת הגרא־פומניה
הציג בפני קוראיו ירושלים, כתב־עת צנום וחדש, תמוה בהצדקתו, המאגד
תחת כנפי שכינתו ועורכיו (המחנך י. אלירז ואיש-הדת פינחס פלאי) את כלל
גראפומני ירושלים הבירה, עליהם נימנים הווינקלרים, הישיים, האלירזים ושאר
הפלאים והניפלאות. כל אלה, שמזה שנות דור נסתתמו בפניהם אפשרויות הפירסום
בכתבי-העת לספרות ובשנתוני־הספרות.
מייצג נאמן לגראפומניה שירית וירושלמית זו הוא שירה (כביכול) של הגב׳
פועה שליו״תורן, שלמרות גילה המתקדם פירסמה בירושלים שיר שרמתו כרמת
פרודמשוררת. שיש שיש בכוחו להביא לידי נבילה את הפרח, שהגב׳ פועה נוהגת
לתקוע בינות לשערותיה (ראה תמונה).
להלן שירה של פועה שליו־תורן הרמוניה של בוקר :
הרמוניה של בוקר
בקפה לאנדטמאן.
הרמוניה של בוקר —
ממול — הבורגתאטר —
שותק, עצום עיניים.
בקפה לאנדטמאן
מראות בדולח
כורסות קטיפה
ועל השולחן —
עיתון בן־יומו
מדיף אותיות לחות.
מסביב הכל כמו ב״,1875
הכל כמו פעם
ובעיתון וינאי
חדשות נובמבר ,1975
נובמבר צעיר,
ולקינוח — פרפרת
של כוכבת —
״סינדרלה בת־ימינו מתגרשת ! ״
אתה מניד ראשך
פועה שליו־ תורן
אני מעט נירגשת
סינדרלה בת־ימינו
אומרת: היא תשוב,
היא תשוב סינדרלה,
מטיילים ביער —
לא אל אפר הכיריים,
היא תשוב לבעלה
בטרם שריפה
תשובה שלטה.
ושנינו גומעים קפה
שותקים, מחייכים,
מתוך ספר האורחים
שותקים מחייכים,
חותמים בספר האורחים.
אמריך קלמן
על הקיר כתובת — :
ותומס מאן —
אדם /חווה,
רק עוד גמיעה
אזרחים של כבוד
עוד מבט במראה.
בטרקלין הקטיפה,
ומרלינה עם פני המלאך־הכחול
חותמים בנשיקה
ויוצאים.
ופאליקס סאלטן*
עם במבי ופאלינה
הרמוניה של בוקר.
זה המציאו אלי לתרגום עברי את ״הדיבוק״
ברוסית ובאידית מאג־סקי, עליו ה שלום.
גם אג־סקי עצמו, שנזדמן אז לאו־דיסה,
ביקש ממני רחמים שאתרגם לו את
״הדיבוק״ :מובטח לו שיעלו אותו בתיאטרון
של סטאניסלבסקי ברוסית, אבל,
אומר הוא, יש במוסקבה גם קבוצה עברית.
הם רוצים להעלות את המחזה גם
בעברית. לשם זה הוא מבקש תתום.
אומר לבם את האמת, בלי אמונה יתרה
ובלי חשק רב ניגשתי לדבר. עשיתי את
רצונו מתוף ידידות. בעיני לא מצא ה מחזה
הזה חן ביותר. לא כחדתי זאת מעם
המחבר עצמו. הוא הקריא את המחזה בקייב
לפני קהל, ובשנזדמנתי לשם ביקש

לוי אשכול, גולדה מאיר וזלמן
ארן) לנבלים המורדים במורם וברבם
(ב־ )1960 תוך שהם חוסמים את הדרך ל יורשיו
מטעמו, משה דיין ושימעון
פרס. כאן המקום להעיר, כי במהלך קריאת
הספר נוצר הרושם, שחגי אשד אימץ
לעצמו קונספציה הומוריסטית שרווחה ב*
חגי אשד — מי נתן את ההוראה,
העסק״ביש, פרשת לבון והתפטרות בן־
גוויון; הוצאת עידנים; מהדורת ידיעות
אחרונות; 312 עמודים.

