גליון 2187

1 < 0^11־ ^14,

על מכות מבעלה, בת שהתלוננה על פגיעה
מינית מצד אביה, מועדות לחזרה מעדותן.
היחסים בתוך המישפחה סבוכים כל-כך
מבחינה רגשית, שקשה מאד יהיה להתגבר
עליהם בצורה רציונלית או חוקית. גם
הפחדים הקיימים אצל נשים המוכות על-
ידי בעליהן, עלולים להיות חזקים יותר
מפחדו של החוק. רצח כרמלה אשכנזי,
במעון לנשים מוכות, בידי בעלה, יום
לפני שעמדה לתת את עדותה נגדו בבית-
המישפט, הוא דוגמה לכך.

ממי פו חדי ם
העדים יותר?

| | ייבלש 7ובע1
״העולם הזה״ .שבועון החדשות הישראלי המערבת והמינהלה: תל
אביב. רחוב גורדון .3טל 243386 03 תא־דואר . 136 מען מברקים :
״עולמפרס״ .העורך הראשי: אורי אכנרי. העורך: אלי תבור. עורן־י־מישנה:
יוסי ינאי. עורך־תכנית: יוסי שנון. עורכת כיתוב: ענת ישראלי.
צלמי־מערבת: ציון צפריר וגילה רזין. ראש המינהלה: אברהם
סיטון. מחלקת המודעות: רפי זכרוני המו״ל: העולם הזה
תל-אכיב, רחוב 3ן
כע״מ. ייי״ייי״יי
החדש״ י״יי״יי

בע״מ. מודפס —-יייייי*
אביגדור. הפצה ״גד״ בע״מ. גלופות: צינקוגרפיה ״כספי״ כע״מ.
אפילו להדיחו מעדותו, שכן איחרו את
המועד.

״לא ידענו כי יש דברים כאלה בארץ !״
אמדו אנשים, שאינם מעורים בעולם ה־מישפט
הישראלי, על הכתבה ״מניפת העדים
העויינים״ (העולם הזה .)2184
אחרים שאלו :״מה הפיתרון?״ אם עדים
חוזרים בהם מעדותם שנתנו במישטרה,
ומסרבים להעיד כך בבית־המישפט, למרות
האיום עליהם במעצר ובאישום, מה
ניתן לעשות?
את הכתבה הכינה חברת המערכת אילנה
אלון, הכתבת לענייני מישפט של העולם
הזה, שהיא עצמה מישפטנית.
היא לא הסתפקה בהעלאת הבעייה, אלא
ריאיינה שורה של אנשי־מיקצוע, כדי
לעמוד על ההצעות לפיתרונה, בעיקבות
התגובות הרבות שהגיעו.

__ א לי מו ת
גוררת א לי מו ת
אולם פיתרון זה מעלה הירהורים
נוספים. בתי־המישפט מותחים, בעת האחרונה,
ביקורת על אלימות מישטרתית, ועל
גביית עדויות בדרכים בלתי־כשרות. רק
לפני זמן קצר פסל בית־המישפט העליון
את הודאתו של ערבי וזיכה אותו מרצח.
נקבע כי ההודאה נגבתה במישטרה אחרי
מכות חזקות, שהשאירו דימום ושריטות
באשכיו של הנאשם. זכורים הדברים שהשמיע
השופט חיים כהן בהזדמנויות רבות
על אלימות המישטרה, הגוררת אחריה אלימות
הפושעים.
עם כל הכבוד לשוטרים, הזוטרים והבכירים,
הרי הם צד מעוניין. כל עבריין

סוג נוסף של עבירות, שבהן שכיחים
עדים־עויינים, הוא עבירות־האינוס. לפי
הסטאטיסטיקה, רוב מיקרי־האונם מתרח שים
בין בני־זוג המכירים איש את רעותו
מקודם. במיקרים כאלה יש כבר מישקע
נפשי מסויים, יש ידע על נקודות תורפה,
ויש אפשרות לשלוח שליחים למישפחה
ולנערה המתלוננת, ולאיים עליה.
לפעמים יודע הנאשם מהן חולשותיה של
הנערה, ופורט עליהן. במישפט יהושע
דנוך, למשל, כאשר נפגשו הנאשם והמתלוננת,
הציע לה דנוך בילוי של ויק-אנד
או ערב במועדון־לילה, אם לא תסבך אותו
בעדותה. הנערה חזרה בה מעך־ותה והצהירה
כי דנוך לא אנס אותה, והוא זוכה
מאשמת אונם.
המיקרה החמור מכולם הוא, כאשר
הנאשם שייך לקבוצה עבריינית. כאן יש
מי שדואג לאיים על העד. במיקרה של
שוד או תקיפה, יאיימו חבריו של הנאשם
על העדים, ופחד המתלוננים והעדים
מפניהם, גדול פי כמה מפחדם מפני המיש-
טרה. מה גם שהמישטרה. בארץ אינה בנוייה
לתפקידי שמירה על עדים. אפילו בבית
הכלא נרצח אדם, כפי שמתברר במישפט
יפת נגר.
איש־מישטרה סיפר על מיקרה, שבו
התלוננה פרוצה נגד הסרסור שלה, אך
לאחר זמן קצר באה לתחנת־המישטרה
וביקשה לחזור בה מעדותה, מפחד חבריו
של הסרסור. השוטרים בתחנה הבטיחו
לבחורה שהם יגנו עליה, אם תעיד עדות-
אמת. לשם כך אספו כסף, והיו מספקים

המישטרה, ולכן אינו בעל אינטרס. הוא
מכיר את החוק, וחזקה עליו שיזהיר את
העדים ויסביר להם את מהות ההליך.
אמנם, גם בפיתרון זה עדיין נמנע מבית-
המישפט, השומע את התביעה, להתרשם
ישירות מהעד, ואין חקירה נגדית, אולם
זה עדיין הרע במיעוטו. מישפטנים חוששים
כי הכנסתו של הליך אירופי כזה לשיטת
המישפט שלנו, המבוססת על המישפט הבריטי,
יש בה משום שינוי שיטודהמישפט
בישראל. אולם בהשתנות העיתים, כאשר
נוצרה תופעה חברתית מסוכנת חדשה,
ייתכן וזהו הזמן לשנות גם את השיטה
המישפטית כדי לא לפגוע בזכויות האזרח.

ה רפ תקה
ב סל פי ת
עדכ אן דבריה של אילנה אלון.
אם אילנה מהווה חידוש בנוף העיתונאי
— עורכת־דין מוסמכת ומנוסה, שהפכה
עיתונאית, המדווחת על מישפטים וחוקרת
בעיות מישפטיות, הרי סטלה קורן מהווה
חידוש גדול עוד יותר.
סטלה, בת למישפחת יוצאי־עיראק, היודעת
ערבית, היתה אחות מוסמכת לפגי
שבאה אלינו. בניגוד לכל העצות, עשינו
י?ה הסבה מיקצועית והטלנו עליה תפקיד
^היה עד כה תפקיד ״גברי״ מובהק: סיקור
השטחים המוחזקים.

על אחת ההרפתקאות שדה כשבוע
שעבר מספרת סטלה :
מאז שהתחלתי לעבוד בהעולם הזה ולסקר
את השטחים המוחזקים, הפכתי מטרה
נוחה מאד לביקורת ואזהרות. זה התחיל
קרוב מאד: בבית־הורי, חברים קרובים,
בני־מישפחה וגם מי שאף פעם לא הת־

דיווחה אילגה אלץ:
שרה סירוטה, פרקליטת מחודהמרכז,
אמרה כי הבעייה חמורה. העדים יושבים
בכלא, בעוד שהנאשמים יוצאים לחופשי.
זה מזכיר לה עולם הפוך.
סניגור מכובד התלונן כי הכתבה עשתה
שרות־דוב, בגלל הלחץ הציבורי העלול
להיווצר נגד התופעה ולמען תיקון החוק.
קיימת הצעה לתיקון פקודת הראיות שלפיה
עדות, שתיגבה על־ידי קצין־מישטרה מדרגה
מסויימת ומעלה, תהיה קבילה בבית־המישפט.
פירושו של דבר הוא שאם העד
יסרב להעיד, או יחזור בו מעדותו, תוגש

סטלה קורן
אשה בשטחים הנווחזקיס

המכונית של סטלה כמקום התאונה
לא רצחו .,לא אנסו

אילנה אלץ
מישפטנית בבית־המישפט י
הודעתו *במישטרה, והשופטים יוכלו להסתמך
עליה ולהרשיע את הנאשם.
לכאורה — פיתרון אידיאלי. העד ב־תחנת־המישטרה
הוא עדיין תחת רושם
העבירה שבוצעה. הוא זוכר היטב את
הפרטים, ואינו חושב עדיין על לחץ שעלול
להיות מופעל נגדו, והוא מספר את הכל.
אם יידעו העבריינים כי הודאתו של עד
במישטרה קבילה בבית־מישפט, לא ינסו

שנתפס ומורשע, מוסיף כבוד וזוהר למיש־טרה.
כל פיענוח של עבירה, מצדיק את
קיומה של המישטרה. ברור כי השוטרים
בעלי הכוונות הטובות, לא יוכלו להתעלם
מגורם זה. הם יהיו בעלי אינטרס בעת
גביית העדות.
גורם חשוב אחר, נגד הצעת החוק: אם
העד יסרב להעיד, ותוגש העדות שנתן
במישטרה, תישלל אפשרותו של בית־המישפט
להתרשם ממנו. לא תהיה חקירה
נגדית, האמורה לברר דברים רבים, והתרשמות
בית־המישפט תסתמך כולה על
חוות־דעתו של קצין־המישטרה.
פתירון אחר, המקובל על הכל, הוא
להחמיר בעונשם של עדים המשנים את
עדותם.
״אם יישבו זמן מה בכלא, יחליטו להעיד
בכל זאת,״ זו היא דיעה הנשמעת מפי
רבים. האם נכון הדבר? עדים־עויינים
וחזרדדמעדות, שכיחים בעיקר בסוגים
אחדים של עבירות. הסוג הראשון הוא
עבירות בתוך המישפחה. אשה שהתלוננה

לה את מזונה מכספם הפרטי. הם הביאו
מיזרון לתחנה, ושם התגוררה הנערה עד
שנגמר המישפט, והסרסור נידון לכמה
שנות מאסר. אך ברור כי אילתורים כאלה
לא יפתרו את הבעיה.

שופט־חוקר
לפגי המישפט?
לעומת זאת, יש לזכור, שלפעמים
ישנן גם תלונות־כזב במישטרה. יש נערות
המתלוננות על אונס מתוך נקמה. ויש
אנשים המנסים להעליל עלילות שונות
על שונאיהם. לכן קיימת החובה לבדוק
שוב ושוב כל עדות לגופה.
הצעה אחרת לפיתרון מסתמכת על שי-
טות־המישפט ביבשת אירופה. שם קיים
תפקיד של שופט חוקר. אדם בעל השכלה
מישפטית שומע את העדויות, במיקרים
שבהם יש רגישות מסויימת, וחשש לחזרה
מעדות. השופם־החוקר אינו שייך לכוחות-

עניינו בי במייוחד, הטענה העיקרית היתה:
״ירצחו אותך, יאנסו אותך, יביאו את
הגוויה שלך בחתיכות הביתה, את מסתבכת,
את מופרעת, את לא נורמלית!״
בהמשך הדברים באו גם איומים :״אני
יודע מה יהיה בסופך. אני לא אבוא
להלווייה.״
בינתיים לא קרה כלום. אני ממשיכה לנסוע׳
תמיד עם מפה• אף פעם לא עם נשק,
אבן או מקל, בניגוד לכל המצופה.
היחידים שנתקלתי בהם, שדחו אותי
או איימו עלי, היו ידידי היהודים, חלקם
חיילים וחלקם אזרחים, שבדחיפה קלה
הסבירו לי שהערבים ידחפו אותי ויזיקו לי.
לפני שבוע קרה מה שכולם, ובמייוחד
אמי, ציפו לו: התנכלו לי.
לא אנסו, חלילה. לא חיכו, לא לקחו
אותי כבת־ערובה, וכמובן, לא רצחו אותי.
זאת היתד..התנכלות ברורה של הטכניקה
המודרנית, שהתחברה עם איתני־הטבע.
היינו בסלפית, ציון צפריר הצלם ואני.
טיפסנו בגבעות, נפלנו על קוצים, וסוף-
סוף׳ בשעה אחת בצהריים, החלטנו לשוב
הביתה. בדרך אל המכונית, שחנתה על
הכביש במורד הגיבעה, חשבתי לעצמי:
״כמה טוב לגמור מוקדם! עוד שעה
נסיעה, מיקלחת, אולי אפשר לישון. אחר-
כך לכתוב, ללכת למערכת, ואולי גם יהיה
לי ערב פנוי.״
המכונית היתה חמה מאד. התיישבנו,
הדלקנו רדיו והתחלנו לנסוע. הכביש היה
מפותל, נסעתי לאט. באמת שנסעתי לאט,
אחרי חצי קילומטר ראיתי שלט, באמת

1 0 1קור א *קר

(המשך מעמוד )3
שראיתי, כתוב היה ״לאט, סיבוב מסוכן!״
האטתי. באמת.
הסיבוב התחיל בעליה ובעיקול. לפתע,
בסופו, התפתל הכביש ימינה בחדות, ומול
עיני הנדהמות הופיעה ירידה קצרה וחדה.
הרגשתי שהמכונית מאיצה. לחצתי על
הבלמים, לא היתה תגובה. אני יודעת
שלחצתי על הבלמים, ולא על הגז, כמו
שטוענים המשמיצים במערכת. המכונית
התחילה להידרדר. בצד ימין של הכביש
ראיתי סלע, הוא נראה לי ענק. התכוונתי
לשבור שמאלה. בחלקיק השניה הסתכלתי
לכיוון השני, פתאום הסתבר לי שמשמאל
המצב עוד יותר גרוע — ואדי.
בלי לחשוב החלטתי שעדיף סלע על
ואדי, ובו ברגע כבר הייתי תקועה בסלע
המייוחד והנחמד ההוא.
באותו רגע חשבתי ,״מה פתאום, זה לא
אני ! זה חלום !״ עכשיו מצחיק אותי לח שוב
שנשמעתי כמו שחקנית־קולנוע, כ־שהיא
רואה את מאהבה בזרועות חברתה
הטובה. גם היא בוודאי חשבה :״זה חלום!״
אבל כנראה שמי שכתב את התסריט היה
גם מציאותי, וזאת בדיוק ההרגשה שהיתה
לי. מה שאמרתי בקול רם לציון היה :״איך
נצא מכאן, מה יהיה ז״
היינו במקום רחוק מאד, בין שני כפרים
ערביים. לא הכרתי את הדרך, ולרגע רציתי
פשוט לברוח.
יצאתי מהמכונית. ביקשתי את ציון להישאר
בה. התחלתי ללכת לכיוון שבו היו
שני נציגי המימשל הצבאי. בדרך נעצרה
לידי מונית. כן, אני יודעת ,״אסור לעלות
על מוניות זרות!״ אבל עליתי. הנהג
הערבי הביא אותי לתחנת־המישטרה בסל-
פית. היו שם שני שוטרים. המפקד, בדרגת
סמל, ושוטר. ד,מ התקשרו למרכזיה
של הכפר. כשלא הצליחו להשיג את
הבחור מהמרכזיה, הלכתי אני אליו. ה-
מרכזיה נראתה כמו ריהוט אנטיקה יקר.
ישן ישן, מעץ. כדי להגיע לשיחה טלפונית
היה צורך להתקשר למרכזית טול־כרם
ומשם לשכם, ומשם לבקש את השיחה
המיוחלת.
הרגשתי שאני בלחץ. סוף־סוף הגיעה השיחה
לטול־כרם. איש הדואר ושני השוטרים
הקיפו אותי בניחומים, תה, קפה,
אוכל ומאמצים. דיברתי עם בחור מה-
מימשל, סגן נחמיאס. הסברתי לו את
הבעיה. אמרתי שאני פוחדת להישאר לבד
בלילה. השוטר הערבי נעלב. הוא הציע
לי את ביתו, ואמר שאשן ליד אשתו ובתו.
על המכונית הוא הציע להציב שמירה כל
הלילה.
תשובתו של סגן נחמיאס היתה :״את
בבעיה, אני אעשה מה שאוכל. אני חושב
שאין לי פתרון.״
ניסיתי לשכנע אותי שרק הוא יכול
להציל אותי. לא הצלחתי. בינתיים הגיעו
רס״ן אבי, רס״ן אמנון, סגן מרסל, ושאול
מהמימשל. גם הם התחילו לפנק אותי.
אחרי שעה הצלחתי ליצור קשר עם ה מערכת.
שלחו לי גרר, ו0וף-סוף חולצתי.
אני לא זוכרת שהתגעגעתי לבדאדם בזמן
האחרון, כמו שהתגעגעתי לראות את אבי
הגורר.
ולכם, המאיימים והמשמיצים: הערבים
רק עזרו לי, לא אנסו ולא רצחו. מי שלא
בא לו עלי היו הסלעים והוואדי. מפניהם
לא הזהירו אותי אף־פעם.

__ שאלה
בבי ת־ ה חולי ם
עד כאן סיפור־ההרפתקות של סטלה
קורן. היא לא זנחה את מיקצועה הקודם,
וממשיכה לסקר גם בעיות רפואיות. בייחוד
בעיות רפואיות של גדולי־האומה.
סטלה היתה אחראית לתחקיר המדוייק,
שאיפשר את הדיווח שלנו על מחלת שר-
החוץ. בשבוע שעבר היתד. אחראית לדיווח
על מחלת ראש־הממשלה.
בכך זכתה במחמאה בלתי־רגילה: כאשר
אושפז מנחם בגין בהדסה, היתה השאלה
הראשונה של מנהלי בית־החולים:
האם יש לסטלה קורן מהלכים בבית-
החולים?
התשובה היתד, חיובית. אומרים לנו ש תשובה
זו מילאה תפקיד חשוב בהחלטת
בית־החולים לספר לציבור — אמנם תוך גימגומים — את האמת על מחלת ראש-
הממשלה.

מכתבים
ה נ פי ל ה
על מחלתו של ראש־הממשלה
(״העולם הזה״ .)2186
אנא, גלו לנו, הקוראים המופתעים מדי
שבוע, כיצד צולמה תמונתו של ראש־הממשלה,
מנחם בגין, כשהוא מועד על

המדרגות במישרדו, בתום ישיבת הממשלה.
הסימליות
הטמונה בתמונה מדכאה אותי
עד עפר.
יו אבכר, תל־אביב

צבאית. מה שקובע הוא אם הנאשם ביצע
עבירה על־פי ספר החוקים הצבאי. ב־מיקרה
כזה, לעולם לא יובא לדין מי שנתן
את ההוראה לצאת למיבצע ליטאני, למשל.
שכן במיסגרת הקיימת זוהי הוראה חוקית.
וזהו האבסורד.
הרמטכ״ל הקודם, מוטה גור, מעולם לא
נחקר על מעשים שביצע ועל הוראות
ביצוע שנתן ושעליהם הודה בראיון עיתונאי
גלוי-לב באופן יוצא מן הכלל, בעל.
המישמר מיום העצמאות שעבר. המעשה
הלא-מוסרי הפך חוקי ומוסרי, כשהתברר
שהפקודה ניתנה כדין.
מאחר שאינני בעל דרגה גבוהה מאד,
ושומר עדיין, במידה יחסית, על שפיות,
יורשה לי לומר שהבעייה אינה רצח זה
או אחר המבוצע במיסגרת מילחמה בפרט
ובמיסגרת הצבא בכלל. מצב של מילחמה
וכיבוש, כאן או בכל מקום אחר בעולם,
הוא הפשע בר,״א הידיעה. העובדה שפקודה
כלשהי היא חוקית, עדיין לא
מוכיחה שהמעשה מוסרי.
הסכנה שאנו ניצבים בפניה היא זו:
.מה שמוגדר כ״חוקי״ ,והנובע מחקיקה
זו או אחרת, גם כאשר המחוקק משוגע,
הופך להיות מוסרי. זוהי אחת האימפליקציות
של התגברות שילטון החוק על
כל מערכות חיינו. הזיהוי שבין ״חוקי״
ל״מוסרי״ ובין ״לא־חוקי״ ל״לא־מוסרי״,
מצמצם את יכולת מחשבתנו לתחומי מע־

בעוד שר־החוץ מחלים, ראש־הממשלה
נופל למישכב.
היטבתם לבטא תחושת רבים, כישהכתר־תם
את הכתבה על מחלתו של בגין בכותרת
המוחצת ״העסק מתפרק״.
דני אל צור, ירושלים

האם שמע מישהו מבין האחראים לכך
על חיסכון לשם ריסון האינפלציה?
ה. רלף ה לינג ר, סמל(מיל ).מ 14807/

...כ שאנו נזדקן
על עבדות הנצח של האמא וטל
החותנת.
אמהותינו היקרות טיפלו בנו בינקותנו
ובילדותנו, דאגו לנו בבגרותנו ואנו נהנינו
מעזרתן. גדלנו והקימונו דורות חדשים,
צעירים ורעננים ׳,ושוב הטלנו את
עול חובותינו לילדים שלנו על אמהותינו
וחותנותינו.
עבדות נצח!
מעבודתן בחוץ משתחררות הנשים בגיל
,60 אך משיעבודן לנו — בישול,
שמרטפות, קניות, הכנת סעודות בשבתות
ובחגים — אין הן משתחררות, אלא אם
כן נחלשו לגמרי.
גם עלינו יוטלו בבוא היום חובות ש לא
ינוכל לעמוד בהן כשנזדקן. נלך אל
הסופר־מרקט ברגליים צולעות ונעבוד
מעל לכוחותינו בידיים רועדות.
אני סבורה כי עלינו לוודא מה מצב
הבריאות של ההורים, והחל מגיל מסויים
יש לשחררם מעול העבודות בשבילנו, גם
אם הם חוזרים ומשננים באוזנינו כי ברי אותם
טובה עדיין. נחום על האמהות
שלנו ועל החותנות שלנו, ויחוסו עלינו
ילדינו כשאנו נזדקן.
צ פו ר ה זי דכר מן, רעננה

כ בו דהרמטכ ״ ל !

האם רצוי הדבר, שיהיה
רמטב״ל חסיו״גיקורת 1
הנסיון של השנים שעברו, ובעיקר ה־נסיון
המר שרכש עם ישראל לפני שש
שנים, כאשר נגלה לעיני כל המחדל של

העסק מתפרק. עובדה. ומה יהיה עלינו 7
מי שיש לו תשובה — שיקום!
יצחל! ע ,.תל־אביב

היגיון
על ההגיון של טומי לפיד, מנכ״ל
רשות״השידור.
תסכימו אתי שנימוקו הדרמאתי של
מנכ״ל רשות־השידור, יוסף לפיד, שלא
ייתכן כי הוא פאשיסט — כפי שכינה
אותו ח״כ מאיר פעיל בכנסת — מפני
שבהיותו ילד בן עשר, בהונגריה, בא קצין
נאצי לאסור את אביו, היה ממש הברקה
גאונית.
הרשוני־נא להמשיך את מסקנתו ההגיונית
של מר לפיד באותה רוח: כלבת־הבוקסר
שלי, קליאו, המליטה שמונה
גורים — מסקנה: בחורף הבא לא יירד
גשם.
יוסף שריי! ,תל־אביב

ע ד חו ק וועד מ 1סו־בעיקבות
פרשת הקצין שרצח ושעונשו
הופחת על־ידי הרמטכ״ל.
באחרונה שומעים הרבה על פעילות
פרלמנטארית ועיתונאי^דיעל עצומות ו-
עצומות־נגד, סביב מעשה הרמטכ״ל, ש הפחית
מעונשו של קצין שרצח אזרחים
בלבנון בעת מילחמת הליטאני.
בעיית עונשו ׳של הקצין, והמיסתוריו
האופף פרשה זו, אינם מעניינים אותי.
לדידי יכול היה הקצין לצאת בעונש של
קנס כסך אגורה אחת — זה לא היה
מפריע לי פלל. עיקרו של דבר הוא ש הקצין
עבר על חוק מסויים, נשפט בהתאם
לאחד מסעיפי חש״צ (חוק שיפוט צבאי),
והמערכת הצבאית החליטה כי ייאסר למשך
12 שנה. אחר כך שינתה המערכת
את החלטתה. נוח לתרץ זאת בכך, ש המעשה
שעשה הוא בבחינת עבירה מוס רית.
אני מתפקע מצחוק למשמע טיעון

חייל שמבצע פקודה ויורה בשבויים,
או מפגיז יישובים אזרחיים, או אוטם
בתים, או עושה פשעים אחרים בפקודה,
עשוי לקבל צל״ש. חייל אחר, שעושה
מעשים דומים שעליהם אין הוראת ביצוע
פקודה, הוא רוצח שפל, פושע מילחמה.
אין לי טענות נגד מערכת השיפוט ה
בני
צי טרץ
שפיות יחסית
רכת חוקים נתונה, ואנו הופכים מבני״
אדם. בעלי יכולת הכרעה רציונלית בענייני
מוסר, לדמויות מטושטשות של
מחוקקים ופרשנים לא־אנושיים.
כני צי טרץ, תל־ אביב

על פוליטיקה ב״גלי צה״ל״.
ברצוני להעיר את תשומת־ליבכם ל תופעה
שאני מנסה לתקנה — ללא הצלחה
— במשך כמה שנים: בגלי צה׳׳ל, שהינם
מחנה צבאי לכל הדעות (ד.צ ,)1005 .לא
רק שמתעסקים בפוליטיקה אלא גם משדרים
דברי תעמולה על־ידי נציגי ר,מיפי
לגות. מכיוון ושהשידורים משודרים ממחנה
צבאי ומיועדים לחיילים במחנות אחרים,
זוהי הפרה גסה של חוק־יסוד צה״ל, האוסר
על פוליטיקה במחנות, במישרין או
בעקיפין.
אני יודע שגלי צה״ל היו מיועדים לבידור
ולחינוך חיילים ולשידור תוכניות
צבאיות בילבד, שכן הייתי בין מייסדי
התחנה.
אפשר, כמובן, לטעון׳ שהפוליטיקה בארץ
היא בידור, והפוליטיקאים — בדרנים,
אך יש כאן הפרת חוק ואני דורש
את תיקון המצב. פניתי בעניין זה ל־רמטכ״׳ל,
לפרקליט המדינה !ולמבקר המדינה,
בבקשה שיפעלו מיד בנדון.
מחיתי גם, ללא הצלחה׳ על כך שגלי
צה״ל הפכו תחנת־ישידור ״רגילה״ ,עם
תוכניות מקבילות דומות, ולפעמים זהות,
לשידורי קול ישראל. זהו, כמובן, ביזבוז
עצום של משאבים, העולה למשלם המיסים
כסף רב.

יום־הכיפורים, מלמדים כי אסור להתייחם
לצה״ל ולמפקדיו כאל פרות־קדושות, חסינות
בפני הביקורת.
(המשך בעמוד )6
העולם הזה 2187

השבוע בסאה ה־ 2 0
מה אירע כמאה ה־20׳ כשבוע שכין ה* 1באוגוסט עד ה־ 7באוגוסט ך
כמדור חרש זה יסקור ״העולם הזה״ כמה מן המאורעות שאירעו
כ־ 78 השנים הקודמות כשכוע שכו מופיע הגיליון.

1910

1940

— 6.8התנפלות של תושבי קלקיליה
על כפר־סבא.

— 4.8זאב ז׳בוטינסקי ניפטר בעת ביקור
במחנה־קיץ של בית״ר ליד ניו־יורק,
בגיל .60
— 7.8החל הקרב על בריטניה. חיל-
האוויר הגרמני פתח •בהתקפת מפציצים
לאור היום על האיים הבריטים.

1914

רוסיה.
הקשר

— גרמניה מכריזה מילחמה על
גיוס כללי בשתי המדינות. נותק
הימי בין אירופה לארצות־הברית.
— רוסיה פולשת לפרוסיה ה
1941

1942

5.8יאנוש קורצ׳אק. אשר שמו ה אמיתי
היה הנריק גולדשמידט, נרצח במחנה
טרבלינקה.

1945
— 1.8מהומות גיזעיות ראשונות ברובע
הארלם בני־יורק. חמישה נהרגו ו־
500 נפצעו.

1945
7.8.1938
מיזרחית. גרמניה פולשת לצרפת, בלגיה
ולוכסנבורג. איטליה מכריזה על נייטרליות.

מכחכים

1954

3.8הסופרת הצרפתיה קולט נפטרה
בגיל .81

1955
— 7.8נחנכה אוניברסיטת בר־אידך

— 3.8לחצר ביתו של הפרופסור אר־נסט
סימון, ברחביה, ירושלים, הוטלה
פצצה, אחרי כינוס שנערך בבן־שמן מטעם
הליגה להתקרבות יהודית־ערבית.
— 4.8תוכנית לרצוח את אדולף הינד
לר בשעת דיון במטה הכללי הגרמני נכשלת.

נפטר
סטניסדכסקי

— 6.8הבית הלבן מודיע שפצצת-אטום
הוטלה על הירושימה ביפאן. האבידות:
78,150 הרסוגים 37,425 ,פצועים ו־13,083
נעדרים.

1958
— 1>8מרד אסירים ערביים בכלא
שאטה. נהרגו 11 אסירים ושני סוהרים.
80 אסירים הצליחו להימלט.
— 4.8נערך חידון התנ״ך הראשון.
עמוס חכם חתן התנ״ך, והפרס שקיבל 500
לירות וסיפרייה תנ״כית.

1960
— 1.8עורך־הדין רוברט סרווציוס
קיבל עליו את ההגנה על אדולף אייב־מן.

1962

5.8מרלין מונרו, מלכת הסכם של
הבד האמריקאי, התאבדה בגיל .40

1965
— 7.8מי שהיה סגן נשיא צ״כוסלו־בקיר״
רודולף סלנסקי, טוהר בפראג אחרי
שהוצא להורג 11 שנה קודם לכן.

1967

ורא ששלמלכה
על רקע שיגעון שומרי״הראש שפשט
בישראל, בולטת שפיותה של
מלכת בריטניה (״גורילות שוות
זהב״ ,״העולם הזה״ .)2185-6
ברצוני להעיר את תשומת־ליבכם, ל־ירעה
מוצנעת, שאולי נשמטה מעיניכם.
מלכת בריטניה הגדולה, אליזבת, יצאה
לסיור ביבשת אפריקה, בליווי ׳שומר־ראש
אחד ויחידי.
:אכן, אדם ניכר לא ירק בכיסו, כוסו
וכעסו, אלא גם במיספר שומרי־הראש שהוא
בוחר לעצמו.
יעקב מיכאלי, חיפה
ישרי ממשלת הליכוד ׳אינם נזקקים ל־שומרי־ראש
,׳שהרי מי הוא הכסיל שירצה
לפגוע בהם ן
שום ישראלי לא יהין לעשיות_כן^,שמא

8.8׳ — אלוף־מישנה מרדכי (״מוטה״)
גור מונה לתפקיד מפקד רצועת עיה
וצפון סיני.

1970

1971

— 4.8ארצות־הברית רוכשת את איי-
הבתולה מדנמרק תמורת 25 מיליון דו־לאר.

130
— 4.8פסלים של ז׳אק ליפשיץ
נתרמו לסוסיאון ישראל בירושלים. את
הפסלים, ששוויים היה 4מיליוני דולרים
תרם אחיו של הפסל במלאות 80 שנה
להולדתו של ליפשיץ.

1920
— 1.8מהטמה גנדי פותח במאבק בל-
תי־אלים. מרד אזרחי למען שיחדור הודו.

1921

1972

— 2.8אנריקו קארוזו, הטנור האיטלקי
הגדול מת בגיל .48

— 2.8ניצב אהרון סלע מונה כמפכ״ל
המישטרה והועלה לדרגת רב־ניצב. לוד-
וויק מרקוזה, סופר ופילוסוף יהודי גרמני
שחי בארצות־הברית נפטר בגיל .78

—• 1.8אלכסנדר בל, ממציא הטלפון,
נפטר בגיל .75

1975

1922

— 7.8סגן נשיא ארצות־הברית, ספי-
רו אגניו, נחשד בשוחד, סחיטה והונאה.

1924

1977

— 3.8הסופר הבריטי ממוצא פולני,
יוסף קונראד, אשר שמו האמיתי היה
קורזניובסקי, נפטר בגיל *.7

חתן חכם

1928

4,8.1958

— 2.8ח״כ ייגאל ידין מאשים את
ראש־הממשלה ואת שר־האוצר באי־אמי־נות.
הרוב בד״ש מחליט על הפסקת ה־משא־ומתן
בעניין ההצטרפות לממשלה.

1947

1978

1956

— 4.8אנשי האצ״ל שדדו את בנק
ברקליס בחיפה. פקיד יהודי נרצח על־ידם.

— 1.8נפתחה האולימפיאדה הגדולה
בברלין הנאצית. השלטים האנטישמיים
הוסרו זמנית. היטלר קיבל זר עלי־דפנה
מידי ספורטאי יווני. הכושי־האמריקאי,
ג׳מי אוואנס, הרגיז את היטלר בכך ש־ניפץ
את העליונות הארית וניצח בשלושה
מיקצים, וגרם להיטלר לנטוש, את האיצי
טדיון בכעס.

1948

— 2.8יורשת המיליונים כריסטינה
אונסים, בת ,27 נישאת לאזרח הס־בייטי
סרגיי קויזוב בן ה־ ,37 בטכס שנערך
במוסקווה.

1958

ראש שיל שר

— 5.8התפרקה ממשלת הליכוד הלאומי.
שרי הליכוד התפטרו מהממשלה
אחרי שהוחלט להענות בחיוב ליוזמת
רוג׳רם.

1917

— 2.8נחתם חוזה־ידידות ל־ 20 שנים
בין איטליה לחבש. החוזה לא מנע מהאי-
טלקים לפלוש לחבש 7שנים אחר־כך.

(המשך מעמוד )4
כל ׳נושא הביטחון — כולל צד,״ל, מפק דיו
ורמטב״לו, מיישרד־הביטחון, פקידיו
ושר־הביטחון — חייב להיות ׳נתון ל ביקורת
נוקבת ומתמדת. כי בחיינו הדבר.
אריה כר־ציון, הרצליה

— 1.8יעקוב דורי מתמנה כרמטכ״ל
ומקבל דרגת רב־אלוף. ד״ר דוב יוסף
מתמנה כמושל צבאי בירושלים.

— 7.8חודשה תנועת הרכבות בין
ירושלים לתל־אביב בעיקבות הסכם עם
ירדן, שוויתרה על קטע המסילה שהיה
בתחומה.

1950

1959

— 1.8התקבל בכנסת חוק לעשיית דין
בנאצים ובעוזריהם.

— 2.8אלברט איינשטיין משגר מיכתב
לנשיא רוזנוולט, שבו הוא מודיע לו כי
מדעני גרמניה מנסים לייצר פצצת־אטים,
ומבקש לפתוח במחקר אטומי.
יו 111.1 1 1

1952
— 6.8נפתחה הזימרייה הראשונה בישראל.

בליווי
שומר אחד
תחת שר כלשהו בניבחדת הנוכחית יבוא
שר חדש, גרוע יותר.
גם שיום גורם עויין לישראל לא יש׳תטה
לפגוע ׳באישי הצמרת הישראלית, שהרי
קשה בכלל לתאר צמרת יותר גרועה מזו.
כל ימי שרוצה להזיק לישראל, לפגוע
בה, ואפילו לחבל בביטחונה, יתפלל ל אלוהים
שינציור וישמור ממשלה זו על
כנה.
ולנו לא נותר אלא להתפלל: ריבונו
של עולם, תן לנו את הכוח לעבור את
הליכוד בשלום.
שוש רז ,׳תל־אביב

מ׳ מנ ק ר עיני ח תו לי ם

בעיקבות הכתבה על ״התנועה
לשיחרור החיות״ (״העולם הזה״
. 2183

1949

— 7.8נפטר הבמאי הרוסי קונסטנטין
סטניסלבסקי, אשר ייסד את התיאטרון ה-
אמנותי במוסקווה, אבי האסכולה הקרוייה
על שמו, בגיל .75

המלכה אליזבת

מתאבדת מוגרו

אני מתגורר בבניין שמול רחבת ה־עיריה
בתל־אביב. זה יותר משנתיים ישאל
החצר שמאחרי הבית מגיעים, בדרך מים־
תיור״ת, קבוצות של חתולים שעינם האחת
פגומה. בדרך כלל מגיחה לפתע קבוצה
של חמישה־ששה חיתולים׳ מתוכם שניים
או שלושה פגומי-עין.
כעיני אדם בלתי־מנוסה כמוני, נראה
כאילו הושחתו העיניים באמצעות חומר
שהוזרק לעיני החתולים או באמצעות פגי עה
מכנית. החתולים האלה מסתובבים
בחצר כמה ימים, ואז, באותה פתאומיות
שביה הגיעו, הם נעלמים. הם נזונים בדרך
כילל מפחי האשפה שבחצרות ומשייירי
(המשך בעמוד )8

5.8.1962
העולם הזה 2187

#י** 111 *1111

לחופשה בחד׳ל

0 • 121א 1א

אתה תהנה, היא תהנה וגם חבריך בחו״ל ישמחו.

פרסיים ו׳ר יעקנסזז

£5זז £ח ^ 0ו 0

1 (31<£? 0117 ? 1*1£

ממזכיס

משבץ הננולם דוה

(המשך מעמוד )6
המזון שנותנים להם עובדי המיסעדות
למטה.
חתולים עקורי־עין אלה הטרידו את
מנוחתי זמן רב ועתה, אחרי שקראתי את
הכתבה על החיות, עלה בדעתי לפרסם את
הדבר, בתיקווה שהפרשה תיחקר ויושם
הקץ להתעללות המיסתורית והברבארית
הזו בחתולים.
איננ ציו יצחק סוכול, תל־אביב
!• אגודת צער בעלי חיים בישראל
שלחה למערכת העולם הזה את מיכתבו
של איגנציו סובול וביקשה, שכל קורא,
היכול לתרום לפיענוח התעלומה, יואיל
למסור׳פרטים לאגודה או למערכת העולם
הזה.

ל בי ד ה חו שך בו ערע1ו 1ב
פיטורי מנכ״ל הטלוויזיה חייבים
להזעיק אה כל שוחרי הדמוקרטיה
בישראל.
גם התמימים, שקיוו לטוב עת מונה
טומי לפיד מנב״ל רשות־השידור, חייבים
להודות, בי רואי־השחורות צדקו הפעם.

המסקנה המתבקשת: כל דאלים גבר.
פלישה, מצור, יוקרה, הסרת המצור והתנחלות
של קבע — אלה הם השלבים לק ראת
תוהו ובוהו בכל הארץ.
דן יהב, תל־אביב
. ..השימוש של גוש־אמונים גיבורי־החיל
בנשים ובילדים כבנשק פוליטי הוא
התגרות בתושבי חברון. זו באה אחרי
שגם אנשי כד,נא ניסו לפני שנה להש תלט
על הבניין.
נוגעת ללב היא בקשתו של שר־החק-
לאות, אריאל שרון, לאפשר איחוד מיש־פחות,
לשלוח עוד ילדים אל אמותיהם ויחד
איתם כמה מלמדים שיעסיקו את הילדים
המסכנים.
עוד לא ברור האם הממשלה מסוגלת
לפנות את הנשים העליזות והאם תרצה
להפעיל כוח בכדי לחסל את ההרפתקה.
עד שתחליט הממשלה לפנות את הפול שות,
יוסיפו חיילים לשמור עליהן, חיילים
שצריכים להתאמן ולהחליף אחרים, עייפים,
המופקדים על המישמרת.
אין ספק שזהו שיעור מאלף באזרחות
לתושבים הערבים, כיצד הממשלה אוכפת
חוק.
שמואל הרפזי, קיבוץ אילון

התאד מו תרב תי
ב .,השלם הזה״
על מתכונתו החדשה של ״העולם
הזה״.
לפי סקר שערכתי בין קוראי העולם
הזה — זכה השבועון לשבחים על צורתו
החדשה, במיוחד תמונות ומודעות ד,אופסט
הבולטות ביופיין ובהירותן לעיני כל.
קוראים ותיקים העירו לי, כי זו התקדמות
טכנית־גרפית יוצאת־מדהכלל והעומדת ברמה
בין־לאומית.
גם המדורים החדשים, לרבות הישנים,
בכל הנושאים, העלו את מיספר הקוראים,
המתעניינים במיוחד בחדשות, שלא מופיעות
בעתונים היומיים.
יישר־כוח !
בן־ציון כר־גיל, גבעתיים

מ אוזן :
)1בן המעמד הבינוני ; )5קריאה
תנ״כית; )10 לא קשה; )11 נמלט; )13
נביאים כתובים (ר״ת 14 בירה אירופית ;
)15 לאן )16 ; 1פצע ! )18 עצם בפה ; )20
תבואה ; )21 הונאה ; )22 בירת הנגב
(ר״ת); )24 גוף ראשון רבים; )25 כלי
בשחמת; )26 דווי; )28 זוהמה; )30 עב;
)31 מישפט; )32 פלצור; )34 זיהום; )35
צלע במשולש שווה־שוקיים; )38 חמסין;
)39 מן ההורים; )41 מחוספס; )42 מתכת
שאינה מהלידה; )43 מציאות; )45 יורדים;
)47 קינה; )48 מישור מוגבה; )50
מישתה ; )51 בור לאצירת מי־גשמים ; )52
מחייתו־יער; )54 אמוציה! )57 כפן! )61
נצח; )62 מלך העופות; )64 פרי־בטן;
)65 מחתרת לאומית (ר״ת); )66 הגיע!
)67 בתוכם ; )69 כסות לרגל ; )70 השמיעו
המיה; )72 בהרת־קיץ; )74 מנענע; )75
היה מלך עמלק; )77 אריג דק ויקר;
)78 לא עקום; )81 סייאנס; )83 נקי ו טהור;
)85 שופט; )86 כשל; )88 הוראה
מפורשת; )89 הנחייה! )91 מיקווה־מים
ענקי ; )93 נוזל ; )95 שזפה עינו ; )96 נוזל
החיים! )98 שביב; )100 אדמה המצויה
בנגב; )102 עליך לנסוע!; )103 אומר;
)104 עיסת־שקדים! )105 מוסד חינוכי ל חוף
הכינרת.

מ אונ ך :
)1סופר ישראלי (ש״מ); )2סופו של
כוך; )3בוסתנאי; )4דגל; )6מבלה את
הלילה; )7ראפיה; )8מכינויי האלוהות;
)9חלק חיוני במכונית ; )12 חברת השייט
הישראלית (ר״ת) )15 :מקולל; )16 מין
תולעת; )17 מעון; )19 נשיא המדינה
(ש״מ); )20 מבין; )21 יישוב בגליל!
)23 עליך לשאת!! )24 הגבוה בקלפים;
)26 בית־ספר חקלאי ליד גדרה ; )27 אריג ;
)29 דוושה, בלע״ז;׳ )30 מיץ הפרי! )33
מאזין היטב; )34 מאנשי השולחן העגול!
)36 הסתכלות ; )37 לחם הפסח ! )40 מושת
על כל אזרת; )41 בוסתן; )44 כינוי ;
)46 רצועה; )47 יחידה ברכס; )49 עליך
להגיש!! )50 לאלתר; )53 מדווה; )54
אשת־חיק; )55 מזל; )56 אפס כוחו! )58
ענן; )59 בן־אדם; )60 ביצה־לשעבר בצפון;
)62 חי-למחצה! )63 מספיק!; )66
עץ המצוי בארץ; )68 נעימה; )71 מציאות!
)76 ועוד, בתוספת; )77 מיבצר;
)79 היא מנרה ; )80 רוח רעה ; )82 עולץ :
)84 נקב ; )85 עופף ללא תנועה ; )87 גוי ;
)90 מחלקי הגוף ! )92 ימה )94 :ללא ! )96
ידיעה! )97 חרש-פח! )99 אוייב! )101
מיפתן ! )102 כן, בספרדית ; )103 מזמר.

האי שהפך צנזור כל יכול, המעז לפסול
ראיון עם קצין צה״ל׳ אחרי שזה
אושר לשידור על־ידי הצנזורה הצבאית.
כך נפסל הראיון שערכה עדנה (דיה איכפת
לי) פאר עם קצין צעיר, על התנהגות
חיילים במיבצע ליטאני.
ובטרם שככו הרוחות בעניין זה, נבעט
החוצה מנכ״ל הטלוויזיה, ארנון צוקרמן,
למרות שאיש מיריביו־רודפיו לא הצליח
למצוא טענה אחת נגדו או להכפישו ב דרך
אחרת.
צוקרמן היד, המנכ״ל הראשון, שהצליח
להניע את גלגליה החורקים של הטל וויזיה
הישראלית. קדמו לו מנכ״לים הרבה
— כולם ניכשלו בתפקידם. חוש־שני שיהיה
גם המנכ״ל האחרון שהצליח בתפקידו.

קשה לנחש. כי עתה ירבו הקשיים,
החיכוכים, המריבות והתככים בבניין הטלוויזיה.
חופש הביטוי יצומצם ׳והאזרח
יינזק.
י. כ .מירושלים, ששילם את אגרת
הרדיו והטלוויזיה ומתחרט על כך.

בעל הקדחת
על קרחתו של סגן דובר עיריית
תל״אביב, אבנר הלוי, שהוסתרה
במשך 20 שנה באמצעות פיאה
ונחשפה בחגיע בעליה לגיל 50
(מדור ״אנשים׳ /״העולם הזה״
.)2185
אף על פי שאינני חושב עצמי כמי
שראוי להכלל במדור אנשים, כי אינני אלא

111

י, 11

כלדא לי ם ג 3ד
על עבדות הנצח של האמא וטל
פרשת בניין ״הדסה״ בחברון כשיעור
מאלף באזרחות לתושבים
ערביים.
פרשת בניין הדסה מוכיחה בעליל, כי
הממשלה אינה מושלת והאלימות שלטת
בכיפה. ראש־הממשלה גינה את ״נשות
הדסה״ והנסיון להגיע עימהן להסדר לא
הצליח. והנה אנו מתבשרים, כי הותר
להן לצאת ולהיכנס לבניין בחופשיות,
לארח את הבעלים ולהכניס לבניין ארוך
קודש. מחר יתירו להם בוודאי להכניס
למקום גם ריהוט וציוד לשימוש יום־יומי.

אכנר לוי
״כלל דברי ההבל״
סתם בן תמותה רגיל, הנני מצרף צילום
של ״הקרחת המרשימה״ .זהו, לעניות דעתי,
הדבר. הנכון והמרשים ביותר מכלל
דברי ההבל שפורסמו על-ידי ידידי ב־מדורכם.
אכנר
לוי, תל־אביב
• הקרחת המרשימה — ראה תמונה.
העולם הזה 2187

לא חשוג מה התוצאה העיקר שייגמר ב־2*2

״אחרי משחק,
כשאתה מרגיש את העייפות הנעימה
של ספורט מוצלח,
מה מתאים יותר
לצמא מבירה קלה, קרה מאד.
2-2היא בירה מיוחדת,
פחות ממלאה, יש בה פחות אלכוהול
ופחות קלוריות אך אותו טעם
מרווה שאתה אוהב בבירה.
בארוחת הצהרים, בפגישה חברתית
או כשאתה סתם צמא למשהו קר ומרווה-
קח בירה, קח עוד אחת,
עם 2-2קל יותר ליהנות מבירה״

אריאל

2*2נירה שהולכת נקלות, אפילו שתיים שתיים.

•חשסס

הזה

אל ניתן לחריג להפוך לנורמה
קראתי פעם ועוד פעם את רשימתו של ד״ר יואב
גלבר ב״מעריב״ מה־ 10 ביולי 1979 ואינני מוכן, גם
עתה, להאמין למראה עיני. חגם החישטוריון בכלל אלה
שנותנים גושפנקה להזנחת עקרון טוהר־הנשק בוצה״ל5
ראשית, מעמיד ד״ר גלבר את המישמעת בצבא מול
תורת המוסר כהאי לישנא :״את בעיות הפגיעה באזרחים,
בשבויים, האונס והביזה, פותרים בצבאות השונים
במיסגרת מושגי המישמעת הצבאית ואין הם נזקקים
לשם כך לתורת המוסר ...במקום שחוטבים עצים ניתזים
שבבים (שימו״לב כיצד משתמש ד״ר גלבר, מילה במילה,
בנימוקים של סטאלין) ,מי שאיננו חוטב גם איננו
מתיז.״
עצור, נא, יואב גלבר היקר ואמור: האם בצבא
הגרמני הנאצי היתה חסרה מישמעת צבאית! או שמא
הסתלקה גרמניה של אותם ימים מערכים נעלים הרבה
יותר מאשר מישמעת, אפילו עד כדי שימוש במישמעת
הלאומית והצבאית והכפפתה למטרה של ביצוע מעשי״
זוועה ביהודים ואף באחרים.
קום, יואב, וענה, קבל עם ועדה, על השאלה הבאה :
אם יורדת פקודה בצינורות המישמעת הצבאית האוסרת
לקחת שבויים והמצווה להרוג, בו במקום, כל ערבי
אשר נראה נושא נשק, גם לאחר שהניח או זרק את
נשקו, האם צריך לבצע פקודה כזו! או שמא מן הראוי
שלא לבצעה ולהעמיד לדין את יוזם הפקודה, בדרג
הגבוה ביותר, ואת מבצעיה. זאת על שום שהפרו חוק
ומוסר, בבצעם פקודה בלתי־חוקית בעליל, פקודה אשר
מצפונם היה צריך להתקומם נגדה ולא להניח להם
לבצעה.

ד״ר גלבר מגלה הבנה מופלגת לאתגרי המילחמה
׳המודרנית בטענו :״טייסים שפגעו באזרחים אגב הפציצם
את מטרותיהם לא הועמדו מעולם במיבחן הביקורת של
טוהר הנשק.״ האמנם, יואב גלבר, אתה מתכוון גם
לטייסים הגרמנים שהפציצו את גרניקה בצפון ספרד!
או שמא זקוק אתה לתיזכורת, באמצעות מבט חטוף
נוסף אל תמונתו של פיקאסו ! ד״ר גלבר ממשיך :
״התותחנים שהפגיזו בראשית מילחמת ההתשה את
ערי התעלה, הוערכו לפי דיוק פגיעותיהם ולא לפי
מיספר האזרחים שנהרגו שם.״ אני מקשה על יואב
גלבר ושואל: לפי מה יש להעריך את תותחני הלגיון
הערבי, שהפגיזו את ירושלים העברית ללא אבחנה,
בתקופת מילחמת העצמאות ובפתיחת מילחמת-ששת-
הימים !
אחר״כך מנסה ד״ר גלבר להסביר, כי כדין המטוס
והתותח כן דין הטנק, ולכן אל לנו ״להתלבש״ יותר
מדי בעניין טוהר הנשק דווקא על הלוחם הרגלי, המשתמש
ברובה, ברימון, במיקלע ובתת־מיקלע. הרי לך
הכשר מודרני למעשי־זוועה, עטוף במסווה של מילחמה
בצביעות, לאמור: מה שמותר לעשות באמצעות המטוס,
התותח, הרקטה והטנק — כשהלוחמים המפעילים
אותם אינם רואים ואינם חשים בתוצאות מעשיהם —
מותר לעשות גם על-ידי כלי־הנשק הנמצאים ברשות
הלוחם הרגלי, הרואה מקרוב את תוצאות מעשיו.
מדוע לא יקום אדם יהודי ויאמר: דווקא משום
שאמצעי הלחימה המודרניים עלולים להביא הרבה
מכאוב וזוועה, מבלי שהלוחמים רואים בפועל את
תוצאות מעשיהם, אלמד את הלוחמים ואת מפקדיהם
להפעיל כלי״נשק כאלה תוך בקרה על השכל. דווקא
משום שהפצצות והפגזות של אזרחים גורמות נזק
פוליטי, אמנע בדרך כלל מלבצע מעשים כאלה. דווקא
משום שהטלת פצצה ממטוס או פגז מתותח אל תוככי
שוק, או רחוב הומה, היא מעשה נבלה בדיוק כמו
הנחה של מיטען חומר־נפץ בשוק או ברחוב, דווקא
משום כך לא אשתמש בשיטות כאלה.
אם ברצונך להימנע מצביעות, יואב גלבר, הואל נא
לגזור גזירה שווה בדיוק בכיוון ההפוך מזח שנקטת.
אותה אמת-מידה אנושית ומוסרית המחייבת לוחם
רגלי לא לפגוע בשבויים וכאזרחים בלתי-חמושים, צריכה
לחייב גם את הממונים על הפעלת המטוסים ועל שילוח
הפגזים והרקטות ארוכי־הטווח. ככל שהנחת פצצה

שחס

בכיכר השוק היא מעשה זוועה, כן הטלת פצצות
ופגזים ממטוסים, מתותחים וממרגמות, אל מקום דומה
היא מעשה לא ייעשה, לא מבחינת התועלת המדינית
וגם לא מבחינת אמות המידה האנושיות והמוסריות
(כן! יואב גלבר, מוסריות) ,הראויות להתמודד עם
הטכנולוגיה של סוף המאה ה״.20
כדי להמחיש את כוונתי אביא דוגמה: היה זה
במערכה על ירושלים, ב״ 5וב״ 6ביוני ,1967 בשני הימים
הראשונים של מילחמת״ששת־הימים. בהר־הצופים
הנצור, אשר מזה שבועות היה מנותק והכוחות הישראליים
לא התחלפו בו, שרת קצין תותחנים אחד ויחיד,
סגן־מישנה בתקופת שירות החובה שלו. קצין זה, אשר
מתוקף היותו בהר״הצופים פעל בעצם בעורף האוייב,
שימש קצין בתצפית עבור הרבה יחידות תותחנים
ומרגמות כבדות שפעלו בכל גיזרת ירושלים, ועשה
מלאכה יעילה ונאמנה. כל זאת תחת אש רצופה של
הלגיון הערבי, אשר העסיקה את הר״הצופים. בעידנא
דריתחא של הפעילות הקרבית קיבל קצין תותחנים זה
פקודה ברשת הקשר של התותחנים, לטווח במיספר
פצצות מרגמה כבדה את חצר הר־הבית בעיר-העתיקה,
שהיתה עדיין בידי הערבים. קצין צעיר זה, כבן ,20 צפה
אל חצר הריהבית מעמדת התצפית שלו על גג בניין
הפקולטה למדעי היהדות לשעבר בהר״הצופים. לפני
שנתן את פקודת האש הירהר בשתי הכיפות המזדקרות
בחצר הר־הבית, בכיפה הזהובה של מיסגד עומר (כיפת
הסלע) ובכיפה המוכספת של מיסגד אל-אקצה, והחליט
לטלפן את המפקד הבכיר של הר־הצופים באמרו :
״שמע נא, ,מלך׳ (כך כונה באותם ימים מפקד ההר),
זה עתה קיבלתי פקודה ברשת התותחנים לטווח את
חצר הר-הבית• נכון, כדי לטווח אני צריך לירות רק
כמה פצצות מרגמה כבדה, בוודאי פחות מעשר, אבל
מי יתקע לידי שלא תיפול פצצת מרגמה על הכיפה
הזהובה או על הכיפה הכסופה. אינני בטוח שפגיעה
כזו היא הדבר הרצוי ביותר לאינטרס הישראלי. אנא,
בדוק נא מחדש את הפקודה והודיעני את ההחלטה
הסופית.״ מפקד הר־הצופים התקשר עם הממונים
ברשת הפיקוד והם ביטלו מייד את פקודת הטיווח
על הר־הבית.
אלה קציניך ישראל. צא ולמד מהם ד״ר יואב גלבר,
ודי לחכימה ברמיזה.

בהמשך רשימתו מנסה ד״ר גלבר להוכיח, באותות
ובמופתים, כי הרמטכ״ל נהג בחומרה רבה בחיילים
ובמפקדים שנכשלו במעשי ביזה ואפילו הביא דוגמה
.של הענשת ״כמה קצינים מצויינים ורס״ר ותיק, שנשפטו
על־ידי המח״ט רפול על ששלחו ידם בביזת מזכרות
מעוטות־ערך, באחת הפעולות שלפני מילחמת״ששת-
הימים, לאחר שהורה בתדריך לא לגעת מחוט ועד
שרוך נעל.״ דוגמה זו מעוררת שתי שאלות :
• מדוע לא ניתנו פקודות ותדריכים מפורשים
ליחידות צה״ל ערב התחלת מיבצע ליטאני, שנועד
להתבצע באיזור מאוכלס בצפיפות, שלא לרצוח שבויים
ואזרחים ערביים! או שמא ניתנו הוראות מפורשות
בכיוון קצת אחר !
<• דומה כי אליבא ד׳יואב גלבר, ואולי אף אליבא
ד׳רפול, מסתיים גבול המוסר וההומניזם באי לקיחת
שלל וביזה. עד כאן מוכנה, כנראה, אסכולה זו להפעיל
את המישמעת הצבאית, תוך הימנעות מפורשת משימוש
במונחים ״טוהר הנשק״ ו״מוסר לחימה״ ותוך הדגשה
כי עסקינן ב״מישמעת״ ואולי רק ב״נקיון הנשק״ .מה
בדבר ערכי מוסר והומניזם שמעבר לביזה ולשלל !

בסוף רשימתו יוצא ד״ר יואב גלבר מכליו, בהתקיפו
את ״המערכת הפוליטית על כל קטביח ...שאיבדה ראשונה
את בלמי הריסון העצמי והחלה פוגעת באשיות
הצבא ...בעירעור סמכויותיו החוקיות של מפקד בצבא —
היום בתחום החנינה, מחר אולי בהפעלת צה״ל בשטחים,
ומחרתיים, מי יודע! אולי בהכרזה על כוננות
בצבא.״

אני חשבתי, ברוב תמימותי, כי עקרון טוהר הנשק
הוא מאשיות צה״ל, ואם רמטכ״ל צה״ל אינו מקפיד
על קיום עקרון יסוד זה חייב הדרג הפוליטי לבקרו,
ואם צריך — גם להחליפו. סמכויותיו החוקיות של
הרמטכ״ל נובעות מהחקיקה הנעשית בכנסת ; לכן
חייבת הכנסת לעקוב בדחילו ורחימו אחרי ביצוע חוקיה
ואם מתברר כי ניתנו סמכויות נרחבות מדי לבעל
שררה, על הכנסת לשנות את החוק ולצמצם את
הסמכויות.
עוד שנים רבות נצרך להחזיק צבא מודרני וגדול,
הבנוי על הרעיון של צבא העם. זאת עד לכינון השלום
עם העולם הערבי הסובב אותנו וגם הרבה שנים לאחר
מכן, כדי לערוב לעצם קיומו של השלום. עם כל חשיבותה
של המישמעת הצבאית הנחרצת והמוחלטת,
ישנם שני עקרונות נעלים ממנה הנותנים את טעם
החיים לשירות הצבאי:
העקרון הראשון עניינו להשתמש בכוח הצבאי לשם
הגנה על ההומניזם והמוסר ולשם קידומם; זאת, מתוך
חינוך ושיכנוע עצמי עמוק, כי הקפדה על אמות מידה
של הומניזם ומוסר תואמת את האינטרס והצדק הפוליטי
של מדינת-ישראל ושל הגשמת הרעיון הציוני.
העקרון השני עניינו קיום רעיון המישטר הדמוקרטי,
על פיו כפוף הצבא למוסדות הפוליטיים הנבחרים על־ידי
העם: הכנסת, הממשלה והרשויות המישפטיות. מי
שמערער על עקרון זה, בהופכו את ההיררכיה הצבאית
למימסד מקודש שאין עוררין על החלטותיו, מנסה,
באורח בלתי־מודע, להפוך את היוצרות ולהעניק הכשר
להצבת המימסד והשיקול הצבאיים מעל המימסד
והשיקול הפוליטיים. אם אתה חסיד הרעיון הדמוקרטי,
אל תברח מן הוויכוח הציבורי גם בעניינים של ״ציפור
הנפש״• אם אתה חושב כי הצבא צריך להיות כפוף
לרשות המדינית הדמוקרטית, אל תהפוך את הצבא
למערכת מקודשת אלא להיפך, עליך לעודד ביקורת
ציבורית שתביא לשינויים.
הבה ניחלץ כולנו ואל ניתן לחריגים להפוך לנורמה.

1ז ״ כמאירפ עי ל, ח ל־ א ביו ב
• מי כתבזהנשלחל ״ מ ע רי ב ״ ולא פו רסם.

*חשנס הזה

נשיאי ש ל רוח
בראשית היו נשיאים, גשם של נדבות וגם רוח.
הרוח היתה חלוצית, והגשם הפרה את הקרקע
הפוריה של המגבית והבונדס. הנשיאים, שהתמכרו
לנדבותיהם, התאגדו בוועידת הנשיאים.
במרוצת השנים גדלו הצרכים והמגבית שקעה במקומה,
כמים עומדים בביצה גדולה שנוצרת אחרי הגשם.
הנשיאים המשיכו להתנשא.
הרוח חדלה להיות חלוצית — היא הפכה להיות
״רוח״ ,כלשון הסלאנג הישראלי.
עכשיו יש לנו נשיאים עם הרבה רוח וגשם אין.
ו 1 1
״ועידת הנשיאים של האירגונים היהודים האמריקאיים״
היא שם יפה מאד, אך פרט לשני נשיאים (נשיא
וי 11
10 1

ונשיאה) ,של ,/בני ברית״ ו״נשות הדסה״ ,אין אפילו
ל״נשיא״ אחד 10,000 חברים רשומים, מתוך קהילה
של ששה מיליוני יהודים אמריקאים.
את הפיקציה חזו, של חבורת עסקנים המשועבדת
נפשית, רוחנית וכלכלית לממשלות-ישראל (של המערך
והליכוד) ,מקבלים עורכי וכתבי העיתונות הישראלית
כמובנת מאליה, מבלי שכתב מוכשר אחד ייצא ויחקור
מה (ומי !) עומד מאחורי הצהרות ההבל, התמיכה
והחנופה לראשי ממשלת־ישראל, ונגד המימשל האמריקאי.
הנשיאים
באו לישראל כדי להביע את התנגדותם
להתנחלות יהודית בגדה המערבית. הנשיאים חזרו
מישראל, אחרי שהודיעו כי הם תומכים בהנתחלות
כזו.

בכל שבוע מופיע ״נשיא״ אחר מעל דפי העיתונות
האמריקאית הגדולה (שהסיקה משתיקת עמיתיה בישראל,
כי הנשיאים המתנשאים יש להם יסוד להכריז
על עצמם כעל אלה) וחותם בשמו על שקר אחר של
התעמולה הישראלית הרישמית•
להקת הנשיאים מקבלת את תווי הפארטיטורה
שלה מירושלים, חוזרת עליה במשרדי השגרירות בווא-
שינגטון, ויוצאת לשורת הופעות ברחבי היבשת.
לשקר אין רגליים, אך יש לו נשיאים.
ששה מיליוני היהודים בארצות־הברית אינם טיפשים.
רק כמה מאות אלפים מהם מוכנים לקבל את
התורה החדשה מציון, של ״שתי גדות״ לקו הירוק,
״זו שלנו, זו גם כן״ ולהאזין בשלוות נפש להימנון
(המשך בעמוד )64

אלפס מיסיס. ניו־יורק

איזה מקפיא את מחפשת?
* קטן, בינוני, גדול או ענ ק -
210,175,145,130,100 או 260 ליטר.
* ע ם מגירות נ שלפות או קבועות.
* ע ם שיטת הקירור המו שלמת:

י חיד ת קירור נפרדת לכל מדף ומדף.* ע ם אפ שרויות לכיוון• דרגת קור.
* עם נורות בקרה ואזהרה;
* ע ם עיצוב מ ר שי ם -צ ב עוני או לבן;
יש. יש. יש. יש הכל -
כל מה שאת מחפשת, כל מה שמתאים לך בדיוק. את צריכה רק לבחור.מתוך המבחר הגדול
ביותר בישראל -מבין שני היצרנים העול מיי ם:
פאר תוצרת דנמרק.
ו־ אא1£ז - £1£8התשלובת העול מי ת מגרמניה.
לכן כדאי לך לזכור: בקנותך מקפיא, חפ שי את ״השם 1 שלנו ״ג׳נרלמ הנ ד סי םבע״ מ״ רק כך תדעי שמצאת
בדיוק את מה שאת מחפשת, רק כך תדעי
שיש לך ענין עםה שמות הגדולי ם

ושיש. לך על מי

לסמוך:
באחריות

ובשירות

העולם הזה 2187

1א 1תדברת
בונה דירות
טם בויכוח חיים לכל החיים

בר מ ת -ה שרון
בדחי סולד ועתה גט בדחימרדכי
דירות יוקרה 4 !2חדדיט
ריצוף כהה בסלון ובפינת האוכל * קר מי קהוחר סינ ה פר חוני תבמטבח
מ טב ח א מריק אי * חדר תרבות ומשח קי ם * לובי מפואר * מ ת קני משח קי ם לילדים

•150

תי ל די ם
310 / 280

105

ח.א 1111ת

.ילדים

ח שיבה
309/310

3 8 8 /2 8 0

־/חדר

300

340/220

מטבח 385/300

.אוכל
שוריו־שור^

סלון

240/240

610/390

ו א 1וו דברת בניו א 1לפיו ר בעיינו
ו א 1תדב 1ת

משרדי ההנהלה: ראשוו-לציוו, וחי רוטשילד 43
משדד המכירות: רצושוו-לציוו, רמי הרצל 59 טל 947253 :

העולם הזה 2187

7ד. היה 03111:1
גיליון ״העולם הזה״ ,שראה אוד השבוע לפני 25 שנה בדיוק,
כלל מאמר תחל,ירי של העורכים, תחת הכותרת ״או מילחמה
מונעת מייד — או התל,פת שלום טוטאלית״ .את המאמר ליוו
ציורים מייוחדים, שהכין צייר המערכת שמואל כל .,המאמר
ניתח את אופציות השלום והמילחמה, שניצכו כפני מדינת ישראל
ערב עפל, הכיש במצריים.
מדור הכידור של השבועון הציג, תחת הכותרת ״מה מרקיד
את דליה?״ את רקדנית הכטן הישראלית הראשונה. מדור
שהיח הספורט סיקר את מסע הצלחותיו של המתאגרף הישראלי דויד
יעובד. מדור החיטף פירסם שאלון אמריקאי, שעמל, בשאלה :
״האם אתם הורים טובים?״.
כשער הגיליון: מתאגרף ישראלי דויד עוכד.

גרשום שוקן והעריה מוגאווקן * הטור השביעי נ סנו
מהם סיכוייו שר ואש־ממשלה ממוצא ספרדי?

עיוזשח
מ ארוק אי ם עליך, ישר אל
גרשום שוקן, בעליו המסתגר והקרח של
הארץ, יודע בדיוק את מי הוא אוהב ואת
מי הוא אינו אוהב. בסוג האחרון כלל,
כימעט מיום התחלת העליה הגדולה, אחרי
המילחמה, את יהודי צפון־אפריקה. שוקן,
בנו של מו״ל שהיה פעם אישיות מרכזית
ביהדות גרמניה, משוכנע כי יהודי מארוקו
פוגעים באופיו האירופי הנעלה של הישוב
הישראלי ומורידים אותו לרמה מיזרחית.
לפעמים• אפשר היה להסיק, כי רמה מיז״
רחית זו פירושה בעיני עורך הארץ, כמו
בעיני רבים מקוראיו בצפון תל־אביב, תערובת
של התנוונות, בטלנות ופשע.
כרגיל בהא רץ עברה דיעה זו במהרה מן
העורך הראשי אל הכתב האחרון. אריה
גלבלום, שהיה פעם ילד־השעשועים מבשל
הסנסציות של הארץ, עורר לפני חמש שנים
סערה, כשפירסם את דעתו על בני מארוקו
בצורה גלויה מדי. מאז מנהל הארץ בהתמדה
תמעולה חריפה נגד העלאת יהודי
מארוקו לישראל. לא היתד, זו מערכה בלתי
מוצלחת: עקב הדיעות הטפלות שנוצרו
בעזרתה במדינה, הופסקה העלית ההמונית
ממארוקו.
הגכול והמרכז. בינתיים השתכנעו
אנשים רבים במדינה, שבאו במגע יומיומי
עם המארוקאים, כי היו אלה דיעות אווי־ליות.
בני מארוקו הפכו חומר אנושי מעולה,
כתוצאה מטיפול נכון, ולמשל, הטוראי
נתן אלבז (העולם הזה )858 בייש, במעשה
גבורתו העילאי, את המעלילים. אולם הארץ
לא נואש.
השבוע ניתנה לו ההזדמנות להשמיע את
הטענות הישנות מחדש. בוועד הפועל הציוני
הושמעה הצעה צנועה לחדש את
העליה ממארוקו, הן כדי להתניע מחדש
את גלגלי העליה שנחלדו, והן כדי להוציא
את היהודים ממארוקו לפני שתתיגבר באותה
ארץ התנועה הלאומית הערבית, שנצ־חונה
עלול, בתנאים הקיימים, לסכן את
מעמד היהודים.
למחרת יצא הארץ במאמרו הראשי בהתקפה
חריפה על תוכנית זו. אומנם הודה
כי ״אין להוציא מגדר האפשרות כי מצבם
(של יהודי מארוקו) אף יורע. אך כל ה הנחות
הפסימיות האלה אינן מצדיקות
עדיין את המסקנה כי היהודים עומדים על
סף אסונות.״
המסקנה :״קיימת סכנה כי יובאו אלפי
אנשים שאינם מסוגלים לעבוד ...מי עוד
יאמין בי עליה ממין זה עשוייה להגביר
את ביטחוננו ן״
היתה זאת נקודה נוספת שבה נוגדת
דעתם של האחראים לגבולות ישראל את
דעתו השקולה של עורך הארץ, המתגורר
במרכז תל־אביב.

לקו אלפי נרות קטנים, שהאירו לעבר פתח
המערה, דרכו עברה תנועת גברים ונשים
ללא הרף. אלה נחפזו לפסל אליהו הנביא
במעמקי המערה, ניגבוהו במטפחתם, שאותה
הידקו למצחם, כנגד עין הרע.
היהודים אינם חוגגים. טיפוסי לחוגגים
היה נאיף חמתי, מורה מנצרת, שביכר
לשבת בחורשה הריחנית. אשתו הכינה
ממתקים וקפה על מדורה וילדתם, לילה,
רקדה לקול התוף והעוד. חמתי בילה את
היום בשיחות רעים, קרב לבסוף למערה
ונשק את הפסל המקודש. אולם הוא לא
יכול היה להתגבר על תמיהה, מדוע לא
חגגו היהודים את ניצחונו של אליהו,
שהוא, אחרי הכל, נביאם״.

פינת העמוד הפנימי של גיליונות
של דבר, לפני 12 שנים, הפך הטור
עי* למוסד לאומי מוכר ולעמדת
מדינית, שקליעותיה אינן מכריעות
בקרבות הפוליטיים, אך עשויות
להם חלק חשוב.
המדור העיתונאי ניכנס להיכל הנצח,
לאחר שכונס בשני כרכים המקיפים כל
אחד תקופה של שש שנים וכתריסר תריסרי
שירים, שהאחרון בהם יצא זה לא
מכבר״״ .שלא כקודמו, בו כוונו כימעט
כל חיצי הביקורת כלפי־חוץ, מפשיל הכרך
החדש את שרווליו לטפל בוויכוחים פנימיים
מרים, קובע עמדה בכל אחד מהם.
עמדות אלה מצטרפות כימעט למצע מדיני
עצמאי, המובע ברגש עמוק ובדימיון לא-
נדלל.
מדיניות חוץ ופנים. במדיניות-החוץ
פוסל מצע זה ברית עם ארצות־הברית
(״את סימני תיקווה אנוש ואת דיגלו /בל

מאז החל להופיע באורח לא־קבוע, ב

עמודי דבר הורכבו אז משבעה טורים
כל אחד.
** נתן אלתרמן — הטור השביעי ; כרך
שני; דבר; 430 עמודים; 3.900ל״י.

ספרים

יום ו׳ השביצלפים אומנם
לתרום

מצע
אלתר מן
* כיום נוהגים היהודים לחוג את חגו
של אליהו הנביא.

מלחמה

מונעת ׳ מיי ד

כהה ע* י די ת דד? ייפ די ש, מהמיני תי. ג־׳ליזז י שבמר נ או ת
אז אייהנלכדלכת דת עייוה כי־ע יד, כבכי •כ י ואי עג־־ליב
איש איש נשידנל-ת* ,כפיריה*־ ,נ הה*,־ת*• י כ ״ ד ניככה ד

יני ל ד של 24 שע־ת י*•״ דהלה פעמ׳ל הז ד מ 5
*ישית* נעי-פתי, עגל ־ידי דג עד׳ ת מו תז אתי*גנ 5ת ״*מאת
אזלג א די ת״ ?את ימבת מה־* .נימעה שרא־פ ר־שראז־ דתכינד
•תנשי פמהת *כד. כתייאנדע ;תזך״יר אב ט כ -פ -ל. ראש זיד׳ו מי ש -למעשיירשיכיה**ג ל׳תיהה־ ד כ*5כ* מאי-,עוד. אש* שהו כ שי־ ־שעת.

התר
ע״ל־כיו
ת א דיל*
ה־שאי
ן רשא-ש/תיע

:דה ־ כ
מ &בכינן לינע* א ת 5פגייה כ מו ת אי׳ כ ת •לן־ שי *8
.י־־לתות״ כבלי לקרוא את תה־ת־ת רדע שדת. ד׳ג אי הי מבהכמת
פכיגץ המידי יהלכו עכ פיגוע,השעון.
הו ישע ד קריש האירה ד א״ ת שז מוי שגד למגמת אז ל, הי מ רו
פ״פ תכו יד* פיעל ז * :ש מי ת הי ה ד, שהד *דעתן כי ימ שז
פכי י ״ששד תל* כד* קייא ת דעית״ כ שעת אדו״ תהג ויי. אירס כ־כעג
דניה *האשרז ר,כהד איי א־יידת רגיי לד המויד כמה את עיני* הפז***
איש י א *עדי* לעפשי שהוא זי* עי פג* בכה ו העי״*״ זתתמו*מ.
מידה, כזבד פייפמ ני ה*יפ תש רזי־יתי ־•;סי*־ .נ כ שי ר ע־תץ ירישימי
:ה גי ד ״.תלי ע־ גגי כגוז ת .-גילי מג!־ שתיית את מאעזנא• -מעשי•
מידיתבא מייה יו עגמיפ מרע העילג לי ד׳ לתעכיל יפני *,או?

.דא ת* .תיכרז׳ה י לי 9דיב 3*8ש בשעה; מרהתפג -צ ת ;ע*״
י מ 5בגל ידדדתו. הם ינפ* לתעד־י עי *.את שת• ראפש —-ת י •
עיד* א* בע*פ איכס״הג מתי, י דיכית, נל,כל?תמשו יאשיז.
פתנתיות והרגע׳ ת כ מי, וכאן או יד או, כעי* די ת עד כן־ אתיעתפ
ני״ ה׳כניע י.יפ ניגש אד י־-קרי, כ ת דעכשל ב*ג ש? כ־״ תש־י*.
נכ־*כא* גל״ג שעי כני•״ הגי״ש •תד״״ר״״נ שי •ג תד־אניג, שעד
אימתני? ד ״ תרכוכז ־
שדג*־ יעה־ את •־שיבתן ג די היכפרי *כ־ 5־ כיי י •מנש ברדייהד: א,-ץ מילד* .הה* ימה. י
ביקי* .כי* ת דיי; גיד״ה יצאה ת ת •יגכל עני ד*פ הסתור.

דתגתיאת.רש־ברררישן שיפשגלתו.

תאריך 29.7.54 :
יתיימר לשאת הבית הלבן לא הוא
יהיה מנהיג תבל ומגינה /שכן פניו כיום
הם פני הסכנה.״) ועם ברית־המועצות (״כל
השליט — גואל. כל הנופל — בגד/ .
צידקו של השלטון ./הוא השלטון עצמו״).
במדיניות הפנים הוא מבקר בחריפות
את הציונים הכלליים( :״קשה קצת לתאר
בשכל הבריא /את ים הערבה ואת צוקי
מנרה בהנהגת המועדון המסחרי״).
בחריפות רבה יותר את מפ״ם (״כן, ראוי
לקינאה זה הכושר לדהור /כמחצית יובל
בלי ריפוט ובלי עובש /בעיניים כל כך
עצומות — אל האור / ,בשפתיים כל כך
חתומות — אל החופש״) ,מה שאינו מונע
אותו לתבוע לצרפה לממשלה (״האנשים
האלה מוכרחים לשוב, אל השרות, אל
השורות, אל הצמרת!״) כשותפת מפא״י
(.״מפלגה גדולה /חזקה, עממית, צורך עם
וגאולה״).
״המקדש יכונה״ .להלן מחייב המצע
את המילווה האמריקאי (״מה מצטרף מזה?
רק יתר-תלות נרצעת /או גס קצת עמידה
עצמית וקצת ביסוס?״) ואת השילומים
מגרמניה (״הפרט, בהושיטו ידיו אל הסחורות
/צריך את הסוחר שבו לטרוף
מדעת״) ,מתריע על השחיתות (״ושומע
אתה שמות לא מביישים /למשל כדוגמת
אל־קפונה / ,לא! כי שמות אנשים שעבדו
בכבישים /וזימה, המיקדש עוונה
בצירוף של פרטים מאירי עיניי ם /.מי
קנה מיגרשים /ובתים מי רכש /ומי
סתם התבסס בן־ליל״) ,זועק מרה על חוק־העבירות
נגד המדינה (״כל חוקה של
חירום זה טיבה ודינה / :היא אולי הקלושה
בחומות המדינה על אף כל
אולי יש להשאיר בה פרצות כדי לא
להפכה בלי משים לחומה /שבונים אותה
בין ממשלה ואומה״) ועל מעשי עוול הנעשים
בשם הביטחון והרגש הלאומי למיעוטים
(״איך מכניסים אל נבלה קטנה /
דברים כל־כך גדולים. האין זה פלא?).
למקרא הספר, אי־אפשר שלא להיתפס
לכוח המוסרי והשירי שבו. אולם עם זאת,
אי־אפשר שלא להרהר הירהורי ספק בדבר
האפשרות של הגשמת מצע אלתרמן הלכה
למעשה. קשה לאכול את העוגה ולהשאיר
אותה שלמה.

אנשים
;• אמר כני מהרשק, איש קיבוץ
גבעת השלושה, בעבר פוליטרוק הפלמ״ח,
בכנס אחדות־העבודה, כי השאיפה להגיע
אל הירדן חשובה יותר מאשר השאיפה
להגיע לידידות עם ברית המועצות ...והוסיף
:״הדרך לוולגה־דון מובילה דרך
הירדן !״
•,באותו כנס התקיף מנהיג אחר את
יעקוב (קובה) ריפתין, שותפו לשעבר
של משה סנה ז ״אני לא צריך שהסנשו
פאנשו הזה ייצג אותי, אחרי שהדון קישוט
הלך !״

א ש מן ה שמיט
בחורשה הקטנה מתחת לסטאלה נואריס,
חיפה, ישבו כמה מאות אנשים, הכינו את
מצעיהם על שמיכות, כרים ומיזרונים.
ילדים מתחו חבלים, הרכיבו לעצמם נדנדות.
בכל זאת לא היה זה מחנה צוענים
כי אם חג העליה לרגל של ערבים נוצרים,
שבאו לחוג את יום נצחונו של אליהו
הנביא על נביאי הבעל, במערכתו בהר־הכרמל.
לכבוד
היום חגג גם בניין סטאלה מאריס,
מיסודו של קולג׳ נוצרי, שבחלונותיו הוד
״העולם
הזה״ 75א

!• אותה שעה עסק הרצל ברגר,
התקפת עמוד הנתיחה

של הכתבה המרכזית בגיליון כולל שני ציורים פרי
מיכחולו של שמואל בק, שהיה אז צייר המערכת.
בסידרה, שהחלה עם כתבה זו, תיארו עורכי העולם הזה את המצב המדיני־צבאי והציגו
בפני הקורא את שתי האפשרויות הקיצוניות הנובעות ממנו, מבלי שחיוו את דעתם שלהם.

ח״כ מפא״י הנוטה לשמאל, בפיסול מומו
של מדינאי אחר :״מאנדם־פראנס לא
יכול היה להיות ראש ממשלה בישראל,
כי הוא יהודי ספרדי!״

• בתפקיד של חייט שיחק חצקל
איש כפית, כשגילה כי חסר כפתור בחולצתו
של נתן (הטור השביעי) אלתר־מן.
הוא לא התעצל, הביא חוט ומחט ותפר
בעצמו את הכפתור, שעה שאורחו הפיוטי
אכל את ארוחת־הצהריים.

הצלחה מפתיעה השבוע בענייני עסקים.
בן מזל מאזניים —
בימים הראשונים של
השבוע יהיה עליך

לפתור בעיה עדינה המשפחתי במישור
אינטימי. יש להניח
שהדבר יהיה כרוך ב11(

עצבנות רבה. הימים
האחרונים יעמדו בסימן
של התחדשות,
התקדמות ושיפור ניכר
בכל השטחים. תרגיש כי קצב חייך
הולך וגובר בהדרגה ובהתמדה ניכרת.

אתגרים שייכפו עליך
על־ידי אחרים יאלצוך
להתמודד עם בעיות ולפתח
כמיטב יכולתך,
כדי לשמור על מעמדך,
והישגיך. בזכות חיוניותו
ההזלכת וגוברת
אתה עשוי להשקיע במאמצים
אלה את כל
כוחך הנפשי, עד שתמצא
את היעדים שהצבת לעצמך, בת שור
— עבורך שבוע מוצלח בשטח החברתי.

שילוב נדיר של גורמים
אחדים יסייע לך
להתגבר על קשיים ובעיות,
שרק לפני זמן
קצר נראו לך בלתי
נמנעים. חברים לעבודה
יגלו רצון טוב,
ויעשו כמיטב יכולתם
כדי להיות לך לעזר.
רעיון חדש שיצוץ ב־ י
מוחך, יישא פירות מבורכים, ויזכה אותך
בהוקרה ובהערכה מצד גורמים רשמיים.

11,7־01

קייז ידידים, בני משפחה, וסתם
מכרים ייצאו השבוע
מעורם כדי לעזור
לך ויתייצבו לימינך
בכל הזדמנות. הם לא
ימנעו ממך עצות נבונות
ועזרה ממשית, אך
אם כל אלה יעזרו לך
לצאת מהמשבר בו אתה
נתון — הדבר תלוי בקור
רוחך ובכוח רצונך. בת סרטן — תני
לו להרגיש שהוא לובש את המכנסיים

אל תתפתה לאמץ לעצמך
רעיונות חדשים
ויפים לכאורה •,מבלי
לבדוק תחילה מה
מסתתר מאחורי הציפוי
הנוצץ, ומח מטרתם
האמיתית של הוגי
הרעיונות. יסוד
! 2גיו. >7
71 באיגוסט

הפתעה שימלא תפ־קיד
חשוב במהלכיך
הקרובים, יזמן לך צירוף מקרים מעניין.
בת אריה, אל תבטלי בפניו את אישיותך.

אס תהיה אמיץ די הצורך
כדי להציג כמה
שאלות נוקבות באוזני
האדם הנכון, יתגלו לד
עובדות מדהימות, שתהיינה
לך לתועלת
11(1(11
רבה במישור המקצועי.
בת בתולה — כושר ההתאפקות
שגילית לאחרונה,
יתחיל לשאת
פרי, ויקשור אליך בקשר אמיץ את האדם
שבקרבתו את סעוניינת זה מזמן.
ף1 4 *-

תפסיק לריב עם חבריך לעבודה, בשביל
מה זה כדאי ומה זה מועיל לך? הבעיה המטרידה
אותך תזכה השבוע
לתשובה ולהסבר.
המרץ שאתה מוצא בעצמך
פתאום, יעזור לך
לפתור כמה מהבעיות
המטרידות אותך. המשך
לסייע לאדם הקרוב
אליך לצאת מהמצב הקשה
בו הוא נתון. בת
מאזניים — נצלי את הרגיעה
היחסית בחיי החברה
שלך לשיפורים באישיות ובמראה
החיצוני. קצת טיפוח עצמי לא יזיק לך.

אל תחשוש לעמוד על דעותיך אפילו
מול אדם חשוב ורם מעלה. הסבר את
עמדתך וסמוך על הבנתם
של אחרים. הרגע
לו אתה מצפה
יגיע השבוע, ותהיה

לך הזדמנות לנצל אותו
לטובתך, בתנאי שתשמור
על צלילות
מחשבתך ועל כושר
הניתוח שנחנת בו. בת
עקרג — אל תדביקי
לו את כל התכונות
הטובות שאת מבקשת למצוא בגבר חלומותיך,
הוא די מוצלח כמיות שהוא.

11|111

תמרורים
נחוג • יום הולדתה הראשון של
מאיזה בראוו, ילדה מתולתלת ותכולת
עיניים הידועה כתינוקת המבחנה הרא שונה
בעולם.
נחוג • טכס הבר־מיצווה של יוסף
תמיר, בנו של׳ שר־המישפטים שמואל
תמיר, בבית־הכנסת ישורון בירושלים, ש בו
עלה גם אביו לתורה בחגיגת הבר־מיצווה
שלו.
הוענק ציון לשבח בסיומו של
קורס חבלני מישטרה לרב״פקד אכרהם
ורדי מן המטה הארצי של המישטרה,
ולרס״ל מאיר כוקובזה מהיחידה המיוחדת
של המישטרה ללוחמה בטרור. ה־ציון־לשבת
הוענק לשניים על־ידי קצין-
החבלה הראשי של המישטרה, ניצב־מיש־נה
יוסף וורצמן.
הוענקי • פרם בסר 60 אלף לירות
לסטודנט יהודה ליי, תלמיד המחלקה
למדעי־החי באוניברסיטת בר־אילן, מקרן
המילגות שהוקמה על־ידי סיר אייזיק
וולפסון. לוי, יליד מרוקו ואב לשיי יל דים
לומד לתואר השלישי ועוסק בחקר
מחלות צמחים.
נבחרה • כמלכת היופי העילמית,
מיס יוניברס, מריצה סיאלרו, מלכת

צירוף נדיר של אופטימיות ומצב רוח
טוב, יגרום לכך שהימים הקרובים יהיו
אחת התקופות המאושרות
ביותר במחצית זו
של השנה. זה הזמן לי

התנער מכל היסוסיך ופקפוקיו,
ולהתקדם ב>ייי•
צעדים
בטוחים לקראת
המטרה שהצבת לעצמך.
סיכויי ההצלחה כולם
( 2בחבליב ר -
לצידך, ואם תחמיץ ה20ב
דצמבר
פעם את ההזדמנות תהיה
לך סיבה להאשים
את עצמך במשך זמן רב. אל תהסס לבצע
את כל המשימות שהצבת לעצמך בעבר.

אתה ניצב בפני שורה
ארוכה של אתגרים ובעיות,
החייבות לבוא
על פתרונן ללא דיחוי.
מן הראוי שתדע מראש
כי אתה מצוייד
בכל הכלים והכישורים
שאתה נהנה מהם ה-
19 גהגדואד
70נ וזר ס
__ דרושים להתמודדות
מוצלחת עם רוב הבעיות
הללו, כך שאם לא תעשה זאת,
אל תאשים אלא את עצמך. חוג ידידיך
עשוי להתרחב בימים הקרובים, תהליך
שיביא עימו לטווח רחוק, שינויים
דרסטיים באורח חייך המשפחתיים.

מונה • כמנהל חטיבת התעשיות ה קלות
במישרד התעשיה, גד סואן, מי
ששימש עד כה כדובר המשרד. סואן
משמש כדובר המישרד עוד מהתקופה שבה
שר המיסחר והתעשייה היה חיים בר־לב.
הוא שרת גם אצל השרים יגאל הורוביץ
וגדעון פת.
שוחררה. ג׳ואן דדריק, בת ה־
,46 רעייתו של בנקאי מניו־ג׳רסי אחרי
שהיתר, חטופה במשך 42 שעות. כדמי
כופר שילם בעלה סכום של 300 אלף
דולאר. מייד אחרי ששוחררה עצרה ה בולשת
הפדראלית שניים החשודים ב־חטיפתה.

תפטר • ראש המינהל לשימור
אנרגיה במישרד האנרגיה, יואט הרפז,
אחרי שנתגלעו חילוקי דיעות בינו לבין
שר־האנרגיה יצחק מודעי. יחד עם הרפז
פרש גם יועץ המינהל, יהודה גזודהיים.
התפטרותם של אלה מביאה לשיאו גל
של התפטרות פקידים בכירים במישרד
האנרגיה, אשר ״לא הסתדרו״ עם מודעי.
אושפזה • בבית־החולים בצפת ה זמרת
היווניה אלפידה, העורכת עתה
סיבוב הופעות בישראל. אלפידה הזכורה
מהאיך ווויזיון בזכות שירה סוקראטס סו־פר־סטאר
עמדה להופיע בחורשת טל,
אולם כאשר שהתה בקריית־שמונה, לק-

־וו₪ר

אתה מציב בפניך משימות בלתי אפשריות,
כדי שיהיה ״לך תירוץ לשבת בשקט
ולא לעשות
כלום. אם תציב לעצמך
מטרות ריאליות,
יש סיכויים שתוכל להגיע
לכמה מהן בקרוב,
כי הכוכבים לטובתך.
בת גדי —
צפויה לך הצלחה רומנטית
שעד כה לא
21בדצמבר ־
19 בי נו א ר
העזת אפילו לחלום
עליה, כדי להיות מוכנה
לה שפרי את חיצוניותך ואת נימוסיו,
ומה שחשוב מכל — היי טבעית.

זה הזמן להאיט קמעה את התקדמותך המהירה
והמאומצת, ולבחון מחדש את ה>.
תכניות,
המטרות, זה־אמצעים.
אס תגיע למסקנה
כי משהו טעון
שינוי, אל תהסס לעשות
אותו מיד. אנשים בעלי
עמדה והשפעה, אשר
,יש להניח שתהיה זקוק
לעזרתם, יתייצבו ל־צידך
• .קשיים בלתי
צפויים במישור המשפחתי
יעוררו דאגה
מוגזמת מאד. בת דלי — הריב היה
באשמתך. אל תאשימי אחרים במחדליך.

מונו כסגני מנהלים בבנק דיס־קונט
לישראל ליאץ רק גטי, בנו של
דני, אחד מבעלי הבנק, ואודי רקגטי,
בנו של רפאל׳ אף הוא אחד ממנהלי ה בנק.
מינויים של שני אלה מסמל את
חילופי הדורות בבנק דיסקונט, הנשלט
על־ידי מישפחת רקנטי.

מלכה סיאדרו
תאונה אחרי הטכס
היופי של ונצואלה בתחרות שנערכה ב עיר
סרת באוסטרליה. באותה תחרות לא
הגיעה מלכת־היופי של ישראל, ורד פול-
גר, אפילו למעמד הגמר. דקות אחיות
אחרי שהושם הכתר על ראשה של סיאלרו
שבכתה מהתרגשות, התמוטטה הבמה שעליה
נערך הטכס, אולם איש לא ניפגע.
נבחרה • כמלכת־העירום העולמית
כריסטי כלאמר, בת ה־ ,25 בטכס ש נערך
בעיר קיימברידג׳ שבאונטריו. בלא-
מר, שהופיעה לתחרות כשהיא לבושה
נעליים וכובע בלבד. היא עצמה סטודנטית
למיסחר ואילו בעלה דיוויד בלאמר בן
ה־ 35 הוא מורה לראיית־חשבון. שניהם
נודיסטים.

מונה • על־ידי עצמו כמנהל הטלוויזיה
וכמנהל מחלקודהתוכניות של ה טלוויזיה,
יוסף (״טומי״) לפיד. לפיד
נטל על עצמו תפקידים אלה נוסף לתפקידו
כמנכ״ל רשות־השידור.
מונה * כמנהל הרשות לתיכנון כל כלי
הד״ר עזרא סדן תלמידו של פרופסור
מילטון פרידמן, אביה הרוחני של התוכנית
הכלכלית הכושלת של ממשלת
הליכוד, ובנו של מי שהיה ח״כ מטעם
מפא״י, הפרופסור דוב סדן.
מונה • כמנהל חברת־התעופה של
סוואזילנד, רויאל סואזי, אלוף־מישנה
(מיל ).ישעיהו גזית בן ה־ ,53 מי שהיה
עד השבוע שעבר קברניט בכיר בחברת
ארקינו. גזית הנושא את התואר בעל כנפי
הטייס מיספר 1בישראל, הוא מוותיקי
טייסי חיל־האוויר, היה מייסד בית־הספר
לטיסה, מפקד טייסת קרב, שמטוסיה היו
ספיטפיירים וקצין המיבצעים של חיל־האוויר
בימי מערכת קדש.

מאושפזת ארפידה
תקרית בקריית־שמתה
תה בדימום והובהלה לבית־החולים. ימים
אחדים קודם לכן בישרה אלפידה למע־ריציה
כי היא בהריון.

נפטר • העיתונאי יהודה קסטן,

חבר מערכת הארץ, מהתקף לב בגיל .52
קסטן החל את דרכו בעיתונות, אחרי
שסיים את קורם החובלים הראשון של
חיל־הים ולמד מישפטים באוניברסיטה העברית.
בשנת 1953 עבד בעתון זמנים.
אחר־כך הצטרף למערכת למרחב והחל
משנת 1960 הוא חבר מערכת הארץ. בהיותו
בן 37 עבר לראשונה ניתוח לב פתוה,
ושנים אחדות לאחר מכן עבר ניתוח
לב פתוח שני. בעיקבות.הניתוח כתב את
סיפרו בלב פתוח שעורר הדים רבים בקרב
הקוראים.
גפטר • הסופר והעיתונאי היהודי
הצרפתי ז׳וז׳ף קסל בגיל .81 קסל החל
את דרכו כטייס קרב בחיל־האוויר ה צרפתי
במילחמת־העולם הראשונה. במיל-
חמת־העולם השנייה הצטרף לצבא צרפת
החופשית בפיקודו של הגנרל שארל דה-
גול ולחם כטייס קרב. יחד עם אחיינו,
מורים דרואון כתב שירת הפרטיזנים,
הימגון המילחמה האנטי־נאצית בצרפת,
שהתפרסם על־ידי איוו מונטאן. קסל כתב
מיספר ספרים על ישראל ואת התסריט
לסרט הדוקומנטרי חומה בירושלים.
העולם הזה 2187

^־חד מצויד במכשיר קשר.
כל מכשיר קשור לאחד
ממרכזי רב־בריח באר
לשרותן בכל עת.

1מיליון ל׳׳י— זה
הסכום שחברת רב־בריוז
מוציאה מדי שנה
בביקורת איכות של מוצרי
הבטחון הביתיים להגנתן,

10 מיליון ל״י— זה הסכום
שחברת רב־־בריח
מוציאה מדי שנה
בפיתוח מוצרים חדשים
ובשיפור הקיימים.

טבעי שחברת רב־בריח
היא שמייצרת את
דלת הבטחון הדקורטיבית
פלדלת.

רב־בריח
בהתפתחות מתמדת

11 דב־בד״ח האמיתי אתה מוג! יותר

ט-*7אר1יו

ב או תהמ
אמקור גרנדה סאך דריי¥מס-עוט 5
אמקור גרנדה סאן־דריי -מכונת הכביסה שבלחיצת
כפתור הופכת למכונת ייבוש.
* פ עו ל ה או טו מ טי ת מל א ה
כל מה שעלייך לעשות הוא ללחוץ על הכפתור
המתאים בתחילת פעולת הכביסה והמכונה תכבס,
תשטוף, תסחט ותייבש בעצמה. את יכולה לעזוב
את הבית בבוקר וכשתחזרי -כביסה נקייה יבשה
ורכה תחכה לך.

טי-ארויו

* ח סכון ב ע בוד ה ובזמן
אין צורך להעביר את הכביסה ממקום למקום:
מהמכונה לחבלי הכביסה, או ממכונת הכביסה
למכונת הייבוש(למי שיש) .אמרלשלום לחבלי
הכביסה ולמקלות הכביסה שעפוילך מהיד או
נשברו באמצע העבודה.
פעול ת ס חי טהמ הי ר ה
הכביסה יוצאת רכה, אפילו המגבות.
פתרון לבעי ת ה מקום
מקום לתלית הכבסים הינו בעיה בבתי דירות
היום, כך.הדבר גם בנוגע לאיחסון מכונת
אנן קור גרנדה סאן־דריי פותרת את שתי הבעיות.
היא אינה עולה בגודלה על מכונת כביסה רגילה .״

בהישג ידו׳
בתוספת של,כ־ 5,000ל״י בלבד, יש לך מכונת
ייבוש בתוך מכונת כביסה.

מפיצים אמפא וסוחרים מורשים

א ס קו ד

שמי וניד נא ומסת נדי לחגוג וליהנות !?תנונת חנוי־הננסת המתונסיס
1ששה תנוי־נשת מ?;נוים חוק *ו
ח״ם לנדאו גרם לעווית שד צחוק
מיכתב משוננר מגרה לחנו׳ הכשת את נום׳ נושה הקצין הרוצח

ך* תמונה המזעזעת ביותר של השבוע בכנסת :
׳ \ 1בחדר הסמוך למיזנון־הח״כים נמצא מכשיר־הטל־וויזיה
היחידי שבבניין. מול המכשיר ישב טומי לפיד,
כשהוא שרוע על כיסא, רגליו פשוקות וכולו זורח מאושר.
זה היה שעה קלה אחרי שהוועד־המנהל החליט להדיח
את ארנון צוקרמן.
משני צדדיו של טומי ומאחוריו, בחצי־גורן עגולה,
הסתדרו כמה עשרות ח״כים, שנעדרו מאולם־המליאה,
שבו התנהל באותה שעה הדיון על אחד החוקים החשובים
ביותר: חוק ההשתמטות, שבא להסמיך את הממשלה
שלא להפעיל את חוק־השרות־הלאומי לגבי בנות דתיות
שאינן משרתות בצה״ל. אל הח״כים הצטרפה פמליה
ססגונית של כתבים פרלמנטריים וכתבות.
הח״כים באו לראות את החדשות בטלוויזיה, אך בלי
משים הסתדרו כך, שהמחזה כולו נראה כמו תמונת־מחזור
של כיתה, כשהמורה יושב בתווך. ואולי זה נראה
יותר כמו תצלום של פלוגת־חיילים, כאשר המם־פא יושב
באמצע, בחברת קציניו וסמליו, כשהוא שופע סמכות
וביטחון עצמי, והטוראים עומדים מאחור.
לא היה ספק מיהו הבוס. טומי יכול עתה לספק את
התשוקות העזות ביותר של הח״כים — שניות על המסך —
או לשלול מהם סיפוק תשוקות אלה. הוא יכול לתבוע
מכולם מנה יומית של התרפסות וחנופה. גדולי־האומה
ידעו זאת היטב, והתנהגו בהתאם לכך.

איך >1ות 3בד חו!7
ך נאות קטנות: על שולחן הכנסת הונח, לקריאה
י 1שניה ושלישית, החוק. שיוזם על־ידי ועדת־החוקה־חוק־ומישפט,
למורת־רוחו של שר־המישפטים. החוק קובע,
כי הוועדה צריכה לאשר להבא שינויים באגרת בית־המישפט.
אין זה חוק חשוב כל־כך, אבל זוהי סטירת־לחי
לשמואל תמיר, האיש הפחות אהוב בכנסת.
החוק הובא לדיון כסעיף ראשון ביום השלישי שעבר.
הישיבה נפתחה בשעה .16.00 בדרך כלל עוברות חמש־עשרה
דקות עד שחברי־הכנסת — אותם שיש להם חשק
להשתתף בישיבה — נכנסים לאולם.
כאשר עלה יו״ר הוועדה, דויד גלאם, על הדוכן• ,כדי
לנמק את הצעת־החוק, ראה שהאולם כימעט כולו ריק,
ויש בו רק קומץ מחייבי־החוק. לכן נאם רק שני מישפטים,
ירד, וצ׳יק־צ׳ק נערכה ההצבעה. עוד לפני שרוב חבר,־
הכנסת הבחין במתרחש, כבר נתקבל החוק בקריאה שניה
ושלישית.
באותו הרגע נוכחו באולם, מילבד יו״ר הישיבה משה
מרון ודויד גלאס, רק חברי־הכנסת אמנון רובינשטיין,
מרדכי סבידור ואני (כולנו הצבענו בעד) ושמואל פלאטו־

שרון, שלא הבין מה מתרחש, ושלא הצביע( .היתה זאת
אחת ההופעות הנדירות של פלאטו, שהגיע לבניין רק
מפני שבאותו היום נערך דיון על הסרת חסינותו).
ראוי הדבר להירשם: כך יכול להתקבל חוק בכנסת.
בתהליך של שלוש דקות, בנוכחות ששה חברי־כנסת,
שמהם אחד המציע, אחד היו״ר, ואחד אינו יודע עברית.

היסטריה של צחוק
^ כנסת סובלת, כדבריה של שולמית אלוני, מ״עיי־י
1פות מתכת״ .היא ממתינה לפגרה המיוחלת, כמו
לישועה.
לרגע היה נדמה, כי הכנסת תפרוץ בהיסטריה המונית.
לא היסטריה מפוברקת, צעקנית, המבויימת מדי פעם
על־ידי ח״כים הזקוקים ל״סערה״ ,אלא היסטריה סתם,
אמיתית, ספונטנית, בלתי־מבוקרת.
זה קרה בעת הדיון על שבתון־הרכב. פתחתי בדיון
זה, בעיקבות הצעה שלי לסדר־היום, והבאתי שוב את
כל הנימוקים הענייניים נגד הצעד המטופש. בראשית
דברי אמרתי שהנושא כולו קיבל צביון דתי, מפני שנוסף
לו יסוד מיסטי. המציעים נוהגים לפי הכלל הדתי הנוצרי
הפוריטני, שכל דבר טוב לנשמה צריך לכאוב, וכל דבר
כואב צריך להיות טוב לנשמה. השבתון לא יועיל במאומה,
אך לדעת מחייביו יש לו השפעה ״חינוכית״ ,מפני שיכאיב,
וזה יחדיר לציבור את תודעת הצורך בחיסכון האנרגיה.
מניתי את הצעדים החיוביים לחיסכון באנרגיה שלא
ננקטו (הנהגת שעון־קיץ, הפעלת תחבורה ציבורית בשב־

ל פ רו טו קו ל
תות, ניצול־יתר של אנרגיית השמש, שיחדור מכוניות
קטנות ממסים, שיפור התחבורה הציבורית, כדי להפכה
נסבלת ומושכת) .מניתי את האמצעים שבהם ישתמש
הציבור כדי לבטל את רוע הגזירה (קניית מכונית שניה
למישפחה, שכירת רכב, שימוש במוניות, שימוש ברכב
מיסחרי) שימנעו כל חיסכון בדלק. מניתי,את התוצאות
השליליות (היעדרות המונית מהעבודה, הנהגת שבוע־עבודה
של חמישה ימים אצל חלק מהציבור, שיבוש
תהליכי המשק, פגיעה במוראל הציבורי והעמקת הרגשת
המועקה והמחנק).
אחרי דיבר מרדכי וירשובסקי, שאמר דברים דומים.
השר חיים לנדאו קם להשיב. הוא לא הפריך אף אחד
מן הנימוקים שלנו, אך הפליג בסיפורים על מצוקת
האנרגיה. תוך כדי כך ציטט את עצמו ארוכות, קרא מן
הפרוטוקול דברים שאמר בפעמים קודמות. הוא דיבר
חמש, עשר, עשרים, שלושים דקות, ובאולם גבר אי־השקט,
מישהו התחיל לגחך. אחריו שני ושלישי. לפתע היה
האולם מלא חברי־כנסת שצחקו בגלוי או בסתר. ואילו
לנדאו, שלא הבחין מה קרה ולמה, המשיך לדבר כארבעים
דקות — הכל כדי להסביר מדוע אין לקיים דיון על
נושא זה בכנסת.
באולם גברה אווירה היסטרית של התפרקות, כמו אצל
ילדים עייפים.
חששתי שבכל רגע תפרוץ סערה של צחוק גלוי. זה
היה קורה, אילו המשיך לנדאו עוד חמש דקות. למרבה
מזלו, סיים. אך גם כך זה היה מביך מאד.
צחוק, צחוק — אך הקואליציה הורידה את הצעותינו
מסדר־היום.

8ה ק דה באמת *

השר לנדאו
ועמים של צחוק

ף* ;ושא העיקרי של פעולתי השבוע היה רחוק מאד
1 1מלהיות מצחיק. היה זה סיבוב נוסף במאבק על
טוהר־הנשק של צה״ל — פרשת הקצין־הרוצח במיבצע
ליטאני.
פתח את הסיבוב הרמטכ״ל עצמו, כאשר הזמין אליו
איש של גוש־אמונים, שהוא כתב של ידיעות אחרונות,

לפיד (מול הפגנת העובדים נגד הדחת צוקרמן)
חגיגה של ניצחון
וסיפר לו על פרשת הקצין — בעוד שהצנזורה הצבאית,
הכפופה לו, מוחקת כל מילה על פרשה זו הנשמעת מפי
אחרים, וביכלל זה גם פסקי־הדין של שני בתי־המישפט
הצבאיים שטיפלו בפרשה.
אמר הרמטכ״ל :״הוא (הקצין) עמד יחידי וללא
עזרה לפני סיטואציה קיצונית, שלדעתי היה בה כדי
לאיים על חייו, ושיקול־הדעת שלו היה צריך להיות מהיר
ביותר.״
היתד. זאת גירסד, משכנעת. היתד. בה רק צרה אחת:
אף לא מילה אחת ממנה היתד, אמת. לפי הקביעה של
בית־המישפט, שנתקבלה פה אחד, הקצין לא עמד יחידי
וללא עזרה, הסיטואציה לא היתה קיצונית, לא נשקפה
שום סכנה לחייו של הקצין, שיקול־הדעת שלו לא היה
צריך להיות מהיר. להיפך: המיקרה קרה אחרי תום
הקרבות, בשטח שהוחזק בידי צה״ל, ללא קשר ללוחמה.
שני חברי־כנסת מכובדים הגיבו מייד. דויד גלאס,
איש המפד״ל, יו״ר ועדת־החוקה־חוק־ומישפט (שהיא הוועדה
החשובה ביותר בכנסת) ושמואל טולידאנו, איש ש״י,
יו״ר הוועדה לביקורת המדינה, פירסמו מיכתב שבו
קבעו כי הרמטכ״ל משקר. נדמה שלא היה עוד מיסמך
חמור כזה בתולדות הכנסת.
המעשה של השניים עורר תגובה נזעמת בכנסת ומחוצה
לה, מצד חסידי ארץ־ישראל־השלמה. זוהי, אגב, עובדה
המעוררת למחשבה: מדוע דווקא אנשי ארץ־ישראל־השלמה
מגינים על פשעי־מילחמה י על מה זה מרמז ז
על עיוות נפשי, המביא את בעליו להשקפה מעין זו
(קנאות לאומנית +הצדקת פשעים נגד הזולת) ו ואולי
על המגמה הנסתרת של חסידי־הסיפוח, המבקשים לחסל
את האוכלוסייה הערבית בצורה זו או אחרת י
(ח״כ נכבד, שביקר באחת ההתנחלויות בגדה, סיפר
לי השבוע, כשכולו מזועזע, כי אנשי ההתנחלות אמרו לו
בגלוי, שיש לגרש את כל האוכלוסייה הערבית מן הגדה,
ובמיקרה הצורך אין לפסול גם שיטות של השמדה גופנית).
בין המאשימים את גלאם וטולידאנו היו גם אנשים
תמימים, שהיה נדמה להם כי הקצין הרג שבויים בסערת
הקרב. על כן סברו שאין להתייחס אל הפרשה בחומרה
יתרה. נוכחתי לדעת שמילבד שניים־שלושה, פשוט אין
חברי־הכנסת וחברי־הממשלה יודעים את פרטי הפרשה.
כעבור יום אישר זאת ראש־הממשלר,־בפועל, ייגאל
ידין, בטלוויזיה, כאשר הכריז שאין לו מושג על הפרטים.
וכי לא קרא את פסק־הדין של בית־המישפט הצבאי(!)
נקטתי על כן שיטה חדשה. כתבתי מיכתב ארוך.
שבו פירטתי את הפרשה — מה התרחש במקום, מה
היתה גירסת הנאשם, מדוע הופרכה, מה החליטו שני בתיי
המישפט, ועל סמך מה. שיכפלתי את המיכתב ומסרתי
את העותקים אישית לכל חברי־הכנסת שנכחו במישכן.
עשרות מהם חזרו אלי מייד, כשהם חיוורים ומזועזעים
עד למעמקי נשמתם .״לא היה לי מושג שזהו מד, שקרה1״
אמר אחד .״אילו ידעתי, הייתי מצביע אחרת כאשר
העליתם את העניין!״ אמר אחר. ראשי־מיפלגות ביקשו
ממני העתקים נוספים, באמרם שברצונם להביא את
הדברים לידיעת עמיתיהם.
העיתונים ניסו לפרסם את מיכתבי. הצנזורה הצבאית
אסרה זאת, והתירה רק את פירסום ההקדמה והסיום.

(המשך מעמוד )17
את גירסת האמת אסור היה לפרסם — אחרי שהרמטכ״ל
פירסם גירסת־שקר, כדי להצדיק את החלטתו המחרידה.
כאשר הופיע שר־הביטחון במ׳־שכן הכנסת באותו היום.
עטו עליו כמה ח״כים וביקשו ממנו לאשר או להכחיש
את הדברים שפירטתי. עזר וייצמן, שאינו שקרן, אישר
להם שגירסתי היא האמן!.

היו״ר או סרלפרסם
ך* ד ב רי ם ש או מ ר חבר־כנסת מעל דוכן הכנסת אינם
1 1כפופים לצנזורה. אולם במיקרים יוצאי־דופן יש ליו״ר
הישיבה הסמכות לאסור לפירסום דברים של ח״כ. סמכות
זו מופעלת רק לעיתים רחוקות.
כל העיתונאים המתינו לכך שאקרא מיכתבי בנאום
מעל דוכן הכנסת, כדי לאפשר את פירסומו. ההזדמנות
באה ביום השלישי, בעת הדיון על מישרד־המישפטים.
הכל ניחשו שאנאם על פרשת הקצין הרוצח. קצין-
הצנזורה התיישב ביציע ברגע שפתחתי בדברי, מוכן
לזינוק, וגם יו״ר־הישיבה, בנימין הלוי, היה דרוך מראש,

יו״ו גלאס
האס הדמטכ״ל עומד —
הוא הפסיק את דברי לפני שיכולתי לפרט את הדברים —
וברגע שירדתי מן הדוכן אסר לפרסם חלקים מנאומי,
הנוגעים לפרטי הפרשה — מבלי לציין מה בדיוק אסור.
אפשר היה להסיק כי במישטר הישראלי, הצבא אינו
כפוף לכנסת, והרמטכ״ל עומד מעל לפרלמנט — כמו
ברפובליקת־בננות דרום־אמריקאית.
שעה קלה לפני שעליתי לנאום, ניגש אלי אחד הסדרנים
והביא לי מיברק, שנתקבל זה עתה במישכן הכנסת.
וזו לשונו :״ח״כ אבנרי אתה משתף פעולה עס האוייב
הנאצו־סובייטי נאצו־איסלאמי חדל להשמיץ את הרמטכ״ל
דויד הלוי גרינברג.״
איני יודע עם איש כזה קיים, ואם הוא שפוי. אך מי
ששלח את המיברק מסמל, מן הסתם, את הגישה של חלק
מסויים של הציבור. היה ברור לי שלא ארכוש פופולריות
בפעולה זו, ושהדבר לא יוסיף לבריאותי הגופנית והפוליטית.
אך לשם כך אני נמצא בכנסת.

ואדה הדברים שנרשמו בפרוטוקול :
אורי אבנרי: אדוני היושב־ראש, כנסת נכבדה.

יש לו להגיד רבות על שר־המישפטים הזה ועל מערכת-
המישפטים במדינה כיום: על הפרת ההתחייבות החגיגית
לחוקק חוקה, שתבטיח סוף־סוף את זכויות האדם: על
הרי ההבטחות החגיגיות לחקיקה שהולידו עכברים של
מעשים: על ההתמוטטות של שילטון־החוק, המתבטאת
בחוק ההשתמטות משירותי לאומי, בחוק הפקעת האדמות
של הבדואים, בהחמרת חוק־לשון־הרע, על ההסתערות
על חופש״העיתונות, שהתבטאה באותה החמרה של חוק-
לשון־הרע והאשמת עיתון בפשע פלילי־ביטחוני ביגלל
פירסום מיכתב למערכת, ועוד ועוד ועוד.
אבל, אדוני היושב־ראש, אני מוותר על כל הנושאים
האלה, עם כל חשיבותם העצומה, מפני שמזדקרת לעינינו

בעייה מישפטית אקטואלית חמורה, שאי־אפשר שלא
להתייחס אליה: שילטון החוק על צה״ל ובתוך צה״ל.
אדוני היושב־ראש, ועדה בראשות השופט מאיר שמגר
המליצה המלצות חשובות ומרחיקות־לכת. נדמה לי שהן
מקובלות גם על שר־המישפטים. בין השאר המליצה
על ביטול הסמכות, המופקדת בידי הרמטכ״ל ואלופים
אחרים, להעניק חנינה למי שנשפט בבית־מישפט צבאי,
או להמתיק את עונשו, וכן המליצה להעמיד מישפטן
בראש בית-מישפט לעירעורים של צה״ל. הצעות אלה
לא נתקבלו על מערכת־הביטחון. ליתר דיוק, הן נפסלו
על־ידי הרמטכ״ל.
לפני כמה ימים העניק הרמטכ״ל ראיון לאיש גוש-
אמונים, כתב ידיעות אחרונות, ובראיון זה ניסה להסביר
את התנגדותו להמלצות אלה, וגם את מעשיו בפרשות
מסויימות שהתעוררו בזמן האחרון. וכה אמר הרמטכ״ל:
״לעיתים אנו שולחים יחידות קטנות לפעולות רחוקות,
והן מנותקות מכוחות גדולים וממפקדים בכירים. אנו
אומרים למפקד היחידה: כשאתה שם — אתה הרמטכ״ל,
ואתה שוקל ומחליט. על עבירות שנעשו בנסיבות כאלה
של מתן שיקול־דעת, חייבת להיות למפקדים בכירים
סמכות חוקית, הן להמליץ על החמרת העונש והן סמכות
להקל בעונש.״
ומוסיף הרמטכ״ל — אני מזכיר זאת כקוריוז — ״יש,
לעומת זאת, נושאים, שאין בהם מקום לשום שיקול-
דעת: לא נוגעים בשלל, אין מתנהגים התנהגות שאינה
הולמת, אין מחילה על עבירות־תנועה.״
אדוני היושב־ראש, מה חסר במישפט הזה ו מה חסר
ברשימת הדברים שאין עליהם מחילה? יש עבירות
תנועה, ביזה, אולי גם אי־חבישת כומתה. חסר ברשימה
זו דבר אחד: שאין מחילה על הריגת שבויים, שאץ
מחילה על הריגת אזרחים. זה חסר. אני מזכיר זאת דרך
אגב. כדבר הצריך לזקר אוזן.
אבל מה טיב הטענה עצמה שבפי הרמטכ״ל ז שולחים
מפקדים צוערים לפעולות רחוקות, הם מנותקים מהפיקוד
העליון, ולכן תיתכן טעות בשיקול, במהלך הפעולה. יש
להתחשב בזה במיוחד, ורק מפקד קרבי יכול להתחשב בזה.
האמנם? אתה, אדוני היושב־ראש, היית שופט צבאי
בפרשה מסויימת שבה בוצעו פשעי־מילחמה חמורים
ביותר, וקבעת סטנדרטים מסויימים להתנהגות לוחמים*.
מה אומר לנו פה הרמטכ״ל? אינני מגלה שום סוד
צבאי. לפני כמה חודשים העניק הרמטכ״ל המתקת עונש
לאדם, חייל הג״א, שרצח עובר־אורח ערבי בחוצות
ירושלים. הוא הורשע ונדון לעונש-מאסר ארוך גם בערכאה
הראשונה וגם בערכאה השניה. ואילו הרמטכ״ל
העניק לו, למעשה, חנינה: שלוש שנות־מאסר. מזה יורד
שליש, כך שהאיש כימעט לא יישב בכלא.
האם זהו המיקרה של מפקד צוער שנשלח הרחק
מעבר לקווי האוייב, ושטעה בשיקול בנסיבות קרביות
מיוחדות, כך שלמפקד בכיר צריכה להיות הסמכות
להחמיר או להמתיק את עונשו? האם זוהי תשובה
לקביעתה של ועדת השופט שמגר?
לפני שאמשיך, אדוני היושב-ראש, ארשה לי הערה
אישית. בראשית ,1973 אחרי התקרית האומללה שבה
הופל מטוס אזרחי לובי בעיקבות טעות בשיקול, עמדתי
על הדוכן הזה ואמרתי לידידי דדו, דויד אלעזר, שישב
בתא־היועצים באולם המליאה: אתה חייב להתפטר, מפני
שרמטכ״ל, השוגה תחת לחץ מישגה כזה — אין לסמוך
עליו בנסיבות חמורות יותר. העצה הזאת לא נתקבלה.
ואני חושב שאילו היה דדו המנוח, ידידי, מקבל עצה
זאת, מוטב היה לו ומוטב היה לעם ישראל.
ואני מדבר על אדם שהחשבתי אותו כידיד, שאהבתי
והערכתי אותו.
אין לי שום דבר אישי נגד הרמטכ״ל הנוכחי. שום
דבר. נדמה לי שמעולם לא דיברתי איתו מישפט אחד.
אין לי התייחסות אישית אליו כאשר אני מעלה נושאים
אלה. העמדה שנוקט הרמטכ״ל בעניין אלוך מורה אין
לה שום נגיעה לעניין. אפילו היה נוקט עמדה הפוכה
בפרשת אלון־מורה, הייתי אומר את אותם הדברים.

אדוני היושב־ראש, שני יושבים־ראש של ועדות בכנ סת,
חברי־כנסת מכובדים, שאינם חברי סיעתי, יצאו
השבוע בפומבי בהאשמה שאין חמורה ממנה: שהרמטכ״ל
לא אמר אמת. הם השתמשו במילה ״שקר״ .הם התייחסו
לקטע שפורסם באותו ראיון, באישור הצנזורה הצבאית.
הקטע אומר לגבי המיקרה המסויים של הקצין־הרוצח
במיבצע ליטאני--
גאולה כהל ז באיזו רשות אתה קורא לו רוצח?
באיזו זכות אתה קורא לו רוצח? יש לכם תאוות־רצח
* בנימין הלוי גויים למילואים והיה אבי בית־המישפט
הצבאי שדן את רוצחי כפר־קאסם.

לרצוח כל מה שטוב במדינה ! איך אתה יכול לקרוא לאדם,
שאפילו שופט לא קרא לו רוצח, בשם רוצח?
או רי א בנ רי. איזו חוצפה יש לך להגיד דבר כזה?
שמונה שופטים בשתי ערכאות — וביניהם שופט בית־המישפט
העליון — הרשיעו אותו ברצח בכוונה תחילה.
האס יש לך סמכות של עירעור?
גאוולה כהל ז קראתי את גילוי־הדעת שלך.
או רי אגנריז אני מדבר על פסקי־דין של שני בתי־מישפט,
שאין עליהם עירעור. פסק־הדין הוא סזפי. זהו
פסק־דין חלוט. האיש הורשע ברצח. אין עוד עירעוד
על־כך.
ע מום הדר ( הו ר כי ץ) ו לא שמעתי אותך מדבר
בחמת־זעס כזאת על רוצחים מן הצד שכנגד.
או רי א כנ רי: כנ״ל, בדיוק אותז דבר. בעיני אין
שום הבדל בין רצח לרצח.
א מנון ליל ז נדמה לי שהורשע בהריגה.
או רי א כנ רי ׳ הוא הורשע ברצח בכוונה תחילה.
ג ד עון ה אוזנ ר: אס כך, היה נדון למאסר־עולם.
או רי א בנ רי ז בית־המישפט הצבאי אינו חייב להטיל
עונש של מאסר־עולם. הרי לכן מובאים אנשים
כאלה למישפט צבאי, ולא למישפט אזרחי.

יו״ר טולידאנו
— מעל לכנסת?
למה הובא ישראל לדרמן לפני בית־מישפט צבאי,
ולא לפני בית־מישפט אזרחי? האם עבר עבירה צבאית?
הוא רצח ברחוב! אדם הולך ברחוב, שולף עוזי ורוצח
אדם. למה הובא למישפט צבאי? מסיבה פשוטה: בבית־מישפט
אזרחי, מי שמורשע ברצח, דינו מאסר עולם.
זהו עונש-חובה. במישפט צבאי אין חובה כזאת. זוהי
אחת הסיבות.
אני רוצה לומר לשר־המישפטים באופן ענייני: חייב
להיות תיחום ברור בין הסמכויות של בית־המישפט הצבאי
ובין הסמכויות של בית־המישפט האזרחי. פרשת לדרמן
לא באה בעיקבות פעולה צבאית. היא לא היתה קשורה
בצבא. אילו היה׳ אזרח, שאינו לובש מדים, עושה את
אותו מעשה, האם זה היה משנה את אופי המעשה?
גאולה כהל 1כאשר שחררו 76 תצחים, שהיו רוצחים
לכל דבר, איפה היית? איפה היתה הצעה לסדר־היום
שלך בנושא?
הרמטכ״ל אמר על הקצין, שרצח במיבצע ליטאני:
״הוא עמד יחידי וללא עזרה, לפני סיטואציה קיצונית,
שלדעתי״ — דעת הרמטכ״ל — ״היה בה כדי לאיים
על חייו, ושיקול־דעתו היה צריך להיות מהיר ביותר.״
היו שני בתי־מישפט — שלושה שופטים בערכאה הצבאית
הראשונה, וחמישה שופטים בערכאה הצבאית לעיר-
עורים, וביניהם שופט בית־המישפט העליון, שני מפקדי־חטיבות
קרביים, וביניהם אחד שהיה חייל קרבי במיבצע
ליטאני. ובכן, לא רק שופטים אלא גם מפקדי-חטיבות.
חיילים קרביים לדוגמה. שני בתי־המישפט אמרו שהגירסה
הזאת של הרמטכ״ל, שכרגע קראתי אותה מופרכת מיסודה.
היא נפסלה על־ידי שני בתי-מישפט, על־ידי שמונה שופטים
בסך הכל, פה אחד.
אדוני היושב־ראש, לרמטכ״ל ניתנה בחוק הסמכות
להמתיק דין. עדיין יש לו סמכות כזאת. אך לרמטכ״ל
אין שום סמכות עירעורית על פסק־הדין עצמו. אין הרמט־כ״ל
יכול לומר שבית־המישפט לעירעורים טעה, שהגירסה
שבית־המישפט קיבל אינה נכונה, ואילו הגירסה של
הנאשם, שהופרכה מכל וכל — היא נכונה. בא הרמטכ״ל,
ותוך ניצול הצנזורה הצבאית, גונז את העובדות שנקבעו
על-ידי שני בתי־המישפט, על-ידי שמונה שופטים, ובמקומן
הוא מציג לציבור גירסה שבית־המישפט אמר שהיא
שקר מאלף עד ת״ו. במישפט הוכח שהיא שקר. לא
רק שהשופטים לא האמינו לנאשם, בדיקה לאחר־המוות
של הגופות, בדיקה בפוליגרף --

גאולה כהן-- :
אורי אבגדי ׳ את מדברת בעזות־מצח. את מדברת

גבוהה־גבוהה, ואינך מכירה את העובדות כלל.
גאולה כהן ז זו אמת לאמיתה.
היו״ר כגימיל הדיי ז זמנו של חבר־הכנסת אבנוי
תם. העובדות האלה אינן לפירסוס. בזה סיימת.
גאולה כהל ו המדינה הזאת בכלל יצאה מדעתה.
אודי אכנרי: את מגינה על פושעי־מילחמה. זה
הופך אותך פאשיסטית. לא הדיעות שלו, שאפשר להתווכח
עליהן, אלא היחס שלד לפישעי־מילחמה.
(המשך בעמוד )50

המועצה המקומית מעלות •מתאם פעולות הממשלה בגליל •מרכז הכוונה לערי הפיתוח
.מודיעים על מבצע מיוחד לזוגות צעירים ולאחרים בחסות

שר הבינוי והשכון מר דוד לוי

״לעלות למעלות״
פתרון לדיור ותעסוקה מובטחת

לעלות למעלות פרושו לחיות בגליל הירוק והנפלא. לעלות ולקבל עבודה. רק מי שרוצה לשפר את איכות החיים
שלו ימצא את מקומו במעלות הצעירה והמתפתחת.
דיו ר

החל מ־ 20,000ל״י במזומן תוכל לרכוש דירה בת 4—3חדרים (לבעלי זכאויות מכסימליות)
מחירי הדירות החל מ־ססס 336,ל״י ועד 504,000ל״י כולל מ.ע.מ.
שכירות: שכר דירה מסובסד, דירות בנות 3ו־ 4חדרים מ־ 600ל״י עד 860ל״י לחודש.
אפשרות ל״בנה ביתר״ :רכישת מגרשים ממינהל מקרקעי ישראל ובניה עצמית של בתים.
.. .משכנתאות: גדולות.לא צמודות בתנאים נוחים

במעלות דרושים עובדים מקצועיים למפעלי התעשיה והשירותים:
מפעל כור בבקוק: מנהל ביקורת — הכישורים: מהנדס אלקטרוניקה( ,רכיבים) עם נסיון בביקורת איכות וכושר.
ארגון. סגן מנהל ייצור — מהנדס תעשיה או מהנדס מכני, נסיון בניהול וכושר ארגון.
מפעל מ.ג.ט :.הנדסאי מכונות, מסגרים־רתכים, עובדים בלתי׳מקצועיים ללימוד מקצוע.
מפעל גיבור: תופרות, עובדות ביקורת.
מפעל תע״ש: רתכים, חרטים, עובדי ייצור.
מפעל וולקן למצברים: פועלים בלתי מקצועיים אשר יקבלו הכשרתם במפעל.
מפעל אלסינט: מהנדסי אלקטרוניקה, חשמל מכונות וייצור, מהנדס שיווק אלקטרוניקה, הנדסאי אלקטרוניקה
וייצור, מבקרי אלקטרוניקה מנוסים, טכנאי ייצור, מסגרי זיווד, כרסמים, טכנאי אלקטרוניקה, פחחים מעולים,
מכשירן, בוגרי בי״ס. מקצועיים למכונות ולמתכת, עובדי אלקטרוניקה, מנהל מחלקת מעגלים מודפסים, מהנדס
ייצור עם רקע באלקטרוניקה, מנהל מחלקת רכש מקומי, מנהל ענף הנדסה.
מועצה מקומית: עובדים סוציאליים, עובדי נוער וקהילה, גנן ראשי, מזכירה בכירה, רכז קליטה, מהנדס בנין.

מענקים נוספים: העובר למעלות, יתגורר בה ויעבוד בה יקכל מענק כספי נוסף: למשפחה —
30,000ל״י לבודד 17,000ל״י.
קבלת קהל: תתקיים ביום שני 6 ,באוגוסט 1979 בבית ״בני-ברית״,רחוב קפלן סו תל־ א ביב
משעה 14.00 עד .18.00

ערי פיתוח חיים של איכות

הגליל קורא לך

)11*11111

שנים

הלורד הצעיר ביותר של בית המלוכה
תמונה זו מנציחה את הופעתו הפומבית הראשונה של לורד
פרדריק ויינדזור, הנחשב ללורד הצעיר ביותר של בית־המלוכה
האנגלי. הוא ניראה כשהוא מובל לטכס ההטבלה על־ידי המלכה
אליזבת ואמו, הרוכסית מקנת.

סיד מיזווח׳:

בל הסהובים
זהו האיש הנחשב כבעל ה־מיספר
הגדול ביותר של סקופים
מן העולם הערבי. דויד
מיזרחי, יהודי ממוצא לבנוני,
מפרסם בניו־יורק עיתון של
איש אחד בשם: מידלאיסט
ריפורט, הנחשב כבעל הנתונים
הכלכליים המדוייקים ביותר
וכבעל הסקופים המהימנים
ביותר מארצות ערב. מיזרחי
ניזהר מלבקר בישראל, בטענה
שהוא רוצה לשמור על מהימנותו
ועל האובייקטיביות
שלו. הוא מפיץ את עיתונו
למינויים בלבד, וכשנשאל על
כמות התפוצה ענה :״זה כמו
לשאול אדם כמה פעמים הוא
שוכב עם אשתו בשבוע.״

אינגויד ב!ר1מן:
צויר אומץ בחיים?
יד ביד הולכות להן שתי ה נשים
שבתמונה בוויא־ונטו שברומא.
אינגריד ברגמן ואיזבלה
רוסליני, בתה של אינגריד מן
הבמאי רוברטו רוסליני, שנפטר
לפני כמה חודשים. בגיל
64 נאבקת השחקנית הוותיקה
במחלת הסרטן, כשהיא ממשי כה
לשחק על הבד, ובהצלחה,
לבלות ולהופיע בציבור .״אני
מקבלת כל מה שבא עלי,״ היא
אומרת .״בחיים צריך אומץ ו״

ראש עיד״ת ניו־יורק:
בין!זארינן ונוו מן
שלישיית הנגנים הנראית בתמונה.
נוצרה תוך־כדי הופעה חיה
בפסטיבל ניו־פורט, הגדול ביותר
בשטח הג׳ז, שבין הפסטיבלים ה-
מוסיקלים הנערכים בעולם. באמ צע
נראה אד קוך, ראש עיריית
נידיורק, כשהוא מנסה כוחו בסב־סופון
בין שני נגנים מיקצועיים:
ג׳רי מאליגן (משמאל) ובני גודמן
(מימין) .המאזינים הופתעו לגלות
כישרון מוסיקלי בראש־העיר ואז
אמר קוד :״איך אפשר שלא להר גיש
מוסיקלי כששניהם מנגנים ן״

העולם הזה 2:87

גזול אדבסנדר ה״ג :״אם אהיה נשיא אדאג לנו שאוטת־הבוית תכשיל את בוית־המועאותר
מי שהחליף באחרונה את מדי הגנרל שלו (בתמונה הימנית) בחליפה אזרחית (בתמונה
משמאל) ,הוא גנרל אלכסנדר חייג 53 שסיים את תפקידו כמפקד נאט״ו וחזר לארצות־הברית,
כשהוא עורך מסע הרצאות באוניברסיטות. אם כי רשמית טוען, מי שהתנגד בשעתו
לביטול השימוש בפצצת הניוטרון, כי אין לו כל ״כוונות פוליטיות״ ,ברור לכל כי הוא
ירוץ במירוץ לנשיאות ארצות־הברית. התומך הנילהב ביותר שלו הוא ד״ר הנרי קיסינג׳ר,

הטוען :״הייג יכול להיות נשיא.״ אם כי להייג עבר קרבי מפואר, הכולל את קוריאה
ווייט־נאם, הוא נחשב תמיד לדיפלומט. דיעוחיו בלתי מתפשרות :״ארצות־הברית חייבת
להוכיח עצמה כמסוגלת להנהיג את העולם החופשי ולהכשיל את ברית־המועצות ומזימותיה
בעולם השלישי.״ כמי שמאחוריו קאריירה של איש מבריק ועלייה מסחררת בסולם הדרגות,
מפתיע הייג בהיותו מוסיקלי כימעט־מיקצועי: הוא מתופף גיז ואשתו פסנתרנית מיקצועית.

נשיג* :להיות אמא פיוס כמה קיסגומים
קשה לזהות באם המאושרת הטובלת בבריכה עם בני מישפחתה, את מי שהיתר בשנות ה־ 60 הסופר־מודל
הרזה והיקר ביותר בעולם. אבל העובדה בעינה נשארת: כך נראית היום טוויגי בחברת בתה קארלי
בת חמשת החודשים ובעלה, השחקן מייקל ויטני. למרות שהיום עמוסה טוויגי בכמה קילוגרמים נוספים,
היא עדיין זוהרת ולא ויתרה על קאריירה: היא מופיעה בסרט הנה באה הכלה, כשהיא משמשת נערת
חלומות של תעשיית חזיות.

מויאן תז דפ: עם ג יומי -לעולם׳
כשג׳רמי תורם מוקף בסוללת עיתונאים, המקדמת את פניו
בבואו לשמוע את גזר־הדין ״זכאי״ ,נעלמה תשומת־הלב מאשתו
מריאן. אך האשד האמיצה, שהודיעה :״אתמוך בג׳רמי לעולם״,
היא דמות מיוחדת במינה. היא ויתרה על קאריירה כפסנתרנית
מיקצועית מחוננת, תלמידתו וידידתו של המלחין בנג׳מין בריטן,
כשנישאה בשעתו לדוכס איירהוד, מי שייסד את פסטיבל אדינבורו.
היא התגרשה ממנו לאחר שבגד בה בגלוי עם מזכירתו, וכמו באותה
שערוריה, כן גם היום, אטמה אוזניה לכל רכילות וזכתה לכינוי
״אצילה אמיתית״.
העולם הזה 2187

א111 וי םבשוון
זנוחמד עלי:

..תנעם אני טוש,
בכל הרצינות!״
מוחמד עלי, המכונה ״פה
גדול״ ,מפגין בשתי תמונות
אלה, מן האחרונות שפורסמו,
שתי אפשרויות לקאריירה חדשה,
שתחליף את קאריירת ה־איגרוף
שלו .״הפעם אני מתכוון
לפרוש בכל הרצינות,״
טען עלי בראיון עיתונאי, אח רי
שסירב לחתום על חוזה
הופעות חדש, שהבטיח לו רווח
של 50 מיליון דולר. כהוכחה
לכך שהוא מוכשר גם בשטחים
אחרים, הצטלם בגרמניה למד
דעות-פירסומת של מיץ תפוזים,
כשהוא מודיע שכוחו ניס-
חט מן, הוויטמינים שבמשקה
(למעלה) ,וכשהוא מתופף על
תופים במועדון לילה (למטה).
לבד מאלו, מבטיח עלי שהוא
מתאים גם לבד הקולנוע, אך
נראה כי השטח החזק ביותר
שלו היה ונישאר: יחסי-
ציבור.

10111(1111^141113111111311411״
פראנק זאפא :״אינני אנטישמי!״
כשהוא משחק פינג־פונג ותוכי על ראשו, מקבל פראנק זאפא
את העיתונות שהתנפלה עליו אחרי להיטו האחרון הנסיכה היהודיה.
מאז ומעולם היה ידוע בצילומיו הססגוניים ובמילים האקסטדוואגנדיות
של להיטיו, ולכן הדביקו לו את הכינוי ״ליאונרד ברנשטיין של
הרוק״ .היום, בגיל ,38 עורר שערודיה בשל להיט חדש שמילותיו
אומרות :״הבו לי נסיכה יהודיה״ ,ומפרטות את תכונותיה הפיסיות
העסיסיות. הליגה־נגד־השמצה האשימה אותו בגסות־רוח ובאנטישמיות,
אך הוא התבצר בטיעונים שהוא מוסיקאי ולא פוליטיקאי,
ומותר לו להתבטא בחופשיות ביחס לכל צבע וגזע בעולם.

111141€1351$))138

ריציארד גיר!. :בקשה לנשק ל׳!״
מסתבר שנעימים ונעימות עדיין לא הפכו ללאום מוכר במיסגרת
אומות־העולם, שכן, אפילו לכוכבי קולנוע בעולם הגדול יש עדיין
בעיות בנושא. הדוגמה האחרונה היא השחקן היפהפה ריצ׳ארד גיר,
המופיע בסרטו של טרנס מאליק, ימים ברקיע. עיתונאית שאלה
אותו בראיון :״האם אתה הומו?״ הוא הוריד את מכנסיו והציע
לה לנשק לו, כדי לקבל תשובה.

העולם הזה 2187

!!•111111
81 למחרת הניתוח שלו,
נצטווה משה דיין לשכב במיטה
מבלי לזוז. כשנכנס הרופא,
הוא נדהם להיווכח כי
דיין קם ממיטתו, בעודו מחובר
לצינור המרוקן את קיבתו
ולצינור שני המיועד להזנה
מלאכותית. דיין עמד לפני הראי,
כשהוא מתנדנד על שתי
רגליו הפשוקות, והתגלח בקפידה.

בשעה שבמליאת הכנסת
היה נטוש הוויכוח על החוק
הבא לשחרר את הממשלה
מהפעלת חוק השרות ה־לאתזי,
בהתאם לדרישת אגו*
דת־ישראל, נכנס איש האגו דה,
ח״כ יעקם גרום לאולם,
נתקל במדרגה, מעד והשתטח
אפיים ארצה. כמה ח״כים זינקו
ממקומותיהם ועזרו• לגרוס
לקום. הנואם באותה שעה לא
הפסיק את נאומו והרגיע את
הח״כים :״אל תדאגו. אגודת
ישראל לא תמעד. היא תעמוד
לנצח.״
! 8בצורה אחרת מעד איש
המפד״ל, דויד גדאס, יו״ר
ועדת החוקה־חוק־ומישפט. ח״כ
גלאס הביא לכנסת חוק להחמרת
הטיפול בסמים מסוכנים.
תוך כדי כך אמר כי ״הנגע
חדר גם לבתי־הכנסת״ .לרגע
השתררה תדהמה באולם, ואז
תיקן גלאס את עצמו :״סליחה,
זו טעות פרוידיסטית. התכוונתי
לבתי־הספר.״ קרא לו
אחד הח״כים :״קארל מארכס
כבר אמר כי הדת היא אופיום
להמונים.״
! 8איש אחד שיצטער אם
ח״כ ששואל פדאטו־שרון
ייעלם מנוף הכנסת יהיה
ח״כ הליכוד גוסטאב כדי־אן.
לגבי בדיאן, ממלא פלאטו
תפקיד מיוחד במינו. כי הח״כ
הבודד יושב בדיוק מול הליכוד,
ומצביע תמיד, אוטומטית,
כמו שמצביע הליכוד. בדיאן
טוען שבכל פעם שאינו יודע
איך להצביע, הוא מסתכל ב־פלאטו
שממולו, כמי שמסתכל
בראי, ואז הוא יודע איך מצביע
הליכוד.
81 שר-הביטחון עזר די * ־
מן הזמין את כל מי שפגש
בשבוע שעבר למסיבת קוק־טייל
שנערכה בביתו, לכבוד
שר־ההגנה של מצריים, הגנרל
כאשל חסן עלי. כשהגזים
וייצמן במיספר האנשים שהז מין,
אמר לו שלישו הצבאי,
אלוף־מישנה אילן תהילה:
״עוד מעט נצטרך להזמין את
בלומפילד בשביל המסיבה.״
! 8כאשר הזמין וייצמן את
ח״כ יוסף (״יוסקה״) רום הוא
אמר לו :״תבוא עם אשתך
ואל תאכל לי את הדשא.״
81 כאשר נשאל שר־הבי-
טחון על־ידי עיתונאים, מה
שלומו, של ראש־הממשלה מג״
חם כגין, השיב וייצמן :״ביקרתי
אותו והוא לא קרא לי
משה, סימן ששלומו טוב.״
81 וייצמן הסביר השבוע
מדוע הוא אוהב את ח״כ גאו*
!לה כהן, למרות שהיא מתנגדת
פוליטית שלו :״לגאולה
יש מכונית אלפא רומיאו. מי
שנוהג באלפא רתזיאו הוא טיפוס
מיוחד שאני אוהב, אם כי
גאולה הזמינה אלפא־וונזיאו
אוטומטית, וזה מוריד לה כמה
נקודות.״ באותו מעמד סיפר,
כי כאשר הצטרף לחברה של
יער,כ שרידור, אמר לו
זה :״קנה לך איזו מכונית
שאתה רוצה.״ וייצמן קנה אלפא רומיאו, למרות שמרידור
העולם הזה 2187

משה ד״ן קם ממיטת! כאשר היה מחובר
לצינורות. וניגש לראי כדי להתגלח

חשתתף בשבוע שעבר נכנס ״שלום לאן?,״ שאורגן על־ידי תנועת ״שלום עב*

שו״ באולם ״אוחל״שם״ בתל־אביב. רביו, שנשא את הנאום המרכזי, חתעייף

בפי הנראה מהמיקבץ הגדול של הגנרלים, שהופיעו נכנס ונראה, כשהוא מרכין את ראשו על
הדוכן, מלבד רב״אלוף (מיל ).יצחק רביו, הופיעו בכנס עוד שלושה אלופים: אהרון יריב, שייקה גביש
ומתי פלד וכן אלוף־משנה אחד, מאיר פעיל. כולם היו מאוחדים בהתנגדותם להתנחלויות בגדה.