גראפומניה

פרח־משוררת

חיים נחמן ביאליר,
לנוע על האשפתות

בדומה לישראלים רבים, מפגינה גם
הגב׳ שליו־תורן בורות באשר לדמותו של
פאליקס סאלטן 1869—1945 מחברו של
באמבי. סאלטן נודע בווינה כמבקר התיאטרון
השנון של הנויה פרייר, פרסח (כתב
אחר בעיתון זה: תיאודור הרצל) וכמחב־רם
של עשרות ספרים פורנוגרפיים.

שאחווה את דעתי על מעשה ידיו. אמרתי
לו בפני הקהל: יש לי רושם שאתה כ מאסף
של פולקלור חיזרת על כל האש־פתוה׳
,ליקטת משם שברי פולקלור ועשית
מעשי חייט שמצרף מ,יתור׳* של כל מיני
בגדים כל מיני מטליות, תופר אותן ועושה
שמיכת צכעונין ...ואמרתי לו עוד כדרר
הלצה: מה זה פולקלור? מה ההבדל בין
פולקלור ליצירה לאומית? הרי גם בפולקלור
יש יצירה, אבל יצירה לאומית גדולה,
אמיתית, היא בבחינת בשר ודם ;
פולקלור — זהו בבחינת ציפורניים ו שערות.
גם הן הלק מן הגוף, ועקירתן
ודאי נורמת לו צער וכאב, אבל קציצתן
— אין בה משום בזע לגוף. אדיבה, כל
מה שגדלות ורבות, הן מכבידות על הגוף
וטעונות מזמן לזמן קציצה והפחתה. תספורת
שיער ונטילת ציפורניים מערב שבת
* לפי אוצר הלשון העברית ליעקב
כנעני: שארית, מה שהחייט לוקח לעצמו,
בלא דעת בעלים, מן האריג שנותר לאחר
תפירת הבגד.

— נמר של!*ר

(המשך מעמוד )77
לערב שכת מידה יפה היא לגוף. גם אבשלום,
שנתגאה כשערו, גאטר בו: בי
כבד עליו וגלחו. ואף על פי בן, מאחר
שהציפורניים חיו מחוברות פעם אחת לגוף
ויונקות ממנו, חסו חכמים גם עליהן, ואמרו:
הזורקן לאשפה — רשע, אלא יש
לנהוג כהו גניזה. ולפי אמונת ההמון, מי
שזרק ציפורניו הנפולות לאשפה נקנסת
עליו לאחר מותו תעיה כ״עולם התוהו״
ועליו לחזר על כל אשפתות וללקט משם
אחת לאחת את בל הציפורניים המושלכות
על ידו כחייו.
לאותו כן ״עולם התוהו״ דמיתיד, אני
סקי י כל ימיר עכדת כתוף הגויים (אנ-סקי
היה כביכול סופר גוי, כתב רוסית על
השאלות האגרריות אצל האיכרים הרוסיים
וכיוכא כזה) ,בסוף ימיר, כשהיית ככר
חצי מת, באת אלינו, אל היהודים, וניגזר
עלץ־ לנוע על האשפתות ולאסוף את ה פולקלור,
ומליקוטיך יצא ״הדיבוק״...

דו־קרג
בשבועיים האחרונים צפה מדור זה את
חידושה של מילחמת כתבי-העת עכשיו
וסימן־קריאה. רצ״ב שני קטעיט/מאבקים
מן המילחמה שנתחדשה בין גבריאל
מוקד ומאיר ויזלטיר, כפי שפורסמו
בדבר. התכתשות מילולית זו, לדעת עורך
המדור, היא מעניינו של הציבור הרחב.
גבריאל מוקד מגיב :
קראתי בתימהון את דברי הבלע של
מאיר ויזלטיר תוך כדי ביקורתו על סימן
קריאה (משא .)29.6.79 ,לטענותיו הענייניות
של ויזלטיר נגד עכשיו נשיב בשבוע
הבא, לאחר שאקרא את מאמרו עלינו —
ובמידה שיעלה טענות ממשיות כאלה. ואילו
טענתו כאילו בעכשיו נוספים עמודים
במטרה לקבל הקצבה כספית מוגדלת, תיענה
בתביעה אזרחית על הוצאת דיבה,
באשר את עכשיו מדריכים רק שיקולי
טיב, וידוע שמבחינה כספית כל עמוד
נוסף בכתב־עת הוא הפסד נקי.
ידוע היטב בחוגי ספרות כי ויזלטיר
איננו בדיוק אובייקסיווי לגבי עכשיו כיוון