עומש! פוס

צעד בעיקנות סגן־ראש־הממשלח, הפרופסור
ייגאל ידין, בביקורו בשבוע
שעבר במצרים. פרס סייר במוסיאון של קאהיר. בתמונה הוא נראה
ליד אחד הפרעונים החנוטים• מנהל המוסיאון, שליווה אותו, ציין

טען שעליו לקנות הלזו כדי
להיראות מכובד יותר .״אמרתי
לו, מכובד שמכובד, אני רוצה
מכונית שמעידה על האופי של
הנהג שלה.״
! 8הברקת. השבוע היא
ללא ספק של דן אדשגור.
כאשר שמע אלמגור על פרשת
הסגן שרצח אזרחים במיבצע
ליטאני, הוא אמר :״פעם היינו
לוקחים בתרמיל שלנו את ה־תנ״ך
שבו היה כתוב ׳לא תרצח׳
.היום אוסף הרמטכ״ל, רב־אלוף
רפאל (״רפול״) איתן,
את התרמילים.״
! 8כאשר פנה ח״כ חיים
האופשן אל עמיתו מהמיפלגה
הליברלית שגה ם פבידור בשאלה
:״מה פיתאום אתם מ איימים
על שלמות הקואליציה
בעניין של הקרקעות לבנייה
דווקא?״ השיב לו סבידור:
״אנחנו מחפשים קרקע בשביל
לקבור את העניין.״
81 בישיבת ועדת־הכספים
שהתכנסה כדי לדון בהשעייתו
של סגן שר־האוצר יחזקאל
פלושץ, עוד לפני ששר-האו-
צר שיטחה ארליך פיטר אותו,
סיפר סבידור את הסיפור
הבא, שלדעתו מתאים להתפטרותו
של פלומין :״השחקן
הבריטי סיר לורנס אוליב
יי!ה הכין מחזה שהיתר, בו
ביקורת על ויגסטון צ׳י־צ׳יל.
הנהלת התיאטרון פסלה
את המחזה. כאשר נישאל או־ליבייה
אם הוא עומד להתפטר
בגלל זה השיב :׳עד כדי כך
אני לא תיאטרלי׳.״
! 8אגב, ליצנים טוענים כי
למיפלגה הליברלית יש תוכנית
סודית להבריא את המים־
לגה ואת המשק של המדינה
בעת ובעונה אחת :״להביא
את האינפלציה לרמת הפופולריות
של שימחה ארליך ול הביא
את הפופולריות של ארליך
לרמת האינפלציה.״

פעמים אחדות בגאווה ששבועות אחדים קודם לבן ביקר באותו מוסיאון
גם ידין. באשר ראה מנחל המוסיאון המצרי, בי פרס אינו
נלהב ואינו מגיב על הערה זו, לא הזכיר עוד את שמו של ידין,
פרס, שכדרכו התבונן לניקור בקריאת רנה, גילה בקיאות במוצגים1

מרשימותיו שלמבקר מסעדות
הפעם היה בחברתי אורחו
מצרפת, ידיד ותיק ומבין1
גדול בארוחות וביין. המסעדה
זכתה למחמאותיו, ובמיו־1
חד הביע פרנסוא את התפע־יז
לותו מיין ״פטיט סירה״!.
זהו יין אדום חדש ומעולה
של כרמל-מזרחי, והוא התאים
נפלא למגה העיקרית
צלי בקר ברוטב.
לא מכבר טעמתי עוד יין׳
חדש של כרמל ,״טינטה
אמרלה״ ,גם הוא יין שולחני
אדום משובת. אני ממליץ
על היינות האלה בפני
כל אוהבי היין הטוב. כדאי
לכם לזכור את השמות^
החדשים האלה.
פטיט סירה וטינטה אמרלה
מיטיבים את האמהות

האלוף *אנוש בן־גל זתת־אלוף
יוסי בן־חנן פרצו מכונית
בקיסריה

*11*11111

1המצחיקן של הטלוויזיה,
מאיר שלו, סיפר בתוכנית
בירה ומצב רוח מה הדבר
השנוא עליו ביותר :״הכי שנוא
עלי זה שאנשים עוצרים אותי
ברחוב ואומרים :׳ספר בדיחה
׳.אבל בזמן האחרון יש לי
פיתרון לבעיה. בכל פעם שמבקשים
ממני לספר בדיחה אני
אומר , :ייגאל ידיך, אז כולם
צוחקים.״
9סגן ראש עיריית ירושלים
מטעם המפד״ל, דויל
ברגמן, הוזמן לבקר במרכז
אות המוצר בירושלים. בטעות
הגיע לביתו של שלמה באום
בשכונת אבו־טור. אל ביתו
של באום חוששים אפילו ידידים
קרובים להיכנס, מפני שבבית
יש שלושה כלבי־דוברמן
רצחניים. ברגמן שחשב שהוא
מגיע לאות המוצר שוטט בבית,
ורק כאשר הגיע למיר-
פסת, פגש את אשתו של באום.
אילנה, ששאלה אותו מה הוא
עושה בביתה. אז התבררה ה טעות
ואילנה גם סיפרה לבר-
גמן שהוא ניצל ממוות בטוח,
מפני שבאותו הזמן היו הכל בים
סגורים באחד מחדרי הבית.

9יועץ ראש־הממשלה לענייני
תיקשורת המונית, דן
פתיר, הוזמן לערב ראיונות
אצל המנחה איתן דנציג.
כבר בתחילת הראיון החליט
דן לנהל אותו בעצמו. עוד
לפני שדנציג פתח את פיו הוא
אמר :״אני מבין שהיית רוצה
לשאול אותי על וענה על
השאלה. כך המשיך בראיון
מבלי שדנציג הוציא מילה אחת
מפיו.
הזמרת הישראלית המופיעה בפאריס מרבה להופיע במסיבות של חברות גדולות
ה״פריסטיאן־דיור״ ,״שאנל״ ,״רנו״ ו״פיאט״ .לאחרונה הוזמנה טובה
9ח״ב גאולה כהן פג1
להופיע
בנשף שערך איל־הנפט הסעודי ג׳עברי אל־סעיד במונטה־קארלו. טובה מספרת כי הוזמנה על
שה בידידי ראש־הממשלה ב־ידי
אל-סעיד להופיע בנשף למרות שידע שהיא ישראלית. הוא רק ביקש ממנה להוציא מהרפרטואר
מיזנון הכנסת ואמרה להם :
שלה את השירים העבריים שהיא שרה בתוכניתה. אחרי הנשף רקדו אל״סעיד וטובה במשך פל הערב
״אני מאחלת לבגין בריאות
(ראה תמונה) בעוד אל״סעיד מבטיח כי אחרי השלום בין ישראל לסעודיה תוכל לשיר בעיברית.
שלמה, אבל גם אנוור אל״
סאדאת מאחל לו בריאות.
תמסרו לבגין שכל אחד מאי-
מים בתל-אביב צילומי הסרט
היו אלוף פיקוד-הצפון, אביגהחוקה־חוק־ומישפט לוועדת תנו
מאחל לו שיהיה בריא בגדור
(״יאנוש״) כן־ גל, וגישל
הכנסת, שבראשה עומד
מעגלים, שהוא סירטה הראשון
לל סיבות שונות.״
של הבמאית בת ה ,24-עידית
מילחמת־יום־הכיפורים, בור גלאם, ולא לוועדת־הפנים, שבתת-אלוף
יוסי כן־חנן, ש שחורי.
הסרט מספר על יחראשה
עומד איש המערך
91 לעמוס קינן ולאשתו
טיילו בסביבה. יאנוש הוא תושלמה
הילל. להצעה התנגסים
מיוחדים הנרקמים בין
נורית נולדה בשבוע שעבר
שב קיסריה ובן חנן הוא החייל
דה בחריפות ח״כ אורה
ארבע נשים השותפות לאותה
בת, אחות לבתם הבכורה
נמיר, וח״כ חיים כר־ לב סואץ לתעלת שהגיע הראשון
דירה בתל־אביב. אחת הסצנות
שלומציון. השדרן יעקב ותמו ששת־הימים, במילחמת בסרט.
מתארת יחסים לסביים
הגיב על התנגדותה זו :״לא
(״יענקלה״) אג מון הציע לנתו.
כשהוא מניף את העוזי
כדאי להתנהג כמו בתולות,
הנרקמים בין שתי שחקניות.
קינו כי יקרא לבתו החדשה
מתוך מימי התעלה, התפרסמה
אחת השחקניות, עירית כן־
לומר לא, ואחר כך להסכים.״
בשם ליכודה.
בכל עיתוני העולם.
צור, אשתו של דורי פן־
! 9בר־לב ביקש להסכים
! 9הבדיחה האחרונה של
זאב, סירבה להשתתף בסצנה
להצעת המפד״ל באמרו :״זה
9אודי אדיב, חבר גן-
מנחם בגין לפני אישפוזו
הנועזת. בלי לחשוב פעמיים
בחזקת שלח לחמך על פני ההיתה
אחרי נאומו של נשיא
שמואל, המרצה עונש־מאסר בהחליט
המפיק, יעקב קוצי
מים.״ ח״ב יוסי שריד התנגד
עוון בגידה, ומיכאל צור,
ארצות-הברית, ג׳ומי קאר
קי, להחליף את השחקנית כואמר
לבר־לב :״מרוב משלוח
טר, בנושא הנפט :״לארצות-
המרצה אף הוא עונש־מאסר
שחקנית הצעירה גלית רויט
לחם על פני המים אנחנו נשהברית
היו שתי הצהרות עצבכלא
רמלה, שוכנו על-ידי
מן, שהסכימה להשתתף בסצארים
רעבים.״
מאות. האחת מן המלך דורג׳
הנהלת הכלא באותו התא. בין
נה המסויימת הזו.
השלישי והשנייה מנסיכות
השניים התפתחו יחסי-ידידות
9במיסגרת ביקור ראש־
91ח״כ הרב מנחם הכהן,
אבו־דאבי.״
הממשלה בקאהיר, נלקחו חברי
חמים, למרות הבדלי ההשקפות
איש סיעת המערך, נפגע מכך
התהומיים ביניהם.
ועדת העורכים, שליווהו, לסיור קוקטייל מסיבת
אחרי

שלא הוזמן לדיון הסיעתי בבאלכסנדריה,
או ליתר דיוק,
שהתקיימה בביתה של האום-
! 9דני זיידל הצדיק, מעניין
חוק הרבנות. במכתב
למסע קניות. העיתונאים היש נאית
לולה כר בקיסריה,
השיר המפורסם של התרנגוחריף
ששיגר ליושב־ראש סיראליים,
שביקשו לסייר בשוק
הסתבר לאחד האורחים כי
מיטה

בכנסת,
המערך עת שדבק
הכינוי את מצדיק
לים,
ההומה שברחובות העיר, נתשכח
את מפתחות מכוניתו בשחול
/מחה הכהן ״נגד אפליית
בו. זיידל, שהוא קבלן במיק-
קלו בהתנגדותו דינימרצת של
תוך המכונית. איש מאורחי
צועו והמתגורר עם אשתו
דתיים ובדואים בסיעת המעאיש־הביטחון
המיצרי, שלא
מסיבת הקוקטייל לא הצליח
עב־ ,,נרדה ושלושת ילדיהם באחת
רך.״ הכהן גם רמז לכך שח״ב
איפשר להם לערוך קניות, אלא
לפתוח את המכונית. לפתע
הח״ב
אבו־רכיע, מחמד בשי עוסק בקיסריה, הווילות בחנות
כל־ביו ענקית ומרוכזת,
רו ליד הבית שני גברים לבו־:#ז׳ לאחרונה עבריין. נוער קום
הוז לא המערך, של הבדואי
ולא
נענה לתחנוניהם, שיאפשים
מכנסי. ג׳ינס קצרים וחול׳-׳-
רבו מיקרי הפריצה למכומן
לישיבת ראשי־המערך עם
שר להם לערוך סיור ברחוצות
פרומות כפתורים >..אחדי
ה־בקיסריה. הים בחוף ניות השרים
ארליך ושמואל ת־בות.
מחוסר ברירה, ותוך שימהם
התנדב׳ לפתוגן״,אמ$ן/מכו־מי׳&טרה
עצרה: שלושה צעירים
*מיר, שדנה בחוק קרקעות
תוף פעולה, החליטו מנך>ל
יגות והשני עזר לו^הם׳ נעזרו ל ביקש זיידל מאור-עקיבא:¥
הבדואים. י ממוט
ברזל והמכונית נפתחה
מחלקת־החדש־ת של ז/טלווי׳ר
שחררם והבטיח כי ישקם אובמהירות.
בעלת־הבית ובעל־ה-
! 9לדיון שנערך בסיעת היה,
חיים יפץ..,ייג!פק 1גלי הצעי הפורצים
שלושת

צה״ל.
,צבי שפירא, לקחת
מכונית הודו לשני הצעירים
מערך בעניין . .חוק״ הרבנות,
רים מונו על־ידי זיידל כשומ שמיהרו.
להסתלק מהמקום. רק>
הוזמנו גם חברי זענסת מה־את
היוזמה לידיהם ונימלטו ותפקידם בחוף*הרחצה, רים מפד״ל, י •הותק גן־מאיר,
אחרי *שהלכו, ולעיר בעל
ז מאיש; הביטחון המיצרי. הם
המ־;י. י הוא למנוע פריצה למכוניות:
כונית 1״ראיתיו איזה מקצול
דויד גלאס, שביקו&ז מהמערך
חמקו לרובעי העוני של העיר
עניסי״ הסתבר -כי המקצוענים׳ר
9בשקט בשקט׳״מתקיילהסכים
להעברת הדיון בחוק
וערכו מסע-קניות כלבבם.
העולם הזה 2187

שורות ואיסוף מדלת ל דל ת
מחירים נוחים!

תעמדו מנגד!
הליכוד רוצה ל הפקיע אתאד מו ת

\זוהר

הליכוד ״ מרסס ״ אתהש טחים
ב ה תנ ח לויו תסרק
העולות מילי ארדי ם —
המערך מציע ״פ שרה ט רי טו רי א לי ת ״
הליכוד מבקש לקצץ ב סו ב סי דיו ת
ולהפוך שכבות נו ס פו ת לנז ק קי סעד —
המערך מ חפ ש ״פשרה״
בואו אי תנו לבנות א ת הכוח שיאבק
ללא פשרות למען שלום, למען שיוויון,
לזכויות הפרט ו חרו תהאדם!
אל תעמ דו מן ה צד!

אני מבקש/ת לקבל טופס התפקדות
אני מבקש/ת לקבל חומר הסברה
אני מבקש/ת לארגן חוג בית
אני מבקש/ת לתרום סך ...ל ״ י

ה שס^ תב
ירו שלים:

רח׳ יפו , 174 טל 533308 ,222534 .

ירו שלים:

דוד המלד ,22 טל 234405 .
הירקון , 112 טל 287253/4 .

ת ל־ א בי ב:

שוות׳ תטו׳
הרבות הרסיס

שד ״י:
רח׳ הוברמן 24
תל־אביב

ב עיו תולב טי ם
ב חיי המין

ב־— 250.ל״י י• רשיון מ.ב186 .
אחריות לשנה
רחוב ברזילי ,13 תל־אביב
טלפונים 614572 ,271625 :תל־אביב

עורך־דין אבי אורן
חבר־הכנסת מאיר פעיל
העתונאי אלי שמעוני

כשלון הליכוד ־ ומה הלאה?

מזכירה

בשבת 4.8.79 ,ב־ 10.30 בבוקר בבית מ, פ .רמת־גן—גבעתיים, הרצל 13ר״ג

סאת
חד״ר מרדכי זידמן
תוצאת רשפים

אוטומטית
8 אילוף ה ב על ה סו ר ר
בסרסדרמס׳ וכופולפל

אשה פילגש

מוסד היבוא האישי הוקם בתמיכתו של משרד האוצר, על מנת לשנות את שיטת
היבוא הקיימת שהסתמכה על רווחי תיווך של עשרות אחוזים.
חבר ת א.י _ .סיפקה עד היום מוצרי חשמל למאות לקוחות הנהנים משירות
נאמן ומסור.

שי םלב:

לאורה

אנ טונ לי

מקררי ,,ג׳נרל אלקט רי ק ״ הםה טו בי ם ביו תר בעולם ולכן רבים
האנ שים הרוכ שים או ת ם.
חב רתא.י. יבוא ואישי עוזרת גם לך ל קנו תאתה טוב ביו תר.

8 8ת118? 11ע61י* ^ 1ג

ג ׳ ו ו

באח ריו ת

בביתך

מלאה

אתהמקבלמק רר
למנוע _ לחמ ש שנים.
אתה לא חייב ל שלם ב מזו מן
שלם מ שהו למפרע ו הי תרה עם קבלת המוצר.

ל שנה,

שפוט אתהאתהכד איו ת:
שם המוצר

המחיר בא.י.

חסכון משוער

מ ק רר ,,ג׳נרל אלקט רי ק ״ 16 קו ב
מ ק רר ,,ג׳נרל אלקט רי ק ״ 21 קו ב
מ ק רר ,,ג׳נרל אלקט רי ק ״ 24 קו ב

44,000ל״י
60,000ל״י
92,000ל״י

16,000ל״י
20,000ל׳׳י
30,000ל״י

המחירים כוללים מע״מ והובלה עד בית הלקוח.
במידה ויחולו שינויים במכס — החברה מתחייבת להחזיר את ההפרשים.

א. י .יבוא אי ש י

העולם הזה 2187

ר חו ב מוזי ר

ת ל ־ א בי ב. ט ל453641 .

החמודות של דר.
אתה תופתע תעוצמתן המוסיקלית.

״731612״ ח£ס £1א5014
מיוזיק סנטר בדגם 7וק־<ו000
כולל רסיבר משוכלל, טייפ״דק
אוטומטי, פטיפון חדיש בתוספת
רמקולים תואמים 18:112.5

88ם £1אא —30 כולה אומרת
פאר ועצמה. לשניידר 2מערכות
מיוזיק־סנטר, צנועות במחירך,
ומפתיעות באיכותן ובעצמתן
המוסיקאלית. כל המערכות
מיוצרות בהתאם לתקן הגרמני
המחמיר 45500 אום
אחריות ״שניידר״ מקצועית —
מעבדה ארצית לשרות מהיר
ומיומן עם מלאי חלפים מקוריים.

112י׳ £0 3£7ח 37£״ ח£ס4£1ז^ 3 0
השילוב האידיאלי של טייפ״דק
אוטומטי עם רסיבר משוכלל
ו־ 2רמקולים תואמים 1.8*112.5

ץ 6 !016 חו 1ס 8

מפיגימצלילי גיתית גע״מ, תל־אביב, רח׳ ירמיהו ,46 טל 443121 .

ושיו. בחנויות הסטריאו המובחרות

העולם הזה 2187

1 1 ״ 1

הרע במי

טרפת וזהלפיס
וי ש לי סיוט, הפוקד אותי שוב ושוב.

כחלום-בלהות זה, אני עומד ב ראש
גיכעה. לפני משתרע נון?
הררי צחיח. רבס־הרים, ואחריו
עוד רבם, ועוד רפס, עד האופק
הרחוק, במו גלים בים סוער.

מאחרי נמצא הרכס של המערך. כבר
עברתי אותו, ברוך־השם.
אני עומד על הרכס ששמו הליכוד.
בעזרת השם, אעבור גם אותו.
לפני הרכס הבא, של המערך.
ואחריו הרכס שאחריו, רכס הליכוד.

ואחריו המערך, והליכוד, והמערך,
והליכוד, עד אין סוף.

^ מאי 1977 הופלה ממשלת המערך,

* מפני שנמאסה על הכל.
עתה, באמצע הדרך שבין בחירות לבחירות,
משוכנעים הכל כי הליכוד יפול
במיבחן הבא. הוא נמאס על הכל. ועוד
איר•

איש את רעהו, בהנאה רבה ולתועלת
הדדית. ולמשוך קולות של חסידי־שלום
ושל חסידי־סיפוח למיפלגה שלא תגשים
לא יעד זה ולא יעד זה.

מעבר לעברי-פי-פחת.
אולי זקוקה מיפלגת־העבודה לשיפוץ
כללי? אולי אבד הכלח על רעיונותיה,
ויש צורך במערכת רעיונות חדשים? אולי
עליה לגבש פיתרונות חדשים לבעיות
הלאומיות, החברתיות, הכלכליות, שהתהוו
בחמישים השנים האחרונות?
האם אין צורך לבדוק כיצד סלל המערך
את הדרך לפני הליכוד? האם אין צורך
בביקורת המערכת הכלכלית, שהקימה
מפא״י בגילגוליה השונים, ושהולידה את
שילטון־הליכוד? האם אין צורך לברר
ברצינות מדוע הצביעו שיכבות־המצוקה
בעד מנחם בגין, ומה על המיפלגה לעשות
כדי לרכוש את ליבן בחזרה?

כהשוואה למה שמתרחש עכשיו,
זה נראה במו גן־עדן נוסטלגי.
אך האס זהו כאמת השילטון
שהמדינה זקוקה לו ורוצה בו 7

במקומם של שני הסופר־מארקטים הגדולים,
וחנויות הכל־בו הקטנות־יותר ש־לצידם,
היו צריכים לקום שני גושים אמיתיים,
בעלי זהות רעיונית, מדינית וחברתית
ברורה: גוש לאומני, שמרני, סמכו־

חוסר־הרצינות של רוב מנהיגי ד״ש,
אי־רצונם לגבש פיתרונות אמיתיים לבע-
יות־המדינה, ואי־נאמנות לפיתרונות־הסרק
שהם גיבשו — כל אלה גרמו לכך שה־קיקיון
הזה מת באותה המהירות שבה צמח.
גם ד״ש לא התחלקה על בננה. היו
סיבות עמוקות לנפילתה, ואלה זקוקות
לגילוי ולניתוח.

במו יונה הנביא, חרה לו לציבור
כוחרי־ד״ש היטב על הקיקיון.
אין להניח בי יתפתה בנקל בשנית
לתרגיל כזה.

תוך ארבע שנים שוב יימאס המערך
על הכל, ועל כן יחזור הליכוד.1985 .
ארבע שנים יסבלו הכל את הליכוד, וברגע
שיוכלו, יפילוהו. המערך יחזור.1989 .

אך אין פירוש הדבר שאין כל סיכוי
לניסיון רציני להקים בעתיד כוח שלישי
אמיתי, גדול ורחב, שיאגד בתוכו את
הכוחות הליברליים והסוציאליים, על בסיס
מצע רציני, שיספק פיתרונות של ממש
לבעיות הלאומיות, החברתיות והכלכליות.
הדבר לא יצלח אם יעמוד בראש המיבצע
מנהיג־דמה חדש, מין ייגאל ידין שני —
גם אילו אפשר היה להמציא כזה. אך הוא
יצליח אם יימצא לו מנהיג אמיתי.

וכן הלאה. כל המעוניין יכול
לערוך לעצמו את החשבון 1993 .
— ליכוד — 1997 .המערך, אשר
יכניס אותנו אל המאה ה־2001.21
— הליכוד.
מרגרט תאצ׳ר אמרה — כפי שהזכיר
לאחרונה אבא אבן, ולא במיקרה — כי
אין ציבור בוחר בממשלה חדשה. הציבור
מצביע רק בעד או נגד הממשלה הקיימת.

יש החושבים על אישיות מסו־יימת
מאד, הנמצאת כיטטח, שככר
עמדה במיבחן מעשי, שהש
קפותיה גלויות ושהפוטנציאל הפוליטי
שלה מוכח.

במצב שנוצר כארץ, יצביע הציבור
אחת כארבע שנים נגד הממשלה
שתהיה קיימת כאותה

כיום, שתי ההנחות נראות סבירות,
וכימעט בטוחות.

מי שקיווה כי המערך ילמד משהו מן
המפלה ההיסטורית שנחל במאי ,1977 התאכזב
במהרה.

המערך לא שבח דבר ולא למד
דבר. הוא לא השתנה במאומה.
לא מבחינה רעיונית, לא מבחינה
מדינית, לא מבחינה אישית.

זוהי עובדה פשוטה, אך גם מדהימה.
איך יתכן כי אחרי מהפך כביר כזה לא
יערוך גוף כלשהו את חשבון־הנפש שלו?

או •טמא אין לגוף הזה נפש?

מאז התבוסה חלפו 26 חודשים וחצי.
במשך כל הזמן הרב הזה, לא נערך במערך
אף כנס רציני אחד כדי לברר את הסיבות
שגרמו לה.
הנהגת המערך לא השתנתה. אותה חבו־רת-אישים
פשוט זזה שורה אחת אחורה.
מי שישב אתמול ליד שולחן־הממשלה באולם
הכנסת יושב עתה בשורה שמאחריה,
השורה הראשונה של סיעת האופוזיציה.

לא היתה שתיטה כללית, עריפת
אישים, התפטרות המונית. לא
היתה התמרדות של בוהות חדשים,
תפיסת עמדות ההשפעה והכוח
כידי אחרים. לא היה אף שינוי
קטן שבקטנים. הכל נשארו
כפי שהיו.
אולם גם בקרב המנהיגים הוותיקים, שנשארו
במקומותיהם, לא נערך שום חש־בון־נפש.
הם מטיילים בכל העולם, מקא־היר
ועד סטוקהולם, מלוס־אנג׳לס עד וינה.
אך הם לא התכנסו בעין־חרוד או בבאר־שבע
כדי לדון, במשך כמה ימים רצופים,
על חוליי מיפלגתם, שהביאו אותה עד

תרץ אחר לבעייה הוא הקמתו של
כה שלישי, שיהווה את לשון־המאז־ניים,
ושיוכל לכפות את רצונו על אחד
משני הגושים האחרים בשעת הקמתה של
קואליציה.

ף׳ תיאוריה, יש פיתרון לבעייה. פי-
תרון פשוט וחלק.

מה יקרה כאשר הליבוד יפולז
המערך יעלה לשילטון.1981 .

ף( יוט זה מבוסס על שתי הנחות:
יי ששני הגושים הגדולים יישארו כמו
שהם, ושלא יתוסף למישוואה הפוליטית
הישראלית גוש שלישי.

כי הפוליטיקה היא עניין עכור, בלתי-
רציונלי, שבו שולטים אינטרסים שאין
להם קשר לשום רעיון, או המעוניינים
להסוות את זהותם האמיתית. ה״אגו״ של
הפוליטיקאים, העדפת התועלת האישית
והכיתתית על פני השקפה כלשהי, מסורות
מעובשות המסרבות למות, רגשות מרגשות
שונים — כל אלה מונעים התפלגות
הגיונית כזאת.

זה היה החלום של ד׳״ט. ד״ש
הצליחה, והחלום מת.

יש לטרוף את הקלפים מחדש.

לכל השאלות האלה נתנה המיס
לגה תשובה אילמת אך רועמת:
לא. אץ צורך.

זהו מצב אידיאלי. הסיכויים להי
שגתו קרובים לאפס.

התגשמותה של אפשרות זו תלוייה בצירוף
של נסיבות, החבוי בנבכי העתיד.
קיימת אפשרות סבירה, אך אין היא ודאית,
ואף לא קרובה לוודאית.

שורה אחתמא חו ר: ראשי המע דן והממ של ה
מה שקרה במאי 1977 לא היה אלא תקלה
מיקרית. המיפלגה התחלקה על קליפת־בננה,
ששמה הליכוד. צריכים פשוט לקום
ולהמשיך בדרך, כאילו לא קרה דבר.

הליכוד יפול, והמערך יחזור ל
שילטון אוטומטית .
ן• ה יכול, כמובן, לקרות. סביר מאד
ו שזה יקרה.
הכישלון של הליכוד הוא מונומנטלי. הוא
העלה אל עמדות־המפתח אפסים, הנופלים
אף מן הבינוניות האפורה של המערך.

מבחינה מדינית וכלכלית, הוא
לא חידש דבר. זוהי ממשלת ההמשך
הגרוע.
הליכוד ממשיך במעשים הרעים של המערך,
בצורה גרועה יותר. הוא ממשיך
במעשיו הטובים של המערך, בצורה טובה
פחות.
אך אם יחזור המערך מחר לשילטון —
איזה מין שילטון זה יהיה?

מה שהופל כ ,1977-יחזור כ־
( 1981 ואולי לפני כן) — כמו שהיה. שבעליהן כאמיתות
״תוכנית
המונית״.

הסיסמות
הישנות והשדופות,
פשטו. את הרגל, יהדהדו שוב
נצחיות :״פשרה טריטוריאלית״,
אלון״ ,״סתימת הפער״ ,״עליה
השחיתות תחגוג.
אותה קבוצת־מנהיגים מסוכסכת, שחבריה
שונאים איש את רעהו שינאת־אמת
(אך לא שינאת־חינם) ,שהיו אתמול בשיל־טון
והעומדים עתה בראש האופוזיציה,
יהפכו שוב שריק.
יוסי שריד ועמום הדר ימשיכו להשמיץ

תי, הדוגל בארץ־ישראל השלמה, בסברה
בלתי־שיוויונית ובעונש־מוות, מצד אחד —
וגוש פטריוטי, ליברלי וסוציאלי, הדוגל
בשלום כולל, בצדק חברתי ובזכויות־ה־אדם,
מצד שני.

לפי ההגדרות הקלאסיות, שערכן
כארץ מפוקפק: גוש מרכזי-
ימני מחד גיסא, גוש מרבזי־שמא•
לי מאידך גיסא.
טריפת־קלפים כזאת היתד, מביאה לפי-
רוקם ולהערכותם מחדש של הכוחות במדינה,
מלבד בנא״י, של״י ואגודת-ישראל.
הגוש הראשון היה כולל את הרוב של
חרות ואת המיעוט של מיפלגת־העבודה,
את צעירי המפד״ל וגוש־אמונים, את לעם
ובנא״י, וחלקים של ד״ש וגופים אחרים.
הגוש השני היה כולל יסודות גדולים
של מיפלגת־העבודה, את הרוב של המיפ־לגה
הליברלית והרסיסים הליברליים הקטנים,
את הרוב של ד״ש־לשעבר, את מפ״ם
ושל״י, וגם חלק ניכר של המפד״ל.

אי־אפשר לכנות על כך, ואסור
לסמוך על כך.

* 9ה נותר 7איזו אפשרות מעשית
• 1י קיימת, שניתן להקדיש לה כוחות
עכשיו?
באין שינוי, אלה הם הנתונים :

0 .אם יפוד הליכוד, רק המערך
יכול לתפוס את מקומו.
#המערך הוא הרע כמיעוטו
— אך הוא נשאר רעה חולה.
! 0המערך יוכל, אולי, למנוע שואה —

אך אין לו פיתרון אף לאחת הבעיות
המסוכנות של המדינה. לא רק הסתאבותו
ועצלותו המחשבתית מונעות פיתרונות
כאלה, אלא גם הרכבו האישי והכיתתי.
! 0אין אף הסימן הקלוש ביותר לשינוי
אמיתי במערך. משום כך, כל הקוראים
להצטרפות למערך, כדי ״לתקן אותו מבפנים״
,משלים את עצמם, או — גרוע יותר
— מנסים לעלות על העגלה בעוד מועד,
כדי לקדם את עצמם.
שמעתי שכבר מחלקים כיום ג׳ובים בארץ
ובחו״ל, לעתיד לבוא.
הסתגלנים, הטרמפיסטים למיהדבר
הנכון לעשותו, במצב זה, הוא
ניהם, העסקנים־חסרילהפרצוף, היו להקים כוח מחוץ למערך, שיהווה אלנאלצים
להחליט לאן הם הולכים טרנטיבה מבחינת הרעיונות והפיתרונות,
ובכך היו גם אבירי-מזל אדה מס אף שאין לו סיכוי להוות, לפי שעה, אלתדרים
כ׳טני המחנות.
טרנטיבה פוליטית.
לשון אחרת: כוח שיהיה די
סוף־סוף היתד, ניתנת לעם ישראל האפשרות
לנהל ויכוח אמיתי, לבחור בממשלה גדול כדי שהמערך יצטרך להתחהמייצגת
את רצון הרוב — יהיה אשר שב בו כבוא היום וכדי לספק ל־יהיה
— ולאפשר למיעוט להיאבק על שידטון הבא את התכנים שאין
המערך עצמו מסוגל לספקם.
דיעותיו בדרכים דמוקרטיות.
אם הפוליטיקה היא ״ממלכת האפשר״ —
* מאדזור: אבא אבן, יגאל אלון ושינד זהו פיתרון פוליטי. הוא אפשרי. הוא
עון פרס. מלפנים: עזר וייצמן, משה דיין, מעשי. ועד לטריפת־הקלפים הגדולה, זוהי
הדרך היחידה להיחלצות מן הסיוט התורני.
ייגאל ידין ומנחם בגין.
ימי*

ייייי* ו ו 1 1יאבנון

חי ב דג ח

הליברל האדמוני
מרכז רחם
** ¥לוש שעות אחרי שנפתח כינוס
י מרכז המיפלגה הליברלית ביום החמישי
שעבר, קם אחד מהצירים הבלתי-
מוכרים של המרכז וביקש מאריה דולצ׳ין,
שניהל את הישיבה, להציע הצעה לסדר.
20 חברי מרכז, שביניהם יחזקאל פלומין
והשרים, כבר נאמו. הציר האלמוני הציע
לסיים את פרשת הנאומים ולגשת מייד
להצבעה. לו, כמו לשאר 916 חברי המרכז
היה ברור, לא רק בשלב זה, אלא גם לפני
פתיחת הישיבה מה יהיו התוצאות במרכז.
דולצ׳ין העמיד את ההצעה להצבעה.
היא זכתה ברוב מכריע מצד צירי המרכז.
אולם דולצ׳ין החליט אחרת. אחרי הצבעה
הוא ביטל אותה, והמרכז המשיך לשבת
ולשמוע נאומים עד כמעט חצות.
ערב כינוסו של המרכז המיוחד של
המיפלגה הליברלית בכפר המכביה, היו
מוכנים כל ראשי המיפלגה להמר על תוצאות
אותה ישיבת־מרכז גורלית.
בעוד שבכל מיפלגה אחרת קיימים סיעות
וגושים, מנהיגים ותומכים מושבעים
של אותם מנהיגים, במיפלגת הליברלים
מיספר הסיעות הוא כמיספר עסקניה וקשה
לזהות מי תומך במי ולמה, או כפי שהגדיר
זאת אחד מאנשי המפתה של ד,מיפ־לגה
:״כולם שונאים את כולם״.
המיפלגה הליברלית היא תולדה של מים־
לגת הציונים־הכלליים הוותיקה. כיום יש

למיפלגה זו 14 חברי־כנסת, אחרי שבעיק׳
בות התפטרותו של ח״כ הליברלים שמואל
רכטמן. נכנס לכנסת איש חרות, דויד
שטרן. סיכויה להגדיל את מיספר חברי-
הכנסת שלה יתממש אם ראש־הממשלה
מנחם בגין יאלץ לעזוב את הכנסת בעיה־בות
מחלתו. הבא ברשימה הוא איש המיס־לגר.
הליברלית.
אולם מיספר חברי־הכנסת של המיפלגה
הוא פיקציה. אין איש יודע כמה מנדטים
היא היתד. מקבלת אילו רצה בעצמה לבחירות.
ולא תחת כנפי הליכוד. ייתכן שאם
הליברלים היו רצים בעצמם לבחירות, היו
זוכים במנדטים ספורים שלא היו מכניסים
לכנסת אפילו את ארבעת השרים שלהם.

20 שגה
ללא בחירות
ף• פעם האחרונה שבה התייצבה ה׳
י מיפלגה הליברלית או בשמה הקודם,
הציונים־הכלליים, לבחירות בצורה עצמאית,
היתה לפגי 20 שנה, בבחירות של
שנת .1959 באותה שנה זכתה הסיפלגה
ב 12-מנדטים, אולם אז היו בה אישים
כישראל רוקח, פרץ ברנשטיין, יוסף ספיר
ויוסף סרלין.
בבחירות שנערכו, שנתיים אחר־כך, ב־
,1961 כבר לא הלכו הציונים־הכלליים בעצמם
אל הבוחר. הם התאחדו עם המיפ־לגר.
הפרוגרסיבית, ויחד הם הצליחו להשיג
רק 17 מקומות בכנסת. החל בבחירות
1965 כבר רצו הליברלים לבחירות יחד
עם האח הגדול, חרות, תחת השם גח״ל,
ואחר־כך הליכוד.
מצב זה ידוע היטב לראשי המיפלגה.
מילחמתם העיקשת של ארבעת שריה, שלא
לעזוב את הממשלה, היא ביגלל סיבה

מתמרד פדומין
״ארליך התפטר !״
אחת ויחידה. הארבעה חוששים שמא יצירת
משבר כיום תפרק את הליכוד, והם
יאלצו להתמודד על קולו של הבוחר
באופן עצמאי. לגביהם זו עלולה להיות
התאבדות פוליטית מוחלטת.
האיש העומד היום בראש המיפלגה הליברלית
הוא שר־האוצר שימחה ארליך. ארליך
מעולם לא היה דמות אהודה במים־
לגה. מנהיגה הקודם של המיפלגה, אלימלך
רימלט, זילזל בו בגלוי. אולם ־אחרי
שרימלט פינה את הבמה, הצליח ארליך,
שהיה איש מנגנון בתוך המיפלגה, להשתלם
עליה. ככל שזה נשמע אבסורדי, מי

שמחזיק היום את ארליך כמנהיג ד,מיפ־לגה
הליברלית הוא דווקא מנחם בגין,
ראש המיפלגה האחרת.
את הקרב נגד ארליך החל יצחק מודעי,
שר־האנרגיה. מודעי נפגע מכך שארליך
מבכר על פניו את שר התעשיה, גדעון
פת, כיורשו האפשרי, והחליט להילחם
בארליך, כדי להביס את מתחרהו פת.
תחילה יצא מודעי עם השגות חריפות
ביותר על מדיניותו הכלכלית של ארליך.
היה זה בתקופת החסד שנתן הציבור למה־פכים
הכלכליים של ארליך, ועוד לפני
שהתברר כי אלה ממיטים שואה על הכל-

מצביע נסיב

מצביע מרון

מצביע פת

תמיכה יציבה

התנגדות חריפה

ירידה תי־׳לה

המינוגה וודנודית, המאיימת עו שרמות ממשרתו שר בגין,
התגלתה השסע נמיפלגה קטנה, של נמה עשרות עסקנים
כלה הישראלית. ארליך הגיב בתקיפות
רבה ושלח את מודעי לפסיכיאטר. היתד.
זו מכה מתחת לחגורה. מפני שבאותה
תקופה נפוצו שמועות זדוניות על מצבו
הנפשי של מודעי. אולם הוא המשיך ולחם.
הוא התחיל לעבוד בסניפי המיפלגה, זימן
אליו לשיחה כל אחד מ־ 196 חברי מרכז
מיפלגה זו, ועשה עבודת שדה מצויינת.
דווקא כאשר החל אוסף את פירות עמלו,
דווקא כאשר החל ארליך מתמוטט,
בעיקר בעיקבות ישיבת הממשלה המפורסמת,
נסוג מודעי. הוא חשש שעם המפולת
של ארליך יאבדו גם יתר שרי הליברלים
את מקומותיהם בממשלה, ולכך הוא לא
היה מוכן להסכים. מודעי הפך בשבועיים
האחרונים אחד מתומכיו הנלהבים ביותר
של ארליך.
היתה סיבה נוספת להתקפלותו ברגע
האחרון של מודעי. לא רק נגד ארליך
החלו להישמע טענות, אלא גם נגד מודעי
עצמו. הקולות הטוענים כי המדיניות הכלכלית
תביא שואה על מדינת ישראל בכל
הנוגע. לענייני הנפט שלה, החלו נשמעים
בעוצמה רבה.

היורש שאיבד
א ת הירושה

מנהיג ארדיד
״פלומין מפוטר !״

י* דעון פת היה איש חזק במיפלגה תחת
י^שילטונו של ארליך, ומועמד כמעט
ודאי לרשת את אדליד. אולם בחודשים
האחרונים, עם עלייתו של מודעי, חלה
ירידה משמעותית במעמדו של פת. לפתע
גילו הכל כי לא רק ארליך הוא כישלון,
אלא גם פת. ביקורת חריפה נשמעה מבית
ומחוץ על מדיניותו כשר־השיכון, וכאשר
הצליח פת להיפטר ממישרד פרובלמטי
זה, התברר כי גם במישרד־התעשיה, שאותו
קיבל, הוא אינו נחשב לגאון־הדור. גם
היצמדותו של פת אל ארליך, הנמצא בגלישה
מתמדת, לא הועילה לפופולריות של
השד הצעיר והשאפתן, שהידרדר יחד עם
מנהיגו. לפתע החלו נשמעים קולות, אשר
לפת נדמה היה כי נשכחו מזמן, בדבר אי-
שירותו בצבא וירידתו מהארץ.
השר הרביעי של המיפלגה הליברלית,
משה ניסים, אינו דמות אהודה בקרב
עסקני המיפלגה. ניסים הוא נטע זר במים־
לגה. בבחירות של ,1959 כאשר היה בן
24 ובעל התואר ״בנו של הרב הראשי
לישראל״ ,הוצנח ניסים אל המקום הרביעי
ברשימת המיפלגה־לכנסת, מתוך מגמה
למשוך אליה את המצביעים הדתיים־המתו־נים.
אחר־כך התברר כי ניסים לא הביא
למיפלגה אף קול אחד. אך בינתיים הוא
נטע בה שורשים עמוקים.
שלא כמו לפת, לניסים לא הסכימו
לסלוח, אפילו ליום אחד, את השתמטותו
משירות בצה״ל, מה שעורר בזמנו סערה
ציבורית גדולה. לניסים אין עליות ומורדות
בפופולריות שלו בתוך המיפלגה. הוא
נחשב לסוס עבודה־עסקנית, אדם שאינו

מצכיע מודעי

מצכיע צ׳יצ׳

בלימה פיתאומית

התערבות מאוחרת

יו״ר דולצין
נקמה מתוקה

זועק נחמני
סיגנון הועד־הפועל

מצכיע גרופר
תמיכה בכולם

(המשך מעמוד )29
רץ אחרי כותרות העיתונים, והתמיכה בו
במיפלגה, על אף שאינה גדולה, היא
יציבה.
רק בשבועות האחרונים הוקם גוש חדש,
נוסף לארבעת הגושים המיוחסים לארבעת
השרים, הגוש של סגן־השר המפוטר, יחזקאל
פלומין, שהיה ידוע, עד שנבחר
לתפקידו כסגן-שר, כנאמנו של שימחה ארליך.
פלומין אינו מכחיש גם היום כי היה
זה ארליך שבנה אותו בתוך המיפלגה
וקידם אותו לכנסת ולסגנות השרות.
מהיום שבו ניבחר לתפקיד סגן־שר, לא
הפסיק פלומין להשמיע, בהזדמנויות שונו,
את לעגו לשר שלו, שימחה ארליך.
השר שמע זאת, אך לא הגיב. חבל היה
לו לוותר על שירותיו של פלומין. בכל
הנוגע לעבודה המעשית במישרד־האוצר,
שימש פלומין כשר־אוצר בפועל. גם ה תוכנית
הכלכלית של ארליך, לביטול הסובסידיות,
התוכנית ׳ שהביאה בסופו של
דבר להתמוטטותו של ארליך, היתה בעצם
תוכניתו של פלומין.
עתה, אחרי שפוטר, הקים לו פלומץ
גוש חדש. הוא הצליח לגבש סביבו כמה
חברים הקרויים במיפלגה ״דור ההמשך״,
הטוענים עתה כי הם גוש חזק ומוצק
בתוך מרכז המיפלגה. מלבד הפירסומאי
דויד אדמון, שגם הוא כועס על ארליך,
מפני שנתן לאליעזר ז׳ורבין את 10 מיליוני
הלירות לסיבצע הכה את האינפלציה, ולא
למישרדו שלו, קשה לפלומין להצביע על
תומכים בעלי שיעור־קומה מיפלגתי בגוש
החדש שלו. אולם אין ספק כי 37 האחוזים
שקיבל פלומין יצליחו לפחות להטריד
ולהציק את הגושים האחרים.

שעבר לעזוב את הממשלה. ברמן החליט
להשהות את הדרישה האולטימטיבית שלו
לעוד כמה שבועות, כדי שאי-אפשר יהיה
להאשים אותו בכך שפעל דווקא בעת
שראש־ממשלה שוכב על ערש חוליו.
איש חזק נוסף במיפלגת הליברלים• הוז1
סגן יושב־ראש הכנסת, משה מרון. שהוא
דמות חדשה בכנסת. קודם לכן כיהן
במשך שנים רבות כסגן ראש עירייה
רמת־גן. בעוד שאנשים שאינם מכירים
את המיפלגה הליברלית נוטים לחשוב כי
על סניף רמת־גן של המיפלגה שולט ראש־העיריה,
הד״ר ישראל פלה ידוע לכל
עסקן זוטר כי לפלד אין אפילו תומך
אחד בקרב עסקני מיפלגתו, וכי בסניף
שולט בעצם׳מרון.
מרון הוא מתנגד חריף ביותר לארליך
ועומד יחד עם ברמן בראשות הגוש המרכזי.
מרון היה זה שטבע את הסיסמה
ש״מישרד־האוצר לא חייב להיות דווקא
בידי הליברלים או אפילו לא בידי הליכוד.״
כדי להוריד את ארליך מוכן מרון
אפילו להקריב את המישרד החשוב, מיש-
רד־האוצר, ולהפקיע אותו מידי מיפלגתו.
דמות חשובה אחרת בתוך המיפלגה הליברלית
הוא אברהם (״אברשה״) שריר,
שהיה איש מנגנון בתוך המיפלגה, ושבעזרת
כוחו זה הצליח להיכנס לכנסת ולהיבחר
כיושב־ראש סיעת הליכוד בכנסת.
שריר היה עד לתקופה האחרונה מתומכיו
המובהקים של גידעון פת, אולם באחרונה
חל קרע בין השניים והם התרחקו. אין
זה אומר ששריר התקרב אל מודעי.
בשבוע שעבר ערך שריר תרגיל פוליטי
מזהיר שהביא את ארליך להיות חייב

סגן שר־האוצר או לתפקיד שר בממשלה
אם אומנם, אחרי הכל, יעשו החילופים.
חבר־כנסת צבעוני במיוחד מקרב חברי
המיפלגה הליברלית הוא ח״כ פסח
גרופר. גרופר הוא תומך מוצהר של מודעי,
אולם בחודשים האחרונים הוא פועל בעד
ארליך ונגד מודעי .׳נראה כי את המהפך
הפרטי של גרופר הינחתה יותר מכל הצרה
האישית שאליה נכנס, החקירה המישטר־

השר מודעי(ויועץ כלכלי דויד כהן)
לא לקצור זועיס שנבטו
האפיפיור בדמן

מרבה בנסיעות לחוץ־לארץ ויש אומרים
כי עד היום הוא אינו יודע שאלימלך
רימלט, האיש בו הוא תומך, כבר אינו
מנהיג המיפלגה. כאשר מזכירים לו זאת
ושואלים אותו במי הוא תומך, מסביר תמיר
כי הוא מתנגד לכולם.
אברהם כץ ניתק עצמו מהחיים המים־
לגתיים ומעבודת הכנסת. הוא עסוק בתפקידו
החדש בסוכנות היהודית ובנסיעות
לחוץ־לארץ, שתפקיד זה הביא עימו. כץ
הוא תומך מוצהר של השר משה ניסים,
וכאשר הוא בכל זאת מופיע בכנסת, הוא
עושה את העבודה המלוכלכת של ניסים,
כמו ההצעה האחרונה והיחידה שהגיש
בכנסת הזו: תקופת הצינון של נשיא
המדינה. הצעה שהוכתבה לו על־ידי ניסים.

ך ראה כי האיש החזק ביותר במים־
• לגה הליברלית היום הוא עורך־הדין
ויושב־ראש ועדת הכנסת, ח״כ יצחק ברמן.
זוהי הכנסת הראשונה שבה מכהן ברמן,
והכל מאמינים לו, כשהוא מצהיר שאין
לו כל כוונה להיות שר או בעל תפקיד
בכיר אחר. ברמן הוא עורך־דין מצליח
ואינו מתכוון לוותר על ההכנסות הכספיות
הגדולות ממישרד הפרקליטים שלו תמורת
כבוד או מישרה ממלכתית.
ברמן שולט על סניף תל-אביב של המי.פ־לגה
הליברלית, שהוא הגוש המרכזי ביותר
במרכז המיפלגה ומונה כ־ 48 חברים. יש
לו השפעה מכרעת על חוגים נוספים
בתוך המרכז, ביניהם על גוש רמת־גן
המונה 14 חברים נוספים. ברמן היה הראשון
שדרש משרי הליברלים לעזוב את
הממשלה, מפני שעקרונות מיפלגתם אינם
מיושמים על־ידי ממשלת בגין. כאשר נודע
לארליך כי ברמן ניצב מאחרי הדרישה
להתפטרותו ולהתפטרות שאר השרים, שאל

הג קמה
של דולצ׳ין
ההצבעה למען הטלוויזיה
פה אחד בעיקבות המחלוקת

ח״כ גרופר ויו״ר התעשיה האווירית אהרון החרוב
למרוח חנדאה בשני הצדדים
בזילזול :״כמה דוויזיות יש לברמן? כמה
חברי מרכז יש לו?״ אולם זו היתה תמיהה
לצורך יחסי־ציבור. ארליך מיהר לשלוח
שליחים לברמן, שאיתם בקשה למתן את
התקפותיו עליו ו״לא להרוס את ד,מיפ-
לגה״.
נראה כי שיקול נכון של ברמן הביא
לכך שהמרכז לא החליט ביום החמישי

היא נמצאת במצוקה. היא אינה יודעת במי
לתמוך מאחר ששריד הסיר את תמיכתו
מפת. דורון שולטת על שמונה נשים, חברות
איגוד הנשים הליברליות, החברות
במרכז המיפלגה.
שני חברי־כנסת רדומים של המיפלגה
הליברלית הם יוסף תמיר ואברהם כץ.
לתמיר זו הקדנציה האחרונה והוא אינו
פעיל בעבודת המיפלגה או הכנסת. הוא

לו הרבה. כאשר הועלתה הדרישה לפטר
את ארליך, דרש שריר לפטר את כל שרי
המיפלגה. צעד זה היה בתיאום מוקדם
עם ארליך. היה ברור לשניים כי השרים
והעסקנים התומכים בהם יחשבו פעמיים
אם כדאי לוותר על ארבעה כיסאות, וכך
ניצל בינתיים כיסאו של ארליך. כיום יש
לשריר תיקוות אישיות גדולות, לתפקיד

תית שנפתחה נגדו בענייני שחיתויות שונים
שייחסו לו. גרופר יודע כי אם יתעורר
עניין הסרת חסינותו, יוכל ארליך
לעזור לו יותר ממודעי.
אחד מחברי-הכנסת, לא של הליכוד,
ניגש פעם אל שימחה ארליך ושאל אותו:
״איך זה שבחרתם את סבידור לכנסת 1״
ארליך לא השיב, וחייך. ואומנם, מנחם
סבידור הצליח לרכוש לו בשנתיים האחרונות
את התואר של מוקיון הכנסת. סבי-
דור אינו מזדהה עם שום גוש בתוך המים-
לגה, ומה שמנחה אותו זו השינאה לאר-
ליד. לאיש לא היתד, כוונה לבחור בסבי-
דור, מי שהיה המנכ״ל הכושל של רכבת
ישראל ואחר־כך הנשיא הכושל של מכבי
ישראל, לכנסת. הוא הוצב במקום ה־43
ברשימת הליכוד לכנסת, מקום שלדעת
המצביעים, בעת עריכת הרשימות לכנסת,
היה בלתי־ריאלי. יש אומרים כי סבידור
אינו משתייך לשום קבוצה בתוך המיפלגה
הליברלית, רק מפני שאף קבוצה אינה
מוכנה לקבל אותו אליה.
ח״כ אחר הוא גוסטב בדיאן, איש חיפה.
בחיפה הגוש הגדול של המיפלגה הליברלית׳
אולם בדיאן אינו שולט על אף אחד
מ־ 14 נציגי חיפה למרכז המיפלגה. בחיפה
מתמודדים שניים על ראשות הסניף: הד״ר
משה אנגל ויהושע ונדרוב. אנגל הקשיש
שולט בינתיים בסניף והוא ששלח מטעמו
את בדיאן לכנסת. בדיאן הוא דמות בובתית
בלבד, ללא כל השפעה בתוך המים-
לגה, וכמו תמיד, במיקרים כאלה הוא
תומך של ארליך ובמידה מסויימת גם
של פת.
חברת־הכנסת היחידה של הליברלים היא
שרה דורון. דורון תומכת בארליך ובפת
דרך אברהם שריר, שלו היא נאמנה. עתה

ע ולס ב טי פ דג ה הליברלית יש אישים
י * שאינם חברי־כנסת. בראשם עומד יו־שב־ראש
הנהלת הסוכ;ות היהודית אריה
דולצ׳ין, המגלה באחרונה פעילות נמרצת
למען יציאת ארבעת שרי המיפלגה מהממשלה.
לדולצ׳ין יש חשבונות אישיים הן
עם ארליך והן עם בגין. מייד אחרי הבחי רות
היה ברור לו כי הוא יקבל את תפקיד
שר־החוץ. כאשר בחר בגין במשה דיין
נעלב דולצ׳ין והרגיש עצמו כמרומה, מאחר
שארליך לא נלחם את מילחמתו על
על מישרד־החוץ. כיום נחשב ניסים כשר
של דולצ׳ין בממשלה.
שני ראשי הערים הגדולות של המים-
לגר, הליברלית, ראש עיריית תל־אביב,
שלמה (״צ׳יצ׳״) להט, וראש עיריית רמת־גן,
הד״ר ישראל פלד, אף הם החלו בוחשים
באחרונה בקלחת הפנימית של ה־מיפלגה
הליברלית. שני אלה נחשבים כיונים
של המיפלגה הליברלית ואינם תומכים
באף אחת מהסיעות הקיימות. בעוד
שלצ׳יצ׳ אין כל חשק, לפחות בשלב זה,
להיות שר בממשלה, הרי פלד, החושש
לכסאו ברמת־גן, היה רוצה לקבל תיק
בממשלה. מצב זה מנחה את שני האישים׳
המתנגדים להנהגה הקיימת במיפלגה
הליברלית בכל מעשיהם בשטח העסקני־פנימי.
המגוחך
בפרשה, הוא שמיפלגה קטנה,
שכמעט כל התמיכה הציבורית שלה באה
רק מתוך עסקניה, מצליחה להעמיד את
המדינה כולה במתח. ומאיימת על המשך
שילטון ממשלת בגין. ראשי מיפלגה זו
טוענים כי בידיהם רשימה של כ־ 70 אלף
חברי מיפלגה רשומים, מהם 25 אלף חברי
מיפלגה תל־אביביים. אולם מומחי הבחירות
בארץ מטילים ספק בכמות זו של
חברי מיפלגה ובהשפעתם על הקלפי.
המיפלגה הליברלית כולה חיה ונושמת
במעגל סגור, כאשר המנהיגים והעסקנים
שלה הם הכוח היחידי העומד מאחורי המנהיגים
והעסקנים שלה.

יוסי ינאי ן

ביום חניטוים מתה השנסנציה שר צה״ל, ונישינת־הבוווזים שר
הממשלה עתה הקונסנציה של מישרד־האוצו -טוענת הכלכלנית המהפמית
זאת אומרת שבהחלט אפשר, לפי תורה זו,
לעקר את ההשפעה האינפלציונית של הגברת
הביקושים ליאכטות ולכריכות־שחייה פרטיות,
על־ידי הורדת הביקושים ללחם ולנעלי־הילדים.

* 9שטעותן העיקרית של ההתרחשויות הדרמתיות
יי! האחרונות בשילטון היא ההתמוטטות של הקונספציה
הכלכלית של האוצר. המשבר השילטוני, ההתרוצצויות
שנלוות אליו, הרעם בכלי־התקשורת, הם בחזקת קולות
בלבד, המלווים בהכרח התמוטטות זו.

כפי שיש קונספציה ביטחונית, שלפיה ערוף
הצכא ומתוכננים צעדיו, כך יש גם קונספציה
כלכלית, שלפיה נקבעים הצעדים של המדיניות
הכלכלית.

אנחנו יודעים שהקונספציה הביטחונית התמוטטה ב-
מילחמת יום־הכיפורים, ואנחנו יודעים גם מדוע. היא
התמוטטה מפני שההנחות שלה לא היו נכונות. היא הניחה
שמצריים לא תצא למילחמה — ויהי מה. מהנחה זו
נבעה ישירות ההערכה המודיעינית המפורסמת של
״הסבירות הנמוכה״ להתקפה, למדות שאת הכוחות המצריים
הערוכים לכך אפשר היה לראות גם בעיניים בלתי־מזויינות
בקונספציה ואפילו במישקפת. מן ה״סבירות הנמוכה״
נבעה ישירות גם כן אי־גיום המילואים בזמן,
כיתורם והשמדתם של מוצבי קו בר־לב כבר ביום הראשון,
וכל היתר ידוע.

קו בר-לב
כלכלי
>> ילד היתה הקונספציה שונה, אילו הניחה את ה-
י י היפה שהמצרים אכן יתקיפו, הרי עם התגלות הסי מנים
הראשונים של ריכוז הכוחות בצד השני של התעלה
היו מתחילות ההכנות למילחמה גם אצלנו. גורם ההפתעה
המצרית היה מתבטל, והתוצאות בוודאי היו שונות
לגמרי.
הבאתי דוגמה זו כדי להראות את חשיבותה של ה קונספציה.
דברים גורליים נובעים ישר ממנה, מעצם קיו־

ליד

זה נשמע אבסורדי, אך כך אומרת הקונספציה. ול-
שילטונות, שהולכים תמיד בדרך ההתנגדות החלשה יותר,
היה תמיד קל יותר להוריד את הביקושים ללחם,
לנעלי־ילדים, לבשר קפוא, לתפוחי־אדמה, לדירות עממיות
(בכל אלה יש היום עודפים) ,את ביקושיהם של רוב
השכירים — מאשר את הביקושים ליאכטות, לווילות,
למכוניות־פאר ודומיהם — ביקושיהם של המתעשרים.
(זה עתה שמענו בעלי כותרת שהביקושים לפריטי-ההל-
בשה היקרים הם הרבה יותר גבוהים מאשר לביגוד הזול.
עובדה).
השילטונות חושבים שלוחמים על־ידי זה באינפלציה.
הדוגמה הכי טובה לכד היא בדיוק המילחמה העיקשת
של האוצר לבטל את הסובסידיות ללחם, לחלב, לביצים
ולשמן. פירוש הדבר הוא להקטין את הביקוש דווקא
עבור מוצרים אלה, להקטין את ביקושיהם של אותן ה־שיכבות,
שההוצאות עבור מוצרים אלה הן אחוז גבוה
בהכנסתן. ככל שמישפחה עניה יותר, הפגיעה בביקוש
שלה חמורה יותר. האם אין הדבר נעשה, אליבא דאמ-
צעי־התיקשורת והאוצר״ לשם המילחמה באינפלציה?
עד כאן הקונספציה של האוצר, הצעדים המדיניים
שנבעו ממנה ותוצאותיה הכלכליות והחברתיות.

איזה ביקו ש
משפיע!
* דור לבל שדווקא את מטרתה המוצהרת, הורדת האינפלציה,
היא לא השיגה. האם זה מיקרה?
הדבר לגמרי אינו מיקרה, אלא טמון בעצם מהותה
99 האינפלציה ׳כודה יהיבדם
רק אם 1(1ריך ים את
הביקושים הנובעים גהוווחיס

גאהו׳ כל קונספציה
שר המימשד, נכר שטת
שהוא, סוגדים אינסוסים

מה ומהותה. מהותה של קונספציה בכל שטח שהוא היא
הקובעת את כל הצעדים המעשיים באותו השטח. אם
אנחנו רוצים לשנות מדיניות מעשית, יש לשנות בראש
ובראשונה את ההנחות המנחות ביסוד את הקונספציה,
שאינה אלא ראייה מסויימת של המציאות. אין לשנות
מציאות, מבלי לשנות את דרך המחשבה.
לא בגלל -,טיפשותם״ של מנהיגינו לא היתה הקונספציה
הביטחונית לפני יום־הכיפורים נכונה, אם כי ״התבונה״
,ה־[ 11151811 היא דבר חשוב בקביעתה.

אך הגקודה היא ש״תכונה״ כזאת היונה
צריכה להתגבש נגדהזרםהחברתי
השליט, כי מאחרי כל קונספציה של המימי
סד, בכל שטח שהוא, עומדים האינטרסים וצו־רת־המחשכה
של השבכות השליטות כהכרה.
ברור שאחרי מילחמת יום־הכיפורים השתנתה הקונספציה
הביטחונית שלנו, וכולנו מקווים שהפעם לטובה —
כי סולם־הערכים החברתי נשתנה. היום אנחנו מעריכים,
מבחינה ביטחונית, שלום יותר מאשר טריטוריה. מי
בכלל רצה לשמוע על החזרת שטחים בכל תנאי שהוא
לפני מילחמת יום־הכיפורים? האם זוכרים את ההסתה
בכל העיתונות נגד תוכנית רוג׳רם, למרות שהשטחים
שהיינו צריכים להחזיר לפיה בסיני היו קטנים יותר
מאשר אותם שהחזרנו כעת?
אפילו גולדה מאיר ז״ל הודתה שסאדאת היה בא גם
אליה, אילו היתה מחזירה את סיני — והמילחמה היתה
נמנעת. אך הבעלות על נכסי־דלא־ניידי כה עצומים, והערצת
נכסים אלה, היכתה בעיוורון את השיכבות הקובעות
בחברתנו, עוררה בהן הרגשת עוצמה ועושר! והאמונה
הבלתי-רציונלית, שאף אחד לא יעז לעולם לגעת
בהם, הולידה את הקונספציה הביטחונית המוטעית, עם
כל התוצאות שנבעו ממנה.

האם אגחגו צריכים לחבות למילחמת יום־
כיפורים כלכלית לפני שנגבש לנו קונספציה
כלכלית חדשה ז

הקונספציה הכלכלית הנוכחית של האוצר חורקת זה
זמן רב. שיטפון האינפלציה, הצוחקת מהסכרים שמנסים
להעמיד בפניה (לפי הקונספציה הנ״ל)> הסטגנציה בייצור!
הגרעון במאזן־התשלומים האזרחי, המגיעה השנה
למיליארד דולר במקום 400 מיליון משנה שעברה! הדירות
הריקות העומדות מול הזכאים מחוסרי-הדירות, מחמת
אי־יכולתם לעמוד בתשלומים! הפגנות הזוגות הצעירים
למען דיור (שלא נגיע להפגנות מחוסרי-עבודה!),
אלה הן התופעות העיקריות הנובעות מהפעלת הקונספציה
הכלכלית הנוכחית, ותופעות אלה עצמן הן גם ה קוברות
אותה.

של הקונספציה: בזה שהיא מתעלמת באופן מוחלט
מהשפעתה הכלכלית של חלוקת ההכנסות במשק, ושל
השינויים בחלוקה זאת.
הנווה מאח אסתראלכסנדר

הקונספציה הכלכלית של האוצר, שלפיה
נקבעו צעדי המדיניות הכלכלית זה זמן רב,
התמוטטה השבוע. התמוטטות זאת לבשה צו רה
של אי־יבולת האוצר לגייס את תמיכת הממשלה
לתוכניתו לכיטול הסובסידיות.

לחם
וי אכ טו ת
^ הנחה העיקרית המוטעית, שביסודה של קונסם-
׳י 1ציה זו, היתה הגירסה שיש להקטין את סו־הכל
הביקוש במשק כדי ללחום באינפלציה, מבלי לשאול את
הביקושים של מי מקטינים.

כדור שתפיסה זו -נוחה לשכבות החזקות
כמימסד הכלכלי, לבעלי־המאה.
כי אם חשוב רק להקטין את ס ך ־ הכלהביקוש
המצרפי במשק, ללא ספציפיקציות, מפני שתורה זו אינה
מספקת שום קריטריון לגבי סוג הביקושים שיש
להקטינם — אז מטבע הדברים, הסובלים הראשונים והעיקריים
מהקטנת הביקושים הם תמיד השכבות העניות
יותר בחברה, ולרוב השכירים.
לפי תורה זו, הגברת הביקושים ללחם ולנעלי-ילדים
משפיעה על האינפלציה בדיוק באותה המידה כמו שהגברת
הביקושים ליאכטות ולבריכות־שחייה פרטיות.

צריבה להיבנות קונספציה כלכלית חדשה
תחת זו שמתמוטטת כעת. בראש וראשונה
היא צריבה לקחת כחשבון את השפעתה הכלכלית
האינפלציונית של חלוקת־ההכנסות ל רעת
העובדים, והמילחמה נגד חלוקת־הכנסות
זו צריכה להיות האמצעי העיקרי במילחמה
נגד האינפלציה.

אין זה נכון היום — לא אצלנו ולא בעולם כולו
שההפרש בין סך הכל הביקושים לבין כושר־הייצור
של המשק הוא הגורם לאינפלציה. האינפלציה דוהרת
אצלנו, וגם בארצות אחרות, בתנאים של קיפאון בייצור.
ואם זה נכון, אז אין זה נכון שאפשר ללחום באינפלציה
על־ידי הורדת סך־הכל הביקוש, הביקוש המצרפי. ההורדה
הבלתי־סלקטיבית של ביקושים מקטינה, אמנם, את
הביקוש המצרפי — לזמדמה לפחות, גם זה לא לאורך
ימים — אך זה הכל מה שהיא עושה.
למרות זאת, זה עדיין הנוהג אצלינו. גרוע מזה: אם
קורה, כפי שהראינו, שמתוך האינטרסים של השיכבות
העשירות, או מתוך חוסר־היכולת של הקונספציה לתת
הוראות איזה ביקושים יש להוריד, מורידים דווקא את
הביקושים של אותם שהאינפלציה מורידה את ביקושיהם
גם בלי התערבות ממשלתית, הרי פעולה זו של הקטנת
הביקוש המצרפי אינה ניטרלית מבחינה הכלכלית, אלא
מגבירה את האינפלציה( .יש לציין שהתיאוריה של הקטנת
סך-הכל הביקושים כאמצעי למילחמה באינפלציה
למעשה אינה כל-כך בלתי־סלקטיבית. היא מעדיפה להוריד
דווקא את הביקושים של העניים, בטענה שאין הם
חוסכים).

הקונספציה הכלכלית החדשה צריכה להראות
שכלב־ליבה של האינפלציה אינו עומד
הביקוש המצרפי, וההפרש בינו לכין היי:
זייצור,
אלא אותם הביקושים העולים כאופן ריאלי יחדי
עם עליית המחירים, בי הם נולדים בתוצאה
מעליית המחירים עצמם, אלה הם הביקושים
הנובעים מדיווחי האינפלציה.
ביקושים אלה, ואלה בילבד, מדרבנים את האינפלציה
למעלה, ולא סך-הכל הביקושים. הם יכולים להתקיים ולפעול
לעליית המחירים, אפילו שסך־הכל הביקושים יורד.
מצד שני, היגיון פשוט אומר שאותם הביקושים ה יורדים
עם עליית־המחירים — אותו חלק של הביקוש
המצרפי היורד עם האינפלציה — אינו יכול בשום אופן
לגרום לעליות מחירים. לכן, אם המדיניות תוקפת דווקא
(המשך בעמוד )34

שפיר מתכוון

אלון יוזמן

למאבק

למצר״

נראה כי יושכ״ראש הכנסת, יצחק שמיר,
החל ככר להתכונן למאכק־הירושה
על תפקיד ראש־הממשלה, כנגד שר־הכיטחון,
עזר וייצמן.

ת £ 1נ ן!

הקצין ה רו צ ח
י שוחרר בקרוב
קצין צח״ד אשר הורשע כרצח אזרחים
במיבצע-ליטאני, נדון ל־ 8שנות מאסר
ועונשו הומתק על־ידי הרמטב״ל
לשתי שנות מאסר בילבד, עומד להשתחרר
מכלאו כחודש הכא. מאחד בלבד, מאחר נוסף,

שעונשו של הקצין הועמד על שנתיים
הוא ירצה עונש־מאסר של 16 חודש,
ושלטונות־הכלא החליטו לחון אותו בשליש
בגלל התנהגות טובה.

בלאט! יתלונן
במ שטרה
ח״כ שמואל פלאטו־שרון, שחסינותו
הוסרה השבוע, מתכוון להגיש
למישטדה תלונות אישיות על עכירות
כחירות כנגד מיפלגות ואישים
ככירים כמיפלגות שונות.
פלאטו ריכז בידיו חומר רב על עבירות־לכאורה,
של כמעט כל המיפלגות המיוצגות בכנסת,
עבירות המקבילות לאלה בהן הואשם ואף חמורות
יותר. כדי להכריח את היועץ־המישפטי לממשלה
לחקור בחומר המצוי בידו, מתכוון פלאטו
להגיש תלונות רשמיות.
כמו כן מתכוון פלאטו, עוד לפני שיפתח מישפטו,
לפרסם מודעות־ענק בעתונים, שבהן יקרא
לאנשים המוכנים להעיד בנושאים אלה, לבוא
לביתו ולמסור עדות.

בניגוד לנוהגו, החל שמיר להזמין לשיחות־רקע
עיתונאים שונים, גם כאלה ממתנגדיו, למרות
שאין הוא מציין בשיחות אלה את כוונתו
להתמודד על תפקיד ראש־הממשלה, כאשר יאלץ
מנחם בגין לפרוש ממנו.

ג ס ארל״ר
יעבור ניתוח
שר־האוצר, שימחה ארליך, עומד להיות
מאושפז כימים הקרוכים, כדי לעכור
ניתוח ככיכ־קיכה.
ארליך סוכל ממחלה זו ככר זמן ממושך,
אולם כשכועות האחרונים עכר כמה
התקפי-כאכים חזקים, ורופאיו
המליצו על הניתוח.

מדוע ד״ן צ רו ד
רכים שמו לב לצרידות קולו של
משה דיין, כאשר הופיע השכוע ב•
טלוויזיה. היו שייחסו אותה למחל*
תו..,אך אין לכך יסוד.
כעת התאונה הארכיאולוגית שלו,
לפני 11 שנים, נהרס• אהד משני העצ•
כים הקשורים במיתדי־הקול. עתה,
כעת שהוכנס צינור לקיכתו דרך ה לוע,
נפגע העצם השני, ויהיו דרושים
בשישה שכועות כדי שיחזור לתיקנו.

חזי תחדשה
בלי

! ״ 1יי י ו

השבוע הוחל במגעים בין שר־האנרגיה, יצחק
מודעי, לבין סגן־שר־האוצר לשעבר, יחזקאל
פלומין, בדבר הקמת גוש חדש במיפלגה הליברלית.

ח״כ יגאל אלון יוזמן בקרוב למצריים על־ידי
שד ההגנה המיצרי, הגנרל כמאל חסאן עלי.

כמסיכת־הגן, שנערכה ככיתו של שר-
הכיטחון, עזר וייצמן, כתחילת
השכוע לככוד עלי, הסתודדו אלון ועלי
שעה ארוכה והחליפו כיניהם חוויות
ממילחמת השיחרור, בה לחמו זה מול
זה בחזית הדרומית של ישראל.
למקורביו סיפר אחר־כך עלי, שמצא
כאלון את ״אהד האנשים החכמים כיותר
כישראל,״ ובי הוא עומד להזמינו
כאורחו האייטי למצריים.
כזכור הציע יושב־ראש מיפלגת־העבודה,
שימעון פרס, לאלון להצטרף אליו בסיורו האחרון
במצריים, אולם אלוך סרב משום שפרם לא
הזמין גם את ראש־הממשלה לשעבר, יצחק רביו.

ב הן תגי ש

יון

ח״כ גאולה כהן עומדת להגיש בג״צ כנגד
יושב־ראש הכנסת, מפקדה לשעבר בלח״י,
יצחק שמיר.
כהן תדרוש משמיר לנמק מדוע אין הכנסת
מוכנה להעניק לסיעתה החדשה בנא״י,
את מימון המיפלגות, למרות שהכנסת הכירה בה
ובח״ב משה שמיר כסיעה.

היועצים־המישפטיים של בהן אמרו לה
בי בית־הדין־הגכוה־לצדק ידחה את
כקשתה על הסף, משום שאין זה, על פי
החוק, כסמכותו של כג״צ לפעול נגד
הכנסת, אולם בהן החליטה כבל זאת
להגיש בג״צ, בדי לעורר את דעת הקהל
נגד הליכוד, המונע ממנה את
מימון־המיפלגות.

מ יהיה
דינ ה *
עד ה מ

נראה כי המישטרה הצליחה להשפיע על אחד
החשודים בפרשת הברחת־הזהב של קברניט
אל־על, עקיבא פרסמן, להיות עד־מדינה.

עד־המדינה יהיה אהד מהשניים:
רעייתו של פרסמן, דליה, או מנהל מסוף
״ארקיע״ בלוד, שלום כרוך.
החשד כי דליה פרסמן תהיה עדת
המדינה התעורר לאחר שהמישטרה
הסכימה לפתע לשחררה בערכות.
דליה פרסמן תובל להעיד נגד בעלה.
על־פי החוק אי אפשר להבריח
אשה להעיד נגד כעלה, אולם אם היא
עושה זאת מרצון, עדותה מתקבלת.

ב ר מן א ״ ם

הין השניים חלה התקרבות ממשית
מאז פוטר פלומין. להערכת פלומין
ומודעי, צפוי לגוש החדש רוכ כמרכז
המיפלגה הליברלית, לפחות כעניין
הדחתו של שר-האוצר, שימחה ארליך.

יושכ־ראש ועדת־הכנסת, ח״כ יצחק
כרמן, איים כתחילת השכוע
להתפטר מתפקידו.

שרי מ ת לו׳ 11

מי שפחתנאצר

ח״כ חיים קאופמן מהליכוד דרש, כי סיעת הליכוד
בכנסת תערוך דיון בפרשת הסרת החסינות
של ח״כ שמואל פלאטו־שרון עוד לפני
הדיון בוועדת־הכנסת, ותחייב את חבריו? להצביע
בהתאם להחלטה שתיפול בסיעה.

עלד״ן

ב מ צו ק ה

להתפטר

בקרב שרי הממשלה, מכל מיפלגות הקואליציה,
קיימת התמרמרות רבה נגד התנהגותו של
שר־החוץ משה דיין.

כרמן, אף הוא חכר סיעת הליכוד,
התנגד להתערכות הסיעה כעכודת
שליחיה לוועדת־הכנסת ואיים •טאם
ייערף הדיון יתפטר מראשות־הוועדה.
כעקכות איומו של כרמן לא כונסה
הסיעה לדון כנושא זה.

השרים טוענים כי מאז שחזר משה דיין
לפעילות, לאחר הניתוח אותו עכר,
הוא מתנהג כאגרסיכיות, כחוסר־סכלנות
וכגסות, כשאינו מהסס לפגוע כשרים,
גם כאשר אלה מסכימים לדעתו.

יוגש בתב־^אישום

תתחדשהח קי ר ה

נגדג רו פ ר

נגדא מיר

ככר כימים הקרוכים עומד היועץ
המישפטי לממשלה, הפרופסור יצחק זמיר,
לפנות לוועדת־הכנסת ולדרוש את
הסרת חסינותו של ח״ב פסח גרופר
כאשמת מירמה וזיוף.

יתכן שחקירת המישטרה כפרשת כניית
הווילה של ח׳׳כ ז׳אק אמיר, ראש
עיריית. דימונה, תתחדש כקרוכ.

הפרופסור זמיר המתין להחלטת ועדת־הכנסת
בעניינו של ח״כ פלאטו־שרון, כדי להגיש
את טיוטת כתב האישום נגד גרופר. חקירת
המישטרה והמלצות הפרקליטות הוגשו ליועץ־
המישפטי כבר לפני חודשיים.

קציני מישטרה, אשר עסקו בפרשה, טוענים עתה
בפני מפקדיהם כי ההחלטה לסגור את תיק
החקירה היתה פזיזה מדי, לאור חומר מסויים
שהגיע באחרונה לידי המישטרה.

כינתיים ממיטיכה המישטרה לחקור
כהאשמות מידמה שהועלו נגד
ח״ב אחר מדימונה, ח״כ יצחק פרץ מלעם.

גורמים מצריים, המלווים את שר־ההגנה
המצרי, הגנראל כמאל חסאן עלי,
ככיקורו כארץ, יודעים לספר כי מישפחתו
של נשיא־מצריים לשעבר, גמאל
עכד־אל נאצר ,״נמצאת כמצב גרוע.״
אותם גורמים סרבו לספר מה היא המצוקה,
שבה נמצאים קרוביו של נאצר, אך נתנו
לישראלים ששוחחו איתם להבין, כי המדובר
במצב כספי קשה.

ה צ עו ת ל צו ק ר מן
המנהל המודח של הטלוויזיה, ארנון
צוקרמן, הוצף בהצעות-עבודה מגופים
פרטיים וציבוריים אחרי פרשת
ההדחה שלו.
נראה בי שתי ההצעות הרציניות
כיותר הן דווקא של שר־האוצר שימחה
ארליך. השר הציע לצוקרמן אחד
משני התפקידים: מנכ״ל אל־על״ או
מנהל מישרד-האוצר, במקום עמירם
סיוון העוזב את תפקידו בכל המאוחר
כחודש דצמבר.

אטארי ומ״ם־גימ״ל־צ
מכל הדמויות הציבוריות, הדמות האותנטית ביותר

• במדינה

העם
סמלהת קו פ ה
כמו דמון דאומגי,
הקרנף הוא תוקפני;
קצר־ראייה, עצלן,
חפבמד וכלתי-צסוי
מאז נתב יוגץ יונסקו את מחזהו הקרנפים,
הפכה החיה האפריקאית סמל ההמון
הפרוע, הנוהר אחרי מנהיגים רודניים.
עם עלות הליכוד לשילטון בישראל,
חדר המושג גם ארצה. אויבי הליכוד
מדברים על ״מישטר הקרנפים״ ,ועל
ה״התקרנפות״ של המדינה.
50 קמ״ש. הסמל נבחר במידה רבה
של צדק. כי הקרנף הוא ״החיה הטמפר־מנטית
ביותר עלי אדמות,״ ומבחינה זו
אין הבדל בין הזכרים והנקבות של הגזע.
הוא פחדני ותוקפני כאחד, מהיר־חימה
ובלתי־צפוי. אין לדעת מראש כיצד יתנהג,
ואת מי יתקוף. הוא יכול לעמוד על
מקומו במשך שעות, מבלי לזוז — ולפתע
לזנק ולתקוף חיה אחרת, בלי כל סיבה
הנראית לעין.
כאשר הוא רץ, במהירות שהיא מפליאה
בהתחשב במיבנה המגושם של גופו (50
קילומטר לשעה) ,הוא יכול לעקור כל מה
שעומד בדרכו — עצים, גדרות, משאיות,
רכבות ובני-אדם.
בצורתו המגושמת, מזכיר הקרנף חיה
קדמונית. הוא מתאים כסמל להמון התוקפני,
המוסת על־ידי דמגוג קנאי, גם
בתכונה אחרת: קוצר־ראייה. הקרנף רואה
רק למרחק של שמונה מטרים. הוא
סומך יותר על חוש הריח והשמיעה.
הנשק המסוכן שלו הוא הקרן, או שתי
הקרניים שבמרכז ראשו. אין הן עשויות
מעצם, כפי שנדמה, אלא מסיבי שערות,
המלבינות והמתקשות. הקרן הארוכה ביותר
של קרנף שחור מגיעה לאורך של
מטר ושלושים, ואילו קרנו של קרנף לבן
יכולה להגיע למטר וחצי. .
הקרן אינה נשברת כאשר היא נתקלת
בעץ, בשיא המהירות. אך אם תיפגע על־ידי
כדור, עלול הקרנף לקרום תחתיו
המום לכמה שניות. המכה מועברת ישר
העולם הזה 2187

למוח, והכדור הפוגע בקרן יכול לגרום
זעזוע־מוח.
18 יהחי הריץ השבוע עמדו חיי יש ראל
בסימן הקרנף.
ראש־הממשלה שכב חולה בבית״החו־לים,
בלא יכולת לעבוד, והציבור האמין
אך בקושי להודעות האופטימיות הקצובות
של רופאיו. הממשלה התכנסה ובירברה.
כל מילה שנאמרה על־ידי שר, בהיעדר
הבום, הודלפה אל הטלוויזיה עוד לפני
שיצאה מפיו, והמחזה המביש אך הזכיר
לישראל כי היא מנוהלת בידי חבורה של
אפסים, מלבד שני הגיסים המתקוטטים —
שרי הביטחון והחוץ (ראה להלן).
בנוף שומם זה, היתה הופעתו של הקרנף
רצוייה וסימלית.
אטארי (בסוואהילית: סכנה) נולד בגן־
הסאפארי שברמת־גן, במזל טוב, לאמו
מ״ם־גימ״ל־ ,2קרנפה לבנה בת ( 9גיל
השווה ל־ 27 שנים בחיי אדם) ,אחרי הריון
של שנה וחצי ולידה של שעה וחצי.
יהיו דרושות לו חמש שנים כדי להתבגר.
בעידן הקרנפים, אטארי הקטן ( 40 קילו־גראמים)
הוא דמות אותנטית יותר מאשר
רוב הדמויות, המאכלסות עתה את טורי־החדשות.

שלום
או תההגברת
בשינוי האדרתץ
האמריקאים איכס יפודים
לכבד את. התחייבותם,
אך זה היה ברוד מראש
״בשביל מה אנחנו צריכים את זה בכללן״
רטן עזר וייצמן בישיבת הממשלה.
גישתו של שר־הביטחון ידועה. היא עיק-
בית מאז היום הראשון של יוזמת אנוור
אל־סאדאת. עיקרה: לא צריכים מתווכים
בין ישראל ומצריים. כל גורם שיחצוץ בין
הצדדים, רק יפריע. מוטב ששני הצבאות
יהיו סמוכים זה לזה, במגע ישיר. אז
יצטרכו לפתור את כל הבעיות בעצמם,
מתוך רצון טוב. לא תהיה להם ברירה.
יתכן כי הדבר נובע מביטחונו העצמי
של וייצמן, שיודע כי הוא מוצא בנקל
שפה משותפת עם המצרים בפרט, ועם
הערבים בכלל.
זיג־זאגים. גישתו של משה דיין עיק־בית
פחות. כמו תמיד, חושב דייו מיג-

זאגים, כשהוא משנה את עמדותיו חליפות.
במשך שנים הטיף דיין נגד התערבות
האו״ם בענייני המרחב. אולם במהלך יוזמת
אל-סאדאת שינה את טעמו. הוא היה
אחד המטיפים להישארות כוח־החירום של
האו״ם בסיני כדי לפקח על מהלכי־השלום.
לשונות רעות טוענות כי חילוקי־הדיעות
בין שני הגיסים־לשעבר, מושפעים גם מתפקידיהם:
אם יהיה מגע ישיר בין הצבא
המצרי וצה״ל, יהיה שר־הביטחון אחראי
עליו באופן טבעי, ואילו הטיפול בכוח-
האו״ם ייכנס, גם הוא, באופן טבעי, לתחום
האחריות של שר־החוץ.
על־כל־פנים, בשבוע האחרון היה דיין
טרוד מאד בבעיית האו״ם. וייצמן נשאר
אדיש לה. בעיניו, זהו רוב מהומה על
לא מאומה.
מחוץ לאו״ם. הבעייה התעוררה כאשר
הסתבר כי אי-אפשר להאריך את תקופת־הכהונה
של כוח־החירום של האו״ם בסיני.
כוח זה כפוף למועצת־הביטחון. כדי להאריך
את התקופה, דרושה החלטה של
המועצה. על החלטה כזאת יש זכות־וטו
לברית־המועצות. אך למוסקבה אין כל
עניין להקל על הסכם־שלום שאין לה
חלק בו, והמכוון נגד האינטרסים שלה
במרחב.
כל הבעייה תמוהה במיקצת. אפשר היה
לנחש מראש כי מוסקבה תטיל וטו. אם
כן, מדוע לא דאגו הצדדים להאריך מראש
את המנדאט של כוח־החירום לתקופה ארוכה,
למשל לעשר או לחמש שנים, לפני
שחתמו על חוזרי־השלום?
תחת זאת הוסכם כי ארצות־הברית תקים
כוח בינלאומי, מחוץ לאדם, אם אי-אפשך
יהיה להאריך את המנדאט של הכוח.
״הבחורים שלגו״ .השבוע הוכח שוב
שאין טעם לחתום על סעיפים, מבלי לבדוק
מראש אם הצד השני אכן יכול לעמוד
בהתחייבויותיו.
המועד הגיע. ברית־המועצות הודיעה כי
תטיל וטו על הארכת המנדאט של כוח־החירום.
על ארצות־הברית היה לכבד את
התחייבותה ולהקים כוח בינלאומי. והנה
הסתבר כי אין לה אפשרות כזאת.
ממי יהיה מורכב הכוח הבינלאומי ן מאז
ויאט־נאם אין לציבור האמריקאי כל חשק
לשלוח את ״הבחורים שלנו״ אל מעבר
לים. זהו מעשה בלתי־פופולרי, והנשיא
ג׳ימי קארטר הוא יותר מדי חלש מכדי שיוכל
לכפות מעשה כזה על הציבור הסרבני.
ואילו מדינות אחרות, נוטות עוד פחות
לשלוח כוחות להרפתקה כזאת. מדינאי-
העולם תמימי־דיעה ביניהם כי החוזה היש־ראלי־מצרי־אמריקאי
נולד בסימן של כי
שלון.
העולם הערבי כולו קם עליו. ברור
כי לא יחזיק מעמד לאורך ימים אם לא
ייפתח דף חדש, ואם הפלסטינים לא יוכנדו
לעניין ביחד עם המדינות הערביות האח רות
וברית־המועצות.
כל עוד זה אינו ברור, אין לשום מדינה
עניין להיות מעורבת בעסק־ביש. הדעה
היא: זוהי פאשלה של ג־יימי קארטר וא־ן
טעם להתעסק בזה.
שוב כמרכז. האמריקאים המציאו פא-
טנט חדש: משקיפי האדם יתוגברו וימלאו
את מקום כוח־החירום.
לכאורה זה אותו הדבר: סוג אחד של
אנשי־או״ם במקום סוג אחר של אנשי־אדם.
אולם יש הבדל: המשקיפים כפופים
למזכיר הכללי, הכפוף לעצרת הכללית.
שם יש השפעה לברית־המועצות ולגוש
הערבי.
יתכן שיש בכך דווקא תועלת, בעיני
האמריקאים. זוהי דרך להכניס את הסובייטים
והערבים למיסגרת השלום, בדלת
האחורית, ובצורה בלתי-מחייבת. ברור כי
מוסקבה עצמה הסכימה לעניין, מאחרי
הקלעים.
אך אצל דיין נדלקה נורה אדומה. אין
הוא רוצה בסובייטים ובערבים. בהעדר
ראש־הממשלה החולה, הוסיף לנהל מיל-
חמת־מלים חריפה נגד ההצעה האמריקאית.
אלה
התרגזו. ג׳ימי קארטר נמצא בצרות
קשות אחרות. ממשלתו נתונה במשבר
חמור. התקפה ישראלית — ההופכת, כימ-
עט אוטומטית, להתקפה יהודית על קאר-
טר, יכולה להכאיב, ובוודאי להרגיז.
הנהנה הראשון היה דיין עצמו. הוא
הוזמן לארצות־הברית, כדי לנהל משא-
ומתן. כך השיג לפחות תועלת אחת: הוא
עומד שוב במרכז העניינים.
ולעניין עצמו, תימצא בוודאי פשרה,
סביב משקיפי־האדם. פשוט אין ברירה.

פר שות
מ דו עהתער!)
היועץ ה מי שפ ט׳ י
פרקליט מחוז תל־אביב
יחליט אם המישטרה
תפתח בחקירה גגד יובל גאמן
היועץ המישפטי לממשלת־ישראל, ה פרופסור
יצחק זמיר, הורה לראש מחלקת
(המשך בעמוד )44

י לי להב רווז 0 0 1
(המשך מעמוד )31
חלק זה, היורד, של הביקוש המצרפי, הרי
לאינפלציה איו יכול לקרות כלום — אפילו
אם דרך־אגב הביקוש המצרפי יורד.

האינפלציה יכולה להיכדם רק
אם מורידים את הביקושים הנובעים
מן הרווחים הנעשים על עליית
המחירים.

מעבר לזה: ריווחי־אינפלציה, והביקושים
האינפלציוניים הנובעים מהן, אינם
יכולים להתקיים בלי הפסדי אינפלציה,
בלי הביקושים המפסידים באינפלציה.

במה שהשיככה המפסידה מפסידה
יותר מהאינפלציה, הרי ה
שיכבה המרוויחה מרוויחה יותר
ממנה (כתנאי שההכנסה הלאומית
אינה יורדת) ותנכיר את הלחץ
האינפלציוני.
לכן הלחץ האינפלציוני אינו עומד ביחס
ישיר רק עם ריווחי־האינפלציה, אלא
גם עם הפסדי־ד,אינפלציה. כמה שההפסדים
של השיכבה המפסידה — לרוב שכירים
ומיעוטי-יכולת אחרים — קשים יותר,
האינפלציה דוהרת יותר.

אם הממשלה, על־ידי מדיניו תה
המוטעית, מתוך הקונספציה
של הקטנת הביקוש המצרפי, מגבירה
את ההפסדים האינפלציו•
ניים של השיכבות המפסידות, הרי
היא מגבירה על-ידי זה את האינפלציה.
לדוגמה
נביא שוב את עליית מחירי הבשר
הקפוא, וביטול הסובסידיות למוצ-
רי־היסוד. על־ידי זה שהממשלה העלתה
את מחירי הבשר הקפוא, השכר הריאלי
ירד, אך בעלי המלאי של הבשר הקפוא
התעשרו. על־ידי ביטול הסובסידיות ירד
השכר הריאלי מיד במלוא עוצמת ההתייקרות.
כעבור זמן אמנם יירד הפסד זה
מ־ס/ס 100ל־ס/ף 30 מן ההתייקרות, כי השכיר
— אם לא יעקרו את המדד — יקבל 700/0
פיצויים. סך־הכל הצטברות יפה של הפסדים
בשכר הריאלי.
לעומת זאת ירוויחו ריווחי־אינפלציה :
>• כל בעלי הצמודים, שמהתחלה יקבלו
את כל ס/״ 100 של עליית־ההתייקרות !
>• כל הסוחרים, שיעדכנו את מחיריהם
ב־ס/״ 100 לפי המדד החדש, שבוודאי
לא יהיה מעוקר לצורך זה, ושישלמו לעובדים
רק 0/,סד, וגם זה רק אחרי זמן.
עליית המחירים לא תוריד רווחים אלה,
כי היא גרמה להם. היא עוד תגביר אותם.
לכן רווחים אלה הם אינפלציוניים
מאד. ההפסדים הם אינפלציוניים לא-
פחות׳ כי הם הבסיס לרווחים. העובדה שבעלי
הרווחים הם המיעוט בעם, ושבעלי
השכר הם הרוב, עושה את חלוקת־ההכנ־סות
לטובת מיעוט זה עוד יותר אינפלציונית,
כי בידי כל אחד מאנשי המיעוט
מצטבר סכום גבוה יותר מאשר אילו הם
היו רוב, ולכן, קל יותר עבור כל אחד
מהם לדחוף את המחירים למעלה.
הקונספציה הכלכלית החדשה, שהראתה
מדוע הפעולות לפי הקונספציה הישנה
חיזקו את האינפלציה דווקא כאשר היו
מתוכננות נגדה, צריכה להראות דרך מעשית
למילחמה אפקטיבית באינפלציה.
לפי הקונספציה הזאת, החתירה לשיוו־יונות
בחלוקת־ההכנסות צריכה להיות העיקרון
העומד מאחורי כל צעד של מדיניות
כלכלית המכוונת לבלום את האינפלציה.
קונספציה כלכלית חדשה זו צריכה
להתגבש בהכרח נגד הזרם הכלכלי השולט
היום ונגד השכבות, והאינטרסים שלהם,
התומכים בו.
בדומה לקונספציה הביטחונית של היום,
שלא התגבשה לפגי מילחמת יום־הכיפו־רים,
התנאי לגיבושה הוא שינוי סולם
הערכים החברתיים־משקיים. יש להעמיד
בראש סולם הערכים את הייצור והעבודה,
במקום התיווך וההון הפיננסי, המועדפים
היום. יש לשנות.את אופן־הראייה של ההתפתחויות
המשקיות והחברתיות — כפי
ששונתה אופך־הראייה של הבעיות הביטחוניות
שלנו.

מוטב שזה יקרה בהקדם, בדי
למנוע את יום־הביפורים הבלבדי.
נדמה לי שאין ספק בזה שבאותה ישיבה
דרמתית של הממשלה, בליל יולי יפה
אחד, הקונספציה הכלכלית של האוצר התמוטטה
סופית. הסכנה היא שהיום מנסים
להחיות אותה בהנשמה מלאכותית. אם
יצליחו, הרי שהתרחשותו של משבר כלילי
עמוק יקבל ״סבירות גבוהה מאד״.

תחת לנסות ולהחיות קונספציה
מתה, מוטב לגשת דמדאבה ולג בש
חדשה במקומה, ומוטב שעה
אהת קודם.

הארור(מיל ).מת
פלד, מסר תצהיר
נגר תצהירו של
ה אלון דני מט,
אר בית־המישפט
ל א אי פ שר ל1
להגו על עמדתו
ך* אלוף (מיל ).מתי פלד נתן תצהיר
י * לביהמ״ש הגבוה לצדק בעניין הפקעת
אדמות במקום בו אמור לקום הישוב
מתתיהו. תצהירו של פלד בא כדי לסתור
תצהיר אחר ׳,של האלוף דני מט,
אשר טען כי יש חשיבות ביטחונית להקמת
מתתיהו. בית־הדין הגבוה לצדק,
בו ישבו השופטים משה לנדאו, מאיר
שמגר ומשה בכור, לא נתן לפלד להופיע
בפניו, כדי לענות על שאלות אשר
התעוררו בעקבות תצהירו, ובהחלטתו פסל
אותו לחלוטין.
האלוף (מיל ).פלד הוא אחד מגדולי
המומחים בארץ לנושאי הגנה־מרחבית, ש היא
הנושא שעמד בעצם על הפרק בפרשת
מתתיהו. בהיותו מפקד נגבה בעת
המצור וההתקפה המצרית בשנת ,1948 היו
פעולותיו והצלחותיו כולם בנושאי הגנה־מרחבית
(המג״ר) .אחר־כך, כמפקד פלוגה

תרומה לגופו של עניין בוויכוח שביני
לבין האלוף דני מט.
בית־הדין הגבוה לצדק ופרקליט המדינה,
ניצלו לרעה את המצב והירבו להתווכח
איתי, כאשר ברור להם שאין מי
שיכול להשיב על טענותיהם ושאלותיהם.
כיום איני מתפלא על העדפת הפרוצדורה
הזו, מפני שאילו הייתי נוכח בבית־המיש־פט,
אין ספק שלשופטים הנכבדים ולפרק־

שר לפלד להגן על תצהירו המקצועי, הסכים
האלוף (מיל ).פלד לענות על שאלות
העולם הזה בנושא זח.

^ ומר האלוף (מיד ).מתי פדד:
ההליך שנקט בית־הדין הגבוה לצ
ו*וווווו

וכמפקד גדוד שהיה מוצב בגבול המשולש,
מעט צפונית לשטח עליו דן בבג״צ, עסק
פלד בנושאי הגמ״ר.
כראש אגף מיבצעים במטכ״ל, היה מעורב
בתיכנון מפורט של מערכת ההגנה־המרחבית
הארצית, וכך גם בתפקידו כראש
המחלקה לתפקידי־מטה במטכ״ל. מאוחר
יותר היה מפקד חטיבת־מחוז-ירושלים, ובתוקף
תפקידו זה היה מפקד גוש ההגנה-
המרחבית של מחוז ירושלים, שהיה אחד
מהנושים הגדולים עד למלחמת ששת-
הימים•

דק בדיונו האחרון על עניין הפקעת הקרקעות
לשם הקמת ישוב מתתיהו, מעורר
בלא ספק תמיהה. אמנם, אין זה מקובל
שבג״צ יזמין מתני תצהירים לחקירה,
אבל האפשרות הזו פתוחה בפניו. עורכי-
דין סיפרו לי כי הדבר כבר נעשה, לעיתים
נדירות אמנם, אך יש לכך תקדים.
מיקרה בו היה צריך בג״צ להזמין נותן
תצהיר לחקירה הרי זה המיקרה שלי.
הזמנתי לצורך מתן הבהרות לתצהיר היתד.
כמעט הכרחית. פרקליט המדינה, גבריאל
בך, ידע שהוא מתכונן להתווכח עם התצ־

ליט המדינה היה קשה יותר לאמר את
דבריהם בביטחון רב כל כך, כאשר מתחו
ביקורת על התצהיר שלי.
הייתי רוצה להתייחם לטענותיו של
פרקליט המדינה גבריאל בך. אלה מתרכזות
למעשה בארבע נקודות.

ך* טענה הראשונה שדו כלפי היא
י 1היוהרה. בך גינה את היוהרה של
נוסח התצהיר שלי, שמתיימר, לדבריו,

״פרקליט המרינה טען שאני, ו נו הרמטנ״לים של
צה־־ל, מלבר הנוכח; טעינו נתניסה הניטתונית שלנו!
כחבר המטה־הכללי, היה פלד אחראי
לאגף האפסנאות והיה זה מתפקידו לאפשר
את הפעלת מערכת ההגנה־המרחבית
הכללית, כמו כל מערכת אחרת בצה״ל.
מאז השתחרר פלד משירות פעיל ב־צה״ל,
בשנת ,1968 הוא משתתף בכנסי
סגל הפיקוד־הכללי (0פ״כ) ובסיורים המתארגנים
במיוחד לצורך עדכון קציני
מילואים בדרגתו, בכל הנעשה בצה״ל.
כיוון שבית־הדין הגבוה לצדק לא איפ־

היר שלי, וכפי שהתברר אחר כך, גם
לחלק מהשופטים היתד, כוונה כזו. כל
אלה ידעו כי עורך־הדיו שייצג את העותרים,
עורך־הדין איברהים נאצר, לא היה
מסוגל להגן על התצהיר שלי בשמי.
נאצר הוא אדם מאוד אינטליגנטי, וכפי
שאני מבין, גם עורך־דין מוכשר, אבל
מעצם היותו ערבי במדינת-ישראל, ברור
שהנגיעה שלו לעניעי ביטחון היא מינימאלית,
וקשה להניח שהוא יכול לתרום

להציב את עמדתי כנכונה ולהציג כל
עמדה אחרת כבלתי־נכונה.
כתבתי את התצהיר שלי אחרי שראיתי
את התצהיר של האלוף מט, ומאחר שאני
חולק על דבריו, הבעתי את התנגדותי
להנחות־היסוד הבטחוניות המנחות את ה תצהיר
שלו.
איני רואה כל דרך אחרת להתווכח,
אלא על־ידי שלילת דברי בר־הפלוגתא
שלי. אני חושב שבך היה צריך להעריך

זאת, במיוחד באחרונה, מאחר שהוא כתב
את התצהיר המפורסם של הדמטכ״ל, רב-
אלוף רפאל איתן, בעניין אלון מורה, ושם
הוא פוסל לא רק את בעלי התצהירים-
הנגדיים, אלא את תפיסתם הביטחונית
של כל הרמטכ״לים של צה״ל שקדמו לנוכחי.
בך טוען שם שהם, בעלי התצהירים-
הנגדיים, והרמטכ״לים, לא הבינו כלל את
תפקידה של מערכת ההגנה־המרחבית.
קשה למצוא דוגמה בולטת יותר של יוהרה
בהצגת עמדה, מאשר זו המתבטאת בתצהיר
שכתב בך עבור הרמטכ״ל.
נקודה שנייה בדבריו של
חסת לעובדה אותה ציינתי בתצהירי, שהסכנה
הצפויה לנמל-התעופה בן־גוריון מן
הגבעות שעליהן קם גוש הישובים סביב
מתתיהו, היא, במידה רבה, סכנה דמיוני
ת בתצהיר שלי ציינתי כי הגיבעה
עליה יקום מתתיהו, היתד. בידי הירדנים
20 שנה, עד שנת ,1967 ומעולם לא נרשמה׳
שום פגיעה בנמל־התעופה מן הגיב-
עה׳ הזו או מן הגבעות הסמוכות לה. בך
פסל גישה זו, ולדבריו, אי-אפשר לטעון
שאין צורך בנקיטת אמצעי־הגנה נגד סכנה
שמעולם לא התממשה.
טענה כזו יכולה לבוא רק מתוך התעלמות
גמורה ממה שכתבתי בתצהיר שלי.
ציינתי שם את הנוהל הקיים בצה״ל, כפי
שהוא מתואר בתצהיר של דני מט, שלפיו,
כאשר יש סיבה מיוחדת לכך, נשלחות
חוליות צבא לתפוס גבעות מסויימות שעלולות
לסכן את נמל-התעופה בן־גוריון.
הדגשתי שהקמת ישוב קבע על אחת הגבעות
אינה פותרת את הצבא מן הצורך
להמשיך נוהל זה, וכי הצגת הצורך ביישוב,
כאילו מדובר בסכנה מוכחת, היא
מעשה הטעייה.
הנקודה השלישית בדבריו של גבריאל
בך, התייחסה להסבר שנתתי על ההגנה־המרחבית,
הסבר שבך כינה אותו כחסר-
ערך. איני יודע מהן הידיעות^שיש לגבריאל
בך על מערכת ההגנה־המרחבית של
מדינת־ישראל. בתצהיר שכתב בשביל ה

האלוף

זאלוף פלד (כימי שירותו)

הבעת התנגדות —
כל האמור בתצהיר שלי נובע ממוטיבציה
פוליטית. טענה זו באה בתשובה לטענה
שלי, שתצהירו של האלוף דני מט בא
לחפות על המגמה המדינית של ההתנחלות
ברחבי השטחים הכבושים, בנימוקים
צבאיים. אין כל ספק שנתתי את התצהיר

— להנחות הייסוד
תורת־המילחמה של צה״ל, בעוד שה-
תצהיר של מט מציג את תורת־המילחמה
של צה״ל בצורה כה מסולפת, המעוותת את
עצם המושג של תורת־המילחמה.
עד כאן תשובותי לפרקליט המדינה, ש נמנע
ממני לאמרן בבית־המישפט. אני רו־

הוא הגבול, הרי שהאוייב מצוי מרחק
עשרות קילומטרים משם. אם קו הגבול
החזוי הוא הקו הירוק, הרי שהישוב נמצא
בטריטוריה שמחוץ לישראל. לכן, הצגת
תפקידו של הגוש הזה היא העמדת-
פנים, כאילו מדובר בתכנית צבאית, בעוד

..התשואה בין מיגוו! התפקידים שלי בצה ל, לעומת אלה של השופט שמגז,
שהצטמצמו בתהום הפרקליטות, מנוינ ה את הביקוות שלו עלי צה
להתייחס רק לשתיים מן השאלות
שעוררו השופטים.

רמטכ״ל, טען שכל הרמטכ״לים שקדמו
ל^־זן, לא הבינו את עניין ההגנדדהמר-
וובית. מתקבל על הדעת שהאופן בו הר-
מטכ״לים הקודמים תפסו את נושא ההגנה-
המרחבית, והאופן שבו אני הצגתי נושא
זה בתצהיר שלי, הם בעלי-ערך רב יותר
מן הפסילה הטוטאלית של גבריאל בך
את התפיסות של כולנו יחד. בעניין זה
אני גאה להימצא בחברה טובה.
בנקודה הרביעית שלו טוען בך, כי

ף*׳ שופט שמגר דחה את טענותי
י 1נגד ההסבר של האלוף מט, לגבי
הצורך באותו גוש ישובים, בטענה שהסבר
זה מעיד על אי־הכרתי את מערכת
ההגנה־המרחבית של צה״ל. שמגר גם הביע
תמיהה על־כך, שלאחר כל-כך הרבה שנות
פעילות בצה״ל, ידיעתי את ההגנה־המר־חבית
לקויה כל־כך.
עד יסוד מה נאמרו הדברים האלה?
עד כמה שאני יודע, לא הוזמנו לפני בית־ .
הדין הגבוה לצדק מומחים להגנה־מרחבית,
שיאירו בעניין זה את עיני בית־המישפט.
יש להסיק שהשופט שמגר, מבסס את הערתו
על ידיעתו הטובה את מערכת ההגנה-
המרחבית מתוך שירותו בצה״ל. על-כך
יש לי להעיר, שהשוואה פשוטה בין מיגוון
התפקידים שלי בצה״ל בתחומי הארגון,
ההדרכה והפיקוד, לעומת אלה של שמגר,
שהצטמצמו אך ורק לתחום הפרקליטות,
דייה להפריך את המשתמע מביקורתו, כאילו
יש לי מה ללמוד ממנו על מערכת
ההגנה־המרחבית.
מה בעצם אמר האלוף מט בתצהיר
שלוי מט תאר את גוש הישובים, שאליו
צריך להשתייך מתתיהו, כגוש ישובים
שנועדה לו משימה של הגנה צומת־דר־כים
במיקרה של התקפת־אוייב. משתמע
מכך שהוא מתייחם אליהם כאל ישובים
מסוג א /ישובים סוג א /על־פי הטרמפני
שאני משוכנע שזהו מישגה פוליטי מינולוגיה של צד,״ל, מקבלים את הסיווג
להתנחל בשטחים, אבל ההבדל בין התצ הזה מפני קירבתם אל הגבול ואל האוייב.
היר שלי לבין התצהיר של מט הוא בכך, ישובים מרכזיים יותר, מקבלים סיווג ב׳
שבביקורת שלי על מט אני מתבסס על או ג, ותפקידיהם מתרכזים בעיקר בהש תפיסותיה
הביטחוניות האמיתיות של יש תלבות במערך הג״א.
ראל, כפי שהן מתבטאות באירגונו, ובטענתי
בתצהיר, שמאחר שהתכנית ש הוצגה
על־ידי מט אינה מראה היכן הגבול
והיכן האוייב, אין כל אפשרות להתייחם
י צילום שצולם כאשר היה שמגר הלמשימתו
של גוש הישובים הזה כפי שמוי
יועץ
המישפטי לממשלה.
צע בתצהיר של מט. אם קו הפסקת האש

שאין שום הערכת־מצב צבאית לאורה אפשר
להגדיר כך את תפקידו.
אם השופט שמגר חושב באמת שיש
הצדקה צבאית להקמתו של גוש ישובים
הנמצא בעורף, היה כדאי לאמר זאת במפורש,
ועל-ידי כך להביא את הטיעון
הצבאי עד לאבסורד.

^ שר להערתו של כבוד השופט
לנדאו, אשר ציין כי אמנם ידוע שנד
טוסים הנוחתים בנמל־התעופה בן־גוריון
חגים מעל השטח שדובר בו, אני מבקש
להעיר רק את ההערה הבאה. במסלול
הנחיתה וההמראה של מטוסים, מצויות
עשרות גבעות, שחלקן קרובות יותר לנ־מל־התעופה
מזו של מתתיהו ושבאופן
תיאורטי אפשר לפתוח באש על מטוסים
מכל אחת מהן. מצב זה אופייני לכמעט
כל נמל־תעופה בעולם. רק הצורך להמציא
תירוצים צבאיים, לתוכניות ההתנחלות של
מדינת־ישראל, יכול להוליד את הרעיון
המוזר, שעל־מנת לאבטח את מסלולי־המ־טוסים,
יש לפזר ישובים על הגבעות. כפי
שכבר ציינתי, כאשר יש צורך בכך, יודע
צה״ל לפזר יחידות על אותן גבעות, וכך
עושים רוב שירותי הביטחון בעולם.
לעניות דעתי, ניגרר השופט לנדאו אחר
הטיעונים המטעים בתצהירו של האלוף
מט ואחר-טענותיו של פרקליט המדינה

ך ו ניתן -לי להופיע בפני בית־המיש-
* פט, הייתי יכול להיות לו לעזר, למנוע
ממנו לקבל טענות בלתי־נכונות, כפי
שהופיעו בתצהיר של מט ובטיעונים של
בך, ואף למנוע מאנשים שאינם בקיאים
בענייני ביטחון מלפסוק הנחות ביטחוניות
מוטעות.

עד כאן דבריו של האלוף (מיל).
מתי פלד, אשר היו צריכים להישמע
ככי?1־המישפט.

* החשוד בשוחר בבחירות שיקר

במשך חודשיים לחם פלאטו כאריה, בעזרת
חמישה עורכי־דין, כדי למנוע מווע-
דת־הכנסת להסיר את חסינותו. ברור היה
לכל, כי אם ועדת־הכנסת תחליט להסיר
את החסינות, תלך מליאת־הכנסת בעקבותיה.
עתה מתחיל שלב נוסף במסכת הקרבות
של פלאטו־שרון, שהוא המילחמה בין
כתלי בית־המישפט. עורכי־הדין שלו מעריכים
כי קרב זה יימשך עד לסמוך לבחירות
הבאות, עוד כשנתיים ימים.

ל ש קי
בפוליגרף
^ ולס ככר עתה ברור כי המישפט
י של פלאטו־שרון לא יהיה הפרשה
היחידה, בתקופה הקרובה, שתעסיק את
הח״כ, אשר דמותו שנוייה במחלוקת. ב־מהלך
הדיונים של ועדת־הכנסת התעוררה
מחדש פרשה ישנה, שבה היה מעורב פלא-
טו, אשר תפרוץ עתה מחדש.
לפני כשנה, ערב הבחירות לעיריות ול-
מועצות־המקומיות, פירסם העולם הזה
( )2139 תעתיקי הקלטות של שיחות טלפון
בין פלאטו־שרון לבין מועמדי מיפלגות
לעיריות ולמועצות־המקומיות. ראש עיריית
תל־אביב, שלמה (״צ׳יצ׳״) להט,
מועמד המערך לראשות עיר זו, אשר
(״ארתור״) בן־נתן, ח״כ אמנון לין, שהיה

היועץ־המישפטי לממשלה יצחק

זמיר היתה פרשה שלא העליתי
אותה, לא רציתי להעלות אותה, אך אתייחס
אליה כי הועלתה על ידי נזר לאלו *.
הפרשה מתייחסת לפירסום בהעולם הזה•
בהעולם הזה התפרסמה כתבה
לא חתזמה, זעד כמה שאני זזכר הזבא
בה תמליל של שיחה בין זדב פלא־מו־שרון
לבין ראש עיריית תל־אביב, לפיו
ביקש ראש עיריית תל־אביב תמיכה לבחירות
בשעור של מיליון לירות. כשזה
התפרסם פנה אלי ראש עיריית תל־אביב
ואמר :׳זה שקר וכזב ואני מבקש חקירה.׳
הוריתי על קיוס החקירה. אומר מר לאלן :
׳מחבר הכתבה הזאת הוא מר ינאי מה
שקרה שס, ואני מצטער שעלי להתייחם
לכתבה זו בפני הוועדה, שהיתה חקירה,
נחקרו גם חבר־הכנסת פלאטו־שרון וגם
מר ינאי בשאלה: האס היה סליל הקלטה
כזה והאס הושמע. היו עדויות סותרות
לחלוטין. שני האנשים (פלאטו וינאי) נבדקו
בבדיק $הפוליגרף ומר לאלו יודע
מה היו תוצאות החקירה הזאת, מי אמר
אמת ומי לא אמר אמת.״
עודד־ הדין יצחק לאלו :״מר איש־שלום
אמר לי שאם יהיו תוצאות שליליות
הוא יודיע לי. אף פעם הוא לא הודיע

יצחק זמיר :״מצויות איתי כאן התוצאות.
אתמול אמר לנו פרקליט המחוז

בד?11111 מי א טו
^ ומת ־ הוו ע דו ת במישכן־הכנסת רח-
\ /שה עיתונאים, שהקיפו את ח״כ שמואל
פלאטו־שרון. בתוך חדר ועדת־הכנסת ישבו
21 חברי־כנסת, אשר תפקידם היה להחליט
אם להמליץ בפני המליאה על הסרת חסינותו
של פלאטו או לדחות את בקשת
היועץ־המישפטי לממשלה.
פלאטו עצמו היה מתוח מאוד, אך בטוח
בניצחונו. מדי פעם יצאו מתוך חדר-
הישיבות חברי כנסת, שדיווחו לפלאטו
ולציבור העיתונאים על מהלך הדיונים.
הלל זיידל יצא פעמים אחדות ואמר לפלא-
טו :״זה בסדר, זה הולך לכיוון שלך.״
שלמה יעקב גרוס יצא במיוחד כדי להודיע
לפלאטו :״החסינות שלך לא תוסר.״
בשלב מסויים נדמה היה כי שמואל
פלאטו־שרון עומד להצליח בהימור נוסף,
הגדול מכולם בשרשרת ההימורים המאפיינים
את דרך חייו. לגבי פלאטו לא היה
זה הימור כלל. הוא היה בטוח שהוועדה
תצביע נגד הסרת חסינותו.
היה לו על מה להסתמך. ערב קודם
קיבל פלאטו טלפון דחוף מח״כ יצחק יצח־קי,
איש הליכוד. יצחקי ביקש מפלאטו
לבוא במהירות לביתו שבנווה־אביבים. ב־
9.30 בערב הגיעה מכונית הקאדילאק של
פלאטו לנווודאביבים. יצחקי קיבל את
פלאטו בחיבוק עז :״עשיתי רשימה, ויש
לנו לפחות 12 תומכים.״
יצחקי לא היה היחיד שהבטיח לפלאטו
את תמיכתו בדיון בוועדת־הכנסת. כמוהו
היו גם הלל זיידל, והאיש החזק בחרות
בכנסת, חיים קורפו. השלושה, לא רק
הבטיחו את תמיכתם׳ אלא. סיפרו לפלאטו
על ה״לובי״ שהם מארגנים עבורו. כל

אחד מהם הבטיח לו אישית שהוא ידאג
להצבעה־חשאית, דבר שיגדיל את סיכוייו
של פלאטו.
הרשימה של יצחקי כללה 12 חבר־כנסת,
אשר, לדבריו, הבטיחו ללובי שאורגן
על־ידי השלושה להצביע בעד פלאטו :
שמואל טולידאנו מש״י, יהודה בן־מאיר
מהמפד״ל . ,יעקב שלמה גרוס מאגודת־ישראל,
מיכאל דקל, אמנון לין ועמל
נאסר-א-דין מהליכוד, ועוזי ברעם ומיכה
חריש מהמערך. לגבי שני חברי־כנסת אחרים,
עקיבא נוף מהדמוקרטים ואברהם
כץ מהליכוד, לא היה מוכן יצחקי להתחייב,
אולם לדעתו היה סיכוי גדול שגם
הם יצביעו בעד פלאטו.
ואכן, ביום המחרת, כאשר דלפה מתוך
ישיבת־הוועדה הידיעה, כי הוחלט להצביע
בהצבעה־חשאית, החלטה שנפלה ברוב
של 8נגד ארבעה, היה ברור לפלאטו
שחסינותו לא תוסר. סביר היה להניח
שהשמונה שביקשו להסתיר את הצבעתם
יתמכו בפלאטו.
אולם במהלך הישיבה הצטרפו אליה עוד
חברי־ועדה. כמה מהם דרשו הצבעה חוזרת
לשאלת חשאיות ההצבעה. בהצבעה החוזרת
הוחלט להצביע בצורה גלויה. התוצאה
היתה כמעט בלתי־נמנעת 15 :חברי-
כנסת תמכו בהסרת החסינות של פלאטו
ורק ארבעה התנגדו לה. יצחקי, זיידל
וקורפו היו בין התומכים בהסרת החסינות
וכמוהם מרבית הח״כים שהופיעו ברשימה
המבטיחה של יצחקי, מילבד גרוס, נאסר־א-דין
ולין שהתנגדו להסרת החסינות, וטו-
לידאנו ובן־מאיר שנמנעו. בן־ציון רובין
מהמפד״ל גרם להפתעה נעימה לפלאטו.

לראשות־עיריית חיפה, שמואל
ראש עיריית רחובות דאז ומתרבים
נוספים, פנו אל פלאטו
תמיכה כספית במילחמת־הבחירות
מועמד רכטמן, מודדים וביקשו
שלהם.
כולם, מלבד אמנון לין, הכחישו את
הסקופ של העולם הזה. ראש עיריית תל-
אביב אף פנה למישטרה בתלונה על כך.
פלאטדשרון טען אף הוא, כי מעולם לא
הקליט שיחות טלפון כאלה, אם כי לא
הכחיש שהשיחות אכן התקיימו.
בעיקבות תלונתו של צ׳יצ׳ ,נחקר ח״כ
פלאטון־שרון וטען כי אין ולא היו, הקל טות
של שיחות־טלפון. המישטרה חקרה
את כותב הכתבה, עורך־המישנה של
העולם הזה, יוסי ינאי, אשר מסר לה
את גירסתו. שבועות אחדים לאחר החקירה
בא קצין־המישטרה שמונה לחקור בפרשה,
תת־ניצב אלכס איש־שלום • ,והציע
לינאי להיבדק במכונת־אמת. ינאי הסכים,
אך התנה זאת בכך שגם פלאטו ייבדק
בפוליגרף. כאשר חזר איש־שלום אל ינאי
ואמר לו כי פלאטו אכן נבדק במכונת־האמת,
התייצב ינאי במשרדי המטה־האר-
צי בירושלים ונבדק במכונת־האמת.
עד לשבוע שעבר לא נודעו, מכל מקור
שהוא, תוצאות הבדיקה. בשבוע שעבר,
בעת הדיון בוועדת־הכנסת על הסרת הח סינות
של פלאטו, חזרה הפרשה וצצה.
בעמוד 14—15 של פרוטוקול הוועדה״ מישיבתה
ביום ה־ 24 ביולי, נאמר:
• סגן־ניצב איש־שלום היה גס חוקר
פרשת״הבחירות של פלאטו.

שהוא הודיע למר לאלו את התוצאות. נזר
ינאי יצא דובר אמת באותן התוצאות. יש
לי כאן דו״ח משטרתי. למה אני מציג זאת?
כדי לבוא ולאמר כאן לוועדה הזאת, שהוועדה
הזאת לא מסוגלת להניח, על יסוד
הפרשה ההיא, שמר ינאי שקרן...״
אין ספק שלאחר פירסום תוצאות הפוליגרף׳
תתעורר מחדש הפרשה, שהוכחשה
על־ידי כל המעורבים בה, בדבר בקשת
העזרה הכספית מפלאטו־שרון על-ידי רא־שי־עיריות
ומועמדים לראשי־עיריות.

תביעת-
דיבה
ק( דשה אחרת, הנוגעת אף היא ל י
* העולם הזה, היא פרשת מישפט־הדי-
בה, שהגיש ח״כ שמואל־פלאטו שרון נגד
השבועון ועורכו. כיום נראית עצם הגשת
המישפט כמהתלה גרועה. כחודש לפני
שהיועץ־המישפטי לממשלה הגיש את טיוטת
כתב־האישום נגד פלאטו לוועדת־הכג־סת
וביקש להסיר את חסינות הח״כ, פיר־סם
העולם הזה, במדור תשקיף, ידיעה על
החלטת היועץ־המישפטי לממשלה, להעמיד
את פלאטו לדין( ,ראה גלופה) .פרק ליטו
של פלאטו דרש מהמערכת להכחיש
את הידיעה, וכשנתקל בסירוב, מאחר והעולם
הזה ידע כי המידע שבידו מדוייק,
הגיש ח״כ פלאטדשרון תביעת דיבה נגד
* עורך־דינו של פלאטו.

53ך׳*

העולם הזוז ודרש פיצוי בסך 150 אלף
לירות.
עד היום לא בוטלה התביעה, למרות
שהיום כבר ברור לגמרי שהידיעה היתד.
נכונה. אם לא יזכור פלאטו־שרון לבטל
אח. התביעה, צפוי מישפטי היתולי ממש
בעניין זה.

תרו מ ה מוזרה נים אחדות לפני הבחירות לכנסת
/התשיעית, וכאשר השמועות על עסקיו
המפוקפקים של פלאטדשרון בצרפת
היו נחלת מעטים בלבד בארץ, ערך פלאטו־שרון
את אחד ממיבצעי יחסי־הציבור הגדולים
שלו. שר האוצר האמריקאי דאז,
וויליאם סיימון, ביקר בארץ. פלאטו ניצל
את ההזדמנות ונתן, בטקס רב־רושם, שבו
האורחים הנכבדים ביותר היו צלמי־העי-
תונות, צ׳ק על־סך מיליון דולר, לסיימון
כדי שיעבירו ל^וסדות־צדקה יהודיים ב־ארצות־הברית.
הרושם
מהטקס, לו הקדישו כל העיתונים
בארץ מאמרים נרחבים, היה עצום.
המיליונר הצרפתי-ישראלי הצעיר והמרשים,
נותן כסף לשר־האוצר של אמריקה
הגדולה. מאז נשכחה הפרשה, עד שהועל תה
בשבועות האחרונים על־ידי אישים
שונים.
על־פי הטענה, לא היתד. זו תרומה של
פלאטו, אלא החזר-חוב שלו. פלאטו היה
חייב את הסכום לגורמים אמריקאיים, אשר
איימו עליו בהגשת מישפטים. הוא הסכים
לשלם את החוב רק אם יאפשרו לו להציג

גודסח 1ו נ ־ ם

צ׳ק על מיסו דולו יב

שהוא מוסר צ׳ק לשר־וזאוצר האמריקאי, וויליאם סיימון (ממושקף
עם הגב לתמונה) ,בנוכחות אשתו. של פלאטו אנט. פלאטו

ונווט ! -נדירפסה 111111

כסו למימון מע תו ת־הבוזיוו ת שלהם לעירייה
ן * מני* ידעל־* דשנה ימי• ידי י י־שייז ימי• י1*.ד זיל־יד• ר-שיזס־סריז.
נד־י־י׳י׳* ד״־רי* סייזסי י* זדא י*
;זימה 1למס ,־מדי ביב י׳6.ש • :ינ;גת די* גזו* גז י•־׳ גבמר דין
פיאיזי יא* ר־ימ יסיגי* .ימ׳־עע־מ ־5־ !גגי׳ל סיזנייז ידעדחי• של קלאסי ידי-ג-
>7ית סד־ביי׳יי. ז*תוניי! >5דז כאשי דרגי־
־מי. ת ס?בישי? גארייו־מידיג • מוג ש ־.יי גידל •א יאיכדמ ־זדעידי־ה
שעמו 0י*עי ־מתי נארגח ז-ייש ג* זי״ז ל* מתמר. סל י 8נ 3מממד.
גגייד גיתסיג ג־ז דרמי־ס יא נריזמי י? י.שגא־ סגני של* פ *3*0י ל* סיס

* 0יא*ו־ן ריו ימיש*•די•* ,זל-ן־ביג.
;ברכי כי־ילה •די*־י* 3אפ׳י ז־

1131199

רי-חל-״ת נסג־ו *׳*ססייש ייא גיצגי
פיזוט* :גן אני גמש־ יריד־ יל. סיי
שייזי ״סרגי ־•לי* יידו•* סיס יאמר
גגמ׳א זי ז# :סייגי
ני ׳ירע. די־ר יאסליצ אס
זר, סגיזי. אני׳גי נייכיס לני לגגל־ 50
י-זגייז של גן סלאס־־גיץ •ז 5דמיזיאיז
**י *זזשגי־ אליי נ־גיס סזייינ-ס. געג
**•גי יננדיי י-ז ד*>י*,י. גמדי י
פיאמי ; מ יי. י• ״.יי*־ לייל נו-
מיאסי־*ליז ילא גדמריז ירזיזז• י־יג
׳ לנו ז

יי:ג;י

*-אקי״י ׳יאק

נסיר ז
• מדד. מי גי ס ר>1

יש לי >רבר איתר אי שש נשיי.
8# *6י:
צי אי-יי יאדי *זריז ־־*י.ר >י.ידך
:־ נחוש הגיי־ אני גייר זמשיי?זי־כ
•ש לי רש •מי של ׳י־ד׳ מ •סנילס?זזים
י׳ נגגיייגד 6:סדר נישיגד. י.יאיצ *ג־מייד
גס,־ נגף.
פלא 9ו: רמז
צ־יצ״ :מלייז לירי*•״
*6א :׳.אשיי גל יומן ר-ושגרת לזי.
שאני אידי. מבר־בגמש *#בי׳ *יי.י
אייר נני* .יד&בית* יד מ ד יי*ה יד־דיי
חי־יים נישחוי ימו וצי דגיו ימשש.
יאתר *0י.ש שאשת ״.יסד נ* .איזיי־
>נז סיאיו־ אסיה יי שמזש ז* ת־מר ני.
נם *איי י׳גזדרויב אהי* ש־מיישה ארי*.
י׳ מ שה יא הסי שלי יי״-ר ישייר. ששכר
נביזימי. נש מ״מנש־זי? 0יליביר. כשטז־רי
אה מגשי• שי 00מ*גא ׳.חלמו
?־יעב ראע; תנזשת) משהמג־ד־ ב מ סי.
הגגאלד ..ינזיו יעיז גי *.-ה ־.ייה מר•,

אילבס**׳שיירליהירלד־*גש״י

ג־לצ׳ :אלד י-ש ש*׳ דני־ס גוביש
מ י* השיי אייר למי׳ .אל ממג •י.
שני מ׳גי־״ס.
מלאגדז: תן י׳ נהר׳ ׳0־ 0לחודש בי
דמיין דזיב

# ,.ריפיםלחדש

הק שי״

יל 8צ**׳ שמי ידידי־ הכזגייז• סל
י י •יאשיה יילייה של־זיביב גילי שיסז
*שר (-אייהרר{ בזיז׳זן. סישסד מערי.
ריתסיס ביי גן־זהן לגז שלאגר ו יד•
יישים הדילים גר״זזד. כאשי פלאשי מיון :
עדייז סרס* .יארריר נן־בימ סח! יש*־
״ ר ־שיא* מיפי* במי ׳.ג ל •לאגיג
של אתי יוסיו־ו -תלד ז יר גיא־רי גדיל
של זמייי מאיש שאזאל. שמדזץ תאמיי׳
:סזיגר תשרגת מל מוריי־ יגיאל נשא־
>י׳פ -לסנדאל שיאש* ומימת לישראל
ימי מגי וזוגי• • ג י גדגתז. גבריי
ימלאל נשימש גז מ מ גי
סשייזת בי> ביינתז ישיז שלאמ״שייז
יזימיית בשפת ימישתיי. .
מ * עז! :שליש מד מ ל גפיי י יש

ט ניו !
על המישור ד־ריזע*־ .ש רנייהמי גל
זיייעיס ד-
עיריית תל־גגיג, יהד
שישעסייס של שיאפו, דשאי הסכם גזי
*־> ייני• יען מוזל. ייני,״ את יודא־ו
:הארץ נרג״־אניג של זפי של פיאשו•
שית. גיס תמייאה עצלי -ז י • מייי•
או* יאוץ זיו 4יא 6מרון. קשירה הן-
יתת שגו סזת״ג 6ל*זי לבייש זיעה
סי׳וייוי לירית נמזיסן יא י * פפלי־ימ
ג י ומפל ימ־כ א*מ ג ויי מי גלישת

גילגויליודיש

נגתייס תגי* זעששה ליזסזיתי גד

זידת זירי עם אג ט ״י
.יא זימה״•

הלירות שניתנו כתרומה, לא היו כסף שלו,
אלא של אנשי־עסקים שונים העומדים
איתו בקשר, אשר הסכימו להרים את
התרומה, והסכימו גם שהכרסום כולו
יפול בחלקו. לדבריו, גם הוא היה בין
התורמים, אך התרומה לא היתה בילעדית
שלו, כפי שהדבר הוצג על־ידו בזמנו.

חזר על הצעתו. התגובה היחידה היתד,
של ברמן, אשר קיבל את העתקי המיב־תבים.
הוא שיגר קריאת ״הצילו״ למישרד־החוץ
בירושלים, בה טען כי פעולותיו של
פלאטו מסכנות את שלום יהודי-ספרד
ומעוררים עליהם את זעם העיתונות וה־מימשל.

רי א ת ״הצילו״
ממדריד

השכנים בסביון
ה סכי מו

דשה שהתעוררה רק באחרונה,
מוכיחה עד כמה גדול הדימיון המפעיל
את פלאטו. לפני חודשים אחדים הגיע
לפלאטו מידע, לפיו עומדים להרוס במדריד,
בירת ספרד, בית־קברות גדול, שיש
בו כ־ס 60 קברים יהודים בני מאות שנים.
פלאטו טי׳לפן אל ראש־הקהילה־היהודית
במדריד, יהודי בשם ברמן, שאין לו כל,
קשר מישפחתי עם.יצחק ברמן, יושב־ראש
ועדת־הכנסת, שהחליטה על הסרת חסינותו
השבוע. פלאטו שאל את ברמן מה מתכוונת
לעשות הקהילה היהודית כדי למנוע
את חילול הקברים. לדבריו, תשובתו של
ברמן היתד שום דבר.״ אז הודיע לו
פלאטו כי הוא מוכן לשלוח מטוס, אשר
יעלה את עצמות היהודים לקבורה בישראל.
כשסירב
ברמן להצעה, שיגר פלאטו
מיכתבים אל אישים שונים, ביניהם ראש־ממשלת
ספרד ושגריר ספרד בצרפת, בה

ולס נראה כי אם יצליח הדבר בידו,
עומד פלאטו בפני אחד המיבצעים
הגדולים בחייו, שלעומתו יחוויר אפילו
מיבצע מיליון הדולרים. כששהה השאה
המודח של איראן במרוקו, שיגר אליו
פלאטו פניה, באמצעות שגריר מרוקו בפאריס,
המזמינה אותו לבוא לישראל.
ראש־לישכת השאה־המודח שיגר לפלא־טו
מיכתב תודה, ודהר, בנימוס את ההצעה.
אולם עתה כבר היה לפלאטו שם של
מישהו מפמליית השאה־המודח, והוא החל
להפגיז את חצר ד,שאד,־המודח במיברקים
וטלפונים.
כאשר נערך נסיון נפל להתנקש מהאוויר
במקום מושבו של השאה במכסיקו,
לשם הוא עבר בינתיים ממרוקו, שיגר
פלאטו מיברק ארוך לראש־לישכתו של
השאה :״למדינת ישראל יש צבא ושרותי-
ביטחון השומרים על אזרחיה והמאומנים
היטב. אותם גורמי־ביטחון ישמרו על ה שאר,
כאשר הוא יהיה בארץ. זו הארץ
הבטוחה ביותר לשאה.״ כתב הח״ב היש ראלי
לשאר, הפרסי המודח.
אם ביגלל עקשנותו של פלאטו או ביגלל
התסקיר הביטחוני שלו, היתד, התשובה
חיובית בעיקרה. פלאטו התבקש לדווח
ללישכת השאר,־המודח על אמצעי־ביטחון
ספציפיים יותר סביב מקום מגורי השאה
בישראל, כלומר ביתו של פלאטו ברחוב
מגל בסביון.
אנשי הביטחון של פלאטו הכינו מפת־אבטחה
לקראת ביקורו של השאה. בתוך
התחום הביטחוני מצויות 12 וילות השכנות
לזו של פלאטו ברחובות מגל ודרום שב־סביון.
שליחיו ערכו ביקורים אצל בעלי-
הווילות. ארבעה מהשכנים הסכימו לעזוב
את בתיהם תמורת פיצוי הולם, לתקופה
בה ישהה השאה בארץ. יתר השמונה לא
הסכימו לצאת מהבית בעבור שום הון,
אך הסכימו להימצאותם של אנשי־ביטחון
בביתם כל זמן שהשאה יתארח אצל פלא-
טו, וכן להוציא לחופשה את הגננים הערבים
העובדים אצלם.
את המידע הביטחוני הזה שיגר פלאטו
לחצר השאה. התגובה היתד, חיובית אם
כי לא נמסרה בינתיים הסכמה מוחלטת
לביקור השאה בארץ ולא נקמג_ כמובן
התאריך.

פלאטו ועימד לידי!

י רגיי. אגר. הבי גביי

אשלי
ל סי י*.ת איריי זל זה גת;•
תילד לבמיריהי אתת נגיאי גד* נשב
קגי לריץ ישתיר־ת אתה בגר ששית את

!דאגד ל כן. מי •ידי. יי >5גי• ..ני
נ *הי לו הצלייי.
כן־גוזז: זני בישעי *יא יסלגי
יניא לגיייה-מילוצ דאיתי גאולו ה!םןנ -
איזירא״ת. א*• מי ת •שית היי• נסיר
8י*צ* :זה זרת ק־״יסאיי הבי שלא

*לאיר זריי מני ת זי -שוי לסב• שנתתם
רי זנם הוא י עי ר את •סיי תימג גל
אנם ליגדזייז יייז זריז׳ נתן גדיאר
גל* למיבג •לז יימרדס לסיאמי ר*
הז״־תז ו זעהגי שי׳יב;ם לייסג? *
פשייש?ו-בביס שנשסה של תפריאיו
;להרג את תששי.
נלניר ממי ישיש תמקשי בייגתז גיג
יילי• ליהרזזש גופיאשי -ץ יונר
יבבגה י.יא יפביי את יייישמי בד. א־.י לנגנים לניתו שי סיזגי יאז׳ד סייית
נוי ית גאי •*.תהי-כנסיב לכו. מתא נרגז׳ *יויהגת תיא *־*ג *גי ל׳מיין .
ועמי לא י׳ב״יג ומי ־ אולם מתלגי יי
* י<״י **דמיו. אופה שוד תלייסישיר
גל ג״צ׳ לר׳תיר? ססלאסי-גיוו. תתוי*
קת סולד לד לאי כשניאיינב אי גיישו תיל ו׳ס׳הג־כוזון,
זיג׳ לפי־אפי ובייל וגירי גיזאז גאידיג:
׳• אשתי *י מו׳מו־ם ייו

הסקונ שר ההקלטה

גלופה מהעמוד הראשון בכתבת העולם
הזה, אשר הביאה תמלילי הקלטת
השיחות בין פלאטו למועמדים לראשי־עריס בארץ, אשר ביקשו ממנו תרומה כספית
למערכת הבחירות שלהם. בעקבות כתבה זו הגיש ראש עירית.זזל־אביב תלונה למיש־טרה,
אשר חקרה את הפרשה וקבעה כי עורך־המישנה של העולם הזה לא שיקר.

זאת בכלי־התיקשורת כתרומה, ואם שר־האוצר
האמריקאי יסכים להשתתף בהצגה.
לבעלי החוב לא היד, חשוב איך יגבה
החוב, והם הסכימו.
אולם הצימוק שבעוגה בא מאוחר יותר.
שוב, על־פי הטענה, שבינתיים לא הוכחה,

מכחיש את הידיעות כאילו לא היה הצ׳ק בגדר תרומה אלא
החזר־חוב, וכן הוא מכחיש את השמועה כאילו הצ׳ק חזר. לעומת
זאת מודה פלאטו שהתרומה לא היתה בלעדית שלו, אלא של אנשי
עסקים העומדים עימו בקשר והסכימו שהפירסום יהיה של פלאטו.

החזיר הבנק את הצ׳ק ביגלל חוסר כיסוי.
רק באחרונה הגיע פלאטו לד,סדר-תשלו-
מים עם בעלי־החוב האלה שלו.
ח״כ פלאטדשרון מכחיש בכל תוקף
את הטענות נגדו בעניין הצ׳ק של סיימון,
אם כי עכשיו הוא מוכן להודות שמיליון

היוטיז״המישפטי דכזסשלה, הפרופסור
יצחק זמיר, החליט כיסים האחרונים
כי יש חומר ראיות מספיק, כדי להע־סיד
לדין את ח ״כ שמואל פלאטו
שרון, כנין עכירות שכיצע כתקופת
הכחירות.
את החקירה פתח ככר חיועץ־חסיש
סטי הקודם לממשלה, הפרופסור
אהרון כדק, והיא הועכרה כירושה
לזמיר, אשר כיקש סהמישטרה לאסוף
נתונים נוספים כתיק.
עתה• ,חודשים אחדים אחרי שהמיש־טרה
העכירה לו את התיק המושלם,
החליט זמיר כי יש חומר מספיק
להעמיד את סלאטו־שרון לדין.
נע־ ,יצטרד היועץ־המישפטי לפנות
לכנסת, כדי שתחליט להסיר את חסי
׳ מ תו של פלאטו־שרון, כדי שאסקור
.יהיה להעמידו לדין. חוגים ככנסת
ובליכוד משוכנעים, אחרי תקדים ח ״כ
־ שמואל רכטמן, כי הכנסת אכן תסיר
את חסינותו של פלאטו־שדון.
שפורסם בד,עולם
1 1 111111ו״ 1י
הזה כחודש לפני
1 !#*1111111
דרישת היומץ־המישפטי, לביטול חסינותו
של פלאטו, הביא לתביעה בת 150 אלף
ל״י כנגד השבועון, שהיום ניראת כמהתלה.

תגידו נגח וחסנה

ך ך ; 1ך| הזמר כהה העור אפריק
׳ 1 - 11 יי סימון הפך חלק קבוע ב־אפריק
ביטל התחייבויות קודמות בגרם־

ניה כדי ליטול חלק בתחרויות. הוא הדביק את המועמדות במצב
רוחו. מימין לשמאל 5לאה ספיח, ליאורה ניצן, רבקה סגל,
אפריק סימון, אורנה רבינוף, עדינה בדולח וחגית רימוני.

ף* הכת היכל־ התרבות בתל־אביב,
1רגילה בהתקהלויות, אך ההתקהלות
שמילאה את הרחבה בשבת אחרי־הצה־ריים
היתד, מרהיבת עין ביופיה. את הרחבה
מילאו עשרות סקרנים שבאו לחזות
בארבע־עשרה יפהפיות שנפגשו ברחבה
כדי לצאת ממנה באוטובוס ממוזג
של דן־תיור לאשקלון. שם במלון גני שולמית
עמדה להתרחש בעוד שעות אחדות
התחרות הראשונה בסידרת תחרויות מל*
כת־המים.
בהגיען למלון פרשו הבנות למנוחה
קלה ואחר־כד החלו בהכנות לקראת הערב
המרגש שציפה להן.
לרבות מהן, נערות בנות ,17—16 היה
זה הביקור הראשון בבית-מלון, והן היו
נרגשות מאד.
הספרים ז׳אק וז׳ורז׳ט טיפלו בשערן של
הבנות, והמאפרת שושיק דאגה לאיפור.
כמו בכל תחרות גם השנה גילו הבנות
תכונות חברתיות יפות ועזרו זו לזו.
אפשר היה להבחין כבר בפעם הראשונה
בחברויות חדשות הנרקמות בין המועמדות,
במבט הבוחן שבו בחנו אחת את השנייה
כשכל אחת מהן עושה את הטוטו
הפרטי שלה לגבי המועמדות וסיכוייהן.
העסק התנהל כמו מיבצע צבאי. מועמדת
קיבלה דף ובו פירוט התוכנית לערב.

השלישית
ליאורה רשף
מוכתרת ע״י מיכאל בראון.

השנייה
על־ידי טובה

אחרי שאופרו, סורקו והוכנו לקראת ה תחרות
ירדו הבנות לארוחת־ערב חגיגית
שהתקיימה בחדר־האוכל של המלון. הן
היו כל־כך ברגשות עד כי לא היו מסוגלות
לנגוע באוכל, לדאבון ליבו של הטבח,
שהכין מעדנים נפלאים במיוחד לערב

בשעה תשע בדיוק החל הערב הגדול.
על הבימה, שהוצבה בפאתי הבריכה, הוצבו
עשרות עציצים ופרחים, תאורה מר־היבת־עין
קישטה את רחבת הבריכה ש־היתה
מלאה מפה לפה. משה נוי ולהקת
הדולפינים תפסו את מקומם על הבמה
ועימם המנחה מני פאר.
מני, רענן, שזוף ואלגנטי, פתח את
התוכנית בסידרת בדיחות חדשות וטריות,
והקהל לא חדל לצחוק. בין השאר
טען מני כי בגין בריא, אך הושאר בבית-
החולים כדוגמה לאלה החולים באמת, ש יראו
איד נראה איש בריא. הקהל אומנם
צחק בכל פה, אך היה קצר־רוח לראות את
המועמדות, והן לא אחרו לבוא.
בזו אחר זו עלו ובאו היפהפיות בבגדי־חוף
מרהיבים של מטקס. הן פסעו על הבמה
המקושטת, ועוררו מחיאות־כפיים
סוערות בקהל. אולם אחר־כך באה ההפתעה
האמיתית. הבנות עלו לבושות ב־בגדי־ים
פירחוניים יפהפיים, גם הם של

ליאורה ניצן סגנית ראשונה
לנסיכת הים־התיכון מוכתרת
שעיה נציגת חברת עץ הזית.