מוקד

כי דירוגי המשוררים הנואלים שלו, המשתנים
ומתהפכים לעת מצוא, יש בהם כדי
לערער את מידת האובייקטיוויות אצל אדם
כמוני? טענה זו היא עלבון לקורא האינטליגנטי.
ואולי (מתגנב החשד) סבור מוקד
כי הקורא אינו אינטליגנטי? ודאי, יש
קוראים המרפרפים על מה שכותב מוקד
היום ואינם זוכרים מה כתב אתמול ושלשום.
קשה לבוא אליהם בטענות. מניין
יידעו כי מר מוקד נידבק בשנים האחרונות
כסינדרום של עורכי האנציקלופדיה
הסובייטית, הסבורים לתומם כי אם יבקשו
מן המנויים להחזיר ערך מתוך האנציקלופדיה
וישגרו להם דף חדש תחתיו, יימחק
הערך הקודם והיה כלא היה? כן, מוקד
הוא אנציקלופדיסט שוטה מסוג זה, אבל
עובדה מצערת זו אין בה כדי להפוך אדם
נאור לאינטרסנט עויין ולהעבירו על מידת
האובייקטיוויות. תנוח דעתו, הביקורת שלי
על עכשיו נכתבה במלוא האובייקטיוויות
המתבקשת ! אלמלא היה שנתון גרוע ומשמים
כל־כך, הייתי משבח אותו בשימחה.
מוקד עצמו מתגלה, במכתבו הקצר, כקורא
מבולבל ובלתי מדייק. לא כתבתי כי
בעכשיו נוספים עמודים במטרה לקבל
הקצכה כספית מוגדלת״ .אולי סבור מוקד
כי הייתי צריך לכתוב כך, ומי כמוהו
יודע( .שמעתי כי גודל ההקצבה מטעם
המועצה לתרבות ולאמנות צמוד לאומדן
ההוצאות המשוער של כתב־העת ).אבל
אני מניתי (ברשימתי על סימן־קריאה)
ארבע סיבות משוערות ל״עידוד בלתי־מבוקר
של כישרונות שיריים צעירים וצולעים״
על דפי עכשיו. האחרונה שבהן:
״להצדיק את השנור לפתחה של המועצה
לתרבות ולאמנות.״ מוקד עצמו יסכים
עמי, בלי ספק, כי אילו השתמש רק
בחומר הממשי שהיה בידו והוציא חוברת
של, נאמר 52 ,עט׳ (היו פעם חוברות
עכשיו דקיקות שכאלה) ,מתקשה היה לתרץ
שנור של רבבות לירות מקופת המועצה
ולצאת בעזרתן בשנתון כרסתני ובוהק
מרוב כרום, נוסח סימן קריאה.
יחד עם זאת, לא אני אנסה להניא את
עכשיו מתשלום אגרת בית־מישפט, ושאר
הוצאות הכרוכות בהפסד בדין: אולי בדרך
זו יימצא אפיק הולם לכספים המוצאים
בדרך־כלל בצורה גרועה כל־כך.
מאיר ויזלטיר

מאחר ואין לחשוד בבעל-מדור זה (נמר
של נייר) באהבת מוקד, כאן המקום להעיר
כי חוברת עכשיו האחרונה אינה נופלת
באיכותה מחוברת סימן קריאה האחרונה,
ושיריה של מאיה כדראנו אינם נחותים
משיריו של מאיר ויזלטיר, ו/או ציוריו.
בדיקה אצל עורך פרחה העלתה, כי
אין המועצה לתרבות ולאמנות משלמת
בהתאם להיקף עמודי החוברת. עוד העיר
עורך פרוזה שאם ״יבוטל המענק של מישרה
החינוך והתרבות, הוא משוכנע, ש־כתכ״העת
היחיד שיישאר כשוק וימשיך
להופיע הוא ״פרוזה״ ,שאחוז ההקצבה
לו הינו הקטן מכולם...״

אובייקטיוויות 7

מאיר ויזלטיר משיב :
תמה אני על גבריאל מוקד ; כלום אין
בכוחו להשתחרר מאמונת ההבל המזיקה
* העורך הספרותי של דבר נימנע, מסיבות
תמוהות השמורות עימו, להבהיר
מדוע איפשר לאיש סימן קריאה לבקר
גיליון של עכשיו.