נאווה חן נסיכת הים
התיכון מוכתרת טל-
בני ועקנין סגן ראש עיריית אשקלון.

שלוש הגסיסה

מימין ליאורה
של נסיכת הינ
כת בית־הלוחס, באמצע נאווה חן נסיכת הים־ה!

וצות אשקלון איו נבחרה נסיכת הים התיכון לשנת 9ד
גוטקס, מלוות כדוגמנים שלבשו בגדיים
של אנוה. אחד מאורחי התחרות אמר:
הנה חתן וכלה, כעת חסרה רק שימלח.
ואכן, בפעם השלישית שבה עלו הבנות
אל הבמה, הן עלות בשמלות־חופה מקסימות
של אמבר. תאורה אולטרה־סגולית
הוארה עליהן, והשמלות זהרו באור כחל חל
וסחטו מחיאות־כפיים אדירות מהקהל
המופתע.
המרגשות והפ תעו ת
ך* אשר היו הבנות בבגדי־ים ראיין
אותן מני פאר וכל מועמדת סיפרה
על עצמה. בניגוד לשנים קודמות לא
חולק השנה הערב לשני חלקים, כשבאחד
הצגת המועמדות ובשני הופעות האומנים.
הפעם שלבו ההופעות בין עלייתן
וירידתן של הבנות מהבמה. כך יכול הק הל
להנות גם ממראה־עיניים וגם ממישמע
אוזניים. תיזמורתו של משה נוי ליוותה
את המופע לאורך כל הערב, כשהזמרת
דליה אליעזרוב מנעימה לקהל בזימרתה.
הבנות היו חלק מההצגה, וכשעלו במערכות
לבוש של אם־בי, שתיכננה עבורן
במיוחד עופרה פרנק, לא היה קץ להתרגשות
הקהל. הבנות נראו מקסימות בבגדים
האופנתיים וקשה היה לנחש מי
מהן תזכה בתואר הנכסף של נסיכת הים־
התיכון.
כשעלתה להקת הג׳ז של יעקב קלוסקי
נכונה לקהל הפתעה נוספת — כוכבת ה־

שף הסגנית השנייה
1תיכון מצילה בברי־יון
דוגמנית מרמת־

ךגן 1ח למועמדת אתי טבק, אחו־תו
של הכדורגלן בני טבק,

ולנאווה חן שהציגו את שמלות הפאר \ 1.8.
להקה, שלא היתה אלא שדרנית הספורט
של הטלוויזיה רחלי חיים, שהוכיחה כי
מלבד יופי חנן אותה הטבע גם בקול נפלא
ובכישרון לריקוד. הזמרת שרי, שהופיעה
(המשך בעמוד )41

גן ואחותה של מלכת־המים לשעבר, שרה חן, ומשמאל ליאורה ניצן
בוגרת מכון וינגייט שהגיעה לתחרות מחיפה עס אביה. לנוטה: עדינה
בדולח מתל־אביב עם הדוגמן אלי ביטון שהציג בגד־ים של אנווה.

בתחתונים

על הבמה עמד
אחד מאוחזי התח־רות,
כדי שאשתו תזכה בשמלת אם־בי.

הצירו י

צועק המנחה מני פאר ונשכב על הבמה כשהוא דורש מהמצילח 11 ליאורה רשף, שזכתה בתואר הסגנית השנייה של נסיכת היס־התיכון,
להציל אותו בהנשמה מפה לפה. מימין: מועמדת רבקה סגל ואפריק סימון.

מישודהבויאות מגן על מכון־ הודה הבועל ללא ריע1י1ן

הונאה ) 11 הרזייה
ואשר חקר במשך שנים רבות את שיטת
סימנם, קובע חד־משמעית כי ״אין בין
החומר ובין ההשפעות שמייחסים לו ולא
כלום. באותה מידה שאתה מזריק לגוף
11.0.0 .אתה יכול להזריק גם ימים. התוצאות
תהיינה דומות.״
אילו היחה השיטה נשארת בגדר של
תיאוריו־,־רפואית השנויה במחלוקת, לא
היתה, בוודאי, מעוררת עניין רב. אולם
כאשר מדובר בעסק מיסחרי, המוכר לקהל
הרחב כשיטה זו, הרי שישנה סכנה חמורה
שמדובר בהונאה, תוך ניצול תמימותם
של הלקוחות, שאינם מודעים לספקות
הכבדים התלויים ועומדים !נגד השיטה.

ת | 1ת|| מודעות־ענק, שמפרסמים
יי ^ 1* 1מרכזי הרזיה בינלאומיים
מדי יום, מלאות בהבטחות להרזיה מהירה.
ף} די יום מתפרסמות בעיתונות מוד-
עות ענק תחת הכותרות מרכזי הר־זייה
בינלאומיים, המבטיחות לציבור כי
״בפעם הראשונה בישראל אפשרי כעת
לאבד מישקל בצורה בריאה, במהירות,
ללא כדורים, ללא מסז׳ים, ללא תרגילי-
התעמלות וללא דיאטות דרסטיות.״
מאחורי מרכזי הרזייה בינלאומיים עומדת
חברה צרפתית, שלה סניפים בפאריס,
ליון וטולוז. איש-עסקים ישראלי, ראובן
טיבט, שיכנע את בעלי־החברה לפתוח
סניף בתל־אביב.
טיבט, מיליונר בן ,41 המתגורר בווילה
בסביון, חתם במהירות על חוזה עם הצרפתים,
לפיו ישקיע סכום של מיליון לירות,
ובתמורה יזכה ב־ 51 אחוזים מהרווחים,
כלומר, יהיה השותף הבכיר והקובע
בניהול העסק.
הוא שכר חנויות אחדות בקומת הקרקע
בבניין מגדלור, הנמצא בפינת הרחובות
אלנבי ובן־יהודה, חיבר אותן ופתח את
סניף מרכזי הרזייה בינלאומיים בישראל.
העיצוב והריהוט במקום מפוארים ויוצרים
את הרושם כי מדובר במכון יוקרתי
ברמה אירופאית.
שבע יועצות נאות, המועסקות במקום
לקבלת קהל, נבחרו בקפידה רבה. הן
מקבלות לקוחות לראיון אד ורק בחדרים
נפרדים המיועדים לכך, ורק אחרי שניק-
בער, להם פגישה מראש.
שיטת־ההרזייה של המכון היא פשוטה
ביותר. זוהי שיטה הידועה בעולם הרפואה
במשך עשרות בשנים, שיטת סימנם,
והקרויה על שם ממציאה. שיטה
זו אינה בלעדית למרכזי הרזייה בינלאומיים,
כפי שאומרות המודעות, והיא מיושמת
בעשרות קליניקות רפואיות ברחבי
העולם מזה שנים רבות.

אפשר גס
עם מי ס
ף! שיטה מבוססת על סידרת זריקות
י * הבאה ביחד עם דיאטה חריפה, החומר
המוזרק לגוף ניקרא ( 1 1 0 .0 .הורי-
גון) ,והוא איננו אלא הורמון המייוצר
בגופה של כל אשד, בזמן הריונה. תפקידו
של הורמון זה, בזמן ההריון, הוא
לספק מזון לעובר. מכאן נובע גם השימוש
בו בזמן הדיאטה.
החומר מוזרק לגוף במשך עשרים ושלושה
ימים, במינון של 125 יחידות
ליום. ההשפעות המיוחסות לחומר הן בעיקר
בשני תחומים. האחד — הוא מזרז
את תהליך פירוק עודפי השומן בגוף, ובכך
מסייע לגוף לצמצם את הפער שנוצר
בין כמויות המזון שלהן הוא זקוק לתיפ-
קודו, לבין הכמויות הקטנות המסופקות
לו כתוצאה מהדיאטה החריפה. כתוצאה
מכך האדם פחות רעב, פחות תשוש, וקל
לו יותר לבצע את הדיאטה ולהתמיד בה.
פרופסור עזרא זוהר, מנהל מכון הלר
בבית־ד,חולים על-שם ש יבא בתל־השומר,
הנחשב לגדול המומחים בארץ בשטח זה,

רגל אחת
בתוך העסק
^ פני תשע ש;ים פעל בארץ מכון
• הרזייה אחר, תחת השם האוז אוף
דאון. גם מכון זה הציג את עצמו כסניף
של מכוני הרזייה בינלאומיים, אך הוא
פעל לפי שיטה אחרת.
קשה שלא להבחין בדמיון שבין המודעות
שפירסם אותו מכון לבין השיטות
הפירסומיות שנוקטים כיום מרכזי הרזייה

חזו הקבלה

העיצוב והריהוט המפוארים שבמכון, יוצרים את הרושם
כי מדובר במכון יוקרתי ברמה אירופאית. שבע היועצות
הנאות, המועסקות במקום לקבלת־הקהל, נבחרו בקפידה רבה, על־מנת לתת נופד מכובד.
והוא יחליט אם יש מקום לנקוט בהליכים
מישפטיים נגד המכון.
המכון פועל מזה כחודש ללא רישיון,
בידיעת מישרד-הבריאות. טיבט, הגיש בקשה
לקבלת רישיון, אולם בשל החקירה
המתנהלת, לא קיבל אותו עדיין וכלל
לא ברור אם יקבל אותו.
אולם טיבט לא המתין כלל לקבלת
הרישיון. הוא פתח את המכון ללא רי-
שיוו, ואף התרברב כי אם מישרד־הברי-
אות לא יעניק לו רישיון, הוא יגייס את
עוצמתו הכלכלית, יפעיל סוללת עורכי-
דין ויגיש בג״ץ, שיחייב את מישרד־הבריאות
להעניק לו רישיון.
מצבו הכלכלי של ראובן טיבט, מאפשר
לו לבצע מילחמות. הוא מתגורר בווילה

ראובן טיבט, מיליונר בן 41 מסביון, עמד מייד על׳האפשרות

לגרוף הון עתק, הטמונה בפתיחת סניף של המרכזים הבינלאומיים
# 111 #111ן 11
להרזיה בישראל. הוא השקיע כמיליון לירות במכון, הנמצא בבנין מגדלור בתל־אביב.
בינלאומיים. מודעות הפירסומת של האוז
אוף דאון סיפרו, כי ״כעת תוכלו להפחית
15 סנטימטר מהיקף גיזרתך תוך 70 דקות.״
גם במודעות של היום מופיעה בחורה
חטובת גוף, והן מבטיחות לציבור, כי
שיטת הטיפול היא ״ללא דיאטה מחמירה,
ללא התעמלות וללא מכונות מסור-
בלות.״ המכון הקודם שכן גם הוא במיש־רד
מרווח במיגדל־שלום, שעוצב בפאר
רב, כך שנוצר הרושם שמדובר במכון-
יוקרתי ברמד, אירופאית.־
אין זה הקשר היחיד בין שני המכונים.
החוליה הנוספת המקשרת ביניהם
היא ראובן טיבט. לדבריו, הוא לא היה
שותף גלוי בהאוז אוף דאון, אך ישנן
עדויות רבות כי היה שותף סמוי. טיבט
מודה כי ״הייתי עם רגל אחת בתוך
העסק, אך פרשתי אחרי שהעולם הזה
פירסם כתבה על טיבו של העסק.״ (העולם
הזה .)1733
בכתבה זו, שפורסמה לפני תשע שנים,
סופר כי שיטת ההרזייה של האוז אוף
דאון, המבוססת על חימום הגוף במכונות
מיוחדות, מסוכנת וגורמת לכוויות
חמורות. אז טען עזרא זוהר, כי ״הם
פשוט מייבשים את האדם, מה שבאקלים
שלנו עלול להיות מסוכן.״
מאוחר יותר התברר כי לפחות שלושה
מבעלי־העסק, אוסטרלים במוצאם, הם

נוכלים, שהסתבכו בחובות כספיים, לא
שילמו את שכר המישרדים במיגדל־שלום
וברחו מן הארץ.
כל העובדות מצביעות על־כך כי המכון
החדש שהקים ראובן טיבט, אינו
אלא גירסה מחודשת ומשוכללת של המכון
מ־ ,1970 כאשר השיטה של אז שיטת
חימום הגוף, שונתה לשיטת סימנם.
עובדה מעניינת במיוחד היא, כי לרגל
פתיחת מרמי הרזייה בינלאומיים ניש לח
מצרפת יועץ מיוחד בשם ג׳ון בראון,
המציג את עצמו כמומחה לנושא־הרזייה,
למרות שהשכלתו היא דווקא בשטח הקוסמטיקה.
מתברר כי בראון הוא אוסטרלי
במוצאו.

ללא רישיון —
בידיעת המישרד
ף• ימים אלה מתנהלת חקירת מישטרה
סביב הנעשה במרכזי ה חייה בינלאומיים.
על החקירה הוטל איפול. במקביל
לחקירת המישטרה, נפתחה חקירה במיש-
רד הבריאות, מייד אחרי שהידיעה על
פתיחת מכון זה הגיעה אליו. במיסגרת
החקירה ביקרו במכון חוקרים סמויים,
שהתחזו ללקוחות ובדקו בדרך זו את
שיטת הטיפול במכון. החומר כולו הועבר
ליועץ המישפטי של מישרד הבריאות,

באו הנוכלים, שהקימו בעבר מוסד דומה.
מפוארת ברחוב החרמש 4בסביון, ששוויד.
נאמד על־ידו בכמיליון דולר. מלבד המכון
להרזייה, מחזיק טיבט בבעלות על
חברת פוק פולס אוף איזראל, המייבאת
ומייצרת בריכות שחיה פרטיות, ויש לו
השקעות נוספות. בחצר ביתו ממוקמת
בריכת שחיה מפוארת המשמשת, בין השאר,
גם לתצוגה עבור לקוחותיו.
דוברת מישרד־הבריאות, דבורה גנני,
משרתת יותר מכל את האינטרס הפרטי
של ראובן טיבט. היא מחפה עליו, והסתירה
במשך זמן רב את העובדה כי מת נהלת
חקירה במישרד־הבריאות נגד ראו בן
טיבט. גנני אף אסרה, בשם השר שלה,
על עובדי מישרד-הבריאות להתריע נגד
סכנות המכון.

1חן חן ל 1א 1וה חן
(המשך מעמוד )39
בבגדי דיסקו, הוכיחה שוב שהיא אחת
הזמרות הפופולריות בארץ. אולם מי ששיגע
את הקהל והלהיב אותו ממש, היה
הזמר אפריק סימון, שהוכיח שלמרות שחולפות
השנים עדיין לא נס ליחו של
השיר ראמייה.
היו הפתעות׳נוספות במשך הערב, מני
פאר החליט לחלק את ההגרלות בצורה
מקורית, במקום לחלק מיספרים, החלים
להכריז על תחרות. הוא הודיע כי הגבר
הראשון שיעלה לבמה ויוריד את מיכנסיו
יזכה בשמלת אם־בי לאשתו. עשרות גברים
זינקו על הבמה והורידו את מיכנסיהם
כדי לזכות בשימלה.
כשאפריק סימון שי על הבננה הצטרפו
אליו בריקוד ובזימרה אורחים מתור הק הל.
בכלל, שיתוף־הפעולה בין הקהל, שישב
על שפת הבריכה, לבין האמנים וה־מועמדות
שעל הבמה, היה מושלם,

שהתואר יישאר
במי שפחה
^ חלק המותח ביותר בערב היה,
י 1כמובן, אותו חלק שבו הוטל על ה שופטים
לבחור בנסיבת הים־התיכון ובשתי
סגניותיה. הפעם היתה התחרות קשה
במיוחד. כמעט כל המועמדות הפגינו ביט-
חון־עצמי וכולן, ללא יוצא מהכלל, יפה פיות.
על השופטים הוטלה מלאכה קשה.
בין השופטים היתה נוטה מירון, נציגת
חברת אולימפיק, שתעניק כרטיס טיסה ל לונדון
למלכת־המים, שהיא עצמה אם ל בת
יפהפייה! ועדינה ורסנו נציגת אולמי
אמבר שתעניק למלכה טיפול חינם ביום
חתונתה, וחמישים אחוז הנחה לקיום
חתונה באולמי אמבו; נציגת מלון גני
שולמית, קלרה מזרחי! נציג חברת האופנה
אם־בי, משה בכר, נציג חברת בגדי
הגברים אנוה, בועז גינזבורג> שלמה
כרמון, נציג חברת אברהם גינדי, המקיים
מסורת ארוכה בתחרויות מלכת־המים, שיעניק
למלכה הנחה של חמישים אלף לירות
לקניית דירה באחד מבנייניו! ונציג
חברת דן־תיור, שהאוטובוסים שלה יסיעו
את המועמדות בכל הארץ, שייקח מירמר.
אחרי שהתכנסו השופטים והעבירו ביניהם
ביקורת וחווודדעת, מסרו את החלטתם
למארגנת התחרות, מירי זכרוני,
ששמרה על ההחלטה עד לרגע האחרון
ממש. ואז, כשמני פאר הכריז על המאושרות
שזכו בתחרות הושלו הם.
כסגנית שנייה נבחרה ליאורה רשף,
בוגרת מכון וינגייט ומצילה בבריכת בית-
הלוחם. ליאורה הורידה לצורך התחרות
שישה קילו ממישקלה בדיאטת מלפפונים
׳קפדנית, ודק אחרי שמנכ״ל חברת וולח
מיכאל בראוו הכתיר אותה׳ הודתה בפה
מלא כי הדיאטה השתלמה. כסגנית שנייה
נבחרה ליאורה ניצן, גם היא בוגרת מכון
וינגייט מחיפה, שהגיעה לתחרות מלווה
על־ידי אביה.
ואילו כנסיכת הים־התיכון נבחרה נאווה
חן, יפהפיה מלוכסנת עיניים בת ,17ש־היתה
המועמדת האחרונה שנרשמה לתח רות
מלכת־המים. נאווה היא הנציגה ה שנייה
של מישפחתה בתחרות מלכת־המים.
אחותה, שרה חן, נבחרה כמלכת־המים,
ואף נסעה במיסגרת התחרות לפאריס.
לאחר מכן נבחרה שרה כמלכת ה־יופי־עשרה
ונסעה לטוקיו. האחות הקטנה,
נאווה, הוכיחה כי היופי עובר בירושה ב-
מישפחת חן. היא סיפרה שהיא דוגמנית
במיקצועה וכי היא חולמת לזכות בתואר
המלכה, כדי שהכתר יישאר במישפחה.
נציג אס־בי הודיע בו במקום, כי יעניק
חוזה־עבודה למועמדת שתיבחר כמלכת־המים.
המלכה תהיה הדוגמנית של אם־בי,
אחת מחברות האופנה המצליחות ביותר
בארץ. הוסיף ממלא מקום ראש עיריית
אשקלון, בני ועקנין, והכריז מייד כי הוא
מעניק לנסיכה סוף־שבוע במלון באשקלון.
אז פצחה התיזמורת בנגינה, ואת שמי
אשקלון האירו זיקוקין דינור מרהיבים ביופיים,
וכך בא אל סיומו הערב המרשים
שהיה הראשון בסידרת תחרויות מלכת־המים,
לא לפני שהמועמדות והזוכות המאושרות
קיבלו חבילות שי שהוענקו להן
על־ידי טובה ישעיה, מנהלת הפירסום של
חב׳ עץ הזית, ומיכאל בדאון, מנכ״ל וולה.
במשך כל התחרות צעדו הבנות בנעלי
מונו. כשהסתבר לזמרת שרי כי שכחה
את נעליה, מיהרה אחת המועמדות להעניק
לה את שלה. אמרה שרי: מסתבר כי נעלי
מונו מתאימות לא רק למועמדות, אלא
גם לזמרת.
העולם הזה 2137

השדרנית נילי קי1ן רצתה לחוף
בנהג על העיכוב וניפגעה למוות
^ מזכירה האלקטרונית המחוברת
יי • לטלפון של נילי קינן עדיין פועלת. מי
שמטלפן, יכול לשמוע את קולה של נילי
המבקש להשאיר הודעה ומבטיח כי נילי
תטלפן בחזרה.
מכונית האסקורט של נילי קינן עדיין
חונה ליד ביתה בתל־אביב. נילי לא אהבה
לנהוג .״זה לא בשבילי. אני לא מסתדרת
עם זה, יש לי שתי ידיים שמאליות,״
היתה אומרת לידידיה שתמהו על שהיא
מבכרת להשתמש במוניות במקום במכוניתה
הפרטית.
נילי לא תענה לשיחות, המוקלטות על
המזכירה האלקטרונית שלה, ומכונית ה־אסקורט
תמשיך לחנות ליד הבית, עד
אשר יקומו בני מישפחתה של נילי מה-
שיבעה ויציגו אותה למכירה.
שדרנית הרדיו הוותיקה, מצאה את
מותה בתאונה מזעזעת, שאירעה בש עות
הערב של היום הרביעי האחרון,
דווקא משום שלא אהבה לנהוג. היא חזרה

מהקלטת תוכנית־הרדיו שלה, מאחרי הכותרות,
שנערכה באולפן בירושלים, כהרגלה
במונית. לאחר כרבע שעה של
נסיעה, הבחין נהג־המונית של נילי כי
מונית אחרת, מאותה תחנת-מוניות, תקועה
בצד הככיש, כשפניה מועדות לכיוון האחר,
לירושלים. הנהג עצר את ריכבו,
חצה את הכביש הדו־מסלולי וניסה לעזור
לנהג־העמית להחליף את רצועת־מאוורר
המנוע.

ה אודו ת
לא גיראו
די שהדקות נתמשכו, ושני הנהגים
״ נאבקו עם הרצועה, נמאס לה להמתין.
היא החלה חוצה את הכביש במטרה לדרוש

מהנהג לחזור למונית ולהמשיך בנסיעה.
איש אינו מבין כיצד לא הבחינה באורות
המכונית שבאה מכיוון תל־אביב, ורק
חקירת המשטרה תגלה מדוע לא הבחין
בה נהג המכונית. מכונית הקרייזלר התנגשה
בעוצמה רבה בנילי שהיתה כבר
קרובה למונית השנייה. נילי השתטחה על
מכסה המנוע, הועפה לכיוון הגג וניזרקה
על הכביש. בבית־החולים אליו הועברה,
קבעו את מותה, ותוצאות הבדיקה הפת־לוגית
היו מעין נחמה לאמה ולאחותה של
נילי: היא נפטרה במקום וללא יסורים.

מ סי ג ה
לידידים
ן, ילי קינן היתה בת למישפחה תלאביבית
אמידה. אביה, אשר נפטר
לפני שנים אחדות, היה יחד עם אחיו,
אחד מבעלי בית־החרושת זוהר, למקררים

ומזגנים. כאשד סיימה נילי את שירותה־הצבאי,
החלה לומדת באוניברסיטת תל־אביב
תיאטרון וספרות השוואתית. שני
מיקצועות אלהי-היו האהבות הגדולות
של נילי. את אהבתה לתיאטרון תרגמה
מאוחר יותר לעבודת רדיו, ואת זו לספרות
היא ניצלה מדי יום. נילי היתד, קוראת
ספרים מושבעת והפליאה לנתחם.
כשסיימה את לימודיה החלה לעבוד ברדיו
כקריינית בתסכיתיט. היא התפרסמה
כסטיב, אשתו של פול טמפל, בסידרת
תסכיתי״הרדיו המפורסמת. בעבודתה זו
הכירה את במאי הסידרה, ראובן (״רובין״)
מורגן. השניים התאהבו ונישאו.
שנים אחדות לאחר מכן התגרשה נילי
מראובן ורכשה דירה בתל-אביב. ידידים
מספרים כי לא אהבה להיות לבד. בתקופה
האחרונה היתה עצובה במיוחד :

נהג המונית, שבה נסעה נילי קינן מירר
11 חו 117ר
שלים לתל־אביב, החנה יאת מוניתו (,)1
11* 111 111111
כאשר הבחין במונית אחרת, מאותה התחנה, החונה תקועה. בצד
הדרך בכיוון הנסיעה ההפוך 2נהג המונית החל לעזור לעמיתו

נ*ל קינן

״היא היתה יכולה לנתח ספר או לחקור
נושא לתכנית הרדיו שלה בעמקות רבה,
אבל לא היתד, מסוגלת לטגן חביתה,״
סיפרה השבוע אחת מידידותיה .״לא היה
לה טוב להיות לבד.״
כאשר התפרסמה, למחרת יום התאונה,
ההודעה על מותה של נילי, קיבלו בני
מישפחתה הלם. המישטרה לא טרחה כלל
להודיע להם על־כך קודם לפירסום. גם
ידידיה של נילי התקשו להאמין בכך,
ורבים מהם לא שמעו על הטרגדיה עד
לאחר ההלוויה.
אפילו בעלד-,לשעבר, ראובן מורגן, לא
היה בהלוויתה. מאמצי בני־מישפחתה של
נילי לאתרו, להודיע לו על פטירתה, עלו
בתוהו. הוא היה עסוק באירגון מסיבה
גדולה לידידיו, שרבים מהם היו ידידיה
של נילי, מבלי שידע כלל על האסון.

להחליף את רצועת־המנוע. נילי החלה לחצות את הכביש, כדי
לקרוא לנהג חזרה. מכונית קרייזלר 3שבאה מכיוון תל־אביב,
פגעה בה ( )4והרגה אותה על המקום. על מותה של נילי נודע
לבני מישפחתה, וק לאחר יוס כשפורסמו מודעות־אבל בעיתונים.

ןןן

טודנום אברח עי גנה המטרסס מווו-
שורצת בצרפת בנסיבות מיסתוריות
נפטר לפני ארבעה חודשים בלבד׳ היה
מוכתר החלק המערבי של העיר. זוהיר
היה בכור בניו.
כיום מפוצלת המישפחה. אחד הבנים,
מג׳ד, מתגורר בביירות, והוא פעיל ב־אש״ף.
עיצאם, אחיו הצעיר, מתגורר בטול־כרם
ועוסק במיסחר יחד עם דודו. אחי
אמו, פאתחי דאדו, משמש כנשיא לישכת־המיסחר
של טול־כרם וכחבר במועצת העיר.
אחות
אחת מתגוררת בלוב, ושתיים אחרות
עוסקות בהוראה בעיר.
כבר לפני חודש נסגרו כל בתי־המישם־
חה. אמו ושתי אחיותיו נוהגות לצאת

1/1ו 1י ך 111׳ היא השאלה שנותרה אחרי רציחתו של זוהיר.
ראש־המיר חילמי חנון (בתמונה) אימץ את הקו
יי •י ׳ 1* 11י
שהמתנכלים היו ישראלים. בשיחות פרטיות מעלים הפלסטיניס גס חשדות אחרים.

טול-נרס

ך* חנויות בטול־כרם פתוחות. אני
י שים מסתובבים וקונים, על אף ימי
הרמאדאן. אנשים משוחחים ביניהם, מחייכים,
אך מתלחשים יותר מתמיד.
נשים מבוגרות יושבות בפיתחי הבתים
ומקוננות. מדי פעם הן משלבות את ידיהן
ומכות בחוזקה על פניהן ועל גופן.
כשעוברת מכונית ישראלית, הן מפסיקות.
האמיצות שביניהן מפנות את מבטן
הצידה. האמיצות פחות מחייכות בחביבות,
ופונות אל תושבי נתניה, שבאו לקנות
בשוק.
״החיים ממשיכים, צריך פרנסה. היהודים
קונים הרבה,״ אמרה מוכרת־ירקות
בדוכן שברחוב השוק. היא חייכה בחביבות,
ודקה אחר־כך היכתה על מיצחה
באבל.
למרות חילוקי־הדיעות, ולמרות הטינה
שרחשו תושבי טול־כרם הקשישים לבן-
עירם זוהייר מוחסיין מפקד אידגון אל-
צעיקה, הם אבלים ומבכים את מותו.
יום הלווייתו הפך יום־אבל בלתי־רשמי.
מפחד השילטונות הצבאיים הישראלים,
העדיפו התושבים שלא להפגין את אהבתם
והערצתם לבן־עירם, שבמשך שנים רבות
היה נערץ על צעירי העיר, והיה סמל
חלומו של כל בן שפנה בכיוון הפוליטי.
עציצים בצבע אדום
^ ית הוריו של זוהיר נמצא בצידה
המערבי של העיר. בניין בן שתי
קומות. במירפסת מונחים עשרות עציצים
צבועים, בצבע אדום.
מישפחת אביו של זוהיר, חסן, מתגוררת
בטול־כרם עשרות שנים. האב, ש־

42 - 1

בית־המשפחה שוכן ברובע המער־

בי של טול־כרס. בניין בן שתי
* | 11111#1 11
קומות. פעם גרו בו כל בני המישפחה: שמונה אחים ואחיות, האב,

מוכתר הרובע, והאם. אחרי שבגרו הילדים מכרו ההורים את הקומה
התחתונה של הבנין. כיום השכנים שומרים על הבית. מנקים
את האבק מעל לזכוכיות התמונות ומשקים את העציצים האדומים.

לחופשה בחו״ל מדי שנה בשנה. בתחילת
החודש נסעו לביירות להיפגש עם זוהיר.
עיצאם קיבל אשדת־יציאה מהמימשל הצבאי,
ובעזרת תעודת־המסע שבידיו נסע
לטיול מאורגן לרומניה. דודו, פאתחי, עזב
את העיר לפני ימים אחדים, אחרי שפורסמה
הידיעה על ההתנקשות בחיי בן־
אחותו.
השכנות, שנתבקשו לשמור על הבית
ולהשקות בכל יום את העציצים, יושבות
בחדר־האורחים של המישפחה ומקוננות.
הנשים טוענות שאינן זוכרות את זוהיר,
אך אין הן מסבירות מדוע הן בוכות
מרה.

איש ישר
ו אינ טי מי״
ף* 7ן יר כ ת 35 אלף התושבים מכירים
^ כולם את זוהייר מוחסיין. מעטים הכירו
אותו אישית, אך כולם שמעו עליו. גם
מאותם שהכירו אותו בילדותו או בצעירותו,
מעטים המוכנים להודות בכך.
אחד מהם, הנחשב בעיר כאדם אמיץ
מאד, שאיננו חושש משילטונות המימשל

ך 111ך ך מלב׳ חג׳ איברהיס, במל
1-11111 תחנת־הדלק, אינו פוחד
מתגובת המימשל ומודה שהכיר את זוהייר.
כרך בירדן. עיירה קטנה ועלובה. הוא
לא רצה להמשיך ללמד שם, ואחרי שנה
עזב. נסענו למיפרץ הפרסי, לקטר. אחר-כך
ל5וויית. שם הוא נשאר עד .1968
״אני זוכר אותו בתור מורה. תענוג.
איש ישר ואינטימי. התלמידים שלו ממש
העריצו אותו. הוא היה נאמן להם בלב

מוחסיין מציינת שהיו לו עימותים עם
המימשל הירדני, ולכן סולק מבית־הספר
בכרך אחרי שנה אחת. בהיותו בקטר וב־כוויית
התחיל להתקדם, ובשנת 1968 נבחר
כחבר המועצה הלאומית הפלסטינית. תוך
שנים מעטות הוא נבחר כחבר המיפקדה
של אל־צעיקה, מזכיר כללי, וכחבר הוועד-
הפועל של אש״ף. ב־ 1967 נבחר כראש
המחלקה הצבאית של אש״ף — מעין שר־הביטחון
של הממשלה הפלסטינית בדרך.
כעבור חודשים מעטים נערך עימות בין
הצבא הסורי ובין כוחות אש״ף בלבנון,
ובראשם הכוחות הלוחמים של פתח, בהנ הגת
יאסר עראפאת.
אירגון אל־צעיקה נחשב, כזרוע הצבא
הסורי. הוא קיבל את אמונו במחנות ה סוריים,
וגם המימון שלו בא לו מן הצבא
הסורי הסדיר.
במהלך המערכה הסורית־פלסטינית בלב נון׳
פעלו חברי אל־צעיקה לטובת הסורים
ונלחמו גם באחיהם הפלסטיניים שניסו
בקרבות נואשים לעצור את הסורים הפולשים.
זאת
מיתה, כנראה, התחלת הסוף של
הקאריירה המזהירה של זוהייר. באותה
עת, לפני שלוש שנים, נערכו הפגנות רועשות
מול ביתם של בני מוחסיין. תושבי
העיר, ובעיקר הקשישים שביניהם, טענו
שזוהייר רוצח את אחיו ומתנכל להם, כדי
למצוא חן בעיני השילטון הסורי המתחזק.

״וזוא ה ת חי ל
ל הגזי ם״!״
ף ; ,י טו ל־ כרם משתדלים למנוע מזרים
כל מידע, העשוי להצביע על
חילוקי־דיעות בקרב העם הפלסטיני. כלפי
חוץ מציגים בני העיר את מוחסיין כדמות
ללא רבב, שהיתה מסורה עד עמקי ניש־מתה.
אך השיחות בין האנשים מגלות

1 < 1 1גז 1311 .ן ןכדור אחד בלבד, שחדר לגולגולתו וריסקה.
שלמרות ההערצה לדרכו של בן־העיר
והתקדמותו המזהירה בשורות המחנה
הפלסטיני, הרי היו בהתנהגותו קווים
אשר הרו למעריציו. תכונות אלה גב רו
והלכו עם השנים .״הוא ידע לעשות
חיים טובים,״ אמר בעל-חנות, שסירב
להזדהות בשמו .״היה לו מכל טוב. הוא
שיחק הרבה בהימורים, אהב נשים יפות.
אולי זה היה מגיע לו. הוא עבד קשה.
אבל בסוף הוא התחיל להגזים, והיו אנשים
שחשבו שהוא מנצל את המעמד
שלו.״ בכל זאת מתאבל אותו בעל-חנות
על מותו של זוהיר.
למולו, ידידו של זוהיר, מלכי חג׳-איב-
רהים :״התכונות הבולטות שלו היו נאט־
(המשך בעמוד )46

אבא והילדים

התמונה האחרונה שנותרה מחסן, מוכתר הרובע המערבי
של טול־כרס אביו של רוהייר. הסב בתמונה משמאל יושב
עם נכדיו, בני בתו, בתמונה שצולמה לפני חצי שנה, שבועות מספר לפני שנפטר.

^ { 1ח מג׳ד, אחיו של זוהייר, מת״
י 11 גורר בבירות ונחשב גם הוא
למנהיג פלסטיני. תמונתו תלוייה בדירה.

פאתחי דאדו, מנהל לשכת־ 11111 המיסחר בטול־כרם, דודו

של זוהייר מצד אמו, שיצא להלווייתו.

הצבאי, הוא מלכי חג׳-איברהים בעל תחנת־הדלק
הגדולה בטול-כרם.
״הכרתי אותו עוד כשהיינו ילדים,״ הוא
מספר, כשכמה מחבריו מנסים למנוע בעדו
מלשוחח עם עיתונאים ישראליים .״הוא
היה חבר טוב שלי. למדנו יחד בבית־ספר,
ואחר-כך נסענו ללמוד בסמינר למורים
בעמאן.
״אחרי הלימודים הוא הלך ללמד בעיירה

ובנפש. אבל העניין הפלסטיני היה הכל
בשבילו. זה היה מעבר לכל שאר הדב רים.
הוא היה חבר בתנועת־הצעירים (ה מחתרתית)
של הבעת, עוד כשהיה תלמיד
בטול־כרם. אחר־כך הלך והתקדם, במהירות
עצומה. נדמה לי שזה היה הקידום
המהיר ביותר שאני זוכר. הוא היה נאמן
כולו לעניין. לא חרג ממנו, ולא חשב על
משהו אחר, אפילו לשניה אחת.״
ההיסטוריה הרישמית יותר של זוהיר

השכנה הגגקוננת

שכנה של בני המישפחה יושבת כל שעות היום
בוכה ומכה על מיצחה. כמוה רבות מנשות העיר,
שמתאבלות על מות בן עירם הנערץ. התושבים חוששים לצאת להפגנות אבל פומביות.

— 1ויי 1,1.

במדינה

רק א את

(המשך מעמוד )33
חקירות־הונאה במישטרה׳ תת־ניצב בנימין
זיגל, למסור את תוצאות הבדיקה ה ראשונית
שנערכה בענייו הפרופסור יובל
נאמן לעיון פרקליט מחוז תל־אביב, אהרון
שדר.

מדווח פתב ״העולם הזה״ יגאל
לבים:

אםאת בעלת הופעה נאה, יסודית, דינמית,
חריפה — היודעת, מסוגלת ורוצה ליצור קשר עם
אנשים (אנשי עסקים).

בנויה לעבודה קשה ורוצה להרוויח

הרבה —

בענף הפרסום,

לעבוד איתנו במכירות אי בעבודה עצמאית ומגוונת המשלבת כתיבה בסגנון
עיתונאי.

פני בכתב ידך לת״ד 7089ת״א (עבור ״נציגה״)
בציון קורות חיים ומס׳ טלפון.

המישטרה התחילה לחקור חשדות נגד
יובל נאמן בעיקבות הפירסומים על האשמות
צבי אלמוג נגד אוניברסיטת תל-
אביב, בענייני תרומות מאמריקה, וחקירת
המישטרה בפקולטה לאמנויות.
אחד מעובדיו, בעבר, של הפרופסור
נאמן באוניברסיטת תל־אביב, מסר למיש־טרה
תיק הכולל מיסמכים, וטען כי נאמן
עבר עבירות הנוגעות למענקי־מחקר ונושאים
אחרים.
מדובר בתקופה מ־ 1969 ועד סוף שנת
.1971 בתקופה זו היה נאמן פרופסור
לפיסיקה, ואחרי־כן נשיא האוניברסיטה.
המישטרה ביקשה וקיבלה מן האוניברסיטה
מיסמכים רבים, ובדקה חשבונות
שונים׳ הנוגעים לתלונה. בשלב זה העבירה
את מימצאיה הראשונים ליועץ ה־מישפטי
לממשלה, כדי שיחליט אם תפתח
בחקירה רישמית, או תגנה את החומר
שבידיה. היועץ המישפטי החליט כי פרק־ליט-המחוז
יתן החלטה.
מקורות בפרקליטות מסרו כי מן החומר
מסתבר שאם היו עבירות, הן בסדר־גודל
שלא כדאי לדון בו, ולא ברור כלל אם
נעשו במכוון, או שמא היו תוצאות של
נוהל לקוי. המקורות הכחישו כאילו ההחלטה,
שלא לאפשר למישטרה להמשיך
בחקירה כמו לגבי כל אזרח, מקורה במעמדו
הפוליטי של נאמן.
נאמן עצמו אמר כי לא ידוע לו כלל
על חקירה כלשהי נגדו, אם כי גונבו
לאוזניו שמועות על בדיקות הנעשות באוניברסיטה.
מנכ״ל האוניברסיטה, אמנון
גולן, אמר כי אינו יודע דבר.

הלילה שליד מיטתה והביטה בשעון. אחת
אחרי חצות .״מי יכול לצלצל בשעה
כזאת ז״ חשבה.
״הלו!״ אמרה בקול מנומנם.
״אני רוצה לשכב איתך,״ לחש הקול
מעברו השני של הקו.
״מה אתה רוצה סמני?״ חקרה ורד.
ברגע זה התחיל הקול האלמוני לפרט
באוזני ורד ההמומה את מאווייו המיניים,
כאשר הוא מלווה את הסבריו בלחישות.
ורד טרקה את הטלפון בכעס, אך כעבור
רגע נשמע שוב צילצול הטלפון. היא
השאירה את שפופרת הטלפון מונחת על
השולחן, ונירדמה.
בלילה שלמחרת חזר הסיפור על עצמו.
שוב, באחת אחרי חצות צילצל הטלפון.
כאשר ענתה ורד שמעה את קולו הלחשני
של גבר שתיאר באוזניה מגע מיני, דרש
ממנה כי תתמסר לו, ואיים כי אם תטרוק
את השפופרת יפגע בה.
שיתוף־פעולה. ורד, רווקה בת ,29
העובדת כפקידה במישרד ממשלתי בחיפה,
מישטרה פרוצות דדויות

1שני מיליח
בוא עוד היום אל הפינה שלך, ין

שני מיליון ל״
פרס ראשון

כשלוש מאות אלף
זכיות העולות בגורל !

כשנים עשר מיליון ל״י
סך כל הזכיות !

עשרים וחמש ל״י
מינימום הזכיה בזוטא.
ו4ידו

חקירה מישמרתית, שהחלה
בעיקבות הוראה ממישור
הפגים, העזתה פי כאיזור
תל־אביב פועלות פרוצות דתיות
האם יש פרוצות דתיות או אין?
זה היה נושא החקירה שניהלה המישטרה
נגד אחד מקציניה — פקד שלום אפל, סגן
ראש מחלק המוסר בתל-אביב.
הכל החל לפני כמה שבועות, כאשר
הכריז פקד אפל, בעת מסיבת עיתונאים
שהתקיימה במטה מחוז תל-אביב, כי באי-
זור תל-אביב פועלות, לפי מיטב ידיעתו,
שתי פרוצות הבאות מבתים דתיים. הידיעה
זכתה לפירסום נרחב בכל העיתונים,
שהדגישו אותה בכותרותיהם.
מסתבר כי בעיני עובדי לשכתו של שר
הפנים, ד״ר יוסף בורג, המקיף את עצמו
בעוזרים דתיים, לא מצאה חן הידיעה על
אודות פרוצות דתיות. מלשכת השר יצאה
הוראה לפתוח בחקירה נגד אפל, שמסר,
כביכול, מידע בלתי-נכון.
ממה שהתברר, לא ידע השר בורג על
ההוראה שיצאה ממישרדו, אם כי עוזריו
לא טרחו להדגיש זאת, ובמישטרה נוצר
הרושם כאילו השר בעצמו מעוניין בחקירה.
כתוצאה מכך נפתח תיק והוחל בחקירה
מזורזת בעניין.
החקירה העלתה כי הידיעה שמסר אפל
נכונה, ובאיזור, אכן, פועלות שתי פרוצות
דתיות. אולם המישטרה סרבה למסור את
שמותיהן כדי שלא לפגוע במישפחות.
תיק החקירה נגד אפל נסגר.
החי אנקות מ ״ ל ח

ערבי צעירים
ב־ם ועדון 5
לתרבות חדשה
המועדון יצא ל חו פשה
ב חו ד ש אוגו ס ט

רח׳ ד,ס ,5תל־אביב,
טל׳ 297263

התוכניות תתחדשנה ב־4.9.79

להסתעתם גילו השומרים
פי המצלצל הגוגח התקשר
מפית־חמישסמ
צילצולו הרועם של הטלפון החריד את
דממת הלילה. ורד* התהפכה בחוסר מנוחה
על המיטה הגדולה, ושלחה יד מגששת
אל המכשיר. היא הדליקה את מנורת*
שס בדוי.

פרופסור נאמן
מה חוקרים?
התקשרה למישטרה רק אחרי שבועות אחדים.
עד אז קיוותה כי האלמוני יתייאש
ויפסיק להטרידה, אולם הסיוטים לא נפסקו.
כאשר פנתה ורד למישטרת חיפה נאמר
לה להמשיך ולשתף פעולה עם האלמוני,
על־מנת שיובלו לעמוד על מקור השיחות.
ורד המשיכה לענות בסבלנות לצילצוליו
של האלמוני ולבלות לילות שלמים כמעט
בלא שינה. בינתיים פנה רס״ר פרץ גרום
ממחלקת־הבירורים של מישטרת חיפה אל
אנשי מישרד־התיקשורת בחיפה, ואז הס תבר
כי מקור השיחות בירושלים.
הופעל איש־הביטחון של מישרד־התיק-
שורת בירושלים ומישטרת מרחב-ירושלים.
להפתעתם של החוקרים הסתבר עד מה רה
כי השיחות נעשות מטלפון מיספר
287106־ ,02 שהוא מיספר הטלפון בבית-
המישפט המחוזי בירושלים.
מישטרת מרחב-ירושלים חקרה ומצאה
כי בשעות אלה של הלילה נמצאים בבית-
המישפט שומרים של חברת שמירה קבל נית,
שעובדת גם עם בית־המישפט.
בין השומרים היו שניים זקנים ואחד
צעיר. המישטרה עצרה את הצעיר שבי ניהם׳
מרדכי לוי בן ,33 ובחקירתו הודה
הצעיר בכל.
בקרוב עומדת המישטרה להגיש את
התיק לתביעה. בינתיים יכולות נשות ירושלים
וחיפה לישון בשלווה.

מישפט
מל;־ד!ויד וגד מק־גוד־ת

ם על־מיסעדה ישראלי זכה
במערכה מישפטית, שגידולה
גגדז רשת חמיסעדות
הגדולה בעולם
כאשר בחר דויד מגן את השם
ט 0 ^ ¥1למיסעדה החדשה שהקים לפני
למעלה משנה ברחוב פרישמן 39 בתל-
אביב, תיאר לעצמו, אולי, כי חסידי ה לשון
העברית יחרימו את מיסעדתו בגלל
(המשך בעמוד )96
העולם הזה 2187

אני!?נרצחת מאשים את המישטוה
וחובו! ממנה פיצוי שד מיר*ון ד י.
נומרה והוויה התלוננו סגישטוה
ער איומים ונסיומת רוצח, סיבה
ער הסכין הקניצית, או הדשטוה
טענה 1 :ה סיכסור מישפחתי
נרצחת כרמלה אשכנזי

אב יחזקאל נקש

,כל הראש שלה היה מלא דם״...

״התרענו בפני רצת״

ף* אם המישטרה אשמר, ברצח כרי
• מלח אשכנזי במעון לנשים •מוכות
בהרצליה 1מישפחת הנרצחת, הנמצאת
עדיין באבל, סבורה כך, והיא שוקלת
את האפשרות להגיש תביעה בסך מיליון
לירות נגד המישטרה.
אביה של כרמלה, יחזקאל, פנה השבוע
לעורך־הדין, אמנון זיכרוני, כדי שיבדוק
אם יש עילה לתביעה נגד המישטרה, עלז
יסוד העובדה שהמישפחה היסנתה בשעתו
תשומת־לב המישטרה לכך שיוסף. אשכנזי
מסוכן, ומאיים לרצוח את כרמלה. כמוכן,
עומד אחיה של כרמלה לפנות אל
חברי־כנסת בדרישה לפטר את שר־הפנים,
הדוקטור יוסף בורג.
על הנסיבות שהביאו את בני ד,מיש-
פחה לפעול בצורה זאת, מספר אביה של
כרמלה :״כרמלה התחתנה בחודש יולי
.1977 אחרי שבועיים התעורר סיכסוך בינה
ובין בעלה, יוסף. הוא היה לוקח ממנה
את המפתחות של הבית, מעיר אותה מהשינה
וזורק אותה החוצה. הוא היה הולך
לפרוץ, והיא היתד, נשארת לחכות לו
בחוץ על ספסל, או שהיתר, באה אלינו
הביתה. הוא היה חוזר בשעה אחת בלילה,
ואם היא היתד, אצלנו, היה בא אלי
ומתחיל להשתולל ולאיים בתגובה על־כך
שנתנו לה להיכנס הביתה.
״מדי בוקר היה מבקש ממני שאעיר
אותו, לעבודה בשעה שש. מעולם לא הלך

הגיע למקום כשבידו סכיני־גילוח ואיים
בהתאבדות. פעם אחרת איים לשפוך חומצה
על פניה של כרמלה. תלונות על כך
הוגשו למישטרה.

ה שי לא
הנדון: תלונתך נגד.
מתאריך __
הנני מתכבד להודיעך כי המעשה שעליו התלתנת מהווה,
לסקודת החוק
לכאורה, עבירה למי מעי ף-ל•
אולם, לסי דעתנו, אץ נסיבות המקרה מצדיקות הגשת תביעה
משמסית על ידי המשטרה.
בהתאם לסעיף 62 לחוק סדר הדץ הפלילי תשכ־ה־1965
הזכות בידך לפנות לבית משפם ולהגיש קובלנה פלילית פרטית.

החתימה

הודעת־ הסירוב של המישטרה
,אין נסיבות המיקרה מצדיקות הגשת תביעה,

ף* אשר גילה יוסף את מקום־מחבוא
*— אשתו פרץ למעון, גילה את תיקה
של כרמלה. בעזרת התיק הגיע אל ה-
מישפחה האומנת שאצלה גרה. הוא פרץ
אל דירתה של המישפחה, היכר, את האשד,
וחטף את כרמלה. האשה הגישה תלונה
במישטרת חיפה.
יוסף חזר עם אשתו לפתח־תיקווה. במשך
זמן קצר השלימו ביניהם, והתגוררו
בדירתה של אחותה של כרמלה. תקופת
השקט היתד, קצרה מאד. יום אחד הופיע
יוסף בבית כשבידו סכין־קצבים גדול.
כרמלה דיווחה על כך למישטרת פתח-
תיקווה. כעבור זמן מה דיווחה למישטרה
כי יוסף קנה סכין קפיצית, והוא מאיים
עליה ברצח.
כאשר הגישה כרמלה תלונות במישט-
רת פתח־תיקווה, היה יוסף נעצר ל־24
שעות ומשתחרר. כאשר־ התלונן שם האב,
נאמר לו לא להתערב, כי זה סיכסוך בין
בעל ואשה.שבועיים לפני הרצח נתפס יוסף בעבי-

האם גח־שוווה א0ו>וו?8
לעבוד. הוא היה משקר לי ולאמה של
כרמלה. הוא לקח את הבת שלנו לחברים
שלו, והיה משחק שם קלפים ומשתכר.
כשביקשתי ממנה לא ללכת איתו, היה
בא לאיים עלינו.
״כרמלה, שיוסף היכר. אותה באכזריות
כל יום, ברחה לבית־אחותה בפתח־תיקווה.
יוסף הגיע לשם ופתח לכרמלה את הראש
עליידי מקל עם מסמרים. כשראיתי
אותה הזדעזעתי — כל הראש שלה
היה מלא דם, ועל ר,ריצפה היתד, שלולית-
דם. הרופא אמר לי שהיא נשארה בנם
בחיים.

ה טרדות
ו איו מי ם ברצח
ך( נינו לדישכת־הפעד והם שלחו
א ת כרמלה למעון בחיפה. כרמלה
הגישה תלונה במישטרת חיפה. המישפט
עמד להיפתח בדיוק יום אחרי שכרמלה
נירצחה, שנה אחרי שהוגשה התלונה.״
משך שנה לא הצליח יוסף לגלות את
מקום מחבואה של כרמלה בחיפה. במשך
אותה שנה היה מטריד ללא הרף את

המימצא !הרפואי באפריל 1978
״חתך בעור הקרקפת ...סחרחורת קלה...״
בני־מישפחתה של כרמלה, הגרים בפתח־תיקווה.
לדברי
יחזקאל נקש, האב, היה יוסף
מצלצל אליו כימעט כל יום ומאיים עליו,
כי אם לא ימצא עבורו את כרמלה, יהרוג
אותו.
פעמיים חתך יוסף את צינור-הגז בדירת
ההורים ואיים כי יפוצץ את הדירה. כאשר
הגיש יחזקאל תלונה למישטרת פתח־

תיקווה, לקח ממנו אחד השוטרים, רס״ר
קנטי, עדות, אך אמר שאינו יכול לעשות
דבר בתלונה ׳אם לא תבוא כרמלה
עצמה להעיד. למרות שיחזקאל חזר והסביר
לשוטר כי כרמלה מסתתרת מפחד
בעלה, וכבר הגישה כמה תלונות למיש־טרת
פתח־תיקווה, לא עשה השוטר דבר
עם התלונה.
יוסף המשיך להטריד את ההורים. פעם

רת סמים. הוא נעצר ל 15-יום, אך שוחרר
בערבות, ופנה ישר למיקלט לנשים מוכות
בהרצליה, לשם הובאה כרמלה.
טוען אביה של כרמלה :״זה לא יתכן
שנשים במיקלטים האלה תהיינה מופקדות,
ודמן יהיה חופשי. מעולם לא הש בה
המישטרה להציב שמירה על המעונות.
כתבנו מיכתבים לחברת־הכנסת, שולמית
אלוני, ולשר־הפנים, יוסף בורג.
״שולמית אלוני אמרה לנו לפנות ל־נעמת,
ואילו השר בורג לא טרח לענות.
במקומו ענתה פקידה, שכתבה לנו מיכתב
בן שתי מלים :״מיכתבך התקבל.״
״הבת שלי חיתה במיקלטים האלה כמו
בבית־סוהר. לא היה לה לאן ללכת. אצ לנו
היא לא יכלה להיות, ביגלל האיומים
עלינו. פנינו למישטרה וביקשנו להציב
שמירה על המיקלט, אבל בכל פעם
אמרו לנו שאין תקציב. שנתיים איים יוסף
על כרמלה שירצח אותה, ולאף אחד לא
היה איכפת. עכשיו אנחנו רוצים להגיש
תביעה על מיליון לירות כדי לתבוע פיצויים
על עוגמת־הנפש שנגרמה לנו ול-
כרמלה, ולמען הבת שלה בת ד,־ ,8שנש ארה
בלי אם.״

וי מוחס״ן בן טו ל ־ כרסי
(המשך מעמוד .)43
נות ויושר ללא גבול. התפלאתי כששמעתי
שהוא התחתן. הוא תמיד אמר שהוא מוקדש
כולו לעניין הפלסטיני. הוא לא חשב
על דברים פרטיים.״
זוהיר נישא לפני שנה לעלייה, צעירה
סורית יפה, בלונדית, שילדה לו את בנו
בכורו הנקרא חסן, על שם הסב. חסן
הוא היום בן ארבעה חודשים. הוא נולד
כמעט באותו יום שבו נפטר המוכתר שעל
שמו הוא נקרא.
ראש עיריית טול־כרם, חילמי חנון, לא
הכיר, לדבריו, את זוהיר. הוא זוכר היטב
את, בגי מישפחת מוחסיין, ובעיקר את
האב. חנון נולד ביפו, דודו, הד״ר הייכל,
היה ראש־העירייה של יפו, ולאחר מכן
השגריר הירדני בארצות־הברית .״מישפחת
מוחסיין היתר, מישפחה אצילית. האבא
היה איש מכובד מאד. אני לא יודע אם
היו לו קשרים עם בנו הבכור. לא דיברו

על זה.״

;,הפגוד לא
שיגע ,׳
חד מידידיו של פאתחי דאדו, דודו
י * של זוהיר, הוא סובחי זועייר, הקרוי
״העולה החדש של טול־כרם״ .זועייר שייך
למישפחה שהיתה בעלת קרקעות ברמת-
השרון, יפו, ולנדות הירקון. אחרי מילוד
מת־העצמאות נסע למדינות המיפרץ. תחילה
כמורה, אחרי כן ראה שעיסקי-הנפט
טובים יותר, ואז פנה לכוויית, ושם עבד
בחברה מיסחרית לגילוי־נפט.
לפני שבע שנים שב לבני־עירו, שהשתכנו
בטול־כרם .״אמרו לי שאם אני אבוא
בחזרה, אז ימצאו לי עבודה טובה,״ הוא
קובל ,״יהיה לי בית טוב. בסוף אין כלום,
ואני אוכל את הכסף.״ חברו, שישב לידו,
העיר בחיוך :״עולה חדש זה בכל מקום
אותו הדבר.״
סובחי זועייר לא הכיר את זוהיר. הוא
שמע עליו בכל השנים סיפורים, וכשהגיע
לטול״כרם למד להכיר את עברו של מנהיגו
הנערץ .״הוא היה איש של כבוד.
והכבוד לא שיגע אותו, הוא נשאר אותו
בן־אדם צנוע ושקט. בלי שוויץ ובלי רושם.
הלוואי והיו הרבה אנשים כאלה.״
ביום החמישי שעבר הסתיימה אגדת
זוהיר. הוא הגיע לעיר ניצה, בריביירה
הצרפתית, אחדי שחזר מוועידת ראשי ה־אירגון
לאחדות אפריקה, שהתקיימה במונרוביה,
בירת ליבריה. הוא התגורר
בבית־דירות, שהיה רשום על שמו של
ידידו. בשעת לילה, אחרי שחזר מבילוי
בקזינו, נורה בראשו ידיה אחת בלבד.
36 שעות הוא הונשם בבית־חולים פאסטר.
אחר־כך החליטו רופאיו שאין כל סיכוי
שיחיה. מכשיר ההנשמה נותק, לפי בקשת
מישפחתו. המלך מת. בטול־כרם מספרים
שהמלך החדש של אל־צעיקה יהיה אף
הוא יליד העיר.
התחיל ויכוח חדש: מי הרג את המנהיג?

במדינה
(המשך
מעמוד )44
שמה הלועזי. אולם גם בחלומו הגרוע
ביותר לא חזה, כי הדבר יקים עליו את
קונצרן המיסעדות הגדול בעולם —
ו 3.1101ז0קזס 5 0יג<.1^ 1):1(01131
באמצעות עורכי־דינם בארץ, שלמה צדק
כהן וד״ר יצחק רפפורט, החלו בעלי הקונ צרן
מארצות־הברית, במערכה מישפטית
נגד הישראלי החצוף, שהעז לבחור למיס־עדתו
שם הדומה לשמה של רשת הענק
האמריקאית.
על גודלה של הרשת ניתן ללמוד מן
הנתונים הבאים: בסוף שנת 1978 נכללו
בשרשרת המיסעדות והדוכנים של הקונצרן
5.185 סניפים, מהם 4,456 בארצות־הברית
ועוד 720 בכל רחבי תבל. מכירותיהם
הסתכמו בסך של 4,575,000,000 דולר
— כ־ 120 מיליארד לירות. הקונצרן
מוציא מדי שנה סכומי עתק עבור פיר־סומת
מכל הסוגים ברחבי העולם. בשנת
1977 הוצא רק בארצות־הברית סכום של
122.2מיליון דולרים, שהם כשלושה מיליארד
לירות, על פירסומת.
לקונצרן הענק אין עדיין סניף בישראל,
אולם פרקליטיו טענו בבית־המישפט כי
יש לו מוניטין רב-ערך גם בישראל. לדבריהם,
רבבות ישראלים מכירים היטב אותו
ואת מוצריו, סימניו, מיסעדותיו וסיסמ־אותיו,
מביקוריהם בחוץ־לארץ.
כמילה אחת. לטענת פרקליטי ה קונצרן,
הן התפרים במיסעדתו של דויד
מגן, הן השילוט, הקישוט, התמונות וכל
מה שיש בה, יוצרים את הרושם החזק
שהמיסעדה הינה חלק משרשרת המיסעדות
הידועה של הקונצרן. הפרקליטים הדגישי
במיוחד את העובדה, כי דויד מגן מוכר
במיסעדתו המבורגר כפול בתוך לחמניה
תחת השם (!3£ 13^.711 818 בעוד
שקונצרן הענק הזה מוכר מזה שנים
.818 כל אלה
מאכל דומה תחת השם
נעשו, לטענת הפרקליטים, כדי להטעות
את הציבור וכדי ליהנות מן המוניטין של
רשת הענק.
דויד מגן טען, לעומת זאת, באמצעות

להזדמנות פז שכזאת לחמוק מבין ידיו.
אחרי שזכה בפירסומת חינם, הוא עומד
לפתוח מיסעדה גם בארצות־הברית. בינתיים
הוא פותח עוד מיספר מיסעדות
בארץ, ומוכר חולצות מודפסות עם סמל
המיסעדה לתיירים מארצות־הברית, הבאים
במיוחד למיסעדה, כדי לראות את מק-
דויד הישראלי שגבר על מק־גוליית האמריקאי.

פשעא !!,מ/עווודם
השופט היה לתחריט:
האם. אפשרי צידון? כזה
שר מיקרים ז
תגובתו הספונטאנית של אדם, המעורב
בתאונת־דרכים, היא לברוח, להפקיר את
הפצועים, ולהימלט מעונש. רוב בני־האדם
מתגברים על יצרם ונושאים בתוצאות מעשיהם.
אך לא כולם. עבור אותו חלק
המתחמק ובורח נחקק סעיף־עונשין מיוחד׳
המרשיע על עזיבת מקום־תאונה, וב־יחוד
על הפקרת פצועים.
שלום אלבז לא התגבר על יצרו. כאש1
שמע את חבטת הגופות הנחבטות במכוניתו
בחודש פברואר 1978 לא עצר ולא
הגיש להם עזרה. הוא נסע מעט אחורה,
ואז הפעיל את המכונית במלוא הכוח
וברח.
שני אנשים שהיו במקום ניסו לרדוף
אחריו, אך מכוניתו המהירה, דודג׳ דארט,
חלפה על פניהם ונעלמה.
30 חודשי מאסר. כאשר הגיע לבית-
הקפה שלו בהרצליה, חשב אלבז והחליט
על דרך נפלאה להתחמק מעונש. הוא
טילפן למישטרת־הרצליה והודיע כי מכוניתו
נגנבה בצהריים, והוא גילה זאת
רק בשעת לילה מאוחרת, כאשר רצה
לסגור את הקפה. מובן שלא עזב כלל את
בית־הקפה שלו כל אותו ערב.
בדרך כלשהי העביר את המכונית, אשר
שימשתה הקדמית נופצה בתאונה, לכפר־

ולב כו ת

השימשה המנופצת כמכונית־התאונה
הרסיסים נמצאו בבגד בעל־המיסעדה

ן כאורה, כל ההאשמות מופנות אל
< שירותי-הביטחון של ישראל. אש״ף
הצהיר שינקום את דמו. אל-צעיקה הבטיח
לנקום גם הוא. היו גם רעיונות כאילו
זוהי עבודה של שירותים מצריים, כנקמה
על ההשתלטות על השגרירות באנקרה.
אך למעשה, מעטים בקרב הפלסטינים
חושבים באמת שהיו אלה הישראלים. זוהיר
נחשב כמנהיג מתון־יחסית, בקרב אנשי
אל־צעיקה, והטענה היא שישראל לא
תפגע במנהיג מתון. האפשרות שהיו אלה
יריביו בקרב בני-עמו גדולה יותר, ובני
עירו משוכנעים, מתחת לפני השטח, ש רוצחיו
היו פלסטינים, בעלי דעות אנטי-
סוריות, אנשי הבעת מהפלג העיראקי, שידעו
שזוהיר מנסה להשפיע על חאפז אל־אסאד
שלא להתקרב מדי אל העיראקים.
לתושבים הפשוטים של טול־כרם אין זה
משנה כל־כך מי הרג אותו. האבל כבד.
במיוחד מפני שהוא אסור .״אם החיילים
יראו אותי בוכה, הם יעצרו אותי. יותר
טוב לצחוק ביום, ולבכות בלילה, כשלא
רואים,״ אמרה שכנתו של זוהיר, שזכרה
אותו מימי ילדותו.

פרקליטו, עורך־הדין אמנון חלד, כי בחר
את השם 1 0ע בהתאם לשמו —
דויד, וכי הוסיף את המילה ,\ 13£שפירושה
בסקוטית ״בך, כיוון שהתייחס למיס־עדה
שהקים במו ידיו כאל בן, וכך גם
לגבי ההמבורגרים שהוא מוכר.
כדי שלא יההי דמיון רב, הסכים דויד כאשר מגן שלא להשתמש במילה
היא עומדת בניפרד מהמילה 0ך 19/
אלא אך ורק כשהן מופיעות יחד כמילה
אחת — 0ד 3£0 ,ן. אולם לא היה
בכך כדי לספק את קונצרן הענק. אחרי
סידרת מישפטים, נאלץ בית־המישפט לפסוק
בין שני הצדדים המתנצחים על שמם.
בית־המישפט קבע כי דויד מגן רשאי
להשתמש בשם ס (7\.¥1נ 01ג1ו 1כשהוא
מופיע כמילה אחת וחייב את הקונצרן
בהוצאות המישפט.
כל העניין זכה לפירסום רב בכלי התיק-
שורת בארצות־הברית. עובדת ניצחונו של
בעל מיסעדה קטנה בתל־אביב, על רשת
המיסעדות הגדולה בתבל, הלהיבה את
דמיון האמריקאים, ו-זכתה באהדתם.
לא איש עסקים כדויד מגן ( )34 יתן

שמריהו. שם נעל את דלתותיה והחנה
אותה מתחת לעץ, בצורה בטוחה וזהירה.
התחבולה לא עזרה לאלבז. בשבוע שעבר
הרשיעו ביודהמישפט המחוזי בתל-אביב
בעבירה של גרימת מוות ברשלנות ובעבירות
נוספות של נטישת פצועים ושיבוש
דרכי-מישפט.
נפסקו לו 30 חודשי מאסר בפועל ופסי לה
מרשיון נהיגה למשך ארבע שנים.
בתאונה נהרג שרל קריסט, תייר מצרפת
בן .70 ססיל וסוזאן קריסט, בנות 67ו־,65
נפצעו (העולם הזה .)2164
יהדר ת לא ׳נפרצה. איש מאותם שראו
את התאונה ברמזור של רחוב בן־יהודה,
בפינת שדרות בן־גוריון, לא יכול היה
לזהות את הנהג. איש מהם גם לא זיהה
בבהירות את המכונית. העדים דיברו על
מכונית אמריקאית, כנראה דודג׳ דארט,
מישהו זכר חלק מספרות מספרה של המכונית.
עבודת
המישטרה היתד, במיקרה זה
יוצאת מהכלל. הם חיברו שתיים ושתיים,
ומיד חשדו במכונית שהתגלתה חונה ב־כפר־שמריהו.
כל הבדיקות האפשריות לשם

מיסעדן מגן
מאק מכה את מאק
זיהוי המכונית והנהג נערכו על-ידי מעבדות
המישטרה.
מומחה המישטרה, אילן אוריאל, גילה
שהמכונית לא נפרצה. המנעול לא הראה
כל סימני טיפול. כל טביעות־העצבאות בתוך
המכונית, על ההגה והידיות, נוגבו
למשעי.
רסיסים מהזכוכית השבורה נלקחו למכון,
שקבע כי הן זהות לאותן שנמצאו
בבגד שלבש אלבז באותו יום. גם מידגם
מהאדמה ליד המכונית, ומזה שנמצא על
נעליו של אלבז, נמצאו זהים. לכן מצא
בית־המישפט כי אלבז הוא אשר נהג
במכונית באותו ערב, וכי במכונית זו
ביצע את התאונה, שגרמה למותו של שארל
קריסט.
שערות מפרוות מינק, שנמצאו לכודות
בתוך הזכוכית המנופצת, עזרו לשופט משה
טלגם להחליט כי אין זה התרמות (קד
אינסידנם) בילבד. לא יתכן, קבע השופט,
כי שתי מכוניות אמריקאיות בצבע תכלת
היו מעורבות בתאונה שבה נפגעו נשים
לבושות פרוות־מינק באותו ערב בתל-
אביב.
בית המישפט קיבל את טיעונו של אברהם
אלג׳ם, התובע, שלא יתכן כי המכונית
נגנבה, מאחר. שלא היו כל סימני־פריצה
עליה, וצורת חנייתה העידה על דאגה של
בעל־בית. פורץ זר לא היה טורח לנעול
אותה, ולהחנות תחת העצים לבל תיפגע
ממכוניות עוברות.
בדרך האלימינציה קבע בית־המישפט
כי האחד שיכול היה להשתמש במפתחות
ן מכונית ולנהוג בה היה שלום אלבז עצמו.
עפרע שי ר. בית־המישפט לא השתכנע
מהעדויות הרפואיות, שהיו לפניו, כי אלבז
חזר אחרי הפגישה עם מכוניתו לאחור,
זינק קדימה במהירות ודרס שוב את
הגופה. הוא לא שוכנע גם בכך שאלבז
עבר באור אדום. למרות שאחד העדים,
ישראל נרקיס, העיד כי כאשר ראה אותו
נוסע אמר לשכנו :״בדזונה, נוסע באור
אדום!״ מכיוון ששתי עובדות אלה לא
הוכחו מעל לכל ספק, זוכה אלבז מאשמת
הריגה, שבה הואשם. הוא הורשע בגרם-
מוות בילבד.
מוזרות נשמעות לבית־המישפט מילותיו
של אלבז במישטרה, אחרי שהוכיחו לו
כי המכונית מעורבת בתאונה :״אולי אני
אקח זאת על עצמי?״ האם ביקש לחפות
על מישהו? האם ניסה לקחת על עצמו
אש״ית־שווא, כדי לפטור את בנו, הנמצא
בשלילת רשיון על־תנאי?
בית־המישפט לא תמך בגירסה זו. לאלבז,
שעברו הקרוב נקי, ושהשתקם במים-
עדה הגדולה שהוא מנהל, יש עבר פלילי
עשיר בעברו הרחוק. השופט העיר כי
אולי עבר רחוק זה, ואופיו של הנאשם,
הם אשר גרמו לו לנסות גם הפעם להשתחרר
מעונש. אך הפשע אינו משתלם.
עורך-הדץ יהושע נבו, נציגן של בנות
מישפחת קריסט שנפגעו בתאונה, חיכה
לתוצאת המישפט הפלילי כדי שיוכל לה גיש
תביעת נזיקין אזרחית נגד אלבז.

סמלה קורן י

העולס הזה 2187

אהבת המוחין ! ו המלחין אלדד שרים הצליח כבר לש גע
את מחצית הבחורות במדינת ישראל.
אתם זוכרים את הרומן שהיה לו עם
השחקנית עדי קפלן? זה היה רומן מסובך
קצת. אלדד הכניס את עדי להריון,
ונאלץ להתחתן א״תה, כדי לתת לבן המשותף
שלהם שם׳ למרות שבאותה עת
היה עסוק בקשר אחר עם בחורה בשם

יש לי סיפור עצוב בשבילכם. אני יודעת
שהלבבות הטובים שלכם, שאינם מוותרים
על סיפורים עצובים במדור שלי
יגרמו לכם לקרוא אותו עד הסוף.
אם אתן ירושלמיות, אתן מכירות בוודאי
את משה עמירב. מהיום שהבחור
הזה התגרש מאשתו, שהיא קצינה בצבא־קבע,
היה רווק מבוקש מאוד בבירה החוגגת.
זה היה נכון עד לפני כשנה,
ושוב נכון לפני כשבועיים.
אז אתן מבינות למה אני מתכוונת. לי־

כישלון בפרנסה

ענת שרתוק
מכתיבה להלחנה

זיזי, יפהפיה שהיא גם זמרת, מאותן שליוו
את שלמה ארצי, באחת ההצגות שלו.
עם עדי הוא איכשהו הסתדר, וגם הרו מן
עם זזי נגמר אחרי הרבה היסוסים.
אז אלדד פנה לרומן אחר, סוער לא פחות,
עם אשת יחסי-הציבור אירינה שיימן.
לא הספיקה אירינה לפרסם את הרומן
שלהם ברבים. וכבר פיזז לו שרים בקצב
מהיר ביותר לעברה של חתיכה אחרת.
לפחות עד לכתיבת שורות אלה, הוא
עדיין איתה.
בת־זוגו החדשה אינה אלא ענת שר תוק,
בת חדרה, ששיגעה את תל-אביב
לפני שד,שתגעה על אלדד. ענת חותה חיי לת
בלישכת דובר־צה״ל ובין דיבור לדיבור
כתבה קצת שירים, מה שהביא לח
הרבה פירסום, והרבה מחזרים.
אחרי שענת נהנתה מחיזוריהם של מרבית
זאבי תל-אביב 1והסביבה, היא הח ליטה
להרחיב את המעגל והפכה דיילת
באל־על. אני לא יודעת מה קרה עם הגברים
של לונדון, פאריס וניו־יורק, אבל
העובדה היא שממרבית טיסות היא נח תה
דווקא על אלדד.
אז אם הם באמת מצאו את אושרם
יחד, אני מאחלת לשניהם מזל טוב.

זוכרים ׳את הזמר מתולתל השיער נכי
שושן? זה ששיחק את ברגר במחזמר
שיער, בזמן •שצכיקה פיק שיחק את
קלוד הופר בוקובסקי? זה שביחד עם
פיק ועם שוקי לוי, מהצמד שוקי ואביבה,
היה חבר בלהקת השוקולדה?
זוכרים? יופי. אז יש לי חדשות בש בילכם
מגבי, לצערי לא כל־כך משמחות.
אך לאלו !מכם שאהבו לשמוע אותו שר
את שש עשרה מלאו לנער ואת לילה
בחוף אכזיב, אני חייבת לדווח את מה
שצפורי הקטנה ליחשה לי היישר מלוכד
אנג׳לס, ארצות־הברית.

דידנו עמירב, שהוא דובר רשות־השי־דור
ומי שמשרת באמונה רבה את שני
המאורות, ראובן ירון ומומי לפיד,
היתיה חברה יפהפיה מירי הופמן,
וכולם, כולל עמירב ומירי, חיו בטוחים
שזהו זה. זה היה כל־כך טוב, שמירי,
לא רק שעברה לגור בווילה של עמירב
בעין־כרם, אלא העבירה לשם את ילדה
בן ה־ 4מנישואיה הקודמים.
כולם דיברו על חתונה והשניים התכוננו
לה. הוא רקם רע״ונו׳ת בכל הנוגע
לשיפוץ הבית, ואילו היא נכנסה לדיאטה
חריפה, מה שהפך אותה מסתם בחורה
יפה לבחורה יפה !וחתיכה.
אז זהו. זה פשוט ניגמר. בוקר אחד
קמה מירי, אם כי לחברותיה היא מספרת
שזה היה לאחר לבטים ארוכים, והחליטה
שאינה רוצה בעוד גרושין, כלומר אינה
רוצה להתחתן עם עמירב. קמה ועזבה.
האהבה של מירי אל עמי׳רב הסתיימה,

מירי הופמן
מבית לבית

אבל לנסות. בעוד הרומן בין אנקורי
ולנדסברגר התפוצץ בתופים ובקול תרועה,
הרי שהרומן בין מירי וגבי התנהל
במישור שקט ויפה.
השניים נישאו בבית הוריו של גבי
ביהוד ומיד לאחר מכן נסעו לארצות-
הברית כדי להגשים את חלומו !של גבי
לכבוש את אמריקה. עיתוי הנסיעה היה
מוזר, גבי זכה להצלחה חסרת תקדים
בארץ. הוא לא שמע לעצות חכמים והחליט
לקחת צ׳אנס.

אבל לא אהבתה לעין־כרם. היא פשוט
שכרה לה בית אחר בשכונה הירושלמית.
הידידים הקרובים של עמירב מנחמים
אותו וטוענים שמירי בוודאי תתחרט ותח זור
אליו, אחרת הם לא יכולים להבין
מדוע היא, שד,יתד, תל־אביבית עד הרומן
איתו, בחרה להתגורר דווקא בשכנות.
אז גם אני מקווה בשביל עמירב.

על כרבים וגיוושץ
עוד סיפור עצוב, מה אני יכולה לעשות
יש שבועות כאלה. הפעם זה על ניכה

קיפלו.

מכל הגברברים שהסתובבו סביב ביתה
ברעננה היא בחרה דווקא במיליונר
משולם ריקליס, כשהוא היה באמת
מיליונר ונסעה איתו לניוי־יורק.
אך הידידות בין ריקלים לבין ניבה הסתיימה
כאשר היא פגשה בניו־יורק מישהו
שהיא חשבה שהוא עוד יותר עשיר נד
ריקליס, וההוא היה גם לא נשוי. דני, צעיר
ממיאמי ביץ /קבלן עשיר ובן של קבלן.
המיגרעת היחידה של דני היתה שהוא

גפי שושן
מאהבה לגירושין

ידדה בקיסרס
תנחת נתדאניב
שמעתם על יורם פולני? אתם אולי
שמעתם׳ אבל אני פגשתי אותו בגודל
ובצבעים טבעיים. יורם פולני, נער השעשועים
של העולם המערבי! ,נמצא חי,
ונושם ומבקר, בארצנו הקטנטונת. מכל
המקומות בעולם הוא מבלה את הופשת
הקייץ דווקא בווילה שלו בקיסריה, ואם
תפגשו אותו הוא יספר לכם בנשימה אחת
איך הוא עשה עסקים עם המיליזונר האמריקאי
גרני קורנפלד, בילה במסיבה
עם ג׳ק ניקולסון וניהל רומן סוער עם
שחקנית הולנדית ידועה ונשואה.
תשאלו את יורם פולני, הוא יספר לכם
איך חי נער־שעשועים אמיתי, על חיי
הזוהר בעולם הגדול, בין המי ומי הבינלאומיים.
פולני ,׳נער־השעשיועים האחד והיחיד
שלנו ומייצגנו הבלעדי בהוג־הסילון
הבינלאומי יספר לכם מה זה לקחת מטוס
פרטי ולטוס מהאיים הקריביים לאיי באה*

גבי שושן ניהל, כזכור, בזמן המחזמר
שיער, רומן סוער עם כוכבת המחזמר
מרגלית אנקורי. אנקורי החדירה לגבי
ג׳וקים לראש בעניין אמריקה הנהדרת
והמעטירה. גבי הקשיב, קלט והחליט לנסות.
לא עם מרגלית, כי בינתיים היא
התאהבה ביורם לנדסכרגר והוא התאהב
בדיילת והדוגמנית מירי עינבר,
מה, הוא יספר לכם מה זה לפלות עם
גינטר גראם ועוד שתי חתיכות ביאכטה
המשייטת בין האיים היווניים. כי הוא
קוראיי, מכיר את החיים האמיתיים.
אז מה נשאר לישראלית קטנה ולבני
טיגית כמוני לעשות נוכח הטיפוס הבינלאומי
הזה? לא נשאר לי, אלא לספר
לכם את מה שיורם פולני !מנסה להסתיר
לפחות מעיני החתיכות איתן הוא מבלה
בתל־אביב ,׳שהוא הגיע לחופשת מולדת
שלו בישראל ביחד עם צעירה אוסטרלית
בשם ג׳ קי שהיא אם בנו התינוק טל.
הוא וג׳קי •מעולם לא התחתנו, הם גם
לא מתגוררים באותו בית. כך הוא נוהג
גם בארץ. את ג׳קי והתינוק הוא שיכן

אמריקה הגדולה היא אמנם ארץ האפשרויות
הבלתי־מוגבלות, אך אינה טובה
לכולם. גבי החל להופיע במועדוני לילה
ישראליים בניז־יורק, וכשנגמר לו השוק
מצא את עצמו מחוסר עבודה כמו• זמרים
ישראלים רבים אחרים. בינתיים נולד למי-
רי וגבי ילד, אך בעיות התעסוקה של
גבי גרמו להרס חיי הנישואין של השניים,
שנחשבו כל הזמן לזוג יונים.
משפחת שושן החליטה לנסות את מזלה
במערב. השיניים נסעו ללוס אנג׳לם, אך
שם הגיע הקץ לחיי הנישואין. מירי הח ליטה
לשלוח את הילד אל הוריה בישראל
ועזבה את הבית. באחרונה שכרה דירה
בהוליבוד, והחלה לעבוד בבוטיק. בקרוב
היא עומדת להחזיר את הילד שלה מיש ראל
ללוס אנג׳לס, ולהתחיל בחיים חדשים.
ואילו גבי, עדיין מתעקש לנסות
לשחק אותה באמריקה הגדולה.

בווילה בקיסריה ואילו הוא הבינלאומי,
מבלה רוב הזמן בחברת המכונית־השכורד,
שלו בדירתו שבתל-אביב.
חיים משוגעים מה?

ניכה קיפלו
ממיליונים לבדידות
לא אוהב כלבים, וניבה דווקא אהבה, אבל
זה לא הפריע להם להתחתן.
פעמיים בשנה היתד, ניבה מופיעה בארץ
הקודש, מתגוררת במלון הילטון בתל-אביב
ואז היו כמה עלמי חמד נעלמים מבתיהם
ומשתמשים ברום־סרווים של הילטון. הבעל
ידע אבל שתק.
עד שיום אחד נימאס לדני. מה שאני
מספרת לכם ארע לפני כשלושה שבועות.
הוא הסביר לניבה שהוא לא אוהב את
הכלבים שלה ״ואני מתכוון לכלבים על
שתי רגליים,״ וסחב אותה לבית המישפט.
השופט האמריקאי כה התרשם מהבעל
הפגוע, עד שנתן את הגט מבלי להותיר
כל רכוש בידי ניבה.

והגידה
מאת יגאל לביב

ווווח המצח של
א״זנברג ושאולי
כ־ 1גיו לי השנה כתג אלי שובל, האח ראי
למימון והשקעות במינהל-התיירות
הממשלתי, את אחד המיכתכים החריפים
ביותר שנכתגו אי״פעם על״ידי עובד״מדי-

היתה זו תשובתו לבקשה, שהוגשה לאישור
השקעה של 20 מיליון לירות, בשי פוץ
פרוייקט בקיסריה. מדינת-ישראל התבקשה
להלוות כמחצית הסכום בריבית

משקיע אייזנגרג
וילות פרטיות
נמוכה, וללא הצמדה, בנימוק כי מדובר
בשיפוץ מלון בהתאם לתנאי ההלוואות
למלונות.
המבקשים היו קבוצת משקיעים של

איש־המסתורין הבינלאומי, שאול איי׳־
זנברג, יחד עם המיסעדן רפי שאולי,
שרכשו את הפרוייקט ב״ 1.4מיליון דולר.
סיבת המיכתב החריף היתה בדיקה, שהעלתה
כי מדובר במקום שחדל מזמן להיות
מלון, והוא שכונת-וילות למגורים פרטיים.
אייזנברג ושאולי ביקשו לממן את שיפוץ
הווילות הפרטיות שלהם בכספי הלוואות-
הפיתוח הממשלתיות.
הפרוייקט הקרוי ״נופש חוף קיסריה
— מלון סמדר״ אושר כמלון־דירות בשנת
, 1962 ונבנו בו בניין מרכזי לשירותים
לווילות שהקיפוהו. הווילות נמכרו ל פרטיים,
שגרו בהם חודש בשנה, וייתר
הזמן היו אמורים להשכירם כדירות-מלון.
הבונה היתה חברה זרה של היהלומן פו-
שט־הרגל דויד רנד, שיוצג ע״י עוה״ד
שמואל תמיר וחברת ביטרן. ב־1972
רפשה את המלון מכונס״חנכסים קבוצה
אנגלית של כמה משקיעים, שקיבלו הלוואות
גדולות נוספות לצורך המלון, ובנו
כמה וילות. בשנת 1976 נסגר בניין השי רותים,
וחווילות שימשו את הרוכשים
בלבד• בסוף 1978 נרכש הפרוייקט על״ידי
חברת ״טריאנגולר טריידינג״ של אייזג-
ברג, יחד עם קבוצתו של רפי שאולי. על
כל הפרשה כתב אלי שובל אל ראשי
מישרדו כך:
״כיום מכשירים הבעלים את הבניין
המרכזי וסביבותיו לקייטנת-ילדים למשך
הקיץ. הקייטנה תהיה אכסקלוסיבית, ותופעל
על״ידי חברת ״מגדים״ ,בבעלות
רפי שאולי, שיפעיל במקום גם מיסעדה
סינית, וכן את בריכת־השחייה.
״בעלי החברה מבקשים להפוך את ה
בניין
המרכזי וסביבותיו לקאנטרי-קלאב.
כל הנאמר מציג תמונה ברורה ביותר. זה
שנים שהמקום אינו משמש כמלון, וכנראה
חלפו לפחות 10 שנים מאז נמכרו
כל הווילות לבעלים פרטיים. כיום יש
במקום שכונת״וילות רגילה, ונעשים מא מצים
על-ידי הבעלים החדשים לשפר את
המקום. הצגת התוכניות הראתה כי בכוונת
הבעלים לבנות עוד 100 וילות למכי רה,
וכן שוקלים הקמת מלון בן 100
חדר, ברמה של חמישה כוכבים. הם מ שוכנעים,
אומנם, כי אין מקום למלון
נוסף בקיסריה, אך במידה שיחליטו על
הקמת מלון כזה, הם מתכוונים לבנות
מעין חוות־בריאות.״
״מסקנות הבדיקה: מישרד-התיירות
והחברה לפיתוח״מיפעלי-תיירות מימנו
מהלוואות את הקמתה של שכונת וילות
בקיסריה, אשר נמכרו כולן לבעלים פרטיים.
אומנם בחלק מן הזמן שימשו הווילות
גם להשכרה לאורחים, אך מזה כמה
שנים נפסקה גם פעילות זו. במשך שנים
קיבלו הבעלים הלוואות מתקציב-פיתוח,
ולאחרונה קיבלו הלוואה בשנת , 1977
זמן רב אחרי שהמקום כבר לא שימש
כמלון, והיה שכונת וילות לכל דבר. לא
ברור כיצד קרה שהגורמים הנוגעים בדבר
במינהל״התיירות, בחברה״לפיתוח־תיי-
רות ובמרכז-חהשקעות לא ידעו מה המצב
בשטח, והמשיכו לתת הטבות לחברת-
המלון ולבעלי הווילות. הבקשה הנוכחית
למתן סיוע לצורך שיפוצים, כ״ 20 מיליון
לירות, היא ביטוי של עזות-מצח מצד
הבעלים או שולחיהם.
״לאור כל זאת אנו ממליצים, וברוח זו
אנו משיבים לפניית היזמים :
1לא יינתנו כל הלוואות או סיוע
אחר, לביצוע שיפוצים בשכונת-הווילות
הקרויה, מלון נופש חוף קיסריה׳.
״( )2מינהל-התיירות ממליץ בפני ה חברה
לפיתוח מיפעלי-תיירות לפעול להחזר
מיידי של קרן ההלוואה, שלא הוח זרה
עדיין על־ידי החברה הנ״ל. כמו כן
יש לגבות ריבית מיסחרית, כמקובל בשוק,
עבור יתרת הקרן, ועבור הלוואות קודמות,
שניתנו מאז נמכרו הווילות לבעלים
פרטיים.
3מינהל-התיירות יבקש ממרכז-
ההשקעות לעשות מה שניתן לביטול הח זרת
ההטבות, שניתנו לפרוייקט זה בתוקף
היותו מיפעל מאושר, לפחות עבור התקופה
שבה לא שימש כמלון.
״( )4מודיעים ליזמים שאין המישרד
מתכוון לאשר סיוע כלשהו לבניית 100
וילות נוספות, וגם לא מוכן לשקול עתה
הקמת מלון דירות של חמישה כוכבים
במקום.
״( )5יש לגבש נוהלי״פיקוח במינהל-
התיירות, שימנעו מקרים כגון זח.״
מיכתב זה נשלח ביולי. האם הוא עשה
משהו! התשובה, כמובן, שלילית. מדובר
באייזנברג, שטס עם ראש-הממשלה לפגי שות
עם סאדאת, ומי יעז לפגוע בו גם
כשהוא דורש דרישות של עזות״מצח ועובר
על החוק ז
אחת הווילות בקיסריה שייכת לש - 5
מה חליי. הוא אחד השותפים במישרד-
התיכנון־והיעוץ ״הלוי-תיכון״ ,שהגיש את
הבקשה בעזות״המצח• השותף הוא דן
תיכון, יושב-ראש מועצת-המנהלים (בשכר)
של ״שיכון־ופיתוח״ ,ומקורבו של

גידעון פת.

הלירה ה אנגלי ת ואנו
כאשר נפרדנו מן האנגלים, היתה הלירה הישראלית שווה ללירה אנגלית. כיום
60 לירות ישראליות שוות לירה אנגלית אחת. הווה אומר, מאז ועד היום הפסידה
הלירה כל שנה ס/ס 200 מערכה.
הייפלא שהאנגלים מסרבים לקבל אותנו חזרה 1

מקצצים נסונסיויות
ונותנים למוסדות־דת

..אדימליה׳ תנרס
א״ובאס לישראל

שר-האוצר הודיע לאחרונה לכנסת על
שורה ארוכה של התחייבויות של האוצר
למתן הלוואות לא-צמודות, כאשר האוצר
מבטח את הלווים מפני עליית המדד
או ירידת הלירה נגד הדולר. לכל ההתחייבויות
הללו אין צורך באישור וע-
דת־הכספים, בהתאם לסעיף (16ב) לחוק
התקציב. 1978 ,
ההתחייבויות כוללות תקופה מ־ 1באוקטובר
1978 ועד 31 במארס . 1979
בין ההתחייבויות למיפעלי משק :״ידי עות
אחרונות״ — 52 אלף דולר, למכונת-
הדפסה רוטציונית ; ״מרום שירותי אוויר״
— 181 אלף דולר, לשני הליקופטרים •
״כימאוויר״ — 203 אלף דולר, לשלושה
מטוסי ״טדרבר קרן מושבי הפועל
המיזרחי״ — 10 מיליון ל״י, ללא פירוט.
המוסדות הבאים קיבלו הלוואות בלירות
למוסדות-דת ולבתי״כנסת בסכום
כולל של 28.2מיליון לירות: הרשויות
המקומיות של תרשיחא, נשר, רחובות,
אילת, מטולה, נצרת, ירושלים, יבנה, רמלה׳
אשקלון, אשדוד, חדרה, בני־ברק,
רמת-גן, תל-אביב, חיפה, טבריה, ראשון-
לציון, עתלית, נתיבות, אור־יהודה, כפר
חב״ד ,״מרכז למורשת היהדות״ ,מוסדות
קרעטשנוף, ישיבת ״אור ישראל״ בפתח-
תיקווה, בית-מידרש כולל אברכים רחובות,
ישיבת מיגדל-אור.

הדיורים באים
משבר-האנרגיה והתייקרות הבנזין העלתה
שוב את השאלה מדוע אוסרים על
הישראלים לנסוע במכוניות בעלות מנוע
דיזל, הצורך סולר ולא בנזין. באחרונה
אמר שר-האנרגיה, יצחק מודעי, כי
מישרדו בודק המלצה להתיר שימוש ב-
מנועי-דיזל ברכב-נוסעים, לחסכון בבנזין.
הסולר ניתן להשגה בשווקי העולם בייתר
קלות מאשר בנזין, וגם מחירו נמוך יו תר.
בישראל במיוחד נמוך מחיר הסולר

חברת ״אליטליה״ תכניס את המ טוס
״איירבאס״ לשימוש בקו תל־אביב-
רומא בשנה הבאה, במקום מטוס
״בואינג 717 כך מסר מ וריס
צרפתי, המישנה למנכ״ל החברה בישראל
.״האיירבאס״ מכיל מספר נוסעים
שהוא כפול מזה של ח״ .727 החלפת
המטוס באה ביגלל הגידול במיספר ה נוסעים
בקו. החברה מתכוונת גם להגביר
את מיספר הטיסות השבועיות שלה.
כיום היא טסה שש פעמים בשבוע.
צרפתי מסר כי החברה שבעת-רצון מן
הקו שפתחה מישראל למיזרח״הרחוק.

למה כדאי להגיש
כמה אנשי־עסקים ממולחים הסבירו
לי מדוע הם מעבירים למס־ההכנסה, מ די
שנה, חשבונות-הוצאות על סכומים
גדולים ככל האפשר, ביודעים כי מרבית
החשבונות לא יוכרו על-ידי פקיד-השו-
מה, והם ישלמו עליהם מס מלא.
כאשר רושמים סכום כהוצאה נגד קבלה,
אין משלמים על הוצאה זו (או מקב לים
חזרה, בקיזוז חשבונות) את מס-
ערך־מוסף בשיעור 12 כאשר פקיד-
השומה אינו מכיר בהוצאה כפטורה מ מס,
אין הנישום משלם את מס־ערך-
מוסף, שקיבל חזרה עת הגיש את החשבון•
כך הוא מרוויח עוד 12 על כל
הוצאותיו.
לישראל, אך הוא דומה ל״גולף״ .צרי-
כת־הדלק שלו היתה במיבחן האמריקאי
16.1קילומטר לליטר בממוצע עירוני
ובינעירוני.
מכונית ״פ׳זו 504״ זכתה בשבחים

זוממסקא \\ 7

?01190( 504
10.2קילומטר לליטר
רק בסולר
לעומת הבנזין, והשימוש בו חוסך לנהג
יותר ממחצית הוצאות״הדלק•
גם באמריקה, שבה מחירי הסולר נמוכים
רק בקצת ממחירי הבנזין, החל בי קוש
מדהים לרכב״נוסעים במנועי־דיזל.
ביטאון איגוד-הצרכנים האמריקאי מביא,
בחוברתו האחרונה, סקר על מכוניות־נוסעים
בעלות מנוע דיזל, המוצעות שם. היא ביותר המומלצת המכונית
״פולקסוואגן״ מדגם ״ראביט״ בעלת
מנוע-דיזל, ה״ראביט״ אינו מייובא עדיין

רבים במיבחנים, והגיעה לצריכת־דלק מ מוצעת
של 10.2ק״מ לליטר .״אולדס-
מוביל ק א טלס״ צויינה כבעלת מפלט-
מעשן, וצריכת-הדלק שלח היתה 9קי לומטרים
לליטר• ״אולדסמוביל דלתא
88״ — 7.8ק״מ לליטר.
ה״אולסמובילים״ נזקקים להחלפת
שמן ופילטר כל 4500 קילומטר, לעומת
12 אלף אצל ה״ראביט״ .גם ה״פ׳זו״ מח ליפה
שמנים ופילטרים כמו ״אולדס-
מוביל״.

במדינה
פשעים
ה נש יבוז

כפעם. הראשונה פישרא?
נשיכת הגאגסת שימשה
סיוע מישפטי?זיהוי האגס
כאשר באה התובעת המוכשרת, ד״ר
דרורה פלפל, לשקול את הראיות שהיו
בידה בתיק־האונס, גילתה כי הסיוע לזיהוי
הנאשם היא נשיכה.
על כתפו הימנית של רענן צ׳רב ()20
ניכרו, בעת מעצרו, סימני־נ׳שיכה, ומ תחתם
פסים ארוכים ״של שריטות.
איום כסכין גילוח. ב־ 27 במארס
התלוננה שרה (שם בדוי, שכן על השם
המלא חל איסור־פירסום) ,כי בלילה ציל־צל
בדלתה רענן צ׳רב, וביקש לדבר עם

את הנשיכה והשריטות, שנמצאו בכתפו,
הסביר בקטטה עם אחיו.׳
כאשר באה התובעת לעמת את שתי
הגירסות, זו מול זו, נאלצה להביא עדות
רפואית, כדי לזהות את השיניים שננע צו
בבשרו של רענן.
ד״ר דניאלס פיליפס קבע בתעודתו כי
מצא, סימנים האופייניים לנשיכת אדם,
בכתף הימני של צ׳רב. הוא קבע גם כי
הם נגרמו כשבוע לפני הבדיקה. כאשר
התבקש לזהות את השיניים, בדק את
שיניה של המתלוננת וכתב בתעודה :
״בבדיקת השיניים של שרה, עשינו נם-
יון השוואה. הנזקים שנרשמו למעלה אצל
הנבדק, רענן צ׳רב, מתאימים לנשיכה של
הבחורה בשם שרה...״
הדוקטור ביקש את שרה לנשוך אותו
בזרוע, כדי למדוד את קוטר הנשיכה.
לכאורה היה זה זיהוי מושלם. אך התובעת
הזהירה שוחחה עם הרופא, והתברר
לה כי כוונתו היא שקוטרה של
הנשיכה מתאים לפיה של שרה, אך מתאים
גם לכ־ס 407 של אוכלוסיית המדינה.
אילו טען צ׳רב שקיים יחסים מתוך
הסכמה עם שרה, ושהנשיכה אומנם נשי כתה,
אלא ׳שהיא נגרמה לו מתוך להיטותה,
היה קשה מאד להפריד טענתו זו.
אולם הוא החזיק בגירסתו כי מעולם לא
היה ליד שרה, ולא יניסה לאנוס אותה.
האליבי שלו התברר כבלתי־מספיק. מאחר
שהבילוי בדיסקוטק הפתיים בזמן שהותיר
אפשרות ישל ביקור אצל שרה. היא
העידה כי כאשר פתחה את דלתה לרענן,
חשה בריח אלכוהול שנדף ממנו — אימות
לכד ששתה בבר, לפיני שהגיע אליה.
מחלת המין. הסניגור, דני מור, הביא
מומחה רפואי מצד ההגנה לעניין הנשיכה.
הד״ר הנרי קרפלום, הפתולוג הנודע,
העיד מבלי שבדק את שיניה של שרה.
לדבריו, קוטר הנשיכה שמצא על זרועו
של רענן מתאים רק לנשיפת־תינוק. אולם
מאחר שגם אחיו של רענן, אשר היה
הנושך לפי גירסתו של רענן, אינו תינוק,
נפלה לחלוטין עדותו של קרפלוס.
ואומנם, השופטת ויקטוריה אוסטרוב־סקי־כהן
,׳שכתבה את פסק-הדין, החליטה
לקבל את עדותה של שרה באשר לנשיכה.
היא הסתמכה נם על עדות חברתה
הטובה, של שרה, שלפניה התלוננה בבוקר,
ושלה סיפרה על הנשיכה. צ׳רב הורשע
באונם, והנשיכה היתה הסיוע.
במהלך הדיון התברר כי רענן חולה
׳במחלת־מין, וכי הוא מקבל טיפול !נגד
הפרשות שנתגלו אצלו. למזלה של שרה,
לא נדבקה כנראה במלחתו של האנס.
הדין!נחרץ, אך העונש טרם נגזר, ,מפני
שרענן עדייו מתחת לגיל ,20 ויש צורך
בתסקיר ׳של קצין־מיבחן לקביעת עונשו.
אמרה עורכת-הדין פלפל, בסיכומיה :
״הנשיכה היא אות קין.״ היא אשר הר־שיעה
את צ׳רב.

מי שבחחאש דו ב! חמרת
עורכת־דין פלפל
אות קין
בעלה. היא נמצאת בהליכי־גירושין מבע לה,
והשיבה כי אינו בבית.
צ׳רב ביקש כום־מים. כשחזרה והכום
בידיה. ,נעל רענן את הדלת, משד אותה
בשערה, השכיב אותה על השטיח וניסה
לאנוס אותה. היא התנגדה לו בכל כוחה,
נשכה ושרטה אותו. אז הוציא מכיסו סכין-
גילוח ואיים כי אם ׳תתנגד ״יעשה לה
איקסים בפנים״.
כאשר ניפחדה מהסכין הפשיט את בג דיה׳
התפשט בעצמו ואנס אותה. היא
החלה צועקת, אמרה כי תתאבד מהבושה
והחרפה. הוא התלבש והלך לדרכו.
אחרי שנעלה היטב את הדלת, התעלפה׳
ונרדמה ׳לסירוגין, עד לשעית־צהדיים
מאוחרת למחרת. אחר־כך נסעה לחברתה
הטובה וסיפרה לה, תוך בכי, את כל
מה שקרה לה בערב. היא לא שכחה לספר על הנשיכה והשריטות.
כאשר התלוננה במישטרה, אמרה כי
היא מכירה את האנס מהשכונה. השניים
מתגוררים בקריית־עקרון.
:שיכה מתאימה. רענן צ׳רב הכחיש
הכל. הוא טען כי יש לו אליבי לאותו
ערב. הראייה: הוא בילה !בדיסקוטק
ברחובות עד לשעות הקטנות של הלילה.
מעולם לא היה בביתה של ישרה, ומובן
שלא אנס אותה.
העולם הזה 2187

לפגי שבע ש:ים גרצח
,אילן אשרוב בדיד דחיפה.
השבוע !?:צר אחיו; בגי,
כחשוד בהחזקת תמוגות גגובות
״מה ז עור אשרוב?״ שאלו השוטרים
כאשר התכוננו למיבצע.
יש מישפחות השבות וחוזרות לתפוס את
לדו״~

נהדרין

״איקסים על הפניס״
מקומן בכותרות הפלילים של העיתונים.
במשך שנים רבות היתה מישפחת איש־רוב
מייוצגת על־ידי אילן יפה־התואר.
הוא נאשם בנסי׳ון לרצוח את חיים דהאן,
סחר בסמים, עסק בהתפרצויות ועוד כהנה
וכהנה מעשים.
אולם הוא היה מסוכסך עם אנשים בעולם
התחתון. כאשר העיד כעד-הגנה במיש-
פטו של מיכה (״פפה״) רוקנשטיין, לפני
שנים רבות, טען בבית־המישפט כי איימו
עליו לחסלו, והוא מפחד פחד־מווית.
אדם אחד הורשע אז ברצח על־סמך הודאתו
במישטרה, היתה זו לוסיאן ליאזע-
טה. הוא נידון למאסר־עולם, למרות שח־

סימגי הגשיכה מקרוב
הובאה

לפג•

נשואה אם

התצלום המישטרתי של צ׳רב, עם סימגי הגשיכה

בחורה
המתגוררת דשני

נון
בסם בקרית

ילדים.

הבחורההונאהע ״ ימסמרתרחובות לשם השוואת
של רע נ ז בבדיקת הנזקים

21זנח

>182

א ׳ הנזק ם

דרב.
הסיניים של
סנרסמו

עשינו

לבעלה

הנבדק

רענ י
נסיון דרב

השוואה

מתאימים

בעט

חוות־הדעת הרפואית
״מתאימים לנשיכה של הבחורה בשם...״

״נשיכה של תינוק...״

לנסיכה

זר בו לחלוטין מעדותו במישטרה. שניים
אחרים שנחשדו ברצח זה היו יוז׳י לריאה,
בעל החנות פורטו ריקו ברחוב דיזנגוף
בתל־אביב, שם עבד אשרוב לאחרונה.
לריאה שוחרר ממעצרו מבלי שהוגש נגדו
כתב־אישום. יוסף (״גץ״) עמיאל (״׳הגדול״)
נחשיד אף הוא ברצח זה. לוסיאן
העיד נגדו ועירב אותו ברצח. אולם בעיק-
בות הוכחות שהגיש סניגורו, ד״ר דויד
ליבאי, עיכב היועץ המישפטי את ד,ד,לי-
בים נגד עמיאל. עד היום לא נפתחו אלד,
מחדש. עמיאל חסתבך מאז במישפט־סמים
בגרמניה, ברח מהכלא, ונמצא הי׳ום במאסר
בדרום־אמריקה.
חזרה למיטכח. נצר ינופף למישפחת
(המשך בעמוד )54

מחוץ ל ס רו טו קו ל

מונסמ מי ס 1979
תחרויות אזוריות טבריה יום רביעי ,15.8.79 ,בשעה 9.00 כערב, במיון

בראיה טבריה
לחוף הבנרת

סקסיירת

נסיכת הכנות
(ליד בריכת השחיה)

מבירת כרטיסים מוקד מ ת: במישרד ״בידור הצפון״ (לשעבר אלחדיף),
טלפון 22596־ . 067 בקבלה של מלון ״פלאיה טבריה״ ובערב המופע
במלון ״פלאיה טבריח״ .הנ חו ת: לוועדי עובדים, מיפעלים וחיילים.

הו דעחהרמטכ ״ ל

אילת
יו 8שישי ,10.8.79 ,כשעה 9.00 בערב, כמלון היוקרתי

דר ו
טקס בודות נסיכתי 0י 10ף
בחסות ראש העירייה גד פץ
מכירת כרטיסים מוקדמת: אצל עויי בית הלחמי, ינתי (ליד הקולנוע),
אלה לוין בטרכי חדקל ,״אנדנדינו״ מרבי מור, קיוסק אייידור, בקבלה
של מלון ״לרום״ ,בקבלה של כל בתי״המלון בעיר ובערב המופע בקופת
מלון ״לרום״ .הנ חו ת: לוועדי עובדים, ומיפעלים. לחיילים — בקצין
העיר אילת. הימנות לקבוצות מאורגנות: בכר, טלפון 6516־.059

בתוכנית האמנותית:
+אפליק סי מון (״ראמייה״) הכוכב הבינלאומי מצרפת
פאל ינחה, ישעשע, יבדר +שלי — כוכבת הדיסקו הישראלית
להקת הג׳אז ״דומינו״ — בקטעי ריקוד בהדרכת יעקב
קלוסקי * דליה אלי עזלו! -בשירים נבחרים * משה נוי

מני

ולהקת ״הדולפינים״

ת צוגו ת אופנה מ פו א רו ת
קייץ 79׳
קר״ת שממה
מוצאי שכת ,4.8.79 ,כשעה 9.00 כערב, על הדשא של

ח ו רשת טל
״תקיים טכס בחירת

נסיכת הגנון

בחסות ראש העירייה אברהם אלוני

תוכנית אסנותית מיוחדת

(המשך מעמוד )18
עמוס הדר (הורוביץ) :הטרה שלך
היא שאתה סלקטיבי מאד.
אורי אבנריג להגן על פושעי־מילח־מה--
גאולה
כהן ו אני מאמינה לגירסה שלד היו״ר בנימין הלוי: את הדברים
אבנרי, התחלת למסור עובדות שלא אוש־רו
לפירסוס. או שנאסרו לפירסום. איני
מדבר על הדברים הכלליים, אלא על העובדות
בשטח. מכוח מעיף 28 לחוק יסוד:
הכנסת אני אוסר את פירסום הדברים ברבים.
אורי
א מרי נ אדוני היושב־ראש, לפי
׳הסעיף הזה אחה חייב לומר בבירור מה
אתה אוסר לפירסום.
היו״ר בנימין הלוי:את הדברים
תאזזדוניס, כאשר הפסקתי אותך. אני מתכוון
לאותו החלק שמגלה עובדות, בניגוד
למסקנות כלליות ומופשטות. אפשר לפרסם
שלרמטכ״ל אין סמכות לשמש אינסטנציה
לעירעורים, או לשנות עובדות שנקבעו.
אתה יכול לפרסם וניתז לפרסם שאתה
מסתמך על פסק־דין שהרשיע ברצח, אבל
בלי עובדות.

למרות הדברים המים שאמרתי על
יחסי האישי לרמטכ״ל, היו רבים שראו
את פעולתי על רקע של סיכסוד אישי
או התנגשות פרטית.
בצורה משעשעת ביטאה זאת צילה מנוסי,
בסיררת־הקאריקטורות השבועית שלה בלוח
הכפול של הארץ וידיעות אחרונות (ראה
גלופות).
לא היתה לי יכל כוונה כזאת. התכוונתי
לכל מילה ׳שאמרתי על כך בנאום.
באותו יום ניגשה אלי אישיות ממלכ תית
בכירה ושאלה אותי בעניין זה. הוריתי
ואמרתי ילה, ביתר פירוט, שאין זו מיל-
חמה פרטית נגד הרמטכ״ל, ואף לא מיל-
חמה פרטית נגד אותו קצין סאדיסטי, שביצע
את הפשע הנתעב.
״מד, אתה רוצה שייעשה?״ שאלה האישיות.
״הפייתרון
הנכון, במצב שנוצר׳ ר׳יוא שר-
רמטכ״ל יפרסם הודעה חד־משמעית שיבה
הוא מגנה פשעי-מילחמה מסוג זה, בדי שלא
ייווצר בצה״ל הרושם כאילו המתקת דין
הקצין פירושה יחס סלחני לרצח אזרחים.״
איני יודע עם הדברים שלי השפיעו,
אולם כעבור יומיים פירסם הרמטכ״ל, באמצעות
דובר צה״ל, הודעה ׳בלתי־רגילה,
ללא-כתובת, שהיתר, בגלוי תשובה לדברים

שאמרתי בכינמת. וכך נאמר בה:
״מוסר־הלחימה בצד,״ל מהווה ערך עליון
בחינוך לוחמיו. הצבא שומר ׳ומקפיד לקיים
פקודותיו לשמירת טוהר־הנשק.
״הרמטכ״ל, וכל הסגל הפיקודי של צד,״ל,
מקפידים על עצמאותה ואי־תלותה של המערבת
השיפוטית הצבאית.
״מדינת ישראל עמדה לפני מילחמות־גבורה,
ולצערנו בכל המילהמות היו מעשים
חורגים, שיש לה׳וקיעם ולמנוע היש נותם.
״היו
אלה הנחיות הרמטכ״ל, רב־אלוף
איתן, להקפיד בתקיפות על: בירור כל
׳תלונה עד תום, והעמדה לדין של כל
חשוד בעבירה, ללא קשר לדרגתו ול-
׳מעמדו. מתוך הקפדה על ערכי מוסר-
הלחימה וטוהר־המידות הועמדו למישפט,
בעיקבות מיבצע־ליטאני: ,חיילים ומפקדים
׳והורשעו בדין.
״בעניין הקצין שהורד לדרגת טוראי
מקבל הרמטכ״ל את גירסת בית־הרין, ולא
את גירסתו של הקצין. הרמטכ״ל המתיק
את עונש־המאסר, מבלי להחזיר לו את
דרגתו. הרמט׳נ״ל שב והרגיש כי בצה׳׳ל
יישמר מוסר-הלהימר, וטוהר־המידות של
צד,״ל ברוח הערכים, המוציאים את ביטויים
גם בחוק ובפקודות הצבא, ויפעל
לאכיפתם ללא משוא-פנים.״
אני רואה בהודיעה זו הישג יחשוב ל-
צה״ל, ו״ש בה כדי לספק את המישאלות
שהעליתי בפעולתי הפרלמנטרית.

גם מאיר פעיל וגם אני נאמניו נגד
חוק שרות לאומי (תיקון) ,שהועלה לקרי אה
שניה ושלישית, כשם שנאמנו שבוע
לפגי כן נגד התיקון לחוק הימישטרה,
שנועד ׳לאסור התאגדות מיקצוע״ת של
שוטרים.
בדברי על חוק השרות הלאומי (המסמיך
את הממשלה שלא לבצע את החוק

הקיים, המחייב אותה לגייס לשמת אחר
בנות ״דתיות״ שר,ישתמטו מישרות צבאי)
עמדתי בין השאר על הבדל בין הממש לה
הנוכחית והממשלה הקודמת, שלא גיי סה
אף היא את הבנות האלה, אך שלא
שינתה את החוק.
אורי אבנרי ו ...ההבדל העיקרי בין
הממשלה הזאת לבין הממשלה הקודמת
הוא שהממשלה הקודמת חיתו! צבועה.
לעיתים יש בצביעות משהו חוובי.
אם אדם מתבייש במר, שהוא עושה, הוא
מנסה ׳לכסותו, להסתירו, לקשטו. לממ־שלה
הזאת חסרה התכונה היחי׳ובית ד־זאת
ישל הצביעות. היא עושה את הדברים
בגלוי, ללא בושה.
באשר ממשלית מפא״י היתד. בשעתה
זקוקה לקולות אגודת-ישראל, כדי לקיים
את הממשל הצבאי על ערביי־ישראל, היא
קנתה את הקולות של סיעת אגורודיש־ראל
תמורת בנק. היא העניקה לאגודת-
ישראל רשיון לבנק. אחר-כך אושרה עוב־דה
זו על־ידי נגיד בנק־ישראל. היא הע-
ניקה רשיון לבנק לאגודת-ישראל, וקיבלה
תמורתו את הקולות. אבל היא הכחישה
זאת, היא הסתירה זאת, היא אמרה שזה
לא קרה. רק אחרי שנים נמצאו הראיות
לכך, ובעלי הדבר עצמם הורו בכך.
עכשיו נעשים הדברים בגילוי. אין מוכ

״כ הלוי
אסור לפירסוס
דים רשיודבנק. הייתי מתקומם פחות אילו
היו נותנים לאגודת-ישראל יעוד 100 מיל יון
לירות. אך להקריב יאת צבא־ההגינה-
לישראל על המזבח של קואליציה מפוק פקת,
במיסגרת קנוניה עכורה, כתשלום
עבור ׳תמיכת אגורת־ישראל בקואליציה?
אני חושב שפה ירדנו לינקורית־שפל ׳חדשה
בהתדרדרות ממשלת הליכוד.

ד ת* ו צי ה וכזו 11ד
מה קורה בינתיים בחינוך?
על יכך מלמדת. תשובתו של זבולון
המר לשאילתה שלי.

נוסח השאילתה:

נודע לי כי ניתנה הוראה המחייבת
תלמידות, המבקשות להתקבל לסמינרים
למורים, לעבור בחינה ביהדות.
אני מתכבד לשאול:
( )1האם ידיעה זו ׳נבונה?
( )2אם כן — האם ניתנה ההוראה על
דעת השר?

תשובת. השר :

לשאלה 11 כן. המיבחן ביהדות הוא
חילק ממיבחני־כניסד״ שנערכים בסמינרים
בתחומים שונים. המיבחן איננו פוסל מל התקבל
לסמינר ומחייב ללמוד. התלמידים
מקבלים מראש את פריטי־המיבחן ׳וחומר-
עזר מתאים.
ידיעת תכני היהדות נראית לנו כחשו-
בה למחנך בישראל. כדי ׳לנהל ררדלימו-
דים יעילה יותר, נתבקשו התלמידים להש תלם
בכוחות עצמם במושגים בסיסיים בתרבות
ישראל.
לשאלה : 2ההוראה לא נייתנה על דעתי,
אלא נעשתה ׳בתיאום עם המזכירות הפדגוגית.
אורי
אכנרי (שאלה נוספת) :כבוד
השר, האם החלטה זו מהווה חלק ממע רכה
שיטתית לכפוק תכנים דתיים על
החינוך הכללי בארץ?
השר המר ג היא חלק מהתפיסה של
מערבת-החינ׳וך ,׳שהחינוך הישראלי, במה
שנוגע למיגזר היהודי בישראל, צריך באופן
הברור ביותר לעסוק בשאלות היהדות
ולהתמודד איתן.
העולם הזה 2187

נודבת המיס 1979

מטעם ״העולם החך ם״״ ״עץ הזית״ בשייי־ חברת ״בנייני אברהם גינד

חדאביב ,״היכל התרבות״ תוצאי שבת 18.8.79 בשעה 8.30 בערב

*א פ רי ק סימון

ק לי מ ארי

הכוכב הבינלאומי מצרפת (״רמאייה״)

לזוא גי*
כוכב הזמר הצרפתי

להקחהג׳ אז ״דומינו״

מני פאר

משה נוי ו^הדו ל פי ני ״

בהדרכת יעקב קלוסקי

ינחה, ישעשע, יבדר

בחברת הזמרת דליה אליעזרוב

כוכבת הדיסקו מאנגליה

ת צוגו ת או פנ ה
9 7 9ו בגדי־ים וחוו שר ..גוטקס״ • אוננת נשים . 6.ו/יו
אוננת גברים..אטה־ • נעלי איפות ..מתר י שמלות פלה..סלון אמנו־ •
הגרלותלקהל: מוצרי..עץ הזית׳ • תפשיר שיער..ילה׳ • בגדי־ים..גוטקס
הנחה שר 2500 לחתונה ב״אולמי אמפר־ • שמלוה של . 8.א •
עייץ

חברת

״אולי מפיק״

חברת

״דן־ תיור

יונ יי ט ד טורס״

!1 0ר תן ה א די ב ה של
עיצוב תי ס רו קו ת :״ א תר היופי״ סלון ז׳ אקז׳ורז׳ט * השכרת רכב: ה שכרת רכב זו הר * עיצוב הכת רי ם:
רחלגרא, יפו ה ע תי ק ה * ה ד רכ ת ה מו ע מ דו ת: ב י ״ ס לדוגמנות ״רגב״ * צילום ה מו ע מ דו ת: אסף שילה ״ אולפני
ישראל ס אן עיצוב במה :״ אירגוני ת״ * מערכות קול ו ת או ר ה :״ קי לי ם חיפ ה * הפקה :״ תי א ט רון מב ט״
מכירת כרטיסים מוקדמת: חפצה ראשית ״הררן״ ,אבן גבירול 90 ,תל־אביג, טלפון ,248787 למוסרות טל 248844 .ובמשרדי ״רוקוקו״ ,״לאן״ ,״קסטל״ וגיתר המשרדים
בעיר. בערב הנשף בקופת ״היכל התרבות״״ .הנחות לוועדי עובדים, חיילים בקצין העיר תל״אביב. ביפו נ ״מטווין״ .ברמת״גן :״רכניץ״.

קולנוע
ימים ברקיע
סרט זנ 6ה
ימים ברקיע הוא סרט מוזר מאד. עקרונית,
הכל מסכימים שזה סרט יפהפה.
הפעם אין זה ביטוי סרק שמדביקים לכל
סרט שהצבעים שלו זוהרים, אלא קביעה
אסטטית שאין עליה עוררין. לא זו בלבד
שהצלם נסטור אלמנדרוס זכה לפרס האוסקר
עבור עבודתו זו, אלא שהישגיו כאן
חורגים מכל מה שמקובל בדרך כלל כצילום
יפה, ומתקרבים הרבה יותר למה
שנהוג לכנות אמנות־פלאסטית.
עד כאן, אין ויכוח. אך ככל שמרבים
לקרוא סקירות וחוות־דעת על הסרט, מתגבשת
הרגשה של שקיעה בתוך מדמנה
של מלים, שמחבריהן מנסים להתנצל על־כך
שהסרט מצא חן בעיניהם, או על־כך
שהוא מעורר בהם הסתייגויות. מרכיביו
מפורטים לפרטי־פרטים, כל שורה
וכל ניד עפעף זוכים להסברים ולניתוחים
מרחיקי-לכת, והקורא, שמנסה להבין מה
בדיוק רוצים ממנו, מוצא את עצמו בתוך
מבוך שמוביל למבוך. הפתרון היחידי
הוא ללכת ולראות את הסרט. מבחינה
זו, יתכן שהכתיבה עליו, ככל שתהיה
מסורבלת, מסובכת ומורכבת, מילאה לפחות
את תפקידה וגאלה את הבמאי, טרנס
מאליק, מן התווית המסוכנת שהודבקה לו
עד עכשיו — תווית של גאון שאיש איבו
רוצה לראות את סרטיו. לראייה, סירסו
הקודם, בדלנדס (אדמות רעות י) ,נשלח
חזרה לארצות־הברית על ידי המפיץ ה ישראלי
שלו, אשר קבע בפסקנות, כי אין
מי שמעוניין לראות את הסרט בארץ.
חיצוניות מרהיבה. ימים ברקיע
הוא סרט של ניגודים: סיפור צנוע וקטן-
ממדים, שמנסה להשליך משמעויות אוניברסליות
כמעט על כל שיטחי החיים. סרט
קאמרי בעל צורה חיצונית מרהיבה, לפרקים
תעודי, עם עלילה מוגדרת מאד.
מעשה בפועל מתכת צעיר בשיקאגו,
שחי עם אחותו הצעירה (המספרת את
הסיפור כולו) ונערתו, שאותה הוא מציג
קבל עם ועדה כאחותו, כדי למבוע רכילויות
ופטפוטים. השלישיה נמלטת משי־קאגו,
אחרי שהפועל מכה את מנהל־העבו־דה,
ויוצאת לעבוד בקציר, בחווה שבמר־חבי
טכסאם. בעל החווה, צעיר, שהרופא
מבשר לו כי הוא חולה במחלה אנושה,
מתאהב בנערה, ונושא אותה לאשה. ביל,
פועל המתכת, אשר שמע במקרה על מח*

• ו חן

החד

שות ׳

כרוק אדמם עם ריצ׳רד גיר

נערתו של הפועל הפכה לאשתו של בעל החווה
בת את ביל, וכך נוצר מרובע מוזר, כאשר
הצלע הרביעית היא האחות הצעירה המשקיפה
מן הצד ומעירה את הערותיה
על המתרחש. מובן שמצב אידילי זה אינו
יכול להימשך לאורך זמן, ואחרי תקופה
קצרה של גן־עדן (מכאן אולי שם הסרט),
כאשר הבעל מתחיל לחשוד, מעדיף ביל
להסתלק מן המקום.
כשהוא שב, פורצת הטרגדיה בכל עוצמתה׳
כשבסופה מוצאים הבעל והמאהב
את מותם, ואילו שתי הנשים יוצאות לנ דוד
במרחבי אמריקה ולחפש את מזלן.
כלי טונים גכוהים. אולי אין זה
הוגן לגלות את הסוף למי שטרם ראה את
הסרט, אבל במקרה זה, נדמה כי יש לכך
חשיבות קטנה בלבד. כי הדבר המוזר ביותר
לגבי הסרט הוא הרצון המכווו של

לינדה מאינץ כ,,ימים כרקיע״
האחות הצעירה המספרת על ימי גן־העדן
לתו, מעודד אותה, מפני שזו הדרך היחידה
שלהם לצאת ממעגל העוני המהפ-ר.
״אם אנחנו לא נעשה משהו כדי לצאת

וכל מה שהיא מחליטה תלוי אך ורק ב־מצב־הרוח
הפרטי שלה.
כדי להביע את הוקרתם למועצה הקודמת,
שעמה, לדבריהם, היה הרבה
יותר קל להסתדר, הציעו המפיצים למנות
את היו״ר בדימום, לוי גרי, למזכיר
איגוד מפיצי הסרטים, לא פחות ולא
יותר. ההצעה פוצצה על ידי כמה מפיצי
סרטים, שסובלים עדיין סיוטים מן הקשרים
שלהם עם המועצה הקודמת, ואיימו
לפרוש מן האיגוד אם יזכה גרי למינוי.
בלא ויכוחים נוספים בוטלה הפגישה
של הנהלת האיגוד עם המועמד, מבלי
שייקבע לה שום מועד ומבלי שאיש ינסה
להילחם עליה יותר מדי.
ס קשה לקרוא לקיץ השנה ״עונת
מלפפונים״ כשמדובר בתעשיית הקולנוע
בישראל. יצחק קול, מנהל אולפנים
מאוחדים, טוען ש״בום״ כזה עוד לא היה,
וכי מעבדות הרצליה וברקי פטה המפרים,
שהתאחדו, עובדות בשתי משמרות ובעומס
חסר תקדים. ג׳ין קורמן והבמאי
אריק טיל מפתחים שם מדי יום את
החומר של מרי וג׳חף — סיפור אהבה
המופק בשיתוף עם ישראפילם; עדית
שחורי מצלמת את מעגלים, מיכאל
שווילי עומד לסיים את נערת הפרוורים,

דן וולמן, יואל זילכרג רזאכ רווח

מסרט לסרט

לווי!

מזה, איש לא יעשה זאת עבורנו,״ הוא
אומר לה. אלא שהנערה מתאהבת באמת
ובתמים בבעלה, בשעה שהיא עדיין אוה־

הברחה הגדולה: המפיצים והצחור לשעבר

• כמה מפיצי סרטים התחילו באחרונה
לנהל שוב מסע תעמולה נגד המועצה
לביקורת מחזות וסרטים, או בלשון
אחרת, הצנזורה. לדבריהם, מאז מונה
יחוש ;,יוסטמן ליושב־ראש המועצה
בהרכבה החדש (שהוא בעצם לא כל כך
חדש) ,חלה נסיגה משמעותית בליברליות
של המועצה, זאת בנוסף לאבסורדים ה ישנים
והידועים שבעצם קיומה, כמו למשל
העובדה שהיא פועלת בתוקף חוק
משנת ,1927 כשהקולנוע היה עדייו אילם,
או העובדה שלמועצה אין קריטריונים

שחקן מנחם עיני

כרוק אדמם עם סם שפא רד

מתחילים לצלם, בזה אחר זה, סרטים
חדשים.
• נערת הפרוורים אינו אלא השם החדש
שתפס את מקום השם הזמני למוכרת
הוורדים .״כבר פנו אלי מכל העולם
בבקשה לקנות את הסרט,״ מתלהב
מפיק הסרט, מיכאל שווילי, שהחליט
לעזוב את ההפצה ולהתמסר להפקות.
(זאת, פלוס ארבע בדרך).

הבמאי ג׳ורג׳ עוכדיה מצלם עם ידידו
מפרס, צלם ותיק, שגם ביים סרטים
בעבר ונאלץ לברוח מחומייני. שמו, אח־סייגי,
מוכר היטב בתעשיית הקולנוע
הפרסית, ואם אכן תהיה לו עבודה בישראל
ויצליח להביא לכאן את משפחתו,
לא יהיה מאושר ממנו. לבד מן הבמאי
והצלם, רוב המשתתפים צעירים בגילם.
״אני מאמין בצעירים״ אומר שווילי על
עדפרה חזה, מנחם עיני ו או רי
סלי, ומתכנן את הפקתו הבאה שוב על
צעירים. סרט מוסיקלי מבדח בשם גימנסיה.

מנחם עיני יוותר על חופשת הקיץ,
שכן הישר מנערת הפרוורים יעבור -אל
יואל זילבדג שהתחיל לצלם במרץ את
נישואין נוסח תל־אביב עם טוכיה

צפיר, חנה לאסלו וגילת אנקורי

משום שהוא חייב ״לשחרר״ את רוב הצוות
הטכני ואת הצלם, דוד גורפינקל,
בזמן. אלו מתוכננים להשתלב בצילומי
התפוח של מנחם גולן שיתחילו ב17-
בספטמבר בברלין.
• מזל טוב לדן וולמן על לידה
כפולה: יומיים לפני שהתחיל לצלם את
מחבואים (הצילומים החלו ביום ראשון
בירושלים) ,נולדה לו בתו הראשונה שירז.
גם סרט זה הוא סרט אישי מאד,
ומבוסס על רעיון של דן שפותח עם אכי
כהן. הצלם, אילן רוזנברג (סוס עץ,
טרנזיט) ,ובין השחקנים: גילה אלמ־

גור, דורון תכורי, אפרת לבייא

בנימין ערמון (מי ששיחק תפקידון של
מרצה במיכאל שלי) ותגלית צעירה העונה
לשם חיים עדייה. חיים בן ה־13
ניבחר לתפקיד הראשי בסרט, אחרי שדן
ראה כ־ 400 חניכי תנועות נוער ירושלמיים.

כמאי טרנס מאליק
תווית של גאון
הבמאי, מן הרגע הראשון ועד הרגע האחרון,
ליצור אצל הצופה תחושה של
ניכור, של מרחק מכל מה שמתרחש על
הבד, מעין נסיון לומר לו :״אל תשכח,
זה רק סיפור, סיפור יפה, אבל רחוק
ממך. אנא אל תתרגש. לכל היותר, מותר
לך להתפעל.״
זהו אולי ההסבר ההגיוני היחיד למבנה
הסרט, על מרכיביו השונים. למשל העריכה:
בכל פעם שסצנה מאיימת לעלות
לטונים גבוהים, לגרור את הצופה להש תתפות
רגשית עם אחת הדמויות או?התפעמות
מלאה, מייד עובר מאליק לצילום
פסטוראלי שליו, משהו כמו תאו לועס,
מי נחל זורמים, צללית רכבת הנראית
מרחוק על רקע שקיעת שמש, חוצה גשר
תלוי בין שני הרים. קולה הילדות־ וה־מפוקח
של האחות הצעירה נכנס שוב
ושוב, כדי לתאר ולפרש אירועים, בלשון
פיוטית כלשהי, המזמרת לטקסט כתוב
העולם הזה 2187

ומתוכנן ולא לביטויים ספונטנייב.
אפילו הסצנות סודרו כך, שהמתח על ה מסך
יישבר עוד בטרם יגיע לשיאו —
למשל, שעה שהבעל חושד בפעם הראשונה
ביחסים האסורים של אשתו עם
״אחיה״ ,מופיעה פתאום להקת לולי־נים
אוירובטיים מן השמיים, שמצחיקים ומרפים
מייד את הלחץ.
האדם והטבע. הכל מתוכנן בקפדנות,
וזו, אולי, התוכנה הבולטת ביותר
בסרט זה. פרשני הקולנוע ומנתחים
למיניהם יכולים לראות בו חג אמיתי,
המציע להם חומר לדוש בו שבועות על
שבועות.
מאליק מדבר על האדם בתוך הטבע
מתחילת הסרט ועד סופו, וניתן לראות
כיצד הוא משתמש בסמלים זהים למטרות
הפוכות: הארבה הבודד התמים, המטייל
על גבעול חיטה בתחילת הסרט,
מזהיר מפני פלישת הארבה ההרסנית,
שבסופו. המדורה שמסביבה רוקדים ועולזים
הקוצרים בסיום מלאכתם, מבשרת את
האש המכלה את השדות בסוף הסרט. המים
שהם מקור שמחה, עליצית ורננה.
הם גם המקום שבו הגיבור מסיים את
חייו. היער הוא מקום לטיול של אוהבים
אבל גם למרדף מיית. המבע היא מכלול
אדיר, הכולל בו את הטיב ואת הרע. את
הזוהר ואת האימה, עונותיו מכתיבות את
חיי האדם, נפתוליו קובעים את גורלו.
מערכת סמלים. עולם יהדי משמש
,1את מאליק כסמל לכל מה שקורה׳ בסרטו.
שלוות התאו הלועס תיגכולי ההודו הנמלטים
מבין שיבולי החיטה בשעת קציר,
הסוסים המבוהלים הנמלטים מפני מלאך
המוות, כלבי הציד המרחרח •ם אחרי הט רף,
כל אלה הם סימוי דדך, שמאליק
קובע בכוונה תחילה לכל אייך הסיט,
לשם יצירת אווירה, א;־.ל גם לשם תיד־רוך
הצופה.
מי שרוצה להתפלסף סביב הסרט, יוכל
בוודאי לומר שמאליק שאל את מערכת
הסמלים שלו מן הקלאסיקן הגרמני
מורנאו (במיוחד מסרט האימים שלו נום־
פארטו) ,ואת שדה הראיה לעומק שמאפיין
את הצילום, מאורסון וולס.
אפשרות אחרת היא להאריך את הדיבור
על הקשר שבין שם הסרט למבנה
התמונה שבו, כאשר הרקיע המשנה את
גווניו תופס בה חלק נכבד ונראה ככיפה,
שמכניסה את כל מה שקורה תחתיה
לחוויה הומוגנית אחת, כולל עיוותים
סוציאליים, מלחמות עולם ואסונות טבע.
העוסקים בטכניקה הקולנועית ודאי
ינסו ללמוד את הישגיו של הצלם נסטור

ב די ך
ל שיחרור
אשה _ פילג ש (סטודיו, תל־אביב,
איטליה) — אשה זנוחה,
שבעלה מעודד את שגיונותיה
ההיפוכונדרייס בדי שלא תפריע לחופש תנועתו, נאלצת לנטול
לידיה את עסקיו, כאשר הוא נעלם לאחר רצח פוליטי
שבו הוא מעורב. זה קורה באיטליה של סוף המאה הקודמת,
כשהגברים נהנים מדרור מוחלט במנהגיהם המיניים
ואילו הנשים עדיין סגורות, ברוב המקרים, בביתן.
התסריטאי רודולפו סונגו טוען שהוא ניסה לשלב בכפיפה
אחת, בסיפור שלו, את המשבר הנפשי האישי של
גבר ואשה המחליפים ביניהם את תיפקודיהם החברתיים,
ואת הפער העצום שבין המושגים הפוליטיים המתקדמים
למנהגים האישיים השמרניים של מולדתו.
עד כאן זה נשמע טוב, ואילו נפל התסריט, בפי שנועד
מלכתחילה, לידיו של מארקו בלוקיו, יתכן שמה שהיה
מוצג על הבד היה טוב. אן אחרי גלגולים רבים, הגיע אשה
פילגש לידי מארקו ויקאריו, שהוא מין שילוב לא-מוצלח
של ויסקונטי וברטולוצ׳י, הלוקח את עצמו יותר מדי ברצינות
בתקופה האחרונה, אחרי שזבה בעבר בהצלחות
מסחריות נכבדות דווקא בשל קלילותן, כמו שבעת אנשי
זהב.
ויקאריו מטביע את הסיפור בתוך ים של תפאורות־תקופה,
מצולמות מבעד לפילטרים, ובתאורה עקיפה, בסגנון
שהפן לכרטיס ביקור סטנדרטי לצלם אניו גוארניארי,
שניראה בי אינו יודע לצלם אחרת. הסרט נראה במו מסע
נוסטאלגי, באשר אין בסיפור שום צידוק הגיוני לנוסטאל-
גיה ובמה מן הסצינות הרומנטיות שבין האשה המשתחר-

עבודה, בהקלטת הקול שמוסיף לתמונה
הדים מדברים שמתרחשים מחוצה לה,
ולשימוש ברביעיית שחקנים בלתי־מוב־רים
יחסית (בינתיים) ,כמו ברוק אדאמס
ולינדה מאינץ, או ריצ׳רד גיר והמחזאי
הידוע סם שפרד (המגלם את בעל־החווה
המאוהב).
אקווריום ענקי. אם הכל יפה ומוצלח
כל כך, היכן הספקות? הרי מכל הכתוב
לעיל, ברור שימים ברקיע הוא
סרט פיוטי. זו אחת הפעמים הבודדות
שהקולנוע המסחרי הצליח ליצור שירה
של ממש על המסך (במקום הקיטש המרוח
בוזלין, שמזוהה בדרך כלל עם
שירה בקולנוע) .אפשר אפילו לראות בו

לאורה אנטונלי בטריו: ביטוי נוסף לשיחרור
רת לרופא צעיר שהבירה במסעותיה (היא עוסקת במיסחר
ביינות במקום בעלה הנעלם) ,מביכים בשגרתיות שלהם.
עיקר ביטוי״היחסים שבין אנשים אצל ויקאריו, הוא
במישור החושני, אבל גם בשטח הזה, מבטיח הסרט הרבה
יותר מכפי שהוא מקיים. מאסטרויאני (הבעל) הוא המציץ
הנצחי במעשי אשתו (הוא מסתתר בעליית גג מול ביתו),
אלא שלאורה אנטונלי, האשה, דואגת בדרן כלל לזוז מן
החלון לפני שהיא עושה צעד נוסף לקראת שיחרורה המלא.
וכן קורה שבל הכוונות הטובות של התסריט, הולכות
ונמרחות על המסן לעיסה צבעונית חסרת צורה.

שכמעט מסבירים את רצונו של מאליק
מילולית: צופה יקר, אתה ניצב בפני
אקווריום ענקי, שממדיו כמרחק בין ה,אדמה
לרקיע. וכמו בפני כל אקווריום
המלא בדגים האכזוטיים היפים ביותר,
כל מה שאתה יכול לעשות הוא לעמוד
בצד ולהתבונן.

ליה) — ג׳יימס בונד, עם רגל אחת על
הארץ והשנייה בחלל. זה לא רציני ולא
משמעותי, אבל מרהיב מאד ומבדר מאד,
עם כל המרכיבים הקלאסיים של סידרת
בונד, בכמות כפולה.
החתונה (פריז, ארצות־הברית)
— 48 דמויות שונות מייצגות

ריצ׳רד גיר כתפקיד כיל הפועל (לקראת סוף הסרט)
המים. שהיו שמחה בהתחלה מביאים את הסוף העצוב

תדרי ך
חובה ל ר או ת
כעל החווה (סם שפארד) ומנהל האחוזה (רוברט וילק)
נפתולי הטבע קובעים את גורל האדם

תל־אביב -צייד הצכאים. מוג־רייקר,
רציחות קטנות של אשפי
מיטכח גדולים.
ירושלים 00 -ז! ,1רציחות קטנות
של אשפי מיטכח גדולים.

תל -אביג

אלמנדרום, יליד ברצלונה, חניך קובה
ומגדולי הצלמים של הגל החדש בצרפת,
אשר השיג את התוצאות הנדירות בסרט
זה, כמעט ללא תאורת עזר, כשהוא מם־•
תפק באור השמש לכל מה.; ,שמתרחש
מחוץ לקירות הבתים (כמעט מל הסרט
מצולם בחוץ) .ואיך אפשל שלא לשיר
הללויה למראה הערלכה; שמסוגלת להגיע
לטירוף קצבי בכמה מסצנות הקציר, ש עוצרות
לשלווה׳ אידילית בכל הפסקת
העולם הזה 2187

הרהור פילוסופי על העולם בו אני חיים.
אבל עם כל יופיו, ואולי בגלל יופיו, כל
מה שנותר לצופה לעשות הוא לעמוד
בצד ולפעור את פיו בהערצה. נדמה
כאילו הבמאי מאליק התכוון לכך בכוונה.
הקטע המוסיקלי הבולט ביותר בסרטו
הוא האקווריום מתוך קרנבל החיות של
סן סנס. יש אפילו סצנה אחת בסרט, כ שכרם משקה ׳נופלת לתוק הנהר ודג
זהכ: עובר לידה, בליווי צלילי סן. נאם,

צייד ה מ אי ס (מוגרבי,
ארצות־הברית) — הטראומה של מילח־מת
ויאט־נאם כפי שהיא משתקפת ב גורלם
של שלושה צעירים, בני עיירת
תעשיה, שיוצאים להילחם וחוזרים שונים
מכפי שהיו. ביטוי פיוטי ואכזרי
להתמוטטות הערכים המקודשים של האומה
האמריקנית.
מונרייקר (תל-־אביב, אנג־

את אמריקה בזעיר אנפץ, כפי שרואה
אותה רוברט אלטמן בטכס חתונה מסורתי.
מבצע קולנועי וירטואוזי מרתק.

ירושלים
00 מ ( 1סינמה ,1איטליה) —
תולדות איטליה מתחילת המאה ועד
לאחר מילחמת העולם השגייה, כפי שמשתקפות
בקורותיהן של שתי מישפחות.
סרט מרהיב ומרשים, למרות התעמולה
הכפוייה שהוא מנסה לדחוס שוב ושוב.

חיפה
* +הצעדה־ ( 39 מוריה, אנגליה)
— הרפתקת ריגול במילחמת העולם השנייה,
מבוימת במקצועיות ובמרץ, עם
קצת הומור וכמה הפחדות. רחוק מן המקור
של היצ׳קוק, אבל בסך הכל* ,י
מבדר.