* מי ״לא שם סופר׳ * מיה! ״בזתרגלונזן״?
* כוכב השבתאי של משה שמיר

ה״פדללנת)״ של פגים * ה״נובל׳ של קניוק
• • עורך שנתון הספרות סימן־קריאה, ד״ר מנחם פרי, הותקף באחרונה במוסף
הספרות של דבר בידי חוקר ספרות האידיש י.ח. כילצקי, בשל הופעתו ב״ערב שלום
עליכם״ באוניברסיטת תל-אביב, בחסותו של בנימין הרושובסקי (ה. בנימין) ,שם
עלב כמשוררים נתן אלתרמן, אברהם שלונסקי ו ש״י עגנו!־ ,הגיב פרי באלה
המילים :״מזמן חשבתי שצרתה של ספרות האידיש היא הבילצקים שלה.״ שבוע אחר־כך,
הפגין מקוריות רבה המחבר אהוד כן־עזר, העסוק באחרונה בחיפוש אחרי כותרות,
ופירסם בדבר מיכתב בנוסח :״מזמן חשבתי שאחת מצרותיה של הספרות העברית היא
המנחם פרים שלה מבקר־ספרים ועורך כתב־עת לספרות, שהסתובב בין דוכני
שבוע הספר העברי, נישמע ממלמל לתומו :״הספרות זה לא מה שהיה פעם כאשר
שמע אותו סופר ממעריציו, שיסעו :״אבל אני לא שס ספר 9הפרס הספרותי
החשוב ביותר של איטליה, פרס סטארגה, הוענק בשבוע שעבר לסופר ממוצא יהודי,
פרימו ליי, עבור סיפרו המפתח בנוסחת
הכוכב במאבק על זכויות סופרים
ויוצרים בארץ ובארצות־הברית עומדים
לפתוח שני מחברי מילון מגידו החדש,
ד״ר ראובן סיוון וד״ ר א. לכינג־סטו!־
,על קיפוחם בתמלוגי מילונם שנימ-
כר בארצות־הברית בלמעלה מחצי מיליון
עותקים, שהודפסו בידי הוצאת בנתאם.

מנחם פרי
משמיץ

דן עומר מעיר:

ויזלטיר

שמעל דפי עכשיו הוערך מאיר ויזלטיר
רק כמשורר חצי חזק ובוודאי אין ביכולתי
לראות בו משודר חשוב ממידתם של
דויד אביה ויינה יילד, או גם ממידתו
של יאיר הורוביץ. לכן, למסור בידיו
ביקורת על עכשיו, הרי זו מסירת זכות
הביקורת לידיו של אינטרסנט עויין, והרי
*הוא רחוק מכל אובייקטיוויות*.
גבריאל מוקד

בחטף

בך עזר נגד פרי. פרי נגד בילצקי

גברת עופרה ישועה, עובדת מעריב,
הנימנית על מעריצותיו של פרופ׳ בנימין
הרושובסקי, פירסמה ב־ 29 ביוני שלושה
מאמרים שונים, שכולם עסקו בתהילתו
של הרושובסקי, בשלושה עיתונים שונים.
על המאמרים היא חתבה בשמות הבאים:
עופרה ישועה (שמה האמיתי) ,גילי משה
וזוהר גיל.
בחוגי ביקורת הספרות העברית טוענים
שפרופ׳ הרושובסקי יגמול לעופרה ישועה
במחקר סמנטי סמיולוגי על הפואטיקה ש־בתחיבור
השמות: עופרה ישועה +גילי
משה +זוהר גיל.