במדינה
(המשך מעמוד )49
אשרוב, בנימין, הגיע חשבוע לחדשות־הפלילים.
מישטר׳ת הרצליה, אשר הגיעה
לביתו השכם בבוקר נדי לחפש סמים,
גילתה במגירה שמונה ציורים מגולגלים.
חלק מהם זוהה בציורים יקרי־ערך, שנגנבו
מבעלת־גלריה במלון הילטון ב־.1977
שוויין של תמונות אלה, אשר לא שימוצו
לקישוט הסלון של אשרוב, הוא יותר
ממיליון לירות. בביתו נמצאו גם דולרים,
החשודים כמזוייפים, שעונים וכדורי אדו־לן
— הסם שביגללו באו השוטרים.
בני, בעל מיסעדת־דגים השחף בהרצ׳
ליה־פיתוח, טען כי התמונות ניתנו לו
בחלקן על-ידי הציירים, ואת היתר קנה
מתייר במלון טיראן. לדבריו שילם 2,000
לירות עבור כל תמונה. השופט, דויד
בר־אופיר, ציווה, אחרי שמיעת סניגורו
של בני, עורך-הדין משה ישראלי, להאריך
את מעצרו בחמישה ימים בילבד.
בינתיים נגמרו חמשת ימי־המעצר ובני,
שהוא גם טבח במיסעדתו, חזר מביתר,מעצר
למיטבח.
ז־ובשכל

האייב שחטן; את
אשתו המתין?גזר־הרין;
גיצל הזדמגות
ואגס סטודנטית
השכנים, ששמעו צעקות אשד, בוקעות
מדירת מגורים בטירת הכרמל, מיהרו לקרוא
למישטרה. השוטרים, שהגיעו מייד
למקום, ניסו לפרוץ את הדלת. אחרי דקות
ספורות נפתחה הדלת והשוטרים ראו מולם
אשד, בשנות השלושים, מוכה וחבולה. ה״
אשה סיפרה להם כי מזה זמן רב מנה
אותה בעלה. היא נמלטה ממנו אל המעון
לנשים מוכות בחיפה, אך הבעל, גילה
את מקום מחביאה, חטף אותה מהמיקלט
והחזירה לדירתם. שם היכר, אותה מכות־רצח,
כנקמה על שברחה, וקיים איתה
יחסים בניגוד לרצונה.
כאשר התדפקו השוטרים על דלת הבית
נמלט משם הבעל בתחתוניו. השוטרים
ערכו סריקות נרחבות בקירבת מקום, אך
לא מצאו אותו. הם חשבו כי לא עלה בידו
להתרחק, שכן היה לבוש בתחתונים. השוטרים
החליטו לארוב לו ליד הבית.
כאשר הובא אל תחנת המישטרה, לחקי־רה,
הצליח שוב להימלט. במקום התפתח
מירדף מרתק, ותוך זמן קצר הצליחו השוטרים
לתפסו בשנית.
מלון זול. זה אירע לפני שלושה חודשים.
מישטרת חיפה, המטפלת בעירנות
בבעיית הנשים המוכות בחיפה, החליטה
להשלים את תיק החקירה במהירות. ואכן,
האיש הובא לדין לפני כחודש.
ביצוע גזר־הדין נידחה עד לפני שבועיים.
הבעל המכה השתחרר עד לתחילת
ריצוי העונש, למרות שהמישטרה ביקשה
להשאירו בכלא.
ביום שיחרורו פגש האיש בתחנת האוטובוסים
המרכזית בסטודנטית צעירה
מטבריה, שאיחרה את האוטובוס האחרון
לעירה. עוברי-אורח היפנו את הבחורה
לאכסניית־נוער, ליד טירת־הכרמל.
העציר המשוחרר הציע לסטודנטית עזרה.
הוא לקח אותה לאכסניה, אך שם
התברר כי אין בה מיטה פנויה. אז הציע
לה שיסעו יחדיו במונית אל מכוניתו,
ומשם יקח אותה לחפש מלון זול.
השניים נסעו במונית לנווה־שאנן, שם
חנתה מכוניתו של מעבידו• .לעציר המשוחרר
היו מפתחות. הוא התניע את המכונית
של מעבידו והסיע את הסטודנטית
למקום מבודד ליד קרית־ים. שם עצר את
המכונית והוציא מתא המיטען מפתח ברגים
גדול. הוא איים על הסטודנטית כי אם לא
תשכב איתו יפגע בה, ומשלא נכנעה לאיומיו
ניסה לאנסה בכוח. היא התנגדה, ואז
ביצע בה מעשה מגונה.
ישיבה ממושכת. באותה עת גילה
מעבידו של האנס כי מכוניתו נגנבה. הוא
התלונן במישטרת חיפה ואף חיפש את
המכונית בכוחות עצמו. והנה, לפתע נתקל
במכוניתו וראה בתוכה את העובד שלו עם
בחורה, שנראתה נפחדת מאד.
כאשר הגיע בעל המכונית למישטרה,
כדי לבטל את התלונה, ישבה בחדר הסמוך
הסטודנטית, שבאה להתלונן על האונס.
השוטרים גילו את הקשר בין האונס לבין
הכאת האשה, ופתחו במצוד אחר החשוד.
למחרת הסגיר עצמו האיש לידי המיש־
(המשך בעמוד )56

ה..צ11ץ 1שהגישה
משקאות נמיסעוה
התפטרה ומתחילה
לחסר השנונות
^4וקחים דלעת. לא חותכים, או
• מטגנים אותה, או מוסיפים פלפל ומלח.
לא מבשלים עם צימוקים. תן לים
אותה במהופך, לייבוש. אחרי כמה ימים
מתחילים לצייר עליה.
•התוצאה: פרצופו הלא־חביב ׳•סל האיש
שישב במיסעדה, בכיסא האחרון משמאל,
לפני שנתיים.
״חיסול החשבונות התחיל,״ אומרת אילנה
דויד־סדומי, שתערוכת הדלעות שלה
מוצגת בימים אלה .״לדלעת יש עיניים
ענקיות, מוכרחים להיזכר במישהו ש מכירים.
יצור חי. שכן, אוהב, שונא. כשהן
נפתחות, יש גרעינים וריח של פשר חי.
זה בן־אדם.״
ציירת היא היתד. יתמיד. בביתה יש
בובות העשויות בקבוקי קוקה־קולה, רישומים
על מגירות שולחן .״אני מציירת
על כל דבר ׳שעומד. כשראיתי עמוד חשמל,
ציירתי עלית כשראיתי את הדלעת
והרחתי אותה, התלהבתי. אחר כך נוצר
בינינו קשר, בשל הרצון העז לצייר.
דבקתי בדלעות שלי. כבר קראו לי דלעת
קלאוואסה.״
בשלוש השנים האחרונות היתה מלצרית
בחציר שביפו. היא ושייקח, בעלה, קנו
חורבה ליד המיגדלור בעיר המשופצת.
הם החליטו לישפצה לבד. אילנה החליטה
לעבוד כמלצרית ולהרוויח את הכסף הדרוש
לבנייה .״הייתי מלצרית מעולה.
נתתי שירות מעולה בכל מחיר. ראו אותי
אלפי אנשים, הם לא ידעו מי אני ומה
אני. אבל זה לא משנה. הוא הלקוח ואני
המלצרית. אבל זו אינה סיבה להתנהג
אלי לא כאל בן־אדם. הם חיו קוראים
לי, בואי הנה ׳,או מוחאים כף. אבל זה
הרגיז אותי והייתי מעירה להם. יש בי,

חמש שנים חלמה מל הבית שליד המגדלור. שלוש שנים עבדיז
5)111
כמלצרית, כדי לממן את שיפוצו. עכשיו היא מאושרת .״בלי
י י 1י י *יי
ים אני לא יכולה לנשום, אני נושמת לפי קצב הגלים,״ אומרת אילנה בעומדה במירפסת.

״אנחנו נשואים כבר 11 שנה. ביחד
אנחנו כ־ 15 שנה. יתמיד היינו ביחד. לא
נפרדנו אפילו ליום אחד• מלבד בזמן ה־מילחמה.
נפגשנו בצבא. נדמה לי שזה
הדבר הראשון שראיתי כשבאתי לבסיס.
לא כל-כך מצא חן בעיני, אבל אחר־כך...
אני בעצם לא אוהבת לספר על זה. זה
לא חשוב לעבודה שלי, ואולי בעצם כן...״

האהבהל חיו ת
הובילה ל צי מ חונו ת

החתול הסיאמי בן ה־ ,10 קנאי מאוד. כשבאים אורחים לא קרואים כמו
נחשי צפע צעירים, שממיות וחתולים סוגרים אותו בבית שלא יזיק להם. 1 בתמונה על. הקיר :״הליצן״ ,תמונה שאותה חזרה וציירה אילנה פעמים רבות.
בהופעתי החיצונית, כוח זתקיפות רבה.
אנשים סלחו לי בשל המראה החיצזיני.״
בחדר הבית, שגושי טיח עדיין נופלים
אט אט מתיקרתו, תלויה תמונה של
אשה, לבושה בגד ורוד, שקוף מאד,
שכימעט ואינו ׳נראה. היא אוחזת זר
פרחים בידיה. עיניה עצובות, אך החלטיות.
״מוכרת
הפרחים זיו אני,״ אומרת אילנה,
שציירה את התמונה לפני כמה שנים.
״היא בעצם מוכרת את עצמה. לא כזונה,
אלא כאדם. אדם רגיש מכניס נשמה בכל
מה שהוא עושה. גם כשאני מגישה צלחות
אני ׳נותנת את כולי.״

שלוש שנים עבדה, ללא יום חופשי.
לא ציידה, לא פיסלה. רק כתבה ישירים.
״לא לפירסום עדיין,״ היא אומרת במבוכה.
הכינה הרבה סיפורים .״הרבה חומר
גלם ממה שעבר עילי.״ שייקר. היה מלווה
אותה למיסעדה. הוא היה מגיע בשעות
הערב !ונשאר עד הסגירה. כשהיה קורה
משהו — שמח, מביר או עצוב — הייתה
מעיפה מבט לעברו.
״הייתי צריכה הרבה כוחות נפשיים
בשביל העבודה. במעט הערבים שהוא לא
היה שם, היה לי הרבה יותר קשה. כשהיה
לי קשה מאד, די היה שהסתכלתי לעברו
ואז הוקל לי.

ילנה כת צ .3נולדה ברומניה. את
שם מישפחתה הראשון, דויד, היא
שומרת. תווי הפנים שלה נראים ספרדיים,
אכסוטיים. שערה שחור, ארוך. עצמות
הלחיים בולטות, שפתיים מלאות, לסת
בולטת .״אנחנו אחת ממישפחות דויד הבודדות
ברומניה,״ היא מסבירה ,״לכן
חושבים שזה חלק ממישפחה ספרדית ש־התיישבה
ברומניה.״
מול בית־הוריה גרה מישפחת צוענים,
מרובת ילדים. אילנה היתד. גונבת כפיות
כסף מבית הוריה ונותנת אותן לצוענים.
״תמיד חלמתי על קירקס. רציתי להיות
מאלפת אריות, או משהו כזה.״
בחצר ביתה ביפו יש צריף. זהו חדר־העבודה
של בעלת־הבות. על קירות הצריף
ציורים מהווי הקירקס.
כשגדלה, והוריה עלו לארץ, הסתבר
לה שהאהבה ׳לחיות מנוגדת לאילופן. את
הקירקס זנחה אך החיות נשארו. בבית
שליד המיגדלור גרים היום עשרה ׳תושבים.
שישה מהם קבועים. האחרים ארעיים.
הקבועים הם שייקה ואילנה, ברנדי, ה״

שאני עושה לא צריך להפריע לאיש. אני
גם לא מטיפה ׳לאיש.״
הבית ניבנה והולך. אילנה הפסיקה
לעבוד במיסעדה. הס לקחו לעצמם הפוגה
קלה. אילנה התחילה ישוב לצייר ולפסל
בברזל בציפוי בטון. תושבת קבועה נוספת
בבית היא הגברת כרוביתה. מלאכית ׳לבנה
העשוייה גוף ברזל ובגדי בטון לבנים.
מלבד הגוף הנשי ישלה, נוספו ׳לה ׳כנפיים
יפות -והיא עומדת בכניסה לבית. כדי
י ליצור את כרוביתה, וכמה מחבריה, עבדה
אילנה במוטות ברזל באורך של ששה
מטרים, מהם חתכה בקרדום ובפטיש-
בנאים את הגודל הרצוי לה. את עבודות
הבניין עשתה היא. את המדרגות המעוגלות,
המקשרות בין הקומה התחתונה לזיו שתבוא
מעליה, תיכננה אילנה חמש פעמים.
בכל פעם הן נכנסו אל תוך הקיר. לבסוף,
נכנעו המדרגות לידיה העדינות, והגיעו
היישר אל הקומה העליונה.
רצון להתחד ש

המזוזה

בכניסה לבית, מתחת לשיח ירוק, עומד שומר הסף, יציר כפיח
של בעלת־הבית, המזכיר סמל מין גברי. כל מי שעובר שם אצבעותיו
על שפתותיו של השומר. את הבית ביפו, שהיה חורבה, שיפצנ אילנה ובעלה במו ידיהם.

כלבה הזקנה ׳והעיוורת, ג׳והני, הכלב,
פיפוני, החתול הסיאמי — ״הוא הכי חשוב
בבית, כבר בן עשר, אבל קנאי״ —
וקוקו, תוכי ׳שמסתובב חופשי בבית. באחרונה
נענש בגלל תוקפנותו הרבה. הוא
תקף את פיפוני, ולכן, משך ימים אחדים
יישאר בכלוב ויפצח גרעינים. ששת צעירי
המישפחה מסתובבים בחצר הבית. אלה
הם שישה גורי־חתולה שלא נמצא להם
ביית. הם ישארו אצל אילנה עד שיחליטו
בעצמם מה יהיה גורלם .״אני נותנת להם
אוכל, לא מחבקת ולא מנשקת. שלא
יתרגלו לאהבת בני-אדם. פעם הם יילכיו
מכאן, ואם לא יידעו לשמור על עצמם,
אף אחד לא יעשה את זה בשבילם.״

עם בעלי־החיים תמיד משוחחים. אבל
אף־פעם לא ״תן לי יד״ או ״תגיד שלום״.
כשמישהו משמיע קול, ואין זה זמן האוכל,
קוראת האחראית על התזונה :״מי זה
בוכה? איזה קטן בוכה? 11 [11116 סס 1,0
עוד חצי שעה. לא לפני כן.״ למשך חמש
דקות משתרר שקט באיזור.
בעיקבות אהבתה לחיות הפכה אילנה
צימחיונית .״אני לא ירוצה להשתמש ב־ביעלי־חיים,
לא רוצה לאכול אותם. אני
הולכת יחפה, ואם אני נועלת נעליים אז
הם עשויות מפלסטיק. את מעילי העור
והפרווה חילקתי. אי-אפישר להסתכל על
בעלי־חיים, ללטף אותם ואחר־כך להרוג
אותם. לשייקר. אני מבשלת בשר. מה

ף ח , ,שים האחרונים היא כמעט
* לא עוזבת את הבית. היא ׳מתעוררת
מאוחר בבוקר. בוינה, מציירת, מפסלת,
כותבת, מדברת עם בני הבית האחרים,
עודרת ושותלת .״אני פוחדת,״ היא אומרת
בלטפה את פיפיוני .״הפחד הכי גדול שלי
הוא שאני לא אספיק לעשות את כל מה
שיאני רוצה, ולעשות את זה טיוב. יש להרבה
׳רעיונות, בהרבה תחומים יש לי כל
הזמן הרגשה שאני לא עושה מספיק.
זו התחושה האיומה שלי. הייתי צריבה
להיות חמישה אנשים. אני גם מוכרחה
להתחיל ללמוד שוב. את לימודי באוניברסיטה
סיימתי לפני הרבה ישנים. איני
רוצה לדעת ערבית. חשוב לי להשתלב
במרחב הלבנטיני שאני כל־כך אוהבת.
אני רוצה ללימוד יהדות. אני לא רוצה
לקפוא על השמרים.״
היא לא מטיילת, לא נראית במקומות
״הנכונים״ .״תל־אביב נראית לי כמו ניסוי
שלא הצליח,״ היא מסבירה ,״כמו אשד,
שהתאפרה הרבה ורצתה ׳להיות יפה, ולבסוף
היא מכוערת. ביפו יש הרבה
רומנים והרבה בולגריה הם נהדרים, הם
אישיים. בעיר הזאת יש זבובים ודבורים
והכל יחד נהדר. בגינה שלי יש עכברושים
וצפעים. אני לא עושה להם כלום
והם לא נוגעים בי. חיים פה בשלווה.
זה חלק מיפו. חלק מהים.״
אילנה רואה באמינותה מילזזמה ותמיכה
בבני־אדם. היא חשה את עצמה קרובה
לבני־אדם, על־אף שהיא משתדלת לא
להסתובב הרבה בחברתם .״אני מציירת
דברים עצובים. אבל העצב הזה הוא עצב
בונה. קורה שבן־אדם מסתובב עם הרגשה
פנימת חזקה שהוא רע. שאם הוא ישחרר
את עצמו, הוא יעשה מעשים רעים. הוא
מנסה כל הזמן לרסן את השדים הרעים
שלו. הוא רואה עבודה שלי, ציור, בתיבה,
או סיפור, ואז מסתבר לו שהוא לא לבד,
שגם אנשים אחרים הם כאלה, שגם לי יש
אותה הרגשה. ואני הצלחתי להשתלט
על השדים הרעים שלי \ ״

1 11111יהך /ך 1 1ן יושבת כשהיא מוקפת בכל מה שהיא אוהבת. על הכיסא,
** 1׳,* 1 11י 1מימין, הבובות שבעתיד תינתן להן דמות חדשה. לידן, אחת
הדלעות. למעלה מימין: תמונה של אילנה לפני עשר שנים, מצויירת על־ידי שייקה.

קיוקס בחצר

הסטודיו המאולתר שבחצר מזכיר את חלומות הילדות
— לוליינים בקירקס. למטה מימין: שייקה רכוב על
גלגל ונושא על כתפיו את כל הבית, האשה, שני כלבים, חתולים והתוכי

במדינה
(המשך מעמוד )54
טרה. עתה הוא מרצד! את עונשו על תקיפת
אשתו וממתין לסיום הדיון המישפטי בפרשת
אונס הסטודנטית. לחוקריו אמר:
״ידעתי שמצפה לי ישיבה ממושכת בכלא,
לכן החלטתי לרוקן את המצברים.״

בו ישטרה
מיקרופון 3ב ^ח־ה ש 7מ1עו
ג 8בדי מכות
אפשר להשיג את
הכד, אמר הסמל
רב־חחצלחות
״נכנסנו לבית־השימוש, הראיתי לו את
המטפה לכיבוי-אש ואמרתי לו: הנה ה־מיקרופון
,׳אתה יכול לדבר. הוא צחק
ואמר ילי: אני יודע שכאן אין מיקרופונים.
ואז סיפר לי את כל האמת!״ כך סיפר

רס״ר רדון
מכשיר־הכיבוי הקשיב

נוחה לתמרון בעיר וחסכונית במיוחד • תיבת
הילוכים אוטומטית מלאה האמריקאיות • גג
ויניל ליופי ולבידור • מגן פיברגלס היקפי למניעת
״דפיקות״ #מערכת שעונים מפוארת • מושבים
אורטופדיים • דלת אחורית עם מקום רב למטען
(מושב אחורי מתקפל) • מפשיר אדים ומגב לחלון
האחורי • הנעה קדמית עם מנוע רב-עוצמה
בן 1289 סמ״ק * נוחה לחנייה בעיר, מצויינת
לנסיעות ארוכות מחוץ לעיר
שנה א ח ריו ת ללא הגבלת ק ״ מ

0והל/ו\/ו70ט\/

בו נו ש ה !7ר 0ו:
ת״א: רח׳ ריב״ל , 22 טל׳ . 333241 חיפה: רח׳ יפו , 32 טל׳ .510296 ירושלים: רח׳ הס 226491 ,4

ה קי ץ ב ״ פלא מז ט ב רי ה ״
חו פשה
ב צוו תאעס הי ל די ם
הקיץ קחו איתבם את הילדים ובואו לחופשה
נפלאה במלון ״פלאזה טבריה״ .חופשה של
מנוחה *,בילוי והנאה לועדים וגם לילדים.
תו כניו ת מיו ח דו ת לילדים בריכ ת ש חי הנהדרת * סיורים בידור
הסעה חינם ל ח מי טבריה
הז מנו ת22626 :־067-92233 ; 067

פלאזה טבריה

8 0 1 6 1 5

קבלת מוד עו ת
לכל ה עי תוני ם
ב מחירי ה מ ערכת

פי ר סו אי די א ל
אבן גבירול 110 תל־אביב
(פינת אנטוקולסקי)
טלפון 227118 , 227117

תן טדמם
לחייל

רס״ר אלי רדון, אחד החוקרים המוכשרים
של מישטרת־ישראל.
הגבר החזק, שהיה יראת כל סוחרי-
הסמים של יפו, הוא בעל דרכים משלו
למילחמה בפשע.
״אינני מוכן לסכן עצמי בעד שום דבר
ולהכות עצירים,״ הוא אומר. ומדוע שיעשה
זאת ,׳כאשר הוא מפעיל שיטות מתוחכמות
וקלות, הפועלות להפליא?
בעקב הנעל. בעת רצון, בשעת הפסקה
בבית־המישפט, סיפר ודדון מעט מסורותיו.
העצירים חוששים מהקלטות, ואינם
מוכנים לדבר בין כתלי־המישטרה.
לכן הזמין את העציר לשוחח עימו ג ־
שרותים. שם היה העציר בטוח כי אין
מקליטים אותו.
אולם רדון התחכם לו. הוא שתל ב־עקב־נעלו
מכשיר הקלטה זערורי. את
המיקרופון חיבר לחגורתו. וכך, כאשר הוא
מתלוצץ עם העציר על מטפה לכיביוי־אש,
הקליט כל מילה שסיפר לו העציר. הדברים
הובאו לשם הארכת מעצרו בבית־המיש*

במיקרה אחיד, של עבריין קשוח, התחכם
לד רדון בצורה מיוחדת. הוא הובילו
בניידת עם עציר נוסף. הניידת רדתה,
כמובן׳ מצויירת במכשיר־הקלטה, אך גם
העצירים ניחשו זאת. הם פשוט סירבו
לדבר. לא עזרו כמה וכמה פעמים שעצרה
הניידת בדרך, כאשר השוטרים הלכו לקנות
סיגריות או לשירותים. העצירים לא דיברו.

הכין רדון מראש אדם זקן, שריכבו
הפרטי המיושן היה אמור לחנות בקירבת
המקום, שבו יקרה תקר למכוניתיהמיש־טרה.
רדון
ירד ממכונית־המישטרה ו״שיכנע״
את הזקן להעביר את העצירים למכוניתו
העתיקה, ולשמור עליהם. על תרגיל כזה
לא חלמו העבריינים. רק היפנה להם
דדון את גבו, החלו מדברים חופשית ומספרים
את כל אשר רצה רדון לשמוע.
הפתעתם היתה רבה מאד כאשר גילו
כי גם בטראנטה שבה ישבו היה מכשיר-
הקלטה, שהוכן על־ידי דדון. כל מעלליהם
היו גלויים על סרט ההקלטה.
מסקנתו של דדון: יגם בלי מכות אפשר
להשיג תוצאות.
העולם הזה 2187

פרק שוני בסיפורה
שר המישפחה אשר
3ודורות מבניה
הסתננו עם החוק
^ ר־כוכבא, שימשון, ישראל (״כי
* -שרד עם אל״) ודויד היו השמות ש קרא
יהושע דנוך לארבעת בניו. והבנים
גדלו והצדיקו את שמותיהם. הם הסבו
גיבורים ידועי־שם.
לאנגליה יש ההגדה לבית פורסייט, לישראל
יש ההגדה לבית דנוך. הגדה מתמשכת
של עלילות־גבורה והסתבכויות עם
החוק והמישטרה. ואם כי אין גיבורי העלילה
בעלי דם כחול, בכל זאת נקראה
השכונה שבה גרו על שמם. הכל הכירו
את שכונת שבאזי כ״חארת דנוך״ ,שכונת
מור.

ג א קו ת -מוו ת
במיסדרון
* 4בא יחיא דנוך עלה לארץ מתימן
בתחילת המאה. הוא היה נצר ל־מישפחת־קצבים
מפורסמת בתימן. שני
בניו, יהושע ודויד, פתחו את איטליזיהם
בשוק מנשייה ביפו. גם בתקופת המאור-

ישראל דנוף
מנות באבר־המין של השוד

ההגדה ובית 1111
כר־כוככא דנון•
קטטה עם הבלן
עות הקשים ביותר בארץ לא חששו ה אחים
דנוף. ידיהם הענקיות וסכיני־הקצ־בים
שלהם הרתיעו כל בעל־מזימות.
אפילו השילטונות הבריטיים לא מיהרו
להסתכסך עם מישפחת הגיבורים. יהושע
היה שוחט שחיטה שחורה במיסדרון ביתו.
הוא היה עוקף בכך את חוקי המנדאט.
והבן ישראל, שהוא כיום בן ,44 עדיין
זוכר היטב את נאקות המוות של הפרות
הנשחטות, כאשר הוא, ילד קטן, הצטופף
בחדר האחד של המישפחה, ליל 15 בני
מישפחתו, והקשייב בדממה לטבח.
בימים של עוצר׳ היה יהושע שולח
את בניו הקטנים לעקוף את העוצר ול חלק
את מנות־הבשר החם, שזה עתה נש חט,
ללקוחות המחכים. ישראל זוכר
לילות חשוכים, בהיותו כבן ,7כאשר היה
מתחמק מהשוטרים הבריטים בחצרות ה שכונה
ומחלק בשר.
עבודת־הלילה הכבידה על ישראל להוד

רכז בלימודיו, ולפעמים היה מתחמק מבית־ החיים בבית האב נמאסו עליו, והוא רצה
הספר. העונש על־כך היה נורא. האב, לעבור למוסד. לשם־כו התייעץ עם קצין-
שהיה גם תלמיד־חכם וירא־שמיים, הק מיבחן בריטי, וזה אמר לו כי דק עברייפיד
מאד על לימודי בניו. ומי מהם אשר נים נכנסים למוסדות. ביאושו, היה ישראל
היה מקל ראש בלימודיו קיבל עונשו ב־ מוכן לנסות גם דרך זו.
״חרזני״ ,שוט תימני העשוי מאבר-המין
אחיו הגדול, בר־כוכבא, כבר בילה זמן
של השוד. האב היה מייבש אותו ומותחו מה במוסד כזה. היה זה בעיקבות מיל-
במסמרים על לוח עץ. השוט היה גמיש
חמודשחיטה שהתנהלה בביתם. המיש־ומכאיב
מאין כמוהו. כמה מכות מהחרזני טרה הבריטית באה להחרים את בשד
הפכו את הבנים ללמודי כאב וסבל. שום הפרה, שנשחטה ללא רשיון. היא נתקלה
דבר בעולם לא יכול היה לגרום לדם
בהתנגדות תקיפה. האב ובנו הגדול, כוב־כאבים
חזקים יותר, ולכן לא יראו ממאום. בא, היכו את השוטרים שוק על ירך.
יהושע, האב, היה דמות חזקה ומטילה האחות הגדולה עזרה להם במטאטא שב יראת־כבוד.
פניו היו מחוטטות כתוצאה ידיה, והילדים הקטנים צעקו וצרחו. רק
ממחלת-האבעבועות שתקפה אותו ביל יתרונם המספרי של הבריטים הביא לדותו,
ועינו האחת גם היא נשחתה, כתוצאה ניצחונם. אולם הם עצרו את האב ושל׳
מהמחלה. הוא שלט במישפחתו ביד רמה. חוהו למאסר, וכוכבא, שהיה קטין, נשלח
את בניו ובנותיו העביד באיטליז מגיל למוסד לנערים.
צעיר. ישראל זוכר כי מגיל חמש היה
ישראל ביצע את העבירה הראשונה שלו
מנקה שולחנות וסכינים, ומעביר י תחי־ בדרך מתוקה. הוא פרץ עם שניים מחבבשר
גדולים ממקום למקום, לפי ה־ 1ריו לביח־החרושת ליבר, שניחוח השוצורך..
למרות
שלאורחים ולזרים היה האב
נדיב־לב ומכניס־אורחים, הרי שמישפחהו
שלו חיה בצימצום רב. ישראל זוכר כי
מעולם לא קיבל בגד חדש. תמיד היה
מקבל בירושה את בגדי אחיו הגדולים.
לעיתים היו מכנסיו בלויים כל־כך עד
שהיה נאלץ להחזיקם בידו האחת. לבל
יפלו. בלילות־חורף קשים היה האב נעזר
בילדיו כדי להעביר את הפרות,,מהרפת
אל מקום השחיטה השחורה, וישראל ואחיו
היו מהלכים קילומטרים רבים, כשאפם
זב ורגליהם היחפות שרוטות ופצועות.
כסף לנעליים היה רק לעיתים רחוקות.
גם האם, נעמי, אשה חזקה ובריאה,
היתד. נושאת בעול. היא היתה עוזרת
לבעלה באיטליז, והיתה מגדלת את 13
ילדיה. כדי להשיג מעט כסף־כיס היתד
מייבשת ומנקה את מעי הפרה, שנחשבו
כפסולת, ומוכרת אותם. בכסף זה היתה
מפנקת מפעם לפעם את אחד מילדיה, בממתק
או בבגד חדש.

קולד שלו היה משגע את ילדי השכונה.
אחרי שמילאו את כרסם עד להתפוצץ,
אצרו בחולצותיהם טופי וסוכריות וברחו.
הם נתפסו והועמדו לדין. קיופט-נוער
בריטי הבין ללבו של ישראל, ושלח אותו
למוסד למשך שלוש שנים.
את העצה לדרך קיבל מכוכבא. הוא
אמר :״כל היושבים במוסד הם עבריינים.
אל תראה להם שאתה מפחד מהם. תראה
להם מיד מי אתה, ואז יכבדו אותך
תמיד.״
ישראל מספר על כניסתו למוסד עין־
ורד, שליד תל־מונד :״בפעם הראשונה
בחיי קיבלתי כובע חדש, חולצה ומכנסיים
חדשים, ונעלים עם סוליות־עור. זה היה
כמו חגיגה, ואני חשבתי: הנה התחילו
החיים הטובים.״
כאשר אחד מילדי המוסד ניסה לשטות
בו, הראה לו ישראל את נחת זרועו,
ומאז לא היו לו בעיות במוסד. הוא הסתגל
לחיים שם באופן מושלם. אפילו

שוד -הממת קי ם
הגדול
^ שראד געדר יותר ויותר מבית־הספר,
וספג מכות נוראות מהחרזני.

שימשון דנוך
ביקור בתא הנדונים למוות

ההגדהלביח דנו ר
שייצא בשלום. הוא היה כלוא עם לוחמי־המחתרות,
דב גרונר ואחרים, ובתא־המוות
היה מנהל עימם מילחמות-יוקרה, עד שה בריטים
נאלצו לכלאו בתא בודד.
לילה לפני ההוצאזדלהורג הגיע מיברק
לבית האב, כי הנציב העליון המתיק את
עונשו של כוכבא, ממוות למאסר־עולם.
חגיגה ספונטנית התארגנה בבית. כל האחיות
הנשואות הגיעו, והשכנים והידידים
חברו לשימחה. אפילו האב, הקשוח
מכולם, הזיל דימעה.
זמן קצר לאחר מכן קמה מדינת־ישראל.
תיקוות המישפחה היתה כי החנינה הכללית
תחול גם על כוכבא, אך משום־מה
פסחה זו עליו. הוא נשאר יושב בכלא
12 שנה. אשתו התייאשה וביקשה ממנו
גט, ולקחה עימד. את בנם.
רק המישפחה לא נואשה משיחרורו הקרוב.
וכדי להרחיקו ממקום־הפשע ומה־מישפחה
העויינת, עברה מישפחת דגוך
לגור בכדם־התימנים. כאן גם פתחו את
האיטליז החדש.
גם עם קום המדינה לא הפסיקו הקצבים
ממינהגם, לעקוף את החוק ולשחוט שחיטה
שחורה. על רקע זה קמו סחטנים, וביקשו
דמי לא-יחרץ.
אחד מאלה הגיע גם ליהושע דנוך.
למרות שהיה כבר איש קשיש, עדיין היה
מוראו ומורא בניו גדול על הכרם. והמריבה
שהתפתחה בינו לבין הסחטן נשמעה
למרחוק.
באותה הלילה נרצח הסחטן. יהושע
דנוך, בנו שימשון וחתנו נעצרו באשמת
רצח.
התברר כי מישהו ניתק את הכבלים של
חברת החשמל והפסיק את התאורה ב
(המשך
מעמוד )57
לא התגעגע להוריו ולמישפחתו. הוא הצטיין
בשיעורי־הספורט והתקשר מאד למדריך
גד גוטמן.
יום אחד בא אליו גד ובידו עיתון.
היה זה בשלהי תקופת־המנדאט, ובעיתון
דווח על רצח. הרוצח היה בר־כוכבא,
אחיו האהוב של ישראל.
רצח בית־המרחץ
ף* ו־־כוככא היה כבר גבר צעיר, כבן
״ .20 הוא עסק במלאכה המסורתית,
ופתח לו איטליז בשוק, ליד אביו ודודו.
הוא נשא אשר. והוליד בן.
בכל יום ששי היה הולך לבית־המירחץ,
להסיר את כתמי־הדם וריח״הבשר של
כל ימות השבוע ׳ .ביום שישי אחד בא,
כדרכו, לבית־המירחץ, אלא שאיחר במיק-
צת. הבלן, שהיה ידידו, סירב לתת לו להיכנס,
והתפתחה קטטה ידידותית בין ה שניים.
אחיו הצעיר של הבלן, נער בן
,15 התנפל על בר־כוככא מאחוריו בסכין
שלופה, ופצע אותו באופן חמור ברגלו
ובגבו.
בר־כוכבא נלקח לבית־החולים, והרופאים
הציעו ניתוח, כדי לאחות שריד ברגלו,
שנקרע בדקירה.
בר־כוכבא לא הסכים לניתוח, מחשש
שהבריטים, הזוכרים את מילחמותיו נגדם,
רוצים לכרות את רגלו. כתוצאה מכך
נשאר נכה כל ימיו, וגרר את כף רגלו.
בין המישפחות נערכה סולחה אחרי
שכוכבא יצא מבית־החולים. אולם דפ-

ם ם.לו<זים צי״לם -מייחל לונסדייל
-וי צי דדח ״ ל

מפיח: אלברט ר.ברולן לז
? 001161(* 111313ף
ץ חר0 ,וחס ),ך0.וז 0וזז;105,1ז1

ב מאיולסיזי גילברט

שיר ה פ תי ח ה פי שירלי ב סי

בכורה א ר צי ת ה שבוע
קולנוע

תל־אביב

אורן

4.30—7.15—9.30

יץי ׳״

ססו עמודים
הופיע הירחון מ7ד \
למדע בדיוני!

1*1 )5

^י /י׳׳ ז גי

פרק־ זיכרונות של ישראל דנוף

* עולם העתיד•
* דמיון שהפן ל מ צי או תי
* מתחוהרפתק או ת

הירחון המלהיב ומעורר
המחשבה שהינו הפחח
לכל אדם מתקדם!
־י הפצה ראשית :״גד׳ /בע״מ ת״א
להשיג בבל הדוכנים

״ראש המאפיה בישראל...״
דירות. נשארה בליבו׳ והוא ביקש שבני־המישפחה
לא יעברו ליד חנותו, ולא יגרו
את יצריו.
יום אחד עבר הבלן על אופנועו לפני
חנוכו של בר־כוכבא. הריב התלקח מחדש,
והפעם מצאה סכין־הקצבים של דנוך
את דרכו לליבו של הבלן. בבית־המישפט
הורשע מו ך ברצח. גזר־הדין: מוות בתליה.
ישראל
עזב מיד את המוסד, כדי לבקר
את אחיו. הוא זוכר אותו בבגדיו האדומים,
בתא הנידונים־למוות. המישפחה היתד.
באבל, וניסתה להשיג חנינה בכל הדרכים
האפשריות. אולם מאמציה לא נשאו פרי.
ההזמנה שנתקבלה בביתם היתה לביקור
אחרון אצל הנידון למוות.
ישראל זוכר שגם בביקור זה לא הראה
כוכבא כל סימני פחד. הוא היה בטוח

רחוב, ואז ירה ברובה והרג את הקורבן.
בית־המישפט המחוזי זיכה את שימשון
וגיסו, אך הרשיע את האב ברצח, וגזר את
דינו למוות. היה זה עדיין לפני ביטול
עונש־המוות במדינת־ישראל.
מישפחת תו ך היתה אז המישפחה ה יחידה
בישראל ששניים מבניה הורשעו
ברצח ונידונו למוות. האב ישב בתא ה נידונים
למוות 13 חודשים, עד שבית־המישפט
העליון זיכה אותו. לבית־המישפט
לא הוכח כי יהושע הקשיש, בעל העין
האחת, יכול היה לכוון רובה ולפגוע בליל
חושך במטרה מהלכת.
לפני שמונה שנים נפטר האב, יהושע,
והוא בן .67 האח, בר־בוכבא, נפטר
מצהבת לפני ארבע שנים. האם, נעמי,
חלתה לפני שנים רבות בדלקת-פרקים,
והיא שוכבת מרותקת למיטתה ואינה
העולם הזה 2187

יכולה לזוז. האח הצעיר, דויד, עזב את
הארץ לפני תשע שנים, וירד לאמריקה.
שם נשא לו לאשה נערה אמריקאית,
פתח חנות־נעליים והתרחק מגורל ה־מישפחה.
מהבנים
נותרו בארץ רק ישראל ושיה־שוו.
שימשון היה קצב עד לפני שנים
אחדות, והוא ממשיך, לדברי אחיו, ישראל,
להביא מפעם לפעם בהמות לפרוק.
ישראל הוא היחידי בין האחים שלא עסק
מעולם בקצבות. גם הוא נודע בנוחו הגו*
פני הרב, ואם כי עבד כל השנים בעיריית
תל־אביב, כפקח וכקצין־ביטחון, היו לו
עיסוקים נוספים.
בשנות ה־50׳ וה־60׳ ניהל מישטרה פר-

שהוא איש הפשע המאורגן, גובה־כססים
באלימות, גובה דמי־חסות ומשליט־סדר
בשכר.
באותה עת גם למד לגלף בעץ, ומעז
יצא מתוק. פיתאום התגלה לו כי הוא
מוכשר מאד לפיסול וגילוף.
בחצר ביתו, ליד חוף שרתון, ניצבים
פסלים ענקיים. ראשים יפים מפוסלים
בעץ, הדומים דמיון מפליא ליוצרם.
אחרי שיחרורו מבית־הסוהר התקשה
למצוא את דרכו בעירייה, וכך הפך
דנוך בגיל 44 לפנסיונר הצעיר ביותר
במדינה. כדי שלא להשתעמם, פתח גלריה
בכרם. שם הוא מציג את פסליו ועבודות
של אמנים אחרים. אולם כאשר נשאל

הקיץ,
לפני שאת מרימה י דיי ם
נ סי 30נ.1

ישראל דנוף ופסדיו־
״אין פשע נזאורגן..,״
סית משלו בתל־אביב. הוא היה מביא
חבורת־סדרנים, ששמרה על הסדר ב־איצטדיונים,
בעת מישחקים חשובים. הוא
אירגן את השמירה במועדוני־הלילה היוקרתיים
של תל-אביב. אמנם, מפעם לפעם
הסתכסך עם עבריינים ואזרחים אלימים
בעת שעסק בשמירה, אך מעולם
לא ישב בכלא.

פסל
ג בי ת־ ה סו ה ר
^ אשר היה האב בחיים, היו אנשים
״ ״ רבים פונים אליו, כדי שישכין שלום
בין בעל לאשתו, ובין יריבים אחרים.
כאשר מת האב, החלו אנשים לבוא אל
ישראל ולבקש את עזרתו בנושאים אלה.
תחילה עשה זאת — לדבריו — מטוב-ליבו,
ולבסוף החליט לפתוח מישרד של חוקר
פרטי. הביקוש לשירותיו הלך וגדל.
יום אחד הסתבך בצרות בשל עיסוקו
זה. הוא נתבקש על־ידי אשה לשוחח
עם בעלה, והבעל טען שדנוך איים עליי.
השופט, זאב צלטנר ז״ל. גזר על דנוך
שנת מאסר בפועל.
דנוך ניסה לנצל את השנה בנזעשיהו
בדרך הטובה ביותר. הוא החל כותב את
זיכרונותיו בכלא ׳,ומילא מחברות שלמות.
הוא ניסה להתמודד עם הטענות
העולם הזה 2187

למחיר פסליו, הודה כי בשום מחיר לא
יסכים להיפרד מהם.
מילדותו בכרם מכיר דנוך היטב חלק
גדול מהאנשים הידועים כלווייתני הפשע
וכראשי חבורת־הכרם. יעקובלה כהן, מ-
מיסמך ה־ ,11 היה ידידו הטוב. וכאשר
נפטר בלונדון, נסע דנוך להביא אה
גופתו ארצה. מראה הגוייה כל־כך הס־פיעה
על ישראל, עד שגילף את פניה.
אדם אחר ממיסמך ה־ ,11 רחמים אחרוני,
הוא גיסו.
כמי שמכיר את עולם־הפשע בארץ, אומר
דנוך בתוקף כי פשע מאורגן לא יתכן
בקרב האנשים שהוא מכיר. לדעתו, פשע
מאורגן יכול להתהוות רק בין אנשים
מלומדים, המוכנים להכיר בעליונותו של
אחד מהם. בין אנשים חסרי־השכלה, טוען
תוך, יש קרבות־יוקרה כמו בין תרנגולים.
לכן לא יוכלו לעולם להתארגן לפשע.
בינתיים עסוק ישראל בבעיוודפשיעה
במישפחתו שלו. בנו אלי 27 השובב
של המישפחה, עצור בימים אלה באשמת
שוד. בנו יהושע 19 הקרוי על שם
הסב, זוכה מאשמת אונס, אך מחכה לגזר־דינו
בעוון הדחת עדה (העולם הזה .)?184
על מירפסת ביתו של ישראל ניצב
אריה־אבן ענק, ולידו שובך־יונים. יתכן כי
אותו השילוב ניכר גם בבעל־הבית.

ורוד

חום

661־ 1501

1ו שב 0ק< פרליך

ספריי דיאודורנט ״בק״
להרגשת רעגנות
ומניעת ריחות לואי.
לבחירתך 3ריחות:
ירוק 31ז1ת13 וו

איתן עמיחי
הדברת מזיקים

מומחים לוזדגרת תיקנים (ג׳וקים),
תולעי עץ, חדי,י ספרים ומדים.
* בשמירה על בריאותך ורכושו.

רמת-גן, רח׳ מודיעין ,18ת.ד2272 .
ט6 .7־ 5־ 7 9 0 1 1 4

ר ש׳מס׳ 21עסק 481/75

אילגה אלון ו

ל5 -ו דירות בלבד! ללא הגרלה.

ט לוויזי הצב עוני ת

חינם!*
600.000
שתימסר לאחר חתימת החווה.

111

משכנתא

והפלוס הגדול-דירה עם בויכוח חיים

גינד

^5דג 7555ז5ד>זט*ז

בונה ברמה בינלאומית
בערים:ראשוו-לציון, תל אביב, רחובות,פתח-תקוה ורמת-השרון
תנאי רכישה מיוחדים בראשון לציון
.ם 10,ל׳ יבעת ההרשמה־ 250,000 .ל י עם חתימת החוזה
600,000 .ל י משכנתאהיתרה בתשלומים נוחים,ללא ריבית וללא הצמדה.
משרדי המכירות המשתתפים במבצע:
ראשון־לציון -משרד המכירות הראשי רח׳ הרצל ( 62 ליד התחנה המרכזית ותחנת סונול) חניה פרטית למבקרים במשרד.
פתח תקוה -רת׳ חיים עוזר ( 28 מול העיריה) רמת השרת -רח׳ סוקולוב 84

אבי כהן בחר בדירה עם איכות חיים ואבי כהן יודע איכות חיים מהי.

אברהם גמדי בונה דירות שאנשים אוהבים

הסולם הזה 2187

שידור
אחימאיר ע ל תנאי
הישיבה המפורסמת של הוועד המנהל,
שהדיחה את ארנון צוקרמן מתפקידו כמנהל
הטלוויזיה, הסתיימה, אולם חברי
הוועד לא עזבו את החדר. היה נושא
נוסף על סדר היום: קיום המיכרזים.
לכל היה ברור במי המדובר. לפתע התברר
כי יעקוב אחימאיר מכהן בתפקידו
כעורך מבט וכסגן מנהל מחלקת־החדשות
של הטלוויזיה מזה 20 חודשים
ללא מינוי וללא מיכרז, אלא על תקן של
ממלא־מקום.
אחימאיר, שהוא היום האיש מיספר אחד
במערכת החדשות, אינו אהוב על טיפוסים
כמו ראובן ירון, אהרון פאפו

עודד אחימאיר
ללא קביעות
והכוכב החדש של הוועד המנהל, איש
המפד״ל, עורך־הדין מיכה ינון, המהווה
סכנה למעמדו של פאפו כטיפוס המסויים
של הוועד המנהל. לדעתם אחימאיר הוא
לא רק שמאלן אלא גם בוגד, כבן למיש־פחת
אחימאיר, הנלחם על חופש הביטוי.
חברי
הוועד המנהל דניאל (״דני״)
בלוף וני טי ם אלמוג דרשו לקיים מייד
את המיכרז שיתן קביעות לאחימאיר ב־מישרותיו
אלה ושיקשה על לפיד ועל
ירון, בבוא. תורו של אחימאיר, להדיח
גם אותו. להפתעתם הרבה הצטרף אליהם
שליחו של ייגאל ידין לוועד המנהל,
צבי (״הזי״) זינדר, אשר קודם לכן
הרים את ידו בעד הדחת צוקרמן.
מיכה ינון ואהרון פאפו התנגדו בכל
תוקף לקיים את המיכרז ודרשו לדחות
אותו מבלי לקבוע תאריך. אריאל וייג־שטיין
גימגם כדרכו, אך ראובן ירון,

איבה 1יצב
חיים יבין
הלוחמים למען חופש־הדיבור בטלוויזיה
חוששים, יותר מכל! ,ממנהל ;מחלקת־החד־שות,
חיים יבין. אין ספק כי יבין חרד
לחופש המסך וחושש מהשתלטות הקומי־סארים,
ירודלפיד־פאסו, על המסו הקטן.
אולם לדעת רבים, הוא חרד גם לעצמו
ולמישרתו.
העמדה שתופס יבין תשובה ביותר. את
יוסף (״טופי״) לפיד והפרופסור ראובן
ירו! מעניינת הרבה פחות מחלקת־התוכ״
גיות מאשר מחלקת־החדשות. שניים אלה
מעוניינים להשתלט על מחלקה זו, מאחר
!שברור שטהדורזת מבט ושאר !תוכניות
החדשות הן המעצבות העיקריות של דעת־הקהל
בישראל.
כאשר חתמו עובדי הטלוויזיה על המחאה
נגד הדחתו של מרדכי (״מוטי״)
קירשנבאום, לא חתם עליה יבין. הוא
אומנם היה באותה עת בחופשה עם מיש־פחתו
בנביעות, אולם היו כאלה, כמו
יהודית ודי״) רוץ ואסתר סופר,
שהיו בחוץ־לארץ, וטלפונית דאגו לכך
ששמן יופיע על המחאה.
כאשר התחמם המאבק סביב ארנון
צוקרמן, כמעט לא נשמע קולו של יבין.
בהפגנה הגדולה שנערכה בשבוע שעבר
נגד הוועד־המנהל, בעת שנדון עניינו של
צוקרמן, הופיע יבין, אולם מתנגדיו טוענים
כי ההופעה הכללית של עובדי הטלוויזיה
היא -שהביאה אותו להפגין.
בהפגניתו סירב יבין לשאת שלט, עמד
במרחקי מסויים מהמפגינים ולא התערב
בקהלם, כשמדי פעם ניגשו אליו עובדיו״
המפגינים וניסו לגרור אותו •למרכז השהושפע
כנראה מהצעקות נגדו מבחוץ,
הצביע, לראשונה מאז שהוא מכהן כיושב-
ראש הוועד המנהל, כפי שראוי לו להצביע.

ניצל בינתיים יעקוב אחימאיד, עד
שיגיע תורו להדחה.

יבין המשעור.
בשבוע שעבר הישעה מנהל מחלקת-
החדשות, חיים יבין, שניים מוותיקי
עובדיו. האחד, אורי גולדשטיין, כתב
ותיק ועורך חדשות, והשני עמום ארבל,
מוותיקי עובדי המחלקה, איש האמנות
והתיאטרון של החדשות.
פרשת גולדשטיין עוררה הדים בבניין
(העולם הזה .)2186 יבין הבטיח לגולדשטיין
פעמים אחדות, כי הוא יישלח. למצריים.
כאשר נקבע כי שמעון טפל ר ילווה את
סגן ראש־הממשלה ייגאל ידין, למצריים,
התקומם גולדשטיין, אולם יבין הרגיע
אותו והבטיח לו כי הוא יסע בפעם הבאה.

חיים יבין(במרכז) בהפגנה הגדולה, לידו יורם רונן(מימין) וטוביה סער
ללכת על חבל דק
הפגנה. לתומכי צוקרמן היה חשוב ביותר
שיבין יתייצב בשורה הראשונה של המפגינים.
במשך מרבית שעות ההפגנה,
ובעיקר כאשר לפיד ואהרון פאפו יצאו
אל המפגינים, הקפיד יבין לקרוא עיתון,
כאילו העניין כולו אינו שייך לו.
כאשר נכנסו המפגינים אל תוך בניין
חוטי ירושלים, מושב הנהלת רשות־ה־שידור,
חיים יבין לא ניכנס אייתם, אלא
עמד במיסדרון, יליד הדלת.
אחרי שהודח צוקרמן הציע לפיד דווקא
ליבין, לקבל עליו את ׳תפקיד ממלא־מקום
מנהל הטלוויזיה. אך הוא סירב. הוא ידע
שאם יקבל תפקיד זה, יהיה שרוף לגמרי
אצל עובדיו ואצל הוועדים, אשר אסרו
על עובדי הטלווייזה לקבל את התפקיד.
אולם כבר בבוקר המחרת היה יבין אצל
לפיד, המנהל החדש של הטלוויזיה, כדי
לקבל ממנו הנחיות והוראות.
הפעם הבאה היתה נסיעתו של מנהיג
האופוזיציה, ח״כ שימעון פרס. אולם
יבין החליט לשלוח עם פרם את הכתב
לענייני מיפלגות גיסים מישעל. הפעם
גולדשטיין לא עבר על כך בשתיקה. ביום
הששי לפני שבוע הוא השאיר על שוי,־
חנו של יבץ פתק, שבו הודיע לו, כי
הוא יוצא לחופשה באכזיב, וכי על יבין
למצוא מישהו אחר שיערוך את המהדורה
של מוצאי־שבת.
יבין החליט להעמיד לבירור מישמעתי
את גולדשטיין מתוך מגמה לגרום לפיטוריו.
אולם לצד גולדשטיין התייצב ה וועד,
ושניים הידועים דווקא כאנשי יבין
בתוך המחלקה, יעד חן, עורכת השבוע
יודן אירועים ורפיק חלבי.
הפרשה השנייה נוגעת לעמום ארבל,
שיצא לסקר הצגת בכורה וחזר עם כתבה.
נמסר לו על־ידי עורך מבט יעקוב
אחימאיר, כי במהדורת מבט לא יהיה
מקום לכתבה. ארבל סיכם עם אחימאיר
כי הכתבה תשודר במבט של יום המחרת.
אחרי שכבר הגיע לביתו, התקשר אל
ארבל עורך מהדורת כמעט חצות של
אותו הערב, יואל אסחרון, ודרש ממנו
לחזור לבניין ולהכין את הכתבה שלו
לכמעט חצות. ארבל, שעבד באותו יום
כבר 14 שעות, סרב. אסתרון פנה ליבין
וזה הסמיך אותו לדרוש מארבל שוב,
הפעם בשם יבין, לחזור לבניין. ארבל
סרב, ובינו לבין אסתרון התפתח דין-
ודברים קשה.
למחרת החליט יבין להשעות גם את
ארבל. רק אחרי שאחימאיר התערב בפרשה,
נסוג יבין מהחלטה זו.

בערב, כאשר ערכה מחלקת־החדשות
הרמת כוסית לפרידה מצוקרמן, היה יבין
נרגש מאד ונפרד במילים חמות מצוקרמן,
כאשר הוא שולח איומים כלפי הוועד־המנהל
בדבר חופש־הביטוי של החדשות
והטלוויזיה בכלל. אולם יבין ידע כי ה מסיבה
היא מסיבה סגורה וכי אף אחד
מהמנהלים לא נמצא יבה.
ליבין יש תיאוריה שלמה, המסבירה את
הסתייגותו מהמאבק, וקריצתו לעבר ה־מנכ׳׳ל
וחברי הוועד המנהל, תוך כדי
ניסיון לשמור על פרופיל גבוה אצל העובדים
המתמרמרים. יבין טוען יכי הוא
מתנגד חריף למדיניות החדשה של הדיכוי
בטלוויזיה, ולא יתן ידו לסתימת הפה ה מתחילה
להשתלט עלייה, אולם לדעתו יש
לתכנן את מהלכי הנגד במתינות ובחוכמה,
ולא ׳להיגרר לצעדים קיצוניים כמו ההפגנה
׳שנערכה.

אולם האמת שונה לחלוטין. רוזנבליט
אומנם מקבל משכורת מהרבנות, אילם
זו גובה מרשות־השידור סכום חודשי קבוע
עבור שירותיו, העולה על המשכורת המגיעה
לכבוד הרב.

מצי נא! ס ר טי ם
באחרונה היו כמד. הצלחות למחלקת
מכירת הסרטים של הטלוויזיה, בראשותו
של יצחק (״צחי״) שימעוני. תחנות
הטלוויזיה של פינלנד ואירלנד רכשו את
תוכניותיו של רון בן־ישי, גרמניה האחרת.
תחנת השידור השוודית רכשה
שלוש תוכניות אולפן קייץ של ראלף

עינבר.

הטלוויזיה האירית רכשה את סרט קונצרט
יום־העצמאות, שנערך בברכת הסולטן
בירושלים. כמו כן רכשו האירים שני

בשםא לו הי ם

פתב ארבל

כתב גולדשטיין
מנהל המחלקה משעה
העולם חזה 2187

רשות־השידור נאנקת תחת חסרון כסף,
מה שמחבל בשידורי הרדיו והטלוויזיה.
למרות זאת, במיסגרת המדיניות החדשה
של הנהלת הרשות, התקבי* לעבודה,
מחוץ לתקן, עובד חדש — רב משגיח
כשרות בשם שלמח רוזנכליט.
רוזנבליט מסתובב במסדרונות רשות־השידור
באפס מעשה. להצדקתם טענו
ראשי הרשות, כי הוא אינו מקבל מהם
משכורת, אלא מהרבנות בירושלים.

חרב רוזנבליט
כשרות מעל לכל
סרטי בלט: מירקמים, של להקת החרשים
אילמים, וסרט על להקת בת־׳שבע, שאותו
הכינו מיקי לרון וצבי (״צבה״) גורן.

יום רביעי

לחורבן הבית הראשון, ואפילו
לא לחורבן הבית השני, אלא
לאירועים טראגיים אחרים ב תולדות
עם ישראל, שאירעו ב תאריך
זה. בין השאלות שנש אלו,
היו אחדות שנגעו במיג-

לערבי. בינתיים מתקשרים מ בית
החולים להודיע עד ניסיון
ההתאבדות של ג׳ודי, וכל ה־מישפחה
ממהרת לבית־החולים.
במישור השני תופסת קוריו את
פיטר מנשק את אוזנה של אשה

איפה ישבה בדד

( •)8.00 תוכניות תשעה באב
נפתחות בתוכנית הנושאת שם
מתאים. הבמאי פינחס ויינטרוב
והמפיק יגאל בן־דויד, מתארים
את השרפרפים הנמוכים שבהם
משתמשים בליל תשעה באב,
את הקינות והקריאות. בשידור
משתתף רפאל קלצ׳קין, שני ה חזנים
בנימין אונגר ודויד בן־
הדוש, הזמר אורי שבח ומק הלת
גברים וילדים של בית־הכנסת־הגדול
בתל-אביב.

• הגזיר 10.15 איש
בטלוויזיה אינו יודע למסור
פרטים על סרט זה. כל מה
שמוכנים לומר עליו הוא שזה
סרט מתח. אפילו השחקנים הם
אלמונים לגבי האחראים על
נושא זה בבניין הטלוויזיה.
כדאי אולי שמנכ״ל הרשות
טומי לפיד המעמיס על עצמו
כל-כך הרבה תפקידים, יקח על
עצמו גם את תפקיד הדוברות.
גרוע יותר זה לא יכול להיות.

• כין רכי יוחנן כף
זכאי ויוספום פרכיום

8.30 הרב בנימין צב״אלי,
מפיק תוכניות הדת של הטל וויזיה,
מנסה, בעזרת צוות, לע נות
על השאלה מהו ההבדל בין
רבי יוחנן בן־זכאי לבין יוסף
בן־מתתיהו, ששניהם עברו ל צד
הרומאים. שלושת המשתת פים
בדיון מעניין זה הם הד״ר
דויד משה הר, הד״ר אהרון
אופנהיימר והפרופסור דויד
פלוסר. כל זכויותיו של בן-
זכאי, אשר טען למען הקמת
בית ללא בית־מיקדש, הועלו
כנגד בגידתו של בן־מתתיהו.
היחידי שהגן על יוספוס פלב־יום
היה הפרופסור פלוסר, ש טען
בתוקף נגד הדיעה שפלב-
יום היה בוגד.

• קינה עתיקה (.)10.00
הסופר המוכשר וחוקר המקו רות,
שלמה שבא, ליקט זכרו-
נות ושירה על גזירות בתקופות
שונות. אשתו של שבא, השח־

הורכן: שפירא
קנית זהרירה חריפאי, מיקי ור־שביאק
ומקהלה, בהדרכת מאיה
שביט .,יספרו ויישרו את אשר
ליקט שבא.

• תשוכות דורנו ל•
הורכן 10.30 שמואל אלמוג,
מי שהיה מנכ״ל רשות־השידור
עוד לפני יצחק ליבני,
משתעשע לעיתים בהגשת תוכניות
ברדיו ובטלוויזיה. הערב
עורך ומנחה אלמוג רב־שיח
לתשעה באב, שאינו קשור בחורבן,
אלא בתקומתו של עם
ישראל. המשתתפים הם הד״ר
ישראל אלדד־שייב, עורכת הדין
אלה שיף־שפירא, שהיתה
אחת מנערות הזוהר בשנות ה-
,60 הד״ר ראובן בונפילד והד״ר
ישראל גוטמן.

בית קטן כערכה

5.30 שם הפרק, הרחק מן
הבית, ומי שמתרחק הוא פה
מגלם

השחקן

אינגלס

אותו

• החבובות
ההפתעות (.)8.30

מרחוכ

מיכאל לנדון.
מארחות הערב את לסלי וון וורן.

שעה

אחת קודם

0.30 התוכנית שירשה את
השעה השלישית מתמודדת ה ערב
עם אחת הבעיות החרי פות
ביותר של מדינת ישראל :
הסברת החוץ. הכל ניסו להת*

פרידה מסטארסקי והאץ׳
יום חמישי, שעה 9.35
הגים המקובלים בתשעה באב,
בחשיבות הארכיאולוגית של ה כותל
המערבי, בצמחיה בין
אבני הכותל ועוד. יענו על כל
השאלות הרב המיוחד מקריית-
שמונה, הרב צפניה דרורי, ה ארכיאולוג,
ד״ר יורס צפריר,
איש הגנת־הטבע, עוזי פז ותל מידי
שני בתי־ספר בירושלים.
מאיר שלו כתב את התוכנית
וגם מנחה אותה.
• פליפר 6.32 צייד
חיות־ים יורה בפליפר בשוגג
קליע־מרדים, דבר שעלול לג רום
לטביעתו של פליפר. הצייד
מוכן למצוא את פליפר הנסחף
למעמקי הים בתנאי שהילדים
ימסרו אותו למוסיאון הימי.

סטארסקי

והאץ׳

0.35 שמו של הסרט אינו
מתאים לאירוע. הנקמה המתוקה.
זהו הפרק האחרון בסידרה.
שני הבלשים המשעשעים יור דים
מהמסך, פשוט מפני שהס תיימו
פרקי הסידרה. אם יח ליטו
יום אחד לחדש את צי-
לומיה, אפשר יהיה לראות פר קים
נוספים משל סטארסקי ו האץ׳.
0כרעות
11.15 שתי
המישפחות ממשיכות להצחיק
עד דמעות. סוף־סוף מגיע ה לילה
שלו ציפו ברט ומרי מזה
זמן רב. אך קול רעש הנשמע
מהקומה התחתונה מפריע את
האיחוד המיני המחודש ביניהם.
ברט יורד לברר מה מקור ה רעש,
ומגלה צעיר לבוש כובע
גרב. הוא חושב שזה דני, אבל
לפתע מגיע גם דני המחופש

אחרת, ומאיימת עליו ברצח
אם תתפוס אותו בוגד בה.

יום שיש

• עולם הקסמים (.)3.00

• לפילדלפיה עם שחר

• קונצרט

סחיטה

סרטים

מצויירים

קסמים: וילסון
יום שישי, שעה 3.00

חידושים והמצאות

( .)6.30 שלושה נושאים בפרק
זה של התוכנית: ג׳ירף מכני,
מלגזה בעלת צוואר ארוך במ יוחד
המאפשר טעינה במקומות
גבוהים ובעיקר בבתים גבוהים
אשרלקומותיהם העליונות קשה מתפוררת זכוכית הגישה מאליה, כמעט כמו הזכוכית של
בקבובי הטמפו המישפחתי, או לם
לזכוכית המיוחדת הזו שי מושים
רבים ושונים, ומכשיר
שמיעה מיוחד לאנשים הסובלים
מחרשות בתדר גבוה מהסוג
של שריקת הקומקום.

• כצאת חשכת (.)8.00

׳ 1שלי ש•

מודד עם בעיה זו, כל פעם
בתרועה יותר גדולה, אך עד
כה הכל נכשלו. עדיין לא הח ליטו
בטלוויזיה מי ישתתף ב תוכנית
ומה בדיוק יהיה בה.
מה שכן יודעים שכבר הוכן
סרט תחת הכותרת המסבירים.

סידרה ׳מצויינת זו על האסיר
שהשתחרר ומתחיל לארגן עצ מו
מחוץ לכלא, תוך כדי נס-
יונות לנקום במי שהכניס אותו
אליו.

שבת

יום שני, שעה 5.30

תחת הכותרת המפוצצת, אטבע
אם לא אאחז בידך ממשיכה

התיזמורת הפילהרמונית היש ראלית,
בניצוחו של זובין מה־טה,
מנגנת את הסימפוניה מיס-
פר 40 של מוצארט.
שוטר נהרג בתאונת פגע־וברח
ומתברר כי הנהג שפגע בו
אינן אלא ראש סינדיקט ההימורים
בהונולולו. הוואי חמש
אפס מתחילה לחקור בפרשה.

בית כערבה: גרסון

• לחופש

0.20 הפרק האחרון בסיד-
רה, על המלחין הוולשי ג׳וזף
פארי. בפרק זה חוזר פארי ל מולדתו,
מרצה באוניברסיטה,
ממשיך להלחין ומתעקש להתפרסם
כמלחין וולשי.

* שאלה של זמן (.)5.30

• הבוכה 10.05 הו פעת
הבכורה של סידרת מתח
חדשה אשר נכתבה על-ידי
פרנסיס דוברידג /אותה מחברת
שכתבה את התסריט של הסיד-
רה הזכורה מליסה. הסידרה נפ תחת
בסצנה בין אחים. פטר
מאטי, מוציא־לאור מצליח,
מופתע למצוא במישרדו את
אחיו קלוד, שהוא פסנתרן מצ ליח
ומכובד. קלוד שב בהפ תעה
ממדריד, שם התבטל קונ צרט
בו היה עליו לנגן משום
שהמנצח התאבד. החופשה ה מפתיעה
שנפלה בחיקו הביאה
אותו לבקש מהאח המוציא-לאור את ספינתו. עם פתיחה
כזו מתחיל סרט המתח שיכבוש
את המסכים בכל יום ראשין

למרות הספקות המוקדמים,
מתברר כי תוכנית זו, שבה
מופיעים הקוסם מרק ווילסון
יחד עם אשתו ובנו, מרתקת
את הצופים הצעירים.

6.02 מסתבר כי תוכנית זו
היא הזולה ביותר, אך גם הפו פולרית
ביותר בין הצופים ה צעירים,
וגם המבוגרים חוט אים
בהתבוננות בה.

יום חמי שי
התוכנית שירדה מהמסך חוזרת
בשידור מיוחד לקראת תשעה
באב. התוכנית אינה מתייחסת

נווי!וווש

יום ר א שון

יום רביעי, שעה 10.30

עדיין לא יצאו תוכניות הדת
מאווירת תשעה באב. התוכנית
מוקדשת למוצאי־שבת נחמו,
וישתתפו בה הרב הראשי ל-
צה״ל האלוף הרב יצחק נבון,
החזן הצבאי הראשי רב־סרן
אריה בראון ומקהלת הרבנות
הצבאית בניצוחו של מנשה לב

הבוכה: המפל
יום ראשון, שעה 10.05
בשבועות הקרובים. כוכב ה-
סידרה, השחקן ג׳ון פרזר, אי נו
מוכר לצופים הישראלים כ שחקן
טלוויזיה, משום שהס דרות
והסרטים בהם שיחק
עדיין לא הוקרנו בארץ. לעומת
זאת הוא זכור היטב מתפקידו
בסרטים איזדורה דנקן ואל־סיד.
השחקן ג׳פרי וויטהד זכור מה-
סידרה הבגלשת חוקרת. עוד
מישחקים בסידרה אנושקה המפל
היפהפיה ודרק פולדס.

סרט קצר מקורי

( .)10.55 הערב מתחילה הטל וויזיה
בשידור סרטים קצרים
מקוריים, שנעשו על-ידי יוצ רים
חדשים, שלא מעובדי ה טלוויזיה.
הסרט הראשון, צד
א׳ צד ב׳ הוא על פי תסריט של
אבי כהן ובימוי של גידעון
גנני. הוא מספר על זוג צעיר,
ערב פירוד. מעניין ששני ה שחקנים
שנבחרו ללהק בסרט,
עברו את חוויית הפירוד מבני
זוגם. רינת רז היתה אשתו של
איש הטלוויזיה מנשה ח ואילו
עמוס טל־שיר היה בעלה של
הזמרת ירדנה אחי.

0מנהיגים שעיצבו
את פני המאה (.)8.30
תחילת סידרה בת 26 פרקים,
אשר תתאר אישים שעיצבו את
פני המאה הזו. הסידרה הופקה
בשיתוף עם הניו־יורק טיימס,
ונחשבת בארצות־הברית לסיד-
רה דוקומנטרית מעולה. למפיק
הסידרה, ג׳רמי מוריי־בראון
אירע אסון, שאירע לפני שנים
אחדות לעורכי העולם הזה.־
הוא סבל מנזקי שריפה שהכחידה
חלק מהחומר המצולם.
אולם למזלו הועברו עוד קודם
לכן חלק מהעתקי הסרטים לארכיון
לאומי, כדי שישמשו כחומר
לימוד, כך שבסופו של
דבר אפשר היה לצאת עם ה־סידרה
למסכים הקטנים. הפרק
הראשון שישודר הערב הוא
פרולוג למישטר הישן .״הדור
שלנו הוא דור הסרט. עצור את
המצלמה ולשניה עצרת את ההיסטוריה.״
זה המוטיב המרכזי
של הפרק הראשון של הסידרה.

• תן הזדמנות (.)0.30

עדייו לא מוותרים על תוכנית
זו, למרות שהיא מן הגרועות
שהוקרנו אי-פעם על האקרנים.

• דו גראנט (.)10.15

כל מה שידוע על פרק זה הוא
ששמו הפשיטה.

כ ל בווו7ן שי בהו הי ל ל
ה מו עצהל צוי טות
בוקהו אי שרה!
מיטת לד שליכליגיל
היא חטובת ביותר!

כד אי
״כל גיל׳/
טובת מאוד -מחירה נמוך יחסית.
נוחיות המיטה לטיפול-טובה.
נוחיות הפעלת המעקה-טובה מאוד
מראה כללי-טוב.

וזמ* ט ( ת
המחיר

1,190. -ל״י

; בלג, ל ״ ,דגם//

//פר ימה׳ /

* א מי׳ 0 ״ /עממי ׳

— 1,120.ל״י

מס׳ 6
״עינג׳ /דגם 0

^ ^ 90.ב ל״י

— 1,235.ל״י

ליי אי ״ לי ה

רהיטי כל־גיל המודולריים הם עולם שלם של
דגמים, צבעים ואפשרויות אינסופיות לריהוט חדר
ילדים פונקציונאלי ומרהיב עין.
רהיטי כל־גיל יתחבבו על ילדיך כפי שהתחבבו על
בני גילם האחרים בארה״ב ובאירופה.
מה שגילה כלבוטק ביום שלישי 22.8.78 ומה
שאושר ע״י בטאון המועצה הישראלית לצרכנות
״מה כדאי״ (אוגוסט )78 רק חיזקו את אשר היה
ידוע לנו זה זמו רב -
רהיטי ״כל־גיל״ -מ שובחים מהם קשה למצוא.
רהיטי כל-גיל מיוצרים
ע׳ י נגריית קיבוץ גבעת ברנר

ווו א !

רהיטי כל־גיל להשיג: תל־ אביב:רח׳ דיזנגוף ו.20 זזיפה: רה׳ הרצל 2בית הזורע־ שמרת,רח׳ אלנבי 7וו.גבעתיים:רדו׳ ויצמוסו
ובחנויות כל־גיל המיוחדות ברחבי הארץ.
העולם הזה 2187

פורז
(המשך מעמוד סו)
בית״ר, שהפך להימנון הממשלה :״יקום
לנו גזע נדיב, גאון ואכזר...״

ה״נשיאים״ היהודים של שנת 1979
מתייחסים לישראל כאילו היתה מושבה
של העם היהודי.
כמו ה הסכ ם הישראלי״מצרי, שנכתב
בדיו־סמויה ונחתם בדיו-גלויה, יש הסכם
של שוטים ורמאים בין ממשלת״ישראל,
ההסתדרות הציונית, הסוכנות היהודית,
האירגונים הציוניים והלא״ציוניים 0 :מ־שלת־ישראל
לא תציק ליהודי ארצות־הברית
(ולא תרד לנפשם, אלא לכיסם)
ויהודי ארצות-הברית (באמצעות ״נשי איהם״
ומנהל ועידת הנשיאים, הישראלי
יהודה הלמן) יתירו לישראלי מושבתם-
בציון להמשיך ולסכן את עצם קיומו של
העם היהודי בכל העולם ואת המשך קיו מה
של מדינת״ישראל בפרט.
ניו-יורק, מקום מושבה של ״ועידת
הנשיאים״ ,היתה לאם המושבות. המו שבות
עצמן נמצאות עתה בתל־אביב, ירו שלים,
חברון ואלון־מורה.
פרטי ההסכם:
• יהודים אמריקאים אינם צריכים
לעלות לישראל• אם מישהו מבני־מישפח-
תם משתגע ומחליט להתגייס לצה״ל —
ממשלת״ישראל משחררת סו ט ה כזה מחו בת
השבועה לצה״ל.
• ישראלים המהגרים לארצות״הב-
רית נוטשים את מושבתו של העם ה יהודי
במזרח התיכון, נחשבים כבוגדים
ועריקים ואינם יכולים להצטרף אפילו
לאירגון פיקטיבי של אחד הנשיאים, ה יושבים
על תקן של קונסולים למושבה
במיינלנד.
• ישראלים, נתיני המושבה, צריכים
להילחם עד טיפת דמם האחרונה (והנשי אים
יילחמו עד טיפת דמו האחרונה של
הישראלי) ,כדי להקים מחדש את נחלת-
האבות ולהרחיב את תחום־המושב ה יהודי
בארץ הקודש.
• יהודים מברית-המועצות חייבים
להתיישב במושבת-העם־היהודי־האמרי-
קאי — בישראל.

גייטאן.

הי אלאשאאת

.בבל 1 111*9חוב
תמצא אוזנה רק
במקומות מכ1ד.ז ים,

סס קלאסה.

וזה שווה לחסעז אזונה.

לא לוותר.
סם סילטר או בלי מילסר.
סיגריה אמיתית,
אאילית,במו שזנריך.
היא היחידה שמספקת אותי.
ג׳יסאן.הזגרפתיה.

קשר פרסומאים

למושבה ראש״ממשלה (נציב״עליון?)
רגיש במייוחד: הוא משגר מיכתבים ל עיתון
בבילטמור, ומסביר לעורכיו וקוראיו
כי רק יהודי־המושבה יבחרו בראש-
המושבה וכי זכות כזו אינה נתונה לגויים,
או אפילו ליהודים במיינלנד, אר-
צות־הברית.
מי בחר את הנשיאים ז מתי התקיימו
בחירות דמוקרטיות לאחד מכל אותם
ה״אירגונים״ פרט ל״הדסה״ ו״בני
ברית״ ,ש״נשיאיהם״ מלמדים אותנו מה
לעשות ואיך לחיות (למות).
קשר השוטים והרמאים שולט בנו ביד
נטויה.
להימנון הישראלי, התיקווה, יש עכ שיו
מובן אקטואלי מ אד :״להיות עם
חופשי בארצו״ .אך יש לו מובן שונה לח לוטין
בישראל ובארצות-הברית. היהודי
הישראלי שר אותו, עד , 194$כדי להש תחרר
מעול השילטון הבריטי ואילו עכשיו
אנו שרים אותו בתיקווה להשתחרר
מעולם של ״הנשיאים״ ,השוטים, הצבו עים,
המתנחלים והכובשים.
הרוב המוחלט של יהודי אמריקה
מחכה לאות מישראל, כדי להרים את
נס המרד נגד שילטון הכיבוש של ועידת
הנשיאים. ההתערבות הגסה של פקידים
ונוכלים יהודים־אמריקאים בעניינים ה פנימיים
של מדינת ישראל ועמה חייבת
לקומם את האזרחים הדמוקרטים במו שבה
הישראלית. רק א ם יתלכדו כל חברי-
הכנסת התומכים במחנה השלום, חברי
האיגודים המיקצועיים, הקיבוצים, ה אקדמיה,
האמנות והתרבות — למועצה
ישראלית למען ישראל דמוקרטית, שפויה
וחופשית, יבואו המוני יהודי ארצות-
הברית לעזרת החלק השפוי, שהוא הרוב
המוחלט באוכלוסיית מדינת-ישראל, ה-
שבוייה במלתעות ועידת הנשיאים, סוכנת
הממשלה הישראלית•
המילחמה הבאה צריכה להיות מיל-
חמת השיחרור של העם בישראל מאפוט-
רופסי הגולה. יש להסיר א ת מסווה ה צביעות
והשקר מעל פני הנשיאיס-המת-
נשאים ולשלוח את ״הנשיאים״ עצמם
לכל רוח.
העולם הזה 2187

\ 2״ :1יעז <6

>\ .ד ל ^ללייי.

״ ס ס ס^/ויריגנח^

70 האידח־יס הגע
רתד־אביב נוי
לעבוד בבתי־המלון
והקימו בלב חעיו
מושבה ססגונית
ו ווו חש ת ח ״ ם

ב שעות בין הערביים יכו־
1 1 1 1 111 1 1 1זןךיןן | 7 1
לי ס העוברים ב ר חו ב גורדון
* 111111 * 11י * י י * -י י י
ב תל־ אבי ב לר או ת את בני הקומונה התאילנדית, יוצאים אל החלו־

נו ת או על ה מיו פ סו ת של הב תים הי שנים ומ שקיפים החוצה. התאי־לנ
די ם ו!ם אנ שים שקטים ונעימים. ב ת מונ ה נראית ל ד־ ד אוני,
שהשאירה את בעלה ב ת אילנד, משקיפה בגעגועי ם מבעד לחלון.

לשתות, לטייל על חוף־חים או לשוח
בפארק, ונענים בציחקוק.
צ׳י־יוס, סום־בון, טו־אי ושאר חבריהם
התאילנדים, אינם. מתרגשים כלל מן ה מהומה
השקטה, שהם מחוללים ברחוב
גורדו! .הם משתייכים לקבוצה של 70
אנשים, שהגיעו באחרונה לארץ לתקופה
של שלוש שנים, כדי לשרת את אורחי
מלונות־הפאר שברחוב הירקון.
צ׳י-יוס, למשל, השאיר את אשתו ואת
ילדיו בתאילנד ובא לארץ־הקודש ״כדי
לעשות כסף, שמעתי שבישראל אפשר
לעשות הרבה כסף.״ הוא אופה במיקצועו,
׳ועובד במלון דיפלומט בתל־אביב. בארצו
הוא מרוויח 5000 לירות בחודש ולדעתו:
״הישראלים לא משלמים טוב, נותנים לי

ך* בדיחה המפורסמת מספרת כי
י * עיניה של הסינים מלוכסנות וקטנות,
׳כי כאשר הם מציצים בבוקר בעד החלון
ורואים מיליוני סינים משוטטים ברחובות,
הם מצמצמים את עיניהם בתדהמה וקור־

נושא פרי־שה כל ערב ל פני
1 0י י 1 * 1י ייך ! 111י! ^ 111נ
ל כ תו לי שון, כשהוא אוחז

11 1 - 1 1 1
בין כפו ת ידיו אח ה שר שרת, שעליה ת מונ תו של בודהא. פרי־ שה

השובבה

ה ת אילנדיו ת שבין היא או־סה, שכבר

קנת ח מלתחח באר ץ ונ ר אי ת כקיבוצניקי ת.

אים :״במה הרבה סינים, כמה הרבה
סינים י ״
הופעה דומה, אם כי בקנה־מידה קטן
יותר, התרחשה בזמן האחרון בת׳ל-אביב.
עוברי האורח, המטיילים ברחוב גורדון,
נעצרים ליד הבתים מספר 10ו־ 12 ומשפשפים
עיניהם בחוסר־אטונה, שכן, מהמיר־

מ תגורר עם א שתו ב חדר הכי טוב. הוא קישט את ח דרו ב ת מונו ת.
ליד מיטתו תלה אתת מונ ת מלך ת אילנד (למעלה משמאל) .את
הבגדים הוא תולה על הקיר מחוסר א רונו ת מתאימים בדירה.

פסות נשקפות אליהם בחזרה שבעים זוגות
עיניים מלוכסנות מחייכות.
הישראלים המשתאים פונים אל בעלי
העיניים המלוכסנות בשאלות כמו:
״תגידו, אתם מיפן או מסין?״ או
שהגברברים שבחבורה מציעים לנערות
האכסוטיות צהובות־העור לבוא איהם

גם כאן 5000 לירות, אז מה הרווחתי?״
בתאילנד, כך הוא מספר, אפשר לקנות
קילו אורז בחמש לירות, וקילו בשר ב־20
לירות. אבל כאן זה פי שלוש: ,אז אני
לא קונה כאן בשר, זה יקר מדי״.
כל חודש שולח התאילנדי הנאמן מח צית
ממשכורתו למישפחתו בחו״ל. הוא

ואם יש צורך, אפילו עבודה בחוץ־לארץ.
״בעלי סומך עלי,״ מספרת לד דאוני,
תאילנדית קטנטונת בת .31 לד נשואה
כבר שש שנים ועדיין אינה רוצה בילדים.

מ ב טי חי ם

11111
|׳ 1 11
תאילנד.
וחו שבת

י שראלי מצאה לה סווא־לי,
שהיתה ס טודנ טי ת להוראה בהיא
כב ר התחילה לל מוד ב אולפן
להי שאר בארץ ול בנו ת את עתידה.

^ פני כחודש קראה בעיתון מקומי,
• כי בישראל מחפשים מלצריות, טב חים
וחדרנים לבתי־מלון בתנאים מצויינים.
״בעלי שוטר, הוא לא יכול לעזוב את
העבודה ואנחנו צריכים כסף. אז נסעתי.
בעלי לא מקנא או דואג לי. אצלנו ב תאילנד
זה לא חופשי כמו אצלכם. בחורה
לא יכולה לצאת עם בחור לפני החתונה,
גם אי-אפשר סתם להתנשק ברחוב, כמו
שאנחנו רואים ברחוב הישראלי, ואשה
שבוגדת בבעלה, קוראים לה ״שרמוטה״,
היא מציינת בעברית עילגת .״יהיו לה
בעיות רציניות עם המישפחה והחברה. לכן
לא איכפת לבעלי שנסעתי. אני קצת מת־

1ב ת אילנ ד נהוג ל ק בו ר את המתים במיקד ש. ב ת מונ ה נראה פרי־ שה
* י 1י (מימין) כ שמעליו תלוייה ת מונ ת אביו המנוח. באמצע יו שב

כוהן בודהיסטי ובצד השמאלי יו שב אחיו של פרי־ שה, כמה רגעים ל פני התפילה.

באבקוק הקטנה

זהו מראה הקומונ ההת אילנ די ת מהעורף. ב ת מזנ ה
אפשר ל ר או ת היטב מהו סוג הבתים, שבהם הס
:מתגוררים — הבטון נופל, התיקרה עומדת ל ה תמוטט, חדר שרותים אחד בכל הבניין.

מסתפקים במועט. כל כסף הוא כסף טוב,
כל מקום שאפשר לשים בו את הראש
ובלילה הוא בסדר, העיקר שתהיה מחצלת
יעל הריצפה וסיר של אורז במיטבח. אבל
התאילנדים שברחוב גודדון למדו להעלות
:את דרישותיהם.
״זה כסף זה? זה גרושים,״ טוען ברי־
•שה בן ה־ ,38 העובד במלון דיפלומט
כטבח .״בארצי אני נחשב לטבח מומחה.
כאן אני סתם טפח. מקודם גרתי עם

החברים שלי במלון מרינה, אבל פיתאום
אמרו לנו לעזוב כי צריכים את החדרים
בשביל האורחים, וזרקו. אותנו לבתים
ברחוב גורדון. כאן אנחנו ישנים חמישה
׳אנשים ׳בכל חדר׳ אין ארון לשים את
הבגדים, אין מראות׳ יש שירותים וחדר־אמבטיה
אחד לכולנו ואין מיזוג־אוויר.
כשאנחנו לא אוכלים במלון אנחנו צריכים
לאכול במיטבח שלנו, מיטבה אחד ל־
(המשך בע מו ד )68

ך 1 :ך זה סידור המגורים של ה ת אילנדי םבר חו ב גורדון. יש להם
- 1יייי מיטבח אחד, שמשמש כחמי שים איש ולכן קנו פל טו ת
11111 # 1 1 1
ח שמליות. על ה חלונו ת, שהיו ללא וילונו ת, תלו מיטפחות. בערב הס נו הגים ל אכול בי חד.

כבר ׳שמונה חודשים בישראל, אבל כ הרבה
׳מחבריו, הוא מעדיף להסתגר, כמעט
שאינו יוצא, ואינו מטייל בארץ, בעיקר
בגלל אי-ידייעתו את השפה האנגלית. את
זמנו הפנוי הוא מבלה על חוף־הים, ב־כתישת
׳מיכתבים לאשתו, קורא ספרים
ועיתונים, ששולחים לו, יושב על המיר־פסת
או הולך לסרט עם חברים. לבארים
אינו הולך ,״בודהא לא מרשה.״
בתאילנד הענייה מקובלת התופעה, ש אחד
מבני המישפחה יוצא לחפש עבודה
לעיר רחוקה׳ או לחדל, כדי לכלכל את
מישפחתו. כשיש ילדים, נשארת האשה ב בית.
אבל כשאין, גם האשה יוצאת לעבוד,

געגעת אליו — איזו אשה לא מתגעגעת —
והישראלים האלה כל הזמן מתחילים איתנו.
הם חושבים שאנחנו עושות מסאג׳ים עם
הרגליים, שואלים אותי אם אני יודעת יוגה
וקראטה, וכשאני מסבירה להם, שאני לא
מיפן ולא ׳מהודו, יש כאלה ששואלים אותי
איפה זה תאילנד ואם יורד שם הרבה
גשם. אני מספרת להם שאצלנו זה כמעט
כמו אצלכם, שבעיר זה בדיוק אותו דבר,
אבל בכפר כל הבתים עשויים מעץ ויש
מקדשים יפים והרבה עצים ופרחים כמו
שלכם. אני אוהבת פרחים,״ היא אומרת.
וקולעת פרח לבן בשערה השחור.
׳מספרים כי בעלי העיניים המלוכסנות

ער המיופסז!

הפונה אל הרחוב יו שבות ל ד־ד אוני (מימין) וחברו תיה,
כשהן מנ סו ת לה ס תי ראת רגליהן. ב ת אילנ ד לא נ הוג
ללבו ש בג די ם נועזים. הנ ע רו ת קוטפות פרחים, ו שוזרות אותם ב שערן, תו ך כדי שיחה.

קומונה מ לו כ סנ ת
(המשך מעמוד )67

שבעים אנשים, ועכשיו גם הכיריים הת קלקלו
ואנחנו ממשלים על ׳פלטה !חשמלית.
״מבטיחים לנו שיביאו דברים, שיסדרו
דברים, אבל רק מבטיחים. אני מרוויח
8000 ליחות ׳לחודש, שולח 4000 לירות
לאשתי, וב־ 3000 לירות אני קונה אוכל.
אנחנו לא מסוגלים לאכול כמלון. אנחנו
צריכים אוכל מיוחד, חרבה אורז, קצת

ניקית• היא היתה מורה בתאילנד, אבל
החליטה לעשות הסבה מיקצויעית ועתה
היא עובדת בקפטריה של מלון דיפלונזט.
היא מבלה את זמינה הפנוי על שפת־הים,
או עם חברותיה על המירפסת הפונה
לרחוב גורדון .״בשבילי זה יחופש נהדר,״
היא מספרת .״אני מרגישה את עצמי כמעט
כמו בבית. רק לאנשים ולבתים יש צורה
אחרת אבל חוץ מזה הכל אותו דבר.״
אחד הזוגות הנשואים שבין התאילנדים
הוא הזוג שה. פרי־שה, הבעל, נראה
כמו ביטניק בחולצת החאקי והתיק הבלוי
התלוי על כתפו והשרשרת שעל צווארו.
הוא היה אחד התאילנדים הראשונים שהגיעו
לישראל כדי לעבוד, וכך זכה באחד
החדרים הטובים ביותר שבבתים. הוא גיר
כחדר עם אשתו גץ, שעובדת כחדרנית.
לבני הזוג ילד בן שלוש, שאותו השאירו
אצל ההורים .״אצלנו בתאילנד נהוג להש איר
את הילדים אצל בני מישפחה ולצאת
לעבוד במקומות מרוחקים. אני לא דואג
לילד שלנו. ההורים מטפלים בו היטב.״
לפני שנה יצאו פרי־שה ואשתו לתור
את העולם. בהתחלה ביקרו ביוון
ובאיטליה ואחר־כך החליטו לנסוע ליש ראל,
ופה נתקעו. פרי־שה עובד בתל־אביב
כטבח. לפני־כן יעבד כטכנאי אלק טרוניקה
ובצלם באחד העיתונים הידועים
בארצו. הוא היה נוכח בכל האירועים

1וא1ח*ם

שבתמונה הם המזכרת
מהבית. על המפה מסו מנים
המקומות שאליהם חפץ ה ת אילנדי
היה. כבר שבהם
והמקומות
לנ סו ע

הוב־סמל הוותיק
הוא ׳!ועצם ואיש
השלום בתדאביב,
איש סודם של
הע בו ת ים וידי ו1
שר מישטוותיהם
^ ום 1״ פונה שבתאי מיסק אל
1 0 /החשוד, כשמרפק ידו האחת מונח
על הדוכן, ואילו בידו השנייה הוא מנהל
את המישפט .״׳תגיד מה שיש לך להגיד!״
אחר־כך הוא משתיק בנימוס שני עורכי-
דין שמשוחחים ביניהם בקול רם, ופונה
.אל נציג המישטרה :״אתה מוכן? טוב,
תעלה לדוכן העדים!״
באולם המישפטים הוא כל יכול. כל
העת הוא דרוך ומבחין ככל תנועה באולם.
׳בזכות דרך טיפולו המסורה זזים העניינים.
תיק רודף ׳תיק בשיטת הסרט הנע. לפניו
עוברים יותר חשודים מאשר לפני כל
שופט.
שבתאי מיסק אינו שופט, למרות שהוא
יזוכה בקרב באי בית־המישפט בכבוד של
שופטים. רב־סמל שבתאי מיסק הוא ׳ראש
צוות הליווי כאולם שופט־יד,מעצרים התורן
בבית־ימישפט השלום כתל־אביב.
מיסק למיסק יש הסבר משליו לעניין :״כשאני
עומד ליד השופט אני מקשיב ׳לכל מילה
שלו. זה אצלי בדם. אם השופט, נניח,
נותן שביעה ימים לעציר, אני כבר בראש
שלי עושה חשבון באיזה יזם ייצא השיח־רור
שלו. אני זוכר את כל לוח־השנה
בראש. אם זה יוצא בשבת או חג, אני
אומר לשופט, :כבודו, אי-אפשר — זד,
יוצא בשבת. או שתיתן ליו שישה ימים
או שמונה.׳ אני לא קובע לשופט מד,
להחליט, אבל אני מזכיר לו אם צריך.
ככה השופטים יודעים ׳שאפשר לסמוך על
מיסק.״
כזמן הדיונים אפשר למצוא את מיסק,
בדרך־כלל, בסמוך לדוכן השופט. הוא
עומד שם ׳כשהוא ׳מגיש לשופט את ה־מיסמכים
המתאימים, ויחד עם זאת מפיקה.
כעזרת ששת השוטרים, שעליהם הוא מופ קד,
על הסדר באולם ההומה עצורים,

בשר ותבלינים חריפים. אני לא יכול
לאכול את הפיתות והפלאפל שלכם,.׳

חבר דתי
ל ת אילנדי ת
^ 1ווא-לי מדגרת עברית כמעט ש ד,
** טפת. היא נמצאת כבר שנה בארץ,
הגיעה בטחות עצמה ועזבה את אביה
המורה ושמונת אחיה מתאילנד. חיא למדה
בסימינר, אבל החליטה לטייל קצת בעולם
לפני שתהיה מורה. כאן ״׳נתקעה״ .היא
התחילה ללמוד עברות מאולפן ומתכוונת
ללמוד במכון לעיצוב אופנה. היא חוצה
לעבור לדירה שפורה עם החבר הישראלי
שלה, שהוא סטודנט למישפטים.
סווא־לי, שהיא אחת המשכילות ישבין
התאילנדיות, מדברת ׳אנגלית טובה ויודעת
בדיוק מה היא רוצה. ערב אחד החליטה
ללכת לרקוד באולמי ארגמן, שם עובדים
כמה מחבריה. שם הכירה את חברה מזה
שנה, שאחיו הוא בעל האולם. מאז הם
יוצאים קבוע. המלצרית ממלון מרינה והסטודנט
למישפטים מצאו שפה משותפת,
אך הוריו של הבחור אינם מרוצים כל בך,
ימה עוד ש״לאבא יש כיפה על הראש,
והוא כהן, אז אפילו אם ארצה להתגייר
יהיה לנו קשה להתחתן.״
חברתה רה־צ׳יני, חדרנית במלון דיפ לומט,
גם היא אינה מרוצה מהתנאים.
בכל יום מחלקים ביניהם התאילנדים את
העמודה בשני המתים הישגים. אחד מהם
מונה על־ידי הנהלת בתי-המלון לפקח
על לוח־העבודה. הגברים, הם המנקים
בדרך־כלל את הבתים והנשים מבשלות.
רה־צ׳יני עומדת ליד הפלטה החשמלית
ועיניה זולגות דמעות, לא רק כגלל
הבצל שהיא מקלפת .״אני רוצה לעזוב
את העבודה במלון, אבל הם אמרו לי
שאם אלך לעבוד במקום אחר הם יקראו
למישטרה ויעצרו אותי. השארתי, כמו
כל החברים ען לי, את הדרכון במלון, ו עכשיו
אם ארצה לחזור, אצטרך לשלם
למלון את דמי הכרטיס לישראל וגם לקנות
כרטיס לתאילנד, וזה הרבה כסף.״
או־סה, שכבר הספיקה לקנות לעצמה
מלתחה ישראלית — מיכינסי ג׳ינס וחולצה
מפוספסת — נראית מרחוק כמו קיבוצ
618

אמבטיה
היחידה שבבניין. האמבטיה מוצפ ת
מים, כי כב ר השתמשו בה רבי ם לפניו.

החשובים שאירעו בתאילנד, ומתפאר בכך
שצילם אפילו את המלך התאילנדי ואת
בנו .״יום אהד החלטתי שאני חייב לראות
את העולם,״ סיפר פרי-שה .״אני טיפוס
סקרן ,׳ואינני יכול להיות ׳במיקום אחד
הרבה זמן. ארזנו את החפצים ונסענו.״
פרי־שה הולך לחדרו וחוזר מייד עם
מצלמה יקרה וחולצה בלוייה, שעליה אפ שר
לראות את סמל העיתון שבו עבד.
הוא חושב לבלות זמן רב בישראל, וכבר
הזמין מתאילנד את אלבומי-ד,תמונות שלו,
הרבה בגדים !וחפצים אחרים .״שכחתי
להביא מתאילנד חפץ חשוב מאד לגבי,
את הפיסלון של בודהא. בכל ביית בתאי לנד
יש פסל של בודהא או כמה פסלים,
ואנחנו מתפללים אליהם,״ הוא אומר ב צער
.״אבל אין דבר, הבאתי איתי שרשרת
של קמיעות מזהב, שעליהם מופיעה התמונה
של בודהא. כשאני עצבני או מר גיש
שרע לי על הלב, אני נוגע בקמיע
ומתפלל לבודהא. כל ערב לפני שאני הולך
׳לישון, אני תולה את השרשרת יעל הקיר
שלייד המיטה ומתפלל.״
פרי-שה ואשתו, הדוברים היטב אנג לית,
כבר הספיקו *לבקר כירושלים, ב־בית־ילחם
ובעזה, ואולי יישארו בישראל
לתמיד .״כבר הציעו לי כאן לתקן טל וויזיות,״
הוא מציין בסיפוק .״אנחנו קצת
טתגעעגים, אבל חשוב לנו גם ללמוד ו לראות
דברים אחרים והארץ שלכם יפה
מאד.״

שזו השופט

״יש לו מילה אצל השופטים,״ אומר פקיד בבי ת־ ה טי שפם,
״הם שומעים לו ומחלי טי ם לפי מה שהוא אומר.״ הרב־ ס סל
הוותיק מ שרת אתה שופטים שנים רבו ת ו שודדים ביני הם י חסי־כבוד והבנה הדדיים.

דמותו שיל מיסק, שכרסו תפוחה, שיערו
ושפמו כסופים ומבטו האבהי אומר טוב
לב, הפכה ׳שם־דבר בקרב קהל באי בית-
המישפט. כולם אוהבים אותו ומכבדים
אותו. כי מי, בעצם, אינו זיקוק למיסק,
ולימי אין הוא עוזר? שוטרים, עבריינים,
עורכי־דין, שופטים, מישפחות העצורים ו עיתונאים
— ציבור מגוון שמהווה את
הקהל הקבוע בבית־המישפט.

ספסל
על השופט
ן * ן המפורסמות הוא, כי רבים מ ״
י שופטי השלום, בשעה שהם נקראים
לשמש תורנים באולם המעצרים, אינם
פותחים את יומם כבית־המיישפט מבלי ש־מיסק
ניצב לצד דוכנם .״מיסק הוא צירוף
של מזכירה ושומר־ראש,׳׳ אומר עליו אחד
השופטים ,״הוא מסוג האנשים שזאת בר כה
לזכות כשרותם.״

שמועלים אליו בקבוצות, הישר מחדר-
המעצר שבמרתף בית־המישפט.
על אף עומס העבודה, למיסק יש זמן
לכולם. אחד מנציגי המישטרה מבקש
להעיד לפני יחברו, כי יש לו רק שלושה
תיקים ׳ולחברו עשרה. מיסק מסדר את
העניין. לאחד הסניגורים יש מישפט חשוב
בביית־יהמישפט המחוזי, העומד להתחיל
בכל רגע, ועניינו של מרשו לא הגיע
עדיין לבירור לפני שופט־המעצרים. מיסק
מזרז עבורו את התיק. אחד העצורים
עצבני, אין לו סיגריות, ובני מישפחתו 1
הממתינים מחוץ לאולם הביאו לו סיגריות,
אך בהתאם לתקינות אין מאפשרים להע ביר
מיצרכים. מיסק לוקח על עצמו את
האחריות. הוא ייוצא למיסדריון, לוקח מבני
המישפחה קופסת־סיגריות ומוסר אותה
לעציר.
״כפה אני,״ הוא מעיד על עצמו ,״אין לי
לב לראות עציר סובל. הוא בן־אדם ואני
בן־אדם. הוא עובר על החוק, ואני שומר
על החוק. אבל אני לא ׳נמצא פה בשביל

לתת לו לסבול. לפעמים, כמד. סיגריות
׳שאני מעביר לעציר, אפילו שוד, גגד
התקנות, מונעות אחרי-כן מד,עציר לתת־
׳פרע באולם.״
:אחד מתפקידיו של מיסק הוא למנוע
התפרעות עצירים בעת הדיונים. לא תמיד
אפשר למנוע זאת מראש. מסביר מיסק:
״חשוד מקבל 15 יזם מעצר. ד,דם עולת
לו לראש. הוא לא חושב מד, שהוא עושה.
זד ,׳תמיד מתחיל בקללות. הוא מקלל את
השופט, את המדינה זאת כל העולם. אחרי כן
הוא מנסה להתפרץ אל ה׳שופט. בדרך־
כלל אני נגד כוח. אני צריך לשמור על
החוק, אבל בעדינות, אף פעם לא הרבצתי
לעציר אם הוא לא התפרע. בגלל זה גם
לעצירים יש כבוד אלי. אבל ברגע שהוא
מרים יד אני חייב להפעיל כוח. בדרך כלל
אנחנו מצליחים לתפוס אותו בזמן ולגרור
אותו למטה. אבל קרו גם מיקרים שעציר
הצליח לזרוק על השופט נעל או משהו
אחר.
״אני זוכר שלפני שמונה-עשרה שנים,
זה היה עוד בבית־המישפט הישן ברחוב
יהודה ד,לוי, שלושה אחים, פושעים גדולים,
הרימו ספסל ורצו לזרוק אותו על
השופט. מה יכולתי לעשות? :תפסתי את
הספסל והפלתי אותו עליהם.״

כולם אגו אי ס טי ם
ו ס די ס טי ם
ך* כ־סמל שבתאי מיסק, בן ,54 אב
י לשלושה ילדים נשואים, סבא לנכדים
— מהם שלישיה, שנולדה לפני כחודש —
נולד בקאהיר, עלה: ארצה ב־ / 48 התגייס
למישטרה ב־ / 52 ומשרת בה מזה 26
׳שנים רצופות, מרביתן בליווי עצירים
ואסירים.
״התגייסתי למישטרה בתור בחור צעיר
במקום שירות צבאי,״ הוא מספר .״במשך
השנים שאני עובד עם עצירים למדתי
הרבה. זד, היה במקום בית־ספר בשבילי,
ותאמין לי זה בית־הספר הכי גדול בעולם.
פה ׳תלמד מה טוב ומה רע. סד, תלמד
להיות ענו, להיות טוב. אחרת לא הולך

״אני קיבלתי שיער־ושיבה לפני עשרים
שנה, מהעבודה הזאת. היה לי גם סיפוק.
אבל יש ׳גם הרבה תיסכול בעבודה. אתה
עובד עם עבריינים, פושעים, עולם תחתון.
אני יודע להסתדר איתם, אבל אני יכול
להגיד לך מהניסיון שלי — הם כולם
אגואיסטים וסדיסטים.
״כל מה שהעציר רוצה זה להזיק לשוטר
׳ולברוח ממנו. בגלל זה אני כ׳ל הזמן דרוך,
גם באולם בית־המישפט וגם למטה, בחדר־המעצר.
אני יודע עם מי יש לי עסק.

עצירים, שחברים שלהם הרגו אותם במכות.
ראיתי איך הם מנצלים אחד את
השני, איך בשביל סיגריה הם שוכחים
מה זה חבר. ראיתי בחור צעיר ׳שחברים
שלו אנסו אותו.״
למרות זאת, אין במיסק, כלפי חוץ׳
שמץ של עדינות כלפי עצירים. .״הוא
כמו אבא בשבילי,״ אומר עציר שזה עתה
השתחרר ,״אני לא בפעם הראשונה פה.
אני יודע מי זה מיסק — זה הגבר היחידי
כאן. אם אני רואה אותו עומד ליד השופט,
אני יודע שלא יתן שילכלכו עלי.
למיסק יש תמיד מילה טובה להגיד ל שופט.״
אומר
על כך מיסק :״הם עבריינים,
אבל אני לא נגדם. צריך פסיכולוגיה בש ביל
להסתדר איתם. אני מדבר בשקט,
מסביר. ככה הם שומעים לי. אני גם מבין
אותם. כל אחד והבעיות שלו. אני זוכר
את סולם בראש.
״קורה, למשל, שאני רואה מישהו שאני
זוכר שהיה כבר פעם באישפוז. אז אני
אומר לשופט, :כבודו, הבחור הזה היה
בטיפול, שלח אותו ׳להסתכלות.׳ השופט
סומך עלי ושולח אותו. למה שיזרוק אותו
לאבדכביר? הוא חולה ,׳ומגיע לו טיפול
בבית־חולים.״
מלבד שאר ׳תפקידיו, ידוע מיסק כ אחראי
לאישפוזים. כל שוטר בבית־המי׳ש־פט
יודע כי ״המשוגעים הולכים למיסק״.
רק הוא יודע ׳לטפל בהם .״למשוגעים צריך
לב,״ אומר מיסק ,״הם לא מבינים. צריך׳
לטפל בהם, להרגיע אותם, לתת להם
ביטחון, כמו ילד קטן.
״לא מזמן היה לי ׳תייר. עצרו אותו,
כי לא שילם בעד ארוחה במיסעדה. במעצר
הוא התפשט והתחיל להתפרע עירום
כביום היוולדו. השתין על השוטרים, צעק
ולא נתן לאף אחד לגשת אליו. לקחתי
שמיפה, עטפתי אותו, רחצתי אותו ולקחתי
אותו לאישפוז.״

__ ס מי ם
מתחת לספסל
דר יו מו של מיסק מתחיל בשעה
ט 5.30 בבוקר, בב״ת־המעצר המחוזי
באבדכביר. שם הוא אוסף את העצירים
המיועדים לבי׳ת־המישפט. אחרי: ארוחת
הבוקר, בשעה ,7.30 הוא יוצא עם ה־
״זימנה״ (רכב העצירים) לביודהמישפט.
בשעה 8.30 נמצאים באולם בית־המיש־פט
נציגי המישטרה מכל המרחבים. כל
אחד מהם בא לטעון נגד העצירים שנעצרו
במרחב שלו. כאן נכנם מיסק לתמונה.
הוא ושש ת שוטריו מעלים את העצירים

יועץ המשמים
ואומר

,כמה

שתדבר

״אם עציר מתחיל לדבר אל השופט, מ ת חנן ובוכה ולא
רוצה להפסיק,״ אומר שבתאי מיסק ,״אני ניגש אליו
יותר, תקבל יותר.׳ הוא מבין, מתיי שב מייד ו שותק.״

חוץ מזה, אני ראיתי אצלם כבר אח הכל,
גם פה וגם בבית-הסוהר. התפקיד שלי
זה לא רק לשמור עליהם כאן: .אני גם
לוקח אותם מבי׳ודהמעצר ומחזיר אותם.
היום זה קל — עד אבדכביר וחזרה. אבל
פעם היינו לוקחים אותם עד לבתי־הסוהר
עצמם, רמלה, שאטה. ,דמון — לכולם.
״הייתי בכל בתי־הסוהר ובכל בתי־החו-
לים לחולי־נפש בארץ. אנחנו לוקחים גם
את העצורים שקיבלו צווי־הסתכלות. במשך
השנים ׳שהייתי מבקר בפתי-הסוהר ראיתי

בקבוצות של עשרה, בהתאם לסדר. בכל
פעם ׳שקבוצה אחת מסיימת, מועלית ה באה.
כתוצאה
מהעבודה בשיטת הסרט הנע׳
׳והקבוצות הגדולות־יחסית של עצירים, מועד
האולם לפורענויות. מיסק מודע לכך,
ודריכותו כל העת בולטת לעין. הוא מחפש
את הבעיה העלולה להיווצר בכל רגע,
ואץ לפתור אותה.
״בעיות לא חסרות,״ הוא אומר ,״כולם
באים עם הבעיות שלהם אלי, ואני משתדל

ב מי סגר ת תפקידו כראש צוות ליווי עצירים, מפקח רב־ס מל

שבתאי מין זק על שוטריו גם ב א מצ עו ת הטלפון. הוא מורה
1ו \ 9י 1 1׳׳^-ו 1׳ 4
להם ל ה עלו ת עצירים, הנמצאים ב חד ר המגוצר ב מר ת ף בית־המי שפט, בהתאםל סד ר התיקים.

תמיד לעזור להם. עורך־דין רוצה לדבר
כמה דקות עם הלקוח ׳שלו. אני לוקח
אותם למדרגות המעצר, ונותן ׳להם לדבר
בשקט. עציר אחר מתחיל לדבר אל השופט,
מתחנן ובוכה ולא רוצה להפסיק.
אני ניגש אליו ואומר לו, :כמה שתדבר
יותר תקבל יותר.׳ הוא מבין, מתיישב
חזרה ושותק.
״אני גם דואג .׳שהחשודים שצריכים
להשתחרר בערבות, ישתחררו כמה ש יותר
מהר. זה לוקח 20־ 15 דקות עד ש מישהו
מהמישפחה חותם •על ערבות וה־מיסמכים
מגיעים אלינו. אני משתדל שזה
ילך כמה שיותר טהר. שישתחררו מהסיוט
הזה יותר מהר.
״מה שהכי מדאיג אותי זה הסמים. אני
מסתכל בשבע עיניים שאף אחד לא יצליח
להעביר משהו לעצירים. בשביל זה אנחנו
בודקים את הספסלים גם בבוקר, לפני
שמתחילים, ובצהריים, אחרי ההפסקה, אני
כבר מכיר את כל השיטות. מדביקים עם
מסטיק חתיכת חשיש מתחת לספסל, וכיש־העציר
נכנם הוא יודע כבר מראש איפה
לשבת בשביל לקחת את הסם. אנחנו בודקים
את הספסלים מאחור ומתחתב׳שב׳ע
עיניים.״
באי בית־ה׳מישפט רואים במיסק שופט
בזעיר־אנ׳פין .״יש לו מילה אצל השוס־
,טים,״ אומר פקיד העזר בבית־המישפט,
״הם שומעים לו ומחליטים לפי מה שהוא
אומר.״ מיסק עצמו מתכחש לתואר :״אני
לא שופט, וגם לא אומר לשופטים מה
לעשות. כשצריך להעיר משהו לשופט,
אני מעיר ׳לו, ואם הוא שומע לי, זה טוב.״
גם בממלכה השביעית יש למיסק חלק
ניכבד .״כל העיתונאים הגדולים, שהיום
בצמרת, התחילו את הקאריירה שלהם
אצלי. אני הייתי האבא שלהם. לא נגיד
שהייתי מדליף, אבל כל הדברים המעניינים
קורים במעצרים. כשבא אלי עיתו נאי,
הוא יודע שמיסק יעזור לו. אני
תמיד שומר מקום פנוי על הספסל בשביל
עיתונאים.״
בעוד כעשרה חודשים עומד מיסק לפרוש
לגימלאות .״אמרו לי, מה נעשה
בלעדיך?׳ אבל המי׳שטרה לא ׳תיסגר.
העסק ימשיך ללכת. אני אלך הביתה*.
יש לי תחביב — דייג. אני דג בחוף תל-
אביב. יש לי גם הרבה סיפורים לספר
מהעבודה. אבל לא עכשיו. קודם נגמור,

אחרי זה אפשר לספר. אני יודע גם
הרבה פרטים אינטימיים על שופטים׳ אבל
זה לא לפירסום. אני מכבד את השופטים,
והם מכבדים אותי. אני רוצה שזה יישאר
ככה.״
מיסק דיבר באולמו הריק של השופט
נחמני, ששהה ב׳לישכתו הסמוכה לאולם.
קולות השיחה הפריעו לשופט, והוא שלח
את מזכירתו לבקש לצאת מן האולם.
״כבודו, זה אני!״ קרא מיסק בקול הבס
׳שלו ,״אנחנו תיכף גומרים.״
השופט, שישמע את קולו של מיסק, יצא
מלישכתו .״זה אתה, מיסק ז״ אמר ,״תשב,
׳תשב׳ לא ידעתי שזה אתה. אתה יכול
לשבת עם האורחים שלך גם עד מחר.״

יוסי היימן ׳

שוסו הסו
מקפיד מימק
מ חבר שאיש העצירים לא יצליח לזזמוק מבעד לדלת
ולהבריח שקיות עם מי צרני ם לעצירים.

המלאך גבריאל
אני רוצה להביא עוד משב־רוח צרפתי.
כמה הצעות אופנתיות, שקיבלתי מבתי-
האופנה הפאריסאיים. אם את אוהבת את
הסיגנון השובבי, הספורטיבי, תוכלי למ צוא
בבתי*אופנה של טד לפידום חליפת
טוניק מבד משי מבריק, כשחגורה׳ עבה ב צבע
הזהב הבוהק מקיפה את המותניים.
סיגנון החולצה בחלקה העליון הוא כעין
שיכמייה קצרה, ואם את רוצה להיות טיפ-
טופ עד הסוף, אסור לוותר על נעל מוז הבת
נטולת עקב בסיגנון הסירה.
בית־האופנה ג׳יי לאמש פוצץ לי את
הראש עם הופעה דרמתית של המראה הספרדי.
השסע מלפנים מאפשר לך לצאת

בית־האופנה טד לפידוס

בית־האופנה ג׳יי לארוש

בית־האופנה ז׳אן פאטו

מיגוון סיגנונו ת צרפתיים ל עונ ת המעבר

מגרסה גאדיבו
נכון שהקייץ בעיצומו, הטמפרטורות ב טריפ
אמיתי, כל הזמן למעלה למעלה, ואין
כל סימן שיש להן כוונה לרדת אל העם.
אבל מתכנני האופנה כבר הציגו את רעיונותיהם
לעונת המעבר. אני לא יודעת מה
עבר עליך בעונה הקודמת, אבל אני יכו לה
בהחלט לספר לך מה מצפה לך בעונה
הקרובה.

בית־האופנה טד לפידוס
סיגנון הפראק

בריקוד פסדובלה ללא קושי, ועוד כמה
דברים.
בית־האופנה של ג׳אן פאטו מפתה אותך
בלבוש מיסתורי. הרבה בד שקוף, שעליו
הדפסי־פרחים בצבעים בהירים, וכשאת
הולכת והרוח נושבת, הבד מתעופף בקלי לות
ואת נראית כמו המלאכית גבריאלה,
אחותו של המלאך גבריאל.
בית־האופנה שאנל הפתיע אותי לא מעט,
כשהציג את השימלה הקטנה השחורה,
הטובה לכל אירוע. אותה שימלה שחורה,
שהייתי מייעצת לכל אחת להחזיק אחת
כזאת בארון, היא טובה לכל אירוע חגיגי.
אל תביני אותי לא נכון -י -אני יודעת
שמחירה הגבוה של השימלה יבריח לא
אחת, אבל אפשר בהחלט לקנות שימלה
בסיגנון הזה, לאו־דווקא משל שאנל. אגב,
תוספת של תחרה לשרוולים ולצווארון
יכולה להאריך את חייו של הבגד הזה,
בואותה הזדמנות גם את חייו של הבעל.
נסיים את הסיור הצרפתי שלנו בביקור
נוסף אצל טד לפידוס. זוהי חליפת מכנסיים
בסיגנון גברי, מכנסיים צרות, כשמעל
זה ז׳קט ארוך מאד, המזכיר במיקצת את
חליפת הפראק. הבד, כמובן, מבריק ומתאים
להופעה נוצצת.

גרביים מנוקדות
.לבבו ת ופסים

בית־ האופנה שאנל
השימלה השחורה הקטנה

הפעם נעיף מבט על החלק התחתון —
הרגליים. אלה תהיינה מכוסות בגרביים
שקופות, כשעליהן מבחר דוגמאות של
לבבות או פסים קטנים. הגרב יכולה להיות
בגוון כהה, וזה תורם, ללא ספק, להדגשת
הדוגמאות המודפסות על הגרב. ציפור
קטנה שחזרה מפארים צייצה לי, שבתצו־גות־האופנה
שנערכו שם לאחרונה, גדבו
כל הדוגמניות את הגרביים הללו. אז אם
את בעד השלמות במראה האופנתי שלך,
אל תוותרי על הגרביים. וד״ש מגרטה
גארבו.

חניתה צנטנד

פתוח

711100 שבות

מצאת השבת עז שעה 23.00

משתלם לקפוץ אלינו לביקור.
מחסני גולן בקרית אריה .
למה דווקא רהיטי גולן?
רהיטי ״גולן״ מיוצרים מפולי ס טירן מוק שח
(ק )1-1.1.שהו א חו מ ר קל לני קוי ובעל כושר
ע מי דו ת גבוה בפני חו מ רי ם כי מיי ם, שינויי
טמפר טו ר ה ול חו ת. ר הי טי ״גולן״ משתל בי ם
ב ק לו ת בכל מ קו ם בדירה, במדר ש או במפעל,
ו א פילו ב מ קו מו תוב חללי ם בדירה שאף פעם
לא חלמת לנצלם.
מחסני גולן — במה יחודם?
במח סני ״גולן״ החדשים, ה מ הווי ם עוד חוליה
בשרשרת מרכזי המכירה של רהיטי ״גולן״
תמצ א ״חגיגה״ א מי תי ת. מ או ת דגמי ארונות,

כונניות, וספריות במחירי םמפ תי ם ומפתיעים.
עודפי ייצוא, פריטי ריהוט בודדים, ומוצרים
פגומים קלו ת לכל פינה ומטרה בצבעים
מרהיבים.
אין פלא שרהיטי ״גולן״ זוכים מידי שנה
בתואר ״המוצר הנבחר״ מטעם ״ידיעות
אחרונות״ ובתואר ״ ה קני ה ה טוב ה ביותר״
מטע ם עתון ״מבט״.
מחסני ״גולן״ בקרית אריה במרתף ״שלם ושא״
של מחסני ״דניש״ בצומת ז׳בוטינסקי
וכביש גהה ליד פתח תקוה.
פתוח מ־ 8.30-19.00 רצוף.

עודפי יצוא ופריטי ריהוט בודדים בהנחות ניכרות.
גולן ־ מוצרי פלסטיק, קעוץ שער הגולן, ד.נ. עמק הירדן, טל 067/51802 .
יצרני :״ פ ק סגו ל׳ /״פלסטיגול מ טלפלס ט״ ופרופילים ל תריסי ם.

1י97£י
ייוגוווגיי

מרכז גולן: תל־אביב, דרך פתח־ ת קו ה ,44 טל. 332304 , 333112 .
רשימת סובני גולן :
תל־אביב: אבן גבירול ,94 טל •230971 .ירושלים: הלני המלכה ,9טל . 221697 .חיפה: רח׳ הרצל ,11 טל ; 662377 .רח׳ הנמל , 26 טל . 640506 .קרית
טבעון: כיכר בן״גוריון . 2אזור הגליל: קיבוץ שער הגולן. נהריה: המייסדים , 20 טל .922272 .נ תניה: שמואל הנציב ,9טל . 28743 .באר״שבע :״שונית״,
טרומפלדור .43 רמת־גן: קריניצי ( 29 פינת הרא׳׳ה) ,טל• .723005פ תח״ תקוה: הברון הירש ,28 טל .912271 .פרדס־כץ: החלוצים . 8הרצליה: סוקולוב
,16 טל .983207 .חולון: סוקולוב ,6טל . 845659 .ראשון־לציון: רוטשילד ,43 טל . 991633 .רחובות: הרצל , 185 טל 55508 054 אשדוד: מרכז מסחרי
ב׳ (מול קולנוע אסתר) ,טל . 22907 .חדרה: רוטשילד ,34 טל . 22155 .ובחנויות השקם.

העולם הזה 2187

.,התעזררתי
חרדת! של השוער בבעיטה ה־11י
..מהמתקתנפש !
ב עז דהנמרמלקקאתכפות
זמתנונדת באור הברוך״ ^ אגדת טבעת מלכת ־ שבא
תרגום

עומק החיים
כשטכנאי הבניין יוזף כליו, שוער־כדורגל
מפורסם לשעבר, התייצב כבוקר
לעבודה, הודיעו לו שהוא מפוטר. על בל
פנים, עם הופעתו בפתח הצריף שבו שהו
הפועלים באותה שעה, הרים רק מנהל־העבודה
את עיניו מארוחת־העשר שלו,
וכלור פירש זאת בהודעת־פיטורין ועזב
את אתר־הכנייה...
אלה מישפטי הפתיחה של סיפרו הרא שון
של הסופר והמחזאי האוסטרי המחונן,
פטר הנדקא, שראה אור בעברית בשם
חרד תו של השוער ב ב עי טתה 11 כמה
ממחזותיו ושיריו של הנדקא ראו־אור ב עברית
בירחון פרוזה וב שנתון ס/קריאה).
יוזף בלון־ סובל משרשרת של עכבות,
במגעיו השונים עם מילים, חפצים ובני-
אדם. הוא חש עצמו ומתפקד, כלכוד במל כודת
החיים האורבניים, מהם הוא מנסה
למלט את עצמו ונפשו.
עולמו המאורגן, הממויין, ומאד גרמני

מתחיל גם בלוך עצמו לסבול מקשיי מיל-
מול, מיגבלות דיבור, מוסכמות הדקדוק
ועקרונות השפה הכתובה (ראה: גלופה).
העיירה הזאת מתוארת לעיתים כאידיאל
של ארבעת ה״קאספרים״ במחזה קאספר,
הניצבים ומלהגים על הבימה.
בדומה לספרים אחרים שלו, כמו היגון
בעומק ה חלו חו ת (סיפור אודות אמו —
העומד לראות אור בקרוב בעברית בהו צאת
זמורה, בי תן מורן) והאשה איטרת
יד־ימינה, הרי שגם סיפורו חרד תו של ה שו
ע ר. ב ב עי טתה־ 11 תפור בנוסח האופייני
להנדקא, יובש לשוני פשוט וחסכני. ה דיאלוג
ניראה כסתמי, אך הוא רב־משמעו־יות
בעלות תהודות פילוסופיות של בדידות
הפרט במאה ה־ .20 עוצמתו של הספר בו לטת
במינימליזם שהנדקא כופה על לשון
הכתיבה שלו. חרד תו של השוער היא נתח
פרוס מעומק החיים, המזכיר במיקצת את
קביעתו של צ׳ארלס לאמב, כי מישחק־מילים
הוא אקדח, היורה סמור לאוזן, ולא
נוצה לדיגדוג האינטלקט...
כאן המקום לציין לשבח את עורך ה־סידרה,
ד״ר מנחם פרי, על בחירתו, ואת
התירגום המעולה של גירעון טורי.

פסיכולוגיה
הפשר היו מי שטענו במשך שנים, כי גישותיו
הספרותיות של ד״ר זיגמונד פרויד
ותלמידיו, לפסיכולוגיה ולפסיכואנליזה,

פטר הנדקא
״אחיזתו הדוקה מאד*—

של יוזף בלוך מאבד את שיגרתו, תוך ש הוא
יוצר את מתח עלילת הסיפור. לאחר
חיזור מעוות למדי, וסהרורי למחצה, מגיע
יוזף ביחד עם מוכרת הכרטיסים של בית-
הקולנוע אל המיטה, ולמחרת בבוקר הוא
רוצח אותה בלא כל סיבה משמעותית.
לקורא :״היא קמה ממקומה ונשכבה על
המיטה ; הוא התיישב לידה. לא הולד
היום לעבודה? שאלה. פתאום חנק אותה.
מלכתחילה היתד. אחיזתו הדוקה מאד, ולכן
לא היה סיפק כידה לתפוס זאת בשעשוע.
במיסדרון שבחוץ שמע גליד קולות. הוא
חש פחד מוות. הוא הבחין בנוזל זב
מאפה. היא נאנקה. לבסוף שמע קול
פקיעה...״
יוזף בלוך ממשיך להימלט מעצמו,
עברו, גרושתו וילדו, שלמד לומר בטלפון
שאמו איננה בבית. בלוך מגיע לעייירת
גבול, העסוקה בחיפוש אחרי ילד בעל
קשיי־דיבור שנעלם. בכלל, מסתבר ליוזף
בלוך, כי רוב ילדי העיירה נוטים לסבול
מקשיי דיבור, נשימה והגייה, ובמקביל
* פטר הנדקא — חרדתו של השוער
בבעיטת דד ; 11ע ב רי ת: גדעון טו רי; סיד רת
10x17 סיפרי ס /ק רי א ה +הקיבוץ
ה מ אוחד; 110 עמודים (כריכה רכה).

עיכבו התפתחות פשר האדם לעצמו בכמה
עשרות שנים. אן פרדיי, בסיפרה מישחק
החלומות* עושה כל שביכולתה לפשט את
נושא פשר החלומות, תוך שהיא קובעת
הנחה עקרונית: אין לאיש, מוסד, או ל גורם
מדעי כלשהו, זכות חדירה, בחינה,
פיענוח ופירוק על חלומות הפרט, או קבי עת
מסקנות כוללניות עליהם. בלשונה של
אן פרדיי, היא חיברה מדריד מקיף, שיסביר
צעד אחר צעד כיצד יש להבין חלו מות
וכיצד יש להיעזר בהם ...פרדיי קו בעת
על סמך מחקרי תע״מ (תנועות־עיניים
מהירות) שהכל חולמים, אלא שמרבית ה חולמים
חסרים את טכניקת השימור, השיח-
זור והפיענוח של חלומותיהם.
פרדיי משכללת למעשה בסיפרה טכניקה
של סדנאות פיענוח חלום, שיטה בת שלו־שה
שלבים לשם הסתכלות אל הנבכים והחלומות,
טכניקה המסייעת לחולם לגלות
את הפירוש האישי והיעיל ביותר לחלומו.
פרדיי פותחת לקורא צוהר ל״דרמה של
החלומות״ ,תוך שהיא מבודדת את ה פערים
בין חלומות למציאות בניסוחים
חדים, כמו :״הנערה הביישנית כנראה
לא תגיע לעולם למצב שבו תשלי-ד את
עצמה למעשה לזרועות גברים, בפי ש עשתה
בחלומה, אד צרכיה המיניים המדו כאים
עלולים לגרור אותה ליחסים הרי־אסון
אם לא תביר בהם בעוד מועד...״

אותם כ״בלבי שמירה של הנפש הרי
שהיא מבהירה, כי בעזרתם ניתן להצביע
בגלוי על פחדינו בהווה, המנציחים את
העבר שלנו ויחד עם זאת משחררים אותנו
אל עבר העתיד.
טכניקת שימור החלומות היא פשוטה :
״החזק בהישג־יד כלי־רישום — עיפרון
ונייר או רשמקול — כך שתוכל לתפוס
כל הלום כשעת התעוררות ...לעולם אל
תדחה חלום י כחסר־ערד לרישום אן
פרדיי מביאה, לשם המחשה, חלומות
רבים משלה, כמו :״כשהייתי נשואה ל
משחק
החלומו ת הוא טיפוח ההנחה הטו ענת,
כי ״החלומות הם מראות שאפשר
להבהירם ולמרות שהמחברת, מכנה
• אן פרדיי — מישחק החלומות! עב רי
ת: רינה גו ר; הוצאת ר שפי ם; 202
עמודים (כריכה רכה).

כשהיה שוב לבדו בחדר, גילה שכל הדברים שינו את
מקומם. הוא פתח את הברז. מייד נפל זבוב מן המראה
לכיור ן הודח באחת. הוא התיישב על המיטה: לפני רגע
עוד היה הכיסא מימינו, ועכשיו עמד לשמאלו. התמונה
התהפכה על צירה? הוא הביט בה משמאל לימין, אחר״כך
מימין לשמאל. הוא חזר על המבט מימין.לשמאל; מבט
זה נראה לו כקריאה. הוא ראה ׳ארון׳ ,׳אחר׳ ׳ כ ך
׳שולחן׳ ׳ק טן /־אחר׳ ׳כך׳,׳ סל׳ ׳ניירות׳ ,׳אחר׳ ׳כך׳
,לידו
׳וילון׳; לעומת זאת, משמאל לימין ראה
ה ך, מתחתיו ה־ , 0לידו ה־ ר ם, עליו
ה־ נ שלו; וכשהביט סביבו, ראה את ה־ , 0לידה
את ה־ וה״ . 0הדא ישב על ה־ו , 1--מתחתיה
היה מונח לידו הוא הלך אל ה־ 0ש ,

וסח:

ססס

״חרדתו של השוער בכעיטת ה ־11״
״קשיי מילמול, מיג בלו ת דיבור ומוסכמו ת הדיקדוק׳

עטיפת הספר ״מישחק החלומות״
עימות עם אוייבי־חלום

כעלי הראשון חלמתי שאני זוחלת עליו
ומכה אותו עד מוות כשואב-אבק. החלום
ביטא בבירור רנשות אלימות שקיננו כי
כלפיו. מדוע הרגתי אותו בחלומי כשו־אב־אכק
ולא במקל־גולף או כפטיש ף
דרוש כאן רק מעט דימיון כדי להבין, ש־התנגדותי
לבעלי היתה קשורה קשר אמיין
למשק־הכית. ולמעשה דרש כעלי־הראשון
שאוותר על הקאריירה המקצועית •טלי...״
בהמשכו של הספר מוצגים לפיענוח
נושאים של חלומות על בחינות, איבוד־שיניים,
איבוד כסף וחפצי־ערך, מין, מיש־חקי־מילים,
קריקטורות ועוד עשרות סו גים
קבוצתיים.
שיטתה של אן פרדיי נעזרת ו/או
מושתתת על שיטת הגשטאלט של פריץ
פארלם. יחד עם זאת היא מקפידה על
אי-נוקשותן של הנחות־היסוד שלו, ואינה
מקבלת עקרונית את שפת החלומות כשפה
אוניברסלית שאותה ניסה להשריש פרויד.
פרק מרתק נוסף בספר הוא הפרק המוות
והחלום, במהלכו ניבחנים מצבי־לחץ של
מוות במישפחה, מותם של קרובים ו/או
זרים, חלומות על מתים, מות ה״אני״ ו לידתו
מחדש, ושאר מרכיבי המוות בחלום.
אן פרדיי אינה מתחמקת מעיסוק בחלו מות
אודות המוות, כדרך אל התע״ח
(תפיסה על־חו שית) ושאר ״מצבים משתנים
של מודעות כחלום ו/או ״חוויות של
גבהים, של בהירות ותחושות חוץ־נו־פניות...״
סיפרה
של אן פרדיי נימנה על אותה
סידרה של סיפרי־תחליף־לדת, בנוסח ה־

— 1מרשל נייר
(המשך מעמוד )73

מחצית השניה של המאה ה־ ,20 והוא
מומלץ לכל אלה החפצים להתיר, ולו אף
במעט, את עצמם ואת חלומותיהם.

ציטוטו!

נמר החלומות
אלף חלומות פוקדים במרוצת שנה אחת
את האדם. אן פרדיי, בסיפרה
החלומות, בוחנת את טכניקת הפיתרון
האישי של כל איש לחלומותיו, תוך טיפוח
ופיתוח מודעותו (ראה: פסיכולוגיה) .להלן
המחשה לשיטתה של אן פרדיי:
מישחק

0 0בלילה האחרון הופיע נמר בחלומותי,
רדף אחרי ביער, לפת
^ ^ אותי בכפותיו והשליכני על ה אדמת.
רק אז תפשתי שאני חולמת. במקום
להתעורר מן הסיוטי, חשבתי שכדאי
לנצל את ההזדמנות ולשאול אותו מה
רצונו• דחפתיו מעט ואמרתי , :אתה נמר
חלומות ואינך יכול להזיק לי. ובכן, הבה
נהיה הגיוניים ונדבר׳ .לרגע נדהם, אך
עד מהרה התאושש והמשיך לנשוך אותי.
לפתע הבנתי שהוא רעב, .עשיתי בקסמי׳
והגשתי לו אומצה גדולה. אמרתי לו שיאכל
את האומצה במקום את בשרי,
והנמר עשה זאת בהתלהבות. התעוררתי
בעוד הנמר מלקק את כפותיו. בדרך טי פוסית
ביותר לנמר, אנדר״דוג׳ ,לא שמר
לי הנמר הזה טינה על כך שהרעבתי
אותו, ולאחר שבא על סיפוקו נעשה ידידותי.
הבנתי, שעלי לתת ביטוי מניח
את הדעת לפראות הטבעית החבויה
בי, כדי שתהיה לי למגן, לידידה ולמד־ריכה.
ואכן, העובדה היא, שמאז אותו
חלום הייתי בהירה דיי בחלומות, ו באחדים
מהם קראתי לנמר לעזרתי,
כאשר עמדתי בעימות עם אויבי״חלום
בלתי מובנים. היתה בכך משום הוכחה
ליכולת הגוברת שלי להפעיל את כוחותי
הפנימיים בחיי הערות — ולה ניעם
— במקום להטיל גם על
אחרים את האחריות לבעיותי...

תולעי תרבות

התמגדות
״כין יתר תקנות מם־הכנפח שנתפרסמו
לאחרונה, שמטרתן להציל את סוכת ה אוצר
הנופלת — היתה גם זו: מעתה
ינוכה מם כשיעור 40 במקור מכל שכר־סופרים.
״כדאי
לעשות חשכון: סופר שיצא
סיפרו לאור (כפריכה קשה) אם כר־מזל
הוא, יימכרו 2000 עותקים מסיפרו. אם
מחיר הספר הוא 100ל״י, יקכל 12ל״י
מכל עותק (״ 150/״פחות מחיר 2כרי כות״
,שהם כ־ס ,) 120/וכסו הכל — 24,000

ל״י. מזה ינוכו 9,600ל״י למם־הכנסה
ויישארו כידו 14,400ל״י. מכיוון שלפי
רוב החוזים הוא מקכל שכר זה רק פעם
כשנה, כסוף השנה, יהיה ערכו של סכום
זה כמחצית — 7,200ל״י. אם הספד הוא
רומן או קוכץ־סיפורים — כוודאי עכד
עליו שנתיים או שלוש.
״מה הם 7,200ל״י היום? שכר אכיונים,
לדעת הכל. אכל האם איו לו, לסופר,
סיפוק? כוודאי יש ! ראשית, קוראים או תו.
שנית, הוא תורם משהו להקטנת ה־גדעון
כתקציב המדינה
זה תוכן בשורתו של סופר העבר אהרון
מגד, בעמוד מאמרי־המערכת של דב ר
מיום ,20.7.79 התובע מעט הערות. ומוטב,
מן הסוף להתחלה :
.1במשך עשור שנים תרם אהרון מגד
״להקטנת הגרעון בתקציב המדינה״ —
שלוש שנים כניספח לענייני תרבות (עצ מו)
בשגרירות ישראל באנגליה, שנת יצירה
אחת ע״ח קרן ראש־הממשלה, נסיעה
ע״ח משלט המיסים לקונגרס פא״ן, ושאר
שליחויות שהקטינו את הגרעון בתקציב
המדינה.
.2לפני כחודש הוצג מגד הנ״ל בפני
צופי הטלוויזיה, בתוכנית בעלת־יומרות
לעסוק בתרבות, כסופר נושא דברם של
סופרי-ישראל בוועידת אגודת הסופרים.
מגד שכח להזכיר, שלא הוא ולא חבריו
באגודה הנ״ל (אשר בעשור השנים האחרון
שום סופר ישראלי מכובד אינו מוכן להופיע
תחת חסותה) לא עסקו בענייניו המקצועיים
של הסופר, בעוד שהוא, מגד עצמו,
הציג את דבר הסופרים בנאום דדאנוביסטי,
נוסח הספרות העברית של ראשית שנות
ה־50׳ ,שמגד היה ממעצבי ז׳דאנוביותה.
.3קהל הקוראים הוא הפוסק העליון.
כאשר תרגומים של סופרים כגינתר

סיפורים — בוודאי עבד עליו שנתיים או

שלוש ...במילים :״מגד מתכוון לומר, עכר
על קהל הקוראים הוסיף אותו סופר
וציטט מיח״ט :״מתמתקת נפשו ומתמגדת
כאור הכרוך...״

נוער

״איו מי שלא קרא את המונוגרפיה (זו
כמדומני המילה הנכונה) שחיכר ידידי
היקר פרופסור חינם — תלמי היגס בשמו
המלא — המוקדשת לתיאורם של איזור
מור, כצפון־׳אפריקה המרכזית, ושל העיר
התת־קרקעית העתיקה כהרים המקיפים
אותו ושל השכט המוזר של יהודים
חכשים* ; וכיתר דיוק, של צאצאיהם גני־התערובת,
שהינם, או שהיו, תושכיו.
אמרתי ״אין מי״ מתוך שיקול־דעת, שכן
כדרך־כלל מעיין כהם קהל רחב עד מאד.
כדי להימנע מטישטוש דכרים, אסכיר מיד
ובגילוי לב למה כוונתי.
״יריביו ואוייביו של פרופסור היגם,
שמיספרם רב מאד, מפאת הישגיו המז הירים
או כגלל דרכי־הפולמוס שלו, הפס-
קניות והעוקצניות, קמו כאיש אחד, וכיתר

אהרון מגד

״טריפ״ קרי׳אה

דיוק התיישבו אל שולחנות־הכתיבה, ו פסקו
עליו שהוא — נאמר — אדם הכופה
את האמת לצרכיו. אכן, רק הכוקר שאל
בליגלוג אחד מאלה, כמכתב לעיתונות,
אם אמת כפי הטוענים כי פרופסור היגס
עכר את המדכר כדרכו אל מור כרכיכה
לא על גמל, כטענתו, אלא על צב־יבשה
אדיר ממדים.
״ההשמצה המקופלת ככתכ-הפלסתר
הזה הכיאה את הפרופסור, אשר כפי ש ככר
רמזתי אינו מצטיין בצניעות רכה,
לידי כעס רב. וחרף כל מאמצי יצא את
כיתו בלונדון לפני פחות משעה וכידו
שוט עשוי עורו של סום־יאור, מאותו

* הנרי רידר הגרר — טבעת מלכת
שבא 1עברי ת: ג(נטילה) אריו ד ; ספרי
כ ת רי; הוצאת כתר; 202 עמודים (כריכה
קשה).

נראם, היינריך כד, וג׳וזף חלד

(בכריכה קשה) נימכרים בעשרות אלפי
עותקים, הרי שקהל הקוראים מצביע בכך
על אי״אמון רבתי במגדים למיניהם. המסקנה:
כל החשבונות על הרווח הצפוי
ממכירת 2000 עותקים הוא בדיחה עצובה.
.4אילו מגד העיתונאי היה חוקר יותר,
ומשרת בכך את יומונו המכובד, הרי שהיה
מגלה כי סופר עברי, שאינו מקבל משכורת
חודשית ביומון עברי, ונחשב עצמאי ומחזיק
בספר תקבולים, משלם במקור אך
ורק 10 אחוז מס־הכנסה, שבעזרתם הוא
מוסיף ומסבסד את המגדים למיניהם, ה־נישלחים
לשליחויות שונות, ומשלמים,
לצערם 40 ,אחוז.
.5סופר נודע, שספריו נימכרים ביותר
מ* 10,000 עותקים בשנה, ושאינו מקבל
משכורת מיומון כלשהו, הגיב על הפיסקה
של מגד אם חספר הוא רומן או קובץ-

אין מי

עובד על הקוראים

הנרי רידר הגרד

סוג שהמצרים קוראים לו קורכש, והחלטתו
נחושה לקחת נקם ממשמיציו...״
כל קורא ישראלי שפוי בדעתו, שיש
בכוונתו לצאת השבוע מפתח ביתו אל עבר
חנות הספרים, לרכוש ספר מקורי כלשהו,
בנוסח יעקוב שכתאי ו/או דן צדקה
ו/או דויד שיץ ו/או שמיץ ו/או שליץ —
יעשה טוב אם יבקש שיציגו בפניו את
טבעת מלכ ת שבא מאת הנרי רידד
הנרד* שראה אור השבוע בתרגום מעו לה
לעברית.
טבע ת מלכת שבא הינו שיעור שנון
בספרות קלאסית, שמשום מה נחשבת כיום
לספרות־נוער, מאת מחבר מעולה, המתאר
את הרפתקותיו של העולם הישן, באמ צעות
עלילותיהם של ארבעה אנגלים, היוצאים
אל ארץ לא נודעת בלבה של
אפריקה, מתוך כוונה להציל נער שנישבה
בידי שבט פראי ואכזר. ביערות־העד מגלים
אנשי המישלחת בני שבט מיסתורי, הטו ענים
שהם צאצאי מלכת שבא ושלמה
המלך.
לקוראי העברית, המשבשים במהלך השנה
את עיניהם בקריאת ספרות מקורית,
ברובה גרועה שבגרועות, מומלץ ליטול
ספר זה, העוסק בראשית המאה, בעולם
שהיה שונה ואחר, ולהיכנס לטריפ-קריאה,
שישכיח את ימי הקיץ הלוהטים. בניגוד
לספרים רבים מאותה קלאסיקה לנוער, ה דואים
אור בשנים האחרונות, הרי שסיפרו
זה של הגרד מתורגם באורח מעולה, נקי
מכל רבב. חבל רק שבית־ההוצאה לא
הקפיד על כתיב מלא יותר, כתחליף לני קוד
שאינו קיים בו.

* כנראה שהכוונה -היא לפלא שים ה מתגוררים
באתיופיה.

מיה! יגאלבן ־מ אי ר? * יוחנן
באדר נגד מנחם בגין * היתוש והפיל

׳השתלטותו המתוחכמת של איש סימן־קריאה, מאיר ויזלטיר, על מדור
הספרות של דבר, במהלך השבועות האחרונים, הביא לרינון מרתק באחד מבתי־הקפה
של תל-אביב, אליו ניכנס העורך הספרותי של דבר, יגאל כן־נתן• אחד מאנשי
עכשיו סינן לתוך ספל הקפה שלו :״הנה ר׳ יגאל בן מאיר ויזלטיר ס אנשי מפלגת
העבודה חרדים מהאוטוביוגראפיה שאותה עומד לפרסם ח״ב יצחק רכין, שלדעת אנשי
חוגו של רבין עשויה להיקרא ״הביוגרפיה השלילית של שימעץ פרם״ ,היות והוא
גיבורה המרכזי. בין אנשי חי רו ת לוחשים, כי האוטוביוגרפיה שאותה עומד לפרסם
יוחנן כאדר, ח״כ לשעבר וחברו לשעבר
של ראש־הממשלה מנחם כנין, עשוייה
להשחיר את דיוקנו של בגין יותר מאשר
סיפרו של רבין את דיוקנו של פרס
הבדיחה העממית מספרת על יתוש שחדר
לפילה ושאל לאחר גמירה :״האם הכאבתי
לך?״ אלא שהפילה, שלא חשה, לא השי בה.
בדיחה זו ציטט אחד מליצני הספרות
העברית, ששלח לבעל המדור את הקטע
הבא מתוך הספר תגים לחיים תורן. בעמ׳
155 נמצא כתוב :״בכינוס סופרים בלניג-
גראד, בשנת ,1963 כשנסענו לבקר את
חרושצ׳וב, ישבתי באוטובוס ליך סאר־ט
ר. שוחחנו ארוכות על המקצוע המסוכן
של נביא, על אותו מקצוע מסוכן ומגוחך
שאנו הסופרים עוסקים בו שאל אותו
ליצן )1( :מיהו סארטר 2בשל אילו
כישורים הושיבו את סארטר ליד גדול
סופרי ישראל חיים תורן 3מדוע אין
שר־החינוך והתרבות שוקד על החדרת
נבואותיו של תורן לתוכניודהלימודים?
( )4האם קיים בספרות העברית אדם בשם
חיים תורן? התשובה , :כן (ראה תצלום)
• #פעם היה זה המשורר נתן אלתרמן
שכתב ״אל ת תנו להם רובים החודש
היה זה הסופר המצרי ננים מחפוז שתבע,
במיפגש סופרים שנערך מטעם השבועון המצרי רוז־אל־יוסוף ״ תנו להם ספרים״ —
לסטודנטים ולאנשי החינוך של מצריים ו • #מיכתב למערכת, תחת הכותרת 60 שנה
לרק״ח, בסיגנון הסתה של אנטי־שמיים רוסיים, פירסם בשבוע שעבר ב דב ר מזכיר אגודת
הסופרים העבריים, מרדכי אותיקר. כמה סופרים החלו, בעיקבות המיכתב, להחתים
על עצומה, הפונה לוועד המרכזי של הסופרים, בבקשה לשחרר את הספרות העברית
ממזכירה, המפרסם את כתביו במדורי ה מי כ ת בי םלמ ער כ ת סופכלסוף החליט זכולון
המר לעשות מיצווה למען התרבות הישראלית ולפטר את מנכ״ל המועצה לתרבות
לאה פורת. תחת הגב׳ פורת, שהיתה מושתלת־ד,תרבות של ינאל אלץ, עומד להתמנות
אכנר שלו, מי שהיה קצין חינוך ראשי בצה״ל.

8אדתי\

-דרי

?1י!י

פי א ט 1 3 2

אהבה רוהידור ראשון

הבט על דד 132 וראה את הקווים השקטים והאציליים שלה.
התרווח במושבים הנוחים והנח את ראשך על המשענת המיוחדת. אתה יושב
במכונית שבה הידור פנימי מובן מאליו. בלוח המחוונים שלפניך יש בין השאר שעון קווארץ,
נורת אזהרה למצב המעצורים ומד סיבובי מנוע אלקטרוני. כפתור מיוחד מפעיל את החלת החשמלי שלידך.
סובב קלות את המפתח -והצתה אלקטרונית מעוררת את המנוע החזק. שלב את ההילוך הראשון וזנק. תוך 10 שניות בלבד אתה גומא 90 קילומטר
לשעה ואת הקילומטר הראשון עברת תוך חצי דקה מבלי להרגיש. המנוע השקט והיציבות המושלמת של ה־ 32ו
עושים את הנסיעה לשקטה להפליא.אין עוד מכונית המקבילה ל־ 132 בגודל ובנפח מנוע
והמציעה במחיר דומה עיצוב חיצוני מרשים, הידור פנימי ונוחות,

חסכון בדלק, בטיחות ועוצמה.

אט .132 קת אותה ליד••

ח׳ אס ונשל״ט,

1.8.79

מספר

2187

76 1עשזיס

שנח

המחיר 25.00 :ל״י

(פולל מ.ע.מ).

1י ־ז י
הטרגדיה של השדרנית הצעירה
שנספתה

ב כ בי ש

לי רנש לי ם

חזרה לתחילת העמוד