נתן אלתרמן מושמץ שני מחברי המילון לא נסתייעו בעזרתה
של אקו״ם (אגודת קומפוזיטורים ומחברים)
,שנועדה להגן על זכויותיהם. הם
החליטו לתבוע בערכאות את תמלוגיהם
אחרי 30 שנה שוב
עבור המילון
אהוד בן־עזר
הונהג לימוד שפת האידיש בבתי־ספר
מ גי ב
בברית־המועצות, כך מסר החודש ירחון
הספרות האידי סוביאטיש היימלאנד, שבעריכת
המשורר אהרון וארגלים מתרגלומן זה הכינוי שאותו העניק המשורר
אשר ריין* למשרגם (משורר־מתרגם) מאיר ויזלטיר על ספר עיבודיו/תרגומיו
פגימות. פירוש הכינוי שהעניק רייך לוויזלטיר הוא: מתרגם +מגלומן ישראל
תשלם למצריים תמלוגים עבור שירים ששודרו ופורסמו בעשור השנים האחרון, ותקבל
עבור יצירות ישראליות שראו אור בכתבי־עת ספרותיים במצריים. בראש הישראלים
שיצירותיהם ראו אור עד כה במצריים עומד המשורר יהודה עמיחי, שגירסות מתורגמות
רבות של שיריו ראו אור בערבית מרקוס סולומוביץ׳ תבע לדין
לפני כעשר שנים את הוצאת־הספרים הבריטית הנודעת קולינס, במטרה למחוק
מהמילון האנגלי שלה פירושים מעליבים למונח יהודי. בין הפירושים המעליבים היו
ההגדרות: קמצן, פושט־עור ועוד. למרות שהמישפט לא הגיע לסיומו, הרי שבמהדור!ה
החדשה של מילון קולינס נימחקו פירושים אלה למונח יהודי. הסיבה, לדברי מנהל
ההוצאה: שיגרת־הלשון האנגלית השתנתה בשנים האחרונות, ואין משתמשים עוד במילה
יהודי לציון תכונות שליליות כמינהג פרופסור אמריקאי נוסח־אוניברסיטת־בארקלי
נהג בשבוע שעבר המרצה ומחבר־השידה אהרון שכתאי (חרא, מוות) ,שאיפשר לילדיו
להתרוצץ עירומים במופגן על מידשאות האוניברסיטה העברית בירושלים. ראוותנות
אקדמית זו לא שיחררה את שיריו של שבתאי ממיתקפה מוחצת של ח״ב משה שמיר,
במוסף הספרות של מעריב. הח״כ כינה את נטיותיו השיריות של שבתאי :״אגוצנטריות
ילדותית־אנאלית ...קישקוש צבעים וקולות ...גל ממוסמס של שברי אמריות, בנליות
ברובן, מעורבבות פה ושם בצימוקים אינטלקטואליים יומרניים העיתונאי והמחבר
יורם קנידלן (הבית שבו מתים הג׳וקיס משיבה טובה) מתעתד לצאת לשוודיה. הסיבה :
קניוק מחפש מישהו שיתרגם את עבודותיו לשוודית. בניגוד לישראלים אחרים, שתורגמו
בעבר לשוודית בידי מוסדות אקדמים שם, כעגנון, עמיחי ועוד אחרים, הרי שקניוק
הוא המעודד את תרגומו של קניוק י המרצה לספרות (תורת המשקל, החרוז והבית)
והמשורר לעת־מצוא דן פגים, פירסם במדור הספרות של ידיעות אחרונות שיר מתורגם
פרי-עטו של המשורר הגרמני בריסטיאן מורגנשטרן. כותרת התרגום, נוסח פגיס :
שתי הפרללות במקום שתי המקבילות, או המקבילית • •

פלנל, חורף :1979/80
תחו שה גברית
של ח מי מו ת נעימה

שפע של חולצות אופנ תיו ת
לראש השנה ולחורף —
ב איכו ת גבוהה ובעיצוב שובה עין.
כמו בעבר, כך גם השנה: החולצות של אופנ ת ברוך
מ הנו ת כל גבר הלובש או תן,וכל אשה ה מ תבוננ ת בהן.
קניני ם מוז מני םלת צוגו ת:
בירו שלים, ב מלון הילטון, ב״ 6.7ג 5.7-ג

א׳ א= תינזל״צ25.7.7!( ,

חזרה לתחילת העמוד